‫בס"ד‬
‫עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫שאלה‪:‬‬
‫גליון ‪ | 65‬ט"ו אדר | פרשת כי תשא‬
‫כיצד מרבין בשמחה‬
‫אחרי פורים?‬
‫פורים פנימה‬
‫אהרוני ברנשטיין‬
‫מרכז "השראה" רמת גן‬
‫זוגות רבים טועים לחשוב כי יום נישואיהם היווה‬
‫את פסגת הקשר ביניהם‪ .‬אם כך הם פני הדברים‪,‬‬
‫לא נותר להם אלא להתרפק על זיכרונות העבר‬
‫תוך כדי התדרדרות והתרחקות מאותה פסגה‪.‬‬
‫אולם האמת היא שחתונה היא שמחת ההתחלה‪.‬‬
‫כמו יין שמשביח עם הזמן‪ ,‬זוגיות אמיתית נבנית‬
‫לאורך החיים כולם ומעניקה בכל תקופה טעם‬
‫חדש‪ .‬ומה עם תמונות החתונה? הן טובות להנעה‪.‬‬
‫אותה הטעות קיימת לגבי החגים‪ .‬לאחר שחלף‬
‫אחד מן החגים‪ ,‬התבטא רבי נתן מברסלב במילים‬
‫"החג נכנס"‪ .‬החג לא התפוגג ולא הלך לשום‬
‫מקום אלא נכנס והפך להיות בשר מבשרנו ועצם‬
‫מעצמנו‪ .‬לרבים וטובים היום העצוב בשנה הוא‬
‫היום שלאחר פורים‪ ,‬משום שעל פורים כל יהבם‬
‫ומבטחם‪ ,‬ומשחלף יום השמחה נותרה עוד שנה‬
‫שלמה של ציפייה עצובה‪ .‬האמת היא שפורים‬
‫איתנו‪ ,‬השמחה‪ ,‬ניצחון עמלק‪ ,‬ראיית הקדוש‬
‫ברוך הוא מופיע למרות ודווקא בתוך ההסתרה‪,‬‬
‫החיוך אל הזולת‪ ,‬החמימות היהודית וגם‬
‫ה"למעלה מטעם ודעת" ‪ -‬כל אלה חיים קיימים‬
‫כל השנה כולה‪.‬‬
‫הייחוד הרוחני שפועלת כל מצווה‪ ,‬ממשיך‬
‫להתקיים וללוות אותנו גם כאשר המשכנו הלאה‪.‬‬
‫הוא הדין כלפי החגים‪ .‬ככלות החג‪ ,‬האורות שלו‬
‫ממשיכים להתקיים‪ ,‬ועלינו להמשיך לעמול‬
‫על מנת לספוג אותם אל חיינו‪ .‬אמר פעם מי‬
‫שאמר‪ ,‬שאם רוצים להתכונן לחג כהוגן‪ ,‬יש‬
‫ללמוד מאמרי חסידות אודותיו חודש לפני החג‬
‫וגם חודש לאחריו‪ .‬פורים לא סתם חלף‪ .‬פורים‬
‫בתוכנו כל השנה‪.‬‬
‫אורות לכלים‬
‫הרב יהושע שמידט‬
‫ראש ישיבת שבי שומרון‬
‫וכיצד מרבין לפני פורים? כשם שמשנכנס אב‬
‫ממעטים בשמחה בכמה אופנים‪ ,‬ממעטים בבניין‬
‫של שמחה‪ ,‬סיוד וחתונה‪ ,‬נמנעים מבשר ויין‬
‫ובתשעה באב עצמו אסור ללמוד תורה‪ ,‬באותו‬
‫אופן מרבים בשמחה באדר מכמה וכמה זוויות‪.‬‬
‫לא רק פעולה אחת‪ ,‬אלא ריבוי פעולות יוצר‬
‫אווירה‪.‬‬
‫בפורים עצמו יש התרוממות גדולה של שמחה‪.‬‬
‫התורה מתקבלת מחדש‪" ,‬הדור קבלוה בימי‬
‫אחשוורוש"‪ ,‬שתיה עד דלא ידע‪ ,‬קריאת המגילה‪,‬‬
‫משלוח המנות‪ ,‬מתנות לאביונים‪ ,‬משתה ושמחה‬
‫בריבוי משתתפים בדרך כלל ‪ -‬ריבוי הפעולות‬
‫יוצר את אטמוספרת השמחה ואת השמחה‬
‫בעצמה‪.‬‬
‫בפורים מתעלה החלק האלוקי של האדם‪ ,‬וממילא‬
‫נוצרים רצונות ושאיפות גדולים‪ .‬ישנה התעוררות‬
‫של קדושה וצריך לממש אותה‪" ,‬יש לך‪ ...‬כנפי‬
‫נשרים אבירים‪ ...‬דרוש אותם" (אורות הקודש)‪.‬‬
‫ה"מרבין בשמחה" לאחר פורים יגיע מתוך הכנסת‬
‫הרצונות והתשוקות לכלים מעשיים‪ .‬ריבוי‬
‫פעולות מביא לשמחה עצומה ועליה ממדרגה‬
‫למדרגה‪ ,‬המשך התבוננות בניסי ה' וחסדיו‬
‫הגדולים‪ ,‬הגברת לימוד התורה‪ ,‬תפילה ועשיית‬
‫חסד בשמחה ובטוב לבב‪" .‬ילכו מחיל אל חיל‬
‫יראה אל אלוקים בציון"‪ .‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫ה‬
‫פויםליעלטיעקאים‬
‫מדבר‬
‫עמודים ‪4-5‬‬
‫בודת ה'‬
‫לפזר את הפוזה‬
‫הרב דב זינגר‬
‫ראש ישיבת "מקור חיים"‬
‫ו"בית המדרש להתחדשות"‬
‫השמחה היא המבע הבהיר ביותר של החיים‪.‬‬
‫להרבות בשמחה פירושו להרבות בחיים‪ .‬יבדוק‬
‫האדם בעצמו מה מוסיף לו חיים וכיצד מחייה‬
‫הוא אחרים ‪ -‬וירבה בכך‪ .‬יש מי שלומד והדבר‬
‫מחייה אותו‪ ,‬יש מי שגומל חסדים‪ ,‬יש המתפלל‪,‬‬
‫יש העמל‪ ,‬ויש רוקד ומתחיה ‪ -‬ירבו בכך‪.‬‬
‫החיים פועמים‪ ,‬זורמים‪ .‬כל סוג של קיבעון ושל‬
‫תקיעות פוגמים בזרימת החיים‪ .‬זוהי עצבות‬
‫– ההתקבעות במצב מסוים‪ .‬דוד המלך מפזז‬
‫ומכרכר לפני ה'‪" .‬מפזז"‪ ,‬פירושו כנראה על דרך‬
‫הדרש‪ ,‬מפזר את ה"פוזה"‪ .‬מיכל משקיפה מבעד‬
‫החלון ומגנה את הפיזוז‪ ,‬אך דוד המלך מלמדנו‬
‫שהיות לפני ה' מזמין מצבים שונים‪ :‬לעיתים‪,‬‬
‫ריקוד‪ ,‬פיזוז וכרכור ולעיתים כובד ראש‪ .‬למשקיף‬
‫מבחוץ בעד החלון לא מתאפשר מה שאפשרי למי‬
‫שנמצא בזירת ההיות לפני ה'‪.‬‬
‫מרבים בשמחה גם אחרי פורים בכך ש"קופצים"‬
‫פנימה לתוך החיים עצמם‪ ,‬ומסרבים לעמוד או‬
‫להסתכל מבחוץ‪ .‬כל אחד במקומו יבדוק היכן זה‬
‫החוץ והיכן הפנים‪ ,‬ישאל מה יאפשר לי להיות‬
‫בתוך הדבר עצמו ומה משאיר אותי כמתבונן‬
‫בלבד‪" .‬להיות בתוך" מזמן גם כאב וצער‪ ,‬אך‬
‫אין אלו סותרים את השמחה כי גם הם ביטויי‬
‫חיים‪ .‬כשאדם חי וכואב‪ ,‬הוא גם בשמחה כי הוא‬
‫"בתוך"; כשהוא "בתוך" הוא חי‪ ,‬וכשהוא חי הוא‬
‫שמח‪.‬‬
‫עצה אחרונה של רבי נחמן‪ :‬מילי דשטותא‪.‬‬
‫כשרואים שהמצב תקוע‪ ,‬ניתן לפעול מהחוץ‬
‫פנימה‪ .‬להזיז את עצמי‪ ,‬להשתטות מעט‪ ,‬לקפוץ‬
‫על רגל אחת‪ ,‬לעשות פרצוף‪" .‬אחרי המעשים‬
‫נמשכים הלבבות"‪ ,‬וכשהלבבות נמשכים השמחה‬
‫מגיעה‪.‬‬
‫נושמים‬
‫חסידות‬
‫על פי כתבי רבי יוסף יצחק‬
‫מליובאוויטש‬
‫חיּות‬
‫חסידית‬
‫אסי שפיגל‬
‫על הרבי השני של חסידות חב"ד‪" ,‬האדמו"ר האמצעי"‪,‬‬
‫מסופר שהוא היה מחלק את חסידיו לסוגים שונים לפי‬
‫הבנתם בחסידות ובעבודת ה'‪ .‬לכל קבוצה הוא כתב ספרים‬
‫ומאמרים המתאימים להם‪ ,‬ואת הספר העמוק ביותר שלו‬
‫כתב האדמו"ר האמצעי עבור החסיד ר' יקותיאל ליעפלער‪.‬‬
‫ר' יקותיאל זה‪ ,‬שאמרו עליו שהיה "משכיל נפלא ועמקן‬
‫חריף"‪ ,‬התחיל את דרכו דווקא כחנווני פשוט שאינו מבין‬
‫כלום בחסידות‪ .‬בשפה של אותם ימים אמרו עליו שהוא "בול‬
‫עץ"‪.‬‬
‫איך הוא הגיע להיות כזה מבין גדול בחסידות?‬
‫לב בוער דורש מיד‬
‫פעם אחת שמע ר' יקותיאל את אחד החסידים שזה עתה‬
‫חזר מביקור אצל האדמו"ר הזקן מלמד מאמר חסידות‬
‫ששמע אצל הרבי‪ .‬החסיד הסביר את הדברים בטוב טעם‬
‫והמאמר הזה של הרבי חדר לעצמותיו של ר' יקותיאל וגרם‬
‫לו כזו התפעלות שהוא החליט מיד לנסוע לליאזנא‪ ,‬ולהכנס‬
‫בדחיפות ליחידּות (פגישה אישית) אצל האדמו"ר הזקן‪.‬‬
‫כשהגיע לחצר הרבי הסבירו לו החסידים המבוגרים שאין‬
‫נכנסים לרבי ליחידות בלי שמתכוננים לכך נפשית‪ .‬היו‬
‫חסידים שהתכוננו שנים (!) לפני שהרגישו ראויים לקבל‬
‫את ברכתו של הרבי‪" .‬ואתה הגעת רק עכשיו וכבר רוצה‬
‫להיכנס?"‪ .‬אבל לבו של ר' יקותיאל בער בו‪ .‬הוא היה בסערת‬
‫נפש כה גדולה מדברי החסידות שהוא שמע‪ ,‬הוא לא רצה‬
‫להקשיב לחסידים ודרש שיתנו לו מיד להכנס לרבי ליחידות‪.‬‬
‫והחסידים בשלהם‪ :‬חסיד נכנס לרבי רק אחרי שהוא‬
‫מתכונן‪ .‬אין כזה דבר לבוא ולהיכנס מיד‪.‬‬
‫ר' יקותיאל היה נחוש והחליט לא לוותר‪ .‬לאחר בירור קצר‬
‫הוא מצא היכן נמצא חדרו של הרבי‪ .‬הוא טיפס על קיר הבית‬
‫לקומה השניה‪ ,‬ודרך החלון קפץ לתוך חדרו של האדמו"ר‬
‫הזקן וזעק בהתרגשות‪:‬‬
‫"רבי! רבי! עקור לי את הצד השמאלי שלי‪ ,‬רבי! תן לי‬
‫ברכה והוצא מלבי את היצר הרע!"‪.‬‬
‫אסתר לחמן‬
‫לא רודפת אחרי השמחה‬
‫מחשבות בעקבות פורים‬
‫יש רגעים כאלה‪ ,‬שהכל מונח בדיוק במקום הנכון‪ .‬אני מרימה את‬
‫הראש ואור נעים נופל ברכות על המטבח ועל כוס המים‪ .‬הכל מרגיש‬
‫בדיוק‪ ,‬וטוב‪ ,‬כאילו הרימו כמה מסכים ופתאום גילית שהעולם‬
‫באמת טוב‪ .‬אני מחפשת את המילה הנכונה לרגע הזה‪.‬‬
‫זה בדרך כלל קורה לי בבוקר‪ ,‬אחרי שעשיתי מצוות שילוח הקן‬
‫ועזרתי לכולם לצאת ליום שמחכה להם בחוץ‪.‬‬
‫לוקחת את האופניים לסיבוב קטן במושב‪ ,‬רק כדי לוודא שגם‬
‫בחוץ הכל מונח על מקומו‪ ,‬הרוח נעימה‪ ,‬השמש בדיוק והרחובות‬
‫ריקים‪ .‬כשאני חוזרת הביתה משהו השתנה‪ ,‬מישהו נכנס‪ ,‬לא לבית‬
‫אלא לראש שלי ‪ -‬אדר‪.‬‬
‫בקול לא משכנע‬
‫אבל "משנכנס אדר מרבים בשמחה"‪ ,‬לא? לשאר חודשי השנה אנחנו‬
‫נכנסים‪ ,‬אבל עם אדר יש איזה עניין ‪ -‬שהוא פשוט נוחת‪ ,‬שלא לומר‬
‫מגיח‪ ,‬שלא לומר נופל עלייך כשאת עוד מנקה את החנוכיות‪ .‬אדר נכנס‬
‫ולא תמיד זוכר לדפוק בדלת‪ .‬הוא מגיע עם שפתון ליצני מרוח‪ ,‬שקיות‬
‫של משלוחי מנות ומחפש במבטו את בקבוקי היין‪.‬‬
‫"משנכנס אדר מרבים בשמחה" ‪ -‬אני מספרת לילדים בקול לא‬
‫משכנע‪ .‬ה"שמחה" הפכה למצרך מבוקש והעיסוק בה כמעט מלחיץ‪.‬‬
‫החיים עמוסים וחוטפים אותי יומיום‪ ,‬בתוספת קדושה של פורים‬
‫למהדרין עם כל ההכנות הדרושות אין לאדר סיכוי אצלי‪ .‬אולי איזה‬
‫שביב נחת שהספקתי לארגן הכל ואולי אפילו חיוך על בעלי שמפזז‬
‫בשכרותו‪ ,‬אבל האמת היא שאני צמאה לשמחה אחרת‪ .‬עמוק בפנים‬
‫אני יודעת שהאדר הזה מסתיר איזה אוצר גנוז‪ ,‬אם רק אמצא סדק‬
‫אולי יפתח בי שער חדש‪ ,‬שער של שמחה מבפנים‪ ,‬שלא תלויה‬
‫אדמו"ר הזקן ישב אז בחדרו עטור בתפלין של רבינו תם‪.‬‬
‫הרבי נשען על ידיו הקדושות‪ ,‬וענה לבקשה הנרגשת במילים‬
‫האלה‪" :‬ריבונו של עולם‪' ,‬ואתה מחיה את כולם' כתיב"‪.‬‬
‫זהו! זה כל מה שאמר לו האדמו"ר הזקן‪ .‬כוונתו הייתה‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא מחיה את הכל וגם את היצר הרע‪,‬‬
‫וזהו סימן לכך שלא צריך לעקור אותו מן העולם אלא לתקן‬
‫אותו‪.‬‬
‫התלהבות עצומה‬
‫לר' יקותיאל המילים הללו הספיקו‪ .‬הוא יצא מחדרו של‬
‫אדמו"ר הזקן בשמחה גדולה ואמר שהוא מרגיש שבמילים‬
‫הספורות הללו הכניס לו האדמו"ר הזקן חיות עצומה‪.‬‬
‫החיות הזאת היתה נעלית מאוד אך היא לא היתה מתגלה‬
‫אצל ר' יקותיאל בצורה קבועה אלא במין הבזקי אור‪.‬‬
‫כשהחיות הזאת הבזיקה אצלו הוא היה מרגיש גילוי אור‬
‫אלוקי ממש‪.‬‬
‫לחוויה הזאת‪ ,‬לאנרגיה הזאת שהכניס לו אדמו"ר הזקן‪,‬‬
‫קרא ר' יקותיאל בשם‪" :‬חסיד"‪.‬‬
‫היו פעמים שהוא לא היה מרגיש את החיות הזאת ואז הוא‬
‫היה אומר‪" :‬החסיד ברח"‪ .‬באותם רגעים הוא הרגיש עצבות‬
‫והיה מתפלל בשקט‪ .‬אך כששוב היה חוזר אליו גילוי האור‬
‫הזה הוא היה אומר‪" :‬החסיד הגיע!"‪ ,‬פניו היו מאירות והוא‬
‫היה יוצא בריקוד סוער ומתפלל בחיות עצומה‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬למרות שברכתו של אדמו"ר הזקן הכניסה לר'‬
‫יקותיאל חיות מיוחדת והוא היה מתפלל ברגש עצום‪ ,‬עברו‬
‫כמה שנים עד שהוא רכש את ההבנה האמיתית שהפכה אותו‬
‫לאחד מגדולי המבינים בחסידות‪.‬‬
‫זה קרה רק אחרי יחידות מיוחדת שהיתה לו אצל האדמו"ר‬
‫האמצעי‪.‬‬
‫ועל כך נספר בהמשך‪.‬‬
‫‪he.rabbiasi.com‬‬
‫בפרצוף של הבן שלי או בחשבון הבנק‪ ,‬שמחה שלא מחכה לטלפון מאמא‬
‫או לרגע שבעלי יכנס הביתה‪ .‬שמחה שדומה יותר למעיין פנימי ששוטף‬
‫וממלא הכל עד שכל הדברים זורמים למקומם ולמידתם הנכונה‪ .‬שמחה‬
‫פשוטה כמו זאת מהבוקר‪ .‬ביאור הגר"א מגלה לי שבכלל קוראים לזה‬
‫"ששון"‪" :‬כי ששון הוא אחר משמחה‪ ,‬כי שמחה הוא שהולך למצוא חפץ‬
‫בשמחה‪ ,‬וששון הוא אחר כך כשכבר נמצא החפץ בידו וששון בליבו‪."...‬‬
‫טוב שבאת‬
‫אני חושבת על אסתר‪ ,‬שהגיעה לארמון מלא כלי זהב ומעדני עולם‬
‫מתיישבת על משקוף חלון רחב‪ ,‬מסתכלת אל הרחוב הפרסי ותוהה‬
‫בשביל מה? הסיפור נגמר‪ ,‬המן ובניו מתנדנדים ברוח וליהודים הייתה‬
‫אורה ושמחה וששון ויקר‪ .‬ונדמה לי שגם לאסתר הייתה מועקה לא‬
‫קטנה כשנכנסה לכלוב הזהב ‪ -‬ארמון אחשוורוש ‪ -‬אבל אז הגיע אליה‬
‫ה"ונהפוכו"‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬אותו אחד שאני מחכה לו ‪ -‬ובהבזק בלתי נראה‬
‫הוא פתאום הראה לה איך שערי גיהנום יכולים להפוך לעדן‪ ,‬ואיך כל‬
‫המציאות החיצונית היא תחפושת מוצלחת כזו שנתפרה בעבודת יד של‬
‫אבא‪ ,‬וברגע היא יכולה להשתנות ולהתהפך‪ .‬כי 'שמחה' תלויה בחפץ‬
‫שאנחנו מנסים להשיג בחוץ‪ ,‬אבל ששון? אם מקומו בלב ‪ -‬הוא כנראה‬
‫כבר יושב לו שם בפנים‪ ,‬רוקד בקצב פעימות הלב‪...‬‬
‫"אבל לעתיד לבוא‪ ,‬יהיה אחר‪ :‬אחר שישיגו הששון‪ ,‬יהיו הולכין‬
‫להשיג עוד שמחה‪( "....‬הגר"א)‪ .‬היום אנחנו רודפים אחרי גירויים מבחוץ‬
‫שיתנו לנו שמחה‪ ,‬וכשלרגע הם בידינו הששון מפרפר לו בלב‪ .‬אבל לעתיד‬
‫לבוא קודם תהיה ההרגשה שבלב ורק אחרי שנחגוג את המלאות מבפנים‪,‬‬
‫יגיע ממילא הביטוי החיצוני‪ .‬אדר כזה יותר תפור למידותי ‪ -‬לפגוש את‬
‫הששון שבלב קרוב יותר מאשר המרדף אחרי השמחה‪ .‬קודם כל ולפני הכל‬
‫לחגוג את כל מה שכבר כאן‪ :‬ומתוך הששון הפועם כבר תגיע השמחה עד‬
‫אלינו‪ ,‬בדילוגים‪" .‬נהפוכו"‪ ,‬טוב שבאת‪...‬‬
‫‪www.habosem.com‬‬
‫אישית‬
‫| אהרן רזאל |‬
‫לראות את המלך‬
‫גם מחר‬
‫לפני כמה שנים בלכתי בשדה‪ ,‬הימים ימי חודש אדר ואני‬
‫מהרהר בסיפור המגילה‪.‬‬
‫במשתה היין‪ ,‬בו המלך שואל את אסתר "מה בקשתך ותעש"‪,‬‬
‫במקום לומר את מבוקשה היא מבקשת שהמלך יבוא שוב‬
‫למשתה אשר תעשה מחר‪.‬‬
‫למה? ולמה למחרת במשתה קיבלה את כל מבוקשה?‬
‫הבנתי פתאום סוד בתפילה‪ .‬זוהי תפילת התפילות‪.‬‬
‫המלך‪ ,‬הוא מלכו של עולם‪.‬‬
‫אלקי‪ ,‬אני מבקש שאוכל לראות אותך גם מחר‪.‬‬
‫לא כסף לא זהב אני מבקש ממך בורא עולם‪.‬‬
‫אני מתפלל‪ ,‬שאוכל לעמוד מולך גם מחר‪.‬‬
‫אסתר המלכה מלמדת אותנו סוד בתפילה ‪.‬‬
‫יהודי עומד לפני רבונו של עולם ואומר‪:‬‬
‫מלכי ואלקי‪ ,‬כל מה שאני רוצה זה לראות את המלך גם מחר‪.‬‬
‫לו יהי ואזכה לעמוד מולך גם מחר‪.‬‬
‫פושט ידי ועומד בתפילה‪ .‬לחוש קרבתך ‪.‬‬
‫לא ביקשתי דבר‪ ,‬כי אם לראות את המלך גם מחר‪.‬‬
‫משל בשם הבעל שם טוב‪ ,‬למלך בשר ודם היושב בארמונו‬
‫ומכריז על יום פתוח בארמון‪.‬‬
‫כל אשר דבר לו עם המלך יבקש‪.‬‬
‫וכך נכנסים המוני אנשים‪ ,‬כל אחד ואחד ובקשתו עמו‪.‬‬
‫בכל בקשה דן המלך‪ ,‬האם טובה הבקשה והאם ראוי למבקש‬
‫שייעשה מבוקשו‪.‬‬
‫והנה נכנס אדם פשוט‪ .‬שואל אותו המלך‬
‫"מה בקשתך" והוא בפשטות עונה למלך "אינני רוצה כלום‪ ,‬אלא‬
‫שמרוב אהבתי למלך אבקש שאוכל גם מחר להכנס ולראות שוב‬
‫את המלך‪ .‬זהו כל מבוקשי"‪.‬‬
‫המלך וכל פמלייתו לא ציפו לבקשה כל כך מרגשת‪.‬‬
‫בוודאי התמלא המלך שמחה‪ ,‬על שהרבה כבוד למלכות‪.‬‬
‫ובוודאי שגם יתן את כל שאר בקשותיו!‬
‫פורים שמח! וזכרו‪" ,‬כל הפושט יד נותנים לו" ‪-‬‬
‫זה גם ברוחניות!‬
‫שנזכה כולנו‬
‫להיות קרובים למלך‪.‬‬
‫לשמיעת השיר "לראות את המלך גם מחר" סרקו את הברקוד‬
‫פוליטיקאים‬
‫מדברים‬
‫קדושה‬
‫מיוחד לקרוב אליך‬
‫יוני שטבון‬
‫"כשנבחרתי לכנסת לפני למעלה‬
‫משנתיים‪ ,‬פגש אותי במזנון הכנסת אחד‬
‫מחברי הכנסת הוותיקים‪' .‬שתי עצות לי‬
‫אליך'‪ ,‬אמר לי חבר הכנסת‪' ,‬הראשונה ‪-‬‬
‫אתה חייב לגדל עור של פיל"'‬
‫עבודת השם בתקופת הבחירות‬
‫לפעול לאחדות‬
‫אלי בן דהן‬
‫"עלינו לזכור שבסופו של יום הגענו‬
‫לזירה הציבורית כדי לשנות עבור עם‬
‫ישראל ולטובתו‪ ,‬והחשוב מכל‪ :‬לזכור‬
‫שכל כוחנו בא מהקדוש ברוך הוא"‬
‫אריה דרעי‬
‫המצווה הקשה ביותר לקיום בכנסת‬
‫שמירת הלשון בתקופה שבה כל מפלגה‬
‫מדגישה את המעשים שלה למען עם ישראל אך‬
‫באותו זמן נשאלת על נקודות בעייתיות ועל חילוקי‬
‫דעות‪ ,‬צריך לזכור את אמירתו של משה רבנו‬
‫בפרשת חטא העגל‪" :‬ועתה אם תשא חטאתם ואם‬
‫אין מחני נא מספרך אשר כתבת‪".‬‬
‫משה רבנו מתנה למעשה בפני הקדוש ברוך הוא‬
‫ואומר שאם לא ימחל לעם ישראל‪ ,‬שימחה את שמו‬
‫מהתורה‪ .‬הקדוש ברוך הוא מוחל אמנם לעם ישראל‬
‫כפי שביקש משה‪ ,‬אך משה רבנו נענש בכל זאת על‬
‫אמירתו לקדוש ברוך הוא ושמו לא מוכנס לפרשה‪.‬‬
‫מכאן אנו למדים על כוחו העצום של הדיבור‬
‫והשפעתו‪ .‬במיוחד בתקופת בחירות אנו צריכים‬
‫להיזהר באמירותינו כלפי ידידינו ויריבינו ולהקפיד‬
‫על שמירת הלשון‪ ,‬כדי שחס ושלום לא נבוא לידי‬
‫פגיעה באדם‪.‬‬
‫עבודת השם בתקופת הבחירות‬
‫תפילה במניין האחד זה תפילה במניין‪.‬‬
‫בימים שבהם אנו מסיירים ברחבי הארץ מדרום ועד‬
‫צפון בלוח זמנים צפוף מאוד צריך לזכור להקפיד‬
‫הקפדה יתירה על תפילה במניין‪ .‬השני זה להמשיך‬
‫להקפיד על לימוד דף יומי או לימוד אחד‪ .‬הדבר‬
‫השלישי הוא לשמור על העין הטובה כלפי חברים‬
‫שהם בתוך המערכת הפוליטית ומחוצה לה‪ ,‬וכלפי‬
‫חברים במפלגות אחרות‪ .‬לזכור שבסופו של יום‬
‫הגענו לזירה הציבורית כדי לשנות עבור עם ישראל‬
‫ולטובתו‪ ,‬והחשוב מכל‪ :‬לזכור שכל כוחנו בא‬
‫מהקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫"כנציג ציבור אתה נדרש לפעמים‬
‫להכריע בין הגרוע לפחות גרוע‪ ,‬כאשר‬
‫בכל מקרה יהיה ציבור שייפגע"‬
‫המצווה הקשה ביותר לקיום בכנסת‬
‫לדאוג ליתום ואלמנה לעיתים קרובות‬
‫אנחנו נמצאים במצב של חוסר אונים כאשר‬
‫על הפרק עומדות הצעות חוק שמטרתן לסייע‬
‫לאוכלוסיות החלשות ולפעמים בגלל מחויבות‬
‫קואליציונית או בגלל הקושי לגייס רוב‪ ,‬ההצעות‬
‫האלו נופלות‪ .‬כנציג ציבור אתה נדרש לפעמים‬
‫להכריע בין הגרוע לפחות גרוע‪ ,‬כאשר בכל מקרה‬
‫יהיה ציבור שייפגע‪ .‬ברגעים אלה אני נזכר איך‬
‫בכל הזדמנות מזהירה אותנו התורה לדאוג לגר‪,‬‬
‫ליתום ולאלמנה‪ ,‬ומתקשה להתמודד עם החיוב‬
‫הזה; בפרט שאי אפשר אף פעם להיות מושלמים‬
‫בעניין הזה‪.‬‬
‫עבודת השם בתקופת הבחירות‬
‫"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה"‬
‫לקיים בעצמנו "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה"‬
‫ולציית ציות מוחלט לגדולי ישראל גם בתקופת‬
‫הבחירות‪ ,‬כשיש פיתוי רב לעשות מהלכים‬
‫שיכולים להביא קולות אבל לא עומדים בקנה‬
‫אחד עם הוראתם של גדולי ישראל‪ .‬במקרה כזה‬
‫הניסיון הוא קשה אבל אנחנו עומדים בו בעזרת ה'‬
‫בגבורה‪ .‬זוהי עבודת ה׳ אמיתית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫עניינו של עמלק‪ ‬לקרר את ישראל‪ ,‬את החום‬
‫וההתלהבות בעבודת ה'‪ .‬הציניות שאופיינית‬
‫לתקופת בחירות‪ ,‬כזו שמקררת כמעט כל רגש‬
‫חיובי בין מפלגה למפלגה‪ ,‬היא סימפטום לא‬
‫יהודי‪ .‬זו תקופה לא פשוטה ומאתגרת‪ ,‬שדורשת‬
‫עמידה איתנה מול ה"עמלקיות" הזאת‪.‬‬
‫כשנבחרתי לכנסת לפני למעלה משנתיים‪ ,‬פגש‬
‫אותי במזנון הכנסת אחד מחברי הכנסת הוותיקים‪.‬‬
‫"שתי עצות לי אליך בפוליטיקה"‪ ,‬אמר לי חבר‬
‫הכנסת‪" ,‬הראשונה ‪ -‬אתה חייב לגדל עור של פיל‪,‬‬
‫והשנייה ‪ -‬אתה חייב לפתח לב של אבן"‪" .‬עם עור‬
‫של פיל"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬אין לי בעיה‪ .‬אבל לב של אבן?‬
‫בשום פנים ואופן"‪ .‬המהות של השליחות הציבורית‬
‫היא לקדם את עולם הערכים שלך למען טובת העם‬
‫והארץ; לעמוד איתן מול התופעות המבקשות לצנן‬
‫ולהקשות את הלב‪ .‬שנזכה‪ ,‬מתוך שמחת הפורים‪,‬‬
‫להסיר את המחיצות ולפעול לאחדות ישראל מתוך‬
‫תורה וקדושה‪.‬‬
‫המצווה הקשה ביותר לקיום בכנסת‬
‫להתפלל מנחה זו שליחות ומצווה‬
‫לשרת את עם ישראל במרחב הקשה הזה שנקרא‬
‫פוליטיקה‪ ,‬שהוא שדה מערכה על עתידן הערכי‪,‬‬
‫התרבותי והתודעתי של החברה והמדינה‪ .‬אשרינו‬
‫שזכינו לחיות בדור של גאולה בו מחליטים יהודים‬
‫על עתידם ולא נתונים לגחמותיו ולחסדיו של‬
‫הפריץ או המוכתר‪ .‬ברמה האישית‪ ,‬המצווה הקשה‬
‫ביותר לקיום בעומס ובקצב העבודה של חבר כנסת‬
‫היא לעצור את הכל ולהתפלל מנחה‪ .‬אותה תפילה‬
‫שנמצאת בלב היום‪ ,‬בעומק שטף החיים‪ .‬זו מצווה‬
‫קשה שדורשת התגברות אמיתית‪ ,‬כזו שמזכירה לך‬
‫לא להתבלבל ולדעת שה' הוא הנותן כוח לעשות‬
‫חיל‪ ,‬הוא הריבון האמיתי‪ .‬ולכן‪" ,‬אליהו לא נענה‬
‫אלא בתפילת המנחה" (ברכות ו‪ ,).‬אותה תפילה‬
‫שדורשת גבורה‪ ,‬אותה תפילה שעושה סדר ערכי‬
‫– ולכן תמורתה כל כך גדולה‪ ,‬קודם כל ברמה‬
‫הערכית כיהודי מאמין ומעבר לכך בפתיחת שערי‬
‫שמיים‪.‬‬
‫אהבת חינם‬
‫ואיסור לשון הרע‬
‫או דווקא תפילת‬
‫מנחה?‬
‫שנייה אחרי פורים‬
‫ודקה לפני הבחירות‪,‬‬
‫ביקשנו מנבחרי ציבור‬
‫לדבר קצת אחרת >>>‬
‫בין הצבעה לוועדה‪,‬‬
‫איזו מצווה קשה לקיים‬
‫בכנסת‪ ,‬ואיך משתלבת‬
‫תקופת הבחירות בחג‬
‫הפורים >>> עבודת‬
‫ה' אפילו או דווקא‬
‫בכנסת? מוגש בחיוך‬
‫ובאהבה למצביעי כל‬
‫המפלגות‬
‫מאיר פרוש‬
‫"ההתמודדות והקושי הם במידת‬
‫ההתמדה‪ .‬על נבחר להצטייד בה‪ ,‬וזאת‬
‫כדי להיות דרוך‪ ,‬קשוב וגם מעוניין לתת‬
‫מחלבו ומדמו"‬
‫המצווה הקשה ביותר לקיום בכנסת‬
‫ואהבת לרעך כמוך המצווה שעליה צריך‬
‫הכי הרבה לעמול בכנסת היא "ואהבת לרעך‬
‫כמוך"‪ .‬הלל הזקן אומר שמצווה זו היא התורה‬
‫כולה על רגל אחת‪ .‬בפועל‪ ,‬לחבר כנסת יש שתי‬
‫שליחויות‪ ,‬אחת עבור הפרט‪ ‬והשנייה לצורך‬
‫הכלל‪ .‬יש לחבר כנסת כוח ואפשרות להועיל‪,‬‬
‫לסייע‪ ,‬לעזור‪ ,‬לקדם‪ ,‬לשנות ולהיטיב עם הזולת‪.‬‬
‫ההתמודדות והקושי הם במידת ההתמדה‪ .‬על‬
‫נבחר להצטייד בה‪ ,‬וזאת כדי להיות דרוך‪ ,‬קשוב‬
‫וגם מעוניין לתת מחלבו ומדמו כדי לעזור לזולת‪.‬‬
‫זה לא קל‪ ,‬אבל אסור להתרשל‪ ,‬אסור להתעייף‬
‫ואסור להרפות‪" .‬ואהבת לרעך כמוך" מתבטא‬
‫גם במובן המדיני והביטחוני‪ .‬כמו שחבר כנסת‬
‫אינו רוצה שירושלים תהיה מופגזת‪ ,‬כך עליו‬
‫לפעול שהישובים בעוטף עזה ובגליל העליון לא‬
‫יהיו מופגזים ברקטות ובטילים‪ .‬האהבה והדאגה‬
‫לתושבי הספר אמורה להיות בדיוק כמו לאלה‬
‫היושבים במרכז הארץ‪ .‬‬
‫אורי אריאל‬
‫"יש הבדלים ויש מחלוקות‪ ,‬אבל לפני הכל וגם‬
‫אחרי הכל צריך לזכור שכולנו "בני איש אחד‬
‫נחנו""‬
‫המצווה הקשה ביותר לקיום בכנסת‬
‫פגיעה באנשים כמי שנמצא במשך שנים‬
‫בעשייה ציבורית החשש הגדול ביותר בעיניי הוא‬
‫לפגוע באנשים אחרים‪ .‬מפגיעה פיזית בדרך כלל‬
‫יודעים כולם להישמר‪ ,‬כי פגיעה פיזית היא משהו‬
‫מאוד מוגדר וברור‪ .‬לעומת זאת לשון הרע והוצאת‬
‫שם רע היא פגיעה באותה מידה‪ ,‬ולעיתים קשה‬
‫יותר‪ ,‬אך זו פגיעה הרבה פחות ברורה ומוגדרת‪.‬‬
‫כדי להגיד משהו רע על אדם לא צריך לחשוב‬
‫יותר מדי‪ ,‬אפשר "לירות מהבטן"‪ .‬זו פגיעה כאילו‬
‫"בקטנה"‪ ,‬מה בסך הכל אמרתי‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬בדיוני הכנסת השונים או בוועדות ניתן‬
‫לפגוע בקלות‪ .‬כל מה שנאמר מצולם ומתועד ואם‬
‫ישדרו את זה אחר כך הרי שמאות אלפי ולעיתים‬
‫מיליוני אנשים יראו את זה‪ .‬נכון‪ ,‬קשה יותר לשמור‬
‫על דיון לגופו של עניין ולא להיגרר להשמצות‬
‫ולפגיעה אישית אבל אני חושב שאנחנו יכולים‬
‫וצריכים לדרוש מעצמנו כנבחרי ציבור לשמור על‬
‫רמה גבוהה יותר של שיח ענייני‪ .‬מוטלת עלינו‬
‫החובה להילחם על עמדותינו ולתקוף עמדות‬
‫שגויות והרסניות הן בנוגע לארץ ישראל‪ ,‬הן בענייני‬
‫דת ומדינה ובכל נושא אחר‪ ,‬אבל תרבות הדיון‬
‫צריכה להישמר תוך כבוד הדדי‪ .‬כבר אמרו חכמינו‬
‫"המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים"‪.‬‬
‫עבודת השם בתקופת הבחירות‬
‫הדבר הבסיסי שאנחנו לומדים מפורים הוא‬
‫חשיבות האחדות בעם ישראל‪ .‬בכל הדורות ניסו‬
‫אויבי ישראל לפגוע ביהודים‪ ,‬כאשר הטענה‬
‫המרכזית היא טענתו של המן הרשע‪" :‬ישנו עם‬
‫אחד מפוזר ומפורד בין העמים"‪ .‬היהודים לימדו‬
‫את המן שלא משנה מה קורה – עם ישראל הוא עם‬
‫אחד ומלוכד‪.‬‬
‫בתקופת הבחירות ניתן לראות בקלות שיח של‬
‫השמצות‪ .‬במקום לראות כיצד כולנו ביחד‪ ,‬כל‬
‫עם ישראל‪ ,‬בונים את מדינת ישראל לתפארת‪,‬‬
‫משקיעים בבניין העם והארץ‪ ,‬והופכים את ישראל‬
‫למקום טוב עוד יותר ממה שהיה בשנה שעברה‪,‬‬
‫מדברים על כמה אלה ואלה הם בעצם לא טובים‪.‬‬
‫הופכים פתאום את המתנחלים‪ ,‬למשל‪ ,‬לשודדי‬
‫אדמות ולגוזלי כספי הציבור‪ .‬כאילו שתושבי‬
‫יהודה ושומרון אינם אזרחי ישראל ולא מגיעות‬
‫להם כל הזכויות‪.‬‬
‫הגמרא אומרת שבתקופתו של דוד המלך‪ ,‬שבני‬
‫דורו נחשבו לצדיקים‪ ,‬היו יוצאים לקרב ונהרגים‬
‫לוחמים ואילו בתקופת אחאב‪ ,‬שלא היו צדיקים‬
‫בלשון המעטה‪ ,‬היו יוצאים למלחמה ומנצחים‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שבתקופת אחאב הייתה אחדות‬
‫בעם ישראל‪ ,‬וכאשר יש אחדות בישראל אין אומה‬
‫ולשון יכולים לנצח אותנו‪ .‬נכון‪ ,‬יש הבדלים ויש‬
‫מחלוקות‪ ,‬אבל לפני הכל וגם אחרי הכל צריך‬
‫לזכור שכולנו "בני איש אחד נחנו"‪ .‬כולנו חלק‬
‫מהפסיפס השלם של עם ישראל‪ ,‬ומהווים יחד‬
‫חוליה בשרשרת הדורות‪.‬‬
‫אלי ישי‬
‫"לא להיגרר לשיח נמוך‪ ,‬להשמצות‬
‫ולעלבונות שאחריתם התרת החבל‬
‫המלפף את כולנו יחד"‬
‫המצווה הקשה ביותר לקיום בכנסת‬
‫ואהבת לרעך כמוך‬
‫רבי נחמן אמר פעם שלו היה אדם יודע מה ערכם‬
‫של עלבונות‪ ,‬הוא היה מנשק ומחבק כל אדם‬
‫שפגע בו או הלבין את פניו‪ .‬העבודה בכנסת‬
‫רוויה מטבעה באמוציות‪ ,‬מדנים וניסיונות של‬
‫פוליטיקאים לקבל כותרות חדשותיות שלרוב‬
‫באים על חשבון שמו הטוב של חבר כנסת אחר‪.‬‬
‫המצווה הקשה ביותר עבורי לקיים בנסיבות אלו‬
‫היא מצוות "ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬לאהוב מישהו‬
‫ממש – כמוך‪ .‬לא פעם ולא פעמיים‪ ,‬לאחר דיון‬
‫סוער‪ ,‬בו בצורה מניפולטיבית סילפו את דבריי‬
‫והציגו אותי כהזוי‪ ,‬נדרש ממני בירור חוזר של‬
‫המצווה‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬חיזוק "העין הטובה"‪,‬‬
‫לעיתים עד קצה היכולת‪ ,‬הוא זה שנותן לי את‬
‫היכולת לקיים את מצוות אהבת ישראל כפשוטו‬
‫ממש‪ .‬עבודת ה' במשכן הכנסת איננה קלה‪,‬‬
‫ולדעתי מה שמחזיק אותי ברגעים הקשים היא‬
‫קביעת העיתים לתורה ועיון "ברוחניות" באתגרים‬
‫איתם אני נפגש‪.‬‬
‫עבודת השם בתקופת הבחירות‬
‫איפוק משל מספר על אב שאסף את בניו לפני‬
‫מותו וציווה עליהם לשבור חבילת זרדים‪ .‬הבנים‬
‫ניסו ללא הצלחה‪ ,‬ואז התיר האב את החבל‪,‬‬
‫הזרדים התפזרו לכל עבר ונשברו בקלות‪ .‬בתקופת‬
‫הבחירות‪ ,‬האתגר הרוחני שלי הוא מידת האיפוק‪.‬‬
‫לא להיגרר לשיח נמוך‪ ,‬להשמצות ולעלבונות‬
‫שאחריתם התרת החבל המלפף את כולנו יחד‪.‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬עם ישראל נמצא בהתמודדות‬
‫בלתי פוסקת עם טרור ואויבים מבית ומחוץ‪,‬‬
‫והאחדות היא זאת שתאפשר לנו בסייעתא דשמיא‬
‫לנצח באתגרים העומדים לפתחנו‪.‬‬
‫אתם הקוראים עלולים לחשוב שזהו אתגר קטן‬
‫ולא קשה במיוחד‪ .‬אך דעו לכם שלא כך הדבר‬
‫כאשר אתה מוצא את עצמך לפעמים מושמץ‬
‫ומותקף ‪ .24/6‬הדבר מהווה אתגר עצום להתגבר‬
‫על הנטייה הטבעית להשיב ללא רסן לתוקפים‪.‬‬
‫האיפוק הנדרש‪ ,‬הוא עבודת ה' שלי בתקופה זו‪.‬‬
‫קיצוני‬
‫או‬
‫פשרן‬
‫אפיזודה קטנה‪ ,‬שיכולה ללמד אותנו מה‬
‫זו תמימות אמיתית‪ :‬הלכתי פעם לבית הספר‬
‫"תחכמוני" למסור שיחה לילדים‪ .‬אחרי כמה ימים‬
‫אני מגיע לבית חב"ד‪ ,‬מרוקן את הדואר‪ ,‬ואני‬
‫מוצא שם מכתב שכתב אחד הילדים‪" .‬לכבוד‬
‫אדון אלוקים! אלוקים‪ ,‬אני מאמין בך‪ ,‬יש‬
‫הרבה ילדים בכיתה שלי שלא מאמינים‬
‫בך‪ ,‬בבקשה תעשה משהו"‪...‬‬
‫אח! הילד מרגיש את הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכואב‬
‫לו שהחברים שלו לא מאמינים‪" .‬ריבונו של עולם‪,‬‬
‫תעשה משהו!" אפשר בכלל לשער ולתאר כמה‬
‫נחת רוח דבר כזה עושה למעלה? דבר כזה פותח‬
‫שערים! לחיים!‬
‫בלגבי‬
‫הרב שבתי סלבציטקי‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫מי ייתן לנו תמימות‬
‫מדהימה של ילד ששלח‬
‫מכתב לקדוש ברוך הוא?‬
‫אם תקפוץ לאש‬
‫רק לאחר שתוודא שיגיע‬
‫נס ויציל אותך‪,‬‬
‫לא תעשה בכך דבר‬
‫להיות קיצוני ולעשות‬
‫פשרות זה לא תמיד‬
‫סותר‪ ,‬לפעמים צריך‬
‫להיות קיצוני מאוד‬
‫בשביל להסכים לפשרה‬
‫וסיפור קורע על אלי‬
‫ויזל שניסה להגן על‬
‫כבודה של ויז'ניץ ופתח‬
‫בתחרות שתייה מול‬
‫הרבי מליובאוויטש‬
‫מישהו שאל פעם שאלה יפה‪ :‬הרמב"ם‬
‫בשמונה פרקים מסביר בהרחבה שבכל‬
‫דבר צריך ללכת בדרך האמצע‪ ,‬לא להיות‬
‫קיצוני‪ .‬שביל הזהב הוא להתרחק במידה שווה‬
‫מקיצוניות לאחד מהצדדים‪ .‬מנגד‪ ,‬יש ווארט חד‬
‫מאוד של הרבי מקוצק‪ .‬שאלו אותו פעם למה‬
‫הוא חריף כל כך‪ ,‬בלי פשרות‪ .‬במקום לענות הוא‬
‫פתח את החלון והצביע על דרך העפר ‪ -‬מדרכה‬
‫בצד ימין‪ ,‬מדרכה בצד שמאל‪ ,‬ובאמצע ‪ -‬הכביש‪.‬‬
‫הוא הצביע ואמר‪" :‬אתם רואים? בני האדם‬
‫הולכים או מימין או משמאל‪ .‬באמצע‬
‫הולכים רק הסוסים‪ ."...‬צריך ללכת עד הסוף‪,‬‬
‫בקיצוניות‪ .‬אין אמצע!‬
‫איך הווארט החסידי הזה מתאים עם מה‬
‫שהרמב"ם חוזר וכותב‪ ,‬ואפילו דוגל בזה כשיטה‪,‬‬
‫שאסור לנקוט שום קיצוניות לאף צד‪ ,‬אלא צריך‬
‫ללכת בדרך המיצוע?‬
‫התשובה נעוצה בהבדל שבין שתי דמויות‬
‫המופיעות בתורה‪ .‬התורה מספרת שאברהם אבינו‬
‫היה קיצוני‪ ,‬מהפכן‪ .‬הוא נקרא "אברהם העברי"‪,‬‬
‫מכיוון שהוא היה מוכן להתייצב באומץ נגד כל‬
‫העולם‪ ,‬הוא בעבר אחד וכולם בעבר השני‪ .‬הוא‬
‫האמין באלוקים‪ ,‬והוא הלך עם זה עד הסוף‪ .‬המלך‬
‫נמרוד זרק אותו לכבשן האש בגלל האמונות‬
‫והדעות שהוא הפיץ‪ ,‬אך אברהם לא פחד‪ .‬הוא‬
‫קפץ לתוך האש היוקדת והקדוש ברוך הוא עשה‬
‫שנפגשתי עם הרבי‪ ,‬הודעתי לו מראש‬
‫שאני חסיד ויז'ניץ ולא חסיד חב"ד‪ ,‬ואין‬
‫לי שום כוונה לשנות את זה‪ .‬הרבי ענה‪:‬‬
‫'העיקר להיות חסיד‪ ,‬לא משנה של מי'"‪.‬‬
‫"באחד מחגי שמחת תורה ביקרתי בליובאוויטש‪.‬‬
‫הרבי קיבל את פניי ואמר‪' :‬ברוך הבא! טוב לראות‬
‫חסיד ויז'ניץ מגיע לברך אותנו‪ .‬האם כך חוגגים‬
‫שמחת תורה גם בויז'ניץ?'‪.‬‬
‫"אמרתי לו‪' :‬רבי‪ ,‬אנחנו לא בויז'ניץ‪ ,‬אנחנו‬
‫בליובאוויטש'‪ ,‬והוא אמר‪' :‬אז תנהג כמו‬
‫בליובאוויטש'‪.‬‬
‫"שאלתי‪' :‬מה עושים בליובאוויטש?'‪ ,‬והרבי‬
‫אמר‪' :‬בליובאוויטש אומרים לחיים!'‪.‬‬
‫"אמרתי לרבי‪' :‬גם בויז'ניץ אומרים לחיים'‪,‬‬
‫והרבי אמר‪' :‬טוב מאוד‪ .‬אז תאמר לחיים!'‪...‬‬
‫"הרבי הושיט לי כוס וודקה‪ ,‬מלאה‬
‫עד תומה‪ .‬אמרתי לו‪' :‬רבי‪ ,‬בויז'ניץ חסיד‬
‫לא שותה לבד'‪ ,‬והרבי ענה מיד‪' :‬גם לא‬
‫בליובאוויטש' – ושתה בבת אחת את כל‬
‫התכולה של הכוס שלו‪ .‬גם אני עשיתי‬
‫כמוהו‪.‬‬
‫לו נס והציל אותו‪ .‬האש לא נגעה בו ולא שרפה‬
‫אותו‪.‬‬
‫אחיו של אברהם‪ ,‬הרן‪ ,‬ראה שהצדק‬
‫איתו‪ .‬הנס שנעשה לאחיו מהשמים הוכיח‬
‫לו שאכן יש אלוקים שמנהיג את העולם‪.‬‬
‫ומכיוון שכך‪ ,‬גם הוא בחר לקפוץ לאש ולא‬
‫לוותר על האמונה‪ .‬אבל במקרה שלו‪ ,‬שום‬
‫נס לא קרה‪ .‬הוא נשרף למוות בתוך הכבשן‬
‫הלוהט‪.‬‬
‫אם נחשוב על זה רגע‪ ,‬קצת תמוה מה שקרה כאן‪.‬‬
‫מה הייתה הבעיה של הרן? הרי גם הוא‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫אברהם אבינו‪ ,‬בחר להישאר נאמן לבורא העולם‬
‫ובגלל האמונה הוא היה מוכן למסור את חייו‪ .‬למה‬
‫לא נעשה לו נס?‬
‫מוסבר בחסידות כך‪ :‬הרן הוא טיפוס שרוצה‬
‫לצאת תמיד בסדר עם כולם‪ .‬בלי עצמיות‬
‫וללא חוט שדרה הוא מתאים את עצמו‬
‫לאווירה‪ ,‬לסביבה‪ .‬זה אדם שטחי שחי מן‬
‫השפה ולחוץ‪ .‬רמז לזה אפשר למצוא גם באותיות‬
‫של השם שלו – הרן‪ :‬ה"א‪ ,‬שהערך המספרי שלה‬
‫הוא חמש‪ ,‬היא האמצע של האותיות שהגימטריה‬
‫שלהן זה האחדֹות‪ .‬היא בדיוק באמצע בין אל"ף‬
‫לטי"ת; נו"ן‪ ,‬שהערך המספרי שלה הוא חמישים‪,‬‬
‫היא האמצע של העשרות‪ .‬היא בדיוק באמצע בין‬
‫יו"ד לצדי"ק; ורי"ש‪ ,‬שהערך המספרי שלה הוא‬
‫מאתיים‪ ,‬היא האמצע של המאות שבסדר האלף‬
‫בית‪ .‬היא בין קו"ף לתי"ו‪.‬‬
‫מה זאת אומרת? הרן תמיד היה באמצע‪ .‬הוא‬
‫ניטראלי‪ ,‬לא לוקח צד‪ .‬תמיד חיפש רק למצוא‬
‫חן בעיני אנשים ולהסתדר עם כולם‪ .‬השביל הזה‪,‬‬
‫של הרן‪ ,‬הוא באמת שביל של סוסים‪ ...‬זה לא‬
‫שביל הזהב שעליו דיבר הרמב"ם‪ .‬אם אתה מנסה‬
‫ללכת עם העדר‪ ,‬לזרום עם הזרם‪ ,‬אז כולך פשרות‬
‫וויתורים בלי נכונות לעמוד על האמת שלך בכל‬
‫הכוח ועד הסוף‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יש דרך אמצע אחרת‪ ,‬של דמות‬
‫מוכרת אחרת מהתורה‪ .‬אהרן הכהן‪ .‬אותיות השם‬
‫שלו גם הן מכילות את אותיות הפשרה והאמצע‬
‫של הרן‪ ,‬אבל יש הבדל אחד "קטן" ביניהם –‬
‫לאהרן יש גם את האות אל"ף‪ ,‬אלופו של עולם‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬אהרן היה אוהב שלום‪ ,‬הוא השתדל‬
‫תמיד להשכין שלום‪ ,‬להשיג פשרות‬
‫וויתורים‪ .‬הוא היה משלים בין הניצים‬
‫ומביא אותם להתפשר‪ .‬אבל יש הבדל גדול‬
‫בינו לבין הרן‪ .‬הרן חשב רק על האינטרסים שלו‪,‬‬
‫לאחר שהוא וידא שהוא יינצל‪ ,‬הוא רצה להיות‬
‫בסדר עם הקדוש ברוך הוא ולכן קפץ לאש‪ ,‬ואילו‬
‫המטרה של אהרן הייתה לעשות נחת רוח לקדוש‬
‫ברוך הוא‪ .‬לגלות אלוקות בעולם‪ .‬הוא באמת הלך‬
‫בשביל הזהב‪ .‬הוא עשה הכל בשביל הקדוש ברוך‬
‫הוא‪ ,‬לא בשביל עצמו‪ .‬הוא לא התפשר בשביל‬
‫האגו שלו‪ ,‬בשביל שהוא יוכל להסתדר ושיהיה‬
‫לו טוב ונוח עם כולם‪ .‬ממש לא! הכל נבע אצלו‬
‫מהעומק של אלופו של עולם! כך הוא העלה את‬
‫הכל לקדושה‪ .‬הוא היה קיצוני‪ ,‬עד הסוף‪.‬‬
‫אלי ויזל‪ ,‬הסופר הידוע‪ ,‬ציין פעמים‬
‫רבות שהרבי מליובאוויטש שינה לו את‬
‫החיים‪ .‬וככה הוא מספר‪" :‬בפעם הראשונה‬
‫"הרבי המשיך ושאל‪' :‬כוס אחת מספיקה?'‪ ,‬ואני‬
‫עניתי‪' :‬בויז'ניץ‪ ,‬כוס אחת היא כמו טיפה בים'‪...‬‬
‫"הרבי הגיב‪' :‬גם בליובאוויטש כך'‪ ,‬ומזג לי כוס‬
‫שנייה‪ ,‬גם היא מלאה עד גדותיה‪ ...‬ומילא גם את‬
‫הכוס שלו‪ .‬שנינו רוקנו את הכוסות שלנו‪ .‬הייתי‬
‫חייב להגן על כבודה של ויז'ניץ‪...‬‬
‫"לא הייתי מורגל בשתייה רבה כל כך‪.‬‬
‫הראש שלי התחיל להסתובב‪ .‬לא היה‬
‫ברור לי מי אני‪ ,‬איפה אני ולמה הגעתי‬
‫לפה‪ .‬הרגשתי אש אוחזת במוחי‪.‬‬
‫"והרבי המשיך‪' :‬בליובאוויטש לא‬
‫מפסיקים באמצע הדרך‪ .‬אנחנו ממשיכים‬
‫עד הסוף‪ .‬ואיך עושים בויז'ניץ?'‪ ,‬ואני עונה‪:‬‬
‫'גם בויז'ניץ כך‪ .‬הולכים עד הסוף'‪ .‬ואז הרבי מזג‬
‫לי את הכוס הנוספת‪ ,‬שלישית במספר‪ ,‬ושוב מזג‬
‫גם לכוס שלו‪ .‬היד שלי כבר רעדה‪ .‬שלו – לא‪.‬‬
‫"'מגיעה לך ברכה'‪ ,‬אמר לי הרבי בפנים‬
‫מאירות‪' .‬תגיד מה אתה רוצה'‪ .‬לא היה‬
‫ברור לי מה לבקש‪ .‬הרגשתי ערפול חושים‪.‬‬
‫"הרבי שאל בחיוך‪' :‬היית רוצה שאתן לך ברכה‬
‫שתוכל להתחיל פעם נוספת?'‪ ...‬למרות שהייתי‬
‫כבר שיכור‪ ,‬נהניתי מחכמתו‪ .‬אמרתי לו‪' :‬כן‪ ,‬רבי‪.‬‬
‫תן לי ברכה'‪.‬‬
‫הוא בירך‪ ,‬ושתה עוד כוס‪ .‬גם אני שתיתי עוד‬
‫כוס אחת – והתעלפתי‪...‬‬
‫מעובד על פי 'לחיים ולברכה' הוצאת לדורות‬
‫שו"ת‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫ראש ישיבת רמת גן‬
‫מה זה אומר‬
‫נפשי בשאלתי‬
‫הרב קוק מדבר על‬
‫אהבת חינם?‬
‫ישנה אהבה לזולת מפני שהוא היטיב לי‬
‫או לאחרים או מפני שהוא צדיק‪ .‬זו אהבה‬
‫שיש לה סיבה‪" ,‬אהבה שתלויה בדבר"‪ .‬אהבת‬
‫חינם היא אהבה שאינה זקוקה להצדקה‪ ,‬ללא‬
‫זיהוי תופעות חיוביות אצל הזולת‪ ,‬אלא מתוך‬
‫משיכה פנימית לאישיות של הזולת או לציבור‬
‫שאליו הוא שייך‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬אהבת חינם נוגעת עד עצמיות‬
‫הנשמה של כל יהודי‪ .‬לכן‪ ,‬גם במקומות בהם‬
‫יש שנאה מוצדקת מפני רשעּות‪ ,‬אהבת החינם‬
‫לא מסתלקת אלא חודרת מבעד למעטה‬
‫החיצוני השנוא‪ ,‬ודנה אותו כעניין ִמשני‬
‫וממילא שולי‪ ,‬שרק בחיצונית אנו נאלצים‬
‫להתחשב בו‪ .‬בפנימיות אנו אוהבים את כל‬
‫ישראל‪ ,‬אפילו הרחוקים והרשעים ביותר‪,‬‬
‫אהבה עצמית שאינה תלויה בדבר‪.‬‬
‫עלון שבועי לעבודת השם‬
‫בדרך החסידות‬
‫ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן‬
‫עיצוב‪ :‬סטודיו דוסה‬
‫‪| www.Dosa.co.il‬‬
‫נשמות גבוהות מעולם‬
‫התוהו שאינן מוצאות‬
‫רפואה וסיפוק רוחני‬
‫בעולם הזה‪.‬‬
‫מה הרפואה לנשמות אלה?‬
‫הפייטן אומר‪ּ" :‬גְ דֹור ִּפ ְר ִצי ְּב ֶבן ַּפ ְר ִצי"‪ ,‬את‬
‫הפירצה גודרים על ידי מי שיש לו כשרון‬
‫של פריצה‪ ,‬ואת הקליפה המרובה בעקבתא‬
‫דמשיחא מרפאים על ידי פריצת פעולות‬
‫הקדושה‪ .‬הנשמות שעליהן מדובר מבקשות‬
‫אורות מקיפים הפורצים למעלה מגדרי עולם‬
‫הזה‪ .‬כאשר הם לא מוצאים מענה למבוקשם‬
‫הם מהרסים‪ ,‬מחבלים וממלאים את העולם‬
‫ברעל ובמרירות‪.‬‬
‫התרופה היא לגלות להם שכל מבוקשם‬
‫נמצא באור האלוקי שלמעלה מגדרי העולם‬
‫הזה‪ .‬המשיח יפרוץ את האזיקים והמיצרים של‬
‫העולם הזה‪ ,‬ויגלה את האור העליון אליו הם‬
‫נכספים‪ .‬בינתיים עיקר הרפואה הוא על ידי‬
‫לימוד פנימיות התורה‪ ,‬שהאור האלוקי ואורו‬
‫של משיח אצורים בקרבה‪.‬‬
‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬פרסום‬
‫והצטרפות לרשימת תפוצה‪:‬‬
‫‪[email protected] | 054-4530951‬‬
‫חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך‬
‫העלון טעון גניזה‬
‫לסרוגים יש בית חדש!‬
‫מותר ללכת‬
‫למתקשרים במזל?‬
‫השקר מצוי מאוד בתחומים האלה‪ .‬דרכם‬
‫להגיד דברים מעורפלים‪ ,‬שבין כה וכה נכונים‬
‫באחוזים גבוהים‪ ,‬ולתרץ את טעויותיהם‬
‫בכל מיני הבלים‪ .‬התורה אינה אומרת האם‬
‫המכשפים למיניהם אומרים אמת או שקר‪.‬‬
‫האיסור של התורה הוא גם כאשר מדובר‬
‫באמת‪ ,‬מכיוון שזוהי טומאה‪.‬‬
‫הטומאה מפרידה את האדם מהדבקות‬
‫האלוקית‪ ,‬ועל כן נצטווינו בתורה לא לנסות‬
‫לחקור אחר העתידות אלא ללכת עם ה'‬
‫בתמימות ולבטוח בו‪ .‬במובן ההלכתי יש לדון‬
‫בכל מקרה לגופו‪ ,‬אבל ההדרכה הכללית לא‬
‫זזה ממקומה – "תמים תהיה עם ה'"‪.‬‬
‫רוצה לחלק את קרוב אליך ליד הבית?‬
‫צור קשר ונשלח לך ‪ 100‬עותקים עד‬
‫הבית ללא עלות! ‪[email protected]‬‬
‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬
‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬
‫כנס‬
‫ה‬
‫ב ייערך סב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫רח' שעה ‪:30‬ביום ב'‪ ,‬ור‬
‫י‬
‫ש‬
‫אהוד ב ‪ 18‬בא ‪ .3.15‬ום‬
‫ן גרא שכול ‪9‬‬
‫פי‬
‫‪,9‬‬
‫קרי ס‪,‬‬
‫ת‬
‫גת‬
‫פרויקט העתיד של ישראל כבר כאן‪ ,‬והוא מותאם עבורכם יותר מאי פעם‪.‬‬
‫רק ‪ 35‬דקות מתל אביב ברכבת ודקות ספורות מכביש ‪ – 6‬מוקם פרויקט הנדל"ן הלאומי החדש‪ :‬כרמי גת‬
‫כרמי‪-‬גת הינו הפרויקט הראשון המוקם במודל של הסכם גג‪ ,‬שמשמעותו‪ :‬הבטחה ממשלתית להכנת כל התשתיות עד לקבלת המפתח לדירה‪ ,‬כולל מוסדות חינוך‪,‬‬
‫מבני ציבור‪ ,‬פארקים ומחלפי תעבורה חדשים‪ .‬בימים אלו מגבשת חברת 'באמונה' קבוצה איכותית של זוגות צעירים להקמת מתחם דתי‪-‬לאומי גדול – 'קהילת כרמי גת'‪ ,‬כדי ליהנות ממחיר‬
‫אטרקטיבי של קבוצת רכישה‪ ,‬ומשלל היתרונות של הפרויקט הלאומי החדש של מדינת ישראל‪ .‬יחידות הדיור יותאמו באופן בלעדי לציבור הדתי‪ ,‬ויכללו מרפסות סוכה ומעליות שבת‪.‬‬
‫‪1-700-500-555‬‬
‫‪www.bemuna.co.il‬‬