‫בס"ד‬
‫עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫גליון ‪ | 93‬חג הסוכות תשע"ו‬
‫ָה ַ‬
‫ר ֲח‬
‫" ָה‬
‫של לִ וְ יָ ָתן‪.‬‬
‫ת עֹורֹו ֶ ׁ‬
‫ב ְּב ֻס ַּכ‬
‫ֵלי ֵ ׁ‬
‫ש‬
‫ׁ‬
‫ּש‬
‫ָ‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ֻ‬
‫ק‬
‫וְ‬
‫ָ‬
‫ְ‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ֳ‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ָ‬
‫ַ‬
‫ָע ֵלינּו ֶ ׁ‬
‫ש‬
‫רה ִמ‬
‫ִ‬
‫ׁ‬
‫ּש‬
‫ז ֵּכנּו‬
‫ְ‬
‫ב‬
‫ָ‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ַ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ּפ‬
‫ִ‬
‫א ְי ַ‬
‫ׁ‬
‫ש‬
‫ְ‬
‫ן‬
‫גֵ‬
‫מ‬
‫ִ‬
‫ָ‬
‫וְ‬
‫צ‬
‫י‬
‫ּנָ‬
‫א‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ַ‬
‫ֵ‬
‫ּת‬
‫ּבַ‬
‫ְ‬
‫ֲ‬
‫א‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ֵ‬
‫ד‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ָ‬
‫שין‪ְ ,‬זכּו‬
‫מן הּו ן הּו‬
‫ּו‪.‬‬
‫ׁ‬
‫ָמ‬
‫ִ‬
‫י‬
‫ָ‬
‫ָּד ִויד ַהּנֹו ֶפלֶ ת‪".‬‬
‫ַר ֲח ַה ָר ֲח ָּל ִאין ַק ִּד ־ ֻס ַּכת‬
‫ּו ֶאת‬
‫ע‬
‫ּפי ִזין ִ ם ָלנ‬
‫ְ ׁש ִ‬
‫ָי ִקי‬
‫ֻא הּוא‬
‫ָמן‬
‫עם לולב בידיים וברק בעיניים ‪ -‬צאו לרחובות!‬
‫עמ'‬
‫סיפורים אישיים בהתוועדות שמחת בית השואבה‬
‫עמ'‬
‫‪12‬‬
‫מתנה לחג! בכל ערב קוראים בסוכה את פרוייקט האושפיזין של קרוב אליך‪ .‬הרב יצחק קפלן‬
‫‪ 2800‬חברי "קרוב ללב"‬
‫מכל רחבי הארץ יצאו לאחל שנה טובה‬
‫לאלפי שכנים מרקע חברתי שונה‬
‫שלחו שם וטלפון ל‪[email protected] -‬‬
‫והצטרפו גם אתם!‬
‫קרוב ללב‬
‫החיבור שנוגע בכולנו‬
‫אושפיזין‬
‫קרוב אליך‬
‫יהיה לך מקום‬
‫אלומה לב‬
‫הפעולה האנושית הכי בלתי נתפסת היא להסכים לעצום‬
‫עיניים בלילה‪ .‬אם שואלים אותי‪ ,‬יחד עם "ציפית לישועה?"‬
‫צריכים לשאול שם למעלה גם‪" :‬עצמת? הרפית? מסרת את‬
‫המפתחות לכמה שעות?"‪.‬‬
‫כי זה פשוט לא יאומן‪ ,‬להסכים לעצום עיניים ולישון‪ .‬להסכים‬
‫שעכשיו לא קופצים ומתגוננים מכל רחש‪ ,‬לא משפצרים‬
‫בדמיון את יום האתמול‪ ,‬לא מתכוננים ליום המחר‪ .‬להסכים‬
‫שמרגע זה מכבים את כל מה שמרצד ומהבהב ונותן בנו אותות‬
‫חיים‪ .‬פשוט מוסרים את המפתח‪.‬‬
‫אברהם‬
‫לו שאלנו את אברהם עצמו‪ ,‬הוא היה מוותר על הכל‪ .‬על‬
‫ההשלכה לכבשן האש‪ ,‬על המאבקים ועל הניסיונות הקשים‪.‬‬
‫אברהם אבינו לא ייחל "מתי יבוא לידי ואקיימנו"‪ .‬הוא לא חיפש‬
‫דרגות של הקרבה ומסירות־נפש‪ .‬מיום שגילה את בורא העולם‬
‫בכוחות עצמו‪ ,‬אברהם שקוע במשימת חיים אחת ויחידה ואליה‬
‫הוא נתון בכל מהותו‪ ,‬בכל לבו ונפשו – לקרוא ולהקריא בשם ה'‬
‫א־ל עולם‪ .‬זה מה שמבקש אברהם – להאיר‪ ,‬להשפיע‪ ,‬לשים סוף‬
‫למצב שבו הקדוש ברוך הוא הוא רק "אלוקי השמים" ואילו בארץ‬
‫שולטת חשכה‪ .‬ואם בדרך עומד מכשול‪ ,‬יש להתגבר עליו‪ ,‬עם או‬
‫בלי מסירות נפש‪ ,‬ולהמשיך הלאה‪.‬‬
‫מי אתה‪ ,‬אברהם אבינו? התגלמותה עלי אדמות של מידת החסד‬
‫העליונה‪ .‬כשם שהיא משפיעה לכל‪ ,‬כך פותח אברהם את אוהלו‬
‫לארבע רוחות השמיים‪ ,‬מזמין פנימה את הרעים והטובים כאחד‪.‬‬
‫כמוה‪ ,‬פניו תמיד אל החוץ‪ .‬גם כשהוא ביום השלישי למילה‬
‫והחמה יוצאת מנרתיקה‪ ,‬אברהם לא יכול בלי אורח שאותו יאכיל‪,‬‬
‫ויל ֵמד על מי שאמר והיה העולם‪.‬‬
‫ישקה ַ‬
‫אברהם עובד את ה' מאהבה‪ .‬הקדוש ברוך הוא עצמו מעיד‬
‫עליו‪" :‬אברהם אוהבי"‪ .‬מאהבתו הוא מוסר לקדוש ברוך הוא את‬
‫כל מה שיש לו‪ ,‬משאיר מאחור את משפחתו ואת מולדתו ויוצא‬
‫בלי לדעת לאן‪ .‬גם כשהוא נאזר בגבורה ואוחז מאכלת בידו‪,‬‬
‫ומלאך ה' מכריז‪" :‬עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה"! – אפילו אז‪,‬‬
‫"'ירא אלוקים' האמור באברהם – מאהבה" (סוטה לא‪ ,‬א)‪.‬‬
‫אחד היה אברהם‪ ,‬ראש וראשון היה אברהם‪ .‬הראשון שהאיר‬
‫את העולם‪ ,‬הראשון שהשליך את כל־כולו מנגד למען מלכו של‬
‫עולם‪ .‬אב ראשון שסלל את הדרך בה ילכו רבבי רבבות בנים‪ ,‬גם‬
‫אם העולם כולו יתייצב מן העבר השני‪.‬‬
‫ַאח ֶריָך ַּכ ַּמיִ ם‪ ,‬השקה והחיה את סביבתו כמים‪ ,‬ירד‬
‫זְ כֹור ָאב נִ ְמ ַׁשך ֲ‬
‫אל המקומות הנמוכים ביותר כמים‪ ,‬ופרץ מבעד לכל הסכרים‬
‫והמחסומים כמים סוערים‪.‬‬
‫בכל לילה יש שניה אחת שבה קופצים אל תוך הידיים של‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ובשביל זה צריכים להיות נועזים מאוד‪ ,‬עד‬
‫כדי הרפיה‪.‬‬
‫כמו רעידת אדמה‬
‫העבודה הגדולה ביותר בחיי האמונה היא להיות לא בשליטה‪.‬‬
‫הרי‪ ,‬אם הדברים היו תלויים רק בנו‪ ,‬היינו ממקמים את עצמנו‬
‫בתוך קופסה הרמטית‪ ,‬מדויקת‪ ,‬שקירותיה מדודים ותקרתה‬
‫בגובה הנכון לנו‪ ,‬ההתרחשויות בתוכה מגיעות אך ורק‬
‫כשאנחנו מוכנים אליהן‪ ,‬והתזמונים מתאימים לנו בול‪ .‬לא‬
‫היינו צריכים לפגוש אנשים שלא מדברים באותה שפה פנימית‬
‫שלנו‪ ,‬לא היינו מסמנים מטרה בלי שהדרך אליה הייתה פרושה‬
‫לפנינו כמו שטיח מלכות‪ .‬לא היינו קופצים בהפתעה ומאבדים‬
‫את הביטחון מכל שינוי קטן בתכנית‪.‬‬
‫וכמעט לכל אדם קורה שיום אחד קמה עליו קופסתו‪ .‬משהו‬
‫זז בתוכו‪ ,‬פועם‪ ,‬מתחיל להסתובב בלי שנוכל לשלוט בו‪ .‬זאת‬
‫נראית כמו רעידת אדמה שעלולה לבלוע אותנו בתוכה‪ ,‬אבל‬
‫לפעמים כל תזוזה כזאת בסך הכול עומדת לבקוע לנו משהו‬
‫חדש‪ .‬לא יעזרו הכנות לרגעים האלה‪ ,‬לא יעזור שנדע את‬
‫דרכנו ונשנן את כל הכלים העומדים לרשותנו‪ .‬כי כשריבונו‬
‫של עולם מחליט – החיים מפתיעים גם את האנשים המסודרים‬
‫ביותר‪ .‬רק ביטחון פנימי בהשגחה‪ ,‬בטוב‪ ,‬וביכולותינו – יוכל‬
‫לעזור לנו להתמודד עם הבלתי מתוכנן‪" .‬יהיה לך מקום‪ ,‬ומה‬
‫שיתרחש – יתרחש" (ימימה)‪ ,‬ואני תמיד אומרת לעצמי‪ :‬אם‬
‫יקרה משהו – באותו רגע את כבר תדעי מה לעשות‪ .‬תסמכי‪,‬‬
‫תצאי‪ ,‬תופתעי בטוב ותגיעי ברחמים‪.‬‬
‫לצאת מהקופסה‬
‫אנחנו מוסרים את המפתחות לשבוע‪ .‬יוצאים אל מחוץ‬
‫לקופסה – כמה בנאלי הביטוי הזה נשמע על הנייר‪ ,‬כמה אמונה‬
‫הוא נוסך בנו כשהוא קורה באמת‪ .‬החיים שלנו הם דבר דינמי‬
‫שמשתנה מרגע לרגע‪ ,‬כמה מאמץ היינו יכולים לחסוך לעצמנו‬
‫אם היינו מפסיקים לנסות לשלוט בהם ובעצמנו (לפעמים‬
‫אנחנו מנסים לשלוט אפילו בקדוש ברוך הוא)‪ ,‬ומחליטים‬
‫לצאת‪ .‬לקפוץ‪ .‬זה יכול להיות לעצום עיניים בלילה או לצאת‬
‫לסוכה או לנסות מתכון חדש – ההתרחשויות משתנות‪ ,‬אבל‬
‫כוונת הלב נשארת‪ :‬אני מוסרת עכשיו את המפתח‪ ,‬יוצאת‬
‫מהבית ומסכימה להיות מופתעת‪ ,‬ונרגעת כי אני מבינה שחוץ‬
‫מארבעה קירות של בד צבעוני וכמה קישוטים מבריקים שום‬
‫דבר לא יגן עלי – חוץ מאלוקים‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫החטא הוא לא יפה‬
‫ולחשוף אותו זה מפחיד‪.‬‬
‫אישית‬
‫אבל היכולת להכיר בעומק‬
‫רחמיו של ה'‬
‫צלם‪ :‬אוהד רומנו‬
‫תלויה בהכרה אמיתית‬
‫של מי אני באמת‬
‫צימר בגולן‪ ,‬חיים בקראוון‬
‫| אביתר בנאי |‬
‫מנהג אחינו האשכנזים לקרוא בשבת חול המועד סוכות‬
‫את מגילת קהלת‪ .‬אפשר להגיד שזה בגלל שהם אוהבים‬
‫לסבול‪ ...‬אבל אולי יש פה עוד טעם‪.‬‬
‫שמחה אמיתית מתחילה בהכרה של עומק רחמיו של ה'‪.‬‬
‫להיות מוקפים בכבודו ולקרב אל הלב את שכינתו‪ .‬לפנות‬
‫את הלב מהרעש‪ ,‬לעשות מקום לאמונה הקדושה‪ .‬המרפאת‪.‬‬
‫האמונה הזו‪ ,‬הקדושה‪ ,‬מבקשת לשכון מעלינו‪ ,‬בתוכנו‪ ,‬למלא‬
‫אותנו בתקווה ורחמים‪.‬‬
‫אבל אנחנו נעולים‪ .‬נעולים בארבע קירות אבן‪ .‬הלב מפחד‬
‫לא להיות‪ ,‬הפחד ממה שיהיה או ממה שהיה‪ ,‬הפחד מהגילוי‬
‫המזעזע שאנחנו חולפים‪ .‬חוסר האונים אל מול העתיד‪,‬‬
‫הדאגה מהחטא‪ .‬באלול וביום כיפור חשפנו את החטא‪ .‬החטא‬
‫הוא לא יפה ולחשוף אותו זה מפחיד‪ .‬אבל היכולת להכיר‬
‫בעומק רחמיו של ה' תלויה בהכרה אמיתית של מי אני באמת‪.‬‬
‫ללמוד‬
‫לייעץ‬
‫לשנות‬
‫באמת‪...‬‬
‫שמחת סוכות נובעת מהתשובה של יום כיפור‪ ,‬חשיפת‬
‫החטא היא מירוקו‪ .‬הענווה והדלות של הסוכה היא רפואה‬
‫ואהבה‪ ,‬צל אמונה ושמחה‪.‬‬
‫האמונה‪ ,‬השכינה‪ ,‬יכולה לשכון רק בלב פנוי‪ .‬רק אם‬
‫יוצאים לקראתן בידיים פתוחות‪ .‬ריקות‪.‬‬
‫זה כואב‪ .‬בהתחלה‪ .‬אבל כך יתכן מפגש‪ .‬מפגש עם האהבה‪.‬‬
‫האהבה שלו אליי‪ .‬אפילו אליי‪ .‬האהבה שלי אליו‪ .‬האהבה‬
‫והרחמים שלי לעצמי‪ .‬ופתאום כל העולם מתמלא בצבעים‬
‫חדשים‪ .‬ומה שהיה לפני כן הבל הופך ליופי‪ .‬לגילוי שכינה‪.‬‬
‫לארמון של מלך‪.‬‬
‫קהלת מקלף את האגו‪ ,‬מנפץ את הקירות של הביטחון‬
‫המדומה‪ ,‬תקוות השווא והעבודה הזרה‪ .‬זו הדרך היחידה‬
‫לפנות מקום‪ .‬לצאת למסע‪ .‬הסוכה היא צימר בגולן‪ .‬חיים‬
‫בקראוון‪ ,‬טיול של אמונה‪.‬‬
‫מקומות אחרונים‬
‫הלימודים נפתחים אחרי החג !‬
‫ביה״ס לתורת הנפש בנשיאות הרב יצחק גינזבורג שליט"א מקיים תכנית לימודים חד‪-‬תלת שנתית של לימוד והיכרות מקיפה בתחומי היעוץ והעזרה הנפשית‬
‫הכרת הנפש עפ״י הקבלה והחסידות ׀ תיקון האני (אגו) ׀ שיטת תשעת השלבים של הבעש״ט לתיקון וצמיחה ׀ שלום בית ‪ -‬״שכינה ביניהם״ ׀ ״סודות‬
‫מעולם התוהו״ ‪ -‬יסודות בפסיכופתולוגיה חסידית ׀ האשה ‪ -‬בפנימיות התורה ובחיים ׀ בטחון בה׳ ובטחון עצמי ׀ חינוך ׀ סיפורים מרפאים ועוד‬
‫חפשו אותנו בפייסבוק‬
‫אושפיזין‬
‫קרוב אליך‬
‫לפרוש כנפיים‬
‫הוצאת משפחות מבעיות כלכליות‬
‫שלא יזדקקו אפילו ליעוץ כלכלי‬
‫שיטתנו‪:‬‬
‫הכשרה לעבודה והעצמת הנסיון המקצועי‬
‫ולהגדיל את הכנסותיהם הכספיות‬
‫וממילא להוצאתם ממעגל העוני‬
‫‪95%‬‬
‫הצלחה‬
‫בברכת הרבנים הראשיים לירושלים‬
‫הרב אריה שטרן שליט"א |הרב שלמה משה עמאר שליט"א‬
‫וכן הרב שמחה הכהן קוק שליט"א | הרב חיים דרוקמן שליט"א‬
‫הרב דב ליאור שליט"א | הרב גדעון פרל שליט"א‬
‫בשנה הקרובה משפחות רבות שעברו מסלול "לפרוש כנפיים"‬
‫והעלו את רמת השכר וכבר לא פונים אל גמח"ים‪...‬‬
‫ובתרומתכם השנה יצאו מאות משפחות ממעגל העוני ‪...‬‬
‫שבעזרתכם הם יזכו לשנה טובה וגם אתם תזכו לשנה טובה‬
‫הכנסו לאתר‪www.khk.org.il :‬‬
‫‪ęĕģģĒĜĘ ĦĕĞđĢģĚ ĐĤĥėĐ ē"ĚĎ‬‬
‫לתרומות‪02-6513111 :‬‬
‫יצחק‬
‫לעמותה אישור ניהול תקין | והתרומות מוכרות לצורכי מס‬
‫בהוראת הרבנים‪ :‬ניתן לתרום מכספי מעשר‬
‫יצחק יושב באוהלו ורבקה באה אליו ממרחקים‪ .‬האם לא‬
‫האיש הוא שצריך לחזר אחר אבדתו? לא במקרה הזה‪" .‬אתה‬
‫עולה תמימה‪ ,‬ואין חוצה לארץ כדאי לך"‪ .‬יצחק לא מטייל ולא‬
‫מחפש אבדות במקומות רחוקים‪ .‬שלא כאביו אברהם‪ ,‬הוא אינו‬
‫יורד כמים ממקום גבוה למקום נמוך‪ .‬אדרבה‪ ,‬הוא חופר בארות‬
‫והמים עולים לקראתו ממעמקי האדמה‪.‬‬
‫בנק הפועלים סניף ‪ 520‬חשבון ‪55527‬‬
‫דרושים בתי כנסת לקיים כנסי עיון ולימוד וגם בתי ספר ומוסדות כל‬
‫השנה‪ .‬בנושאים‪ :‬לפרוש כנפיים‪ ,‬הכרת הטוב‪ ,‬חסד בדרכו של רבי אריה לוין זצ"ל‬
‫בס"ד‬
‫מרכז‬
‫אברהם מקבל בזרועות פתוחות גם ערביים שמשתחווים לעפר‬
‫רגליהם‪ ,‬ואילו יצחק אינו יכול לראות עבודה זרה‪ .‬כשבביתו‬
‫עולה עשן של קטורת לעבודת אלילים‪ ,‬עיניו מסתמאות‪ .‬עולה‬
‫תמימה‪ ,‬טהור עיניים ֵמראות רע‪.‬‬
‫מידתו של יצחק היא מידת הגבורה‪ .‬מידת ההתכנסות פנימה‪,‬‬
‫עולה‬
‫השאיפה להתבטל‪ ,‬להתעלות ולהיכלל באינסוף‪ ,‬כקרבן ָ‬
‫הנכלל ועולה באש של מעלה‪.‬‬
‫אומרים שהגבורה היא צמצום‪ ,‬אבל כאן – "הרחיב ה' לנו ופרינו‬
‫בארץ"‪ .‬אומרים שהגבורה חמורת סבר‪ ,‬וכאן – "צחוק עשה‬
‫לי אלקים"‪ .‬אומרים שהגבורה מקמצת בהשפעתה‪ ,‬וכאן – אין‬
‫כברכת יצחק בכל הברכות‪" ,‬מטל השמים ומשמני הארץ"‪.‬‬
‫עוצמה יש בגבורה‪ ,‬אל תזלזלו בה! נכון‪ ,‬לפעמים צריך‬
‫להמתיק אותה‪ ,‬אבל יש לזכור שכדי להרים מלמטה למעלה‬
‫נדרשים כוחות גדולים‪ ,‬הרבה יותר ממה שדורשת הירידה למטה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬היראה – עבודתו של יצחק – מביאה את האדם להתבטלות‪.‬‬
‫האם ההתבטלות מחלישה? להפך‪ .‬כלי ריקן יכול להחזיק כל‬
‫השפעה‪ .‬אם אינני כלום‪ ,‬אני יכול להיות הכל‪ .‬אם אני נכנע ובטל‬
‫לפני ה' כעבד‪ ,‬הרי "עבד מלך – מלך"‪.‬‬
‫ארחות אהרן‬
‫"וילך האיש הלוך וגדול עד כי גדל מאד‪ ,‬וימצא בשנה ההיא מאה‬
‫שערים" – וכל העושר הזה מברכת הגבורה‪ .‬הטהרה‪ ,‬השלימות‬
‫הפנימית‪ ,‬המבט רק פנימה ואל השמים ממעל – הם סוד כוחו וסוד‬
‫צחוקו של אבינו יצחק‪.‬‬
‫לימי הרחמים והסליחות ומועדי האיתנים‬
‫חודשי אלול ותשרי‬
‫אור ועבודת המועדים‬
‫מבחר שיחות קודש המעוררים את הלבבות מאת אוהבן של ישראל‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫מפינסק קארלין זיע"א‬
‫ספר יסוד ללימוד אופן עבודת ה׳ בירח האיתנים על פי תורת החסידות‬
‫מהדורה שניה מפוארת ומהודרת | ערוך ומסודר לפי ענינים | באותיות מאירות עינים‬
‫להשיג בחנויות הספרים – להזמנות עד הבית‪ ,‬מכון מטה אהרן טל‪05271-41446 .‬‬
‫השיעור‬
‫השבועי‬
‫שלְך‬
‫כיסוי ראש‬
‫לילדים‬
‫דיני לבוש‬
‫כל כך הרבה שאלות הלכתיות ביומיום‪...‬‬
‫נטילת‬
‫ידיים‬
‫הלכות‬
‫ציצית‬
‫הלכות‬
‫תפילה‬
‫ברכות‬
‫השחר‬
‫וְ ַא ְּת ָענִ ית‬
‫ַעל ּכֻ ָּלנָ ה‬
‫חדש! בימים אלו נפתח מחזור לימוד‬
‫של צורבא לנשים ברחבי הארץ‪ ,‬הצטרפי או פתחי‬
‫קבוצת לימוד אצלך בקהילה!‬
‫חינוך‬
‫הילדים‬
‫גם בבוקר כשהם רצים ללימודים וגם בשבת כשכולם בבית את נפגשת‬
‫עם עולם ההלכה‪ .‬מכון צורבא מרבנן בראשות הרב בן ציון אלגאזי‬
‫מוביל מהפכה בלימוד ההלכה למעשה בעשור האחרון‪ ,‬ומהיום גם‬
‫את וחברותייך מוזמנות להצטרף למפגש חווייתי שבועי‪ ,‬בו תוכל כל‬
‫אחת מכן להעשיר את ידיעתה בהלכה ולהקרין על סביבתה וחייה‪.‬‬
‫פתחי את השנה בקבלה טובה ‪ -‬לפתוח שיעור צורבא שבועי לנשים אצלך בקהילה!‬
‫לימוד הלכה למעשה זה בשבילכן‬
‫‪www.tzurba.com 1-700-500-777‬‬
‫לימוד מרתק‬
‫סיום כל‬
‫שיעורים‬
‫בארץ ובעולם השולחן ערוך פעם בשבוע‬
‫אושפיזין‬
‫קרוב אליך‬
‫יעקב‬
‫אחרי שנים רבות בהן היה ספון בבית־המדרש של שם ועבר‪,‬‬
‫יוצא יעקב מבאר שבע והולך חרנה‪ ,‬לבנות ולהקים את בית ישראל‪.‬‬
‫קל זה לא‪ ,‬ויעקב יודע שהוא נדרש להרבה סייעתא דשמיא‪" ,‬ויפגע‬
‫במקום – אין פגיעה אלא תפילה"‪ .‬בדרכו הוא מקיף את ראשו‬
‫באבנים‪ ,‬שומר על ראשו לבל יושפע מהרוחות הנושבות מן הארץ‬
‫שכל־כולה חרון אף‪ .‬יעסקו הידיים והרגליים במה שיעסקו – הראש‬
‫צריך להישאר כמו בישיבה‪.‬‬
‫יעקב‪ ,‬בחיר האבות‪ ,‬הוא כבר הדגם השלם של יהודי‪ .‬מקומם של‬
‫אברהם ויצחק‪ ,‬המייצגים שני קווים מנוגדים‪ ,‬הוא בשלבי הזיכוך‬
‫והצירוף של מהות ישראל‪ .‬אברהם – יצא ממנו ישמעאל‪ ,‬יצחק – יצא‬
‫ממנו עשו‪ .‬כל קו בפני עצמו אינו שלם עדיין‪ ,‬עדיין משאיר מקום‬
‫ליניקה שאינה של קדושה‪ .‬יעקב הממזג בתוכו את שני הקווים נושא‬
‫את הנשמה היהודית השלמה‪ ,‬לאחר שנפרדו ממנה הפסולת והסיגים‪.‬‬
‫"מיטתו שלימה" – כל בניו הולכים בדרכו‪ .‬מידתו מידת התפארת –‬
‫היופי והשלמות העולים משילוב של גוונים‪.‬‬
‫יעקב ההולך אל הישיבה ומשם לחרן הוא היהודי היוצא מבית‬
‫הכנסת לבית המדרש‪ ,‬ומשם – "הנהג בהם מנהג דרך ארץ"‪ .‬זו‬
‫הנשמה הנשלחת אל העולם הזה‪ ,‬היו"ד העליונה היורדת עד‬
‫העקב‪ ,‬אל גופו של יהודי שמקים משפחה‪ ,‬עמל לפרנסתו ביושר‬
‫ובאמונה‪ ,‬וגם כשקשה – "תרי"ג מצוות שמרתי"‪ .‬כיעקב הוא נדרש‬
‫לחבר גבורה וחסד‪ ,‬מעלה ומטה‪ ,‬להוריד את הקדושה אל הגשמיות‬
‫ולהעלות את הגשמיות אל הקדושה‪ ,‬עד אשר "האבן הזאת" נהפכת‬
‫ל"בית אלקים"‪.‬‬
‫איפה‪ ,‬בחרן?! ה' ישמור! איך אפשר בכלל לגדל שנים־עשר ילדים‬
‫במקום כזה‪ ,‬ועוד כאשר ברקע מהדהד קולו של לבן הארמי‪" :‬הבנות‬
‫בנותי והבנים בני והצאן צאני‪ ,‬וכל אשר אתה רואה לי הוא!!"‬
‫ֹאמר נָ א ִי ְ ׂש ָר ֵאל‪,‬‬
‫באמת איך אפשר? אי אפשר‪ ,‬לו ֵּלי ה' ׁ ֶש ָה ָיה ָלנ ּו – י ַ‬
‫הוא יעקב אבינו‪ ,‬ישראל סבא‪ .‬אכן‪ ,‬בכל שבוע מחדש‪ ,‬כשאנו נוחתים‬
‫אל ששת ימי המעשה‪ ,‬אנו שבים ומזכירים לעצמנו‪ :‬אמר ה' ליעקב‪:‬‬
‫אל תירא עבדי יעקב!‬
‫עם ישראל נקרא על שמו של יעקב‪ ,‬כי מהלך חייו של יעקב אבינו‬
‫ודרכו בעבודת ה' קשורים אלינו יותר ממהלך חייהם של אברהם‬
‫ויצחק‪ .‬מעשיו הם "סימן לבנים" ביתר שאת‪ ,‬ותפילתו היא תפילתנו‪:‬‬
‫"ושבתי בשלום את בית אבי‪ ,‬והיה ה' לי לאלקים"‪.‬‬
‫הפקולטה‬
‫למדעי הזוגיות‬
‫בדליים ובחביות‬
‫| הרב יצחק ערד |‬
‫"בתקופה האחרונה הולך לנו טוב בהרבה תחומים‪ ,‬ונראה שגם הזוגיות שלנו פורחת‪,‬‬
‫למרות שלא השקענו בה יותר מבעבר"‪ .‬זה נכון‪ .‬מאורעות משמחים מעצימים את‬
‫הקשר הזוגי‪ ,‬אנשים שמחים מצליחים יותר בנישואיהם‪ ,‬השמחה פותחת את הלב‬
‫והקשר מתעצם‪ .‬ולהיפך‪ :‬רגשות של עצבות מחלישים את הקשר ומסכנים אותו‪.‬‬
‫במקרים רבים מתגלה לאחר מעשה כי קשיי הזוגיות התחילו לאחר תקופה של‬
‫דכדוך של אחד מבני־הזוג בעקבות קושי בתחום ונושא אחר לגמרי‪ ,‬כגון פיטורין‬
‫מהעבודה‪ ,‬דיכאון אחרי לידה או רצף של כישלונות בתחומים שונים‪.‬‬
‫השמחה חשובה בכל תחום בחיים‪ ,‬אך בקשר זוגי השמחה היא הכרחית‪ ,‬מאחר‬
‫שבלי שמחה קשה ליצור חיבור אמיתי עם בן־הזוג‪ .‬אהבה היא תנועה של התקרבות‬
‫ועונג‪ ,‬ואי אפשר לגלות אותה כשהלב מכווץ ועצוב‪ .‬באוירה של שמחה מתקרבים‬
‫הלבבות ונפתחים הרגשות‪ .‬אדם שמח מסוגל לראות את הטוב שבבן־זוגו ולפתח‬
‫איתו קשר והזדהות‪ ,‬ואילו כאשר הוא עצוב – הוא נסגר בתוך עצמו‪ ,‬נעשה מוטרד‪,‬‬
‫מרוחק ומנוכר‪ ,‬וקשה לו לשדר חום ואהבה גם אל הקרוב אליו ביותר‪.‬‬
‫רבי יוסף יצחק מליובאוויטש (בקונטרס "דרושי חתונה") מתאר‪ ,‬כי כאשר אדם‬
‫שמח‪ ,‬פניו מאירות והוא חש רוממות פנימית חיובית‪ ,‬מה שגורם לו לראות את‬
‫מעלות חבריו‪ ,‬לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ולהדר בכבודו של השני‪ .‬תכונות‬
‫השמחה מקדמות את הקירבה והאהבה‪.‬‬
‫אמא תמיד שמחה‬
‫ישנם החושבים שהשמחה איננה מבטאת את הצד הראלי של המציאות‪" .‬העגל‬
‫תמיד שמח" הם אומרים‪ ,‬וכוונתם היא שהטיפשים שמחים תמיד‪ ,‬אך האמת הפוכה‬
‫בדיוק‪ :‬השמחה היא ההסתכלות המעמיקה על המציאות‪.‬‬
‫להיות עצוב זה לא חכמה‪ .‬החל מחטא עץ הדעת‪ ,‬העצבות נעשתה לדבר טבעי‬
‫בעולם‪ .‬לאישה נאמר‪" :‬בעצב תלדי בנים"‪ ,‬ולאיש נאמר‪" :‬בעיצבון תאכלנה כל ימי‬
‫חייך"‪ .‬כשם שהחטא הביא מיתה לעולם‪ ,‬כך הוא גם הביא את העצבות‪ ,‬שהיא חוסר‬
‫חיות פנימית‪ ,‬סוג של מיתה רוחנית‪.‬‬
‫לעומת העצבות הטבעית‪ ,‬השמחה דורשת עבודה של התבוננות פנימית‪ .‬כוח‬
‫הבינה‪ ,‬המבטא התבוננות וחשיבה‪ ,‬נקרא בחסידות "אמא" (המולידה את המידות‬
‫והרגשות)‪ ,‬ו"אם הבנים – שמחה"‪ ,‬מאחר שהשמחה היא ההתבוננות האמיתית על‬
‫המציאות‪ .‬בכוח ההתבוננות ניתן להתעלות מן הגלוי לעין ולראות את הטוב הטמון‬
‫במציאות‪ ,‬לחשוף את הפנימיות השלימה שבנו מצד הנשמה ולהאמין במשמעות‬
‫של הטוב שאנו עושים‪ .‬לפעמים‪ ,‬כשהאדם חווה בילדותו או בנסיבות אחרות קושי‬
‫ואווירה של עצבות‪ ,‬אתגר השמחה גדול יותר ודורש יותר עבודה‪ ,‬אך במצב זה הוא‬
‫גם נצרך וחשוב יותר‪.‬‬
‫מילים טובות‬
‫חג סוכות ושמחת תורה – "זמן שמחתנו" ‪ -‬מתאים ומסוגל לחזק את השמחה בבית‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫נביט על הצדדים המשמחים שבחיינו‪ .‬גם בזמן קושי‪ ,‬נשתדל לראות את הטוב‪.‬‬
‫נזכור‪ ,‬כי לא המציאות תקבע אם נהיה שמחים‪ ,‬אלא הפרשנות שלנו אליה‪ :‬אם‬
‫נקבל את הטוב כמובן מאליו ‪ -‬נראה רק את החסרונות‪ ,‬אך אם נדע להעריך את כל‬
‫החסד שה' גומל עמנו ‪ -‬נשמח במה שיש לנו‪.‬‬
‫כאשר אנו נפגשים עם בן או בת הזוג אחרי יום עבודה או יום לימודים‪ ,‬נאיר לו‬
‫פנים‪ .‬גם אם עברנו יום קשה‪ ,‬דאגות ואתגרים‪ ,‬ואנו רוצים לשתף בזה את בן הזוג‪,‬‬
‫נקפיד קודם להביע את השמחה שיש לנו מעצם המפגש‪ ,‬ובזה נעביר את המסר‬
‫לעצמנו ולבן הזוג‪ ,‬שגם קשיים והתמודדויות לא מעיבות על השמחה בקשר אלא‬
‫מהוות אתגר משותף שרק מעצים אותו‪.‬‬
‫נרבה לדבר בבית מילים חיוביות ושמחות‪ ,‬על מנת לעורר ולחזק את רגשות‬
‫השמחה‪ .‬נפעיל מוזיקה שמחה‪ ,‬נשתתף באירועים שמחים ונרקוד בשמחת בית‬
‫השואבה‪ .‬נהדר ב"ושמחת בחגך"‪ ,‬וכפתגם החסידי‪" :‬יש לייקר את השעות של‬
‫החג‪ ,‬שבהן אפשר בכל רגע לשאוב אוצרות של שמחה בדליים וחביות"‪.‬‬
‫הקפות שניות‬
‫באולם יצחק‬
‫במערת המכפלה‬
‫‪21:0‬‬
‫חת תורה החל מ‪0-‬‬
‫מוצאי שמ‬
‫ש‪ ,‬עם הזמר החסידי‬
‫מתוך שמחה גדו‬
‫ג'להרווהתפעליות השנפי' ותזמורתו‬
‫ר' מנדי‬
‫הה‬
‫קפות נערכות בתיאום‬
‫מלא עם כוחות הביט‬
‫חון ובאבטחה מוגברת‬
‫"בגלל אבות תושיע בנים‪ ,‬ותביא גאולה לבני בניהם"‬
‫ניתן להגיע ברכבים פרטיים עד מערת המכפלה | קבוצות ובתי חב"ד המעוניינים להזמין אוטובוס ניתן להתקשר ל‪052-4295568-‬‬
‫הסעות בתשלום יצאו מהמקומות הבאים‪:‬‬
‫ירושלים בניני האומה (הרשמה חובה) ‪ • 052-3191902‬קרית מלאכי בית כנסת חב"ד ‪( 20:15‬אין צורך בהרשמה)‬
‫• ביתר עילית (הרשמה חובה)‪ :‬טל' ‪ • 053-3108369‬כפר חב"ד (הרשמה חובה)‪ :‬בית מנחם ‪ • 052-3191902 -‬רחובות (הרשמה חובה)‪052-3191902 :‬‬
‫• רמלה (הרשמה חובה)‪ :‬קרית מנחם‪ ,‬בית חב"ד מרכז מסחרי ויצמן ‪08-9225855 ,054-6450467 -‬‬
‫יש שחר‬
‫צינור מ‪ .‬פלדמן‬
‫אושפיזין‬
‫קרוב אליך‬
‫משה‬
‫חגיגת אחדות‪ ,‬זמר ושמחה‬
‫אנחנו מוכרחים לבחור את רגע השיא ולהתמקד רק בו‪ .‬הרי לא‬
‫נוכל לסקור כאן את כל חייו ופועלו של משה רבינו‪ .‬אולם מהו הרגע‬
‫הזה? יציאת מצרים? קריעת ים סוף? קבלת התורה? ואולי העלייה‬
‫להר נבו‪ ,‬אשר נו"ן – שער החמישים – בו?‬
‫עם ענקי הזמר היהודי החסידי והמזרחי‬
‫רביעי יז’ תשרי ‪30.9‬‬
‫‪13:00-19:00‬‬
‫מי חכם וידע? התורה עצמה‪ ,‬בפסוקיה האחרונים‪ ,‬מספרת על משה‬
‫דברים נפלאים‪ .‬על כך שלא קם עוד נביא כמוהו אשר דיבר עם‬
‫ה' פנים בפנים‪ ,‬ואשר שלחו ה' לעשות את כל האותות והמופתים‬
‫והיד החזקה‪ .‬את שורת השבחים מסיימת התורה‪ ,‬אם נלך בדרכו של‬
‫רש"י‪ ,‬באירוע נבחר מחייו של משה‪" :‬לעיני כל ישראל – שנשאו לבו‬
‫לשבור את הלוחות לעיניהם"‪.‬‬
‫ליפא שמעלצר‬
‫ענק הזמר החסידי‬
‫להקת‬
‫הקינדרלעך‬
‫יובל טייב‬
‫להקת הילדים של ישראל‬
‫יאיר שריון‬
‫חזקי סופר • עידו פורטל • רולי דיקמן‬
‫• דוד איכילביץ ותזמורתו‬
‫חדש!‬
‫הלוחות – עליהם נחקק במכתב אלוקים הציווי המוחלט‪" :‬לא יהיה‬
‫לך אלהים אחרים על פני" – מהווים כתב אישום חמור מאין כמותו‬
‫נגד עם ישראל‪ .‬ברגע המבחן לא חס משה על כבודה של תורה‪ .‬הוא‬
‫משליך מידיו את לוחות הברית מתוך כוונה ברורה לשבור אותם –‬
‫כדי להציל את עם ישראל‪.‬‬
‫ישי ריבו‬
‫בליווי דוד איכילביץ ותזמורותו‬
‫האם זהו אפוא השיא? לכאורה‪ ,‬רגע השפל של עם ישראל הוא גם‬
‫רגע השפל של משה‪" .‬לְך רד – לא נתתי לך גדולה אלא בשביל‬
‫ישראל"! מי יבין לכאבו של משה רעיא מהימנא אותה שעה תחת‬
‫ההר‪ ,‬כאשר הלוחות נעשו כבדות פתאום לנוכח העם המחולל סביב‬
‫העגל‪.‬‬
‫אולם המשל שמביא רש"י מדברי חז"ל מאיר את הדברים באור אחר‪:‬‬
‫"משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות‪ ...‬יצא‬
‫עליה שם רע‪ .‬עמד שושבינה וקרע כתובתה‪ .‬אמר‪ :‬אם יאמר המלך‬
‫להורגה‪ ,‬אומר לו עדיין אינה אשתך"‪.‬‬
‫ישי לפידות‬
‫ומועצת השירה‬
‫היהודית‬
‫מיצג חוויתי רב חושי בחברון‬
‫לפרטים‪02-9965333 :‬‬
‫רביעי‬
‫יז׳ תשרי‬
‫ע״ש ר׳ הרשל פינק ז״ל‬
‫תפילת קרליבך חגיגית‬
‫עם הזמר חזקי סופר‬
‫האם אפשר לתאר את הדבקות של משה בתורה‪ ,‬שנקראת על‬
‫שמו? שלמד את כולה מפי הגבורה? והנה‪ ,‬כשמשה נאלץ לבחור‪,‬‬
‫הוא אינו מהסס‪ .‬משה לא שואל אף אחד‪ ,‬אפילו עם הקדוש־ברוך־‬
‫הוא הוא לא מתייעץ‪ .‬הוא מוותר על הדבר היקר לו ביותר‪ ,‬כדי להגן‬
‫על הדבר היקר לו עוד יותר‪.‬‬
‫כן‪ ,‬זהו רגע השיא‪ .‬זהו השבח הגדול ביותר‪ .‬מעל ומעבר לכל היד‬
‫החזקה והאותות והמופתים והמורא הגדול‪ .‬כך בוחרת התורה‬
‫במילותיה האחרונות לחקוק את דמותו של משה בלבותיהם של‬
‫ישראל‪ ,‬לומר לך שאין מידה ואין שיעור לאהבתו ולדאגתו של רועה‬
‫נאמן לעמו‪.‬‬
‫הפעלות לילדים | סיורים חינם באתרי חברון‬
‫הכניסה למתחם הפעלות הילדים בתשלום בלבד‬
‫מנחה‪ :‬קובי סלע‬
‫שידור חי‬
‫מוקד הזמנת הסעות ארצי ‪www.2hebron.co.il | 029965333‬‬
‫הסעות‬
‫מירושלים ללא צורך בהרשמה‬
‫אוטובוסים ישירים משעה ‪ 9:00-16:00‬יציאה מחניון בניני האומה התחתון ישיר‬
‫למערת המכפלה במחיר ‪ ₪ 19‬בלבד (הלוך ושוב)‪ ,‬בחסות משרד התחבורה ו’אגד’‬
‫‪19‬‬
‫‪₪‬‬
‫בלבד!‬
‫אולם יצחק פתוח | הפרדה מלאה הכניסה חופשית | כל האירועים הדרכים והסיורים בתיאום ובאבטחת כוחות הביטחון‬
‫‪HEBRON‬‬
‫היישוב היהודי‬
‫חברון‬
‫‪HEBRON‬‬
‫‪FUND‬‬
‫הועדה המוניציפלית לניהול בתי היהודים ‪ -‬חברון‬
‫מחדשי היישוב היהודי בחברון | קרן מורשת מערת המכפלה | מנהלת מערת המכפלה | המועצה הדתית ק”א‪-‬חברון | מדרשת חברון | הכנסת אורחים חברון‬
‫אושפיזין‬
‫בהפתעה‬
‫הכנסת אורחים היא חלק מהדנ"א שלנו‪ ,‬משהו שירשנו מאברהם אבינו‪ .‬בעיירות היהודיות של פעם‪,‬‬
‫אחרי תפילת ערב שבת היו בעלי־הבתים "חוטפים" את האורחים ומתעקשים שיתארחו אצלם דווקא‪.‬‬
‫זה לא השתנה עם השנים‪ ,‬רק השתדרג‪ .‬משפחות יהודיות דתיות מקבלות אורחים שהן בכלל לא מכירות‪.‬‬
‫אפילו כמה גויים תופסים טרמפ על הסיפור ויודעים שאסור לוותר על שבת בבית יהודי‪.‬‬
‫כולם אורחים לא קרואים‪ ,‬אבל בברכה מתקבלים‬
‫ק‬
‫וראים לזה "קאוצ'־סרפינג"‪ ,‬או בעברית‪:‬‬
‫גלישת ספות‪ .‬הרעיון הוא אירוח של תיירים‬
‫בבית פרטי של תושבים מקומיים‪ .‬המארחים‬
‫מציעים לתיירים לכל הפחות ספה לישון עליה‪,‬‬
‫אבל זה אף פעם לא מסתיים בכך‪ .‬השידוך בין‬
‫התיירים למארחים מתבצע דרך אתרי אינטרנט‪,‬‬
‫פורומים‪ ,‬קבוצות פייסבוק‪ ,‬ארגונים יהודיים‬
‫עולמיים או סתם מחבר לחבר‪ .‬המגוון עצום –‬
‫מגיל עשרים עד שמונים‪ ,‬מחוקרים בודדים דרך‬
‫זוגות ומשפחות שלמות‪ .‬בחורות חסידיות מניו־‬
‫יורק‪ ,‬מטיילים מניו־זילנד שבאו לעשות את שביל‬
‫ישראל‪ ,‬שופט איטלקי ואיש עסקים מדובאי‪ .‬כולם‬
‫מוצאים את המשפחה היהודית המארחת שלהם‬
‫בכל מקום אליו ייקלעו‪.‬‬
‫אף פעם לא צפוף‬
‫כאן בישראל‪ ,‬יש משפחות שמארחות כבר עשרות‬
‫שנים‪ .‬יש כאלה שלקחו את זה כדרך חיים‪ .‬הם‬
‫מכינים חדר קבוע לכל אורח שלא יבוא ומתכננים‬
‫לאורחים מסלול קבוע באזור‪ .‬משפחת פישר‬
‫מאפרת היא אחת מהמשפחות האלו‪ ,‬שאירחו כבר‬
‫יותר מחמישים אנשים שהגיעו מעשרים מדינות‪.‬‬
‫הם רואים את האירוח כמשימה לאומית‪ ,‬לתקן את‬
‫הרושם השלילי שנוצר בתקשורת ובתעמולה הזרה‬
‫על מפעל ההתיישבות‪" .‬באים אלינו הרבה חבר'ה‬
‫כי הם מעוניינים לראות מה זה ה'שטחים'‪ .‬הם‬
‫בטוחים שהם מגיעים למערב הפרוע"‪ ,‬מספרת נוגה‬
‫(‪ )60‬אם המשפחה‪" .‬הם רואים שאפרת היא מקום‬
‫בורגני עם משפחות משכילות‪ .‬אנחנו לוקחים אותם‬
‫לסיור קבוע בתקוע‪ ,‬למקווה העתיק ולהרודיון בהר‬
‫עציון‪ .‬כל התמונה משתנה להם על־ידי יצירת‬
‫פתח קטנטן ברושם שהם מקבלים מהתקשורת‪.‬‬
‫הם יוצאים מכאן כשגרירים הכי טובים של‬
‫ההתיישבות"‪.‬‬
‫| אור י‪ .‬גולדשטיין |‬
‫האורחים באים בהפתעה‪ ,‬לפעמים בהתרעה של‬
‫יום או יומיים מראש‪ ,‬ומקפידים לא להישאר יותר‬
‫מכמה ימים כדי לא להעיק על בעלי הבית‪ .‬אבל‬
‫כמעט תמיד מתעקשים המארחים להשאיר אותם‬
‫לשבת‪" .‬עבור הרבה בחורים יהודיים זאת סעודת‬
‫השבת הראשונה בחייהם"‪ ,‬מספרת ֶר ֶּבקה חביב‬
‫(‪ )48‬מירושלים‪ .‬האווירה המשפחתית שוברת את‬
‫כל המחסומים בין האורחים והמארחים‪ .‬האורחים‬
‫לא מקבלים פינוקים של בית מלון‪ ,‬מקסימום כרית‬
‫וסדין‪ ,‬והופכים להיות לרגע חלק מהמשפחה‪.‬‬
‫המארחים נותנים ממה שהם יכולים‪ :‬גם אם זה‬
‫"הוא נדהם ואמר שלא הייתה‬
‫לו חוויה מדהימה כזאת בחיים‪.‬‬
‫כשיצא הצום‪ ,‬הוא אמר שהוא‬
‫שוקל ברצינות להתגייר"‬
‫זוג אופניים לסיבוב בעיר‪" .‬אנחנו מבשלים ביחד‬
‫ולפעמים מלמדים אחד את השני מתכונים"‪,‬‬
‫מספרת רבקה‪ .‬כך סעודת השבת מקבלת ניחוח‬
‫של פפריקה הונגרית‪ ,‬סלמון נורווגי ויין צרפתי‪.‬‬
‫בסוף הערב הם כבר מציעים לעשות את הכלים‬
‫או להכין לבעלת הבית תה‪ .‬כשהדבר מתאפשר‪,‬‬
‫נוצר קשר ולאחר תקופה הם חוזרים לאירוח שני‪,‬‬
‫הפעם כמכרים ותיקים‪ .‬הלחם נשלח על־פני המים‪,‬‬
‫ופעמים רבות המארחים הופכים להיות אורחים‬
‫בארץ הזרה ומתקבלים שם במיטה חמה בלי שום‬
‫היסוס‪ ,‬גם אם גודל החדר הוא מטרים רבועים‬
‫ספורים‪" .‬אלו חברים שנשארים לכל החיים"‪,‬‬
‫מציינת רבקה‪" ,‬המשפחה שלנו נקשרה לאורחת‬
‫שהגיעה אלינו מצרפת‪ .‬אחרי שהבת שלי סיימה‬
‫את השירות הלאומי שלה‪ ,‬היא נסעה לצרפת ולא‬
‫הייתה צריכה לדאוג – האורחת שלנו כבר דאגה לה‬
‫להכל"‪.‬‬
‫‪give and take‬‬
‫בשבע השנים האחרונות מארחת רבקה מירושלים‬
‫אנשים מכל הגלובוס‪ ,‬אבל אורח אחד היא לא‬
‫תשכח‪ ,‬כפי שהיא מספרת בהתרגשות‪" :‬פעם‬
‫קיבלנו בקשה ממישהו לא־יהודי מארצות הברית‬
‫להתארח אצלנו‪ .‬הוא היה בן שישים פלוס‪ .‬בדקתי‬
‫ביומן וראיתי שהתאריך נופל דווקא על יום כיפור‪.‬‬
‫אמרתי לאורח שלא נוכל לספק אוכל ושכל‬
‫המשפחה הולכת לבית הכנסת למשך כל היום‪,‬‬
‫ובכל זאת הוא רצה לבוא‪ .‬כשהגיע‪ ,‬הוא התעקש‬
‫לבוא לראות מה קורה בבית הכנסת‪ .‬הוא שמע שיש‬
‫חג כזה 'יום כיפור' אבל לא ראה את זה"‪ .‬הסוף‬
‫היה מפתיע ביותר‪" :‬הוא פשוט נשאר בבית הכנסת‬
‫משחרית עד סיום הצום‪ .‬נתנו לו ספרים על יהדות‬
‫באנגלית והוא צם וקרא כל היום‪ .‬הוא נדהם‪ ,‬רצה‬
‫להיות חלק מהכול ואמר שלא הייתה לו חוויה‬
‫מדהימה כזאת בחיים‪ .‬כשיצא הצום‪ ,‬הוא אמר לנו‬
‫שהוא שוקל ברצינות להתגייר"‪.‬‬
‫המבט הזר‪ ,‬גורם להעריך מחדש את כל הטוב‬
‫שמצוי אצלנו‪ ,‬כפי שמספרת נוגה‪" :‬זה ‪give and‬‬
‫‪ .take‬גם מלמדים וגם לומדים‪ .‬בדרך כלל כל‬
‫החברים שלנו דתיים‪ ,‬והכול הומוגני ואותו דבר‪.‬‬
‫לעבור את השבת עם מישהו שלא שמע על שבת זה‬
‫משהו לגמרי אחר‪ .‬פתאום אנחנו צריכים להסביר‬
‫את זה כדי שהוא יוכל להבין‪ .‬זה אתגר חיובי מאוד‪.‬‬
‫חייבים לחדד‪ ,‬קודם כל לעצמנו‪ ,‬את ערך השבת‬
‫ואת יתר המושגים היהודיים‪ ,‬כי חלק מזה נראה‬
‫קצת מוזר למי שלא נמצא בפנים‪ .‬לומדים לקבל‬
‫שיש דברים שקשה להסביר אותם‪ .‬זה תרגיל טוב‬
‫שתורם גם לנו"‪.‬‬
‫אושפיזין‬
‫קרוב אליך‬
‫אהרן‬
‫בין שש מאות אלפי היהודים שבמדבר היו חכמים יותר ופחות‪,‬‬
‫צדיקים יותר ופחות‪ ,‬אבל ענני הכבוד‪ ,‬שבאו בזכות אהרן הכהן‪,‬‬
‫לא הבחינו ביניהם‪ .‬העננים הקיפו את כולם בשווה‪ ,‬כמו הסוכה‪,‬‬
‫שעליה נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"‪.‬‬
‫המן שירד בזכות משה ניתן לכל אדם בהתאם לדרגתו‪ .‬משה הוא‬
‫רועה נאמן – מתאים לכל גדי את מזונו הראוי לו‪ .‬אבל אהרן "אוהב‬
‫את הבריות" – את כולם ברא הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וזה מספיק‪.‬‬
‫אהרן הוא הגדול והמקודש שבכהנים‪ ,‬הוא נכנס לפני ולפנים‪ ,‬וכל‬
‫זה אינו מונע ממנו להאיר פנים לכל אדם‪ .‬כשיש חילוקי דעות הוא‬
‫לא מרפה‪ .‬הוא משתדל מכאן ומשם‪ ,‬מכיוון זה ומכיוון אחר‪ ,‬עד‬
‫ששוכנים שלום ואהבה בין אדם לרעהו ובין איש אשתו‪ .‬זו אינה‬
‫דרכו ושליחותו של משה‪ ,‬הפוסק ומכריע תמיד לפי שורת הדין‬
‫ולעולם אינו משנה מן האמת – משה אמת ותורתו אמת‪ .‬ודאי‪,‬‬
‫האמת נעלית מכל‪ ,‬אבל השלום אהוב יותר‪.‬‬
‫שני שושבינים מלווים את נישואי הקדוש ברוך הוא וכנסת‬
‫ישראל‪ ,‬נאמר בזהר‪ .‬משה – שושבינא דמלכא‪ ,‬אהרן – שושבינא‬
‫דמטרוניתא‪ .‬משה מוליך את החתן אל הכלה – הוא אשר קיבל‬
‫תורה מסיני והביאה אל בני ישראל‪ .‬ואהרן? "ומקרבן לתורה"‬
‫– בנועם הליכותיו הוא מרומם את הכלה טפח אחד למעלה‪ ,‬אל‬
‫החתן‪.‬‬
‫מדוע בוכים היום כולם‪ ,‬האנשים והנשים‪ ,‬הרעים והטובים? כי‬
‫בהֹר ההר נסתלק במיתת נשיקה אהרן הכהן‪ ,‬ואין עוד מי שיעלה‬
‫אש בנרות‪ ,‬נר ה' נשמת אדם‪ ,‬ייטיב את הפתילה ויבעיר את‬
‫שיל ֵמד כי אף שכל‬
‫הניצוץ‪ ,‬עד שתעלה השלהבת מאליה‪ .‬אין מי ַ‬
‫אחד משבעת הנרות מאיר בדרך משלו – אל מול פני המנורה יאירו‬
‫כולם‪ ,‬כי מנורת הזהב של עם ישראל מקשה אחת היא‪.‬‬
‫אם נטה אוזן‪ ,‬נוכל לשמוע מבין דפי פרקי אבות את קולו של‬
‫שמאי האומר‪ :‬הוי מתלמידיו של משה‪ ,‬אוהב אמת ורודף אמת‪.‬‬
‫אולם הלכה כהלל שהורה לדורו ולדורות‪ :‬הוי מתלמידיו של‬
‫אהרן!‬
‫כמה קל לעשות את‬
‫זה‪ .‬כמה הכרחי לעשות את זה‪ .‬כמה משמח לעשות‬
‫את זה‪.‬‬
‫לקחת את הלולב‬
‫שלך‪ ,‬ללכת לרחוב ולהציע לאנשים לברך עליו‪ .‬רובם‬
‫ככולם מזנקים על האפשרות הזו בהתלהבות‪.‬‬
‫לשמח ולשמוח‬
‫בקיום מצווה‪ ,‬מצווה הקשורה ישירות לשמחה ובחג‬
‫השמח של השנה‪,‬‬
‫ובחודש תשרי ‪ -‬החודש בעל ההשפעה וקביעת‬
‫הסטטוס של השנה כולה‪.‬‬
‫רעננות המינים‬
‫שבאים מתוך הטבע‪ ,‬המשל המוכר של ארבעת סוגי‬
‫בני ישראל וה‬
‫קלות הבלתי־נתפסת של קיום המצווה ("תחזיק ביד‬
‫ועשית את זה!")‬
‫הופכים את המצווה הזו למצווה הנגישה ביותר‬
‫ליהודי ברחוב‪.‬‬
‫אתה נוטל עם א‬
‫נשים את ארבעת המינים והם מתרגשים‪ ,‬רבים רבים‬
‫מנשקים אותם בע‬
‫יניים עצומות‪ .‬לכאורה הם מחזיקים ביד צמחים רעננים‬
‫ומלבבים‪ ,‬זו תחושה‬
‫טובה‪ ,‬זה משמח‪ .‬אבל ההתרגשות האמיתית היא‬
‫מפני שכל יהודי‬
‫מרגיש שלולב זה לא לולב! אלא "לולב זה הקדוש ברוך‬
‫הוא" (כדברי המד‬
‫רש)! ארבעת המינים הם ביטוי של ה'‪ ,‬ביטוי שנוגע בלב‬
‫היהודי בשנייה הזו‬
‫של נטילת הלולב‪ .‬תסתכל בעדינות בעיניים של זה‬
‫שנוטל ותראה בוודאות‪ :‬הניצוץ נדלק‪.‬‬
‫אישי‬
‫כמו רוב החב"דנ‬
‫יקים‪ ,‬מדי שנה יוצא אני עם הלולב לרחוב‪ .‬זה פק"ל של‬
‫סוכות‪ ,‬ובלי זה‬
‫ה‬
‫שמחה‬
‫לא‬
‫י‬
‫כולה להיות מושלמת‪ .‬ככה אני מרגיש‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬מאז‬
‫אירוע‬
‫שע‬
‫ברתי בשירותי בצה"ל‪ ,‬היציאה ל"מבצע לולב"‬
‫קיבלה משנה‬
‫תוקף‪:‬‬
‫שנה‬
‫אחת חגגתי את סוכות תוך כדי טירונות בחיל‬
‫השריון ב‬
‫בסיס‬
‫ס‬
‫יירים‬
‫שב‬
‫ערבה‪ ,‬טירונות מאוחרת‪ ,‬סטייל "הסדר מרכז"‪.‬‬
‫בחג הסוכות נשארנו‬
‫בבסיס‪ ,‬אבל לשמחת תורה היה לי חשק עז לצאת‬
‫לישוב קרוב בשם "‬
‫מרכז‬
‫ס‬
‫פיר"‪ ,‬הישוב הגדול בערבה‪ .‬בשנה הקודמת‬
‫הייתי בו בשמחת‬
‫תורה‪,‬‬
‫באנו כמה בחורים לעזור לרב המקומי ולשמח‪.‬‬
‫הייתה שם‬
‫שמחה‬
‫נ‬
‫פלאה‬
‫ומרגשת‪ ,‬הרב שם (הרב יוסף קרסיק‪ ,‬כיום רב‬
‫בת חפר)‬
‫היה‬
‫פ‬
‫עמים‬
‫רבות‬
‫אצל הרבי זצ"ל בשמחת תורה‪ ,‬והוא ספג אצל‬
‫הרבי‬
‫המון‬
‫ו‬
‫הספיג‬
‫את‬
‫ס‬
‫ביבתו באווירה המיוחדת‪ .‬כאמור‪ ,‬שנה אחרי‪,‬‬
‫הייתי‬
‫ב‬
‫בסיס‬
‫ב‬
‫ערבה‬
‫כ‬
‫ל־כך‬
‫קרוב למרכז ספיר ובסך הכל ביקשתי לצאת‬
‫שעה לפני החג ו‬
‫לחזור מיד לאחריו‪ .‬אבל טירונות זו טירונות ונעניתי‬
‫בשלילה מוחל‬
‫טת‪...‬‬
‫עד‬
‫הרגע‬
‫האחרון התחננתי למפקדים ולא עלה בידי‪.‬‬
‫ואז עמדו לפני שתי‬
‫ברירות‪ .‬או שאמצא מה ישמח אותי וירים אותי‬
‫לעננים‪ ,‬כדרוש ב‬
‫שמחת‬
‫תורה‪ ,‬או לשקוע בעצבות ח"ו‪ .‬תפסתי את עצמי‬
‫בידיים‪ .‬היה זה‬
‫שעה‬
‫וחצי‬
‫בדיוק לפני חג שמחת תורה אחרי מסע לילי‬
‫מפרך שה‬
‫סתיים‬
‫ב‬
‫צהרי‬
‫היום‪ ,‬וכל החיילים התארגנו בחדרים שלהם‪.‬‬
‫באזור‬
‫שלי‬
‫היו‬
‫א‬
‫רבעה‬
‫מבנים‬
‫ובהם כשש מאות חיילים‪ .‬תפסתי את הלולב‬
‫בנחי‬
‫שות‪,‬‬
‫וב‬
‫שמחה‬
‫ק‬
‫רבית‬
‫ובמהירות בזק עברתי מחדר לחדר והספקתי‬
‫ליטול‬
‫לולב‬
‫עם‬
‫חמש‬
‫מאות‬
‫חיילים לפחות‪ .‬כארבע מאות מתוכם בירכו‬
‫"שהחיינו" על לולב פחות משעה לפני שמחת תורה‪...‬‬
‫ת‬
‫עחוכיםףלך!!‬
‫כולם מ‬
‫| משה שילת |‬
‫"‬
‫מ‬
‫ב‬
‫צע‬
‫לב"‬
‫לו‬
‫הצלחת ה‬
‫מבצע הייתה קשורה בהחלטה הפנימית שלי שאני‬
‫חייב לה‬
‫צליח‬
‫ושב‬
‫שביל‬
‫זה‬
‫תקעו‬
‫אותי כאן בשמחת תורה‪...‬‬
‫עברתי‬
‫בין‬
‫הח‬
‫דרים‬
‫כמו‬
‫רמ‬
‫טכ"ל‬
‫שמ‬
‫תפרץ לחדר של טירונים‬
‫ו‬
‫מחייב‬
‫אותם‬
‫ל‬
‫קפוץ‬
‫מיד‬
‫על‬
‫מצווה‬
‫שעוד רגע עוברת‪.‬‬
‫אגב‪,‬‬
‫הרבי השתמש בלשון "מבצע לולב" ולא בכדי‪ ,‬אתה חייב‬
‫ל‬
‫גשת‬
‫לזה‬
‫כמו‬
‫למ‬
‫בצע‪,‬‬
‫א‬
‫חרת‬
‫זה‬
‫עלול לדשדש לך‪.‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫הדבר‬
‫האדם‬
‫ה‬
‫הזה‪,‬‬
‫כ‬
‫אחרון‬
‫מובן‪,‬‬
‫שה‬
‫הרים‬
‫צעתי‬
‫לו‬
‫אותי‬
‫ל‬
‫ליטול‬
‫עננים‪ ,‬אוהו לעננים‪ .‬מאז מדי‬
‫לולב‪ ,‬אמר לי "לא" באל"ף‬
‫שנה‬
‫יש‬
‫רבתי!‬
‫לי‬
‫בה‬
‫חיות‬
‫תחלה‬
‫זה‬
‫מיו‬
‫קצת‬
‫חדת‪,‬‬
‫דכדך‬
‫משהו‬
‫אישי‪ ,‬דווקא בהושענא רבה‬
‫אותי אבל מיד קלטתי שה' נותן‬
‫עם סיום החג‪ ,‬ללכת וליטול לולב עם המונים‪ ,‬דווקא עם הרבה לי להבין שנשארה עבודה למשך השנה‪...‬‬
‫הרבה אנשים‪ ,‬אחד אחרי השני‪...‬‬
‫לא תמיד‬
‫זה הולך בקלות‪ .‬יש אנשים אדישים‪ ,‬אבל הרבה‬
‫פעמים‪,‬‬
‫ובחג‬
‫הזה‬
‫נת‬
‫קלתי‬
‫בע‬
‫שרות‬
‫מקרים כאלו‪ ,‬אשה מכריחה‬
‫את‬
‫בעלה‬
‫לברך‪,‬‬
‫י‬
‫לדים‬
‫שמפ‬
‫צירים‬
‫באבא שלהם שיסכים‪ ,‬והיה‬
‫גם‬
‫מקרה‬
‫קצת‬
‫מוזר‬
‫של‬
‫אבא‬
‫ש‬
‫ביקש שהילדים שלו יברכו‬
‫וב‬
‫עצמו‬
‫לא‬
‫ה‬
‫סכים‬
‫לברך‬
‫בשום‬
‫אופן‪.‬‬
‫בעשר ה‬
‫שנים האחרונות אני עושה זאת בתחנה המרכזית בתל‬
‫אביב‪.‬‬
‫בדרך‬
‫כלל‬
‫לוקח‬
‫חבר‪,‬‬
‫שנינו‬
‫מצוידים בארבעת המינים‪,‬‬
‫הו‬
‫לכים‬
‫ב‬
‫שביל‬
‫לה‬
‫צליח‪.‬‬
‫תמיד‬
‫הה‬
‫צלחה גדולה יותר ממה‬
‫ש‬
‫אנחנו‬
‫מש‬
‫ערים‬
‫או‬
‫מת‬
‫כננים‬
‫מ‬
‫ראש‪ .‬בכל שנה מחדש אנחנו‬
‫מופ‬
‫תעים‬
‫מההי‬
‫ענות‬
‫ו‬
‫מהצי‬
‫מאון‪,‬‬
‫הייתי אומר יותר מדויק‪:‬‬
‫מהתשוקה וההשתוקקות‪.‬‬
‫חוויות מהשנה האחרונה‬
‫לא תחזור‬
‫הביתה מ"מבצעים" בלי חוויה ותובנות חדשות‪.‬‬
‫לפניכם ר‬
‫שימה‬
‫של כמה זוטות שנתקלתי בהן לפני שנ ה‪ ,‬בחול‬
‫המועד‬
‫סוכות‬
‫ת‬
‫שע"ה‪:‬‬
‫באחד‬
‫הימים הלכתי למוזיאון הילדים בחולון‪ ,‬אין שם המונים‬
‫אבל‬
‫תי‬
‫ארתי‬
‫ל‬
‫עצמי שאפגוש שם חילונים ברמה גבוהה‪ ,‬כאלו‬
‫שלו‬
‫קחים‬
‫י‬
‫לדים‬
‫למוזיאון במקום לפארק שעשועים‪ ...‬וצדקתי‪.‬‬
‫את‬
‫האדם‬
‫הר‬
‫אשון שנטל‪ ,‬שאלתי האם זו הפעם הראשונה השנה‬
‫שהוא‬
‫מברך‬
‫על‬
‫לולב‪" .‬לא"‪ ,‬הוא ענה‪" ,‬זו הפעם הראשונה‬
‫בחיים"‪ .‬נד‬
‫המתי‪ .‬ישראלי נורמטיבי‪ ,‬בן שלושים ושבע‪ .‬אין לו‬
‫סבא דתי‬
‫מאף‬
‫צד ומעולם לא הציעו לו ליטול לולב‪" ,‬מעצמי‬
‫אין מצב‬
‫שאלך‬
‫לחפש את זה‪ .‬אבל וואלה‪ ,‬זה באמת טוב‬
‫לנשמה"‪.‬‬
‫פשוט‬
‫מצמרר לחשוב כמה עשרות אלפי יהודים כאלו‬
‫חיים‬
‫בארץ‬
‫וב‬
‫גללנו הם לא נטלו מעולם לולב‪ .‬פשוט מפני שלא‬
‫הצענו להם‪.‬‬
‫לא רחוק‬
‫מהמוזיאון ניצב קיוסק־פיצוציה או איך שלא קוראים‬
‫לזה‪.‬‬
‫עמד‬
‫שם‬
‫מוכר צעיר גדול מימדים‪ ,‬מרחוק הוא כבר נופף לי‬
‫בידיו‪,‬‬
‫חטף‬
‫בהתרגשות את הלולב והאתרוג‪ ,‬הרים עיניים כלפי‬
‫מעלה וה‬
‫כריז‪" :‬ה'! תפתח לי את הלב!"‪ ,‬בירך ונענע בעצימת‬
‫עיניים‪.‬‬
‫אש‬
‫ריכם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫טיפים מעשיים‬
‫לך ב"הילוך חמישי"‪ ,‬תהיה נחמד אבל קצת קרבי‪.‬‬
‫תהיה פרקטי‪ .‬צריך כיפה ואתרוג בתוך הכיפה‪ .‬לולב לא‬
‫בתוך‬
‫נרתיק (זה מאוד מסרבל)‪ ,‬ותכין גם ערבות להחלפה‪...‬‬
‫תציע לכל אחד ממש‪ ,‬אל תמדוד אנשים לפי הפרצוף‬
‫שלהם או ה‬
‫מוצא שלהם כי אין גבול להפתעות בתחום הזה‪.‬‬
‫הנשמה הי‬
‫הודית‬
‫מאוד‬
‫ת‬
‫מימה‬
‫ולא קשורה לפרצוף הקשוח‪.‬‬
‫אל‬
‫תיבהל אם מישהו צועק עליך‪ .‬אתה שליח של הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ ,‬לא מתאים שתפחד‪.‬‬
‫תכין‬
‫שניים־שלושה ווארטים קצרים ועסיסיים‪ ,‬להעביר‬
‫אותם או א ‬
‫ת‬
‫אחד‬
‫מהם‬
‫אחרי‬
‫הנטילה‪ .‬אל תעמיס‪ ,‬אבל פעמים‬
‫רבות הלב‬
‫נפ‬
‫תח‬
‫ו‬
‫האיש‬
‫ש‬
‫מולך רוצה לשמוע משהו‪ .‬מפחיד‬
‫לחשוב על‬
‫כך‪,‬‬
‫אך‬
‫ייתכן‬
‫ודבר‬
‫ה‬
‫תורה הזה שלך הוא היחיד שהאיש‬
‫שמולך ישמע בשנה הקרובה‪.‬‬
‫תגיד את הברכה עם זה שנוטל מילה במילה‪ ,‬אל תסמוך‬
‫על הזיכרון‬
‫שלו‪ .‬יהיה לו לא נעים להיתקע באמצע הברכה‪ .‬אל‬
‫תשאל אם‬
‫הוא‬
‫יודע‬
‫את‬
‫ה‬
‫ברכה‪,‬‬
‫אלא בטבעיות תאמר איתו אותה‬
‫(חוץ‬
‫משם‬
‫ה'‬
‫שאותו‬
‫רק‬
‫ת‬
‫תחיל‬
‫ו‬
‫תראה אם הנוטל יודע להשלים)‪.‬‬
‫שאל‬
‫אם זו הפעם הראשונה השנה‪ ,‬ואם כן אז יש לברך‬
‫גם "שהח‬
‫יינו"‪.‬‬
‫אגב‪,‬‬
‫זו‬
‫ברכה‬
‫שא‬
‫נשים מאוד אוהבים לברך וזה גם‬
‫נותן להם‬
‫מימד‬
‫רציני‬
‫יותר‬
‫לרגע‬
‫הזה של הנטילה‪.‬‬
‫יש א‬
‫נשים שמלחיץ אותם לשים כיפה על הראש‪ ,‬בפרט‬
‫כיפה ש‬
‫עברה‬
‫מראש‬
‫לראש‬
‫ב‬
‫רחוב‪ .‬תביא אתך כיפה "ספר"‬
‫לאנשים‬
‫כאלו‪,‬‬
‫או‬
‫אפילו‬
‫תציע‬
‫להם‬
‫לשים את היד שלך על ראשם‪.‬‬
‫אושפיזין‬
‫קרוב אליך‬
‫ל‬
‫חיים ולברכה!‬
‫בכל השנה יש מצווה להיות בשמחה‪ .‬הרמב"ם אומר‬
‫את זה בהלכות סוכה‪ ,‬ששמחה היא עבודה של כל השנה‪.‬‬
‫אז מה באמת ההבדל בין השמחה של כל השנה לשמחת‬
‫סוכות? ההבדל הוא שבכל השנה השמחה היא תוספת‬
‫למצווה ואילו עכשיו השמחה היא המצווה‪ .‬לא רק "אשר עבדת‬
‫בשמחה"‪ ,‬אלא שהשמחה היא נושא העבודה‪.‬‬
‫משמחת בית השואבה יש ראיה לכך‪ .‬בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬היו‬
‫שמחים כל הלילה סביב שאיבת המים עד לניסוך המים שעשו בבוקר‪.‬‬
‫בפשטות‪ ,‬המצווה הייתה ניסוך המים‪ ,‬ואותה היו עושים בשמחה‪ .‬אך‬
‫בימינו‪ ,‬שאין ניסוך המים‪ ,‬איזה טעם יש לערוך "שמחת בית השואבה"?‬
‫כאילו שנאמר שלאדם בעל ממון יש שמחה בעשירותו‪ ,‬ולאדם אביון‬
‫יהיה לפחות זכר לכסף‪ ,‬איך? שישמח כאילו יש לו‪...‬‬
‫זיכרון המקדש שנחרב והמצווה שהתבטלה אמורים להביא אל‬
‫יוסף‬
‫מה ליוסף אצל האושפיזין? לכאורה יוסף אינו אלא אחד מתוך‬
‫שנים עשר השבטים‪ .‬רק לכאורה‪ ,‬מפני שהתורה עצמה מבדילה‬
‫ומייחדת את יוסף מן השאר‪ .‬לאורך כל הדרך‪ ,‬בין החלומות‬
‫המפתיעים שחלם ובין התגשמותם במציאות‪ ,‬קורות חייו‬
‫מתנהלים בנפרד מאחיו‪ .‬הם בארץ ישראל‪ ,‬והוא במצרים‪ .‬הם‬
‫רועי צאן מתבודדים‪ ,‬פרושים ככל הניתן מהמולת העולם‪ ,‬והוא –‬
‫מנהיג ציבור‪ ,‬מנהל מדינה‪ ,‬משנה למלך‪.‬‬
‫כשהשבטים יושבים לבטח בארץ ישראל‪ ,‬הם אינם זקוקים ליוסף‪.‬‬
‫עד שפתאום בא רעב‪ .‬אז דווקא "יוסף הוא המשביר לכל עם‬
‫הארץ"‪ .‬אמנם יוסף הוא רק אחד מן האחים‪ ,‬אבל במצב של קושי‬
‫וחיסרון הוא זה שמפרנס ומכלכל את כלל ישראל‪ .‬יוסף נותן‬
‫לכולנו הכוח לא ללכת לאיבוד‪ ,‬עד שמטעם זה נקרא העם כולו‬
‫על שמו‪" :‬נוהג כצאן יוסף"‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬מיהו יוסף? האמנם גלגל רביעי במרכבת האבות? בתורת‬
‫הסוד מבואר שיוסף הוא כעין המשך והשלמה לבחינת יעקב‬
‫אבינו‪ .‬בניו של יוסף‪ ,‬אפרים ומנשה‪ ,‬אף הם מצטרפים למניין‬
‫השבטים‪ ,‬כאילו נולדו ליעקב עצמו‪.‬‬
‫חז"ל קובעים‪" :‬כל מה שאירע לזה‪ ,‬אירע לזה"‪ .‬יוסף משחזר את‬
‫חוויותיו של יעקב‪ ,‬אבל בעוצמה כפולה ומכופלת‪ .‬גם יעקב היה‬
‫בניכר‪ ,‬אבל אצל דודו – לא בבית הכלא‪ .‬יעקב עבד קשה‪ ,‬אבל אין‬
‫להשוות את טיפולו של יעקב בצאן לבן‪ ,‬בהיותו לבדו בשדה ארם‪,‬‬
‫לחיי יוסף תחת פרעה‪ ,‬שדרשו התעסקות מפורטת בכל ענייני‬
‫מצרים‪ ,‬ערוות הארץ‪.‬‬
‫איך מצליח יוסף להחזיק מעמד בעומק מצרים‪ ,‬רחוק כל־כך‬
‫מבית אבא? שתי תשובות בדבר‪" :‬מנשה" ו"אפרים"‪ .‬דרך אחת‬
‫היא להיאבק בשכחה אשר "נשני אלוקים‪ ...‬את בית אבי"‪,‬‬
‫להתרפק על העבר המפואר ולהיאחז בו ככל שניתן‪ .‬הדרך‬
‫השנייה היא "הפרני אלקים בארץ עניי" – אדרבה‪ ,‬לצמוח ולגדול‬
‫מתוך הגלות והמרחק‪ .‬למצוא את התפקיד המיוחד שהועידה‬
‫ההשגחה העליונה למלא דווקא בארץ עניי‪" ,‬כי למחיה שלחני‬
‫אלקים לפניכם"‪.‬‬
‫ובכך מתברך כל אחד מבני ישראל‪ :‬ישימך אלוקים כאפרים‬
‫וכמנשה‪ .‬ויוסף הוא המשביר‪.‬‬
‫ההיפך משמחה‪ ,‬ואם כבר רוצים לעשות זכר – שיהיה זכר לניסוך‬
‫המים‪ ,‬זכר למצווה ולא להילולא שהייתה סביבה‪.‬‬
‫אלא שמכאן ראיה‪ ,‬ששמחת בית השואבה במקדש‪ ,‬לא הייתה בגלל‬
‫ניסוך המים אלא עבודה בפני עצמה‪ .‬והרמב"ם אכן אינו תולה את‬
‫השמחה בשאיבת המים‪.‬‬
‫מנהג ישראל כך הוא‪ ,‬לעשות זכר לשמחת בית השואבה‪ ,‬רק שכל‬
‫אחד חוגג זאת בדרך אחרת‪ ,‬נהרא ונהרא ופשטיה‪ .‬היום כולם רוקדים‬
‫כל הזמן‪ ,‬פעם זה לא היה כך‪ .‬בחב"ד היו עושים התוועדויות‪ .‬ואם לא‬
‫הולך לך לשמוח‪ ,‬אז צריך לעשות "אתכפייא" ולשמוח בכוח‪.‬‬
‫צריכים להיות בשמחה! זהו זה‪ ,‬אין ברירה‪ ,‬בדיוק כמו שנוטלים לולב‬
‫גם אם אין חשק‪.‬‬
‫לחיים!‬
‫ר' ראובן דונין‪ ,‬שהיה בעל תשובה עוד לפני "עידן התשובה"‪ ,‬היה‬
‫במקור בן של יהודי חרדי‪ ,‬בחיפה של השנים ההן‪ .‬בזמנו‪ ,‬לראות‬
‫יהודי שומר תורה ומצוות בחיפה זה היה נדיר‪ ,‬והיהודי‪ ,‬ר' תנחום שמו‪,‬‬
‫היה מתפלל ותיקין במנין של חסידים‪ .‬הבן שלו התרחק מיידישקייט‪.‬‬
‫הוא ירד לגמרי‪ .‬לראובן היה אח צעיר‪ ,‬ר' אברהם דונין‪ ,‬שלמד בפוניבז'‪.‬‬
‫ברגע שראובן ירד מדרך התורה‪ ,‬אחיו ניתק איתו כל קשר‪ .‬ר' אברהם‬
‫היה יהודי ליטאי‪ .‬יהודי מדקדק‪ ,‬בזמנו בחיפה זה לא היה דבר פשוט‪.‬‬
‫ר' אברהם התקרב לאט לאט לחסידות על־ידי ר' לייבל זלמנוב‪ ,‬והתחיל‬
‫ללמוד את התניא עד שבסוף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים‬
‫של חב"ד‪ ,‬ששכנה אז בלוד‪ .‬שם הוא שמע שלא צריך להרחיק אדם‬
‫שהתרחק מיהדות אלא אדרבה‪ ,‬צריך לקרב אותו‪.‬‬
‫והוא‪ ...‬יש לו אח כזה‪ ,‬וכמה שנים הוא לא דיבר איתו‪ .‬הוא נסע‬
‫לאחיו‪ .‬ראובן היה טרקטוריסט‪ ,‬ואחיו הצעיר הגיע פתאום‪ ,‬התיישב לו‬
‫על הטרקטור והתחיל לדבר איתו בקירוב הדעת‪ .‬ראובן שאל אותו "מה‬
‫קרה‪ ,‬כל־כך הרבה זמן לא דיברת איתי‪ ,‬ופתאום הפכת לידיד שלי?"‪.‬‬
‫"תשמע"‪ ,‬אמר אברהם לראובן‪" ,‬עברתי לישיבה אחרת‪ ,‬שם אומרים‬
‫שצריך לדבר בקירוב‪ ,‬וצריכים לא להתרחק"‪ .‬ראובן שמע את הדברים‬
‫ואמר‪" :‬ככה? אני חייב להכיר את הישיבה הזאת"‪ .‬אז הוא הגיע לר'‬
‫שלמה חיים קסלמן‪ ,‬שהיה אז המשפיע‪ ,‬ואז התחיל לחזור ליהדות‪.‬‬
‫אחרי זה הוא הביא חבר אחד‪ ,‬מרטון מבית וגן‪ ,‬הוא היה השני‪ ,‬ומרטון‬
‫הזה הביא שלישי‪ ,‬שכחתי את שמו‪ .‬הם היו שלישייה‪ .‬מדובר בשנת‬
‫תשכ"ב‪ ,‬הם היו יחידים‪ .‬זה היה מאוד יוצא דופן‪ ,‬עידן התשובה עוד‬
‫לא התחיל אז‪.‬‬
‫בלגבי‬
‫היות וראובן הגיע מבית דתי‪ ,‬הוא סבל אז מעצבות גדולה‪ .‬אני‬
‫א‬
‫‪13‬‬
‫‪7 12‬‬
‫‪6‬‬
‫לשמוח‬
‫וח!‬
‫בכ‬
‫דייטשהשואבה‬
‫שלוםבית‬
‫שמחת‬
‫התוועדות‬
‫עם הרב חיים‬
‫מצאתי את עצמי מקבץ נדבות‪ ,‬וקיבלתי מזה מרץ וכוח ‪ //‬אם תטיילו לאורך המטוס‬
‫תבחינו בקלות מי נוסע לטיול ומי נוסע לביזנס ‪ //‬שבועיים לאחר שאבי נפטר‪ ,‬הגיע אלינו חבר‬
‫ואמר משפט שלא אשכח כל חיי ‪ //‬לא צריך לחכות לשמחה‪ ,‬צריך לעשות אותה בכוח‪.‬‬
‫‪ //‬אנחנו חייבים‬
‫לא רוצה לספר איזה ביטויים הוא אמר על‬
‫עצמו‪ ,‬אבל הוא היה "יורד" על עצמו בחריפות‪.‬‬
‫בעצמי ראיתי שפעם ישבו והתוועדו בשבת אחת‬
‫בבית הכנסת צמח צדק בירושלים‪ ,‬וראובן גם‬
‫כן ישב שם‪ .‬זה היה בסביבות תמוז־אב ומישהו‬
‫סיפר משהו על אלול‪ .‬פתאום ראובן אמר "הרי‬
‫עוד מעט אלול?!" והתחיל מיד לבכות‪ .‬קיבוצניק‪,‬‬
‫טרקטוריסט‪...‬‬
‫מאוחר יותר הוא נסע לרבי‪ ,‬והרבי דיבר איתו‬
‫באופן ממש אישי שיהיה בשמחה‪ .‬הוא עצמו‬
‫סיפר‪ ,‬שהרבי באופן אישי טיפל בו‪ .‬כשהרבי‬
‫היה רואה בו נטייה לעצבות‪ ,‬הרבי היה נותן לו‬
‫רמז‪ ,‬בדרך כלל זה היה אחרי מנחה‪ .‬הרבי היה‬
‫מניד בראשו‪ ,‬נכנס לחדר ומשאיר את הדלת מעט‬
‫פתוחה‪ ,‬וזה היה רמז שהוא צריך להיכנס‪ .‬הרבי‬
‫היה מעודד אותו ומדבר איתו‪.‬‬
‫הרבי ענה לו‪" :‬בגלל שאני מצווה להיות בשמחה"‪.‬‬
‫אז הוא שאל את הרבי‪" :‬למה?"‬
‫והרבי ענה‪" :‬בגלל שאני מצווה"‪.‬‬
‫עם הרבי‪ .‬הוא היה אומר לרבי "גם אתה‪ ."...‬פעם‬
‫אחת הוא שאל את הרבי "מדוע מגיע לי להיות‬
‫בשמחה?"‪ .‬לפי חשבון העברות זה לא מגיע לו‪ .‬אז‬
‫מעבר לכך שהשמחה עצמה היא עבודת החג‪,‬‬
‫כתוב שאת הכוחות לשמוח בעבודת ה' במשך‬
‫כל השנה מקבלים מסוכות‪ .‬הרבי תמיד נהנה‬
‫הוא היה צבר אמיתי והיה מדבר מאוד דוגרי‬
‫אז יש מושג כזה להיות בשמחה בקבלת עול‪,‬‬
‫בגלל שכך מצווים‪ .‬מוכרחים להיות בשמחה‪,‬‬
‫זו העבודה היום‪ ,‬אין שום ברירה בכך‪ .‬לחיים!‬
‫בלגבי‬
‫א‬
‫(המשך)‬
‫אושפיזין‬
‫קרוב אליך‬
‫להראות שגם בתורת הנגלה זה ככה‪ :‬העובדה שהרמב"ם מצא לנכון‬
‫לכתוב את הדינים של עבודת ה' בשמחה דווקא בהלכות חג הסוכות‪,‬‬
‫למרות שלכאורה היה צריך לכתוב אותן בספר אהבה‪ ,‬מעידה על כך‬
‫שסוכות הוא שורש השמחה בעבודת ה' של כל השנה‪ .‬כדי שהתפילין‬
‫והטלית יהיו בשמחה‪ ,‬צריך את סוכות‪ .‬וכדאי להשקיע בכך‪ ,‬כי זו‬
‫שמחה נושאת ריבית‪...‬‬
‫אם משקיעים בסוכות – אז כל השנה יהיה קל יותר להתבונן ולהתפלל‪.‬‬
‫לשמחה יש הרבה תנאים וכללים‪ .‬אחד ההבדלים בין קדושה לקליפה‪,‬‬
‫זה שמחה או עצבות‪ .‬אדם שמועד ונופל ברוחניות‪ ,‬זה מרחיק אותו‬
‫מהשמחה‪ .‬כשיש שמחה אז קרובים אל הקדושה‪ .‬עוז וחדוה במקומו‪,‬‬
‫בשביל שמחה צריכים להיות קרובים אל הקדושה‪.‬‬
‫קבוצה של הוללים צעדה פעם ברחוב‪ ,‬ורבי ישראל מרוז'ין אמר שיש‬
‫בזה שמץ משהו מקדושה‪ ,‬כי אפילו לשמחה הגסה ביותר יש שייכות‬
‫לקדושה‪ ,‬ואפילו לעצבות העדינה ביותר יש שייכות לקליפה‪.‬‬
‫הבעיה היא שלא יודעים מה עושים בשמחה‪ .‬הדברים הכי‬
‫דוד‬
‫בספר שמואל מופיע סיפורו של יהונתן המטכס עצה להציל את‬
‫דוד מפני שאול אביו המבקש להרגו‪ .‬באופן מפתיע לגמרי‪ ,‬בכל‬
‫פעם שערב ראש חודש חל בשבת – תהא אשר תהא פרשת השבוע‬
‫– נדחית כל הפטרה שהיא מפני סיפור המעשה‪" :‬ויאמר לו יהונתן‬
‫מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך"‪...‬‬
‫ערב ראש חודש – לא חג ולא מועד‪ .‬רק "מחר חודש"‪ .‬מדוע לציין‬
‫יום זה בהפטרה משלו? ועוד בהפטרה שהיום נזכר בה רק כבדרך‬
‫אגב‪ :‬ביום ראש־חודש באים הכל לסעודת המלך‪ ,‬ואז "ונפקדת כי‬
‫ייפקד מושבך" – שאול המלך ייזכר בדוד (ונפקדת) בשל מושבו‬
‫הריק (כי יפקד מושבך)‪.‬‬
‫סוד הדברים נעוץ בסוד עניינו הפנימי של דוד המלך‪ .‬דוד הוא‬
‫האחרון משבעת הרועים המתארחים בסוכותינו בחג הסוכות‪,‬‬
‫שכולו שפע של אורות עליונים‪ .‬על פי הסוד אלו הם יחידי‬
‫הסגולה‪ ,‬מתוך מנהיגי ישראל לאורך כל הדורות‪ ,‬אשר הווייתם‬
‫העליונה ממשיכה להזין את נשמות ישראל בכל דור ודור‪ ,‬כרועה‬
‫הזן ומכלכל את צאן מרעיתו‪.‬‬
‫מידת דוד היא מידת המלכות‪ ,‬האחרונה בעשר הספירות‪,‬‬
‫מידתה של כנסת ישראל‪ .‬מלכות נושאת עמה גדולה וחשיבות‪,‬‬
‫אולם על מלכות דוד נאמר "דוד הוא הקטן"‪ .‬עליה אנו מתפללים‬
‫בימים אלה "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" – לא‬
‫"את ארמון דוד" אלא את הסוכה‪ ,‬רעועה ושברירית ודווקא בשל‬
‫כך ניתנת תמיד להקמה מחדש‪ .‬מסיבה זו נמשלה מלכות דוד‬
‫ללבנה‪ ,‬קטנה אך מתחדשת תמיד‪ ,‬ולכן אנו מזכירים לעצמנו‬
‫בראשית כל חודש עם קידוש הלבנה‪ :‬דוד מלך ישראל חי וקיים‪.‬‬
‫ישראל המונים ללבנה אינם נבהלים כאשר הלבנה מתמעטת‬
‫והולכת‪ .‬ביום שבו נדמה שהיא נעלמת כליל‪ ,‬הם זוכרים‬
‫ומזכירים כי "מחר חודש"‪ ,‬ואף כי עתה "יפקד מושבך"‪ ,‬ונראה כי‬
‫מלכות דוד איננה עוד – הרי "ונפקדת"‪ ,‬עוד ייפקד וייזכר זכרוננו‬
‫ופקדוננו לפני זוכר כל הנשכחות‪ .‬המציאות התחתונה מכריזה‬
‫"נפלה‪ ,‬לא תוסיף קום בתולת ישראל"‪ ,‬אך הסומך לכל הנופלים‬
‫מבטיח ואומר‪" :‬ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת"‪ .‬אז יאיר‬
‫אור הלבנה כאור החמה‪ ,‬וזה הקטן – גדול יהיה!‬
‫נעלמים‪ ,‬הכי סתומים גנוזים בשמחה‪ .‬שמחה של קדושה‪ ,‬שמחה‬
‫שהיא על־פי תורה וחסידות‪ ,‬ושמחה של העולם הזה – זה תרתי דסתרי‪.‬‬
‫על כל מצוה‪ ,‬על כל הנהגה‪ ,‬יוצא לאור היום ספר‪ .‬מדוע לא יוצא ספר‬
‫על שמחה? זו ממש מצווה עם פרטי דינים‪ .‬לחיים!‬
‫המהות של שמחה היא "שמחה פורצת גדר"‪ ,‬כשאדם יוצא מעצמו‪.‬‬
‫אדם שמח פירושו אדם שיוצא מעצמו‪ .‬אדם רוקד הוא אדם היוצא‬
‫מעצמו‪.‬‬
‫יש ראיה לדבר מכך שסוכות הוא זמן שמחתנו‪ ,‬חג שבו אנחנו יוצאים‬
‫מעצמנו ומבתינו אל דירת עראי‪ .‬זה נקרא לצאת‪ .‬ההיפך הגמור ממה‬
‫שרוב העולם חושב‪ .‬העולם חושב שאם תהיה לי וילה וכמה שיותר‬
‫דירת קבע‪ ,‬תהיה לי יותר שמחה‪ ,‬וכאן אומרים הפוך‪ :‬צא מדירת הקבע‬
‫שלך‪ ,‬שב בדירת עראי‪ ,‬שלא יהיה לך כלום‪ ,‬ודווקא שם תהיה לך‬
‫שמחה‪.‬‬
‫חסידים היו אומרים‪ :‬חסיד הוא מרוצה ושמח; מי שאיננו חסיד‪,‬‬
‫הוא לא מרוצה ולא שמח‪.‬‬
‫כתוב שהקליפה מראה את עצמה כדומה לקדושה‪ ,‬כקוף בפני אדם‪.‬‬
‫הקליפה עושה חיקוי‪ .‬לפעמים אתה לא יודע מה זה בן אדם‪ ,‬אתה‬
‫צריך ללכת לראות מה הקוף עושה‪ ,‬ומתוך כך לדעת מה זה בן‬
‫אדם‪.‬‬
‫אחת הדרכים של הקליפה להיות בשמחה זה לצאת לטיול‪ .‬חשבתי פעם‬
‫שבמטוס קל להבחין מי נוסע לטיול ומי נוסע לביזנס‪ :‬מי שיש לו פנים‬
‫שמחות‪ ,‬נוסע לטיול‪ .‬מי שיש לו פנים חמוצות‪ ,‬נוסע לעבודה‪.‬‬
‫טיול זה גם לצאת מעצמי‪ ,‬לפרוץ את הגבול שלי‪ .‬אמנם זו לא יציאה‬
‫אמיתית‪ ,‬לכן זה רק כקוף בפני אדם‪ .‬היום אומרים על כל דבר "כאילו"‪.‬‬
‫הוא לא באמת יוצא מעצמו‪ ,‬זה "כאילו" הוא יוצא מעצמו‪ .‬כקוף בפני‬
‫אדם‪.‬‬
‫שמעתי פעם מאחד משליחי חב"ד‪ ,‬שיצא לשליחות בתקופה‬
‫מאוד קשה‪ ,‬מה דחף אותו לצאת לשליחות‪ :‬כל חודש תשרי‬
‫השליחים היו עסוקים עם הקהילות‪ ,‬ובשבת בראשית יכלו סוף־סוף‬
‫לבוא לרבי‪ .‬אצל הרבי בשבת בראשית היה כמו חצי שמחת תורה‪.‬‬
‫השליח הזה אמר לי שהוא שם לב שהאנשים הכי שמחים הם השלוחים‪,‬‬
‫וזה דחף אותו גם לצאת לשליחות‪.‬‬
‫ממה הם שמחים?‬
‫המהות של שליח זה לצאת מעצמו‪ .‬הוא נוסע עבור האחר‪ .‬נוסע עבור‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬בשביל לעשות טובה ליהודי אחר‪ ,‬הוא לא חושב‬
‫אודות עצמו‪ ,‬ולכן הוא אדם מאוד שמח‪ .‬רואים זאת במוחש‪ ,‬כשאדם‬
‫שעושה פעולה של יציאה מעצמו‪ ,‬הוא נהיה שמח‪.‬‬
‫היו לי תקופות שבגלל כמה גורמים הלכתי לאסוף צדקה‪ .‬זה‬
‫היה עצוב והיה לי מאוד קשה לעשות זאת‪ ,‬ללכת לאסוף כסף‬
‫מאנשים‪ ...‬אבל ברגע שהתגברתי קיבלתי פתאום כל־כך הרבה מרץ‬
‫ושמחה‪ ,‬לעשות טובה ליהודי! עד שכבר היה קשה להפסיק‪ ,‬דפקתי על‬
‫דלתות כשאנשים כבר הלכו לישון‪...‬‬
‫הנקודה היא לצאת מעצמך‪ .‬זה קשה‪ .‬אדם הוא אגואיסט וחושב רק על‬
‫עצמו‪ ,‬ולכן הוא בעצבות‪ .‬ברגע שהוא מתגבר על עצמו ומתחיל לדאוג‬
‫לשני‪ ,‬אז הוא מתרומם‪.‬‬
‫שמעתי פעם ממישהו‪ ,‬שאם תכתוב מודעה בעיתון שיש לך סגולה או‬
‫פטנט לשמחה‪ ,‬תוך שעה תקבל מאות טלפונים‪ .‬אדם מוכן לעשות הכל‬
‫בשביל שמחה‪.‬‬
‫אבי נפטר בד' תשרי‪ ,‬ובחג הסוכות שלאחריו על־פי הדין כבר‬
‫הסתיימו ה"שלושים" כי החג ביטל אותם‪ ,‬אבל מצב הרוח לא‬
‫היה משהו‪ ...‬אז הגיע אלינו עקיבא גולדשטיין‪ ,‬ואמר ווארט שגם‬
‫לאחר שעברו עשרים שנה אינני שוכח אותו‪.‬‬
‫הוא אמר כך‪ :‬לא מצאו זמן אחר לזמן שמחתנו‪ ,‬אלא רק כשיוצאים‬
‫לדירת עראי? אלא שבשעה שאדם יוצא מדירת קבע ויושב בדירת‬
‫עראי זה בא להזכיר לו שכל העולם כולו הוא דירת עראי‪ .‬אם אדם‬
‫חושב שהעולם הוא דירת קבע‪ ,‬אז כואב לו למה את זה אין לו‪ ,‬ולמה‬
‫את זה אין לו‪ .‬אבל אם הוא יודע שכל העולם זה דירת עראי‪ ,‬הכל זה‬
‫כלום‪ ,‬אז מה זה משנה מה יש ומה אין? הוא יכול להיות בשמחה!‬
‫אז עקיבא גולדשטיין בא אלינו בחג‪ ,‬לאחים‪ ,‬ואמר‪" :‬אם אתם חושבים‬
‫שהעולם הזה הוא הקבע‪ ,‬אז יש לכם סיבה אמיתית להיות בעצבות‪ ,‬אבל‬
‫אם אתם יודעים שהעולם הזה הוא עראי‪ ,‬אז אתם יכולים להיות בשמחה"‪.‬‬
‫לאחר מכן למדתי את העניין הזה בחסידות‪ ,‬על הפסוק "ויספו ענווים‬
‫בה' שמחה"‪ .‬לכאורה זה בדיוק הפוך‪ ,‬אדם עניו מרגיש שהוא לא כלום‬
‫ואין לו כלום‪ ,‬אז מדוע הוא בשמחה? אלא שהעצבות מגיעה מכך‬
‫שאדם חושב שמגיע לו משהו – ואין לו אותו‪ .‬אם אדם הוא עניו‪ ,‬אז‬
‫הוא מרגיש שלא מגיע לו כלום‪ .‬כל מה שיש לו הוא לפנים משורת‬
‫הדין‪ ,‬וממילא הוא שמח‪.‬‬
‫ר' אברהם הערש כהן היה יהודי שכל הזמן דיבר על הנושא הזה‪ ,‬היה‬
‫חי בעניין הזה‪ ,‬שישנם אנשים שעל מה שאין להם הם עצובים‪,‬‬
‫ועל מה שיש להם הם גם עצובים‪ .‬וישנם אנשים הפוכים – שעל‬
‫מה שאין להם הם לא עצובים‪ ,‬ועל מה שיש להם הם יודעים‬
‫להודות‪ ,‬להלל ולשמוח‪.‬‬
‫כוונות‬
‫הנענועים‬
‫כוונות הנענועים רבות הן‪ ,‬ולפנינו אחת המקוריות שבהן‪ ,‬על פי‬
‫מה שכתב הרבי מליובאוויטש באחת המחברות שהתגלו במגירות‬
‫שולחנו לאחר הסתלקותו‪:‬‬
‫מנענעים לדרום ולצפון‬
‫בכך מראה האדם שאינו מפחד מהיצר הרע‪ ,‬הן מפני חמימות התאוות‬
‫שמרומזים בדרום החם והן מפני קרירות הקליפה שמרומזות בצפון‬
‫הקר‪.‬‬
‫למזרח‬
‫הנענוע למקום זריחת השמש הוא ביטוי הרצון של יהודי להוסיף‬
‫בעולם עוד ועוד אור‪ ,‬בלי להסתפק באור שכבר קיים בעולם‪.‬‬
‫למעלה ולמטה‬
‫השאיפה היא לדרגות הגבוהות ביותר‪ ,‬ההתעסקות שלנו היא גם‬
‫בפנימיות התורה‪ ,‬ומי שמרגיש שייך ל"עומק רּום" יוכל לרדת‪,‬‬
‫לפעול‪ ,‬לתקן‪ ,‬לשנות ולהשפיע גם ב"עומק תחת" – למטה‪.‬‬
‫הנענוע האחרון הוא‪ ‬למערב‬
‫שכינה במערב‪ ,‬ויהודי מגיע לאחדות המלאה שלו עם הקדושה‪,‬‬
‫להתבטלות ולדבקות בבורא העולם‪ ,‬ומדביקות – לשותפות‪ ,‬בזכות‬
‫עשייתו הוא זוכה להיות "שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית"‪.‬‬
‫שו"ת‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫ראש ישיבת רמת גן‬
‫נפשי בשאלתי‬
‫בפסח יצאנו ממצרים‪,‬‬
‫בשבועות קיבלנו את התורה‪,‬‬
‫בראש השנה נברא האדם‪.‬‬
‫ומה אם אני‬
‫לא מצליח‬
‫הקדוש ברוך הוא הושיב אותנו בסוכות ובענני‬
‫כבוד‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שזו אחת משלוש‬
‫המצוות שאנו צריכים לזכור את טעמן מפני‬
‫שהוא מפורש בפסוק‪ ,‬בדומה לציצית ותפילין‪.‬‬
‫חז"ל אומרים שהתאריך היה אמור להיות בניסן‪,‬‬
‫מפני שאז יצאנו ממצרים‪ .‬אולם אנחנו חוגגים‬
‫דווקא בתחילת החורף‪ ,‬מפני שאז נכנסים כולם‬
‫אל הבית ואנחנו מראים שאנו חוסים בצלו‬
‫יתברך תחת כנפי שכינתו‪.‬‬
‫רמזו בזה רמיזות רבות‪ ,‬ונזכיר דבר נפלא בשם‬
‫ה"שפת אמת"‪ :‬יציאת מצרים היא לידתנו כעם‪.‬‬
‫שבועות הוא כמו בר־המצווה‪ ,‬שבו קיבלנו תורה‪.‬‬
‫וסוכות הוא החתונה‪ ,‬שמציינת את השראת‬
‫השכינה במשכן‪ ,‬שכיסוייו הם כעין הסכך בסוכה‬
‫והחופה של החתן‪ .‬זהו חג של שמחה גדולה על‬
‫האהבה והחיבור בין הקדוש ברוך הוא וכנסת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הלב ועולם הרגש אכן אינם נתונים לפקודתו‬
‫הישירה של האדם‪ .‬אין האדם יכול לומר לליבו‪:‬‬
‫תאהב‪ ,‬תשנא או תהיה שמח‪ ,‬ואפילו לא מה‬
‫שנראה לנו כקל יותר – תהיה עצוב‪.‬‬
‫אמר הבעל שם טוב שעיקר המצווה היא "לתקוע‬
‫מחשבתו" בעניינים המעוררים את הלב‪.‬‬
‫המחשבות מולידות רגשות‪ ,‬ועל כן המצווה‬
‫היא לחשוב על כל אותם עניינים משמחים‬
‫של שפע וברכה שנותן לנו ה' יתברך‪ ,‬שהרי‬
‫זהו חג האסיף‪ .‬על שפע הטובה שבהשראת‬
‫שכינתו עלינו‪ ,‬שהרי אנו יושבים בסוכה שהיא‬
‫זכר לענני הכבוד‪ .‬על השמחה שבחר בנו מכל‬
‫העמים ורוממנו מכל לשון‪ .‬כשיעמיק אדם‬
‫במחשבתו בעניינים הללו‪ ,‬ויזכור שבזמן הזה‬
‫מתחדשת באמת הארת השכינה‪ ,‬ענני הכבוד‬
‫והשפע הגשמי של העולם הזה‪ ,‬גם הלב יימשך‬
‫אחר המחשבות וישמח בכל הטוב אשר נתן לנו‬
‫ה' אלוקינו‪.‬‬
‫ובסוכות?‬
‫לשמוח בחג?‬
‫רוצים לעבוד את‬
‫ה' בדרך שתאפשר‬
‫לפגוש לבטא‬
‫ולשחרר את‬
‫הגעגועים והאהבה‬
‫לה' יתברך?‬
‫תהליך מובנה ראשון מסוגו בן שנים עשר מפגשים‪ ,‬ברמת‪-‬גן |גברים| י“ד חשוון ‪ -‬ט“ז שבט |נשים| ט“ו חשוון ‪ -‬י‘ שבט‬
‫מסע ייחודי המועבר באופן אישי ע“י הרב יהושע והרבנית נעמי שפירא‬
‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬
‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬
‫תמיד אני מרגיש‬
‫כל־כך מוזר ופגאני‬
‫להקיף את הבמה‬
‫עם ארבעת המינים‪.‬‬
‫אין דרך אחרת?‬
‫השוואת מצוות התורה לכינוי "פגאני" מזעזעת‬
‫את שורש הוויתנו כיהודים‪ ,‬ולוואי שלא נאמרו‬
‫דברים אלו‪.‬‬
‫וכי זו בלבד גורמת לך הרגשה כזו? וכשאתה‬
‫לובש ציצית‪ ,‬קושר תפילין או נמנע משעטנז?‬
‫התורה מלמדת שהעניינים האלוקיים מופיעים‬
‫בדרכים מופלאות בתוך העולם הגשמי‪.‬‬
‫כך גם בגוף האדם‪ :‬איך נראה חולה שנוטל‬
‫גלולה ותולה בה יהבו‪ ,‬בעיני אדם שאינו יודע‬
‫מהי רפואה וביולוגיה? גם הוא יאמר שזה מעשה‬
‫כשפים‪.‬‬
‫אם כך בחומר הגס‪ ,‬על־אחת־כמה־וכמה שאת‬
‫דרכיה הנסתרות של הנשמה איננו יודעים‪ ,‬ואת‬
‫חיבורה הפלאי לה' איננו רואים‪ .‬אך מאמינים בני‬
‫מאמינים אנו‪ ,‬שכל מצווה היא כלי לאור אלוקי‬
‫השוכן בקרבה‪.‬‬
‫דש!‬
‫=‬
‫ח‬
‫הירשמו עכשיו!‬
‫‪058-5000738‬‬
‫‪avakshech.co.il‬‬