משפחת דרורה כהן סיפור חיים
משפחת דרורה כהן סיפור חיים דרורה כהן לבית שרעבי נולדה בט"ז אלול תש"י ,0..1.8.92 ,בשכונת מרמורק ברחובות להוריה אילה (ג'אזל) ויששכר שרעבי. האב ,יששכר שרעבי ,נולד סמוך לחג הפסח תרס"ח ( )8.21בכפר אסעידה באזור שרעב שבתימן לאביו סעדיה (שוקר סעיד) ולאמו נדרה .האם ,אילה (ג'אזל) נולדה בשנת תרע"ב ( )8.80במחוז שרעב שבתימן להוריה ,רינה (ר'ניה) בת אברהם ולחיים בן דוד. האם ,אילה ,הרתה שמונה עשרה פעמים .שישה הריונות הסתיימו בהפלות .ארבעה מצאצאיה מתו בילדותם ,שניים מהם קבורים בארץ .בחיים נותרו שמונה ילדים ,חמישה בנים ושלוש בנות. האחים של דרורה האח הגדול ,רצון שרעבי ,נולד בתימן ב .8.92-גר ברחוב כינרת בשכונת מרמורק ברחובות. היה נשוי למרים בת סעידה ,ממחוז חיידן ,שנולדה ב 8.91-בישראל ,בשעריים ,ולאביה קראו דוד .נולדו להם 1ילדים :אביעד הבכור ,שהיה בן כיתתה של דרורה ,גדי ,דינה ושריה. רצון הקים בביתו בית כנסת משפחתי ,המשמש עד היום את מתפללי המשפחה .בשנת ,8...בחודש מרחשוון תשנ"ט ,נפטר בגיל 18ממחלת הסרטן .בית הכנסת קרוי על שמו "חי רצון". האח ,ראובן שרעבי ,נולד בשביעי של פסח 8.90ונפטר בכ"ד שבט תשע"ב .הוא נשא לאישה את בת ציון לבית שרה ודוד יפת ,נכדת אחותה של אימא של דרורה ,דודה חנה .בת ציון נולדה בישראל ב 8.91-ונפטרה בראש חודש אלול תשס"ח .0221 ,להם חמישה ילדים: חפציבה ,אסנת ,אפרת ,אלדד וישראלה. האחות ,ציפורה שרעבי-בצלאלי ,נולדה בישראל ב 8.18-בבית ברחוב ארלוזורוב ברחובות. נשואה לסעדיה בצלאלי משכונת מורשה ברמת השרון ,יליד תימן ,שעלה ארצה במרבד הקסמים .להם שישה ילדים :בת-גלים ,בועז ,חדוה ,אביחי ,תהילה ודקלה. האח ,חושיאל שרעבי ,נולד בבית ברחובות ב .8.19-נשוי לתמר בת לאה ואפרים גדסי מרחוב ארלוזורוב 1ברחובות .להם שישה ילדים :בניהו ,בתיה ז"ל ,אמציה ,נתנאל ,אביב פסח ,הנשוי לליאת כהן( ,הבת של עוזי כהן ז"ל ,שהיה סגן ראש העיר האגדי ברעננה), וחגית. האח ,יוחאי שרעבי ,נולד ברחובות ב .8.11-נשוי לגליה ,שנולדה בתימן למשפחת פאדל. להם ארבעה ילדים :אילנית ,ירון ,דפנה ועמית. האחות ,פנינה שרעבי-צוברי ,נולדה בשבט תשט"ו .8.19 ,נישאה לרב ציון צוברי ,יליד תימן מגן יבנה ,המכהן כיום כרבה הראשי של גדרה ,והם משתייכים לזרם החרדי .להם שבעה ילדים :צהלה ,רינה ,תקוה ,שאול ,יעל ,גאולה ואבישי. האח ,מרדכי שרעבי ,נולד ברחובות ,ברח' ארלוזורוב ,8באדר תש"ח .8.11 ,נשוי לאהובה גדסי ,אחותה של תמר ,הנשואה לחושיאל .משמש כמוהל מומחה .להם חמישה בנים :ניר, יובל ,שחר ,מתן בבלי ועידו. דרורה שרעבי כהן ,בת הזקונים ,נולדה ברחובות בט"ז אלול תש"י .0..1.8.92 ,נישאה לשמואל כהן ,שנולד בתימן בכ"ג אלול תש"ו( 8.11 ,אף שבתעודת הזהות מצוין שהוא יליד .)8.11הם גרים ברעננה מיום נישואיהם בשנת .8.19לזוג נולדו שישה ילדים מקסימים: אורית כהן אריה ,נולדה בכ"ג אב תשל"ד ,8.11 ,נישאה ליוגב אריה בגיל תשע עשרה .גרים ברבבה שבשומרון .לזוג שלושה ילדים :אלעד (בכור נכדיה של דרורה), נועה ויובל .אורית היא מורה יועצת. שלומית כהן דורני ,נולדה בי"ג אלול תשל"ו .8.11 ,נשואה לערן דורני וגרה בברוכין שבשומרון .לזוג שישה ילדים :יעל גיל ,אילה ,דניאל ,איתן ,אביגיל ומיכל .שלומית היא מהנדסת בתעשייה האווירית. חנן הראל ,נולד בכ"ח תשרי תשל"ט .8.11 ,מנישואיו הראשונים לאורית סיבי נולדו שלושה ילדים בהפרש של שנה מילד לילד :נתן פלא ,רוני פלא ,אופק פלא .התגרש כשאופק היה בן חצי שנה .גידל את ילדיו אצלו .בשנת 0288נשא לאישה את רינת דוד ,ונולדה להם הבת שילת .0280 ,חנן הראל הוא מורה ולומד לרבנות בכולל חמד"ת. ענת עינב ,נולדה בי"ג אלול תש"מ .נישאה לדוד לוי ,והם גרים בכפר יעבץ .לזוג שישה ילדים :עדי ,אביעד ,עמיחי ,איתמר ,בנימין והילה .ענת היא מורה למתמטיקה באמי"ת רננים ברעננה. איל עמנואל ,נולד בכ"ז תשרי תשמ"ו .8.19 ,נשוי למאיה לבית אורי ,גרים בכפר תפוח שבשומרון .עוסק במוסיקה ,יוצר ושר .לזוג שלושה ילדים :שירה טל ,דוד חי ויסכה .לאחרונה התפרסם בזכות תוכנית הטלוויזיה "דה וויס" ,כשהגיע לגמר וזכה במקום השלישי. נֹעַ ם אברהם ,נולד בל' תשרי תשנ"ד .8..9 ,חייל קשר בחיל השריון .מתעתד ללכת לקצונה. שמואל ,בעל של דרורה ,בן שרה ויוסף כהן ,בכור להוריו ,נולד בתימן כפג בשנת .8.11עלה עם משפחתו בשנת 8.1.במבצע מרבד הקסמים לעין שמר ,משם למחנה האוהלים בכיסלון ,שהתגוררו בו 9-0משפחות באוהל .משם עברו למעברה בטל שחר ואחר כך לבקוע שבפרוזדור ירושלים .כאשר ראו הנציגים ממפא"י ,כי חלק ניכר מהמתיישבים בחרו במפלגת "הפועל המזרחי" ,הם נתנו להם מעין "צו גירוש" מהיישוב .בסוף שנת 8.99הייתה משפחתו של שמואל ,שהיה אז בכיתה ג' ,בין המשפחות הראשונות שעברו ממושב בקוע לרעננה לשכונת רסקו ,היות שברעננה כבר גרו בני משפחתה של אימו ,שרה :הוריה ,אורה נדרה וסאלם ,אחיה אברהם ,שגר בשכונת מגדל ברעננה ,ואחותה סעידה-מזל מעודד .יהודה כהן, המורי של הקהילה ,יחד עם רבים מבני המושב ,מעין "חמולה" של "הכוהנים" ,עברו לשכונת רסקו ברעננה. לשמואל עשרה אחים: שלום נשוי לרינה גר בשכונת רסקו ברעננה .לזוג שני ילדים: שושנה כותה ,הנשואה לאליהו ,גרה ברעננה .להם חמישה ילדים. משה ,הנשוי לרחל מרעננה .להם ארבעה ילדים. הילל פרוד מרחל .גר בהרצליה אב ל-חמישה ילדים. יצחק נשוי ליפה .גרים ברסקו רעננה .להם ארבעה ילדים. דינה כהן הכהן נשואה לבנצי .גרים באשתאול .להם חמישה ילדים. רינה כהן ברק נשואה לשמואל .גרים בראשון לציון .להם ארבעה ילדים. יאיר רווק .גר ברעננה. שרונה כהן נשואה לאליעזר .גרים ברסקו .להם שני ילדים. שאול נשוי לסמדר ,גרים ברעננה .להם שבעה ילדים. שמואל למד בכיתות א-ב בבית ספר אזורי בפרוזדור ירושלים .מכיתה ג' ,עברו לרעננה ולמד בבית ספר "יבנה" עד כיתה ח' .בכיתה ט' למד בתיכון מורשת בכפר סבא .בגלל המצב הכלכלי הקשה שמואל בחר לעזוב את הלימודים ולצאת לעבודה ביהלומים .לאחר מכן למד קורס חרטות ,והשתלב בתעשייה האווירית משנת .8.19עשה שירות מקוצר בגלל הצב הכלכלי בשנת 8.19ושרת במילואים יותר משלושים שנה בחיל אוויר .בשנת 8..1יצא לפרישה מוקדמת ,ועבד במשך שלוש שנים באוניברסיטת תל-אביב כאב בית טכנולוגי .לאחר מכן משנת 8..1שימש כמזכ"ל המועצה הדתית ברעננה .פרש בגיל שישים ושש ב.0280- היה חבר במועצת העיר ,8.1.-8..0ומועצה הבאה .8..9-8..1 אביה של דרורה עבד כגנן ב'מכון ויצמן' .לאחר שעות העבודה ,בשובו הביתה ,שימש בקהילה כמוהל ,כשוחט ,כבעל קורא ,כתוקע בשופר וכחזן בבית הכנסת .בכל דקה פנויה היה לומד ועוסק בתורה .אמה ,אף שלא ידעה קרוא וכתוב ,הייתה פעילה חברתית ופוליטית, ותמיד האירה פנים .המשפחה הייתה דלת אמצעים ,אך באורח החיים בבית היו ערכים ספוגים :נתינה ,הכנסת אורחים ,הסתפקות במועט ,צניעות ,אופטימיות ובמיוחד הדגישו את חשיבותה של ההשכלה .גם הכבוד העצמי היה ערך ,וחרף המצב הכלכלי הקשה ,ההורים מעולם לא פנו למחלקת הסעד ,כיום המחלקה לשירותים חברתיים .דרורה זוכרת במיוחד את העידוד והחיזוקים ליכולתה הלימודית והשכלית .היא הרגישה תמיכה חזקה ,במיוחד מאמה, אמונה בהצלחתה והמון אהבה. במבצע קדש ,מבצע סיני ,הייתה בכתה א' .היא זוכרת את ההאפלה ואת הבדים השחורים שבהם כיסו את החלונות .זיכרון מוקדם יותר הוא מתקופת הצנע ( ,)8.9.-8.1.כששר האוצר היה דב יוסף .חלוקת תלושי המזון אחת לחודש לפי מספר הנפשות במשפחה .דרורה זוכרת בערגה את קוביות השוקולד שקיבלו ,ואותם אכלו עם פרוסת לחם שחור ומרגרינה (לא ממרח) .כדי לחסוך בהוצאות קנו סוכר בשקים ( 92ק"ג בשק) ,וכשלא היה עוד סוכר בשק ,כיבסו את השק והשתמשו בו כציפית לכרית .שמיכות חורף ומזרונים תפר הרפד בבית הלקוח ומילא אותם בקש .כמובן ,לא היה מקרר חשמלי .מוכר הקרח היה עובר עם עגלה וחמור ומוכר על פי הדרישה של הלקוח "רבע ,שליש או חצי בלוק קרח" .הבישול היה בפתילייה ,כשהנפט משמש כחומר בעירה .גם מוכר הנפט עבר בעגלה הרתומה לחמור, והפעמון המצלצל הכריז על הגעתו .החלב נמכר בליטרים במכל דמוי בקבוק מאלומיניום. במשפחתה של דרורה גידלו עזים בדיר ,וכך היה בבית חלב ו"חאקן" ,רוויון טבעי .תרנגולות בלול סיפקו את תצרוכת הביצים .את הכביסה היו מרתיחים בדוד גדול .המים בדוד רתחו על גבי עצים .היה יום כביסה קבוע .את העופות שחט אביה של דרורה ,ובני המשפחה היו מורטים את הנוצות ומכשירים את העוף ,וגם לזה היה יום קבוע .כל חלקי העוף נאכלו, לרבות הרגליים ,וחולקו לבני המשפחה על פי סדר היררכי :ראש המשפחה קיבל את הירך, ודרורה בת זקונים "זכתה" לקבל את הרגליים .בגינה היו מגדלים ירקות עונתיים ,ודרורה זוכרת ,שאחת מן המטלות שהוטלו עליה היה להשקות את ערוגות התירס .דרורה אהבה להשקות את התירס ,כי בין הערוגות הסתתרה ויכלה לקרוא ספרים באין מפריע. דרורה למדה בבית הספר היסודי 'מוריה' ברחובות ,שהיה במרחק כ 92-דקות של הליכה ברגל מהבית .היא הצליחה יפה במבחני הסקר ויכלה להמשיך בלימודי התיכון ללא תשלום. לחגיגת בת המצווה שלה היא מאוד רצתה חגיגה גדולה ,אבל כיוון שלא היה כסף בבית ,היא ארגנה לעצמה את החגיגה בצורה קצת אחרת .דרורה חילקה תפקידים לבני המשפחה, הודיעה לכל אחד מה עליו להכין כדי שתוכל לקיים את האירוע .גיסתה מרים ,הנשואה לאח הגדול רצון ,קנתה לה בגדים; אחיה חושיאל קנה לה שעון; הוריה דאגו לכיבוד .בזכות היוזמה ולקיחת האחריות האישית הכול היה מאורגן ,והשמחה הרקיעה לשחקים. דרורה למדה בתיכון 'בית רבקה' בכפר חב"ד .מהתיכון היא זוכרת את תקופת מלחמת ששת הימים ,את שירי המלחמה ,כמו 'נאצר מחכה לרבין' או 'ראי ,רחל ,ראי' .היא עדיין מתרגשת מהשירים האלה .היא הייתה בכיתה י"א ,כשהודיעו על שחרור ירושלים .כולם פצחו בשירה אדירה ורקדו שעות רבות .בשנת 8.12סיימה את לימודיה בסמינר 'בית רבקה' בכפר חב"ד כמורה מוסמכת. בשנתה הראשונה במדרשה למורים (סטודנטית ,קרי סמינריסטית) עבדה בבית התלמיד בבי"ס חב"ד בנס ציונה פעמיים בשבוע כמדריכה לחינוך גופני ולריקודי עם לבנות .בחופשים עבדה כמורה בחודש לימודים נוסף .בשנת תשל"א ( )8.18עבדה כממלאת מקום קבועה עד פסח בבי"ס חב"ד בקריית משה (זרנוגה) ברחובות ,ומפסח -כממלאת מקום קבועה בבית ספר בנס ציונה .שנה לאחר מכן עבדה כמורה מחנכת (שנתיים) בכיתה מקדמת במושב יציץ של יוצאי טריפולי ליד רחובות .זכורות לה המילים של מפקח בית הספר לפני קבלתה לעבודה" :ביציץ אין עם ,אין מלך ,ואין ממלכה" ,ואכן ,ביציץ דאז צדיקו המושב ,התושבים והמנהל הגדרה זו .ביום רביעי ,למשל ,חצי מהתלמידים לא היו מגיעים ללימודים ,כי יש יום שוק ברמלה. משנת תשל"ד ,לאחר נישואיה ,עבדה ב'מפתן' רעננה עשרים ושלוש שנים .ב'מפתן' רעננה למדו נערים ( )81 -80עם קשיי חינוך ,מאתגרים .היא זוכרת את דברי מפקח משרד החינוך, כאשר תיאר בפניה את סוג האוכלוסייה בבית הספר" :הם לא זורקים כיסאות .הם מחפשים אהבה וגישה אחרת" .דרורה לא ידעה במה מדובר .היא זוכרת הרבה ימי בכי ,הלם ותדהמה מהתוקפנות שהייתה בהם .לאט לאט החלו הילדים לקלף את קליפות ההגנה ואת החספוס. היא גילתה נערים רגישים ,חכמים ומכירי תודה .שנים אלו עיצבו אותה מאוד כאשת חינוך. המנהל האגדי ,יוסי חיימי ,היה עבורה מורה דרך בהמשך הקריירה שלה ,עת קיבלה על עצמה לנהל את בית הספר 'רמב"ם' באליכין ( )8..1-0220ובית ספר 'נאות דוד' בפתח תקווה (.)0229 בשנת תשמ"ד ( )8.11עשתה מיני הסבה מקצועית ,למדה לתואר ראשון לימודי ייעוץ חינוכי ושילבה הוראה במפתן רעננה עם עבודה כיועצת חינוכית בבי"ס שילה במגדיאל ,הוד השרון. לתואר שני בחרה ללמוד ניהול חינוכי באוניברסיטת בר אילן .בין לבין למדה שנתיים בקורס הדרכה למניעת אלימות מטעם שפ"י (שרות פסיכולוגי ייעוצי) וכן שנתיים אבחון דינמי ע"י פרופסור פוירשטיין ,זוכה פרס ישראל .כל חייה המקצועיים נעו בין שיפור כושר למידה והעשרה אינסטרומנטלית ,שמטרתם לתקן פונקציות פגומות בחשיבה ,ללימודים המכוונים להבנת נפש הילד בפרט ונפש האדם בכלל. ההיכרות עם שמואל הבעל במוצאי שבת ב 8.18מעיזה דרורה בפעם הראשונה בחייה לנסוע לתל-אביב עם שניים מאחייניה למועדון ריקודים לחברה דתיים .היא מספרת" :כבוגרת כפר חב"ד 'נבהלתי' מהאורות האדומים ומהריקודים הסלוניים .זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהלכתי למועדון ריקודים מעורב" .במועדון פגשה את שמואל הבעל ,שישב ולא רקד .כאשר הבחינה שהוא "שם" עליה עין ,החליטה שזה הזמן לבדוק את רצינותו ל"התחיל אתה" .ובאותו ערב שמואל ליווה אותה לתחנה המרכזית בתל-אביב ,ומאז ועד היום הם יחד .שנתיים יצאה עם שמואל ,דבר מאוד לא מקובל ולא שכיח במשפחות דתיות ,עד שסוף סוף הוא קיבל אומץ והציע לה נישואין .אחד התנאים הראשונים ,ששמואל הבהיר לה בפגישה הראשונה להיכרותם ,היה ,שאם הכול יתפתח ויתקדם ביניהם ,המגורים יהיו אך ורק ברעננה .עבור דרורה הנסיעה מהעיר רחובות לרעננה הייתה מעין טיול שנתי .ארבעה אוטובוסים נדרשה להחליף .זמן הנסיעה נמשך כארבע שעות .ועם נישואיה עברה לרעננה ,כפי שהיה מוסכם ביניהם. בשנת ,8.19שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה ,נישאו דרורה ושמואל ,ומיד נשלח שמואל לחזית .העבודה אילצה אותה להישאר ברעננה ,ודרורה זוכרת את תחושת הבדידות והזרות ברעננה .חמותה ,שרה כהן ז"ל ,שהייתה אישה מופלאה ,שאהבה והעריכה אותה, הבינה את מצבה ,העניקה לה את מלוא תשומת הלב והדאגה ,ובמקביל הפגישה אותה עם בנות גילה ,אלו שעד היום הן חברות נפש שלה. ארבעה בנים של שרה חמותה ,היו מגויסים במלחמת יום הכיפורים .שבועות רבים לא היה קשר עם החזית .המתח הרקיע שחקים .בתום המלחמה נספרו כ 0122-חללים ,והתמונות הקשות של החללים והפצועים של המלחמה זכורות לה עד היום .לא פלא שהשולחן הארוך, המוקף בילדים ,זכור לה כחוויה משמחת .דרורה זוכרת את השמחה שהייתה שורה תמיד בבית ,למרות שהבית לא היה עשיר. תוך כדי עבודתה בהוראה ילדה דרורה ושישה ילדים ,ואותם גידלה עם בעלה שמואל. השילוב בין בית ומשפחה ,עבודה במשרה מלאה ולימודים ,היה אתגר מדהים בעיניה .היא זוכרת בעיקר את השפעת הלימודים על חינוך ילדיה .כל השתלמות חווייתית היוותה נושא לדיון במסגרת המשפחתית בשולחן השבת .בסרטים על לחץ חברתי ,על סמים ועל אלכוהול הייתה צופה עם ילדיה. דרורה ושמואל בנו את ביתם בשכונת רסקו במשך שש שנים ,בלי עזרה כספית ונכנסו לגור בו לאחר לידת ענת (לידה רביעית). עד היום מתגוררת דרורה כהן בשכונת רסקו בעיר .היא אוהבת את השכונה ,את חמימות אנשיה ,את המעורבות ואת הערבות ההדדית בין השכנים ,את ההתגייסות והעזרה ההדדית בשעת צרה ושמחה .כולם מכירים את כולם .הווי מיוחד מתרכז סביב בית הכנסת .הם גרו בשכנות לעוזי כהן ז"ל( ,סגן ראש העיר) ,ולא אחת ניהלו שיחות ותכננו פעולות לטובת השכונה .מעניין לבדוק מה יש בשכונה ,שגורם לאנשים הגרים בה להיות פעילים פוליטיים, ביניהם יפת כהן ואמנון כהן .בקדנציה אחת היו אברהם חיימי ,נציג מפלגת העבודה במועצת העיר ,שמואל כהן שנבחר מטעם המפד"ל ,ועוזי כהן שנבחר מטעם הליכוד. מועצת העיר ,רכזת מתנדבים ,עוד תפקידים כל עוד עבדה במשרד החינוך הייתה "רק" פעילה קהילתית ,יוזמת פרויקטים ואירועים חינוכיים עם הנוער בשכונה ,בין השאר קומונרית של תנועת "תורה בציון צד"ק" (ציונות דתית קהילתית) ומבצע טרמפיאדות לחיילים בשושן פורים .הנשים הכינו עשרות מנות מלאווח, סחוג ,רסק עגבניות וביצים קשות ,ובני הנוער היו מחלקים אותם בכביש 1בטרמפיאדות שמשני צדי הכביש .דרורה ארגנה טיולים למשפחות בשיתוף קק"ל ביער לביא ,חמישה ימים לינה באוהלים .וכן טיולים ופעולות בזיקה חזקה לציונות ולחיבור לארץ. בשנת ,0280באמצע הקדנציה ,נבחרה לחברת מועצת העיר .במועצת העיר הנוכחית דרורה אמורה לשמש כחברת מועצת העיר למשך כל הקדנציה .היא לוקחת חלק פעיל בוועדות חברתיות ,מכהנת כיו"ר ועדת נוער וכחברה בוועדות סמים ואלכוהול ,בוועדה למיגור האלימות ובוועדה לקידום מעמד הילד .כמו כן היא חברה בוועדת מכרזים ובוועדת הביקורת. בשנת ,0280עם הגיעו לגיל פרישה כמזכיר המועצה הדתית ,התבקש שמואל להמשיך ולעבוד עוד שנה בתפקידו .כיום שמואל לומד בבקרים בכולל 'אוהל בית אר"י' ובכולל של הרב אדרי .בין לבין הוא נהנה עם הנכדים ,יוצא לטיולים ונענה ליוזמות שאשתו מובילה. ינואר 0289
© Copyright 2024