‫ב"ה‬
‫יתחילו במעשה בפועל‪:‬‬
‫לצאת בקריאה והכרזה ע"ד הוספה‬
‫מיוחדת בשמחה כדי להביא את המשיח‬
‫ובודאי שעי"ז יביאו את המשיח בפועל ממש‪,‬‬
‫ובזריזות הכי גדולה‬
‫אמנם‪ ,‬מאז ההכרזה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"‪ ,‬וה"שטורעם" להביא את המשיח – עברו כבר עשרות שנים‪,‬‬
‫ומשיח צדקנו עדיין לא בא‪...‬‬
‫ואין הסבר על זה‪:‬‬
‫אמחז"ל "כלו כל הקיצין"‪ ,‬והכריז נשיא דורנו בקול קורא לאלתר לגאולה‪ ,‬ומה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" –‬
‫הרי בודאי שכבר עשו תשובה‪ ,‬שכן‪ ,‬ע"י הרהור תשובה אחד נעשה צדיק גמור‪ ,‬ואין לך אדם מישראל שלא הרהר כו"כ‬
‫הרהורי תשובה‪.‬‬
‫ועאכו"כ בעמדנו לאחרי ר"ח אלול שבו התחילו לברך איש את רעהו בברכת השנה‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה‬
‫ומתוקה‪ ,‬בנוגע לשנת תשמ"ט‪ ,‬שסימנה "תשמט ידך"‪ ,‬שהקב"ה משמט כל החובות דבנ"י (אפילו אם נשארו חובות‬
‫ח"ו)‪ ,‬ואינו מזכיר מאומה אודותם‪ ,‬הרי בודאי שענין התשובה כבר ישנו‪.‬‬
‫תהלים דדוד מלכא משיחא – אמרו כבר בשופי הכי גדול‪ :‬התוועדויות – ערכו לרוב‪ :‬בהפצת המעיינות – עוסקים כבר‬
‫מהבעש"ט‪ ,‬יותר ממשך שבעה דורות‪ ,‬וכבר פעלו בריבוי גדול ועצום‪.‬‬
‫ואפילו את"ל שיכולים לפעול עוד יותר – הרי לעשות "כמצות רצונך"‪ ,‬רצונו של הקב"ה בשלימות‪ ,‬ה"ז אפשרי רק‬
‫שם (בביהמ''ק‪ ,‬לעת"ל) ומה גם ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחם‪ .‬ואדרבה‪ :‬מצד רצונו של הקב"ה בשלימות העבודה‬
‫– ה"ז טעם נוסף לזרז ביאת משיח צדקנו והגאולה השלימה‪ ,‬שאז‪ ,‬תהי' עבודתם של ישראל "כמצות רצונך"‪ ,‬בתכלית‬
‫השלימות!‪ ...‬וא"כ‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬מה עוד לעשות שלא עשו עדיין?!‪...‬‬
‫ויש לומר‪ ,‬שהדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא – עבודת השמחה הרצוי' בשביל להביא את המשיח‪:‬‬
‫נוסף לכך ששמחה פורצת כל הגדרים‪ ,‬גם גדרי הגלות‪ ,‬יש בשמחה סגולה מיוחדת להביא את הגאולה – כמבואר‬
‫בהמשך שמח תשמח הנ"ל ש"שמחת לבו" שהיתה בבנין ביהמ"ק הא' והב' לא היתה שמחה שלימה‪ ,‬ועיקר השמחה‬
‫ּבית חיינו‬
‫והעיקר – שבמקום אריכות הדיבור והשקו"ט כו'‬
‫תהי' בביהמ"ק העתיד בגאולה העתידה‪ ,‬ש"אז תהי' השמחה בבחי' א"ס עצמותו ומהותו בבחי' שמחה עצמית ממש"‪,‬‬
‫וממשיך לבאר‪ ,‬ששמחה העצמית זו מעוררים ע"י שמחה של מצוה‪ ,‬שהשמחה של המצוה מגעת למעלה יותר מהמצוה‬
‫עצמה‪ ,‬ועל ידה דוקא מעוררים השמחה העצמית דלעתיד לבוא‪.‬‬
‫שיחות‪ ,‬אגרות ויומנים‬
‫בענינא דיומא‬
‫ואף שבודאי היתה שמחה של מצוה בכל הדורות שלפנ"ז‪ ,‬שהרי שמחה של מצוה הו"ע עיקרי בעבודה‪ .‬כמ"ש "עבדו‬
‫את ה' בשמחה"‪" ,‬עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב"‪ ,‬ובפרט בבנין ביהמ"ק הנ"ל – מ"מ‪ ,‬בשמחה של מצוה‬
‫עיקר ההדגשה היא על (אופן) העבודה‪ ,‬שהעבודה צריכה להיות בשמחה‪ .‬ואילו המדובר כאן אודות השמחה להביא‬
‫את המשיח הוא – על השמחה כשלעצמה‪ ,‬שמחה בטהרתה‪ ,‬עבודה של שמחה לשם מטרה ותכלית דביאת המשיח‪.‬‬
‫גליון קל‬
‫[מובן וגם פשוט‪ ,‬שאצל יהודי גם שמחה כשלעצמה קשורה עם עבודת ה'‪ ,‬עניני התומ"צ‪" ,‬פיקודי ה' ישרים משמחי‬
‫המשך בעמוד ‪>>> 4‬‬
‫כבר בשעות הבוקר המוקדמות החלו להרגיש את‬
‫אווירת חודש השביעי המתקרב עם הגיעם של האורחים הרבים‬
‫השנה הגיעו כאלפיים אורחים בלע"ה כ"י מכל קצווי תבל‬
‫ועש"ק פ' כי־תצא‪ ,‬ה'תשע"ו‬
‫שנת 'הקהל' ‪ -‬ופרצ"ת‬
‫מיומן הת' (הרה"ח) יצחק מאיר סוסובר (ועוד יומנים)‬
‫מימי י"ב‪-‬ח"י אלול ה'תשל"ח ‪ -‬כקביעות ימים אלו‬
‫יום חמישי‪ ,‬י"ב אלול‬
‫כ"ק אד"ש לא נכנס לתפילת מנחה‪.‬‬
‫יום שישי‪ ,‬י"ג אלול‬
‫בליל שבת כשהלך כ"ק אד"ש לביתו הושיט יד לילד‬
‫ואמר לו "שלום עליכם"‪.‬‬
‫ש"ק פרשת תצא‪ ,‬י"ד אלול‬
‫אחרי מנחה התיישב כ"ק אד"ש לאמירת פרקי אבות (פרק‬
‫א' וב'‪ .‬כנראה אמר גם "כל ישראל" לפני כל פרק ו"ר' רבי‬
‫חנני' בן עקשי'" בסיום כל פרק‪ .‬וראה "ביאורים" לפרקי‬
‫אבות (קה"ת תשנ"ו ושלאח"ז) ע' ‪ 8-9‬ב' אופנים בזה)‪.‬‬
‫יו"ל לחיזוק ההתקשרות‬
‫לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫מאה וארבע־עשרה שנה להולדת כ"ק אדמו"ר‬
‫יוצא־לאור על־ידי‬
‫אתרי מעריב דיבר עם הד"ר הלל זיידמן ובנו‪ .‬כ"ק אד"ש‬
‫דרש בשלום בנו וכשענה הד"ר זיידמן שלומד בישיבה‬
‫אמר לו כ"ק אד"ש שילמד גם עם אחרים ובירך אותו‬
‫שיהי' לו נחת ממנו ושתהי' כתיבה וחתימה טובה‪.‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬ט"ו אלול‬
‫כשחזר כ"ק אד"ש מהמקווה ישב אחד ממצוייני‬
‫המלחמה ליד הדלת של ‪ 770‬ולידו שני מלוויו וביקשו‬
‫ברכה‪ .‬כ"ק אד"ש אמר לו שיכתוב על גבי נייר את שמו‬
‫והתלמידים־השלוחים‬
‫ישיבות תומכי־תמימים ליובאוויטש באה"ק‬
‫ושם אמו וימסור זאת במזכירות אחר כך בירך אותו‬
‫בכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬
‫המשך בעמוד הבא >>>‬
‫להצטרפות לרשימת תפוצה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫להקדשות‪+972-50-2599317 :‬‬
‫>>> המשך מעמוד קודם‬
‫ּבית חיינו‬
‫מספרים שהיו שכתבו לכ"ק אד"ש הצעות אודות שינויים בחודש‬
‫בשעה ‪ 3:10‬נסע כ"ק אד"ש לאהל‪ .‬חזר בשעה ‪.8‬‬
‫בשעה ‪ 8:45‬נכנסו לחדרו הד"ר רזניק‪ ,‬ד"ר לנג ועוד רופא מומחה‬
‫תשרי המתקרב (מחמת חלישות הבריאות של כ"ק אד"ש‪ ,‬והמאורע‬
‫מבוסטון (מספרים שכ"ק אד"ש נתן לו שופר)‪ .‬לפני זמן תפילת‬
‫הבריאותי דשמע"צ העבר) וענה כ"ק אד"ש שלא יעשו שום שינויים‪.‬‬
‫ערבית הודיעו מהמזכירות שכ"ק אד"ש לא יצא לתפילה ולכן‬
‫יום רביעי‪ ,‬ח"י אלול‬
‫התפללו כמעט כולם‪ .‬בשעה ‪ 10‬נכנס לתפילת ערבית והתפלל עם‬
‫מניין מצומצם‪.‬‬
‫השביעי המתקרב עם הגיעם של האורחים הרבים‪,‬‬
‫יום שני‪ ,‬ט"ז אלול‬
‫אחרי מנחה בירך כ"ק אד"ש נוסע (לצרפת)‬
‫בנסיעה טובה ובכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬
‫הערב אחרי הפסק למשך זמן‪ ,‬התחיל שוב כ"ק‬
‫אד"ש ללכת רגלי מרחוב ברוקלין עד ל‪.770‬‬
‫טעמו וראו‬
‫ש"פ תצא ה'תשמ"ח‬
‫יום שלישי‪ ,‬י"ז אלול‬
‫אחרי מנחה בירך כ"ק אד"ש נוסעים (לארץ‪-‬‬
‫הקודש ולאיטלי') בנסיעה טובה ובכתיבה וחתימה‬
‫שמחה כדי‬
‫להביא את המשיח‬
‫טובה ולשנה טובה ומתוקה‪ .‬אחר‪-‬כך קרא לרב‬
‫יעקב כץ (משיקגו) ודיבר איתו בחדרו במשך‬
‫ויה"ר שעבודת השמחה‬
‫בשביל להביא את המשיח‬
‫תהי' הפעולה האחרונה‬
‫בימי הגלות‪ ,‬ב"כי תצא‬
‫למלחמה על אויבך" (כמ"ש‬
‫בריש פרשתנו)‪ ,‬כמבואר‬
‫בלקו"ת (הפרשה החסידית)‬
‫ש"מלחמה זו היא מ"ש‬
‫מלחמה לה' בעמלק מדור‬
‫דור"‪ ,‬וכמ"ש בסוף פרשתנו‬
‫"תמחה את זכר עמלק" –‬
‫הפעולה האחרונה ד"חיילי‬
‫בית דוד" לבטל את חשכת‬
‫הגלות ולהביא את אור‬
‫הגאולה ע"י משיח צדקנו‪.‬‬
‫כעשרים דקות‪ .‬אחר‪-‬כך נכנס בנו של הנ"ל ודיבר‬
‫עם כ"ק אד"ש מספר דקות‪.‬‬
‫מספרים שהיו‬
‫שכתבו לכ"ק‬
‫אד"ש הצעות‬
‫אודות שינויים‬
‫בחודש תשרי‬
‫המתקרב (מחמת‬
‫חלישות הבריאות‬
‫של כ"ק אד"ש‪,‬‬
‫והמאורע הבריאותי‬
‫דשמע"צ העבר)‬
‫וענה כ"ק אד"ש‬
‫שלא יעשו שום‬
‫שינויים‪.‬‬
‫אחרי מעריב בירך נוסעים בכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬
‫כשנסע בערב מביתו עמדה הקבוצה מארץ‪-‬הקודש שהגיעה לקראת‬
‫החודש השביעי‪ ,‬וביניהם הרב זושא וילימובסקי‪ ,‬שהתחיל לשיר‪.‬‬
‫כ"ק אד"ש הגיב בסימן בידו להגברת השירה‪.‬‬
‫על דו"ח הפעולות בימים אלו הואיל כ"ק אד"ש לענות‪" :‬נת' ות"ח‬
‫ודבר בעתו – בסמיכות לח"י אלול יום הולדת את שני המאורות‬
‫הגדולים‪ ,‬אזכיר עה"צ"‪ .‬אחד שלח לכ"ק אד"ש העתק מכתב יד של‬
‫הרבנית שטערנא שרה נ"ע‪ ,‬והואיל כ"ק אד"ש לענות כנ"ל‪.‬‬
‫השמחה‬
‫תהי'‬
‫‪...‬ואז‬
‫בתכלית השלימות "ביום‬
‫שמחת לבו"‪" ,‬זה בנין‬
‫בית המקדש שיבנה במהרה‬
‫בימינו"‪ ,‬שלימות השמחה‬
‫דביהמ"ק דלעתיד‪ ,‬במהרה‬
‫בימינו ממש‪.‬‬
‫כבר בשעות הבוקר המוקדמות החלו להרגיש את אווירת חודש‬
‫השנה הגיעו כאלפיים אורחים בלע"ה כ"י מכל‬
‫קצווי תבל‪.‬‬
‫אחר הצהריים לא נסע כ"ק אד"ש לביתו‪.‬‬
‫בשעה ‪ 9:15‬נכנס כ"ק אד"ש לתפילת ערבית‬
‫בזאל למעלה ובשעה ‪ 9:50‬ירד להתוועדות בזאל‬
‫למטה‪ .‬בהתוועדות נכחו מספר מצוייני צה"ל וכן‬
‫הרבה אורחים‪.‬‬
‫בין השיחות חייך כ"ק אד"ש להרבה אנשים בעת‬
‫שאמרו "לחיים"‪ ,‬וכן לר' זושא וילימובסקי שעמד‬
‫מאחוריו וניצח על השירה‪.‬‬
‫ציווה לנגן ניגון שלפני מאמר ואמר מאמר ד"ה‬
‫"והי' כי תבוא"‪ .‬אמר שיחה בענין נתינת הפ"נים‬
‫לפני ראש‪-‬השנה‪ ,‬והנהיג שהשנה יתנו את הפ"נ במשך כמה ימים‪,‬‬
‫החל ממחרת ג' דסליחות כל יום במשך כשעה וחצי‪.‬‬
‫ציווה לנגן‪" :‬אני מאמין"‪" ,‬עוצו עצה"‪" ,‬הושיעה את עמך"‪,‬‬
‫"פרזות תשב"‪ ,‬ג' תנועות‪ ,‬ד' בבות (בבא רביעית פעם אחת)‪",‬ניע‬
‫זשוריצי"‪ ,‬התחיל לשיר "ניעט ניעט"‪.‬‬
‫טרם צאתו התחיל לשיר "כי בשמחה תצאו"‪.‬‬
‫ההתוועדות הסתיימה בשעה ‪.12:05‬‬
‫היציאה לקבלת פני משיח צדקנו נעשית‬
‫ע"פ הוראת פרשת השבוע‬
‫"כי תצא כו' על אויבך"‬
‫[בסיום השיחה ניגנו ניגון‬
‫הקפות להרלוי"צ ז"ל‪,‬‬
‫וכ"ק אדמו"ר שליט"א עמד‬
‫מלא קומתו ורקד בשמחה‬
‫רבה ועצומה‪ ,‬יחד עם‬
‫כל הקהל – בשמחה כדי‬
‫להביא את המשיח]‬
‫‪...‬אף שהגאולה קשורה עם הענין ד"זכו" כו'‪ ,‬הרי‪ ,‬בימינו אלו‪ ,‬לאחר ש"כלו כל הקיצין"‪ ,‬אין צורך בהענין ד"זכו" בשביל הגאולה‬
‫עצמה כי אם‪ ,‬בשביל ההוספה בעילוי אחר עילוי עד אין‪-‬סוף‪ ,‬דכיון שהתורה אין לה שיעור והגבלה‪ ,‬הרי‪ ,‬גם לאחר שנמצאים כבר‬
‫במעמד ומצד ד"זכו" יכולים וצריכים להוסיף כמה פעמים ככה‪ ,‬עד אין‪-‬סוף; ועד"ז בנוגע לענין הגאולה – שכל זמן שישנו איזה‬
‫ענין של הגבלה מדבר שחוץ הימנו‪ ,‬ואפילו הגבלה של "כלי" שבטל להדבר שנמצא בתוכו‪ ,‬אין זה עדיין תכלית השלימות דגאולה‪,‬‬
‫ובמילא‪ ,‬ה"ז באופן של הוספה בעילוי אחר עילוי עד אין‪-‬סוף‪.‬‬
‫ויה"ר שע"י הדיבור בענינים אלו יתוסף בקבלת החלטות טובות בנוגע לכל עניני העבודה האמורים לעיל‪ ,‬ועאכו"כ בנוגע לענין‬
‫הגאולה‪ ,‬שמהדיבור בענין הגאולה‪" ,‬אחכה לו בכל יום שיבוא"‪ ,‬יוצאים תיכף ומיד לקבל פני משיח צדקנו‪.‬‬
‫ועוד ועיקר‪ ,‬שהיציאה לקבלת פני משיח צדקנו נעשית ע"פ הוראת פרשת השבוע והיום – "כי תצא כו' על אויבך"‪:‬‬
‫גם במעמד ומצב שיש מנגדים ("אויבך")‪ ,‬אין לו ליהודי לחשוב (ועאכו"כ להתפעל) מהמנגדים‪ ,‬כיון שמציאותו היא "על אויבך"‪,‬‬
‫למעלה מ"אויבך"‪.‬‬
‫כל בנ"י‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬הם "בנים"‪ ,‬לאבינו שבשמים‪ ,‬בנים הסמוכים על שולחן אביהם (כמובן ממ"ש בנוסח דברכת המזון)‪,‬‬
‫ומצינו בהלכה בנוגע לכמה ענינים שמציאותם של הסמוכים על השולחן "נבלעת" במציאותו של בעה"ב‪ ,‬אבינו שבשמים‪ ,‬ולא‬
‫עוד‪ ,‬אלא‪ ,‬שכאו"א מהם הוא כמו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬ולכן‪ ,‬אין לו עסק ושייכות עם ענינים אחרים מלבד‬
‫אביו שבשמים‪ ,‬ועאכו"כ שאין לו שייכות כלל עם "אויבך"‪.‬‬
‫ובפרט שבנוגע לעניו הגאולה נתבטלו כבר מזמן כל המנגדים‪ ,‬המניעות והעיכובים‪ ,‬שהרי‪" ,‬כלו כל הקיצין"‪ .‬וכדברי כ"ק מו"ח‬
‫‪2‬‬
‫אדמו"ר נשיא דורנו שכבר סיימו כל עניני העבודה‪ ,‬אפילו צחצוח הכפתורים‪ ,‬ועומדים מוכנים ("עמדו הכן כולכם") לקבל פני‬
‫משיח צדקנו‪.‬‬
‫משיחת ג' אלול ה'תשמ"ט‬
‫בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול‪ ,‬אמצא‬
‫"אז סעווען סעווענטי‬
‫ַ‬
‫ראם"‬
‫דא ָ‬
‫כא ָ‬
‫גייט ָ‬
‫ּבית חיינו‬
‫ע"פ האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו – בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול‪ ,‬אמצא‪" ,‬אז סעווען סעווענטי גייט‬
‫כאדאראם"‪( ,‬מהפכה וכו')‪ – .‬לא מצד ענין של מחלוקת כו'‪ ,‬לא יעלה ולא יבוא‪ ,‬כי אם‪ ,‬מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר‪ ,‬שמחה‬
‫וריקודים ב"שטורעם" הכי גדול‪ ,‬כראוי ליום התייסדות תו"ת‪ ,‬ובפרט בשנה זו‪.‬‬
‫ולפועל – "שא שטיל"‪ ...‬לא ריקודים‪ ,‬לא שירה באופן של הרמת קול‪ ,‬ואפילו לא ניגון חסידי – שקט מוחלט‪ ,‬כדי שלא לעורר את הישנים‬
‫והנרדמים‪...‬‬
‫כיצד יתכן הדבר – שיעבור יום‪-‬סגולה כזה‪ ,‬יום התייסדות (הולדת) דתו"ת‪ ,‬ללא התוועדות וחגיגה מיוחדת?!‬
‫ובפרט – אלו שלמדו בתו"ת‪ .‬או שקיבלו השפעה מאלו שלמדו בתו"ת‪ .‬השפעה כזו שבכוחה עוסקים בעבודת ה' תמיד כל הימים‪ ,‬ולא עוד‪,‬‬
‫אלא שישנם כאלו שגם פרנסתם הגשמית קשורה עם תו"ת‪ ,‬ואעפ"כ‪ ,‬לא נמצא מכולם מי שיעורר ע"ד עריכת התוועדות בקשר עם מלאות‬
‫פ"ט שנה להתייסדות ישיבת תו"ת!‬
‫בודאי היו עסוקים בעניני טוב וקדושה‪ ,‬שהרי‪" ,‬כל ישראל בחזקת כשרות"‪ ,‬ובפרט – שישנו גם תירוץ שט"ו אלול חל בערב שבת‪ ,‬ובמילא‬
‫– ע"פ הלכה – טרודים בהכנות לשבת‪ :‬הכל טוב ויפה‪ ,‬אבל‪ ,‬היתכן שיעבור יום התייסדות תו"ת ללא כל שימת‪-‬לב?! ופשיטא‪ ,‬שאין זה‬
‫טעמו וראו‬
‫בסתירה להכנות לשבת‪ ,‬שהרי‪" ,‬איני מבקש כו' אלא לפי כחן"!‬
‫יתכן אמנם שהיו כאלו שישבו בביתם‪" ,‬אונטערן פאפליץ"‪ ...‬והרעישו עם עצמם ("געשטורעמט מיט זיך אלייך")‪ .‬או אפילו עם עוד‬
‫ש"פ תצא ה'תשמ"ח‬
‫אחדים‪ ,‬אודות מעלת היום דהתייסדות תו"ת וכו' וכו'‪ ,‬כאמור‪ ,‬בד' אמות שלהם‪ ,‬באופן ד"הצנע לכת עם אלקיך"‪ ,‬אבל‪ ,‬לא זו הדרך‪ ,‬ולא זו‬
‫"דורשין בהלכות החג"‬
‫דרישה בעניין השמחה‬
‫בנוגע לגאולה העתידה‬
‫היא כוונת מייסדי הישיבה‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שזהו היפך הכוונה – שהרי הכוונה היא להחיש את ביאת המשיח עי"ז ש"יפוצו מעינותיך חוצה"‬
‫(כנ"ל)‪ ,‬עד ל"חוצה" האמיתי‪ ,‬שאין חוצה מחוץ הימנו‪ ,‬ולא לישב בביתו ולהרעיש עם עצמו כו'‪.‬‬
‫ועד"ז י"ל בנוגע ל"דורשין‬
‫בהלכות החג" מי"ד באלול‬
‫(גם) בנוגע לענין השמחה‬
‫ד"זמן שמחתנו" – שהלשון‬
‫"דרישה" ("דורשין") קשור‬
‫הגאולה‪,‬‬
‫(דרישת)‬
‫עם‬
‫"ציון‬
‫בגמרא‬
‫כדאיתא‬
‫היא דורש אין לה‪ ,‬מכלל‬
‫דבעיא דרישה"‪ ,‬ובנדו"ד‪,‬‬
‫שה"דורשין" בענין השמחה‬
‫הוא (לא רק בנוגע לשמחה‬
‫סתם‪ ,‬אלא) בנוגע לשמחת‬
‫הגאולה‪ ,‬כולל ובמיוחד‬
‫ודורשים‬
‫שמבקשים‬
‫–‬
‫כבר‬
‫שתהי'‬
‫ותובעים‬
‫שלימות השמחה בגאולה‬
‫(האמיתית והשלימה)‪.‬‬
‫‪...‬אין כוונתי לאמירת דברי‪-‬מוסר – שהרי‪ ,‬אין זה התפקיד שלי‪ ,‬ומה גם שאינני מסוגל לומר דברי‪-‬מוסר‪:‬‬
‫כוונת הדברים היא‪ ,‬איפוא‪ ,‬לעורר על תיקון והשלמת הענין – בהתאם לפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות ההוראה שלמדים מפסח שני‪" ,‬עס‬
‫איז ניטא קיין פארפאלן‪ ,‬מען קען אלעמאל פאריכטן"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אף פעם לא אבוד‪ ,‬ניתן תמיד לתקן‪.‬‬
‫ובנוגע לפועל‪ :‬יש לערוך התוועדות וחגיגה פומבית – יפוצו מעינותיך חוצה – בקשר להתייסדות ישיבת תו"ת‪ ,‬ובהקדם הכי אפשרי‪ ,‬שהרי‪,‬‬
‫חבל על כל יום שעובר מבלי לנצל את ההשפעה הקשורה עם יום התייסדות‪-‬הולדת ישיבת תו"ת‪ ,‬שאז‪ ,‬ישנו הענין דהתגברות המזל – ע"ד‬
‫האמור לעיל בנוגע ליום הולדת כפשוטו‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬ביתר שאת וביתר עוז – מצד זכות הרבים כו'‪.‬‬
‫ומובן‪ ,‬שענין זה שייך לא רק כאן‪ ,‬אלא גם בכל מקום שיש סניף של ישיבת תו"ת‪ ,‬אשר‪ ,‬אם מאיזו סיבה שתהי' לא ערכו התוועדות וחגיגה‬
‫בקשר עם יום התייסדות הישיבה – ישלימו זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫ולא עוד‪ ,‬אלא גם במקום שאין בו סניף דישיבת תו"ת‪ ,‬אבל‪ ,‬נמצא שם מי שלמד בתו"ת‪ ,‬או שקיבל ממי שלמד בתו"ת‪ ,‬או שקיבל ממי‬
‫שקיבל וכו'‪ ,‬הארה או הארה דהארה כו'‪ ,‬אשר‪ ,‬בימינו אלו‪ ,‬כאו"א מישראל הוא בכלל זה – יש לערוך התוועדות וחגיגה בקשר להפצת‬
‫התורה והיהדות והמעיינות חוצה‪ ,‬בהתאם לתוכן השפעתה של ישיבת תו"ת‪.‬‬
‫משיחת ש"פ כי‪-‬תבוא ה'תשמ"ו‬
‫בקשר עם יום ט"ו אלול – יום התייסדות‪-‬הולדת תומכי תמימים‪ ,‬מובא‬
‫בזה כמה צילומי מענות כ"ק אדמו"ר בכתי"ק העוסקים בענייני תומכי‬
‫תמימים ותלמידי'‪:‬‬
‫כתי"ק א'‪:‬‬
‫הסדר מרבותינו נשיאינו – שתלמיד צריך להתייעץ ולעשות כהוראות‬
‫הנהלת הישיבה‪.‬‬
‫אזכיר עה"צ [‪ -‬על הציון]‪.‬‬
‫כתי"ק ב'‪:‬‬
‫בכהנ"ל יתייעץ עם הנהלת תו"ת בה לומד (שמכירים אותו וטובתו‬
‫דורשים)‬
‫כתי"ק ג'‪:‬‬
‫מענה לאשה שכתבה לכ"ק אדמו"ר שמצירה על כך שבנה אינו עומד‬
‫בקצב הלימוד בישיבה‪:‬‬
‫תמצא (בהתיעצות עם הנהלת הישיבה בה לומד בנה שי') בחור מת'‬
‫הישיבה שבעד תשלום כסף יקדיש זמנו ללמוד עם בנה בתור חבר גדול‬
‫קצת ממנו – שכן נוהגים בכו"כ ישיבות (ואין בזה כל בושה כלל)‪.‬‬
‫השמות דבנה ואזכיר עה"צ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ּבית חיינו‬
‫מעורר שהשנה היא‬
‫שנת הקהל‬
‫חשבון הנפש צריך לכלול במיוחד את הענין שבו‬
‫מתייחדת השנה הנוכחית מכל השנים‪ :‬שנת “הקהל“‬
‫"פותחין בברכה ובשמחה" – בעמדנו בימי חודש אלול (בהתאם למנהג ישראל)‪,‬‬
‫ובמיוחד ביום הסגולה ח"י אלול‪ ,‬יום ההולדת של שני המאורות הגדולים‪ ,‬הבעל‪-‬שם‪-‬טוב‪ ,‬מייסד תורת החסידות הכללית (בשנת‬
‫נח"ת)‪ ,‬ואדמו"ר הזקן‪ ,‬מייסד תורת חסידות חב"ד‪ ,‬בעל התניא והשולחן‪-‬ערוך (בשנת קה"ת)‪,‬‬
‫טעמו וראו‬
‫ש"פ תצא ה'תשמ"ח‬
‫עניין השמחה‬
‫קשור ושייך לגאולה‬
‫ובמיוחד בשנה זו‪ ,‬שח"י אלול חל ביום הרביעי בשבוע‪ ,‬רביעי למעשה בראשית‪ ,‬שבו שני המאורות הגדולים – השמש והירח –‬
‫החלו להאיר על הארץ‪,‬‬
‫הרי ודאי שהיום הוא הזמן המתאים לכל אחד ואחת לאחל לכל אחד ואחת‪ ,‬בתוך כלל ישראל‪ ,‬שנה טובה ומתוקה בגשמיות‬
‫וברוחניות – כפי הנוסח המקובל על כל ישראל‪ ,‬נוסח הכולל את כל הברכות‪,‬‬
‫השמחה‬
‫ענין‬
‫והנה‪,‬‬
‫(המודגש ביותר בשבת זו)‬
‫קשור ושייך להגאולה‪:‬‬
‫במיוחד כיוון שקיים קשר מיוחד בין ח"י אלול לבין ראש‪-‬השנה‪ ,‬על פי הידוע שנוסף על כך שכל חודש אלול הוא זמן של הכנה‬
‫וחשבון‪-‬הנפש – הרי שנים‪-‬עשר הימים האחרונים של חודש אלול‪ ,‬החל מיום ח"י אלול‪ ,‬מיוחדים בכך שכל אחד מהם קשור בחודש‬
‫שמחה בתכלית השלימות‬
‫– תהי' בגאולה האמיתית‬
‫והשלימה ע"י משיח צדקנו‪,‬‬
‫שאז יבטלו כל הענינים‬
‫הבלתי‪-‬רצויים‪ ,‬ועד כמ"ש‬
‫"ומחה ה' אלקים דמעה‬
‫מעל כל פנים"‪ ,‬ואדרבה‪,‬‬
‫הבלתי‪-‬רצויים‬
‫הענינים‬
‫עצמם יהפכו לטוב‪ ,‬שעי"ז‬
‫יתוסף בענין השמחה ביתר‬
‫שאת וביתר עוז‪ ,‬בתכלית‬
‫השלימות‪" ,‬שמחת עולם‬
‫על ראשם"‪.‬‬
‫(שלם) מחדשי השנה‪ ,‬יום לחודש‪ .‬נמצא שח"י אלול – הראשון שבשנים‪-‬עשר הימים – הוא כנגד חודש תשרי‪ ,‬וכך הוא מקשר את‬
‫ראש‪-‬השנה של שנה זו עם ראש‪-‬השנה של השנה החדשה הבאה‪.‬‬
‫חשבון הנפש האמור צריך לכלול במיוחד את שלושת הענינים שבהם מתייחדת השנה הנוכחית מכל השנים‪ :‬שנת "הקהל"‪ ,‬שנת‬
‫"ת ַשמח" (ת' שבאית‪ ,‬ש' פתוחה)‪ ,‬כפי שדובר באריכות בהזדמנויות שונות‪,‬‬
‫"ת ְשמח" (ת' חריקה‪ ,‬ש' שבאית)‪ ,‬ושנת ְ‬
‫ִ‬
‫ובקצרה‪:‬‬
‫"שנת הקהל"‪ .‬הנקודה העיקרית של מושג זה היא פעילות מוגברת‪ ,‬בכמות ובאיכות‪ ,‬לקרב אנשים נשים וטף אל הקב"ה‪ ,‬כולל‬
‫על‪-‬ידי מעשים בפועל בכל שלושת הדברים‪ :‬תורה‪ ,‬עבודה וגמילות חסדים‪ ,‬ובכך גם לחזק עוד יותר את הקשר ("הקהל") בין בני‬
‫ישראל‪ ,‬איש לרעהו‪ ,‬עד לאחדות מלאה של כלל ישראל‪" ,‬גוי אחד בארץ"‪ ,‬ועד אחדות עם ה' אחד על‪-‬ידי תורתנו‪ ,‬תורה אחת‪.‬‬
‫"שנת ִת ְשמח"‪ .‬להיות כמצב של שמחה אמיתית‪" ,‬עבדו את ה' בשמחה" – שמחה של תורה ושמחה של מצוה – לא רק בימי‬
‫אולי י"ל שענין זה מרומז‬
‫בתיבת "שמחה" – ששרש‬
‫התיבה היא "שמח"‪ ,‬והרי‪,‬‬
‫ג' אותיות אלו הם גם‬
‫השרש דתיבת "משיח"‪.‬‬
‫שמחה ואירועים משמחים‪ ,‬אלא‪ ,‬כיוון שכל יהודי נברא לשמש את קונו‪ ,‬צריך הרי להיות "בכל דרכיך דעהו"‪ ,‬ופירוש הדבר – מצב‬
‫תמידי של שמחה‪.‬‬
‫"שנת ְת ַשמח"‪ .‬להביא את השמחה גם אל תוך (ולב) הזולת‪ ,‬בכל הענינים האמורים‪.‬‬
‫ועל כולם – לשמח את קונו ובוראו‪ ,‬את הקב"ה‪,‬‬
‫‬
‫והקב"ה יוסיף עוד יותר בשמחתו אתנו‪" ,‬ישמח ה' במעשיו"‪.‬‬
‫‬
‫מכתב כללי‪ ,‬ח"י אלול ה'תשמ"ח‬
‫>>> המשך מעמוד ‪1‬‬
‫לב"‪ .‬אבל‪ ,‬יש להדגיש את השמחה עצמה‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק עניינים המביאים את השמחה‪ ,‬אלא השמחה עצמה – והשמחה תביא את המשיח]‪.‬‬
‫ומכיון שכן‪ ,‬הרי‪ ,‬הדרך להביא את המשיח היא – לכאורה‪ ,‬ולא רק לכאורה‪ ,‬אלא כ"ה מסקנת הענין – ע"י הוספה בשמחה‪ ,‬שמחה בטהרתה‪,‬‬
‫שמחה שתומ"י תביא את משיח צדקנו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬עפ"ז מתעוררת השאלה לאידך גיסא‪ :‬היתכן שבמשך כל הדורות לא השתדלו להביא את המשיח ע"י שמחה‪ ,‬גם לא לאחרי הכרזת‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"?!‬
‫והגע עצמך‪ :‬הרי עשו כל מה שניתן לעשות כדי להביא את המשיח‪ ,‬עד לשחיקת האבן היקרה שבכתר המלך כו' כדי לשפוך לתוך פיו של‬
‫בן המלך‪ ,‬ועד כדי כך‪ ,‬שפיזרו והפיצו האבן היקרה דכתר המלך בשבעים לשון‪ ,‬ועד שיוכל לבוא אפילו לאינו‪-‬יהודי‪ ...‬ואעפ"כ‪ ,‬לא השתדלו‬
‫להביא את המשיח ע"י שמחה!‬
‫וי''ל הביאור בזה – בפשטות – שכשנמצאים בחושך כפול ומכופל דהגלות‪ ,‬שכל בנ"י נמצאים בגלות‪ ,‬ו"שכינתא בגלותא"‪ ,‬הרי מובן‪,‬‬
‫שמצד גודל צער הגלות לא שייך שמחה בטהרתה‪.‬‬
‫אבל אעפ"כ‪ ,‬כיון שסוכ"ס מוכרחים להביא את המשיח – לא נותרה ברירה אלא להביא את המשיח ע"י השמחה‪ ,‬שמחה בטהרתה‪.‬‬
‫ובנוגע להקושי לפעול רגש של שמחה בטהרתה בחשכת הגלות – הרי‪ ,‬מכיון שמוכרחים להביא את משיח צדקנו‪ ,‬עכצ"ל‪ ,‬שבסוף זמן‬
‫הגלות ממש – נותנים כחות מיוחדים שיוכל להיות ענין השמחה בטהרתה‪ ,‬והביאור – ששמחה זו נעשית ע"י התבוננות שתיכף ומיד ממש‬
‫‪4‬‬
‫בא משיח צדקנו‪ ,‬שאז תהי' בכל העולם שלימות השמחה‪ ,‬שלכן‪ ,‬ישנו כבר רגש של שמחה בטהרתה (מעין ודוגמת שמחת הגאולה)‪.‬‬
‫והעיקר – שבמקום אריכות הדיבור והשקו"ט כו'‪ ,‬יתחילו במעשה בפועל‪ :‬לצאת בקריאה והכרזה ע"ד הוספה מיוחדת בשמחה כדי להביא‬
‫את המשיח‪ ,‬ובודאי שעי"ז יביאו את המשיח בפועל ממש‪ ,‬ובזריזות הכי גדולה‪" ,‬לא עיכבן כהרף עין"‪,‬‬
‫‬
‫ואדרבה – ינסו ויווכחו!!‬
‫משיחת ש"פ תצא ה'תשמ"ח‬