‫?”‪What Exactly Is Techeiles – And Has It Been “Rediscovered‬‬
‫‪Rabbi Michael Taubes‬‬
‫‪ .1‬במדבר פרשת שלח פרק טו‬
‫(לז) וַי ֹּאמֶ ר י ְקֹּוָק אֶל־מֹּשֶה לֵּאמ ֹּר‪:‬‬
‫(לח) דַ בֵּר אֶל־ ְבנֵּי יִש ְָראֵּל וְָאמ ְַרתָ ֲא ֵּלהֶם ְועָשּו ָלהֶם צִיצִת עַל־ ַכנְפֵּי ִבגְדֵּ יהֶם ְלד ֹּר ֹּ ָתם ְונָתְ נּו עַל־צִיצִת ַה ָכנָף פְתִ יל תְ ֵּכלֶת‪:‬‬
‫‪ .2‬רש"י במדבר פרשת שלח פרק טו‬
‫(לח) תכלת ‪ -‬צבע ירוק של חלזון‪:‬‬
‫‪ .3‬שמות פרשת תרומה פרק כה‬
‫שת‪:‬‬
‫(ג) וְז ֹּאת הַתְ רּומָה ֲאשֶר תִ ְקחּו ֵּמאִתָ ם זָהָב ָו ֶכסֶף ּונְח ֹּ ֶ‬
‫שנִי ְושֵּש ְו ִעזִים‪:‬‬
‫ְַאר ָגמָן וְתֹו ַל ַעת ָ‬
‫(ד) ּותְ ֵּכלֶת ו ְ‬
‫‪ .4‬רש"י שמות פרשת תרומה פרק כה‬
‫(ד) ותכלת ‪ -‬צמר צבוע בדם חלזון‪ ,‬וצבעו ירוק‪:‬‬
‫‪ .5‬רש"י מסכת ברכות דף ט עמוד ב‬
‫תכלת ‪ -‬ירוק הוא‪ ,‬וקרוב לצבע כרתי שקורין פוריי"ש‪.‬‬
‫‪ .6‬רש"י מסכת ברכות דף נז עמוד ב‬
‫תכלת ‪ -‬ירוק הוא‪ ,‬ומי שפניו ירוקים חולה הוא‪.‬‬
‫‪ .7‬אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת תרומה פרק כה‬
‫(ד) ותכלת אמר יפת‪ ,‬שהוא כדמות שחרות‪ ,‬כי הוא תכלית כל הצבעים‪ .‬והכל ישובו אליו‪ ,‬והוא לא ישוב במעשה אדם לעולם‪ .‬ואנו נסמוך‬
‫על רז"ל שאמרו שהוא ירוק והוא צמר‪.‬‬
‫‪ .8‬תוספות מסכת נדה דף יט עמוד ב‬
‫הירוק עקביא בן מהללאל מטמא ‪ -‬האי ירוק היינו כאתרוג ולא ירוק ככרתי דאין זה נוטה לאדמומית וסתם ירוק כן הוא כדאמר בלולב‬
‫הגזול (סוכה דף לד‪ :‬ושם) ירוק ככרתי מכלל דסתם ירוק לאו הכי הוא‪.‬‬
‫‪ .9‬רש"י מסכת גיטין דף לא עמוד ב‬
‫סרבלא דכרתי ‪ -‬צבע תכלת דומה לכרתי‪.‬‬
‫‪ .10‬תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א‬
‫הלכה ב‬
‫תני בשם ר"מ וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה מגיד שהתכלת דומה‬
‫לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד והכסא דומה לספיר דכתיב [יחזקאל י א] ואראה והנה על הרקיע‬
‫אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא‪.‬‬
‫‪ .11‬פני משה מסכת ברכות פרק א‬
‫הלכה ב‬
‫וראיתם אותה אין כתיב כאן‪ .‬דהוה משמע דקאי על אותה מצוה‪:‬‬
‫‪ .12‬במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד‬
‫ג ‪… -‬ד"א מלך הכבוד אמר חזקיה מה נשתנית תכלת משאר מיני צבעונין שצוה האלהים להיות בציצית מפני שתכלת דומה לעשבים‬
‫והעשבים דומים לים והים דומה לרקיע והרקיע דומה לקשת והקשת דומה לענן והענן דומה לכסא והכסא דומה לכבוד שנאמר (יחזקאל א)‬
‫כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' וחלק ליראיו תכלת שהוא מעין כבודו שנא' (במדבר טו) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת הוי ויבא‬
‫מלך הכבוד שהוא חולק כבוד ליראיו‪.‬‬
‫‪ .13‬תוספות מסכת סוכה דף לא עמוד ב‬
‫הירוק ככרתי ‪ -‬משמע שמראהו כצבע שקורין ויר"ד בלע"ז וההיא דברכות משמע קצת שדומה לאירנד"א בלע"ז דתנן התם פ"ק (דף ט‪):‬‬
‫משיכיר בין תכלת לכרתי משמע דמעט משונין זה מזה ובמנחות פ' התכלת (דף מג‪ ):‬אמרינן דתכלת דומה לים וים דומה לרקיע וזהו כעין‬
‫צבע שקורין אירנד"א בלע"ז אבל בירושלמי משמע שהוא צבע ויר"ד כעין עשבים דאההיא דבין תכלת לכרתי מסיים ליה תכלת דומה לים‬
‫וים דומה לעשבים ועשבים לרקיע ובפרק אלו טריפות (חולין דף מז‪ ):‬משמע דירוק דמי לחלמון של ביצה שהוא כעין צבע יאל"ה בלע"ז‪.‬‬
‫‪ .14‬תלמוד בבלי מסכת חולין דף פט עמוד א‬
‫דתניא‪ ,‬רבי מאיר אומר‪ :‬מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין ‪ -‬מפני שתכלת דומה לים‪ ,‬וים דומה לרקיע‪ ,‬ורקיע דומה לאבן ספיר‪ ,‬ואבן ספיר‬
‫דומה לכסא הכבוד‪ ,‬דכתיב ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו'‪ ,‬וכתיב דכמראה אבן ספיר דמות כסא‪.‬‬
‫‪ .15‬רש"י מסכת חולין דף פט עמוד א‬
‫מה נשתנה תכלת ‪ -‬שהזקיקתה תורה לציצית‪.‬‬
‫שהתכלת דומה לים ‪ -‬שהחלזון מן הים הוא עולה אחת לשבעים שנה ומראית דמו דומה לים וים אנו רואין שדומה לרקיע ורקיע לספיר‬
‫וספיר לכסא הכבוד דכתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר והוא כעצם השמים אלמא שמים דומין לספיר וספיר הוא כסא הכבוד דכתיב‬
‫כמראה אבן ספיר דמות כסא וכשהקב"ה מסתכל בכסא הכבוד שלו נזכר במצוה זו שהיא כנגד כל המצות‪.‬‬
‫‪ .16‬רש"י מסכת סוטה דף יז עמוד א‬
‫שהתכלת דומה לים כו' ‪ -‬בא ללמדנו שכל המקיים מצות ציצית כאילו הקביל פני שכינה והכי תניא לה בספרי דאיצטריכו כל הני משום‬
‫דלא אשכחן קראי אלא ברקיע שדומה לכסא הכבוד הילכך תכלת דומה לים וים דומה לרקיע דתכלת לא דמי לרקיע כל כך אלא דומה‬
‫לדומה כמו תכלת דומה למראה הים ואנן קחזינן דים דומה למראה הרקיע‪.‬‬
‫‪ .17‬כלי יקר במדבר פרשת שלח פרק טו‬
‫(לח) ועשו להם ציצית וגו'‪… - .‬והנה בענין התכלת אמרו חז"ל (מנחות מג ב) תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא כבוד‪,‬‬
‫ובודאי פירושו שצבעים אלו בדומה לדומה כי אין תכלת דומה לרקיע אלא כל אחד נוטה בצבעו אל הדומה לו וכל אחד עמוק מחבירו‪.‬‬
‫‪ .18‬במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ד‬
‫יג ‪… -‬ואף בשעה שהיו נוסעים לא היו פורסין עליו לא בגד ארגמן ולא תולעת שני אלא בגד כליל תכלת למה שהתכלת דומה לים וים‬
‫דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנא' (יחזקאל א) וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר וגו' ללמדך שהארון היה דומה‬
‫לכסא הכבוד ולכך נאמר בו כליל תכלת שכולו היה דומה לו ולפי שהארון דומה לו לכך היה הבגד תכלת מלמעלה פניו כנגד הרקיע הדומה‬
‫לו מה שאין את מוצא בשאר כלים שיהיו בגד תכלת מלמעלה אלא בגד תכלת מלמטה וכיסוי עור תחש מלמעלה אבל בארון כסוי עור‬
‫תחש מלמטה ובגד תכלת מלמעלה ועוד בארון נאמר בו כליל תכלת מה שלא נאמר בכולם כליל תכלת למה שהוא חשוב מכל כלי המשכן‬
‫‪ .19‬רש"י במדבר פרשת שלח פרק טו‬
‫(מא) פתיל תכלת ‪ -‬על שם שכול בכורות‪ .‬תרגומו של שכול תכלא‪ .‬ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת‬
‫ערב‪ .‬ושמונה חוטים שבה‪ ,‬כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרוס שירה על הים‪:‬‬
‫‪ .20‬ספר השרשים לרד"ק‬
‫תכל ‪ -‬פתיל תכלת (במדבר טו‪ ,‬לח‪ ,).‬ותכלת וארגמן (שמות כה‪,‬ד)‪ ,‬הוא העין שקורין לו בלע"ז בל"ב [אזורו אולטר"ו מארי"ן‪ ].‬והוא‬
‫צבוע בדם חלזון עם סימנים ידועים‪.‬‬
‫‪ .21‬חזקוני שמות פרשת משפטים פרק כד‬
‫(י) כמעשה לבנת הספיר יש ספיר שחור וזה ספיר כעין לבן והוא כעין תכלת בלו"י בלע"ז ולפי שאין ספיר ניכר לכל אדם חזר ונתן לך‬
‫סימן בו שהוא ניכר לכל‪ .‬ומהו עצם השמים לטוהר הוא מראה השמים כשהם זכים וטהורים מעננים כדכתיב ורוח עברה ותטהרם‪.‬‬
‫‪ .22‬רבינו בחיי שמות פרשת תצוה פרק כח‬
‫(ו) ועשו את האפוד‪… - .‬ה"תכלת" הוא הצמר הצבוע כעצם השמים‪.‬‬
‫‪ .23‬תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב‬
‫אמר רבא‪ :‬למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית‪ ,‬יציאת מצרים גבי ציצית‪ ,‬יציאת מצרים במשקלות? אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬אני‬
‫הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור ‪ -‬אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה אותם‬
‫לישראל ברבית‪ ,‬וממי שטומן משקלותיו במלח‪ ,‬וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא‪.‬‬
‫‪ .24‬רש"י מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב‬
‫קלא אילן ‪ -‬צבע הדומה לתכלת‪ ,‬ורחמנא אמר (במדבר טו) פתיל תכלת‪ ,‬ותכלת דמיו יקרים‪ ,‬שצבוע בדם חלזון שאינו עולה מן הים אלא‬
‫אחת לשבעים שנה‪.‬‬
‫‪ .25‬נימוקי יוסף מסכת בבא מציעא דף לד עמוד א‬
‫קלא אילן‪ .‬צבע הדומה לתכלת ורחמנא אמר פתיל תכלת והתכלת דמיו יקרים שצבוע בדם חלזון שאינו עולה מן הים אלא לשבעים שנה‪.‬‬
‫קלא‪ .‬אבן‪ .‬ויש הרבה בלשון חכמים‪ .‬אילן אינד"י בלע"ז וכן פי' בערוך אינדקי‪:‬‬
‫‪ .26‬רמב"ם הלכות ציצית פרק ב‬
‫הלכה א‬
‫תכלת האמורה בתורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול‪ ,‬וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע…‬
‫‪ .27‬רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ח‬
‫הלכה יג‬
‫…ותכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כעצם שמים שהוא פתוך מן הכוחל‪.‬‬
‫‪ .28‬רמב"ם הלכות ציצית פרק ב‬
‫הלכה ח‬
‫טלית שהיא כולה אדומה או ירוקה או משאר צבעונין עושה חוטי לבן שלה כעין צבעה אם ירוקה ירוקין אם אדומה אדומין‪ ,‬היתה כולה‬
‫תכלת עושה לבן שלה משאר צבעונין חוץ מן השחור מפני שהוא נראה כתכלת‪ ,‬וכורך על הכל חוט אחד תכלת כדרך שעושין בשאר‬
‫ציציות שאינן צבועין‪.‬‬
‫‪ .29‬שו"ת רדב"ז חלק ה סימן מח‬
‫‪...‬וי"ל שיש גוון תכלת שהוא שחור הרבה ויש שאינו שחור כל כך‪.‬‬
‫‪ .30‬רמב"ם הלכות ציצית פרק ב‬
‫הלכה א‬
‫…והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית‬
‫אע"פ שהוא כעין הרקיע‪ ,‬כגון שצבעו באסטיס או בשחור או בשאר המשחירין הרי זה פסול לציצית‪.‬‬
‫‪ .31‬תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מג עמוד א‬
‫…איפרד חזותיה ‪ -‬פסולה‪ ,‬לא איפרד חזותיה – כשרה‪.‬‬
‫‪ .32‬רש"י מסכת מנחות דף מג עמוד א‬
‫ונפרד חזותא ‪ -‬נתקלקל המראה פסולה דקלא אילן הוא‪.‬‬
‫‪ .33‬תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק ט‬
‫הלכה טז‬
‫תכלת אין כשרה אלא מן החלזון הביא שלא מן החלזון פסולה‪.‬‬
‫‪ .34‬תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א‬
‫תנו רבנן‪ :‬הצד חלזון והפוצעו ‪ -‬אינו חייב אלא אחת‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ :‬חייב שתים‪ .‬שהיה רבי יהודה אומר‪ :‬פציעה ‪ -‬בכלל דישה‪ .‬אמרו‬
‫לו‪ :‬אין פציעה בכלל דישה‪.‬‬
‫‪ .35‬רש"י מסכת שבת דף עה עמוד א‬
‫הפוצעו ‪ -‬דוחקו בידיו שיצא דמו‪.‬‬
‫אינו חייב אלא אחת ‪ -‬משום צידה‪ ,‬אבל אפציעה ‪ -‬ליכא חיוב‪.‬‬
‫בכלל דישה ‪ -‬שמפרק דמו הימנו כמפרק תבואה מקשין שלה‪.‬‬
‫‪ .36‬תלמוד בבלי מסכת שבת דף עד עמוד ב‬
‫אלא אמר רבא ואיתימא רבי עילאי‪ :‬שכן צדי חלזון קושרין ומתירין‪.‬‬
‫‪ .37‬רש"י מסכת שבת דף עד עמוד ב‬
‫צדי חלזון ‪ -‬לצבוע התכלת בדמו‪ ,‬והוא כמין דג קטן‪ ,‬ועולה אחת לשבעים שנה‪.‬‬
‫‪ .38‬תוספות מסכת שבת דף עג עמוד ב‬
‫מפרק ‪ -‬פירש"י דהוה תולדה דדש וקשה לר"ת דבשילהי המצניע (לקמן צה‪ ).‬אמר דחולב חייב משום מפרק ואי הוה תולדה דדש הא אמר‬
‫לקמן גבי הפוצע חלזון דלרבנן אין דישה אלא בגידולי קרקע ואין לומר דדוקא חלזון שהוא דג פטרי רבנן דלא הוי גידולי קרקע אבל‬
‫בחולב מחייבי דבהמה חשיבא גידולי קרקע כדמוכח בריש בכל מערבין (עירובין דף כז‪ ):‬דהא [ע"כ טעמא דרבנן משום] דילפינן להו‬
‫מסממנין שבמשכן דאין דישה אלא בגידולי קרקע לגבי דבר הגדל ממש מן הקרקע לא חשיבא בהמה גידולי קרקע כדאמרינן בהשוכר את‬
‫הפועלים (ב"מ פט‪ ).‬מה דיש מיוחד שהוא גידולי קרקע ופועל אוכל בו אף כל כו' יצא החולב והמגבן כו'‪.‬‬
‫‪ .39‬תוספות מסכת שבת דף עה עמוד א‬
‫כי היכי דליציל ציבעיה ‪… -‬והשיב לו ר"ת דדם חלזון הראוי לצביעה מיפקד פקיד ולא מיחייב על אותו הדם משום נטילת נשמה‪.‬‬
‫‪ .40‬מסכתות קטנות מסכת ציצית פרק א‬
‫הלכה י‬
‫…שאין צובעין תכלת אלא בחלזון‪ .‬חלזון למה הוא דומה‪ ,‬בריאתו דומה לדג‪ ,‬וגופו דומה לרקיע‪ .‬ואינו עולה אלא לשבע שנים‪ ,‬לפיכך‬
‫דמיו ביוקר‪.‬‬
‫‪ .41‬תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מד עמוד א‬
‫ת"ר‪ :‬חלזון זהו ‪ -‬גופו דומה לים‪ ,‬וברייתו דומה לדג‪ ,‬ועולה אחד לשבעים שנה‪ ,‬ובדמו צובעין תכלת‪ ,‬לפיכך דמיו יקרים‪.‬‬
‫‪ .42‬רש"י מסכת מנחות דף מד עמוד א‬
‫גופו ‪ -‬מראה גופו תבנית דיוקנו‪.‬‬
‫ועולה ‪ -‬מן הארץ‪.‬‬
‫לפיכך ‪ -‬שאינו עולה אלא אחת לע' שנה דמיו יקרין‪.‬‬
‫‪ .43‬רמב"ם הלכות ציצית פרק ב‬
‫הלכה ב‬
‫כיצד צובעין תכלת של ציצית‪ ,‬לוקחין הצמר ושורין אותו בסיד ואחר כך מכבסין אותו עד שיהיה נקי ומרתיחים אותו באהלא וכיוצא בו‬
‫כדרך שהצבעין עושין כדי שיקלוט את העין‪ ,‬ואחר כך מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת ודמו שחור כדיו ובים המלח‬
‫הוא מצוי‪ ,‬ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר עד‬
‫שיעשה כעין רקיע וזו היא התכלת של ציצית‪.‬‬
‫‪ .44‬אליהו רבא מסכת כלים פרק י‬
‫משנה א‬
‫‪...‬שכל שבים מין דג הוא כל דמות שיהיה לו‪.‬‬
‫‪ .45‬אבן עזרא תהלים פרק נח‬
‫(ט) כמו שבלול ‪ -‬בדברי הקדמוני' ז"ל ברא שבלול והוא כדמות דג במים שימס בהליכתו‪.‬‬
‫‪ .46‬תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק א‬
‫הלכה ג‬
‫א"ר שמעון בן חלפתא ולא מחלזון שמענו‪ .‬וחלזון יש לו גידים ועצמות‪.‬‬
‫‪ .47‬קרבן העדה מסכת שבת פרק א‬
‫הלכה ג‬
‫ולא מחלזון שמענו‪ .‬שמותר להורגו בשבת דגרסי' בבבלי פ' כלל גדול הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת רי"א חייב שתים וסבר‬
‫רשב"ח דאינו חייב אלא משום צידה אבל לא משום נטילת נשמה וה"ק ולמה אמר ת"ק ואבא שאול ובלבד שלא יהרוג והלא מחלזון‬
‫שמענו דמותר להורגו ומ"ש כינה מחלזון‪:‬‬
‫ופריך וחלזון יש לו גידים ועצמות‪ .‬בתמיה דלמא שאני חלזון שאין לו גידים ועצמות‪:‬‬
‫‪ .48‬פני משה מסכת שבת פרק א‬
‫הלכה ג‬
‫ולא מחלזון שמענו‪ .‬כלומר דמייתי סייעתא להא דקאמר חזקיה ההורג כינה בשבת כהורג גמל‪ .‬ואע"ג דלאו בריה חשיבה שהרי אין לה‬
‫גידין ועצמות מ"מ וכי לא שמענו זה מחלזון דתנינן בתוספתא פ"ט הצד חלזון והפוצעו חייב שתי חטאות וחלזון יש לו גידין ועצמות‬
‫בתמיה והרי מין תולעת הוא ואפ"ה ההורגו בשבת חייב וה"ה בכינה‪:‬‬
‫‪ .49‬דברים רבה (וילנא) פרשת כי תבוא פרשה ז‬
‫יא ‪ -‬א"ר יוסי בר חנינא מה שהיה עליהן לא בלו אבל מה שהיה להן בתוך התיבות נתבלו‪ ,‬ד"א לא בלו שלמותיכם ר"א בנו של רשב"י‬
‫שאל את ר"ש בן יוסי חמיו כלי קורייס יצאו עם ישראל במדבר א"ל אותן הבגדים שהיו עליהן מה שהלבישו אותן מלאכי השרת בסיני‬
‫לפיכך לא נתבלו א"ל ולא היו גדילין והיו הבגדים קטנים להם א"ל אל תתמה על זו‪ ,‬החילזון הזה כשגדל מלבושו גדל עמו‪.‬‬
‫‪ .50‬שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד‬
‫[יא] ב ‪… -‬אמר לו ולא קרית מימיך (דברים ח') שמלתך לא בלתה מעליך‪ ,‬אמר ליה ולא היו גדלים‪ ,‬אמר ליה צא ולמד מן החלזון שכל‬
‫זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו‪.‬‬
‫‪ .51‬פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים פרק יב‬
‫משנה א‬
‫חלזון ‪ -‬והוא כעין צדף עשוי מברזל נועלין בו את הדלתות‪ ,‬ואותו הצדף הוא הצדף של בעל חי הימי הנקרא חלזון‪.‬‬
‫‪ .52‬רש"י מסכת סנהדרין דף צא עמוד א‬
‫חלזון ‪ -‬תולעת שיוצא מן הים אחד לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת‪ ,‬ולכתחלה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד‪.‬‬
‫‪ .53‬חידושי הריטב"א מסכת שבת דף עה עמוד א‬
‫מתעסק הוא אצל נטילת נשמה‪… - .‬ותירץ ר"ת ז"ל דדם חלזון מיפקד פקיד ואין בו משום חובל וכדאמרינן בכתובות (ה' ב')‪ ,‬ורבינו ז"ל‬
‫בשם רבו רבינו הגדול ז"ל פירש דשאני חלזון שאינו בעל איברים אלא גוף אטום כחלזונות שבאשפות‪ ,‬ובכי הא ליכא נטילת נשמה אלא‬
‫כשנוטל כל נשמתו לגמרי‪.‬‬
‫‪ .54‬חידושי הר"ן (מיוחס לו) מסכת שבת דף קז עמוד א‬
‫הצדן והחובל בהן חייב‪… - .‬וי"ל דשאני חלזון שהוא גוף אטום כחלזונות הללו שבאשפות ואינו בעל איברים ועד שיהרגהו ממש אינו‬
‫חייב משום נטילת נשמה שהרי אין לו איברים שיתחייב משום נטילת אותו אבר‪.‬‬
‫‪ .55‬תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מג עמוד א‬
‫מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי‪ ,‬בדקוה בדרב יצחק בריה דרב יהודה ואיפרד חזותיה‪ ,‬בדרב אדא ‪ -‬ואישתנאי למעליותא‪ ,‬סבר‬
‫למיפסלה‪ ,‬אמר להו רב אחאי‪ :‬אלא הא לא תכילתא היא ולא קלא אילן היא!‬
‫‪ .56‬רש"י מסכת מנחות דף מג עמוד א‬
‫מר ‪ -‬שם חכם‪.‬‬
‫ממשכי ‪ -‬שם מקום‪.‬‬
‫לאו תכלת הוא ‪ -‬דהא איפרד חזותא בדרב יצחק ולאו קלא אילן דהא אישתני למעליותא כדר"א‪.‬‬
‫‪ .57‬תוספות מסכת זבחים דף קב עמוד ב‬
‫פריך רב אחאי ‪ -‬בכל מקום לשונו משונה כדאשכחן בריש כתובות (דף ב‪ ):‬פשיט רב אחאי ומתוך כך היה אומר רבינו שמואל דהוא רב‬
‫אחאי שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דהוסיף הוראה וכתבו אחרי כן דבריו בסוף הש"ס ומיהו בההיא‬
‫דכתובות אשכח רב אשי דמיירי בתריה‪.‬‬
‫‪ .58‬איגרת רב שרירא גאון‬
‫רבנן סבוראי‬
‫עט‪ .‬ובתר הכי אע"ג דודאי הוראה לא הות‪ ,‬הוו סבוראי דמפרשי פירושי דמקרבי להוראה ואקרי אנהו רבנן סבוראי‪ .‬וכל מאי דהוה תלי‬
‫וקאי פרשוה‪ ,‬כגון רב רחומי ורבה ורב יוסף ורב אחאי מבי חתים‪ ,‬דאמרינן בהמביא גט ממדינת הים (גיטין ז‪ ,‬א) וצקלג וכו'‪ .‬ובי חתים‬
‫היא עיר בסביבי נהרדעא‪.‬‬
‫‪ .59‬תשובות הגאונים ‪ -‬שערי תשובה סימן קנט‬
‫…כשהיה תכלת ביד ישראל כשהיו מטילין ציצית לבגד כך היו עושין לאותו שליש גדול חוליא א' של ציצית לבנה וחוליא א' של תכלת‪.‬‬
‫‪ .60‬מלחמת ה' מסכת שבת דף יב עמוד א‬
‫…והרי אבות קדמונים מימות הגאונים נהגו לצאת בטלית שיש בה לבן בלא תכלת‪.‬‬
‫‪ .61‬ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנד‬
‫אמר רבי י וסי פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד אמרתי לו פרנסתך במה אמר לי מחלזון אמרתי לו וכי מצוי הוא אמר‬
‫לי השמים שיש מקום בים שמוטל בהרים וסממיות מקיפות אותו ואין לך אדם שהולך לשם שאין סממיות מכישות אותו ומת ונימק‬
‫במקומו אמרתי ניכר הוא שגנוז לצדיקים לעתיד לבא וספוני טמוני חול‪ ,‬ספוני זו חלזון טמוני זו טרית חול זה זכוכית‪ ,‬לפי ששבטו של‬
‫זבולון מתרעם לפני המקום ואומר לפניו רבונו של עולם לאחיי נתת ארצות ולי נתת ימים לאחיי נתת שדות וכרמים ולי נתת חלזון אמר לו‬
‫לסוף שאני מצריכם לידך על ידי חלזון זה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו סימן יהא בידך שכל מי שגונבך לא יהא‬
‫בפרגמטיא שלו כלום‪.‬‬
‫‪ .62‬במדבר רבה (וילנא) פרשת שלח פרשה יז‬
‫ה ‪… -‬אלא מצוה להביא לבן ותכלת ויעשה אימתי כשהוא תכלת ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז‪.‬‬
‫‪ .63‬מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח‬
‫(טו) …אלא מצוה להביא לבן ותכלת ויעשה‪ ,‬אימתי כשיהיה תכלת ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז מצוה בלבן‪.‬‬
‫‪ .64‬הלכות קטנות לרי"ף (מנחות) ‪ -‬הלכות ציצית דף יג עמוד ב‬
‫…והאידנא דלית לן תכלת רמינן ליה לסדין ציצית ממיניה ושפיר דמי‪.‬‬
‫‪ .65‬שו"ת הרמב"ם סימן קלח‬
‫…ומה שנראה לי במה שאמרו מקצת הגאונים בדבר הכריכה‪ ,‬הוא‪ ,‬שהם סוברים‪ ,‬שאלו החוליות הנזכרות בתלמוד אינן מחוייבות אלא‬
‫בחוט של תכלת‪ ,‬אבל עכשיוח הואיל ואין לנו אלא לבן לבד‪ ,‬תספיק הכריכה איך שתהיה‪ ,‬ובלבד שהשליש העליון יהיה כרוך והשאר‬
‫נפרד‪ ,‬אבל מספר אותן הכריכות הוא דבר שאין לו עיקר‪ ,‬אלא (הוא) מעשה זקנים‪.‬‬
‫‪ .66‬הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות ציצית‬
‫סימן טו‬
‫(איתמר) (שם דף לט א) אמר רב תכלת שכרך רובה כשירה‪ .‬אפילו לא כרך בה אלא חוליא אחת כשירה‪ .‬ונוי תכלת שליש גדיל וב'‬
‫שלישי ענף‪ .‬וכמה שיעור חוליא‪ .‬תני רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש‪ .‬תנא הפוחת לא יפחות מז' והמוסיף אל יוסיף על י"ג‪ .‬לא יפחות‬
‫משבעה כנגד שבעה רקיעים‪ .‬ואל יוסיף על י"ג כנגד ז' רקיעים ושש אוירים שביניהם‪ .‬תנא מתחיל בלבן ומסיים בלבן מתחיל בלבן הכנף‬
‫מין כנף ומסיים בלבן מעלין בקדושה ואין מורידין‪ .‬נראה דדוקא כשיש תכלת אז יש לדקדק במנין חוליות‪ .‬שהתכלת ניכר בחוליות ודומה‬
‫לרקיע והלבן דומה לאויר שבין רקיע לרקיע‪ .‬אבל האידנא שאין לנו תכלת אין לדקדק במנין החוליות ומהאי טעמא אין צריך לקשור על‬
‫כל חוליא וחוליא‪.‬‬
‫‪ .67‬תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יב עמוד א‬
‫והא שלחו ליה לרבא‪ :‬זוג בא מרקת‪ ,‬ותפשו נשר‪ ,‬ובידם דברים הנעשה בלוז‪ ,‬ומאי ניהו ‪ -‬תכלת‪ ,‬בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום‪.‬‬
‫‪ .68‬רש"י מסכת סנהדרין דף יב עמוד א‬
‫זוג ‪ -‬שני תלמידי חכמים‪.‬‬
‫בא מרקת ‪ -‬טבריא‪.‬‬
‫ותפשו נשר ‪ -‬חיל רומיים‪.‬‬
‫דברים הנעשים בלוז ‪ -‬תכלת ‪ -‬בלוז עושין אותה‪ ,‬כדאמרינן בסוטה (מו‪ ,‬ב)‪ ,‬היא לוז שצובעין בה תכלת‪.‬‬
‫‪ .69‬רמב"ן שמות פרשת תצוה פרק כח‬
‫(ב) לכבוד ולתפארת ‪… -‬והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים‪ ,‬וכתיב (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך‬
‫בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן‪ ,‬והתכריך הוא המעיל שיעטף בו‪:‬‬
‫‪ .70‬תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עג עמוד ב ‪ -‬דף עד עמוד א‬
‫ואמר רבה בר בר חנה‪ :‬זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא‪ ,‬ואיתלוי בהדן ההוא טייעא‪ ,‬דהוה שקיל עפרא ומורח ליה ואמר‪ :‬הא אורחא‬
‫לדוכתא פלן‪ ,‬והא אורחא לדוכתא פלן‪ .‬אמרי' ליה‪ :‬כמה מרחקינן ממיא? ואמר לן‪ :‬הבו לי עפרא‪ ,‬יהיבנן ליה‪ ,‬ואמר לן‪ :‬תמני פרסי‪ .‬תנינן‬
‫ויהבינן ליה‪ ,‬אמר לן‪ :‬דמרחקינן תלתא פרסי‪ ,‬אפכית ליה ולא יכילית ליה‪ .‬אמר לי‪ :‬תא אחוי לך מתי מדבר‪ .‬אזלי‪ ,‬חזיתינהו ודמו כמאן‬
‫דמיבסמי‪.‬‬
‫וגנו אפרקיד‪ ,‬והוה זקיפא ברכיה דחד מינייהו‪ ,‬ועייל טייעא תותי ברכיה כי רכיב גמלא וזקיפא רומחיה ולא נגע ביה‪ .‬פסקי חדא קרנא‬
‫דתכלתא דחד מינייהו‪ ,‬ולא הוה מסתגי לן‪ .‬אמר לי‪ :‬דלמא שקלת מידי מינייהו? אהדריה‪ ,‬דגמירי‪ ,‬דמאן דשקיל מידי מינייהו לא מסתגי‬
‫ליה‪ .‬אזלי אהדרתיה‪ ,‬והדר מסתגי לן‪ .‬כי אתאי לקמיה דרבנן‪ ,‬אמרו לי‪ :‬כל אבא ‪ -‬חמרא‪ ,‬וכל בר בר חנה ‪ -‬סיכסא! למאי הלכתא עבדת‬
‫הכי? למידע אי כבית שמאי אי כבית הלל‪ ,‬איבעי לך למימני חוטין ולמימני חוליות‪.‬‬
‫‪ .71‬רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עג עמוד ב‬
‫טייעא ‪ -‬סוחר ישמעאל‪.‬‬
‫והפכינן ‪ -‬האי עפרא בהאי עפרא לנסותו אם היה בקי כל כך‪.‬‬
‫אמר לי ‪ -‬ההוא טייעא תא ואחוי לך‪.‬‬
‫‪ .72‬רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עד עמוד א‬
‫וגנו אפרקיד ‪ -‬שהיו שוכבין בפנים צהובות כשתויי יין‪.‬‬
‫אפרקיד ‪ -‬פניו למעלה שיפינ"ש בלע"ז‪.‬‬
‫ועייל טייעא תותי בירכיה כו' ‪ -‬כלומר ראיתי טייעא שהיה מהלך תחת ברכי המת רוכב על הגמל ורומחו בידו ולא היה נוגע בו בברכיה‬
‫וליכא לפרושי דגובה הברכים כשיעור שיכול טייעא ללכת תחת ברכי המת ורומחו בידו ולא היה נוגע בו דאי שיעורא קאמר ולא ממש‬
‫חזא מעשה הכי הו"ל למימר ועייל פרשא תותי בירכיה כו' אי נמי ועייל גברא‪.‬‬
‫שקלי קרנא ‪ -‬כנף הטלית להביאו לפני חכמים ללמוד ממנו דין ציצית אי כב"ש אי כב"ה כדלקמן‪.‬‬
‫ולא הוה מסתגי לן ‪ -‬בהמות שהיינו רוכבין לא היו יכולין לילך‪.‬‬
‫כל אבא חמרא ‪ -‬רבה בר בר חנה היינו רבי אבא בר חנה וכמו כן רבינא כמו רב אבינא‪.‬‬
‫חמרא ‪ -‬כלומר שוטה כחמור‪.‬‬
‫סיכסא ‪ -‬שוטה כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף ק‪ ):‬עבדקן סיכסן‪.‬‬
‫למאי הלכתא ‪ -‬פסקת ליה משום דבעית למיחזי אי הלכה כב"ש דפליגי במסכת מנחות (דף מא‪ ):‬דת"ר כמה חוטין הוא נותן ב"ש אומרים‬
‫ארבעה ובית הלל אומרים שלשה וכמה תהא משולשלת כו'‪.‬‬
‫איבעי לך למימני חוטין וחוליות ‪ -‬מקמי דתיהדריה ותיתי ותימא לן‪.‬‬
‫חוליות ‪ -‬שלשה חוטין גדיל קרי חוליא במסכת מנחות‪.‬‬
‫‪ .73‬טור אורח חיים הלכות תפילין סימן לד‬
‫סד ר הנחתן בבתים לרש"י קדש משמאלו של המניח בבית החיצון ואחריו והיה כי יביאך בבית השני ובבית השלישי שמע ובבית הרביעי‬
‫שהוא בית החיצון לימינו והיה אם שמוע ולר"ת הוא הסדר קדש משמאלו ואחריו בבית השני והיה כי יביאך ובג' והיה אם שמוע וברביעי‬
‫שהוא החיצון שמע סימן לדבר הויות להדדי ושני השיני"ן דהיינו קדש שמע לצד חוץ אצל השיני"ן שבבתים וכן הוא הסדר בשל יד למר‬
‫כדאית ליה ולמר כדאית ליה‪.‬‬
‫‪ .74‬ב"ח אורח חיים סימן לד‬
‫א סדר הנחתן בבתים וכו'‪… - .‬ומנהג העולם כפירוש רש"י והכי איתא בשימושא רבא להדיא והכי משמע במכילתא לפי פשוטו ומשמעו‬
‫אלא דר"ת דחה הראיה ממכילתא וכך היא דעת גדולי האחרונים הרמב"ם והרמב"ן וה"ר יונה והרשב"א כפירוש רש"י ושימושא רבא‬
‫שכתבוהו הגאונים ועוד כתב הסמ"ג והמרדכי ששלחו כתב מארץ ישראל שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים כסדר‬
‫הרמב"ם ורש"י ויש דוחין דלפי דפסולין הוו גנזום לשם ולא נהירא דלא היו צריכים גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה‪:‬‬
‫‪ .75‬תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יח עמוד א‬
‫קראה סירוגין יצא וכו'‪ .‬לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין‪ ,‬שמעוה לאמתא דבי רבי דקאמרה להו לרבנן דהוי עיילי פסקי פסקי לבי רבי‪ :‬עד‬
‫מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין! לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות‪ ,‬שמעוה לאמתא דבי רבי דאמרה ליה לההוא גברא דהוה קא מבדר‬
‫פרפחיני‪ ,‬עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך‪ .‬לא הוו ידעי רבנן מאי יגסלסלה ותרוממך‪ .‬שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא‬
‫דהוה מהפך במזייה‪ ,‬אמרה ליה‪ :‬עד מתי אתה מסלסל בשערך‪ .‬לא הוו ידעי רבנן מאי ידהשלך על ה' יהבך‪ .‬אמר רבה בר בר חנה‪ :‬זימנא‬
‫חדא הוה אזילנא בהדי ההוא טייעא‪ ,‬וקא דרינא טונא‪ ,‬ואמר לי‪ :‬שקול יהביך ושדי אגמלאי‪ .‬לא הוו ידעי רבנן מאי טווטאטאתיה במטאטא‬
‫השמד‪ ,‬שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחברתה‪ :‬שקולי טאטיתא וטאטי ביתא‪.‬‬
‫‪ .76‬רש"י מסכת מגילה דף יח עמוד א‬
‫לא הוו ידעי רבנן ‪ -‬תלמידי רבינו הקדוש‪.‬‬
‫חלוגלוגות ‪ -‬מין ירק הוא‪ ,‬ושנוי בכמה מקומות במשנה ובברייתא‪.‬‬
‫פרפחיני ‪ -‬פיקקל"י בלעז ‪+‬צמח הרגלה‪.+‬‬
‫מסלסל בשערך ‪ -‬למדנו שהסלסול לשון חיפוש והיפוך‪.‬‬
‫טאטיתא ‪ -‬אישקופ"א בלעז ‪+‬מטאטא‪.+‬‬
‫‪ .77‬ראבי"ה חלק א ‪ -‬מסכת ברכות סימן כה‬
‫מאימתי קורין <את> שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר"א או' בין תכלת לכרתי‪ .‬וקבלתי שיש מין צבע שקורין כרתי ודומה‬
‫לתכלת‪ .‬וגרסינן בירושלמי בין תכלת לכרתי בין פורפירין ובין פריפינין‪ ,‬והוא מעיל שקורין בלשון לע"ז פורפירא‪.‬‬
‫‪ .78‬שו"ת מהרי"ל החדשות סימן ה‬
‫ב … וסברא הוא דשמא יחזור דבר לקילקולו שיהא תכלת מצוי‪ ,‬כ"ש למאי דכתב סמ"גטו דאותו דג חלזון הוא בים המלח וכתב סימנין‪,‬‬
‫בקל היה לעשות תכלת‪.‬‬
‫‪ .79‬שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרפה‬
‫ואפשר שעד היום הוא מצוי אלא שאין מכירין אותו או שאין יודעין לצודו‪...‬‬
‫‪ .80‬שו"ת בית הלוי חלק א סימן מב‬
‫‪...‬דהא י"ל דהא דקאמר בספרי ומנין שאין פוחתין מהן אין הכוונה שעשה רק ג' ציצית רק הכוונה דהטיל רק לבן ולא תכלת ושניהם הא‬
‫הוי מצוה אחת וכמש"כ הרמב"ם במנין המצות מצוה י"ד ואינם מעכבין זה את זה וכשנותן לבן ואינו מטיל תכלת הוי התחיל ולא גמר אבל‬
‫בלא התחיל י"ל דליכא הך לאו ואין להקשות דא"כ מי שיש לו רק מין א' וכגון לדידן דאין לנו תכלת אמאי מותר ללבוש בגד בת ד' כנפות‬
‫ולהטיל בו לבן הא עובר על הלאו יש לומר דשרי משום עשה דוחה ל"ת‪:‬‬