לחצו כאן לקריאה והורדה.

‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬
‫‪Department of Life Sciences‬‬
‫‪26/3/15‬‬
‫חוות דעת – מניעת מטרדי עופות במאגר העתידי עין גדי‬
‫מבוא‬
‫התנגשויות בין מטוסים ובעלי חיים מהוות איום הולך וגובר על בטיחות טיסה בעולם‪ .‬העלות‬
‫העולמית השנתית של הוצאות ישירות ועקיפות על בטיחות טיסה היא ‪ 1.2‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫התנגשויות עם בעלי חיים גבו את חייהם של ‪ 219‬אנשים ופגעו במעל ‪ 200‬מטוסים מאז‬
‫‪ .1998‬בארה״ב ‪ 97.5%‬ממקרי ההתנגשות בבעלי חיים היו עם עופות‪ .‬מבין הפתרונות‬
‫השונים לקונפליקט בין מטוסים ועופות‪ ,‬ניהול וממשק בתי גידול הסמוכים לשדות תעופה הוא‬
‫אחד החשובים‪ .‬תנועה רבה של עופות באיזורי נחיתה והמראה מגבירה את ההסתברות‬
‫לתאונות בגלל הגובה שבו טסים המטוסים באיזורים אלה‪ 95% .‬מהתאונות שדווחו ע״י‬
‫רשות התעופה האמריקנית (‪ )1990-2004‬קרו בגובה של מתחת ל‪ 1067 -‬מטר‪ ,‬גבהים‬
‫בהם מטוסים יהיו במרחק של ‪ 18.5‬ק״מ משדות תעופה ראשיים‪ .‬מבין התאונות הקשות‪,‬‬
‫‪ 66%‬קרו בגובה של פחות מ‪ 152 -‬מטר‪ .‬בגובה זה מטוסים המנמיכים בזווית ‪ 30‬מצויים‬
‫כשלושה ק״מ מהמסלול‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לממשק בתי גידול הסמוכים לשדות תעופה חשיבות רבה כפעילות מונעת תאונות‪.‬‬
‫פעולות ממשק כוללות למשל סילוק אשפה‪ ,‬כמוקדי אכילה לעופות‪ ,‬או חישוף מצחייה‬
‫המושכת עופות‪ ,‬במיוחד במקרים של לינה משותפת‪.‬‬
‫באיזור ים המלח‪ ,‬בסמוך לשפך נחל צאלים‪ ,‬עתיד להיבנות מאגר עין גדי (איור ‪ .)1‬המאגר‬
‫יקלוט את קולחי מט״ש עין בוקק‪ ,‬הנמצא כ‪ 18-‬ק״מ דרומה‪ .‬נפחו יהיה ‪ 350,000‬קו״ב‪,‬‬
‫ושטח פני המים במפלס מלא ‪ 57‬דונם‪ .‬הקולחים‪ ,‬ברמה שניונית‪ ,‬ישמשו להשקיית מטע‬
‫תמרים סמוך בגודל ‪ 450‬דונם‪ .‬בסמוך לשטח בו יוקם המאגר נמצא מנחת בר יהודה‬
‫למטוסים קלים‪ .‬בבקע הסורי‪-‬אפריקני מתרחשת פעמיים בשנה נדידת עופות מסיבית‪,‬‬
‫מאירופה ואסיה לאפריקה וחזרה‪ .‬בין היתר נודדים לאורך הבקע עופות מים רבים – חסידות‪,‬‬
‫אנפות‪ ,‬וברווזים‪ ,‬הנוחתים לאורך ציר הנדידה במאגרים שונים‪ .‬נוכחות המאגר החדש לא‬
‫תשפיע כמובן על היקף הנדידה באיזור‪ ,‬אולם סביר מאד שהוא יהווה מקור משיכה לעופות‬
‫מים ועופות גדה רבים הנודדים מעליו‪ .‬לפיכך‪ ,‬בניית המאגר עשויה ליצור סיכון לכלי הטיס‬
‫עקב הגברת הסכנה להתנגשות עם עופות‪ .‬כדי למנוע מטרדי עופות העשויים לסכן כלי טייס‬
‫וחיי אדם נדרש פיתרון ממשקי הנותן מענה נקודתי לבעיה‪.‬‬
‫פתרונות‬
‫שיטת ממשק אחת המשמשת למניעת מטרדי עופות במאגרים הינה כיסוי ברשתות או‬
‫ביריעות‪ .‬כיסוי ברשתות נהוג במיוחד בבריכות מדגה‪ ,‬אולם הוא אינו מונע את נוכחות‬
‫העופות בסמוך למאגרים‪ ,‬אלא רק את גישתם למים‪ .‬כיסוי ביריעות מסתיר את מי המאגרים‬
‫כליל ומשמש פיתרון טוב יותר בהרחקת עופות‪ ,‬אולם גם הכיסוי וגם תהליך האחזקה הינם‬
‫יקרים מאד‪.‬‬
‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬
‫‪Department of Life Sciences‬‬
‫מאגר‬
‫עין גדי‬
‫מנחת‬
‫בר יהודה‬
‫איור ‪ .1‬מפת איזור המאגר‪.‬‬
‫לפני כעשור פותח על ידי חברת ‪ revo axeH‬בדנמרק פיתרון חדש לכיסוי מאגרים – כיסוי‬
‫באמצעות רכיבי פוליפרופילן משושים קטנים יחסית (‪ .)revocaxeH‬המוצר הושק החל מ‪-‬‬
‫‪ 2004‬וכיום משומש במאות מאגרי מים ברחבי העולם‪ .‬רכיבי ההקסקובר צפים על פני המים‬
‫בצפיפות ויוצרים משטח אחיד לכיסוי כל פני שטח המאגר‪ .‬פיתרון זה נוסה בהצלחה בחו״ל‪,‬‬
‫וגם במאגר אחד בישראל (מאגר זוהר ‪ 2‬בסמוך למושב איתן)‪ .‬יחידות ההקסקובר מובאות‬
‫במשאית השופכת אותן אל המאגר‪ ,‬והן צפות ומסתדרות בצפיפות ליצירת כיסוי כמעט‬
‫הרמטי את כל שטח המאגר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההקסקובר איננו אוטם את המים למגע עם‬
‫האויר‪ ,‬הוא מהווה פיתרון זול בהרבה מיריעות‪ ,‬וגם אחזקתו לאורך זמן זולה יותר‪ .‬עם ירידת‬
‫המפלס‪ ,‬פיסות ההקסקובר החיצוניות שוקעות אל הקרקע או היריעה התחתית‪ ,‬ועם עליתו‬
‫הן מוצפות ושבות להסתדר כחטיבה אחת צפופה‪.‬‬
‫הקסקובר משמש בעיקר למניעת אידוי ותהליכים כימיים וביולוגיים אחרים כמו פריחת אצות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הוא יכול גם לשמש פיתרון יעיל במניעת מטרדי עופות‪ .‬עופות נמשכים למאגרי‬
‫מים ממספר סיבות‪ :‬לחלק מהם מאגרים מהווים בית גידול טבעי ואף בלעדי‪ ,‬משמע – הם‬
‫אינם מסוגלים להתקיים בסביבות יבשתיות‪ .‬בנוסף – עופות רבים מוצאים במאגרים מזון‬
‫ומקלט מפני טורפים יבשתיים‪ .‬מאגרים מספקים מגוון רחב של מזון לציפורים‪ :‬דגים‪ ,‬רכיכות‪,‬‬
‫חומר צמחי‪ ,‬זחלי יתושים וחרקי מים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מגוון העופות במאגרים גדולים עשוי להיות‬
‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬
‫‪Department of Life Sciences‬‬
‫גבוה מאד‪ ,‬וככל שהמאגר מתאים למספר גדול יותר של מינים‪ ,‬כך יגדל גם מספר הפרטים‬
‫הנוחתים ושוהים בו‪.‬‬
‫להקסקובר מספר יתרונות במניעת מטרדי עופות‪ .‬היתרון הראשון הוא בנראות המאגר‬
‫ממבט על‪ .‬עופות מים הנודדים בגובה מבחינים בקלות וממרחק רב במאגרי מים עקב‬
‫השתקפות המים‪ .‬מגובה רב‪ ,‬מאגרים גדולים עשויים להיראות ממרחק של קילומטרים רבים‪,‬‬
‫ולמשוך אף להקות הנודדות במרחק רב מהם‪ ,‬אשר לצורך לינה או מילוי מאגרי השומן‬
‫לנדידה עשויות לשנות כיוון ולנחות במאגר‪ .‬משטח ההקסקובר מכסה את כל פני המאגר‬
‫ומשנה לחלוטין את הנראות שלו‪ ,‬מגוף מים למשטח שחור מחוספס חסר כל ערך ביולוגי‪.‬‬
‫ייתרון נוסף הוא מניעת גישה למים גם לעופות החיים בסביבה הקרובה או שהזדמנו אליה‬
‫במקרה‪ ,‬למשל סיקסקים או אנפיות בקר‪ .‬גם במקרה שמספר חלקיקי הקסקובר מתהפכים‬
‫על צידם וחושפים כתמי מים קטנים‪ ,‬אין בהם כדי לאפשר נחיתת עופות‪ ,‬או לכלכל אותם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ההקסקובר מונע התפתחות אצות או דגים במים‪ ,‬כך בהשוואה למאגרים חשופים‪,‬‬
‫מאגרים מכוסים עניים מאד במזון שהם יכולים להציע לעופות‪.‬‬
‫ניסיון בישראל‬
‫מאגר ״זוהר ‪2‬״ מכוסה בהקסקובר מזה כשנתיים וחצי‪ .‬מדידות השוואתיות (לפני ואחרי‬
‫הכיסוי) מראות כי לאחר הכיסוי חלה ירידה בכלורופיל‪ ,‬רמת האצות הכללית‪ ,‬חומר מוצק‬
‫מרחף‪ ,‬עכירות כללית‪ ,‬ריכוז זואופלנקטון‪ ,‬ריכוז חמצן מומס‪ ,‬וריכוז חיידיקים כללי‪ .‬אצות‬
‫וזואופלנקטון משמשים מזון לעופות מים מסויימים‪ ,‬למשל אגמיות ומינים שונים של ברווזים‬
‫מסננים הנפוצים מאד במאגרים בישראל‪ ,‬ולפיכך ירידה בערכיהם מורדיה את ערך המאגר‬
‫כמקור מזון עבור עופות‪.‬‬
‫ב‪ 18.3.15 -‬ביקרתי במאגר זוהר ‪ 2‬להתרשמות כללית‪ .‬לדברי האחראים מאז הכיסוי לא‬
‫התקבלו תלונות על מטרדי עופות במאגר‪ .‬הכיסוי במאגר זה יעיל מאד‪ ,‬למעט שטחים‬
‫חשופים קטנים מאד שאין בהם פוטנציאל למשיכת עופות‪ .‬במאגר נצפה נחליאלי לבן אחד על‬
‫אחד מהכיסויים בסמוך לשטח חשוף קטן‪.‬‬
‫יש לזכור כי מאגר זוהר ‪ ,2‬ששטחו שלושה וחצי דונם בלבד‪ ,‬קטן בהרבה מהמאגר העתידי‬
‫בעין גדי‪ .‬במאגר כזה עשויה להיות דינאמיקה אחרת של זרמים‪ ,‬וייתכן שבזמן רוחות חזקות‬
‫ייווצרו שטחים חשופים במאגר‪ ,‬אולם הדבר יוצר בעיה זמנית בלבד‪ :‬בזמן רוחות פיסות‬
‫ההקסקובר נדחפות זו על זו‪ ,‬אך בזכות המבנה הגאומטרי שלהן הן גולשות חזרה למים עם‬
‫שוך הרוחות‪ ,‬ויוצרות שוב שכבה אחת‪ .‬בהנחה שהמאגר יכיל כמות מספקת של רכיבי‬
‫הקסקובר‪ ,‬סביר מאד כי פוטנציאל המשיכה שלו לעופות יהיה נמוך מאד‪.‬‬
‫את יעילות השימוש בהקסקובר יש לפיכך לבחון לא רק כנגד מאגרים חשופים‪ ,‬אלא גם‬
‫בהשוואה לשטחי קרקע באותו הגודל‪ .‬סביר מאד שצפיפות העופות בשטח בעל גודל נתון‬
‫המכוסה פלסטיק תהיה נמוכה לא רק מצפיפות העופות במאגר חשוף‪ ,‬אלא גם משטח בן‬
‫אותו הגודל של קרקע חשופה‪ ,‬גם באיזורים צחיחים‪ .‬זאת מאחר שהמבנה הלא טבעי של‬
‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬
‫‪Department of Life Sciences‬‬
‫ההקסקובר יוצר סביבה כמעט סטרילית‪ ,‬בה כמות המשאבים ליחידת שטח (מזון‪ ,‬מסתור‪,‬‬
‫אתרי קינון וכו׳) נמוכה מאד גם בהשוואה לקרקע מדברית‪ .‬לפיכך‪ ,‬ייתכן כי מבחינת בטיחות‬
‫הטיסה בלבד‪ ,‬נוכחות מאגר מכוסה בהקסקובר תהיה עדיפה על נוכחות שטחים טבעיים‬
‫חשופים בסמוך למנחת‪ ,‬שם עשויים להמצא עופות מדבריים או עופות נודדים במהלך עונות‬
‫הנדידה‪.‬‬
‫בשורה התחתונה‪ ,‬להקסקובר יתרונות מוכחים בהרחקת עופות ממאגרי מים‪ .‬הערכתי היא‬
‫כי כיסוי מאגר עין גדי בהקסקובר יהווה פיתרון יעיל מאד לבעיות בטיחות העשויות לנבוע‬
‫מנוכחות עופות במאגר‪ ,‬מאחר שהכיסוי ימנע גישה של עופות למים‪ .‬השימוש בהקסקובר‬
‫יצמצם מאד את הסיכונים לכלי הטיס הממריאים ונוחתים במנחת בר יהודה‪.‬‬
‫ד״ר אייל שוחט‪ ,‬אקולוג‬
‫המחלקה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫מרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה‬
Dr. Eyal Shochat
Department of Life Sciences
‫בבליוגרפיה‬
.‫ נספח סביבתי נופי‬,‫גדי‬-‫ מאגר עין‬.2014 .‫מנינגר ד‬
.‫ במאגר זוהר ב׳ שפד״ן‬revo
axeH ‫ דוח מסכם – פיילוט כיסוי צף מסוג‬.2013 .‫פרקש א‬
Blackwell BF, DeVault TL, Fernández-Juricic E, Dolbeer RA. 2009. Wildlife
collisions with aircraft: A missing component of land-use planning for airports.
Landscape and Urban Planning 93:1-9.
Bruderer B, Liechti F. 1995. Variation in density and height distribution of nocturnal
migration in the south of Israel. Israel Journal of Zoology 41:477-487.
Cleary EC, Dolbeer RA, Wright SE. 2006. Wildlife Strikes to Civil Aircraft in the
United States 1990-2005. Other Bird Strike and Aviation Materials. Paper 7.
Dolbeer RA. 2006. Height distribution of birds recorded by collisions with civil
Aircraft. USDA National Wildlife Research Center - Staff Publications. Paper 500.
Liechti F, Bruderer B. 1995. Direction, speed, and composition of nocturnal bird
migration in the south of Israel. Israel Journal of Zoology 41:501-515.
Shirihai H. 1996. The birds of Israel. Academic Press, London.
‫‪Dr. Eyal Shochat‬‬
‫‪Department of Life Sciences‬‬
‫אייל שוחט – קורות חיים בקצרה‬
‫‪ – 1999‬סיום דוקטורט במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנושא אקולוגיה של‬
‫עופות ביערות קק״ל‪.‬‬
‫‪ – 200-2002‬פוסט‪-‬דוקטורט באקולוגיה אורבנית (‪)yHisaSo nrore tSixeHzirA‬‬
‫‪ – 2003-2005‬פוסט דוקטורט באקולוגיה של שריפות מבוקרות ומרעה ( ‪tSixeHzirA an‬‬
‫‪)amooaako‬‬
‫‪ – 2006-2008‬חוקר נלווה במכון הגלובאלי לקיימות (‪)yHisaSo nrore tSixeHzirA‬‬
‫‪ – 2009-2011‬חוקר במרכז הצפרות הישראלי (החברה להגנת הטבע)‬
‫‪ – 2014-2015‬מרצה בכיר נלווה במחלקה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫‪ – 2011-2015‬מנהל אקדמי – מרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה‬
‫פעילות נבחרת במסגרת זו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול סקרי עופות עבור מספר חוות טורבינות רוח בצפון ישראל‪ ,‬ניתוח‬
‫נתונים וכתיבת דוחות מסכמים‬
‫ניהול סקר העופות של המארג‪ ,‬פרוייקט הניטור הלאומי של המגוון‬
‫הביולוגי בישראל (האקדמיה למדעים)‬
‫ניתוח נתונים וכתיבת דוחות עבור רשות הטבע והגנים (ניטור ארוך‬
‫טווח של נשרים‪ ,‬ניטור קטות)‬
‫ניהול סקר מגוון ביולוגי בפארק אגם ירוחם עבור רשות הניקוז‬