פרק ד
ערכין פרק רביעי משנה א' שנִים והגיל שלפיהם הערך נקבע תלוי ַבּנִדָ רְ .ו ָהע ֲָרכִים, (א) מה שהתורה נתנה הנחה של ֶהשֵּׂג י ָד ,זה בַּנֹודֵּׂ רְ .ו ַה ָ ש ֶהע ֱִריְך אֶת ֶה ָעשִיר ,נֹותֵּׂן שווים ַבּנֶע ֱָרְךְ ,ו ָהע ֵֶּׂרְך ,היא השעה ִבזְמַן ָהע ֵֶּׂרְך .ועכשיו מסביר ֶהשֵּׂג י ָד בַּנֹודֵּׂ ר כֵּׂיצַדָ ,ענִי ֶ ש ֶהע ֱִריְך אֶת ֶה ָענִי ,נֹותֵּׂ ן ע ֵֶּׂרְך ָעשִיר( :ב) ֲאבָל ַבק ְָרבָנֹות אֵּׂינֹו כֵּׂן ,ה ֲֵּׂרי שֶָאמַר ,אדם עשיר ק ְָרבָנֹו שֶל ע ֵֶּׂרְך ָענִיְ .ו ָעשִיר ֶ ְצֹורע ָענִיֵּׂ ,מבִיא ק ְָרבַן ָענִי ואם היה המצורע ָעשִירֵּׂ ,מבִיא ק ְָרבַן של ָעשִירַ .רבִי אֹומֵּׂר, ְצֹורע זֶה ָעלַי ,אִם ָהי ָה מ ָ מ ָ שאֵּׂין ֶה ָעשִיר ַחי ָיב כְלּוםֲ .אבָל ש ֶהע ֱִריְך אֶת ֶה ָעשִיר נֹותֵּׂ ן ע ֵֶּׂרְך ָענִיֶ , אֹומֵּׂר ֲאנִיַ ,אף ָבע ֲָרכִין כֵּׂןְ ,וכִי ִמ ְפנֵּׂי מָה ָענִי ֶ שמַע ֶה ָענִי וְָאמַר מַה שֶָאמַר זֶה ָעלַי ,נֹותֵּׂ ן העני המפטפט את ע ֵֶּׂרְך ָעשִיר. ֶה ָעשִיר שֶָאמַר ע ְֶרכִי ָעלַי ְו ָ בבלי ערכין יז' ע' א' וגם דל עליו חס רחמנא אבל אמדירו לא דהכתיב גמרא ,שואל ,השג יד במעריך הוא ולא בנודר ,ועונה "הוא" ועונה אמר רב אדא בר אהבה "ואין ידו משתמש בלשון התורה ,כדכתיב ויקרא כז' ' (ח) וְ ִאם מָ ְך הּוא מֵ עֶ ְרכֶ ָך וְהֶ ע ֱִמיד ֹו לִ ְפנֵי הַ כֹהֵ ן וְהֶ ע ֱִריְך אֹת ֹו משגת" לרבות את הנודר ,אבל מדירו עשיר הכי נמי הַ כֹהֵ ן עַ ל ִפי ֲאשֶר תַ שִיג י ַד הַ נֹּדֵ ר יַע ֲִריכֶּנּו הַכֹּהֵּׂן: דמייתי בעשירות ,ושואל אם כן מאי אבל בקרבנות ושואל המשנה אומרת השנים בנידר ,ושואל שנים אינו כן? ועונה חדא אמצורע עני ומדירו עני ,וחדא בנערך הוא? ועונה ,נכון אלא איידי דאמר השג יד למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני ,סלקא דעתך אמינא בנודר אמר נמי השנים בנידר :במשנה ,השג יד הואיל ואיתרבו איתרבו גם לעני וגם לעשיר קא בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני: משמע לן ,לפי שמצינו בערכין עני שהעריך את ושואל ,מאי טעמא? ועונה דאמר קרא "אשר תשיג העשיר נותן ערך עני יכול אף זה כן ת"ל "אם דל יד הנודר" בנודר ביכולתו לתת תלה רחמנא ,במשנה, הוא" ,ושואל ולרבי ,דאמר ,אומר אני אף בערכין אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבנו של מצורע כן ,אלמא אמר בתר חיובא דגברא אזלינן והא לא זה עלי היה מצורע עני מביא קרבן עני ואף על גב צריכא קרא למעוטי ,ושואל "הוא" למעוטי מאי? דמדירו עשיר ,ומסביר ויקרא יד' (כא) ְואִם דַ ל הּוא ועונה למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר ,ומסביר ר וְ אֵ ין יָד ֹו מַ ֶשגֶת וְ לָקַ ח כֶבֶ ׂש אֶ חָ ד אָ ָשם לִ ְתנּופָ ה לְ כַ פֵ סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי בתר חיובא עָ לָיו וְ עִ ָשרוֹן ֹסלֶת אֶ חָ ד בָ לּול בַ ֶשמֶ ן לְ ִמנְחָ ה וְ ֹלג ָשמֶ ן: דגברא אזלינן ,קא משמע לן: ושואל ולא דל הוא? ועונה ,אמר רבי יצחק כשהיה מדירו עני ,ושואל ודלמא עליה דידיה גם מצורע המשך משנה ב' משנה ג' ָהי ָה ָענִי ְו ֶה ֱעשִיר אֹו ָעשִיר ְו ֶה ֱענִי ,נֹותֵּׂ ן ע ֵֶּׂרְך ָעשִירַ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּׂרֲ ,אפִּלּו ָענִי ְו ֶה ֱעשִיר ְו ָחזַר ְו ֶה ֱענִי ,נֹותֵּׂ ן ע ֵֶּׂרְך ָעשִיר (ג) ֲאבָל ַבק ְָרבָנֹות מצורע אֵּׂינֹו כֵּׂןֲ ,אפִּלּו ָאבִיו מֵּׂת ְו ִהּנִי ַח לֹו ִרבֹואְ ,ספִינָתֹו מושכרת ַבי ָם מהם תהיה לו פרנסה ּובָאּו ב ְִרבֹואֹות ויהיה לו מהם שכר הרבה אֵּׂין ַל ֶהקְדֵּׂ ש ָבהֶן כְלּום ונחשב עדיין למצורע עני: בבלי ערכין יז' ע' ב' אומר הכל הולך אחר קרבן אשם ,ותניא ר' אליעזר בן גמרא מסביר עני והעשיר נותן כעשיר שכתוב ויקרא כז' ' (ח) וְ ִאם מָ ְך הּוא מֵ עֶ ְרכֶָך וְהֶ ע ֱִמיד ֹו לִ ְפנֵי הַ כֹהֵ ן יעקב אומר הכל הולך אחר שני צפרים שמביא וְהֶ ע ֱִריְך אֹת ֹו הַ כֹהֵ ן עַ ל ִפי ֲאשֶר תַ שִיג י ַד הַּנ ֹּדֵּׂ ר ַיע ֲִריכֶּנּו להזאה ,ועונה הא אתמר עלה אמר רב יהודה אמר רב הַ כֹהֵ ן אשר תשיג יד הנודר עשיר והעני משלם ושלשתן מקרא אחד דרשו שם יד' (לב) זֹאת ּתו ַֹרת כעשיר שנאמר "על פי אשר תשיג" ר' יהודה אומר אֲ ֶשר ב ֹו נֶגַ ע צָ ָרעַ ת ֲאשֶר ֹלא תַ שִיג י ָדֹו ְב ָטה ֳָרתֹו :רבי אפי' עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר ,ושואל שמעון סבר דבר המכפר מאי ניהו חטאת ,ור' יהודה מאי טעמא דר' יהודה ,ועונה אמר קרא "ואם מך הוא סבר דבר המכשיר לבא למקדש ומאי ניהו אשם ,ר' מערכך" עד שיהא במכותו עני מתחלתו ועד סופו, אליעזר בן יעקב סבר הגורם לו טהרה ומאי ניהו ושואל אלא מעתה הכתוב במצורע שם יד' (כא) ְואִם "ציפרים" שהם השלב הראשון ושואל ואלא "הוא" דַ ל הּוא וְ אֵ ין יָד ֹו מַ ֶשגֶת וְ לָקַ ח כֶ בֶ ׂש אֶ חָ ד אָ ָשם למה לי? ועונה לרבי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו, לִ ְתנּופָ ה לְ כַ פֵ ר עָ לָיו וְ עִ ָשרוֹן ֹסלֶת אֶ חָ ד בָ לּול בַ ֶשמֶ ן ושואל אלא מעתה ,שם ה' (א) וְ נֶפֶ ש כִ י תֶ חֱטָ א לְ ִמנְחָ ה וְ ֹלג ָשמֶ ן :הכי נמי עד שיהא בדלותו מתחלתו וְ ָש ְמעָ ה קוֹל ָאלָה וְהּוא עֵּׂד א ֹו ָרָאה א ֹו יָדָ ע ִאם לוֹא ועד סופו? וכי תימא הכי נמי ושואל והתנן מצורע יַגִ יד וְ נ ָָׂשא ֲעוֹנוֹ :גם כאן עד שיהא כשר מתחלתו ועד שהביא קרבנותיו ,עני ,והעשיר או עשיר והעני הכל סופו ,וכי תימא הכי נמי ,והא תניא היה יודע לו הולך אחר קרבן חטאת ,דברי ר' שמעון ,רבי יהודה בעדות עד שלא נעשה חתנו ,ולקח אישה ונעשה 1 יהיה פטור ת"ל "והוא עד" והרי ייחד עידיו :במשנה, אבל בקרבנות אינו כן וכו' :אביו מת והניח לו ריבוא ושואל עשיר הוא? ועונה אמר ר' אבהו אימא מניח לו עוד מעט ריבוא ,ושואל פשיטא עכשיו אין לו, ועונה כשהיה אביו גוסס ,ומסביר ,מהו דתימא רוב גוססין למיתה ,קא משמע לן במשנה ספינתו בים ובאה לו בריבואות ,ושואל עשיר הוא? ועונה אמר רב חסדא כשהיתה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים והמטען אינו שלו ,ושואל והאיכא שכירות? ועונה שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ,ושואל מכל מקום יש לו רכוש ותיפוק ליה משום ספינה? ועונה הא מני בשיטת ר"א היא ,דתנן ,רבי אליעזר אומר, הכהן השם את הערכין אם היה איכר נותן לו צמדו, וחמר נותן לו חמורו וספן את ספינתו: חתנו או היה פקח ונתחרש או היה פתוח עיניים ונסתמא או שפוי ונשתטה הרי זה פסול ,אבל היה יודע לו עדות עד שלא נעשה חתנו ואח"כ מתה בתו ועכשיו הוא כשר לו לעדות או היה פקח ונתחרש וחזר ונתפקח או היה פתוח ונסתמא ואח"כ נתפתח או היה שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה ,כשר ,זה הכלל כל שתחילתו וסופו בכשרות כשר ,ועונה שאני התם דאמר קרא "או ראה" "אם לא יגיד" בראייה והגדה תלא רחמנא מילתא והא איכא ,ושואל ואלא והוא למה לי? ועונה ,לכדתניא אדם זקוק לעדים לתביעתו בבית דין ,ראה סיאה של בני אדם עומדין ועידיו ביניהן ,ואמר משביעני עליכם אם יודעים אתם לי עדות שתבואו ותעידוני והם כפרו יכול יהו חייבין קרבן ת"ל "והוא עד" והרי לא ייחד עידיו ,יכול אפילו אמר כל מי שיודע יבוא להעיד לי ,ולא בא משנה ג' ש ֶהע ֱִריְך אֶת ַהזָקֵּׂן ,נֹותֵּׂ ן משלם להקדש שנִים הגיל הקובע ַבּנִדָ ר כֵּׂיצַד ,יֶלֶד אדם צעיר ֶ (ד) מסביר מה שאמרנו ָ ש ֶהע ֱִריְך ש ֶהע ֱִריְך אֶת ַהיֶלֶד את האיש ,נֹותֵּׂ ן ע ֵֶּׂרְך יָלֶד איש ,ומה שאמרנו ַוע ֲָרכִים ַבּנֶע ֱָרְך כֵּׂיצַד ,אִיש ֶ ע ֵֶּׂרְך זָקֵּׂןְ .וזָקֵּׂן ֶ ש ֶהע ֱִריכָה אֶת ָהאִיש ,נֹותֶ נֶת ע ֵֶּׂרְך אִיש .ומה שנאמר ְו ָהע ֵֶּׂרְך ִבזְמַן ָהע ֵֶּׂרְך כֵּׂיצַד, אֶת ָה ִאישָה ,נֹותֵּׂ ן ע ֵֶּׂרְך ִאישָהְ .ו ִאישָה ֶ ֶהע ֱִריכֹו לילד כשהיה פָחּות ִמבֶן ָחמֵּׂש ובינתיים ְונַ ֲעשָה יֹותֵּׂ ר עַל בֶן ָחמֵּׂש ,או היה פָחּות ִמבֶן ֶעש ְִרים ְונַ ֲעשָה יֹותֵּׂ ר עַל שנַת בֶן ֶעש ְִרים ,נֹותֵּׂ ן ִכזְמַן כשעת ָהע ֵֶּׂרְך .תינוק יֹום שְלשִיםִ ,כ ְל ַמטָה ִממֶּנּו .ואינו נכנס למסגרת הערכין סוף ְ שנָה ָו ַמ ְעלָה אִם זָכָר" ,ה ֲֵּׂרי ָאנּו ְלמֵּׂדִ ים ששִים ָ שּנֶ ֱאמַר (ויקרא כז)ְ " ,ואִם ִמבֶן ִ שנַת ֶעש ְִריםִ ,כ ְל ַמטָה ִממֶּנּוֶ , ָחמֵּׂשּ ,ו ְ שנַת ֶעש ְִרים ִכ ְל ַמטָה ִמ ֶמּנָה .הֵּׂן ,אִם שנַת ָחמֵּׂש ּו ְ ששִים ִכ ְל ַמטָה ִמ ֶמּנָהַ ,אף ְ ש נַת ִ ששִים .מַה ְ שנַת ִ גזרה שווה בְכוּלָם ִמ ְ שנַת ֶעש ְִרים ִכ ְל ַמטָה ִמ ֶמּנָה ְל ָהקֵּׂל , שנַת ָחמֵּׂש ּו ְ ששִים ִכ ְל ַמטָה ִמ ֶמּנָה ְל ַה ְחמִיר שייתן כאדם בוגר נַ ֲעשֶה ְ שנַת ִ ָעשָה ְ שנָה ששִים ִכ ְל ַמטָה ִמ ֶמּנָהַ ,אף ָ שנַת ִ ֲמּורה ִב ְ שנָה ָהא ָ שוָה ,מַה ָ שנָה" ִלגְז ֵָּׂרה ָ שנָה " ָ תַ לְמּוד לֹומַר ,שם כז' ,אצל כולם ָ שנַת ֶעש ְִרים ִכ ְל ַמטָה ִמ ֶמּנָה בֵּׂין ְל ָהקֵּׂל בֵּׂין ְל ַה ְחמִירַ .רבִי ֶא ְל ָעזָר אֹומֵּׂר ,ממשיך ליתן את הערך שנַת ָחמֵּׂש ּו ְ ֲמּורה ִב ְ ָהא ָ שנִים ח ֹּדֶ ש וְיֹום ֶאחָד: שיִהְיּו י ְתֵּׂ רֹות עַל ַה ָ הקודם עַד ֶ בבלי ערכין יח' ע' א' ולא ראשו בכלל" ,רגליו" ולא רגליו בכלל ת"ל גמרא ,תנו רבנן היות כי אתה הקשית דמים לערכין, ַארבָ עָ ה עָ ָׂשר יוֹם ַלחֹדֶ ש שמות יב' (יח) בָ ִראשֹן בְ ְ ויש לו מרגלית נמכר עכשיו לקלים שבמקומו ,ולא בָ עֶ ֶרב ּתֹאכְ לּו מַ ּצֹת עַד יֹום ָה ֶאחָד ְו ֶעש ְִרים לַחֹודֶש מחפשים עשיר המוכן לתת מחיר מופרז בעיר ָבע ֶָרב :רבי אומר אינו צריך לפסוק "ראשון" וראשון אחרת ולידון בכבודו בדבר שהנפש תלויה בו יכול בכלל" ,שביעי" ושביעי בכלל ,ודוחה אפי' תימא נקיש ערכין לדמים שיתן כשעת נתינה ת"ל ויקרא כז' רבי ,בפרשת ערכין שקולי משקלי קראי וזקוקים (יז) ִאם ִמ ְשנַת הַ יֹבֵ ל י ְַק ִדיש ָׂשדֵ הּו ְכע ְֶרכְָך י ָקּום :אינו לתמיכה ,ושואל מכדי כתיב ויקרא כז' (ו) ְואִם ִמבֶן נותן אלא בזמן הערך :במשנה שנה שנה לגזירה שנִים וְהָ יָה עֶ ְרכְ ָך הַ זָכָ ר ח ֲִמ ָשה ח ֹּדֶ ש ְועַד בֶן ָחמֵּׂש ָ שוה מופנה ,פנוי לגמרי לדרשה דאי לא מופנה, לשת ְשקָ לִ ים כָסֶ ף :תו ְשקָ לִ ים כָ סֶ ף וְ ַלּנְקֵ בָ ה עֶ ְרכְ ָך ְש ֶ איכא למיפרך כדפרכינן ודוחה שנה "שנה" יתירי שנִים וְ עַ ד בֶ ן עֶ ְׂש ִרים ָשנָה וְהָ יָה (ה) ְואִם ִמבֶן ָחמֵּׂש ָ כתיבי ,ושואל לימא מתני' דלא כרבי ,דאי רבי, ֲׂש ֶרת ְשקָ לִ ים: עֶ ְרכְ ָך הַ זָכָ ר עֶ ְׂש ִרים ְשקָ לִ ים וְ ַלּנְקֵ בָ ה ע ֶ האמר עד ועד בכלל? דתניא שמות יב' (טו) ִשבְ עַ ת י ִָמים מַ ּצוֹת ּתֹאכֵלּו אַ ְך בַ יוֹם הָ ִראשוֹן ַּת ְשבִ יתּו ְשאֹר הילכך אישתקלו להו לכאן ולכאן וצריך גזרה שווה, ִמבָ ּתֵ יכֶם כִ י כָל ֹאכֵל חָ מֵ ץ וְ נִכְ ְרתָ ה הַ ּנֶפֶ ש הַ ִהוא וחוזר אמר מר מצורע שלם טהור ראשו ולא ראשו ש ִבעִי :יכול ראשון ִמי ְִׂש ָראֵ ל מִיֹום ה ִָראשֹון עַד יֹום ַה ְ בכלל ,רגליו ולא רגליו בכלל ,ושואל זאת מנלן? ולא ראשון בכלל שביעי ולא שביעי בכלל ,כענין ועונה איבעית אימא שאני סימנים של צרעת דגופו שנאמר במצורע ויקרא יג' (יב) וְ ִאם פָ רוֹחַ ִּת ְפ ַרח מסימנים של צרעת דראשו ,איבעית אימא משום ע הַ ּצָ ַרעַ ת בָ עוֹר וְכִ ְסתָ ה הַ ּצָ ַרעַ ת אֵ ת כָל ע ֹור הַ ּנֶגַ שנאמר ויקרא יג' (יב) וְ ִאם פָ רוֹחַ ִּת ְפ ַרח הַ ּצָ ַרעַ ת מֵּׂר ֹּאשֹו ְועַד ַרגְלָיו לְ כָ ל מַ ְראֵ ה עֵ ינֵי הַ כֹהֵ ן" :ראשו" בָ עוֹר וְכִ ְסתָ ה הַ ּצָ ַרעַ ת אֵ ת כָ ל עוֹר הַ ּנֶגַ ע מֵ רֹאש ֹו וְעַ ד 2 שבעבד עברי מניין ? ועונה דכתיב שמות כא' (ב) כִ י ש ִבעִת יֵצֵ א שנִים יַעֲבֹוד ּו ַב ְ ִת ְקנֶה עֶ בֶ ד עִ בְ ִרי שֵּׂש ָ לַחָ ְפ ִשי ִחּנָם :זימנין דבשביעית נמי יעבוד ,ואותם המנויים בפרק יוצא דופן ושבבן ושבבת ,כולן מעת לעת ,ושואל למאי הילכתא? ועונה אמר רב גידל אמר רב לערכין ,רב יוסף אמר לפרקין דיוצא דופן, ושואל א"ל אביי לרב יוסף בכלל מי פלגיתו? ועונה א"ל לא ,אנא אמרי חדא ,והוא אמר חדא ,הכי נמי מסתברא דאי ס"ד פליגי מ"ד לערכין נמצא לא אמר ליוצא דופן ,והאמר רב הילכתא בכולה פירקא מעת לעת ,ושואל ואלא למאן דאמר לערכין מאי טעמא לא אמר ליוצא דופן? ועונה דומיא דהנך מה הנך דכתיבא מפורשות בתורה אף הנך ערכין דכתיבא בתורה ,ושואל ואידך? ועונה אי סלקא דעתך דכתיבא ,האי שמוסיף שבבן ושבבת אם מן התורה שבזכר ושבנקבה מיבעי ליה ,ועכשיו שואל ומאי שנא נקבה דכי מיזקנא קיימא אתילתא שווה שליש מערכה כבוגרת ומאי שנא זכר דלא קאי שאינו שווה אתילתא שליש מערכו ,ועונה אמר חזקיה פתגם עממי אמרי אינשי סבא זקן בביתא פאחא מטרד בביתא סבתא זקינה בביתא סימא ברכה בביתא: הדרן עלך השג יד: ַרגְ לָיו ְלכָל מ ְַראֵּׂה עֵּׂינֵּׂי הַכֹּהֵּׂן :במשנה ,ר"א אומר עד שיהו יתירות על השנים חודש ויום אחד :תניא ,ר"א אומר נאמר כאן "למעלה" ונאמר להלן במדבר ג' (טו) ְפקֹד אֶ ת בְ נֵי לֵוִי לְ בֵ ית אֲ בֹתָ ם לְ ִמ ְש ְפחֹתָ ם כָל ָזכָר ִמ ֶבן ח ֹּדֶ ש ָו ַמ ְעלָה ִּת ְפ ְקדֵ ם :מה להלן מבן חודש ויום אחד אף כאן (מבן) חודש ויום אחד ,ושואל ואימא כי התם מה התם חד יומא אף כאן חד יומא ,ועונה אם כן ג"ש מאי אהני? תנו רבנן ,שנה האמורה בקדשים ,שנה האמורה בבתי ערי חומה ,שתי שנים שבשדה אחוזה ,ושש שנים שבעבד עברי ,וכן שבבן ושבבת כולן מעת לעת ,ועכשיו מפרט ושואל שנה האמורה בקדשים מנלן? ועונה אמר רב אחא בר וְהזִ יר לַי ֹהוָה אֶ ת יְמֵ י יעקב אמר קרא ,במדבר ה' (יב) ִ שנָתֹו לְ אָ ָשם וְ הַ י ִָמים הָ ִרא ֹ שנִים ִנזְר ֹו וְהֵ בִ יא ֶכבֶש בֶן ְ י ְִפלּו כִ י טָ מֵ א ִנזְרוֹ :שנתו שלו ולא של מנין עולם, ושואל שנה האמורה בבתי ערי חומה מניין? ועונה וְאיש כִ י י ְִמכֹר בֵ ית מו ַֹשב עִ יר דכתיב ויקרא כה' (כט) ִ שנַת ִמ ְמכָרֹו י ִָמים ִּת ְהיֶה חוֹמָ ה וְהָ יְתָ ה גְ אֻ לָת ֹו עַד ת ֹּם ְ גְ אֻ לָתוֹ" :ממכרו" שלו ולא שנה למנין עולם ,ושואל שתי שנים שבשדה אחוזה מניין? ועונה דכתיב שם (טו) בְ ִמ ְספַ ר ָשנִים ַאחַ ר הַ יוֹבֵ ל ִּת ְקנֶה מֵ אֵ ת ע ֲִמיתֶ ָך שנֵּׂי תְ בּואֹות י ִ ְמכָר לְָך :ומסביר פעמים שאדם ְב ִמ ְספַר ְ אוכל שלש תבואות בשתי שנים מיד בכניסת השנה הראשונה ובסופה ובסוף השנה השנייה ,ושואל ,שש ........ 3 4
© Copyright 2024