בוני הארץ - התאחדות הקבלנים

‫הקרן לעידוד ופיתוח‬
‫ענף הבניה בישראל‬
‫בקרו באתר‬
‫האינטרנט החדש‬
‫שלנו‬
‫הקרן מממנת לך‬
‫עד ‪75%‬‬
‫מעלות הקורסי‬
‫ם‬
‫‪l‬‬
‫‪.i‬‬
‫‪o‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪n‬‬
‫‪akere‬‬
‫‪www.h‬‬
‫קורס מנהלי עבודה בבנין‬
‫קורס בונה פיגומים‬
‫עלות הקורס בין ‪ 12,000‬ש"ח ל‪ 20,000-‬ש"ח לעובד‪.‬‬
‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬
‫עלות הקורס כ‪ 2,000-‬ש"ח לעובד‪.‬‬
‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬
‫קורס מנהלי עבודה כבישים ותשתיות‬
‫קורס למניעת ליקויי בניה‬
‫עלות הקורס בין ‪ 12,000‬ש"ח ל‪ 16,000-‬ש"ח לעובד‪.‬‬
‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬
‫עלות הקורס לכיתה עד ‪ 45‬תלמידים כ‪ 30,000-‬ש"ח‪.‬‬
‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬
‫קורס נאמני בטיחות‬
‫הכשרת עובדים לעבודה בגובה‬
‫עלות הקורס כ‪ 900-‬ש"ח לעובד‪.‬‬
‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬
‫עלות הקורס לכיתה של עד ‪ 10‬תלמידים כ‪ 2,500-‬ש"ח‪.‬‬
‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬
‫קורס מפעיל עגורן צריח‬
‫הכשרת מדריכים לעבודה בגובה‬
‫עלות הקורס כ‪ 8,000-‬ש"ח לעובד‪.‬‬
‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬
‫עלות הקורס כ‪ 2,600-‬ש"ח לעובד‪.‬‬
‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬
‫נוסף על כל אלה‪ ,‬הקרן משתתפת במימון קורסים מקצועיים נוספים בתחום עבודת‬
‫הבנין‪ ,‬בהתאם לצורכי הענף ודרישות הקבלנים והעובדים‪.‬‬
‫לקבלת פרטים נוספים‬
‫ניתן לפנות למיקי גרוס‪ ,‬מנהל הדרכה בקרן‪:‬‬
‫טלפון‪052-3805454 ,03-6247495 :‬‬
‫פקס‪03-6247494 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫לבדיקת זכאות וקבלת השתתפות הקרן במימון קורסים‬
‫יש לפנות באמצעות אתר האינטרנט בכתובת ‪( www.hakeren.co.il‬הכשרות מקצועיות)‬
‫תשרי‪-‬חשון תשע"ה‬
‫אוקטובר ‪ 2014‬ש ‪339‬‬
‫‪ 0‬יו"ר המערכת‪:‬‬
‫ יוסי לוינסקי‪ ,‬סגן נשיא‪ ,‬יו"ר הארגונים‬
‫ המקומיים ויו"ר ועדת תדמית‬
‫‪ 0‬עורך‪ :‬שי פאוזנר‬
‫‪ 0‬עורכת לשונית‪ :‬דפנה אשכול‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫מערכת‪ :‬התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫רח' אחד העם ‪ ,9‬ת"א‬
‫טל‪,03-5671217 .‬‬
‫פקס‪03-5671207 .‬‬
‫‪ 0‬הוצאה לאור‪ ,‬מנויים ומודעות‪:‬‬
‫ תירוש הוצאה לאור בע"מ‬
‫ מנכ"ל ומו"ל‪ :‬ויקטור ביטון‬
‫ רח' הגר"א ‪( 17‬בית גרפוליט)‬
‫ תל‪-‬אביב ‪6602433‬‬
‫ טל‪ ,03-5662080 .‬פקס‪03-5662081 .‬‬
‫ ‪[email protected]‬‬
‫‪ 0‬יועצות פרסום‪ :‬לאה צור‬
‫חדווה פז‬
‫‬
‫‪ 0‬עיצוב גרפי‪ :‬מאשית קורצמן‬
‫‪10‬‬
‫דבר הנשיא ‪ /‬ניסים בובליל‬
‫‪14‬‬
‫“אנו בוני הארץ‪ ,‬כי טוב שם‪ ,‬משמן טוב” ‪ /‬יוסי לוינסקי‬
‫‪16‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫אגף יזמות ובנייה‬
‫‪“ 0‬קבוצות רכישה” או “עמותות בנייה” ‪ -‬השמות השתנו‪ ,‬הסיכון בעינו עומד ‪ /‬רוני בריק‬
‫‪ 0‬פעילות ההתאחדות לקידום תמ”א ‪ / 38‬אמיר הלר‬
‫‪ 0‬יש חניה ‪ -‬עסקה קלה‪ :‬פתרונות חניה בתמ”א ‪ / 38‬איציק שגב‬
‫‪22‬‬
‫‬
‫אגף בנייה חוזית‬
‫‪ 0‬מקבלי ההחלטות בתחום הבנייה “אופים” לכם “חצי עוגה” ‪ /‬אשר גרין‬
‫‪24‬‬
‫‬
‫‬
‫אגף תשתיות‬
‫‪ 0‬מזמיני עבודות מנסים למנוע תביעות באמצעות סעיפים מקפחים במכרז ‪ /‬אילן מרדכי‬
‫‪ 0‬שוב ושוב כוללים מכרזים העדפת חברות זרות ללא הסבר רלוונטי ‪ /‬דוד שחף (שפי)‬
‫‪28‬‬
‫‬
‫אגף כספים וכלכלה‬
‫‪ 0‬תופעת התביעות של עובדים פלשתינים הצריכה שינוי מחשבתי בענף ‪ /‬איציק גורביץ‬
‫‪34‬‬
‫תוכנית אכיפה פנימית בנושא ההגבלים העסקיים בהתאחדות בוני הארץ ‪ /‬קובי פלקסר‬
‫‪36‬‬
‫‬
‫אגף טכני‬
‫‪ 0‬תקן חדש למערכת פסיפס ואריחי קרמיקה בחיפוי פנים מיושמים בהדבקה ‪ /‬נתן חילו‬
‫‪4 0‬‬
‫אגף הקשר עם הקבלן‬
‫‪ 0‬מסיבת עיתונאים מיוחדת בשל המצב הקשה בענף ‪ /‬שי פאוזנר‬
‫‪ 0‬ההתאחדות בתקשורת‬
‫‪42‬‬
‫אגף פרסום ושיווק‬
‫הכשרות מקצועיות‪ ,‬יום עיון והטבות לחברי ההתאחדות ‪ /‬ז’ואל טל‬
‫‪44‬‬
‫‬
‫ראיון מיוחד עם יו”ר איגוד מהנדסי הערים בישראל‪ ,‬מרים ארז‬
‫“היזמים הם לא האויבים שלנו” ‪ /‬שי פאוזנר‬
‫‪48‬‬
‫רשמים מהכנס השנתי של המועצה לבנייה ירוקה ‪ /‬זיו לזר‬
‫‪52‬‬
‫בארגונים‬
‫‪75‬‬
‫הפינה הירוקה‬
‫מיתוסים על צפיפות‪ ,‬בנייה גבוהה והמרחב הציבורי ‪ /‬עידית הוד וד”ר יודן רופא‬
‫‪78‬‬
‫חידושים בשירות המיפוי הממשלתי‬
‫אזור קבוצתי חדש בשרת המפות ‪ /‬יעקב בר לביא‬
‫‪80‬‬
‫הפינה המשפטית‬
‫קומה ללא היתר בקניון‪ ,‬חלוקת דירה בניגוד לתב”ע‪ ,‬מגורים לעובד זר‪ ,‬התחשבנות‬
‫עם מזמיני עבודה‪ ,‬תחרות בענף המלט ‪ /‬עו”ד נתן לרר‬
‫‪83‬‬
‫חדשות מיסים‬
‫נוהל גילוי מרצון ברשות המיסים‪ ,‬סיווג תקבול מהמדינה בסיום חכירה‪ ,‬סיווג עסקה‬
‫כקומבינציה‪ ,‬תשומות שישמשו לפעילות שאינה חייבת מע”מ ‪ BDO /‬זיו האפט‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ 0‬הפצה‪ :‬התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫ רח' אחד העם ‪ ,9‬ת"א‬
‫‪ 0‬כתובת ההתאחדות באינטרנט‪:‬‬
‫ ‪www.acb.org.il‬‬
‫‪ 0‬חומר פרסומי המופיע או מצורף‬
‫ לעיתון‪ ,‬הינו על אחריות החברות‬
‫ המפרסמות בלבד‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪INDUSTRIALIZED‬‬
‫‪CONSTRUCTION LTD‬‬
‫חברת עזר תיעוש בניה בע"מ‬
‫חברה המתמחה‬
‫במתן שירותי‬
‫תכנון ואספקת‬
‫מערכות תבניות‬
‫לפרוייקטים‬
‫בבניה ובתשתית‬
‫תבנית ‪Polex‬‬
‫מערכת תבנית מודולרית‪,‬‬
‫שילוב של טגו‪ ,‬חיבור ע"י‬
‫מחבר ייעודי‪.‬‬
‫מתאים לעבודה ידנית‬
‫או לעבודה בפנלים גדולים‬
‫תבנית ‪EzerPlast‬‬
‫בואו לבקר אותנו‬
‫‪www.ezer-netzer.co.il‬‬
‫תבניות מפלסטיק‪ ,‬מיועד לעבודה ידנית‪,‬‬
‫אידיאלי לפרויקטים תחת המסגרת של‬
‫תמ"א ‪ ,38‬מערכת קלה‬
‫לתפעול‪ ,‬קלות משקל‪,‬‬
‫יתרון איכותי וברור ביחס‬
‫למערכות אחרות‪ ,‬אידיאלי‬
‫ליציקת עמודים‪ ,‬ממד"ים‪,‬‬
‫מיגוניות וכו'‬
‫חדש!‬
‫אי‬
‫לתמדיאלי‬
‫"‬
‫א ‪38‬‬
‫תבנית ‪Porti‬‬
‫לפרטים‪ :‬אבי מן‬
‫נייד‪052-3220022 :‬‬
‫טלפון‪03-9734448 :‬‬
‫‪08-9225331‬‬
‫פקס‪03-9734449 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אביזרי בנייה‪ :‬שומרי מרחק‪ ,‬ניילונים‪,‬‬
‫ברגי דיבידג‪ ,‬אומים‪ ,‬אטמי ממ"ד‪,‬‬
‫ברגי עיגון‪ ,‬קלינים ושאר האביזרים‬
‫מערכת תבניות "פורטי" מתאימות לעבודה ידנית או‬
‫לעבודה בפנלים גדולים לשינוע באמצעות מנוף או עגורן‪.‬‬
‫המערכת מתאימה ליציקות גרעין‪ ,‬עמודים‪ ,‬עמודים‬
‫עגולים‪ ,‬חדרי ממ"ד‪ ,‬חדרי מדרגות‪ ,‬פירי מעליות ועוד‪.‬‬
‫מערכת תבניות מודולריות‬
‫ליציקת קירות עם אבן (שיטת‬
‫ברנוביץ) מערכת "פטנט"‬
‫מאפשרת יציקת הקירות ללא‬
‫חורים (ללא קידוח באבן)‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫דבר הנשיא‬
‫ניסים בובליל‬
‫‪10‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫"אחרי החגים" כבר פה‪ ,‬ובהזדמנות זו אני מבקש‬
‫לעצור לרגע ולבחון את השאלה‪ ,‬מדוע לא ראינו‪,‬‬
‫גם בשנה החולפת‪ ,‬שינוי מהותי לטובה של הענף‬
‫שלנו ולהציג לכם את התובנה שלי בעניין זה‪.‬‬
‫מאז אמצע העשור הקודם שמענו אין ספור‬
‫הבטחות של ראשי ממשלה‪ ,‬שרי אוצר‪ ,‬שרי‬
‫פנים ושרי בינוי ושיכון על כך שהנה הנה‪ ,‬הם‬
‫מצאו כלים ישימים אשר יאפשרו להוריד את‬
‫מחירי הדירות‪.‬‬
‫אך ההיסטוריה הקרובה הזו מלמדת שכל‬
‫ההבטחות‪ ,‬החל ב"פטישי חמישה קילו" ועד‬
‫ל"כיפות ברזל כלכליות"‪ ,‬התגלו כהצהרות לא‬
‫ממומשות של ממשלות ישראל‪ .‬הצהרות שעלו‬
‫מאז ועד היום הרבה מאוד כסף לרוכשי הדירות‬
‫ופגעו בעוסקים בבנייה ובמשק כולו‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫מדובר בזינוק של כ‪ 80%-‬במחיר דירה ממוצעת‬
‫בתוך שש שנים‪.‬‬
‫הדברים בלטו במיוחד בתקופת כהונתה של‬
‫הממשלה הקודמת‪ ,‬בעת שפרצה המחאה‬
‫החברתית‪ ,‬לאחר כשנתיים של הבטחות ללא‬
‫כיסוי‪ .‬אם אז חשבנו שמצבו של ענף הבנייה‬
‫קשה‪ ,‬הרי שנוכחנו לדעת שיכול להיות הרבה‬
‫יותר גרוע‪.‬‬
‫במרכז סיפורו של שוק הדיור הישראלי בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬בולטת העובדה שהפתרון האמיתי‬
‫לבעיות הייסוד בענף זה מורכב ממספר פעולות‬
‫פשוטות‪ ,‬שיחד יכולות להביא לשינוי המיוחל‬
‫בו בתוך שנים ספורות‪ .‬במהלך העשור האחרון‪,‬‬
‫פנתה התאחדות בוני הארץ שוב ושוב לממשלות‬
‫השונות והציגה להן את הפתרון הפשוט הזה‪.‬‬
‫ערב כניסתה של הממשלה הנוכחית לתפקידה‪,‬‬
‫בחודש פברואר ‪ ,2013‬עשינו זאת שוב והגשנו‬
‫לשרים‪ ,‬לחברי הכנסת ולמנכ"לי משרדי הממשלה‬
‫הרלוונטיים את "תוכנית התאחדות בוני הארץ‬
‫לקידום פתרונות הדיור בישראל"‪ .‬‬
‫בסיס התוכנית הוא פתרון משולב של הגדלת‬
‫היצע הדירות במשק‪ ,‬לצד הסרת חסמים וצעדים‬
‫משלימים‪ .‬נציין‪ ,‬כי החלק המרכזי בהחלטות‬
‫שקיבלה ממשלת ישראל הנוכחית בתחום קידום‬
‫הבנייה למגורים עלה לראשונה בתוכנית שהוצעה‬
‫על ידי ההתאחדות‪ .‬מדובר בהחלטות כמו‪:‬‬
‫הגדלת מכסות העובדים הזרים והפלשתינאים‬
‫בענף‪ ,‬אישור חלקה המרכזי של הרפורמה בחוק‬
‫התכנון והבנייה‪ ,‬שכלול שוק הדיור להשכרה על‬
‫ידי עידוד השקעה של גופים מוסדיים‪ ,‬החלטה‬
‫כי כל סוג רגולציה חדש יצריך בחינת עלות מול‬
‫תועלת‪ ,‬הרחבת תוספת יחידות הדיור בתקנת‬
‫שבס מ‪ 20%-‬ל‪ 30%-‬בכל פרויקט ומתן הטבה‬
‫של אפס אחוז מע"מ על שירותי הבנייה במסגרת‬
‫תמ"א ‪ .38‬אולם כל אלה הן החלטות שאושרו‬
‫אך לא בוצעו בפועל‪.‬‬
‫במסגרת התוכנית של ההתאחדות לטיפול בצד‬
‫היצע הדירות‪ ,‬קראנו לממשלה להגדיל את היקף‬
‫שיווק הקרקעות המתוכננות ומאושרות לבנייה‬
‫באזורי הביקוש‪ ,‬להאיץ את שיווק הקרקע‬
‫המתוכננת והמפותחת‪ ,‬לשנות את שיטת מכרזי‬
‫הקרקע כך שההצעות הזוכות לא יהיו ההצעות‬
‫הגבוהות ביותר אלא הקרובות ביותר לממוצע‪.‬‬
‫עוד נציין כי דרישה מרכזית שלנו במסגרת‬
‫התוכנית לטיפול בחסמים היתה לטפל בביצוע‬
‫הלקוי של הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה‬
‫בנושא הקמת התשתיות‪ ,‬שכן‪ ,‬אי אפשר להקים‬
‫שכונה בלא חיבורה למערך התנועה באיזור‪,‬‬
‫ואכלוס של בניין מגורים לא יתכן ללא השלמת‬
‫חיבורו למערכת החשמל‪ ,‬המים והביוב וללא‬
‫הקמת מוסדות ציבור בשכונה‪ .‬כל אלה נכללים‬
‫במסגרת הסכמי הגג שעליהם חתם השנה משרד‬
‫הבינוי והשיכון ובהם התחייב לתקצוב מקדים‬
‫של בניית תשתיות ופיתוח במתחמי מגורים‬
‫מתוכננים של הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫הביטו ברשימת הפעולות שהצגנו כאן‪ .‬כל מי‬
‫שעיניו בראשו מבין‪ ,‬כי עמידה ביעד של ייצוב‬
‫שוק הדיור המקומי לא תתאפשר בלי פתרונות‬
‫אלה‪ .‬נותר לנו רק לקוות שמכשולים פוליטיים‪,‬‬
‫רשלנות או חוסר אכפתיות שהפגינה המדינה עד‬
‫כה יפנו בקרוב מקום לעשייה‪.‬‬
‫עשייה ולא דיבורים‪ .‬עשייה שתאפשר לנו‪ ,‬בוני‬
‫הארץ‪ ,‬לבנות בשקט את הארץ הזו‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫ניסים בובליל‬
‫נשיא התאחדות בוני הארץ ‪0‬‬
‫אנו בוני הארץ‪,‬‬
‫כי “טוב שם‪ ,‬משמן טוב‪”...‬‬
‫משולחנו של‬
‫יוסי לוינסקי‬
‫סגן נשיא ההתאחדות‬
‫ויו”ר הארגונים המקומיים‬
‫כשיו‪ ,‬כשהחגים מאחורינו ושנה‬
‫חדשה מתחילה באמת‪ ,‬אין נכון מזמן‬
‫זה להתחדשות‪ .‬בשבועות האחרונים‬
‫עמלנו על הכנת עיתון ההתאחדות שאתם אוחזים‬
‫כעת כאשר בשיא העבודה‪ ,‬קבלנו את ההחלטה‬
‫לשנות לאחר שנים רבות את שמו‪ .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬אין זו‬
‫טעות או ניסיון חד פעמי‪ .‬שמו של מגזין מבית‬
‫התאחדות בוני הארץ‪ ,‬יהיה מעתה "בוני הארץ"‪,‬‬
‫כשמה של ההתאחדות‪ .‬העיתון שלנו ימשיך לכלול‬
‫את אותם מדורים מקצועיים שאתם מכירים‬
‫ואת אותם טורים אישיים של ממלאי התפקידים‬
‫ע‬
‫‪14‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫השונים בהתאחדות בוני הארץ ‪ -‬הנשיא והמנכ"ל‪,‬‬
‫יושבי ראש האגפים ומנהליהם‪ ,‬סיכום החשיפה‬
‫של פעילותנו בתקשורת‪ ,‬דיווחי הפעילות‬
‫בארגונים המקומיים‪ ,‬חשיפת חידושים הנדסיים‪,‬‬
‫חקיקה חדשה ורלוונטית לכל בוני הארץ‪ ,‬מדורי‬
‫המשפט‪ ,‬המיסוי ועוד‪.‬‬
‫ההחלטה על שינוי שמו של העיתון איננה‬
‫מקרית‪ .‬היא מייצגת שלב נוסף בתהליך חשוב‬
‫שבמרכזו ‪ -‬שינוי תפיסת העולם של המשק‬
‫והציבור כלפינו‪ ,‬בוני הארץ‪ .‬כאן נכון לפתוח‬
‫לרגע דיון קצר במושג ה"מיתוג"‪ .‬הכוונה היא‬
‫לפעולות הנעשות במהלך פעילות השיווק שנועדו‬
‫למנף את העסק או האדם עצמו על ידי הדגשת‬
‫ייחודו מול מתחריו‪ .‬לצד רוב הליכי השיווק‬
‫במשק המודרני‪ ,‬אנו מוצאים הליכים של מיתוג‬
‫למוצרים ‪ -‬אך לא רק לאלה‪ .‬גם פוליטיקאים‪,‬‬
‫מנהלים בכירים‪ ,‬מוסדות אקדמאים‪ ,‬ובעצם‬
‫כל מוסד או אדם המציע שירותים שואף למתג‬
‫עצמו כדי לבדל עצמו מהאחרים שפועלים‬
‫באותו שדה פעילות‪.‬‬
‫תהליך המיתוג מחדש החל לפני כשנתיים וחצי‪,‬‬
‫בהובלת נשיא ההתאחדות ניסים בובליל‪,‬‬
‫עם שינוי שמה של "התאחדות הקבלנים"‬
‫ל"התאחדות בוני הארץ"‪ .‬ההחלטה לשנות את‬
‫שמה של ההתאחדות נבטה על רקע הזילות‬
‫שנהוגה בשנים האחרונות במושג "קבלן"‪ .‬אם‬
‫בעבר המונח קבלן יוחס‪ ,‬לפני כל דבר אחר‪,‬‬
‫לבעל המקצוע המוביל בנייה ‪ -‬היוזם‪ ,‬מבצע‬
‫ומעניק אחריות מלאה למוצר שלו בתחום זה‪ ,‬הרי‬
‫שלאורך הזמן‪ ,‬הפך מושג זה לשם תואר המקפל‬
‫בתוכו אוסף של מקצועות ועיסוקים שאין בינם‬
‫לבין המקצוע שלנו ‪ -‬בוני הארץ‪ ,‬מאום‪ .‬כך אנו‬
‫נתקלים בקבלני עבודות ניקיון‪ ,‬קבלני כוח אדם‬
‫ורחמנא צלצלן ‪ -‬גם קבלני קולות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬קבלנו החלטה להוביל מהלך שייחד‬
‫אותנו‪ ,‬חברי ההתאחדות‪ ,‬משאר ה"קבלנים"‬
‫שם בחוץ‪.‬‬
‫אחת הפעלות הקשות ביותר בתחום המיתוג‪ ,‬אם‬
‫לא הקשה ומסובכת ביותר‪ ,‬היא פעולת ה"מיתוג‬
‫מחדש"‪ .‬כמו במקרה שלנו‪ ,‬הקבלנים הבונים‬
‫אנו מבקשים בעצם להעביר מסר משכנע לכל‬
‫הקהלים הרלוונטיים לנו‪ ,‬לקוחות‪ ,‬רגולטורים‪,‬‬
‫מערכות הביטחון‪ ,‬המשפט‪ ,‬התקשורת ועוד‪ ,‬כי‬
‫אנחנו איננו אוסף מקרי של אנשים שהחליטו‬
‫לקרוא לעצמם קבלנים ‪ -‬בונים אלה בעלי‬
‫כישורים‪ ,‬יכולות‪ ,‬ניסיון והבנה עמוקה בתחום‬
‫ההתמחות שלנו ‪ -‬בנייה‪ .‬המיתוג יכול לבוא לידי‬
‫ביטוי בשלל דרכים והוא מתחיל תמיד מבחירת‬
‫השם‪ .‬ולכן‪ ,‬ישנה חשיבות עצומה לכך שכולנו‬
‫נתחיל בהדרגה לקרוא לעצמנו ‪" -‬בונים" במקום‬
‫"קבלנים"‪.‬‬
‫אציין שלאחר שינוי שמה של ההתאחדות פעלנו‬
‫נמרצות בשנתיים האחרונות כדי להשריש את‬
‫השם החדש בתקשורת ומול מקבלי החלטות‪.‬‬
‫תהליך זה הצליח וכאשר מסקרים כיום את‬
‫פעילות ההתאחדות בתקשורת ‪ -‬כמעט בלי יוצא‬
‫מהכלל‪ ,‬היא מזוהה כ"התאחדות בוני הארץ"‪.‬‬
‫כך גם הצלחנו לשנות את המושגים בהם‬
‫משתמשים רבים ממקבלי ההחלטות הבכירים‬
‫ביותר במדינת ישראל‪ .‬אספר בהזדמנות זו‪ ,‬כי‬
‫לא פעם אנו‪ ,‬בכירי נציגי הציבור והסגל הבכיר‬
‫בהתאחדות‪ ,‬מוזמנים להופיע בפני הרגולטורים ‪-‬‬
‫מראש הממשלה ושריו‪ ,‬דרך ועדות הכנסת‪ ,‬עובר‬
‫לראשי ערים ומועצות מקומיות ומול רגולטורים‬
‫במערכת הביטחון‪ ,‬הפנים‪ ,‬ועדות תכנון ועוד ועוד‪.‬‬
‫ברוב רובם של המפגשים הללו‪ ,‬כבר כיום פונים‬
‫אלינו אותם מקבלי החלטות כנציגי "התאחדות‬
‫בוני הארץ" לשמחתנו הרבה‪.‬‬
‫אז מה עכשיו?‬
‫ובכן‪ ,‬כפי שכתבתי‪ ,‬ההליך שבו אנו נמצאים‬
‫הינו הליך מדורג‪ .‬כפי שרואות עינכם ‪ -‬שמם‬
‫של ההתאחדות‪ ,‬העיתון שלה וכל הניירת שלה‬
‫מותגו מחדש וכוללים בשמם ובכותרות שלהם‬
‫את המושג "בוני הארץ"‪ .‬בשלב הבא נפעל מול‬
‫הארגונים המקומיים‪ ,‬שעליהם אני אחראי‬
‫במסגרת תפקידי בנשיאות ההתאחדות‪ ,‬כדי‬
‫לשנות שמותיהם ל"ארגוני בונים"‪ ,‬במקום‬
‫"ארגוני קבלנים"‪.‬‬
‫אני משוכנע כי שינוי שם המקצוע שלנו יתרום‬
‫ישירות למעמדו המקצועי והאישי של כל חבר‬
‫וחבר‪ .‬כפי שכתב קהלת‪" ,‬טוב שם‪ ,‬משמן‬
‫טוב‪0 "...‬‬
‫חברות כלכליות עירוניות‪ ,‬או כל רשות אחרת‬
‫להתחדשות עירונית‪ ,‬מאכרים או קבלני‬
‫חתימות לא יביאו שום בשורה לקידום‬
‫הפרויקטים להתחדשות העירונית‬
‫אגף יזמות‬
‫ובנייה‬
‫משולחנו של‪ :‬רוני בריק‪,‬‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬
‫ויו”ר אגף יזמות ובנייה‬
‫סוד ההצלחה של פרויקטי התחדשות עירונית נמצא אצל היזמים הפרטיים ב”אחד‬
‫על אחד” ולא דרך “מתווכים”‬
‫מע"מ בשיעור אפס לפרויקטים של חיזוק מבנים‪ ,‬תמ"א ופינוי בינוי ישחרר פרויקטים‬
‫נוספים לשוק ויגדיל את ההיתכנות של לא מעט פרויקטים תקועים‪.‬‬
‫ופרסמנו בעיתונות את כל ההסתייגויות שלנו‪,‬‬
‫ההתנגדויות וההערכות שלנו באגף לגבי ההשפעה‬
‫השלילית הצפויה בענף‪,‬כתוצאה מההמתנה‬
‫הארוכה שנכפתה על הענף עד לאישור הסופי של‬
‫הפתרונות האלה אשר הביאו לקיפאון בו‪.‬‬
‫ההתארגנות חשפה‬
‫את האמת‬
‫הגיעה השעה לעשות סדר‬
‫בתחום קבוצות הרכישה‬
‫מארגני "עמותות בנייה" ו"קבוצות רכישה"‬
‫ממשיכים לגרום לעליית מחירי הקרקעות‬
‫בישראל וכתוצאה מכך לעליית מחירי הדירות‬
‫‪,‬תוך מתן הבטחות שווא לציבור שטועה לחשוב‬
‫שהוא קונה דירה‪.‬‬
‫יש להביא להשוואת החובות‬
‫הרגולטוריות שאנו בוני הארץ‬
‫מחוייבים לעמוד בהן‬
‫בחודשים האחרונים השתתפנו בעשרות ישיבות‬
‫של ועדת הכספים בכנסת שדנה בחוק מע"מ‬
‫אפס אחוז על דירות מוטבות לזוגות הצעירים‪.‬‬
‫במסגרת הדיונים הוכנסו להצעת החוק תיקונים‬
‫רבים שהצענו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬על אף מה שחשבנו ‪ -‬כי מפרט טכני‬
‫מיוחד עבור הדירות המוטבות אינו נדרש לאור‬
‫הרגולציה האחרת הקיימת בתחום‪ ,‬משמשרד‬
‫השיכון התעקש על המפרט כאמור‪,‬הצלחנו‬
‫לאחר פגישות וישיבות עבודה רבות או מול‬
‫נציגי המשרד‪ ,‬להביא למפרט טכני סביר הרבה‬
‫יותר מזה שהוצע לראשונה ושיתאים באופן‬
‫ריאלי יותר לדירות שנבנות היום בישראל ולא‬
‫כפי שהתבקש על ידי משרד הבינוי והשיכון‬
‫בתחילת הדרך‪.‬‬
‫קיימנו מפגשים רבים עם נציגי התקשורת‬
‫‪16‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫אחת מהפעולות המרכזיות שקיימנו בחודשים‬
‫האחרונים הינה פעילות הסברה עיקשת ונחרצת‬
‫בעניין "עמותות הבנייה" ו"קבוצות הרכישה"‪.‬‬
‫עמדנו על ההבדלים המהותיים בין רכישת דירה‬
‫מקבלן להבטחות שמפזרים מארגני קבוצות‬
‫הרכישה למצטרפים‪.‬‬
‫קבוצות אלו גורמות לעליית מחירי הקרקע‬
‫וכתוצאה מכך לעליה במחירי הדיור‪,‬מתעלמות‬
‫מהאחריות שיש למי שמוכר את המוצר הכי יקר‬
‫שרוכש אדם בחייו‪,‬מבטיחות הבטחות שמראש‬
‫יודעות שהן נועדו לכישלון‪,‬ונכשלות שוב ושוב‬
‫בניסיון לעמוד בהן‪.‬‬
‫אין התחייבות למחיר סופי‪ ,‬אין התחייבות‬
‫ממשית ללוחות זמנים‪-‬תחילת בנייה‪ ,‬זמן בנייה‬
‫ומועד הכניסה‪ .‬אין סנקציות בגין איחורים‪ ,‬אין‬
‫ערבויות חוק מכר ועוד ועוד‪...‬‬
‫התקשורת שסיקרה בהרחבה את הנושא חשפה‬
‫שוב ושוב כיצד ניגשים למכרז קבוצות‪,‬שמיד‬
‫לאחר זכייתן בקרקע למעשה משתנות בהיקף‬
‫של עשרות אחוזים מהקבוצה המקורית‪,‬כיצד‬
‫ההבטחות שלהן למחירי דירות נמוכים הופכים‬
‫בפועל לנטל על הרוכשים‪.‬‬
‫הפעולות של האגף‪ ,‬ההתאחדות והתקשורת‪ ,‬יחד‬
‫עם העובדות אשר נחשפו בתקופה זו‪ ,‬חיזקו את‬
‫התובנה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות‪ ,‬אלו‬
‫נראה שמתן "תעודת הכשר" לעמותות הבנייה‬
‫וקבוצות הרכישה תהיה טעות‪ .‬כך נראה‪ ,‬נכון‬
‫לכתיבת שורות‪.‬‬
‫על סדר היום‬
‫רשימת הפעולות‪ ,‬ההישגים והנושאים‬
‫הרבים המטופלים ארוכה ותוגש לחברים‬
‫באסיפה הכללית בדצמבר ‪.2014‬‬
‫התקופה הנוכחית מאתגרת‪ .‬אני יכול‬
‫להבטיח לכם שנמשיך ונפעל בכוחות‬
‫משותפים ובכל המרץ והמשאבים על מנת‬
‫לקדם את הנושאים הבוערים של הענף על‬
‫כל חלקיו ולהביא הישגים נוספים לטובת‬
‫הקבלנים חברי ההתאחדות והעוסקים‬
‫בענף כולו‪.‬‬
‫אשמח לעמוד לשירותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬
‫בקשה הקשורים לפעילותינו ופעילותכם‬
‫אתם בענף‪.‬‬
‫הגיעה השעה‬
‫להסדיר את התחום‬
‫בזאת אין די‪.‬‬
‫דרושה חקיקה מסודרת שתביא בסופו של יום‬
‫סוף סוף ליישור קו אמיתי!‬
‫בכל הנוגע לדרישות שדורשת המדינה מאותם‬
‫מארגני עמותות וקבוצות‪,‬תוך השוואתן לדרישות‬
‫שבהן כל אחד מאיתנו –הקבלנים והבונים‪,‬לעמוד‬
‫על פי חוק‪.‬‬
‫לא ייתכן שמי שעוסק במקרקעין ובשיווק‬
‫יחידות דיור לא יעמוד בהוראות החוק‪-‬חוק‬
‫מכר דירות‪,‬לא יתחייב למחיר סופי‪,‬לא יתחייב‬
‫ללוחות זמנים למסירת הדירה ולסנקציות בגין‬
‫איחור במסירה‪,‬לא יעמיד ערבויות כנגד תשלום‬
‫של רוכש דירה‪,‬לא יעמוד בדרישה למתן אחריות‬
‫ותקופת בדק ועוד‪..‬‬
‫אנו נמשיך לפעול בכל הכוח שהתחרות בענף‬
‫תהיה הוגנת ושוויונית לכל העוסקים‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫רוני בריק ‪0‬‬
‫פעילות נמרצת של האגף‬
‫בתחום תמ”א ‪38‬‬
‫כנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים‬
‫קיימים בפני רעידות אדמה ‪ -‬תמ"א‬
‫‪ ,38‬אושרה לראשונה על ידי ממשלת‬
‫ישראל בהחלטתה מס' ‪ 3537‬מיום ‪.14.4.2005‬‬
‫מטרתה הינה לעודד חיזוקם של מבנים ישנים‬
‫וזאת כחלק מההערכות הלאומית להתמודדות‬
‫עם הסכנות הטמונות ברעידת אדמה‪ .‬את מטרתה‬
‫זו מבקשת התמ"א לקדם באמצעות רעיון מרכזי‬
‫של עידוד דיירי בניינים ישנים ויזמים לפעול‬
‫לחיזוקם של בניינים ישנים‪ ,‬בדרך של מתן‬
‫תוספת זכויות בנייה אשר יהוו תמריץ כלכלי‬
‫מספיק לביצוע החיזוק‪.‬‬
‫הבעיות ביישום התמ"א הן רבות וכוללות‬
‫היבטים של כדאיות כלכלית‪ ,‬קשיים אל מול‬
‫הרשויות המקומיות‪ ,‬מימון‪ ,‬דיירים ועוד‪ .‬לאור‬
‫האמור‪ ,‬האגף יוזם פעילות רבה בנושא זה‪ ,‬וכאן‬
‫המקום לספר על חלקה‪.‬‬
‫ת‬
‫אגף יזמות‬
‫ובנייה‬
‫עו”ד אמיר הלר‪ ,‬סמנכ”ל‬
‫ומנהל אגף יזמות ובנייה‬
‫הגברת הידע ‪-‬‬
‫קורס תמ"א ‪ 38‬לקבלנים ‪-‬‬
‫מחזור ראשון הסתיים‬
‫במסגרת החלטת קבינט הדיור של הממשלת‬
‫ישראל בעניין קידום מדיניות לאומית כוללת‬
‫לחידוש ופיתוח המרחב העירוני‪ ,‬נקבע כי כדי‬
‫להגביר את המקצועיות של כלל הגורמים‬
‫העוסקים‪ ‬בתמ"א ‪ 38‬יגבש משרד הבינוי‬
‫והשיכון‪ ,‬בשיתוף גורמים רלוונטיים‪ ,‬כפי‬
‫שיימצא לנכון‪ ,‬תכנית הכשרה לקבלנים בנושא‬
‫בנייה בשטח בנוי ועל גבי בניין מאוכלס‬
‫(תמ"א ‪ 38‬ועיבוי בנייה)‪ ,‬בסופה תינתן תעודה‬
‫למסיימים ושמם יפורסם באתר האינטרנט של‬
‫משרד הבינוי והשיכון‪.‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון בחר בהתאחדות בוני‬
‫הארץ להוציא לפועל את הקורס‪ ,‬בשיתוף‬
‫ובבקרה מקצועית שלו‪.‬‬
‫הביקוש למחזור הראשון של הקורס היה גדול‬
‫מאוד ובתוך ‪ 24‬שעות נסגרה ההרשמה‪ ,‬כאשר‬
‫גם המחזור השני התמלא לגמרי‪ .‬הקורס כולל‬
‫שישה מפגשים בני ‪ 3-4‬שעות ומרצים בו מיטב‬
‫המומחים בתחום‪.‬‬
‫המחזור הראשון‪ ,‬שכלל ‪ 30‬קבלנים‪ ,‬הסתיים זה‬
‫עתה בהצלחה מרובה והמחזור השני יצא לדרך‬
‫בשעה טובה ומוצלחת‪ .‬הרשמה למחזור השלישי‬
‫תפתח בקרוב‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫דף מידע לדייר‬
‫לנוכח פערי מידע וחששות של דיירים מפני‬
‫ביצוע פרויקט תמ"א ‪ ,38‬הכין האגף לנוחיותכם‬
‫"דף מידע לדייר" המכיל מספר עובדות חשובות‬
‫אודות התמ"א לצד "עשרת הדיברות" שעל הדייר‬
‫להכיר לקראת ביצע פרויקט תמ"א ‪ .38‬הדף מפנה‬
‫את הדייר גם ללשכת המידע של ההתאחדות‬
‫לשם בדיקת רישומו של הקבלן‪ ,‬ולמעשה מסייע‬
‫גם בהקניית ביטחון לדיירים‪ ,‬כי הם מתקשרים‬
‫עם קבלן רשום כדין‪.‬‬
‫לרכישת דפי מידע אלה‪ ,‬יש לפנות לעינב סנד‬
‫בדואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫סיוע לארגונים המקומיים‬
‫בהתנגדות לתכניות לפי‬
‫סעיף ‪ 23‬לתמ"א‬
‫הוראות התמ"א עצמה הקנו למוסדות התכנון‬
‫שיקול דעת באשר לאישור תוספות בנייה‪ ,‬בין‬
‫אם במסגרת היתר בנייה לבניין ספציפי‪ ,‬ובין‬
‫אם במסגרת קידום ואישור תכנית מפורטת‬
‫שמטרתה חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה (סעיף‬
‫‪ 23‬להוראות התמ"א)‪.‬‬
‫מספר רשויות מקומיות‪ ,‬בהן פתח תקווה ורמת‬
‫גן‪ ,‬יזמו תכניות כאמור‪ .‬ההתאחדות‪ ,‬בשיתוף‬
‫עם הארגונים המקומיים גיבשה התנגדות לחלק‬
‫מהסעיפים בתכניות אלה‪ .‬לטעמנו‪ ,‬הרשויות חרגו‬
‫מסמכויותיהם בחלק מההוראות שהן ביקשו לקבוע‬
‫ הוראות המגבילות את התמ"א ועלולות להקשות‬‫ואף למנוע את עצם קיומה באזורים שונים‪.‬‬
‫מע"מ ‪ 0%‬על שירותי בנייה‬
‫בהתחדשות עירונית‬
‫כפי שדיווחתי בגיליון הקודם‪ ,‬לאחר מאמצים‬
‫רבים של ההתאחדות‪ ,‬ביום ‪ 7.7.14‬עברה בקריאה‬
‫ראשונה בכנסת הצעת חוק ממשלתית שעניינה‬
‫מע"מ בשיעור ‪ 0%‬על שירותי בנייה בפרויקטים‬
‫של התחדשות עירונית (בנייה בתמ"א ‪ 38‬חיזוק‬
‫והוספה‪ ,‬תמ"א ‪ 38‬הריסה ובנייה מחדש ופינוי‬
‫בינוי)‪ ,‬במקום פטור ממע"מ שקיים היום החוק‬
‫טרם אושר סופית והדיונים בעניינו בוועדת‬
‫הכספים אמורים להתחיל בקרוב‪ .‬לכשיושלם‬
‫תיקון החוק האמור‪ ,‬מדובר יהיה בהישג חשוב‬
‫שיביא לדעתנו להרחבה משמעותית של היקף‬
‫פרויקטים לאומיים אלה‪0.‬‬
‫יש חניה ‪ -‬עסקה קלה‬
‫התקנת מקומות חנייה בפרויקטים של תמ”א ‪38‬‬
‫איציק שגב‪ ,‬יו” ר ועדת תמ”א ‪38‬‬
‫בהתאחדות בוני הארץ‬
‫התמודדות עם מי תהום והצורך ביציקת‬
‫רפסודה תחתית ותקרה עלית המחוזקת בקירות‬
‫וכלונסאות דיפון בצדדים‪ ,‬במידה ואפשרות זו‬
‫איננה ישימה אזי האפשרות ליצירת מקומות‬
‫חנייה לדיירים איננה קיימת‪.‬‬
‫בהנחה והתגברנו את הבחינה ההנדסית‪ ,‬יש‬
‫לחשב עתה את עלותה הגלובלית ואפשרות ביצוע‬
‫לאור שיקולים כלכליים ותקציביים הבאים‬
‫לידי ביטוי בדו"ח האפס אותו עורך היזם טרם‬
‫כניסתו לפרויקט‪.‬‬
‫פתרונות חנייה אפשריים‬
‫חניות עיליות‬
‫לעתים רחוקות אנו נתקלים בפרויקט אשר שטחו‬
‫רחב (‪ 1 - 1.5‬דונם) וזה מאפשר הוספת מקומות‬
‫חנייה ל"דיירים חדשים" ול"דיירים קיימים"‬
‫כאחת‪ ,‬אנו בד"כ מבצעים בניית מקומות חנייה‬
‫כאלה על חשבון גינה וצמחייה וכן על חשבון‬
‫שבילים או אף על חשבון מבנים ומחסנים‬
‫הקיימים כי לעולם הדיירים יעדיפו חניה על פני‬
‫כל דבר אחר‪ ,‬פתרון זה הוא הפתרון האופטימלי‬
‫שכן הוא מנצל את השטחים הקיימים וגם הסכום‬
‫התקציבי איננו משמעותי לביצוע‪.‬‬
‫רקע כללי‬
‫בפרויקטים של שיפוץ וחיזוק בניינים במסגרת‬
‫תמ"א ‪ 38‬ממוקמים המבנים במגרשים צרים‬
‫אשר אינם מאפשרים בד"כ התקנת מקומות‬
‫חנייה לכל דיירי הבניין‪ ,‬דבר הגורם לתרעומות‬
‫ולעתים אי הסכמה מצדם לביצוע הפרויקט‪,‬‬
‫במיוחד אמור הדבר במקומות צפופים (שהם‬
‫גם אזורי הביקוש) אשר שטח המגרש צר ואינו‬
‫מאפשר מרחב פעולה מספיק להתקנת מתקני‬
‫חנייה‪ ,‬ולכן היזם הבוחן את דרישות הדיירים‬
‫צריך לקחת בחשבון ‪ 2‬מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫ היתכנות פיזית הנדסית‬‫ היתכנות תקציבית כלכלית‬‫המבחן הראשון בוחן את האפשרות של המיקום‬
‫והשטח כאשר יש לקחת בחשבון את חוקי‬
‫התעבורה‪ ,‬תמרון רכבים‪ ,‬כניסה ויציאה ואפשרות‬
‫חפירה לעומק בשטח שהוא צר בד"כ ומחייב‬
‫‪20‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫פתרונות במגרשים ציבוריים סמוך לבניין‬
‫ישנם מקרים (היה מקרה בבת‪-‬ים) שהרשות‬
‫המקומית הקצתה מקומות חנייה במגרשים‬
‫סמוכים אשר שימשו לצרכי ציבור כמו גנים‪,‬‬
‫מדשאות‪ ,‬שטחי אחסון של העירייה וכד'‪ ,‬בד"כ‬
‫הרשות מבקשת תשלום עבור הרחבת שטח זה‪,‬‬
‫ואז שוב יש צורך בבחינה כלכלית‪.‬‬
‫במקרים אחרים היזם רוכש ו‪/‬או חובר ליצירת‬
‫מקומות חנייה בחניונים פרטיים סמוך לבניין‪,‬‬
‫פעולה זו נעשית עבור הדיירים (חדשים כישנים)‬
‫לתקופה ארוכת טווח והיזם פשוט לוקח זאת‬
‫בחשבון בחישוביו הכלכליים‪.‬‬
‫מכפילי חנייה‬
‫מכפילי חנייה המתרוממים לגובה עד לפתחי‬
‫חלונות אינם אהודים בלשון המעטה הן על ידי‬
‫הדיירים והן על ידי הרשות המקומית‪ ,‬בד"כ‬
‫מעדיפים מכפילים קבורים מתחת לפני הקרקע‬
‫כאשר הרצפה העליונה מכוסה בדשא סינטטי‪.‬‬
‫המכפיל הסטנדרטי הוא מנוף הידראולי ‪ -‬חשמלי‬
‫שחלקו קבור באדמה והא מתרומם על ידי לחיצת‬
‫כפתור או באמצעות כרטיס אשראי‪ ,‬מקום חנייה‬
‫במתקן כזה עולה בממוצע ‪ 60-80‬אלף ‪ ,₪‬דמי‬
‫החזקה הם כ‪ ₪ 60-‬לחודש‪.‬‬
‫מכפילי חנייה משמשים במקומות רבים ובאזורים‬
‫מסחריים וזאת על מנת לנצל שטחים צרי היקף‬
‫על מנת ליצור מקסימום מקומות חנייה‪ ,‬בעלות‬
‫נמוכה יחסית‪.‬‬
‫מתקן חנייה רובוטי ממוחשב‬
‫כל החברות הפועלות בארץ מציעות גם מתקנים‬
‫אוטומטיים הקבורים באדמה בגבהים עמוקים‬
‫‪ 10-20‬מטר‪.‬‬
‫כאשר המכוניות מנותבות למקומן בשיטת‬
‫"המחסן" על ידי בקרת מחשב ומערכת זרועות‬
‫ומנופים הידראוליים ‪ -‬חשמליים‪ .‬כניסה ויציאת‬
‫הרכבים מבוצעת באמצעות מעלית תת קרקעית‬
‫הנשלטת על ידי מערכת בקרה ממוחשבת‪,‬‬
‫המערכות האלו כל כך מתקדמות שבעל הרכב יכול‬
‫"להזמין" רכבו מהלובי‪ ,‬מהדירה ו‪/‬או מהפלאפון‬
‫בד"כ זמן הוצאת הרכב הוא ‪ 90‬שניות אם כי‬
‫בשעות הבוקר כשכולם יוצאים לעבודה יכולה‬
‫הוצאת הרכב לקחת גם כ‪ 10-15-‬דקות‪ ,‬גובה‬
‫קומת חנייה ממוצע בחניון אוטומטי הוא כ‪15-‬‬
‫מ"ר לעומת ‪ 32‬בחניון רגיל‪ ,‬רוחב הרצועה לחפירת‬
‫הבור צריך להיות ‪ 3.2-3‬מטר ברוטו‪ ,‬כיום ישנן‬
‫חברות שהרוחב הדרוש הוא פחות מ‪ 3-‬מטר‪.‬‬
‫מתקני החנייה עשויים כולם שלדת פלדה‬
‫מחוסמת לעמידות ארוכת שנים בעומסי עבודה‬
‫גבוהים‪ ,‬טכנולוגיות ניוד הרכבים‪ ,‬הניטור‬
‫והבקרה עושות שימוש בחיישנים‪ ,‬מצלמות‬
‫ומערכות שליטה מתקדמות אלה מאפשרות‬
‫אחסון ושליפה מהירים ‪ -‬אם על ידי פאנל מגע‬
‫או על ידי הוראה מרחוק‪.‬‬
‫מידות כלי הרכב אורך עד ‪ 5.25‬מ' רוחב ‪2.20‬‬
‫מטר גובה ‪ 2‬מ'‪.‬‬
‫מחיר ממוצע למקום חנייה ‪₪ 90.000-150.000‬‬
‫ועוד מע"מ‪.‬‬
‫למחיר המתקן יש להוסיף את עבודות החפירה‬
‫והבנייה הדורשות תכנון מדוקדק‪ ,‬עריכת דו"ח‬
‫קרקע ומעורבות של מהנדס קונסטרוקציה‪.‬‬
‫הביצוע עצמו מורכב ומסובך ודורש מיומנות‬
‫גבוהה מהקבלן המבצע אשר יבצע חפירה‪,‬‬
‫קירות וכלונסאות דיפון‪ ,‬רצפת קרקע (‪ 0.5‬מ')‬
‫והתמודדות עם מי תהום‪ ,‬ניקוז‪ ,‬איטום‪ ,‬בטיחות‬
‫המבנה‪ ,‬מבני מפגעי טבע‪ ,‬חיבור לרשת החשמל‪,‬‬
‫רעידות אדמה‪ ,‬אש ופגעי מזג אוויר‪ .‬לדעתנו‪,‬‬
‫עלות הכנת התשתית והחפירה של מתקן ממוצע‬
‫ל‪ 10-15-‬מכוניות כולל תכנון צריכה לעלות‬
‫בסביבות ‪ 400-600‬אלף ‪ + ₪‬מע"מ‪ ,‬הוצאה לא‬
‫פשוטה אשר יש לקחת אותה בחשבון‪ .‬לעתים‬
‫קרובות נוצר קושי בסיבוב ותמרון הרכבים‬
‫הנכנסים והיוצאים ויש צורך בהתקנת צלחת‬
‫סיבובית (‪ 4-5‬מ' קוטר) שתפקידה לסובב את‬
‫הרכב לכיוון הרצוי‪.‬‬
‫ישנה אפשרות להוסיף גנרטור חשמלי לגיבוי בעת‬
‫הפסקת חשמל המחובר למעגל חשמלי של המתקן‬
‫ובא במקומו בעת הצורך‪.‬‬
‫חניה על גגות‬
‫קיימת חברה ישראלית שפיתחה מערכת חשמלית‬
‫הידראולית‪ .‬בצדי הבניין מותקנת מסילה ‪-‬‬
‫מעלית המעלה את המכוניות על גג הבניין ו‪/‬‬
‫או לקומה מפולשת עלית שנוצרת על הגג החדש‬
‫לפני יציקת הרצפה לשטחים המבונים החדשים‬
‫על פי תמ"א ‪ .38‬החברה רשמה פטנט עוד בשנת‬
‫‪ 2008‬מספרו ‪.179818‬‬
‫כופר חנייה‬
‫הכופר הוא תשלום של היזם לרשות המקומית‬
‫(כ‪ )₪ 80,000-‬עבור כל מקום חנייה "חסר"‬
‫במבנה‪ .‬זה פתרון מאכזב וכאוב שכן הוא עולה‬
‫כסף ואינו מספק מקום חנייה מה שמקשה על‬
‫מלאכת השיווק והמכירה‪ ,‬כיום אין הרשות יכולה‬
‫להשתמש בכסף זה אלא אם כן בתוך ‪ 10‬שנים‬
‫היא מוצאת פתרון חנייה חלופי לדיירי הבניין‬
‫במרחק שלא יעלה על ‪ 500‬מטר‪ ,‬במידה ופתרון‬
‫זה לא נמצא אזי הכסף מוחזר (כעבור ‪ 10‬שנים)‬
‫בתוספת ריבית והצמדה אך כאמור זה אינו‬
‫פתרון כלל וכלל‪.‬‬
‫העדפה וגישת‬
‫"הדיירים הקיימים"‬
‫הדיירים ככלל‪ ,‬מעדיפים את החנייה על פני כל‬
‫הטבה אחרת המוצעת על ידי היזם‪ .‬לעתים ישנם‬
‫מצבים שבהם ישנה אפשרות בניית ממ"דים בשולי‬
‫הבניין אך בנייה זו תמנע או תפחית את מקומות‬
‫החנייה האפשריים בקומת הקרקע במקרה כזה‬
‫כמעט תמיד יעדיפו הדיירים את מקום החנייה על‬
‫פני הממ"ד‪ .‬זה אבסורד אך זו המציאות‪.‬‬
‫ישנם מקרים בהם הדיירים מוכנים לשלם מכיסם‬
‫לקבלן ולו רק שיהיה להם מקום חנייה‪.‬‬
‫חוק התכנון והבנייה ‪-‬‬
‫חניות בתמ"א ‪38‬‬
‫בתיקון אשר נעשה לאחרונה נאמר כי הרשות‬
‫המקומית לא תפסול או תימנע ממתן היתר בנייה‬
‫כאשר אין מספיק מקומות חנייה‪ ,‬מה שמראה על‬
‫סדר העדיפות הממלכתי לנושא תמ"א ‪.38‬‬
‫לסיכום‬
‫במדינתנו כמו ברוב העולם המערבי הולכת‬
‫ומתעצמת בעיית החנייה בערים‪ ,‬באזורי‬
‫מסחר כמו גם במגורים אך במקביל חושבים‬
‫פרנסי הערים כמו גם חברות תחבורה על‬
‫ייצור ומתן אפשרות להרחבת היקף החנייה‬
‫במקומותיהם‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪21‬‬
‫מקבלי ההחלטות‬
‫בתחום הבנייה‬
‫“אופים” לכם “חצי עוגה”‬
‫אגף בנייה חוזית‬
‫אשר גרין‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬
‫ויו”ר אגף בנייה חוזית‬
‫הקמת מבני ציבורי ותשתיות היא חלק בלתי נפרד‬
‫מה”עוגה” שעל שלמותה יש לשמור כדי לפתור את‬
‫מצוקת הדיור‪ .‬החסמים שאיתם מתמודדים כיום‬
‫קבלני תחום זה הפכו מזמן למכשול מרכזי בדרך‬
‫להורדת מחירי הדיור‬
‫גיעה השעה לתקן טעות יסוד בתפיסה‬
‫הציבורית לגבי ענף הבנייה‪ .‬לאורך‬
‫שנים רבות טוענות ממשלות ישראל‬
‫כי די בטיפול במחסור בקרקע ובהאצת תכנון‬
‫הבנייה למגורים‪ ,‬כדי להפחית את העומס‬
‫הכלכלי המונח על כתפיו של ציבור רוכשי הדירות‬
‫בישראל‪ .‬זה פשוט לא נכון‪.‬‬
‫לאלה שחושבים כך יש לומר‪" :‬פקחו עיניים‬
‫והציצו במציאות בה מתנהל ענף הבנייה"‪ .‬הרי‬
‫אין סיכוי שתכנסו לדירה חדשה אם לא תחוברו‬
‫לחשמל‪ ,‬לביוב ולמים‪ ,‬אם לא יהיו מדרכה או‬
‫כביש גישה אל הבניין‪ .‬אם לא יסללו כבישי גישה‬
‫ויבנו גשרים בדרך הראשית לעיר‪ ,‬אם לא יבצעו‬
‫עבודות פיתוח‪ ,‬יוקמו עמודי תאורה‪ ,‬יונחו קווי‬
‫ביוב ויבוצע תיעול בשכונות החדשות‪ ,‬לא יבנו‬
‫גני ילדים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מרפאות‪ ,‬מרכזים מסחריים‬
‫ועוד ועוד‪.‬‬
‫את כל אלה בונים קבלני הביצוע‪.‬‬
‫הבנייה למגורים‪ ,‬הבנייה ציבורית ובניית תשתיות‬
‫הם שלושה חלקים המרכיבים יחד "עוגה" שלא‬
‫ניתן "לאפות" רק חלקים ממנה‪ ,‬אם רוצים‬
‫לאפשר לזוגות צעירים בישראל לרכוש דירה‪.‬‬
‫המשק שלנו ניצב על סף משבר שבסופו לא יהיו‬
‫מי שיבצעו את הבנייה של דירות למגורים ושל‬
‫החלקים האחרים בעוגה‪.‬‬
‫ה‬
‫שוטף פלוס כמה שמתחשק‬
‫התפיסה המעוותת של מקבלי ההחלטות היא‬
‫בסיס לחסמים שמציבים מזמיני העבודה‬
‫המוסדיים כמו‪ :‬עיריות‪ ,‬חברות כלכליות‬
‫‪22‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫מוניציפאליות וחברות ממשלתיות‪ ,‬בפני הקבלנים‬
‫המבצעים בענף‪ .‬גופים אלה כפופים לחוק חובת‬
‫המכרזים אך מתעלמים מחלקים בו והופכים את‬
‫קבלני הביצוע לשחקנים ליד שולחן ההימורים‬
‫במקרה הטוב‪ .‬במקרים הרעים ‪ -‬קבלנים פשוט‬
‫לא ניגשים למכרזים ולא עובדים‪ .‬אני מכיר רבים‬
‫כאלה‪ ,‬בעיקר קבלנים קטנים ובינוניים‪.‬‬
‫אגע במקצת מהחסמים הללו‪ .‬תחילה נגלה כי‬
‫מזמיני עבודה ציבוריים חוסמים בפני קבלנים‬
‫רבים את האפשרות לגשת למכרז באמצעות‬
‫דרישה לסיווג קבלני (הנקבע על פי תחום העיסוק‬
‫והיקף הפעילות ההיסטורית של הקבלן) החורג‬
‫משמעותית מההיקף הכספי של הפרויקט‪ .‬חוזים‬
‫חד צדדים מקפחים ולא מאוזנים הפכו את‬
‫המבצעים בענף הביצוע והתשתיות למהמרים‪,‬‬
‫כל הסיכונים והאחריות הם על הקבלן‪ ,‬ולמזמין‬
‫אין שום אחריות‪ ,‬הוא פטור בלא כלום‪.‬‬
‫עלות מסמכי המכרזים הגיעה לממדים בלתי‬
‫סבירים‪ .‬תנאי תשלום מסוג "שוטף ‪ +‬כמה‬
‫שמתחשק"‪ ,‬העומדים בניגוד לתנאי התשלום של‬
‫הוראות החשב הכללי באוצר (שוטף ‪ 38 +‬יום)‬
‫היו לעניין קבוע בענף שלנו‪.‬‬
‫הנה דוגמאות‪:‬‬
‫במכרז לעבודות הפיתוח של עירית קרית גת‬
‫בשכונה חדשה שאמורה להיבנות בעיר‪ ,‬נכלל‬
‫סעיף לפיו התשלום לקבלנים יהיה שוטף פלוס‬
‫‪ 170‬יום לאחר ביצוע העבודה‪ .‬זו החלטה‬
‫מקוממת‪ ,‬שכן מדובר ב"כסף צבוע" שהינו תקציב‬
‫ייעודי לעניין הפיתוח אשר לא אמור לשמש לשום‬
‫דבר אחר‪.‬‬
‫דוגמא אחרת היא של מכרזים שפרסם שירות‬
‫בתי הסוהר‪ ,‬המחוייב לפעול על פי הוראות אגף‬
‫החשב הכללי במשרד האוצר‪ ,‬אך מפרסם מכרזים‬
‫בתנאי תשלום של שוטף פלוס ‪ 60‬יום‪ ,‬בניגוד‬
‫להוראות הללו ואף דורש מהקבלן הזוכה להעמיד‬
‫ערבות בשיעור של ‪ 5%‬מגובה התשלום‪ ,‬בשעה‬
‫שההוראות החשב קובעת שרף גובה הערבות‬
‫העליון יהיה ‪ 2%‬ממנו בלבד‪.‬‬
‫תנאי המכרזים המקפחים מפחיתים בכל יום‬
‫שעובר את מספר הקבלנים הבונים מבני ציבור‪.‬‬
‫הצניחה במספר החברות בתחום נותנת אותותיה‬
‫בקופה הציבורית‪ .‬מדובר בכסף שכולנו משלמים‬
‫בשל ניהול כושל‪.‬‬
‫עניין נוסף שחוזר שוב ושוב בהתנהלות של מזמיני‬
‫עבודות בנייה ציבוריים‪ ,‬הוא פיגור בתשלומים‬
‫במקרים שבהם מזמין העבודה דורש מהקבלן‬
‫שינויים במהלך העבודה על הפרויקט‪ ,‬בניגוד‬
‫לקבוע במכרז‪ .‬גופים ציבוריים פועלים תחת‬
‫חסות המדינה אך מרשים לעצמם להתעלם‬
‫מהתוספת להוצאות הקבלן מעבר לתוכנית‬
‫המקורית‪ .‬כמעט בכל מקרה מסוג זה הסכסוך‬
‫בין הצדדים יגיע לבית המשפט ושוב‪ ,‬הציבור‬
‫ישלם‪.‬‬
‫כמה זה עולה לנו?‬
‫עצובה היא העובדה שאף אחד מהגורמים‬
‫הממלכתיים לא כימת עד היום את עלות האיחור‬
‫בפרויקטים בשל התנהלות קלוקלת של מזמיני‬
‫עבודה בתחומי הבנייה הציבורית והתשתיות‪.‬‬
‫ניתן להעריך על פי העבר‪ ,‬כי לו שולמה מראש‬
‫תוספת עבור שינויים כאלה‪ ,‬היה הציבור מרוויח‪.‬‬
‫די שניזכר באיחור של חמש שנים בפרויקט נתב"ג‬
‫‪ .2000‬מקרה קיצון שלגביו נותרה שאלת עלות‬
‫האיחור פתוחה‪.‬‬
‫בתקופה האחרונה‪" ,‬נאלצה" התאחדות בוני‬
‫הארץ לשתף פעולה עם המחוקק בקידום הצעת‬
‫חוק שתחייב מזמיני עבודה ציבוריים לשלם בזמן‪.‬‬
‫היכן בעולם המערבי תמצאו מחוקק שנדרש‬
‫לחייב ממשלה לעמוד בתנאים מכרזים שהיא‬
‫עצמה קבעה?‬
‫תנו למהנדסים לתכנן‬
‫לפני כשלוש שנים הזמין משרד השיכון עבודת‬
‫מחקר מהטכניון שקבעה כי ב‪ 50%-‬מהמקרים‬
‫נגרמות חריגות בתקציב ובזמן ביצוע פרויקטי‬
‫בנייה ותשתיות ציבוריים בשל פרסום מסמכי‬
‫מכרז לא בשלים‪ ,‬ריבוי שינויים בדרישות מזמין‬
‫העבודה הציבורי וזכייה במכרזים למפחית‬
‫במחיר באופן לא ריאלי‪ .‬אם נשווה את הנתונים‬
‫בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי‪ ,‬גופים‬
‫ציבוריים‪ ,‬לפי הטכניון‪ ,‬מייצרים כ‪ 62%-‬מחריגות‬
‫התקציב בתחום זה‪ ,‬לעומת כ‪ 19%-‬מהפרויקטים‬
‫במגזר הפרטי‪.‬‬
‫האחראים על החוזים והוצאת המכרזים במגזר‬
‫הציבורי הם עורכי הדין והחשבים‪ .‬במגזר הפרטי‪,‬‬
‫המהנדסים נוטלים חלק באחריות על הזמנת‬
‫העבודות‪ .‬הם מבינים היטב שמטרות הקבלן‬
‫ומזמין העבודה‪ ,‬זהות הן‪ .‬הם גם מבינים שעל‬
‫הקבלן להרוויח כסף וכי אם הקבלן לא ירוויח ‪-‬‬
‫המטרות לא יושגו‪ .‬החשבים והיועצים המשפטיים‬
‫במגזר הציבורי עוד לא הפנימו זאת‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪23‬‬
‫שיטה מפלה חדשה של מזמיני עבודות‪:‬‬
‫תבעתם אותנו?‬
‫גם אם תזכו בתביעה‪,‬‬
‫תפסידו במכרז‬
‫אגף תשתיות‬
‫אילן מרדכי‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬
‫ויו”ר אגף תשתיות‬
‫תאחדות בוני הארץ פועלת לאורך‬
‫שנים ארוכות ומשקיעה משאבים‬
‫רבים באיתור מכרזים וחוזים מפלים‬
‫כנגד קבלנים ובונים‪ .‬הדבר בולט במיוחד בתחום‬
‫התשתיות‪ ,‬שבו יותר ויותר מזמיני עבודה מכל‬
‫הסוגים ‪ -‬משרדי ממשלה‪ ,‬חברות ממשלתיות‪,‬‬
‫רשויות מוניציפאליות‪ ,‬חברות עירוניות ועוד‬
‫ועוד‪ ,‬נוטלים לעצמם את החירות לכלול בתנאי‬
‫המכרזים ובחוזים עימם סעיפים מפלים במגוון‬
‫הולך וגדל של סוגים‪.‬‬
‫אולם אפילו אנו‪ ,‬המובילים את האגף שבו הפך‬
‫הניסיון להפליית קבלנים בתירוצים שונים‬
‫ומשונים לשגרה של ממש‪ ,‬הופתענו כאשר נתקלנו‬
‫בקיץ האחרון באחד מהמכרזים של חברת‬
‫אתרים ‪ -‬זרוע בינוי וניהול נכסים מרכזית של‬
‫עיריית תל אביב ומשרד התיירות‪.‬‬
‫ה‬
‫התירוץ לא משנה‪,‬‬
‫העיקר לפסול‬
‫אתרים שעוסקת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בקידום וביצוע‬
‫תוכניות פיתוח בחוף ימה של תל אביב נאלצה‬
‫להקפיא את הליך המכרז להקמת חלקו המרכזי‬
‫של פרויקט הטיילת בעיר‪ ,‬בקטע שבין חופי‬
‫פרישמן ובוגרשוב‪ ,‬בעקבות פניית קבלנים לבית‬
‫המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב שבוצעה‬
‫בשיתוף עם התאחדות בוני הארץ‪ .‬לצערי‪ ,‬אני‬
‫יכול לספר‪ ,‬כי לא מדובר באירוע חד פעמי‪.‬‬
‫ישנם מקרים נוספים מהשנים האחרונות שבהם‬
‫ראינו מכרזים בהם נכתבו תנאי סף כדי להרתיע‬
‫קבלנים שנפגעו בפרויקטים של מזמין עבודה זה‬
‫או אחר‪.‬‬
‫מקרה אתרים הגיע לשיאו בתחילת חודש‬
‫ספטמבר האחרון‪ ,‬כאשר נעתר בית המשפט‬
‫לבקשת חברת רם‪ ,‬חברה לעבודות הנדסיות‬
‫ופיתוח תשתיות‪ ,‬לאחר שדרישת התאחדות בוני‬
‫הארץ לבטל רשימת קריטריונים פוסלים במכרז‪,‬‬
‫נענתה בשלילה‪ .‬על פי ההתאחדות‪ ,‬הקריטריונים‬
‫בוחנים את התאמת הקבלן שיזכה בפרויקט‬
‫באופן בלתי רלוונטי לצורכי הקמתו‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שבאתרים החליטו שהתירוץ לא ממש‬
‫‪24‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫משנה‪ .‬העיקר היא ההצלחה בפסילת המועמדים‬
‫שבהם היא איננה חפצה‪ .‬בעברית פשוטה‪,‬‬
‫החברה "המציאה" סעיפים פוסלים שהותאמו‬
‫ל"מידותיהם" של קבלנים‪ ,‬אשר מנהלים או ניהלו‬
‫בעבר סכסוך כספי עימה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬דורשת אתרים כי החברה שתזכה‬
‫במכרז תציג רצף בעלות של עשר שנים לפחות‬
‫של אותם בעלים‪ .‬עובדה שאין בינה לבין‬
‫יכולת החברה לבנות את הטיילת כל קשר‪,‬‬
‫מאחר וחברות בנייה רבות מחליפות מידי פעם‬
‫בעלים‪.‬‬
‫על פי תנאי המכרז‪ ,‬חברה שמעורבת‬
‫בהליכים משפטיים ובוררויות נגד החברה‬
‫העירונית‪ ,‬תאבד נקודות המהוות ‪30%‬‬
‫מניקוד האיכות לקבלנים במכרז זה‬
‫החלטה כזו פוסלת גם חברות מהבולטות בענף‬
‫הבנייה‪ ,‬שלהן מומחיות ויכולת כלכלית לבצע‬
‫שעליה אין עוררין‪ ,‬פרויקטים כמו הטיילת‪.‬‬
‫אולם הסעיפים הבולטים ביותר ברשימת‬
‫הסעיפים הלא רלוונטיים לפרויקט הקמת טיילת‬
‫חדשה‪ ,‬הם שלושה סעיפים שמשקלם בקביעת‬
‫זהות הזוכה במכרז גבוה במיוחד ובינהם‪:‬‬
‫על פי תנאי המכרז‪ ,‬חברה שמעורבת בהליכים‬
‫משפטיים ובוררויות נגד חברת אתרים‪ ,‬תאבד‬
‫נקודות המהוות ‪ 30%‬מניקוד האיכות לקבלנים‬
‫במכרז זה‪.‬‬
‫המחלוקת בעניין המכרז בטיילת תל אביב‬
‫נמצאת עדיין בהליך משפטי אולם ברור לכל‪,‬‬
‫שמדובר בניסיון של גוף ציבורי להשתמש בתנאי‬
‫סף ובמכרז ככלי הגנה מפני תביעות נגדו‪ ,‬גם אם‬
‫הן מוצדקות‪.‬‬
‫החלטה כמו זו פוגעת בחופש העיסוק של ספקים‬
‫וקבלנים ובסופו של דבר מפחיתה את התחרות‬
‫בענף באופן שעלול לפגוע בקופה הציבורית‪.‬‬
‫אנחנו דורשים מחברת אתרים ומחברות אחרות‬
‫לבטל את הסעיפים המקפחים במכרז זה ולא‬
‫לחזור על התנהלות מסוג זה גם בעתיד אנו נמשיך‬
‫לפעול כדי שמקרים כאלה לא ישובו‪0 .‬‬
‫מי צריך חברות זרות?‬
‫שוב ושוב אנו נתקלים במכרזים בולטים שבהם‬
‫המדינה‪ ,‬על זרועותיה השונות‪ ,‬שואפת להביא‬
‫להשתתפות של חברות זרות במכרז‪ .‬ההסברים‬
‫המנומקים הפכו ללא רלוונטיים בעוד מדינת‬
‫ישראל פוגעת בעבודה המקומית‬
‫אגף תשתיות‬
‫ובנייה חוזית‬
‫דוד שחף (שפי)‪ ,‬סמנכ”ל‬
‫ומנהל אגף תשתיות ובנייה חוזית‬
‫‪26‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫מאמר זה ברצוני להאיר את הסוגיה‬
‫של שיתוף חברות קבלניות זרות‬
‫בפרויקטים ממשלתיים בישראל‪,‬‬
‫במיוחד לאור ביטויי השמחה והצהלה שראינו‬
‫מעל דפי התקשורת והמסכים בטכס חתימת‬
‫ההסכם עם חברת צ'יינה הארבור הסינית‪,‬‬
‫להקמת נמל באשדוד‪.‬‬
‫אני מבקש להדגיש כי הביקורת שתובא כאן נוגעת‬
‫לעניין העברת העבודות לחברות זרות ולא לסוגיה‬
‫הקשה של המחסור בעובדים זרים ומומחים זרים‬
‫שבה עוסקת ההתאחדות לא מעט‪.‬‬
‫הבסיס החוקי המאפשר לחברות זרות להשתתף‬
‫ולזכות במכרזים בישראל כולל כמה נקודות‪:‬‬
‫א‪ .‬על פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה‬
‫בנאיות‪ ,‬רשאי שר הבינוי והשיכון לתת פטור‬
‫לפי סעיף ‪14‬א' מתחולת החוק לגבי ביצוע‬
‫עבודות הנדסה בנאיות לצורך ביצוע פרויקט‬
‫ספציפיים‪.‬‬
‫ סעיף ‪14‬א' קובע‪" :‬קבלן שמקום עסקו מחוץ‬
‫לישראל ואין לו מקום עסקים בישראל‪ ,‬רשאי‬
‫השר לפטור אותו מתחולת חוק זה לגבי‬
‫ביצוע עבודות הנדסה בנאיות שבגדר מכרז‬
‫בין‪-‬לאומי שהוא מבקש להשתתף בו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסכם הרכש הממשלתי (‪ )GPA‬עליו חתומה‬
‫מדינת ישראל מסדיר פרוצדורות המחייבות‬
‫עריכת מכרז בינלאומי במגבלות של היקפים‬
‫כספיים‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את מכרזי הבנייה והתשתיות‬
‫המתפרסמים כמכרזים בין‪-‬לאומיים או הדורשים‬
‫שותפות עם חברות קבלניות זרות (‪Joint‬‬
‫‪ )Venture‬אנו מגלים מספר חברות ממשלתיות‬
‫שבתנאי הסף שלהן נמצא דרישה להשתתפות‬
‫חברה זרה בפרויקט כמו‪ :‬חברת נמלי ישראל‪,‬‬
‫חברת נ‪.‬ת‪.‬ע ורשות שדות התעופה‪ .‬הסיבה‬
‫לדרישה זו הינה ידע הנדסי חסר במדינת ישראל‪.‬‬
‫האם כיום המחסור בידע הנדסי עדיין רלוונטי?‬
‫אין לנו ספק שבתחום המינהור למשל‪ ,‬תחום בו‬
‫בוצעו ומבוצעים מספר פרויקטים עבור חברת‬
‫נתיבי ישראל ועבור רכבת ישראל בשיתוף של‬
‫ב‬
‫חברות ישראליות וחברות זרות‪ ,‬נצבר בשנים‬
‫האחרונות ידע הנדסי רב ביותר המייתר את‬
‫הדרישה לחברה זרה‪ .‬אנחנו בהתאחדות בוני‬
‫הארץ יצאנו נגד מכרז שפרסמה חברת נ‪.‬ת‪.‬ע ‪-‬‬
‫הרכבת הקלה בת"א בה הדרישה הייתה שלחברה‬
‫הזרה תהיה שליטה בחברה המשותפת‪ .‬זהו דבר‬
‫חריג של מעורבות המזמין בשיקולים עסקיים‬
‫של חברות ישראליות וחברות זרות‪.‬‬
‫ומה קורה כשרועמים התותחים?‬
‫חשוב ביותר שחברות ישראליות יצברו ידע‬
‫הנדסי ‪ -‬טכנולוגי מאותן חברות המגיעות לארץ‬
‫ויש חשיבות רבה להנחיל ידע זה לכלל הקבלנים‬
‫והמהנדסים בישראל כך שבסופו של דבר לא‬
‫יהיה צורך בחברות קבלניות זרות‪.‬‬
‫שאלה נוספת שעולה מנתונים אלה היא‪ :‬האם‬
‫השתתפות חברות זרות בפרויקטים הינה מפתח‬
‫להצלחת הפרויקט‪ ,‬לעמידה בתקציב ובלוח‬
‫הזמנים? אינני בטוח שנכון הדבר‪ .‬כך היה בשני‬
‫פרויקטים שהושלמו לפני מספר שנים כמו נתב"ג‬
‫(תורכים) ונמל היובל באשדוד (ספרדים) ‪ -‬או‬
‫בפרויקט הנמצא היום בביצוע ועולה לכותרות‬
‫דווקא בימים אלה ‪ -‬מתקן ההתפלה של חברת‬
‫מקורות כיזם המבוצע בשיתוף עם חברה ספרדית‪.‬‬
‫הרי כבר היום מתפרסמות ידיעות על חריגות‬
‫בתקציב ובלוח הזמנים להשלמת הפרויקט‪.‬‬
‫צריך לזכור שגם לגורם הביטחוני‪/‬מדיני יש‬
‫השלכות על דרך וקצב ביצוע הפרויקט בשיתוף‬
‫גורמים זרים‪ .‬פרוייקט הרכבת הקלה בירושלים‬
‫סובל מכך ולאחרונה קראנו בעיתונים‪ ,‬שהחברות‬
‫הבין‪-‬לאומיות מתנערות מפעילות בירושלים וכי‬
‫חברת סיטיפס תפעיל בעצמה את הרכבת הקלה‬
‫בבירה‪ .‬כותרת אחרת דיווחה על כך ש"הרקטות‬
‫הבריחו את הספרדים ובניית מתקן ההתפלה‬
‫הוקפאה" בזמן מבצע "צוק איתן"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בישראל יש את כל היכולות הביצועיות‬
‫והאמצעים הטכנולוגיים לביצוע פרויקטים‬
‫והתופעה הזו של שיתוף חברות זרות חייבת‬
‫להצטמצם עד למינימום או אף להיפסק‪ .‬זו‬
‫עמדתנו ואנו מציגים אותה בכל הזדמנות‪0 .‬‬
‫המעסיקים צריכים להבין‬
‫שסכסוכים נפתרים באופן‬
‫הטוב ביותר סביב שולחן עגול‬
‫אגף כספים וכלכלה‬
‫איציק גורביץ‬
‫משנה למנכ”ל‬
‫ומנהל אגף כספים וכלכלה‬
‫אז שנת ‪ 2010‬עוסקת התאחדות בוני‬
‫הארץ בפעילות נרחבת למיגור תופעה‬
‫ההולכת ומתרחבת של תביעות‬
‫המוניות שאותן מנהלים עובדים פלשתינים‬
‫בענף הבנייה כנגד מעסיקיהם‪ ,‬הקבלנים‪ .‬מדובר‬
‫באוסף גדול של תביעות בטענות מופרזות‪ ,‬או‬
‫מופרכות לפגיעה לכאורה בזכויות העובדים‪,‬‬
‫המבוססות ברובן על תלושי שכר לא תקינים‬
‫שמפיקה עבורם רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬
‫הרקע לביסוס טענות אלה היא ההחלטה משנת‬
‫‪ 1995‬שלפיה‪ ,‬קבלנים נאלצים לשלם שכר נטו‬
‫ישירות לעובדים מהרשות הפלשתינית‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫לא ניתנת להם אופציה לתשלום שכר באמצעות‬
‫המערכת הבנקאית‪ .‬עובדה נוספת שתרמה‬
‫להרחבת התופעה לדבריו‪ ,‬היא החובה החלה על‬
‫הקבלנים לדיווח על העסקת עובדים מהרש"פ‬
‫בהיקף של מספר מינימום של ימי העסקה‪ ,‬גם‬
‫במקרים בהם הפועלים לא הגיעו להיקף עבודה‬
‫זה‪ ,‬מאחר והם לא הגיעו לעבודה מסיבות‬
‫אישיות‪ .‬לכך נוסף היעדר הידע של הקבלנים‬
‫באשר לאופן בו יש למלא את דוחות השכר של‬
‫רשות האוכלוסין כיאות" הוא מוסיף‪.‬‬
‫בשל ההיקף העצום של התביעות החליטה הנהלת‬
‫ההתאחדות לטפל בנושא זה באופן מערכתי‪.‬‬
‫הטיפול מבוצע במספר מישורים‪ :‬הכלי הראשון הוא‬
‫הכנת חומרים תומכים לקבלנים אשר מתמודדים‬
‫עם תביעות בבתי דין לעבודה‪ .‬חומרים אלה כוללים‬
‫חוות דעת המוגשות לבית הדין על ידי ההתאחדות‬
‫ועורכי דין מטעמה‪ ,‬ביחד עם ניסיון להעביר תביעות‬
‫אלה לדיון בוועדה הפריטטית במסגרת ההסכם‬
‫הקיבוצי שעליו חתמה ההתאחדות עם הסתדרות‬
‫העובדים החדשה (ראו מסגרת)‪ .‬במקביל‪ ,‬בוצעה‬
‫פניה של ההתאחדות להנהלת בתי המשפט שנועדה‬
‫מ‬
‫‪28‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫כדי להאיר בזרקור משמעותי את המצוקה שבה‬
‫נמצאים המעסיקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬פועלת ההתאחדות‬
‫להתאמת תלוש השכר של רשות האוכלוסין‬
‫וההגירה להסכם הקיבוצי ולדרישות חוק הגנת‬
‫השכר‪ .‬במקביל לאלה‪ ,‬מעניקה ההתאחדות ייעוץ‬
‫שוטף לקבלנים לגבי אופן מילוי תלושי השכר‬
‫ומקיימת ימי עיון והדרכות בנושא זה לחברים‬
‫ברחבי הארץ‪.‬‬
‫זהו המקום לציין כי הוועדה הפריטטית טיפלה‬
‫עד כה בעשרות מקרים אשר הובאו אליה‬
‫בהסכמת שני הצדדים ‪ -‬עובדים ומעסיקים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אציין כי זכינו בשני תקדימים בבית הדין‬
‫האזורי בירושלים אשר פסק כי תביעות שנידונו‬
‫בו ילובנו ראשית בוועדה הפריטטית‪ ,‬ורק בהיעדר‬
‫הסכמה ישובו למגרש של בית הדין‪ .‬בימים אלה‬
‫אנחנו מכינים לבקשת בית הדין הארצי‪ ,‬נייר‬
‫עמדה‪ ,‬באשר לצורך בהעברת התביעות לליבון‬
‫ראשית בוועדה הפריטטית ולאחר מכן לדיון‬
‫בבתי דין לעובדה‪ ,‬במידה ולא הושגה הסכמה‪.‬‬
‫רוב התביעות שמגיעות‬
‫לוועדה הפריטטית נפתרות‬
‫בישיבה אחת‬
‫"כדי ללמוד על התהליך שהביא להקמת הוועדה‬
‫הפריטטית‪ ,‬צריך ללמוד מעט על הבסיס שעליו‬
‫הקמנו אותה‪ .‬אני מתכוון להסכם הקיבוצי‬
‫להסדרת העבודה בענף הבנייה בישראל"‪ ,‬מסביר‬
‫יצחק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪.‬‬
‫"כשהגעתי לתפקיד ב‪ 2009-‬ביקש ממני עופר עיני‪,‬‬
‫יו"ר ההסתדרות‪ ,‬לשנות את פני הענף ואת תדמיתו‪,‬‬
‫כדי להרחיב בו את העבודה הישראלית‪ .‬המטרה‬
‫הראשונית היתה להסדיר את יחסי העבודה שנראו‬
‫אז כמו ‘גבינה עם חורים רבים'‪ .‬היו פה הסכמים‬
‫היסטוריים והנחת העבודה שלי‪ ,‬מניסיון עשיר‬
‫שצברתי בתחום יחסי העבודה היתה‪ ,‬שיש לצלם‬
‫את המצב ולהציע פתרונות שישנו את המציאות‬
‫בשני הכיוונים ‪ -‬עובדים ומעסיקים‪ .‬כך נולד‬
‫ההסכם הקיבוצי החדש‪ .‬רצינו הסכם אחיד שיבטל‬
‫את הסכמי העבודה הרבים שהיו נהוגים בענף‪ .‬ולא‬
‫פחות חשוב ‪ -‬רצינו שהוא יהיה ברור ומובן לכל‬
‫ושוויוני לכלל העובדים"‪.‬‬
‫יצחק מויאל‪" :‬הבעיה‬
‫המרכזית בנושא‬
‫העובדים הפלשתינים‬
‫היא תלוש השכר‬
‫שאינו מותאם באופן‬
‫מדויק להסכם הענפי‬
‫ובעיות של שפה‬
‫ותקשורת בין העובד‬
‫למעסיק"‬
‫לאחר עבודת בדיקה מעמיקה של הענף‪ ,‬הגיעו‬
‫מויאל וצוותו למספר נתונים שהביאו לתפיסה‬
‫הקיימת כיום בהסתדרות‪ .‬הם מצאו כי בענף‬
‫מוגשות בכל שנה תביעות רבות נגד מעסיקים ‪-‬‬
‫חלקן מוצדקות‪ ,‬אך חלק גדול הן תוצר של חוסר‬
‫ידע‪" .‬אם לא די בכך‪ ,‬הרי שגילינו שההחלטות‬
‫בבתי הדין נוגדות אחת את השנייה במקרים‬
‫רבים‪ ,‬בגלל ריבוי הסכמי הסדרת העבודה בענף‬
‫אשר חלקם נחתמו בשנות ה‪ 60-‬וה‪ .70-‬בנוסף‪,‬‬
‫למדנו שההליכים בבית הדין לעבודה הפכו‬
‫לממושכים עד כי הם גרמו לעינויי דין של כל‬
‫הנוגעים בדבר‪ .‬בנוסף למדנו כי בהרבה מקומות‪,‬‬
‫ההפרשות לפנסיה של העובד היו נמוכות גם‬
‫לאחר עשרות שנות עבודה"‪ ,‬מסביר מויאל‪ .‬‬
‫הוא מוסיף‪" ,‬בסופו של דבר נחתם הסכם בשנת‬
‫‪ 2010‬שהיה הסכם מיטיב לשני הצדדים‪ .‬המעסיק‬
‫והעובד"‪ .‬ההסכם הקיבוצי חל על כל העובדים‬
‫בענף וכל המעסיקים בו‪ .‬זהו הסכם ראשון שחל‬
‫על כל המעסיקים בתחומי הבנייה ‪ -‬כולל כל‬
‫סוגי הקבלנים והבונים‪ ,‬קבלני השיפוצים‪ ,‬קבלני‬
‫התשתיות‪ ,‬הצמ"ה והעבודות הציבוריות‪" .‬רשימת‬
‫יתרונותיו של ההסכם הקיבוצי הן‪ :‬פנסיה מקיפה‬
‫לכל עובד מיום העבודה הראשון‪ ,‬ותק נצבר בענף‬
‫כולו‪ ,‬ולא רק אצל מעסיק בודד‪ ,‬הפרשה לקרן‬
‫השתלמות לעובדים שאינם מנהלים והפרשה‬
‫מקסימאלית למנהלים‪ ,‬ציוד בטיחות‪ ,‬הכשרות‬
‫מקצועיות וגידול משמעותי בפעילות הרווחה"‪.‬‬
‫ש‪ :‬אז איך בעצם נוצרה המחשבה על ועדה‬
‫משותפת לפתרון סכסוכי עבודה?‬
‫"אני איש של הידברות ובאופן אישי תמיד אעדיף‬
‫הדברות‪ .‬הראייה שלי דומה לזו של‪ ‬עופר עיני‪,‬‬
‫יו"ר ההסתדרות"‪ ,‬מספר מויאל‪" ,‬הבנו שעל מי‬
‫שחותמים על הסכם עבודה להיות אלה שיהיו‬
‫הפרשנים הכי טובים שלו‪ .‬ישבנו חודשים רבים עם‬
‫התאחדות בוני הארץ כדי להגיע להסכם ובמקביל‬
‫עסקנו בבחינת פתרון לנושא הסכסוכים באופן‬
‫מיטבי‪ .‬זה חלק מהחבילה כולה‪ .‬הועדה הפריטטית‬
‫מורכבת מנציגי ההתאחדות‪ ,‬נציגי הסתדרות עובדי‬
‫הבניין והעץ ויועצים משפטיים משני הצדדים‪,‬‬
‫במספר שווה‪ .‬תפקידה של הוועדה לדון בנושאים‬
‫שהתעוררו בהם חילוקי דעות‪ ,‬תוך ניסיון להגיע‬
‫להכרעה המוסכמת על חברי הוועדה‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם לא היה שום כלי לפתרון סכסוכים בין‬
‫מעסיקים וקבלנים לפני הוועדה?‬
‫מהשיחה עם מויאל עולה‪ ,‬כי בעבר כבר היו בענף‬
‫הסכמי עבודה שכללו מנגנון לפתרון סכסוכי‬
‫עבודה‪ ,‬אך לדבריו‪ ,‬הם לא קרמו עור וגידים‬
‫בשל חוסר התאמתם למצב הענף‪" .‬ניסחנו מחדש‬
‫את המנגנון לפתרון סכסוכים בהסכם הענפי‪.‬‬
‫התביעות אז היו באלפים‪ .‬הבנו שמי שחתום על‬
‫ההסכם צריך לתת את התשובות‪ ,‬בלי לפסול‬
‫אפשרות שבסופו של דבר יוכל כל אחד מהצדדים‬
‫ללכת לבית הדין לעבודה אם לא ימצא פתרון‬
‫המקובל עליו בהידברות כזו"‪.‬‬
‫מדובר בניצול‪ :‬יועצים‬
‫משפטיים גורפים ‪70%-‬‬
‫‪ 80%‬מהסכומים שנפסקים‬
‫בתביעות‬
‫ש‪ :‬האם הזינוק בהיקף התביעות של עובדים‬
‫פלשתיניים נגד קבלנים האיצה את הקמת‬
‫הוועדה הפריטטית?‬
‫"הוועדה קיימת מאוגוסט ‪ 2010‬ומאז דנה בעשרות‬
‫תביעות של עובדים ישראלים ופלשתינים‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬בשנה האחרונה אנו חשים בגידול משמעותי‬
‫במספר התביעות של העובדים הפלשתינים‪ .‬אחד‬
‫הדברים שחשוב לי לציין הוא כי מוגשות תביעות‬
‫רבות שהן יוזמה של יועץ משפטי כלשהו המבטיח‬
‫לעובד הפלשתיני הרים וגבעות‪ .‬לא יתכן שמה‬
‫שאנו עשינו בהסכם הקיבוצי לא יביא לכך שעובד‬
‫פלשתיני יוכל לנצל את זכויותיו"‪ .‬לדברי מויאל‪,‬‬
‫"בחלק גדול מהתביעות של הפלשתינים‪ ,‬הנהנה‬
‫המרכזי מעצם התביעה הוא היועץ המשפטי‬
‫שקיבל שכר טירחה גבוה מאוד‪ .‬חשוב מאוד‬
‫להפסיק את ניצול העובדים שהסכימו לוותר על‬
‫הזכויות המגיעות להם בדין‪ ,‬ובמקביל לדאוג‬
‫למעסיקים שהתפשרו בעבר ולא פעם שילמו‬
‫את מה שלא מגיע לעובד מתוך חוסר ידיעה‪.‬‬
‫הבעיות המרכזיות בנושא העובדים הפלשתינים‬
‫היא תלוש השכר שאינו מותאם באופן מדויק‬
‫‪30‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫להסכם הענפי ובעיות של שפה ותקשורת בין‬
‫העובד למעסיק‪ .‬הבהרתי למעסיקים שחשוב‬
‫מאוד שיחתימו את העובדים על הודעה לעובד‬
‫בשפה הערבית כמו גם על כל סכום כסף שמקבל‬
‫העובד‪ .‬אחרת‪ ,‬במעמד הועדה אנו עומדים‬
‫בפני מצב בו העובדות המוצגות סותרות ואין‬
‫באפשרותנו להכריע מי דובר אמת‪ .‬חשוב להבהיר‬
‫כי הוועדה מקיימת הליך שדומה מאוד לגישור‪.‬‬
‫אנו מייצרים עבור המעסיק והעובד פלטפורמה‬
‫להידברות"‪.‬‬
‫ש‪ :‬כלומר‪ ,‬ישנם מקרים בהם גם מעסיקים הם‬
‫צד נפגע לתפיסתך?‬
‫"כן כמובן‪ ,‬במקרים בהם עורכי הדין של‬
‫העובדים הפלשתינים כוללים רכיבי תביעה‬
‫עו"ד צחי לב‪" :‬הפתרון‬
‫טמון בתיקון תלוש‬
‫השכר והתאמתו‬
‫לתשלום השכר בענף‪,‬‬
‫בהמשך הסדרת‬
‫אופן תשלום השכר‪,‬‬
‫ובביטול החובה למסור‬
‫מינימום ימי דיווח"‬
‫שאינם רלבנטיים ומנפחים את סכום התביעה‪...‬‬
‫לצערי‪ ,‬מעסיקים בענף הבינו רק לאחרונה את‬
‫מנגנון הוועדה הפריטטית המאפשר חסכון של‬
‫זמן ושכר טרחה ליועצים משפטיים"‪.‬‬
‫המקור לתביעות עובדים פלשתינים וההתמודדות עמן‬
‫אלישע שור וצחי לב*‬
‫מספר גורמים מביאים בשנים האחרונות מובילות לריבוי תביעות‪.‬‬
‫למאות (ליתר דיוק אלפי) תביעות המוגשות הפתרון לתסבוכת הזו כמובן טמון בהסדרת‬
‫על‪-‬ידי עובדים פלשתינים נגד מעסיקיהם הנושא בשלושת המוקדים הבעייתיים‬
‫בבתי הדין לעבודה‪ .‬ביניהם‪ :‬ההפרדה בין ביותר‪ :‬בראש ובראשונה ‪ -‬תיקון תלוש‬
‫הגורם המשלם את שכר העובד לבין הגורם השכר והתאמתו לאופן בו משולם השכר‬
‫המנפיק את תלושי השכר (משרד הפנים ‪ -‬בענף הבנייה; בהמשך הסדרת אופן תשלום‬
‫מדור התשלומים); והעובדה ששכר העובד השכר‪ ,‬וכן ביטול הדרישה והחובה למסור‬
‫משולם במזומן (בדרך כלל לא ניתן לבצע מינימום ימי דיווח‪ .‬הסדרת סוגיות אלו‪,‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬אינה פשוטה ועד כה למרות‬
‫העברה בנקאית או לשלם בהמחאה)‪.‬‬
‫השילוב של שני אלה הוא מתכון לצרות‪ .‬שחלה התקדמות מה‪ ,‬מאמצי התאחדות בוני‬
‫המעסיק אינו מנפיק את תלוש השכר‪ ,‬ולכן הארץ לא הביאו עד כה לשינויים המיוחלים‪,‬‬
‫יכולתו להשפיע על תוכנו מוגבלת מאוד‪ .‬מטעמים של הרגולטור שאין בינם ובין‬
‫מאידך‪ ,‬הגורם המנפיק את התלוש לא התאים המהות דבר‪.‬‬
‫את תלוש השכר להוראות ההסכם הקיבוצי על מנת להקטין את הסיכוי לתביעות בהווה‪,‬‬
‫וצו ההרחבה בענף הבנייה‪ .‬נוסף על אלה‪ ,‬דרך המלך היא להקפיד על ביצוע תשלום‬
‫למעסיק גם אין דרך יעילה להוכיח שביצע את השכר באופן מסודר ומותאם להסכם הקיבוצי‬
‫התשלום במלואו‪ ,‬אלא אם כן דאג להחתים בענף‪ ,‬מגובה במסמכים במידת האפשר‪ .‬כחלק‬
‫את העובד בכל פעם על כך ששולם לו השכר בלתי נפרד מכך‪ ,‬יש למסור לעובד הודעה‬
‫במלואו (פתרון שלרוב אינו ישים‪ ,‬ושאינו כחוק על תנאי העסקתו‪ ,‬ולתעד את קבלתה‬
‫בידי העובד וכן לתעד את תשלום השכר‬
‫מבטיח הגנה מפני תביעות)‪.‬‬
‫גורם נוסף לריבוי תביעות קשור גם הוא לגורם כאשר זה נעשה במזומן‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬יש גם‬
‫המפקח על העסקת העובדים הפלשתינים‪ ,‬להיעזר בייעוץ משפטי וחשבונאי ייעודי‪ ,‬וכן‬
‫המחייב את המעסיקים לדווח על מספר מינימלי בעוסקים בדבר בהתאחדות בוני הארץ‪.‬‬
‫של ימי עבודה בחודש עבודה‪ ,‬אף אם העובדים אנו רואים חשיבות גדולה בכך שמעסיק‬
‫עבדו מספר ימים קטן יותר‪ ,‬מסיבות שונות‪ .‬שהוגשה נגדו תביעה לא יעדיף להתייעץ עם‬
‫סוגיות נוספות כמו אי היכולת לדווח על תשלום עורך דין (פעמים רבות סכומי התביעה מנופחים‬
‫דמי חגים (אין סעיף מתאים בתלוש השכר) וכמו מאוד וכוללים רכיבי תביעה בלתי מבוססים)‪,‬‬
‫החובה לשלם חלק מן החופשה שנתית בתשלום וישקול להפנות את הסכסוך לוועדה פריטטית‬
‫קבוע מדי חודש (דבר שאינו עולה בקנה אחד כדי לקבל את עמדתה בסכסוך ועל מנת לנסות‬
‫עם הוראות החוק)‪ ,‬המצטרפות לקשיים שפורטו להגיע לפתרון מוסכם עם העובד‪.‬‬
‫*הכותבים שותפים במשרד עוה"ד אשר חלד ושות'‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם אפשר להגדיר את הוועדה כהצלחה?‬
‫"רוב התביעות שמגיעות לוועדה נפתרות בישיבה‬
‫אחת ואין צורך לחזור אליה‪ .‬זה קורה כי הבסיס‬
‫נכון‪ .‬כדי להבטיח שנעמוד לצד עובדים פלשתינים‪,‬‬
‫ההסתדרות הקצתה לי יועץ משפטי הדובר את‬
‫השפה הערבית‪ .‬הוא למעשה האיש שמסביר‬
‫ומתרגם לעובד הפלשתיני את מהות התביעה ואת‬
‫פרשנות ההסכם‪ .‬בישיבה כזו משתתפים יועצים‬
‫של ההתאחדות וההסתדרות ולעיתים גם מנהלת‬
‫הקשרים הבינלאומיים של הסתדרות מגיעה‬
‫לוועדה‪ ,‬כדי לדאוג לנושא התדמית של ישראל‬
‫בהיבט הזה בעולם‪ .‬מכל מיני סיבות‪ ,‬המעסיקים‬
‫בענף הבניין מעדיפים להשתמש במנגנון הועדה‬
‫בחילוקי הדעות שלהם מול עובד פלשתיני הרבה‬
‫יותר מאשר מול עובד ישראלי‪ .‬אני מקווה כי גם‬
‫מצב זה ישתנה לטובה בהקדם‪.‬‬
‫מויאל אומר עוד כי‪" ,‬צריך לזכור שהיתרון‬
‫הבולט של ההסכם הקיבוצי בענף שלנו הוא‬
‫ייחודו‪ .‬בעולם אין אף הסכם השומר על שיווין‬
‫זכויות של העובדים המקומיים‪ ,‬העובדים הזרים‪,‬‬
‫ובמקרה שלנו גם של הפלשתינים"‪ .‬מויאל מספר‬
‫כי בדצמבר ‪ ,2009‬כשההסכם כבר היה מוכן‪ ,‬הוא‬
‫הציג אותו בכנס ארגון הגג של גופי ייצוג לעובדים‬
‫בענף הבנייה בעולם‪ ,‬ה‪.BWI-‬‬
‫"לאחר שהצגתי את ההסכם בקונגרס העולמי‪,‬‬
‫‪32‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫ספרתי להם על התלאות שעברו עובדים‪ .‬לאחר‬
‫חתימתו הוזמנתי שוב לקונגרס באירופה הם‬
‫נדהמו שהפכתי את ההסכם הענפי לחוק‪,‬‬
‫באמצעות צו הרחבה שנתנה לו המדינה‪ .‬מה‬
‫שהפך אותו למחייב לכל המעסיקים וכל‬
‫העובדים בענף‪ .‬הקונגרס נתן לנו על זה ציון‬
‫לשבח‪ .‬עשינו הסטוריה"‪.‬‬
‫‪ ‬ש‪ :‬מה מצבו של העובד בבנייה בישראל לעומת‬
‫עמיתיו בעולם?‬
‫"שכר המינימום שקבענו בהסכם הוא מהגבוהים‬
‫בעולם‪ .‬במערב מדובר בשכר של ‪ 700-800‬דולר‪.‬‬
‫אין שם צווי הרחבה להסכמי עבודה שהופכים את‬
‫ההסכם לחוק‪ .‬באירופה‪ ,‬למשל‪ ,‬יישוב סכסוכי‬
‫עבודה הוא מנגנון שנדיר כי מצליחים להגיע בו‬
‫למיצוי ההליכים‪ ,‬בגלל התעלמות של מעסיקים‪ .‬זה‬
‫בלט בעת משבר הנדל"ן של ‪ 2008‬שבו פוטרו עובדים‬
‫רבים בענף הבנייה ונותרו ללא הגנה מול מעסיקים‪.‬‬
‫ההדברות אצלנו יצרה מצב שניתן לעבוד בשקט‪.‬‬
‫בכנס בינלאומי שנערך לאחרונה באיטליה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הוצגו נתונים קשים על הנעשה בארצות המפרץ‪.‬‬
‫קראנו גם על אסונות בעת בניית האצטדיונים‬
‫שנבנו לקראת המונדיאל בברזיל‪ .‬ניצול עובדים בענף‬
‫הבנייה בעולם מתבטא בקיפוח חיי אדם"‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה צריך לעשות‬
‫כדי להביא מעסיקים‬
‫להפוך את הוועדה‬
‫לכלי מרכזי ליישוב‬
‫סכסוכי עבודה?‬
‫"ההתאחדות עשתה‬
‫רבות בכדי להביא‬
‫לפרסום וקידום הוועדה‬
‫הפריטטית‪ .‬כעת תורם‬
‫של מעסיקים להבין‬
‫שכיום מערכת יחסי‬
‫העבודה מושתת על‬
‫פתרון סכסוכים סביב‬
‫שולחן עגול‪ .‬הם הרי‬
‫יודעים שבתקציב‬
‫ההוצאות שלהם רכיב‬
‫השכר הוא רכיב כבד‬
‫ושם אפשר לעשות‬
‫סדר"‪.‬‬
‫חבר התאחדות בוני‬
‫הארץ‪ ,‬עמית גוטליב‪,‬‬
‫מספר כי מאז שנת‬
‫‪ 2000‬ועד היום הוגשו‬
‫כ‪ 40 -‬תביעות של‬
‫עובדים פלשתינים נגד‬
‫החברה שלו לבדה‪.‬‬
‫"רוב התביעות הן סביב‬
‫נושא תלוש השכר‪ :‬התנאים‬
‫סוציאליים המגיעים לכאורה‬
‫לעובד‪ ,‬דמי נסיעה‪ ,‬דמי‬
‫הבראה וטענות שונות אודות‬
‫אי התאמה בין מספר ימי‬
‫העבודה למספר ימי הנוכחות‬
‫עמית גוטליב‬
‫המופיעים בתלוש השכר"‪.‬‬
‫גוטליב מצטרף לדיווחים על העלייה הדרמטית‬
‫במספר התביעות בתחום זה שמאחוריהן עומדים‬
‫עורכי דין המשווקים שירותיהם במגזר זה‪ .‬הוא‬
‫מדווח על עובדים שהעבירו לו מידע לאורך השנים‬
‫הללו‪ ,‬שלפיו‪" ,‬מדובר לא פעם בעורכי דין שהם סוג‬
‫של ‘רודפי אמבולנסים'‪ .‬העובד לא נדרש לשלם להם‬
‫שכר טרחה מראש‪ ,‬אלה רק לחתום על ייפוי כוח‬
‫לעו"ד והבטחה להעביר אליו חצי מהסכום שיפסק‬
‫בתביעה"‪ .‬עוד אומר גוטליב‪" ,‬השיטה עובדת כך‪:‬‬
‫עו"ד לא פונה אלי‪ ,‬המעסיק‪ ,‬אלא פונה ישר לבית‬
‫המשפט‪ .‬אחר כך אנחנו שומעים שוב ושוב שופטים‬
‫שדורשים מאתנו להגיע לפשרה‪ ,‬גם כשהתביעה לא‬
‫מבוססת על שום דבר המחייב אותנו לשלם"‪.‬‬
‫לפי גוטליב‪" ,‬במקרים רבים מידי‪ ,‬התנהלות עורכי‬
‫הדין שמייצגים עובדים פלשתינים היא ברמה נמוכה‬
‫ביותר‪ .‬אפשר ללמוד עד כמה מדובר בתביעות סרק‬
‫כשמסתכלים על תוצאות ההליכים‪ .‬הם מסכימים‬
‫ברוב המקרים להתפשר על ‪ 4%-5%‬מסכום התביעה‬
‫המקורי"‪ .‬הוא מוסיף‪" ,‬תובעים מקבלנים כל מיני‬
‫תנאים שלא קיימים בהסכם הקיבוצי‪ .‬צריך לזכור‬
‫שמי שמנפיק תלושי שכר לעובד פלשתיני היא רשות‬
‫האוכלוסין‪ .‬אנחנו עושים כל מה שניתן כדי לשפר‬
‫את שכרו של העובד‪ ,‬אך בסופו של דבר‪ ,‬הכסף עובר‬
‫לעובד במזומן כי המדינה מאלצת אותנו לשלם‬
‫באופן שלא מאפשר מעקב ובחינת העמידה בתנאי‬
‫השכר באמת"‪.‬‬
‫גוטליב סבור כי בתי דין לעבודה צריכים לפעול‬
‫בהתאם להסכם הקיבוצי ולשלוח כל תובע ונתבע‬
‫בתחום זה לוועדה הפריטטית‪" .‬השאלה היא ‪-‬‬
‫האם כל תביעה מחייבת את שני הצדדים ללכת‬
‫לוועדה? אנחנו טוענים שכן"‪ .‬הוא מספר כי על‬
‫פי ניסיונו גם במקרה שבו לא מתקבלת פשרה‬
‫בוועדה‪ ,‬היא קובעת את גבולות הגזרה לתביעה‪.‬‬
‫"בסופו של דבר יש שם עו"ד שמייצג את העובדים‬
‫מצידה של ההסתדרות‪ .‬עו"ד פרטיים מנסים לנפח‬
‫את התביעה כדי לגרוף כסף‪ .‬כאשר העו"ד של‬
‫ההסתדרות לא מתחלק עם העובד בסכום שיקבע‬
‫ואז הכל נראה אחרת"‪.‬‬
‫גוטליב מסכם‪" ,‬בעקבות ניסיוני אני ממליץ על‬
‫פנייה לוועדה הפריטטית‪ .‬מדובר באנשי מקצוע‬
‫ובדיון המבוסס על עובדות‪ .‬אם הקבלן טעה ולא‬
‫שילם משהו מהסכום האמור‪ ,‬עליו לשלם‪ .‬אבל‬
‫במקרים רבים שראיתי זה לא המצב‪ ,‬והעובד‬
‫קיבל רק את מה שמגיע לו‪ ,‬זה הפתרון הנכון‬
‫ביותר למצב שנוצר"‪0 .‬‬
‫תוכנית אכיפה פנימית‬
‫בנושא ההגבלים העסקיים‬
‫בהתאחדות בוני הארץ‬
‫אז שנת ‪ 2012‬החלה ההתאחדות‬
‫ביישום תוכנית אכיפה פנימית‬
‫בנושא הגבלים עסקיים שעיקריה‬
‫יובאו להלן‪ .‬יודגש כי תוכנית‬
‫האכיפה מותאמת להתאחדות בוני הארץ אך‬
‫מומלץ ורצוי שכל גוף עסקי יהיה ער לאמור‬
‫במאמר זה וישקול את פעולותיו בהתאם‬
‫לדברים שלהלן‪.‬‬
‫מ‬
‫עו”ד קובי פלקסר‪,‬‬
‫יועץ משפטי בהתאחדות בוני הארץ‬
‫חוק ההגבלים העסקיים הוא אחד מהחוקים‬
‫החשובים המעצבים את כללי ההתנהגות של‬
‫הגופים המסחריים במשק‪ .‬מטרתו של החוק היא‬
‫הבטחת קיומה של תחרות חופשית במשק‪ .‬הנחת‬
‫המוצא היא כי תחרות חופשית מביאה ליעילות‬
‫מוגברת בפעילות המשק‪ ,‬ומובילה לתוצאות‬
‫רצויות מבחינתו של הצרכן כדוגמת מחירים‬
‫נמוכים יותר‪ ,‬שיפור איכות המוצר (או השירות)‬
‫וכן לתנאי אספקה משופרים‪.‬‬
‫חוק הגבלים העסקיים מטפל בשלושה סוגי‬
‫הגבלים עסקיים‪ :‬הסדר כובל‪ ,‬מיזוג חברות‬
‫ומונופולין‪.‬‬
‫לעניינו הנושא הרלוונטי הינו הסדר כובל‬
‫שמשמעותו ‪ -‬כל דרך מתואמת המופעלת על ידי‬
‫בני אדם המנהלים עסקים‪ ,‬ושמגמתה השלטת‬
‫הסדר שעלול לפגוע בתחרות‪.‬‬
‫כהסדר כובל ניתן לראות גם קביעת קו פעולה‬
‫בידי איגוד עסקי ‪ -‬קו פעולה עשוי להיחשב‬
‫כהסדר כובל כאשר מדובר בהמלצה‪ ,‬מפורשת או‬
‫משתמעת‪ ,‬ולא בהנחיה או הוראה מחייבת‪.‬‬
‫התאחדות בוני הארץ היא איגוד עסקי ועל כן‬
‫קביעת קו פעולה לחברי ההתאחדות על ידי‬
‫ההתאחדות הינה אסורה על פי החוק‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫פעולות שעשויות להוות‬
‫עבירה על חוק ההגבלים‬
‫העסקיים‬
‫‪ .1‬קביעה או המלצה על נקיטת קו פעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאום תנאי מכירה או רכישה‪.‬‬
‫‪ .3‬חלוקת שווקים ולקוחות‪.‬‬
‫‪ .4‬תיאום הצעות במכרזים‪.‬‬
‫‪ .5‬הסדר אי תחרות בין גופים‪.‬‬
‫פעולות מותרות‬
‫‪ .1‬העברת מסמכים ומידע לחברי ההתאחדות‪.‬‬
‫‪ .2‬השתתפות בכנסים‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬ועדות‪ ,‬ישיבות‬
‫ואספות כלליות‪.‬‬
‫‪ .3‬חובי משותף מול רשויות השלטון‪.‬‬
‫חוק ההגבלים העסקיים מטיל אחריות פלילית‬
‫על העובר אותו כאשר העונשים המקסימאליים‬
‫הקבועים בחוק הינם ‪ 3‬שנות מאסר או קנס כספי‬
‫של עד ‪ 2.26‬מליון ‪ .₪‬יודגש כי בתי המשפט נוטים‬
‫להחמיר בנושא ואך לאחרונה נקבעו עונשי מאסר‬
‫לנושאי משרה בתאגידים שעברו על החוק‪.‬‬
‫למען הסדר הטוב יובהר כי הגנה המוענקת‬
‫למנהלי תאגיד הינה אם יוכיח שהעבירה נעברה‬
‫שלא בידיעתו וכן שנקט בכל האמצעים הסבירים‬
‫להבטחת שמירתו של החוק ‪ -‬מכאן חשיבות‬
‫תוכנית האכיפה‪.‬‬
‫כמובן שהיריעה קצרה מלפרט את כל ההנחיות‬
‫וההוראות הרלוונטיות‪ ,‬אך כפי שניתן להבין‪ ,‬לא‬
‫ניתן לקבוע בוודאות מה היא פעולה שעשויה‬
‫להוות עבירה על החוק ומה היא פעולה "פטורה"‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬במידה ויש ספק ‪ -‬יש להתייעץ עם גורם‬
‫מוסמך האמון על הנושא בארגון‪0 .‬‬
‫תקן חדש למערכת פסיפס ואריחי‬
‫קרמיקה בחיפוי פנים מיושמים בהדבקה‬
‫(ת”י ‪ 1555‬חלק ‪ 2‬מ‪)2014-‬‬
‫המעבר לאריחים גדולים יותר‪ ,‬המעבר למחיצות‬
‫מלוחות צמנטיים או אפילו מלוחות גבס‪ ,‬חייב‬
‫החיפוי‬
‫דבק מסוג אחר‪ ,‬המותאם למערכות‬
‫רקע‪ :‬קיר‪ ,‬עמוד או חלק מבניין‪ ,‬המיועד לחיפוי‪.‬‬
‫החדשות‪.‬‬
‫הרקע יכול להיות עשוי מבטון‪ ,‬מבלוקי בטון‪,‬‬
‫התקן‬
‫זו‪.‬‬
‫דרישה‬
‫על‬
‫לענות‬
‫בא‬
‫‪2‬‬
‫חלק‬
‫‪1555‬‬
‫תקן‬
‫מבלוקים מבטון‪-‬תאי מאושפרים באוטוקלב‪,‬‬
‫לתקנים‬
‫התאמתו‬
‫תוך‬
‫‪,2014‬‬
‫בשנת‬
‫מחדש‬
‫נכתב‬
‫מבלוקי חול‪-‬סיד‪ ,‬מבלוקי גבס או מלוחות גבס‪.‬‬
‫האירופאיים‪ ,‬משם אנו מייבאים את רוב אריחי פריימר‪ :‬שכבת יסוד המקשרת בין התשתית לבין‬
‫הקרמיקה‪.‬‬
‫שכבת ההדבקה‪.‬‬
‫במערכת‬
‫מתפקדים‬
‫ראשיים‬
‫מרכיבים‬
‫שני‬
‫שכבת ביניים‪ :‬שכבת טיח המושמת‪ ,‬לפי‬
‫החיפוי ‪ -‬יישום ההדבקה (תקן ‪ 1555‬חלק ‪ )2‬הצורך‪ ,‬בין הרקע לבין שכבת ההדבקה‪,‬‬
‫והדבק ‪ -‬בו מטפל תקן ‪ .4004‬המאמר הראשון ומיועדת ליצור פני שטח אחידים וישרים‪.‬‬
‫דן באופן יישום הדבקה‪ ,‬המאמר השני דן בעיקר שכבת הביניים‪ ,‬אם קיימת‪ ,‬משמשת כתשתית‪.‬‬
‫בדבקים‪.‬‬
‫תשתית‪ :‬השכבה (הרקע או שכבת הביניים‪ ,‬לפי‬
‫העניין)‪ ,‬שעליה מושמת שכבת ההדבקה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫תקן ‪ 1555‬חלק ‪ 2‬קובע דרישות לביצוע מערכות שכבת הדבקה‪ :‬שכבה המשמשת להדבקת אריחי‬
‫חיפוי קירות פנים ומחיצות בבניינים‪ ,‬בלוחות הקרמיקה או לוחות הפסיפס לתשתית‪( .‬שכבת‬
‫דבק או שכבת מלט‪-‬צמנט יכולות לשמש בתנאים‬
‫פסיפס או באריחי קרמיקה‪.‬‬
‫הכשלים במערכות חיפוי אלה נגרמים בדרך מסוימים כשכבת הדבקה)‪.‬‬
‫כלל בשל תהליכים המתהווים בשכבות מערכת חיפוי‪ :‬מערכת הכוללת את שכבת‬
‫שמתחת לאריחים או ללוחות (שכבת ההדבקה הביניים (אם קיימת)‪ .‬שכבת האיטום (אם‬
‫קיימת)‪ ,‬שכבת ההדבקה‪ ,‬אריחי הקרמיקה‬
‫ושכבת הביניים) ובמישקים שביניהם‪.‬‬
‫התקן מפרט דרישות והוראות להבטחת איכות או לוחות הפסיפס והחומר למילוי ולאיטום‬
‫מערכת החיפוי‪ ,‬כגון‪ :‬דרישות הנוגעות לטיב המישקים‪ ,‬המהווים יחד חיפוי לרקע‪.‬‬
‫החומרים והמוצרים‪ ,‬לתכנון מערכת החיפוי הדבקה בסירוק‪ :‬הדבקה בשכבת דבק שסורקה‬
‫ולתפקודה‪ ,‬והוראות בדבר הבדיקות שיש לערוך במרית משוננת‪.‬‬
‫הדבקה במלט‪-‬צמנט‪ :‬הדבקה בשכבת מלט‪-‬‬
‫במהלך העבודה ובסיומה‪.‬‬
‫התקן אינו דן בהדבקת אריחי קרמיקה‪ ,‬דקים מאד צמנט (טיט) שאינה מסורקת‪.‬‬
‫שעוביים קטן מ‪ 5-‬מ"מ; (בגבם של חלק מאריחים מריחה כפולה‪ :‬מריחה הנעשית הן על גבי‬
‫אלה ישנה רשת חיזוק עשויה פיברגלס‪ ,‬המודבקת התשתית והן על גב האריח‪.‬‬
‫לאריח בזמן הייצור במפעל‪ ,‬וגם לא במוצרים זמן חופשי‪ :‬פרק הזמן המרבי שמותר להמתין‬
‫המורכבים משני אריחים דקים המודבקים זה לזה‪ ,‬ממריחת הדבק על התשתית ועד להדבקת‬
‫האריח מבלי לפגוע בחוזק ההידבקות‪ ,‬כמוצהר‬
‫עם רשת ביניהם או בלעדיה)‪.‬‬
‫על ידי היצרן‪.‬‬
‫‪ .3‬להלן מספר הגדרות‬
‫רלוונטיות למאמר זה‬
‫אגף טכני‬
‫אינג’ נתן חילו‪,‬‬
‫מנהל האגף הטכני‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫חיפוי פנים בחדרי שירותים הוא אחד הרכיבים‬
‫הקובעים את איכות הדירה בעיני הדייר‪ .‬הדייר‬
‫רואה את חיפוי הפנים כמבטא את אישיותו ואת‬
‫רצונותיו‪ .‬מלבד המראה האסתטי‪ ,‬חיפוי אוטם‬
‫את המחיצה למעבר מים‪ ,‬קל לניקוי ומאפשר‬
‫שימוש חופשי במים ללא חשש לגרימת נזקים‪.‬‬
‫לפני עידן ועידנים חיפוי הפנים הנפוץ היה אריחי‬
‫חרסינה ‪ 15/15‬ס"מ‪ .‬לכן המונח "חרסינה" שימש‬
‫במקום המונח "חיפוי פנים"‪ .‬אריחים אלה‬
‫הודבקו על ידי טיט צמנט‪ ,‬ובגלל מידותיהם‬
‫הקטנות לא התפתחו בהם מאמצים חריגים‬
‫המסוגלים לגרום לסדיקת האריחים‪.‬‬
‫חיפוי בחרסינה בוצע על ידי מלט צמנט‪ ,‬המורכב‬
‫מצמנט וחול‪ .‬במערכת זו הטיט מילא את תפקיד‬
‫הדבק בצורה טובה‪ .‬ניתן להשתמש באותו מלט‬
‫אף לתיקון ליקויים בבנייה‪ .‬המערכת אינה‬
‫רגישה במיוחד לעובי המלט (ניתן לבצע מלט‬
‫בעובי עד ‪ 4‬ס"מ)‪.‬‬
‫בבניינים חדשים לא תמצאו שתי דירות ובהן‬
‫חיפוי פנים זהה ‪ -‬כל דייר בוחר לו את הקרמיקה‬
‫המוצאת חן בעיניו ואף בוחר שילובים שונים של‬
‫אריחי קרמיקה‪ .‬על כן המוכר מעמיד לרשות‬
‫הדייר מגוון של ‪ 4-6‬סוגים שונים של אריחי‬
‫קרמיקה לבחירתו‪ .‬רוב הדיירים אינם מסתפקים‬
‫בכך ובוחרים אריחי קרמיקה ואף שילוב של‬
‫אריחים מתוך המגוון הרחב הקיים בשוק‪.‬‬
‫היום נדרש הקבלן לבצע חיפוי באריחי קרמיקה‬
‫שונים ומשונים‪ ,‬במידות גדולות מאד‪ ,‬בעלי‬
‫טקסטורה מגוונת‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪ .2‬חלות התקן‬
‫‪ .4‬דרישות כלליות‪,‬‬
‫חומרים ומוצרים לתשתית‬
‫תקן זה חל על מערכת חיפוי על קירות ומחיצות‬
‫פנימיות של בניינים‪ ,‬באריחי קרמיקה ובלוחות‬
‫פסיפס המותקנת באתר בהדבקה ישירה על המערכת מורכבת כאמור מאריחים‪ ,‬שכבות‬
‫הרקע או בהדבקה על גבי שכבת ביניים‪ .‬התקן ביניים המיושמים על רקע הקיר הקיים‪ .‬יש‬
‫חל על חיפויים המודבקים באמצעות דבקים חשיבות רבה מאד להתאמת חלקי המערכת אחד‬
‫הן בשיטת ההדבקה בסירוק והן באמצעות לשני ‪ -‬הרקע‪ ,‬שכבת הביניים‪ ,‬הדבק והאריחים‪.‬‬
‫התקן דן באופן התאמת חלקי המערכת‪.‬‬
‫מלט‪-‬צמנט‪.‬‬
‫התקן אינו חל על חיפוי קירות פנים העשוי כישלון בהתאמה זו עלול להוביל לכשל‬
‫החיפוי‪.‬‬
‫מלוחות צמנטיים ומלוחות כפיסי עץ‪.‬‬
‫לפתור בעיית הסדקים באריחים‪.‬‬
‫התאמת הרקע‪ ,‬התשתית וחומרי ההדבקה‬
‫חומר הרקע‬
‫בטון‬
‫בלוק גבס‬
‫בלוק בטון‬
‫תאי‬
‫בלוק בטון‬
‫רקע‬
‫סטיית הרקע‬
‫מקס'‬
‫‪ 5‬מ"מ‬
‫לאורך ‪ 2‬מ'‬
‫‪ 5-8‬מ"מ‬
‫לאורך ‪ 2‬מ'‬
‫יותר מ‪8-‬‬
‫מ"מ לאורך‬
‫‪ 2‬מ'‬
‫כנדרש בת"י‬
‫‪1925‬‬
‫תשתית הדבקה על שכבת ביניים‬
‫טיח גבס‬
‫טיח‬
‫טיח צמנט‬
‫תרמי‬
‫חומר ההדבקה‬
‫דבק מלט‬
‫דבק‬
‫צמנטי תחליב צמנט‬
‫הדבקה‬
‫ישירה על‬
‫הרקע‬
‫כן‬
‫לא חובה‬
‫לא חובה לא חובה‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא חובה‬
‫לא חובה לא חובה‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‪ ,‬מעל‬
‫שכבת‬
‫פריימר‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫לא‬
‫חובה‬
‫‪+‬שכבת‬
‫פריימר‬
‫לא‬
‫‪----‬‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כנדרש בת"י‬
‫‪789‬‬
‫כן‬
‫כן אך‬
‫לא חובה‬
‫כן אך‬
‫לא‬
‫חובה‬
‫כן‬
‫כן אך‬
‫לא חובה‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא חובה‬
‫לא חובה לא חובה‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫כן‪,‬‬
‫על פי‬
‫הוראות‬
‫יצרן‬
‫הדבק‬
‫כן‬
‫לא‬
‫גדולה מהנדרש לא‬
‫בת"י ‪789‬‬
‫כן‪ ,‬מעל‬
‫בלוק חול‪-‬סיד ‪ 5‬מ"מ‬
‫שכבת‬
‫לאורך ‪ 2‬מ'‬
‫(סיליקט)‬
‫פריימר‬
‫כן‪ ,‬מעל‬
‫‪ 5-8‬מ"מ‬
‫שכבת‬
‫לאורך ‪ 2‬מ'‬
‫פריימר‬
‫לא‬
‫יותר מ‪8 -‬‬
‫מ"מ לאורך‬
‫‪ 2‬מ'‬
‫כן‬
‫כנדרש בת"י‬
‫לוח גבס‬
‫‪1924‬‬
‫לסוגיו‬
‫כן‬
‫הערות לטבלה‪:‬‬
‫א‪ .‬פרק הזמן שיש להמתין מגמר הכנת התשתית עד לתחילת ההדבקה לא יפחת מ‪ 14 -‬יום עבור טיח עשוי מלט‬
‫מוכן באתר או מלט יבש מוכן מראש‪ ,‬ולא יפחת מ‪ 28 -‬יום עבור טיח עשוי מלט מעוכב‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרק הזמן שיש להמתין מגמר הכנת התשתית עד לתחילת ההדבקה לא יפחת מ‪ 7 -‬ימים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין להשתמש במלט ‪ -‬צמנט כחומר הדבקה באזורים רטובים‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרק הזמן שיש להמתין מגמר יציקת הבטון עד לתחילת ההדבקה לא יפחת מ‪ 28 -‬ימים‬
‫‪ .5‬יש חשיבות רבה לפרק‬
‫הזמן שיש להמתין מגמר‬
‫הכנת התשתית עד לתחילת‬
‫ההדבקה‬
‫רוב הכישלונות נובעים מאי עמידה בדרישה זו‪.‬‬
‫המונח "הכנת התשתית" פירושו המעשי הוא‬
‫תיקון ליקויים שהיו בבנייה כדי להתאימה כרקע‬
‫לקרמיקה‪ .‬ברוב המקרים מתגלית בעייה זו כאשר‬
‫מתחילים בהדבקה‪ .‬הפתרון הנכון הוא לתקן את‬
‫הליקוי בבנייה‪ ,‬ליישר אותה בצורה מתאימה‪,‬‬
‫להמתין ‪ 14-28‬יום ואז להתחיל בהדבקה‪.‬‬
‫הליך זה הוא בעייתי‪ .‬חלק ניכר מהקבלנים‬
‫‪38‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫מתעלמים מפרק זמן זה‪ ,‬ומבצעים את ההדבקה‬
‫יום או יומיים לאחר השלמת תיקוני הרקע‪.‬‬
‫את התוצאה מהתעלמות מדרישה זו‪ ,‬פוגשים‬
‫כעבור מספר חודשים בדמות סדקים באריחים‪.‬‬
‫יש גורסים כי הסדקים באריחים נוצרים בגלל‬
‫ספיגות גבוהה במיוחד של אריחי הקרמיקה‪.‬‬
‫תקן ‪ 1314‬מאפשר ספיגות גבוהה מאד באריחי‬
‫קיר (בניגוד לאריחי רצפה שם הספיגות נמוכה‬
‫ומוגבלת)‪ .‬הבעייה שמעלים קבלנים ודיירים‬
‫היא כי אין מבחר גדול של אריחי קרמיקה בעלי‬
‫ספיגות נמוכה‪ ,‬הקבלנים מתקשים לעמוד מול‬
‫דייר שרכש אריחים בעלי ספיגות גבוהה‪.‬‬
‫בכל מקרה הקפדה על זמן ההמתנה התקני עשוי‬
‫‪ .6‬מישקים‪:‬‬
‫מישקים הנם מרכיב חשוב באסתטיקה של‬
‫הדירה‪ .‬יש מספר סוגים של מישקים כפונקציה‬
‫של תפקודם בחיפוי פנים‪.‬‬
‫מישקים רגילים‪ :‬רוחב המישקים הרגילים בין‬
‫אריחי קרמיקה יהיה ‪ 3‬מ"מ לפחות‪ .‬חומר המילוי‬
‫יושם לכל עומק המישק‪.‬‬
‫מילוי מישקים רגילים‪ :‬מישקים רגילים ימולאו‬
‫בחומר המתאים בהתאם לייעוד החלל‪ ,‬כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪ - CGI‬חומר מילוי צמנטי רגיל ‪ -‬באזורים יבשים‬
‫במבנים שאינם מבני ציבור‪.‬‬
‫‪ -CG2W‬חומר מילוי צמנטי משופר עם אפיון‬
‫נוסף של ספיגות מים מופחתת ‪ -‬לאזורים רטובים‬
‫במבנים שאינם מבני ציבור ולאזורים יבשים‬
‫במבני ציבור‪.‬‬
‫‪ -RG‬חומר מילוי שרף בריאקציה ‪ -‬לאזורים‬
‫רטובים במבני ציבור ולאזורים החשופים‬
‫לחומרים אגרסביים‪.‬‬
‫מישקי התפשטות‪:‬‬
‫מישקים מבניים‪ :‬עוברים דרך מערכת החיפוי‬
‫כולה בקו ישר וברוחב המישק המתוכנן‪.‬‬
‫מישקי ביניים‪ :‬עוברים דרך שכבת ההדבקה‬
‫ושכבת האריחים או הלוחות‪ .‬רוחב מישקי‬
‫הביניים יהיה ‪ 6‬מ"מ לפחות‪.‬‬
‫מישקים אנכיים‪ :‬יהיו במפגש בין מישורים‬
‫(כגון‪ :‬פינות פנימיות וחיצוניות ‪ -‬מישקים‬
‫אופקיים יהיו‪ :‬במפגש בין קיר לרצפה ולתקרה‪,‬‬
‫במפגש בין שני מישורים (כגון מתחת לבליטות)‪.‬‬
‫מישקי הפרדה‪ :‬עוברים דרך שכבת ההדבקה‬
‫ושכבת האריחים או הלוחות‪.‬‬
‫מישקי הפרדה יהיו במקומות שבהם חומר הרקע‬
‫משתנה‪ ,‬ובמקומות המפגש בין האריחים או‬
‫הלוחות לרכיבי בניין‪ ,‬כגון חלונות‪ .‬רוחב מישקי‬
‫ההפרדה יהיה ‪ 4‬מ"מ לפחות‪.‬‬
‫איטום בפני רטיבות‪ :‬באזורים רטובים יש‬
‫לשקול השמת שכבת איטום על פני התשתית‪,‬‬
‫בטיחות אש‪ :‬יובטח שמערכת החיפוי תתאים‬
‫לנדרש על חלקיו בנוגע לסיווגם לפי תגובותיהם‬
‫בשריפה‪.‬‬
‫‪ .8‬הכנות לפני השמת החיפוי‪:‬‬
‫לפני השמת החיפוי יש לנקות את פני הרקע‬
‫בעזרת מברשת מכל לכלוך‪ ,‬אבק‪ ,‬שומנים‪,‬‬
‫תפרחות וחומרי אשפרה‪ .‬בבניינים הנמצאים‬
‫בסביבה ימית יש לשטוף במים את פני הרקע‬
‫המוברשים כ‪ 24-‬שעות לפני התחלת עבודה‬
‫החיפוי‪ ,‬למעט ברקע עשוי לוחות גבס‪.‬‬
‫הכנת רקע מבטון‪ :‬יש להסיר את השכבה‬
‫החיצונית הרופפת עד להגעה לשכבה יציבה‪.‬‬
‫אם נדרש לתקן את הרקע בשלמותו או‬
‫בחלקו‪ ,‬יש לתקנו באמצעות שכבת טיח‪ .‬אם‬
‫ברקע יש זיון הנראה לעין‪ ,‬אין מתחילים‬
‫בטיוח או בחיפוי לפני קבלת הוראות‬
‫ממתכנן התכנון ההנדסי בנוגע לטיפול בזיון‪.‬‬
‫לפני השמת הטיח תובטח אשפרת הרקע כנדרש‪.‬‬
‫רקע בטון שאין בו פגמים מהותיים‪ ,‬כגון קיני חצץ‪,‬‬
‫והעומד בדרישות הסטיות הנקובות‪ ,‬יכול לשמש‬
‫תשתית להדבקה ישירה‪ ,‬ללא שכבת ביניים‪.‬‬
‫הכנת רקע מבלוקים‪ :‬על גבי רקע שאינו עשוי‬
‫בטון‪ ,‬כגון רקע מבלוקי בטון‪ ,‬מבלוקי בטון‪-‬תאי‬
‫מאושפרים באוטוקלב או מבלוקי חול‪-‬סיד‪ ,‬יש‬
‫לשים טיח‪.‬‬
‫הכנת רקע למערכת טיח קיימת‪ :‬לפני‬
‫הדבקת אריחים או לוחות על מערכת טיח‬
‫קיימת יש לוודא‪ ,‬שהתשתית עומדת בדרישות‬
‫הסטיות המותרות ובדרישות חוזק ההידבקות‬
‫במתיחה‪.‬‬
‫הכנת רקע מלוחות גבס‪ :‬לפני הדבקת אריחי‬
‫קרמיקה או לוחות פסיפס על גבי לוחות גבס יש‬
‫לוודא‪ ,‬שנעשו איחוי והחלקה של המישקים בין‬
‫לוחות הגבס ושל ראשי הברגים המחברים אותם‬
‫אל פרופילי השלד‪ .‬אין לתקן סטיות בלוחות‬
‫הגבס על ידי טיט צמנט‪ ,‬ולא על ידי שכבת דבק‬
‫ולא על ידי טיח‪ .‬יש לתקן אותה על ידי החלפת‬
‫לוחות הגבס‪.‬‬
‫‪ .9‬בדיקות ‪ -‬שיטות ודרישות‬
‫בדיקות לפני תחילת עבודת החיפוי ובמהלכה‬
‫השלמת עבודות קודמות‬
‫א‪ .‬מוודאים שהסתיימו כל עבודות החשמל‪,‬‬
‫השרברבות‪ ,‬הרכבת המלבנים הסמויים‪,‬‬
‫הרכבת סיפי החלונות והעבודות המכניות‬
‫השונות בשטחים המיועדים לחיפוי ובשטחים‬
‫הסמוכים להם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוודאים שפני הרקע נוקו‪ ,‬ובמידת הצורך‬
‫נשטפו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מוודאים שהושלמה השמת שכבת איטום‬
‫במקומות שהיא נדרשת בהם‪.‬‬
‫התאמת התשתית‬
‫א‪ .‬מוודאים את התאמת הרקע לדרישות‬
‫המפורטות עבורם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוודאים שנעשו כל עבודות ההכנה‪.‬‬
‫התאמת החומרים והמוצרים‬
‫מוודאים את התאמת כל החומרים והמוצרים‬
‫המשמשים במערכת החיפוי לדרישות‪.‬‬
‫בודקים את האריחים והלוחות בבדיקה חזותית‪.‬‬
‫כל אריח או לוח פסיפס שמתגלים בו פגמים‬
‫החורגים מהמותר פוסלים לשימוש‪.‬‬
‫מוודאים שהאריחים או הלוחות המיועדים לחלל‬
‫מסוים‪ ,‬לרבות תיקונים והשלמות‪ ,‬יהיו מאותה‬
‫סדרת ייצור‪ ,‬מאותה מידת ייצור מוצהרת ובאותו‬
‫קוד גוון‪ ,‬אם מתגלים הבדלי גוון משמעותיים‪,‬‬
‫יש לקבל הנחיות מהמתכנן‪.‬‬
‫בדיקה של חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה‬
‫צירית) של הרקע‪ ,‬או של הרקע ושכבת‬
‫הביניים‪.‬‬
‫עורכים בדיקה זו במקרה של ספק או של‬
‫מחסור בנתונים בנוגע לחוזק ההידבקות‬
‫במתיחה (במשיכה צירית) של הרקע או של‬
‫שכבת הביניים‪.‬‬
‫בודקים את הרקע כפי שהוא באתר (עם שכבת‬
‫טיח או בלעדיה)‪.‬‬
‫חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה צירית) יהיה‬
‫ממוצע התוצאות של כל הדוגמאות שנבדקו‪.‬‬
‫חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה צירית) לא‬
‫יהיה קטן מהנדרש‪.‬‬
‫בדיקת כיסוי הדבק‬
‫בודקים את כיסוי הדבק במהלך עבודת החיפוי‪.‬‬
‫דוגמים אריח אחד או לוח אחד לכל ‪ 10‬מ"ר‪.‬‬
‫לאחר הידוק האריחים או הלוחות מוציאים‬
‫את האריח או הלוח ובודקים חזותית את מידת‬
‫כיסוי גבם בדבק‪.‬‬
‫הדבק יכסה ‪ 85%‬לפחות מגב האריח או הלוח‬
‫ואת הפינות‪.‬‬
‫בדיקות בגמר העבודה‬
‫מישוריות החיפוי‪ :‬בעזרת סרגל מדידה‬
‫מאלומיניום שאורכו ‪ 2‬מ'‪.‬‬
‫בדיקות גימור הקיר‪ :‬בודקים חזותית הבדיקות‬
‫המפורטות להלן‪.‬‬
‫רוחב מישקים‪ :‬רוחב המישקים יתאים לדרישות‬
‫התכנון‪ ,‬ויהיה אחיד לאורך המישק‪ ,‬כמפורט‬
‫בתקן הישראלי ת"י ‪ 314‬ובסטיות המותרות‪.‬‬
‫ישרות המישקים‪ :‬המישקים יהיו ישרים‪ ,‬אלא‬
‫אם נדרש אחרת בדרישות התכנון‪.‬‬
‫מילוי המישקים‪ :‬מוודאים שכל המישקים ללא‬
‫חורים‪ ,‬וממלאים חללים אם נמצאו בהם‪.‬‬
‫המים של האריחים והלוחות יתאימו להזמנה‪.‬‬
‫המראה הכללי וגוון החיפוי יתאימו לדרישות‬
‫התכנון‪.‬‬
‫המישקים יהיו אחידים וישרים ויתאימו‬
‫לדרישות התכנון‪ .‬מילוי המישקים יהיה אחיד‪,‬‬
‫ללא חללים או נקבים‪ ,‬וגונו יתאים לגוון‬
‫המוזמן‪.‬‬
‫תכנון ‪ -‬כללי‬
‫מערכת החיפוי נתונה‪ ,‬במרבית המקרים‪,‬‬
‫במאמצים פנימיים הנוצרים בתוכה עקב‬
‫תנועה יחסית של חלקי המערכת‪ ,‬בעיקר בין‬
‫שכבת האריחים או הלוחות לבין השכבות‬
‫שמתחת לה‪ .‬הגורמים השונים לתנועה יחסית‬
‫זו הם אלה‪:‬‬
‫ מקדם ההתפשטות התרמי הנמוך של‬‫האריחים והלוחות (קטן פי ‪ 2‬בערך מזה של‬
‫בטון)‪.‬‬
‫ התכווצות של שכבת הדבק או הטיח‬‫בייבוש‪.‬‬
‫ שינויים בלחות היחסית בסביבה‪.‬‬‫כדי להבטיח את איכותה של מערכת החיפוי יש‬
‫לוודא שיתקיימו תנאים אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬תכנון מוקדם של מערכת החיפוי על כל‬
‫רכיביה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחירת חומרים מתאימים ותקניים התואמים‬
‫זה את זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התאמת משך הזמן מסיום הכנת הרקע‪,‬‬
‫התשתית ושכבת האיטום (אם קיימת)‬
‫ועד לתחילת הדבקת האריחים או הלוחות‬
‫לנדרש‪.‬‬
‫ד‪ .‬ביצוע נכון של מלאכת החיפוי‪.‬‬
‫תכנון מערכת החיפוי יתחשב בגורמים כגון‬
‫אלה‪ :‬התנגדות המערכת למעבר מים (באזורים‬
‫רטובים)‪ ,‬תכונות הרקע וחומרי ההדבקה‪,‬‬
‫תנאי הסביבה הפנימיים שבחלל‪ ,‬מראה הקיר‬
‫המחופה‪.‬‬
‫אין להתקין את החיפוי בתנאים של‬
‫טמפרטורות סביבה קיצוניות (נמוכות מ‪-‬‬
‫‪ 5‬מעלות צ' או גבוהות מ‪ 35-‬מעלות צ')‪,‬‬
‫כאשר נושבות רוחות חזקות או בימי שרב‪.‬‬
‫בדיקת חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה אין להדביק אריחי קרמיקה על צידם התחתון‬
‫צירית) של מערכת החיפוי המוגמרת‪:‬‬
‫של משטחים אופקיים ללא חיזוק מכני שיעשה‬
‫(במשיכה‬
‫בודקים את חוזק ההידבקות במתיחה‬
‫בהתאם להנחיות המפורטות בתכנון‪ ,‬למעט‬
‫ימים‬
‫‪28‬‬
‫צירית) של מערכת החיפוי המוגמרת‬
‫בחשפי פתחים (גליפים) עליונים שרוחבם אינו‬
‫לפחות לאחר התקנתה‪.‬‬
‫גדול מ‪ 20-‬ס"מ‪0 .‬‬
‫חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה צירית)‪,‬‬
‫לאחר ‪ 28‬ימים לפחות מתום התקנת מערכת‬
‫החיפוי על כל מרכיביה‪ ,‬לא יהיה קטן מהנדרש‬
‫בתקן‪ .‬מציינים את מקום הכשל‪.‬‬
‫דרישות תפקוד‪ :‬הגימור‪ ,‬המידות‪ ,‬הגוון וספיגות‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪39‬‬
‫מסיבת עיתונאים מיוחדת‬
‫בשל המצב הקשה בענף‬
‫אגף הקשר‬
‫עם הקבלן‬
‫שי פאוזנר‪ ,‬סמנכ”ל‬
‫ומנהל אגף הקשר עם הקבלן‬
‫לאור התארכות הליך החקיקה של חוק מע"מ‬
‫אפס והפגיעה הממושכת בהתנהלות ענף הבנייה‬
‫כולו‪ ,‬קיימו בכירי התאחדות בוני הארץ כינוס‬
‫חירום‪ ,‬בשל הסכנה של כניסת ענף הבנייה למשבר‬
‫עמוק‪ .‬במסגרת הכינוס שהוביל נשיא ההתאחדות‪,‬‬
‫מר ניסים בובליל‪ ,‬יחד עם סגני הנשיא‪ ,‬רוני‬
‫בריק‪ ,‬יוסי לוינסקי ואשר גרין והמנכ"ל‪ ,‬עו"ד‬
‫אליאב בן שמעון‪ ,‬התקיימה מסיבת עיתונאים‬
‫שבה הוצגו לנציגי התקשורת נתונים מקיפים על‬
‫הפגיעה בענף בחודשים האחרונים לצד דרישה‬
‫מראש הממשלה‪ ,‬מר בנימין נתניהו‪ ,‬לפעול‬
‫מיידית לטיפול במצב זה‪.‬‬
‫נשיא ההתאחדות אמר לכתבים‪" ,‬מי שהקשיב‬
‫להמלצתם של שר האוצר‪ ,‬מר יאיר לפיד‪,‬‬
‫והממשלה ולא קנה דירה בחודשים האחרונים‪,‬‬
‫הפסיד בממוצע ‪ 30‬אלף שקל במחיר הקנייה"‪.‬‬
‫הוא הוסיף‪" ,‬לא ייתכן שממונים על הענף יפעלו‬
‫משיקולים פוליטיים‪ ,‬שיקולי יוקרה או שיקולים‬
‫אישיים ויחבלו בענף ובכלכלת המדינה‪ .‬אם לפיד‬
‫לא מסוגל להעביר את תכנית מע"מ ‪ - 0%‬שיחזור‬
‫בו ויודה בכישלון"‪.‬‬
‫להחזיר את המשק לוודאות‬
‫על פי נתונים שנחשפו במסיבת עיתונאים‪ ,‬קצב‬
‫בניית הדירות צנח השנה בחצי לעומת קצב‬
‫הבנייה שלושה עשורים קודם לכן‪ .‬בשנת ‪1991‬‬
‫בנתה ההתאחדות ‪ 83.5‬אלף יחידות דיור בקצב‬
‫בנייה של ‪ 15‬חודשים בממוצע‪ .‬השנה עומד‬
‫הנתון על ‪ 40‬אלף יחידות‪ ,‬בקצב בנייה ממוצע‬
‫של ‪ 27‬חודשים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫עוד מתברר מהנתונים‪ ,‬כי מספר התחלות‬
‫הבנייה ירד ברבעון הראשון של השנה בכ‪6%-‬‬
‫לעומת הרבעון האחרון של ‪ ,2013‬וב‪16%-‬‬
‫לעומת הרבעון המקביל אשתקד‪ .‬קצב התחלות‬
‫הבנייה השנתי עומד על ‪ 40,000‬יח"ד בלבד ‪-‬‬
‫מספר נמוך בהרבה מיעדי הממשלה ל‪60,000-‬‬
‫יח"ד‪ ,‬שאינו נותן מענה לקצב הגידול הטבעי‬
‫במשקי הבית (‪ 43‬אלף)‪.‬‬
‫נשיא ההתאחדות אמר במסיבת העיתונאים עוד‪:‬‬
‫"אם אי אפשר להעביר את החוק‪ ,‬אז שלפיד‬
‫יודה שניסה ולא הצליח‪ ,‬ושיחזיר את המשק‬
‫לוודאות כדי שכל אזרח בישראל יוכל לכלכל‬
‫את מעשיו‪ .‬אם המצב של חוסר וודאות יימשך‪,‬‬
‫המצב רק יחריף‪ .‬הדירה רק תתרחק יותר ויותר‬
‫מאזרחי ישראל‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬בנינו למעלה מ‪80-‬‬
‫אלף יחידות דיור בזמן קצר‪ ,‬היום תקופת הזמן‬
‫הוכפלה‪ ,‬וכמות הדירות ירדה ב‪."50%-‬‬
‫עוד אמר נשיא ההתאחדות‪" :‬בשנות ה‪90-‬‬
‫היינו לפני משבר הרבה יותר גדול‪ ,‬כאשר עמדו‬
‫לעלות לישראל מיליון עולים‪ ,‬והיום אנחנו‬
‫במצב יותר גרוע‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬נתנו פתרון מידי‬
‫לבעיה‪ ,‬היום לא‪ .‬מה שקיבלנו כדי לפתור את‬
‫הבעיה‪ ,‬הן הצהרות על מע"מ אפס‪ .‬אנחנו תמכנו‬
‫ביוזמה‪ ,‬אבל כבר חמישה חודשים שלא קורה‬
‫עם ההצהרה הזאת דבר‪ .‬מנתוני משרד האוצר‬
‫והשמאי הממשלתי מהימים האחרונים נוכחנו‬
‫לדעת שמאז הצהרות הממשלה על מע"מ אפס‪,‬‬
‫מחירי הדירות רק עלו‪ ,‬ומי ששמע להן ולא קנה‬
‫דירה בחמישה חודשים האחרונים‪ ,‬כבר הפסיד‬
‫‪ 30‬אלף שקל‪ .‬הוא משלם על פי נתוני האוצר‬
‫והשמאי הממשלתי תוספת של ‪ 1.7%‬ממה שהיה‬
‫משלם לפני ההצהרות"‪.‬‬
‫נציין כי בעקבות מסיבת העיתונאים‪ ,‬דיווחו רוב‬
‫כלי התקשורת הארצית בישראל את הדברים‪.‬‬
‫בעקבות הדברים אף נכתבו טורי דיעה ופורסמו‬
‫התייחסויות לדברים של בכירים במשק‪ ,‬בכנסת‬
‫ובממשלה כיום ובעבר אשר תמכו בדברי נשיא‬
‫ההתאחדות‪0 .‬‬
‫ההתאחדות בתקשורת‬
‫ניסים בובליל בראיון למהדורה המרכזית‪:‬‬
‫“חייבים להפסיק את גרירת הרגליים‪ ,‬יש לקבל‬
‫החלטות מיידית ולהעביר את חוק מע”מ אפס”‬
‫העיכוב במע”מ ‪ 0%‬וב”מחיר מטרה”‬
‫ייקר הדירות‬
‫מנכ”ל ההתאחדות אליאב בן שמעון‬
‫בראיון לרזי ברקאי‪:‬‬
‫“הציבור מאבד אמון בהבטחות הממשלה‬
‫ומתחיל לשוב בהדרגה למשרדי המכירות”‬
‫הקבלנים‪ :‬התחלות הבנייה ב‪2014-‬‬
‫יירדו ב‪ ,12%-‬והמחירים יעלו ב‪9%-‬‬
‫להערכת התאחדות בוני הארץ‪ ,‬המחירים יעלו‬
‫ב‪ .8.9%-‬שר השיכון אורי אריאל‪“ :‬הנתונים‬
‫מוגזמים‪ ,‬יישום הגדלת היצע הדירות בשוק‬
‫ישנה את התמונה”‬
‫האי‪-‬ודאות סביב תוכניות הממשלה להוזלת‬
‫הדיור גורמת לציבור להקטין מאוד את‬
‫רכישת הדירות – ולקבלנים להאט את קצב‬
‫הבנייה‪ .‬מלאי הדירות הבלתי מכורות עלה‬
‫ל‪ 26-‬אלף‬
‫בנייה של כ‪ 1,000-‬דירות תקועה בגלל‬
‫טעות ביורוקרטית של משרד הפנים‬
‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫יוסי לוינסקי בתוכנית הבוקר של‬
‫אורלי וגיא‪:‬‬
‫הוועדות המקומיות לא מוכנות לאשר בנייה‬
‫עם מרפסות‪ .‬סגן נשיא ההתאחדות רוני בריק‪:‬‬
‫“הדבר מצריך פתרון שאם לא יינתן הוא עלול‬
‫לגרום להקטנת שטחי הדירות”‬
‫“הצהרה פשוטה של שר האוצר היתה יכולה‬
‫לפתור את מצב הקיפאון בענף הדיור”‬
‫בובליל‪“ :‬מוכרים לכם אשליות‪ ,‬מי‬
‫ששמע ללפיד והמתין ‪ -‬מופסד ‪30‬‬
‫אלף שקל”‬
‫הקבלנים ללפיד‪ :‬מי שהקשיב לך‬
‫הפסיד ‪ 30‬אלף שקל‬
‫נשיא ההתאחדות על הורדת הריבית‪“ :‬האמירות‬
‫שפלוג משדרת היסטריה הן שובניסטיות‪ ,‬היא‬
‫משקפת את המצב”‬
‫ח”כ משה גפני‪“ :‬נעשה הכל כדי לחסל‬
‫את חוק מע”מ אפס”‬
‫נשיא התאחדות בוני הארץ‪ ,‬נסים בובליל‪:‬‬
‫“ראש הממשלה הנחה את שרי הממשלה‬
‫לטפל במשבר הדיור‪ ,‬אך הם נחלו כישלון חרוץ”‬
‫■ “ב‪ 5-‬החודשים האחרונים הממשלה הפסידה‬
‫מיסי נדל”ן בהיקף של ‪ 6‬מיליארד שקל”‬
‫ניסים בובליל בתוכנית‬
‫“סודות הנדל”ן”‪:‬‬
‫ניסים בובליל נשיא ההתאחדות‪“ :‬היצע הדירות‬
‫הרלוונטי עומד על ‪ 4,000‬דירות‪ ,‬מה שיקטין את‬
‫התקציב הדרוש לתוכנית”‬
‫“יש להפחית את הבירוקרטיה‪ .‬לא יתכן‬
‫שקבלת אישור להקמת ממ”ד לוקחת אותו‬
‫אורך זמן כמו קבלת אישור לבנות מגדל”‬
‫הקבלנים‪ :‬התשלום במכרז של עיריית‬
‫בני ברק ‪ -‬שוטף ‪150 +‬‬
‫היזמים קיבלו מידע חלקי מהמנהל‪:‬‬
‫מחולל מהומה‬
‫לפני שבועיים נמנע הכנסת מקביעת מגבלה‬
‫על תשלומים דחויים לספקים‪ .‬הקבלנים‪ :‬אנו‬
‫משלמים לעובדים באופן מיידי‬
‫מחולל הדו”חות שאמור לספק מידע על‬
‫שיווקי קרקעות – אינו אמין‪ .‬השר אריאל‬
‫הורה להשביתו‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪41‬‬
‫הכשרות מקצועיות חדשות‪,‬‬
‫יום עיון והטבות לחברים‬
‫אגף פרסום ושיווק‬
‫ז’ואל טל‬
‫מנהלת אגף פרסום ושיווק‬
‫פעילות מקצועית רבה נעשית בהתאחדות‬
‫במטרה להעשיר את הידע של החברים ועובדיהם‪,‬‬
‫הן במסגרת ימי עיון שונים והן במסגרת קורסים‬
‫והכשרות‪ .‬נציג כאן כמה מפעילויות אלו‬
‫השתלמות בנושא ניהול‬
‫בטיחות למנהלי עבודה‬
‫התאחדות בוני הארץ מקיימת השתלמות מיוחדת‬
‫בנושא ניהול בטיחות באתרי הבנייה למנהלי‬
‫עבודה‪ ,‬מנהלי אתרים ומנהלי פרוייקטים‪.‬‬
‫ההתאחדות מקיימת השתלמות זו בשיתוף עם‬
‫קרן מנוף‪ .‬ההתאחדות נרתמה למאמץ להכשיר‬
‫את המנהלים במטרה להקטין את מספר תאונות‬
‫העבודה באתרים‪ .‬ההשתתפות הינה ללא עלות‬
‫מצד המעסיק‪ .‬לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יום עיון בנושא ניהול סיכונים‬
‫בענף התשתיות והבנייה‬
‫מחזור ראשון‬
‫לקורס תמ"א ‪38‬‬
‫התאחדות בוני הארץ יזמה יחד עם משרד‬
‫הבינוי והשיכון פתיחת קורס תמ"א ‪ .38‬מדובר‬
‫בקורס ייחודי‬
‫לקבלנים בענף ‪,100‬‬
‫שהמחזור הראשון‬
‫שלו הסתיים‬
‫בימים אלה בבית‬
‫התאחדות בוני‬
‫הארץ‪.‬‬
‫מטרת הקורס‪,‬‬
‫המתקיים‬
‫באמצעות חברת‬
‫ה‪.‬ק‪.‬ב‪ ,‬להקנות‬
‫למשתתפים כלים מעשיים‬
‫לשם הוצאה לפועל של פרוייקטי תמ"א ‪38‬‬
‫באופן מתוכנן‪ ,‬תוך שמירה על ביטחונות הדיירים‬
‫והעובדים באתר‪ .‬בהתאם להחלטת הממשלה‪,‬‬
‫יפורסמו שמות בוגרי הקורס באתרי האינטרנט‬
‫של משרד השיכון וההתאחדות כבוגרי קורס‬
‫תמ"א ‪ 38‬לקבלנים‪ .‬מחזור שני יפתח בקרוב‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫ההתאחדות תקיים יום עיון בנושא ניהול‬
‫סיכונים בענף התשתיות והבנייה החוזית בתאריך‬
‫‪ 17‬בנובמבר ‪ 2014‬בכפר המכביה‪ .‬במהלך יום‬
‫העיון יתקיימו הרצאות בנושאים‪:‬‬
‫ ניהול הסיכונים במכרזי הביצוע ‪ -‬כלים לקבלן‬‫לניהול פרוייקט‬
‫ סוגיות במימון פרוייקט‬‫ תנאי סף במכרז ועמידה בתנאים‬‫ מנגנון התחשבנות מול מזמין העבודה (חשבון‬‫ביניים‪/‬חשבון סופי‪/‬שינויים וחריגים)‬
‫ אחריות מנהל הפרוייקט מטעם המזמין‬‫טפסי הרשימה ניתן למצוא אתר ההתאחדות‬
‫במדור "אירועים עתידיים" ‪www.acb.org.il‬‬
‫או לפנות לבלה גלבוע‪ ,‬מזכירת אגף תשתיות‬
‫ובנייה חוזית בהתאחדות בטלפון‪.03-5671225 :‬‬
‫או במייל‪[email protected] :‬‬
‫יום עיון בנושא טיח חוץ‬
‫ההתאחדות תקיים יום עיון בנושא טיח‬
‫חוץ עמיד יתקיים בתאריך ‪ 8‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫ב"אחוזה" מודיעין‪ .‬ביום העיון יוצגו סוגי‬
‫טיח חוץ עמיד חדשים בשוק‪ .‬אדר' מרים ארז‪,‬‬
‫יו"ר איגוד מהנדסי ערים תרצה על חשיבות‬
‫גיוון חזיתות מבנים לשיפור מראה השכונה;‬
‫אינג' משה ממון‪ ,‬איגוד המהנדסים לבנייה‬
‫ותשתיות יציג את נושא תחזוקה שוטפת של‬
‫חזיתות ועוד‪.‬‬
‫טפסי הרשימה ניתן למצוא אתר ההתאחדות‬
‫במדור "אירועים עתידיים" ‪www.acb.org.il‬‬
‫או לפנות לאתי סופר‪ ,‬מזכירת האגף הטכני‬
‫בהתאחדות בטלפון‪.03-5671216 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫טקס מצויינות בבנייה‬
‫כמיטב המסורת שלנו‪,‬‬
‫טקס מצויינות בבנייה‬
‫יתקיים במסגרת‬
‫האסיפה הכללית של‬
‫ההתאחדות‪ .‬ועדה‬
‫מקצועית בוחנת‬
‫בימים אלה עשרות‬
‫פרויקטים מועמדים‬
‫שהגיעו לשלב הסיום‬
‫בתחרות ובערב‬
‫האסיפה נחשוף את‬
‫הפרויקטים הזוכים‪.‬‬
‫האסיפה וטקס מצויינות בבנייה יתקיימו השנה‬
‫ביום שני ‪ 29‬דצמבר ‪ ,2014‬במתחם "האחוזה"‬
‫במודיעין‪.‬‬
‫תווי קניה בהנחה מיוחדת‬
‫התאחדות בוני הארץ יצאה לקראת החגים‬
‫השנה במבצע למכירת תווי קניה בהנחה של ‪6‬‬
‫וחצי אחוזים‪ .‬אנו שמחים לדווח כי חברים רבים‬
‫ניצלו את ההנחה ורכשו תווי קניה ששימשו כשי‬
‫לעובדיהם‪0 .‬‬
‫יו”ר איגוד מהנדסי הערים בישראל בראיון מיוחד‪:‬‬
‫“היזמים הם לא האויבים שלנו”‬
‫מרים ארז‪ ,‬הפועלת כיום להטמעת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה בוועדות מקומיות מסבירה‪:‬‬
‫“הרפורמה תוסיף רבדים חדשים של שקיפות‪ .‬התנאים להיתר יהיו תקפים לשנתיים‪ .‬הוועדה לא‬
‫תוכל לשנות אותם בזמן הזה”‪ .‬היא מגלה לראשונה כי המטרה שסימנה לעצמה היא להיות ראש‬
‫עירייה ומעריכה שבבחירות המוניציפליות הבאות‪“ :‬ראשי ערים שישקיעו כסף בכיכרות ופסלים‬
‫במקום בתכנון ובנייה מהותיים‪ ,‬ישלמו מחיר”‬
‫מאת‪ :‬שי פאוזנר‪ ,‬צלם‪ :‬כפיר סיוון‬
‫"כדי להסביר מהו בעיני תפקיד מהנדס העיר‬
‫אני מעדיפה לתת פרשנות פשוטה‪ .‬תפקידו אמור‬
‫להתמקד במימוש החזון של ראש העיר והנהלתה‪.‬‬
‫הנדסה עירונית זו תורה‪ ,‬אך התפקיד הזה איננו‬
‫בהכרח ביצוע של התורה הזו"‪ .‬כך פותחת יו״ר‬
‫איגוד מהנדסי הערים בישראל‪ ,‬מרים ארז את‬
‫השיחה עימנו‪ .‬הראיון עם ארז הוא הזדמנות‬
‫לשמוע כיצד רואים מהנדסי העיריות את‬
‫תפקידם‪ ,‬ולא פחות חשוב‪ ,‬מה דעתם על‬
‫יחסיהם עם היזמים והציבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬זו הזמנות‬
‫לקיים שיחה מעמיקה על הליך הרפורמה בחוק‬
‫התכנון והבנייה עם ארז‪ ,‬ששימשה עד לאחרונה‬
‫מהנדסת העיר אור יהודה‪ ,‬עד שגויסה על ידי‬
‫משרד הפנים לשמש חלק מהקבוצה המקצועית‬
‫המלווה את הטמעת הרפורמה בחוק התכנון‬
‫והבנייה בשטח‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם כוונתך היא שמהנדסי ערים‬
‫בישראל לא ממלאים את ייעודם?‬
‫"לא בדיוק‪ .‬התפקיד של מהנדס עיר בישראל‬
‫הוא תפקיד קשה ומורכב ולעיתים גובל בבלתי‬
‫אפשרי‪ ,‬מאחר ובניגוד לנעשה במדינות‬
‫רבות בעולם‪ ,‬מתוך רצון כן לחזק‬
‫את מהנדס העיר‪" ,‬הלבישו" עליו‬
‫סמכויות רבות ששילובן הפך‬
‫לעיתים ללא ישים‪ .‬אנחנו‬
‫מדברים על אחריות של‬
‫בעל התפקיד הזה על מנהל‬
‫ההנדסה‪ ,‬על התשתיות‪,‬‬
‫הכבישים ותכנון מבני‬
‫הציבור‪ .‬באדם אחד‬
‫אמורים להיות גלומים‬
‫כל היכולות האלה?‬
‫נשאלת השאלה מהו‬
‫בעצם צריך להיות ‪-‬‬
‫מנהל‪ ,‬או ביצועיסט?"‬
‫‪44‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫זו לא שאלה של השקפה‪ .‬התפקיד של‬
‫מהנדס עיר מוגדר ברוב המקומות כמי שאמון‬
‫על כל החלקים של התכנון והביצוע של הבנייה‬
‫בעיר‪ .‬זה צריך להשתנות?‬
‫"האחריות אכן מוטלת על המהנדס והוא אמור‬
‫לעסוק בכל הנושאים האלה‪ .‬זה קשה‪ .‬אני רוצה‬
‫לציין שבערים שונות אנו מוצאים הבנה שונה של‬
‫תפקיד אגפי ההנדסה‪ .‬זה קרה לדעתי כי הערים‬
‫עצמן לא דומות אחת לשנייה‪ ,‬לכל ראש עיר או‬
‫מועצה יש אג'נדה ומבנה ארגוני ייחודי‪ .‬בתל‬
‫אביב למשל‪ ,‬החלק של תשתיות לא נמצא תחת‬
‫מהנדס העיר ובמקומות מסוימים יש מהנדס עיר‬
‫שאמור להיות מומחה לתכנון עיר‪ .‬יש מקומות‬
‫בהם המהנדסים אחראיים על התשתיות‪ .‬עניין‬
‫חשוב שיש לזכור הוא שערים עשירות‪ ,‬שיש להן‬
‫כוח אדם רב‪ ,‬יכולות לאפשר למנהל ההנדסה‬
‫כמות משמעותית של אנשי מקצוע היכולים‬
‫לעמוד במגוון הגדול של המשימות‪ .‬זה לא המצב‬
‫ברשויות שאין להן כסף ומעסיקות שניים וחצי‬
‫אנשים שאמורים למלא את התפקיד״‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אנחנו נמצאים בימים הראשונים של‬
‫הטמעת הרפורמה החדשה אשר נכנסה לתוקף‬
‫בקיץ‪ .‬התוצאה שלה‪ ,‬בין בשאר‪ ,‬צריכה להיות‬
‫תוספת מימון לוועדות מקומיות‪ .‬ההשקעה‬
‫המתכוננת תספיק כדי לעשות את השינוי שאת‬
‫חושבת שצריך?‬
‫״אני מעריכה שלא‪ .‬אבל צריך לומר מילה טובה‬
‫בעניין זה על הממשלה‪ ,‬עוד לפני שנגיע כאן לדיון‬
‫עמוק יותר על הרפורמה‪ .‬אני שומעת מהחברים שלנו‬
‫בוועדות שהממשלה אכן הכניסה את היד לכיס‬
‫ונותנת הרבה כסף כדי שהרפורמה תמומש‪ .‬אם‬
‫רוצים לשנות את המצב ולשפר את יכולות מערכות‬
‫התכנון המקומיות בארץ‪ ,‬צריך ללכת לחקיקה‪ .‬אני‬
‫לא חושבת שניתן לעשות את זה כיום‪ .‬הרי יודעים‬
‫איך חוק נכנס לכנסת ואי אפשר לדעת איך הוא‬
‫יוצא‪ .‬לכן‪ ,‬כנראה עדיף שהמצב הנוכחי יישאר״‪.‬‬
‫מרים ארז ‪ -‬קורות חיים‬
‫מרים ארז היא ילידת ישראל‪ ,‬בוגרת‬
‫תואר ראשון ושני בטכניון בחיפה‬
‫באדריכלות ובתכנון ערים‪ .‬בתחילת‬
‫דרכה עבדה מספר שנים בשוק הפרטי‬
‫כאדריכלית שכירה במשרדי אדריכלים‬
‫בולטים בענף התכנון הישראלי‪ ,‬ולאורך‬
‫שנים עמדה בראש משרד מתכננים‬
‫כעצמאית‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬שימשה כחברת‬
‫מועצת העיר כפר סבא ובשנת ‪2000‬‬
‫מונתה לתפקיד מהנדסת העיר אור‬
‫יהודה‪ .‬בתקופת כהונתה בתפקיד קודם‬
‫מאוד הנושא התכנוני בעיר והיא עמדה‬
‫בראש פעילות למינוף משמעותי של‬
‫התכנון ארוך הטווח שלה‪ .‬במסגרת זו‬
‫קידמה ארז תוכנית מתאר כוללנית לאור‬
‫יהודה ואת תכנון השכונות החדשות‬
‫לצד איזורי תעסוקה חדשים בה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬עמדה ארז בראש הצוות שקבע את‬
‫דמותה של העיר לטווח של שלושת‬
‫העשורים הבאים‪ .‬במקביל‪ ,‬היתה ארז‬
‫פעילה בולטת באיגוד מהנדסי הערים‬
‫בישראל לאורך שנים‪ ,‬והחל משנת ‪2004‬‬
‫שימשה כמנכ"ל האיגוד‪ .‬בארבע השנים‬
‫האחרונות משמשת מרים ארז יו"ר איגוד‬
‫מהנדסי הערים בישראל‪.‬‬
‫כל אימת שהשיחה עימה מגיעה לנושא המקצועיות‬
‫של מהנדסי הערים‪ ,‬שומרת ארז על ארשת‬
‫תקיפה‪ .‬״בעולם יש הבחנה ברורה בין החלק‬
‫התכנוני לחלק ההנדסי של הרשות‪ .‬יש גם אבחנה‬
‫בין החלק התכנוני מול הרישוי ‪ -‬הבנייה בפועל‪.‬‬
‫שם אתה מוצא באמת מקומות עם מתכנן העיר‬
‫או אדריכל העיר‪ ,‬מול גורם שעוסק בתשתיות‬
‫שלא נוגע בזה‪ .‬צריכה להיות לאדם בתפקיד של‬
‫מהנדס העיר מומחיות מוכחת בתחומים האלה‪.‬‬
‫אני חושבת שהאנשים שמוצבים כיום בתפקיד‬
‫הזה‪ ,‬הם סופר מקצוענים ולצערי‪ ,‬אירועים‬
‫מקומיים בודדים שעברו על התחום בשנים‬
‫עברו יצרו בציבור הרגשה שיש בקרבנו אנשים‬
‫שפועלים באופן לא ראוי וזה חבל״‪.‬‬
‫המתכננים והיזמים‬
‫צריכים להחליף דיסקט‬
‫חלקה הראשון של הרפורמה בחוק התכנון‬
‫והבנייה‪ ,‬שחולק לכמה חלקים‪ ,‬נכנס לתוקפו‬
‫בקיץ האחרון‪ .‬במסגרת הרפורמה מתחזק מאוד‬
‫מעמדה של הוועדה המקומית שתשלוט לראשונה‪,‬‬
‫כמעט לחלוטין בתוכניות בנייה מסוגים מסוימים‬
‫ותייתר בכך את ההליך שהיה עד כה בסמכותה‬
‫הבלעדית של הוועדה המחוזית‪.‬‬
‫״תליתי תקוות גדולות ברפורמה ושתפנו פעולה‬
‫עם המחוקק בכל התהליך של התכנון שלה‪.‬‬
‫בסופו של דבר נראה ששמעו ויישמו לא מעט‬
‫מההערות שלנו‪ .‬משרד הפנים עשה סקר מקיף‬
‫בקרב ועדות מקומיות בארץ ובחן את מצב כוח‬
‫האדם והתוצאה היא תקצוב אמיתי ‪ -‬נותנים‬
‫כסף ומוסיפים תקנים‪ .‬בניגוד למה שאמרתי כאן‬
‫קודם‪ ,‬משרד הפנים לא הגיע למסקנה שלפיה‬
‫צריך אחידות במבנה המחלקות בכל הערים‪.‬‬
‫המסר של משרד הפנים הוא‪‘ :‬אנחנו לא מתערבים‬
‫אלה מסייעים'‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫האם את מאמינה שבסופו של דבר‬
‫הרפורמה הזו באמת תעשה שינוי בענף הבנייה‪,‬‬
‫והאם זה יקרה בטווח הקרוב?‬
‫״תלוי מה כל ועדה מקומית תעשה עם‬
‫המשאבים שהיא מקבלת‪ .‬משרד הפנים הקים‬
‫מערך הדרכות ואני וכמה מחברי מדריכים את‬
‫הוועדות כיצד ליישם את הרפורמה‪ .‬הרפורמה‬
‫נכנסה לתוקף לא מזמן וכבר עכשיו הלחץ של‬
‫ראשי רשויות על מהנדסי העיר שלהם לבצע את‬
‫הוראות הרפורמה הוא לחץ אמיתי‪ .‬המהנדסים‬
‫באמת רוצים לעמוד בהוראות החדשות‪ .‬החשש‬
‫הגדול הוא שהם לא יצליחו כי מדובר בשינוי‬
‫תפיסה לא קטן‪ .‬לגבי המהירות‪ ,‬אני נאלצת‬
‫לומר שחלק גדול ממהנדסי הערים סקפטיים‬
‫לגבי היכולת שלהם לעמוד בדרישות הזמן‪.‬‬
‫בכנס של האיגוד שבראשו אני עומדת בחודש‬
‫מאי האחרון כינסנו יחד את מהנדסי הערים‬
‫וראשי הרשויות ודברנו איתם על הצורך כי הם‬
‫עצמם ירתמו לעניין קידום הרפורמה‪ .‬לא אחת‬
‫התחושה היא שמנהלי אגפי התכנון נושאים‬
‫באחריות לבדם‪ .‬זו צריכה להיות עבודת צוות‬
‫של הרשות״‪.‬‬
‫ארז מדגישה שוב ושוב שלוועדות גדולות יהיה‬
‫הרבה יותר קל לעמוד בהוראות בתחום התכנון‬
‫לפי הרפורמה מאשר לוועדות קטנות‪ .‬על‬
‫המחוקק להבין זאת‪ ,‬לדבריה‪ ,‬ולחזק אותן יותר‪.‬‬
‫כדי להבין עד כמה משמעותית תהיה הרפורמה‬
‫בשטח‪ ,‬מדגימה ארז שינויים מהותיים שיורגשו‬
‫בקרוב בכל מגע של יזם או של הציבור עם‬
‫הוועדה המקומית‪.‬‬
‫״עד היום היה המתכנן או היזם מבצע בדיקה‬
‫ראשונית‪ ,‬לא מהותית‪ ,‬של האפשרויות לבנות על‬
‫מגרש‪ ,‬ואומר לעצמו שבוועדה המחוזית יחליטו‬
‫מה שיחליטו ואז הוא יצטרך להתאים את‬
‫התוכנית שלו למה שהוחלט‪ .‬היזמים והמתכננים‬
‫יצטרכו מעכשיו "להחליף דיסקט" ולקבל כי‬
‫מדובר בתפיסה אחרת מזו האומרת ‘אני אכניס‬
‫תוכנית לוועדה המקומית ונראה מה יקרה'‪.‬‬
‫החלק הזה של ׳הנראה מה יקרה׳‪ ,‬יעלם״‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬יש כוונה לאפשר דיון מוקדם‬
‫מול הרשות המקומית לפני הדיונים עצמם‪.‬‬
‫זה יעבוד?‬
‫״נכון שיש אפשרות לפרה‪-‬רולינג‪ ,‬כלומר‪ ,‬דיון‬
‫ותיאום מוקדם‪ .‬אך בגלל שהחוק החדש קבע‬
‫לוחות זמנים ברורים לתקופה שתעבור עד לקבלת‬
‫החלטה מוועדה מקומית‪ ,‬הדבר עדיין דורש‬
‫מהתוכנית להגיע מאוד מאוד מבושלת לוועדה‪.‬‬
‫על פי החוק החדש‪ ,‬מרגע שתוכנית נקלטה היא‬
‫תאושר תוך שמונה חודשים בוועדה מקומית ותוך‬
‫שנה בוועדה מחוזית ולא יותר‪ .‬לכן אי אפשר‬
‫יותר להגיש משהו לא בשל‪ .‬צריך יהיה לשכור‬
‫אדריכלים טובים‪ .‬צריך להבין שבסוף תהליך‬
‫ההטמעה של הרפורמה‪ ,‬הכל יהיה ממחושב‬
‫ומתוזמן ולא תהיה אפשרות לומר יותר על‬
‫הוועדה שהיא מושכת את הזמן״‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫גם בחלק של הרישוי יש שינוי תפיסה‪.‬‬
‫איך זה יראה?‬
‫״גם פה השורה התחתונה היא‪ ,‬שאם יזמים‬
‫ומתכננים יפעלו נכון הם ירוויחו הרבה זמן‪ .‬עד‬
‫כה יזמים הגישו בקשות לא בשלות והתקיים‬
‫שיח ארוך‪ ,‬כשהיזמים עצמם לא ממש ידעו מראש‬
‫מה הם רוצים באמת‪ .‬מעתה צריך היזם להגיע‬
‫למצב בו הוא מגיש תוכנית שלא צריך לעשות‬
‫בה תיקונים ואז אפשר יהיה להריץ אותה למתן‬
‫היתר תוך ‪ 90‬יום‪ .‬החלק המרכזי של תהליך‬
‫הרישוי הוא חלק המידע להיתר‪ .‬אם עד היום‬
‫היתה לוועדות אפשרות לשמור על המידע "קרוב‬
‫לחזה"‪ ,‬הרי שבשנה הבאה מתן המידע מיידי‬
‫יהיה חובה‪ .‬אבל חשוב לומר שרק עורך הבקשה‬
‫יוכל לקבל את המידע‪ .‬היזם צריך להשתמש‬
‫בעורך הבקשה כדי ללמוד אם הוא יקבל מה‬
‫שהוא רוצה לבנות״‪.‬‬
‫ארז מדגימה‪ :‬״בוא ניקח לדוגמא מקרה שבו‪,‬‬
‫במגרש מסוים אפשר לבנות עשר קומות‪ ,‬אבל‬
‫יזם רוצה לבנות רק ‪ 3‬קומות‪ .‬הבקשה תאפשר‬
‫לקבל את המידע רק לגבי מה שביקש היזם‬
‫מעורך הבקשה״‪.‬‬
‫המידע להיתר תקף‬
‫לשנתיים‪ ,‬ללא שינוי‬
‫ארז מסבירה עוד‪ ,‬שבכל מקרה שבו הוועדה‬
‫תעביר מידע להיתר ליזם‪ ,‬התוקף של המידע‬
‫להיתר יהיה קבוע לשנתיים‪ .‬ארז מוסיפה‪ :‬״בחוק‬
‫יש הבדל בין מידע תכנוני ומידע להיתר‪ .‬המידע‬
‫התכנוני שניתן למצוא באתרי אינטרנט של ועדות‬
‫מקומיות ‪ -‬יאשר לדעת מה מותר לבנות‪ .‬לאחר‬
‫שמצאת את המידע הזה‪ ,‬אתה‪ ,‬היזם ועורך‬
‫הבקשה תיצרו פרוגרמה של מה שאתם רוצים‬
‫לבנות ואז תגישו בקשה למידע על פי הפרוגרמה‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪45‬‬
‫על חיסכון של חודשים‪ .‬אני מעריכה שכוחות‬
‫השוק יכתיבו פה עידן חדש ושייוצר סינון‬
‫של מצויינות בתכנון של בעלי מקצוע טובים‬
‫יותר״‪.‬‬
‫היו מהנדסי ערים שבחרו‬
‫להקשות על יזמים כשיטה‬
‫הזו‪ .‬הבקשה היא הבסיס לבקשה להיתר‪ .‬עמידת‬
‫המידע ללא שינוי לשנתיים היא מצוינת ליזמים‬
‫כי הוועדה לא תוכל להמציא מכשולים חדשים‬
‫בשנתיים האלה״‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫את חושבת שהוועדות‪ ,‬כפי שהן‬
‫פועלות כעת‪ ,‬יכולות לעמוד בדרישה לגילוי‬
‫מידע מיידי?‬
‫״כן‪ .‬אבל בשביל שזה יעבוד צריכות הוועדות‬
‫לבנות מערך מיפוי מדוייק‪ ,‬ומערך עבודה מסודר‬
‫מאוד של כל העירייה‪ .‬לא די בכך שוועדה‬
‫מקומית תקבל החלטה‪ .‬ההחלטה שלה צריכה‬
‫להיות מתואמת עם החלק בעירייה שקובע‬
‫מדיניות ומתכנן את התשתיות ועם האג׳נדה של‬
‫ראש העיר‪ .‬בעניין זה‪ ,‬אני רוצה לציין שתהיה‬
‫בעיה לבצע את החלק הזה של החוק בוועדות‬
‫מרחביות מפני‪ ,‬שהמועצות אזוריות לא תמיד‬
‫מדברות אחת עם השנייה ויש לבנות שם נהלים‬
‫חדשים״‪.‬‬
‫ארז נוהגת לומר בהופעות פומביות שלה‪ ,‬כי יש‬
‫קשר לרמתו המקצועית של עורך התוכנית עם‬
‫המהירות בה יקבל הפרויקט אישור‪ .‬כעת‪ ,‬היא‬
‫טוענת‪ ,‬הנושא הזה יקבל חשיבות הרבה יותר‬
‫משמעותית‪ .‬״אני מכירה הרבה מאוד מקרים‬
‫שבהם מתכנן לא יודע את העבודה על בורייה‬
‫ומהנדס העיר צריך ׳לעשות לו בית ספר׳‪ .‬ככל‬
‫שיזמים יפנימו שהם חייבים לשנות תפיסה‪,‬‬
‫כך ייטב להם‪ .‬התהליך החדש יביא לכך שהם‬
‫ידעו שכדאי להם להיעזר באנשי מקצוע טובים‪.‬‬
‫מי שטוב יחסוך להם זמן בכל מקום שבו תגיע‬
‫לוועדה תוכנית מסודרת ומקצועית‪ .‬אני מדברת‬
‫‪46‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫השיחה עם ארז היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הזדמנות לבחון את‬
‫היחסים בין מהנדסי הערים והמועצות והיזמים‬
‫הבונים שפועלים מולם‪.‬‬
‫״אני רואה באיגוד שלנו כלי חשוב לחברים בו‪.‬‬
‫מדובר באנשים מקצועיים וישרים מאוד שעושים‬
‫תפקידם נאמנה‪ .‬אנו רואים חשיבות בשיתוף‬
‫פעולה עם הגופים והמרכזיים שמניעים קדימה‬
‫את הבנייה בישראל ‪ -‬לכן ראינו חשיבות לפתח‬
‫שת״פ עם התאחדות בוני הארץ‪ ,‬עם איגודי‬
‫המהנדסים לתשתיות ואיגוד המתכננים‪ .‬כולנו‬
‫עוסקים באותו דבר״‪.‬‬
‫ארז מתייחסת לתלונות קבלנים על מהנדסי‬
‫העיריות‪ .‬״אני מוכחה לומר שבשנים האחרונות‬
‫עשינו באיגוד מהנדסי הערים בישראל עבודה‬
‫מקיפה בתחום ההסברה‪ .‬חשוב לנו שיחסינו‬
‫עם הענף שלכם יהיו תקינים‪ .‬אנחנו נפגשים‬
‫במסגרות רבות וחוזרים ואומרים ‪ -‬היזמים‬
‫אינם האויבים שלנו‪ .‬האשימו לא מעט חברים‬
‫שלנו בקשרים לא חוקיים עם יזמים (כמו‬
‫במקרה הולילנד) ולכן יש מהנדסים שבחרו‬
‫להקשות על יזמים כשיטה כי‪ ,‬הם חשבו שכך‬
‫יבטיחו שלא יאשימו אותם בקשרים בעייתיים‬
‫עם קבלנים ויזמים‪ .‬אנחנו צריכים להפסיק‬
‫את זה‪ .‬הרפורמה תוכל לקדם את העבודה‬
‫המשותפת״‪.‬‬
‫בעניין יחסי הוועדות והיזמים היא אומרת גם‪,‬‬
‫״אני התחלתי בשירות הציבורי בגיל מבוגר‪ .‬באתי‬
‫מהשוק הפרטי‪ ,‬עבדתי במשרדי אדריכלים ופתחתי‬
‫משרד משלי‪ .‬לא אהבתי את התחושה שאתה בא‬
‫לוועדה מקומית כעורך הבקשה ואתה נתקל בדלת‬
‫סגורה של מהנדס הוועדה‪ .‬יש דיבורים על שחיתות‬
‫גם במקומות שאין בהם בכלל שחיתות בגלל חוסר‬
‫שקיפות‪ .‬הרפורמה מנסה להוסיף רבדים חדשים‬
‫של שקיפות‪ .‬עצם זה שתוכנית‪ ,‬לפני שנכנסה‬
‫להפקדה‪ ,‬תעלה לעיון הציבור‪ ,‬זו פתיחות ברמה‬
‫חדשה‪ .‬חשוב שהציבור ילמד שהוא יכול להתשמש‬
‫בזה‪ .‬עצם זה שהוסיפו שני נציגי ציבור לוועדות‬
‫הוא חשוב מאוד גם כן״‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬כל מגע של היזם הבונה‬
‫עם הוועדה תלוי ביחסים של שני הצדדים‬
‫עם ראש העיר או הרשות‪ .‬הרפורמה טיפלה‬
‫ביחסים האלה?‬
‫״אחד הדברים שעליהם התרעמתי במסגרת‬
‫הדיונים על הרפורמה היתה העובדה שהיא‬
‫מהו איגוד מהנדסי‬
‫הערים בישראל?‬
‫איגוד מהנדסי הערים בישראל מאגד‬
‫בתוכו את רוב מהנדסי ואדריכלי‬
‫הרשויות המקומיות ומהנדסי הוועדות‬
‫המקומיות בישראל‪ .‬האיגוד מקיים‬
‫פעילות מקצועית ומשפטית ענפה‬
‫בתחומי התכנון והבנייה‪ ,‬פועל לקידום‬
‫מקצועות ההנדסה העירונית‪ ,‬מעניק‬
‫ייעוץ והכוונה לחבריו‪ ,‬מקדם את‬
‫מעמדם וסמכויותיהם של חבריו‪,‬‬
‫מקיים כנסים וימי עיון מקומיים‬
‫ובינלאומיים ופועל לקיום קשר הדוק‬
‫עם משרד הפנים‪ ,‬מוסדות התכנון‬
‫וארגונים אחרים לקידום תחומי‬
‫התכנון והבנייה בישראל‪ .‬האיגוד מונה‬
‫כ‪ 300-‬חברים‪ ,‬עליהם נמנים מהנדסי‬
‫ואדריכלי רשויות מקומיות ומהנדסי‬
‫ועדות מקומיות פעילים‪ ,‬וכן נושאי‬
‫משרות אלו בעבר המוגדרים כחברים‬
‫בדימוס‪ .‬אחת לארבע שנים בוחרים‬
‫חברי האיגוד ועד‪ ,‬אשר תפקידו לפעול‬
‫באופן שוטף לקידום מטרות האיגוד‪.‬‬
‫הוועד בוחר מבין חבריו יו"ר‪ ,‬מנכ"ל‬
‫וגזבר המהווים את הנהלת העמותה‪.‬‬
‫בין השאר שולבו נציגיו בשורה ארוכה‬
‫של ועדות לבחינת ענף הנדל"ן והבנייה‬
‫ובהן ועדות בנושאי חקיקה ויזמות‬
‫לרישוי זמין שקמו בעקבות דו"ח ועדת‬
‫זיילר בעשור האחרון‪.‬‬
‫הוסיפה סמכויות לוועדה אבל גם תקעה מקלות‬
‫בגלגליהן‪ ,‬כמו ועדת ביקורת על כל התהליכים‪,‬‬
‫עונשים למי שלא יעמוד בזמנים וכו'‪ .‬בכל פעם‬
‫שדנו בבקרה על הוועדה המקומית דובר רק‬
‫בבקרה על הצוות המקצועי ולא על הפוליטיקאים‪.‬‬
‫אנחנו שומעים את הטקסט על כך שוועדה מקומית‬
‫היא ועדה של נבחרים שיודעת מה הציבור שלה‬
‫רוצה‪ .‬אז כיצד יתכן שכל ׳המקלות׳ הופנו כנגד‬
‫אנשי המקצוע של הוועדה״‪.‬‬
‫במסגרת הרפורמה התקבלה החלטה חשובה‬
‫לתת כלים ולחזק מאוד את הרשויות המקומיות‬
‫שהוועדות שלהן יפעלו כפי שהרפורמה דורשת‪.‬‬
‫הכלי המרכזי הוא הגדרה של ועדה שתפעל כמו‬
‫שהרפורמה דורשת כ״ועדה מוסמכת״‪ .‬ועדה כזו‬
‫יכולה לפעול בעצמאות יוצאת דופן‪ ,‬ללא תלות‬
‫בוועדה מחוזית בהרבה סוגים של תוכניות‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬ועדות שלא יצליחו לעמוד בלוחות זמנים‬
‫לאישור תוכניות‪ ,‬כפי שנקבע ברפורמה‪ ,‬יאבדו‬
‫את הזכות הזו‪.‬‬
‫להערכתה‪ ,‬״אם ייקחו הסמכה לוועדה זה יכאב‬
‫לראש העיר‪ .‬מכאן צריך להבין שראש הרשות‬
‫ילחץ על הוועדה לעמוד בזמנים ולפעול בצורה‬
‫מסודרת מאוד‪ .‬ראש עיר שיקבל ועדה מוסמכת‬
‫הופך לראש עיר חזק הרבה יותר ממה שהוא‬
‫כיום ומעט ראשי ערים יסכימו לוותר על זה‬
‫בקלות״‪ .‬ארז מוסיפה‪ ,‬״אני מאמינה שבבחירות‬
‫הבאות לרשויות מקומיות‪ ,‬ראש הרשות יצטרך‬
‫להסביר למה הוא לא קיבל ועדה מוסמכת וראש‬
‫עיר כזה יתקשה לנצח בבחירות שוב‪ .‬ראשי‬
‫ערים שישקיעו ממרצם ומהונה של הרשות‬
‫כסף בכיכרות ופסלים במקום בתכנון ובנייה‬
‫מהותיים‪ ,‬ישלמו מחיר״‪.‬‬
‫הגיעה השעה לאחד רשויות‬
‫כשארז נשאלת מהו היעד המקצועי הבא שהיא‬
‫מסמנת לעצמה‪ ,‬היא מצליחה להפתיע‪ .‬״החלום‬
‫שלי הוא להיות ראש עיר של עיר לא גדולה‪ .‬אני‬
‫חושבת שזו תהיה דרך מצויינת להדגים כיצד‬
‫צריך לנהל ולתכנן עיר‪ .‬ראש עיר צריך להבין‬
‫שחובתו לתכנן לטווח ארוך ולבצע שיתוף ציבור‬
‫כמו שצריך‪ .‬אני אוכל לבצע תכנון חברתי וכלכלי‬
‫וליישם את כל מה שלמדתי‪ .‬ראשי ערים צריכים‬
‫להבין שבידיהם מונח עתיד העיר‪ .‬הם מוכרחים‬
‫לדאוג לעתיד הקרוב אבל לא להזניח את הטווח‬
‫הארוך‪ .‬אבל כרגע זה רק רעיון תיאורטי‪ .‬אני‬
‫עוסקת כיום בנושאים חשובים ומתכוונת‬
‫להשלים את המשימה שלי כראוי״‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫מהי הבעיה האקוטית ביותר ברשויות‬
‫המוניצפאליות?‬
‫״אני חושבת שנושא מרכזי בדיון הציבורי על‬
‫התחום הזה צריך להיות איחוד רשויות‪ .‬מדברים‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬על איחוד בת ים ותל אביב‪ .‬אני מקווה שזה‬
‫יצליח‪ .‬כדי להסביר אשתמש בדוגמא הקרובה‬
‫אלי אישית‪ .‬הדוגמא של בקעת אונו כמשל‪ .‬זה‬
‫איזור שגודלו כגודלה של עיר כפתח תקווה ויש‬
‫שם שבע רשויות‪ .‬זה מטורף‪ .‬יש פה המון בזבוז‬
‫כסף וכדי לעקוף את הפיזור הזה צריכים מקבלי‬
‫ההחלטות במשרד הפנים וברשויות אחרות לעשות‬
‫תרגילים שונים ומשונים‪ .‬לכו וחפשו כיצד עובדים‬
‫על התוכנית לפינוי מחנות הצבא בתל השומר‬
‫למשל‪ .‬מדובר בשטח עצום עם פוטנציאל לשינוי‬
‫חברתי‪-‬כלכלי אדיר לאזור שתלוי בשורה כל כך‬
‫ארוכה של ראשי רשויות ופקידים באיזור‪ ,‬כך שרק‬
‫תרגילי התחמקות כמו הכנת תמ״א לאזור יכולים‬
‫להזיז שם משהו״‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫לאחר שיחה ארוכה על השפעת החלק‬
‫הראשון של הרפורמה בחוק התכנון‪ ,‬אבקש‬
‫שתעריכי כיצד יראו החלקים הבאים של‬
‫הרפורמה הצפויים לעבור בשנה הבאה?‬
‫״מדובר בחלק אחד‪ ,‬כלכלי ובחלק שני ‪ -‬החלק‬
‫של הקמת מכוני הבקרה‪ .‬לא ברור איזה כיוון יקח‬
‫החלק הכלכלי של הרפורמה‪ .‬אני מבינה שרוצים‬
‫להפחית את איום הפיצויים בגין תוכנית ולהגדיל‬
‫את היטל ההשבחה‪ .‬אם רוצים לקחת יותר כסף‬
‫מיזמים בסופו של דבר כולם סובלים מזה‪ .‬גם‬
‫היזמים וגם הציבור‪ .‬בעניין החלק של הקמת‬
‫מכוני בקרה‪ ,‬אני יכולה לספר שאני בוגרת הקורס‬
‫הראשון של משרד הפנים בנושא מכוני בקרה‪.‬‬
‫עשינו סטז' באנגליה ובו למדנו שיש שם אישור‬
‫מרחבי לבנייה‪ .‬כלומר‪ ,‬מערכת גדולה שפועלת יחד‬
‫נותנת אישור לשימוש במבנה‪ .‬לאחר האישור‪ ,‬היזם‬
‫בוחר מכון בקרה מכמה מכונים שעובדים באיזור‬
‫וחמישה ימים לאחר מכן הוא מקבל אישור‪.‬‬
‫החזון הזה נמצא אצלי בראש ודבר כזה אפשרי‬
‫רק אם היזם לוקח אחריות‪ .‬צריך להבין שיש לכך‬
‫משמעות מהותית‪ .‬המשמעות היא שאם היזם‬
‫עושה משהו לא בסדר ‪ -‬הוא יאלץ להרוס את מה‬
‫שבנה‪ .‬האדירכל ומכון הבקרה לוקחים אחריות על‬
‫כך שאם הם יעשו משהו לא בסדר‪ ,‬הם ישלמו על‬
‫זה‪ .‬היום‪ ,‬כשיזם בונה שלא על פי ההיתר ועוצרים‬
‫אותו בצו הפסקת עבודה‪ ,‬הוא רץ לראש הרשות‬
‫ומבקש מחילה וכו'‪ .‬זה צריך להיעלם‪0 .‬‬
‫החל מ‪750-‬‬
‫כולל הרכב ‪ + ₪1‬מע"מ‬
‫ה ראשוני‬
‫ת במעלית‬
‫‪www.3block.co.il‬‬
‫להזמנות יובל‪052-2226079 :‬‬
‫חליפה אוניברסלית‬
‫לקבלני שיפוצים‬
‫חליפת עץ‪ :‬למה לאלתר?‬
‫תנו למומחים להגן בעץ על‬
‫קירות המעליות!‬
‫‪750‬‬
‫‪ + ₪1‬מע"מ‬
‫פקס‪073-7440353 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חליפת הגנה למעלית‬
‫הח‬
‫כו ל מ‪₪199-‬‬
‫לל הרכב‬
‫ה במעלית‬
‫חדש!‬
‫לוח מודעות‬
‫לוח מודעות כיס ‪ A4‬דקורטיבי מיוחד‬
‫למעליות ודק במיוחד‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪47‬‬
‫רשמים מהכנס השנתי‬
‫של המועצה לבנייה ירוקה‬
‫אגף כספים‬
‫וכלכלה‬
‫זיו לזר‪,‬‬
‫מנהל המחלקה הכלכלית‬
‫שנה התקיים הכנס של המועצה‬
‫לבנייה ירוקה בראשית חודש ספטמבר‬
‫במלון דייויד אינטרקונטיננטל ועסק‬
‫בקידום הבנייה הירוקה ברמה הלאומית‪ ,‬תוך‬
‫התייחסות כוללת למרחב הבנוי‪ ,‬לשכונות‬
‫מקיימות ולפנים המבנה‪ .‬הכנס כלל כ‪ 60-‬הרצאות‬
‫של אנשי מקצוע ומומחים מהארץ ומחו"ל‪ ,‬וחולק‬
‫לערוצים שונים‪ :‬קיימות עירונית‪ ,‬חידוש מבנים‬
‫קיימים‪ ,‬תפעול‪ ,‬תחזוקה ותפקוד מבנים‪ ,‬יזמות‬
‫נדל"נית ועסקית‪ ,‬חדשנות באדריכלות ועיצוב‪,‬‬
‫חומרים וטכנולוגיה‪ ,‬אדריכלות נוף בת קיימא‬
‫וחדשנות בהוראת הבנייה הירוקה באקדמיה‪.‬‬
‫השר לאיכות הסביבה עמיר פרץ דיבר על הבנייה‬
‫הירוקה כהתפתחות טבעית ונכונה אבל הוסיף‬
‫זוויות חברתיות וכלכליות חשובות לא פחות‪.‬‬
‫"אומרים כאן שיש סקר ש‪ 70%‬היו רוצים לגור‬
‫בבית ירוק‪ .‬אבל לא שאלו אותם כמה הם מוכנים‬
‫לשלם בשביל זה"‪ ,‬אמר והוסיף "יש בעיות‬
‫סביבתיות לא פחות חמורות ‪ -‬כשפגע טיל בגג‬
‫אזבסט והיינו צריכים לסגור את כל האזור מחשש‬
‫לזיהום‪ ,‬כולם הבינו איזו בעיה יש כאן ‪ -‬יש‬
‫עכשיו תקציב גדול וקדימות לטיפול בנושא זה"‪.‬‬
‫עוד הבטיח השר כי "רשויות מקומיות שיוכיחו‬
‫שבנייה ירוקה הובילה לשינוי‪ ,‬יקבלו מימון‬
‫לפרויקטים עתידיים‪ .‬החזון שלי הוא שמדינת‬
‫ישראל תאמץ את הבנייה הירוקה‪ .‬שלושת‬
‫הנושאים החשובים שיש לשלב יחד הם ‪ -‬צדק‬
‫חברתי‪ ,‬צדק סביבתי ושלום"‪.‬‬
‫שר הבינוי והשיכון‪ ,‬אורי אריאל הציג בכנס את‬
‫ה‬
‫‪48‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫השר להגנת הסביבה‪,‬‬
‫עמיר פרץ‬
‫ניסים בובליל‪,‬‬
‫נשיא ההתאחדות‬
‫תפיסתו כי יש לתת עדיפות עליונה להתחדשות‬
‫עירונית‪ .‬הוא סיפר על דיונים שמתקיימים‪,‬‬
‫לטובת קידום מטרה זו‪ ,‬יחד עם משרד האוצר‪,‬‬
‫על הקמת רשות להתחדשות עירונית שתקצר את‬
‫הליכי התכנון הנדרשים לטובת יישום פרויקטים‬
‫של התחדשות עירונית‪ .‬שר הבינוי והשיכון סיכם‬
‫"ביחד איתכם נוכל לבנות מדינה יותר טובה‬
‫לטבע ולתושבים"‪.‬‬
‫נשיא התאחדות בוני הארץ ניסים בובליל נשא‬
‫נאום תקיף שהתמקד בנושא המשבר בענף‬
‫הבנייה וחוק מע"מ אפס‪ .‬לעניין הבנייה הירוקה‬
‫הוא אמר כי היא ראויה אך יש ליישמה במדורג‬
‫ובזהירות‪ .‬דחיפת הנושא צריכה‪ ,‬כמו בעולם‬
‫כולו‪ ,‬לבוא מהסקטור הציבורי בהוכחת הכדאיות‬
‫הכלכלית והסביבתית‪ ,‬לדבריו‪.‬‬
‫יו"ר הוועד המנהל של המועצה הישראלית‬
‫לבנייה ירוקה‪ ,‬מיכל ביטרמן‪ ,‬הציגה בהרצאתה‬
‫את המגמות האחרונות בשוק הבנייה הירוקה‬
‫בישראל‪ ,‬את האתגרים ואת החסמים העיקריים‬
‫לקידום תפוצה רחבה שלה‪ .‬לדבריה‪ ,‬הבנייה‬
‫הירוקה נמצאת בנקודת מפנה ויש לפעול להגדלת‬
‫המודעות הציבורית ולהגדלת הביקוש בקרב‬
‫הצרכנים‪.‬‬
‫האדריכל הגרמני‪-‬הולנדי תומס ראו הציג‬
‫את תפיסתו החדשנית לגבי קיימות ויישומה‬
‫במקצוע האדריכלות‪" .‬בעבר‪ ,‬העתיד תמיד‬
‫נראה אחרת‪ .‬אם תעשו את הטעויות הישנות‪,‬‬
‫תישארו במקום‪ .‬למעשה קידמה היא טעויות‬
‫חדשות ולכן הכול חייב להשתנות‪ .‬קיימות‬
‫היא לא בנייה ירוקה‪ ,‬קיימות היא כל מה‬
‫שהופך את השהות שלנו על כדור הארץ לטובה‬
‫יותר עבור הטבע‪ .‬הכלכלה חייבת להתבסס על‬
‫שימוש במוצרים ולא רכישתם‪ .‬השיטה צריכה‬
‫להשתנות"‪.‬‬
‫האדריכל דן זוהר סיפר על מגוון פרויקטים‬
‫היזם חנן מור‬
‫בהם הוא עוסק ובייחוד על פרויקט מדהים‬
‫למגורים פאסיביים אנרגטית וברי השגה‬
‫בנורווגיה‪ .‬המבנים כוללים בידוד תרמי‪ ,‬שימוש‬
‫בחומרים ממוחזרים‪ ,‬שטחים לשימוש ציבורי‬
‫והם ממוקמים בשכונה המאוכלסת בעיקר על‬
‫ידי מהגרים‪.‬‬
‫מושב המליאה כלל פאנל ייחודי בו דנו בכירים‬
‫מהמגזר הציבורי‪ ,‬תעשיית החומרים ותעשיית‬
‫הבנייה‪ ,‬בדרכים לגשר על הפער ולהגדיל את‬
‫שיתוף הפעולה ביניהם‪ .‬בפאנל השתתפו‪ :‬אלי‬
‫כהן ‪ -‬מנכ"ל תרמוקיר‪ ,‬אבי מאור ‪ -‬מנכ"ל קבוצת‬
‫חנן מור‪ ,‬גלית כהן ‪ -‬סמנכ"לית בכירה לתכנון‬
‫ומדיניות במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬דני מריאן ‪-‬‬
‫יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות‪ ,‬ואיתן‬
‫עטיה ‪ -‬מנכ"ל פורום ה‪.15-‬‬
‫במסגרת הכנס התקיים טקס חגיגי בו הוכרזו‬
‫זוכי התחרות "לגור ירוק בישראל" בשיתוף קק"ל‬
‫והמועצה‪ .‬במקום הראשון זכתה הצעה להקמת‬
‫יחידות מגורים מודולריות מתועשות המאפשרות‬
‫תכנון גמיש ביצירת המכלול האורבאני‪ .‬ההצעה‬
‫הזוכה תוקם בהמשך כמבנה לדוגמה‪ ,‬שיהיה‬
‫פתוח לקהל הרחב‪ ,‬ינדוד ברחבי הארץ ויביא‬
‫לציבור הישראלי את בשורת הבנייה הירוקה‪.‬‬
‫עוד על התחרות בסרטון שהופק במיוחד לכבוד‬
‫הכנס‪ .‬מידע נוסף על ההצעות הזוכות ניתן למצוא‬
‫באתר קק"ל‪.‬‬
‫כמו כן התקיים מושב ארוחת צהריים שכלל ‪10‬‬
‫דיונים סביב שולחנות עגולים‪ .‬הדיונים עסקו‬
‫בזיהוי ובחינת החסמים לקידום בנייה ירוקה‬
‫ותכנון מקיים‪ ,‬והועלו אמצעים וכלים להסרתם‪.‬‬
‫המושב היה סגור למוזמנים בלבד ואליו הוזמנו‬
‫כ‪ 100-‬משתתפים‪ .‬עיקרי הדברים שהועלו בכל‬
‫שולחן נערכו ורוכזו במסמך מסכם‪.‬‬
‫לאורך היום הוצגה תערוכה בנושא חומרים‪,‬‬
‫מוצרים‪ ,‬מערכות ושיטות בנייה ירוקה‪ ,‬בה הציגו‬
‫ירוקה‪ ‬במסגרת תמ"א ‪ .38‬זהו פרויקט תמ"א‬
‫‪ 38‬הראשון בישראל שיוסמך במסגרת התקן‬
‫החדש לבנייה ירוקה‪ ,‬המתייחס לכל חלקי‬
‫הבניין‪ ,‬כולל הדירות הקיימות והחדשות‪.‬‬
‫דילמות‪ ,‬דגשים ועקרונות בנושא יישום‬
‫הבנייה הירוקה במסגרת תמ"א ‪ .38‬הוא הציג‬
‫תוספת עלויות של כ‪ 7%-‬לדירות בפרויקט קטן‬
‫עם תוספת מעטה של דירות‪ ,‬וכ‪ 4%-‬לפרויקט‬
‫בינוני ‪ -‬גדול‪ .‬זאת אל מול תוספת של כ‪3%-‬‬
‫לדירה ירוקה בבניין חדש‪.‬‬
‫‪ .7‬אדריכלית מיכל ויטל שביצעה תכנון ירוק של‬
‫עשרות בתים פרטיים וכן פרויקטים ציבוריים‬
‫שונים ‪ -‬חדרי אוכל במפעלים ובקיבוצים‪,‬‬
‫מבני משרדים ופרויקטים לשימור הציגה את‬
‫סיפורה של קבוצת דיירים שהצליחה להשפיע‬
‫על עשרות הבניינים האחרים בסביבתה בכיוון‬
‫של בנייה ירוקה‪.‬‬
‫מספר חברות ביניהן‪ :‬שגראווי‪ ,‬תרמוקיר‪ ,‬שיכון‬
‫ובינוי‪ ,‬חנן מור‪ ,‬אקרשטיין‪ ,‬אורבונד‪ ,‬כרומגן‪,‬‬
‫אקווה‪ ,‬רימט ואחרות‪ .‬בסוף היום התקיימו שני‬
‫סיורים מודרכים בנושא קיימות עירונית‪ :‬האחד‬
‫עסק בתכנון חזית הים העירונית של תל אביב‬
‫בדגש על התוכנית החדשה למתחם הדולפינריום‪,‬‬
‫והשני התקיים במדרון יפו ועסק בהפיכת אתר‬
‫פסולת עירוני לפארק‪.‬‬
‫היו"ר של מושב יזמות נדל"נית ועסקית היה זיו‬
‫לזר מנהל המחלקה הכלכלית של התאחדות בוני‬
‫הארץ‪ .‬במושב זה‪ ,‬שמשך התעניינות רבה בכנס‪,‬‬
‫היו הרצאות בנושאים מגוונים‪:‬‬
‫‪ .1‬כמאל שגראווי דיבר על ההזדמנות העסקית‬
‫בבנייה הירוקה ואיך בנייה ירוקה והתחדשות‬
‫עירונית יכולות להפוך את העיר לעדיפה‬
‫בעיני תושביה‪ .‬שגראווי הראה צילומים‬
‫מהפרוייקטים שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬חנן מור הציג את היזמות בבנייה ירוקה‬
‫כמחוללת שינוי חברתי‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪ .3‬חגי קוט (בעל משרד ייעוץ ומחקר בנושאים‬
‫כלכליים ‪ -‬סביבתיים) וקרן שווץ (מנהלת‬
‫תחום מחקר ופיתוח המועצה הישראלית‬
‫לבנייה ירוקה) הציגו מודל עלויות בנייה ירוקה‬
‫במבני משרדים בישראל ‪ -‬השוואה בין שני‬
‫בניינים תיאורטיים; בניין קונבנציונלי ואותו‬
‫בניין שהופך לבניין ירוק כוכב אחד לפי תקן‬
‫‪ 5281‬באמצעים שונים‪.‬‬
‫‪ .4‬אדריכל גיל שנהב‪ ,‬שותף בכיר בכנען‬
‫שנהב אדריכלים‪ ,‬שותף ומייסד בחברה‬
‫לפיתוח והתחדשות עירונית ויו"ר הפורום‬
‫הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית‬
‫‪ ,CTBUH ISRAEL‬הציג את נושא פינוי בינוי‬
‫והתחדשות עירונית כהזדמנות לשינוי חברתי‪.‬‬
‫גישה ייחודית לתפקיד האדריכל בבנייה ירוקה‬
‫והזדמנות לשת"פ אדריכל‪/‬אזרחים‪/‬יזם‪/‬‬
‫עירייה‪.‬‬
‫‪ .5‬אדריכל חן שליטא‪ ,‬מנכ"ל "אלפא פרויקטים‬
‫ירוקים בע"מ" הראה שלושה פרויקטים‬
‫מעניינים בישראל שקבלו‬
‫את הדרוג הגבוה של ‪LEED‬‬
‫למשרדים ואת הטכנולוגיות‬
‫הייחודיות ששולבו בהם‪.‬‬
‫‪ .6‬יובל שמרת מנהל תחום‬
‫הקיימות בחברת אקו סיטי‬
‫המקדמת עשרות פרויקטים‬
‫בתחום תמ"א ‪ 38‬בתל אביב‬
‫במסגרתם היא מיישמת‬
‫את מרבית עקרונות הבנייה‬
‫הירוקה‪ ,‬הציג בניין שקיבל‬
‫ממכון התקנים אישור‬
‫לתכנון לפי תקן לבנייה‬
‫במסגרת מושב יזמות בנייה הוצגה‬
‫עמדת ההתאחדות בנושא התקן לבנייה‬
‫ירוקה ‪:5281‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫כל עוד ‪ 5281‬היה תקן וולונטרי התאחדות‬
‫בוני הארץ תמכה בו ואף הייתה שותפה‬
‫בוועדות השונות במכון התקנים‪ .‬כאשר‬
‫התפרסמה החלטת רשויות פורום ה‪+ 15-‬‬
‫ירושלים‪ ,‬בת ים ואשקלון לחייב בנייה ירוקה‬
‫כתנאי להוצאת היתרי בנייה בתחומן‪ ,‬הבנו‬
‫שמדובר במהלך מאוד משמעותי מבחינת ענף‬
‫הבנייה בישראל‪.‬‬
‫למשל‪ :‬ההחלטה מדברת על בנייה ירוקה‬
‫ברמת שני כוכבים בבנייה למגורים במבנים‬
‫מעל ‪ 15‬קומות החל ב‪ .2016-‬מדובר בשליש‬
‫מהתחלות הבנייה הרוויה במחוז המרכז‪.‬‬
‫חברנו לאיגוד המהנדסים בקביעה שבנייה‬
‫ירוקה היא ראויה אך יש ליישמה במדורג‬
‫ובזהירות תוך לימוד והפקת לקחים‪ .‬על‬
‫חלק מתהליך הלימוד שמעו המשתתפים‬
‫במושב זה‪.‬‬
‫ההתאחדות מקבלת את החיוב בבנייה ירוקה‬
‫בסקטורים הציבורי והמסחרי אבל מאידך‬
‫אנו חושבים שנכון להשאיר את התקן בבנייה‬
‫למגורים כוולונטרי בשנים הקרובות‪ ,‬עד לימוד‬
‫הנושא תוך קבלת נתונים מפרויקטים שבוצעו‬
‫וכן מהפיילוט של המשרד להגנה"ס‪.‬‬
‫הסקטור הציבורי צריך להוביל ולתת דוגמא‪.‬‬
‫רשויות מקומיות אחדות נרתעות מבנייה‬
‫ירוקה של גני ילדים חדשים אחרי שקיבלו‬
‫את הצעות המחיר‪.‬‬
‫הססנות נוספת מגלים ביישום החלטות‬
‫שונות כמו הוראת חשכ"ל שמחייבת‬
‫‪ 20%‬שימוש בחומרים ממוחזרים בבנייה‬
‫ממשלתית‪0 .‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון חיפה‪ ,‬המפרץ‬
‫נהריה וחדרה‬
‫חיים פייגלין‪ ,‬יו ”ר‬
‫מנדל שקד מרדכי‪ ,‬מנכ ”ל‬
‫פגישה עם מינהל‬
‫ההנדסה בחיפה‬
‫הוועדה המוניציפלית של הארגון נפגשה עם אנשי‬
‫מינהל ההנדסה של עיריית חיפה בראשות מהנדס‬
‫העיר אריאל וטרמן‪ ,‬חדווה אלמוג סגנית ראש‬
‫העיר ומחזיקת תיק מינהל ההנדסה וכן כל ראשי‬
‫האגפים הרלוונטיים‪.‬‬
‫מטעם ארגון הקבלנים השתתפו בפגישה‬
‫חיים פייגלין ‪ -‬יו"ר הארגון‪ ,‬אבי ירום ‪ -‬חבר‬
‫ועדה וחבר הנהלה‪ ,‬יונה חורש ‪ -‬יו"ר הוועדה‬
‫המוניציפלית‪ ,‬חברי ההנהלה רוברט ביליה‪,‬‬
‫שמעון ארליך וניר גלבוע ומנדל שקד מרדכי‪,‬‬
‫מנכ"ל הארגון‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים שנדונו היו‪:‬‬
‫אבי ירום העלה את הנושא הישן של הפרצלציה‬
‫בשכונות ותיקות עליו לא קיבלנו תשובה עדיין‪.‬‬
‫בתגובה אמרה רוזה פרידמן כי הנושא מתקדם‪,‬‬
‫לדוגמא בוורדיה‪ .‬שכונות אחרות הועברו לפקיד‬
‫הסדר והעירייה תבדוק כיצד לקדם את שאר‬
‫השכונות‪.‬‬
‫יונה חורש‪ ,‬יו"ר הוועדה המוניציפלית בארגון‬
‫העלה מספר נקודות ‪-‬‬
‫היטל השבחה על מרתפים שאינם נבנים‪,‬‬
‫סוכם לפני התב"ע שתשלום השבחה ישולם‬
‫רק עם המימוש‪.‬‬
‫ תגובת העירייה ‪ -‬החל ממרץ לכל מגיש תהיה‬
‫השבחה בגין מרתפים‪,‬‬
‫ אם יש ברשות הקבלן קרקע ישנה ובתוכנית‬
‫אין מרתף‪ ,‬לא ייגבה מס השבחה‪.‬‬
‫ קו בניין ‪ -‬חזרנו לאחור ומשך הזמן לאישור‬
‫כרגע הוא ‪ 3-4‬חודשים‪.‬‬
‫ קיימת דרישה להעביר הדמיות עד לראש‬
‫העיר‪.‬‬
‫ נתבשרנו שיש צורך באישור ראש העיר לחציית‬
‫כביש‪ .‬זה מאריך את זמן האישור‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫שמעון ארליך הזכיר כי הארגון הגיש נייר עמדה‬
‫לגבי תמ"א ‪ 38‬בעניין דברים קטנים המציקים‬
‫לקבלן ופרט אותם בדיון שהתפתח‪.‬‬
‫יו"ר הארגון חיים פיגלין‪ ,‬ברך את העירייה על‬
‫הפקדת תוכנית המתאר ועל עצם התנגדותם‬
‫לתוכנית‪ .‬הוא המשיך ואמר כי הארגון למד‬
‫את התכנים והגיע למסקנה שזו תוכנית של יום‬
‫אתמול בגלל מספר סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬האופק הוא רק עד ‪ ,2025‬מעט מאוד שנים‬
‫לתוכנית מתאר‪.‬‬
‫‪ .2‬על ציר הכרמל ניתן לבנות מעל ‪ 19‬קומות‪.‬‬
‫‪ .3‬פינוי‪/‬בינוי צריך להיות בסמכות ועדה מקומית‬
‫ונדרשת בנייה גבוהה בהרבה לצורך השגת‬
‫כדאיות כלכלית‪.‬‬
‫מהנדס העיר אריאל וטרמן נגע במספר נושאים‪.‬‬
‫הוא הסביר כי דרך ההדמיות העירייה מטפלת‬
‫בחזות העיר‪ ,‬שעברה מתיחת פנים עקב התמאו"ת‪.‬‬
‫לדבריו לא ניתן לחתוך כבישים אחרי השקעה‬
‫של ‪ 60‬מ' ‪ ₪‬ולכן נדרשים אישורים‪ .‬העירייה‬
‫נדרשת להיות עירנית יותר בתאום העבודות‬
‫שסביב הבנייה הפרטית‪ .‬וטרמן הוסיף כי אפשר‬
‫להיות גמישים במס' נושאים כגון יותר מ‪ 45-‬מ"ר‬
‫בקומה ‪ 2‬בתמ"א ‪ .38‬התנגדותה העיקרית של‬
‫העירייה לתוכנית היא כי מותר לדון על כל פריצה‬
‫של התוכנית בסמכות מחוזית‪ .‬העירייה מכינה‬
‫מסמך חדש של "בדיקת גבהים" כדי להגדיל את‬
‫הגבהים שבתוכנית‪ .‬לסיום דבריו הציע מהנדס‬
‫העיר ליזום "פרה רולינג" על כל "בתי הרכבות"‬
‫בעיר‪ ,‬כהתחדשות עירונית‪.‬‬
‫פגישת עבודה עם ראש העיר‬
‫קרית ביאליק וראש הוועדה‬
‫המקומית לתכנון ובנייה‬
‫בקריות‬
‫‪ .2‬ארגון הקבלנים ביקש כי שיווק המגרשים‬
‫ייעשה במבננים קטנים ככל הניתן‪ ,‬כ‪ 25-‬עד‬
‫‪ 30‬יח"ד בכל מכרז בודד‪ ,‬ע"מ שקבלנים רבים‬
‫בסיווגים השונים יוכלו להשתתף‪.‬‬
‫‪ .3‬הארגון ביקש מהעיריייה כי בשיווק הקרקע‬
‫יושם דגש על השתתפות של קבלנים רשומים‬
‫כחוק בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬הארגון ממליץ להימנע מחניות תת קרקעיות‬
‫בשל הקשיים הטכניים והעלויות הכבדות‬
‫הכרוכות בכך‪ ,‬שישפיעו על מחירי הדירות‬
‫בצורה משמעותית‪ .‬הארגון הציע חניות עיליות‬
‫ומבנים גבוהים של ‪ 25-35‬קומות‪.‬‬
‫‪ .5‬הארגון הציע לפתוח אתר לפסולת בניין‪ ,‬באזור‬
‫הדורש מילוי‪ ,‬דבר שיתן פיתרון טוב לשני‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫‪ .6‬הארגון הציע שבוועדת ההתנגדויות של הוועדה‬
‫המקומית לתכנון ובנייה יתקיים דיון על‬
‫ההתנגדויות עפ"י חומר שהוגש על ידי הארגון‬
‫בכתב‪ ,‬ללא הופעת האנשים בפני הוועדה‪.‬‬
‫‪ .7‬ראש העיר מבקש מארגון הקבלנים להקים גן‬
‫שינציח את בוני קרית ביאליק לדורותיהם‪,‬‬
‫בדומה לזה הנבנה ברחובות‪.‬‬
‫‪ .8‬הארגון יערוך דיון בנושא ויתן תשובתו‪.‬‬
‫ הארגון מבקש כי משקיף מטעמו יישב בוועדה‬
‫המקומית לתכנון ובניין (בדומה לחיפה ולערים‬
‫אחרות)‪ .‬יוסי עזריאל ישקול את העניין וייתן‬
‫את תשובתו‪.‬‬
‫‪ .9‬ראש העיר יופיע בכנס של הארגון בחודש‬
‫ספטמבר במלון חוף התמרים בעכו וירצה על‬
‫הפיתוח המתוכנן בעיר‪.‬‬
‫סיור במפעלי איטונג‬
‫במסגרת שיתוף הפעולה רב השנים והמתמשך‪,‬‬
‫ביקרה קבוצה של חברי הארגון בליין הייצור‬
‫של מפעל איטונג‪.‬‬
‫לקבוצה הצטרפו קבלנים מחוץ לארגון המעוניינים‬
‫להצטרף לארגון‪.‬‬
‫ביקור זה הינו ביקור הנערך במסגרת שנתית‬
‫מזה שנים רבות‪.‬‬
‫בפגישה שנערכה בחודש יוני השתתפו מטעם‬
‫העיר ק‪ .‬ביאליק ראש העיר אלי דוקורסקי‪ ,‬סגן‬
‫ראש העיר יוסי עזריאל‪ ,‬מהנדס העיר נועם מסד‬
‫וסגנו איגור שימנוביץ‪.‬‬
‫מטעם ארגון הקבלנים מחוז‬
‫חיפה לקחו חלק חיים פייגלין‬
‫יו"ר הארגון‪ ,‬יונה חורש יו"ר‬
‫הוועדה המוניציפילית וחברי‬
‫ההנהלה יואב זיו וניר גלבוע‬
‫ומנדל שקד מרדכי‪ ,‬מנכ"ל‬
‫הארגון‪.‬‬
‫להלן עיקרי הנושאים שעלו‬
‫בישיבה זו‪:‬‬
‫‪ .1‬ראש העיר ומהנדס העיר‬
‫הציגו את התוכנית לבניית‬
‫אלפי דירות בקרית‬
‫ביאליק‪.‬‬
‫ביקור במפעלי איטונג בקיסריה‬
‫יום עיון מקצועי‪16.9.2014 ,‬‬
‫ביקור באצטדיון‬
‫סמי עופר בחיפה‬
‫למעלה מ‪ 40-‬חברי הארגון ביקרו באצטדיון סמי‬
‫עופר שבנייתו הסתיימה בימים אלו‪.‬‬
‫הביקור לווה ע"י מנכ"ל החברה הכלכלית של‬
‫עיריית חיפה‪ ,‬יזמית הפרוייקט‪.‬‬
‫החברים התרשמו משלושה תחומים‪:‬‬
‫‪ .1‬התכנון שהפיק לקחים מבניית אצטדיונים‬
‫רבים באירופה ובוצע ע"י מומחים לנושא‬
‫מהולנד‪ ,‬בשילוב אדריכלים ישראלים‪.‬‬
‫‪ .2‬התקצוב של למעלה מ‪ 550-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪ .3‬הביצוע המעולה ע"י מיטב הקבלנים המקומיים‬
‫ובתוספת הכיפה המוזהבת המשמשת‬
‫להצללה‪.‬‬
‫אצטדיון סמי עופר בבנייה‬
‫ביקור באצטדיון סמי עופר בחיפה‬
‫‪54‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫ארגון הקבלנים מחוז חיפה המפרץ נהריה וחדרה‬
‫קיים יום עיון וכנס מקצועי במחצית חודש‬
‫ספטמבר במלון רימונים בעכו (חוף התמרים‬
‫לשעבר)‪.‬‬
‫בכנס נכחו כ‪ 140-‬חברים ואורחים‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים שנידונו בכנס‪:‬‬
‫תוכנית לבניית ‪ 7,000‬יח"ד בק‪ .‬ביאליק‬
‫המשק והשווקים הפיננסיים‪.‬‬
‫סוגיות בחקיקה בענף הבנייה‪.‬‬
‫רוויזיה בתקני בידוד‪.‬‬
‫בתחילת הכנס הוענקה תעודת הוקרה מיוחדת‬
‫לנותני החסות הקבועים של הארגון לאורך שנים‬
‫רבות‪ :‬איטונג‪ ,‬סופרגז וביטוח ויגודסקי‪ .‬נותני‬
‫חסות אלו מלווים את הארגון דרך קבע בכל‬
‫האירועים המאורגנים על ידיו ולאורך שנים‬
‫רבות‪.‬‬
‫הארגון מעריך ומוקיר את כל נותני החסות‬
‫ובעיקר את נותני החסות הקבועים‪.‬‬
‫יו"ר הארגון חיים פייגלין ברך את הנוכחים‬
‫בשנה טובה ומוצלחת והרים כוסית לשנה‬
‫החדשה עם הנוכחים‪.‬‬
‫יו"ר הארגון סקר את הנושאים המטופלים על ידו‬
‫כראש ועדת תכנון ובנייה בהתאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫ועמד בעיקר על המגמות בשוק הנדל"ן וכיווני‬
‫ההתפתחות בו‪ ,‬תוך הבעת הערכתו שמחירי‬
‫הדיור אינם עומדים לרדת בתקופה הקרובה‪.‬‬
‫מנכ"ל ההתאחדות‪ ,‬עו"ד אליאב בן שמעון ברך‬
‫את הנוכחים וציין לשבח את העבודה המשותפת‬
‫של ההתאחדות עם הארגון בדגש על ראשות‬
‫שתי ועדות עיקריות בהתאחדות שבראשן חברי‬
‫הארגון (חיים פייגלין‪ -‬ר' ועדת תכנון ובנייה‬
‫ועופר שגיב ר' הוועדה מוניציפלית)‪ .‬כמו כן‬
‫סקר בן שמעון את נושאי הפעילות העיקריים‬
‫של ההתאחדות‪.‬‬
‫רוני בריק‪ ,‬סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר האגף‬
‫לתכנון ובנייה ברך את הנוכחים ועמד על‬
‫הנושאים העיקריים המטופלים ע"י האגף‪.‬‬
‫יוסי לוינסקי‪ ,‬סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר‬
‫הארגונים המקומיים ברך את הנוכחים בשנה‬
‫טובה וסקר מספר נושאים שעל הפרק‪.‬‬
‫‪ 7,000‬יחידות דיור נוספות ייבנו בקרית ביאליק‬
‫יו”ר הארגון חיים פייגלין‬
‫מנכ”ל ההתאחדות‪ ,‬עו”ד אליאב בן שמעון‪ ,‬יו”ר הארגון חיים פייגלין ומנכ”ל‬
‫הארגון מרדכי מנדל שקד‬
‫באמצע ראש עיריית קריית ביאליק אלי דוקורסקי‪ ,‬משמאל יו”ר הארגון חיים‬
‫פייגלין ומימין מנכ”ל הארגון מרדכי מנדל שקד‬
‫ראש העיר קרית ביאליק‪ ,‬אלי דוקורסקי‬
‫‪56‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫כמו כן נאם בכנס ראש עיריית קרית ביאליק‪ ,‬אלי דוקורסקי שסיפר על תוכנית‬
‫לבניית ‪ 7,000‬יח"ד בקרית ביאליק‪ ,‬שהינה העיר בעלת עתודות הקרקע הגדולות‬
‫ביותר במפרץ חיפה‪ .‬בתוכנית המיתאר של העיר קיימת קרקע לבניית ‪18,000‬‬
‫יחידות דיור‪ .‬בכוונת העיר להקים ב‪ 3-‬השנים הקרובות למעלה מ‪ 7,000-‬יח"ד‬
‫באזורים שונים בעיר‪ .‬לפני מספר חודשים נחתם הסכם בין העירייה‪ ,‬האוצר‪,‬‬
‫משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל לשיווק ופיתוח קרקע זו‪.‬‬
‫על‪-‬פי הקווים המנחים להסכם זה‪ ,‬ישווקו ע"י מנהל מקרקעי ישראל ‪7,253 ‬‬
‫יחידות דיור חדשות בתחום קרית ביאליק ב‪ 3-‬השנים הבאות‪.‬‬
‫כל אדם וכל גוף רשאים לקחת חלק במכרזים כשאלו יפורסמו‪.‬‬
‫המתחמים החדשים אליהם מתייחס הסכם הגג שמתוקצב על‪-‬ידי משרד האוצר‬
‫כוללים שלוש שכונות חדשות‪:‬‬
‫‪ .1‬שכונת אפק בה מתוכננות לצאת לשיווק ‪ 4,573‬יחידות דיור‪.‬‬
‫‪ .2‬גבעת הרקפות בה מתוכננות לצאת לשיווק ‪ 800‬יחידות דיור‪.‬‬
‫‪ .3‬כפר ביאליק דרום בה מתוכננות לצאת לשיווק ‪ 1,880‬יחידות דיור‪.‬‬
‫על‪-‬פי לוח הזמנים שקובע ההסכם‪ ,‬מתחמים אלה ישווקו בשנים ‪2014-2016‬‬
‫בהיקפים של כ‪ 2,000-‬יחידות דיור בממוצע לשנה‪.‬‬
‫התוכניות כוללות בין היתר בנייה למגורים‪ ,‬מבני ציבור ומוסדות חינוך‪ .‬פיתוח‬
‫התשתיות במגרשים החדשים יבוצע על‪-‬ידי העירייה‪ .‬‬
‫על‪-‬פי ההסכם‪ ,‬מתחייבת העירייה להוצאת היתרים מהירה וזאת תוך ‪ 90‬יום‬
‫מיום הגשת הבקשה על‪-‬ידי היזם‪ .‬שיווק הקרקעות יבוצע ככל הניתן במבננים‬
‫קטנים יחסית על מנת לאפשר לקבלנים רבים להתמודד על רכישת הקרקע‬
‫ובכך לפתח את השטח ולבנות במקביל ובמהירות רבה‪.‬‬
‫ראש העיר מזמין את הקבלנים לבנות בעיר ומבטיח שיתוף פעולה מלא‪.‬‬
‫נושא נוסף עליו דיבר דוקורסקי הוא הנגישות התחבורתית לעיר‪ ,‬במסגרתה‬
‫בוצעו לאחרונה בעיר ובסביבתה מספר פרויקטים בהיקף לאומי‪.‬‬
‫‪ .1‬פרוייקט המטרונית‪.‬‬
‫‪ .2‬כביש ‪.79‬‬
‫‪ .3‬כביש עוקף קריות‪.‬‬
‫הרצאה נוספת בכנס היתה "המשק והשווקים הפיננסיים" מפי ויקטור בהר‬
‫מבנק הפועלים‪ .‬ההרצאה עסקה בעיקר בנושאים הבאים‪ :‬שיעור הצמיחה החזוי‬
‫יהיה נמוך מבעבר‪ ,‬ירידה בשיעורי הריבית הריאלית וירידה בשיעורי התשואות‪,‬‬
‫גורמי סיכון כמו הריבית הנמוכה המעלה את מחירי המניות‪ ,‬שיעור החזר‬
‫מההכנסה גבוה יותר בעת נטילת משכנתא‪ .‬בהר טוען כי יש להתרגל לצמיחה‬
‫נמוכה יותר וכן לריבית נמוכה יותר‪.‬‬
‫נושא רוויזיה בתקני בידוד הוצג על ידי דניאל גלצר שסקר את כל השינויים‬
‫והשיפורים שנעשו בבלוקי איטונג וכן את כל המוצרים החדשים והנילווים‬
‫בנוסף לבלוקים‪.‬‬
‫את היום הגדוש סיימה הרצאתו של היועץ המשפטי של הארגון‪ ,‬עו"ד אורן‬
‫סלעי על "סוגיות בחקיקה בענף הבנייה"‪ .‬הדגש המרכזי בהרצאה היה שינוי‬
‫‪ 101‬בחוק התכנון והבנייה‪0 .‬‬
‫חיזוק מבני בטון ע"י‬
‫יריעות פחמן‪/‬דכוכית‬
‫או רצועות פחמן מוכנות‬
‫פאואר מש ‪ -‬חברה קבלנית המתמחה בשיקום וחיזוק מבנים קיימים‬
‫ע"י חומרים מרוכבים לקבלת מאמצי מתיחה וגזירה נוספים‬
‫ולשיפור עמידותם בעומסים סייסמיים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫הערכת מצב המבנים טרם חיזוקם‪ ,‬ע"י מהנדסי החברה‬
‫תיכנון החיזוק לפי תקן אמריקאי ‪( ACI 420 - 2R‬תוכנה ממוחשבת)‬
‫ביצוע השיקום והחיזוק ע"י חומרים מרוכבים איכותיים‬
‫ביצוע החיזוק בשטיה "תכנון ‪ -‬ביצוע"‬
‫אספקת חומרים מרוכבים לקבלנים אחרים תוך מתן ההדרכה‬
‫‪ 15‬שנות ניסיון בארץ בתור מיישם מורשה של יצרן המערכות חב' )‪FYFE (USA‬‬
‫ד"ר צבי רייכוורגר‪054-7698041 :‬‬
‫פקס‪ 09-7423748 :‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫‪Power Mesh Ltd‬‬
‫‪www.power-mesh.com‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון באר שבע‬
‫אלי אביסרור‪ ,‬יו"ר‬
‫צביקה ליבנה‪ ,‬מנכ"ל‬
‫שיתוף פעולה בין ארגון‬
‫קבלני הנגב לעיריית רהט‪,‬‬
‫להכשרת צעירים מהמגזר‬
‫הבדואי למקצועות הבנייה‬
‫בפגישה שנערכה בעיריית רהט‪ ,‬נדונו הדרכים‬
‫לשיתוף פעולה בין ארגון הקבלנים והבונים בבאר‬
‫שבע והנגב לבין עיריית רהט‪ ,‬במטרה להפנות‬
‫צעירים מתושבי העיר ומהמגזר הבדואי בכלל‬
‫להתמקצעות בענף הבנייה‪.‬‬
‫הפגישה בעיריית רהט‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬ראש עיריית רהט‬
‫טלאל אלקרנאווי‪ ,‬יו”ר ארגון הקבלנים אלי אביסרור‪ ,‬חבר‬
‫הנהלת הארגון עבד אבו קוש‪ ,‬מנכ”ל הארגון צביקה‬
‫ליבנה‪ ,‬חליל דרוואשה מחזיק תיק המסחר והתעשייה‬
‫בעירייה‪ ,‬חבר הנהלת הארגון אחמד אזברגה‬
‫השתתפו בפגישה‪ :‬ראש עיריית רהט טלאל‬
‫אלקרנאווי‪ ,‬יו"ר ארגון קבלני הנגב אלי אביסרור‪,‬‬
‫מנכ"ל הארגון צביקה ליבנה וחברי הנהלת הארגון‬
‫אחמד אזברגה ועבד אבו קוש (סגן יו"ר הארגון)‪.‬‬
‫מטעם עיריית רהט נכחו גם מחזיק תיק המסחר‬
‫והתעשייה בעירייה חליל דרוואשה והיועץ‬
‫המשפטי של העירייה עו"ד שרון שטיין‪.‬‬
‫בפגישה נבחנו דרכים להכשרת כוח אדם לענפי‬
‫הבנייה השונים‪ ,‬והוחלט בה על שיתוף פעולה‬
‫לארגון קורסים מסובסדים בתחומים שונים‬
‫בענף‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫לצורך מימוש ההחלטה סוכם על פעילות‬
‫משותפת‪ ,‬ביחד עם התאחדות בוני הארץ‪ ,‬הקרן‬
‫לעידוד ענף הבנייה בישראל‪ ,‬מכללות מקומיות‬
‫ועוד‪ ,‬כדי לבנות ולארגן את ההכשרות‪ ,‬בכדי‬
‫שיענו באופן הטוב ביותר הן על צרכי הענף והן‬
‫על צרכי הצעירים במגזר‪.‬‬
‫יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בבאר שבע‬
‫והנגב‪ ,‬אלי אביסרור‪ ,‬אמר בתום הפגישה‪:‬‬
‫"לצערנו קיימים שני תהליכים המאפיינים‬
‫את המשק הישראלי ומכבידים עליו‪ :‬הראשון‬
‫הוא המחסור בכוח אדם מקצועי בענף הבנייה‬
‫והשני הוא אחוזי אבטלה גבוהים בקרב המגזר‬
‫הבדואי‪ .‬אנו‪ ,‬בארגון קבלני הנגב‪ ,‬חושבים כי‬
‫זהו אבסורד גדול ויש לאחד בין שני הגורמים‬
‫כך שכולם ירוויחו‪ :‬מצד אחד הצעירים הבדואים‬
‫יזכו למקצוע מבוקש ומכניס ומצד שני ענף‬
‫הבנייה ירוויח עובדים מקצועיים‪ .‬אני שמח‬
‫שמצאנו בעיריית רהט ואצל העומד בראשה‬
‫טלאל אלקרנאווי‪ ,‬אוזן קשבת ודלת פתוחה‬
‫ליוזמה חשובה זו"‪.‬‬
‫מנהל רשות המסים‬
‫במשרד האוצר התארח‬
‫באירוע לרגל השנה החדשה‬
‫של ארגון קבלני הנגב‬
‫מנהל רשות המיסים במשרד האוצר משה אשר‪,‬‬
‫היה אורח של ארגון קבלני הנגב‪ ,‬באירוע החגיגי‬
‫לרגל השנה החדשה שנערך בבאר שבע‪.‬‬
‫אשר נשא בפני הנוכחים הרבים‪ ,‬שגדשו את‬
‫האולם‪ ,‬סקירה אודות התקנות שהתקינה‬
‫הרשות שהוא עומד בראשה‪ ,‬בתחום הפיצויים‬
‫לתושבי הדרום בעקבות מבצע "צוק איתן"‪,‬‬
‫וסקר את המסלולים השונים לפיצוי‪ .‬הוא‬
‫ציין כי בעקבות משא ומתן ארוך עם הנהלת‬
‫התאחדות בוני הארץ הוחלט לקבל את עמדת‬
‫הקבלנים‪ ,‬ולאפשר לקבלנים אשר בנו בטווח‬
‫ה‪ 40-‬ק"מ‪ ,‬פיצויים גם במסלול המחזורים‪,‬‬
‫ולא רק במסלולי הוצאות ושכר כפי שהוחלט‬
‫בראשונה‪ .‬זהו הישג בעל משמעות רבה לציבור‬
‫הקבלנים באזור‪ ,‬שרבים מהם נפגעו פגיעה‬
‫כלכלית קשה בשל המבצע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התייחס אשר לשינויים וחידושים נוספים‬
‫ברשות‪ ,‬ובהם‪ :‬הגברת הפיקוח על ההון השחור‬
‫ושיפור השירות לאזרח‪.‬‬
‫באירוע נשא דברים גם ראש עיריית באר שבע‪,‬‬
‫רוביק דנילוביץ‪ ,‬שבישר לנוכחים על החלטות‬
‫הממשלה החדשות הנוגעות לנגב‪ ,‬וביניהן ביטול‬
‫החלטת הממשלה על "הפנים למרכז" וההחלטה‬
‫על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע בתוך‬
‫עשור‪.‬‬
‫עוד בירכו את הנוכחים‪ :‬נשיא התאחדות בוני‬
‫הארץ נסים בובליל‪ ,‬סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר‬
‫אגף יזמות ובנייה רוני בריק‪ ,‬ויו"ר ארגון קבלני‬
‫הנגב אלי אביסרור‪ .‬את האירוע הנחה המנכ"ל‬
‫צביקה ליבנה‪.‬‬
‫בחלק המקצועי של האירוע נשא דברים‪ ,‬בנוסף‬
‫למשה אשר‪ ,‬גם רשם הקבלנים‪ ,‬עו"ד אמנון כהן‪,‬‬
‫שהתייחס לשינויים וחידושים במשרדו‪.‬‬
‫בין הנוכחים שכיבדו את האירוע בנוכחותם‬
‫היו ראשי התאחדות בוני הארץ‪ :‬המנכ"ל עו"ד‬
‫אליאב בן‪-‬שמעון‪ ,‬המשנה למנכ"ל ומנהל אגף‬
‫כספים איציק גורביץ‪ ,‬סמנכ"ל ומנהל אגף‬
‫הקשר עם הקבלן שי פאוזנר ומנהלת אגף‬
‫פרסום ושיווק ז'ואל טל‪ .‬כמו כן השתתפו‬
‫ראשי מועצות‪ ,‬מנהלי מחוזות במשרדים‬
‫ממשלתיים‪ ,‬ראשי התעשייה בנגב‪ ,‬אישי ציבור‬
‫ועיתונאים מהאזור‪ ,‬קבלנים חברי הארגון‬
‫וחברי ההנהלה‪.‬‬
‫יו"ר ארגון קבלני הנגב‪ ,‬אלי אביסרור‪ ,‬אמר‬
‫בתום האירוע‪" :‬הנוכחים הרבים שהגיעו כדי‬
‫לציין איתנו את כניסת השנה החדשה‪ ,‬מוכיחים‬
‫את הקשר החזק של ארגון קבלני הנגב עם‬
‫קהילת באר שבע והדרום‪ .‬האירוע היה הפגנת‬
‫כוח ואחדות מחממת לב‪ .‬אני מאחל לכל חברינו‬
‫הקבלנים‪ ,‬ולכל תושבי הנגב ומדינת ישראל‪ ,‬שנת‬
‫ברכה ושגשוג‪ ,‬בה נדע להתגבר על כל המחלוקות‬
‫ולהמשיך בתנופה בבניית הארץ"‪.‬‬
‫ארגון קבלני הנגב למען‬
‫חיילי צה”ל ותושבי הדרום‬
‫במבצע “צוק איתן”‬
‫באירוע לרגל ראש השנה‪ :‬מימין לשלמאל‪ :‬יו”ר הארגון‬
‫אלי אביסרור‪ ,‬מנהל רשות המסים משה אשר ומנכ”ל‬
‫הארגון צביקה ליבנה‬
‫כארגון כלכלי גדול‪ ,‬אשר בסיס פעילותו בדרום‬
‫הארץ‪ ,‬חרט ארגון הקבלנים והבונים בבאר‬
‫שבע והנגב על דגלו את היותו חלק בלתי נפרד‬
‫מקהילת הדרום‪.‬‬
‫במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו היו הארגון‬
‫וחבריו מעורבים במספר פעילויות של התנדבות‬
‫ותרומה למען תושבי הדרום‪ ,‬למען חיילי צה"ל‬
‫חיילים בתחנת הכניסה לרצועת עזה‪ ,‬עם ערכות השי‬
‫שקיבלו מארגון הקבלנים‬
‫שמן הזית מתוצרת דרומית שהוענק לחברי הארגון‬
‫באירוע ראש השנה‬
‫ולמען פצועי המלחמה ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫בין הפעילויות בהן נטלו חלק הארגון וחבריו‪:‬‬
‫ תרומת מאות ערכות היגיינה אישית ללוחמים‪.‬‬
‫הערכות חולקו על ידי האגודה למען החייל‬
‫בתחנות הכניסה לרצועה וזכו לפופולריות רבה‬
‫בקרב החיילים‪.‬‬
‫ תרומת ארוחות שבת עבור בני משפחות פצועי‬
‫צה"ל השוהים ליד מיטות יקיריהם בבית‬
‫החולים סורוקה‪.‬‬
‫ את השי המסורתי‪ ,‬המחולק לחברי הארגון‬
‫במסגרת אירוע הרמת הכוסית לרגל ראש‬
‫השנה‪ ,‬החליטה השנה הנהלת הארגון לרכוש‬
‫מבית עסק דרומי‪ ,‬בכדי להביע את תמיכתה‬
‫בבעלי עסקים מהדרום‪ .‬השי הנבחר‪ :‬בקבוק‬
‫שמן זית מעוצב‪ ,‬מתוצרת בית הבד הדרומי‬
‫"אנשי הזית"‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪61‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון פתח תקוה‬
‫מימין לשמאל‪ :‬רמי גרינברג‪ ,‬השר ישראל כץ‪ ,‬ניסים בובליל‪ ,‬ח”כ מירי רגב‪ ,‬ראש העיר ברוורמן ואהרון דינוביץ’ (עומד)‬
‫אהרון משה דינוביץ‪ ,‬יו”ר‬
‫שרה בר און‪ ,‬מנכ”ל‬
‫כנס מקצועי והרמת כוסית‬
‫כנס מקצועי והרמת כוסית‬
‫לכבוד השנה החדשה‬
‫הבעל”ט ‪9.9.14‬‬
‫בכנס המקצועי והרמת כוסית לכבוד השנה‬
‫החלדשה הבעל"ט‪ ,‬של ארגון הקבלנים והבונים‬
‫פתח תקווה שהתקיים באולמי "קסאנדו"‬
‫ב‪ ,9.9.14-‬השתתפו בין הייתר בכירי ארגוני‬
‫הקבלנים המקומיים והסגל הבכיר של ההתאחדות‬
‫בוני הארץ‪ ,‬ראש העיר מר יצחק ברוורמן‪ ,‬חברי‬
‫מועצת העיר‪ ,‬סגל הבכיר של אגף מנהל הנדסה‪,‬‬
‫קבלנים‪ ,‬יזמים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬שר‬
‫התחבורה ישראל כץ וח"כ מירי רגב יו"ר וועדת‬
‫הפנים והגנת הסביבה‪.‬‬
‫תחילה דיבר יו"ר הארגון מר אהרון דינוביץ‪ ,‬יו"ר‬
‫הארגון שקידם בברכה את הנוכחים‪ ,‬דינוביץ‬
‫הדגיש את החשיבות של קידום הבנייה על פי‬
‫תמ"א ‪ 38‬במרכז העיר ובשכונות‪ ,‬המגרשים לבנייה‬
‫בעיר מתמעטים‪ ,‬האוכלוסייה גדלה ועתידה להגיע‬
‫לסדר גודל של ‪ 350.000‬תושבים בעוד ‪ 10‬שנים‪,‬‬
‫ציין שתושבי פתח תקווה זכאים לביטחון מפני‬
‫רעידות אדמה וטילים וכן לדיור משופר‪.‬‬
‫עוד ציין שתכנית המתאר המקומית תמ"מ ‪/2000‬‬
‫יח הוראות לבנייה לפי תמ"א ‪ ,38‬שפורסמה ע"י‬
‫העירייה‪ ,‬מחסלת את הכדאיות של ביצוע בנייה‬
‫לפי תמ"א ‪ ,38‬ההתאחדות באמצעות עו"ד אייל‬
‫מאמו הגישה התנגדות לתכנית כולל תכנית כדאיות‬
‫כלכלית שהוכנה ע"י ‪ BDO‬ומקווה שהעירייה אכן‬
‫תתעשת ותבצע את השינויים הנדרשים בתכנית‬
‫ע"מ לעודד את הבנייה לפי תמ"א ‪.38‬‬
‫בנוסף ביקש דינוביץ מראש העיר לשנות את‬
‫מדיניותו בנושא האטת הבנייה בעיר‪ ,‬לא ייתכן‬
‫שהתירוץ להאטת הבנייה יהיה חוסר במבנים‬
‫ציבוריים‪ ,‬לא ידוע על ילד שנמצא מחוץ למסגרת‬
‫לימודית או גן בשל חוסר במבנה ציבור‪ .‬התוצאה‬
‫של מדיניות זו תגרום לדור הצעיר לעזוב את‬
‫העיר מה שיוביל לגסיסה של העיר והישארות עם‬
‫‪62‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬שמי יהורם‪ ,‬רמי גרינברג‪ ,‬מאיר עתמי‪ ,‬עמרי גלבאום‪ ,‬דינוביץ אהרון‪ ,‬איציק דייעי מ”מ ראש העיר‪,‬‬
‫חוה ארליך מהנדסת העיר‪ ,‬איתי שונשין סגן ראש העיר‬
‫אוכלוסייה מזדקנת‪ .‬ברך את מהנדסת העיר החדשה‬
‫הגב' חוה ארליך והודיע לה שציבור הקבלנים‬
‫תולים בה תקוות לפיתוח הבנייה בעיר‪.‬‬
‫אחריו דיבר ראש העיר יצחק ברוורמן שמנה‬
‫את הישגי העירייה בתחום לדבריו‪ ,‬מובילה פ"ת‬
‫בארץ בכל הקשור לבניית מוסדות חינוך ומוסדות‬
‫ציבור בשנה האחרונה‪ .‬ברוורמן סיפר על מלחמתו‬
‫הקשה בבירוקרטייה וחשף גם כי כעת הוא עובד‬
‫על תכנית אסטרטגית לעיר‪ ,‬שתהיה רלוונטית‬
‫ל‪ 40-‬השנה הבאות‪.‬‬
‫מר ניסים בובליל‪ ,‬נשיא ההתאחדות דיבר על‬
‫השנה הקשה שעברה על הקבלנים בשל ההמתנה‬
‫לאישור חוק מע"מ אפס‪ ,‬בובליל קרא לממשלת‬
‫ישראל להחליט מהר באלו פעולות היא מתכוונת‬
‫לנקוט כדי להוריד את מחירי הדיור‪.‬‬
‫שר התחבורה ישראל כץ‪ ,‬הודה כי השנה צפויה‬
‫פגיעה בשגרת החיים בציר ז'בוטינסקי בעיר בשל‬
‫חידוש העבודות של הרכבת הקלה‪ ,‬אולם לאחר‬
‫שהפרוייקט יושלם‪ ,‬הוא צפוי להביא רווחה לכל‬
‫תושבי האזור‪.‬‬
‫לאחר מיכן עלתה על הבמה ח"כ מירי רגב‪,‬‬
‫שבחרה להתייחס תחילה לעתיד של מתחם‬
‫סירקין‪ ,‬לטענתה‪ ,‬הגדלת היצע הדירות כתוצאה‬
‫מפינוי מחנות צה"ל תוביל בסופו של דבר להורדת‬
‫מחירים‪ ,‬כשעברה על השכונות הישנות בעיר‬
‫ומרכזה‪ ,‬החליטה לתקוף חזיתית את מדיניות‬
‫ראש העיר "לפני שראש העיר מאשים את את‬
‫הממשלה באי הוזלת מחיר הקרקע‪ ,‬אני מציעה‬
‫לו שיעשה התחדשות עירונית בעיר הזו‪ .‬לא‬
‫מזרחי מאיר והרב אוריאל בוסו‪ ,‬יו”ר וועדת המשנה‬
‫לתכנון ובנייה‬
‫יכול להיות שיו"ר ועדי שכונות בוכים לי שראש‬
‫העירייה לא מאפשר להם לעשות פינוי בינוי‪.‬‬
‫לא יכול היות מצב שראש העיר מתעלם מכך‬
‫שאנשים חיים במבנים רעועים במקומות של‬
‫אלימות וסמים ולא נותנים להם לעשות שיקום‬
‫שכונות‪ ,‬אם לא ילך במוח אנחנו באמצעות‬
‫הממשלה נכפה את זה בכוח"‪.‬‬
‫מהנדסת העיר החדשה חוה ארליך‪ ,‬ברכה את‬
‫הנוכחים והודיעה שבכוונתה לבצע שינויים‬
‫מהותיים הן באגף מנהל הנדסה והן בפיתוח‬
‫העיר‪.‬‬
‫מר רוני בריק‪ ,‬סגן נשיא ויו"ר הנהלת אגף יזמות‬
‫ובנייה בהתאחדות סקר את פעילות האגף בשנה‬
‫החולפת‪.‬‬
‫הרב אוריאל בוסו‪ ,‬יו"ר וועדת המשנה לתכנון‬
‫ובנייה נשא דברים ברוח החג ברך את הנוכחים‪.‬‬
‫האירוע נחתם בתקיעת השופר המסורתית ע"י‬
‫חבר הארגון הקבלן מאיר מזרחי‪0 .‬‬
‫ארגון הקבלנים מחוז‪-‬דן‬
‫מיסודו של ארגון הקבלנים‬
‫רמת‪-‬גן‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬בני‪-‬ברק‬
‫משה נחום‪ ,‬יו”ר‬
‫נורית שוקתי‪ ,‬מנכ”ל‬
‫הרמת כוסית לקראת ראש השנה‬
‫טקס הרמת כוסית המסורתי של ארגון הקבלנים מחוז דן לכבוד ראש‬
‫השנה‪ ,‬נערך במעמד יו"ר הארגון משה נחום‪ ,‬נשיא התאחדות הקבלנים‬
‫ניסים בובליל וראש עיריית בני ברק הרב חנוך זייברט‪ .‬המכובדים נשאו‬
‫דברים אל מול קהל של מאות הקבלנים החברים בארגון‪ .‬הדברים כללו‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬ברכות לחג‪ ,‬איחולים לשנה החדשה וכמובן‪ ,‬אי אפשר היה שלא‬
‫לעסוק בנושא הבוער ביותר בעולם הנדל"ן ‪ -‬הקיפאון בתחום בעקבות‬
‫הצעת חוק ‪ 0%‬מע"מ של שר האוצר יאיר לפיד‪.‬‬
‫במהלך הכנס העלה הארגון על‬
‫נס את תרומתם של העושים‬
‫שלא על מנת לקבל שכר‬
‫למען הקהילה המקצועית‪,‬‬
‫ובכללם נשיא ההתאחדות‬
‫וסגניו‪ ,‬חברי הנשיאות‪ ,‬הנהלת‬
‫הארגון‪ ,‬יו"רי וחברי הוועדות‬
‫המקצועיות‪ .‬הארגון העניק‬
‫ספרי תנ"כ מהודרים לוותיקי הארגון שפעלו עשרות שנים בהתאחדות‬
‫ובארגון והצטיינו בעשייה ובנתינה למען הציבור‪ :‬יעקב רוזן ומרדכי‬
‫מנדלסון‪ ,‬וכן העניק מגיני הצטיינות לפעילים ולצעירים‪ ,‬דור ההמשך‪,‬‬
‫המצטיינים בעשייה בעת הזו‪ :‬דוד נחמני מ"מ יו"ר הארגון וגיא ששון‬
‫יו"ר הוועדה מוניציפאלית‪ .‬‬
‫"החלת חוק מע"מ אפס תאפשר לחלק מבני הארץ‪ ,‬לרבות אלו המתגוררים‬
‫באיזורי הביקוש‪ ,‬לרכוש דירה‪ ,‬להקים משפחה ובית בישראל‪ .‬החוק ייתן‬
‫להם סיכוי לחיות בארץ ‪ -‬כך שלא ימהרו בתסכולם להגר למחוזות ניכר"‬
‫אמר נחום‪ .‬יו"ר ארגון הקבלנים מחוז דן המשיך וחיזק את תמיכתו‬
‫בחוק כאשר אמר כי "פטור ממע"מ על דירות חדשות לזוגות צעירים‪ ,‬הוא‬
‫מהלך חשוב ממדרגה ראשונה‪ .‬הוא בראש וראשונה מבטא את אחריותה‬
‫המוסרית והבסיסית של המדינה‪ ,‬הנגזרת גם ממגילת זכויות האדם‪,‬‬
‫להבטיח מגורים נאותים לבני הארץ במחוזות נוף ילדותם"‪.‬‬
‫נחום סיכם את הנושא כאשר מסר כי "למצער‪ ,‬היוזמה‪ ,‬בעקבות מהלכי‬
‫החקיקה הבעייתית‪ ,‬הביאה איתה קיפאון בביקוש לדירות המאיים על‬
‫יציבותם של קבלנים רבים‪ .‬אנו תומכים בחוק‪ ,‬וקוראים לעושים במלאכה‬
‫לעשות עבודתם ביעילות ואחריות‪ ,‬כך שהגיצים לא יפגעו בענף ובעוסקים‬
‫במלאכת בניין הארץ"‪.‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪63‬‬
‫בארגונים‬
‫רג‪ - 53/‬הסיפור המלא‬
‫רג‪ 53/‬היא תוכנית העוסקת בכללים ובאפשרויות‬
‫לניצול זכויות תמ"א ‪ 38‬בפרויקטים בהם הורסים‬
‫בניין ישן ובונים בניין חדש במקומו‪ .‬בשל‬
‫החלטות ביהמ"ש להכין תוכנית תשתיתית‪ ,‬עבדה‬
‫הוועדה המקומית ובחנה את מצב התשתיות‬
‫בעיר‪ .‬התוכנית המיועדת בחנה בין היתר את מצב‬
‫התחבורה‪ ,‬מספר כיתות הלימוד‪ ,‬גני הילדים‪,‬‬
‫ערכי קרקע באזורים השונים ופרמטרים נוספים‪.‬‬
‫על בסיס תוצאות הבחינה‪ ,‬קידמה הוועדה‬
‫המקומית תוכנית המגדירה בכל אזור ואזור כיצד‬
‫ואיך ניתן לנצל את זכויות תמ"א ‪ 38‬בהריסה‬
‫ובנייה‪ ,‬אפשרויות וכללי ניצול המתחשבים‬
‫בתשתיות הקיימות בכל שכונה‪.‬‬
‫"מימון עלויות החיזוק מתבצע באמצעות‬
‫תמריצים כלכליים כגון זכויות בנייה נוספות‬
‫על הקיימות ופטורי מס הניתנים לבעלי הדירות‬
‫הישנות‪ ,‬כך ש"כוחות השוק" יממנו את החיזוק‬
‫בלי להעמיס על בעלי הדירות או על התקציב‬
‫הלאומי" מסביר נחום משה‪ ,‬יו"ר ארגון הקבלנים‬
‫מחוז דן‪" .‬תוכנית תמ"א ‪ 38‬מתירה לכל רשות‬
‫מקומית לקבוע כללים מיוחדים למימוש התמ"א‬
‫אשר יתאימו את הוראותיה לתנאים המיוחדים‬
‫‪64‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫של הרשות ויאפשרו את ישומה של התוכנית"‪.‬‬
‫חשוב לציין כי התוכנית אינה מוסיפה או גורעת‬
‫מזכויות בנייה‪ ,‬אלא מגדירה כיצד ואיך ניתן‬
‫לנצל את זכויות הבנייה בכל אזור‪ ,‬בצורה הנכונה‬
‫והחכמה ביותר‪ ,‬בלא לפגוע באיכות החיים של‬
‫התושבים והתוכנית העירונית‪ .‬עיקרי התוכנית‬
‫מגדירים את מספר היחידות המותרות לבנייה‬
‫בכל אזור ושכונה בעיר‪ ,‬כאשר ברוב אזורי העיר‪,‬‬
‫המספר המותר להריסה ובנייה עומד‪ ‬בממוצע‪ ‬על‬
‫יחס של ‪ 1:3.5‬על כל דירה שנהרסת‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫התוכנית מגדירה את המרחקים וקווי הבניין שיש‬
‫לשמור במגרשים מתחת ומעל ל ‪ 600‬מ"ר‪ ,‬קובעת‬
‫שברוב המגרשים ניתן יהיה לבנות ‪ 8.5‬קומות‬
‫מעל קומת קרקע ועוד כללי תכנון המכתיבים‬
‫את אופן ניצול זכויות הבנייה‪.‬‬
‫התוכנית מייצרת ודאות תכנונית‪ .‬אחת הבעיות‬
‫המרכזיות בתחום תמ"א ‪ ,38‬היא העובדה שטרם‬
‫הכנת תוכנית רג‪ 53/‬לא ידעו הקבלנים‪ ,‬התושבים‬
‫וכל מי שעוסק בתחום מה באמת ניתן לבנות על‬
‫מגרש ספציפי‪ .‬אי הידיעה גרמה לציפיות מוגזמות‬
‫בקרב התושבים‪ ,‬מתן הצעות לא מבוססות מצד‬
‫חברות‪ ,‬שאין ביכולתן לעבור ולקבל את אישור‬
‫הוועדה המקומית‪ .‬כך נוצר מצב בלתי סביר של‬
‫חוסר סדר בתחום‪.‬‬
‫"לתוכנית‪ ,‬כמו ליוזמות ותוכניות קודמות של‬
‫הרשות המקומית רמת גן בעניין זה‪ ,‬יש מתנגדים"‬
‫חושף משה‪" .‬המתנגדים רובם המכריע הם בעלי‬
‫הדירות החדישות‪ ,‬אשר בתיהם עומדים בתקן‬
‫רעידות אדמה‪ ,‬מצויידים בממ"דים ואין הם‬
‫נהנים מפירות התוכנית‪ .‬אותם מתנגדים מעלים‬
‫על נס את נוחיותם האישית הצרה על פני‬
‫הצרכים הבסיסיים‪ ,‬הביטחוניים והבטיחותיים‬
‫של אחיהם תושבי העיר"‪.‬‬
‫יו"ר ארגון הקבלנים של מחוז דן מסכם את‬
‫עמדת הארגון‪" :‬ארגון הקבלנים מחוז דן תומך‬
‫בתוכנית‪ ,‬כפוף להערותיו המקצועיות אשר יוגשו‬
‫לגורמי התכנון המאשרים המוסמכים‪ ,‬משלל‬
‫סיבות‪ .‬התוכנית מייצרת מלאי קרקע זמין‬
‫לבנייה במחוז דן‪ ,‬מסדירה‪ ,‬מבהירה ומעגנת‬
‫את זכויות ופוטנציאל הבנייה בכל העיר ובכך‬
‫מפחיתה את פוטנציאל ההימור והסיכון של‬
‫הקבלנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כחלק מהרקמה הציבורית‬
‫הישראלית‪ ,‬הארגון תומך בתוכנית מצילת‬
‫חיים‪ ,‬התומכת באוכלוסיות חלשות ומחדשת‬
‫את פני העיר‪ .‬הארגון גאה בזכות להיות חלק‬
‫ממחולליה"‪0 .‬‬
‫ארגון השרון והשומרון‬
‫רוני בריק‪ ,‬יו”ר‬
‫ויקטור כנפי‪ ,‬מנכ”ל‬
‫יום עיון בנושא תלושי שכר‬
‫לעובדים פלשתינאים‬
‫כחלק מההסכם הקיבוצי ובשל המורכבות‬
‫בתשלום לעובדים הפלשתינאיים והתגברות‬
‫תופעת התביעות של עובדים אלו‪ ,‬קיים ארגון‬
‫השרון יום עיון מיוחד המוקדש לנושא זה על מנת‬
‫לסייע למעסיקים בענף הבנייה להטמיע את תלוש‬
‫השכר החדש לעובדים פלשטינאים עפ"י ההסכם‬
‫הקיבוצי‪ .‬יום העיון התקיים בהשתתפותו‬
‫והדרכתו של איציק גורביץ'‪ ,‬משנה למנכ"ל‬
‫ומנהל אגף כספים בהתאחדות בוני הארץ‪ ,‬אשר‬
‫פרט את מרכיבי ההסכם הקיבוצי‪ ,‬מבנה התלוש‬
‫החדש לעובד הפלשתינאי והמרכיבים השונים‪.‬‬
‫ביום העיון השתתפו קבלנים‪ ,‬מנהלי כספים‬
‫ומנהלי חשבונות‪ .‬לאור הביקוש הרב מתכנן‬
‫הארגון יום עיון נוסף במהלך ינואר ‪.2015‬‬
‫קורס גישור של ארגון השרון‬
‫בשיתוף מכללת גומא‬
‫ענף הבנייה הינו ענף מורכב‪ ,‬שלא פעם נוצרים‬
‫בו חיכוכים בין גורמים שונים‪ ,‬צורך במשאים‬
‫ומתנים דחופים‪ ,‬יצירת עבודה מתוך שיתוף‬
‫פעולה וניהול קונפליקטים במידת הצורך‪ .‬בין‬
‫היתר נדרשים העוסקים בתחום להתמודד עם‬
‫ליקויי בנייה‪ ,‬טענות דיירים ולקוחות‪ ,‬חוזים‬
‫ופרשנותם‪ ,‬קבלנים וקבלני משנה‪ ,‬סכסוכים‬
‫בתוך ארגונים העוסקים בתכנון ובבנייה וביניהם‬
‫לבין גורמים אחרים‪ .‬לעתים קרובות מורכבות‬
‫זו מביאה לסכסוכים משפטיים‪ ,‬פעולות חד‬
‫צדדיות וכיו"ב‪ .‬כתוצאה מכך נגרמים נזקים‬
‫בטווח הקצר והארוך‪ ,‬בעלויות‪ ,‬מוניטין‪ ,‬מערכות‬
‫יחסים ועוד‪.‬‬
‫על מנת להתמודד עם סוגיות אלו מקיים ארגון‬
‫השרון קורס גישור לחברי הארגון בשיתוף מכללת‬
‫גומא‪ .‬הקורס‪ ,‬הכולל ‪ 10‬מפגשים‪ ,‬מתקיים באולם‬
‫ההרצאות במשרדי הארגון ברעננה‪ .‬הקורס מקנה‬
‫תעודת גמר מטעם מכללת גומא וארגון הקבלנים‬
‫השרון‪ .‬התעודה מוכרת ע"י ועדת גנות ‪ -‬הוועדה‬
‫המייעצת לענייני גישור בבתי משפט‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪65‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון נתניה‬
‫ארגון רחובות‬
‫נורית ימין‪ ,‬מנהלת הארגון‬
‫דוד סרוגו‪ ,‬יו”ר‬
‫בהרמת כוסית לכבוד השנה החדשה התכנסו‬
‫חברי הארגון למפגש אינטימי וצנוע במשרדי‬
‫הארגון והרימו כוסית יחדיו‪.‬‬
‫דוד סרוגו‪ ,‬יו"ר הארגון עדכן את הנוכחים‬
‫בפעילויות הארגון בחודשים האחרונים ביניהן‪:‬‬
‫התקדמות פרויקט גן הבונים ‪ -‬סיום עבודות‬
‫התשתית של העירייה והמשך עבודות הפיתוח‬
‫על ידינו ובמקביל המשך גיוס הכספים לביצוע‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫קרן המלגות שהוקמה לצורך מתן מלגות‬
‫לסטודנטים הלומדים את מקצועות הבנייה ‪-‬‬
‫דוד ביקש מהקבלנים הבונים ברחובות לתרום‬
‫למטרה חשובה זו בכדי שנוכל לחלק מלגות‬
‫בתחילת השנה הבאה‪.‬‬
‫משרדי הארגון יעברו שיפוץ כללי במטרה לשפר‬
‫את מראה המשרד כך שיכבד את אורחיו ואת‬
‫יושביו‪.‬‬
‫במסגרת שיתוף הפעולה בין הארגונים מתוכנן‬
‫יריד דירות באמצע נובמבר ברחובות‪ .‬הארגון‬
‫מזמין את כל החברות הבונות ברחובות והסביבה‬
‫לקחת חלק ולהשתתף ביריד‪.‬‬
‫עוד במסגרת שיתוף הפעולה מתוכנן הכנס‬
‫המקצועי השנתי של ארגוני הקבלנים באזור‬
‫השפלה שיתקיים בינואר בצפון‪.‬‬
‫ארגון קבלני‬
‫חפשו אותנו ב‪-‬‬
‫רחובות ‪0‬‬
‫רפי זנזורי‪ ,‬יו”ר‬
‫ויקטור דורון‪ ,‬מנכ”ל‬
‫מפגש מקצועי ‪-‬‬
‫חברתי השנתי בנתניה‬
‫ב‪ 22-‬ספטמבר ‪ ,2014‬התקיים כנס מקצועי ‪-‬‬
‫חברתי של ארגון בוני נתניה במלון "איילנד"‬
‫המפואר בעיר‪.‬‬
‫בחלקו הראשון מלא התוכן התקיימו שלוש‬
‫הרצאות מרתקות‪:‬‬
‫ הרפורמה בתכנון ובנייה ‪ -‬שינויים ועדכונים‬
‫הועברו ע"י עו"ד אייל ממו‪.‬‬
‫ התפתחות נתניה היום ומחר ‪ -‬ע"י מהנדס‬
‫העיר ‪ -‬אדריכל אבנר אקרמן‪.‬‬
‫ יתרונות ההסתדרות ובקרן לעידוד הבנייה ‪-‬‬
‫שהועברו ע"י מר יצחק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות‬
‫הבניין והעץ‪.‬‬
‫שלושת ההרצאות הועברו בצורה מקצועית‪,‬‬
‫מעניינת ומובן כי קהל הנוכחים גילה עניין ‪ -‬רב‬
‫לנוכח האקטואליות וחשיבותם הרבה בימים‬
‫אלו‪.‬‬
‫בחלק השני והחגיגי של הערב הצטרפו חלק‬
‫מבנות הזוג לארוחת ערב חגיגית משותפת עם‬
‫נשיא ההתאחדות‪ ,‬מר ניסים בובליל‪ ,‬וסגנו מר‬
‫רוני בריק‪ ,‬וראש העירייה הגב' מרים פייברג‪-‬‬
‫איכר אשר כל אחד בתורו סקר את הפעילויות‬
‫המגוונות המתקיימות ע"י ההתאחדות הארצית‬
‫וע"י עיריית נתניה בשנים האחרונות‪.‬‬
‫הרושם שקיבלו החברים כי אכן מתקיימת‬
‫פעילות מבורכת‪ ,‬רבה ומגוונת‪.‬‬
‫בכנס נכחו רוב חברי הארגון‪ ,‬חברי מועצת העיר‪,‬‬
‫אגף ההנדסה‪ ,‬מהנדסים ואדריכלים הקשורים‬
‫בקשרי עבודה יום‪-‬יומיים עם הארגון‪.‬‬
‫בסיום המפגש המהנה‪ ,‬הורמו כוסיות לחיים‬
‫לכבוד השנה החדשה‪0 .‬‬
‫‪66‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫ארגון ירושלים‬
‫צילום‪ :‬שמואל אדלר‬
‫בועז ישראל‪ ,‬יו ”ר‬
‫שנושא מע"מ ‪ 0‬ודברי שר האוצר שאמר לציבור‬
‫לא לקנות דירות כי מכירם ירדו בשלושים אחוז‪,‬‬
‫יצר בלבול גדול בשוק הנדל"ן בישראל והביא‬
‫לקיפאון מוחלט‪ .‬עוד אמר בועז ישראל שהפתרון‬
‫המוצע לבעיית האיזון התקציבי וגובה הגרעון‬
‫לשנת ‪ 2015‬הוא הקטנת ההוצאה הציבורית‪ ,‬דבר‬
‫שישפיע במישרין על ההשקעות בתשתיות ובנייה‬
‫ועל יכולות הציבור להשקיע בדיור ושיפור דיור‪.‬‬
‫יו"ר הארגון גם ציין את ראש העיר‪ ‬ניר ברקת‬
‫על השינוי באווירה בעירית ירושלים בכל הקשור‬
‫לרישוי ועל שיתוף הפעולה בין ארגון הקבלנים ולבין‬
‫יוסי שכטר‪ ,‬מנכ”ל‬
‫הרמת כוסית לקראת‬
‫ראש השנה תשע”ה‬
‫בהרמת הכוסית לכבוד השנה החדשה שארגון‬
‫קבלני הבניין והתשתיות בירושלים והסביבה‬
‫ערך לחבריו השבוע‪ ,‬השתתפו מאות מוזמנים‬
‫וביניהם‪ :‬ראש העיר ירושלים ניר ברקת‪ ,‬סגניו‬
‫ מאיר תורג'מן‪ ,‬ישראל קלרמן‪ ,‬רחל עזריה‪,‬‬‫חברי מועצת העיר ירושלים ‪ -‬רמי לוי‪ ,‬יצחק‬
‫פינדרוס ויעקב הלפרין‪ ,‬מנכ"ל העיריה אמנון‬
‫מרחב ופקידות בכירה מהעריה‪ ,‬סגן נשיא‬
‫בית המשפט השופט בדימוס עזרא קמא‪ ,‬סגני‬
‫נשיא התאחדות בוני הארץ ‪ -‬רוני בריק‪ ,‬יוסי‬
‫לוינסקי ואשר גרין‪ ,‬מנכ"ל התאחדות בוני‬
‫הארץ אליאב בן שמעון‪ ,‬ז'ואל טל מנהלת האגף‬
‫לפרסום ושיווק בהתאחדות‪ ,‬יצחק גורביץ משנה‬
‫למנכ"ל ומנהל אגף הכספים בהתאחדות‪ ,‬שי‬
‫פאוזנר סמנכ"ל ומנהל האגף הקשר עם הקבלן‬
‫בהתאחדות‪ ,‬עורך דין קובי פלקסר סגן מנהל‬
‫אגף התשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות‪ ,‬אבי‬
‫יהודיוף יו"ר לשכת רואי החשבון בירושלים‬
‫ונשיא המועדון הכלכלי‪ ,‬חברי הנהלת ארגון‬
‫הקבלנים הרצל לוי‪ ,‬יצחק חסיד‪ ,‬אילן גורדו‪,‬‬
‫שמלה קול‪ ,‬מאירי כהן‪ ,‬סימו טובול‪ ,‬אברהם‬
‫גולדמן‪ ,‬מנשה לוי‪ ,‬וושאחי איסמעיל‪ ,‬בני ניר‪,‬‬
‫שלמה קוטלר ואורחים נוספים רבים‪.‬‬
‫האירוע נפתח עם הרצאה מרתקת של המזרחן‬
‫ד"ר גיא בכור בנושא "ישראל במזרח תיכון‬
‫סוער"‪ .‬לדעתו של בכור המדינות השכנות לישראל‬
‫במזרח התיכון יתפרקו ויתפצלו לעדות שונות‪,‬‬
‫מעמדם הכלכלי של מדינות אלה יפחת מכיוון‬
‫שארצות הברית ומדינות אירופה תהינה פחות‬
‫תלויות בהן כלכלית‪ .‬בכור הוסיף ואמר שישראל‬
‫לא צריכה להתערב בסכסוכים הפנימיים בין‬
‫העדות ובין המדינות השכנות‪.‬‬
‫יו"ר ארגון הקבלנים בירושלים והסביבה בועז‬
‫ישראל שזאת הייתה הופעתו הראשונה כיו"ר‬
‫מול הקבלנים החברים בארגון אמר מעל הבמה‪:‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪67‬‬
‫בארגונים‬
‫הגורמים המקצועיים בעיריה‪ ,‬קרי מנכ"ל העיריה‪,‬‬
‫מנהל אגף הרישוי‪ ,‬מהנדס העיר וגורמים בכירים‬
‫נוספים‪ .‬ישראל ציין את התייחסותם של סגני ראש‬
‫העיר ובראשם קובי כחלון יו"ר הוועדה המקומית‬
‫מול הקבלנים‪ .‬עם זאת הוסיף ישראל ואמר שעדיין‬
‫יש עיכובים בהוצאות היתרי הבנייה‪ ,‬העיריה‬
‫מטילה מטלות ציבוריות על הקבלנים בצורה לא‬
‫הוגנת‪ ,‬קיים מחסור במקומות עודפי עפר‪ ,‬בתקווה‬
‫שבעיות אלה תיפתרנה במהרה ותמשך העשייה‬
‫המשותפת של הארגון מול העיריה‪.‬‬
‫ראש העיר ניר ברקת אמר בהרמת הכוסית‬
‫שהעיריה מחובתה לתת את השירותים לקבלנים‬
‫הירושלמים‪ ,‬כי הקבלנים הם הלקוחות‪ .‬ברקת‬
‫ציין ששיתוף הפעולה בין העיריה לקבלנים‬
‫מתבטא במפגשים ופורומים שונים‪ ,‬נציגי‬
‫הקבלנים נוטלים חלק בוועדות העיריה‬
‫ומקיימים מפגשים קבועים עם ראשי האגפים‬
‫בעיריה‪ ,‬הנהלת העיריה מתייעצת בנושאים‬
‫הנוגעים לענף עם יו"ר הארגון ונציגי הארגון‪.‬‬
‫ברקת הבטיח להמשיך לפעול לייעול המערכת‬
‫ולפישוט ההליכים‪.‬‬
‫לקראת סיום העניקו בועז ישראל וניר ברקת‬
‫לשני קבלנים ותיקים מרדכי ריבק ודוד דרורי‬
‫שהגיעו לגבורות ויצאו לגמלאות ופעלו רבות‬
‫למען ‪ ‬בנית ירושלים‪ ,‬תמונה ממוסגרת של העיר‬
‫ירושלים עם הקדשה מיוחדת‪.‬‬
‫על הפקת האירוע היו אחראים‪ :‬מנכ"ל ארגון‬
‫הקבלנים בירושלים והסביבה יוסי שכטר‬
‫והמזכירות הנאמנות מלי כהן וכרמלה קול‪.‬‬
‫אורחים בישיבות ההנהלה‬
‫בסוף חודש יולי ארחה הנהלת ארגון הקבלנים‬
‫בירושלים בישיבת ההנהלה את סגן נשיא‬
‫התאחדות בוני הארץ ויו"ר ארגוני הקבלנים‬
‫המקומיים יוסי לוינסקי‪.‬‬
‫יו"ר הארגון בירושלים‪ ,‬בועז ישראל‪ ,‬בירך את‬
‫לוינסקי על השתתפותו בישיבה ועל המינוי החדש‬
‫שלו כסגן נשיא‪.‬‬
‫חברי ההנהלה הירושלמים העלו בפני לוינסקי‬
‫מספר מבעיותיהם של החברים‪ :‬הטיפול הרפה‬
‫בנושא העמותות הפוגעות קשה בפרנסת‬
‫‪68‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫הקבלנים‪ ,‬הקשיים שמזמיני העבודה מערימים‬
‫על הקבלנים‪ ,‬בחינה מחדש של הקריטריונים‬
‫להענקת תואר רב קבלן‪ ,‬בחינת נושא עמלות‬
‫הבנקים‪ ,‬בדיקת החוזים של משהב"ש בנושא‬
‫רכישת קרקעות (משנים את התנאים מעת לעת)‪,‬‬
‫העברת הטיפול של החברות המשכנות לרשות‬
‫מנהל מקרקעי ישראל ועוד‪.‬‬
‫לוינסקי הודה על ההזמנה‪ ,‬ציין שתפקידו להיות‬
‫הגוף המקשר בין הארגונים לנשיאות ההתאחדות‬
‫והבטיח שיטפל ויביא בפני סגל ההתאחדות את‬
‫הנושאים שהועלו בישיבה‪.‬‬
‫בישיבה נוספת‪ ,‬בתחילת חודש ספטמבר‪,‬‬
‫התארחו בישיבת ההנהלה סגן נשיא התאחדות‬
‫בוני הארץ רוני בריק‪ ,‬וסמנכ"ל ומנהל אגף יזמות‬
‫ובנייה עורך הדין אמיר הלר‪ .‬בועז ישראל יו"ר‬
‫הארגון בירושלים‪ ,‬קידם בברכה את השתתפותם‬
‫וציין את פעילותם למען הענף‪.‬‬
‫רוני בריק פתח וציין כי הוא תמיד שמח‬
‫להתארח בארגון בירושלים‪ .‬הוא דיווח שעיקר‬
‫פעילות ההתאחדות בדיוני ועדת הכספים‬
‫בכנסת היא בנושא העברת חוק מע"מ אפס‪.‬‬
‫לצערו אישור החוק מתמהמה בשל מאבקים‬
‫פוליטים‪.‬‬
‫עורך הדין אמיר הלר דיווח כי הוא פועל בנושא‬
‫העמותות וביקש שחברי הארגון יעבירו אליו‬
‫נתונים לגבי העמותות שזכו במכרז בשכונת‬
‫גילה בירושלים‪.‬‬
‫הקבלן הוותיק והמוערך‬
‫מתי ליפשיץ קיבל את‬
‫עיטור יקיר ירושלים‬
‫בערב יום ירושלים הוענק‬
‫לקבלן הוותיק מתי ליפשיץ‬
‫עיטור יקיר ירושלים‪.‬‬
‫מתי ליפשיץ‪ ,‬תושב ירושלים‬
‫ובנו של הקבלן הרב אהרון‬
‫ליפשיץ ז"ל‪ ,‬פעל רבות‬
‫מתי ליפשיץ‬
‫לבניית העיר ירושלים ולעזרה‬
‫לזולת‪ .‬בשנת ‪ 1966‬הקים מתי את חברת הבנייה‬
‫"מתתיהו ליפשיץ בע"מ" והמשיך את המסורת‬
‫של אביו לבנות את ירושלים‪ ,‬בירת ישראל‬
‫לנצח‪ .‬חברת "מתתיהו ליפשיץ בע"מ" הייתה בין‬
‫הראשונות שבנו בשכונות החדשות אחרי שחרור‬
‫ירושלים‪ .‬גולת הכותרת של החברה היתה בנייה‬
‫ושיחזור הרוב היהודי בעיר העתיקה‪ .‬החברה בנתה‬
‫את ישיבת הכותל‪ ,‬ישיבת פורת יוסף‪ ,‬ישיבת אש‬
‫התורה וכמו כן שיקמה את בתי המחסה ברובע‬
‫היהודי ואת הקרדו‪ .‬בנוסף ליפשיץ פעל ופועל רבות‬
‫במתן עזרה לזולת‪ ,‬תמך בהקמת בתי תמחויי‪ ,‬תרם‬
‫לבית החולים "ביקור חולים" ואף שימש כחבר‬
‫הנהלה בבית החולים‪ .‬הענקת עיטור יקיר ירושלים‬
‫היא אות הוקרה לענף הבנייה כולו‪.‬‬
‫רחוב על שם אהרון כהן ז”ל‬
‫ועדת השמות לרחובות של‬
‫עיריית ירושלים החליטה‬
‫לקרוא רחוב בירושלים על‬
‫שמו של אהרון כהן ז"ל‪,‬‬
‫לשעבר יו"ר ארגון הקבלנים‬
‫של ירושלים והסביבה‪.‬‬
‫אהרון כהן ז”ל‬
‫אהרון נבחר בשנת ‪2000‬‬
‫ליו"ר ארגון קבלני הבניין והתשתיות בירושלים‬
‫ומילא תפקיד זה במשך ארבע שנים‪ .‬בסיום‬
‫הקדנציה שלו בירושלים‪ ,‬בשנת ‪ ,2004‬נבחר‬
‫לנשיא התאחדות הקבלנים והבונים בישראל‪.‬‬
‫בתפקידו כיו"ר הארגון בירושלים פעל רבות‬
‫למען הקבלנים‪ ,‬הן מול עיריית ירושלים והן‬
‫מול משרד הבינוי והשיכון למען בניין ירושלים‪.‬‬
‫הוא זה שפנה לראש העיר דאז‪ ,‬אהוד אולמרט‪,‬‬
‫ולממונה על המחוז‪ ,‬עו"ד מתי חותה וביקש‬
‫להכין תוכנית מתאר חדשה שתחליף את תוכנית‬
‫המתאר משנת ‪.1962‬‬
‫פעילותו צלחה‪ ,‬וראש העיר מינה ועדת היגוי‬
‫לתכנית מתאר ‪ 2000‬שגם כהן היה חבר בה‪.‬‬
‫כיום הוועדה המקומית של עירית ירושלים‬
‫והוועדה המחוזית של ירושלים פועלות לפי‬
‫תוכנית המתאר החדשה על אף שעדיין לא אושרה‬
‫סטטוטורית‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשנות ה‪ ,2000-‬כאשר‬
‫הייתה האטה בבנייה בירושלים בשל ביקושים‬
‫נמוכים פעל מול משרד הבינוי והשיכון שינתן‬
‫מענק לרוכשים דירות בירושלים‪0 .‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון הצפון‬
‫יאיר רחמים‪ ,‬יו”ר‬
‫דגנית נהרי‪ ,‬מנהלת‬
‫טקס רב קבלן‬
‫חבר הארגון והקבלן יצחק בר קיבל את התואר‬
‫רב קבלן בטקס שנערך ברוב כבוד בגני התערוכה‬
‫בתל אביב‪ ,‬במעמד בני משפחתו ועובדי החברה‪,‬‬
‫נשיא ההתאחדות וסגל ההתאחדות‪.‬‬
‫קורס נאמני בטיחות‬
‫בעבודה לענף הבנייה‬
‫במהלך חודש אוגוסט קיים הארגון במשרדיו‬
‫קורס נאמני בטיחות בן שישה מפגשים בו‬
‫השתתפו ‪ 20‬מחברי הארגון ועובדיהם‪ .‬הקורס‬
‫הועבר ע"י חברת בוב בטיחות וביטחון בע"מ‬
‫והאגודה הישראלית לבטיחות ולגהות בע"מ‪.‬‬
‫במהלך הקורס הובהרו הסמכויות והחובות של‬
‫נאמן בטיחות‪ ,‬בוצע רענון תקנות בטיחות ועוד‪.‬‬
‫בסיום הקורס התקיים מבחן מסכם והוענקה‬
‫למשתתפי הקורס תעודת נאמן בטיחות‪.‬‬
‫יום עיון של חברת ‪GEBERIT‬‬
‫ארגון הצפון בשיתוף חברת ‪GEBERIT ISRAEL‬‬
‫קיים יום עיון והדרכה של החברה לחברי הארגון‬
‫ועובדיו‪ GEBERIT .‬הינה החברה המובילה‬
‫באירופה לפתרונות סניטריים‪ .‬ביום זה ניתן רקע‬
‫על החברה והתמיכה הטכנית בישראל‪ ,‬עקרונות‬
‫תכנון וביצוע של המערכות השונות‪ ,‬עקרונות‬
‫אקוסטיקה ועוד‪.‬‬
‫מפגש מקצועי והרמת כוסית‬
‫ראש השנה תשע”ה‬
‫במחצית חודש ספטמבר התקיימו מפגש מקצועי‬
‫וכן הרמת כוסית‪ .‬במפגש זה התקיימה ישיבת‬
‫הנהלה חגיגית אשר נכחו בה מנכ"ל ההתאחדות‬
‫אליאב בן שמעון‪ ,‬סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות‬
‫ובנייה רוני בריק‪ ,‬סמנכ"ל ומנהל אגף הקשר עם‬
‫הקבלן שי פאוזנר‪ ,‬סגן הנשיא ויו"ר אגף בנייה‬
‫חוזית אשר גרין‪ ,‬מנהלת אגף פרסום ושיווק‬
‫‪70‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫ז'ואל טל‪ ,‬סמנכ"ל ומנהל אגף תשתיות ובנייה‬
‫חוזית דוד שחף ונציג ההסתדרות בצפון איתן‬
‫גבאי‪ .‬בישיבה הועלו הנושאים הבאים‪ :‬שינוי‬
‫שם הארגונים במקביל לשינוי שם ההתאחדות‪,‬‬
‫דרישות ביטוח מהקבלנים והקשר של הארגון עם‬
‫האגפים השונים בהתאחדות‪.‬‬
‫רוני בריק דיווח על הנעשה באגף יזמות ובנייה‬
‫תוך התייחסות לנושאי הישיבה‪ .‬הוא דיבר‬
‫על תפקידה של ההתאחדות ונציגיה בכנסת‪:‬‬
‫לבלום וליזום הצעות חוק‪ .‬בריק סיפר כי‬
‫מאוד קשה לשבת בישיבות בהן יש המון‬
‫הפסקות והתייעצויות סיעתיות דבר אשר‬
‫מעכב תהליכים‪ .‬הוא ממליץ לחברים להיכנס‬
‫לדיונים כצופים‪.‬‬
‫אליאב בן שמעון נתן סקירה על פעילות‬
‫ההתאחדות תוך שימת דגש על קבלני תשתיות‬
‫ובנייה חוזית בתחום מוסר התשלומים של‬
‫חברות עירוניות‪ ,‬מועצות מקומיות ומשרדים‬
‫ממשלתיים‪.‬‬
‫במעמד חגיגי זה נכח גם ראש העיר עפולה‬
‫יצחק מירון אשר בירך את הנוכחים וסקר את‬
‫הפרויקטים העכשוויים והעתידיים של העיר‬
‫עפולה‪ .‬בהמשך דבריו אמר ראש העיר כי ישמח‬
‫לקיים סיור קבלנים בעיר עפולה בשיתוף עם‬
‫הארגון‪.‬‬
‫יו"ר ארגון הקבלנים צפון יאיר רחמים בירך את‬
‫סגל ההתאחדות החברים והאורחים בברכת שנה‬
‫טובה ונתן סקירה על פעילות הארגון ושירותיו‪.‬‬
‫בהמשך המפגש התקיימו מס' הרצאות‪:‬‬
‫עו"ד תהילה אלדד ‪ -‬מזכירת איגוד מקצועי‬
‫הסתדרות מרחב עמקים צפוני ‪ -‬חשיבות‬
‫הקשר של הקבלנים עם ההסתדרות תוך שיתוף‬
‫פעולה עתידי‪.‬‬
‫איילה שאול ארז ‪ -‬נציגת קרן מעגלים ‪ -‬הציגה‬
‫את קרן מעגלים בדגש על ענף הבנייה‪.‬‬
‫אלעד הולנדר ‪ -‬בנושא נפלאות תורת‬
‫המשחקים‪0 .‬‬
‫ארגון ראשון לציון‬
‫ראול סרוגו‪ ,‬יו”ר‬
‫גל אברהם‪ ,‬מנכ”ל‬
‫אירוע השקה חגיגי‬
‫“הגיע הזמן להתקדם”‬
‫ארגון הקבלנים והבונים‬
‫בראשון לציון ערך‬
‫בחודש ספטמבר כנס‬
‫לגיוס חברים חדשים‬
‫במשרדי הארגון‪ .‬הכנס‬
‫כלל מפגש חברתי של‬
‫חברי הארגון והנהלתו‬
‫עם קבלני האזור‬
‫לצד הצגת הארגון‪,‬‬
‫שירותיו ומטרותיו‪.‬‬
‫באירוע השתתפו גם‬
‫יו"ר ארגונים מקומיים‬
‫וסגן נשיא ההתאחדות‬
‫יוסי לוינסקי‪ ,‬מנכ"ל‬
‫ההתאחדות בוני הארץ‬
‫עו"ד אליאב בן שמעון והמשנה למנכ"ל התאחדות‬
‫בוני הארץ מר יצחק גורביץ העומד בראש אגף‬
‫הכלכלה בה‪ ,‬אשר הרצה בפני המשתתפים והציג‬
‫דגשים על העסקת עובדים בענף‪ ,‬הקצאות פועלים‬
‫על ידי הרשויות והאופן הנכון בו יש למלא תלושי‬
‫שכר‪ .‬יו"ר הארגון‪ ,‬מר ראול סרוגו קידם בברכה‬
‫את המצטרפים החדשים וחבר הנהלת הארגון‪ ,‬מר‬
‫אביעד פרסיקו סקר בהרחבה את פעילות ארגון‬
‫ראשון לציון את יתרונותיו לקבלן וליזם‪.‬‬
‫הרמת כוסית‬
‫לכבוד השנה החדשה‬
‫ארגון ראשון לציון קיים בתאריך ה‪ 18-‬בספטמבר‬
‫‪ 2014‬את אירוע הרמת הכוסית החגיגי המסורתי‬
‫במשרדי הארגון‪ ,‬לכבוד כניסתה של השנה‬
‫החדשה‪ .‬התארחו בו חברי מועצה‪ ,‬מהנדס העיר‪,‬‬
‫מר אלי יהלום‪ ,‬חברי הסגל הבכיר של התאחדות‬
‫בוני הארץ‪ ,‬מנכ"ל ההתאחדות‪ ,‬מר אליאב בן‬
‫שמעון ונשיא ההתאחדות‪ ,‬מר ניסים בובליל‬
‫שברך את המוזמנים‪.‬‬
‫במעמד מכובד זה הוענק תואר רב הקבלן‬
‫לחברים בארגון‪ .‬הנהלת ארגון הקבלנים והבונים‬
‫בראשון לציון גאה להודיע כי התואר המכובד‬
‫"רב קבלן" הוענק על ידי התאחדות בוני הארץ‬
‫לשניים מוותיקי החברים בארגון‪ :‬מר אברהם‬
‫זאנטקרן ומר אהרון פרשקובסקי‪ .‬השניים‪,‬‬
‫אשר שיתפו פעולה בעבר בבניית העיר‪ ,‬הקימו‬
‫וניהלו חברות מצליחות משפחתיות אשר סיפקו‬
‫קורת גג למאות משפחות בעירנו‪ .‬השניים קיבלו‬
‫בצוותא את התואר המכובד‪ .‬זו הזדמנות שלנו‪,‬‬
‫ראשי וחברי הארגון‪ ,‬לאחל להם מזל טוב‪ ,‬הצלחה‬
‫רבה ובריאות ואריכות ימים‪.‬‬
‫אנו רוצים לאחל בזאת לחברינו ובני משפחתם‬
‫שנת שגשוג‪ ,‬שנת פעילות‪ ,‬צמיחה והרבה נחת‪.‬‬
‫מכשירים לעסקים‬
‫בחודש הקרוב יפתחו קורסים ראשונים במסגרת‬
‫שיתוף פעולה של המכללה למנהל ראשון לציון‪,‬‬
‫בשיתוף "קרן מעגלים" ו"הקרן לפיתוח ענף‬
‫הבניה והעץ"‪ ,‬המשותפת להתאחדות בוני הארץ‬
‫ולהסתדרות הכללית‪.‬‬
‫הקורסים מיועדים לקבלנים ועובדיהם ויכללו‬
‫מגוון נושאי לימוד בתחום ניהול העסק בתחום‬
‫הנדל"ן וניהול כ"א בענף הבניה‪ .‬הקורסים נבנו‬
‫במיוחד עבור קהל הקבלנים‪ ,‬והותאמו לצורכי‬
‫החברים שלנו בשיתוף עם יו"ר ארגון‪ ,‬מר ראול‬
‫סרוגו‪ ,‬תוך שימת דגש על אוריינטציה לפעילות‬
‫העסקית בענף הבניה כיום‪.‬‬
‫מתכוננים למעשים טובים‬
‫טקס חלוקת המלגות של הקרן למלגות‪ ,‬מיסודו‬
‫של ארגון קבלנים ובונים בראשון לציון‪ ,‬הינו‬
‫מסורת רבת שנים שבמסגרתה מבקשת קהילת‬
‫הבונים והקבלנים בעיר‪ ,‬בתמיכת העירייה‬
‫ונותני חסויות רבים‪ ,‬לקדם‪ ,‬לתמוך ולעודד את‬
‫הדור הצעיר של הסטודנטים תושבי העיר‪ .‬גם‬
‫השנה‪ ,‬בחג החנוכה‪ ,‬לקראת סוף חודש דצמבר‪,‬‬
‫נקיים את הטקס שבו יתנו מלגות לסטודנטים‬
‫מראשון לציון הלומדים במסגרות רבות‪ ,‬בדגש‬
‫על הלומדים מקצועות שונים בענף הבניה‪.‬‬
‫חלוקת המלגות תתקיים בחג החנוכה והודעה‬
‫על התאריך תועבר בהמשך‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪71‬‬
‫בארגונים‬
‫ארגון ת”א‪-‬יפו‪-‬בת ים‬
‫אלי רוזנטל‪ ,‬מנכ”ל‬
‫אבנר לוי‪ ,‬יו”ר‬
‫ביקור במפעל‬
‫‪ Geoplast‬איטליה‬
‫אלי רוזנטל‪ ,‬מנכ״ל הארגון‪ ,‬ביקר לאחרונה‬
‫במפעל ‪ Geoplast‬באיטליה‪ ,‬מפעל המייצר מגוון‬
‫פתרונות מפלסטיק לתחום הבנייה‪ ,‬ובהם תבניות‬
‫ליציקת בטון‪ ,‬תבניות ליצירת עמודים‪ ,‬אלמנטים‬
‫מיוחדים ליצירת רצפות בטון‪ ,‬תקרות ועוד‪.‬‬
‫בביקור נכחו גידי קוהלי‪ ,‬מנכ״ל ‪Geoplast‬‬
‫ישראל ולוקה זאוסה‪ ,‬מנהל המכירות העולמי של‬
‫החברה האיטלקית‪ .‬בין הפתרונות המוצלחים של‬
‫החברה‪ ,‬הוצגה בניית מרחבים מוגנים בזמן קצר‪,‬‬
‫בעלות נמוכה יותר וללא שימוש במנופים‪ .‬החברה‬
‫מייצאת את מוצריה לכל רחבי העולם‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫מפגש עם גילה אורון‪,‬‬
‫יו”ר הוועדה המחוזית‬
‫לתכנון ובנייה בתל‪-‬אביב‬
‫בחודש ספטמבר אירחה ועדת 'פינוי בינוי' של‬
‫הארגון את גברת גילה אורון‪ ,‬הממונה על מחוז‬
‫ת"א (משרד הפנים) ויו"ר הועדה המחוזית ת"א‬
‫לתכנון ובנייה‪ .‬המפגש החשוב נועד בכדי ליצור‬
‫שיח בין אנשי השטח‪ ,‬יזמים וקבלנים לבין‬
‫המערכת הרגולטורית‪ ,‬לטובת קידום ומימוש‬
‫פרויקטים נוספים של התחדשות עירונית‪.‬‬
‫במהלך המפגש‪ ,‬התייחסה אורון בדבריה למספר‬
‫סוגיות חשובות ובוערות בממשק בין הוועדה‬
‫המחוזית ליזמים וקבלנים המעוניינים לקדם‬
‫פרויקטים של התחדשות עירונית‪ .‬סוגיות בדומה‬
‫לחוק הווד"לים‪ ,‬תקן ‪ 21‬ותיקון חוק התכנון‬
‫והבנייה‪ ,‬הפקדה ישירה לוועדה מחוזית‪ ,‬בעיות‬
‫שעולות מתוך צפיפות המחוז ועוד שיקולים‬
‫משפטיים ותקציביים‪ .‬חברי הארגון העלו שאלות‬
‫ונענו‪ ,‬כל אלו יחדיו סייעו להיכרות והבנה טובה‬
‫יותר של פעולות ומדיניות הועדה המחוזית‬
‫בפרויקטים של התחדשות עירונית‪.‬‬
‫הרמת כוסית‬
‫לכבוד ראש השנה‪ ,‬ערך הארגון‪ ,‬טקס הרמת כוסית‬
‫בנוכחות ראש העיר בת‪-‬ים‪ ,‬יוסי בכר‪ ,‬סגן ראש‬
‫העיר תל אביב‪-‬יפו נתן אלנתן‪ ,‬יו"ר לשכת שמאי‬
‫המקרקעין‪ ,‬אוהד דנוס‪ ,‬נשיא התאחדות בוני‬
‫הארץ‪ ,‬ניסים בובליל‪ ,‬מנכ"ל התאחדות בוני הארץ‪,‬‬
‫אליאב בן שמעון‪ ,‬חברי הנהלת הארגון‪ ,‬חברי ועדת‬
‫ביקורת‪ ,‬חברי ארגון ואורחים נוספים‪.‬‬
‫הטקס שכלל ברכות רבות מפי המכובדים‬
‫השונים‪ ,‬סיכם שנה מטלטלת‪ ,‬מלאה באי וודאות‪,‬‬
‫רצופה בעליות ומורדות‪ ,‬הצהרות‪ ,‬כוונות‪ ,‬וחוקים‬
‫רבים אשר הופרחו לאוויר‪ ,‬וניסו לפלס את‬
‫דרכם במדיניות הבירוקרטית הנוקשה‪ .‬בתקווה‬
‫לשנה חדשה של עשייה פורייה והצלחה כבירה‬
‫מקצועית ואישית‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪73‬‬
‫בארגונים‬
‫רחלי ביטון‪ ,‬מנהלת‬
‫דוד רוזנר‪ ,‬יו”ר‬
‫תמיכה נשיאותית‬
‫במהלך מבצע ‘צוק איתן' הגיעו ראשי התאחדות‬
‫בוני הארץ לקיים את ישיבת הנשיאות החודשית‬
‫כאות הזדהות במלון ‘לאונרדו' באשקלון‪.‬‬
‫הישיבה התקיימה במעמד קבלנים מכל רחבי‬
‫הארץ‪ ,‬וכן במעמד נשיא ההתאחדות ניסים‬
‫בובליל שניהל את הישיבה‪ .‬ארגון אשקלון‬
‫והעומד בראשו דוד רוזנר‪ ,‬היו האחראיים‬
‫לארגון הישיבה‪.‬‬
‫"אני מודה לסניף באשקלון שהסכים בשמחה‬
‫לארח אותנו"‪ ,‬פתח את הישיבה ניסים בובליל‬
‫נשיא ההתאחדות‪" .‬באנו להצדיע לתושבי הדרום‬
‫וקבלני הדרום‪ .‬כל מי שנמצא כאן אלו האנשים‬
‫שבונים את ארץ ישראל‪ ,‬ואני גאה על האחדות‬
‫שלנו בעת הזאת‪ .‬יש כאן קבלנים מעפולה‪ ,‬חיפה‪,‬‬
‫ראשון לציון‪ ,‬וזה מחמם את הלב"‪ .‬יו"ר ארגון‬
‫הקבלנים והבונים סניף אשקלון‪ ,‬דוד רוזנר אמר‪:‬‬
‫"אנחנו בונים באשקלון‪ ,‬ונמשיך לבנות בה על אף‬
‫המצב הביטחוני‪ .‬אני מודה לכולכם שהגעתם‬
‫לתמוך בנו בשעה קשה זו"‪.‬‬
‫בהמשך הגיע ראש עיריית אשקלון‪ ,‬איתמר‬
‫שמעוני‪ ,‬ונשא דברים‪ .‬שמעוני בירך את הקבלנים‬
‫והודה להם על תמיכתם‪ ,‬והתייחס לתוכניות‬
‫הבנייה הנרקמות בימים אלו באשקלון‪" .‬אני‬
‫מצדיע לכם על כך שהתכנסתם כאן"‪ ,‬אמר‬
‫צילום‪ :‬אושרי נעים‬
‫ארגון אשקלון‬
‫שמעוני‪" .‬באתם לחזק ותצאו מחוזקים‪ .‬המצב‬
‫כיום אמנם לא פשוט כלל‪ ,‬אבל אני מבטיח לכם‬
‫שאשקלון תהיה עיר שתוביל בכל התחומים‪.‬‬
‫הסיכומים שיצאו מהמשבר הזה‪ ,‬יהפכו את‬
‫העיר שלנו לעיר תיירות מובילה‪ .‬מי שישקיע‬
‫באשקלון וייבנה בה צריך לדעת שזוהי השקעה‬
‫בטוחה‪ .‬יש מגוון הזדמנויות לבנייה‪ :‬הקמת‬
‫פארק היי‪-‬טק שכבר התקבלו עבורו האישורים‪,‬‬
‫בתי מלון לתיירות‪ ,‬הקמת מרכזים מסחריים‪,‬‬
‫הקמת ‘עיר היין' בה ייבנו אלפי יחידות דיור‪.‬‬
‫אני קורא לכם לבוא ולהשקיע בעיר המדהימה‬
‫שלנו‪ ,‬שבעוד חמש שנים מהיום תיראה אחרת‬
‫לגמרי"‪.‬‬
‫בישיבה עצמה עלו מספר נושאים על הפרק‬
‫ביניהם חוק מע"מ ‪ 0‬שמתעכב‪ ,‬וכן מסלול‬
‫הפיצויים הצפוי לקבלנים הבונים בדרום‪.‬‬
‫"אנחנו מודעים לנזקים ולפדיון שירד בצורה‬
‫דרמטית אצל קבלני הדרום"‪ ,‬אמר ניסים‬
‫בובליל‪" .‬הקבלנים נפגעו מאוד והנזקים הולכים‬
‫ומתגבשים‪ .‬היום אנחנו מנהלים מו"מ על פיצוי‬
‫לקבלנים‪ ,‬וכבר התחלנו לפעול בנושא על מנת‬
‫למזער את הנזקים עבור הקבלנים"‪.‬‬
‫לסיום הודו כל החברים על האירוח הנפלא‬
‫באשקלון וחברי הארגון בסניף אשקלון הודו‬
‫לכולם על התמיכה ועל קיום הישיבה בעיר‬
‫לאות הזדהות‪.‬‬
‫קורס ניהול‬
‫במסגרת פעילות ארגון אשקלון‪ ,‬נעשית עבודה‬
‫רבה על מנת להכשיר קבלנים ודור ממשיך‬
‫להיות מנהלים בחברות בנייה‪ .‬במסגרת זאת‪,‬‬
‫ארגון הקבלנים אשקלון מקיים שיתוף פעולה‬
‫עם מכללת אשקלון‪ ,‬ויפתח קורס "הכשרת‬
‫מנהלים לחברות בתחום הבנייה והתשתית"‬
‫ב‪.03.11.14-‬‬
‫הקורס הינו קורס ייחודי שיעניק ידע רחב וכלים‬
‫פרקטיים‪ ,‬הן לבעלי ניסיון וידע והן למעוניינים‬
‫להשתלב בתחום‪ ,‬בכל התחומים הקשורים‬
‫לניהול פרויקטי בנייה משלב התכנון ועד הביצוע‬
‫בפועל‪ .‬הקורס רלוונטי ביותר לעולם התעסוקתי‬
‫של היום ויבטיח לבוגריו השתלבות איכותית‬
‫ומתגמלת באחד הענפים המשפיעים ביותר במשק‬
‫הישראלי‪ ,‬ע"י הקמת עסק עצמאי‪ ,‬בחברות בנייה‬
‫או פרויקטים נדלניים‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא הקניית כלים וטכניקות‬
‫חדשניות לניהול פרויקטי בנייה‪ ,‬הכרת ההיבטים‬
‫המשפטיים בתחום הבנייה‪ ,‬הכרת ההיבטים‪,‬‬
‫הכלכליים בתחום הבנייה‪ ,‬הכרת מתודולוגיות‬
‫וכלים מתקדמים לניהול פרויקטים בתחום‬
‫הבנייה‪ .‬העומדים בהצלחה בדרישות הקורס‬
‫ובתנאי הנוכחות‪ ,‬לרבות הגשת פרויקט גמר‬
‫מסכם יקבלו תעודה "בוגר קורס מנהלים לחברות‬
‫בתחום הבנייה והתשתיות" מטעם היחידה‬
‫ללימודי חוץ והמכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫המעוניינים להירשם יכולים לפנות למשרדי‬
‫הארגון בסניף אשקלון‪.‬‬
‫בתוך כך‪ ,‬במקביל לפעילות הלימודית והעסקית‬
‫של סניף אשקלון‪ ,‬מתקיימת גם פעילות חברתית‬
‫למטרת גיבוש‪ .‬חברי הארגון יוצאים יחד לסוף‬
‫שבוע חוויתי בסיציליה על מנת לחזק את‬
‫הקשרים בין חברי הארגון ולקיים גיבוש חברתי‬
‫גם מעבר לים‪0 .‬‬
‫מחפש עבודה‪/‬עובדים בענף הבניה?‬
‫היכנס עכשיו לפורטל‬
‫‪http://cejobs.co.il‬‬
‫פתוח חינם לתקופת הרצה‬
‫‪74‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪fantom-xp.com‬‬
‫צפיפות‪ ,‬בנייה גבוהה והמרחב‬
‫הציבורי‪ :‬כמה מיתוסים שכדאי‬
‫לנפץ וכמה דברים שכדאי לדעת‬
‫הפינה הירוקה‬
‫עידית הוד‪M.SC ,‬‬
‫וד”ר יודן רופא *‬
‫משבר הדיור בישראל מאיץ את הצורך לתכנן‬
‫ולבנות בהקדם כמות גדולה של יחידות דיור‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬חוסר מדיניות עירונית ברורה‪ ,‬בשילוב‬
‫עם תכנון המתבסס לעיתים על מיתוסים‬
‫המנותקים מהמציאות‪ ,‬עלול לפגום ביכולת‬
‫תכנון נאות ומהיר יחסית ולהשפיע על איכות‬
‫שכונות המגורים הנבנות ועל מארג החיים‬
‫העירוני העתידי‪.‬‬
‫מיתוס הצפיפות‬
‫* הכותבים‪ :‬ד”ר יודן רופא ‪ -‬הינו אדריכל ומתכנן ערים‪,‬‬
‫מרצה בכיר לתכנון עירוני ועיצוב אורבני באוניברסיטת בן‬
‫גוריון בנגב‪ ,‬ממקימי עמותת “מרחב”‪ ,‬התנועה לעירוניות‬
‫בישראל ועד לאחרונה חבר הוועד המנהל שלה‪.‬‬
‫מתכננת עידית הוד ( ‪ M.Sc‬בתכנון ערים ואזורים‬
‫בטכניון)‪ ,‬מומחית בתחומי סביבה וקיימות ויועצת‬
‫בתחומים אלה למגוון גופים ציבוריים משמעותיים‪,‬‬
‫ביניהם התאחדות בוני הארץ‪.‬‬
‫ראשית חשוב להבחין בין שלושה סוגי צפיפות‬
‫המשמשים בדרך כלל בערבוביה בשיח המקצועי‬
‫והציבורי‪.‬‬
‫האחד הוא צפיפות דיור ‪ -‬הנמדדת בדרך כלל‬
‫במספר נפשות לחדר או מ"ר בנוי לנפש‪ .‬צפיפות‬
‫הדיור מודדת את כמות השטח הבנוי הזמין לכל‬
‫אדם בבית מגוריו‪ .‬צפיפות הדיור הממוצעת‬
‫בישראל היא ‪ 0.89‬נפש לחדר‪ ,‬אך יש פערים‬
‫גדולים בין קבוצות אוכלוסייה שונות זו מזו‬
‫ביכולתן הכלכלית בהקשר זה‪.‬‬
‫הסוג השני הוא צפיפות ישובית‪ ,‬או עירונית‬
‫ הנמדדת בדרך כלל במספר נפשות לקמ"ר‪.‬‬‫צפיפות זו מחושבת על ידי חלוקת מספר‬
‫התושבים בישוב‪ ,‬בסך כל השטח שלו‪ ,‬כולל‬
‫רחובות‪ ,‬שטחים פתוחים ושטחים רבים שאינם‬
‫למגורים‪ .‬ככל שצפיפות זו גבוהה יותר‪ ,‬כך‬
‫האוכלוסייה משתרעת על שטח קטן יותר‪ ,‬ונשאר‬
‫יותר שטח פתוח למערכות טבעיות ולחקלאות‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬ככל שצפיפות זו גבוהה יותר‪ ,‬יתרונות‬
‫העיר הפוטנציאלים גדולים יותר ‪ -‬יש יותר‬
‫הזדמנויות לקשרים בין אישיים ולהזדמנויות‬
‫כלכליות‪ ,‬ניתן לספק שירותים עירוניים ברמה‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬יש מגוון יעדים רחב יותר שניתן‬
‫להגיע אליהם ברגל ובאופניים והיתכנות גדולה‬
‫יותר לתחבורה ציבורית נאותה‪.‬‬
‫הסוג השלישי הוא צפיפות בנייה נטו ‪ -‬זהו מספר‬
‫יחידות הדיור הבנויות‪ ,‬או שניתן לבנות‪ ,‬לדונם‬
‫המיועד למגורים‪ .‬צפיפות זאת מעניינת בעיקר‬
‫את בעל הקרקע או היזם‪ ,‬כי על פיה נקבע ערך‬
‫הקרקע‪ .‬אולם אין היא בהכרח מיתרגמת לצפיפות‬
‫עירונית גבוהה יותר‪ ,‬משום שהצפיפות העירונית‬
‫תלויה בכמות הנפשות הממוצעת ליחידת דיור‪,‬‬
‫ובסך כל השטח שיש להקצות לשטחים ציבוריים‬
‫ולדרכים ולשימושי הקרקע האחרים בעיר‪.‬‬
‫מבין שלושת הסוגים השונים של צפיפות שתוארו‬
‫למעלה‪ ,‬צפיפות דיור היא היחידה שמחקרים‬
‫הראו קשר בינה ובין שלל בעיות חברתיות‪:‬‬
‫מחלות זיהומיות‪ ,‬חוסר הישגים בלימודים‬
‫ונשירה‪ ,‬פשיעה ועוד‪ .‬יש קשר הדוק בין צפיפות‬
‫דיור גבוהה ועוני‪ ,‬וברור למה ‪ -‬ככל שמשפחה‬
‫ענייה יותר‪ ,‬כך היא יכולה להרשות לעצמה פחות‬
‫שטח בנוי למגורים‪ .‬יש גם קשר בין עוני וגודל‬
‫משפחות ‪ -‬כללית‪ ,‬משפחות עניות נוטות להיות‬
‫גדולות יותר ממשפחות אמידות‪ ,‬מה שמשפיע‬
‫על צפיפות הדיור‪ .‬על כן בהחלט ייתכן שבבסיס‬
‫הבעיות החברתיות הקשורות לצפיפות דיור‬
‫גבוהה נמצא בעצם העוני‪ ,‬וההדרה ממקורות‬
‫העושר של החברה‪ .‬צפיפות דיור גבוהה היא‬
‫רק אחד מן התסמינים של עוני שהוא הבעיה‬
‫המהותית יותר בחברות מפותחות‪.‬‬
‫מדיניות עירונית בנושא צפיפות‬
‫ העיר (או המדינה) צריכה לשאוף להקטין‬‫את צפיפות הדיור באותם מקומות שבהם‬
‫היא גבוהה מדי‪ ,‬על ידי מציאת פתרונות‬
‫דיור למשפחות הגרות בצפיפות דיור גבוהה‪,‬‬
‫או על ידי יצירת פתרונות של דיור בר‪-‬השגה‬
‫למשפחות שהכנסתן איננה מספקת לרכוש או‬
‫לשכור דיור ההולם את צרכיהן‪.‬‬
‫ מצד שני‪ ,‬העיר צריכה לשאוף להעלות את‬‫הצפיפות העירונית‪ ,‬משום שברוב הישובים‬
‫בישראל צפיפות זו נמוכה מכדי לאפשר‬
‫לתושביהן את היתרונות של עירוניות שצוינו‬
‫לעיל‪ .‬עליה לעשות זאת הן כדי להגדיל את‬
‫ההיצע של הדיור ועל ידי כך להוזיל את‬
‫מחירו‪ ,‬והן כדי להשתלב במדיניות הארצית‬
‫של העלאת הצפיפות העירונית במטרה לשמור‬
‫על שטחים פתוחים ומערכות אקולוגיות‪.‬‬
‫ את הצפיפות העירונית ניתן להעלות‪ ,‬בין‬‫היתר‪ ,‬על ידי העלאת צפיפות הבנייה‪ .‬חלק‬
‫מהערים מנסות להעלות את צפיפות הבנייה‬
‫על ידי תכנון ואישור בניית מגדלים‪ ,‬אם‬
‫בתוכניות על קרקע פנויה‪ ,‬או בתוכניות‬
‫התחדשות עירונית (פינוי בינוי)‪ .‬אך האם‬
‫בנייה לגובה היא הפתרון האידאלי להעלאת‬
‫הצפיפות העירונית?‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪75‬‬
‫מיתוס הבנייה לגובה‬
‫בניינים גבוהים מעוררים תחושות מעורבות‪ .‬מצד‬
‫אחד יש משהו מלהיב בגורדי שחקים‪ .‬מי מאתנו‬
‫לא התפעם לנוכח קו הרקיע של עיר גדולה על‬
‫שלל מגדליה? בניינים גבוהים מסמלים עבור‬
‫רובנו קידמה ועושר‪ .‬מי לא היה רוצה לגור‬
‫בקומה עליונה של בניין גבוה? ליהנות מהנוף‬
‫הנשקף מבעד לחלונות? להרגיש את תחושת‬
‫ההתעלות הנלווית למבט על העולם מלמעלה?‬
‫מצד שני‪ ,‬מי רוצה לחיות בצילו של בניין גבוה‪,‬‬
‫אשר מסתיר את השמש ברוב שעות היום?‬
‫בניינים גבוהים מגמדים את הבניינים הרגילים‬
‫שנמצאים סביבם‪ ,‬ולעיתים קרובות אף גורמים‬
‫לירידת ערכם‪ .‬מגדלי מגורים ממחישים את‬
‫הפערים החברתיים והכלכליים בחברה ‪ -‬בין‬
‫בעלי היכולת שיש להם אפשרות לקנות דירה‬
‫במגדל חדש‪ ,‬ובין התושבים הגרים בבתים‬
‫הישנים והרגילים שמסביב‪ .‬בניינים גבוהים‬
‫משנים לגמרי את קנה המידה של הרחוב שבו הם‬
‫נמצאים‪ .‬בדרך כלל הם מתעלמים ממנו לחלוטין‬
‫ומפנים אליו חומות‪ ,‬פתחי אוורור וכניסות לחניה‬
‫תת‪-‬קרקעית‪ .‬על ידי כך הם גורמים לפעמים‬
‫לזרות בין יושבי המגדל ושכניו‪ ,‬הפוגעת בתחושת‬
‫הקהילה בשכונה‪ .‬לעיתים הכניסה לבניינים‬
‫מורחקת מהרחוב‪ ,‬ונמצאת במפלס גבוה יותר‪,‬‬
‫ועל ידי כך מדגישה את הריחוק ממנו‪ .‬בניינים‬
‫גבוהים יוצרים ריכוז גבוה של אנשים ומכוניות‬
‫בשטח מצומצם‪ ,‬ומטילים עומס סביבתי נוסף‬
‫על סביבתם הקרובה‪ .‬התוצאה של תחושות אלו‬
‫היא שפעמים רבות התושבים הגרים בשכנות‬
‫למגרש שהוצעה בו בנייה גבוהה למגורים מגישים‬
‫התנגדות לתוכניות אלה‪ ,‬בטענה לפגיעה בערך‬
‫נכסיהם ואיכות חייהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬במחקר‬
‫שנעשה לאחרונה באוניברסיטת תל‪-‬אביב התברר‪,‬‬
‫שרוב רוכשי הדירות הפוטנציאליים היו מעדיפים‬
‫לגור בבניינים נמוכים יותר של ‪ 4-6‬קומות‪.‬‬
‫בנייה גבוהה מאפשרת צפיפות עירונית גבוהה‬
‫כאשר גורדי השחקים בנויים ללא מרווחים‬
‫גדולים ביניהם‪ .‬אך במצב זה‪ ,‬תנאי האור‬
‫והאוורור בקומות התחתונות של הבניינים‪,‬‬
‫וברחובות הצרים שביניהם רחוקים מלהיות‬
‫מספקים‪ .‬אי לכך‪ ,‬ברוב ארצות העולם המערבי‪,‬‬
‫וגם בישראל‪ ,‬תוקנו תקנות שאינן מאפשרות‬
‫בנייה צפופה של בניינים גבוהים‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫יזמים ומתכננים ממליצים על בנייה גבוהה כדי‬
‫שניתן יהיה לשמור על שטחים פתוחים סביב‬
‫הבניינים‪ .‬הדימוי המוכר והמשווק לציבור‪ ,‬הוא‬
‫הדימוי של מגדלים בפארק מגדלים שבעצם‬
‫צפיפותם מאפשרים שמירה על תכסית קרקע‬
‫נמוכה‪ ,‬והשארת שטחים פתוחים ניכרים סביבם‪.‬‬
‫דפוס הבינוי המקובל בישראל‪ ,‬של בניינים‬
‫נפרדים זה מזה ובנסיגה מקו הרחוב‪ ,‬מתאים‬
‫‪76‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫על פי רוב לצפיפות נמוכה ובינונית‪ -‬אך בצפיפות‬
‫גבוהה יותר הוא יוצר שטחים פרטיים פתוחים‬
‫בין הבניינים ומאחוריהם שהם צרים‪ ,‬מוצללים‬
‫וקשים לניצול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן להגיע לצפיפות‬
‫דומה לבנייה גבוהה‪ ,‬באמצעות בנייה נמוכה‬
‫יותר‪ ,‬ותוך שמירה על נגישות טובה של אור‬
‫ואוויר לכל הדירות‪ ,‬על ידי בנייה היקפית סביב‬
‫לבלוק‪ ,‬המגדירה חצר פנימית מצד אחד‪ ,‬וחזית‬
‫עירונית לצד שני (ראו איור וטבלה)‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬ברוב הערים בישראל נהוג‪ ,‬בבנייה‬
‫חדשה ככלל‪ ,‬ובבנייה גבוהה בפרט‪ ,‬תקן חניה‬
‫הגבוה ממכונית אחת ליחידת דיור‪ .‬בערים מסוימות‬
‫נדרשים תקני חניה של יותר משתי מכוניות ליחידת‬
‫דיור‪ .‬כך‪ ,‬ככל שגדלה צפיפות הבנייה נטו במגרשים‬
‫למגורים‪ ,‬יש להקצות יותר שטח קרקע לחניה על‬
‫חשבון השטח הפתוח המגונן (או לבנות חניה תת‪-‬‬
‫קרקעית יקרה)‪ .‬זאת כאשר נדרש במקביל להקצות‬
‫יותר שטח בשכונה למרחב הציבורי‪ :‬דרכי גישה‪,‬‬
‫שטחים ציבוריים פתוחים ומוסדות ציבור‪ .‬הקצאות‬
‫אלה מגבילות את יכולת היישום של ציפוף עירוני‬
‫באמצעות ציפוף הבנייה נטו‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬איפה‪ ,‬למי‪ ,‬ואיך כדאי לבנות בנייה‬
‫גבוהה?‬
‫ישנם מקומות ומצבים שבהם בנייה גבוהה היא‬
‫הגיונית‪ ,‬ואף יכולה לתרום לסביבה העירונית‪:‬‬
‫בנייה גבוהה מתאימה למקומות שבהם הביקוש‪,‬‬
‫ובעקבותיו ערכי הקרקע‪ ,‬גבוהים מאוד‪ ,‬ובמיוחד‬
‫באזורים עם נגישות מצויינת בתחבורה ציבורית‪.‬‬
‫בנייה גבוהה יכולה להתאים לאוכלוסיות צעירות‪,‬‬
‫לאנשים מבוגרים‪ ,‬למשפחות ללא ילדים‪ ,‬לאנשים‬
‫ברמת הכנסה גבוהה‪ ,‬למעדיפים דיור בשכירות‪,‬‬
‫או דיור עם ניהול מרכזי‪.‬‬
‫‪ -‬על העיר לגבש מדיניות ברורה של בנייה גבוהה‪,‬‬
‫להגדיר את המקומות המתאימים לה ואת סוגי‬
‫האוכלוסייה שלהם היא מיועדת ‪ -‬ולנקוט בכל‬
‫הכלים האפשריים כדי להקטין את העומס‬
‫שהיא מטילה על סביבתה הקרובה מצד אחד‪,‬‬
‫ומצד שני לנצל את הביקוש הקיים לבנייה‬
‫גבוהה בקרב אוכלוסיות אמידות‪ ,‬כדי להשיג‬
‫יתרונות כלכליים‪ ,‬סביבתיים וחברתיים לעיר‪.‬‬
‫‪ -‬העיר צריכה לשאוף להקטין את תקני החניה‪,‬‬
‫לבצע תמחור מלא שלהם ולעודד את התושבים‬
‫לוותר על כלי רכב פרטיים‪ ,‬זאת כדי להקטין‬
‫את סך כל השטח הנדרש לחניה‪ ,‬אשר פוגע הן‬
‫באפשרות להגדיל את הצפיפות העירונית‪ ,‬והן‬
‫באיכותו של המרחב הציבורי (ראו להלן)‪.‬‬
‫מיתוס המרחב הציבורי‬
‫כל זה אמנם נכון‪ ,‬יגיד האדריכל‪ ,‬או הפעיל הסביבתי‪,‬‬
‫אבל גם אם הצפיפות העירונית איננה גבוהה יותר‪,‬‬
‫בניית בניינים גבוהים מאפשרת השארת יותר שטח‬
‫קרקע פתוח ולא בנוי‪ ,‬ועל כן מגונן וירוק‪ .‬יותר שטח‬
‫ירוק משמעותו יותר רווחה לציבור‪.‬‬
‫אין ספק שעצים וגינון תורמים לתחושה הטובה‬
‫של התושבים בסביבתם ‪ -‬ובלבד שהם מתוחזקים‬
‫כראוי‪ .‬אך תחזוקתם היא מעמסה כבדה החלה‬
‫על התושבים בבניינים עצמם ‪ -‬אם השטחים הם‬
‫פרטיים‪ ,‬ועל העירייה‪ ,‬אם השטחים הם ציבוריים‪.‬‬
‫יש לזכור שישראל היא ארץ יבשה‪ ,‬ושתחזוקת‬
‫שטחים פתוחים נרחבים היא קשה ויקרה‪ .‬בהעדר‬
‫השקיה ותחזוקה מספקת חוזרים שטחים אלה‪,‬‬
‫לפחות בקיץ‪ ,‬להיות יובשניים‪ .‬עובדה זו עלולה‬
‫לפגוע גם באמינות היזם‪ ,‬או בקבלן‪ ,‬שבמעמד‬
‫השיווק מציע סביבת מגורים ירוקה‪ .‬במקרים‬
‫אחרים שטחים אלה הם בבחינת מותרות לראייה‬
‫בלבד ‪ -‬במחקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון‬
‫בין השנים ‪ 2007-10‬נמצא שגם בשכונות שבהן‬
‫היו שטחים פתוחים נרחבים ומטופחים‪ ,‬בפועל‬
‫נעשה בהם שימוש מועט מאוד על ידי התושבים‪.‬‬
‫רוב הפעילות החברתית בשכונות הייתה ברחובות‬
‫וברחבות עירוניות שליד שירותי מסחר וקהילה‬
‫מקומיים‪ ,‬למרות שאלו נפלו באיכותם מהגנים‬
‫והפארקים בשכונה‪ .‬סקר תושבים בשכונות אלה‬
‫הראה שהבילוי בשטחים הציבוריים הפתוחים‬
‫בשכונה היה בעדיפות נמוכה יותר‪ ,‬לעומת בילוי‬
‫בשטחים פרטיים פתוחים‪ ,‬בשטחים ציבוריים‬
‫פתוחים מחוץ לשכונה‪ ,‬כמו חוף הים או שמורות‬
‫טבע‪ ,‬או טיול ברחובותיה‪ .‬מסתבר שאנשים‬
‫נוטים להשתמש בשטחים ציבוריים פתוחים‬
‫המהווים חלק ממרחב התנועה היומיומי שלהם‪,‬‬
‫ומרחב זה הוא בעיקרו רחובות העיר‪ .‬על כן‪,‬‬
‫השטחים הפתוחים הירוקים הנרחבים שניתן‬
‫ליצור באמצעות בנייה גבוהה למגורים עלולים‬
‫להיות פחות שימושיים‪ ,‬משום שהם אינם קשורים‬
‫למרחבי תנועה‪ ,‬ואינם מוגדרים על ידי חזיתות‬
‫פעילות‪ .‬דווקא בנייה נמוכה יותר‪ ,‬המלווה את‬
‫הרחובות‪ ,‬ויוצרת חזיתות מגוונות ומרובות עניין‪,‬‬
‫עשויה לתרום יותר לאיכות המרחב הציבורי‪.‬‬
‫מדיניות עירונית נכונה לגבי המרחב הציבורי‬
‫על העיר להשקיע קודם כל בטיפוח הרחובות‬
‫והצללתם‪ ,‬באמצעות שדרות עצים ורחבות‬
‫עירוניות מטופחות ומוצללות‪ ,‬במקומות שבהם‬
‫אנשים באמת עוברים ומבלים‪.‬‬
‫יש להגדיר את המרחב הציבורי באמצעות‬
‫חזיתות רצופות לרחובות‪ ,‬המייצרות עניין‪,‬‬
‫מושכות עוברי אורח ותורמות לבטיחות בו‪,‬‬
‫ומצד שני לאפשר יותר שטחים פרטיים פתוחים‬
‫הנדרשים על ידי התושבים‪.‬‬
‫העיר צריכה לאפשר‪ ,‬ולהנחות תכנונית‪ ,‬שאותם‬
‫שטחים פתוחים שבניינים גבוהים יוצרים סביבם‬
‫יהיו חלק מן המרחב הציבורי מתוך מחשבה‬
‫שתכנון שטחים אלו יהיה המשכי לרחובות‬
‫אליהם הם מתחברים‪.‬‬
‫לסיכום‪,‬‬
‫ציפוף בנייה ‪ -‬הנובע מתכנון נקודתי הנהוג היום במרבית הערים‪ ,‬אשר‬
‫מתבטא בהפקדת תוכנית למגרש‪ ,‬או לאזור מוגבל‪ ,‬התחום ברחובות‬
‫מסויימים‪ ,‬או כזה המונע מתוך תפיסות ומיתוסים ישנים ‪ -‬עלול לייצר תמהיל‬
‫בנייה שיפגום באיכות החיים העירונית העתידית‪ ,‬וכתוצאה מכך צפוי שיתקל‬
‫ביותר התנגדויות ויאריך בצורה ניכרת את שלבי התכנון והביצוע‪.‬‬
‫העיר צריכה לקבוע‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם‪ ,‬מדיניות ברורה ומושכלת‬
‫להגדלת הצפיפות העירונית‪ .‬מדיניות זו צריכה להתייחס לכל בנייה חדשה‬
‫באשר היא‪ ,‬לפרויקטים של פינוי בינוי‪ ,‬ת‪.‬מ‪.‬א ‪ ,38‬התחדשות עירונית‬
‫וכדומה‪ .‬המדיניות צריכה לנבוע מתוך הסתכלות על העיר כמכלול מבחינת‬
‫אפשרויות תפרוסת סוגי הבניינים ולכלול אמירה ברורה לגבי מיקום בנייה‬
‫לגובה במרחב העירוני‪ ,‬תוך הגבלתה לאותם אזורים שיש להם שירות‬
‫איור‪ :‬השוואה בין מגדל‪ ,‬בינוי ישראלי רגיל‪ ,‬ומבנה חצר ‪ -‬צפיפות ‪ 20‬יח”ד לדונם נטו‬
‫נתונים‬
‫שטח המגרש‬
‫אחוזי הבנייה‬
‫שטח בנוי‬
‫מספר דירות‬
‫צפיפות נטו‬
‫‪ 10‬דונם ‪ 10,000 -‬מ"ר‬
‫‪276%‬‬
‫‪ 27,600‬מ"ר‬
‫‪ 200‬דירות‬
‫‪ 20‬יח"ד לדונם‬
‫השוואה‬
‫מספר קומות ממוצע‬
‫תכסית שטח בנין‬
‫שטח פרטי פתוח‬
‫באחוזים‬
‫מספר כניסות מהרחוב‬
‫בניין חצר‬
‫‪5.41‬‬
‫‪ 5,100‬מ"ר‬
‫‪ 4,900‬מ"ר‬
‫‪49%‬‬
‫‪16‬‬
‫בינוי ישראלי‬
‫‪5.31‬‬
‫‪ 5,200‬מ"ר‬
‫‪ 4,800‬מ"ר‬
‫‪48%‬‬
‫‪10‬‬
‫מגדל‬
‫‪18.4‬‬
‫‪ 1,500‬מ"ר‬
‫‪ 8,500‬מ"ר‬
‫‪85%‬‬
‫‪2‬‬
‫טוב בתחבורה ציבורית‪ ,‬ומתן מענה לביקושים של אוכלוסיות מיוחדות‬
‫המעדיפות מגורים בבניינים גבוהים‪.‬‬
‫שילוב הבנייה החדשה‪ ,‬בכל קנה מידה‪ ,‬צריך לכוון לטובת המרחב הציבורי‬
‫שסביבה‪ ,‬תוך אבטחה לאספקת שירותים נאותה לכלל התושבים‪.‬‬
‫האיור מראה כי בצפיפות גבוהה‪ ,‬הבינוי המקובל בארץ (במרכז) של בניינים‬
‫נפרדים זה מזה ועם חצרות צדדיות ואחוריות מייצר שטחים פתוחים‬
‫פרטיים מפוצלים ומוצלים ושקשה לנצל אותם‪ .‬בנייה גבוהה (משמאל)‪,‬‬
‫אמנם מייצרת שטחים פתוחים פרטיים נרחבים‪ ,‬אך אין להם הגדרה על ידי‬
‫בינוי‪ .‬שטחים אלה אף מנתקים בין הבניין לרחוב ועשויים לפגוע בהגדרת‬
‫המרחב הציבורי‪ .‬לעומת זאת בנייה של בניני חצר (מימין)‪ ,‬עם קו בנין‬
‫קדמי ‪ 0‬וקיר משותף בין בניינים סמוכים מאפשרת הן בינוי היוצר חזית‬
‫רחוב‪ ,‬והן שטח פרטי פתוח מואר ושימושי לרווחת הדיירים‪0 .‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪77‬‬
‫שדרוג שרת המפות הממשלתי בדור ג’‪2016-2014 :‬‬
‫האזור הקבוצתי החדש בשרת‬
‫המפות הממשלתי‬
‫יעקב בר‪-‬לביא מנהל אגף אינטרנט‪ ,‬המרכז למיפוי ישראל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הקדמה והיכרות עם שרת המפות‬
‫שרת המפות הממשלתי הינו אתר המאפשר גישה לרוב המידע הגאוגרפי‬
‫הקיים ברמה הלאומית‪ .‬השרת בכתובת ‪ WWW.GOVMAP.GOV.IL‬קיים‬
‫שלוש שנים ומשרת אלפי גולשים בכל יום‪.‬‬
‫מטרתו של שרת המפות הממשלתי היא לשתף את האזרח במידע ממשלתי‬
‫וציבורי‪ .‬בין סוגי המידע הקיימים בשרת ניתן למצוא מידע אודות גבולות‬
‫של גושים וחלקות‪ ,‬מבנים‪ ,‬רחובות‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מלונות‪,‬‬
‫אנטנות סלולריות‪ ,‬תחנות אוטובוס‪ ,‬מתקני ספורט‪ ,‬פארקים‪ ,‬זיהום אוויר‪,‬‬
‫שכבת תקן רעידת אדמה‪ ,‬מקוואות‪ ,‬פנימיות‪ ,‬מיקום סניפי בנקים ועוד‪.‬‬
‫כל הנתונים מוצגים על רקע מפה טופוגרפית או על רקע תצלום אוויר‬
‫צבעוני (איור ‪.)1‬‬
‫איור ‪ :2‬הצגת מיליון מגרשים ותוכניות ‪ -‬רשות מקרקעי ישראל‬
‫אחת היכולות החשובות של שרת המפות היא להתממשק למערכות‬
‫ולהשתלב באתרים‪ ,‬לדוגמה שרת המפות מתממשק למערכות של מנהל‬
‫מקרקעי ישראל ומציג בזמן אמת את המכרזים של המנהל (איור ‪.)3‬‬
‫איור ‪ :1‬הצגת מידע על תחנות אוטובוס ומיקום אנטנות סלולאריות בשרת‬
‫המפות‬
‫בנוסף לנתונים המוצגים כשכבות מידע גאוגרפיות‪ ,‬פותחו כעשרה‬
‫יישומים לסוגי מידע ייחודיים‪ .‬דוגמה לכך הוא יישום של חיפוש תוכניות‬
‫בניין עיר‪ ,‬המאפשר מציאת תוכנית מתוך מאגר של כמיליון תוכניות‬
‫(איור ‪ .)2‬יישומים נוספים כוללים כלי לחיפוש תצלומי אוויר היסטוריים‪,‬‬
‫יישום המאפשר הצגה של מידע דמוגרפי וסטטיסטי (לדוגמה אחוז בני‬
‫‪ 65‬ומעלה‪ ,‬צפיפות האוכלוסין בחלוקה למין‪ ,‬אחוזי אחזקה של מחשב‬
‫לבית אב‪ ,‬מספר נפשות בדירה ועוד)‪ ,‬יישום הנותן מידע אודות תחבורה‬
‫ציבורית כגון‪ :‬תחנות אוטובוס (איור ‪ ,)1‬מידע בזמן אמת אודות נתוני‬
‫מזג אוויר ועוד‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫איור ‪ :3‬הצגת מידע בזמן אמת ועל גבי תצלום אוויר אודות מכרזי המנהל‪ ,‬כולל‬
‫קישור למכרז‬
‫פיתוחים חדשים‬
‫בתקופה הקרובה ישופר האתר באופן משמעותי ויכנסו יכולות חדשות‬
‫לטובת האזרח והשוק המקצועי‪ .‬יכולות אלה יכללו עבודה בסביבת טלפונים‬
‫חכמים (‪ )MOBILE‬ומתן‬
‫כלים גאוגרפיים משופרים‬
‫תחת מעטפת שנקראת‬
‫ה"אזור האישי‪/‬קבוצתי"‪.‬‬
‫כבר היום קיים האזור‬
‫האישי‪/‬קבוצתי‪ ,‬והוא‬
‫פתוח לכל אזרח‪ ,‬אך‬
‫דורש הרשמה וכניסה עם‬
‫סיסמה‪ .‬אולם‪ ,‬האזור‬
‫האישי‪/‬קבוצתי החדש של‬
‫שרת המפות הממשלתי‬
‫יהיה מותאם יותר‬
‫לרשויות המוניציפליות‪.‬‬
‫רשויות אלה תוכלנה‬
‫לעשות שימוש במגוון‬
‫שכבות מידע ממשלתיות‪,‬‬
‫המוצגות "מתחת" לשכבות‬
‫העירוניות שהרשת יצרה‬
‫בשרת המפות עצמו‪,‬‬
‫הן כשכבות המיועדות‬
‫לפרסום לציבור הרחב והן איור ‪ :4‬הפעלת כלי שרת המפות ודיווחים על‬
‫כשכבות מידע לשימוש גבי טלפון חכם‬
‫פנימי אינטרא‪-‬נטי אשר‬
‫יוגבל במגוון סוגי הרשאות תפעוליות‪ :‬לטעינת ישויות\קבצי שכבות‪,‬‬
‫לעריכתן‪ ,‬או רק למתן הרשאות לצפייה‪ ,‬וכל זאת על ידי מנהל המערכת‬
‫מתוך הרשות עצמה‪.‬‬
‫באזור הקבוצתי יוכלו לעבוד על אותה שכבה מספר משתמשים‪ ,‬ותהיינה‬
‫בו אפשרויות שיתוף מתקדמות על ידי כלי מתן הרשאות‪ ,‬לדוגמה אפשרות‬
‫שיתוף השכבה עם משתמשים נוספים‪ .‬עבור כל משתמש ניתן להגדיר את‬
‫סוג ההרשאה ולאיזו קבוצה הוא שייך‪ .‬ההרשאות האפשריות יכללו‪ :‬צפייה‪,‬‬
‫הזנה‪ ,‬עריכה‪ ,‬מנהל מערכת אורח‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫שרת המפות יופעל בממשק המותאם לסלולר‪ ,‬יוכל לקבל נתונים הנטענים‬
‫מהשטח באמצעות ה‪ GPS-‬המובנה בכל מכשיר חכם וגם באמצעות משלוח‬
‫טפסים מוכנים מראש לכל סוגי המידע\אירועים המובאים מהשטח אל‬
‫מרכזי הבקרה או למחלקות מהנדס העיר‪ ,‬גבייה‪ ,‬בטחון‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫שרת המפות הוא כלי מרכזי של הממשלה להנגשת מידע וטכנולוגיות‬
‫גאוגרפיות והנדסיות לאזרח ולבעלי מקצוע בתחום המקרקעין‪ .‬השרת‬
‫יאפשר לרשויות מקומיות קטנות או הנעדרות תוכנות ‪ GIS‬לקבל חבילת‬
‫מידע וטכנולוגיה וליעל תהליכי עבודה בצורה מהירה ומבלי להיכנס‬
‫להשקעות גדולות‪.‬‬
‫גם רשויות בינוניות וגדולות תוכלנה לעשות שימוש במידע וביכולות אלו‪,‬‬
‫כרקע למערכות המידע הקיימות ובמטרה לקבל תמונה לאומית רחבה‬
‫של המתרחש בסביבתן‪.‬‬
‫יזמים ובעלי מקצוע הקשורים בנושאי נדל"ן יוכלו לעשות שימוש ביישומי‬
‫"מה בסביבה"‪ ,‬אשר יחפשו מידע מפולח בנושאים שונים על אתר מבוקש‪,‬‬
‫כגון‪ :‬איכות סביבה‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬בטחון וחירום ועוד‪.‬‬
‫עם ההתקדמות הטכנולוגית גם שרת המפות יתקדם ושרותיו ישופרו‬
‫בהתאם לכך‪ .‬אתם מוזמנים להיכנס לשרת‪ ,‬להשתמש בו‪ ,‬ללמוד על כלים‬
‫חדשים‪ ,‬להתייעל ולהציע הצעות לשיפור! ‪0‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪79‬‬
‫קומה בקניון מסחרי‬
‫ללא היתר בנייה‪ ,‬טופס ‪4‬‬
‫ואישור כיבוי אש‬
‫הפינה המשפטית‬
‫נתן לרר‪ ,‬עו”ד*‬
‫* הכותב הוא יו"ר ועדה מוניציפלית והתחדשות עירונית‬
‫וחבר ועדת מוסדות ציבור שלטון וממשלה בלשכת‬
‫עורכי הדין‪ ,‬מחוז ת"א והמרכז; חבר פורום תכנון ובנייה‬
‫בלשכת עורכי הדין הארצית וכן יועץ משפטי לארגוני‬
‫קבלנים ותאגידי בנייה ותשתיות‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫היעדרם של היתר בנייה‪ ,‬טופס ‪ 4‬ואישור כיבוי‬
‫אש הם סיבה לאי קבלת רישיון עסקי‪ ,‬ולכן‬
‫באפשרות שוכר לבטל את הסכם השכירות ולקבל‬
‫מהמשכיר את שווי השקעותיו במושכר‪.‬‬
‫פסק הדין המובא להלן‪ ,‬מהווה תמרור‬
‫אזהרה ליזמים המחזיקים בבניינים מסחריים‬
‫מניבים‪.‬‬
‫התובעת ‪ -‬שוכרת של מושכר בקומה בקניון‬
‫מסחרי בבעלותה של חברה ציבורית המפעילה‬
‫את הקניון ומספקת לו שירותי ניהול‬
‫ואחזקה‪.‬‬
‫הנתבעת ‪ -‬החברה הציבורית שהשכירה לתובעת‬
‫שטח של ‪ 1,100‬מ"ר להפעלת מכון כושר‪.‬‬
‫התובעת טוענת שהשקיעה בחדר הכושר מאות‬
‫אלפי ‪ ₪‬בציפייה לקבל רווחים בשנות השכירות‬
‫וביקשה לקבל רישיון עסק‪ ,‬לרבות כהכרח לכיסוי‬
‫ביטוחי שאין בלעדיו‪.‬‬
‫בקשת התובעת לרישיון עסק סורבה על ידי‬
‫הוועדה המקומית‪ ,‬בטענה שחלק מקומת חדר‬
‫הכושר בנוי ללא היתר בנייה כדין‪ .‬חלק גדול‬
‫מקומה ג' בקניון‪ ,‬בה מצוי חדר הכושר‪ ,‬בנוי‬
‫ללא היתר בנייה ומעולם לא הוצא לו טופס ‪,4‬‬
‫כיוון שהנתבעת לא קיימה את התנאים שנדרשים‬
‫ממנה לאישור היתר הבנייה‪.‬‬
‫זאת ועוד ‪ -‬הנתבעת לא המציאה אישורים‬
‫למערכות הספרינקלרים‪ ,‬מה שמנע מהתובעת‬
‫לקבל אישור רשות כיבוי אש לרישיון עסק‪.‬‬
‫התובעת טוענת שהנתבעת הפרה את הסכם‬
‫השכירות‪ ,‬הציגה מצג שווא‪ ,‬לא גילתה לתובעת‬
‫שאין היתר בנייה וטופס ‪ 4‬ועוד‪ .‬לכן תובעת‬
‫מבקשת התובעת לבטל את הסכם השכירות נוכח‬
‫פגם בכריתתו‪ ,‬הפרתו היסודית וחוסר תום לבה‬
‫של הנתבעת‪ ,‬וכן‪ ,‬לחייב את הנתבעת בפיצויים‬
‫כספיים בגין השקעות התובעת במושכר והפסד‬
‫הכנסות‪.‬‬
‫הנתבעת טוענת שהתביעה הוגשה עקב כישלון‬
‫עסקי של התובעת‪ ,‬שבעת עריכת ההסכם היה‬
‫ידוע דבר העדר היתר בנייה ורישיון עסק לחלק‬
‫מהמבנה וכי הנתבעת הודיעה לתובעת שהיא‬
‫פועלת להשלמת היתרי הבנייה וטופס ‪.4‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב שמע עדויות‬
‫למכביר ובהן חוות דעת בעקבותיהן קבע‬
‫שהקומה בקניון בה מצוי מכון הכושר לא קיבלה‬
‫מעולם היתר בנייה וזו הסיבה לאי מתן רישיון‬
‫עסק למכון הכושר אותו הפעילה התובעת‪ .‬די‬
‫בכך כדי לקבל את טענת התובעת בדבר ביטול‬
‫החוזה‪.‬‬
‫גם בעניין הספרינקלרים‪ ,‬לאחר בחינת הסדרי‬
‫רשות כיבוי אש קבע בית המשפט‪:‬‬
‫אין אישור למערכת כיבוי אש‪ ,‬אין אישור‬
‫התראות‪ ,‬המערכת לא מתאימה לתקן ‪1956‬‬
‫ובפועל לא ניתן אישור כיבוי אש לצורך קבלת‬
‫רישיון עסק‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬התובעת היתה רשאית‬
‫לבטל את חוזה השכירות באופן חד צדדי‪.‬‬
‫לגבי התביעה הכספית‪ ,‬פסק בית המשפט על‬
‫השבת השקעות התובעת במושכר‪ ,‬אך לא על‬
‫נזקים כספיים כיוון שאלו לא הוכחו‪.‬‬
‫ת"א (ת"א) ‪39337-02-13‬‬
‫הסכם לחלוקת דירה בניגוד‬
‫לתב"ע ולהיתר הבנייה‬
‫הסכם שינויים ‪ -‬לחלוקת דירה לשתי יחידות דיור‬
‫מהווה הפרה של היתר הבנייה והתב"ע‪ ,‬כמוהו‬
‫כחוזה המנוגד להוראות הדין והינו בלתי חוקי‪.‬‬
‫חברה יזמית בתחום הנדל"ן בנתה באמצעות‬
‫קבלן מבצע ובמסגרת תמ"א ‪ 38‬תוספת לבניין‬
‫מגורים בתל אביב‪ .‬אחת הדירות שנבנו נמכרה‬
‫לרוכש שייעד את הדירה לצרכי השקעה ‪-‬‬
‫השכרתה לאחרים‪.‬‬
‫בין הצדדים הוסכם על חלוקת הדירה לשני‬
‫אגפים נפרדים הניתנים לשימוש בנפרד ובמנותק‬
‫זה מזה כדי להפעיל יחידת מגורים ומשרד‪ .‬כמובן‬
‫שחלוקה כזו מנוגדת להיתר הבנייה‪.‬‬
‫מנהלי החברה חזרו בהם מהסכמה זו‪ ,‬כיוון‬
‫שכך‪ ,‬הגיש הרוכש נגד החברה תביעה בגין הפרת‬
‫ההסכם עמו בכך שמסרה לידיו יחידה אחת‪,‬‬
‫לטענתו ‪ -‬נכס שונה באופן מהותי מזה שרכש‪.‬‬
‫הרוכש לא תבע סעד של השבת תמורת המכירה‬
‫או לפיצוי אלא הוא מבקש סעד של קיום‪ ,‬ביצוע‬
‫בעין או לחילופין פיצוי כספי בסכום הנדרש‬
‫לביצוע של הסכם השינויים‪.‬‬
‫המבנה החוזי של העסקה כלל הסכם מכר‬
‫המתאר את הממכר כ"דירה בת ‪ 5‬חדרים"‪,‬‬
‫את הצהרת הרוכש כי בדק את התב"ע ואת‬
‫תוכנית ומפרט הבניין והדירה‪ ,‬מצאם מתאימים‬
‫לדרישותיו וויתר על כל טענה בעניין זה‪ .‬החברה‬
‫מצידה התחייבה לבנות את הבניין בהתאם‬
‫לתב"ע ולהיתר הבנייה שיתקבל‪.‬‬
‫ביחד עם הסכם המכר נחתם מסמך נוסף שהוכתר‬
‫בכותרת ‪" -‬הסכם תוספות ושינויים"‪ ,‬ובו פירוט‬
‫של מערכות נפרדות לשתי יחידות נפרדות ‪ -‬מים‪,‬‬
‫חשמל‪ ,‬דוד חשמל‪ ,‬מטבח‪ ,‬תשתית לשתי מכונות‬
‫כביסה‪ ,‬לאינטרקום‪ ,‬דלתות נפרדות‪ ,‬היעד‬
‫המוצהר במסמך ‪" -‬חלוקה לשתי יחידות"‪ .‬כן‬
‫הוסכם כי החלוקה תיעשה לאחר קבלת טופס‬
‫"איכלוס לבניין" ‪ -‬טופס ‪.4‬‬
‫בית משפט השלום בתל אביב בפניו התברר‬
‫המשפט קבע שתכליתו של הסכם השינויים‬
‫הוא לחלק את הדירה לשתי יחידות מגורים‬
‫נפרדות ולא‪ ,‬כפי טענת הרוכש‪ ,‬לקיום יחידה‬
‫אחת שתשמש הן למגורים והן לניהולו של‬
‫עסק‪.‬‬
‫כלשונו של בית המשפט‪" :‬אפילו ניתן לחלום‬
‫הסבר ולפיו נדרשות תשתית של מטבח‪ ,‬מקלחת‬
‫ושירותים בצדי "העסקי" של הנכס‪ ,‬על כורחך‬
‫נמצאת תוהה מדוע זה עמד ההסכם על הכנתה‬
‫של תשתית לשתי מכונות כביסה? בהנחה שלא‬
‫היתה כוונה להפעיל בדירה בית עסק מסוג‬
‫מכבסה‪"...‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מצא בית המשפט שהצדדים הבינו כבר‬
‫אז שחלוקה בלתי חוקית תעמיד בסכנה את מתן‬
‫טופס האכלוס ‪ -‬טופס ‪ ,4‬לכן יש לדחותה עד‬
‫לאחר שיינתן אישור לאכלוסו של הבניין‪.‬‬
‫בית המשפט עיין בתשריטי המהנדסים וקבע‬
‫שהדירה ניתנת‪ ,‬באמצעות ביצועם של השינויים‪,‬‬
‫לשימוש נפרד בכל אחת מהיחידות שבה‪.‬‬
‫היתר הבנייה הרלוונטי צפה פני עתיד והוא כולל‬
‫תנאי מפורש‪" :‬חלוקת הדירה בקומה רביעית‬
‫ל‪ 2 -‬יח"ד‪ ,‬תהווה הפרה של ההיתר ותגרום‬
‫לביטולו"‪.‬‬
‫אלו הם דברים מפורשים שכמוהם כהוראה‬
‫שבדין‪ ,‬לכן‪ ,‬הסכם השינויים‪ ,‬שבו הוסכם על‬
‫בנייה הסוטה מהיתר‪ ,‬הוא בגדר חוזה המנוגד‬
‫להוראות הדין והינו בלתי חוקי‪.‬‬
‫את החוזה לא ניתן לקיים באורח העולה בקנה‬
‫אחד עם הוראות החוק‪ .‬זהו חוזה שבמרכזו מטרה‬
‫בלתי חוקית‪.‬‬
‫כיוון שכך‪ ,‬לפי סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים (חלק‬
‫כללי)‪ ,‬תשל"ג‪ 1973-‬הריהי חוזה פסול! וחוזה‬
‫פסול הוא בטל!‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הסכם המכר כשלעצמו אינו פסול‬
‫ואין דינו להתבטל‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין הסכם השינויים‬
‫לחלוקת הדירה מתנה בקיומו ובביצועו את‬
‫תוקפו של הסכם המכר ואינו גורע ממנו‪.‬‬
‫כיוון שכך‪ ,‬בטל בית המשפט את הסכם השינויים‬
‫והותיר על כנו את הסכם המכר‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי הרוכש עתר לביצוע בעין‬
‫של השינויים או לפיצוי כספי בסכום המאפשר‬
‫לו עצמו לבצע את השינויים‪ ,‬זו אותה הגברת‬
‫בשינוי אדרת‪ ,‬הכל נגוע באי חוקיות‪.‬‬
‫הרוכש לא הציג בפני בית המשפט מה הערך‬
‫הכספי שנשא עמו הסכם השינויים לרוכש ולכן‬
‫לא מצא בית המשפט מקום לזכותו בסעד כספי‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫ת"א (‪27988-03-12‬‬
‫עובד זר בענף הבנייה זכאי‬
‫למגורים הולמים‬
‫זכות העובד הזר למגורים הולמים מעוגן בחוק‬
‫כיאה למדינת חוק נאורה‪.‬‬
‫חברה לאספקת עובדים זרים לענף הבנייה‪,‬‬
‫הורשעה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בת"א‬
‫בעבירה של העסקת ‪ 11‬עובדים זרים מבלי‬
‫שהעמידה לרשותם מגורים הולמים‪ ,‬בניגוד‬
‫להוראות חוק עובדים זרים תשנ"א‪ .1971-‬על‬
‫החברה נגזר קנס בסך ‪ .₪ 250,000‬כמו כן‪,‬‬
‫הורשע בעליה של החברה ומנהלה והושת עליו‬
‫קנס בסך ‪.₪ 50,000‬‬
‫המורשעים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה‬
‫וטענו כי לא התקיים אצלם היסוד הנפשי הנדרש‬
‫להרשעה‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור‬
‫בקובעו כי "עובד זר אינו כלי עבודה זמין‬
‫לעת מוצא‪ ...‬הוא בראש ובראשונה בן אנוש‬
‫הזכאי לזכויות בסיסיות כעובד וכאדם‪.‬‬
‫עובד זה מעצם מעמדו זה הוא חלש ופגיע‪.‬‬
‫הוא אינו נהנה מזכויות בסיסיות של אזרח‬
‫במדינה‪ ,‬הוא מנותק ממולדתו‪ ,‬ממסגרתו‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪81‬‬
‫וממסגרת משפחתו‪ ...‬במקרים רבים הוא נתון‬
‫לחסדי המעסיק‪ ...‬הוא אובייקט קל לניצול‬
‫ולקיפוח"‪.‬‬
‫לכן חוקק חוק עובדים זרים‪ ,‬לקביעת נורמות‬
‫העסקה מחייבות בחקיקה ויצירת מערך של‬
‫פיקוח ואכיפה של הוראות החוק‪.‬‬
‫חובת המעסיק לספק מגורים הולמים לעובד‬
‫הזר המעוגנת בחוק עובדים זרים מבוססת על‬
‫ההכרה כי במקרים רבים תנאי המחיה של‬
‫העובדים הזרים אינם הולמים מדינה נאורה‬
‫ובמציאות כזו‪ ,‬די כדי לפגוע בתדמיתה של‬
‫המדינה כמדינת חוק‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה קיבל את מצאי בית הדין‬
‫האזורי לעבודה בדבר ההזנחה הקשה שמצאו פקחי‬
‫שירות התעסוקה במגורי העובדים‪" .‬התמונות‬
‫הרבות‪ ,‬תמונות שצולמו בצבע‪ ,‬אך לנו הן נראות‬
‫שחורות משחור‪ ,‬מדברות בעד עצמן ומעידות על‬
‫מבנה שאינו ראוי כלל וכלל למגורי אדם"‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה לא קיבל את טענות‬
‫המעסיק לפיהן במועד שכירת המבנה‪ ,‬חודש‬
‫ימים קודם לכן‪ ,‬היה המקום "מסודר‪ ,‬מאורגן‬
‫ומדוגם" והוא התדרדר גם עקב התנהגות‬
‫העובדים עצמם‪.‬‬
‫בית הדין ייחס למעסיק מודעות בפועל לפחות‬
‫לחלקם של הליקויים ולגבי וליקויים אחרים ייחס‬
‫מודעות מכוח "דוקטרינת"‪" ,‬עצימת העיניים" ‪ -‬שכן‪,‬‬
‫במימד האובייקטיבי נוצרו נסיבות שהיו צריכות‬
‫לעורר אצל המעסיק הכרה בדבר קיום עבירה‪.‬‬
‫הרשעות החברה ובעליה ‪ -‬מנהלה נותרו בעינן‪.‬‬
‫ע"פ (ארצי) ‪33098-09-12‬‬
‫התחשבנות קבלן‬
‫עם מזמין עבודה‬
‫על חברה קבלנית להגיש את חשבונותיה למזמין‬
‫העבודה באופן מסודר ובר פענוח‪.‬‬
‫בית משפט השלום דן במחלוקות כספיות‬
‫הנובעות מפרויקט לשיפוץ מבנים בעיר אשקלון‬
‫שביצעה חברה קבלנית עבור החברה הכלכלית‬
‫לאשקלון בע"מ‪.‬‬
‫החברה הכלכלית פרסמה מכרז בו זכתה החברה‬
‫הקבלנית אשר סיימה חלק ניכר מהעבודות‪ .‬בין‬
‫הצדדים התגלעו חילוקי דעות באשר לתמורה לה‬
‫זכאית החברה הקבלנית בגין העבודות שבוצעו‪.‬‬
‫החברה הקבלנית השביתה את העבודות‬
‫לתקופה ארוכה‪,‬‬
‫הוויכוח הכספי‬
‫לא בא על פתרונו‬
‫והחברה הכלכלית‬
‫חילטה את הערבות‬
‫הכספית ודרשה‬
‫מהחברה הקבלנית‬
‫להתפנות מהאתר‪.‬‬
‫בית המשפט איתר‬
‫את המחלוקת בין‬
‫הצדדים כנוגעת‬
‫בעיקר לשאלת‬
‫התמורה המגיעה‬
‫לחברה הקבלנית‬
‫עבור העבודות‬
‫פתרונות מגוונים ליזמים ומותאמים‬
‫שביצעה‪.‬‬
‫בית המשפט בחן‬
‫בהתאם לצרכי הלקוח‪.‬‬
‫את החשבונות‬
‫שהוגשו על ידי‬
‫שירות ייחודי ליזמים‪/‬קבלנים ‪-‬‬
‫החברה הקבלנית‬
‫שמירת ערבויות חוק מכר בנאמנות‪.‬‬
‫ומצאם כחשבונות‬
‫בלתי מסודרים‬
‫שיש קושי לפענחם‪,‬‬
‫סעיפי החשבונות‬
‫המנופים ‪ ,9‬הרצליה ת‪.‬ד‪2148 .‬‬
‫אינם תואמים‬
‫את סעיפי כתבי‬
‫טל‪ 077-9167316 :‬פקס‪072-2579729 :‬‬
‫הכמויות ועבודות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שולבו בפרקים‬
‫חברת נאמנויות לתחום הנדל"ן‬
‫‪82‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫שונים באופן אקראי‪.‬‬
‫לכן העדיף בית המשפט להידרש לחשבונות‬
‫שנערכו על ידי החברה הכלכלית‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫בחן בית המשפט האם יש פגם בכך שהחברה‬
‫הכלכלית אישרה חשבונות נמוכים באופן ניכר‬
‫מאלו שהוגשו על ידי החברה הקבלנית‪.‬‬
‫החברה הקבלנית טענה כי הכמויות והמחירים‬
‫אינם תואמים את הביצוע בשטח‪ .‬בית המשפט‬
‫פסק שלשם כך היה על החברה הקבלנית להגיש‬
‫חוות דעת מומחה‪ .‬משלא הוגשה חוות דעת‬
‫מומחה‪ ,‬לא ניתנו בידי בית המשפט הכלים‬
‫הדרושים כדי לבחון האם הכמויות שאושרו על‬
‫ידי החברה הכלכלית נכונות אם לאו‪ .‬לכן רוב‬
‫טענות החברה הקבלנית נדחו‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי חילוקי דעות כספיים‬
‫אינם מצדיקים עצירה של העבודות באתר‪ ,‬דבר‬
‫המאלץ דיירים להתגורר תקופה ארוכה באתר‬
‫עבודות בניין‪ .‬זו התנהלות שלא ניתן לקבלה‬
‫ולכשהחליטה החברה הקבלנית לעכב את‬
‫העבודות‪ ,‬עליה לפצות את החברה הכלכלית בגין‬
‫הנזק שנגרם‪ ,‬וודאי שאינה זכאית לפיצוי כלשהו‬
‫עקב העיכוב שכולו היה תלוי בה‪.‬‬
‫בהתחשבנות כספית בין הצדדים שביצע בית‬
‫המשפט עלה כי החברה הכלכלית נותרה חייבת‬
‫לחברה הקבלנית סכום כפי שנקב בית המשפט‪,‬‬
‫וכיוון שכך הורה לחברה הכלכלית להשיב לחברה‬
‫הקבלנית את הערבות הבנקאית‪.‬‬
‫ת‪.‬א‪( .‬ב"א) ‪27871-07-12‬‬
‫בשורה של תחרות‬
‫בענף המלט‬
‫הממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬מכוח סמכותו‬
‫להסדיר פעילות של מונופולים‪ ,‬התווה למפעל‬
‫נשר תנאים ומועדים למכירת מפעל ייצור המלט‬
‫בהרטוב המצוי בבעלותו‪.‬‬
‫הסיבה לכך‪ ,‬היות "נשר" מונופול המספק כ‪85%-‬‬
‫מכלל צריכת המלט בישראל‪.‬‬
‫רוכש המפעל בהרטוב יתחרה במפעל נשר על‬
‫אספקת מלט לכלל צרכני המלט בישראל כאשר‬
‫המתחרה יהיה כפוף לתנאי שהוא אינו יבואן מלט‬
‫ואינו מחזיק במפעלים לייצור בטון‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ייפתח השוק ליבוא מתחרה למלט‪,‬‬
‫כאשר בתום תקופה של חמש (‪ )5‬שנים תבחן‬
‫רשות ההגבלים העסקיים את התחרותיות במשק‬
‫במגמה שכל מתחרה יחזיק פחות מ‪ 24%-‬מכלל‬
‫אספקת המלט בישראל‪.‬‬
‫בכך מבקשים משרדי הכלכלה והאוצר והרשות‬
‫להגבלים עסקיים לבצע שינוי מבני במשק המלט‬
‫ולעודד כניסת מתחרים חדשים לשוק‪ ,‬יצרנים‬
‫ויבואנים‪0 .‬‬
‫‪davidbork.com‬‬
‫חדשות המיסים‬
‫בעריכת רו”ח עו”ד טארק דיביני ואייל קרכטמן‬
‫בהשתתפות רו”ח עו”ד אייל רובין‪ ,‬רו”ח יובל זלצמן‬
‫‪ -‬משרד ‪ BDO‬זיו האפט רואי חשבון‬
‫במדור זה פורסים מומחי המס חידושים‪,‬‬
‫עדכונים וסוגיות נבחרות בתחומי הפסיקה‪,‬‬
‫החקיקה וההוראות המקצועיות לקבלן‬
‫ולבונה‪ .‬סוגיות המס הנזכרות במדור זה‬
‫מובאות באופן כללי ותמציתי ונועדו לעורר‬
‫תשומת לב בלבד‪ .‬אין לראות במדור זה‬
‫משום תחליף לחוות דעת ואין להסתמך‬
‫על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי‪.‬‬
‫חקיקה‪ ,‬תקנות והנחיות‬
‫‪ .1‬נוהל גילוי מרצון‬
‫ביום ‪ 7.9.2014‬פרסמה רשות המיסים בישראל‬
‫נוהל גילוי מרצון במטרה לעודד נישומים‪ ,‬יחידים‬
‫ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על‬
‫חוקי המיסים‪ ,‬לתקן את דיווחיהם ולדווח‬
‫נתוני אמת‪ .‬נוהל זה מהווה נדבך נוסף בניסיונה‬
‫של רשות המיסים לאתר יחידים וחברות בעלי‬
‫הכנסות ונכסים בישראל ובחו"ל המחויבים‬
‫במס בישראל‪ ,‬שלא דיווחו עד כה או שדיווחו‬
‫דיווח כוזב‪.‬‬
‫במסגרת הליך הגילוי מרצון תינתן לנישומים‪,‬‬
‫בכפוף לתנאים המפורטים בנוהל‪ ,‬האפשרות‬
‫לדווח‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על נכסים בישראל ובחו"ל‬
‫שבבעלותם ועל הכנסות בגינם‪ ,‬תוך מתן חסינות‬
‫מהליך פלילי‪ .‬הליך הגילוי מרצון על פי הנוהל‬
‫מוגבל בזמן‪ ,‬וההקלות המפורטות בו יינתנו‬
‫רק לנישומים שיינקטו בהליך זה עד ליום‬
‫‪.31.12.2016‬‬
‫בנוסף לפרסום הנוהל הכללי‪ ,‬פרסמה רשות‬
‫המיסים הוראת שעה לפיה ניתן יהיה להגיש‪,‬‬
‫במסגרת הליך הגילוי מרצון‪ ,‬בקשות אנונימיות‪,‬‬
‫וזאת לתקופה של שנה מיום פרסום הוראת‬
‫השעה (עד ליום ‪ .)6.9.2015‬כמו כן‪ ,‬מאפשרת‬
‫הוראת השעה טיפול ב"מסלול מקוצר" עבור‬
‫נישומים שסך ההון המדווח בבקשתם אינו עולה‬
‫על ‪ 2‬מיליון ש"ח וההכנסה החייבת הנובעת‬
‫ממנו אינה עולה על ‪ 0.5‬מיליון ש"ח בשנות‬
‫הדיווח (בהליך המקוצר לא תתאפשרנה בקשות‬
‫אנונימיות)‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬מומלץ לנצל את הנוהל החדש ואת‬
‫הוראת השעה‪ ,‬ולבחון את חובות הדיווח השונות‬
‫ביחס להכנסות ונכסים בישראל ובחו"ל‪.‬‬
‫יצוין בהקשר זה כי רשות המיסים פועלת‬
‫בתקופה האחרונה להרחבת חילופי המידע עם‬
‫מדינות זרות‪ ,‬וזאת בין היתר לגבי חשבונות‬
‫בחו"ל‪ .‬לפיכך‪ ,‬מומלץ במקרים הרלוונטיים‬
‫לשקול את הפנייה להליך גילוי מרצון בכדי‬
‫להימנע מנקיטת הליכים פליליים‪.‬‬
‫פסיקה‬
‫מס שבח ומס רכישה‬
‫‪ .1‬סיווג תקבול שהתקבל מהמדינה עם סיום‬
‫תקופת החכירה‬
‫בפרשת דגון (ע"א ‪ )5865/11‬חכרה החברה‬
‫מקרקעין מהמדינה לשם הקמתן והפעלתן של‬
‫ממגורות לתבואה‪ .‬בהסכמים בין הצדדים נקבע‪,‬‬
‫כי תקופת החכירה תסתיים בשנת ‪ ,2003‬ובמועד‬
‫זה ישובו המקרקעין לידי המדינה‪ ,‬והחברה תזכה‬
‫לפיצוי בגין השקעותיה‪ .‬החברה הקימה אגפים‬
‫נוספים על השטח‪ ,‬ונקבע כי עם סיום החכירה‪,‬‬
‫יועברו אגפים אלה לידי המדינה‪ ,‬אשר תשלם‬
‫לחברה את ערכם של האגפים‪ ,‬בתנאי שבאותו‬
‫זמן האגפים ימשיכו להוות "מפעל פעיל"‪ .‬המדינה‬
‫שילמה לחברה סך של ‪ 26‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫עיקר המחלוקת בין החברה למנהל מיסוי‬
‫מקרקעין‪ ,‬נסבה סביב השאלה האם התקבול‬
‫שהעבירה המדינה לחברה עם סיום תקופת‬
‫החכירה‪ ,‬מהווה תמורה עבור מכירת זכויות‬
‫במקרקעין החייבת במס לפי חוק מיסוי‬
‫מקרקעין‪ ,‬או שמא היא מהווה פיצוי בגין זכות‬
‫כספית החייבת במס לפי פקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫החברה שביקשה למסות את העסקה לפי‬
‫חוק מיסוי מקרקעין טענה כי יש לראות את‬
‫התקבול כתמורה בגין מכר חוזר של המקרקעין‬
‫בסוף תקופת החכירה‪ ,‬ולחילופין‪ ,‬כי התקבול‬
‫הוא עבור מכירת הבניינים בהם פעלו האגפים‬
‫הנוספים למדינה‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את טענות החברה‪ .‬תחילה‪ ,‬קבע‬
‫בית המשפט כי במקרה דנן חכירת המקרקעין‬
‫לא הקנתה לחברה זכויות הדומות לבעלות אלא‬
‫זכויות קצובות בזמן‪ ,‬ומשכך בתום תקופת‬
‫החכירה לא בוצעה כל עסקה במקרקעין‪ .‬שנית‪,‬‬
‫נדרש בית המשפט לשאלה האם התשלום לחברה‬
‫הוא עבור זכויות הבעלות באגפים הנוספים‬
‫כ"מחוברים" (המהווים זכות במקרקעין) או‬
‫עבור האגפים בהיותם עסק פעיל המשיא רווחים‬
‫לחברה (זכות חוזית כספית)? בית המשפט קבע כי‬
‫העובדה שהתמורה מותנית בכך שהאגפים יהיו‬
‫פעילים וכן העובדה שהתמורה שולמה גם בגין‬
‫הציוד והמכונות שהיו בהם‪ ,‬מצביעות כי מהות‬
‫העסקה היא תשלום בעבור הפעילות העסקית‬
‫ולא בעבור המבנים‪ .‬על כן נפסק‪ ,‬כי התקבול‬
‫שהתקבל אינו עסקה לעניין חוק מיסוי מקרקעין‪,‬‬
‫אלא רווח הון לפי פקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫‪ .2‬סיווג עסקה כעסקת קומבינציה‬
‫בפרשת קמחי (ע"א ‪ )6351/12‬היה המערער‬
‫בעלים של מגרש עם זכויות בנייה של ‪3.68‬‬
‫יחידות דיור‪ .‬בשנת ‪ 1999‬התקשר המערער עם‬
‫קבלן בהסכם להזמנת שירותי בנייה לבניית שתי‬
‫יחידות דיור תמורת ‪( 165,000$‬הסכם שירותי‬
‫הבנייה)‪ .‬מספר ימים מאוחר יותר התקשר‬
‫המערער עם הקבלן למכירת קרקע לבניית ‪1.86‬‬
‫יחידות דיור תמורת ‪( 70,000$‬הסכם המכר)‪.‬‬
‫המערער דיווח למנהל מיסוי מקרקעין על הסכם‬
‫המכר בלבד‪ .‬מנהל מיסוי מקרקעין הוציא‬
‫למערער שומה לפיה מדובר בעסקת קומבינציה‪,‬‬
‫בה מכר המערער לקבלן קרקע לבניית ‪1.86‬‬
‫יחידות דיור תמורת בניית ‪ 2‬יחידות דיור על‬
‫המקרקעין שנותרו בידיו‪ .‬שירותי הבנייה נאמדו‬
‫לפי ‪ .283,500$‬המערער טען מנגד כי מדובר בשני‬
‫הסכמים נפרדים וכי אף אם יראו בעסקה כעסקת‬
‫קומבינציה הרי שלצורך קביעת השווי יש לקחת‬
‫בחשבון את נתוני עלויות הבנייה של הקבלן או‬
‫את שווי שירותי הבנייה כפי שנקבעו בהסכם‪.‬‬
‫בית המשפט קבע שמכלול תנאיהם של שני‬
‫ההסכמים בין הצדדים ונסיבותיהם מצביעים‬
‫על היותם כרוכים זה בזה‪ ,‬וכי מדובר בעסקת‬
‫קומבינציה‪ .‬שני ההסכמים נכרתו בהפרש של‬
‫מספר ימים‪ ,‬הקבלן לא שילם למערער את‬
‫תמורת המקרקעין הקבועה בהסכם המכר‪ ,‬אלא‬
‫קיזז אותה מן הסכום לו היה זכאי על פי הסכם‬
‫שירותי הבנייה‪ ,‬ושירותי הבנייה ניתנו לגבי‬
‫מלוא יתרת הקרקע שנותרה בידי הבעלים‪ .‬בית‬
‫המשפט הדגיש‪ ,‬כי מתבקשת בחינה מהותית של‬
‫העסקה‪ ,‬ואין בפרטים טכניים הנוגעים לאופן‬
‫שבו הוכתרה או המועד שבו נחתמה‪ ,‬כדי לשנות‬
‫את פניה‪ .‬לגבי שווי המכירה‪ ,‬קבע בית המשפט‬
‫כי בעסקת קומבינציה שווי הבנייה יחושב כשווי‬
‫השוק של שירותי הבנייה לבעלים בצירוף רווח‬
‫קבלני מקובל ביום המכירה ומע"מ‪ ,‬אך ללא‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪83‬‬
‫מרכיב הקרקע‪ .‬בית המשפט פסק כי נתוני השווי‬
‫שהוצגו על ידי מנהל מיסוי מקרקעין מהימנים‪,‬‬
‫ובהיעדר ראיות סותרות מצד המערער יש לקבל‬
‫את האומדן שאושר בוועדת הערר‪.‬‬
‫‪ .3‬סיווג הסכם אופציה כהסכם מכר לרכישת‬
‫זכות במקרקעין‬
‫בפרשת ליה ייזום והשקעות (ו"ע ‪)35167-03-12‬‬
‫חתמו העוררות עם בעלי קרקע על הסכם אופציה‬
‫לרכישת זכויות בעלות על קרקע‪ .‬מאחר שעל‬
‫הקרקע היו שתי חנויות שהוחזקו על ידי דיירים‬
‫מוגנים‪ ,‬נקבע בהסכם תנאי מתלה לפיו מימוש‬
‫האופציה מותנה בפינוי הדיירים‪ .‬בהמשך‪ ,‬פונו‬
‫הדיירים והעוררות סיחרו את האופציה לקבוצת‬
‫רכישה‪ ,‬שמימשה אותה באותו מועד‪.‬‬
‫מנהל מיסוי מקרקעין טען כי הסכם האופציה‬
‫הוא במהותו הסכם למכירת זכות במקרקעין‪,‬‬
‫וחייב את העוררות במס רכישה ובמס שבח‪.‬‬
‫העוררות טענו מנגד כי מדובר באופציה ייחודית‬
‫הפטורה ממס בהתאם להוראות סעיף ‪49‬י לחוק‬
‫מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫הוועדה קיבלה את טענת מנהל מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫הוועדה אומנם קבעה כי קיומו של תנאי מתלה‬
‫באופציה אינו אסור ואינו מעיד לכשעצמו על‬
‫עסקת מכר‪ ,‬אולם במקרה דנן מאפייני ההסכם‬
‫ונוסחו מוליכים למסקנה כי מדובר בהסכם‬
‫מכר ולא בהסכם למתן אופציה‪ .‬ראשית‪ ,‬מנוסח‬
‫ההסכם עולה כי לעוררות לא הייתה כלל זכות‬
‫בחירה לממש את האופציה אלא הייתה חובת‬
‫מימוש וחובת קיום‪ .‬בין הצדדים לעסקה הייתה‬
‫הבנה כי אם יתקיים התנאי המתלה תמשיך‬
‫העסקה לשלב הבא של מימוש האופציה‪ .‬שנית‪,‬‬
‫בכתב האופציה נקבע כי דמי האופציה יקוזזו‬
‫מתשלום התמורה בהסכם‪ .‬כלומר‪ ,‬דמי האופציה‬
‫משמשים מעין מקדמה על חשבון תמורת‬
‫המקרקעין‪ ,‬כך שלמעשה בעלי הקרקע לא קיבלו‬
‫תמורה עבור מתן האופציה‪ .‬שלישית‪ ,‬נקבע כי‬
‫העובדה שהצדדים הסכימו כי התמורה תשמש‬
‫לצורך קיום התנאי המתלה ופינוי הדיירים‬
‫מצביעה אף היא כי מדובר בהסכם מכר‪ .‬לבסוף‬
‫הוסיפה הועדה כי מנגנון הפיצוי שנקבע לבעלי‬
‫הקרקע במידה שהאופציה לא תמומש‪ ,‬תומך‬
‫במכלול הזיקות המצטברות ההופך את ההסכם‬
‫להסכם מכר‪.‬‬
‫‪ .4‬קביעת שווי עסקה על פי שווי השוק ולא על‬
‫פי התמורה המוסכמת עקב יחסים מיוחדים‬
‫בפרשת בלפוריה (ו"ע ‪ )20580-02-11‬חתמה‬
‫אגודה עם קרן היסוד הסכם לרכישת מקרקעין‪.‬‬
‫האגודה הצהירה לצורכי מס רכישה על הרכישה‬
‫על פי שוויים של המקרקעין בשוק‪ ,‬שהיה גבוה‬
‫בהרבה מהמחיר שסוכם בין הצדדים‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫מנהל מיסוי מקרקעין דחה את ההצהרה וחייב‬
‫את האגודה לפי התמורה כפי שנקבעה בהסכם‪.‬‬
‫האגודה הגישה ערר על החלטת המנהל‪.‬‬
‫ועדת הערר קיבלה את הערר‪ .‬הוועדה ציינה כי‬
‫נקודת המוצא היא ששווייה של זכות במקרקעין‬
‫ייקבע על פי שווי שוק בהתאם לשווי שהיה נקבע‬
‫בעסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון‪ .‬כחריג לכלל‬
‫זה נתאפשר לקבל שווי על פי תמורה מוסכמת‪,‬‬
‫זאת בתנאי שהתמורה המוסכמת נקבעה בתום‬
‫לב ובהעדר יחסים מיוחדים בין הצדדים‪.‬‬
‫ועדת הערר פסקה כי במקרה הנדון התמורה‬
‫המוסכמת נקבעה על רקע יחסים ארוכי שנים בין‬
‫האגודה לקרן היסוד‪ ,‬ולכן המחיר שנקבע הוא‬
‫מחיר המושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים‬
‫וכתוצאה מכך לא חל החריג בקביעת השווי‪.‬‬
‫לכן נפסק כי יש להביא בחשבון את שווי השוק‬
‫ביום הרכישה‪.‬‬
‫יודגש למען שלמות התמונה כי במקרה זה אומנם‬
‫חל על האגודה מס רכישה גבוה יותר‪ ,‬אך היא‬
‫צפויה ליהנות מעלות רכישה גבוהה יותר בעת‬
‫מימוש עתידי של המקרקעין‪.‬‬
‫‪ .5‬עסקת רכישת מקבץ דיור הכולל זכויות‬
‫השכרה בראי חוק מיסוי מקרקעין‬
‫בפרשת שערי כרמל (ו"ע ‪ )32738-09-12‬התקשרה‬
‫העוררת בהסכם לרכישת זכויות במקבצי דיור‬
‫הכוללים שלושה בניינים בעלי ‪ 362‬יחידות‬
‫דיור ושטחי שירות‪ ,‬מועדון ושני חניונים‪ .‬על פי‬
‫ההסכם התחייבה העוררת לשלם למוכרת עבור‬
‫מלוא הזכויות במקבצי הדיור סך של כ‪101-‬‬
‫מיליון ש"ח‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת ההסכם‪ ,‬הומחו‬
‫לעוררת חוזים בגדרם התחייבה עמידר לשכור‬
‫את יחידות הדיור במקבץ לתקופה מוגדרת עבור‬
‫דיירים הזכאים לדיור ציבורי (להלן‪" :‬זכויות‬
‫ההשכרה")‪ .‬יצוין‪ ,‬כי המקבצים נבנו על פי‬
‫תוכניות מתאר תקפות המייעדות את המקרקעין‬
‫לדיור מיוחד למקבצי דיור בלבד‪.‬‬
‫העוררת העריכה כי חלק מהתמורה ששולמה‬
‫על ידה (‪ 86‬מיליוני ש"ח)‪ ,‬שולמה בגין הסכמי‬
‫הדיור שאינם בגדר זכויות במקרקעין‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הצהירה העוררת כי מדובר ברכישת ‪ 362‬דירות‬
‫מגורים ועל כן חילקה את סכום הרכישה לפי‬
‫מספר יחידות הדיור הנרכשות וחישבה את מס‬
‫הרכישה בשיעור של ‪ 3.5%‬לכל דירה עד לסך של‬
‫‪ 969,330‬ש"ח (לפי המדרגות באותה עת) הקבוע‬
‫בחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫מנהל מיסוי מקרקעין דחה את הצהרות העוררת‬
‫וקבע כי כל התמורה שולמה עבור זכויות‬
‫במקרקעין‪ .‬עוד קבע המנהל‪ ,‬כי מדובר ברכישת‬
‫נכס מקרקעין אחד המהווה בניין ועל כן רק סך‬
‫של ‪ 969,330‬ש"ח ממכלול התמורה יחויב במס‬
‫רכישה בשיעור ‪ 3.5%‬וכל היתרה תחויב במס‬
‫רכישה בשיעור ‪.5%‬‬
‫ועדת הערר דחתה את הערר‪ .‬תחילה נדרשה‬
‫הוועדה לשאלה האם רכישת מקבץ הדיור‬
‫כמוהו כרכישת דירות מגורים כמספר יחידות‬
‫הדיור במקבץ‪ ,‬או שמא מדובר ברכישת נכס‬
‫אחד? הוועדה פסקה כי שני המבחנים‪ ,‬אומד‬
‫דעת הצדדים בעת ביצוע העסקה וטיב הנכס‪,‬‬
‫מובילים למסקנה כי מדובר במכירת נכס אחד‬
‫ולא מספר דירות‪ .‬מהסכם המכר עולה כי העסקה‬
‫התייחסה לנכס הכולל‪ ,‬העוררת רכשה נכס אחד‬
‫שכלל בחובו חלקים שונים ובהם יחידות דיור‪,‬‬
‫וזאת להבדיל מהתקשרות פרטנית לרכישת ‪362‬‬
‫דירות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬במקרה הנוכחי על פי תוכנית‬
‫המתאר‪ ,‬טיב הנכס הוא כזה שמחייב רכישתו‬
‫כמכלול ולא מאפשר רכישת דירות נפרדות‬
‫במקבץ‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אף העובדה שהתמורה‬
‫שנקבעה היא תמורה כוללת ואין בה פיצול בין‬
‫היחידות השונות‪ ,‬מעידה כי הצדדים התכוונו‬
‫לעסקה לרכישת נכס אחד‪.‬‬
‫ועדת הערר פסקה כי יש לפעול בהתאם להלכת‬
‫בית המשפט העליון בעניין אספן (ע"א ‪)924/12‬‬
‫ובעניין וילאר (ע"א ‪ ,)6340/08‬לפיהן לא ניתן‬
‫להפריד בין זכויות ההשכרה לבין זכות הבעלות‬
‫במקרקעין‪ ,‬וזאת מהטעמים הבאים‪ :‬יעוד המגרש‬
‫היה אך ורק להקמת מקבץ דיור; אין בהסכם‬
‫הרכישה כל הפרדה בין הזכויות השונות והבחנה‬
‫ביניהן; בעסקה נמכרו לעוררת כל הזכויות במקבצי‬
‫הדיור‪ ,‬הן זכויות החכירה והן הזכויות הנלוות‬
‫להשכרת יחידות הדיור לעמידר‪ .‬הוועדה הוסיפה‬
‫כי אין בסיס לטענה כי ניתן להפריד בין הזכויות‬
‫לקבל שכר דירה על פי הסכמי מקבצי הדיור‬
‫לבין הזכות במקרקעין‪ .‬למקבץ הדיור יעוד מוגדר‬
‫ואין לו קיום כמקבץ דיור ללא זכויות ההשכרה‪.‬‬
‫הזכויות על פי ההסכמים שלובות במקבץ וגם‬
‫אם יתכן שהתקבולים יתקבלו על ידי גורם נפרד‪,‬‬
‫הרי שהקשר בין המקבץ להסכמי המקבץ אינו‬
‫ניתן להפרדה‪.‬‬
‫מס ערך מוסף‬
‫‪ .1‬דינן של תשומות ששימשו בחלקן לפעילות‬
‫שאינה חייבת במע"מ‬
‫בפרשת סימקו אחזקות (ע"א ‪ )6364/12‬דיווחה‬
‫המערערת בדוחותיה הכספיים כי היא עוסקת‬
‫בשלושה סוגי פעילויות‪ :‬השקעה בחברות שונות‬
‫לשם הפקת רווחים; מתן שירותי ניהול וניהול‬
‫משק זיתים‪ .‬המערערת החזיקה לבדה וביחד‬
‫עם חברה נוספת בשבע חברות קשורות בתקופה‬
‫נשוא הערעור אשר הניבו לה הכנסות מדיבידנד‬
‫בסך של כ‪ 16-‬מליון ש"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬החזיקה‬
‫המערערת ב‪ 50%-‬ממניות חברות בנות בתחום‬
‫הספנות‪ ,‬בהן שימש בעל המניות של המערערת‬
‫בתפקידים ניהוליים שונים‪ .‬המערערת קיבלה‬
‫משתי חברות אלו דמי ניהול שהסתכמו לסך של‬
‫כ‪ 7.5-‬מליון ש"ח בתקופה הנדונה‪ ,‬ועל הכנסה‬
‫זו שילמה המערערת מע"מ כחוק‪.‬‬
‫בתקופת הערעור ניכתה המערערת תשומות בגין‬
‫הוצאות כלליות על מגוון פעולותיה‪ .‬הוצאות‬
‫אלו כללו‪ ,‬בין היתר‪ :‬הוצאות נסיעות‪ ,‬שירותים‬
‫מקצועיים‪ ,‬הוצאות משרדיות‪ ,‬ספרות מקצועית‬
‫וכד'‪ .‬מנהל מע"מ התיר לה לנכות רק רבע‬
‫מהתשומות‪ ,‬בהתאם לתקנה ‪(18‬ב)(‪.)3‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קבע כי עיקר פעולתה העסקית‬
‫של המערערת היא כחברת החזקות‬
‫המשקיעה בחברות לצורך הפקת רווחי‬
‫הון ומשיכת דיבידנדים שאינם חייבים‬
‫במע"מ‪ .‬עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי‬
‫הוכח שהתשומות שניכתה המערערת הן‬
‫תשומות מעורבות ששימשו הן בפעילותה‬
‫החייבת במס (מתן שירותי ניהול) והן‬
‫בפעילותה שאינה חייבת במס (רכישת‬
‫חברות והשבחתן)‪ ,‬והמערערת‪ ,‬שבחרה‬
‫לנהל את פנקסיה במאוחד‪ ,‬לא הרימה‬
‫את הנטל לייחס הוצאות ספציפיות‬
‫לפעילות החייבת במס‪ ,‬ומשכך‪ ,‬רשאי‬
‫היה מנהל מע"מ לאשר למערערת לנכות‬
‫רק רבע מהתשומות שדרשה‪.‬‬
‫בערעור לביהמ"ש העליון טענה‬
‫המערערת כי הוצאות כלליות מותרות‬
‫לניכוי אלא אם הוכח שהן שימשו‬
‫להכנסה שאינה חייבת במע"מ וכי נטל‬
‫ההוכחה רובץ על מנהל מע"מ‪ ,‬ומשלא‬
‫עמד בנטל יש להכיר במלוא התשומות‪,‬‬
‫ולחילופין‪ ,‬בשני‪-‬שליש מסכום התשומות‬
‫בהתאם לתקנה ‪(18‬ב)(‪ )2‬לתקנות‪ .‬עוד‬
‫טענה המערערת‪ ,‬כי בקביעת החלק‬
‫מהתשומות המותרות בניכוי יש לבחון‬
‫את טיב ההוצאה ולמה שימשה ולאו‬
‫דווקא לפי מבחן ההכנסה‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון דחה את הערעור‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬בערעורי מע"מ בדבר ניכוי‬
‫תשומות‪ ,‬על העוסק המבקש לנכות את‬
‫המס רובץ נטל השכנוע בדבר זכאותו‬
‫לניכוי‪ .‬בית המשפט קבע כי כאשר‬
‫המחלוקת היא לבר‪-‬פנקסית‪ ,‬כלומר‬
‫המחלוקת היא על השימוש בהוצאה‬
‫ולא על עצם ההוצאה‪ ,‬העוסק הוא‬
‫שנושא בנטל השכנוע ובנטל הבאת‬
‫הראיות‪ .‬בית המשפט דחה את טענת‬
‫המערערת וקבע כי פרשנותה מרוקנת‬
‫מתוכן את תקנה ‪(18‬ב) הקובעת איזה‬
‫אחוז מהתשומות רשאי העוסק לנכות‬
‫כאשר נעשה שימוש "בלתי מסוים"‬
‫בתשומות כלליות‪ ,‬שלא ניתן לייחסן‬
‫לעסקאות ספציפיות‪ .‬בית המשפט‬
‫דחה טענה נוספת של המערערת כי קבלת‬
‫דיבידנד אינה בגדר עסקה ומשכך אין לייחס‬
‫לה תשומות‪ ,‬וקבע כי על המערערת הנטל‬
‫להוכיח כי כל התשומות אכן שימשו לצורך‬
‫מתן שירותי הניהול החייבים במע"מ‪ ,‬וכי לא‬
‫ניתן לנכות תשומות שיועדו ‘לכל שימוש אחר'‬
‫גם אם השימוש אינו בגדר עסקה‪.‬‬
‫בסוף דבריו התייחס בית המשפט למבחן לפיו יש‬
‫לקבוע את "עיקר השימוש"‪ .‬בהתאם לפסק הדין‪,‬‬
‫אין מבחן ההכנסות‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬מהווה את מבחן‬
‫השימוש אולם ניתן להיעזר בו כאחד המבחנים‪.‬‬
‫בית המשפט הוסיף כי מקובלת עליו הגישה לפיה‬
‫היחס בין התשומות ששימשו לפעילות חייבת‬
‫במס ובין התשומות שיועדו לשימוש אחר יקבע‬
‫לפי שיעור השימוש בתשומה הרלוונטית (מבחן‬
‫טיב ההוצאה)‪ ,‬אולם במקרה דנן אין הוא נדרש‬
‫לקבוע מסמרות בסוגיה הואיל והמערערת‪ ,‬עליה‬
‫מוטל נטל ההוכחה‪ ,‬לא הציגה ראיות לאופן‬
‫השימוש בתשומות הכלליות והבלתי מסוימות‪,‬‬
‫ומשכך ממילא לא ניתן ליישם מבחן זה‪0 .‬‬
‫מ‪.‬י‪.‬ישראלית‬
‫סו כ נ ו ת ל ב י ט ו ח ב ע מ‬
‫“‬
‫קבלן ‪ /‬יזם נכבד‪,‬‬
‫כל מבנה‪ ,‬גבוה ככל שיהיה‪ ,‬מתחיל בבסיס יציב ואמין‪.‬‬
‫• הלבנה הראשונה בכל בנייה היא בחירה באנשי מקצוע שאתה מקיף עצמך‪,‬‬
‫סוכנות הביטוח‬
‫כאן בשבילך לדרך בטוחה‪.‬‬
‫• כשאומרים לך “ביטוח”‪ ,‬מה המילה מסמלת עבורך‪ ,‬והאם עונים על כל צרכייך?‬
‫• כשאתה בונה בניין אתה בונה ביטחון לאנשים‪ ,‬האם יש לך את הביטחון שאתה צריך‬
‫כדי להעביר את זה הלאה?‬
‫• צד שלישי‪ ,‬חבות מעבידים‪ ,‬חבות מוצר‪ ,‬אחריות מקצועית ו‪...‬שכחת משהו?‬
‫בביטוח‪ ,‬אל תיתן לאף פרט לברוח ממך‪ ,‬הרשה לנו להזכיר לך‪.‬‬
‫• כל סיפור טוב מתחיל בסוכנות ביטוח טובה‪ ,‬אנשים טובים‪ ,‬מסורים‪ ,‬מקצועיים ובעלי ניסיון רב‪.‬‬
‫הקמת פרויקט מחייבת התייחסות לסעיפי הביטוח הנדרשים על ידי הבנקים הממנים ‪ /‬מלווים‬
‫אישורי קיום בביטוח וסעיפי אחריות‪ ,‬נזיקין וביטוח בין המזמין לקבלן‪ ,‬לקבלני משנה‪ ,‬יועצים‪,‬‬
‫מפקחים ועוד‪.‬‬
‫נשמע מורכב? אל תקל ראש בבחירת הסוכנות אשר תלווה אותך‪.‬‬
‫בקיאה ברזי הביטוח מעל לשלושה עשורים ולרשותה רזומה מכובד של מקרים‬
‫מורכבים אשר דרשו התערבות מקצועית‪.‬‬
‫הינה הסוכנות המובילה בתחומה כיועצת ביטוח בתחום ההנדסי וכסוכנות‬
‫המבטחת פרוייקטים רבים‪ .‬החברה מעניקה שרות למעל ל‪ 100-‬חברות קבלניות ויזמים‪,‬‬
‫בהיקף שנתי כולל מעל ‪ 6‬מיליארד‪.₪‬‬
‫לכן טרם ביצוע הפרויקט‬
‫מזמינה אותך לקבלת הצעה ולהצטרף אל אותם‬
‫קבלנים ‪/‬יזמים רבים‪ ,‬המקבלים שרות מאיתנו‪.‬‬
‫“כי אף אחד לא מתכנן להיכשל‪ ,‬אולם רבים נכשלים בגלל חוסר תכנון“‬
‫גוש עציון ‪ ,11‬גבעת שמואל ‪54030‬‬
‫טלפון‪ | 03-7382500 :‬פקס‪03-7382510 :‬‬
‫בוני הארץ‬
‫‪0‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪85‬‬