‫מעשה בקדרה ומצקת‬
‫כתב‪ :‬מיכאל אנדה‬
‫אייר‪ :‬כריסטוף רודלר‬
‫תרגמה‪ :‬יוסיפיה סימון‬
‫הוצאת זמורה ביתן‬
‫על הספר‬
‫זוהי מעשיה על שתי ממלכות שנמצאו משני צידי הר גבוה אך לא היה ביניהן קשר‪ .‬כאשר‬
‫באחת הממלכות נולדה בת ובשנייה בן‪ ,‬שני בתי המלוכה ערכו מסיבות לנתיניהם‪ ,‬אך שכחו‬
‫להזמין את אחת מקרובותיהם שהייתה גם פיה רעה‪ .‬כנקמה‪ ,‬הפיה הרעה נתנה לזוג‬
‫המלכים האחד קדרה במתנה‪ ,‬ולזוג האחר מצקת‪ .‬הם לא ידעו שרק שילוב של הקדרה‬
‫והמצקת המסוימים האלה יכול לגרום לכך שכל הזמן יהיה מרק מזין וטעים לאכול‪ ,‬וכך העלו‬
‫המתנות אבק עם השנים‪.‬‬
‫הנסיך והנסיכה שגדלו בינתיים‪ ,‬נפגשו על ראש ההר והתיידדו‪ ,‬וכשהבינו את סוד הקדרה‬
‫והמצקת‪ ,‬שיתפו את הוריהם בידיעה זו‪ .‬אולם במקום שהמלכים יתחלקו באוצר שבידיהם‪,‬‬
‫הם ניסו בדרכים שונות להשתלט גם על הקדרה וגם על המצקת‪ ,‬עד שהידרדרו למלחמה‪.‬‬
‫אולם בזכות תבונתם ואהבתם של הנסיכים הגיעו שתי הממלכות לסוף הטוב ואל השלום‬
‫והמנוחה‪.‬‬
‫מעשיית עם‬
‫ספר זה כתוב כמעשיית עם‪.‬‬
‫אפשר לדון עם התלמידים במאפייני המעשייה העממית‪ ,‬כסוגה ספרותית שהייתה מסופרת‬
‫בעל פה ועברה מדור לדור‪ .‬אפשר לבחון יחד את המאפיינים שבסיפור זה‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫הזמן‬
‫המקום‬
‫הדמויות‪ ,‬המאפיינים‪ ,‬מה כל דמות מייצגת‪,‬‬
‫עלילה דמיונית‬
‫נושאים על‪ -‬טבעיים‬
‫עימות בין ניגודים (כגון‪ ,‬חכם –טיפש‪ ,‬טוב‪-‬רע‪ ,‬צעיר‪-‬מבוגר‪ ,‬ועוד)‬
‫סיבוך והתרה‬
‫מילוי משאלות סמויות‬
‫סיום ובו מסר לקהל‬
‫ואולם זו אינה מעשיית עם תמימה‪ ,‬והיא גם לא עברה מדור אל דור‪ .‬בניגוד למעשיית העם‬
‫כאן יש מחבר‪ ,‬המשתמש בסוגה זו כדי לדון בבעיות של יחסים בין בני אדם‪ ,‬ובין ממלכות‪.‬‬
‫התנהגותן של הדמויות‪:‬‬
‫התנהגותן של הדמויות מרחיקה אותן מהעולם הריאליסטי ומציגה אותן כדמויות‬
‫במעשייה‪.‬דבר זה מקל על האפשרות לשפוט ולבקר את מה שקורה בספר‪.‬‬
‫התלמידים יביאו דוגמאות להתנהגותן של הדמויות בחיי היום יום שלהן‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה עושים המלך והמלכה של שתי הממלכות רוב הזמן? (עמוד‪)6‬‬
‫‪‬‬
‫במה עסקה הפיה הרעה בדרך כלל? (עמוד ‪)8‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד מתנהלת הממלכה?‬
‫ביקורת חברתית באמצעות הומור‪:‬‬
‫את ההומור אפשר למצוא במקומות רבים בספר‪:‬בתיאורי הדמויות‪ ,‬בהתנהגותן המטופשת‬
‫בעליל‪ ,‬בשמות של הדמויות‪ ,‬ובעלילה‪.‬המורה תזהה עם התלמידים את הקטעים‬
‫ההומוריסטיים ותדון אתם בכוונתו של המחבר ובמטרותיו בספר‪.‬‬
‫שמותיהן של הדמויות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פיהוקן‪ ,‬פינוקית‪ ,‬פוך ‪-‬מה הקשר בין השמות?‬
‫‪‬‬
‫מה הקשר בין השמות מרציפן‪ ,‬מתוקית‪ ,‬מרמלדה בממלכה השניה?‬
‫‪‬‬
‫איזו השפעה יש לשמות על אפיון הדמויות?‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יביאו דוגמאות לשמות נוספים בספר (הפייה‪ ,‬אנשי החצר) ויבדקו אם יש‬
‫להם משמעות‪ ,‬ומה השפעת המצלול של שמות אלה‪.‬‬
‫פרטי עלילה הומוריסטיים‬
‫לדוגמה‪":‬כשהיה שר פנים‪ ,‬המקטורן היה אדום עם פסים שחורים‪ ,‬ובתור שר חוץ‪ ,‬הוא הפך‬
‫את המקטורן על צידו השחור עם הפסים האדומים‪ .‬אבל כשהוזמן אל המלך מרציפן‪ ,‬הוא לא‬
‫לבש כלל את המקטורן‪ ,‬מפני שלא ידע אם עליו לבוא כשר פנים או חוץ‪("..‬עמוד ‪)34‬‬
‫‪‬‬
‫מהי הביקורת הנרמזת בקטע זה על בעלי תפקידים בממלכות שבסיפור?‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יביאו דוגמאות נוספות להומור בעלילה ובהתנהגות הדמויות‪ ,‬ויסבירו את‬
‫המסר שהמחבר מעביר דרכן‪.‬‬
‫המסר‪:‬‬
‫קנאה‪ ,‬צרות עין מובילות למלחמות חסרות משמעות‬
‫המחבר מעביר ביקורת על חוסר הטעם שבמלחמות באמצעות סיפור המלחמה שבין‬
‫הצבאות הזעירים‪ ,‬שאפילו לא נפגשו פנים אל פנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יספרו כיצד הידרדרו שתי הממלכות למלחמה ומה היו תוצאותיה (אפשר‬
‫לבדוק את השלבים החל בניסיונות להוליך שולל‪ ,‬ההולכים ומתגברים עד האלימות‬
‫שהרסה את בתיהם‪).‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יתבקשו לחפש סיפורים נוספים העוסקים בנושא של מריבות שכנים‬
‫ובמלחמות סביב נושאים מטופשים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו של אפרים‬
‫סידון‪.‬‬
‫היכולת לשתף זה את זה מובילה לשגשוג בשני הצדדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים ידונו בנושא בעקבות הספר ויביאו דוגמאות מחיי יום יום שלהם‪.‬‬
‫דמות המספר המתערב‪ ,‬הכול יודע בסיפור‬
‫המספר במעשייה זו משתתף בגלוי בסיפור‪ ,‬מביע דעה‪ ,‬מרמז על מה שיבוא בהמשך‪.‬‬
‫המורה תבדוק עם התלמידים דוגמאות לדמות המספר הכול יודע‪.‬‬
‫אפשר לדון בהזדמנות זו בדמויות אחרות של מספרים בסיפורת ובדרכי התערבותם במהלך‬
‫הסיפור‪(.‬כגון‪ ,‬מספר גיבור‪,‬מספר שהוא דמות‪,‬מספר מהימן או בלתי מהימן‪ ,‬מספר עד‪,‬‬
‫ועוד‪.‬ראו לדוגמה במונחון לספרות או באינטרנט‪).‬‬
‫‪‬‬
‫דוגמאות להתערבותו של המספר‪:‬‬
‫"אין כל צורך לחשוד שיש משמעות עמוקה לשמות האלה‪ .‬הם פשוט נקראו כך ובאותה‬
‫מידה יכלו להיקרא בדיוק להפך‪( ".‬עמוד ‪)5‬‬
‫–"היא תופיע בסיפורנו עוד פעם אחת"(עמוד ‪)13‬‬
‫‪‬‬
‫המורה תדון עם התלמידים‪ ,‬מה השפעתן של הערות כגון אלה על הקורא? כיצד הן‬
‫בונות את התייחסות הקורא לעולם הדמיוני שבמעשיה?‬
‫האיורים‬
‫כמו התנהגות הדמויות ומהלך העלילה כך גם האיורים מרחיקים את הדמויות מהעולם‬
‫הריאליסטי‪ ,‬וממקמים אותן בתוך העולם הדמיוני שהמחבר המציא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יסבירו מהו המסר המועבר באמצעות שלושת האיורים הבאים‪ :‬מה מביע‬
‫איור מספר ‪ 1‬ולעומתו מה משמעות שני האיורים האחרים?‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יביעו את התייחסותם לנושאים שאיורים אלה מייצגים‪.‬‬
‫איור מספר ‪1‬‬
‫איור מס ‪2‬‬
‫איור מס ‪3‬‬
‫לשון‬
‫קדירה‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יחפשו את השורש של המילה במילון‪ ,‬ויבנו מילים נוספות מאותו שורש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אילו מילים נרדפות (תיתכן גם נרדפות חלקית) למילה קדרה?‬
‫מצקת‬
‫התלמידים ינסו למצוא את השורש של המילה מתוך מספר אפשרויות‪:‬‬
‫יצק‪ ,‬צוק‪ ,‬מצק‪ ,‬צמק‬
‫המורה תרמוז לתלמידים המתקשים שיש לנסות לשבץ את השורש במשפט כדי לראות מהו‬
‫השורש המתאים‪.‬‬
‫מילים מהמטבח‬
‫(מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית)‬
‫התלמידים יסבירו מה משמעות המונחים הבאים (אפשר להיעזר במילון וברשימת המונחים‬
‫בלועזית) וישתמשו בהם בתוך משפטים‪:‬‬
‫יתית‪ ,‬חֲ ִמיטָ ה‪,‬‬
‫מַ ְמחֶ ה‪/‬מַ ְמחֵ ה יָד‪ִ ,‬מ ְבז ֶֶקת‪ְ ,‬מ ִחית‪ַ ,‬ת ְרווָד‪ ,‬מַ צֶ ֶקת‪ ,‬אֲ רּוחַ ת ַקח וָלֵ ְך‪ ,‬חֲ ִב ִ‬
‫ְמעַ ְרבֵ ל‬
‫מונחים בלועזית‪:‬‬
‫פירה‪ kitchen spoon ,‬בלנדר‪ ,‬בלינצ'ס‪take away ,‬‬
‫פנקייק‪ ,‬מיקסר‪ֶ ,shaker ,‬‬
‫הכנת מרק וכתיבת ספר בישול כיתתי‪.‬‬
‫מה הוא המרק הטעים שמתואר בספר?‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יביאו מהבית מתכונים שונים למרקים‪ ,‬ויכתבו אותם במתכונת המקובלת‬
‫בספרי בישול (החומרים‪ ,‬הכלים‪ ,‬דרך ההכנה‪ ,‬ההגשה) אפשר לצרף צילומים או‬
‫איורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפשר להכין גם טעימות מרק לכל הכיתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לסיום התלמידים יאספו את החומרים לספר בישול משותף של הכיתה‪ ,‬תוך כדי‬
‫התייחסות למבנה הספר‪:‬כריכה‪ ,‬שער‪ ,‬תוכן עניינים‪ ,‬מפתח‪.‬‬
‫משהו קצת שונה‪:‬‬
‫חשיבה מתמטית‬
‫אפשר להסתכל על סיפורו של מיכאל אנדה מתוך חשיבה מתמטית‪.‬‬
‫החשיבה המתמטית –מבקשת אמיתות מוחלטות‪ ,‬וכך מאפשר הסופר אמירה נוספת על‬
‫משמעות האמת או על מה הוא ה"דבר הנכון"‪.‬‬
‫פעילות‬
‫‪ .1‬סימטריה‬
‫שתי הממלכות נמצאות משני צידי ההר‪ .‬הקו העובר ממרכז פסגת ההר עד למרגלותיו‬
‫הוא קו הסימטריה ‪.‬‬
‫התלמידים ירשמו את הפריטים הסימטריים משני צידי ההר זה מול זה‪ .‬אפשר לרשום על‬
‫העץ‪.‬‬
‫‪ .2‬צירופים‪.‬‬
‫מיכאל אנדה מציג את הרעיון כי לא תמיד דבר אחד ‪ +‬דבר נוסף הם שנים‪:‬‬
‫‪ 1‬קדרה ‪1 +‬מצקת אינן ‪ 2‬קדרות או ‪ 2‬מצקות‪ ,‬אלא משהו הרבה יותר מורכב ובעל ערך‪.‬‬
‫המורה תדון עם הילדים בסוגיה זו ‪.‬‬
‫אפשר לחפש עוד צירופים היוצרים ערך שונה מסכום הגורמים המצטרפים‪( .‬היעזרו בספר אני‬
‫שונא מתמטיקה‪ /‬מרלין ברנס הוצ' ניצנים מהדורת דבר)‪.‬‬
‫(למשל איפה ‪ 10‬ועוד ‪ 3‬הם ‪ ? 1‬תשובה ‪ :‬בשעון‪.‬‬
‫או‪:‬היכן ‪ 2+1‬אינם ‪ ?3‬תשובה‪ 2 :‬כפיות סוכר ‪ 1 +‬כוס תה אינן ‪)3‬‬
‫הכינו‪:‬‬
‫ד"ר איה מרבך‬
‫ד"ר רחל עזוז‬
‫מחברות סדרות ספרי הלימוד "לשון ועוד"‪" ,‬עברית ועוד"‪" ,‬לקרוא ועוד"‪.‬‬