‫נש‬
‫וי במנו‬
‫קו מ‬
‫די ה מ א ת ר יי קו ני‬
‫ס‬
‫ה‬
‫נש‬
‫וי במנו‬
‫נוסח עברי דורי פרנס‬
‫בימוי אלון אופיר‬
‫תפאורה לילי בן נחשון‬
‫תלבושות אורן דר‬
‫תאורה קרן גרנק‬
‫המשתתפים (לפי סדר הופעתם)‪:‬‬
‫מרי סמית לימור גולדשטיין‬
‫ברברה סמית אנדריאה שוורץ‬
‫ג'ון סמית שמואל וילוז'ני‬
‫סמל טרוטון עידו מוסרי‬
‫סטנלי גן נדב אסולין‬
‫צלם עיתונות איוון לוריא‬
‫סמל פורטרהאוס אלי גורנשטיין‬
‫בובי פרנקלין עמית רייס‬
‫ס‬
‫ה‬
‫מ א ת ר יי קו ני‬
‫ון סמית‬
‫עוזרת לבמאי כרמית חלק‬
‫עוזרת למעצבת התפאורה שרי גוליאט‬
‫ניהול ההצגה נאוה לוי‪/‬דפי אברבך‬
‫ניהול הבמה יוסי כוכבי‪ ,‬יניר בן יאיר‬
‫תאורן אלכסיי טרלצקי‬
‫סאונד אייל רייכשטט‬
‫הלבשה‪/‬אבזרים רותי לוי‪ ,‬כנען אליאל‬
‫איפור כל המחלקה‬
‫בניית התפאורה תיאטרונית‬
‫הוא אדם רגיל לחלוטין‪ ,‬בלי שום יחוד‪ ,‬לא בולט‪ ,‬נורמלי‪ ,‬שגרתי‪,‬‬
‫נהג מונית‪ ,‬וחי בלונדון‪ .‬יש לו רק סוד קטן אחד‪ :‬הוא נשוי באושר‬
‫לשתי נשים ופועל על פי לוח זמנים צפוף שמאפשר לו לתמרן בין‬
‫שני הבתים‪ .‬הצרות מתחילות כשהוא נאלץ לבלות לילה בחדר מיון‪,‬‬
‫שם מתגלות שתי הכתובות הסותרות; עובדה מתמיהה זו מעוררת‬
‫סימני שאלה אצל חוקרי המשטרה‪ .‬יחד עם שכנו העצלן הוא מסתבך‬
‫במסכת שקרים כדי לתרץ את מעשיו ולמנוע מנשותיו מלהיפגש‬
‫פנים אל פנים‪.‬‬
‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬
‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬
‫צלם ליאור נורדמן‬
‫הצגה ראשונה‪13.4.15 :‬‬
‫משך ההצגה‪ :‬כשעה ו‪ 35-‬דקות‪ .‬אין הפסקה‪.‬‬
‫קטעי המוסיקה נבחרו ונערכו על ידי הבמאי‬
‫אלון אופיר‪PUPPET ON A STRING :‬‬
‫ (ביל מרטין‪ ,‬פיל קולטר) בביצוע סנדי‬‫שואו ובגרסה תזמורתית של ‪FRANCK‬‬
‫‪ POURCEL‬ובקטע ‪ GOOFY‬מאת קליף ג'ונס‬
‫מחלקות הייצור של הקאמרי להצגה זו‪:‬‬
‫תפאורה ובמה ריבה גולדברג רוט‪ ,‬אלכס‬
‫גולדין‪ ,‬בן‪-‬יה הלוי ‪ /‬תלבושות ומתפרה‬
‫הדס אבנרי‪ ,‬אביב רון‪ ,‬מיכאל צ'בן ‪/‬‬
‫אביזרים אורלי שנברגר‪ ,‬רועי ואטורי ‪/‬‬
‫איפור רנה שפלר‪ ,‬לרה גולומב‪ ,‬מיכל‬
‫שביט‪ ,‬מיכל עשת‪ ,‬מיטל אייזנשטיין‪ ,‬אירה‬
‫סימנובה‪ ,‬חני שלום‪ ,‬קרן וילנסקי ‪ /‬פאות‬
‫מלאני קפלן‪ ,‬נטשה אוסמולובסקי‪ ,‬לנה‬
‫פרגמן‪ ,‬טניה רוזנשטיין‪ ,‬אירנה סגל‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לימור גולדשטיין‬
‫אלי גורנשטיין‬
‫עידו מוסרי‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫שמואל וילוז'ני‬
‫נדב אסולין‬
‫עמית רייס‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫הצחוק יפה לבריאות‬
‫אלון אופיר‬
‫מ‬
‫וזר לי לכתוב לתוכניה דווקא על קומדיה‬
‫של ריי קוני (היא הרי ממש לא זקוקה‬
‫לשום הסבר ובודאי שלא להסבר שלי)‪.‬‬
‫חברי לקומדיה‪ ,‬השחקנים‪ ,‬כתבו כבר על המתכון‬
‫המדויק והכמעט מדעי שריי קוני רוקח לכם הקהל‪,‬‬
‫ועל הוראות הבימוי הקפדניות ‪ -‬שמי שניסה בעבר‬
‫לסטות מהן נתקל עם הראש בקיר ‪ -‬ולכן לא אחזור על‬
‫כך‪ .‬אני כותב על הקומדיה הזאת מתוך כבוד והערכה‬
‫לאומנותו של קוני‪ ,‬וגם משום שלאחרונה הרביתי‬
‫לביים קומדיות (כנראה שהנהלות התיאטרון מוצאות‬
‫בי איש מקצוע יעיל בתחום ואין לי שום ויכוח על‬
‫השתלשלות האירועים הזאת)‪.‬‬
‫כשאני מסתכל אחורה על סיפור חיי‪ ,‬אני לא מוצא בו‬
‫הרבה רגעים מצחיקים‪ .‬להיפך! אז איך זה שדווקא לי‬
‫יצא “להתמחות” בז’אנר המסובך הזה במהלך הקריירה?‬
‫אולי מפני שהכאב הגדול בחיי‪ ,‬שלפעמים היה כבד‬
‫מנשוא‪ ,‬הוא זה שהוביל אותי למצוא משהו מצחיק‬
‫בכל סיטואציה אנושית‪ .‬הדבר התחדד לי כשהתחלתי‬
‫לעבוד עם רשף לוי‪ ,‬אח שותף לטרגדיה ולצחוק‪...‬‬
‫כשחקן השתתפתי במיגוון עשיר של קומדיות מאת‬
‫אוסקר ויילד‪ ,‬גולדוני‪ ,‬שקספיר כמובן‪ ,‬וכן קומדיות‬
‫נדב אסולין‬
‫‪6‬‬
‫שמואל וילוז'ני‬
‫מודרניות ותפקידים קומיים בדרמות‪ .‬ביימתי פעמיים‬
‫את ניל סיימון‪ ,‬פארסות שונות‪ ,‬קומדיות ישראליות‬
‫מקוריות וגם קומדיות מתורגמות ומעוברתות – באמת‬
‫מכל הסוגים‪ .‬ביימו אותי שני מאסטרים ישראלים‬
‫בקומדיה (עמרי ניצן ואילן רונן) עבדתי עם טובי‬
‫הקומיקאים בישראל (חנה מרון ז”ל וייבדלו לחיים‬
‫ארוכים חנה לסלאו‪ ,‬שמואל וילוז’ני‪ ,‬יעקב כהן‪ ,‬דבורה‬
‫קידר‪ ,‬יוסי גרבר‪ ,‬אילן דר‪ ,‬אבי קושניר‪ ,‬מיקי קם‪ ,‬דב‬
‫נבון‪ ,‬עידן אלתרמן‪ ,‬אודיה קורן‪ ,‬נתן דטנר‪ ,‬שלמה‬
‫וישינסקי וזו באמת רק רשימה חלקית!!) מכולם‬
‫למדתי את מה שאני יודע היום בוודאות‪ :‬אין להקל‬
‫ראש בקלות הדעת‪.‬‬
‫קומדיה היא כמו מוסיקה‪ :‬זה מצחיק או לא מצחיק!‬
‫ממש כמו שתו מוסיקלי הוא מדויק או מזויף‪ .‬אין‬
‫אמצע‪ .‬בדרמה יש אולי מקום לסימני שאלה והנאת‬
‫הקהל היא אמורפית ובהחלט יכולה להיות נתונה‬
‫לפרשנות המתבונן מהצד‪ .‬בקומדיה התשובה מיידית‪,‬‬
‫ברורה ולעיתים אכזרית‪ :‬זה מצחיק או לא מצחיק!‬
‫כצופה‪ ,‬הדרמה גורמת לך להסתגר ולהסתכל פנימה אל‬
‫עצמך‪ ,‬הקומדיה גורמת לך לחבור אל אלה שיושבים‬
‫לידך ולצחוק‪ .‬אתה יכול לבכות לבד בבית‪ ,‬או לשבת‬
‫בחברת קהל מדולדל באולם התיאטרון ולהתרגש‬
‫מדרמה‪ ,‬אבל קומדיה טובה זקוקה לאולם גדול‪ ,‬הרבה‬
‫עידו מוסרי‪ ,‬אלי גורנשטיין‬
‫קהל ובצפיפות‪-‬מה‪ ,‬כדי שבאמת תרגיש נוח לצחוק‪.‬‬
‫קל לבכות לבד‪ ,‬אבל קשה מאוד לצחוק לבד‪.‬‬
‫הדרמה היא אירוע אישי‪ ,‬פנימי ואינדיבידואלי –‬
‫הקומדיה היא אירוע חברתי‪.‬‬
‫כיוון שאני חושב שתיאטרון בכלל הוא אירוע חברתי‬
‫קהילתי‪ ,‬אני מייחס חשיבות רבה לקומדיה במרקם‬
‫החברתי‪ .‬וכיוון שאנחנו עדיין חברה שסועה ומפולגת‪,‬‬
‫הקומדיה היא אחד הכלים החשובים לאחות את‬
‫הקרעים‪ .‬לא משנה כמה הרמות גבה ומבטי זלזול‬
‫(והאמינו לי היו הרבה כאלה) אסבול מקולגות‪ ,‬מלומדי‬
‫תיאטרון ומבקריו לגבי נחיתותו של הז’אנר‪ ,‬אני‬
‫יכול להשיב לאותם מבקרים ולדבר איתם בלהט על‬
‫נחיצותו של הז’אנר!‬
‫אני יכול לומר לכם מניסיון שכשאני מביים דרמה‬
‫והחזרות מוצלחות – אני בדיכאון כל תקופת החזרות‬
‫וכשאני מביים קומדיה והחזרות מוצלחות‪ ,‬החיוך‬
‫נכנס אל חיי ומנחם גם את הפינות הכואבות ביותר‬
‫בליבי‪ .‬אני שואב אופטימיות מיום עבודה מצחיק‪ ,‬כדי‬
‫להתמודד עם המציאות הקשה שבה אנחנו חיים ועם‬
‫המקצוע ההפכפך והבלתי אפשרי שלנו‪ .‬נכון שהעבודה‬
‫על הקומדיה היא אפורה ומדויקת וגם מתישה ברוב‬
‫המקרים‪ ,‬אבל כשזה עובד והשחקנים מצליחים לדייק‬
‫ולמצוא את השעשוע גם בסיטואציות הכואבות ביותר‪,‬‬
‫אתה מקבל קצת פרופורציות על החיים ולומד להעריך‬
‫את כוחו הבלתי מנוצח של הצחוק‪.‬‬
‫צחוקו של הקהל בהצגות שלי הוא אחד הדברים שאני‬
‫הכי גאה בו ביצירתי‪ .‬הצחוק אינו מובן מאליו‪ .‬צריך‬
‫להכיר טוב טוב את הקהל שלך כדי לדעת מה מצחיק‬
‫אותו ואיך‪ .‬בכל פעם שקראתי ביקורת לא מחמיאה‬
‫על אחת הקומדיות שביימתי‪ ,‬הלכתי בערב לאולם‬
‫התיאטרון והתמלאתי אושר מתגובות הקהל הממלא‬
‫את האולם מפה לפה‪ .‬והרי אם זה לא היה מצחיק‪,‬‬
‫אותה הצגה לא הייתה משחקת ערב ערב מאות פעמים‬
‫גם בעיר הגדולה וגם בפריפריה‪.‬‬
‫הדבר המוזר ביותר שגיליתי‪ ,‬קהל יקר‪ ,‬הוא שדרמה‬
‫המבוצעת רע‪ ,‬יכולה להיות דבר מצחיק מאוד (!!!)‬
‫ואילו קומדיה שמבוצעת רע‪ ,‬היא אחד הדברים‬
‫העצובים שאפשר לתאר… אני מקווה שתקראו זאת‬
‫אחרי שתצחקו להנאתכם בהצגה (אם לא‪ ,‬אוי לי ולכל‬
‫העושים במלאכה)‪ ,‬וגם אם תשכחו אותה מהר מאוד‪,‬‬
‫אני מקווה שהחיוך שהיא תעניק לכם יישאר על פניכם‬
‫זמן מה וימתיק לכם את שגרת החיים המאתגרת כל‬
‫כך בארצנו‪.‬‬
‫כי כבר אמרו וכבר רשמו הרופאים והרוקחים‪:‬‬
‫הצחוק יפה לבריאות!!!‬
‫‪7‬‬
‫ששת הכללים של הפארסה‬
‫הקדמה להגדיר את כללי הפארסה זה בערך כמו‬
‫להגדיר את כללי החיים‪ .‬מאיפה מתחילים ועל מה‬
‫מדלגים?‬
‫על כל פנים‪ ,‬לפני שאני חושף את המתכון שלי‪,‬‬
‫הייתי אומר שהפארסה משתרעת על פני שטח‬
‫גדול‪ .‬יש איזו נקודה שבה הקומדיה הופכת לפארסה‬
‫ואז היא מתפצלת לכל מיני משעולים – שלי הוא‬
‫אחד מהם‪.‬‬
‫העלילה קודם כל העלילה – אני לא מחפש‬
‫עלילה לקומדיה או סיפור מצחיק‪ .‬אני מחפש משהו‬
‫שבפוטנציה הוא בעצם טראגי‪ .‬באופן בסיסי אני‬
‫מאמין שהפארסות הטובות ביותר הן טרגדיות‪.‬‬
‫העלילה בפארסה טובה‪ ,‬ואפילו הדיאלוג‪ ,‬יכלו בקלות‬
‫להשתבץ במחזה המוגדר כטרגדיה‪ .‬ברוב הטרגדיות‬
‫הנושא הוא מאבקו של היחיד נגד כוחות כבירים‬
‫ונסיונותיו להילחם בהם‪ .‬גיבור הטרגדיה‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬מתענה בשל מגרעות באופיו ובשל אי יכולתו‬
‫להתגבר על מגבלותיו במצבי‬
‫ ריי קוני‬
‫לחץ‪ .‬זה לדעתי מסכם את‬
‫רוב הפארסות שלי! בעצם‪,‬‬
‫ככל שאני מרבה לחשוב על זה‪ ,‬יותר ויותר נראה לי‬
‫שלפארסה יש מכנה משותף רחב יותר עם הטרגדיה‬
‫מאשר עם הקומדיה‪ .‬הקומדיה מטפלת בדמות‬
‫יוצאת דופן בסיטואציה יומיומית‪ .‬הפארסה‪ ,‬לעומת‬
‫זה (והטרגדיה)‪ ,‬מטפלת באנשים רגילים שמנסים‬
‫להתמודד עם סיטואציות יוצאות דופן‪.‬‬
‫במחזה "נשוי במנוסה"‪ ,‬למשל‪ ,‬הגיבור הוא‬
‫ביגמיסט‪ .‬הסיטואציה בחיים האמיתיים היא בהחלט‬
‫טראגית עבור כל הנוגעים בדבר‪ .‬במחזה שלי בחרתי‬
‫לא להתמקד בטרגדיה אבל הקהל מבין באופן‬
‫אינטואיטיבי מה מוטל על הכף‪.‬‬
‫הדמויות הדמויות חייבות להיות אמיתיות‬
‫ומוכרות‪ ,‬לכן המשחק חייב להיות לגמרי כן ואמיתי‪.‬‬
‫כמובן שהשחקן יכול להיות אמיתי רק אם המחזאי‬
‫מספק לו דמות ויחסים שיכולים לתמוך בהצגה‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬גם המחזאי חייב להיות כן ואמיתי למרות‬
‫הסיטואציות המתוחמנות‪ ,‬למרות התחבולות‬
‫אנדריאה שוורץ‪ ,‬שמואל וילוז'ני‬
‫‪8‬‬
‫המומצאות‪ .‬מדובר באנשים מן השורה‪ ,‬שנקלעו‬
‫למצב טראגי שאינו בשליטתם‪ ,‬והם מתקשים להכיל‬
‫אותו ולהתמודד אתו‪.‬‬
‫שיכתוב הנכונות לשכתב את מה שכתבת‬
‫חשובה מאין כמותה‪ .‬אני‪ ,‬למשל‪ ,‬לעולם לא‬
‫מצליח לקלוע לנוסחה האופטימלית כבר בגירסה‬
‫הראשונה‪ .‬עד שהמחזה עולה על בימת התיאטרון‬
‫המקצועי הוא עובר כל מיני שלבים ובדרך צובר‬
‫דייקנות‪ ,‬אלגנטיות ואמינות‪ .‬בשלב הראשון אני‬
‫מקשיב לטקסט כפי שקורא אותו צוות נבחר של‬
‫שחקנים‪ .‬ואז אני מחזיר אותו לשולחן הכתיבה‪,‬‬
‫מוחק קטעים‪ ,‬בונה מחדש תמונות שלמות‪ ,‬מוסיף‬
‫או מוריד דמויות‪ ,‬ועושה כל מה שנראה לי נחוץ‬
‫כדי לשרת את צרכי המחזה עד שהוא מושלם‪ ,‬ככל‬
‫שאני מסוגל להגיע לשלמות‪.‬‬
‫ליהוק ליהוק נכון חיוני ביותר להצלחת המחזה‪.‬‬
‫בגלל הצחוקים שהמחזה מעורר נוטים לעיתים‬
‫לחשוב שצריך ללהק שחקנים קומיקאים‪ .‬תאמינו‬
‫לי – אסון בדוק! הפארסה מיועדת לשחקנים שיכולים‬
‫לשחק טרגדיה – וזו רק הדרישה הראשונה‪ .‬יש ללהק‬
‫שחקנים שיש להם הטכניקה הנכונה‪ ,‬יכולת התמדה‬
‫וכושר עמידה‪ ,‬שחקנים כנים‪ ,‬דייקנים‪ ,‬זריזים‪,‬‬
‫חרוצים ומיומנים‪ ,‬ומעל לכל חשוב שיהיו מחוננים‬
‫ברוח נדיבה‪ .‬פארסה היא עבודת צוות‪ ,‬אין מקום‬
‫להתגדר במונולוגים יפים‪ .‬השפה היא יומיומית‪.‬‬
‫הדמויות לא ניצבות במרכז הבמה‪ ,‬באור הזרקורים‪.‬‬
‫הן מתרוצצות נואשות כדי לצאת מסבך המצבים‬
‫האומללים אליהם נקלעו‪.‬‬
‫זמן אני דוגל בזמן אמת‪ .‬השעתיים בתיאטרון‬
‫הן השעתיים בחיי הדמויות‪ .‬כשמתחילה המערכה‬
‫השנייה הדמויות נמצאות בדיוק במקום בו היו בסוף‬
‫המערכה הראשונה‪ .‬והפעולה נמשכת‪ .‬זה תובעני‬
‫מאד לגבי המחזאי‪ .‬המחזה כולו מתרחש באותו חלל‪,‬‬
‫ושם‪ ,‬באותו מקום‪ ,‬מתחוללת הדרמה‪ ,‬מתעוררים‬
‫הצחוקים‪.‬‬
‫אינטליגנציה ולבסוף‪ ,‬לעולם אל תזלזלו‬
‫באינטליגנציה של הקהל שלכם‪ .‬נראה לי שהקהל‬
‫אוהב לעבוד בשביל הצחוקים שלו‪.‬‬
‫נכתב עבור "הטלגרף"‪12.3.2014 ,‬‬
‫לימור גולדשטיין‪ ,‬שמואל וילוז'ני‬
‫‪9‬‬
‫הפארסה היא מהות התיאטרון‪.‬‬
‫עשה אותה מעודנת יותר והיא הופכת לקומדיה‪.‬‬
‫עשה אותה אכזרית יותר והיא הופכת לטרגדיה‪ / .‬גורדון קרייג‬
‫פארסה‬
‫ל‬
‫אנשים יש רגשות עזים כלפי הפארסה‪ .‬או‬
‫שהם שונאים אותה ומזלזלים בה כתופעה‬
‫מעצבנת‪ ,‬נמוכה וסרת‪-‬טעם‪ ,‬או שהם‬
‫אוהבים אותה ורואים בה ז'אנר שהוא לא רק מספק‬
‫ומשעשע‪ ,‬אלא גם מורכב מאד‪ ,‬ובמיטבו ‪ -‬דוגמה‬
‫נפלאה לאומנות הבמה‪.‬‬
‫לדברי המזלזלים‪ ,‬הפארסות מאוכלסות בדמויות לא‬
‫אינטליגנטיות‪ ,‬בסיטואציות בלתי מתקבלות על הדעת‪,‬‬
‫ובמטרות בלתי אפשריות‪ .‬כקומדיות‪ ,‬הן מטורפות‬
‫מדי‪ ,‬אין להן אחיזה במציאות‪ ,‬והן נשענות בעיקר על‬
‫סלפסטיק; כדרמות‪ ,‬הן לגמרי לא ריאליסטיות; כמופעי‬
‫בידור יש בהן יותר מדי דלתות נפתחות ונסגרות והרבה‬
‫מדי מכנסיים משולשלים‪.‬‬
‫שמואל וילוז'ני‪ ,‬נדב אסולין‬
‫או שאוהבים את זה‬
‫או ששונאים את זה‬
‫לעומתם‪ ,‬המצדדים‪ ,‬רואים את הדברים בצורה שונה‬
‫לגמרי‪ .‬לגביהם‪ ,‬יופיה של הפארסה טמון בטון הקליל‪,‬‬
‫הרענן‪ ,‬בקומיות האינטנסיבית‪ ,‬בעלילה השוצפת ללא‬
‫רחם ובהומור המוגזם‪.‬‬
‫אוהבי הפארסה מבינים שמה שנראה לכאורה על פני‬
‫השטח כחומר קליל ואוורירי‪ ,‬הוא בעצם יצירה מורכבת‬
‫ומדוייקת מאד‪ ,‬מבחינת המבנה‪ ,‬היחסים‪ ,‬ומה שהכי‬
‫חשוב‪ ,‬התזמון‪.‬‬
‫מה זה פארסה? הלקסיקונים מגדירים את הפארסה‬
‫כצורה פופולרית של הקומדיה‪ ,‬שמעוררת צחוק על ידי‬
‫מגע פיסי בין דמויות הנתונות במצבים מאולצים ובלתי‬
‫מתקבלים על הדעת‪ ,‬הומור בוטה ושנינה מוקצנת‪,‬‬
‫המוניות הלונדוניות‬
‫הפארסה החילונית של התקופה עסקה בנושאים כמו‬
‫עלילה מסובכת‪ ,‬מגוחכת וריקה‪ .‬המושג נגזר מן המילה‬
‫ניאוף וצביעות‪ .‬כתב היד העתיק ביותר שנותר עד היום‬
‫הלטינית ‪ FACIRE‬שפירושה למלא‪ ,‬להוסיף‪ .‬מקורו של‬
‫הוא מחזה פלמי בן המאה ה–‪" ,13‬הילד והעיוור"‪.‬‬
‫המונח בקטעי ההסבר והפרשנות שנוספו לליטורגיה‪.‬‬
‫הפארסות הרומיות חילחלו לתוך הקומדיה דל'ארטה‬
‫ובתיאטרון ‪ -‬הוספת תמונות קומיות ויסודות פארסיים‬
‫של תקופת הרנסנס באיטליה והשפיעו בצורה ברורה‬
‫שנשזרו לתוך המחזות הכנסיתיים כדי לענג ולשעשע‪.‬‬
‫גם על יצירתו של שקספיר‪.‬‬
‫סוגים מוקדמים של פארסה נכללו במחזות הסאטיר‬
‫את שורשי הפארסה הצרפתית אפשר למצוא בסאטירה‬
‫היווניים ובמחזות האטלנה הרומיים‪ .‬אריסטופנס‪,‬‬
‫הדתית או הפוליטית ובקומדיה דל'ארטה שהשפיעה על‬
‫פלאוטוס וטרנס הכניסו יסודות פארסיים רבים‬
‫יצירותיו של מולייר ועל כותב הפארסות הפורה ביותר‪,‬‬
‫למחזותיהם‪ .‬הפארסה היתה יסוד אופייני גם במחזות‬
‫פדו‪ ,‬שכתב בימי חייו ‪ 40‬פארסות‪ .‬למרות אילן היוחסין‬
‫הכנסיתיים של ימי הביניים‪.‬‬
‫היווני‪ ,‬הרומי והאיטלקי‪ ,‬הפארסה לא התגבשה כז'אנר‬
‫לעצמו עד המאה ה‪ .15-‬היתה זו צרפת שהשתמשה‬
‫לראשונה במושג פארסה‪ ,‬כדי להגדיר יצירה שיש בה‬
‫מעשי ליצנות‪ ,‬אקרובטיקה וניאוף‪ .‬הפארסה הצרפתית‬
‫התפשטה במהירות ברחבי אירופה והתחזקה מאד‪.‬‬
‫במאות ה‪ 18-‬וה‪ 19-‬הוצגו פארסות של לאביש ופדו‬
‫שהפכו להצלחות אדירות‪.‬‬
‫עד סוף המאה ה‪ 19-‬תפסה הפארסה את מקומה‬
‫ושיחקה תפקיד חשוב במשיכת קהלים לתיאטרון‪.‬‬
‫באנגליה ובארה"ב התפשט הנוהג של הצגת פארסות‬
‫קצרות כבידור קל לאחר הטרגדיות הכבדות והארוכות‪.‬‬
‫אחד הידועים ביותר בין כותבי המערכונים האלה היה‬
‫ויליאם ס‪ .‬גילברט‪ ,‬מן הצמד גילברט וסאליבן‪.‬‬
‫בתחילת המאה ה‪ 20-‬החל תור הזהב של הפארסה‬
‫יקרי‬
‫החוקים הנהוגים‬
‫האנגלית שהולידה כותבים כמו בן טראוורס‬
‫בענף המוניות בלונדון נקבעו לפני‬
‫והפארסות של האולדוויץ'‪ .‬המסורת של כתיבת‬
‫כארבע מאות שנה‪ ,‬עוד בימי הכרכרות‬
‫פארסות לא פסקה במרוצת המאה ה‪20-‬‬
‫הרתומות לסוסים‪ .‬הרשיון לנהג מונית מונפק‬
‫וגם לאחריה‪ .‬דוגמאות מובהקות הם‬
‫האחראי‬
‫אחת לשלוש שנים ע"י הגוף הריבוני‬
‫מחזותיהם של דריו פו‪ ,‬ג'ו אורטון‪,‬‬
‫הוטלה‬
‫‪1843‬‬
‫לתחבורה בלונדון רבתי‪ .‬החל משנת‬
‫ריי קוני ומייקל פריין‪ .‬כיום נוטים‬
‫חובה על כל נהג לשאת תגית מתכת עליה מופיע‬
‫להשתמש במונח פארסה‬
‫מספר הרשיון‪ .‬נוהג זה רווח עד היום‪ .‬את נהגי המוניות‬
‫בעיקר בהקשר למחזות של‬
‫מלווים כל מיני מיתוסים שרובם התגלו כבדיות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫חדר המיטות‪ ,‬בהם המוטיב‬
‫לא מצויין בשום מקום שהמונית חייבת להיות שחורה‪ ,‬אבל‬
‫המיני הוא הסממן‬
‫כשהופיעו המוניות הממונעות הראשונות יצא לשוק פס ייצור‬
‫החשוב ביותר‪.‬‬
‫של מוניות שחורות ומי שחשק בצבע אחר‪ ,‬היה צריך להוסיף על‬
‫המחיר‪ .‬וכך במשך שלושה עשורים היו כל המוניות הלונדוניות‬
‫שחורות‪ .‬מסוף שנות ה‪ 70 -‬הן מופיעות בכל מיני צבעים‪ ,‬כולל‬
‫‪BREWER'S‬‬
‫עפ"י‬
‫מונית‬
‫פרסומות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לציין כי מעולם לא נקבע בחוק שנהג‬
‫‪THEATRE DICTIONARY /‬‬
‫חייב להחזיק אתו תמיד בתא המטען חבילת חציר‪ ,‬למרות שהנהג‬
‫‪THE CONCISE OXFORD‬‬
‫הקדום‪ ,‬כלומר‪ ,‬העגלון של הכרכרה הרתומה לסוסים‪ ,‬היה מחוייב לוודא שיש‬
‫‪COMPANION TO THE‬‬
‫אתו כמות מספקת של שיבולת שועל כדי להאכיל את סוסיו באמצע היום‪.‬‬
‫‪THEATRE‬‬
‫דרך אגב‪ ,‬באופן היסטורי‪ ,‬הגרעין הקשה של נהגי "המוניות השחורות" בלונדון‬
‫היו יהודים תושבי אזור אסקס‪ .‬בצהריים יכולת לפגוש אותם במסעדת רובין‪,‬‬
‫אוכלים סנדוויץ' כשר של בשר בקר משומר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫"או שאני על המונית וטס‬
‫לחזור למיטה עם מרי‪ ,‬או‬
‫שאני על המונית וטס לחזור‬
‫למיטה עם ברברה‪".‬‬
‫א‬
‫ח"י פעמיים‬
‫שמואל וילוז'ני‬
‫‪12‬‬
‫מה מצחיק אותנו?‬
‫ני שמואל מהתנ"ך‪ ,‬וילוז'ני מהשואה‪ ,‬נולדתי‬
‫ומאז אני ח"י‪ ,‬מבלי לפגוע בזכויות‪ .‬בפנים‬
‫יהודי בחושך‪ ,‬בחוץ משרתם של שני אדונים‪ ,‬משחק‬
‫בתקופה של ציד מכשפות על כן מראש מבקש מחילה‪,‬‬
‫אני הקמצן ולא אפרט – עוד ועוד‪ ...‬באופן רשמי‪,‬‬
‫אחרי שסיימתי את לימודי ב"בית צבי" ב‪,1979-‬‬
‫איבדתי את בתוליי באורגיה סקספירית‬
‫טרוילוס וקרסידה‪ .‬היה זה בתיאטרון‬
‫הלאומי‪ ,‬שחקן צעיר וטמבל כמו יושה עגל‪.‬‬
‫עדיין האמנתי שאמנות זה כמו חלום ליל‬
‫קיץ‪ .‬תמיד הייתי כמו המלט מתלבט וחולם‬
‫אל הארץ המובטחת‪ .‬לאור המצב‪ ,‬אני חושב‬
‫שהגיע הזמן לפתוח בחקירה חוזרת בעניין‬
‫מותו המקרי של אנרכיסט מפוקפק‪ .‬היתה‬
‫זו תקופה של מהפיכה מוניציפלית‪ ,‬שמתי אבנים‬
‫בכיסים‪ ,‬בחרתי כמה בחורים טובים וקדימה‪...‬‬
‫יורדים העירה‪ ,‬להצביע למועצה‪ .‬על הדרך נכנס‬
‫לבית ספר לנשים ודופק שם את כל חוות החיות‪ .‬על‬
‫זה משלם את המחיר עם נידוני אלטונה‪ ,‬מוצא להורג‬
‫במר סליק ומחליט לפתוח פרק ב'‪ :‬שולח לפילומנה‬
‫מכתבי אהבה‪ ,‬הולך לחפש זהב טורקי (פלופ ידוע‬
‫מראש) ואף מילה על תעלת בלאומילך‪ ,‬חפירה ללא‬
‫הפסקה‪ .‬אני אסיר בלב העיר‪ ,‬גר בסוג של בונקר‪,‬‬
‫אבל למה להיות אנטי? אז לרזומה‪ ,‬החלפתי גם‬
‫בעקר בית* שחקן שחלה‪ .‬תשאלו את איחש פישר‬
‫שנפל לו הקטן לאסלה‪.‬‬
‫מנויים יקרים אל בזעמכם הפעם אם חטאתי חטא‬
‫לטעם בסטנד‪-‬אפ‪ ,‬היה זה למותב בלבד**‪ .‬העולם‬
‫כולו גשר צר מאד והעיקר זה כסף עובר ושווא‪ .‬לכן‬
‫מראש אני עושה קיזוז‪ ,‬בלי הבט אחורה בזעם‪ ,‬אבל‬
‫כל הזמן מאחורי הקלעים יש לי יתוש בראש‪ :‬מה זה‬
‫הגיל הנכון לאהבה? תשאלו את שר האוצר לשעבר‪.‬‬
‫הלילה ה‪ 12-‬הגיע‪ ,‬חייב לעוף‪ .‬החיים הם בסך הכל‬
‫קומדיה של טעויות‪ .‬אז מה היה לנו פה? שחקן‬
‫המקפץ על הבמה לאורך ‪ 36‬הצגות ב–‪ 36‬שנה‪.‬‬
‫גיבוב בלי פשר של שצף קצף ומתנדף‪.‬‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬אני מחפש את הכתובה שלי ולא מוצא!‬
‫*עקר בית לא כלול במניין פעמיים ח"י כי הייתי‬
‫שחקן מחליף ‪ ** /‬מותב – הרכב מסויים של‬
‫שופטים‪ .‬מארמית – מושב‪.‬‬
‫"עבודה? אני אחד‬
‫מההשגים הגדולים של‬
‫הממשלה‪ ,‬אני מובטל זמנית‬
‫ואני שוקל קביעות‪".‬‬
‫כ‬
‫שחקן‪ ,‬שרוב תפקידיו בתיאטרון היו בעלי‬
‫אופי קומי‪ ,‬מאז ומתמיד משך אותי להבין מה‬
‫מצחיק את הקהל? האם הצחוק ניתן לחיזוי מדוייק?‬
‫כשניגשתי לעבודה על "נשוי במנוסה" קראתי את‬
‫הוראות הבמה ונדהמתי‪ .‬ריי קוני מחייב את הבמאי‬
‫ואת השחקן למלא במדוייק אחר הוראות המחזאי‪,‬‬
‫ולא מפני שיש לאיש שגעון גדלות‪ ,‬אלא‬
‫מפני שהוא רושם מתכון שאין לסטות‬
‫ממנו‪ .‬הוא הכתיב מיפרט מדוייק‪ ,‬כולל‬
‫סימני פיסוק וסימני שאלה‪ ,‬הוראות איפה‬
‫לשבת ועל איזה משפט‪ ...‬בקיצור‪ ,‬ארוע‬
‫שלא משאיר מקום לאינטרפרטציה‪ ,‬או‬
‫במלים אחרות‪ ,‬ממש פרטיטורה מדוייקת‪.‬‬
‫בקומדיות של מולייר‪ ,‬ניל סיימון‪,‬‬
‫שקספיר‪ ,‬חנוך לוין‪ ,‬שיצא לי לשחק בהן‪,‬‬
‫חדר החזרות הופך למעבדה של המצאות‬
‫ופרשנויות לסיטואציות הכתובות‪ .‬ריי קוני‬
‫מכתיב הוראות הכנה ממש כמו מתכון לעוגה‪ .‬אם‬
‫תסטה ממנו‪ ,‬ולו בגרם אחד‪ ,‬אל תתפלא שיצאה‬
‫לך פשטידה‪ .‬ולדוגמה‪" :‬סטנלי חוטף את העיתון‪,‬‬
‫הוא מסיר את העמודים הראשונים ונותן את שאר‬
‫הדפים למרי‪ .‬מרי ופורטרהאוס עומדים לפני הספה‬
‫ובוהים‪ ,‬בזמן שסטנלי מתרץ את מעשיו ב"נאמבר"‬
‫דפי‪-‬עיתון‪ :‬הוא מקפל את הדפים החיצוניים מספר‬
‫פעמים ואז קורע בהם כמה חורים‪ .‬אז הוא מקפל‬
‫את העיתון להראות סדרה של חורים‪ .‬כשהוא רואה‬
‫את מרי ופורטרהאוס מתנודדים לעברו בבלבול‬
‫גמור‪ ,‬הוא זורק את העיתון לפח‪ .‬אז הוא חוזר‬
‫לעמוד בין מרי לפורטרהאוס‪( ".‬תרגום‪ :‬דורי פרנס)‬
‫נו‪ ,‬שאלתי את עצמי "זה יצחיק?" הרי אי אפשר‬
‫לזוז בתוך זה‪ .‬איך דבר כל כך תבניתי ומקובע אמור‬
‫להצחיק את הקהל? במהלך החזרות נוכחתי לדעת‬
‫עד כמה הפארסה היא עניין מדוייק ורציני‪ .‬מסתבר‬
‫שריי קוני יודע היטב את מלאכתו ולנו נשאר רק‬
‫לבצע את הוראותיו בקנאות‪ ,‬בלי להתפתות‬
‫לאלתורים‪ .‬אין בהצגה רגע אחד מאולתר‪ ,‬אין רגע‬
‫אחד שלא עבדנו עליו בחזרות שוב ושוב‪ ,‬אפילו אם‬
‫תהיה לכם התחושה כאילו הוא הומצא ממש עכשיו‪,‬‬
‫לעיניכם‪ ,‬לכבוד הערב הזה בו אתם‪ ,‬קהל נכבד‪,‬‬
‫צופים בהצגה‪ .‬אז שתהיה לכם צפייה מצחיקה‪.‬‬
‫נדב אסולין‬
‫‪13‬‬
‫ב‬
‫הפרטיטורה של קוני‬
‫עידו מוסרי‬
‫״יש גבול כמה רפש‬
‫אפשר לשפוך על‬
‫המשטרה‪ .‬אני שוטר מאה‬
‫אחוז נורמלי ונורמטיבי‪..‬״‬
‫‪14‬‬
‫ה‬
‫רומן שלי עם וילוז'ני התחיל ב‪ 2003-‬ב"פרק‬
‫ב'"‪ ,‬שם לראשונה שידך אותנו הבמאי‬
‫אלון אופיר‪ ,‬שכנראה ידע מה הוא עושה‪ .‬אמנם‬
‫הייתי כבר אז נשואה באושר לבעלי‪ ,‬אבל פצחתי‬
‫בשמחה ברומן בימתי עם האיש‪ ,‬הכריזמה‬
‫והכשרון – וילוז'ני‪ .‬את "פרק ב'" אהבתי‬
‫במיוחד – רומן של שני הפכים‪ ,‬שהקוטביות‬
‫מחברת ביניהם‪ .‬וילוז'ני ואני מאד שונים‬
‫גם בחיים (למרות שגילינו ששנינו גדיים)‬
‫וגם כשחקנים‪ .‬וילוז'ני‪ ,‬או כפי שאנחנו‬
‫הקולגות מכנים אותו ‪ -‬וילו‪ ,‬בא עם מפתח‬
‫קומי מובהק‪ ,‬עם שפה קומית שהפכה‬
‫להיות מזוהה אתו ומיוחדת לו‪ ,‬ואני באה‬
‫ממקום יותר דרמטי‪-‬רגשי‪ .‬אולי השוני‬
‫בינינו הוא שהופך את המיפגש שלנו‬
‫לבעל מתח טוב‪ .‬הבמאים‪ ,‬על כל פנים‪,‬‬
‫חשבו ככה כשהמשיכו ללהק אותנו כזוג‬
‫גם ב"יתוש בראש" ב‪( 2006-‬שם חשדתי שהוא‬
‫בוגד בי) וגם ב"קיזוז" ‪ ,2011‬שם כבר לקחתי את‬
‫הצד של המאהבת‪ .‬פעם אחת שיחקנו 'לא נאהבים'‬
‫ב"אחורי הקלעים" ב‪ ,2004-‬ואולי גם מסיבה זו‬
‫ההצגה לא האריכה ימים‪ .‬במהלך "פרק ב'" הייתי‬
‫בהריון עם בני הראשון‪ ,‬במהלך "יתוש בראש"‬
‫הייתי בהריון עם בני השני‪ .‬וילוז'ני היטיב לאלתר‬
‫וללהט עם הבטן העצומה‪ ,‬שהלכה ותפחה ובעליל‬
‫לא היתה קשורה לסיפור העלילה‪ .‬גם אצל וילוז'ני‬
‫גדלים הצאצאים בקצב‪ ,‬בין הפקה להפקה‪ ,‬ואני‬
‫מרשה לעצמי להמר‪ ,‬לפחות על אחד מהם‪ ,‬שיהיה‬
‫המשך מכובד לכשרון ולקריירה של אביו‪.‬‬
‫היום יש ביני לבין וילו קירבה שמרגישה כמו‬
‫משפחה; אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה‬
‫משותפת אנחנו 'כלים שלובים' שלא צריכים לדבר‬
‫הרבה כדי לבצע את המוטל עלינו‪ .‬המפגש המחודש‬
‫בשל יותר‪ ,‬עמוק יותר‪ ,‬עם חומר שהוא תמצית‬
‫הקומדיה הבריטית במיטבה‪ .‬איזה כיף לנו!‬
‫הרומן שלי עם וילוז'ני‬
‫שנה השלישית של לימודי המשחק שלי‬
‫בסטודיו ע״ׁש ניסן נתיב‪ ,‬אחד הבמאים‬
‫האהובים עליי‪ ,‬אילן תורן‪ ,‬חשף אותנו למאמר‬
‫מרתק של דידרו על ״פרדוקס השחקן״‪ .‬המאמר‬
‫מתחקה אחר אינסוף הפרדוקסים שקיימים‬
‫במקצוע המשחק‪ ,‬ובמיוחד אחר העיקרי‬
‫שבהם‪ ,‬והוא העובדה שכלי העבודה והביטוי‬
‫של השחקן (לעומת הפסנתרן לדוגמא) הוא‬
‫הוא עצמו‪ -‬גופו‪ ,‬קולו ונפשו‪ .‬לכן (ובהמשך‬
‫לאנלוגיה לפסנתרן ולפסנתר) חייב הכלי‬
‫של השחקן להיות תמיד מכוון‪ .‬כשאלון‬
‫אופיר ניגש לביים אותנו ב״נשוי במנוסה״‬
‫הוא ״התריע״ מראש‪ ,‬במיוחד לאלה‬
‫מבינינו שאוהבים לאלתר (כמוני למשל)‪,‬‬
‫שאצל ריי קוני‪ -‬איו מקום לאילתורים‬
‫ולתוספות‪ .‬הוא הרחיק ואמר שכמעט ו״אין‬
‫מקום ליצירתיות״‪ .‬רק בעיצומו של תהליך החזרות‬
‫הבנתי על מה הוא דיבר‪.‬‬
‫ריי קוני כתב פרטיטורה‪ .‬והרי ידוע שקומדיה בנויה‬
‫מנוסחאות כמו מתמטיות‪ ,‬של דיוק ושל מכניות‬
‫(ראו ספרו של ברגסון על הצחוק)‪ .‬המילים שקוני‬
‫כתב הם כמו תווים ואנחנו השחקנים‪-‬אנסמבל‬
‫הנגנים‪ .‬על הכלים שלנו להיות מכוונים עד‬
‫לדיוק מושלם‪ ,‬ועלינו לנגן את ה״פרטיטורה״‬
‫בקצב הנכון‪ ,‬בדינמיקה המשתנה‪ ,‬ובעיקר‪ -‬ביחד‪.‬‬
‫מדובר באתגר לא פשוט שדורש מיומנות‪ ,‬ריכוז‪,‬‬
‫והרבה אימונים‪.‬‬
‫אני שמח על האתגר הזה‪ ,‬ולהרגשתי כל צוות‬
‫השחקנים של ״נשוי במנוסה״ מגוייס ושמח על‬
‫ההזדמנות להיות ״בעלי מלאכה״‪ -‬כלים מכוונים‬
‫בתוך תזמורת שלמה‪ ,‬ש״מנגנים״ אותה בנאמנות‬
‫ובדיוק הנדרשים‪ ,‬ללא תוספות מיותרות‪ .‬כולי‬
‫תקווה שנצלח את האתגר‪.‬‬
‫"אני כל לילה רק חושבת לי איך ג'ון נוהג במונית שלו‪,‬‬
‫דופק מונה‪ ,‬וכל הזמן הוא דופק אותך בבריקסטון‪".‬‬
‫לימור גולדשטיין‬
‫‪15‬‬
‫"יש לך חמש דקות‬
‫להצטרף אלי למיטה‪".‬‬
‫ב‬
‫פעם רביעית קוני‬
‫פעם הראשונה שמעתי את השם ריי קוני‬
‫כשהייתי תלמידה בסטודיו של יורם לוינשטיין‪.‬‬
‫שיחקתי את פמלה ב"טובים השניים" שביים רוני‬
‫מנדלסון‪ .‬ההצגה היתה הצלחה גדולה‪ ,‬רציתי שהיא‬
‫לא תיגמר לעולם‪ .‬כחודש אחרי סיום הלימודים‬
‫ביקשו ממני להחליף שחקנית במחזה "בן בהפתעה"‬
‫שעלה בצוותא‪ .‬שוב ריי קוני‪ .‬כעבור כמה חודשים‬
‫הגעתי לאודישן בבית ליסין‪ .‬תיאטרון רפרטוארי‪,‬‬
‫אמא'לה כמה מרגש! ונחשו מה? התקבלתי לשחק‬
‫את האחות גלאדיס ב"תקלה קלה" שביים‬
‫לזלי לוטון‪ .‬הסתבר שגם את המחזה הזה‬
‫כתב ריי קוני‪ .‬הרגשתי כבר בעלת ניסיון‪.‬‬
‫ועכשיו בפעם הרביעית‪ ,‬והפעם זו ברברה‬
‫סמית‪ ,‬כמובן במחזה של‪ ...‬נו‪ ...‬איך קוראים‬
‫לו‪ ...‬ריי קוני‪ ,‬שנחשב לכותב הקומדיות‬
‫האנגליות המבריק והבולט ביותר בדורנו‪.‬‬
‫מספרים עליו שהיה תלמיד גרוע בכל‬
‫המקצועות מלבד מתמטיקה‪ .‬ולא פלא‪,‬‬
‫כיוון שהכתיבה שלו מאופיינת בחוש מיוחד‬
‫למבנה מדוייק להפליא‪ .‬הבמאי לזלי לוטון סיפר לנו‬
‫איך קוני היה נוהג להתהלך בגינה מצד לצד ומתזמן‬
‫באופן מדוייק כמה יקח להגיע מצד אחד של הבמה‬
‫לצד השני‪ ,‬כדי שבדיוק בזמן הזה יקרה במקביל‬
‫משהו אחר‪ .‬ריי קוני כותב על אנשים אמיתיים‬
‫ופשוטים בסיטואציות קיצוניות‪ .‬ידוע שיש לקומדיות‬
‫שלו הרבה מן המשותף עם טרגדיות‪ .‬אין הבדל בין‬
‫גבר המוצא את אשתו במיטה עם חברו הטוב ביותר‬
‫בפארסה‪ ,‬לגבר המוצא את אשתו באותה סיטואציה‬
‫בטרגדיה‪ .‬אני מאמינה שהמשחק שלנו אמור להיות‬
‫זהה בשני המקרים‪ ,‬אבל התגובה של הקהל אמורה‬
‫להיות שונה לחלוטין‪ .‬עמרי ניצן המנהל האמנותי‬
‫ואלון אופיר הבמאי הציעו לנו ביום החזרות הראשון‬
‫לשחק במלוא הרצינות‪ ,‬להבין את המצב האקוטי‬
‫של הדמויות ולא לנסות להצחיק‪ .‬כמה שהם צדקו‪.‬‬
‫המחזאי עושה בשבילנו את מלאכת הקומדיה ועלינו‬
‫מוטלת החובה לשחק חיים ומוות במצבים שלנו‪.‬‬
‫וכמה מילים על החוויה האישית שלי כדמות‬
‫בקומדיה‪ :‬קשה‪ .‬קשה לשחק ברצינות כשהפרטנרים‬
‫שלך על הבמה כל כך מצחיקים‪ .‬הלוואי ותמיד‬
‫נצחק‪ ,‬אבל ברצינות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ה‬
‫פיענוח כתב חידה‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫"אני יודע כמה חשוב‬
‫זה נישואים מאושרים‪,‬‬
‫אבל צריך ללמוד איך‬
‫להסתגל לקשיים‪".‬‬
‫עבודה על “נשוי במנוסה” מדומה‬
‫בעיני לפענוח מחדש של כתב חידה‬
‫מתמטי‪ .‬המחזה ובעקבותיו התרגום המדויק‬
‫של דורי פרנס‪ ,‬מצריכים מהבמאי ומצוות‬
‫השחקנים לא לחרוג כהוא זה מדרישותיו‬
‫של המחזאי ריי קוני‪ .‬הכתיבה שלו‪ ,‬כולל‬
‫הוראות הבימוי‪ ,‬מאד סכמתית‪ .‬אלון אופיר‬
‫הבמאי‪ ,‬מנצח על מלאכת המחשבת הזאת‬
‫ומקפיד בכל רגע נתון לקבל משחקניו את‬
‫האינטונציה הנכונה‪ ,‬כפי שזה נדרש מזמרים ששרים‬
‫אופרה של מוצארט‪ .‬ברגעים שהדיוק בחזרות‪,‬‬
‫אמנם נשמר‪ ,‬התוצאה מצחיקה עד דמעות‪ .‬זאת‬
‫באמת קומדיה קלאסית במיטבה‪.‬‬
‫אלי גורנשטיין‬
‫‪17‬‬
‫כ‬
‫איוון לוריא‬
‫בית ספר לקומדיה‬
‫שקיבלתי את התפקיד ב"נשוי במנוסה"‬
‫התרגשתי מאוד‪ .‬כנער חובב תיאטרון‬
‫חלמתי לשחק עם להקת שחקנים כזאת‪ .‬היום‪,‬‬
‫כשחקן‪-‬קומיקאי צעיר‪ ,‬ששואף להעמיק שורשיו‬
‫בעולם התיאטרון והבידור הישראלי‪ ,‬הייתה זו זכות‬
‫גדולה לצפות מהצד בלימור ובאלי מחדדים‬
‫כוונות‪ ,‬בעידו משחיז את דמותו‪ ,‬בנדב‬
‫ובאנדריאה מתעקשים להתכוון לכל מילה‬
‫שכתב קוני ‪ -‬כאילו נולדה הרגע במוחם ‪-‬‬
‫ובוילוז'ני!‪ ‬שנהנה לדמות לעצמו כאילו הוא‬
‫באמת נהג המונית ג'ון סמית‪ ,‬בסיטואציה‬
‫העגומה אליה נקלע באשמתו‪ .‬כמו מכווני‬
‫כלים מיומנים‪ ,‬כל אחד ואחת מהשחקנים‪,‬‬
‫במהלך החזרות‪ ,‬המשיך לכוון עצמו ולגייס‬
‫לכל חזרה רעיונות חדשים ויצירתיים‪.‬‬
‫אפשר לומר שכבר בחדר החזרות הם חשו‬
‫את הדינמיקה בין הבמה לקהל‪ .‬זכיתי‬
‫לראות איך יוצרים קומדיה מתוך כבוד למחזאי‪,‬‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬כבוד לעמיתי השחקנים וכבוד‬
‫לקהל‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאני נכנס לבמה ומשחק עם‬
‫וילוז'ני‪ ,‬לימור‪ ,‬אלי‪ ,‬אנדריאה‪ ,‬עידו ונדב‪ ,‬אני‬
‫כבר לא הנער שישב בקהל והביט בהם בהערצה‪,‬‬
‫אבל אני כן השחקן שממשיך ללמוד ולשתות‬
‫בשקיקה את עבודתם המיומנת‪.‬‬
‫בורג קטנטן‬
‫"הייתי שמח להגיד לך שאני לא‬
‫אנג'ס לך שוב‪ ,‬אבל מהכרות אתי‬
‫אני בטח מה זה אנג'ס‪".‬‬
‫צ‬
‫'רלי צ'פלין אמר ש"יום ללא צחוק‬
‫הוא יום מבוזבז‪ ".‬אנחנו צוחקים‬
‫בזכות התזמון המדויק‪ ,‬הנסיבות‪,‬‬
‫השנינויות‪ ,‬הפער שבין הדברים‪ ,‬ההזדהות‪,‬‬
‫המופרכות‪ ...‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫כשקראתי את "נשוי במנוסה" הבנתי‬
‫שמדובר במחזה לא קל לביצוע‪ ,‬הבנתי‬
‫שמדובר בעבודת נמלים וחקירה ופענוח של‬
‫סיטואציות מורכבות‪ ,‬הבנתי שמאחורי הטקסט‬
‫מתחבאים המון סודות‪ ,‬שהשחקנים‪ ,‬הבמאי ושאר‬
‫היוצרים צריכים לגלות במהלך העבודה‪.‬‬
‫אין ספק שהעבודה על קומדיה מפחידה אך מרתקת;‬
‫פתאום אתה מבין כמה החיים יכולים להיות לא‬
‫אמינים‪ ,‬ואפילו כואבים עד כדי צחוק‪ .‬אז אולי לא‬
‫צריך לקחת את החיים כל כך ברצינות‪ ,‬בואו לא‬
‫נבזבז את הזמן שלנו ונצחק!‬
‫למרות שתפקידי כעיתונאי הוא בורג קטנטן בהצגה‪,‬‬
‫אני מבין שאולי בלעדיו כל מהלך הארועים היה‬
‫מקבל תפנית אחרת‪ ,‬מי יודע איזו?‬
‫"בוא הנה‪ ,‬אני עושה את‬
‫העבודה שלי‪ .‬בן אדם‪,‬‬
‫אני רוצה צילום!"‬
‫עמית רייס‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫ריי קוני‬
‫מחזותיך אהובים לא רק אצלך בבית בבריטניה‬
‫אלא באירופה כולה‪ ,‬בעצם בעולם כולו‪ .‬מהו‬
‫שורש הפופולריות שלך?‬
‫שחקן‪ ,‬מחזאי‪ ,‬תסריטאי‪ ,‬במאי‪ ,‬מפיק ומייסד להקת "תיאטרון הקומדיה"‪ .‬כיום מוכר‬
‫ריי קוני כאשף הקומדיה ‪ /‬הפארסה‪ ,‬לא רק באנגליה ארצו‪ ,‬אלא ברחבי העולם כולו‪.‬‬
‫המבקר צ'רלס ספנסר הגדיר אותו כ"אוצר לאומי"‪.‬‬
‫נולד בלונדון ב‪ 1932-‬כריימונד ג'ורג' אלפרד קוני והחל את הקריירה העשירה שלו בתיאטרון בהיותו בן‬
‫‪ ,14‬בהצגה "שירת נורבגיה"‪ .‬כשחקן צעיר‪ ,‬מתחיל‪ ,‬הופיע עם להקות רפרטואריות שונות ומגוונות‪ ,‬בהן‬
‫הבשילה אומנות המשחק שלו‪ .‬תוך כדי הופעותיו החל גם לכתוב‪ .‬במרוצת השנים הירבה להופיע כשחקן‬
‫במחזותיו‪ ,‬באנגליה‪ ,‬בארה"ב ובאוסטרליה‪ ,‬אך גילם תפקידים גם בהפקות רבות של מחזאים אחרים‪,‬‬
‫כולל שנה אחת בהצגה המפורסמת "מלכודת העכברים"‪ .‬במקביל להופעותיו על הבמה ולעיסוקיו הפורים‬
‫כבמאי וכמפיק‪ ,‬כתב ‪ 20‬קומדיות‪/‬פארסות שכולן הועלו על הבמה ותורגמו לכ‪ 40-‬שפות‪ .‬כמפיק וכבמאי‬
‫הוא אחראי ליותר מ‪ 30-‬הצגות ומחזות‪-‬זמר‪ .‬קוני נושא את העיטור ‪ – OBE‬תואר כבוד של האימפריה‬
‫הבריטית ‪ -‬אותו קיבל מידי המלכה ב‪ ,2005-‬על תרומתו לאמנות התיאטרון‪.‬‬
‫במשך שנים רבות טיפח קוני את החלום של יצירת תיאטרון קבוע לקומדיה וב‪ 1983-‬השקיע את כל‬
‫המשאבים שעמדו לרשותו בהגשמת החלום הזה ‪ -‬הקמת להקת תיאטרון שתקדיש את פעילותה האמנותית‬
‫להצגת קומדיות‪ .‬הוא כינס סביבו חבורה של כ‪ 30-‬שחקנים מובילים‪ ,‬כותבים ובמאים‪ ,‬שהיוו את הגרעין‬
‫הפעיל והיוצר של "תיאטרון הקומדיה"‪ .‬ביתה של הלהקה היה בתיאטרון שאפטסבורי בלונדון‪ ,‬בן ‪1000‬‬
‫המושבים‪ ,‬אבל הלהקה הופיעה גם בשישה תיאטרונים נוספים בווסט אנד של לונדון‪ .‬יותר מ‪ 40-‬הפקות‬
‫הועלו במסגרת "תיאטרון הקומדיה" כשבמקביל פעילה הלהקה גם בתחום הרדיו‪ ,‬הקולנוע והטלויזיה‪.‬‬
‫נראה לי שהמחזות שלי פופולריים מפני שאני לא‬
‫סובל מ'השכלת יתר'‪ ,‬לא למדתי באוניברסיטה‪...‬‬
‫הבסיס של כל אחד ממחזותי הוא פשוט‪ ,‬בהיר‬
‫ונגיש לכל אחד בכל מקום‪.‬‬
‫האם אתה "בוחן" את המחזות שלך לפני‬
‫שאתה מגבש את הגירסה הסופית?‬
‫עמית רייס‬
‫חלק ממחזותיו נכתב בשיתוף עם יוצרים אחרים‪ .‬הוא ביים‬
‫את כולם וברובם אף שיחק את התפקיד הראשי‪ .‬המחזה‬
‫נשוי במנוסה שהוא כנראה הידוע ביותר בין מחזותיו‪ ,‬עלה‬
‫לראשונה ב‪ 1983-‬ורץ ‪ 9‬שנים ברציפות בווסט אנד הלונדוני‪.‬‬
‫המחזה זכה למאות הפקות ברחבי העולם ושוחק ביותר מ‪35-‬‬
‫שפות‪ .‬ב‪ 2011-‬נוצרה גירסה קולנועית שבויימה על ידי ריי‬
‫קוני והופקה במימון עצמי‪ .‬חבריו השחקנים הופיעו בסרט‬
‫בהתנדבות והתמורה נתרמה לאגודות שונות‪.‬‬
‫ריי קוני נחשב לכותב הקומדיות האנגליות הבולט ביותר‬
‫והמבריק ביותר בדורנו‪ ,‬בד בבד עם היותו מן המחזאים‬
‫המוצגים ביותר‪ .‬לפי הערכה זהירה נמכרו עד כה ‪ 100‬מיליון‬
‫כרטיסים לקומדיות שלו ברחבי העולם‪.‬‬
‫הוצגו בישראל זה רץ במשפחה תיאטרון יובל [‪]1992‬‬
‫‪ /‬חלון בלהות תיאטרון הבימה [‪ / ]1992‬כסף קל תיאטרון‬
‫באר־שבע ותיאטרון יובל [‪" ;]1995‬בית צבי" [‪ / ]2009‬בעל‬
‫בריבוע תיאטרון יובל ובית ליסין [‪" ;]1998‬בית צבי" [‪]2013‬‬
‫‪ /‬פרפר ברשת תיאטרון בית ליסין ותיאטרון באר־שבע‬
‫[‪ / ]2002‬טובים השניים התיאטרון הקאמרי [‪ ;]2002‬סטודיו‬
‫יורם לוינשטיין [‪ / ]2008‬בן בהפתעה סטודיו יורם לוינשטיין‬
‫[‪ / ]2007‬תקלה קלה תיאטרון בית ליסין [‪ / ]2009‬כסף עובר‬
‫ושווא התיאטרון הקאמרי [‪ / ]2009‬בייבי בייבי סטודיו יורם‬
‫לוינשטיין [‪.]2010‬‬
‫‪20‬‬
‫על הבמה אני מרגיש בבית‬
‫איך זה קרה שבגיל ארבע־עשרה הופעת על‬
‫הבמה כשחקן ואפילו חלמת לזכות בתהילה כמו‬
‫של מרלון ברנדו?‬
‫אני בן למשפחת פועלים‪ .‬אבי ואמי‪ ,‬שאהבו‬
‫הצגות וסרטים‪ ,‬לא שמעו על 'שמרטפים'‪.‬‬
‫כשהלכו להצגה או לסרט או למחזמר הם פשוט‬
‫לקחו אותי איתם‪ .‬מגיל עשר רציתי להיות שחקן‪.‬‬
‫בשנות הארבעים של המאה הקודמת מותר היה‬
‫להפסיק ללמוד בגיל ארבע־עשרה‪ .‬שכנעתי‬
‫את הוריי שירשו לי לעזוב את בית הספר ולא‬
‫הצטערתי לרגע‪ ,‬למרות שלא הפכתי להיות מרלון‬
‫ברנדו או לורנס אוליבייה‪.‬‬
‫אתה שחקן‪ ,‬במאי‪ ,‬מחזאי‪ ,‬תסריטאי‪ ,‬ומפיק‪ .‬מה‬
‫מכל תחומי העשייה האלו חביב עליך במיוחד?‬
‫הכי אהוב עלי לשחק‪ .‬בתהליך הכתיבה‪ ,‬הבימוי‬
‫וההפקה יש הרבה מתח‪ ,‬אבל בשבילי להיות על‬
‫הבמה זה להיות בבית‪.‬‬
‫המחזות שלי לא נכתבים בבת אחת‪ ,‬הם זוכים‬
‫לגירסאות רבות עד שהם עולים על הבמה בפני‬
‫הקהל‪ .‬אני כותב טיוטא ראשונה ואז מתישב‬
‫לכתוב את המחזה מחדש‪ .‬ואז אני מקשיב‬
‫לקריאה מבויימת בביצועה של להקת שחקנים‪,‬‬
‫רושם לי הערות וכותב גירסה חדשה‪ .‬ואז אנחנו‬
‫מעלים הצגת הרצה באיזו עיר קטנה‪ ,‬שאחריה‪,‬‬
‫לאור התגובות שאני מקבל והצחוקים שאני‬
‫שומע‪ ,‬נכתבת גירסה חדשה‪ .‬ואז‪ ,‬עוד הצגת‬
‫הרצה ‪ -‬הפקת לקחים‪ ,‬האזנה‬
‫לתגובות ולצחוקים‪ ,‬ועוד גירסה‬
‫כתובה‪ ...‬וכך הלאה‪ ,‬עד שהמחזה‬
‫נראה ונשמע בשל להצגה‪.‬‬
‫איך הגעת לרעיון של "נשוי במנוסה"?‬
‫קראתי כל מיני כתבות על ביגמיסטים‪ .‬אני אף‬
‫פעם לא מחפש רעיונות 'מצחיקים' אני זקוק‬
‫לבסיס דרמטי מוצק שאילו היה מתגלגל לידיו של‬
‫מחזאי 'רציני' היה עשוי להיהפך לטרגדיה‪.‬‬
‫איזה מחזה שלך זכה להצלחה הגדולה ביותר‬
‫ואיזה מהם הפתיע אותך לטובה?‬
‫נראה לי ש"נשוי במנוסה" היה צריך להיות הכי‬
‫חביב עלי‪ ,‬כי הוא רץ משך תשע שנים בלונדון‪.‬‬
‫האמת היא שכשאני עובד על מחזה חדש הוא‬
‫זה‪ ,‬שבתורו‪ ,‬חביב עלי יותר מכולם‪ ,‬כי הוא‬
‫'התינוק' שלי ואני צריך לטפח אותו ולהשקיע בו‬
‫עד ש'יתבגר'‪.‬‬
‫מתוך ראיון עם רנטה דרז'ציק המנהלת האמנותית של‬
‫תיאטרון בגטלה בפולין‬
‫‪21‬‬
‫אלון אופיר ‪ /‬בימוי שרת בלהקת פיקוד המרכז‪ .‬בוגר "בית צבי"‪ .‬מלגות‪ :‬שרגא פרידמן‪ ,‬פאני לוביץ'‪,‬‬
‫שמעון בר‪ .‬השתתף בהצגות ‪ -‬בתיאטרון הבימה‪ :‬אמדאוס‪ ,‬משרתם של שני אדונים‪ ,‬מלך היהודים‪ ,‬שלוש‬
‫אחיות‪ ,‬הסוחר מוונציה‪ ,‬הדה גבלר‪ .‬בקאמרי‪ :‬המורדים (פרס התיאטרון ‪ 1998‬לשחקן בתפקיד מישנה)‪,‬‬
‫המנצח‪ ,‬מעיין הגופרית‪ ,‬רצח‪ ,‬כטוב בעיניכם‪ ,‬עוץ לי גוץ לי‪ ,‬מסע הניסים והנפלאות; בתיאטרון חיפה‪ :‬פיגמליון‬
‫(ביים ושיחק את פרופ' היגינס); שוק המציאות‪ .‬בת‪ .‬באר שבע‪ :‬מאדאם באטרפליי‪ ,‬המתחזה‪ ,‬כטוב בעיניכם‪,‬‬
‫הרוזן ממונטה כריסטו (פרס התיאטרון ‪ 2009‬לשחקן בתפקיד משנה)‪ ,‬המון רעש על לא כלום‪ ,‬הכל אודות‬
‫חוה‪ ,‬הגיבן מנוטרדם‪ .‬בת‪ .‬הספריה‪ :‬אוהבים ומובסים‪ ,‬מודליאני‪ ,‬דלתות‪ ,‬אנטיגונה‪ ,‬הבן הבכור‪ ,‬ארכי ספקטרום‬
‫הראשון‪ ,‬החמור מארץ עוץ‪ ,‬בעל אידאלי‪ ,‬חשיבותה של רצינות‪ ,‬סיבוב מסוכן‪ ,‬אחים בדם‪ ,‬דרך החופש‪ ,‬ערב‬
‫שירי גרשווין‪ ,‬תחת שמי פאריס‪ .‬הרפתקאה בקרקס (ביים ושיחק את לנסלוט)‪ .‬בת‪ .‬הסימטה‪ :‬הכלב היהודי‬
‫(הצגת יחיד)‪ ,‬במחזמר גריז (טלית הפקות)‪ .‬טלוויזיה‪ :‬ללכת עד הסוף‪ ,‬טיפול נמרץ‪ ,‬כל העולם במה‪ ,‬החברים‬
‫של שוש‪ ,‬האודישן הגדול‪ .‬רדיו‪ :‬זמר קבוע בתוכנית 'לילה חי'; דיבב בסרטי וולט דיסני‪ :‬הגיבן מנוטרדאם‪,‬‬
‫אלדין‪ ,‬מלך האריות‪ ,‬פוקהונטס‪ ,‬במבי‪ ,‬היפה והחיה‪ ,‬השועל והכלב; בבית ליסין‪ :‬שירים שהוצאו מהקשרם;‬
‫במדיטק‪ :‬אמא אמרה לדני‪ .‬בימוי – הבימה‪ :‬בראבו‪ ,‬החותנת‪ ,‬שעה יפה ליוגה‪ ,‬לרקוד ולעוף‪ ,‬החולה ההודי‪ ,‬אם‬
‫הבית‪ ,‬פאניקה‪ .‬חיפה‪ :‬בנות עובדות‪ ,‬הדודה של מנש; הקאמרי‪ :‬מר גרין (זוכה פרס התיאטרון להצגת השנה‬
‫ל‪ ,)2001-‬פרק ב'‪ ,‬אסיר בלב העיר‪ ,‬קיזוז; בית ליסין‪ :‬ריקוד בשישה שיעורים‪ ,‬אהבה ממבט שלישי‪ ,‬החדר‬
‫הכחול‪ ,‬החולה ההודי‪ .‬מדליה להארי‪ ,‬בית מרקחת שטרן בלום‪ ,‬עקר בית‪ .‬תיאטרון גשר‪ :‬שיחות לילה‪ .‬ת‪ .‬יידיש‬
‫שפיל‪ :‬שירלי וולנטיין‪ .‬במרכז הגאה‪ :‬סיפור אהבה בשלושה פרקים (ביים ושיחק את ארנולד)‪ .‬מופע הפתיחה‬
‫לפסטיבל "פותחים מסך" ‪ :5‬כל הבמה אישה‪ ,‬בשידור חי (פרס ראשון); תיאטרון הספריה‪ :‬הבחורים שלנו‪,‬‬
‫השבויה האינדיאנית‪ .‬בלילות הקיץ החמים‪ .‬ביים את מופע הבידור של רותם וענת‪ .‬תיאטרון הצפון‪ :‬עפרה;‬
‫תיאטרון הקומדיה‪ :‬האמא של הרווקה‪ .‬השנה הפיק ביים וביצע את המופע אלון אופיר שר לאזנבור‪.‬‬
‫דורי פרנס ‪ /‬תרגום בין תרגומיו לתיאטרון‪ :‬המלט‪ ,‬רומאו ויוליה‪ ,‬אירמה לה‪-‬דוס‪ ,‬אילוף הסוררת‪ ,‬הדוכסית‬
‫של אמלפי‪ ,‬פיגמליון‪ ,‬מי דואג לילד‪ ,‬שגעון באופרה‪ ,‬מיץ‪-‬מיץ לימונד (תיאטרון חיפה)‪ ,‬הברווזון‪ ,‬החיים בשלוש‬
‫גרסאות‪ ,‬כל החיים לפניו‪ ,‬מלכת היופי של לינאן‪ ,‬הסוחר מוונציה‪ ,‬ערי מדבר אחרות‪ ,‬פתאום הגיע סתיו‬
‫(הבימה)‪ ,‬פיאף‪ ,‬הדבר האמיתי‪ ,‬ברנשים וחתיכות‪ ,‬חיים פרטיים‪ ,‬חלום של לילה בלב קיץ‪ ,‬שם פרטי‪ ,‬האמת‪,‬‬
‫סיפור ישן‪-‬חדש (בית ליסין)‪ ,‬השחף‪ ,‬נדל"ן‪ ,‬הזמרת קירחת יותר‪ ,‬הקיץ‪ ,‬אדמה קדושה‪ ,‬הקסם הגדול‪ ,‬משחק‬
‫של אהבה ומזל (החאן)‪ ,‬איזון עדין (תיאטרון הרצליה)‪ ,‬כובע הקש האיטלקי‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬קוויאר ועדשים‪ ,‬המלך‬
‫ליר‪ ,‬וויצק‪ ,‬קומדיה של טעויות‪ ,‬איש קטן מה עכשיו‪ ,‬שגעון באופרה‪ ,‬מקבת‪ ,‬סיראנו דה ברז'רק (התיאטרון‬
‫הקאמרי)‪ ,‬המון רעש על לא כלום‪ ,‬החולה המדומה‪ ,‬סובניר (תיאטרון באר שבע)‪ ,‬שלוש אחיות‪ ,‬הדיבוק‪ ,‬הטייפ‬
‫האחרון של קראפ‪ ,‬המלך הולך למות (אנסמבל עתים)‪ ,‬הלילה השנים‪-‬עשר‪ ,‬אותלו (גשר)‪ .‬ערך‪ ,‬תרגם ומנגן‬
‫במופע רגל על גרוש ‪ -‬משירי התיאטרון של מארק בליצשטיין‪ .‬תרגומיו בספרות‪ :‬גוגול מאת ולדימיר נאבוקוב‪,‬‬
‫אוץ מאת ברוס צ'טווין‪ ,‬סיפורים מתל אביב מאת אודרי ברגנר‪ ,‬מכתבים של גוסטאב פלובר‪ ,‬פרשת המכשף‬
‫הסוציאליסט מאת האמה טומה‪ .‬ניתן למצוא את תרגומיו למחזות מאת שייקספיר ובני דורו באתר "שייקספיר‬
‫ושות'"‪WWW.SHAKESPEARE.CO.IL :‬‬
‫לילי בן נחשון ‪ /‬עיצוב התפאורה בוגרת לימודי אמנות בבצלאל ולימודי עיצוב תפאורה ב‪ ,MOTLEY-‬לונדון‪.‬‬
‫בין ההצגות שעיצבה לאחרונה ‪ -‬בקאמרי‪ :‬כולם רוצים לחיות‪ ,‬הילכו שניים יחדיו ‪ ,‬סכינים ותרנגולות‪ ,‬הנפש‬
‫הטובה מסצ'ואן‪ ,‬הרטיטי את ליבי‪ ,‬שמנה‪ ,‬הכתובה‪ ,‬עקר בית‪ ,‬מדיאה ‪ -‬תיאטרון נחמני‪ .‬הקאמרי בשיתוף ת‪.‬‬
‫חיפה‪ :‬בית ספר לנשים‪ ,‬כולם היו בני‪ ,‬שגעון באופרה‪ ,‬ימי שלישי עם מורי‪ ,‬שמו הולך לפניו‪ .‬הבימה‪ :‬הבן הטוב‪,‬‬
‫פתאום הגיע סתיו‪ ,‬עת דודים‪ ,‬ליזיסטרטה‪ ,‬ביקור הגברת הזקנה‪ ,‬מונוגמיה‪ ,‬מוריס שימל (בשיתוף ת‪ .‬חיפה)‪,‬‬
‫השחף‪ ,‬אלינג‪ ,‬תמונות מחיי נישואין‪ ,‬הכבש ה‪ ,16-‬משפחה‪ ,‬חתול רחוב‪ ,‬אמבטיה מיטה פארק‪ ,‬הסרפד של‬
‫השכן‪ .‬בית ליסין‪ :‬המוגבלים‪ ,‬סיפור ישן חדש‪ .‬בתיאטרון חיפה‪ :‬אנשים קשים‪ ,‬מי דואג לילד‪ ,‬תש"ח‪ ,‬המקום‬
‫ממנו באתי‪ ,‬אמא מלכה‪ ,‬סיפור פשוט‪ ,‬המכוער‪ ,‬הצמא והרעב‪ ,‬סוחרי גומי‪ .‬בתיאטרון החאן‪ :‬הדלת ממול‪,‬‬
‫בידרמן והמבעירים‪ .‬להקת בת שבע‪ :‬סוף‪ .‬מנגרוסים‪ ,‬אנסמבל בת שבע‪ :‬רונית זיו‪ .‬תיאטרון אורנה פורת‪:‬‬
‫הברווזון המכוער‪ ,‬פיצפונת ואנטון‪ ,‬יש ילדים זיג זג‪ ,‬צבעים בחול‪ ,‬ליצן החצר‪ .‬מדיטק‪ :‬אריה הספרייה‪ ,‬לב של‬
‫מלך‪ ,‬הקץ של העץ‪ ,‬אבטיח‪ .‬התיאטרון הערבי עברי‪ :‬התקווה‪ -‬אינסטליישן‪ .‬הקאמרטה הישראלית‪ :‬חיים גורי‬
‫‪ -‬עיצוב במה ווידאו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫אורן דר ‪ /‬עיצוב התלבושות בוגר לימודי צילום ואמנות‪ ,‬סטייליסט ומעצב תלבושות להצגות‪ ,‬לסרטים‬
‫טלוויזיה ופרסומות‪ .‬מעבודותיו בתיאטרון ‪ -‬הבימה‪ :‬החותנת‪ ,‬לרקוד ולעוף‪ ,‬משוגעת‪ ,‬החולה ההודי‪ .‬הקאמרי‪:‬‬
‫יום במותה של גו'‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬ציפור שחורה‪ ,‬ימי שלישי עם מורי‪ ,‬לילה לא שקט‪ ,‬כולם היו בני‪ ,‬אסיר בלב העיר‪,‬‬
‫קיזוז‪ ,‬וניה סוניה מאשה ושפיץ (בשיתוף ת‪ .‬חיפה)‪ .‬בית ליסין‪ :‬היורשת‪ ,‬תה‪ ,‬דולפינים‪ ,‬האגם המוזהב‪ ,‬סופ"ש‬
‫עם תום‪ ,‬מי מפחד מוירג'ניה וולף‪ ,‬אוצר יקר‪ ,‬החולה ההודי‪ ,‬אהבה זה לא הכל‪ ,‬היופי כן קובע‪ ,‬כטוב בעיניכם‪,‬‬
‫האמת‪ ,‬מדליה להארי‪ ,‬ברנז'ה‪ ,‬שבטים‪ ,‬סיפור ישן חדש‪ ,‬בית מרקחת‪ .‬תיאטרון הספריה‪ :‬מלחמת טרויה לא‬
‫תפרוץ‪ ,‬עקומים‪ ,‬הלילה הקצר ביותר‪ ,‬ענבי זעם‪ .‬תיאטרון באר שבע‪ :‬איך למדתי לנהוג‪ ,‬לא כולל שינה‪ ,‬מהומה‬
‫רבה‪ ,‬הרוזן ממונטה כריסטו‪ ,‬רוחות‪ .‬תיאטרון חיפה‪ :‬בנות עובדות ‪ ,‬הדודה של מנש‪ ,‬כולם היו בני‪ ,‬משהו למות‬
‫בשבילו‪ ,‬אמנות‪ ,‬גזע‪ .‬קולנוע‪ :‬הבועה‪ ,‬פרוייקט וידאו דאנס בת שבע‪ .‬טלויזיה‪ :‬על קצות האצבעות‪ .‬בין עבודותיו‬
‫בפירסום‪ :‬קסטרו‪ ,‬פלאפון‪ ,‬בנק לאומי‪ ,‬אורנג'‪ ,‬גוטקס‪ ,‬סופרפארם‪ .‬כמו כן עבד עבור חברות מסחריות‬
‫ופרוייקטים בחו"ל (רוסיה סין תורכיה)‪.‬‬
‫קרן גרנק ‪ /‬עיצוב התאורה בוגרת המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א‪ .‬עיצבה תאורה‬
‫להצגות רבות‪ ,‬ביניהן‪ :‬שיער‪ ,‬תעלת בלאומילך‪ ,‬הפושעים החדשים‪ ,‬אלקטרה‪ ,‬חברים של חברים‪ ,‬דג מוסר‪,‬‬
‫דבר מצחיק קרה‪ ,‬סיראנו‪ ,‬מקבת‪ ,‬הם יורים גם בסוסים‪ ,‬בית ספר לנשים‪ ,‬בעל למופת‪ ,‬האריסטוקרטים‪ ,‬רומיאו‬
‫ויוליה‪ ,‬מכולת‪ ,‬לילה לא שקט‪ ,‬מבדולח לעשן‪ ,‬לעוף מכאן‪ ,‬הבדלה‪ ,‬אמדיאוס‪ ,‬תרה‪ ,‬אוי אלוהים‪ ,‬הגיל הנכון‬
‫לאהבה‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬רוזנקרנץ וגילדנשטרן‪ ,‬זה הים הגדול‪ ,‬מותו של סוכן‪ ,‬יומן חוף ברייטון‪ ,‬בדנהיים‬
‫‪,1939‬האב‪ ,‬שמנה‪ ,‬לילה טוב אמא‪ ,‬פלונטר‪ ,‬צחוק של עכברוש‪ ,‬המלט‪ ,‬דמוקרטיה בקאמרי; כישוף באנסמבל‬
‫עיתים‪ .‬גבירתי הנאווה‪ ,‬ליזיסטרטה‪ ,‬החולה ההודי‪ ,‬רעל ותחרה‪ ,‬ביקור הגברת הזקנה‪ ,‬כתם לידה‪ ,‬נודניק‪,‬‬
‫הלהקה‪ ,‬טייפ‪ ,‬טקסי‪ ,‬שלמה המלך ושלמי הסנדלר‪ 8 ,‬נשים‪ ,‬כתר בראש‪ ,‬אליס בארץ הפלאות‪ ,‬החיים בשלוש‬
‫גירסאות‪ ,‬צורה לאהבה בהבימה; ג'ניס תיאטרונטו ‪ .2004‬הכלה וצייד הפרפרים‪ ,‬לוקאס הפחדן‪ ,‬המוות ישב‬
‫לידי בהבימה בשיתוף תיאטרון החאן; איזה יופי‪ ,‬פרח השכונות‪ ,‬סוביניר‪ ,‬בוגד‪ ,‬איזבלה‪ ,‬תשליך‪ ,‬ג'ייפס‪,‬‬
‫הימים הכי טובים בתיאטרון באר שבע‪ .‬עובד בשביל שניים‪ ,‬אז בפראג‪ ,‬סוסים על כביש גהה‪ ,‬מנדרגולה‪ ,‬אהבה‬
‫זה לא הכל‪ ,‬הבנליות של האהבה‪ ,‬אקווס‪ ,‬אנדה‪ ,‬עלמה ורות‪ ,‬מייק‪ ,‬האגם המוזהב‪ ,‬הדבר האמיתי‪ ,‬רק אתמול‬
‫נולדה‪ ,‬המקרה של הכלב בשעת לילה מאוחרת בבית ליסין‪ .‬מי דואג לילד‪ ,‬מוריס שימל בתיאטרון חיפה‪ .‬וויצק‬
‫ב"מעבדה"‪ .‬אהבה וזעם באנסמבל תיאטרון הרצליה‪ ,‬הילד בפסטיבל תיאטרונטו‪ .‬מופעי מחול‪ :‬משחקי ילדים‪,‬‬
‫בארץ שחורה שחורה – קבוצת המחול נעה דר‪ .‬ג'וי‪ ,‬טיפהפופה של יוסי יונגמן‪ .‬זוכת פרס פסטיבל עכו ‪1999‬‬
‫על עיצוב התאורה להצגה פריילופ‪ .‬זוכת פרס התיאטרון ‪ 2005‬על עיצוב התאורה להמלט בקאמרי‪ .‬זוכת פרס‬
‫התיאטרון ‪ 2013‬על עיצוב התאורה למקבת בקאמרי‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫אלי גורנשטיין ‪ /‬סמל פורטרהאוס נולד בתל‪-‬אביב‪ .‬שחקן‪ ,‬במאי‪ ,‬זמר‪ ,‬צ'לן‪ MA .‬בחינוך מאוניברסיטת‬
‫ת"א‪ .‬השתלם בלימודי משחק ב‪ .HB STUDIOS-‬התפרסם בפסטיבל הילדים עם השירים סיבה למסיבה‪ ,‬לארצי‬
‫יש הולדת ורכבת ההפתעות‪ .‬בין תפקידיו ‪ -‬התיאטרון העממי‪ :‬טוביה בכנר על הגג‪ ,‬חואן פרון באוויטה‪.‬‬
‫פסטיבל עכו‪ :‬כנרת כנרת של אלתרמן‪ ,‬הגלגול של קפקא‪ .‬בין תפקידיו בקאמרי‪ :‬ארשמבו בצייד יצא לצוד בצד‪,‬‬
‫דבר מצחיק קרה‪ ,‬ילדים רעים‪ ,‬הטוחן בעוץ לי גוץ לי‪ 2 ,‬הדוכסים בכטוב בעיניכם‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬פרנץ ליבסקינד‬
‫בהמפיקים (זכה בפרס השחקן המצטיין)‪ ,‬מותו של סוכן‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬קרוק בגטו‪ ,‬כריסאלד בבית ספר‬
‫לנשים‪ ,‬נורתמברלנד בריצ'רד ‪ ,II‬טירל בריצ'רד ‪ .III‬בקפה־תיאטרון המופעים אלי גורנשטיין שר סינטרה‪ ,‬דואט‬
‫עם אקורדיון והצגת היחיד איטרוף (פרס ראשון‪ ,‬תיאטרונטו ‪ .)2008‬בית ליסין‪ :‬א‪.‬ד‪ .‬גורדון באחרון הפועלים‪,‬‬
‫המתנקשים‪ .‬ת‪ .‬חיפה‪ :‬האב בשש נפשות מחפשות מחבר‪ ,‬בוצ'ה‪ ,‬טרטיף‪ ,‬מקס ומוריס‪ .‬הבימה‪ :‬המספר בסיפור‬
‫פשוט‪ .‬תיאטרון באר‪-‬שבע‪ :‬כטוב בעיניכם‪ .‬ת‪ .‬החאן‪ :‬צד בצד‪ .‬להקת ענבל‪ :‬חצי גלימת מלכות‪ .‬תפקידים‬
‫ראשיים במחזות הזמר אמריקה‪ ,‬צלילי המוסיקה‪ ,‬הללויה הוליווד‪ ,‬היפה והחיה‪ .‬השתתף בהצגות רבות לנוער‬
‫ולילדים‪ .‬האופרה הישראלית‪ :‬דון בזיליו בהספר מסביליה‪ ,‬הטבחית באהבה לשלושה תפוזים‪ ,‬השופט בסוויני‬
‫טוד‪ ,‬המלך‪/‬הדרקון בהמסע לפוליפוניה‪ .‬טלוויזיה‪ :‬טלפלא‪ ,‬שכנים‪ ,‬רחוב סומסום‪ ,‬פרפר נחמד‪ ,‬זהו זה‪ ,‬מולדת‪,‬‬
‫קשת וענן‪ ,‬אסכולה‪ ,‬מנדל וגורנשטיין חקירות בע"מ‪ .‬קולנוע‪ :‬חמש חמש‪ ,‬הלהקה‪ .‬דיבב בתפקידים ראשיים את‬
‫מרבית סרטי דיסני‪ .‬עורך‪ ,‬מנחה ומביים קונצרטים לכל המשפחה עם כל התזמורות בארץ‪ .‬ביים את החלילן‬
‫מהמלין ושיחק בהפקה‪ .‬כתב‪ ,‬ביים והופיע במנגינה אחרונה ובמרכבת הזמן‪ ,‬כתב והנחה את לשם תזכורת כלי‬
‫התזמורת ואת אלף לילה ולילה‪ .‬ביים את האופרות הנזל וגרטל‪ ,‬גבירתי המשרתת‪ ,‬קננטטת הקפה‪ .‬לאחרונה‬
‫הוציא את אלבום הבכורה שלו "ונחיה"‪.‬‬
‫שמואל וילוז'ני ‪ /‬ג'ון סמית ‪ 1976–1973‬להקת פיקוד צפון‪ .‬בוגר בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית‬
‫צבי"‪ .1979 ,‬בין תפקידיו ‪ -‬הבימה‪ :‬אלכסנדר בטרוילוס וקרסידה‪ ,‬בוקי בהכתובה‪ ,‬קויסטורה בחקירה חוזרת‬
‫בדבר מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק‪ ,‬סבסטיאן בהלילה ה‪ ,12-‬וולר בהקמצן‪ ,‬ריקרדו בפילומנה‪ ,‬יושה עגל‬
‫ביושה עגל‪ ,‬אלפונס בבונקר‪ ,‬הורציו בהמלט‪ ,‬הוראס בבית ספר לנשים‪ ,‬קאפי בבחורים טובים‪ ,‬טרופלדינו‬
‫במשרתם של שני אדונים‪ ,‬פרוקטור בציד המכשפות‪ ,‬ג'קי קליין באבנים בכיסים‪ .‬הצגת יחיד – יהודי בחושך‪,‬‬
‫דייויד במחילה‪ .‬תיאטרון הספריה‪ :‬ג'ימי פורטר בהבט אחורה בזעם‪ ,‬רלף ביורדים העירה‪ ,‬מר סליק במר סליק‪.‬‬
‫תיאטרון באר שבע‪ :‬אוברון בחלום ליל קיץ‪ ,‬אנטיפולוס מאפזוס בקומדיה של טעויות‪ .‬בית ליסין‪ :‬פרנץ בנידוני‬
‫‪24‬‬
‫(לפי סדר הא"ב)‬
‫לימור גולדשטיין ‪ /‬מרי סמית ילידת תל אביב‪ .‬בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב‪ .‬הבימה‪:‬‬
‫אשתו של קרלי בעל עכברים ואנשים‪ ,‬סמנתה בעסק משפחתי‪ .‬תיאטרון חיפה‪ :‬ברבלין באנדורה‪ ,‬רוני שטרן‬
‫ביאיר‪ ,‬חווה בבריאת העולם ועסקים אחרים‪ ,‬הדה בהדה גבלר‪ .‬פסטיבל עכו‪ :‬התלמידה בהשעור‪ .‬הקאמרי‪:‬‬
‫ויולה בהלילה השנים עשר‪ ,‬שירלי באדון וולף‪ ,‬אדריאנה בקומדיה של טעויות‪ ,‬מרתה בהמורדים‪ ,‬קליאופטרה‬
‫בהורדוס‪ ,‬ליזיסטרטה בליזיסטרטה‪ ,‬ג'ני בפרק ב'‪ ,‬רמונד שנדביז ביתוש בראש‪ ,‬אלה בתרה‪ ,‬מירי במשפחה‬
‫חמה‪ ,‬ורד שלמון בחורף מתחת השולחן‪ ,‬הגר באריסטוקרטים‪ ,‬תמרה ירדן בקיזוז‪ ,‬טולי בחברים של חברים‪.‬‬
‫טלויזיה‪ :‬שרה'לה ביסורי אפרים‪ ,‬האשה באפור‪ ,‬דר' שלי קליין בטיפול נמרץ‪ ,‬ראש גדול‪ ,‬רוקדים עם כוכבים‪,‬‬
‫עוד משפחה וחצי‪ ,‬דאוס‪ ,‬הבורר‪ ,‬מעצבים תרבות‪ .‬קולנוע‪ :‬ערב בלי נעמה‪ ,‬מנת יתר‪ ,‬צעד קטן‪ ,‬תהילים‪ ,‬מלח‬
‫הארץ‪ ,‬הדקדוק הפנימי‪ ,‬נמס בגשם‪ .‬פרסים‪ :‬פרס טימן‪ GOLDEN PANDA,‬פרס מייזלר‪.‬‬
‫השחקנים‬
‫נדב אסולין ‪ /‬סטנלי גן נולד בירושלים‪ .1971 ,‬בוגר התיכון לאמנויות בירושלים‪ .‬שרת בתיאטרון צה"ל‪.‬‬
‫בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב‪ .‬זכה במלגות ע"ש עדנה פלידל וע"ש אבנר חזקיהו‪ .‬הצגות בקאמרי‪:‬‬
‫הלילה ה‪ ,12‬רצח‪ ,‬פטרה‪ ,‬אדון וולף‪ ,‬שידוכין‪ ,‬אויב העם‪ ,‬קברט לוין‪ ,‬אשכבה‪ ,‬רווקים ורווקות‪ ,‬לכל השדים‬
‫והרוחות‪ ,‬כובע הקש האיטלקי‪ ,‬זה הים הגדול‪ ,‬הכתובה‪ ,‬המלט‪ ,‬סאלח שבתי‪ ,‬משרתם של שני אדונים‪ ,‬קומדיה‬
‫של טעויות (על תפקיד הצורף בהצגה זו היה מועמד לפרס התיאטרון כשחקן המישנה של השנה)‪ ,‬פופר‪,‬‬
‫גורודיש‪ .‬בתיאטרון באר שבע‪ :‬שירה (עגנון) ילד משלי (חגית רכבי)‪ .‬בטלויזיה‪ :‬שבתות וחגים‪ ,‬הלילה של אתי‪,‬‬
‫ערוץ ניקלודיאון (בצפר)‪ .‬האי‪ ,‬פיג'מות (ערוץ הילדים)‪ .‬קולנוע‪ :‬ביקור התזמורת‪ ,‬התחלפות‪ .‬ביים מספר הצגות‬
‫בין השאר בסטודיו ניסן נתיב ובתיאטרון צה"ל‪ .‬הצגות לילדים‪ ,‬לרוץ ‪ -‬מחזה קריאה בפסטיבל "צו קריאה"‪.‬‬
‫למשל שועל בפסטיבל הצגות ילדים בחיפה בבימויו ובהשתתפותו זכתה בתואר "חביבת הילדים"‪.‬‬
‫אלטונה‪ ,‬האנרכיסט באנרכיסט מפוקפק‪ .‬הקאמרי‪ :‬חוות החיות‪ ,‬מכתבי אהבה‪.‬‬
‫לאחרונה בקאמרי‪ :‬לויד דאלאס במאחורי הקלעים‪ ,‬ג'ורג' בפרק ב'‪ ,‬שלום בקרוב‬
‫לבית‪ ,‬זאביק בעקר בית‪ ,‬שאנדביז ביתוש בראש‪ ,‬אלן בהגיל הנכון לאהבה‪,‬‬
‫שארל ספודאק בארץ המובטחת‪ ,‬הנרי בכסף עובר ושווא‪ ,‬איחש באיחש פישר‪,‬‬
‫מנצ'י בזהב טורקי‪ ,‬מל באסיר בלב העיר‪ ,‬בני שבות בקיזוז‪ ,‬קויבישבסקי בתעלת‬
‫בלאומילך‪ .‬כמו כן הופיע בסרטים ובסדרות טלויזיה‪ .‬בין הסרטים בהם הופיע‪:‬‬
‫ת"א‪-‬ברלין‪ ,‬לא שם זין‪ .‬דרמות טלויזיה‪ :‬שם נרדף‪ ,‬בוצ'ה‪ ,‬כל דיכפין‪ .‬מייסד‬
‫ז'אנר הסטנד‪-‬אפ קומדי בישראל‪ .‬כתב וביים את מי רצח את פינוקיו‪ .‬פרסים‪:‬‬
‫על תפקידו במשרתם של שני אדונים ועל הישגיו בתחום המשחק בתיאטרון זכה‬
‫בפרס לאמנויות ובפרס ע"ש פינקל‪ .‬זכה גם בפרס ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום‬
‫מטעם עיריית ת"א‪ .1994 ,‬ביים בתיאטרון הבימה את שנים עשר המושבעים‪,‬‬
‫את המפקח בא ואת יהודי בחושך‪ .‬בקאמרי ביים את בצהרי היום (שזכתה בפרס‬
‫ראשון בתיאטרונטו ‪ )2004‬ואת גט ‪.TWO 4‬‬
‫איוון לוריא ‪ /‬צלם עיתונות בוגר "בית צבי" ‪ .2014‬קורס משחק מול‬
‫מצלימה עם אודי ודורון – שיטת צ'אבק‪ .‬בין המלגות בהן זכה במסגרת לימודיו‪:‬‬
‫קרן ליאור וישינסקי‪ ,‬א‪.‬מ‪.‬י – דודו דותן‪ ,IDB ,‬קרן פראט‪ ,‬הזנק לעתיד‪ .‬תפקידים‬
‫נבחרים במסגרת הלימודים‪ :‬דני זוקו בגריז‪ ,‬דמטריוס בחלום ליל קיץ‪ ,‬שירחאן‬
‫הנמר בספר הג'ונגל‪ ,‬בעז בקופסה שחורה‪ .‬הצגות בתיאטרון הספריה‪ :‬הדוד וניה‪,‬‬
‫תפילה‪ .‬בקאמרי השתתף בהילכו שניים יחדיו‪.‬‬
‫עידו מוסרי ‪ /‬סמל טרוטון למד בביה"ס לאמנויות בתל אביב ובביה"ס התיכון לאמנויות תלמה ילין במגמת‬
‫התיאטרון‪ .‬שרת בלהקה צבאית ובתיאטרון צה"ל‪ .‬בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב‪ .2002 ,‬זוכה מלגת קרן‬
‫שרת ‪ 2000‬ו‪ .2002‬השתלם בסדנת מחזות זמר של אוניברסיטת תל אביב בניו יורק‪ ,‬וזכה במלגה ל‪BROADWAY-‬‬
‫‪ THEATRE PROJECT‬בהנהלת אן רייקינג‪ .‬תיאטרון‪ :‬ביים את ההצגה שאריות של אהבה בתיאטרון גשר‪ .‬תפקידים‬
‫בהצגות ‪ -‬תיאטרון גשר‪ :‬אופרה בגרוש‪ ,‬כפר‪ ,‬שאריות של אהבה‪ ,‬כולם רוצים להוליווד‪ ,‬וריאציות לתיאטרון‬
‫ולתזמורת‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪/‬תיאטרון חיפה‪ :‬שיחות עם אבי‪ .‬תיאטרון באר שבע‪ :‬הפסנתר של ברטה‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי‪ :‬המלך ואני‪ ,‬עלובי החיים‪ ,‬מקבת‪ ,‬יואב בקרוב לבית‪ ,‬המלך בעוץ לי גוץ לי‪ ,‬סטנלי ביומן‬
‫חוף ברייטון‪ ,‬המלט‪ ,‬הבן הטוב‪ ,‬חברון‪ ,‬מוטל החייט בכנר על הגג‪ ,‬אהר'לה באופרה לעוף מכאן‪ ,‬יואב בלילה‬
‫לא שקט‪ ,‬בנווליו ברומאו ויוליה‪ ,‬מוטקה באורזי מזוודות‪ ,‬דרומיו מאפזוס בקומדיה של טעויות‪ ,‬פרדי ברומן‬
‫משפחתי‪ .‬עם כיבוי אורות ‪ -‬דואט עם דבורה ברטונוב‪ .‬קולנוע‪ :‬תגובה מאוחרת‪ ,‬אורי ב‪YOU DON'T MESS WITH-‬‬
‫‪ THE ZOHAN. JAY DAY‬ב‪ .BUCKY LARSON – BORN TO BE A STAR‬טלוויזיה‪ :‬תופסים ראש‪ ,‬עניין של זמן‪ ,‬לא כולל שירות‪,‬‬
‫שלום לבן דודי‪ ,‬המכון‪ ,‬להשתחרר מסוזי‪ ,‬השיר שלנו‪ ,‬פולישוק‪ ,‬בובי ואני‪ ,‬הבורר‪ ,‬החברים של נאור‪ ,‬הפרויקט‬
‫הירוק‪ ,‬הפרעת קשב‪ ,‬שבט צוצלת‪ ,‬היהודים באים‪ .‬בשנת ‪ 2009‬יצא אלבום הבכורה שלו משחקי פחד‪ .‬עבודות‬
‫דיבוב רבות‪ ,‬הבולטות ביניהן ‪ -‬בובספוג בבובספוג‪ ,‬מכנס מרובע‪.‬‬
‫אנדריאה שוורץ ‪ /‬ברברה סמית בוגרת הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין‪ .2008 ,‬מלגות‪ :‬עדי‬
‫קמרי ‪ ,2006‬עדי קמרי ‪ ,2007‬ד"ר שוש אביגל ‪ ,2007‬קרן שוסהיים ‪ ,2007‬מילגה מטעם קרן אסתר וד"ר אלי‬
‫על הצטיינות בלימודי המשחק‪ .‬תפקידיה בתיאטרון ‪ -‬בתיאטרון קרוב‪ :‬אדיפוס בקולונוס‪ .‬בתיאטרון בית ליסין‪:‬‬
‫תקלה קלה‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬אשת המושל במעגל הגיר הקווקזי‪ ,‬מריה בשגעון באופרה‪ ,‬ציפורה צחורי‬
‫באורזי מזוודות‪ ,‬אדריאנה בקומדיה של טעויות‪ ,‬יפית קור בבעל למופת‪ .‬טלוויזיה‪ :‬עספור‪.‬‬
‫עמית רייס ‪ /‬בובי פרנקלין בוגר ביה"ס התיכון לאמנויות "תלמה ילין" במגמת תיאטרון‪ .2005 ,‬בוגר‬
‫הסטודיו למשחק ניסן נתיב ת"א‪ .2012 ,‬זוכה מלגות "קידום" ואלי ליאון‪ .‬בקאמרי משתתף גם בקזבלן‪,‬‬
‫בשגעון באופרה בתפקיד מקס‪ ,‬בכנר על הגג בתפקיד פיידקה‪ ,‬בגורודיש בתפקיד סג"מ כרמלי‪ .‬חבר באנסמבל‬
‫הבידור "האשכנזים"‪ .‬מופיע בהצגה אחים בצוותא‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫העונה ה‪70-‬‬
‫ע ו נ ת‬
‫ת ש ע " ה‬
‫הועד המנהל‬
‫עפר שחל – יו"ר‬
‫דוד ברודט‬
‫אמינה הריס‬
‫ליאורה מינקה‬
‫יואב צוקרמן‬
‫תמר רודיך‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫זאב רותם‬
‫לינדה שטרייט‬
‫מועצת הנאמנות‬
‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר ישראל פלג‬
‫אוסקר אבו ראזק יואב צוקרמן‬
‫עמיקם בן צבי תמר רודיך‬
‫דוד ברודט‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫יוסי גרבר‬
‫זאב רותם‬
‫ערן גריפל‬
‫עפר שחל‬
‫משה הנדלס‬
‫לינדה שטרייט‬
‫אמינה הריס‬
‫אברהם תירוש‬
‫יגאל וינשטיין‬
‫שלמה וישינסקי ועדת הביקורת‬
‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר עמיקם בן צבי‬
‫אתי כספי‬
‫גיל פייר‬
‫ליאורה מינקה רון ארנרייך‬
‫רויטל בן‪-‬אשר פרץ‬
‫מנחם סלע‬
‫רון סמוראי‬
‫ועדת מנגנון וכח אדם‬
‫ליאורה עופר אמיר רוזנברג‪-‬יו"ר ליאורה מינקה‬
‫זאב רותם‬
‫ערן גריפל‬
‫גיל פייר‬
‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר כבוד של הועד המנהל‬
‫(כיהן בתפקיד יו"ר הועד המנהל בשנים ‪)2014-1984‬‬
‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬
‫מיי פיינגולד‬
‫שלומי אברהם עוז זהבי‬
‫מירב פלדמן‬
‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי ליאור זוהר‬
‫קובי פראג'‬
‫נסים זוהר‬
‫יפתח אופיר‬
‫אסף פרי‬
‫אורי זלצמן‬
‫גיא אלון‬
‫אסף פריינטא‬
‫שרונה אלימלך אביב זמר‬
‫אופיר צמח‬
‫יגאל זקס‬
‫גורי אלפי‬
‫יוסי קאנץ‬
‫אורטל חאייק‬
‫חן אמסלם‬
‫אסתי קוסוביצקי‬
‫יצחק חזקיה‬
‫גילת אנקורי‬
‫אודיה קורן‬
‫ציון חורי‬
‫נדב אסולין‬
‫אבי קושניר‬
‫ליאור חקון‬
‫רותי אסרסאי‬
‫תמר קינן‬
‫איתי טיראן‬
‫דיויד בילנקה‬
‫זיו קלייר‬
‫אבי טרמין‬
‫עדנה בליליוס‬
‫מיקי קם‬
‫טל בלנקשטיין גדי יגיל‬
‫עירית קפלן‬
‫אסנת בן יהודה אוהד יהודאי‬
‫רועי קקון‬
‫הלנה ירלובה‬
‫גלוריה בס‬
‫אורי רביץ‬
‫שלמה בר‪-‬אבא שחר ישי‬
‫עידו רוזנברג‬
‫שמחה ברבירו אושרי כהן‬
‫יואב רוטמן‬
‫איציק כהן‬
‫רמי ברוך‬
‫אודי רוטשילד‬
‫אלברט כהן‬
‫ירדן ברכה‬
‫עמית רייס‬
‫מוטי כץ‬
‫שירי גדני‬
‫עודד לאופולד שני שאולי‬
‫נעה גודל‬
‫איה שבא‬
‫יואב לוי‬
‫רוני גולגפיין‬
‫אסף שגב‬
‫אסף גולדשטיין כנרת לימוני‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫לימור גולדשטיין דני לשמן‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫אלי גורנשטיין ג'יטה מונטה‬
‫אוהד שחר‬
‫עידו מוסרי‬
‫יוסי גרבר‬
‫רובי מוסקוביץ' ליאת שטרן‬
‫גולן גרוס‬
‫נעמה שיטרית‬
‫מונה מור‬
‫נטע גרטי‬
‫רוני שיינדורף‬
‫ערן מור‬
‫עזרא דגן‬
‫שהם שיינר‬
‫קרן מור‬
‫אלון דהן‬
‫ניסו שליו‬
‫אנה דוברוביצקי דנה מיינרט‬
‫תמר שם אור‬
‫רבקה מיכאלי‬
‫נתן דטנר‬
‫שלום מיכאלשוילי גלעד שמואלי‬
‫תיקי דיין‬
‫רונה לי שמעון‬
‫רביב מצר‬
‫הגר דנון‬
‫דן שפירא‬
‫דון נדל‬
‫תחיה דנון‬
‫ערן שראל‬
‫שמואל וילוז'ני דודו ניב‬
‫עודד תאומי‬
‫יובל סגל‬
‫גיל וינברג‬
‫אביהוד תדהר‬
‫שלמה וישינסקי אסף סלומון‬
‫עמוס תמם‬
‫מיכה סלקטר‬
‫טל וייס‬
‫שרה פון שוורצה‬
‫ענת וקסמן‬
‫נועה שכטר‬
‫עוזרת למנהל האמנותי‬
‫איתמר וכסלר‬
‫יועץ חזותי‬
‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬
‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬
‫ב‪ 1971-‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון‬
‫העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת נאמנות‬
‫הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪ .‬להקת‬
‫שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים ממיטב‬
‫אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים ידועי‬
‫שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫הקאמרי מציג ב‪ 6-‬אולמות‪ :‬קאמרי ‪ ,4 ,3 ,2 ,1‬קפה תיאטרון‪,‬‬
‫וקאמרי ‪ 5‬ע"ש סיירוס ומירטל קאצן ‪ -‬אולם חזרות והופעות‬
‫חדש המכיל כ‪ 200-‬מקומות‪ .‬על במות אלה עולות עשר‬
‫הפקות חדשות מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪40,000-‬‬
‫מנויים וכ‪ 1,100,000-‬צופים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד‬
‫התרבות והספורט ‪ -‬מינהל התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה‬
‫על ידי מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫מינהל התרבות‬
‫המחלקה לתיאטרון‬
‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל‬
‫בחו"ל בשני העשורים האחרונים ‪:‬‬
‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו־יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬
‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬
‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬
‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬
‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪ ,‬דיסלדורף‪,‬‬
‫מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ;1999 ,‬סאן‪-‬פרנציסקו‪.2000 ,‬‬
‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬
‫רצח פסטיבל פרמה‪ ;1998 ,‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪.1999 ,‬‬
‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬
‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו־יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬
‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬גרמניה‪ ,‬יולי ‪ ;2000‬בודפשט‪,‬‬
‫נובמבר ‪ ;2000‬וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2001‬ברלין‪ ,‬נובמבר ‪ ;2001‬בוקרשט‪ ,‬יוני‬
‫‪ ;2004‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪;2006‬‬
‫צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪-‬רוסיה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2010‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬
‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬
‫בצהרי היום ניו־יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬קייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪.2008‬‬
‫המלט גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬וושינגטון די‪.‬סי‪ ,.‬מרץ‬
‫‪ ;2007‬קליבלנד‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ ‪ ;2009‬מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬
‫פלונטר קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬סיאול‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬ברלין‪ ,‬מרץ ‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪;2007‬‬
‫לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2007‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬
‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬
‫אנטיגונה טייפה‪ ,‬אפריל ‪ ;2008‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪ ;2008‬קפריסין‪,‬‬
‫יולי ‪.2008‬‬
‫הדיבוק הולנד‪ ,‬צכיה‪ ,‬גרמניה‪.2011-2009 ,‬‬
‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬
‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬
‫סטמפניו ניו דלהי‪ ,‬נובמבר ‪.2012‬‬
‫הנשים מטרויה טוקיו‪ ,‬דצמבר ‪.2012‬‬
‫בין שני העולמות שטוטגרט‪ ,‬ספט'‪-‬נוב' ‪.2012‬‬
‫אורזי מזוודות בייג'ין‪ ,‬מרץ ‪.2013‬‬
‫וויצק ויסבאדן‪ ,‬מאי ‪2013‬‬
‫גטו בודפשט‪ ,‬מאי ‪2014‬‬
‫נעם סמל‬
‫‬
‫מנהל כללי‬
‫עמרי ניצן‬
‫מנהל אמנות י ‬
‫חביבה הדר‬
‫סמנכ"לית כספים ומינה ל‬
‫נועה סיקסיק‪-‬יוסף‬
‫‬
‫עוזרת מנכ"ל‬
‫דפנה הררי‬
‫‬
‫מנהלת שיווק‬
‫אפרת ליבנה‬
‫דוברות ויחסי ציבו ר‬
‫רות אזר‪-‬מדברי‬
‫מנהלת הפרסו ם ‬
‫ריבה גולדברג‬
‫מנהלת הפקות וייצו ר‬
‫ד"ר ורדה פיש‬
‫‬
‫מנהלת קשרי חוץ‬
‫אבי גז‬
‫‬
‫מפיק ראשי‬
‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬
‫ורדית שלפי‬
‫מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת‬
‫שלומית לשם‬
‫מנהלת אגודת העמיתי ם‬
‫רון בן גידה‬
‫המחלקה החינוכי ת ‬
‫סופי וייס‬
‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬
‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬
‫לימור רוטשילד‬
‫‬
‫מח' שכר‬
‫אגף מנויים מכירות וקופה ע"ש שולה הגרי‬
‫עינת פנחס‬
‫מנהלת ‬
‫‬
‫ורדי חן‬
‫אחראית ‬
‫‬
‫נחמה אפשטיי ן‬
‫אוהד לור י‬
‫מוקדנים ‬
‫קורה בליצשטיי ן שגיא קרישר‬
‫מרינה סלבי ן‬
‫גלית יפת‬
‫נורית חפ ץ‬
‫מיטל אקרמן‬
‫אפרת וקסלר‬
‫שלי לי כת ר‬
‫לוטן וקסל ר‬
‫איריס טביביאן חן תמיר‬
‫מירב שטרן‬
‫מעיין ברייט‬
‫יהלי טיי ב‬
‫חני בוכרי ס‬
‫דקלה הד ס‬
‫מיכל אוחנ ה‬
‫קופאי ם‬
‫עידו בן עמי‬
‫דברת והב ה‬
‫ליבי רן‬
‫עומר סביו‬
‫עדי בלומברג‬
‫גלי טימן‬
‫אבישג מור‬
‫מח' מנויים לועדי ם ‬
‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬
‫מח' מכירות‬
‫קרן הורביץ זלי ט מירי סבן‬
‫‬
‫חני קרקובסקי‬
‫ויקי מזרחי‬
‫‬
‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬
‫מלאני קפלן‬
‫מנהל ת‬
‫‬
‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬
‫ילנה פרגמן‬
‫לרה גולומ ב‬
‫‬
‫אורלי שנברגר‬
‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬
‫רועי ואטורי‬
‫‬
‫הדס אבנרי‬
‫מנהל ת‬
‫מתפרה ‬
‫בועז רותם‬
‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬
‫נועה כרמון‬
‫אביב רון‬
‫‬
‫אבירם שהינ ו‬
‫דן סיו ן‬
‫תאורני ם‬
‫אלכס גולדין‬
‫‬
‫נגריה‪/‬מסגריה‬
‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקר ו שמוליק אטמזג י‬
‫מזל מלכה‪-‬קטי נאוה לוי‬
‫מנהלי הצג ה‬
‫סילביו מאירסון אלי חדידה‬
‫שרה לבקוביץ'‬
‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי סיגל קריי ף‬
‫ולרי רייזס‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫סאונד ‬
‫ניסן זהירה‬
‫נילי בארי‬
‫‬
‫ישי חממי‬
‫ברוך ביב ס‬
‫אייל רייכשט ט‬
‫דפי אברבך‬
‫‬
‫מח' טכני ת‬
‫אוהד לויטן‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫וידא ו‬
‫נועה דקל‬
‫‬
‫ע' למנהלת השיווק‬
‫יעקב משה‬
‫‬
‫מנהל טכני‬
‫מישל זבלודוביץ'‬
‫‬
‫מזכירה‬
‫יוסי כוכב י‬
‫שמואל פקרמ ן‬
‫מנהלי במ ה‬
‫רונן לניאדו‬
‫סדרנים ואולמות מנה ל‬
‫רונן שלו‬
‫שרלי סב ח‬
‫אילון מעוד ד‬
‫עמית אורן‬
‫גליה גבריא ל‬
‫רומן ברקוביץ'‬
‫ג'קי חן‬
‫אבי גרינברג‬
‫ששון סגרון‬
‫זיו גולן‬
‫מועדון קפה תיאטרון‬
‫דרור שאשא‬
‫צוגים‪ ,‬תכנות והפעל ה‬
‫אדם רמי‬
‫פאבל קרקו ז‬
‫מרכזיה ‬
‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת רקפת יחיאל‬
‫אבי מרכוס‬
‫מינהלה ‬
‫אתי אליאס‪ ,‬רותי לוי‪ ,‬שרה כהן‪ ,‬דפנה הנדלי‪-‬יצחקי‪,‬‬
‫אבי ברכר‬
‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬
‫ציונה זקן‪-‬ברק‪ ,‬רעיה לידר‪ ,‬אירנה ויימן‪ ,‬מירב בשארי‪,‬‬
‫יורם אמיר‬
‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬
‫סילבי קלקשטיין‪ ,‬רחלי שוקר‪ ,‬אסף פרידמן‪ ,‬ענת היימן‪,‬‬
‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬
‫אורית שוהם‪ ,‬ענת קסטל‪ ,‬אליני רושה גזית‪ ,‬מיכל בן שושן‪,‬‬
‫שמרית רון‬
‫‬
‫מנהלת כללית‬
‫שי לויאן‪ ,‬אסף קדר‪ ,‬רוני פרידמן‪ ,‬כנען אליאל‬
‫קרן ליאור‪-‬תרבות ואמנות לחיילי צה" ל מירי מרקוביץ‬
‫עו"ד אייל יפה‪ ,‬משרד עו"ד צבי יפה‬
‫יעוץ משפטי‬
‫קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית‬
‫רו"ח אלכס וטובה הילמן‬
‫רואה חשבון‬
‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬
‫רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג‬
‫מבקר פני ם‬
‫רנה ירושלמי‬
‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬
‫יעקב הכהן‬
‫‬
‫ממונה בטיחות‬
‫ארז חסון‬
‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫מכטינגר‬
‫‬
‫מישרד פירסום‬
‫אגודת עמיתי‬
‫התיאטרון הקאמרי‬
‫עמיתי כבוד‬
‫ליזיקה ועמי שגיא‬
‫פנינה ומשה אדרי‬
‫יעל ורמי אונגר‬
‫נורית ואבנר אזולאי‬
‫ענת ואודי אנג'ל‬
‫דניאלה אפשטיין‬
‫דוריס ומורי ארקין‬
‫ישראלה ורם בנין‬
‫ורדה ובועז דותן‬
‫אורלי ונוחי דנקנר‬
‫דליה הורביץ‬
‫רותי ושמואל בר‪-‬אור‬
‫נשיאת כבוד ראשונה‬
‫לאה רבין ז"ל (‪ )2000-1993‬ג'ני וחנינה ברנדס‬
‫יו"ר האגודה ליאורה עופר קוני ודן ברניצקי‬
‫אילנה ברנר‬
‫מייסדת ויו"ר בשנים‬
‫מירי ואיתן ברק‬
‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬
‫נאוה ברק ושלום זינגר‬
‫מייסדת ויו"ר האגודה‬
‫אורנה ברקת‬
‫הבינלאומית אמינה הריס‬
‫מיקי ושייקה ברקת‬
‫מנהלת האגודה שלומית לשם עדנה גבריאלי‬
‫רכזת האגודה דנה אבני‬
‫קרן ועזי גוט‬
‫שרה וד"ר יעקב גולן‬
‫הלגה גוטסדינר ותדי קוק‬
‫עמיתים‬
‫מירלה ושמעון גולדברג‬
‫קובי אבן עזרא‬
‫ד"ר אלן גור‬
‫יגאל אהובי‬
‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬
‫עליזה אביגדורוב‬
‫ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר דניאלה וששי גז‬
‫אלישבע גיבלי‬
‫רותי וגדעון אורבך‬
‫שרה ומיכה גייגר‬
‫מיה אוריון פלג‬
‫גילה גיל‬
‫שרי ותנחום אורן‬
‫ג'נס ודני גילרמן‬
‫יפה וד"ר אריה אורנשטיין‬
‫ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי חוה גל‪-‬און‬
‫לאה ויורם גלובוס‬
‫רותי אחיעזר‬
‫חני ואיתן גלוזמן‬
‫שרה אילין‬
‫נילי גליק‬
‫אהובה אילן וגדעון בן טל‬
‫אורסולה וניסים גלעם‬
‫ברוריה ויהושע אימבר‬
‫שרה אלאלוף‬
‫מאירה גרא‬
‫מרים גרוס‬
‫עפרה ורפי אלול‬
‫צביה ופרופ' יוסף גרוס‬
‫מירי ואבי אלון‬
‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬
‫איטה אלחנני‬
‫פנינה דגן וטלי זינגר‬
‫עדית אלקון‬
‫גבריאלה דוד‬
‫טלי ואבי אנג'ל‬
‫גדליה דורון‬
‫קארין ואורי אנג'ל‬
‫מרים דורון‬
‫דפנה וחיים אסא‬
‫שלומית ושמואל דורנשטיין‬
‫רות ואברהם אסף‬
‫ד"ר יוסף דיין ויעל רב‪-‬הון‬
‫דרורה וצבי אפרת‬
‫נאוה ואמנון דיק‬
‫אורית ודוד אפרתי‬
‫שושנה ומשה דראל‬
‫רינה צ'צ'קס אקסלברד‬
‫ורד ואברי דרנגר‬
‫אסתי אקרמן‬
‫נעמי ואהוד הומינר‬
‫רינה וגדעון באום‬
‫ניצה הינדלס‬
‫ניצה וישראל באומן‬
‫נורית בוקשפן‬
‫אלי הלפן‬
‫הילה ואמנון הלפר‬
‫רותי ואלדד בוקשפן‬
‫אלכס הלרמן‬
‫יעל ואיזי בורוביץ'‬
‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי אילנה ויאיר המבורגר‬
‫חנה וגדעון המבורגר‬
‫גינה ודני בירן‬
‫ורד ואלברט בן דהן‬
‫שלוה ויורם הסל‬
‫אורה וד"ר אביקם הראל‬
‫שלמה בר‬
‫האכסדרה ע"ש ליזיקה‪ ,‬עמי וטדי שגיא‬
‫באכסדרה‪ :‬פינת פסנתר לקידום פסנתרנים צעירים‪ ,‬קופות התיאטרון‪ ,‬מכירת‬
‫ספרים ותוכניות‪ ,‬אוזניות לכבדי שמיעה‪ ,‬קבלות פנים ומפגשים אמנותיים‬
‫אטקה ויגאל וינשטיין‬
‫דרורית ורטהיים‬
‫אריאלה ואיתן ורטהיימר‬
‫אילנה וראובן זכר‬
‫יוסי לנדסמן וגלית אלפסי‬
‫נורית וישה סיטון‬
‫ליאורה עופר‬
‫איה עזריאלנט‬
‫דיים שירלי פורטר‬
‫יורם פטרושקה‬
‫חמי ולזר פרוכטר‬
‫דליה ויוסי פרשקר‬
‫ארלט מזרחי וסימוני מזרחי‬
‫טלי ועמוס וולטש‬
‫ענת ומוריאל מטלון‬
‫נורית ודוד וולף‬
‫רותי וניסו מטלון‬
‫עמליה וקסלמן‬
‫סילבי ונתי מיכאלי‬
‫נילי ואלי זהר‬
‫גל וארז מירנץ‬
‫חני ופרופ' אורי זליגסון‬
‫ג'וזיאן מיתר‬
‫אורה ויוסי זרניצקי‬
‫עפרה מיתר‬
‫פארה ועופר חודורוב‬
‫מרגלית וחנן מלצר‬
‫אורלי חיות ואסף סלע‬
‫נעמי ומאיר מנדלמן‬
‫יוסף חכמי‬
‫נורית ויואב מנור‬
‫אמה ואבי טביסל‬
‫רות ויצחק מנור‬
‫גדעון טהלר‬
‫אלי מסר ונגה קינן‬
‫נירה טולידאנו‬
‫אורה ואברהם מעוז‬
‫עדנה טוקטלי‬
‫עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל אסתר ואלי מקבי‬
‫דליה ואייבי נאמן‬
‫נעמי ושלמה טיסונה‬
‫דליה ורונן נחמני‬
‫ענת טמיר‬
‫ורדה וחיים סאמט‬
‫אריאלה טרנר‬
‫טובה וסמי סגול‬
‫ליאורה ורמי יהושע‬
‫מרשה סגל‬
‫חנה ואלי יונס‬
‫גדעון ופנינה סיטרמן‬
‫עליזה ופרופ' אריאל יפו‬
‫תמי ואורי סלונים‬
‫הילה ודורון כהן‬
‫שרה ופרופ' מיכאל סלע‬
‫ז‪ .‬מאיר כהן‬
‫יהודית סלע‪-‬אריאן‬
‫סמדר ודיויד כהן‬
‫ברכה וחיים סמו‬
‫פנינית ופנחס כהן‬
‫רלי וג'ק סמית‬
‫אתי ורם כספי‬
‫רחל ועודד עידן‬
‫זהבה כץ‬
‫גילה עירוני‬
‫ציפה ואריק כרמון‬
‫איילת ותומר עמיר‬
‫שוש ואליעזר כרמל‬
‫יהודית ואורי ענבר‬
‫מרים לאופר‬
‫עדי ורן פוקס‬
‫איריס ואלי לבון‬
‫רוני פוקס‬
‫איריס לביא ויעקב פרנקל‬
‫מיכל ודוד פורר‬
‫חיה ורובי לדנר‬
‫לילי ופרופ' ראובן פייזר‬
‫נעמי ויאיר להב‬
‫רבקה ורוני פיינר‬
‫תקוה וצבי לובצקי‬
‫שרה ואבנר פלטק‬
‫אבי לוי‬
‫יפעת ועמירם פליישר‬
‫רחל ויצחק לוי‬
‫מעיינה ופרופ' דן פליס‬
‫אורנה ואורון לוסטרניק‬
‫אברהם פרדקין‬
‫מלכה ואמנון ליאון‬
‫רוחמה פרוכטר‬
‫עדה ופרופ' דוד ליבאי‬
‫ד"ר ילנה ופרופ' סימון ליצין סוזי ודן פרופר‬
‫נאוה פרי‬
‫ליאורה ואלי לנדאו‬
‫שושנה ואריה פרידנבורג‬
‫יובל ומאי לנדסברג‬
‫נורית פרייס‬
‫דיתי ואלכס לנדסברג‬
‫אורנה וד"ר חיים פרלוק‬
‫רותי וגבי לסט‬
‫ענת ושמואל פרנקל‬
‫נילי ושי מאייר‬
‫שלומית פרנקל‬
‫אפרת ומוטי מאיר‬
‫קרן וגיל פרשקר‬
‫רונית ומיקי מור‬
‫תמר רודיך‬
‫מיכל ויובל רכבי‬
‫לינדה ואלי שטרייט‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫י‪ .‬גורניצקי ושות'‬
‫ניצן ענבר מהנדסים‬
‫זיוה ואבי פתיר‬
‫תמר צ'ורלי‬
‫דליה ואוריאל צבילינגר‬
‫שולה ואריק צדר‬
‫רינה צ'צ'קס‪-‬אקסלברד‬
‫ציפי ואפרים קונדה‬
‫יעל ודורי קלגסבלד‬
‫אתי ומיקי קני‬
‫לילך וד"ר חיים קפלן‬
‫יהודית ורוני קצין‬
‫פרופ' אסי קריב‬
‫נילי וד"ר שמואל קריב‬
‫שושנה ודוד רבינוביץ‬
‫רונית ואשר רבינוביץ‬
‫הילה ורני רהב‬
‫תמי ויהודה רוה‬
‫רבקה ויוסי רוזן‬
‫ריקי רוזנברג‬
‫נלי ויאיר רוטלוי‬
‫דליה ופנחס רוטנברג‬
‫אתי וגבי רוטר‬
‫ריטה ונחום רויטמן‬
‫חנה רומן‬
‫חדווה ואבישי רייכס‬
‫דפנה ושי רייכר‬
‫טלי ומשולם ריקליס‬
‫פנינה רמון‬
‫שלי ויעקב רמון‬
‫אורית וד"ר חיים רסנר‬
‫עירית רפפורט‬
‫רז'ין שבח‬
‫חסיה שביט‬
‫יעל ושבתי שביט‬
‫רונית ורמי שבירו‬
‫דנה ושמעון שבס‬
‫אתי ופרופ' משה שבתאי‬
‫ד"ר עמי שגיב‬
‫רחל ודוד שדות‬
‫כנה וזלמן שובל‬
‫תמר ויורם שוחט‬
‫ג'ודי ויצחק שויגר‬
‫אילנה וגדעון שטיאט‬
‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬
‫ישראלה שטיר אינשטיין‬
‫בת שבע שטראוכלר‬
‫אנה ודובי שיף‬
‫הדסה ומאיר שני‬
‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair : Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark‬‬
‫‪Bekerman, Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona‬‬
‫‪Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and‬‬
‫‪Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha‬‬
‫‪and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust,‬‬
‫‪Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and‬‬
‫‪Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation‬‬
‫‪INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman,‬‬
‫‪Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬
‫פוטוליין דיגיטל בע"מ‬
‫קרן מ‪.‬א‪.‬ה‬
‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬
‫סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ‬
‫יעל שניידמן ואבי ירון‬
‫רנה ואליהו שעשוע‪-‬חסון‬
‫נעמה ויגאל שפר‬
‫רבקה שפירו‬
‫אורה ויצחק שקד‬
‫שושנה וישעיהו שקד‬
‫פנינה והרצל שקלים‬
‫רות ושלמה שרון‬
‫יוכי ואיציק שרם‬
‫רותי וארה'לה שרף‬
‫עירית ומושיק תאומים‬
‫דב תדמור‬
‫זיוה ואהרון תומרס‬
‫פרופ' חנה וד"ר ישראל תמרי‬
‫מועצת המנהלים‬
‫יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלום אלקיים‬
‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלי חשן‬
‫חברי הדירקטוריון‬
‫מיקי ירושלמי‬
‫אלי לוי‬
‫מיכל וייסברוט‬
‫משה קורניק‬
‫דפנה הראל‬
‫שמואל גפן‬
‫דן להט‬
‫אופירה יוחנן וולק‬
‫מהרטה ברוך‪ -‬רון‬
‫אהרון מדואל‬
‫מנכ"ל‬
‫עו"ד יוחנן דן‬
‫סמנכ"ל כספים‬
‫רו"ח אורי קופרברג‬
‫סמנכ"לית‬
‫שרית עשרי‬
‫מנהלת לשכה‬
‫מיטל יהודה‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד גדעון פישר‬
‫מבקר פנים‬
‫רו"ח משה בקשי‬
‫מנהלת חשבונות‬
‫דנית דהן‬
‫מנהל תפעול ואחזקה‬
‫דוד אשכנזי‬
03-6060900/960 :‫ קופות‬/ 03-6060950 :‫ פקס‬/ 03-6061900 :‫טל‬
w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‫דואר אלקטרוני‬
‫ נעם סמל‬:‫מנהל כללי‬
‫ עמרי ניצן‬:‫מנהל אמנותי‬
‫מחזאות ישראלית‬
‫אשכבה‬
'‫חולה אהבה בשיכון ג‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת הלל מיטלפונקט‬
‫תעלת בלאומילך‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫עפ"י תסריט מאת אפרים קישון‬
‫כולם רוצים לחיות‬
‫הפושעים החדשים‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫גטו‬
‫חברים של חברים‬
‫ קרית שמונה‬,‫ **** בשיתוף תיאטרון מראה‬/‫ *** בשיתוף תיאטרון הבימה‬/ ‫ ** בשיתוף תיאטרון בית ליסין‬/ ‫* בשיתוף תיאטרון חיפה‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫מאת הלל מיטלפונקט‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫** חברות הכי טובות‬
‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫מאת ענת גוב‬
‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬
? ‫איש קטן מה עכשיו‬
‫נשוי במנוסה‬
‫מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה‬
‫מאת ריי קוני‬
‫ריצ'רד השלישי‬
‫שיער‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫ גאלט מק'דרמוט‬:‫מוסיקה‬/‫מאת ג'רום רגני וג'יימס ראדו‬
‫פולארד‬
‫איבנוב‬
‫מאת ויקטור גורדון‬
‫מאת אנטון צ'כוב‬
‫קברט‬
‫*** חשמלית ושמה תשוקה‬
‫מאת ג'ו מסטראוף‬
‫מאת טנסי ויליאמס‬
‫משרתם של שני אדונים‬
‫ מאשה ושפיץ‬,‫ סוניה‬,‫* וניה‬
‫מאת קרלו גולדוני‬
‫מאת כריסטופר דוראנג‬
‫כנר על הגג‬
‫אלקטרה‬
‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת סופוקלס‬
‫המלך הולך למות ❙ הטייפ האחרון של קראפ‬
‫הכתה שלנו‬
‫מאת סמואל בקט ❙ מאת אז'ן יונסקו‬
‫מאת טדאוש סלובודז'אנק‬
‫סיראנו דה ברז'ראק‬
‫מאת אדמונד רוסטאן‬
Translator Dori Parnes
Director Alon Ophir
Set designer Lily Ben Nachshon
Costume designer Oren Dar
Lighting designer Keren Granek
Cast (in order of appearance):
Mary Smith Limor Goldstein
Barbara Smith Andreea Schvartz
John Smith Shmuel Vilojny
Detective Sergeant Troughton Ido Mosseri
Stanley Gardner Nadav Assulin
paparazzo Ivan Luria
Detective Sergeant Porterhouse Eli Gornstein
Bobby Franklin Amit Reiss
Assistant to director Carmit Halak
Assistant to set designer Saray Goliat
Production manager Nava Levy / Dafi Avberbach
Stage manager Yossi Kohavi, Yanir Ben Yair
Lighting operator Alexei Treletzky
Sound Eyal Reichstat
Wardrob/Props Ruthie Levy, Cnaan Eliel
Make up The entire Dept.
First performance: 13.4.15
Length: Approx. 1 hour 35 minutes. No interval
The musical excerpts were chosen and edited by
the director Alon Ophir
‫בקרוב‬
‫מאת מולייר‬
B Y R AY C O O N E Y
‫גורודיש‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫גם הוא באצילים‬
WIFE
‫מאת שבי גביזון‬
‫ יואל זילברג ויגאל מוסינזון‬: ‫עיבוד למחזמר‬/‫ יגאל מוסינזון‬: ‫קזבלן מחזה מקורי‬
‫מוסיקה דב (דובי) זלצר‬/‫ חיים חפר‬,‫ עמוס אטינגר‬,‫ דן אלמגור‬: ‫פזמונים‬
]‫[אנסמבל עיתים‬
RUN FOR YOUR
‫אח יקר‬
‫מאת גדי ענבר‬
THE CAMERI THEATRE OF TEL AVIV
ISRAEL PRIZE RECIPIENT
J
ohn Smith is a very ordinary
man; a London taxi driver.
There is nothing distinctive
about him, he’s normal and
conventional, and doesn’t stand out. He
only has one little secret: he’s happily
married to two women, and lives on
a tight schedule that enables him to
maneuver between his two homes.
Trouble brews when Smith has to
spend the night in hospital, where both
of his addresses come to light, raising
the suspicions of police investigators.
Together with his lazy neighbor he
becomes hopelessly entangled in a
web of lies in his attempt to explain his
actions and prevent his two wives from
meeting face to face.