Page 1 02.2014 TheMarker Magazine 118 "התקפלתי כמו אוריגמי" בעל

‫בעל עניין | איפה טעיתי‬
‫"התקפלתי כמו אוריגמי"‬
‫יוסי קוצ'יק‪ ,‬איש עסקים‪ ,‬יו"ר קבוצת ביטוח ישיר‪ ,‬בעל חברת יזמות ויעוץ ומומחה למשא ומתן‪ ,‬מילא בעבר‬
‫שורה של תפקידים במשרדי ממשלה‪ .‬בין השאר‪ ,‬שימש כמנכ"ל משרד הקליטה‪ ,‬סמנכ"ל במשרד הבריאות‪,‬‬
‫ובין ‪ 1999‬ל–‪ 2001‬גם כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופתו של אהוד ברק‪ .‬אחד מתפקידיו היותר זכורים‬
‫היה הממונה על השכר באוצר בשנים ‪ .1999–1994‬בתפקיד הזה גם למד לקח שמלווה אותו עד היום‬
‫מאת טלי חרותי–סובר‬
‫ה אתאו‪ ,‬י‬
‫רוא כס שלקה‪:‬‬
‫לת ו ל ר מו‬
‫ד ע וז ת ע‬
‫ד ה ב הח מו‬
‫ומ‬
‫י ש‬
‫מד ל יו ת שת‬
‫עו ה ק א ת ה‬
‫י ג‬
‫אנביי זי הבע ה?‬
‫ח נו הז‬
‫מ ל פ בר‬
‫וע הד‬
‫מה‬
‫"איך‬
‫ב‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫מישלטון הוק?"‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ע ם ראשוןמקומי שומתע‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫לי פצ "‪ .‬בום בת הח "כל‬
‫ל‬
‫שהארחוב‪ ,‬צה ב ‪.‬‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ני מתמודזו פעם ראמצלה‬
‫ד עם מ אשונהע‬
‫צב‬
‫כזה‬
‫"‬
‫כמה חודשים אחרי שנכנסתי לתפקיד‬
‫הממונה על השכר באוצר”‪ ,‬מספר יוסי‬
‫קוצ'יק‪“ ,‬החלו לצוץ הסיפורים על‬
‫חריגות שכר בשלטון המקומי‪ .‬איפה שלא‬
‫נגעתי ‪ -‬גיליתי שלא עמדו בכללים‪ .‬על‬
‫פי סעיף ‪ 29‬לחוק יסודות התקציב‪ ,‬הממונה‬
‫על השכר היה הגוף שאמור לאשר חריגות‪,‬‬
‫ואם נעשו ללא אישורו‪ ,‬עליו לטפל בהן‪ .‬אני‬
‫גיליתי שהמצב קשה במיוחד‪ .‬הפיקוח היה‬
‫די רופס מול מציאות שבה ראש עיר הנתון‬
‫ללחץ מצד קבוצות אינטרסים שונות מרגיע‬
‫אותן בעזרת פתרונות מקומיים (קרי‪ :‬שכר)‪.‬‬
‫הבנתי שצריך לטפל במצב והלכתי לפגוש‬
‫את מנכ”ל משרד הפנים דאז‪ ,‬יעקב אפרתי‪.‬‬
‫אחרי סדרה של דיונים סיכמנו שנוציא יחד‬
‫חוזר‪ :‬כל החריגות ‪ -‬שעות נוספות גלובליות‪,‬‬
‫תוספות ייחודיות וכו’ ‪ -‬בטלות מכאן ואילך‪.‬‬
‫החוזר יצא ואני הייתי מבסוט‪.‬‬
‫"הסתדרות הפקידים הכריזה מיד על סכ־‬
‫צילומים‪ :‬אייל טואג‪,‬‬
‫עופר וקנין ומוטי קמחי‬
‫‪118‬‬
‫‪TheMarker Magazine‬‬
‫‪ 02.2014‬‬
‫סוך עבודה ‪ -‬אבל זה היה צפוי‪ .‬מעבר לזה לא‬
‫קרה כלום‪ .‬עבר שבוע‪ ,‬עברו שבועיים‪ ,‬שלושה‪,‬‬
‫ואני כמעט שכחתי מהנושא‪ .‬יום אחד אני הולך‬
‫ברחוב בתל אביב ופוגש עיתונאית שיוצאת‬
‫ממשרדי מרכז השלטון המקומי שאומרת לי‬
‫'וואי וואי קוצ’יק‪ ,‬מה שמחכה לך'‪ .‬אני שואל‬
‫מה קרה והיא עונה‪ :‬אני יוצאת עכשיו מאסי־‬
‫פה במרכז השלטון המקומי‪ ,‬היו שם כמה מאות‬
‫אנשים‪ ,‬והם הולכים לאכול אותך‪ ,‬היא אמרה‪.‬‬
‫איך בדיוק? אני מתעניין‪ .‬כל השלטון המקומי‬
‫שובת החל מיום ראשון‪ ,‬השיבה‪ .‬בום‪ .‬נפלה עלי‬
‫פצצה באמצע הרחוב‪ ,‬זו פעם ראשונה שאני‬
‫מתמודד עם מצב כזה‪ .‬ואז הטלפון מצלצל‪ :‬שר‬
‫האוצר מבקש לראות אותך‪ .‬מתי? עכשיו‪ .‬אמרתי‬
‫לעצמי יופי‪ ,‬הוא מכיר את הנושא‪ ,‬הרי בייגה‬
‫שוחט היה ראש העיר ערד‪ .‬נכנסתי למשרדו‪ ,‬ואת‬
‫הסיטואציה הזו לא אשכח לעולם‪ :‬אני עומד ליד‬
‫הדלת ורואה את בייגה יושב על כסאו‪ ,‬מחזיק את‬
‫החוזר שלי ועל פנו הבעת השתוממות עמוקה‪:‬‬
‫מה הדבר הזה? מה בדיוק עבר לך בראש? הוא לא‬
‫אמר אף מילה אבל הבעת הפנים אמרה הכל‪ .‬לא‬
‫היתה ברירה‪ ,‬אספתי את הזנב‪ ,‬כינסתי את ראשי‬
‫השלטון המקומי בשבת בערב‪ ,‬והרבצתי מופע‬
‫התקפלות שלא היה מבייש אף נערת גומי או‬
‫עבודת אוריגמי‪ .‬מובן שביטלתי את מה שנכתב‬
‫בחוזר לחלוטין‪ .‬הפשלה הזו היתה מרוחה בכל‬
‫העיתונים‪ ,‬מכאן ועד הודעה חדשה‪.‬‬
‫“זו היתה טעות של טירון שלימדה אותי‬
‫שיעור ענק‪ :‬במערכות ממשלתיות אין דבר כזה‬
‫זבנג וגמרנו‪ .‬כל שינוי‪ ,‬בוודאי בסדר גודל כזה‪,‬‬
‫דורש עבודת הכנה מוקדמת‪ .‬צריך לזהות את‬
‫השחקנים‪ ,‬את האינטרסים‪ ,‬להבין את הפולי־‬
‫טיקה‪ ,‬מהם המנופים‪ ,‬ומה מקורות הלחץ המא־‬
‫פשרים את התנאים הנוחים להחלטה‪.‬‬
‫“הלקח נלמד‪ .‬בדיוק ארבע שנים ותשעה‬
‫חודשים מאוחר יותר‪ ,‬במארס ‪ ,1999‬נחתם‬
‫הסכם מרכזי שהסדיר במידה רבה את כל‬
‫הסכמי השכר בשלטון המקומי‪ ,‬ואת אופן הפי־‬
‫קוח עליהם‪ .‬לא שזה היה פשוט ‪ -‬חמש השנים‬
‫האלה לוו בעבודת הכנה נמרצת שכללה גם‬
‫מאבקים ושביתות‪ ,‬קרבות הדדיים ולפחות‬
‫התבטאות אחת לא מוצלחת שלי בעיתונות‪,‬‬
‫אבל בסופו של דבר מהשגיאה ההיא נוצר תה־‬
‫ליך שהביא לתוצאה טובה‪ .‬גם כשהעברתי את‬
‫המגזר הציבורי מפנסיה תקציבית לצוברת‪,‬‬
‫באחת הרפורמות הכי חשובות במשק‪ ,‬גם זה‬
‫היה תהליך שארך חמש שנים‪ .‬כחלק מהפ־‬
‫קת הלקחים לא כתבתי לאף אחד חוזר‪ :‬החל‬
‫מהראשון בחודש הבא אתה בפנסיה צוברת‪.‬‬
‫“אני רץ למרחקים ארוכים גם בחיי היום יום‪.‬‬
‫חשיבה למרחקים ארוכים וראייה אינטגרטיבית‬
‫היא הדרך לשנות את המגזר הציבורי”‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫איך‬
‫להתגבר‬
‫על פחד‬
‫קהל‬
‫מאת טלי חרותי–סובר‬
‫"‬
‫‪12‬‬
‫‪34‬‬
‫‪56‬‬
‫‪78‬‬
‫פחד קהל הוא מונולוג שלי עם עצמי‪,‬‬
‫חוויה שאני חווה בתוכי פנימה‪ ,‬מתוך‬
‫תחושה שהקהל בוחן אותי והכוחות לא‬
‫שווים"‪ ,‬אומר אייל אלון ‪ ,‬יועץ מס‪ ,‬סגן נשיא‬
‫לשכת יועצי המס ויו"ר ועדת מיסוי בלשכה‪.‬‬
‫"הסובל מפחד קהל נתון למעגל קסמים‪ :‬מח־‬
‫שבה מייצרת רגש‪ ,‬שמייצר פעולה שמייצרת‬
‫תוצאה ‪ -‬אני מרגיש חשוף‪ ,‬אני פוחד‪ ,‬אני מדבר‬
‫חלש וקטוע‪ ,‬לכן אני לא נשמע טוב‪ ,‬אני בי־‬
‫קורתי מאוד (“איזה גרוע הייתי”) ובפעם הבאה‬
‫זה יהיה יותר קשה‪.‬‬
‫הסימפטומים הפיזיים‪ :‬יובש בפה‪ ,‬דופק‬
‫מהיר‪ ,‬רעידות בידיים וברגליים‪ ,‬הזעה‪ ,‬מיתרי‬
‫קול רועדים‪ .‬הסימפטומים המנטליים‪ :‬מחשבות‬
‫קצרות ומהירות‪ ,‬אבדן זיכרון וריכוז‪ ,‬החושים‬
‫במודעות יתר‪ .‬נדמה לי שגם הקהל שומע את‬
‫דפיקות הלב שלי”‬
‫התערבבו בקהל‬
‫ודברו איתו‬
‫לפני ההרצאה‪.‬‬
‫זה נותן הרגשה‬
‫של היכרות‬
‫מוקדמת ומרגיע‬
‫הכינו ראשי‬
‫פרקים במבנה‬
‫משולש‪.‬‬
‫פתיחה‪,‬‬
‫התחייבות‬
‫על מה תדברו‬
‫וסיכום‬
‫התחילו‬
‫להרצות‬
‫בעמידה מאחורי‬
‫שולחן או‬
‫פודיום‪.‬‬
‫כך תסתירו‬
‫רעידות ברגליים‬
‫אילוסטרציה צילום‪ :‬גטי אימג'ס‬
‫נשמו עמוק‬
‫בהפוגות‬
‫ההסבר‪ .‬זה‬
‫מכניס חמצן לגוף‬
‫ומאט את הדופק‬
‫המהיר‪ .‬טעיתם?‬
‫נשמו עמוק‬
‫והמשיכו‬
‫הגיעו למקום‬
‫חצי שעה‬
‫לפני ההרצאה‪.‬‬
‫כך תכירו את‬
‫האולם ותוודאו‬
‫שהמצגת אכן‬
‫עובדת‬
‫קפצו במקום‬
‫או דפקו על‬
‫השולחן לפני‬
‫ההרצאה‪.‬‬
‫זה נותן תחושת‬
‫עוצמה‬
‫התחילו בחיוך‬
‫כך הקהל יחייך‬
‫אליכם בחזרה‪,‬‬
‫וזה מרגיע‪.‬‬
‫מקצוענים‬
‫יכולים לספר‬
‫בדיחה‬
‫דברו לאט‬
‫ובקול רם ואל‬
‫תקריאו מהכתב‪.‬‬
‫כשמדברים חלש‬
‫עלול להיווצר‬
‫גמגום אם‬
‫ההרצאה תופרע‬
‫בשאלה מהקהל‬
‫‪TheMarker Magazine 02.2014‬‬
‫‪119‬‬