לחץ כאן
ב"ה יתחילו במעשה בפועל: לצאת בקריאה והכרזה ע"ד הוספה מיוחדת בשמחה כדי להביא את המשיח ובודאי שעי"ז יביאו את המשיח בפועל ממש, ובזריזות הכי גדולה אמנם ,מאז ההכרזה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" ,וה"שטורעם" להביא את המשיח – עברו כבר עשרות שנים, ומשיח צדקנו עדיין לא בא... ואין הסבר על זה: אמחז"ל "כלו כל הקיצין" ,והכריז נשיא דורנו בקול קורא לאלתר לגאולה ,ומה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" – הרי בודאי שכבר עשו תשובה ,שכן ,ע"י הרהור תשובה אחד נעשה צדיק גמור ,ואין לך אדם מישראל שלא הרהר כו"כ הרהורי תשובה. ועאכו"כ בעמדנו לאחרי ר"ח אלול שבו התחילו לברך איש את רעהו בברכת השנה ,כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה ,בנוגע לשנת תשמ"ט ,שסימנה "תשמט ידך" ,שהקב"ה משמט כל החובות דבנ"י (אפילו אם נשארו חובות ח"ו) ,ואינו מזכיר מאומה אודותם ,הרי בודאי שענין התשובה כבר ישנו. תהלים דדוד מלכא משיחא – אמרו כבר בשופי הכי גדול :התוועדויות – ערכו לרוב :בהפצת המעיינות – עוסקים כבר מהבעש"ט ,יותר ממשך שבעה דורות ,וכבר פעלו בריבוי גדול ועצום. ואפילו את"ל שיכולים לפעול עוד יותר – הרי לעשות "כמצות רצונך" ,רצונו של הקב"ה בשלימות ,ה"ז אפשרי רק שם (בביהמ''ק ,לעת"ל) ומה גם ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחם .ואדרבה :מצד רצונו של הקב"ה בשלימות העבודה – ה"ז טעם נוסף לזרז ביאת משיח צדקנו והגאולה השלימה ,שאז ,תהי' עבודתם של ישראל "כמצות רצונך" ,בתכלית השלימות! ...וא"כ ,נשאלת השאלה :מה עוד לעשות שלא עשו עדיין?!... ויש לומר ,שהדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא – עבודת השמחה הרצוי' בשביל להביא את המשיח: נוסף לכך ששמחה פורצת כל הגדרים ,גם גדרי הגלות ,יש בשמחה סגולה מיוחדת להביא את הגאולה – כמבואר בהמשך שמח תשמח הנ"ל ש"שמחת לבו" שהיתה בבנין ביהמ"ק הא' והב' לא היתה שמחה שלימה ,ועיקר השמחה ּבית חיינו והעיקר – שבמקום אריכות הדיבור והשקו"ט כו' תהי' בביהמ"ק העתיד בגאולה העתידה ,ש"אז תהי' השמחה בבחי' א"ס עצמותו ומהותו בבחי' שמחה עצמית ממש", וממשיך לבאר ,ששמחה העצמית זו מעוררים ע"י שמחה של מצוה ,שהשמחה של המצוה מגעת למעלה יותר מהמצוה עצמה ,ועל ידה דוקא מעוררים השמחה העצמית דלעתיד לבוא. שיחות ,אגרות ויומנים בענינא דיומא ואף שבודאי היתה שמחה של מצוה בכל הדורות שלפנ"ז ,שהרי שמחה של מצוה הו"ע עיקרי בעבודה .כמ"ש "עבדו את ה' בשמחה"" ,עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" ,ובפרט בבנין ביהמ"ק הנ"ל – מ"מ ,בשמחה של מצוה עיקר ההדגשה היא על (אופן) העבודה ,שהעבודה צריכה להיות בשמחה .ואילו המדובר כאן אודות השמחה להביא את המשיח הוא – על השמחה כשלעצמה ,שמחה בטהרתה ,עבודה של שמחה לשם מטרה ותכלית דביאת המשיח. גליון קל [מובן וגם פשוט ,שאצל יהודי גם שמחה כשלעצמה קשורה עם עבודת ה' ,עניני התומ"צ" ,פיקודי ה' ישרים משמחי המשך בעמוד >>> 4 כבר בשעות הבוקר המוקדמות החלו להרגיש את אווירת חודש השביעי המתקרב עם הגיעם של האורחים הרבים השנה הגיעו כאלפיים אורחים בלע"ה כ"י מכל קצווי תבל ועש"ק פ' כי־תצא ,ה'תשע"ו שנת 'הקהל' -ופרצ"ת מיומן הת' (הרה"ח) יצחק מאיר סוסובר (ועוד יומנים) מימי י"ב-ח"י אלול ה'תשל"ח -כקביעות ימים אלו יום חמישי ,י"ב אלול כ"ק אד"ש לא נכנס לתפילת מנחה. יום שישי ,י"ג אלול בליל שבת כשהלך כ"ק אד"ש לביתו הושיט יד לילד ואמר לו "שלום עליכם". ש"ק פרשת תצא ,י"ד אלול אחרי מנחה התיישב כ"ק אד"ש לאמירת פרקי אבות (פרק א' וב' .כנראה אמר גם "כל ישראל" לפני כל פרק ו"ר' רבי חנני' בן עקשי'" בסיום כל פרק .וראה "ביאורים" לפרקי אבות (קה"ת תשנ"ו ושלאח"ז) ע' 8-9ב' אופנים בזה). יו"ל לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מאה וארבע־עשרה שנה להולדת כ"ק אדמו"ר יוצא־לאור על־ידי אתרי מעריב דיבר עם הד"ר הלל זיידמן ובנו .כ"ק אד"ש דרש בשלום בנו וכשענה הד"ר זיידמן שלומד בישיבה אמר לו כ"ק אד"ש שילמד גם עם אחרים ובירך אותו שיהי' לו נחת ממנו ושתהי' כתיבה וחתימה טובה. יום ראשון ,ט"ו אלול כשחזר כ"ק אד"ש מהמקווה ישב אחד ממצוייני המלחמה ליד הדלת של 770ולידו שני מלוויו וביקשו ברכה .כ"ק אד"ש אמר לו שיכתוב על גבי נייר את שמו והתלמידים־השלוחים ישיבות תומכי־תמימים ליובאוויטש באה"ק ושם אמו וימסור זאת במזכירות אחר כך בירך אותו בכתיבה וחתימה טובה. המשך בעמוד הבא >>> להצטרפות לרשימת תפוצה: [email protected] להקדשות+972-50-2599317 : >>> המשך מעמוד קודם ּבית חיינו מספרים שהיו שכתבו לכ"ק אד"ש הצעות אודות שינויים בחודש בשעה 3:10נסע כ"ק אד"ש לאהל .חזר בשעה .8 בשעה 8:45נכנסו לחדרו הד"ר רזניק ,ד"ר לנג ועוד רופא מומחה תשרי המתקרב (מחמת חלישות הבריאות של כ"ק אד"ש ,והמאורע מבוסטון (מספרים שכ"ק אד"ש נתן לו שופר) .לפני זמן תפילת הבריאותי דשמע"צ העבר) וענה כ"ק אד"ש שלא יעשו שום שינויים. ערבית הודיעו מהמזכירות שכ"ק אד"ש לא יצא לתפילה ולכן יום רביעי ,ח"י אלול התפללו כמעט כולם .בשעה 10נכנס לתפילת ערבית והתפלל עם מניין מצומצם. השביעי המתקרב עם הגיעם של האורחים הרבים, יום שני ,ט"ז אלול אחרי מנחה בירך כ"ק אד"ש נוסע (לצרפת) בנסיעה טובה ובכתיבה וחתימה טובה. הערב אחרי הפסק למשך זמן ,התחיל שוב כ"ק אד"ש ללכת רגלי מרחוב ברוקלין עד ל.770 טעמו וראו ש"פ תצא ה'תשמ"ח יום שלישי ,י"ז אלול אחרי מנחה בירך כ"ק אד"ש נוסעים (לארץ- הקודש ולאיטלי') בנסיעה טובה ובכתיבה וחתימה שמחה כדי להביא את המשיח טובה ולשנה טובה ומתוקה .אחר-כך קרא לרב יעקב כץ (משיקגו) ודיבר איתו בחדרו במשך ויה"ר שעבודת השמחה בשביל להביא את המשיח תהי' הפעולה האחרונה בימי הגלות ,ב"כי תצא למלחמה על אויבך" (כמ"ש בריש פרשתנו) ,כמבואר בלקו"ת (הפרשה החסידית) ש"מלחמה זו היא מ"ש מלחמה לה' בעמלק מדור דור" ,וכמ"ש בסוף פרשתנו "תמחה את זכר עמלק" – הפעולה האחרונה ד"חיילי בית דוד" לבטל את חשכת הגלות ולהביא את אור הגאולה ע"י משיח צדקנו. כעשרים דקות .אחר-כך נכנס בנו של הנ"ל ודיבר עם כ"ק אד"ש מספר דקות. מספרים שהיו שכתבו לכ"ק אד"ש הצעות אודות שינויים בחודש תשרי המתקרב (מחמת חלישות הבריאות של כ"ק אד"ש, והמאורע הבריאותי דשמע"צ העבר) וענה כ"ק אד"ש שלא יעשו שום שינויים. אחרי מעריב בירך נוסעים בכתיבה וחתימה טובה. כשנסע בערב מביתו עמדה הקבוצה מארץ-הקודש שהגיעה לקראת החודש השביעי ,וביניהם הרב זושא וילימובסקי ,שהתחיל לשיר. כ"ק אד"ש הגיב בסימן בידו להגברת השירה. על דו"ח הפעולות בימים אלו הואיל כ"ק אד"ש לענות" :נת' ות"ח ודבר בעתו – בסמיכות לח"י אלול יום הולדת את שני המאורות הגדולים ,אזכיר עה"צ" .אחד שלח לכ"ק אד"ש העתק מכתב יד של הרבנית שטערנא שרה נ"ע ,והואיל כ"ק אד"ש לענות כנ"ל. השמחה תהי' ...ואז בתכלית השלימות "ביום שמחת לבו"" ,זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו" ,שלימות השמחה דביהמ"ק דלעתיד ,במהרה בימינו ממש. כבר בשעות הבוקר המוקדמות החלו להרגיש את אווירת חודש השנה הגיעו כאלפיים אורחים בלע"ה כ"י מכל קצווי תבל. אחר הצהריים לא נסע כ"ק אד"ש לביתו. בשעה 9:15נכנס כ"ק אד"ש לתפילת ערבית בזאל למעלה ובשעה 9:50ירד להתוועדות בזאל למטה .בהתוועדות נכחו מספר מצוייני צה"ל וכן הרבה אורחים. בין השיחות חייך כ"ק אד"ש להרבה אנשים בעת שאמרו "לחיים" ,וכן לר' זושא וילימובסקי שעמד מאחוריו וניצח על השירה. ציווה לנגן ניגון שלפני מאמר ואמר מאמר ד"ה "והי' כי תבוא" .אמר שיחה בענין נתינת הפ"נים לפני ראש-השנה ,והנהיג שהשנה יתנו את הפ"נ במשך כמה ימים, החל ממחרת ג' דסליחות כל יום במשך כשעה וחצי. ציווה לנגן" :אני מאמין"" ,עוצו עצה"" ,הושיעה את עמך", "פרזות תשב" ,ג' תנועות ,ד' בבות (בבא רביעית פעם אחת)",ניע זשוריצי" ,התחיל לשיר "ניעט ניעט". טרם צאתו התחיל לשיר "כי בשמחה תצאו". ההתוועדות הסתיימה בשעה .12:05 היציאה לקבלת פני משיח צדקנו נעשית ע"פ הוראת פרשת השבוע "כי תצא כו' על אויבך" [בסיום השיחה ניגנו ניגון הקפות להרלוי"צ ז"ל, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עמד מלא קומתו ורקד בשמחה רבה ועצומה ,יחד עם כל הקהל – בשמחה כדי להביא את המשיח] ...אף שהגאולה קשורה עם הענין ד"זכו" כו' ,הרי ,בימינו אלו ,לאחר ש"כלו כל הקיצין" ,אין צורך בהענין ד"זכו" בשביל הגאולה עצמה כי אם ,בשביל ההוספה בעילוי אחר עילוי עד אין-סוף ,דכיון שהתורה אין לה שיעור והגבלה ,הרי ,גם לאחר שנמצאים כבר במעמד ומצד ד"זכו" יכולים וצריכים להוסיף כמה פעמים ככה ,עד אין-סוף; ועד"ז בנוגע לענין הגאולה – שכל זמן שישנו איזה ענין של הגבלה מדבר שחוץ הימנו ,ואפילו הגבלה של "כלי" שבטל להדבר שנמצא בתוכו ,אין זה עדיין תכלית השלימות דגאולה, ובמילא ,ה"ז באופן של הוספה בעילוי אחר עילוי עד אין-סוף. ויה"ר שע"י הדיבור בענינים אלו יתוסף בקבלת החלטות טובות בנוגע לכל עניני העבודה האמורים לעיל ,ועאכו"כ בנוגע לענין הגאולה ,שמהדיבור בענין הגאולה" ,אחכה לו בכל יום שיבוא" ,יוצאים תיכף ומיד לקבל פני משיח צדקנו. ועוד ועיקר ,שהיציאה לקבלת פני משיח צדקנו נעשית ע"פ הוראת פרשת השבוע והיום – "כי תצא כו' על אויבך": גם במעמד ומצב שיש מנגדים ("אויבך") ,אין לו ליהודי לחשוב (ועאכו"כ להתפעל) מהמנגדים ,כיון שמציאותו היא "על אויבך", למעלה מ"אויבך". כל בנ"י ,אנשים נשים וטף ,הם "בנים" ,לאבינו שבשמים ,בנים הסמוכים על שולחן אביהם (כמובן ממ"ש בנוסח דברכת המזון), ומצינו בהלכה בנוגע לכמה ענינים שמציאותם של הסמוכים על השולחן "נבלעת" במציאותו של בעה"ב ,אבינו שבשמים ,ולא עוד ,אלא ,שכאו"א מהם הוא כמו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה ,ולכן ,אין לו עסק ושייכות עם ענינים אחרים מלבד אביו שבשמים ,ועאכו"כ שאין לו שייכות כלל עם "אויבך". ובפרט שבנוגע לעניו הגאולה נתבטלו כבר מזמן כל המנגדים ,המניעות והעיכובים ,שהרי" ,כלו כל הקיצין" .וכדברי כ"ק מו"ח 2 אדמו"ר נשיא דורנו שכבר סיימו כל עניני העבודה ,אפילו צחצוח הכפתורים ,ועומדים מוכנים ("עמדו הכן כולכם") לקבל פני משיח צדקנו. משיחת ג' אלול ה'תשמ"ט בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול ,אמצא "אז סעווען סעווענטי ַ ראם" דא ָ כא ָ גייט ָ ּבית חיינו ע"פ האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו – בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול ,אמצא" ,אז סעווען סעווענטי גייט כאדאראם"( ,מהפכה וכו') – .לא מצד ענין של מחלוקת כו' ,לא יעלה ולא יבוא ,כי אם ,מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר ,שמחה וריקודים ב"שטורעם" הכי גדול ,כראוי ליום התייסדות תו"ת ,ובפרט בשנה זו. ולפועל – "שא שטיל" ...לא ריקודים ,לא שירה באופן של הרמת קול ,ואפילו לא ניגון חסידי – שקט מוחלט ,כדי שלא לעורר את הישנים והנרדמים... כיצד יתכן הדבר – שיעבור יום-סגולה כזה ,יום התייסדות (הולדת) דתו"ת ,ללא התוועדות וחגיגה מיוחדת?! ובפרט – אלו שלמדו בתו"ת .או שקיבלו השפעה מאלו שלמדו בתו"ת .השפעה כזו שבכוחה עוסקים בעבודת ה' תמיד כל הימים ,ולא עוד, אלא שישנם כאלו שגם פרנסתם הגשמית קשורה עם תו"ת ,ואעפ"כ ,לא נמצא מכולם מי שיעורר ע"ד עריכת התוועדות בקשר עם מלאות פ"ט שנה להתייסדות ישיבת תו"ת! בודאי היו עסוקים בעניני טוב וקדושה ,שהרי" ,כל ישראל בחזקת כשרות" ,ובפרט – שישנו גם תירוץ שט"ו אלול חל בערב שבת ,ובמילא – ע"פ הלכה – טרודים בהכנות לשבת :הכל טוב ויפה ,אבל ,היתכן שיעבור יום התייסדות תו"ת ללא כל שימת-לב?! ופשיטא ,שאין זה טעמו וראו בסתירה להכנות לשבת ,שהרי" ,איני מבקש כו' אלא לפי כחן"! יתכן אמנם שהיו כאלו שישבו בביתם" ,אונטערן פאפליץ" ...והרעישו עם עצמם ("געשטורעמט מיט זיך אלייך") .או אפילו עם עוד ש"פ תצא ה'תשמ"ח אחדים ,אודות מעלת היום דהתייסדות תו"ת וכו' וכו' ,כאמור ,בד' אמות שלהם ,באופן ד"הצנע לכת עם אלקיך" ,אבל ,לא זו הדרך ,ולא זו "דורשין בהלכות החג" דרישה בעניין השמחה בנוגע לגאולה העתידה היא כוונת מייסדי הישיבה ,ולא עוד ,אלא שזהו היפך הכוונה – שהרי הכוונה היא להחיש את ביאת המשיח עי"ז ש"יפוצו מעינותיך חוצה" (כנ"ל) ,עד ל"חוצה" האמיתי ,שאין חוצה מחוץ הימנו ,ולא לישב בביתו ולהרעיש עם עצמו כו'. ועד"ז י"ל בנוגע ל"דורשין בהלכות החג" מי"ד באלול (גם) בנוגע לענין השמחה ד"זמן שמחתנו" – שהלשון "דרישה" ("דורשין") קשור הגאולה, (דרישת) עם "ציון בגמרא כדאיתא היא דורש אין לה ,מכלל דבעיא דרישה" ,ובנדו"ד, שה"דורשין" בענין השמחה הוא (לא רק בנוגע לשמחה סתם ,אלא) בנוגע לשמחת הגאולה ,כולל ובמיוחד ודורשים שמבקשים – כבר שתהי' ותובעים שלימות השמחה בגאולה (האמיתית והשלימה). ...אין כוונתי לאמירת דברי-מוסר – שהרי ,אין זה התפקיד שלי ,ומה גם שאינני מסוגל לומר דברי-מוסר: כוונת הדברים היא ,איפוא ,לעורר על תיקון והשלמת הענין – בהתאם לפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות ההוראה שלמדים מפסח שני" ,עס איז ניטא קיין פארפאלן ,מען קען אלעמאל פאריכטן" ,כלומר ,אף פעם לא אבוד ,ניתן תמיד לתקן. ובנוגע לפועל :יש לערוך התוועדות וחגיגה פומבית – יפוצו מעינותיך חוצה – בקשר להתייסדות ישיבת תו"ת ,ובהקדם הכי אפשרי ,שהרי, חבל על כל יום שעובר מבלי לנצל את ההשפעה הקשורה עם יום התייסדות-הולדת ישיבת תו"ת ,שאז ,ישנו הענין דהתגברות המזל – ע"ד האמור לעיל בנוגע ליום הולדת כפשוטו ,ואדרבה ,ביתר שאת וביתר עוז – מצד זכות הרבים כו'. ומובן ,שענין זה שייך לא רק כאן ,אלא גם בכל מקום שיש סניף של ישיבת תו"ת ,אשר ,אם מאיזו סיבה שתהי' לא ערכו התוועדות וחגיגה בקשר עם יום התייסדות הישיבה – ישלימו זאת ,כאמור ,בהקדם האפשרי. ולא עוד ,אלא גם במקום שאין בו סניף דישיבת תו"ת ,אבל ,נמצא שם מי שלמד בתו"ת ,או שקיבל ממי שלמד בתו"ת ,או שקיבל ממי שקיבל וכו' ,הארה או הארה דהארה כו' ,אשר ,בימינו אלו ,כאו"א מישראל הוא בכלל זה – יש לערוך התוועדות וחגיגה בקשר להפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה ,בהתאם לתוכן השפעתה של ישיבת תו"ת. משיחת ש"פ כי-תבוא ה'תשמ"ו בקשר עם יום ט"ו אלול – יום התייסדות-הולדת תומכי תמימים ,מובא בזה כמה צילומי מענות כ"ק אדמו"ר בכתי"ק העוסקים בענייני תומכי תמימים ותלמידי': כתי"ק א': הסדר מרבותינו נשיאינו – שתלמיד צריך להתייעץ ולעשות כהוראות הנהלת הישיבה. אזכיר עה"צ [ -על הציון]. כתי"ק ב': בכהנ"ל יתייעץ עם הנהלת תו"ת בה לומד (שמכירים אותו וטובתו דורשים) כתי"ק ג': מענה לאשה שכתבה לכ"ק אדמו"ר שמצירה על כך שבנה אינו עומד בקצב הלימוד בישיבה: תמצא (בהתיעצות עם הנהלת הישיבה בה לומד בנה שי') בחור מת' הישיבה שבעד תשלום כסף יקדיש זמנו ללמוד עם בנה בתור חבר גדול קצת ממנו – שכן נוהגים בכו"כ ישיבות (ואין בזה כל בושה כלל). השמות דבנה ואזכיר עה"צ. 3 ּבית חיינו מעורר שהשנה היא שנת הקהל חשבון הנפש צריך לכלול במיוחד את הענין שבו מתייחדת השנה הנוכחית מכל השנים :שנת “הקהל“ "פותחין בברכה ובשמחה" – בעמדנו בימי חודש אלול (בהתאם למנהג ישראל), ובמיוחד ביום הסגולה ח"י אלול ,יום ההולדת של שני המאורות הגדולים ,הבעל-שם-טוב ,מייסד תורת החסידות הכללית (בשנת נח"ת) ,ואדמו"ר הזקן ,מייסד תורת חסידות חב"ד ,בעל התניא והשולחן-ערוך (בשנת קה"ת), טעמו וראו ש"פ תצא ה'תשמ"ח עניין השמחה קשור ושייך לגאולה ובמיוחד בשנה זו ,שח"י אלול חל ביום הרביעי בשבוע ,רביעי למעשה בראשית ,שבו שני המאורות הגדולים – השמש והירח – החלו להאיר על הארץ, הרי ודאי שהיום הוא הזמן המתאים לכל אחד ואחת לאחל לכל אחד ואחת ,בתוך כלל ישראל ,שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות – כפי הנוסח המקובל על כל ישראל ,נוסח הכולל את כל הברכות, השמחה ענין והנה, (המודגש ביותר בשבת זו) קשור ושייך להגאולה: במיוחד כיוון שקיים קשר מיוחד בין ח"י אלול לבין ראש-השנה ,על פי הידוע שנוסף על כך שכל חודש אלול הוא זמן של הכנה וחשבון-הנפש – הרי שנים-עשר הימים האחרונים של חודש אלול ,החל מיום ח"י אלול ,מיוחדים בכך שכל אחד מהם קשור בחודש שמחה בתכלית השלימות – תהי' בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז יבטלו כל הענינים הבלתי-רצויים ,ועד כמ"ש "ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים" ,ואדרבה, הבלתי-רצויים הענינים עצמם יהפכו לטוב ,שעי"ז יתוסף בענין השמחה ביתר שאת וביתר עוז ,בתכלית השלימות" ,שמחת עולם על ראשם". (שלם) מחדשי השנה ,יום לחודש .נמצא שח"י אלול – הראשון שבשנים-עשר הימים – הוא כנגד חודש תשרי ,וכך הוא מקשר את ראש-השנה של שנה זו עם ראש-השנה של השנה החדשה הבאה. חשבון הנפש האמור צריך לכלול במיוחד את שלושת הענינים שבהם מתייחדת השנה הנוכחית מכל השנים :שנת "הקהל" ,שנת "ת ַשמח" (ת' שבאית ,ש' פתוחה) ,כפי שדובר באריכות בהזדמנויות שונות, "ת ְשמח" (ת' חריקה ,ש' שבאית) ,ושנת ְ ִ ובקצרה: "שנת הקהל" .הנקודה העיקרית של מושג זה היא פעילות מוגברת ,בכמות ובאיכות ,לקרב אנשים נשים וטף אל הקב"ה ,כולל על-ידי מעשים בפועל בכל שלושת הדברים :תורה ,עבודה וגמילות חסדים ,ובכך גם לחזק עוד יותר את הקשר ("הקהל") בין בני ישראל ,איש לרעהו ,עד לאחדות מלאה של כלל ישראל" ,גוי אחד בארץ" ,ועד אחדות עם ה' אחד על-ידי תורתנו ,תורה אחת. "שנת ִת ְשמח" .להיות כמצב של שמחה אמיתית" ,עבדו את ה' בשמחה" – שמחה של תורה ושמחה של מצוה – לא רק בימי אולי י"ל שענין זה מרומז בתיבת "שמחה" – ששרש התיבה היא "שמח" ,והרי, ג' אותיות אלו הם גם השרש דתיבת "משיח". שמחה ואירועים משמחים ,אלא ,כיוון שכל יהודי נברא לשמש את קונו ,צריך הרי להיות "בכל דרכיך דעהו" ,ופירוש הדבר – מצב תמידי של שמחה. "שנת ְת ַשמח" .להביא את השמחה גם אל תוך (ולב) הזולת ,בכל הענינים האמורים. ועל כולם – לשמח את קונו ובוראו ,את הקב"ה, והקב"ה יוסיף עוד יותר בשמחתו אתנו" ,ישמח ה' במעשיו". מכתב כללי ,ח"י אלול ה'תשמ"ח >>> המשך מעמוד 1 לב" .אבל ,יש להדגיש את השמחה עצמה ,היינו ,לא רק עניינים המביאים את השמחה ,אלא השמחה עצמה – והשמחה תביא את המשיח]. ומכיון שכן ,הרי ,הדרך להביא את המשיח היא – לכאורה ,ולא רק לכאורה ,אלא כ"ה מסקנת הענין – ע"י הוספה בשמחה ,שמחה בטהרתה, שמחה שתומ"י תביא את משיח צדקנו. אמנם ,עפ"ז מתעוררת השאלה לאידך גיסא :היתכן שבמשך כל הדורות לא השתדלו להביא את המשיח ע"י שמחה ,גם לא לאחרי הכרזת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"?! והגע עצמך :הרי עשו כל מה שניתן לעשות כדי להביא את המשיח ,עד לשחיקת האבן היקרה שבכתר המלך כו' כדי לשפוך לתוך פיו של בן המלך ,ועד כדי כך ,שפיזרו והפיצו האבן היקרה דכתר המלך בשבעים לשון ,ועד שיוכל לבוא אפילו לאינו-יהודי ...ואעפ"כ ,לא השתדלו להביא את המשיח ע"י שמחה! וי''ל הביאור בזה – בפשטות – שכשנמצאים בחושך כפול ומכופל דהגלות ,שכל בנ"י נמצאים בגלות ,ו"שכינתא בגלותא" ,הרי מובן, שמצד גודל צער הגלות לא שייך שמחה בטהרתה. אבל אעפ"כ ,כיון שסוכ"ס מוכרחים להביא את המשיח – לא נותרה ברירה אלא להביא את המשיח ע"י השמחה ,שמחה בטהרתה. ובנוגע להקושי לפעול רגש של שמחה בטהרתה בחשכת הגלות – הרי ,מכיון שמוכרחים להביא את משיח צדקנו ,עכצ"ל ,שבסוף זמן הגלות ממש – נותנים כחות מיוחדים שיוכל להיות ענין השמחה בטהרתה ,והביאור – ששמחה זו נעשית ע"י התבוננות שתיכף ומיד ממש 4 בא משיח צדקנו ,שאז תהי' בכל העולם שלימות השמחה ,שלכן ,ישנו כבר רגש של שמחה בטהרתה (מעין ודוגמת שמחת הגאולה). והעיקר – שבמקום אריכות הדיבור והשקו"ט כו' ,יתחילו במעשה בפועל :לצאת בקריאה והכרזה ע"ד הוספה מיוחדת בשמחה כדי להביא את המשיח ,ובודאי שעי"ז יביאו את המשיח בפועל ממש ,ובזריזות הכי גדולה" ,לא עיכבן כהרף עין", ואדרבה – ינסו ויווכחו!! משיחת ש"פ תצא ה'תשמ"ח
© Copyright 2024