גליון 93 - סוכות תשע"ו
בס"ד עבודת ה' ברוח חסידית גליון | 93חג הסוכות תשע"ו ָה ַ ר ֲח " ָה של לִ וְ יָ ָתן. ת עֹורֹו ֶ ׁ ב ְּב ֻס ַּכ ֵלי ֵ ׁ ש ׁ ּש ָ ד ה ֻ ק וְ ָ ְ ע ט ֳ פ ה ָ ַ ָע ֵלינּו ֶ ׁ ש רה ִמ ִ ׁ ּש ז ֵּכנּו ְ ב ָ ע ע ַ י ה ּפ ִ א ְי ַ ׁ ש ְ ן גֵ מ ִ ָ וְ צ י ּנָ א ה ה ַ ֵ ּת ּבַ ְ ֲ א ם ע ֵ ד ת נ ָ שיןְ ,זכּו מן הּו ן הּו ּו. ׁ ָמ ִ י ָ ָּד ִויד ַהּנֹו ֶפלֶ ת". ַר ֲח ַה ָר ֲח ָּל ִאין ַק ִּד ־ ֻס ַּכת ּו ֶאת ע ּפי ִזין ִ ם ָלנ ְ ׁש ִ ָי ִקי ֻא הּוא ָמן עם לולב בידיים וברק בעיניים -צאו לרחובות! עמ' סיפורים אישיים בהתוועדות שמחת בית השואבה עמ' 12 מתנה לחג! בכל ערב קוראים בסוכה את פרוייקט האושפיזין של קרוב אליך .הרב יצחק קפלן 2800חברי "קרוב ללב" מכל רחבי הארץ יצאו לאחל שנה טובה לאלפי שכנים מרקע חברתי שונה שלחו שם וטלפון ל[email protected] - והצטרפו גם אתם! קרוב ללב החיבור שנוגע בכולנו אושפיזין קרוב אליך יהיה לך מקום אלומה לב הפעולה האנושית הכי בלתי נתפסת היא להסכים לעצום עיניים בלילה .אם שואלים אותי ,יחד עם "ציפית לישועה?" צריכים לשאול שם למעלה גם" :עצמת? הרפית? מסרת את המפתחות לכמה שעות?". כי זה פשוט לא יאומן ,להסכים לעצום עיניים ולישון .להסכים שעכשיו לא קופצים ומתגוננים מכל רחש ,לא משפצרים בדמיון את יום האתמול ,לא מתכוננים ליום המחר .להסכים שמרגע זה מכבים את כל מה שמרצד ומהבהב ונותן בנו אותות חיים .פשוט מוסרים את המפתח. אברהם לו שאלנו את אברהם עצמו ,הוא היה מוותר על הכל .על ההשלכה לכבשן האש ,על המאבקים ועל הניסיונות הקשים. אברהם אבינו לא ייחל "מתי יבוא לידי ואקיימנו" .הוא לא חיפש דרגות של הקרבה ומסירות־נפש .מיום שגילה את בורא העולם בכוחות עצמו ,אברהם שקוע במשימת חיים אחת ויחידה ואליה הוא נתון בכל מהותו ,בכל לבו ונפשו – לקרוא ולהקריא בשם ה' א־ל עולם .זה מה שמבקש אברהם – להאיר ,להשפיע ,לשים סוף למצב שבו הקדוש ברוך הוא הוא רק "אלוקי השמים" ואילו בארץ שולטת חשכה .ואם בדרך עומד מכשול ,יש להתגבר עליו ,עם או בלי מסירות נפש ,ולהמשיך הלאה. מי אתה ,אברהם אבינו? התגלמותה עלי אדמות של מידת החסד העליונה .כשם שהיא משפיעה לכל ,כך פותח אברהם את אוהלו לארבע רוחות השמיים ,מזמין פנימה את הרעים והטובים כאחד. כמוה ,פניו תמיד אל החוץ .גם כשהוא ביום השלישי למילה והחמה יוצאת מנרתיקה ,אברהם לא יכול בלי אורח שאותו יאכיל, ויל ֵמד על מי שאמר והיה העולם. ישקה ַ אברהם עובד את ה' מאהבה .הקדוש ברוך הוא עצמו מעיד עליו" :אברהם אוהבי" .מאהבתו הוא מוסר לקדוש ברוך הוא את כל מה שיש לו ,משאיר מאחור את משפחתו ואת מולדתו ויוצא בלי לדעת לאן .גם כשהוא נאזר בגבורה ואוחז מאכלת בידו, ומלאך ה' מכריז" :עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה"! – אפילו אז, "'ירא אלוקים' האמור באברהם – מאהבה" (סוטה לא ,א). אחד היה אברהם ,ראש וראשון היה אברהם .הראשון שהאיר את העולם ,הראשון שהשליך את כל־כולו מנגד למען מלכו של עולם .אב ראשון שסלל את הדרך בה ילכו רבבי רבבות בנים ,גם אם העולם כולו יתייצב מן העבר השני. ַאח ֶריָך ַּכ ַּמיִ ם ,השקה והחיה את סביבתו כמים ,ירד זְ כֹור ָאב נִ ְמ ַׁשך ֲ אל המקומות הנמוכים ביותר כמים ,ופרץ מבעד לכל הסכרים והמחסומים כמים סוערים. בכל לילה יש שניה אחת שבה קופצים אל תוך הידיים של הקדוש ברוך הוא ,ובשביל זה צריכים להיות נועזים מאוד ,עד כדי הרפיה. כמו רעידת אדמה העבודה הגדולה ביותר בחיי האמונה היא להיות לא בשליטה. הרי ,אם הדברים היו תלויים רק בנו ,היינו ממקמים את עצמנו בתוך קופסה הרמטית ,מדויקת ,שקירותיה מדודים ותקרתה בגובה הנכון לנו ,ההתרחשויות בתוכה מגיעות אך ורק כשאנחנו מוכנים אליהן ,והתזמונים מתאימים לנו בול .לא היינו צריכים לפגוש אנשים שלא מדברים באותה שפה פנימית שלנו ,לא היינו מסמנים מטרה בלי שהדרך אליה הייתה פרושה לפנינו כמו שטיח מלכות .לא היינו קופצים בהפתעה ומאבדים את הביטחון מכל שינוי קטן בתכנית. וכמעט לכל אדם קורה שיום אחד קמה עליו קופסתו .משהו זז בתוכו ,פועם ,מתחיל להסתובב בלי שנוכל לשלוט בו .זאת נראית כמו רעידת אדמה שעלולה לבלוע אותנו בתוכה ,אבל לפעמים כל תזוזה כזאת בסך הכול עומדת לבקוע לנו משהו חדש .לא יעזרו הכנות לרגעים האלה ,לא יעזור שנדע את דרכנו ונשנן את כל הכלים העומדים לרשותנו .כי כשריבונו של עולם מחליט – החיים מפתיעים גם את האנשים המסודרים ביותר .רק ביטחון פנימי בהשגחה ,בטוב ,וביכולותינו – יוכל לעזור לנו להתמודד עם הבלתי מתוכנן" .יהיה לך מקום ,ומה שיתרחש – יתרחש" (ימימה) ,ואני תמיד אומרת לעצמי :אם יקרה משהו – באותו רגע את כבר תדעי מה לעשות .תסמכי, תצאי ,תופתעי בטוב ותגיעי ברחמים. לצאת מהקופסה אנחנו מוסרים את המפתחות לשבוע .יוצאים אל מחוץ לקופסה – כמה בנאלי הביטוי הזה נשמע על הנייר ,כמה אמונה הוא נוסך בנו כשהוא קורה באמת .החיים שלנו הם דבר דינמי שמשתנה מרגע לרגע ,כמה מאמץ היינו יכולים לחסוך לעצמנו אם היינו מפסיקים לנסות לשלוט בהם ובעצמנו (לפעמים אנחנו מנסים לשלוט אפילו בקדוש ברוך הוא) ,ומחליטים לצאת .לקפוץ .זה יכול להיות לעצום עיניים בלילה או לצאת לסוכה או לנסות מתכון חדש – ההתרחשויות משתנות ,אבל כוונת הלב נשארת :אני מוסרת עכשיו את המפתח ,יוצאת מהבית ומסכימה להיות מופתעת ,ונרגעת כי אני מבינה שחוץ מארבעה קירות של בד צבעוני וכמה קישוטים מבריקים שום דבר לא יגן עלי – חוץ מאלוקים. [email protected] החטא הוא לא יפה ולחשוף אותו זה מפחיד. אישית אבל היכולת להכיר בעומק רחמיו של ה' צלם :אוהד רומנו תלויה בהכרה אמיתית של מי אני באמת צימר בגולן ,חיים בקראוון | אביתר בנאי | מנהג אחינו האשכנזים לקרוא בשבת חול המועד סוכות את מגילת קהלת .אפשר להגיד שזה בגלל שהם אוהבים לסבול ...אבל אולי יש פה עוד טעם. שמחה אמיתית מתחילה בהכרה של עומק רחמיו של ה'. להיות מוקפים בכבודו ולקרב אל הלב את שכינתו .לפנות את הלב מהרעש ,לעשות מקום לאמונה הקדושה .המרפאת. האמונה הזו ,הקדושה ,מבקשת לשכון מעלינו ,בתוכנו ,למלא אותנו בתקווה ורחמים. אבל אנחנו נעולים .נעולים בארבע קירות אבן .הלב מפחד לא להיות ,הפחד ממה שיהיה או ממה שהיה ,הפחד מהגילוי המזעזע שאנחנו חולפים .חוסר האונים אל מול העתיד, הדאגה מהחטא .באלול וביום כיפור חשפנו את החטא .החטא הוא לא יפה ולחשוף אותו זה מפחיד .אבל היכולת להכיר בעומק רחמיו של ה' תלויה בהכרה אמיתית של מי אני באמת. ללמוד לייעץ לשנות באמת... שמחת סוכות נובעת מהתשובה של יום כיפור ,חשיפת החטא היא מירוקו .הענווה והדלות של הסוכה היא רפואה ואהבה ,צל אמונה ושמחה. האמונה ,השכינה ,יכולה לשכון רק בלב פנוי .רק אם יוצאים לקראתן בידיים פתוחות .ריקות. זה כואב .בהתחלה .אבל כך יתכן מפגש .מפגש עם האהבה. האהבה שלו אליי .אפילו אליי .האהבה שלי אליו .האהבה והרחמים שלי לעצמי .ופתאום כל העולם מתמלא בצבעים חדשים .ומה שהיה לפני כן הבל הופך ליופי .לגילוי שכינה. לארמון של מלך. קהלת מקלף את האגו ,מנפץ את הקירות של הביטחון המדומה ,תקוות השווא והעבודה הזרה .זו הדרך היחידה לפנות מקום .לצאת למסע .הסוכה היא צימר בגולן .חיים בקראוון ,טיול של אמונה. מקומות אחרונים הלימודים נפתחים אחרי החג ! ביה״ס לתורת הנפש בנשיאות הרב יצחק גינזבורג שליט"א מקיים תכנית לימודים חד-תלת שנתית של לימוד והיכרות מקיפה בתחומי היעוץ והעזרה הנפשית הכרת הנפש עפ״י הקבלה והחסידות ׀ תיקון האני (אגו) ׀ שיטת תשעת השלבים של הבעש״ט לתיקון וצמיחה ׀ שלום בית -״שכינה ביניהם״ ׀ ״סודות מעולם התוהו״ -יסודות בפסיכופתולוגיה חסידית ׀ האשה -בפנימיות התורה ובחיים ׀ בטחון בה׳ ובטחון עצמי ׀ חינוך ׀ סיפורים מרפאים ועוד חפשו אותנו בפייסבוק אושפיזין קרוב אליך לפרוש כנפיים הוצאת משפחות מבעיות כלכליות שלא יזדקקו אפילו ליעוץ כלכלי שיטתנו: הכשרה לעבודה והעצמת הנסיון המקצועי ולהגדיל את הכנסותיהם הכספיות וממילא להוצאתם ממעגל העוני 95% הצלחה בברכת הרבנים הראשיים לירושלים הרב אריה שטרן שליט"א |הרב שלמה משה עמאר שליט"א וכן הרב שמחה הכהן קוק שליט"א | הרב חיים דרוקמן שליט"א הרב דב ליאור שליט"א | הרב גדעון פרל שליט"א בשנה הקרובה משפחות רבות שעברו מסלול "לפרוש כנפיים" והעלו את רמת השכר וכבר לא פונים אל גמח"ים... ובתרומתכם השנה יצאו מאות משפחות ממעגל העוני ... שבעזרתכם הם יזכו לשנה טובה וגם אתם תזכו לשנה טובה הכנסו לאתרwww.khk.org.il : ęĕģģĒĜĘ ĦĕĞđĢģĚ ĐĤĥėĐ ē"ĚĎ לתרומות02-6513111 : יצחק לעמותה אישור ניהול תקין | והתרומות מוכרות לצורכי מס בהוראת הרבנים :ניתן לתרום מכספי מעשר יצחק יושב באוהלו ורבקה באה אליו ממרחקים .האם לא האיש הוא שצריך לחזר אחר אבדתו? לא במקרה הזה" .אתה עולה תמימה ,ואין חוצה לארץ כדאי לך" .יצחק לא מטייל ולא מחפש אבדות במקומות רחוקים .שלא כאביו אברהם ,הוא אינו יורד כמים ממקום גבוה למקום נמוך .אדרבה ,הוא חופר בארות והמים עולים לקראתו ממעמקי האדמה. בנק הפועלים סניף 520חשבון 55527 דרושים בתי כנסת לקיים כנסי עיון ולימוד וגם בתי ספר ומוסדות כל השנה .בנושאים :לפרוש כנפיים ,הכרת הטוב ,חסד בדרכו של רבי אריה לוין זצ"ל בס"ד מרכז אברהם מקבל בזרועות פתוחות גם ערביים שמשתחווים לעפר רגליהם ,ואילו יצחק אינו יכול לראות עבודה זרה .כשבביתו עולה עשן של קטורת לעבודת אלילים ,עיניו מסתמאות .עולה תמימה ,טהור עיניים ֵמראות רע. מידתו של יצחק היא מידת הגבורה .מידת ההתכנסות פנימה, עולה השאיפה להתבטל ,להתעלות ולהיכלל באינסוף ,כקרבן ָ הנכלל ועולה באש של מעלה. אומרים שהגבורה היא צמצום ,אבל כאן – "הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" .אומרים שהגבורה חמורת סבר ,וכאן – "צחוק עשה לי אלקים" .אומרים שהגבורה מקמצת בהשפעתה ,וכאן – אין כברכת יצחק בכל הברכות" ,מטל השמים ומשמני הארץ". עוצמה יש בגבורה ,אל תזלזלו בה! נכון ,לפעמים צריך להמתיק אותה ,אבל יש לזכור שכדי להרים מלמטה למעלה נדרשים כוחות גדולים ,הרבה יותר ממה שדורשת הירידה למטה. אכן ,היראה – עבודתו של יצחק – מביאה את האדם להתבטלות. האם ההתבטלות מחלישה? להפך .כלי ריקן יכול להחזיק כל השפעה .אם אינני כלום ,אני יכול להיות הכל .אם אני נכנע ובטל לפני ה' כעבד ,הרי "עבד מלך – מלך". ארחות אהרן "וילך האיש הלוך וגדול עד כי גדל מאד ,וימצא בשנה ההיא מאה שערים" – וכל העושר הזה מברכת הגבורה .הטהרה ,השלימות הפנימית ,המבט רק פנימה ואל השמים ממעל – הם סוד כוחו וסוד צחוקו של אבינו יצחק. לימי הרחמים והסליחות ומועדי האיתנים חודשי אלול ותשרי אור ועבודת המועדים מבחר שיחות קודש המעוררים את הלבבות מאת אוהבן של ישראל כ"ק מרן אדמו"ר מפינסק קארלין זיע"א ספר יסוד ללימוד אופן עבודת ה׳ בירח האיתנים על פי תורת החסידות מהדורה שניה מפוארת ומהודרת | ערוך ומסודר לפי ענינים | באותיות מאירות עינים להשיג בחנויות הספרים – להזמנות עד הבית ,מכון מטה אהרן טל05271-41446 . השיעור השבועי שלְך כיסוי ראש לילדים דיני לבוש כל כך הרבה שאלות הלכתיות ביומיום... נטילת ידיים הלכות ציצית הלכות תפילה ברכות השחר וְ ַא ְּת ָענִ ית ַעל ּכֻ ָּלנָ ה חדש! בימים אלו נפתח מחזור לימוד של צורבא לנשים ברחבי הארץ ,הצטרפי או פתחי קבוצת לימוד אצלך בקהילה! חינוך הילדים גם בבוקר כשהם רצים ללימודים וגם בשבת כשכולם בבית את נפגשת עם עולם ההלכה .מכון צורבא מרבנן בראשות הרב בן ציון אלגאזי מוביל מהפכה בלימוד ההלכה למעשה בעשור האחרון ,ומהיום גם את וחברותייך מוזמנות להצטרף למפגש חווייתי שבועי ,בו תוכל כל אחת מכן להעשיר את ידיעתה בהלכה ולהקרין על סביבתה וחייה. פתחי את השנה בקבלה טובה -לפתוח שיעור צורבא שבועי לנשים אצלך בקהילה! לימוד הלכה למעשה זה בשבילכן www.tzurba.com 1-700-500-777 לימוד מרתק סיום כל שיעורים בארץ ובעולם השולחן ערוך פעם בשבוע אושפיזין קרוב אליך יעקב אחרי שנים רבות בהן היה ספון בבית־המדרש של שם ועבר, יוצא יעקב מבאר שבע והולך חרנה ,לבנות ולהקים את בית ישראל. קל זה לא ,ויעקב יודע שהוא נדרש להרבה סייעתא דשמיא" ,ויפגע במקום – אין פגיעה אלא תפילה" .בדרכו הוא מקיף את ראשו באבנים ,שומר על ראשו לבל יושפע מהרוחות הנושבות מן הארץ שכל־כולה חרון אף .יעסקו הידיים והרגליים במה שיעסקו – הראש צריך להישאר כמו בישיבה. יעקב ,בחיר האבות ,הוא כבר הדגם השלם של יהודי .מקומם של אברהם ויצחק ,המייצגים שני קווים מנוגדים ,הוא בשלבי הזיכוך והצירוף של מהות ישראל .אברהם – יצא ממנו ישמעאל ,יצחק – יצא ממנו עשו .כל קו בפני עצמו אינו שלם עדיין ,עדיין משאיר מקום ליניקה שאינה של קדושה .יעקב הממזג בתוכו את שני הקווים נושא את הנשמה היהודית השלמה ,לאחר שנפרדו ממנה הפסולת והסיגים. "מיטתו שלימה" – כל בניו הולכים בדרכו .מידתו מידת התפארת – היופי והשלמות העולים משילוב של גוונים. יעקב ההולך אל הישיבה ומשם לחרן הוא היהודי היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ,ומשם – "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" .זו הנשמה הנשלחת אל העולם הזה ,היו"ד העליונה היורדת עד העקב ,אל גופו של יהודי שמקים משפחה ,עמל לפרנסתו ביושר ובאמונה ,וגם כשקשה – "תרי"ג מצוות שמרתי" .כיעקב הוא נדרש לחבר גבורה וחסד ,מעלה ומטה ,להוריד את הקדושה אל הגשמיות ולהעלות את הגשמיות אל הקדושה ,עד אשר "האבן הזאת" נהפכת ל"בית אלקים". איפה ,בחרן?! ה' ישמור! איך אפשר בכלל לגדל שנים־עשר ילדים במקום כזה ,ועוד כאשר ברקע מהדהד קולו של לבן הארמי" :הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני ,וכל אשר אתה רואה לי הוא!!" ֹאמר נָ א ִי ְ ׂש ָר ֵאל, באמת איך אפשר? אי אפשר ,לו ֵּלי ה' ׁ ֶש ָה ָיה ָלנ ּו – י ַ הוא יעקב אבינו ,ישראל סבא .אכן ,בכל שבוע מחדש ,כשאנו נוחתים אל ששת ימי המעשה ,אנו שבים ומזכירים לעצמנו :אמר ה' ליעקב: אל תירא עבדי יעקב! עם ישראל נקרא על שמו של יעקב ,כי מהלך חייו של יעקב אבינו ודרכו בעבודת ה' קשורים אלינו יותר ממהלך חייהם של אברהם ויצחק .מעשיו הם "סימן לבנים" ביתר שאת ,ותפילתו היא תפילתנו: "ושבתי בשלום את בית אבי ,והיה ה' לי לאלקים". הפקולטה למדעי הזוגיות בדליים ובחביות | הרב יצחק ערד | "בתקופה האחרונה הולך לנו טוב בהרבה תחומים ,ונראה שגם הזוגיות שלנו פורחת, למרות שלא השקענו בה יותר מבעבר" .זה נכון .מאורעות משמחים מעצימים את הקשר הזוגי ,אנשים שמחים מצליחים יותר בנישואיהם ,השמחה פותחת את הלב והקשר מתעצם .ולהיפך :רגשות של עצבות מחלישים את הקשר ומסכנים אותו. במקרים רבים מתגלה לאחר מעשה כי קשיי הזוגיות התחילו לאחר תקופה של דכדוך של אחד מבני־הזוג בעקבות קושי בתחום ונושא אחר לגמרי ,כגון פיטורין מהעבודה ,דיכאון אחרי לידה או רצף של כישלונות בתחומים שונים. השמחה חשובה בכל תחום בחיים ,אך בקשר זוגי השמחה היא הכרחית ,מאחר שבלי שמחה קשה ליצור חיבור אמיתי עם בן־הזוג .אהבה היא תנועה של התקרבות ועונג ,ואי אפשר לגלות אותה כשהלב מכווץ ועצוב .באוירה של שמחה מתקרבים הלבבות ונפתחים הרגשות .אדם שמח מסוגל לראות את הטוב שבבן־זוגו ולפתח איתו קשר והזדהות ,ואילו כאשר הוא עצוב – הוא נסגר בתוך עצמו ,נעשה מוטרד, מרוחק ומנוכר ,וקשה לו לשדר חום ואהבה גם אל הקרוב אליו ביותר. רבי יוסף יצחק מליובאוויטש (בקונטרס "דרושי חתונה") מתאר ,כי כאשר אדם שמח ,פניו מאירות והוא חש רוממות פנימית חיובית ,מה שגורם לו לראות את מעלות חבריו ,לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ולהדר בכבודו של השני .תכונות השמחה מקדמות את הקירבה והאהבה. אמא תמיד שמחה ישנם החושבים שהשמחה איננה מבטאת את הצד הראלי של המציאות" .העגל תמיד שמח" הם אומרים ,וכוונתם היא שהטיפשים שמחים תמיד ,אך האמת הפוכה בדיוק :השמחה היא ההסתכלות המעמיקה על המציאות. להיות עצוב זה לא חכמה .החל מחטא עץ הדעת ,העצבות נעשתה לדבר טבעי בעולם .לאישה נאמר" :בעצב תלדי בנים" ,ולאיש נאמר" :בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך" .כשם שהחטא הביא מיתה לעולם ,כך הוא גם הביא את העצבות ,שהיא חוסר חיות פנימית ,סוג של מיתה רוחנית. לעומת העצבות הטבעית ,השמחה דורשת עבודה של התבוננות פנימית .כוח הבינה ,המבטא התבוננות וחשיבה ,נקרא בחסידות "אמא" (המולידה את המידות והרגשות) ,ו"אם הבנים – שמחה" ,מאחר שהשמחה היא ההתבוננות האמיתית על המציאות .בכוח ההתבוננות ניתן להתעלות מן הגלוי לעין ולראות את הטוב הטמון במציאות ,לחשוף את הפנימיות השלימה שבנו מצד הנשמה ולהאמין במשמעות של הטוב שאנו עושים .לפעמים ,כשהאדם חווה בילדותו או בנסיבות אחרות קושי ואווירה של עצבות ,אתגר השמחה גדול יותר ודורש יותר עבודה ,אך במצב זה הוא גם נצרך וחשוב יותר. מילים טובות חג סוכות ושמחת תורה – "זמן שמחתנו" -מתאים ומסוגל לחזק את השמחה בבית. לדוגמה: נביט על הצדדים המשמחים שבחיינו .גם בזמן קושי ,נשתדל לראות את הטוב. נזכור ,כי לא המציאות תקבע אם נהיה שמחים ,אלא הפרשנות שלנו אליה :אם נקבל את הטוב כמובן מאליו -נראה רק את החסרונות ,אך אם נדע להעריך את כל החסד שה' גומל עמנו -נשמח במה שיש לנו. כאשר אנו נפגשים עם בן או בת הזוג אחרי יום עבודה או יום לימודים ,נאיר לו פנים .גם אם עברנו יום קשה ,דאגות ואתגרים ,ואנו רוצים לשתף בזה את בן הזוג, נקפיד קודם להביע את השמחה שיש לנו מעצם המפגש ,ובזה נעביר את המסר לעצמנו ולבן הזוג ,שגם קשיים והתמודדויות לא מעיבות על השמחה בקשר אלא מהוות אתגר משותף שרק מעצים אותו. נרבה לדבר בבית מילים חיוביות ושמחות ,על מנת לעורר ולחזק את רגשות השמחה .נפעיל מוזיקה שמחה ,נשתתף באירועים שמחים ונרקוד בשמחת בית השואבה .נהדר ב"ושמחת בחגך" ,וכפתגם החסידי" :יש לייקר את השעות של החג ,שבהן אפשר בכל רגע לשאוב אוצרות של שמחה בדליים וחביות". הקפות שניות באולם יצחק במערת המכפלה 21:0 חת תורה החל מ0- מוצאי שמ ש ,עם הזמר החסידי מתוך שמחה גדו ג'להרווהתפעליות השנפי' ותזמורתו ר' מנדי הה קפות נערכות בתיאום מלא עם כוחות הביט חון ובאבטחה מוגברת "בגלל אבות תושיע בנים ,ותביא גאולה לבני בניהם" ניתן להגיע ברכבים פרטיים עד מערת המכפלה | קבוצות ובתי חב"ד המעוניינים להזמין אוטובוס ניתן להתקשר ל052-4295568- הסעות בתשלום יצאו מהמקומות הבאים: ירושלים בניני האומה (הרשמה חובה) • 052-3191902קרית מלאכי בית כנסת חב"ד ( 20:15אין צורך בהרשמה) • ביתר עילית (הרשמה חובה) :טל' • 053-3108369כפר חב"ד (הרשמה חובה) :בית מנחם • 052-3191902 -רחובות (הרשמה חובה)052-3191902 : • רמלה (הרשמה חובה) :קרית מנחם ,בית חב"ד מרכז מסחרי ויצמן 08-9225855 ,054-6450467 - יש שחר צינור מ .פלדמן אושפיזין קרוב אליך משה חגיגת אחדות ,זמר ושמחה אנחנו מוכרחים לבחור את רגע השיא ולהתמקד רק בו .הרי לא נוכל לסקור כאן את כל חייו ופועלו של משה רבינו .אולם מהו הרגע הזה? יציאת מצרים? קריעת ים סוף? קבלת התורה? ואולי העלייה להר נבו ,אשר נו"ן – שער החמישים – בו? עם ענקי הזמר היהודי החסידי והמזרחי רביעי יז’ תשרי 30.9 13:00-19:00 מי חכם וידע? התורה עצמה ,בפסוקיה האחרונים ,מספרת על משה דברים נפלאים .על כך שלא קם עוד נביא כמוהו אשר דיבר עם ה' פנים בפנים ,ואשר שלחו ה' לעשות את כל האותות והמופתים והיד החזקה .את שורת השבחים מסיימת התורה ,אם נלך בדרכו של רש"י ,באירוע נבחר מחייו של משה" :לעיני כל ישראל – שנשאו לבו לשבור את הלוחות לעיניהם". ליפא שמעלצר ענק הזמר החסידי להקת הקינדרלעך יובל טייב להקת הילדים של ישראל יאיר שריון חזקי סופר • עידו פורטל • רולי דיקמן • דוד איכילביץ ותזמורתו חדש! הלוחות – עליהם נחקק במכתב אלוקים הציווי המוחלט" :לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – מהווים כתב אישום חמור מאין כמותו נגד עם ישראל .ברגע המבחן לא חס משה על כבודה של תורה .הוא משליך מידיו את לוחות הברית מתוך כוונה ברורה לשבור אותם – כדי להציל את עם ישראל. ישי ריבו בליווי דוד איכילביץ ותזמורותו האם זהו אפוא השיא? לכאורה ,רגע השפל של עם ישראל הוא גם רגע השפל של משה" .לְך רד – לא נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל"! מי יבין לכאבו של משה רעיא מהימנא אותה שעה תחת ההר ,כאשר הלוחות נעשו כבדות פתאום לנוכח העם המחולל סביב העגל. אולם המשל שמביא רש"י מדברי חז"ל מאיר את הדברים באור אחר: "משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות ...יצא עליה שם רע .עמד שושבינה וקרע כתובתה .אמר :אם יאמר המלך להורגה ,אומר לו עדיין אינה אשתך". ישי לפידות ומועצת השירה היהודית מיצג חוויתי רב חושי בחברון לפרטים02-9965333 : רביעי יז׳ תשרי ע״ש ר׳ הרשל פינק ז״ל תפילת קרליבך חגיגית עם הזמר חזקי סופר האם אפשר לתאר את הדבקות של משה בתורה ,שנקראת על שמו? שלמד את כולה מפי הגבורה? והנה ,כשמשה נאלץ לבחור, הוא אינו מהסס .משה לא שואל אף אחד ,אפילו עם הקדוש־ברוך־ הוא הוא לא מתייעץ .הוא מוותר על הדבר היקר לו ביותר ,כדי להגן על הדבר היקר לו עוד יותר. כן ,זהו רגע השיא .זהו השבח הגדול ביותר .מעל ומעבר לכל היד החזקה והאותות והמופתים והמורא הגדול .כך בוחרת התורה במילותיה האחרונות לחקוק את דמותו של משה בלבותיהם של ישראל ,לומר לך שאין מידה ואין שיעור לאהבתו ולדאגתו של רועה נאמן לעמו. הפעלות לילדים | סיורים חינם באתרי חברון הכניסה למתחם הפעלות הילדים בתשלום בלבד מנחה :קובי סלע שידור חי מוקד הזמנת הסעות ארצי www.2hebron.co.il | 029965333 הסעות מירושלים ללא צורך בהרשמה אוטובוסים ישירים משעה 9:00-16:00יציאה מחניון בניני האומה התחתון ישיר למערת המכפלה במחיר ₪ 19בלבד (הלוך ושוב) ,בחסות משרד התחבורה ו’אגד’ 19 ₪ בלבד! אולם יצחק פתוח | הפרדה מלאה הכניסה חופשית | כל האירועים הדרכים והסיורים בתיאום ובאבטחת כוחות הביטחון HEBRON היישוב היהודי חברון HEBRON FUND הועדה המוניציפלית לניהול בתי היהודים -חברון מחדשי היישוב היהודי בחברון | קרן מורשת מערת המכפלה | מנהלת מערת המכפלה | המועצה הדתית ק”א-חברון | מדרשת חברון | הכנסת אורחים חברון אושפיזין בהפתעה הכנסת אורחים היא חלק מהדנ"א שלנו ,משהו שירשנו מאברהם אבינו .בעיירות היהודיות של פעם, אחרי תפילת ערב שבת היו בעלי־הבתים "חוטפים" את האורחים ומתעקשים שיתארחו אצלם דווקא. זה לא השתנה עם השנים ,רק השתדרג .משפחות יהודיות דתיות מקבלות אורחים שהן בכלל לא מכירות. אפילו כמה גויים תופסים טרמפ על הסיפור ויודעים שאסור לוותר על שבת בבית יהודי. כולם אורחים לא קרואים ,אבל בברכה מתקבלים ק וראים לזה "קאוצ'־סרפינג" ,או בעברית: גלישת ספות .הרעיון הוא אירוח של תיירים בבית פרטי של תושבים מקומיים .המארחים מציעים לתיירים לכל הפחות ספה לישון עליה, אבל זה אף פעם לא מסתיים בכך .השידוך בין התיירים למארחים מתבצע דרך אתרי אינטרנט, פורומים ,קבוצות פייסבוק ,ארגונים יהודיים עולמיים או סתם מחבר לחבר .המגוון עצום – מגיל עשרים עד שמונים ,מחוקרים בודדים דרך זוגות ומשפחות שלמות .בחורות חסידיות מניו־ יורק ,מטיילים מניו־זילנד שבאו לעשות את שביל ישראל ,שופט איטלקי ואיש עסקים מדובאי .כולם מוצאים את המשפחה היהודית המארחת שלהם בכל מקום אליו ייקלעו. אף פעם לא צפוף כאן בישראל ,יש משפחות שמארחות כבר עשרות שנים .יש כאלה שלקחו את זה כדרך חיים .הם מכינים חדר קבוע לכל אורח שלא יבוא ומתכננים לאורחים מסלול קבוע באזור .משפחת פישר מאפרת היא אחת מהמשפחות האלו ,שאירחו כבר יותר מחמישים אנשים שהגיעו מעשרים מדינות. הם רואים את האירוח כמשימה לאומית ,לתקן את הרושם השלילי שנוצר בתקשורת ובתעמולה הזרה על מפעל ההתיישבות" .באים אלינו הרבה חבר'ה כי הם מעוניינים לראות מה זה ה'שטחים' .הם בטוחים שהם מגיעים למערב הפרוע" ,מספרת נוגה ( )60אם המשפחה" .הם רואים שאפרת היא מקום בורגני עם משפחות משכילות .אנחנו לוקחים אותם לסיור קבוע בתקוע ,למקווה העתיק ולהרודיון בהר עציון .כל התמונה משתנה להם על־ידי יצירת פתח קטנטן ברושם שהם מקבלים מהתקשורת. הם יוצאים מכאן כשגרירים הכי טובים של ההתיישבות". | אור י .גולדשטיין | האורחים באים בהפתעה ,לפעמים בהתרעה של יום או יומיים מראש ,ומקפידים לא להישאר יותר מכמה ימים כדי לא להעיק על בעלי הבית .אבל כמעט תמיד מתעקשים המארחים להשאיר אותם לשבת" .עבור הרבה בחורים יהודיים זאת סעודת השבת הראשונה בחייהם" ,מספרת ֶר ֶּבקה חביב ( )48מירושלים .האווירה המשפחתית שוברת את כל המחסומים בין האורחים והמארחים .האורחים לא מקבלים פינוקים של בית מלון ,מקסימום כרית וסדין ,והופכים להיות לרגע חלק מהמשפחה. המארחים נותנים ממה שהם יכולים :גם אם זה "הוא נדהם ואמר שלא הייתה לו חוויה מדהימה כזאת בחיים. כשיצא הצום ,הוא אמר שהוא שוקל ברצינות להתגייר" זוג אופניים לסיבוב בעיר" .אנחנו מבשלים ביחד ולפעמים מלמדים אחד את השני מתכונים", מספרת רבקה .כך סעודת השבת מקבלת ניחוח של פפריקה הונגרית ,סלמון נורווגי ויין צרפתי. בסוף הערב הם כבר מציעים לעשות את הכלים או להכין לבעלת הבית תה .כשהדבר מתאפשר, נוצר קשר ולאחר תקופה הם חוזרים לאירוח שני, הפעם כמכרים ותיקים .הלחם נשלח על־פני המים, ופעמים רבות המארחים הופכים להיות אורחים בארץ הזרה ומתקבלים שם במיטה חמה בלי שום היסוס ,גם אם גודל החדר הוא מטרים רבועים ספורים" .אלו חברים שנשארים לכל החיים", מציינת רבקה" ,המשפחה שלנו נקשרה לאורחת שהגיעה אלינו מצרפת .אחרי שהבת שלי סיימה את השירות הלאומי שלה ,היא נסעה לצרפת ולא הייתה צריכה לדאוג – האורחת שלנו כבר דאגה לה להכל". give and take בשבע השנים האחרונות מארחת רבקה מירושלים אנשים מכל הגלובוס ,אבל אורח אחד היא לא תשכח ,כפי שהיא מספרת בהתרגשות" :פעם קיבלנו בקשה ממישהו לא־יהודי מארצות הברית להתארח אצלנו .הוא היה בן שישים פלוס .בדקתי ביומן וראיתי שהתאריך נופל דווקא על יום כיפור. אמרתי לאורח שלא נוכל לספק אוכל ושכל המשפחה הולכת לבית הכנסת למשך כל היום, ובכל זאת הוא רצה לבוא .כשהגיע ,הוא התעקש לבוא לראות מה קורה בבית הכנסת .הוא שמע שיש חג כזה 'יום כיפור' אבל לא ראה את זה" .הסוף היה מפתיע ביותר" :הוא פשוט נשאר בבית הכנסת משחרית עד סיום הצום .נתנו לו ספרים על יהדות באנגלית והוא צם וקרא כל היום .הוא נדהם ,רצה להיות חלק מהכול ואמר שלא הייתה לו חוויה מדהימה כזאת בחיים .כשיצא הצום ,הוא אמר לנו שהוא שוקל ברצינות להתגייר". המבט הזר ,גורם להעריך מחדש את כל הטוב שמצוי אצלנו ,כפי שמספרת נוגה" :זה give and .takeגם מלמדים וגם לומדים .בדרך כלל כל החברים שלנו דתיים ,והכול הומוגני ואותו דבר. לעבור את השבת עם מישהו שלא שמע על שבת זה משהו לגמרי אחר .פתאום אנחנו צריכים להסביר את זה כדי שהוא יוכל להבין .זה אתגר חיובי מאוד. חייבים לחדד ,קודם כל לעצמנו ,את ערך השבת ואת יתר המושגים היהודיים ,כי חלק מזה נראה קצת מוזר למי שלא נמצא בפנים .לומדים לקבל שיש דברים שקשה להסביר אותם .זה תרגיל טוב שתורם גם לנו". אושפיזין קרוב אליך אהרן בין שש מאות אלפי היהודים שבמדבר היו חכמים יותר ופחות, צדיקים יותר ופחות ,אבל ענני הכבוד ,שבאו בזכות אהרן הכהן, לא הבחינו ביניהם .העננים הקיפו את כולם בשווה ,כמו הסוכה, שעליה נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". המן שירד בזכות משה ניתן לכל אדם בהתאם לדרגתו .משה הוא רועה נאמן – מתאים לכל גדי את מזונו הראוי לו .אבל אהרן "אוהב את הבריות" – את כולם ברא הקדוש ברוך הוא ,וזה מספיק. אהרן הוא הגדול והמקודש שבכהנים ,הוא נכנס לפני ולפנים ,וכל זה אינו מונע ממנו להאיר פנים לכל אדם .כשיש חילוקי דעות הוא לא מרפה .הוא משתדל מכאן ומשם ,מכיוון זה ומכיוון אחר ,עד ששוכנים שלום ואהבה בין אדם לרעהו ובין איש אשתו .זו אינה דרכו ושליחותו של משה ,הפוסק ומכריע תמיד לפי שורת הדין ולעולם אינו משנה מן האמת – משה אמת ותורתו אמת .ודאי, האמת נעלית מכל ,אבל השלום אהוב יותר. שני שושבינים מלווים את נישואי הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל ,נאמר בזהר .משה – שושבינא דמלכא ,אהרן – שושבינא דמטרוניתא .משה מוליך את החתן אל הכלה – הוא אשר קיבל תורה מסיני והביאה אל בני ישראל .ואהרן? "ומקרבן לתורה" – בנועם הליכותיו הוא מרומם את הכלה טפח אחד למעלה ,אל החתן. מדוע בוכים היום כולם ,האנשים והנשים ,הרעים והטובים? כי בהֹר ההר נסתלק במיתת נשיקה אהרן הכהן ,ואין עוד מי שיעלה אש בנרות ,נר ה' נשמת אדם ,ייטיב את הפתילה ויבעיר את שיל ֵמד כי אף שכל הניצוץ ,עד שתעלה השלהבת מאליה .אין מי ַ אחד משבעת הנרות מאיר בדרך משלו – אל מול פני המנורה יאירו כולם ,כי מנורת הזהב של עם ישראל מקשה אחת היא. אם נטה אוזן ,נוכל לשמוע מבין דפי פרקי אבות את קולו של שמאי האומר :הוי מתלמידיו של משה ,אוהב אמת ורודף אמת. אולם הלכה כהלל שהורה לדורו ולדורות :הוי מתלמידיו של אהרן! כמה קל לעשות את זה .כמה הכרחי לעשות את זה .כמה משמח לעשות את זה. לקחת את הלולב שלך ,ללכת לרחוב ולהציע לאנשים לברך עליו .רובם ככולם מזנקים על האפשרות הזו בהתלהבות. לשמח ולשמוח בקיום מצווה ,מצווה הקשורה ישירות לשמחה ובחג השמח של השנה, ובחודש תשרי -החודש בעל ההשפעה וקביעת הסטטוס של השנה כולה. רעננות המינים שבאים מתוך הטבע ,המשל המוכר של ארבעת סוגי בני ישראל וה קלות הבלתי־נתפסת של קיום המצווה ("תחזיק ביד ועשית את זה!") הופכים את המצווה הזו למצווה הנגישה ביותר ליהודי ברחוב. אתה נוטל עם א נשים את ארבעת המינים והם מתרגשים ,רבים רבים מנשקים אותם בע יניים עצומות .לכאורה הם מחזיקים ביד צמחים רעננים ומלבבים ,זו תחושה טובה ,זה משמח .אבל ההתרגשות האמיתית היא מפני שכל יהודי מרגיש שלולב זה לא לולב! אלא "לולב זה הקדוש ברוך הוא" (כדברי המד רש)! ארבעת המינים הם ביטוי של ה' ,ביטוי שנוגע בלב היהודי בשנייה הזו של נטילת הלולב .תסתכל בעדינות בעיניים של זה שנוטל ותראה בוודאות :הניצוץ נדלק. אישי כמו רוב החב"דנ יקים ,מדי שנה יוצא אני עם הלולב לרחוב .זה פק"ל של סוכות ,ובלי זה ה שמחה לא י כולה להיות מושלמת .ככה אני מרגיש. ובכל זאת ,מאז אירוע שע ברתי בשירותי בצה"ל ,היציאה ל"מבצע לולב" קיבלה משנה תוקף: שנה אחת חגגתי את סוכות תוך כדי טירונות בחיל השריון ב בסיס ס יירים שב ערבה ,טירונות מאוחרת ,סטייל "הסדר מרכז". בחג הסוכות נשארנו בבסיס ,אבל לשמחת תורה היה לי חשק עז לצאת לישוב קרוב בשם " מרכז ס פיר" ,הישוב הגדול בערבה .בשנה הקודמת הייתי בו בשמחת תורה, באנו כמה בחורים לעזור לרב המקומי ולשמח. הייתה שם שמחה נ פלאה ומרגשת ,הרב שם (הרב יוסף קרסיק ,כיום רב בת חפר) היה פ עמים רבות אצל הרבי זצ"ל בשמחת תורה ,והוא ספג אצל הרבי המון ו הספיג את ס ביבתו באווירה המיוחדת .כאמור ,שנה אחרי, הייתי ב בסיס ב ערבה כ ל־כך קרוב למרכז ספיר ובסך הכל ביקשתי לצאת שעה לפני החג ו לחזור מיד לאחריו .אבל טירונות זו טירונות ונעניתי בשלילה מוחל טת... עד הרגע האחרון התחננתי למפקדים ולא עלה בידי. ואז עמדו לפני שתי ברירות .או שאמצא מה ישמח אותי וירים אותי לעננים ,כדרוש ב שמחת תורה ,או לשקוע בעצבות ח"ו .תפסתי את עצמי בידיים .היה זה שעה וחצי בדיוק לפני חג שמחת תורה אחרי מסע לילי מפרך שה סתיים ב צהרי היום ,וכל החיילים התארגנו בחדרים שלהם. באזור שלי היו א רבעה מבנים ובהם כשש מאות חיילים .תפסתי את הלולב בנחי שות, וב שמחה ק רבית ובמהירות בזק עברתי מחדר לחדר והספקתי ליטול לולב עם חמש מאות חיילים לפחות .כארבע מאות מתוכם בירכו "שהחיינו" על לולב פחות משעה לפני שמחת תורה... ת עחוכיםףלך!! כולם מ | משה שילת | " מ ב צע לב" לו הצלחת ה מבצע הייתה קשורה בהחלטה הפנימית שלי שאני חייב לה צליח ושב שביל זה תקעו אותי כאן בשמחת תורה... עברתי בין הח דרים כמו רמ טכ"ל שמ תפרץ לחדר של טירונים ו מחייב אותם ל קפוץ מיד על מצווה שעוד רגע עוברת. אגב, הרבי השתמש בלשון "מבצע לולב" ולא בכדי ,אתה חייב ל גשת לזה כמו למ בצע, א חרת זה עלול לדשדש לך. ו ו הדבר האדם ה הזה, כ אחרון מובן, שה הרים צעתי לו אותי ל ליטול עננים ,אוהו לעננים .מאז מדי לולב ,אמר לי "לא" באל"ף שנה יש רבתי! לי בה חיות תחלה זה מיו קצת חדת, דכדך משהו אישי ,דווקא בהושענא רבה אותי אבל מיד קלטתי שה' נותן עם סיום החג ,ללכת וליטול לולב עם המונים ,דווקא עם הרבה לי להבין שנשארה עבודה למשך השנה... הרבה אנשים ,אחד אחרי השני... לא תמיד זה הולך בקלות .יש אנשים אדישים ,אבל הרבה פעמים, ובחג הזה נת קלתי בע שרות מקרים כאלו ,אשה מכריחה את בעלה לברך, י לדים שמפ צירים באבא שלהם שיסכים ,והיה גם מקרה קצת מוזר של אבא ש ביקש שהילדים שלו יברכו וב עצמו לא ה סכים לברך בשום אופן. בעשר ה שנים האחרונות אני עושה זאת בתחנה המרכזית בתל אביב. בדרך כלל לוקח חבר, שנינו מצוידים בארבעת המינים, הו לכים ב שביל לה צליח. תמיד הה צלחה גדולה יותר ממה ש אנחנו מש ערים או מת כננים מ ראש .בכל שנה מחדש אנחנו מופ תעים מההי ענות ו מהצי מאון, הייתי אומר יותר מדויק: מהתשוקה וההשתוקקות. חוויות מהשנה האחרונה לא תחזור הביתה מ"מבצעים" בלי חוויה ותובנות חדשות. לפניכם ר שימה של כמה זוטות שנתקלתי בהן לפני שנ ה ,בחול המועד סוכות ת שע"ה: באחד הימים הלכתי למוזיאון הילדים בחולון ,אין שם המונים אבל תי ארתי ל עצמי שאפגוש שם חילונים ברמה גבוהה ,כאלו שלו קחים י לדים למוזיאון במקום לפארק שעשועים ...וצדקתי. את האדם הר אשון שנטל ,שאלתי האם זו הפעם הראשונה השנה שהוא מברך על לולב" .לא" ,הוא ענה" ,זו הפעם הראשונה בחיים" .נד המתי .ישראלי נורמטיבי ,בן שלושים ושבע .אין לו סבא דתי מאף צד ומעולם לא הציעו לו ליטול לולב" ,מעצמי אין מצב שאלך לחפש את זה .אבל וואלה ,זה באמת טוב לנשמה". פשוט מצמרר לחשוב כמה עשרות אלפי יהודים כאלו חיים בארץ וב גללנו הם לא נטלו מעולם לולב .פשוט מפני שלא הצענו להם. לא רחוק מהמוזיאון ניצב קיוסק־פיצוציה או איך שלא קוראים לזה. עמד שם מוכר צעיר גדול מימדים ,מרחוק הוא כבר נופף לי בידיו, חטף בהתרגשות את הלולב והאתרוג ,הרים עיניים כלפי מעלה וה כריז" :ה'! תפתח לי את הלב!" ,בירך ונענע בעצימת עיניים. אש ריכם ישראל. טיפים מעשיים לך ב"הילוך חמישי" ,תהיה נחמד אבל קצת קרבי. תהיה פרקטי .צריך כיפה ואתרוג בתוך הכיפה .לולב לא בתוך נרתיק (זה מאוד מסרבל) ,ותכין גם ערבות להחלפה... תציע לכל אחד ממש ,אל תמדוד אנשים לפי הפרצוף שלהם או ה מוצא שלהם כי אין גבול להפתעות בתחום הזה. הנשמה הי הודית מאוד ת מימה ולא קשורה לפרצוף הקשוח. אל תיבהל אם מישהו צועק עליך .אתה שליח של הקדוש ברוך הוא ,לא מתאים שתפחד. תכין שניים־שלושה ווארטים קצרים ועסיסיים ,להעביר אותם או א ת אחד מהם אחרי הנטילה .אל תעמיס ,אבל פעמים רבות הלב נפ תח ו האיש ש מולך רוצה לשמוע משהו .מפחיד לחשוב על כך, אך ייתכן ודבר ה תורה הזה שלך הוא היחיד שהאיש שמולך ישמע בשנה הקרובה. תגיד את הברכה עם זה שנוטל מילה במילה ,אל תסמוך על הזיכרון שלו .יהיה לו לא נעים להיתקע באמצע הברכה .אל תשאל אם הוא יודע את ה ברכה, אלא בטבעיות תאמר איתו אותה (חוץ משם ה' שאותו רק ת תחיל ו תראה אם הנוטל יודע להשלים). שאל אם זו הפעם הראשונה השנה ,ואם כן אז יש לברך גם "שהח יינו". אגב, זו ברכה שא נשים מאוד אוהבים לברך וזה גם נותן להם מימד רציני יותר לרגע הזה של הנטילה. יש א נשים שמלחיץ אותם לשים כיפה על הראש ,בפרט כיפה ש עברה מראש לראש ב רחוב .תביא אתך כיפה "ספר" לאנשים כאלו, או אפילו תציע להם לשים את היד שלך על ראשם. אושפיזין קרוב אליך ל חיים ולברכה! בכל השנה יש מצווה להיות בשמחה .הרמב"ם אומר את זה בהלכות סוכה ,ששמחה היא עבודה של כל השנה. אז מה באמת ההבדל בין השמחה של כל השנה לשמחת סוכות? ההבדל הוא שבכל השנה השמחה היא תוספת למצווה ואילו עכשיו השמחה היא המצווה .לא רק "אשר עבדת בשמחה" ,אלא שהשמחה היא נושא העבודה. משמחת בית השואבה יש ראיה לכך .בזמן שבית המקדש היה קיים ,היו שמחים כל הלילה סביב שאיבת המים עד לניסוך המים שעשו בבוקר. בפשטות ,המצווה הייתה ניסוך המים ,ואותה היו עושים בשמחה .אך בימינו ,שאין ניסוך המים ,איזה טעם יש לערוך "שמחת בית השואבה"? כאילו שנאמר שלאדם בעל ממון יש שמחה בעשירותו ,ולאדם אביון יהיה לפחות זכר לכסף ,איך? שישמח כאילו יש לו... זיכרון המקדש שנחרב והמצווה שהתבטלה אמורים להביא אל יוסף מה ליוסף אצל האושפיזין? לכאורה יוסף אינו אלא אחד מתוך שנים עשר השבטים .רק לכאורה ,מפני שהתורה עצמה מבדילה ומייחדת את יוסף מן השאר .לאורך כל הדרך ,בין החלומות המפתיעים שחלם ובין התגשמותם במציאות ,קורות חייו מתנהלים בנפרד מאחיו .הם בארץ ישראל ,והוא במצרים .הם רועי צאן מתבודדים ,פרושים ככל הניתן מהמולת העולם ,והוא – מנהיג ציבור ,מנהל מדינה ,משנה למלך. כשהשבטים יושבים לבטח בארץ ישראל ,הם אינם זקוקים ליוסף. עד שפתאום בא רעב .אז דווקא "יוסף הוא המשביר לכל עם הארץ" .אמנם יוסף הוא רק אחד מן האחים ,אבל במצב של קושי וחיסרון הוא זה שמפרנס ומכלכל את כלל ישראל .יוסף נותן לכולנו הכוח לא ללכת לאיבוד ,עד שמטעם זה נקרא העם כולו על שמו" :נוהג כצאן יוסף". ובכן ,מיהו יוסף? האמנם גלגל רביעי במרכבת האבות? בתורת הסוד מבואר שיוסף הוא כעין המשך והשלמה לבחינת יעקב אבינו .בניו של יוסף ,אפרים ומנשה ,אף הם מצטרפים למניין השבטים ,כאילו נולדו ליעקב עצמו. חז"ל קובעים" :כל מה שאירע לזה ,אירע לזה" .יוסף משחזר את חוויותיו של יעקב ,אבל בעוצמה כפולה ומכופלת .גם יעקב היה בניכר ,אבל אצל דודו – לא בבית הכלא .יעקב עבד קשה ,אבל אין להשוות את טיפולו של יעקב בצאן לבן ,בהיותו לבדו בשדה ארם, לחיי יוסף תחת פרעה ,שדרשו התעסקות מפורטת בכל ענייני מצרים ,ערוות הארץ. איך מצליח יוסף להחזיק מעמד בעומק מצרים ,רחוק כל־כך מבית אבא? שתי תשובות בדבר" :מנשה" ו"אפרים" .דרך אחת היא להיאבק בשכחה אשר "נשני אלוקים ...את בית אבי", להתרפק על העבר המפואר ולהיאחז בו ככל שניתן .הדרך השנייה היא "הפרני אלקים בארץ עניי" – אדרבה ,לצמוח ולגדול מתוך הגלות והמרחק .למצוא את התפקיד המיוחד שהועידה ההשגחה העליונה למלא דווקא בארץ עניי" ,כי למחיה שלחני אלקים לפניכם". ובכך מתברך כל אחד מבני ישראל :ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה .ויוסף הוא המשביר. ההיפך משמחה ,ואם כבר רוצים לעשות זכר – שיהיה זכר לניסוך המים ,זכר למצווה ולא להילולא שהייתה סביבה. אלא שמכאן ראיה ,ששמחת בית השואבה במקדש ,לא הייתה בגלל ניסוך המים אלא עבודה בפני עצמה .והרמב"ם אכן אינו תולה את השמחה בשאיבת המים. מנהג ישראל כך הוא ,לעשות זכר לשמחת בית השואבה ,רק שכל אחד חוגג זאת בדרך אחרת ,נהרא ונהרא ופשטיה .היום כולם רוקדים כל הזמן ,פעם זה לא היה כך .בחב"ד היו עושים התוועדויות .ואם לא הולך לך לשמוח ,אז צריך לעשות "אתכפייא" ולשמוח בכוח. צריכים להיות בשמחה! זהו זה ,אין ברירה ,בדיוק כמו שנוטלים לולב גם אם אין חשק. לחיים! ר' ראובן דונין ,שהיה בעל תשובה עוד לפני "עידן התשובה" ,היה במקור בן של יהודי חרדי ,בחיפה של השנים ההן .בזמנו ,לראות יהודי שומר תורה ומצוות בחיפה זה היה נדיר ,והיהודי ,ר' תנחום שמו, היה מתפלל ותיקין במנין של חסידים .הבן שלו התרחק מיידישקייט. הוא ירד לגמרי .לראובן היה אח צעיר ,ר' אברהם דונין ,שלמד בפוניבז'. ברגע שראובן ירד מדרך התורה ,אחיו ניתק איתו כל קשר .ר' אברהם היה יהודי ליטאי .יהודי מדקדק ,בזמנו בחיפה זה לא היה דבר פשוט. ר' אברהם התקרב לאט לאט לחסידות על־ידי ר' לייבל זלמנוב ,והתחיל ללמוד את התניא עד שבסוף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים של חב"ד ,ששכנה אז בלוד .שם הוא שמע שלא צריך להרחיק אדם שהתרחק מיהדות אלא אדרבה ,צריך לקרב אותו. והוא ...יש לו אח כזה ,וכמה שנים הוא לא דיבר איתו .הוא נסע לאחיו .ראובן היה טרקטוריסט ,ואחיו הצעיר הגיע פתאום ,התיישב לו על הטרקטור והתחיל לדבר איתו בקירוב הדעת .ראובן שאל אותו "מה קרה ,כל־כך הרבה זמן לא דיברת איתי ,ופתאום הפכת לידיד שלי?". "תשמע" ,אמר אברהם לראובן" ,עברתי לישיבה אחרת ,שם אומרים שצריך לדבר בקירוב ,וצריכים לא להתרחק" .ראובן שמע את הדברים ואמר" :ככה? אני חייב להכיר את הישיבה הזאת" .אז הוא הגיע לר' שלמה חיים קסלמן ,שהיה אז המשפיע ,ואז התחיל לחזור ליהדות. אחרי זה הוא הביא חבר אחד ,מרטון מבית וגן ,הוא היה השני ,ומרטון הזה הביא שלישי ,שכחתי את שמו .הם היו שלישייה .מדובר בשנת תשכ"ב ,הם היו יחידים .זה היה מאוד יוצא דופן ,עידן התשובה עוד לא התחיל אז. בלגבי היות וראובן הגיע מבית דתי ,הוא סבל אז מעצבות גדולה .אני א 13 7 12 6 לשמוח וח! בכ דייטשהשואבה שלוםבית שמחת התוועדות עם הרב חיים מצאתי את עצמי מקבץ נדבות ,וקיבלתי מזה מרץ וכוח //אם תטיילו לאורך המטוס תבחינו בקלות מי נוסע לטיול ומי נוסע לביזנס //שבועיים לאחר שאבי נפטר ,הגיע אלינו חבר ואמר משפט שלא אשכח כל חיי //לא צריך לחכות לשמחה ,צריך לעשות אותה בכוח. //אנחנו חייבים לא רוצה לספר איזה ביטויים הוא אמר על עצמו ,אבל הוא היה "יורד" על עצמו בחריפות. בעצמי ראיתי שפעם ישבו והתוועדו בשבת אחת בבית הכנסת צמח צדק בירושלים ,וראובן גם כן ישב שם .זה היה בסביבות תמוז־אב ומישהו סיפר משהו על אלול .פתאום ראובן אמר "הרי עוד מעט אלול?!" והתחיל מיד לבכות .קיבוצניק, טרקטוריסט... מאוחר יותר הוא נסע לרבי ,והרבי דיבר איתו באופן ממש אישי שיהיה בשמחה .הוא עצמו סיפר ,שהרבי באופן אישי טיפל בו .כשהרבי היה רואה בו נטייה לעצבות ,הרבי היה נותן לו רמז ,בדרך כלל זה היה אחרי מנחה .הרבי היה מניד בראשו ,נכנס לחדר ומשאיר את הדלת מעט פתוחה ,וזה היה רמז שהוא צריך להיכנס .הרבי היה מעודד אותו ומדבר איתו. הרבי ענה לו" :בגלל שאני מצווה להיות בשמחה". אז הוא שאל את הרבי" :למה?" והרבי ענה" :בגלל שאני מצווה". עם הרבי .הוא היה אומר לרבי "גם אתה ."...פעם אחת הוא שאל את הרבי "מדוע מגיע לי להיות בשמחה?" .לפי חשבון העברות זה לא מגיע לו .אז מעבר לכך שהשמחה עצמה היא עבודת החג, כתוב שאת הכוחות לשמוח בעבודת ה' במשך כל השנה מקבלים מסוכות .הרבי תמיד נהנה הוא היה צבר אמיתי והיה מדבר מאוד דוגרי אז יש מושג כזה להיות בשמחה בקבלת עול, בגלל שכך מצווים .מוכרחים להיות בשמחה, זו העבודה היום ,אין שום ברירה בכך .לחיים! בלגבי א (המשך) אושפיזין קרוב אליך להראות שגם בתורת הנגלה זה ככה :העובדה שהרמב"ם מצא לנכון לכתוב את הדינים של עבודת ה' בשמחה דווקא בהלכות חג הסוכות, למרות שלכאורה היה צריך לכתוב אותן בספר אהבה ,מעידה על כך שסוכות הוא שורש השמחה בעבודת ה' של כל השנה .כדי שהתפילין והטלית יהיו בשמחה ,צריך את סוכות .וכדאי להשקיע בכך ,כי זו שמחה נושאת ריבית... אם משקיעים בסוכות – אז כל השנה יהיה קל יותר להתבונן ולהתפלל. לשמחה יש הרבה תנאים וכללים .אחד ההבדלים בין קדושה לקליפה, זה שמחה או עצבות .אדם שמועד ונופל ברוחניות ,זה מרחיק אותו מהשמחה .כשיש שמחה אז קרובים אל הקדושה .עוז וחדוה במקומו, בשביל שמחה צריכים להיות קרובים אל הקדושה. קבוצה של הוללים צעדה פעם ברחוב ,ורבי ישראל מרוז'ין אמר שיש בזה שמץ משהו מקדושה ,כי אפילו לשמחה הגסה ביותר יש שייכות לקדושה ,ואפילו לעצבות העדינה ביותר יש שייכות לקליפה. הבעיה היא שלא יודעים מה עושים בשמחה .הדברים הכי דוד בספר שמואל מופיע סיפורו של יהונתן המטכס עצה להציל את דוד מפני שאול אביו המבקש להרגו .באופן מפתיע לגמרי ,בכל פעם שערב ראש חודש חל בשבת – תהא אשר תהא פרשת השבוע – נדחית כל הפטרה שהיא מפני סיפור המעשה" :ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך"... ערב ראש חודש – לא חג ולא מועד .רק "מחר חודש" .מדוע לציין יום זה בהפטרה משלו? ועוד בהפטרה שהיום נזכר בה רק כבדרך אגב :ביום ראש־חודש באים הכל לסעודת המלך ,ואז "ונפקדת כי ייפקד מושבך" – שאול המלך ייזכר בדוד (ונפקדת) בשל מושבו הריק (כי יפקד מושבך). סוד הדברים נעוץ בסוד עניינו הפנימי של דוד המלך .דוד הוא האחרון משבעת הרועים המתארחים בסוכותינו בחג הסוכות, שכולו שפע של אורות עליונים .על פי הסוד אלו הם יחידי הסגולה ,מתוך מנהיגי ישראל לאורך כל הדורות ,אשר הווייתם העליונה ממשיכה להזין את נשמות ישראל בכל דור ודור ,כרועה הזן ומכלכל את צאן מרעיתו. מידת דוד היא מידת המלכות ,האחרונה בעשר הספירות, מידתה של כנסת ישראל .מלכות נושאת עמה גדולה וחשיבות, אולם על מלכות דוד נאמר "דוד הוא הקטן" .עליה אנו מתפללים בימים אלה "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" – לא "את ארמון דוד" אלא את הסוכה ,רעועה ושברירית ודווקא בשל כך ניתנת תמיד להקמה מחדש .מסיבה זו נמשלה מלכות דוד ללבנה ,קטנה אך מתחדשת תמיד ,ולכן אנו מזכירים לעצמנו בראשית כל חודש עם קידוש הלבנה :דוד מלך ישראל חי וקיים. ישראל המונים ללבנה אינם נבהלים כאשר הלבנה מתמעטת והולכת .ביום שבו נדמה שהיא נעלמת כליל ,הם זוכרים ומזכירים כי "מחר חודש" ,ואף כי עתה "יפקד מושבך" ,ונראה כי מלכות דוד איננה עוד – הרי "ונפקדת" ,עוד ייפקד וייזכר זכרוננו ופקדוננו לפני זוכר כל הנשכחות .המציאות התחתונה מכריזה "נפלה ,לא תוסיף קום בתולת ישראל" ,אך הסומך לכל הנופלים מבטיח ואומר" :ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת" .אז יאיר אור הלבנה כאור החמה ,וזה הקטן – גדול יהיה! נעלמים ,הכי סתומים גנוזים בשמחה .שמחה של קדושה ,שמחה שהיא על־פי תורה וחסידות ,ושמחה של העולם הזה – זה תרתי דסתרי. על כל מצוה ,על כל הנהגה ,יוצא לאור היום ספר .מדוע לא יוצא ספר על שמחה? זו ממש מצווה עם פרטי דינים .לחיים! המהות של שמחה היא "שמחה פורצת גדר" ,כשאדם יוצא מעצמו. אדם שמח פירושו אדם שיוצא מעצמו .אדם רוקד הוא אדם היוצא מעצמו. יש ראיה לדבר מכך שסוכות הוא זמן שמחתנו ,חג שבו אנחנו יוצאים מעצמנו ומבתינו אל דירת עראי .זה נקרא לצאת .ההיפך הגמור ממה שרוב העולם חושב .העולם חושב שאם תהיה לי וילה וכמה שיותר דירת קבע ,תהיה לי יותר שמחה ,וכאן אומרים הפוך :צא מדירת הקבע שלך ,שב בדירת עראי ,שלא יהיה לך כלום ,ודווקא שם תהיה לך שמחה. חסידים היו אומרים :חסיד הוא מרוצה ושמח; מי שאיננו חסיד, הוא לא מרוצה ולא שמח. כתוב שהקליפה מראה את עצמה כדומה לקדושה ,כקוף בפני אדם. הקליפה עושה חיקוי .לפעמים אתה לא יודע מה זה בן אדם ,אתה צריך ללכת לראות מה הקוף עושה ,ומתוך כך לדעת מה זה בן אדם. אחת הדרכים של הקליפה להיות בשמחה זה לצאת לטיול .חשבתי פעם שבמטוס קל להבחין מי נוסע לטיול ומי נוסע לביזנס :מי שיש לו פנים שמחות ,נוסע לטיול .מי שיש לו פנים חמוצות ,נוסע לעבודה. טיול זה גם לצאת מעצמי ,לפרוץ את הגבול שלי .אמנם זו לא יציאה אמיתית ,לכן זה רק כקוף בפני אדם .היום אומרים על כל דבר "כאילו". הוא לא באמת יוצא מעצמו ,זה "כאילו" הוא יוצא מעצמו .כקוף בפני אדם. שמעתי פעם מאחד משליחי חב"ד ,שיצא לשליחות בתקופה מאוד קשה ,מה דחף אותו לצאת לשליחות :כל חודש תשרי השליחים היו עסוקים עם הקהילות ,ובשבת בראשית יכלו סוף־סוף לבוא לרבי .אצל הרבי בשבת בראשית היה כמו חצי שמחת תורה. השליח הזה אמר לי שהוא שם לב שהאנשים הכי שמחים הם השלוחים, וזה דחף אותו גם לצאת לשליחות. ממה הם שמחים? המהות של שליח זה לצאת מעצמו .הוא נוסע עבור האחר .נוסע עבור הקדוש ברוך הוא ,בשביל לעשות טובה ליהודי אחר ,הוא לא חושב אודות עצמו ,ולכן הוא אדם מאוד שמח .רואים זאת במוחש ,כשאדם שעושה פעולה של יציאה מעצמו ,הוא נהיה שמח. היו לי תקופות שבגלל כמה גורמים הלכתי לאסוף צדקה .זה היה עצוב והיה לי מאוד קשה לעשות זאת ,ללכת לאסוף כסף מאנשים ...אבל ברגע שהתגברתי קיבלתי פתאום כל־כך הרבה מרץ ושמחה ,לעשות טובה ליהודי! עד שכבר היה קשה להפסיק ,דפקתי על דלתות כשאנשים כבר הלכו לישון... הנקודה היא לצאת מעצמך .זה קשה .אדם הוא אגואיסט וחושב רק על עצמו ,ולכן הוא בעצבות .ברגע שהוא מתגבר על עצמו ומתחיל לדאוג לשני ,אז הוא מתרומם. שמעתי פעם ממישהו ,שאם תכתוב מודעה בעיתון שיש לך סגולה או פטנט לשמחה ,תוך שעה תקבל מאות טלפונים .אדם מוכן לעשות הכל בשביל שמחה. אבי נפטר בד' תשרי ,ובחג הסוכות שלאחריו על־פי הדין כבר הסתיימו ה"שלושים" כי החג ביטל אותם ,אבל מצב הרוח לא היה משהו ...אז הגיע אלינו עקיבא גולדשטיין ,ואמר ווארט שגם לאחר שעברו עשרים שנה אינני שוכח אותו. הוא אמר כך :לא מצאו זמן אחר לזמן שמחתנו ,אלא רק כשיוצאים לדירת עראי? אלא שבשעה שאדם יוצא מדירת קבע ויושב בדירת עראי זה בא להזכיר לו שכל העולם כולו הוא דירת עראי .אם אדם חושב שהעולם הוא דירת קבע ,אז כואב לו למה את זה אין לו ,ולמה את זה אין לו .אבל אם הוא יודע שכל העולם זה דירת עראי ,הכל זה כלום ,אז מה זה משנה מה יש ומה אין? הוא יכול להיות בשמחה! אז עקיבא גולדשטיין בא אלינו בחג ,לאחים ,ואמר" :אם אתם חושבים שהעולם הזה הוא הקבע ,אז יש לכם סיבה אמיתית להיות בעצבות ,אבל אם אתם יודעים שהעולם הזה הוא עראי ,אז אתם יכולים להיות בשמחה". לאחר מכן למדתי את העניין הזה בחסידות ,על הפסוק "ויספו ענווים בה' שמחה" .לכאורה זה בדיוק הפוך ,אדם עניו מרגיש שהוא לא כלום ואין לו כלום ,אז מדוע הוא בשמחה? אלא שהעצבות מגיעה מכך שאדם חושב שמגיע לו משהו – ואין לו אותו .אם אדם הוא עניו ,אז הוא מרגיש שלא מגיע לו כלום .כל מה שיש לו הוא לפנים משורת הדין ,וממילא הוא שמח. ר' אברהם הערש כהן היה יהודי שכל הזמן דיבר על הנושא הזה ,היה חי בעניין הזה ,שישנם אנשים שעל מה שאין להם הם עצובים, ועל מה שיש להם הם גם עצובים .וישנם אנשים הפוכים – שעל מה שאין להם הם לא עצובים ,ועל מה שיש להם הם יודעים להודות ,להלל ולשמוח. כוונות הנענועים כוונות הנענועים רבות הן ,ולפנינו אחת המקוריות שבהן ,על פי מה שכתב הרבי מליובאוויטש באחת המחברות שהתגלו במגירות שולחנו לאחר הסתלקותו: מנענעים לדרום ולצפון בכך מראה האדם שאינו מפחד מהיצר הרע ,הן מפני חמימות התאוות שמרומזים בדרום החם והן מפני קרירות הקליפה שמרומזות בצפון הקר. למזרח הנענוע למקום זריחת השמש הוא ביטוי הרצון של יהודי להוסיף בעולם עוד ועוד אור ,בלי להסתפק באור שכבר קיים בעולם. למעלה ולמטה השאיפה היא לדרגות הגבוהות ביותר ,ההתעסקות שלנו היא גם בפנימיות התורה ,ומי שמרגיש שייך ל"עומק רּום" יוכל לרדת, לפעול ,לתקן ,לשנות ולהשפיע גם ב"עומק תחת" – למטה. הנענוע האחרון הוא למערב שכינה במערב ,ויהודי מגיע לאחדות המלאה שלו עם הקדושה, להתבטלות ולדבקות בבורא העולם ,ומדביקות – לשותפות ,בזכות עשייתו הוא זוכה להיות "שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית". שו"ת הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן נפשי בשאלתי בפסח יצאנו ממצרים, בשבועות קיבלנו את התורה, בראש השנה נברא האדם. ומה אם אני לא מצליח הקדוש ברוך הוא הושיב אותנו בסוכות ובענני כבוד .ולא זו בלבד ,אלא שזו אחת משלוש המצוות שאנו צריכים לזכור את טעמן מפני שהוא מפורש בפסוק ,בדומה לציצית ותפילין. חז"ל אומרים שהתאריך היה אמור להיות בניסן, מפני שאז יצאנו ממצרים .אולם אנחנו חוגגים דווקא בתחילת החורף ,מפני שאז נכנסים כולם אל הבית ואנחנו מראים שאנו חוסים בצלו יתברך תחת כנפי שכינתו. רמזו בזה רמיזות רבות ,ונזכיר דבר נפלא בשם ה"שפת אמת" :יציאת מצרים היא לידתנו כעם. שבועות הוא כמו בר־המצווה ,שבו קיבלנו תורה. וסוכות הוא החתונה ,שמציינת את השראת השכינה במשכן ,שכיסוייו הם כעין הסכך בסוכה והחופה של החתן .זהו חג של שמחה גדולה על האהבה והחיבור בין הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל. הלב ועולם הרגש אכן אינם נתונים לפקודתו הישירה של האדם .אין האדם יכול לומר לליבו: תאהב ,תשנא או תהיה שמח ,ואפילו לא מה שנראה לנו כקל יותר – תהיה עצוב. אמר הבעל שם טוב שעיקר המצווה היא "לתקוע מחשבתו" בעניינים המעוררים את הלב. המחשבות מולידות רגשות ,ועל כן המצווה היא לחשוב על כל אותם עניינים משמחים של שפע וברכה שנותן לנו ה' יתברך ,שהרי זהו חג האסיף .על שפע הטובה שבהשראת שכינתו עלינו ,שהרי אנו יושבים בסוכה שהיא זכר לענני הכבוד .על השמחה שבחר בנו מכל העמים ורוממנו מכל לשון .כשיעמיק אדם במחשבתו בעניינים הללו ,ויזכור שבזמן הזה מתחדשת באמת הארת השכינה ,ענני הכבוד והשפע הגשמי של העולם הזה ,גם הלב יימשך אחר המחשבות וישמח בכל הטוב אשר נתן לנו ה' אלוקינו. ובסוכות? לשמוח בחג? רוצים לעבוד את ה' בדרך שתאפשר לפגוש לבטא ולשחרר את הגעגועים והאהבה לה' יתברך? תהליך מובנה ראשון מסוגו בן שנים עשר מפגשים ,ברמת-גן |גברים| י“ד חשוון -ט“ז שבט |נשים| ט“ו חשוון -י‘ שבט מסע ייחודי המועבר באופן אישי ע“י הרב יהושע והרבנית נעמי שפירא יש לך שאלה בעבודת ה'? סמס ל054-4530951 - תמיד אני מרגיש כל־כך מוזר ופגאני להקיף את הבמה עם ארבעת המינים. אין דרך אחרת? השוואת מצוות התורה לכינוי "פגאני" מזעזעת את שורש הוויתנו כיהודים ,ולוואי שלא נאמרו דברים אלו. וכי זו בלבד גורמת לך הרגשה כזו? וכשאתה לובש ציצית ,קושר תפילין או נמנע משעטנז? התורה מלמדת שהעניינים האלוקיים מופיעים בדרכים מופלאות בתוך העולם הגשמי. כך גם בגוף האדם :איך נראה חולה שנוטל גלולה ותולה בה יהבו ,בעיני אדם שאינו יודע מהי רפואה וביולוגיה? גם הוא יאמר שזה מעשה כשפים. אם כך בחומר הגס ,על־אחת־כמה־וכמה שאת דרכיה הנסתרות של הנשמה איננו יודעים ,ואת חיבורה הפלאי לה' איננו רואים .אך מאמינים בני מאמינים אנו ,שכל מצווה היא כלי לאור אלוקי השוכן בקרבה. דש! = ח הירשמו עכשיו! 058-5000738 avakshech.co.il
© Copyright 2024