‫משפחת דרורה כהן‬
‫סיפור חיים‬
‫דרורה כהן לבית שרעבי נולדה בט"ז אלול תש"י‪ ,0..1.8.92 ,‬בשכונת מרמורק ברחובות‬
‫להוריה אילה (ג'אזל) ויששכר שרעבי‪.‬‬
‫האב‪ ,‬יששכר שרעבי‪ ,‬נולד סמוך לחג הפסח תרס"ח (‪ )8.21‬בכפר אסעידה באזור שרעב‬
‫שבתימן לאביו סעדיה (שוקר סעיד) ולאמו נדרה‪ .‬האם‪ ,‬אילה (ג'אזל) נולדה בשנת תרע"ב‬
‫(‪ )8.80‬במחוז שרעב שבתימן להוריה‪ ,‬רינה (ר'ניה) בת אברהם ולחיים בן דוד‪.‬‬
‫האם‪ ,‬אילה‪ ,‬הרתה שמונה עשרה פעמים‪ .‬שישה הריונות הסתיימו בהפלות‪ .‬ארבעה‬
‫מצאצאיה מתו בילדותם‪ ,‬שניים מהם קבורים בארץ‪ .‬בחיים נותרו שמונה ילדים‪ ,‬חמישה בנים‬
‫ושלוש בנות‪.‬‬
‫האחים של דרורה‬
‫האח הגדול‪ ,‬רצון שרעבי‪ ,‬נולד בתימן ב‪ .8.92-‬גר ברחוב כינרת בשכונת מרמורק ברחובות‪.‬‬
‫היה נשוי למרים בת סעידה‪ ,‬ממחוז חיידן‪ ,‬שנולדה ב‪ 8.91-‬בישראל‪ ,‬בשעריים‪ ,‬ולאביה‬
‫קראו דוד‪ .‬נולדו להם ‪ 1‬ילדים‪ :‬אביעד הבכור‪ ,‬שהיה בן כיתתה של דרורה‪ ,‬גדי‪ ,‬דינה ושריה‪.‬‬
‫רצון הקים בביתו בית כנסת משפחתי‪ ,‬המשמש עד היום את מתפללי המשפחה‪ .‬בשנת‬
‫‪ ,8...‬בחודש מרחשוון תשנ"ט‪ ,‬נפטר בגיל ‪ 18‬ממחלת הסרטן‪ .‬בית הכנסת קרוי על שמו‬
‫"חי רצון"‪.‬‬
‫האח‪ ,‬ראובן שרעבי‪ ,‬נולד בשביעי של פסח ‪ 8.90‬ונפטר בכ"ד שבט תשע"ב‪ .‬הוא נשא‬
‫לאישה את בת ציון לבית שרה ודוד יפת‪ ,‬נכדת אחותה של אימא של דרורה‪ ,‬דודה חנה‪ .‬בת‬
‫ציון נולדה בישראל ב‪ 8.91-‬ונפטרה בראש חודש אלול תשס"ח‪ .0221 ,‬להם חמישה ילדים‪:‬‬
‫חפציבה‪ ,‬אסנת‪ ,‬אפרת‪ ,‬אלדד וישראלה‪.‬‬
‫האחות‪ ,‬ציפורה שרעבי‪-‬בצלאלי‪ ,‬נולדה בישראל ב‪ 8.18-‬בבית ברחוב ארלוזורוב ברחובות‪.‬‬
‫נשואה לסעדיה בצלאלי משכונת מורשה ברמת השרון‪ ,‬יליד תימן‪ ,‬שעלה ארצה במרבד‬
‫הקסמים‪ .‬להם שישה ילדים‪ :‬בת‪-‬גלים‪ ,‬בועז‪ ,‬חדוה‪ ,‬אביחי‪ ,‬תהילה ודקלה‪.‬‬
‫האח‪ ,‬חושיאל שרעבי‪ ,‬נולד בבית ברחובות ב‪ .8.19-‬נשוי לתמר בת לאה ואפרים גדסי‬
‫מרחוב ארלוזורוב ‪ 1‬ברחובות‪ .‬להם שישה ילדים‪ :‬בניהו‪ ,‬בתיה ז"ל‪ ,‬אמציה‪ ,‬נתנאל‪ ,‬אביב‬
‫פסח‪ ,‬הנשוי לליאת כהן‪( ,‬הבת של עוזי כהן ז"ל‪ ,‬שהיה סגן ראש העיר האגדי ברעננה)‪,‬‬
‫וחגית‪.‬‬
‫האח‪ ,‬יוחאי שרעבי‪ ,‬נולד ברחובות ב‪ .8.11-‬נשוי לגליה‪ ,‬שנולדה בתימן למשפחת פאדל‪.‬‬
‫להם ארבעה ילדים‪ :‬אילנית‪ ,‬ירון‪ ,‬דפנה ועמית‪.‬‬
‫האחות‪ ,‬פנינה שרעבי‪-‬צוברי‪ ,‬נולדה בשבט תשט"ו‪ .8.19 ,‬נישאה לרב ציון צוברי‪ ,‬יליד תימן‬
‫מגן יבנה‪ ,‬המכהן כיום כרבה הראשי של גדרה‪ ,‬והם משתייכים לזרם החרדי‪ .‬להם שבעה‬
‫ילדים‪ :‬צהלה‪ ,‬רינה‪ ,‬תקוה‪ ,‬שאול‪ ,‬יעל‪ ,‬גאולה ואבישי‪.‬‬
‫האח‪ ,‬מרדכי שרעבי‪ ,‬נולד ברחובות‪ ,‬ברח' ארלוזורוב ‪ ,8‬באדר תש"ח‪ .8.11 ,‬נשוי לאהובה‬
‫גדסי‪ ,‬אחותה של תמר‪ ,‬הנשואה לחושיאל‪ .‬משמש כמוהל מומחה‪ .‬להם חמישה בנים‪ :‬ניר‪,‬‬
‫יובל‪ ,‬שחר‪ ,‬מתן בבלי ועידו‪.‬‬
‫דרורה שרעבי כהן‪ ,‬בת הזקונים‪ ,‬נולדה ברחובות בט"ז אלול תש"י‪ .0..1.8.92 ,‬נישאה‬
‫לשמואל כהן‪ ,‬שנולד בתימן בכ"ג אלול תש"ו‪( 8.11 ,‬אף שבתעודת הזהות מצוין שהוא יליד‬
‫‪ .)8.11‬הם גרים ברעננה מיום נישואיהם בשנת ‪ .8.19‬לזוג נולדו שישה ילדים מקסימים‪:‬‬
‫אורית כהן אריה‪ ,‬נולדה בכ"ג אב תשל"ד‪ ,8.11 ,‬נישאה ליוגב אריה בגיל תשע‬
‫עשרה‪ .‬גרים ברבבה שבשומרון‪ .‬לזוג שלושה ילדים‪ :‬אלעד (בכור נכדיה של דרורה)‪,‬‬
‫נועה ויובל‪ .‬אורית היא מורה יועצת‪.‬‬
‫שלומית כהן דורני‪ ,‬נולדה בי"ג אלול תשל"ו‪ .8.11 ,‬נשואה לערן דורני וגרה בברוכין‬
‫שבשומרון‪ .‬לזוג שישה ילדים‪ :‬יעל גיל‪ ,‬אילה‪ ,‬דניאל‪ ,‬איתן‪ ,‬אביגיל ומיכל‪ .‬שלומית‬
‫היא מהנדסת בתעשייה האווירית‪.‬‬
‫חנן הראל‪ ,‬נולד בכ"ח תשרי תשל"ט‪ .8.11 ,‬מנישואיו הראשונים לאורית סיבי נולדו‬
‫שלושה ילדים בהפרש של שנה מילד לילד‪ :‬נתן פלא‪ ,‬רוני פלא‪ ,‬אופק פלא‪ .‬התגרש‬
‫כשאופק היה בן חצי שנה‪ .‬גידל את ילדיו אצלו‪ .‬בשנת ‪ 0288‬נשא לאישה את רינת‬
‫דוד‪ ,‬ונולדה להם הבת שילת‪ .0280 ,‬חנן הראל הוא מורה ולומד לרבנות בכולל‬
‫חמד"ת‪.‬‬
‫ענת עינב‪ ,‬נולדה בי"ג אלול תש"מ‪ .‬נישאה לדוד לוי‪ ,‬והם גרים בכפר יעבץ‪ .‬לזוג‬
‫שישה ילדים‪ :‬עדי‪ ,‬אביעד‪ ,‬עמיחי‪ ,‬איתמר‪ ,‬בנימין והילה‪ .‬ענת היא מורה למתמטיקה‬
‫באמי"ת רננים ברעננה‪.‬‬
‫איל עמנואל‪ ,‬נולד בכ"ז תשרי תשמ"ו‪ .8.19 ,‬נשוי למאיה לבית אורי‪ ,‬גרים בכפר‬
‫תפוח שבשומרון‪ .‬עוסק במוסיקה‪ ,‬יוצר ושר‪ .‬לזוג שלושה ילדים‪ :‬שירה טל‪ ,‬דוד חי‬
‫ויסכה‪ .‬לאחרונה התפרסם בזכות תוכנית הטלוויזיה "דה וויס"‪ ,‬כשהגיע לגמר וזכה‬
‫במקום השלישי‪.‬‬
‫נֹעַ ם אברהם‪ ,‬נולד בל' תשרי תשנ"ד‪ .8..9 ,‬חייל קשר בחיל השריון‪ .‬מתעתד ללכת‬
‫לקצונה‪.‬‬
‫שמואל‪ ,‬בעל של דרורה‪ ,‬בן שרה ויוסף כהן‪ ,‬בכור להוריו‪ ,‬נולד בתימן כפג בשנת ‪ .8.11‬עלה‬
‫עם משפחתו בשנת ‪ 8.1.‬במבצע מרבד הקסמים לעין שמר‪ ,‬משם למחנה האוהלים‬
‫בכיסלון‪ ,‬שהתגוררו בו ‪ 9-0‬משפחות באוהל‪ .‬משם עברו למעברה בטל שחר ואחר כך לבקוע‬
‫שבפרוזדור ירושלים‪ .‬כאשר ראו הנציגים ממפא"י‪ ,‬כי חלק ניכר מהמתיישבים בחרו במפלגת‬
‫"הפועל המזרחי"‪ ,‬הם נתנו להם מעין "צו גירוש" מהיישוב‪ .‬בסוף שנת ‪ 8.99‬הייתה משפחתו‬
‫של שמואל‪ ,‬שהיה אז בכיתה ג'‪ ,‬בין המשפחות הראשונות שעברו ממושב בקוע לרעננה‬
‫לשכונת רסקו‪ ,‬היות שברעננה כבר גרו בני משפחתה של אימו‪ ,‬שרה‪ :‬הוריה‪ ,‬אורה נדרה‬
‫וסאלם‪ ,‬אחיה אברהם‪ ,‬שגר בשכונת מגדל ברעננה‪ ,‬ואחותה סעידה‪-‬מזל מעודד‪ .‬יהודה כהן‪,‬‬
‫המורי של הקהילה‪ ,‬יחד עם רבים מבני המושב‪ ,‬מעין "חמולה" של "הכוהנים"‪ ,‬עברו לשכונת‬
‫רסקו ברעננה‪.‬‬
‫לשמואל עשרה אחים‪:‬‬
‫שלום נשוי לרינה גר בשכונת רסקו ברעננה‪ .‬לזוג שני ילדים‪:‬‬
‫שושנה כותה‪ ,‬הנשואה לאליהו‪ ,‬גרה ברעננה‪ .‬להם חמישה ילדים‪.‬‬
‫משה‪ ,‬הנשוי לרחל מרעננה‪ .‬להם ארבעה ילדים‪.‬‬
‫הילל פרוד מרחל‪ .‬גר בהרצליה אב ל‪-‬חמישה ילדים‪.‬‬
‫יצחק נשוי ליפה‪ .‬גרים ברסקו רעננה ‪ .‬להם ארבעה ילדים‪.‬‬
‫דינה כהן הכהן נשואה לבנצי‪ .‬גרים באשתאול‪ .‬להם חמישה ילדים‪.‬‬
‫רינה כהן ברק נשואה לשמואל‪ .‬גרים בראשון לציון‪ .‬להם ארבעה ילדים‪.‬‬
‫יאיר רווק‪ .‬גר ברעננה‪.‬‬
‫שרונה כהן נשואה לאליעזר‪ .‬גרים ברסקו‪ .‬להם שני ילדים‪.‬‬
‫שאול נשוי לסמדר‪ ,‬גרים ברעננה‪ .‬להם שבעה ילדים‪.‬‬
‫שמואל למד בכיתות א‪-‬ב בבית ספר אזורי בפרוזדור ירושלים‪ .‬מכיתה ג'‪ ,‬עברו לרעננה ולמד‬
‫בבית ספר "יבנה" עד כיתה ח'‪ .‬בכיתה ט' למד בתיכון מורשת בכפר סבא‪ .‬בגלל המצב‬
‫הכלכלי הקשה שמואל בחר לעזוב את הלימודים ולצאת לעבודה ביהלומים‪ .‬לאחר מכן למד‬
‫קורס חרטות‪ ,‬והשתלב בתעשייה האווירית משנת ‪ .8.19‬עשה שירות מקוצר בגלל הצב‬
‫הכלכלי בשנת ‪ 8.19‬ושרת במילואים יותר משלושים שנה בחיל אוויר‪ .‬בשנת ‪ 8..1‬יצא‬
‫לפרישה מוקדמת‪ ,‬ועבד במשך שלוש שנים באוניברסיטת תל‪-‬אביב כאב בית טכנולוגי‪ .‬לאחר‬
‫מכן משנת ‪ 8..1‬שימש כמזכ"ל המועצה הדתית ברעננה‪ .‬פרש בגיל שישים ושש ב‪.0280-‬‬
‫היה חבר במועצת העיר ‪ ,8.1.-8..0‬ומועצה הבאה ‪.8..9-8..1‬‬
‫אביה של דרורה עבד כגנן ב'מכון ויצמן'‪ .‬לאחר שעות העבודה‪ ,‬בשובו הביתה‪ ,‬שימש‬
‫בקהילה כמוהל‪ ,‬כשוחט‪ ,‬כבעל קורא‪ ,‬כתוקע בשופר וכחזן בבית הכנסת‪ .‬בכל דקה פנויה‬
‫היה לומד ועוסק בתורה‪ .‬אמה‪ ,‬אף שלא ידעה קרוא וכתוב‪ ,‬הייתה פעילה חברתית ופוליטית‪,‬‬
‫ותמיד האירה פנים‪ .‬המשפחה הייתה דלת אמצעים‪ ,‬אך באורח החיים בבית היו ערכים‬
‫ספוגים‪ :‬נתינה‪ ,‬הכנסת אורחים‪ ,‬הסתפקות במועט‪ ,‬צניעות‪ ,‬אופטימיות ובמיוחד הדגישו את‬
‫חשיבותה של ההשכלה‪ .‬גם הכבוד העצמי היה ערך‪ ,‬וחרף המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬ההורים‬
‫מעולם לא פנו למחלקת הסעד‪ ,‬כיום המחלקה לשירותים חברתיים‪ .‬דרורה זוכרת במיוחד את‬
‫העידוד והחיזוקים ליכולתה הלימודית והשכלית‪ .‬היא הרגישה תמיכה חזקה‪ ,‬במיוחד מאמה‪,‬‬
‫אמונה בהצלחתה והמון אהבה‪.‬‬
‫במבצע קדש‪ ,‬מבצע סיני‪ ,‬הייתה בכתה א'‪ .‬היא זוכרת את ההאפלה ואת הבדים השחורים‬
‫שבהם כיסו את החלונות‪ .‬זיכרון מוקדם יותר הוא מתקופת הצנע (‪ ,)8.9.-8.1.‬כששר‬
‫האוצר היה דב יוסף‪ .‬חלוקת תלושי המזון אחת לחודש לפי מספר הנפשות במשפחה‪ .‬דרורה‬
‫זוכרת בערגה את קוביות השוקולד שקיבלו‪ ,‬ואותם אכלו עם פרוסת לחם שחור ומרגרינה‬
‫(לא ממרח)‪ .‬כדי לחסוך בהוצאות קנו סוכר בשקים (‪ 92‬ק"ג בשק)‪ ,‬וכשלא היה עוד סוכר‬
‫בשק‪ ,‬כיבסו את השק והשתמשו בו כציפית לכרית‪ .‬שמיכות חורף ומזרונים תפר הרפד בבית‬
‫הלקוח ומילא אותם בקש‪ .‬כמובן‪ ,‬לא היה מקרר חשמלי‪ .‬מוכר הקרח היה עובר עם עגלה‬
‫וחמור ומוכר על פי הדרישה של הלקוח "רבע‪ ,‬שליש או חצי בלוק קרח"‪ .‬הבישול היה‬
‫בפתילייה‪ ,‬כשהנפט משמש כחומר בעירה‪ .‬גם מוכר הנפט עבר בעגלה הרתומה לחמור‪,‬‬
‫והפעמון המצלצל הכריז על הגעתו‪ .‬החלב נמכר בליטרים במכל דמוי בקבוק מאלומיניום‪.‬‬
‫במשפחתה של דרורה גידלו עזים בדיר‪ ,‬וכך היה בבית חלב ו"חאקן"‪ ,‬רוויון טבעי‪ .‬תרנגולות‬
‫בלול סיפקו את תצרוכת הביצים‪ .‬את הכביסה היו מרתיחים בדוד גדול‪ .‬המים בדוד רתחו על‬
‫גבי עצים‪ .‬היה יום כביסה קבוע‪ .‬את העופות שחט אביה של דרורה‪ ,‬ובני המשפחה היו‬
‫מורטים את הנוצות ומכשירים את העוף‪ ,‬וגם לזה היה יום קבוע‪ .‬כל חלקי העוף נאכלו‪,‬‬
‫לרבות הרגליים‪ ,‬וחולקו לבני המשפחה על פי סדר היררכי‪ :‬ראש המשפחה קיבל את הירך‪,‬‬
‫ודרורה בת זקונים "זכתה" לקבל את הרגליים‪ .‬בגינה היו מגדלים ירקות עונתיים‪ ,‬ודרורה‬
‫זוכרת‪ ,‬שאחת מן המטלות שהוטלו עליה היה להשקות את ערוגות התירס‪ .‬דרורה אהבה‬
‫להשקות את התירס‪ ,‬כי בין הערוגות הסתתרה ויכלה לקרוא ספרים באין מפריע‪.‬‬
‫דרורה למדה בבית הספר היסודי 'מוריה' ברחובות‪ ,‬שהיה במרחק כ‪ 92-‬דקות של הליכה‬
‫ברגל מהבית‪ .‬היא הצליחה יפה במבחני הסקר ויכלה להמשיך בלימודי התיכון ללא תשלום‪.‬‬
‫לחגיגת בת המצווה שלה היא מאוד רצתה חגיגה גדולה‪ ,‬אבל כיוון שלא היה כסף בבית‪ ,‬היא‬
‫ארגנה לעצמה את החגיגה בצורה קצת אחרת‪ .‬דרורה חילקה תפקידים לבני המשפחה‪,‬‬
‫הודיעה לכל אחד מה עליו להכין כדי שתוכל לקיים את האירוע‪ .‬גיסתה מרים‪ ,‬הנשואה לאח‬
‫הגדול רצון‪ ,‬קנתה לה בגדים; אחיה חושיאל קנה לה שעון; הוריה דאגו לכיבוד‪ .‬בזכות‬
‫היוזמה ולקיחת האחריות האישית הכול היה מאורגן‪ ,‬והשמחה הרקיעה לשחקים‪.‬‬
‫דרורה למדה בתיכון 'בית רבקה' בכפר חב"ד‪ .‬מהתיכון היא זוכרת את תקופת מלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬את שירי המלחמה‪ ,‬כמו 'נאצר מחכה לרבין' או 'ראי‪ ,‬רחל‪ ,‬ראי'‪ .‬היא עדיין מתרגשת‬
‫מהשירים האלה‪ .‬היא הייתה בכיתה י"א‪ ,‬כשהודיעו על שחרור ירושלים‪ .‬כולם פצחו בשירה‬
‫אדירה ורקדו שעות רבות‪ .‬בשנת ‪ 8.12‬סיימה את לימודיה בסמינר 'בית רבקה' בכפר חב"ד‬
‫כמורה מוסמכת‪.‬‬
‫בשנתה הראשונה במדרשה למורים (סטודנטית‪ ,‬קרי סמינריסטית) עבדה בבית התלמיד‬
‫בבי"ס חב"ד בנס ציונה פעמיים בשבוע כמדריכה לחינוך גופני ולריקודי עם לבנות‪ .‬בחופשים‬
‫עבדה כמורה בחודש לימודים נוסף‪ .‬בשנת תשל"א (‪ )8.18‬עבדה כממלאת מקום קבועה עד‬
‫פסח בבי"ס חב"ד בקריית משה (זרנוגה) ברחובות‪ ,‬ומפסח ‪ -‬כממלאת מקום קבועה בבית‬
‫ספר בנס ציונה‪ .‬שנה לאחר מכן עבדה כמורה מחנכת (שנתיים) בכיתה מקדמת במושב יציץ‬
‫של יוצאי טריפולי ליד רחובות‪ .‬זכורות לה המילים של מפקח בית הספר לפני קבלתה‬
‫לעבודה‪" :‬ביציץ אין עם‪ ,‬אין מלך‪ ,‬ואין ממלכה"‪ ,‬ואכן‪ ,‬ביציץ דאז צדיקו המושב‪ ,‬התושבים‬
‫והמנהל הגדרה זו‪ .‬ביום רביעי‪ ,‬למשל‪ ,‬חצי מהתלמידים לא היו מגיעים ללימודים‪ ,‬כי יש יום‬
‫שוק ברמלה‪.‬‬
‫משנת תשל"ד‪ ,‬לאחר נישואיה‪ ,‬עבדה ב'מפתן' רעננה עשרים ושלוש שנים‪ .‬ב'מפתן' רעננה‬
‫למדו נערים (‪ )81 -80‬עם קשיי חינוך‪ ,‬מאתגרים‪ .‬היא זוכרת את דברי מפקח משרד החינוך‪,‬‬
‫כאשר תיאר בפניה את סוג האוכלוסייה בבית הספר‪" :‬הם לא זורקים כיסאות‪ .‬הם מחפשים‬
‫אהבה וגישה אחרת"‪ .‬דרורה לא ידעה במה מדובר‪ .‬היא זוכרת הרבה ימי בכי‪ ,‬הלם ותדהמה‬
‫מהתוקפנות שהייתה בהם‪ .‬לאט לאט החלו הילדים לקלף את קליפות ההגנה ואת החספוס‪.‬‬
‫היא גילתה נערים רגישים‪ ,‬חכמים ומכירי תודה‪ .‬שנים אלו עיצבו אותה מאוד כאשת חינוך‪.‬‬
‫המנהל האגדי‪ ,‬יוסי חיימי‪ ,‬היה עבורה מורה דרך בהמשך הקריירה שלה‪ ,‬עת קיבלה על‬
‫עצמה לנהל את בית הספר 'רמב"ם' באליכין (‪ )8..1-0220‬ובית ספר 'נאות דוד' בפתח‬
‫תקווה (‪.)0229‬‬
‫בשנת תשמ"ד (‪ )8.11‬עשתה מיני הסבה מקצועית‪ ,‬למדה לתואר ראשון לימודי ייעוץ חינוכי‬
‫ושילבה הוראה במפתן רעננה עם עבודה כיועצת חינוכית בבי"ס שילה במגדיאל‪ ,‬הוד השרון‪.‬‬
‫לתואר שני בחרה ללמוד ניהול חינוכי באוניברסיטת בר אילן‪ .‬בין לבין למדה שנתיים בקורס‬
‫הדרכה למניעת אלימות מטעם שפ"י (שרות פסיכולוגי ייעוצי) וכן שנתיים אבחון דינמי ע"י‬
‫פרופסור פוירשטיין ‪ ,‬זוכה פרס ישראל‪ .‬כל חייה המקצועיים נעו בין שיפור כושר למידה‬
‫והעשרה אינסטרומנטלית‪ ,‬שמטרתם לתקן פונקציות פגומות בחשיבה‪ ,‬ללימודים המכוונים‬
‫להבנת נפש הילד בפרט ונפש האדם בכלל‪.‬‬
‫ההיכרות עם שמואל הבעל‬
‫במוצאי שבת ב‪ 8.18‬מעיזה דרורה בפעם הראשונה בחייה לנסוע לתל‪-‬אביב עם שניים‬
‫מאחייניה למועדון ריקודים לחברה דתיים‪ .‬היא מספרת‪" :‬כבוגרת כפר חב"ד 'נבהלתי'‬
‫מהאורות האדומים ומהריקודים הסלוניים‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהלכתי‬
‫למועדון ריקודים מעורב"‪ .‬במועדון פגשה את שמואל הבעל‪ ,‬שישב ולא רקד‪ .‬כאשר הבחינה‬
‫שהוא "שם" עליה עין‪ ,‬החליטה שזה הזמן לבדוק את רצינותו ל"התחיל אתה"‪ .‬ובאותו ערב‬
‫שמואל ליווה אותה לתחנה המרכזית בתל‪-‬אביב‪ ,‬ומאז ועד היום הם יחד‪ .‬שנתיים יצאה עם‬
‫שמואל‪ ,‬דבר מאוד לא מקובל ולא שכיח במשפחות דתיות‪ ,‬עד שסוף סוף הוא קיבל אומץ‬
‫והציע לה נישואין‪ .‬אחד התנאים הראשונים‪ ,‬ששמואל הבהיר לה בפגישה הראשונה‬
‫להיכרותם‪ ,‬היה‪ ,‬שאם הכול יתפתח ויתקדם ביניהם‪ ,‬המגורים יהיו אך ורק ברעננה‪ .‬עבור‬
‫דרורה הנסיעה מהעיר רחובות לרעננה הייתה מעין טיול שנתי‪ .‬ארבעה אוטובוסים נדרשה‬
‫להחליף‪ .‬זמן הנסיעה נמשך כארבע שעות‪ .‬ועם נישואיה עברה לרעננה‪ ,‬כפי שהיה מוסכם‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,8.19‬שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬נישאו דרורה ושמואל‪ ,‬ומיד נשלח‬
‫שמואל לחזית‪ .‬העבודה אילצה אותה להישאר ברעננה‪ ,‬ודרורה זוכרת את תחושת הבדידות‬
‫והזרות ברעננה‪ .‬חמותה‪ ,‬שרה כהן ז"ל‪ ,‬שהייתה אישה מופלאה‪ ,‬שאהבה והעריכה אותה‪,‬‬
‫הבינה את מצבה‪ ,‬העניקה לה את מלוא תשומת הלב והדאגה‪ ,‬ובמקביל הפגישה אותה עם‬
‫בנות גילה‪ ,‬אלו שעד היום הן חברות נפש שלה‪.‬‬
‫ארבעה בנים של שרה חמותה‪ ,‬היו מגויסים במלחמת יום הכיפורים‪ .‬שבועות רבים לא היה‬
‫קשר עם החזית‪ .‬המתח הרקיע שחקים‪ .‬בתום המלחמה נספרו כ‪ 0122-‬חללים‪ ,‬והתמונות‬
‫הקשות של החללים והפצועים של המלחמה זכורות לה עד היום‪ .‬לא פלא שהשולחן הארוך‪,‬‬
‫המוקף בילדים‪ ,‬זכור לה כחוויה משמחת‪ .‬דרורה זוכרת את השמחה שהייתה שורה תמיד‬
‫בבית‪ ,‬למרות שהבית לא היה עשיר‪.‬‬
‫תוך כדי עבודתה בהוראה ילדה דרורה ושישה ילדים‪ ,‬ואותם גידלה עם בעלה שמואל‪.‬‬
‫השילוב בין בית ומשפחה‪ ,‬עבודה במשרה מלאה ולימודים‪ ,‬היה אתגר מדהים בעיניה‪ .‬היא‬
‫זוכרת בעיקר את השפעת הלימודים על חינוך ילדיה‪ .‬כל השתלמות חווייתית היוותה נושא‬
‫לדיון במסגרת המשפחתית בשולחן השבת‪ .‬בסרטים על לחץ חברתי‪ ,‬על סמים ועל אלכוהול‬
‫הייתה צופה עם ילדיה‪.‬‬
‫דרורה ושמואל בנו את ביתם בשכונת רסקו במשך שש שנים‪ ,‬בלי עזרה כספית ונכנסו לגור‬
‫בו לאחר לידת ענת (לידה רביעית)‪.‬‬
‫עד היום מתגוררת דרורה כהן בשכונת רסקו בעיר‪ .‬היא אוהבת את השכונה‪ ,‬את חמימות‬
‫אנשיה‪ ,‬את המעורבות ואת הערבות ההדדית בין השכנים‪ ,‬את ההתגייסות והעזרה ההדדית‬
‫בשעת צרה ושמחה‪ .‬כולם מכירים את כולם‪ .‬הווי מיוחד מתרכז סביב בית הכנסת‪ .‬הם גרו‬
‫בשכנות לעוזי כהן ז"ל‪( ,‬סגן ראש העיר)‪ ,‬ולא אחת ניהלו שיחות ותכננו פעולות לטובת‬
‫השכונה‪ .‬מעניין לבדוק מה יש בשכונה‪ ,‬שגורם לאנשים הגרים בה להיות פעילים פוליטיים‪,‬‬
‫ביניהם יפת כהן ואמנון כהן‪ .‬בקדנציה אחת היו אברהם חיימי‪ ,‬נציג מפלגת העבודה במועצת‬
‫העיר‪ ,‬שמואל כהן שנבחר מטעם המפד"ל‪ ,‬ועוזי כהן שנבחר מטעם הליכוד‪.‬‬
‫מועצת העיר‪ ,‬רכזת מתנדבים‪ ,‬עוד תפקידים‬
‫כל עוד עבדה במשרד החינוך הייתה "רק" פעילה קהילתית‪ ,‬יוזמת פרויקטים ואירועים‬
‫חינוכיים עם הנוער בשכונה‪ ,‬בין השאר קומונרית של תנועת "תורה בציון צד"ק" (ציונות דתית‬
‫קהילתית) ומבצע טרמפיאדות לחיילים בשושן פורים‪ .‬הנשים הכינו עשרות מנות מלאווח‪,‬‬
‫סחוג‪ ,‬רסק עגבניות וביצים קשות‪ ,‬ובני הנוער היו מחלקים אותם בכביש ‪ 1‬בטרמפיאדות‬
‫שמשני צדי הכביש‪ .‬דרורה ארגנה טיולים למשפחות בשיתוף קק"ל ביער לביא‪ ,‬חמישה ימים‬
‫לינה באוהלים‪ .‬וכן טיולים ופעולות בזיקה חזקה לציונות ולחיבור לארץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,0280‬באמצע הקדנציה‪ ,‬נבחרה לחברת מועצת העיר‪ .‬במועצת העיר הנוכחית דרורה‬
‫אמורה לשמש כחברת מועצת העיר למשך כל הקדנציה‪ .‬היא לוקחת חלק פעיל בוועדות‬
‫חברתיות‪ ,‬מכהנת כיו"ר ועדת נוער וכחברה בוועדות סמים ואלכוהול‪ ,‬בוועדה למיגור‬
‫האלימות ובוועדה לקידום מעמד הילד‪ .‬כמו כן היא חברה בוועדת מכרזים ובוועדת הביקורת‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,0280‬עם הגיעו לגיל פרישה כמזכיר המועצה הדתית‪ ,‬התבקש שמואל להמשיך‬
‫ולעבוד עוד שנה בתפקידו‪ .‬כיום שמואל לומד בבקרים בכולל 'אוהל בית אר"י' ובכולל של‬
‫הרב אדרי‪ .‬בין לבין הוא נהנה עם הנכדים‪ ,‬יוצא לטיולים ונענה ליוזמות שאשתו מובילה‪.‬‬
‫ינואר ‪0289‬‬