אוצרות גדולי ישראל – ח"ד- המלבי"ם, ספר "הכתב
םפר
אוצרות גדולי ישראל
ליקוטי מובאות ומפתחות ענעים
מספריהם של
הרמב״ם ,מהר״ל ,הגר״א ,רמח׳יל ,הנצי״ב,
רש״ר הירש ,ר׳ צדוק הכהן ,המלבי״ם,
ה כ ת ב והקבלה
מסודרים לנושאים במחשבה,
מוסר ויראת ה׳ טהורה
לפי סדר אלף־בית
נלווה אליהם
ספר אוצרות אמונה
ובו לקט מקורות מתוך מ א ה ספרים
על למעלה מ מ א ה ושמונים נושאים חשובים
־ חלק ד ־
המלבי״ם -וספר ״הכתב והקבלה״
כל אלו נתחברו ונלקטו בעזרת ה׳ החונן לארם דעת
על ידי משה צוריאל
מחבר :בית יחזקאל ,אוצרות התורה ,אוצרות המוסר ,אוצרות האגדה ,מסורת
סייג לתורה ,אור התורה ,מגדל עוז ,ציון במשפט תפדה ,ועוד
בהוצאת ״יריד הספרים״
פעיה״ק ירושלים תובב״א
שנת תשם״ו
הועתק והוכנס לאינטרנט
www. hebrewbooks. org
ע״י חיים תשע״א
,f#:-r;;;.;־׳־׳:;:.b;>׳x;r•: . ' ׳: $
^\׳י.<.־:׳•־ג:•..:.••^:.••
^4f^ ־v »׳vvy •י... r
.־/* i l l )
•
•••
m)
1 :t
• ,,-
;
j
^
:
v.:^:l).-.k)
• • r!
i
•—י
(ר5^
י
J
1
•.. j
1;
©
כל הזכויות שמורות תשס״ו 2005
להוצאת ״יריד הספרים״
1
להעתיק או להפיץ או לחקות ס פ ר זה או קטעים מכונו בכל אופן שהוא
לרבות צילומים או הקלטה ב כ ל אופן אלקטרוני או ממוחשב
ללא אישור כ כ ת ב מהמו׳יל.
העובר על זה נכשל בגזל גמור שאין על וה מחילה.
הוצאת יריד הספרים
מאה שערים 6ירושלים
טל/פקס02-5370016 :
printed in Israel
לוחות :״פרנק״ יררטלים
הסכמה
הרב בנימין יהושע זילכר שליטי׳א
חבר מועצת גדולי התורה
]מחבר ספרי ״אז נדברו" ,״זה השער״ ועור[
ב״ה יום י״ב אדר ב /תש״ס
ידידי זה כבר כמה עשרות שנים הרה״ג ר׳ משה צוריאל שליט״א קיבץ יחד בספרים אלו מפתחות
וביאורים לכמה עניני מוסר שבספרי גדולי הדורות הרמב״ם ,מהר״ל ,הגר״א ,הנצי״ב ועוד .בתי מדרשות
הללו של מוסר היו בשיטותיהם השונות .ע״י הלימוד והעיון בשיטות השונות יתקיים בעדה דברי הנביא
מלאכי :״אז נדברו יראי ד׳ איש אל רעהו״ ״נדברו״ לשון נפעל .ציווה הנביא בשם ד׳ כי באחרית הימים צריך
שיתעלמו המחיצות בין יראי ד׳ השונים עם השקפותיהם ודעותיהם השונות בעבודת ד׳ וממילא יתקיים "אז
נדברו״ .לאור כל זה אין פלא מה שדוקא בתקופתנו תקופת אחרית הימים נתגבר יצר הפילוג בין יראי ד,
הכל ״לשם שמים״ כביכול .אם חסר ה״נדברו״ זה גופא הוכחה על הפירוד והפילוג .ולכן טוב שיבואו יחד כל
השיטות.
ואיתא במנחות כ״ט בי" :ומפני מה כפוף ראשו)של אות י׳(? מפני שצדיקים כפוף ראשיהם מפני
מעשיהן שאין רומץ זה אה״ .מפרש רש״י :״וכבודו של זה גדול משל זה ,משום הכי ראשיהם כפופים
דמתבייש מחברו״ .ולכאורה זה פלא ,שמאחר שמעשיהם אין דומים זה לזה ,היינו שכל אחד יש לו שיטה
אחרת והסתגלות אחרת בהנהגת הרבים ,בעבודת ר׳ ובתורת המוסרת וממילא שכל אחד שרוי בהנחה שהדרך
והשיטה שלו הן הנכונות ,ולא של חברו ,וחברו אינו אלא טועה בשיטתו .אם כן היאך יתכן שראשיהם
כפופין זה לזה ,והלא הם שני הפכים כנמש! והכרח עלינו להסיק שנפש האדם בת שמים יכולה להכיל גם שני
דברים שנראים לכאורה כאילו הם הפכיים ממש; מצד אחד להצדיק ולהחזיק בש^זתו ודרכו ,ומאידך
להצדיק גם את דרכו ושיטתו של השני ,שזה חסר לו ובזה הוא מתבייש מחבירו.
מוסרים בשם הגרי״ס )־הגאון ר׳ ישראל סלנטר( זצ״ל ,שאין ״כלל״ בעבודת די ,וכלל זה גם כן אינו
״כלל״ .כי רוב ההבדלים בשיטות קשורים עם נסיבות המקום והזמן ,ואין שייך לומר על איזו שהיא דרך
ושיטה ״כזה ראה וקדש״ .ואף שאין אנו שוללים את האפשרות שיתכנו שתי שיטות ביהדות .שהרי אם יש
פלוגתא בין בית שמאי ובית הלל בעירובין י״ג ב׳ בנוגע לבריאת האדם ,אם נוח לו לאדם שלא נברא
משנברא ,מדוע לא תתכן גם פלוגתא בתורת המוסר ובתורת החסידות? אבל זה רק בגדר ״אלו ואלו דברי
אלקים חיים״)עירוטן ,שם( ולגבי פלוגתת ב״ש וב״ה אמרו ביבמות י״ד ב׳ :״אע״פ שנחלקו כ״ש וב״ה וכר׳
לא נמנעו ב״ש מלישא נשים מב״ה ולא ב״ה מב״ש ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה ,לקיים מה שנאמר
״האמת והשלום אהבו״ .האמת והשלום הלכו משולבים יחדיו .שאם אמת יש כאן ,שלום יש כאן .ואם שלום
יש כאן ,אמת יש כאן .אבל ברור הזה שאנו עומדים בסוף הגלות ממש ,שיצר הפירוד מתגבר ,יש להשתדל
לכל הפחות למעט המחיצות ,שיקוים ״אז נדברו יראי ד״.
אני מכיר טוב את הרב המחבר והמלקט שהוא נאה דורש ובאה מקיים ,וכו״ת לאות הסכמה והוקרה
וברכה ,שנזכה להיות ממזכי הרבים להביא בב״א הגאולה האמיתית.
בנימין יהושע דלבר
הסכמה
הרב שריה דבליצקי שליט״א
בני ברק ,רחוב ירושלים 50
]מחבר למעלה מארבעים חיבורים בהלכה ובקבלה[
י״ז אדר ב /תש״ס
ידידי הגדול מהמחנכים הוותיקים הרה׳׳ג ר׳ משה צוריאל שליט״א כבר הוציא לאור
הרבה ספרים טובים ומועילים ,לפי החשבון חמשה עשר ספרים ,ועוד ידו נטויה בחסד ד׳ עליו.
ביניהם ״בית יחזקאל״" ,אוצרות הגד״א" ׳•'אוצרות הנצי״ב״ ועוד ועוד .הספדים שראיתי הם
לתועלת עצומה למתעםקים בבירורים בהלכות דעות ,במוסר ובהשקפה ,וגם לאלו שעוסקים
בחלק דרוש של התורה ,באשר זה חלקם אשר לבם חפץ בו ,שיהיה להם מרחב גדול להוסיף דעת
ויראת ה׳ ברברי חז״ל הקדושים שכל דבריהם כגחלי אש ,אשר הדברים שהרה״ג הנ״ל אסף מן
קדושי הדורות מכניסים רוח בגחלי אש עד היותם למדורה גדולה ,אשר באורה יסתופפו כל
מבקשי ה׳ ודורשי שמו .ע״י הלימוד הזה יגיעו ליראת ה׳ ואהבתו ולכל מדה נכונה .הספרים
הישנים שחיבר המתבר כבר אזלו מן השוק לכן נקוה שבמהרה יוציא לאור מהדורה בתרא
מהספרים ויהיו בעז״ה לתועלת גמלה.
ובאתי עה״ת יום מנ״ל בברכת ועתירת
שנעלה בתורה ויראה ועבודת ה׳
שריה דבליצקי
אוצרות המלבי״ם
מפתחות עניניס )נענעי מוסר ,אמונה ויראת ה׳(
לביאורי המלבי״ם ]הרב מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל[ זצ״ל
לתורה נביאים וכתובים
ולספריו ״ארצות השלום״ ,״ארצות החיים״ ,״ארץ חמדה״
אין כאן מפתחות לביאורי מלים או לענינים הלכתיים
המפתחות הכלליים ערוכים לפי םדר אלף־בית )ובכל מקור ,האות
הראשונה לפני ציון פסיק היא הפרק .ואח״כ הציון לפסוקים .והוספנו
ציון אם זה בהערותיו ״תורה אור״(.
ערכנו פרקים נפרדים לעניני:
דברי המלבי״ם בעניני אישים מסוימים ,תחת ערך ״אישים״
לימוד תורה ,תחת ערך :תורה
חידושיו וביאוריו לענעי קבלה וסודות התורה ,ערכנו תחת ערך:
״קבלה״
ובםוף הספר הבאנו בעז״ה:
]א! קבצנו ביאוריו לעשרות מאמרי חז׳יל ,השזורים ומפוזרים בהרבה מקומות בביאוריו
)ולא הבאנו שום דבר אא׳׳כ יש בדבריו ביאור חדש לאותו מאמר חז״ל(
]ב| וכן מכל כתביו שבמקומות אחרים אספנו יחד ביאורים שונים לכמה מן הפסוקים
שבספר קהלת ,כיון שאין בידינו פירושו הרחב לספר קהלת ,כשלעצמו ]וקצת ליקוטים
מסוף ספר ״ p sחמדה״ החדרנו ב״ה[
]ג[ כן קבצנו יחד איה איפה המלבי״ם יישב את הסתירות המרובות שיש במקרא ,שם
טרח המלבי״ם אחת לאחת לדחות את תעתועי אנשי ביקורה המקרא ,ובגאוניותו הוכיח
קושט דברי אמת
]ד[ וכן אספנו מחלקה נפרדת לציין איפה פירש המלבי״ם פסוקים מסוימים ,כאשר
פירושיו נמצאו במקומות אחרים ,ולא ישירות על אותו הפסוק במקרא
fnjוקבצנו רשימה חלקיה מהספרים שקרמו למלבי׳ים ,שהוא מזכיר את שמותיהם
בביאוריו
]ו| מפתחות ענינים ומקורות לספרו ״ארצות השלום״
]ז| מפחחות ענינים ומקורות לספרו ״ארץ חמדה״
המלכי״ם
במה הערות בענק טיב החיבור של המלבי״פ
יש במלבי״ם שינוים שכתב מפני פחד הצנזורא ,כמו בביאורו לישעיה )מט ,ז( כתב
״ההודיים״
המלבי״ם מלמד שיש דברים שחז״ל אמרו כמליצה ,ואינם כפשוטם )בראשית טו,
ה(• ל ר בזה בדרכו של מהרי׳ל )עיין ״אוצרות מהר״ל׳ /ערך חדל(
ויש מקרים בודדים שהמלבי״ם מבאר שלא אליבא דחז״ל )עיין ירמיה כב ,יי( ונהג
בכך כמו הרמב״ן לתורה שעשה כר כמה וכמה פעמים ,כי נקט דרך ״פשט״ בלבד,
ואינו סותר לאמתיות של דרשות חז״ל
וה
לוח תכן למפר אוצרות המלבי״ם
א
ב
ד״ה
ו־ז
ח״ט
ט
מבוא )תולדותיו ,על ספריו ועל שיטותיו(
רבנות בכמה קהילות
דרכו של הרב בביאור המקרא
טפרים שהרב חיבר
דברי הרב על עצמו
ספרי הרב ,שמות שהרב נתן להם
יא
יא ,נ״נב
יז
כא
כג
כג ,כו
כו ,לח ,מו
פשוטי המקראות
ריפורם ,מלחמת הרב נגר הריפורם
דרושים על המקרא
מומר
פילוסופיה ומחקר
חסידים והתנגדותם לספרי הרב
לימוד חכמת הטבע
סודות התורה
שירה ומליצה
הלכה
קץ ,מחשבי קצים
אמונה ובטחון
קבלה ולימודי סוד
יסורין של הרב
מאםרו של הרב ע״י המלשינים
מאמר אהבת ה׳ רראת הרוממות
קצת מפירושי המלבי״ם לספר קהלת
מאמר החרש והמסגר
עלה לתרופה
ל
לד
י
לו
לט
מא
מב
מג־נ
מ
ס
עו־פג
פד
צב
פירושי הרב למאמרי חדל באגדה )מלוקט מכל ספריו(
קטו
יישוב להרבה סתירות שבמקראות קדש
פירושים למקרא שנרשמו בספרים אחרים שכתב
קלו
קמג
מהספרים שבהם השתמש המלבי״ם בפירושיו
קנא
מפתחות לביאור מקראות ב״ארצות השלום״
מפתחות לביאורי ענינים נ״ארצות השלום״
קנג
קנז
מפתחות לביאורי מקראות ב״ארץ חמדה״
קם
רשימת םפרים שהוזכרו ב״ארץ חמדה״
רשימת מקובלים שהוזכרו ב״ארצוח החיים״
מפתחות כלליים לענינים שונים בספרי המלבי״ם
מפתחות כלליים שנערכו ע״י הרב צבי האריס
קעב
קעג
קעז
שכז
מפתחות והערות לספר ״הכתב והקבלה״
מבוא
ספרים שהובאו בםפר ״הכתב והקבלה״ ]ופיענוח ר״ת[
שעז
שפא
שצב
ביקורתיות של הרב המחבר
מפתחות ענינים שנתפרשו בספר
תשובות שהמחבר כתב
וידוי )השתפכות הנפש( שהמחבר כתב
ביאורי מלים של הרב
עניני לשון
שצ
תנ
תסה
תפח
תעא
תצח
ביאורי מקראות שנתפרשו במקום אחר
י
תקב
ביאורי הרב לתורה שבעל פה
דברי הגר״א שהובאו ע״י הרב המחבר
תקנה
תרד
לוח תיקוני טעויות שבספר ״הכתב והקבלה״
תריא
מפתחות וענינים לספר ״אוצרות המלבי״ם״
מפתחות וענינים לספר ״אוצרות הכתב והקבלה
תרכג
תרכה
מכוא ,תולדות המלכי׳ים ועניני ספריו
א
מבוא
]א[ קיצור תולדות הגאון המחבר זצ״ל
כמה פרטים נוספים על מה שכתבנו אפשר למצוא בהקדמתו של הרב יוסף גרינבוים
לספרו ״הכרמל״ ,עמ׳ ז-י.
ובספר ״הגאון מלבים ,חייו ופעלו״ ,של הרב משה מאיר ישר ןשליכטר( )הוצ׳ הוד ,ירושלים,
תשל״ו( .בסוף הספר )עמ׳ שסה-שפג( יש לקט נבחר מרעיונות המלבי״ס בספריו.
רבי מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל )וייסר( היה ח ו ת ם שמו ״מלבי״ם״ ,והוא
כנראה ראשי תיבות משמו ושם אביו .וי״א שהוא תרגום עברי של ש • משפחתי
שלו ״וייסר״ )להלבין( .ובכתב רבנות הראשון ל ק ה י ל ת ווערשנע ,מובא ב ה ק ד מ ת
רש״א מרגליות למהד׳ שנת תש״ך של ״ארצות חיים״ ,דף ,5המלבי״ם ח ו ת ם
שמו ״מאיר יהודה בן יחיאל״.
הוא נולד ב ת ק ס ״ ט ) (1809בוולין ,אוקראינה ,ונפטר בקיוב )פולין( בשנת
תרל״ט ) .(1879הוא נתייתם בילדותו .כותב הרב א י ס ר פרנקל )אב״ד ת ל אביב(
״כמנהג הימים ה ה ם השיאו לו אשה בהיותו בן ארבע עשרה .האשה היתה בת
עשירים וחניכת א ס כ ו ל ת הקוראים לעצמם ״משכילים״ ,לא ר א ת ה בעין טובה
א ת ה ת מ ד ת ו העצומה של בעלה ,העלם הרך ,לעסוק בתורה .היא החליטה איפוא
להתגרש מבעלה המלבי״ם .האברך רבי מאיר לייבוש לא הופתע ממאורע זה
בחייו הפרטיים .שמח על האפשרות שניתנה לו עתה להקדיש כל עיתותיו לתורה,
ה ח ל מ ל ק ט חומר לספרו הגדול ״ארצות החיים״ על שו״ע או״ח״) .״יחידי סגולה״,
עמ׳ .(8
]עוד כותב שם [:״חמש שנים עמל על ה מ ל א כ ה ועוד ט ר ם מלאו לו עשרים
שנה ,יצא למסע על פני ארצות אירופה וכתב יד של החיבור כידו ,כדי לקבל
ה ס כ מ ת ם של גאוני ת ב ל וכוי] .ואח״כ ממשיך [:רבה של ברעסלוי ,הגאון ר׳ זלמן
טיקטין ,אירח א ת העלם בביתו משך שנה ת מ י מ ה וכאן השתלם בידיעותיו
התורניות ,ודרש בשבתות ובמועדים כפני הציבור ,שמרוב התפעלות נשאוהו לא
פעם על כפיים .וכר וכו׳ ]וממשיך [:לגאון ר׳ זלמן נודע כי כעיר לנטשיץ )הסמוכה
ללודז׳( בתו של ראש הקהילה נתאלמנה מבעלה .יהא זה נאה ו מ ת ק ב ל א ם
המלבי״ם ישאנה לאשה .המלבי״ם ה ת ח ת ן בשנית והיה לרבה של וורשנה כשנת
תקצ״ח״ )בגיל ] .(29עד כאן מהספר ״יחידי סגולה״[.
בגיל שלושים נ ת ק ב ל לרכ במחוז פוזן )גרמניה( ואח״כ )בשנת תר״ה( בקמפן
)פרוסיה( .כעבור זמן מה היה לרכה של ק ה י ל ת בוקרשט ,בירת המדינה הרומנית.
בתקופה ה ז א ת למד להכיר א ת ארחות חייהם ו א ת דרכי חשיבתם של יהדות
ב
אוצרות
המלכיי״ם
גדולי ישראל
״ההשכלה׳ /ואף היה צריד להתמודד כדי לענות על אופי שאלותיהם וגישתם
לערכי היהדות .השפעה זו ניכרת היטב בכתביו .הרקע למפעלו הספרותי של
המלבי״ם היה כדי ל ח ז ק נאמני התורה נגד הפלישה ה מ ס כ נ ת של ההתבוללות
ושל תנועת הריפורם )שהתפתחה אז במיוחד בארצות גרמניה( שבזדון התקיפו
ת ק נ ו ת י ה ם של חז״ל ואופני דרשותיהם של ה מ ק ר א .אויבי התורה הללו השתמשו
בדרשות שדרשו בציבור ,וכן הטיפו ללמוד א ך ורק ״פשטי׳ המקרא ,לעגו
לאגדותיהם של חז״ל ,ואף טענו כביכול ל מ ו מ ח י ו ת ם היתרה בשימוש הלשון
העברית .לכן אף המלבי״ם ניסה למנוע א ת השפעתם הנלוזה ,וסיגל לעצמו לשון
מליצית )ניכרת מ א ד בהקדמתו לספריו ,וכן בדרשות ״ארצות השלום״ ,ובמאמרו
האוטוביוגרפי ״שנת יובל״ )שהופיע בהמשכים בכתב עת ״הלבנון״ ,שנת תרכ״ה.
ובימינו ההדירו אותו כספר בפני עצמו(.
המלבי״ם מרבה לבאר פ ס ו ק י ם רבים לפי שיטותיו של ספר ״מורה נבוכים״,
ואף מ ב א ר כ מ ה ענינים של ״מעשה בראשית״ לפי ח כ מ ת הטבע )והיו עוד מגדולי
ישראל שאחזו בשיטה זו( .משום נטיה זו ,היו בין ה״חסידים״ )בדורו( שהתרחקו
מהלימוד בספריו )וכמו שהתרחקו ג״כ מביאור ״תפארת ישראל״ למשנה ,אף
הוא תושב גרמניה בדור ההוא ,ונאלץ להשתמש בשיטה זו כדי לעצור בעד גל
ההתבוללות והריפורמים( .עיין על כד ספר ״המלבי״ם חייו ופעלו״ של ר״ה ישר,
עמ׳ קעב(.
כן יצא המלבי״ם במלחמת תנופה להוכיח שכל דרשותיהם של חז״ל מעוגנים
היטב בעומק פשוטו של מקרא .זאת ב י ס ס במיוחד בחוברתו ״אילת השחר״
)שהובא כמבוא לפירושו על ויקרא( שם הוכיח על פי תורת הצורות של התיבה,
כללי תחביר הפסוקים ,ובהגדרות מדויקות מ ה ה ם ההבדלים בין השמות הנרדפים.
בדומה למפעל חשוב זה ע ס ק גם בן דורו ,הגאון הנודע ר׳ יעקב צבי מעקלנברג,
מ ח ב ר ה ס פ ר החשוב ״הכתב והקבלה״ )עיין שם בהקדמתו ,מ ה היו מטרותיו(.
עיין דברינו על ההבדלים ביניהם להלן במבוא ,בכותרת ״פשט״.
]עיין בספר ״יחידי סגולה״ להרב א י ס ר פרנקל )ראב״ד ת ל אביב( ,עמי 10-11
כ מ ה סיפורים על שיחותיו עם המתבוללים והצבועים .ועל תלאותיו הכלכליות.
וכן על פרשיות המריבות שזממו נגדו בעלי מ ח ל ו ק ת שונים[.
בספר ״בסופה ובסערה״ )ר״א ס ו ר ס ק י ,בדף פט( מביא עדות שלמלבי״ם היה
בן שהיה אברך.
דברים דלהלן העתקנו מספרו של יעקב גלד ,״המלבי״ם ומאבקו נגד
הריפורמים״ )עמי :(161
בשבע קהילות המלבי״ם כיהן .הוא נדד מוורשנה שבמחוז פוזן שבפרוסיה
)שם כיהן שלש שנים משנת (1837-1840לקעמפען שבאותו מחוז ,שם חנה שמונה
מבוא ,תולדות המלבי״ם ועניני םפדיו
ג
עשרה שנה ) .(1840-1858בקיץ 1858הגיע לבוקרשט ,ממנה גורש לאחר שש שנים,
במרץ ,1864לרוסציוק ומשם עבר לקושטא .ומאלול תרכ״ד שהה משד ששה חדשים
בפאריז .מ ש ם בא באדר תרכ״ה ללונטשיץ שבפולין .שם לא כיהן ברבנות ,והקדיש
זמנו לפירוש התנ״ן .שנה א ח ת ) ע ד שנת (1870כיהן ברבנות בחארסון שבאוקראינה.
ושנה נוספת בלונטשיץ שבפןלין )עד שנת .(1871משם עבר למןגילב )מוהילב(
שבאוקראינה ,בה שימש כרב ראשי שלש שנים )עד שנת .(1875מ ש ם עבר לבית
חתנו ובתו בסמולנסק .ולאחר מכאן המשיך בקניגסברג )פרוסיה( בה כיהן כארבע
שנים ) (1875-1878כרב עדת יוצאי פולין ורוסיה .לבסוף ק ב ל משרת רבנות בקרמנצ׳וג
שבאוקראינה .אולם בדרד למקומו החדש חלה ,נפל למשכב בעיר קייב ונפטר שם
א׳ ראש השנה שנת תר״מ ) (1879בגיל שבעים] .עד כאן מ ה ס פ ר הנ״ל[
ב ט ר ם נסע לקרמנצ׳וג קיבל הזמנה בכתב מ א ת ןעד הקהילה בניו יורק
להיות ״רב הכולל״ לכל מדינת אמריקה ,במשכורת המןפלאה )בימים ההם( של
ח מ ש ת אלפים דולר לשנה )היה נהוג אז להשתכר עשרה דולר כשבוע( ,מלבד
ה ה כ נ ס ו ת הגדולות שבעיר גדולה כ מ ו ניו יורק ]כן כותב בעל ה מ ב ו א למהד׳
״ארצות החיים״ ,דף ,12ו ב ה ק ד מ ת ״הכרמל״ ,דף ט[ .אבל כיון שהמלבי״ם הגיע
לגיל שבעים ובריאותו היתה רופפת ,בני משפחתו מנעו ז א ת ממנו .בדרכו לשמש
ברבנות קרמנציוג ,חלה א ת חליו ,ונפטר.
על הישגיו של המלבי״ם ,ברבנותו בבוקרשט ,עיין ס פ ר ״המלבי״ם ומאבקו
נגד הריפורמים״ )עמ׳ (157שבעה ענינים חשובים.
ונסיים כאן בדברי הרב גרינבוים ,סוף הקדמתו ל״הכרמל״:
המלבי״ם ז״ל ה י ה גאון ישראל וצבי פ א ר ם והודם ,מאיר עיניהם ומרים
כבודם .שר התורה וזיו החכמה ,כוכב מזהיר באור יקרות העולה פעם א ח ת
בהרבה דורות ,איש מופת ,ח כ ם הרזים ,אביר ה ח כ מ ה בנגלה ובנסתר ,ב ח ק ר
אלוה בדעת ומזמה ,מ ו א ס בהבלי הזמן וכבוד המדומה ]כנראה מ ה ק ד מ ת ו
ל״ארצות השלום״ ועוד מקומות[ שלם בדעות ומדות ,יפה ת ו א ר ק ו מ ה שלמה,
צדיק נשגב מגדיל עז לשם ה׳ ותורתו ,אשר עליה מ ס ר נפשו מעודו עד צאת
נשמתו .ו מ ק ו ם הניחו לו מן השמים ,להרים כבודה ו ל ז ק ק ה שבעתים .כי מלבד
ת ק פ ו וגבורתו בחריפותו ובקיאותו ,חננו ה׳ בלשון למודים איון כמוהו )כאשר
יעיד גם ספרו ה ק ט ן והעמוק ״משל ומליצה״ ,מליצה נשגבה( ב מ ת ק לשון וניב
שפתים לוקח לבבות ומאיר עיניים״ עכ״ל.
]ב[ בדברים דלהלן העתקנו חלק מהקדמת הוצאת ״פרדס״ )תל אביב,
תשי״ז( למהדורת פירוש המלבי״ם לתני׳ך )בארבעה כרכים(:
זכות קדימה באוצר הפירושים נתנו לפירוש המלבי״ם זצ״ל ,כי רבים ,וביחוד
החרדים לדבר ה׳ ,ציפו לאורו כמעט בכלות נפש .רבים רצו להכניס לביתם אור
י ק ר ו ת זה ,ו ל ה ת ח מ ם כאש שלהבת קדושה זו ,וללמוד א ת דברי אלהים חיים
ד
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
מפי רב הדומה למלאד צבאות ה׳ .בימינו אלה ,בדור שפל זה ,כשהולכים וגוברים
אנשי ביקורת ה מ ק ר א ,כופרים בעיקר של תורה מן השמים ,ועושים בתנ״ד
כבתוד שלהם ,ומוציאים פירושים שונים ומשונים ,שהם שורש פורה ראש ולענה
פירוש המלבי״ם זצ״ל הוא דבר בעתו מ ה טוב .כי עיקר כוונת רבנו הגדולזצ״ל בפירושו הנפלא וביאוריו הקדושים והמופלאים ,אשר עשה על שתי התורות,
שהיא תורה אחת ,שבכתב ושבעל פה ,היתה לקנא ק נ א ת ה׳ ותורתו ,להאיר עיני
דור יתום ,להגדיל תורה ולהרים כבודה ,ולקום כארי נוהם נגד המטעים והמתעים,
הרואים בתורה הקדושה תורת ה׳ ״סיפרות יפה ,משל ומליצה״ ח ס וחלילה.
ו א ם בדורו כד ,כשרק התחילו המקצצים בכרם ה׳ בעבודתם ,בדורנו זה על א ח ת
כ מ ה וכמה.
הלא כה דבריו ב ה ק ד מ ת ו לפירושו על הספרא :״ויהי בשנת התר״ד ליצירה,
קול כחולה שמענו צרה כמבכירה ,ק ו ל ת ו ר ת ה׳ תתיפח תפרש כפיה וכו׳ כי
בגדו בה רעיה ,כי נבערו קצת רועי אשכנז ]גרמניה[ ו א ת ה׳ נאצו ,על צפוניו
התיעצו ,כינו א ת עצמם ״רבנים דרשנים חזנים וכו׳ חוברו יחד אל עיר ברונשווייג
עמק השדים וכוי .בימים ה ה ם ראיתי ונתון אל לבי כי עת לעשות לה׳ תורה
שבכתב ותורה שבעל פה .א ם לתורה שבכתב אשר דימוה העדה הרעה ה ז א ת
לסיפורי העמים הקדמונים ואת מליצותיה במליצת היונים ,ו א ם לתורה שבעל
פה אשר היתה בפיהם למשל ולשנינה ,כחשו בה ויאמרו לא היא ,ו א ת חכמיה
בזו ויאמרו כי לא ידעו פשטות הכתובים ו א ת ד ק ד ו ק הלשון״ .כוונתו כמובן
ל״ביאורים״ השונים של הקוראים לעצמם ״משכילים״ באשכנז ואנשי הריפורמה
שקמו אז.
ורוח ה׳ לבשה א ת רבנו והוא יצא ל ק ר א ת המקצצים בנשק כבד ו ה ר ס א ת
כל פירושי ההבל שלהם על ידי פירושו הגדול והאמיתי .הוא כנה אותו ,כפי
שכתוב בשער הספר בקיצור ,על שלושה יסודות:
א( שלא ימצא בשום מ ק ו ם בתנ״ד כפל ענין במלות שונות:
ב( שכל מלה הבאה במאמר מוכרחת לבא כ מ א מ ר ההוא על פי כללי הלשון:
ג( שלא נמצא מ א מ ר ריק מרעיןן נשגב.
ובהקדמתו לפירושו על ישעיה ,שהוא הספר הראשון בתנ״ד אשר פירש )מלבד
פירושיו על שיר השירים ומגילת אסתר( הוא מ ב א ר א ת הענין ביתר אריכות:
א( לא נמצא במליצות הנביאים כפל ענין במלות שונות ,לא כפל ענין לא
כפל מאמר ,ולא כפל מליצה ,לא שני משפטים שענינם אחד ,לא שני משלים
שהנמשל אחד ואף לא שני מלות כפולות״:
ב( ״לא נמצא במליצות הנביאים ובאוריהם הפשוטים או הכפולים מלות או
מבוא ,תולדות המלגיי׳ם ועניני ספריו
ד!
פעלים הונחו ב מ ק ר ה מבלתי כונה מיוחדת ,עד שכל השמות והפעלים והמלות
שמהם הורכב כל מאמר ,לא לבד שהם מוכרחים לבא במאמר ההוא ,כי גם לא
היה אפשר להמליץ האלהי להניח ת ח ת י ה מלה אחרת ,כי כל מלות המליצה
האלהית שקולים במאזני החכמה והדעת ,ערוכים ושמורים מנויים וספורים
במדת ה ח כ מ ה העליונה אשר אך היא לבדה תשגיב בכתה לדבר כן״:
ג( ״לא נמצא במליצות הנביאים קליפה בלא תוד ,גויה בלא נשמה ,לבוש
בלא מתלבש ,מ א מ ר ריק מרעיןן נשגב ,דיבור לא תשכון תבונה בו .כי דברות
א ל ה י ם חיים ,כ ו ל ם א ל חי ב ק ר ב ם רוח חיים באפם ,רוח איום אביר אדיר ונורא״.
וכפי שבנה א ת פירושו על תורה שבכתב על יסודות קדושים אלה ,כך גם בנה
א ת ביאורו הנפלא על תורה שבעל פה ,על המכילתא ,ספרי ובפרט על הספרא הוא
ת ו ר ת כהנים .ביאורו זה הוא מבצר כביר לכל דרשה ,לכל דבר ,ולכל הגה שיצא
מפי חז״ל ,בו הוא מ ר א ה לנו לדעת ״כי היו ביד חז״ל אוצרות וחוסן ישועות
מ ל א י ם חכמה ודעת ,אדירות ובצורות ,כללים גדולים ורבים ביסודי הלשון ודרכי
ההגיון ,ח ו ק י ם קבועים כ מ ס מ ר ו ת נטועים ,ובידם אנך ואבן הבונים לפלס במאזנים
כל דיבור ומלה ,ולדרוש במופלא כל הדרשות מסיני מורשות ,וכל דברי ה ק ב ל ה
ותורת הפה ,דברי חז״ל ודרושיהם מיוסדים ומוטבעים בעומק הלשון בתורה שבכתב
וביסודי שפה העברית ,כתובים באצבע אלהים מפורש ושום שכל ,עפ״י חוקי הלשון
ויסודי ההגיון בקישור ה מ א מ ר י ם וצירוף המשפטים וחבור המלות אשר השתמשו
בהם חז״ל בהוצאת הדרושים וההלכןת מן ה מ ק ר א ו ת ,והכתב ; ה ק ב ל ה חוברו,
יחדיו יהיו ת מ י ם יתלכדו ולא יתפרדו .ובא ה א ו ת והמופת כי התורה שבע״פ מוכרחת
בתורה שבכתב תורה מן השמים״ )בהקדמת ביאורו על הספרא(.
נוסף על כך העירו המו״ל )״פרדס״ ,תל אביב( כי במהדורה הראשונה
המלבי״ס ס י כ ם בקצרה דברי ראשי המפרשים שקדמוהו .וכך לשונם:
״אולם המענין הוא ,שמכיון שבהוצאה ראשונה זו לא נדפסו שום מפרשים
אחרים )בהוצאת ווארשה תרכ״ו־ז -רש״י ,בהוצאות מאוחרות מ ת ר נוסף על
רש״י גם ״מצודת דוד״ ו״מצודת ציוך׳( הוא הוסיף פירוש קצר ,שקרא לו ״פירוש
המפרשים״ .בשער של ההוצאה ה ז א ת הראשונה ,כ ת ב המחבר על הפירוש הזה
א ת הדברים האלה :״ולמען לא יחסר מהתנ״ך הזה גם פרושי הקדמונים ,ולמען
ידע הקרוא להבדיל בין הישן והחדש ,הצגתי גם פירוש קצר מצוין בשם פירןש
המפרשים ,כולל בקצור פירושי הקדמונים שהם רש״י ,ורד״ק ,וראב״ע ,ובן מלך,
עד שידע ה ק ו ר א ממנו כל דעות המפרשים ,איש לפי דרכו ופירושו״ .פירוש זה
מצטיין בדיוקו וקיצורו הרב .במהדורות הבאות הושמט חיבור זה.
עוד כתבו שם בהקדמה:
״מלבד הפירושים על מגילת א ס ת ר ושיר השירים ,חיבר רבנו גם ביאור על
ו
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
מגילת רות בשם ״גזע ישי״ )ווארשה תרל״ט( .על מגילות איכה ו ק ה ל ת לא כתב
כנראה שום פירוש .בכל אופן לא נדפסו .וגם אינו ידוע לנו הדבר ,שנשארו
בכתובים.
]ג[ שמות ספרי רבגו
עוד כתבו שם )מהדי פרדס( בהקדמה:
״מלבד הפירושים על מגילת א ס ת ר ושיר השירים ,חיבר רבנו גם ביאור על
מגילת רות בשם ״גזע ישי״ )ווארשה תרל״ט( .על מגילות איכה ו ק ה ל ת לא כתב
כנראה שום פירוש .בכל אופן לא נדפסו .וגם אינו ידוע לנו הדבר ,שנשארו בכתובים.
ספרים אחרים של הגאון המחבר זצ״ל הם:
״ארצות החיים״ -ביאורים על שולחן או״ח ח״א )עד סי׳ כ״ד( ,ברסלוי
תקצ״ז .עם הוספות ־ ווארשה תר״ך .״ארצות החיים״ -ח״ב מסי׳ כ״ה עד סי׳
ל״א ־ ווארשה תרכ״א.
״ארצות השלום״ ־ ט׳ דרושים ,קרוטושין תקצ״ט ,ווארשה תר״ך ,ווארשה
תרכ״א ,מונקאטש תרנ״ו ,פיעטרקוב תרס״ה.
״התורה והמצוה״ פי׳ על התורה .נדפס לראשונה בבוקארשט ,תר״כ )ובתחילת
ס פ ר ויקרא יש ק ו נ ט ר ס ״אילת השחר״ ,תרי״ג כללים בדקדוק בהבנת פרשנותם
,
של חז״ל(.
״מקראי קדש״ ,פירוש על נביאים וכתובים ]וחסר בידינו מדבריו על מגילות
איכה וקהלת( ,קרוטשין ,תר״ד
״משל ומליצה״ )שירי קדש ,נגד מ ד ת החנופה( ־ פאריס תרכ״ז ,ווארשה
תרל״ז ,ווארשה תרנ״ד ,ווארשה תרס״ב.
״ארץ חמדה״ )דרשות על התורה ב ד י ד פרד״ס ,וביאורי אגדות ,הובא לדפוס
ע״י נח איזענשטאדט( ווארשה תרמ״כ ,ווילנא תרנ״ט.
״עלה לתרופה״ )פירוש על הלכות דעות להרמב״ם ,פרק רביעי( -ווארשה
תרס״ד ,ברדיוב תרפ״ח,
״יסוד< חכמת ההגיון״ )למודי ח כ מ ת ההגיון( ווארשה תר״ס] .ומציין הרב
שלמה אליעזר בן ריא״ז מרגליות ,כסוף ה ק ד מ ת ו ל״ארצות החיים״ ,מהדורה
שנת תש״כ ,שהמו״ל לספר זה החליף משלים שכתב המלבי״ם למשלים אחרים
ע״פ עצמו .וכן לא ייעשה[.
״יאיר אור״ -על שמות ופעלים נרדפים ) 662מלים( -ווארשה תרנ׳יב,
ווילנה תר״ס.
מבוא ,תולדות המלבי׳ים וענייני ספריו
ז
על יסוד ספרי הגאון מורנו ורבנו המלבי״ם זצ״ל ,נתחברו כמה חיבורים:
״הגדה של פ ס ח /לפי דרך מוהר״ר מאיר ליבוש מלבי״ם זצ״ל מ א ת מוה״ר
,
נפתלי משכיל לאיתן -הפירוש נקרא ״מדרש הגדה״ ,ווארשה תר״ג ,שם תרמ״ג
עם הוספות ,שם תרנ״ד ,תרצ״ט] .עיין ״בית עקד ספרים״ ,מערכת ה׳ מ ס פ ר
.(192ובטעות ישנן כ מ ה מהדורות בדורנו שבשער הספר מ ת נ ו ס ס ו ת ה מ ל י ם
״שנתחבר ע״י המלבי״ם״ )עצמו( ,וזו טעות! ויש כ מ ה גרגיר לפירוש ההגדה,
ב״ארץ חמדה״ ,על דברים ,דף .173
״לקוטי שושנים״ ,על שמות הנרדפים בתנ״ך ,מ ל ו ק ט מספרי המלבי״ם
והגר״א ,מ א ת ה״ר שלמה ז א ב הער ,ווילנא תרל״ה.
״הכרמל״ ־ ]ראשי תיבות :הגאון כבוד רבנו מאיר לייבוש[ .ביאור שמות
הנרדפים בתנ״ך לפי ס ד ר א״ב ,מתוך כ ל ספרי המלבי״ס ,וגם ליקוטים חשובים
בביאורי מושגים בעניני אמונת <שראל ,ומדות .מ א ת מוה״ר יוסף גרינבוים
)תלמיד מהר״ם שיק( ,סיגט תר״ס .ועכשיו יצא לאור שוב במהד׳ צילום ע״י
ח ב ר ת המסורה ,ירושלים] .ויש להעיר כאן כי מפני שהמלבי״ם היה טרוד ברבנותו,
וכן בעבודה יצירתית ענפה ביותר ,הוא קיצר ומיהר בכתיבת ״יאיר אור״ .לעומתו
ס פ ר ״הכרמל״ מושלם יותר ,ומביא מ ק ו ר ו ת ו א ס מ כ ת א ו ת רבות לדבריו ,ובמיוחד
מן ״אילת השחר״[.
״ילקוט שלמה״ ,ל ק ו ט י ם מספרי הרב מלבי״ם על ס ד ר הש״ס ,מ א ת הר״ש
דריליך ,ניו יורק ,תרצ״ח .ועוד ספר ל ק ו ט י ם מפירושי המלבי״ם על בבא מציעא
לוקטו ו ס ו ד ו ת ע״י הר׳ שלמה דריליך ,ניו יורק ,תש״ג.
״מכל ספרי רבנו ,הנכבד ביותר ו ה מ פ ו ר ס ם ביותר ה ו א פירושו הגדול והיקר
על תנ״ך .והוא הידוע בקרב אחינו בני ישראל ,בשם ״פירוש המלבי״ם״ או ס ת ם
״המלבי״ם״ .ולמרות שהגאון המחבר נתן שמות כוללים לפירושיו על התורה
ולפירושיו על הנ״ך ,ולכל ס פ ר וספר מהתנ״ך לחוד ־ הרי השמות הללו אינם
ידועים כל כך בתוך ק ה ל הלומדים והמעייניס ,ו ה ם נקראים בפי כ ל בלשון
חיבה ,ולאות יקר ס ת ם בשם ״המלבי״ם״] .ובספר האנצקלופדי ״מקדש מעט״
על תהלים ,השתמש בשם שייסד המלבי״ם :״תפילות דוד״[ .כי בפירושו זה נתן
לנו הגאון המחבר כלשונו ״נשק וכלי ק ר ב נגד כל כופר ופוקר ונגד כל מכחיש
ומבקר״ ,ובביאוריו העמוקים והמופלאים האיר עינינו והרחיב דעתנו להבין א ת
ת ו ר ת ה׳ ו א ת דברי חז״ל ,והרים קרן התורה והאמונה בדרך לא שערוהו
המפרשים בדורות האחרונים״.
עד כאן העתקנו מההקדמה של הוצ׳ פרדס.
ויש לנו להעיר כי ה ח ל ק האחרון של ביאור המלבי״ם לספר ״דברים״ נכתב
ע״י תלמידו שומע לקחו ,שהשלים א ת המלאכה .כד הודיע לנו ס פ ר ״הכרמל״
ח
אוצרות
המלבי־״ם
גדולי י־שראל
)פרק ״אזני שמעו״( .והוא פרשת כי תצא ,פ ס ק א ק״י ואילך )דף (1544וכן
״תורה אור״ ,פרשת וילך )דברים ל ,יד ,דף 1618ואילך(.
כדי לקבל ידיעות על הספרים שנותרו עדיין בכת״י ,יועילו לנו דברי המלבי״ם
עצמו ב ה ק ד מ ת ו למהדורה ק מ א של ״ארצות החיים״ ,בשנת תקצ״ז ]ובודאי
אח״כ הוסיף עוד כהנה וכהנה[ .העתקנו כאן ר ק ח ל ק מדבריו:
״עלם ק ט ן רד ויחיד הייתי לפני אמי ,ואןר אבי הן אין אתי ,עודנו באבו
נקטף החריף והמופלג בתורה מוהר״ר יחיאל מיכל זצ״ל .תבורך מנשים אשה
יראת ה /תבורך מנשים אמי הצדקת הצנועה המשכלת מ ר ת סימציא תחי׳ וכו׳
מנשים באהל תבורך ,אשר יומם גם לילה לא שכב לבה ,בימין צדקה ת מ כ ה
ימיני ,ותנהלני במעגלי צדק ,זכרה לה אלוהי לטובה.
ובעת הייתי בן שלש עשרה שנה ,כצפור בודד על קן החכמה ,לבדי גם רב
ריע וחבר לא היה לי ,התעוררה נפשי לקול כנור תשוקת הלימודים ,מיטיב נגן
באזני .גס נשמת התורה אשר התהלכה בקרב אבותי מעולם ,העירה א ת רוחי,
כאיש אשר יעור משנתו .ואקיץ :והנה עט בידי ,ושבט סופר מהיר ביד ימיני.
כתבתי ,חידשתי ,כארתי ופרשתי ,ויד ה׳ עלי חזקה .וכו׳
והנה עד כה ברכני ה׳ .והן עתה ת ח ת ידי ,תהלה לאל ,מלבד החיבור הנוכחי,
אשר נדפס ממנו עתה א פ ס קצהו ,עוד שני אלומות גדולות ופרי תבואה חידושי
הש׳יס ,מ ח ב ר ת על הרמב׳ים ]ב[דיני קדשים ודיני ט ו מ א ה זטהרה^תשובות וחידושי•
מפוזרים ביתר ג׳ חלקי השו״ע )חוץ מ״ארצות החיים״ ,שעל או״ח[] ,ועוד[ קבוצת
דרושים המונים אשר הגדתי במעמד גדולי ישראל] ,ועוד[ חיבור מפואר על התורה,
כ מ ה חיבורים ק ט נ י ם ביתר חכמות ]אמר המעתיק :ב ה ק ד מ ת הרב מרגליות
ל״ארצות החיים״ ,עמ׳ ,8מביא אגרת מהמלבי״ם בעת שהיה רכ בקעמפיך :״ולחפץ
הדורשים לשוט כעץ משוט על ארבות הנחלים ,על מבוע ח כ מ ו ת אחרות ולמודים
שונים ,אליהם מגמת פניהם ,ואותי יום יום ידרשון ,ועל ברכיהם נולדו לי חיבורי•
רבים] ,הו[לדתי ב ח כ מ ת ההגיון והטבע ,ו ח כ מ ת ביקור השכל ,ומה שאחר הטבע,
זולת חיבורי איוב וישעיה ודרושים״[ .וביאור נחמד על ס׳ ״בחינות עולם״ ]לידעיה
הבדרשי[ ,״מגילת סתרים״ בחכמת ה א מ ת אשר האיר עיני בה מורי בחכמה זו,
איש קדוש גאון צבאות ישראל מוהר״ר צבי זצ״ל מזודטשוב ]זידיצ׳וב[ .ולכל
אלה ]שיש להדפיסם[ ,משפט הבכורה לחיבור הנוכחי ג״ארצות החיים״( היותו
לענין דינא ולתועלת הרבים ועל ס ד ר השו״ע ,החילותי בו כבן חמש עשרה שנה.
אז עיינתי בו ב מ ק ו מ ו ת מפוזרים וכוי.
עד סביב לשנת התק״ץ ,ואני הייתי אז כבן עשרים שנה ,החילותי לסררו
ל ה ק י ם עמודיו ומכוניו ובריחיו ואדניו .יום ולילה עמדתי על משמר ,א ת עתותי
הקדשתי לאת ליל<תי למלכות שמים הפרשתי וכד .ל א הלכתי בחיבור זה ל ק ר א ת
מבוא ,תולדות המלבי״ם ועניני ספריו
ט
פלפולים זרים והדודים ,נקודים וברודים ,א ך יצאתי לבקש המרכז מן העגולה,
והצודק משני ק צ ו ת האפשר בלבד .נעד כאן העתקנו מ ה ה ק ד מ ה ל״ ארצות החיים״[.
ויש עוד כתבי יד של המלבי״ם ,אשר לעת עתה ל א נודע מ ק ו מ ם .הנה
בליקוטים שבספר ״ארץ חמדה״ )במהדורה קמא( ,בסוף ספר ויקרא ,דף 61לפני
ד״ה שמאי היה אומר ,מוסיף המלבי״ם המלים :״ובארנו יתר הדברים ב]מסכת[
ברכות״ ]דף נ״ד ואילך[ .וחידושים אלו ל א נדפסו.
ובהקדמתו של הרב יוסף גרינבוים ל״הכרמל״ )דף ז( מביא דברי ה ח כ ם ר׳
א ב ר ה ם גינצלר מ ק ר א ק א )פולין( ,ב״א ]בן אחיו[ של המלבי״ם :״כי בעת שהיה
המלבי״ם אברד בגיל י״ח שנה היה רגיל להסתופף אצל הגה״ק אדמו״ר ר׳ צבי
מזידיצ׳וב .וישב אצלו בביתו סגור ומסוגר בחדר אפל ]ללא חלון[ ,שנה ומחצה
עד השלים א ת הספרים הקדושים עץ חיים וכל כתבי האריז״ל״ .ומוסיף המחבר
על כך כי הבין מדבריו כי ודאי למד יום ולילה ר ק לאור הנר בלבד ,כמו שעשה
הגאון מוילנא ,כי כוונתו ל ה ת ר ח ק מלראות או לשמוע כל דבר מבעד לחלון ,פן
יסיחו א ת דעתו מלימודו.
הנוסח ה מ ל א של ה מ כ ת ב )שנכתב כשנת תרנ״ד( מובא ב״המלבים ,חייו
ופעלו״ ,של הרב משה ישר )עמ׳ צח־ק( .שם ענה בתלונות קשות נגד רננת כ מ ה
״חסידים״ בורים שהתנגדו לספרי המלבי״ם .ו מ ת א ר א ת המחבר :״רב גאון
כמוהו המלא בש״ס ופוסקים ספרי ספרא ו ת ו ס פ ת א מדרש ואגדה וכל כתבי
האריז״ל וספרי מ ו ס ר והיראים ,וכל חכמה ותבונה אשר לאי בקודש ,חקירה
ופילוסופיה״.
כמה הערות בעניו השמות שהמלבי״ם העניק לספרים שחיבר:
ששה מחיבוריו באו בצירוף שם ״ארץ״ .ה ם ספר ״ארצות החיים״ )ובו מובא
ט כ ס ט מרכזי ״לב הארץ״ ,בו רשם המלבי״ם א ת ההלכות למעשה ,לפי ס ד ר
סימני שו״ע או״ח עד לסימן ל״א ,כולל כ מ ה הלכות שהוסיף שם .וכן נמצא
שם לצדו ״המאיר לארץ״ רשימות בדרך של בקיאות להביא מקורות ל א ו ת ם
פ ס ק י ההלכות ,וכן יש ש • לצד הנגדי של העמוד ״ארץ יהודה׳ /ביאור ארוך
לבירור ההלכה ,דומה ל״ביאור הלכה״ של ה״משנה ברורה״( .וכן ספר דרשות
״ארצות השלו•״ ,וכן פירוש לתורה בדרך פרד״ס ״ארץ חמדה״.
א מ נ ם ל א מצאנו ]לעת עתה[ איפה המלבי״ם נותן נימוק לשמות אלו ,אבל
כיון שהוא היה שר בית הזוהר ,נ״ל ברור שהוא ס מ ך על מ א מ ר בזוהר )ח״א
דף ד׳ סוף ע״ב( ״כל שאר מלין דאורייתא דמתחדשין קיימין ק מ י קןב״ה
ואתעבידו ארצות החיים וכו׳ ואתעביד כלא ארץ חדשה מההיא מלה דאתחדשא
באורייתא ועל דא כתיב ׳כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני
עושה עומדים לפני׳ )ישעיה נא( עשיתי לא כתיב ,אלא עושה ,דעביד תדיר מאינון
אוצרות
המלבי־״ם
גדולי ישראל
חידושיו וכו׳ .ועל דא כתיב ׳ואשי• דברי בפיך וכו׳ לנטוע ש מ י • וליסוד ארץ׳
עכ״ל לעניננו .כלומר המחדש חידושים בסתרי תורה בורא ״שמים חדשי•״.
והמחדש בנגלות התורה ב ז א ת הוא בורא ״ארצות חדשות״ .וזה גם מ ה שהתכוון
המלבי״ם ב ה ק ד מ ת ו ל״ארצות השלום״ )דף י׳( שם כותב :״הם יהיו בעוזרי,
לצבא צבא ,לרשת ארצות החיים והשלום״ ]הביטוי מופיע במלאכי ב ,ה[] .ושמא
דעתו של הגאון על פ ס ו ק ״דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו״ )אסתר י,
ג( שע״י דרשות אלו יחבר בני ישראל זל״ז שתשרור השלום ביניהם[.
וכאשר נפרט יותר ,הנה שם של הגאון הוא ״מאיר לייבוש״ .ידוע שמנהג
היהודים באירופה לקרוא שם ״ליב״ ]אידיש[ ת מ ו ר ת ״יהודה אריה״ )״גור אריה
יהודה״( .ולכן בתוך ספר ״ארצות החיים״ הוא ק ר א ל מ ח ל ק ה א ח ת ״המאיר
לארץ״ )על שמו ״מאיר״( והשני ״ארץ יהודה״ על שמו .כי כך ח ת ם בכתב רבנות
לקהילת ווערשנע )מובא בהקדמה למהדורת שנת תש״ך של ״ארצות החיים״ ,דף
(5״מאיר יהודה בן יחיאל״ .וגוף קיצור ההלכות הוא ק ר א ״לב הארץ״ ,כי השם
שנקרא בו הוא ״מאיר ליב״ ]לב[ .וקבע ״ארצות החיים״ כי מ ו ס ב על שו״ע אורח
חיים.
מ ק ו ר לשם של חוברת שלו ״אילת השחר״ )בהקדמתו לפירושו על ויקרא(,
נראה לומר שהושפע מהגמרא ״למנצח על אילת השחר )תהלים כב ,א( מ ה אילה
זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן ,אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן״ )יומא כ ט
ע״א( .כך באסיפת הכללים הללו הוא מ ב א ר לכל דברי ה ת נ א י ם שבספרא ,אף
שדבריהם ״הללו מטמאין והללן מטהרין ,הללו אוסרין והלילו מתירין״ וכו׳
)חגיגה ג ע״כ( ,וזהו ״מפצילין לכאן ולכאן״ .וזהו השחר ה מ ק ד י ם א ת עצם היום,
ה ה ק ד מ ה שלו ק ו ד מ ת לגוף פירושו לספרא ,המאיר כיום.
ה ק ו נ ט ר ס ״החרש והמסגר״ ,הנמצא בסוף פירושו ל״שיר השירים״ ,נקרא
כך מפני מ א מ ר חז״ל ״כיןן שפותחין ]בהלכה[ נעשו הכל כחרשין ]כלומר שאין
ביכולתו של אף א ח ד להקשות על דבריהם[ .מסגר ,כיון שסוגרין בהלכה ,שוב
אין פותחין״ )סנהדרין לח ע״א .ופירש שם רש״י :״דבר הלכה הנעלמת מהן,
אין לה פותחין אחרים״ .כלומר ,מה שהם לא ידעו ,אין א ח ר היכול לדעת מ ה
לענות בזה .וכן בעניני ס ת ר י תורה שבשיר השירים ,מ ה שלא אמרו לנו חכמי
ה ס ו ד מדורות קדם ,אין מי שיבוא לבאר א ת הצפונות(.
שם ספרו של הגאון בענין כיאןרי ההבדלים בין שמות הנרדפים ״יאיר אור״,
הוא מ ח מ ת שמו ״מאיר״.
רוב ספרי הגאון על נביאים כתובים ,השם של המפורט של הספר שהמחבר
בחר ,מיד מגלה באיזה ס פ ר מדובר .לא כך כ מ ה מהאחרונים שבהם ,שם בחר
בכינוי המאפיין תוכן הספר .״מוסר חכמה״ הוא פירוש על משלי .״קשת ומגן״
)מלחמה נגד הכופרים בשכר ועונש( הוא פירוש על ספר איוב .״יפח לקץ״ הוא
מכוא ,עניני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
יא
פירוש לספר דניאל ,שחישב א ת הקץ .״לחם הפחה״ )עיין נחמיה ה ,יד( הוא
פירוש לספר נחמיה ,שהיה ממונה )״פחה״( מ ט ע ם המלך.
החוברת ״עלה לתרופה״ ,נקרא כך מפני התרופות המובאות בה להשגת
בריאות האדם.
]ד[ איש אשכולות
אמרו חז״ל ״משמת יוסי בן יועזר וכו׳ בטלו האשכלות״ )סוטה מז ע״א(
ופירשו בגמרא )שם ע״ב( א ת הביטוי ״אשכלות :איש שהכל בו״ .מפרש רש״י:
״שהכל בו .תורה ב א מ י ת ה ואין דופי ושכחה ומחלוקת״ .דומני שתיאור זה
מ ת א י ם להגאון האדיר המלבי׳׳ם .וכן כשבאו חז״ל )גיטין ס ז ע״א( ל ת א ר לנו
גדולתו של רבי טרפון אמרו ״גל של אגוזים״ ומביא שם רש״י מ ה שהרחיבו
בפירושו באבות דר׳ נתן )פ״יח( ״מה גל של אגוזים א ד ם נוטל א ח ת מהן ו ה ם
נקבצות ונופלות זו על זו כולן ,כך ר׳ טרפון בא תלמיד ושואלו דבר ,היה מביא
לו ראיה מ ק ר א מדרש משנה הלכה ואגדה ,הכל יחד״ .דומני שלפי ערך דורות
א ח ר ו נ י • הללו ,כך ראלי ל ת א ר א ת הגאון האדיר המלכי״ם .משך מ א ו ת שנים
האחרונים ,מלכד הגר״א וכדוגמתו ,הרי היה מן יחידי הסגולה .כל מאמרי חז״ל
)והרי ה ם עשרות אלפים!( היו מונחים לו כמו בתוך קופסא .אין ז א ת בכח
אנושי ,אלא ודאי הקכ״ה השרה רוחו עליו .ו א מ נ ם ל ת א ר כהוגן וכראוי מה היא
גדולתו של הרב ,ק ש ת ה עלי .כי ר ק מבין דבר לאשורו יכול ל ת א ר בדייקנות.
א ב ל ״לא עליך ה מ ל א כ ה לגמור״ ונעשה לפי מגבלות יכולתנו ,ב^ז״ה.
פשט
והמלחמה גגד הכפירה והריפורמים
תורה שבכתב ודרשות תורה שבעל פה ה מ ב ו ס ס ו ת על הכתב ,ודאי קשורות
זו בזו ,״ניתנו מרועה אחד״ )חגיגה ג ע״ב( .א ב ל יש ויכוח בין חכמי האחרונים
מ ה ק ד ם למה? ה א ם היו לחז״ל הלכות מ ק ו ב ל ו ת )בעל פה( וב״מדרשי הלכה״
יש נסיון להצמיד ההלכות ההן לפסוקים? או להיפד ,מפני מ ה שהבינו חז״ל
בעיונם ב מ ק ר א ו ת הקודש עי״ז הוציאו כל התורה המפוארה הזאת? לפי בעלי
דעה ראשונה ,הרי אנו מוצאים שאפילו מצות שהן מדרבנן מצאו ל ה ם חז״ל
״ א ס מ כ ת א ו ת ״ מ ה מ ק ר א .וכן טוענים בעלי ס ב ר א זו ,אילו היה מ ק ו ר ההלכות
נלמד מ ה מ ק ר א ,מפני מ ה יש ויכוחים בין חז״ל עצמם כמעט בכל פ ס ק א ו פ ס ק א
של מדרשי ההלכה? א ב ל עמדת בני הדעה השניה היא שאילו היה הכל נמסר
בעל פה ,בשביל מ ה כל הטורח והיגיעה למצוא סמוכין במקראות? ולמה חז״ל
עצמם היו חלוקים בביאורי המקראות ,כיון שלמעשה רק בקשו למצוא סימוכין
בלבד ,ולשם ״זכרון״ בעלמא? ]הרב קלמן כהנא הביא ס ק י ר ה קצרה של דעותיהם
של כ מ ה מהאחרונים בנידןן ,בספרו ״חקר ועיון״ ,שנת תש״כ ,עמ׳ נח־סד[.
יב
אוצרות
המלכי״ם
גדולי ישראל
במיגוון הדעות שהובאו בנושא זה ,המלבי״ם נוקט עמדה נחרצת ביותר
שמלבד מצוות דרבנן ,תקנותיהם ,גזרותיהם וסייגיהם ,הכל יש ללמוד מ מ ק ר א ו ת
הקודש .ב ה ק ד מ ת ו ל ק ו נ ט ר ס ״אילת השחר״ שבתחילת ביאורו לספר ויקרא )במהד׳
פרדס ,בעמוד רכ״ו ואילד( הוא כותב :״כי א מ נ ם כבר נבוכו הלבבות והמעיינים
השתאו וכו׳ ]כי[ כאשר נבקר ]ביקורת[ א ת הכתובים עצמם ]שחז׳יל הביאו
בדרשותיהם[ וכו׳ מעגלותיה נעו ועקבותיה לא נודעו .כי ברוב דבריהם נראה
שלא לבד שאין פשט ה מ ק ר א מכריח א ת הדרוש ההוא שהוציאו ממנו ,כי גם
לפעמים היה בהיפך שעומק הפשט ס ו ת ר א ת הדרוש ומתנגד אליו .וברוב פעמים
תלו כל שלטי הגיבורים על קורי עכביש ו ס מ כ ו הלכות גדולות וקבועות על מלה
או א ו ת אחת ,אשר בכל אשר יעמול ה א ד ם לדעת לא יוכל למצוא באיזה אןפן
הכריחו דבר מן המלה או האות ההיא אשר בא כמשפטה וכהלכתה וכו׳ וכוי.
וימצא לפעמים שדרשו מלה א ח ת וגם לפעמים העמיסו עליה דרושים רבים
שונים ]ובשאר מ ק ו מ ו ת שהמלה מופיעה ,שתקו מלדרוש אותה[ וכוי .ולפעמים
דרשו דרוש א׳ ב מ ק ו ם א ח ד ובמקומות א ח ר י ם דרשו ממלה ה ז א ת עצמה בהיפך,
כאילו דרשו ככל העולה על רוחם ,דברים התלוים על בלימה״.
]וממשיד [:״וכאשר שאלנו לדור ראשון ,ומזקנים נתבונן מה ענו על זאת,
ראינו כי מ ל ב ם יוציאו מלים שהכתובים ה מ ו ב א י ם לראיה על ההלכות ה ם ר ק
ציונים ו א ס מ כ ת א ו ת ,אשר הציבו ל ה ם ציונים לעורר הזכרון ,ועיקרי ההלכות
היו מקובלות בידם בעל פה .וזה רחוק ]מהדעת[ מאד! כי ראינו שהם שואלים
תמיד ״מנא לן?״ ומשיבים מ ק ר א פלוני .ומקשים :והא האי׳ ק ר א מיבעי ליה
לכדתניא? ומתרצים ומקשים ומפלפלים .שלא יצוייר שיקשו כן על דבר שהןא
ר ק רמז וסימן לבד .וכשיש מחלוקת ,כל א ח ד מביא ראיה לדעתו מן המקרא,
ודוחה ראיתו של חברו .והגמרא מפלפל תמיד ביניהם בעניו ה מ ק ר א ו מ ד ק ד ק
כחוט השערה ,ו ס ו ת ר ובונה בניניהם מן ה מ ק ר א .עד שמבואר שעיקר ראייתם
מן המקראי׳ עכ״ל
]מאמר המוסגר של ה מ ל ק ט :הנה על מדוכה זו ישב ג״כ רבנן מ ח ב ר ״הכתב
והקבלה״ ,בהקדמתו לספרו .וגם הוא מכריע כ א ו ת ה ה מ ס ק נ א של המלבי״ם ] א ם
כי ק ד ם אותו בהרבה שנים[ אבל פלא גדול הוא שבמרוצת דבריו ״מזכה שטרא
לבי תרי״ ומביא בהקדמתו בדף י״ז ששתי הדעות הללו ,א ם ה מ ק ר א ו ת הובאו
לשם ראיה מ ו ח ל ט ת או שהם לשם זכרון בלבד ,הוצגו בין חז״ל עצמם ,ר׳ אלעזר
ור׳ יוחנן בגיטין ס ע״ב .והנה במחכ״ת ה ר מ ה אין מ מ א מ ר הזה מחז״ל ראיה,
כי א ת ה מ א מ ר אפשר לפרש בכיוון אחר ,עיין דברי הנצי״ב ,ב ה ק ד מ ת ״קדמת
העמק״ ל״העמק שאלה״ ,מ א מ ר א תחילת פ ס ק א ג׳[.
והנה לכאורה השאלה היא ר ק עיונית ,כי סוף כל סוף כולנו מחויבים לשמור
כל התורה כולה ,כלי קשר לשאלה א ם למדנוה מ ה מ ק ר א .אכל כדורות אחרוני•
מכוא ,עניני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
יג
ק מ ו כת הרפורמים המשחיתים ,ו ה ם קלקלו לומר שחז״ל חידשו הלכותיהם
במשך הדורות ]כמו ב״התפתחות״[ וח״ו באופן מאולץ ודחוק תלו דברי עצמם
במקראות .ונגד דיעה כ פ מ י ת זו אנו צריכים ל ה ל ח ם בכל כחנו.
וכך לשונו של המלבי״ם שם בהמשך )דף רכז( :״ויהי בשנת התר״ד ליצירה,
׳קול כחולה שמענו ,צרה כמבכירה ,קול ת ו ר ת ה׳ תתיפח תפרש כפיה׳ וכו׳ ]הערת
המעתיק :מליצה ע״פ ירמיה ד ,לא[ .כי נבערו ]מדעת[ ק צ ת רעי אשכנז ]גרמניה[
ו א ת ה׳ נאצו ,ויתאספו ]אנשי ריפורם[ להפר דת וחוקים וכו׳ יכנו א ת עצמם
״רבנים״ ודרשנים וגם חזנים וזובחי עדתם .כל אלו חוברו לעיר בראנשווייג אל
ע מ ק השדים ,ויתפוצצו הכדים הריקים ויתראו הלפידים וכוי] .ומאריך שם[
בימים ה ה ם ובעת ההיא ראיתי ונתון על לבי כי עת לעשות לה׳ ,עת לעשות
לתורה שבכתב ושבע״פ ח ו מ ה בצורה סביב דלתים ובריח ,בל יעלו פריצים ויחללוה
וכו׳ וכר .מ א ז אזרתי כגבר חלצי והחילותי לחבר חבורי על התנ״ך וכו׳ וכו׳.
וכי כל דברי התורה שבע״פ מוכרחים ומוטבעים בפשט הכתוב ובעומק הלשןן״
עכ״ל לעניננו .ועוד עיין מ ה שהבאנו בגוף ספרנו בערך :״פרשנות״ מדברי ״הכרמל״.
דעת מהר״ל
א מ נ ם כאשר נעיץ בדברי קדמונינו ,מצאנו איתן עולם העומד גם הוא בשיטת
המלבי״ם ,הרי הוא אריה דבי עילאי מהר״ל וז״ל :״ישתומם לבך על ה מ ר א ה
הלזה איך פירוש הכתוב בעומק מאד ,והוא פירוש הכתוב ב א מ ת ובדקדוק מ א ד
מ א ד וכוי .וכל איש ח כ ם ונבון יתפלא על הקירוב שיש לדבריה^ ]של חז״ל[ אל
הפשט עם עומק המופלא מ א ד מאד .ואיש אשר הוא זר מדברי חכמה ,יתפלא
על הריחוק מן פירוש הכתוב ,וגם דבריהם אינם נראים לו .ואין זה דבר חדש
כי גם בתורה וככל ה מ ק ר א הוא כך .כי ה א ד ם אשר הוא זר מדברי ח כ מ ה נראה
לו בתורה ק צ ת דברים רחוקים .אך האיש המשכיל יאמר ״כי לא דבר ריק הוא,
ו א ם ריק הוא ,הוא ממנו״ )ירושלמי ,פאה פ״א ה״א( .וכן כל דברי הדרשות
אשר ה ם בתלמוד וכשאר מדרשים כלם ,אין א ח ד מ ה ם הן גדול הן ק ט ן שאין
הדברים עומק הכתוב על פי א מ ת ת ו ; כאשר הוא מעמיק בפירוש הכתוב ימצא
אותו .שלכד נקרא ״דרשה״ כי הוא דרישת הכתוב בחקירה ובדרישה מ א ד מ א ד
עד עומק הכתוב] .הערה :וכן הוא לשון ה מ ק ר א בדברים יג ,טו[ .ואף כי לפעמים
ימצא זה דורש בעניין זה וזה בעניין אחר ,דבר זה אין קושיא .כי בודאי צורת
הפשט הוא אחד ,אבל הדברים העמוקים היוצאים ממנו ה ם הרבה מ א ד וכו׳
ו כ ו ל • ה ם א מ ת ברור״ עכ״ל )״באר הגולה״ ,באר ג׳ ,עמ׳ מד( .וב״באר הגולה״
באר א׳ עמ׳ יט-כ ,ביאר איך אפילו שתי דעות נוגדות של חז״ל ,בשתיהן יש
בחינת האמת .וז״ל :״כי כל דבר ודבר אי אפשר שלא יהא בחינה יותר מ א ח ת
לדבר אחד .שאף א ם הדבר טמא ,אי אפשר שלא יהיה לו צד של ט ה ר ה של
מ ה וכו׳ .ובני א ד ם מ ח ו ל ק י ם בשכל ,ואי אפשר שיהיו כל שכלי בני א ד ם על
דרך אחד .ולכך כל אחד ואחד מ ק ב ל בחינה א ח ת כפי ח ל ק שכלו״ עכ״ל.
I
יד
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
ועוד האריך בזה מהר״ל בספר ״גור אריה״ )שמות יט ,טו( בעמן משה רבנו
שהוסיף יום א ח ד מדעתו על ס מ ך הבנתו בפסוק .וכתבו ה ת ו ס פ ו ת )שבת פז ע״א
ד״ה היום כמחר( ״אין זו דרשה גמורה וכו׳ דאי לאו הכי אין זה ״מדעתו״
עכ״ל .והקשה עליהם מהר״ל ״וכל זה פלא בעיני ,כי נראה לי ]כי[ כל הדרשות
שדרשו ח כ מ י ם כלם ה ם מן התורה ,ולא שהם גוף התורה ר ק שהם יוצאים מן
התורה .דמיון זה ,הבנאי בונה בית והשלימו ,והניח מ ק ו ם להעמיד שם דברים
הצריכים אל הבית .ובא אח״כ ח כ ם א ח ד ומתבונן בבית למה בנה הבית בצורה
זאת ,ר ק להוסיף דבר זה וכו׳ ואין זה תוספת ,ר ק פירוש וביאור .כד היא
התורה ,ניתנה בלא תןספות ובלא מגרעת .והניחה מ ק ו ם ל ח כ מ י ם לבנות ,והם
ה ר מ ז י ם בתורה .ומכל מ ק ו ם ,מ א ח ר שלא כ ת ב זה בפירוש ,כאילו א מ ר ה תורה
א ת ם ה ח כ מ י ם יש ל כ ם ב מ ק ו ם זה להוסיף ,והוא דעתכם ,אבל אין כל פך דבר
פשוט הכרחי כמו דעת בתורה״ עכ״ל .ובזה מבואר כיצד דרשתו של משה רבנו
״להוסיף יום א ח ד מדעתו״ היא ג • ״מדאורייתא״ ,וגם מדעתו.
ושם לפני זה כ ת ב על הביטוי הנפוץ ״ א ס מ כ ת א ״ :״ואל תטעה לומר כי בכל
מ ק ו ם שאמרו ז״ל א ס מ כ ת א הוא שמשה רבנו כאשר כתב התורה לא כ ת ב אותו
בשביל אותה א ס מ כ ת א ,ר ק ה ם ז״ל א ס מ כ ו ה א ו ת ה מדעתם .אומר אני :ה א ו מ ר
כן טועה בדברי חכמים ,שאם כן יהיו דברי ח כ מ י ם ר ק עמל ןיגיעה ואין בו
ממש ,שלפעמים מוציאים דבר מן ה מ ק ר א ע״י לימוד דרשות ,ולא יהיה זה ר ק
ליפות הדברים או לגנוב דעת הבריות ,כאילו היא דרשה מהתורה .ולא נאה זה
/
לחכם״ וכו׳ ]עיי״ש שהאריך[.
ראינו מדבריו כי כל דברי חז״ל נרמזו במקרא .ו א ם א מ נ ם אינם לפי פשט
הפשוט המןבן בפסוק לקורא בשטחיות ,אבל הדברים מתבררים למי שחוקר
ודורש כעומק .וכאן עלינו לחלק ביו מ ל ת ״דרשה״ )רם דרגא( למלת ״דרוש״
)נחות דרגא( .התורה ״נדרשת״ בשלש עשרה מדות של ר׳ ישמעאל ,ואלו ה ם
לגופם של הכתובים ונקראים ״דרשות״ .אבל מערכת ״דרוש״ )לפי השימוש
ה מ ק ו ב ל של התיבה( היא שהדורש רוצה להביע רעיון מסוים ,והוא מצרף יחד
מ ק ו ר ו ת שונים ב מ ק ר א ו ת או מ מ א מ ר י חז״ל ,כדי להוכיח א ת הרעיון שהוא מביע
עוד בלי ש ה ז ד ק ק ל פ ס ו ק י ם ההם .אבל אין ענינה שמחפש בעומק ההבנה של
פ ס ו ק מסוים ,מ ה שחז״ל היו ק ו ר א י ם לכך ״דרשה״ .ו א מ נ ם במשך הדורות
נשתנה ונשתבש השימוש בתיבה זן ,מעין מ ה שחז״ל אמרו בשבת )לו ע״א( על
מלים שנתהפכו ,עד שבימינו מביטים בפקפוק על דבר תורה ה נ ק ר א בשם ״דרשה״.
ומהר״ל מוקיע ומגנה א ת הדורשים מ ה מ ק ר א ככל שעולה על רוחם ,בלי
שיש קשר א מ ת י עם המקראות .״קצת מן הרבנים שיקראו ״דרשה״ על מ ה
שאומרים על ה מ א מ ר מדברי ח כ מ י ם ]בין[ יהיה מכוון האומר ]התנא או האמורא[
לזה או לא כיוון לזה ,ר ק שרוצה הדורש לחבר דברים חדשים .וכל אשר הוא
מכוא ,ענייני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
טו
זר יותר ,חביב ומקובל ומרוצה להם ,ותולים עצמם במדרשי ח כ מ י ם שנראים
ר ח ו ק י ם מ א ד חלילה .כי כשלו ונפלו ,כי אין עניין הדרשה כך .ר ק נ ק ר א ״דרשה״
מפני שהוא דרישת ו ח ק י ר ת הכתוב כאשר היה מקובל ל ה ם לדרוש התורה בי״ג
מדות ,לא ח ס ר ו ולא הוסיפו כלל״) .״באר הגולה״ ,באר ג׳ ,עמ׳ מד(.
לבסוף דבריו ,מהר״ל חוזר להדגיש כי דרשה כז? היא עומק הפשט ,והם
חופפים זה א ת זה .״והנה דברי ח כ מ י ם ה ם לפי הדקדוק ,והם דברים נגלים
שהעמיקו מ א ד ל ד ק ד ק ולירד עד עומק הכתוב .ודבר זה נקרא ״מדרש חכמים״,
ה ם הדברים היוצאים מן עומק הכתוב .אבל פשוטו קיים ועומד לעד וכר .הרי
שהם גילו לנו שאין לעקור הפשט כלל ,אבל הוא נשאר ,והדרש שדרשו בו הוא
עומק הכתוב .למה הדבר דומה? לאילן אשר שורשו עומד בארץ ,מוציא ענפים
ומוציא עוד פירות ועלין ,והכל משורש אחד .וכן הפשט הוא שורש הכתוב,
ומתפשט אח״כ לכמה דברים שמסתעפים ומשתרגים ממנו כ מ ה ענפים לכל צד.
וכן אמרו בסנהדרין )לד ע״א( מ ק ר א אחד מ ת ח ל ק לכמה טעמים .ולפיכך אין
קשיא כאשר ת מ צ א כתוב א ח ד דרשו אותו לכמה פנים״ וכו׳ עכ״ל )שם ,עמ׳
מח(.
ואמנם ,גם מהר״ל מודה שיש ת ח ו ם עצמאי הנקרא ״תורה שבעל פה״,
א ו ת ם קבלנו ממשה מסיני וידענו אותה עוד ב ט ר ם ידענו כיצד לשייך כל לימוד
ל פ ס ו ק שהוא שורשו בתורה .עיין בזה דברי ״אור החיים״ על ויקרא )יג ,לז(
הכותב :״והנה האדון ב״ה בחכמתו רשם בתורה שבכתב כל ,תורה שבעל פה
שאמר למשה ,אבל לא הודיע למשה כל מ ה שנתן לו בעל פה היכן הוא רמוז
בתורה שבכתב .וזו היא עבודת בני ישראל עמלי תורה ללבש ההלכות שנאמרו
למשה בסיני והסודות והדרשות כולן ,יתנו ל ה ם מ ק ו ם בתורה שבכתב .ולזה
ת מ צ א באו תנאים וחברו ת ו ר ת כהנים וספרי וכד וכוי ועד היום הזה זו היא
עבודת הקודש בני תורה לדייק ה מ ק ר א ו ת וליישבם על פי ה מ א מ ר י ם שהם תורה
שבעל פה״ עכ״ל .ולכן כותב מהר״ל :״ועוד יש לך לדעת ולהבין כי כל מ ה
שדרשו ח כ מ י ם מן הכתוב ,לא היה עיקר שלמדו זה מן הכתוב ,ר ק כי בלא זה
הדבר לפי דעת ושכל חכמים ,והדבר הוא א מ ת בעצמו .ר ק שאי אפשר שלא
יהיה נרמז הדבר הזה בכתוב ,כי התורה היא ת מ י מ ה ויש בה הכל״ )שם סוף
באר ג׳(.
לפי מ ס ק נ ת דבריו אנו רואים ששתי העמדות כשרות .יש מ ה שהחכמים
קבלו בעל פה ,וטרחו ומצאו מקור לזה בתורה .ויש שמצאו בתחילה בעיון
ב מ ק ר א ומזה ה ס י ק ן א ת הדין .והא כיצד נצדיק שתי הגישות? אלא ע״פ ס ו ד
מובן שיש ״אור ישר״ ויש ״אור חוזר״ .יש ״תורה״ שה׳ מוריד עד אלינו,
ותחילתה בתורה שבכתב )תפארת( .ויש ״תורה״ הנישאת בעל פה בלבבות חכמי
ישראל )מלכות( .והחיבור הזה בין ת פ א ר ת למלכות חשובה מאד .עיין על כך
טז
אוצרות
המלכי״ם
גדולי ישראל
דברי ״עבודת הקודש״ לר״מ אבן גבאי )חלק הייחוד ,פרק כ״ב( .רעיון זה מוזכר
בזוהר )ח״ב דף ק ס א ע״ב( שדבר גדול הוא לקשר תורה שבכתב עם בעל פה.
]וזה ע״י ע״י אופני הדרשה[ .ובענין זה כך כותב הגאון ר׳ יצחק אייזיק חבר
)בספרו ״אור תורה״ ,הערה צז( :״והוא ענין הייחוד וכו׳ כמ״ש הגאון ]הגר״א[
בפירושו לתיקונים״ וכו׳ עיי״ש .ואפשר לןמר כי לכן המלבי״ם )ששמע שמועה
זו בשם הגר״א עוד בטרם נדפס ביאורו( ר א ה בדבר הקישור זה ענין חשוב
ביותר ,ונתן נפשו עליו.
כל זה חוץ מהבעייתיות שהפוקרים שבדור התלוננו על זרויות לשוניות שיש
במליצות ולשתות שבספרי ירמיה ו י ח ז ק א ל )עיין דברי המלבי״ם ב ה ק ד מ ת ו
לביאוריו לספרים אלו( וכן כמה פערו פה בעניני ה ס ת י ר ו ת שיש בין כ מ ה וכמה
כתובים שבמקראות קודש .ועל כולם המלבי״ם יישר לנו פשט אמתי ,כמבואר
בספריו .והבאנו ב״ה בספרנו ל ק ט מדבריו.
במפעל קדוש זה היה המלבי״ם למופת ,ועליו אפשר להמליץ שקיים המצוה:
״ ח ז ק ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו״ )ישעיה לה ,ג(.
הערת ה מ ל ק ט :היו עוד שני גדולי עולם בתקופה ההיא שפעלו בספרותם
נגד הרפורמים המשחיתים ,והוכיחו א ת הקשר ההדןק שבין תורה שבכתב לתורה
שבעל פה! הרי ה ם הגאון ר׳ יעקב צבי מעקלנברג ,מ ח ב ר ״הכתב והקבלה״ ,וכן
הגאון ר׳ שמשון רפאל הירש ,בעל הביאור לתורה .בביאורו לתורה אין המלבי״ם
מזכיר אותם .והרי ״הכתב והקבלה״ נדפס לראשונה בשנת תצןצ״ט ,כאשר ספר
״התורה והמצוה״ של המלבי״ם נדפס ח״כ בשנת תר״כ .וקרוב לודאי שכיון
שכתיבת ספרו ערכה כמה שנים ,לא ה ס פ י ק המלבי״ם לראות דברי ״הכתב
והקבלה״ רק סמוך ל ה ד פ ס ת ספרו ,ולכן לא ה ס פ י ק לשבץ מדבריו .אבל שמא
ה ס י ב ה לכך היא מפני שחידושיהם בנויים על שיטות השונות לגמרי מזו של
המלבי״ם .ע״פ רוב מ ח ב ר ספר ״הכתב והקבלה״ בנה א ת הוכחותיו על הבנה
אינדוקטיבית של המלה הנידונה ,בלי להשוותה לשאר שימושי התיבה ההיא
במקרא .לעומתו המלבי״ם הכין לעצמו רשימה מלאה של כל שימושי אותה
התיבה ב מ ק ר א )זה מתברר מהמובאות )״ציטטות״( הרבות שמביא בפירושיו לכל
פ ס ק א בספרא( ,ורק אח״כ ה ס י ק א ת מסקנותיו .וכן המלבי״ם הכין מראש תרי״ג
כללים )״אילה השחר״( ועל פי כללים רחבים הללו )בעניני מבנה הפסוק ,או
כללי הלשון( הגיע אל הפרט הנידון) .שיטה זו נ ק ר א ת בלועזית ״דידוקציה״(.
לעומתו יש הרכה פעמים ש״הכתכ והקבלה״ פירש מלה בהבנה שהיא ייחודית
ר ק לאותו מ ק ו ם בלבד שבמקרא ,ואינו השימוש הרגיל של א ו ת ה המלה .וכך
המלבי״ם בנה הרבה על ההבדלים המיוחדים שבין השמות הנרדפים .אבל אצל
״הכתב והקבלה״ מצאנו )ע״י חיפוש כמחשב( ר ק תשע פעמים כלבד שמבאר ע״פ
הבדלי שמות נרדפים.
מבוא ,עניני פשט ,דרש ,מופר וסוד
אין המלבי״ם משתמש בכתבי הרב הירש .לא מפני בעיית השפה של כתביו
)גרמנית( ,כי ברור לנו שהמלבי״ם היה דובר גרמנית; גם מפני ששימש שם ברבנות
)כדלעיל בתולדות חייו( וגם ראינו שמשתמש במלים בגרמנית ב״ארץ חמדה״
)בראשית עמ׳ .(87 ,18 15 ,11שמא לא ידע להרצות ברבים בשפה צחה ורהוטה,
אבל ידע לקרוא בה .א ל א מניעת אזכור ה כ ת ב י ם היא מפני ס י ב ה פשוטה מאד.
פירושו של רש״ר הירש לבראשית הופיע לראשונה בשנת תרכ״ז ,ועל שמות בשנת
ת ר כ ״ ט וכן הלאה .אבל ״התורה והמצוה״ של המלבי״ם נדפסה בשנת תר״כ .אבל
שמא יש ס י ב ה אחרת ,גם עניינית .הרב הירש היה מחדש גדול לבאר א ת המלים
כ מ ק ר א לפי מלים דומות להשמעלת אזניים ,ה נ ק ר א בלועזית ״הומונימים״ .אפשר
שהמלבי״ם לא ה ס כ י ם לשיטה זו ,אלא בנה ע״פ הבדלי השמות הנרדפים .וכאשר
המלבי״ם ע ס ק להוכיח ״משפחת מלים״ בני מובן זהה במקצת ,בחר מלים שיש
בהן אותן האותיות )ולא הדומות בשמיעת האוזן( .ועוד ,המלבי״ם בביאורו ע ס ק
יותר בצד הלמדני של התלמוד ,כמבואר בספרו ,ו ה ת ר ח ק מלהשתמש ברעיונות
מופשטים או מוסריים )כדרכו של רש״ר הירש( ,ובמיוחד כשלא היו מעוגנים בעולם
ה ק ב ל ה שהיתה ק ר ו ב ה מ א ד ללבו של המלבי״ם .כל הנ״ל אמור ע״פ הערכה בלבד.
וב״ספר המלבי״ם״ )הוצ׳ נצח ,ב״ב ,דף נז( כותב ר״א ס ו ר ס ק י בקצרה על מפגש
שבין שני גדולים אלו ,״ויתמוך המלבי״ם א ת רש״ר בימין צדקו״ .עד כאן ההערה.
דרוש
א ח ד מתפקידיו של רב הקהילה הוא לדרוש ברבים .לא כולם מחוננים בשני
ת נ א י ם הנדרשים לעשות כך בהצלחה] .א[ להגיד דברים חשובים ,דברים מעוררים
ומלבבים] .ב[ להגיד דברים בסגנון מליצי ו מ ת ו ק )והרי כך הוא א ח ד מפירושי
המלה ,עיין ת ה ל י ס קיט ,קג ,רש״י וראב״ע( .בשתי תכונות אלו היה המלבי״ם
מומחה) .עיין דברי המלבי״ם לישעיה נ ,ד( .ספרו ״ארצות השלום״ הוא יצירת
מופת לעורר א ת הלבבות לעבודת ה׳ בטהרה.
ברור שכל ס ו ק ר ספרו של גאון ,אינו יכול ל ת ת לקורא תמונה מקיפה ומלאה.
אין שום תחליף ללימוד בספר המקורי .ר ק נביא כאן ארבע דוגמאות ,והם
ישמשו בעז״ה לעורר א ת הקורא לגשת אל המעיין החי.
]רעיון ראשון[
]א[ מפני מה לא זכה דוד עצמו להקים את בית המקדש? כתב המלבי״ם
על כך )״ארצות השלום׳ /דרוש ב /דף לד( ת״ל:
״כאשר א ח ז ה אנכי אשית אל לבי ,שמטעם הזה לא בחר ה׳ שיבנה הבית
ע״י דוד ,ונבנה ע״י שלמה בנו ,כמ״ש ״וישלח שלמה אל חירס לאמר :א ת ה
ידעת א ת דוד אבי כי ל א יכול לבנות בית לשם ה׳• אלהיו ,מפני ה מ ל ח מ ה אשר
סבבוהו ,עד ת ת ה׳ א ו ת ם ת ח ת כפות רגליו .ועתה הניח ה׳ לי מסביב ,אין שטן
יח
אוצרות
ד&לכי״ס
גדולי ישראל
ואין פגע רע ,והנני אומר לבנות בית לשם ה׳ אלוהי כאשר דיבר ה׳ א ל דוד
אבי לאמר :בנד אשר א ת ן על כ ס א ד הוא יבנה הבית לשמי״ .ולא י ס ת פ ק ]לא
י ה א ספק[ ב ז ה כל מעיין בצדק ,כי ל א לחנם הוכפל והושלש ב ז ה ״לשם ה׳
אלוהיו״ ,״לשם ה׳ אלהי״ ,״לשמי״ ,כי לא ב מ ק ר ה יצא זה! ולבי אומר לי כי
לאשר הונח אצל בעלי עבודה ]עבודת הלב[ ליסוד מ ו ס ד שמתנאי המצוות כולנה,
שיעשה אותן ]האדם[ ל ש • ה׳ המצוה ]צ׳ מ נ ו ק ד ת פתח[ בלבד ,ל א לצורד עצמו
ופנייה חיצונית ,מהגמול והתוחלת אשר יקוה מעשייתן ,כי אז עבודתו בכלל
פיגול הוא ,לא יירצה״ .עכ״ל .ומאריד שם המלבי״ס להןכיח כי כיון שידע דוד
כי ע״י שנמצאת שכינה בינינו בבית המקדש ,מובטחים אנו מ כ ל אויבינו מסביב,
ויניחו אותנו במנוחה ,לכן בעל כורחו לא היה יכול דוד לכוון לשם שמים בלבד.
מ ה שאין כן שלמה בנו ,כבר שרר אז שלום מ כ ל ה א ו מ ו ת מסביב .ובזה המלבי״ם
שם מבאר א ת ה פ ס ו ק י ם בעזרא )ד ,ג( שאמרו ישראל לצרי יהודה שבקשו אף
ה ם להשתתף בבניו היכל לה׳ בירושלים :״לא ל כ ם ולנו לבנות בית לאלוהינו.
כי אנחנו יחד נבנה לה׳ אלוהי ישראל״ ]בלבד[ וכוי .ותנאי זה ח ס ר אצל אוה״ע,
שהם מכוונים לשם תועלת או כדי להשיג כבוד ,ובמיוחד בימי כורש ,אשר גויי
הארץ חשבו ש ה ם מ ק י י מ י ם בזה מצות כורש המלד שציוה על כך וזה פוגם
ב ט ה ר ת כוונת המצוה .לכן לא הסכימו ישראל לשתף א ו ת ם בבנין בית המקדש.
]רעיון שני[
]ב[ כ ל יהודי בפני עצמו ראוי להשכין שכינה בלבו ,שיהיה ה ו א עצמו דומה
לבית המקדש ]וכמו שכל חלקי המקדש דומים לאברי האדצש ,כמו שהאריד
המלבי״ם לבאר ז א ת ב״רמזי המשכן״ בביאורו לתורה ,פרשת תרומה[ .וז״ל
ב״ארצות השלום״ ]דרוש ג׳ ,דף נט[:
״ועל זה הוכיח ירמיה לבני דורו ,אשר חשבו בלבבם כי עיקר השראת
השכינה היא בבית המקדש בעצמו ,ולא הבינו ז א ת שבהכרח לזה ]צריכים[
הצירוף והקשר המיוחד מנשמת בני ישראל! וכו׳ .א מ ר ל ה ם ירמיה )ז ,ד( ״היטיבו
דרכיכם ומעלליכם ואשכנה א ת כ ם ב מ ק ו ם הזה .א ל ת ב ט ח ו ל כ ם על דברי השקר
לאמר :היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה״ .יאמר :א ל תבטחו ל כ ם על דברי השקר
ב מ ה שתאמרו כי היכל ה׳ ובית המקדש הוא ה נ ק ר א ״היכל ה׳״ שבו ישרה
שכינתו ,כי אין הדבר כן! ר ק בית ישראל עצמם ,ה ם היכל ה׳ ]הערת ה מ ל ק ט :
כ מ ו שסיים ״המה״![ ןכל כן בהכרח שתיטיבו דרכיכם ,ואשכנה א ת כ ם בעצמכם
ב מ ק ו ם הנבחר ,ועליכם ישכון כבוד ה׳ וכו׳ ]ומאריך שם[.
]כי למרות שנחרב הבית[ ״מכל מ ק ו ם לא יתחמץ לבבנו ,כי הגם בעת נחרב
המקדש והוסר התמיד ,לא ס ר ה שכינתו מתוכנו ,כמ״ש ״ויטוש א ה ל שילה ]אז[
א ה ל שיכן באדם״ )תהלים עח ,ס׳( בקרב ה א ד ם ותוך עמו .כ מ ו שהיה ק ו ד ם
ח ט א העגל שעדיין לא נצטוו על המקדש ,א מ ר ״בכל מ ק ו ם אשר אזכיר א ת שמי
מבוא ,ענייני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
יט
אבוא אליך וברכתיך׳ .וכן א מ ר בהבטחה העתידה :״ונתתי א ת מקדשי בתוכם
]כלומר ,בנשמותיהם של בני ישראל[ לעולם .והיה משכני עליהם וכו׳ וידעו הגוים
כי אני ה׳ מקדש א ת ישראל בהיות מקדשי ב ת ו כ ם לעולם״ )יחזקאל לז ,כו־כח(
עכ״ל שם.
ועוד הוסיף )בדף סג( :״והם בעצמם כנו א ת הבית עם כל כליו ,במה שהכינו
א ת לבבם להיות כ ס א אל האור האלוהי ,אשר על זה אמר ]ה׳[ למשה ״ככל
אשר אני מ ר א ה אותך א ת תבנית המשכן״ )שמות כה ,ט .ודרשת הרב היא מפני
שלא כתוב ״ככל שאני מ ר א ה לך״{ .שהוא ]בא לומר[ בהיותו ]משה רבמ[ בית
נאמן לה׳ צבאות ,כבר נראה בו תבנית המשכן בכל פרטיו .ואמר ״וראה ועשה
בתבניתם ,אשר א ת ה ]בעצמך[ מ ר א ה בהר״ בעת ששכן האור עליך״ עכ״ל.
וסיים בכך דברי דרוש ג׳ שם :״ותנחומין של א מ ת היה זה לדוד ע״ה ברצותו
לבנות הבית ,ובאה הנבואה מ א ת נתן הנביא כי הוא לא יבנה הבית ,א מ ר לו:
״והגיד לך ה׳ ,כי בית יעשה לך ה׳!״ )שמו״ב ז ,יא( כאומר :אל תצטער על זה,
כי א ת ה אינך צריך אל הבית .כי בית יעשה לך בעצמך ,שאתה בעצמך בית לה׳,
ורוח ה׳ בך ומלתו על לשונך״ עכ״ל.
הדרוש הנפלא הזה הוזכר בקצרה בדברי ביאור רבנו לפרשת ת ר ו מ ה )שמות
כה ,ח( ושוב ב״רמזי המשכן״ ד״ה ״וזאת היתה ה כ ת ה במלאכת המשכן״ )דף
.(402א מ נ ם גרעין הרעיון נמצא בדברי ר״מ אלשיך )שמות כה ,ט( אבל המלבי״ם
/
הלביש הרעיון בראיות כבירות.
]ג[ הנ״ל הבאנו מ״ארצות השלום״ אבל רבות הן פנינים יקרות שזורות
בביאורו לתנ״ך .נביא כאן ר ק שתים מהם .דוד נשלח לאחיו שבשדה המערכה
ע״י אביו ,עת שגלית הפלשתי התגרה בישראל ,ושאול המלך פחד ממנו מ א ד
)שמו״א יז ,יא( .דוד שמע כי בני ישראל מ פ ר ס מ י ם שלש מתנות כבוד והדר
שהמלד יתן למי שיכה א ת הפלשתי :״ויאמר איש ישראל :ה ר א י ת • האיש ]גלית[
העולה הזה? כי לחרף א ת ישראל עולה .והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך
עושר גדול ,ו א ת בתו יתן לו ,ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל״ )שמו״א יז,
כה( .ומיד אח״כ באופן מוזר מאד דוד שואל שוב על מ ה שכבר נדע ומפורסם:
״ויאמר דוד אל האנשים העומדים עמו לאמר :מ ה ייעשה לאיש אשר יכה א ת
הפלשתי הלז ,והסיר חרפה מעל ישראל? כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף
מערכות אלהים חיים״ )יז ,כו־כז( .וכל לומד פשט צריף להקשות על מ ה שאל
כאשר כבר כתוב מ ק ו ד ם מ ה שאמרו העם?
ועונה המלבי״ם :״כבר בארתי זאת בספרי ״ארצות השלום״ ,דרוש א׳) ,דף
יד( כי דוד א מ ר זאת כ מ ת מ י ה על האיש ישראל ההמוני ,שחשב שע״י העושר
ובת המלד שייעד להמנצח ,יימצא איש יתעורר ל ה ל ח ם עם הפלשתי .ודוד השיב
ב
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
כי הפעולה הגדולה ה ז א ת בעצמה ,ל ה נ ק ם ממחרף אלהים חיים ועם }ע׳ מנוקדת
פתח[ ה׳ צבאות ,הוא יותר י ק ר מ כ ל רכוש ומכל מתן .וזה עצמו השכר היותר
גדול ]עבור[ מי שיצליח לעשות פעולה מאושרה כזו .ואי אפשר להעלות על הדעת
שיקבל שכר בעד דבר טוב ומאושר אשר יעשה ,שהדבר בעצמו הוא השכר היותר
גדול .וזהו שאמר כמתפלא ״מה ייעשה לאיש אשר יכה א ת הפלשתי הלז?״.
היתכן יקבל עליו שכר! א ח ר שבמעשה זה יסיר חרפה מעל ישראל ,וכבר די לו
שכר והותר א ם יזכה לעשות זאת .״כי מי הפלשתי״ וכר? והלא לב כל מ ק נ א
לה׳ ולעמו יתאזר לנקום נ ק ם מצד תבערת ה ק נ א ה והנקמה לעמו ואלוהיו ,לא
מצד השכר״ עכ״ל )שמו״א יז ,כו(.
]ד[ וכן נסיים פ ר ק זה בפנינה יקרה ,כאשר אחיה השילוני משח א ת ירבעם
למלך על עשרת השבטים .א מ ר לו בשם ה׳ :״ואותך א ק ח ומלכת בכל אשר
ת א ו ה נפשך ,והיית מלך על ישראל״ )מל״א יא ,לז( .וכל לומד פשט מקשה
בשביל מ ה צריכים ל פ ס ק א ״ומלכת בכל אשר ת א ו ה נפשך״ א ם בלי זה הוא
מיועד להיות מלך על ישראל? ועונה על כ ך המלבי״ם בביאורו :״אמר לו תנאי
א ל המלוכה שטרם ימלוך על העם ,ימלוך על עצמו .א ם ימלוך על כחות נפשו
ותאוותיו שיכנעו ת ח ת משמעת השכל ,אז הוא ראוי למלוך על העם .כמ״ש
ה״כוזרי״ )תחילת מ א מ ר ג( .וזה שאמר א ם תמלוך ותמשול בכל אשר ת א ו ה
נפשך ,להכניע ת א ו ו ת נפשך ,אז והיית מלך על ישראל״ עכ״ל .וחזר על כך
המלבי״ם בקצרה בביאורו לשמו״ב )כג ,ג(.
וכבר אמרנו כ מ ה פעמים שלא נוכל להביא א ל א אחדי מאלף מ מ ה שיש
בספריו .הרוצה ללמוד ל ק ח מפיו ראוי ללמוד בכל ספריו ,מ ה ח ל עד כלה ,ולחזור
שוב.
הרב היה אמן גדול בדרשותיו בפני ק ה ל שומעים .יש לנו ס פ ר של הרב
יעקב מזא״ה )ראשי תיבות :מזרע אהרן הכהן( ״זכרונות״ )נדפס אחרי פטירתן,
תל־אביב ,תרצ״ו( .שם בח״ג )עמ׳ קט-קיב( מ ס פ ר כ מ ה זכרונות ,מ מ ה שהוא
אישית ר א ה אצל המלבי״ם בהיותו במוהילב ) .(1872הוא מ ת א ר כיצד כ ל ה ק ה ל
כולו באו להתענג מאמרותיו העממיות והשנונות של הרב] .ואמנם השלטונות לא
ראו ז א ת בעין יפה ,כי חששו מכל ה ת א ס פ ו ת העם ,שמא זוממים ה ם איזה מרד
נגדם .ואסרו על המלבי״ם לדרוש בבית הכנסת ,א ל א בבית פרטי[ .דבריו הובאו
ג״כ בספר ״המלבי״ם ומאבקו ברפורמים״ ,עמ׳ ,70-71ונביא כאן מקצתם.
״דרשתו הראשונה במוהילב )בשנת (1872עוררה רעש גדול בעיר ,הלהיבה
א ת בעלי הבתים הפשוטים והעניים ,ומאידך הרגיזה א ת ה ל מ ד נ י • והגבירים,
כמו בבוקרשט .המלבי״ם ה ח ל בדרוש פשוט ,בפסוק מ ה מ ק ר א ,הבליט א ת ה מ ו ס ר
שבו ,גילה א ת מומי הגבירים ו א ת חיי ה מ ו ת ר ו ת שלהם הפוגעים באחיהם העניים.
ה״עמך״ ,שמחו לשמע הדברים .אבל הגבירים והת״ח אמרו ש ק ב ל ת ם א ת המלבי״ם
מבוא ,ערני פשט ,דרש ,מוםר וםוד
בא
כרבם היתה ״ מ ק ח טעות״ .אמרו :״אנו בחרנו במחבר הספר ״ארצות החיים״
)בהלכה( והנה בא אלינו ״ארצות השלום״ )בעניני דרוש( .בראות המלבי״ם א ת
הבעת הפנים של ח ל ק מהשומעים ,הוא העיר בדרשתו )כד מעיד הרב מזא״ה[:
״אל יתרעמו עלי אוהבי הפלפול על שאינני מתפלפל לפניהם .הנני מודיע
ל כ ם בשפה ברורה כי היתה לי האומנות הזו ושלחתיה .ולא שולחתי אלא א ל
צאן אובדות ,אחי העניים ההולכים בחושה שאין איש משמיע ל ה ם דברים
המשיבים א ת הנפש ,לדעת מי ה מ ה ומה המה ,והתורה היא מאירת עיני•
ומשיבת נפש .ואלה האומללים ,הנהני• מיגיע כפם ולא היה ביד הוריהם ללמדם
פלפולים ,עומדים כבתי כנסיות ומדרשות ,פיהם פתוח לבלוע כל מלה ומלה
היוצאת מפי הרב] .וכאשר דורש בפניהם בפלפול[ ושבים בפחי נפש עצובי רוח,
ומתאוננים על גורלם המר כי אין ל ה ם ח ל ק בתורתנו .לאלה באתי להשיב א ת
ח ל ק ם הנגזל ,והמה יהיו שומעי ,א ו ת ם אורה דעה .והלמדנים הרי יודעים ב״ה
א ת התורה גם בלעדי ,ומה להם כי ידחקו רגלי עניי הצאן ,העומדים על יד
הדלת ,ואינם שומעים כדבעי״ עכ״ל.
ובעקבות דרשה זו ,עזבו הגבירים הנעלבים א ת בית הכנסת ,והצטרפו אליהם
גם הדיינים שהיו נגד בחירת אב בית דין מעליהם ,כפי שהיו הדיינים בבוקרשט
באופוזיציה למלבי״ם ,כי פגע בעצמאותם ובחשיבותם.
ועוד מעיד שם הרב מזא״ה )״זכרונות״ ,ח״ג עמ׳ קיח-קיט( ״כי ר ק מ ה
ששמעתי מפיו מפליא אותי עד היום הזה .ובשעה שאני קורא א ו ת ם בכתב ,כמו
שנדפס ,אינני מוצא בהם הטעם שטעמתי בשעה שהיה עומד ודורש .כל כך היה
בפיו כשרון יותר מבעטו ,אע״פ שהיה כידוע בעל סגנון יפה ,א ם כי לפעמים
מליצי מדי״ עכ״ל.
מוסר
מה הוא התוכן של ״מוסר״? ״מוסר הוא שייסר ויאסור כחות נפשו בל
יליזו מחוקי החכמה״ )המלבי״ם על משלי א ,ב( .ושם ב״ביאור המלות״ כתב:
״בא על מ א ס ר הנפש ,בל תצא חוץ לגדרה ,בין ע״י שיביא ה׳ יסורין על ה א ד ם
להשיב אותו אל דרך הטוב וכו׳ .ואצל בני א ד ם בא ״מוסר״ שיאמר הגדול אל
הקטן ,ובספר משלי בא על יראת ה׳ שהיא א ו ס ר ת א ת הנפש שתלך בדרכי
החכמה״ עכ״ל.
ספרי המלבי״ם )ובמיוחד משלי ואיוב( ה ם מ ל א י ם מוסר נפלא .נביא כאן
ר ק שתי דוגמאות משאר ספריו ,ללמד עד כ מ ה היה רב וגדול גם במקצוע זה,
כדי להועיל לכל קורא להצילו מהחטא ,ולהדריכו ללכת בדרכי ה׳.
]א[ מ ד ת ה ה ס ת פ ק ו ת למדנו מפרשת מן )שמות טז ,יד( ״שכל זמן שלא
ירדוף א ד ם א ח ר ה מ ו ת ר ו ת ויסתפק בלחם לבד ,תבוא לו פרנסתו בלי יגיעה.
ככ
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
וכשירדוף א ח ר המותרות ,ר ח ק ה ישועה ממנו ,ויצטרך לשוטט ים ר ח ו ק י ם וקצוי
ארץ עד שימצא פרנסתו .כמו שהיה בדור המדבר שע״י שרצו בשר שהוא מותרות,
גם הלחם לא נמצא ל ה ם ר ק ביגיעה ,׳ויצא העם ו ל ק ט ר )שמות טז ,ד( .זאת
שנית ,מי ש מ ס ת פ ק במועט ,יזמין לו ה׳ פרנסתו באתגליא ע״י השגחה גלויה.
אבל א ם ירדוף אחרי המותרות ,קשין מזונותיו כקריעת ים סוף ,כי אז ההשגחה
מתעלמת ונעזב אל הטבע והמערכת .שמות טז ,יד
״יגיע כפיך כי תאכל״ .״ א ם יגיע כפיך יהיה ר ק בשיעור שתאכל ,שלא תיגע
להעשיר ולהרבות הון ,רק כשיעור ההכרחי לעמידת החי למצוא אוכל ,ולא י ו ת ר
אז אשריך וגם טוב לך ,יש לו אושר הנפש עם טוב החיים בעוה״ז״ .ת ה ל י ם
קכח ,ב
;
״טוב ארוחת ירק ואהבה שם ,משור א ב ו ס ושנאה בו״ .״שראינו שייטב
ל א ד ם ארוחה קטנה ,א ס נמצא שם אהבה .שהאהבה ת מ ת י ק גם ארוחת ירק.
והשנאה ת מ ר ר ה מ א כ ל של שור אבוס .ואין האושר החיצוני והעונג המדומה
עיקר ,רק המנוחה הפנימית והאהבה והבטחון בה׳ ,כי בו תתעדן בדשן נפשו״.
משלי טו ,יז
ועוד אמר :״העטרת שלובשים ה ח כ מ י ם ל א ו ת על ח כ מ ת ם היא עושרם .כי
הקנינים החיצונים אינם עושר אמתי ר ק מדומה .אבל קנין ה ח כ מ ה הוא קנין
אמתי ,והם העשירים באמת ,כי יקרה היא מפנינים .גם יש לפרש ״עושר״ של
ה ח כ מ י ם היא עטרת שלהם ,ר״ל מ ה שע״י ה ח כ מ ה פורשים ,ה ח כ מ י ם מ ת א ו ו ת
העולם ושמחים בחלקם ,שזה העושר באמת ,מי שאינו מ ת א ו ה ןאין ח ס ר
לנפשו .כי העשיר המתאוה ,ועיניו לא תשבע עושר ,הוא העני באמת״ .משלי
יד ,כד
]ב[ וכן לימד אותנו הרב על המושג ״שוב יום אחד לפני מיתתך״ ,שהאדם
יהיה משוכנע שהעולם הזה הוא עול• חולף ועובר ,ושעניניו ה ם בני חלוף .כך
הרב כותב בלקוטים מספר ק ה ל ת שבסוף ״ארץ חמדה״ )מהדי קמא( ״טוב שם
וכו׳ ויום המוות מיום הוולדו״ .״כי יום המוות מתחיל מיום הוולדו ,בכל יום
ויום מ ת ק ר ב אל המיתה .ולפי זה אין להתעצב במות המת .ו א ד ם ת״ח אשר
נפטר בשם ]טוב[ מן העולם ,אדרבה הוא שב א ל מ ק ו ם מנוחתו ]ומאריך שם
בנתינת משל על כך ,ובסוף כותב [:ה א ד ם הבא אל מלון א ו ר ח י • העוה״ז על
ימים לא כבירים ,ונושא כאן אשה ,ואז תשמח בתולה במחול ,א ם ישים אל
לבו כי אחרית שמחה תוגה ,וסופו לשוב לביתו ]למקור מחצבתו[ .וזהן שאמר
בברכןת )לא ע״א( א״ל רבנן לרב המנונא זוטא בהילולא דרבה ,לישרי לן מר.
א מ ר הכי :ווי לן דמיתנן ,ווי לן דמיתנן .ר״ל כי הזכיר כי שמחה זו אינה
עולמית .וז״ש ״לב ח כ מ י ם בבית אבל ,ולב כסילים בבית שמחה״ )קהלת ז ,ד(.
ועל זה ״טוב ללכת א ל בית אבל מלכת א ל בית משתה״ )קהלת ז ,ב( .כשהולך
מבוא ,עניני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
בג
לבית משתה שאז מדומה ]האדם[ שכאן הוא קביעות וישיבה שיש בה קיום.
ילך תיכף אל בית א ב ל ויראה כי זה סוף האדם״.
]וממשיך (:״והנה למשל איש א ח ד שמע כי יש מ ק ו ם אשר בו כל התענוגים
ושם יתענג בכל עונג ,והוא פורש מביתו ]כדי[ ל צ א ת א ל ה מ ק ו ם להתענג שם
בנועם עולם .א ב ל אין לו על הוצאה ]כסף לנסיעתו[ להשתהה שם ,וצריך להשכיר
עצמו בדרך להשתכר על הוצאה ]דמי נסיעה[ .והוא עוסק בדברים בטלים ומבלה
זמן רב בדרך ואינו פועל שיהיה על הוצאה ואין מגיע למחוז חפצו כלל .הנה
זה א ך לריק יצא מביתו כיון שלא הגיע ל מ ק ו ם העונג כלל וכו׳ וכוי .וגבר ה ח כ ם
יראה בכל עוז למהר לעבוד עבודתו בזריזות בדרך ,כדי שיגיע מ ק ו ד ם למחוז
החפץ .כי ל מ ה יבלה זמן בדרךז והכסיל שמבלה כ ל שמתיו בדרך ואין מגיע
למחוז חפצו ,עליו נאמר ״עמל הכסיל תיגענו אשר ל א ידע ללכת אל עיר״ )קהלת
י ,טו(
״וכן העניו :הנשמה ה ב א ה לזה העולם להשתכר מצוות ומעשים טובים
שיהיה לה על ההוצאה ]של הנסיעה[ שתוכל לראות בנועם מתמיד ,אז מבלה
שנותיו בהבל ,א ך לריק יגע ולא הגיע לחפצו .והנה הצדיק שעשה כל שליחותיו
בימים מעטים ,ולמד כל התורה בימים מעטים ,ממילא מ ס ת ל ק למחוז חפצו,
כיון שאין צורך לו להשאר עוד בדרך .ומי שיתעצל ועדיין לא עבד עבודתו,
מוכרח לחיות יותר עד שישלים עבודתו אד אלה חיים של צער הם ,דמןטב
היה ל ת ק ן מלאכתו בשנים מעטות והיה מ מ ה ר אל מחוז חפצו״ עכ״ל ארץ ח מ ד ה
י
)סוף הספר במהד׳ ק מ א ,דף צ(.
וכמו כן שזורים דברי מ ו ס ר והתעוררות ברוב ספריו.
פילוסופיה ומחקר ,והתנגדות ה״חסידים״ לכך —
לפני כיובל שנים אמרו לי זקני הדור ,מ מ ה ששמעו ה ם בצעירותם מזקני
הדור הקודם ,שבחיי המלבי״ם הסתייגו מספריו כ מ ה מהמשתייכים לעולם
ה״חסידיס״ .נימוק בפיהם היה שהמלבי״ם נטה יתר על המדה ל״השכלה״ ושהוא
מרבה להביא מספרי ״מורה נבוכים״ )מה שנחשב אז בחוגיהם למסוכן( ושהוא
אפילו מביא בספריו פה ושם מדברי א ר י ס ט ו ושאר פילוסופים .העובדא של
הסתייגות ח ל ק מה״חסידים״ אף מ ו ב א ת בתולדות חיי הרב ,באנצקלופדיה.
״לברר מ ק ח ו של צדיק״ ,עלינו להניח יסוד ראשע שהמלבי״ם היה קרוב
מ א ד לגדולי החסידים .מבואר בתולדות חייו )שהוא עצמו רשם ב ה ק ד מ ה לספרו
״ארצות החיים״( כי שנה וחצי ]כך כותב ס פ ר ״הכרמל״[ למד תורה אצל הצדיק
ה מ פ ו ר ס ם ר׳ צבי הירש מזודיטשוב ,מ ח ב ר ״עטרת צבי״ על הזוהר .ועל רבו של
המלבי״ם ,הנה אדמו״ר ר׳ צבי אלימלך ,מ ח ב ר ״בני יששכר״ ,כותב עליו בתחילת
״הוספת מהרצ״א״ לספר ״סור מרע ועשה טוב״ :״בוצעא דנהורא מהרצ״ה
כד
אוצרות
המלביי״ם
גדולי ישראל
מזידטשוב ,מצאתי ראיתי אשר לב הרב מבעית בחכמה הקדושה היא ח כ מ ת
הקבלה .וכמעט לא ראיתי ולא שמעתי בדורנו דוגמתו מי אשר העמיק בחכמה
הנפלאה כמוהו״ .והנה אצלו למד הגאון מלבי״ם משך תקופה ממושכת כנ״ל!
ובספר הנ״ל ״ארצות החיים״ ,בסוף סי׳ כ״ג ,המלבי״ם מביא תורה מפיו .ובספרו
״ארץ חמדה״ גם מביא דברי תורה מהאדמו״ר ר׳ משה ליב מ ס א ס ו ב )על פרשת
תולדות ,דף .(89ושם ,בביאורו לאגדות של רבה בר בר חנה )סוף ויקרא ,דף
(69מביא המלבי״ם מדברי הבעל שם טוב .ובכן אי אפשר לחשוב עליו שהיה
רחוק מ א ר ח ו ת מחשבותיהם של גדולי החסידות.
אלא נברר כאן מ ה שנראה ל ק צ ת אנשים ת מ ו ה בדבריו ,ואח״כ ניישב א ת
הדברים .דברים דלהלן ביררתי ע״י חקירה אצל ״חסידים״ שבדורנו.
]א[ כמה מ מ א מ ר י חז״ל בענינים מופלאים ,מ ס ב י ר המלבי״ם ומוסיף שאמרו
כך בדרך ״מליצה״ .לדוגמא ב״תורה אור״ לבראשית )א ,כו פ ס ק א (a״וזהו
שהמליצו חז״ל בעת רצה לברוא א ת ה א ד ם ברא כ ת של מה״ש״ .ושם בהמשך
״וזה מליצה שנתן אצבעו ביניהן ושרפן״ .״חסידים״ רגילים היו מתנגדים לכל
רעיון של הפשטה ,כי סברו שמדת ״תמימות״ דורשת מ ה א ד ם לקבל כל דבר
הנאמר בחז״ל כפשוטו .ובאמת רשב״ם )ב״ב עג ע״א( ,הראב״ד )יובא להלן(
והתוספות )ב״מ פד ע״א ד״ה ר׳ יוחנן( ועוד ראשונים הלכו בשיטה זו .אבל
לעומת ז א ת היו גדולי חכמי ישראל כמו הרמב״ם )עיין פירוש המשניות לסנהדרין,
ה ק ד מ ה לחלק ,מהד׳ הגר״י ק א פ ח דף קל״ו ,״הכת הראשונה וכו׳ נעשו אצלם
כל הנמנעות מחוייבי המציאות וכוי .הכת הזו מ א ב ד י ם הדר *התורה״ וכר( .ופן
מהר״ל )״נצח ישראל״ ,פ ר ק חמישי ,דף לה( ועוד ,ה ם לימדו שכל אגדות חז״ל
באו ללמד על תוך נשגב ]ובשיטתם הלך המלבי״ס[.
מ ח ל ו ק ת בין שתי עמדות הללו באה לידי פ ר ס ו ם בדברי הרמב״ם והראב״ד
)הל׳ תשובה פ״ח ה״ד( כאשר הרמב״ם כותב ״וכמה שמות נקראו לה ]לטובת
עולם הבא[ וכוי .וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים
״סעודה״ ,וקןרין לה בכל מ ק ו ם העולם הבא״ .ועל זה הגיב הראב״ד בזעם:
״א״א ו א ם זו היא הסעודה ,אין כאן כ ו ס של ברכה .וטובה היתה לו השתיקה״
עכ״ל .ברור הדבר שאף הראב״ד ידע שלשון חז״ל כאן היא משל ,ושלא התכוונו
לאכילה ןשתיה גשמית )עיין ברכות יז ע״א( .א ל א בהכירו ח ל ק גדול מבני דורו
ופשטנותם בארחןת חשיבתם ,חשש הראב״ד שאם יתחילן לערער על אמונה
פשוטה זו ,יבואו לערער גם על שאר עיקרי הדת .וכמו שכתב הראב״ד בהערתו
ש • בסוף פרק חמישי על ענין דומה :״היה לו )לרמב״ם( להניח הדבר בתמימות
התמימים ,ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק .ואולי שעה א ח ת יבוא הרהור
]שלילי[ בלבם על זה״ .ובכן לעשות שלום בין שתי עמדות הללו ראוי לנו לדעת
שהכל תלוי לאיזה ציבור ה א ד ם מדבר דבריו ,ומה הוא סוג ואופן מחשבותיהם,
מבוא ,עניני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
כה
א ם מורכבים או פשוטים .הרמב״ם כ ת ב דבריו לאנשים שכבר הכירו עניני ״משל
ומליצה״ .א ם לא היה מציע ל ה ם א ת הפתרון לחידה ,יהיו כ מ ה מ ה ם מ ת ר ח ק י ם
חייו מהאמונה בדברי חז״ל .והאריך בזה הרמב״ם בהקדמתו לפרק ״חלק״,
עיי״ש .והראב״ד דיבר ל ק ה ל שונה של שומעים.
כן בעניני המלכי״ם ,ששנים רבות שימש ברבנות בגרמניה ושם למד להתמודד
נגד שיטתם של ה ק ו ר א י ם לעצמם ״משכילים״ ]אשר בדור ראשון כ מ ה מ ה ם היו
שומרי תורה ומצוות בפועל[; ואח״כ השקיע מחשבה כיצד להלחם נגד תנועת
הריפורם ,שהיו משחיתים .וכאשר פ ר ס ם דברין הוא כבר היה בבוקארשט )רומניה(,
אשר כ מ ה מאנשיה לא נמנו בין המאמינים בלי שום ״חקירות״ .ב מ ב ט מפוכח
ל ק ה ל יעד שלו ,חייב היה המלבי״ם לדבר בסגנון המשכנע והקרוב לגישתם
השכלית .לכן א מ נ ם מובן לנו ש״חסידים״ שגדלו בפולין או מערב רוסיה ,בחיים
שהם סגורים יותר מפני רוחות נכריות ,והורגלו לשלול כל מ ה שלא שמען בבית
רבם ,לא היו דברי המלבי״ם לפי טעמם .אבל צריכים לדון לכף זכות כל רב
המלמד ברבים ,וכל שכן כשהוא חייב ל ה ת א י ם א ת דרכי הסברתו אל מ ה שיתקבל
אצלם.
הערה :עוד מ מ ה שאינו לרוחם של ה מ ב ק ר י ם הוא הפרשנות מליצית של
המלבי״ם ,כאשר חרטומי מצרים הפכו מ ט ו ת י ה ם לנחשים ,מציע המלבי״ם שזה
היה ר ק מעשה א ח י ז ת עיניים ,ולא בפועל )שמות ח ,ג .ופן מפרש רש״ר הירש
בביאורו לתורה( .וכן נהג בפרשנות של כ מ ה מדרשים )בראשית א ,ט בענין בעיטה
בשרו של ים( .ופן בכמה מ ק ו מ ו ת שהמלבי״ם מוציא הדברים מפשוטם וכותב
פרשנות ״וזהו שהמליצו חז״ל״ )בראשית ב ,ז ,סוף ד״ה וייצר ה׳ אלהים א ת
ה א ד ם ,דף .(23כאמור לעיל המלבי״ם היה מגדולי המעמיקים להבין משל
ומליצה ,ותמיד חיפש רעיון ותוך .אבל בעיון חוזר נראה לנו לומר שלא תמיד
הביטוי ״מליצה״ בא לומר שאין הדבר כפשוטו ,א ל א בא לומר שיש למלה ,אשר
בה מדובר ,מושג הנוסף על פשוטו .אבל גם פשוטו אמת .וכד ע״י בדיקת מחשב
לביאורו לנביאים וכתובים בלבד ,מצאנו כי 82פעם משתמש במלה ״מליצה״,
107פעם ״המליצה״ 31 .פעם ״ומליצה״ .כמעט תמיד אין המלבי״ם שולל פשוטו
א ל א שמחפש רעיון עמוק נוסף על פשוטו של מקרא .עד כאן ההערה#
שייך לסוג זה של קנטור נגדו הוא על מ ה שעסק המלבי״ם כניתוח מושגי
ההגיון ,כמו בספרו ״יסודי ח כ מ ת ההגיןן״ )ורשא ,תר״ס( .אבל א ם כן אנשים
אלו צריכים להתלןנן ג״כ על הרמב״ם שכתב ״מלות ההגיון״ )ראה מהד׳ מ ו ס ד
הרב קוק ,שנת תשכ״ט( .וכן ע ס ק בזה רמח״ל וכתב ״ספר ההגיון״ )נדפס בוורשא,
תרנ״ז(.
]ב[ כן מ ת ח ו ביקורת בעניני מדע מודרניים שהמלבי״ם נסתייע בהם כדי
להסביר כ מ ה וכמה תופעות של מעשה בראשית )עיין פירושיו לבראשית )א ,ו(
כו
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
על התהוות האור והמים ,ואח״כ ״תורה אור״ )פסקא א׳( על כח המושך ה מ ח ז י ק
א ת הכוכבים ב מ ס ל ו ל ם הקבוע .לא ראו ״חסידים״ בעין יפה הערבוב של חול
בדברי קודש .כל שכן שהמלבי״ם שאב ידיעות הללו מ ס פ ר י ה ם של מדענים גויים.
המענה לכך הוא שהמלבי״ם היה מושפע ביותר מדברי הרמב״ם .כד אנו
רואים אותו מ צ ט ט ״המורה״ בעשרות מ ק ו מ ו ת בספרו .והנה הרמב״ם כותב
)בהל׳ קידוש החודש ,סוף פרק י״ז{ ״ ח כ מ ת ה ת ק ו פ ו ת והגימטריאות שחברו בה
חכמי יון ספרים הרבה ,והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים .אבל הספרים שחברו
חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו .ו מ א ח ר שכל
אלה הדברים בראיות ברורות ה ם שאין ב ה ם דופי ואי אפשר ל א ד ם להרהר
אחריהם ,אין חוששים למחבר בין שחברו א ו ת ם נביאים בין שחברו א ו ת ם
האומות .שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה א מ י ת ת ו בראיות שאין בהם דופי ,אנו
ס ו מ כ י ם על זה האיש שאמרו״ עכ״ל .וכד נהג הרמב״ם בכמה דברי מ ו ס ר שהביא
בפירושו על משנה של אבות ,עיין סוף ה ק ד מ ת ו לשמונה פרקים וז״ל :״וגם
מדברי הפילוסופים הראשונים והאחרונים וכו׳ ו ק ב ל ה א מ ת ממי שאמרו״ )מהד׳
הגר״י קאפח ,עמ׳ רמז{ .וכיון שהרמב״ם ידע היטב ההסתייגות שהיתה בדורו
ל כ מ ה יהודים מללמוד דבר מהגוים ,נימק שם הנהגתו לא ציין שם אומרו של
ה מ א מ ר :״אולי אגרום שיכנס )הלימוד( בלב מי שאינו מקובל עליו״ .ופן כ ת ב
ב״מורה נבוכים״ )ח״ב פ״ל( ״כללו של דבר ,א ל תביט ב מ ק ו מ ו ת אלו לדברי ״מי
שאמר״.
לכן אין לטעון נגד המלבי״ם במה שהביא ידיעות ב ח כ מ ת החומר מן ידעני
הגויים ,כי אמרו חז״ל ״חכמה בגויים ,תאמין״ )מדרש איכ״ר ב׳( .וגם בדברי
מוסר ,מ ה מ ת ו ק נ י ם שבגויים אפשר ללמוד .כך אמרו חז״ל בסנהדרין )לט סוף
ע״ב( .״חובות הלבבות״ ציטט מ א מ ר זה ,בסוף ה ק ד מ ת ו לספרו .וראינו שהמאירי
מביא מ מ א מ ר י מ ו ס ר של הגוים בספרו ״חיבור התשובה״ .ופן עשה מהר״י
אברבנאל בספריו על המקרא .אבל ה א מ ת היא שהמלבי״ם אינו מרבה להביא
מ מ א מ ר י ה ם ,ועיקר כוונתו היתה ר ק ל ה ק ה ו ת שיניהם של ה״חכמים בעיניהם״,
רועי אויל של הרפורמים שלעגו לתורה ולחז״ל.
)הערה .היו מה״חסידים״ שלא הביטו כלל בספר ״מורה נבוכים״ .אבל
לעומתם מצאנו כי גדולי האדמו״רים למדן בספר .עיין ״ליקוטי מאמרים״ לר׳
צדוק הכהן )עמ׳ ,(42הכותב בענין טעם ה ק ט ו ר ת במקדש ״על דרך פשט להעביר
הריח הרע כמ״ש רמב״ם ב״מורה נבוכים״ בטעמי המצוות שלו .שמאחר שיצאו
מפה קדוש ,בודאי ה ם לבושים חיצוני• ל א מ י ת ו ת טעמי המצוות על דרך הסוד״
עכ״ל .וכן נ מ ס ר לנו שאדמו״ר רמ״מ מ ק א צ ק היה רגיל בספר .וכן עוד הרבה[.
]ג[ עוד התלוננו שהמלבי״ם מזכיר א ת שמו של אריסטו )והרי הרמב״ן על
ויקרא טז ,סוף פ ס ו ק ח .קורא לו בבוז ״היווני״ ס ת ם .כי ״שם רשעים ירקב״(.
מבוא ,עניני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
כז
המענה לכך :גם ה ר מ ב ״ ם טיפל בבעיה זו של ה ז כ ר ת שמו של אריסטו .וכך
כ ת ב ״כללו של דבר אני אומר לך ,א ם כי יודע אני שרבים מן המתעקשים ייחסו
לי בדברים אלה או ח ו ס ר הבנת דבריהם או ס ט י ה מ ה ם בכוונה וכוי .ואותו כלל
הוא שכל מ ה שאמר אריסטו בכל המציאות מאצל הירח ]ולמטה{ עד מרכז
הארץ ,הוא נכון בלי פ ק פ ו ק וכר .אבל כל מ ה שדיבר בו אריסטו מגלגל הירח
ומלמעלה ,הרי כולו כעין השערה והערכה״ ]בלבד[ )״מורה נבוכים״ ,ח״ב סוף
פרק כב ,וחזר על כך בסוף פרק כד( .הרי מכאן שבדברים הנוגעים לרוחניות
האדם ,תפקידיו ומצוותיו ,ברור שאין לסמוך על אריסטו בכלל .ורק כאשר
מדובר על ח כ מ ת הגוף ועצמים המוחשיים ,ח כ מ ת החומר בלבד ,אפשר ללמוד
ממנו.
]ד[ ועוד התלוננו כי המלבי״ם משבח א ת הלימוד של ח כ מ ו ת הטבע .וכך
אומר מ ה שהקב״ה גילה למשה בהר חורב ״תחילה הודיעהו השער שהוא אפשרי
ההשגה ,שישיג כל הנבראים וצורתם והשתלשלותם וקישורם עם בוראם בכל
פרטיהם״ )על שמות לג ,יט( .ודבריו מ ב ו ס ס י ם על ״מורה נבוכים״ )ח״א פ״נד,
דף פד במהד׳ הגר״י קאפח( .וזה נ ק ר א ״וראית א ת אחורי״ )שמות לג ,כב(
״שהיא הבריאה כולה״ .באותו דור בו נטשה מ ל ח מ ה נגד ה ק ו ר א י ם לעצמם
״משכילים״ שבאו לשנות א ת חינוך ילדי בני ישראל ולכלול בו גם לימודי חול,
ראו ד ב ר י • אלו בחשדנות] .אבל המלבי״ם לא בא לשנות חינוך כחורי ישראל,
ולא כיון בדבריו לשנות שום דבר בפועל[.
המענה לכך .ב א מ ת אין יסוד לטענה זו ,כי המלבי״ם כלל לא כיון ללימוד
ח כ מ ת הטבע ללא קשר להבנת פנימיותם ,קשר שלהם ל ס פ י ת ת מעלה .כאשר
משה רבנו בקש בהר חורב מ א ת ה׳ ״הראיני נא א ת כבודך״ )שמות לג ,יח( ,מה
פירוש ״כבוד ה׳״? המלבי״ם מביא שלשה פירושים מהרמב״ם ,ומוסיף מעצמו
א ת הרביעי :״ואני אומר שכבוד ה׳ יש לו עוד הוראה אחרת ,שכל הבריאה
כולה אשר עשה ]ה׳[ מראש ועד סוף הוא כבוד ה׳ וכר .שכל העולמות שנאצלו
ושנבראו שנוצרו ושנעשו ה ם כבוד ה׳ .והם המעידים על מציאותו וחכמתו ויכולתו
וטובו ,וגם עצמותו נכלל בזה לפעמים ,ומשה רבנו בקש להשיג מכבוד ה׳ כל
מ ה שאפשר בכחו להשיג״ עכ״ל.
]וממשיך ב פ ס ו ק יט [:״שישיג בכל הנבראים וצורתם והשתלשלותם וקישורם
עם בוראם בכל פרטיהם ,שכל זה אפשרי ההשגה וכר שעל זה נאמר בכל מעשה
בראשית ׳וירא אלהים כי טוב׳״ עכ״ל .כלומר מדובר שהאדם ג • ילמד ח כ מ ת הטבע,
אבל במטרה ובהמשכיות להגיע ע״י כך להבנת פעולת האלהות שבעולם .מה מ ק ו ר
בחז״ל לדרישה זו? דומני שזה בזוהר חדש ,שיר השירים )ד״ה שלמה אהיה כעוטיה,
במהד׳ מוסד הרב קוק ,עמ׳ ע ע״ב( :״חד למנדע ל א ס ת כ ל א ברזא דמאריה וכו׳ וחד
ל א ס ת כ ל א בהאי עלמא ולמנדע עלמא דאיהו ביה ועל מה יתתקן״ עכ״ל.
כח
המלבי׳יס
אוצרות
גדולי ישראל
והנה לפנינו לשון רמח״ל ,לבאר מ א מ ר הנ״ל )כנדפס בתחילת ״קל״ח פתחי
ח כ מ ה ׳ /מהדי ורשא ,ת ר מ ״ ח ובתחילת ״אדיר במרום׳ /דפוס ראשון; וכן בשינוי
לשון ב״ספר הכללים׳ /נדפס בסוף ס פ ר ״דעת תבונות׳ /מהד׳ הגר״ח פרידלנדר,
דף שס״א( :״הידיעה הד׳ .לדעת סוד עולם הזה וכוי .והוא לדעת כל בריאת
עוה״ז איך מתנהגים בסוד הספירות בסוד פנימיות המתפשט ב ה • כסוד הטבעי
שהוא כמנין ״אלהים״ .ולא כמו שדימו העוה״ז ובריותיו בעלי הפילוסופיא ,כי
א ם הידיעה הפנימית של כל הבריות האלה והנהגותיהם ומשפטיהם ב א מ ת בסוד
הספירות .ובכאן תלוי ח כ מ ת הטבע וכל שאר החכמות ,הכל בסוד הספירות לפי
א מ י ת ת הנהגה העליונה ,ואח״כ לדעת שרש כל זה למעלה .כמו שאמרנו בענין
ה א ד ם ״ומבשרי א ח ז ה אלוה״ כן נאמר ג״כ בעניו הטבע וחוקיו״ עכ״ל .והנה
ב א מ ת גם רמח״ל עצמו התחיל לבאר לנו כ מ ה פרטים מזה )עיין ״שערי רמח״ל׳/
מ א מ ר ״בנין עולם׳ /עמ׳ ת״ה ואילך ,פירט כ מ ה ידיעות בענין זה(.
;
הזכיר ז א ת בקצרה ב״דרשות הר״ן״ )רבנו נסים( בדרוש א׳ )מהד׳ מכון
שלם ,ירוש׳ תשל״ז ,עמ׳ י־יא( ״כי אין ס פ ק כי מעשה בראשית היא ח כ מ ת
הטבע ,אבל לא מאותו צד שהתחכמו בו אנשים מצד מ ח ק ר ם ,אבל מצד מ ה
שהידיעה נעלמת בו מצד ה מ ח ק ר ,ולא תוודע א ל א בשפע אלוהי״ ]עיי״ש ההמשך[.
ובכיוון א ח ר נגע בזה אדמו״ר ר׳ צדוק הכהן בספרו ״ליקוטי מאמרים״ )דף
:(109״ויציבא מילתא מ״ש הרמב״ם בפירוש מעשה בראשית ומעשה מרכבה
כנודע ,ואין טענה עליו מ״ש בספר ״עבודת הקודש״ )לר״מ אבן גבאי[ וכדומה
לו ,דא״כ היו חכמי אוה״ע כאריסטו והדומה בקיאים במעשה בראשית ומעשה
מרכבה כנביאי ישראל? כי א מ ת הוא כן וכו׳ ר ק שאינו מורגש ]להם[ ללב ,ואינו
תורה להדריך הלב על ידו .משא״כ ח כ מ ת בני ישראל נקרא תורה וכו׳ דהעיקר
ע״י הרגשת הלב״ ]עיי״ש שהאריך ,וחזר לזה שם בעמ׳ .(115ללא ספק ,לזה
כיון המלבי״ם .ובזאת ס ר ה תלונת המתלוננים עליו.
וכמו כן כ ת ב המלבי״ם על לימוד ח כ מ ת אברי הגוף .כך כתב על ת ה ל י ם
)קיט ,עג( :״ידיך עשוני וכו׳ כי גוף ה א ד ם ובנינו ואבריו וגידיו וקשורו עם כחות
נפשו ה ם מכוונים אל מצות התורה .שהתורה ומצוותיה ובנין ה א ד ם וסדורו
ערוכים זה מול זה ,וכמ״ש חז״ל )מכות כג ע״ב( שרמ״ח אברים ושס״ה גידים
נגד חלקי הגוף .וכל אבר מיוחד לו מצוה א ח ת כמ״ש הקדמונים .ו א ס יבין בניך
גופו בכל פרטיו ואיך עשהו ה׳ ויכונן אותו ,ילמד מ ז ה לדעת סודות המצוות
המכוונים לעומת מ ד ת גופו ונפשו ומערכתם״ .ת ה ל י ם קיט ,עג
]ה[ ח ל ק ה ת ר ח ק ו מהמלבי״ם מ ח מ ת שימושו בביטוים מעולם הפילוסופיה
]אשר ח ל ק גדול מ ה ם באמת נלקח מספר ״עקידת יצחק״ של ר״י עראמה[ .אבל
ה א מ ת היא שהמלכי״ם התנגד לפילוסופים )עיין במפתחותינו ,ערך :פילוסופיה[
ורק כמה גרגרים טובים ל ק ח מהם .והנה לפנינו לראיה מ מ ה שאמר הגר״א.
מבוא ,עניני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
כט
תלמידו הנאמן הגאון ר׳ ישראל שקלאוור ,כותב בהקדמתו ל״פאת השולחן״ )דף
ה( שהגר״א א מ ר ״כל ה ח כ מ ו ת נצרכים לתורתינו וכוי .ועל ח כ מ ת הפילוסופיא
א מ ר שלמדה לתכליתה ,ולא הוציא מ מ נ ה ר ק ]אלא[ שני דברים טובים וכו׳
והשאר צריך להשליכה החוצה״ עכ״ל .ןבכן ,כמו שהגר״א מצא לנכון שאפשר
ללמוד מהפילוסופיה דברים בודדים ,גם המלבי״ם למד ממנה דברים בודדים.
ואין מ ק ו ם להתלונן] .והנה הגאון הגדול ״משד חכמה״ לא ראה שום פגם בזה
לומר על משה רבנו ״היה מתפלסף תמיד באלהות ,כי ח ק ר בדרכי ה׳״ )על דברים
לד ,ח .״ויבכו בני ישראל״([.
ועבודה נהדרת וחשובה עשה רבנו המלבי״ם בביאורו לספר איוב ,שם ביאר
צדדים וצדדי צדדים בשאלת ״צדיק ורע לו ,רשע וטוב לו״ .ואמנם השתמש
בטענות הפילוסופים ,במומחיות ובשליטה מ ו ח ל ט ת בכל דבריהם .ולבסוף ״ונצדק
צדיק ,צדיקו של עולם״.
]ו[ גם בדורנו יש העלולים להמשיד באותה טעות של חשד חנם שטעו בזה
מ ק צ ת אנשים בדורו של המלבי״ם .נ ס כ ם פרק זה בדבר גדול .מה היא ״חסידות״?
כבר בזמנו העיר רמח״ל :״מדת ה ח ס י ד ו ת צריכה היא באמת לביאור גדול .כי
מנהגים רבים ודרכים רבים עוברים בין רבים מבני א ד ם בשם ״חסידות״ ואינם
אלא גולמי חסידות ,בלי תואר ובלי צורה ובלי תיקון .ונמשך זה מחסרון העיון
וההשכלה ה א מ י ת י ת אשר לבעלי המדות ההן .כי לא טרחו ולא נתייגעו לדעת
א ת דרך ה׳ בידיעה ברורה וישרה ,אלא ה ת ח ס ד ו והלכו במה שנזדמן ל ה ם לפי
ס ב ר א הראשונה ולא העמיקו בדברים ולא שקלו א ו ת ם במאזני החכמה״ )״מסילת
ישרים״ ,פ ר ק יח ,עיי״ש שהאריך(.
חסידות א מ ת היא להגיע לדרגות גבוהות של א ה ב ת ה׳ ויראתו .בזה המלבי״ם
היה ח ס י ד מושלם ,ויכול להועיל הרבה לכל הלומד בספריו .מסופר על הצדיק
ר׳ אלימלך מליזינסק )מחבר ״נועם אלימלך״( שנשאל ע״י בן אחותו אלו פרקי
ת ה ל י ם עליו ל ק ר ו א לפני ק ב ל ת שבת .האדמו״ר נזף בו שבמקום לעסוק בזוטות,
מוטל עליו לשאול כיצד מגיעים לדבקות המחשבה בבוראו! וזו היא החסידות
האמתית .ונביא כאן מ ה שכתוב בספר ״צוואת הריב״ש״ )רבי ישראל בעל שם(:
״לפעמים יוכל א ד ם לומר התפילה באהבה ויראה והתלהבות גדול ,בלי שום
תנועה ]של נענועים ,כמו שנהוג אצל הרבה מהמתפללים[ .ויהיה נראה ל א ד ם
א ח ר שהוא א מ ר א ו ת ם הדברים בלי שום דבקות .וזה ]העומד דום[ יכול ה א ד ם
לעבוד א ת קונו באהבה רבה וגדולה ,וזוהי עבודה יותר טובה והולכת במהירות
גדולה״) .״צוואת הריב״ש״ ,מהד׳ ירושלים ,שנת תנש״א ,דף סא(.
וכבר מ פ ו ר ס ם מ א מ ר ו של הבעש״ט :״צריד ה א ד ם לעבוד לבוראו בכל
הדרכים״ .פירוש דבריו ,הכל לפי הדור ,לפי ה מ ק ו ם ,לפי המצב .״כי בתחבולות
תעשה לך מלחמה״ )משלי כד ,ו( .כיון שיש נהייה גדולה בדור לראות א ת
ל
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
הדברים באופן שכלתני ,טוב עושה מנהיג הדור שמלביש א ת הדברים בסגנון
ה מ ת ק ב ל על דעתם של רובם ,באופן שיועיל לקרב א ו ת ם לעבודת ה׳ .וכך עשו
גדולינו בכל דור ודור .וכך כותב אדמו״ר ר׳ צדוק הכהן :״ובזה נתפארו בני
יששכר )דהי״א יב ,לג( ״יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל״ .שהם יודעים
בכל עת כפי הראוי לאותו עת ,והרפואה המועלת לטבעי הדור ההוא .ולפיכך
ה ם הראויים להיות מורים ]מלמדים[ מ ה יעשו ישראל וכוי .ודבר זה ]השיגו[
ע״י ה ד ב ק ו ת הגמור בהשי״ת״ )״שיחת מלאכי השרת״ ,דף ה׳ ע״ב(.
סוד
המלבי״ם כותב על עצמו )בהקדמתו ל״ארצות החיים״( שבגיל שמונה עשרה
ישב אצל אדמו״ר ר׳ צבי הירש מזידיטשוב ולמד היטב כל כתבי אריז״ל .מכאן
שהיה מ ו מ ח ה גדול בעניני סוד .ונלע״ד שהלך בדרך רמח״ל לחפש לסוד ״נמשל״.
וכן מפורש ב״נפש החיים״ )שער ג ,ת ח י ל ת פרק ז( כי כל דברי הזוהר ואריז״ל
ה ם ר ק משל .ומובן מדבריו שיש לחפש ל ה ם נמשל .וכך עשה הגר״א בליקוטיו
שבסוף ביאורו לספרא דצניעותא .בהרבה מ ק ו מ ו ת בביאורי המלבי״ם הוא נותן
יישום מעשיי ללקחי פנימיות התורה ,ורק ברמז ק ל הוא מציין למקורו הסודי.
א מ נ ם המלבי״ם איננו אומר זאת במפורש ,כי הוא היה מהצנועים .ולעניננו כאן
נ ס ת פ ק בשלוש נקודות אחרות בלבד.
]א[ לימוד היחוד .רמח״ל )״שערי רמח״ל״ ,עמ׳ ת״ד( לימד שעיקר כל
לימוד ה ק ב ל ה הוא להבין שכל העולם ומלואו מלא אחד)ת אלהית פשוטה,
וממילא כל הדברים מוליכים ל״סוף טוב״ כי ה׳ מכוון כל המהלכים שיגיעו
ל מ ט ר ה סופית ,אליה השי״ת התכוןן .הרבה ספרי קבלה הזכירו נושא זה.
כתב על כך רמ״ק )״שיעור קומה״ ,פרק נח( .וכן עיין ״עבודת הקודש״ )לר״מ
אבן גבאי ,ח ל ק התכלית ,פ׳ילה( ״והוא ידיעת יחודו איך הוא אחד בשמו
ובטובו בלא שום פירוד״ עכ״ל .ועיין ס פ ר ״תניא״ לרש״ז מלאדי )דף עח,
שער היחוד והאמונה ,פרק ג( ״שכל נברא ויש הוא ב א מ ת נחשב לאין ואפס
ממש לגבי הכח הפועל וכר .כי הוא בטל במציאות ממש וכר .א״כ א פ ס
בלעדו ]השי״ת[ ממש״ .ןכך כ ת ב ר׳ צ מ ק הכהן :״וזהו תכלית העבודה
והשתדלות א ד ם בעוה״ז ,להסיר מ ס ך המבדיל עד שיבוא ויגיע להשיג בהירות
אור השי״ת המקיפו״ )״ליקוטי מאמרים״ ,דף .(200ועוד כ ת ב על כך ״נפש
החיים״ )שער ר פ ר ק ד׳ ד״ה כי מבואר ,וע״ע בפרק ר שאין להתבונן בזה
יותר מדאי(.
וכך לשון המלבי״ם על פ ס ו ק ״שמע ישראל״ )דברים ו ,ד( :״והיחוד הזה
כולל ג׳ ענינים וכוי .ןהיחוד הג׳ הוא יחוד אור אין סוף בשמותיו שהוא במדותיו,
שבהם הוא מנהיג א ת העולמות ,וביחוד יחוד קובייה ושכינתיה ,שהוא כבוד
מלכותו והתפשטות אלהות בעולמו .שכבר יצוייר אור האלהות המאיר בעולמות
מבוא ,ענייני פשט ,דרש ,מוסר וסוד
לא
להנהיגם ולהניעם ולהחיותם ,כנפש המתפשטת בגויה ותתן לו אור וחיים ,כמ״ש
׳ואתה מחיה א ת כולם׳ וכוי.
]וממשיך [:״וזה כל פרי העבודה והתפלה ליחד א ת ה׳ בשמותיו ולתקן
עולם במלכות שדי ,וזה יעשה ע״י מ ס י ר ת נפש על יחודו .שכמו שיבטל כחות
גופו ו י מ ס ר ם ל מ י ת ה בעבור מלכות נשמתו האלהית ,כן יעשה בעולם הגדול
שיתבטל הגוף הכולל וטבע הצבא והמערכת ושרי מעלה ת ח ת מלכות שמים
וכו׳ .אולם יחוד זה לא יוגמר עד לעתיד לבוא ,דכתיב ׳והיה ה׳ למלך על כל
הארץ ,ביום ההוא יהיה ה׳ א ח ד ושמו אחד׳ .ששמו היינו מלכותו שיתיחד אז
שכינתו ומלכותו עד ראש המדרגות וכוי] .ואחרי אריכות גדולה ,מסיים[ ותקנו
לומר ]ברוך שם כבוד מלכותו וכו׳[ בחשאי ,שתיקןנים האלה ה ם עדיין בסוד
ובלחש להעוסקים ביחוד במסירות נפשם ובעבודתם בקודש״ עכ״ל )דברים ו,
ד(.
והדברים נשגבים ,ומלמדים על נשמה אצילית .יהי רצון שנזכה להבין מדבריו,
כל א ח ד לפי שיעורו )זהר ח״ א דף קג ע״ ב(.
]ב[ עניו שני עליו דיבר המלבל״ם הוא על הורדת השכינה בקרבנו ,תוך בית
קדשנו ותפארתנו .כבר חז״ל הפליגו לדבר על ה א ה ב ה הגדולה לאין שיעור שה׳
אוהב לישראל ,מ ה שכל מיני תיאורים לא יספיקו ל ת ת מושג שלם .והנה הרמב״ם
השווה הדבר ל א ה ב ת אשה ,שיש א ד ם ששוגה שגיון גדול ]נהיה חולה[ מתוך
א ה ב ה זו )הל׳ תשובה ,פ״י ה״ג וה״ו( .וקובע הרמב״ם שכל מגילת ״׳שיר השירים״
הוא משל לאהבה זו .כך חז״ל הביטו במעשי בני אדם ,ומזה הקישו ולמדו מ ה
הוא הקשר בין ה׳ לעמו .מעשה היה ורבי יהודה הנשיא השיא א ת בנו .דברו
שהבחור ילך ל מ ר ח ק י ם ללמוד י״ב שנה ורק אח״כ יכניס א ת המדוברת לחופה.
אבל מרוב חשקו ,בקש שיקצרו לו הזמן לשש שנים .שוב נמלך בדעתו ובקש
שיקדימו לערוך החופה ורק אח״כ ילך ללמוד במרחקים .מיד אחרי בקשתו
נכלם ונתבייש הבן מאביו ,רבנו הקדוש .א מ ר לו אביו :דעת קונך ]הקב״ה[ יש
בך .בתחילה רצה ה׳ ל ה ק י ם משכנו בישראל }־ק בבואם לארץ הקודש .לבסוף,
ה ס כ י ם ה׳ ל ה ק י ם א ת המשכן בהיןתם עדיין במדבר )ארבעים שנה לפני הזמן(.
כלשון רש״י :״וחזר וקרבה מרוב חיבת כלתו״ )כתובות ס ב ע״ב( .ודאי שחז״ל
לא עסקו ח״ו בפטןמי מילי ,ס ת ם לפייס א ת הבן .אלא כך היתה דעת עליןן,
דעת תורה במה שנאמר כאן.
ומה הוא ענין בית המקדש? הוא תיאור בזעיר אנפין של קדושת הגוף
הישראלי .בפרשת ת ר ו מ ה כ ת ב המלבי״ס ק ו נ ט ר ס ו ״רמזי המשכן״ .שם הרב
מלמד שכל העולמות מ ת א ח ד י ם כגוף אחד ,והם נקראים ״האדם הגדול״ )מול
ה א ד ם הגשמי והבודד ,שנקרא ״העולם הקטן״( .האלהות המתפשטת והשופעת
אורה וחיותה בכל העולמות ,היא נפש ״ ה א ד ם הגדול״.
לב
אוצרות
המלכי״ם
גדולי ישראל
כותב המלבי״ם :״והנה ה׳ ערך א ת ההנהגה באופן שכל הכחות והעולמות
וסדרי המרכבה וכל המעשה אשר יעשה ה א ל ה י ם בעולמו ערוך ונמשך לפי מעשה
בני א ד ם לטוב או לרע .וכבר המשילו ז א ת חקרי לב ]הערה :״עקידת יצחק״,
שער יב ,ק ו נ ט ר ס ״ניגון העולם׳ /דף צב ואילך[ ל מ ה שהמציאו חכמי ה מ ו ז י ק א
בשני כלי זמר ,אחד גדול ואחד קטן ,העומדים בהיכל מוכן לכך בסדר ובערך
ובגבול ידוע ,שאם יפרטו על פי הנבל הקטן ,יתן הנבל הגדול זמירות לעומתו.
וכן ערך ה׳ שהנבל הגדול אשר עשה הוא העולם בכללו ,יתן זמירות לנגן נגוני
שמחה או עצב ,טוב או רע ,לפי מ ה שיפרט ה א ד ם על פי הנבל ה ק ט ן שהוא
גופו .שאם ישמיע נגונים ושירים טובים ותשבחות כפי מצות ה׳ וחוקיו ומשפטיו,
כן ינגן הנבל הגדול שהיא העולם ,שירי שמחה וחדוה ,שפע וברכה וכל טוב.
ו א ם ישמיע קול קינים והגה והי בעוברו מצות ה׳ ותורתו ,כן יגדל ה מ ס פ ד על
הנבל הגדול ,על החורבן וההשחתה בכל העולמות״ וכו׳ ]והאריך(.
]וממשיך [:״ואמרו חז״ל שמיום שברא הקב״ה א ת עולמו נתאוה שיהיה לו
דירה בתחתונים ,ר״ל שהאדם יטהר ויתקדש בעולמן ה ק ט ן עד שהאלהות שבו
תמשול על הגוף וכחותיו ,שאז הוא אלוה בתחתונים ,כי מושל על כחותיו בכח
הבחירה והאלהות שבו .ואז תעלה ה ה א ר ה ממעשיו להאיר לכל העולמות .והיה
כנגן המנגן בקול נאה וקול משובח עלי הגיון בכינור התחתון וכו׳ וכוי .ובזה
עיקר שכינה בתחתונים ,כי משם ת צ א ההנהגה הכללית לכל העולמות״ וכף.
״אולם באשר בני עלייה ה מ ה מועטים ,ויחידים קדושי עליון אשר זכו להיות
מקדש לה׳ ומעןן לכבודו ה ם יקרי המציאות וכו׳ ]על כן צריכים לקיבוץ הכלל[.
כי כבר שיערו ]חכמים[ ב ח כ מ ת ם האלוהית כי ל א יספיקו הנפשות להיות מעון
ומשכן לאור השכינה ,עד שיתקכץ מ ה ם כשיעור הזה וכו׳ .וכל שכן כשיתאספו
יתאחדו ששים רבוא נפשות ,וידליקו ששי• רבוא נרות .ששיעור הזה כולל כל
האורות והזוהר והרוחניות הנמצא ב ק ו מ ה הכוללת ,שאז ימשיכו את האלהות
למטה בכל כבודו וזיוו ותפארתו בכל פרטיו .ו ז א ת היתה הכוונה במלאכת
המשכן אשר נבנה אחרי זה בירושלים ,בעיר שחוברה לה יחדו ,שם נתאחדו כל
נפשות האומה הישראלית ויעמדו כאיש א ח ד פרטי ,הכולל בנפשו כל ה ה א ר ו ת
והרוחניות הנמצא בזוהר האלוהי המאיר לעולם כולו בכבודו; באשר אליו יפנו
וינהרו מכל מ ק ו מ ו ת פזוריהם ,ובכל תפילותיהם ומעשיהם בקודש ״דרך הנה
פניהם״ וכו׳ .ועל זה א מ ר ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ ר״ל בתוך נשמותיהם
שיתאחרו במקדש הזה לקומה שלימה וגויה כוללת״] .ועוד האריך(.
]וממשיך [:״לפי זה בהכרח שיבואו בבית המקדש המקבץ א ו ת • כאיש פרטי,
כל הפרטים אשר יבואו באיש פרטי״ עכ״ל ]ומבאר שם בהמשך ה מ א מ ר איך כל
מדות השטח במקדש ,וכל שיעורי הכלים ,וכל חלקי העזרות )החצר ,והאולם,
והקודש ,וקדש הקדשים( הכל מכוון מול אברי גוף האדם .ובזה השכינה שורה
מבוא ,עניני פשט ,דרש ,מוסר וםוד
לג
אצל בני ישראל .והדברים יפים ,נפלאים ונשגבים ביותר .״אשרי העם שככה
לו!״[.
]ג[ ולא די שהקב״ה ב א ה ב ת ו הנפלאה לישראל מרכין שכינתו לדור בתוכם,
א ל א ע״פ סודות התורה ל מ ד המלבי״ם שגם ה א ד ם הישראלי עולה בגנזי מרומים
בתשוקתו העזה ,להדבק באלוהי מרום .וזו היא שירת הנפש ב״שיר השירים״
אשר רבי עקיבא היה בוכה בדמעות גיל כאשר העמיק בפסוקים אלו )שו״ע
או״ח סי׳ רפ״ח ,ביאור הט״ז ס ״ ק בי בשם ״והר חדש״ ,והוא ב״שבלי הלקט״
בשם מדרש( .ק ו נ ט ר ס יקר ביותר הוא פירוש רבינו ל״שיר השירים״ ,שקרא לו
״שירי הנפש״ .ב ה ק ד מ ה לשיר חוקר המלבי״ם על מי מדובר במשל זה? מי הוא
הנושא? ו א מ נ ם חכמי המדרש ,ורוב המפרשים ,פרשוהו על אהבה בין ה׳ וכנסת
ישראל .אבל רבנו המלבי״ם מפרש שהדוד ]החתן[ הוא הקב״ה .והרעיה ]הכלה[
היא נשמת האדם ,שהיא ניצוץ אלוה ממעל המתגעגעת אחרי קונה ויוצרה ]כן
דבריו בהוצעה ,עמ׳ .(1693-1695
וכאן עלינו לשאול ,וכי מי התיר למלבייים לפרש מגילה ״קדש קדשים״ זו
שלא אליבא דמדרשי חז״ל? נוכל לענות על כך לפי דברי הגר״י ק א פ ח בספרו
״כתבים״ )ח״ב עמ׳ (619-620התולה שתי דעות אלו ,א ם בנמשל הרעיה היא
כ נ ס ת ישראל ,או היא נשמת האדם ,במחלוקת ר׳ עקיבא ור׳ יוסי ב מ ס כ ת ידים
)פ״ג מ״ה( .הגמרא ככתובות ק י א ע״א פירשה ״השבעתי א ת כ ם וכו׳ א ם תעירו
ו א ם תעוררו״ על עם ישראל .אבל ר׳ עקיבא דרש השיר על הנשמה הישראלית.
וכך א מ נ ם נ ק ט הרמב״ם עצמו .וכיון שאין הספר ההוא מצוי ונפוץ ,נביא דברי
הגר״י ק א פ ח מ ה ששייך לעניננו:
״רבי סעדיה גאון )בפירושו לשיהי׳ש ,״חמש מגילות״ ,מהד׳ הגר״י קאפח(
מפרש א ת כל מגילת שה״ש על הגלות והגאולה וכוי .אך כאמור הרמב״ם לא
כן עמו .הוא רואה בכל ״שיר השירי•״ א ת מ א ב ק ה העצום של הנפש המשכלת
עס החומר ,בנסיונה להשתחרר מחבליו כבליו .ולא ר ק עצם ההשתחררות מעבדותו
ויציאתה לחירות וכו׳ א ל א אף השגת מחלצות פאר וכוי .בספרו ״מורה הנבוכים״
)ח״ג פל״ג( הביא א ת ה פ ס ו ק ״משכני אחריך נרוצה״ ,ופירש אותו שמדובר בעידון
ה א ד ם א ת טכעיו ומדותיו ,ובסגלו לעצמו העדינות והגמישות הדרושה לו להשגת
המושכל כל שהוא .ושם )ח״ג פ״נא( הביא א ת ה פ ס ו ק ״אני ישנה ולבי ער קול
דודי דופק״ ופירשו שהוא משל על השגת התכלית אשר ה א ד ם בעתות הבגידה,
לאחר הכשרה ואילוף חש א ת הדבקות העילאית ,חש א ת דפיקות הדוד ,המעיר
והמעורר ,א ת הקשר במושכלןת כאשר זוכה ה א ד ם לערות הלב וכוי .ושם באותו
פ ר ק בתארו א ת הדבקות הנפשית של א ו ת ם יחידי עולם אשר עליהם אמרו חז״ל
)ב״ב יז ע״א( שמתו בנשיקה ,הביא א ת ה פ ס ו ק מ״שיר השירים״ ״ישקני מנשיקות
פיהו״ .וסיים ,והנה אופן זה של מ ו ת הוא ההנצלות מן המות באמת .עוד ש •
לד
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
באותו ספר )ח״ג פנ״ד( כ ת ב על ה פ ס ו ק ״בני א מ י נחרו בי ,שמוני נוטרה א ת
הכרמים ,כרמי שלי ל א נטרתי״ עיי״ש .הרי מפורש מבואר ומבורר שכל ״שיר
השירים״ ,כל כולו ללא שיור ,אינו אלא משל לענינים אלה .וכן כ ת ב הרמב״ם
להדיא בהלכות תשובה )פ״י ה״ג( ״וכיצד היא ה א ה ב ה הראויה? שיאהב א ת ה׳
א ה ב ה גדולה יתירה עזה מ א ד עד שתהא נפשו קשורה ב א ה ב ת ה׳ ונמצא שוגה
בה תמיד ,כאילו חולה חולי ה א ה ב ה שאין דעתו פנויה מ א ה ב ת אותה אשה והוא
שוגה כה תמיד ,בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה .יתר מזה
תהיה א ה ב ת ה׳ בלב אוהביו ,שוגים בה תמיד כמו שציונו ׳ככל לכבד ובכל
נפשך׳ .והוא ששלמה א מ ר דרך משל :׳כי חולת אהבה אני׳ .וכל ״שיר השירים״
משל הוא לעניו זה!״ עכ״ל.
הרי לנו שהמלבי״ם הולך שוב בעקבות הרמב״ם ,ה מ ב א ר ״שיר השירים״
ע״פ דברי רבי עקיבא .אבל לי ה מ ל ק ט נראה ע״פ חז״ל )סנהדרין לד ע״א(
ש״מקרא א ח ד יוצא ל כ מ ה טעמים״ ,שמותר להבין ב״שיר השירים״ בעת ובעוגה
א ח ת גם על כ נ ס ת ישראל וגם על הנשמה היחידית.
ובכן נ ס כ ם דברינו ,שסוד כלות הנפש ל ה /ח ז ר ת ה ח ל ק אל הכל ,עילוי הנפש
בחזרתה למקורה ,זהו הנמשל של מגילת ״שיר השירים״ .ובכל פ ס ו ק ופסוק
שבה גילה המלבי״ם צפונות .עיי״ש.
הבאנו כאן שלשה פנינים שכתב המלבי״ם בדרך סוד.
שירה ומליצה
הרב היה מחונן ברוח פיוטית .כל ק ו ר א משתעשע בהקדמתו ל״ארצות
החיים״ וכן ל״ארצות השלו•״ .בספר ״המלבי״ם ומאבקו בריפורמים״ מביא
בשם ידיד נפשו של המלבי״ם ר׳ יחיאל בריל שהיו למלבי״ס יותר משמונה מ א ו ת
)!( שירים ״כולם קדושים ,מ ל א י ם מ ו ס ר בדרך שיר מ א ד נעלה ,ולהם נאוה
תהלה״ .מ ק צ ת מ ה ם ההדיר בכתב עת ״לבנון״) .וכן כ ת ב ר״מ ישר ב״הגאןן
מלבים״ ,עמ׳ רעד(.
מחזה המלבי״ם בשם ״משל ומליצה״
ב״ספר המלבי״ם ,מ א ה שנה לפטירתו״ )הוצ׳ נצח ,ב״ב( ההדירו מחדש מחזה
שהמלבי״ם כ ת ב בשם ״משל ומליצה״ ,והוא דומה להצגת רמח״ל בשם ״מגדל
עז״ .הוא מביע רעיון נשגב באופן תרבותי ה מ ת א י ם למשכילי דורו .כפי שכתב
צבי שכטר )״משנתו של המלבי״ם״( ,המלבי״ם חיבר דבריו כמענה ל מ א מ ר הצגה
״ א מ ת ואמונה״ שחיבר אד״ם הכהן ,אבי ״משכילי״ )מהכופרים[ וילנא ,בה הוא
לועג לנטילת ידיים ולקידוש לבנה .כאשר נ ז ק ק המלבי״ם לבטל הזיותיהם של
האוחזים בשם של ״משכילים״ ,ר א ה לנכןן להשתמש בנשק שלהם ,השיר והפיוט.
תוכן ההצגה היא שהחתן ,שמו ״עשיר״ ,רוצה לשאת לו לאשה כתו של ״תשוקת
מבוא
לה
הלימודים״ .ולחותן הזה יש aבנות :״יראה״ ו״חכמה״ .״יראה״ הוא כינוי
ליהודי חרדי .״חכמה״ כינוי ל״משכיל״ .ויש עוד כ מ ה דמויות שם .״שכל״ הוא
היועץ .״אמת״ הוא המשרת של ״יראה״ .וחשש ״עשיר״ פן יחליפו לו א ת אשתו
מ ת ח ת לחופה )כמו מעשה יעקב ורחל( .ומלמד המלבי״ם בהצגתו שאי אפשר
לשאת א ת ״חכמה״ א ם החתן לא י ק ח גם כן א ת ״יראה״ .בנמשל :אי אפשר
ללמוד ״חכמה״ א ם ה א ד ם איננו מ ק ד י ם ״יראה״ .ובהצגתו השנונה והחיננית
מלמד המלבי״ם כי ״עשיר״ ]ואנו יודעים מ מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם כ מ ה המלבי״ם נסלד
מהעשירים באופן כללי[ הוא איש תועה רוח ,נרדף מן הדמיןן ,מאמין בהבלי
שוא .כן ארחות כל שוכחי אל .ו ה מ ס ק נ א ,הוא מסביר ,אד בשקר משכו המינים
)הרפורמים( בזמנינו בשפתי ח ל ק ו ת ולשון תרמית .ה ם לבשו על פניהם מעיל
״האמונה״ ,אבל בלבם יצפנו כחשם ורשעותם .ועוד מלמדנו בהצגה זאת כי קניני
העושר ה ם מדומים .ההצלחה לא תעמוד על מצב אחד ,אלא תמיר בכל עת.
תלונת המלבי״ם
בספר ״המלבי״ם ו מ א ב ק ו ברפורמים״ )דף ,(152מביא יעקב גלר שיר מעניין,
כיצד מתאונן המלבי״ם בהיותו בבוקרשט על מצבו שנשלח ל מ ק ו ם ההוא כדי
ללמד תורה וחכמה ,אבל לאנשים שאין ל ה ם א ת הכלים השכליים להבין בכך.
כמבוא להבנת השיר דלהלן ,צריכים לדעת שבמשך הדורות נשתנה האופי של
ק ה ל ״משכילים״ .תחילה )בתקופת הגר״א( היו הרבה מ ה ם א ד ו ק י ם בקיום תורה
ומצוות ,אלא שהם בקשו להוסיף הבנה ב ח כ מ ת חולין ,וחלק מ ה ם בפילוסופיה.
אבל כעבור כיובל שנים ,ח ל ק מ ה ם זלזלו במצוות אבל עדיין היו מחבבים
ל״חכמה״ שלכתבי הקודש .וכך היה ב ת ק ו פ ת שהותו של המלבי״ם בפרוסיה.
אבל כאשר הגיע לתקופת בוקרשט )ברומניה( עשרים שנה אח״כ ,שם מצא ס ת ם
פוקרים ,שגם לא הבינו כלום בחכמה ,לא ב ח כ מ ת חולין וכל שכן לא ב ח כ מ ת
ה מ ק ר א .ולא מצא בהם שום נקודה הגיונית במה לאחוז בהם ולשנות א ת דרכם
הנלוזה .המלבי״ם רמז לזה במליצתו לפרק י״ד של תהלים ״אמר נבל בלבו״
)״ארץ חמדה״ ,מהדי ק מ א ,דברים (175שבדור ה מ א ו ח ר ״השחיתו עלילה ,ולא
מצד ה ח ק י ר ה והתפלספות .והראיה לזה ,כי הפילוסופים ה ק ו ד מ י ם היו טובים
עכ״פ בין א ד ם לחברו .אבל עתה אין עושה טוב כלל .וה׳ משמים השקיף א ם
יש בין האפיקורסים האלה משכיל שידרוש ויחקור עכ״פ א ח ר א ל ה י • להתפלסף
עכ״פ .אבל כולו ס ר ונאלח ר ק בתאוות .והראיה ״אין עושה טןב״ עיי״ש ההמשך(.
וכך כ ת ב בשיר תלונתו:
במדבר בודד פרא כחיה,
כרובה כצודד בארץ נשיה.
הה ,למי אבץ?
אין השכלה לנמלה,
אלך שודד אחי תאניה,
בואי לאהלייבה ,למי אורה,
לעיר פרא אוכל תכן?
ולא תחבולה לחתולה.
לו
אוצרות
אין כח לכח
אין צביה מצביה
השועלים לא משכילים,
סכלים השפנים
העכבר לא נבר
המלבי״ם
גדולי ישראל
ולא ניחוח מאוח.
ולא תושיה לריח ופליליה.
!השבלולים אך אוילים.
וכסילים הפתנים.
והחפרפר לא יתבר.
ערבה נורא]ה[י ושמע משלי
אלמדך חכמה ,אאלפך בינה.
אחי לך מורה.
לאיה,
תדעי ערמה ,תשמעי אמונה.
ולא דברים לדבורים.
אין אמרים לחמורים
והאנפה מנאפה.
החסידה לא חסידה
ונבערת השממית.
עיורת התנשמת
ולא לשון לדישון.
אין ומר לזמיר
חרש נחש ,הישמע לחש?
אויל הרחש וגם התחש
חכמה חרפה לה] ,ו[מגרעת.
גם אין דעת לתולעת
קיגים לתגים ,ספוד עם קיפוד?
העלי אשפה חרוץ ארפוד?
ועוד פסקא מהשירים של המלבי״ם ,בו טתאוגן על מר גורלו להלחם נגד משחיתים
ופוקדים:
אנשי תבל! אם זאת ממני תשאלו; ״מה דמות היי אביון ,איך ענינו״ ,תשאלו
הראיתם ,על לוח אניח בים נשברה,
מה אמשיל לכם אחי ,אל מה אדמהו?
ותנים גדול לנגדו ,פוחח פיו לבלעהו?
נודד איש בודד ,לוחם עם גל וסערה,
הראיתם ,הר געש בולע יושבהו.
הראיתם ,מדבר החול יום גליו ירומו
עוד יבוא יום וה׳ יפקוד גאולה על מורשת כתבי המלבי״ם ,ויראו אור
הדפוס.
הלכה
בספרו על ס פ ר א ״התורה והמצוה״ :״המלבי״ם בא להציל א ת התורה מטיפול
שרירותי ,מזלזל ובלתי שיטתי .הוא בא להעמיד א ת מדרשי ההלכה של חז״ל
כדרך היחידה להבנה לשונית וענינית״ )כך כ ת ב צבי שכטר( .זה מ ה שנוגע לספרות
זו ,אבל לא פ ו ס ק י ם הלכה מהמדרש .אבל בספרו ״ארצות החיים״ בא המלבי״ם
ל פ ס ו ק הלכה למעשה .הספר מורכב משלשה חלקים .באמצע הדף ובמרכזו יש
״לב הארץ״ ,שם מ ס כ ם דברי מהר״י קארו ורמ״א ,ומביא מנושאי כלים בשו״ע
עם כמה הנהגות מגדולי המקובלים .מצד ימין יש ״המאיר לארץ״ ,ש • מביא
מ ק ו ר ו ת מהגמרא והראשונים .ובצד ממול ,בחלק הנקרא ״ארצות יהודה״ ,מאריך
מבוא
לז
ק צ ת ומבאר דעותיהם של הפוסקים ,וגם מ נ מ ק מדוע כתב ב״לב הארץ״ כמו
שכתב.
בכל דור ודור יש לחשוש מ ה ק ל ק ו ל של פלפול עקום .כבר בזמן הגמרא
אמרו )ב״מ לח ע״ב עיי״ש רש״י( על בני פומבדיתא שהיו מעיילין פילא בקופא
דמחטא .וע״ע שו״ת ריב״ש סי׳ רעא )דף ע״ה ע״ד( האריך בזה .וגם רמ״א דיבר
נגד זה )שו״ע יו״ד סי׳ רמ״ב סעיף ל׳( .וכן הביאו בני הגר״א בשמו בתחילת
שו״ע או״ח .הזכיר זאת ה ״ ח ת ם סופר״ ב ה ס כ מ ת ו ל״ארצות החיים״ .והנה שבח
המלבי״ם בספרו זה הוא ששכלו הולך למישרים ,והוא בונה א ת ההלכה כשמתחיל
מן ה מ ק ו ר התלמודי ,ומבאר השיטות בהסברה ישרה וללא א ו ק י מ ת ו ת דחוקות,
ותמיד משתדל שהפסק הסופי יתאים לפשוטו של התלמוד .צער גדול יש לנו
שהרב ה ס פ י ק להדפיס מחידושיו ר ק עד סי׳ ל״א בלבד .אבל מהמיעוט שזכינו
לראות מעיד על כל התורה כולה כי ״תורת ה׳ ת מ י מ ה משיבת נפש״.
כל בר הכי כשיעיין במקורות שנציץ ,יבחין מ ה בין הבדלי דרגות קדש
לקדש קדשים .כמ״ש חז״ל ״תהי ביה ר׳ זירא :וכי מ ה ענץ ר׳ בנימין בר יפת
אצל ר׳ חייא בר אבא? ר׳ חייא בר אבא דייק וגמר שמעתא מר׳ יוחנן רביה,
וכל ת ל ת ץ יומין מהדר תלמודיה ק מ י ה דר׳ יוחנן רביה״ )ברכות לח ע״ב ,ופן
באגרות חזון איש ,ח״ב סי׳ קל״ג חינך להכיר מה ה ם הבדלי דרגות בסמכות
של ה ח כ מ י ם השונים{ .כאשר אנו לומדים היטב בספר ״ארצות החיים״ אנו
נזכרים במאמר ח כ מ י ם ש״רבא הוא מאריה דתלמודא״ .ואמנם )זבל לפי ר מ ת
הדור ,אבל רבנו המלבי״ם היה נבדל בשלוש :״מאריה דתלמודא ,מאריה ד מ ק ר א ו ת
קודש ,מאריה דכל ספרי הסוד״ .כל מי שלומד ב״ארצות החיים״ מאשר קביעה
זו .וכאן נביא לדוגמא שמונה חידושים נפלאים.
]א[ עניו איסור לישון כשמטתו בין צפון לדרום ,מפרש דברי הרמב״ם מדובר
כאשר הישו הוא ערום )סי׳ ג׳ סעיף ו׳ ,דף יז ע״ב(.
]ב[ כיווני המטה ,בין צפע לדרום ,העיקר הוא כדברי הזוהר )שם(.
]ג[ ידועים דברי הגר״א )או״ח סי׳ ח ,בביאורו סוף ס ״ ק ו( שהמנהג בישראל
שאין לאיש ללכת ד׳ א מ ו ת בגילוי הראש הוא ע״פ דברי זהר ,אבל בגמרא לא
חייבו בכך .רבנו המלבי״ס בסי׳ ב׳ )המאיר לארץ ,ס ״ ק מג( ,ויותר באריכןת
בסי׳ ח )ס״ק ד׳ ב״ארץ יהודה״( ,מביא לכך חמש הוכחות מדברי חז״ל .ובנוגע
לנושא זה ,הוא אף מתיר ל א ו ת ם גברים בדורו שנהגו ללבוש פאה נכרית ]מחמת
ק ר ח ת וכדומה[ שייחשב הדבר ככיסוי ראש ,ואין שייך בזה ״מראית עין״ )לב
הארץ ,סוף סי׳ ב( .כנראה זה מפני שהיה נפוץ בדור ההוא ,וכמו שהגר״מ
פיינשטיין בשו״ת ״אגרות משה״ )אבעה״ז ח״ב סי׳ יב( מתיר לגבר להתגלח
במספרים כעין תער ,ואינו חושש למראית עץ שיחשדוהו על גילוח בתער.
לח
המלבי״ם
אוצרות
גדולי ישראל
]ד[ שיעור אורך בגד טלית קטן ,אשר רבים ת מ ה ו על הצמצום שנהגו שאינו
מ כ ס ה רוב גוף האדם ,המלבי״ם מ ב ס ס א ת ההיתר של א מ ה על א מ ה )ח״א דף
עז ע״א( .ודבריו הובאו ב״משנה ברורה״ )שער הציון ,טז ,ז(.
]ה[ בעניו שתי ברכות על לבישת תפילין ,של יד ושל ראש ,מציע שיש לכוון
שברכה ראשונה לא תפטור התפילין השני .ןאין בזה חשש ברכה שאינה צריכה
)ח״ב דף ח סוף עמ׳ א׳(
]ו[ הגאון שו״ת מ ש כ מ ת יעקב )או״ח סי׳ )לח( צ״ל נלז[( מאריך ו מ ב ס ס
היטב ההוכחןת שחייבים להניח תפילין בחול המועד .גם המלבי״ם מ ב ס ס פ ס ק
זה ,ובסוף הספר ,ב״לב הארץ״ ,כותב :״והעיקר להניחם בלא ברכה״.
]ז[ זריזין מקדימין למצוות עדיף מלקיים א ו ת ה בהידור יותר מאוחר אח״כ
)סי׳ כ״ה סעיף א׳ ,לב הארץ ,חייב דף ה׳ ע״א(
]ח[ כאשר התלמוד מביא קבוצת אמוראים ,והרשימה לא לפי ס ד ר הדורות
או ס ד ר גדולתם ,סימן הוא על הראשון ברשימה שאין הלכה כמותו )ח״א דף
יט ע״א ,המאיר לארץ( .וכמו כן יש בספר מ א ו ת נקודות הדרכה בדרכי הפסק.
ומהחידושים הגדולים שיש בספר ,נוכחים אנו לדעת שרבנו אומן גדול הוא
לכל ספרי הסוד ,ומשבץ א ו ת ם יפה בדיוניו ההלכתיים .וכמו שלא ר א ה ס ת י ר ה
בשילוב ח כ מ ו ת אחרות בהבנת המקראות ,כי כלשון הגר״א המובא ב ה ק ד מ ת
״פאת השולחן״ ״כל ה ח כ מ ו ת נצרכות׳ /כמו כן ראה המלבי״ם א ת התלמוד
והזוהר ״סדנא דארעא חד הוא״ .אבל לימוד גדול יש בזה ,מעולם לא שינה
פ ס ק התלמוד מפני מ ה שנמצא בזוהר ,א ל א משתמש בו להוסיף על התלמוד,
או להכריע בין פ ו ס ק י ם ראשונים .ודבר זה הוא נגד דרכי פ ס י ק ה של מיעוט
פ ו ס ק י ם אחרים שבדורנו ,המבטלים דברי תלמוד מפני דברי זוהר.
]ה[ יחס למדע וחכמות תבל
בדורות האחרונים התייחסו רוב רבני ישראל בחשדנות לממצאי המדע
הריאלי ,במיוחד מ ח מ ת הבעיה שמסקנותיו ס ו ת ר י ם לפעמים הנחות שהניחו חז״ל
)ע״ע שו״ת רשב״א ח״א סי׳ ט( .א מ נ ם הרבה מגדולי חכמינו )כמו רבנו בחיי,
״כד הקמח״ ,על אבות ,סוף פ״ג רמ״א בשו״ע יו״ד סי׳ רמ״ו סעיף ד ,הגר״י
אייבשיץ ב״יערות דבש״ ח״ב דרוש ז׳ עמ׳ קכב־קכג ,והגר״א כמובא ב ה ק ד מ ת
״פאת השולחן״ ,ועוד( שבחו א ת לימוד ח כ מ ו ת תבל ,בשמירה תוך כדי מ ס ג ר ת
ההלכה .אבל ככל שנקפו הדורות חששו יותר ויותר .נועז היה המלבי״ם ששיבץ
כמה וכמה מ ס ק נ ו ת של המדע החדיש תוך כדי ביאוריו .כי כאשר יש ״סתירה״
כביכול בין פשוטי ה מ ק ר א ו ת ל מ ס ק נ ו ת המדע ,ישנם שלשה אופני יחס] .א[
להתעלם מהסתירה ,ולהשאר תוך ת ח ו ם פרשנות ה מ ק ר א בלי להתייחס לעולם
המדע] .ב[ לומר ש ה מ ק ר א אינו כפשוטו ומדבר ע״פ סוד ,ולכן אין ס ת י ר ה בינו
;
מבוא
לט
לבין המדע המוחשי] .ג[ לנסות לפרש א ת ה מ ק ר א כדי שלא יסתור א ת המדע.
המלבי״ם בחר באופן השלישי .בספרו של צבי שכטר )״משנתו של המלבי״ם״,
שנת תשמ״ג( הביא לכך כ מ ה דוגמאות.
בספרו המקיף של נח רוזנבלום ״המלבי״ם״ )הוצ׳ מ ו ס ד הרב קוק ,שנת
תשמ״ח( הוא מפרט א ת הנושאים בהם הוא מוצא איזכורים של מ ס ק נ ו ת אלו
בביאוריו לתורה של המלבי״ם .הןא דן בכך בפרק ״בתחומי המדע״ )עמ׳ (207-277
ואלו ה ם חלקי הפרק] :א[ אסטרונומיה ]ב[ מטאורולוגיה )ירידת גשמים( ]ג[
אויר ]ד[ אנטומיה ]ה[ מחלות ותרופתן ]ו[ הזרעה והריון ]ז[ אופטיקה 3ח[ ]ט[
בוטניקה וזואולוגיה )הצמחים והחיות( ]י[ גיאולוגיה )פני כדור הארץ( .לא נתימר
להביא כאן תמצית דבריו ,א ל א על המעיין לפנות שם.
רוזנבלום סבור שהרבה מידיעות המלבי״ם הוא העתיק מן ״ספר הברית״,
מ ה מ ק ו ב ל הנודע הגאון ר׳ פנחס אליהו הורביץ .אבל בכל זאת מצאתי כ מ ה
ידיעות מדעיות שכנראה המלבי״ם למד מ מ ק ו ם אחר ,כי אינם מוזכרים ב״ספר
הברית״.
]ו[ מחשבי קצים
להלן כמה דברים מ מ ה שכתב המלבי״ם:
זמן .שנה המיועדת לגאולה )לפי חשבונות המלבי״ם( היא שנת תרע״ג ]דניאל
ז ,כה[
זמן .לפי חישןבי המלבי״ם ,הזמן המיןעד ל ה ק מ ת בית המקדש היה צריך
להיות בשנת תרפ״ח ]אלמלי החמיצו מעשיהם[ ]דניאל ח ,יד )וע״ע יב ,יב[£
זמן .לפי חישובי המלבי״ם ,זמן הצפוי לתחיית ה מ ת י ם היא שנת ת ת ק ס ״ ג
]דניאל יב ,סוף פ ס ו ק יב[
מחשבי קצים .״מי שנפשו לא ישרה ,הנפש ההיא תתפעל ו ת ת ח ז ק לחשב
קצין ולדחוק א ת הקץ .הודיע לו)ה׳[ כי רבים ייכשלו ויעפילו לעלות בכח וכתוקף
להביא א ת הקץ ,כמ״ש ׳ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו׳ )דניאל יא,
יד( וכן׳ .ןכשלא יבא ]הגאןלה[ בזמן הנחשב להם ,יצאו מן הדת .אבל ׳וצדיק
באמונתו יחיה׳ .הצדיק אשר ישרה נפשו בו ,לא תעפל נפשו לחשב קצין ולהעמיד
חזון ,ר ק יחיה באמונתו כי יש יום לה׳ ,וידום לה׳ ויתחולל לו״ ]חבקוק ב ,ד[
״והלא אנכי שמתי דבר )שבא בד׳ ופתח בבי( הבטחתי בפיך ,מ ה שהבטחתי
להושיעך .ועד שתבוא הישועה ,בהכרח ׳בצל ידי כסיתיך׳ לבל תכלה ,למען א ק י ם
דברי אשר הבטחתי וכוי .שגם א ם יצוייר שיהיה דבר זה ,שהיא גאולת ציון,
קשה כבריאת שמים וארץ ,׳שמתי דברי בפיך׳ .כי גם זאת אעשה ,לנטוע שמים
חדשים וארץ חדשה ׳ולאמר לציון :עמי אתה!׳ .והמליצה ]באה לבאר[ שאי אפשר
מ
אוצרות
המלכי״ם
גדולי ישראל
שחוקות שמים וארץ ודרכי הטבע יעכבו בידי מעשות זאת ,כי אז א ב ט ל חוקותיהם,
ואיסד שמים חדשים .ובלבד שאמלא דברי אשר שמתי כפיך ׳לאמר לציון עמי
אתה׳ .לכן אני אומר לך :׳התעוררי ,התעוררי״ עכ״ל.
]אמר ה מ ל ק ט :אנו נמצא יישוב כיצד המלבי״ם עצמו הודיע זמנים של
הקץ ,כי חשב שהזמן הוא קרוב ולא ייכשלו .וכמן כן עשה הרמב״ם ב״אגרת
תימן״ )״אגרות הרמב״ם״ ,מהד׳ הגר״י קאפח ,עמ׳ מח .ועיי״ש עמ׳ מ א -מ ב מ ה
שהתנצל עבור רס״ג שעסק אף הוא בחשבונות .ןכזה נגיד גם על המלבי״ם(,
וכן הרמב״ן בסוף פירושו לשיר השירים )״כתבי הרמב״ן״ ,מהד׳ מוסד הרב
קוק ,ח״כ עמ׳ תקי״ח( .והשל״ה ,ו״עמק המלך״ ,כתבו על שנת ״זאת״ .והמפורסם
ר׳ יוסף אבן יחיא בפי׳ לדניאל ח ,יד ,כ ת ב על שנת ת״ש .וכן תלמידו של
הבעש״ט ,המגיד מפולנאה ,ב״תולדות יעקב יוסף׳ /תחילת פ׳ כי תשא .ואב
לכולם הוא ספר הזוהר ח״ב דף ט ע״ב ,שהודיע על שנת ס״ו לאלף זה .ולכן
יש ללמד זכות על המלבי״ם .ופשיטא שלא א מ ר בוודאות ,אלא ששנה זו היא
מסוגלת ,בצירוף תשובה ומעשים טובים של ישראל .אבל הקץ האחרון ,״בעתה״,
ודאי יתקיים.
ו ב א מ ת היתה אז )בשנת תרע״ג( שנת רצון אלמלי קלקלו במעשיהם .כי הרי
אמרו חז״ל )מגילה יז ע״ב( ״מלחמה נמי א ת ח ל ת א דגאולה היא״ .והתחילו אז
ניצנים ראשונים של מ ל ח מ ת העולם הראשונה ,כפי שמבואר באנצקלופדיה ,ערך
״מלחמה״ דף ,653ששרר אז מ ת ח רב בין מדינות האזור .במיוחד אחרי סיפוח
בוסניה והרצוגובינה לאוסטריה והונגריה ,סיפוח שכמעט הביא למלחמה עם
רוסיה .פעולות ממש של איבה פרצו רק כשנה אחר כך .ו א ם היו בני ישראל
חוזרים בתשובה וגם עולים לא״י ,ודאי היתה מתחילה הגאולה .וכדברי הכוזרי
בח״ב פ ס ק א כ״ד .וכמ״ש חז״ל ביומא ט ע״ב אילו עלו כחומה וכו׳ .אלא בכל
פעם שלא היו ישראל ראויים ,על זה עצמו בא קטרוג ה מ ק ט ר ג רחמנא ליצלן.
ובספר ״אבי ,מיכאל הלפרן״ )הוצ׳ הדר ,ת״א תשכ״ד( ,שנכתב ע״י נין
המלבי״ם ,מוסר מ ה שהוגד לו ע״י אביו ,נכד המלבי״ם ,שהיה נוכח בעת
שהמלבי״ם אמר א ת דבריו )כפי שהזכרנו לעיל בתולדות חיי הרב ,הוא דר
ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת אצל חתנו ובתו ,בשנת תרל״ה( .ת״ח אחד שאל ממנו הא כיצד
הוא מביא כפירושו לדניאל חשבונות לעניו תאריך הגאולה )כנ״ל בתחילת פרק
זה( אחרי שחז״ל אמרו ״תיפח עצמן של מחשבי קציף׳ז וענה הגאון כי בילדותו
בהיותו בן שמונה ,אביו ר׳ יחיאל מיכל ל ק ח אתו את בנו המלבי״ם בנסיעתו
בעגלה לחארקוכ .כאשר רק יצאו מהעיר וולדויסק ,והתחילו לסבול מטלטולי
הדרך ,שאל הנער לאביו ״הרחוקה הדרך לחארקובז״ .אביו נזף בו בלגלוג שזו
שאלה של שטות .והנער פ ס ק מלשאול .כך נסעו ימים ושבועות מעיר לעיר
ומפונדק לפונדק .בקר אחד פנה האב לעגלון ושאל ״האם רחוקים אנו מחארקובל״.
מבוא
מא
ת מ ה הבן ,הרי לפני כ מ ה שבועות אביו גער בו על ששאל אותה השאלה .ענה
לו אביו כי הפרש יש .כשיצאו מהעיירה היתה ר ח ו ק ה הדרך ,ואין טעם לשאול.
אבל עכשיו ה ם כבר קרובים מ א ד לעיר יעדם .הוסיף על כך המלבי״ם :כך בענין
ח ק י ר ת שנת הגאולה .בדורות חז״ל ידעו כי ר ח ו ק ה הדרך ,ולכו מנעו א ת השאלה
שמא יתיאשו ישראל מהגאולה .מי יוכל לעמוד בגלות ארוכה וממושכת כזו?
אבל כעת נתקיימו הסימנים שחז״ל נתנו )סנהדרין צז ע״א( על ע ק ב ת א דמשיחא,
ואנו כבר קרובים לסוף הגלות ,ומותר כבר לשאול״.
]ז[ אמונה ובטחון
הערת ה מ ל ק ט :בדברי המלבי״ם בנושא זה אנו רואים דברים קיצונים מאד,
אשר משמעותם שאין לו ל א ד ם לעשות מצדו שום השתדלות טבעית ,אלא ישליך
יהבו לגמרי על הקב״ה .ולכאורה יש לעומת זאת הדרכה בדברי חז״ל לחייב א ת
ה א ד • לעשות השתדלות טבעית .וכך לשונם בספרי )ראה ,ס ״ ק קכג( :״וברכך
ה׳ אלהיך ,יכול אפילו יושב בטל? תלמוד לומר ״בכל מעשה ידך אשר תעשה״
עכ״ל) .והובאו הדברים שוב במדרש ת ה ל י • ,מזמור קל״ו ובתדא״ר פ״יד .ושוב
ב״מסילת ישרים״ ,סוף פ״כא( .ואמנם יש מדרש המשמע כמו דברי המלבי״ם
)מדרש איכ״ר ,פתיחה לי( במעשה של חזקיה .אבל הוא קשה ,למה דוד המלך
לא נהג כך? וקשה מ מ א מ ר חז״ל הנ״ל?
ונ״ל בס״ד כי יישוב ת מ י ה ה זו הוא ע״פ דברי ר׳ א ב ר ה • בן הרמב״ם
)״המספיק לעובדי השם״ ,הבטחון ,עמ׳ ע״ח( המלמד :״כל התולה* תקוותו ב נ ס י •
בלבד ללא התכשרות נאותה ,ללא התגלות )חזון שמיימי[ ,ללא הרגשה אלוהית
ל א מ ת ה וללא סייעתא דשמיא ,הרי הוא מ ת א ו ה למה שאיננו מ ת א י ם לו וחוטא
כחוצפא המביאה לידי חילול השם ,ואין ס פ ק שיבוא על עונשו .וכן להיפך ,מי
שבטחונו לוקה בחסר למרות שה׳ יתעלה העלהו למדריגה רמה כזאת ,הריהו
ראוי לעונש ו ל ח ת ן אף ה׳ ,כמו שנתחייב דור המדבר ,מהיותם צבאות ה׳ אשר
גאלם ממצרים בנסים ונפלאות והוליכם כמדבר במסע כה מופלא ושמר עליהם
שמירה מעולה״ וכו׳.
כלומר ,דברי המלבי״ם ה ם א מ ו ר י • לבעלי מדריגה גבוהה ,שכבר ראו
כעניניהם נ ס י • גדולים ,והם גם בעלי דרגא רוחנית גבוהה ]״הרגשה אלוהית
לאמיתה״[) ל ה ם ראוי לצמצם מ א ד בהשתדלות .וחזר ר׳ א ב ר ה ם בן הרמב״ם
על דבריו בהמשך שם )דף ע״ט( :״ובכן אלה שהיתה עליהם תמיד השגחת ה׳
ובתוכם עבדיו ונביאיו ,והוא עושה ל ה ם נסים ,חייבים שיהיה בטחונם בה׳ יתעלה
שלם ומוגמר ,ושגגתם עולה זדון .ומאידך גיסא ,מי שמעיז פניו וסומך על בטחון
כזה למרות חוסר הכשרתו ופחיתות סגולותיו ,הרי הוא מבקש מה שאיננו ראוי
לו ,ו ב מ ק ו ם להשיג ק ר ב ת ה׳ יתעלה ,יסתיר ה׳ פניו ממנו .וזהו שאמרו חז״ל:
״לא כל הרוצה ליטול א ת השם ,יטול״ )ברכות טז ע״ב( עכ״ל .וחזר על זה בדף
מב
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
ק״ד :״מעלה זו לא תיכון אלא במי שהוא חף מן העוונות ונקי מן הפשעים
והגיע אל השלימות ,וטעם מהשגחתו יתעלה בשיעור המחייבו למידת בטחון
כזאת״ עכ״ל.
ובכן דברי חז״ל בספרי )דלעיל( אמורים לכל כלל ישראל .ודברי המלבי״ם
)והגר״א( לביאורי ה מ ק ר א ו ת שהבאנו ,ה ם ליחידי סגולה .עד כאן הערתנו.
דברים הנ״ל ה ם כמעט מפורשים בדברי המלבי״ם דלהלן:
״כי לפעמים הגם שיבטח ה א ד ם בהי ,מ כ ל מ ק ו ם יבקש אמצעים טבעיים
ולא יסמוך על הנס ,וזה אין בו עון לכל א ד ם ]רגיל[ .רק א ד • שיודע שגם
האמצעיים ישיג מה׳ ומלומד בנסים ,לו ייחשב גם זה ל ח ט א מצד זה ]שהוא
גדול המדריגה[ וכוי .א מ נ ם יש צד שני ]הנחשב לחטא גם ל א ד ם רגיל[ שלא לבד
שישען ה א ד ם על אמצעיים טבעיים ]בתור סיוע ו ס מ ך לעזרת ה׳ ית״ש ,אלא[ כי
גם יבטח עליהם ]כשלעצמם[ והיינו שמסיר בטחונו מה׳ לגמרי וחושב כי הכל
תלוי בכח היד ובפעולותיו .וזה ח ט א גדול וכו׳ כי כחשו בה׳ לגמרי וישימו כל
בטחונם על עזרת בשר״ .ישעיה לא ,א
]ח[ יחס לקבלה
על ה פ ס ו ק ״כי א ם בתורת ה׳ חפצו ,ובתורתו יהגה יומם ולילה״ )תהלים
א ,ב( כולם שואלים מפני מ ה ה פ ס ו ק חוזר על המלה ״תורה״ ב׳ פעמים? הרי
מנהג הלשון להשתמש בכינוי השם :״ובה יהגה יומם ולילה״? ועונה המלבי״ם
שמדובר בשני חלקי התורה ,ס ת ר י תורה ונגלות התורה .מפרש הרב :׳״בתורתו׳
מדבר מתורה המעשיית המיוחדת ל א ד ם להגות בה ולדעת א ת המעשה ו א ת דרכי
האמונה .ו׳תורת השם׳ היא התורה הצפונה ,סודותיה ותעלומותיה ,שלא כל
א ד ם יהגה בהם ,שאין מוסרים סודות א ל א להראויים לזה .ורק ]מי ש[ חפצו
ותשוקתו אליה״) .מלבי״ם לתהלים א ,ב .ביאור מלים(.
כפי שאמרנו בעוד מ ק ו מ ו ת במבוא זה ,המלבי״ם למד כל התורה כולה ,בכל
אופני לימודה ,ואחז בשיטת ״אחדות התורה״ ,שבכל התורה בא זה ולימד על
ד כיצד לימודי
זה ,וכל המקצועות שבה ה ם קודש .אבל המלבי״ם היה בקי
ק ב ל ה ה ם קודש קדשים )וכן כ ת ב אריז״ל ב״שער המצוות״ פ׳ ואתחנן ,שלימודי
ס ו ד ה ם באצילות ,משא״כ שאר חלקי התורה ,עיין מבואנו ל״סתרי רבנו בחיי״,
דף ה( .לכן בספרו ״ארצות החיים״ הוא א מ נ ם לפעמים מסתייג או מביא דעה
נגריית למה שאמרו אפילו גדולי הפוסקים! אבל א ת דברי המקובלים הןא מ ק ב ל
בהרכנת ראש .לדוגמא ,כך הוא כותב :״ומטעם זה ציונו האריז״ל לומר פ׳
עקידה ק ו ד ם פ׳ הקרבנות״ )סי׳ א׳ סוף ס ״ ק ה ,דף ז׳ ע״א( .ועוד כותב:
״והאריז״ל ציוה ע״פ הסוד לשכב בטלית קטן״ )לב הארץ ,סי׳ כא סעיף ג ,דף
פד( .הרי הלשון ת ק י פ ה מאד ,״ציוה״! ויש שהוא פ ו ס ק כהמקובלים אפילו נגד
כ כ
מג
מבוא
הראשונים כמו הרשב״א .ויש לו אריכות דברים ע״פ דברי ה ק ב ל ה בעניו כוונת
א ז כ ר ת שם הוי׳יה ב״ה )בסי׳ הי ,דף כח(.
]ט[ בעל ייסורין
אמרו חז״ל :״שלש מ ת נ ו ת טובות נתן הקבי׳ה לישראל ,וכולו לא נתנן אלא
ע״י יסוריף׳ )ברכות ה עא( .כפי דברי מהרש״א אין פשט הדברים ר ק בפעם
הראשונה ,שע״י שעבוד מצרים זכינו למתן ת ו ר ה אלא בכל דור ודור הרוצה
לזכות לתורה צריך להתכונן לאפשרות של יסורין .וכך מפורש במיוחד לעניו
לימוד ס ת ר י תורה )״ספר הבהיר״ ,ס ״ ק ק״נ( .וכן על פ ס ו ק :״ודרך חיים תוכחות
מוסר״ ,אמרו חז״ל על פ ס ו ק זה ״אמר ה ק ב ״ ה לדוד ,א ם חיים א ת ה צריך?
יסורין א ת ה צריך!״ )ויק״ר לי( .רי״ל מיימון שהיה מ ו מ ח ה לתולדות חכמי ישראל
האחרונים ,כותב על המלבי״ם :״וכמדןמני שבין כל גדולי הרבנים בדורות שונים,
לא היה רב שסבל כל כך כמוהו״ )״מדי חודש בחודשו״ ,ח״ב דף .(165
;
גם מי שהכיר אותו אישית ,יעקב מרק ,בספרו המתורגם מאידיש ללשון
קודש ,״במחיצתן של גדולי הדור״ )הוצ׳ גויל ,ירושלים ,תשי״ח ,עמ׳ (129-133
כותב עליו ״היה נרדף ומעונה ,ס ב ל צרות ורדיפות מכל החוגים ,החל ברבנים,
חסידים וקנאים ,ועד ה״משכילים״ ,המתבוללים ו ה ר י פ ו ר מ י ס ט י ם וכן מהממשלות
״הרחמניות״ של רוסיה ורומניה ]בעיר חרסון הלשינו נגדו שהוא מהעולם ״הישן״
ולא יקדם ק י ד מ ה תרבותית אצל היהודים ,כדי שיתבוללו עם שכניהם הגויים.
ולפני זה הלשינו עליו כך בבוקרשט ,כמו שנתאר באורך להלן[• י
;
״הרבנים לא יוכלו לסלוח לו על שגאון גדול כמותו השקיע עצמו בדרוש
ובביאור כתובים ופירוש חדש על תנ״ך וכוי] .אמר ה מ ל ק ט :כוונת דבריו היא
שכאשר נרדף על צואר ונדד מעיר לעיר ,מעט מ א ד מרבני דור תמכו בו לעודדו
בפומבי ,או לגעור באלו שהציקו לו .והטעם הוא ,לפי ההערכה ,שחשבו שהמלבי״ם
גרם לעצמו צרותיו ,שנכנס ל ת ח ו ם לא לו ,להתווכח עם הפוקרים .ועוד :חדשנותו
לעסוק במקצוע חוץ מהתלמוד ,הביאה לחשדנות של נגיעה ב״השכלה״ .רוב רבני
הדור לא עסקו בביאור פשט של המקראות ,וממילא הוא נשאר ת ח ו ם עיסוקם
של הפוקרים ,אשר כל הישר יעוותו בביקורת ה מ ק ר א וכוי .בספרו של צבי שכטר
״משנתו של המלבי״ם״ )שנת תשמ״ג ,עמ׳ (17כותב :״המאמינים )בתורה( חשבו
א ת פעלו של המלבי״ם כמיותר .ואנשי ההמון הלא מתנגד לכל דבר זר .היהודי
החרדי המאמין בתורה שבעל פה ,לדעתו העיקר הוא ״אמונה שבלב״ ואין צורך
ל ח ז ק א ת ה ק ב ל ה באמצעים דקדוקיים והגיוניים״ עכ״ל .וב״ספר המלבי״ם״
)הוצ׳ נצח ,ב״כ ,דף סג( כותב ר״א סורסקי שכאשר ביזו למלבי״ם בעיר לונטשיץ
על שכביכול יש בביאורו לתורה ״השכלה״ ,נזעק לשם הגאון מ ח ב ר ״נפש חיה״,
רבי חיים אלעזר וואקס ,להזים א ת דיבתם רעה של המחרפים א ת הרב[.
מד
המלבי״ם
אוצרות
גדולי ישראל
והמחבר מ ר ק ממשיך שם לבאר א ת ההתנגדות של שאר הקבוצות .נביא
כאן ר ק ח ל ק וז״ל :״חסידים לא חבבו ״ א ת הרב האשכנזי״ ]מגרמניה[ בשביל
ידיעותיו הכלליות ]בחכמות חולין[ ועל שהיה מ ת ק י פ ם בדרשותיו] .הערת ה מ ל ק ט :
באותו דור היו כ מ ה מה״חסידים״ מ א ח ר י ם זמן תפילה ,או מתפללים ביחידות
בלי מנין .והמלבי״ם דיבר בתקיפות נגד פרצות הללו[.
]וממשיך מרק [:כשישב ברבנות במוהליב ,הגבירים והתקיפים ]ראשי הקהל[
לא יכלו לסבול א ת ה א ה ב ה הגדולה שההמונים אוהבים אותו ]אמר ה מ ל ק ט :
כמו שניכר מדברי נכדו של הרב שהבאנו בגוף הספר ,ערך ״עניים״[; ולא כל
שכן א ת עצמאותו ו א ת ח ו ס ר משוא פנים ]שלו[ כלפי העשירים .ה ם היו רגילים
לראות רבנים הנכנעים להם .ועכשיו בא רב המעיז לצאת כנגדם בפרהסיא
ולהוכיחם ]אמר ה מ ל ק ט :כמו שנפרט להלן[ .אירע שהמלבי״ם פ ס ל מכהונתו א ת
אחד מבעלי ההוראה )בעניני שחיטה( שהיה מ ק ו ר ב לאחד התקיפים .נתגלע ריב.
ולבסוף הלך הצד שכנגד ןהלשין עליו בפני הרשות ,וזו הוציאה עליו גזירת גירוש
מרוסיה.
אח״כ מ ר ק מ ת א ר כיצד נשאר הגאון בלי פת לחם .אז היהדות הנאמנה
בגרמניה )ובראשם הצדיק ר׳ מאיר להמן( הציעה לו לבוא אליהם למיינץ ,ויתמכו
בו בלי עול של רבנות .אבל לא רצה ל ק ב ל מתנות ,ועבר לקניגסברג ,שם היה
לרבם משך ארבע שנים .אבל כיון שהיתה הקהילה קטנה וענייה ,לא יוכלו
להחזיק בו ,וקבל הצעה להיות ״מגיד מישרים״ ]דורש ברבים[ בעיר וילנא .וכבר
ה ס כ י ם והיה מוכן לנסוע לשם .אלא שלמושל וילנא נודע שהמלבי״ם גורש
ממוהליב על שהיה קנאי ,לכן לא הרשה לו המושל לבוא לוילנא.
והנה המלבי״ם עצמו מזכיר תלאותיו בנושא זה ,במאמר אוטוביוגרפי שכתב
בהמשכים בכתב עת ״לבנון״ אחרי שגןרש מרןמניה .שם ה מ א מ ר הוא ״שנת
היובל״ ,וכתב שלשה המשכים ואח״כ הופסקן ה מ א מ ר י ם באמצע בלי שידענו
הסיבה .בימינו ההדירה הוצ׳ נצח )ב״ב ,שנת תשל״ט( ל מ א מ ר י ם אלו בספר
״המלבי״ם ,מ א ה שנה לפטירתו״ .נתמצת כאן כ מ ה פרטים בודדים משם .המלבי״ם
היה בעל נשמה פיוטית ורגשית .מעשה נבלה של גירושו פגעה בו עמוקות .הרי
בצעירותו ,עוד בהיותו יושב בפרוסיה ,ע ס ק רבות להציל א ת בני קהילתו מן
פגעי הריפורס .אבל בני הקהילה הרחוקה בבוקרשט הזמינו אותו ,כי הפוקרים
ש ב מ ק ו מ ם רצו ל ה ק י ם ״טמפל״ )מקום תפילה לפי מתכונת הכנסיה הנוצרית,
עם מ ק ה ל ה ועוגב בשבת וכיוצא( .המלבי״ם הרגיש ״שליחות מן שמים״ לצאת
לעזרתם ]כך סגנונו בסוף ה ק ד מ ת ו ל״ארצות החיים״ ,בד״ה פה ראיתיך וכר:
״ראה נא כי אך למחיה שלחך אלהים אל ים רחוקים״[ ,והאמין שבכחו לעצור
א ת הנגף .אבל כשבא לשם מצא א ת הקהילה )יש אומדים אותה בחמשת אלפים
משפחות( קרועה ומפולגת .היו שם קבוצת ספרדים )שהגרו לשם ממדינות טורקיה
(
מבוא ,כעל יסורין ,ומלחמותיו נגד הריפורם
מה
והאזור( ,היו שם יוצאי גליציה ופולין ,ועוד קהילות מגרמניה ,והיו שם המקומיים.
והיו מריבות מ ת מ י ד ו ת בין בית כ נ ס ת לבית כנסת .ועל כולם תפשו שלטון כ מ ה
עשירים מקומיים ,אנשים שלא היו בעלי אומנות ,ואף לא בעלי חנויות ]אשר
העיסוק בדרד ארץ להשיג ל ח ם יומם מציל מן התגרות יצר המריבה[ אלא היו
״בעלי כיסים״ )עיין מנחות ס ז ע״א( .כלומר אנשים שהרוויחו הון ע״י שימוש
ב״כסף מביא כסף״ ,השקעת כסף ברבית .והמלבי״ם מ ת א ר במאמרו הנ״ל שהללן
היו מאלצים א ת בעלי האטליזים ל ת ת ל ה ם ק צ ב ה מ ס ו י מ ת מכל בשר שימכרו.
וכן לחצו א ת מורי ההוראה עבור שלמונים .וכן אלצו א ת בני הקהילה בכמה
מיני נגישות .לשיא רשעותם ה ם הגיעו ]כך מפרט המלבי״ם[ כאשר ראש ה ק ה ל
)שהיה מראשי המתנגדים למלבי״ם ,כי חשקה נפשו לפרוק עול מצוות ״ולהתמזג״
עם האוכלוסיה הנכרית שמסביבו( פנה אל הגוי מושל העיר ,וטענה בפיו שאין
די פרנסה ליהודים שבעיר כי הגרו לשם אוכלוסיות רבות שאינם רומנים .הגוי
שמח ל ק ר א ת הצעתו וגזר גזירה שכל מי שלא נולד ברומניה חייב לנטוש א ת
העיר תוך ימים מספר .כמובן רבתה הבכיה והאבלות בעיר ,כי רבים לא היה
ל ה ם שום יכולת לעבור ל מ ק ו ם אחר ,כי בקושי השיגו ל ח ם יומם .א מ נ ם ראש
הקהל ,שהיה ממונה מ ט ע ם המושל לתת ״תעודות״ למי שנולד ברומניה ,נתן
לבני העיר להבין שעבור כסף כופר מ ס ו י ם הוא ינפיק גם ל ה ם מ ס מ ך כזה.
והמלבי״ם כותב שחלק מהעם גם לכך לא היה ל ה ם כסף ,והביאו ל ח צ ת של
״ראש הקהל״ ק ד ר ו ת וסירים ,וגם מזוך שהכינו אז ל ק ר א ת חג הפסח .״והעיר
שושן נבוכה״ .וכאשר ראש ה ק ה ל הזה ראה שהעם משתהה מלהביא ככל זממו,
הוא מ ס ר רשימה למושל של שלש מ א ו ת זקנים וחולים ,והמושל העריץ האכזרי
ציוה לשוטריו לגרשם מהעיר בכח ובזרוע .כמובן המלבי״ם לא נח ולא שקט,
וזעק זעקה גדולה ומרה בפני כל הקהילות ,וגם פנה למושל העיר .כל הסיפור
ה מ ר ט י ט הזה מ ת א ר לנו המלבי״ם במאמרו ,והועתק בקצרה ע״י ר״א ס ו ר ס ק י
ב״ספר המלבי״ם״ )עמ׳ נ-נג( .ושם )דף נו( מביא עדות של בן העיר בוקרשט על
העונש מן שמים שפגע בצוררי הרב ,באותו התאריך לשנה הבאה.
המלבי״ם מ ס פ ר עוד שניסה ל ה ק י ם בעיר ישיבה ,ו מ ק ו ם לימוד תורה .והוא
א ס ף כסף עבור רכישת בנין ,ואף קבע שם ת״ח מ ס ו י ם שישב שם כל שעות
היום .וקיוה שכאשר יבוא יהודי ללמוד איזה שהוא ספר ,אותו ת״ח יענה על
שאלותיו .אבל כפי שנוכח המלבי״ם לדעת ,העם היה טוב לב ובעל מדות טובות,
אבל עני בדעת ובקושי יוכלו להבין בלשון הקודש .לא היה ל ה ם ח ל ק בלימוד
תורה .לעומתם ,רוב העשירים כבר החלו לעשן בשבת ,וחלק מחוצף אף עשו
ז א ת בחצר בית הכנסת ,למען הרגיז את החרדים לדבר ה׳ )שם במהד׳ תשל״ט,
דף קו( .כי רצונם היה להדמות לגוים ,למען לא יסבלו מהאנטישמיות ה מ פ ו ר ס מ ת
של הרומנים הגויים .כאשר תמיד המלבי״ם דרש בגנותם ,ובלשונו השנונה לעג
ל ה ם והראה א ת בורותם של ״חכמיהם״ ומטיפיהם המתירים להם ,שנאו אותו
מו
המלבי״ם
אוצרות
גדולי ישראל
בארסיות של עמי הארץ )פסחים מ ט ע״ב( .ב מ א מ ר הנ״ל שבספר הנ׳יל )עמ׳ צט(
מ ד מ ה המלבי״ם א ת עצמו אחרי גירושו לאליהו הנביא שאמר ״קנוא קנאתי
לה׳ וכו׳ כי עזבו בריתך בני ישראל וכו׳ ואת נביאיך הרגו בחרב ואוותר אני
לבדי״ )מל״א יט ,י( .והרי איזבל איימה עליו להורגו )יט ,ב{ .וכך כותב המלבי״ם
בהמשך )בדף ק׳( :״בבוקרשט שם נמצאו שם היו עדת ׳נאורים׳ או ׳משכילים׳.
ה מ ה התפרצו כדובים שכולים ,שחתו ר ח מ ם כחיתו טרף ,ו א ת הכהן מורה לצדקה
]כלומר :המלבי״ם[ טרפו״ .והמלבי״ם מ ס פ ר )דף קו( שביום הפורים שלחו לו
״משלוח מנות״ מנות מזון של חזיר וסרטן ,כדי לפגוע ברגשותיו .ועוד סיפורים
כאלה .לבסוף התגברו אויביו עליו ,שהלשינו עליו לשלטונות ]כדלהלן[.
וכיצד היה המעשה? הוא מסופר ומתועד בפרוטרוט בספר של יעקב גלר
״המלבי״ם ומאבקו בריפורמים״ ,וכאן נביא בקצרה .הרשעים העלילו על המלבי״ס
)כך המלבי״ם מ ס פ ר במאמרו ״שנת היובל״ ,בספר הנ״ל עמ׳ צב( שבביאורו
לישעיה נמצא דבר נגד א מ ו נ ת ם של הנוצרים .ועוד שם )בדף קח( מביא שהלשינו
עליו שבדרכיו וארחותיו המיושנות הוא מעכב א ת הציבילזציה וחיבור היהודים
עם ״אחיהם הרומאנים״ .ועוד ספרו עליו שהוא מבזה א ת יום הולדת של המלך,
ועוד בדותות.
]בהיות המלבי״ם כעיר קעמפין )פרוסיה( ,וכבר אז היו לו ויכוחים רבים
עם אלו שבשקר מכנים לעצמם ״משכילים״ ,כתבו מתנגדיו מ כ ת ב הלשנה לשר
המדינה שהרב איננו יודע לשון גרמנית ,וכי הוא מעכב השכלת העם היהודי.
וכבר כל הלומד בספרי המלבי״ם נוכח לדעת שהמלבי״ם ידע גרמנית היטב .נביא
כאן מה שאסף צבי שכטר בספרו ״משנתו של המלבי״ם״ )דף .(26שהיה בקי
בגרמנית ,מ מ ה שתרגם המלבי״ם לגרמנית :בביאור מלים לישעיה כב ,כ ב וכן
לה ,א) וכן כו ,י ט וכן כז ,א! וכן כט ,ב .ושהרב ידע בגיאוגרפיה ,שם יט ,ח.
ושהרב ידע בהיסטוריה קדומה :שם יט ,פ ס ו ק י ם ז ,יג ,יט .ושהרב ידע למיתולוגיה
ה ק ד ו מ ה ולעג לה :שם יד ,י ג וכן מג ,ט-יא .המלבי״ם ידע בפיזיולוגיה )״ארצות
החיים״ ,סי׳ ו׳ לענין ברכת אשר יצר( .וידע ב״תורת ההגיון״ )ישעיה מב ,כא(.
בפילוסופיה ,ידע ח ק ה ס ת י ר ה )ישעיה מ ,יד ,וע״ע שם מב ,כ א וכן נט ,ה( .עד
כאן מהספר הנ״ל[.
;
;
;
;
* ה א מ ת היא שהרב ידע בחכמות יותר מאשר א ו ת ם פוחזים וריקים שהתנגדו
לו .אלא מפני ת ק ף אמונתו בבוראו ,השליך נפשו מנגד לעצור א ת הגל העכור
של ריפורם ,וכדברי שו״ת הרא״ש )סוף כלל כ״א( על א ח ד בדורו שהציג א ת
* הערה :כאן עלינו לבאר יסוד חינוכי .יש מכותבי תולדות המלבי״ם ]מהכותבים
שאינם בני תורה[ המתארים את המלבי״ם בשליליות כאיש נוקשה ועומד על עקרונותיו,
אשר לכן גרם לעצמו שהרבה שנאוהו .אבל בכל דבר שמתארים ומספרים ,תלוי הדבר
אם המדבר הוא אוהד את זה שמדובר בו ,או מתרחק ממנו .אפשר לקרוא למישהו
מבוא ,בעל יסורץ ,ומלחמותיו נגד הריפורש
מז
עצמו כתלמיד ח כ ם והיה לועג לדברי תורה :״ומצוה לנדותו הכל ]מ[הקהלות
ספרד ,וגם ידונו אותו למות בדין זקן ממרא .כי אנו חייבים ל מ ס ו ר נפשותינו
על ת ו ר ת ה א ל ה י ם ולבער עושה הרעה מקרבנו״ עכ״ל.
הסוף לא איחר לבוא .נעתיק כאן תעודה )מספר (15הנמצאת בסוף ספרו
של יעקב גלר ,״המלבי״ם ומאבקו בריפורמים״ )עמ׳ ,(220והמקור נשמר בארכיון
של ״בית הספרים הלאומי״ בירושלים .זאת אגרת ששלח המלבי״ם בתלונה
ל ח ב ר ת ״כל ישראל חברים״ בפאריז ,על העוול שעשו לו הפוקרים שבבוקרשט,
בבקשה להתערבותם:
״לפניכם בכורי ה׳ אשר ה׳ משח א ת כ ם לחבוש לנשברי לב ,לפניכם ח מ ס
ושוד אקרא ,לפניכם אפרט תמונתי .נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי.
בערב שבת קודש פרשת ויקרא ,באו אל ביתי שלוחי הפאליצייא ]המשטרה[
בפקודת המיניסטר ,ואנשי חייל מזוינים הקיפו א ת ביתי בלי ל ת ת לאיש
לצאת ולבוא .לקחוני ב ח ז ק ה אל העגלה אשר הביאו .ו א ת העם אשר נסבו
על הבית ,ויבכו בכי תמרורים ,הכו בחרבות שנונות .ויוליכוני בליל שבת
קדש לעיר גיורגיו ,שם השליכוני אל הבור אשר הגנבים אסורים .וביום השבת
הובילוני על ספינת דוגה ,ואלפים יוונים מלוים אותי בלעג ובוז על ישראל
ודתם ,ויניחו אותי מעבר לגבול טורקייא ]צ״ל בולגריה[ ,בעיר ר ו ס ט ש א ק
וכף.
לא פשעי ולא ח ט א ת י ה׳ ,לא פשעתי נגד הממשלה ,לא ח ט א ת י נגד העדה
אשר נחיתי אותה כצאן עמי על מי מנוחות הדעת והמוסר ,וכולם דבקים
באהבה בכל נפשם ומאודם .האיבה אשר בלב המיניסטר גאגלישאן נגד כלל
עמנו כנודע ,ו א ה ב ת הבצע והשוחד אצל שרי הממשלה ,ורוב זדים מפריצי
בני עמנו ,ה ם היו בעוכרינו .אנשים רעים ו ח ט א י ם הקוראים א ת עצמם
רעפארמא ,ה מ ה היו במןרדי הדת ושוטני התורה והמצוה ולומדיו ועושיו,
המחללים שבת ןאוכלי טרפות לעיני השמש להכעיס .וילשינו עלי כזבים כי
אני דורש נגד הממשלה ,ו א ת שר הפאליצייא ]משטרה[ שחדן ברצי כסף,
ויסיתן בי א ת המיניסטר המן הרע הזה צורר היהודים ,לשפוך כל ח מ ת ו על
היהודים על ראש הורם ומאודם ,לשום א ו ת החרפה על ישראל כיום הזה
וכף וכר] .ומתאר נסיון ה ק ו ד ם לגרשו בשנת תרכ״ב אשר אז לא הצליח
חפצם[
״קמצן״ או לקרוא לו ״חסכוני״ .זה תלוי מאיזה צד המדבר עומד ,לטובתו או לרעתו.
אפשר לקרוא לו ״אטי״ או ״מחושב״ .אפשר לקרוא לו ״פזיז״ או ״זריז״ )זה שלילי
וזה חיובי( .וכך בכל המדות .עד שהם מקילים בכבוד הרב לקרוא לו ״נוקשה״ ,עליהם
לומר ״בלתי מתפשר במה שנוגע לקיום תורת הקב״ה״ .עד כאל ההערה.
שח
אוצרות
המלכי״ם
גדולי ישראל
וזה לפני ששה חדשים התעוררו שנית ויפיחו עלי מלשינות לפני הממלכה,
כי בפירוש לישעיה סי׳ ס״ו בפסוק ״המתקדשים ו ה מ ט ה ר י ם א ל הגגות״ ,דברתי
ס ר ה על הנוצרים ועל אמונתם .ועמדו לנגד נכח פני לפני השרים ,להעיד עלי
שאני שונא א ת הנוצרים ומדבר נגד דתם.
יום השבת ההוא ]שלקחו א ת המלבי״ם למאסר[ היה לבני ישראל יום
ענן וערפל .רבים נפוצו בכל הסביבות לתור א ת ה מ ק ו ם ששם הוליכו אותי,
כי נעלם מהם .וביום ה ק ו ד ם לא הניחו לשום יהודי לעבור א ת שער העיר
החוצה .תפילת הציבור נשבתה בכל בתי הכנסיות ,וע״י השתדלות ה מ ו ס ר י ם
הפריצים האלה יצאו מחבלים להסית א ת כל איש יהודי אשר מצאוהו מדבר
עם אחיו ,ורבים מבני יהודה בבתי כלאים הושמו ,וכפו על העם פחד מוות
וצלמות״] .ומאריך שם בפעולות מחאה[] .בדף 147של ספרו ,טוען יעקב
גלר שהסיפור שהשר מונטיפיורי פעל לטובת המלבי״ם ,איננו נכון .ומביא
שם בדף 164שהרב המפורסם ר׳ אליהו גוטמאכר ,רבה של גריידיץ ,פנה
לעורך כתב העת ״המגיד״ לעורר מ ח א ה על הבזיון למלבי״ם ולהחלץ חושים
לעזרתו .הוא ה ח ת י ם כ מ ה רבנים על עצומה שנשלחה לחברת ״כל ישראל
חברים״ .וכן הגאון ר׳ יעקב צבי מקלנברג )מחבר ״הכתב והקבלה״( פנה
לרב עזריאל הילדסהיימר ובקש ממנו שיתפנה מכל עסקיו כדי לטפל בדחיפות
במצוה זו[.
הזוממים ל ה ק י ם ״טמפל״ של הרפורמים בעיר בוקרשט שמחו על הצלחת
מזימתם ,הקימו מיד א ת המבנה ולא נתנו למלבי״ם לחזור למשרתו .וכדי בזיון
וקצף.
ג
מסופר שפעם בא אברך לפני אדמו״ר ר׳ לוי יצחק מברדיציוב )מחבר ״קדושת
לוי״( ופונה אליו שיבקש רחמים עבורו .הוא סיפר שיש לו ילד חולה בפיגור,
וגם אשתו מציקה לו ואין פרנסה בביתו .ואילו היה ה׳ מרפא א ת בנו ,ועושה
שלום בית עם אשתו ומרויח לו בפרנסתו ,אז היה יכול ללמוד הרבה יותר ,וגם
היה יכול לכוין יותר בתפילתו וכר .ענה לו הרב :לא כן ,בני .אילו היה ה׳
רוצה ,ודאי היה מ ת ק ן א ת מה שבקשת .אבל רצונו של הקב״ה הוא דוקא
בעבודתך מתוך הסבל ,העוני והיסורין .אע״פ שאתה בעל כרחך ממעט בתורה
ובכוונה בתפילה ,המעט הזה העולה מתוך מאמציך נגד בעיותיך ,הוא המובחר
בעיני ה׳] .תוספת ה מ ל ק ט :הוא מה שאמרו חז״ל ״הלומד תורה בצער נוטל
]שכר[ אלף ,שלא בצער ]רק[ מ א ת י ם ׳ /מדרש שהש״ר ח ,יד[ .כמו כן ,ה׳ הטיל
על המלבי״ם מדה גדושה של צער ,וידע שיעמוד פנסיון ועוד ירבה אונים בתורה
ובהפצת דעת תורה בעולם .ונתקיים בו ״לולי תורתך שעשועי ,אז אבדתי בעוניי״
)תהלי• קיט ,צב(.
מבוא ,בעל יםורין ,ומלחמותיו נגד הריפורם
מט
וכאן נעיר הערה מוסרית ,אשר אחרי הרבה לבטים בנושא זה נדמה לי
שהיא ראויה ל ה א מ ר לכבודו של המלבי״ם ,זכר צדיק וקדוש לברכה .תורה היא
וללמוד אנו צריכים .בעז״ה נבהיר ענין חינוכי .לכאורה יש לתמוה .ת ח י ל ת
ה מ א מ ר י ם שב״שנת היובל״ היא נרגשת ביותר .המלבי״ם מציין ״רבם דקרו״.
ומשוה מצבו לפלגש בגבעה .הוא כותב מליצות חדות ונוקבות .אבל לכאורה
כיון ש״חובות הלבבות״ )שער יחוד המעשה ,פ״ה( לימד על מ ד ת ״ההשתוות״,
כלומר שיהיה שוה בעיני ה א ד ם בין מהללים אותו וכין מגנים אותו ,כיצד רבנו
המלבי״ם התרגש בצורה כה קשה? שאלה זו מתעוררת במיוחד אחרי חינוכו
של ״חובות הלבבות״ )סוף שער הבטחון( ״יקבל ברצון מ ה שגזר עליו ה׳ וכו׳
וישמח בכל מ ה שיעשה לו ה׳ מ מ ו ת ומחיים ,ועוני ועושר ,בריאות ומחלה .ולא
יתאוה לזולת מ ה שבחר לו ה /ולא ירצה אלא מ ה שרצה לו ה׳ וכו׳ .וכפי שהיה
אומר א ח ד הבוטחים :׳מעולם לא השכמתי במצב ,והתאויתי ]מצב[ זולתו״ עכ״ל.
ובכן ,הא כיצד יתיישבו מלים שנאמרו במרירות כה לוהטת עם דברי ״חובות
הלבבות״?
כפשטות אפשר שיש להקיש לכאן ענין איוב הצדיק שהיה ״ירא אלהים
וסר מרע״ ,ולבסוף א מ ר מ ה שאמר ,ואמרו חז״ל על כך ביקורת )בבא בתרא
טז ע״א(? ואעפ״כ סיכמו חז״ל ״אין א ד ם נתפש ]על מ ה שאומר[ בשעת צערו״
)ב״ב טז ע״ב עי״ש רש״י( .ו ב מ ק ו ם א ח ר אמרו ״אל תדון א ת חברך עד שתגיע
למקומו״ )אבות ,כ( .כל שכן ר כ ם של ישראל ,שאין אנו מבינים אפילו ״שותא
דרבנן״ .אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים .שמא אפשר לנו ללמוד גם ממעשיהם
של צדיקים הלכה חדשה.
והנה שאלה ז א ת יש לשאול גם על דוד המלך .כך אומר על עצמו :״כי
עליך נשאתי חרפה ,כ ס ת ה כלימה פני .מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי .וכו׳
ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר וכוי .א ת ה ידעת חרפתי ובושתי וכלימתי,
נגדך כל צוררי .חרפה שברה לבי ואנושה וכו׳ ]ואח״כ דוד מקללם[ יהי שולחנם
לפניהם לפח ולשלומים למוקש .תחשכנה עיניהם מראות ,ומתניהם תמיד המעד.
שפוך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם וכו׳ .תנה עון על עונם וכו׳ ימחו מספר
חיים״ )תהלים סט ,יב־כט( .והא כיצד לא ק י י ם דוד החסיד א ת ההדרכה
הנזכרת של ״השתוות״? וכן נשאל בעניו ירמיה הנביא :״פיתיתני ה׳ ואפת וכו׳
הייתי לשחוק כל היום ,כולו לועג לי וכו׳ .כי היה דבר ה׳ לי לחרפה ןלקלס
כל היום וכו׳ א ר א ה נ ק מ ת ך מהם!״ )ירמיה כ ,ז-ח( .ולמה לא קיים מ ד ת
״השתוות״?
i
נ
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
מדאה שהתשובה היא בדברי המלבי״ם לפרק הנ״ל בירמיה )כ ,יב(
״אראה נ ק מ ת ך מ ה ם ,כי אינה נ ק מ ת י לכבודי ,ר ק לכבודד .ריבי גליתי אליד אחר
שהוא בעבור כבודך״ עכ״ל .הדבר דומה לדברי הריטב״א )יומא כג ע״א( שת״ח מוחל
למחרפיו בעניני דארעא .אבל בעניני שמיא איננו מוחל .וכן כ ת כ הרמב״ם )סוף הלי
תלמוד תורה( שת״ח מוחל על עלבונו ״במה דברים אמורים כשבזהו א ו חרפהו בסתר.
א ב ל ת״ח שבזהו או חרפו א ד ם בפרהסיא ,א ס ו ר לו למחול על כבודו .ו א ם מחל ,נענש.
שזה בזיון התורה .א ל א נוקם ונוסר כנחש עד שיבקש ממנו מחילה ויסלח לו״ עכ״ל.
לפי זה ברור שכל רב ומנהיג הציבור דומה למלך בכד שהמבזה אותו מבזה
א ת התורה ,ובןדאי אין לו לוותר על כך .ולא על כך דיבר ״חובות הלבבות״
בענין מ ד ת ״ההשתוןת״.
ועוד נראה להוסיף וליישב שאלה הנ״ל ,שאם מדובר כמלשינים ה מ ס כ נ י ם א ת
חייו של הנרדף ,ודאי מצוה להביא עליהם עונש .כך היה אצל דוד המלך .״כי פי
רשע ופי מ ר מ ה עלי פתחו וכו׳ ודברי שנאה סבבוני וכו׳ .יהיו ימיו מעטים וכו׳ יהיו
בניו יתומים ואשתו אלמנה וכו׳״ )תהלים פ ר ק קט( .וכך היה אצל ירמיה ,שאמרו
״לכו ונכהו בלשון״ )ירמיה יח ,יח( ופירשו המפרשים שרצו להלשין עליו למלך,
וכדבריו ב פ ס ו ק ה ב א ״כי כרו שוחה לנפשי״ .לכן המשיך :״לכן תן א ת בניהם לרעב
וכו׳ ותהיינה נשיהם שכולות ואלמנות וכו׳ בחוריהם מוכי חרב״ )יח ,כא( .כן אצל
המלבי״ם ,ההלשנה עליו שהוא מבזה לדת הנוצרית היתה ה ר ת אסון עבורו ,ועלול
היה להיות נהרג על כך .ופיטטיא דאורייתא טבין)ירושלמי ,בךכות ,פ״ט(.
• •
•
נוסף לצרות רוחניות היו למלבי״ם גם צרות שבגוף .הרב נתייתם בגיל צעיר.
השיאוהו אשה בגיל י״ד ואחרי שנולדו לו בן ובת ,אשתו גרמה לו לגרשנה .בחייו
הוא עבר מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם לשמונה משרות רבנות ,כאשר ברוב ה מ ק ר י ם גרשוהו
שונאיו מ ה מ ק ו ם .וגם מאשתן השניה ,מ ת לן בנן אהרן )לפי האומדן בגיל עשרים
ושתים( כפי שמתעד גלר בספרו )״המלבי״ם ו מ א ב ק ו ברפורמים״ ,עמי .(132
בספר המתועד היטב ״המלבי״ם ו מ א ב ק ו ברפורמים״ ,מביא המחבר מ ס מ כ י ם
המעידים כי אשתו השניה של המלבי״ם הציקה לו ברבים ,בכמה אופנים ,וכנראה
היתה לה הפרעה נפשית )שם ,עמ׳ .(195-197 ,130-131
נביא כאן )באופן מקוצר( מה שסיכם הספר המצוין הנ״ל ,בעני) תקופת
המלבי״ם בבוקרשט:
״המלבי״ם מונה לרב ראשי בבוקרשט בקיץ תרי״ח ) (1858למשך כל חייו,
ללא מערכת בחירות ,באישור נסיך וולאכיה ,שר ה פ נ י • וראש העיר ,כרצונה
של הקהילה וכו׳.
מבוא ,בעל יםורץ ,ומלחמותיו נגד הריפורם
נא
]וממשיד [:התנגדות לרבנותו החלה כבר בשנה הראשונה לכהונתו ,הן מצד
הרבנים ,השוחטים ,״כלי הקודש״ והקצבים בעיר הבירה ,שלא ראו בעין יפה
א ת הפיקוח החמור שהטיל על השחיטה ,והן מצד ]אלו שקראו לעצמם[
״המשכילים״ ,בשל יחסו השלילי לבניית טמפל קוראלי )היכל תפילה מודרני,
עם עוגב ומקהלה ,ומטיף הדורש בלשון המדינה( ולהפעלת בית ס פ ר כללי ,חילוני.
כתוצאה מ ה ס כ ס ו כ י ם הרבים שהיו ביניהם ובשל השפעת ]הנקראים[
״המשכילים״ על השלטונות ,פוטר המלבי״ם ע״י השלטונות בפעם הראשונה בשנת
,1862ארבע שנים לאחר בואו ,ונאסר עליו לדרוש בבית הגדול בעיר הבירה.
תשלום משכורתו עוכבה במשך שמונה חדשים .וכר וכו׳.
]ןממשיך [:ב ע ק מ ת ה מ ח ל ן ק ת שפרצה בעיר בין ]אלו הנקראים[ ״המשכילים״
ובין המלבי״ם ותומכיו ,החליטה הממשלה הרומנית בשנת 1862להסיר מעל
הקהילות א ת ההכרה הרישמית ,ולהפסיק ל ת ת לה ח ס ו ת ממשלתית .ה ס ר ת
ההכרה הממשלתית ה ס ב ה נזקים רבים לקהילות .חברי הקהילות לא חוייבו ]על
פי ח ק המדינה[ כבעבר להיןת חברים רשןמים בהן ולשלם מ ס י ם וגאבילה על
שחיטה .הקהילות התקשו לשלם משכורות לרבנים ,לשןחטים ,ל״כלי הקודש״
ולמורים .מעמדן של הקהילות ירד.
מ ס כ ת חייו של המלבי״ם בבוקרשט היתה טראגית וחייו היו ספוגים יסורים
וסבל .אשתו השניה ,בתו של הגביר ]פלוני[ מלונטשיץ שבפולין ,גרמה לו יסורים
רבים .היא בזבזה א ת כל כספו של בעלה ,ק נ ת ה בגדים ותכשיטים בהקפה ולא
פרעה א ת חובותיה ,הימרתה א ת פיו ובזתה אותו ]ברבי•[ .הנושים תבעו מבעלה
המלבי״ם ל ס ל ק א ת כל חובותיה .ובשל כך הדרדר מצבו הכלכלי ו נ ז ק ק לעזרת
מ ו ס ד ו ת סעד ,ביחוד לאחר שלא קבל משכורתו במשך שמונה חדשים .פרנסי
הקהילה הזמינו א ת אביה לבוא באופן דחוף לבוקרשט כדי לכבות א ת הדליקה
הגדולה וכף וכף ]עיי״ש בספר ,תעודה ו מ ס מ ך בדף .[195
המלבי״ם פוטר באופן סופי ע״י הממשלה ,בהשפעת ]הנקראים[ ״משכילים
ונאורים״ ,וגורש בערב פרשת ״זכור״ ,אדר תרכ״ד ) .(1864אולם לא נכונים
התיאורים שתוארו עד כה ע״י רושמי תולדותיו שהמלבי״ם נעצר ביום שבת
קודש ,בעת שדרש א ת דרשתו ,ולא נכון שהובא לבית דין צבאי כבוגד במדינה,
וגם לא נידון למוות .וגם אינו נכון שהשר משה מונטיפיורי הוזמן להגיע לבוקרשט
להשתדל אצל השלטונות.
למרות ה ס כ ס ו כ י ם והמריבות בין החרדים ובין ]הנקראים[ ״משכילים״ ,השיג
המלבי״ם במשך שש שנות כהונתו הישגים נכבדים לביסוסה הדתי של ק ה י ל ת
בוקרשט .הוא הנהיג סדרי מינהל מתוקנים בקהילה ,נתן תוקף לבית דין הרבני,
והקהילה התחייבה להוציא לפועל א ת גזרי דינו בעזרת השלטןנןת; ת ק ן ת ק נ ו ת
גכ
אוצרות
המלביי׳ם
גדולי ישראל
חשובות בנוגע לארגון השחיטה הכשרה ,הטיל פקוח חמור על השוחטים ,הקצבים
והמשגיחים ,ה ק י ם לראשונה בית מדרש ללימוד תורה בעיר ,וספרייה תורנית
עשירה ,וייסד ״חברת משניות״ ,דרש דרשות שמשכו אלפים ,והחדיר ערכים
מוסריים ודתיים בקרב חברי הקהילה ,ה ק י ם תלמוד תורה והטיל פקוח על
המורים ליהדות בבית ספר הקהילתי הכללי ,ומנע מ]הנקראים[ ״משכילים״ לבנות
א ת הטמפל הקוראלי ,עם עוגב ו מ ק ה ל ה ומטיף מודרני ,ופעל למען שמירת השבת.
8 6 0ד פ ו ס עברי ,ובו הודפסו
(i
וכן הצליח לייסד לראשונה בבוקרשט )בשנת
שלשה מחיבוריו )כולל ״התורה והמצוה״ על ספרא ,ויקרא( ועוד עשרות ספרים
נוספים בעברית.
המלבי״ם ל ח ם במשך כל שש שנות רבנותו בבוקרשט על שמירת דמותה
היהודית והדתית של הקהילה .על אי התפשרותו עם ]הנקראים[ ״המשכילים״
שילם בפרנסתו ,הפסיד משרתו ,גורש מהעיר בבושת פנים ,ונדד לארבע קהילות
נוספות ברוסיה ,בפולין ובגרמניה )בנוסף לשלש קהילות בהן כיהן לפני בוקרשט(.
עכ״ל הספר המדייק ״המלבי״ם ו מ א ב ק ו ברפורמים״ ,עמ׳ .(187-188
מ ה ה ל ק ח שיש ללמוד מכל רצף הצרות האיומות הללו? הוא מ ה שחז״ל
לימדו )ברכות ה ע״א( שהיסורין שה׳ שולח ה ם עצמם סגולה גדולה להבנת
התורה .והנה מצאנו שרבי בקש לשאת לו לאשה א ת אלמנתו של ר׳ אלעזר בן
רשב״י .היא סרבה .שוב ע״י שליח פנה אליה :א מ נ ם בתורה היה גדול ממני,
א ב ל כלום הוא גדול ממני גם במעשים טובים? ענתה לו :כן ,גם במעשים ,כי
ק ב ל עליו יסורין .אח״כ הגמרא מביאה ״אמר רבי ,חביבין יסןרין! ק ב ל עליו״
וכו׳ )ב״מ פד־פהא
ועוד ״זבחי אלהים רוח נשברה ,לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה״
)תהלים נא ,יט( .״כלים שבורים״ הללו ה ם הקרובים ביותר שה׳ ישרה עליהם
שכינתו) .עיין מדרש ויק״ר ז ,ב ״אבל ה ק ב ״ ה כלי תשמישו שבורים ,שנאמר
׳קרוב ה׳ לנשברי לב׳״ עכ״ל .עיין על כך מהר״ל ,״נתיבות עולם״ ,נתיב
התשובה ,סוף פ״א( .ואמנם חובת ה א ד ם לעשות כל השתדלות לנוס מהבעיות
והיסורין .אבל מ ה שה׳ בחכמתו החליט כן לשלןח ,סימן הוא שהם לטובתו
של האדם ,לעילויו ולשיפורו ]או לטובת הדור ,עיין ״פלא יועץ״ ,ערך יסורין[.
וכאן בנידון שלנו ,ה ם היו לתועלת כל העולם ,ליהנות מעוצמת חידושי תורה
של המלבי״ם.
]י[ מתמיד עצום בלימודו
כבר הבאנו לעיל דברי ״הכרמל״ בהקדמתו ,המעיד מפי כ״א ]בן אחותו?[
של המלבי״ם ,שהיה לומד משך שנה וחצי בחדר ללא חלונות ,גורס לאור הנר,
לבל יטרידו אותו אחרים מלימודו ,לבל יראה שום דבר מהחלון .גם בקיאותו
הגאונית בכל רבבות אלפי מאמרי חז״ל ,בהלכה ובאגדה ,מורים שהיתה תורה
מבוא ,בעל יםורץ ,ומלחמותיו נגד הריפררם
נג
שבעל פה מונחת אצלו בזכרונו .כל זה חוץ משליטתו ה מ ו ח ל ט ת בכל חלקי תורה
שבכתב .המון כתביו שבידינו ,ה נ ם ר ק ח ל ק ק ט ן מ מ ה שהשאיר אחריו בכתובים,
כמו שהוא עצמו מעיד בכמה מקומות .כ ח אספנותו של דברי כל קודמיו ,בנגלה
ובנסתר ,ניכר מתוך א ו ת ם ל״א סימנים באו״ח עליהם רשם הערותיו ב״ארצות
החיים״ .כיון שידענו מ ק צ ת מצרותיו הנוראים והרצופים משך כמעט כל שנות
חייו ,פלא הוא שהיה לו יישוב הדעת לעסוק בעיון תורתו .חידושי תורתו ה ם
ה ם המעידים על שקידתו העל אנושית.
]יא[ שבחיו בפי גדולי דורו
בספר ״המלבי״ם ,חייו ופעלו״ )להרב משה ישר ,דף רפד( מביא כי הגאון
ר׳ יהןשע אייזיק גאב״ד סלןנים א מ ר על המלבי״ם :״אין על עפר משלו בדורנו.
כי הןא כאחד מן הראשונים .ועלה ]דף[ א ח ד מספריו חביב עלי כעל כל הון,
ויקרים ה ם ספריו מפנינים״.
לשון ההסכמה שכתב ה״חתם סופר״ לספרו של המלבי״ם ״ארצות
החיים״:
״אקלע לאתרין האי גברא רבא ,ה״ה הרב המאוה״ג המופלג בתורה ובקיאות
ובכל מלאכת מחשבת ,כבוד מוהר״ר מאיר ליב נר״ו ממדינת רוסיא .ואברא זמן
גרים שלא ל ה ז ד ק ק לעובר הנכחי ,כי צרכי העיר מרובים בימים הקדושים הללו.
לולי ראיתי עדות גדולי ישראל אשר מפליגים מ א ד בשבחו .נכנסתי עמו בדברי
תורה בענינים שונים ,ובפרט בחיבורו על שו״ע או״ח כתיבת 'יד ,וראיתי כי
עדותם נאמנה מאד ,ולא נפל דבר א ח ד מ כ ל דבריהם הטוב .והיה י דעתי לשעשע
ולטייל עמו עוד ימים ,אך יגיעו ימי יו״ט שני של ס ו כ ו ת ואח״כ ימי הסתיו,
ואורחא רחיקא .על כן א מ ר ת י ה ח ל ק יעיד על הכל .והנני מן המשכימים
ה מ ס כ י מ י ם על ה ד פ ס ת ספרו ויפוצו מעיינותיו חוצה ,כי הדברים בנויים על אדני
השכל ,קרובים ל א מ ת ת ה של תורה * ,ל א כדרד הפלפול הנהוג .ןכגןן זה ראה
נגהי ד׳ י״ב תשרי ,תקצ״ה לפ״ק
וקדש .הכ״ד לכבוד התורה.
משה הק׳ סופר מפ״פ דמיין
ולהלן כתב הסכמה של הגאון ר׳ נחום טריבטש )רב ור״מ ניקלשבורג(:
הן אנה ה׳ לידי ובא לעירנו פה האי גברא רבא ויקירא ה״ה הרב הגאון
)הערת המלקט :הסגנון שבסוף ההסכמה ״קרובים לאמתתה של תורה״ ,כך היה
סגנון דיבור בימיהם לכל דבר אמת ,כמו שהמלבי״ם עצמו כתב ב״ארץ חמדה״ ,פ׳
בראשית סוף ד״ה מגילה ,בענין תלמי המלך )דף ג׳{ .והיא שלימות השבח שנהגו
בתקופה ההיא בדיבורם[.
נד
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
בעל פיפיות ,שר התורה ,כש״ת מוה״ר מאיר ליבוש נר״ו מלבי״ם מ ק ״ ק
וואלאטשיסק במדינת פולין ,והיה לי אתו עמו שעשועיו דאורייתא ,ופומיה ממלל
רברבין .וברכתי עליו ברכת הנהנין בהראותו לפני חיבור נחמד על שו״ע או״ח,
יפה אף נעים ,מוכתר בחידושים יקרים מפז ומפנינים ,מעשה חדןדים ,לפקןח
עמים עיורות ,ב א מ ר ו ת טהורות ,פנים מסבירות ,דולה מים מבארות עמוקים,
שונה הלכות בשובע שמחות ,מאיר עיני ח כ מ י ם בחקירות ודרישות וסברות ישרות,
מ מ ק ו ר התבונה נחצבו ,וממעייני ה ח כ מ ה נשאבו ,והפרט יעיד על הכלל] .ב[גלל
כן ידי תיכון עם ה ס כ מ ו ת גאוני זמננו .ןמי יתן ויחקו בספר מליו ,ומצוה רבה
ל ה ח ז י ק בידו לתמכו ולסעדו ,וכו׳ יום ג׳ תשרי תשרי תקצ״ה
ובספרו של ר׳ אהרן ס ו ר ס ק י ״בסופה ובסערה״ )הוצ׳ זיותנים ,ב״ב תש״ס,
בדף סח( מביא דברי אדמו״ר ר׳ מרדכי חיים מסלונים על ענין ״אילת השחר״:
״אינו בכח אנושי לכתוב חיבור כזה ,א ם לא ברוח הקודש״.
ובספרו של ר״מ ישר ״הגאוץ מלבים״ )דף רפד( מביא דברי הגאון המפורסם,
הוא עצמו חריף שבדור ,ר׳ יהושע אייזיק ,גאב״ד סלונים :״איו על עפר משלו
בדורנו .הוא כ א ח ד מן הראשונים .ועלה ]דף[ א ח ד מספריו חביב עלי כעל כל
הון .יקרים ה ם ספריו מפנינים״.
והביא שם שהגאון ״אור שמח״ כתב בספרו על התורה ״משך חכמה״ )דברים
כב ,כא( שמכאן ועד סוף הפרשה הוא יכתוב פירושים על דרך ]פרשנות[ ״התורה
והמצוה״ ]של המלבי״ם[ .ולכאורה תמוה ,מפני מ ה דוקא כאן בחר לנהןג כך?
והוא מציע כי כיון שבספר ״הכרמל״ ,פ ר ק ״אזני ,שמע״ מודיע שבספר דברים
מ ת ח י ל ת פ ר ק כ״ג ואילך הוא מידי תלמיד המלבי״ם ולא ממנו עצמו ,חשב
ה״אור שמח״ להשלים ב מ ק צ ת מ ה שחסר לנו מהגאון המלבי״ם .וצריך לומר
שהוא שמע דלא כ״הכרמל״ ,אלא ס ב ר כי גם שמונה פ ס ו ק י ם אחרונים של פרק
כ״ב אינם למלבי״ם .אבל יש כאן עדות על הערצה גדולה למלבי״ם.
ובספרו של ר״א ס ו ר ס ק י ״בסופה ובסערה״ )דף קסח( מביא שאברך א ח ד
דיבר בזלזול על פעולת המלבי״ם על ביאור ה מ ק ר א ,וכאשר שמע על כך הגאון
הגדול ר׳ יהושע מ ק ו ט נ א )מחבר ״ישועות מלכו״ ,ומגדולי פולין בדורו( ק ר א
להביא אליו האברך ופקד עליו לאסוף מנין עשרה ולפקוד א ת קברו של הצדיק
בעיר קייב ולבקש מחילה על קברו.
]יב[ יחס לארץ ישראל ולגאולה
]א[ אשתו הראשןנה של המלבי״ם ילדה לן בן ובת .בנו של הבת ,שמו יחיאל
מיכאל הלפרין ,הכיר אישית א ת המלבי״ם ,שגם בא לחתונתו .מיכאל הנכד מ ס ר
כ מ ה שמועות וסיפורים ועדויות אודות המלבי״ם ,אשר בנו ירמיהו הלפרין הנציח
בספרו על אבין בשם ״אבי ,מיכאל הלפרן״ )הוצ׳ הדר ,ת ל אביב ,תשכ״ד( .ואע״פ
מבוא ,יחם גדולי ישראל ,ואגרותיו
נה
שאי אפשר ל ס מ ו ך לחלוטין על הסגנון ,כיון שעבר כבר ״כלי שלישי״ ,אבל יש
להניח שגוף הענין אמתי ,כמו שמעיד כדלהלן:
כאשר המלבי״ם שכב ב מ ט ת חוליו )אשר מ ת בו( בקייב בשנת תרל״ט ,סעד
בו ותמד בו נכדו הנ״ל .והמלבי״ם א מ ר לו אז:
״הנה ימים קשים באים על עמנו ,מיכאל ,ימים שחורים שכמותם עוד לא היו
בתולדות עמנו• אד בסופם של ימים אלה תבוא הגאולה .שומע אני מ ר ח ו ק פעמי משיח.
ימים בהם יפרוק עם ישראל א ת עול השעבוד ,ויבנה מחדש א ת ארצו ואת בית מקדשו
בירושלים .מסופקני א ם עיינת בכתבי ,אד כ ת ב ת י שם על כ ך כשם שהדג אין חייו
קרויים חיים בלי מים ,כך עם א ץ לו משמעות בלי ארץ משלו] .אבל[ יש דגים היכולים
ל ה ת ק י י ם גם בדלי מים ]בלבד[ .כשהיינו עבדים במצרים ,גם אז היו רבים שדבקו
בארץ גושן ,ולא רצו לעוזבה״ עכ״ל)״אבי מיכאל הלפרן״ ,עמ׳ ] .(54-56הערת ה מ ל ק ט :
עיין רש״י לשמות י ,כב על אלו שמתו בג׳ ימי אפלה ,כי סרבו לצאת ממצרים[.
]ב[ דבריו נוגעים בויכוח שהתקיים אז בין גדולי ישראל ,א ם גאולתנו הצפויה
ת ת ק י י ם באופן נסיי ,ע״י הופעת המשיח שיקבץ א ת גליותנו או תתרחש באופן טבעי
שעם ישראל יתעורר להתקבץ לא״י ,ורק אח״כ יתגלה המשיח שיפעל בתוקף ובעוז
לדחות א ת אויבינו מסביב ,ולחדש א ת הדברים שאנו צריכים לקיום התורה בכל
פרטיה .כידוע ,הגר״א )כך מסופר עליו ב״קול התור״( היה סבור שהגאולה תהיה
טבעית ,והיה מעודד א ת העלייה לא״י .גם בדורו של המלבי״ם ע ס ק בכך הגאון ר׳
צבי הירש קאלישר )תלמידו של רבי עקיבא איגר( שאף כ ת ב על כן; אגרות להרבה
מגדולי דורו .וכידוע ח ל ק מ ס ו י י ם התנגדו לדעותיו וסברו שעלינו להמתין עד בא אות
מן שמים .אבל לא כן המלבי״ם ,וחשוב לראות כיצד הגיב לפניית רצ״ה קאלישר:
;
• •
•
להלן העתק מן ס פ ר ״שיבת ציון״ )ווארשא ,תרנ״ב( ,ל ק ט אגרות של גדולי
הדור ,שהו״ל ר׳ א ב ר ה ם יעקב סלוצקי .ושם בח״ב עמ׳ 3הביא אגרת ברכה של
רבנו המלבי״ם אל הגאון הצדיק ר׳ צבי הירש קאלישער .הנ״ל כ ת ב ספר ״דרישת
ציון״ ,בו פנייה לגדולי הדור להתכונן להביא קרבן פ ס ח על המזבח בירושלים,
אף בזמן הזה .והוא פנה לרבו ומורו ר׳ עקיבא איגר ,שהפנה הדברים לחתנו
ה ח ת ם סופר ,וקבל אישור עקיף לכך )שו״ת ח ת ״ ס יו״ד סי׳ רל״ו( .הרב קאלישער
הביא ראיות שהגאולה הצפויה ת ת פ ת ח באופן טבעי .ולכך ענה לו המלבי״ם:
החיים והשלום לכבוד ידיד נפשי וידיד בית ישראל ,הרב הגאון הגדול
ה מ פ ו ר ס ם הצבי ישראל מוהר״ר צבי הירש קאלישער נ״י.
אחדשה״ט ]אחרי דרישת שלומו הטוב[ באהבה .הנה ה ת מ ה מ ה ת י עד כה
ולא השבתיו על מכתבו היקר ,כי רציתי להאריך ולהציע א ת מחשבותי הרבים
בענינים האלה .ועד עתה לא נתנני הזמן למצוא דברי חפץ כחפצי וכראוי לאיש
גו
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
גדול כמוהו .וע״כ ]ועל כן[ החרשתי עד כה עד ירווח הזמן לי ,ו א ק ו ה למצוא
עת רצון בקרוב .ובעיקר הדבר דבריו א מ ת י י ם וכנים ,ויש לי כ מ ה ראיות מפשוטי
הכתובים כפי פירושי ,כי הגאולה ת צ מ ח ל א ט לאט ,כשחר נכון מוצאו הולך
ואור עד נכון היום .ושתחלה יתיישבו אנשים מבני ישראל בא״י ברשיון מלכי
הארץ הישרים והחסידים ,ויהיה ישוב א״י ק ו ד ם ביאת משיח .וכמ״ש בפירוש
ישעיהו על פ ס ו ק ״בטרם תחיל ילדה״ )ישעיה ס״ו( .ומי יתן ויעלה חפצו בידו
ושיהיה הזמן לזה עת רצון .וכעת הנני דו״ש ]דורש שלומו[ באהבה רבה ועזה,
א ה ב ת עולם ,ואי״ה כשירווח לי הזמן אאריך .דברי ידידו הדו״ש ]הדורש שלומו[
מאיר ליבוש מלבי״ם
]ג[ להלן נביא סיפור על ת ו ר ת המלבי״ם ,שמוסר הרי״ל מיימון )המייסד
של מוסד הרב קוק( מ ה ששמע מפי אביו ,שאמר בשם המלבי״ם:
״השבועה שנשבעו אבותינו על נהרות בבל ׳אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני,
ת ד ב ק לשוני לחכי א ם לא אזכרכי ,א ם לא אעלה א ת ירושלים על ראש שמחתי׳
)תהלים קלז ,ה-ו( .ג׳ שבועות האלו נשבעו בשביל תקופות וזמנים שונים .בראשונה
נשבעו כי עליהם לעשות בידם כל מ ה שאפשר בשביל לבנות א ת חורבות ציון
וירושלים .ועל זה נשבעו ׳אם אשכחך ירושלים׳ )ולא אעשה ביד ימנית כלום(
תשכח ימיני׳ .אבל אבותינו ידעו כי תהיה לפעמים תקופה כ ז א ת שאי אפשר לעשות
כלום בשביל בנין הארץ ,ומשום כך נשבעו שבועה אחרת .׳תדבק לשוני לחכי א ם
לא אזכרכי׳ ,שעלינו להזכיר א ם בתפילותינו ו א ם בדרשותינו א ת ציון וירושלים,
כדי שלא נשכח לגמרי א ת הארץ ,מ ה שנשבע ה ק ב ״ ה ל ת ת א ו ת ה לנו .אבל יחד
עם זה הרגישו אבותינו כי תוכל להיות ת ק ו פ ה כ ז א ת אשר המלכות הרשעה לא
תרשה לנו אף להזכיר א ת ציון וירושלים ,ומשום כך נשבעו שבועה שלישית :׳אם
לא אעלה א ת ירושלים על ראש שמחתי׳ .שבכל שמחה ושמחה נעשה איזה סימן
לזכרה של ירושלים ,כמו שנוהגים בשמחת נישואין לשבור א ת ה כ ו ס ת ח ת החופה,
כדי להעלות א ת זכר ירושלים ,שגם היא נשברה ונחרבה״ .עד כאן סיפר אביו של
הרי״ל מיימון ,בשם המלבי״ם )״מדי חודש בחודשו״ ,ח״ב דף .(166
]ד[ ב״ספר הגאון מלבים״ של ר״מ ישר )עמ׳ רמה-רמח( ניכר י ח ס של חיבה
יתרה שרחש המלבי״ם ליישוב א״י .ידוע שבתקופה ההיא היו רוב היהודים
קונים אתרוגים שגדלו באי היווני קורפו .התברר הדבר שהם מורכבים ופסולים
)עיי״ש הערות ר״מ ישר( .באותה תקופה נתרחב ו נ ת ב ס ס ענף הפרדסנות בא״י,
והיו שולחים גם ה ם אתרוגים לחן״ל .עיין על כך אריכות ב״שדי חמד״ .בעת
ההיא כתב המלבי״ם כרוז ,שנדפס ב״הלבנון״ )שנה יב ,חוברת מט( ונביא מ מ ה
שהעתיק:
״לשמחת לבבי עבר עלינו ציר אמונים מהרי״ל ס א ל א נ ט מארץ צבי וראינו
מבוא
נז
א ת פרי הארץ ״פרי עץ הדר״ ,אשר הביא אתו לאותות ומופתים בישראל ,כי
עוד עיני ה׳ על הארץ ה ז א ת והוד והדר ישוה עליה .ה א מ ת אגיד כי אתרוגים
מהודרים כ א ל ה לא ראיתי מימי ,כולם מ ל א י ם חן ויופי בהדרת קודש ,ואתרוגי
כל הארצות גם הציטרינין ]לועזית :לימונים[ המורכבים מקורפו ,כבני כושיים
ה מ ה נגד בני ציון ה י ק ר י ם המטולאים בפז .חוץ מאשר בהם יבטח לבנו מכל
זיוף והרכבה אשר כבר יכשלו בם רבים באתרוגי קורפו ,אשר נודע ונתברר
היטב שרובם סורי )חד( ]גפן[ נכריה .והיוונים שמה זמורות זר יזרעו ,וההכשרים
הבאים עליה משם ,נודע כי אין לסמוך עליהם .והם היו מכלים ממון ישראל
ויכשילום בביטול מצות עשה ובברכה לבטלה .עד שהתעורר הרב הגאון מקאוונא
]הרב יצחק אלחע[ נ״י ועמד בפרץ ותקע בשופר והזהיר א ת העם.
וכל יראי ה׳ אשר לבבם שלם עם ה א מ ת וענוות צדק ,נטו לדבריו ומשכו
ידם מהם .וגם פה העירה שמעו לפקודתי הקונים והסוחרים ולא נגע איש
בפסולים וממזרי־קורפו ,״צא״ אמרו להם .כי כנשרים ראו הנה אתרוגים מארצות
א ח ר ו ת אשר לא יצא עליהם קול ממזרות .ועתה כאשר היו לנגד עינינו טוב
ארץ הקדושה הודה והדרה ,ת ח ת הסרפד היווני יעלה הדר )הדס( ,ועוררתי בניך
ציון על בני יוון אשר בנים זרים ילדו ,ופרי ארץ חפץ כולו זרע אמת .והסוחרים
פה יקנו מ א ת השד״ר הנ״ל עפ״י פקודתי כ מ ה אלפים אתרוגים ,ולבטח כן יעשו
בארץ רוסיה ופולין .כשגם ]נוסף על זה[ יש בזה ת ק נ ה ל ת ת מחיה ליושבי
א ר ה ״ ק ולעזור לישוב הארץ .ובימי שמחתנו נעלה א ת פרי ירושלים על ראש
שמחתנו ,ומהללים לחרדת קודש בכבוד הלבנון והדר הכרמל והשרון ,כבוד הדר
מלכות והוד והדר פעלו .והנני מ ו ס ר מכתבי ורחש לבבי ליד מוכ״ז ו ח ו ת ם
כ״ח תמוז תרל״ו ,קניגסברג,
כחותמי להודיע לבני עמי.
מאיר ליבוש מלבי״ם.
]ה[ עוד מביא ר״א ס ו ר ס ק י )״ספר המלבי״ם״ ,דף ע׳ ,ומקורו בספרו של
ר״מ ישר ,עמ׳ רל( סיפור הבא:
יום א ח ד נזדמנו לביתו ]של המלבי״ם( שני אורחים נשואי פנים ,ה א ח ד רב
מפורסם ,והשני שד״ר ]ר״ת ״שלןחא דרבנן״ ,כלומר אוסף כספי נדבות עבור
ישיבות בא״י[ ,יהודי פשוט שבקש לראותו .נכנס המשמש אצל המלבי״ם ושאל:
א ת מי מ ה ם יכניס תחילה? אמר לו :א ת האורח מארץ ישראל .מיד הכניס א ת
השד״ר שהתעכב בחדרו קרוב לשעה ושוחחו מ ה ששוחחו .אחר כך נכנס הרב,
שהתפלא על שביכר על פניו את השד״ר ,ושאל בעוקצנות :״בודאי שמעתם מפיו
חידושי תורה עמוקים?״ השיכו המלבי״ם :״חידושי תורה לאו דוקא .אבל בגללו
נזכרתי בדברי רש״י הקדוש ,האומר על ה פ ס ו ק ״עד הנהר הגדול נהר פרת״
)בראשית טו ,יח( :״לפי שהוא דבוק לא״י ,קוראהו גדול ,אע״פ שהוא מאוחר״
]שאיננו גדול[ עכ״ל.
נח
אוצרות
המלני״ם
גדולי ישראל
ניג[ קובץ אגרות
ב״ספר המלבי״ם״ )מהדי נצח ,בני ברק ,תשל״ט( הועתקו כ מ ה אגרות
מהמלבי״ם ,והם הועתקו מן ספרו של הרב משה מאיר ישר ״הגאון מלבים״,
מהד׳ הוד ,שנת תשל״ו ,עמ׳ צו-צז( והערות שלנו שמנו בסוגר מרובע .ו ה ם
כדלהלן.
]א[ בימי מגוריו בקמפנא באו לפניו מזמן לזמן נציגי קהילות חשובות שבקשו
אותו לכהן כרב ב ק ה י ל ת ם .א ח ת מהן היתה עדת ישןרון בעיירת אוהל )שם ישב
מלפנים מחבר ״ישמח משה״( אשר בקשו שישתמש בכשרונותיו לעצור בעד פלישת
המתבוללים הרפורמים בקהילתם .אחד מנשואי פנים של העיירה הציע להמלבי״ם
שיכתב מ כ ת ב לוועד הקהילה ,להציע א ת עצמו לשמש ל ה ם ברבנות .אך המלבי״ם,
ב ט ה ר ת לבו ,דחה א ת ההצעה .וכך מכתבו )שם עמ׳ כה-כו(:
״מדברותיו נשאתי ואשיב א ת אשר בלבבי .עת אדרש ]הערה :יבקשו ממנו
זאת[ מזקני העיר ,בה צאן ועדרים לשרתם ,לרעות צאן ה׳ על מי מנוחות.
אז ללא בקשוני ,א מ צ א ]להם[; ולהדורשים ,ללא שאלם] .הערת ה מ ל ק ט :
מליצה ע״פ ישעיה ס ה ,א[ .אבל למלאות עצת האדון נ״י לכתוב ]ולפנות[ אל
ראשי העיר ,שומה בפיו כי כן המנהג שמה לאמור :״בית ישראל ,דרשוני
וחיו! אנכי אהיה לכם לראש״ .מנהג ]זה הוא[ רע ומר ,מ ו ר ת רוח אל המוסר,
ניתן לחכמים לענות בו ]כלומר :להתנהג לו[ז ז א ת לא אעשה ולא אוכל עשותו!
לא לבעבור אגדיל עטרה ,בה מאסתי .לא לבעבור א מ ל א מחסור] ,הרי[ ה׳
רועי לא חסרתי .ויחשוב ,החלף מקומי ,ח ס ר משמרת? זאת לא זאת! הקריה
פה נטע ה׳ אהלי ,הומיה עליזה ,אלף בה יושביה .חכמים ,גבורים נכבדיה,
אוהבים ואהובים ,גם אין פרץ .אבל בעת ה ז א ת ובמדינה ה ז א ת עדרים פסו
ומכלאותיהם דללו .ו ת ח ת מים אדירים פרשתי בם בצי אדיר כים התלמוד
לפנים ,ויניעני הרוח לרגל התלמידים אשר לפני ,ולחפץ הדורשים לשוטט כעץ
משוט על מעברות הנחלים ,על מבוע ח כ מ ו ת אחרות ולימודים שונים ,אליהם
מ ג מ ת פניהם .ואותי יום יום ידרשון ,ועל ברכיהם נולדו לי חיבורים רבים,
]הו[לדתי בחכמת ההגיון והטבע ,וחכמת ביקור השכל ,ומה שאחר הטבע ,זולת
חיבורי איוב וישעיה .ותהי שרי ]כינוי לאשה העיקרית ,זו התלמוד[ עקרה,
ו א ם ]א׳ מנוקדת צירי[ התלמוד נעלמה שוממה גלמודה ,עליה חמלתי כי עוד
לה עדנה .ובעבורה להעתיק לנסוע להאהל ,אוהל רועי] ,כינוי מליצי לשם
העיירה לשם הציעו לו[ חמדתי ,אך עבורה! ]הערה :כדי להשתחרר מהלימוד
בשאר חכמות ,וכדי שיחזור לעיין אך ורק בתלמוד ,על זה כדאי לו לעבור
לאוהל[.
אבל! ]רק[ א ם ה׳ יבנה לה בית ,א ם יהיה רוח ה׳ ללכת ,א ם לא ידי א ד ם
הבונים .לא מכתביו ולא פעולותיו אשר הבטיח לפעול ולעשות .כאלה ,עם רב
מבוא
נט
ה ת ו ד ה על טוב לבבו ,לא חפצתי .א ם ה׳ יצוה ,ותהי! אלהים ,ותעמוד }מליצה
ע״פ ת ה ל י ם לג ,ט[ אז אדע כי דבר אלהים הוא .ואנכי ידידו דורש שלומו
באהבה:
מאיר ליבוש מלבי״ם
]ב[ כאשר בני קמפנא שמעו שבני קהילות אחרות פונים א ל רבם האהוב
להניא לבו להעתר ולעבור ל מ ק ו מ ם ,באו אל המלבי״ם בתחנונים ,לבל יטוש
אותם .במיוחד כאשר נעצו הרפורמים )הנקראים ״משכילים״( א ת צפרנם ה ט מ א
בנפש הנערים הרכים ,ויוליכם שולל .וכך ענה שוב המלבי״ם לפונים אליו
ממרחקים:
״ ה א ד ם ידמה ,יחשוב ,יכסוף ,יתיעץ ,ידבר גם יכין לעשות! מ ה ה א ד ם ומה
חלומותיו א ם ה׳ לא יבנה בית? מחשבותי ומחשבותיכם הניא האומר ׳עצתי
ת ק ו ם ׳ ]מליצה ע״פ ישעיה מו ,י[ .העדה פה באה בהריחה אש מצפון בא ,וברית
מ ו ס ר ו ת חשבו להינתק ,כ ה נ ת ק בהריחו אש פתיל הנעורת ]מליצה ע״פ שופטים
טז ,ט( .התרגשה ,ה ת א ס פ ה ותאמץ זרועותיה .פיה ]פתחה ב[דברי תנחומים מלא
תוכחת ,בל אטוש הצאן ע״י רועים אוילים ]הערה :המטיפים של ריפורמים[
ו א ת ה כ ר ם ע״י מחבלים ,פן ת א כ ל ה ח ל ק ה ]שמו״כ יד ,ל[] .החלקה אשר[ אנכי
בתוכה ,היא לבדה עמדה לנס ,כאוד מוצל מאש המינות ,מרשפי הזיקות ,ואין
מ י ם לכבות א ת השרפה ,צרבה כל פנים בפרייסן .פיתוני העם הזה בדבריהם כל
הימים אשר פ ס ח לבי על שתי הסעיפים ,וגם שחדו בני ביתי ,כאשר כפלו ל ה ם
מ כ ס ת שכרי ,וימנעוני ]מ[לצאת בדרך רחוקה .וה׳ המשוטט בכל ,ירא לכם איש
אשר ברוחו פי שנים ]ממני[ .דורש שלום אנכי ,באהבה ]ל[כל הבריות.
הקטן ,מאיר ליבוש מלבים מקעמפץ
אוצרות
ס
המלבי״ם
גדולי ישראל
,
מאמר אהבת ה ויראת הרוממות
]מועתק מן
״ #ר ץ
חמדה׳ /אחרי פ׳ וירא .ומה שהמלבי״ם הוסיף בסוגריים ,הוספנו ציון שמו[
נש&וט מישרים )מוסיף המלגי״ס :כמטאר גאריטח נספר ״ארצוח השלום״ ,ל״ש כ׳ ,לף לט> כי יגדל
יותר שכר העושה מצוד ,אשר כהות גופו מסכימים בעשייתה מצד שמוצא בה
עריבות או תועלת ,והוא עושה אותה בעבור שם ה׳ לבד ,מן העושה מצוה שאין לגוף חפץ
בה ,כי אין בה תועלת או ערבות לפי שעתו ,עם שיעשה אותה גם בן בכוונה מיוחדת
לשם הי .כי מעשה אשר מוצא בו עריבות לגוף ,הן קשה מאד שיחלץ הושים להשליך
הנאה זו אחר גיוו כאלו אינה ,ויתבודד מעשהו אר לשם ה' המצוה לבד .כי גם בכל
ההשתדלות אשר יאמר וידמה כי עושה המצוה בכוונה שלמה ,מן הנמנע שלא יהנה ולא
יתפעל המורגשת לחושיו גם כן .כי מוחש החושים החיצונים יתפעלו החילה לפני השכלה
החושים השכליים הפנימים .ומי האיש אשר הפשיט מעליו בגדי כהות גופו ,עד שלא יצטייר
לפניו עריבות או תועלת גופני ,בעת השתמשו בכחות נפשו בעשותו אחת ממצות ה /ותהיה
ההנאה המושגת לגופו מן המצוה כאלו אינה במציאות כלל? הן זה מן העומרים בקודש
פנימה והוא בהיכלי מלך.
כן אמר במדרש ]צ״ל ירושלמי סוטה פ״ה ה״ה[; ״באברהם נאמר ׳וכרוח עמו הבריח /ובדוד
נאמר ׳ולבי חלל בקרבי׳ .שאברהם כרת כריח עם היצר הרע ,ודוד עשאו חלל״ .רצונם
]לומר! כי אברהם הגיע לזאת המדרגה הנשגבה ,שגם בעת השתמשו כענינים הגופנים ,אשר
יש להיצר הרע והחאוה חלק בהם ,כמו מאכל ומשחה ודומיה ,היה ביכלתו להפשיט מחשבתו
מכל עניני החומרים להיות מעשיו אך לשם ה׳ בלבד; עד שכרת ברית עם היצר הרע לבא
עמו במלאכת הקודש להוסיף מחול על הקודש ,כענין :״וכוף את יצרנו להשתעבד לך״ .לא
כן דוד ,לא יכול בכמו אלה ,והיה מוכרח להפרד מן כל הנאות העוילם ,לכל ייתפש ברשת
התאוה וההנאה הגופנית כמ״ש ״עניתי בצום נפשי״ וחהלים לה ,ינ> ,״ברכי כשלו מצום" )חהלים
קט ,כל( .ועל זה אמר ״ולבי חלל בקרבי״ )תהליס קט ,כב( שעשאו חלל.
ע ל ההנחה הואת נאמר ,כי יגדל יותר ]מעלת[ המתענג בשבת ויו״ט לשם ה /מהמתעגה
ביום הצום ,אם שעושהו גם כן לשם הי .כי המתענג בשבת ויו״ט ,הלא לדבר זה יתאוה
גם הגוף וירצהו מאד ,והוא )הקלס> ]מקדים[ לעזרו ולתמכו על המצוה הזאת .כי בה יש חלקו
ומאכלו בריאה .ומי אשר ישים בריח ודלתים לסגור בעד כח תאותו עד שלא יתפעל בזה
משום הרגש והנאה גופנית ,רק הרגש רוחני נפשיי בעבור קיום מצות ה׳ לבד ,מעשה גדול
עשה כמעשה השלמים הגרים כארץ ״די מרורהון עם בשרא לא איחוהי״ )דניאל כ ,יא( .ראה
נא אמרם ״כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו מתענה השיעי ועשירי״ )מרמה
ח ע״ .(3מי לא יתפלא על המאמר הזה? והוא נגד השכל ,שינתן שכר להאוכל יותר מהמתענה?
עד שיהיה שכרו עבור אכילחו יום אחד כשכר תענית של שני ימים?
אכל הוא הדבר אשר דברתי .כי בתשקיף על הכליה הצום ,שעיקרו בהיותו בכוונה זכה
מיוחדת לשם ה׳ לבד .ולא כן באכלתו ,שדבר זה קשה ]הוא| להתיחד במחשבה בלי
פנייה הנאה גופנית אשר מוצא אותה בעל כרחו .כל לא מוזר לנזיר ,לעלות על במתי עב
טבע גופו ולהיות כבני עליון.
מאמר אהבת ה׳ ויראת הרוממות
םא
אחשוב בזה מ״ש בפרשת ראה ״חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך,
ושמחת לפני ה' אלהיך .כי מצות השמחה אשר נצטוינו כשלשה מועדים הללו,
שהם חג האביב ,וחג הקציר ,וחג האסיף .כאשר תביט במנהגי בני קרם ,אשר וכרם לא יוסף
עוד בארצות אזיא ואפריקא ,כן היה לעשות ימי משתה ושמחה בשלשה זמנים הללו ,אשר
כל איכר ,כל עובד אדמתו רואה ברכה במעשה ידיו ובזיעת אפו על האדמה ,ביחוד בעת
האסיף .אשר זה העת תנחמנו ממעשיו ומעצבון ידיו מעמל ידיהו .ומחכמת נותן התורה לצוות
על השמחה האלהית בזמנים הללו.
]ענק[ המועדים לשמחה מצד עצמם ,יובן היטב במשל .מלך אחד היה לו אוהב נאמן אשר
בחן את לבבו כי נאמן באהבתו בתמים ובאמת .ויחפוץ להראות אמתה אהבת אוהבו
השלמה לכל שריו ועבדיו ,התיעץ לבוא אל בית אוהבו לבקר פניו ביום שעשה אוהבו משתה
לבנו יחידו ביום חתונתו .האוהב הזה ,על כל השמחה העצומה אשר שמח אז ביום ההוא
בחתונת בנו אשר אהבו כנפשו ובשמחת לבו ,מרוב אהבתו את המלך אשר עלתה כפל כפלים
מאהבתו את בנו .ומרוב שמחתו בראית פניו יוחר משמחתו בבנו ובבל אשר ש לו ,נשכח
אז מלבו החתונה מכל וכל .וכל עיקר שמחתו נתעצמה אז ביחר עוז ,מהסבה אשר המלך
בביתו .ובזה נבחנה תמימת אהבתו בכור המבחן .כי גדול בעיניו אהבת המלך באהבח בנו
יחידו.
כן באהבת ה׳ את בני ישראל ,ויבחר להבחין גם גודל אהבתם את ה' ושמחתם בו יותר
מעל כל שמחה גופנית .ואם תגדל שמחתם הרוחניח בה׳ עד שישכח מלבם השמחה
הגופנית בקציר וכאסיף על כל גרנוח דגן ,אז יבחן שלמות אהבתם .וז״ש ״ידעתי כי ׳חג
הסוכות תעשה לך׳ מעצמך ,גם אם לא הייתי מצווך על ככה ,יען ׳באספך מגרנך ומיקבך׳.
ודרך בני אדם לשמוח ולעשות חג בזמן הזה בתופים ובמחולות .אבל אני מזהיר אוחך בל
תשמח בשמחה המדומה הזו .על אודות האסיף .רק ׳ושמחת לפני ה׳ אלוקיך׳.״
ו]ב[מדרש )שוחר טוב( ]מדרש שהש״ר א ,לא{; ״זה היום עשה ה׳ וכו׳ איני יודע במה
לשמוח ,אם בהיוס אם בהקב״ה? תלמוד לומר ״נגילה ונשמחה בך" .בו ובהקב״ה.
ר״ל כי במה שראינו כי היום אשר בחר ה׳ וציוה לשמוח לפניו הוא בכוונה בעת מיוחדת
לשמחה מצד היום בעצמו גם לולא הציווי; עד שיפול הספק אם לשמוח שמחה זמנית שהיום
בעצמו מיוחד לשמחה ,או שמחה מצד שציווה ה׳ לשמוח .אבל בעבור הספק הזה בחר ה׳
דוקא ביום ההוא כי בזה יבחנו השלמים .כי לא ישמחו מצד שמחה הזמנית רק שמחה בה׳
שציווה לשמוח .זה שאמר ״זה היום עשה ה'״ מה שעשה ה׳ לחג ולשמחה זה היום דוקא,
אשר גם היום מצד עצמו מיוחד לשמחה .הוא כי בזה יפול המבחן שנגילה ונשמחה בו לבד.
עד שמגודל התעצמוחנו בשמחה בה׳ תשכח מאתנו השמחה הזמנית )מוספת המלכי״ס :כי 1ה
המזמור מיוסל על ימי התג כמ״ש אמ״כ ״אסרו תג בעבותים״( .וזה המעשה הנרצה יבחנו בה השלמים.
כאשר שמעתי בנסיון העקדה .אשר רבים התפלאו מדוע הוצב הנסיון הזה לנס עמים .כי
מלבד שנמצאו מבני בניו אלפי אלפים אשר עמדו על המבחן הזה בעת הגזרה,
ומסרו עצמם ובניהם ובנותיהם לטבח ואבדון על דבר ה׳ וקדושתו .צא וראה מה שעשחה
האשה ושבעה בניה )גיטין Bע״ב( .עוד ישאלו מי בכל המון בני אדם אם ישמעו אזניו קול
דברי אלהים חיים בעצמו ולא ירוץ לעשות דברו? אמנם יען שעיקר הנסיון בהמצוה היה
סב
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
לבבו השלם וכוונתו המיוחדת לשם ה׳ ,מבלי התערב בו שום כוונה חיצונית ומחשבת פיגול
להנאת עצמו .הן באמת במה שרצה להקריב את בנו ולשחטו והיה מחשבתו בזה שלמה בלי
פניה אחרת ,אין זה מן הפלא כל כך .כי בודאי לולא לבעבור מצוות ה׳ למה ישחט ולא
יחמול על בנו יחידו? ואיך ימצא פניה להנאת עצמו בשחטו את בנו יחידו מחמד עיניו? אבל
עיקר הניסיון היה בציווי השני ,שאמר לו ״אל תשלח ידך אל הנער״ ,שבזה מן הנמנע שלא
יפול בלבו שמחה גדולה שהציל אח בנו מן אבחת חרב .וכמה קשה מאד שלא יתפעל בזה
מהנאת עצמו ושמחח לב הנעצב אל בנו .אבל ה׳ הבוחן חעלומח לב .ראה כי אברהם אבינו
עליו השלום לא נתפעל גם בזה ,מהרגש שמחה זמנית ממה שניצל בנו מן המות .כי היה
שוה לפניו ,כמו שתחלה בהעלותו אותו על מוקדה היה בכוונה מיוחדת בעבור מצות ה׳ לבד,
כן מה שהוריד אותו היה גם כן רק בעבור מצות ה׳ לבד ,בלי התערב כוונת עצמו כלל.
וזה הנסיון היותר גדול.
ולפי־ דעתי יש לפרש בזה מה שכחוב ״יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך
את יחידך )בראשיח כב ,ט!( ,שלא כפירוש המפרש שמוסב על מעשה הראשון ,שלא
חשכו מלהעלותו על העקדה .אבל לפי דעחי יכוין בו על המעשה השני שחשך ומנע מלשחטו.
ולא היה המניעה בעבור שיחערב עמו כוונה ושמחה חיצוניח מצד שהוא בנו יחידו ,אך עיקר
המניעה היה רק בעבור שמקיים גם בזה צווי ה׳ ומצותו במה שציוה ״אל תשלח ידך אל
הנער" )מ ,ינ> .זהו שאמר ״ולא חשכה" ומנעת אוחו במה שמנעתו מלשחטו על הכוונה
הנטפלת מצד ״את בנך את יחידך״ .כי ידעתי שהיה מחשבחך גם בזה רק בעבור מצותי
לבד .ובן יבואר מה שבחוב חחלה ״בי עתה ידעחי כי ירא אלהים אתה" <ככ ,יב> כי אני
ידעתי מצפוני לבבך כי לא חשכת אותו בעבור ההרנש שהוא בנך ויחידך רק ״ממני״ מפני
ציוויי לבד שציויחיך על ככה .בזה שמת קוטב כוונתך .ער שמשמחתך בקיום המצוה לא
מצאה שמחת הצלת בנך קן לה בלבך כלל לעשות במחשבתך שום התפעלוח כלל.
על הכוונה הנוכחית אמר ישעיה )נח ,יג־יל( ״אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי,
וקראת לשבח עונג לקדוש ה׳ מכובד .וכבדתו מעשות דרכיך וכוי .אז תתענג על ה׳״.
יאמר ,כי )»] (mקיים[ מצווח התלויות בשבת.
א׳ השביתה ממלאכה בו ,אשר על זה אמר ״אם תשיב משבח רגלך״ .ר״ל בל תהיה מניעחר
ממלאכה בעבור מנוחה ועונג בלבד .כי אז הלא למענך לא למען מצות ה׳ אחה שובת.
אבל העיקר שמסיבת השבת תשיב רגלך ממלאכה.
מצוה בי .היא מצות עונג להתענג בו בתענוגות בני ארם .ועל זה אמר ״עשות חפציך ביום
קרשי״ .שתעשה דברים אשר גם גופך חפץ בהם ,כי האכילה והתענוג ישתמש בהם
בכח החומרי ,אבל לא שתעשה אותם עבור חפץ גופך למלאות בטן ,רק ״וקראת לשבת עונג״,
שיהיה העונג בעבור השבת לא כעבור עצמך .ובזה ״וכבדהו מעשוה דרכיך ממצוא חפצך״.
מזה בעצמו מה שתעשה דרכיך והמצא חפצך תכבד את השבת במה שלא תרגיש עונג גופני,
רק עונג נפשי .״אז תתענג על ה׳' /כי אז לא יקרא שתענג עצמך רק עונג קדוש רוחני לשם
ה' המצוה בלבד ,״והרכבתיך על במתי ארץ״.
מעלה
זו נשגבה מאד ,לא יתהלל בה כל המתהלל .מעשה )מלאטתימ( ]דומה למלאך[ היא
לקדושי עליונים אשר נקשרו בקשר אמיץ בשרשם העליון ,ואת מלונם הארצי שכחו
מאמר אהבת ה׳ ויראת הרוממות
סג
עד שלא ירגישו בתענוג הגוף ולא יתפעלו בצערו .כן אמר רבי עקיבא כשהיו סורקים את
בשרו במסרקות של בחל והוא קורא כעת ההיא את שמע ,ושאלוהו תלמידיו על ככה .השיב
כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה ״מחי יבא לידי ואקיימנו״ )ברכות סא ע״ .(3ביאורו כי בהרגילו
כל ימיו לפשוט את נפשו מחומרו ,ולנטוש כל עניני ]ה[הרגשים הגופנים אחרי גיוו ,ההרגל
שב אצלו טבע עד כי לא הרגיש צער הגוף ולא ידע ממכאובו כלל .וכן אמר בבבא מציעא
בפרק השוכר )הד ע״ב> בר׳ אלעור בן רשב״י שבשעת לימות היה מצוה ליסוריו שיסורו ממנו.
ולא היה זה על דר!־ נם) ,אבל( ]אלא[ כי בעת למד בתורת ה /ותדבק נפשו ברוחניות לא
הרגיש להתפעל מצער החומרי כלל) .כמ״ש בב״מ פה ע״א על ר זייא ,ובשבת לף סח ע״א על רבא(.
מה גדול כח יעקב אבינו .עת שב לראות בנו החביב לו הנאבד לו ויתעצב עליו ימים רבים.
על כל השמחה האנושיח שהיה מתפעל זולתו בעת ההיא ,אמרו חז״ל ]מובא ברש״י,
בראשית מו ,כט בשם ״מדרש אגדה״[ כי בבוא יוסף אליו היה קורא את שמע ]ולכן לא
הפסיק כדי לנשק את בנו[ .ובהתקשר נפשו אז באהבת ה׳ כי רבה היא על כל אהבה גופנית,
שכח אהבת בנו ולא התפעל ממנה כלל .זה כור נאמן תוצדק בו האהבה השלמה אשר
בהמצאו שלם במבחן הזה ,אז ,לא זולה ]זה[ ,יקרא אהבת ה׳ באמה ואין ברוחו רמיה.
בי ]בענין[ האהבה ,אם ]אמנם[ תשתתף שם ]זה[ לכל אוהב את הדבר הנאהב אצלו,
ותחחלק במקרה בין רב למעט ,אוהב את שכנו ,את ידידו ,את אחיו את אשתו ובניו.
ועל כל אלה יגדל בטבע אהבת האדם את עצמו ,אשר בעת צר לו אז ישליך גם אהבת
אשת חיקו ובני בטנו מנגד עיניו ,ויחתור להציל אח עצמו .וגם באהבת האדם את עצמו ,הן
יאהב אח כלל גופו יותר מחלק מחלקיו .כי לבעבור הציל את כלל גופו יקטן בעיניו לקצץ
אחד מאבריו המעופש ונרקב לבל תתפשט המחלה בכולו .וכן כתוב באיוב ״עור בער עור
י
וכל אשר לאיש יחן בעד נפשו״ )איוב ג ,ל(.
ויותר מהם אל המשכיל אשר עיניו פקוחות ,הלא מן הראוי כי על כל אהבת גופו יוםיף
לאהוב את נשמתו ,כי זאת כל האדם אשר עבורו נברא אך לעובדה ולשמרה ,ואשר
אר היא הנשארת בביתו אחריו .וראוי שימסור גם את גופו ליהרג ולממיתים ,למען הציל את
נפשו לשום לה שארית כארצות החיים.
כן עוד מתנאי האוהב ה׳ האמיתי אשר באהבתו את הי ,גם את נשמתו יחן כופר בעבור
כבוד ה׳ ורצונו .ולא יקשה עליו גם )לי( ]אילו[ יצייר בלבו כי גם אחרית לא יהיה לו
בעולם הגמול ג״כ ,ויכרה מזה ומבא .גם באלה יבחר ]ו[בלבר שיגדל כח ה׳ על ירו .כן מצאנו
בדוד ע״ה ]ב [אמרם )סנהדרין קז ע״א> ״ודוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים״ .מלמד
שבקש דוד לעבוד ע״ז .א״ל מלך שכמוחר יעבוד עו״ג? א״ל מלך שכמוהי יהרגנו בנו? א״ל
מאי טעמא לא דרשת סמוכים? ״וראית בשביה אשח יפת תואר״ וסמיך ליה ״כי יהיה לאיש
בן סורר ומורה״ וכו׳ ]עכ״ל[ .וחלילה להעלות על הדעת שדוד בקש לעבוד ע״ג .אבל נדמה
בזה למה שמסופר ממלך אחד אכזרי אשר בפשע קטן אשר מצא בעבדיו היה דחו להמיתם
בלי חמלה .ויהי היום ושר המשקים הביא הכוס על השלחן ונשפך מעט ממנו בשעה .וכאשר
ראה כי נשתנו פני המלך על הדבר הזה ובערה בו כאש חמחו ,לקחו בשאט נפש וישפכנו
כולו על השלחן לעיני כל המסובים .וישאלהו המלך ״מה המעשה ת ה אשר עשית? הלא
עם בעבור מעט אשר שפכה בשגגה קצפתי עליך קצף .ואיך הוספת סרה? ודמך בראשך!"
םד
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
ויענהו לאמר :אדוני המלך ,כבר ידעתי ובחנתי את דרכך .כי לא תרצה לסלוח ,ועל הדבר
הקל אשר קרה לי בלא רעת ,בודאי תצוה להרגני .ומה יאמרו אז השומעים? כי בעבור חטא
קל הרגת ולא חמלת ,ותהיה לשמצה ולקלון .ומגודל אהכתי אותך חסתי על כבוד שמך בל
תהיה לבוז ולקלון ,ובכוונה הגדלתי החטא למען יצדיקו אח דינך אם תהרגני עתה ,כי נתחייבתי
מיחה מצד הדין .והמלך וכסאו יהיה נקי״ .כשמוע המלך אח הדבר הזה ,הוטב בעיניו מאד,
ויוסף לאהבהו ויגדלהו וינשאהו .כן דוד כאשר ראה כי נגזר עליו שיהרג עי׳י בנו ,וידע כי
בזה יתחלל שם שמים ,שיאמרו איך יתכן שמלך צדיק כדוד ע״ה) ,כי( ]אשר[ לא נמצא ]בו[
שמץ דבר ]רע[ אך כדבר אוריה החתי ,אשר עשה ]על כך[ תשובה כראוי ,יענש בעונש
הכבד כזה שיהרג מפרי בטנו? ואיך לא קיבלו בתשובה ]ה׳[ המרבה לסלוח?! על כן כרי
שלא יתחלל שם שמים התיעץ לעבוד ע״ג .ואז יצדיקו הבריוח אח דין העליון אשר הענישו
בעונש הכבד הזה מפני שעבד ע״ג .וזה שהם השיבו לו :״מלך שכמותך יעבוד ע״ג?״ והשיב:
״מלך שכמותי יהרגנו בגו?״ ובזה יחלוננו הכל על משפט הי .ועל כן אעבוד עבודת ע״ג כרי
להצדיק את דינו .והשיבו לו אינך צריך אה .כי בלא זה לא יתרעמו על דבר זה ,כי ידרשו
סימוכין שכן חויב להנושא יפת חואר שיהיה לו בן סורר ומורה) .מוסיף המלכי״ס :וכמדומה לי
שראיחי כן באיזה ספר(.
ראה נא עד כמה גדלה בלבו רשפי אש שלהבת יה ואהבתו לה׳ ,עד שהיה נקל בעיניו
שגם אחריה וחקוה לא יהיה ]לו[ בעולם הגמול מצד שיעבור עבירה גדולה כזו .וכל
זה כאין בעיניו עם מה שכבודו לעפר ישכן סלה בעשותו כדבר הרע הזה בישראל ,ובלבד
שיגדל כבוד ה׳ ויצדק במשפטו .זו גדר האהבה השלמה .ואשר תגביל ]פירוש המעתיק :תרכז
מול[ כל כחות נפשו אל הנאהב אצלו ,מבלי שישאר שום מקום שתחול בו אהבת זולתו,
מאהבת ממון או מאהבתו את אשתו ובניו או את עצמו ,בהיותם כולם בטלים תחת האהבה
העזה השלמה לה׳ .על זה נצטוינו בתורה ״ואהבת את ה׳ בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך״.
שתעלה אהבת ה׳ על אהבת נפשו ומאודו ער שכל אלה תשכחנה לפצו ,באהבת יוצרו עושו
וקונו.
לא יחעלם עתה מכל עין רואה כי האהבה הזאת מן הנמנע שתהיה בעבור שום תוחלת
תשלום גמול ,או הבאת עצמו נמשך ממנה .כי אם כן תהיה ״אהבת עצמו"; באהבתו
אח הגמול אשר יהיה לו מחירה ]היא[ הסיבה המניעחו אל האהבה הזאת ,וממילא היא יקרה
יוחר בעיניו מן אהבת הנאהב המסובב ממנה .בערך ]ש[הסיבה <הט( נעלה היא מן המסובב.
והגדל ]בעיניו[ אהבח עצמו מאהבת ה׳ )בעיניו( .ואין זה גדר האהבה השלמה אשר הנחנו
יסודה בהיפך זה ,שישליך גם את נפשו וכל מאודו מגגד עיניו ,בעבור אהבת ה׳ .ואיך יצוייר
נבטיח לו שכר חלף האהבה הזאת? אשר ראשון מחנאיה ]הוא[ שלא לבד השכר אבל גם
כל נפשו ומאדו כאין יהיו בעיניו נגד אהבח ה׳ וההדבק בו .הרי זה דומה כאב האוהב את
בנו יחידו כנפשו ופעם אחת <ב״הו> ]בזזוהו[ לסטים ויתנוהו אל בור השבי .ויקח האב את כל
אוצרותיו בידו ליתבם אל השוללים כופר נפש בנו .ואיש אחר ראהו הולך לפרות את בנו
ואמר לו כשתפדה את בנך מן השבי אתן לך שכר חלף הטוב אשר תעשה אגורת כסף
אחת ,הלא אך שחוק לרעיו יהיה המדבר כן .היעלה על הדעת שכעבור השכר הזה יתעורר
האב לפדות את בנו? בש]מעשה[ פדיון זה גדל בעיניו מצד' עצמו ,ער שכל הון ביתו נתן
בעדו .כן גדר אח מהות האהבה השלמה המלך החכם בשיר השירים )ח ,ז( באומרו ״מים
מאמר אהבת ה׳ ויראת הרוממות
םה
רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה .אם יתן איש אה כל הון ביחו באהבה
בוז יבוזו לו״ .יאמר :אחר שגדר שלמות האהבה הוא שתתפשט בעוצם כהה בנפש האוהב.
עד שגם מים רבים ונהרות וכל םכנח משברי ים ופחד מוקשי מות לא יעמדו כגגד אהבתו,
כי <בכל> ]למרות כל[ אלה ישליך אח נפשו מנגד מבלחי םור מחק האהבה .מעחה ״אם יהן
איש אח כל הון ביתו באהבה״ ,כשיחשוב לקנוח שלמוח אהבה זו בעד שכר ובצע הון יקר,
״בוז יבוזו לו״ .כי א״כ תהיה האהבה מגבלת תחת השכר ומסובבת ממנו ואין זה האהבה
השלמה:
םו
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
יראת הרוממות
האהבה הזאת ,לה אחות האומה מתאימה מלידה ומכטן ומהריון ,יתלכדו ולא יתפרדו ,והיא
יראת הרוממוח ״אשר על ידה שני״ <ע״פ בראשיח למ ,כח> כי יוצאת ראשונה בטבע.
כי בהכיר ]האדם[ את בוראו הכליה ההכרה וידע כי הבורא הנשגב מלא כל הארץ כבודו,
ועומד עליו חמיד כמ״ש )תהליס נח ,ח( ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״ ,הן אז תחרד נפשו חרדה
טבעיח מיראת ה׳ והדר גאונו ,יראת הרוממות והמעלה .וגם ירהיב בנפשו עוז ותעצומוח
להדבק בו לאהבה ,ולעשות רצון המלך הגדול הזה בכל חשק לבבו.
גם היראה הזאת הראשון מתנאיה שלא חהיה כעבור שום סיבה חיצונית מיראה עונש או
יסורים וכדומה .כי אז יבחן כי אין אחו יראה האמתיח השלמה .כי מחנאי היראה הזאת
שיירא מפחד ה׳ ומהדר גאונו .ואחר שה׳ שהוא מתירא ממנו על אופן הזה הוא נורא ונשגב
על כל המציאות ,ממילא מן הנמנע אשר בעת ]אשר[ יש אתו יראה זו הגדולה הימצא בלבו
יראה אחרה קטנה ממנה .האיש העומד לפני ארי טורף ושואג ,וכפשע ]ש׳ שמאליה[ בינו
לבין המות ,היצוייר שיירא אז מן הדבורה העומדת עליו ועוקצתו? אף שיירא ממנה בעח
אחר אם לא היה לפני הארי ,היראה הגדולה תשכיח ממנו את היראה הקטנה ממנה .כן
אמר החכם )״חונוה הלבבוח״ ,שער אהבח ה׳ף פרק חמישי( ״בושתי מיראתי אה אלהי שאירא את
זולתו״ .והמהירא מיראח העונש או זולתו מן המקרים הזמנים ,אין ספק כי אז אין פחד אלהים
לנגד עיניו .כן אמר ישעיה <;א ,יג> ״ותשכח ה׳ עושך ,נוטה שמים ויוסד ארץ ]וע״י כן| והפחד
תמיד כל היום מפני חמה המציק״ .כי לולא כן היה זה מן הנמנע.
כן אמר יעקב על זאח הכוונה :״אכן יש ה׳ במקום הזה ,ואנכי לא ידעתי״ )כראשיח כח ,טז>.
כי אחר שספר הכתוב כי יעקב התיירא בברחו מפני עשו ,מהי שלא היה ראוי לפי
שלמותו להעלות מורא חיצונית על ראשו מבלעדי ה׳ ויראתו לבדו ,כמו שבאר זה בהצעה
הסיפור "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חתה״ )בראשים כח ,י( שלולא פחדו ומוראו לא היה עושה
זאח לעזוב ארצו ומולדחו וללכת אל ארץ נכריה .שנית ,״ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש״
)מ ,יא( כי כל כך היה המורך בלבו עד שבבוא השמש לא ערב לבו לילך עור עד ימצא
עיר מושב ומקום ללון .אבל במקום הראשון שנמצא בעת בוא השמש נשאר על לינת לילה.
עם שהיה מוכרח לשום מראשותיו מאבני המקום ,מאין כר ומצע ומיטת ערש ,שכל אלה
יורו על גודל מורך לבו ויראהו ,אשר לא היה מן הראוי לשלם כמוהו .על כן הראו לו בחלום
״סולם המוצב ארצה" וכוי ,המשלשל בחבל המציאוה מעלה ומטה ו״מלאכי אלהים עולים
ויורדים בו״ ,כי אין נעשה דבר קטן על הארץ ועל השמים מבלעדי הסולם ההשגחיי הזה
אשר מלא את כל המציאות ״והנה ה׳ נצב עליו״ ,שעומר בהדר גאונו על יראיו .ואז הרגיש
בעצמו כי לא טוב עשה בהעלותו על ראשו מורא חיצוני ,לעומה היראה והפחד מלפני ה/
ומלך גדול העומד לפניו .ואמר "אכן יש ה׳ במקום הזה ואנכי לא ידעתי״ .שאם הייחי מכיר
הדר גאון ה׳ השוכן פה לא היה אופן שאירא זולתו .ועל זה "ויירא״ יראת הרוממוה ויאמר:
"מה נורא המקום הזה״ .ולאשר הרגיש בעצמו לחסרון מה שנתיירא מפני עשו ,בקש ״הצילני
נא מיד אחי מיד עשו״ .ולמה הוצרכהי לזה אם כבר הובטחתי על השמירה והצלחה? באר
הדבר ״כי ירא אנכי אוהו״ .וזה מורה לי כי אינני שלם ביראה ה /וההירא שמא יגרום חטא
זה לבטל ההבטחה <כמ״ש בברטת י ע״א( ועל זה אמר ״ויירא יעקב ויצר לו״ ,מצר זה עצמו
הצר לו על יראהו החיצונית מנשר ודם .כן התפאר דוד עצמו ״שרים רדפוני חנם״ )חהליס
מאמר אהבת ה׳ ר י א ת הרוממות
סו
קיט ,קסא> רוצה לומר שאינני מתיירא מהם כלל ,ולריק יעמולו כי יחשבו להפחית /כי זה מן
הנמנע אצלי ,יען "מדברך פחד לבי" )קיט ,קסא( .ואי אפשר להמצא אצלי יראה אחרה.
סוף רבר ,האהבה והיראה שתיהם רשפי אש להבת שלהבת בלב בעליהם לירא מן הנשגב
על כל .עת יזדמן לפניו אחת ממצות ה׳ אשר לא תעשינה ,חרדה ילבש מפחד האל
הנשגב אשר צוהו עליו ,ואיך ימרה מצוותו? ובעת יזדמן אחת ממצות עשה ,אז חדבק נפשו
באהבח ה׳ לעשותה בזריזות וחשק נפלא ,אבל בכוונה זכה ורוח נדיבה .לא שיסור מן העבירה
מיראת עונש או יעשה המצוה מחקות שכר .כי אז לפי מה שהנחנו יסוד מוסד ,יגלה בביאור
כי לא למד לאהבה אח ה׳ ואינו מתירא מלפניו .אחר שככר נמצא בלבו מקום יחול בו אהבת
שכר ויראה עונש.
מלבד כל אלה ,האוהב בעבור הטובה והגמול ,והירא בעבור הפחד והעונש ,לא יקרא "אוהב״
או "ירא״ אח ה ,אלא אוהב אה עצמו .ועל כן משתדל להטיב לעצמו או מתירא
מפני עצמו לבל יענש .וישתדל לדחות העונש מפניו כענין שאמר ישעיה )כט ,יג( ״ותהי יראחם
אותי מצות אנשים מלומדה״ .ר״ל מה שמתיראים אוחי אינו יראה אח ה׳ אבל היא יראתם
את עצמם ,ובעח סור מנגד עיניו פחד העונש איננו ירא את ה׳ .וכן בעת שאינו מקבל את
הטוב ואינו מצפה לגמול ,לא יאהבנו כמו שטען השטן על אשר שיבח ה׳ אה איוב בפניו
)איוב א ,ח( בהיותו ירא אלהים ,השיב ״החנם ירא איוב אלהים?" )איוב א >p ,ר״ל וכי יראה זו
חנם היא אצלו מבלי שום תקות גמול ופחד עונש? "הלא אתה שכח בעדו״ .וגם סיבת יראתו
]היא[ בל תמיר ממנו םוכח שלומו .״ואולם שלח ידך וגע בכל אשר לו אם לא״ ]על פניך
יברכך( .אז מדי תסיר סיבח היראה שלו שירא את ה׳ ]למען[ לבל ימוטו רגליו ,וכאשר כבר
נמוטו פעמיו בחוסר כל ער שאין לו להתיראות ]על העתיר[ מחוסר וכפן גלמוד ,אחר שבלי
זה אין מאומה בידו ,אז על פניך ״יברכך״ ]לשון םגי נהור[1
,
וע״י היראה על הבחינה הזאח יצא חטא אדם הראשון באכילתו מעץ הדעת .כשנשקיף על
טענה הנחש שאמר אל האשה )בראשית נ ,א־ג( ״אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל
עץ הגן .וחאמר האשה וגו׳ מפרי עץ הגן נאכל .ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא
חאכלו ממנו ולא תגעו בו פן חמותון .ויאמר הנחש וגו׳ לא מוח חמוחון״ .ויש לדקדק על
מה שאמר ״אף כי אמר אלהיט״ ,שחסר השלמת המאמר] :אמר המלקט :התשובה בהמשך
הדברים[.
בענין אזהרה עץ הדעת ,רבים אומרים שהיה עץ הדעה ממית כטבעו .ומה שאמר "פן
תמותון״ מצר ]שןיסבב לכם מיתה כאשר תאכלוהו .ורבים אומרים כי מבלי חקור
דבר אם יהיה העץ רע או טוב מצר עצמו ,כן הזהירו ורצה לנסותו .והן לטעם הראשון היה
ההפחדה ביראה מות ומשכלת הנמצא בו ,וכשהיה מקיים ]המצוה! לשמוע אל קול ה׳ על
האופן הזה ,היה זה דוקא על העץ הממית לבר .אבל אם היה מצוה אותם שלא לאכול
משאר עצי הגן שאין ממיתים בטבעם לא היו שומעים בקולו .וכן אם היו יודעים שעץ הדעה
אינו ממית נטבעו ,היו אוכלים ממנו .אבל אם היו שומעים בקול ה׳ מצר יראה הרוממות
לבד ,מבלי פחר עונש ויראת מוח ,אז אפילו היו יודעים שהעץ טוב לאכול בטבעו ,וכן אפילו
היה מזהירם על יתר עצי הגן שאין בהם שרש פורה מוח ומשחת ,ג״כ היו שומעים ונזהרים.
וזה הערמה הנחש לתהות על קנקנה] ,מה היא[ סיבת יראתה ומניעתה מאכילה עץ הדעה,
םח
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
מאחר משני האופנים הנזכרים :אם מיראת ה׳ או מיראה מות .ושאל אותה "אף כי אמר
אלהים לא תאכלו״ ,רוצה לומר הגם אם לא יהיה מוח בטבע העץ מצד עצמו ,ולא שום
סבה לשתמנעו לאכול ממנו רק מצד שאמר אלהים לבד לא זולת ,הרק מצד זה לא תאכלו
מכל עץ הגן? ועל זה אמר ״מכל עץ הגן״ .דאחר שאין דבר רע בהעץ לבד רק מצד שה׳
צוה עליו ,א״כ גם אם היה מצוה על כל עץ הגן היו שומעים לקולו? והשיבה האשה כי
לא כדברי הנחש שמניעתם מצד צווי ה׳ ,כי אם היה מצוום על כל פרי עץ הגן שאין בהם
משחת בטבעם ,באמת ״אכל נאכל״ .רק מ״עץ הדעת טוב ורע״ אמר לא חאכלו פן תמותון,
כי הוא ממית בטבעו .ורק מסיבה זאח נמנעו מלאוכלו .ובזה מצא ]הנחש[ מקום להסיר מלבם
םיבת יראתם ,להראוח שהעץ אינו ממית בטבעו .ובזה הצליח ,כי האשה לא חששה לצווי
ה׳ ואכלה ממנו.
וכן יקרה לכל הנמנע מעבירה מפני פחד עונש ,בסור הפחד מנגד עיניו )יסור> ]יפנה[ לעשוה
הרע בעיני ה׳ .וכן העובד על מנח לקבל פרם .בעת כי ידמה כי שכר לא יהיה לו חלף
עבודהו ,או שישקול כפלם כי כבד עליו עשיית המצוה יוחר מהנאחו מתקות גמול ]שיקבל
עבור[ פעולתה ,יניח מלעשוחה .כענין ״כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה"
)אכות ,הן .אמנם האוהב האמחי בו נמצא היפך מכל אלה .כי לא לבר שאינו עושה מעשהו
בשביל חקוה גמול ויראח עונש ,אלא אדרבא בבא יסורין עליו ישמח עליהם כעל כל הון.
כאשר ישמח החולה בסמים המרים בשיבטח שימצא בם רפואתו .וברבות עליו הטובה יפחד
ממנה מאד ,כאשר יפחד אדם מן היסורין היוחר קשים.
]אפר המלקט :בדנר־־ש דלהלן אמר הרב הםחכר ב״ארצות השלום־ ,סוף דרוש ז ,עט׳ ק־ם-קבדן.
וזה יצויר באחד משני פנים .במשל שר משרי המלך ,אשר מרד במלך והרבה לפשוע .ולא
]רי ב [זה שאין המלך מענישו .עוד נתן לו מתנוח רבות כיד המלך .האיש הזה מרעהו
בעצמו כי בן מוח הוא יחשוב בלבו אחה משחי אלה .או שהמלך חייב לחח לו המתנות
הגדולוח בשביל פעם אחד שעשיתי מעשה טוב לפניו ואינו רוצה להרגני טרם ישלם שכרי.
או כי יען שהחטא שלי גדול כל כך עד שלא שוה אליו אם יהרגני במצב העוני אשר הייתי
בו .על זה הוא מגריל אותי ומעשירני במחנות רבוח ויקר וגדולה כדי שחהיה מפלחי מאגרא
רמא לבירא עמיקהא .ואחד משני הפנים האלה יחשוב העובר מאהבה ,בראותו את עצמו
תחת שפעת הטובה וההצלחה ,בשומו על לבבו חובת הבורא המוטלת עליו אשר אין ביכלחו
לשלם גם אחד מני אלף ,מחשיב את עצמו תמיד לחוטא .וחושב את עצמו כי לבו לא נכון
עמו ,במה שמתרשל מלשלם החוב הגדול המוטל עליו ליוצרו וקונו) .אשר על הכוונה הזאת אמרו
מזה)ל ע״ב> שמשביעים את האדם" ,אפילו כל העולם אומרים עליך ״צדיק אחה״ ,היה בעיניך
כרשע״{ .כי עם ההשקפה את מי ולמי ,ובעבור מה הוא עובר ]את הין יראה שלא עשה
מאומה .ואם כן בבוא עליו הטובה ,ולבו מתפלא כדעחו נאמנה כי לא לבד שאינו ראוי לטוב,
אבל ההיפך ראוי הוא לעונש גדול על שלא עשה מסת עבודחו ]של ה׳ ן ועל קיצורו במלאכת
שמים .ועל כן ידמה אחד משני פנים הללו ,או שמשלמים לו רוב הטובות האלה ,חלף מעט
מעשיו הטובים שלא ישא מהם בעמלו לעה״ב ,כענין ״ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו״
)לכלים ! ,י( .אשר המליצו חז״ל )שגת ל פ״ב( מה שכתוב "טוב כעס משחוק" )קהלת ז ,ג( ״טוב
כעס שהקב׳׳ה כועס על הצדיקים בעה״ז ,משחוק שמשחק עם הרשעים בעה׳׳ז״.
וזח
מבואר היטב נמשל :מלך אחד היו לו שני עבדים .יום אחד עיר המלך דרך העיר,
מאמר אהבת הי ויראת הרוממות
סט
ששם דרים שני עבדיו ,למלחמה לקראת אויביו .והאחד נזדרז ויצא לקראתו בלחם ויין להשיב
את נפשו ,והאחר נחעצל ולא הכין מאומה לקבל פני המלך .ומשם הלכו שני אלה העבדים
עם המלך אל המערכה .ויהי בתוך המלחמה ,והמורים ]חיילי האויב המורים בחץ וקשת[ קרבו
לפני המלך .אז העבד אשר כבדו החלה במנחה ,לא די שלא קדם לפניו מגן וצינה להצילו,
אבל גם הוא נםתפח עליהם להרוג אח המלך .אבל העבד השני שם נפשו בכפו והציל את
המלך .כבוא המלר בשלום לביתו צוה לתח דורון להעבד אשר נקשר בקושרים להרגו .ולאשר
הצילו ציוה לחתו שלשה ימים בבית הסוהר .ויחמהו כל העומדים על כי זר מעשהו .להחיות
בן המות ולייסר את החי? אחר שלשה ימים ,ציוה להוציא אה העבד הנאסר ויעשהו משנה
למלך .ואת העבד אשר מרד בו ציוה להמיח .ויאמר אל העם אשר לפניו :ראו כי זה משפט
בצדק ובמשפט .כי זה העבר הגם שמרד בי לא יכולחי להמיתו מבלי לשלם לו שכרו על
הטוב אשר עשה לפני מרידתו ,להשיב את נפשי בצידה לדרך .וזה השני הלא נתחייב גם כן
עונש במה שנתעצל ולא הכין מנחה לקראת בואי .ועל כן קדמתי לשלם אה שכרו הקטן
כדי שאוכל להמיתו על מרדו בי .ולזה קדמתי להענישו על חטאו הקל למען יהיה נקי עתה
בעלותו על במתי ההצלחה.
ממילא הרואה בתחילה בעת שכעס המלך על העבד הנאמן וציוה ליחנו בביח הסוהר,
והראה פנים שוחקות אל המורד בתח לו מוהר ומתן ,אם לבבו יודע מה אחרית
אלה ,יענה ויאמר ״טוב כעס משחוק כי ברוע פנים״ אל העבד הנאמן ״ייטב לב״ .כי עלה
יעלה על גפי מרומי הגדולה .זה קוטב הישר אשר יסובו עליו הצלחת הרשעים ויםורי הצדיקים
בעה״ז .כמ״ש אסף )מהליס עג ,ב-ח> ״ואני כמעט נטיו רגלי וכו׳ כי קנאחי בהוללים וכו׳ ער
אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם״.
או באופן אחר יחשוב בלבו ,כי הרבה לפשוע כל כך ]עדן אשר נקל בעיני ה׳ אם יענישו
להורידו כאשר הוא עתה בשפל מצבו ,לזה גידלו ורוממו כדי שתהיה אח״כ ירידתו כפולה
ומכופלח ,מגבוה שמים לעומק שאולה .כי ידוע אשר יקשה מאד נפילת שר ונכבד ממעלתו
לשפל המדרגה ,משאם יפול אל המצב הזה איש רש ונקלה .עד שירידה האדם ממדרגחו
חחשב בערך ירידתו עתה ,ובערך מה שהיה בו קודם ידידתו .למשל :עשיר גדול אשר היה
לו אלף ספינוח בים ואלף כרכים ביבשה .ונפל עתה ממדרגתו עד שאין לו כי אם אלף דינרי
זהב .אה יקרא ״נופל ,איש בלחי מצליח״ בערך ]מול[ שהיה בו קודם .הגם כי נאמר על
איש אחר שהיה עני כל ימיו והרוויח פתאום אלף רינרי זהב ש״עלה על במחי ההצלחה״.
נאמר על זה ]האדם העשיר[ כי ירד במורד יען היה לו חחלה אלפים כערך הזה .אבל איש
עני שאין לו אפילו פח חרבה ,נאמר שהוא ״איש בלתי מצליח״ בערך שהוא בו עחה .והגם
שמיום היוולדו לא היה יוחר ]גם כן[ נאמר עלז "הוא גבר לא הצליח בימיו״ .וכל שכן בנפול
איש עשיר מופלג אל חכלית הנפילה שאין לו אפילו פת חרבה ,שזה יקרא ״נופל״ מצד שני
הענינים ,מצד הטוב שהיה לו חחלה ,ומצד הרע שהוא בו עתה.
כן מצאנו על הרוב כי יעוררו שני המצבים האלה בכל דבר אשר נשתנה מהיפוך אל היפוך
להגריל התימה ולהרבות החמהון כמו שכחוב ״איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" )איכה
א ,א> .״איכה היתה אונה קריה נאמנה״ )ישעיה א ,כא> .״השליך משמים ארץ חפארח ישראל״
)איכה ,3א( .הפליא להגדיל קצה הראשון אשר היה הדבר הנשתנה בו תחלה .במ״ש ״העיר
רבתי עם״ )איכה א ,א> .״קריה נאמנה״ )ישעיה א ,כא> .״השליך משמים״ )איכה ב ,א( .להשפיל קצה
ע
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
השני אשר הוא בו עתה "ישבה׳ /״היתה לזונה׳ /״השליך ארץ' /כי זה המבהיל הרעיון ומעורר
המבוכה .כן אחשוב על דברת נעמי ,בבואה בית לחם ״ותהום כל העיר עליהן ותאמרנה
הזאת נעמי? ותאמר אליהן ״אל חקראנה לי נעמי .קראן לי מרה .כי המר שדי לי מאד וכו׳
וה׳ ענה בי ושדי הרע לי" )רוח א ,יט-כא( .והשאלה מבוארת הלא בגי העיר אשר אמרו
בתמיהתם "הזאה נעמי?״ לא כוונו על שהיא עתה נעמי ,רק אמרו הזאת האשה שהיחה
מקדם בהיותה פה העירה נקראח בשם נעמי .ומה החשובה? ״אל חקראנה לי נעמי״ ,וגם
הם לא בקשו לחארה בשם זה עתה .אולם לפי דברינו בהשכל ]היא[ השיבה מלים .כי המון
העם הגם שראו כי נעמי ירדה מכבודה הראשון ,אל מות בעלה ושני בניה ,עדן לא ידעו
שירדה כל כך פלאים ער קצה האחרון .ועל כן לא חמהו על נפילחה עתה שהיא בשפל
העוני ,רק על ערכה הקודם .שלעומח רב הגדולה שהיה לה תחלה .ראו כי ירדה ממדרגתה,
וע״ז שמו למטרת דבריהם ״הזאת נעמי?״ הלא היא נעמי שהיתה בת מלך כבודה תחלה,
ומה היא עתה לפי ערכה הקודם? ממילא לפי דברי העם לא היה אפשר לקרות לה עתה
שם ״מרה׳ /רק בערך עח שהיחה שמה ״נעמי .וע״ז השיבה שלא כן הוא .רק ״אל חקראנה
לי נעמי ,קראן לי מרה״ .ר״ל אפילו אם לא תקראו לי והזכירו שמי הקורם שהיה שמי נעמי,
מכל מקום הוכלו לקרוח לי מרה .וערך הכתוב ]כך[ :״גם אם אל תקראנה לי נעמי .מכל
מקום קראן לי ״מרה״ .כי נפלתי כל כך פלאים עד שאין צריך לחשוב ידידתי בערך הטוב
שהיה לי החלה .אלא אפילו אם כל ימי הייתי עניה ומרודה כמו שאני עתה .ג״כ הנני נקראת
״מרה״ ]עד כאן הוכן דבריה[ .ובארה הטעם "כי המר שדי לי מאד״ בתכליח המרירות.
וכן
אמר ״זכרה ירושלים ימי עניה ומדוריה ,כל מחמדיה אשר היה מימי קדם״ )איכה א ,ן(.
שמקונן כי מלבד המצב ה pוהעוני אשר ירושלים בו עתה ,עוד תגדל ביתר שאת יען
הזכור בו כל מחמדיה אשר היו מימי קדם .ובזה הוסיף׳ לדאבה.
ובזה פירשו המפרשים מה שאמרו "כל המצר לישראל נעשה ראש״ )גיטין נו ע״ב> כי מאשר
בהצרתו לישראל חטאו גדול מנשוא ועונשו קשה מאד ,על כן מגביהו ה׳ למעלה ראש
כדי שתהיה )מעלתו( ]נפילחו[ מרום מעלה זו כפולה ומכפולח .זה נראה חזון עובדיה לאדום:
״אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שמת קנך משם אורידך ,נאם ה״׳ )א ,ל( .ר״ל אם חראה
כי עלית למעלה ראש עד רום שמים וכוכביהם ,אל תחשוב כי היה זה בעבור תגבה וחגרל.
לא כן ,אך למען אשר משם אורידך .כמי שרוצה להשליך אח המחויב מוח להמיתו במורד,
מעלהו להר גדול להפילו משם ותשבר מפרקתו וימות .וזה שכתוב ״אז יאמרו בגוים הגדיל
ה׳ לעשוח עם אלה .הגדיל ה׳ לעשות עמנו היינו שמחים״)חהלים קט ,כ<( .ר״ל באחרית הימים
עת יראו בשוב ה׳ שיבח ציון ,כי אז יפלו ממרום קנם ולא יוסיפו לקום ,יכירו וידעו כי מה
שהגדיל ד׳ לעשות עמהם והראה להם פנים שוחקות להרים קרנם בעת שהצרו לישראל לא
היה בעבור כי חפץ בם .אבל עם זה בעצמו הגדיל לעשוח עם ישראל בהראותו גודל אהבחו
אותם ער שלא רי לו במה שיוריד את צריהם ממצב השפל ,עד שיגביהם ]למעלה! למען
תהיה ירידתם עד שערי מוח .זהו שאמר ״אז יאמרו בנוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה״ ,מה
שהגדיל ה׳ לעשות עמנו להרים אותנו עד שהיינו שמחים ,זה היה בעבור נקמה עמו כדי
שיוכל לנקום נקמתם בירידה כפולה.
וכן יחשוב העובר מאהבה ,כי מה שה׳ מגביהו בעולם הזה והוא אינו כדאי ,אין זה כי אם
כדי להשפילו על דרך ״לפני שבר גאון״ )משלי סז ,ע!> .וממילא הגדולה הזאה היא השפלה
מאמר אהבת ה׳ וידאת הרוממות
עא
בעיניו .והוא אצלו חנופת יסורים קשים ,כמשל שר גדול שנתחייב מיחה ועשו לכבודו חרב
של זהב למען לא יומח ע״י חרב של בחל כאחד מדלת העם .באמת הכבוד המדומה הזה
סער בנפשו מתחולל .כי סר אליו מר המוח ,וטובה היה לו למוח ע״י ברזל מלוטש ,שנוחה
מיתתו מע״י חרב של זהב .ממילא אם השר הזה יתהלל עצמו בהכבוד הזה ,חרפה חחשב.
כי יתהלל בהוותו .וכן הוא אומר ״ויבטח ברוב עשרו ,יעוז כהותו״ )מהליס נכ ,ט(.
ובזה יש לפרש דיבור נעמי הנ״ל בררך אחר .כי נעמי כראותה איר ידדה פלאים ,הבינה כי
גם רב הטובה שהיה לה החילה לא היה אלא כדי להענישה שחגדל ירירחה כפלים,
על דרר ״לפני שבר גאון״ )משלי טז ,יח> .וממילא על ההנחה הזאה גם בעח שהצליחה לא
יצדק לקרוחה בשם ״נעמי' /כי הנעימות הזאת ימר לה מר ,אחר שהיה על )הכלית( ]מטרה[
להגדיל כאבה בעח רדהה .וזהו שאמרה "אל חקראנה לי נעמי״ ,ר״ל אל חאמרו שתחילה
הייתי נקראת נעמי ,בעח שהיה הזמן מצליח עמדי .רק ״קראן לי מרה" ,גם על זמן העבר
היה לכם לומר ״הזאה מרה?״ .כי צוף ההצלחה היחה מסוכה בחמה ההשפלה הכרוכה
בעקבה .וז״ש ״המר שדי לי מאד" .שע״י שהיה לי עושר תחלה ,המר לי מאד וצערי כפול
משאם הייהי במצב הזה מעה נולדתי עד עתה .ועל זה אמרה ״כי ה׳ ענה בי״ ר״ל ]יהו״ה[
הוא מרח הרחמים שהראה לי פנים שוחקות ענה בי" ,לשון החראה החרה ב /שסוף הגאון
שבר ,וקץ הגדולה ירידה.
זאת לא זאח כי גם אם יניא השלם אח לבבו מלחשוד הצלחחו בכמו אלה ,שידמה טובח
הבורא עליו למען הרע לו באחריחו .מכל מקום על הרעיון הזה אשר יהיה לטוטפה
בין עיני השלם ,לידע כי עד כאן לא הגיע לשלש ולרביע מ]לקיים[ חובה עצמו נגד הבורא
והוא בפני עצמו כאילו הרבה לפשוע .הנה באופן זה .גם )לי( ]אילו[ יונח בלבו שהטוב אשר
ייטיב ה׳ לו הוא יהיה לעולם ,ולחכליח טוב ,מכל מקום יהיה בעיניו כסילון ממאיר ,כי כסחה
כלמה פניו .כי כן בארו החוקרים כי הדבר היוחר קשה על האדם .הוא אם יקבל טוב וחסד
מאדם אשר הוא גמלהו הרעה ,כי אז יבוש ויקוט בפניו ,איך ישא פניו ״ובהית לאסחכולי
באפיה" )עיין רמח״ל ,״לעס חנונות״ ,ססקא יח .״קל״ח פמהי חכמה״ ,פחח ר :ע״פ ירושלמי ,ערלה פ״א ה״ג(.
כי חטאחו לנגד עיניו כי הוא לא כן עשה .כמו שאמר שאול לדוד "צדיק אהה ממני .כי
אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה" )שמו״א כל ,יזו.
וכן קרה לפני מלכי חסד בבקשם להנקם מאויביהם המלכים אשר צררו להם בנכליהם ונחפשו
בידים .העונש היותר קשה הוא מה ששמו אותם להיות מאוכלי שלחנם .כי בזה בעצמו
ירו חץ בלבם ,להזכיר את אשר הרעו המה מקודם .על זה אמר ״לך ה׳ הצדקה ולנו בושת
הפנים״ )לניאל ט ,ז! יש מזה כעצמו שאתה עושה עמנו צדקה .מה שאין אנחנו ראויים מצר
מעשינו .לזה מזה בעצמו ״ולנו בושת הפנים כי מרדנו בך״ )ע״פ דניאל ט,נ .0וידענו שאין אנו
ראוים לכל הטוב ,על דרר שאמר החכם" :אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו׳ כי גחלים
אהה חוחה על ראשו וה׳ ישלם לך" )משלי כה ,כנ> .יאמר כי יש מחנקם מאויבו במה שהוא
מתנקם ממנו ועושה עמו רעה ,ויש מתנקם במה שמאכילו ומשקהו בעה רעבונו .וזה יחרץ
מעשיו בשתים .א׳ כי זו הנקמה היותר גדולה כי בזה רומה בעיני המקבל טובה תחת רעה
אשר עשה ,הוא כאלו חוחה על ראשו גחלי אש .וזאת שאם יתנקם ממנו במה שיעשה עמו
רעה יהיה בידו עון .ולהיפוך ,בעד נקמה זאח ]של ההטבה[ עוד יקבל שכר טוב בעד הטוב
אשר עשה .וז״ש ״אם רעב שונאך״ לא תתנקם ממנו במה שתניחהו למות ברעב כי אז יהיה
עב
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
בך חטא .רק אדרבא האכילהו לחם והשקהו מים .כי בזה בעצמו תעשה פרי כפלים .א׳ כי
גחלים אתה חותה על ראשו בזה .זאח שנית וה׳ ישלם לך.
ועל זה אמר ״וירעה עם לבבך כי כאשר ייסר איש אה בנו ה׳ אלהיך מיסרך וכו׳ כי ה׳
אלהיך מביאך אל ארץ טובה" )לבדם ת ,ה-ז> .יאמר :אם תרע להבחין גורל חובתך אל
בוראך והבקר בסך מעשיך הטובים ,כי באין נחשבו לפני הגמול הגדול המוטל עליך אשר לא
שלמה אפס קצהו .אז הדע כי מה שה׳ מביאך אל ארץ טובה הם היסורים היותר גדולים.
)מוסיף המלבי״ס :ובזה יש לפרש מה שאמרו :״לו ]כלומר :הלואי[ ישטמנו יוסף״ וגו /כראשית נ ,טו( .ובזה נראה
לבאר מה שכתוב "כה תאמר לבית יעקב והגיד לבני ישראל ,אתם ראיחם אשר עשיתי למצרים
ואשא אהבם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי .ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וכו׳ .והייתם
לי סגולה מכל העמים וכוי .ואתם תהיו לי ממלכה כהנים וגוי קדוש ,אלה הדברים אשר
תדבר אל בני ישראל״ <שמומ יט ,ג-ו> ,ופירש״י ״כה חאמר לנשים ועמי ה א pאמירה רכה,
ולבני ישראל הגדולים שבהם חאמר דברים קשים כגידין״ .וזה יפלא ,כי כל הדיבור הנוכחי
מלא דברים רכים כדבש צופים ונופת .ואיה הדברים הקשים כגידים אשר לא מצאנום על
ספר?
אולם נדמה בזה לעשיר שעבר ממקום למקום וראה שני עבדי לסטים בדרך ,ויחמול על
נפשם ויפרם מיד בעליהם ,ויקנם לו לעבדים .ויאמר אליהם :הלא תזכרו כי שניכם
רוצחי נפש הייתם ושורדי ליל ,ואני חמלחי עליכם והבאתי אתכם תחת קורחי לחסות .״ועתה
אם שמוע תשמעו בקולי ,ושמרחם אח בריתי" ,תהיו לי סוכנים מושלים על כל משק ביתי.
האחד מהם היה כסיל וישמח על דברים האלה .והשני שהיה חכם ,ירדו הדברים אל חדרי
בטנו כמדקרוה חרב .ויאמר ״איך אשא פנים? והוא לקחני מביח הלםטיוח שאעבוד עבודה
נכבדת מאח להיות סוכן נאמן באוצרות ארוני ומושל על ביתו?״ .ממילא דיבור הזה בעצמו,
בעיני הכסיל היו דברים רכים ,ובעיני החכם היו דברים קשים כגידים .כן מה שהזכיר כאן
שנשא אותם על כנפי נשרים ממצרים )שמות יט ,ל( ועד הנה ידוע כי יען שהיו משוקעים
בגילולי מצרים וככל חועבח בני חם ,עד שאם היו מתמהמהים עוד החח סבלוח מצרים היה
קשה לפדותם ,כי היו יוצאים מדחי אל רחי .ועל כן מיהר ה׳ לדלג הקץ ויוציאם בחפזון חיש
קל על כנפי נשרים להביאם תחח צל כנפיו .מעתה במה שהזכיר למו ימים עברו ,אשר נתגאלו
בתועבות מצרים ,והוא מיהר לפדותם משם ,ומבטיח להעלוחם על כל גוי ולשון; הן לנשים
ולעמי האחן היה זה אמירה רכה ,אבל לאשר להם לב מרגיש היו אלה דברים קשים מאד.
כי בושו בעצמם לקבל הטוב הגדול הזה ,והם יודעים כי אינם ראויים לכך .ואיך יקבלו טובה
חלף הרעה אשר עשו?
על ההנחה הזאה ,אחשוב כי גם בענין העונשים יהיה חילוק לפי זה בין העובדים מאהבה,
ובין העובדים מיראה .וזה ,כי העונשים הבאים מאח הבורא הם על שני פנים ,א׳ יסורים
הבאים בעבור החטא העבר ,למרק אח החטא שכבר עשהו ,ויםורים אלה טובים מאד ,כי
הם סמים מרפאים חלאת החטא אשר הרבה חלי ומכה טריה בקדושה הנפש .ועל ידי חיסורים
יעלה ארוכה לה לרפאותה ,ולהשיבה אל איתנה כבראשונה וחטאחו תמחה .ישמח בהם השלם
כאשר ישמח החולה בסמים המרים ,הבאים למזג כחות גופו על קו הבריאות .אמנם יש
יסורים אחרים הבאים על האדם לא לבעבור פרעון העון רק להתרות בו על להכא שלא
יחטא ,או להזהירו שישוב בחשובה .יסורים אלה רעים מאד ,כי <ל] 0אילו[ היה ממהר לשוב
מאמר אהבת ה׳ ויראת הרוממות
עג
היה בידו לדחות חיסורים מעליו ,ולחנם )הוסר( ]החייסר[ במכוח אכזריות .והרי זה כמי שחייב
למלך המס הקצוב עליו ,והמלך שולח אליו נגישה של אנשי חיל ,שיאכילם וישקם עד ישלם
החובה .הנה מה שמוציא הוצאות לאכילם ולהשקותם הוא לחנם ,כי בזה לא יפטר מן החוב.
ואם ימהר לשלם המס הסור הנגישה .אבל מה שמוצא לשלם המס ישמח בו מאד ,בי בזה
נפטר מן החוב.
והנה בבוא יםורין על האדם ,ורוצה להכיר מאיזה מין הם ,אם לפרעון העבר ,או להחזירו
בתשובה ,הבחינה בזה הוא מדרך העולם .מלך שמרדה עליו מדנה ,והוא רוצה לכובשה
ולהחזירם בתשובה מרעתם ,אזי כל עור שהמלך רחמן יותר ,כן שולח עליהם שר צבא יוחר
אכזרי .כי אס ישלח אליהם שר רחמן ולא באכזריות המה ילחם בם ,הלא יארכו ימי מרידחם,
וכן יוסיפו חטא על פשע ער שיגדל אחר כך עונשם מנשוא .אבל אחר שנכבשה המדינה
ושבו להביא צוארם תחת עול המלך ,ושולח שר צבא לייסר אח המורדים בעבור העבר ,אז
אם המלך רחמן שולח אליהם שר רחמן ,דאחר שהמרד כבר חלף עבר ,אף על פי שמוכרח
להענישם על העבר כי כן הדת והמשפט ,מכל מקום אם השר יתנהג עמם ברחמים וימחל
לקצתם ,גם המלך נוח לו בכך כי אינו חפץ ברעתם .וכן הענין הזה .הימורים הבאים להחזירו
בתשובה באים ע״י ציר אכזרי ובחמה עזה ,צו לצו ,קו לקו ,וזה ממדה הרחמים ,כדי שימהר
לשוב מרעהו ,ולא יוסיף פשע על פשע .אבל יסורים הבאים למרק החטא העבר ,באים על
ידי ציר מלא רחמים ,ובלאט כי אל רחום וחנון הוא ומרבה לסלוח.
וזה נראה ההבדל בין קללות שבחורה כהניס ]םוף ספר ויקראן ובין קללות שבמשנה תורה
]פ׳ הבוא( .שהקללות שבמשנה תורה הם קלים מהקללות שבתורה כהנים ,כמ׳׳ש במדרש
)מדרש תהלים ,פרק ו ,פסוק ״אל באפך תוכיחני״( .משל לאדם שכעס על בנו ונשבע לזרוק בו אבן
שוקל מאה לטרין ,מה עשה? חילקו לחלקים קטנים וזרק בו אחה אחמ כדי שלא יוזק.
]וממשיך המלבי״ם־ !.וכן משה עליו השלום ,חילק אח הקללות לצ״ח כדי שלא יגועו תחת
ידי העונשים התכופים זה לזה .והוא כי הקללות שבתורת כהנים כלם באוח להחזירו בחשובה,
כמ״ש ״ואם לא תשמעו לי ולא תעשו וכו׳ ואם ער אלה לא השמעו לי ויספתי ליסרה
אתכם״ )ויקרא מ ,יד-יח(] .מלשון ״עתיד" ן מבואר שבא לכופם על התשובה ,ולוה באו באכזריות
וחכופות אחת אל חברתה כרי שלא יארכו ימי מרידתם .אבל קללות שבמשנה תורה באות
למרק חטא הקדום .כמ״ש ]בלשון ״עבר״[ ״החת אשר לא עבדה״ וכו׳ )לבדם כת ,מז> ,וכן כל
הפרשה הוא על דרך זה .לזה נאמרו על ידי משה רועה רחמן ,שחילק אותם לגזרים כדי
שיוכלו לשאחם.
ומה נראה לפרש מה שאמרו ] ח ר א ״מזמור לרוד בכרהו מפני אבשלום בנו״ ,קינה לתר
מיבעי ליה! אר״ש בן אכישלום משל לאדם שיצא עליו שטר חוב .קודם שפרעו היה
עצב ,לאחר שפרעו שמח .אף כן דוד ,כיון שאמר לו הקב״ה הנני מקים עליך רעה מחוך
ביחך היה עצב .אמר שמא עבד או ממזר הוא רלא חיים עלי ,כיון דחזא דאבשלום הוא
שמח .אמר סתם ברא חיים על אבא משום הכי אמר מזמור״ )ברטת ו עי׳ב .וסיפא סל המאמר הוא
בגליון מסורת הש״ס בצד הגליון( .וכבר עמדו המפרשים איך אמר ״סתם ברא חיים על אבא"? הא
הנסיון מכחיש זה ,שהרי ראה שלא חס עליו ורצה להורגו .אמנם דוד כאשר ראה חיסורים
הבאים האלה ,אם היה יודע שבאו לפרעון החוכ של החטא העבר בודאי היה שמה בהם,
כי בזה סר עונו וחטאתו הכופר .אבל הוא דאג לנפשו פן לא באו רק להחזירו בתשובה .וזה
עד
אוצרות
המלני״ם
גדולי ישראל
הורע בעיניו מאד .כי אם היה חוזר עד הנה כראוי לא הוצרך לכך .ושם לפניו הבחינה הנ״ל.
שאם מה שאמר לו הקב״ה ״הנני מקים עליך רעה מביתך״ היה עבד או ממזר שהוא אכזרי
בטבעו ,היה יורע שהוא כדי להחזירו בתשובה אבל כיון רהוא אבשלום ,אמר הא סתם ברא
חיים על אבא בטבע .ואיך שלחו ה׳ על זה ,פן ירחס עלי? דהא הבחירה חפשית .ומזה ידע
שהוא לפרעון החוב העבר ועל זה אמר מזמור .ועל זה הפס המשל :משל לאדם שיצא עליו
שטר חוב שהנגישה שבאה עליו ,קודם שפרע הוא מחעצב עליו אבל אחר שפרע היה שמח.
ומעתה אומר .כי במין חיסורים הבאים כדי להחזירו בחשובה .יברלו בהם העובדים מאהבה
מן העובדים מיראה .כי כאשר ייסר איש את בנו לנחוחו בדרך טובה .כן תוכחח
ה׳ אל ברואיו .והן האב כשיש לו בן חכם ורוצה להשריש כלבו חשוקח הלימודים ולהטוח
לבו אל מוסר אב ואל דרך הישר ,היה מראה לו פנים שוחקוח ומגדילו על כל בניו ,כדי
שבזה יתן אל לבו טובת אביו ואהבהו .ויבוש בעצמו <מבלמי עשוה( ]אם לא יעשה( רצונו .
אבל אם יש לו בן כסיל ,אז בהיפך מראה פנים זועפוח ומעבירו בכל יום חחח שבט מוסר,
למען יירא מפני זעמו ויקח מוסר אב .וכן העובד מאהבה כשירצה ה׳ להטותו אל התורה
ודרך הטוב מוריק לו ברכה וטובה .כי בזה ישיב אל לבו דרכי ה׳ ויבוש בפני עצמו ,אשר
הוא יודע כי הטיב מעשיו ]רק[ כל עומח טובת ה' עמו .ויוסיף אומץ ,כענין שאמר ״יספה
לגוי ה׳ ,יספת לגוי נכבדת״ )ישעיה כי ,כוו( .אבל להעובר מיראה מעביר תחת שבט היםורים
כדי שעי״ז יירא מפני העונש וישוב אל דרך הטוב.
ביה נראה לפרש מה שבחוב ״ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה .אח הברכה אשר
חשמעו וכו׳ והקללה אם לא תשמעו״ <7בריס יא ,כו-כז( .והמפרשים דקדקו למה בברכה
כתב ״אשר תשמעו״ על העהיר .ובקללה כתיב ״אם לא תשמעו״ על העיר .אולם יען כי
הקללות של תורת כהנים הם יםורים להחזירם בתשובה על העחיד .ומשה לא חזר ]על[
הקללות האלה במשנה חורה ,כי הקללות שאמר הוא ,הוא כדי למרק חטא העבר כנ״ל .כי
משה דבר לעומח העובדים מאהבה .שלהם לא יפקוד בשבט מוסר למען ישמעו בעחיד בקול
הי .כי אדרבא למטרה זאת מרבה להם שפע ברכה ושלום .שעי״ז יתנו אל לבם לשמוע בקול
ה׳ .נמצא להעובדים מיראה .יש שני מיני קללות ,על העבר ועל העתיד.
אבל משה לעומת הקללה להזהיר על העחיד להחזיר בתשובה נחן להם ברכה .וז״ש ״ראה
אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה״ .רק קללה אחח .וחמורת הקללה השניח ,אני
נוחן לכם ברכה וז״ש ״ראה אנכי נוחן לפניכם היום ברכה וקללה״ .ומפרש את הברכה ״אשר
תשמעו״ על זה שתשמעו בעתיד תקבלו ברכה שעל ירה תוסיפו אומץ בעבודת ה׳ .והקללה
רק אם לא חשמעו אז בהכרח להביא קללה לתקן חטא הקדום.
יראת הרוממות תקל יוחד על החכם מעל הכסיל; וכן תקל יותר על הנביא שרואה עין
בעין כבוד ה׳ ,ועל זה אמרו ״אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? וכו׳ אין ,לגבי
משה מילחא זוטרתא היא״ )במות לנ ע״ .(3כי משה השיג עצם הכבוד העליון .וזה נקל הוא
שיירא מן המלך מי שמכיר את כבודו ואת גדלו .אבל ביראה העונש יהיה להיפך שיותר נקל
להכםיל שיירא מהעונש ,מהחכם שיכול ליתן בלבו אמתלאות לעבור ולא יירא.
הנביא
)ירמיה ה (» ,מוכיח לישראל ללמוד קל וחומר שהים אין לו לירא מעונש ,ואעפ״כ
אינו עובר אה החול ,מפני יראה הרוממות .ואחם יש לכם לירא מעונש ,ואחם
עה
מאמר אהכת ה׳ רראת הרוממות
עוברים דרכי ה׳ .כדרך שאמר בישעיה )כג ,ל( ״כי אמר ים מעוז הים לאכזר לא חלתי״ ,עיין
רש״י שם .והגה העונש שגי מי1ים .או עונש או על כל פ1ים מניעח הטובה .זה שאמר ״האוחי
לא חיראו? נאום ה׳ .אם מפני לא החילו?" )ירמיה ה ,כב> על שני היראוח הלא למדו קל
וחומר .״אשר שמתי חול גבול לים וכו׳ והמו גליו ולא יעברנהו״ .שאף שרוצה לעבור ,אינו
יכול מיראה הרוממות .״ולעם הזה היה לב סורר ומורה ,סרו וילכו״ )ירמיה ה ,כג( .היפך הים
שיש לו לב םורר ורוצה לעבור ואינו עובר ,והם סרו וילכו .״ולא אמרו בלבבם :נירא נא אח
ה׳ אלהינו ,הנותן גשם יורה ומלקוש בעחו וכו׳ עונוחיכם הטו אלה״ )ירמיה ה ,כל-כה( והיה
לכם לירא ממניעה הטוב על כל פנים:
]המשך הדרשה לא מצאנו[
1
עו
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
מכאן ואילך קטעי פירושים ודרושים לפסוקי קהלת ,ממה שנמצא
כסוף םפר ״ארץ חמדה״
)מהל׳ קמא(
ידעתי כי כ ל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אץ להוסיף וממנו אין
לגרוע וגוי) .קהלח ג ,יל(
כל מעשה ידמה להפועל ,וה׳ שהוא פועל שלא בלי השתנות כן יחוייב שמעשיו יהיו בלי
השתנות .כי כל השתנות מורה שחסר או יתר בו דבר׳ יע" ייך שישתנה .ומעשי ה׳
לא יחסרו ולא יוסיפו .וא״כ הלא מהראוי כי מעשה ה׳ יהיה לעולם לנצח ,יען כי עליו אין
להוסיף וגוי .אבל התשובה כי הפועל העושה דבר שעיקרו בעבור עצמו צריך שלא יחסר כל
בו ולא יעדיף ,אכל אם הדבר רק הכנה אל דבר אחר ,ממילא אין מקפיד אם לא יהיה הדבר
כשלימוח ,כל שהחסרון הזה אשר באמצעים יחן שלימוח בהתכלית העיקרי .ואחר שעיקר
תכלית הבריאה היא היראה הנוחנת שלימוח לנפש ,ואי אפשר שיהיה יראה ה׳ וכח הבחירה
אם לא חהיה הבריאה חסרה ,ושמצד החסרון צריך לשלימוח ,ונמצא הבחירה וכח המכריע
אם להימין או להשמאיל ,לזה נמצא חסרון .וז״ש שמזה מוכח ש״אלהים עשה שייראו מלפניו״:
כ
צ
ושבח אני א ת המתים שכבר מתו וגו< /שם לP ,
הנשמה הבאה לעוה״ז לעבוד עבודת ח׳ ,עיקר תכליתה לשוב אל ביה אביה כנעוריה .ולא
החיים הוא העיקר ,דאדרכה אנו רואים כל שהאדם חי יוחר הוא מהקרב אל
המיתה ,ומוכרח שהוא עיקר התכליח )0ה יבואר מה שאמרו )ביטח יז ע״א( ר״מ כשהיה מסיים
ספרא דאיוב אמר "סוף ארם למות״ ,שעיקר התכלית הוא המיתה .והראיה ]לזה ,כי[ ״הכל
למיתה הן עומרין" .ואם היה החיים התכליח ]האחרונה[ ,למה אין מ; שיגיע אל התכלית
הזה? ולזה "אשרי מי שגדל בחורה ונפטר בשם טוב ובו׳ ועליו אמר שלמה טוב שם משמן
טוב"] .עכ״ל הגמרא | .ראם היה עיקר החכליח קיום הגוף ,לא היה האדם מהקרב בכל עח
אל המוח .ועל כרחך שהעיקר הוא קיום הנפש ,ועל זה אמר )קהלת ז ,א( "טוב שם" שהוא
קיום הנפש להשאר שמה בעוה״ב ״משמן טוב״ ,הוא שמן אפרסמון שבו חונטין את המה
להשאר בקיום הגוף .והראיה ]לזה[ כי ויום המוח מהחיל מיום היוולדו ,בכל יום ויום מתקרב
אל המיתה .ולפי זה אין להחעצב במות המח ,וארם תלמיד חכם אשר נפטר בשם מן העולם,
אדרבה הנה שב אל מקום מנוחתו .ועל זה אמר ״כי הולך האדם אל ביה עולמו וסבבו בשוק
הסופדים״ .זה דבר סוהר ]הערת המעתיק :כלומר ,אם מגיע האדם למנוחחו ,למה להם
לספוד?! ועל זה אמר ״טוב ללכה אל בית אבל מלכה אל ביה משתה" ]וכדלהלן[.
למשל ,איש אחד בא לאיי ים רחוקים לסחור שם חדש ימים ולשוב לביתו .ובבואו אירש
שם אשה ולקחה על זמן שישהה ,ועשה םעודח אירוסין בשמחה רבה .ועבר שם
פקח אחד וראה גודל השמחה והמחולוח שעשו על המשתה ,לקח אה בני המשחה והוליכם
אל חוף הים ,והראה להם כי שאר הסוחרים אשר באו חדש ימים מקורם שבים אל מחוז
חפצם .וראו כי נם |אישן זה ,אחרי עבור ירח ימים ישוב לביתו .״ולשמחה מה זו עושה?״.
ונהפכה שמחחם לאבל .כן האדם הבא אל מלון אורחים העוה״ז על ימים לא כבירים ,ונושא
כאן אשה ואז תשמח בהולה במחול ,אם ישים אל לכו כי ״אחרית שמחת תוגה״ וסופו לשוב
לביתו< .ח״ש נברטמ ס׳ אין עימלין ,לף לא ע״א! א״ל רבנן לרכ המנונא זוטי בהלולא רמר כריה
דרבינא :לישרי לן מר .אמר הכי :ווי לן דמיחנן ,ווי לן דמיתנן" עכ״ל .רוצה לומר כי הזכיר
פירוש לכמה מפסוקי קהלת
עז
כי שמחה זו אינה עולמיח) .זהו שכחוב "לב חכמים בביח אבל ולב כסילים בבית שמחה״( .ועל זה ״טוב
ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה״ .כשהולך מבית משתה שאז מדומה שכאן הוא
קביעוח ,וישיבה שש בה קיום ,ילך חיכף אל ביה אבל ויראה כי זה סוף האדם.
והנה למשל איש אחר שמע כי יש מקום אחד אשר בו כל התענוגים שבעולם ,ושם יתענג
בכל עונג .והוא פורש מביחו לצאח אל המקום להתענג שם בנועם עולם .אבל אין
לו על ]כסף[ הוצאה להשחהוח שם ,וצריך להשכ־ר עצמו בדרך להשחכר על ]כסף[ הוצאה.
והוא עוסק בדרך כדברים בטלים ומבלה זמן רב בדרך ,ואינו פועל ]מלאכה[ שיהיה ]כסף[
על ]ה [הוצאה ,ואין מגיע למחוז החפץ כלל .הנה זה אך לריק יצא מביתו כיון שלא הגיע
למקום העונג ,ולא זכה לראותו כלל .כמ״ש המליץ" :אם קצר מסעי ומהלכי אל מחוז החפץ,
מי יובילני במעברות? כי ארכו לי שם הימים" .וגבר החכם יראה בכל עוז למהר לעבוד
עבודתו בזריזוח בדרך ,כרי שיגיע מקורם למחוז החפץ .כי למה יבלה זמנו בדרך? והכסיל
שמבלה כל שנותיו בררך ואין מגיע למחוז חפצו ,עליו נאמר )קהלח י ,ט 0״עמל הכסילים
חיגענו ,כי לא ידע ללכת אל עיר״ .וכן הענין הנשמה הבאה לזה העולם להשתכר מצות
ומעשים טובים שיהיו לה על ]ה [הוצאה שתוכל לראות בנועם מתמיד ,אז מבלה שנותיו בהבל,
אך לריק יגע ולא הגיע לחפצו .והנה הצדיק שעשה כל שליחוח בימים מעטים ולמד כל
התורה בימים מעטים ממילא מסתלק למחוז חפצו ,כיון שאין צריך לו להשאר עוד בדרך.
ומי שמהעצל ועדיין לא עבד עבודתו ,מוכרח לחיות יותר ער שישלים עבודתו .אך אלה חיים
של צער הם ,דמוטב היה לתקן מלאכתו בשנים מעטות והיה ממהר אל מחוז החפץ ,על דרך
שאמרו )מלרש שהש״ר ו׳ ״לולי ילל לגמי׳( ״יגע ומצא חלמיד זה לכ״ח שנה מה שלאי מצא תלמיד
אחר במאה שנים״ .וזה שכתוב ״ושבח אני אה המתים׳׳ שלפי הראוי היו מחים עתה ,וע״י
שהשלימו מעשיהם קודם כבר מהו] ,הם משובחים! ״מן החיים אשר המה מיים עדנה״ שהיה
להם למות כבר ]ו [לשוב אל בית חייהם ,אילו היו משלימים עבודחם .רק שע״י שלא השלימו
עבודתם ,הס חיים עדנה יוהר על הזמן .בהנ״ל מבואר מ״ש בישעיה )סה p ,״לא יהיה משם
עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו ,כי הנער כן מאה שנה ימות ,והחוטא כן מאה
שנה יקולל״ .יל״ד ]יש לדרוש! הכפל ,ועוד יל״ד ״וזקן״ הוא בטעם מפסיק .ונראה ]לומר! כי
בזמן הזה ימצא זקן שהוא עול ימים על דרך שכתוב ״ושנוה חיים ושלום יוסיפו לך״ .וכי יש
שנים שאינם של חיים? אלא וכו׳ )יומא עא ע׳יא( .כי ימים של בטלה הם ימים של מיחה
ואינןם נחשבים .ומצד זה יהיה הזקן נער בימים .אבל לעתיד לא יהיה עוד עול ימים ל״זקן״,
ר״ל זקן שהוא עול ימים ,מצד אשר לא ימלא אה ימיו בעבורה השי״ה ,זאת לא יימצא.
אדרבה ,כי ״הנער ין מאה שנה ימות״ ,גם נער שימות יאמרו שמה בן מאה שנה ,ע״ר
שספדו לר׳ בון )מלרש שהש״ל ו׳ ״לולי ירל לכרמו״( כי יגע ומצא לכ״ח שנה מה שצריך למצוא
למאה שנים ,ועל דרך שאמר ר׳ אלעזר בן עזריה )ברכוח יכ ע״ב( ״הרי אני כבן שבעים שנה״
]הערה המלקט :עיין שם פירוש הרמב״ם למשניוחן:
)דרך ב׳ על הפסוק הנ׳יל(:
כי הצדיק נפטר ]א ן לכפר עון הדור ,ןבן שנפטר שלא יראה יצרת הדור ]ג[ שלא יהיה
מגן על הדור .לטעם ב׳ יבואר מה שכתוב באבנר בן נר ״כנפול לפני בני עולה נפלתי׳
)שמר׳ב ג ,לד( .לטעם ג׳ יבואר מ׳׳ש בישעיה <סל ,ז 0-״פגעה אה שש ועושה צדק ,בדרכיך
יזכרוך ,הן אחה קצפה ונחטא ,בהם עולם ונושע ,ונהי כטמא כלנו וגו׳ ואין קורא כשמך״.
וזה שאמר שמשכה המתים שמתו ,ע״י ההייפ שהם חיים עדנה לכל ג׳ מעמיס הנ״ל(.
עח
המלכי״ם
אוצרות
יש
אחד
גדולי ישראל
ואץ שני )קהלפ ל ,ח(.
חוא השכל שאין לו ריע ,כמו התאוה והדמיון שכחוהיהם ועוזריהם רבים ומתפשטים בכל
הגוף .״גם כן ואח אק לו״ כי קורבה ]באה[ מצר הטף ,אבל מצד הנפש אין שום
קורבה במציאוח .״ולמי אני עמל ומחסר אח נפשי מטונה?״ ר״ל וא״כ אשאל :למי אני,
השכל ,עמל ומחסר נפשי מרוחניית מטובה המיוחדה לה?:
״יש רעה אשר ראיתי ת ח ת השמש ורבה היא על האדם וגוי )קהלת ו,
המלך החכם מצייר משל ונמשל ,תחלה הציב משל .״איש אשר יתן לו האלהים עשר
ונכסים וכבוד ,ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה .ולא ־שליטנו האלהים
לאכול ממנו וגו׳ זה הבל וחלי דע הוא״ .וזה דבר הנודע לכל בני אדם ,כי זה האיש
עמל לריק ובהלה .עהה לוקח נמשל ,הלא עיקר האדם הוא הנפש וכחותיו ,והגוף רק
לבוש <בה> ]עבורם | ,החכסה מערומיו ,הוא רק ענד עבדיס לשרחה .ועיקר תכלית חייו
לעבדה ולשמרה ,והיא אין לה הנאה מכל חמדת הזמן והבליו .ואם הוא ייגע כל ימי חייו
לצורך הגוף ,וגם השכל והנפש יהיו עבדים לצורך הגוף אשר אין להם שום הנאה מזה
<כמ״ש כפסוק )קהלת ל ,ח( ״יש אחר ואין שני״ הוא השכל ע״ש לעיל( ונפשו הרוחנייח לא
תשבע ואין לה שום הנאה מן העשר וחמדה הזמן< .קהלח ו ,ג( ״אם •וליד איש מאה,
ושנים רנות יחיה ,ורב שיהיו ימי שניו״ ור״ל ויהיה אצלו רב ודי שהשנים הזמניים של
עוה״ז הם יהיו ימי שניו ,ולא ינקש שנים נצחיים נעוה״נ ,״ונפשו לא תשנע מן הטובה״,
שהנפש אין לה שום הנאה מחענוגי הזמן .״וגם קבורה לא היתוז לו״ ,שלא הכין לו
דנר שישמרנו נעת הקנורה ,צדק אשר לפניו יהלך ויגן כעדו לשמרו .״אמרתי טוכ ממנו
הנפל״ שלא היה ביכולהו לעשוח טוב לנפשו ונשמתו כלל .כי הנפל הזה )קהלח ו ,ל> נחבל
בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכוסה״ .וזה החסרון שיש בהנפל ,אpל יש לו מעלה ,כי
״גם שמש לא ראה ולא ידע״ ולא היה ביכולתו לראות שמש ,וא״כ ״נחת לוה מזה"
שהיה ניכולחו לראות אור) .קהלת ו ,ל> ״בי נהבל נא״ ואין בו ממש מצד התחלתו,
״ונחשד י ל ך אין נו התמרה מצר קצה חייו האחרון .״ואילו חיה אלף שנים פעמים
וטובה לא ראה״ .ר״ל טונח הנפש הרוחנייח ,״הלא אל מקום אחד הכל הולך״ וסוף
|כל| מורכב יתפרד:
״מי כהחכם ומי יודע פשר דבר?״ !קהלת ח ,א(.
טרס בואו להציע אח השאלה הזאת הסוערת כסער מחחולל ,קורא הוא אל החכמים ,מי
מהם היודע פשר דבר בין ב׳ הסעיפים האלה המכחישים זה אח וה ,והם הידיעה
והבחירה .אם יימצא ,״חכמת ארם שתאיר פגע ועוו פניו ישונא״ אל עבר פני השאלה ,לבא
עד חכונחה ופני השאלה ישונא .ובזה מהחיל להציע אח דנריו.
״אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים״ )קהלת ת ,י(.
יאמר ,אחר שהידיעה הקדומה מקפה אח כל פרטי המשעים העחירים הלא מתחייב והכריע
אה העושה אל המעשה ההוא .ואפ ככל פעולה אשר אעשה לא אני העושה ,רק
"אני פי מלך שמור״ נאשר כ; הוכרחתי לעשות מצר ידיעתו הקודמת ,והפס המליצה ,כי על
דברה הפעולה אשר אני עושה כנר קדמה שבועה אלהים ,שאני מושנע ועומד לעשות כן,
יען שכן ירע היודע האמתי ,כי כן אעשה בעתיד.
פירוש לכמה מפםוקי קהלת
עט
״אל תבהל מפניו תלך ,אל תעמד כדבר רע כי כל אשר יחפץ יעשה״ <קהלמ ח ,ג(.
יאמר ,הנה מעתה בבוא איזה פעולה לידך ,אל חבהל לחשוב תחבולות על הפעולה אם
לעשוח או לחדול ,כאילו ״מפניו תלך״ להיות ברשות עצמך ובכח בחירתך ,וכן ״אל
תעמוד" בעח שינא לידך ״דבר רע״ ,והעמוד על עמדך מלעשוחו ,כי כל זה לא יועיל ,כי
כל אשר יחפוץ ]הי[ יעשה ,והרי אתה מוכרח מצד חפצו הקדום בידיעתו אחרית דבר מראשיתו.
״באשר דבר מלך שלטון ,ומי יאמר לו :מה תעשה?״ <קהלח מ ,ל(.
תפס בזה משל נמרץ .כי כבר יימצא מלר שאינו שלים בעבדיו לעשות עמהם כחפצו ,רק
כל דבר מלכוח יחחר עפ״י יודעי דת ודין וראשי העצה .ובזה יחכן לבקש החבולות
לבטל גזירותיו ע״י שרי המרעה כשלא יסכימו עמו .אבל במקום אשר רבר המלך בעצמו
שלטון ועשה המלד ברצונו באין מוחה ,אז ״מי יאמר אליו מה תעשה?״ .ובכן מי יעה לבקש
תחבולות במעשיו מה יעשה או לא יעשה ,ומי יבא אחרי דבר המלך הגדול אשר כבר עשהו?
״שומר מצוה לא ידע דבר רע ,ועת משפט ידע לב חכם״ )קהלת ס ,ה(.
סובב על אופן דבריו לאמר :מי שהוא שומר מצוה ועושה אחת ממצוות ה; לא יתכן לומר
שהוא שומר אח המצוה ועשה מצות עשה ,או נשמר ממצוח לא תעשה ,רק ״לא
ידע דבר רע״ שלא ידע כלל לעשות רבר רע ,ואין ביבלתו לעשות רע כלל .בי ככר הוכרח
לעשות המצוד ,מפאח הידיעה הקודמת .וכל לב חכם ידע כי לכל פעולותיו אשר יעשה ,יש
עח קצוב ליום הכסא )המוגבל( ]הקבוע[ מראשית קדומים בו יוכרח לפעולה הזאת .וגם יש
משפט וגבול עד כמה תחפשט הפעולה הזאת ,בכמות ובאיכוח ובמשד החמרתה בזמן.
״בי לבל חפץ יש עת ומשפט" וקהלת ת.0 ,
היינו לא לבד לפעולות אדם נקבע להם עת וגמל ידוע ,אבל גם לכל חפ»ן העולה על רוחו
כבר הוכן מראשיה ,עח קבוע לחפץ ה׳ הוא ,ומשפט וגבול ידוע כמה ואיך ,ומתי
יחפוץ לעשותו .עד שיצדק לומר ״כי רעת האדם רבה״ וגוברח עליו לא שהוא מהגבר על
מעשה הרע ועושהו בבחירחו ,אך להיפוך שהרע מכריחו לעשותו מצד ידיעה הקדומה הגוברת
עליו.
"כי איננו יודע מה .שיהיה .כי כאשד יהיה מי יגיד לו?" )קהלת ת ,זו.
באר בדבריו ההכרח אשר בארוהו הפילוסופים המעיינים בזה הענין .באומרם שאם תאמר
שאין השם יודע אח הכל בידיעה קדומה חלוטה ,רק שעדיין יש טבע האפשריוח ביד
האדם לעשות או לחדול ,א״כ על כרחר תצמיד לשלול כל הידיעה מיוצר כל ,כי לא יתכן
שאחר שיבחר הפועל לעשות פעולתו תתחדש לה׳ אז ידיעה מחודשת ,כי כן בחר ועשה .וישוב
ריבוי הידיעה והחידוש ההוא אל עצמות ידיעתו שהוא עצמותו יתברך ,ווה מבואר הביטול.
וזהו שאמר שאם תאמר שה׳ אינו יודע מה שיהיה בעתיד ,א״כ אשאלך כאשר יהיה הדבר
ההוא אח״כ ״מי יגיד לו?״ .הלא תתחייב ריבוי ושינוי וחידוש בידיעתו שהוא עצמותו יתברך.
״אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ,ואין שלטון כיוס המות ,ואין משלחת
במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו" )קהלת ח ,ש(.
על כן גוזר אמר כי אין אדם שליט ברוח החפץ שלו למנוע כלל מן הדבר אשר יחפוץ,
וגם ביום המוח אין שלטון לפעולת מאומה ,וכן במלחמה הנוצח והנופל בחרב ,ההרוג
וההורג ,כולם כבר יצאו והיה בהכרח ידיעה היודע מראשיה אחריה .ומצד זה ״לא ימלט
פ
אוצרות
המלב־״ם
גדולי ישראל
רשע את בעליו׳ /כוונתו :כי בעת בא ליד האדם מעשה רשע ,הלא טבעו ימניעהו מעשוחו
בעבור שיודע כי הוא מעשה רשע .אבל עפ׳יי הנחה הזאה אין כה ביד הרשע מצד שהוא
מעשה הרשע שבעבורו תמנע את בעליו מעשוהו כי כבר ידע ה׳ כי זה האיש יעשה זאת
בלי ספק.
״את כל זה ראיתי ונתון א ת לבי וגו׳ עת אשר שלט האדם באדם לרע לו״)קהלת ח ,ט(.
רוצה לומר ,כי לא לבד שגזר כן בפעולות אשר יעשה האדם לעצמו ,אבל גם ברברים
היוצאים אל זולתו כמו עת שישלוט האדם באדם להרע לו אין לו בזה שום עון
כלל ,כי מוכרח הוא במעשיו ,וחבית כבר מוכן להרצח על ירו מקדמי עולם .ןת ,ין ״ובבן
ראית־ רשעים קבורים ובאו ,וממקום קרוש יהלבו וישתכחו בעיר אשר כן עשו ,גם זה
הבל״ .בזה העמיר קוטב השאלה הזאה ויסודה ,כי לא יצא ע״ז מצד החקירה כמהות ידיעתו
יתברך .וכבר )יודע( ]ידוע[ כי מי כל בשר אשר יגבול ידיעה ה׳ לומר עד פה חבוא ולא
הוסיף .אלא כי יא ע״ז מצר המוחשות אשר רואה אה הרשע מצליח והצדיק מעונה ייסורין,
ועל זה אמר ״ובבן ראית־ רשעים״ אשר לפי רוע מעשיהם ופשעיהם חיו ראויים להיוה
קבורים מכבר ,והם הולכים ובאים ומצליחים ,״וממקום קדוש יהלכו״ שכולם משבחים אותם
כאלו יהלכו ממקום קדוש וקיימו כל התורה כולה .אבל ״וישתכחו בעיר״ כמה מלב ,ולא
יזכרו עוד הצדיקים אשר כן וכדין עשו .כמו שאמרו )קידושי! לט ע״ב( למה הצדיקים דומים
בעוה״ז? ככזו ששרפו כל ההורה .ולמה הרשעים דומים? כמו שקיימו כל ההורה .וזאת הטענה
העיקריה אשר הסבה אה לבו בעיון הראשון לומר כי אין אדם שליט במעשיו ,כי מוכרה
הוא על כל דבר פשע ,נם על מעשה הצדק ,באופן שאין לו שכר מאומה ואין דק וחשבון.
אבל לא התמהמה רגע ברעה הנפסדת הזאה ,והכה על קרקרו תוך כדי דבור לומר גם זה
ה״הכרח״ הבל ,ו״אין בידנו לא משלות הרשעים ולא מיסורי הצדיקים׳; )אמת ,ל! ראיה על
המאמר להכחיש שכר ועונש רין וחשבון כמו שיבאר.
״אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה ,על כן מלא לב כני האדם בהם
לעשות רע״ )קהלת ק ,יא( .״אשר חוטא עשה רע מ א ת ומאריך לו ,בי גם יודע אני
אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו״ )קהלת ח ,יב>.
אושר תחלה סיבה כוללת על שאין ה׳ מעניש לרשע תיכף בעוה״ז ,כי אדרבא זה ראיה
יתרה על הבחירה הגמורה החפשייה אשר ביד האדם ,והוא בעצמו הסבה לזה
להאריך לרשע עד בא קצו .כי אם היה מעניש לרשע תיכף בעת עשוהו מזימה ליו ,לא
היה במציאות כלל שיבחר האדם בדרך רע אחר שהיה pvכי היכף ענוש יענש ונתן
בפלילים ,והיתד ,הבחירה כטלה כלל .ובזה לא היה מקום גם למעשה הצדק ויראת ה׳ כלל,
אחר שנדר יראה ה הוא שיירא אוהו יראה הרוממות שאז נקרא ״ירא ה .״ משא״כ אם נמנע
מן החטא בשביל פחד העונש ,לא את ה׳ הוא ירא רק אה עצמו וכמו שביאר זה באורך
ב״עקדה״ ר׳עקלת יצחק׳ /שער ל( בביאור העשרה מאמתה .וז״ש ״אשר אי; נעשה פתגם המלך״
ועונש של מעשה הרעה ״מהרה״; הסיבה לזה הוא כי על כן מלא לכ בני ארס בהם ףמלאס
לבבם( לעשות רע .משא״כ אם היה מענשים חיכף הלא כהכרח לא יוכלו לעשות רע ,ותבטל
הבחירה .״אשר חוטא עושה רע מאה״ ומאריך לו מכלי להענישו היכף ,הסיבה לזה כי גם
מזה יעצמו יודע אני אשר יהיה טוב ליראי אלהים ויהיה שכרם גדול יותר מאד .יען אשר
ייראו מלפניו יראה הרוממוה ,משא״כ אם היו מעניש חיכף לא יצייר יראה ה׳ רק יראח עצמן.
,
1
פירוש לכמה שפסוקי קהלת
פא
אמנם הגם שהסיבה הזאה מספקח בגוף הדבר ,מדוע לא יעניש ה' לרשע? כי זה הכרח
לחח מרוצה חפשיית לכח הבחירה ומעגליו .עדיין לא ינוח הדעה בזה כי ישאל בין
כך וכך לקחה מדת הדין? הלרשע לעזור וליראי ה׳ יוכיח? ואיה עונש ושכר המובטח בשכר
מצות ועונש עבירות ,שכר ועונש זמני נוסף על השכר הרוחני .ומדוע לא מילא ה׳ אח דברו
לתת לנו השבר הגשמיי ג״כ כאשר הבטיח נתורחו?
והנה שומה בפי על ענין זה משל נפלא ,בו יחראה הענין באספקלירא המאירה ולישרי לב
שמחה .מלך אחד היה לו ב' עברים ,הא׳ היה נ א ק לפניו ואהבח נפשו אהבו .והשני
היה רע מעלליס וישנאהו .ויצו המלד את שניהם לעשות לו אתה דבר גדול לצרכו וימן אח
שכרם ,שכל מי משניהם אשר י ח ח ויצליח לעשות הדבר ההוא כרצונו ילכישהו בעדי מלכות,
וירכיבהו על סוס המלך ויקרא לפניו אברך ]תוספת המעחיק :מליצה ע״פ בראשיח מא ,מגן.
גם הזהיר את שניהם על ענין אחד שלא יעשהו ,והזהירם שכל מי שיעבור על פקודתו לעשות
הדבר אשר שנא ,יפשיטהו ערום ויכסהו כבלויי הסחבות ,ויקראהו ״בן מביש ומחפיר״ .והעבדים
האלה גם שניהם הצליחו לעשות העכורה ההיא אשר צוה אזתם לעשותם ככל אשר היה
חפץ לב המלך .אבל לעומת זה מרו אח דבריו באזהרה אשר הזהירם שלא לעשות את הדבר
אשר שנאה נפשו ,חלפו חק ויעשו הדבר הוה נגד רצונו .ויהי היום והמלך היה עם שני
עבדיו ביער במדבר ,רצו למשרתיו לקחת את העבד אשר אוהבו ,ולהפשיטו ערום ולכסותו
בגדים טלואים ובלואים ולבזותו ולקללו ,ועל העבד אשר שנא צוה שילבשהו בעדי מלכוח
ולהושיבו על סוס המלך וצניף הכבוד כדור יצנפהו צנפה )ישעיה » ,יש( .ויהמהו משרחי המלך
איש לקראח רעהו ,ובעיני העבר הנאמן רע ויצעק חמס :״הזה שכר עבודחו ובריח אהבתו,
לבכר אח בן השנוא על פני בן אהובו הבכור?״
אחר ימים רבים היה יום השוק בעיר המלוכה אשר התאספו כל בני המדלה רכים ונכבדים.
רצו המלך לקחח את העבד אשר שנא ,ולהפשיטהו ערום ויחף כמשפטו ,וליסרו בכל
רחובות קריה .ואת העבד האהוב ,שם עדי יקר על ראשו ,וירכבהו בלבוש מלכוח לפני כל
ההמון הגדול הזה וקראו לפניו ״ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו״ .אז נודע משפט
המלך וחכמתו כי רבה היא .כי באשר היה )מוכרת( ]מוכרח! לתח לכל אחד את שכרו וענשו
כאשר הבטיח להם ,והיה ארא בעיניו לעשות אח כל הכבוד הגדול לשונאו ,והבוז הגדול
הזה לכן משק ביתו ,על כן הקדים ושילם הגמול לאויבו והעונש לאוהבו ביער בערבה ,אשר
הכבוד הזה שנעשה לו אז מאפם ותהו נחשב .אם מפני שלא היה בו ממש ,כי לא ראהו
שום אדם רק קוצי המדבר והברקנים ,ואם מפני שלא התמיד ,כי לקח אח״כ כוס הקצף
וישתה לרויה לפני רבים עמים .וכן הבזיון שעשה אז לאהובו ג״כ הבל הוא משני טעמים
אלה .מה שאין כן הכבוד הגדול והחרפה הגדולה שנעשה לשני אלה בחוך־ עיר המלוכה זה
נכחב למזכרח לא ימחה לנצח.
מעתה מי היודע אז מחשבת המלך ותחבולותיו בשרה יער ,בשפכו כוס הכעס על יקירו,
ואת אויבו יברך בכבוד מדומה? הלא יאמר טוב אחרית דבר מראשיתו כי הכבוד
הזה הנעשה לבן מביש ומחפיר ,הוא לו תכלית המיון והקלס ,והוא העד ]על[ השנאה אשר
שנאו המלך וחושב מחשבוח להענישו .והכעס שכועס על אוהבו להכלימו לפני עצי היער,
הוא תכלית האהבה ואות התפארת ,כי ילבש בגדי מלכוח והצמידים בשער בת רבים! וכן
יעשה המלך הגדול אשר לו המלוכה ]הקב״ה[ ,לעבדיו יושבי שפל אשר הבטיחם רב שכר
פב
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
לשומרי מצותיו ,ובזיון וקצף לעוברי רצונו .ולא ימלט כי גם עבדיו הצדיקים אשר אהבם,
]אדם אין צדיק בארץ אשר[ לא יחטא באחת ממצוותיו ,אשר עבורם התחייבו עונש המיועד.
וגם הרשעים לפעמים יעשו אחת ממצות ה׳ ומוכרח לשלם שכרם .ושני אלה לא לרצון לפניו.
לכבד את אויביו ולהבזות את אוהביו בעולם הרוחני ,בעיר מלכוחו אשר שם הכבוד ,כבוד
נצחי ,והבוז הוא כלימת נצח.
ו ע ל כן חלק את השכר והעונש בין שני המקומות .ומקרים לשלם גמול לרשע פה בעמק
הבכא .בעולם החומרי אשר כולם פגרים מתים .פה יעטרוהו בגדולת הצלחה הזמן
המדומה ,העושר והכבוד הכוזב אשר אין בו ממש בעצמוחו ,כי כל הזמן שרשו ויסודו כוזב
חהו ובהו ,וגם לא יתמיד ,כי כמעט רגע והוא על גדיש ישקוד ,וירד שם שאונו והמונו אל
ירכתי בור ]ביאור המעתיק :לבסוף ירד אותו האדם לקבר[ .ואל עבדו הגאמן ילביש פה בלויי
הסחבות ,יפשיטוהו ערום ויתנהו לבוז בעיגי גולמים אובדים אשר תמס יהלוכו )תהליס נח ,ט>.
ומי אשר עינים לו לבחון אח הכבוד וההצלחה הזמניות כי חהו הנה ,וכל הסמל והבוז אשר
ימצא בה ג׳יכ אפס ואין ,הלא יחעצב מאד על יקר הזמני הארוג מקורי עכביש ,מוצהב במסוס
נוסס )ישעיה י ,ית( עץ נרקב המאיר באישון לילה ואפלה מנודח ,וישמח אל בלויי הסחבות
אשר ילבישהו הזמן .והוא כחחן יכהן פאר ,הוד והדר בביח אלהים במלכות הנפש ]עוה״ב[,
״די לעלמין לא תתחבל״ )לניאל ב ,מל(.
ועל זה דרשו חז״ל )שבת ל ע״ב( על הפסוק ״טוב כעס משחוק״ )קהלח ז ,ג( טוכ כעס שכועס
הקב״ה על הצדיקים בעוה״ז ,משחוק שמשחק עם הרשעים בעוה״ז .״כי ברוע פנים ייטב
לב״ )קהלת ז ,ג( ,כי הכעס הזה בעונש הזמניי הוא אוח האהבה הגמורה להטיב אחריהם
בעולם הנצחי .וה״שחוק״ שמשחק עם הרשעים ,באמת אך שחוק הוא ,הבל ואין בו מועיל,
כשהוא משחגע לפני אבני השדה אשר בשפל לאמר :״כי בביתי הון*ועושר״ ,והוא כטיט
חוצוח בעיני הנפש הרוחניות אשר הוא האדם העיקרי ,היא לא תדע דבר מן ההבלים האלה
ולא הצטער על העדרם .והוא אוח כי שנוא הוא בעיני ה׳ ,ו״משלם לו על פניו ולהכריחו״
<ע״פ לבדם ז ,י( עפ״י המשל הנזכר.
וזהו שאמר במאמר הנ״ל )קהלת ת ,יג> ״וטוב לא יהיה לרשע" .בחן אח הטובוח הזמניות
מצד שני הנםיונוח אשר בארחי) .א( כי טוב לא יהיה לרשע שאין הטוב בו הויה
עצמייח ,כי איננו רק בכח הדמיון לבד) .ב( ״ולא יאדיר ימים״ שלא יחמיד לנצח ,והוא דומה
בשני ענינייו ״כצל״ שאין בו ממש בעצמו .גם אין לו החמדה .גס כי דרך הצל שכל שהצל
מחארך יוחד ,הוא סימן שבבר רפה היום לערוב )מליצה ע״פ שופטים יט ,ט> .וכשבא ער הכליה
האודר ,פתאום שקע השמש ואיננו .כן כל שהרשע מחגדל יוחר הוא סימן מפלחו ,בעבור
״אשר איננו ירא מלפני האלהים״.
ומצד זה ידלה מים נאמנים לאמר כי )קהלת מ ,יל> ״יש הבל אשר נעשה על האדן ,אשר
יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים וגו׳ אמרתי שנם זה הבל״ .ההבל
הזה שאנו רואים שמגיע אל הצדיק בעוה״ז כמשפט הראוי לרשע ,ואל הרשע ]מגיע[ כמשפט
הצדיק ,אינו הבל אמחי ,רק יחיחס ההבל הזה על ה א pבלבד ,בעוד לא ראו אור השכר
הרוחני אשר יחנו לצדיק בקריח מלך רב ,בחיים שאחר המוח ,שאין אחריו מוח ,והרשעים
יהיו דראון עולם במווח שאחר החיים שאין חיים אחריו .אמרהי בהשקפה האמח וראייה
העתיד שגם זה הבל .ומה יתרון מולך בחזיון לילה ,ובטרם בקר והנה חלום ,וכדרך שאמר
פירוש לבמה מפסוקי קהלת
פג
אםף <שהלים פ״ג (3-5 ,״ואני כמעט נטיו רגלי וגו׳ כי קנאתי בהוללים וגו׳ )עג ,יא( ואמרו איכה
ידע אל וגו׳ <עג ,י 0עד אבוא אל מקדשי אל״ ]כלומר[ בית מקדש מלך בעולם הנצחי) ,מג,
ח-יח( ״אבינה לאחריתם׳ /כי אך בחלקות תשית למר ,שע״י הטובות הזמניות שנתת להם
״הפלתם למשואות״ .כי יעופו ההצלחות האלה כאשר יעוף החלום ע״י היקיצה ]״כחלום
מהקיץ״[ ,בעח אשר ״בעיר״ המלוכה ״צלמם תבזה״ .ואני רואה אז כי )פג (» ,״בער״ הייתי
בהתלונני על ההצלחות ,כי הלא אז <עג ,מ-מן ״אחזת ביד ימיני ובעצתך תבחני״ לבחור דרך
החיים האמתיים ,ונתח לי עוז בעולם החומרי למען )עג ,כל( ״ואחר כבוד חקחני" בעולם הנצחי.
״זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח ,יקר מחכמה מכבוד ס כ ל ו ת מעט״ )קהלה י ,א .
א ו מ ד כמו שזבובי מות יבאישו ויביעו אח השמן המרוקח וממולח בבשמים ,יען שהריח שבו
הוא מקרה קלוט אותו מן הבשמים ,מה שלא יהיה כן בשמן המור אשר הריח עצמיי
לו ,כי לא יחפעל מן הזבובים המחים ,כן יקר וכבד מחכמה ,מחכמה מכבוד ,היינו מחכמה
הגםבבת מכבוד ,ר״ל החכמה אשר שקד בה בעבור השגת הכבוד ,שאז השיג אה החכמה
במקרה ע״י אהבח הכבוד שהוא אצלו ]מטרתו[ באמה ,החכמה המקרית הזאה הכבידה םכלוח
מעט ,שאם הלוה אליה מקרה הסכלות הכביד כף המשקל ותכריעהו לרוע ,וכעוף תחעופף
חכמחו:
(
עד כאן מצאגו ,וחבל על דאבדין
שאר פניניו היקרים
יחזיר לנו ה׳ א ת אבידתנו
]ב[ וכן אספנו יתד מכל כתביו שבמקומות אחרים ביאורים שונים לכמה מן הפסוקים
שבספר קהלת ,כיון שאין בידינו פירושו הרחב לםפר קהלת ,כשלעצמו ]הסימון =א'׳חמ,
ענינו מהדורה קמא של ״ארץ חמדה"[
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
ג ,יד
ג ,כא
ד ,כ
ד ,ח
ה .א
ו ,א
ז ,א
ז .יד
ח .א
ח .א־יד
טי יד
י א
יא,
א׳׳חמ דברים 178
כל אשר יעשה ,הוא יהיה לעולם
מי יודע רוח בני אדם
דברים כה ,ט
ושבח אני את המתים
א״תמ דברים 179 ,178
יש אחד ואין שני
א׳׳חמ דברים 179
משלי יג ,ג
יהיו דבריך מעטים
א״חמ דברים 179
יש רעה ,ראיתי תחת השמש
א״חמ תחילת במדבר .ד״ה במדרש צדקתך
טוב יום המות מיום הולרו
בראשית לה ,ג
וכיום רעה ראה
ומי יודע פשר דבר
ארצות שלום] ,תחילת ו[
א״חמ דברים 180-182
]ביאור כמעט כל הפרק[
כמדבר כא .תורה אור :וכן משלי כא ,כב-כג
עיר קטנה ואנשים ,מעט
א״חמ דברים 182
זבובי מות יבאיש יביע
במדבר טו פםקא ע
שמח בחור בילדותך
פד
גדולי ישראל
המלבי״ם
אוצרות
החרש והמסגר
סיכום עניני סוד ,הנידונים כ״שיר השירים״
מאמר הנכתכ ע״י המלבי״ם ,ונדפס בםוף שיר השירים
הלא ידענו זאת כי הדברים הרוחניים האלהיים עת ירדו ממרום קרשם להתהלך בשפל,
ישימו צעיף על ראשם ויחעטפו במעטפוח .הנשמות הקדושות ברדתן מטה גולם וגויה
תלבשנה ,בי ״כן תלבשנה בנות אל מעילים״ עת תבאנה אל בני האדם .וכן מלאכי רוח
עח ישוטטו בארץ ישענו ״החת העץ ויאכלו״ וכן יחכסו סודוח התורה בגד ארוג וטווי,
מקורי ספורי העולם ועניניו ,ופליאוחיה ישימו על פניהם מסוה .יעליטו טל אור יקרות ועל
הברק ,בל יחן על עיני עטלף הבלול או עורת • ״אורייתא איה לה לבושא וגופא ונשמתא.
טפשין דבר נש מסחכלין בלבושא .אינק דחכימין יתיר וכו׳ מסתכלין בנשמחא" :
1
2
3
4
אמנם ,עם הבחירה ,ראה ראינו כי לא דמה המכסה הלוט הלוט אח פני השיר הקרוש
הזה ,אל המסכה הנסוכה על כל כתבי הקדש .כי מקראי קדש כולם לבשו בגרי
יקר ויבואו בעדי עדיים י• כי הספורים אשר יתבשלו סתריהם במו ,כולם קדש המה ,כולם
בני אל חי ,כולם מפיקים זיו ונוגה ,מלאים חכמה ומוסר ,מלמדים עצה ותושיה ומישרים,
מחכימים פחי .לא כן השיר הזה ,לבש אדרה שער ו י ח כ ם שק ואפר ויהיה כשיר עגבים,
לשיחה בפי פריצים ולשוחי שכר נגינוח • )הלא הראה כי נסך ה׳ רוח חרדמה ויעצם את
עיני איזה המבארים והמחרגמים בחומשי אשכנז יי• וילכו נחיבות לא שלום י• בחללם קדושת
השיר הזה .כי פחרוהו כצורתו כפי קליפחו ,ויהיה להם כשירח הזונה • וגם פהרון מליצחו
הפשוטה לא ירעו ,ועל כן בתרוהו לבתרים י• קרעוהו לגזרים .היה <£זם למים המאררים
ולמרים ,ויאמרו כי הורכב משירם שונים המונים המונים :שיר היין ,שיר ידידוח .שיר האביב.
שיר המחול ,וכדומה(:
5
6
8
9
10
2
14
13
5
אך זה האות על הוד השיר הזה ,וזה המופת על רוב הדרו וקדושחו ,כי בעבור שגם השמלה
אשר בה יתעטף היא כתונת בד קודש ומעטה החלה ,לכן לרוב אורו וזהרו גם שמלתו
לאורו לא יחראה בלא תיק ונרתק .לכן שם חשך םתרו וערפל חתולתו ,באופן שהפירוש
אשר קראתיו בשם ״מליצה״ הוא ספור החיצוני של השיר הנשגב הזה ,והוא המשל באמת
כמו שאבאר .והפירוש אשר קראחיו שמו ״משל״ היא קליפה חיצונה מקפח את הלבוש הרק
וסוככת על האדרח היקר מעטה לבושו .המליצה קדש ,והמשל חול ,המליצה הוא הפשט
הפשוט ,והמשל הוא משל אליו .המליצה הוא משל אל הםודוח הנעלמוה הצפונות בשיר
הקדוש .והמשל הוא משל אל המשל ,לכוש אל הלבוש ,לבוש שק על לכוש מלכות ,בחנות
עור על כחנור אור .וכמו שיתבאר עור:
16
ו .מליצה ע״פ שמו״ב יג .יח .2בראשית יח ,ת .3ויקרא ככ ,ככ Aוהר ח״ג דף קנכ ע״א .5קריאה
לעם ישראל ,שהם העם הנבחר .6ע״פ ישעיה כה ,ן .7יחוקאל טז ,ז .8ט״ם וצ״ל יתלבשו .9זכריה
יג ,ד .מנהג הנדרים ללבוש בגדי סיגוף .10ע״פ תהלים סט ,יג וו .כוונתו לתרגומו של ר׳ משה דעסוי
)מנדלםון( 2ו .לעג .כי התרגום נקרא ״נתיבות שלום״ .15ע״פ קידושץ מט ע׳׳א ,שאץ לתרגם כצורתו
.14ישעיה כג ,טו .15עיין ירמיה לד ,יח .16איוב לח ,ט
פה
מאמר החרש והמסגר
ומעתה כי ישאלך איש לאמר על מה הוסר השיר תות כפי פשוטו? ומה הוא הספור
המשלי שלו? השמר לך ושמור נפשך מאד פן תאמר לו כי פשוטו הוא דברי רעיה
ורועה ,דברי עלמה ודודה ,דברי תריס וחשק ,חלילה וחלילה! רק כה אמר אליו :הספור
המשלי שלו כפי פשוטו הוא קורוח הרעיה הקדושה נשמת שלמה המלך ע״ה וויבוחה עם
רודה בשחקים בחמש עתים אשר יצאה מן הבור ,והסירה את שמלח שביה מעליה ,ותבא
אל חצר ביח המלך הפנימית בהדרת קדש .הוא הסיפור] ,ו[הוא המשל ,והוא הפשט הפשוט.
רק באשר הסיפור הקדוש הזה יקר מאד נעלה ונבדל מכל סיפורי כתבי הקדש ,כי כולם
מספרים קורוה העולם השפל החומרי וענינים מוחשים ,אשר כל אדם חזו בם ,עין אנוש יביט,
ואזן מלין הבחן ,וכל בשר ישימו וישכילו יחדו .לא כן השיר הזה המדבר מקורוח הנפש
האלהיה ועניני הנשמה הרוחנית ) ,ב ע ל ו ת ה ( ]בעלייחה[ וברדחה ,בשכנה בנויה ובצאתה ,ייחוסה
עם העולם הרוחני וענינה עם כחות הגויה ,שכולם הם ענינים נעלמים נפלאים ונסתרים ,כולם
מושגי השכל לא מושגי החושים .כי הנפש ועצמותה לא הראה בעין ולא ישיגוהו חוש ומוחש.
ולבן ילאה גם בעל הלשון לספר קורותיה במאמרים פשוטים ,כי לא נמצא בלשון ״שמוה
ומלות ופעלים״ אשר יורו בעצם על ענינים רוחניים ועל מושגים השכליים .כי השמות שמהם
נבנה הלשון כולם לוקחו מן המוחשים ,וכלם הונחו על עניני העולם החומרי לבד .לכן בעת
ירצה בעל הלשון לספר דבר מן הרוחניים ,אין בלשונו מה שיורה עליהם בעצם וראשונה .וכי
ימשש אח כל כליו לא ימצא אומר ודברים אשר בם יחוה מחשבוחיו .ועל כן יאלצנו
ההכרח להלביש דבריו ב״שמוה ופעלים״ מושאלים המונחים בעצם על עניני העולם השפל
חנחונים החח חוקי החנועה הזמן והמקום ,וכדומה .וכן היה מוכרח ברצוחו לספר דברי השיר
הא שמדבר מן הרוחניים ,להשאיל שמוח ומלוח משלים ודימוים ולבושים מן העולם המוחש,
לצייר את הנשמה הרוחנית ותשוקתה אל הדוד הנעלם ,בציור עלמה מתרפקח על דודה ,את
הדוד הקדוש ]הקב״ה! המשגיח באהבתו על נפש חסידיו ,כציור רועה במדבר ]ה[חושק אילת
אהבים וכדומה ,ככל דברי השיר כי אין אומר ואין דברים בלשון ,אשר ידבר בם האדם וחי
בעודו מחהלך בגויה על דברים רוחניים:
17
16
19
על פי הדברים והאמה האלה נטיחי מדרך המפרשים מלמו ,כי כפי דרכם פשט השיר הוא
" .שיר ידידות״ בין דוד ורעיה ,רק חוכו רצוף אהבה ,ויכוח בין ה׳ עם סגולחו וכדומה,
וכפי דרכם תוכו קרש וקליפחו חול ,והוא נמשל ככהן גדול ולובש בגדים צואים ,וכמלאך ה'
הבוער באש מחוך הסנה .וגם זאח כי התוך והנמשל כפי דרכם בא דרך דרוש או רמז רחוק
מגבול הפשט ,רב הדרך ביניהם .עד שאם ישאל איש מה הפשט הפשוט לא נמצא מענה
רק אם נאמר שהוא שיר ידידות .לא כן כפי הדרך אשר סללחי ,הפשט קודש .והלבוש טהור.
כי פשט השיר הוא דברי ויכוח בין הנפש וכין האלוה דודה ,הוא הלבוש החיצון ,קדוש הוא
וטהור.
והוא
לא זולחו הוא הפשט הפשוט ,כי גדר הפשט וחנאיו הוא:
א( שיסכימו
ב( שיכיל
עניניו עם מחבר הספר ועם קורוחיו,
מליצת הסיפור כפי חוקי הלשון בלא רוחק,
.17דברים כא ,יג .18איוב יב ,יא .19ע״פ תנחומא ,משפטים ,י״ב
אוצרות
פו
ג( שיסכים
ד( שיוקחו
המלבי״ם
גדולי ישראל
עם כל הספור ועם המשך המאמר מראש עד סוף,
הקדמוחיו מן השכל הפשוט לא ממקומות רחוקים ,שאז ]אם כך[ ינקב בשם
״דרוש״ או ״רמז״ .ובזה תבחן כי הפי׳ הנקרא בפנים בשם ״מליצה״ שומר
ארבעה הנאים אלה:
א( כי הוא מםכים עם קורות שלמה מצד נשמתו ,שיצאה חמש פעמים ממיתו ודבקה בחיי
העולמים דודה,
כ( שהוא רצוף בפשט הכתובים בלא זרות ובלא דוחק,
ג( שהוא משתרע על כלל הספר והמשך מאמריו מראש וער סוף בדרך אחד,
ד( שהקדמוחיו לא יובאו ממרחק לא מדרוש וסוד ומחק רק טבועות בשכל עצמו כפי הפשוט.
ובזה ״גלותי את חרפה מצרים״ מעל הכתובים האלה ,באומרם כי הוא דרך חול ,וכי
לא נמצא לו פשט כפי המסלה הדורכת אל הקדש .והנה לא הבינו עצת ה׳ וחכמתו ,״כי
רעה נגד פניהם״ ו:2
2 0
22
"כתר לי זעיר ואחיד כי עוד לאלוה מלין״ • כי אחרי אשר גמרנו אומר כי הפירוש הנקרא
״מליצה״ הוא הלבוש ,והוא המשל אל הסודות הצפונים בתעלומות השיר; חבקש
לדעת מה הנמשל ,ומה התעלומות האלה הנשגבות .אומר אליך ,לך נא קרא דברי רשב״י
בקדשו בזהר ובתקוניס ודברי המקובלים והרמב״ן בראשם ,כי פירוש דברי השיר על ויכוח
הרעיה העליונה צדק מלכוחא קדישא עם חפארת ישראל דורה ,אלהי חסרה יחי ,היא הכלה
הכלולה הרמה והנשאה המשוררת; היא השושנה הנושאת חמש עלים תקיפים חמשה שירים
האלה בקדש .אם אמנם קטן אנכי ודל מלדבר בנשגבוה כאלה ,לא אחדל לרשום בזה ראשי
דברים במשל וברמז ,כפי קוצר יד השגחי ומיעוט ידיעתי:
2 3
24
נודע כי בה שבע אם שלמה ,ודוד ידיה מלכוהא קדישא ,והיה רגל רביעי במרכבה,
״ויעש דוד שם״ ־ ושלמה ישב על כסא ה׳ למלך־ וחרב חכמת שלמה • ולבשה
עטרת תפארת ,נתמלא הים והלבנה ,וקיימא םיהרא באשלמוחא )ימז״ש נזהר ויחי דף ומ״ח ע״כ
ולף רמ״ט פ״ב וממה מקומות( .וידוע שהענף נכלל בשורש ,וכל מה שקרה אל הענף קרה אל
השורש .וכמו שנפש שלמה היתר ,חחלה שחולה ב נ ו ה דבקה באלהים חיים בחיי עד ונעימות
נצח ,ואח״כ ירדה ממעונה נכלאה בגוף והלבש גולם וגויה .כן שרשה הנעלה המולכת
באצילות י • היתה החלה דבוקה עם דודה פנים בפנים ,ואור הלבנה כאור החמה ואח״כ
ירדה משרשה אל עולם הפירוד • שהיא לנגדה בייחוס גוף וכלים ולבושים ,והוא ״גלות
השכינה״ כנודע:
2 6
2 5
2 8
27
29
50
2ג
3
35
.20מליצה ע״פ יהושע ה ,ט .21מליצה ע״פ שמות י ,י .22איוב לו ,ב .23בפירושו ל״שיר השירים״,
מובא ב״כתבי הרמב״ך )מהד׳ מוסד הרב קוק ,ח״ב עמ׳ תפ״ה ועוד( .24זהר ח׳׳א דף א .25כינוי
למלכות )עיין ״פרדס רמונים״ לרמ״ק ,שער כ״ג ,ערכי הכינויים ,דייה בת( .26עיין ״פרדם רנזונים״
לרמ״ק ,שער כ״ג ,ערכי הכינויים ,ערך דוד .27שמו״ב ח ,יג .וענין ״שם״ הוא כינוי לספירת מלכות
)״פרדס רמונים״ ,שער כ״ג ,ערך :״שם״( .28מל׳׳א כ ,יכ .29מל״א ה ,י .30נשמת האדם היא ניצק
אלוה ממעל ,בדברי רמב״ן בבראשית כ ,ט .31מלכות האצילות .32ישעיה ל ,כר .33עולמות כריאה,
יצירה ועשיה ,הם עולמות הפירוד
פז
מאמר החרש והמםגר
ואבאר מעט ,הנה הנפש הגם שהיא אחת בעצמותה ,ובכל זאת ראינו כי פעולותיה באמצעות
כלי הגויה יחחלקו לשלש חלוקות )א( פעולותיה השכליות באמצעות המוח והגולגולח,
)ב( פעולותיה החיוניות ע״י הכלים האמצעים מן הצואר עד החזה ושרשם הוא בלב) ,ג(
פעולותיה הטבעיות ע״י הכלים התחתונים של הגויה ,מן החזה ולמטה .והגם שהנפש היא
אחת ,בכל זאת יתראו ממנה פעולוח אלה הנבדלות לפי הכלים שע״י תפעול .כי כל פעולה
וכל מעשה תקדים לעלוח במחשבה ,ואז תפעול באמצעות כלי המחשבה ,ושם תתגלה בכל
החכמה והבינה והדעה .ואחר ההסכמה במחשבה יתעורר הכח המתעורר במדות .ואז תחגלה
ע״י כלי הלב במתח לחסד או לנקמה או לרחמים או ליתר המתח .ואח״כ הוציא הפעולה
לידי מעשה ,ואז חתגלה בכח הטבעיים המניעים להחנענע ולהשלים הפעולה:
וכאשר הנפש היא חפשיח בפעולוחיה .יצויר בכל פעולה שני קצווח ואמצעי ביניהם .למשל
בכח המתח ,גאוה ושפל רוח ,וביניהם ענוה • פזרנות וכילות ]קמצנות[ וביניהם
נדיבות .חסד ורוגז וביניהם רחמים .וכן בפעולוח ,שתפעול כפי התעוררוח המתח לטוב או
לרע או ממוצע בין טוב ורע .וכן במחשבה ,חכמה בינה ודעה .וחכליח כל הפעולוח באה
מצד מדת המלכוה והממשלה אשר בנפש ,שבה חנהיג אח הגוף .כי הממשלה הזאת תשתרע
מראשיה המחשבה עד סוף המעשה .בכח הזה תתנענע במחשבה ובמדות ובמעשה .היא
ראשית המחשבה והיא אחרית המעשה.
34
35
נמצא יש בנפש האדם כפי החגלוחה בהנהגה הגויה עשר מתח .שלשה טורים בנפש
השכליות • ושלשה בחיוניח ושלשה בצומחת • וכח המלכות והממשלה אשר
בנפש היא העומדת בראש ובסוף .אולם יתע כי הנפש כפי מה שהיתה במקורה הנשגב לא
יצויר בה כל אלה .כי אז היחה שכל מופשט מחומר ,אשר לא לבד שלא יצויר אצלה שיה
פעולה ,ושום החפעלוח מן המדוח שהם בכח המתעורר ,כי גם מה שהיהה חיה ומשכלת
גם בשרשה ,אינה כדמות החיים וההשכלה בגויה .כי שם השכילה השכלה פתאומית ,כשכל
הנפרד הבלתי נתלה בזמן ובמקום .ואין לזה שום ייחוס עם כח החכמה והבינה ודעה המחגלים
ממנה באמצעות כלי הגויה שהיא השכלה הדרגחי ,אשר ישיגוה משיגי החומר הנתלה בזמן
ובמקום ,בםיבוח ומסובבים וכדומה .א״כ יפלא איך יצויר שהנפש הזאת הנפרדח מחומר,
ימצאו בה הכחוח והמתח האלה אשר יתגלו בה אחרי ההערכה בחומר ונקשרה עמו?
36
3 7
38
ע״ז אמרו המקובלים כי בעת תנענע הנפש ממחצבתה להקשר בחומר ,תתלבש בלבוש דק,
תתהלך בצלם ובדיוקנא ,כדמות החומר <כמ״ש בזהר רמי לף רל״ג ע״ב כי אינון נשמתי! וכוי כולהו
קיימי קמי לקוג״ה על לא כחמין לעלמא בההיא ליוקנא ממש לאתתזון לבתר בעלמא ההיא מחו לגומא לבר נש וכוי
וק הוא בפ׳ שמות לף י״א ולף י״ג ע״ב( .כיוונו במליצחם כי אז יוולד בה הכח לפעול בעת שתתחבר
עם החומר ,במדוח ובדרכים האלה הנגבלים כפי כח כלי החומר שע״י הפעול .והיא הלבוש
הדק שיתגלו בה הכחות האלה בכח ,עד שבהקשרה בגויה יצאו אל הפועל .ולפי זה גם בעח
החנענע הנפש לרדת ממקורה אל הגויה ,נולד לה מלבוש רוחני שע״י החראו בה עשר מדות
אלה הנז׳ בכח ובדרך רוחני ,והם היו שורש שיצאו אח״כ ע״י כלי הגויה מכה אל הפועל:
.34רמב״ם )פי׳ על אבות ,פרק ד׳ משנה ד ,״מאד מאד הוי שפל רוח״; וכץ בהקדמתו לאבות ,פרק ד,
לבחור המדה האמצעית( .35מלכות היא אחרית המעשה )״סוף דבר כמחשבה חחילה״( .36חכמה ,בינה
ודעת .37חסד ,גבורה ותפארת .38נצח ,הוד ,יסוד
פח
ו״מכשרי
גדולי ישראל
הטלבי״ם
אוצרות
אחזה אלוה" .כי כבר אמרו חז״ל )במל׳ רבה פי״ט ונמל׳ קהלי!( "גדול כחן של נביאים
שמדמים רמוה גבורה של מעלה לצורת אדם" ,ובב״ר )סכ״ז( ״שמדמין צורה
ליוצרה״ .רצו בזה כי אנחנו לא נוכל להשיג את ה׳ מצד עצמותו ,רק מצד הנהגתו אח
העולמות .והמציאות בכלל מסודר ונעיר בחבנית קומת אדם ,כי האדם הוא עולם קטן ,וכולל
בתוכו בל הבחות הנמצאים בבל העולמות )במ״ש בזהר גב״מ ומיין בע״ה שער עיגולים ויושר ושער הצלם
פ״א ,יכן במורה נבוכים ת״א פרק ע״ב> .ועצמותו ית״ש מתפשט וממלא אח כולם כדמיון הנשמה
המחפשטת ומםתתרה בגוף האדם .וכבר דברנו מזה במקום אחר בפרטוח )הערת המעתיק :עיין
ביאור רמו לזכריה ,3ט .וק לאיוב לת ,לת( .והנה ציור האדם הגדול ויחוסו אל האדם שהוא העולם
הקטן מהחיל מן העולמוח הנפרדים .שהם יצוירו כעין לבוש וגו׳ והם עולם הכםא ועולם
החיוח ועולם האופנים ״והי בם״ בקדש ,ושכינחו חחלבש בהם וההגלה בכל אחד כפי כח
אוחו העולם .בעולם הכסא החגלה כדמיון הנשמה המחגלה במוח ,ששם כח החכמה והבינה
והרעה )״אימא מקעא בטרסיא״ > .כעולם החיוה חחגלה כדמיון המתעורר בלב ששם שורש
המרוח )״זעיר מקנן ביצירה״ י > .ובעולם האופנים החגלה כדמיון הנפש המהראה בכבד ,ששם
פעולה הטבע וגמר הפעולה והעשיה .ושכינת עוזו ]הערת המעתיק :זו רביעית( הפעול בכל
עולם כפי כלי העולם וכוחו כדמיון הנפש בכלי הגויה.
3 9
0 a
4
אולם אחר כי בעצמוח הא״ס לא יצוייר שום מחשבה ומרה ופעולה .בהכרח כי בעח ]ש[עלה
ברצונו הפשוט להוציא אח העולמות ולהנהיגם ,האציל מכבודו "אצילות״ קדוש ,שבו
יהיו כל הכחוה האלה מצויים בכח ,והוא יהיה שורש לכל המרוח שיתגלו אחרי זה בבלי כל
עולם ועולם לפי עניניו .וזה ממש כמו שהנפש בעח הנוע לררח ממחצבה אל הגויה ,חתלבש
בלבוש רוחני שבו מצוירים המרוח שבהם הפעול בגויה בכח ,והם עשר מדוח כנ״ל .כן כביכול
האציל עולם הםפירוה ,הם יהיו השורש לכל המדוח שבהם ינהיג .וימי^א בם שלשה טורים,
טור האחד כנגד המחשבה • וטור השני כנגד המרוח • וטור השלישי כנגד הפעולוח ו כ ב ר
אמרנו כי בכל א׳ הצוייר ההנהגה בג׳ דרכים ,שני הקצוה וקו האמצע .וכן נמצא בטור הא׳
חכמה ובינה ודעה .בטור השני חסד גבורה ורחמים .בטור השלישי נצח הוד יסור .ואחר
שחכליח המעשה הוא שיתגלה כבור מלכוחו וממשלתו בכל העולם ,והיא סוף מעשה במחשבה
החלה ,נמצא שמרח מלכוה הוא האחרונה במעשה .והיא כהר עליון ברצון הקדום .כסוד אני
ראשון ואני אחרון .והם עשרה לבושין אשר ה׳ מלך גאוח לבש ,שעי׳י הלבושים האלה
שנהעטף מזיו הדרו ניחן מקום לגילוי כחוחיו והנהגהו» .וכמ״ש מ״ר פ״ב :נתעטף הקב״ה כשלמה
והבהיק (יו הלמ מסוף העולם ועל סופו( .אולם גילוי כל המתה היה כדי להנהיג ולמשול על כל
המעשים בכח מדת המלטת ,שע״י ובאמצעוחה ינהיג אח כל העולמוה:
42
43
M
והנה כמו שהנפש יש בה הבדל בין העח שהיחה במחצבה דבוקה בשרשה ,שאז היחה
שכל מופשט מחומר ומשכלח בכח שאין לו סוף .ופעולוחיה הרוחניים מחפשטים לבלי
חכליח ,וגם בעח שהחנענע לרדח אל החומר ,או בעח חחפשט ממנו ,שאז כבר לבשה לבוש
הדק בדיוקנא רהאי עלמא ,שהיא ההכנה לפעול כפי מרח החומר וכליו ,בכל זאה כל עוד
לא נכלאה בגויה אין מעצור בעד רוחניוחא .ואין כלי וגבול הסוגר בעדה.
.39תהלים סח ,יח .40תקוני זהר )מהד׳ מוסד הרב קוק ,ענז׳ בג ע׳׳א( .41שם )אבל בלשון אחח,
מקגנא במטטרו״ן ,והיינו הן־( .42חכמה ,כינה ודעת .43חסד ,גבורה ,תפארח .44נצח ,הוד ,יסוד
מאמר החרש והמסגר
פט
45
לא כן בעה באה בין הבשרים ,שאז ״ידיה אסורות״ וכחותיה כלואות ,ולא תוכל להתפשט
רק כפי שיכיל כה השכלי והלבוש שהיא פועלת על ידם ,וגם בזה יש מדרגות שונות.
]א[ כי פעולת ההשכלה שחפעול ע״י כלי המוח היא קרובה יותר אל הרוחנית ,ובו צופה
כרגע מסוף העולם ועד סופג ומשכילה בעליונים ובתחחונים ומשיגה השגות רוחניות מופשטוח
מחומר .כי הכלי הזה זך עדיין ודומה כזכוכיח דכה שבה תביט בעד החלון אל העולם הרוחני
ואל השרשים שמשם לוקחה] .ב[ משא״כ הפעלות המרוח ,שע״י כלי הלב התגשמה יוהד
והיא יורדת יותר אל העולם הגשמי .וככל זאת עדיין ישקף בו ענק נפשיי כי בו פועלת
בבחירה ,מתעוררת אל הטוב ואל הרע ,ואל ההפכים בשוה ,ובידה פלס ומאזני משקל וכח
חפשי לעשוח כרצונה] .ג[ לא כן פעולה ע״י כלי הנפש הטבעייח .הם מוגבלים ע״י חוקי
הטבע .לא חוכל לעשות קטנה או גדולה רק כפי כה הטבע .וכעץ השדה וצמח האדמה
שנפשו הצומחת היא כח טבעי לבד .עד ששם לא ניכר כחה הרוחני כלל ,כי גבר החומר
והטבע על ענין הנפש .רק בעת ]ש[חםיר אח בגדי אלמנותה ותלבש את בגדיה החמודות,
והוא בעת שתחפשט מן הגויה ,וזה יהיה בעח נח עליה הרוח ממרום שאז יתבטלו כחוח
הגויה ,או בעח הגויעה ]מיחה( שאז תשוב הנפש אל ביח אביה ,אז חשוב לפעול בכח רוחני
בלא גבול ומעצור ,ועטרת האלהית כראשה:
כן הדבר בענין ה״שכינה״ שהיא מרת מלכות המנהגת ,שבעח הוכרח לירד ולהנהיג ע״י
כלים ולבושים ,בעת תחלבש בכסא או בחיוח או באופנים ,אז היא גולה ממקומה ,ולא
חוכל להנהיג כפי כח אלהותה בכח שאין לו סוף כי הנהגתה מצומצמת כפי כח הכלים
והעולמוח שע״י תפעול ותשגיח .ובזה יש מדרגוח רבוח כפי כח העולם וכפי כליו ,אם הם
וכים או עכורים .ער שבעה חרד מאד להנהיג כפי כח האופנים ,אז הבל מסור בידי הטבע,
כי לא תוכל להנהיג אז רק כפי סיבוב האופנים והמערכה .אמנם בעח העלה מן העולמות
הנפרדים אל האצילות ,שהוא כמשל הנפש המתפשטת מן הגויה ותלבש &די תפארחה
להדבק עם דודה העליון פנים בפנים ,אז חילים ת ג ב ר כפי כחה האלקי להריק שפע והוספת
ברכה עד בלי די:
4 6
47
ואמרו האלהיים ב י בעת האצילות היו חמה ולמה משחמשים בבחר אחד ,וביום הרביעי
שקטרגה הלבנה נתמעט אורה ,ואז ירדה בסוד נקודה אחה לבריאה .והיכף חזרה
למקומה ,עד אשר בחטא אדם הראשון ירדה שנית .רצו במליצתם ,כי הכוונה חיתה שחהיה
ההשגחה וההנהגה כפי כח האלהי המשפיע באור שאין לו סוף ,רק אחר שהשי״ת הקן כל
העולמוח באופן שכל הכחוח והעולמוח וסדרי המרכבה ,בנינם ותיקונם והריסתם ח״ו יהיה
נמשך לפי מעשה האדם) ,אשר הוא כלול מכל הכתות הנמצאים ככל העולמות( וכמ״ש במדרש :״מהו
אהיה אשר אהיה? כשם שאתה עמי ,כך אני עמך וכו׳ מהו ה׳ צלך? כצלך" וכו׳ ובזוה״ק
בכ״מ .ואחר שביום הד׳ נהלו המאורוח שאז נחקן סדרי המערכה ושליטה הטבע ,ויש אפשרוח
שאם אח״כ לא יהיו התחחונים זכאים ,תהיה ההנהגה מצומצמת כפי הטבע לבד .שזה לא
יהיה בעוד שמלכות שמים עומדח ברום עולם ומנהגת בדרך ההשגחיי הנסיי שאז חבוטל
הנהגה המערכה .לכן ברגע זו נחמעט הירח וירדה ממקומה לתה הרה לתליה המארות
וממשלתם .שאז הירח העליונה לא הגיה אורה ,אבל חיכף חזרה למקומה .כי אז לא היה
4 8
49
5 0
.45ע״פ קהלח ז ,כו .46ספירת תפארת .47ע״פ קהלת י .י .48חולין ס ע״כ .49מדרש זה הובא
ב״עבודת הקודש״ )לר׳ מאיר אבן גבאי ,ח״ב ,פרק טז( .50ספירת מלכות
צ
אוצרות
גדולי ישראל
המלבי״ם
אדם בארץ ,והיה ההנהגה כפי כח המלטת והאלהות .עד שחטא אדם הראשון וסילק ההשגחה,
והוכרחה להתלבש במכסה ולמעט אור הנהגתה דרך חלונוח ולבושים ומסכים .והנה מעת
שחטא ארם הראשון והלאה ,ירדה המלכות לעולמוח שלמטה להנהיג כפי כח העולמות
וכליהם ,והשכינה גלתה ממקומה ,והיתה דומה כנפש האסורה בגויה ופועלת בכליו ,שזה הכל
כחטא החחתונים )עיין ע״ח שער מיעוט הירח פ״כ ובשער הקליפות ס״ג(.
וידוע שמלכות האצילות הוא שורש נשמת כלל ישראל יחד ,ונקראת ״כנסת ישראל״ .ובעת
יתקנו ישראל מעשיהם ויתחברו בשכינה ,אז תעלת מלכות ה׳ למקומה אל האלהוח
ותדמה כנפש המתפשטת מן הגויה ,ותלבש מלכות ותדבק בדודה העליון .ובזה תראה כי
כל מה שבספר ב״שיר השירים״ מחמש פעמים שיצאה נפש שלמה מן הכלא והגויה ,בעת
הרוח והדבק בדודה ובשרשה העליון ,הכל משל ומליצה על עתים שיצאה גם ״מלכות״
שלמה העומדת ברום עולם ,והנפש אשר באצילות מן הגויה שהיא לבושיה וכלי העולמוה
התחתונים ,אל האלהות והאצילות .וזה יתפרש בשתי פנים ,אם בפרט ,כי כאשר שורש נפש
שלמה היא מלטה העליונה ,וכפי מעשיו קדושחו וכחו ]והח[עלות נפשו אשר למטה ,כן
התעלה גם שורש נפשו למעלה .כי הוא תקן מרה זאת בימיו כנודע .וכשם שנפשו שרה
השיר הזה למטה ,כן שורש נפשו שרה שיר הזה למעלה ,על עלוחה בעתים האלה )זכמ׳׳ש
51
52
נזהר ס׳ נח לן> ס׳ ע״ב ,״כנסת ישראל לא אמעדת תיאובתא לגני קב׳׳ה אלא גמחא לצליקיא לעאלין כגוה״ ,וכן שם
לף ס״ז על לה׳ האר ולף רמ״ל ע״ב ובכ״כל( .וכן יתפרש בדרך כלל ,על ימוח עולם מני שים אדם
על ארץ עד אחרית הימים ,שאחר החלוקה נמצא שהתעלתה השכינה וגבר מלכות שמים
בחמשה עתים .והם:
א( אחר שגלחה שכינה ממקומה בנלוח מצרים ,החעלחה ]א[ ביציאתם ]ב[ ובמחן חורה
]ג[ ובאהל מועד כנודע .ועל העת הזאת הושר השיר הראשון, ,שאחר שספרה הרעיה
הקדושה שהיא שחורה כאהלי קדר והיא נוטרה את הכרמים ,ופנחה את עצמה מבנוח ירושלים
שהן היכלין דלמטה לשאול מרודה ״איכה ירעה ואיכה ירביץ״ )וכמ״ש בזהר בראשית לף oהתחיל
מענין הגאולה מן ״לםוםתי ברכבי פרעה״ .וספר החעלחה ביציאה מצרים בנסים ונפלאוה,
ובמתן תורה .וברצונו עליה אחר חטא העגל ,ובבנין המשכן ,שרמז למטה ולמעלה ,כמ״ש
״אף ערשנו רעננה״ ככתוב ומבואר בזהר ומדרשים .עד שחזרה השכינה למטה ]הערת המעתיק:
ונפרדה מהחפארת( בחטא דור המדבר והיא משבעת ]לשון שבועה[ את בנות ירושלים ,אשר
תשוב לשק בחובם ,בל ישביתו אח האהבה:
ונהקנה ארץ
ב( אחרי נאספו העדרים ובאו לא״י" ,גללו את האבן מעל פי הבאר״
העליונה א pהחיים לחבר משפט וצדק • ואז ״קול דודה הנה זה בא מדלג על ההרים״
הררי עד .קרא לרעיתו כי ״המתיו עבר״ ,״הנצנים נראו בארץ״ ,וזה נמשך כל ימי שילה
ונוב וגבעון .אבל אז שכנה שכינת ארעי ,כי חטאו ונמסרו ביד אויביהם כפעם בפעם .והיונה
״בחגוי הסלע״ ובסתר המדרגה .והדוד שב כפעם בפעם על הררי בתר:
5 5
54
56
57
ג( בימי
58
שלמה שאז ״קיימא םיהרא באשלמותא״ • ואז נבנה המקדש החחתון והעליון,
.51ספירת מלכות הנדבקת בתפארת .52ספירת מלכות .53בראשית כט ,ח .54משפט )תפארת( וצדק
)מלכות( .55שה״ש ב ,ת ,56שה״ש ב ,יא .57שה״ש ב ,יר .58פםקתא רבתי ,טו .וכן שמו״ר טו ,כו
מאמר החרש והמסגר
צא
והדור התחבר עם הרעיה חבור קבוע כל ימי מקדש ראשון בימי מלכי בית דוד הצדיקים.
וע״ז בא השיר השלישי ,שאז היה שכינח קבע .ומדבר מענין האפריון של שלמה ,ומענין
הקדמות ,וקביעוח השכינה ,בכתוב בזהר ומדרשים במקומות רבות.־
ד( בימיי בית שני ,שאז אחרי דבקה לעפר נפשה מלות בבל ,כבר היתה ישנה ,ולבה ער
ורודה תפק ׳ והיא לא רצתה לקום מעפר ,ולא שרתה שכינה במקומה בימי בית שני
כנודע )וכמ״ש בזהר שמוח לף ט׳ ע״ג( כי לא היחה גאולה שלמה ,וע״ז הוםד השיר הרביעי:
59
ה ( בימי הגאולה האמיתי שאז חהיה ״אור הלבנה כאור החמה״ ו א ש ח חיל עטרה
בעלה י • ואז תתנער ירושלים מעפר ,ותשכון במקום עוזה וע״ז הושר השיר החמישי .ויען
בעת ההיא תקום כנסה ישראל ומוכת דוד ולא תוסיף לנפול עוד •)לומה( ]דימה[ עלוחה
אל דודה והיפרדה מן עולם המלבושים ,כנפש הנפרדת מן הגוף בעת מועד לכל חי ]פטירת
האדם מהעולם[ ,והעולמות יכםפו להתחבר עמה .וזה הויכוח בין הנפש ובין הבנות .ויען אז
חעלה עד ראש המדרגוח ,גם רוח ונפש של עולמות שלמטה יתעלו בקדש ,והוא הנרמז בשיר
האלף .כי אז יזדככו כל העולמות אף כליהם וחיצוניותיהם .כי יעברו הקליפוח ,ורוח הטומאה
כליל יחלוף.
6 0
6
62
ודרכים האלה נמצאים סלולים לבל דורך על מפתן בית הזוהר ומבילותיו ,וכן במד׳ ואגדות,
רק כי המדרש יציין למטה ענין כנסח ישראל וקורוחיה ,והזוהר ירמוז למעלה ענין
כנסת ישראל העומדת לראש פנה ,ושניהם אחד כידוע .והנה לא באתי רק להראותך ררד
כלל ,את הצפון חחח המכסה ,באופן שדברי החכם ע״ה נאמרו משל חוך משל ,ומשל תוך
משל כגונן מרגליה יקרה חוך חפוח זהב ועליו משכיות כסף ,ועליו כגר תכלת ,ועליו יכסה
בעור עב .ופרטי הדברים הלא הם כמוסים עמדי ,וכל חכם לב יבינם ,ונבון החבולוח יקנה •
65
64
ואם אשמתי כי לא גאלמתי •
נגד השמש והירח,
65
ודברתי בלשוני וקרע לי חלוני ־
ודודאי לא נתנו ריח,
6 6
6 7
והנה כאבק פורח,
אל ה׳ אקרא ואל אדוגי,
יעשה עמי לטובה אות,
מה אהבתי תורתך,
ואל תשגני ממצותיר,
יעביר על עוני,
ויראני מתורתו נפלאות.
עשה עמי בחסדך,
ואל תסתר ממגי מ צ ו ת י ך
6 8
69
אמן סלה:
תם וגשלם
.59שה״ש ה ,ב )דור ,ו׳ חלומה ,היא תפארת .כן כתב רמ״ק כי׳פררם דמונים״ ,שער כג ,ערכי הכינויים,
ערך ״דוד״( .60ישעיה ל ,כו .61משלי יב ,ד .62ברכוח ד עב .63משלי א ,ה .64כלומר ,לא שתקתי
מלבאר סודות .65ע״פ ירמיה כב ,יד .66תפארת ומלכות .67ע״פ שה״ש ז ,יד .68תהלים קיט ,י
.69תהלים קיט ,יט
צב
אוצרות
המלביי׳ם
גדולי ישראל
״עלה לתרופה״
להלן אנו מהדירים מן פירושיו של המלבי״ם להלכות דעות )פרק תיעי( לרמב״ם ,אותה מקצת
שנשארה לנו לפליטה .ידענו שהמחבר חיבר הקונטרס אחר שנת תרכ״ה ,כיון שמציין
ב ה לספר ״לשון חכמים" שנדפס בשנה ההיא .המחבר קרא לחוברחו ״עלה לתרופה״ ע״פ
הפסוק ביחזקאל )נ״ ,יב> ועיין על כך פרשנות חז״ל במנחות )צח פ״א( .החוברח הופיעה בכמה
מהדורות .זו שבידי ההדיר הרב ישעיה אפשטיין )ירושלים ,שש״מ! שהוסיף עליה הערות חשובות
מאד ,בחחימת שמו ״יש״א ברכה״ .לתועלח הרבים הבאנו דבריו כאן )אמנם כהשמטת כמה הערות
שאינן תשובות( .והוא השלים הערות יקרוה ע ד סוף פרק ר׳ של הרמב״ם )על מה שהמלבי״ם לא
השלים( ,ולא העתקנו אותן כאן.
המלבי״ס ה ס ת מ ך )לעניני רפואה( על הספר ״שבילי אמונה״ של ר׳ מאיר אלדבי )רייא לי טרינטו,
שנת שי״ט .ואמ״כ הופיע מאן בי״ל מהדורות )י( ,עיין ״בית עקל ספרים״( .וכן על הספר "לשון
חכמים״ של ר׳ זליג צבי מונדשיין )לבוב ,תרכ״ה( .ברור הדבר שאין לסמוך על הידיעות הרפואיוח
ההן ,שכבר הוכחשו ע״י רופאים מאוחרים יוחד .אבל חשוב לנו לדעח חיאום דברי הרמב״ם
עם דברי חז״ל ,שבזה עסק המלבי״ס.
המלבי״ם ציין תוך גוף ה ט כ ס ט של הרמב״ם מספרים למען ציון הערוחיו ,והבאנו אותם
כאן בסוגריים מרובעים .אבל לציון הערוחיו של הרב ישעיה אפשטיין <תוך טכסט
״עלה לתרופה״( רשמנו אוחם במספרים מוקטנים ללא סוגריים ,והן ההערוה המופיעוה בחחחיח
כל עמוד .נוסח לשון הרמב״ם כאן החדרנו כמדויק לפי נוסח מהר׳ פרנקל ,ולא של מהר׳
וילנא .״יגדיל חורה ויאדיר״.
רמב״ם ,הלכות דעות ,פרק רביעי
א .הואיל והיוה הגוף בריא ושלם מדרכי י״י הוא ,שהרי אי אפשר שיבין או ידע והוא
חולה ,צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין א ח הגוף ולהנהיג עצמו
בדברים המכרים המחלימים .ואלו הן :לעולם נא[ לא יאכל ארם אלא כשהוא רעב .ולא ישתה
הערות המלבי״ס
אלו הערות המלבי״ס ]עליהם העיר הרב ישעיה אפשטיין ז״ל )יש״א כרכה( את הערותיו ,ונדפסו בקונטרס,
בשנח חש״מ .מהם השמטנו מקצת מפני האריכות[.
עלה לתרופה ,להתיר פה של אלמים ,מעדנות כסיל לפתח ]הערת המעתיק :כלומר לשחרר כסיל
מהנהגות מעוותות ן ,על משקל הצדק והיושר ,על השלחן אשר לפני ה׳ ,דשנים ושמנים מיני
מגדים ,עלים רעננים ,מעל שלחן הקדוש ,העומד בבית המלך הגדול ,אביר הרופאים שר הטבעים
הרמב״ם ,בנויים לתלפיות ,על כבוד מלבים אין חקר ,רבותינו הקדושים חכמי התלמוד ז׳׳ל,
ולפלפל ער מקום שיד שכלי מגעת ,ווה החלי בעו׳׳ה:
הלכה א] .א[ בפ׳ הרואה )כרכות דף סב( כר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי .אדכפנת אכול,
אדצחית שתה ,אדרתחת קדרך שפוך ע״ב .ופירש״י ז״ל שאם תשהה תעבור ממך
תאות המאכל ואין המאכל מועיל .ולא ידעתי אם יהיה סמך מכאן לדעת הרמב״ם דאסור לאכול
קודם שירעב ,די״ל שלא בא להזהיר רק דכשירעב מוברח שיאכל משום שתעבור ממנו תאות
צג
עלה לתרופה
אלא כשהוא צמא 01 .ואל ישהה נקביו אפילו רגע אחד אלא כל זמן שצריך להשתין או
להסך את רגליו יעמוד מיר:
הערות המלבי״ם
המאכל ,ועוד שמביא לידי חולי הררוקן כמ״ש בשבת )דף לג( הדרוקן של רעב וכר .ואומר
שם ידענא ביה בנחמני דמכפין נפשיה ע״ש .אבל מי יאמר דלא יאכל קודם שירעב? ואדרבא
יש לדמותו ללשון שאמר אררתחת קדרך שפוך .ובודאי גם קודם לכן מצוה לנקות עצמו ,כמ״ש
בברכות )דף נה( ונדרים )דף מט ע״ב( כרי׳י ברי אלעי שאמרה לו ההיא מטרוניתא ,פניך דומים
למגדלי חזירים ומלוי ברבית וכו׳ אמר עשרים וארבעה בה׳׳כ אית לי מאושפיזא לבי מדרשא
דכי אזילנא בדיקנא נפשאי בכלהו .וכן אומר בפ״א ממם׳ ת מ י ד א״ל רב לחייא בריה קדים
תקין נפשך ,וחשיך תקין נפשך וכר .וכמ״ש בברכות הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים
שלמה יפנה ויטול ידיו וכוי .ועוד דנראה מוכרח דדעת רש״י הוא היפוך דעת הרמב״ם כי מ״ש
רש״י שאם תמתין תעבור ממך תאות המאכל הולך לשיטתו שכתב בשבת )דף י׳ ע״א( על מ׳׳ש
שעה ששית מאכל של ת׳׳ח מכאן ואילך כזורק אבן לחמת] .כתב[ ברש״י :י״מ שמזיק ואני
אומר לא תועיל ולא מזיק .ולעומת ןה אמר גם כאן שלא תועיל לו המאכל ,וא״כ מה למוד
יש מכאן ,דהגם דשיעור שירעב האדם הוא בשעה ששית .אעפ״כ אמרו דרביעית מאכל כל אדם,
אלמא שאין חטא כשאוכל קודם שירעב .וכן הזהירו על פת שחרית .ועיין מה שאכתוב בביאור
הסתירות שיש בענין זה .ונראה שיצא לו להרמב״ם מזה דאל״כ מאי משמיענו בר קפרא .ואם
זבין מלה בסלע ,יהיה שתיקה בתריןי כיון שאין שום חידוש דכבר ידעינן זה בברייתא דמכאן
ואילך כזורק אבן לחמת .ועל כרחך שבא להשמיענו שיש למנוע האכילה קודם שירעב .ודבר
זה מוסכם מאד מחכמים הראשונים עד שנשאו משליהם ע״ז כשיש לך תאכל כשתרעב ,וכשאין
לך תאכל כשתמצא .והוא דבר מושכל אחר שכח המושך והמעכל והדוחה הם דברים סותרים
בחק הטבע .אם יטריח להשבית פעולת כח המעכל בעוד שלא גמר פעולתו ע״י מה שישתמש
בכח המושך ,גם כי בעוד שהאצטומכא אינה תובעת חק המאכל ,והאברים שויקטים והדם הוא
הסובב אל הלב כדרכו ,והוא יביא בהכרחיות פתותי לחם להשבית העבודה על סדר אחר שלא
באופן הראוי ,אינו בטוח ממכשול ,תה מוסכם מכל התכמים:
א
נ
נ
ה
UJואל ישהה נקביו אפי־ רגע אחד .בפרק אלו הן הלולןן )דף יו ע״ב( אמר רב אחאי המשהה
נקביו עובר משום בל תשקצו ,ופסקו הסמ״ג לאוין קי״ת והרמב״ם סוף ה׳ מאכלות אסורות,
וסיימו וכל המשהה נקביו הרי זה משקץ נפשו ,חוץ מן חלאים שיבואו על גופו ויתחייב בנפשו.
אלא ראוי לו להרגיל בעתים מזומנים כדי שלא יתרחק ,ע׳׳כ .ומ״ש אלא ראוי לו להרגיל בעתים
מזומנים כוון למ״ש במם׳ תמידי חשיך תקין נפשן ופי׳ כנ״ל .וכן מביא בחופת אליהו רבה
באור עולםי ,לעולם ילמד אדם את עצמו להפנות שחרית וערבית כדי שלא יתרחק .וקשה לי
אם נאמר דבל תשקצו הוה לאו גמור ומה שאינו לוקה משום דהוה לאו שבכללות קשה עמ״ש
ביבמות )רף םר( אמר רב אחא בר יעקב שתין סבי הוינא דכולן נעקרו מפירקא דרב הונא .וכן
אומר שם דרב ששת אעקר מפירקא דרכ הונא .ואיך עברו על לאו של תורה? ונראה שעשו כן
ח
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
א רף מ ,ב ב דף יד ,ב ג ביק צב ,ב וכן ב׳׳ם קז ,ב ד מגילה יח ,א ה ולרש״ שפירש :״משום שאם תשהה
תעבור מנך תאות המאכל ואק הטאכל מועל׳׳ ,מאי קמ״ל בר קפרא הא ידעינן זאת מברייתא דמכאן ואילך כזורק אכן לחמת
וכדש״י בשבת י׳ שם .ונראה דכנמ׳ שם אמר אב״ לא אמרן אלא דלא טעים מידי בצפרא ,דהיינו פח שהריח האמורה בב״ק
צ׳׳ב ב׳ וב׳׳מ ק״ז ב׳ ,אבל טעים מידי בצפרא לית pכה ולא הוי כזורק אבן לחמה ,וקמ״ל בר קפרא ראעפ־׳ב כשירעב יאכל
כדי שלא תעבור חאוח האכילה ואק המאכל מועל אף שאכל פת שחרית .ו כ־ז ב׳ )קדים חקק נפשך( .ז חופת אליהו
רכה פ׳־כ שבסו״ם ראשית חכמה ח pאמו־ רב כברכות ם״ב ב׳ והודיות •׳׳נ ב׳ וכ״פ רבנו להלן בהל׳ דעות פ״ה ה״ו
ובהג׳׳מ שם ובםוש״ע ארח סי׳ ב׳.
,
אוצרות
צד
המלבי״ם
גדולי ישראל
הערות המלבי״ם
ש
משום כבוד רב הונא שלא יניחוהו באמצע הדרשה .וכבר נפסקה הלכה בברכות )דף יט( שכבוד
הבריות דוחה גם ל״ת שבתורה כשב ואל תעשה וגם לשיטת התום׳ בשבועות' שמחלקים בין
גנאי גדול לגנאי קטן ,יש לומר דלרכ הונא היה זה גנאי גדול .ולזה דחו ל״ת בשב ואל תעשה,
כי שהיית נקביו לא מקרי מעשה .דאע׳׳ג דהמשהה את עצמו בבגד של כלאים חשוב יש בו
מעשה ,הוא מפני שתחלת הלבישה היה ע״י מעשה .ועיין תוס׳ יבמות )דף צ ע״ב( ומשנה למלך
פ״ג מה׳ ביאת המקדש ודוק .אבל עדיין קשה ממ״ש בפרק מי שמתו )דף כא( היה נצרך לנקביו
לא יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה .אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו
יכול לעמוד בעצמו ,אבל יכול לעמוד על עצמו מותר .ורציתי לומר דאע״ג ראיכא איםורא משום
בל תשקצו ,רב זביד לא מיירי מוה רק אם תפלתו תפלה .והא דאמריכן ראם יכול לעמוד על
עצמו מותר היינו לענין תפלה אע״ג שיש איסור דבל תשקצו .אך ראיתי בתשובת הרשכ״א סי׳
קל״א שאלה במי שלא היה צריך לנקביו קודם התפלה ובתוך התפלה התעורר לקטנים ,לא
יפסיק כל שיכול לעמוד בעצמו עיי׳׳ש באריכות.־ • וקשה הא תפלה דרבנן .ואע״ג דמצינו
ביבמות ־ דיש כת ביד חכמים לדחות דבר מן התורה בשב ואל תעשה ,זה דוקא היכא שיש
בוה משום גדר וסייג .לכן נראה דאיםור בל תשקצו הוא רק דרבנן ואםמכוה אקרא'.
ויש להקשות ממ״ש בפרק אלו מומיןיי שמואל אצטריך בשבתא דרגלא נגדי ליה גלימא .אתא
אמר ליה לאבוה אמר ליה דל אהדו ע ו כ ד א .דלא אפשר ליה ליסתכן? נראה שזה לאו משום
,
ב
ג
מו
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
מ לכאורה קשה ל׳ ןן׳׳ז דלה־יא אמרו בהוריות י״נ כ׳ בני חכמים ות״ח בזמן שרבים צריכים להם מפסיע־ן על ראשי העם יצא
לצורך יכנס וישב כמקומו וכו׳ אמר מר יצא לצורך נכנם ויושב במקומו אמר׳׳פ לא אסרו אלא לקטנים אבל לגדולים לא דהו׳׳ל
למיבדק נפשיה מעיקרא .אמר רבא האידנא דחלשא עלמא אפי׳ לגדולים נמי ,ואף שיש ספרים שאינן נורםק הך ררבא עיץ
בא׳׳ש .מ׳׳מ לענק קטנים כולהו מודו ד־כול לצאת ואח״כ ליכנם ,א׳׳כ מפורש דאין כל כזיון לרב כשהתלמיד יוצא באמצע לצרכיו.
י ל׳ ע׳׳ב ר״ה אבל .יא תשובת הרשב״א זו הובאה בב׳׳י או״ח םי׳ צ׳׳ב ונפסק בן להלכה בצזרע שם סעיף ב׳ אם באמצע
התפילה נתעורר לו וכו׳ יעמיד עצמו ער שיגמור ולא יפסיק .ואם בשעת ק״ש וברכות״ נתעורר ב־ לגדולים בין לקטנים קורא
כדרכו כוו׳ עיי׳׳ש יב צ׳ ע׳׳א .ומה שהקשה הא תפלה דרבנן הא פלוגתת ראשונים היא להרמב׳׳ם עיקר חפלה דאורייתא
עיי רמב״ם פ׳׳א מהל׳ תפלה ה״ב ,ולהרמב״ן היא מדרבנן ועיי מוי׳ט״ע או״ח סי׳ ק׳׳ו ובנו״כ שם ,וכוונתו כאן על נוסח וסדר
התפלה .ינ בבי׳י ביור׳׳ד םי׳ קט״ז נסתפק בזה אי הוד ,דאורייתא או מדרבנן עיי׳׳ש ובט״ז שם סעיף ח׳ םק״י כתבי .בטור
כתכ בשם הרשב׳׳א בזה מבץ אותו )על בל תשקצו( שכה מרדות וא״ל למה לא יהא חייב מלקות גמור? נראה משום דהוי
לאו שבכללות שדברים רדבה נכללו בו ובל לאו שבכללוח אין לוקק עליו כראיתא בפרק ר״מ ע״כ ,ומשמע מרבר׳ הט׳׳ו דמפרש
דהרשב׳׳א םובר דהוד ,מה״ת דאי הוה רק מדרבנן א׳׳כ מאי קשיא לי׳ אמאי אינו לוקה מלקות גמור הא כל עיקרו אינו אלא
מדרבנן ולכך אינו לוקה אלא מכוח מרדוח .אמש באמת יש לומר דלבך קאמר הרשב׳׳א דלוקה מ״ט משום רכל עיקרו אינו
אלא מדרבנן וברכתב כאן המלביי׳ם יימסתייע מהן־ דהדעוב׳׳א סי' קל׳׳א ושגפםגן בן 6זלכת בשרע אי״\ד סי׳ צ׳׳ב עיי־ש ואס
הי׳ מה׳׳ת לא היי מחיר זאת וע״ב דם״ל דאינו אלא מדרבנן וכדכחב שם המנ״א םק׳׳ב שאינו אלא אםור דרבנן .וכן הפר׳׳ח
ביור׳׳ד שם העלה דהר מדרבנן וכ׳׳ה דעח הלבוש שם .ועי׳ רםב׳־ם סוף הל׳ מאכ׳׳א ובםה׳׳מ שלו מצוח ל׳׳ת קע׳׳ט ,וד׳׳ח
בברכות פרק ט״ש אות פ־׳ד רעי׳ ראבי״ה ברבות םי׳ ס״ט שכתב לוקה משום בל ח שקצו .וצ״ל דלוקה מבח מרדות קאמר דאפי׳
ם־ל דהוי מה׳־ח מ״מ אין בו מלקות משום דהוי לאו שבכללות ומצינו לוקה סתם רקאי אמכת מרדות )עי׳ תום׳ ירט ריש שבח
וכקונ׳ מקל חובלים שבם׳ עמודי איש ובמק׳׳א כתבתי בזה( ואפשר דס״ל דלא הוי לאו שבכללות ,דלאו שבכללות אינו אלא
אםוריס שונים דילפי מחדא לאו )במו לא תאכלו על הדס בסנהדרץ ם״נ ע׳׳א( אכל לא בשם איםור אחד ומלל וכדכתב כעי׳׳ז
בם׳ ראש •יוםף חו״מ םי׳ כ־׳ז והובא ביד מלאכי בלל ל׳ אות שצ״ב עייש׳׳ה .והכא בל תשקצו שם חרא איסור הוא .ושו״ר
בפרישה ביור׳׳ד שם שכ׳׳כ רזה לא הוי לאו שבכללות רכל מיני שקדן אחת הן וכו׳ והא דלא לקי מלקות גמור הוא משום
דאין זה אלא אסמכתא בעלמא עיי׳׳ש ובתבו״ש ם" י״נ השיג עליו ועיי בהגהות יד אברהם ביוריר ישם .ועיי יראים סי׳ ע״ג
ובתועפות ראם שם בשם הריטב״א במכות הגז׳ בשם רבנו מאיר הלוי תראה דם״ל דהוי םה׳׳ת אבל כל המפרטים כתבו שאינו
אלא מדרבנן עכ׳׳ל הריטב״א .ובדעת הרא׳׳ם כתב השם החט דהוי מדאורייתא ע״כ .ודעת הםמ׳׳ג לאוין קמ״ח בםוף שם ושמ׳׳ק
םי׳ פ׳ דהוי מה׳׳ת ,ובשע׳׳ח או״ח סי' ג' הוסיף לציין לשו׳׳ת בית אפרים חאהע״ז סי׳ ב׳ מ׳׳ש בזה ,ועי׳ בפרמ׳׳נ או״ח סי׳ נ׳
דבל תשקצו דרבנן ומפני כבוד הבריות נדחה עיי״ש• .ד בכורות מ״ד בי .טו ׳׳אה ראפשר לך׳׳.
עלה לתרופה
צה
הערות הפלבי״ם
בל תשקצו דא״כ פשיטא דכבוד הציבור ידחה ,ובפרט למה שכתבתי שהוא רק דרבנן שאפי׳
בזיון קל דוחה איסור דרבנן לכ״ע )ועיין בשע״ה( .רק משום סכנה שאני .ובזה יובן מה שאמר
אח״כטי במר בר רב אשי דאמר אפילו באודנה ,מביא מהאי גברא שעכב וצבתה בטנו .ועיין
תשובת הרשכ״א )סי׳ כ( גירסא הנכונה כזה ומקשין דלמא עלוקה הואי? ומאי קושיא היא הא
עדיין יש איסור בל תשקצו .ולפ״ז ניחא] :אלף[ משתינץ מים בפני רבים ואין שותים מים בפני
רבים )בכורות ,שם(.
1
יציאה בעמוד השחר כאםתמא לפרזלא ,ברכות )דף סב( .דמעות של בית הכסא רעות *,אבות
דד״נ )פרק מא( .קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא ,בפרק הרואה )דף סב( .משמש ושב,
ואל תשב ותמשמש ,שכל היושב וממשמש אפי׳ עושים לו כשפים באספמיא ,באים עליו )שם(.
אמר רב מרי ש״מ האי מאן דנפיש זבליה ,חולי מעים הוא .מאי תקנתיה? לטרח ,סוטה פרק
משוח מ ל ת מ ה ,״ פרש״י לבקש רפואות לזה.
ואעתיק כאן רפואות לחולי מעיים אשר מכרוני מהש׳׳ם .עמוד החוזר מביא את האדם לידי
הדרוקן .סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון' והוא אחד עם חולי מעיים .ועי׳ בחולין
כתב הרא״ש מה שאביי לא היה נושא את כפיו משום שהיה לו חולי מעיים ע ״ כ .ודבריו
צדקו מאד דבשבת )רף לג( אמר אביי חש בי׳ .ונראה מזה שאע״ג שרבא א מ ר ידעינן ביה
בנחמני דמכפין נפשיה ,ושל רעב תפוח ,הוא ג״כ מין חולי מעיים ,רק שיש שינוי בבשר כין
כל א׳ .והנה המהרש״א מקשה שם אמאי לא חשיב נמי הדרוקן של עמוד החוזר? וכתב דאפשר
בזה אין בו סימן מיוחד .וכדבריו נראים מ מ ׳ ׳ ש ^ שמואל הקטן חש כיה .אמר ,רבש׳׳ע מי
מפיס? וקשה הא יש סימן דשל עצירה עבה ,ולפ״ז י״ל דהדרוקן שלו היה ע״י עמוד החוזר
שהוא משתנה לפי החולי .וכמו שנראה שם בבכורות שאומר :צואה רבה ,הדרוקן רבה .משמע
ג״כ שאין לו סימן מיוחד .ואפשר שכן הוא הפי׳ באמת שע׳׳י סימן ההדרוקן ,הכיר דמכפין
נפשיה .ובזה ניחא מה שאמר אח״כ ,רבא חש ביה .והאמר רבא נפישי קטולי קדר מנפיחי כפן,
ועי׳ רש״י ומהרש״א שדחקו בזה מה שהקשה מקטולי קדר .ולפ׳׳ז ניחא דברבא הכירו שלא
היה ע״י רעב ,וכמו חש ביה דשמואל הקטן .רק אצל אביי הכיר רבא שהוא ע״י רעב .וכיון
שאינו רעב מוכרח לומר שהוא ע׳׳י עמוד החוזר שאין בו סימן מיוחד .ושפיר הקשה והאמר
רבא ,ודוק היטב .ולפ״ז מ״ש אח״כ סימן לעבירה הררוקן לאו דוקא ,רק שעל הרוב בא ע״י
עבירה כשהיא עבה .דוגמת מה שאמרו -י סימן לשנאת חנם ירקון .וכבר אמרו-י ג״כ דסילון
החוזר מביא את האדם לידי ירקון .וכן מ ״ ש סימן לגסות הרוח עניות .ובחולין חושב הרבה
דברים דקשים לעניות .ו א מ ר ו כל המבטל את התורה מעושר סופה לבטלה מעוני .ו א מ ר ו "
דמותי לאו בוכותא תליא .ובפי׳ אמרו -ואי מעני .ואמרו׳" ג׳ דברים מביאין לידי עניות.
ובעירובין )דף מא( שלשה מתין כשהן מספרין ,חולי מעיים וחיה והדרוקן .משמע קצת דהדרוקן
וחולי מעיים תרי מילי נינהו .וכן מ מ ״ ש ׳ מיתת צדיקים בחולי מעים משמע דתרי מילי כינהו.
כי הדרוקן הוא גנאי וסימן לעבירה .ובשבת ^ אמר ר׳ יוסי יהי חלקי ממתים בחולי מעיים.
ובנדרים )דף מא( נזכר חולי מעיים ובורדס .ללשון א׳ של רש׳׳י הוא ע״י שמשלשל ביותר.
כ
ט
בא
כ כ
ב י
כ ו
כח
ב
נ
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
שז בכורות שם עיי״שה .יז שבח קנ״ב אי• .ח דף ם״ב ב׳ )ליטרח בנפשי׳ ופרש״י לבקש לו רפואות טרם יכבד חוליו עליו(.
ים ברכות כ״ה אי ,סיב ב׳ בכורות ט׳׳ד בי .ב דף קל״נ ע׳יא .כא גם הרי״ף שם פירש כן והובא להלכה במג־׳א ארח
םי' קכ׳יח בשם הפר׳־ח ובנו״כ שם .ככ שבח ל׳׳ג .כנ שם .כר שבת שם .בה כבר הזכירו לעיל וציינתי שם .בו
קדושין מ׳׳ט בי .בז רף ק״ה בי .בה אבות פ׳־ר מי׳׳א .בש מרק כ״ח א) .ועיק תשו׳ הרשב״א ס" אלף קמ״ח דהא
דאמרי׳ לאו בזכותא חליא .היינו ביחידים אבל בציבור גדול כוחם לירון ע׳׳פ מעשיהם בק לטוב בין למוטב עיי־ש( .ל עיין
שבת קנ״א ב׳ .לא שבח ם״ב ב׳ .לב כחובות ק׳׳נ ב׳ .לנ דף קי״ח בי .לד עיין רש׳׳י ברכות כ״ה א׳ ס׳׳ב א׳
אוצרות
צו
גדולי ישראל
המלני״ם
הערות המלבי״ם
ל ה
בפרק שמונה שרצים אומר ,שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהרא .חזינהו למיא דדלי ועכירי.
אמר שמואל גברא רבה אתי וחש במעיו .פי׳ תום׳ דממה שישתה מים עכורים יחלש במעיו.
בפרק מי שאחזו־^' הרוצה שלא לבוא לחולי מעיים יהיה רגיל בטיבול קיץ וחורף .ואמרו^
סעודה שהנאתך הימנה משוך ידך הימנה ואל תשהה עצמך בשעה שאתה צריך לנקביך .בברכות
)דף מ( המקפה אכילתו במים אינו בא לידי חולי מעיים ,באבות ד ר ״ נ כל המרבה לאכול
מרבה להוציא ר״ל ג״כ שמזיק לבני מעיים .וכמ״ש בסוטה מאן דנפיש זבליה ,חולי מעיים
הוא .ושם בפרק כ ״ ט רואה ואינו נראה זו מכת חולי מעיים .ב ש ב ת פעם אחת חש רבי
מאיר במעיו ובקשו לטרוף לו יין ושמץ .ושם בשבת )דף קת( ברב דחש במעיו .עייליה שמואל
לביתיה אכלי׳ נהמא רשערי וכסא דהרסנא .ואשקיה שכרא ולא אחוי ליה בית הכסא כי היכי
דלשתלשל .פםתים )דף מב( זיתום המצרי תני רב יוסף תלתא שערי תלתא קורטמי פרש״י מוריקא
)קרוג( והוא כרכום והוא ספיחי סטים) ,ברף נו ע״ב( =°פי׳ ג״כ כן ,ותלתא מלחי ותרו להר
וקלו להו וטחני להו ,ושתי להו מדבתא ועד עצרתא .רדפי קמיט ליה ,ודקמיט מרפי ליה .ולחולה
ולאשה עוברה ,סכנתא .פרש״י שמשלשל יותר מדאי .בפרק מי ש א ח ז ו באשמדאי כששתה יותר
מדאי אחוי שיתנו לו עוד לשתות .וכשאכל יותר מדאי אמר ,נגידי מיני מיכלא .שבת )דף פב(
הנצרך לפנוח ואינו נפנה רב חסדא ורבינא חד אמר רוח רעה שולטח בו ,וחד אמר רוח זוהמה
שולטת בו .תניא כמאן דאמר דרוח ז ו ה מ א ,הנצרך לנקביו ואוכל ,רומה לתנור שהסיקו ע״ג
אפרו וזו היא תחלח רוח זוהמא .רש״י פי׳ רוח רעה ריח הפה .רוח זוהמא דכל הגוף .וק׳ דא״כ
מאי ראיה מברייתא י דלמא משום שאכל שורה עליו רות ווהמא ,ובל״ו לא שריא אלא ריח
הפה?
ז
לח
ל פ
, 0
ט
30
נ:ד
מי שאינו יכול לפנות יעמוד וישב או יסתלק לצדדין או יסיח דעתו וע״ש .מקנח בחרס ,קשין
לכשפין .וכן המקנח בדבר שאור שולט בו ,שיניו התחתונות נושרות )שם( ,ברכות )דף נה( עשרה
דברים קשים לתחתוניות ואחד ]מהן[ המקנח בצרור שקנח בו חבירו וי״א אף החולה עצמו בבית
ה כ ס א .ברכות ,פרק מי שמחו ,״והיו חייך תלואים לך מנגד״ זה התולה עצמו בבית הכסא י.
ברכות )נד ,ב( שלשה דברים מאריכים ימיו של אדם המאריך בבית הכסא .נקיות מביאה לידי
טהרה " .שלשה מרחיבין רעתו של ארם ,קול ערב ,ריח בשמים ,ו נ ק י ו ת .שלשה מעין עוה״ב,
שה
2
ט
מו
06
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
דהדרוקן הוא חולי המצבה את הכרם שבטנו צבה .ובעירובק מ׳׳א ב׳ פירש דהרדוקן הוא הולי הפה )ועיין בהגהת הה׳׳ח שם(
וביומא ס׳׳ו כ׳ ד״ה שמעשה וכוי מיחח הררוקן וכוי בלצבוח בטן עיי׳׳ש ובבכורות מ׳׳ד ב׳ פירש דהדרוקן חולי מעיים )וכנמ׳
שם רההוא נברא דעכב וצבתה בטנו( וכן פירש בערוך הדרוקן ניפוח הבטן וחולי מעיים ובפי־ הרא׳׳ש לתמיד כ׳׳ז ב׳ הדרוקן
חולי שבטנו צבר• וכן פירש תמ״ה בבכורות שם ועי׳ בבאר שבע שם .ובהג׳ מלא הרועים לברכות כיה שם הקשה על רש״י
והערוך רהדרוקן היינו חולי מעיים מרוך דעירובץ מ׳׳א ב׳ דג׳ מחים כשהן מספרים ,חולי מעיים חיה והדרוקן ,אלמא רהדרוקן
לאו היינו חולי מעיים עיי״ש .אמנם לכן פירש רש־י בעירובין שם דהררוקן דהחם היינו חולי הפה .וכמה מיני מחלוח בשם
הררוקן איכא והכל לפי מה שהוא ארם ,וכל המחלא אשר עמתי במצרים לא אשים עלץ כי אני ר׳ רופאך .לה שבת
ק״ח אי .לו גיטין עי אי .לז גיטין שם .לה פרק כ״ח .לם דף מ־׳ב א׳ .ם אבדר׳׳נ פרק מ׳ אינו נראה ולא
רואה כצ׳־ל) .םא רף קל׳׳ד אי .םכ ר־ל כדפירש שם דף רו ב׳ וכן פרש׳׳* בנדה נ׳ א׳ סטים קדונ אכל בשבח רף ס׳׳ח
פירש ווישד׳׳א ועיק שבת ק״י קורטמא כרכום .םנ ניטין רף ם׳׳ח ב׳ .מד שולטת בו רחניא כצ־ל .מה אבל גירםת
רב אלפס בפלוגחא ח־־׳׳ח ורבינא ,והובא שם בגודש״ם ,ג״כ הנצרך לנקביו ואכל ,וא״ש .םו לא מצאתי רבר זה בברכוח
ולא במקום אחר ש׳׳והיו חייך תלוים לך מעד׳׳ נדרש על התולה עצמו בבית הכסא ,והכי איתא בבואות כ׳׳ד א׳ והיו ח־7
חלויים לך מנגד זה התולה תפיליו .סו ובברייתא דחופח אליהו שבםו״ם ראשית חבםה ומעשה תורה להגר״א איתא הכי:
המאריך בתפלתו והמרחיב יד על שולחנו והמצניע כבית הכסא וכו׳ והמצביע עצמן בביה־כ אק רוח רע ומיתה שולטק בו
שכן מצינו בשאול בשנבנם למערה בקש דוד להורגו ביון שראהו שמצביע עצמו לא הת עיי״ש מח ע״ו דף כ׳ ב׳ והכי
איחא התם נקיות מביאה לידי פרישות ,פרישות מביאה לידי טהרה .סס כברכות רז א׳ הכי איתא :שלשה כד&יבין רעתו
של אדם קול מראה וריח וליחא שם כלל נקיוח ,אולם בחופת אליהו ובמעשה חורה ועז׳ והובא באוצר המדרשים איחא:
צז
עלה לתרופה
כ w .לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו
הערות המלכי״ם
,
נ
תשמיש נקבים .הב״ח בסי׳ קנ״ז כתב ":ואקחה פת לחם ר״ת ״ואקחה״ ״למפרע ,התר חגורה
קודם אכילה״ ,פת לחם פן תבוא לידי חולי מעיים:
הלכה ב] .נ[ קודם ראיחי לבאר ענין פת של שחרית וענינו .בפסחים )דף קיב( אי׳ שבעה דברים
צוה ר׳׳ע את יהושע בנו :השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובגשמים מפני הצנה וכוי.
וכן בב״ק )דף צב ע״ב( וכב״מ )דף קז ע״ב( מנא הא מילחא דאמרי רבנן השכם ואכול בקיץ
מפני החמה וכו׳ .ואמרי אינשי שיחין רהוטי רהוט ולא מטי לגברא דמצפרא כריך .דכתיב ״לא
ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש״ .ואנן מהכא מתנינן לה ״ועבדתם את ה״׳ זו ק״ש
ותפלה ,״וברך את לחמך ואת מימיך״ זו פת במלח וקיתון של מים .״והסירותי מחלה״ ,פ״ג
חלאים שבמרה ]עכ״ל[ .ועיין בתוס׳ וברש״י מ״ש על מה שתפס דוקא המנץ ]של[ שיתין רהוטי.
ונראה קצת לומר שיצא להם זה ממה שנאמר גבי אברהם ״ואקחה פת לחם וכו׳ כי על כן
עברתם על עבדכם״ .וקשה מנא ידע זה? הא כיון שאז הוציא חמה מנרתיקה בודאי השכימו
לאכול בחמה מפני החמה ,והם כערביים נדמו לו .ובפרט שכבר היה זה בשעה רביעית שאז
הוא מאכל כל אדם כמ״ש ו ז ז ״ ל כחם היום בארבע שעוח .ויש לחרץ דכיון דהם הלכו לדרכם
לפ״ד והוא ]הערח המעתיק :החולהן רץ אחריהם והגיעם ,מזה הכיר שלא נזהרו בפת שחרית.
דב״ילקוט ראובני״ ריש פ׳ וירא הביא בשם ״סודי רזא״ שהקשה ,כיון שהמבקר את החולה נוטל
א׳ מם׳ בחוליו ,הקב״ה בודאי בא עם ששים גבורים סביב לו .ולמה לא החירו מחוליו? ע״ש
באורך .והנה כשרץ אברהם בקש להקב״ה שאל יעבור ]ממנו! ,ומשמע רהששים גבורים הלכו
עמו לכבודו .ואם היו ]הערביים[ כורכין פת שחרית ,לא היו מגיעים )אוחם( ]עד אליהםן .ושפיר
מוכח דשיתין רהוטי לא יגיעו להאוכל פת שחרית .וקשה לי ממ״ש בשבת )ד׳ י׳ ע׳׳א( ופסחים
)ד׳ יב צ״ב( דששית מאכל של ת״ח .ומשמע שם הגנאי לת״ח שיאכל קודם ?{בן כמ״ש אי לך
ארץ שמלכך נער וכו׳ .ועי׳ מהרש״א שם .ועלה כדעתי לחלק בין ת״ח העוסקים בדין דהם
אסורים לאכול בשחרית .וכבר א מ ר ו דג׳ יורדים מנכםיהון בו׳ שאוכלים בשעה שצריכים לעסוק
בצרכי ציבור .ואפשר להוסיף דמטעם וה א מ ר ו י מאן קצירי ומריעי? רבנן .משוס שאינם יכולים
ליזהר בפת שחריח ולא מקויים בהו ״והםירוחי מחלה״ .ובזה יובן מ׳׳ש בתנא דבי אליהו ,הובא
בילקוט וירא ]י״ח[ ,דבארה של מרים כשהיו ישראל זוכים היה עולה בבוקר .ואם לאו ,פעמים
שהיה עולה בא׳ בב׳ בג׳ בד׳ בה׳ בו׳ עד שהיו ת״ח יוצאים לקראתו .והוא ת מ ו ה .
ע
ע
:
נה
הערות ר׳ ישעיה אפשטי־ן
מדחיבק ל ב ו ש לא ד ה ק ו לע ר ב
שלשה
א׳ב ח ם
בתים
היום ה ר י ש ש
מנכסיהון
ובמעשה
וכו׳
תורה
ב ע ת ש ה ם
םעודהא
ודקבעו
לדגר״א ה כ י
צריבין
ר׳׳ה ט ״ ז אי.
להיוה
איתא:
עוםקין
נ ־ה נ ה ד ל
כצרבי
עושין
רצונו ש ל
מקום
ודתה
עושין
רצונו •של
מקום
היהה
ות״ח
קטנים.
ואומדים על־ ב א ר ענו ל ה
ונערים
ו׳ כ ״ ג
כ ״ ה כ ״ ז ויגדלו
ראי׳
שת׳׳ח ל א היו
צבור,
ממהרת
מאחרת
וכוי,
בעלי
ושני
מדרשא
הדברים
.־משכמת
בשעה
עיי״ש .ו א י
והולכה
בשתיים
נימא
ורמב״ן ש ם
שהיו בנ־ ש״ו
מקיימין פ ת
ונובעת
וכו׳
דמאן
יורדין
כמקומה
קטנ־ם
וכרש"•
״אשיר.
רבנן
מפני ש ה ן
מסובין
שהיו
ופו׳( ע ד
המלבי׳ים מ א י
בהיותו ב;
מ׳יז
והוא
יכולים
טילי
בעלי
נחתי
חבטה
ראשיה
ו א ו כ ל י ; ,־שות־ן
נדרים ר ף מ ״ ט
י׳'־( ב ז מ ן שה׳,־
שדוק ש ם .
שהיו
יענה לזד.
דייה נ ע ר
קב״אב ז ת ע
שאינם
; ד
ישראל
ינערס ת ם
ס ו ט ה י ״ ב •ב׳
משום
אל־הו
שבםרס
מ־מ־ן ש ם .
במקום
משוס
כהנית ל ה
•לק\"ש וירא
)וליהא ש ם ב א ׳
י ה ו ס ף או״ר .חייב ס י ׳
ומריעי
מנכסיהם
שאמרו
הפרישה.
איהא
בחופר!
יומאמ ״ ם \צ"ל:
ו־ור־פהא ש ל
קאמר
קרוי י ע ר וכוי
קציר׳
ישראל
כחמש
ככלפלא
בשו״תזכר
ברים״י ,א ב ל
בילקוט
ונדהי״ב ל ״ ר נ׳ ע ל
ש נ ה .ועיי;
שחריתמ ה א
עיי״ש
בגיטי; ל ״ ח ב ׳
האחרים ה םכ מ ו
) ו מ ש ״ כ ותייבא
שאפי' בן מ ״ ב ש ג ה
בראשית ל״ז ב ״ א
הנערים
דברים
בי
שעות
בתים ש ל
דהיינו תינוקות ש ל ב י ה ר ב ן ולכן
דה״י א ׳ כ ״ ב ה ׳כ ״ ט אי; ל פ י
ואב״ע
בשבתא
נ׳
בעידן
ת ת נ ד ב ״ א פ ר ק י״ב:
הבאר
נראה
השמש
מפני
הבאר
קטנים
וריח
ש ע ו ת ובו׳ ו ח ם
ב ש ט י ם ונקיות.
ונמס
נ ש ם
בארבע
ב ר כ ו ת נ״ז בי.
נג
:אב ש ם
נב
ב ר ב ו ת -ב״ז
ובזמן
-וצא־ם
נערימ
שהיו
יוצאים
שאין
קטנים
;ערים
נ א מ ר י;ם ; ל :ר ו ל ,ע ״ ץ
גדול
משמע,
בי.
ישראל
וברד״ק
רש"־
יהושע
עודנו :ע ר
ובחוקונ׳
כראשית
.(Lו כ ן כ•״־־.
שהביא
המלבי״ם
ליזהר
בפ״ש ו ל א
מקוים
בהו
צח
אוצרות
המלני׳יס
גדולי ישראל
הערות הטלכי״ם
ולפ״ז ניחא .דכשהיו ישראל ווכים היה מקוים ״וברך את לחמך ואת מימיך״ והיה עולה בשחרית
כזמן פת שחרית .ואם לאו ,המתין ער שעת סעודת ת״ת ,שהם אינם מקיימם פת שחרית .אך
זה דוחק ,רהא ר״ע צ ו ה כן )לפני( ]אל[ ר׳ יהושע שהיה ת״ח גדול ,וצרה לו לקיים פת שחרית.
וכן בפרק מי שאחזו )דף סט ע״ב( אומר לטחלא ]מי שהטחול שלו נפוח[ נפתח ליה חביתי
דחמרא .אמר ליה רב אחא בריה ררבא לרב אשי אי אית ליה חביתא רחמרא לא אתי לקמיה
דמר ,אלא מרגל בפת שחרית דמעליא לכולי גופיה ע״כ .ואם איתא דת״ח אינו יכול לקיים פת
שתרית ,עדיין צריך תקנה זו לגבי ת״ח.
נו
נח
ויש קצת דתיקא בפלוגתא בעירובין" אי לא אברי לילא אלא לשינתא או לגירסא ,ו ב פ ד ״ א
אומר דהארץ אמרה ,אץ בי כח לפרנס .אמר הקב״ה ,אני אפרנס חצי בשינה .א״כ בשעה שישן
אין העיכול פועל פעולתו .וא״כ הברייתא דשבח סברה ״לא אברי לילא רק לשינתא״ ,ולזה כיון
שהעיכול מתחיל בבוקר צריך להמתין ו׳ שעות שהוא שיעור עיכול .ואידך הברייתות םברי ״לא
איברי סיהרא אלא לגירסא״ לזה אמרו דצריך לאכול בשחרית .ולזה השמיט הרמב״ם ענין פת
שחרית משום שסובר דלילא לשינתא ^.אבל הוא דוחק .וגם קשה ממ״ש במדרש ר ו ת על
קושיא שהקשו בברכות )דף ג( כתיב ״חצות לילה אקום״ ,וכתיב ״קדמו עיני אשמורות״? כשהיה
סועד סעודת מלכים היה סועד עד הערב וישן עד חצות .וכשהיה סועד סעודת עצמו היה אוכל
עד ט׳ שעות וישן עד אשמורה הראשונה .ומשמע אע״פ שלמד בלילה היה אוכל כשעה ששית
ועי״כ סעד עד חשיעי .לכן נראה דפח שחרית אינה מענין הסעודה כלל ,רק ]קל כמו[ קינוח
סעודה ,לא בקביעות .ועיקר הסעודה היה לתי׳ח בששית .ושאר בני ארם ברביעית .ובן מדוקדק
לשון הטור )בסי׳ קנה( שכתב :קודם שילך לבית המדרש יאכל פת שחרית .ובסי׳ קנ״ז כתב
וכשתגיע שעה רביעית .והוא ברור בעיני.
ם
ושיעור פת שחרית כביצה כמ״ש בסוכה )דף כו( ואוכל עראי חוץ לסוכה כדטעים
ועייל לכלה .וכמ״ש הרא׳׳ש שם דהוא כביצה .כתב ה ב ״ ח ^ בשם המרדכי ראנו אין
שחריח משום ששמענו דפת שחרית אינה באה אלא בתבואה הרחוקה מן הישוב,
קול תרנגול ולא קול מושכין באניות וכו׳ עיי״ש .ועיין בשו״ת חכם צ כ י וכמג״א
נתכוונו ,דיצא טעוחס משבת )סף סו( ועי׳ א״ר .וסיים בשו״ת ח״צ דאין לחוש לזה
ולכן צ״ע גדול על הרמב״ם שהשמיט ענין פת שחרית .ושוב נתתי אל לבי טעם
= כ
בר כי רב
נהיגץ בפת
ולא שמעה
לדבר אחד
כלל וכלל.
למה שאין
הערות ר' ישעיה אפשטיץ
והסירות* .י״ל דאינה רא" דההם הפירוש הוא :׳׳ררבנן אפי׳ כבריאותם הם חולים שההורה מתשת כוחם׳׳ עק רש׳׳י ור׳־ן
נדרים מ׳׳ס שם .ומה שחזר שדבריו מהא דצוה ר״ע ניבנו ר׳ יהושע שהי׳ ת׳׳ח גדול שיקיים פת שחרית ,זה י׳׳ל לפי׳׳ר הב׳׳ח
ארח םי׳ קנ״ה שכתב אין רבותינו תילים בפ׳׳ש מפני ששמענו שאינה באה אלא מתבואה הרחוקה מן הישוב ולא שמעה
קול תרנגול ולא קול מושבין באניוח עיי׳׳ש וברכם צבי סי׳ ט׳־ו מש׳׳כ עליו והובא בבאה״ט שם ושכירו המלכי״ם להלן .לפי׳׳ז
י״ל תם בזמן התנר־א לא היו נזהרים כבר בזה מה״ט .אולם כבר כתבתי שעיקר פירושו בחנד׳׳א דחוק ששם איחא גם נערים
קטנים ולא רק ת׳׳ח ,ובאמת אין כל הכרח לומר דת״ח אינם נזהרים בפ׳׳ש ואין כל סתירה כין פת שחרית לזמן סעודת ת״ח
*שהוא בשעה ששיח ,דפ׳׳ש היינו דבר מועט פת במלח וקיתון של מים .וסעודה היא עם דברים חשובים .ולהדיא אמרו שם
בשבת ופסחים אהא שמי שאוכל אחרי זמ; הסעודה כזורק אבן לחמות דלא אמדו אלא דלא טעים מידי בצפרא ,דהיינו פת
שחרית ,אבל טעים מירי ליח לן בה עיי״ש ,הרי רמוהיר להדיא שיטעמו מידי בצפרא רה״נו פ״ש וכעין שכהב המלבי״ם עצמו
להלן לבן נראה וביי• י׳ניק בפסחים ק״ח א׳ שאני רב ששח דאיסתניס הוה דאי טעים מידי בצפרא לאורתא לא מהני לי׳
מיבלא ,הרי שהיו נוהרים בפ״ש pלר״ש הי׳ וה מכביר )וע׳ ביומא ע״ה ב' רעד דאהי משה לא היי ומן קביע לסעודה(,
ואכ״מ בזה .נו פסחים קי״ב אי נז דף ס־׳ה אי .נח פרקי רד׳ אליעזר פרק י״ב ע״־׳ש הלשון ובביאור הרד׳׳ל שם.
נט הרמב״ם פסק דלא איבר־ לילה אלא לגירסא ,שכתב כפרק ל מחל׳ ח״ת הי״ג :אע׳׳פ שמצור -ללמ1ד ביום ובלילה אי;
אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה ובו׳ ע־י׳׳ש .ם לא מצאתי ברות ,אבל כ״ה במדרש איב״ר פ״ב ובירושלמי ברכות פ״א
toארח שי׳ קנ׳׳ה .ככ סימן ט׳׳ו .והמג״א והא״ר הוא כאו״ח שם ס׳ קנ״ה.
ה״א עיי״ש
עלה לתרופה
צט
1ח אלא יפחות כמו רביע משבעתו.
הערות המלכי״ם
פ נ
זהירים כפת שחרית משום דבמסכת דרך ארץ רבה )דף מ א ( איתא לא יאכל אדם עד ד׳ שעות
ולא ירחץ עד ד׳ שעות .וע׳׳ז סומכין:
נח אלא יפחות כמו רביע משבעו .לכאורה הוא נגד הגמרא סי שא״ל אליהו לר׳ נתן אכול שלישי
ושתה שליש ,שאם תכעוס תעמוד על מלואך .אכל אחר העיון מצאתי סמך אמת לדברי הרמב״ם
ויתיישב בזה קושיא עצומה אשר הקשו הראשונים בשיטה מקובצת בשם תלמידי רבינו יונה
בשם רבני צרפת זי׳ל .על מה שאומר בכתובות )דף ם׳׳ד ע״ב( המשרה את אשתו ע״י שליש
לא יפחות מב׳ קבין חטין ותצי קב קטניות וקב גרוגרות ומסיק דאתיא כר׳ יוחנן כן ברוקא לבא
החשבון דשיעור סעודה ג׳ ביצים .ובעירובין )דף פ״ג( איתא ״ראשית עריסותיכם׳ /כדי עריסותיכם.
וכמה עריסותיכם? כדי עיסת מדבר עשירית האיפה וכוי .מכאן אמרו האוכל כמדה זו הרי זה
בריא ומבורך .יתר על כן רעבתן .פחוח מכאן מקולקל במעיו .אלמא דשיעור סעודה חצי שיעור,
אלא שהוא כ״א ביצים וחצי ועוד .ותרצו משום שאוכלת בלפתן אוכלת פחות מהשיעור בעירובין.
ועוד תירץ שר שלום גאון ז׳׳ל שנתנו שיעור למעלה ושיעור למטה .ומה השיעור שנתנו לאשה
הוא השיעור הפחות שנתנו לעני שבישראל ,ע׳׳ש באריכות .וכשו״ת נודע ביהודה )סי׳ ל״ז(
דחה השואל תירוצים האלה .על התירוץ הא׳ כתב שאם נחלוק הקב וחצי של הלפתן לט״ו
סעודות ,יעלה לכל סעודה ב׳ ביצים ושליש ,ועדיין אין כאן שיעור חלה .והאריך דאין אוכל
פחות ע״י הלפתן .ועל תירוץ השני הקשה מעירובין <דף לי( שם משמע רשיערר וה לא לעני
לחוד אלא לכל אדם מישראל .ועי׳ שם סי׳ ל״ח שהגאון מהר״י לנדא החזיק התירוצים דשיעור
שלש ביצים הוא כדי קיום נפש .ולפ״ז ניחא מאד כי יש שני מיני שביעה .אחד ,מלוי הכרם
והוא המוזכר בעירובין )פ׳׳ג( שהוא חצי שיעור תלה .ויותר מכאן אינו יכול לאכול .וע״ז אמר
אליהו שיאכל רק שליש משיעור דה שהוא שיצור שביצה .כי שביעה אין תלד במילוי הכרס.
ויהיה שיעור שביעה בערך שבעה ביצים ושתות ועוד .ומזה השיעור שהוא שיעור שביעה צוה
הרמב״ם להפחיח רביע .צא רביע משבעה .יעלה חמש ביצים ורביע .ושיעור מזון שנותנים לאשה
הוא שלש ביצים פת חטין ,ושני ביצים ושליש מהקטניות .הם חמש ביצים ושליש .כמה שליש
}הוא[ יותר מרביע? חלק אחר מי״ב .הוצא רביע מהשהות ביצה של שיעור שביעה ,תשאר
שמינית ביצה .הוסף על הרביעית ,יהיה משהו יותר משליש חלק כ״ד מביצה ,ויהיה חמש ביצים
ושליש ,והוא ממש שיעור אכילה שקצב הרמב׳׳ם .וכזה יובן מה שר׳ שמעון הביא כעירובין
פ״ב שתי ידות לככר משלש לקב ,דהיינו שני סעודות ה׳ ביצים ושליש ביצה .משום שסובר
ראוכל עוד לפתן כמו הלחם ומגיע לסעודה ה׳ ביצים ושליש .בוא וראה כמה גדולים דברי
חכמים ,עליהם השלום׳
פ ה
ולו יהיה האמת כדברינו העלינו מרגניתא טבא מה ששייך לענין שאנחנו בו כעת .להיות ששיעור
מלוי הכרס הוא כ״א ביצים וחצי ועוד חלק עשירית .ויותר מכאן נראה דהוה שיעור אכילה
גסה דלאו שמי׳ אכילה לענין מלקות .וזה היה שיעור סעודה שירד לישראל למי שירצה למלא
בטנו עומר לגלגלת .ושעור שביעה הוא שבעה ביצים ושתות .והניאות לאכול ע״פ הרפואה הוא
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
כנ פרק ז׳ ,ולכאורה אק בל ראי׳ ממםכח דר״א ,דהא נם בפסחים י׳׳ב ב׳ שם אמר ר׳ זמן סעודה לכל היא .ובן שם ובשבת,
רביעית מאבל כל אדם והכוונה היא לזמן סעודה ממש ולאו היינו פת שחרית שהיא םעימת מידי בצפרא .סד נימין ע׳
א׳) .וכנראה שקונטרס זה כתב המלבי׳׳ם אחר שחיבר את ספרו ארצוח החיים ששם החליט בסי׳ ד׳ בארן יהודה סק״ד:
שמ״ש הרמכ׳׳ם כאן יפחות רביע משבעו סותר ם״ש אליהו לר׳׳נ בפרק ערבי פסחים )אייה אין וה כע׳׳פ אלא בניט־ן ע׳ אי(
אכול שליש והנח שליש ע״כ עיי״ש( .םה מהדו״ק חלק או״ח.
אוצרות
ק
גדולי ישראל
המלבי״ם
הערות המלני״ם
ה׳ ביצים ושליש עם הלפתן .כתבו הרופאים שיאכל לתם ששה פעמים ]יותר[ מן הבצלים,
ושלשה פעמים לבשר ,וארבעה פעמים לדגים ולעשבים ולפירות .וזה מוסכם מחכמי התלמוד
שלשתי קבים חטים נתנו חצי קב גרוגרות.
יש מן הרופאים אומרים שיותר טוב לאכול מין אתד בסעודתו ,שריבוי מיני אוכלים מתנגדים
בטבעם ומפסידים העיכול ,ועוד שמסירים תאות האכילה ולא יתבשל באצטומכא .וי״א שאדרבא
בריבוי מיני המאכלים מתלקט מן האצטומכא .וצור כיון שאברים משובים באדם ,יזונו מכמה
מיני מאכלים .וכחב בל״ח ]ב״לשון חכמים״[ שדעה הראשונה צודקת בהיות טבעי המאכלים
משונים זה מזה ,ואם הם ממין אחד חשובים בתנאי שלא יצבה כרסו מהם .בפרק מי שאחזו
)דף ע( הממלא כריסו מכל דבר אתזתו אחילו .מאי אחילו? אש של עצמות; ואפילו מתמרים
אע״ג דמשלשלין .האוכל בשר שור בלפת ולן כלבנה בלילי י׳׳ד או ט״ו כחקוסת תמוז אחזתו
אחילו מאי תקנתיה? אמר א ב י י אמרה לי אם כולהו שקייני ג ז׳ וי״ב והאי עד דמתםי .כולהו
שקייני אליבא ריקנא ,והאי בתר דאכיל ושתי .ועייל לבית הכסא ונפיק ומשי ידיה ומייתו ליי
בוגא דשתיתא דטלפחי ובוגא דחמרא עחיקא ונגבלינהו בהדדי וגיכול ונכרוך בסדיני ,וליכא
דנוקמיה עד דקאי מנפשיה .וכי קאי ,לשקליה לסדיניה מיניה ,ואי לא ,הדר עלויה .ביאור הדבר
כי הממלא כרסו מכסה אש הטבעי ,והוא כמרבה שמן על הנר שהנר כבה והולך .ומפני התגברות
ההתנגדות .והפעולה מתעכב תבערת אש החולי ,ויקד יקוד בעצמותיו והיה לבער תעלת שמנו
ושקויו .וכן אמרו ברכות )דף ל״ב( כמשה ע׳׳ה שהרבה בתפלתו עד שאתזתו אש של אתילו.
כי מרוב ההתפעלות יגרש חום הטבעי אש עצור בעצמותיו .ועז׳׳א ג״כ האוכל בשר שור בלפת,
מפני היות המאכל מתקבל אצל האצטומכא כמ״ש בברכות תבר לי׳ בבשרא שמינא .ויגביר
חומו להסתופף על הלב .ואז צריך האדר הזך והממוצע להניף רוחו ע״י כח הנשימה להעמיד
הגוף במזג השוה .וידוע בדברי הטבעיים כי אויר ניצוץ הלבנה קר ולח ומזיק מאד ,עד שהמסתכל
כו עיניו כהות .וכן אויר מים הלחים והכרמים והאילנות הנוטים לאחר מן הקצות בשינוי טבעיהם.
וכזה יובן מה שחושב בפסחים )דף קי״כ( חמשה טולי הוה ,וחשיכ טולי דערבא משום שקנה
קנין העכירות מהתמדת המים .ואומר שם כללא דמילתא דנפישו ענפוי וקשי םילוי׳ קשי טוליה,
והוא מובן מהנ״ל .וע״ז הישן אז בלבנה כתקופת תמוז שאז רב מאד התנגדות האויר מכ׳
הקצוות מעוצם חמימות היום עד שאז שולט הקטב מרירי ,ומגודל קרירות הלבנה המנגדת ועורכת
מערכה זה )לזה( ]לעומח זה[ ואז האויר מבולבל ומקולקל מאד והחום הטבעי בוגד וחומס
ושודר חק הטבעי ,ועושה מעשהו זר מעשהו .ומהו תקנתיה? יאכל טלפחי וישתה חמרא עתיקי,
ששניהם מאמצים האצטומכא ומחממים הגוף והם נאותים מאד לחום הטבעי שבאדם.
וידוע מאמרם ־ חמרא ,טובא גריר ,פורחא סעיד .והוא בחכמה רכה מנפלאות בורא הטבע כי
החום העצמי הוא הזן את האדם כמ״ש? שהארי לא אכל בתיבה מפני שהיה לו חולי הקדחת,
כי האש והחמימות זן את האדם .ולזה פורתא סעיד שמגדיל כח החמימות .משא״כ כששותה
הרכה ,ע״י רבויו הוא מכסה כח הטבעי ,כרוב השמן שמכבה את הנר .אדרבה הוא גורר המאכל.
ם ו
םז
ם ח
c
הערות ר׳ ישעיה אפשט״ן
בו צ״ע .הרי
הגמ׳
בגיטין ע ׳ :
מ כ ל ד ב ר
ס ט
הביא
ברכוה
אחזו
פורתא
ומביא
לתאוח
הגבל׳
האוכלב ש ר ש ו ר
אחילו
ל׳׳ה ב '
סעיד׳׳,
מקודם
!־־כתובות
ועי׳
אמר׳׳פ
פסחים
שטבע זה יש
האכילה
עיי׳׳ש.
בלפת ולן
ואפ״
מתמרי ובו' מ א י
ק׳׳ז ב ׳ .
ליין
ובס׳
ם׳׳ר ב ׳
רלשחי
בלבנה
)ועי׳
שהרבה ת א
זמנים ע מ ׳
קבין
בלילי י ״ ד א ו ט ״ ו
אחילו
אמר״א א ש ש ל
בראבי״ה םי׳ ק״נ
נודר
ל׳׳ג(.
חיטים
נותנים ל ה ק ב
ומעט ה ו א
ע
בתקופת
ובמהר׳׳ל
סועד,
כלומר
םנהדרק ק ״ ח ב׳
תמוז
עצמוח
מפראג
ברונרות ו ל א ח צ י ק ב .
אתילו .ת נ א
אחזתו
וכו׳ מ א י
בספרו
שהארי ל א א כ ל
כריםו
אסותיה .ם ח ד ף מ ״ ר
גבורות ה׳
שיותרמ ט ה
בו
והממלא
לשו;
שהוא
כתיבה
שפירשו
סועד
׳׳מובא
ומרווה ה ו א
שאישתי׳
זנתי׳
בי.
גריר,
גורר
עיי׳׳ש.
עלה לתרופה
קא
טח ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין .וכשיתחיל המזון להתאבל במעיו שותה
הערות המלבי״ם
וא״כ כשאוכל ושותה הדברים המחממים ומכסה עצמו עד שיזיע ,אזי האש הטבעי כלה יגרש
את האש הזרה כלהב העשן שמכבה את להב הנר שלמעלה הימנו ,כנזכר ברברי הטבעיים ,והוא
רפואתו .כשבת )דף קמ ,ב( בר בי רב דזבין אומצא ,ליזבין אונקא דאית בד .תלתא מיני בשרא.
משמע דיותר טוב דבר הבסים .ובדף ק״מ אמר בר בי רב לא ליכול ירקא משום דגריר .עיין
לעיל מ״ש בשם ל״ח ]״לשון חכמים״[ וניחא .וגם באונקא שהוא בשר הצואר יש עוד מעליותא
כמ״ש בחולין ,ע הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שתיטתו וכו׳ .עיי״ש במגילה ע רווחא
לבםימא שכיחא .סעודה שהנאתך הימנה משוך ידך הימנה ,בפרק מי שאחזו^ ושם :ג׳ מתיזין
גופו של אדם ,אכל מעומד ושתה מעומד .ועיין בביאורי עי לא״ח מ״ש כזה:
]ה[ הנה מ״ש ומזוג ביין כתב רש״י ז״ל בפרק המקבל ע עיי׳׳ש וקיתון של מים מבטלן ,הוא
למי שאין לו יין .רק מה שכתב הרמב״ם שימעט בשתיה הוא נגד דעת חז״ל ברכות )רף מ,
א{ המקפה אכילתו במים אינו בא לידי חולי מעיים .וכמה? אמר רב תסדא קיתון לפת .וכן
בשבת )רף מ״א( אכל ולא שתה ,אכילתו דם .וזה תחלח חולי מעיים .וכן בפרק מי שאחזו זי
אכול שליש ושתה שליש .וכן לענין פת שחרית הזכירו קיתון של מים לפת .אכל עם העיון
שניהם מתאימים .כי מציכו שלמדו חו׳׳לעי רת של תורה אכילה מרובה משחיה .ומ״ש להקפות
נ
א
ה
הערות ר׳ ישעיה אפשכדין
עא ד ף ל ״ ג
ו ש ם ג׳
ע׳׳א ק כ ׳ ׳ א ע ״ נ ח ״ ל הנבזי
הרוצה
שיאכל
םפרו
ארצות
החיים ל א
מתיזין וכו׳
כצ״ל.
;־ז מ ג י ל ה י״ב א ׳
תאכל
במלח
•ובסוף
ומ״ש
הנדפסת
״מזונ
בעני;
העירה ר ב
בגידי; ו ע צ מ ו ת ,רש׳׳י( ובו׳
ששמונים
ושלשה
ולכאורה מ נ א לי׳
ש א י ן ל ו יין.
בעצמם
מעדנים
צדקו
על״.
רבר׳
ובראוי ל א
ש י ש ב ש ת י י ה יין
״בהלכה
וכראוי״
ש א י ; יין
מצרין
״כהלכה
וכראוי״
ואיך
ועיין
יבוא
כידוע
תחלואי[
בוראי
קאמר
באבות כ ך
ל אז כ ה
משמטו.
ההערה!
שאמדו
לידי
ממאמרי
חז׳־ל
רבים,
ובאתר דלית
ע״כ .ולכן כ א ן
שקיחון ש למ י ם
ח־רשו
דרכה ש ל
כב״מ
ומחלת
חז״ל וכרך א ח
ואווץ
המילים
וממה
האלו
ח מ ר ,ת מ ן
במחלה
שמיידי
ולכן
פרש״־ל מ י
האכל
מ ח ל ה זו
חוחי הכוונה דבול;
חלאים
חלוק
לרש״י(.ו ש םח ״ ר י״ג
פ״שויץ
ה מ ד ה א ז ל א ד׳ ש ל א
מבטלתן,
עצבוח
ושלשה
שהיין
ופחד
ראש
בכזלח
יוסף מהגר״י
דברים
נאמרו
רדוקא
לתוך
חמר.
נופו
קיתון
תמצא
תורה
כ ש ש ת י י ה היין ה י א
במי
יכנסו
וברשכ״ם ש ם ש א ם
החסרונור,
של
ברובי
יתפללש ל א
ישחה
והמנרעוח
כמדד,
ובמשורה
מ ב ק ש י ם םמנין
לרפואה,
שבמקום
תלוי־ם ב ה
שבודאיהיי;
חלאין
מפיגו
ומשמחו
מפרש כ;
רש״י
ומחייחו ,ו ג ם
בשתי׳
לחולאים
ש מ ד ו ב ר מעני!
! p n yש למ י םי ש ם י פ ר ש רש״׳
השחה ,וזה
מחלה.
וע״ד
כפשוטו.
פ ש ו ט וברור.
מטיקטין ל מ הצ ד ךי״ג,
שחרית
ב פ ״ ש וכו׳
דברים
קאמד
השהה" .כי
הרשב״ם כ ל
הרשב״ש ש ם
ששמונים
ב מ ד ה .וכולן פ ת
דברים
כאן .א ב ל
ופירש
תורה
והפיג
גדולה
המתענגים
ה ח י ם וכו׳ ל א
אםוון א נ א
פיזר
נראה
בארי;
שיכנס
ונובעת
ביללח וקיתון ש ל מיש מ ב ט ל ת ן .
פירושו הי׳
שאין ל ו יק .ו ר קב א ;
במשורה
כאבות
)שהיזרירה ש כ ה
במשורה
תמצא
מתפלל
המלבי״ם
מ ב ט ל ת ) די״נ
ה ו ע ל ו ל ו י״נ
תאכל
וכראוי״.
מ י מ ך ,וו פ ת
ומים
ולולי
בראש כ ל
המרה
בעיקר
נ א מ ד ו ביין .ו כ ׳ כ ת ב ב ם ׳
מ ר ה ,פ׳׳ג
שאדם
״כהלכה
־שהובא
שאמת
פ׳׳ו
פת
שם.
שחרית
ומים
ק״׳אע ״ א ל א
ברברי
חיות
מ ח ל ה זו מ ר ה
ב מ ר ה ,גבולן פ ת
״ ת ב ע ־ סימנין.
ל ח מ ךו א ת
במלח
תנ״ה
כב״ב ד ף נ״ח ע ״ ב
המדה היא
מבטלהן?
תורה פ ח
םנהדרין
באכילתא ד ם
הירש
וכמו
ע ו נימין ע ׳ א׳.
דלהלן:
במלח
כחובוהק ״ ד א׳ ע ד
הולי
ב ח ו ם ׳ לפנינו ,וכוונתו
שותהי ח ד ע ל
בחום׳
עפ״י מ ה
רפואהלזה.
ב ב ״ מ הנז׳
דרכה ש ל
)וכשתי
בסנהדרין ר ף ע ׳ ,י״ג
ד כ ״ ש יי; ) א י נ ו
א ם
והוא
ובחי׳
דקא׳
מהרש׳יאכ ת ב
תורה פ ה
ב ת ו ר ה ובו׳ )ועיי;
שהובא
ה כ לט ו ב ויפה(.
א ב ל ב ס מ ו ך ל ה כגט׳
דאיחא
לעסוק
ובמדרש־
רש״י
לפרשכן?
באבות :״ כ ךת י א
א פ ש רל ה ם
ל ח ו ך גופו עיי׳׳ש{.
משום
יש״א
אודות
ע ״ ב .עג ג י ס י ; ע ׳
ל״א *.ע ה ב ״ מ ד ף ק״ו בי.
בהג׳ ר׳ צ ב י
דברים
ח ל א י ם תלויין
שמחיה
שאמרו
אכילה ל אא מ ר
להוסיףבאן
מ ר ה .עיין
ביין" ,כ ת ב
עצמו
אחרים.
הגר״א
רש׳׳׳ ו״ל
ומשהה א׳
ולענ״ד
שלגבי
קאמר .א ב ל
מפרש
בפרק
דבריהם
יין כ ה ל כ ה
ראבילה
תשהה
מוכח
קודם
המקבל ק״ז ב׳
ופרש״׳ ל מ י
מים .ו ה ם
מפריט
במשורה
הקונטרס
ומחפשטה
מאבל
ורש׳׳י
ומים
להלן
ע ד
מבהמה
שתצא
נדפס ר ק ע ד
נ פ ש ה וכוי.
סימן
ע ב ר ף ז'
ע״א
וקיחון •שלמ י ם
ובסנהדרין ש ם
נאמרו בו.
ה־עו א ם
ט ו ב י ם א ל א א ף י״ג ויי )אוי
וסגיב ת ר א ו
מ ב ם ל ח ן וכוי.
שתים?
ובתום'
וביומא ע״ו ,ז כ ה
משמחו,
שותה כרה ש ל תורה.
ואבוי(
נאמרו בו.
שם
אבל
עיי״ש | .ע ״ כ
אוצרות
קב
גדולי ישראל
המלבי״ם
מה שהוא צריך לשתות .ולא ירבה לשחוח מים אפילו כשיתאכל המזון .נח ולא יאכל עד
שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהא צריך לנקביו m :לא יאכל אדם עד שיהלך קורם אכילה
הערות המלבי״ם
אכילתו הוא שיעור מעט מים?" אבל לא שיצוף המאכל על גבי האצטומכא ולא יוכל לרדת
לעומק הבישול .שחיית היין מגדיל ומחזיק כח הטבעי ומחזק נכח[ העיכול .טובא סעיד ,ברכות
)דף לי׳ה בי( וססחים )דף קז ,ב( .מצהיל הפנים ?.יש שותהו וטוב לו .ז כ ה חמרא וריחני
פקחין .משמה ה ל ב כשמפלם מעגל דרכו בנתיב השוה .בריש כל אסווץ אנא חמר )ב״ב דף
נ״ח ב׳( .בהוריות ה׳ דברים יפין לתלמוד ,הרגיל כיין וכר .שלשה ממעטין הזבל וזוקפין הקומה
ומאירין אח העינים ,יין ישן וכוי ,פסחים )דף מי׳ב( .ומעלי לכולא גופא )שם( .אבל יש מרכה
בשתייתו ונעשה רש בגופו .למי אוי למי אבוי וכוי* .לא זכה משממו ,מכבה כח הטבעי ,מחשיך
השכל .והרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין• .י לכל רע הוא חוקר .והוא יותר טוב לזקנים*•׳
שטבעם קר ולח ,וכח העיכול חלש אצלם .ולזה נזכר בשבת )דף קנ״ב בי( שאמר ליה שמואל
לרב יהודה ,שינבא ער ארבעין שנין מיכלא מעלי ,מכאן ואילך משתי מצלי .כי ידוע דכח התריפות
בא מצד שהוא ]האדם[ חם ויבש בטבע .וע״ז אייל שיננא שכטבעך חם ,א״צ לך לשתייה עד
ארבעין שנין שאז מתחילין כתות הגוף להתקרר .לא ישתהו על מאכלים חדים וחריפים .היין
השחור טוב למזג הקר והלבן לחם .מיושן יפה לבני מעיים )ברכות נ׳׳א( .כמה מיושן? של ג׳
שנים ,רש״י שם מב״ב )דף צ״ח( .שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה יין וכו׳ בפרק מי שאחזו.
אבות דר״נ <דל״ז> ובמס׳ דרך ארץ רבה )פרק ז( ,כוס אספרגוס היו שותין אליבא ריקניא לרפואה.
כן פרש״י ברכות )דף נ״א( .ובקדושין )דף ע׳( ברב נתמן נתן לו תחלה אתרוג ואח״כ אנפקתא
שהוא אספרגוס .בברכות )דף נ״א( ,של יין :ללב עין טחול יפה ,לראש מעיים התתתוניות קשה.
ומיושן טוב לבני מעיים ולא ירוק אחריו וםומכין אותו בפת .ושל שכר ללע״ט קשה ,לרמ״ת
יפה ,וצריך לרוק אחריו אפילו בפני המלך .מה שנאמר בנדרים )דף מ״גז ע״ב( כל מדעם לא
תפלוט קמי רכך בר מקרא וכו׳ קשה ,הא איכא אספרגוס? וצ״ע .ואין סומכין אוחו רק במינו.
שותהו חי מ ל א מקבלו בימין ושותהו בשמאל .ואין משיחין אחריו ואין מפסיקין כו ,ואסור
להחזירו רק למי שנחנו לו משום סכנה .וכל זה אין נוהג האידנא ,שתיית חמין טוב בימי הזקנה
כמ׳׳ש ב ר ׳ ששתה חמין והחדירו לנצררתו .שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה ,חמין וכוי .פרק מי
שאחזו )שם כ נ ״ ל ( :
ט
ש
פ א
ע ב
£י
£ז
£ח
£ט
צ
ש בסוף פרק המוציא יין תנו רבנן הנכנס לסעודת קבע יהלך עשרה פעמים ד׳ אמות או ד׳
פעמים י׳ אמות ונפנה ונכנס:
mכן אומר בפרק המוציא כנ״ל ,או יעשה מלאכה פרק מי שאחזו )דף סו ע״כ( רב יוסף איעסק
בריחיים ,רב ששת מתעסק בכשורי ,אמר גדולה מלאכה שמחממת בעליה ,עמ״ש רש׳׳י שם דקאי
לחולי התלגא שנזכר שם אכל אינו מוכרח.ציי הני אוכלסי דמחוזא אי לא עבדי ח ל ש י ^ ולזה
אמרו* מאן קצירי ומריעי? רבנן .י״ל משום שאינם מתעמלים במלאכה .ובל״ח העתיק לשון
3
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
עח עי׳ כרכות מ׳׳ב ב׳ כדי לשרות את המאכל ופרש״י ולא היו רגילים לשחות בתוך הסעודה אלא מעט עיי״ש .עט וםצהיל
הפנים ,עיי פסחים ם״כ ע״א :יץ ישן מאירק אח העינים ,וכמו שהביא להלן .ש סנהז־ח ע' אי .פא ברכתיב ״ pישמח
לבב אנוש" )תהלים ק״ד( ובשופטים )ט׳׳ו( ״החדלתי אח חידושי המשמח אלוהים ואנשים" פב דף י״ג ב .פנ םנהדח
ע׳ אי למי אוי למי אבוי .פד סוטה ב׳ אי .פה עי׳ מנילה ט״ז ב׳ יק ישן שדעח זקנים נוחה הימנו .פו גיםין ע' א׳
פז ברכות נ׳׳א ע׳׳ב .פח אולי צ״ל ד״י עיין בנימין דף ע׳ שר״י שחה הרפואה ע׳־י ששלקינהו בחמרא והחזירוהו לנערותו,
ומשמע ששחה חם .פט וכ״ה במסי רר״א רבה פ״ז ,ועיין כחולק כ״ד ב׳ דאר״ח חמק ושמן עםכתני אמי בילדותי pעמדו
לי בזקנותי עיי׳׳ש .צ שבת פ״ב ע״א .צא עיק כ׳׳מ פ׳׳ג מהל׳ ת״ת ה׳׳י עיי׳׳ש .צב ב׳׳מ דף ע״א א׳ .צג ר״ה ט׳׳ז א׳
נרדים ם׳׳ם בי.
קג
עלה לתרופה
עד שיתחיל גופו לחום ,או יעשה מלאכה או יתיגע ביגע אחר .כללו של דבר יענה גופו וייגע
כל יום בבקר עד שיתחיל גופו לחום ,וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל .ואם רחץ בחמין
אחר שיגע הרי זה טוב ,ואחר כך שוהה מעט ואוכל:
ג wלעולם
כשיאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל .ולא יהלך ולא ירכב ולא ייגע
ולא יזעזע גופו ולא יטייל עד שיחאכל המזון שבמעיו .וכל המטייל אחר אכילתו
או שיגע הרי זה מביא על עצמו חלאים רעים וקשים:
הערות המלבי״ם
רבינו באפרוםימו ]הערת המעתיק :לשון ״חוברת״ בלעז[ שחבר בעניץ הרפואה כתב :״תועלת
התנועה שלשה .אחד ,נותן קישוי ועוצם באברים .ב׳ מרבה חום הטבעי .ג׳ מניע הרוחות.
שלשה המה תועלותיו .ע״י הא׳ לא יזיקו האברים משינויים ההוים בזמן ודומיהם ,וע״י הב׳
יולד עכול טוב .וע״י הג׳ ימשך מירוק יותרת ע״י זיעה וכדומה .אבל ריבוי התנועה ג״כ רע
ומיבש הליחות ומכבה החום .והכל לפי האדם והתנועה הראויה״ .אחר שעשה צרכיו ואחר
התנועה צריך ליזהר מאד מן הקור עד שתתישב נפשו ואח״כ יאכל .וכללא הוא כי ימעט
האוכל לפי מיעוט המלאכה .והעוסק במלאכה הורשה לו לאכול יותר כי גופו בריא ומתוקן.
ובזה יובן מ״ש החכם ״נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו״ ר״ל שהמםובב גוררת הסבה.
כי ע״י מה שעמל מוכרח )לעמול( ]לאכול[ משום דע״י העמל אכף עליו פיהו לאכילה .וע״כ
לריבוי התנועה .יוחר לפי ריבוי האכילה .וע״י כן ירבה החנועה ,וכן סובב לעולם .ונגד זה
א מ ר ״טמן עצל ידו בצלחת״ שאינו עושה מלאכה ועי׳׳כ ״גם אל פיהו לא ישיבנה״ שאינו
אוכל ג״כ .ולעומת מי שהוא עצל במלאכה ואעפ״כ יתאוה תאוה למלא בטנו חצץ ,א ו מ ר
״תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות״ .הרי כל הדברים שיערם ראש החכמים במשליו,
*
והכל מפולס במאזני צדק:
צ ך
צ ה
צי
צז
הלכה ג] .ח[ כן אמר בגיטין חמשה קרובים למיתה יותר מן החיים .אכל ועמד וכוי .ועכ״פ
צריך לילך ארבע אמות כדי שתרד המזון לאצטומכא וכמ״ש כ ש ב ת אכל ולא הלך
ד׳ אמות וכו׳:
צ ח
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
צ ד מ ש ל יט ״ ז .
נהמי ו ל א
מרובה
צ ח ש םי ״ ט
מםגי
ואינו
סותר
מו׳׳ק י ״ א ב '
מהלן־
שכלו
לדברי
קודם
)תמוה ק צ ת
הקונטרס שלו,
חריצותו.
אמנם ג ם
השחיקה
הגוףב ״ כ
ובם' אמרי
חיים
ואז השכ־ל
)יהושעאי .ב׳
שינהה ו א ח ׳
ש ל היום ש ה םט ״ ז
חורה
באכילה
בפ״ו
ופרנסה
ושחיה
נדול
ובשבת
ובשום
דעוהבא;(
כב־מי
קודש
נעוריו
דברים
במעוט
פענח ש ם כ ת ב :
משום
מ ל א כ ה א״1
תקראוהי
ופרש״י
טעיינא
עיי׳׳ש.
שכוונה
קי״נ
לטעון
הרםב״ם
לטיול
וניטין ע י .ע ״ כ ,
נופו
ועיקב ם ׳
לגוף
ר ע ״ י ר י ב ו י שינו־ .ל א ל ב ד
ולנפש.
ינוח ל י .
אח״כ
ואמרוב ש ם
מ נ ו חב ״ כ
•ענה )היינו היום
ישנתי א ז
בלומר
לאחר
ועיק
אכילתו
קוב־ן כאן* .
נייח( .א !
ש ה ו אי ש ן ח ׳
הגיעו ל נ ׳ ש נ ה .א ב ל
אח״ב
שאי;
ל י ל ה ה ׳ א ו ו׳
שעות
ע״ב.
שישןב ב ל
ינוח׳ ל י
בא״ז
)איוב;׳( ,א ז
״,וקדש
לתפלה(
תצליח א ת
יענה) ש ם ;ז( .כ י
שעותה ו א
תצליח א ת
)רקאי ע ל ש ב ה ,ע ״ ; ש ב ת
ע״כ.
הזמן ,א ל א נ ם
שעות ב כ ל
ה ק ר או ה י
מרומז
שיפסיד
יתיישן
לילה
ש ש ל י ש הזמן ש לב ״ ד
ולפרנםה.ו ז ה
תתענג ע ל ה׳
קורם
וכו׳ ד י ל ו
פעמיםאז.
ה ת ע נ ג ע ל ה ' )ישעי'
לתורה
הרםב״ם
אולם זה ר ק
ל ד ב ר ישנתי א ו ינוח ל י ו נ מ צ א
תאדם
פוריא
עייןב ״ מ
קי״ג ב ׳
דלהלן:
וסי׳ א ז
להקדיש
ובאור ש מ חכ א ן כ ת ב :
ליטעון
שינה ח״ל:
מזיק
וא״צ
הבז׳.
ב ד ר ך וכו׳
מ ס ו ר ה ע לח מ ש
בפסוק זה( .אז
צריך
גופאו ל א
המהלך
יש״א
באבוח
אבות כ ־ ב
שאין ב ו
תענוג א ז
ליטעון
מהראויג״כ
ש ע ו ת 1ע״ב| .וסי'
שעותב ז ה
קי״ג ב י ( ו ב ן
בצפנה
ת ע נ י ת י׳ ע ״ כ
בפחוח
פעמים
פירש
בשבת
וחלבא
העירה ר ב
בהפא״י
הובאב ם ׳ ל ב
)צ׳׳ל
תחלי
הלשון ה ל א כ ן פ ס קב ה ל '
שביםודוח
ו ל שומן
כוורא
קי׳׳ב
ו צ ״ ע .ועיי;
י ש נ ת י " .נ ״ ב עיין
ויאבד
ופרש״׳
ד ג ם ׳ב ״ מ
וכו׳
שישן
שבסוף
לענק ״א!
נרמירי
ואמר ר ב
הרבה
'בחוספוח
ארבעה
צ וי ש םכ ״ א
קודם
צ ז ד ף ע ׳ ע״זי,
שישן וכן
צ ח ד ף
מ ׳ ׳ א א י ועיין ב ״ מ ד ף
ומאן
דאכיל
דרכך
קי״ח אי(.
דרכך
א־חא
ברמב״ם
ל ש י נ הו ב י
שלישים
וא״ז
ה ש ב י ל ,היינו
וביוה״כ
שאסור
גם
אוצרות
קד
ד .נמ היום
גדולי ישראל
המלבי׳׳ם
והלילה ארבע ועשרים שעוח .די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות.
ויהיו בםוף הלילה ,כדי שיהיה מתחלה שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעוח
ונמצא עומד ממטחו קורם שתעלה השמש:
הערות המלכי׳׳ם
הלכה ד] .ט[ כן אמרו חז״לצט ונתנו סימן ״ישנתי אז ינוח לי״ .״אז״ בגמטריא ח׳ .והנה
מצינוי! גבי יצחק שטען דל פלגא דלילותא ,אין )ראיה( ]מבאן קושיא[ כי רוב בני
אדם הבלתי זהירים באזהרה מכוונת סובבים על מטותיהם כל הלילה .ומ׳ימ הזכירו דלאיש הבריא
די לו בו׳ שעות .וכן בדוד אמר חצות לילה אקום ,וע׳ מ״ש בביאורי לא״ת )פ״א סק״ג( .ולמאן
דאמו?*׳ שהיה עומד בתחלת הלילה הוא משום דוד מלך ישראל חי וקיים .יי ואין לנו עסק
בנסתרות .ולעיל יי הזכרתי מ״ד דכשהיה אוכל בט׳ שעות היה ישן עד אשמורה ראשונה שהוא
ח׳ שעות ,אם נחשוב עד ולא ער בכלל .וכשהיה אוכל סעודת מלכים היה עומד בחצות ו׳ שעות.
ולפום גמלא שיחנא )כתובות סז ע״א( כי כשהרבה תענוגו ע״י הסעודה מיעט התענוג כשינה~ .י
ומ״מ עדיין אין ישוב לזה עם דברי הרמב״ם שכתב שיהיה השינה כמו ג ׳ או ד׳ שעות אחר
האכילה .אך עם דברי הרמב׳׳ם נצדקו דברי הזוהר י י ׳ שכתב דדוד לא ישן מעולם יותר משיתין
נשמי ,רק השהייה היה ע״י מה שהונח אחר האכילה .ומ׳׳ש שיהיה עומד בעלוח השחר כן אומר
כפרק הרואה !י שינה כעמוד השתר כאםתמא לפרזלא ודלא כמהרש״א שם .ואע״ג ראמרו~י על
ג׳ הקב״ה בוכה על ת״ח שאינו עוסק כתורה באשמורה )התתתונה( ]האחרונה[ ,הרמכ״ם לא מיירי
דק מדרך )הבריאה( ]הבריאות[ .ובת״ה לא הקפידו בענין )הבריאה( ]הבריאות[ כלל בזה שמתנגד
לענין העכורה ]עבודת הקב״ה[ .וכבר כתבתי בביאורי לא״ח ]״ארצות החיים״[ ושם תמצאנו.
בסוכה )דף כו ע״ב( דמותר ל י ש ן ־ ]ביום[ פחות משיתין נשמי ,וכן כתבו דמותר לישן ביום
]כדי[ שתהיה דעתו צלולה לתורה .אמרו ק ט שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה ,בפרק מי שאחזו,
אבות דר׳׳נ ,כי השינה היתירה מקררת חום הטכעי ומעלת ליחות רעות ואדים רעים אל הראש.
ולא יישן בראש מגולה.
ד
ח
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
צ ט אין זה
וברטב״ם
בחז״ל
הוצאת
פ ר ק ו׳ א י ן
ראשונים ת ״ א
מהמאירי
מ א מ ר ח ד ל שזי
או א ם
קדמות
שעות
ל ה ח י ר ״ א זצ׳יל
ובהגהות
א ל א לשינתא
ופלנא
תרתי שרי
ג׳ בי.
ק ב
.׳השבע
לעשיר
הי ב׳ ו ש ם
ר ״ ש כן
מנסיא
ו כ ן ש ם :־׳
ברמ״א
ומיכל
ה ו א עומר
כאשמורה
אמנם
אומר ע ל
מיושבת,
הרכה
ומסתמא
ר על ה ; ו ר ע
דכ״ד
ק ח ב ״ ה
התחתונה.
שלשה
ועיין
אליהו
ובנצוצי
שבסו״ס
גברמ״א
חכמת
ובמעשה
תורה
דברים
בוכה
הקב״ה ב ב ל יום
כועס בהן ע ל מ־
שנעור
רל״א
בתורה.
הכוונה
עיי״ש.
ביום
ובמגי׳א
עיי״ש•
ו ב א ה ״ ט ש ם ,וע-״ן
ואמרו
ע ־ י ״ ש ,ועיין
ראילו
במד״ר
כירושלמי
בלילה ה ר י
ק ט ;׳טין ע ׳ א ׳
במעשה
רוקחכאן.
פייט
והנה ט ו ב
שנהדר־ן פ ״ ח
איכא
וכ׳׳ה
למ״ד
הל״ז
אמר״י
ובו׳.
כאבדר״נפ ר קל״ז.
להגר״א
מאר,
וע־ץ
במדבר
ע ט ו ר כ׳׳ו,
ו ל ע ש ו ת צרכיו ,וט״ו
להורה
פייט ב '
עוםק
ק ד
הנוי
איברי
להלן
שאמרו
טובה
ישנים ה ם
איברי
ק א
כדכתיב
קהלת ת׳
ב ר כ ו ה :,׳
והובא גכ
בהורה
המשכים
באוצר
יאשמרוה
כתב .ו ל אכ ת ב מי
השינה
)הצדיקים(
לילה א ל א
וכוי,
י״א
ובשע״ת
איתא
ה א ח ר ו נ ה עיי״ש.
וכו׳
ועיין
ביום
שכתב כ;
והוא
שאדם ישן
קמעא כרי
לשינתא
דל
בחנינה
המדרשיים
דמותרליש;
שמתוך
לילה
ברכות
ב ר ב ו ת ם ׳ ב י .ק ז עיין
ק חצ״ל:
ומש״כ וכן
בעירובי; ם ״ ה ד ל א
כצ״ל.
קו
הרא״ש
שאינו
שמעתי
ישנתי
עירובין ם ״ ה א ׳ ל א
דשבת
ואכ״מ.
רוקה כ א ן
ק ש ב ח ד ף פ ״ ט בי.
או״ח טי' די.
ואינו
כראשית
הגמ׳
סעיף ב׳ ב ש ם
עוסק
לתום׳
שעל
הביא
ז ל ה ״ ה ;י״ע
אליהו
ה ל כ ה ב ׳ א ו ח ני.
בתורה
באשמורת
ישראל
ובמעשה
הגר׳׳א
בעליות
ין ש ם
אבות פ״ו
אבותפ״ו .ו ל א ש ם ל ב ל ז ה
והציגם ש ם .
וראה
הביא
א ו ר ו ת ש ם ).ק ג (
וב״ה
ש ע ו ת לישן ולאכול
צ י
שנדמ״ח•
אריה סי׳ א'
ראשית
והטי
ותימהש ל א
לדברי
ומשם
ליום.
החיד״א ש ם .
ב כ ו כ ה ב״ו ב'
בטוש״ע
ולילה
המדייק
]הערה :ש ה ם ח י ןע ״ כ .
ודביר.
בחופה
ובשים מ ר ן
להמאירי
מאור ,ש ל
שעות
שעוחיום
םוהר
הבחירה
ליקט ק צ ת מ פ ה
דהיינו ר '
וורטהימר ע ל
הכסא ,ת ה
בב־ת
היטב
וכוי ו ע ל ת ״ ח
או״ח סי׳
לעולם
לנוח ט ׳
ליש;.
או״ח ם־׳ ד' ס ע ״ ט ״ ז
ויגע
ואינו
שעוה,
כראשית פ׳ ל ך פ ״ ב ב׳
מניח לו
הקב״ה
ושו״ע
מציין
מקורו.
הרש״א
תקופתת מ ת
זוה״ק
איננו
ליחא
או״ח שיי ד׳
לעין" מ א ה
ליל־
שק"־.
המפרשים .ר ק
מ ע ר ב ת א ׳ א ו ת א' ־שכתב:
דצלו״
עיין
אפשר
שםיט; זה
הובא
המו״ל
שינת ב ל א ד ם
ינוח ל י
"מקרם
כגון
במג׳׳א
בלום ב מ ו ש א ר
שעות הן
ישנתי ה ׳
ותפילה.
בטור
הראשונים .א ל א
או״ח שי׳
ת־ט״ו כ ת ב כ א ן
רל״ט
ומשם
בבאר
א ו ״ ח •שי׳ א ׳
בתפא״י
עיי״ש.
קימעא
שתהא
וקשה
לומר
דעתן
ע״ז
עלה לתרופה
ה.
ו.
קה
לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו אלא עד צדו .בתחילת הלילה על צד שמאל
ובםוף הלילה על צד ימין .ולא יישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה כמו
שלש או ארבע שעות ״ .ולא יישן ביום:
ניא
' דברים
המשלשלין את כני מעיים ,כגון ענבים ותאנים וחוחים ואגפים ואבטיחים
הערות המלכי״ם
הלכה ה] .י[ ומ״ש הרמב״ם לא יישן על ערפו .כן אמרו בברכות "Pהא מגני שפיר דמי .כי אז
מוריד המותרות אל חוטי השדרה ואינו בטוח מחלאים נאמנים .ומ״ש הרמב״ם דיישן
בתחלח הלילה בצד שמאל כתב ב״שבילי אמונה״ כדי שיהיה הכבד על האצטומכא ויהמם אותה
וימהר העיכול .י!' וע׳ כל׳׳ח ]ב״לשון חכמים״[ הביא עור הרכה דברים מענין שינה ,ואין לי
פנאי לדקדק בהם כעת כי לא באתי רק להביא דברי התלמוד.
הלכה ו] .יא[ נדרים )מ״ט ע״ב( ר״י ור״ש יתכי אייתי לקמייהו כלוספינון פרש״י תאנים שנתבשלו
ביותר מדאי .ד״י אכל ,ר״ש לא אכל מפני שאין יוצאי מבני מעיים כל עיקר .ורב
יהודה אמר כ״ש שנסמוך עליהם למהר ע״כ .נראה דרב יהודה לא אמר זה רק בדרך הלציי,
כי ידוע שדבר קשה העיכול רע לגוף מאד .רק רב יהודה נזכר משמו בברכות קי כ״ד בית הכסא
אית לי מביתא לבי מדרשא ,דכי אזלינא בדיקנא נפשאי ככולהון .כי מפני שהיה מרגיל הטבע
מאד לכח הדוחה לא חשש לזה .ודוק:
]יא[ בפסיקתא יי אומר דמ״ש כמתאוננים שאמרו שלא היו טועמים במן טעם אלו קישואין
אבטיחים חציר ובצלים שומים משום שקשים לתלמוד ,נראה דאינו מוכרח .חדא ,כי למה טעמו
טעם זיתים ,שאומר בהוריות Pדקשה לתלמוד? ועוד דבספרייי אומר טעמים אחרים ,לכן אין
לחוש כ״כ לדבר זה.
א
ב
ינ
טו
T
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
ק יר ף י״ג ב ׳ מגבי כ י
א ׳ ו כ ןה ו א
לצדו
בנדרים ש ם ר ףמ ״ ט ב׳.
ק -ד ר ף י״ג בי.
רוצה
אפויה י ׳
בבוש
ומשי׳ה
כבושין
מצלימ ע ט
אמנם א י
שפיר
כ מ ה ימים וקיי״ל
דאין
רוצה
היה׳
נזהר
העולם
מליח
כרותח.
מםפיק
השיעור ש ל א ם
להשיא
דהטעסה ו א
דבכבושיצא
ו כ ן מ י ב מ ו הם ״ ו ב ׳
ע ״ ה א׳
עצמו
שטעם ה' ל א
א ר ס ש ר ף
ליבש׳
מתורת
מעליו
והזמן
ועיי;
וכ״כ
לאיזה
האור
םי׳ק״ע
הגיעב״־ן
מהזית
שמן.
ושמןז י ת
משיב
הולך ל ולר׳
יוחנן
לעוברות ומניקוה
בםיפרי
קשי;
ובצלים
לאכולב ה ןש ת י
ל א ו ה וק נ ה ר א ש
דקשה
ה ע ג ו מ ה וכו׳
כדאמרי׳
פשוטר ה א
דהרניל
דהנחשה ו א
בראשו ש לנ ח ש
ובפסחים
לשכחה.
עיי״ש,
ויל״ע
הרמב״ם
קי״ד א ׳
שכתב
אומר
עיי״ש.
והללו
בבוש
שפיר
נהניתי
הבצל
בקונם׳
שאוכלים
באמצע
הביא
מיומא
ממשן
כחרבות
הבצל
יאבלש ו ם
בסעודה
וכו׳
ובצל
ופליט" א ׳
שלישית
עיי״ש
ופרש׳׳י
החינוק,א ב ל
בארי;
"שריד
דמי.
כשראיתי
טעמןו ל א
ששייר
יש
אח״ב
י א כ ל א ר ם ב צ ל מפנינ ח ש ש ב ו
שישנו
כרותח
מ ל ו ח ז הכ מ ת ימים.
האבליב צ ל מפני
המקל
לגוף
שיה״
מ ל ו ח זה
מליח
ותימהק צ תש ל א
ובביצהב ״ ה א ' ל א
קשים
ובביאור
חיין
שהי׳
אבל
רגר״א ,ואולי
דוקא ח י א ב ל
וממשן
יאכל א ת
א כ ו ל ב צ ל וכוי.
רבצלים
ועור
בהעלותך,
ועיין
״היינו
מ ל י ח וכו׳
עיי״ש
שהי׳
ת ל מ ו ד ו היינו ח י ,־לא
תלמודו
ומאד
הקשואים.
אומר מ*
וברשי׳י
שנה .ולזהצ ר ך
כגון
ד׳׳ה א ת
ד ה ר י לענין
ובשייך ש ם
בע״ב ל א
ק ־ כ ד ף
דר״י
משכת
ימים
לאשה ל א
הקנה
בשלח
משכח
דהיינו
טעמן
בתוש״ד :וכן י ש
מקדושיןס ״ ב א ׳
דייה י ר ק חי.
שאכל ד ת
ק ט ו פ׳
ובו׳ ו א ף ל א
ב צ ל י ם ובו׳ א ץ ננעעיןמ ה ם
מימון א ב י
פסחיםמ ״ ב א'
משל
רוית
ז י ת י ם וכו׳
טעמו
ראובניש ם .
בויחים
א מ נ םי״ל
התורני
הביא
במכילתא
ביור״דם י ׳ק ״ ה
ס ע ו ד ו ת ובו׳ ו ש ם
שריראגאו;
)ועי׳
למודש ל ע׳
ח מ ש ה א ל ו ל א טעמ 1ב ו
א מ ר וכ ל ל
הנפש
משכה
כילקוט
מלוח ז הכ מ ה
תלמודו
ל ה ר א י ו ה הנז׳ עיי״ש
הפילוח לר׳
ברש״י
׳שהי׳
מליחהעיק
מליח ה א
אלעזרב נ ו
הביא
מ ש מ י ע נ ו רש׳׳י
כשיעור
יוחנן ז י ת
במי; ס םא ב לש א ר
מפירוש
צורך
וירחיח א ו
ובערוך ע ר ך נ ח שב ש ש ר ב
מ א ב ל ונהי׳
ש ה ם משמחים
בדג׳
ר׳׳ל
בהוריות ש ם
וח״א ט ע ם כ ל
ג ב ע ו ל ש ל וו י ש
היטב
מ ת ב ש לל ו ,
כבוש
בטעמו( ח ת
המינין
כעירוכקכ ״ ט א ׳
הבצל,
בסי' ב׳ ק ט ע
רטעטוט ע ם ש ל ז י ת
ואכ״מ.
טעמוש ה ן
וכוי .ו ל א
בזה,
צדוקל ר ׳
קוציעה
דטעם
ש ב ח ה ל א .ועיין
והוא
יחננו ע ל
שא״ל ר'
במור
דח״א
רי״ל
מבושל
ולכאורה
רש״י א ה
ויש להסביר
איריא
זוטרתאפ ר ׳
מק״ש
והובא
ב ב ר כ ו ת ל׳׳ח ע ״ ב א מ רר ״ ח ב רא ב א א נ י ר א י ת י א ת ר ׳ יוחנן
דהיכיא כ ל ר׳
כוונה
ק י נ
משום ה א ל א
מתאפה ל ו
ל א ״ .ועיין
שדגיעב״־ן
ש פ י ר ד מ י ועי׳
פםיקחא
ברמב״םפ ״ ב
ה״ב.
בהעלוחך
ק י אוכן
הפר״ח.
ר ה
משום
וברש״י
כשיגדל
ויטה
מפני
שיצא
מראשו
אלא
שפירסם
ישם
וכמוצ״ש
בצלים
א מ נ ם ה כ לל פ י
האדם
אוצרות
קו
גדולי ישראל
המלבי״ם
ומעי ניט הקשואים ומעי המלפפונות1 ,י 13אוכל אדם אותם בהחלה קודם אכילה .ולא יערבם
עם המזון אלא שוהה מעט עד שיצאו מבטן העליון ואוכל מזונו .ודברים שהן מאמצין את
בני טעים ,כגון 1יח דמונים ופרישין ותפוחים וקרוםטמלין ,אוכל אותם תכף למזונו ,ולא ירבה
מהן:
ז.
כשירצה
]טח אדם לאכול נסמ בשר עוף ובשר בהמה כאחד ,אוכל בהחלה בשר העוף.
העדות המלבי״ם
]יבן בע״ז )דף כט( אומר למה נקרא שמן ״קישואים״? שקשים לגוף כחרבות .אך בע״ז )דף יא(
מרקי לה ברברבי] ,אבל[ ווטרי מרחיבין בבי מעיים .ד]אמר התם[ באנטונינוס ורבי לא פסקה
קישות מעל שלחנם.
]ינ[ הטעם מפני שאלו קל להתעכל ואם יאכלם אחר האכילה או יערבם עם המזון יהיה הפת
מונח בתוך מעיו .לכן יקדמם~ ,והוא מסברא שכתב הרמב״ם להקדים הקל להתעכל ויהיה
ראשון ליציאה .והנה בפרק כיצד מברכץ״י אומר ,הביאו לפניהם תמרי ורמוני וכר .ותמרים הם
מדברים המשלשלים וראוי להקדימם לדרך הרמב״ם ,ואעפ״כ הקשה לו רב חסדא דהיה צריך
להקדים הרמונים משום שקדומים כפסוק .יש ללמוד מזה דלענין הקדמת הברכה זה דוחה דברי
הרפואות האלה ,וכתורה יעשה .ודי בזה למעיין '" ,וכן יש להוכיח ממעשה דשם )דף ט ז { "
ואין להאריך כאן .וצ״ע דבכתובות )דף י׳ ע״ב> אומר התמרים משום שמשלשלין שחרית וערבית,
טובים .פרש״י משום שהוא אחר אכילה .כמנחה רעים משום שהוא קודם אכילה וצ״ע ליישב.
mבעירובין )דף כט{ משמע רדי ברימון אחד לסעודה עי׳יש ודוק .חפוחים ע״ש )דף כט(
ודוק ^P,יאכל אוחם חיכף במזונו ,כי הדבר המאמץ סוגר פי האצטומכא ומחזיק חום הטבעי
לכשל היטב:י<
טז
ט
ה
בב
הלכה ז] .ט [1ככר נתבאר הטעם למה שאמר הרמב״ם להקדים הקל להחכשל.
]טז[ כבא מציעא )דף פו( מובחר שבבהמות שור ממרעיתו דלא אניס .מובחר שבעופות תרנגולת
מאשפתה .ועיין בפסחים י! שלשה ממעטים הזבל וזוקפין הקומה ומאירין עינים ,בשר שמן וכר.
ומפרש בציפרתא דלא ילדה .ופ״ק דע״ז ~,ובנדרים )דף מ״ט( לבשר שמן רוץ תלתא פרסי.
קיבה הרת ויותרת הכבד טובים )ע״ז דף כ״ט( ע״ש .לתולשא דליכא לייתי בשרא דאטמא דדיכרי
וכו׳ )עירובין דף כ״ט( ע״ש ודוק .ומ״מ אין לרדוף אחריהם מאד כמ״ש בכתובות )דף ם״ז ב׳(
לא איבעיא ליה לפנוקי כולי האי .ועיין בירושלמי כרכות י! שקראו ליצן על שרצה כשר שמן
רוקא:
בנ
בד
כה
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
ק ט ז וכ״כ ב ס ׳א ״ ח
שבס׳
לשון
חכמים.
נזכר ש ם
כלום,
ואולי
הכוונהל ד ףל ״ ם
אולם ל א
ש ם דברים
יהודה
שיש
םק״ד
נ ם חמדי
ע ל הדם.
ג ״ כ קודם
להקדימםל פ י
ובמש״בש ס
)ולבד מ ז האין
אכילה
)לענ־ן
עירוב(
דמונים
וכו׳ו כ ן
וכוי
כי ל א
אמר״נ
הלשון
ק ב ־עיי
ק ר א ו ליצן ע ל
ה ם בשר
עופות,
דהמרים
ירושלמי
מפני
והוא
רתורא,
ולחולה
כרכותפ ״ בס ו ף
ב ש רש מ ן
כדפירש ש םב ע ל
דוקא.
חרדים
הברכה
קודם.
שהרמכ״ם ל א
והוא
שהוא
יפרש
לאחר
מזון ש ת י
לסעודה
תלמידי
מנאו כאן,
ק ש הב ש רש מ ן
הלכה ח׳
!הוספה
ב ש ם רש״י.
דשחרית
ולהלן
וערכיה
נמצא
ק ב ב
ושמא
ליצן
כוונת
יפוח
א״ח.
ושחקמר׳
ו א מ ר ל ו ״ ל ך לוגלן ,ז ה
מאכלוח
אכילה
קורס
שהם
שלא
אכילה
סעודה
מזון
זעירא
דכ״א
ע״א,
וקיבל
בגרגרנותו״,
ישפיעו
ב״כ
ובצהרים
שהם
תפוחים
בבמת
אחת,וכ; ש ם
־ ב ד ד ף
כ״ט
ברמב״ם
להל;
וראה
עונשו
עי״״ש .א ב ל
ל ב ר כ ו ה פ ״ וה ״ ב עיי״ש
לשון
רעים
מונה
ושני
ק ב ;מ ״ ב אי.
אותו לחוליו.ע ״ ז
עשה
א ו ״ חס י ׳ ד '
בארן
ופרגיות
החיים״
לאחר
היינו
אע״פ
שהיו
מדאמרר ח םכ ״ ם א '
תפוחים
המלבי״ש
ודורפסקין
ב ה ל ' י׳ ב ק
ק ב א
וב״כ
ק י טר״ל
״ארצות
לאוכלםר ק
רחצי ק ב
שמחזירק
כרוב
בספרו
בהג׳
ש ה ט ב חהי׳
המלקט:
ולכן י ש
מזמן(.
הנז׳
לפניהם
ק ב ג ם
אכילת
סועודוה
א ח ת עיי״ש.
וכ״כ
שהביאו
מולידים ד ם ג ם ו ע ב
הרמב״ם.
רעות
דרמוןא ח ד
לכישרא
הקפיד ע ל
התמרים
מרש״י ע ל
ובמנחה
ברכות
שאני והראי׳
תפוחים ב ק ב
משמע
•שרצה
בב״ו
לתרופה בי
קושיא
בוראיט ו ב
לעירוב
א י ,ובנדרים ש ם
הלכה ט׳.
הרםב״ם
העיר כן ,אולםי״ל
בעלה
ק־ז
מ״אב',
בהנהות ר י
ק י ח
בא׳יח
עיי״ש.
בברכות
שם.
לעג|.
צ״ע
מ ע ש ה ,פרגיות
קז
עלה לתרופה
וכן ביצים 1י» ובשר עוף ,אוכל בהחלה ביצים .בשר בהמה דקה ובשר בהמה גסה ,אוכל
בהחלה בשר הדקה .לעולם יקדים דבר הקל ומאחר הכבד:
ח ,בימות
החמה אוכל מאכלים הקרים ניח! ולא ירבה בתבלין ,ואוכל את ]יטו החומץ .ובימות
הגשמים אוכל מאכלים החמין ומרבה נכ 1בחבלין,
הערות המלבי״ם
כו
]יז[ הוא קל העיכול לכל דבר.ק כל שהוא כביצה ,ביצה טובה הימנה בר מבשר .טבא ביעתא
מגולגלתא ,משיתא קייסא סילתא ,פירש״י צלויה מעט ורכה לגמוע .שם ובהוריות °Pאומר דביצה
מגולגלתא טוב לתלמוד .עוד אומר בברכות ,ק טבא ביעתא מגולגלתא משיתא מטויתא ,מארבע
מבושלתא ע״ש .משמע דביצה מטויתא ג״כ טוב והוא רק פחות שליש מן מבושלתא .ובע״ג
)דף כט( אומר דביצה צלויה מחזרת חולי .וצ״ע בשבח )דצ״ח( הביאו לפנינו ביצים מצומקות
ואכלנו מהם הרבה .ואומר דמצטמק ויפה להם ,וגם זה קשה מ ה נ ״ ל ^ :
הלכה ח] .יזז[ יבואר גבי צנון דעת ח ז ״ ל ל בזה ,ודבר זה מושכל בטבע ,כי בקיץ החום הטבעי
חלש ע״י החום החיצוני ,וצריך לאכול דברים קרורים וחמוצים ,וכן הדין לבעל האדומי
והדמיי ירגיל טבעו לפי מזגו ,כן גם בימוח הגשמים ,ובעל הליחה השחורה וקר דמים יבקש
לטבעו דברים מחממים והכל ישקול בפלס הצדק ,אם בעל גפש הוא ויש בידו מאזני עשר:
arjידוע מאמרם י׳ דחומץ יפה לשרב .שבת )דף קט( חומץ קשה לכבד.
נם בעירובין אמדו ל דתבלין לאו בני אכילה ,ואני רק למתק את הקדירה ,ובנדה )דף נ״א ב׳(
אומר שאינם מטמאין טומאת אוכלים ואינם נלקחים בכסף מעשר ,ובאמת הרמב״ם סותר דבריו.
בפ״א דעירובין ]ה״י[ כתב תבלין משתתפין בהם דחזיין ללפת את הפת ,ובה׳ טומאת אוכליןק-נ
פסק שאינם מטמאין טומאת אוכלין ,ויבואר אי״ה במקום אחר .ומ״מ הרמב״ם מיידי בתבלין
הראויים לאכילה ובתוספתא דנדרים פ״ר ,והובא בראי׳ש פרק הנודר מן החולין )פ״ז סי׳ ב(
אסור בחיץ ומותר כמבושלין ,אלמא סחמן חיץ לאכילה .בפסחים )דף מבן אומר זנגבילא
ופלפולא^,י והוא נפלא ,ואין כאן מקומו ,עיין ברכות )דף ל״ו ב׳( דפלפולא וזנגבילא רטיבתא
ראוי לאכילה ,יכישתא אינן ראוין עיי״ש בתוס/
כח
לא
3
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
ק כ ו ברכות ד ף ס״ד כי.
י״ל רםע״ז ל א
ובנדרים
קשיא
ם׳׳ט ב ׳
יוצאים
דהתם
אמרו
מבני מעיים
לבשרא
דהיינו
שהחלבון
נצממק
כ׳ ביצה
ט ו ר מ י ט א וכו׳
באין
א ת הגוף
מעלי
ופלפלא
ג ״ כ נקראים
*בסוף
בימוח
הגשמים
אבינו
)ומ״ש
לעיניים,
ותום׳.
ה ע י רה ר ב יש׳׳א
אוכלמ ע ם מן
רל־בא,
דאמרו
תבלין
ומ׳׳מ
תוספת
קשה
בשבתפ״ו ב׳
בערביים
ובסוף
מאד
נורמת
ש ב תק ״ ח ב ׳
ונהי׳ ד ק
קי״נ בי.
ק ל עי׳
עיי׳׳ש(.
שצריך
ק ל נ
נ ר ד םכ ת ב ע ״ ז תיינו
אלמלא
דל׳׳ח ב ׳
שהיו
אוכלאב א ן
עירובק נ״ו א ׳
שומים
רמחורת
קליפתן
אפי׳
לאוכלן
איש
ביצים
מצומקות
ה ר ב ה .ועיי
נ ד ר י ם ג׳
ה ס ע ו ד ה ,ועיין
א ו כ ל א ופי׳
ה ח מ ה י פ ק צנון
ק ל ד ש ם
ובצליםש ב א
החול־
החיצונה
כתחילה
בכולה
כימות
פי׳אה ״ ו .
כצ״ל.
דאמו־ ה ת ם
ואינם מזקין
דנים
בתחלון
ק ל ב ד ףב י ט כי.
נתנאל ש ם
השום
ד נ ר ם יכ א ן
וביצה
בשבח ש ם
טובים
החילה,ה ״ ה
ד״ה ביומא
הסעודה ל א
א ת ר ו נ צנון
מ א ד ולכן ה ם
עי״׳ש
וכמוב ש ר ת ו ר
ה ח ל ב ו ן עיי״ש .ולבן
ד א ו כ ל ק ד ב רה ק ל
איתא
לתקן
כשהתים
שמצננק
חננבילא
הקדירה
דהם
והבצלים וכו׳*.
דלהלן:
ובעל״ח ש ם
מאברהם
ישראל
ועיין
דניצהה ו א
ובקרבן
בפסחיםמ ״ ד א׳
החרדל
פרם׳,
מעילה כ׳ כ׳
ק ל אש כ ת
גופאו ה ם ג ״ כ
כדאיתא
לחולשא
י ש ל ו מ רע ״ ר
באברהם
כרש־י
לכולי
הקונטרס
ל א ,תקשה
עיי״ש.
הרמב״ם
אוכלא ,ובתום׳
ה ס ע ו ד ה ז הט ו ב
תבלין
p
ופרש״י ש ם
ההואס ו ף
בתחלת
דתורא
תלתא
דקליפתן
כעוזרדין
עיי״ש
שמחזרת א ת
רחיצונה
היינו ר ק קמ א ד
נדרים נ ״ ד ב׳
ק כ ז ד ף י׳׳ג ב י .
רוקא
ק ב ה ש ם ד ףמ ״ ר ב '
רחוליא ב ל ל א
מבושלתא כ ל
חולי,
ש ה ו א וכו׳
כרע״׳
קבט
דדייג׳
נ ר ב ע ל ו ואין מ ז י קל ה ם
הביא
שהאכיל
במצות
החמימות
הגמ׳
ברכות ד ף מ׳
מלאכים ג׳
לשמוח
ח ב י ל נופייהו.
לאכילת
חרדל
התיל
בחרדלא ח ד
בחרדלואזהי׳ ש ע ח
כ ו ת י ם ד ל א דייגי
םפי,
ודברי
במצותלא.
הרמב״ם
אמורים
לשלשיםיום ,ו כ ל
השרב
היוחר
ג ד ו ל ,נ׳־ב
וכרש״׳ש ם .וה״נ
לנבי
ישראל.
יומא
הרי
אוצרות
קח
גדולי ישראל
המלכי״ם
ואוכל מעט 1באז בזן החרדל 1״ cומן החלחית .ועל ררך וו הולך ועושה במקומות הקרש
ובמקומות החמים ,בכל מקום ומקום כראוי לו:
יש מאכלות שהן רעים ביותר עד מאד וראוי לארם שלא לאכלן לעולם .כגון הדגים
הגדולים נמ[
הערות הםלני״ם
ט.
ןכא( בברכות )דף מ( הרגיל בחרדל אחד לשלשים יום מונע חלאים מתוך ביתו ,כל יומא לא,
דקשה לחולשא דלכא .ולזה כחב מעט מן החרדל .וי״ל דגם הגמרא לא מיירי רק בימות הגשמים,
ומ׳׳מ קשה מאברהם שהאכיל למלאכים ג׳ לשונות בחרדל ל " ואו היה שעת השרב היותר גדול,
וי״ל רע״י טיבול שאני.
]כב[ ראיתי מפרשים יי-י דחלתית הוא הנקרא בלשוננו )קאווע( ]קפה[ .ודעת זו רחוקה אצלי מאד
ורחוק לקבל דבר זה ,שהרי החלתית הוא הדבר היותר חריף מכל הדברים לענין דבר חריף
שנזכר בפוסקים ,ולא יצוייר שיאמר כן על )קאווע( שלא ראינו כה שום חריפות ,ועיין בת״ח
)כלל ס״א( דין ז׳ הקשה ,והלא חלתיח דבר קשה הוא ע״ש ,והחסיר מו״ה יונה לאנדסופר
בחידושיו ליו״ד )סי׳ צז( תמה עליו ,מי הגיד לו שחלתית הוא דבר קשה? ולפ״ז נראה קצת
דידע דחלתית הוא הנקרא )קאווע( .ויש לקרב אל השכל כי החריפוח אינו מה שלגבי דידן קרוי
חריף .מה שחריף כטעם ,אבל באמה יש מה שחריף בטבע .והראיה ,כי זית הוה דבר חריף.
ובפסקי התום׳ בע״ו־לי דשמן זית הוה דבר חריף .והארכתי בזה במקום אחר .כי לא כאשר
רואים לעינים המשוטטות בטבע הנמצאים .ומ״מ קשה ממ״ש באלו טריפות )דף נ״ט( דמאן
דאכל תלתא תקלי חלתיח אליבא ריקנא משחלח משכיה ,היפוך הנהוג בימינו בתמידות ששותין
משקה העשוי )מקאווע( דוקא בבוקר אליבא ריקנא -! ,לכן דעת זאת בטלה אצלי .ומי שאמר,
טעה מדרך האמח .שכת )דף ק״מ( ליוקרי דליכא לישתי תלתא תקלי חלתיתא בתלתא יומי:
הלכה ט] .מ[ דג מליח שלא בישל כל צרכו קשה לתחתוניות ,ברכות )דף נה( ובשבת )פ״א
א׳( שדרו של דג מביא לתחחוניוח) .שם( שיבוטא כיומא ניסן קשה לדבר אחר.
פסחים )רף קי״ב( דגים עם בשר או חלב קשה לדבר אחר )עיין יור״ד סי׳ פז( ן -ו ב ש ב ח י ו
מליח הישן הדחתו גמר מלאכתו ,פירש״י ישן של שנה שעברה .והטעם כזה כתבו ,משוס שהדג
מוליד ליחה לבנה מטבע ,ואם הוא מליח תהיה מלוחה ג״כ ויניח אל פיו רב מהמכשול .אבל
דגים קטנים אומר בפ׳ כיצד מברכין יימי* שמפרין ומרכין גופו של אדם והרגיל בהם אינו בא
ה
ד
צ
ל
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
ק ל ה ב ״ ם פ׳׳ו כ .
מ ע ם כמים
לרפואה
מפני
םק״ה
ק ל ו הי׳׳מ ה ו א ב ס ׳
וסוכר ועיק כהני
וחלב
ובנמ׳ ש ם
שמקובל
דדוקא
ולאכול
טובהל ל ב
שהיא
בה״נ
המטוננים ע ם
cmע ם ה ל ב י ש
נמורה ב ד ג ע ם
גבינה
ג ם ע ם ח ל ב ש ר יכיו;
שהי׳
רופא
ח ל ב כי אז
מומתה
ס י ׳ ל״ר.
בישול
הקנה
נ׳׳כ.
הביא
חמאה
סבנה,
דרשו ב ה
חולאים
ש א ה רא ל ף
עיי״ש ,ועיי;
ה כ נ הא ב ל
סו״פ כ׳
ובחמאה
רבים
הנקלט
בדיעבד
עיי״ש.
והו״ד ב ס ׳
בחלב יש בו
רשומן
הוזמישי
תשובהש ם .
החילהיה
סכנה.
מע״ג
כטלה
רתים
נע״א
חמאה
אפריםש ם ,
ב פ ו ש ר י ם ופרש׳׳י
ראינו ו כ ל
דאםור
מקרריםמ א דוגם
סכנת.
שרי.
קע״נ
דאפשר
בחלב
ומסיים
הפייה
מביא
דבזה׳׳ז א י ן
ובהשו׳ חי׳ם ס י ׳ק ״ א
ק ם ד ף
קמ״ה בי.
ב ר כ ו ת מ ׳ א.
ק ל ט
לבשל
דחקר אצל
רחלכ ר ע
שבספר
בחלב
חכמי הרופאים
לנוף .ובן
אוצר
כש״ך
דגים
שם
נפם״נ
בשם
רבנו ב ח * ~ ש
סכנה
דהאידנאש כ ל
החיים
העולם
מבשלים
למהר׳׳•
צהלו!
לאכול ת י ם ל א ע םב ש ר ו ל א
םכנה
)שהובא
ש א ק ז ה ב ב ל מינית י ס ר ק ב מ ק ה ר ג בינתיא ו נ ם
ק ם א
עיי״ש.
ובתשו׳ א ת י פ יכ ש ם
ובמילואים ש ם
דשותין
י ו מ א ויומא נהג־נן ה כ י
לאכול
אותן
רמים
לומר שחילתיחה ו א נ ס קאווע
בריאים ה ו א
ר ע ו ת פ ׳ ׳ ד א ו ח י׳ ב י א ק
או״ח ם "
ה ס כ נ ת עיי״ש.
מאכל
הלבוש
החלב א ק
חכמים ע להל׳
עייש־׳ה ,ועיק
ותים
דברי
אסור ,א ג ל ע ם
ובהג׳ י ד
לשון
דחילתית
ב ח ל ב ל א ׳שטענוו ל א
מ ת ש ו ׳ חב״י ס י ׳ ם׳׳א ׳שמקיים
ש ה ב י א ה ש ׳ ׳ ךכ ת ב ל ע נ קב ש ר
בדרכי
שבתק"״ א' א ק
ובירושלמיש כ ת ש ם
מוהרא ב ל
קשים.
בקובץכ א ן
שורק א ה
ע״ר.
רליבא מ י ש ל ב ו כ כ ר עליו עייש״ה .ואולי מ כ א ן ס מ כ ו
וה״ה ע ם ח ל ב ו א ף
לרביםכ ת ב
מולידים
קכ״ד ב ש ם ס'
פר׳׳ח
אםור מיםום
וכו׳ ע י י ״ ש ו ב פ ׳ ׳ ח ש ס
דדוקא
כ א ן .ועיין
למאי עבדי לי׳ ליוקרא
דגים ע ם כ ש ר
דגים
לשון
ח כ מ י ש ועיין
ק ל ז פ׳׳ב ס י ׳
ק ל ח אולי ספני
ששוחין
אותה
עיי׳׳ש
כפ״ה
דוקא
שט,1
ובמהרש״ם
עם
ח׳׳ד סי'
וכתשו׳ב א ר
כשצלאןי ת רו ל א
שבע
בדרך
קט
עלה לתרופה
המלוחים הישנים rni .והגבינה המלחה הישנה1 .כהז והכמהין והפטריות .והבשר המליח ]כי! הישן.
ויין מגיתו .נ״ו ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו .וכן כל מאכל שריחו רע או מר ביותר .הרי
הערות הםלכי״ס
גכ
לידי חולי מעיים .בפרק קמא ד מ ו ״ ק ~ אומר דכוורי סמוך למסרחי מעלי ,וכן למישתי עליה
אבוה ,ר׳׳ל מים .ואין אנו בקיאים בדבר זה ,כי ליד מעגל זה פרושה רשת הסכנה .שיורי כסא
דהרסנא קשים לדבר אחר ,פסחים )דף קי״ב( .חולי השיניים בא משיורי כסא ר ה ר ס נ א ^ ועיין
לעיל .דגים קשים לעינים ,עיין נדרים )דף נ״ד( .בפרק כל ב ח ב י ת י יכבד השבת בדגים גדולים.
ועיין מעילה )דף כ ע״ב( וכתוס׳ בד״ה כיומי׳ מ״ש כזה:
]כד[ הגבינה טבעה חם ויבש וקשה לעיכול וסוגרח דרכי הכבד ,מצמחת אבן בכליות ,סוגרת
דרכי הילוך הדם .ומ״מ כתבו הרופאים כי כסוף הסעודה טוב מעט גבינה לסגור עפ׳׳י האצטומכא,
ויתגבר החום קצת .בע״ז )דף כ״ט( גבינה מחזיר חולה לחליו ,והוא מובן מהנ״ל.
]כה[ כתוספתא ה ת ר ו מ ו ת ^ איתא דפטריות אםורין משום סכנת נפשות .ובברכות )דף מ״ו א(
אמר שמואל אלו מייתי לי ארדילייא מי לא אכלינן ,פירש״י כמהין ופטריות ,וקשה הא אסור
משום סכנה? וי׳׳ל רשמואל היה רופא מומחה כנזכר בכמה מקומות ב ש ״ ם ״ י וידע להכיר בין
הטובים והמעופשים ,וגם עכשיו יש מין ביניהם הידוע שאין מזיק ,ומ״מ הרופאים כתבו שהם
מזון עב ,וגורמים רעות רכות .ומונעת התנועה והנשימה והשתן אשר על כן ראוי לכעל נפש
להרחיק מהם:
2ז
1מ[ כחבו שמוליד רם גס ומרה שחורה ,ולכן כעל נפש ירחק מזה ,במעילה )דף כ ,ב׳( ".אין
מקיוין לא על הדגים ועופות ובשר מלוח ,ופרש״י שני ימים ולילה אחר דשוכ אין משיב את
הנפש .ויין מגתו רע מאד מפני שלא סרו ממנו המותרות .ומור׳ יוכן מה שהמשילו -P׳ הלומד
מן הילדים לשותה יין מגתו ,כי כלמוד הילדים ג״כ עדיין לא הוסר פסולת הקושיות ולא נצלל
י
דעתם על קו היושר:
R
נכז[ ותבשיל שריחו נודף אומר ]הרמב״ם[ כי כל רכר מעופש ירע מאד וזו א״צ לבאר .ועיין
ברכות )רף מ״ו! ^ ,ובפסחים מכחיש את הגוף משוס קומכיתא ראומא פרש״י פת מעופש וכוי:
הערות
ק ם בד ף י״א א.
רפואות
ומש״כ
התלמוד ב ד יש ל א
והולכין ,ו א ם
הראשונים
ה ר ש ב ״ א ס י ׳ ה־״נ.
גאון
עיי״ש
ואכ״מ.
ובסי
להוציא ל ע ז ע ל
כענקים אנו
חיד״א
ובהג'
ב ש מ י םר א ש
לאוכלם
כשבת
משום
אוכלי; ה ס
ופטריות
םכ״נ
ועי׳ב ה ג '
ובו׳ ו ע ל
ה ט י ל ש םנ ח ש
הנפיט
עמוד
׳שאני
מיירי
ש ם .
הגו״׳ב
במו״פ
א ר ס ו עיין
קכ״ט־ל.
בשרא
במינים
ק מ ט
בשר
לספר
)במנא(
דחליף
ארבעים
יומי ע-י״ש(
•במזויף( ס י ׳
ק ט רש ב ת
אוכלו ג םל מ ה
רנשבורג
מברך
שהכל
בחג׳
נמוקי
מלוחו״ל
)כלומר
ועי׳
רגר״א
עיי״ש
ועיין ב ״ מ
ק מ ו
קי״נ ב ׳ ב ל
בשר(.
ליהאא ל א
בפסחיםמ ״ ב א׳
א ר ב ע י ם י ו ם ופרש״י
מיל־
א ב ו תפ ״ דמ ״ ב
משנטחן,
עתיקא
)ועיי; ש ב ת ק ״ ט ב ׳
ומוכן
לפי"!
קושית
םקט״ז
שפ״ו
פיית ב ׳
•רענא
אפוות׳׳
נשתנו
תיפוקל י ה
ככו״פ
ומוהר
בכמהין
נגעו ב ה
רשמא
שליט״א ב ם ׳
מתמר׳
ובמאיריישם
קוקיאני
בפסחים נ ״ י א׳
שיברא
כלשון
ק מ ו
עיין
)חולעוז
וקימחא
והרסנא
וצע״ק.
המלבי״ם כ א ן עיי״ש
שבמעים(
דשערי
דרסי
שטירת
ד ר ב י ועיי; נ ד ה
וכוי.
שבאים
גם
רוראי
גלוי
אסיא
הטבעיים
דאסור
ה נ ו ד ר וכו׳
משום
שרירא
להקשות
דמערבין
עפשטיין
שמואל
שריה ר ב
המלבי׳׳ם י ש
ובנדרים נ ״ ה ב׳
מוהר״פ
של״ו.
ובשו״ה
רעכש־ו
ררעתו
רהתם
שהדורות
)וצ״ל
ל׳
מליחא
דהכא
ו ב ת ו ם ' יו״ט
מקימחא
בטנאד ל א
כ״ת
תענית
ע ר י ו ת פ״,י מ ״ א .ו ע י י ן כ ״ ב ע ׳ ר ב ׳ כ ו ו ר א
מעליאל ב ר
וברע״ב
ולבר
הראל״ר
מיל׳
מנתו
פירםם ש ם
לסמוך
פוהתין
ליור״ר סי׳
היתום ש ס
ק ש ה ,ו ג ם י״ל
הגאון
בזמנים
ופטריוה ראי; מערבי;ב ה ם
עיין ב ״ מ
ב ע ת ו ו ב ר ש ״ י ש ם ו ע ר :ז ' י ו ם ; ק ר א יי;
ק מ ח
כמהין
וכ״ש
עמוד מ א
ה ל כ ה כי.
קדמונים
הגרעק״א
ובר״ש בן
ובדף מ ׳ ב׳
מש״ככ ו ה
ואכ״מ.
מ ע ל י א .ועיין כ ״ ב צ ״ א ב ׳ ב ל
במיני
למעט
בברכות ל״ו
ועיין
הובאב ת ״
באו״ה ס "
המלבי״ם ג ס זה ל א
ובא״ת.
ברפואוח(.
מו״ק י״א
ק מ ה פ ר ק ז׳
ישראל
׳שינוי
מהרי״ל
במקומות
תחכמונילוי;ס פ ר א ׳
צריכין בעירובין ב"!
ולפי ת י '
למבושלין
ובמ״ע
ידעוש י ש
בלקום׳
ובתום׳
קי״ח ב׳
בעירוב; ש ם ,
וכוי.
וב״ב
רנ״ט
מאוק ש ל
מהראי״
גובר"
אחריםו ל א
עליה
ח ס י ד י ם ש״
תע״ז.
ולחלק בי;חיי;
מליתא ל א
בברבוח
ב י ת ו ש י ם וכוי,
ו ב פ ר ט צ";׳ ל פ יר ע ת
שמואלד ר כ
וסנהדרין ע׳ א ׳
מעליא,
ס ״ ח א ׳ד ה ר
חכמים
חולין פ ״ ח ס י ׳ ״ ' נ
קדמונים ו ל א
ע״״ש
)המוחזק
ק ם ג ע ״ ו ד ףב ״ ח אי.
ה א אמריי
ום״ד
ואין א נ ו
בקיאים ו כ י
ר׳
עיין
ישישיה
יש״ש
אפשטיין
ש כ ת בש י ש ח ר ם
שאין
על
חלפי
שעוריעליה
קי
אוצרות
גדולי ישראל
המלבי״ם
אלו לגוף כמו םס המות :ויש מאכלות שהן רעים אבל אינם כמו הראשונות לרוע .לפיכך
ראוי לארם שלא לאכל מהן אלא מעט ואחר ימים הרבה ,ולא ירגיל עצמו להיוח מזונו מהם
או לאכלם עס מזונו תמיד .כגון דגים גדולים וגבינה וחלב 1כח* ששהה אחר שנחלב ארבע
ועשרים שעות .נכט! ובשר שוורים גדולים ותיישים גדולים .נל! והפול נלא! והעדשים והספיר] .לב! ולחם
הערות המלני״ם
ןבח[ פסחים )דף מ״ב( מטמטם הלב משום נםיובי דחלבא :חלב עז טוב לגונח דם כמ״ש בשבת?.
חלב עז חו־ורתא טוב לארם של מים מגולים .שבת )רף ק״ט בי(.
1כט 1שבח )דף ק״ט כי( ארקתא בא מאומצא אליבא ריקנא ,ומיא אליבא ריקנא ,ומבישרא שמינא
אליבא ריקנא .ועוד בשר שור בלפת עיי״ש וכוי.יי כע״ג )דף כ״ט( כשר צלי מחזיר חולה
לחליו ,והכל הטעם משום שקשים לעיכול:
]ל[ כעירובין )כ״ח ב׳( מערכין בפולין .ולא מקשה כמו על תרדין משמע שהוא מאכל טוב .וי״ל
דבשבת )דף לח( אומר רצימוק יפה להם ,טבעו קר ויבש ומבלבל השכל והחושים ומזיק למחשבה
ומולידים חלומוח רעים:
)לא[ ברכות )דף מ( הרגיל בעדשים אחד לשלשים ירם מוציא אסכרה מביתו ,אבל כל יומא לא
דקשה לריח הפה ,וי״ל דזה טעם הרמב״ם שלא יתמיד אכילתו מהם .והרופאים הטבעיים העלילו
עליהם הרבה רעות אשר לא מצאתים בדברי חז״ל ,לכן נמנעתי מלהעתיקם .אך ראיתי לפרש
)בדבריהם( ]ע״ירבריהםן מ״ש ]מה שכתוב[ ,דעשו כאשר בא ליעקב ונתן לו מיד עדשים ,אמר
אף באותו זקן פגע מדת הדין ,וקשה מה תליא זה בנזיד עדשים? כי חז״ל אמרוי׳ טעם עדשים
משום גלגל החוזר בעולם .והרופאים כתבו דלזה נתנו לאכל עדשים משום שמולידים מרה שחורה
הרכה .והאריכו בזה ,כי טבעו תם ויבש מאד ע״ש .דלפ״ז הבין עשו כאשר בא מן השדה ואחזתו
בולמוס שאז היה כסכנה מאד ,איך נתן לו עדשים אשר לפ״ז הוא דבר מסוכן מאד באופן זה,
לוה למד שטבעם טוב ,רק טעם שאוכל עדשים משום גלגל החוזר ,ומוכח שהכל מפאת הגלגל.
ולזה אמר אף כאותו זקן חזר הגלגל ,ודוק:
נ
־א
33
:
1לט פת חיטין יפה לתלמוד )הוריות( ^.פת קיבר מרבה הובל ,כופף את הקרמה ,מסמא עיניםק י
פסחים )דף מב( .כרכות )דף לו( קימחא דשערי קשה לקוקייני .ובשבת )דף קט ע״ב( "-אומר
רק אם חליף עליו ארבעים יומין ,ויש קצת עיון לברכות ואין כאן מקומו .וע׳׳ש בשבת הרפואה
לזה ,ערםן חושלא דשערי טוב ,נדרים )מא ,ב׳(:
n
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
קנ לא מצאתי בשבח והוא בכ״ק פ׳ א׳ ובתמורה ט״ו ג׳ וברש״י שם .קנא שם ליחא בשר שור בלפת .ובברכות מ״ר ב׳
איתא שהלפת עם הבשר טוב עיי״ש .קנכ ב״כ ט׳׳ז כ׳ וברש׳׳י בראשית כ׳׳ה ל׳) .ברמב־־ם כאן והספיר .מק קטנית הוא
ונזכר במשנה דכלאים פ״א מ״א הפול והספיר דאינם כלאים זה בזה משמע דהוא מי[ פול .ובדע״ב שם יש אומרים ציצרקל״א
קע רף י״ג בי.
בלע״ז ורמב־ם פי׳ » ^ pלו בערבי מא״ש ע״כ ,והוא מק קטניות קטנים רחבים עיין כילק״ה אות סי(.
ור׳׳ל מדפח חיטק יפה משמע רשעוריס לא .וע־ק כםהרש״א שם שכ׳ רכל ז׳ המינים שנשתבחה בה; אר״י כתורה אינו קשה
לשכחה .וגם צ׳׳ע משבת ק׳׳מ ב׳ האי מאן ראפשר לו ליכל נחמי רשערי ואבל דחיטי קעבר משום בל תשחית עיי״ש משמע
ההוא טוכ .וטראמר האי מאן ראפשר לו משמע דהכל לפי מה שהוא אדם ועיק חי׳ ח״ם בשבח שם ובחיים עה״ת בהפטרה
לחזריע דייה מה אחן ,דלחם שעורים סשבח חלמודו ואק ראוי להאכילם לבני תורה עיי״ש ובמהר״ם שק םצוה י׳ בשם החיים
שלא לעשות מצוח מקמח שיעורים שקשה לשכחה ,ובמצות כתיב למען תזכור עי״׳ש וצ׳׳ע ועיי; בעץ יעקב בסוף הוריות שם.
)ולעדן שעורים אי הוי מאכל אדם או לבהמה עי׳ פסחים ג׳ ב׳ שעורי; נעשו יפוח וכוי צא ובשר לסוסים וחמורים עיי״ש
משסע דהוא מאכל בהמה וכ״כ תום׳ מנחות ע״ב ב׳ ר״ה חיטק עיי״ש ובגליו; חוס׳ ברכוה כ״ה א׳ ד״ה ליחי ובכתובות ס׳׳ר
כ׳ ר׳ .קבק שעורק ובפסחים מ־ח א׳ ובשעורין ג׳ קבי; משמע דהוא מאכל אדם ובחינוך םצוה פייר דשעורים הוי מאכל ארס
עיי״ש .ואכ״מ( .קנד בפסחים שם הלשון וגומלין אחד מחמש מאות ממאור עיניו של ארם .קנה יש לציין לקדרשק ם״ב
א׳ נר׳מא ו״שעורי ק־שה לגוף כחרבוח ,וראה הערה קנ״ג.
עלה לתרופה
שעורים
מצות.
ולחם
והכרוב
נלח
קיא
נלה! והחציר
והבצלים
נלח
1ל ״ והשומים
הערות המלבי״ם
נלג[ ידוע שמטעם זה נקרא לחם עני ,שכן העני אוכל פתו בעיסה בלוסה,ק ומוליד ליחה יבשה
ועבה .ואין ראוי כי אם להטורהים מאד במלאכה .ונראה שלזה היה ג״כ הסימן של מצות בפסח
כי זה מורה על המלאכה שצריך אח״ז ?.פת שלא בישל כל צרכו קשה לתלמוד )הוריות( .י!
לדייסא רוץ פרסה )נדרים מט(:
נו
נח
נז
נלד! באמת בברכות )דף מ״ד ע״ב( אומר כרוב למזון .ובע״ז )דף כ״ט( אומר דכרוב מרפא
מחולי .ומה עוול מצא בו הרמכ״ם? וצ״ע .ובדף ל ״ ט " אומר כרוב עדיף דזיין:
]לה! הם כרשין קשים לשיניים ויפין לבני מעיים .כן אומר כברכות )דף מ״ד( ועיין מ״ש בם״ק
שאח״ז ותבין:
]ל [1בעירובין )דף כ״ט( אמרו ובבצלים מי מערכין וכר ,ל״ק הא בעלין הא באמהות ,דתניא
אכל בצל ומת ,אין אומרם ממה מת? ואמר שמואל וכו׳ ובעלין לא אמרו רק דלא אבצל זרתא
ולא שתי שכרא וע״ש .וכתב בש״א ]כ״שבילי אמונה״[ בצל חם ולח וי׳׳א חם ויבש .והאדום
חריף יותר מן הלבן ,והיבש מן הרטוב .מריח ומחתך ופותח הסתומים כדוחק וכוי .והמרבה
לאכול ממנו יפסיד המוח ויכלכל הדעת ,כי יעלה עשן מזיק למוח ומכאיב הראש ,ויוליד בחריפחו
ליחות רעוח כאצטומכא .והשום חם ויבש מחמם הגוף חימום חשק .ולכן אין טוב רק בימות
החום ובארצות החמים .י! וארז״לי! ה׳ דברים נאמרו כשום משביע מצהיל הפנים הורג כנים
שכבני מעיים ,מרבה הזרע מכניס אהבה ומוציא קנאה:
נט
שא
פ
]לז! בעירובין )דף נ״י( אומר אמר רב הונא כל עיר שאין בה ירק אין ת״ח רשאי לדור בתוכה.
ומקשה ,למימרא דירק מעלי? והחניא שלשה דברים מרבים הזבל וכופפין הקומה ונוטלין אחת
מת״ק ממאור עיניים וכו׳ ירק וכוי .לא קשיא ,הא בתומי וכרתי הא בשאר ירק .כדתניא שום
ירק כרשין חצי ירק ע״כ וכתב רש״י יש מפרשים לגנאי ותומי וכרתי לא מעלי ונראה בעיני
דמעלי וכוי .ונראה מדברי הרמכ״ם דם״ל במפרשים לגנאי ויש להביא ראיה לדברי הרמב״ם .כי
לרש״י צ״ל דשאר ירקות רעים רק תומי וכרתי טובים ,וכעיר שאין בם חומי וכרחי אין ח״ח
רשאי לדור כה .וכן מה שמצינו בתענית י דרכ הונא היה נוהג שכל ירק שנשתייר אצל הגינאי
היה זכין מיניה כדי שיביא לשכת הבאה .ורב הונא הלך לשיטתו שהוא בעל המאמר דכל עיר
שאין כה ירק וכוי ,לא עשה כן רק לתומי וכרתי ולא לשאר ירקות .ובפסחים )דף קי״ד( אומר:
דאכל אליתא טשי כעליתא .דאכיל קיקולי אקיקלא דמתא שכיב .פירש״י קיקולי ירקות .ברכות
)דף מ״ד ע׳׳ב( כל ירק חי מוריק ,כסעודה שאחר הקזה .וע״ש הרבה דברים לענין ירק.
ובקידושין י! שאמר ניכול מלוחים פירש״י ירקות נקראים אקיקולי והוא ״מלוח עלי שיח״ שנזכר
באיוב )ל ,ד( אלמא דגם שאר ירקות טובים .וא״כ על כרחך תומי וכרחי רעים .אך אין זה
ראיה כ״כ למעיין .והנה בתום׳ שם בד״ה כל ,הקשו מימרא ררב הונא רכל עיר שאין בה ירק
וכו׳ הא בשבת )דף ק״מ( אמר רב תםדא אנא בעניותא לא אכלי ירקא משום דגריו׳ וכר .ותרצו
דהחם בירק חי ,אבל מבושל משביע בדבר קל ע״כ .וקשה על דבריהם למה הוצרכו לתי׳ זה
ולא תירצו כמ״ש כגמרא ,הא בתומי וכרתי הא בשאר ירק? ונראה ראם נאמר דדכ חסדא מיירי
םכ
ד
םנ
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
•קנו ע י ׳
״גו ט ב ת ע״ו ב׳
ה ח י י ם ״ ם י ׳ ד ׳ אר־ן
היםב.
וכעי; ש כ ׳
עירובין נ״ו א ׳
בי.
ק כ ג
יהודה
החום׳
לענין
פסחים ל״ו א׳
סק״דוכן
בא״ח.
ק נ ח רף י ״ ג כ י .
אמנםי״ל
עירובי[ נ ״ ה ב׳ ד ״ ה :ל
תומי
ק ד ו ש י ן ט ׳׳•י א י .
וברש״׳ ש ם
ובסי
דכוונת
וכו׳
מרכבת
עיי״ש.
המשנה,
ק נ םר ״ ל
הרמב״ם
ק ם
כברכות ,וכן
לכרוב חיוזה
וראה
הספרדי]ר׳
לעיל
אהרן
קשה
הערה
העיר
הנזלב״׳ם
לעכל .וכרוב
קמ״ו.
אלפאנרארי,
בםפרו
"ארצות
ר מ ר פ א ומזין
במבושל
ק ב א ב ״ ק פ ״ ב אי.
איזמיר ,תקט״ון.
ועיין
ק ס ב ד ף כ'
אוצרות
קיכ
המלבי״ם
גדולי ישראל
והחרדל נלח! והצנון .כל אלו מאכלות רעים הן :אין ראוי לאדם לאכל מאלו אלא מעט עד
מאד ובימות הגשמים .אבל שלא בימות הגשמים לא יאכל מהן כלל .והפול והעדשים בלבד
אין ראוי לאכלן לא בימות החמה ולא בימות הגשמים] .לט[ והדלועין אוכלין מהם מעט בימות
החמה:
העדות המלכי״ם
בשאר ירק ,קשה למה אמר טעמא משום דגריר? הא כל הני ריעותא איתנהו גהו דכופפץ
הקומה וכר .לזה תרצו דגם רב חםדא מיירי בתומי וכרתי רק באינם מבושלים .בזה ניחא
ג״כ מה שיש לתמוה למה לא תרצו בגמ׳ דרב הונא מיירי בירק מבושל .וברייתא מיירי
כירק חי .וביותר דכפסחים )דף מ״ב( גרים בהדיא ירק תי .אך דא״כ יקשה מרב חםדא
שלדידיה אין ריעותא רירק רק מה רגריר ,והוא ע״כ מיירי בירק חי דאל״כ יקשה מרכ הונא
כקושית התום׳ .ואין להקשות יאמר בהיפוך ,רכרייחא בירק חי כמ״ש בהדיא ,ורב חםדא
במבושל של שאר ירקות ,ורב הונא בתומי וכרתי בין חי בין מבושל ,משום דיותר נראה
מדברי רב תםדא שלא אכל שום ירק .ולפ״ז דברי הרמב״ם מיושבים גם לגירסת רש״י כי
הרמכ׳׳ם מיירי בירק חי דקשה גם בתומי וכרתי .ובזה שפיר מה שהשמיט הרמב״ם שבח
שאר ירקות ,ודוק:
]לח[ בעירובין )דף נ״ו> נראה צנון נראה סם חיים ,והתניא נראה צנון נראה סם רע ממות?
לא קשיא הא בעלין הא באמהות ,כאן כימות החמה כאן בימות הגשמים .ופרש״י אמהות
יפין בימוח החמה שמצננין את הגוף ע״כ .וזה היפוך דברי הרמב״ם .וצריך לפרש לשיטת
הרמב״ם כימות החמה קשים ,בימות הגשמים יפין .ויהיה חילוק דסיפא דומיא דרישא ,דפתח
ברעים וכן כסיפא .אך לפ״ז קשה קושית התום׳ מפ״ק )דף י״א( שאמר גבי אנטונינוס ורבי
שלא פסקה מעל שלחנם צנון וחזרת .שוב ראיתי בפ״ק דע״ג תרצו הקושיא דמיירי כעת
שהוא סם חיים .ולא אוכל לעמוד על ביאור דבריהם הא עכ׳׳פ או ביע׳ות החמה או בימוח
הגשמים הם סם מות .וכאן אמר שלא פסקה לא בימות החמה ולא בימוח הגשמים? וצ״ע.
ולי נראה לפרש מפני שבטבע הצנון כתבו ]שהוא[ חם ולח וטוב לאכלו בימות הגשמים,
לנצח קרירות האויר .ובטבע החזרת כתבו שהוא קר ורטוב וטוב לאכלו בימות החמה לנצח
חום האויר .וא״כ הוא מודיע איך היו שוקלין הכל על פלס ומאזני משקל ,שבין בימות
החמה ובין בימוח הגשמים לא פסקה מעל שלחנם צנון וחזרת .ר״ל שבימות הקיץ היו אוכלין
תזרת ,ובימות הגשמים צנון ,לנצח האויר החיצוני בהיפוך מזגו .וזה נ״ל נכון ואפשר שלזה
כוונו התום׳:
1לט 1הוא מוסכם למ״ש בנדרים )דף מ״ט( הנודר מן התבשיל אסור בפטריות רכות )פרש״י
דלועין רכים( שהחולין אוכלין בהם פיתם .ומקשה והא רבי ירמי׳ תלש .על לגביה האי
אסיא חזא קרא דמנחא אמר מלאך המות כביתו של זה וכר .הא כרכיכי הא באשוני .רכא
אמר ,מאן חולין? רבנן .הרי דלרכנן שכח העיכול חלש אצלם ,טוב לאכול דלועין ,שהם
מחוקין העיכול .וכן טוב לאכלם כימות החמה שכח העיכול חלש ,עצב נבזה ,מסיבה החום
החיצוני שטוב לאכול רלועין .ולפי הנראה דוקא הרכין טובים ,גם למסקנא .וכן נראה ממ״ש
בסוכה )נ״ו ב ( בוצינא טוב מקרא משום ראשונא קשים הם .ושם א ו מ ד נ י לוליבא דקרא
בםילקא .עוד בנדרים־" כל מילי לא תפלוט קמי רכך בר מן קרא ורייסא )ועיין ״שבילי
אמונה״ מדלועין( .שכת )קכ״ט ע׳׳כ( מכריז רב מאה קרא בזוזא ועיין רש״י פי׳ לגנאי,
ודוק:
,
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
קבר ר״ל ש ם בנדרים ם ״ ט א י .קםה רף מ ״ ם בי.
קיג
עלה לתרופה
י .ויש מאכלות שהן רעים ואינן כמו אלו .והם 1נח עוף המים ובני נמא[ יונה
הקטנים1 .מב! והתמרים1 .טנ! ולחם קלוי בשמן או לחם שנלוש בשמן ,נמה והסולת
שנפו אוחה כל צרכה עד שלא נשאר בה ריח מורסן .והציר והמורים .אין ראוי להרבות
מאכילת אלו .ואדם שהוא חכם וכובש את יצרו ולא ימשך אחר תאותו ולא יאכל מכל
הנזכרים כלום אלא אם נצרך להם לרפואה הרי זה גבור:
הערות המלכי״ס
הלכה י] .מ 1עוף המים מילד מותרות רעים ,ודם הנולד ממנו קרוב אל העיפוש ,ואינו זן זיון
טוב ,ולו חמימות ח ז ק ה ? :
ןמא[ )בע״ז כט( בשר צפרים קטנים מחזירין חולה לחליו .ובברכות )דף מד ע״ב( כל קטן מקטין.
ומפרש אפי׳ גדיא בר זוזא דלית ביה רבעא ,פי׳ שלא גדל רביעיח:
נמב[ הוא נגד מה שאמר בגיטין )רף ע׳( אמר רב פפא אפי׳ מתמרי .פשיטא מהו דתימא הואיל
דאמר מר תמרי משבען ומשחנן ומשלשלן ומאשרן ולא מפנקן אימא לא ,קמ׳׳ל .ופרש״י הואיל
ואמר מר שהתמרים הם יפים לגוף כ״כ .ובכתובות )דף י ע״ב( הביא דבר זה ג״כ ושם אומר
עוד ומבטלות ג׳ דברים מחשבה רעה וחולי מעיים ותחתוניות .והנה בפ״ק דתענית )דף ט( אומר,
עולא אקלע לבבל חזא מלא צנא דתמרי בזוזא .אמר מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי
באורייתא? בליליא צערוהו אמר מלא צנא דסכינא בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא? והוא מסכים
קצת לדברי הרמב״ם .ויומתק מאמר זה מאד במ״ש כי התמרים הם המולידים דם גם ועב
ומועילים לשלשול .והנה מתהלה סבר כי הם טובים מצד תועלת משלשלן ותמה על בני בבל
שאינם מתמידים לעסוק בתורה .כי יש להם תירוץ על זה משום~ מאן קצירי ומריעי? רבנן.
על שאינם עוםקין במלאכה ואין העיכול פועל פעולתו וכנזכר לעיל .וע״ז צעק מר כי יש להם
תקנה באכילת התמרים .ואת״כ כאשר ראה שרובם רעים שמולידים רם עכור וזה מזיק לזכרון
ולחריפות ,לזה תמה על שבני כבל ת״ח גדולים ואין התמרים מזיקין ללמודם .יבזה דבריו צדקו
יחדו ולא חזר מדבריו כלל ,רק תחלה תמה על מניעת ההחמרה .ואח״כ על מציאות החכמה™P.
ועיין עירובין )דף כט ע״ב( שבת )ק״ט ע״ב( קסם
םי
שז
י
נמנ[ ספרו עליו כי הוא מאכל עב וגס ויוליד ליחה לבנה גסה כסיבת התדבקות תקמח והשמן.
ואם יאכלה עם דבש יקל מעט הנזק .ועל הקמח הקלוי כחבו שמנפח האצטומכא ומפסידה.
ובעירוכץ )דף כט ע״ב( אומר בהיפך אמר אביי אמרה לי אם כםאני מעלי לליבא ומכטלי
מחשבתא ]פירש״י :דאגה! ,ויש לחלק בין הקמח והקאות:
3מד[ כשבת )דף עו ע״ב( משמע כהיפוך דשם אומר כל האוכלץ מצטרפין לכגרוגרת חוץ מסובין
ומורסנץ .ומקשה מן חלה שמצטרפין .ומשני שכן עני אוכל פתו כעסה כלוסה ,פרש״י אבל
לענין שכח מידי דחשיב בעינן .וכן בפסחים )דף מג( וכעירוכין )דף נו( וכב״מ־ז אומר שלשה
ממעטן הזבל וזוקפין הקומה וכו׳ פת נקיה .ונראה דהרמב״ם מיירי בשלא לקח רק הראשון
ראשון הנקלט מהנפה .וכבר כתבו בשם גאלינום כי הסולח מולידה ליחה גסה וקשה לעיכול
מאד ועוד הרבה אבות נזיקין .לבזה יבואר מה שאמר ב ב ״ מ י מ הוא אמר קמח והיא אמדה סלת
א
הערות ר׳ ־שזןיה אפשטיין
בא״ח
ק ם ו וכ״כ
שבס׳
עירובק ב ״ םע ״ ב
חמדי
חיורתא.
בי .ובב׳׳ם
שהאישה
רקאמר
ועי׳
עיני׳ צ ר ה
אסרה ק מ ח
שהוא א מ ד
בבמה
תמרים
פסחיםל״ב א׳א כ ל
ל י ת א .ועיין
והוא
לשון
חכמים.
״ ם ז
בא״ח
עבודת
ובס׳
כאורחין
ופרש״י ה י א
םולת? ה א
כתיב
ש ת י ה ן .ועי׳
כקרא
בהו״ח
וכו׳
נדריםמ ״ ט בי.
אלטא
נרונרת
תמרים
ושילם
״וימהר
ב ר א ש י ח י ״ ח ו׳
עריפי
תמרים
המלך םש״כ
א מ ר הק מ ח
ק ם חכ ״ ככ״ז
בזה.
והוא
אברהם
עיי״ש.
תעי׳ב
ק ע א
סולת
ובשבתק ״ ט ב׳
ק ע
עיי״ש.
עיי״שכ ד ף פ ״ ז
ו ל ק ״ מ ,ועי׳
האהלה א ל ש ר ה
מ ש ״ כ ב ז הב ש ם
בא״ח
הם״ח.
שבסי
טייס
מהרש״א.
ויאמר
ראמד ש ם
וצ״ל:
כחיב
טהרי
לשון
ח כ מ י ם רגז'.
אכלי ל ה
פ ס ח י םמ ״ בע ״ ב
ק מ ח וכחיב
והמפרשים
שליש
במאי
סאים
ק ס ט צ׳׳ל:
בשבע
עירובק
ד ה
ם ו ל הא ״ ר
יצחק
מכאן
מתקשיםבזה
מנ״ל
דהיא
קמת
פולח״
וכוי
משמע
אוצרות
קיד
גדולי ישראל
הםלבי״ם
יא .לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות ולא ירבה מהן ואפילו יבשים ואין צריך לומר
רטובים .אבל קודם שיתבשלו :ל צרכן הרי הן לגוף כחרבות ,ו ן נמה! החרובים
רעים לעולם .וכל הפירות החמוצים pי ם ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה ובמקומות
החמין1 .ג«ו והתאנים 1ממ והענבים tnniוהשקדים טובים לעולם בין רטובים בין יבשים ואוכל
אדם מהן כל צרכו .אבל לא יתמיד אכילתן אע״פ שהן טובים מכל פרי האילנות;
כ
יב.
מ ס
' 1
הדבש
והיין רע לקטנים ויפה לזקנים וכל שכן בימות הגשמים] .ני וצריך ארם
לאכול בימות החמה שני שלישי מה שהוא אוכל בימות הגשמים:
הערות המלבי״ם
מכאן שהאשה עיניה צרה באורחים .והעולם מתקשים בו מאד באין מבין כתתם הרמה בזה.
ובזה ניחא .כי אחר שהיה אז החום היוחר גדול ,צריך לאכול הדברים קלי העיכול .כי כה
העיכול חלש אז מאד לכן הוא אמר קמח ולא חש לתח להם מנה יפה אפים לפי שעה ,ואח״כ
יהיה ״כמו שער בנפשו״ ,רק הניאות למוג להועיל להם .וכמו ששבת בוה את רבי ואנטוניכום
כנזכר למעלה באות ל׳׳ח .אבל היא לא כיוונה רק להתכבד בו לפי שעה .ו ע ז ׳ ׳ א ^ בצר העין
״אכול ושתה יאמר לך וכו׳ כי כמו שער בנפשו״ )ע״פ משלי כג ,ז( והוא אמת וברור:
הלכה יא] .מה[ ידוע שלא היו מאכל אדם ,והיו העזים אוכלים אותם .ואמרו ־? וחנינא בני די
לו בקב חרובין.
ב
נ
] tinכחב ב״שבילי אמונה״ הרטובים טבעם חם ולח ,והיבשים חם ויבש ,וטובים יותר מהלחי•;
ומשמרות הגוף מליחות רעות ומולידות דם טוב .והמשובחים הם הלבנים ואחריהם האדומים
ואחריהם השחורים .והמבושלים הם יותר טובים ־עי ועיין בס״ק יו״ר]:שם כתב המלבי״ם :על
ספר רפואות ,״הביא עוד הרבה דברים מענין שינה ,לאין לי פנאי לדקדק בהם כעת כי לא באתי
רק להביא דברי התלמוד״ עכ״ל .והוא הדין לעניננו[.
]מזן הענבים חמים ולחים במיצוע ,והנלקטים מקודם ג׳ ימים הם יותר טובים ,והלבנים טובים
מהשחורים ,והמתוקים מהחמוצים ,ישמינו הגוף וישלשלו וירבו הזרע.
]מח( שקדים המתוקין חמים )ורטובים( ]וטובים[ במיצוע וירטיכו הגוף ומוסיפים במוח ומביאין
לידי שינה ממוצעת ,ועי״ש כמה תועלת:
הלכה יב1 .מט[ אמרו חז״ל״ע יפה יין לזקנים כתלב לתינוק .ואמרו ״עי יין ישן שדעת זקנים
נוחה הימנו ,מפני שטבעם קר ולח וכח הטבעי ]של הזקנים[ אפם אצלם ,והעיכול
חלש אצלם מאד .והיין מחזיק חום הטבעי .והדבש הוא חם ויבש ומחוק האצטומכא ,ולזה
המליצו כחלב לקטנים ,כי החלב הוא קר כטבעו ומועיל לקטנים .והדבש הוא חם כטבעו ומועיל
לזקנים והמשילו מזה הענין לומר ״דבש וחלב תחת לשונך״ )שה״ש ד ,יא( .כי טבע הדבש
וחלב מתנגדים ,ובהתמזגם יחוייכ שיולד דבר ממוצע בין הקרירות והחמימות .כן התורה ״דרכיה
דרכי נועם״ )משלי ג ,יז( ,דבר השוה לכל נפש .ומ״ש ״וכל שכן בימות הגשמים״ משום שאז
הקרירות גובר ומזג האדם קר כנ״ל ככ״מ:
ה
mהכל מפני שהעיכול תלש אז כנ״ל,ימי ועיין מ״ש למעלה ס״ק ד׳ ויל״ע ]ויש לעיין[ שהרמב״ם
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
ק ע ב ס ו ט הל ״ ח ע ״ ב
לעיניים
למאכל י פ ה
ע י ר שאין ב ה
א ת העינים.
בחני
ועיין
עשרה
אמנם
להלן
עיי״ש.
ומוסיפה
דברים
הרמב״ם
ק ע ג
חכמה
הרסב״ם
)ומש׳׳כ
הללו א קת ״ ח
מסיים
מש״בע ו ר מ ה
ו ר א ה ר ר ך אר־ן ר ב ה פ ״ ז ״ ן
ב ר כ ו ת ׳״ז כ י .
רשאי
דרתאנים
ואכ׳׳מ(.
רובןק ש ה
תעניתכ ״ ד ב׳
בתוכה
לדור
והענבים
ק ע ה
וכו׳
והשקדים
םד״ר
ו מ י ע ו ק יפה.
ועוד.
ש ל ע ו ל ם ימ1ע א ד ם
עצמו
משוםר״ע
מגירות
א מ ר ו א ף מיני
והרמונים
לעולם
טובים.
צ י י ת י׳
וכעי״ז
בכתובות
ויחי׳ פ ר ׳
ק ע זע י ק
ק ע ד
ועי׳
כא׳׳ח
הנ״ל.
מדרש
האילנות,
ק ה ל ת ה ׳ י׳
יל״ע
פירא
ואוליה ו א
קי״א בי.
תתאנר.
טונה
מ ס נ ה ד ר י ן י״ז ע ״ כ כ ל
מפני
שמיני פירא
מפרש ה ך
ק ע ו
דר׳׳ע
מאירק
רוקא
מ ג י ל ה ט׳׳ז בי.
קטו
עלה לתרופה
ע .לאולם ישתדל ארם שיהיו מעיו רפין כל ימיו ויהיה קרוב לשלשול מעט .ווה כלל גדול
ברפואה שכל זמן שהראי נמנע או יצא בקושי חלאים רבים באים .ובמה ירפה
אדם מעיו אם נתאצמו מעט .אם היה בחור יאכל בבקר בבקר מלוחים נטמ שלוקים מתובלים
בשמן ובמורים ובמלח בלא פת1 ,נב 1או ישתה מי שלק של תררין או כרוב בשמן ומלח
ומורים .ואם היה זקן ישתה דבש מזוג במים חמין בבקר .וישהה כמו ארבע שעות ואחר כך
יאכל סעודתו .יעשה כן יום אחר יום שלשה או ארבע ימים ,אם צרך לכך עד שירפו מעיו:
]עד כאן לשון הרשב׳ים ,ממה שהעתיק המלבי״ם והעיר עליו הערותיו.
ועל שאר פרק ד׳ של הרמב״ם לא הגיעו אלינו הערותיו ,וחבל על
דאבדין[.
העדות המלבי״ם
דרך כאן עפ״י הגמרא הנז׳ימ״ שם אכול שליש ושתה שליש וא״כ אינו אוכל רק שני שלישים
משביעה ,וזה מיירי במרת כל אדם אפי׳ הבלתי מתנהג עפ״י הרפואה:
ננא[ המלח מרכך המעים וטבעו חם ויבש .ולזה טוב לבחורים עם שמן זית שטבעו ג״כ לשלשל
כמ״ש ב״שבילי אמונה״ .וגם שהשמן מסיר כח המלח לכל יזיק למעיים.י& אומר בשבת )דף
קח( מאי מי מלח? עזין .למורייסא של דגים תרי תלחא משחא ותלתא מיא:י!
הלכה יג] .נב[ )ברכות דף ל״ה ב׳( שמן זית דשתי ליה ע״י אניגרון .ושם אומר אניגרון מיא
דסלקא פרש״י מי שלק של תרדין .ובנדרים )דף מט( אומר שפניו של רבי יהודה
היו צהובים ואמר שהוא מפני שאכל חרדין .ואם היה אוכלם במלח היו צהובים יותר .והוא
מבואר ע״פ מה שאמר שם בנדרים ובברכות )דף נה( דשאלה מטרוניתא את רבי יהודה בר
אילעי מפני מה פניך צהובים והשיב עשרים וארבעה בה״כ אית לי מאושפיזא לבהמ״ד דכי
אזילנא בדיקנא נפשאי ככולהו .וא״כ שהיה רגיל בנקביו לכן היו פניו צהוכי& לז״א שאם היה
אוכלם במלח שהוא גורם השלשול כנ״ל היו פניו צהובים יותר .וכע״ג )דף כט( אומר שתרדין
מרפאין חולה מחליו ,והוא ג״כ על הכוונה הנ״ל .עירובין )דף כט ע״א( ברכוה )דף לט( א״ר
חסדא תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינימ וכ״ש לבני מעיים .אמר אביי והוא דיתיב אבי
תפי ועביד תוך תוך .וכוונתו משום הלמעלה )עירובין כ״ט( נזכר דסלקא חייא קטיל גברא חייא,
ומוקי לה בבשיל ולא בשיל .שבת )דף קט ע״ב( אניגרון מעלי לגלוי ולכשפים ,והטעם שמתגבר
על כח הארס ומחלישין ,ובברכות )דף מד ע״ב( כרוב למזון ותרדין לרפואה .כפרק כל כתבי ~ *
מכבד את השבת בתבשיל של תרדין] :עד כאן מצאנו מדברי המלבי״ם[.
ט
פ
E
הערות ר׳ ישעיה אפשטיין
קעח גיטק ע׳ אי .ועיק לעיל הלכה אי .קעט כוונת הרמב׳׳ם מלוחים שלוקים ר׳׳ל מיני צמחים המלוחים בטעמם כדכתיב
איוב )ל׳ די( הקוטפים מלוח עלי שיח ועי בקדושק ס׳׳ו א׳ נאכל םלוחים וברש״י שם• קט ר אמרו נשבח שם ק״ח ע׳׳ב
ואלו הן מי מלח המותרק נותן שמן ומלח וכו׳ אין עושק מי מלח עזק ובו׳ וכמה וכו׳ חרי תלתא מילחא )ולא מישחא(
ותילתא מיא למאי עבדי לה וכו׳ למורייםא ,ונראה רמה״ט ׳שהביא כאן אמרו בברכות מ׳ א׳ אחר כל אכלתך אכול מלח
וכו׳ עי״׳ש ועיק בברכות ל״ר א׳ שלשה רובן קשה ומיעובק יפה וכוי מלת .ובניטין ע׳ א׳ שמונה דברים וכוי) .ומש״כ הרםב״ם
ואם הי׳ זקן ישתה דבש יל״ע כיומא ע״ר .ב׳ לזקנים שמן ,לחינוק דבש .וזה להיפך םם״ש רכנו ועיק לעל בהלכה י׳׳ב הדבש
והיק רע לקטנים ויפה לזקנים .אמנם במד״ר שמות פר׳ כ״ה אמרו זקנים טעם דבש ,תינוקות טעם שמן עיי׳׳ש(.ק£א שבת
קי״ת ב׳ .ועיין במד״ר דברים א׳ ולא יעדרו דבר מ״א א' אמר ר׳ חייא ב״ח שהיו מביאץ לו חרדץ בימות החמה וקישוא!
בימות הגשמים עיי״ש במת״כ )והתרדק הוא הירק שקורין שפינאט(.
כ
,
ע״כ הערות על ״עלה לתרופה׳׳ מהגאק הםלבי״ם זצ׳׳ל.
יש״א ברכה
אוצרות
קטז
המלבי״ם
גדולי ישראל
]א[ קבצנו ביאוריו למאות ממאמרי חדל ,השזורים ומפוזרים כהדנה מקומות
בביאוריו וספרי דרשותיו
לא הבאנו שום דבר אא״כ יש בדבריו ביאור חדש לאותו מאמר חדל ,או שיש
חידוש שיש אסמכתא לחדל ע״י פסוק זה
]פיענוח ראשי תיבות דלהלן :אר״ש ־ ארצות השלום ,אר״ח ״ ארצות החיים ,א״חמ
־ א pחמדה .ואם הציון מתייחס למה שנדפס רק במהדורה קמא של "ארץ חמדה״,
והשמיטו זאת לאחרונה ,הסימון הוא =א״חמ .[.ובאותם מקומות שהציון הוא לדברים
שב״ביאור המלות״ סימננו) :מלים(
ג
ג
ג
ד
ע׳׳ א
ע״א
ע״ב
ע׳׳א
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות ד
ברכות ר
ברכות ד
ברכות ה
ברכות ה
ברכות ה
ברכות ה
ברכות ה
ברכות ו
ברכות ו
ברכות ו
ברכות ו
ברכות ו
ברכות ז
ברכות ז
ברכות ו
ברכות ז
ע״ב
ע״ב
ע׳׳ב
ע׳׳א
ע״א
ע״א
ע״א
ע״א
ע׳׳א
ע׳׳א
ע״ב
ע״ב
ע׳׳ב
ע״א
ע״א
ע״א
ע״ב
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ז ע״ב
ז ע״כ
ח ע״א
ח ע״א
ח ע״ב
ט ע״ב
=א״חמ ויקרא 52
ג׳ משמרות הוי הלילה
בראשית ב ,יט תורה אור
ג׳ משמרות הוי הלילה
=א״תמ ויקרא 53
נועצים באחיתופל וכו׳
לולא האמנתי לראות בטוב )ע״י אומץ הלב באמונה ,נמלטתי מאויבי ,השטן
שבלב( תהלים כז ,יג
דניאל ט ,כא
גבריאל בב׳ עפיפות
בראשית כז ,א
כל העולם צוות לזה
יחזקאל א ,יד
מיכאל באחת
דברים ח ,ב :יחזקאל יג ,ט
ג׳ מתנות טובות ,וע״י יסורין
משלי כג ,ה
התעיף עיניך בו ואיננו
איוב ,לפתיחה לפני פרק ששי
יסורין של אהבה ,בלי ביטול תורה
בראשית ג ,כד
יצה״ר מתגבר ,יזכיר יום המיתה
לא כמדת הקב״ה מרח בשר ודם =א״חמ ויקרא 53
=א״חמ ,סוף פי׳ ההפטרה לפי תולדות
הקב׳׳ה מנית תפילין
ישעיה סב ,ח
נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עזו
משלי יד ,כג
אגרא דבי טמיא שתיקוחא
=א״תמ ויקרא 53
הנהנה מסעודת חתן וכו׳
שמות ח )תורה אור(
יהיה אדם זהיר בתפילח המנחה
שמות לד ,ו
אוחזים מעשה אבותיהם
במדבר כב ,מא
ידע לכוון את השעה
שמות כ ,ה
פקד עון ,אוחוים מעשה אבותיהם
לא היה הקורא אדון עד אברהם . . .א״תמ 54תחילח לך ל ך אר״ח סי׳ ה׳
אר״י סעיף ב׳ )כח(:
דהי״א יז ,ט
בתתלה לענותו ,בסוף לבלותו
אר״ש ]ז[ קיז
מזמור לדוד ,קינה לדוד
=א״תמ ויקרא 57
יתפלל כל חסיד לעת מצוא
דברים ל ,יט
לעת מצוא ,זו מיתה
אר״ש ]בן מ
אוכל בטי ,צם ט׳ וי׳
שמוח יא ,ג
דבר באזני העם ,יצאו ברכוש
;
פירושי המלבי״ם הנמצאים במקומות אחרים
ברכות
ברכות
כרכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ט ע״כ
ט ע״ב
י ע״א
י ע״א
י ע״א
י ע״ב
י ע״ב
י ע״ב
טו ע״ב
טו עי׳ב
יז ע״א
יז ע״א
יז ע״א
מ ע״א
יז ע״א
יז ע״א
יו ע״ב
יח ע״א
יח ע״כ
יח ע״ב
יח ע׳׳ב
יח ע״ב
ברכות
כרכות
ברכות
כרכות
יט ע״א
כ ע׳׳ב
כח ע׳׳א
לא ע״א
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
ברכות
כרכות
ברכות
ברכות
ברכות
כרכות
לב ע״ב
לג ע״כ
לה ע״ב
מז ע״ב
נד ע״א
נד ע״א
נד ע״א
נד ע׳׳כ
נה ע״ב
נה ע״ב
נו ע״ב
נח ע״א
קיז
א״חמ בא 20
דבר נא באזני העם
מל״א יח ,לז
ענני ה׳ ענני
אר״ש ןג[ נא
חמש ברכי נפשי
תהלים קג ,כ
עשה לה דדים במקום בינה
א״תמ ,פ׳ קדושים
אין בלתך ,אין לבלותך
מל״ב ד ,ח
המארח ת״ח כמקריב תמידין
מל״ב ד ,ח
הרוצה ליהנות ,כאלישע
ישעיה לח ,ב
ויסב חזקיה פניו אל הקיר
=א׳יתמ ויקרא 53
ג׳ לא תשבענה ,שאול וכו׳
=א״חמ ויקרא 54
כן אברכך בחיי וכו׳
א״חמ ראה 26
סוף ארם למות ]תכליתו לעוה״כ[
=א״חמ ויקרא 55
רב ספרא בתר צלותיה
=א״חמ ויקרא 55
רבנן דימה ,אני כריה
=א״חמ ויקרא 55
גדולה הבטחה לנשים
איוב מב ,יד
מסיים ספר איוב ,סוף אדם למות
א״חמ ,חיי שרה ,ד״ה במדרש ואברה• זקן
עולמך תראה בחייך
במדבר ,נשא ,קמ״ה
כל העולם ניוון כזכות חנינא
=א״חמ ויקרא 56
החיים יודעים שימותו
בראשיח ב ,יז
רשעים בחייהם קרוים מתים
איוב יד ,כא
מתים אינם יודעים מאומה
אר׳־ש ] pקה
רשעים בחייהם ״מתים״
=א״תמ ,לקוטים בסוף ויקרא 56ד״ה כי
בניהו ,הכה ארי ביום השלג
י
החיים יודעים
מספר אחר מטת ת״ח = . . .א״תמ לקוטים בסוף ויקרא 56ר״ה כל המספר
שמות טז ,תורה אור
והם מדקדקים ע״ע כזית ,כביצה
יחזקאל כה ,יא
אשיב שבות בני עמון
וי לון דמיתנא ]כי מן ההילולא שהיא הזווג להשאיר המין ,זוכרים המיתה
שהיא סיבה לרצון להשאיר המין[ = . . .א״חמ ,לקוטיםד 5בסוף ויקרא ,ד״ה
זאת יתפלל כל חסיד
תהלים קל )מלים(
תוחלת ממושכה ,קוד .אל ה׳
ישעיה יג ,ית )מלים(
על קן ציפור יגיעו רחמיך
אר״ש ]א! כג
דורות ראשונים
שמות טז ,לא
שנים ושבת מצטרפץ
שופטים טל ,יט
כ׳ ברכות בפתקא דערבות
שמו״ב יב ,כב
הצועק לשעבר ,תפלת שוא
איוב א ,סוף כא
כשם שמברכים על הטובה ,על הרעה
תהלים כב ,כג
ברכת ההודאה ,י׳ ותרי מינייהו רבנן
א״חמ תחילת תשא
דעאל למחא ודחיל מעינא בישא
א״חמ וישב 105
לאדם טוב ,אין חלום טוב וכו׳
זכריה א .ח
הרואה סוס בחלום
דניאל ב ,בא
אין נוחן חכמה אלא ליש לו חכמה
קיח
ברכות ם ע״ א
ברכות סב ע״א
ברכות ם* ע״ב
ברכות סד ע׳׳א
פאה ,א
שבת י ע״א
שבת י ע ׳׳א
שבת י ע״א
שבת י ע״א
שבת י ע״א
שבת י צ ״ב
שבת י ע״כ
שבת י ע״כ
שבת י ע״ כ
שבת י ע ״כ
שבת יא ע׳׳א
שכת יא ע״א
שבת יא ע ״א
שבת יא ע׳׳א
שבת יא ע׳׳א
שבת ל ע ׳׳א
שבת ל ע״ב
שבת לב ע׳׳ א
שבת לב ע׳׳ב
שבת בג ע״ב
שבת נה ע׳׳ב
שבת עז ע״ב
שכת פו ע״א
שבת פו ע״ב
שבת פח ע״א
שבת פח ע״א
שבת פח ע״א
שבת פח ע׳׳א
שבת פח ע״א
שבת פח ע׳׳א
שבת פח ע״ב
שבת צז ע״א
שבת קד ע״א
שבת קה ע״ב
שבת קיט ע״ב
אוצרות
המלביי׳ם
גדולי ישראל
אשרי ,מפתד ]ולא פוחד[ תמיד
פירות בעוה׳׳ז והקרן לעוה״ב . .
דן דין אמת לאמתו ,שותף לה׳ ,
עד מתי יושבין בדין?
תהלים פב ,ו
-א ״ ח מ ויקרא 59
אל ישנה בן בץ הבנים
־*א׳׳חמ
.
.
.
במרחץ
אסור לומר ״שלום״
במדבר ,נשא ,ק מ ״ ד * . . . :א״חמ
א״חממתנה בבית גנזי ,שכת שמה . ,
מאן דאתי ואמר מלחא חדתא .
-א״חמ
ויקרא
ויקרא
ויקרא
ויקרא
60
59
59
60
אם יהיו כל הימים דיו וכו׳ . .
-א ״ ח מ ויקרא 61
כל חולי ולא חולי מעיים וכו׳
=־א״חמ ויקרא 60
תחת ישמעאל ולא חחח נכרי .
׳ א ״ ח מ ויקרא 60
תהלים ב .ד
טוב כעס שכועס ה׳ על צדיקים
אם יש עליו מלאך מליץ
איוב לג ,כג
..׳
במדבר טו ,פםקא סייח
לע״ל שני אלפים עבדים
כמה גרוע ארם זה . . .א״המ 18והארץ היתה תוהו :א״חמ תחילת פ׳ פנחס
בראשית יח ,כר )תורה אור(
רשום במצחם של צדיקים ,תיו דיו
ד״ה
וישלח,
98
מאי טעמא עיזא ברישא . .א״חמ
מנחה )קטע :ובזה מבואר(
א״חמ יחדו 29
ןמשהן בהשכמה עלה
יט ,א; א״חמ סוף במרבד
רבא מייץ אצבעתיה ,עמא פזיזא . . . .א״חמ קרח ,16ד״ה ומה שלקח קרח
תולדות ,דייה ראה ריח בני
הקדימו ישראל נעשה לנשמע . .
ויבלע מטה אהרן ,נם בתוך נס
א״חמ וארא 17
מ׳ ום׳ שבלוחות
שמות לא ,יח
האריכו
לא
שנים
ימים האריכו,
משלי ג ,ב )מלים(
ב׳ מלאכי שרת מלווין כע״ש = . . . .א״חמ לקוטים בסוף ויקרא 66 ,ד׳׳ה כי
תרי דאיגרי בהו שטן
פירושי המלבי״ם הנמצאים במקומות אחרים
קיט
א״חמ תחילת פ׳ וירא
גדולה הכנסת אורחים וכו׳
שכת קכז ע״א
כראשית ג ,יט
הטיל בה זוהמא
שבת קמו ע״א
מל״א כב ,יט-כב
מי יפתה את אחאב
שבח קמט ע״ב
דברים כה ,ט
מנעלים לרגליו ,בר אינש
שבת קנב ע״א
שמו״א כה ,כט
נשמותיהם של רשעים ,כף הקלע
שבת קנב ע״ב
בראשית ג ,יט
הנהו קפולאי
שבח קבב ע׳׳ב
דברים לג ,ח )תורה אור(
או טבחא או גנבא
שבת קנו ע״א
מגילה עפה ,פנים ואחור = . .א״חמ לקוטים בסוף ויקרא ,70רבה ב״ב חנה,
עירובין כא ע״א
בץ ג לא לגלא
דברים ז ,יא
היום לעשוחם ומחר לקבל שכרם
עירובין ככ ע׳׳א
שמו״א כג ,א
עיר סמוכה לספר ,על קש וחבן
עירובין מה ע״א
שמות לד ,א
אלמלי נשתברו לוחות ,לא שובחין
עירובין נד ע׳׳א
שמועה זו נאה )הלומד חכמות חיצוניות ,הוא המקולקל לדחות ממאמרי
עירובין סד ע׳׳א
י . . . .משלי כט ,ג
חז״ל(
בראשית ב ,ז :משלי ו ,ו
למדנו צניעות מחתול
עירובץ ק ע״ב
שמוח טז ,ו
עם הארץ אסור לאכול בשר
פסחים מט ע׳׳ב
חהלים פט ,מח
שמו של משיח
פסחים נד ע״א
דברים ו ,ד )מלים( :ישעיה יא ,יב )מלים(
בקש יעקב לגלות הקץ
פסחים בו ע״א
תהלים טו ,ד
חזקיה גרר עצמות אביו הרשע
פסחים בו ע״א
בראשיח מט ,כח :שמוח יז ,יב
כשם שאין כלבך אלא אחד
פסחים בו ע״א
שמוח כח ,רמזי בגדי הקודש
שמא יש ביניכם מחלוקה?
פסחים נו ע׳׳א
דהי״א ט ,ב )וכן לה(
מן אצל עד אצל
פסחים סב ע״ב
. /נחמיה ח ,יא
חציו לה׳ וחציו לכם
פסחים סח ע״ב
הושע א ,ב
אמר הקכ״ה מה אעשה לזקן זה?
פסחים פז ע׳יא
הושע א ,ג
גומר בח דבלים
פסחים פז ע״א
הושע א ,א
הושע תחילה לנביאים
פסחים פז ע״א
הושע כ ,יח
ככלה בכיח חמיה
פסחים פז ע״א
כמדבר יד ,תורה אור
הגלה ישראל שיתוספו גרים
פסחים פז ע״ב
דברים ד ,כז :עמוס ט ,ט
צדקת פרזונו בישראל
פסחים פז ע׳׳ב
דניאל ג ,כה
שר של ברד ,ארד ואצנן הכבשן
פסחים קיח ע׳׳א
דברים ו ,טז :וכן כו ,טו! וכן ל .יט
סלע לצדקה עמ״נ שיתיה בני
ר׳׳ה ד ע׳׳א
מל״א ח ,סו
ח׳ עצרח חג בפני עצמו
ר״ה ד ע״ב
א״חמ בא 21
בניסן נברא העולם
ד״ה י ע׳׳ כ
א״חמ נח 40
ושניהם מקרא אחד דרשו
ר״ה י ע״כ
בתשרי עתידין להגאל ,בניסן )ושניהם אמה( יחזקאל מה ,יח
ר״ה יא ע״א
א״חמ נח 41
]מבול[ י״ז באייר
ר״ה יא ע״ב
מיכה ז ,יט
כובש עון או נושא עון
ר׳׳ה יז ע״א
תהלים צו ,יב
מוריד גשמים ,ארץ שאינה צריכה
ר״ה יז ע׳יכ
יחזקאל מ ,ג
ר״ה ל עי׳א )רש״י( ביהמ״ק דלעחיד ייבנה ע״י ה׳
שמות לד ,א
פסל לך )לוחות( משלך ולא ציבור
יומא ג ע׳׳ב
דהי״א ה ,ל
י״ח כהנים גדולים כבית א׳
יומא ט ע׳׳א
קכ
יומא
יומא
יומא
יומא
אוצרות
ט ע״כ
ט ע׳׳כ
י ע״א
כא ע״ב
יומא כב ע״ב
יומא סט ע״ב
יומא סט ע׳׳ב
יומא עה ע׳׳א
יומא עה ע׳׳א
יומא עה ע׳׳א
יומא עה ע״א
יומא עה ע״א
יומא עה ע׳׳א
יומא עו ע״א
יומא עו ע״א
יומא עז ע״א
יומא עז ע״ב
יומא פו ע״ב
סוכה בז ע׳יב
סוכה כח ע׳׳א
סוכה לו ע׳׳ב
סוכה מט ע׳׳א
סוכה נב ע׳׳א
סוכה נב ע״א
ביצה טו ע״ב
ביצה טז ע׳׳א
ביצה טז ע״א
ביצה לח ע״א
תענית ד ע״א
תענית ה ע״א
תענית ה ע״ב
תענית ה ע״ב
תענית ח ע׳׳ב
תענית ט ע״א
תענית ט ע״ב
תענית י ע״ב
תענית כ ע״ב
תענית כא ע״ב
תענית כה ע׳׳א
תענית כה ע׳׳א
המלבי״ם
גדולי ישראל
זכריה ו ,טר
אם עליתם כחומה
צפניה ג ,א
לא עלו כחומה )נתפלגו לכתות(
יחוקאל לב ,כה
עתידה פרס ליפול בידי רומי
אש של מעלה רובץ כארי . . .שמות כ״ה ,רמוי המשכן ,ד״ה ואתר שהתבאר
ענין מזבח הנחושת
אר״ש ]חחילח ד[ עא
והיה מספר בני ישראל
זכריה ה ,ת
בטלו יצרא דע״ז ,דודא דאברא
א״חמ 57תחילת פ׳ משפטים
הן הן גבורותיו
משלי יב ,כה
דאגה בלב איש ,יסיחנה )לרעיונוח אחרים(
אר״ש ]ח[ קכז
ירידח המן כמדבר
אר״ש ]ח[ קכח
לחם וכוי ,כנגד בל ישראל
שמות טז ,יג
לצדיקים ירד שליו תוך המחנה
שמות טז ,יד
רשעים ,טחנו )מן( בריחיים
במדבר יא ,ד
שטו העם ולקטו
א״חמ נח 42
מן גבוה ששים אמה וכו׳
במדבר יא ,ד
ירד ליהושע מן נגד כל ישראל
יחזקאל י .ז
אלמלי לא נצטככו גחלים
יחזקאל מז ,ה
מעיין ק״ק ,חחילה כקרני חגבים
א״חמ לך לך ,ואברהם בן ע״ה שנה
גדולה תשובה שמארכת שנוחיו
מל׳׳ב ד ,כג
הקבלת רבו ברגל ,חדש ושבת
כמדבר יט ,תורה אור
ראשו ורובו בסוכה ושלחן בבית
נחמיה ח ,טו
אין סוכה נוהגח אלא בד׳ מינים )ההוכחה נגד זה(
* . , .א״חמ בראשית 6
אל תקרי בראשית ,ברא שית
זכריה כ ,ג
ארבעה חרשים
יואל ב ,כ
ותעל צחנתו ,הגדיל לעשות
נחמיה ח ,יא
חציו לה׳ וחציו לכם
במדבר יט ,תורה אור
הלל מדה אחרת ,ברוך ה׳ יום יום
=א״חמ ויקרא 61
מחד שביך לשבחיך
=א״חמ ויקרא 61-65
כי סליק ר׳ אבא וכו׳ ]ד׳ אופנים[
בראשית כב ,ב
לא עלתה על לבי ,עקרת יצתק
ירושלים של מעלה . . .שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,דייה אמנם במשכן עצמו
א׳׳חמ שמות 3
יעקב אבינו לא מת
אר״ש ]ו[ קו
יעקב אבינו לא מת
שמות טז ,תורה אור
דכי יהיב שובע ,לחיי יהיב
מלאכי ג ,י׳
ובחנוני נא ,ומי שרי לנסויי?
בראשית א ,ו
מהיכן הארץ שותה?
א״חמ ויגש 110
אל תפסיעו פסיעה גסה
מל״א יז ,יח :א״חמ תחילת פ׳ פנחס
עושים לו נס מנכין מזכיותיו
בראשיח יח ,כד
בשבבותיה דרב לא הוה רברא
פתיחה לפרק כ׳׳ה
ניחא לך דאפכא עלמא מרישא איוב
תהליס צב ,יג-יד
צדיק כתמר יפרח וכו׳
פירושי המלבי״ם הנמצאים במקומות אחרים
קכא
תענית בז ע ׳׳ב
תענית כט :ותום׳
כראשית א ,כו
מחול לצדיקים והקב״ה באמצע
תענית לא ע״א
תהלים קמת ,א
עתיד לעשות מחול לצדיקים
תענית לא ע ״א
זכריה יב ,יא
יגדל המספד וכו׳
מגילה ג ע״א
א״חמ כראשית 5
ע״א
מגילה ט
מעשה בתלמי
מגילה ט ע׳׳א
מגילה יא ע״ ב
. .דניאל ט ,ב וכץ עזרא א ,א
למלאות לחרבות ירושלים
שנות מלכות נבוכדנצר
מל״כ כד ,א )וכן יד(
מגילה יא ע׳׳ ב
מגילה יג ע׳׳ב
א״חמ מקץ 108
מקדים רפואה למכה
צפניה ג ,א
מגילה יד ע׳׳ב
ירמיה החזיר י׳ שבטים
נחמיה ח ,ד
ויעמד עזרא הסופר וכו׳
מגילה כג ע׳׳א
״במקום גדולתו ,שם ענוותנותו״.
מגילה לא) .ע״פ כת׳׳י מינכן(
בראשית א ,חורה איר ,ב׳
מגילה לא ע״ב
מגילה לא ע״ב
דברים א ,א-ג
משה מסי עצמו אמרן
חשדוהו למשה מאשת איש
מו׳׳ק יח ע״ ב
כמדבר טז ,ד
א״תמ עקב 15
בני חיי ומזוני ,במזלא תליא
מו״ק כח ע״א
הגיגה ט ע״ב
מלאכי ג ,יח
עובד אלהיס ללא עבדו
חגיגה ט ע׳׳ב
ויקרא ,אחרי ,קל״ח
אין דורשין בעריוח בשלשה
חגיגה יא ע״ב
חגיגה יא ע ׳׳ב
א״חמ בראשית 7
אדה״ר מסוף העולם ועד סוף
חגיגה יב ע׳׳א
מכון שבו אוצרות שלג ,דוד בקש
חגיגה יב ע׳׳ב
י .בראשית א ,ח
חגיגה יג ע״א
חגיגה יג ע״ב
א ״ ח מ ויקרא 66והנה אופן אתד כארץ
יחזקאל א ,ד
יתזקאל דומה לבן כפר
חגיגה יג ע״ב
יחזקאל א ,ו
נתמעטו כנפי החיות
חגיגה יג ע״ב
חגיגה טו ע״ב
שמוח יט ,יב
ארבעה נכנסו לפרדס
א״חמ בראשית 8
חגיגה טו ע ״ב
צופה בין מים עליונים
חגיגה טו ע״ב
יחזקאל א ,כז
ר״מ רמון מצא ,תיקן רבו באש
ישעיה ו ,א
כאן באספקלריא שאינה מאירה
יבמות מט ע״ ב
שמות ג ,ב
משה ונביאים ,אספק׳ דנהרא
יבמות מט ע״ב
יבמות סג ע״א
לא נתקררה דעתו עד שבא
יבמות םג ע״א
בראשית כ ,סוף כ
יבמות םג ע״א
א׳׳חמ לך לך 56
שתי כרכות טובות להבריך
אין שכינה כפחות מכ״ב אלף . . . .שמות כ ׳ה ,רמזי המשכן ,ד״ה כאשר בני
יבמות סד ע״א
עלייה :אר״ש ]גן מז
הגבעונים
יבמות עט ע״ א
תהלים סה ,ו )נוראות בצדק( וכן םז ,א
יבמות קה ע׳׳ב
גדולים מעשי הצדיקים
כתובוח ה ע״א
שמות טו ,יז
א״חמ וישב 106
כתובות םו ע׳׳ב
היא מוצאת
=א״חמ ,לקוטים בסוף ויקרא64 ,
חד מינייהו כתרי מינן
כתובות עה ע״א
אוצרות
קבב
כתובות קיא ע׳׳א
כתובות קיא ע״א
כתובות קיא ע״א
נדרים לא ע׳׳ב
נדרים לח ע״א
נדרים לט ע״ב
נדרים לט ע״ב
נדרים לט ע׳׳ב
נדרים פא ע״א
גררים פא עי׳ א
נזיר בג ע״א
סוטה ט ע״א
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
י ע״ב
יא ע׳׳א
יא ע״א
יא ע׳׳א
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
סוטה
גיטין
גיטין
יא ע׳׳ב
יא ע׳׳ב
יא ,א
יב ע״ב
יג ע׳׳א
כא ע״א
בז ע״ב
ל ע״כ
לא ע״א
לד ע ״ ג
לה ע׳׳א
לה ע׳׳א
לה ע׳׳א
לה ע׳׳ב
מד ע׳יא
מח ע״ ב
מח ע״ב
מח ע״ב
מח ע״ב
ז ע״א
לא ע״ב
המלכי״ם
גדולי ישראל
א״חמ ריחי 112
רנשאחני ממצרים ,דברים כגר
א״חמ ריחי 114
למה הטריח את אחיו
יחזקאל לן ,יב
מתי תו׳׳ל אעם חיים לע״ל
א״תמ שמות 14
גדולה מילה ,לא נתלה למשה
שמוח לא ,יח
משה היה לומד ושוכח
א״חמ קרח ;19א״חמ בלק 25
בכבודי לא מחיתם?
אם כמרח כל אדם י מ ר ח ו ן . . . .א״חמ קרח 18ד״ה ויאמר משה בזאח תדעון
א״חמ קרח 19ר״ה בנדרים
שמש ירח עמד זכרלה
=א״חמ דברים 177
נשאל לחכמים ולא פרשדהר
א׳׳חמ ,תחילת חרלדרח
ת״ח שאץ בניהם ת״ח ,לא ברכו בחררה
דברים כג )חורה אור(
לרט שפרש מאברהם
מלאכי ג ,ו ]ב״ל המלקט שהיה יכול להביא
אתם בני יעקב לא כליתם
ראיה לדבריו מע׳׳ז דף ד ע״א רק אחכם ידעחי וכר[
א״חמ וישב 107
]מול ספרי בהעלוחך ,פח[ ולא יסף לדעתה
א״חמ שמות 6
באו מחכם למושיען של ישראל
שמוח כ ,ד
ותתצב אחותו ,זו שכינה
מרים המתינה שעה א׳ . . . .א׳׳חמ בהעלותך ד״ה וחםגר :ופ׳ שלח ) (13ד״ה
בסוטה )רף יא(
א״חמ שמות 8
ותחיץ הילדים ,מספיקות מים
א״תמ שמות 8
תבען לדבר עבירה
א״חמ בהעלתך 8
]תוםפוח[ שליש שעה או רביע
א״חמ שמות 8
זה נופל ואין אחר נופל
י . . . .אח״מ ויחי 114
ויספדו שם מספד גדול וכבד
תהלים קיט ,קםה
תורה מגנא ומצלא
א״חמ פ׳ תזריע
איוב ,אם עבד מאהבה או מיראה
א״חמ בשלח 25
עלו מהים ,נתנו עיניהם לומר שירה
שמות כ ,ו
גדול העושה מאהבה
א״חמ שלה ד״ה ובת״י איתא
]משה התפלל רק עבור יהושע[
א״חמ קרח 16ד״ה ומה שלקח קרח
דוד קרא לחורה זמירוח
שמו״א ו ,יט
שבעים איש ,תמשים אלף איש
במדבר יד ,חורה אור
הם בכו בכיה של חנם
שמו״ב ו ,יג
ו׳ צעדים ,ז׳ פרים
משלי כד ,כז
הכן בחוץ ,מקרא ומשנה )ורק אח״כ( גמרא
שמו׳׳ב טו ,כז
ויעל אביחר
=א׳׳חמ ויקרא 67
ולר׳ נחמיה ,שמיר למאי אתא?
שמוח טו ,ה :ויקרא ,בהר ,ל״ו
פת בסלו .מה אוכל למחר
=א״חמ ויקרא 67
שמיר שבו כנה שלמה לכיהמ״ק
יחזקאל כא ,ל
מצנפת אצל עטרה
יחזקאל א ,יז
ר׳ רוחית מנשבות בכל יום
פירושי המלכי״ם הנמצאים כמקומות אחרים
גיטץ נב ע׳׳א
גיטין פח ע ״א
קידושין לא ע״ב
קידושין לז ע׳׳ב
קידושין לט ע׳׳ב
ב׳׳ק טז ע״ב
ב׳׳ק יז ע״א
ב׳׳ק יז ע׳׳א
ב׳׳ק נד ע׳׳ב
ב״ק ס ע׳׳ב
ב״מ לג ע״ב
ב״מ בט ע״ב
ב״מ פו ע״א
ב״מ
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
ב״ב
קז ע׳׳ב
י ע״ב
טז ע״א
טז ע״א
טז ע״א
טז ע׳׳א
טז ע״ב
טז ע׳׳ב
יו ע״א
כה ע״ב
נח ע׳׳א
עג ע״א
עג ע״א
עג ע״א
עג ע״ב
עג ע״ב
עג ע״ב
עג ע״ב
עג ע״ב
עג ע״ב
עד ע״א
עד ע״א
עד ע״א
עד ע״א
עד ע״כ
בי תרי דאיגרי בהו שטן
רש׳׳י ד״ה אסחייעא מילתא וכוי
קכג
-א ״ ח מ ויקרא 66
ירמיה ד ,כדו; וכץ לב ,לא
לעולם שכולו ארוך
בעח אפך עשה בהם
אשריכם זורעי על כל מים וכו׳ .
משלי ג ,ב )מלים(
א״חמ תשא 65ד״ה ויהיו מוכשלץ
-א׳׳חמ ויקרא 67
בלוחוח ,אם נאמר בהם ״טוב״ .
אליהו בא לעיר ,כלבים שוחקים
שהחבאר ענין מזבח הנחושת
שמות כ ,יב
שמות כה ,רמזי המשכן ,ד׳׳ה אחר
במדבר יט ,חורה אור
תנור של עכנאי ,ר״א הגדול . , .
רבה כר נחמני ,קמיפלגי ברקיע . . .במדבר יט ,חורה אור; =א״חמ 81דרוש
ב׳ לפ׳ פרה
א״חמ סוף עקב ,ד״ה והסיר
כל חולי ,זה עין הרע
דברים ו ,טז :וכן כו ,טו; וכן ל ,יט
סלע לצדקה עמ״נ שיחיה כני . .
הוא יצה״ר הוא שטן הוא מה״מ
כל טסה בראחי לה דפוס בפנ״ע
קשה צערו של שטן ,שבור חבית
בח היחה לאברהם אבינו
מרגלית תלויה בצואר אברהם . .
מיתה ע״י נשיקה )מהותה(
עולם לאכסדרה רומה
מציין מערתא דרבנן
בין גלא לגלא ש׳ פרסי
האי גלא דמטכע לספינתא
חזי לי הורמין בר לילית
אווזי רנגדין משחא
אקרוקחא
הני אווזי דשמטין גרפייהו
חזיא לי ההיא אקרוקחא
ציפרא דקאים עד קרצוליה
חא ואחוי לך מחי מדבר
איוב לח ,כה
איוב ב ,ו
א״חמ חיי שרה 84 ,83
א״חמ ,חיי שרה ,ואברהם זקן
במדבר כ ,כד
א״חמ בראשית 8
בראשית ב ,ט תורה אור
א ״ ח מ ויקרא 69 א ״ ח מ ויקרא 68 א ״ ח מ ויקרא 71בראשית ב ,יט תורה אור ,סעיף ג
בראשית ב ,יט תורה אור סעיף ב
=אחמ ויקרא 74 ,73
א ״ ח מ ויקרא 71 א ״ ח מ ויקרא 73במדבר יט ,תורה אור
חזינא ההיא קרטליתא
חזינן ההיא קרטליחא
נשקי ארעא ורקיע ,שקל לםילחאי
אמר הקב״ה לשר של ים
כראשית ג ,יט
א ״ ח מ ויקרא 75בראשית כח ,יז
בראשית א ,ט :איוב כו ,יב
קכד
ב״ב ע ד ע ״ ב
אוצרות
גדולי ישראל
המלבי״ם
לויתן ,ז כ ר ונקבה נ ב ר א ו . .
= א ״ ח מ ל ק ו ט י ם ב ס ו ף ויקרא 76די׳ה א ״ ר יהודה
כ ל מ ה שברא
ב ר א ש י ת ג ,יט
ב״ב ע ד ע ״ ב
נ ת י ת כ ר אמוראי ,פ ו ש ק נ צ א
ב״ב ע ד ע״ב
נ ח ש בריח ,ה ר ג א ת ה ו כ ר
א י ו ב בו ,יג
ב״ב ע ד ע ״ ב
ר ב י ה ו ד ה הינדויה מ ש ח ע י
=א׳יחמ ויקרא 75
ב״ב ע ח ע ״ ב
יאמרו המושלים
ב״ב פ ע ״ ב
צדיק כ ח מ ר יפרח וכו׳
ב״ב צא ע״א
א ם מ ע ו ח ביוקר ,יוצאין
ב״ב צ ט ע״א
כ נ פ י כ ר ו ב י ם כנם ע ו מ ד י ם
ב מ ד ב ר כ א ,ת ו ר ה אור
ת ה ל י ם צב ,יג-יר
א ״ ח מ ס ו ף פ ׳ ריגש
ד ה י ״ ב ג ,יא-יג
ב״ב ק ע״א
א ב ר ה ם ק נ ה א״י ב ח ז ק ת ה י ל ו ך
בראשיח כו ,א
ב״ב קטו ע״ב
גמירי ד ל א כ ל ה ש ב ט א
י ח ז ק א ל מז ,יג
ב״ב ק כ ע ״ א
ב נ ו ת צ ל פ ח ד דרך ח כ מ ת ן מ נ א ן
ב״ב ק ב ב ע ״ א
א ך כ ג ו ר ל י ח ל ק הארץ
ב״ב ק כ ג ע״א
בכללן א ת ה מוצא שבעים
ב מ ד ב ר כז ,פ ם ק א יא
יהושע י ט ,מ ט
א ״ ח מ ויגש 111
סנה׳ ו ע ״ ב
ובוצע ב ר ך ,ה מ ב ר ך ל ר ש ע נענש
ס נ ה ׳ ח ע׳׳א
ט ו ל מ ק ל והך על קדקדם
סבה׳ י ב ע ״ ב
אין מ ע ב ר י ן א ל א א ד ר ) ט ע ו ח חזקיה(
סבה׳ י ב ע ״ ב
כ י ה ת פ ל ל יחוקיהו
ס נ ה ׳ יז ע ״ א
מ ש ה מ ת ויהושע מ כ נ י ם
סבה׳ י ט ע ״ ב
קידושי מ י כ ל ,קידושי מ י ר ב
ס נ ה ׳ כ ע׳׳א
ד ו ד ה ל ך א ח ר מ י ט ח אבנר
סנה׳ כ ע״ב
ג׳ מ צ ו ו ח נצטוו
סנה׳ כ ע ״ ב
וקנים שבהם כהוגן שאלו
סנה׳ בא ע ״ א
ח מ ר ב ח י פ ת תואר
ת ה ל י ם י ,ג )מלים(
ב מ ד ב ר כז ,כ ב
ד ה י ״ כ ל ,ב
ר ה י ״ ב ל ,יח
ב מ ד ב ר יא ,כ ו
ש מ ו ״ א יח \ ט ו כ ן כ ה ,מד -,ש מ ו ״ ב ג ,יד
ש מ ו ״ ב ג ,ל א
ה ו ש ע ג ,ה
ש מ ו ״ א ח ,ז
ש מ ו ״ כ יג ,א
סנה׳ בו ע״ב
תורה מתשת כ ת ו
ת ה ל י ם ק י ט ,ע-עא
סנה׳ ל ג ע ״ ב
ונקי א ל ת ה ר ג )שיש ע ל י ו זכות(
א י ו ב ד ,ו )מלים(
סנה׳ לז ע ״ א
א ד ם נברא ב ע ר ב ש כ ח = . . . .א ״ ח מ ל ק ו ט י ם ב ס ו ף ויקרא 78ד ״ ה א ד ם נברא
בע״ש
סנה׳ ל ח ע״א
= א ״ ח מ ויקרא 78
א ד ם נברא בע״ש ,ו מ פ נ י מ ה
ב ר א ש י ת ב ,ז
סנה׳ ל ח ע״א
אדה״ר מ כ ל העולם הוצבר עפרו
סנה׳ ל ח ע ״ ב
ברא כ ת מלאכים ,נעשה אדם?
ס נ ה ׳ ל ח ע׳׳ב
בשעה שבקש הקב״ה לבראות
=א׳־חמ ויקרא 77
סנה׳ לח ע ״ ב
מ ל א כ י ם ,הושיט א צ ב ע ו ביניהם
א ״ ח מ ב ר א ש י ח 10
סנה׳ ל ט ע״א
מאי טעמא דשביעתא
א ״ ח מ ,ב ה ר 39
סנה׳ ל ט ע״א
אלהיכם גחכן הוא ,דקאמר
א ״ ח מ כ ה ר 39
סנה׳ מ ד ע״א
קום לך ,אתה גרמח להם
....
סנה׳ מ ו ע״ב
ק ל נ י מ ר א ש י קלני מזרועי
סנה׳ מ ח ע״א
בונין דימום ]מצבה[ ע ל ק ב ר ו
סנה׳ נח ע׳׳ב
מ צ ו ו ת לאדה׳׳ר ,ב ש ב ו א ל ת ע ש ה
סנה׳ נ ט ע״ב
ב ר א ש י ת א ,כ ו ת ו ר ה א ו ר ס ו ף סעיף כ
א ״ ח מ ב א 20
ישעיה סג ,י־
א ״ ח מ ו י ש ל ח JOO
ב ר א ש י ת ב יז
י
ח ב ל ע ל ש מ ש גדול ,ב׳ נ ח ש י ם . . .ב ר א ש י ח ג ,י ט = :ל ק ו ט י ם ס ו ף ויקרא75 ,
ד ״ ה ר ב יהודה ה י נ ד א ה
פירושי המלבי״ם הנמצאים במקומות אחרים
סנה׳ סז ע״ב
סנה׳ םז ע״ב
סנה׳ פב ע״א
סנה׳ צב ע״ב
סנה׳ צב ע״ב
סנה׳ צב ע״ב
סנה׳ צג ע״ב
סנה׳ צד ע׳׳א
סנה׳ צה ע׳׳א
סנה׳ צו ע׳׳ב
סנה׳ צז ע׳׳ב
סנה׳ צח ע״א
סנה׳ צט ע״ ב
סבה׳ צט ע״ב
סנה׳ קב ע׳׳א
סנה׳ קב ע׳׳ב
סנה׳ קג ע״א
סנה׳ קג ע״ב
סנה׳ קו ע״ב
םנה׳ קז ע״א
סנה׳ קח ע״ב
סנה• קי ע״ב
סנה׳ קיא ע׳׳א
מכות כג ע״ ב
מכות כד ע׳׳א
שבועות יד ע״א
שבועות טו ע״א
ע״ז ד ע״ב
ע״ז יז ע׳׳א
ע״ז יז ע׳׳א
ע״ז יז ע״ב
ע״ז יז ע״ב
ע״ז יט ע״א
ע׳׳ז כה ע׳׳א
עדיות כ ,ט
עדיות ב ,י
אבות ,א
אבות ,א
אבות ,ב
אבות ,ג
קכה
לא יהיה לו ער בחכמים )הרדמה שכליה( ולא עונה בתלמידים )אפילו חכמה
קלה( מלאכי ב ,יב
יחזקאל לז ,א
מתים שהחיה יחזקאל ,משל או אמת )שניהם נכונים(
נחמיה א ,א
ספר נחמיה לא נמנה כפנ״ע )הוכחה לםמיכוח הספרים זל״ז(
מל״ב כג ,כה :ישעיה לט ,א
בקש לעשוח חזקיה משיח
בן דוד בא בדור שכולו חייב . . . .בראשית ו ,ח; א׳ חמ לך לך ,והיה ברכה
ירמיה א ,ג
א׳׳חמ נח 42
במהבר יד ,תורה אור
נחמיה יב ,לא
וכל ישראל אחריהם )סחירה לזה מהפסוק( . .
חורה בלי גמ״ח ,אין לו אלוה
א״חמ משפטים 8צ
חהלים א ,ג )מלים(
א״חמ עקב :14בחוקותי 43
ב
משלי •
ה
; י ק יד ,כו
קבו
אבות ,ג
אבות ,ד
אבות ,ד
אבות ,ד
אבות ,ה
אבות ,ה
אבות ,ו
שמחות ,ח )?(
זבחים נד ע״ב
זבחים נה ע״ב
זבחים נט ע״א
זבחים פח ע״כ
זבחים קיח ע״ב
מנחות מא ע״א
מנחות מה ע״ א
מנחות נג ע״ב
מנחות צה ע״א
מנחות צה ע״ב
מנחות צח ע״א
מנחות קג ע״ב
מנחות קי )תום׳(
חולין ד ע׳׳ב
חולין ז ע״א
חולין ז ע״ב
חולין מט ע״א
חולין צא עי׳ א
חולץ צא ע״ב
חולץ צא עי׳ ב
חולץ צא ע״ב
חולץ צא ע׳׳ ב
חולץ צה ע׳׳ב
חולץ קלג ע״א
ערכין ט״ו ע״ב
ערכין טז ע׳׳ב
ערכין לב ע״ב
תמורה טז ע׳׳א
תמורה טז ע״א
תמורה טז ע״א
כריתות יא ע״א
תמיד לב ע״א
אוצרות
המלבי״ם
אם אין יראה אין חכמה
זנב לאריות ,ולא ראש לשועלים
גדולי ישראל
משלי ב ,ה! וכן ת ,י ג וכן יד ,כר
משלי יג ,כ
;
עמוס ד ,יב
שכר עבירה עבירה
מתלוקת שלא לש״ש ,קרח ועדתו
כמדבר טז ,א
יצפון לישרים ,ישרים בכל דור
]שמואל ודוד עיינו ,מקום מקדש[
פרבר
יום ההוא קדש המלך
הי״א כו ,יח
״א ח ,סד; דהי״כ ד ,א; וכן ז ,א
ג׳ מקומות שרתה שכינה
פרשה זו אליהו עתיד לדורשה
מה לידידי בביתי ,ברית מילה
יהושע טז ,ו
א״חמ יתרו 28
לחם הפנים לדור ,כי מסוכן היה
ופחדח לילה ויומם ,לוקח חטים
מיכאל מקריב נשמות צ׳
ר׳ פנתס בן יאיר
רפב״י לא רצה ליהנות ,כודניתא
הקב־׳ה מברך לכהנים
באיטליז ,למשחה בגו
קפצה לו ארעא
מלמד תורה לתלמיד שאינו הגון
לשון חליחאי קטיל תליתאי
אם יש בדור המקבל הוכחה . . . .
בימי צורא ,קדשו ערי חומה )ההוכחה לכך(
ג׳ אלפים הלכות נשחכחו
בראשית כב ,יג
* במדבר יט ,תורה אור
במדבר ,נשא ,קמ״ה
א״חמ וישלח 99
א״חמ ויצא 94
משלי כה ,כ
משלי כה ,יח
ויקרא ,קרשים ,מ״ג
נחמיה ת ,יד
שופטים א ,יא
צא וטורדן כמלחמה . . . .תוספת הנדפסח כסוף פ׳ וזאח הברכה ]כהפטרה[,
פירוש לספר יהושע פרק א ,פסוק ג
שאל אלכסנדרוס ,מן שמים לארץ
א״חמ בראשיח 6
פירושי המלבי״ם הנמצאים במקומות אחרים
נדה לא ע״א
נדה מה ע״כ
נדה ע ע״ב
נוצר אדם ,נר דלוק על ראשו
בינה יתירה שיש באשה
אשתו של לוט מהו שתטמא?
קכז
תהלים כד ,ד
בראשית ב ,כא
א״חמ קרח 21
תלמוד ירושלמי
ירוש׳
ירוש׳
ידוש׳
ירוש׳
ידוש׳
ירוש׳
ירוש׳
ידוש׳
ירוש׳
ידוש׳
ידוש׳
ידוש׳
ידוש׳
ברכות א ,א
עירובין ה ,א
שקלים ה ,ב
שקלימ ו ,ב
תענית ד ,ה
חגיגה א ,ו
חגיגה ב ,א
בדדים ט ,ד
סוטה ה ,ה
סוטה ז ,ד
סנה׳ י ,ב
סנה׳ י ,ט
מכות ב ,ו
תוספתא ,סוטה
עורה כבודי ,אתער יקרי
כקורה היו נוסעים
והביטו אחרי משה
ים סיבכי ,טבריא ,מלח ,הגדול
לוחות ו׳ טפחים ,בידי משה
אותי עזבו ותורתי שמרו
שמים קדמו ,ולשכלול :הארץ
מקטע קופד ומחת םכינא לידיה
אברהם ,דוד ,לבי חלל
ארור אשר לא יקים ד״ח הזאח
צ׳ אלף זקנים מינה דוד
)מנשה> :אם ה׳ עונה ,מוטב
שאלו לחכמה ,חוטא מה ענשו
חכמתו וחסידוחו של משה
משלי כה ,ו
במדבר ב ,יז
שמוח לג ,ח
יחזקאל מז ,ח
שמוח יט ,א
א״חמ תחילת בחוקותי
בראשיח ב ,ד
ויקרא ,קדושים ,מ״ה
אר״ש ]ב[ לט
דברים כז ,כו
שמו״ב ו ,א
חהלים סו ,יח
שמוח לד ,ה
א״חמ בשלח 23
מדרשי הלבה
לא היה בידיהם מצוות
מכלתא ,בא
מכלתא ,בא ,ז ד״ה ועברתי אני ולא שלית
מכל׳ בשלח ויםע ב׳ פנים חשיבות
לא ניחנה חורה אלא לאוכלי מן
מכלתא ,בשלח
מכלתא ,בשלח ,ד ,ו שהיו אומרים ארון ממית
בזכות חקים ומשפטים ,ניחן מץ
מכלתא ,בשלח
המאמין ברועה ,מאמין בה׳
מכלתא ,בשלח
מכל׳ יתרו כחודש כ רצוננו לשמוע מפי מלכנו
מכל׳ יתרו בחודש ב ואתה מחזירבי ואני מודה לך
בחמישי בנה ]משה[ מזבח
מכל׳ יתרו
בכל נביא פסיק טעמא ,ולא במשה
ספרא ,ויקרא ג
אברהם אברהם ,חיבה וזירוז
ספרא ,נדבה ,א׳
מה ענין שמיטה אצל הר סיני
ספרא ,בהר
ספרי ,בהעלותך ל״ז כ״מ שנא׳ ״לי״ קיים לעולם
משה ניבא ״זה״ ולא ״כה״
ספרי ,מטות ,קנג
ספרי ,שופטים קנ׳׳ו בקשו מלך להעבידם לע״ז
האזינו השמים ואדברה
ספרי ,האזינו
י . .א״תמ בא 21
בראשית ית ,כג
שמות טז ,יב
דברים ח ,ד
שמו״ב ו ,יב
א״חמ בשלח 25
א״חמ בשלח 25
שמות יט ,ט
שמות יט ,פסוקים ט ,יט
א״חמ יהרו 36
שמות ג ,ד
בראשית כב ,א
א׳׳חמ בהר 38
שמו׳׳א טז ,א
שמות ג ,ב
שמו״א ח ,ח
א׳׳חמ בראשית 13
אוצרות
קכח
המלבי״ם
גדולי ישראל
1
שדרש־ אגדה
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב ״ר
ב׳׳ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב׳׳ר
ב״ר
כ״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב׳׳ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב׳׳ר
ב׳׳ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
א
א׳
א
א׳
א
א
א,
א,
א,
א,
ב׳
ב,
ב,
ג
ג
ג
ג,
ג,
ד
ד
ד׳
ד
ד
ד
ר
ד׳
ה
ה
ה,
ה,
ו,
ו
ז
ח
ח
ח
ח׳
ח
ח,
ו
ז
י
י׳
א
כ
ד
ו
״את״ למה נאמר
ואהיה אצלו אמון ,שעשועים
דפתראות ופנקסאות
בראשית א ,תורה אור ,פםקא א
, , .א״חמ בראשית 21
א״חמ 22בראשית ד״ה אמון אומן
ראש דברך אמת ,משפט צדקך
בראשית א ,א
והארץ היתה תהו ,פגא אפיקת בוביא
עליונים מזיו שכינה ,תחתונים יגעים .
בראשית א ,ב
מהיכן נבראת האורה ,נתעטף בשלמה
בראשית א ,ג
ויברל ,הבדלה ממש
בראשית א ,ה
להים היו מעשיהם ביום הראשון
מדבר בין כ׳ בדי ארון
מים עליונים תלוים במאמר המלך
מים עליונים תלוים במאמר של מלך
א
ט
ח
ו
כל העולם מים במים
מה פרי נאכל ,אף העץ נאכל
יקוו המים ,מן גערתך ינוסון
עץ פרי עושה פרי ,אף עץ נאכל
כוכבים שטים באויר
נפש חיה למיכה ,רוחו של אדה׳׳ר
תוצא הארץ נפש חיה ,רוחו של אדה
במי נמלך ,במלאכת שמים וארץ
למלך ואפרכום שהיו בקרונין
משל למדינה מסתפקת מהחמרין
, ,א״חמ בראשית 19
בראשית א ,ו תורה אור
y
בראשית א ,ו תורה אור
19שמים ו א ח אני מלא
בראשית א ,ט
בראשית א ,יב
בראשית א ,ט תורה אור
בראשית א ,ו
בראשית א ,כר
בראשית א ,כו
שמות כ״ה ,תחילת רמזי המשכן
בראשית א ,כה סעיף ה
,בראשית ב ,יח וסוף כ
למלך שמטייל וראה בלורין מושלכת .בראשית א ,סוף כו ,תורה אור פםקא
א; א״חמ דו בראשיח
פירושי המלבי׳ים הנמצאים במקומות אחרים
ב״ר
כ״ר
כ״ר
כ״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
כ״ר
כ״ר
ח
ח ,א
ח ,ה
ח ,ח
ח ,י
י׳
י
יא ,ו
יא ,ח
ב״ר יא ,י
כ״ר יא ,י
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
כייר
ב״ר
ב״ר
כ״ר
כ״ר
ב״ר
ב׳׳ר
כ׳׳ר
כ״ ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
ב״ר
כ״ר
כ״ר
ב״ר
ב״ר
כייר
ב״ר
כ״ר
כ״ר
ב״ר
ב״ר
יב
יכ ,יב
יב ,יב
יג
יג
טז ,ג
יז
יח ,ו
יט
כ ,ד
כ ,ח
כ ,יא
ככ
ככ
כב
כב
כב ,ט
כג
כג
כג
כו ,ג
כו ,ו
כז ,א
כז ,א
ל )ט>
ל ,ט
ל ,י
ל ,י
קבט
בראשית א ,כו
נעשה אדם ,במלאכת שמים וארץ נמלך
בראשית ר ,ז
קילוס האדם בא באתרונה
בראשית n
הסד אומר יברא ,אמת :אל יברא א״חמ
כראשית א ,כו תורה אור ,סעיף א
אינדרטיץ ,מי מעכב?
בקשו מלאכים לומר ) ל א ד ה ״ ח קדוש . . .בראשית א ,כר תורה אור ,פסקא ג
א״חמ בראשית 26
מה היה העולם חסר? שבת
כראשית ב ,א תורה אור
מבוללים היו המעשים ,מותתים
בראשית יז ,א
החרדל צריך מיתוק
שבת ,לכולם נתת כן זוג . .שמות טז ,כג= :א״חמ לקוטים בסוף ויקרא ,60
סוף ר״ה אמר ליה הקב״ה למשה
א״חמ כראשית 14
ולא שבת ממלאכח רשעים
ממלאכת עולמו שבת ,ולא ממלאכת צדיקים ורשעים . . . .בראשית ב ,ג,־ וכן
ה ,ו
בראשית א ,לא
תולדות שמים וארץ ,בוראם משבחם
בראשית א ,יד תורה אור
בורא שמים ונוטיהם
בראשית א ,יד .תורה אור
שמיס ומנהיגיהם
בראשית א ,ו
מהיכן הארץ שותה?
בראשית א ,ו
מים עליונים זכרים ,חחתונים נקבות
בראשית ב ,יד
נהר פרת אין קולו נשמע
במדבר יט ,תורה אור
חכמתו של אדהי־ר מרובה
בראשיח ג ,א
נחש נתאוה אל האשה
א״חמ 28כמדרש אכלתי
אכלתי ,ואוכל עוד
י . .בראשית ג ,יד
נחש נתקלל פי שבע מהבהמה
שמוח ג ,יח
שמעת לקול אשתך ,ביישוב הדעת
כראשית ג ,כ
אדה״ר פרש מאשתו ק״ל שנה
כראשית ד ,טו
ה׳ הזדיח לקין צרעה במצחו
בראשית ד ,טז
וישב בארץ נוד ,נתכפר לו חצי
כראשית ד ,ג
וישע ה׳ אל הכל )ממנו עצמו(
בראשית ר ,א
לא שימשה בריה לפני אדה״ר
בראשית ד ,יט )תורה אור(
משל לאיפרכום ,מי הרגו
בראשית ד ,כה
אדה״ר ,נוספה לו תאוה על תאותו
כראשית ד ,כו
אנוש ,אז הוחל לקרוא ,לשון מרד
דהי״א א ,א
עד כאן בצלם וכדמות
בראשית י ,א
ו׳ מעלות לשם כן נח ,ונרמזו כאן
כראשית א ,פסוקים ג ,ט
אץ גיהנם לע״ל ,מוציא חמה
=א׳׳חמ ויקרא 64
גדול כח הנביאים ,מדמץ עורה
יחזקאל א ,כו
כחם של נביאים מדמים צורה ליוצרה
אר״ש ןב[ לח
נח איש צדיק ,שבח וגנאי
בראשית ו ,ט )תורה אור(
בדורותיו צדיק ,לא כדור אברהם
כראשית ו ,ט )תורה אור{
הציץ עליו בעל הבירה
כראשית מח ,טו
לנשיא שמהלך וזקניו לפניו
קל
אוצרות
המלבי״ש
גדולי ישראל
בראשית ח ,טז
בראשית ח ,כא
בראשית ט ,תורה אור
זכריה ט ,ו
א״חמ לך לך 53
שמו״א ל ,כה
זמן היה לנח להכבס אל התיבה
ב״ר לד ,ו
וירח ה׳ ריח ,של אברהם ,חנניה
ב״ר לד ,ט
את קשתי ,רבר המוקש לי
ב״ר לה ,ג
מגנבין נשותיהן ,יצאו פלשתים
ב׳׳ר לז ,ה
]אברהם[ ראה בירה דולקח
ב״ר לט ,א
וישימיה )דוד( לחק ולמשפט
ב״ר ,סוף מג
בראשית א ,תודה אור ,פםקא ב
בראשית ב ,ב תורה אור
אלמלי אמרתי די היו נמתחים והולכים
כ״ר מד
יחזקאל מז ,יט
עחידין לנחול אדום ,עמון ,מואב
ב״ר סוף מד
שמוח ג ,יח
לקול שרי ,לרוה״ק שבה
ב״ר מה ,ב
בראשית יז ,א
קנמון אני מעמיד בעולם
ב״ר מו ,ב
א״חמ לך לך 59
אם לא הייתי מל ,ומבשרי אחזה
ב״ר מח ,ב
אין דור שאין בו ל׳ צדיקים כאברהם )שמוסכם בנפשם להיוח נהרג על קדוש
ב״ר מט ,ז
זכריה יא ,יב-יג
השם ,ובזכות זו ה׳ שומר על עמו(
בראשית כב ,א
נחת ליראיך נס להתנוסס
ב״ר נח ,א
בראשיח כב ,א
היוצר אינו בודק קנקן רעוע
כ״ר נה ,ב
א״חמ חיי שרה 79
]שרה[ בת ק׳ כבת כ׳ וכו׳
ב״ר נח ,א
א׳׳חמ חיי שרה 80
עגלתא תמימחא ]שרה[
ב״ר נח ,ב
א״חמ חיי שרה 83 ,82
ואברהם זקן וכו׳ כדרך צדקה
ב״ר נט ,א
א״חמ חיי שרה 86
וכל טוב אדוניו ,דייחיקי
ב״ר נט ,יא
א״חמ חיי שרה 86
מגמלי אדוניו
ב״ר נט ,יא
א״חמ חיי שרה 86
קפצה לו הדרך
ב״ר נט ,יא
.'.א״חמ חיי שרה 86
ליקח אשה ,ושמע קל כלביא
ב׳׳ר נט ,יב
בראשיח כה ,כה
עשו יצא הוא וסרחונו עמו
ב״ר סג ,ח
בראשיח ד ,א
ער אברהם לא היה זיקנה
ב״ר סה
א״חמ תולדות 92
שעסקתי בתורה ,זכיתי לטל
ב״ר םו ,א
א׳׳חמ ויצא 93
כדי לתקן תפילה ערביה
ב׳׳ר סח ,ט
א״חמ ויצא 93
אתי שמשא
ב״ר סח ,י
בראשית כח ,יג )תורה אור(
עולים ויורדים בו
ב״ר סח ,יג
בראשיח כח ,יג )תורה אור(
צדיק מט בפני רשע
ב״ר עה ,ב
א׳׳חמ וישלח 96
ברכוח לראש צדיק ,יעקב
ב׳׳ר עה ,ח
א״חמ וישלח 97
קטונתי מכל החסדים
ב״ר עו ,ה
אתה אלוה בעליונים ו כ ו ׳ . . . .בראשית א ,כו תורה אור סעיף ג :כראשית יז ,א
ב׳׳ר עט ,ח
א״תמ וישב 104
חשודץ על אבר מהתי רכו׳
ב״ר פד ,ו
א״חמ וישב 104
בן זקונין ,מסר לו חכמה
ב״ר פד ,ח
א״חמ וישב 105
וישנאו ,כדי שיקרע הים
ב״ר פד ,ח
בראשיח לז ,יד
למה וישנאו אוחו? כרי שיקרע הים
ב״ר פד ,ח
א״חמ וישב 106
]ראובן[ ואני איני מצילו?
ב״ר פד ,טו
א׳׳חמ וישב 106
אפרים מקשאה חלמיד ר״מ
ב״ר פה ,י
בראשיח מ ,ח
לאלהים פתרונים ,תלה הגדולה בגדול
ב״ר פח ,ד
א׳׳חמ מקץ 107
אמר פרעה ,מי מתקיים במי
ב׳׳ר פט ,ג
פירושי המלבי״ם הנמצאים במקומות אחרים
ב״ר צב ,ב
ב״ר צב ,ד
ב ״ר צב ,ט
ב״ר צד
ב״ר צד ,ג
ב״ר צח ,ב
ב״ר צח ,ב
ב״ר צט ,ב
ב״ר ק ,א
שמו״ר
שמו״ר א ,י
שמו״ר א ,כט
שמו״ר א ,לב
שמו״ר א ,לו
שמו״ר א ,מא
שמו״ ר כ
שמו״ר ב ,ד
שמדיר ב ,ו
שמו״ר ב ,ו
שמו״ר ג ,א
שמו״ר ה ,ח
שמו״ר ט ,א
שמו״ר ט ,ד
שמו״ר ט ,ז
שמו״ ר ט ,י
שמו ׳׳ר ט ,יא
שמו״ר י ,ב
שמו״ר יא ,ב
שמו׳׳ר יב ,ג
שמו״ר
שמו ״ר יב ,ו
שמו״ר יב ,ו
שמו״ ר יג
שמו״ר יד ,א
שמו״ר יד ,ב
שמד ״ר יט ,א
שמו״ר כה ,ג
שמו״ר
שמו ״ר כז ,א
שמו״ ר כז ,א
שמו ״ר בז ,ג
קלא
א״חמ מקץ 910
בראשית מג ,כג
א״חמ ריגש 111
א״חמ ריגש 111
בראשית מט ,א
א״תמ מקץ 110
א״חמ שמות 6
א״חמ שמות 9
א״חמ שמות 9
שמות ג ,ג
שמות ג ,תורה אור
שמות ז ,ט
שמות ז ,פסוקים יב ,טו
שמות ז ,כו
א״חמ וארא 19
א״חמ יתרו 29
,.
א״חמ כשלת
א׳׳חמ בשלח
א״חמ יחרו
א״חמ יחרו
26
27
28
27
אוצרות
הלב
שמו״ ר
שמו״ ר
שמו״ ר
שמו ״ר
שמו ״ר
שמו׳׳ר
שמו״ר
שמו״ר
שמו״ר
כז ,ד
ל ,א
ל ,ג
לה ,ר
מא ,א
מב ,ה
מג ,ג
מז ,ז
שמו״ר מח ,א
ויק׳׳ר ב ,ב
ויק ״ר ב ,יא
ויק״ר יג ,ה
ויק״ר יד ,א
ויק״ר יח ,ב
ויק״ר כד ,א
ויק״ר כד ,ח
ויק׳׳ר כו ,א
ויק״ר לה )א(
ויק״ר לה ,א
ויק״ר לו ,ג
כמד״ר ב
במד״ ר ד ,כ
כמד״ר ו׳
במד״ר יב ,יב
במד״ר יד,
במד״ר יט,
במד״ר יט,
במד״ר כא,
במד״ר כג,
במד״ר כא,
דב״ר ב ,ט
א
ד
ט
א
יג
א
דכ׳׳ר ג ,ג
דכ״ר ,ה
דב״ר ז ,י
דב״ר ח ,ב
דכ״ר יא ,ה
שהש״ר א ,ט
שהש״ר א ,טו
המלבי״ס
גדולי ישראל
א״חמ יתרו 28
א׳יחמ משפטים 57
א״חמ משפטים 58
נחמיה א ,ז
א׳׳חמ תשא 64
שמות לב ,א
שמות לב ,לד
שמוח לד ,כח
א״חמ משפטים 57
א״חמ קרשים !2
שמו״א טז ,א
בראשית כב ,יג :אר׳׳ח א
דניאל ו ,ד־ ואילך
בראשית א ,כה
ישעיה יד ,יט
משלי טו ,ר
א״חמ קדשים 11
א״חמ אמור 35
אר״ש ]כ[ מב
א״חמ בחקותי 41
משלי יג ,כב
שמו״ב כד ,ט
j
שמו״כ ו ,א
במדבר ח ,אור חורה
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,ד׳׳ה אמנם
ה׳ עוזי ומעוזי
המתינו לי עד שתגיע עונת אדום
משל למטרונה ,זיין לפניה
נקרא ״משכן״ ,נתמשכן בעוונות
לך ה׳ הצדקה ולנו בשת הפנים
בטטראמולין )מרכבה( שומטין
כל רור נוטל אונקיא ממעשה עגל
משה אוכל מזיו שכינה
עוז לה׳ בעת שעושה דין באומות
אל מי הדמיוני ואשרה
כ״מ שנא׳ ״לי״ קיים לעולם
האומר :ושחט על ירך המזבח
ד׳ מלכיוח
אחור וקדם צרתני
גררוהו לנבוכדנצר מקברו
שם ה׳ מהקדש ,עושה דין ברשעים
שעשו ג־ עטרוח למלך
אמרות ה׳ אמרות טהורוח
ואשיבה רגלי אל עדותיך
חשבחי דרכי ואשיבה רגלי וכו׳
מבקש ליטול שכר מיד ,מה יניח?
ב׳ אנפראוח ,גדולה וקטנה
צ׳ אלף זקנים מינה דוד
לגדולה מזו אחה מחוקן
משכן ,הוקם למטה הוקם למעלה
במשכן עצמו
שמו׳׳ב ח ,ב
ויך למואב ,השכב ארצה
א׳־חמ קרח 21
נתכרכמו פניו של משה
במדבר כ ,י
שמעו המורים ,מורים למוריהם
במדבר כה ,יד
בדין שיטול פנחס שכרו
מל״א ב ,ל
יואב להקבר בקברות אבותיו
א״חמ פנחס 27
ןפנחםן בדין הוא שיטול שכרו
משה נקבר במדבר ,להביא אתו מתי מדבר . .במדבר יד ,תורה אור )כסופו(:
וכן דברים ג ,כו
א״חמ עקב 15
מה מצאו אבוחיכם בי עוול
בראשית ג ,ה
נחש אמר על ה׳ מהעץ אכל וברא
א׳׳חמ אתחנן 3
ב׳ שבועות נשבעתי :סלח ,אעברה
א״חמ יתרו 35
לא לרעתכם נתתי התורה
א״תמ אתתנן 3
בקש משה ,אתיה ולא אמות
מל״א ג ,י; אר״ש סוף דרש א
)שלמה( שואל בת מלך
דברים ה ,כה
שמעו י׳ דברות ,נעקר יצה״ר
פירושי המלבי״ם הנמצאים במקומות אחרים
קלג
שהש״ר א ,נה
שהש״ר ב ,ככ
שהש״ר ב ,כב
שהש״ר ג ,ה
שמות יג ,פסקא קי״ב
שלא הקדים תפלה של ראש לשל יד
שהש״ר ד ,ו
בראשית א ,כה
היא קלסתו מלמעלה למטה
שהש״ר ו ,ו
מקלסין מלמעלה למטה ,מלמטה למעלה , . .
שהש״ר ו ,ו
שהש״ר ח ,טו
שמות יט ,ח
דעתנו לראות את מלכנו
שהש״ר יא ,יד
קוה״ר ג ,יד
קוה״ר ט
איכ״ר פתיחה י״ד
איכ״ר פתיחה כ״ד
ישעיה לא ,ה
תזקיה :אין לי כת לרדוף
איכ״ר פתיחה ל׳
=א״חמ דברים אד 1
נשקוד עול פשעי
איכ״ר א׳
)ויצא מבת ציון( ישראל מוםיפין כת גבורה
איכ״ר א ,לג
ירמיה ד ,כח• ,וכן לב ,לא
כילה תמתו ,עצים ואבנים
איכ״ר ד ,יד
איכ״ר סוף ה׳
שמוי׳א א ,יח
מד׳ שמואל ,ב ,יב פני הנה דומות לקוף
מדרש שמואל י״ג
מד׳ שמואל ,יז
! . . ,ירמיה טו ,י
ד״ה רעיה בגדו בה ,משקה אמו סוטה
מדרש זוטא ,איכה נו ׳ב א ,ד
מדרש תהלים א׳
בראשית א ,ג
לא כן הרשעים
מדרש תהלים ,א
משלי כט ,יג
יחבל און; שקר בא להכנם לתיבה
מדרש תהלים ,ז
דניאל ב ,יח
אל תאםף עם חטאים נפשי
מדרש תהלים ,כו
מדרש תהלים ,צג
מדרש תהלים ,קד.
מדרש משלי פ״י
א״חמ כראשית 25
גלו למצרים כדי לנסותם
מדרש
א״חמ יתרו 34
חזר על אוה״ע שיקבלו התורה
מדרש
תנחומא )באבר(,
תנתומא בראשית ,ז
דניאל ג ,כז
ונשרפו ד׳ מלכיות
תנחומא ,נח ,י
א״תמ לך לך 56
מכאן ואילך הברכות בידך
תנחומא ,לך לך
א״חמ תולדות 90
מאבימלך נתעברה שרה
תנחלמא ,תולדות
שמות כג ,כ
עשה מצוה ,מלאך א׳ לשומרו
תנחומא ויצא ,ג
תנחומא ,ויגש ,ח
כשמך אלהים כן תהלתך
תנחומא ,שמות
תנחומא בשלח כד
שמות לד ,ג
לוחות א׳ היו בפומבי ונשתברו
חנחומא תשא ,לא
אוצרות
המלכי״ם
גדולי ישראל
א״חמ ויצא 93
ביהמ״ק של מעלה גבוה י״ח מיל
תנחומא ,ויקהל
אח״מ ויקרא 3,5
לא הייתי אומר למיכאל להקריב?
חנחומא ,צו
דניאל ג ,כז
ונשרפו ד׳ מלכיות
תנחומא ,צו ,ב
בראשית א ,י
לא אמר בחשך ״קרא אלהים״
תנחומא תזריע ט
א״תמ תזריע 5
אשא דעי למרחוק
תנחומא ,תזריע
א״חמ תזריע 5
מי יתנני כירתי קדם
תנתומא ,תזריע
א״חמ בהר 40
נבהל להון איש רע עץ
תנחומא ,בהר
במדבר טז ,ג :א״חמ קרח 17
טליה כולה חכלח ,אם ציציח
תנחומא ,קרח ,ב
תהלים יד ,ד
מתו ק׳ אנשים ,תקנו ק׳ ברכות
תנחומא קרח ,יב
א״חמ פקודי 81 ,75
בשעה שעלה משה למרום
תנחומא ,חקת
=א״חמ ויקרא 64
ושם האחד אליעזר
תנחומא ,חקת ,ח
במדבר יט ,תורה אור
משה במרום ,פרה בת שתים
תנחומא חוקת ,ח
במדבר כ ,יג
יודע משה חק הסלע הזה
תנחומא חוקת ,ט
א״חמ עקב 14
מה שישראל אוכלץ בעוה״ז
תנחומא ,בלק ,יכ
איוב לח ,מא
ה׳ מאכיל )יחושים( לבני עורב
תנחומא ,עקב ,ב
בראשיח כב ,ג
חמור של אברהם ,משה ,משיח
פרקי דר״א ,לא
כראשית כב ,ט
יצחק ,יצאה נשמתו בעקדה
פרקי דר״א ,לא
א׳׳חמ יתרו 36
ע״ש ו׳ שעוח ,קבלו החורה
פרקי דר״א ,מה
שמות לב ,יט
שבירת לותות ,אותיות פרחו
פרקי דר״א ,מה
כראשית ד ,א
עד אברהם לא היה זיקנה
אגדת בראשית
משלי טז ,ד
אותיות דרע״ק ,אות ש׳ שם ה׳ מתקדש בדין כרשעים
בראשית ככ ,יג :אר״ח א
האומר :ושחט על ירך המזבח
חדא״ר ו
בראשית כב ,יד
ילק״ש בראשית ק״א א״ל אברהם :מי אתה?
שמות ג ,יג
כשמך אלהים כן תהלתך
ילק״ש ,שמות א׳
שמות יכ פסקא ע׳׳ו
ילק״ש שמות יב ,רמז ר״ו ...מלאך אינו מבחין בין צ׳ לרשע
במדבר כ ,יג
ורועים פקחים כמים
ילק״ש במדבר ,תשס״ג
שמו״א טז ,יב
ילק״ש שמו״א קכ״ד דוד אדמוני ,יפה עמים
יחזקאל לב ,כט
ג׳ מלחמוח
ילה״ש ישעיה פרק םג
אר״ש ]סוף ט[
מלך הגוים
ילק״ש ירמיה י׳
יונה א ,טז
הטילו אוחו עד ארכובוחיו
ילק״ש יונה ,תק״ן
יונה ב ,ח
והראהו היכל ה׳
ילק״ש יונה ,תק״ן
שמות לד ,ה
ילק״ש תהלים ,תש״ב שאלו לחכמה ,חוטא מה ענשו
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,ר״ה אמנם הבאים
החכמה ,בראש או בלב?
ילק״ש משלי א
בסוד ה׳ :א״חמ ויקהל ד״ה וכל חכם לב
ילק״ ש יונה
א״חמ וארא 17
בחמישי ]בשבוע[ נהפכו מים
ילק״ ש
א׳׳חמ חשא 64
איני מזכיר ׳איש יהודי היה׳
יל״קש איכה
=א״חמ דברים 177
ויקרא אלהים לבכי ולמספד
=א״חמ ויקרא 72
פרקי שירה )פתיחה( דור כשסיים ס׳ תהלים
פירושי המלבי״ס הנמצאים במקומות אחרים
זהר
זהר
זהר
זהר
זהר
א
א
א
א
זהר
זהר
זהר
זהר
זהר
זהר
זהר
ב בג ע״א
כ םג ע״א
ב פח ע״א
ב פח ע׳׳א
ב קנא ע״ב
ג קנב ע״א
ח׳׳ ג קעו ע״א
טו
כז ע׳׳א
פח ע״א
קיח ע״ב
שאר ספרים
ם׳ יצירה
ספר בהיר תהו ובהו,
הגדה של פסח
חובות הלבבות
רמב׳ים ,בית הבחירה
רמכ״ם ,מלכים ,ג ,י
מו״נ א ,ב
מו״נ ג ,יב
קלה
כראשית א ,ב ,תורה אור
גולמא נעיץ בעזקא
בראשית ב ,טו
לעבדה ולשמרה ,מ״ע ול״ת
ירמיה ל ,כב
אתערותא דלתתא ,ודלעילא
ישראל סליק כרעותא רקוכ״ה עד לא נברא עלמא ]ע״ע נפש החיים ,שער ד׳
פ״יא[ תהלים צ ,ב
שמות ו ,ב
אית גוונין דמתחזיין
אר״ש ]ת[ קלג
שטו העם ,שטותא
כראשית כ ,ג
לא אשחכח מנא ביומא שביעאה
שמות טז ,כו
מהאי יומא מתברכיץ שאר יומין
חהלים סח ,כא
אין מלאך המוח בא״י
במדבר יא ,ד
תורתנו ,לבוש לחורה דלעילא
א״חמ קרח 16ד״ה ומה שלקח קרח
הנחמדים מזהב ומפז
עשה מתהו ממש ,מאינו ישנו
רבר המתהא
לא ע״י מלאך ,אני ולא שליח
ההערה השכלית ,והערח החורה
פ״ז אם קוברים מח בירושלים
מלך וכו׳ להטיל אימה
טוב ורע ,רק במפורסמות
רע וצער שבעולם ,ליחידים ולא לכלל
עץ חיים ,שער מטי ולא מטי ,בונה עולמות ומחריבן
בראשית א ,ב
בראשית א ,ב
כראשית יח ,כג
א״חמ סוף כמדבר
יחזקאל מג ,ז
שמו״ב כא ,ו
בראשית ב ,ט
.בראשית א ,לא
£
בראשית א ,ה
אוצרות
קלו
המלבי״ם
גדולי ישראל
]ב[ וכן אספנו יחד מכל כתביו שבמקומות אחרים ביאורים שונים לכמה מן הפםוקים
שבספר קהלת ,כיון שאין בידינו פירושו הרתב לספר קהלת ,כשלעצמו ]הסימון =א״חמ,
ענינו מהדורה קמא של ״אח חמדה״(
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
קהלת
ג ,יד
ג ,כא
ד ,ב
ד ,ח
ה ,א
ו ,א
ז ,א
ז ,יד
ח ,א
ת ,א-יד
ט ,יד
י ,א
יא ,ט
כל אשר יעשה ,הוא יהיה לעולם
טוב יום המוח מיום הולדו
וכיום רעה ראה
ומי יודע פשר דבר
עיר קטנה ואנשים ,מעט
זכיבי מוח יבאיש יביע
שמח בחור בילדוחך
א״חמ דברים 178
א״חמ תחילת במדבר ,ד״ה במדרש צדקתך
בראשית לה ,ג
ארצות שלום] ,תחילת ו[
במדבר כא ,חודר איר :וכן משלי כא ,כב-כג
א״חמ דברים 182
במדבר טו פסקא ע
]ג( קבצנו יחד איה איפה המלבי״ם יישב את הסתירות המרובות שיש בפסוקי המקרא,
שם טרח המלבי״ם אחת לאחת לדחות את תעתועי אנשי ביקורתי המקרא ,ובגאוניותו
הוכיח קושט דברי אמת )ויש מקומות שהעתיק דברי חז״ל בזה(
אותו המקום במקרא בו המלבי״ם עסק ביישוב הסתירה ,אותו הקפנו בסוגר מרובע.
ולפעמים ביאר בשני המקומות.
נ -
2
3
4
5
6
7
8
־
־
-
- 9
10־
10א -
]שמו״כ ו ,י׳ ן •׳ולא יוסיפו בני עוולה לענותו״ מול רהי״א ״לכלותו״] .ויקרא טז ,פםקא
יז[
]במדבר כא ,כא-כהן וישלח ישראל מלאכים .מול ]דברים כ ,כון
]במדבר כה ,לו[ מול דהי׳׳א ז ,ב-כג
]כמדבר כה ,לחן מול כראשית מו ,כא
]כמדבר כו ,נג[ ״לאלה תחלק הארץ״ מול במדבר כו ,נה
]במדבר כו ,נזן משפחות שמעי ,יצהרי וכוי .מול רהי׳־א כג ,ט
]במדבר כז ,פסקא יין אודוח במדכר לכ ,מא .מול דהי״א ב ,כ-כא
סתירות כגבולות ארץ ישראל ]במדבר לד ,ב-יכ[ מול שמות כג ,לא; וכן רבדים יא ,כ ד
וכן יהושע א ,ד
]במדבר לו ,יא( סדר מניית שמותיהן של בנות צלפחד .מול במדבר כו ,לג
]דברים ב ,כו[ שליחות מלאכים אל סיחון .מול במדבר כא ,כא
]שמו״ב ג ,גן כלאכ בן דור ,מול דהי״א ג ,א .שמו דניאל
;
יישובים לכמה סתירות שבמקראות קדש
- 11
- 12
13
14
15
16
17
18
־
־
־
־
-
19
20
21
22
23
-
23א
- 24
• 25
26־
• 27
« 28
29־
30־
- 31
- 32
33י
- 34
35
36
37
38
׳
׳
-
39־
קלז
]שמו״ב ה ,יג[ חשבון כני דוד ,מול דהי״א יד ,ג׳ז
]שמו״ב ה ,כא[ כיצד נהג דוד עם פסלי ע״ז שכבש )״וישאם״ ,״וישרפם״( מול דהי״א
יד ,יב
]שמו׳׳ב ה ,כג[ מול ןדהי״א יד ,יד[ ״הסב אל אחריהם״ ,״לא העלה אחריהם״
ןשמו׳׳ב ו ,א[ ״ויוסף כל בחור״ .מול דהי״א טו ,כה ״זקני ישראל״
]שמו״ב ו ,יא[ ״ביה עובד אדום״ ,מול דהי״א יג ,יד ״עובד אדום בביתו״
]שמו׳׳כ ו ,יג[ ״ששה צעדים שור ומריא״ ,מול דהי״א טו ,בו ״שבעה פרים״
]שמו״ב ז ,ז[ ״את אחד שבטי ישראל״ .מול דהי״א יז ,ו ״שופטי ישראל״
]שמו״ב ז ,יא[ כאן לא הגיר לדוד מפני מה מנעוהו מלהקים המקדש ,מול דהי״א כח,
ג ״דם לרוב שפכת״
ןשמו״ב ח ,א[ ״מחג האמה״ .מול דהי״א ית ,א ״גת ובנותיה״
ןשמו״ב ח ,ג[ ״להשיב ידו״ .מול ]דהי״א יח ,ג[ ״להציב ידו״ .המלבי״ם ענה בב׳ המקומות.
ןשמו״כ ח ,ד[ ״אלף ושבע מאות פרשים״ .מול דהי״א יח ,ד ״ושבעח אלפים״
]שמו״כ ח ,ח[ ״למבטח ומכרתי״ .מול דהי״א יח ,ח ״טבחת ומכון״
]שמו״כ ח ,יג[ ״ויעש דוד שם״ ,אבל כדהי״א יח ,יב זה מיוחס לאבשי .ובתהלים ס ב
זה מיוחם ליואב.
ובשמו״ב הענין מיוחס ל״ארם״ .אבל בדהי״א מיוחס ל״אדום״ )וענו על כך חז״ל בחנחומא,
דברים ,ג(
]יהושע א ,יגן בספר במדבר כחוב כי בני ראובן וגד יחזרו לעבר הירדן מיד אחרי כיבוש
ז׳ ארצות ,אבל בספר דברים )ג ,כ( ציוה ה׳ שיתעכבו עד אחרי חלוקה הארץ
]יהושע י ,לז[ מול יהושע יא ,כא .מי לכד אח חברון ,כלב או יהושע?
]יהושע טו ,לבן חילופים בשמות הערים .יהושע יט ,ב-ז מול ספר דהי״א ד ,כח-לג
]שופטים א ,ח[ מי לא הוריש את היבוסי מירושלים? יהודה )יהושע ט^ ,םג( או בנימין
)שופטים א ,כא(
]יהושע כד ,יא[ בספר יהושע כד ,יא הוזכר הגרגשי ,אבל אינו מוזכר ביהושע ט ,א.
]שופטים יד ,א[ לאיזה שבט היו שייכוח ערים צרעה ואשתאול ,יהודה או דן? )יהושע
טו ,לג מול יט ,מא(
]שמו׳׳א לא .א[ מול דהי״א י .יב .עצמות שאול נקברו תתת עץ אלה או אשל?
מפיבושח בן יהונחן )שמו״ב ט ,ו( מול דהי״א ח ,לד )חז״ל תירצו בברכות ד ע״א(
]שמו״ב י ,בן ״אעשה חסד״ ומשמע שכרת בריח ,וזה אסור .מול דהי״א יט ,ב ,״לנחמו
על אביו״ ,ווה מותר.
]שמו״ב י ,ו[ ״ארם כיח רחוב״ ,אבל בדהי״א )יט ,ו( ״ארם נהרים״ .ועוד שבראשון הזכיר
רק חיל רגלי ,וכשני הזכיר רק מספר כלי הרכב.
ןשמו״ב י ,יח[ ״שבע מאות רכב״ .מול דהי״א יט ,יח ״שבעת אלפים״ ]ועוד עיי״ש ישוב
כ־ שינויים נוספים ן.
]שמו״ב יד ,כז[ שנולדו לאבשלום בנים .מול שמו״ב יח ,יח שאמר ״אין לי בן״
]שמו״ב כ ,כה[ מול שמו״כ ח ,יז .מי היו ״כהנים לדוד״?
]שמו׳׳ב כא ,יחן ״מלחמה בגוב״ .מול דהי״א כ ,ד ״מלחמה בגזר״
]שמו׳׳ב פרק כב[ מול הרבה שינויים בתהלים י״ח )ושאר השינויים ביניהם יושבו ע״י ר׳
יצחק אברבנאל(.
]שמו״ב כג ,ח[ שמות הגבורים אשר לדוד .מול הפרשה בדהי׳׳א יא ,י׳ וער רהי״א יב ,מ
י
קלח
- 40
- 41
• 42
• 43
- 44
- 45
- 46
- 47
- 48
- 49
- 50
51־
52־
53־
- 54
• 55
- 56
57־
58
59
60
61
62
63
64
65
־
־
•
־
- 66
67־
- 68
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
s
]שמו״ב כג ,ח[ ״עדינו העצני״ ,מול ]דהי״א יא ,יא[ ״ישבעם״ ) p nבשני המקומות(
]שמו״ב כג ,יי[ ״עדשים״ .מול דהי״א יא ,יג ״שעורים״ .וע״ע דבדי חז׳׳ל כבבא קמא ס
ע ״ב
ןשמו״ב כד ,סוף א[ אשר בפסוק ב׳ כתוב ״מספר העם״ .מול דהי״א כא ,א ״למנות את
ישראל״
]שמו״ב כד ,ט[ שמונה מאות אלף ,מול דהי״א כא ,ה ״אלף אלפים ומאה אלף איש״
]שמו״ב כד ,ט[ ״בני יהודה חמש מאות אלף״ .מול דהי״א כא ,ה ״ארבע מאות ושבעים
אלף״
]שמו״ב כד ,יי[ ״ויך לב דוד אותו״ .מול דהי״א כא ,ז ״ויך אח ישראל״
שמו״ב כד ,יג[ ״שבע שנים רעב״ .מול דהי״א כא ,יב ״שלש שנים״ ןעיי״ש מתרץ עוד
כמה שינויים[
]שמו״ב כד ,טז[ ״וישלח ידו המלאך״ .מול דהי״א כא ,טו ״וישלח האלהים״
]שמו״ב כד ,יח[ ״ויבא גד וכו׳ ויאמר לו״ .מול דהי״א כא ,יד ״ומלאך ה׳ אמר אל גד״
]שמו״ב כד ,כ[ ״וישקף ארונה וירא אח המלך״ .מול דהי״א כא ,כ ״וישב ארנן וירא אח
המלאך״
]שמו״ב כד ,כד[ ״שקלים חמשים״ .מול דהי״א כא ,כה ״שקלי זהב משקל שש מאות״
]מל״א ג ,ד[ ״וילך המלך״ )כלומר הוא לבד( .מול דהי״כ א ,ג ״וילכו שלמה וכל הקהל
עמו״
]מל״א ה ,ו[ ״ארבעים אלף אורוות סוסים״ .מול דהי״ב ט ,כה ״ארבעה אלפים״ .וע״ע
סנהדרין כא ע״ב מה שתרצו תז״ל.
ןמל״א ה ,טו[ ״וישלח חירם אח עבדיו״ .מול שמו״ב ה ,יא ״וישלח תירם מלאכים״.
)הראשון אל שלמה ,השני אל דוד(.
]מל״א ה ,פסוקים טו ,כד ,ל .וכן ו ,טז[ מול דהי״ב כ ,ב )חילופים רבים ,עיי״ש כל
פרט .וע״ע בזה דברי ר״י אכרבנאל(.
ןמל״א ו ,פסוקים טז ,כ[ מול דהי״ב ג ,ו ׳׳אכן יקרה לחפארח״
]מל״א ו ,פסוקים כב ,כח[ ״כנף הכרובים״ .מול דהי״ב ג ,יא
]מל״א ז ,יד[ ״בן אשה אלמנה מנפתלי״ מול דהי״ב ב ,יג ״משבט דן״ ]וגם מבאר על
שני מלכים בשם ״חירם״[
]מל״א ז ,טו[ ״שמונה עשרה אמה״ .מול דהי״ב ג ,ט״ו ״שלשים וחמש אמות״
]מל״א ז ,בד[ ״ופקעים״ ,מול דהי״ב ד ,ג ״ובקרים״
ןמל״א ז ,כו[ ״אלפיים כת״ .מול דהי״ב ד ,ה ״שלשת אלפים״
]מל״א ז ,מ[ ״את הכירות״ .מול דהי״ב ד ,טז ״את הסירות״
]מל״א ז ,מה[ ״נחשת ממורט״ .מול דהי״ב ד ,טז ״נחשת מרוק״
]מל״א ז ,מז[ ״וינח שלמה״ .מול דהי״ב ד ,יח ״ויצש שלמה״
]מל״א ט ,יז[ ״כיח חרן חחחון״ .מול דהי״ב ח ,ה ״ביח חרן העליון״
ןמל״א ט ,כג[ ״שרי נצבים חמשים וחמש מאות״ .מול מל״א ה ,ל ״שלשח אלפים ושלש
מאות״
)מל״א ט ,כג[ ב׳ פעמים ספרו את הגרים ,בימי דוד )רהי״א כב ,ב( ובימי שלמה )רהי״ב
ב ,טז( .והיה הפרש במספרם ק״ן אלף
]מל״א ט ,כד[ בת פרעה עלחה בעצמה .מול דהי׳׳ב ח ,יא ,שלמה העלה אותה
] מל״א ט ,כח[ ״ארבע מאות ועשרים״ .מול דהי״ב ח ,יח ״ארבע מאות וחמשים״
יישוביש לכמה סתירות שבמקראות קדש
69־
- 70
71־
72־
73־
74י
- 75
- 76
77
78
79
80
81
82
־
-
- 83
84־
- 85
86
87
88
89
־
-
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
־
-
100־
קלט
ןמל״א י ,ה[ ״ועולתו״ .מול דהי׳׳ב ט ,ד ״ועלייתו״
]מל״א יא ,טו[ ״ויך כל זכר כאדום״ .מול שמו״ב ח .יד ,ומול דהי״א יח ,יב-יג שלא
הרג את כולם.
]מל״א יב ,ב[ ״וישב )ש׳ מנוקדת צירי( במצרים״ .מול דהי״ב י ,ב ״וישב )ש׳ מנוקדת
קמץ( ממצרים״
]מל״א טו ,א[ ״אכים״ .מול דהי׳׳ב יג ,א ״אביה״
ןמל״ב ח ,כו[ בן כ״ב שנה .מול ]דהי״ב כב ,ב! בן מ״ב שנה )המלבי״ם מבאר בב׳
המקומות(
]מל״ב ט ,כז[ ״וינם )אחזיהו( מגידו וימת שם״ .מול דהי״ב כב ,ט ״וילכדוהו והוא
מחחבא״
ןמל״ב י ,יג( ״אחי אחזיהו״ .מול דהי״ב ככ ,ח ״ובני אחי אחזיהו״
ןמל״א יא ,ב[ ״ותגנוב אותו״ וכו׳ )משמע שנלקח מחדר המטוח( מול דהי״כ כב ,יא
״ותתן אותו בחדר המטות״
]מל״כ יא ,ה-זן מול רהי״ב כג ,ד-ו .משמרות הכהנים והליים
]מל״ב יב ,ה-ו[ ״והקפתם״ .מול דהי״ב כג ,ז ״והקיפו הלויים״
]מל״כ יכ ,ה-ו[ לבדק הבית .מול דהי״ב כד ,ד-ו לחידוש הבית
ןמל״ב יכ ,י[ ־׳ויחנו )הארון( אצל המזבח״ .מול דהי״כ כד ,ח ״בשער בית ה׳ חוצה״
]מל״ב יכ ,יא! מול דהי״ב כד ,יא
]מל״ב יכ ,יד[ ״אך לא יעשה וכו׳ ספוח בסף״ )כלים למקדש( .מול דהי״ב כד ,יד
״וככלותם וכו׳ ויעשהו כלים״
ןמל״ב יג ,יא[ שנת כ״ג או שנת כ״א?
,
]מל״ב יג ,י[ חשבון ל״ז שנה או מ׳ שנה?
ןמל״ב טו ,א[ חשבון שנות מלוכת עזריה בן אמציה .ועונה המלבי״ם ע״פ מדרש סדר
עולם
]מל״כ טז ,גן ״את בנו״ )משמע רק אחד( .מול דהי״ב כח ,ג ״בניו״
]מל״ב טז ,ה[ ״ולא יכלו להלחם״ .מול דהי״כ כת ,ה שכן היכוהו
ןמל״ב טז ,ט[ ״וישמע אליו מלך אשור״ .מול דהי״ב כח ,כ ״ויצר לו ולא חזקו״
השינויים שיש כין מל״ב פרקים יח-כ ,לבין ]ישעיה פרקים לו-לט[ ,ביאר המלבי״ם שם
בישעיהו
]מל׳׳ב כא ,ג[ ״הכמות אשר אבד״ .מול דהי״ב לג ,ג ״נחץ חזקיהו״
]מל׳׳ב כא ,ג[ ״מוכחות לבצל״ .מול רהי״ב לג ,ג ״לבעלים״ )לשון רבים(
ןמל״ב כא ,ו[ ״העכיר אח כנו״ )לשון יחיד( .מול דהי״ב לג ,ו ״בניו״
]מל״ב כא ,ז[ ״פסל האשרה״ .מול דהי״ב לג ,ז ״פסל הסמל״
ןמל״ב כא ,ט[ ״ולא אוסיף להניד״ .מול דהי׳׳כ לג ,ח ״ולא אוסיף להסיר״
ן מל״ב כא ,טז[ לא הזכיר שמנשה חזר בתשובה .מול דהי״כ לג ,יג ,שחזר בתשובה.
ןמל״ב ככ ,יג[ ״ככל הכחוכ על־נו״ .מול דהי״ב לד .כא ״ככל הכהוב על הספר הזה״
]מל׳׳ב כג ,ל[ ״יהואחז״ .מול דהי״א ג ,טו .רשימה אחרח של ארבעה בני יאשיהו
ןמל״ב כג ,לגן ״ויאסרהו״ .מול דהי״ב לו ,ג ״ויםרהו״
]מל״כ כר ,אן ״עבר שלש שנים ׳ .וחשבון שכוח מלכות נבוכתצר ,ע״פ מגילה יא ע״ב.
וע״ע דברי המלבי״ם ]דניאל ט ,ב וכן עזרא א ,אן.
]מל״ב כד ,חן ״כן שמונה עשרה שנה״ .מול דהי״כ לו ,ט ״בן שמונה שנים ׳
,
,
אוצרות
קמ
- 101
- 102
- 103
- 104
- 105
- 106
107־
108־
- 109
110־
111־
- 112
- 113
- 114
- 115
116־
117־
- 118
119
120
121
122
123
124
־
־
י
•
י
125
126
127
128
129
•
•
־
־
-
130־
131־
- 132
* 133
המלבי״ם
גדולי ישראל
]מל״ב כד ,יד[ ״עשרת אלפים גולה״ .מול מל״ב כד ,טז ״שכעת אלפים״
]מל״כ כד ,יז[ ״ואת מתניה דודו״ .מול דהי״ב לו ,י׳ ״וימלך את צדקיהו אחיו״ ]וע״ע
דהי״א ג ,טו[.
]מל״ב כה ,ו[ ״וידבר אתו משפט״ )לשון יחיד{ .מול ירמיה נב ,ט ״וידבר אתו משפטים״
]מל״ב כה ,ח[ ״כשבעה לחודש״ .מול ]ירמיה נב ,יכ[ ״בעשור לחודש״
]מל״ב כה ,יט[ ״וחמשה אנשים״ מול ירמיה 1ב ,כה ״ושבעה אנשים״
]מל״ב כה ,יז[ קומח הכוחרה .מול מל״א ז ,כ
]מל׳׳ב כה ,כד[ ״אל תיראו מעבדי הכשרים״ .מול ירמיה מ ,ט ״אל חיראו מעבור הכשרים״
ןמל׳׳ב כה ,כד[ ״בעשרים ושבעה לחורש״ .מול ירמיה בב ,לא ״בעשרים וחמשה לחורש״
]דהי״א א ,ו[ ״דיפח״ ריפת״ )בראשית י ,ב( ועוד שינויים )וע״ע מדרש כ״ר לז ,א(
]דהי״א א ,יז[ ״משך״ ומש״ )בראשית י ,כג(
]רהי״א ב ,ו[ ״ומרי״ מול יהושע ו ,לו ״וברי״
]דהי׳׳א ב ,יז[ ״יתר הישמעאלי״ .מול שמוי׳ב יז ,כה ״יתרא הישראלי״
]דהי״א ב ,סוף פסוק ככ[ ״ושגוב הוליד את יאיר״) .מול מה שכתוב כבמדבר לב ,מא
״יאיר בן מנשה״ ,ורלא כדברי רר״ק( .וע״ע המלביי׳ם לדהי״א ז ,יח
]רהי״א ג ,כד[ נגד מכקרי המקרא וקושיותיהם בענין מניית ז׳ דורות מזרובבל ,עוד בטרם
בא עזרא.
]רהי״א ר ,אן יישוב השינויים שיש בשחי הרשימוח של משפחות בני יהודה
]דהי״א ר ,יד[ ״גיא חרשים״ .מול נחמיה יא ,לה.
]דהי״א ה ,חן ״ערוער״ כנחלח ראובן ,מול כמדבר לכ ,לד )נחלת בני גד(
]דהי׳׳א ה ,יכ[ ״יואל הראש״ מול דהי״א ה ,ז ״הראש יעיאל״ .ויישוב :״נשיא״ הוא פעם
ראש השבט ופעם ראש המשפחה ]וכ״כ המלבי״ם כפרק ד׳ פסוק״כו[
]דהי״א ה ,יז[ יחוס הדורות ב׳ פעמים ,פעם בימי ירבעם ,ופעם בימי יותם.
]דהי״א ה ,יט[ .ב׳ פעמים מלחמה נגר ההגריאים
]דהי׳־א ה ,לן מול עזרא פרק ז .שינויי חשבון הייחוס מן אהרן הכהן
]דהי״א ו ,א-טון חשבון בני לוי
]דהי״א ו ,מה[ ״גבע״ ,מול יהושע כא ,יו ״גבעון״
]דהי״א ו ,נד־סכ[ אלון וגת רמון )עיי׳׳ש ישוב כמה וכמה שינויים ממה שכחוכ ביהושע
כא ,כד(
)דהי״א ז ,ו[ בנימין
]דהי״א ז .יד[ אשריאל
]דהי״א ז ,יט[ ובני אפרים
ןדהי״א ח ,לגן ״נר הוליד את קיש״ .מול רהי״א ט ,לה ,ומול שמו״א ט ,א
]דהי״א ח ,לג[ ״איש כשת״ ו׳׳איש בעל״ )ויישובו של המלבי״ם מועילה גם למה שהקשה
כפסוק ל״ר(
]רבי״א ט ,ב[ המלכי׳׳ם מסביר כמה חילופים מכאן מול ספרי עזרא ונחמיה ,עד שלבסוף
]דהי״א ט ,יז[ הוא מסכם הסבריו :״ואין סחירה כין הספרים ,אין בהם נפחל ועקש״.
]דהי״א ט ,כה[ תשכון הלוייס למשמרותיהם ,מול נחמיה יא ,יט.
ןדהי״א יא ,יא( ״שלש מאות חלל״ ,מול שמו״ב כג ,ח ״שמונה מאות חלל״
]דהי׳׳א ייא .יא[ וכן שם בעניני חילופי השמות ״ערינו העצני״ סול ״ישבעם בן חכמוני״
]שמו״ב כג ,ח[ .המלבי״ם תירץ בב׳ המקומות.
קמא
יישובים לכמה סתירות שבמקראות קדש
]דהי״א יא ,יב[ ״אלעזר בן דודו״ שלא מוזכר בשמו׳׳כ כג ,יג שהתעסק כשדה השעורים,
כמ״ש כאן.
]דהי״א יא ,טון ״וירדו שלשה״ .מול שמו״ב כג ,יג ״ויבואו אל קציר״
]דהי׳׳א יא ,כו[ חילופי שמות בין הגיבורים .מבאר המלבי״ם או שהיה לחלק מהם כ׳
שמות )וכמו שחז״ל אמרו על יתרו( ,או שמתו מקצתם ואתרים מלאו את מקומם.
ןדהי״א יב ,יח[ זהותו של עמשא בן ישי
ן דהי״א יד ,א[ הבאת הארון ,לפני כיבוש מצודה דור או אח״כי
]דהי״א יד ,יא[ ״ויעלו״ .מול שמו״ב ה ,כ ״ויבא״ )ושם ג״כ יישוב ההבדל בין ״קרא״
אל ״קראו״(
]דהי״א יד ,יד[ ״לא תעלה אחריהם״ .מול ןשמוי׳ב ה ,כג[ ״הסב אל אחריהם״
ןדהי״א טז ,ח[ מול תהלים פרק ק״ה) .כמה וכמה שינויים וישוביהם(
] דהי״א טז ,כג[ ״שירו״ .מול חהלים פרק צ״ו )יישוב כמה שינויים(
ןדהי״א טז ,לה[ ״ואמרו הושיענו״ .מול תהלים קו ,מז.
]דהי־׳א טז ,לח[ חשבון ״ששים ושמונה״ .מול דהי״א כו ,ח ״ששים ושנים״.
]דהי״א יז ,א-כז[ מול שמו״ב ז ,א-כט
ןדהי״א יח ,ג[ ״להציב״ .מול ןשמו׳יב ח ,גן ״להשיב״
ןדהי״א יח ,דן ״אלף רכב״ .מול שמו״ב ח ,ד ״אלף ושבע מאוח פרשים״
]דהי״א יח ,טזן ״אבימלך״ .ובשמו״ב ח ,יז ״אחימלך״ וכן חילופי ״שריה״ ,״שושא״.
אמר המלקט :בשאלה על ״אבימלך״ המלבי״ם לא תירץ כאן כלום .ונלע״ד לתרץ כי
הפסוק כדברי הימים מספר עליו לפני שםלקו את אביו אביתר מן הכהונה הגדולה )עיין
מל״א ב ,כו> .והבן הזה נולד עוד כימי כיהונו של אביו ולכן קרא לו אביו ״אחימלך״,
כי כהן גדול הוא מכובד כמלך בגדוד .וכמו שיעקב אבינו קרא לבניו ״אחים״ )כראשית
לא ,מו עיי״ש רש״י ,בשם מדרש ב״ר( .אבל הפסוק בשמו״ב נאמר על החקופה שאחרי
סילוק אביו מן הכהונה .לכן שיגה שמו אל ״אבימלך״ ,כלומר אב לאותם צאצאים שיצאו
ממנו ,וקיוה שיזכו גם הם לשרת בכהונה גדולה .ואמר ״סימנא מילחא״.
ןדהי״א יט ,ז[ ״שנים ושלשים אלף רכב״ .מול שמו־׳ב י ,ו ״שנים ושלשים אלף רגלי״.
]דהי״א יט ,ית[ ״שכעת אלפים רכב״ .מול ]שמו״ב י ,יח! ״שבע מאות רכב״) .אמנם
כשמו״ב המלבי״ם ככר הביא תירוץ אהד .אבל כאן הוסיף שתי תשובות נוספות(.
ןדהי״א כ ,ה[ ״ויך אלחנן את לחמי אחי גלית״ .מול שמו״כ כא ,יט ״ויך את גלית״
ןרהי״א כג ,כד-כו[ לוים מכן עשרים שנה ,מול דהי״א כג .ג ,שם לויים מבן שלושים
שנה.
״
ןדהי״א כז ,א[ וכבר הזכרנו יישוב זה כןשמו״ב כד ,ט[.
ןדהי״ב ג ,הן יישוב הסתירות כפסוקי מל״א לענין בית המקדש.
ןדהי״ב ז ,יכן שינוי בתנאי שהתנה ה׳ עם שלמה ,מול הכתוב כמל״א ט ,ר
]רהי״ב יג ,בן ״ושם אמו מיכיהו״ אבל כמל״א טו ,ב ״מעכה״ )שינוי השם(
]דהי״ב טו ,יט[ ״ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אםא״ ,מול הכתוב
אח״כ ״כשנת שלשים ושש״ )רהי״ב טז ,א(
]רהי״ב
שכתוב
]דהי׳־ב
]דהי״ב
ככ ,בן עיי״ש יישוב כמה סתירות כין הנאמר ב״םדר עולם״ והתוספתא למה
במקרא.
פרק כגן מול הנאמר במל״ב פרק י״א
כד ,ח-יא[ מול מל״כ יב ,י׳
קמב
161
162
163
164
אוצרות
הטלני״ם
גדולי ישראל
־
]דהי״כ לד ,ג[ ״ובשתים עשרה שנה״ .מול מל״ב כג ,כג ״בשמונה עשרה שנה״
]דהי״ב לד ,לא[ ״בכל לבבו״ .מול מל״ב כג ,ג ״בכל לב״.
]מיכה ד ,א-ג! מול ישעיה ב ,ב-ר )כמה שינויים(.
]ישעיה לו ,א[ מול הכתוב במל״ב פרקים יח׳יט .וכן מול הכתוב בדהי״ב פרק לב )בענין
חזקיה ורכשקה(.
]
]ירמיה
- 166
167־
- 168
- 169
170־
כה ,יא ,חשבון שבעים שנה ראה להלן דניאל ט ,ב וכן עזרא א ,א[
]ירמיה נב ,יב[ ״בעשור לחודש״ .מול ]מל״ב כה ,ח[ ״בשבעה לחודש״
]ירמיה נב ,לא[ ״בעשרים וחמשה״ .מול מל״ב כה ,כז ״בעשרים ושבעה״
]יחזקאל כה ,יא[ שלא יחזרו מגלוחם .מול ירמיה מט ,ו .״אשיב שבוה בני עמון״
]דניאל א ,א[ ליישב הסחירה בין הפסוק אל הנאמר בירמיה כה ,א
]דניאל ה ,כד־כו שם מבואר הישוב של[ הסתירה בין ירמיה כה ,יא ״ועבדו אח מלך
בבל שבעים שנה״ .מול הכתוב בירמיה כז ,ז שם נוספו ״ואת בנו ואת בן בנו״ תוך
תקופה וו של שבעים שנה.
-
]דניאל ט ,ב וכן עזרא א ,א[ חשבון שבעים שנה לתורבת ירושלים
]עזרא ב ,סד[ ליישב הםהירוח בין סכום כללי של העולים לא׳׳י ,למנין הפרטים
- 171
]עזרא ב ,פסוקים א ,סד[ ליישב הסחירוח בין המנויים כאן למנויים כנחמיה פרק ז׳
172־
]עזרא י ,לד[ ליישב הסחירה בין פסוק כט לפסוק לד
- 173
]נחמיה ז ,ע[ מול עזרא כ ,סט .מספר נדבת הדרכמונים
- 174
]נחמיה ז ,עג[ היישוב בין דברי נחמיה ח ,יז ,שם כחוב שמימי יהושע לא נהגו בירושלים
- 175
להקים סוכות בחג ברשות הרבים ,עיין דברי המלבי״ם על נחמיה ח ,יד .מול דברי עזרא
ג ,ד .שם משמע שעוד לפני עליית נחמיה קיימו העולים לא״י מצות הקמת סוכות.
]נחמיה יא ,ד-כב[ מול הכתוב בדהי״א סי׳ ט .שינויים רבים וישוביהם
- 176
]נחמיה יכ ,פסוקים א ,ח ,יב[ מול הנאמר כנחמיה י ,א-כט .ישוב לשינוים רבים.
- 177
]נחמיה ב ,י[ יישוב כיצר היו שש דורות במשך ל״ר שנה.
- 178
וכל המעיין בהנ״ל יראה שבכמה מקומות המלבי״ם יישב כמה וכמה בעיות .ונ״ל שהשלים
למעלה ממספר מאתיים יישובים.
מפתחות ל״ארץ חמדה" "ארצות שלום״
קמג
]ד[ אספנו כאן מחלקה נפרדת לציין איפה פירש המלבי״ם פסוקים מסוימים ,כאשר
פירושיו נמצאו במקומות אחרים ,ולא ישירות על אותו הפסוק בביאורו למקרא.
]סימון אר״ש הוא לספרו ״ארצות השלום״ .סימון =א״חמ ,בתוספת = ,מוסב על
מהדורה קמא של ״ארץ חמדה׳ /ואח״כ בא מספר העמוד שבדפוס ראשון .אבל
םימון :א״חמ בלבד ,בלי להקדים ,= :הוא לסמן על מהתרה בתרא ,ושם יש שינוי
במספרי העמודים ,שהוסיפו .2וכאשר סימננו למקומות בספר ״ארץ חמדה״ במהרי
ישגה ,כתבנו פעמים רבות את שם הפרשה ,ולא שם הספר ,כדי להקל על המחפש
במהדורות שעתידות לצאת לאור ,ששם יהיה מספור שונה של העמודים[ .בדרך
כלל ,הלומר בתורה בביאורו המפורסם "התורה והמצוה״ ,עליו לעיין באותה פרשה
ב״ארץ חמדה״ שם הוסיף ציצים ופרחים בדרך דרוש ,פלפול ,או סוד .ולכן לא
רשמנו כאן כל מקבילה .אבל לפעמים צייננו כאשר היה פירוש חשוב במיוחד ,ובאנו
להרגיש .וכאן ראוי להזכיר שאוסף המאמרים שב״ארץ חמדה״ נתלקטו והועתקו ע״י
תלמידו ,הכותב "וכן שמעתי ממרר הצדיק״ )חיי שרה ,פםקא ד״ה ״ואברהם זקן״(.
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
בראשית
א ,א
א ,ב
א ,ה
א ,ו
א ,ט
א ,יא
א ,כו
א ,כט
ב ,א
ב ,ג
ב ,טז
ב ,יז
ב ,יז
ג ,יא
ד ,ג
ד ,ד
ד ,יד
ה ,כד
ו ,א
ו .ב
ו ,ג
ו ,ד
ו ,ה
כרא אלהים )ולא :ברא ה׳(
והארץ היתה תהו
יהי אור ויהי אור
יהי רקיע
יקוו המים
תדשא הארץ דשא
נעשה אדם בצלמנו
נתתי לכם את כל עשב
ויכולו השמים והארץ
ויברך אלהים את יום השביעי
מכל עץ הגן אכול תאכל
ביום אכלך ממנו מות תמות
ומעץ הדעת טוב ורע
מי הגיד לך כי עירום אתה י
ויבא קין מפרי האדמה
והבל הביא ,מבכורות צאנו
הן גרשת אותי היום
ויתהלך תנוך
ובנות יולדו להם
מכל אשר בחרו
לא ידון רוחי באדם
הנפילים היו כארץ ,רבה רעת
כי רכה רעת האדם כארץ
א״תמ כראשית 4 ,3
א״חמ בראשית 8
א״חמ בראשית 9
א״חמ בראשית 9
א״חמ בראשית 10
א״תמ בראשית 10
א״חמ בראשית 10
א״חמ בראשית 25
א״תמ בראשית 25
א״חמ בראשית 25
א״חמ בראשית 27
א״חמ בראשית 27
אי׳חמ בראשית 27
א״חמ בראשית 21
א׳׳חמ בראשית 28
א״חמ כראשית 28
א״חמ בראשית 29
א׳׳חמ בראשית 29
א״חמ בראשית 29
א״חמ בראשית 29
א״חמ בראשית 29
א׳יחמ כראשית 29
אר״ש ןב[ כט
קמד
בראשית ו ,ה
בראשית ט ,יג
נח ו ,ט
נח ו ,יא
נח ו ,יג
נח ו ,מ
נח ו ,ככ
נח ז ,יג
נח ח ,כ
נח ט ,יח
לך לך .יב ,א
לך לך .יב ,ג
לך לך .יב ,ד
לך לך .יב ,ד
לך לך .יב ,ה
לך לך .יב ,ו
לך לך .יב ,ח
לך לך .יב ,ט
לך לך .יב ,יא
לך לך .יב .יב
לך לך .יב ,יג
לך לך .יב ,יג
לך לך .יד ,ככ
וירא יח ,ג-ד
וירא .יח ,א
וירא .יח ,ג
וירא .יח ,יט
וירא .יח ,כג
וירא .יח ,כח
וירא .יט ,ח
וירא .יט .כג
וירא .כב ,א
וירא .פרק כב
וירא .כב ,יג
חיי .כג ,ב
חיי .כג ,ג
חיי .כג ,ו
חיי .כד ,ב
חיי .כד ,ג
חיי .כד ,ה
חיי .כד ,נח
אוצרות
המלבי״ס
רבה רעת האדם בארץ
מראה הקשת
אלה תולדות נח
וירא אלהים את הארץ ,נשחתה
קץ כל בשר
כל אשר בארץ יגרע
צוה אותו אלהים ,ויאמר יהר״ה
בעצם היום הזה ]במסורה[
ויקח מכל הבהמה ומכל העוף
ויהיו בני נח היוצאים מן החכה
אל הארץ אשר אראך
ומקללך אאר
ואברם כן ע׳׳ה שנה
וילך אכרם כאשר דבר אליו ה׳
ואח הנפש אשר עשו בחרן
עד מקום שכם ]עיין רש״ין
ויעתק משם ההרה
הלוך ונסוע הנגבה
הנה נא ידעתי
כאשר יראו אותך המצרים
אחותי אח ]לשון גירושין[
למען ייטב לי בעבורך
הרימותי ירי
למה זה צחקה ,למועד אשוב
לבקר אח החולה
אל נא תעבור מעל עברך
למען הביא ה׳ על אברהם
נ׳ צדיקים בתוך העיר
אולי יחסרון חמשים הצדיקים
]השוואת חטאו לפלגש בגבעה[
השמש יצא ]תרגום יונתן(
]התנצתות יצחק וישמעאל[
]ענץ עקדת יצחק[
לעולה חחת בנו
ותמת שרה בקרית ארבע
ויבא אברהם לספוד לשרה וכו׳
נשיא אלהים אתה
שים נא ידך תחת ירכי
מבנות הכנעני
ללכת אתרי אל הארץ הואת
ימים או עשור
גדולי ישראל
א״חמ בראשית 31--0נ
יחוקאל א ,כת
א׳־חמ נח 39
א״חמ נח 39
א׳׳חמ נח 39
א״חמ נח 39
א״חמ נח 40
א״חמ נח 42
א״חמ נח 43
א׳־חמ נח 43
א״חמ לך לך 55
א״חמ לך לך 56
א״חמ לך לך 57
א״חמ לן לך 57
א״חמ לך לך 57
א״חמ לך לך 57-58
א״חמ לך לך 58
א׳יחמ לך לך 58
א״חמ לך לך 58
א׳׳חמ לך לך 59
א״חמ 59דייה למען ייטב לך
א״חמ לך לך 59
אר״ש ]אן יז
י
א״חמ וירא 63
א׳׳חמ וירא 62
א״חמ וירא 62
א״חמ וירא 63
אר״ע ]ז[ קיג
א״חמ וירא 63
שופטים יט ,כב
א״תמ וירא 63
א״חמ וירא 64
א״חמ וירא 65
אר״ש ]ב! מא
א״חמ חיי שרה 80
א״חמ חיי שרה 80
א״חמ חיי שרה 80
א״חמ חיי שרה 84
א״חמ חיי שרה 85
אי־תמ תיי שרה 85
א״חמ חיי שרה 88
מפתחות ל״ארץ חמדה״ "ארצות שלום״
תולדות כה ,יט
תולדות כה ,כ
תולדות כה ,בא
תולדות בז ,א
תולדות כד ,לו
ויצא .כח ,יא
וישלח לב ,ג
וישלח לב ,ר
וישלח לב ,ח
וישלח .לב ,ג
וישלח .לב ,ג
וישלח .לב ,יב
וישלח .לב ,יד
וישלח .לב ,מ
וישלח .לה ,בב
וישב לח ,כו
וישב .לז ,א
מקץ .מא
מהד מא א
מקץ .מא ,יג
מקץ .מב ,ט
מקץ .מב ,יא
מקץ .מב ,לו
ויגש .מו ,ל
ריגש .מז ,ט
ויגש .מז ,טו
ויחי .מז ,כח
ויחי .מז ,כט
ויחי .מת ,יט
ויחי .מט ,א
ויחי .מט ,ג
ויחי .מט ,ו
ויחי .נ ,טו
שמות א ,ה
שמוח א ,ז
שמות א ,ז
שמות א ,ח
שמות א ,י
שמות א ,י
שמות א ,יא
שמות א ,יג
קמה
א״חמ ויצא 93
ויקח מאבני המקום
והיה המחנה הנשאר לפליטה
עדר עדר לבדו
א״חמ וישלח 98
א״חמ וישלח 99
א״חמ וישב 107
א״חמ וישב 103
בארץ מגורי אביו
נתבאר ג״כ בדברים לג ,יג,.,
לא היו עבדיך מרגלים ]ולא ״אין עבדיך״[ . . .א״חמ שלח סוף ר״ה ויתורו
יוסף איננו ושמעון איננו . . .
/
שים נא ירך חחת י ר כ י . . . . .
, ,א״חמ חיי שרה ,לפני ד׳יה שים נא ידך
ישעיה יא ,יכ )מלים(
יוצאי ירך יעקב ע׳ נפש, .
פרו וישרצו וכו׳
ותמלא הארץ אוחם
ריקם מלך חדש על מצרים
ונוסף גם הוא ]ה׳[ על שונאינו . .
ונלחם בנו ועלה מן הארץ .
את״מ שמות ;4אר״ש נ ח עא
א״חמ שמות 4
א״חמ שמות 5
א׳׳חמ שמות 5
אוצרות
ממו
טז
יז
ג
יב
יד
כ
יב
י
י
שמות
שמות
שמות
שמוח
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
א,
א,
ב,
ב,
ב,
ג,
ג,
ד.
ד,
שמוח
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
ה .ב
ז ,ט
י ,ט
י ,טז
י ,כה
יב ,ד
יב ,לה
יד ,כז
טז
טז ,ד
יח ,טו-יט
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
שמות
יח ,ככ
יט ,ג
יט ,ה
כד ,ו
כה ,ב
כה ,ט
ל ,יב
לא ,ג
לא ,יג
לה ,ככ
שמות לה ,כה
שמות
ויקרא
ויקרא
ויקרא
ויקרא
ויקרא
לה ,כט
יח ,ו
יט ,ג
יט ,ג-ד
יט ,ו
כ ,ב
המלבי״פ
גדולי ישראל
כאשר דבר אליהן מלך מצרים
א״חמ שמות ל
מי שמך לאיש שר ושופט
א״חמ שמות 9
=א״חמ ויקרא 65
לא איש דברים אנכי
לא איש דברים אנכי ,גם מתמול = . . . .א״יחמ לקוטים סוף ויקרא ,65 ,ד״ה
דרך ג׳
א״חמ וארא 16
לא ידעתי את יהו״ה
׳חמ תחלת פ׳ וארא ,ד״ה והנה פרעה
א״חמ בא 20
א״חמ בשלח 24
אר״ש ]ח[
לפנות בקר לאיתנו ,לתנאו
]פרשת מן במדכר[
לדרוש אלהים ,ושפטתי ]היפוך הסדר[ .
סוף ד״ה רב חסדא
נעשה ונשמע
כל איש אשר ירכנו לבו
ככל שאני מראה אותך
= .א״חמ לקוטים סוף ויקרא58 ,
א״חמ ,סוף דרוש לחג שבועות ,סוף ספר במדבר
אר׳׳ש ]ב! לה
אר״ש ןג 1םג
שבתותי תשמות )עוה״ב(
ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב
וכל איש אשר נמצא אתו
וכל אשה חכמת לב בידיה טוו
ויהי זהב החנופה וכו׳
א ״חמ בראשית 26לפני ד״ה וייצר
א״חמ ויקהל 69שמוח לה ,כג
א״חמ ויקהל 69
,א״חמ ויקהל 70שמות לח ,כד
א״חמ פקודי 4ל
אמו ואביו תיראו ואח שבחוחי
א״חמ קדשים 13
והנותר עד יום שלישי
אשר יתן מזרעו למולך
א״חמ קדשים 13
א״חמ קדשים 13
מפתחות ל״אדץ חמדה״ ״ארצות שלום״
קמז
ויקרא כה ,יט
ויקרא כו
ויקרא כו ,יד־כו
ויקרא כו
ויקרא כו ,מב
במדבר א ,ר
במדבר יא ,ר
במדבר יא ,יא
במדבר יא ,יב
כמדבר יא ,טז
במדבר יא ,כא
במדבר יא ,כ ט
במדבר יכ ,א
במדבר יב ,יג
במדבר יג
כמדבר יג ,ב
כמרבד יג ,ב
במדבר יג ,יח
כמדבר יג ,כ
כמדבר
כמדבר
במדבר
כמדבר
כמדבר
כמדבר
במדבר
במדבר
במדבר
כמדבר
כמדבר
כמדבר
דברים
דברים
דברים
דברים
דברים
דברים
דברים
דברים
דברים
יד ,כח
יד ,לד
טז ,ט
כ ,כח
ככ ,ג
בב ,ח
כב ,ח
כג ,י
כד ,ב
כה ,יב
לכ ,טז
לג ,ב
א ,י
ה ,א
ו ,ה
ו ,כר
ז ,ט
ז ,טו
ז ,טז
ז ,טו
ז ,יד
]ההבדל לתוכחה של דברים[
אר״ש ןז[ קיח
אר״ש ]ח[ קלא ,קלב
.אר״ש ]ח[ קלד-קלח
ומי יתן כל עם ה׳ נביאים
-א ״ ח מ דברים 4י1
׳חמ שלח ,10בלק 23
השמנה היא אם רזה
לינו פה הלילה וכו׳
א״חמ שלח 13במדבר מ ,כ
א״חמ בלק 24
גדרות צאן נבנה למקננו פה
א׳׳חמ מטות 29
הרבה אתכם ככוכבי השמים
ה׳ כדה עמנו בריח בתודב
אר״ש ]ר[ עא
] , . .נדפס באח ״מ סוף ם׳ במדבר (32
א׳׳חמ ואחחנן 5
אר׳יש ]סוף ט[
אר״ש ןז( קכב
לא תחום עינך עליהם
ברוך חהיה מכל העמים וכו־
א״חמ עקב 16
א״חמ עקב 16
לחיוחנו כהיום הזה
קמח
דברים כא ,י
דברים כת
דברים כח
דברים ל ,א
דברים ל ,יט
דברים לא ,כח
דברים לב ,ו
דברים לד ,ה
יהושע א
יהושע א ,ז-ח
שמו״א ב ,ב-י
שמו״א יז ,כה-כו
שמו״א כא ,ד
שמו״א כד ,י-יט
שמו״ב ו ,ב־ח
שמו״ ב ו ,טז
שמו״ב ו ,טז
שמו״ב טו ,יז
מל״א ב ,יג
מל״א ב ,טז
מל״ א ג ,יא
מל״ א ה ,יד
מל״א י ,ו
מל״ א יז ,א
מל״א יט ,יא-יב
מל״ב כ ,ט
מל״ב ד ,א
מל״ב ד ,יג
מל״ב ה ,ג
מל״ב ה ,טז
ישעיה ג ,ח
ישעיה כז ,ר
ישעיה כז ,ו
ישעיה מ ,כו
ישעיה מ ,כז
ישעיה מב ,יד
ישעיה מה ,טז
ישעיה מח ,א
ישעיה נ ,ד
ישעיה נ ,ד
אוצרות
המלכי״ס
גדולי ישראל
למלחמה על אויביך ]יצה״ר[
א״חמ תצא 30
]ההבדל לתוכחה של בחוקותי[
והשבות אל לבבך ,הדיחך
השמים והארץ ,ובחרת בחיים
ואעירה השמים והארץ
אר״ש ]ז[ קיח
אר׳׳ש ]ט[ קמט
א״חמ תצא 31
אר״ש ]סוף ט[
נתבאר בהפטרה לפ׳ וזאת הברכה
]כל העניןן
חמשה
]ביאור
כיאור
ומיכל
א״חמ כראשית 5
א״חמ כשלת 26
לחם חנה ]דוד ואתימלך[
א״חמ סוף פ׳ שופטים
הפסוקים!
ענין טעוחו של דוד בעוזא )עיין ביאורו על דהי״א טר ,כ(
א ״ ח מ לקוטים בסוף ויקרא 63נשקפה בעד החלון
ויבא אדוניהו וכו׳ בח שבע
ועחה שאלה אחח אנכי שואל
)שלמה( שאל מה אתן לך
- , ,א ״ ח מ לקוטים בסוף ויקרא 62
א ״ ת מ ויקרא 62אר״ש ]א! כה-כו
א ״ ח מ לקוטים בסוף ויקרא 63מלכת שבא ,על דבריך ועל חכמתך , ,
א ״חמ תחלת פ׳ בא ,ד״ה ויאמר פרעה
]אליהו !:כי אם לפי דברי
יחזקאל א ,ר
מראה אליהו בהר חורב
מל׳׳א יט ,טז
פי שנים ברוחך אלי
א״חמ וירא 66
כי עבדך היה ירא אח ה׳
)אלישע( חי ה׳ וכו׳
למרות עיני כבודו
חמה אין לי וכו׳
הבאים ישרש יעקב וכו׳
שאו מרום צעיבס
למה תאמר יעקב וכו׳
החשיחי מעולם אחריש וכו׳
כושו וגם נכלמו
הנשבעים בשם ה׳
אר״ש ]א[ יח-יט
זכריה ב ,יכ
א״חמ משפטים 57
א״חמ שמות 13
א״חמ כראשית :4אר״ש ]תתילת ט[
אר״ש ]סוף ז[
אח״מ משפטים 57
א״חמ יתרו 28
-א׳׳חמ ויקרא 79
לדעת לעות )מעת לעח( ,כבקר בבקר = . .א״חמ לקוטים סוף ויקרא 65ד״ה
דרך ר׳
מפתחות ל״ארץ חמדה״ "ארצות שלום״
ישעיה נג ,ד
ישעיה נו ,י
ישעיה נח ,יג
ישעיה סה ,כ
ישעיה סו ,א
ירמיה ג ,טז
ירמיה ז ,ד
ירמיה ט ,כג
ירמיה יד ,יט
ירמיה כא ,ה
ירמיה לא ,לב־לג
ירמיה לב ,ז
ירמיה לב ,ח
יחזקאל ד ,ה
יחזקאל טז ,ג
יחזקאל טז ,לד
1
י
יחזקאל לג ,יח
יחזקאל לז ,יד
יחזקאל לז ,בו
הושע ב ,א
עמום ב ,ו
עמוס ג ,ב
מיכה ו ,ה
עובדיה א ,א
זכריה יד ,ח
מלאכי א ,ב
מלאכי ג ,ו
מלאכי ג ,טז
תהלים א ,ד
תהלים ח ,ר
תהלים י ,א
תהלים יד ,א
תהלים טז ,ב-ד
תחלים פרק יט
אכן חליינו הוא נשא
.א״חמ ,עקב ד״ה והסיר )פםקא ראשונה(
כלבים אלמים ,הוזים שוכבים . . .
א״המ חיי שרה ,לעת ערב ,דרך ב
השמים כסאי
לא יאמרו עוד ארון ברית ה׳
א״חמ קרח 17
תורתי בקרבם ,כולם ידעו
יחזקאל טז ,ס
מכורתיך ומולדתיך מארץ הכנעני
בתתך אתנן
]עצמות יבשות[ .דברתי ועשיתי
ונתתי את מקדשי בתוכם
מספר בני ישראל
ועל ארבעה לא אשיבנה
אתם בני יעקב לא כליתם
לא כן הרשעים כ׳׳א כמוץ
להשבית אויב ומתנקם וכו׳
למה ה׳ חעמוד ברחוק וכו׳
=א׳יחמ דברים 175
=א״חמ דברים 175
=א״חמ דברים 175
]ביאור הפרק[. .א״חמ יחדו ,קונטרס מעלוח ההורה 32 ,ד״ה האלהוח מחגלה
לנו
תהלים יט ,ב
תהלים יט ,ח ־ י
בשמרם עקב רב
תהלים ,פרק כד
תהלים כד ,ז
תחלים כה ,ז
קמט
קג
תהלים
תהלים
תהלים
תהלים
אוצרות
כה,
כח,
לט,
לט,
יד
ג
ה
יג
תהלים מה ,יא
תהלים מח ,ג
תהלים מט ,יג
תהלים ס ,י
תחלים םא ,ה
תהליס עח ,ס
תהלים פז ,ג
תהלים קב ,כז
תהלים קג
תהליס קלט ,יב
משלי יז ,טז
משלי לא ,י
איוב ,פרק ד
איוב ו ,יא
איוב ט ,כא
איוב יט ,בה
רות א ,א
רוח א ,ב
רות ב ,ה
אםחר ג ,ו
קהלת ג ,יד
קהלח ד ,ב
קהלת ד ,ח
קהלת ו ,א
קהלת ז ,א
קהלת ז ,א
קהלת ח ,א
קהלת ת ,א-יד
קהלת י ,א
עזרא ג ,יב
עזרא ד ,ג
דהי״ב כד ,ג
המלבי״ם
גדולי ישראל
א״חמ חחילח פ׳ קרח 16ד״ה ומה שלקח
=א״חמ דברים
רשעים
=א״חמ דברים
תושב וכוי = . .א״חמ ליקוטים סוף ויקרא 69אמר רבה
קרח
176
176
ב״ב
סוד ה׳ לידאיך
אל חמשכני עם
הודיעני ה׳ קצי
גר אנכי כארץ,
חנה
א״חמ לך לך 54
שמעי בח וראי והט אזנך וכו׳
=א׳׳תמ לקוטים סוף ויקרא 61ד״ה כי סליק ר׳ אבא
משוש כל הארץ
אר״ש ]סוף ד[
נמשל כבהמות נדמו
=א״חמ ויקרא ,79א״חמ עקב 14
מואב סיר רחצי ,אשליך נעלי
אר׳׳ש ]ה[ פה
אגורה באהלך עולמים
אר׳׳ש ]ג[ נט
אהל שכן באדם
אר״ש ] pעג
נכבדות מדובר בך
אר״ש ]ה[ פו
וכולם כבגד יבלו
אר׳׳ש pjקכג
כרכי נפשי וכר
א״חמ בא ,ד״ה ויהי חשך
חשך לא יחשיך ממך
אר״ש ]א[ יט
מתיר ביד כסיל
=א״חמ דברים 177
אשח חיל מי ימצא וכו׳
אר״ש ]סוף ון
]כיאור הענין[
אר״ש ]ה[ פו
ומה קצי כי אאריך
=א״חמ דכרים 176
חם אני לא אדע וכו׳
אר״ש ]ה[ פה
ואני ידעחי גואלי חי
א״חמ סוף במדבר
ויהי בימי שפוט השופטים ,ויהי
> אר״ש ]ז[ קיא ,קכא
אל תקראן לי נעמי
א״חמ סוף במדבר
למי הנערה הזאת?
=א״תמ ויקרא 78
ויכו בעיניו לשלות יד וכו׳
=א״חמ דברים 178
כל אשר יעשה ,הוא יהיה לעולם
=א׳׳חמ דברים 179 ,178
ושבח אני את המתים
=א״חמ דברים 179
יש אחד ואין שני
=א״חמ דברים 179
יש רעה ,ראיתי תחת השמש
א״חמ ראה 26
טוב שם משמן טוב
א״חמ חחילת במדבר ,ר״ה המדרש צדקתך
טוב יום המות מיום הולדו
אר״ש ]תתילת ו[
ומי יודע פשר רבר
=א״חמ דברים 180-182
]ביאור כמעט כל הפרק[
=א״חמ דברים 182
זבוכי מות יבאיש יביע
אר״ש ]ב[ לז
ורבים בחרועה כשמחה
אר״ש ] pלה
לא לכם ולנו לכנוח
דהי׳׳א ה ,ל
כיצד הותר ליהוידע כהן גדול כ׳ נשים?
מפתחות ל״ארץ חמדה״ ״ארצות שלום״
קנא
]ה[ להלן רשימה תלקית מהספרים שהמלבי״ם מזכיר בביאוריו לנביאים וכתובים ,אשר
כמה דברים למד מדבריהם
ברור הדבר שהגאון הגדול המלבי׳ים קרא בספרים רבים לפני שנגש לבאר מקראות
קודש .אבל כדרכו של הרמב״ם ,על פי רוב הוא איננו מזכיר אותם בשמותיהם ,כדי
לא להאריך בביאוריו .אמנם פה ושם המלבי״ם רושם בקצרה במה מהם ,והדבר
חשוב למי שמעוניין לרעת מניין שאב דבריו ,והיכן אפשר למצוא הרחבה אל מה
שהמלבי״ם כתב רק בקיצור .גם מה שנביא ברשימתנו זאת חשוב כדי לרעת את מי
הוא החשיב .כדי להכין רשימה זו השתמשנו בתכנת מחשב ,בה יש כל דברי המלבי״ם
לנביאים וכתובים )ולא לתורה ,לבן רשימה דלהלן אין בה אזכורים מפירושו לתורה(.
מה שהבאנו ״סתם״ הוא בביאור ״הענין״ .וכאשר כיוונו לדברים שבביאור ״מלים״,
שמנו הדברים בסוגר מרובע ]־[ למען הזיהוי .בסוף הלקט הבאנו גם שלשה מחכמי אוה״ע.
ראש לכל הרבנים שהמלבי״ם מביא מדבריהם הרי הוא השר הגדול ר׳ יצחק אברבנאל )תמיד בראשי
תיבות :רי״א( .הוא מובא עשרים פעמים !וצור :הושע א ,ב[.
ר״א אכן עזרא מובא חמש פעמים :ישעיה סג ,א; תהלים קיג ,א; דניאל ב ,לא :נחמיה א ,ו ]ישעיה א ,ז[
רלכ״ג מובא שנים עשרה פעמים ,כמו דהי״ב לב ,כד :איוב ,פתיחה לפני פרק יב :וכן יכ ,יג )וכן
שמות לד ,ח(
ר״י אלבו ,םפר העקרים .מובא ארבעה עשר פעמים ,כמו ישעיה ו ,ה )מלים(.־ ו ק איוב ,פתיחה
לפני פרק ג ]ובנוסף :ישעיה ו ,ה איוב ה ,יא[
מאוד עיניים ,ר׳ עזריה מן האדומים -ישעיה כד ,כ
אפודי מובא בשופטים יד .יא; וכן שמו״ב יג ,לט
ברלין ,הגר״ח ,שאלה ששאל — דהי״א ו ,מד
;
• •
•
פפנהיים ,ר׳ שלמה )רש״ף ,מחבר ספר חקרי שרשי לשון הקודש ״יריעות שלמה״( כראשית א ,א;
ויקרא א ,פםקא ג :ויקרא י׳ ,שמיני ,פסקא כת :ויקרא יג ,תזריע ,ס״ק עת :קדושים פסקאות נב,
עא :ישעיה ד ,ג )מלים( :ה ,ו )מלים(; וכן ז ,ו )מלים(; יב ,ד )מלים(; וכן כא ,יב )מלים( יז ,ו:
וכן כא ,יב )מלים(; וכן איוב ב ,ב
• • •
ר׳ נפחלי הירץ ויזל )מחבר ״גן נעול״ ,״יין לבנון״ ,וכן ״ספר המדות״( מובא ע״י המלבי׳׳ם שבע
פעמים :בסוף הקדמתו לישעיה ,וכן שם א ,כו )מלים( :וכן יז ,יד )מלים ,ושם כוחב :רנה״ו(; משלי
א ,א )מלים( שם הזכיר שלש מובאות ממנו וכשם ספרו ״הגן״ )כלל א ,כלל י ,כלל יא( :ועוד
במשלי ג ,כז )כיאור ענין(.
ויש שהמלבי״ם הביא רעיון שלם מהספר הנ״ל ולא הזכיר אח שמו כמו ויקרא ,שמיני ,יא פםקא עג:
ישעיה פרק ס פסוק ככ :וכן פרק סג ,יד; וכן על ירמיה ח ,ט :וכן על תהלים נא ,יט
קנכ
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
ולהלן מחכמי אוה״ע:
אפלטון ,תהלים קמח ,א; איוב לא ,לח ]ושוב בביאור מלים ,לב ,ו[ ובפתיחה לפרק לב ,ד״ה אחרי
ההוצעה
אריםטו ,ספר המרות ישעיה מד ,כד; משלי ככ ,טז
אריםטו ,ספר השמע =א״חמ יתרו דף ,30קונטרס שכר מצוות וטעמיהן
גאלינום )חכם יווני( ,איוב ,ח ,כא; וכן פחיחה לפני פרק ט׳ ,ד״ה חלק א
יוםיפון ,דהי״א ה ,ל
ועוד עיין בלקט מפחחות ,ענין ״פילוסופיה״
מפתחות למפר ״ארצות השלום׳
,
קנג
״ארצות השלום״
]ו[ להלן ביאורי המלבי״ם לבמה מקראות ולכמה ממאמרי תז״ל ,כפי שכתבם ב״ארצות
חשלום" )תשע דרשות( .ספר זה יש לו מתיקות מיוחדת ,כי בביאורו על נביאים
וכתובים הצטמצם המלבי״ם תוך גבולות "פשט״ כלבד כדי להלחם נגד הפוקרים בהבנת
המקראות בניגוד לפרשנוח חדל ,ונמנע המלבי״ם כמה שאפשר לא להגרר לעניני ״דרוש״
)חוץ ממקומות בודדים בפירושו( .אבל בספר ״ארצות השלום״ מופיע רבנו כאחד מגדולי
הדרשנים ,ומפליג לרעיונות נשגבים ומעוררי לב כאשר הוא בבקיאותו מרחיב את היריעה
בהבאת פסוקים שונים מכל חלקי המקרא .הוא מרחיב כאן ברעיונות עסיסיים ,מה
שלא היתה ביכולתו לעשות בפירושו לחנ״ך )אמנם גם שם עשה זאת לפעמים בתוספת
דברים הנקראח ״תורה אור״ .נתקיימו בו כרבנו התכונות הדרושות למשפיע על הרבים,
עיין דבריו לישעיה )נ ,ד( .ועוד נדבר להלן על ספרו הנוסף :״אח חמדה״(.
השתמשנו במהרי ירושלים ,שנת תשכ״א .להקל על המחפש ציינו גם איזו דרשה
]לפי אות בסוגר מרובע[ ,וגם באיזה עמוד וה בנדפס .וכאשר הוספנו מלת :וכוי,
כוונתנו שפירש המלבי״ם גם כמה פסוקים את״כ .וטרם כל ,נביא כאן תוכן כללי
ועיקרי של כל דרשה בפני עצמה:
דרוש א -כוונותיו של דוד בהלתמו נגד גלית הפלשתי; אברהם שלא לקת מרכוש
סדום; שלמה בקש בתו של המלך; כוונת הלימוד ,וכוונת העוסק במסחר ודרך א ח
דרוש ב ־ תומריות האדם ותאוותיו; מסעות ישראל במדבר כדי להעתיקם מן פחיתות
חמדות במצרים; מרוע דוד לא הקים בית המקדש; כוונת הלב של נדבת המשכן;
מהות כוונת המצוות; ומהו ״נח איש צדיק"; עיקר נםיון העקידה הוא בציווי השני
דרוש ג ־ טעם הקמת בית המקדש; חמשה ״ברכי נפשי״ שאמר דור; שלשה חלקי
הנפש; על המקדש הנמצא בלבו של כל יהודי )דף נד ואילך(; טעם איסור מאכלות
אסורות )דף ס׳(; יעקב אבינו ,מעלת דמותו החקוקה על כםא הכבוד
דרוש ד ־ תועלת הקיבוץ המדיני; מעלתו )באיכות( של אדם גדול ,כאילו הוא
עצמו אומה שלמה )בכמות(; מעלת עם ישראל; שליתות המרגלים
דרוש ה ־ שכר ועונש בעוה״ז ובעוה״ב; גירוש שבע אומות מא״י; עושר עוה״ז
הוא רק לפי הדמיון; טובות עוה״ז מול הטובות של עוה״ב; גלות ישראל היא רמז
לגאולתם )דף פח(; עומק טעם עונש המרגלים שלא נכנסו לא״י; עוצמת חטאם של
המרגלים
דרוש ו ־ על סתירה בין יריעה לבחירה; על רשע וטוב לו ,צדיק ורע לו; דברי
אליפז בספר איוב; ״אדם״ נקרא כך רק מפני שכלו; יעקב שאמר ״אמותה הפעם״
אוצרות
קנד
המלבי״ם
גדולי ישראל
דרוש ז ־ בעל תשובה הוא גדול מהצדיק; חמשיס צדיקים שבסדום; אין לשמוח
בקניני עוה״ז; עונש מה׳ יש בו ב׳ םוגים; התוכחות שבתורה ועל יסודי הצדיקים
דרוש ח ־ פרשת המן במרבד ,ותאות בשר ]על מדת ההםתפקוח[; משה רבנו
התלונן ״מאין לי בשר לתת?״; משה האציל מרוחו על שבעים הזקנים; גדולת מעלתם
של דור המדבר
דרוש ט ־ מפני שלשה טעמים אין לטעוח ולסבור שהעולם נברא בלי יוצר המכוון
את הכל; טעמי המצווות; ענין שכר ועונש; עבודת ה׳ מפני הכרת הטובה; תועלת
שכר ועונש בעוה״ז במדריגה להבין שכר ועונש הנצחיי
להלן מפתחות לביאורי מקרא וחז״ל בספר ״ארצות השלום״
בראשית ו ,ה
בראשית יד ,כב
בראשית יח ,כג
בראשית ככ ,יג
בראשית מו ,ל
בראשית מז .ט
בראשית מח ,יט
בראשית נ ,טו
שמוח א ,ה
שמות טז
שמות טז ,ד
שמות יט ,ג
שמות כה ,ב
שמות כה ,ט
שמות לה .כט
ויקרא כו
ויקרא בו ,מב
במדבר א ,ד
במדבר יא ,ד
במדבר יא ,טז
במדבר יא ,יב
במדבר יא ,בא
במדבר יד ,כח
במדבר כ ,כח
במדבר כג ,י
כמדבר לג ,ב
דברים א ,י
דברים ו ,כד
כי רבה רעת האדם בארץ
הרימותי ידי
נ׳ צדיקים בתוך העיר
לעולה תחת בנו
אמותה הפעם
ימי שני מגורי וכר
גם הוא יהיה לעם
לו ישטמנו יוסף
כל נפש יוצאי ירך יעקב
]פרשה מן במדבר[
דבר יום ביומו
ותגיד לבני ישראל
כל איש אשר ידבנו לבו
ככל שאני מראה אותך
הביאו בני ישראל
]ההבדל לתוכתה של דברים[
וזכרתי את בריתי יעקוב
איש איש למטה
התאוו תאוה
אספה לי שבעים איש
האנכי הריחי
שש מאות אלף רגלי
]ביאור הוכחת מרגלים[
וימת אהרן שם
מי מנה עפר יעקב
מסעיהס למוצאיהם
הרבה אחכם ככוכבי השמים
לחיותנו כהיום הזה
אר״ש ]ב[ כט
אר״ש ]א[ יז
אר״ש ]ז[ קיג
אר״ש ]ב[ מא
אר״ש pjקז
אר״ש )ר\ קת
אר״ש ]ד[ עה
אר״ש ]ז[ קטז
אר״ש ]ד[ עא
,
אר״ש ]ח{
אר״ש ]ח[ קכח
אר״ש ]ז[ קטר
אר״ש ]כ[ לה
אר״ש ]ג[ סג
אר״ש ]ב[ לו
אר״ש ]ז[ קיה
אר״ש ]ה[ פח
אר״ש ]ד[ עו
אר״ש ]ח[ קלא ,קלב
אר״ש ]ח[ קלז
אר״ש ]ח[ קלד-קלח
אר״ש ]ח[ קמ
אר״ש ]ה[ צ
אר״ש ]ו[ קו
אר׳׳ש ]ד[ עב
אר׳׳ש ]ב[ לא
אר״ש ]ד[ עא
אר״ש נםוף ט[
מפתחות לספר ״ארצות השלום״
דברים ז ,ט
דברים כח
דברים ל ,א
דברים לא ,כח
דברים לב ,ו
דברים לד ,ה
יהושע א ,ז-ח
שמו״א יז ,בה-כו
מל׳׳א ג ,יא
מל״ב ה ,טז
ישעיה מ ,כו
ישעיה מ ,כז
ישעיה נח ,יג
ישעיה סה ,כ
ישעיה סו ,ו
ירמיה ז ,ד
ירמיה יד ,יט
יחזקאל טז ,לד
יחזקאל לג ,יח
יחזקאל לז ,כו
עובדיה א ,א
מלאכי ג ,טז
תהליס יט ,יב
תהלים מט ,יג
תהלים סא ,ה
תהלים עח ,ס
תהלים פז ,ג
תהלים קב ,בז
תהלים קג
משלי יז ,טז
איוב ,פרק ד
איוב ו ,יא
איוב יט ,כה
קהלת ח ,א
רות א .כ
עזרא ג ,יב
עזרא ד ,ג
וידעת כי ה׳ וכו׳ האלהים
]ההבדל לתוכתה של כחוקותי[
והשבות אל לבבך ,הדיתך
ואעירה השמים והארץ
הוא אביך קנך
וימה שם משה
למען חשכיל
)שלמה( שאל מה אתן לך
)אלישע( חי ה׳ וכר׳
שאו מרום עיניכם וכו׳
למה תאמר יעקכ וכר׳
תשיב משבת רגלך
עול ימים וזקן
השמים כסאי
היכל ה׳ המה
המאס מאסת
בתתך אתנן
בשוב צדיק מצדקתו
ונתחי אח מקדשי כחוכם
חזון עובדיה
אז נדברו יראי ה׳
בשמרם עקב רב
נמשל כבהמות נדמו
אגורה באהלך עולמים
אהל שכן בארם
נכבדות מדובר בך
וכולם כבגד יבלו
ברכי נפשי וכר׳
מתיר ביד כסיל
]ביאור העניןן
ומה קצי כי אאריך
ואני ידעחי גואלי תי
ומי יודע פשר דבר
אל תקראן לי נעמי
דרבים בתרועה בשמחה
לא לכם ולנו לבנות
קנה
אר״ש ]ז[ קכב
אר״ש ]ז[ קיח
אר״ש ]ט[ קמט
אר׳׳ש ]סוף ט[
אר״ש ]תחילת ט[ קמה
אר״ש ]ו[ קו
אר״ש ]א[ כג
אר״ש ]א[ טו
אר״ש ]א[ כה-כו
אר״ש ]א[ יח-יט
אר״ש ]תחילת ט[
אר״ש ]סוף ז[
אר״ש ]ב[ מ
אר״ש ]ו[ קח
אר״ש ]ג[ נד
אר״ש ]ג־[ נט
אר״ש ]ה[ פט
אר״ש ]א[ כ
אר״ש ]ז[ קיב
אר״ש ]ג[ נט
אר״ש ]ז[ קכ
אר״ש ]ז[ קכג
י• ..אר׳׳ש ]ב( מג
אר״ש ]סוף דן
אר״ש ]ה[ פה
אר״ש ]גן נט
אר״ש נ ח עג
אר״ש ]הן פו
אר״ש )ז! קכג
אר״ש ]אן יט
אר״ש ]סוף ו[
אר״ש ]הן פו
אר״ש ]הן פה
אר״ש ]תחילת ו[
אר״ש ]ז[ קיא ,קכא
אר״ש ןבן לז
אר׳׳ש ] pלה
קנו
ברכות ז ע״כ
ברכות ח ע״ב
ברכות י ע׳׳א
ברכות יח ע״ב
ברכות לה ע״ב
יומא כב ע״ב
יומא עה ע״א
יומא עה ע״א
תענית ח ע ״ב
יבמות סד ע׳׳א
אבוח ,ב
ידוש׳ סוטה ה ,ה
ב״ר ל )ט(
ויק״ר לה )א(
איכ״ר סוף ה׳
ילק״ש ירמיה י׳
זהר ח״ב םג ע״א
אוצרות
המלבי״מ
גדולי ישראל
אר״ש ]תחילת ד[ עא
אר״ש ]סוף ט[
קנז
מפתחות לספר ״ארצות השלום״
תוספת מפתחות למקצת ענינים בספרו ״ארצות השלום״ )האות שבסימון ריבוע הוא
מספר הדרוש ,ואחייב מספר העמוד שבמהרי שנת תשכ״א( ,והבאנו כאן גם מקצת
מספרו "ארצות החיים״ ,בסימון :אר״ח.
ישתהה
״מה נקל לו לאיש למסור למות נפשו עת שישמע
מחרף ]את[ דתו ומגדף אלוהיו״
אר׳׳ש ]א[ דף טו
אר״ח ,מאיר לארץ ,סי׳ כ״ה ס״ק יג
אגדות ,יש בהן סודות ופנימיות
אר״ש ]דרוש ח[ דף קלג
חטא ישראל כמתאוננים על בשר ,מצד השכל
ולא מצד תאור,
אר״ש ]דרוש ח[ עמ׳ קלט-קמ
אר״ש ]תחילת דרוש ר[
״,
^
״
חכמה ,הלומד לשם עצם מעלת החכמה ,שום
מקרר ,בעולם לא תעצרהו מאותו הלימוד
ארי׳ש Wי י
א
ך
ג ך ן ל ׳
ם
א ד ם ׳
ש ק ן ל
^
ה ו א
נ ג ד
כ
מ
ע
א ; ש י ם
ה
ת
ר ב י ם
ע
א ר
א כ י ל ה ׳
^
ה נ א ה
ו ה נ א ח
״
א ו
׳ p
ש
ש כ ל ו
] ך ר ך ש
ך ף
ך[
כ א
ק ה
ה כ ר ם
ש
ח (
] ד ר ו ש
ק ל א
ך ף
טובות שהאדם מקבל מה׳ ,ישר לב נכלם כי
חש שאינו ראוי להן
אר״ש ] [1רף קיר
ביטול מלימוד תורה לשם עסקי האדם ,ג׳ שעוח
ידיעה ובחירה
ב י ן ם
א ו
כ ר י א ת
ה ב ו ר א >
״
ה ע ץ ל ם
מ
ש
ל מ
ן
ה מ א י ר
ח
מ
ה
ם פ ר
ל א ך ץ י
T
ע צ מ ה
ה נ מ צ א
O
ס י
r
,
א
ע
n
ב מ ד ב ר
ס ״ ק
ל
וכן
מ
א
ב ״ ר א ג ח
׳
ברכה לפני אכילה ,ואחרי אכילה
״
א ר
] ד ו ו ש
ש
ד ף ק
ל
גלות ישראל ,היא עצמה ההוכחה על שיבת י
אח״
^ ף
״ ]
צ
א
רן
כ
א ר
ך ר ו ש ה
ש
ך
פ ח
דבר שנאסר כבעין ,צריך מנין אחר .הרבה איסורי
ין
חז״ל לא נאסרו
אר״ח ,המאיר לארץ ,ט׳ סוף ם״ק מא )דף t:no
דוד לא זכה לבנות בית המקדש .למה?
ב מ נ
א
ש
ע מ
ב
ל ו
ל
׳ יי
י״ נ '
דוד :העושה פעולה נפלאה הראויה לתהלה ,לא
ב
" ?
ש
ש
יםורי הצדיקים בעוה״ז ,הם לטובתם
אר״ש ]ז[ דף קכד
אר״ש ]חחילת דרוש ט[
ח [
אר״ש ,תחילת דרוש ו
~°
יסורים ,ב׳ סוגים ]א[ רפואה עליהעבר ]ב[ התראה
על י׳עתיי
אר״ש ]ז[ דף קטז ד״ה ההנהגה הזאח
יראה .יחשוש פן גדולת האדם היא לרעהו ,בדי
להפרע ממנו
אר״ש ]ז[ דף קכ
ישראל ,כל יחיד שבו חשוב כאומה שלמה
אר״ש ]דרוש ד[ עמ׳ עב ,עה
לימוד .חצות ,מעלת קימת חצות לתפילה ולימור
אר״ח ,המאיר לארץ ,סי׳ א ס״ק כח
מאבלות אסורות ,טעם האיסור
אר״ש )גן עמ׳ סיםא
־'י
מכות במצרים ,צפרדע וכנים ,דברים משוקצים,
באו ע״י מרת דין של ה׳
אר״ש ]סוף דרוש ח!
אר״ש mרף יט; נח י י V
זרהין מקדימק ,היא עריפה מן הידור מצוה אם
מלאכים המלווים לו לארם
אר״ח ,ארץ יהודה ,סי׳ ג ס״ק א
א
י״
השארות הנפש ,ע״י השגות החכמה
ש
m
יג
אוצרות
הגח
גדולי ישראל
המלכי״ם
מלחמה ,יש ג׳ סיבות ]א[ להראות גבורה
]ב[ נקמה באויב ,או לתפארת ארץ מולדתו
]ג[ קנאת הדת
אר״ש ]א[ דף טו
עולם הזה ועולם הבא
אר״ש ]דרוש ה[
עונש ,לפעמים בא על חטא קדום )גלגול(
אר״ש ]דרוש ו[ דף קד
מן במדבר ,ההבדל בק צדיקים לרשעים
א ר ״ ש
] ך ר ן ש
מן ,ב׳ כיתות בכו על אכילת בשר
״
א ר
] ד ר ו ש
ש
ח [
ח [
ק ל
ך ף
ק ל ב
ד ף
מצוות ,אם יש להן טעם
אר״ש ]דרוש ט[ דף קמז
עקידה ,טעם קריאת פרשה זו לפני התפילה
אר״ח ,ארץ יהודה ,א׳ ס״ק ה
פילוסופים פוקרים .״אשר החלו לקרוא כל הפורק
עול הדת בשם ׳פילוסוף׳ ,וכל אשר ימלא בטנו
טרפה ]יקראוהו[ בשם ׳חוקר׳״
אר״ש ] [1דף סב
מצוות ,יש לנו הכרת הטובה על שה׳ הרבה לנו
מצוות
אר״ש ]ט[ דף קנב
אר׳׳ש ]דרוש pרף קא
מצוות ,יש לקיימן בלי שום קשר לשכר ועונש
אר׳׳ש ]דרוש ט[ דף קמז
קבלה .כוונה ע״פ סוד להשגת יראת שמים
אר״ח ,המאיר לארץ ,א ם׳׳ק כ
מצוות ,לכולן יש חכמה פנימית ,מוסתרת
? V
1י״ נ י י י
א
ש
ט
ש
נ
מרגלים ,איך ה׳ הרשה למשה לשלוח אותם?
א י
"
נ י [
ש
ע ז
ד ף
מרגלים ,עונשם מ׳ שנה במדבר ,כדי שיוכלו
בניהם להכנם לא״י
א י
משה לא ה י
הטב^
כ נ
ס
בנ
ש
נ י י י ש
כ
א
"
״י ל ״י י ין
א
׳
ה
'
ד ף
ה נ ה ג ת ו
פ ט
״
ע
אר״ש נדרוש inיר ?
1
1
1
קבלה .שבכל דיבור צריך לייחד קול ודיבור
]עיי״ש כוונות!
אר׳׳ח ,ארץ יהודה ,סי׳ א׳ ס״ק ב׳
7
קבלה .שויתי ה׳ לנגדי תמיד .כיאור הכוונות
אר׳׳ח ,ארץ יהודה ,סי׳ א ם״ק ב
קרבנות ,העיקר הוא כוונת האדם שהיה ראוי
להקריב את עצמו ]וכך יכוון לפני קריאתם[ וזהו
ביאור מה שמיכאל מקריב נשמות
אר״ח ,ארץ יהודה ,א׳ ס״ק ה
לה
רע מועט בדאי לסבול כבר עכשיו ,כדי להנצל
ל
מרע גדול יותר שבעתיד
נבואת משה היתה משתנה לפי דרגתם
ישראל
אר״ש ]סוף דרוש ח[ עמ׳ קמא-קמב
ש
פ
צ ך י ק
ךך״
ל ן
1
נפש חיונית ,טבעית וכו׳
אר״ש ]דרש ה[ דף פז
,
רשע וטוב לו
אר״ש ]דרוש ו[ דף צח
אר״ש ]גן דף מט
1
נפש טבעית
אר׳׳ש ]דרוש ח[ דף קלו
נפש טבעית ,חיונית
אר״ח ,ארץ יהודה ,סי׳ ו ם״ק א
.
שבת ,כוונה לשם מצוה בעת הענוגים
אר״ש ]ב[ דף לט
שינוי .אין שינוי אצל ה /בהוצאת דברים אל
הפועל
אר״ש ]תחילת דרוש ט[ דף קמד
מפתחות לספר ״ארצות השלום״
קנט
שכר האדם על מצוותיו בעוה״ז ,מנכק לו משכרו
לעוה״ב
תאוה .ארבע סיבות כיצד מתחזקת באדם אר״ש
]ב[ עמ׳ כח-כט
אר״ש ]ז[ עמ׳ קכב ,קכג ד׳׳ה אולם האופן השלישי
תפלה ,ביאור תיבת ברוך״
אר׳׳ת ,ארץ יהודה ,סי׳ ה׳ ס״ק א
שכר ועונש בעוה״ז ,שהתורה מרבה להודיע על
כך
אר׳׳ש ]דרוש ט[ עמ׳ קמו ,קנג
שמות קודש .אדנ״י ,עבור השגחה פרטית
אר״ח ,ארץ יהודה ,סי׳ ה׳ ם״ק ב
שמות קודש .יהו״ה
אר״ח ,ארץ יהודה ,סי׳ ה׳ ס״ק כ
תקנת חז״ל ,מתי אומרים אם נתבטל הטעם
נתבטלה תקנה
אר׳׳ח ,מאיר לארץ ,סי׳ א ס״ק נג
תשובה ,בחרטה על חטא יש גם להצטער על
שגרמנו לה׳ להעניש ,כי גם זה בניגוד לרצונו
אר״ש ]דרוש ט[ דף קמט
קס
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
]ז[ ארץ חמדה
םפר זה כולל דרושים נפלאים על התורה ,בדרך פרד״ס .נדפס לראשונה בווארשא
)שנת תרמ״ב( והמו״ל הוסיף בו מובאות רחבות מהםפר ״חות יאיר״ מהרב אלעזר
קאליר )גרפס בפראג ,שנת תקנ״כ( .וכן הביא מובאות נרחבות מהספר ״כתונת פסים״
של הרב יוסף בן ר׳ משה ]שנדפס באמשטרדם ,שנת תנ״ב( .חברת ״פרדס״ הו״ל
הספר במהדורת צילום )תל אביב ,בלי ציון שנת דפוס( .נראים הדברים שחידושי
תורה אלו היו כבר כתובים בעת שהמלבי״ם הכין ״התורה והמצוה״ ,ביאורו על תנ״ך,
כפי שמזכיר ״ארץ חמדה״ בספר דברים כו ,טו .אבל הוא נמנע מלהביא דברים אלו
בביאורו ,כי שם חיפש את הפשט ,וכאן הפליג ברעיונות ודרושים.
הספר ״ארץ חמרה״ יצא לאור שוב )במהדורת צילום( ע״י חברת ״חורב״ )ירושלים,
ללא ציון שנה דפוס( .םברו לתקן ע״י שהשמיטו כל דברי ״חות יאיר״ ו״כתונת
פסים״ הנ״ל ,אבל שגו שגם השמיטו כמה וכמה דברים של הרב המלבי״ם עצמו.
לדוגמא ]א[ בסוף ספר ויקרא ,הובא במהר׳ שנת תרמ״ב )ואח״כ ע״י חב׳ פרדס(
דרשות חשובות מאד על חמשים ואתת מאגדות חז״ל )עס׳ .(52-79ואמנם לשלשה
פריטים שבהן יש כבר מקבילות ב״תורה אור״ לבראשית פרקים ב־ג ,אבל אחרי
ההשוואה נראה שהפירושים הם שונים זמ״ז לחלוטין .ואמנם בולם יצאו מידי המלבי״ם
עצמו .ועוד ]ב[ במהד׳ תורב השמיטו בטעות את רשימות המלבי״ם )מה שהכין
בכתב כדי לדרוש ברבים( בסוף ספר דברים עמ׳ ,167-182דברים שהם חשובים
מאד .ואמנם כוונת המו״ל היתה לסדר רק דברי המלבי״ם לחמשה תומשי תורה
בלבד ,אבל בינתיים גרמו לשכחת דבריו בנושאים הנוספים הנ״ל ״ואיידי חוטר
מידכם״ .לא קבלנו על עצמנו כאן להחדיר כל דברי המלבי״ם שנחםרו בשגגה
מהמהדורה האחרונה של ״ארץ חמרה״ .אבל כל חובב תורת אמת ,וכל מבקש
לשמוע לקח מפי גאון הגאונים המלבי״ם זצ״ל ,כאשר יוציא לאור שוב ספר חשוב
זה ,אנא יפנה למהדורה קמא ויעתיק משם כל דבר חבמה.
עוד ]ג! במהד׳ חורב ל״ארץ חמדה״ החסירו את הקונטרס ״עלה לתרופה״ )בספר
במדבר עמי (52-64והם הערות המלב-י״ם לרמב״ם ,הל׳ רעות פ״ר .ודבר זה ניסינו
בעז״ה להציל מהנשיה וההדרנו בספרנו זה ,ב״ח.
להלן רשימת פסוקים שחרב מבאר ב״ארץ חמרה״
כראשית א ,א
בראשית א ,ב
ברא אלהים )ולא :ברא הין
והארץ היתה תהו
א״חמ בראשית 4 ,3
א״חמ בראשית א
ביאורי פסוקים ב״ארץ חמדה״
בראשית א ,ה
בראשית א ,ו
בראשית א ,ט
בראשית א ,יא
בראשית א ,בו
בראשית א ,כט
בראשית כ ,א
בראשית ב ,ג
בראשית ב ,טז
בראשית בV ,
בראשית כ ,יז
בראשית ג ,יא
בראשית ר ,ג
בראשית ד ,ד
בראשית ד ,יד
בראשית ה ,כד
בראשית ו ,א
בראשית ו ,ב
בראשית ו ,ג
בראשית ו ,ד
בראשית ו ,ה
נח ו ,ט
נח ו ,יא
נח ו ,יג
נח ו ,ת
נח ו ,בב
נח ז ,יג
נח ח ,כ
נח ט ,יח
לך לך .יכ ,א
לך לך .יכ ,ג
לך לך .יכ ,ר
לך לך .יכ ,ד
לך לך .יכ ,ה
לך לך .יכ1 ,
לך לך .יכ ,ח
לך לך .יכ ,ט
לך לך .יכ ,יא
לך לך .יכ ,יב
לך לך .יכ ,ינ
וירא יח ,נ־ד
וירא .יח ,א
וירא .יח ,נ
יהי אור ויהי אור
יהי רקיע
יקוו המים
תדשא הארץ דשא
נעשה אדם בצלמנו
נתתי לכם את כל עשב
ויכולו השמים והארץ
ויברך אלהים את יום השביעי
מכל עץ הגן אכול תאכל
ביום אכלך ממנו מות תמות
ומעץ הדעת טוב ורע
מי הגיד לך כי עירום אתה?
ויבא קין מפרי האדמה
והבל הביא ,מבכורות צאנו
הן גרשת אותי היום
ויתהלך חנוך
ובנות יולדו להם
מכל אשר בחרו
לא ידון רוחי באדם
הנפילים היו בארץ ,רבה רעת
רבה רעת האדם בארץ
אלה תולדוח נח
וירא אלהים את הארץ ,נשחחה
קץ כל בשר
כל אשר בארץ יגוע
צוה אותו אלהים ,ויאמר יהו״ה
כעצם היום הזה ]כמסורה!
ויקח מכל הבהמה ומכל העוף
ויהיו בני נח היוצאים מן התבה
אל ה א ^ אשר אראך
ומקללך אאר
ואבדם בן ע׳׳ה שנה
וילך אכרם כאשר דבר אליו ה׳
ואח הנפש אשר עשו בחרן
עד מקום שכם ]עיין רש״י[
ויעתק משם ההרה
הלוך ונסוע הנגבה
הנה נא ידעתי
כאשר יראו אותך המצרים
למען ייטב לי בעבורך
למה זה צחקה ,למועד אשלב
לבקר את החולה
אל נא תעבור מעל עבדך
קםא
א״חמ כראשית 9
א״חמ כראשית 9
א״חמ בראשית 10
א״תמ בראשית 10
א״חמ בראשית 10
א״חמ כראשית 25
א״תמ בראשית 25
א״תמ בראשית 25
א״חמ בראשית 27
א״חמ בראשית 27
א״חמ בראשית 27
א״חמ בראשית 27
א״חמ בראשית 28
א״חמ בראשית 28
א״חמ בראשית 29
א״חמ בראשית 2 9
א״המ בראשית 29
א״חמ בראשית 29
א״חמ כראשיח 29
א״חמ בראשיח 29
א״חמ בראשית 31--30
א״חמ נח 39
א״חמ נח 39
י . . .א״חמ נח 39
א״חמ נח 39
א״חמ נח 40
א״חמ נח 42
א״חמ 1ח 43
א״תמ נח 43
א״חמ לך לך 55
א״חמ לך לך 56
א׳יחמ לך לך 57
א״חמ לך לך 57
א״חמ לך לך 57
א״חמ לך לך 57-58
א״חמ לך לך 58
א״חמ לך לך 58
א״חמ לך לך 58
א״תמ לך לך 59
א״חמ לך לך 59
א׳׳חמ וירא 63
א׳׳חמ וירא 62
א״חמ וירא 62
קסב
וירא .יח ,יט
וירא .יח ,כח
וירא .יט ,כג
וירא .בב ,א
וירא .פרק בב
חיי .כג ,ב
חיי .כג ,ג
חיי .כג ,ו
חיי .בד ,ב
חיי .כד ,ג
חיי .בד ,ה
חיי .כד ,נה
תולדות כה ,יט
תולדות כה ,כ
תולדות כה ,כא
תולדות כז ,א
תולדות כז ,לו
ויצא .כח ,יא
וישלח לב ,ג
וישלח לב ,ד
וישלח לב ,ח
וישלח .לב ,ג
וישלח .לב ,ג
וישלח .לב ,יב
וישלח .לב ,יד
וישלח .לב ,יז
וישלח .לה ,כב
וישב לח ,בו
וישב .לז ,א
ממץ .מא א
^ r\*iי *
י י יי} »I
מקץ .מא ,יג
מקץ .מב ,ט
מקץ .מב ,לו
מקץ .מז ,טו
ויחי .מז ,כה
ויחי .מט ,ג
ויחי .מט ,ו
שמות א ,ה
שמות א ,ז
שמות א ,ז
שמות א ,ח
שמוח א ,טז
שמות א ,י
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
63
63
63
64
65
ונוסף גם הוא ]ה׳[ ע ל שונאינו
א״חמ וירא
.א״חמ וירא
א״חמ וירא
א״חמ וירא
א״חמ וירא
א ״חמ חיי שרה 80
א ״חמ חיי שרה 80
א ״חמ חיי שרה 80
א ״חמ חיי שרה 84
א ״חמ חיי שרה 85
א ״חמ חיי שרה 85
א ״חמ חיי שרה 88
א״חמ תולדוח 89
א׳׳חמ חולדוח 90
א״חמ תולדוח 91
א״חמ חולדוח 91
א״חמ חולדוח 92
א״חמ ויצא 93
א״חמ וישלח 96
א״חמ וישלח 96
א״חמ וישלח 97
א״חמ וישלח 96
א״חמ וישלח 96
א״חמ וישלח 97
א״חמ וישלח 98
א״חמ וישלח 99
א׳׳חמ ויחי 113
א״חמ וישב 107
א״חמ וישב 103
א״חמ מקץ 107
ו ו
א״חמ מקץ 108
א״חמ מקץ 108
א״חמ מקץ 109
א״חמ ויגש 112
א״חמ ויחי 112
א״חמ ויחי 113
א״חמ ויחי 113
אח״מ שמוח 4
א״חמ שמות 5
א״חמ שמוח 4
א״חמ שמות 5
,א״חמ שמוח 7
א׳׳חמ שמוח 7
ביאורי פסוקים ג״ארץ חמדה״
ש מ ו ח א ,י
שמוח
א ,יא
קםג
ו נ ל ח ם ב נ ו ו ע ל ה מ ן הארץ
א״חמ שמוח 5
פיתום ,רעמםם
א״חמ שמוח 6
ש מ ו ת א ,יג
ויעבידו מצרים ו כ ר
א״חס שמות ד
ש מ ו ת אr ,
כאשר דבר אליהן מ ל ך מצרים
א״חמ שמות 7
ב ,ג
ולא יכלה עוד הצפינו
א״חמ שמות 8
שמוח
ב ,יב
ויפן כ ה ו כ ה
שמות
ב ,יד
מי שמך לאיש שר ושופט
שמות
א״חמ שמות 9
א״חמ שמות 9
,
ש מ ו ח ג ,ב
]מראה הסנה[
א ״ ח מ ש מ ו ח JO
ש מ ו ת ג ,יב
כי א ה י ה ע מ ך
א ״ ח מ ש מ ו ת 13
ל א א י ש דברים אנכי
= א ״ ח מ ויקרא 65
ש מ ו ת ה ,ב
ל א ידעתי א ח יהו׳׳ה
א ״ ח מ וארא 16
שמוח
ד ,י
ש מ ו ת ז ,ט
תנו לכם מ ו פ ח
ש מ ו ת י ,ט
בנערינו וכזקיננו
א ״ ח מ בא 19
ש מ ו ח י ,ט ז
ח ט א ת י לה׳ אלהיכם ולכם
א ״ ח מ ב א 20
ש מ ו ת י ,כ ה
ועשינו ל ה ׳ א ל ה י נ ו
א ״ ח מ בא 20
ש מ ו ת יב ,ר
וא 0ימעט הבית מהיות מ ש ה
א ״ ח מ ב א 23
ש מ ו ת יב ,ל ה
ושמלוח
ש מ ו ת יד,
ט
א ״ ח מ וארא 15
א ״ ח מ ב א 23
א ״ ח מ ב ש ל ח 24
ל פ נ ו ת ב ק ר לאיתנו ,ל ח נ א ו
ש מ ו ת יח ,ב ב
ושפטו את העם ב כ ל עח ]בלילה[
א׳יחמ יתרו 36
ש מ ו ח יט ,ה
אם שמוע חשמעו בקולי
א ״ ח מ יחרו 34
ש מ ו ת ל ,יב
ו ל א יהיה ב ה ם נגף
שמות לא ,ג
ו א מ ל א א ו ח ו רוח א ל ה י ם וכו׳
שמות לה ,בב
ו י ב א ו ה א נ ש י ם ע ל הנשים כ ל נ ד י ב
א ״ ח מ ת ש א 63
= א ״ ח מ ויקרא 64
T
א ״ ח מ ו י ק ה ל 69
שמות לה ,כג
ו כ ל איש אשר נמצא א ת ו
א ״ ח מ ו י ק ה ל 69
שמות לה ,כ ה
ו כ ל א ש ה ח כ מ ח ל ב בידיה ט ו ו
א ״ ח מ ו י ק ה ל 70
שמוח לח ,כד
ויהי ז ה ב ה ת נ ו פ ה ו כ ר
ויקרא יח ,ו
א י ש איש א ל כ ל ש א ר בשרו
א ״ ח מ פ ק ו ד י 74
א ״ ח מ אתרי 11
ויקרא יט ,ג
א מ ו ו א ב י ו תיראו ו א ת ש ב ח ו ח י
א ״ ח מ קדשים 13
ר ק ר א יט ,ג -ד
שבתותי .א ל ת פ נ ו א ל ה א ל י ל י ם
א ״ ח מ ק ד ש י ם 13
ויקרא יט ,ו
ו ה נ ו ח ר ע ד יום ש ל י ש י
א ״ ח מ ק ד ש י ם 13
ויקרא כ ,ב
אשר יתן מ ז ר ע ו ל מ ו ל ך
א ״ ח מ ק ד ש י ם 13
א ״ ח מ ב ח ק ו ת י 41
ויקרא כ ה ,יט
ונחנה הארץ פ ר י ה וכו׳
ב מ ד ב ר יא ,כ ט
ו מ י יתן כ ל ע ם ה׳ נביאים
ב מ ד ב ר יב ,א
האשה הכושיח אשר לקח
א״חמ בהעלתך 8
ב מ ד ב ר יב ,יג
א ל נא ר פ א נא ל ה
א״חמ כהעלתך 9
= א ׳ ׳ ח מ דברים 174
ב מ ד ב ר יג
] ח ט א מרגלים[
א ״ ח מ ב ל ק 23
ב מ ד ב ר יג
] פ ר ש ח מרגלים[
א ״ ח מ ש ל ח 10
ב מ ד ב ר יג ,ב
]סוד[ ל מ ט ה אבותיו ת ש ל ח ו
א״חמ שלח 9
ב מ ד ב ר יג ,ב
אני אינני מצרך
א״תמ שלת 9
ב מ ד ב ר יג ,יה
ה ח ז ק ה ו א ה ר פ ה וכר׳
א ״ ח מ ש ל ח נ1
ב מ ד ב ר ינ ,כ
ה ש מ נ ה היא א ם רזה
א ״ ח מ ש ל ח 13
ב מ ד ב ר יד ,ל ד
ארבעים יום ,יום ל ש נ ה
ב מ ד ב ר יג ,כ
ו ה ת ח ז ק ת ם ןקנין ״חזקה״[
א ״ ח מ ש ל ח 14
א ״ ח מ ש ל ח 13 ,9
אוצרות
קפד
במדבר טז,
במדבר ככ,
במדבר בב,
במדבר בב,
במדבר כד,
במדבר כה,
במדבר לב,
דברים ה ,א
דברים ו ,ה
דברים ז ,טו
דברים ז ,טז
דברים ז ,טז
דברים ז ,יד
דברים בא ,י
דברים ל ,יט
יהושע א
ש מ ד א ב ,ב־י
שמו״א בא ,ר
שמו״ב ו ,טז
שמו״ב טו ,יז
מל״א ב ,טז
מל״א ה ,יד
מל״ב ר ,א
מל״ב ד ,יג
מל״ב ה ,ג
ישעיה בז ,ד
ישעיה בז ,ו
ישעיה מ ,בו
ישעיה מב ,יד
ישעיה מה ,טז
ישעיה מח ,א
ישעיה נ ,ד
ישעיה םה ,כ
ישעיה סו ,א
ירמיה ג ,טז
ירמיה לב ,ז
יחזקאל ט! ,ג
יחזקאל לז ,יד
עמום ב ,ו
מיכה ו ,ה
מלאכי א ,ב
תהלים א ,ד
תהלים ח ,ד
המלכי״ם
ט
ג
ה
ח
י
יב
טז
גדולי ישראל
א״חמ
א״חמ
א״חמ
א״חמ
כלק
בלק
בלק
בלק
22
24
24
25
א״חמ מטות 29
א״תמ אתחנן 5
א״חמ עקב 16
א״חמ עקב דו
א״חמ עקב 16
א״חמ חצא 30
א״חמ תצא 31
נתבאר בהפטרה לפ׳ וזאת הברכה
א׳׳חמ בראשיח 5
דוד מפזז ומכרכר לפני ה׳
אחלי אדני לפני הנביא
הבאים ישרש יעקב וכו׳
החשיתי מעולם אחריש וכו׳
לא יאמרו עוד ארון בריח ה׳
]עצמות יבשות[ ,דברתי ועשיתי . . . .
לא כן הרשעים כ״א כמוץ
להשבית אויב ומתנקם וכו׳
=א״חמ ויקרא 63
=א״חמ דברים 175
=א״חמ ויקרא 62
=א״חמ דברים 174
. . . . jא״חמ וירא 66
=א״חמ דברים 174
=א״חמ דברים 174
א״חמ משפטים 57
א״חמ שמות 13
א״חמ בראשית 4
אח״מ משפטים 57
א״חמ יחרו 28
=א״חמ ויקרא 79
=א׳׳חמ ויקרא 65
א׳׳חמ ויתי 112
א״חמ בראשית 5
א״חמ קרח 17
א״חמ בחקוחי 41
א״חמ בא 21
א״תמ בחקותי 43
א׳׳חמ וישב 104
א״חמ בלק 26
א״חמ תולדות 92
=א״חמ דברים 175
=א״חמ דברים 175
ביאורי פסוקים כ״ארץ חמדה״
תהלים י ,א
תהלים יד ,א
תהלים טז ,ב-ר
תהלים יט ,ב
תהלים יט ,ח־י
תהלים כה ,ז
תהלים כה ,ג
תהלים לט ,ה
תהלים לט ,יג
תהלים מה ,יא
תהלים ס ,י
תהלים ס ,י
משלי לא ,י
רות א ,א
רות ב ,ה
אסתר ג ,ו
קהלת ג ,יד
קהלת ד ,ב
קהלת ד ,ה
קהלת ו ,א
קהלת ז ,א
קהלת ח ,א-יד
קהלת י ,א
איוב ט ,כא
דהי׳׳ב כד ,ג
קסה
=א״חמ דברים 175
א׳׳תמ דברים 176=א״חמ ויקרא 65
=א״חמ דברים 176
א ״ ח מ דברים 176 א ״ ח מ דברים 176=א״חמ ויקרא 70 ,69
=א״חמ ויקרא 79
א״חמ עקב 14
־־א״חמ דברים 177
אי׳חמ סוף במדבר
תם אני לא ארע וכר
=א״חמ דברים n x
=א״חמ דברים 179 ,178
=א׳׳חמ דברים 179
־א״חמ דברים 3 79
א״חמ ראה 26
=א״חמ דברים 180-182
א׳׳חמ דברים 182=א״חמ רכרים 176
...
דרי״א ה ,ל
אוצרות
ברכות ג ע״א
כרכות ג ע״ב
ברבות ה ע״א
ברכות ו ע״ב
כרכות ח ע״א
ברכות ט ע״ב
ברכות טו ע״ב
ברכות טו ע׳׳ב
כרכות יז ע׳׳א
ברכות rע״א
ברכות Pע״א
ברבות rע״א
ברכות יח ע״א
ברכות יט ע״א
ברכות נה ע״ב
ברכות נה ע״ב
ברכות םכ ע״א
עזבת י ע״א
שבת י ע״א
שבת י ע״א
שבה י ע״א
שבת י ע׳׳ב
שבת י ע״ב
שבת י ע״ב
שבת י ע״ב
שכה י ע״כ
שבת יא ע״א
שבת יא ע׳׳א
שבת יא ע״א
שבת *0ע׳׳א
שבת יא ע״א
שבת עז ע׳׳ב
שבת פו ע״א
שבת פח ע׳׳א
שבת פח ע״א
שבה פה ע״א
שבת צז ע״א
שכת קכז ע״א
ר״ה י ע״כ
ר״ה י ע״כ
ר״ה יא ע״ב
יומא עו ע״א
סוכה מט ע״א
הטלבי״ס
ג׳ משמרות הוי הלילה
נועצים באחיתופל וכוי
לא במרת הקב״ה מדת בשר ודם
הנהנה מסעודת חתן וכי׳
יתפלל כל חסיד לעת מצגא
רבר נא באזני העם
ג־ לא תשבענה ,שאול וכר
כן אברכך בחיי ו כ י
גדולה הבטחה לנשים
סוף אדם למוח ןחכליחו לעוהי׳ב[
רב ספרא כתר צלוחיה
רבנן דיבנה ,אני כריה
החיים יודעים שימוחו
המספר אחר מטתן של ת״ח
דעייל למתא ודחיל מעינא בישא
לאדם טוב ,אין חלום טוב ו כ י
צנוע ניצול מהנחשים
יחכי בדינא כולא יומא
עד מתי יושבין כדין?
רמי פתמקי ומצלי
שעה ראשונה מאכל לודים
אל ישנה בן כין הכנים
אסור ליתן שלום כבית מרחץ
מאן דאהי ואמר מלחא חדתא
מתנה כבית גבוי ,שבת שמה
עיר שישיבתה קרובה
אם יהיו כל הימים דיו וכי׳
יפה תעניח לחלום
כל חולי ולא חולי מעיים וכו׳
עיר שגגותיה גבוהים
תתת ישמעאל ולא חחח נכרי
עיזי מסגי ברישא
]משה! בהשכמה עלה
אוריין תליתאי
הקדימו ישראל נעשה לנשמע
מודעא רכה לאורייחא
ויבלע מטה אהרן ,נס בתוך נם
גדולה הכנסת אורחים לכו׳
בניסן נברא העולם
ושניהם מקרא אחד דרשי • • •
]מכיל[ י׳־ז כאייר
מן גביה ששים אמה יכו׳
אל תקרי בראשית ,ברא שית•
גדולי ישראל
=א״חמ ויקרא 52
=א״חמ ויקרא 53
=א״תמ ויקרא 53
=א״חמ ויקרא 53
=א׳׳תמ ויקרא 57
א׳׳חמ בא 20
=א־׳תמ ויקרא 53
=א׳׳חמ ויקרא 54
=א״חמ ויקרא 55
א״חמ ראה 26
=א״חמ ויקרא 55
=א״חמ ויקרא 55
=א״חמ ויקרא 56
=א״חמ ויקרא 65
א״חמ תשא 63
א״חמ וישב 105
א״חמ וישב 106
=א״חמ ויקרא 58
=א״חמ ויקרא 59
=א״חמ ויקרא 57
=א״חמ ויקרא 59
=א״חמ ויקרא 60
? = . .א״חמ ויקרא 59
=א׳׳חמ ויקרא 60
=א׳׳חמ ויקרא 59
=א״חמ ויקרא 60
=א״חמ ויקרא 61
=א׳׳חמ ויקרא 61
=א״חמ ויקרא 60
=א״חמ ויקרא 60
=א״חמ ויקרא 60
א״חמ וישלח 98
א״חמ יתרו 29
א״חמ סוף כמדבר
א״חמ סוף כמדבר
א״חמ יחדו 28
א״חמ וארא 17
א״חמ וירא 62
א׳יחמ כא 21
א״חמ נח 40
א״חמ נח 4 1
א״חמ נח 42
א״חמ כראשית 6
ביאורי פסוקים ב״ארץ חמדה״
ביצה
מ ח ד שביך לשבתיך
טו ע״א
ביצה ל ח ע״א
תענית
י ע ק ב אבינו ל א מ ח
תענית י ע״ב
ט
מגילה
מעשה בתלמי
מ ג י ל ה יג ע ״ ב
מו״ק
חגיגה יא ע ״ ב
חגיגה יב
א ״ ת מ מ ק ץ 108
בני תיי ומזוני ,ב מ ז ל א ת ל י א
ש א ל נא ל י מ י ם ראשונים
ע״א
א״חמ דגש
no
א״חמ בראשית 5
מקדים רפואה למכה
ע״א
= א ״ ח מ ויקרא
61-65
א״חמ שמות 3
אל תפסיעו פסיעה גסה
ע״א
כח
=אי׳חמ ויקרא 61
כי ס ל י ק ר׳ א ב א וכוי ןד׳ א ו פ נ י ם !
ה ע״ב
קסז
א ״ ח מ ע ק ב 15
א ״ ח מ ב ר א ש י ת 17
אדה״ר מסוף העולם ועד סוף
א״תמ בראשית 7
חגיגה יג ע ״ ב
ו ה נ ה א ו פ ן א ח ד בארץ
= א ״ ח מ ויקרא 66
חגיגה ט ו ע ״ ב
צ ו פ ה בין מ י ם עליונים
א״חמ בראשיח 8
ידוש׳ חגיגה א ,ז
הלואי אותי עזבו וחורחי שמרו
א ״ ח מ ב ח ק ו ח י 42
ע״א
יבמות ם נ
כ ת ו ב ו ת סז ע״ב
כתובות
ע״א
עה
כ ת ו ב ו ת קיא ע״א
שתי ב ר כ ו ת ט ו ב ו ח ל ה ב ר י ך
היא מ ו צ א ת
א ״ ח מ ל ך ל ך 56
א ״ ת מ ו י ש ב 106
ח ר מיכייהו עדיף כ ח י מינן
ר
-א ״ ח מ ויקרא 64
ונשאחני ממצרים ,דברים ב ג ו
א ״ ח מ ויחי 112
ל מ ה הטריח א ת אחיו
א ״ ח מ ויחי 114
נדרים ל א ע ״ ב
גדולה מילה ,לא נתלה למשה
א ״ ח מ ש מ ו ח 14
נדרים ל ט ע ״ כ
בכבודי לא מחיחם?
א ״ ח מ ב ל ק 25
בכבודי לא מחיחם?
א ״ ח מ ק ר ח 19
כ ת ו ב ו ת קיא
ע״א
נדרים
ל ט ע״ב
נדרים
ע״א
פא
ם ו ט ה י ע״ב
נשאל לחכמים ולא פרשוהו
] מ ו ל ס פ ר י ב ה ע ל ו ח ך ,פ ח [ ו ל א יסף ל ר ע ח ה
ם ו ט ה יא
ע״א
באו ונחכם למושיען של ישראל
ס ו ט ה יא
ע״א
ן ח ו ס פ ו ת ( ש ל י ש ש ע ה א ו רביע
= א ״ ח מ דברים 177
א ״ ח מ ו י ש ב 107
א״תמ שמות 6
י א״חמ בהעלתך 8
ס ו ט ה יא ע ״ ב
וחחיין הילדים ,מ ס פ י ק ו ת מ י ם
ס ו ט ה יא ע ״ ב
ת ב ע ן ל ד ב ר עבירה
א״חמ שמות 8
ס ו ט ה יב ע ״ ב
זה נ ו פ ל ואין א ח ר נ ו פ ל
א״חמ שמות 8
ם ו ט ה יג ע״א
ויספדו שם מ ס פ ר גדול וכבד
סוטה
ל ע״ב
ע ל ו מ ה י ם ,עיניהם ל ו מ ר שירה
א״חמ שמוח 8
א ח ״ מ ויחי 114
א״חמ ב ש ל ח 25
םוטה
לה
ע״א
ד ו ד ק ר א ל ד ב ר י ת ו ר ה ״זמירות״
א ״ ח מ ק ר ח 16
סוטה
מ ח ע״ב
ולר׳ נ ח מ י ה ,שמיר ל מ א י א ח א ?
=א׳יהמ ויקרא 67
םוטה
מ ח ע״ב
שמיר שבו בנה שלמה לביהמ״ק
= א ״ ח מ ויקרא 67
חוםפחא ,םוטה
חכמתו וחסידוחו של משה
א׳׳חמ ב ש ל ח 23
גיטין נ ב ע״א
בי ת ר י דאיגרי ב ה ו ש ט ן
גיטין פ ה ע״א
ו י ש ק ו ד ה׳ ע ל ה ר ע ה
א ״ ח מ אתחנן 4
ב״ק טז ע״ב
יהיו מ ו כ ש ל י ם ל פ נ י ך ב ע ח א פ ך
א׳׳חמ ת ש א 65
אשריכם זורעי ע ל כ ל מ י ם ובו׳
=א׳׳חמ ויקרא 67
ב ״ ק יז
ע״א
ב ״ מ קז ע ״ ב
והסיר כ ל חולי ,זו עין ]הרע!
ב״ב טז ע״ב
ב ת ה י ח ה ל א ב ר ה ם אבינו
= א ״ ח מ ויקרא 66
א ״ ח מ ע ק ב 16
א ״ ח מ חיי שרה 84 ,83
א ״ ח מ חיי ש ר ה 81
ב״ב טז ע״ב
מרגליות ט ו ב ה תלויה בצוארו
ב״ב כ ה ע״ב
עולם לאכסדרה דומה
א״תמ ב ר א ש י ת 8
ב״ב עג
ע״א
בין ג ל א ל ג ל א ש׳ פ ר ס י
= א ״ ח מ ויקרא 69
ב״כ ענ
ע״א
האי ג ל א ד מ ט ב ע ל ם פ י נ ת א
= א ״ ח מ ויקרא 68
קסח
ב״ב ענ ע״א
ב׳׳ב עג ע״ב
ב״ב עג עי׳ב
ב״ב עג ע׳׳ב
ב״ב עד ע״א
ב״ב עד ע״א
ב״ב.ער ע״ב
ב״ב עד ע״ב
ב״ב קבג ע״א
פנה׳ לח ע״א
סנה׳ לח ע״ב
סנה׳ לח ע״ב
סגה׳ לט ע״א
סנה׳ מר ע״א
סבה׳ מח ע״א
סנה׳ סז ע״ב
סנה׳ צט ע״ב
סנה׳ קג ע״ב
סנה׳ קו ע״ב
סנה׳ קז ע״א
סנה׳ קח ע״ב
מכות כג ע״ב
ע״ז rע״ב
ע״ז כה ע״א
עדיות פ״ב מ״י
אבות א
אבות ,א
זבחים נר ע״ב
טנחוח מה ע״א
מנחות נג עי׳ב
מנחוח צה ע״א
חולק צא ע״א
חולין צא ע״ב
חולין צא ע״ב
חולין צא ע״ב
תמיד לב ע״א
נדה ע ע״כ
ב״ר א'
ב״ר א׳
ב״ר א ,ו
ב״ר א ,י
ב״ר ב׳
ב״ר ד'
אוצרות
המלכי״ם
גדולי ישראל
=א״חמ ויקרא 71
=א״חמ ויקרא 73
=א״חמ ויקרא 75
=א״חמ ויקרא 77
א״חמ בראשית JO
א״תמ בא 20
כקש רוד לעבוד ע״ז ]יצא לחו״ל[..
א״חמ תצא 30
א״חמ וישב 107
]שמואל ודוד עיינו ,מקום מקדש[ . .
א״חמ בתקותי 43
א״חמ שופטים 27
א״חמ יתרו 28
א״חמ מקץ 109
שאל אלכסנדרוס ,מן שמים לארץ . .
א״חמ בראשית 6
א״חמ בראשית 17
א״תמ בראשית 18
ביאורי פסוקים ב״ארץ חמדה״
קםט
ב״ר ח׳
ק י ל ו ס ו א ח ר ב ה מ ה ועוף
א ״ ח מ כ ר א ש י ת 20
ב״ר ח ,ה
ח ס ד א ו מ ר יברא ,א מ ת :א ל יברא
א ״ ח מ ב ר א ש י ת 11
ב״ר י'
מ ה היה העולם ח ס ר ? שבת
א ״ ח מ ב ר א ש י ת 26
ב״ר יא ,י
ו ל א ש ב ת מ מ ל א כ ח רשעים
א׳׳חמ כ ר א ש י ת 14
ב״ר יט ,יב
אכלחי ואוכל עוד
ב״ר
כז ,א
א ״ ח מ ב ר א ש י ת 28
ג ד ו ל כ ח הנביאים ,מ ר מ י ן צורה
=א׳׳חמ ויקרא 64
ב״ר ל ט ,א
] א ב ר ה ם [ ראה בירה ד ו ל ק ת
א׳׳חמ ל ך ל ך 53
א ״ ח מ ל ך ל ך 59
ב״ר מ ח ,ב
א ם ל א הייתי מ ל ,ו מ ב ש ר י אחדה
ב״ר נ ח ,א
]שרה[ ב ת ק ׳ כ ב ח כ ׳ וכי׳
א ״ ח מ חיי ש ר ה 79
ב״ר נח ,ב
ע ג ל ת א ת מ י מ ח א ]שרה[
א׳׳חמ חיי ש ר ה 80
ב״ר נ ט ,א
ו א ב ר ה ם זקן וכו׳ ב ד ר ך צ ד ק ה
א ״ ח מ חיי ש ר ה 83 ,82
ב״ר נ ט ,יא
ו כ ל ט ו ב אדוניו ,דייתיקי
א ״ ח מ חיי ש ר ה 86
ב״ר נ ט ,יא
מ ג מ ל י אדוניי
א ״ ח מ חיי ש ר ה 86
ב ״ ר נ ט ,יא
קפצה ל ו הדרך
א ״ ח מ ח י י ש ר ה 86
ב״ר נ ט ,יב
ל י ק ח אשה ,ו ש מ ע ק ל כ ל ב י א
א ״ ח מ חיי ש ר ה 86
א ״ ח מ ח ו ל ד ו ת 92
ב״ר ם ו ,א
ש ע ס ק ת י ב ח ו ר ה ,זכיתי ל ט ל
ב״ר םח ,ט
כרי לתקן תפילת ערבית
א ׳ ׳ ת מ ו י צ א 93
ב׳׳ר ס ח ,י
אתי שמשא
א ״ ח מ ויצא 93
ב״ר עה ,ח
ב ר כ ו ת ל ר א ש צדיק ,י ע ק ב
א ״ ח מ ו י ש ל ח 96
ב׳׳ר ע ו ,ה
קטונחי מ כ ל החסדים
א ״ ח מ ו י ש ל ח 97
ב״ר פ ד ,ז
ח ש ו ר ץ ע ל א ב ר מ ה ח י וכו־
א ״ ח מ ו י ש ב 104
ב״ר פ ד ,ח
בן זקונין ,מ ס ר ל ו ח כ מ ה
א ״ ח מ ו י ש ב 104
ב״ר פ ד ,ח
וישנאו ,כ ד י שיקרע הים
א׳׳חמ ו י ש ב 105
ב״ר פ ד ,ט ו
]ראובן[ ואני איני מ צ י ל ו ?
ב״ר פ ה ,י
אפרים מ ק ש א ה ח ל מ י ד ר׳׳מ
' א ״ ח מ ו י ש ב 106
א ״ ח מ ו י ש כ 106
ב״ר פ ט ,ג
אמר פרעה ,מי מחקיים כמי
א ״ ח מ מ ק ץ 107
ב׳יר צ ב ,ב
כיון ש נ ח מ צ ה ה ח ש ב ו ן ,א מ ר י ע ק ב
א ״ ח מ מ ק ץ 109
ב״ר צב ,ט
מ ה נ א מ ר ב כ ס ף ראשון ו כ ו ׳
א ״ ח מ מ ק ץ 110
ב״ר צ ד
ס ר ח ב ח אשר ה ש ל י מ ה
א׳׳חמ ויגש 111
ב״ר צד ,ג
]וירא העגלות[ ,מ ס ר ל ו סימן
א ״ ח מ ו י ג ש 111
ב״ר צט ,ב
מ ה נאמר במעשה ת מ ר
א׳׳חמ מ ק ץ !10
שמו״ר
]פרעה למשה[ אתם ל מ ה באתם
א ״ ח מ ו א ר א 15
שמו״ר
מלוא חפניכם ,מלא כף נ ח ה
שמו״ר
עוז לה׳ ב ע ת שעושה דין באומות
ש מ ו ״ ר א ,ל ו
עחידים ל ה ק ד י ם נ ע ש ה ל נ ש מ ע
א״חמ שמות 9
ש מ ו ״ ר א ,י
ש מ ו מ ל ב ן ע ל צואר פ ר ע ה
א״תמ שמוח 6
שמו׳׳ר א ,כ ט
נמלך משה עם המלאכים
א״חמ שמוח 9
ש מ ו ״ ר א ,ל ב
וישא א ח ת מ כ ן )צפורה(
א׳׳חמ ש מ ו ת 9
ש מ ו ״ ר ב ,ו
ה׳ פ ם י ע ו ח פ ס ע מ ש ה
ש מ ו ״ ר יב ,ו
א פ י ל ו ת הנה ,פ ל א י פ ל א ו ת
ש מ ו ״ ר יד ,ב
מהיכן ה ח ש ך ? מ ח ש ך של מעלה
שמו״ר
דק מחוספס ,הנוטה כדוק
ש מ ו ״ ר יט ,א
]יתרי! י ב ש מ ת ת ר ל א י ת ע ר ב זר
א ״ ח מ וארא 19
א׳יחמ מ ש פ ט י ם 57
א ״ ח מ ש מ ו ח 13
א ״ ח מ וארא 18
א ״ ח מ ב א 20
א ״ ח מ ב ש ל ח 26
א ״ ח מ יתרו 29
קע
שמו״ר בז ,א
שמו״ר בז ,א
שמו״ר בז ,ג
שמו״ר כו ,ר
שמו״ר ל ,א
שמו״ר ל ,ג
שמו״ר מא ,א
שמו״ר מח ,א
ויק״ר כד ,ח
ויק״ר כו ,א
ויק״ר לה ,א
במד״ר יט ,ד
במד״ר כא ,א
דב״ר ג ,ג
רב״ר ז ,י
דב״ר ח ,ב
דב״ר יא ,ה
איכ״ר א׳
איכ״ר הקרמה כד
שהש״ר א1 ,ה
שהש״ר ב ,בב
תנחומא ,לך לך
חנחומא ,חולדוח
תגחומא ,שמות
תנחומא ,ויקהל
תנחומא ,צו
חנחומא ,תזריע
תגחומא ,תזריע
תנחומא ,בהר
חנחומא ,קרח
תנחומא ,הקת
חנחומא ,חקת ,ח
תנחומא ,בלק ,יב
ילק״ש יונה
ילק״ש משלי
ילק״ש
יל״קש איכה
מדרש משלי ,פ״י
מדרש
מדרש
מכלחא ,בא
מכלהא ,בשלה
מכלתא ,בשלח
אוצרות
הםלכי״ם
גדולי ישראל
א ״ ח מ ב ש ל ח 27
ט ו ב ש כ ן ק ר ו ב ,זה יתרו
ריעך וריע אביך
א׳יחמ יתרו 28
וישמע יתרו ,ט ו ב ו ת ו ב ר כ ו ת .
א ״ ח מ יתרו 27
ה
׳
ע ו
א ״ ח מ י ת ר ו 28
ן י ומעוזי
המתינו לי עד שהגיע עונח אדום
א ״ ח מ מ ש פ ט י ם 57
מ ש ל ל מ ט ר ו נ ה ,זיין ל פ נ י ה
א ״ ח מ מ ש פ ט י ם 58
א ״ ת מ ת ש א 64
ל ך ה׳ ה צ ד ק ה ו ל נ ו ב ש ת ה פ נ י ם
א ל מ י תדמייני ואשרה
א ״ ת מ ק ר ש י ם 12
ש ע ש ו ג׳ ע ט ר ו ח ל מ ל ך
א ״ ח מ ק ד ש י ם 11
א ״ ח מ א מ ו ר 35
א מ ר ו ה ה׳ א מ ר ו ח ט ה ו ר ו ח
א׳׳חמ ב ח ק ו ת י 41
ח ש ב ת י דרכי ו א ש י ב ה רגלי וכו׳
א ״ ת מ ק ר ח 21
נתכרכמו פניו ש ל מ ש ה
א׳׳חמ פ נ ח ס 27
] פ נ ח ס [ בדין ה ו א ש י ט ו ל ש כ ר ו
מ ה מ צ א ו א ב ו ח י כ ם בי ע ו ו ל
א ״ ח מ ע ק ב 15
ב׳ ש ב ו ע ו ת נ ש ב ע ת י :ס ל ח ,א ע ב ר ה
א׳׳חמ א ח ח נ ן 3
לא לרעתכם נתתי התורה
א ״ ח מ יתרו 35
בקש משה ,אחיה ולא אמוח
א׳׳חמ א ח ח נ ן 3
=א׳׳חמ דברים 178
נ ש ק ו ד ע ו ל פשעי
א ״ ח מ יחרו 35
מי מעיד בישראל שעברו תורה
א ״ ח מ פ נ ח ס 27
לחייך בתורים וכו׳ בחרוזים
א ״ ח מ ב א 21
ה ל א מצרים מ ל א ה מ ע ״ ז ש ל נ ו ?
מ כ א ן ו א י ל ך ה ב ר כ ו ת בידך
מאכימלך
א ״ ח מ ל ך ל ך 56
נחעברה שרה
כשמך אלהים כן תהלתך
א׳׳חמ ח ו ל ד ו ת 90
*.
א״חמ שמות 3
ב י ה מ ״ ק ש ל מ ע ל ה ג ב ו ה י״ח מ י ל
א ״ ת מ ויצא 93
ל א הייחי א ו מ ר ל מ י כ א ל ל ה ק ר י ב ?
א ח ״ מ ויקרא 3,5
אשא דעי ל מ ר ח ו ק
א׳׳חמ חזריע 5
מי יתנני כ י ר ת י ק ד ם
א ״ ת מ תזריע 5
נ ב ה ל ל ה ו ן איש רע עין
א ״ ח מ ב ה ר 40
טלית שכולה תכלת
בשעה
שעלה משה למרום
ושם ה א ח ד אליעזר
א ״ ח מ ק ר ח 17
א ״ ח מ פ ק ו ד י 81 ,75
= א ״ ח מ ו י ק ר א 64
מ ה שישראל אוכלין בעוה׳׳ז
א׳׳חמ ע ק ב 14
בחמישי ]כשבוע[ נהפכו מים
א ״ ח מ וארא 17
ח כ מ ה היא ב ל ב א ו ב ר א ש ?
א ״ ח מ ו י ק ה ל 68
איני מ ז כ י ר -איש יהודי היה׳
א ״ ח מ ת ש א 64
ויקרא א ל ה י ם ל ב כ י ו ל מ ס פ ד
כ ש ה ח כ ם דורש ,ועונים איהש״ר
ג ל ו למצרים כ ר י ל נ ס ו ח ם
ח ז ר ע ל אוה׳׳ע ש י ק ב ל ו ה ת ו ר ה
ל א ה י ה בידיהם מ צ ו ו ח
= א ״ ח מ דברים 177
אח״מ שמוח 3
אי׳חמ ב ר א ש י ת 25
א ״ ח מ יחרו 34
א׳־חמ בא 21
כ ז כ ו ת ח ק י ם ו מ ש פ ט י ם ,ניחן מ ן
א ״ ח מ ב ש ל ח 25
ה מ א מ י ן כרועה ,מאמין בה׳
א ״ ח מ ב ש ל ח 25
ביאורי פםוקים ב״ארץ חמדה״
מה ענין שמיטה אצל הר סיני
ספרא ,בהר
האזינו השמים ואדברה
ספרי ,האזינו
בחמישי בנה ]משה[ מזבת
ספרי ,יתרו
ע״ש ו׳ שעות ,קבלו התורה
פרקי ר״א
פרקי שירה )פתיחה( דוד כשסיים ס׳ תהלים
הנחמדים מזהב ומפז
זהר ג ,קעו.
ההערה השכלית ,והערת ההורה
חובות הלבבות
קעא
א״חמ בהר 38
א״חמ בראשית 13
אי׳חמ יתרו 36
א״חמ יחרו 36
=א״חמ ויקרא 72
א״חמ קרח 16
א״חמ סוף במדבר
קעב
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
]ה[
להלן רשימת שמות הספרים שלקטנו ממה שהמלבי״ם מזכיר בספרו ״ארץ חמדה״
]שעדיין לא נמצאת בתכנית מחשב ,ולכן לא הבאתי את כולם[ .רשימה זו חשובה,
ט מפורסם שהמקובל ר״ח ויטאל הזהיר בסוף הקדמתו ל״עץ חיים״ )בדפו״ח דף
יט( שמאז דברי רמב״ן אין ללמוד קבלה כי אם מדברי אריז״ל עצמו .וכן חזר על
כך אח״כ הרש״ש )בספת ״נהר שלום״ ,דפו״ח עמ׳ קלב( .אבל כמעט כל מקובלי
אשכנז היו רגילים ללמוד בכל שאר םפרי קבלה של דורות קדם ,וכמו שהרחבנו
פרטים על כך בהקדמתנו לספר "פרדס דמונים׳" /עמק המלך" ,ובספר ״אוצרות
הגר״א״ ,שער ח .קילורין לעיניים לראות שגם המלבי״ם נהג להרחיב יריעותיו ,כדלהלן
]והמסומן בסוגריים הוא מספר העמוד! .ברור הדבר שבהרבה מקומוח המלבי״ם מביא
דברי אריז״ל .אבל נוסף על כך מביא כדלהלן:
םפרי מבלה
ספר בראשית:
בחיי ,רבנו כחיי )(63
אור החיים ,ר״ח בן עטר )(64
התמונה )(69
ג׳יקטיליא ,ר׳ יוסף )(55
מגיד מישרים למהר״י קארו )תחילת וארא(
י
גליא חיא )(113
מגלה עמוקות )(9 ,6
ילקוט הראובני ){98 ,57
םודי חיא )(68
יערות דבש )(98 ,57 ,31
ציוני )(36 ,6
מעשה ה׳ לר״א אשכנזי )(29
]ובביאורו לתורה ,פ׳ תרומה ,רמזי המשכן ,בענין
הכרובים דף ,405הזכיר ״פרדס דמונים״ לרמ״ק!
עשרה מאמרות ,רמ״ע מפאנו )(28
ובספר ויקרא:
]ובביאורו לחורה ,בראשיח לה ,בא ,מזכיר לספרו
"כנפי יונה"[
אלשיך ,ר׳ משה )(5
פליאה ,ספר )ממחבר ספר הקנה( )(28
יונת אלם ,רמ״ע מפאנו )(79
קמים )ר׳ שמשון אושטרופוליר( )(87
פליאה )(3
רקנאטי ,ר׳ מנחם )(97
רקנאטי ,ר׳ מנחם )(5
ובספר שמות:
ובספר במדבר:
אור החיים )(24
מגלה עמוקות )(17
אלשיך ,ר״ משה )(59
סודי חיא )(12
רשימת ספרים שהמלבי״ם מביא מדבריהם
קעג
ולהלן חלק משאר הספרים שבבקיאוהו המלבי״ם מציין אליהם .צריכים להתיש שהוא
מזכיר ספרו של הרמב״ם ״מורה נבוכים״ בעשרות מקומות ,וקורא בקיצור ״המורה״ .וכן
מרבה להביא דברי רי״א )ר׳ יצחק אברבנאל( ומהםפר ״עקרה יצחק״ )ר׳ יצחק עראמה(:
בראשית:
ובספר דברים:
ארמו״ר ר׳ משה ליב מסאםוב ) ,89תחילה
הולדות(
נופת צופים )(3
בנין אריאל )(109
דרשות מהר״י מעץ )(91
חובות הלבבות )במקומות רבים בספרו ,כמו בדף
(40
פרשח דרכים )במקומוח רבים ,כמו כדף (103
שנות חיים )(62
]ויש כמה בראשי תיבות* בלבד :ז״ב )זרע ברך?(
;106ל״ח ]לויח חן[ ;108 ,99ע״ב )עיר בנימין?(
[113
ובספר שמות:
בבל״א )?( ;69מ״ח )?( ;26ספר העיקרים,
של ר״י א ל מ ) ;(4כלי חמדה ) ;(74צל״ח של
הנודע ביהודה )דרוש שני לפ׳ פרה(81 ,
ובספר ויקרא:
המלבי״ם גם מציין לפירושו של ה״בעל שם טוב״
לתהלים פרק ק״ז ,שהובא ב״בעש׳׳ט על התורה",
פ׳ יתרו ,פםקא כ״ו )לקוטיס בסוף ויקרא ,דף
.(69ופעמיים המלבי״ם מציין ל״מדרש פליאה"
)סוף שמות דף ;79ויקרא (7שאינם נמצאים
בספרים שבידינו .כל זה בא ללמד שלא רק היה
כ״מעיין המתגבר" ומהרש בגאוניות ובשפע ,אלא
היה ״בור סוד" שלמד וזכר מה שכתבו אהרים
בכל נידון .וגם זה לימוד בשבילנו .אלא כאשר
עםק ב״התורה והמצוה" צמצם את עצמו לכתוב
רק ע׳׳פ פשט.
ונביא כאן מהמקובלים שהוזכרו בםפרו ההלכתית
״ארצות החיים״ ,בציון העמ׳ שם הוזכרו;
רמ״ק )ח״א ה ע״ב(
ר״ש שרעבי )ח״א ה ע״ב(
מקדש מלך על הזוהר )ח״א ה ע״ב(
ר׳ משה זכות )רמ״ז( )ח״א דף בז(
ר״א אבן עזרא ) ;(13ר״ן חסדאי ) ;(6זרע
אברהם ) ;(6משען מים ) ;(6הגאון ר׳ העשיל
) ;(6ספר ילקוט דוד ) ;(6משנח חכמים );(6
כוזרי) ,5וכן מזכיר אוחו בהרבה מקומות בספרו(;
״תורת העולה" לרמ״א ) ;(4ספר זכרון יצחק
)(4
תולעת יעקב )ר׳ מאיר אבן גבאי()ח״א רף בח>
ובספר במדבר:
ר׳ יעקב קאפל )ח״ב דף בב ע״א(
ספר אור יקרות )(8
משנת חסידים )ח״ב דף כב ע״א(
של״ה )ח״א דף כה(
שערי אורה )ח״א דף כח ע״ב(
מפתחות ענינים
לביאורי המלבי״ם ]הרב מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל[ זצ״ל
לתורה נביאים וכתובים
ולספריו ״ארצות השלום׳ /״ארצות החיים׳ /״ pKחמדה״
מפחחות אלו הם בעניני מוסר ,אמונה ויראת ה׳
אבל אין כאן מפחחות לביאורי מלים )שהרי כבר נאספו יחד ע״י המלבי״ם עצמו
בספרו ״יאיר אור״( ולא לעניני דקדוק ולשון ושמות נרדפים )ראה בספר ״הכרמל״
שאסף אוסף מצרין .הבאנו מקצת מדבריו להלן ,בערך :״פרשנות"( ואין כאן מפתחות
לענינים הלכתיים או ביאורי הגמרא
המפתחות הכלליים ערוכים לפי סדר אלף־בית )ובכל מקור ,האות הראשונה לפני
ציון פסיק היא הפרק .ואח״כ בא הציון לפסוקים .והוספנו ציון אם זה בהערותיו
״תורה אור״(.
ערכנו פרקים נפרדים לעניני:
דברי המלבי״ם בעניני אישים מסוימים ,תחת ערך ״אישים״
לימוד תורה ,תחת ערך :תורה
חידושיו וביאוריו לעניני קבלה וסודות ההורה ,ערכנו תחת ערך :״קבלה״
קעו
אוצרות
המלבי״ס
גדולי ישראל
במה הערות בענין טיב החיבור של המלבי״ם
יש במלבי״ם שינוים שכתב מפני פחד הצנזורא ,כמו בביאורו לישעיה )מט ,ז( כתב
״ההודיים״
המלבי״ם מלמד שיש דברים שחדל אמרו כמליצה ,ואינם כפשוטם )בראשית טו ,ה(.
והלך בזה בדרכו של מהר״ל )עיין ״אוצרות מהר״ל״ ,ערך תז״ל(
ויש מקרים בוררים שהמלבי״ם מבאר שלא אליבא דחז״ל )עיין ירמיה כב ,יי( ונהג
בכך כמו הרמב״ן לתורה שעשה כך כמה ובמה פעמים ,כי נקט דרך ״פשט״ בלבד,
ואינו םותר לאמתיות של דרשות חדל
מפתחות זןניגים במוסד ואמונה
לוח תכן
אישים מסוימים
אבות העולם
אבלות
אדם )מין האדם(
אדם הראשון
אהבה
אומות העולם
אח
אכילה
אותיות
אחדות
אליהו
אמונה
אמצע
אמת
אp
א pישראל
אשה
בושה
בזיון
בחירה חופשית
בטחון
בינה ,עיין חכמה
ביח המקדש ,עיין :מקדש
בכור
במות
בנים
בריאה
בריאות
ברית מילה
קפא
קצ
קצ
קצ
קצב
קצב
קצג
קצו
קצו
קצז
קצז
קצח
קצח
ד
ר
ר
ד
ח
רד
רד
רד
רה
רל
רסט
רח
דח
רח
דח
רי
רי
ברכה
בת קול
גאוה ,עיין :מדות
גאולה
גבורה
גוג ומגוג
גוף האדם
גט
נימטריא וחשבון
גלגול
גלות
גמילות חסדים ,ע״ע חסד
גר
דאגה
דיבור
דבקות
*
תר
דין חורה
דמיון
ררך א p
דהות שונות ,עיין :כפירה
הכרה
הכרת טובה
הנהגת ה׳ בעולם
הספד ,עיין מיחה
הסתפקות
הםתר פנים ,ע״ע שכר
הסתודד
העדר
הצלה
הצלחה
קעד
די
די
רנג
די
רמו
רטו
רטו
דטו
דטו
דטו
רטו
דלו
ריח
ריח
ריח
ריח
ריח
ריט
ריט
ריט
דנב
ריט
רייט
ריט
דנו
רכ
שי
רב
רב
רכ
רכא
קעח
אוצרות
הקב״ה
השארות הנפש
השגחה
השתדלות טבעית
התפתחות האנושות
זיווג
זכרון
זמן
זקנה
זריזות
חבר
חברה ,הנהגת האומה
חולי ,מחלה
חומר
חורבן בית המקדש
תטא ,עוון
חיי האדם
חכם ,חכמה
תכמות חיצוניות
תלול השם
חלום
חמדה ,עיין :מדות
חנופה
חינוך
חםד
חסידים
טבע
טוב ורע
ידיעח ה׳ ובחירת האדם
יושר
יחוד הבורא
הפלבי״ס
דכא
רבר
רכה
רכו
רכח
רכח
רכח
רכט
רכט
רכט
רכט
רכט
רכט
רל
רל
רל
רל
רל
דלה
דלה
דלה
רנג
דלה
דלו
דלו
דלו
דלו
רלט
הלט
רלט
רלט
גדולי ישראל
יסודם
יצר הרע
יראה ופחד
יראת ה׳
ירושלים
ישמעאל
ישראל ,ישורון
כבור
כהנים
כוכבים
כוונה
כלי המקדש
כסיל
כסף
כעס
כפירה
... f
כפרה
כשפים
לב ,כבר ,כליות
לבוש
לויים
לימוד תורה ,עיין; חורה
לצנות
לשון הקודש
לשון הרע
לשונות
מדות
מועדים
מותרות
מזל
מחלה ,עיין :תולי . . . .
מפתחות עניינים כמוסר ואמונה
מחלוקה
מחשבה
מיתה
מכות במצרים
מלאך
מלחמה
מלך ,מלבוח
מלכות בית דוד
מן
מנהג
מנהיג
מסחר
מסירות נפש
מספר
מעשה
מעשה בראשית ומרכבה
מצוות ,דאורייחא ומדרבנן
מצוות ,טעמי המצוות
מקדש
מרגלים
מריבה
משיח
משל
משפט
מתן תורה
מתבוללים ,מחמח הצרות
נבואה ,נביאים
נדיבות
נוצרים
נס
נסיון
דנו
דנו
דנו
רגז
רנז
רנה
רנט
רם
רסא
רסא
דסא
רסא
דסא
רםב
רםב
רסב
דםג
רםג ,רסח
רסט
דע
רע
רעא
רעא
רעא
pב
רעב
pג
pה
רעה
רעו
רעז
נפש ,רוח ,נשמה
נקמה
נשיקה
סגולה
סודות החורה
סטרא אחרא
סכנה
סליחה וכפרה
סניגוריא
עבודה זרה
עבודת ה׳
עולם הבא
עולם הזה
עונש
עורך דין
עושר
עזות דקדושה
עין הרע
עמלק
ענוה
עניות ,עניים
עץ הדעת טוב ורע
עצה
עצלות
ערב רב
ערבות ממון
עתיד לבוא
פחד
פילוסופיה
פנים
פסח
קעט
;
רעח
רעט
רעט
דעט
רעט
רפ
רפ
רפ
רפ
רפ
רפא
רפד
רפד
רפד
רפד
רפד
רפה
רפה
רפה
רפו
רפו
רפו
רפו
רפו
רפז
דפז
רפז
רפז
דפז
רפח
רפח
אוצרות
פרנםה
פרישוח
פרשנות ,דרך המלבי״ם
פשרה
צבועים ,עיין :רשע
צבעים
צדיק
צדיק ורע לו
צדקה
צום ,עיין :תענית
צורה
ציור
צניעות
צרה
צרעת
קיבק גליות ,עיין :גאולה
קבלה )ושמות הקודש(
קבלה )וביאורי פסוקים(
קידוש השם
קדושה
קללה
קנאה
קדמות
ראש השנה
רוח
רוח הקודש
רחמים
ריח
רע
רפואה
רשע
המלבי״ם
רפח
רפט
. . . .רצ
רצב
שו
רצב
רצב
רצג
רצד
שבג
רצה
רצה
רצה
רצה
רצה
די
רצה
שא
שא
שב
שב
שנ
שג
שד
שד
שד
שד
שד
שד
שו
שו
גדולי ישראל
רשע וטוב לו
שבטים ,י׳ השבטים.
שבת
שדים
שחוק
שטן
שיר
שכינה
שבל
שבר ועונש
שלום
שלטון ,עיין :מלכות
שלמות המעשים ..
שם
שמד
שמות הקודש ,ע״ע קבלה
שמחה
שמיעה . . . .
שקר
תאוה
תהלים . . . .
תוכחה . . . .
תורה
תחיית המתים
תכליח
תלמיד חכם .
תמים
תענית
תפילה
תפילין
תשובה . . . .
קפא
מפתחות עניינים במוסר ואמונה
אודות אישים מסוימים
]אמנם היה מהראוי לשים שמוחיהם של גרם ברשימה נפרדת ,אבל זה יגרום טרחא
למחפש ,ולכן כללחי הכל יחד[
אברבנאל ,המלבי״ם קורא לו ״אביר המפרשים״
דברים ט ,בא :וכן י ,ו
י *
י"
אברהם אבינו שנשבע לאבימלד שלא לכבוש
את ירושלים
אהק לימד זכות על ישראל )בחטא העגל( וקבל
על עצמו את האשמה
שמות לב ,כב-כד
ש מ
ב
כ ר א ש י ת
כ ר
כ א
כ ג
כ ה
אהק ,איננו קבור בהר ההר
־
כ ח
אהק ,במה חטא במי מריבה
כי
א
־
׳
אברהם היה נוהג תמיד להתפלל עם הנץ החמה
יט
ב י א ש י ת
כמדבר כ ,כט
במדבר כ ,יג
אברהם ונםיונוחיו
ב י א ש י ת
־
אברהם ידע ]כי[ רצון ה׳ שלא ישב במקום
אחד ,רק הלוך ונםוע לפרסם אמונת הי ,ולהיות
ג ר
ל א ו ת
ב א
ח ץ י
כ י
אהרן ,ודרגתו בנבואה
שמות יכ ,א
א ה
א י נ ם
"W׳״׳
™P״»
ח׳
וחיי האדם כצל ,ואל מקומו שואף לאור באור
«
י י
ה ח י י ם
מ ד ן ח י ו
שמיני פרק י /פםקא כז
אחאב שחזר בתשובה ,פעל להמתיק את הגזירה
מל״א יטי י
ט
ב ר א ש י ת
א ב ר ה ס 4
ל ה כ נ י ס
״
ן ב א ש ר
א ו ר ח י ם
מ
ד
א
ח
ת
ב
ן ל ה א מ ל ם
ז
ם
מ
m
ד
ו ל ל מ ך ם
ת
כ
ה
ג ״ כ
ח
א
ד
ם
ל ב ר ך
את שם הי ,להיטיב עם כל בני אדם בגשמיות
וברוחניות ,וזה היה כל מגמתו״
בראשית יח ,ד
אברהם אבינו ,הוסיף לעבוד את ה׳ בהתלהבות
גם זמן רב אחרי שנצטוה על המצוה ,ולא פג
חשקו
,
, ,
י
י י ׳
״
אברהם ,ברית בץ הבתרים ,לבתר ולהכניע כחות
1
א
ח מ
ל
ל
ד 5
ד ״ ה
א ב י ה ם
י י ל
ה ח ו מ ר
ב
י
א
י
ש
ט
ת
י
י
ט
אהרן הצטער שאין לו חלק בחנוכת המזבח
במדבר ,פרק ת )תורה אור(
אהרן לא מםר נפשו בענק העגל ,כי טרם נצטוו
אז על קידוש השם
ד
כ
ר
י
ם
ט
י
כ
אהרן לא נכנם לא״י ,עיקר עונשו היה מפני
חטא העגל
אחאב ,אליהו כיבד אותו !רק[ בעת שחזר
בתשובה וכבר לא היה רשע
מל״א יח ,מו
אחאב ,חטאו בעגק גבות
מל״א בא ,א
J
אחאב ,ערמה במה שהתחפש בבגד של הדיוט
מל׳׳א כב ,ל
L
L
איוב הבק לבםוף כי העיקר הוא חיי הרוח ,ולא
חיי הגוף
איוב לו ,כ ב וכן מב ,פסוקים ה ,יד
;
איוב היה מאמץ גדול בכל פינות הדת ,אלא
דיבר בפיו דברים כדי לנסות ע׳׳פ דרכי העיון
והשכל בלבד
איוב ,פתיחה לפני פרק לח :וכן מב ,כ
איוב לא היה עובד את ה׳ מאהבה
איוב לו ,טז
אלדד ומירר לא קבלו שפע ע״י משה ,אלא
בכח עצמם
במדבר יא ,בו
קפב
המלבי״ם
אוצרות
גדולי ישראל
אליהו הגלים את אדרתו ,הרעיק שבדבר
מל״ב ב ,ח
לה הצרה כעונש
אליהו הוא פנחס ,פירוש של מליצה זו
מל״ב ב ,ט
אלישע נזהר מלדבר עם אשה
מל״ב ד ,טו
מל״א יח ,א
אלישע ,אופן פעולתו בתחיית המתים
מל״ב ד ,לד
אליהו ,ה׳ סילק מגופו את יסוד העפר
מל״א יט ,ו
אלישע ,טעם שלא רצה לקבל מתנה מהגוי
מל״ב ה ,טו
אליהו ,טעם שבקש למות ,כי רצה לעלוח אל
עולם ההשגות
אלישע ,מפני מה לא גור לבטל גזירת הרעב
מל״ב ח ,א
מל״ב ד ,כז
אליהו פתח צינור החיים והשפע
א
מ ל
יט
׳
"
אליהו ,טעם שלא היה יכול לפרנס את עצמו
כי אם ע״י האשה האלמנה
מל״א יז ,פסוקים ד ,ט
ד
ספר אפודי )ר׳ יצחק בן משה ,המכונה פרופיאט
דוראן ,ספרו נכתב בשנת קס״ג(
שופטים יד ,יא :שמו״ב יג ,לט
אליהו ,מטתו מורה חיים ,כי לא טעם טעם
מיתה
מל״א יז ,יט
אפלטון
תחלים ,קמח ,א :איוב ,פתיחה לפני פרק לב,
ד״ה אחרי ההוצעה; וכן לב ,ו )מלים(; א״חמ
בראשיח ,13לפני ד״ה האזינו השמים
אליהו ,נזדככו ממנו ב׳ יסודות הכבדים ,מים
ועפר ,ונשאר רק אש ומים
מל״ב ב ,פסוקים ח ,יא
אפדם .בני אפרים מתי יצאו ממצרים ומתו? ל׳
שנה לפני הקץ או לפני התחלת השעבוד
דהי״א ז ,בז
אליהו ,רכב אש ,מליצה והנמשל שבה
מל״ב ב ,יא
אריסטו
י
א״חמ ,בראשית 4ד״ה שאו מרום
אליעזר ,זיו איקונין שלו דומה לאברהם ,כלומר
ביראת שמים
בלעם ואתונו
א
ח מ
ח י י
M
ש י ה
ד
ה
ב מ י י ש
י ה
ב י
א כ ר ה ם
׳ י
״
״
אלישע ביקש :יהי נא פי שנים ברוחך אלי
מל״א יט ,טז
,
א ל
ש ע
m
u
r
m
מ א ח ר י ם
כ ך י
ל ן כ ן ת
אותם במצוה
במדבר כב ,כג
בן כוזיבא ,משמעותה של לשון דטלבי״ם שהקב״ה
גרם לו לר׳ עקיבא לטעות בבן בוזיבא ,ברי שבני
ישראל ייענשו על חטאיהם
דניאל יא ,לה
ברלץ ,הג׳ ר' חיים
מל״ב ד ,ח
דהי״א ו ,מד
אלישע יתגדל פי שנים רק כאשר דרגת אליהו
תסתלק לגמרי
מל״ב ב ,י׳
גדליה ,בני עמון שלחו להרוג את גדליה כדי
שתהיה א״י שממה ושהגויים יירשו את ארצם
יחזקאל לו ,ג
אלישע לא היה מקבל מאחרים ,אלא ע״י שנהנה
מהם השפיע עליהם ברכה
מלי׳ ב ד ,יג
גדעון ,כיצד היה מותר לו לנםות את ה׳
שופטים ו ,לו
אלישע לא ירע מצרת השונמית ,כי לא באה
גיחזי ,טעם שיצא לחו״ל
מל״ב ח ,י
מפתחות עניינים במוסר ואמונה
גיחזי ,תיקן עון חמדת ממון
מל״ב ז ,ט
דואג האדומי ,והשקדים שלו
שמו״א כב ,ט-י׳
דוד בחר לקבוע מלחמתו בארץ האויב ,לפני
שיבואו לא״י
דהי״א יא ,ח
קפג
הובטח לדוד שימלוך ולכן ידע שאיננו בםכנת
מות
שמו״א כד ,יד ד״ה הנה היום
דוד לא יבנה ביהמ״ק ,רק שלמה .כי דוד חסרה
לו בכוונה לשם שמים ,כי כיון ג״כ להשיג מנוחה
מאויביו .אבל שלמה כיון רק לשם ה׳
שמו״ב ז ,יג :מל״א ה ,יז :מל״א ח ,יד :ארצות
השלום ,דרוש ב׳ )דף לד(
דוד בקש מהי לבל יעזרהו ע״י נסים נסחרים,
כי אם בנםים גלויים למען ידעו כולם כי ה'
אתו
תהלים קמר ,ב
דוד לא נלחם להציל את שאול מהפלשתים כי
היה עסוק בהצלת נפשוח של בני ביתו
שמוי׳ א ל ,ב
דוד הוסיף לקחת נשים ,כדי להרבות בבנים
ובבנות
דה י״ א יד ,ג
דוד מתוך שמחח מצוה עשה עבודת הקרבנות
בעצמו
שמו״ב ו ,יז
דוד ,טעם שהרג גרם בדרום א״י ,עת שברח
משאול והסתתר אצל מלך גת ,כי הם מן ז׳
אומות
שמו״א כז ,ח
דוד נכשל בת שבע ,עונש על מר׳ שלא הצטרף
לחייליו למלחמה נגד האויב
שמו״ב יא ,א
דוד היה בטבעו מוכן לשפיכת דמים ]וידע כי
ה׳ ישתמש בזה להלחם מלחמות ה׳[
שמו״א טז ,יב
דוד היה ישן שינת הצהריים
שמו׳יב יא ,ב
דוד המלך נפל ממדרגת אהבה למדרגת יראת
העונש
שמו״ב ו ,ט
דוד חזה מראש מה שעתיד להיות ,והכליל הכל
בספר תהלים
הקדמת המלבי״ם לספר תהלים ,בהערה שם ,וכץ
בביאורו נג ,א
דוד כשברח משאול היה הורג מאומות ,כי הן
מן ז׳ אומוח
שמו ״א כז ,ח
דוד נענש ששמעי חרפו וגדפו ,מפגי ששמע
לשון הרע על מפיבשת
שמוי׳ב טז ,ג
דוד קלל לשאול ולאנשיו ,כי היו לו לרודפים
תהלים נט ,ו
דוד ,אם הוא היה הבן השביעי או השמיני
דה י״ א ב ,טו
דוד ,ביאור חטאו בענק אבשלום ואוריה
שמו״ב יב ,ט
דוד ,חשבון ארבעה בנים שמתו לו
דה י״א ג ,ו
דוד ,כיון לשם שמים במה שביקש אח מיכל
לאשה
שמו״ב ג ,יג
דוד כרח כנף מעיל שאול ,ולא הרג אותו
א׳׳חמ סוף פ׳ שופטים
דוד לא בא להמשח אצל שמואל ,כי החזיק
את עצמו כקטן
שמו׳יא טז ,יא
דוד למה נכשל בענין בת שבע
א״חמ פ׳ נצבים
דוד לא הרג את שאול כדין רודף ,כי כבר
דוד ,למרות שמחל להמםיתים נגדו על הצער
הפד
המלכי״ם
אוצרות
שציערוהו ,לא מחל להם
על שגרשוהו מא״י ומגעו ממנו עבודה ה׳
שמו״א כו ,יט
דוד ,מדוע המשיל את עצמו לכלב ולפרעוש
שמו׳׳א כד ,יד ד״ה אחרי מי יצא
דוד ,מעלתו מול שאול שלא סמך על עצמו
אלא בכל דבר שאל מאת ה׳ מה לעשות ]ע״ע
מדרש תהלים ,פרק מ ,״בראשי הבכאים״[
שמו״ ב ב ,א
רוד ,מפני מה ברח מירושלים בעת מלחמת
אבשלום
שמו״ב טו ,יד
דוד ,מפני מה לא בנה לביהמ״ק
דהי״א ככ ,ח
יוד ,מפני מה לא השתמש שלמה לבנק ביהמ״ק
באוצרות שהשאיר דוד אחריו
דהי״ב ה ,א ]ע״פ פםקחא רבחי ,ו׳ ,וחשלם כל
המלאכה!
דוד ,נשמתו נמסרה בידי הקליפות ,כדי להוציא
בלעם מפיהם
א״חמ בלק 24ד׳׳ה ע״ד הרמז
דוד ,שלשה בניו הראשונים מחו בחייו
מל״א א ,ו
רריוש בן אסתר המלכה
נחמיה ב ,ו
הבל ,במה היתה מלאכתו מכובדת
דברים כו )תורה אור ,ם״ק א(
הושע לקח אשה זונה ,בחזון או בפועל?
הושע א ,ב
חזקיה גבה לבו ,כלומר אסף אוצרוח זהב וכסף
דהי״ב לב ,כה
חזקיה חטא שהתגאה בעת שה׳ עשה לו נם
ישעיה לט ,א-כ
]ומפני יקר תפארת פנינה נפלאה שה׳ חנן אח
המלבי׳׳ם לגלות לנו ,הנני להעתיק כאן דבריו
הנהדרים בביאורו לישעיה שם:
מבואר בדהי״ב )לב ,לא( כי עיקר השליחות ]של
שלוחי מלך בבל[ היתה לדעת את ״המופח אשר
גדולי ישראל
]נ[היה בארץ״ .כי השבת השמש עשר אחורנית
היה נס גדול ומפורסם אשר בכל הארץ יצא קוו.
ושלחו לתור ולרגל איך וכאמה סיבה ובאיזה זכות
נעשה הרכר הגדול הזה? כי באמת התכלית אשר
בעבורו עשה ה׳ את המופת הגדול הזה אשר לא
נעשה כמוהו מימי יהושע בן נון ,לא היה בעבור
שחזקיה יהיה לבו בטוח שירפא ושיעלה כיח ה׳.
כי לא יעשה ]ה׳[ דבר גדול כזה בעבור ענין קטן
כמוהו ,שגם בלעדי המופת יודע לו כיום השלישי
כי נרפא הנגע .אבל היה בזה תכלית גדולה ותועלת
כללית לכלל הארמה ,אשר נדחו או ע״י סגחריב
לקצות הארץ ,ורצה ה׳ שיהיה להם עזר מעט,
ובל יאבדו הצאן הנדחות האלה בין זאבים רבים.
ולכן עשה בעבורם המופח הגדול הזה ,אשר קצוח
הארץ ראוהו וייראו ,ושכניהם מסביב ]לא״י[ חרדו
מפניהם ,והנדחים האלה חזק לבם בה׳ ,ומקצתם
שבו לארצם חחח צל חזקיה) ,באין( ]בלי[ עומד
לנגדם ,כי נפלה אימתם על כל יושבי הארץ ,כמו
שניבא ]ישעיה[ על זה )פרקים יח ,כד( .וגם אם
היו זוכים ,היה אז הקיבוץ הכללי ע׳׳י חזקיה כמו
שהזכרתי ]שחז״ל בסנהדרין צד ע״א ציינו כי כקש
ה׳ לעשות חזקיה משיח[ כי חטא הנזכר פה
]ויבואר להלן[ היה בעוכרם .ולכן גם מלך בכל
התעורר לדרוש אתר סבתי המופת הוה .ולא מאהבת
חזקיה ועמו שלח אליו ספרים ומנחה ,כי חזקיה
בעצמו אמר שבאו אליו מארץ רחוקה ,מבואר
שלא היה להם עד עתה שום קשר עם ישראל
וכו׳ ]עיי׳׳ש מאריך בנושא אחר .ואח״כ חוזר
המלבי״ם לעניננו [:כי בבואם אל חזקיהו ושאלו
ממנו באיזה זכוח היה המופח הגדול הזה ,הוא
בגאוחו לא רצה לאמר שהיה זה בעבור ישראל,
ושיהיה האוח שיצילם ה׳ מיד אשור ,כמו שהיה
זה באמת עיקר סבת האות והמופת .רק ייחם
הכבוד לעצמו ,וסיפר להם כי נעשה הנם בעבורו,
להיות אוח כי יחרפא מחוליו .ומבואר בדה״י)לב,
כד-לא( כי היה בזה חטא גדול מצד חזקיה ן״ולא
כגמול עליו השיב חזקיהו[ כי גבה לבו .ויהי עליו
קצף ועל יהודה וירושלים .וכו׳ וכן במליצי מלך
בבל המשלחים עליו לדרוש המופת אשר היה
בארץ ,עזבו)קמץ בז׳ ,חולם בו׳( האלהים ,לנסותו
לדעת כל ]אשרן בלבבו״ .והיה תטאו בשתים ]א[
הגאוה שהחגאה ברוחו כי ]כןעבורו נעשה ]ה[דבר
הגדול
מפתחות ענעים כמוסר ואמונה
הזה :אשר לא היה האמת כן .כי לא יעשה ה׳
דבר כזה עבור יחיד וכו׳ ]ב[ ההודעה שהודיע
זה לשרי בבל ,כי ע״י כן סר פחדם אשר פחדו
מישראל ומאל מושיעם ,אחר שנודע להם שלא
נעשה הנס הזה כעבור ]כלל[ ישראל ,רק בעבור
איש אחד שהוא חזקיהו .ובזה ,הגם שנכנעו מפניו
כעורו חי ,ערב ליבם על מנשה כנו בחושבם כי
סר צילם ]של ישראל[ במות מלכם ]חזקיה[ .וגם
לא חרדו להשיב את הגולה ]של עשרת השבטים[
אל מקומם ,אשר היו תחח פקודח מלך אשור
ובבל ,כי ]כביכול[ נודע להם שלא חפץ ה׳
בישראל .ולכן אמרו חז״ל בסנהדרין )צד ע״א(
שבקש ה׳ לעשות חוקיה משיח ,רק שחטא על
שלא אמר שירה על מפלח םנחריב ]על שנעשה
זאת בזכות כלל ישראל[ ,רצה לומר שהיה אז
הקיבוץ הכללי ,אס לא היה חזקיה מקטין נם
םנחריב ושר שיר לעצמו )ישעיה לט ,ט-כ( ולא
על הכלל .ובזה סר הפחד ממלכי אשור ובבל
כנזכר״ עכ״ל הקדושה .ושפחים ישק[.
חזקיה ,ה׳ ניםה אותו
דהי״ב לב ,ל
חזקיה ,לא היה כמוהו במדת הבטחון
מל״ב יח ,ה :וכן כג ,כה
חירם מלך צר חי חיים ארוכים ואח״כ נכנם חי
לגן עדן ]מלבי״ם מפרש דברי חז״ל לא בפשוטם[
יחזקאל כח ,י׳
יאשיהו מת לטובתו ,כדי שלא יראה ברעה
שתבוא
מ ל ״ב כג ,כט
יאשיהו ,לא היה כמוהו במרה התשובה
מל׳׳כ יח ה וכן כג ,כה
;
יהודה ותמר
דברים כה ,ה
יהוירע כהן גדול )רהי״ב כד ,ג! כיצד הותר לו
ב׳ נשים?
דהי״א ה ,ל
יהויבין ,אע״פ שהשתחרר מהכלא וישב על שלחן
המלך ,נשאר באותם בגדי אסירים למען יזכור
תמיד את הטובה שנעשתה לו
ירמיה ני ,לג
קפה
יהושע הוא יחיד שפעל נם בדרך של גהר גזירה,
ולא ע׳׳י בקשה ותפלה
יהושע י׳ ,יד
יהושע ומעלתו
משלי כז ,יח
והושע וענוותנותו
א״חמ שלח )יג ,טז> ד״ה וכת״י איתא
יהושע ,נמסרה בידיו מלחמת מדק כי מל את
עצמו ]ודלא כמשה שנולד מהול[
א״חמ ,סוף יחרו ,ד״ה כמדרש ,דהקב״ה חזר על
האומוח 34
יהושע ,מפני דרגחו הנמוכה בנבואה לא מש
מחוך האהל
שמוח לג ,יא
יהושע ,מקור כמקרא שלא נזדרז לכבוש את
א״י
יהושע יג ,א
יהושפט היה בםכנח מוח ,וכשצעק לה׳ הוםיף
לו ה׳ ז׳ שנים
מל״כ ח ,טז
יואב היה מטפל בצרכי העיר 'ירושלים
דהי׳׳א יא ,ח
יונה ירר לירכתי האניה ,כרי שהוא ימות תחילה
לאחרים ,ועי׳׳ז יינצלו שאר האנשים
יונה א ,ה
יונה לא נחשב ככובש את נבואחו
יונה א ,ב
יונה ,למה הורע בעיניו שה׳ לא החריב לנינוה
יונה ד ,א
יונה ,מדוע לא הלך לגבאות על נינוה
יונה א ,ב :וכן ג ,ד
יונה ,מה יחוסו ]זהותו!
יונה א ,א
יוסף ,ג׳ סיבוח למה נתחלק לשני שבטים
דברים לג ,יג )תורה אור(
יוסף ,טעם שהאחים שנאוהו
בראשית לז ,ד
אוצרות
קפו
המלבי״ם
יוסף ,חטא מכירתו
גדולי ישראל
בראשיח לז ,פסוקים ב ,יד
א״חמ חיי שרה ,ד״ה אולי לא תאבה האשה,
וד׳׳ה עוד יבואר
יוםף ,אם נחשב רק קרי וחני )לומד לעצמו( או
גם מתני )לאחרים( ]ע״ע ״העמק דבר״ לנצי״ב,
יצחק ,למה הוליד רק בגיל ארבעים
בראשית כה ,כ
׳
י "
"
א״חמ בשלח ,ד״ה דרך ג׳
יצחק ,מדוע לא יצא לחדל בעת הרעב ,נמ״ש
״^״״
אברהם
בראשית כו ,א
,
,
,
יצחק ,מדוע לא עלה בדעתו לברך את יעקב
בראשיח כז ,א
מ ח
ב י א ש י ת
ט ז
׳
ו ש ם
׳
נ י
ה י ח ב
י ט [
ט ח
יחזקאל וישעיה ,ההבדל שביניהם בחרון המרכבה
יחזקאל א ,ד
1
יחזקאל ,הוא בעצמו יחנך אה בנין ביהמ״ק
השלישי
מ ג י
י ח ז ק א ל
יעקב ועשו ,מי נחשב הבכור?
״
א
פ ק ו ד י
ח מ
כ ב (
) ל ח <
ד
פ ס ך ק י ם
״
ה
י ח י
ן ב ן ה
כ
י כ ו א ר
יצחק ,טעם שביקש מן עשו להכין לו
מטעמיםג
בראשית כז,
ירבעם ,מה היה חטאו
מל״א יב ,כח
יעקב ועשו
ב ר א ש י ת
כ כ
כ ה <
יעקב ולקיחת הברכות
בראשיח כז ,פסוקים א ,לה ,לו
,
,
יעקב וישראל ,ההבדל בין השמות
בראשית לה ,י ישעיה ט ,ז )מלים(
ירמיה בעצמו שם על ידיו אזיקים ,כדי להשתחף
בצער הציבור
ירמיה מ ,א
ירמיה היה לו ספר נפרד ,מיוחד לנבואות על
א ן ה ״
;
ירמיה מ ה ,א
יעקב ,קידושין של רחל קדמו לשל לאה
1
1
1
ו
,
ירמיה היה נבהל תמיד מחזיונות מבהילים
ירמיה לא ,כה )וע״ע לג ,ג(
1
דהי׳׳א ה ,ב
יעקב בקש לגלות הקץ ,וענין ציקי קדרה )פםחים
״ ^
נ ן
ע
להחזיר ישר*
ר
ישראל
ירמיה ניבא
ארבעים שנה יום אחר יום
א
דברים ו ,ד
יחזקאל ד ,ו
יעקב ,אהבהו לרחל אינה מפני חשק ,אלא מפני
הכרה רום ערכה
בראשיח כט ,כ
0
י ק ק ב ׳
ע
ם
ש
ץ
ס
ף
נ ת ן
ש י ח נ ט ו
ת
א
ג ו פ ו
כ ר א ש י ת
יעקב ,כיצד קנה ה ב
כ ו ר ה
p
ני
ב
ירמיה ,אביו היה כהן גדול
ירמיה א ,א
ירמיה ,ג׳ מעלות היו לו :כהן ,חכם ,נביא
ירמיה יח ,יח
ירמיה ,נולד בט׳ באב
ע ש ו
ד ב ר
,
כ ה י
ם
ב ר א ש י ת
כ ח
־
ירמיה כי יי
v
יעקב ,כל הייעודים לאברהם וליצחק היו למען
יעקב
ט
י
ישעיה ויחזקאל ,ההבדל שביניהם בחרון המרכבה
יחזקאל א ,ר
ישעיה נענש על שנמנע מלהוכיח
יצחק וישמעאל מנצחים זה עם זה
א
ח מ
ת ח י 1 7ת
פ
י י ר א
1 6 4
בתשובה ,משך
ישעיה ו ,ד
ד
ה
י י ה י
א ח י
"
'
"
יצחק ,טעם ע״פ םוד למה אסור לו לצאח מא״י
יששכר וזבולון
חהלים קלג ,א
מפתחות ענינים כמומר ואמונה
קפז
לוט ,והשוואת חטאו לפלגש בגבעה
שופטים יט ,כ ב
העגל
לוט ,אם היה בורח באמצע הלילה ,וכהפצרת
המלאכים ,לא היה זקוק לנס .אבל מפני
שהתמהמה ניצל רק בזכות תפלת אברהם
בראשית יט ,כט
משה בקש שיזכה לאספקלריא מאירה תמיד
שמות לג ,יכ
מיכל ,השגחה נפלאה מדוע לא נתעברה ע׳׳י
דוד
שמו״ב ו ,כג
מנשה בן יחזקיה וחטאו
תהלים סו ,ג
מנשה היה הורג לצאצאי הנביאים ,כדי שלא
יישאר להם זרע
ירמיה כ ,יז
מנשה הזר בתשובה על ע״ז ,ולא על עון רציחה
מל״ב כא ,טז; וכן כג ,כו
משה ,אמר בגוף ראשון״ ״אם תשמעו בקולי״
א״חמ ,סוף יתרו34 ,
שמות לכ ,לה
משה הרג את המצרי ,כי הגוי היה נבזה ושפל
בעיניו על שמכה איש עברי
שמות ב ,יא
משה ואהרן ,ותוק תפקידיהם
שמות מ ,יכ
משה לא היה יבול להבנם לא״י ,בי בל הנהגתו
היתה למעלה מהטבע ,אבל כיבוש א״י התנהל
ע״פ הטבע
כמדבר יא ,יא
משה ממנה את יהושע ,שלא לפי סדר הציווי
במדבר כז ,כב
משה מח במדבר בדי שיביא אתו לעתיד לבוא
מתי המדבר
כמדבר יד )תורה אור(; דברים ג ,כו
משה היה לוי ,ומרחו דין ,ונהפך לרחמים
א״חמ תחילת פ׳ וארא
משה רבנו ,כמה טעמים מפני מ ה לא הורשה
לבוא לא״י
במדבר יד ,תורה אור :כמדבר כ ,יג :דברים ג,
כד
משה ובצלאל ,משכן וכלים
א״תמ פקודי ד״ה ובצלאל
משה ,מפני מה לא נכנס לא״י ,מפני שבחינתו
גבוהה עוד יוהד )ועוד ב׳ נימוקים(
פירוש ליהושע על דרך דרוש ,שנדפס בהפטרה
לסוף פרשת ״וזאת הברכה״ ,פסוק ב׳
משה ומטה האלהים בידו
א״חמ תחילח פ׳ וארא
משה וגילויי שכינה בהר חורכ
שמות לג ,יג־כג
שמות ו ,ב
משה ,עיקר סיבת הגזירה שלא יכנס משה לא״י
הוא בחטא המרגלים
במדבר יד )תורה אור(; כמדבר כ ,יג :דברים א,
לו :וכץ ג ,כו :וכץ דברים י ,ו
משה ושבעים הזקנים ,הבדלי מדרגות
כמדבר יא ,טז-יז
משה אם היה נכנס לא״י ,היה בונה ביהמ״ק
ומביא גאולה שלמה
א״חמ שלח ד״ה ויתורו )דף (10
משה והאבות
משה ושאר הנביאים ,ההבדלים ביניהם
שמות כ ,ב
משה ,חטא מי מריבה
במדבר כ .פסוקים ח ,י־יג
משה נשא לבת מלך כוש
א״חמ בהעלותך ,ד״ה וחדבר מריס
משה לא ההפלל להציל את הערב רב בחטא
משה ,אם היה נכנם לא״י ,היה מבטל יצר של
ע״ז
במדבר כח ,א; דברים ד ,כא
י
משה רבנו היפך כה הנחש להיות שרף
במדבר כא ,ח
אוצרות
קפח
משה
גדולי ישראל
המלבי״ם
מ ש ה ,היו ל ו ג׳
רבנו ומעלותיו בצעירותו
מ ש ל י כ ,יא
עיון
דרגות:
נבואה;
ומחקר;
ואח״כ אספקלריא המאירה
ש מ ו ת יט ,א
מ ש ה רבנו ,א ם ס פ ר ד ב ר י ם א מ ר מ פ י ע צ מ ו או
מפי השבעה
משה ,ונבואה באספקלריא מאירה
ב מ ד ב ר יכ ,ו
דברים א ,א
מ ש ה ,חשדוהו מ א ש ת איש
מ ש ה רבנו ,מ ד ו ע נ ק ר א ״ ע ב ד ה ״ /כ ד י ש י ש מ ש
איש הביניים
מ
ה
ש
ב מ ד ב ר טז ,ד
^
ר ב נ ן ׳
ש
ק
ב
״ ט ן ע י
ש
א
נ
כ ז
ד
ב
י
י
ם
מ
ם
פ
ר
ך
משה,
• י׳
״
טעם
ה ג ב ה ת ידיו
עמלק ,כדי
במלחמת
ל ה ו ר ו ת לציבור ה מ ת פ ל ל י ם ע מ ו
ש
ש מ ו ת לב ,ל ב
^
ל
ל
א
Q J
א
צ
ך
י
ת
ל
ן
^
א
^
ל
^
כ
ב
ל
ל
1
ל ס ו ף פ ר ש ת ״וזאת הברכה״ ,פ ס ו ק ב׳
׳
י
משה,
מ
פ ל
מ״־״ י ט י ׳ '
ישראל מ מ ע ל ת ם
ד
מ
י
ר
ח
ג
ב
ו
׳
פירוש ליהושע ע ל דרך דרוש ,ש נ ד פ ס ב ה פ ט ר ה
ש מ ו ת ב ,יט
נ
מ
ת
מ ש ח ,ט ע ם רוחני ל מ ה נ ק ב ר מ ע ב ר לירדן
^
ב
י
י ז
ט
א
ו
ב
ה
ב
מ
ת
ע
ד
ר
ב
ש
נ
י
א י
ל
פ
ט ע ם ש ה ׳ מ נ ע מ מ נ ו ל ה ב נ ם לא״י
ו
כ ג
מ ש ה ,ט ע ם ש ש ל ח א ה יהושע ב מ ל ח מ ת ע מ ל ק ,
ולא נלחם נגרם בעצמו
״ ת מ ו נ ת ה׳ יביט״ :״שצייר כ ל ה מ צ י א ו ת
משה,
ש ב ו נ ש ק ע ו נ ח ק ק צ ו ר ת ה ח כ מ ה העליונה .ו א מ ר
ל
ל
^
שהה
״יביט״
ב ט ה
שבהמציאות
ע
ע י ן ן
יעיין ויכיר ד ר כ י ה ח כ מ ה
מ
מ
ח
ש
ה
י
ת
י
ן
ם
ה
ע
י
ה
מ
ל
מ
מ
ם
י
ש
י
ר
ל
א
א
ל
׳
ש
הנשנ ״
מ
/
ו
כ י
ת
,
m
אם
משה,
צריכים
כ מ ד ב ר לה ,יז
מ ש ה ,ט׳ יום ב ה ר כי נ ע ש ה בדיה ח ד ש ה
ש מ ו ת כד ,י ב וכן לא ,יח
:
ק
ב מ ד כ ר יג ,טז
היה
t
ד
ן מ ר י ם
< ,״
ישראל לא״י,
מכניס
,
לא
משה ,מדרגתו ב ע ת מתן חורה
ש מ ו ת יט ,יט
היו
למלחמה בדרך הטבע
משה ,מטה משה ומטה האלהים
ב מ ד ב ר יג ,טז
1
,
נ
ל
כ
נ
ע ו
ל ״י
ם
א
ל י
מ
ה
ל
ם ׳
י
ב
ר ו
א
נ
ו
m
ה
ב
י
ו ה ר
י
ה מ
״
ל
ג
ש מ ו ת ד ,כ
ק
ו ת
מ ש ה נ ב ד ל מ כ ל ש א ר נביאי ישראל ] א [ ב נ ב ו א ה
] ב [ ב מ ו פ ת י ם ]ג[ ה ת ג ל ו ת ה׳ אליו
ולא היה נחרב
ו ה י ת ה ג א ו ל ה ש ל מ ה כבימי ה מ ש י ח •
י
כ מ ד כ ר יר )תורי׳ איח־-
מ
ש
ה
ן
א
ם
ק
ל
י י ם
פ י
ע
צ
כ
ת
י
דברים לד ,יא
י
ם
י ת ר ו
ג
כ
־
ח
ו
כ
י׳־ י
ת
נ
משה,
היה
לומר
ושוכח
)נדרים
מ ש ה ,ענוה ש ל מ ש ה ר ב נ ו
כ מ ד ב ר יכ ,ג
ו
ש מ ו ת יח ,כ ר
בתחילה
מ
מ ש ה ,כ ל מ ה ש נ ע ש ה בציוויו ,נ ח ש ב כ א י ל ו ה ו א
עצמו עשה
ב ת
ש
א
ה
כ
׳
ש
ו
ת
י ה
ט
לח
ע״א{
נ ב ו כ ד נ צ ר ה י ה ח כ ם ונבון
ד
נ
י
א
ל
א
׳
ג
נ ב ו כ ד נ צ ר ,ג ב ר ה בו מ ח ל ת מ ר ה ש ח ו ר ה
ש מ ו ת לא ,יח
דניאל ד ,ל
מפתחות עניינים במוסד ואמונה
נבוכרנצר,
אבן
נקרא
ב ר ו ל צפון )״מצפן״(
כמו כח
ש ו א ב ת )״מגנט״(
כ מ ד ב ר טז ,יח
ק ר ח ,ע ד ת ו ל א שייך א צ ל ם יכום כ ד י ל ת ק ן נ פ ש
ירמיה טו ,יב
נחמיה
קפט
ה מ ת י ם ,כי אין ל ה ם ח ל ק ל ע ו ה ״ ב
ב ק ש מ ה ׳ שיזכור לו ״זכות״ ,כ ד י שעי״ז
יצליח ל ה ו ש י ע ל ע ם
נ ח מ י ה ה ,יט
עזרא תיקן ״ מ ס ו ר ת ״ ל ת ו ר ה
ב מ ד ב ר כז פ ם ק א יד
ר׳ ע ק י ב א ,מ ש מ ע ו ת ה ש ל לשון ה מ ל ב י ״ ם ש ה ק ב ״ ה
גרם
לו
ל ט ע ו ת ב ב ן כוזיבא ,כ ד י שבני ישראל
ייענשו ע ל ח ט א י ה ם
עזרא ז ,יא
עקיבא,
ר׳
שמסר
נפשו
לא
עקיבא
הרגיש
כאבי הגוף
עת
דניאל יא ,ל ה
ראובן ה ו א ב ע ל ה ב כ ו ר ה ,או ש נ י ט ל ה מ מ נ ו ?
דהי״א ה ,ב
=אי׳חמ ,מ א מ ר א ה ב ת ה׳ ויראת ה ר ו מ מ ו ת ,אחרי
פ׳ וירא ,דף 1ל
ש ח ט א ב ב ל ב ו ל יצועי אביו
ראובן
בראשית לה ,כא
עשו ,מ ג ר ע ו ת י ו
דברים כה ,יז
רחבעם
בן ש ל מ ה ,ע ש ה ל ע צ מ ו מ ז כ ר ת ת מ י ד י ח
כ ד י שיחזור ב ת ש ו ב ה ,והיא ה ו ע ל ה ל ו
פילוסוף,
פילוסופים
)וע״ע
להלן
םפרנו,
ערך
דהי׳׳ב יכ ,י-יב
״פילוסופיה״(
רחל
פנחם
הוא אליהו
פנחס
זה אליהו ,פירוש ש ל מ ל י צ ה זו
א מ נ ו אינה מ ת נ ח מ ת ,כי א מ נ ם בני בנימין
חזרו ב ח ח י ל ת בית בי ,א ב ל יוםף ) ע ש ר ת ה ש ב ט י ם (
ב מ ד כ ר כה ,יב
מ ל ״ ב ב ,ט
עריק ל א חזרו
ירמיה לא ,יג
ה מ ל ך ,ה י א ו ר מעליוחיו
שאול
צדקיהו ה י ה שני ל מ ל ך ,ח ה ח יהויקים
ירמיה כז ,ג :וכן כה ,א
צדקיהו,
ש א ו ל ו ב י ת ו ח ב ב ו ה כ ב ו ד ,ו ל א כן בית ר ו ר
בניו מ נ ו ת ק י ם מ י ר ו ש ת ה מ ל כ ו ח
ירמיה כב ,ל
צמה,
!
ט ע ם של שמו
ש מ ו ״ כ ו ,טז
שאול
קבל
ודוד ,מ ה
ההבדל
צמח ,שמו של המשיח
שמו״א טו ,פ ס ו ק י ם א ,ט
שאול,
קין ו ה ב ל ,ב מ ה ה י ת ה מ ל א כ ת קין ג ר ו ע ה
כבר
בסכנת
דוד ל א הרג
הובטח
לדוד
א ח שאול
שימלוך
ולכן
ח ט א ו בענין ע מ ל ק
שמו״א טו ,ט
כ ר א ש י ת ד ,א-יח
שאול,
ש ל ש ה חטאיו
בראשית ד ,ג
קרח,
ט ע ם בליעת הארץ
ש מ ו ״ כ כא ,א
שלמה
ה מ ל ך ,א ם ה י ה נביא או ל א
מ ל ״ א ג ,ט ו
כ מ ד ב ר טז ,כ ח
קרח
ה י ה כ ו פ ר גמור ,ולא ר ק מ ס ת פ ק
ירע
שאיננו
שמו״א כד ,יד ד ״ ה הבה היום
שאול,
קין ו ה כ ל ,ה ה ב ד ל ביניהם בעניני א מ ו נ ה
כ pר ו ד ף ,בי
מות
דברים כ ו )תורה אור ,ם״ק א(
קץ ו ה ב ל ,שני א ח י ם
ביניהם ,ו ל מ ה ה׳ ל א
שאול בתשובה
זכריה ו ,י כ
זכריה ג ,ח
שמו״א ט ,כ
שלמה
לא
אמר
לאשהו
הטעם
האמתי
מדוע
אוצרות
קצ
המלני״ם
ה ע ב י ר א ו ת ה ל ב י ח א ח ר ,א ל א למען ה ש ל ו ם א מ ר
לה
גדולי ישראל
ת מ נ ע ,ש ה א ב ו ת ל א רצו ל ק ב ל
באילו זה ל ט ו ב ת ה
א׳׳חמ ת ח י ל ת פ׳ יתרו
מ ל ״ א ט ,כ ד
אבות העולם
ש ל מ ה ל א ה ש ת מ ש ב א ו צ ר ו ת ש ד ו ד השאיר לבניז
)ע״ע ע ר ך :אישים{
אם
דהי׳׳ב ה ,א ] ע ״ פ פ ם ק ת א רבתי ,וי ,ו ת ש ל ם כ ל
דהי״א
המלאכה(
שלמה
ב:
ה,
ר א ו ב ן ; פ׳ שמות ,ר״ה ויעבידו מצרים •,פ ׳ בא,
ממש
א
"
י
ט
־ '
ש ל מ ה ,אופן ח כ מ ת ו
אבות,
עיקר
הארץ
מ ט ו מ א ו ת הכנעניים
מל״א ה ,יא-יג
שלמה,
מעשה
כ א ש ר מ ל ך ה י ה כן י״ב ש נ ה
שלמה,
א
״
מסעותיהם
א כ ו ת סימן לבנים
ב ר א ש י ח יד ,כ ד ; וכן כח ,יז ת ו ר ה אוד
אבלות
כ מ ה פעמים חזה נבואה?
ט
ב
•
ע
< ״
ע
ה
ק
ד
מ
ת
ה
מ
ל
כ
י
״
בא״י
היה
ל
ס
שלמה,
ש ל ש ת חטאיך
שמאי,
לעתיד לבוא ה ל כ ה כמותו
י
ש
ה ש י י י ם
י
מנהג בםעודח ההבראה ל ת ת לאבל לחם הנפרס
>
לשבים
ירמיה טז ,ז
מל״א יא ,א
אדם )מין האדם(
ב מ ד ב ר יט ,ת ו ר ה אור ,ר״ה ו כ ב ר א מ ת ו ש ב ע נ ץ ,
דף
;1308א״חמ ,סוף ס פ ר שמות ,דרוש ל פ ר ש ת
א
ב
ר
י
ם
א
כ
ר
י
ה
א
ך
ם
ש מ ו ת ב׳׳ה ,רמזי ה מ ש ק ,ד׳׳ה ו א ח ר ש ה ת ב א ר
פרה ,דף לד
שמואל,
ענין מ ז ב ח ה נ ח ו ש ת
ה ס ב ר מ ד ו ע פ ח ד מפני שאול
ש
שמעון
קנאוחם
ולוי,
כדי
לטהר
א ״ ח מ חיי שרה ,ד״ה מ ב נ ו ח הכנעני
מ ל ״ א כ ,ב
מ
א ״ ח מ פ׳
ד״ה מ כ ל ח א
מ ל
ל
וירא,
ד״ה
ויהי אחר
ה ד ב ר י ם ; פ׳ וישב ,ד״ה ויבא י ו ס ף :פ׳ ויחי ,ד׳׳ה
מ ס ר ערים בא״י ל ח י ר ם הנכרי ,א ב ל ל א
נתנם
יש ל ה ם דין בן נ ח או דין כן ישראל
בעיר
מ
שכם
י
א ב ר י ם רוחניים יש לו ל א ד ם ,מכוונים מ ו ל אבריו
״
ט ז
א
ןע״ע
ב
־
הגופניים
א ״ ח מ ת ח י ל ת ל ך ל ך 54 ,
ערך:
נקמה!
א ד ם ,גוף ונשמה ,ח ו מ ר וצורה כ מ ו א ש ה ו ב ע ל ה
כראשית לד ,ל א
שמשון,
לא
]הערת
בא
על
גויה
שום
ה
אא״כ
ת
ג
י
י
י
ב ר א ש י ח כ פ ס ו ק י ם ט ,יח
ה
״אדם״ נ ק ר א כ ך ,מפני ש כ ל ו ,מפני פנימיותו
ה מ ל ק ט :ו כ ך ד ב ר י ר מ ב ״ ם ב ה ל ׳ איסורי
אר״ש ]ו[ דף ק ה :א״חמ בראשיח 13ל פ נ י ו׳׳ה
ביאה ,פ״יג ה״יד .ו ב א מ ת ל מ ר ו ח דברי ה מ ל ב י ״ ם
האזינו
ל ש ו פ ט י ם טז ,ר; יש ל ו מ ר כי גם דלילה החגיירה,
כ
ד
כ
ר
ר
י
ל
ב
״
ג
M
מ
ה
י
ר
ן
ש
ל
מ
ש
י
הביא
ש ס אין
אמרו
שהקלקול הוא ש ה י ח ה קדשה!
ה
מ
ל
ב
י
״
ם
ה כ ח ש ה לזה ,כי ש ם חז״ל ר ק
א ד ם ,יש לו ב ל ה כ ו ח ו ת ש ב ב ע ל י החיים בולם.
שופטים יד ,ג
שרה,
מאבימלך
שנחשדה
נחעברה
שרה,
כלומר
א ד ם ד ו מ ה לקונו ב מ ה שיש ל ו ב ח י ר ה וחפץ
א ״ ח מ בראשית 3נ לפני ר״ה האזינו
ע״י
יש לו כ ל ת כ ו נ ה ונם ה י פ ו כ ה
=א״חמ,
ל ק ו ט י ם בסוף ויקרא 52
כ ס ו ט ה ,ו נ ק ת ה ונזרעה זרע
א ד ם ה ו א מ ו ב ה ר כ ל ה ב ר ו א י ם .ה פ י ל ו ס ו פ י ם טועים
א ״ ח מ ת ו ל ד ו ת ,90ד״ה א ב ר ה ם הוליד א ת י צ ח ק
ב מ ה שמקטינים א ח ע ר כ ו ש ל ה א ד ם מ פ נ י ק ט ט ה
מפתחות ענעים במוסר ואמונה
גופו באופן יחסי לשאר יצורי היקום )מערכח
הכוכבים וכוי(
תהלים ח ,א )ע״ע פסוק ט(
אדם הוא עלול אל החטא ,מחמת חום תאוות
המשגל של מולידיו
תהלים נא ,ז
אדם נברא עם בל הכשרונות הנחוצים לו לצרכי
קיומו
בראשית ב ,ח
אדם ,אק לשאול למה היו לו כחות על-אנושיוה
איוב ,סוף פתיחה לפרק יא; וכן יא ,יב
אדם ,ה׳ נפח בו את נשמתו
בראשית ב ,ו
אדם ,תחילת יצירתו כבזיון
איוב יד ,פסוקים א ,ד ]עיי״ש פרטים[
אדם .לפי הפילוסופיה ,הגדרח ״אדם" במה שיש
לו כח הדיבור ,ואין זה נכון מספיק .אלא הגדרתו
״חי מדבר" ,כי עיקר האדם במה שהוא רומה
לשכלים העליונים
חהלים ח ,ו )עיי״ש באורך{
אלוהי .חלק האלוהי שיש באדם ]ע״ע רמב״ן[
בראשיח ב ,ז
בהמה .חלק מהאדם הוא בהמה
בראשית ד ,ז-ח
בחירה ,הגדרח ״אדם״ במה שיש לו בחירה
חופשיח ורצון ,ויכול לעשוח ההיפך ממה שבטבעו
דברים כה ,ט
בעלי חיים .במה האדם הוא פחות מכל שאר
םוגי בעלי חיים ,ובמה הוא גדול ועצום מהם
תהלים א ,א
בעלי חיים .חמשה הבדלים בין האדם לבעלי
החיים
בראשית ב ,פסוקים ז ,יח
בעלי תיים .כל תכונה ומרה שיש אצל בע״ח,
יש גם אצל האדם
בראשית ב ,ו • וכן בראשית ב ,יט .תורה אור-,
וכן בראשית ו ,ז
י
גשמיות.
בחומר
הארם
מתגלות
ההשכלות
קצא
האלוהיות ,תהו פלא
תהלים קלט ,יד
גשמיות ,האדם נברא מרוח וחומר ,שמים וארץ
תהלים קלט ,יד
גשמיות .כבל שהאדם הוא בריאה חשובה יותר,
הגשמיות פחוחה והרוחניות גוברת בו
בראשית א ,כה ,פסקאות ג ,ו
דיבורו של האדם נשתל בו ע״י ה׳ ,ולא למד
מעצמו .וכל שם שקרא האדם השיג מצד שהכיר
טבעו ותבונחו ,ומצא מרה זו ג״כ בנפש האדם
בראשית ב ,יט
חיי האדם הם אך ורק לשם השכלה ומדע
התורה
אר״ש ]ו[
חשיבותו של הארם ,למרות לעג הפילוסופים
כמה קטון הוא מול שאר כל היצירה
תהלים ח פסוקים א ,ו
טבע האדם הוא לעבוד ליוצרו
בראשית ר ,ג
טוב .אם בריאת האדם ודתה לרעתו או לטובתו
,בראשית א ,לא
יופי .הכרת היופי שיש בציור נוף האדם ואבריו
תהלים ח ,ו
יצה״ר שבאדם איננו רע בעצם ,אלא האדם הוא
ההופכו לרע
בראשית ד ,ט )ע״ע תנחומא ,בראשית ,ז(
נפש האדם ,חמשה הבדלים בץ נפש האדם
לנפש בעלי החיים
בראשית ב ,ו
נפש הצומחת ,רaיונית ,והמשכלת
בראשית ב ,ז
נפש ,ג׳ חלקי הנפש שיש באדם
בראשית ב ,ז
נשמת האדם ,ניצוץ אלוה ממעל
בראשית ב ,ז
עולם קטן .אדם הוא עולם קטן מול ארם גדול
]״העולם״[
כראשית א ,כו :וכץ ב ,ז :תהלים קלט ,טז
אוצרות
קצב
המלבי״ם
עולם קטן .אדם הוא עולם קטן .כשם שמשנין
את השכינה בקרבו ,כך הוא משבץ בעולם
ה ג ד ,י ל
כ ר א ש י ת
ב :
יז
ב
ש מ י ת
י׳
־
עץ .אדם דומה לעץ ,ומתקיים בין מצד קיום
המק ,ובין מצד קיומו האישי
ת
ה
י
ל
א
ם
י
עץ .האדם דומה לעץ מהופך .מוחו הוא שרשי׳
נטוע כעולם של מעלה .וכל ההרגשות
אל הענפים שהם האברים ]וכ״כ מהי־׳׳ל ,א ׳
פרק ג׳ ״חכמתו מרובה ממעשיו״ ,ובביאורו
,
^ ״
^
ב ו ת
נ
ם י ט ה
ח ׳
ץ |
בראשית א ,כה ,סעיף ב :תהלים א ,ג :משלי
ז
כ י צ ך
פ י ל ו ם
ה ם
ל > ם
m
^
ו כ י צ י
מ ה ן ת ן
^
ש ל
מ נ ו > ר י 1
ז א ״
,
תהליס
^
י מ ל
^
^
^
^
^
ן י צ א
ה צ מ ח י ם ׳
כ י
< n
פ ן ״ י
״
ע
ך
א ן
ה ן צ א ת
הפרח הוא קץ ימי חיי הצמח כי מאז יתתיל
להבלות .וכן האדם ,אחר שיוליד ויוציא זרעו,
אחר שיפרח בציץ באמצע ימי חייו שהם
העמידה ,יתחילו ימי הירידה ,ימי הזיקנה ו ש
וכו׳ בי הולך ומתקרב תמיד אל רמות״
י מ י
י כ ה
1
1
י
א
י
י
ב
י
י
צלם .ארם נברא בצלס אלהים
בראשית א ,כו :שמות לא ,ב
שליט .אדם שהוא שליט על עצמו ומדותיג ,היא
שישלוט על שאר הבריות
יז
כ י א ש י ת
ה :
מ ל
א
י א
ל ז
'
״
־
שלמות האדם .עשייתו היא כשלימות רק כאשר
ה י א
ע צ מ י
™$
ו מ ש ל י ם
א
ת
אדם הראשון ,אופני ידיעתו לפני החטא
בראשית ב ,ט
ארם הראשון אכל מעץ הרעת כרי להגריל את
יצרו הרע ולהוסיף שבר על עבודתו את ה׳
בעתיד
א״חמ בראשית 27ד״ה מי הגיד לך
אהבה
ג
י ו צ א י ם
ל
גדולי ישראל
מ ע ש ץ
בראשית ה ,א
אדם הראשון
אדם טוב האוהב חבר מפני שגם הוא טוב ,אין
אהבה למעלה מזו
שמו׳׳א יח ,א ןע״ע שמו״ב א .כו[
י
י
,
אהבה ,שלשה סיגים יש ,והם נמצאים נץ ישראל
n
a
ה
P
א״חמ ,הפטרה לפרשת תולדות
ואהבת לרעך כמוך .כל ישראל נחשבו לנוף אחד
]ע״ע ערכים :אחרית ,ישראל[
יט ,פסקא מ״ה
קדושים,
׳ ו י י
1
אהבה ויראה ,מי גרולה ממי
דברים ו ,ה א״חמ סוף ־• וירא
?
;
אהבה לה׳
דברים ג י
אהבת ה׳ היא דרגא גבוהה מיראת ה׳
דברים יא ,כב
,
! ״
,ו
אהבת ה׳ לישראל צ״ע ,הרי אץ אהבה אלא
כשווים? אלא זה מפני שיש לישראל נפש
אלוהיה ,חלק אלוה ממעל
דברים ז ,ח :תהלים צח ,י
אהבת ה׳ לישראל
ירמיה לא ,לו
אהבת ה׳ לישראל ,לא רק מפני אבותיהם
מלאכי א ,כ
אהבת ה /ההבדל בינה לאהבת שום רבר אחר
שבעולם
שה״ש א ,ד
ארם הראשון ,במה חטא
בראשית ב ,ט :א״חמ ,תחילת פ׳ בהר
אהבת החברים
אילת השחר ,תקכ״ג,־ ויקרא יט ,פ׳ קדושים ,פסקא
מ׳׳ה
אדם הראשון ,הטעם שלא הותר לו לאכול בשר
כראשיח א ,כט :וכץ ט ,א
אויב משותף .לפעמים משתתפים כמה באהבה
יחד ,מפני שיש להם אויב משותף ]מקור אה,
קצג
מפתחות עניינים במוסר ואמונה
מדרש במד״ר כ ,ד ״משל לשני כלבים״[
שמו״ב ח ,י
לו אוהב אחד בעוצמה רכה
אויבי ה׳ .אי אפשר שתתקיים אהבת ה׳ עם
אהבת אויביו ומחרפיו
שווים .הדומה מתקשר אל הדומה
ש
א ו
י י
ה
ב
׳,
ג ד ר
ש
א ה ב ר 1
לי
ל ׳
ה
מ ה
י
פ
׳
ט
י
ב
ם
ל
ה ו א
משלי יח ,כד
שמו״א יח ,א
ב
י
ש נ ו א
ה
'
אח שונאי אוהביו ,כמ״ש ״הלא משנאיך
אשנא"
יהושע כג ,יא
אויבי הי .סימן לאהבת הי ,מי שמתקומט עם
מכחישי האלהוח ]הערת המלקט :ויש מקור לזה
׳ ״
״
״ ,
ב״מסילח ישרים״ ,סוף ההקדמה ,ושם בפרק י״ט
בעני־ ״מאות״[
,
,
I
ו וי־
תהליס קלט ,כא
,
,
^
^
'־
*I
^
שמו״ב טו ,כא
n
1
ר
א
ל א
ף
א
ה ב
ת
צ י
א ה ו ב י
ז ו
נדר אהבה ה׳ ,שלא יצוייר יחד עם ™ w
אהבה לזולח ה׳ )ולכן יעקב קרא קריאת שמע,
עס פסוק ״ואהבת״ ,בעת שנפגש עם יוסף שוב
,ל
ל ״
י
.
ל
׳
ל ׳
י
ל
י
על אהבת יוסף ]הדברים
״גור אריה״ למהר״ל[
בראשיח מו ,כט
,
״ _
א ח ר
א ה ב ת ו
ד ה
פ ר
ה
{
m
ה
ש
כ
כ
א
ו ר ש פ י
ש נ ה ׳
ש
א
ה
ב ד
ב
ת
מ ב ו ס ס
ה א ן ה ב
מ
א
ה
ב
ה
נ ח ש ב
ל ן
ה ג ט ר
ג ב ר ו
ה
ם
א
ב
ק
ת
ב ו
ך ב ר
כ ב ן
ש מ ך
ז
ב
י ך
היראים את ה׳ זקוקים לשוועוח אליו לישועה,
מ ש א ״ כ
ה א ן ה ב י ם
א ן ת ן
י ט
ת ך ז ל י ם
היראים את ה׳ מושיע אותם ה׳ מירי צריהם׳
אבל אינם משמידם .משא״כ העוברים ה' מאהבה,
ה׳ משמיד לצריהם
"'׳ כ
תהלים קמה,
העובר את ה׳ מאהבה מוסיף אומץ לעבוד תמיד
ביום ובלילה .משא״כ העובר מיראה בלבד
ישעיה נו ו
|J
J
רבים .הקונה אוהבים רבים ,מפסיד באיכות שאין
תאוה איננה אהבה
שמו״ב יג ,ט ר
אומות העולם
)ע״ע עמלק ,גוג ומגוג(
.
אדום ]עשו| ,כעם ה׳ עליהם
ר
מלאכי
ו
t t
אדום ומואב ,עתיר עם ישראל לרשת לארצם
,
ישעיה כה ,י ]ע״ע יחזקאל מז ,פסוקים טו ,יט
עובריה א ,י ט [
א 1
;
אדום ,ה׳ יקום בהם כשיגדל את ישראל .כי
כאשר .ה קם ,ה נופל
מלאכי א ,ד-ה
אוה״ע אינם רומים לישראל ,שהרי נפשם חצובה
ממעל )מתחת כסא הכבוד(
כו
י ש ע י ה
כ
ט
אוה״ע ,ה׳ חזר עליהם שיקבל; אח החורה ,כדי
שאח״כ יברכו את ישראל
א״חמ ,סוף פ׳ יתרו .ד״ה כמדרש איחא דהקב״ה
חזר על האומות
אוה״ע ,למרות ג׳ מדות טובות שבישראל :רחמים,
ביישנים וגומלי חםדים ,אבל עם אוה׳׳ע יש
לנהוג להיפך
א״חמ סוף פ׳ עקב
.
אוה״ע במו לישראל גם מפני תכונות נפשם
ומוסריותם ]הלקויה כביכול[ ,גם מפני שאין בהם
שום שלימות ]כביכול! לא מעלה אנושית ולא
לימור מדעים .ולכן לא נהנו להם שוס משרה
ישעיה כג ,ג-ד
אוה״ע הציקו לישראל כביכול להביא להם אושר
הנפש ע״י המרה הדת .אבל באמה לא זאח
היהה כוונתם אלא מרד ]בה׳ ן ורוע לה
ישעיה נג ,ה
!
ו
אוה״ע וישראל ,ההבדל ביניהם
ישעיה כו ,טו
אוצרות
קצר
המלבי״ם
גדולי ישראל
אוה״ע יבואו לההווכח נגד אמונתנו ,אבל ישראל
יכריע אותם בטענות
תהלים קמט ,ז
שלשת בני נח
דהי״א א ,ד ]אמר המלקט :עיין ״גור אריה״
למהר״ל ,לבראשית ט ,כג[.
אוה״ע יבואו לעחיד לא״י להלחם בישראל ,ושם
תהיה להם תבוסה ]ע״ע ערך :גוג ומגוג[
בצרה )העיר( ,הכוונה לעיר רומי
י ש ע י ה
כ
יי-
ירמיה מט ,כב
ברית אסור לכרות עם אוה״ע ,לבל נלמד
ממעשיהם
צפניה ג ,יא
י
אוה״ע לא נצטוו על השיתוף
שמות כ ,ה :עמוס ג ,ב
אוה״ע מעניקים חירות לישראל ,כשמטרתם בזאת
שיתרחקו מההורה
נ א
י ש ע י ה
ברית עם אוה״ע בשלשה אופנים
יהושע ט ,ו
כ ג
בריח עם אויבי ה׳ ]אוה״ע[ היא ניגוד לאהבת
ה׳ הראויה
שופטים כ ,ב
ז
בריח .אסור ל כ ח ח עמהם ברית ,וגם נמנע מהם
מלשבת בארצנו בישובים המובדלים לעצמם
דברים ז ,ב :דברים כג ,פסקא קכ׳יו ]בשם ספרי[
׳
אוה״ע שהפרו אמח ומשפט ,לא יחקיימו בעולם,
ציוה ה׳ למחות זכרם כמו שמעבירים גופה המת
ת ה ל י ם
אוה״ע שעינו לישראל בעינויים ק י
לבוא לפניהם כדי לפייסם
ם ׳
ש
יא
ק ־
עתי י
ד
ם
י ד
ישעיה ם.
אוה״ע ,טוב שיהיו עוסקים חמיד במלאכה ,כדי
שלא יחטאו בתאוות
בראשית ח ,כב
י )ק
אוה״ע ,קיומם רק כדי לשמש שומר
לישראל( .ואם לא כן ,ייכלו
תהליס ב .א )ע״ע א .י(
אויבינו שהציקו לנו ונפלו בידינו ,אין להתרפס
י
מל״א כ ,לב-ל
ל פ ר
ב ח מ ל ה
ל פ נ ד ו ם
א ח ר ו ת
1ר ה
ת ר ה
ה א נ ו ש ן ת
,
כ ל
ה א ר ם
ב נ י
ד
נ ח ש ב ו
ל ב ש ר
ה
ז
א ח ר
י ש ע
y
א מ ו נ ה 1
ה
א
מ
)mT
ל ק ב ל
א ו ה ״ ע
ע ל
,
ע צ ט ם
נ ח 1
ד ת
ת
מיכה ד ,יב; צפניה ג ,ט :יתזקאל מז ,ת
א מ ו נ ת
m
ה א מ ת ׳
א ן ה ״ ע
ל ב א
ל ע ן ד ד
ש ך ד א
בישראל
זכריה ח ,כ ג וכן יד ,ט
י
י •
;
ב נ
י
א ר ם
ה ם
ש ו נ
ם י
ש
ש ה ם
פ ר
׳
ן ב ע ב ו ר ם
נטע ה׳ עץ חיים על חבל .ויש הבהמיים הנמשכים
אחרי חומרפ .ויש ממוצעים העוסקים במדיניות,
וישלימו שכלם ומדותיהם בדתות נמוסיים .ואלה
דוד ,הא כיצד דרש בשלום אוה״ע?
שמו״ב י -א
ה׳ לא יכלה את ישראל ,אלא יפקוד עונש זה
בידי אוה״ע מנאצי ה׳
ישעיה י ,כג
*
חסד .אוחם מלכי חסד באוה״ע המגינים על חיי
ישראל ושמשחדלים בענין יישוב א״י ,יש להחפלל
עבור שלומם
דברים לב ,מג )תורה אור( ]הדברים נוסחו שם
ע״י תלמיד המלבי״ס[
ישמעאל .עונש שייענשו ישמעאלים ונוצרים ,על
אמונתם במוחמד וביש״ו
זכריה יג ,ו
ישמעאלים נקראים ״קצוצי פאה״
ירמיה מט ,לכ )עיי״ש(
ישראל העם בזויים בעיני אוה״ע
ישעיה מט ,ז ]המלבי״ם ניסח דבריו ״ההודיים״
מפני פחד הצנזורא[
ישראל .לא שלט גוי בישראל עד שחלו בו ידי
ישראל חחילה
ה
י
ש
ע
ז
י
ג
כעם ה׳ על אוה״ע ,מפני שהציקו לישראל
ישעיה מו ,ו־ט
קצה
מפתחות עניינים כמוסר ואמונה
כפרה ,לפעמים ה׳ מביא להם עונש תמורה
]ופדיון[ לישראל
ישעיה מג ,ג-ה
נקמה .ה׳ נתן בדעת מדינת מדי להחריב לבבל,
וזו נקמה על חורבן ביהמ״ק
ירמיה נא ,יא
מואב ייענש לא על ע״ז ג״ע ושפ״ד אלא על
שחירפו לישראל
צפניה ב ,י
עבודה הי .אוה״ע שעתידים לחזור לעבוד את
ה׳
ישעיה יט ,יז-כה פרק כה ,פסוקים ו ,ח
מואב נענש על שצחקו מהאומלליס שבישראל
ירמיה מח ,כז
עבודת הי .אדום וישמעאל ,עתידים לקבל עליהם
דת האמת
יחזקאל מז ,ה :מיכה ד ,יכ :צפניה ג ,ט
מול מרחבי כל הנמצא בכדור הארץ ,כל אומה
בפנ״ע נחשבח כטיפה בלבד
ישעיה מ ,טו
;
עבודה ה׳ .גם כשישוב גוי לעבוד את ה׳ ,הפרש
יש בין מעלתם למעלת ישראל
ישעיה מה ,כד
מלחמה ,אם מבקשים מהגרם סיוע כעת מלחמחנו
נגד אחרים ,סוף שאנו נופלים בידיהם ח״ו
ישעיה ז ,יב; וכן י ,כ ]ע״ע ב״ב דף צא ע״ב
״דמורי להון״[
עונש לעהיד לאוה״ע על הצרות שעשו לישראל
יואל ד ,פסוקים ב ,יג ,כא; עמוס ה ,ט ז מיכה
ד ,יכ :צפניה ג ,פסוקים ח ,יט
מלכיות ארבע ,כל עניניהם לפי הגזירה העליונה
]לב מלך ביד הי ,משלי כא ,א[
יתזקאל א ,יב
עונש שיבוא על אוה״ע שהציקו לישראל
דברים לב ,לד )תורה אור( ]הדברים נוסחו שם
ע״י תלמיד המלבי״ם[
מלכיות ארבע ,לפי ד׳ חיוח המרכבה
יחזקאל א ,י׳
מלכיות ארבע ,לפי ד׳ כיווני השמים
זכריה כ ,ב; וכן ו ,א-ז! וכן יחזקאל א ,ה
מלביוח ארבע ,משולוח לשחל ,נמר ,רב ,לביא
הושע יג ,ז-ח
מצריים נענשו על שהשתעבדו בישראל ,למרות
שכך נגזר מראש .טעם לכך
נחמיה ט ,י
מצרים ,טעם שהצטרכו ישראל לגלות לשם לפני
מתן תורה
בראשיח טו ,יג
מרבבות ,ארבע מרבבות מול ד׳ מלביות
זכריה ו ,א-ז
נוצרים ]אדום! טוענים שהם נבחרו במקום עם
ישראל ,ושא״י שלהם
יחזקאל לה ,פסוקים י ,יכ
נוצרים שאמרו שה׳ ח״ו הוליד בן ]יש״ו[
יחזקאל לה ,יג
;
עונש לאוה״ע ששמחו על חורבן א״י
יחזקאל לו ,ב-ו )ע״ע כך ,ג :וכן לה ,ב(
עונש .כאשר ה׳ ציוה להכות רשע ,ייענש הבלתי
שומע בקול ה׳
מל״א כ ,לה
עמון ומואב ניסו להרחיק את בני ישראל מארצם
כי לא רצו שבהשפעתם תבוטל מהם עבודה
הפעור ]ע״ז זו היא מפגינה שאין הבדל בין
האדם והבהמה[
דברים כג ,תורה אור
עמון ומואב ,טעם איסור ביאתם בקהל בישראל,
כדי שלא נדבק בתאוותיהם הגופניות
דברים כג )תודה אור(
פיום .להאכיל לנוי ,לפעמים מועיל לנו יותר
מאשר המלחמה נגדו
סל״ב ו ,כג
פליטי אוה״ע יניעו לא״י לבקש עזרה וחנינה,
וישראל ירחמו עליהם
ישעיה טז ,א
קצו
המלבי״ם
אוצרות
פלשתים ,נמנו בין ז׳ אומות ארץ כנען ]וכ״כ
רשב״ם ,סוף פ׳ וירא[
עמום ג ,י
צדיקים וטובים יש גם אצלם
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פסקא קמג
קבוצות] .א[ אוה״ע העובדים לכוכבים ]ב[ אומוח
בני דת ,אבל עובדים לאלילים ]ג[ העובדים להי׳
אבל באמונות מזויפות ]ד[ ישראל שקבלו תורת
אמת
י ח ז ק א ל
ה
מ ז <
קיבוץ כל עובדי ע״ז יחד ,כדי שייכשלו בעת
מלחמוח גוג ומגוג ]ע״ע ערכו[ ,ואז יכירו כבור
'
יי'
׳
קידוש השם .נוי לא נצטוה למסור נפשו על
קדוש השם בקיום מצוותיו
כ ו ל ם
ף כ י ר ו
א ח ד ו ת
ה
י ש ע י ה
ב
כ ! ל
סו
י ח
ה
י ת
" י
רומי )אדום( ,תהיה מלחמה עצומה נגדם לעתיד
לבוא ,כי החזיקו בנצרוח ]האמינו ביש״ון
ירמיה מט ,טז ]ע׳׳ע זכריה יג ,ז(
רומי ]נוצרים[ וחורבנה
עובדיה א ,פסוקים א ,טו ,טז
רומי ,ה׳ הגביה אוחו לרום המעלה ,כדי שמפלתו
תהיה עצומה יותר
י ר מ י ה
ט ז
מ ט
רומי ,הם אדום
עמוס א ,יא :עובדיה א ,א ]ע״פ ר״י א ב ר
, ,ל״
ב נ א ל 1
ה
ש ע
הן
רפואה .אין לרפאות הגוי בחנם ,רק בתשלום
מל״ב ה,
ש
י
נ
א
י
™״
י
ש
ר
א
ל
י
ב מ ס ח ר
™V
ש ל
פ י ש
פ ה
ע
ש ל ה
י
°
י ש ר א ל
מ
_
ח
מ
ת
י
ד ב י י ם
כ
י
כ ה י
י ז
שיתוף ה׳ עם כה אחר ,אוה״ע לא נצטוו באיסור
זה
שמות כ ,ה; עמוס ג ,ב
שמחת אוה״ע על צרות ישראל ,על שסר מהם
גדולי ישראל
ההשגחה והם תחת הטבע
יחזקאל כה ,ח
,
,
שמתת מלכות צר על החורבן ,איבדה מהם
זכותם על שעזרו בבניית המקדש
יחזקאל כח ,יח
שמחת שש אומות על חורבן ירושלים ,נענשו
על כך
יחזקאל כה ,ג וכן לה ,ב :וכן לו פסוקים ב ,ה
;
שרים ,שבעים שרים שיש לאוה״ע
ישעיה לד ,ד :דהי״א א ,ד
אח
אדם יש לו קנאה על אחיו מן האב ,מפני
שחולק עמו בנחלח אביו .ואינו מקנא על אחיו
מן האם
חהלים נא ,כ
אע״פ שיש אהבה בין האחים ,לפעמים זה רק
בעת שלא יצטרך לו לעזרה
משלי כז ,ט
אכ;לה
בשר ,האוכל ונתון מבשר החי ,מעלה אותו
במדרגה
בראשית ט ,א
צדיק .אכילחו דומה לקרבן ,מפני כוונוחיו
בראשית כז ,כג
טרפות שקצים ורמשים ,אכילתם מולידה באדם
אכזריות
בראשית לב ,לג
מאכלי האדם .״התמורה שנעשה מן המזון,
מהבשר והליחוח ]המשוחזר בגוף האדם ע״י
מאכליו[ ,אינו דומה כבשר והלהוח שנברא עמו
משעח יצירהו ,וברבוה הימים יוכרח שיבוא ]לו[
המות .ובבר רימו זה כמי שיתן מים בכל יום
בחבית ]של[ יין ,שברבות הימים ישוב כל היין
]להיות[ מים״
בראשית ב ,ט ]ע׳׳ע תהלים מט ,טון
מאכלי האדם .״ונם מאז החחיל המות לפעול
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
בו פעולתו שהאדם ימות בכל יום ,כי הליחות
השרשי יתמעט בכל יום וידכא וישוח״
בראשית ב ,טז־יז
גיד הנשה ,אכלתו מולידה באדם תאוותנות
בראשית לב ,לג
בשר .ע״י העיון בצורת שיניים של הארס ברור
שלא נברא לשם אכילת בשר .והנמנע מאכילת
בשר ,טבעו נוח יותר
בראשית א ,כט
בשר .אדם הראשון לא הותר לו לאכול בשר.
טעם שניתן שליו במדבר
בראשית ט ,א; שמות טז ,ו
בשר ,אכילתו מע6ה ארים למוח וגורמת עצלות
בכלי התנועה
שמות טז ,יב
מן אכלו במדבר בכוונה לשם לימור תורה,
אכילתו כקרבן מנחה
שמות טז ,לו
אכילה לשם אכילת הערב ,ואכילה לשם התועלת
במדבר יא ,ד
קצז
רק בני נח שעתידים להתפרד ]ולנדור[ על כל
הארץ ,הוחר להם בשר] .ע״ע ר״י אברבנאל,
ישעיה יא ,ח[
בראשית א ,כט
אדם הראשון ,הטעם שלא הותר לו לאכול בשר
בראשית ט ,א
שלחן של צדיק דומה למזבח
מל״ב ד ,ח ]עיי״ש באריכות[
אותיות
אותיות ,מ׳ םתומה
א״חמ ,וישלה ד״ה מנתה לעשו אחיו
אחדות
)ע״ע ערכים :חורבן ,ירושלים ,ישראל ,מחלוקת(
מריבוח שהיו בק בני ישראל ,לכן נמסרו המבצרים
בירי האויב
הושע י ,יד .וע״ע י׳ ,ב
חורבן .אם לא היה ביניהם ריב ומדון ומלחמה
איש באחיו ,לא היה יכול ]נבוכדנצר[ לכבוש
לירושלים ]וכן היה בסוף ימי בית שני[
יחזקאל כא ,טו־טז
דברים ח ,ג
גאולה שלמה לא היתה )ברור הבא[ בימי עזרא,
כי נתפלגו לכיתות
צפניה ג ,א
אכלה לשם שמים ,מברר הזך בירור אחר בירור
מן דומם ,צומח ,חי
מל״ב ד ,ח
לא שלט גוי בישראל ער שחלו בו ידי ישראל
תחילה
הושע ז ,ג
אכילת בשר] :בעת הבריאה[ לא הוחר לארם
]או לבהמות וחיות[ לאכול בשר ,שכל זה נעשה
אחר החטא נשתלח האוה לחיות הטורפות אל
הבשר והאדם מכללם ]התאוה חאוה לאכול
בשר[ ,וכבר בארו החוקרים שהאדם משורש
יצירתו לא נברא לחיות מן הבשר ,שכן נראה
מבריאת השיניים והמלתעות שלו .והחיות הנוחות
בטבעם הם החיים מן הצמחים .וכן עמים רבים
בהודו החיים מן הפירוח ,הם נוחים בטבעם
יוחד .וכן ארם ]הראשון ודורוח הקרובים לו[
נולד במזרח ,באזיא ,ושם נמצאו צמחים רכים
שיש להם שקוי ומוח ושמנונית במקום בשר.
שאול היה מבתר צמד הבקר לחתיכות ,בדי
לחנך לעם שרוח החיים תחול בגויה רק כשכולו
מחובר ,ולא כשמפורק .כן חיי האומה תלויים
באחדותם
שמו״א יא ,ז
מן ומזון רגיל ,ההבדל ביניהם
לא יצוייר רוח חיים באומה והשראת שכינה אם
היא מפורדת ושבטיה לא יתאחדו
שופטים יט ,כט
כיתות .יש לשמור שלא יתחלקו ישראל לאגודות
שונות
זכריה יא ,ו
קצח
המי ;י״ם
אוצרות
אחרוה ושלום מגינים מכל מיני פורעניות
כמדבר י ,תורה אור ,פםקא ז
גדולי ישראל
בכל שאר הדתות
שמות יט )תורה אור(
אמונה ,הגדרתה מ ה שיעשה האדם ע״פ חיובו
תהלים לו ,ו :וכן פט ,ב
אליהו
מראות אלוהים בהר חורב
יחזקאל א ,ד
אמונה .ממה שרואים תיאום כל אבריו וחלקיו
של כל בעל חי ,הוכחה גדולה למציאות הבורא
ית״ש
ישעיה מד ,ז
תפקידו של אליהו לפני ביאת המשיח
מלאכי ג ,ב-ג
אמונה .עיקר ענינה הוא חיזוק שיתחזק כן בלבבו,
בלב שלם
ישעיה כה ,א )מלים(
אליהו ,הוא מבני בנימין שלקחו נשים ביבש
גלעד
הושע ו ,ז
אמונה
אדום וישמעאל ,עתידים לקבל עליהם דת האמת
יחזקאל מז ,ח :מיכה ד ,יכ :צפניה ג ,ט
אמונה .מצוה היא ״לידע״ ]בשכל[ שה׳ הוא
מחויב המציאות ,ולא רק "להאמין״ כך
שמוח ב ,א
אוה״ע מאמינים בה /אבל סבורים ״רם על כל״
ואינו משפיע ברכה לעולם .אבל ישראל מכירים
שהכל בא ממנו ית׳
שמות יח ,י־יא
אמונה בםציאוח ה׳ האדם ישיג בג׳ אופנים] .א[
מופתי)הוכחות( תבונה ודעת )לב( ]ב[ ע״י בחינה
בחוש )עיניים( ]ג[ ע״י קבלת הדורות )אוזן(
ירמיה ה ,כא
אמונה .הוכחה על חידוש העולם
א״חמ 26בראשית ד״ה ויברך אלהים
אמונה במציאות הבורא ,שלוש הוכחוח
ישעיה מד ,ז
*
אמונה .כיצד מן האחד )השי״ת( יצאו פעולות
מחולקוח ,חםד ודין?
א״חמ ,חחילח פ׳ וארא ,ד״ה והנה פרעה
אמהות מכירים ע״י בחינה בנבראים ,או באמצעות
קבלה שמקבלים מהנביאים או מהאבות
ישעיה לה ,ה
אק צריך להתפלל בלבד שיקיימ ה׳ הבטחתו
]שהרי ודאי באחריתו של דבר ה׳ יקיים אותה[
אלא יש להחפלל שיאמן ,בל יטעו העולם
שההבטחה לא תתקיים
דהי״א יז ,כג
אמונה בה׳
דברים ד ,לב-לט :וכן ה ,כא
אמונה במה שאמרו אבותינו ,כי האבות לא
ישקרו לבניהם
דברים יא ,כ
אמונה היא בדבר שאין לו בו ידיעה ברורה,
רק קבלה )מסורת( מפי אנשים מהימנים
הושע כ ,כ כ
אמונה שתורתנו היא אלוהיה ,ואין דומה לד,
בריאה .העולם ערוך כך כדי שעל ידו יכירו כולם
את מציאות הבורא ,אחדותו ,והאמונה האמתית
]אמר המלקט :וכ״כ ר׳ צדוק בשם ר׳ בונם :בגמר
הבריאה אמר ה׳ לעולמו די ,שמזה יספיק שיכיר
הנברא מלכותו יח״ש )פרי צדיק ,וארא ,ג׳(|
חהלים קיא ,ו
בריאת יש מאין ,צ״ל ״אין מן יש״ • בראשית,
תורה אור ,סוף פסוק בי
הנשמה .ליזהר מההנשמה במושגי אלהות
שמוח יט ,כא
השגחה .ע״י שרואים את החמרת הנסים בישראל
והשגחת ה' עליהם לשמור אותם ,מגיעים לידי
האמונה בה׳
יחזקאל טד ,ם :וכן כ ,יז
מפתחות עניינים במוסר ואמונה
זיוף .יש המנסים להוכיח את האמונה ע״י מופתים
)הוכחות( מזוייפים ,ולא יצליחו ]אמר המלקט:
עיק בזה מו״נ ח״ב פ״טז[
ירמיה ט ,ב
חודש ,כבר הודו כל האומות שהחשבון שביד
ישראל הוא אות שקבלוהו בנבואה
שמות יב ,פסקא ו
חהוק אמונה באמתיות התורה
במדבר לג ,ה
קצט
עבודת ה׳ .אוה׳׳ע שעתידים לחזור לעבוד את
ה׳
ישעיה יט ,יז־כה :פרק כה ,פסוקים ו ,ח
עבודת הי .גם כשישוב גוי לעבוד את ה /הפרש
יש בין מעלתם למעלת ישראל
ישעיה מה ,כד
עיקרי הדת הם שלשה ]לפי ד״י אלכו ,״ספר
העיקרים״[
ירמיה ה יא'
י
חשיבותו של האדם ,למרות לעג של הפלוםופים
כמה קטון הוא מול שאר כל היצירה
תהלים ח ,פסוקים א ,ו
יחוד הבורא
דברים ו ,ד
מאובנים )עצמות יבשות ,שרידים מן תקופה
קדמונית( שמוצאים בעומק האדמה
בראשית ז ,כג :וכן ת ,כא-כב
מכות במצרים ,מה ללמוד מהן
דברים ו ,כב
מכות כמצרים באו ללמד ג' עיקרי האמונה] .א[
מציאות ה׳ ]ב[ שה׳ משגיח בארץ ]ג[ להאמין
באחדות הבורא )עיי׳׳ש באריכות(
א״חמ שמות ד״ה ויען משה והן לא יאמינו לי
מלחמה ,אם יכשלו ישראל במלחמה נגל עובדי
ע״ז בזויים ,חשש שיפלו מאמונתם בה׳
דברים כג )תורה אור(
משה ,אץ שוס נביא יכול לבטל נבואתו של משה
שמות כ ,יז
נחלת אבותינו .נבות היזרעאלי דיבר לאחאב מוםר
נוקב :״האמונה והתורה היא נחלת הנפש .ואחאב
עזבם בלא כסף ובלא מחיר וכו׳ .הזכיר לו ]נבות[
איף יקר בעיני איש הנלבב נחלת אבותינו ,אף נחלה
זמנית ]כמו[ שדה וכרם .וכל שכן נחלה נפשיית״
מל״א כא ,ג
ע״ז .טועים הם החושבים שהקב״ה ברא את
העולם בסיוע ״עצה״ של כהות עליונים
ירמיה י ,ו
צדיק ורע לו ,צדיק החוקר בזה אין לו חטא,
כי אינו בא כמטיל ספק אלא בא לברר את
צדקתו של ה׳
ישעיה כו ,ז
קין והבל ,ההבדל ביניהם בעניני אמונה
בראשית ד ,ג
תורה ,כל פרשיותיה נאמרו בסיני ,אלא משה
אמר לישראל כל אחת ואחת בזמנה
דברים א ,ה
תורתנו אמת .כי מודיעה בבירור שיש בכל
העולם כולו אך ורק ד׳ חיות* טמאות בני סימן
אחד של טהרה
ויקרא ,שמיני ,פסקא ע״ג ]ומקורו ספרי ,ראה,
פסקא צ״ז[
טבע הנפש הוא להאמץ בה׳ בקביעות .וז״ל
המלבי״ם :״ה׳ לא עזב את האדם גם בדבר
הזה .כי נטע בנפש האדם השגות האלה ע״י
דעות קבועים בנפש האדם מעת יצירתו ,והם
אמתיות נמצאות בכל נפש נתונות לה מאלהים.
]לדוגמא [:שכל אדם מוטבע כנפשו שיש בורא,
שלם בתכלית השלמות ,אל אמונה ואין עוול,
גומל ומעניש; ושהוא ]האדם[ חפשי בבחירתו,
ושנפשו חיה גם אחרי הפרדה מן הגויה .דעוה
האלה יסודות מוטבעות בכל נפש ,כי הם לה
נחלה מאלהים״.
הקדמה לספר איוב ,המערכה השלישית ,ד״ה ועל
מה שהתלונן
ועוד כתב המלבי״ם :״שהידיעות האמתיות הם
ר
אוצרות
המלבי״ם
שחולוח בנפש האדם עצמה וכוי לא בחוש ולא
בנסיון ]חיים[ יסודם וכוי] ,אלא[ אשר הביאה
איתה אחוזה מנחלה שרשה העליון ,נתונים לה
מאלהים״
איוב ,פתיחה לפני פרק ל״ב ,ד״ה אחרי ההוצעה
הזאת
״הדעים הקבועים ]בנפש[ הן ]א[ שיש אל בורא
בל ,שזר׳ טבוע בנפש כל אדם שנמצא אל מחולל
כל] .ב[ שהוא כביר ורב ,כולל כל השלמיוה
וכל הכחוח והוא מקור לכולם] .ג[ שהאל לא
ימאס באיש שלבו חזק בכח כביר לעמוד בכל
נסיון ולא יתמוטט משלימוחו וצדקתו".
איוב לו .ה
״גם דעה זו קבועה בנפש האדם ,וכו׳ שה׳
שהוא מקור הטוב ,בהכרח שונא אח הרשע וכו׳
ומשפט ]םיוע[ לעניים יהן וכו׳ .ועוד :שהשגחת
ה׳ הפרטיח נמצאח המיר עם הצדיק ולא חםור
ממנו רגע .ושההשגחה נמשכה לפי המעשה,
ובפי שיוסיף בצדקותיו ודבקותו בהי ,כן יחולו
בו עיני ההשגחה על כל פרטי פעולותיו וכוי.
וכן יוסיף לבחון ולנםוח אח צדקוהיו על כל
הצדדים ,ויבחנהו במצרף הבחינה עד כמה תגיע
שלימותו ,ומזה נתהוה ענק הנסיון״
איוב לו ,ו־ו
ועל עני; האמונה התמימה בה׳ ,גם כאשר הצדיק
סובל יסורין ,והוא יורע בנפשו שלא חטא ,יא
יעזוב חמימות בטחונו בה׳:
״שהגם שידע בנפשו שהוא צדיק ולא ירע טעם
ליסוריו ,לא היה לו להכריע בזה את האמת
המבואר שה׳ לא יעשה עוולה ,ולא יתייחס אליו
שום הםרון .ושתהיה הנהגתו ]כביכול[ בעוול,
הוא חסרון כשלימות האל .והיה לו ]לאותו
צדקן לבטל הכרת החוש ,שידע בחוש אה
צדקו ,מפני מופתי )הוכחות( השכל המכריעים
שה׳ לא יעשה עוולה״
איוב לב ,ב
אמצע )ע״ע מתה(
כראשית טו ,י; משלי ר ,פסוקים יא ,כו ,כז :וכן
פרק יא ,פסוק כר :וכן פרק ככ ,ה
אמת
אמה כפי שהיא וכפי שאמרו אוהה; לבין האמת
גדולי־ ישראל
כפי שמתוארת בלבד בפיו של הרוצה לראות
את הדברים כך .ההבדל ביניהם
איוב ר ,כה
אמת ,גדרה .שיסכים הדבר המסופר עם השכל
והמציאות
ישעיה מג ,ט! ירמיה י ,י
גאולת ישראל תלויה בכך אם יקיימו בירושלים
מדת האמת
זכריה ח ,פסוקים ג ,ח ,טז
גוף מםולק .מכירים את האמת בצורה שונה
לחלוטין אחרי םילוק הגוף
ישעיה לח .יא
הבחנה להכיר מי הוא הדובר אמת :אם הוא
מדבר בנחה ובקול דממה .אבל השקרן מדבר
ברעש ומרבה בשבועוח ,כדי לחזק אה דבריו
משלי יכ ,יז־יח
זיוף המעשה ,סוף שכל העם יכיר שהוא שקר
שמו״כ ג ,לו
לבו כפיו
משלי יט .א
מנהיג שקר .משכילים נ£ם מכירים בדברי שקר
של המנהיג
מל״א יכ ,טז
שלום .אמנם מותר לשנות מפני השלום ויבמות
סה ע״ב( אבל צדיק אינו בוחר בזה .לכן ה׳
עצמו ציוה לשמואל ,כדי להצילו מדבר שקר
שמו״א טז ,ב
ארץ
ארץ שם האדם נולד ,נמשלה לאם שלו
יחזקאל טו ,ג
מדינה ,כל מדינה יש לה תנאי אקלים המתאימים
לאוכלוסיה הנמצאת בה
כמרבד יג .יח
ארץ ישראל
א״י אינה נותנת פירותיה כשאין ישראל בקרבה
יחזקאל לו .ח
א״י היא ארץ ההשגחה והקדושה והנבואה
שמות ו ,ד
רא
מפתחות ענינים כמוםר ואמונה
א״י ניתן לישראל כדי שיבנו שם את בית המקדש
דברים כו ,ט
אם .א״י נחשבת שדי אמם של ישראל
הרשע ט ,ו
א״י ניתנה לישראל ,מפני ההבטחה לאבותיהם
תהלים קלה ,יב
ברכה .א״י היא טובה מכל הצדדים .יש בה
נחלי מים ,וכירות הנצרכים למאכל ,ויש גם
פירות לתענוג
דברים ח ,ז
א״י ,נוסף על זכות אבות זכו לה בנ״י מפני
קושי השעבוד
שמות יג פםקא קי״ז
א״י ,החילוק בין א״י לחו״ל כי היא ארץ שעיני
ה׳ בה ,שלא נמסרה ההשגחה בה לידי שליח
בבחו״ל
א״חמ בלק 23
א״י .תשיבותה היא מפני בית המקדש שכה
א״תמ בראשית 5
א״י ,יעקב היה םבור כי גם בארם נהריים יש
דק א״י ,כמאן דאמר דכיבוש יחיד של דוד שמו
כיבוש
א״חמ ,תחילת וישלח ,ד״ה ארצה שעיר
א״י ,שם האדם מקבל רוח .אבל בחו״ל מקבל
רק נפש
א׳יחמ לך לך ,57ד״ה כל רכושם
א״י .היא למעלה מהמזל
א״תמ פ׳ עקב ,ד״ה ואהבך וברכך
א״י .קבורת א״י מועלה לזכך אח הגוף מזוהמה
הנחש
א״חמ תחילת ואתחנן
אברהם קנה קדושת א״י בכח ראייתו ״אל הארץ
אשר אראך״
א״חמ לך לך 55
אדום ,עמק ומואב יתכללו בא״י לעתיד לבוא
במדבר כ ,יד :דברים ב ,ד; ישעיה כה ,י; יחזקאל
מז ,פסוקים טו ,יט :עובדיה א ,יט
אהבת ה׳ .כאשר ישראל ישיגו דרגת אהבת ה׳,
ה׳ יתן להם אז ארצות אדום ,מואב ועמון
דברים יא ,כב; יט ,ח
אחוזה .קדושת א״י היא כה גדולה שאף אם
נקרא שמו של המת על אחוזה שבה ,נקרא
שיש לו שארית
דברים כה ,ה
ברכה .השפע בא״י היא מאת ה׳ ולא יפסוק
בשום עת
כמדבר כד ,ו
ברבה .לפני שגורשו ממנה הכנענים ,א״י לא
היתה זבת חלב ודבש
שמות ג ,יז
גבולוח א״י ,אם נהר הירדן נכללת בארץ ישראל
במדבר לה ,פסקא ב
גבול צפוני של א״י ,דמשק ,צור ,צידון
זכריה ט ,א-ב
גבולות א״י ,בעתיד תתפשט א״י עד לצפונה
לצור וצידון ,ודמשק יכנם בגבול האח
במדבר לד ,ב
גבולות א״י .כשם שדמשק וצור עתידים להיות
א״י ,כן אשקלון עזה ועקרון ]«רץ פלשתים[
זכריה ט ,פסוקים ב ,ז
גבולות .עתידה א״י לכלול שטחי עמון ומואב
ואדום
במדבר כ ,יד :דברים ב ,ד ישעיה כה ,י; יחזקאל
מז ,פסוקים טו ,יט! עובדיה א ,יט
;
גבולות א״י .הר םיני קבלה קדושת א״י )ע״ע
ספר כוזרי ,ה״ב מאמר יד ,דף נד; וכן ביאור
גר״א לשיר השירים ב ,סוף פסוק יב(
תהלים סח ,יז
גבולות .עחידה א״י להחרחב בעח הגאולה
ישעיה מט ,כ
גוים ,לא רק שאסור לכרות עמהם ברית ,אלא
יש למנוע מהם ישיבה בארצנו בישובים המובדלים
לעצמם
דברים ז ,ב
גויס .אין להשאיר בא״י גויס שלא קבלו על
עצמם ז׳ מצוות )אע״פ שקבלו לא לעבוד ע״ז(
רב
המ י״ס
אוצרות
"כי אם תכרות להם ברית יתגברו עליך ברבות
הימים ,אף שקבלו שלא לעבוד ) yמלבי״ס
לשמות לד ,יב( ״וישתדלו הנכבשים תמיד להתגבר
עליכם״
שמות לד ,כד
T
גרם .אין לתת להם לתר בעיר בא״י בפני עצמם,
פן ימסרו את העיר לאויבי ישראל שמבחוץ
דברים כגr ,
גוים .ה׳ נתן לישראל את א״י כדי שלא יתערבו
בץ העמים ,ולא יפלו במחלות הנפש שיש לגויס
דברים סוף פרק כח
גלות מא״י ,באיזה שבט התחילה
רהי״א ה ,כו
ה׳ הוציא בנ״י ממצרים והביאם אל המעלה
היותר גבוהה ,והיא א ח ישראל
שופטים ב ,א
השגחה .א״י אינה תחת מערכת הכוכבים ,אלא
מנוהלת ע״י השגחת ה׳
יחזקאל יב ,כב
השגחה .א״י היא מיוחדת להשגחה ולהנהגה
פלאית
נחמיה ט ,ח
השגחה .א״י מיוחדת היא להשגחת ה׳ יום יום.
אבל חו״ל עומדת חחת מערכת הטבע
כמדבר יד ,יז
.גדולי ישראל
חסרה ליעקב זכות א״י
דברים כר ,ה )תורה אור(
ישראל הכה לרשת את ארץ אתם ,מואב ועמון,
עת תבור לעבור את ה׳ מאהבה
דברים יא ,כב :וכן יט ,ח
ישראל .כאשר יתיישבו בארצם ,תתפרסם בעולם
התנהגותם הנפלאה; שהם גבוהים מהגופניות.
לכן בלעם קללם שיפלו במדבר ולא יבואו לא״י
דברים כג .תורה אור
כיבוש ז׳ עממין א״א שיהיה בדרך הטבע
שמות ו ,ב
כשרים .קבלו בא״י חלק בנחלה רק הבשרים
וקדושים ,לא המתלוננים ,והמרגלים וכו׳
במדבר כו ,נג
מלחמה] .אין טענה של פקוח נפש דוחה למצוות
המלחמה[ ״לא אביתם לעלות" ולא האמנתם
שה׳ יגרש לפניך אויב ויאמר השמד.׳ ״ותמרו
את פי ה׳ אלוהיכם״ ,שאף אם היה סכנת מוות
הייתם צריכים למסור נפשכם לעשות ציווי ה׳
ופקודתו״ ]כלומר להלחם על כיבוש א״י[
דברים א ,כו
י
מצוות התלויות באק ,מפניהן אנו משיגים שם
שלימות רוחנית יותר מאשר בחו״ל
דברים ח ,א
מקנא ה׳ לארצו ולנחלתו
יואל ב ,יז
השגחת ה׳ היא בא״י תמיד
דברים יא ,יב
מקנא .גם אם ה׳ איננו שומע תפילות ישראל,
בכ״ז מקנא קנאת ציק
זכריה ת ,כ
חו״ל .אסור לצאת מא״י אפילו בשעת רעב
מל״ב ח ,ב
חו״ל .הנמצא בארץ טמאה הוא כנדח מלפני
ה׳ ,כי ילמד לעשות כתועבותיהס
שמו״ב יד ,יד
מרגלים מתו ולא נכנסו לארץ ״מאחר שהם
כופרים ביכולתי ]הערת המלקט :עיין כאן דברי
רמב״ן ,במדבר יד ,יט[ ויודעים ריבונם ומתכוונים
למרוד ,א״א שיתקיימו בארץ .וי״ל שלזה אמר
׳וימלא ככור ה׳ את כל הארץ׳ רוצה לומר
שהארץ הזאת מלאה מכבודי ושכינתי ,אי אפשר
שימצאו בה אנשים מנאצי ה׳ ובחי כבודו״
במדבר יד ,כא-כג
יעקב ,לכן היה בבחו של לבן להלחם נגדו ,כי
משה לא היה יכול להמם לא״י ,כי כל הנהגתו
זרע .סמיכת ברכת הזרע לברכת האח
בראשית כח ,יד :וכן לד ,.יא
חלוקה מחודשת של א״י בימי שאול המלך
דהי״א ה ,ח
מפתחות עניינים במוסר ואמונה
דג
היחד! למעלה מהטבע ,אבל כיבוש א״י התנהל
ע״פ הטבע
במדבר יא ,יא
קדושה ,עיקרה בא״י ,המוכנה להשגחת ה׳ וטהרת
הנפש
ישעיה סד ,ט )וע״ע ירמיה ב ,ז(
משה מת במדבר כדי שיביא אתו לעתיד לבוא
מתי המדבר
במדבר יר )חורה אור(; דברים ג ,כו
שבת א״י ,בעת הבאת הביכורים היה הקורא
אומר ״ויביאני אל המקום הזה״ ,והיה השומע
מגיב בהתפלאות :״אח זבת חלב ודבש!״
דברים כו ,ה
משה רבנו ,כמה טעמים מפני מה לא הורשה
לבוא לא״י
במדבר יד ,תורה אור
משה ,מפני מה לא נכנס לא״י ,מפני שבחינתו
גבוהה עוד יותר )ועור ב׳ נימוקים>
פירוש ליהושע על דרך דרוש ,שנדפס בהפטרה
לסוף פרשת ״וזאת הברכה״ ,פסוק ב׳
משה ,עיקר סיבת הגזירה שלא יכנס משה לא״י
הוא בחטא המרגלים
במדבר יד )תורה אור(; במדבר כ ,יג :דברים א,
לו; וכן ג ,כו :וכן דברים י ,ו
נוקם ה׳ במחללי כבוד א״י
חבקוק ב ,יז
עבודת ה׳ כחו״ל ועבודת ה׳ בא״י ,ההבדל
ביניהם
יחזקאל כ ,מ
עבודת האדמה ,מעלתה בא״י
דברים כו ,תורה אור ,ם״ק ב
עבר הירק בני ראובן רצו בה ,כי עדיף להם
ע״י משה מאשר ע״י יהושע
דברים לג ,כ-כא )תורה אור(
עונש לאוה״ע ששמחו על חורבן א״י
יחזקאל לו ,כ־ו
שירים .מנהג קדמון לשיר שבחי א״י
תהלים קלז ,ג
שכינה .״בעת היות ישראל מושגחים ,לא יתקיימו
רק בא״י הגיאות לקדושתם ולהשראת השכינה״
ויקרא ,פ׳ בחוקותי ,פסקא ו
שכינה .״ואמר עוד לתת לכם את ארץ כנען
להיות לכם לאלהים .כי קישור אלהותו עמהם
תלר בישיבת האח ששם השכינה .והיא הארץ
הנבתרה לנבואה ולקדושה ,ארץ אשר ה׳ דורש
אותה תמיד .והיוצא לתו״ל נכנס תחת ממשלת
השרים העליונים והטבע״.
ויקרא ,פ׳ בהר ,פסקא ע״ז
שכינה .״יש תכלית נשגב }ישיבתכם באח,
שבזה תשרה השכינה שם .וזה היה תכלית
בריאת העולם ,שישכון בתחתוניס וינהיג הנהגה
נסיית מופלאת״
ויקרא ,פ׳ קדושים ,פסקא קכ׳׳ד
שכינה .א״י נקראת ״נחלה״ מפני הקדושה שבה,
דיבוק השכינה והשגחה תמידית
ירמיה כ ,ז )מלים(
שלמה מסר ערים בא״י לתירם ,אבל לא נתנם
ממש
מל״ א ט ,י
שמחת שש אומות על חורבן ירושלים ,נענשו
יתזקאל כה ,ג; וכן לה ,ב :וכן לו פסוקים ב ,ה
שם רע שהוציאו על א״י
פלשתים ,ארצם היתה בתחילה של כנען ,לכן
אף היא שייכת לעם ישראל
דברים כ ,כג
שמחת שש אומות על חורבן ירושלים ,נענשו
יחזקאל כה ,ג :וכן לה ,ב :וכן לו פסוקים ב ,ה
קדושה ראשונה לשעתה ולא לעתיד לבא
יחזקאל לג ,כד
יחזקאל לו ,יג
שממה .א״י היא שממה בעת הגליות ,כדי שלא
יתיישבו בה אומות אחרות
דברים כט ,כא
רד
אוצרות
המלבי״ם
תפילה .גם מי שלא זכה לדור בא״י ,יעלה
זכרונה בכל תפלותיו
הושע יד ,ח
תפלה .א״י ,טעם שהיא מחוסרת נהרות ומעיינות
מים ,כדי שיתלו עיניהם בתפלה להקב״ה
דברים יא ,יא
גדולי ישראל
בושה
גנב שנתפש איננו בוש מהעבירה ,אלא בוש
ממה שנתגלה קלונו בקהל
ירמיה ב ,כו
גרון
אשה
הנשים טענו כי קריעת ים סוף נעשה בזכותן
שמות טו ,בא
בעל נענש על חטאי אשתו ,על שלא מחה בה
מל״א בא ,כ
רוב מהנשים מפזרות הון ממה שהבעל הרויח
משלי לא ,יא )דרך הפשוט(
בינה יתרה יש לאשה ,כלומר יש לה שכל
לעשות מלאכה ולא לעסוק בעיוניות
בראשית ב ,בא
תמיכה בתורה .״גדולה הבטחה שהבטיחן הקב״ה
לנשים יותר מן האנשים וכו׳ נשים במאי זכק?
וכו׳ )ברכות יז ע״א( ר״ל כי הלומד תורה ,הלא
מתנאי הלימוד שיהיה לשם שמים ,ואם לאו אינה
׳תורת השם׳ שיקבל עליו שכר השלם .אבל נשים
שהן מקבלות שכר בעבור שמחזיקות בידי בעליהן
ובניהם שלמדו ,א״כ אף אם בעלה ובניה לומדים
שלא לשמה ,מ״מ היא עשתה את שלה לשמה,
ומקבלה שכר תמיד .ועל זה ׳גדולה הבטחה של
הנשים יותר׳ .וקראם ׳נשים שאעות׳ שאינן דואגות
כלל פן יש שמץ פסול )בתלמידים( ]בלימודם[
כמו שדואגים האנשים .ועל זה אמר "נשים במאי
זכיק? וכו׳ וממלא הן שאננות״ עכ״ל
=א״חמ ,ליקוטים שבסוף ויקרא ,55ד״ה גדולה
הבטחה
איש ואשה ,משל לצורה וחומר
בראשיח ב ,יח
איש ואשה ,יחס שכיניהם
בראשית ב ,יח
אשה יש לה שכל מעשי ולא שכל עיוני
בראשית ב ,כב
המבזה לחברו בדבר שהוא שקר מפורסם ,לא
תיחשב זאת אצלו לבושה
שמו״ ב טז ,י
בחירה חופשית
)ע״ע ערך :ידיעה ובחירה(
בחירה חופשית
בראשית ד ,ז :ה ,א־ב; וכן ו ,ו! דברים ה ,כה-כו
]באריכות[
בחירה חופשית ,מעלתה
א״חמ ,פ׳ תצא ,31ד״ה בדרך אתר
גזירה אלוהית איננה בכל דבר .ישנם ענינים
בהם האדם הוא שמזיק ,לעצמו ]עיק ירושלמי,
שבת פ״יד ת״ג ,״מתים כפשיעה״[
בראשית לז ,יד
בחירה חופשית יש רק למק האנושי ,ואק למלאכי
מעלה
בראשיח א ,בו :וכן ג ,א
כל הנבראים ,פרט להאדס ,אק להם בחירה
חופשית כלל ]אלא הם פועלים לפי אינסטינקט[
דברים ה ,כה
בחירה חופשית .יהודיות שבאדם שבזה מתייחם
]הוא דומה[ למדותיו של הקב״ה
בראשית א ,כו
בחירה חופשית .בזה ניכר בו צלם אלהים
כראשית א ,כו
ה׳ לא מנע מעשה העגל ,וכן לא את חטא
אדם הראשון ,כדי שתהיה לבני אדם בחירה
חופשית .וזו מטרת כל הבריאה
שמות לב ,לד
מפתחות עני־ני־ס במוסר ואמונה
מלך ושר .ה׳ מכופף את בחירתם ,כדי שיעשו
לפי גזרתו ית״ש
ישעיה מד ,כח
ידיעה ובחירה חופשית
ירמיה יב ,ג :איוב ,פתיחה לפרק יא; וכן יא ,יא
יכולת הרוח לשלוט על החומר
איוב א ,ח
צלם אלהים ,אדם נקרא בר מפני כח בחירתו
החופשית
בראשיח א ,כו
בטחו!
)ועניני השתדלות טבעית(
הערת המלקט :בדברי המלבי״ם בנושא זה אנו
רואים דברים קיצונים מאד ,אשר משמעותם
שאק לו לאדם לעשות מצדו שום השתדלות
טבעית ,אלא ישליך יהבו לגמרי על הקב״ה.
ולכאורה יש לעומת זאת הדרכה בדברי חז״ל
לחייב את האדם לעשות השתדלות טבעית .וכך
לשונם בספרי )ראה ,ס״ק קכג( :״וברכך ה׳
אלהיך ,יכול אפילו יושב בטל? תלמוד לומר
״בכל מעשה ידך אשר תעשה״ עכ״ל) .והובאו
הדברים שוב במדרש תהלים ,מזמור קל״ו
ובתדא״ר פ״יד .ושוב ב״מםילת ישרים״ ,סוף
פ״כא( .ואמנם יש מדרש המשמע כמו דברי
המלבי״ם )מדרש איכ״ר ,פתיחה לי( במעשה
חזקיה .אבל הוא קשה ,למה דוד המלך לא נהג
כך? וקשה ממאמר חז״ל הנ״ל?
ונ״ל בם״ד כי יישוב תמיהה זו הוא ע״פ דברי
ר׳ אברהם בן הרמב״ם )״המספיק לעובדי השם״,
הבטחון ,עמ׳ ע״ח( המלמד :״כל התולה תקוותו
בנסים בלבד ללא החכשרוח נאוחה ,ללא התגלות
]חזון שמיימין ,ללא הרגשה אלוהית לאמתה
וללא סייעתא דשמיא ,הרי הוא מתאוה למה
שאיננו מחאים לו וחוטא בחוצפא המביאה לידי
חילול השם ,ואין ספק שיבוא על עונשו .ובן
להיפך ,מי שבטחונו לוקה בחסר למרות שה׳
יחעלה העלהו למדריגה רמה כזאת ,הריהו ראוי
לעונש ולחרון אף ה׳ ,במו שנתחייב דור המדבר,
מהיותם צבאות ה׳ אשר גאלם ממצרים בנסים
רה
ונפלאות והוליכם כמדבר במסע בה מופלא ושמר
עליהם שמירה מעולה״ וכו׳ עכ״ל.
כלומר ,דברי המלכי״ם הם אמורים לבעלי מדריגה
גבוהה ,שכבר ראו בעניניהם נםים גדולים ,והם
גם בעלי ררגא רוחנית גבוהה ]״הרגשה אלוהית
לאמיהה״[ להם ראוי לצמצם מאד בהשתדלות.
וחזר ר׳ אברהם על דבריו בהמשך שם )דף
ע״ט( :״ובכן אלה שהיחה עליהם תמיר תשגחת
ה׳ ובתוכם עבדיו ונביאיו ,והוא עושה להם
נסים ,חייבים שיהיה בטחונם בה׳ יתעלה שלם
ומוגמר ,ושגגתם עולה ודון .ומאידך גיסא ,מי
שמעה פגיו וסומך על בטחון כזה למרות חוסר
הכשרתו ופחיתות סגולותיו ,הרי הוא מבקש מה
שאיננו ראוי לו ,ובמקום להשיג קרבת ה׳ יתעלה,
יסתיר ה׳ פניו ממנו .וזהו שאמרו חז״ל :״לא
כל הרוצה ליטול את השם ,יטול״ )ברכות טז
ע״ב( עכ״ל .וחזר על זה בדף ק״ד :״מעלה זו
לא תיכון אלא במי שהוא חף מן העוונות ונקי
מן הפשעים והגיע אל השלימות ,וטעם מהשגחתו
יתעלה בשיעור המחייבו למידת בטחון בזאת״
עב״ל.
ובכן דברי חז״ל בספרי )דלעיל( אמורים לכל
כלל ישראל .ודברי המלבי״ם )והגר״א( לביאורי
המקראות שהבאנו ,הם ליחידי סגולה .עד כאן
הערתנו.
דברים הנ״ל וחלוקה הנ״ל במעט מפורשים בדברי
המלבי״ם דלהלן:
״בי לפעמים הגם שיבטח האדם בהי ,מכל מקום
יבקש אמצעים טבעיים ולא יסמוך על הנם ,וזה
אין בו עון לכל ארם ]רגיל[ .רק אדם שיודע
שגם האמצעיים ישיג מה׳ ומלומד בנסים ,לו
ייחשב גם זה לחטא מצד זה ]שהוא גדול
המדריגה! וכוי .אמנם יש צד שני ]הנחשב לחטא
גם לאדם רגיל! שלא לבד שישען האדם על
אמצעיים טבעיים ]בחור סיוע וסמך לעזרה ה׳
ית״ש ,אלא[ כי גם יבטח עליהם ]כשלעצמם!
והיינו שמסיר בטחונו מה׳ לגמרי וחושב בי הבל
תלוי בכרו היד ובפעולותיו ,וזה חטא גדול וכו׳
כי בחשו בה׳ לגמרי וישימו כל בטחונם על
עזרת בשר״
ישעיה לא ,א
רו
הםלבי״ם
אוצרות
גדולי ישראל
השתדלות] .נגד האויב[ "בשובה ונחת תוושעון
)ישעיה ל ,טו( מורה מנוחת הגוף ,שינוח ולא
יעשה מאומה .״והשקט ובטחה״ ,מורה שקיטת
הנפש ובטחון הלב בה׳ .ה׳ אמר ׳אם תרצה
שתוושעון מן האויב ותנצלו םסנו ,זה יהיה ע״י
שתנוחו ,ולא תעשו מאומה ,רק תסמכו על ה׳,
ואז תוושעון .ואם תרצו מדריגה גדולה מזאת
והוא שעוד תתגברו על האויב בגבורה ]להכחיד
אותו[ זה יהיה ע״י השקט ובטחה ,אם תבטחו
בטחון חזק על ה׳ גם בלבבכם ונפשכם״
בטחון ,אין לו לאדם להורות לה׳ באלו אמצעיים
יבחר כדי להושיעו .גם בזאת יבטח בה׳ שיבחר
את האמצעי הנכק
ישעיה ל ,טו
תהלים קית ,פסוקים ה-ט :וכן קכג ,א
אויב .אלו שבטחו בה׳ ולא רדפו אחר האויב,
גודל זכותם
גאולה עתידה ,איחור בואה :״ה׳ משיב לישראל:
׳אתם אומרים :עורי זרוע הי ,כאילו אני נשתניתי
ממה שהייתי בימי קדם ,לא בן .בי א1בי א1כי
הוא .אני הוא מי שהייתי ,אני לא נשתניתי וכו׳
רק את נשתנית ממה שהיית .לך אני אומר :ימי
את?׳ כי איני מכירך כלל! אינך עוד העם אשר
היית מימי קדם ,העם אשר פדיתים ממצרים.
כי הם לא פחדו מזרוע בשר רק בטחו בישועתי.
ואת ,ותיראי מאנוש ימות? כי ׳ותשכח ה׳ עושיך׳.
כי אם לא היית שובתת את הי ,איך יראת
מאנוש ימות?״
שמו״א ל ,כג־כד
אחיתופל ,הוא שאמר בפיתויו אל דוד לא לחקור
אחרי המרד ,אלא לסמוך בלבד כבטחון על ה׳
]ומשמעוח הדברים שאין זו עצה נבונה!{
תהלים נה ,כב-כג
״כחי ועוצם ידי״ .לא יאמר כן ,אלא יכיר כי
ה׳ הוא המעניק אח ההצלחה
כראשית יד ,כב
בוטח בה׳ ,אז ה׳ מבין לאדם אח ההצלחה וגם
מורה לו באיזה דרך ילך כדי להשיג את ההצלחה
תהלים לז ,פסוקים ה ,כג
בוטחים בה׳ ואעפ״כ אינם מצליחים .טעמים לזה
)כי אין לבו שלם בבטחונו ,או שעוסק גם במעשי
מרמה(
ירמיה יז ,פסוקים ט ,יא
בטחון .ענינו שקיטה הרוח והנפש ]מנוחה! וחוזק
הלב על העתיד
יש בו התמדה ,ולא ישתנה מונו .״כי ביה ה׳
צור עולמים״
ישעיה כו ,ד :וכן מ ,ח-י
ברכה רק לאדם הסומך על ה׳ ולא סומך על
שום בן אדם אפילו כאמצעי
ירמיה יז ,ז
$
ישעיה נא ,יב-יג
גלות ישראל וצרותיו ,בטחון גם אז] :לעתיד[
״יוציאני לאור ואראה בצדקתו )מיכה ז ,ט( כי
עד הזמן ההוא האור מצדקת ה׳ נמצא ,רק
שאני יושב בחושך ועיני עצומות מראות צדקות
הי .ואז ]לעתיד! וכוי אראה צדקת ה׳ ואורו
וישועתו ,ואז אבק למפרע הצדקה שעשה עמי
ושהיה הכל צדקה וחסד לטובתי .וכו׳ ואז תראה
שה׳ היה עמי כל ימי גלותי ולא הםתיר פניו
ממני ,ושהכל היה בהשגחתו למען ייטב לי
באחרית הימים״
ישעיה ל ,טו
מיכה ו ,ט־י
בטחק בה׳ כסגולה להביא הישועה .״שעל ידי
הבטחון שבוטח ,ימצא משען בהי .וה׳ המושיע
חוסיו ,יהיה למשען לו״
דאגה .״אל תדאג על רעת הזמן ותהפוכותיו,
רק שכן לעולם בשלווה ובטחון״
ישעיה נ ,י׳
בטחון בה׳ ,ואז לו למושיע באמת
תהלים לז ,כד
דבקות בהי ,ואז ה׳ שומר על כל עניני גופו,
כיושב בצל שדי
תהלים קכד .ב
תהלים צא ,א
בטחון בה ] :א! כי יש בו היכולת לעשות] .ב[
דל בוטח .טוב לו לאדם להיוח דל בוטח בה׳,
,
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
מלהיות עשיר שאיננו בוטח בה׳
תהלים לז ,ח
הבוטח בה׳ אין לו לירא מבשר ודם .ואם ירא,
אין בטחונו כראוי
בראשית לב ,ח
השגחה .עריק ה׳ משגיח על ישראל ,למרות
מצבנו הירוד
ישעיה מא ,יז
השקט ובטחה ,מורה שקיטת הנפש ובטחון הלב
בה׳ וכו׳ רק חםמכו על ה׳ אז חוושעון ]ולא
תבקשו עזרה ממדינות אחרוח!
ישעיה ל ,טו
השחדלוח )מנועה אצל גדולי הבוטחים( אלא
בוטח בה׳ ומשליך עליו יהבו לבחור לו אח
האמצעי המוכן לישועתו .וז״ל המלבי״ם" :כי יש
בוטח בה׳ שיושיעהו ע״י אמצעיים טבעיים וכו׳
כמו ע ״ י מםחרו או השתדלותו שהוא המבטח
שלו .ואין ה׳ מבטחו .לא כן האיש ]המובחר[
שאינו משתדל כלל ,רק ישים ה׳ גם למבטחו,
היינו שה׳ יבחר לו גס האמצעיים לתשועתו,
ולא פנה אל רהבים״ וכו׳
תהלים מ ,ה )ע״ע המובא בשם הגר״א בהערה
שבביאורו למשלי ג ,ה(
השתדלות ,שלש דרגוח .״משכיל על דבר ימצא
טוב״ )משלי טז ,ב(] .א| מי שעושה עניניו בלי
השכלה ,ולא ישים לב לבחור האמצעים המובילים
אל תכליח נרצה ,לא ימצא טוב וכוי] .ב! אבל
המשכיל על דבר ומבקש בשכלו איך ובאיזה
אפן יעשה ,ימצא טוב וכוי] .ג[ אמנם יש דרך
אחר ,שאינו משכיל על דבריו כלל ,רק ״בוטח
בה׳ אשריו״ )משלי טז ,כ( ומאמין שה׳ יעשה
הכל כפי השגחה .אז ״אשריו״ בי זהו האושר
וההצלחה הנפשיית ההשגחיית״
משלי טז ,כ )ע״ע המובא כשם הגר״א ,בהערה
שבביאורו למשלי ג ,ה(
רז
מן הטבע" ]וכאמור ,מדובר על חזקיה ,עיין עליו
במדרש דלעיל איכ״ר ,פתיחה ל׳(.
ישעיה לא ,ה
השתדלות .״רוצה ה׳ את יראיו ,שאינם משתדלים
מאומה .רק הם מיחלים לחסדו שהוא ימציא
להם טרפם מצד חסרו הגדול"
תהלים קמז ,יא
השתדלות .״שאינו עושה שוס מעשה להנצל מן
הרע ,כי םמוך לבו לא יירא״
משלי ג ,כו
יחיד האוגר אוצר של חבואה מן חשש העחיד,
פגם הוא כבטחון בה׳
דברים כו ,טו
יציאת מצרים .היו ישראל חםרים אז כבטחון
בה׳
שמות יג ,יז
מלחמה ,אין לבטוח אז על נשק ,אלא רק בה׳
במדבר לב ,כ
מעלת הבטחון בה׳ על פני הבטחון בבשר ורם
תהליס סב ,ט
מעלת הבטחון בה׳:
תהלים לז ,ג-כה
מקרה .הבוטח בה׳ אינו נחרד מכל מקרה
משלי כט ,כה
מרגוע הלב] .ישעיה( מדמה אח המאמינים בנביא,
והפוקרים בדבריו ,לשני אנשים שישבו במדבר
בליל חשך ואפלה .האחד בוטח בה׳ שיצילהו
מכל פגע ,ואינו מדליק נר .ובכ״ז אף שיושב
באפל ,ישכב לבטח ולא יפחד כי לבו נכון בה׳.
אבל השני שאינו בוטח בה׳ ,ירא לשבח בחשך
ומדליק נר וכוי ומכל מקום לא הועיל זה מאומה
כי בכל זה שוכב בעוצב ופחד ומהיירא מן
הלילה והמדבר"
ישעיה נ ,י׳
השתדלות .״כצפרים עפות׳ וכו׳ כוונת המליצה
שהגם שבארץ לא עשו שום הכנה טבעיית
למלחמה ,חה היה כבטחון שלא יקרב ]מלחמה!
אל גבולם ,הנה מן שטים נלחמו בם ]באויב!
בני רשף ,ויצילו את ציון בעני! נשגב למעלה
מרגלים .ישראל נתחנכו לבטוח בה׳ ויוכלו להכנם
לא״י ,אלמלי חטא המרגלים
שמות יג ,יח
עבד ה׳ הבוטח מ ,הוא חפשי מן המקרים ,ואין
רח
אוצרות
המלבי״ם
דבר אחר שולט עליו .וכשיוצא מרשות הי ,הוא
תחת רשות המקרים
ירמיה לר .יו
עובד אדמתו .עדיף הזורע כאדמה ובוטח בה׳
מאשר מרדף מםחר ,בהליכת ימים ומדברות
]מסוכנים!
משלי ב ,יא-יכ
גדולי ישראל
נ י ת המקדש
ע״ע ערך :מקדש
בכור
בכור .מעלתו בעבר ובעתיד
א״חמ במדבר 4ד״ה הקרב ,ור׳׳ה ואני הנה
נמות
עזר .ככל שיגדל הבטחון ומעלה הבוטח ,כן
יגדל העזר וההגנה ]ע״י ה׳[
תהלים קטו ,י
עזרה מעם זר .״בעבור שלא שמעתם בקולו
]ותבטחו על סיוע צבאי של אוה״ע ,ולא פניתם
לבקש עזרח הקב״הין לא לבד שלא יחונן אתכם
מצד החן והחנינה ,אלא נם אחרי שחמצאינה
אחכם רעות רבות וצרות ,שאז ]בדרך כלל[
דרכו לרחם ,ואינו יכול לראוח בצמח עמו
]כדכתיב בשופטים י ,ט! ,״והקצר נפשו בעמל
ישראל״! ״ובצרתם ,לו צר״ .מכל מקום ירום
לנבהי שמים ויעלים עיניו מכם לבל יצטרך לרחם
עליכם ובו׳ .ומכל מקום ״אשרי כל חוכי לו".
מי שיחכה וימתין עד תשועת ה׳ ,יוושע לבםוףז״
ישעיה ל ,יח
קוה אל ה׳ ]ותדע[ כי הכל הוא לטובתך ]עיי״ש
ההמשך!
תהלים לו ,לר
קללה .אין ה׳ מקלל מי שסומך על בני אדם,
ובכל זאת יודע שה׳ מכוון פעולותיו של אותו
האדם .אלא ה׳ מקלל אה זה שסומך על עזרת
בן אדם בלי עזרה ה׳
ירמיה יז ,ה ]וכן כתב שם רד״ק[
שלום .אין לבטוח במצב של שלום ,אלא רק
בה׳ העושה השלום
ישעיה כו ,ד
שמחה בלב :ע״י בטחון חוק בלב יש בבר שמחה
צפונה בלב
ישעיה סו ,יד
כינה
רוב הבמות היו לשמים ,או שיתוף שם שמים
ודבר אחר
מל״ב כא ,ג; וכץ כג ,ח
כנים
האם יש תועלת בהולדת ילדים אם לא יהיו
עובדי ה׳?
תהלים קכז ,ד-ה
השתדלוח האדם להוליד ילדים לא תועיל בלי
הםיוע האלוהי
חהלים קכז ,ג
בנים ,יש ליישר ארחוחגהם בעודם צעירים ,בי
אם יגדלו עקומים ,קשה לתקן אותם
תהלים קמד ,ב
בנים השומרים את דרך ההורה ,מחקבים בזה
אח חטאי אבותיהם
נחמיה ט ,לז
בריאה
בריאת שמים וארץ
בראשית א ,ב
מין וסוג של נברא .ככל שהוא פחות בחשיבות,
כך הוא מרובה בכמוח
כראשיח א ,כה ,פםקא ד׳
אצילות ,בריאה יצירה עשיה
שמוח כי׳ה ,חחילח רמזי המשכן
בריאה ,יצירה ,עשיה
ע״ע ערך :חכמה
כראשיח א ,א; וכן ב ,ז
מפתחות עניניים כמוסר ואמונה
בריאה .הוכחה פילוסופית שנבראה יש מאין
א״חמ בראשית 11ד״ה שאל נא
בריאה .עשרה מאמרוח בהם נברא העולם ,טעם
לכך כדי לאפשר את ההעדר
א״חמ חיי שרה ,ד״ה במדרש ואברהם זקן
אדם נברא בםוף כל היצירה ,כחותמת כל
הבריאה ,ללמד כי גוף ונפש יצאו ע״י יוצר אחד
ישעיה מ ב ,ה
אדם הוא דומה למנורה שבמקדש
שמות כז ,כ
אדם ,חלקי גופו מכוונים מול חלקי בית המקדש
שמות כ׳׳ה ,רמזי המשכן ,ד״ה לפי זה בהכרח
אדם .בריאה נברא בשביל האדם
ישעיה מה ,יח
אור הגנוז של ששת ימי בראשית
כראשית א ,פסוקים ג ,יד
בונה עולמות ומחריבם ,ביאור המליצה
בראשית א ,ה
בריאה יש מאק
א״חמ ,בראשית 15ד״ה ר׳ פנחס בשם ר׳
הושעיא
בריאת העולם ,התחילה בסדרי חיים הנמוכים
יותר ,ושלב אחר שלב ברא אח הנכבדים יותר
תהלים ח ,ז
בריאת העולם ,תיאור מפורט ע״פ חכמת הקבלה
תהלים קמת ,א
בריאת העולם .לפי מתבונת גוף האדם ,כך ברא
ה׳ כל חלקי העולם ]ע״ע ילקוט שמעוני ,תהלים,
פרק יט|
תהלים קלט ,טז
בריאח יש מאק ,הוכחה לכך ממה שמאז ועד
עחה לא נחחדשה שום בריה חדשה בעולם
שמות כ ,ח
דומם צומח חי ומדבר ,והבדלי דרגותיהם
כראשית א ,כ־כה
דומם ,צומח ,חי ,מדבר ,ישראל .כאו״א מהם
רט
ניזון ומקבל תועלת מן םידרת חיים הנמוכה
ממנו
דברים ז ,טו
התמדת המציאות וקיומה היא בריאה תמידית.
כי בסור ידי היוצר והשגחתו רגע ,תמוש ההויה
בכללה
ירמיה לב ,יז
חומר קדמון ,נגד הסבורים שהעולם נברא ע״י
ישעיה מד ,כד
חשך .בריאת חשך ,ביאור כיצד זה ניתן להאמר
ישעיה מה ,ז
טוב .״כל המציאות המציא ה׳ ע״י מדת טובו,
שתכלית כל הבריאה היה כדי שיגלה מדת טובו
ושיימצאו נבראים שייטיב עמהם"
שמות לג ,יט
טוב .ה׳ עשה את הבריאה בתכליח הטוב
והשלימות ,ואק רע במציאות מצד ה׳ הבורא
אוחם ]מקורו ברמב״ם ,מו״נ ח״ג פ״יב ,דיה
והמין השני ,וד״ה המין השלישי[
תהלים קמה ,י
יריעת פרטי חכמת הבריאה יבולה ,מראש ועד
םוף ,יש בזה כבוד ה׳
שמות לג ,יח
יוצר אור ובורא חשך וכו׳
כראשית א ,א ישעיה מה ,ה־ז
;
עולם .כל הבריאה כולה רומה לאדם אחד כללי
]כן כתב הרמב״ם ,מו״נ ח״א פ״עב|
שמות כ״ה ,תתילת קובץ :רמזי המשכן
עולם כולו הוא כמו גוף אחד
בראשית א ,כו
מאמרוח .העולם נברא בי׳ מאמרוח ולכן שולט
בו ההעדר ,פושט צורה ולובש צורה .אבל בכוחו
של האדם לתקן את העולם
בראשית א ,ב
מורכב .כל מורכב מתפרד
תהלים קב ,כז
תחילה .כל שיש לו חחילה ,יש לו תכלה )סוף(
תהלים קב ,כז
רי
המלבי״ם
אוצרות
בריאות
בריאותו של גוף האדם איננו מצב המובן מאליו,
כאשר כל חלקי גופו תקינים .אלא היא השגחה
פרטית ומתמדת של הקב״ה
חהלים ל ,ז
מוח כרוכה באדם .ליחותו השרשיח נחלשת,
והוא צרף למזון להשלים את החומר הנפסד.
״ואחר שהתמורה חלושה מן הליחות השרשי,
יופסד הליחות השרשי ויתמעט ,עד שימות״
]ע״ע בדברי המלבי״ם על בראשיח ב ,ט .שהדבר
דומה למוזג לו יק מהחבית ,וחמיד ממלא תמורתו
מים .כח היין הולך ונמהל[
חהלים מט ,טו
בדית מילה
גדולי ישראל
עונשם של ישראל מפני שלא ברכו לפני אכילה
תהלים יד ,ה :וכץ נג ,ה
ברכת ״ריין האמת״ יש לברך מעומד
איוב א ,כ
בת קול
בתחילת מקדש שני נסתיימו הנבואות ,אבל
שימשו בבח קול ]םוטה מח ע״ב[ .אבל בחורבן
מקדש שני פסק גם הבח קול
עמום ח ,יא-יב
גאוה
ע״ע מרות
גאולה
הבדל בין ברית הנכרת ,המחייב שני הצדדים.
לבין ברית הניתן)כמו קשת( המחייב רק צד אחד
יחזקאל לז ,כו
ברית מילה ,ע״י כך נתקנת גם ערלת האוזן,
ערלת השפתיים וערלת הלב
בראשית יז ,י
טעם המצוה
בראשית יז ,פסוקים א ,י׳
מילה ,אות של הכנעה ושעבוד לאל עולם
בראשית יז ,יא
ברכה
ברכה היא צורך גבוה
אר״ח ,ארץ יהודה ,סי׳ ה
חםידוח .המתנהגים בחסידוח ועושים הכל לפנים
משורה הדין ,הם ימשיכו שפע ברכה ורב טוב,
שזה גדר הברכה שמברכים לה׳
תהלים קמה ,י
נ׳ אופנים .או ברכה בעצם המזון .או ברכה
במעיו של האוכל ,שהמעט משביע .או שנכסיו
מתרבים !תמורת ההוצאה!
בראשית כו ,יכ
ברכה אינה מצויה כל כך בנכסי הטבע כי הכל
נמדד ,נשקל וננבל
שמות כ ,ח
צרות .וכשיגיעו לה חבלים וצירים שהוא מלחמה
גוג ,אז תהיה לידתה באופן מופלא וכוי .והנמשל
שפתאום התקבצו הגליוח מארבע רוחות ]עולם[
ישעיה סו ,ח
גאולות שעבדו על ישראל אינן רק עבור שעתן,
אלא הן פועלות פעולתן לשלימות האומה בכללה
א״חמ ,פ׳ יתרו ,קונטרס מעלות התורה ,ד״ה
האלהות מתגלה לנו ,דף 32
צרות .חבלים וצרות ,הם עצמם םימן לגאולה
המתקרבת .והצרות ,לבםוף יפלו על צוררי עם
ישראל
חבקוק ג ,פסוקים א ,טז-יז
גאולה ,טעם איחור הגאולה ,ח״ל המלבי״ם :״כי
זמן רב לפני ביאת הנואל יתקבצו אנשים מועטים
מבני הגולה ויקבעו דירתם בירושלים .ואתר שנים
רבות שישבו שמה יבואו להם החבלי יולדה
שהיא מלחמת גוג ומגוג ,ואז יחחיל הקיבוץ
הגדול הכללי״
ישעיה סו ,ז
כתורה יש נבואה ״שבאשר יהקבצו ]בסוף הימים[
לא״י ויהיו בשלווה ,יתקבצו עליהם אויביהם
למלחמה שהיא מלחמת גוג ומגוג ,שהם המה
אשר רדפו את היהודים כעת גלותם .וה׳ יביאם
לא״י כדי להענישם לעיניהם .ולפי הקבלה יהיה
אז דין ה׳ על פושעי ישראל ,ויווחרו מישראל
מפתחות ענעי־ס במוסר ואמונה
רק מעט .וזה המשפט יכונה בשם ׳יום הדק
הגדול׳] .אמר המלקט :אולי מקור לדבריו ב״אור
החמה" לר״א אזולאי ,שמות דף ח ע״ב בנדפס,
המעתיק דבריו מן רמ״ק" ,אור יקר" ,כרך ז׳
עמ׳ ל״ו[ .וע״י שיראו משפט ה׳ ,יתוםפו בתשובה
ויקיימו מצוות ה׳ .וה׳ יברכם בברכה כפולה
ומכופלת וישיש בהם״
דברים סוף פרק כט .וע״ע יחזקאל לב ,יז :וכן
לח ,ב
אוה׳׳ע לא יוכלו לצייר במחשבתם כי עם חלש
ונבזה ]כמו ישראל בגלותם! יתנשא כל כך כבימי
הגאולה
ישעיה נב ,טו; וכץ נג ,א־ד )אחד מהבזיונות,
עיין ישעיה נג ,ג־ד>
אוה׳׳ע עתידות להספיק לישראל כל צרכיהם
ישעיה םא ,ה
אוה״ע עתידות לכבד את ישראל
ישעיה םא ,י׳
ריא
בית המקדש יהיה בנוי עוד לפני ביאת גוג ומגוג
דברים ל ,ח
גאולה אחרונה תהיה גדולה מיציאת מצרים.
הטעם לזה
ירמיה טז ,טו
גאולה בדרך הטבע )ע״י נסים נסחרים( בלומר
ה׳ מיקל עול השעבוד מישראל .אבל גאולה
באופן נם גלוי ,ה׳ מקדים לבך הכבדה עול
השעבוד
שמוח ו ,ד
גאולה המתעוררת מםטרא דהקב׳׳ה ,תהיה נצחיח
בלי שום גלות אחריה
צפניה ג ,ח
גאולה העתידה] :א[ יקרא לשבויים דרור ,ולהוריד
זיקים מהאסירים .ולתת גמול ועונש לצדיקים
ולרשעים] .ב! ויום נקם נגד אוה׳׳ע עובדי ע״ז.
וה׳ ינחם לישראל על םבלם שםבלו .והנחמה
על ג׳ אופנים וכו׳
ישעיה סא ,א-ג
אוה״ע] .בעת הגאולה[ ״הגוים יראו זאת בעיניהם,
יבושו וכו׳ שיראו שגבורתם הבל וריק אחר שה׳
עושה נפלאוח וכו׳ ישימו יד על פה כל ידברו
דבר ,כי לא יוכלו לבטא בשפהייס הנוראות
האלה שיהיו למעלה מהשכל האנושי"
מיכה ז ,טז
גאולה עתירה ,תהיה בלי השתרלוח האדם
חהלים פה ,פסוקים ג ,ח
אוה״ע .בסוף הימים יהיו ישראל מכובדים ע״י
הגויים
ירמיה לא ,ו
גאולה עתירה ,תחחיל ע״י זכות מעשי בני אדם.
ואח״כ תחרחב ע״י חסדי ה׳
חהלים פה ,פסוקים ט ,יב
אוה׳׳ע .גאולה תהיה כאשר חבלה ממשלח
ישמעאל )וכ״כ בעל הטורים ,בסוף פ׳ היי שרה(
דניאל יכ ,ז
אוה״ע .עחיד ה׳ להחריב ארצוח הגויים ויושביהם,
אלו המתנגדים לגאולת ישראל
ישעיה נ ,ג
אור הלבנה כאור החמה ,מליצה על הישועה
ישעיה ל ,כו
אמת .שכינה תשוב לירושלים כאשר אנשים
ידברו אמת
זכריה ח ,ג
גאולה עחירה תהיה למען כבור הי יה״ש
יחזקאל לו ,לא-לה
גאולה עתידה .או ]א| מפני שירחם ה׳ על
עניותנו ושפלותנו ,או ]ב| מצד "עת לחננה",
עת רצון ,או ]ג[ ע״י "קץ אחרון המיועד"
תהלים קב ,יד ]ע״ע תהלים פד ,יב[
גאולה עחידה .חהיה שמחה גדולה כי עם ישראל
ימצאו ישועה הרבה יותר מאשר צפו לראות
תהלים קכו ,ד-ו
גאולה .ב׳ ענינים1 :א| יוושעו גם לפני הזמן,
ע׳׳י וידוי ותשובה] .ב[ הגאולה חהיה כשיגיע
הזמן .יזכור ה׳ זכות אבות תושעו בהכרח
ויקרא ,בחוקותי ,פסקא נ׳
ריב
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
חשבונות
גאולח עזרא ,ג׳ חסרונות שבה
תהלים פה ,ב-ג
גאולתנו העתידה תתחיל במורח בעשרת השבטים.
ורק את״כ במערב ,בני יהודה
ישעיה נט ,יט
גאולתנו תהיה שלימה כאשר ימותו רודפינו
וצוררינו ]ע״ע ״העמק דבר״ לנצי״ב ,שמות טו,
א .בשם הירושלמי .ונ״ל סמך לזה מפסוקים
״וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים )יד,
ל( אז ישיר משה ובני ישראל") ,טו ,א([
שמות ו ,ו
דתות .והאמונות הכוזבות יעברו מן העולם ,לפני
]כלומר :בכניעה! לפני אמונת האמת
ישעיה סא ,פסוקים ד ,י׳; וכן סב ,ב
דתות .עתיד ה׳ לפנות אל יושבי רומי וקושטא
]הערח המלקט :הדת הנוצרית ,והנצרית יוונית
שמזוהה עם טורקיה! שימשו את רתם ויקבלו
דת האמת .ואם יסרבו ,ינקום בהם
ישעיה םג ,פסוקים א ,ג-ד
זמן .היום המיועד לגאולה הוא מוםתר ,ושום
נביא אינו יודע
יחזקאל לט ,ח
זמן הגאולה האפשרית התחילה מאז ימי חזקיה
צפניה ג ,א
זמן הגאולה ,ב׳ זמנים:
דניאל ז ,פסוקים כב ,כה; וכן יכ ,יא
זמן שיש אפשרות להתקיים הגאולה הכללית,
התחיל מאז שגלו עשרת השבטים
מל״ב כג ,כה :ישעיה יא ,א
זמן .אין לגלות את זמן הקץ ,כי כשישמעו
שהגלות יארך כל כך ,יתיאשו ויכשלו בגלותם
דניאל ח ,כו :וכן יכ ,ד
זמן .גאולה הכללית ,יש ב׳ זמנים .בעתה ,או
כשיזכו ע״י מעשים טובים
ישעיה יא ,א :וכן יד ,א ; וכן מ ,א; וכן מט ,ז
זמן .ע״י סליחת עון ישראל ,ה׳ ממהר את זמן
הגאולה
תהליס קל ,ז
זמן .שנה המיועדת לגאולה )לפי
המלבי״ם( היא שנח תרע״ג
דניאל ז ,כה
זמן .לפי חישובי המלבי״ם ,הזמן המיועד להקמת
בית המקדש היה צריך להיות בשנת תרפ״ח
]אלמלי החמיצו מעשיהם[
דניאל ח ,יד )וע׳יע יב ,יב(
זמן .לפי חישובי המלבי״ם ,זמן הצפוי לתחיית
המתים היא שנת תתקס״ג
דניאל יכ ,סוף פסוק יכ
על הםתיאשים מהגאולה:
״משיב להם ה׳ ,אחם אומרים ׳עורי ,זרוע ה״,
כאילו אני נשהניחי ממה שהייחי בימי קדם .לא
כן! כי ׳אנכי אנכי הוא׳ )ישעיה נא ,יב( אני
הוא מי שהייתי ,אני לא נשתניתי .׳אנכי אנכי
הוא מנחמכם׳ גם עתה כמו מקדם .רק אח
]כנסת ישראל[ נשתנית ממה שהיית ,לך ]אליך!
אני אומר :ימי את?׳ כי איני מכירך כלל .אינך
עוד העם אשר היית בימי קדם ,העם אשר
פדיתים ממצרים .כי הם לא פחדו מזרוע בשר
רק בטחו בישועתי .ואת? ׳ותיראי מאנוש ]אשר[
ימות׳ .כי ׳וחשכה ה׳ עושך׳ .כי אם לא היית
שוכחת את ה /איך יראת מאנוש ימות?״
)ישעיה נא ,יג(.
וממשיך שם המלבי״ם:
״והלא אנכי שמחי דבר )קמץ בד׳ ופחח בב׳(
הבטחתי בפיך ,מה שהבטחתי להושיעך .וער
שתבוא הישועה ,בהכרח 'בצל ידי כםיתיך׳ לבל
תכלה ,למען אקים רברי אשר הבטחתי .וכו׳ שגם
אם יצוייר שיהיה רבר זה ,שהיא גאולת ציון,
קשה כבריאת שמים וארץ ,׳שמתי דברי בפך׳.
כי נם זאת אעשה ,לנטוע שמים חדשים וארץ
חדשה ׳ולאמר לציון :עמי אתה!׳ .והמליצה ]באה
לבאר! שאי אפשר שחוקות שמים ו א ח ודרכי
הטבע יעכבו בידי מעשות זאת ,כי אז אבטל
חוקותיהם ,ואיסד שמים תרשים ,ובלבד שאמלא
דברי אשר שמתי בפיך ׳לאמר לציון עמי אתה׳.
לכן אני אומר לך :׳התעוררי ,התעוררי״ עכ״ל.
]אמר המלקט :ובצורך זה לעודד את המתיאשים
נמצא יישוב כיצד המלכי״ם עצמו הודיע זמנים
מפתחות ענינים במוםר ואמונה
של הקץ ,כי חשב שהזמן הוא קרוב ולא ייכשלו.
וכמו כן עשה הרמב״ם באגרח תימן )״אגרוח
הרמב״ם״ ,מהד׳ הגר״י קאפח ,עמ׳ מח .ועיי״ש
עמ׳ מא-מב מה שהתנצל עבור רס׳׳ג מפני מה
עסק בחשבונות הקץ .וכזה אנו נגיד גם על
המלבי״ם עצמו( ,וכן הרמב״ן בסוף פירושו לשיר
השירים ךכחבי הרמב״ן״ ,מהד׳ מוסד הרב קוק,
ח״ב עמ׳ חקי״ח( .והשל״ה ,ו״עמק המלך״ ששניהם
כתבו על שנת ״זאת״ )ח׳׳ח> .והמפורסם ר׳ יוסף
אבן יחיא בפי׳ לדניאל ח ,יד ,כתב על שנת
״תש״ .וכן תלמידו של הבעש״ט ,המגיד מפולנאה,
ב״תולדות יעקב יוסף״ ,תחילת פ׳ כי תשא ,עסק
בחשבונות .ואב לכולם הוא ספר הזוהר ח״ב דף
ט ע״ב ,שהודיע על שנח ס״ו לאלף זה .ולכן יש
ללמד זכוח על המלכי״ם .ופשיטא שלא אמר
תאריך כוודאוח ,אלא ששנה זו היא מסוגלח,
כצירוף תשובה ומעשים טובים של ישראל .אבל
הקץ האחרון ,״בעתה״ ,ודאי יתקיים לנו.
]הערת המלקט :ובאמת היחה אז כשנח חרע״ג
שנת רצון אלמלי קלקלו במעשיהם .כי הרי אמרו
חז״ל )מגילה יז ע׳׳ב( ״מלחמה נמי אתחלתא
דגאולה היא״ .והחחילו אז ניצנים ראשונים של
כפי שמבואר
העולם הראשונה,
מלחמח
באנצקלופדיה ,ערך ״מלחמה״ דף ,653ששרר אז
מתח רב בין מדינוח האזור .במיוחד אחרי סיפוח
בוסניה והרצוגובינה לאוסטריה והונגריה ,סיפוח
שכמעט הכיא למלחמה עם רוסיה .פעולות ממש
של איכה פרצו רק כשנה אחר כך .ואם היו בני
ישראל חוזרים כתשובה וגם עולים לא״י ,ודאי
היחה מחחילה הגאולה .וכדברי הכוזרי בח״כ
פםקא כ״ד .וכמ״ש חו״ל ביומא ט ע״ב אילו עלו
כחומה וכו׳ .אלא בכל פעם שלא היו ישראל
ראויים ,על זה עצמו כא קטרוג המקטרג רח״ל.ן.
רע
ירמיה הנביא הלך להחזיר לא״י את עשרת
השבטים )כמ״ש חז״ל במנילה יד ע״ב( ,כי חשב
שהגיע עת הנאולה
צפניה ג ,א
ישועה כללית .כל פעולותיו של הקב״ה הם
אמצעיים להוביל לתשועה הכללית העתירה
ישעיה מט ,טז
ישועה חהיה כלליה לכל העולם .אבל ״גאולה״
היא פרטית רק לישראל
ישעיה ס ,טז
ישועה .הגאולה המקווה באחרית הימים תהיה
כללית לכל העולם ,כי או יכירו כל העמים
מלכות ה׳ ואתרותו
צפניה ג ,א
ישראל כשהם בחו״ל משולים כצאן בין החיות.
וכשהם בא״י משולים הם כבני אדם
יחזקאל לד ,פסוקים כז ,ל־לא
כבודו של הקב׳׳ה יתגלה רק ע״י קיבוץ גליות
והתגלות מלכות שמים ואחדותו
ישעיה מג ,ח )עיי״ש שהאריך(
כורש .הגאולה המיועדת ע״; ישעיה וכו׳ לא
נחקיימה בידי כורש .היו שם ארבע חסרונוח
יחזקאל לט ,כח
מומר .בםוף הימים ,אוה״ע יביאו לא״י גם אותם
יהודים ״אשר באיים הרחוקים ,שנטמעו בין
עכו״ם ולא ישובו ]מעצמם! לירושלים ,יביאו
אותם ]הגוים[ בטהרה וכוי .וגם מהם אקח
לבהנים ,כלומר אף אלו שעבדו ע״ו והם מיחוסי
כהונה ולוייה ,לא יאבדו זכותם ,ויהיו כהנים
ולויים] ,מ[אחר שהיה זה באונס״] .אמר המלקט:
ע״ע דברי רד״ק ור״י אברבנאל ,לפסוקים אלו[.
ישעיה סו ,כ׳כא
חסד .אחרי שהנביא חשב ]ביאר[ שפלות ישראל
ורוע מעשיהם ,הודיע שבראות ה׳ זאת יעשה
למען שמו הגדול ויגאלם בחסדו ,הגם שלא היו
ראויים לכך
ישעיה נט ,טז
מומר .עהיד ה׳ להחזיר לישראל גם יהודים
שהמירו דתם
צפניה ג ,פסוקים יח ,כ
חסד .עתידים אנו להתפאר מול אוה״ע ,גם
מבחינת החסד שה׳ נטה אלינו ,ללא קשר
למעשינו; וגם מצד מעשינו הטובים
ישעיה סב ,י־יא
מחשבי קצים .״מי שנפשו לא ישרת ,הנפש ההיא
תתפעל ותחחזק לחשב קצץ ולדחוק את הקץ.
הודיע לו ]ה׳| כי רבים ייכשלו ויעפילו לעלות
בכח ובתוקף להביא את הקץ ,כמ״ש ׳ובני פריצי
אוצרות
ריד
המלבי״ם
עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו׳ )דגיאל יא,
יד( וכר .וכשלא יבא ]הגאולה[ בזמן הנחשב
להם ,יצאו מן הדת .אבל ׳וצדיק באמונתו יחיה׳.
הצדיק אשר ישרה נפשו בו ,לא תעפל נפשו
לחשב קצין ולהעמיד חזון ,רק יחיה באמונתו כי
יש יום לה' ,וידום לה׳ ויתהולל לו״
חבקוק ב ,ד
מי הדעת חרמו להסיר דעות חיצוניות ואמונות
של דופי וכל שמץ של ע״ו .ואח״כ ]באופן חיובי[
תתגבר הדעח ,שחמלא הארץ דעה את הי,
שיכירו אחדות הבורא ואמיתת האלהות
זכריה יג ,א
מלכות בית דור נמשלה לירח ,כשם
אורה בסוף החודש ,כן יתקרב הזמן
תתנבר מחדש .אורה רק מםתחר לזמן
חהלים
שפוחת
שאורה
מסוים
פט ,לז
מלכות שמים .עת הגאולה תחגלה אז מלכות
שמים .כי יראו כל אוה״ע שהישועה לא היהה
טבעית ,כי אם בנםים גדולים אשר לא תשיגם
]בלומר לא הושגו ע״י[ זכות אדם וצדקתו כלל
ישעיה נב ,י׳
,
משיח .ג אופנים] :א! צרות ]ב[ עח רצון וחנינה.
]ג[ צדקח המעשים
תהלים פד ,יכ ]ע״ע דבריו על חהלים קכ ,יד[
נסים .אם תכו תהיה גאולה נםיית באוחוח
ומופתים .ואם לא תכו ,יהא קרוב לטבע בנסים
נסתרים
שמוח יב ,פםקא פ״ו
גדולי ישראל
םירוב .שלשה םוגים שלא קבלו דברי הנביאים
בענק גאולת ישראל
ישעיה לה ,ג
עלייה לא״י .בתחילת בגין בית שני היה זמן
מוכשר לגאולה עולמית "אם היו חוזרים בתשובה,
כמ״ש חז״ל )יומא ט ע״ב( אם היו עולים בולם
כחומה .וזה לא היה ,כי אז התחילו הכיתות
ביניהם ]כלומר ,שלא היו ״כחומה״[ וגברה זרוע
רשע״
צפניה ג ,א
ערב רב .ה׳ עתיד לברר ממנו אח הערב רב
יחזקאל כ ,מב
צדיקים .בקיבוץ גליות שבםוף הימים ,יבואו לא״י
רק הצדיקים ]ע״ע הפסוק כיחזקאל כ ,לח(
יחזקאל לז ,יב
צדקת ה׳ הגואל גם בלי להביט אל מעשיהם
של הנגאלים ישעיה נא ,ו
צרות .מחמת יםוריהם של תרו של שמד ,יזכו
לגאולה בניהם שבדור האחרון
ישעיה נג .י׳
צרות .ע״י צרוח ,יחהפך הענק לגאולה
זכריה א ,יג
*
קבוץ גליות יהיה עוד לפני בנין ציון .לכן כנסת
ישראל מתאוננת :״עזבני ה׳ ד
ישעיה נד ,יא ]ע׳׳ע סכ ,יא[ ]הערח המלקט:
״ציון״ כאן הוא מקום המקדש[.
קיבוץ גליות בא אחרי בנין ]העיר[ ירושלים
ירמיה כג ,ו
סדר הגאולה :קודם כל ה׳ יקבץ כל הגליות.
אח״כ יבנה את ירושלים .ואח״כ יכנס את ]בני[
הגליות למקום םחיצוח ושמירה
תהלים קמו ,ביאור מלים ,פסקא ב
קיבוץ גליות .בסוף הימים יבואו אף ממקומות
שלא חשבנו שיש שם יהודים
ירמיה לא ,ז
סדר .ג׳ דרגות ]שלבים[ יש בגאולה עתידה] .א[
קיבוץ גליות ]ב| ממשלה קטנה )בלי שלטון
גמור( ]ג| ממלכה קבועה שהיא בית דוד
מיכה ד ,ח
רשעים .בנאולה האחרונה המורדים והפושעים
לא יבואו לא״י ]ע״ע דברי הפסוק ביחזקאל כ,
לח!
דברים ל ,ה
סדר .תהליך של הגאולה ,קודם כל להפריד
ישראל מן אוה״ע ששוכנים בקרבם )ועובדי ע״ז
״כלו(; ואח״כ קיבוץ ישראל יחריו
ישעיה כז ,יכ
שמונה רועים ושבעה נסיכים
מיכה ה ,ר-ה
שמחת הגאולה מחחלקח לשנים .פשוטי עם
ישמחו על הכבוד הזה .אבל החשובים שבישראל
רטו
מפתחות ענעים במוסר ואמונה
עדיין לא ישמחו ,כי תובעים הם שיבת שכינה
לציון
ירמיה לא ,ו
על פסוקנו[ ובזכריה י״ד .על זה סיפר כאן איך
כולם ילכו לאבדון ]עיי״ש שהאריך[
יחזקאל ,לב ,יז ]ע״ע ירמיה מט ,כב[
תפלה .נאולתנו תבוא אע״פ שאין זכות לדור,
אלא שיש צדיק המתפלל על כך
ישעיה נט ,טז
בתחילה תהיה חרכ איש ברעהו ,ואח״כ ה׳
ימטיר עליהם אש ואבני אלגביש
ישעיה סו ,טז
תפלה .וה׳ יביא הגאולה אע״פ שאין שום צדיק
בדור המתפלל על כך
ישעיה סג ,ה
מלחמות גוג ומגוג ,ביניהם לבין עצמם
יואל ד ,ט
חשובה .כשיבואו ישראל לא״י ,ימול ה׳ לבבם
להסיר מהם יצה״ר
דברים כט ,כח :וכן ל ,ו
גבורה
עיקר תפארת הגבורה היא שיעשה משפט ויציל
עשוק
ישעיה ה ,כב
גוג ומגוג
עיין דברי המלבי׳ים:
]א[ ישעיה יא ,י; וכן סו ,ח ]ב[ ירמיה מט,
כב ]ג[ יחזקאל לב ,ח; וכן לח ,ב; וכן מה ,יח
]ר[ יואל ר ,פסוקים ב ,ט ,יט ]ה! עובדיה א
פסוקים א ,יח ,כא ]ו| מיכה ד ,יג; וכן ה,
פסוקים ד ,ט ]ז[ חגי א ,ב ]ח[ זכריה ו ,ז; וכן
יב ,ב-ג; וכן יד ,ב
ביאת נונ ומגוג ,וה׳ ילחם נגרם בשצף קצף
יחזקאל ,פרקים לח-לט
בזמן גוג ומגוג ,חצי העיר יצאו בגולה
דברים ל ,ט
״הנה בעת קץ ,אחר שכבר ישבו ישראל על
אדמת ישראל ,עתידים האומות להתאסף ולכבוש
את ירושלים .ויבא גוג נשיא משך ותובל מארצות
הצפון והמערב ,שהם הערלים הנקראים ׳אדום׳
וכו׳ הגרים באירופא וכו /וכן בית תוגרמה שהם
כולם נימולים מחזיקים בדת ישמעאל .והם יתאספו
עם בגי ארוס לכבוש הארץ מיד ישראל .אבל
בבואם יעשה ]ה׳! ביניהם מהומה וילחמו איש
באחיו ,היינו אדום וישמעאל ילחמו זה בזה,
מפני שאמונתם מפורדת ,ושם ישפוט ה׳ אוחם
בחרב ובדם כמו שנתבאר שם ]בפי׳ ר״י אברבנאל
פגרי גוג ומגוג יישארו בקביעות בעמק יהושפט,
כדי שיראו הרואים כיצד תולעתם לא תמות
ישעיה סו ,כד
״ששלש פעמים יבוא גוג על ירושלים וכו׳ ]אמר
המלקט :עיק בזה באריכות בפי׳ ר״י אברבנאל,
יחזקאל פרק ל״ב[ והם יתעוררו באתריה הימים,
אחר שיתיישבו ישראל באח ישראל ,וישבו
בשלוה״
יחזקאל לח ,ב ]ע״ע זכריה יב ,ד־ה :וכן יד ,א(
מלחמת גוג ומגוג
זכריה ט ,יג-יד
מפלתם של גוג ומגוג בחג הסוכות
זכריה יד ,יד׳טז
a
מפלתם של אומות גוג ומגוג :מצרים )יחזקאל
לב ,יח( אשור )לב ,בב( עילם ).לב ,בד( משך
וחובל )לב ,כו( אדום )לב ,כח( נסיכי הצפון
)לב ,ל(
מלחמת גוג ומגוג ,אם בתשרי או בניסן ,שתי
הדעות צודקות ,כי המלחמה תימשך עד סוכות
יחזקאל מה ,יח
מלחמה נגד האומות ,ע״י משיח בן יוסף
עובדיה א ,פסוקים יח ,כא; וכן מיכה ה ,א
לעתיד יתעוררו בני אפרים )עשרת השבטים(
לבוא ולהלחם נגד גוג ומגוג
וכריה ט ,יג
לתפוס
את
באחריה הימים יתקבצו אוה״ע
ירושלים מידי הישמעאלים
זכריה יב ,ב :וכן יד ,ב
עמים של גוג ומנוג יסברו כי כל הטובות שנכתבו
בתנ״ך נאמרו עליהם ]הנוצרים[ ולא על ישראל
מיכה ד ,יא
רטז
המ י״ם
אוצרות
תועלת מלחמת גוג ומגוג ,לא רק כדי להסיר
הרשעים ,אלא גם כדי להפריש מהם גרי הצדק
מיכה ד ,יב-יג
גוג ומגוג ,זהו גמר כל המלחמות ,ואץ עוד
מלחמה אח״כ
מיכה ה ,פסוקים ד ,ט
גוף האדם
<ע״ע ערך :טבע(
שוחד ותשורה לגוף ,כדי לשחרר את הנפש
לדבקותה בבוראה
בראשית כז ,ד
גילוי הראש ,הגברים היו רגלים בזה בזמן יחזקאל
יחזקאל ה ,א
כי גוף האדם ובנינו ואבריו וגידיו וקישורו עם
כחות נפשו הם מכוונים אל מצוות התורה,
שהתורה ומצוותיה ובנק האדם וסרורו ערוכים
זה מול זה ,וכמ״ש חז״ל )מכות כג ע״ב( וכוי.
וכל אבר מיוחד לו מצוה אחת כמ״ש הקדמונים.
ואם יבין בנק גופו בכל פרטיו ואיך עשהו ה׳
ויכונן אותו ,ילמד מזה לדעת סודות המצוות
המכוונים לעומת מדת גופו ונפשו ומערכתם
חהלים קיט ,עג
גט
מי ששונא את אשתו ואינו יבול לכלוא את
הרוה ,עדיף שינרשנה מאשר יתעמר בה .כי זה
)מתן גט( הוא חמם מכוסה ,וזה )מריבה( חמם
גלוי מאד )יום יום(
מלאכי ב ,טז
גימטריא וחשבון
יחזקאל כד ,ב; וכן מה ,יה
עמום ח ,ג; יונה ב ,יא
גימטריאות
א״חמ פ׳ חיי שרה ,ד״ה לעח ערב לעח צאח
השואבות :וכן פ׳ שמות ,״ותמלא האח אוחם״;
וכן שם ״ויקם מלך חדש״ ,ד״ה וע״ד הרמז :וכן
שם בפסוק ״ויכן ערי מסכנות״
גדולי ישראל
גלגול
גלגולי נשמות של קץ והבל ,היו יתרו ומשה
א״חמ פ׳ שמות ,ד״ה ויפן כה וכה; וכן ד״ה
דתאמרן איש מצרי
גלות
אוה״ע מונעות מישראל בגלותם לקנות שדה
וכרם ,אבל בהשגחת ה׳ הנפלאה יש להם פרנםה
הושע כ ,יז
אף וחמה של ה׳ רק בעח ההשלכה לארץ אחרה
)בעח החורבן( .אבל אח״כ היה רק דרך "הדחה״,
בתקוה וציפיה שיחזרו ,ו]ה׳[ ישמור עליהם
דברים ל ,א ]מפי תלמיד המלבי׳׳ם[
במדבר ,שניטלטלו בה מ׳ שנה כדי להתנקות
ממדות רעות לפני כניסה לא״י
במדבר לג ,א; אר״ש ,דרש ב׳
גלות וייסוריה ,כד להכניע חומריותו של ישראל
בראשית טו ,יב
גלות ירושלים ג׳ פעמים
יחזקאל כג ,לב :ישעיה א סוף פסוק ז
גלות עחידה .נבואה יחזקאל עליה ,אחרי חורבן
בית שני
יחזקאל לו ,יז-כ
גליות ארבע ,וכל השעבודים של ישראל ,שלשלת
אחת
כראשיח לח ,א
הי ,בעח גלוח ישראל אין יחסו לישראל כאיש
ואשה ,אלא כריע ורעיה
הושע ג ,א
ההעדר לפני ההויה ,כך מצבם הירוד של ישראל
בגולה
ירמיה לא ,כו
חילול השם ,במה שישראל הם בגלוח
יחזקאל לו ,כ :וכן לט ,כג
חינוך .״נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכחבנה
וכו׳ כי כולם ידעו אותי״ )ירמיה לא ,לב-לג(
רוצה לומר שע׳יי רוב הגליות והצרות שהיו
להם ,וע״י הנפלאות הגדולות שאעשה עמהם,
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
יחחקה תורח ה׳ על לוח לבם ,בענין שלא ישלוט
היצר בלבם ,ולא יהיה להם שום םפק בהשגחה
ה׳ ודיבוקו עמהם תמיד ,עד שלא יהיה להם
מציאות לחטוא כלל״
יחזקאל טז ,ס
טובה .לעתיד יתגלה שהגלות היתה לטובתנו,
ובהשגחה פרטית עלינו
יחזקאל לט ,כח
טעמים נסחרים יש מפני מה ה׳ גזר .אבל הטעם
הנגלה הוא מפני חטאינו
דכרים כט ,כח
יכניה שגלה לפני גלות דור צדקיה ,גם זו לטובה
יחזקאל יד ,כג
יעקב .גלות אחרון מול מדת יעקב
בראשיח כח ,יז )חורה אור(
יציאת ישראל מגלוחם בין הגרם :״מפני טהרת
אפשר שיבררו
והמחשבה ,שאי
הרעיון
מחשבותיהם אל הקודש בעודם בין עובדי ע״ז"
ישעיה נב ,יא
מאכל בהמה שישראל אוכלים בגלוה ,הנמשל
שנסתלקו מצורתם הישראלית ונהיו כבהמות
יחזקאל ד ,י׳
מומרים .גם אלה מבני יהודה שע״י השמדות
נסוגו מה׳ ונתערבו בעמים ,ירמו כמו זריעה,
שע״י שתרקב הזרע בארץ תצמח בריבוי כפלים.
כן על ידם יתווספו גרים רבים לעתיד לבא,
שיכירו דת האמת ,ער שיהיו בזריעה
זכריה י ,ט
מנהג .הגולים למקום חדש משנים ממנהגיהם
ונימוסיהם כדי להיות כבמקום החדש
ירמיה מח ,יא
נבוכדנצר הגלה ישראל החילה אל האומוה
השכנות ,ואח״כ קבץ גם ישראל וגם אותן
האומות והגלם למרתקים עור יותר רחוקים
ירמיה יב ,יד
נחמת ישראל ,ה׳ הבטיח לישראל כי גם בגלותם
ישמרו צורתם הישראלית
עמוס ט ,ז־ח
ריז
נסים נסתרים שבימי הגלות
יחזקאל א ,ה )ע׳׳ע ירמיה ,לא ,ב(
נתמעטו ישראל בגלותם ,ע״י ההריגות והבלבולים
מיכה ד ,ז
םוף הגליות ,אחרי השמדות ,ישראל ימצא חן
בעיני ה׳ ויקרא לגאול אותם
ירמיה לא ,א
סוף הגליות ,יכירו ישראל את הנסים הנסתרים
שה׳ פעל
ירמיה לא ,ב )ע״ע יחזקאל א ,ה(
פיזור הגליות ,עי״ז יצאו הרשעים ויטמעו בין
האומוח ,אבל הצדיקים יחזיקו באמונתם
עמוס ט ,ט
צדקה] .בעת גלות ישראל[ אני יושב בחשך
ועיני עצומות מלראות צדקות הי .ואז ]בעת
הגאולה! יוציאני לאור וכו׳ ואז אבין למפרע
הצדקה שעשה עמי ,ושהיה הכל צדקה וחסר
לטובתי ]ע״ע ירמיה ל ,כד-כה!
מיכה ז ,ט ]ע״ע זכריה א ,יג[
צרות ישראל,
ע״ע ערך :צרות ,ע״ע ערך* אומות העולם
צרות של הגלות
יחזקאל כ ,לה
שבט .גלות מהארץ ,התחילה מאיזה שבט?
דברים ה ,כו
שמירה .אע״פ שה׳ ממר ישראל בירי האומות,
ה׳ שומר עלינו לבל ישלחו בנו יד לרעה ]כבש
אחד בין ע׳ זאבים!
דברים לב ,ב ]מפי תלמיד המלבי״ם[
שמירה .ה׳ שומר עמו אף בגלותם מפני הכליק,
ומצפה לתשובתם
דברים כט ,כת
שנאת חינם ,היא סיבה עיקרית לגלותנו
בראשית כט ,ב
תועלת הגלות במדבר העמים
הושע ב ,טז
תועלת הגלות כדי שיוודע שם ה׳ בעולם ]וכ״כ
אוצרות
ריח
המלכי״ם
הנצי״ב ,״העמק דבר״ ,במדבר יד ,כא[
בראשית כת ,יז )תורה אור( :במדבר יד )תורה
אור(
^
ת ו ע ל ת
ל פ ר ס ם
ה ג ל ן ת
ב ע ו ל ם
ש
ה
ח
ג
דיבור .בכל דבר שיאמר ]הנואם[ לפני ההמון,
צריך ב׳ דברים .א׳ שיהיו הדברים סדורים אצל
הדורש כמה ימים קודם עד שהורגל בהם .וב׳
שיהיה דברן מוב ]כלומר לא כבד פה וכבד
ה
ל״יזז
על עם ה׳
י ח ן ק א ל
ת ו ע ל ת
א מ ו נ ת
ה ג ל ו ת ׳
ד
ה
ת
מ
א
ע י ק ר
לו
ה כ ו ו נ ר 1
_
.
כ
כ ד י
ך כ ן
לט
_
ש י ל מ ד ו
=א״חמ ,לקוטים בסוף ויקרא 65 ,דרך ג׳
כ ח
ה ג ר ס
ת
י ך מ י ה
ט ז
י ב
גר
,
,
שם חדש נוהגים לתת לגר
L
ישעיה סו,
כ ג
גמילות חסדים״
ע״ע ערך :חסד
,אג
י י׳
לק
ש י ש
ב ז ה
יכ
־
משלי כה ,טו
צדיק ,ה׳ שומרו לבל ?פלוט מפיו דיבור המזיק
א ח ר י ם [
ג
ש
א
י
ת
ל א ד ם
ל י
י ה ר ה י
ל י
n
;
ת
ע
ג
צ
כ ל
ב ל ב י
\
h
כ ה
יכ
משלי יכ ,יג
ע ו י נ י ת י ו
שלמה כדק אח הנשים הזונות ,ע״י שהקדימו
מה הוא עיקר אצלן ואיחרו אח דטפל
־
׳
יע
?
־
״«״
\
"
בלבו .אבל אם יוציא בשפתיו בדרך חרעומת,
שמתלונן על שנעשה לו כך ,זה יהיה למחסור.
במ״ש ״וידום אהק״ ונטל שכר על שתיקתו
משלי יר ,כג
דינור
ז ה
ה י א
ר
דיבור אל הי ,עיקרו בלב ולא בשפתיים
איוב מב,
^
ך י ב ן ר ן
1
1
לו ]בעת משפט וכיו״ב[
מ ש ל י
ש
משא ונבואה ,ההבדל שביניהם
,
ישעיה יג ,א )מלים(
נביא צריך לדיבורו לשון צח ]א[ כדי לעורר
לעבודת ה׳ ]ב[ כדי להמליץ נשגבות ]ג[ שיהא
מחונן כשרון זה תמיד בכל דיבוריו ]ד[ ירבו־
, ,
י י
במראה )דברים מובנים( ולא בחידוח
ישעיה נ ,ד
כ ה
דאגה בלב ,יםיחנה לאחרים ]יסיח דעהו לענינים
י ת
.
משלי כג ,כט
פיוס לקצץ כאשר כועם
מ ש ל י
י מ ו
הנופר ,,שנואה היא בידי ה /והיא מה שהאדם
מרבד בפיו ״דברי אמונה״ ואין לבו שלם בכך
איוב ,פתיחה לפרק בו ,ד״ה במאמר השני :וכן
כז ,ח
מרבה שיח ,מרבה מדנים וריב
בראשיח טז ,א; במדבר י ,פסקא כט
,
!
לעתיד יבואו גרים כדי להתגייר בכל חורש ושבח
ו ל
גדולי ישראל
ע
ל
ה
א
י
ם
מ
ה
מ ל ״ א
ד ב
ט י ב
יו
רבקות הארס בה׳ מפני שיש בו נשמה שהיא
חלק אלוה ממעל
׳
כ ב
י ג
'
כ י א ש י ת
משלי כה ,יא
האיש הנלבב צריך להקדים בדיבורו את העיקר
ולאחר אח הטפל
במדבר לכ ,כ
ה
׳
אדם דבק בה׳ ,אמנם מדבר אל בני אדם ,אבל
כוונת דיבורו אל הקב״ה ]עיין דמב״ן ,דברים
י א
או זוללה
ג
ו ת
ד ב י י ם
ז
כ כ
יח
־
ג
ד ו ר
דור ,נחשב כל המשים שנה
בראשיח טו ,טז
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
דין תורה
טוב
פשרה
להתרחק
מדין
ריט
רק לפי זכותם של המקבלים
ודברים,
ולבוא
ישעיה נו ,א-ב
לידי
משלי יח ,יז
דמיון
כהות דמיון שבנפש האדם מטילים ספקות בכל
דבר נאמן וקיים
משלי ל ,פסוקים כא ,כו
דרך ארץ
כאשר צד א׳ מציע דבר ויש לפקפק אם
יקיים לדיבורו ,אם צד שכנגד תיכף יאשר
ויקבל הצעה זו ,זה מחליטו להחלטה ודאית
בעני;
מל״א כ ,לג
כללית .למרות שה׳ שומר את ההנהגה הכללית,
אבל מעשיהם של בני אדם לפי בחירתם פועלים
שינויים .אבל אעפ״כ אין ה׳ משנה כל דהו מן
תכניתו הכללית והרחבה
ירמיה לב ,פסוקים יט ,כז; שמו״א כ ,ב
כללית .גדולתו של ה׳ במה שמקשר לכל הסיבות
והמםובבים ,להביאם לאוחה תכלית שרצה
בתחילה
שמו״ב ז ,כב
טבע .הנהגת ה׳ בימי הגלות היא ע״פ הטבע
יחזקאל י ,פסוקים ט ,יב־כא
הנהגה של טבע והנהגה של נם
חהלים פט ,א-יד :וכן צב ,א; וכן צג ,א וכן
כלל פרקים צה וער ק :וכן צז ,א־ב :וכן קג,
י ט וכן קלה ,ד :וכן קלח ,א-ב
;
דתות שונות
ע״ע ערך :כפירה
;
הכרה
הכרת האמת .אינו דומה מצב האדם כשהוא
בגוף ,למצבו כשמסולק מהגוף
ישעיה לת ,יא
הכרת טובה
ככל שירבה ה׳ טובה לאדם ,כן יותר הוא מחויב
להודות לה׳
ןחהלים קיח ,א מקורו ב׳׳חובות הלבבוח״ ,שער
עבודח הי ,פרק ששין
ההנהגה הנםייח ,אם מפני אהערוחא דלעילא
או דלחחא
חהלים צח ,א
ימין ושמאל .הנהגה נסיית והנהגה טבעיח של
הקב״ה
חהלים פט ,יד
כסא ה׳ .כינוי להנהגת ה׳ את עולמנו
תהלים פט ,טו
חםד ואמת שבהנהגת ה׳
חהלים פט ,טו
הגהגת ה׳ בעולם
הנהגה שהיא טבעית לא חשחנה ,והיא ע״פ
צבא השמים )כוכבים( .והנהנה שהיא נסית
והשגחיית ,משנה םררי עולם לפי הצורך ,והיא
ע״פ המלאכים
ישעיה ו ,א
הנהגה השגחיית של ה׳
ישעיה יב ,ד
הנהגת הדור ,ה׳ מציל אותם מן טעותו של
הנביא או של המנהיג
ישעיה ל ,כא
השפעת חסד יש כל הזמן ,אלא שזה מחנלה
חםד ואמונה שבהנהגת ה׳
חהלים פט ,ב )ביאור ענין והמלים( ,ופסוק כ׳
צדק ומשפט שנאמרו אצל הי ,הנהגה נםייח
וטבעיית
חהלים לו ,ז :וכן פט ,טו
הנהגח האדם שהשכל שלו שליט על טבע גופו,
כן יפעל שההנהגה הנסייה חשלוט על ההנהגה
הטבעית שבעולם
א׳׳חמ בראשית ,22ד״ה אמון אומן
הםפד
ע״ע ערך :מיחה
אוצרות
רב
המלבי־״ם
הסתפקות
לנו
מי שאינו מתאוה
הוא עצמו פועל שלא ע״י אמצעי
ם פ ו ת
א ל א
ד י
ב
?!ן
מ
דילוג על הדק .ה׳ יכול לדלג על סדרי אמת
ומשפט ,ולגמול לפי רצונו יח׳ בלבד ]וכן כתב
רמח״ל כ״תקט״ו תפילות" ,הפילה :כ״ה; וסוף
צייני והפילה רמ״ב[
תהלים פט ,יח
, ,
,
הצלה .יש מפני שה׳ חומל סל ישראל ויש מפני
י
י
כבוד שם ה׳ .ההבדל ביניהם
משלי כח ,כה
פ נ י ם
הםחרח פנים של ה׳ ,גם אז ה׳ משגיח על
_>
האדם ,אלא אי! האדם מכיר שזה בך
י,
תהלים יג ,כ
J J
״ואז תראה שה׳ היה עמי כל ימי גלוחי ולא
^
^
ה ם ת י ר
ן ש ה כ ל
פ נ י ן
w
ך י ה
תהלים מ ,ב
ה
שחננו ה /ידשן וטוב לו
ן ; ם ת ר
גדולי ישראל
ל מ ע ן
y
/
מ
/
w
יואל ב ,יח-יט
,
,
,
,
ה׳ בכה בלתי מוגבל עוזר גם למי שאין לו כח
ע צ מ י
ייטב לי ב א ח ד ת הימים״
דהי״ב יד ,י׳
מיכה ז ,ט
״
א
ה
ת
_ ״
א ל
ש מ ם ח י ו
א ת ה
^
אח חברו .כן תסתתר בעוונוח ישראל לפי שעה
עד שאץ רואים השגחהך עליהם .אבל באמח
אתה רואה אותם ומשגיח עליהם מבין החרכים.
כי אהה אלוהי ישראל מושיע גם בעת ההיא״
א
מ ח ב ו ן
ת
ב ל
> י א נ ן <
ן מ כ ל
מ ק ן ם
ה ן א
י ש ע י ה
ר ן א ה
מ ה
ט י
־
הםתוריה
״ י ך י
^
ק
ת
ך ך ן ת
י ע ף א ל
ה י א
ב י מ י
תורה ואמונה .כי בם נודע מציאות ה׳ ,יכולתו
והשגתתו ,שכרו ועונשו"
ת ה ל י ס
ע ח
•
הצלת ישראל ע׳׳י הי] :א[ מפני שהם עמו] ,ב[ הם
כשם מ י ישראל )למעלה מהטבע(
י
חמלה .שבעה הבדלים אם ישועת ה׳ באה מחמה
כבוד שם שמים או מפני חמלתו על ישראל
יואל כ ,יח-יט
ד
ט ז
ישועה .כל צרה וצרה מבשרח על ישועה והצלה
שיבואו אחריה
תהלים מכ ,ח-ט
ישועת ה׳ מובטחת מפני ג׳ סיבות
תהלים קלח ,ח
א
העדר
ישועה ה׳ מצרות ,בב׳ דברים] :א| בזמן המסוים.
כי לכל צרה יש זמן מוגבל ,ובכלות הזמן הסור.
]ב( בהטבה מעשיהם ,אז יסור העונש
*
י
ישעיה י ,יז
!
ההעדר קודם להויה
.
, ,
יחזקאל לז ,ב :איוב ,פתיחה לפני פרק ט ד״ה
ישועה ה׳ ,אפילו אם לא הבטיח על כך מראש
כחלק א ׳ איוב ט ,פסוקים
תהלים קל ,ה
,
־־־
ההעדר לפני ההוד,
ישועה ישראל מפני ההבטחה שה׳ הבטיח
י
=א״חמ לקוטים בסוף ויקרא , 4״ ״
תהלים צח ,ג
,׳
,
ההעדר חל איפה שה׳ לא השפיע ברכה
"למעני למעני אעשה״ ,בפילוח לשון להדגיש כי
איוב א ,י
ההצלה איננה מפני חשיבות הניצולים אלא רק
מפני כבור ה' שלא יחל
איוב א ,פסוקים ו-ז ,יד
ישעיה מת ,יא
לב .עת שהקב׳׳ה שוכן בלב בנ״י ,ההנהגה היא
^'
נסתרת וע״י הטבע .עת שהיא במוח ,מקיף על
לפעמים ה׳ מושיע ע״י אמצעי בהשגחה ,ולפעמים
¥
ה י
;
ח
1
5
ה א
ד
ר
ט ב
כ
ם י נ ו ת
ה
ה
ע
י
י
1
ה צ
דכא
מפתחות עניני־ם כמוסד ואמונה
א׳׳חמ חחילת פ׳ בשלח
הטבע ,בהנהגה נסית נפלאה
יהושע ג ,ט
צדיק .יש שלמרות שאיננו צדיק כל כך ,אלא
ניצול מפני שבהשוואה לאחרים הוא ״צדיק״
יחזקאל כב ,יח
צדקה .בשכר מתן צדקה ,ה׳ מציל בעת צרה
ישעיה נח ,ט
צדקה .בשכר מתן צדקה ,ישועת הגוף באה
מהרה .אבל ישועת הנפש באה רק לאט ובהדרגה,
ורק אחרי תקופה
ישעיה נח ,ח
ציפיה לישועה ולחזור לציון
הקב״ה ,מדוע שמו של הקנייה ״שלום״
=א׳׳חמ לקוטים בסוף ויקרא ,59ד״ה אסור ליתן
שלום
הקב״ה .חקירה פילוסופית בענק ריבוי התוארים
לה׳
א״חמ ,תחילח פ׳ שמוח
הקב״ה .שמות ותוארים שניתנו לה׳ הם ע״פ
מה שאנו משיגים מהנהגחו ,ולפי שכלנו ,ולא
לפי מ ה שהוא עצמו
=א׳׳חמ לקוטים בסוף ויקרא 66ד״ה וארא החיות
אדון כל הארץ
תהלים פד ,ו
הצלחה
"הון ועושר או השגת משרה וביו״ב הם רק
ברכה מדומה ,כי תועלתם רק אם יועילו
לההצלחה הנפשית״
בראשית בז ,לה
״הצלחה״ ייאמר בעניני העולם ,״אושר״ בעניני
הנפש
בראשית ל ,יג
״גם כי אשב בחושך ,ה' אור לי״ .״אם אין לי
אור הגשמי שהוא אור ההצלחה החומריח ,יש
לי אור הי שהוא אור הרת והאמונה ,אור התקוה
בישועת ה׳״
מיכה ז ,ח
הקנייה
תהלים צו ,ה־ו
ארם נברא בסוף כל מעשה כראשית ,בדי להודיע
שכל הבריאה ,נפש וגוף ,נבראו ע״י יוצר אחד
ישעיה מב ,ה
אחדות הבריאה .האלהוח שבעולם מקשרח אוחו
להיוח מנגנון אחד
בראשית א ,כו
אל גדול ,מלך גדול ,ביאור הכינויים
תהלים צה ,ג
*
אלהי ישראל ,הוא עצמו הסיבה הראשונה לכל
שבהויה וביקום
מל״א יח ,לז
אלוהי ישראל ,ה׳ נקרא בשם זה כאשר הם
צדיקים ומקיימים תורתו
מל״א ט ,ו
)ע״ע שכינה( )ע״ע קבלה(
אריה ,ה׳ נמשל בו כאשר משפיע לשר של בבל
)שואג ,אבל ה׳ משגיח על ישראל לטובה(
הושע יא ,י׳
אברי האדם .הכרת גדולתו של ה׳ ע״י העיון
בחכמות שיש באברי האדם
תהלים ח ,ב-ג )וע״ע קיט ,עג(
בקשת ה׳ .אי אפשר להשיג מושג מהי .אבל
עצם הביקוש אחריו ,היא חכלית היכולת אשר
בידינו
תהלים קה ,ג-ד
״ברוך" .ביצר נקרא הקב״ה ״ברוך״
בראשית יד ,כ
הקב״ה כבודו מלא עולם .ג׳ פירושים לזה
=א״חמ לקוטיס בסוף ויקרא ,62דייה כי סליק
ר׳ אבא
הקב״ה קידש לישראל בקידושי כסף או בקידושי
שטר?
גאות ה׳ ,כינוי להתרוממוח ה׳ מן ההנהגה
הטבעית אל ההנהגה הנםיית
ישעיה יב ,ה )ביאור ענין והמלים(
גאות ה׳ .ענינה הנהגת העולם ע״י נםים ונפלאות,
רכב
המ \״ם
אוצרות
לשנות הטבע
חהלים סח ,לה
גדולי ישראל
נסיו בדרך פלא( למהלל שמו של ה׳ )על
ההשגחה הכוללת(
יואל ב ,כז
גבורה איננה תואר לה' ,אלא היא עצמותו
חהלים פט ,יד
גדולתו של ה׳ ,במה שמקשר לכל הסיבות
והמסובכים ,להביאם לאותה תכלית שרצה
בתחילה
שמו״כ ז ,כב
גדולתו .למרות שה׳ שומר את ההנהגה הכללית,
אבל מעשיהם של בני אדם לפי בחירחם פועלים
שינויים .אבל אעפ״ב אק ה׳ משנה כל דהו מן
תכניתו הכלליח והרחבה
ירמיה לב ,פסוקים יט ,כז; שמו״א ב ,ב
דיבורו של ה׳ פועל פעולתו מיד ]למרות כי
מול עינינו אינו ניכר(
מל״א ח ,טו
דעת של הי ,ודעת הבריות .המלה ״דעת״ נאמרה
דק בהרחבה ואין שום דמיון זל״ז בין המושגים.
חמשה חילוקים ביניהם
איוב ,סוף הפתיחה לפרק י״א־ ,איוב יא ,ד
הכרת ה׳ והשגחתו וכר ,עדיף להשיג אלו ע״י
תודה מאשר ע״י חקירה ]ע״ע ערך :חכמה[
תהלים פרק יט ,ושם פסוק ח ואילך
הכרת ה׳ לא רק מפני שברא שמים ואח ,אלא
מפני הטובות שעשה לישראל
תהלים צה ,כ
הכרת תכונות הי לא ע״י מעשיו לברואים אלא
כיצד ההנהגה בספירות תהלים עא ,טז
הסתרת פנים של ה׳ ,גם אז ה׳ משגיח על
האדם ,אלא אין הארם מכיר שזה כך
תהלים יג ,ב
הקב״ה וישראל נמשלו לחחן ובלה ,וזה לעת
הגאולה
ישעיה סב ,ה :ירמיה ב .כ
הקב״ה .מתי נקרא ״גדול״ ,ומתי ״גיבור״ ,ומתי
תפארת ,נצח וההוד
רהי״א כט ,יא
מתישים ,ישראל מחישים כה של מעלה ,זו
מליצה על שמקלקלים ארחות הטבע ומונעים
מהעולם ברכה
תהלים פח ,כ
תהלים קל ,ד ]עיי״ש[
חרון אף של ה׳ ,רק נגר עובד ע״ז ]מקור
לדברים במו״נ ח״א פ״לו ,ונרמז בילק״ש ,יתרו,
סוף רפז[
ה׳ הוא מרומם ,כלומר מצד ההעלם שהוא נעלה
מכל תהלה והשגה
במדבר יא ,א ]ע״ע על שמות ככ ,כא ,פסקא
קפ״א[
ישעיה כה ,א )מלים(
ידיעת ה׳ .דיחוי לפקפוקי הפילוסופים אם ה׳
יורע מעשיהם הפרטיים של בני אדם
א״חמ בראשית ,22ד״ה אמון אומן
ה׳ הוא היחיד שיכול לסלוח על עון
ה׳ מטיב גם לרשעים ,וחושב מחשבות כיצד
להחזירם בתשובה ,ואינו רוצה בהשחתת ברואיו
תחלים קמה ,ט
ה׳ נקרא ״נפשו״ של האדם ]ע״ע זהר ח״ג דף
סז ע״א[ ,כי הוא המחיה והמנהיג אוחו
ישעיה כו ,ט
הוכחה על מציאוחו של הקב״ה
ומן .אק אצל ה׳ עבר הווה ועתיד .צעקותינו
של העבר עריק עומדות לפניו
ישעיה בט ,טו-טז
ידיעחו של הי ,אי אפשר לדון כה
ישעיה מ ,כח
יראה שמים ,הכל בידי ה׳ חוץ מן יר״ש רבריס
כט ,ט )תורה אור(
ישעיה מד ,ז
יש מאין .רק ה׳ פועל זאת .נביא יכול לחרש
רק יש מיש
הילול ,יש הבדל בין המהלל לה׳ עצמו )על
מל״א יד ,יד
רכו
המלבי״ם
אוצרות
טובות ה׳ כאילו הם רעות ,כמשל העיוורים
שהזכיר ״חובות הלבבות״ )סוף הפחיחה לשער
בי( .וכמ״ש המו״נ )חייג פ״יב( על ״כי האלהים
עשה את האדם ישר״ .באופן שמקור הרעות
הם בעצמו ובדמיונו ,ודבריו בעצמם מכים
ומהלימים אותו ,לא מכוח מבחוץ .שאם לא
ירגן ]יתלונן[ ימצא בהיפך ,שהכל לטובה ,והכל
חסד וברכה ,וישמח בחלקו ,ונפשו תגיל בישועת
הי ,שה׳ ברא אח האדם ישר והכין הכל לטובתו״
עכ״ל
משלי יח ,ח
הנהגה ע״פ הטבע ,גם הוא רק נגה מהאור.
כלומר יש גם בו חהלת ה׳ כי נם בההשגחה
הנעלמת תהיה בו די להכיר בה אור ה׳
חבקוק ג ,ד
הנהגת העולם ע״פ הטבע ,והשגחה ע״פ מעשי
בני אדם
בראשית ב ,א
הנהגת העולם ,אם לפי טבע קבוע ואם לפי
מעשיהם הטובים או הרעים ]ע״ע ערך :הנהגה[
בראשיח מח ,טו
השגחה כללית )ע״פ טבע( ,והשגחה פרטית
גדולי ישראל
השגחה פרטית משנה את ההנהגה הטבעית
תהלים לג ,א-י׳; רכן לר ,ו
השגחה .רק נראה לעיניים שה׳ עזב את ישראל.
האמת היא שהוא רק כמסחחר
ישעיה מה ,טר
השגתת ה׳ בנבראים כפי רמת שכלם ומתשבותם
בו ית׳
שמר״א ב ,ט
השגחת ה' נמשכת על האדם לפי המעשה שלו
]אמר המלקט :שונה דעת רבנו מדעת הרמב״ם
במו״נ ח״ג סוף פרק נ״א ,דף תט בנדפס,
שההשגחה תלויה לפי ידיעת ה׳ לפי שכלו של
אותו האדם[
איוב לו ,ז
השגחה .למרות דברי הרמב״ם )מובא לעיל(
שההשגחה תלויה במרה שיש לאותו האדם
דבקות שכלית בה /אבל באמת ההשגחה נמצאת
עם כולם
משלי טו ,ג
השגחת ה׳ בעולם אם תסולק לרגע ,תשוב
העולם לתהו ובהו
שמו״א ב ,ח
בראשית ד ,א
השגתת ה׳ נמשכת לפי הכנת האדם :העיק
והשקידה בעבודה ה׳
עמוס ז ,ז-ח
דהי״ב טו ,ב
השגחה כללית ,ההוכחה לבך ,בי גם במקום
שע״פ טבע אין גשמים )כמו במצרים( הכין ה׳
יבול נהרות )כמו יאור ושלוחותיו(
חורבן ,יש והוא כדי להביא לבנק מחדש ביתר
עז ותפארת
השגחה כללית והשגחה פרטית
איוב ה ,ט
ישעיה לז ,כו
טבע ,חוקיו משתנים לפי מעשיהם הטובים או
הרעים של בני ישראל ]וכן בחב דמב״ן ,נפי׳
לתורה ,םוף פ׳ בא[
השגחה למדנו ע״י הגליות .וז״ל :״ר״ל שע״י
רוב הגליות והצרות שהיה להם ,וע״י הנפלאות
הגדולות שאעשה עמהם ,יתחקה הורת ה׳ על
לוח לבם ,בענין שלא ישלוט היצר בלבם ,ולא
יהיה עוד שום ספק בהשגתת ה׳ וריבוקו עמהם
תמיד ,עד שלא יהיה מציאוח לחטא כלל.
יראים את ה /ה׳ מצילם מיד אויב ואינו משמיד
לאויביהם .אבל האוהבים לה /ה׳ גם משמיר
לאויביהם .וההשגחה היא לפי מדרגת האדם
יחזקאל טז ,ס
תהלים קמה ,כ
השגחה עליונה מתחילה היכן שכלתה היכולת
האנושית
ירושלים .עתידים כולם להכיר שה׳ מעולם לא
נטש את ירושלים ,והשגיח עליה גם בחורבנה
משלי טז ,לג
ישעיה םכ ,יב
תהלים פט ,ב
מפתחות ענינים כמוסר ואמונה
כבוד ה׳ וכבוד אלהים ,ההבדל ביניהם
ישעיה מ ,ה
כבוד ה׳ ,גי אופנים כיצד מכירים
רכג
תהלים צ ,כא
נעלם .עצמותו של ה׳ נעלמה מאתנו .אנו מבחינים
רק בחכמתו שבבריאה
נחמיה ט ,ו-ז
בראשית א ,כו
זכריה ב ,יב
נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עוזו )הנהנה נסיח
וטבעית(
כבוד ה׳ ,כינוי להשגחה פרטית
כבודו של ה׳ יתגלה ע״י קיבוץ גליות והתגלות
מלכות שמים ואחדותו ית׳
ישעיה מג ,ח
כעם אק אצל ה׳ ,כי איננו מתפעל
ירמיה ז ,יט
לב .עת שהקב״ה שוכן בלב בנ״י ,ההנהגה היא
י נסתרת וע״י הטבע .עת שהיא במוח ,מקיף על
י הטבע ,בהנהגה נסית נפלאה
יהושע ג ,ט
ישעיה סב ,ח
סובב כל עלמק וממלא כל עלמק ]ע״ע ערך:
קבלה[
ויקרא פ׳ קדושים ,פסקא כח
עונש לישראל ,ה׳ מצטער בכך ]כביכול[
ישעיה םג ,י׳
;
1
מדות נפשיות אין קיימוח אצל הי ,אלא הכל
דברו בדרך משל
תהלים קג ,ח
מהותו של ה׳ אין אנו מכירים כלל ,אלא מכנים
לו שמות לפי פעולותיו בהם ,לפי הכרתנו
חהלים ח ,ב )עיי״ש שהאריך(
מחשבות בני אדם .טועים אלו החושבים שה׳
איננו יורע מחשבות
משלי טו ,יא
עונש לרשע ,ה׳ אינו רוצה להרע לו ,אלא הרשע
גורם לעצמו
יתוקאל יח ,כה :וכריה ח ,יד
עונש שישראל סובלים אינו מאת ה׳ בפועל,
אלא בשב ואל תעשה ,שמפקיר אותם למקרים
הרשע יג ,ט
צבא ה׳ מימינו ,הם כהות הנם .צבא ה׳ משמאלו
הם כחות הטבע
מל׳׳א ככ ,יט <ע״ע תה<ים פט ,יד(
ציון ,וה׳ יושב בציון .ענינו משנית בקביעות
ושומע תפילותינו
מל׳׳א ח ,כז
צרה .כאשר ישראל בצרה ,כך גס ה׳
מלבושים של הקב״ה ,משל
ישעיה םג ,ט
ישעיה נט ,ז
;מלוכה של הי ,בלומר הנהגה השגחיית שלא
| לפי חוקי הטבע
שמוח טו ,יח
•מלך הכבוד ,כינוי לה /ביאורו
חהלים כד .פסוקים ז .י־
מקומו של עולם ,הקב״ה
כראשית כח ,יג .תורה אור
מרום מראשון ,כינוי להקב״ה
;
ירמיה יז ,יכ
•נועם ה׳ בעולמו ,כאשר הברואים ישיגו את
,שלימותם
קדושה של הקב״ה ,ביאורה
ויקרא ,פ׳ קדושים ,פםקא ב
ראיית ה׳ דרך פנים ,וראיית ה׳ דדך אחור,
ביאור המליצה
שמות לג ,כג :איוב כג ,ט
רעות שבעולם לא יצאו מאת ה׳ ,אלא מעשי
בני אדם גרמו לכך
משלי יג ,כ א
רצון .אק אצל ה׳ שינוי רצון
בראשית ככ ,ב )בענין עקדת יצחק(; שמו׳׳א
ט ,1כטן יחזקאל יח ,כה :וכריה ח .יר :דהי״ב
כ ,ז
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
ישראל ,ה׳ מנהל אותם למעלה מדק־ הטבע
יחזקאל לט ,ז
כלל הציבור ,ענינם תמיד בהשגחת ה׳ ,ואינו
תלוי בבחירתו של האדם
משלי יט ,כא; וכן כא ,ל
בשלון ,לפעמים ה׳ מביא כשלון צבאי על ישראל
)עיר אחת נופלת בידי האויב( כדי שיתחזקו
ישראל אח״כ ,וה׳ יראה להם אז ישועות גדולות
תהלים ס ,ד-יג
מאמין בהשגחת ה׳ יודע כי כל רע שנעשה לו,
סופו לפעול לטובה
רכז
פעמים שה׳ דן כל העולם באופן כללי ,שנה
בשנה ]וכך לאוה״ע[ .ויש אופן מפורט יום ביומו
]וזה בעת שעושים רצונו[
מל״א ח ,נט-ס
צדיק נופל במקום סכנה כדי שיקרא לה׳ והי
יושיעו
תהלים צא ,טו
צדיק .ע״י מציאותו של צחק בעולם ,ה׳ משניה
לשמור את כלל העולם ,וכן להעניש הרשעים
שבו
כראשית יח ,יט
תהלים לד ,ב
רשע ,כשירצה ה׳ להרגו ,אינו מונע ממנו תשובה
אלא איננו מסייעו לכך ,ועדיין יש לו בחירה
חופשית
אילת השחר ,תקכ״ו; ויקרא כר פםקא ג :איוב
לו ,כז ועד לפרק לז ,יג
שמו״ א ב ,כה
מטר ,מורה על השגחה פרטית )ע״ע ערך זה:
גשמים״(
מיכל ,השגחה פרטית מדוע לא נחעברה ע״י
דור
שמו״ב ו ,כג
משפט לפני מושל .אדם במצב זה עדיף לשים
עיקר השתדלותו לפנות לרחמי ה׳ מאשר לפנוח
לרחמי השופט .כי ה׳ מטה ללבו של תשופט
משלי כט ,כו
עונש שה׳ שולח בפועל ,מכה רק באיש החוטא
בלכדו .אבל עונש הבא ע״י הםתרת פנים ,אז
כל הכלל סובל
יהושע ז ,א
עיני ולבי שם )שאמר הקב״ה( .״עיני״ הם השגחה
נםיית מיוחדת .״לבי״ זו אהבה רבה
שבת וימי החול ,ההנהגה ההשגחיית וההנהגה
הטבעיית
בראשית ב ,א
השתדלות טבעית
ע׳׳ע ערך :בטתוץ
ברכה שיש בהשתדלות האדם
איוב ,פתיחה לפני פרק ד׳
פעולות האדם ,ג׳ מחלקות] :א[ מה שנגזר עליו.
]ב[ מה שיש לו בו בחירה חופשית] .ג[ והמעורבת
גם מזה וגם מזה
איוב ,פתיחה לפרק ר ]בשם ספר העיקרים[
עצת ה׳ היא תקום ,ולא לפי השתדלות האדם
)למנוע מעשי הי(
משלי כא ,ל
מל״א ט ,ג
היראים הגדולים אינם משתדלים מאומה ]ע״ע
״המספיק לעובדי השם״ ,לר׳ אברהם בן הרמב״ם,
עמ׳ עויעט .ועיק דברינו בתחילת ערך :״בטחון״[
משלי כא ,ל
חהלים קמח ,יא
פילוסופים המכחישים בהשגחת ה׳ בבני אדם,
דיחוי לטענותיהם
השתדלות האדם ללא הסיוע של העזר האלוהי,
לא תועיל מאומה
שמו״א ב ,ב :ישעיה כט ,טו-טז
חהלים קכד ,א
פליטה פה של האדם בעת התרגשות ,גם על
זה יבוא חשבון
הולדת הילדים וחינוכם ,השתדלות האדם בכך
אינה מועילה בלום בלי הסיוע מה׳
עמוס ד ,יג
חהלים קכז ,ג
עצת ה׳ היא תקום ,ולא לפי השתדלות האדם
)למנוע מעשי הי(
רכח
המלבי״ם
אוצרות
השתדלות לפרנסה ,רק כדי צרכי חיותו ומזונו,
ולא לשם מותרות
תהלים קכח ,ב
התפתחות האנושית
]אמר הנביא ״נזורו אחור״[ ענין נכבד ,והוא כי
האדם מתחילה יצירחו בראשיח הבריאה עד
םוף כל התרות ,הוכן שיצער במהלך השלימות
ממדריגה למדריגה .תחילה אחר חטא אדם
הראשון היה ככל החי ההולך על ארבע .ואחריו
בימי נח התעלה לדרגת ׳מדבר׳ ואז הותר לו
בשר לאכול .ואחריו בימי האבות התחלו לעלוח
בהר הקודש להשיג מעלת הישראלי .וכן הגביהו
עוד עד עת שעמדו בהר סיני בשעת מתן תורה,
שאז עלו למעלה ראש .ומשם נםעו ממעלה
למעלה בהכנםם לארץ .ואח״כ כבנין ביח הבחירה
]אמר המלקט :בענק מה הוא היחם בק חשיבות
א ח ישראל לחשיבות בית המקדש ,עיץ בזה
סדר המדריגות שכתב מהר״ל ב״גבורות השם״,
סוף פרק נ״ט[ וכן היה ראוי שיתקרבו אל
האלהים עד שיתוקן העולם ]כולו[ בכללו.
)המקור להנ״ל הערה ס״ק ג׳ לישעיה א ,ד
״נזורו אחור״ ,בנדפס מהד׳ פדרם ,שנת תשי״ז,
דף שכג(
זיווג
התן וכלה )בדורות שלפנינו( לא נהגו לתקור
לפני הנישואין זע״ז יותר מדאי ,ועי״ז שרר ביניהם
״שלום בית״ לרוב .וז״ל המלבי״ם :״כאן חשובה
להמתלוצציס מאבותינו שהיה דרכם בקחתם
נשים לבניהם ,חקרו רק על המשפחה ועל הנהגת
אביה ואמה ועל מרות הנערה .ורק קודם הנישואק
היה החתן רואה פני הנערה וכו׳ וכתיב אצל
יצחק אבינו ״ויקח את רבקה ותהי לו לאשה״
ורק אח״כ ״ויאהביה״ .וכן היה מנהג בני ישראל
בשבתם על אדמחם וכו׳] .הערה :פירוש דבריו,
שהאהבה התפתחה רק אתרי הנישואין .כי מה
שיש בין נער ונערה לפני הנישואין איננה אהבה
כי אם ״חשק״[ .היתה אהבתם בתחלה רק זיק
אהבה ,וע״י כשרון המעשה ניתוסף בו בכל יום
אהבה .ונמצא שעיקר האהבה היתה נגלית רק
אחרי הנישואין וכוי .שאתרי שקורם הנישואץ
לא ידע האיש בבירור מזג האשה ,וכן האשה
גדולי ישראל
]לא ידעה בבירור מה סוג האיש[ בהכרח היה
אצלם ההסכם שנכון ]הדבר[ גם אם יהיה על
דרך הממוצע ]שהוא ״בינוני״[ .אבל כפי המנהג
החדש ]של המודמים[ יתלמדו הבנים מקודם
איך לתפוס בלבבם זא״ז ]כלומר ״להציג״ באופן
דמיוני[ שיראו )י׳ מנוקדת פתח[ זל״ז אהבה
אשר אק על עפר יסודה ]כלומר ,אהבה מופחת
שאץ למצוא בעולם כולו כדוגמתה[ ,ורק במשלים
ובחזיונות ]בהצגות תיאטרליות[ על במות ישחק.
ולכן כשיתוודע להם אח׳יכ שהטעו זא״ז ,תתקרר
האהבה מעט מעט עד שיתכן שתהיה לאין
ואפס״ עכ״ל] .ע״ע שו״ת אגרות משה )פיינשטיין(,
חיו׳יד ח״א סי׳ צ ,הכותב ג״כ שאין לחקור יוחד
מדאי[
דברים כד ,א
פגם של הנושא אשה נכרית
מלאכי ב ,י׳
איש ואשה נחשבו כגוף אחד )ולכן כשברא
הקב״ה אדם וחוה ,יצרם כגוף אחד(
מלאכי ב ,טו
אחדות אמת שבק איש ואשחו ,עי״ז נולד להם
זרע אלהים )ולא כלאים(
g
מלאכי ב ,טו
זיקנה קופצת על האדם כשמרבה בזיווג שלא
כתורה ]מקורו ברמב״ם ,דעות ,פ״ד ה״יט[
משלי כ ,כט־ל
חוליים רבים נדבקים בנואפים
יחזקאל כג ,מד )ביאור ענין והמלים(
זיווג בליל שבת
אח״מ פ׳ קדושים ,12ד״ה ובזה יבואר
ופריז
יש לו לאדם לזכור את ימי עוניו ושפלותו,
ולהודות לה׳ על הצלתו מזה .ולדעת שהטובה
הגיעה אליו בסיבת הרעה שהיתה תחילה
בראשית לה ,ג :ובן מא ,נב
עיניים ,זוכרים יותר טוב מה שרואים ממה
ששומעים
דברים ד ,ט
טבע האדם להתעורר יותר מדבר שהוא בא
אוצרות
רל
המלבי״ם
גדולי ישראל
הזה ההצלחה הגדולה .אלא יש לו לאדם ייעוד
לעולם הנצח
ישעיה כח ,כד
היתה לטובה
צרעת הנדבקת ננואפים
יחזקאל כג ,מד )ביאור ענין ,ומלים(
חומר
אדם הראשון ,במה חטא
בראשיה ב ,ט
L
״
L
אפיקורסות רוצה לפרוק חובת תרי״ג מצוות ,לכן
מפתה לאנשים להוסיף מצווח חדשות ונוספות
שה׳ לא ביקש ,למען יקלו ת6לו במה שהם
באמת מחוייבים
ירמיה ו ,כ
גונב בסתר ,הוא מכחיש השגחת ה׳
יהושע ז ,יא
יחזקאל יד ,כג
חטא ,עוו!
ו ה נ ח ש
איש יאשה
י׳
יש בעולם רע ,מפני החומר ]ע״ע מו״נ ח״ג
תחילת פ״ח; וכן פ״יב ,ד״ה המק הראשון[
•
חומר היולי
כ
ש מ ו ת
י ש ע י ה
מ ה
א
ב ר א ש י ת
ה
ב
־
חלושי החומר ,וחזקי הצורה
בראשיח א ,כה ,סעיף ו׳
חורבן ב י ת ה מ ק ד ש
)ע״ע ערכים :אחדוח ,מקדש(
מפני מלחמת אחים שפרצה ב י ש ל
יחזקאל ח ,יז! וכן ט ,ו
רא
דרגות .חוטאים שבישראל חשבו לבטל חילוקי
מדריגות שיש בעם ישראל
שמות יט ,סוף פסוק ט :במדבר טז ,פסוקים ג,
א ז
מחמת חילוקי כיתות ושנאת חנם
חגי ב ,י׳ :ז כ י י ,
ר
א
ה
ה
ר
מפני שבועת שקר
מפני חנופה וגסות הרוח
זכריה ה ,פסוקים ט .יא
^
ח ו ר ב ן
הורים .האדם נוטה לחטא מפני חימום חאות
*
המשגל של מולידיו
ת ה ל י ם נ א
זכריה ה ,ג
ה ן א
דור המדבר אק להם חלק לעוה״ב ,כי כפרו
בנפלאוח ה׳ במצרים
במדבר יד ,חורה אור
ע ל
מ נ ת
ל
מ
ן
ת
ירמיה א ,י׳
חורבן ירושלים לא מפני ע״ז ,עריות ושפ״ד,
אלא מפני העושק ש נ ע י מ
יחזקאל כב ,יג-יד
תורבן ,התחיל ע״י מלשינות ה י ה
הגרם )ע״ע ערך :א ח (
הרשע ו ,ג :עמוס ח ,ח :וכן ט
ו מ ם
זע
״ן
א
ל
ד ו ת
י
א
נבוכדנצר ,שינה ה׳ בהחלטתו שישרוף את העיר
והמקדש ,כדי שבכ״ז ישאיר פליטה מהעם יחד
י ה ר ו נ
א
כ ו ל ם
ת
עם גדליה ,ושיגלה מקצתם ילא
יד ־
ק
גלותם של בני יכניה לפני גלותם של דור צדקיה,
י ח ז
א ל
י
פ ס
ם
א
ד
ז
׳
החוטא ומתעקש לומר על עצמו שלא חטא,
הקלקול השני תזה גרוע מהראשון
שמו״א טו ,כג
זנות בימי נעורים מפני רתיחת התאוה וקוצר
השכל
יחזקאל כג ,ג
זנוח דומה לאש בוערה
ה ו ש ע
ז
-
ר
מרגלים .חטא דור מתלים ,כי חשבו שכיבוש
הארץ בדרך הטבע ובלי נס
במדבר יד ,תורה אור
מרגלים ,כיצד נכשלו לדבר רע על הארץ
א״חמ ,בלק ד״ה הנה עם יצא
חטא הוא דומה לחולי הנפש ,ואופני תיקונו
ורפואתו
דברים כח ,תורה אור
רל
המלכי״ם
אוצרות
גדולי ישראל
הזה ההצלחה הגדולה .אלא יש לו לאדם ייעוד
לעולם הגצח
ישעיה כח ,כד
היתה לטובה
צרעת הנרבקת בנואפים
יחזקאל כג ,מד )ביאור ענץ ,ומלים(
ארם הראשון ,במה חטא
איש
ו א ש ה
יחזקאל יד ,כג
חטא ,עוין
בראשית ב ,ט
והנחש
ב
ש מ ו ת
יי
יש בעולם רע ,מפני החומר ]ע״ע מו״נ ח״ג
תחילת פ״ח; וכן פ״יב ,ר״ה המק הראשון[
י
ש
י
ע
ה
ה
מ
ה
י
חומר היולי
א
ב ר א ש י ת
כ
־
חלושי החומר ,וחזקי הצורה
בראשית א ,כה ,סעיף ו׳
הורכן כית המקדש
)ע״ע ערכים :אחדות ,מקדש(
י ל
מפני מלחמת א
יחזקאל ח ,יז :וכן ט ,ו
מחמת חילוקי כיתות ושנאת חנם
י י
חגי ב ,י׳:
ן ד ם
ב
ש פ ר צ ה
א ז
ש ר א
ה
ז כ ר
אי
ר
מפני שבועת שקר
מפני חנופה וגסות הרוח
זכריה ה ,פסוקים ט ,יא
^
ע ל
ה ן א
ל ב נ ו ת
m
ירמיה א ,י׳
תורבן ירושלים לא מפני ע״ז ,עריות ושפ״ד,
,
א ל א
ה ע ו ש ק
מ פ נ
ש ב י ר ה ם
יחזקאל כב ,יג-יד
י ל ״י
חורבן,
הגרם )ע״ע ע :
א ח
ה ו ש ע
ך
ה ת ח
ע
ר ך
ל י
ד
.
ש
מ
נ ו ת
י
ה
ה ו ד ם
ז ע
״
ז
א
ל
ו ת (
ג
ח <
ע מ ו ס
ח
.
ו כ
ן
ט >
א
נבוכדנצר ,שינו־״ ה׳ בהחלטתו שישרוף את העיר
והמקדש ,כדי שבכ׳יז ישאיר פליטה מהעם יחד
עם גדליה׳ ו ש
נונב בסחר ,הוא מכחיש השנחת ת׳
יהושע ז ,יא
דור המדבר אק להם חלק לעוה״ב ,כי כפרו
בנפלאוח ה׳ במצרים
במדבר יד ,תורה אור
דרנות .חוטאים שבישראל חשבו לבטל חילוקי
מדרינות שיש בעם ישראל
שמות יט ,סוף פסוק ט :במדבר טז ,פסוקים ג,
ה
הורים .האדם נוטה לחטא מפני חימום האות
המשגל של מולידיו ׳
ת
זכריה ה ,ג
ח ן ר כ
אפיקורסות רוצה לפרוק חובת תרי״ג מצוות ,לכן
מפתה לאנשים להוסיף מצוות חדשות ונוספות
שת׳ לא ביקש ,ל מ ק יקלו ומאלו במה שהם
באמת מחריבים
ירמיה ו ,כ
י ג ל ה
מ
צ ת ם
ו
א
י ה ר ו ג
א
ת
כ ו ל ם
ל
ק
יחזקאל י פסוקים א ,ד
גלותם של בני יכניה לפני גלותם של דור צדקיה,
ה
ל
י
ם
נ
א
ז
־
החוטא ומתעקש לומר על עצמו שלא חטא,
הקלקול השני הזה גרוע מהראשון
שמו״א טו ,כג
זנות בימי נעורים מפני רתיחת התאוה וקוצר
השכל
יחזקאל כג ,ג
זנות דומה לאש בוערה
ה ו ש ע ז
־ י
מרגלים .חטא דור מרגלים ,כי חשבו שכיבוש
הארץ בדרך הטבע ובלי נם
במדבר יד ,חורה אור
מרגלים ,כיצד נכשלו לדבר רע על הארץ
א״חמ ,בלק ד״ה הנה עם יצא
חטא הוא דומה לחולי הנפש ,ואופני תיקונו
ורפואתו
דברים כח ,חורה אור
מפתחות עדנים במוסר ואמונה י
]עיין רמב״ן[
עגל .ביאור חטא העגל
שמות לב ,א
במדבר יד ,א
ירמיה נ ,כ
חטא של מרגלים ,מה שלא האמינו ביכולתו
של ה׳ לכבוש אויביהם ,ווה חטא מצד השכל
יחזקאל כ ,טז
חטא ועון ,ההבדל ביניהם
חטא ופשע ,לעתיד לבוא ה׳ יעבירם לגמרי
ויסלח .אבל "עון״ )מינות ועיווח השכל של
המורד בה׳{ ה׳ לא יעביר כדי לסלוח
מיכה ז ,יח
חטא יגדל לפי מעלת החוטא )לפי קרבתו לה׳(
שמו׳׳א יד ,לט :ישעיה א ,ד
חטא מי מריבה
במדבר כ ,ח-יג
חטא מי מריבה ,העונש למשה ואהרן היה כמו
עלילה
דברים י ,ז
חטא מצד תאוה ,ויש עון מצד כפירה
תהלים עח ,כט
חטא מצד תאוה ,די לזה צירוף קל כדי לנקותו.
אבל עון מצד העיוניות ,צריכים יסורים כדי
לנקותו
משלי יז ,ג
חטא ע״פ תאוה ,ע״ע כערך זה ,מלת ״תאוה״
חטא ע״פ תאוה ,ועון מצד עיוות השכל
בראשית ו ,ה אילח השחר ,שס״ג ויקרא ד׳
פםקא קצב; ויקרא טז פסקאות כא ,נה :במדבר
יא ,יח! תהליס נא ,יא-יב
;
רלא
;
חטא עגל הזהב
שמות לב ,א
חטא עגל הזהב ,בעיקר רק ערב רב חטאו בזה
שמות לב ,ז
חטא .זמר וניגון ,בתחילה היו לשם זנות
בראשיח ד ,כא
יוםף ,חטא מכירחו
כראשיח לז ,פסוקים ב ,יד
יחידי סגולה ,חטאיהם גדול יותר ,מפני מעלתם
שמות לג ,ה
ישראל ,אע״פ שדבקו באלילים ,אבל לא עשו
זאת ״לשמה" אלא כדי להידמות לאוה׳׳ע .ולכן
לא נחשב כאילו ״נישאו לאיש זר״ אלא כמו
זנוח בעלמא .ואפשר להם לחזור בתשובה ויקבלם
ה׳
ירמיה ג ,א
כופרים בנבואה .כופרים שהאדם ינבא מה שה׳
הגיד לו
ירמיה כג ,יז-יט
כיתות הנוטשות דרכי אבוחינו] :א[ הסבורים
כי רק בימי קדם היתה יכולת לקיים קדושה
ופרישות ]ב[ הסבורים כי מצאו ״דרך״ מתוקנת
יותר מאבותינו ]ג| הנוטשים בלי טעם
ירמיה ב ,לא-לג
כסף .דורו של ירמיה היו מקולקלים שמכרו
לימודי הורה רק למשלמים להם על כך מחיר
ירמיה יר ,יח
כת הכופר בתורה מפני סברא שיש לקיים רק
מה שנראה נכק לשכלו של האדם
ירמיה ח ,ח
חטא עגל וחטא המרגלים ,עשו ישראל בלי ישוב
הדעת
דברים לג ,ג ,תורה אור
מי מריבה ,חטא משה ,עיין ערך זה מלת :״חטא
מי מריבה״
חטא עגל ,למה משה קרא לכך ״חטאה גדולה״
א״חמ ,פקודי ,ד״ה במדרש ,משכן
מכירח יוסף ,חטא האחים
בראשיח לז פסוקים ב ,יד
חטא מרגלים ,ביאור חטאם ע״פ סוד
א״חמ ,שלח 9 ,ד״ה איש
מקדש .חטא קל הנעשה בקירבת המקדש ,נחשב
לחטא גדול
יחזקאל מג ,ח
חטא מרגלים .חטאו בכפירה ביכולתו של הקב״ה
רלב
המ י׳׳ס
אוצרות
מרגלים ,ע״ע ערך זה ,מלת ״חטא מרגלים״
מתאוים במדבר ,חטאם
במדבר יא ,ד
גדולי ישראל
אבל ״עון״ תסייע לחאוחו לחטוא ,לכפור שה׳
מעניש על כך ,או לכפור שה׳ ציוה ואפר לעשות
ישעיה ה ,יח
חינוק שנשבה ,דור שהוא כזה איננו נענש כל
מתאוננים ,חטאם
תהלים עח ,יח-ל
מתים צריכים לכפרה ,ביאור המושג
דברים כא ,ח
סדום ,ההבדל בין חטאם לפלגש בגבעה
שופטים יט ,כב
סמוך .העומדים סמוך להחוטאים ,ואינם עושים
פעולה של התרחקות ,ונראים כאילו מסכימים,
לכן נם הם נענשים יחד אתם
במדבר טז ,כד
עגל הזהב ,ע״ע ערך זה מלח :״חטא עגל הזהב״
עונש על מה שהקב״ה ״נאלץ״ )כביכול( להעניש
לחוטא )וזה כניגוד לרצונו ית׳ להיטיב( ,זהו
חטא נוסף לאוחו האדם וגם על כך ייענש
עמוס ד ,יב
עונש ,ההבדל בין עונש על ע״ז לשאר החטאים
ירמיה מד ,כב
ערבות של בני המשפחה זע׳׳ז על חטאיהם
שמות לב ,כז
פשע הוא מרד ,עון הוא כפירה ועיוות השכל,
וזה חמור מן ״חטא״ ,כי השכל הוא עצמות
האדם
שמו״ב ז ,יד :ירמיה ב ,כב
קרח ,ביאור חטאו ע״פ סוד
כר
ירמיה טז ,יא־יב
חיי האדם
שבעים שנה ,לפי ז׳ ספירות )תקופות(
מל״ב ד ,לד
חיים האמתיים הם החיים הנפשיים השכליים
אשר יחיה האדם בהתהלכות לפני ה׳ ]״ואתם
הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום״[ .אבל
החי חיי הרנש כבהמה ,זאת המוח באמח
תהלים יג ,ד
חיי עוה״ז הם רק חיים מדומים .החיים האמחיים
מתחילים אחרי המיתה
תהלים טז ,יא
עיקר חיי האדם הוא אותם שניס שיש בו שכל,
ולא שנים של רגש וחיי בהמה
בראשית כג ,א -,וכן כה ,ו
״כי המנהג ]הקיים בעולם[ בכללו שנעון הוא,
אשר בקשו לעצמם חשבונות רבים ,לבקש דברים
מעטי המציאות ,ויעמלו כל ימיהם להשיגם.
רשליכו אחר גיוום ]את[ התכלית העיקרי
שבעבורם נבראו .וכן בקשת השררה והתענוגים
וכדומה ,שיאמרו שהם טובים ,בבחינת הגוף
ותאוותיו ,אבל הם רעים מבחינת הנפש ודרכיה.
]אלא[ טוב לה הענוה וההסתפקות״
בראשית כ ,ט
א׳׳חס קרח
רבים המתאספים לחטוא ,אפילו עצם החטא
אינו כ״ב חמור ,אבל חילול השם יש ברבר.
ולכן נהרגו רבבות בפלגש בגבעה
שופטים כ ,א
האוה ,ע״ע ערך זה" ,חטא ע״פ חאוה״
תאוה .חטא מפני תאור .עונשו פחוח מן חטא
מצד השכל
במדבר יא ,י׳
האוח האדם המכשילחו בעבירה ,זהו ״חטא״.
חכם ,חכמה
)ע׳׳ע ערך :שכל(
בינה .בבינה הנבונים יש סיג ]חסרון[ .כי בהכרח
יתבונן על כל חלקי הסוחר ]וביניהם גם דעות
שאינן נכונות! ער שמצא את הוראי
משלי י ,כ ןע״ע תהלים קיט ,קם(
בינה .הגדרתה
משלי א ,ב :וכן ז ,ד
גאוה היא סיבח הכשלון בעיונים במה שאחר
הטבע וכ״ש בחכמת אלוהיה ,במה שיתגאה
מפתחות עניינים במוסר ואמונה
]לחשוב[ שאק דבר נעלם מהשגתו .ולא ידע
שיש דברים הסגורים בפני בל אדם
תהלים לו ,יב
דיעוח
וכדעת
איוב,
הזאת
האמחיות הן שתולוה בנפש האדם עצמה,
אפלטון
פחיחה לפרק ל״ב ,ד״ה אחרי ההוצעה
וכוי; וכן לב ,פסוקים ח ,י; ופרק לו,
פסוקים א-ז ]ע״ע ישעיה מ ,יד[
דעה נכונה האדם מקבל או ]א[ ע״י השגת
החוש ]ב[ מושכל ראשון ]ג[ מופת ]הוכחה
הגיונית[ ]ד[ או שקיבל מפי איש נאמן
משלי א ,ב
דעת ה׳ .אין להקיש ע״פ דעת אנושית ,להכיר
רעח הקב״ה .ויש חמשה חילוקים בין דעתנו
לדעת ה׳ ית״ש
איוב ,פתיחה לפני פרק י״א; וכן איוב יא ,ז
חכמה יש שמשיגים ע״י עיון ועמל; ויש חכמה
שה׳ מעניק לאדם במתנה
א״חמ ,סוף פ׳ ויקהל ,ד״ה וימלא אוחו
חכמה ,ה׳ לפעמים משפיע על האדם ריבוי
חכמה ,ויש שאינו יכול ללמד כל זאת לאחרים,
אלא הוא צריך לצמצם
א״חמ ,לקוטים כסוף ויקרא ,65דרך ד׳
דעה ,מה פירושה
בראשית כ ,סוף פסוק ט
הכרת ה׳ ע״י לימור התורה עדיפה מן תכרתו
ע״י חקירות
חהלים פרק יט ,ושם מפסוק ח׳ ואילך
השגה .ארבעה סוגים] .א[ עניני עולם דהויה
)שלנו( שהוא הבל] .ב[ עולם הגלגלים )הכוכבים(.
]ג[ עולם המלאכים] .ד[ השגת האלהות
יחזקאל מז ,ה
השגה .יש דברים שהם אפשריי ההשגה ,ויש
דברים שאי אפשר בהם ההשגה
שמות לג ,יט :ע״ע דהי״ב א ,ז
חוש .מופתי )ראיות( התבונה יכריעו )ינצחו(
את מופתי )ראיות( החוש והדמיון .כי החוש
יכזב לפעמים
איוב ,פתיחה לפני פרק ל״ב ,ד״ה חחילה
דלג
חכם ונבון ,ההבדל ביניהם כעת מלחמת יצה״ר
משלי יד ,לג
חכם וצדיק .ההבדל שביניהם י
משלי י ,יא; וכן יג ,יד
חכם ,שמועתו היא טובה ממרחקים יוחד מאשר
אצל הקרובים .כי הקרובים רואים כמה חכמחו
מוגבלת
מלי׳ א י ,ז
חכמה עוסקת ״בדברים שיש בהם שני דרכים.
ואק האדם יכול לדעת מעצמו דרכי החכמה,
רק היא נתונה לנו ע״י התורה או הנבואה.
ובינה היא מה שהאדם מבין מדעתו ע״פ החבונה
האנושית״
שמות כה ,רמזי המשכן ,ד׳׳ה אמנם הבאים בסוד
ה׳
חכמה ,בינה ,ודעת
ישעיה יא ,ב )מלים(
חכמה ,היא הבחירה בין טוב לרע .ואי אפשר
לאדם להשיג ארחותיה אלא א״כ ה׳ גלה פרטיו
)ע״י התורה(
ירמיה ח ,ט :איוב כח ,פסוקים יב ,כח
חכמה .הם דברים שאי אפשר לאדם להוציא
מכח בינתו ,רק לקבלם מאחרים
שמות כג ,ח )פםקא רי״ב(
חכמה .יסודותיה צריכים לקבל מן חכמי דורוח
קדם
משלי כב ,פסוקים יז ,יט
הכמה .כאשר יש ב׳ דרכים לפני האדם ,ואי
אפשר לו לדעת את הנכונה אם לא ששמע
מפי ה׳ ע״י תורתו ,וו ״חכמה"
דברים יב ,כת! מלאכי ב ,ו
חכמה ,היא חכמת המדות ,טוב ורע .אבל
״תבונה״ היא החכמה העיונית ,שם דנים באמח
ושקר ]עיין בזה ברמב״ם ,מו״נ ח״א פ״ב[
מל״א ה ,ט
חכמה .אין ללמוד מן אדם שהוא רע עין
משלי כג ,ז-ח
חכמה .האדם משיג בג׳ אופנים] :א| מהעורר
מעצמו להשיג ]ב[ ע״י שרואה דברים לא רגילים.
רלד
אוצרות
המ י״ם
]ג[ קבלה מאבותיו
דברים כט ,ג
חכמה .יש להשתדל להשיג אותה בעבור טוב
עצמוחה ,ולא לשם כוונה אחרה
אר״ש ]א[
חכמים העוסקים בעיוניות ]מושגים מופשטים[,
קשה להם להיות חכמים גם בעסק המעשה
)ניהול המדינה וכיו״ב(
מל״ א י ,ו
חכמת תיקון המתת .אין אדם יודע הדרך הנכונה,
קביעת המתח ושיעוריהן ,אא״כ נודע לו ע״י
נביאי ה׳
משלי א ,א )מלים(
חקירות באלהיות ,אל מיד אדם להרים לבו ,רק
בהצנע לכת
מיכה ו ,ח
חקירות בפינות האמונה ,יש בזה גם חסרון
שעוסקים אז ג״כ בדעות הלא נכונות
תהלים קיט ,קס ]ע״ע משלי יp ,
חקירות .מי שמתפח לדברים שהם למעלה
משכל האדם ,מזה יגיע לאפיקורםות ]ע״ע מו״נ
ח״א פ״לב[
משלי כא ,ד
טעות של ישראל ,מפני שאינם מבינים ע״פ שכל
מן המוקדם אל המאוחר ,אלא הם בונים את
הבנהם מן המאוחר אל המוקדם ,ובזה יש מקום
לטעות
מל״א יח ,לז )ע״ע ישעיה מא ,כג(
גדולי ישראל
כבוד והאור לעתיד יהיה בעיקר לזקנים ולנביאים.
ומהם תקבל הלבנה כבוד ואור
ישעיה כד ,כג
לימוד חכמת האברים של האדם .״כי גוף האדם
ובנינו ואבריו וגידיו וקשורו עם כחות נפשו הם
מכוונים אל מצות התורה .שהתורה ומצוותיה
ובנק האדם וסתרו ערוכים זה מול זה וכמ״ש
חז״ל )מכוח כג ע״ב( וכל אבר מיוחדת לו מצוה
אחה כמ״ש הקדמונים .ואם יבק בנק גופו בכל
פרםיו ואץ עשהו ה׳ ויכונן אותו ,ילמד מזה
לדעת סודות המצוות המכוונים לעומת מדת
גופו ונפשו ומערכתם״.
תהלים קיט ,עג
משלי .הלימוד בםפר זה ,כדי להבק בחכמת
התורה וחכמה המתה ,הוא ע״י כח היראה
מלעבור על רצק ה׳ ,ומוסר ]לאסור כחות נפשו
בעבותות ,לבל יפרצו חק[ .ויקבע בלבו שהם
דברים נאמנים ואמתיים ,ודומים לדבר שהושג
ע״י חושיו או ע״י מושכל ראשון .כי אין לו
ספק בדברי ה׳ הנמסרים ע״י נביאיו
משלי א ,פסוקיה ב ,ו
*
משלי .ע״י לימוד ספר משלי והבנת מליצותיו
העמוקות וחידותיו ,יצליח האדם להבין באגדות
ונסתרות שדברו תז״ל בדרך תירה .וימצא פתרונים
ע״י משלי הספר הזה ]וב״כ הגר״א לפסוק זה[
משלי א ,ו
נפש האדם ערוכה באופן שימצאו בה כל הכחות,
כן נושאי החכמה וחוקי החכמה טבועים בנפש
האדם ביצירתה ,כמו האחות שקירבחה מצד
התולדה
משלי ז ,ד
ידיעה ברורה בענק השגחת ה׳ ובענק השארות
הנפש וגמול הנפשות ,אי אפשר להגיע לאלה ע״י
הקידה בדרך שכל .אלא רק ע״י גילוי מאת ה׳
איוב ,פתיחה ,לפני פרק ל״ח
עצה
ידיעה ,כארבעה אופנים] .א[ המושכלות ]ב[
המפורסמות ]ג( המקובלות ]ד! המוחשות והגסיוניות
ישעיה מ ,כ א
צדיק וחכם ,ההבדל שביניהם
משלי י ,יא :וכן יג ,יד
משלי יד ,כו
צדיקים ,ה׳ אוהב אוחם ופוקח להם עיני השכל
תהלים קמו ,ח
יראה וחכמה ,היחס שביניהם
ישעיה יד ,כד )מלים(
דלו
אוצרות
המלכי״ם
חנופה שקולה כע״ז ,כי ירא מהבריוח ומשתף
בזה אחר עם היראה מה׳)ע״ע ״חובות הלבבות״,
שער יחוד המעשה ,פרק די(
זכריה ה ,ט
חנופה ,שנואה היא בידי ה׳ .והיא מה שהאדם
מדבר בפיו ״דברי אמונה״ ואק לבו שלם בכך
איוב ,פתיחה לפרק כר .ד׳׳ה במאמר השני; וכן
כז ,ח
חינוך
״דרך השלמים ותשוקתם להשפיע משלמוחם
לזולתם באופן היוחר שלם״ ]מקורו במו״נ ח״ב
סוף פ״כט[ ]וכוונתם של הללו היא שהמחונבים
ישפיעו אף הם לאחרים הקטנים מהם[
מל״כ ב ,ב
איש האלתים ,בק תלמידיו הוא כמו לב המחיה
אותם
מל״כ ב ,ג
המלמד לאחרים או לדור לעשות טוב ,יקבל
שכר מחדש כל פעם ופעם שהמחתך יעשה
מעשה טוב
שמו״א כד ,ית-יט ר״ה ראתה הגדת ,ודייה וכי
ימצא איש
חינוך לילד ע״י עונשים
משלי יט ,ית-יט :וכן שם כג ,יג :וכן שם כז,
ו; וכן שם כט ,פסוקים טו ,יז
כל ילד יש לו תכונה המיוחדת לו ,אם שכל
מחודד ,ואם שכל ישר אבל בלתי מחודד ,או
שמוכן לאומנות מיוהדת וכיו״ב
משלי ככ ,ו
מפנק בנו ,אזי גם בעת זקנותו הבן לא יכלכל
את אביו
משלי כט ,יו
קל יותר להרחיק איולת מלבו של הנער ,כאשר
טרם בא בשנים
משלי כב ,טו
חסד
אברהם אבינו ואחרים ,ההבדל ביניהם בקיום
מצות חסר
בראשיח יח ,ר
גדולי ישראל
בעלי חיים ,יש לנהוג גם עמם בחסד ורחשים
משלי יב ,י
גאוה .חםד שאנשים עושים כדי להתפאר בו
משלי כ ,ו
ה׳ אינו דורש עבודוח קשות ,כי אם עשות
משפט ואהבת חםד
מיכה ו ,ה-ח
ה׳ המשיך בחסדו לישראל ,גם אחרי שחטאו
תה לים קו ,א
חסד ה׳ פועל כל הזמן ללא שינוי ,אבל רק
מחגלה לנו לפי זכויוחיהם של המקבלים
ישעיה נו ,א-ב
חסד הי ,לעתיד לא לזית תלוי במעשיהם של
בני אדם
ירמיה ל ,כה :וכן לא ,לב
חסד הי .גם טלטול קשה של ישראל במדבר
היה לטובתם ,למען ישיגו הרחבה גבול א״י
תהלים קלו ,טו
חסר שעושים לזולת ,אק ראוי להתמהמה ולאהוד.
וגם לימוד חורה או מצוה אק ראוי לדחות קיומו
י
ליום אחר
משלי ג ,כח
יש שרוחו נדיבה ומצייר בלבו טוב מדת הנדיבוח
ואושרה ,ואעפ״כ לבו ,כח המושל בו ,אינו בוחר
להתנדב מפני אהבת הממון והבצע .ויש שרוחו
אינה נדיבה לצייר מה טוב מדת הנדיבות ,ובכל
זאת יש לו לב נריכ ואוהב לפזר ולתת ,וזאת
מפני שהממון אינו חשוב בעיניו
שמות לב ,כה
פעל ״גמל״ ]חסד[ הוא על ההתפעלות )רגש(,
או של אהבה או של איבה
שמו״א כד ,יז ד״ה צדיק אתה
חסידיים
חסידים שהם קרובים לה׳
חהלים קמח ,יד; וכן קמט ,ה
חסידים הם אלו שקיימו כפי מצוות ה׳ ולא
הלכו אחרי חקירת השכל האנושי ומשפטיו ,כמו
שאול שחמל על אגנ
תהלים קמט ,ט
מפתחות ענעיס במוסר ואמונה
שכל
משלי א ,ג
שמיעה קודמת לראיה ,בעת לימוד החכמה
משלי כ ,יכ
דלה
אתם בהכרח להתראות כאילו אתם הולכים
ומתנהגים ביראת ה /כדי שלא תשאו חרפה מן
הגוים ,שיאמרו עליכם שאק לכם אמונה ודת,
ושאחם מנאצי ה׳ .שבזה יחרפו אתכם״.
נחמיה ה ,ט
חלום
תבונה
משלי ב ,ג
חכמות חיצוניות
)ע״ע ערך :פילוסופיה(
חכמת חיצונית ,אין לערבב אותה יחד עם לימוד
התורה
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פםקא קמ״א
חכמה חיצונית מועילה רק לצרכי חיי עוה״ז.
משא״כ לימוד התורה מועיל להשגת השלימות
הנצחית
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פםקא קמ״א
חכמות שאינן מהתורה ,וחכמות כוזבות
משלי כ ,טז-יז
חכמות חיצוניות שיש בהן מינוח וריעות זרות,
נמשלו למים המרים
משלי ב ,יט
חלול השם
)ע״ע ערך :קידוש השם!
חורבן מקדשנו ,צערנו גדול על כך יוחר מכל
דבר אחר ,מפני חילול השם שבדבר
ישעיה םג ,יח
חורבן מקדשנו ,עם ישראל מצטער כל כך עד
שהם מביעים בקשה הלואי לא היו לעם של
ה׳ ,שלא יהיו שותפים בגרימת חילול השם
ישעיה סג ,יט
גלות ישראל ,הוא חילול השם
יחזקאל לו ,כ-כא
חלומות ,אם לתת בהם אימון
בראשית מ ,ח )ועוד שם ב״תורה אור״(
שלמה שמתוך חלומו כקש מה׳ חכמה ,לא היה
זה אלא הרהורי לבו מלפני החלום
רהי״ב א ,יא
חלום אפילו כשצודק ,יש בו תערובת תבן וסיגים
יואל ג ,א
״חלומות השוא ידברו״ )זכריה י ,ב( .״קודם
שיבא המשיח יעמדו קוסמים ובעלי חלומות
שיטעו את העם בהבליהם ,ואז )ידעו( ]עליהם
לדעת[ כי אק בהם ממש .וזה להם על שלא
היה להם רועים משכילים מנהיגים אותם ע״פ
התורה והשכל ,רק מהבילים אותם בחלומות
והבלים״
זכריה י ,ב
תפקידו של החלום
איוב טו ,יז
חלום יש ע״פ רגשי הלב ,ויש ע״פ כח השכל
במוח
דניאל ז ,א
חמדה
ע״ע מדות ,ע״ע ערך :תאוה
חנופה
)ע״ע ערך :מרות(
חנופה ,שנואה היא בידי הי .והיא מה שהאדם
מדבר בפיו ״דברי אמונה" ואין לבו שלם בכך
איוב ,פתיהה לפרק כו ,ד״ה כמאמר השני; וכן
כז ,ח
מחשבה ישרה ,אבל אם המעשה החיצוני גורם
לזות שפתיים אצל הרואים ]כמו בעבירה לשמה[
יש להםנע
משלי ד ,כד
דברים כז ,יח
״הלא ביראת אלהיגו תלכו ,מחרפת הגוים אויבינו"
)נחמיה ה ,ט( וז״ל המלבי״ם; ״שגם אם אינכם
יראי ה׳ ואינכם תרדים ממצוות התורה ,צריכים
חנופה ונםות רוח ,מקומם צריך להיות בבבל
ולא בא״י
זכריה ה ,יא
חנופה ,עון חמור מאד
דלו
אוצרות
המלבי״ם
חנופה שקולה כע״ז ,בי ירא מהכריות ומשתף
בזה אחר עם היראה מה׳)ע״ע ״חובות הלבבות״,
שער יחוד המעשה ,פרק ד׳(
זכריה ה ,ט
חנופה ,שנואה היא בירי הי .והיא מה שהאדם
מדבר בפיו ״דברי אמונה״ ואין לבו שלם בכך
איוב ,פתיחה לפרק כו ,ד״ה במאמר השני; וכן
כז ,ח
חינוך
"דרך השלמים ותשוקתם להשפיע משלמותם
6ולתם באופן היותר שלם" ]מקורו בםו״נ ח״ב
סוף פ״כט( ]וכוונתם של הללו היא שהמחונבים
ישפיעו אף הם לאחרים הקטנים מהם[
מל״כ ב ,ב
איש האלהים ,בץ תלמידיו הוא כמו לב המחיה
אותם
מל״ב ב ,ג
המלמד לאחרים או לדור לעשות טוב ,יקבל
שכר מחרש בל פעם ופעם שהמחונך יעשה
מעשה טוב
שמו״א כד ,יח-יט ד״ה ואתה הגדת ,ודייה וכי
ימצא איש
חינוך ל ל ד ע״י עונשים
משלי יט ,יח-יט; וכן שם כג ,יג; וכן שם כז,
ו; וכן שם כט ,פסוקים טו ,יז
גדולי ישראל
בעלי חיים ,יש לנהוג גם עמם בחסר ורחמים
משלי יכ ,י
גאוה .חסד שאנשים עושים כדי להתפאר בו
משלי כ ,ו
ה׳ אינו דורש עבודות קשות ,כי אם עשות
משפט ואהבת חסד
מיכה ו ,ה-ח
ה׳ המשיך בחסדו לישראל ,גם אחרי שחטאו
תהלים קו ,א
חםד ה׳ פועל כל הזמן ללא שינוי ,אכל רק
מתגלה לנו לפי זכויותיהם של המקבלים
ישעיה נו ,א-ב
חסד הי ,לעתיד לא יהיה תלוי כמעשיהם של
בגי אדם
ירמיה ל ,כה :וכן לא ,לב
חםד הי .נס טלטול קשה של ישראל במדבר
היה לטובתם ,למען ישיגו הרחבת גבול א״י
תהלים קלו ,טו
חסד שעושים 6ולת ,אין ראוי להתמהמה ולאחרו.
וגס לימוד תורה או מצוה אץ ראוי לדחות קיומו
ליום אחר
משלי ג ,כח
כל ילד יש לו תכונה המיוחדת לו ,אם שכל
מחודד ,ואם שבל ישר אבל בלחי מחודד ,או
שמוכן לאומנות מיוחדת וכיו״ב
משלי כב ,ו
יש שרוחו נדיבה ומצייר בלבו טוב מדת הנדיבות
ואושרה ,ואעפ״כ לבו ,כח המושל בו ,אינו בוחר
להתנדב מפני אהבת הממון והבצע .ויש שרוחו
אינה נדיבה לצייר מה טוב מדת הנדיבות ,וככל
זאת יש לו לב נדיב ואוהב לפזר ולתת ,וזאת
מפני שהממון אינו חשוב בעיניו
שמות לב ,כה
מפנק בנו ,אזי גם בעת זקנוחו הכן לא יבלבל
את אביו
משלי כט ,יז
פעל ״גמל״ ]חסד[ הוא על ההתפעלות )רגש(,
או של אהבה או של איבה
שמו״א כד ,יז ד״ה צדיק אתה
קל יוחר להרחיק איולת מלבו של הנער ,כאשר
טרם בא בשנים
משלי כב ,טו
חסידים שהם קרובים לה׳
תהלים קמה ,יד; וכן קמט ,ה
חסד
אברהם אבינו ואחרים ,ההבדל ביניהם בקיום
מצות חסד
בראשית יח ,ר
חסידים
,
חסידים הם אלו שקיימו כפי מצוות ה ולא
הלכו אחרי חקירת השכל האנושי ומשפטיו ,כמו
שאול שחמל על אגג
תהלים קמט ,ט
מפתחות ענינים כמוסר ואמונה
לפעמים הולך האדם בדרך ההורה )במרוצה(
]בריצה[ דהיינו שעושה במרת חסידות ורץ
בהחלהבות גדול להוסיף סייגים ונדרים וקדושה
ופרישות .ואז צריך ליזהר ממכשול כמו ר׳ נכנסו
לפרדס )חגיגה יד ע״ב( ואחר קיצץ בנטיעות
]אמר המלקט :ע״ע ״העמק דבר״ לנצי״ב ,על
במדבר טז ,א[
משלי ד ,יב
טבע
כל חוקי הטבע הינם ערוכים בידי ה׳ כך שלמרוח
ההנהגה הבחיריח של האדם לעשות טוב או
רע ,ה׳ יכול לגמול או להעניש אותו על כך.
היוצר קשר יחד שתי ההנהגות כדי שיתפעלו
זו מזו
חהלים יח ,לא :וכן לו ,ו דניאל ד ,לא
;
״ככל שיוסיפו רור ודור לעיין במעשי ה׳ ובסתרי
הטבע ,יכירו בם חכמות ופליאות שהיו נעלמים
מהראשונים ,וישבחו את מעשיו וכו׳ עד שכל
רור הבא יראה שדור הקודם לא הבין אח מעשי
ה׳ כראוי"
תהלים קמה ,ד
אביב וקיץ ,סחיו וחורף ,התהוותם ושינויי אורך
היום והלילוח
איוב לח ,יח-יט
אויר ,חק החפשטוח האויר
איוב כו ,פסוקים ז ,יג :וכן כח ,כד
אור המאיר ,בין עלוח השחר לבין זריחת החמה
איוב לח ,כד
אור מתחלק לשבעה צבעים ,מול ז׳ ספירות
בראשיח ט ,חורה אור
אור ,פעולתו
איוב לח ,יד
אמונה .ממה שרואים היאום כל אבריו וחלקיו
של כל בעל הי ,הוכחה גדולה למציאות הבורא
יח״ש
ישעיה מד ,ז
ברכה שהיתה בטבע העולם לפני חטא ארם
רלז
הראשון )הארץ הוציאה גלוםקאות( תחזור אלינו
בסוף הימים
ויקרא ,פ׳ בחוקותי ,פסקא ה
גשמים ,אופן התהווה הגשמים
ירמיה י ,ע -,איוב כו ;1 ,וכן לו ,כז •,וכן לת,
כה
גשמים ,נם נםחר של הורדתם לפי צרכי מין
האדם
ירמיה י ,יד
האדם המזדקן ]למרות שאוכל מזון מבריא[ דומה
להמוסיף מים לחבית יין ,בריאותו נמהלת ככל
שעובר הזמן
בראשית ב ,פסוקים ט ,טז )ע״ע על תהלים מט,
טו>
ההנהגה הטבעית מכםה להוד הי ,ואין השגחתו
נגלית באחגליא
הבקוק ג ,ג
ההנהגה הטבעית ,וההנהגה
יושבתו תתבטל בל הבריאה
ההשגחיית,
אם
שמו״ב ז ,כו
העדר ,מן הנמנע שיהיה טוב תמידי בלא רע.
כי החומר פושט צורה ולובש צורה ,ואי אפשר
לההרה בלי הערר
ישעיה םה ,יז
השגחה כללית של ה׳ כדי לשמור על המשך
קיום כל מין מבעלי החיים
איוב פרק לט )ובמיוחד פסוק ל(
זהב ומתכות האדמה ,אופני כרייה להוצאתם
מהאדמה
איוב כח ,א-יא
זכר ראוי שיבקש אחרי נקבה ,ולא להיפך
בראשית ו ,יט
חופ מהאב ,קור מן האם
איוב
לח ,י
חק שמירת אנרגיה ,אין דבר בעולם שמתבטל,
אלא עובר לשלב אחר
בראשית ו ,יז
אוצרות
רלח
המלבי״ם
חשמל שיש בעננים
איוב כח ,כו :וכן לו ,פסוקים כט ,לג :וכן לז,
ט
גדולי ישראל
לידה ב ג ל שמונה שנים
דהי״א כ ,ג
י
לידה של שלשה בכרס אחד
רהי״א ד ,יז
טבע ,גס הוא נס קבוע
צ ג
תהלים
טבע ,הוא מכובד יותר מהנס
א
<
:י ז
צ י
כ
ם
צ ג
ת ה
ט כ ע ׳
ול
ה ו א
ל מ ע ש
ם ק ו ש ר
י
ט
,
לי
מ צ ר א
ל
׳
י
,א
מבול ,לפני המבול היו כהות הטבע חזקים ,אכל
נחלשו אחרי המבול
בראשית ח ,כ א וכן ט ,יא
י '
ל ט ו ב
מים ,טבעם להתאדות וליצור עננים ,ועל יצירת
הים
ר ע
ט
ב
ע
ל ה י ג ת
ט ב ע ׳
ה ו א
כ ן ל ו
פ ו ע ל
כ ל
א״חמ בראשית 13ד״ה האזינו
,
מ נ ו ה ל
כ מ 1ג ב ו ן
א
א
״
ח מ
ה
ם
ע נ י נ י ו
ו מ ק ו ש ר
ח
י ח ד
ה ק ב
ע ״ י
ע י ב ׳
מ
ן
ע
ה
ד
כ ר א ש י ת
נ ס י ם
1 3ן
ך
״
ה א ן י נ ו
ה
נ ס ת ר י ם
ת ה ל י ם
ט ן ב ׳
;
ט >
ב
י
י
מיתה .אם לא ההתייבשות של ליחות שרשית
של האדם ,היה בטבעו לחיות עד ט׳ מאות שנד,
ישעיה סה ,כ
מעשה בראשית ,פעולתו
בראשית פרק א :איוב פרק לח
נם ,הענק האלוהי חל בגמר הענק הטבעי
מל״א ו ,לז
ל
י
ע
מ
י
ם
ט
דברים ו ,ה
סוס ,טבע הסום
,
יק ,תועלתו
איוב לט .יט-כר
שופטים ט ,יכ
עופות ,טבע העופות
יס ,נתשול סערות הים להחריב יושבי היבשה
)״גל הנתלש״(
ל ח <
א י ך ב
איוב פרק לט
r
יסודות ,אש רוח מים עפר
תהלים קמח ,ו-ת
יסודות ,ד׳ יסודות שבחוטי
ב ר א ש י ת
א
א
יו
ישראל ,הטבע מתנגד לקיומו של ישראל
םל"
־
ב
כך דוקא את ה!
צפון ,חז״ל כינו :ך
הקוטב הדרומי,
והוא מלשון כיםוי
איוב כו ,ז
צפרים ,לפעמים משוררים כדי להזהיר זא״ז על
אויב המתקרב לסכן אותם
איוב לה ,י׳
קיץ וחורף ,ודימוי הטבע כשינה
־ *
שה״ש ב ,יא
כוכבים ,המרחקים העצומים שיש ביניהם ותנועתם
המסודרת ,ה׳ םידר ע״י כח המושך שיש לכאי׳׳א
איוב לח ,פסוקים הי י
קרח משערות ,טבעו הפוך מזה של בעל שיער
]הערה :ושמא כוונה המלבי״ם שזו טעוח של
הלועגים[
מ ל
ככ
כ ג
כל מרינה יש לתושביה טבע השונה מתושבי
מדינה אהדת
בראשית ב .י׳
" י
חיאום טבע כללי עם הנם החלקיי ,זהו פלא
עצום
כשם שהאדם מכניע טבע גופו למען הענינים
תהליס צג ,א :וכן צו .י׳
האלוהיים ,כך יזכה גם להכניע את הטבע בעולם
הגדול
מל״כ ב ,ת
בלימוד עניני הטבע אנו מכירים במקצת עוצמה
חכמתו של יוצר כל .״כי אנו רואים במעשה
ה׳ ובכלל המציאות רב הכמות ורב האיכות.
רלט
מפתחות ענינים כמוסר ואמונה
]בכמות[ בי אנו רואים שהמציאות מתפשטת עד
בלי גבול .ובכל זאת ]באיכות[ אנו מרגישים ג״כ
פליאוח רבוח מחכמתו העליונה בכל נקודה
ונקודה עד שכל חלק וחלק מכלל המציאוח הוא
בלתי בעל הכליה בערך החכמה הנפלאה הצפונה
בקרבו״) .עיי״ש שהאריך(
ישעיה כח ,כט
יחוד הבורא
שירה .פעולוחם המסודרח של הנבראים ,היא
שירח הטבע
יהושע י ,יב
ג׳ ענינים יש בזה ]עיי״ש באריכות ,וע״ע ערך:
קבלה[
דכרים ו ,ד
טוב ורע
ישעיה בט ,יר )מלים(
ישרות לבב ,ללכת בדרכי ה׳
מל״א ג ,ו
ישר לב הוא יותר במדרגה מהצדיק
תהלים לג ,א
יחוד הבורא
מן הנמנע שיהיה טוב חמידי בלא רע .כי החומר
פושט צורה ולובש צורה ,ואי אפשר לההויה בלי
העדר
ישעיה סה ,יז
א״חמ ,פ׳ ואתחנן ,־״ה שמע ישראל
שם כבוד מלכותו
דברים ו ,ד
יסורים
טוב ורע ,מה ענינם
כראשיח ב ,ט
ה׳ משפיע אך ורק טוב .הרע שנמצא בעולם
הוא מפני מעשה הרשעים
תהלים עה ,ט
טוב ,ערב ,מועיל
שופטים ט ,ח
טוב מדומה וטוב אמתי
בראשית כ ,ט
טובה ,גם מכל רעה יוצאת טובה
א״חמ ,וישלח ד״ה אתה אמרח היטב איטיב
טעמי המצוות
אמונה תמימה בהי ,גם כאשר הצדיק סובל
יםורק ,והוא יודע בנפשו שלא חטא ,לא יעזוב
תמימות בטחונו בה׳ .כלשק המלבי״ם:
״)שהגם( ]למרות[ שידע בנפשו שהוא צדיק ולא
ידע טעם ליםוריו ,לא היה לו להכריע ]לבטל[
בזה את האמה המבואר ש ה /ל א יעשה עוולה,
ולא יתייחס אליו שום חםרון .ושתהיה הנהגתו
]כביכול[ בעוול ,הוא הסרק כשלימות האל .והיה
לו ]לאוחו צדיק[ לבטל הכרח החוש ,שידע
בחוש את צדקו ,מפני )מופתי( ]הוכחות[ השכל
המכריעים שה׳ לא יעשה עוולה״
איוב לב ,ב
עיין ערך :מצוות ,טעמי המצווה
יםורין הבאים על צדיקים ,שהם מעונים ומדוכאים,
כי כמו החטה והרגן וכל מיני תבואה יצאו
מעורבים במוץ ופסולת ,וצריך דישה וטחינה
להסיר המוץ ולנקותו עד שיהיה קמה נקי ,כן
גם נפש האדם אשר זרועיה יצמיח והוכנה
לקבל דת ומוסר ,לפעמים יתערבו עם למוריו
לימודים זרים משובשים ורעיונות כוזבים ,מצד
השכל והמרמה ,וצריך להסיר התבן מן הבר
וכוי .לימודים מוטעים פילוסופיים ,ומצד זה יבואו
יסורין על אישים פרטים״ ]אע״פ שהם צדיקים[
יש יושר נטוע בלבבות האנשים
תהלים עד ,פסוקים ה ,יא
ישעיה כח ,כז
ידיעת ה׳ ובחירת האדם
ידיעה ובחירה חופשית
ירמיה יב ,ג •,תהלים לג ,ט ו איוב ,פתיחה לפרק
יא :וכן יא ,יא
;
ידיעה ובהירה חופשית ,הסחירה שביניהם
תהלים קלט ,פסוקים א ,יז :איוב ח ,כא; וכן י,
ככ :וכן יד ,ה
יושר
ישר ,ביאור המושג
"בשש צרות יצילך וכוי .אחר שבאר טעם יםורי
הצדיק שבאים למרק הטא העבר או לתקן דרכו,
רמ
אוצרות
המלכי״ם
שאי אפשר שימצא צדיק אשר יעשה טוב ולא
יחטא וכו׳ הוםיף שלפעמים תבא רעה על האדם
והוא באמה לטובחו להצילו עי״ז מרעה יוחד
גדולה אשר לא היה ניצול ממנה כלל וכוי.
לפעמים יבא עליך רעב ובזה עצמו יפדה אותך
ממוות .למשל ,שהמדינה שאתה יושב בה עתידה
להתהפך ע״י רעש הארץ ]רעידת אדמה[ .והוא
]הקב״ה[ מביא עליך רעב עד שתוכרח לצאת
אל ארץ אחרת לבקש לחם ,ובזה ניצלת מן
המוות שהיית מת ברעש .ובמלחמה פדך מידי
חרב .למשל שאיש אחד אורב עליך להרגך
בחרב וע״י שהוא שעת מלחמה חגרח כלי זיין
לצאח למלחמה .ופגע בך אויבך להרגך וע״י
שהיית מזרק ,ניצלת מידו .ואם לא היה עת
מלחמה היה הורג אותך כי לא היה בירך כלי
זיין לעמוד כנגדו .בשוט לשון תהבא וכוי .לפעמים
ימשול כך בעל לשון לענוח בך סרה לפני מלך
ושרים ,עד שנהנו אוהך אל ביה האסורים .וזה
היה לטובהך שע״י כן חחבא ולא הירא משוד
כי יבוא ,שבתוך כך בא שוד ושבר ]חיל צבא
האויב [ על העיר ,ואתה הייח נחבא בביח
האםורים וניצלה וכו׳ וכוי׳ וכמ״ש חז״ל משל
לשני בני ארם שרצו לפרוש בים ,וישב לאחד
קרן ברגלו [ונמנע בעל כורחו ולא הפליג בים!
ונטבעה הספינה .א״כ היה הקוץ שישב ברגלו,
לטובתו״ עכ״ל
איוב ה ,יט-כב
״מי שנדבקו בו השיבושים והמחשבות הרעות
דיבוק עצמיי טבעיי ,לא די לו בתוכחה !בדיבור!
לבד ,וצריך להביא עליו יסורק וכו׳ עד שיתברר
הקמח מן הסובין״
ישעיה כח ,כח
הצלה מן חטא .פעמים ה׳ מביא על האדם
מחלה כרי שמפני חולשתו ינצל מהחטא
תהלים קטז ,ו
גדולי ישראל
לטובתו ולתשועח נפשו
תהלים קיב ,ד
חולאים הבאים על האדם למען ילמד שאין
העוה׳׳ו ההצלחה האמתית ,אלא יש עוד העולם
הנצחי
ישעיה כח ,כד
טובה .יסורין הם לטובה ,להנחות לדרך הטוב
תהלים כג ,ד ]ע׳׳ע סוף פסוק ה[
יםורין יש שה׳ מייסר לא מפני שכבר חטא,
אלא כדי לשמור על האדם שלא יחטא בעתיד
תהלים ו ,כ
יםורים הבאים כעונש למרק החטא ]והם יםורין
טובים( ויש יסורין להתרות לארם ]התראה[ על
הבא ]והם יסורין רעים[
דברים כה ,תורה אור
יםורים יש הבאים מעצם החטא עצמו ,ולא
מהשוט והשבט
ירמיה ב ,יט
יסורין באים כדי לסלק את העון ,כדי שאח׳׳כ
יקיים ה׳ את החסר שהבטיח לישראל
י
תהלים קיט ,עה
יםורין הבאים למרק עוונו של אדם ,כי אין אדם
שלא יחטא
איוב ,פתיחה לפרק ד
יםורין הבאים לעולם מחמת החומר הנפסד
]מקורו במו״נ ה״ג פ״יב ד״ה המין הראשון!
איוב א ,ו
יסורין של אהבה ,כרי להגדיל בעוה״ב שכרו
של הםובל ]כרעת רס״ג ב״אמונות ודעות״ ,מהד׳
הגר״י קאפה ,רף קסא; ורס״ג בפי׳ למשלי ג,
יא; ורס״ג בהקדמתו על איוב ,רף יג; וכדעה
רש״י בברכות רף ה .ר״ה •־סורק של אהבה,
ודלא כרמב״ם ,מו״נ ה׳יג פ״יזן
השגחה .ישראל אינם תולים יסוריהם במקרה,
כי אם בהשגחה ה׳
תהלים קיב ,ד :וכן קיט .ל :איוב .פתיחה לפני
פרק ח ןועיי״ש ד״ה ־ ח ל ק השבי ,מביא דיחויים
נגד זה ,וחזר לדעת הרמכ״ם הנ״ל!; וכן ח .כא
״זרח בחושך אור לישרים״ ,חושך הוא ציור על
עח שנעדרה ממנו ההצלחה והוא מתייסר בעוה״ז.
יזריח לו ה׳ אור ,כלומר ההבנה שהחשך הוא
יסורי; של אהבה .״אם ־ניע לו לארם עוד רעה
אחרת יותר מן הראוי ]לו על עוונותיו! זה יכול
להיות בבלל יסורים של אהבה אשר יקוה עבורם
ישעיה כו .טז
מפתחות עניינים כמוסר ואמונה
טוב וצדקה״ ]עיין מקורוח לעיל[
שמו״ב טז ,יב
יסורין של אהבה .כל שאק בהם ביטול תורה
או תפילה ]ביאור המאמר[
איוב ,פתיחה לפני פרק ששי
ישראל ,יסוריהם לא באו לכלותם .לכן יסוריהם
מרובים בכמות אבל אינם עצומים באיכות כי
לא באו כדי לחסל ]ההבדל בין יםורי ישראל
ויסורי אוה״ע ,עיין מהר״ל ,״נצח ישראל״ ,סוף
פ״יד[
דברים כט ,ט .תורה אור
כופר .טיפח רם שיצאה מהנביא ,עי״ז ניצול
ישראל במלחמה ]מקורו ברד״ק לפםוק ל״ז[
מל״א כ ,מב
כסף שנאבד מהאדם ,וה׳ עשה לשם רחמים
]הערת המלקט :עיין פסחים קיח ע״א ״גובה
חובתו של אדם בטובתו״!
איוב א ,כא
מלחמה .בימי חזקיהו הותקפו ע״י םנתריב ,לא
מפני שחטאו אלא כרי לעשוח להם נם ולהפיל
סנחריב לפניהם
דה י ״ב לב ,א
מעלה היסורין ,להכניע כחוח החומר ,ולהגביר
הרוחני על הגשמי
דברים ח ,ב
נסיון .היםורין נשלחו אל האדם לשם נסיק
איוב ,סוף הפתיחה לפרק לכ
נסיון .יםורין הבאים על האדם לשם נםיון
פתיחה לספר איוב ,ר״ה המערכה האחרונה :איוב
א ,יב :וכן לו ,א
ע״ז .יםורין לא יועילו לתקן מי שעובד ע״ז ,כי
יתלה עונשו במה שלא עבר מספיק לע״ז
ירמיה יא ,יא
עומק המחשבה .יםורין הבאים על הגוף בעניני
עוה״ז אינם דברים של חשיבוח ,כי עיקר האדם
הוא עולם הרוה ]דברי המלבי״ם בנויים על
המו״נ ה״ג פ״כג רף שבו!
איוב יא ,טו
צדיק לא מרגיש צער ביםורין ,כי יורע שהם
רמא
כדי לשמור אותו מן הנהמה הפראית של
חומריותו
תהלים לג ,י
צדיק מתייסר ביסורין חולפים ,אבל אינו אובד
לגמר־
איוב ד ,ח ]ע״ע פסוק כ[
צדיקים אף הם סובלים מיסורין כאשר צרה
כללית פוקדת אה העם ,אמנם יםורק אלו לא
יתמידו .ונם אם מפני יסורין אלו יכשל הצדיק
בפעולה לא טובה ,מחמת חולשה ואונס ,ה׳
יראה ללבב וירק אותם לזכות
תהלים קכה ,ג-ד
צרות הבאות על כלל ישראל הם כדי להסיר
סיגי תאווחיהם ,ולהגביר בחות השבל והנפש
ישעיה כת ,כד
קבלה .המקבל על עצמו יסורין ברצון ואהבה,
יפחתו לו מן עונשיו
שמו״כ כד ,יכ
קבלח כל דבר בשמחה ,כך היא דרך השלמים
בעבודת ה׳
דהי׳־א ד ,י
t
ריחוק .יש מישראל המתרחקים עוד יותר מה׳,
מחמה היםורק
ירמיה לא ,יז
רשע המפקפק באמונה ,לא יועילו לו היםורין.
אבל רשע החוטא בתאווה ,יועילו היסורין להרהורי
תשובה
משלי כו ,כא
שמד .יםורין של הנהרגין בדורו של ישמר
ישעיה נג ,ו־ח
תועלת היסורין ,ככזו שמחנכים לנער
דברים ח ,ה
תלמיד חכם ,ככל שהוא נדול יותר ,כך ה׳
מקפיד עליו יותר על כל הסרק
משלי כז ,כא
תשובה .ארם שב לטובה מפני היםורין ,עליו
לשמוח על היםורין
יואל ב .כג
אוצרות
רמב
המלכיי׳ם
חשובה .כשחוזרים בתשובה ,ת׳ עוד משלם שכר
טוב על אותם היסורין שהאדם סבל בעת שה׳
הציק לו
יואל ב ,כר
יצר הרע
גדולי י־שראל
פיתוי .להזהר מפיחר יצה׳׳ר ,ולדעת שלא להנאתך
הוא מתכוין
משלי כג ,א
ציורי הלב ,רובם הם לרע
יחזקאל יא ,יט; משלי ד ,יג :וכן ח ,י ג וכן יג,
א; וכן יד ,טז-יז; וכן טו ,לג ]ע״ע לעיל בערך
זה שורה המחחילה :״יצר הרע״[
;
חכם ונבון ,ההבדל ביניהם כשיש מלחמת םצוה
משלי יד ,לג
יצה״ר מתחיל ללכוד אח האדם ע״י שמתחיל
במצוד ,ואח״כ מושכו לעוון
משלי ז ,יד
מלחמה נגד יצה״ר ,במה הוא שונה מן מלחמה
גופנית נגר הארב
א״חמ פ׳ חצא 30
יצה״ר ,כניםחו לאדם ע״י פחיחת פה לדבור לא
טוב ]מקורו ב׳׳אדיר במרום״ לרמח״ל ,דפו״ח,
דף פג[
משלי כא ,כג
יצה״ר .נם כאשר האדם קבל חכמה מרבוחיו,
עדיין יצה״ר מגרה בארם תאוות ,הנלחמות נגד
ציורי החכמה .ומה העצה? רק ע״י ״דעת״,
להכיר בחוש שיש השגחת ה׳ בעולמנו .ומזה
לדון שברא אח הכל בחכמה ,ואז יירא מיראת
העונש ומיראת ה׳ ורוממותו .ואז ימשול בתאותיו
משלי כג ,יב
יצר הרע נברא כדי שהאדם יזכה לשכר טוב
מפני מלחמתו נגדו
רבדים לב ,ד .תודה אור
יצר הרע ,מהותו
בראשית לכ ,כה
יצר הרע ,ציורים רעים העולים בלבו של האדם
]ע״ע ערך :ציור!
כראשיח ב ,ט ז וכן ו ,ה :ירמיה ד ,ג :יחזקאל
יא ,יט :חהלים נא ,יט; משלי א ,כ :וכן ד ,י ג
וכן ח ,יג :וכן יג .א; וכן יכ ,כה; וכן יד ,טז-יז;
וכן טו ,ל ג וכן כה .כח :וכן כט ,יא
;
;
לא תתורו ומ׳ ]ענינה[
במדבר טו פםקא ע׳
ציורים רעים וציורים טובים שבלב
משלי כה ,כח
שולט על יצרו ,הוא בשמחה .ושאינו שולט,
הוא ביגון וחרטות
תחלים טז ,ט
יראה ו פ ח ד
יראה מן האויב )ואינם בוטחים בה׳( יש מ ה
ב׳ סוגים .יש חטאים ויש חנפים
ישעיה לג ,יד
יראה מן האויב ,אי אפשר לצוות לארם לא
לפחד )כי אין זה בשליטתו( אבל יש לצווחו
שיזכור ישועה ה׳ שבעבר
דברי• ז ,ית
יראת ה
,
ררגות שונות כיראח ה׳
בראשית כח ,יג ,תורה אור
אדם או עם הנוהג ע״פ פילוסופיה או נימוסים
ישרים ,לא נוכל לבטוח עליו שלא יחטא מחמת
תאוותיו .רק יראת ה׳ תועיל מ ה )"השכל לבדו
ונימוסים שכליים לא יעמדו בפני זרועות התאוה״ן
כראשית כ ,יא
הירא את הי ,לא יירא מזולתו !מקורו ב״תובוח
הליבות״ ,שער אהבת הי ,פרק ו(
ויקרא ,פ׳ קדושים ,פםקא ד :שמו״א א ,יא:
תהלים קיט ,קסא )״ומדברך פחד לכי״(
;
מלחמה נגר יצה״ר
יראת הרוממות ויראת העונש
שמוח כ ,יו; ויקרא ,פ׳ קדושים ,פסקא ד כמדבר
י׳ חורה אור דברים ו ,ב :וכן י׳ ,יכ
;
משלי כא ,כב-כג
;
מפתחות עניניס במוסר ואמונה
רמג
מצווח שהן חוקים ,קשורות ליראת ה׳
דברים ו ,כד
אבל האוהבים את ה /ה׳ ;ם משמיד לאויביהם
תהלים קמה ,כ
תכלית עשיית המצוות היא לירוא אח ה׳
דברים ח ,ו
יראה וחכמה ,היחם שביניהם
משלי יד ,כו
אהבה ויראה יחד ,רק במרה הקכ״ה בלבד
דברים י ,כ
•ראה מה׳ ויראה מהכריות ,ההבדל ביניהן
משלי יט ,כג; איוב כג ,יד-טו
יראת ה׳ מקבלים רק ע״י לימוד התורה ,להכיר
גדולתו ,חסרו והשגחתו עלינו
דברים יז ,פסקא לח
יראת הרוממות
יהושע כד ,פסוקים יד ,טז
יראה אלוהים שחולה בטבע האדם בכה שכלו,
שייכנע לפני עילת העילות .אבל נוסף על כך
ישיג יראה מצד יראת הנזק ,יירא מפני עונשי
ה׳
ירמיה ה ,כב
חייב הארס להכריח כל תאוותיו ומשאלות גופו
תחח החק העליון הכולל של יראה ה׳ ,מצד
שהוא עילת העילות ]ועל זה הביא משל מן
הים!
ירמיה ה ,ככ
הירא אה ה׳ הוא במדריגה גבוהה יותר מהמכבד
את ה ]ההםבר לזה[
חהלים כב ,כד
,
יראה ה׳ מצויה אצל אוה״ע רק אצל גדוליהם
וכהניהם .אבל אצל ישראל נמצאח גם אצל בנים
קטנים
תהלים לד ,יא
יראה מה׳ ,כי הוא משגיח על כל דבר
חהלים סו ,פסוקים כ ,ה ,ז
סליחת העדן גורמת שייראו מה׳ יראת הרוממות
]הא כיצרן
תהלים קל ,ד
יראים את ה׳ נזקקים לשוועוח אליו .מה שאין
כן האוהבים אותו ניצולים בלי זה
תהלים קמה ,יט
יראים את ה /ה׳ מצילם ואינו משמיד לאויביהם.
ירושלים
אברהם קרא לעיר ״יראה״ על שם שה׳ יראה
וישגיח תמיד על העיר הזאת
מיכה ו ,ט
אוה״ע כולן ]ישמעאלים ונוצרים[ מכירות
שירושלים היא עיר ששם התפילות מתקבלות
זכריה ח ,כ
אחדות ,מעלת ירושלים להביא לאחדות האומה
תהלים קכב ,ג־ו
אחרות .ע״י ירושלים נתאחדו כל ישראל כגוף
אחד
מל״א ח ,טז
אנשי ירושלים עתידים להיות כולם צדיקים
זכריה יכ ,ח
,
בחירת ציון ע״י ה׳ ,וכך נשבע ה׳ שלא תסור
המלוכה מבית דוד
תהלים קלכ ,פסוקים יא .יג
בחר ה׳ בירושלים מפני שיש בה מלכות ביה
דוד
מל׳׳א ח ,טז
רתות העולם מכירות בקדושה ירושלים )למרוח
שישראל עצמם שפלים בעיני הגוים(
זכריה ח ,פסוקים כ ,ככ
ה׳ בעצמו בונה לירושלים
תהלים קמז ,ב
הי .עתידים כולם להכיר כי מעולם לא עזב ה׳
את ירושלים ,כי לא סרה השגחהו ממנה גם
בחורבנה
ישעיה סב ,יכ
זכרו; .״גם אם אשמה בהצלחת עולם ,יהיה
זכרון ירושלים עולה על גבם ,עד שכל שמחה
אוצרות
רמד
המלבי״ם
תיהפך לעוצב ע״י זכרון חורבנה״
גדולי ישראל
אוה״ע
תהלים צט ,ג
תהלים קלז ,ו
ציו! .מעלהו של מי שדר בירושלים ,ונחשב
ירושלים עתידה להיות מועתקת ממקומה
כאבר המחובר לגוף השלם
זכריה יכ ,ו :וכן יד ,פסוקים ד ,כ
ירושלים שמורה ע״י ה' מכל מתקיפיה
תהליס מח ,ד-טו
י ר ן ש ל י ם ׳
ה ש ג ך ן ת
א
ה
ק
,
ף
ה
ת
ך ך צ ך נ ן ׳
ה
ן מ צ י א ו ת ה
כ י
ה י א
ן ה
ב ל ו
גולמית בלי שום צורה
ירושלים
ועסקינן
ה
י
)
,
א
ך
ו כ ל
ה ב ה
כ י
ם
א
ן
ל ב נ ה
ע ״ י
מ ל ב
^
יחזקאל ד׳ א
ן
_
(
ס י ב ת
ב ו ר ע ן
בה
[
כ
ן א ם
ל
ל א
ת נ ר
,
שלום ירושלים תלוי אם יש שלום ושלוה פנימית
ג ו ה נ ו
א ף ב ר
ב
ד
ה
.
תהלים פז ,ד־ו
שלום בין השבטים הסובבים לירושלים ,אז יזכו
תושביה לשלווה פנימית
תהלים קככ ,ז
בין חושביה
חהלים קכב ,ו
ישיעה
אהיה כאילם
ל ז י
ת ה ל י ם
י
ירושלים .עיקר ענינה היא אחרוה האומה
תהלים קככ ,ו
א ב נ י
מסירות נפש .נשפך דמם של ישראל עבוי
י ר ו ש ל י ם
ישמעאל
ע״ע ערך :הצלה
)ע״ע ערך־ אומוח העולם ,וערך :גוג ומגוג(
יש להם דת ומאמינים באחדוח ה׳ ובגמול ,אבל
מכחישים בחירה חופשית
ישעיה ס ,ב
חהלים קב ,טו
עתידים לקבל רת האמת לבםוף
מעלת ירושלים כי אף אנשי ההמון שבה ידעו
תהלוח הי ,דרכיו והנהגתו
ק
,
מעלה ירושלים ,כמו מוח ולב המחברים יחד
כל אברי הגויה ]הכלל הישראלי!
תהלים קכב ,א-ד
עשרח השבטים עתידים להלחם נגד ישמעאל
קיק •
מעלת ירושלים ,שאע״פ שבללוה עם י ש ל
נחשבו בעיני אוה״ע לשפלים ולא ישאלו אותם
נהרות ישטפו למושבוחיהם של ישמעאלים
חבקוק ג ,ח
ת ה ל י ם
כ ב
ב י
רא
י
ם ל י ם
ב ו א ו
ב ה נ ה ג ה
נ ם י י ת
™״» ל ר י
כעניני אמונה ,אבל כ ש י
יכירו את האמת וידרשו לדעח אה ה׳
זכריה ח ,כא
*V
א י ש י ת
ף ר ו ש ל י ם
י
ה
מ
ש
ה
י
ד
ד
ת
מ נ ה י ג
׳
כ ל
א ו ת ם
V
n
ח ה ל י ם
ציון וירושלים׳
ה ד ,ב ד ל
צ ז
ת
'
ב י נ י ה ם
יחזלאל מו ח
t
הם עתידים ליפול בימי מלחמוח גוג ומגוג
יחזקאל לב ,פסוקים יז ,כז
ג
ח ב
ישמעאלים נלחמו נגר ישראל מחמה דתם
ק ק
ח כ
ך
ג
ז
י ך
בימי קדם ]הערה המלקט :בתקופת רס״ג( באו
ככה חכמה ,וסגנון דיבור וויכוח ]עיין -אגרת
חימך לרמב״ם ,מהד׳ הגר׳׳י קאפח ,עמ׳ כ׳!
דניאל ז ,ח
ישמעאל .עונש שייענשו ישמעאלים ונוצרים ,על
ת ה ל י ם
ק מ ז
י
י ב
ציון .בהר הקודש ילמדו ישראל תורה ואמונה
ישעיה נו ,ז
ציון .ממה שעושה ה׳ בציון ,מתפרסם שמו בין
אמונתם במוחמר וביש״.־
זכריה יג ,ז
!
ישמעאלים ורדיפת הרת
דניאל ז ,כה
מפתחות ענעים במוסר ואמונה
ישראל ,ישורון
ע״ע ערך :אחדות
אדם בלי צורתו הרוחנית ]כלומר ,קדושתו[
״ייקרא מ ה ופגר״ בעודו הי ,״והוא בהמה בצורה
אדם״
יחזקאל מג ,ו
אהבה ד ,3כאשר בנ״י ישיגו זאת ,עתידים אז
לקבל נחלת ארצות ארום ,מואב ועמון
דברים יא ,ככ :דכרים יט ,ח
אהבת ה׳ .מפני אהבת ה׳ לישראל ה׳ םולה
לעוונם
כמדבר כג ,כא
אוה״ע ביזו לישראל גם מפני הבונות נפשם
ומוםריוחם ]הלקויה כביכול [ ,גם מפני שאין בהם
שום שלימות (כביכול! ,לא מעלה אנושית ולא
לימור מדעים .ולכן לא נתנו להם שום משרה
ישעה נג .ג-ד
רמה
אחדות .אץ רוח חיים והשראת שכיכה על ישראל
אם הם בפירוד כלי אחרוה
שופטים יט ,כט; שמו״א יא ,ז
גאולת ישראל ,ע׳׳י ה׳ עצמו ולא ע״י שליה
שמו״כ ז ,כג
גלות ,מצבם הירוד של ישראל נגלות הוא כמו
ההעדר לפני ההרה
ירמיה לא ,כו
ה' מחזיר אליו לב בני ישראל ע׳יי שפע של
טובוח עמהם
מל״א ח ,נז
,
ה מנהל את ישראל למעלה מדרך הטבע
יחזקאל לט ,ז
ה׳ נטע את ישראל להיות מבוררים בין האומות,
כדי לשמור על צורת האומה הקדושה
ירמיה ב ,כא
ה׳ עם ישראל ,יחם של הה; וכלה
אוה״ע יראים מישראל כי רואים שיש להם
שליטה על הטבע
ויקרא ,בחוקותי ,פםקא ט״ו
אוה״ע נבראו ונועדו שישמשו הכנה לתת מזונות
לישראל
תהלי• קיא ,ה
אוה״ע ,מאז היו ישראל לעם ,הגויים צוררים
אותם ,אבל אינם יכולים להם
תהלים קכט ,א
אחדות ישראל
כראשית כח ,יז .תורה אור ,וכן כח ,יה
אחרוה ישראל ,הכנה למתן תורה
שמות יט ,כ
ירמיה כ ,כ
הנשמות קשורות יהד ,ויש נשמה )כמו משה
רבנו( הכוללת אלפי גשמות אהרןח ,והן תולדותיה
דברים כט ,יר .תורה אור
זריעה .״ואזרעם בעמים .גם אלה מבני יהודה
ש ע ״ י השמדות נסוגו מה׳ והתערבו בעמים ,ידמו
כמו זריעה .שע״י שתרקב הזרע בארץ תצמח
בריבוי כפליים .כן על ידם יתווספו גרים רבים
לעתיד לבא שיכירו רה האמת ,ער שיהיו כזד־עה״
זכריה ,י .ט ]ע״ע רד׳יק לישעיה סו ,כ[
הומרם של ישראל נזדכך ע״י קושי שעבוד
מצרים
יהושע כד ,ד
חטא .אין טבע העולם שאוה׳יע ישחיתו בישראל,
אם לא שחטאו ישראל תהילה
־חזקאל יט ,ג
אחרות ישראל אין להפר*!־ בקיבוצם ,כי מצדו
ראוי שיעבדו לה׳ שכם אחר לאל אהד בבית
אחר )מקורו מהר״ל ,״נצח ישראל״ ,תהילת פ״י|
יהושע כב ,יט
חניית ישראל במדבר ,ביצר
אחרות ישראל .לכן זכוה המאמינים תגן על
הבלחי מאמינים שבהם
שמוה יז .יכ
טבע העולם ומערכה המזלות ,מתנגדים לקיומו
של ישראל ן הערת המלקט :שמא מקורו ״יערות
במדבר ב ,ג
אוצרות
רמו
המלכי״ם
גדולי ישראל
רבש״ למהר״י אייבשיץ ,דרש די ,מהד׳ ירושלים,
תשד״ם ,ח״א דף קה[
ישראל הם גבוהים מן המזלות
בראשית טו ,ה :מל״א יח ,לא
׳
"
טובח בלל ישראל ,יש לו לאדם לעשוח למענם
כל חייו
ג
ישראל הם לחלקו של ה /ולא החת שום מזל.
ולא כן אוה״ע
מל״א ט ,ט; הושע ב ,י
' "
יושר ,ענינו ]א[ לא להוציא משפט מעוקל ]ב[
לעשות במתינות ויישוב הדעת
דברים לג ,ג
י
ישראל הם עבדי הי ,כי פדה אותם מבית עברים
על מנת שיהיו עבדים לו ]מקורו ברמב״ן ,ויקרא
כג ,לבן
ירמיה יא ,ד
מ ל
ת ה ל י ס
יז
א
ה
ק כ ח
ישראל הם עבדים לה׳ ,ככל דין של הפודה
עבד כדי שישחעבד אל הפודה ]ע״פ גיטין לז
יחסו של ה׳ לישראל ,כמו בעל לאשה
ישעיה ב ,א
יסורין שה׳ שולח לישראל הם מרובים בכמות
אבל חלשים באיכות ,כי לא באו כדי לחסלם
דברים כט ,ט תורה אור
י ה י ש ע
יחזקאל כ ,ד נעיי״ש פרטים ן
רברים לג ,ה .תורה איי
א ק
י ש ר א ל
ד ר כ ם
ל מ ר ו ד
ב ה /
א
א ב ל
ט
ר
כ
י
׳
ת
ישראל חביבים יותר מא״י ,כי מא״י נסתלקה
השכינה ,אכל לא מישראל
כמדבר לה ,לר
אינם קרובים לחזור בחשובה
י ה ו
קאל
ג
ישראל בעוה״ז הם במדרגה ״הולכים״ .וכשמגיעים
לשיא יכולתם הרוחנית וא״א להשיג יוחר ,נקראו
ישראל חשוב בעיני הקב״ה כנגד כל העולם
כולו
״עומדים״
ישעיה בד ,ט
דברים כטי
ט
ת
יי
א ו
ה
י
ישראל הגיע לדרגתו הרוחנית ע״י צירוף ונסין^
ץ י
״י
ו ע
ש
־
ישראל הם קשי פנים וחזקי לב
״ישורון״ נקראו ,מפני יושר שכלם וסדוחיהם
ם
כ ד
ט ז
כ
א
ל א ר
גרולה וניצולים
שמו״ב כד ,א
ש ר א ל
י ה י ש ע
כ
כ
י־
'
ל
ישראל ,ה׳ נפרע מהם עוונותיהם
א״חמ חחלח פ׳ משפטים
ר ק
ל
א ט
א
ישראל כשהם באחדות ,כולם כאיש אחר ,זכותם
ג
ט
ישראל ,כולם צריכים להרגיש את עצמם
אהד מאוחד ,להרגיש איש כצער רעתו
א׳׳תמ סוף פ׳ בהר
ישראל כשיהרבו ריבוי מופלג ,תשרה שכינה
עליהם גם בלי קדושת הארון והמקדש
יחזקאל ליי י
כ
;וף
ישראל מורכבים מעשר קבוצות ,הלק ימין וחלק
שמאל
דברים כט ,ט תורה אור
ישראל ,למה נמשלו לכוכבים
א״חמ תחלת פ׳ במדבר
,
ישראל ,אחדותם
אי׳חמ פ• בהעלותך ,רי׳ה אספה לי
,
!
!
ישראל הם לב הבריאה וסגולתה
שמו״ב \ ,בג
ישראל מושנחים ע״י ה׳ ,איל אוה״ע רק ע״י
מלאך
שמות לג ,טז
כ
ישראל משולים לגפן ,חלוש החומר
יחזקאל טו ,ו
1
ישראל נקראו לה׳ ״יחלה״ ,מפני אהבתו להם
מפתחות עדנים במוסר ואמונה
מפני קדושתם
תהלים קו ,מ
ישראל סובלים עונש ,ולא אוה״ע .טעם לזה
מלאכי ג ,ו
ישראל ,אי אפשר לו להקב״ה לנטוש אח ישראל
]ראה לשון הרמב״ם ,אגרת הימן ,״אגרוח
הרמב״ם״ ,מהד׳ ר״י קאפח ,דף כו ,ע״פ פסוק
״ואחם״בני יעקב לא כליתם״[
תהלים עז ,ו
ישראל ,אלוזות שורה בחובם ממש ,בהיוה נפשם
אלוהית
ויקרא ,בחוקותי ,פסקא ט״ו
ישראל ,אע׳׳פ שדבקו באלילים ,אבל לא עשו
זאת ״לשמה״ אלא כדי להידמות לאוה״ע .ולכן
לא נחשב כאלו "נישאו לאיש זר" אלא כמו
זנות בעלמא .ואפשר להם לחזור בתשובה ויקבלם
ה׳
ירמיה ג ,א
ישראל ,בכל מםע ומסע במרכר נתנסו ע״י ה׳
כרי לנתק אותם מטומאה מצרים
שמות יז ,א
ישראל ,הם בזויים כק אוה״ע ]אמר המלקט:
מפני הצנזורא כתוב "הוריים״!
ישעיה מט ,ז
ישראל ,הנהגתם היא מעל לטבע ,כדכתיב ״כי
הלק ה׳ עמו"
דברים לב ,ט .חורה אור
ישראל ,טעמים שיש להם לבטוח באהבת ה׳
אליהם
ישעיה מא ,ח-י
ישראל ,נפשם חצובה ממעל
ישעיה יט ,כה
כוכבים .ישראל נמשלו לכוכבים
כמדבר כג .יד
כל אחר מישראל הוא חשוב כיוהר ,והוא עולם
שלם כמו הכוכב למעלה
כראשיח טו .ה )וזה הטעם שאסור למנוחס ,שמוח
ל ,יס
רמז
מדרגה שוה .ישראל ,לעחיד לבא כולם יהיו
בדרגא אחת ,בין בענין נבואה ובין בהשגת
התורה
שמות יט ,ח
חטא
הוא
חילוקי
לבטל
מדרגות
מדרגות.
שבישראל
שמות יט ,סוף פסוק ט :כמדבר טז ,פסוקים ג,
ה
מומר .אלו מישראל שהמירו דת ועבדו ע״ז,
אינם ניתקים מישראליותם
ישעיה סו ,ככ
מזל .ישראל הם גבוהים מן המזלות )ע״ע ערך
זה :מלת ״טבע העולם״(
בראשית טו ,ה; מל״א יח ,לא
,
סול .ישראל הם לתלקו של ה ,ולא תתת שום
מזל .ולא כן אוה״ע
מל״א ט ,ט :הושע ב ,י
מזלות .ישראל כשהם זכאים ,משנים את מערכת
הכוכבים .ואז גם אוה״ע לא יסבלו צרות
ירמיה כה ,ט
מלאכים נקראו "עומדים״ ,ויש!זאל ״הולכים״
דברים כט ,ט הורה אור
מלחמה ,אם ישראל אינם מצליחים בה נגר
אוה״ע ,יש השש שיפלו מאמונתם ובטחונם בה׳
דברים כג ,תורה אור
ממשלת יעקב תהיה רק באחרית הימים
בראשית כז ,לו
מספר בני ישראל במרבר
שמות לת ,כה :כמדבר א ,א
מםפר בני ישראל כמדבר ,בשנה הראשונה ובשנה
השניה
שמות לח ,כה
מעלת ישראל שטהמתה ייגאלו ממצרים ,נודעה
במראה הםנה
דברים לג ,טז .תור־ אור
מעשים טובים .אם יבחרו ישראל במעשים טובים,
אוצרות
רמח
גדולי ישראל
המלביי׳ם
קיום העולם ע״י מעשיהם הטובים
ויקרא ,בחוקותי ,פסקא ט״ו
ייכנעו אוה״ע תחתיהם
בראשית לב ,כה
משל על בן מלך שהלך למרחקים וכו׳
רכרים כג ,תורה אור
צרות ישראל בעת הגלות
תהליס פרק קב
מחן הורה ,היו כל ישראל אז בדרגת נביאים
שמות יט ,ט
י
-מ ת ן תורה ,התנאים
קבלה ההורה בסיני היחה מפני יראה .אבל בסוף
מ׳ שנה במדבר השיגו ררגח אהבה ,ולכן כרת
ה׳ אחם בריח נוספה
ה ד ר ו ש
ם
ע ך
י ן כ ל ן
ש י ש ף א ל
לקבל מהן תורה
m
]
^
n
ד
ש א ע
״
^
פ
p
שמות יט ,א
,
ה א ן ט ן ת ׳
קיום והעמדת בני יעקב הוא בניגוד למערכת
הכוכבים ,יד׳ מציל אותם ע׳׳י נסים נסתרים _
ך
ישמור על צורתם הישראלית
עמוס ט ,ז -
ס
.
ח
״.
ן ל
שמות יט ,ה :דברים ו ,ו :דברים יד ,ב
עתם והוזקם של ישראל ,הם עצמם זמרה ושבה
לה׳ ,כי בכך יכירו הכל כח ה׳ וגבורתו ,ואמיתת
דברי נביאיו
י י י
ה
ש ע
ם
א
א
א ך
ו ר
פ
מ
ש ה
ה
שמו״ב כד ,א
שבועה שנשבע ה׳ להיות לנו לאלהים ואנו לו
לעם ,לא תתבטל כל עוד שיש אחר בישראל
הנאמן לו
י
ירמיה יא ,ה
שם ה׳ וגדולת ישראל ,תלויים זה בזה
שמו״ב ז ,כג
ב
כ י
עונש שה׳ מעניש לישראל ע״י גוי אויב ,ה׳
)מחזיק( ]עוצר! ידו בחזקה לבל ץ י
׳
ק לי
ל
ף
ב
ר
י
ם
כ ז
י
כ י
מ ע צ ט ו ׳
ג ז ר
שמוה ״ישראל״ או ״יעקב״ ,ההבדל ביניהם
ש מ י ת
י ט
ג
'
שם ״ישורון״ נקראו ,מפני יושר שכלם ומדוהיהם
דברים לג ,ה .תורה אור
J
כבוד
ירמיה כא ,ה )מלים(
עפר .ישראל נמשלו לעפר .אף שנעשה בו חסרו!
1גומה| ,יתמלא תיכף
במדכר כג .י
אין דרך הבן לשבה לשולחן ליד אביו ,כאילו
הוא שוה אליו
שמו״א כ ,כה
עץ .ישראל דומים לעץ ,יש בו שרשים ,קליפה,
עץ ,עלים ,כל אהד בדרגא שונה )ע״ע חולין
צב .״כגפן נמשלה"(
שמות יט ו
הרוצה בכבוד ,אינו נכבד באמת כי אם למראה
עינים ,ולא למראה השכל
שמו״כ ו ,ככ
L
גנאי ודופי שמטילים באיש נכבד ,הוא םוג של
שבה אילו נאמר על איש פחות המעלה
תהלים פז ,כ
ערבות ישראל זה על זה ,מצר הנוף ולא מצד
הנשמה
כמדבר טז ,ככ
F
״״״-.1
.״״,.
-״-.י
תועלת שיש במתן כבוד לחכם
משלי כו ,א
צדיקי ישראל גוזרים על העולם לטוב או לרע
ויקרא .כחוקותי ,פסקא ט״ו
כהנים
צדיקי ישראל נקראו ״בני ישראל" ,וההמוניים
נ
ק
ר א ו
"
ה ע ם
)ע״ע ערך :לויים(
"
ש
מ
י
ת
י כ
־
פ
ם
ק
א
י
ת
ע
ח
י
פ
צדיקים שבישראל הם שותפים לה׳ ,כי מקיימים
ד
א״י .לויים יקהו חלק נא״י לעתיד לבא ,אכל
לא הכהנים
יחזקאל מד ,כח
מפתחות עני־נימ במוםר ואמונה
בגדי בהונה ,יש בהם רמזים ללמד על תיקוני
הנפש והמרות
שמוח כח .ב :וע״ע שם קונטרס ״רמזי בגדי
הקודש״
חינוך .תפקידם של הכהנים הוא ליישר את
העם ,ולא רק לקבל מהם תרומה
משלי כט ,ד
חשמונאים ששימשו במלכות ועונשם
זכריה ג ,ז :וכן ו ,יג
כבוד הכהונה ,וע״י כן תתרומם כבוד המלך
יחזקאל כא ,לא
כהן גדול ,הוא נבחר להיוח האמצעי בק ה׳
ובק ישראל
שמוח כח ,א
רמט
הקודש ,ההיכל והארון ,ולא לעסוק במחשבות
בטלות
שמו״א ג ,ב
פרנסה .בימי חוקיתו תוסיפו בני ישראל לתת
מבשר הקרבנות לנהנים וללויים ,וכן עישרו מן
קרבנות קדשים לפני הקדשתם
דהי״כ לא ,ו
פרנסה .ה׳ הזמין פרנסת אהרן ובניו מאשי ה׳
]הקרבנות[ והתרומות ,כדי שיעסקו בתורה בלי
דאגה
שמות טז ,ל כ
פרנםה .היו נותנים מנת לכהנים גם עבור קטנים
]זכרים ונקבות[ מעל גיל שלוש
דהי״ב לא ,טז־יח
כהנים הגדולים ,מה מנינם ומה חשבונם
רהי״א ה ,ל
צרוח שיש בישראל ,חלק באשמה לכהנים שלא
הספיקה זכותם למנוע זאת
דברים כא ,ז
כהנים ולויים צריכים להיות מכובדים בעיני העם,
ולמה ירדו מכבודם
מלאכי ב ,ט
שירה .אם שוררו הכהנים יחד עם הלויים
יחוקאל מ ,מה
כהנים ,במה חטאו
הושע ד ,ו-י
תרומות ומעשרות ,הוסיפו בני ישראל לתת
]מדרבנן[ משאר מיני גידולים,׳ וכן ]ע״י מנהג[
מעשר כספים
דהי״כ לא .ה
כהנים ,שינויי ההנהגות לעתיד לבא
יחזקאל מד ,יט׳כב
כוכבים
לימור .כהנים נתייחדו לעסק לימוד ההורה
שמות טז ,לד
ז׳ כוכבי לכת יונקים השפעתם מן ז׳ ספירות
וכריה ג ,ט
לימוד .תרומות ומעשרות אין לתת לכהנים
ההולכים בטל ,כי אם להעוםקים בהורה
דהי״ב לא ,ד
מערכת השפעתם על העולם
ע״ז .כהן שעבד ע״ז ]לא מפני האונם[ נפםל
מעבודה המקדש ,ובזיונו זה הוא כפרתו
יחזקאל מר ,יג
ע״ז .כהן שעבד ע״ז מפני האונס ,יהיה כשר
לשרת בית המקדש
ישעיה סו ,כ
עבודת הכהנים בשמירה במקדש היתה צריכה
להיות בההבודדוח בעיונים ומחשבות בענק
תהלים קמז ,ד
מרחקים שיש בין הכוכבים השונים ,ה׳ םידר
ע״י כח המושך של כל אחד ואחד
איוב לח ,פסוקים ה ,ז
כוונה
המקובלים לימדו שלפני כל דבר שבקדושה יש
לפרש בפה מה הכוונה שבדבר ]אמר המלקט:
כך בחב ספר ״חמדה ימים״ ,ראש חדש ,עמוד
[572
כראשיח כז ,כה
רנ
אוצרות
המלבי״ם
כונה" .ועשית הישר והטוב״ .״הישר הוא בעיני
שמים ,והטוב בעיני האדם .אף במצוות שבין
אדם למקום אשר לא נשיג יושרם ויצדק יותר
שם ״טוב״ ,צריך שייחשבו אצלנו כמצוות שהשכל
משיג אותן וכאילו מובנים ביושר לבב .ומצווה
שבץ אדם לחברו ,אף שאנו משיגים יושרם,
צריך שלא נעשה אותן מפני שכלנו] ,אלא[ רק
מצד שכן ציותה החכמה העליונה״
דברים יכ ,פסקא נ״כ
חכמה .יש להשתדל להשיגה בעבור טוב עצמותה,
ולא לשם תקות שכר .וזו לשון המלבי״ס שם.־
״ובבחינה זאת וכו׳ נראה שני אנשים יפרדו איש
מעל אחיו .אחד הלך ליום השוק בעבור המסחר,
ואחד הלך לבית המדרש לעסוק בחכמה וכוי.
אבל אם יושקף מטרת פעולותיהן ותכלית כוונתן,
אם ילך הראשון לעסוק במסחר ]ברין להביא
טרף לביתו למען יוכל לעםוק ]אח״כ! בתורה,
אז יהיה עסק המסחר הוא בעצמו עסק התורה.
כי האמצעיים המובילים אל מטרה הדבר ,כבר
ייחשבו גם הם אל הדבר אשר יעזרו אליו וכוי.
ורעהו אשר ילך לבית המדרש וכוונתו להחחכם
בתורה למען ירויח ממון בחכמתו להתעשר,
נאמר באמת שעוסק במסחר ,כי חכמתו מסחרתו״
]עיי״ש שהאריך .ויש רעיון דומה לזה ב״פחד
יצחק" למהר״י הוטנר ,פורים ,ענק א׳[
אר׳׳ש ]אן
כבוד אב ואס ,לא לקיים מפני הנימוס אלא
מפני שה׳ ציוה בכך
ויקרא ,קדושים ,פםקא ד׳
מצוות שכליות יש לקיים לא מפני הנימוס ,אלא
מפני שה׳ ציוה בכך
דברים ו ,כה.
נחח רוח לה׳ .יש לכוון שע״י המצוה יזכה אדם
לעונג והנאה ,ועי״ז יעשה נחת רוח לה׳ שהרי
ה׳ רוצה בטובת ברואיו ]אמר המלקט :נ״ל מקורו
ב״רוח חיים״ לר״ח ולוז׳ין ,על אבוח פ״א ,לקבל
פרם!
דברים ו ,ג
מצוה שהאדם זוכה לקיים בכוונה הראויה ]דחילו
גדולי ישראל
ורחיסו[ הוא מתקן בזאת גם את מצוותיו הקודמות
=א״חמ לקוטים בסוף ויקרא ,76סוף ד״ה רב
יהודה הינדואה
מצות שהם משפטים )בין אדם לחברו( אין לכוון
שעושה זאת ע״פ נימוס אנושי ,אלא לכוון כי
מקיים מ ה שה׳ בקש
דברים ו ,כ ה וכן יב ,כח פסקא נב
;
,
עזרת הי" .אם הארם מתכוון לטובה ,יעזרהו ה
לבל ייכשל .כי לעומת מחשבתו הטובה תבוא
לו עזר ממרום למנוע אותו מחטא״
בראשית כ ,ו
שכר .בעלי מעלה אינם מבקשים שכר והנאה
של עוה״ז
במדבר י ,ל
שכר .לא לעשות למען שכר כי אם מפני דבקות
בהקב״ה
כראשית טו ,א; דברים ו ,ב-ג• ,אר״ש ]ט[
שכר .קשה לכוון בקיום המצוה לשם ה׳ כאשר
יודעים שיש שכר חומרי בדבר
כמדבר לב ,לא; אר״ש ,דרש כ׳
שליחי מצוה אינן ניזוק*! .זה נאמר רק אם האדם
מכוין לשם מצוה ,ולא אם מכוין לשם טובח
עצמו והנאת עצמו
פי׳ המלכי״ם ליהושע פרק א׳ ,פסוק ט׳׳ו .הנדפס
בהפטרה כסוף פ׳ וזאת הברכה
מצרה שעושים לשם שמיס בלי פניות ,זוכים
עי׳יז להצלחה בכל מעשיו
דהי״ב לא ,כא
מצוות יש לקיים ללא שום פנייה עצמית ,כי
אם לשם שמים .ואז יבוא האדם אל הכבוד
האמתי
תהלים עג .כה
״מעשה ריק מן הכוונה היא גויה בלי רות
ונשמה"
ישעיה א ,יא
״גם טוב המחשבה לא יועיל אם האדם מלוכלך
בחטאים בפועל״
ישעיה א ,טו
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
״יען כי נגש העם הזה ,בפיו ובשפתיו כבדוני
ולבו רחק ממני״ )ישעיה כט ,יג( ת״ל :״הנה
הם חושבים כי בטענות כאלה הם נגשים אלי
ומתקרבים לה׳ ,במה שהם מגדילים ומעריצים
את דבר ה׳ שסוא למעלה משכל האדם והשגתו.
אבל באמת רק ״בפיו ובשפתיו״ הם מכבדים
אותי בזה ,כי בזה הם מרחיקים את לבבם ממני.
כי עי״ז ידמו שאי אפשר שישכיל האדם גם
]ב[מצוות אלהים ותורותיו ,וכאילו כל הנרצה
מן המצוה והתורה הוא רק מעשים חיצונים בלא
מחשבה וכוונה ,אחר כי מחשבות עליון שגבו
מיצור חומר לדעתם] .אבל באמת( וכל פקודי
ה׳ הם גויות חומריות ]כאשר( אין רוח השכל
והמדע בם .ולכן ׳ותהי יראתם אותי ]רק[ מצווח
אנשים מלומדה׳ ומורגלת .כי יש ]מי אשר[
יעשה המצוות רק מצד שכן הורגל מנעוריו
והונהג עליהם ,מבלי כוונה ומחשבה .והם לא
יעשום מפני שציוום ה׳ כלל ,רק מפני שכן ציוום
הוריהם ואבוהיהם .וגם זאח מבלי דעח איזה
טעם להמצוה ,רק מצד הלימוד וההרגל״ ]אמר
המלקט :ע״ע רמב״ם ,םוף הל׳ המורה!
רנא
שולחן ומנורה
שמות כ״ה ,רמוי המשכן ,ר״ה ועתה נבאר הכלים!
וד״ה עוד ציוה לתת שם המנורה
יריעות המשכן והקרשים
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,ד״ה אמנם במשכן:
וד״ה ואחר שהתבאר ענין מזכה הנחושת
פרכת בין קודש לקדש הקדשים
שמוח כ״ה ,רמזי המשכן ,ד״ה החכמה האלוהית
מזבח וד׳ קרנות ,כח המושך והמחזיק והמעכל
והדוחה
שמוח כ״ה ,רמזי המשכן ,ד״ה החכמה האלוהיח
בגרי הכרעים
שמוח כח ,רמזי בגדי הקדש
ארונוח ,שנים היו
שמוח כה ,י
מנורה ,פעולתה לנצח ,ובזה עדיפה מן הקרבנות
במדבר פרק ח ,חורה אור
אבני חושן ,מול י״ב המזלות
ישעיה כט ,יג
יחזקאל כח ,יג
כוונה לשם שמים ,ולא לשם להנצל מן העונש
איוב א ,ט
שולחן ומנורה ,אע״פ שבטל המקדש ,השפעתם
לא בטלה בזמן הזה
יחזקאל מא ,ככ
שאול שנכשל ולא חיסל את עמלק .״באשר אין
מחוקי המלכים להגר מלחמה בלא אתה עילה,
כענין ימה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי?׳
ביקש שם מריבה בנחל שלפני ערי עמלק ,ששאול
אמר שהנחל והבקעה שייך אליו ,ועמלק רב
עמו על זה ,עד שזה היה עילה למלחמה .וגם
זה מורה שלא קיים המצוה כראוי ,שלא היה
לו לבקש רק סבה מפני שה׳ ציוהו ,וכמ״ש דוד
׳הלא משנאיך ה׳ אשנא׳ .לא ריב אחר אשר
לא לה׳ הוא
שמו ״א טו ,ו
כלי המקדש
)ע׳׳ע ערך :מקרש(
ארון
שמוח כ״ה ,כלי המקדש ,ד׳׳ה והנה הארון
ה׳ נוקם נגד מחללי כבוד כלי המקדש
חבקוק כ ,כ
כסיל
ההבדל בין כסיל מלידה לכסיל מחמת חוסר
חינוך
משלי יז ,כא
כסף
רכוש וממון אינם בירושה ,כי יש עשיר ובנו
עני ]כן כתב גם הגר״א ,בתתילת אגרתו ״עלים
לתרופה״[
משלי יז ,ב
ברכת ה׳ היא בכסף שהאדם מרויח בהשתדלותו,
לא מה שיורש מאחרים או מוצא מציאה
משלי כ ,כא
רגב
אוצרות
המ י״ם
גדולי ישראל
סגולה לשמור על כספו ,לתת אותה לצדקה
ולגמילות חםדים
משלי כא ,כ
ופרישות ]ב[ הסבורים כי מצאו ״דרך״ מתוקנת
יותר מאבותינו ]ג[ הנוטשים בלי טעם
ירמיה כ ,לא־לג
כםף שנאבד ,אין להצטער עליו ביותר ,כי הוא
אינו קנין דבוק עם האדם
איוב א ,כא
כת הכופר בתורה מפני סברא שיש לקיים רק
מה שנראה נכון לשכלו של האדם
ירמיה ח ,ח
ליצנות של הכופרים בה׳
כעס
משלי כא ,כד
כעם מקצר לחיי האדם
איוב ה ,ב
כעם הוא מרה מגונה ,וטוב לכסותה שהיא גנאי
לו ומעיר על רוע תכונת נפשו
משלי יב ,טז
ההבדל בק "ארך אפים" לבין ״מושל ברוחו״
משלי טז ,לב
שני אופני כעס
משלי כז ,ד
כפירה
גיל העולם .חוקרים הטוענים )ע״פ מימצאי
הגיאולוגיה( כי שנות תעולם מרובות מששה
אלפים שנה
בראשית ו ,כג
נוצרים ייענשו על שחפאו על ה׳ דברים אשר
לא כן
יחזקאל לה ,טר
נוצרים מספרים שטוח שה׳ ]ח״ו| הוליד ב; ושמו
יש״ו
יחזקאל לה ,יג; עובריה א ,ג; חבקוק ג ,ג
פילוספים המכחישים שיש השגחה ה׳ בעולם
שמו״א ב ,פסוקים כ ,ח :ישעיה כט ,טו־טז
תאות האדם המכשילתו לבצע עבירה ,זהו
״חטא״ .אבל ״עון״ ]שבליי[ מסייע לתאותו
לחטוא ,לכפור שה׳ מעניש על כך ,או לכפור
שה׳ ציוה ואסר לעשות כן
ישעיה ה ,יח
*
כפרה
עונשם של אוה״ע ,כפדיון במקום ישראל ןמקור
לזה בפירוש רס״ג למשלי כא ,יח|
ישעיה מג ,ג־ה
דת אדום ]נצרות[ ודת ישמעאל ,יתפארו ברח
המחרמה לרעת אלהיט ,אבל לשוא] .הוספת
המלקט :עיין תחילת "אגרת תימן״ ,במהרי
הגר״י קאפח ,דף כג ,ת״ל :כולם רוצים
להתדםוח ברח האל וכוי .והרי ההבדל בין
דתנו והדתות אשר נדמו לה כהבדל בין ארם
החי ההוגה] ,מול[ והפסל העשוי באומנות
מן השיש או מן העץ כדי שיהיה כדמוח
אדם״ עיי׳׳ש עוד[ .ולכסוף יקבלו עליהם דח
האמה
תבקוק ג ,ג
ויקרא ,ס׳ אחרי ,פסקא ק׳
כופרים בנבואה ,שהאדם ינבא מה שה׳ הגיר
לו
ירמיה כג ,יז-יט
שדים ,מציאותם רק בדמיון ]ע״ע רד״ק לישעיה
יג ,בא[
יחזקאל כז ,לו
כיתות הנוטשות דרכי אבותינו] :א[ הסבורים
כי רק בימי קדם היתה יכולת לקיים קרושה
אוב וידעוני ,כיצד פועלים
כשפים
חרטומי מצרים עשו ע״י אחיזת עיניים ,וע״י
מהירוח ]ידיים ן ותחבולות
שמוח ז ,י־יא ]וכן כתב כאץ רש״ר הירש[; שמוה
ח ,ג
שדים מה ענינם
שמוי׳א כח ,יב
מפתחות עדנים כמוסר ואמונה
המשתמש בשמות הקודש למען מטרות האדם,
ייענש
מל״א יז ,יח
לכ ,ככד ,כליות
לב ,הוא כה בחירה שיש לאדם ורצון חפשי.
ובידה פלס ומאזני משפט
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,ר״ה החכמה האלוהית
כי כל לבבוח דורש הי ,הלב מציין כח הממשלה
אשר בנפש .ויצרי המחשבות הם שהאדם יחשוב
מחשבות והנפש חעלה ממעמקיה ציורים רבים,
ורובם נוטים לרעה ,כמו ציורי החאוה והכעס
וכדומה .ואז צריך להלחם עם היצר ]ע״ע ערכים:
יצר הרע ,ציורן
דהי״א כח ,ט
רוב ציורי הלב הם נוטים לרעה ]ע״ע ערך :יצר
הרע!
יחזקאל יא ,יט :וכן לו ,כו
רנג
את הנעלם שבפרשיות התורה
א״חמ תחילת פ׳ אמור
צומח וחי ,יש ביניהם ״פיליפ״ ]פרח לוכד זבובים[
בדרגה אמצעי .וכן כלל ישראל הם דרגא אמצעית
בין שבם לוי ,ובק העמים הדבקים בחומר ובדברים
הארציים
בראשית כז ,א
לימוד תורה עיין ערך :תורה
ליצנות
ליצנוח של הכופרים בה׳
משלי כא ,כד
לשון הקודש
כל שורשיו מסתעפים מן ב׳ אותיות או אפילו
אות א׳ בלבד
ויקרא ,פ׳ קדושים ,פסקא מ
הרי״ג כללים בענק הבנה המקרא
אילת השחר ,מבוא לפני ספר ויקרא
לב האבן ,בלומר קשה לו לקבל רשמי מוםר
וחכמה
יחזקאל יא ,יט; וכן לו ,כו
לשון הרע
לכוש
העוסק בלשון הרע ,הזעם ניכר על פניו של
המדבר
משלי כה ,כג
טעם שיש לאדם נעליים
דברים כה ,ט
לכוש ארוך הוסיף לאדם הדרח פנים וכבוד,
בימי אבוחינו
שמוי׳ב י ,ד
לריס )ע״ע ערך :בחנים(
דוד מנה שנותיהם של האיים מגיל עשרים ,ולא
מ ג ל שלושים
דהי״א כג ,כד
שבט לוי ,מהראוי להח להם אחוזה בקרקע,
אלא שישראל עוברים אח האדמה במקומם
ולמענם
דברים כו ,יכ
שבט לוי אין להם עסק בעניני עוה״ז
בראשית כו ,א
לרם ,קל להם יותר מכל שאר בני ישראל להבין
לשונות
המלבי׳ים דוחה לטענותיו של ר״י אברבנאל נגד
לשונות שהן לכאורת בלתי מושלמות בדברי
ירמיה הנביא
הקדמת המלבי׳ים לספר ירמיה
״כי כל דבר ]במקרא! הנוטה מכללי הלשון
ויסודי המליצה ,הוא מצפון ואוצר רב לפנינים
יקרים אשר נמסרו מפה לאוזן ,שם ישכנו בסחר
אהלם ,וחקר כבודם כבוד״
הקדמת המלכי״ם לספר ירמיה
מדות
ע״ע ערך :עצלות
איש המאושר כחודה לא יאבה להמנות לשררה,
כי זה יפריע לשלמותו הנפשית
שופטים ט ,ט
רנד
אוצרות
גדולי ישראל
המלכי״ם
בזיון .אין מן הראוי שהמתבזה ירגיש קלון ודופי
כאשר המבזה אוחו הוא איש נקלה
שמו״א כה ,כה
גאוה היא םיבח הכשלון בעיונים במה שאחר
הטבע וכ״ש בחכמת אלוהית ,במה שיתגאה
]לחשוב[ שאין דבר נעלם מהשגתו .ולא ידע
שיש דברים הסגורים בפני כל אדם
תהלים לו ,יכ
גסות הרוח שקולה במינוח
זכריה ה ,ט
היפוך .בכל מרה ומדה יש דבר והיפוכו .וחכמה
נדולה היא לדעת מתי לנטוח לצד זה ומתי
לצד זה
משלי א ,ב :וכן כח ,יח
הנרצה מצר ה׳ הוא שהאדם ישתמש במדותיו
הרעות למטרות שה׳ רוצה בהן
שמו״א טז ,יכ
חנופה וגםוח רוח ,מקומם צריך להיוח בבבל
ולא בא״י
זכריה ה .יא
חנופה שקולה כע״ז ,כי ירא מהכריות ומשתף
בזה אחר עם היראה מה׳ )ע׳׳ע "חובות הלבבוח״,
שער יחוד המעשה ,פרק ר׳(
זכריה ה ,ט
חנופה ,שנואה היא בידי הי .והיא מה שהאדם
מדבר בפיו ״דברי אמונה״ ואין לבו שלם בכך
איוב ,פתיחה לפרק כו ,ד״ה במאמר השני; וכן
כז ,ח
חריצות יהרה שלא בדרך החורה
משלי כת ,יט־כ
טוב ,ערב ,ומועיל
ישר ,ענינו
ישעיה נט ,יד )מלים( וע׳׳ע ערך :יושר
״ישורוך נקראו ,מפני יושר שכלם ומרותיהם
דברים לג ,ה .תורה אור
ישרות לבב הוא ללכת בדרכי הי ,מה הוא רחום
וכו׳ ולקבל הכל באהבה
מל״א ג ,ו
לבו של אדם ,טבעו להעלות ציורים רעים שהם
ההיפך מן חכמה ]ע״ע ערכים :יצר הרע ,ציור[
משלי א ,ב
מרות המתנגדות זו לוו ,על האדם לבחור מת־
ישתמש בזו ומתי בזו
בראשית לו ,ב
מדוח טובוח שבלב ,נקראו ״דרך אשר ילבו בה״
שמות יח ,כ
מרות טובות אצל ההורים עוברות בתורשה אל
תכנים ]עיין רבנו בתיי לפסוקנו!
בראשית כד ,ג
מדות רעות אצל ההורים עוברות בתורשה אל
הבנים ]עיין רבנו בחיי לפסוקנו(
בראשית כד ,ג
מדוח רעוה הן גרועות יותר מהמעשים הרעים
עצמם .וז״ל :״במו שבמעשה הטוב ,העיקר הוא
הכוונה ,לא המעשה עצמו הםותר אל כוונתו.
כן ברשע ]ר׳ מנוקדת םגולן מלבד שה׳ שונא
אח הרשע ]ר׳ מנוקדת סגול[ שהיא הפעולה
הרעה ,גם הדרך אל הרשע ,שבו ילך להתקרב
אל הרשע ,זה תועבה אצלו .כי ילך בדרך הגאוה
והנקמה והאכזריות וכוי וזה תועבה יותר מן
המעשה עצמו ,כי זה צומח מרעת חכונח הנפש,
שקשה יותר מרוע המעשה בפעולות הגוף״
משלי טו ,ט
שופטים ט ,ח
יושר ,ענינו ]א ן לא להוציא משפט מעוקל ]ב[
לעשות במתינות רי־שוזב הרעת
דברים לג ,ג
מרות רעות ,הן כל אתת ואחת מהן מתנגדות
זו לזו ואין תיאום ביניהן .משא״כ במדות טובות
תוא להיפך
משלי ל ,כג
מפתחות ענייניים כמוסר ואמונה
מרות רעות .ארם שיש לנפשו הכנה למושכלות
והוא איש תבונה ,אבל יש לו מדות רעות ,דומה
לנזם זהב באף חזיר
משלי יא ,כב
מדוח של כל בעלי החיים נמצאות אצל האדם,
והוא לפי בחירתו נוטה לאחת מהן
מל״א יו ,ר :משלי ו ,ו
מדות ,האדם מקבל תכונות נפשיוח לפי מזג
המדינה שם ]א| נולד ]ב[ ונדל
בראשית יב ,א ]ע״ע בראשית ב ,י[
מיצוע ,אדם צריך ללכת בדרך המיצוע
משלי ד ,פסוקים יא ,כו ,כז :וכן פרק יא ,כד:
וכן פרק כב ,ה ןוע״ע על בראשית טו ,י(
ממוצע ,הוא הטוב שבכל ה מ ת ת
א״תמ ,חיי שרה ,ד״ה ואברהם זקן
רנה
חאוה והימור ,ההבדל ביניהם
שמות כ ,יד
תמים ,ענינו העושה מעשה צדק לא מפני שום
נגיעה וטובת עצמו
בראשית ו ,ט
מועדים
ג׳ רגלים במקדש :בפםח אתה מתראה לפני
הארק ,כי עבד היית ויפדך ,ואתה עבדו ]ע״פ
מטין לז ע׳׳כן .ובשבועות לפני ה׳ ,שאז קבלת
התורה וידעת שהוא בורא כל ומהוה כל נמצא.
ובסוכות מפני אלוהי ישראל ,כי בםוכוח הושבתי
את בנ״י ,שהם ענני הכבוד ,שזה מורה שהוא
אלוהי ישראל
שמות לד ,כג
ראש חודש ,לא עשו מלאכה בשדות
שמו׳׳א כ ,יט
מעגל .לפעמים צריכים ללכת במעגל כדי להגיע
אל היושר .לדוגמא ,לפעמים צריכים אכזריות
נגד הרשעים ,או נאוה ועזות נגדם
תהלים יז ,ה :משלי ב פסוקים ט ,ט ו וכן כא,
ב
שבת ר״ח ומועד ,הימים הקדושים האלו נבחרו
למען יפנו בם מן הבלי העולם ויתקדשו לעבודת
ה׳
ישעיה א ,יג
משוררים הם מושלמים בדמיון ,אבל ע״פ רוב
הם חסרים ההשכל האמתי
שמו״א טז ,יח
מצווח ענג ושמחה ]בימים אןיו[ צריך שיהיה
בקדושה לשם ה׳ בלבד
ישעיה א ,יג
הושע יב ,א
ואם לא מתענגים לשם ה׳ ,אמר ה׳ :״שנאה
נפשי לגמרי״
ישעיה א ,יד
;
נאמנות היא מרה של הקדושים
נדיבות ,אבל צריך שתהיה ללא הנאת עצמית
ישעיה לב ,ח
מוות ע״ע ערך :מיתה
מותרות )שימוש כעושר למטרות שוא(
עזוח המשובחת
משלי ל ,לא
עצלות וגריעותה ]ע״ע ערך :עצלות!
משלי ו ,ט
צריק שלם מרגיש בלבו נקיפה והרטה טבעית
כשעושה פעולה רעה
שמו״א כד ,ה ד״ה ויך לכו
שנאה .ילמוד הארס מוסר ,בל ירע בעיניו אם
שונאו מתפרנס על ירו
=א״חמ לקוטים בסוף ויקרא ,72ד״ה כשסיים
רור ספר תהלים
איך הגיעו העשירים לרכאות את העניים? ומשיב:
״שרי ירושלים היו עושקים וגוזלים ולוקחים שוחר.
והסיבה לזה כי היו נשותיהם בנוח שחץ ,איבדו
הון ברוב התכשיטין ,ולמלאות רצונן אלצו את
בעליהן לעושק ולנזל
ישעיה ג ,טו-טז
שמירה ממותרות היא שמירת הבריאות
איוב ב ,א
מזל
ישראל הם לחלקו של הי ,ולא החת שום מזל.
רנו
המלבי״ם
אוצרות
ולא כן אוה״ע
מל״א ט ,ט :הושע ב ,י
ק
ד
טבע העולם ומערכת
״
ק
ק
]
י
ה מ ז ל ו ת ׳
ל
ש
ה ע ר ת
ש ר א ל
ט :
ה מ ל
ש
מ
מ
ת
נ
א
ג
מ
ם
ד
ל
ן ף ן
י ן מ ן
י ע ר ו ת
דבש״ למהר״י אייבשיץ ,דרש ד׳ ,מהד׳ ירושלים,
תשר״ם ,ח״א רף קה!
מל״א מ ,ג
ה
י ש ר א ל
ם
מ ן
ג ב ו ה י ם
גדולי ישראל
שונות .ואמר בגנאי הדור ההוא שהיה להיפך,
במקום להקים האחוה בק בני ישראל ,היה מקל
חובלים
וכריה יא ,ו
בימי בית שני הופר האחוה בין בני יהודה )כינוי
לת״ח( לבק ישראל )כינוי לעמי הארצות השומרים
מצות( ]אמר המלקט :וכן משמע ב״העמק דבר״
לנצי״ב ,בראשית מט ,פסוקים י ,בב; דברים לג,
ה מ ז ל ו ת
p
מל״א יח ,לא
[
זכריה יא יד
כאשר יגיע המזל לרום המעלה ,מתחיל שוב
מחשבה
מחשבה טובה ה׳ מצרפה למעשה
ל ר ד ת
בראשית כו ,יג
כל עם ועם נמצא תחת השפעה של כוכב
מ
ס
ף
ם
י ט
ד ב ד י ם
יי
״בהיותך מצלית פתאום ,לא תאמר שזה מן
המזל״
י
א מ ו נ ה
ב
ה
ש
פ
ת
ע
ב ר י ם
מיתה
י -יי
ה מ ז ל ו ת
פ ב י
פ ת י ו ז ה
פ
י?
ל
י
כני חיי ומזוני במזלא תליא .ואעפ״כ הכל בהשגחה
איוב ו ,כד
א י י ב
מל״א ח -יח
יציאת ישראל מגלותם בין הגוים :״מפני טהרת
שיבררו
אפשר
שאי
והמחשבה,
הרעיון
מתשביתיהם אל הקודש בעורם בץ עוברי ע״ו״
ישעיה נכ ,יא
ג
מיתת הצדיקים מכפרה ע״י ההםפד שסופרים
עליהם ומזכירים לזכויותיהם ,והשומעים שבים
*
בתשובה
בראשית לה ,ח
מזלות המשפיעים כוחם על אוה״ע
א״חמ שלח ,ר־׳ה וראיתם את הארץ
מיתת האדם ,מן כוונותיה כדי שיכנם האדם
לקבל שכרו הטוב הנצחיי
א׳׳חמ ,פ׳ יתרו ,קונטרס שכר מצוות וטעמיהן,
איוב ,פתיחה לפני פרק כ׳יה
3 1
צ ד י ק
ה ם ו ב ל
ח
מ
מ
כ
ת
ח
ה מ ז ל
מ ח ל ה ע׳׳ע ערך:
ח ו
יר
מיתח נשיקה
לי
מ ח ל ו ק ת ע״ע עדך :א ח ד ו ת
.
,
באמונה ,כיתות נתחלקו בדת ]ג| עושקים בעבור
ממון ]ר| אויבים הבאים על נפשות
ישעיה נד ,י
ק
״
י ב ן ת
א ף ב
ל
מ
ח
:
ל
ח ל
1
ע
י
פ י ר ן ד
ן מ ח ל ן
מיתה ,אץ לירא ממנה ,כי בכך יובל האדם
לחיים הנצחיים
1
ת
נ מ ס ף ן
מ ב צ ף ו
י ש ף א ל
ת ה
ג
ב י ך י
י ם
מ ט
'
י
מצבה שמציבים על הקבר ,מה ענינה
בראשית לה ,כ
'האויב ]ע״ע ערכים :אחדות; ישראל[
הושע י ,יד )וכן פסוק ב(
קבורה ,מה תועלח שבה
בראשית נ ,ב
תפקיד הראוי לשופט ,או כהן גדול ,או ראש
הסנהדרין ,היה כדי שיחאחדו ישראל ,בין ברת
ובין במשפט והנהגה .ולא יתחלקו לכיתות ואגודות
טומאת מת ,מפני פניות ונגיעות שהיו בעח
עשיית המצוות
בראשית נ ,ב
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
צדיקים אק מטמאים במותם ,טעם לזה
בראשית נ ,כ
רגז
הנצח ,להבין לעתיד של עצמם
איוב יז ,א
מכות במצרים
מיתה ע״י נשיקת ,מהותה
במדבר כ ,כד
מיתה וגויעה ,ההבדל ביניהן
במדבר כ ,כט
מכות במצרים באו ללמד נ׳ עיקרי האמונה] .א[
מציאות ה׳ ]ב[ שת׳ משטח כארץ ]נ[ להאמק
באחדות הבורא )עיי״ש באריכות(
א׳יחמ שמות ד״ה ויען משה והן לא יאמינו לי
מיתת האדם ,אז אפשר לו .לראות השכינת
שופטים ו ,כב
מלאך
מיתה ,פירוד יסודות הגוף ,וממילא פירוד בין
הגוף והנפש
שופטים ו .כג
בחירה .מלאך ,אץ לו בחירת
בראשית א ,כו )דף 17בנדפס(; א״חמ בראשית
,21לפני ד״ה ואהיה אצלו אמון
הספד .אין הספד אחרי י״ב חודש .אבל כאשר
מספידים לצאצאיהם ,מזכירים בהספד גם את
אבותיהם ,נם אחרי י״ב חודש
שמו״ב כא ,יג
ישראל הם גדולים מהמלאכים ,כי נצחו ליצה״ר
בכח הבחירה
הספד .מיתת הצדיקים מכפרת ע״י ההםפד
שסופרים עליהם ומזכירים זכויותיהם ,והשומעים
שבים בתשובה
בראשית לה ,ח
הסתלקות איש האלהים ,ירגישו בזה הרחוקים
ממנו ברוח עוד לפני שירגישו הקרובים ברוח
מל״כ ב ,ג
מיתת איש הרוח ]האלוהית! היא בכמה אופנים.
]א[ מפני חטאי התר ,כי אינם ראויים לקבל אורו.
ויעלים הדבר מהם כדי שלא יוכנו לקבל אורו בעה
מותו ]כ[ לפעמים זה מפני שלימות הנביא ,והגיע הזמן
שיירשו תלמידיו אח בחרו ,ואז יודיע הדבר לתלמידיו
מל״ב ב ,ג
הילולא ,נקראת מיתת הצדיקים ,כי משיג אז
את שלימותו
מל״כ ב ,ג
כילוי בשר אחרי שנה בקבר ,אפילו אצל אלישע
הנביא
מל ״ב יד ,כא
מחשבותיו של האדם ברגעים אחרונים לפני
מותו
חהלים קמג ,ד-ז
מתשבות חלק מהאנשים כמתקרב יום תמיהה,
כיצד לחלק את הירושה ,ולא להתכונן לחיי
בראשית לב ,מ
מלאך איננו יודע מחשבת האדם
שמות יז ,ז
מלאך כיצד מתגלה בגוף עשוי חומר
בראשית יח ,ג
מלאך הוא כה טבעי שיש ביצורים
בראשית א ,סוף כו ,תורה אור ,פסקא ב
הפקידים שונים של מלאכים שונים
שמות כג ,כ
מלאכים הנטבלים בנהר די נור
שמות כג ,כ
ממטרון
שמות כג ,כ
מערכת ,מה מופעל על ידה ,ומה ע״י המלאכים
שמות כד ,י
מלאכים ,עפיפה או הליכה
שמות כד ,י
מסך מבדיל בין עולם הכםא לבק עולם המלאכים
שמות כד ,י
אופנים וחיות
שמות כ׳׳ה ,רמזי המשכן ,ד״ה אמנם הבאים
בסוד -,שמות לב ,א
מטטרון וםנדלפון
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,ד״ה ואתר שהתבאר
ענין מזבח הנחושת
רנח
ר א ל ׳
כ ל ן מ ר
והוא האושר
המלבי״מ
אוצרות
מלאכים ,מזונם הוא ההשנה השכלית
במדבר יא ,ד
ו
ל
ש
סתרי תורה
במדבר יא ,ר
שבעים שרים שיש לאוה״ע
במדבר טו ,פסקא סח
מלאך המשחית אינו מבחין בק טוב לרע
ד
ה
י
״
כ ב
א
ט י
י
שרפים
ישעיה ו ,ב
כנפי המלאכים
ך>
י ש ע י ה
ב
.
י ח ז ק א ל
ט
י׳
מצוה ,זכותה משמשת מלאך מליץ לטובת האדם
]מקורו ברמב״ם ,סוף הל מזוזה .וכן אמרו חז״ל
במנחות מג ע״ב ״חונה מלאך ה׳״[
י ל
איוב ל
גי
כ ג ;
ד נ
א
ל1
ם ו ף
פ ס ו ק
כ ג
גבריאל או מיכאל ,מי גבוה ממי?
דניאל ח ,טז
םמאל ,כמה כחות
בראשית לב ,כה
מלחמה
״אחרי שישראל ראו שאויביהם התגרו בם
מלחמה ,היה להם לקחת מוסר ולהורישו
ולהשמידו .והם לא עשו כן אלא הסתפקו בלקיחת
מם״
ל
י
ש ו פ ט
ם
העם .ונהפוך הוא ,בי יום מיתתו קבעו ליום
משתה ושמחה להורות כי קנה לו שם עולם,
ו מענישים קרובי הגיבור
י
ה
ו
ואלמנתו אם החאבלו עליו .על פי זה אמר
]ישעיה הנביא[ אשר כל הגיבורים יתמו וכולם
יפלו ,ואלמנותיהם של הגיבורים ישבו בדורות
ופתחיהן אבלות בלי בא לבקרם״
ישעיה ג ,כו
]בענק המלחמות ,אק טענה של פקוח נפש דוחה
למצווה המלחמה[ ״לא אביתם לעלות״ ולא
האמנתם שה׳ יגרש לפניך אויב ויאמר השמד.
״ותמרו את פי ה׳ אלוהיכם״ ,שאף אם היה
סכנת מוות הייתם צריכים למסור נפשכם לעשות
ציווי ה׳ ופקודתו״ ]כלומר להלחם על כיבוש
א״י[
דברים א ,כו
אדם שהוא ״אדם״ באמת לפי צורתו ]השכלית[
הוא רב פח מן אדם שהוא חומר בלבד
שמו״א יד ,לב
גיבור הנלחם ,אע״פ שינוצח אץ לו בושה ,כי
מת מות גיבורים
ירמיה מח ,לט
*
מיכאל שר האומת ,מת; פעולתו
פעולתו
דניאל י ,כא; וכן יב ,א
א י
m
גדולי ישראל
ה
״מלחמת ישראל ונצחונם אינו ע״י כחם וגבורתם,
רק ע״י זכותם בהשגחת ה׳ הלוחם בעדם עד
שכפי זה אין הבדל בין הלוחם ובין תיושב על
הכלים ומתפלל״
שמו״א ל ,כה
״מנהג עמי קדם ]אמר המלקט :וקצת משמעות
דברי המלבי״ם בפרקנו שנהגו כך אף ישראל?
וצ״ל שלפי מ״ד כי אבלות מדרבנן ,במקרה של
מלחמה לא נהגו בה[ שלא להתאבל על גיבור
הנופל במלחמה ,שלא להרך ]לעשות רך[ לב
גיוס לצבא ,התחיל בימי דוד ,אחרי מרד אבשלום
שמו״ב כד א
י
הריגת גוים ע״י דוד בדרום א״י ,עת שברח
משאול והסתתר אצל מלך גת ,כי הם מן ז׳
אומות
שמו״א כז ,ח
כשלון .פעמים ה׳ מכשיל לישראל ,ואף עיר
בא״י נופלת בידי אויב ,למען יתחזקו ישראל
לעשות צבא ומלחמה .ואז ה׳ יושיעם בישועות
,
ע
ח
תהלים ס ,ד-יא
מלחמה צריכים בה] :א[ כח וגבורה ]ב[ עצה
ותחבולה בתכםיםי מלחמה
ישעיה י .יג
מלחמה ,טוב הדבר שבני העיר ישלימו אז זע״ז,
בדי לעמוד בכרו מאוחד נגד האויב ]ע״ע ערך:
אחדותן
ישעיה יט ,ב
מפתחות עניינים במומר ואמונה
מלחמה ,יש לדעת כי ה׳ הוא המפעיל את
האויב ,כגרזן ביד החוצב בו .ולמרות ההשתדלות
הטבעית ,אין לשכוח את היוצר
ישעיה כב ,יא ]ביאור הענין וביאור מלים[
נחרצות במלחמה .החוגר למלחמה וחושב על
כל צדדי תאפשריות ,שאפשר שהוא ינוצח ,הוא
נלחם בעצה וגבורה .אבל מי שכשחוגר נדמה
לו שכבר פתח חגורתו וכבר ניצח ,זה לא ינצח
ע״פ רוב
מ ל ״א כ ,יא
סיבות למלחמות
דברים כה ,יז
רנש
חשמונאים ששאפו להיות מלכים
זכריה ג ,ז
ישראל מאסו במלכות ה׳ ובקשו להם מלך בשר
ודם ,לכך באו צרות
הושע יג ,י
כבוד במלך ,יש לנהוג בו כבוד אפילו הוא רשע
כירבעם
מל״א יג ,כ
כבוד .מתי תמלך אינו זקוק לאותות כבוד מאת
העם
שמו״ב ו ,כא
לב מלך הוא בידי ה׳
סיבות ,יש למלחמות חמש סיבות
משלי כא ,א
שמות יז ,ח
םיחון ,מלחמת ישראל נגדו ,ה׳ הכין כרי להפיל
פחד על כל העמים
דברים ב ,כה
מוסר .בהיוח לב המלך מולך על כחות גופו,
ראוי הוא בכך למלוך על הגוי כולו
שמו״א י ,ט :וכן כד ,כ ]ד״ה כי מלך תמלוך[;
שמו״ב כג ,ג :מל׳׳א יא ,לז
עח מלחמה ,יש שגם אומות צדדיוח שאינן
מעורבות בסכםור ,וגם לא נתחייבו כליה ,נהרגים
אף הם
ירמיה מט ,יכ
מינוי המלך ,אין ראוי שייעשה ע״י ההמוניים כי
אם ע״י ראשיהם וחכמיהם
שופטים ט ,ח
צבא יש היוצא לא לבד להגדיל שמם או שם
מלכם ,אלא יוצאים באכזריות להשחיח אחרים
ישעיה יג ,ג
ציפיה לה /כל עוד יצוייר שיוכלו לנצח ]מלחמת[
בכוחם ,לא יעשה ה׳ דרך נס .כי הלוחם סומך
על כחו ואינו מצפה לישועת ה׳
מל״ב כ ,יג
שלום ,קריאה לשלום גם במלחמת מצוה ]מחלוקת
ראשונים ,עיין רמב״ן על דברים כ ,י[
יהושע ט ,ג
תרועת נצחק ,אין לישראל להריע בעת קרב נגד
אויב ,אלא לשאת עיניהם לה׳ לבקש תשועתו
םהצר
שמו״א ד ,ה
מלך ,מלכות
ארבע מלכיות
זכריה ב ,א :דניאל ז ,ב ואילך :וכן ז ,יז ןוע״ע
ערך :אומות העולם!
מינוי מלך .ההמוניים כשממנים מלך ,בוחרים
באיש הנעדר מכל שלימות והגרוע שבכולם.
ומעלתו רק כי ]הוא[ מלא רצח ,רומח וחנית
שופטים ט ,יר ]וכסוף הוא יכאיב לכל המורדים
כו -שופטים ט ,טון
מלך דן לא רק לפי העוברא שהיתה אלא לפי
מדת אכזריות ורוע לב של הנידון
שמו״ב יב ,ה
מלך הוא לב העם .מה שנותנים לו מסים ,הוא
חוזר ומיטיב לעם
משלי כז ,יט
מלך ושופט ,מה ההבדל ביניהם
שמו״ב ז ,ה
מלך יש לו רשות לתפוש בחיים וברכוש של
אחרים ,או לצורך תפארת המלכות ,או בדי
להכניע לרשעים ,אבל לא למען הנאחו האישית
מל״א כא ,א
מלך ישראל ,מלכותו מן שמים ואץ ראוי לו
אוצרות
רס
המלבי״ס
שיגור ויפחד
שמו״א טו ,כו
^
מ ל ך
^
ל י ף
ה ז ן ף מ י ס
א ן
א ן
ל א ט
בעוצמה
ישעיה ח ,ו
,
!
מלך צריך להיוח נקי מגאוה וחמדה
י
שמו״א י ,י7
,
,
,
מלך שזה עתה הומלך ,צריך הוא לחשוש יותר
1
1
ם ן
ה
ז ע ם
ע
ם
י ע ש ו ק
א ם
א ו ת ם
מ ל
ש צ י ן ה
מ ל ך
ל ר ש ע י ם
ל ע ש ו ת
] p״ p
ח ט א ׳
ס נ ה ד ר ק
ה ש ו מ ע י ש
מ
ע
ט
גדולי ישראל
,
״
א
ב ק ו ל ן
ז
כ א י
נ ח ש ב ו
א [
חהלים סב ,ד
שלטק ,יש ע״י מלך יחיד ,ויש ע״י קבוצת נבחרי
העם .ויש ע״י מיזוג ב׳ השיטוח
איוב יב ,יז-כ ]בהרחבה[
שלימות בג׳ דברים־ .בינו לבק ה /ובינו לבק
העם ,ובינו לבין עצמו
פי׳ לספר יהושע ,הנלווה כהפטרה כסוף &׳ מאח
י
הברכה ,פסוק יז
מלכות
בית דוד
עיקר בםיסה בחסד ואמונו־] ,תהלים פט ,א־ב[
שמו״ב י־ י י
הפסק .אם יצייר שחופסק המלוכה באופן זמני
מצאצאי דוד ,אבל עצם המלוכה לא חופםק
מ ב י ת ו
שמו״ב ז ,טז
מלכות ,מה התועלה בזה לכלל העם ,ומה
^^-,י-,
מלבות בית דוד אינה נפםקת ,רק נסתרת ממראת
״״״
שבה
ההעםד
שמו׳׳א ח ,ו
ממשלת עריץ ,מדרך הטבע שלטונו לא יאריך
,
דניאל ז ,יד
1
1
1
י מ י ם
ם
י מ ל נ י ם
"
]
מ ל כ ו ת ם
) ל ע נ י י |
נ י מ ז
™
ב מ
יד
1ל
״
ל י ח 1
י י י ם
ע ל
א |
מל״א א ,נא
1
מצוות מינוי מל "
י
עינינו
י
v
תהלים פט ,לז־לח
<
LL
L
L
מלבות בית דוד היא ענין שלימות כלל עולמית,
בו תלוי קיום העולם
1
שמו״ב ז ,יט
מלכות כית דוד כמו צ־וח לישראל ,והמקדש
כמו נשמד,
,
מ ל ״א ח ,טו
מלכות דוד ומלכות שלמה ,ההבדל ביניהם
ח
דברים יז ,יד :שמו״א • י
« L״ ״
-,,
-,
מל״א יב ,ד
מרד כללי נגד המלך ,אין להשתתף בזה
ב ד ב ר י
ל
ם
פ ם ו ר
יי
י׳
ו
נ ג
ז ה
^ ק
'
מ ח י
י
א ב י ו
ש
ל יי״ק׳
^
הבטחת ה׳ שהמלכות לא תסור ממנו ,הוא רק
׳
לו ולבנו ,ולא לבני בניהם )ואח״כ חחזור!
מל״ב ח ,י ט חהלים קלב ,יב
ב פ י
משלי כד ,כא
המ
;
דוד ,מניין ידע כי נשאת מלכותו?
דהי״א יד ,ב
י ל1־
משלי כר ,כא; וכן כח ,ב־-ג
מרד נגד המלך ,ומעמידים תמורתו שרים רבים,
זהר קלקיל
משלי כח ,ב
,,
,
מלך הוא כדין ״אדם כללי״ ואיננו אדם פרטי.
הוא צריך להיות מסודר ביותר )״כחור האדם
המעלה״(
דהי״א יו ,יו׳יח
מרד .מלך ישראל העובד ע״ז ,היו צריכים למרוד בו
מל״ב כא ,ט
מלכות בית דוד נמשלה לסוכה
עמוס ט ,יא
עצוח טובוח כיצד לנהל מרינה
מל״א יכ ,פסוקים ז ,טו
החזרת מלכות בית דוד ,ג׳ שלבים] :א! יקום
איש לרעות עמו ולבוף אותם לעשות צדקה
מפתחות עניינים במוםר ואמונה
ומשפט ]ב[ אח׳יכ ישראל יקבלו חורה ברצון ]ג[
אח״כ תתגלה מלכות שמים
עמום ט,יא
מן )במדנר(
ההלכה המחודשת מפי הקב״ה בכל יום )שמו״ר
כה ,ט( סיפקה מן לבני ישראל במדבר
במדבר יא ,ד
מנהג
אין לנטוש מנהגי אבוחינו
משלי כב ,כח :וכן כג ,כב
מנהיג
מורה דרך לדור ,הטועה .ת״ל המלבי״ם :״ואזניך
תשמענה דבר מאחריך ,זה הדרך לכו בה!״
)ישעיה ל ,בא{ מצייר איך המורה דרך וכו׳
והעם ילכו אחריו ומביטים על דרכו .ואם לפעמים
גם המורה דרך יטעה להימין או להשמאיל מן
הדרך הישר ,אז חשמענה אזניך דבר מאחריך
בעת "כי תימינו )תלכו לימין( או תשמאילו״
לטעות מן הדרך ,אשר יאמר לכם ]אותו הקול
שבלבבכם ,מעין בת קול[ ״זה הדרך לכו בהר׳.
כי ה׳ ישניח בפרטות שלא תתעו ]תטעו[ ע״י
טעות הנביא ]שקר[ ,ויעורר אחכם על דרך
הישר בעצמו״
ישעיה ל ,כא
יש מנהיגי הדור )פרנסי הדור( שאינם שומרים
יפה על העדה ,והם נמשלו לעיוורים או לכלבים
ישעיה נו ,י-יכ
יש מנהיג .כמו נביא אמת ,ויש מנהיג שקר.
ולפעמים קשה להבחין בין האמת והשקר ,וכמו
בין קול )מקורי( להד של קול .הפתרון לזה הוא
לשרש מהלב את התכונות הרעות והציורים
הרעים ]ומיד יבחון האדם מה בין האמת והשקר!
ירמיה ר ,ג
חטא של המנהיגים המפצלים את ישראל לכיתות
שונות
ירמיה כג ,ב
יחזקאל ניבא שעתידים לבוא על ישראל מנהיגים
שכוונתם לטובה עצמם ,כל אחד מהם אינו
עושה בחינם אלא רוצה לקבל שכר מהציבור.
רפא
והוא המזניח את שמירת הציבור
יחזקאל לד ,ב-ד
ארבעה מיני מנהיגים )שרים ,שופטים ,נביאי
שקר ,וכהניס( ,וקלקוליהם
צפניה ג ,ג-ד
מי שהוא מנהיג של כסילים ,אולי הוא חושב
שמתקן אותם ,אבל לבסוף הוא יושפע מהם
ויפול
משלי יג ,כ )עיי״ש ביאור הגר״א(
עריץ .מדרך הטבע ,ממשלתו לא תאריך ימים
דניאל ז ,יד
מנהיג הדור נבחר ע״י ה׳ ,בין מפני סגולת נפשו
ובין מפני הבנתו האישית
כמדבר טז ,ה
מנהיג ישראל ,מה תפקידו
במדבר כז ,טז-יז
מנהיג ,לא יהיה בשכלו דומה לעם ,אלא יהיה
בו רוח אלהים ,וגם בעל שכל
במדבר כז ,יז
זעם .אץ ה׳ רוצה שהמנהיג יעשה בזעם
'מל״א יט ,יא-יב
מסחר
מסחר איננו חכמה ,אלא מרמה ,זיוף ואונאה
יחזקאל כח ,פסוקים ה ,טז
מרמה ואונאה ,עוסקים הסוחרים בכך וחושבים
שזה מותר
הושע יב ,ח־ט
מוכר וקונה ,המרמים זל״ז וגונבים זמ״ז
מיכה ו ,יא
אם הטעו אוחך ומסרו לך סחורה לקויה ,אל
תגמול גם אחה ותשלם לו בכסף מזויף
משלי כ ,כב
אל חנח מםחריך בידי אחרים ושלוחים ,אלא
תשגיח אתה בעצמך
משלי כז ,כג
מסירות נפש
]בעני; המלחמות ,אין טענה של פקוח נפש דוחה
אוצרות
רםכ
גדולי ישראל
המלבי״ם
למצוות המלחמה[ ״לא אביתם לעלות״ ולא
האמנתם שה׳ יגרש ל פ נ ך אויב ויאמר השמד.
מספר י״ח
^ » י״־׳
״ותמרו את פי ה׳ אלוהיכם״׳
סכנת מוות הייתם צריכים למסור נפשכם ל ״ ״ ״
ציווי ה׳ ופקודתו״ ]כלומר להלחם על כיבוש
״ין
,
מספר כ״ה אותיות של קריאת שמע
שמות כת .רמזי בגדי תקדש
א
ר ב ר
א
ם
שמות יכ ,סוף פםקא א׳
1
מספר שבעים
דהי׳׳א א ,לח
כ ו
מעשה
מ ס פ ר
ב נ י
מ ם פ ר
י ש ר א ל
m
ל ח
כ ה
ש מ ן ת
m
.
א
ב מ ך ב ף
כ ן ״
א ;
נ ג
כאשר רוצים לפעול להביא לידי מעשה מסוים,
יש לעורר הדבר מכל צדדיו
מל״ א א ,כז
מספר ד׳ תקופות ,ר׳ תמורות הירח וכוי
s
י ת ן ? א ל
מעשה כראשית ,מעשה מרכבה
ט ן
0
מספר שבעה
,
בראשיח כא ,כח-ל
״
מספר שבעה בקסם ומיל
י״״
ישעיה ו ,פסוקים א ,ג :יחזקאל מג ,ג :משלי
1
1
מרכבה ,הנהגה נםיית וטבעיית
יחזקאל כא ,כז
r
שמוח כד ,י׳
יתזקאל וישע^ ,ההבדל ביניהם
שבעה מיני עוונות )בע^י » ח >
י ח ז
1
א ל
ק
כ א
־
כ ח
ם
מספר שבעה מאיריי־ )צבעי >
י ח ז
ק
א ל
א
־
כ ח
מספר שבעה מורה על טנק גדול
שמו״א כ ,ה
מספר שבעה
;
מםפ
מ ם פ ר
ש מ ו נ ה ׳
ע
ש
ר
תהלים קמד ,ט
מ ס פ ר
ע
ש
ר
יחזקאל כד ,כ
מ ס פ ר
י ״ ב
בראשית מט ,כ ח במדבר ,א
;
מ ס פ ף
י ״ ב
מ ם פ ר י ם
י
מ
ס
פ
ף
כ
י׳׳ן
כראשית מט ,ד
ב
מרכבה ,ענינה העתקח השכינה יחד עם ישראל
לגולה
יחזקאל א ,ד
השמל
יחזקאל א ,פסוקים ד .כז
בראשית כא .כ ח מל״א ו ,לו •.דהי״א טר ,כג
ר
יחזקאל א ,ד
״ ׳ ׳י׳ ״ ״ ״
ר ב י א
ש
מ
י
ת
ט י
י
כ ז
מספר ט״ז אמה של מצנפת כהן גדול
שמות כח ,רמזי בגדי הקדש
חיות ארבע ,ארית ,שור וכו׳ וד׳ מלכיות
יחזקאל א ,ה-י ]ע״ע דניאל ז ,א־ח[
כנפי המלאכים
יחזקאל א .כג-כד
כסא של המרכבה
יחזקאל א ,כו
אדם ]של עולמנו[ מפעיל את כל היקום ]עיין
מעין זה ב״נפש החיים״ לגר״ח ולוז׳ק ,שער א,
פרקים ג-ר{
,
י
יחזקאל א ,כו ר״ה וכן החרש והמסגר
אדם שהוא ״ישר״ ]עיין הסבר של המונח הזה
בדברי המלכי״ם לישעיה נמ ,יד )מלים([ ה׳ יגלה
לו םודות מעשה בראשיח ומעשה מרכבה
משלי ג ,לב
רסג
מפתחות ענעים כמוסר ואמונה
מעשה בראשית ומעשה מרכבה ]כיצד להגיע
אליהם[
משלי ח ,ט
ביכורם .הבאתם למקדש ה׳ כדי להסיר טענות
אוה״ע על ישראל בכיבוש הארץ :״לםטים
אתם!״
מעשה בראשית ומעשה מרכבה ,הכסיל טוען
שאין לחקור בהן כי יש סכנה בדבר שהאדם
יצא למינוח
משלי כו ,יג
דברים כו ,תורה אור ,פסקא ד׳
בכורים ,מה מהתורה ומה תוספת
נחמיה י ,לו
בכורים .מעם לעיזטור ביכורים והדרתם ,כדי שלא
ייראה כמנחת קין
דברים כו ,תורה אור ,פסקא ה
חכמה ,בינה ודעת שיש לאדם על ידם אפשר
שיופיע על הארס רוח ה׳ ללמדו מעשה בראשית
ומעשה מרכבה
משלי ל ,כ־ג
ברבה ,אם יש לברך לפני נתינת צדקה לעניים
נחמיה ה ,ג
משלי ל ,ד
ברכת פועים ,הקב״ה מברך לכהנים
כמדבר ,נשא ,פסקא קמ׳׳ה
מעשה בראשית ,גם החוקר בה ,רק יחשוב בה
ולא יוציא מפיו
משלי ל ,לכ
ברכת כהנים ,תוכן המצוה .מרוע ע״י כהנים
כמדבר ,נשא ,פסקאוח קמג-קמד :ו פ ׳ כהעלוחך,
פרק ח ,תורה אור
מ צ ו ו ת ,מ ד א ו ר י י ת א ומדרבנן
גאוה ,המתגאה הוא בכלל ׳ארור אשר יעשה
פסל׳
דברים כז ,ט ו
מעשה בראשית ,פרטים שבה
חיוניות התורה והמצוות:
]אצל רוכ בני אדם[ ״ההורה נמשלה ללחם ומים
שאי אפשר לאדם לחיות בלעדם .כן המצוות
הן מזון הנפש .ודוד אמר ]יוחר מזה( כי אצלו
המצוות הם במו אויר .שהלחם והמים יוכל
האדם לחיות בלעדם איזה ימים .אבל האויר
אינו יכול לחיוח בלעדו רגע״
חהלים קיט ,קלא
״מצוות שבין אדם למקום אשר לא נשינ יושרם,
ויצדק יותר שם ״טוב״ ,צריך שייחשבו אצלנו
כמצוות שהשכל משיג אותן וכאילו מובנים ביושר
לבב .ומצוות שבין אדם לחברו ,אף שאנו משיגים
יושרם ,צ ר ך שלא נעשה אותן מפני שכלנו,
]אלא[ רק מצד שכן ציותה החכמה העליונה״
דברים יכ ,פסקא נ״ב
גניבה ,דרגות של עבירה זו
ויקרא,״ קדושים ,פסקא כג
דורות אחרונים מול הראשונים ,האחרונים חלשים
יותר בגוף ,אבל חזקים בצורתם .כי ריבוי המצוות
פעל עליהם
דברים לב ,ז )חורה אור(
הענקה לעבד ,מתנות עניים ,איםור רבית
ומשקלות ,הם עדות על השגחה פרטית על
השפלים והעניים
דברים ו ,כג
הקלה .אין לו לאדם להקל במצוות ה׳ ע״פ
סברות שמחדש ,ללא מקור מוסמך
כראשיח ב ,טו
אב ואם הם שותפים להקב״ה ,כיצד
ויקרא ,קדושים ,פסקא ה׳
ואהבת לרעך כמוך
ויקרא ,קדושים ,פסקא מ׳׳ה
אהבה הגר .ובזה אנו נדבקים בדרכיו של הקב״ה
דברים י ,יט
וידוי מעשרות ,טעם לדבר ולמה נאמר בלחש
דברים כו ,יג
אשה .זכה ,עור .לא ובה ]שיש בבעל מדות
רעות! מנגדתו ,וזה לטובתו
בראשיח כ ,יח
חוקים באו לתקן סתרי הנפש ולב וטעמיהם
נעלמים
ויקרא יח ,סי׳ קלד
רסד
אוצרות
המ :י״ם
גדולי ישראל
חוקים ,ההסבר למה אק ידוע לנו טעמי החוקים
ויקרא ,ס׳ אחרי ,פםקא קלד
כבוד אב ואם
חוקים ,מצוות שהם חוקים ,הן קשורות ליראת
ה׳
דברים ו ,כד
כבוד אב ואם ,״למען ייםב לך״ ,ביאורו
שמות כ ,יב
חוקים ,מצוות שהן חוקים ע״י קיומן ישראל ״עם
חכם ונבון״
דברים ד ,ו-ח
חוקים ,ע״י שמירתם )של מצוות שלא ידוע
טעמיהן( ישמע ה׳ תפילותינו ,ודבקה בנו השגחה
פרטית
תהלים קיט ,כד )ע״ע פסיק קמ״ה(
חוקים ,שמירתם מועילה לתיקון הבריאה
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פםקא קלט
חימוד ,״לא תחמוד״ ,אפילו במחשבה מזיק בזה
לחברו
שמוח כ ,יד
חכם לב ״יקח״ מצוות ,כלומר לפי טבעו ורצונו,
ואינו צריך לז ה כפייה
משלי י ,ח
חנופה ,עון חמור מאד )ע״ע ערך :חנופת(
דברים כו ,יח
דברים כז ,טז
כבוד אב ואם ,לא לקיים מפני הנימוס אלא
מפני שה׳ ציוה בכך
ויקרא ,קדושים ,פסקא ד׳
כונה .״ועשית הישר והטוב״ .״הישר הוא בעיני
שמים ,והטוב בעיני תאדם .אף במצוות שבק
אדם למקום אשר לא נשיג יושרם ויצדק יותר
שם ״טוב״ ,צריך שייחשבו אצלנו כמצוות שהשכל
משיג אותן וכאילו מובנים ביושר לבב .ומצוות
שבין אדם לחברו ,אף שאנו משיגים יושרם,
צריך שלא נעשה אותן מפני שכלנו] ,אלא[ רק
מצד שכן ציותה החכמה העליונה״
דברים יב ,פסקא נ״ב
כבוד אב ואם ,קשר המצוה לשמירת תשבת
ויקרא ,קדושים ,פסקא ה׳
כוונה בשעת עשיית המצוה .״וכאילו כל הנרצה
מן המצוד! והתורה הוא רק מעשים חיצוניים
בלא מחשבה וכוונה?״
י
ישעיה כט ,יג
חשב לעשות מצוה ,גוחנים לו שכר כאילו קיים.
לכן יעקב אמר ״תרי״ג מצוות שמרתי״
א״חמ וישלח ,ד״ה עם לבן גרתי
כוונת המצוות .להרבות כבוד ה׳ ולהתקדש
בקדושתו .וזו נפש המצוד! ונשמתה הפנימית .כי
דמעשה לבד היא גויה חומרית לנפש
שמו׳׳א ב ,לה
טעמי המצוות ,עיק להלן ערך :מצוות ,טעמי
המצוות
לשון הרע ,נכלל בי׳ דברות" ,לא תענה ברעך״
שמות כ ,יג
יבום וחליצה
מילה
רוח ג ,ד
ייבום
בראשית יו ,פסוקים א ,י
דברים כה ,ה
מלאך .מכל מצוה נוצרת מלאך הגומל לאדם
טוב על דמצוה ההיא
בראשית כב ,יא
דברים כה ,ט
מן ,טעם שלא ירד בשבת
ייבום .טעם לחליצת הנעל
בראשית ב ,ג
יום טוב ,גם ״חצי לכם״ של א כ ל ה ושחיה,
הוא קודש לה׳
נחמיה ח ,יא
מספר בנ׳׳י ,מתי ע״י דבר אתר ומתי לא
שמו״ב כד ,ב
ויקרא ,קדושים ,פםקא ד׳
מספר בני ישראל ,טעם האיסור למנות
שמו״ב כד ,א
יראה מאב ואם ,ענינה
מפתחות עדנים כמוסר ואמונה
רסה
מעשר שני ,טעם שנאכל כקדושה בירושלים
דברים כו ,יב
עוללות ,מצות תנחת עוללות לעניים
ויקרא ,קדושים ,פסקא כ׳
מעשר שני ,מצות לאוכלו בשמתה ,כמו כהנים
משרתי ה׳
דברים כו ,יד
עיקרה של מצוה הוא קיומה ללא שום פניות
עצמיות.
בראשית כב ,יב
מעשרות ,סגולה לד^עשר
עמלק ,מחייתו
דברים כו ,יב
שמות יז ,יב-יד
מצוות המתקיימות לאדם ע״י השכל לבד ולא
מפני יראת ת /לא יעמרו נגר תאוותו
שמות כ ,יד
עריות ,אסורות כי משתמש בשרביטו של המלך
)מקורו בתיקוני זהר ,תיקח נ״ו(
א״חמ ,פ׳ אתרי מות
מצוות שכליות ונימוסיות ,גם אותן יש לקיים
רק מפני שה׳ ציוה בכך
ויקרא ,קדושים ,פםקא ד׳
פרה אדומת
במדבר יט .תורה אור
מצוות ,אם תחסר לו לאדם אחת מהן
משלי יג ,יג
פרה אדומה .מי חטאת הם טמאים ושואבים
טומאה מהאדם
יחזקאל לו ,כה
מצוות ,אע״פ שאין בידי האדם לקיים את כולן
)כי איננו כהן ג ח ל או מלך( אבל ׳׳ההליכה
אחר דמצוות״ )עצם תדרישת והלימוד כדי
לקיימן( ,והאמונה בה׳ וההכנה תנפשית לקיימן,
היא התכלית הנדרשת
תהלים קיט ,צה
משקלות אמתיים .ע״י מדת הנדיבות וביטול
שנאת חנם ,זוכים לאריכות ימים
דברים כה ,טו
משקלות ,איסור רבית ומשקלות ,הם עדוח על
השנחה פרטית על תשפלים והעניים
דברים ו ,כג
נחום אבלים ,ענק תתתפבות המחשבה
בראשית ה ,כט
ניחוש ,לא תנחשו •
פרט כרמך לא תלקט ,לא תםינ גבול עולים
ויקרא ,קדושים ,פסקא כ׳
צדקה ,וכן במעשר ,מותר לנסות את ה׳
דברים כו ,טו
ציצית ]ע״ע מערה זו ,מלת "תכלת"[
במדבר טו ,פסקאות סח ,עא
ציצית .צבע תכלת )ירוק( של ציצית ,בא ללמד
על שבח של מידת המיצוע
א״חמ ,חיי שרה ,ד״ה ואברהם זקן
ציצית ,תכלת שבה מורה על השראת שכינת
בישראל .ואף אוה״ע יכירו מעלות ישראל ע״י
הציצית
זכריה ח ,כג
ציצית ,וסודותיה
ויקרא ,קדושים ,פםקא עא
במדבר טו ,סי׳ סח
נמוםי המדינה לא יועילו אם אק יושר טבעי
בראשית ד ,כג
ציצית ,על ידה נהיה האדם ״קרוש״
במדבר טו ,פםקא ע״ב
סיפורים שבתורה באו כדי לבמל ״אגדות עם"
של אוה״ע
בראשית ד ,ככ
ספירת בני ישראל ,טעם האיסור
שמות ל ,יב
צער מלתמת היצר .אברהם השביע לאליעזר
במצוות המילה ,כי מיוחדת שהיה בה "מצווה
ועושה״ ,וקיים אותה בצער של מלחמה נגד
הסתת יצר הרע
א״חמ ,חיי שרה ,ר״ה שים נא ידך
רסו
המלבי׳׳ם
אוצרות
קיום המצות בג׳ דרגות] .א[ מפני אהבה וחשק
נפלא )״תורתי״(] .ב[ מפני יראת העונש )״ולא
שמעו בקולי״(] .ג[ מפני ההרגל והמגהג תישן
)״ולא הלכו בה״(
ירמיה ט ,יב
קבין ממון ע״י שליפת הנעל )טעם לדבר(
דברים כה ,ט
קרבן ,מהו תובן ענינו
בראשית טו ,ט :וכן כב ,יג
ראשית ,בלחם יש ג׳ מצוות שנקראו ״ראשית״
ויקרא ,אמור ,פסקא רז
רבית ,איסור זה מורה על אמונה ובטחון .שמלוה
מעותיו בחנם ובוטח שיעשרהו ה׳ מצד השגחתו
בדרך פלא
ויקרא ,בהר ,פםקא ע׳׳ז
רבית ,איסור רבית ומשקלות ,הם עדות על
השגחה פרטית על השפלים והעניים
דברים ו ,כג
ריבוי מצוות ,על ידיהן ריבוי שלמוח .״להעביד
כחוה החומריות ולהרים הנפש ותשכל ע״י טעמי
המצוות ,השכלתם ורוחניותם"
דברים ח ,א
גדולי ישראל
ירמיה יז ,יט
שבת ,עניני השגחת ה׳ בעולם על פי מעשי בני
האדם
בראשית ב ,ב
שבת ,עניני חידוש ההנהגה בעולם ,למעלה
מהטבע
שמות כ ,ח
שופר ,תקיעת שופר
במדבר י ,תורה אור
שינויים במצוות ,לפני מתן תורה היו האבות
משנים קצת מהמצוות ,כשהיה לצורך ]מקורו
ב״נפש החיים״ ,לר״ח ולחיין ,שער א ,פ״כא[
דברים כה ,ה
שכחה .טעם המצוה הוא חמלה על העני החושק
במה שרואה
דברים כד ,יט
שכל ,לעתיד לבוא נקיים את המצוות מפני
הערת השכל )עיין מעלת תכונה זו ב״חובות
הלבבות״ ,שער עבודת ה׳ ,פ״נ( .ירמיה לא,
לב
שכל .מצוות שכליות ,גם אותן צריכים לקיימן
רק מפני שה׳ ציוה עליהן
א״חמ ,חחילת פ׳ צו
רפואה .ע״י קיום המצוה נרפא האדם מכל חולי
שמות טו ,כו
שמיטה
שבועה ,המקיים שבועתו נותן לה׳ כבור
ירמיה יג ,טז
מצוות שמיטה
שבועות שקר ,טעם נזק שבו
ויקרא ,קדושים ,פסקא כח
מצוות שמיטת ,אך ורק בא״י
שבת ,אות תיא לכם ,אות היא לעולם
שמות לא ,יז
שבת ,ביטול הנהגת הטבע
שמות לא ,שז
שבת ,זכור ושמור בדיבור א׳ נאמרו
שמוח כ ,ח
שבת ,זכרון מעשה כראשית וזכר יציאת מצרים
שמות כ ,ח
שבת ,ע״י שמירתה זוכים למחילה עבירות
ויקרא ,בהר ,פסקא זי; א״חמ ,בהר 39
אי׳חמ ,פ׳ בהר עמי 38-40
א״חמ בהר 39
שמיטה ,גלות ה א ^ מדה כנגד מרה על
שהחזקתם בארץ כאילו שלכם היא .יבוא בעל
ה א ח ויגרש אתכם ממנה ובזה תרעו כי הוא
האדון
ויקרא ,בחוקוחי ,פםקא מכ
שמיעה בקול הי ,כלומר לשמוע לנביאיו ונם
לדבר שאינו מפורש בדבריו
דברים כו ,יד ,וסוף פסוק יז
תאוה והימור ,ההבדל ביניהם
שמות כ ,יד
מפתחות עדנים כמוסר ואמונה
תורה ניחה לישראל כדי להשלים אותם בריעות
ובהנהגה מעשית )ע״ע מו״נ ח״ב סוף פ״מ(
ירמיה ככ ,ב
תכלת שבציצית ]ע״ע ציצית[
במדבר טו ,פםקא סח
רםז
קול החכמה אל בני אדם ההמוניים״
משלי ח ,ז
מלאך נברא מכל מצוה שמקיימים ,והוא שליח
ההשגחה לגמול טוב לאדם
בראשית יח ,ז
תכלת שבציצת מורה על השראת שכינה בישראל.
ואף אות״ע יכירו מעלתם ע״י הציצית
זכריה ח ,כג
מצוות יש לקיים כי ה׳ ציוה ,ולא מפני הכרעת
השכל
יהושע א ,ז
תכלת .צבע תכלת )ירוק( של ציצית ,בא ללמד
על שבח של מידת המיצוע
א״חמ ,חיי שרה ,דייה ואברהם זקן
מצוה שהאדם ציוה ,ומצוה שה׳ ציוה ,ההבדל
ביניהם :בראשק די אם השיג את התכלית והמבוקש,
ואפילו לא שמר את כל פרטיה .אבל במצוות ה׳
״גם הפרטים המה תכליות מכוונות לעצמן ,והוא
שישמע בקול הי ,לא יוסיף ולא יגרע דבר ,ולא
יחחכם ]לחשוב[ כי עמד ]הבק[ על תכליתם״
שמר׳א טו ,יט
תפילה עולה לה׳ אך ורק דרך בית המקדש
דברים כו ,טו
תפילין ומקום הנחתם
שמות יג ,פםקא קיג
תקיעת שופר ,תרועה שברים תקיעה ,ענינם
במדבר י ,תורה אזר
המגרע מהמצוה ,לא נחשב לו שעשה אפילו
מקצת מהמצוה ,אלא הוא רע בעיני ה׳ ולא
קיים המצוה כלל
שמו״א טו ,יט
תרי״נ מצוות ]ריבוי המצוות[
שמיעה בקול ה׳ הוא יותר עיקר מאשר עצם
מעשה המצוה
שמו״א טו ,ככ
תרומות ומעשרות ,מה מהתורה ומה תוספת
נתמיה י ,לת
דברים ח .א
תרי״ג מצוות של ישראל ,הן שלמות יתרת
משבעת מצוות בגי נח
דברים ח ,א
תשובה ,היא מצוה מהתורה )כדעת י רמב״ן
לדברים ל ,ב .ודלא כרמב׳ים ,תחילת הל׳ תשובה,
אשר פירט רק ״וידוי״ כמצוה(
נחמיה א ,ח
סודות" .כי כל תמצוות לפי םודם נצפנו בם
אמיתיות מקובלות כסדר העולמות ותיקונם
וקישורם וסוד הנפש וקישורה עם המציאות
בכללו ,והורדת ]אור[ האלהות והאצילות ]עד
אלינו! והשפע וחיבור האורות העלותם וירידתם
ע״י תמצוות .ותהגה בם החכמה בהגיון השכל
וכו׳ ובכל זאת יש טעמים להסבירם גם לפני
ההמון ,שכולם באו להרחיק את הרשע ]ר׳
מנוקדת סגול[ והעוול ומדות רעות ואמונות זרות
)עיין מו״נ ח״ב פ״מ( ,ככל הטעמים שנתן המו״נ
)ח״ג פרקים לה־מט( שגם להם יש מקום לפי
מצוה שהאדם זוכה לה ,ה׳ מזמין לו שיקיימנה
שוב שניח
שמו״א כו ,כג
מחשבה טובה ה׳ מצרפה למעשה
מל״א ח ,יט
רור זירז את שלמה שיחחיל במצוה ולא ירפה
עד שיגמרנה
דהי״א כח ,כ
מעשה מצות המיוחס לה׳ ,יבתר תמיר באמצעיים
חלושי התומר ושלמי הצורה ,ותחול עזרת ה׳
לפי מעלה נפשו של העושה
דהי״א כט ,א
ככל שיוסיף ה׳ להיטיב לאדם ,כך הוא חייב
במצוות יתרות .ולכן ישראל נצטוו יוחד מבני
נח .ולכן הכהנים נצטוו יותר משאר ישראל
ישעיה א ,הערה ב׳ שבתחתית הדף
ריבוי מצוות לישראל בא לזכותם אל האושר
דםח
המלבי״ם
אוצרות
היותר גדול
ישעיה מב ,כא
תועלת אק לה׳ ממצוות האדם ,אלא האדם
משיג תועלת שמשיג שלימותו
ישעיה נה ,י-יא
לפנים משורת תדין ,לא ייתכן לקיים אא״כ קיים
את הדין כשלעצמו
ישעיה נח ,ב
קרבת ה׳ ,אי אפשר לדרוש מדרגות גדולות של
קרבת ה׳ ]וכן פרישות וקדושה[ אם לא מקיימים
את המצוות
ישעיה נח ,כ
שרש כל המצוות בין אדם למקום הוא שיתקדש
האדם יען שקדוש הוא לה׳ .ולא ישיג דרגא זו
ער יעזוב האדם עניניו הבשריים
ישעיה נט ,יד
מצווח שלא מקיימים לשם ה׳ הם קישוט ונוי
בלבד ,כמו בגד המועיל
ישעיה סד ,ה
עבודת ה׳ אינה קשה או מרה ,אלא רק נדמית
כך בעיני קלי הרעת
ירמיה ב ,יט-כ
מצוות של תורה
]עיין לשון רמב״ם,
״כובד עול התורה
הארצוה״ .משמע
כלל!
אינן כבדות או קשות לקיים
הל׳ איסורי כיאה ,פ״יג ה״יד:
וטורח שיש בעשייחה על עמי
שלחכמים היא איננה טורח
ירמיה ב ,יט-כ
מצוות ,טעמי המצוות
מצווח יש לקיים בלי לחפש להם טעם
בראשית ג ,ד
טעמי המצוות ,מצוה עלינו לדעתם .אבל לא
כדי לבחון אם לקיים או לא ,אלא למען
לקיים כל חפצו של ה׳ ,לקיים כל תועלה
שבמצור,
דברים כז ,ט
טעמי המצוות
א׳־חמ פ׳ יתרו ,עמ׳ 29-30
טעמי המצוות ,עיקר טעמן אינו תלוי בדברי
גדולי ישראל
הגוף כלל
א״חמ ,פ׳ יתרו ,קונטרס שכר המצוות וטעמיהן,
רף 31
ריבוי מצוות ,על ידיהן ריבוי שלמות .״להעביד
כרזות החומריות ולהרים הנפש והשכל ע״י טעמי
המצוות ,השכלתם ורוחניותם״
דברים ח ,א
טעמי המצוות .האישים הגדולים ישיגו בטעמי
המצוות עניני אמת מעניני הנפש וקישורה עם
אלהים ועניני הדיבוק האלוהי וכו׳ כי כל המצוות
לפי םודם נצפנו בם אמתיות מקובלות כסוד
העולמות ותקונם וכוי .ובכל זאת יש טעמים
לכל מצוה להסבירם נם לפני ההמק ,שכולם
באו להרחיק את הרשע והעוול ומדות רעות
ואמונות זרות ,ככל הטעמים שנתן המורה
]נבוכים! בח״ג מספרו ,שגם הם יש להם מקום
לפי קול החכמה אל בני אדם ההמונים
משלי ח ,ז
ריבוי מצוות ,על ידיהן ריבוי שלמות .״להעביר
כחוח החומריות ולהרים הנפש והשכל ע״י טעמי
המצווה ,השכלחם ורוחניותם״
דברים ת ,ב
(
״יען כי נגש העם הזה ,בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו
רחק ממני״)ישעיה כט ,יג( וז״ל :״הנה הם חושבים
כי בטענות כאלה הם נגשים אלי ומתקרבים לה׳,
במה שהם מגרילים ומעריצים את רבר ה׳ שהוא
למעלה משכל האדם והשגתו .אבל באמת רק ״בפיו
ובשפתיו״ הם מכבדים אותי בזה ,בי בזה הם מרחיקים
את לבבם ממני .כי עי״ז ידמו שאי אפשר שישכיל
האדם גם ]ב[מצוות אלהים ותורותיו ,וכאילו כל
הנרצה מן המצוד ,והתורה הוא רק מעשים חיצונים
בלא מחשבה וכוונה ,אחר כי מתשבות עליון שגבו
מיצור חומר לדעתם] .אבל באמת! ובל פקודי ה׳ הם
גויוח חומריוח ]כאשר! אק רוח השכל והמדע בם.
ולכן ׳ותהי יראתם אותי ]רק[ מצוות אנשים מלומדה׳
ומורגלת .כי יש ]מי אשר[ יעשה המצוות רק מצד
שכן הורגל מנעוריו והונהג עליהם ,מבלי כוונה
ומחשבה .והם לא יעשום מפני שציוום ה׳ כלל ,רק
מפני שכן ציוום הוריהם ואבותיהם .וגם זאח מבלי
רעת איזה טעם להמצוה ,רק מצר הלימוד וההרגל"
]אמר המלקט :ע״ע רמב׳׳ם ,סוף הל׳ תמורה!
ישעיה כט ,יג
מפתחות ענינים במומר ואמונה
סודות .״כי כל המצוות לפי סודם נצפנו בם
אמיתיות מקובלות בסדר העולמות ותיקונם
וקישורם וסוד הנפש וקישורה עם המציאות
בכללו ,והורדה ]אור[ האלהות והאצילות ]עד
אלינו[ והשפע 'וחיבור האורות העלותם וירידתם
ע״י המצוות .ותהגה בם החכמה בהגיון השכל
וכו׳ ובכל זאת יש טעמים להסבירם גם לפני
ההמון ,שבולם באו להרחיק אח הרשע ]ר׳
מנוקדת סגול[ והעוול ומדות רעות ואמונות זרות
)עיין מו״נ ה״ב פ״מ( ,ככל הטעמים שנתן המו״נ
)ח״ג פרקים לה-מט( שגם להם יש מקום לפי
קול החכמה אל בני אדם ההמוניים"
משלי ח ,ז
ייבום .טעם לחליצה הנעל
רפט
דוד ,בית דוד .בית המקדש ,כמו נשמה לישראל.
ומלכות בית דוד במו מוח
מל״א ח ,טז
השגחה .מאז כינון ״מקדש״ בישראל ,באה הנהגה
השגחיית בישראל
ויקרא ט ,שמיני פסקא ט״ו
השגחה .מושב ה׳ בשמים משם מנהיג את הטבע.
אבל בביהמ״ק שם ״מכון״ ומשם מנהיג הגהגה
נסייח המחחדשח
שמות טו ,יז
חורבן ביהמ״ק ע״י מרח החסד ,כי ה׳ כילה
חמתו על עצים ואבנים
יחזקאל א .יג
דברים כה ,ט
חורבן ביהמ״ק ,עי״ז נתרפו ידי ישראל מקיום
תורה ומצוח
ישעיה סד ,י
שכחה .טעם המצוה הוא חמלה על העני החושק
במה שרואה
דברים כד ,יט
חורבן .אפילו בעת ישיבת ישראל בארצות נכר
ויש להם נחלת שדה וכרם ,מר להם מר על
חורבן ירושלים
תהלים קלז ,ב
אהבת הי ,ע״י המקדש למדו ישראל לא רק
יראת ה' אלא גם אהבתו
ישעיה סד ,י
חורבן .גדול צערנו על שצוררזו החריבו ביהמ״ק
יוחר מהצער על שהחריבו נחלח שדה וכרם
ישעיה סג ,יח
בית המקדש .חשיבוח א״י היא מפני ביהמ״ק
שבה
א״חמ בראשית 5
יכין ובועז ,ב׳ עמודים
פרה אדומה ,טעם המצור׳
במדבר יט ,תורה אור
מקדש
בנין .אין בכה האדם להקים ביהמ״ק אם לא
שישלח לו ה׳ עזרה מלמעלה
רהי״א כט ,א
בנין .מקרש רלעחיד לא ייבנה ע״י בני אדם כי
אם ע״י ה׳ ]יחזקאל מ ,ג[ אבל המזבח אפשר
לנו להקימו
יחזקאל מג ,יג
א״תמ בראשית 5
ירושלים .אפילו בעת ישיבה ישראל בארצוח נכר
ויש להם נחלת שדה וכרם ,מר להם מר על
חורבן המקדש
תהלים קלז ,א
לב .בני; ביהמ״ק צריך להיות כלב ונפש ,ולא
בגוף כלבד
חגי כ ,פסוקים טו ,יז
דוד לא יבנה מקדש כי אם שלמה .כי דוד
צירף לכוונחו להשיג מנוחה מאוה״ע ,ושלמה
כיון לשם ה׳ בלבד
שמו״כ ז ,יג! אר״ש ,דרש כ )רף לד(
לב .מוטל על כל יהודי להקים מקדש ה׳ כלבו
שמות כה .ח :וכץ רמזי המשכן ,ר׳׳ה וזאת היתה
הכוונה :על ויקרא ט׳ פ׳ שמיני ,פסקא ו :על
יחזקאל סוף פרק ל״ז; אר״ש דרש ג׳ ןעמ׳ נט,
םג ,סו{
דור ,ביה דוד והמקדש .שניהם סיבה זה לזה
מל״א ח ,כז
האדם עצמו הוא המקדש
שמוה כה ,ח :אר״ש ,סוף דרוש ג׳ :א״חמ ,פ׳
ער
הפלמ״ס
אוצרות
גדולי ישראל
ויקהל ר״ה ויבואו כל איש ,וכתרגום; =א״חמ
לקוטים בסוף ויקרא ,56ד״ה כי החיים יודעים
נקמת ה׳ נגד מחללי כבוד המקדש
חבקוק ב ,כ
לב .עיקר המקדש הוא האדם החרד לדבר ה׳
ישעיה סו ,ב :ירמיה ז ,ד :יחזקאל מג .י
עגל ,אם נצטוו על הקמת המקדש לפני מעשה
העגל
א״חמ ,פקודי ד׳יה ובצלאל
מזרח של המקדש מסמל כח ה׳ ויכולתו
יחזקאל
,
בת ק
מנורה ,מ ע ל ת ל
ל
^
ההשכ^
ן
חומריות האדם ומעשיו ע״י הקדמות,
ה
ע
פ
ד
ה ק ר
ב צ פ ו נ ו ת
ר מ ו ת
ה
m
מ ג
•
ל
כ מ ע
ה
מ ו
ב
ע
ת
ל
א
ת
א
מ
ר
ו ל כ
עלייה לרגל והקרבת קרבנות ,עיקרו כדי ללמוד
בירושלים חוקי ת׳ ומשפטיו ]וכן כתבו התוספות
בב״ב רף כא ע״א ר״ה כי מציק[
עמוס ה ,כי
ה׳ לאהק :״שלך גדולה משלהם״
פנימי וחיצון .אין לתקן א ת המקדש ]שהוא
י
׳ י׳ י י
מניעות תגיוניות ]שלשה יש[ ,שה׳ ישכון במקדש
ישעיה סו ,א
החיצוניות[ בלבד ,אם לא מחוקים את הלב
הפנימי ,לתורה ודרכיה
מל״ב כב ,ח
מקדש אין להקים לפני שיש מנוחה לישראל
מכל אויביו מםביב
מל״א ח ,נ ו :דהי״א כב ,יא
^
^
פנימי וחיצון .יבנה ארם את מקדשו הפנימי
]שלימות לבו ,רוחו ונפשו[ לפני שיבנה מקדש
הגדול
הושע ה ,ו דהי״א כי ,י-יב־ ,או״ש דרש ג׳
כ מ ד ב ר
מ
ק
ד
ש
ע י ק ך
ב י ר ן ש ל י ם ׳
ת
ח
ה
p j f f i
א ו
ך ם ש ם
מאיר לכל עולמות מעלה
:
מל״א ח ,יכ
ציווי על המשכן היה עוד בטרם מעשה העגל
שמות לג ,א
מקדש ה' בישראל מפרסם לכל אוה״ע כי ה׳
בקרב ישראל
קרבנות שהביאו בשפע לביהמ״ק ,חזר והשפיע
לעם פרנסה בשפע
זכריה כ ,ט
משלי כו ,יט
מקדש נקרא ״טוב" ,כי על ידו שכינה שורה
בישראל
הושע ג ,ה
מקדש קטן ]זה הבנק[; םכיח
מ ו ל
ה ג
^
י
מדנלים
עיין ערך :חטא
מרד נגד המלך
ו ל
עיין ערד• מלד
1
]העולם כולו[
יחזקאל מג ,ג
.
,
,
מקדש שלישי ייבנה אחרי שבני ישראל ייכלמו
מעוונותיהם
יחזקאל ,י
מ ג
א
מ
ד
י
ב
ה
)ע״ע שלום ,ע״ע דין חורה(
טוב שלא לענות למחרפים אותו ,כדי להוכיח
שאין בדבריהם ממש
מ ש ל י
מקדש שלישי ,שכינה לא תסתלק ממנו
יחזקאל מד,
ב
מקדש שני ,השכינה היתה
ק
ץ,
המ ל י
יהיה בגלוי במקדש ,השכינה חוך בני ישראל עצמם,
והנהגת המערכת ]השפעת הכוכבים[ חחבטל
יחזקאל מג ,ז
1
כ
ג
׳
אל תענה למי שמבזה אותך ,בי א״כ יבזה אותך
שנית
בשמים ומכוונת
ה
כ
ם
ש ב א ר
א ב ל
ב מ
ד ש
ה ש ל י ש י
! ; ס א
ה ׳
משלי כה ,ח
אין להחערב במריבה בין שנים ,מה שאינו שייך
לעניניך ]אלא א״כ לעשוח שלום ביניהם[
משלי כו ,יו
רעא
מפתחות ענעים במוסר ואמונה
כ א ש ר אין ש נ א ה ב ל ב ,מוכן ה א ד ם ל ו ו ת ר ה ר ב ה
ולא יביא לידי מ ר י ב ה
י ח ז ק א ל לו ,יט
הוא בחינת דוד עצמו
משיח
מ ש ל י כו ,כ -כ ב ך
משיח
אוה״ע,
המשיח
בימי
שמו״ כ ו ,ט ז
חלק
ישובו
מהם
לדת
האמח
ישעיה כה ,פ ס ו ק י ם ו ,ח
אוה״ע,
משיח
לא
האמת
מ צ ד רוחניותו ישעיה יא ,ג
ישפוט
מ ש י ח ע ת י ד ל מ ל ו ך ע ל ה א ו מ ו ת ,ו נ ם יהיה מ ו ש ל
על
מ ל ח מ ו ת שינהלו נגד ה מ ש י ח
לפי
מראה
עיניו,
עצמו ,לעמוד בצדקתו
ש מ ו ״ כ כג ,ג
ישעיה מא ,ב -ו :ח ה ל י ם ב ,א
משיח
אוה״ע,
יקרא
להם
אל
לשוב
האמונה
רק
ידע
מ ש י ח ,ע ל ידו יתוודעו נ פ ל א ו ת ה' ב ע ו ל ם
ירמיה כב ,כ ד
האמתית
ישעיה מ ב ,כ ה וכן מ ט ,ו :וכן נה ,ד
;
משיח ,תכונותיו
ישעיה יא ,כ -ה
גוג ומנוג ,מ ש י ח בן יוסף יעמוד ב ר א ש י׳ שבטים
גוג ומגוג
במלחמת
ע ק ב י מ ש י ח ,לשון ר ג ל
עובדיה א ,פ ס ו ק י ם יח ,כ א
;
מיכה ה ,א
חומר .ת י א ו ר ה מ ש י ח ש ה ו א מ כ נ י ע א ת ה ח ו מ ר
דניאל ז ,יג
א״חמ ,פ׳ עקב ,ד״ה כ מ ד ר ש שם ,מ ו א ב
עשרח
ה ש ב ט י ם י ח א ח ר ו ע ם ש ב ט יהודה ,ת ת ת
ד ג ל מ ש י ח בן ד ו ד
בית ד ו ד ה ת נ ו צ צ ה מ ע ט מ ע ט ב ה ד ר ג ה ,
י ח ז ק א ל לז ,כ
בעלוה השחר .אבל מלכוח משיח חזרה כהשמש,
ש ל י מ ו ת ה ע ו ל ם .ב י א ת מ ש י ח היא ח ו פ ע ה כ ל ל י ה ,
מלכות
אור
גדול ,וימשול מ מ ש ל ר ב
בה
ת ל ו י ה קיום ה ע ו ל ם ו ש ל י מ ו ת ו
ש מ ו ״ ב כג ,ד ־ ה
משיח
בן
דוד
עתיד
לטפל
את
ולתקן
העוול
ש מ ו ״ כ ז ,יט* ח ה ל י ם פט ,מ ח
תכונותיו
ותפקידיו ש ל מ ש י ח
החברחי
מ י כ ה ה ,ב -ה
י ח ז ק א ל לד ,כ ג
מ ש י ה בן דוד ימלוך ע ל ישראל; מ ש י ח בן יוסף
ת כ ל י ת המין האנושי .מ ש י ח ה ו א ה ת כ ל י ת שעליו
ה ע ו ל ם ]עיין פ ס ח י ם נ ד ע״א[
נברא
י מ ל ו ך ע ל אוה״ע
ח ה ל י ם פט ,מ ח
א״חמ ,וישב ר״ה ה ב א נבוא
)(106
מ ש י ח בן יוסף ומשיח בן ד ו ד
יש
ב ר א ש י ח לח ,א ; ישעיה יא ,יג
משיח
הנלווים
בן
יוסף
י א ס ו ף י׳
משל
ובן
שבטים,
דברים
מוכרח
הנעלמים
משכל
האדם,
ובהם
הוא
לדבר במשלים וחידוח
הגרים
איוב לג ,ג
א ל י ה ם ] פ ס ח י ם פז ע״ב[
משפט
ה ו ש ע ב ,כ
מ ש פ ט חילוני ] ״ ע ר כ א ו ח ״ ן א ם ־ש בישראל ,ה ו א
משיח
בן יוסף ינקום ב א ד ו ם
גרוע
י ח ז ק א ל כה ,יר
מ ש י ת בן יוסף ע ת י ד ליהרג ב מ ל ח מ ה
יותר
ממשפט
הנימוסי
של
אוה״ע
ה מ ל ק ט :עיין דברי ״חזון איש״ ל ח ו ״ מ ,עמי
]אמר
,368
ר ״ ה ואע״ג ד ל י כ א ,וכן ד״ה ו א ק נ פ ק ו ח א !
זכריה יכ ,ט
י ח ז ק א ל ה ,ו
ישפוט
מ ש י ח בן יוסף ,ה ו א מ ל ך מ ע ש ר ת ה ש ב ט י ם ,ע ל
אם
ידו י ת א ח ד ו ש ב ט י י ש ר א ל
לעשות
לפי
ה׳
לפי מ ה
גדולתו
של
ש ה י ה ראוי לו
לאדם
ה ק ב ״ ה ,או ירון ל פ י
ערב
המלבי״ם
אוצרות
גדולי ישראל
מ ה שהיה ראוי לאדם לעשות לפי ריבוי טובות
שה׳ עשה אתו ,לא יצדק לפניו כל חי
תהלים קמג ,ב
נ ת ל יום מתן תורה כיום שנבראו בו שמים
וארץ
דברים ד ,י
עיווה משפט שיש במדינה ,הקלקול ]אשמה[
הוא אצל השופט הראשי
משלי כ ,ח
ישראל בעת מתן תורה היו בדרגת נביאים
יא
דברים
ד י
לנעשק׳ סוף 1שנ
שופט שאינו מושיע שק,
יסבול ,ויזעק ולא יתנה
משלי כא ,יג
ש
סו
ם
ג
ז ה
ש ו פ ט
דברים ד ,יא
טעם שהתורה חזרה שוב על עשרה הדברות
דברים ה ,א
מתן תורה
)על עניני לימוד תורה ,עיין ערך :תורה(
כרית של מתן תורה ,על כל דברות עולם
דברים ה ,ג
ישראל בעת מתן חורה בקשו שלא יהיו ביניהם חלופי
מדרגוח .ואלמלי יראחם מהאש ,היו זוכים לכך
שמות יט ,ט
יצה״ר פרח מליבם בעת מתן חורה
דברים ה ,כה
״וכבסו שמלותם״ ,משל לטהרת הגוף ,שהיא
שמלת הנפש
שמות יט ,י
מתן חורה .הקדמה ״נעשה״ ל״נשמע״
א״חמ ,תולדות .י״י׳
ר א ה
י י ח
שלש מדריגות העם בעת מתן חורה
שמות יט ,א
כ נ י
ם י ר י
"™V
ש מ י ת
כ
ז
י׳
מתן חורה :אש ,רוח ,מים
שמות יט ,טן
מתן תורה בא מאתערותא דלעיא ,ולא מדלתתא
שמות יט ,יז
״
m
ן ל א
י ך א ת
ר מ ן
י ף א ת
ש ח ר ך ן
ה ר ן מ מ ן ה
״
״
שמות יט ,יח
י י י י
י
קולוה ראו ,ע׳׳י חוש פנימי
שמות כ ,טי; י ז ל י
י י
י
י
כ
ש ר א ל
ב
מ
ע
מ
ד
ה
ר
ס ע
ר א ן
מתן תורה ,למרות שישראל היו נביאים ,לא ראו
שום תמונה וציור
ב
ח
ן
ה
ש
י
ג
א
ו
פ
כ ר י ם
ה
׳
י ח
נ
״
ב
י ט
מתבוללים כעמים ,מחמת הצרות )ע״ע
ישראל(
צרוח .חבלים וצרות ,הם עצמם סימן לגאולה
המתקרבת .והצרוח ,לבםוף יפלו על צוררי עם
ישראל
חבקוק ג ,פסוקים א ,טז־יז
מומר .בסוף הימים ,אוה״ע יביאו לא״י גם אותם
יהודים ״אשר באיים הרחוקים שנטמעו בין עכו״ם
ולא ישובו ]מעצמם[ לירושלים ,יביאו אוחם
]הגרם[ בטהרה וכו׳ .וגס מהם אקח לכהנים,
כלומר אף אלו שעבדו ע״ז והם מיחוסי כהונה
,
,
,
ולוייה ,לא יאבדו זכותם ,ויהיו כהנים ולויים,
]מ[אחר שהיה זה באונס״] .אמר המלקט :ע״ע
דברי רד״ק ור׳יי אכרבנאל ,לפסוקים אלו[
ישעיה סו ,כ-כא
אלו מישראל שהמירו
ניתקים מישראליותם
דת ועבדו ע״ז ,אינם
טעם שהתחיל במלת ״אנכי״
ויקרא ,פ׳ אתרי ,פםקא ק א
ישעיה סו ,כב
מנהיג ישראל רוצה שכולם יראו כיצד ה׳ מעניש
לרשעים בעוה״ז ,ולא רק לעוה״כ
כמדבר לא ,כ ]פםקא לב[
מומר .עחיד ה׳ להחזיר לישראל גם יהודים
שהמירו דחם
צפניה ג ,פסוקים יח ,כ
מפתחות עדנים במוסר ואמונה
זריעה .״ואזרעם בעמים .גם אלה מבני יהודה שע״י
השמדות נסוגו מה׳ והתערבו בעמים ,ידמו כמו
זריעה .שע״י שתרקב הזרע באח תצמח בריבוי
כפליים .כן על ידם יתווספו גרים רבים לעתיד
לבא שיכירו דת האמה ,עד שיהיו בזריעה״] .ע״ע
רר״ק לישעיה םו ,כ!
זכריה ,י ,ט
רעג
להצלו
ישעיה נ ,ז
זרות שיש בנבואה .המלבי״ם חולק על הסבורים
שהדברים המוזרים היו לנביאים רק בחלום בלבד
ולא בפועל
ישעיה כ ,נ
חלום ונבואה ,ההבדל ביניהם
מתים
ירמיה כג ,כו-כח
ע״ע ערך :מיתה
נבואה ,נביאים
אבות .סוג נבואה שהתגלה לאבות
שמות ו ,ב
אברבנאל .טענות המלבי״ם נגד ר״י אברבנאל,
בביקורחו על לשונו של ירמיה תנביא
הקדמת המלבי״ם לספר ירמיה
אבריו של הנביא נחלשים ,בזמן הופעת הנבואה
ירמיה כג ,כט
אמונה שה׳ מנבא את האדם
רכרים ה ,כ א
אספקלריא רלא נהרא ,ואספקלריא דנהרא
שמות יט ,ג :במדבר יא ,ו-ח
אספקלריא שאינה מאירה ,כלומר להכיר את ה׳
ע״י פעולותיו
ישעיה ו ,א
טעם שפםקה נבואה זמן קצר אחרי ת ח ל ת
ביהמ״ק ב׳
זכריה א פסוקים ג ,ה
יונה ברח לים ולא למדבר בחו״ל ,כרי למנוע
עצמו מיישוב הרעת ,ולא תבוא לו נבואה
יונה א ,ג
יונה לא נחשב ככובש את נבואתו
יונה א ,ב
יחזקאל הודיע לבני בבל על חורבן ביהמ״ק י״ב
שעות לפני שהניע השליח
יחזקאל כד ,כה
יעקב ,חסרונות שתיו בנבואת הסולם
בראשית כח ,י
כפילות דברי הנביאים ,להראות כי קרוב הדבר
לבוא
הקדמת המלבי׳ים לספר ירמיה ,סוף ההקדמה
אספקלריא שאינה מאירה ,ביאור המושג
א׳׳חמ ,סוף ספר במדבר ,מגילת רות ,דרוש לחג
שבועות
מגידי עתידות ,ארבע מדריגות
ישעיה מ א ,כב
גזירת הנביא על דבר ,כחו פועל זאת מיד ,ודלא
בקיום נבואוח שה׳ שולח
=א״חמ סוף הספר174 ,
מלה שהנביא אמר ,כל אתת הושמה בפיו ע׳יי
הי
הקדמת המלבי״ם לספר ירמיה ,ד״ה ולא לבד
ה׳ מודיע לנביאיו עבינים הכוללים שהם לתכלית
המק האנושי בכלל
מראות אלהים ,חזיונות כרי להבין סתרי קבלה
דהי״ב כו ,ה
דהי״א יז ,יט
משה ושאר נביאים ,ההבדל בנבואתם
בראשית ב ,ט; שמות ג ,פסוקים כ ,ו )תורה
אורן :שמות ו ,ב:
שמות לג ,יב; כמדבר יב ,ו :א״חמ שמות )ג ,ב>
ר״ה וירא מלאך ה׳ 10
הנביא ידע כי לפי עזות הדור ,בקל היו מכים
אותו ומורטים לחייו .ואעפ״ב ידע בי ה׳ אתו
משה רבנו ורוח הקודש שהאציל על ע׳ הזקנים
במדבר יא ,טז
ההכנות הדרושות לפני קבלת הנבואה
שמות יט ,חורה אור :ישעיה מב פסוקים א ,יט:
ירמיה א ,ה :יתזקאל יג ,ג
אוצרות
עדר
המלכי״ם
משה ,אין שום נביא יכול לבטל נבואתו של
משה
שמות כ ,יז
נבואה אס תחול על מי שלא הוכן לכך ]ההבדל
בק הוכן ללא הוכן[
עמוס א ,א
נביא ,ההכנות הדרושות לכך ]ע״ע הקדמת
המלבי״ם לספר ירמיה ,כי נוסף על כך צריכים
שירצה ה׳ לתת לו נבואה(
ירמיה א ,ה
נבואה ומשא ,ההבדל ביניהם
ישעיה יג ,א )מלים(
נבואה ודוח הקודש ,ההבדל ביניהם
ירמיה לו ,ד
נבואה חלה ע״י שהנביא נמצא בשמחה מקורם
ירמיה טו ,יז
נבואה חלה על יחזקאל בחו״ל ,כשעמד על נהר
כ כ
י
גדולי ישראל
נבואה לטובה ,מחי גם היא לא תתקיים
שופטים ו ,יז
,
נבואה לרעה ,ה׳ חוזר בו .אבל אינו חוזר בו
מנבואה לטובה
ישעיה ח ,ג
,
נבואה שבאה עמה פעולה גופנית ,אק ה׳ חוזר
בו
מל״ב יג ,ט ו ישעיה ז ,יד :ישעיה ח פסוקים ג,
יה :ישעיה כ ,ג
.
.
נבואה שיש עמה מעשה ,תתקיים ולא תתבטל
ירמיה יט ,ט ו וכן כה ,י וכן מג ,ט
,
נבואה שהיחד .בתחילת בנק ביהמ״ק ב׳ ,מפני
אפשרות הנאולה אז
חגי א ,א
נבואה ,הרואה רואה בבירור כל הפרטים ,ואיננו
חזון כללי וםחמי
מל״ א יב ,ב
L
;
;
;
נבואה ,חמשה לימודים בענינה
י ח ז ל
מ ב
מ ו ״ נ
ם
ח
ב
פ
ל ב
ל
מ ד
ש ש א ל ו
א
ו ל
ש ה נ ב ו א ה
״ ״ > ;
י ״ )
אך ורק על המוכשרים לה .יישוב
^
א
•
א
ת ח ו ל
לש
א ל ו ת
שמות יט ,ט
נבואת משה
ממדרגתם
נשתנתה ' ב ע ת
ז ה
ירידה
ישראל
במדבר יא ,כג
ירמיה א ,ה
נ ב ו א ה
כ ד י
ל ה ש י נ
צ ר י כ י ם
ה כ נ ה
י ת
ט ב
ב מ ו
ע
׳
כח דמיוני ,ועור הכנה בחיריית שיעסוק
בהתבודדות ,פרישות ,טהרה וקדושה
ש ״ י ,יא
מ ו
א
נבואה שייכת רק למובנים לה הכנת נפשית
א״חמ ,סוף ספר במדבר ,מגילח רוח ,דרוש לחג
שבועות
נבואה ,אם אפשר שחחול על מי שאין לו הכנה
לכו
א״תמ פ׳ שמות ,12ד״ה המודה החליט
נבואה צריכה הכנה ,אח״כ נמצאת בביהמ״ק
וכיו״ב
כראשית כח ,טז
נביא הבא מעיר אחרת איננו מחניף ,ועי״ז ]ה׳
עוזר[ ודבריו נשמעים ביותר
י ר מ י ה
א
נביא יכול לגזור עוגש על אתר ,גם בלי ששמע
על כך נבואה מה׳
מ ל ״ב ז ,יז
נביא כשמוסיף לדבר נבואתו במקום שה׳ לא
ציוה ,שם יכול יד של רשע להכותו
ירמיה יט ,יד
נביא שקר ,מה עונשו
ירמיה יד ,יד-טו
נביא ,תפקידו לא לנהל את ישראל בםערה ,כי
אם בנחת ובקול דממה דקה
מל״א יט ,יא-יב
מפתחות ענינים כמוסר ואמונה
נביא ,תפקידו
להתבודד
להורות לעם
ולהוכיחם ,ולא
מל ״א יט ,ט
נביאי אמת ונביאי שקר ,ההבדל בין תוצאות
דבוריהם
ירמיה ד ,יא
ערה
ילכו ]ירמיה ג ,כב[ ,והפתרון והעצה לכך.
ירמיה ד ,ג
ח ח ה׳ חלה על האדם
יואל ג ,א
רעה .ה׳ חושב מחשבות כדי לא לקיים נבואה
לרעה
נביאי שקר המתקוממים נגד התורה
דברים ד ,י :וכן ה ,ד-ה
ירמיה ד ,כ ח יונה ד ,ד
נביאי שקר ייענשו על שנכשלו העם על ידם
ונענשו ןוכן הוא כל מנהיג שקר[
ירמיה ו ,טו
שיר ג״כ נקרא לפעמים ״נבואה"
דהי״א כה ,א
תשורה שהיו מביאים לנביא ,טעם לכך
כראשיח כז ,ד :א״חמ חולדוח ד״ה וירח את ריח
נביאי שקר שגו כי כח המדמה שלהם נתקלקל
ע״י היין
ישעיה כח ,ז
נביאים אינם יכולים לבטל ע״י תוכחותיהם
למחשבות מינות שיש בדור ,וכן לעצות הרעות
שיש בלב בני הדור
ירמיה יט ,א
נביאים אםלמיים המנבאים עתידות
זכריה יג ,פסוקים ב ,ו ,ז
נעל ,משה נשל ב׳ נעליים ,ושאר נביאים נעל
אחד
שמוח ג ,ה
נער ,נביא שהוא צעיר לימים ,וחסרונו
ירמיה א ,ו
פועל .יש שהאדם רואה צורה נוראה בפועל,
ולא רק בחלום או במראה ]וחולק בזה על מו״נ
ח״ב פ״מה[
שמו״א ג ,ח
פחד הנופל על הנביאים
שמות לד ,כט
פעמים חל על הנביא ששון ושמחה ,כי עז
וחדור .במקומו
ירמיה טו ,טז
צרה היא לדור כאשר שומעים קולוח שונים
)דומים להקול המקורי ,והד של קול( של נביא
אמת ,ונביא שקר .וקשה לעם לדעת אחרי מי
;
נדיבות
המקיים נדיבות ,יעזרהו ה׳ לקבוע מרה זו בנפשו
דברים טו ,פסקא קלה
יש לנדיב לקיים מה שהבטיח
משלי יז ,ז
יש נדיב שיש לו ציור שכלי על מעלת תנדיכות,
אבל איננו נדיב לב שלבו ימשול בו לקיים מדת
ההנדיבות
* שמוח לה ,כא
מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה .העני
שאין לו מה להתנדב ,הנה המחשבה שלבו
שוקק ומשתוקק להתנדב ואין לו ]כסף! הנדיבות
הזאח ,נחשבת ]לו[ כאילו התנדב בפועל
א״חמ ,ס׳ ויקהל ד״ה קחו מאחכם וכו׳ כל נדיב
לבו יביאה
נדיב ופזרן ,מה ביניהם
משלי יט ,ו
בעניני המקדש ,״עיקר ח ח מ ח ה׳ אשר חלה
עליו הקדושה היה נדבה הלב וחשוקח הרוח
להתנדב״ ]ולא עצם םכום הכסף .ובכן עני
בפועל ,אבל בלבו מעלה ציורים כמה חשקו
להתנדב ,הרי זו מצוה לפני הין
שמות לה ,כא
נוצרים
יחזקאל לה ,פסוקים יג ,טז; עובדיה א פסוקים
ג ,יד
רעו
אוצרות
המי :י״ם
אומה האומרת שהם נ מ ס ו במקום ]שהם תמורת[
ישראל לכל הייעודים התנכיי״ם ] ע ק שבת רף
קטז ע״א ,מהרש״א ד״ה כק ישראל :״שאומרים
שהקב׳׳ה החליף ישראל באומה אחרת מפני
השנאה״ עכ״ל[ ]ומחמת אימת הצנזורא המלבי״ם
כתב מלח ״ישמעאלים״[
מיכה ד ,יא
גדולי ישראל
]ג[ הנם מוגבל למקום מצומצם בלבד
מל״ב ד ,ד
ה׳ יורד לעולם ,לפעול נסים שלא לפי מערכת
הטבע
שמות ג ,ח
ה׳ ,במה שהוא מכה ,הוא מרפא
שמות טו ,כה
טבילה של הנוצרים
זכריה ט ,יא
פרישות של נזיריהם
תהלים לד ,ט
נוצרים .רומי)אדום( ,תהיה מלחמה עצומה נגדם
לעתיד לבוא ,כי החזיקו בנצרוח ]האמינו ביש״ו!
ירמיה מט ,טז ]ע׳׳ע זכריה יג ,זן
נם
״לפעמים יעשה ה׳ נס גדול ,לא לכבוד ישראל
ובזכותם רק לכבוד שמו ולמען יאמינו בו ע״י
האותות אשר הוא עושה לעיניהם .ובזה יהיה
להיפך ,שלפי מ ה שיראה כי אבדה האמונה
ונכרתה מליבות העם ,יוסיף להפליא את העם
הפלא ופלא נסים נדולים מאד למען ישובו
להאמין בו״
במדבר כ ,יב
אלישע .נסים שפעל ע״י כח גזירה ,ונסים שפעל
ע״י הפילה
מל״ב ד ,לג
אמונה .העולם צריך לקיום הנםים ,כי מהם
מחפעלים ומגיעים לאמונה בה׳
א״תמ בראשית 23ד״ה הנה כלל כידינו
ההנהגה הנםיית בו ה׳ מנהל ,היא מסודרת לפי
חוקים ,לפי מעשי מ י אדם
שמו״ב ז ,כו
ורוע נטויה ,מות; על נסים מופלאים ע״פ
אתערותא דלעילא ,ולא ע״פ אתערותא דלתתא
שמות כ ,ח
טבע ונם ,יחם שביניהם
תהלים עד ,יד •,וכן צג ,א
טבע כללי ,תיאומו עם נם חלקיי ,זה עצמו פלא
עצום
תה לים צג ,א
יסודות ,ארבעה .היפוך יסוד ליסוד אחר הוא
נס גדול
כמדבר כ ,י
־
יש מאין ,נביא איננו יכול לחדש נס כזה
מל״א יז ,יד
יש מיש .נביא יכול לחולל רק יש מיש ולא יש
מאין
מלי׳ א יז ,יד
בטחון .ה׳ שולח נס למי שבטח בה׳
שמו״ב ה ,כד
בשם שהאדם מכניע אח נופו למען הענינים
האלוהיים ,כך מכה נם בעולם הגדול לחולל
נסים של ביטול הטבע
מל״ב ב ,ח
בטלה .אין ה׳ עושה נס לבטלה ,אלא לשם
צורך גדול
דברים ה ,כא :שופטים טו ,יח :מל״א יז ,יב!
מל״ב ד ,לח
מדריגה .יש נסים הנעשים בישראל בעת שהם
במעלה רוממה ,ויש הנעשים כשהם שפלי
המדריגה ,כדי להביאם לידי אמונה
ישעיה מח ,ב
ביטול הנס .פעמים שהנס נעצר מפני] :א[ עק
הרע ]ב| קרבחו של אדם רשע למקום ההוא
מצרים .נסים שהיו שם אע״פ שלא נחקיימו
בקביעות ,שהרי נשתעבדו ישראל שוב במלכיות,
רעו
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
אבל הם זריעה מפני העחיד לבוא שוב
ויקרא ,בחוקותי ,פסקא טז
קפיצת הדרך ,אופן פעולתה
א״חמ לך לך ,58 ,ויהי כאשר הקריב
מצרים .נסים שנעשו שם לא היו לצורך ישראל
כי אם שהמצריים יכירו כח ה׳ ועזוזו
תהלים קלה ,פסוקים א ,ח-יא
שינוי הטבע מתי הוא לשבח ומתי לגנאי
א״חמ בראשית 18ד״ה והארץ היתה תהו
מצרים .עשרח המכות במצרים ותכליתן
שמות ז ,יד
שינוי הטבע לפעול ע״פ נס ,מפני כח בחירתם
של בני אדם לקלקל או לחקן
תהלים עז ,יג
משה רבנו .נסים שנעשו על ידו הם מעולים
בארבעה דרכים משאר הנםים בישראל
ישעיה סג ,יכ
שינוי רצון אצל ה׳ ,אין הנם מוכיח כך .אלא
השינויים באים מצד מצב שונה של המקבלים
שמו״א ב ,ח
נס אינו שורה על דבר ריקן ,וצריכים כח פנימי
באדם
זכריה ד ,ו
שירת הטבע .הדברים הפלאיים המעידים על
השגחת ה׳ בעולמו ,הם שיר העולה מבריותיו,
שעל ידם יוכרו עלילותיו ונפלאוחיו
שמו״א ו ,יכ
נם הוא היפך הטבע ,וה׳ מרפא מר במר
מל״ב ב ,כ
נם הנעשה ללא צורך ,אלא כרי לפרםם זכותו
של יהושע
יהושע ג ,ז
נס ,ביאור ע״פ מדעי הטבע לקריעת הירדן
]ודוחה דברי רלב״ג[
יהושע ג ,יז
נם ,יש הנקבע מימי ששת ימי בראשית ,ומתגלה
במשך הדורות; ויש הנבראים מחדש בעח
הגאולה
ישעיה מה ,ז
נסים גלוים בעת קריעת ים סוף ,ונסים נםתרים
שהיו בימי האבות
שמות טו ,כ
נסים ונפלאות שהיו לנו בעבר ,ה׳ משתמש בהם
שוב ושוב בימים שיהיו
תהלים קלו ,כג
שבר .נס הבא ע״י ה׳ ולא ע״י מלאך ,אץ בבך
ניכוי משכר מצווחיו של הארס
כראשית יח ,יד
נםיוץ
ה' מנסה את האדם מפני ג׳ סיבוח
בראשית כב ,א
נסיון העקידה נחשב לאברהם {לא ליצחק
בראשית כו ,א
לא חנסו אח הי ,שלא חאמר אעשה םצוה
ואראה אם אתברך או לא
דברים ו ,טז
צדקה ,על מנת שיחיה בני ,אבל לא בדרך נסיון
דברים ו ,טז
גדעון ,ההסבר כיצד הותר לו לנסות את ה׳
שופטים ו ,לו
לא לנסות את ה׳
מלאכי ג ,י
נסים נסחרים בעח הגלוה
יחזקאל א ,ה
סיבה ומסובב הם ע״פ טבע .אבל בנסים אץ
סיבה ומסובב
חהלים עא ,יט
פעמים שאין ישראל ראויים לשני נסים ,וה׳
מקיים רק נם אחד
מ ל״ כ ג ,יח
נסיונות של הצדיק] ,הין יבחנהו עד כמה תגיע
שלימוחו ועד כמה יעלה מעלה מעלה
איוב לו ,ז ]ע״ע שם פסוק יב[
מטרה הנסיון :״הנה האל ישג־־ב בכחו ,שרוצה
לחזק את האדם ולהעלוחו ע״י הנםיון למדרגה
יותר גדולה ,עד שיהיו שוות בעיניו הטובוח
בעוה״ז ורעותיו ,הצלחה ועוני ,בריאות הגוף
רעח
אוצרות
המלבי״ם
וכאב אנוש ,פרי בטן ושיכול בנים ,שבזה יחעלה
על ענינים החומריים אל ענין שהוא למעלה
כטבע הבשר״
איוב לו ,כב ]ע״ע מו״נ ח״ג פ״כד ,דף שכו[
עקידה יצחק
אר״ש ,סוף דרוש ]ב[; א״חמ סוף וירא 65
נפש ,רוח ,נשמה
״רוח נשברה״ ,אין פירושה עצבוח ,אלא שלא
יצייר לבו ציורים רעים ,רק ציורי ר^כמה ויראת
הי .וכן ״לב נשבר״ אין כוונתו יגון ,אלא לשבור
כה המתעורר ויצה״ר ,כלומר שיהא לאדם ״כח
הממשלה לכבוש מאורו״
חהלים נא ,יט ]ע״ע משלי יו ,כב[
״שהרוחות והנשמות העתידים להבראות כבר
היה להם מציאות מעולם במקורם הנשגב בה׳
אלהי הרוחות .ואין הבדל במציאות האדם בין
טרם שיצא אל המציאות ובין אחר שיצא אל
המציאות ,רק במה שבמציאותו עתה התיצב
כמו לבוש במלבוש חומרי הנתון תחת הזמן
והמקום וחוקי טבע עוה״ז הגשמיי ,והיא ]מציאות
הנפש בחיי הגוף[ רק מקרה קרה לעצמות האדם,
לא דבר מעצם עצמותו .כי עצמות האדם בעצמו
כפי מה שהוא בעצמותו שהיא נפשו הרוחנית
שהיא עצמוח האדם ,לא נעשה שום שינוי רק
שינוי מקומית לבד ,לא שנשתנה בעצמותה ובו׳.
וכל שכן שלא יצדק לומר שהטיפה הזאת
נתחדשה אחרי שלא היתה .כי החידוש שנעשה
בה עתה הוא רק כי עתה ]היא[ נמצאת כמקום
בזולת מקומה הראשון .וכן אחר מות האדם,
לא יחהוה בעצמותו רק שינוי מקומית ]שעובר
למקום אחר( .שלא יחכן לומר שאז ישחנה
עצמותו מן היש אל ההעדר .כי נפשו הרוחניח
שהוא עצמות האדם ,עודנה יש ונמצאת ולא
נפסדה ולא קבלה שינוי .רק שהתעלתה מן מרור
התחתק שישבה בק בני בשר ,מתפעלת מן
שכניה החומריים] ,ועלתה[ אל מעון רוחני ,אל
המקום אשר היה שם אהלה בחחילה ,אל המקור
אשר ממנה נזלה ]הנשמה[ .וזהו שאמר ׳ה׳ מעון
אתה היית לנו בדור ודור׳ שבכל הדורות אשר
עברו לפני יצירת האיש ,היה ה׳ מעונו .כי בבל
הזמן הזה שכנה נפשו במקורה תנשנב בהאל
גדולי ישראל
יח׳ והוא היה מעונה ,ולא חאמר שזה התחיל
מימוח בריאח שמים וארץ לבד״ עכ״ל ]אמר
המלקט :עיץ על כך דברי ״נפש החיים״ ,שער
ד פרק י״א ,בשם םפר זהר ח״א קיח ע״ב,
״ישראל סליק ברעותא דקוב״ה עד לא יברא
עלמא״[
תהלים צ ,א
חיה ,יחידה
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,לפני ד״ה גם למד
רעת :וכן אר״ש דרוש ןגן רף נ׳
כח הדמיון ,כח המתעורר ,כרו המחאוה
בראשית טו ,פסוקים ט ,יג,־ וכן פרק כב ג!
ישעיה כת ,כד
י
כשם שה׳ מושל על העולם ומשנה סדרי הטבע,
כך נפשו של האדם יכולה לשנות טבע של
הגוף לפי רצונו ובחירתו
תה לים לט ,ז
מזון הנפש הוא ההשגה השכלית
במדבר יא ,ד
מילה באה לתקן מדת תאוה )נפש הטבעית(.
תפילין של יד בא לתקן הלב )נפש החיוניח(.
תפילין של ראש על המוח ,לתקן העיון והמחשבה
)נפש המשכלת(
במדבר טו ,מ
נפש אדם המעלה ]כמו משה ודניאל[ שיש בו
קשר לאלהוח
יחזקאל כת ,ב
נפש האדם אינה באה מאביו ,אלא היא חלק
אלוה ממעל
יחזקאל יח ,ד
גפש האדם הוא חלק אלוה ממעל
בראשית לב ,בז :תהלים כד ,ר; איוב ,פתיחה
לפני פרק ל״ח
נפש האדם שתולות בה דעות אמיתיות
איוב ,פחיחה לפרק ל״ב ,ר״ה אחר ההוצעה הזאת;
וכן פרק לב ,פסוקים ח ,י
נפש המשכלת ,נפש החיונית ,נפש הטבעית
בראשית א ,סוף כו ,חורה אור ,פםקא ב :שמוח
כ׳׳ה ,רמזי המשכן ,ד״ה לפי זה בהכרח :שה״ש
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
ג ,י׳; שה״ש ה ,ב :אר״ש דרוש ]ג[ דף מט:
וכן א״חמ ,פ׳ שמות ,פסוק ״פרו ורבו״ וכו׳;
לקוטים בסוף ויקרא ,71מאמר שלישי של רכה
ב״כ חנה ,לדידי חזי הורמין :וכן שוב בלקוטים,
דף 77לפני סוף הקובץ ,דייה מלאכי השרח<•
ושוב בא״המ פ׳ נשא ד״ה ויאמר משה אל ה׳
נפש טבעיח של האדם והנפש התיונית ,האב
והאם הם המולידים אותן בבן ובבת .אבל הנפש
המשכלת ה׳ בלבד הוא המוליד
במדבר יא ,יא
נפש ,נטייחה הטבעית היא לדרך חכמה
משלי יז ,כד! וכן יח ,ד
נפשותיהם של דורות הבאים כבר כלולות בנפשו
של האב
דברים כט ,יר
דעט
כן יירדו בהם כעבודה קשה
ישעיה יד ,ב
הנביא מתרגש בשמחה כשחוזר .נקמת ה׳ מבבל
שהציקו לישראל
ישעיה מז ,ג
עתיד ה׳ לנקום באוה״ע שסרבו לקבל עליהם
את דת האמת
ישעיה סג ,פסוקים א ,ג ,ד
שמעון ולוי שהרגו לעיר שכם ,הצדיקו את עצמם
בטענה כי כיון ״שהתחילו ]הגויים[ לפרוק בנו
במה שלקתו את אחותנו כזונה ,אם נחריש יעשו
בנו ברצונם .וצריך להראות להם כי יש לאל
ידינו להנקם מן הנוגע בנו לרעה" ]וכן על שמעון
ולוי כתבו שבח ר״י אברבנאל ,ו״אור החיים״,
שם[
כראשית לר ,לא
נשמה ,דמיון הארון שבמקדש
מל״א ח ,ו
נשמת האדם הישראלי
נשיקה
התדבקוח רוחא ברוחא
בראשיח ב ,ז ד״ה ויפח באפיו :ישעיה כו ,ט:
איוב ,כז ,ג )מלים(
בראשית כז ,בז :שמו״א י ,א
סגולה
נפש השכלית
םנולה של אבן חן להעלות חן על נושאיה
ש ה ״ש ב ,יד
משלי יז ,ח
ציור חזק בנפשו של האב ,עובר ועושה רושם
גם אצל צאצאיו
סנולה לשמור על אוצר ממונו ,לתת ממנו לצדקה
ולגמילה חסדים
דברים כט ,יר
משלי כא ,כ
סודות התורה
רוח מורכבת מארבע רוחות
יחזקאל לז ,ט
)צ״ע ערך :קבלה(
משלי בה ,ב ח וכן בט ,יא
ע״י יראת הרוממות ימצא ״שכל טוב לכל
עושיהם״ .שאז ישכיל ברוח הקודש את סודות
הפקודים וטעמיהם וע״י כן יחפוץ מאד במצווחיו,
כי יבין מעלחם וסודם
שמו״א טז ,יד-טו
תהלים קיב ,א
במדבר כז ,טז
םודות משיגים ע״י יושר הדעת ,שאינו פונה
למטרות אתרות
רוח מעלה ציורים אל חלב
;
רוח רעה הבאה אל האדם
רוחו של האדם
גקמה
לעחיד לבא ישלמו ]ינקמו! ישראל לאוה״ע שהרעו
להם ,מרה כנגד מרה .ומי שהוסיף להרע להם,
משלי ח ,ט
סודות .בחלק העדות שבחורה נמצא ״פלאות״,
דברים ]שהם[ מופלאים ומכוסים ,סודות וצפונות.
רפ
אוצרות
המלבי״ם
ענק נן עדן והנהרוח והנחש והנפילים והמלכים
ב א ח אדום וכדומה
תהלים קיט ,קכט
םודוח .״כי כל המצווה לפי סודם נצפנו בם
אמיתיות מקובלות בםדר העולטוה ותיקונם
וקישורם וסוד הנפש וקישורה עם המציאות
ככללו ,והורדה ]אור[ האלהוח והאצילות ]עד
אלינו[ והשפע וחיבור האורות העלותם וירידתם
ע״י המצוות .ותהגה בם החכמה בהגיון השכל
וכו׳ ובכל זאת יש טעמים להסבירם גם לפני
ההמון ,שכולם באו להרחיק את הרשע ]ר׳
מנוקדת סגול[ והעוול ומדות רעות ואמונות זרוח
)ע״פ מו״נ ח״ב פ״מ( ,ככל הטעמים שנתן המו״נ
)ח״ג פרקים לה-מט( שגם להם יש מקום לפי
קול החכמה אל בני אדם ההמוניים״
משלי ח ,ז
בחורה שבכחב אין שום זרוח בלשון וסגנון .ואק
מאמר מיותר או בלתי מתוקן .כי כל דבר הנראה
זר או מםורם יש חכמות רמות ודרושים וסודות
ופליאוח חכמה] ,ומובן[ למשכילים שכל טוב
ברוח ה׳ שעליהם
משלי ח ,ח
סודות ההורה .יש שישיג אוחם ע״י בינחו
בגדולת ה׳ ובמעשיו ופליאוחיו במעשה בראשית.
ויש ]שמבין בבינתו[ בצבאיו וטחנותיו במעשה
מרכבה .ויש שישינ אותם ע״י הדעת .שהם
ידיעוח צחות שבנפש הקדושים בר לבב בעניני
האלהות .וזה בחנאי שיהיה אדם כשר.
משלי ח ,ט
״ואל אמונת הקבלה צריך יראח ה׳ שהיא מוםר
חכמה .ובן ילמד פרטי דרבי התכמה ע״י שיראה
צדיק והמתנהג בדרכי הצדק ,והוא עושה כמעשיו
ולומד מפיו בכל דבר פרטי איך יתנהג .שעל
זה נאמר יפי צדיק מקור חיים׳״
משלי י ,יא
סחורה ע״ע ערך מסחר
סטרא אחרא
נגה ,רוח סערה ,ענן ,אש מתלקחת
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,ד״ה וכמו שבאדם
הפרטי
גדולי ישראל
עשר מדריגות שיש בםטרא אחרא
ויקרא ,פ׳ קדושים ,פםקא ז
סכנה
צדיק נופל במקום סכנה ,ה׳ עשה כך כדי
שיתפלל וה׳ יושיעו
תהלים צא ,טו
סליחה ובפרה
יש סליחה מצד זיכוך האדם כי כבר נענש ,ויש
הבא מצד הקב״ה
דניאל ט ,ט
סניגוריא
טעם שנכשלו ישראל בחטא ,כי ראו ערי הקודש
]א״י[ חרבים ,והיה בזה חילול השם
ישעיה סד ,ט
עבודה זרה
צריכים לבער דעות ומחשבות זרוח שהם אלהי
נכר אשר בתוך איש ולב עמוק
כראשית לה ,כ
שיתוף שם שמים עם דבר אחר ,אוה״ע לא
*
נצטוו על כך
שמות כ ,ה; יהושע כד ,כג; מל״ב יז ,פסוקים
כה ,מא
עגל ,ביאור ענק החטא
שמות לב ,א
פעור ,תוכן שיטתם הוא לבטל את ההבדל בין
האדם והבהמה ,שהאדם לא ירגיש בושה אפילו
לעשות צרכיו לפני אלוהו .דברים כג ,חורה
אור
שומע מן אחר המזכיר שם של ע״ז ,ראוי להגיב
מיד ולענות "הרי היא תועבת ה׳!״
דברים כר ,ה
בעל ואשרה
מל״א טז ,לא
כוכבי השמים .חחילת מפלת ישראל על שהאמינו
שהם תחח משטר כוכבי השמים ]עיי״ש סדר
ההידרדרוח ,לפי המשך הפסוקים שבפרק ההוא|
מל״ב מ ,ז
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
שיתוף שם שמים ודבר אחר .עשרת השבטים
עברו על כך ,ומכונים במקרא שעשו ״כמשפטי
הגויים״
מל״ב יז ,פסוקים לג-לד
שיתוף שם שמים וע״ז ,חטא בזה מנשה
מל״כ כא ,ד־ה
ע״ז ,ג׳ סוגים
ישעיה יד ,יג
ע״ז ,ב׳ סוגים
ישעיה יז ,ח
עובדי ע״ז ,טענות נגדם
ישעיה מד ,ט-יד
חומר קדמון ,הטועים לחשוב שהעולם נברא
ממנו
ישעיה מד ,כד
שניוח ,המאמינים בה )ע״ז של פרס(
ישעיה מה ,ה
עובד ע״ז לשם תועלת הנאה; והעובר ע״ז מצד
אהבה החטא .ההבדל ביניהם
ירמיה כ ,כד )ע״ע ירמיה מד ,טז־יז(
ע״ז ,מינים שונים
ירמיה ח ,ב
מולך ,פולחן לשמש
ירמיה ז ,יח )מלים(; יחזקאל כ ,כו
ביטול יצר של ע׳׳ז בימי עזרא
רפא
האמתי היא השמחה שאחרי גמר הפעולה
א״חמ ,פ׳ יתרו ,קונטרס שכר מצוות וטעמיהן,
30
עבודת ה'] ,בשם ספר "חובות הלבבות״" [:הנה
הערה התורייח היא רק להמוניים וחפחידם
וחייעדם כעונש ושכר .והמשכילים אשר שבלם
נכר על חומרם ,הם יעבדו מצד ההערה השכלית,
עבודה מאהבה ולא לגמול ועונש״
א״חמ ,סוף ספר במדבר ,דרוש לחג שבועות
״טבע האדם להתחייב אח עצמו באיזה עבודה
לה׳ ,וכל שהדת תעמיס עליו עבודות קשות
ומצוות רכות ,כן יטה ]לבו[ יותר אחריה ויעשה
ברצון״] .ולכן הבאים לקלקל ולהציע עבורה קלה
יוחד ,לא יצליחו[
מל״א יכ ,ל
כפי שיוסיף ה׳ להיטיב עם האדם ,בן ]האדם!
חייב לו בתוספת עבורה והכנעה יתרה
דהי׳׳א כח ,ח
אמר ה׳ לשלמה" :דע אח אלוהי אביך״ .באמונות
וריעות לא די שחםמוך על הקבלה ]כלומר,
המסורת[ בלבד .רק דע אח אלוהי אביך ע״פ
הידיעה ,שתשכיל בדרכיו ואמיו*־ותיו ע״פ ידיעת
השכל .״ועבדהו״ ,כעבד העובד תמיד בלי הפסק.
ושתהיה העבודה ״בלב שלם ובנפש חפצה״.
שלא חהיה בעבור שום פנייה תיצונית ,ולא
מחוך הכרח ויראת העונש״ עכ״ל
דהי״א כח ,ט
יחזקאל יח ,כ
ע״ו שפולחיס ע״י מעשה זנות
יחזקאל כ ,ז )ביאור ענין ומלים(
במות ,לה׳ או לע״ז?
יחזקאל כ ,כט
שיתוף בעבודח ה׳ עם עבודה זרה ,זו חילול
השם .עדיף שיעבדו ע״ז בלבד
יחזקאל כ ,לט
ע ב ו ד ת ה׳
עבודה ,צורך גבוה
א״חמ ,בראשית !0
עבודה .יש עונג בשעה הפעולה ,אבל העונג
ומי שהגיע למדריגה עד שנפשו חחפוץ ותחשוק
בעבודה הי ,לא יצטייר בלבו ציור אחר שהוא
נגר עבודח ה׳ ,ולא יחפוץ ברע כלל .עד שלא
תתקומם בנפשו מלחמה כלל ולא יצטרך לכבוש
אח יצרו ,כי לבבו מלא מיראת ה׳ ושמח
בעבודתו .ולא תאמר שדבר זה קשה ,והוא נגד
טבע האדם ,כי ״אם תדרשנו ,ימצא לך״ בץ
בעני; הידיעה ,שישבילך האמיתיות וענינים
אלוהיים ,ובין בענץ העבודה ,הבא לטהר מסייעץ
לו
דהי״א כח ,ט
]דברי המעחיק ,לשון הרב להלן "הכליה" ענינו
בלשון זמננו ״מטרה״[:
רפג
אוצרות
המלבי״ם
כך דברי המלבי״ם בתחילה פ׳ ראה" :ראה אנכי
נותן לפניכם היום ברכה וקללה וכו׳ ובסוף
הםררא ׳חג הסוכות תעשה לך׳ .אתר שכל
מעשה וכל מלאכה שלא יושקף אל אמה תכליח
]ילך[ ,הוא מפעולה ההבל או מפעולה הריק.
כי בכל מעשה 1בודד[ שיעשה האדם על כרחך
יפנה לאמה תכליח .ובל שכן שראוי לאדם לבקש
תכלית על כלל מעשיו אשר בם יכלה כל ימי
חייו ולבקש תכלית על עיקר בריאתו ,ומה מעשיו
פה כעולם השפל .ובהכרח צריך לבקש תחילה
החכליח אשר עבורו נברא ויהי לארם .כי על
ברחך לא על תכלית חיים הזמניים לחיות כבהמות
שדי וחיתו יער נברא ,כם״ש בברכות ]דף יז|
וכוי .רוצה לומר אם היה ]ה[תכלית החיים
בעצמם ,היה מן הראוי שכל שיחיה יותר יגיע
יוחר אל החכליח ,ויהיה מוכן לחיות יותר .ואנחנו
רואים ההיפוך ,שכל שיחיה יותר הוא יותר קרוב
אל המות .ועל כרחך שהמות הוא התכלית,
לאור באור החיים .וזהו שאמר בברכות 1יז[ הלא
ראינו שסוף ותכלית האדם למוח ,והראיה כי
הכל למיתה הן עומרים .וא״כ מה תכלית האדם?
על כרחך לא החיים הזמניים .רק אשרי מי שגדל
בתורה ונפטר בשם טוב .ועליו אמר שלמה ״טוב
שם" ,שהוא )הנקנה( ]הקונה! נצחיות לנפש,
]זה עדיף( משמן טוב שמושחים בו גופות המתים
לקיים גויוחיהם ,כמו שעשו החונטים במצרים.
כי מה תועלת בפגר מח? הלא ראינו כי יום
המות מתחיל ]כבר[ מיום הוולדו ,שכל שיחיה
יותר] ,הוא! קרוב אל המות .ומוכרח כי המות
וכליון הגוף הוא התכלית וכוי .הלא עיקר תאדם
הוא הנפש וכחותיו ,והגוף הוא רק לבוש ,בה
תכסה מערומיה ובו׳ ועיקר תכלית חייו ]היא[
לעבדה לשומרה ]לצרכי הנפש( .והיא אק לה
הנאה מכל חמודות הזמן והבליו וכוי״ ]עיי״ש
המשך הביאור[
א״חמ חחילת פ׳ ראה
וכמו כן כתב המלבי״ם בביאורו לתהלים )עג,
כב-כג(:
״ואני בער ולא אדע ,בהמות הייתי עמך .שחיי
הגשמיים בגוף וגויה היא היי הבהמה .כי גוף
האדם אינו משונה מגוף הבהמה ,ולא זאת
עצמות האדם והבדלו מן הבהמה .וההצלחה
גדולי ישראל
והיםורין שישיג בעוה״ז לא ישיג ״האדם״ ]בעצם[,
רק ]ישיגו[ הבהמה ]הגוף שלו[ שבה ישכון
האדם העצמיי .והיא אינה ה״ארם״ ,רק בית
ומשכן אליו ,או לבושו וכסותו ושמלתו לעורו.
״ואני תמיד עמך״ ,אבל אני בעצמי ,שהוא
״האדם״ ,שהוא נפשו ושכלו שהוא עיקר האדם,
״אני תמיד עמך" ,עצמות האדם שהיא נשמתו,
לא ישתנה ולא יתפעל ממקרי הגוף שהוא
בהמתו ,טובותיו ורעותיו .כי בכל השינויים
שישתנה הגוף ,ה״אני״ ]עצמיות האדם[ מתמדת
על מעמד אחד ,והוא "עמך״ ,חי בתיים נכבדים
ממקרי הזמן
למעלה
אלוהיים,
אמתיים
ותמורוחיהם ,כי היא רבקה בה׳״ עכ״ל
על תהלים עג ,כב׳כג
אתערותא
רלתתא
דלעילא
מתעוררת
ע״י אתערותא
תהלים קלד ,א
אתערותא רלתתא ,ממנה תהיה עבודת ה׳ לעתיד
יחזקאל לו ,כח
ה׳ איננו מבקש מהאדם לפי גדולת הנעכר
]הקב״ה[ שזה הוא רב מכחו של האדם
איוב ,פתיחה לפרק ל״כ ,ד״ה אחרי ההוצעה
* הזאת :וכן איוב לג ,יב
האדם צריך להרגיש אח עצמו רק כגר בעוה״ז,
כי הוא כאן רק לזמן מצומצם ]עיי״ש דברי הרב
באריכוח[
דהי״א כט .טו
הכרת טובה על פעלו של ה /צריבה להיות
לגופו של דבר ולא לשם קבלת טובות נוספות
ממנו ]מקורו ב״חובות הלבבות״ ,שער עבודת
ה /םוף פרק וי" ,מטרת מקוה׳׳!
תחלים ט ,ב
העובר את ה׳ כדי להשיג תועלתו או כדי להסיר
נזק ,איננו עובד את ה׳ כי אם עובד את עצמו
יהושע כד ,פסוקים יט ,כב
העובד מלאכתו של מלכו של עולם ,לא ישפיל
את עצמו להשתקע במלאכת החומר והנפש
הבהמית
משלי כ כ .כ ט
הערח
השכל
והערה
התורה ]לפי
״תובות
מפתחות עניניס במוסר ואמונה
הלבבות״ ,שער עבודת ה׳ ,פרקים גיד[
דהי״ב טו ,ב :תהלים מ ,ו
תיים .תקוותנו לחיות איננה לשם חיים עצמם
אלא כדי לשבח את שמו של ה׳
תהלים קיט ,קעה
חינוך האדם כבר בנערותו לעמול בתורה ומצווה.
ואם לא כן ירפו ידיו גם בעת זקנותו
משלי כט כא
י
טוב ,דרישה לעשות אח הטוב ,היא עצמה
דרישת ה׳
עמוס ה ,יד
ככל שנשמה האדם נשגבה יותר ,כך יש פחות
גמול על מעשה טוב שעושה
איוב ,פחיחה לפני פרק י״א :וכן איוב יא ,ו
לעתיד לבא הגוף לא יפריע לעליית הנפש בעבודת
ה׳ ]מקורו ב״דעת תבונות״ לרמח״ל ,פםקא פח,
מדרגה ב׳[
בראשית כז ,ה
מטרת החיים איגה עצם החיים ,אלא שעל ידיהם
האדם משבח להקב״ה ,ונקשר עם ה׳
תהלים םג ,פסוקים ד ,ט
מצוות של תורה אינן כבדות או קשות לקיים
]עיין לשון רמב״ם ,הל׳ איסורי ביאה ,פ״יג ה״יד:
״כובד עול ההורה וטורח שיש בעשייתה על
עמי הארצוח״ .משמע שלחכמים היא איננה
טורח כלל[
ירמיה ב ,יט-כ
סולם יעקב ,סמל לעבודה ה׳
בראשיח כח ,תורה אור
עבודוח קשוח ה׳ לא ביקש ,כי אם עשוה משפט
וחסד
מיכה ו ,ה-ח
עבודת ה׳ אצל שלש כיחוח] .א| העובדים לשם
ה׳ בלבד ולא לשום כוונה אחרת] .ב[ העובדים
כדי שה׳ יהן להם צרכיהם החיוניים וההכרחיים
]ג[ העובדים כדי להשיג עושר ,מותרות וחענוגים
שמו״א י ,ג
עבודת ה׳ יש בה מדריגות רכות
רפג
דהי״ב יד ,ו
עבודת ה׳ צריכה להיות לשם קיום המעשה
הטוב ולא לשם שכר ועונש
איוב ,פתיחה לפני פרק כ״ב
עבודת ה׳ שלא על מנח לקבל פרס
יהושע כר ,כא; מלאכי ג ,יח
עזר מן הי .אדם המשתדל בעיונו לתשיג את
ה׳ ,ישפיע עליו ה׳ רוח ממרומים
בראשית יב ,א
״צריק״ יש לפי מושגי האדם ,אבל לפעמים איננו
"צדיק״ לפי הדרישה האלוהית של שלימוח הנפש
איוב ,פחיחה לפני פרק י״א
צדיק נופל במקום סכנה ברי שיקרא לה׳ וה׳
יענהו
חהלים צא ,טו
צדיקים עושים לעצמם סימנים )ע״י כליהם או
ע׳׳י מעשיהם( כדי שיזכרו כל רגע עבודחם
בקודש לה'
בראשיח כב ,ג
רלב״נ ,שיטתו היא שהאדם ןזוא "צדיק״ לא
לפי מה שעשה ,אלא לפי מה שהיתה ביכולחו
ורמת נפשו כפי הכנתו הנפשיח
איוב ,פתיחה לפני פרק י״א
רשעים ,דרכם נראית ישר בתחילה אבל סופה
קוצים .ודרך חכמים להיפך ,קוצים בתחילה
וסופה מישור
משלי יד ,יכ :וכן טז ,כה
שלימות האדם אינה תלויה בכמות העבודה ]אם
השלים כל תרי״ג המצוות[ אלא בהתמדתה כל
ימי חייו ,בין ]השיג[ הרכה או מעט
איוב ,פתיחה לפני פרק ששי; וע״ע איוב ז ,א־כ
שמחה תתעורר בעבודת ה׳ ,ע״י שירות וחשבחוח
דברים כו ,יא
״שנות חיים" לא יצדקו ]להקרא[ רק על שנים
שעובד אח ה /שהם חיי ״אדם״ .לא על השנים
שחי חיי הרנש לבד ,שהם חיי בהמה
בראשית מז ,ט
רפד
אוצרות
המלבי״ם
תרי״נ מצוות ,ריבויים
דברים ח ,א
עולם הבא
גדולי ישראל
לימוד מן פרשת מן במדבר ,שלא יקה האדם
מעושרו כי אם ללחם ביתו ,ואת העודף יחלק
לצדקה ,ובזה נותבו למשמרת לעוה״ב וכוי
ש מ ו ת טז ,כ
עוה״ב ,מדוע לא הוזכר בחורה שכר עוה״ב
,
א ״ ח מ ב ח ו ק ו ת 4342-
עולם הזה )ע״ע בריאה(
עוה״ז דומה לבגדים בלבד ,מול עצם האדם
שהיא נפשו
כ ר א ש י ח כז ,ט ו :ו כ ן כז ,כ ז
עשיר שאינו נותן עבודה לעני ,מחרף את ה׳
מ ש ל י יר ,ל א
גדול נםיון העושר מנסיון העוני
דברים ו ,י
חסרון של הבוטח בעושרו
מ ש ל י יא ,פ ס ו ק י ם כ ד ,כ ת
עולם כולו נידון כאדם אחד שלם
ב ר א ש י ת א ,כ ו
אדם שהוא נע ונד בעוה״ז] ,עי״ז[ תשכון נפשו
במנוחה בצרור החיים לעחיד לבא
שמו״א כה ,כ ט
אושר של עוה״ב הוא דבר ברור ומוחלט .לא
כן אושר עוה״ז ,יש בזה הקוה אבל איננו בטוח
חהלים לט ,ח
עוה׳׳ז ,טובוחיו ורעוחיו הם רק לבחינה ״בהמה״
שבארם .כי צד אמתי שבאדם נוער לעוה״ב
ח ה ל י ם עג ,כ ב
עונש ע״ע ערך :שכר ועונש
עונש לקהילה שלא התארגנו יחד לחםל את
הפושעים מקרבם
איוב ,פ ת י ח ה ל פ ר ק ל ב ,ד׳׳ה כ מ ע נ ה ה ש ל י ש י ת :
איוב ל ה ,ח -ט
טעם שה׳ מייסר לישראל בעוה״ז ,למען לא
יצטברו עוונוחיהם ולא יצטרך לכלותם ]ע״ע ע״ז
רף ד ע״א "רק אתכם ידעחי״ ובו׳[
מ ל א כ י ג ,ו
עודך דין
חסרון הוא שהשופט אינו שומע את הדברים
מפי הבעל דין עצמו
מ ש ל י כ ,ח
עושר
אם תראה רשע עומד בעושרו ,דע שזה הוא
רק שומר עליו עד שיבוא צדיק ויירשנו
מ ש ל י יג ,כ ב
ריעות ]ידידות[ של המתחברים לעשיר ,הוא
מפני תקות תועלת עצמם
מ ש ל י יט ,ד
״ברכת ה׳ היא תעשיר״] .כי לעומת זאת[ העושר
הבא ע״י השתדלות אינו עושר אמתי ,ובעליו
אוכל לחם העצבים .כי יזכור טרחו ועמלו
בהשגתו ,וידאג פן יחסר לו ,ועל כן יצמצם
מזונו כאילו ע״י כן יוסיף בעושרו .וזה מצד
שאינו עשיר אמתי והוא ״עני" לפי מחשבתו.
אבל ברכח ה׳ היא תעשיר עושר אמתי וכו׳ בי
אוכל בשמחה ובריוח, ,כי הברכה מצויה בכל
אשר לו״
מ ש ל י י ,כ ב
עושר מדומה ,מול העושר האמהי .ודל :״כי
קנק העושר אינו קנין אמתי ,רק קנק מדומה.
כמו שיאמר המשחגע :׳זה ביחי הה קניני׳ כמ״ש
הרמב״ם במו״נ ]ח״ג פ״נד ,״שלמות הרכוש״.
וביטוי הרמב״ם ״המשתגעים״ הוא בתקדמתו
לפירוש המשניות ,בש״ם וילנא ,ברכות דף ,110
טור ימני[ .עד שמה שאנו קוראים ״עשיר״ למי
שיש לו קנינים רבים ,הוא הבל מדומה .כי אק
קשר אמתי להקנינים עם הקונה אותם .שלפעמים
יאבד העושר בענק רע בחייו וכו׳ עד שהוא
״מחעשר״ רק לפי הנראה ,וכאמה ״אק כל״ ,כי
אין זה קנין דבוק בנפשו .אבל מי שמפזר עושרו
לצדקה וחסד ,קונה בזה שלימות לנפשו שהוא
עיקר האדם החי לנצח .זה העושר האמתי .כי
״כופר לאיש עושרו״ .עיקר העושר הוא אם הוא
כופר ]עבורן נפשו הרוחנית ,אם יתנהו לעניים
לפדות נפשו מרדת שחת .ולזה :לא יכעוס על
מפתחות ענינים כמוסר ואמונה
הרש ]העני[ הבא לקחת ממנו] ,שהרי זה[ כופר
נפשו להחיותו בחיי עד] .אלא[ כי יתן לו בשמחה
רבה״
משלי יג ,ז-ח
עושר הבא לאדם ע״י ברכת ה׳ אין בו עצב,
ואין האדם מוטרד ומודאג לשמור עליו
תהלים ה ,יג
סכלות של הבוטחים בעושרם
תהליס מט ,א-כא
שטות של בני אדם ,כי כל שאיפתם לאגור הון
היא כדי שיוכלו לצוות בצוואה לפני מותם מי
יירש את נחלתם
תהלים מט ,יד
״עושר״ של החכמים הוא עטרת שלהם ,רוצה
לומר מה שע״י החכמה ]הם[ פורשים מתאוות
העולם ושמחים בחלקם .שזה העושר באמה ,מי
שאינו מתאוה ואין חםר לנפשו .כי העשיר
המתאוה ,ועיניו לא תשבע עושר ,הוא העני באמת
משלי יד ,כר
ריב .יש עשיר אשר יש לו ריב בביתו
משלי יו ,א
כסף שבידי העשיר ,ה׳ הלווה לו כרי שיפרע
לעני
משלי יט ,יז
כבוד .חבליה העושר הרב יוהד מדי צרכי האדם,
היא כדי להשיג כבוד ,ושיהיו דבריו נשמעים
משלי כב ,א
עשירוה היא מעגל ,בי אחייב מתחיל לרדת
מנכסיו
משלי ככ ,ב
עשירים שהלוו ברבית ,הם גרמו למרד העם
הממורמר
משלי ככ ,ז-ט
אץ להמשך אחרי קיבוץ הממון ,כי עי״ז יעזוב
מלההבונן בתורה
משלי כג ,ד
עזות דקדושה
עזות המשובחת
משלי ל ,לא
רפה
]עזות הנביא לעמוד נגד הלועגים לו[ הנביא
יודע כי לפי עזוח הדור ,קל להם להכותו ולמרום
לחייג אבל השגחת ה׳ עליו שלא יוכלו לעשות
זאח
ישעיה נ ,ז
עין הרע
כח טבעי .בעל נפש ]רע[ שהוא קנאי ,יצאו
מעיניו קצת אדים וכו׳ ויפעלו בארסיותם על
המובן ]נפשית[ לההפעל מהם ,עד שימיתו אנשים
העלולים לכך ]עיין מהר״ל ,על אבות ,פ״ב ״עין
רעה׳ /דף פ״ח ״אותם שמזיקים בהבטה שלהם
וכו׳ כי הוא נפש רעה׳׳[
שמר׳׳ב כד ,א ןע״ע שמרת ל ,יכ :רכן משלי כג,
ז[
עין רעה ,מפני כך יש לסגור אח הדלח ]שלא
תיוודע הברכה לאחרים!
מל״כ ד ,ד
כה טבעי של עין הרע ]הערח המלקט :ע״ע
חזון איש ,חו״מ ,על ב״ב סי׳ כ״א ,עמ׳ רנה
ע״אן
משלי כג*,ז-ח; וכן כז ,יד
עמלק
עמלק ,תובן כפירתו
שמות יז ,פסוקים ח ,יד :דברים כה ,יו
עמלק חחך ערלוח וזרקם כלפי מעלה
דברים כה ,יז
זהוחו של עמלק :״שבכל רור ודור יעמרו צוררי
ישראל להשמידם ,וצוררי ה׳ ומכחישי שמו,
שכולם פורה ראש ולענה מעמלק״ ]מקורו מהר״ל,
״אור חרש״ ,אסתר ח ,יא; וע״ע דברי רש״ר
הירש ,״במעגלי שנה״ ,חייב ,פורים ,רף קפט|
שמות יז ,יד
מחייה עמלק ,טעם המצוה
שמו״א טו ,ב
שאול המלך חטא במה שחיפש סיבה צדדית
מדוע להלחם בעמלק ,והיה צריך לפרסם כי
מלחמתו היא מפני מצוח ה׳
שמו׳׳א טו ,ה
רפו
אוצרות
המלבי״ם
ענוה
אץ טוב שיהיה האדם שפל רוח טבעיי בלחי
מרגיש ,רק טוב שיבחר כדרר זו מחמח שכלו
משלי טז .יט
ענוה ,על מה מבוסםח
משלי כב ,ד
ענוה מביאה ליראה ה׳
משלי ככ ,ד
המהפאר שהקב״ה משגיח עליו ומצילו ,אץ בזה
םחירה לענות
תהלים לד ,ג
גדולי ישראל
אלא בכם אנשי העוני היהודי .מכם יצאו גדולי
ישראל ]אמר המלקט :עיץ נדרים פא ע״א,
״הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה״ ן ,מוריו,
נביאיו ומנהיניו ,ומכם תבוא הנאולה השלימה.
מקרבכם יצא משיח בן דור" )וכריה ט ,ט(
עכ״ל[.
עץ הדעת טוב ורע
עץ הדעת טוב ורע רומז לחכמה חיצוניח ,ויש
בו אחיזה לנחש להסית למינות ,כי השכל האנושי
עלול לטעות ,ועץ החיים רומז לחכמה אלוהית
=א״תמ לקוטים בסוף ויקרא ,72ד״ה לדידי חרא
לי ההיא אקרוקחא
ענוה חנרום לד חהלה
עצה
משלי כד ,ב
עצה נכונה בנויה על שלמוח כח המדמה,
שמשקיף על בל האפשריות ,ולכן מחליט נכונה
ישעיה יא ,ב
משלי יז ,א
עצה נכונה ,כששומעים כמה עצוח ולבחון אמו
מהן אינה מיוסדח על דרך חכמה
משלי יג ,י
עניות ,עניים
יש עני ,ושלוה נמצאת בביתו
הלוענ לעני ,מחרף מערכות ה׳
משלי יו ,ה
עצה ,כיצד בוחרים
כסף שה׳ נחן לעשיר ,ה׳ הלוה לו כדי שיחן
לעני
משלי ב ,ה
משלי יט ,יז
עצה ,טוב שיהיו הרבה יועצים ממי לשמוע
משלי יא ,יד :וכן כ ,יח :וכן כד ,ו
משלי כב ,ב
עצלות
עניות זו מעגל ,כי אח״כ מתחיל לעלוח
עניות וייסוריה ,תועלה שבהן היא להכניע
חומריותו של עם ישראל
עצל ,יש לו תאוה נדולה ,אבל מפני כבדוה
אבריו ,לא נשמעים לו להשיג תאותו
משלי יג ,ד :וכן כא ,כה
]המלבי״ם השתתף בחתונתו של נכרו ,מיכאל
הלפרין .נהונ אז ,בנפרד ממסיבת החתונה
לאורחים הנכבדים ,היו מכינים אולם נפרד עבור
עניים וקבצני העיר ,שגם הם יאכלו לרווחה
בעת השמחה .בנו של נכד המלבי״ם מספר
בספרו ״אבי ,מיכאל הלפרן״ )הוצ׳ הדר ,ת״א
תשכ״ד ,עמ׳ (40מה שנמסר לו מאביו כעד
ראיה ,שהמלבי״ם נטש אח אולם הנכבדים והלך
להסב עם העניים .ושם דרש ברבים :״באחי
אליכם ,כי לא רבם של יושבי ארמונוח אנכי,
אלא רבכם ,שוכני המרחפים .כהו של עמנו הוא
לא באלה הסועדים ברגע אח לבם שם למעלה,
עצלות של בחור שאינו לומר תורה
בראשית טר ,יכ
משלי כ ,ד
אוהב שינה ,יוורש מנכסיו
משלי כ ,יג
צדיק מרחם על תעצלן שאינו עובד ,וק אותו
כחולה
משלי כא ,כו
עצלות של המסרב ללמוד תוהה או חכמה,
בתירוצים שונים
משלי כב ,יג
עצל שאינו מעיין בלימודו ,או אינו חוזר על
מפתחות עניינים במוסר ואמונה
לימודו לבל ישכחנו
רפז
הרע והמזיקק יתבטלו מהעולם
משלי כד ,לב
הרשע ב ,כ
פחד
עצלות וגריעותה
משלי ו ,ט
ערב רב
ערב רב
שמות לב ,ז
משה לא התפלל עבורם בחטא העגל
שמות לב ,לה
אחרי חטא העגל ,ה׳ ציוה לא לקחת מהערב
רב ח ת מ ה לבנין המקדש ]מקור לזה בזוהר ה״ב
דף קצז ע״א[
שמות לה ,ה
ערב רב החאוו חאוה
במדבר יא ,סוף פסוק ד׳
ה׳ עחיד לברר מאחנו את הערב רב
יחזקאל כ ,מב
ערבות ממון
אין לקבל
משלי יא ,טו :וכן יז ,יז; וכן ככ ,כו-כז
פחד הבא ללבו של אדם
הקדמונים שהוא סימן למזל רע
פתאום ,האמינו
איוב ג ,כה ]ע״ע מלים ,דייה פחדתי[ ]אמר
המלקט :יש לזה רמז בחז״ל :מאץ דמבעיח ,מזליה
חזי )מגילה ג ע״א([
פילוסופיה
ברור הדבר שר-מלבי״ם עםק ג״כ בחקר
הפילוסופיה הקדומה של חכמי ישראל )וגם כךא
בחרגומם העברי לכמה מפילוםופים של אוה״ע,
או ידע על דבריהם ממה שענו להם בספריהם
חכמי ישראל( .שיטחו הידועה של הפילוסוף
קנט ,המבחין בק ידיעת הדבר כמו שהוא בעצם
או רק כפי הנראה לעיני האדם והשגחו ,כתב
על כך המלבי״ם באיוב ,תתילת הפתיחה לפרק
י״א; ואח״כ באיוב יא ,ו ]ובלי להזכיר את שמו[.
דיחוי לדברי הפילוסופים המפקפקים אם יורע
ה׳ במעשיהם של בני אדם
ישעיה כט ,טו-טז
עשיר ע״ע עושר
המלבי״ם כוחב נגד הפילוסופיה
משלי ד ,יד :וכן כב ,יד
אומות ישמעאל ואדום עחידים לקבל עליהם דח
האמת
יחזקאל מז .ח-ט
השגחה .פילוסופים טענו נגד המושג שהקב״ה
משגיח על עולמו .והדיחוי לדבריהם
ישעיה כט .טו־טז
עתיד לבא
שפלי הדעת יתרוממו ממצבם
יחזקאל מז ,י
אנשים הפראיים ייכלו
יחזקאל מז ,יא
ההצלחות העולמיות ]חיי הגוף[ ישגשגו
יחזקאל מז ,יכ
״הישרים בעדת הפילוסופים אשר התנהגו בצדק
וחסד ע״פ נימוסים שכליים ,לא מצאו תמיד רי
םפקם .כי השכל האנושי ילאה מקלוע אל המטרה
תמיד ויטעה .לא כן הנטוע על תורח ה׳ ופקודיו״
חהלים א ,ג
יחזקאל מו .יג-טו
אברהם אבינו הכיר את ה׳ עד כה ע״י
ההתפלספות והחקירה ,והי רצה שיאמין בו
אמונה שלמה הבלחי נחליה במחקר
בראשית כו .א
עתירה א״י להתפשט על אדום ,עמון ומואב
ישעיה כה .י; יחזקאל מז ,פסוקים טו ,יט; עובדיה
א ,יט
המכיר את ה׳ ע״י כח חקירה בלבד ,איננו ניצול
מיצה״ר
כראשית לכ ,לא
הארץ חחפשט באורך וברוחב
רפח
המלבי״ם
אוצרות
גדולי ישראל
שיטח ״המדברים״ שהרמב״ם הזכיר במו״נ )ח״א
פרקים ע״א ,ע״ד׳ע״ו ,ועוד{
ירמיה ט ,ב
מהקדמותיהם ,אפילו כדי לבסס רעות תורניות
אמתיות .וגם אק לחשוב שפילוסופים אלו בססו
דתות שכליות או נימוסים מחוכמים ,כי גם זה
שקר
ישעיה נט ,ו
סיבוכי הפילוסופיה בעניני שאלת צדיק ורע לו
]ע״ע ערך :צדיק ורע לו ,וכן ערך :רשע וטוב
לו!
תהלים קלט ,יט-כ
השתמשנו במחשב )ערכי מלים :הפילוסוף,
מתפלסף ,פילוסופים וכיו״ב{ והעלינו בפירושי
המלבי״ם לנ״ף את המקורות דלהלן:
ידיעה ובחירה ,והסתירה ביניהן
ע״ע ערך :ידיעה ובחירה
פילוסופים סבורים שהמצוות למעשה הן בטלות
ורק הרעיון הפנימי קיים
דברים כז ,כו
אפלטון ,עיגול הנדסי הגיוני
תהלים קמח ,א
פילוסופיה נקראה ״לשון ערומים״
איוב טו ,ה
פילוסוף קנט ]אמנם המלבי״ם איננו מזכיר אותו
בשמו ,אבל הוא מציין למושג פילוסופי שלו
״ראס מאראלישע געפיהל״ )איוב לג ,טז( ולפי
ביאורו זהו הצו הקטיגורי כלומר צו מוםרי
המוטבע בנפשו של אדם ,עליו דיבר הפילוסוף
הנ״ל ,ראה ״אנצקלופריה״ ,ערך קנט ,רף .[895
המלבי״ם אמנם כיבד את החקירה האנושית,
אבל חשש מפניה שהיא הורסח לחקור גם במה
שאץ מבוא לשכל האנושי ,וכך לשונו:
״שנגד מה שחקר איוב ודרש בשכלו על השגות
שהם אחר הטבע ,כמו על מציאות הנפש
והשארוחה ,ועל שכר הנפש וגמולה ,ועל ידיעת
ה׳ והבחירה וכדומה ,אמר אליו למה יהרום
לעלוח אל האלהים לחקור במה שאחר הטבע
אשר שם הערפל והענן? ראה נא תחילה אם
תוכל להבי; דרכי הטבע הנגלים!״
איוב לו ,כג
פילוסופיה .ב׳ כיתות] .אן יש שאינם מתפלספים
אלא דוברים שוא )באמונות נפסדות( בלי שום
הגיון] .ב| יש המתפלספים בדעות שקריות.
טיעונים אלו נראים סבירים לאותו המתפלסף,
כי גם כל דרכיו הם ע״פ דמיון
ישעיה נט ,ד-ה
מהמהפלספים
בשוא
אץ
לקחה
אפילו
ישעיה מא ,כא; וכן מד ,כד; ובהקדמתו לירמיה
א ,א; וכן עמוס א ,א
תהלים יט ,ג
משלי טו ,יד; וכן פרק ל ,פסוקים דr ,
איוב ב ,יא; וכן ג ,בו; וכן ה ,כו; וכן ח ,כא;
וכן כה ,ו; וכן כו ,ה; וכן לב ,א
ולא צייננו כאן המקומות שהמלבי״ם מציין
״חקירה״ או ״מחקרים״ ,כי אפשר להתווכח אם
מדובר שם על ״פילוסופיה״ במובן המצומצם
של המלה או לא.
ולהלן המקומות שהמלבי״ם יוצא חוצץ בהתנגדות
לדברי הפילוסופיה ,דבריו בספר משלי:
]א[ פרק ה ,פסוקים ו',ח; ]ב[ פרק ו ,כד-כה;
]ג[ פרק ז ,ה; ]ד[ פרק יד ,ב; ]ה| טז ,בב;
]ו[ פרק ל ,פסוקים ב-ג ,ז ,טו ,יז ,כג ,כח ]ז!
ובספר ישעיה נט ,דיו
פנים
בפנים ]פרצוף! של האדם יש קווי אופי שלו,
ואפילו אפשר להכיר מי הוא חנף ,מזוייף וצבוע
ישעיה ג ,ט )ושם ג״כ ב״מלים״{
פסח
קרבן פסח ,הוראה שיצאו בנ״י מתחת ממשלת
הכוכבים
בראשית כז ,כג
פרנסה
״שלא יטריד האדם אח עצמו לאסוף הון ועושר
בסכנת הליכה ימים ומדברוח ,כי מאן דיהיב
היי ,יהיב מזוני .והנם שצריך לעשות מעט ,בכל
זאת פרנסתו מזומנת לו אצל ביתו״ ]סמוך לביתו!
שמות טז ,ה־ו
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
כל מי שיפריש עצמו מעניני העולם למען עסק
התורה ,ישיג פרנסתו בנקל ע״פ השגחת ה׳
]ע״ע רמב״ם ,סוף הל שמיטה ויובל ,פ״יג ה״יג;
ובן מו״נ ח״ג פ״כד ״יכלכלהו ממקום שלא העלה
על דעתו״[
שמות טז ,ה
טרדת האדם בהשגת מזונותיו ,מצלה אותו מן
ההשתקעות ביצריו הרעים ,קנאה ,תאוה ,כבוד
בראשית ג .יז
שבת ,ע״י כבוד שבת יתפרנס האדם כל ימי
השבוע
שמות טז ,ה
ה׳ הבין לבל חי את פרנסתו ,גם הכין לו לעני
אדם עשיר שיפרנםהו
שמות טז ,ז
מותרות .כל זמן שלא ירדוף אדם אחרי מוחרוח
ויסתפק בלחם בלבד ,תבוא לו פרנסתו בלי
יגיעה .וכשירדוף אחר מותרות ,יצטרך לשוטט
בים רחוקים
שמות טז .יד
המבקש מותרות יצטרך לבטל תורה והפילה
שמות טז ,יד
אין ראוי לו לאדם לאסוף ולכנוס יותר מן הצורך,
שזה ממיעוט בטתונו בה׳
שמות טז ,טז )ע׳׳ע פסוק כ(
פרישות
פרישות .מאמר חו״ל הוא :״ואמר רבה בר ט
חנה .זימנא חדא הוה אזלינן בםפינתא וחזינן
ההיא ציפרא ראים עד קרצוליה ]קרסוליו[ במיא
ורישיה ברקיע .ואמרינן ליכא מיא .ובעינן לחוח
]לרדת מהספינה[ לאקורי נפשק .ונפק בת קלא
ואמר לן לא תיחותו הבאי תפלת ליה תציצא
]גרזן[ לבר נגרא הא שב שני ולא קא מטיא
אארעא .ולאו משום דנפישי מיא ,אלא משום
דרדפי מיא .אמר רב אשי ,ההוא ח שדי הוא״
)בבא בתרא ,עג ע״ב{
ומבאר על כך הםלבי״ם :״רמז בזה לבת הנזירים
רפט
אשר נמצא בימי קרם ]אמר המלקט :כוונתו
לנוצרים רק שינה מפני הצנזורא[ שהיו פורשים
מבני אדם וכל עניני עוה״ז ומתבודדים ביערות
ואוכלים צמחי השדה ואין נושאים אשה ולא
נהנים מן העולם .אמנם כבר בארו החכמים
הנאמנים ,כי דרך זה לא יתכן בעיני ה /כי
אדרבה איש הזה בורח מרותחין ונכוה באש .כי
כל שפורש את עצמו יותר ,כן הוא עלול לתאוה
או יבוא ]דבר[ תאוה לפניו .ומה שמרויח
בפרישותו שאינו רואה הרבה ענינים ותאוות
לפניו ,כן מפסיד שתאוה היותר קטנה שתזדמן
לפניו ,היא תעמיק במורשי לבבו ותבעיר בו אש
ולהבח .וזהו שאמר ]במאמר הנ״ל[ שראה ציפור
שאינו עומר במים ,ר״ל בעניני עוה״ז ,רק עד
קרסוליו ולא יותר ,ר״ל רק מה שעומד ברגליו
בעולם השפל וכולו נטוע כעולם העליון,
במושכלות ובפרישות .אמינא :לית כאן מיא,
]כלומר טעיתי לחשוב! בהנהגה מאת אק מקום
לשום תאוה ויצה״ר ,ובעינא למיחת ,ר״ל שרצה
לבחור ג״כ דרך הזה להתבודד ולפרוש מן העולם.
הזהירו בת קול בל יבחר בזה ובו׳ ולא משום
רנפישי מיא ,כי זה כאמח אינו ]כן[ .כי במדבר
לא ימצא הרכה חאווח .רק המים המועטים הם
רדיפי ותזקים .ותאוה אחת אל(־ יחאוה תהיה
בחוזק גדול וקשה לפרוש .עתה מגלה פתרון
החידה ,שכיון על זיז שדי ,הוא הנזיר הדר
בשרה ,במדבר .הנקרא ]בגרמנית! זונדרלינג
]עוף בורר!״ עכ״ל
ז
=א״חמ ,ליקוטים שבסוף ויקרא ,דף .73
]אמר המלקט :כלומר חז״ל חינכו שגם בפרישוח
יש לנהוג רק במרה ובקצב .וכמ״ש קהלח )ז,
טז( ״אל חהי צדיק הרבה״ .ואמרו ״כל המוסיף,
גורע״ .וכמ״ש רמב״ם על הפםוק ״חוקים ומשפטים
צדיקים״.־ ״כמו המזג המאוזן אשר הוא תכלית
איזון אוחו המין .הרי כל מזג שאינו כמו אותו
המין יהיה בו חוספח או נרעון ]אמר המלקט:
ושניהם חטא( .וככר ידעת פירוש "צדיקים״
]בלומר[ מאוזנים .לפי שהם ]מצווח ההורה!
עבודות שאין בהם טורח ולא גרעון ,כנזירים
והמחבורדים בהרים ודומיהם .ולא ייתור המביא
לידי תאוותנות וזללנות עד שתגרע שלמוח
האדם״ )מורה נבוכים ,ת״ב פ״לט( .וכאשר הורו
רצ
אוצרות
המלבי״ם
גדולי ישראל
חז״ל )תענית יא ע״א( שנקרא ״חוטא״ .ואמנם
המלבי״ם מצדד בעד פרישות מוגבלת ,של
הפורשים מביתם זמן מה כת שבני ביתם לא
יטרידו אותם מלימודם בתורה )עיין ״תורה אור״
לבראשית ב ,יט ,סעיף ג(.
כאן מקצת מדבריו בספרו בערך ״הכתב והקבלה״
)עמ׳ 92ואילך ,שתעתיק מן ״אילת השחר
כדלהלן בסוף המובאה( כיצד הקב״ה גנז בתורה
שבכתב כל דברי תורה שבעל פה ,אשר חז״ל
ידעו כיצד לפענח צפונות ולגלות מסתורי התורה:
ההבדל בין נזירות הנהוגה בישראל לנזירות של
הנוצתם וכו׳
תהלים לד ,ט
״ויש בזה דרכים רבים בייתורים ולשונות שונים
ומשונים .כמו בשם הפעל הנוסף על הפעל ,שם
המספר המיותר ,שם הסוג הנוסף ,שם התואר
הנוסף ,ושם הכפול ,הפעל הנשנה וזולת אלה.
כל מקום שיש איזת ייתור לשון או עיוות וםרוס
בכתוב ,יש בו תמיד דרוש .והם יסודות הקבלה
]המםורח[ ואתיה ,כמו שנמצא בהמון דרושים
בספרא הנפוצים על ההרים פה ושם וכוי.
פרישות .התורה מעדיפה שיהיה האדם מעורב
עם הבריות ,אלא שישמור גדרי התורה
תהלים לד ,יד
פהשות מהתענוגים .ולבסוף מוביל לעדן הנצחי
משלי יב ,טו
פרושים שפרשו למדברות ,גדלה תאוותם עוד
יותר
משלי יח ,א
מתי המדבר ,מה יש ללמוד מרוממות מעלתם
במדבר יט ,תורה אור
פרשנות ,דרכו של המלבי״ם בביאורו לתנ״ך
תורה ,דבר שיש בו חידוש יותר היא כותבת
לבםוף
ויקרא ,פ׳ קדושים ,פסקא כ״ו
כאשר חז״ל לומדים כמה וכמת לימודים מן
פסוק אחד ,המלבי״ם מבסס כל אחד מהם מפני
אופן שימוש נפרד שיש לאותה המלה ,ממנה
חדל למדו את לימודיהם
ויקרא ,פ׳ קדושים ,פםקא ע; וכן פ׳ אמור ,פסקא
מה
אמר המלקט :עבודה יפה ומועילה עשה הרב
יוסף גרינבוים ,בספרו ״הכרמל״ .בין היתר הביא
לקוטים ממקצת דברי המלבי״ם באופני פרשנותו
לתורה .עיין בספרו בערכים :כפל השם )שם
עצם וכפל הפועל( בעמ׳ קע-קעא; סדר הלשון
והכתובים ,וסדר המלים והשמות ,בעמ׳ רמא־רמב;
ועל הפעלים השונים ,בעמי רסט-רפ; ועל עניני
השמות ,עמ׳ שלח-שמד .והוא מבחר קצר ביותר
מעבודחו העצומה והרחבה של המלבי״ם בחוברת
״אילת השחר".
להוסיף זכות לאותו הצדיק הגר״י גרינבויס נביא
]ועוד שם [:״הפרשיות הכפולוח דרשו חז״ל כל
המלות שבפרשה השניה כאילו הם כפולות
בפרשה הראשונה ,כמו פרשה עולח צאן בויקרא
)א ,י( שהיה יכול לכוללה בפרשת עולת בקר,
כי אין הבדל בין עולת בקר ובין עולת צאן
בשום דבר .והיה יכול לכתוב ״אם עולה קרבנו
מן הבקר או מן הצאן זכר תמים יקריבנו״ .לא
לשנות ]להכפיל[ כל הפרשה של עולת צאן
בחנם? וקבלו רבותינו ,ז״ל שפרשיות כפולות
כאלה ייחשבו כאלו כתובים ביחד ,ר״ל כאילו
כתוב בכפל ״זכר זכר״ "חמים חמים״ ״יקריבנו
יקריבנו״ וכדומה .וכן מצאנו שינויים רבים
בשניהם ,אם בשינוי לשון אם בשינוי םדר .וכל *
זה עצה עמוקה מחכמה העליונה לכלול כל
תורה שבע״פ בדברים מועטים ,שעי״ז כולל
הלכות רכות אין ספורות למו בתורת הכתב.
והמון דינים רבים בעולה נלמדים משינויים
ומכפולים כאלה וכוי .ועל זה נשענים ומיוסדים
הדרשות ]השונות[ במה שדרשו מלה אחה כמה
פעמים בדרשות חלוקות .זכר״ ולא נקבה ,ומה
שכפל בעולת הצאן ג״כ ]מלתן ״זכר״ ,למעט
טומטום ואנדרוגינוס.
]ועוד שם [:״וכמו כן נמצא המון דרושים מכוונים
על מלה אחת שנזכר בענין או בתורה כמה
פעמים ,כמו ארבע פעמים ״על העצים אשר על
האש״; שלש פעמים ״מפלתה ומשמנה״; חמש
פעמים ״אזכרתה״; שלש פעמים מיותר ׳׳שחי
הכליות״; אתת עשרה פעמים כתיב "בנבלתה";
!
מפתחות עניניס במוסר ואמונה
אחת עשרה דרשות ]אמרו על כך חז״ל[ .ובנגעי
בגדים משמונה פעמים ]שכתוב[ ״בגד״ ]דרשו[
שמונה דרשות .וכדומה אין חקר .וכל מקום
שנמצא ]בספרא[ הדרושים רבים מקובצים במקום
אחד ,באו הזרים והכפולים במספר ]ההוא של[
הדרושים .או שהפסוק הזה נשנת בתורה כמספר
הדרושים ההם ,המכוונים תמיד כמספר הכפולים
בלי עודף ומגרעת .ודרך הספרא לדרוש תמיד
כל הדרושים על המלה הראשונה אשר פגע בה
החילה] .וכאן הגר״י גרינברג מביא כמה דוגמאוח
לכך ,ולא נביא כאן[.
]ואח״כ מביא חידוש נוםף [:״וכן דרשו חז״ל
השינויים הנמצאים בענק וסדרו ג״כ הדרושים
כמספר תשינויים .למשל ,על תבאת הקרבן מביתו
ישמש תמיד כפעל ״הבאה״ "והביא״ .ובדיני
עולה ושלמים נמצא תשעה פעמים לשון ״הקרבה״
)תחת( ]כמקום! לשק "הכאה״; ששה פעמים
בכינוי ״יקריב אותו״ ,״יקריבנו״ ,וני פעמים בלא
כינוי .ונמצא השינויים האלה בתשעה מקומות:
בעולת בקר ,בעולת צאן ,בשלמי כקד ,בשלמי
כבש ,כשלמי עו וכוי .והקשו בספרא :״מהו
אומר יקריב ,יקריב?״ ר״ל למה תפם לשון
״הקרבה״ חחת לשון ״הבאה״? וכו׳ ודרשו
מהשינויים האלה על תשעה מיני תערובת ,ששה
אין קרבים ,ונ׳ קרבים.
]וממשיך !:וכמו כן מג׳ פעמים ״דם" ,וגי פעמים
״דמו״ בכינוי] ,דרשו! שש דרשות .ג׳ קרבים וג׳
אין קרבים ,בתערובת .ובן ככל סמיכות שבתורה
כתיב ״וםמך את ידו״ ,לבר ג׳ פעמים כתיב
״וסמך ידו״ ,בלא תיבת "את״ ,בעולה ,בשלמי
בקר ,ובחטאת נשיא .וררשו ג׳ ררשות בפעם
הראשון ,״ידו ,ולא ביד בנו .לא ביד עבדו .ולא
ביד שלוחו" .וסידר ]הםפרא! דרשוה אלו על
״וסמך ידו״ הראשון ,אצל עולה.
וכמו כן דרשו במנחוח )צג ע״ב( ״ידו על הראש״
ולא על הצואר ,ולא על הגביים ,ולא על החזה.
גם זה ייפלא ,איך דרשו ג׳ דרשות מזה? ומדוע
לא דרשו עשר דרשוה כמספר עשרה פעמים
״וסמך וכו׳ על ראשו״ הנמצא בתורה? אולם
חז״ל בעומק חכמתם ראו והביטו כי בכל הסמיכות
כתיב מלת ״על״ ב]טעם[ מקף ,לבר שלש פעמים
כתיב ״על ראש״ כטפחא במלת ״על״ ,בעולה
רצא
ובחטאת ובחטאת כשבה .ושלשה אלה הם
הנדרשים ,שהטעם הבא במלת "על״ מציק שהוא
דוקא ״על״ ממש ולא בםמוך .וגם בדרשות האלו
נהגו כן שדרשו כל הדרשות בפעם אחת במלה
הראשונה שפגעו בזה .ובאו הדרשות מכוונים
וספורים כמספר השינויים בכיוון וכו׳.
]ואחרי שמאריך בנושא אחר ,טחב [:״ונם שמרו
והשחמשו חז״ל בכל הדרכים שהשחמשו בהם
חכמי הלשון והמליצה ,כמו מאמר המוסגר )ויקרא
סי׳ רל״ג( צלעות מקבילות )צו ,סי׳ ב( מושך
עצמו ואחר עמו)צו ,סי׳ ק״ג ,קט״ז( .ושלפעמים
ישנה הדקדוק בעבור זווג המלוח שידמו המאמרים
בדקדוקם ,שנלמד מהאחד על חברו .וכן כוונו
דבריהם תמיד עם בעל הטעמים )צו ,סי׳ קט״ז(.
וכל מקום שיש ״קרי וכתיב״ ,דרשו שניהם.
״אשר לו חומה״ ״לא״ באלף .״ונסכה ונסכו״,
״ידיו ירו״ )בהר ,סי' נ״ח ,אמור קנ״ט ,אחרי
סי׳ נ״כ( .והמיר הקרי הוא כפי הפשט ,ותכחיב
עולה כפי הדרוש .וכן דרשו ״מלא וחסר״ ,״לוא
יגיד" וכדומה .וכל תמושאלות השתדלו חז״ל
להשיבם את הוראתם העצמית ,במו ״על דבר
אשר עינה״ פירשו ״על עסקי דיבור״ ,כעיקר
הנתת מלת ״דבר" על הדיבור המכטאי וכוי
]ומאריך בזה[.
]ועוד כותב [:השמות הנרדפים ,יש לכל אחד
גרר מיוחד אשר על הגדרים האלה נבנו המק
דרושים ,אק ספורות למו .ובן הלשונות השווה
יש בהם הבדלים אחרים .והעיון מתי ישמש
לשון זו ,ומתי בלשון אחרת ,ועל יסודותיהם בנו
חז״ל דרושים .כמו דרשות הספרא הרבים
והעמוקים שנבנו על חרי״ג כללים :רמ״ח בשימוש
הלשון ,ושס״ה בהבדלי השמות והפעלים והמלוח
הנרדפים .ער שכל דבר קטן וגדול מהמון
הדרושים נבנו על הכללים האלה יסודי הקבלה
]המסורה[ ,לפקוח עינים כדברי אלהים חיים ,בי
הכתב והקבלה תורה משמים.
ע״ע ב״אילת השחר״ ,פסקאות רלח ,לט ,מ,
מא ,מב ,מג ,מד ,מה ,מו ,מז ,מח.
]עכ׳׳ל הגר״י גרינבוים(.
ונוסיף על דבריו:
בלל הוא בעניני הלשון ,הדבר שהוא עיקרי
רצב
המלבי״מ
אוצרות
מקדימים בפסוק
מל״א כ ,יח
אבל בתורה ,התל בטפל ופירט אותם ואח״כ
בא אל העיקר והסגולה
דהי״א א ,ה
פרשנות עצמאית של המלבי״ם ,כתוספת על
דברי חז״ל
מל״ב כה ,בז :רהי־׳א ב ,טו וכן דהי״א ג ,יז
גדולי ישראל
צדיק
צדיק תפועל ליבות את הדור וכן לדודות הבאים,
כשהוא מ ת נחשב לחי
יהושע א ,א
צדיק ,לבו של השלם יתפעל ויכה אותו אם
יעשה פעולה רעה .ומזה עצמו הוא מבין מה
הוא טוב ומה הוא רע
תהלים קמא ,ה
פשט המקרא .המלבי״ם מפרש הפסוק כפשוטו,
ומפרש שדברי חז״ל על הפסוק נאמרו כדרשה
דהי״ב יג ,כ
צדיק הוא כצינור ,על ידו באה השגחה ורכה
לכל העולם
כראשית יב ,כ! וכן כו ,ד
יש שם של בן אדם הנמשך אל פסוק שלפניו,
או לאחריו
דהי״א ח ,לא
צדיק גוזר והי מקיים
במדבר יט ,א )תורה ארר ,ד״ה ב״מ בט ,תבררו
של עכנאי ,דף תרנ״ה(
קרי וכתיב שבלשונות המקרא .הקרי הוא לפי
פשט .הכתיב הוא לפי הדרש ]ע״ע דברי מהר״ל,
״תפארת ישראל״ ,פרק סו[
הקדמה לפירוש ירמיה ,ד״ה ולמה זה התלונן
צדיק שהורגל לעשוח צדק ע״פ מה שראה אצל
רבותיו ,אבל אינו ״חכם״ ,לא למד כללי החכמה
משלי יב ,בו; ע״ע משלי י ,א :וכן יג ,יד
יש אם למקרא ,יש אם למסורת
ויקרא ,תזריע .פרק יב פםקא יט
פרשנות .דרושי טעמי המקרא
א״חמ ,פ׳ שלח )יג ,ח( ד״ה וראה דבר פלא
מסורה ,דרשה ע״פ מסורה למלת ״p״
א״חמ החילח פ׳ וארא
מסורה ,דרשה על מלת ״פרות״ בלי ו׳
א׳׳חמ ,וישלח .מנחה עשו
פשרה
פשרה בדין תורה ,לפעמים הוא קלקול
משלי יז ,טו
צבועים
)ע״ע ערך :רשע{
צבעים
זכריה א ,ח; וכן ו ,ב
צבע .צבע תכלת )ירוק( של ציצית ,בא ללמד
על שבח של מידת המיצוע
א״חמ ,חיי שרה ,ד״ה ואברהם זקן
העולם כולו נברא עבור תצדיק
בראשית כז ,א
אכילה של הצדיק דומה לקרבן ,ע״י טיב כוונותיו
בראשית כז ,כג
,
איש אחד ,לפעמים שקול כגגד הגוי כולו
בראשית מח ,יט
צדיקים אין מטמאק במותם ,טעם לזה
בראשית נ ,ב
ה׳ הזמין בכל דור ישרים ,שיהיו מלאכיו לענינים
גדולים הכוללים הראוים להעשות בדור ההוא
]מקורו בשמחות ,פ״ח עיי״ש[
שמות ג ,א
אדם שזוכה לקדושה ,הוא עצמו נעשה לבית
המקדש ]ע״ע ערך :מקדש[
שמוח כה ,ח :אר׳׳ש ,סוף דרוש ג׳ :א״חמ ,פ׳
ויקהל ד״ה ויבואו כל איש ,ובתרגום; =א״חמ
לקוטים בסוף ויקרא ,56ד״ה כי החיים יודעים
לבו .צדיקים גדולים יבולים לסמוך על לבס
בהטייה רק לטובה
שמו״כ ז ,ג
מפתחות ענעים במוסר ואמונה
לבו של צדיק יורה לו אם יש חטא בדבר
רצג
לא באה על זה תשובה ברורה מה׳
איוב ד ,יב
שמו״א כד ,ה ר״ה ויך לב דוד אותו
מעלת רבר אחד טוב" .שהגם ]למרות[ שהוא
אינו צדיק ,מכל מקום הדבר הטוב שנמצא בו
הוא גדול .יען שהוא כבית ירבעם ]הרשע[ שהיו
מסיתים אותו ומעכבים על ידו מלעשות טוב,
והוא ]בכל זאת[ עמד בפניהם׳׳] .התנגד
להשפעתם המזיקה[
ם ל ״א יר ,יג
טבע ,שינוי .צדיק יכול לשנות אח הטבע ,ע״י
מאמר פיו
מל ״א יז ,א
צדיק נוזר והקב״ה מקיים
השותק מלשאול בזה ,נחשב לחכם
משלי יז ,בז :וכן יח ,ה
לא נחשב הדבר לחטא מה שצדיק או נביא חוקר
בשאלה זו .כי לא בא להכחיש או להטיל ספק,
אלא לברר צדקתו של ה׳
ישעיה כו ,ז
צדיק ורע לו ,זאת איננה שאלה .כי לא ידענו
פנימיותו וםתריו של אותו הצדיק
ישעיה כו ,ח
על הטוענים; ״הצדיק אבד וכו׳ ואנשי חסד
נאספים״
מל״א ד ,יז
ישעיה נז ,א
קבלה פני הרב הוא כמקבל פני השכינה במקדש
על הסבורים שתצדיק מת מפני שםי;ף את עצמו
בחייו
אומר ה׳ :״רודפי צדק ומבקשי ה׳! אע״פ שאתם
מעטים בין בני עמכם בי בולם רשעים ,ובל שכן
שאחם מעט מול כל אוה״ע ,אל תיראו! כי
מאחכם יבנה ה׳ את בית ישראל״
ישעיה נז ,א
מל׳׳כ ר ,כג
ישעיה נא ,א
צדיקים מצליחים בסוף ,והרשעים מצליחים רק
בהתחלה
ירמיה כט ,יא )מלים(
מריעים קמים נגד הצדיק .ומזה עצמו יפרח
ויצליח
תהלים צב ,יג
שלווה יש בבית הצדיק ,אע״פ שהוא עני
משלי יז ,א
ממרת הצדיק לכבד לכל אדם .והרשע מבזה
לכל
משלי יח ,ג
קליפות .צריק נכנס לבין הקליפות כדי להתגבר
עליהם ]והוא כמו דוד שנולד מרות המואביה,
וכמו משה שנתגדל בביתו של פרעה[
א״חמ פ־ וארא ,די׳ה ויכלע מטה אהרן
צדיק ורע לו
משל על ענק זה
אר׳׳ש ]ו[
צריק מת לפני שאר בני תרו ]א[ כדי שלא
יראה בצרה העתידה לבוא עליהם ]ב[ כדי שלא
ינן על הדור ,לעכב הפורענות
יחזקאל כא ,ח
חלק מהמקומות שהמלבי״ס מזכיר בעיה זו:
]א! דברים ז ,יא ]ב! ישעיה כו ,ז; ]גן ירמיה
יב ,א; ]ד[ הושע יד ,י )רוע הסדר הוא מצד
המונהנים( ]ה[ מלאכי ב ,יז; וכן נ ,פסוקים א,
יד ,טז-מ; ]ו[ חהלים לא ,יט )מלים(; וכן פרק
צד ,פסוקים יבייג ,טו; וכן פרק קיט ,ל; וכן
פרק קמה ,יז; ]ז[ משלי יז ,כו-בז; וכן פרק יח,
ה; וכן פרק ל ,לנ .ועוד עיין להלן מקורות
נוספים ,עם ביאוריהם
צדיק ורע לו ,הוא כדי לתת מקום לבחירה
חופשית בעולם:
מלאכי ג ,פסוקים א ,ה; וכן איוב ,פתיחה
המלבי״ם לספר ,מערכה שלישית ,דעת אליפז;
וכן פתיחה לפני פרק כ״ב
תשובה על שאלת צדיק ורע לו:
״אז נדברו יראי ה׳ :יראי ה׳ האמתיים שאין
עובדים על מנת לקבל פרס ,הם נדברו ג״ב
דברים האלה איש אל רעהו ,והוכיחו מזה
דצד
אוצרות
המלבי״ם
שהעוה״ז אינו עולם הגמול חיזעונש ,רק עולם הנםיון.
וע״י זה בעצמו שהצדיקים מעונים בעוה״ז היה
עבודתם במדריגה גדולה שלא לעבוד מיראה העונש
ותקות גמול ,רק מיראת ה' הרוממות .כי אין מקוים
]לקבל[ שכר בעוה״ז על עבודחם .וזה נרצה בעיני
ה׳ היודע תעלומות .וזה עצמו ״ויקשב ה׳ וישמע
ויכתב ספר זכרון לפניו״ .שהגם שלא שילם להם
על מעשים טובים שלהם בעוה״ז ,כתב מעשיהם
על ספר מיוחד לפניו לזכרון "ליראי ה׳ ולחושבי
שמו״ .כי זה בעצמו שעמדו באמונתם ,הגם שמצאו
אותם רעות רבות וצרות ,נודע שהם יראי ה׳ וכו׳
יראת הרוממות ,ושאינם חושבים בעבודתם כעבור
נמול ושכר ,רק לקדש שמו חמיוחד״
מלאכי ג ,טז
צדיק ורע לו ,זוז רק בעות״ז הדומה לחלום
בלבד
תהלים עג ,כ
צדיק מט לפני רשע ,תופעה זו מזיקה לבטחון בה׳
משלי כה ,כו )עיי״ש פסוק ל״א(
הצדיקים סובלים ג״כ כאשר הכלל כולו נענש,
כי העולם נידון אחרי רובו
הושע ב ,ו
צדקה
כםף צדקה שהאדם מחלק לאחרים ,לא יבאש
]לא יאבד ערכו[ אלא הוא למשמרח להאדם
עד בואו לעוה״ב
שמות טז ,לא
פרנסה האדם רק ללחם ביחו ,ואח העודף יחלק
לצדקה לעניים .זה יעמוד לו למשמרח עד
עוה״ב
שמות טז ,לא
צדקה לעניים מועילה במקום קרבנות
א״חמ פ׳ משפטים 58
המתנדב לשם שמים ,נחשב לו כאילו הוא עצמו
מקבל רבר
שמוח כה ,ב
אק לקבל נדבה מהנשים בלא רשות בעליהן
שמוח לה ,כב
גדולי ישראל
אם נמצא איש או אשת שלא יכלו להתנדב
כלום ,כי העניים לא נמצא בידם ממה לתת,
רק שנדבה לבם אותם ,שחשבו להביא אם היה
לאל ידם וכו׳ האיש הזה והאשה הזאת היו
עיקר הנדבה
שמות לה ,כט
גם האומר לאחרים לתת צדקה ,יקבל שכר .וכן
המנחם לעני
דכריס טו פםקא ק ״מ
עשיר ,שפע כסף שבידיו כי הוא כמו גבאי
שכספי העניים מופקדים אצלו ,ועליו לנהוג בצדק
לתת להם את חלקם
דברים טו ,פסקא קמ״א
צדקה שנותנים לעני ,עולה עד לכסא הכבוד
דברים כד ,יג
קיום העולם הוא ע״י החסד שנוהגים הבריות
אלו לאלו
דברים כד ,ע
מעשר כספים ,בימי חזקיה המלך קבלו עליהם
מנהג זה
דהי״ב לא ,ה
אל החן לעני חצי פרוסה ]בקמצנות[ אלא פרוסה
שלמה ולחם נקי .וכן בענק כםוח ,כיון שכל בני
אדם הם כמו בשר אחד ,חחשוב שנתח על
בשרך!
ישעיה נח ,ז
צדקה בלב שלם ונפש שמחה ,ברוח נדיבה ודברי
ניחומים ,שכר עצום על כך
ישעיה נח ,י-יב )עיי״ש(
צדקה כשלימות שהאדם זוכה לעשות ,מתקנח
חורבות עולם מן אמונות ודעות ומעשים נפסדים
ורעים
ישעיה נח ,יב
״כופר נפש איש עושרו״ .עיקר העושר הוא אם
הוא כופר נפשו הרוחנית ,אם יחנהו לעניים
לפדות נפשו מני שחה
משלי יג ,ח
רצה
מפתחות עניינים כמוסר ואמונה
נמנע מלתת צדקה לעני ,הרי זה מחרף את ה׳
משלי יד ,לא
בלבד ,אכל אינם זועקים לה׳ ל־זתפלל לפניו.
וגם כי יזעקו ,אינו אלא מהשפה ולחוץ
הושע ז ,יד
משלי כא ,כ-כא
נוצרים ]אדום[ .צרות שעוללו לישראל
עובדיה א ,פסוקים א ,יד :חבקוק ג ,יד
שכר הצדקה ,בעורף! ובעוה״ב
צרקה במעשה מתקן לעון מעשה תאוה .אבל
לחונן דלים ]ביחס של פיוס[ מתקן עון עיוות
השכל של כפירה ]אמר המלקט :וזה נרמז בפםוק
"לועג לרש ,חרף עושהו״ )משלי יז ,ה( .ומכלל
״הן״ נשמע ״לאו״[
דניאל ד ,כד
צום ע״ע עוץ־ :תענית
צורה
שלמי הצורה הם חלושי החומר
ה׳ מפיל צדיק למקום סכנה כדי שיחפלל והי
יושיעו
תחלים צא ,טו
צרות ישראל בעת הגלות
תהלים פרק ק׳׳ב
בעלי לשק הרע ,בבחינה מסוימת גרועים הם
מהערבים
תהלים קב ,ז
צרעת
יחזקאל טו ,ו
צורה וחומר ,כמו איש ואשה
בראשיח ב ,יח
נשמה וגוף ,צורה וחומר
בראשית ב ,פסוקים ט ,יח
צרעת יש הבאה מפני חטא לשק הרע .ויש
צרעת אחרת הבאה על צדיקים מפני סיבה
אחרת
א״חמ ,תחילת פ׳ מצורע
קימץ נליות
ציור
ציורים טובים ורעים שבלבו של אדם
בראשיח ו ,ה; ירמיה ד ,ג •,תהלים נא ,יט •,משלי
א ,ב וכן יכ ,כה :וכן יד ,טז-יז :וכן כה ,כח:
וכן כט ,יא ןע״ע ערך :יצר הרע[
;
צניעות
מהראוי לשלמים להםחיר אח צדקחם ולא
להתפאר בה לפני ההמונים ,שא״כ מורה שצדקתם
היא שלא לשם ה׳
תהלים מ ,י
העושה טוב בגלוי ,מצפה לגמול או לכבוד
ולתפארת
משלי יד ,כב
צרה
צרה הבאה על כלל ישראל לא נגרמה ע״י
טעותו של יחיד ,ואפלו הוא מלך ,אלא מפני
חטא הדור כולו
ירמיה נב ,ב
צרה .חסרון הוא שיש המיללים מפני הצרה
)ע׳׳ע ערך :גאולה(
קבלה
ע״ע ערך:
מעשה בראשית ומעשה מרכבה
בירור מושגים
t
המפליג בתבונה ובעיון בתעלומות םחרי חורה,
זה נקרא ״תודח חסדי׳ ]אמר המלקט :נ״ל כי
מקורו ב״םפר הבהיר״ ,פםקא קפ״ה .ושם הזכיר
״בגאותו שחקים״ ,בי גאותו של הקב״ה הם םתרי
תורה ,כמפורש במדרש משלי פ״י ״צפית בגאוה?"(
משלי לא כו :וכן משלי ג ,ג ביאור מלים
שמות הקודש
שמות הקודש
א״חמ ,חחילח פ־ קרח
״אלהים״ ע״פ טבע ,שם ״יהו״ה״ שלא בדרכי
הטבע
דברים לג ,כה .תורה אור :תהלים מז ,ו
אלהים
אילח השחר ,פסקא תקיי׳ב; בראשית א ,א .ושם
רצו
אוצרות
המלבי״ס
״תורה אור״ פסקא ב :ויקרא ד ,פםקא דנ״ח:
ויקרא יח פסקאות ק״ל ,קנ״א; ויקרא כא ,פסקא
ל״ב
אלהים ,מצד הכהות הרבים והשונים אשר
החנוצצו בכל חלקי המציאוח מן המקור הזה
האחד רטוב במוחלט .הכחות האלה השפיעם
במדה וקצב ונבול ]עיי״ש[
ישעיה מה ,ה
אלהים ,אלהי ישראל
שמות כר ,י :וכן לב ,א
אלהים ,יהוד׳
כראשית א ,א ד״ה ובכל מעשה בראשית
גדולי ישראל
שדי
איוב ה ,יז )מלים(
שדי ,אלהיט ,יהו״ה
שמות י ,ב
שילוב יהו״ה אדנ״י ,סוכת שלו׳ים )מקורו בזוהר(
בראשית ו ,טו
שם העצם .אפשר לנו לברך את שם הכבוד
)אדני( אבל אין לנו שום השגה בשם העצם
)יהרה(
נחמיה ט ,ה ד״ה יברכו את שם כבודך )וע״ע
פסוק ו(
אהיי׳ה
שמוח ג ,יג-טו
אלהים ,מדה הדין
תהלים פה ,ה
יחוד השם:
אלוהי ישראל ,לציין אח הנפלאוח שה׳ עושה
מצד חיבחו להם
ישעיה כה ,א; וכן מא ,יד
״והיחוד הזה כולל נ׳ ענינים] :א[ היותו ית׳
אחד בעצמו ,והוא שלילת הגשמיות וההרכבה
ורבוי ע״י תוארים וכדומה.
אלוהינו ,מורה על הדיבוק שיש לו עם ישראל,
וההשגחה הפרטית שמיחד עליהם להפליא פלאות
ולעשות נוראוח
ישעיה מ ,ג וכן סב ,ג
]ב[ שלילת השניות ,שהוא אחר ואין אלוה זולתו.
;
גלות ,אז אין השם שלם ,ונשאר "יה״
הושע ,ג ,ג
אלוה
איוב יא ,ז )מל־ם(
י״ה
תהלים סח ,ה
יהו״ה אלהים ]ב׳ השמות יחד|
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פםקא ק״ל
יהו״ה ,אלה־ם
בראשית כ ,א :שמות כ ,א
יהרה ,ושם ״אלהי ישראל״
]ג[ והיחוד הג׳ הוא יחוד אור האץ סוף בשמותיו
שתוא במרותיו ,שבהם הוא מנהיג את העולמות
]אמר המלקט :המושג הזה מוסבר היטב ע״י
רמ״ק ב״פרדס דמונים״ ,שער הכוונה ,פ״ב .שאין
להבדיל בק י׳ ספירות'־ לבין אור א״ס שבקרבם.
והאריך בזה ר״ח ויטאל ב״עץ הדעת טוב״ ,פ׳
ואתחנן ,וכותב שהמבדיל בזה הוא כעע״ז ,וכן
עמד על זה רדב״ז בביאורו לשיר השירים.
והשל״ה העתיק הדברים בסידורו ,מהר׳ ישיבת
אהבת שלום ,דף קםו .ועיין בזה ״שערי רמח׳׳ל,
דף ת״ד[ .וביחוד קובייה ושכינתיה שהוא כבוד
מלכותו והתפשטות אלהות בעולמו וכו׳ כנפש
המתפשטת בגויה ותתן לו אור וחיים כמ״ש
ואתה מחיה את כולם וכו׳ ]עיי״ש שהאריך[
דברים ו ,ד
תהלים פט ,יט
אור אין סוף ,יחוד בתוך כל שמוח הספירות
דברים ו ,ד )ע״ע ״שערי רמח׳׳ל״ ,דף ת״ד(
שמות כג ,יז ,פסקא רכו
אברי האדם מכוונים מול ספירות עליונות
שמות כה ,רמזי המשכן ,ד״ה אולם כאשר בני עלייה
יהו״ה ,ושם ״אלהיך״
יהו״ה ,שם של השגחה כלליה .״אלוהינו״ שם
של השגחה פרטית תהלים קמו פסוקים ב ,י;
וכן קמז ,ז
אדם הראשון בגן עדן ,הנמשל שבסיפור
בראשית ג ,יט
מפתחות עניינים במוסר ואמונה
אדם הראשון ודרגה אספקלריא המאירה
בראשית ג .ח
אדם נקרא ״עולם קטן״
שמות כה ,רמזי המשכן ,דייה וכמו שנקרא העולם
אדם של עולמנו מפעיל את מערכח כל היקום
יחזקאל א ,כו; וכן עיין ״החרש והמסגר״ )בסוף
פי׳ לשיר השירים(
אדם ,העיקר שבו הוא נפשו .גופו הוא רק
מלבוש ]מקורו בזוהר ח״א כ ע״ב ״על בשר
ארם״[
שמוח כה ,רמזי המשכן ,ד״ה כבר נודע
אור מקיף ואור פנימי
זכריה ב ,ט
אור צח ,אור מצוחצח
בראשית א ,ג
אור קדמון ,אור צח ,אור מצוחצח
בראשית א ,ג
רצו
אצילות ,בריאה ,יצירה ,עשיה
שמות כה ,רמזי המשכן ,ד״ה אמנם הבאים בסוד.
וכן שמות לד ,ו )ע״ע תהלים קמח ,ה(
אצילות ,בריאה ,יצירה ,עשייה; עולים ויורדים
בראשית בז ,יג )תורה אור(
ארון שבמקדש ,כפורת ,כרובים
שמות כה .רמזי המשכן ,ד״ה והנה הארון ,ד״ה
עוד ציוה לעשות כפורח
ארון ,םוד העלאת הארון לירושלים .ששה צעדים,
שכעה פרים .באכפלתא הם מול שם הקודש
מ״ב .וההיקף הוא ״בינה״
שמו״ב ו ,יג )עיי״ש(
אתערותא דלתתא ,אתערותא רלעילא
יחזקאל לו ,כח
בונה עולמות ומחריבן
בראשית א ,ה
בוצינא דקרדינותא
בראשית א ,ב )תורה אור(
אורוה צחצחים
משלי ח ,כג
אליהו הגלים אח אדרחו ,כלומר עשה מחומריוחו
״גולם״ כדי שתשרה עליו ״צורה״ ,כפי הדרישה
האלוהית
מל״ב ב ,ח )ע״ע פסוק יג(
אליהו ראה ג׳ קליפות של יחזקאל ,רוח סערה
וכו׳
מל׳׳א יט ,יא
אליהו ,ז׳ פעמים מול ז׳ ספירות
מל״א יח ,מג
אליהו ,רכב אש וסוסי אש ,הנמשל של המליצה
הזאת
מל״ ב ב ,יא
אלישע עזב את י״ב הבקר ,שהם מתחת למלכות
מל״א יט ,יט
אלישע ,אופן פעולחו לחחיה המתים
מל״ב ד ,לד
אלכסון ,י״ב נבולים
מ ל״א ז ,כא
בחירה חופשית רק בז׳ תחתונות .אבל ידיעה
קדומה היא באק סוף ]עיין חשובה דומה בדברי
אריז״ל ,סוף ״ארבע מאוח שקל כסף״ ,רפו״ח
דף רפב; ובדברי ר״מ זבוח^״קול הרמ״ז״ על
הזוהר ח״א דף קפט[
בראשית כב ,א
בריאה העולם ,ממנה נדע על המתרחש בעולמות
עליונים בראשית א ,תורה אור ,פסקא ב
ככל מדה מחסד ,גבורה ,תפארת כלולים כל
השאר ג״כ
יחזקאל א ,ו
כמדבר ,מ״ב מסעות בני ישראל במדבר
במרבד לג ,ה
בעולם הקטן ,החשוב מחברו הוא מוקף ע״י
חברו ]וזהו יושר[ .אבל בעולם הגדול ,החשוב
מחברו הוא מקיף את חברו ]עיגולים[
איוב לח ,לח וע״ע בזכריה ב ,סוף ט׳
בריאה ,יצירה ,עשייה )עיק לעיל ,מלת ״אצילות״
ובו׳(
תהלים קמח ,ה
אוצרות
רחצ
גדולי ישראל
המלבי״ם
בריאת העולם ,חיאור ע״פ דרכי הקבלה
תחלים קמח ,א
י״ג מדוח של רחמים ,ע״פ סוד
גבורה ,מה שה׳ עושה בניגוד לתהלוכות הטבע
תהלים קמה ,ד
״
״ ,,
יריעה קדומה יש רק באק סוף .אבל בחירת
חופשית בז׳ תחחגנוח ]עיין תשובה דומה בדברי
אףיףל ,סוף ״ארבע מאות שקל כסף״ ,דפו״ח
דף רפב; ובדברי ר״מ זכות ,״קול הרמ״ז״ על
הזוהר ח״א דף קפט[
מ
גדול
ף
נ
ע ל
ה נ א מ ר
ה ק ב
שמות לד ,ו
ה
ב
ת ה ל י ם
גלות מצרים ועשרת המכות )ע״פ אריז״ל(
א״חמ ,שמות 5
גליף גליפו ,גולמא נעוץ בעזקא )זהי
י
בר
א ש י ת
ח י
ו
י י
ו
ק
ב
א
טי(
א י ר (
< ת ו ר ה
י י ם
ב ר א ש י ת
,
יכין ובועז ,ב׳ עמודים שבעזרה .מול ההנהגת
הנסית וההנהגה הטבעית )נצח והוד(
מל״א ד כא
ים שעשה שלמה
מל״א א .לא
אי
ע ח
כ ב <
א
א
ם ט
י ׳ ז ל "
א״חמ ,תולדות ,ד״ה וימכור
ב כ
א ת
יי
ת ו
ק1יע7
נ
"־
מ ל
ת ה ל י ם
ע כ
־
״וזאת״ ,כלומר תפארת עם מלכות
שמות כה ,ג
א
ימין ה׳ מורה על הנהגה נסיית .שמאל מורה
על הנהגה טבעיית
הנהגה ע״פ מלכות )״כבוד״( ,והנהגה ע״פ תפארת
י ט
״
י1
כ
יחזקאל ד ,ר
יציאת מצרים ,פעולתה כדי להציל נשמות עשוקוח
שנעשקו בקליפה
דברים כט ,יד .חורה אור
זיווג ,אין בלי דעת
א״חמ ,תולדות ,ד״ה וימכור את בכורתו ליעקב
יש מאץ ,או יש לומר ״אין מיש״?
בראשית א ,תורה אור ,ב
חוה ראשונה ,חוה שניה
בראשיח כ ,כג :וכן ג ,יט
כינויי ה׳ ,כולם יתבטלו לעתיד לבא .ישאר רק
שם יהו״ה ,הנהנה אחת פשוטה
ז כ ר י ה
חיות ואופנים
שמוח כד ,י ׳
חיוה רצוא ושוב
)
m
א
צ
ל
ן
ת
ן
ב
ו
י
א
א
י ך
י
ה
מ ל
משלי ח ,כב-כג
ח
כ
מ
ה
ן ה ב ל ת י
ו א ץ
יד
־
כלים מקבלים ,כחותיהם הם פי עשר )ע״פ
אריז״ל(
י
א״חמ פ׳ וישלח ,ד״ה מנחה לעשו
בסאו של שלמה המלך
ץ
י ך ן ן ק א ל
(
ט
ש ב י נ י ה ם :
ה מ ן ש ג ן
״
א
י
׳
כ
ברובים ,הנמשל שבהם
בראשית ג ,כד
מ ו ש ג
כראשית א ,כו
לבושים ומסכים בעולמות מעלה
כראשית א ,ג
חכמה .״יציירו חכמי האמח כאילו בהלל הצמצום
נחקק צורת החכמה של אץ סוף בצורה שוקעת״
שמות כ ,ד
לבושים ,שערוח ,וכסא של ה׳
י״ג מרוח רחמים ,שם ״אל״ מכוון מול מרח
״קל וחומר"
א״תמ ,סוף פ׳ בהעלותך
מדות של רחמים ,י״ג מדוח
דניאל ז ,ט-י׳
שמות לד ,ו
רצט
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
מטטרק ,בימות חול שכינה מתלבשת בהנהגתו
א״חמ ,פ־ עקב ,ר״ה ברוך תהיה
נעל ,חליצת נעל של היבם
מטי ולא מטי
נפש האדם ,יחס לגופו כמו יחם הרוחניות לכלל
העולם
בראשית ב ,ז )וע״ע ״החרש והמסגר״ ,בסוף פי׳
המלבי״ם ל״שיר השירים״(
בראשית א ,ה
מיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים
א׳׳תמ ,תתילת פ׳ ויקרא ,3ד״ה רעד״א ןועל זה
אמר[ מן הבקר ומן הצאן
מים זכרים ומים נקבות
א״תמ בראשית 9יקוו המים
נצח והוד ,ב׳ עמודים במקדש יכין ובועז .ההנהגה
הטבעייח והנסית מל״א ז ,כא
נשמות העתירות להיבראות
תהלים צ ,א
מלאכים ,מרח כנפיים שיש להם
יחזקאל א ,ו
מלכות וזי ספירות
שמרת ג ,ה
זכריה ג ,ט־ ,וכן ד ,י׳
מנורה מול ז׳ ספירות
זכריה ד ,א
סגולה )ע״פ ר״ש אושטרופוליר( ,בשעת מגיפה
לומר מ״ב מםעוח
במדבר לג ,ה
סובב כל עלמק ,וממלא בל עלמין
שמות כה ,רמזי המשכן ,ד״ה והנני אומר :יהושע
ג ,ט-יא )כיאור הנמשל בזה(
מנצפ״ך ועולם עשייה
שמות כת ,רמדי המשכן ,ר״ה ואתר שהתבאר ע1ין
מזבח הנחושת
סוד ע״פ ר״ש אושטרופוליר :״לעת ערב לעח
צאת השואבות״ )בראשית כר ,יא(
א״חמ חיי שרה ,דייה לעת ערב
מקדש שלמעלה גבוה י״ח מיל מביהמ״ק של
מטה
מל״א ו ,ב
סודות בביאורים לתורה המלבי״ם קורא ״דרך
הצורה" ,כינוי ע״פ היחס של חומר וצורה
מל ״א יט ,יט
מקדש ,מדות הבית הן פי שלש מהמשכן ,לרמוז
לבריאה ,יצירה ,עשייה
מל ״א ו ,כ
סודות .אין לו לאדם להעפיל למושגים שהם
למעלה מיכולחו ]ע״ע בזה דברי מהר״ל ,״נתיבות
עולם״ ,נחיב העושר ,פ״א[
שמות יט ,יב
א״חמ שלח 9-11ד׳׳ה איש אחד
סולם יעקב ,םמל הבריאה ,עולים ויורדים בו
בראשית כח ,תורה אור
שמוח כד ,י׳
סמאל בפירודא ,ולכן הבאים מצדו הם הרבים
א״חמ וישלח ,ד״ה ויתן כיד עבדיו
שמוח ב ,טו
pורחמים
זכריה ד ,א
מרגלים ,ביאור החטא ע״פ סוד
מרכבה של יחזקאל
משה הוא "בעלה דמטרוגיתא"
ספירה ,כאו״א יש בו חסד,
משכן וסודותיו
פרשת תרומה ,רמזי המשכן
משל על ב׳ כלי זמר מכוונים זה מול זה
שמות כה ,רמזי המשכן ,ד״ה והנה ה׳ ערך
נהר דינור
דניאל ז ,י׳
נחש בריח ,ונחש עקלתון ,נמשל שבהם
ישעיה כז ,א
ספירוח ,אם הן אלהוח או רק ״כלים״? ]אמר
המלקט :עיק ״פרדס דמונים״ לרמ״ק ,שער ד׳
פ״א בשם ר״מ רקנאטי ,וכן רמת״ל ,״דעת
תבונות״ ,כללים ראשונים ,מהד׳ הגר״ח פרידלנדר,
רף רמז!
תהלים קד ,א
ספירות ,עשרת הספירות
החרש והמסגר ,שה״ש
אוצרות
ש
גדולי ישראל
המלבי־״ס
סתרי תורה ולימוק .אק בפשטי התורה ביאור
ל
ס
נ
ת
ת
ש
ת
ה ב ר י א ה
ל
כ
י
ש
א
ת
י
י
א
ת
ר
י
ה
י
א
י
׳
פ
?
ס
א
כ
צורה .אליהו הגלים אדרתו ,כלומר עשה
מתומריותו ״גולם״ כדי שתשרה עליו ״צורה״,
כפי הדרישה האלוהית
מל״ב ב ,ח <ע״ע פסוק יג(
׳
עבודת הי ,חכליחה היא להכנ־ע חיצונים שייכנעו
תתת הקדושה
א
ח מ
"
פ
'
ש מ י ת
׳
י
׳
"
ה
י
'?
מ ל
ם
ו י
ח ד ש
מל״א יט ,יט
ה
' ׳׳
י
וע״ד המוסר
צלם אלהים ,ולא אומרים •צלם ה "
כראשית א ,כז
עולם הכסא והםפירות
ש מ ן ת
ו ל ם
ם
ה כ ם א
״
כ ך
ה ח י ו ת
יעיל
ע
יי
שמות כה ,רמזי המשכן ,ד״ה אמנם במשכן
וד״ה החכמה האלוהית
, , ,
,
עולם העליון ,ההשפעה היורדת מלמעלה י
עולם החחתון ,ההתעוררות עולה מלמטה למעלה.
השוואה בין גוף האדם ורומם ,צומח ,חי ,מדבר
״
״
ע צ מ ו
מ ט ה ,
מ ל
ולם
׳! • ״י׳׳
ו י י
נ פ ש
ו • ' ז
פ
י א
ע ו נ ש
) ם 3י
דושים
ה
פ 0
•
ש
ם
ח
א
יייי״>
?
א
ע
"
א ל ה י ם
;
;
ב מ י ב י טו
ח;
ל א
כ ד י
•
ל א
׳׳׳
"
* ^ ,־/
נ־ועל אלא < i*rfו ״ ״ ח ה •
יהו״ה הנהפך ל׳׳אלהים״ ,עוקר את הכל
דברים כט ,ט .חורה אור
עור ,בשר ,גידים ,ועצמות
א ב ל
1
צמצום שהיה בעת הבריאה
בראשית ,א ,כ )תורה אור( :שמות לג ,פסוקים
יט ,כב-כג :וכן לד ,ה א׳יתמ בראשית 16ד״ה
איך ענין הצמצום
,
,
קבר ,קבורה רחל .שרש נשמה אלוהית הקבורה
חוך רגבי אדמה
שמו״א יד ב
,י,
,
״קדוש״ ,הנאמר על ה׳ ,ענינו שמתנהג למעלה
מחוקות הטבע הקבועים
תהלים צז ,פסיקים ג ,ה ,וכן י,ה ,ג; וכן קו ,מ ז
וכן קיר ,ב! וכן קנ .א
ן ) י נ ש
*.י״
\
י
ש
מ
1
קרנן ,לא להקריב לשם ־אלהיס" ,ב• יש שם
אייה אחיזה לםט״א
,
א״חמ תתילת פ׳ וארא ,ד״ה והנה פרעה
ק ר ח
ה נ י ר א
יחזקאל א ,ככ
r
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,ד״ה וכמו שבאדם הפרטי
ק
עוד ,קלף ,ודונםוםטום
שמוח כ׳׳ה ,רמזי המשכן ,ד״ה וכמו שכאדם
הפרטי
ע י ג ן ל ע
קי ^
ג ן
ו
׳ י׳
שמוח כד ,י׳
קשת ,ענינה
יחזקאל א ,כח
ר ן ש ך
ם
ש ת
ג י ו ג י ם
שמות כ״ה ,תחילת רמזי המשכן
קטן
קיף
ףן
ש ר ן
כ ל
מ
ה ו א
ג ן ץ ל
ץ
ת
ר
א ו
ותר?
זכריה כ ,ט
ערב רב ,ור״ב ניצוצות שיש להוצ^
א״חמ ,פ׳ שמוח ,ד׳׳ה ויקם מלך חדש ,״ דרך
׳
עשו ,שעיר וסמאל
א״חמ וישלח 98
צורה ,ביאורים לחורה ע״פ סוד המלבי״ם קורא
״דרך הצורה״ ,כינוי ע״פ היחס של חומר וצורה
ד
ה
ב
ראובן ,בגללו לא נולדו אפרים ומנשה מיעקב
עצמו
בראשית לה ,כא
רחל ,קבורה רחל .שרש נשמה אלוהית הקבורה
תוך רגבי אדמה
שמו׳־א יד ,ב
שולחן ומגורה
שמות כ״ה ,רמזי המשכן ,ד״ה ועחה נבאר הכלים:
ודייה עוד ציוה לתת שם המנורה
שכחה ,שר שלה שמו ״פוטה"
א׳׳חמ ,פ׳ שמוח ד״ה ריבן ערי מסכנוח
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
שכלים נבדלים
משלי ח ,כג
שלמה ,כםאו בנוי ע״פ מתכונת כסא דין העליון.
ים שעשה שלמה מול המרכבה העליונה )למען
פרנסה(
מל״א י ,כ
״שם״ ,כינוי למלכות ,ההנהגה הטבעית
תהלים פט ,יז
שם כבוד מלכותו
דברים ו ,ד
שמות ,ה׳ הבטיח למשה שיגלה לו סתרי השמות
שבהם תלויה חיות העולמות
שמוח לג ,יט
"שמים״ ו״שמי השמים״ ,ההבדל ביניהם
תהלים סח ,לד
שפע היורד מן בריאה עד יצירה ,ומשם לעשייה
מל״א יח ,לד
שרפים ,חיות ואופנים
יחזקאל א ,פסוקים ד-ה ]ע״ע ישעיה ו ,ג[
חורה שבכתב )ז״א( ותורה שבע״פ )מלכות(
דברים ה ,כד
חורה .ד׳ חלקי פרד״ם מול אצילות ,בריאה,
יצירה ,עשיה
א״חמ ,תחילת פ׳ קרח
תפארת נקראת "כלל״ ,והמלכות ״פרם״
שמוח יב סוף פסקא א
״תפילה״ היא לשם יהו״ה )תפארת(; ״תחינה״
היא לשם אדני )מלבות( ]מקור למלבי״ם הוא
רכנו בחיי ,שמות יד ,טו; דברים ג ,סוף כד|
ישעיה א ,טו )מלים( ,תהלים קמג ,א
ביאורי מקצת פסוקים ע״פ קבלה :י
ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד
דברים ו ,ר
ברוך שם כבוד מל׳ ,הנאמר בחשאי
דברים ו ,ר
שם קדשו ,כאשר ה׳ מתנהג למעלה מחוקות
שא
הטבע הקבועים
תהלים קה ,ג; וכן קו ,מ ו וכן קיד ,ב רכן קנ,
א
;
;
העומדים בבית ה׳ ־ הם הקרובים אליו ויודעים
סודותיו ומשכילים צפוניו ,מעשה בראשית ומעשה
מרכבה
תהלים קלה ,ב
וישאוהו במוט בשנים )במדבר ינ ,כג( מול מ״ט
אותיות קריאת שמע
א״חמ ,פ׳ שלח ד״ה איש אחד
קידוש השם
אנוסים תחת ידי הגוים ,שמרו בלבבם מצות
האמונה בה /ונהרגו על כך
דברים ד ,כח-ל
דוד טען כי הפעולה הזאת להנקם ממחרף אלהים
חיים וממחרף עם ה׳ צבאות ,הוא יותר יקר מכל
רכוש ומכל מתן ,וזה עצמו השבר היותר גדול
שמו״א יז ,כו
יםורים של הנהרגים על קידוש השם ,תמורת זה
ייטיב ה׳ לצאצאיהם בדור אחרון
ישעיה נג ,י
כבוד ה׳ מתרבה ככל שהאדם* מחבונן כיצד הדל
והאביון ניצול מבעיותיו
תהלים מא ,ב-ד
נהרגים על קידוש השם ,בשכר שקבלו מיתה
בשמחה ,יקבלו שבר נגד בל שאר צדיקי הדור,
ויהיו דומים להאבות והנביאים
ישעיה נג ,יב
נהרגים ע״י גוים בדורו של שמד ,לא נהגו מרמה
בפיהם לכפור כה׳
ישעיה נג ,ט
נהרגים על קידוש השם ,עי״ז נחקק הדבר בלב
שאר העם
הושע ו ,ה
נחמה ונחת רוח לנהרגים על קידוש השם ,ע״י
ידיעתם שבמיחתם הצדיקו ]כלומר גרמו זכוה,
וכפרו עליהם[ לשאר בני דורם
ישעיה נג ,יא
אוצרות
שב
גדולי ישראל
המלבי״ם
פושעי בני ישראל ,שחזרו בחשובה ,נמחל להם
פשעם בזכות אלו הנהרגים על קידוש השם
ישעיה נג ,יב
קדושה לא תתדבק באדם אא״כ תתבלע בו אל
חובו ,ולא מגע חיצוני בלבד
חגי ב ,יד
קידוש השם ,בשעת גזירת מלכות אין אומרים
סברח ״אשה קרקע עולם״
התנהגות בקדושה
אילת השחר ,פסקא תקט״ו :חהלים קלר ,א־ג
א״!״! 0׳ ?TH WOVכאשי Wא ל ^
^
קך^
קידוש השם ,הוכחה מהמקרא שלא בדעת הר״ן
ישעיה ו ,ג
׳
קדושה ,דתוח שונוה
ייקיא ,־׳ קדושים ,פסקאות נ ,ק
מ צ 1ת
״״ל
א
א
ל
P
™<"
W
T
0 3
יי
ה ש ם
מ
!׳
ש
ה
נ
ת ה
/
ש
י
י
ה
ע נ י נ י
יא
'? ־
רצון .מי שדואנ לטובח
ה
י ה נ צ י
"
ב
ח
י
ב
ם
t
ו
ל י
ל מ ם 1י
א״חמ ,פ׳ שמות ,ר־׳ה ותחיץ
מ
׳
שה א
׳< ־1
ח י י ב
נ פ ש
פ
א מ ו י
'
'
ל
?* ? "
ש
Wיייא ״ י י י
ל מ י ו ת
™
o s
ש ח א ה
ז
א
ל
י "?יי׳
מצילו ממנה .אבל מי שרוצה בכבודו של הקב״ה,
,
.
ודאי רוצה שתהיה לו עת צרה ,כר־ שיתגדל
שמו של הקב״ה בעת הישועה
חהלים מ ,י
ז
עיקר הקדושה היה בא״י ,שהיא מומת להשגחת
ה׳ וטהרת הנפש
ישעיה סד ,ט
קדושה רג־ורה הזמנה ,הוא דג־יפרש מכל עסקיי
למען רנד מיוחד
1
קדושה שיש בעולם ,שגה ,נפש
יחזקאל ככ ,ח! וכן כג ,לח
קללה
רשע מצליח ,אע״פ שמחלל כבור ה׳ ,אבל גם
ש ה ר א
מוכ
יע
ז
זוז ל ף ל י י ׳
שיקבל עונשו מה׳ ,ואז יתקרש שמו של הקב״ה
ב ם ו
ה׳
כ ב
ל י ו ם
מ ש ל י
שלשים צדיקים יש בכל דוי׳
לק י
י
על קדוש
ה ש ם
ש
ו ג ו ר מ י ם
ה
ט ז
ה מ ו ם ר י ם
ע
ה
ם
ה
מ ס י ך ג ח
אור
קללה בג׳ אופנים
'
תיקק עולם של יחור קוב״ה ושכינתיזז ,ע״י
1
;
במדבר כג ,א
תחיית המתים עבור אלו שקרשו שם שמים
ישעיה כו ,יר
פ
קללה ,אם יש בה פעולה ממשית
במדבר כב ,פסוקים ו ,יא ,כ דברים כג ,תורה
־ י
נ פ ש ם
^°
קללה לא תחול על עם שמאוחד כולו
ב מ ך ב ר
ק ל ל ו ח י ן
י ו ע י ל ן
ש
שמו״ב טו ,י
מקנא לכבוד ה׳ ועמו ,לבו יחאזר לנקום נקם,
״קדושה״ של ה׳ ,ענינה ההתנשאות על חוקי
ולם
יי׳ע
שמות טו .יא )ע״ע ויקרא .פ ׳ קדושים ,פםקא ב(
.
ק
ד
ו
ש
ה
ה
א
ד
ם
מ
ת
ג
ב
י
קנאה )ע״ע ערד; מדות(
1
קדושה
ש
כ ג ׳
א
קללה שהאדם מקלל ,וה׳ לא שלת אותו ,לא
רבדים ו ,ד
י
,״״״״ ,״
שמו א ז ,א
^
^
ה
מ
ע
ר
י
ש מ י ת
ל א
י
י
י ד
שבת ,קדושת השבת מה היא
שמות לא ,י ד
ו ל א
מ
צ
ד
ה
ש
כ
ר
] ה ת ו מ ר י 1
שמו״א יז ,כו
ג׳ מיני קנאה יש] .א| המקנא בזולתו כדי להיות
נכבד כמוהו ]ב[ מקנא על כבודו המחולל ]או
על כבוד חברו שנחחלל[ ]ג[ המקנא בחברו כדי
להרע לו
ישעיה יא ,יג )מלים(
מפתחות עביבים במוםר ואפונה
קנאות לשם הי ,ונקמה .ההבדל ביניהם
ישעיה נט ,יז-יח
קנאות לשם הי ,יש ליזהר לא להבעיר אש כמו
שעשה אליהו הנביא ]אמר המלקט; שמא מקורו
בשו״ת רדב׳׳ז ,חלק ששי ,ב׳ אלפים רצ״ד[
מל׳׳א יט ,יא
קרבנות
כך לשון המלבי״ם :״ונראה דהנה בענין הקרבת
הקרבן בחב ב״כוזרי״ דכמו שיש חיבור לנשמה
הרוחניית עם הגשמי ע״י האדים זכים וברים וצלולים
העולים מן הלב ,אשר על ידם תתלכד ג״כ השראת
האלוהי והשפעת השבעה בקרב ישראל .עם
שההשגה נעלמת היא ,מ ה שאין אנו יכולים להשיגו
איך יהיה זה ע״י הקרבן ,כמו שאץ אנו משיגים
איך חחלכד הנשמה בגוף ע״י האוכל עכ״ד הכוזרי.
אבל אנחנו נבאר זה בדרך השכל על פי דרך אור
האמת אשר נגה בקרבנו .והענק כי לנפש החיוניח
שבאדם יש קרבות עם נפש החיונית שבבהמה,
ועם כת רוחניות המאכל .ובהתקרבות דם הצלול
עם מםירח נפש הלב ,והוא כמו שזכוח השמן
הנשרף נלכד )את( ]עם! הפתילה .לכן הנה הקרכן
אק די הקרבת הבהמה לבדה ,כי אץ לנפש הבדמה
דיבוק עם השפע האלוהי .אבל הוא כמו כי מהראר
הוא שיקריב האדם נפשו רוחו ונשמתו ממש עולה
כליל לריח ניחוח לה /אך בחמלת ה /תמורת נפש
החיונית שבאדם גופו ואבריו ,יקריב נפש הבהמה
הטהורה שיש רב השיווי ביניהם בנפש החיונית.
וימסור ג״כ רוחו ונשמתו כליל לאישים על רמזבח
העליון ויצטרף רוחו ונשמחו וירכיב על נפש החיה
שבבהמה ,כמו שיורכבו ויתלכדו ביחד כנזכר בענין
המזון .ועל נשמח האדם תחול השראת השכינה,
כי היא חלק אלוה ממעל ,וכל הנופח מרוחו נופח,
והקשר אמיץ ביניהם ,ויקבלו שפע שבע רצון
והתקרבות העולמוח וקשורן ,כמו שנקרא ׳קרבן׳
והוא הוא קרבן אמתי״
א׳׳חמ תחילת פ׳ ויקרא
טעם וכוונה של הקרבת הקרבן
בראשית ח ,כא; כמדבר ה ,תורה אור :אר״ח םי
א׳ סעיף ד )ארץ יהודה ם״ק ה(; א״חמ ,חחילת
פ׳ ויקרא; פ׳ קדושים ד״ה וכי תזבחו זבח שלמיס
ז
ה׳ איננו צריך לקרבנות שלנו
שג
ישעיה מג ,כג :ירמיה ז ,כב )ב״ה ,רבה״מ(
חטא ישראל שחשבו שהקרכנוח כמו שוחד לה/
למען ימשיכו בדרך רעה
הושע ו ,ו
טועה החושב שהקרבן הוא עיקר יותר ממעשים
רצויים
ירמיה ז ,ב :וכן יא ,טו
ארון הברית ,שם תשכון מחשבת המקריב וטוב
כווגתו
מל״ב ד ,ח
ימק המזבח ,שם מקריבים זבחי רצון ,שלמים
ותורה .המלמדים עבורה ה׳ מצד הכרת טובו
וחסדו ואמתתו
יחוקאל מו ,ה
פםח ,עיקר ענין פסח מצרים היה כדי לבטל
תועבת מצרים
מל״ב כג ,כא
קרבן בלי תשובה והכנעה ,אין לה׳ חפץ בו
ישעיה סו ,ג
קרבן עולה .עיקר הכוונה שירע האדם את ת /
שראוי לו לאדם להקריב את עצמו עולה על
המזבח לרצון
הושע ו ,ו
י
קרבן פסח ,הוראה שיצאו בני ישראל מתתח
ממשלת הכוכבים
בראשית כז ,כג
קרבן שלמים .עיקר ענינו זבחי צדק .לא הודאה
על שהשיג הצלחות עוה״ז אלא הודאה על
שה׳ לימד אותו דרכי צדק כדי שיכוין האדם
מעשיו
תהלים נא ,כא
קרבן תמיד )טעמו(
כמדבר כח ,סי׳ כ״ד
קרבן ,בזה מראים הכנעה ,שבעל הקרבן מוכן
להקריב את עצמו על קדושת ה׳
משלי כא ,ג
קרבן ,לא די בהבאה הקרבן אלא צריכים עשיית
צדקה ומשפט
משלי בא ,ג
אוצרות
דש
המלבי״ם
קרבגות עולות ראיה ושלמי חגיגה שהביאו בעת
עלייה לרגל וכו׳ הנרצה בקרבנות אלו שציוה
ל
ב ה ם
™
כ מ
ע
5
ל ע י ר
ל י ת
יראת
ש
ג
v
ת
^
מ
ל
ד
*™
פעמים
" יי* ׳
fV
מ פ י
גדולי ישראל
ה כ ה נ י ם
ל ל מ י ד
י ה נ ב י א י ם
ל י ר א ה
הראשונה[
שופטים ו ,ל ר שמו״א י ,ו
;
חלש ,כששומע על דבר עוול יתעצב בלבד .אבל
הגיבור יתר אפו לעשות נקמה ,וע״י שצלחה
עליו רוח ה׳
ישעיה א ,יא
קרבנות ,העלאת דומם ,צומח ,חי ומדבר
׳
ו
כמדבר ח ,תורה אור
שמו״א יא ,ו
,
,
רוח ה׳ ,הלבשת רוח גבווח
שמו״א טז ,יד
תכלית חינוכית שיש בקרבנות
רחמים
ירמיה ז ,כב
ש
ר ש ע י ם
ל
ז מ ה ׳
ה ח ן ש ב י ם
ל ת ו ע ב ה
נ ח ש כ
מ ש ל י
כ ן
כ א
ש נ ה
ראש ה
ראש השנה ,אם למנות מן ניסן או מן תשרי
א
״
ח
י
מ
כ א
פ
ד י ש ת
פ ר ש ת
2 3
ה ח י ד ש
־
"י ׳ ־
רוח )ע״ע ערך :נפש ,גשמה(
־
2 1
״אורך רוח״ ,שרוחו הפנימי יכול לעצור ברגשותיו
״ק
ן
6,
ן ל ס ב ן
ן צ ע ר
ע ן
מ כ א ן כ ן ת <
ה י פ ן כ ן
ה ן א
ה׳ הוא מלא רחמים .אע׳׳פ שהוא פקד על
הגרים להציק לישראל על חטאיהם ,עוד ייפרע
מהגרם ,כי לבו של ה' דואב ומלא רחמים על
כנו המוכה
ירמיה ב .א
רחמים הוא פחוח מן חסד ,ומורה על נסים
נסתרים והשגחה המעוטפח בלבוש המיוחס
ל ש מ י ם
הושע כ,
צ ף
רוח״
כד
י״ג מדוח רחמים ,ביאורם
שמות ו ,ט
ביכה ז ,יח-כ
הרוח מעלה ציורים מעומק הנפש ומגלה אוחם
על פני הלב .והלב הוא כח המושל והבחירה
]ע״ע ערכים :לב ,יצר הרע ,ציור!
,
י
י׳
״ ״
שמות לה ,כא
רחמים על כל בעלי החיים
*
,
רחמיהם של רשעים ,הם לשם אכזריות
משלי יב ,י
, ,
,
רחמים של הרשע על אחרים ,נהפך בקל לאכזריות
מל״א כ ,ל ד
תפארת .הרואה דבר חפארח ,רוח מתעלה בקרבו
כ ך
ך ב ר י ם
י ט
משלי יכ ,י
רוח ה ק ו ד ש
עה יופיע אור האלוהי על איש הרוח ,אז יתהפך
י ך.
,
<
רוה הקודש או גילוי של מלאך ,לא כאשר
ל א
ש
א ח ר ן
כ
ר
א ו ר
פ נ ץ
ש מ י ׳ א
האדם ע״^
ןי
נ ה
ו י ג ע
פעולח ריח טוב לעורר כח פנימי של הנפש
משלי מ .ט
רע
רע שבעולם הוא מפני ההעדר ,ולכן אין לו שם
בראשית טז ,ז •,וכן יח ,א
מראות אלהים ,חזיונות בדי להבין בסחרי הקבלה
ד ה י
ב
כ י
ה
׳
"
רוח ה׳ המפעם באיש ,רוח גבורה להציל את
הרבים !מקורו במו״נ ח״ב פ״מה ד״ה המעלה
מ ו ג ר ר
כראשית א ,כ וכן לב ,ל ישעיה מה ,ה
;
;
להבחין בין העושה רע לשם תועלת ,לעושה
בלי תועלת לעצמו
בראשית לח ,ט
מפתחות עבינים במוסר ואמונה
שה
יש לדעת כי הטובה מגיעה מתוך הרע ]מקורו
בזוהר ח״ב דף קפד ע״א[
בראשית לה ,ג
ואעפ׳יכ לא יוכל לשפוט צדק כי הוא תחת
שלטונו של הרשע
חבקוק א ,ר
רע שיש בעולם ,נוצר מפני מטרה של ההטבה
]ע״ע דברי רמח״ל" ,דעת תבונות״ ,פסקאות נד,
קמו[
בראשית א ,פסוקים א ,יב ,לא,־ יחוקאל א ,כו
רע שבא לעולם
בראשיח א ,לא; איוב א ,יד׳טו :ו כ ן פרק ב ,י;
וכן פתיחה לפני פרק ג )בשם החכם אלראזי(;
וכן הפתיחה לפני פרק ט ,ד״ה חלק א
רע שבעולם לא יצא מידי ה׳ אלא נמצא מבחינה
החומר
בראשית א ,א; ישעיה מה ,ה
פעמים מגיע לאדם אהה רע ,וה׳ עשה כן כדי
ל ה צ ל אותו מדבר שהוא רע עוד יותר
איוב ,פתיחה לפני פרק ד; וכן פרק ו פסוקים
יט-כב )מביא דוגמאות(
רע שבעולם אינו רע בעצם ,אלא כהכנה לעולם
הנשמות
בראשית א ,לא
״שמזה תדע שהמענש והגומל הוא אחד ,והפועל
הרע הוא עצמו הפועל הטוב ,והרע והעונש
והגליות והיסורץ שהביא עליכם היו לתכלית
טוב״
שמות כ ,ה ]ע״ע פסוק כ[
הרע הוא הפירוד וההתנגדות אשר במציאות
ויקרא ,בחוקותי ,פסקא ז
צרות של הגלות :״ומבטיהם כי גם בעח ההיא
יזרח להם שמש ההשגחה שלא ייבלעו בץ
אוה״ע .וזה שיביא אוחם בארץ אויביהם ושהגוים
לא יתחברו עמודם רהיו צוררים להם ,עד שיהיו
מוכרחים להפרד מהם וממעשיהם מפני האיבה
והמשטמה ולשוב תחת מלכות שמים"
ויקרא ,בחוקותי ,פסקא מח
רע אין במציאוח ,כי כל העדר הוא לצורך
ההרה של אח״כ
דברים ו ,ר-ה :וכן יר ,א
מהי יוצא אך ורק טוב .אבל האדם סובל מהרע
)בחינת המקבל( כי לא הבין אח עצמו לקבל
הטוב ההוא
ישעיה מה ,ח-י
רע הבא לישראל איננו מאה ה׳ בפועל אלא
בשב ואל תעשה .שה׳ מפקיר אוחם למקרים
הושע יג ,ט
יש שמנהיג רשע מכתיר לצדיק להיות שופט,
רעות שיש בעולם ,שיש גנבים ,רוצחים ונואפים
וכוי ,העם עצמו אשם ,כי א ל ו תתלכרו יתר
בכח משותף של רוב האומה ,היו מבערים
מביניהם את עושי הרשעה .וכעת שנתעצלו כזה,
הרי הם הסובלים
המלבי״ם על איוב ,פתיחה לפני פרק לב ד״ה
המענה השלישית :וכן פרק לה ,פסוקים ח-ט,
יא-יב
כל אדם נוצר להיות שליח ההשגחה העליונה
לעשות דק נגר גוזלי העניים ,לבער הרע מן
הארץ "לאבדם ולכלותם מעל פני האדמה"
איוב לה ,יד ]עיין פסוקים טו־טז ,העונש על
שאינם מקיימים הנ׳׳ל[
טעם מפני מה ברא הי בעולם תיות בעלי עריצות,
וברא רשעים בעלי תוקפנות
איוב מ ,ז
רע והעדר ,כיצד נוצרו בעולם
ישעיה מה ,ה
אוה״ע המורדים בה׳ ,עי׳׳ז עצמו יתגלה מעלתו
של משיח שימשול בעולם] .והרי מהרע הזה
יצא טוב[
תהלים ב ,ו
מפני שנהרג משיח בן יוסף ,יתעוררו ישראל
לבקש תחנונים ,ועי״ז יצליחו ]והרי מהרע הזה
יצא טוב[
זכריה יכ ,י
נבוכדנצר ,שינה ה׳ בהחלטתו שישרוף אח העיר
והמקדש ,כדי שבבל זאת ישאיר פליטה מהעם
שו
אוצרות
המי .י״ס
גדולי ישראל
יחד עם גדליה ,ושיגלה מקצתם ולא יהרוג את
כולם
יחזקאל י פסוקים א ,ד
סיגוף .רשע טוען שהצדיק מת כי םיגף טפו
בתייר
ישעיה נז ,א
רעה שהיתה לשם טובה .גלותם של בני יכגיה
לפני גלותם של דור צדקיה ,היתה לטובה
יחזקאל יד ,כג
פילוסופיה .ב׳ כיתות] .א[ יש שאינם מתפלספים
אלא דוברים שוא )באמונות נפסדות( בלי שום
הגיק] .ב[ יש המתפלספים בדעות שקריות.
טיעונים אלו נראים סבירים לאותו המתפלסף,
כי גם כל דרכיו הם ע״פ דמיק
ישעיה נט ,ד-ה
רפואה
טוב להתפלל לה׳ ולא לבטוח על ענינים הטבעיים
בראשיח ל ,טו
אויבי האדם הם שלשה .אחד מהם הוא התפרקות
חיבור חלקי גופו ,כאשר הופר המזג
ישעיה לח ,א
רשע
לפעמים מת הרשע ככופר נפש תמורת הצדיק
]ע״ע פי׳ וס״ג לפסוק והן
משלי כא ,יח ]ע״ע ישעיה מג ,ג[
רשע .ההבדל בין החוטא מצד תאוותו ,לבין
החוטא מפני ציורים רעים שבלב
בראשיח ו ,ה
חכם בעיניו
משלי ג ,ז :וכן כח ,יא
רחמים של הרשעים ,הוא לשם אכזריות
משלי יב ,י
רחמים של הרשע על אחרים ,נהפך בקל לאכזריות
מל י׳ א כ ,לד
אפילו
לקחת
אין
בשוא
מהמתפלספים
מהקדמותיהם ,אפילו כדי לבסס דעות תורניות
אמתיות .וגם אין לחשוב שפילוסופים אלו בםםו
דתות שכליות או נימוסים מחוכמים ,כי גם זה
שקר
ישעיה בט ,ו
יש חברה מקולקלת כזאת שהאנשים נאלצים
לבדות בשקר שעשקו)אע״פ שבאמת לא עשקו(
כדי להשיג כבוד
ישעיה נט ,יג
צבועים
ישעיה םה ,פסוקים ג ,ה
צבועים מביאים קרבן לה׳ רק כדי להתפאר ,ואין
תוכם כברם ,והם שונאיי ליראי ה׳ האמתיים
ישעיה סו ,ה
צבועים ,בני יהודה תיו עוברים ע״ו בסתר,
וחונפים בגלוי שהם יראי ה׳
ירמיה ג ,ו
החוטאים בע״ז נקראים ״אויבים ושונאים״ ]לה׳|,
אבל החוטאים כיתר עבירות נקראים בשם ״צרים״
שמוח כ ,ה
צבועים ,למרות שמדברים בפיהם על קדושת
הארון וספר התורה ,לבם רחוק מהדיבור
ירמיה ג ,טז
מצוה צדקה ״והחזקת בו״ ,כל זמן שהנעזר לא
יצא לתרבוח רעה .כי אז אין זו מצוה
ויקרא ,בהר ,פםקא ע׳׳א
גואל ,הכופרים בביאתו
ישעיה םה ,יא ]ועונשם ,בפסוק י׳׳ח
רשע המחרף מערכוח אלהים חיים ,ירד ממדרגתו
האנושיח למדרגה חיה ובהמה ,ואק לו אלא כח
גופני בלבד
שמו״א יז ,לו ]ע״ע שם פסוק מ[
אהבה .אין לאהוב לרשעים
דהי״ב יט ,ב
יש הכופרים בתורה כי טוענים שיש לקיים רק
מ ה שנתפש בשכלו של האדם
ירמיה ח ,ח
קרבת מקום של הרשע לפעמים עוצרת שפע
הפרנסה לשכנו
מל״ב ד ,ד
רשעים סובלים סערה נפש מן ציורים רעים
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
שז
העולים בקרבם מפני עכירות התאוה וכיו״ב
ישעיה נז ,כ
רשע המדבר אחד בפה ואחר בלב
משלי כר ,כג-כז
כיחוח הרשעים ,כל כח מגנה כה אחרת וחושבת
אח עצמה טהורה
רשע צבוע המאריך בהפילה לפני ה׳ ,ובלבו
מלא שנאה הכריות
משלי כו ,כה
צדיקים מצליחים בסוף ,ורשעים מצליחים רק
בהתחלה
ירמיה כט ,יא )מלים(
רשע שהוא כופר ,אפילו כאשר יענישהו ה׳ לא
יתעורר לתקן את מעשיו .כי איננו מאמין בשכר
ועונש
משלי כט ,ט ]ע״ע טו ,ה[
זכריה י ,ט
רשע הכופר באמונת התורה ,אפילו התכם יוכיח
לו בראיות ,לא יקבל ממנו
משלי כט ,ט
ירמיה י ,כז
רשעים מומרים
ריב וצער שבבית הרשע ,אע״פ שהוא עשיר
משלי יז ,א
רשעים ,אץ אהבה וריעות ביניהם זה לזה
משלי כא ,י
חונף .עונש של המחניף לרשע
משלי כד ,כג-כה
כבור לכסיל ,קלקול אם נותנים לו
משלי כו ,א
רשע כסיל )המפקפק באמונה( אל תענה לו
בדרך אריכות של משא ומתן והוכחות ]בי
ישתמש בתשובותיך ללעוג בהם ולקלקל לאנשים
נוספים( אלא תענהו בדרך בזיון ובקצרה
משלי כו ,פסוקים ד־ה ,ז
כסיל ]הכופר[ חוזר על שטותו ,אע״פ שהוא
יודע שזה מאוס
משלי כו ,יא
רשע החוטא מפני תאוה ,אפשר לו לשוב
בחשובה .לא כן רשע החוטא ע״י כפירה
משלי כו ,יב
תפילה שהאדם מתפלל על כיעור הרשעים רק
בעת שהציקו לו ,ולא התפלל בך בעת שהותה
לו הרווחה ,תפילה זו פגומה
איוב לו ,כ
רשע שנתנכרו מעשיו לאבינו שבשמים ,אסור
לתת לו להכנס לתחום בית המקדש ]אא״כ הוא
כהן או לוי(
יחזקאל מד פסוקים ו ,ט
רשעים ,נוח להם יותר שתחרב ה א pמאשר
לשמוע לחוכחח הנביאים
הושע ד ,ד
,
״ע״י פהור והגליות יפלו מהם ]מישראל[ הרשעים
ויטמעו בין האומוח .אבל הצדיקים הצרודים
בצרור ההורה והמצווה ואחדוח ישראל ,לא יפלו
ארץ וישארו באמונתם״ ]מקורו ברמב״ם ,ה ל
איסו״כ ,פ״כא ה״יג ,ע״פ יחזקאל כ ,לח[
עמום ט ,ט
שופטי חמם המצדיקים לרשע עקב שוחד
מיכה ז ,ג
כםיל דוחה לימוד מעשה כראשית ומעשה מרכבה
וטוען ]בשקר( שיביאו הלימודים האלו לידי מינוח.
וכן כשמספרים לו סיפורי ההורה ,חופם אוחם
רק מבחינת חיצוניוחם ואינו מחפש להם תוך,
ללמוד על ידיהם מוסר והכמה
משלי כו ,טו
רשע ,לפעמים הוא משמש כופר נפש המורח
הצדיק )ע׳׳ע ישעיה מג ,ג(
משלי כ א ,יח
רשע המתרעם על מדוחיו של ה׳ וטוען שהרע
שבעולם הוא מרובה מהטוב
משלי כו ,ככ
רשע ,אע״פ שנראה כמצליח ,אבל לבו מלא
שוד ושבר ]פחדים[
משלי כד ,ב
עחיר ה׳ להחזיר לעם ישראל אלו שהמירו רחם
צפניה ג פסוקים יח ,כ )ע״ע ישעיה סו ,כ-כא(
אוצרות
שח
המלבי״ם
רשעים ,אע״פ שמשופעים טובות עוה״ז ,אין להם
שלווה נפשית
איוב יא ,כ וכן פתיחה לפני פיק י•־ י 1
י
עונג של הרשע בטל במיעוטו מול הצער והיגיעה
ט
א י י ב
ב
;
ט י
ש ה ש י ג
עי
כ
ז ד ,
^
כ
א י י ב
י ח
׳
שומרי חורה מחגרים כטועים שהם מהללים את
הרשע ]וכ״כ הגר״א לפסוק זה(
כ ח
מ ש ל י
ד
•
שלטון של רשעים הכופרים כהשנחת ה /אז
האדם הצדיק צריך להםהיר אח עצמו מפני
המלעיגים והרודפים
משלי כח ,כח
מ
י
ש
רשע וטוב לו ,כדי ל ה ש מ ת עדי עד
תהלים צב ,ז-ח
על המכחישים השגחה פרטית ,מפני שרואים
רשע וטוב לו
מלאכי ב ,יז
המחקנא בהצלחה אוחו ״רשע וטוב לר ,הוא
מנאץ ומכעיס כזה את ה /ווה נחשב לו לעוון
פלילי
תהלים י ,ג
רשע וטוב לו ,באמת זה פועל לרעחם
תהלי• עג ,יז-יח
רשע וטוב לו ,זה רק כחיי עוה״ז ,הדומה לחלום
תהלים עג ,כ
,
ן !
!
רשע ,אע״פ שנראה כמצליח ,אבל לבו מלא
שוד ושכר ]פחדים[
משלי כד ,ב
רשע איננו מבין אפילו משפט ברור שבחורה,
כי כל דרכי נפשו הם הפוכים Pהציק
כ ט
גדולי ישראל
ז
רשעים ,אע״פ שמשופעים טובוח עוה״ז ,אין להם
שלווה נפשית
איוב יא ,כ; וכן פתיחה לפני פרק ט ו וכן איוב
טו ,כ
ר ש ע וטוב לי
י.י ן
ן י י
י.י
ן ן
ירמיה יב ,א; ]ד| חבקוק א ,ג-ד; ]ה[ תחלים
יא ,פסוקים א ,ו ,ז; וכן פרק לו ,ז; וכן צב׳
עונג של הרשע בטל במיעוטו מול הצער והיגיעה
עד שהשיג ענג זה
א י׳
י
שבטיים ,ע ש ר ת ה ש ב ט י ם
'
רשע הנענש במרה שחורה וחזיונות מאיימים
עליי
איוב כ .כה
ר
א
י ם
פ ס ו
ב
ה
ו
ז׳
ם
א
ח ;
] ב
צד
f׳
׳
ק
ך ,ז; ]ו[ משלי כ י ׳
,
מ
ש
ל
ש ע
י נ
ה
י ג ;
כ ו ׳
א ;
3
יס ? י ׳
־
׳
W
כ ח
ג [
ל ;
^
ז
י ;
ע
כ ז י
ס ו ף
״.
מ ל א כ י
ג<
א
.
א י ו כ
ל ד י
כ ו
.
כ ן
רשע וטוב לו ,לפעמים זה מפני שהוא שליח
,
ל ה ע נ י ש
ל ח ו ט א י ם
א ה ר י ם
א י ך ב
ר ש ע
לוי ,הוא שבט סגולה
ז ה
,
,
רשע וטוב לו ,כדי להעמיד מבחן בחירה חפשית
ר
י ו ב
לוי נבחר כי לא השחחפו בעגל
אר״ש ]ו[
כ ד י
י ח
יכ
.
ל
;
ן ט ן נ
ל ן ׳
״ ה צ ל ח ת ן
ה י ח ה
ל ר ע ת ן ׳
ל ך <
כ ח
ל מ ע ן
יאבר באחריתו״ ]ע״פ ״ומשלם לשונאיו אל פניו,
להאבידו״ ,דברים ז ,ו עיי״ש רש״י[
מיכה ז ,י
שבטים גלו ג׳ גליות
י ש ע י ה
ה
י ז
מעלות שבטי לוי ויהודה
יחזקאל כג ,ד
ה׳ נשבע לשבטים ל פ ת ח ם באחריה הימים
חבקוק ג ,ט
גאולת י׳ השבטים
ז כ י י ה
ח
י
ז
י׳ שבטים יילחמו נגד גוג ומגוג
זכריה ט ,יג; וכן פרק י ,ז
מפתחות עניינים כמוסר ואמונה
י׳ שבטים עתידים לחזור
ישעיה יא ,פסוקים א ,יב; ירמיה לא ,טז; יחזקאל
יא ,יז
הרבה מעשרת השבטים חזרו לא״י בימי חזקיה
ישעיה יח ,ז וכן כו ,א־ ,וכן לט ,א
;
גלותם של עשרת השבטים
ישעיה כד ,א-ג
החילה קלקולם של עשרת השבטים ,היו להוטים
אחר היין
ישעיה כח ,א
עשרת השבטים אינם מפוזרים ,אלא הם יושבים
במקום אחד
ישעיה מג ,ה; מיכה ד ,ו
י׳ שבטים ,נדמה שלא נשארו באמונחם ,ונהיו
ככל הנוים
מיכה ד ,ז
י׳ שבטים עחידים לצאח ממדינה כוש ולהלחם
בישמעאל
חבקוק ג ,ז
עשרת השבטים ,אין עליהם עול שעבוד ,אבל
הם מוסתרים במקום נסתר ואין איש יורע מקומם
ישעיה מט ,ט :הושע ב ,א
עשרת השבטים עדיפים מיהודה ,כי הם חטאו
בגלוי ובלי חנופה וצביעות .אבל יהודה חטא
בםחר והראה את עצמו צדיק
ירמיה ג ,ו
הוכן רעיוני לענין שבת ,זכר לחידוש העולם
שמות כ ,פסוקים ח ,יא :א״חמ פ׳ בראשית
שבח ,נוסף על שמלמדת ענק חידוש העולם,
היא גם מלמדת על ההשגחה ושבידי ה׳ לשנוח
את הטבע
א״תמ ,תתילת פ׳ קרח
פרנסה יש בזכות השבת
שמות טז ,לא
יש להתענג בשבת לא בעבור הנאת הגוף אלא
בעבור מצוות ה׳
ישעיה נח ,יג
שבת ,יש לפנות ב ו ) א ת הלב[ מכל הבלי העולם
ישעיה נח ,יג-יד
שדים )ע״ע כשפים(
שדים הם רק דמיון ]מקורו ברד״ק ,ישעיה יג,
כא[
יחזקאל כד ,לו
שופט ע״ע ערך :משפט
שחוק
שחוק של הכסיל איננה חוצאה של מחשבה,
אלא תגובה טבעיח לדבר שרואה ,בלי שום
,
חכמה
משלי י ,כג
שטן
שטן ,שרשו בהפסד ולא כהויה
קיבוץ י׳ שבטים ע״י משיח בן יגםף
יחזקאל לז ,יט
יי שבטים לא סבלו שמדות
יחזקאל לט ,כה
תחילת הגאולה ישובו י׳ שבטים ,ורק אח״כ
שבטי המערב
יחזקאל מג ,ד
י׳ שבטים נקראו בשם "יעקב״ ,כי נדמו לו
הושע יב ,גיה
שכת
תובן ענין השבת
בראשיח ב ,א־ג
שט
איוב א ,פסוקים ו .יב
שיד
שיר ג״כ נקרא נבואה
רה י ״א
כה,
א
שכינה
גלוח השכינה ,ששרי הטבע מושלים בארץ
דברים ו ,ד
כ׳ מצבים .כאשר בנ״י עושים רצון הי ,שכינה
ביניהם ושוכן בביתו .אבל כשאין עושק רצונו
של מקום ,שכינה מסתלקת לשמים ורק חפילוחינו
עולות דרך המקדש ששמו נקרא עליו
מל״א ח ,כט
שי
המלני״ם
אוצרות
גדולי ישראל
ישראל שקועים בטומאה אינו מסלק לשכינה.
אבל אם עובחס ע״ז ,מסלקים לשכינה
ירמיה ב ,ז )מלים(
לעומת זאת עונש לישראל הוא ברחמים ,רק כר־
להשיבם בתשובה )ע״ע מהר״ל ,״נצח ישראל׳/
סוף פי׳׳ד(
ישעיה כז ,י ]ע״ע ל ,כז[
יחזקאל כד ,כא
אוה״ע .אק ה׳ ממתר לתענישם ,כי ממתין שיתמלא
ש
כ
ו
ר
נ
כ
׳
א
ה
ת
ב
י
א
w
ע
m
ם א ת מ
שכינה .גלות השכינה ,ענינה שישראל גורמים
^
t^t^fr
א״חמ בראשית 22ד״ה אמון אומן
ב
ח
ט
א
י
ה
ך ן ט ב
ם
״ a״ n j
ישעיה לה ,ד
אוה״ע .ה׳ מעניש להם על שהציקו לישראל,
ואע״פ שזה היה עונש על עוונות ישראל
ירמיה ב ,א
ה ב ר כ ה
4,
ע ן כ
)צ״ע צרך :חכם(
י ש
ב ש ב ל ן
ל י
ט
נ
ע ( ל
מ י ש כ ל י ת
ה א ך ס
ל
נ
ל ן
י ש
ל ע ן ת
י כ ן ל ת
אמרי ההומ לאוה״ע בצורה אכזרית ,ייענש B-M
מדרש אי־״ר ,פתיחה י־ד!
"' • ־'
אמונה .שכר האמוגה הוא שיגלה ה׳ אותותיו
והשראת שכינהו
הרשע ב ,כב
דה
היקשים
י י
ש ע
ה
י
מ י
ד
,
ידיעה והשכלה .״ידיעה״ היא ע״י בחינה מן
,
!
,
רמאוחר אל המוקדם ,ולא תושג בלי אמצעוח
ל
החוש ,שתנאי מושגיו הם הזמן והמקום.
״השכלה״ תהיה מן הקודם אל המאוחר ע״פ
מופתי השכל והיקשי התבונה ,והחן חוקים כוללים
ומוכרחים
ישעיה מא ,כ )מלים(
אריכות ימים ,מטרחה היא כדי לשמוע לשמור
ולעשוה המצווה
דברים יי ג
בנים על• עון אבות ,לעתיד לבא לא יהא עונש
זה
א ב
מגידי עתידות ,ד׳ מדריגות
לא להתפרץ לדברים
האדם
ירמיה לא ,כח
מ ע
ש ה ם
בנים .פוקר עון אבות ,על בנים
ישעיה מא .כב
%
ל ל
ש כ ל ו
א
משלי כ -י
ש כ ל ׳
ה נ ד ר ת ו
משלי כא ,טי
ש כ ל ׳
ע ל ץ נ ו ת
ה ש ג ו ת
ב כ ה
יא
ג
ר
ב ם ן ר
׳
מ ש ל
,
כ ג 1ז
_
ח
יחזקאל יח ,ב
בריאה העולם ,כיצד אפשר לומר שה׳ התנחם
על כך
כראשית י• י
ברית .תועלת הברית שכרת ה׳ עם ישראל,
שהעונש יהיה בשיעורים קטנים ובהפסקות ביניהם
כדי שיחזרו בתשובה .וגם הועיל להם זכות ממה
שאחרים לומדים מוסר ממצבם ,שלא לחטוא
שכר ועונש
אם
ט ו ב
נישו
ל
לי*׳ י ׳ י ׳ ע
אדם שאינו מבי! ^
•
אוה״ע וישראל .עונש לאוה״ע הוא לפעמים
׳
י
לכלותם .אבל העונש
יי"
י י כ ה
ר ש ר ש ם
ל י ש ר א ל
ה ו א
י
כ ט
ל ש ם
י א
ב
פ י א ת ם
0
ש
מ
י
ת
ט י
י
כ
י
;
ד
ב
ר
מ
־
ט
ח
י
י
ה
א
י
אוה״ע ,ה׳ מענישם עד לא יישאר להם שריד.
י
ג׳ פעמים שחטאו ,עדיין אין העונש בא לגמרי.
רק בפעם ד׳
יחזקאל כ ,פסוקים כא ,כו
גבהות לב .ה׳ מעניש יותר למי שחוטא מפני
גבהות הלב להבזוח לאחרים ,מאשר מי שחוטא
נגרם מחמת תאוותיו או מחמת שהוא צר עץ
בראשית יח ,כא
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
גורם לה׳ להעניש לישראל ,על זה עצמו ה׳
כועס כי אץ רצונו להעניש לישראל
ירמיה כה ,ז! עמום ד ,יכ
גזר . pעונש לפני גור , pואחרי גור רין
יונה א ,ב
גשמים ,עצירחם ע״י סילוק ההשגחה
מל״א ח ,לה
דור המדבר .אופן ההטבה שהיטיב ה' במה
שמחו במדבר
במדבר יד ,כג׳לה
הבדל אם הפורענות מתחילה באוה״ע או בישראל
ירמיה כה ,כט
הספד .מחמת חטאו נענש האדם שאינו נספר
כראוי אבל אחרי עונשו חוזר הוא להיות ראוי
שיםפידו אוחו כהוגן
שמו״כ כא ,יכ
הסתר פנים ,גם אז מנוהל הכל ע״פ חשבון
מאת ה׳
דברים לב ,לט ]וכן שם ב״תורה אור״ ,מפי
תלמידן
הסתר פנים .גלות ישראל מארצם ,ואוה״ע
מייחסים הצלחתם לעצמם ,אז נמנע ה׳ מלהעניש
לישראל ישירות כי אם ע״י הםתרת פנים ]באופן
עקיף[
דברים לב ,לכ-לה
הסתר פנים .וגס אז ה׳ מעניש לצוררי ישראל
דברים לב ,פסוקים מא ,מג
הסתר פנים .עונש בפועל ,ויש עונש מצד סילוק
ההשגחה
מל״א ת ,לה
הסתרת פנים ועונש ]בפועל[ ,מה ההבדל ביניהם
ישעיה נז ,יז-יח :ירמיה לג ,דיה
הסתרת פנים .פעמים ה׳ מעניש ע״י הסתרת
פנים ,ופעמים בהשגחה שהיא מיוחדת לרעה
ירמיה יר ,פסוקים יא ,יט
הצגת כעס ע״י הי .עתידים ישראל לשבח אה
ה׳ על שהראה ]בלבד[ פנים של אנף )זעם(
ישעיה יב ,א
הריגת חסידי עליון ע״י גויס ,בדי לכפר על עזן
שיא
הדור
דניאל יא ,לה
השלמת אחרים .נוסף על השתלמות עצמו,
העומק בתורה כדי להשלים לאחרים מרויח
כבמסחר ,זבוח הרבים חלויה בו .והוא ירויה
שכר אתם .וגם אחרי מותו יאיר נרו ע״י ההלכות
שיאמרו משמו
משלי לא ,פסוקים יח ,כה
זכוחו של צדיק שגדל בק הרשעים ולא למד
ממעשיהם .עונשו של רשע שגדל בק צדיקים
ולא למד ממעשיהם
במדבר כז ,א ,פסקא ט׳
חוטא שהיה לו ממי ללמוד ,נענש בלי עיכוב
דהי״ב בא ,יב
חולי בא לעולם מחמה שינויי מזג הארר ]מקורו
בפי׳ םפורנו לפסוקנו(
כראשית ח ,כב
חוקי הטבע וההנהגה שע״פ שכר ועונש
שמות לא ,יד
חורבן ,על ידו יהיה קיבוץ גליוח וגאולחם ]ע״ע
יחזקאל י ,פסוקים א ,ד .שהחריב המקדש ולא
כילה את ישראל(
ירמיה לב ,לה-לז־ ,וכן פרק מד ,יא
חיוה .עונש ע״י חיות רעות
ירמיה ב ,ג :וכן טו ,ב-ג :יחזקאל טו ,כא :וכן
לג ,כז
חילול השם ,כל מעשה כזה מבזה לאבות )אברהם
יצחק וכר( והאימהוח
דברים כז ,טז
חימה .עונש מה׳ מוגדר כ״חימה״ ,שנמסרים בידי
אכזריים
דהי״ב כח ,ט
חרון אף של ה /לפעמים נמשך לזמן קצר,
ולפעמים לזמן רב .פעמים בא מיד ,ופעמים
מהחיל רק כעבור זמן
במדבר לב ,י׳
טוב שה׳ דיבר על ישראל ,מתקיים באופן מוחלט
ללא תנאי .אבל הרע נאמר רק כתנאי ,ולא
יבוא מעצמו ללא דיבור נוסף
יהושע כג ,טו
שיב
הס ,י״ם
אוצרות
טוב .עונש שה׳ מביא ,הוא כדי להביא אח״כ
אח הטוב
ירמיה כא ,י
טובה שישראל נהנים מהקב״ה ,זאת עצמה היא
מצוה .ויש לכוון לעשוח נחה רוח בזה ליוצרו
)ע״ע ״רוח חיים״ לר׳׳ח ולוז׳ק ,על אבוח ,אי,
על מנח לקבל פרס(
דברים ה ,ג :וכן פרק ו ,יח׳יט :וכן דברים כט,
טו תורה אור ,ררך ר־
טובה .עונש של הי ,הוא לטובה כדי שייטיבו
מעשיהם
יחזקאל לג ,יא
ישראל בשםר מהתורה ,אץ השגחת ה׳ במישרץ
והם נמסרים להנהגה הטבע .אבל אפשר שיהיו
אז גשמים למרות שחוטאים
מל״א יז ,א
ישראל נענש על שלא מיחו כשאחרים הציקו
לבני המיעוטים )הגבעונים( שבא״י
שמו״ב כא ,א-ו )עיי׳ש סוף רבדיו ,בפסוק א׳
בלשון פיוטיה(
כבודו של ה׳ ,המחרף לזה נענש שבעחיים
תתליס צט ,יכ
גדולי ישראל
לשון הרע ,נחש מכיש לכעלי לשון הרע
במדבר כא ,ו
מאבד עצמו לדעת ,העונש על כך
בראשית ט ,ה
מרה כנגד מדה
תהלים עת ,יג
מרה כנגד מרה ,בעונש
עמום ז ,יז :זכריה ה ,ח
מדד ,כנגד מרה ,מה שה׳ מעניש לגוים
יואל ד ,ו-ז
מדות .שכר ועונש לא רק על המעשים ,כי אם
גם על מדות ותכונות הנפש
ירמיה טז ,יז
מדינות .טעם פתור האוכלוסיות ,למען לא ילמדו
זמ״ז שום השחתה
בראשית ו ,יד
מזלוח .הנהגה המערכת והנהגת ההשגחה
ירמיה כט ,ל
מיתה ורע שיש בעולם ,הם בטבע היצירה ולא
תמיד נגזרו ע״י ה׳
בראשית א ,א ד״ה ובכל מעשר בראשית,־ ישעיה
מה ,ה
כוכבים .אם זוכים ישראל ,משנים מערכת
הכוכבים גם עכור אוה״ע .ואם לא ,אוה״ע
סובלים צרוח
מיתה .ענינה להביא בני אדם ליראה מהמוות,
וישובו בחשובה
ירמיה כה ,ט
בראשית ו ,ג
כליון .ה׳ לא יכלה אח ישראל ,אלא יפקוד
כעונש זה לאוה״ע מנאצי ה׳
מיתה צדיקים לא באה כעונש אלא לשם כפרה
ותצלת הדור ]ולכן לא כתובה בהוכחה!
ישעיה י ,כג
דברים בט ,טו תורה אור ,דרך ג׳
כרח ,איננו אבדון מוחלט ]מקורו רבנו בחיי,
ויקרא יח ,כט; וכן ״נפש החיים״ ,לר״ח ולחיין,
שער א׳ פ״יח; וכן ר״מ רקנאטי ,תשא ,אני
אעביר כל טובי!
מלך רמשפט .אע״פ שמגיע לישראל עונש ,בכוחו
של ה׳ לבטל המשפט ,כי הרי מלך הוא ]עיין
רמח״ל ,״תקט״ו הפילוח״ ,פסקא צג[
ויקרא ,אמור ,פסקא ק״פ
ישעיה לג ,כב
לב ,הקשחת לב .אץ ה׳ מעניש לחוטאים ,וזח
מקשיח את לבנו מיראחו
ממונו ביד אויב .צער גדול לאדם שיגיע כפו
נמצא בידי אויבו ,הוא יותר מאשר אם נשחת
לגמרי ,כי גם לשניהם לא יהיה
ישעיה ג ,יז
ישעיה א ,ז
לימוד תורה .יש שכר בעוה״ו על עצם כוונת
האדם לעשוח נחת רוח ׳ליוצרו
מנהיג ישראל רוצה שה׳ יעניש לרשעים גם
בעוה״ז ,ולא די לעוה״ב
ויקרא ,בחוקוחי ,פסקא א׳
במדבר לא ,ב )פםקא ל״ב(
שיג
מפתחות עניניס במומר ואמונה
מצוות שבץ אדם לחברו ,שבר גם בעוה״ז וגם
בעוה״ב
דברים ז ,יב
עונש בא לישראל טרם יגיעו למצב דלדול של
״אבוד האבדון"
דברים ר ,כו
מצרים נענש על שעבוד ישראל ,למרות שזה
נגור מראש
נחמיה ט ,י
עונש הבא על חטא מיד ,הוא בחסד .כי עי״ז
לא יצטרך ה׳ לייסר אח״כ באכזריות חמה
שמו״ ב ז ,יד
מקיים מצוות מאהבת שכר או טוכת הנאה )זה
חםרון(
חהלים טז ,ח
עונש יש הבא בחיים .אכל אם אח"כ אותו
החטא הוסיף לאחרים פרי באושים גם אחרי
מותו ]כמו מחבר ספר המפרסם דעות כוזבות[,
יוסיפו לו עונש על כך בעולם הנשמות
שמו׳׳ב כא ,יב
מרגלים ,טעם עונשם שלא נכנסו לא׳׳י
ארי׳ש ,דרוש ]ה[ דף פט
עונש יש שה׳ שולח כדי להשחיתם ,ויש שהיא
כדי לרפאוחם
דהי״ב יב ,ז
מקרה .חטא שחושבים שהעונש בא במקרה
ויקרא ,בחוקותי ,פסקא ל׳
נביא הנמנע מלהוכיח לחוטא ,גם הוא צריך לקבל
איזו שהיא מכה
מל״א כ ,לה
עונש ישראל שה׳ מקדים להביא ,וזה לטובתם
ירמיה א ,יכ
נוצרים ייענשו בכפל ,גם על מעשיהם וגם על
התפעלות איבת הלב נגד ישראל
עובדיה א ,טו
עונש לרשעים .אק לחשוד שיינצלו מזה אם
בעוה״ז לא נענשו .בי ייענשו בעולם הנשמות
שמו״ב יר ,יד
נפש .עיקר שבר ועונש הם בעניני הנפש ]תהו
האדם האמתי[ ולא בעניני הגוף
איוב ,פחיחה לפני פרק י״א
עונש מופלג הבא ,שמא הם יםורין של אהבה,
ויקבל על כך שכר והטבה
שמו׳׳ב טו ,יב
סיבות .מי שהוא נואל ]טפש[ איננו מבין משפטי
ה׳ ,שהעונש הוא בהשגחה .והוא חולה צרותיו
בעניוהו ועוד סיבות
ירמיה ה ,ד
עונש ע״פ השגחה ,ועונש ע״פ הסתרת פנים
חגי א ,ט
ע״ז .עונש על ע״ז בא בהשנחה מיוחדת ,לעומח העונש
על שאר עבירות שה׳ מפקיר אותם למקרי הטבע
ירמיה כה ,ו ]ע׳׳ע פרק מד ,כב[
עובדיה היה מדליק נר ללומדי חורה .לכן נעשה
לו נם בשמן
מל״ב ד ,ב
עוה״ב הוא שבר הבא ממילא מהמעשה הטוב,
כלומר עצם הזדככוח הנפש וטהרחה ,ואיננו דבר
צדדי הנוםף על האדם
בראשיח טו ,א
עוה״ב .צדיקים בוחרים להשאיר שכרם לעוה״ב,
ולא ליהנוח ממנו בעוה״ז
א״חמ ,סוף פ׳ תצא
עונש על חטא בין אדם למקום [דת אלוהיה[,
ועונש על חטא כין אדם לחברו ]דת הטבעית[
בראשיח ד ,י׳
עונש שה׳ מביא איננו לרעה ,אלא לשם הטובה,
שישובו בתשובה ]ע״ע יחזקאל י ,פסוקים א ,ד.
שהחריב המקדש ולא כילה את ישראל[
ירמיה לו ,ג
עונש שה׳ נאלץ להעניש ,הוא בניגוד לרצונו ועל
זה עצמו חבוא הוספה עונש
ירמיה כה ,ז עמוס ד ,יב
;
עונש שה׳ קובע ,אי אפשר לבטלנו כשמדובר
במשפט ]שיש בו הטבה[ כדי להציל הנעשקים
בראשיח יט ,יג
עונש
שהשופט מכה את הנאשם ,אם טוב
אוצרות
שיד
המלבי״ם
שיעשה זאת בעצמו ולא ע״י שליח
דברים כה ,א
^
ש
ע ן נ ש
; 1ע ש ׳
ל
ש
י ן ח ׳
א ר ב ע ה
צדיק .עונש בא לעולם רק כאשר לכל הפחות
נשאר צדיק אחר ,אותו צריכים להציל
בראשית ו ,ח
ו א ש
]^
ס ו ג י ם <
מל״א יט ,יד
ן
ח ס ר ו
ט
ה
ע
כ
גדולי ישראל
כ מ ו
צער ובכי שהאדם חש ,מנכים לו מן יסוריו
שנגזרו עלץ
ת ה ל י ם
ט
נ
״רעב״ ]ב[ גוף האדם שנתקלקל ,כמו ״דבר״
]ג[ נזק ע״י בעל רצון ,כמו "חיה רעה״ ]ר[ נזק
ע״י בעלי בחירה ,כמו ״חרב״
מל״א ח -לו
י
עונש ,א י
״
,
,
,
עונשי ישראל ,יש בהם חמש הקלות .ואצל
״ ׳_
אוה״ע להיפך
דברים לב .מב ,תורה אור )מפי ל -
^
^
^
קרח ,טעם העונש של בליעת האח
במדבר טו ,כת
חופשית ,או מציפייתו שישובו בתשובה
ישעיה ה ,י
^
קרח ,טעם שמשה רבנו בקש עונש נחרץ ,ולא
החחנן לה׳ לסלוח לעדח קרח
במדבר טז ,כת
ב
ם
ו פ נ
ם
ש ו נ
ב ח ו ק ו ת י ׳
ו י ק ד א י
ט
פ ס ק א
1
ת
י כ ך ב
ב ע ן נ ע
ע ר ב ן ת
ב נ י
ע ר ב ן ת
ע ל
ש ה ׳
מ
פ
ש
מ ב י א
ח
ה
א ן
ך (
מ
ל א פ ש ף
ן ה
ע ל
ל
m
^
ח כ ף ן
א ם
ש
ח ט א ן
ט
ל
שמות לב ,כז
ע ל
ע
מ
ש
ע ב י ר ן ת
ה
ם
ת
ר
ש
ש
ל
ה
א
ד
ה ו א
ם
נ ע נ ש
ח
ע צ מ ן
ג ם
א
ט
י׳
קיצור החיים מפני חוסר בטחון .״האיש המתלונן
]כלומר ,הבוטח[ בצל ה׳ נשמר מפגעי הזמן
ראריך ימים ער שישלים בחייו את אשר עליו
להשלים .עד שקוצר ימי האדם ופגעיו ומאורעותיו
סיבתם היא מ ה שלא חסה בצל ה /כי לבן
נעזב הוא אל מקרה הזמן ותהפוכותיו״
,
תהלים צ ,א
1
1
רחמים .כוונת ה׳ שיחזרו ישראל בחשובה .לבן
אמנם מדבר על רעוח שיביא ,אבל חושב מחשבוח
כיצד לכטל מה שאמר
ירמיה
u
פעם בחטא כזה עצמו
דברים כז .י <ענץ הברכות(
^ ^
^ ק
,
,
עשרת מכות במצרים ,באו כפולות
ע ו נ ש
ע ר י ו ת ׳
ת
ש ה א ר
י א
ך י ק ך א ז
א
ש ב
ת
א ח ר י
&
ת ה ל י ם
פ ם ק א
ע ח
מ
ל י נ
ד
<
א
,
.
,
,
פעולה שהאדם פועל כגופו ]לטוב ולרע[ מעורר
ל
ל
במד
,
,
פעמים אץ ה׳ מעניש מיד ,כרי להקשיח לבו
של החוטא ולא ישוב בחשובה ,ויאבד מהעולם
ירמיה מד ,כג
^
^
r
ע ל ץ
n
TOn
M
מ ה ע ו
ם
ה ג ה
ב ר
ה
ן ש ה
ע ן ן ל
ב י
ע ל
כ א י
ז
ט ו ב י ם
שלו
יחזקאל לג ,יג
^
ן ף ש ע
_
ה ש ן ן א ת
ח ט א י ה ם
ן ה
ל ן ה ׳
מ ת י
ן ה
לטובתו ומתי זה לרעתו
יחזקאל לג ,יב
ד
ר ח
J
י "
רע והעדר שיש בעולם ,הם בטבע היצירה ולא
תמיד נגזרו ע״י ה׳
בראשית א ,א ד״ה וכל מעשה בראשית־ ישעיה
מה ,ה
רפואה .ה׳ מכק רפואה לפני שמכה את ישראל
ירמיה יד ,יט
רשע הנלכד ברשח שהכין לאחרים ,אז נודע כי
משפטי ה׳ הם בצדק
משלי כט ,ו
רשע שה׳ רוצה להענישו בהפלגה ,מגביהו לגדולה
וכבוד ,כדי שחהיה מפלהו גדולה ונכרה
במדבר יד ,א
רשע ,אם היה נענש מיד על עוונותיו ,היחה
נפגמת מדת ״בחירה תופשית״ אצל אחרים
דברים כז ,ס ו ף י׳ ]ע״ע ערך רשע וטוב לו[
:
רשעים ,יש שה׳ משהה עונשם ,ויש צדיק שה׳
משהה מליתן לו שכרו .אבל תדע כי ה׳ נאמן
שטו
מפתחות ענינים במוסד ואמונה
הל׳ תשובה פ״ט ה״א[
לקיים דברו אע״פ שאינגו ממהר
דברים ז ,ט
דברים ט״י ,פסקא קלב
שב ואל תעשה .הנמנע מעוון למרוח שיצרו
מםיחו ,נחשב לו שכר כמתאמץ במעשה
תהלים טו ,ה
שכר מצוה ,גם למי שאומר לאחרים לחת צדקה
דברים טו ,פסקא ק״מ
שינויי ההנהגה בעולם אינם מצר שינוי רצון
אצל ה /אלא מצד זכות וחובה של המקבלים
דברים לב ,מה )מפי תלמיד(
שכל .עונש הוא יוחד למי שחוטא מפני עיוות
השכל ,מאשר החוטא מתמת תאוותו
בראשית יט ,פסוקים א ,ו
שכנוע .ישנם שלא מושפעים מהדיבורים ,אלא
רק מהעונשים
משלי כט ,יט
שכר ועונש בעולם הבא ,מדוע לא הוזכרו
בחורה?
א״חמ בחוקותי 42-43
שבר ועונש בעולם הם ע״י ט׳ מאמרוח ,ולא
ממלח בראשיח
בראשית א ,ב
שבר ועונש לחיוח ,וכל שכן לבני האדם
שמוח ככ ,ל )פסקא קצ״ה(
שכר ועונש על מצוות ועכירות אינם מפני שינוי
רצון אצל ה׳ אלא הם טבעיים בטבע אוחה
מצוד ,או עבירה
איוב ,פתיחה לפרק ל״ב .דייה במענה השלישית;
וכן פרק לה ,ו-ח
שכר מצוה בהאי עלמא ליבא ,למה
מלאכי ג ,טז-יז ״אבל הבן העובד אח אביו מאהבה
וכר׳״
שכר על מצוות אינו דומה לשבר שכירות] .א[ כי
על המצוה בטוח האדם שיקבל שכרו ]ב[ האדם
מקבל שכר בשעה העבודה ,ולא רק אחריה
]ג( השמחה על קיום רמצוה היא עצמה שכר
גדול
תהלים ק ,ב
שכר שהקב״ה מקדים לאוה״ע ,ורק אח״כ פונה
לשלם לישראל
ויקרא ,כחוקותי ,פםקא י״א
שכר של רמצוה ,לעשוח עוד מצוה .והשכר
המחואר בחורה הוא טפל בלבד
דברים ו ,ב
שבר של הצדיק ,ועונש של הרשע ,ה׳ משהה
עד לעוה״ב
תהלימ קיט ,קלן
שכר ,יש לעשות מצוות בכוונה שה׳ יחן שבר
בעוה״ז ,ויהא לו לה׳ נחת רוח בכך
א״חמ ,תחילת פ׳ וירא ,ר״ה ושמרו דרך ה׳
״למען״ הביא ה׳ על אברהם; וכן פ׳ וישלח ,ד״ה
היטיב איטיב ,דרך כ׳ :וכן תחילת פ׳ עקב
t
שכר .אק לקיים מצוה לשם קכלח שכר
בראשית יד ,כ ב שמו״א יז ,כו
;
שכר .לא לעשות לשם קבלח שכר !ע״ע ערך:
כוונה[
שבספר ויקרא ,על שם העתיד לבוא
וישובו בתשובה בטרם תבוא התוכחה.
שבספר דברים מפני מה שעשו בעבר,
כדי למרק עונשם
דניאל ט ,יא )ע״ע פסוק יד(
שכר מצוה גם למי שמנחם אח העני בדיבורים
דברים טו ,פםקא ק״מ
תוכחה
עליהם,
והוכחה
והיסורק
שכר מצוד ,הגדול ביוחר הוא פרםום כבוד ה׳
בעולם ,ואין ראוי לצפות על כך שכר נוסף
כראשית יד ,כ כ
הוכחה שבפרשת כחוקוחי ,םדרי העונשים
יחזקאל יד ,יג
שכר מצוה מצוה .שה׳ יתן שפע ברכה וכלכלה
שיוכל האדם להמשיך במצוות ]מקורו כרמב״ם,
תוכחה ,דירוג העונשים מהקל אל הכבד
דברים כח ,תורה אור
•I
שטז
אוצרות
חמ י״מ
הוכחה ,כל הכתוב בפרשה לא נחקיים בבח
אחה או במקום אחד ,אלא בחקופוח מחולקות
דברים כח ,תורה אור
חורה הבטיחה שבר ]מפורש[ רק בעניני עוה״ז,
כי אין להבטיח במה שאין העין רואה כעה
דברים יא ,כג
תיכף .אלו שמתנהג ה׳ אחם טבע ,אין שכר
ועונש שלהם באים תיבף .אבל בני אדם שה׳
מתנהג אתם בדרך נס ,שכר ועונש באים חיכף
חהלים צט ,ח
חינוק שנשבה ,דור שהגדרתו כך ,אינו נענש כל כך
ירמיה טז ,יא-יב
חשובה ,חטאים הקודמים עוד מגדילים שכר על
מעשים טובים שעתיד לעשות
יחזקאל לג ,יט
תשובה .אין ה׳ שומר איבה נגד בעל תשובה
על עוונות קודמים
יחזקאל לג ,פסוקים יב ,יז
שלום
״שלום׳׳ כולל כל הטובות אשר במציאות .שהרע
הוא הפירוד וההתנגדות אשר במציאוח
ויקרא ,כחוקותי ,פםקא ז׳
אחדות ושלום מגינים מכל מיני פורעניות
במדבר י׳ ,תורה אור פסקא ז׳
מחלוקת שלא לשם שמים ,אז גם בני אותה
הכת מריבים ביניהם לבין עצמם
במדבר טז ,א
שלום מצד הנפש הישראלי ,שלום מצד גופו,
שלום עם בני ביחו ,שלום עם בני מדינחו
א״חמ ,חחילת פ׳ פנחס27 ,
קללה לא החול באשר כל העם כולו מהאחד
במדבר כג ,א
שלום שה׳ קובע בעולם בין כל הכתות המחנגדים
זה לזה במדבר כה ,יב
שלום ,מי שכל כהות נפשו משלימים זע״ז תחת
נפשו האלוהיח ,יהי לו שלום מסביב
במדבר כה ,יכ
גדולי ישראל
משלח מדנים בין אחים ,חטא זה נרוע מן חטאים
בין אדם למקום ,ואף גרוע מהמושחת בעניני
אמונה
משלי ו ,טז
שלווה שבבית הצדיקים ,אע״פ שהם עניים
משלי יז ,א
שלטון ע״ע עדך :מלכות
שלמות המעשים
]א[ יש
]ב[ ויש
הועלת
שלמות
שלמוח העיק שלא יאמין בשוא נחעה
שלמות המעשה ,שלא יעשה הטוב עבור
לעצמו או לשם תקות שכר ]ג[ ויש
הפעולוח ,שלא יעכבהו מעכב
ישעיה לח ,ג ]ע״ע איוב ז ,א-ב[
שם
מי ששמו כשם של הרשע ,ישנה את שמו
ישעיה סה ,טו
שמד
<ע״ע ערך :מתבוללים(
יהודים שנאנסו לקבל דה אחרת ,ע״י יםורין
ושמד
תהלים מד ,יח-בג
שמות קודש,׳ע״ע עמ׳ רציה
שמחה
אין מערכין שמחה בשמחה
דהי״ב ל ,כג
שמחה שיש למי ששולט על יצה״ר ,וחרמות של
מי שאינו שולט
תהלים טז ,ט
אי אפשר שחהיה לו שמחה תמיר
משלי כא ,יז
שמיעה
בלימוד חכמה ,שמיעה קודמת לראיה
משלי כ ,יב
שקר
שקר שמשקרים איש על רעהו
ירמיה ט ,ד
שיז
מפתחות עדנים במוסר ואמונה
חאוה אינה נוצרת בלבד מן החושים ,ממה שראו
עיניו של אדם ,אלא היא נוצרה מלב שנטמא
בהרהורים רעים .לכן אח״כ העיניים מוסיפות
מכשול
עליו .ויען שהרוח האלוהי יחול על המשורר
בשתי מדרגוח1 ,א[ אם רק לעוררו בכה אלהי
על ענק השיר ,והמלות והמליצה ידבר המליץ
משכלו ]ב[ או שגם המלות והמליצה יהיה ברות
ה׳ .אמר ]דוד[ כי שניהם היו מהופעה אלוהית
״רוח ה׳ דיבר בי ,ומלתו על לשוני״ שגם םדר
המלות היה מהשי״ת״ עכ״ל
חאוה .שמירה ממנה ע״י שיזכור שהקב״ה רואה
אח כל מעשיו של האדם
שמו״ב כג ,ב
תאוה
במדבר טו ,פםקא ע׳
תוכחה
כמדבר טו פסקא ע׳
״פרושים״ שפרשו אל המדברות ,גדלה תאותם
עור יותר
הוכחה לרשע חמיד חועיל ,או בשעה מעשה
או שיהרהר בחשובה לפני מוחו ״כי עכ״פ ישים
לב קרוב למיתה׳׳
משלי יח ,א= :אח׳׳מ סוף ויקרא ,73 ,אגדת
רבב״ח )ב״ב עג :״רדיפי מיא״>
יחזקאל לג ,ט
משלי כא ,כה
מי שאיננו מוכיח לחוטא ,גם הוא חייב לקבל
מכה מסוימת
עצלות של בעל ההאוה
הזריז עוסק כל היום במלאכה ,ואינו מתאוה בי
אם בלילה .והעצל מתארה כל היום
משלי כא ,כה
המבקשים מעדנים ,ככל שישיגו אותם בשפע,
כך יחדל העונג שלהם
מל ״א כ ,לה
אין ה׳ רוצה להשמיד את ישראל ,אלא ה׳ מדבר
בחקיפוח כדי להבהיל אותם ,למען ישובו בתשובה
צפניה א ,יח
מעלחו של המוכיח
משלי כז ,ז
כל חמרה שתגיע לידי האדם ,תערר החמדה
ממנו תיכף ויבקש אחרת תחחיה .גם עיניו לא
תשבע עושר
משלי כז ,כ
תחלים
מותר לפרש שיש פסוקים בםפר שנכחבו אחרי
מיתת דוד .אבל האמה היא שנאמרו אליו בחזון,
בציפייה מראש
הקדמת
המלבי״ם לספר חהליס ,דברי הערה
שבתחתית הדף
חהלים :״דוד לעה זקנוחו קיבץ ואםף כל חהלוחיו
בספר מיוחד לצורך הנהגת המתבודד ,שישפוך
שיחה לפני אל על בל הפרטים שיצרך איש
איש כימי חלדו .ימצאו מזמור או תפלה יתפלל
בה .ויש בה סגולות נפלאוח כי חיברה ברוח
הקודש״
שמו־׳ב ככ ,א
חהלים" :כי כל הזמירוח נאמרו ברוח ה׳ אשר
משלי כח ,כג
תורה
ספר הישר ,מה הוא
שמות לה ,כז :יהושע י ,יכ :שמו״ב א ,יח
תורה ,כל פרשיוחיה נאמרו בסיני ,אלא משה
אמר לישראל כל אחח ואחת בזמנה
רבדים א ,זז
תורה נקראת "אמח" כי בלימודה יודעים מיד
אח הנכון ,משא״כ בחקירה יש פגם שמעיינים
ג״כ בצד השקר
תחלים קיט ,קס
הורה מן שמים
דברים ד ,י׳
נאמנות תורתנו מוכחת ע״פ סימני טהרה שנהנה
כהיכר לבתמות ולחיות ]מקורו מן םפר ״גן
נעול״ ,חדר ז חלונוח ה־יב ,ואף הם נרמזו ע״י
תז״ל בספרי ,פרשת ראה ,פםקא ק״ב|
ויקרא ,שמיני ,פרק יא ,פםקא עג
שיח
אוצרות
המלבי״ם
נאמנוח החורה בסיפור קורוח דברי הימים
בראשית י ,כה; וכן יא ,ז
חוקים ,פרטיהם יש להם טעמים נשגבים
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פםקא קמב
חוקים ,מפני מ ה טעמם נעלם מאחנו
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פםקא קלד
ר׳ אליעזר הגדול ורשב״י ,חורחם קבועה בעולם
העליון ,ולא בעוה״ז
דברים יט ,יד ]פסקא פו{
עזרה מעם הי .אדם רמשתדל בעיונו להשיג אח
ה /ישפיע עליו ה׳ רוח ממרומים
בראשית יכ ,א
מפני מה אין דורשין בעריות בשלשה
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פםקא קל״ח
ספורי התורה ,יש בהם תוך ורעיון נכבד .אבל
גם חיצוניוחם באה ללמד חכמה ומוםר
חהלים יכ ,ז
טעמי המצוות ,תועלח שיש בידיעחן
דברים כז ,ט; תהלים קיט .פסוקים םו׳סט
תורה .עיקר המחלוקת שיש בין ח״ח ,מפני
שלומדים לא לשמה
א״חמ ,ליקוטים שבסוף ויקרא דף ,55צל ברכות
י״ז ד״ה רכ ספרא
הורה .״כי כבבל היו לומדים בדרך חריפות,
וממילא בן בבל שהיה אומר איזה דבר חריפוח,
בא״י היו אומרים עליו "יש בזה חכמה ,אכל
אינו אמת״
־א׳יחמ ,לקוטים בסוף ויקרא ,63 ,על ביצה לח.
לפני ד״ה דרך ב׳
גדולי ישראל
מינן״ .משא״כ בבל היה צריך לפלפול והיקישים
עד ל־זוציא התולחה אמתית כמ״ש אץ כחכמת
א״י״ ]עיי״ש ההמשך על מעלתו של בן בבל
העולה לא״י[
=א״חמ לקוטים בסוף ויקרא ,64על ביצה לח.
סוף דרך ב׳
תורה ,ארבעה חלקי פרר״ם מול ארבעת עולמות
אצילוח ,בריאה ,יצירה ,עשיה ]הערת המלקט:
נ״ל מקורו בגר״א על משלי ז׳ סוף פסוק י״ב
)נגד ד׳ אותיוח יהו״ה( שע״פ אריז״ל )עץ חיים,
שער מ״ב פ״א ,דפו׳יי דף פט; דפו״ח דף רצט
ד״ה הכלל היוצא( הם נגד עולמוח אבי״ע[
א״חמ ,חחילח פ׳ קרח ,16ד״ה ומה שלקח קרח
רמז וסוד שהם בעולמח עליונים ]אצילוח ובריאה[
שאין שם שמץ רע ויצר הרע כלל ,צריך ללמוד
ביראה ברחה וזיע ,ואין שם חדווחא דשמעחחא"
אי׳חמ ,קרח ,16ר״ה ומה שלקח קרח
חורה מחשה כחו של אדם ,כדי לסלק חאווחיו
חהלים קיט ,ע
תורה מחשח כחו של אדם ,וזו הכנה להבין
בסודות התורה
תהלים קיט ,עא
טעמי החוקים שבתורה ,לא יוודעו כ״א מפי ת׳
]נ״ל המלקט; ע״פ רוח הקדש[
חהלים קיט .עב
חקירה העניניס האלוהיים ע״י השכל האנושי,
לא תשיג אח האמח .אבל יוודעו לאדם כיצד
ה׳ ברא אח העולם ,וכל מעשים שהיו בגלגולי
הדוחה ,ויסודות האמונה ,ומהידיעה וההשגחה,
הכל נודע ע״י העדוח
חהלים קיט ,צט
תורה .וידוע דעיקר המחלוקת למטה בא ע״י
שעוסקים בתורה שלא לשמה כמ״ש משרבו
חלמידי שמאי והלל שלא שמשו בל צרכם ,רבו
מחלוקה בישראל
=אי׳חמ ,לקוטים בסוף ויקרא ,55על ברכות י״ז
ר״ה רב ספרא
תהלים קלג ,א־ב
תורה .בא״י ]היו משיגים( החכמה ע״י שפע
אלוקי)ת( וממילא משיגים הרעת האמתית בלא
הפלפול וההקדמה ממושכל למושכל ,וממילא
אץ צריך קיבוץ .על זה ״חר מינייהו עדיף כתרי
יששכר זבולון .נביא כאן קטע נפלא מדברי
המלבי״ם.־ ״מרגלא בפומיייהו דרבנן דיבנה ״אני
בריה וחברי בריה״ וכו׳ )ברכות יז ע״א( ידוע
רעץ חיים למחזיקים כה ,שכל המחזיק ידי ת״ח
אוהב את התורה ,הוא ממילא שונא את השקר,
אשר מהותו להתנגד להאמת
תהלים קיט ,קסג
יששכר וזבולון
מפתחות ענינים במוסר ואמונה
חולק עמהם בשבר הצפון ובו׳ ואץ להח״ח יחרון
רק במ״ש שכל מי שאומרים דבר הלכה משמו
שפחוחיו דובבוח בקבר וכוי .והנה גבולוח חלק
ה׳ בעולמו ,וברא אנשים בעלי הרוח אשר רוח
החכמה מרחפח על לבם ומוכנים להשכיל,
ולהשיג ]כצ״ל[ דעת ותבונה .גם ברא אנשים
אשר מטבע תולדותס רחוקים המה מהשיג השגת
חכמה ודעת ,ותכלית מציאותם בדי שיחזיקו
בידי העוסקים בתורה ,ונמשלים כדוגמת האילן
שנמצא בחובו פירוח ועלץ .ואף שהעלים אינם
עיקר הפרי ,מ״מ הם שומר לפרי ,והפרי לא
תחקיים בלעדם ,כמ״ש ׳ליבעי רחמי אחכליא
על עליא ,דאלמלא עליא לא מתקיימא אתכל־א׳
)חולץ צב ע״א עיי״ש רש״י( .והרבנים אשר
ביבנה היו עוסקים בחורה ,והעשירים דשם היו
מחזיקים בידם .ומרגלא בפומייהו מימרא זו,
לעורר לב המחזיקים ולהחזיק להם טובה.
]ו[להוכיח בי מן הנמנע שיקופח שכרם ,אמרו:
״הלא חברי בריה במוחי ,גם הוא יציר כפיו של
היוצר ב״ה .ומדוע יגרע נחלתו ,שנברא על אופן
הזה אשר לא הוכן לקבל וללמוד דעת? ואם
תאמר שלעומת שיגדל שכר שאני מייגע לעצמי
יום ולילה ,והוא יושב ובמל? אמר בהיפוך ,הלא
אני מלאכחי קלה כי היא בעיר ,והוא צריך
לנודד בשדה ]או[ אל ארצוח ואיים רחוקים
להביא ממרחק לחמו .וכן הוא משכים למלאכתו
כמוני״ .וכשם שהוא אינו יכול לעשוח מלאכחי,
כן אני איני יכול לעשוח מלאכחו לסחור ,שאם
כן תורתי מתי היעשה? וא״כ אני והוא נחשבים
בגוף אחד ,ובלעדיו לא תתקיים תורתי .ושמא
תאמר הוא ממעט ואינו מחזיק לפי ערך שישתתף
עמי? שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ,אם
אין סיפוק בידו להרבות״ ]ובלבד שיכוון לבו
לשמים[ עכ״ל.
=א״חמ ,ליקוטים שבסוף סהר ויקרא ,55ד״ה
מרגלא בפומייהו
שיט
משלי ה ,יט
בקיאות באה לפני העיק .״ליגמר איניש והדר
ליםבר״ )עיי״ש גר״א(
משלי ו ,ח
״תורה״ הוא כינוי לאמונות וריעות ודברי מוסר
)ע״ע פי׳ ספורנו ,דברים ד ,מד וזה ע״פ הנאמר
שם מקודם :דברים ד ,לט-מ(
משלי ו ,כ
הורה נמשלה לאור ,והמצוה לנר
משלי ו ,כג
תורה ,ד׳ חלקים] :א[ אמירה ,והיא לשק תורה
שבכתב] .ב[ דיבור ,ביאור המצוה ע״פ תושבע״פ
באריכות] .ג[ טעמי המצוות וםורן] .ד[ ענינים
מקובלים שהם סודות וצפונות
משלי ח ,ו
סודות .בחלק תעדות שבתורה נמצא ״פלאות״,
דברים ]שהם[ מופלאים ומכוסים ,סודות וצפונות.
ענק גן עק והנהרות והנחש והנפילים והמלכים
בארץ אדום וכדומה
תהלים קיט ,קכט
סודות .״כי כל רמצוות לפי סודם נצפנו בם
אמיתיות מקובלות בםדר ר^ולמות ותיקונם
וקישורם וסוד הנפש וקישורה עם המציאות
בכללו ,והורדת ]אור[ האלהות והאצילות ]עד
אלינו[ והשפע וחיבור האורות העלותם וירידתם
ע״י המצוות .ותהגה בם החכמה בהגיון השכל
וכו׳ ובכל זאח יש טעמים להסבירם גם לפני
ההמון ,שכולם באו להרחיק אח הרשע ]ר׳
מנוקדת סגול[ והעוול ומדות רעות ואמונות זרות
)ע״פ מו״נ ח״ב פ״מ( ,ככל הטעמים שנתן המו״נ
)ח״ג פרקים להימט( שגם להם יש מקום לפי
קול החכמה אל מי ארם ההמוניים״
משלי ח ,ז
לימור חוחז בשלבים 1»} :בור )מקבל מאחדים(
]ב[ ואה״כ באר )נובע חידושים מעצמו( ]ג[
ואח״כ זוכה ללמד הורה לאחרים )בדברי הנר״א
בפסוקנו(
בתורה שבכחב אין שום זרוח בלשון וםננון .ואץ
מאמר מיותר או בלתי מתוקן .כי כל דבר הנראה
זר או מםורם יש חכמות רמות ודרושים וסודות
ופליאות חכמה] ,ומובן[ למשכילים שכל טוב
ברוח ה׳ שעליהם משלי ח ,ח
יש לימוד כדי לחדש ,ויש לימוד חזרה על מה
שכבר למד
םודוח ההורה .יש שישיג אוחם ע״י בינחו
בגדולה ה׳ ובמעשיו ופליאוחיו במעשה בראשיח.
משלי ה ,טז
שכ
אוצרות
המלכי״ם
ויש ]שמבין כבינתו[ בצבאיו ומתנותיו במעשה
מרכבה .ויש שישיג אותם ע״י הדעת .שהם
ידיעוח צחוח שבנפש הקדושים בר לבב בעניני
האלהוח .וזה בחנאי שיהיה אדם כשר.
משלי ח ,ט
״ואל אמונה הקבלה צריך יראה ה׳ שהיא מוסר
חכמה .וכן ילמד פרטי דרכי החכמה ע״י שיראה
צדיק ורמחנהג בדרכי הצדק ,והוא עושה כמעשיו
ולומד מפיו ככל דבר פרטי איך יחנהג .שעל
זה נאמר יפי צדיק מקור חיים׳״
משלי י ,יא
״צדיק״ ו״חכם״ .הצדיק אינו מוברח שיהיה ]ג״כ[
״חכם״ ,כלומר מי שלמד חקי החכמה לימוד
ערוך בכל עניני החיים והמוח ,הטוב והרע .ורק
יכול לשפוט בענינים פרטיים המגיעים אליו איך
יעשם ,שהרגיל בטבעו על הצדק מצר השכל
השימושי בפרטים .וא״כ המקור שלו בפיו ,לא
בחורהו ,לא כן ה״חכם״ שהוא יכול לחח חקים
כוללים משחרעים על כל דרכי הנהגה החכמה
וכו׳ להנצל מדרך המוח ומוקשיו ,ואיך ינצל ע״י
יראה ה׳ .וזו ״תורה חכם״.
משלי י ,יא )ע״ע בזה משלי י ,לא(
חורה נמשלה ללחם ומים ,ליין וחלב .מה הנמשל
בדברים אלו
ישעיה נה ,א
חורה יש לאסוף וללמוד בעח בחרוהו
משלי כ ,ד
חורה נקניח במיעוט שינה .ואח״כ ישמח בזה
משלי כ ,יד
מקרא ומשנה .ררך נכונה בלימוד התורה ,להקדים
לימוד מקרא ומשנה לפני לימוד התלמוד
משלי כד ,כז
עצל הוא ]א[ מי שאינו מעיין בלימודו או ]ב|
אינו חוזר עליו ,לבל ישכחנו
משלי כד ,לב
חכמה חיצונית .הלומד חכמה חיצוניח יחקלקל
באמונחו ויבזה מאמרי חז״ל לומר ׳שמועה זו
אינה נאה׳
משלי כ ט ,ג
מםורת ,עזרא תיקן מסורת לתורה
גדולי ישראל
עזרא ז ,יא; נחמיה ח פסוקים כ ,ח
תורה היא םחורה הטובה ביותר ,בה קמים את
הנצח
משלי ח ,יט
העולם כולו נברא לפי מרח החכמה העליונה
משלי ח ,ככ
חורה יש ללמוד גם בעח זיקנה כאשר לא יוכל
לחדש הרבה ,רק יאגור מעט מעט
משלי י ,ה
חורה יש בה ג׳ חלקים .שליש ממנה הוא פשטי
תורה .והשליש הם צפונות התורה שבידי הקב״ה.
ושליש הם טעמי חורה והלכותיה בע״פ ]הנמםר[
לחכמי דור ודור
שמוח יט ,א
חורה ,ג׳ חלקים .ןא( המק העם משיגים רק
הלבוש החיצון שהוא פשטי חורה] .ב[ שבט לוי
משיג גופי חורה וטעמיה] .ג[ כהנים משיגים
את גשמה ההורה )ע״ע זהר ח״ג דף קנב ע״א(
רוחניוחה וסודותיה .וזהו ״עמא חליחאה״ )שבת
פח ע״א(
שמוח יט ,א
שכל אדם .ההורה נמםרה אל שכל האדם ,ושה׳
מסכים עם מה שיסכימו המעיינים בשכלם ,כמ״ש
הריין בדרשותיו)דרוש שביעי ,וע״ע דרוש חמישי(
על מה שאמרו ]שהקב״ה אומר[ ״נצחוני בני״
)ב״מ נט ע״ב(
שמוח יט ,ט
םורות .אין לו לארם להעפיל אל מושגים שהם
למעלה מיכולתו ]ע״ע דברי מהר״ל ,״נתיבות
עולם״ ,נחיב העושר ,פ״א[
שמוח יט ,יב
מדוח האדם ותכונותיו ילבישו את הנפש ועל
ידם יחראו כחוחיה ועלילוחיה
שמוח כח ,רמזי כגדי הקודש ,ד״ה וככר אמרנו
שכמו שילבש
תורה ,יש בה ג׳ מדריגות] .א| המשרתים )שהם
מעולים מהעברים ,בי עומדים בכבוד אצל
אדוניהם( הם הלומדים פנימיות התורה ומקיימים
המצוות כפי תוכיותם ,בלב ונפש ומחשבה] .ב[
מפתחות עניניס במוסר ואמונה
למעלה מהם הס הנקראים ״אוהבי ה׳״ הנבנםים
לפרדס הסודות התורה והמצווה ]ג[ אבל העבדים
יקרבם ה׳ רק מצד בריתו עם כלל האומה
שמות כ׳ פסקא קעח
לימוד .ג׳ ענינים] .א[ דיבור בדברי תורה )״ודברת
בם״ ,דבדם ו ,ז( ,הוא אפילו רק פעם אחת.
]ב[ אבל ״לימוד״ )״ולימדחם״ ,דברים יא ,יט(
הוא החזרה על הדבר הרבה פעמים] .ג[ ״ושננחם״
)דברים ו ,ז( הוא כל כך הרבה פעמים עד
שהתלמיד יכול ללמד גם לאחרים .״שימה בפיהם״
)דברים לא ,יט( ]כך לפי המלבי״ם .אבל לפי
רש״י לפסוקנו ,״חשים לפניהם״ ענינו שיהא
הדבר הנלמד ברור כל צרכו עד שיבין התלמיד
טעמו של כל דבר(
שמות כא ,א
רמון הוא משל לתרי״ג מצוות
שמות כח ,רמזי בגדי הקודש
חורה ,אילולא נשברו הלוחות היה הקב״ה עצמו
כוחב לנו כל חמשה חומשי חורה
שמות לד ,כז
עמל התורה .שתהיו יגעים בעיון ההורה ,להשיג
החוקים האלה והכללים שעל פיהם התורה
נדרשה
ויקרא ,בחוקותי ,פסקא ב
חכלית של התורה היא ]למען[ חשובה ומעשים
טובים .הלימוד הוא רק הכנה אל המעשה
]כרכות יז ע״א[
ויקרא ,בחוקותי ,פםקא ב
מזון הנפש היא ההשגה השכלית
במדבר יא ,ד
אגדוח חז״ל יש בהם פנימיות וסודות נעלמים,
שהסתירו אוחם מההמק ]אמר המלקט :מקורו
כדברי הגר״א ,יהל אור ,ביאור לזהר שמות דף
רנד ע״ב ,בנדפס כה ע״ב[
במרבד יא ,ז
ישראל ,כל מה שאירע להם כבר כתוב בהורה
הקדומה הנמצאת כשמים
במדבר כז ,פסקא יח
טעם המצוה .בל פעם שבא כתורה שבכתב מתן
שבא
טעם למצוה ,זאת מפני שהמצור ,מנוגדת לשכל
האנושי
דברים כג ,ח
שמיעת דברי חורה היא על דעת לחזור ולשמוע
שוב ,ולהגיע לדרגוח יוחר גבוהות
רברים כח ,א
ביקורת המקרא ,הוכחה נגד הטועים בכך
דברים לא ,כה .תורה אור
"כל הענינים המקובלים בחורה שבעל פה ,ימצאם
האדם אחר העיון כתובים ורשומים בתורת הכתב
ע״פ כללי הלשון וע״פ המרוח שההורה נדרשה
בהם״
יהושע א ,ח
לילה .לימוד תורה בלילות .כאופן ״שקרוב אל
היום אז הנפש נקיה מרעיונוח היום ,והמוח וכל
כלי המחשבה הטהרו מן האדים אשר יאפיל
זוהרם בחחילח הלילה״
שמו״א ג ,ג
חורה שבע״פ משכנה בלבות חכמי ישראל
שמו״א ד ,כא-כב
צורת כל פסוק הוא סודו ופנימיוחו
מל״א יןז ,יט וכן כב ,יט
;
עם הארץ .״הזריעה שהיא לימוד התורה והנבואה,
תשחנה לפי הבנת המקבלים .המוכנים אל החכמה
רי להם ברמז מעט .ועמי הארץ צריך לשנות
ולכפול ולבאר להם צו לצו וכוי .וכן החכמים
ישכילו חוכוח החכמוח ופנימיוחם וסורוחיהם.
ועמי הארץ לא ידעו רק הסיפורים והמלבושים
שבם יחלבשו הדברים השכליים האלוהיים״
ישעיה כת ,כה
'ייסורין הבאים על צדיקים ,שהם מעונים ומדוכאים,
כי במו החטה והרגן וכל מיני תבואה יצאו
מעורבים במוץ ופסולת ,וצריך דישה וטחינה
להסיר רמ pולנקוחו עד שיהיה קמח נקי ,כן
גם נפש האדם אשר זרועיה הצמיח והוכנה
לקבל דת ומוםר ,לפעמים יתערבו עם למוריו
לימודים זרים משובשים ורעיונות כוזבים ,מצד
השכל והמרמה .וצריך להסיר התבן מן הבר
וכוי ,לימודים מוטעים פלוסופיים ,ומצד זה יבואו
שכב
אוצרות
המלני״ם
יסורין על אישים פרטים" ]אע״פ שהם צדיקים(
ישעיה כח ,כז
יםורק" .מי שנדבקו בו השיבושים ורמחשבוח
הרעות דיבוק עצמיי טבעיי ,לא רי לו בתוכחה
]בדיבור( לבד ,וצריך להביא עליו יסורק וכו׳ עד
שיחברר הקמח מן הסובין״
ישעיה כח ,כח
כמו שבחיי הגוף יש דברים נחוצים ביוחר ,והם
נמצאים בזול ובחנם ,כמו לחם ומים ,רש דברים
שנבראו לשם עידון והענוג והם יקרים יוחר,
ולא כל אדם יכול להשיג אוחם; כן בחיי הנפש
יש דברים נחוצים יוחר ,כמו האמונה בה׳
ובהשגחתו .ודת נימוסית ]נמשלו למים(; או
לימור תורה ומצוותיה ]לחם[; ויש דברים שהם
לעידון הנפש כמו ידיעת המושבלות ולידע בל
דבר על אמיתתו בעיון ,ומרות החסידות ,והם
דומים ליין וחלב ]שלא כל אחד משיג[
ישעיה נה ,א
לא טוב הדכר שיש הלומדים תורה אע׳׳פ שאינם
מקיימים אותה ,והם החוקרים אחרי מדוחיו של
הקב׳׳ה ]כיצד יעשה ה׳ לפנים משורח הדין(.
הייתכן?
ישעיה נח ,ב
גדולי ישראל
שמאי ,לעתיד לבוא הלכה במוחו
במדבר יט ,תורה אור ,ד׳׳ה וכבר אמרנו שבענין,
רף
;i30a
א״חמ ,סוף ספר שמות ,דרוש לפ׳ פרה ,דף 77
תחיית המתים
ןע׳׳ע ערך :השארות הנפש[
שמו״א ב ,ו; ישעיה כו ,פסוקים יד ,יט; יחזקאל
לז ,א-ד
חחייח המתים ,יקום כל גוף בלי שום מום
באברים
יחזקאל מג ,כ
חחייח המחיס ,מחי וכיצד
דניאל יכ ,ב
תחיית המחים ,גם הנוף יקום כדי לקבל שכרו
בראשיח מט ,כט
תחיית המתים ,בדי לתת שבר לצדיקים ועונש
לרשעים
דניאל יכ ,ב
יתפרסם אז איזו דת היא האמתיח ,והיא החשובה
בעולם הנשמות
דניאל יב ,ב
תכלית של לימור ההורה היא לדעה אח ה׳
ירמיה ב ,ח
חחיית המתים משיגים ע״י לימוד ההורה ]מקורו
בכתובות קיא ע״ב[
ויקרא ,פ׳ אחרי ,פםקא קמ״א
חורה לעחיד לבא ,יש לנו לקיימה מפני הערת
השכל
ירמיה לא ,לכ
שנת תחיית המתים ,שנת תתקם״ג
דניאל יב ,סוף פסוק יב
סודות .בתורת ה׳ חפצו ,״חורה ה׳ היא החורה
הצפונה ,סודוחיה !תעלומותיה ,שלא כל אדם
יהנה בהם ,שאין מוסרים הםודוה רק להראוים
לזה ,ורק חפצו ותשוקתו לזה״
תהלים א ,ב )מלים(
הכרח ה׳ ע״י לימוד התורה ,עדיפה מההכרה
ע״י חקירוח בעניני הטבע
תהלים פרק יט ,פסוק ח׳ ואילך
חורה,
עדוח ,פקודים,
חורה ,ששה חלקיה:
מצווח ,חוקים ,משפטים
תהלים יט ,פסוק ח ואילך
תכלית
אק זו פעולת חכם להכק כלים אשר משקלם
אלפי דינר זהב כדי לעשות מתט כ ח ל אתר
]מקורו בדברי ר׳ ידעיה הפניני(
שמו״ב כג ,טז
תלמיד חכם
חלמיד חכם הוא בבחינת שבח
שמות טז ,לא
בל מי שינזר מעניני העולם אל ההורה והעבודה,
יזמק לו ה׳ לחם חוקו בלא עמל ויגיעה ]מקורו
ברמב׳׳ם ,הל׳ שמימה ויובל ,פ״יג ה״יג[ ,ויהיה
מפתחות ענינים כמוסר ואמונה
מאכלו מן ]כמו שאכלו במדבר ,זה ינהג בכל
הדורוח[
שמות טז ,לב
ח״ח הוא לב העדה .ככל מה שיחזיקו בו בממונם,
זה הגורם להם עצמם שפע פרנםה
משלי בז ,יט
ככל שהוא ח״ח גדול יוחד ,כך ה׳ מקפיד עליו
יותר על בל חסרון שבו
משלי כד ,כא
ח״ח צריך לפעמים להתפאר בשבחיו ,כדי שילמדו
ממנו ]אחרים[ דרבי ה׳ ולעשוח כמוהו
=א׳׳תמ ,ליקוטים בסוף ספר ויקרא ,56ד״ה כל
המספר
תמים
שבג
כך ,מעשה הצום הוא פגר מת[
ישעיה נח ,ה
ביום צום היו נותגים לגלות סתרים של החוטאים
ישעיה נח ,ו
תפילה
״ברכה״ ,כלומר על שפע שמקבלים מה׳ .אבל
״שבח והידור״ הוא על שה׳ הוא הסיכה
הראשונה
דניאל ד ,לא
אדם חושב שאילו היה לו כםף רכ היה מפליא
לעשות בחסד וצדקה ,וה׳ יודע שזה לא כן.
ולכן נמנע מלתת לו ]הערת המלקט :שמא מקורו
ב״יערות דבש״ למהר״י אייבשיץ ,סוף דרש ר/
מהד׳ ירושלים ,חשד״ם ,ח״א דף קז[
מל״ א ח ,לט
יש צדיק תמים ,ויש שאינו חמים
משלי כ ,ז
חמימוח ,ענינה שהאדם לא ידבר בפיו מה שאץ
בלבו
איוב כז ,ה
ביאור ״חמים״ ,אין לבו חלוק לבקש לדעח
עתידות ,אלא םומך על ה׳ כי יכין לו הכל
לטובה
דברים יח ,יג
כשתרצה לרעת רבר מה לעשות געניגיך
הפרטיים ,חדע זאח מעצמך ככח התורה ,וזה
אפשר גם בדור שאין בו נביא
וכרים יח ,טו
תענית
לא הצום גורם ישועה כי אם שינוי מעשים
לטובה
זכריה ז ,ז
צום צריך להיוח כאמה ובכל לבב עד שיגעל
בכל עניניו הבשריים מבלי יחפוץ בהם כלל ]לא
כאלה החפצים שכבר יעבור ויגמור הצום[
ישעיה נח ,ג
אין עיקר הצום העינוי וכפיפת הראש ]שהם
חיצוניות[ אלא לעורר את הלבבות ]אשר בלעדי
אמצעיים ,השואל מה׳ על ידם ,יכול להגביה
קולו
שמו״א א ,יב
אנשי בנםת הגדולה הקנו נוסח עבור צרכי
הכלל ,ואח״כ אומרים החינה עבור צרכי הפרט
תהלים קמג ,א
ברוך שם כבוד מלכותו וכו׳ הנאמר בחשאי
דברים ו ,ד
ברכה ,ברוך ,ענייינס
תהלים קלד ,א-ג :אר״ח סי׳ ה )ארץ יהודה ,א(
ברכוח הנהנין לפני אכילה ,להודות על הנאת
חוש הטעם .וברכה לאחר אכילה להודות על
הנאה השביעה ומלוי הכרם
כמדבר יא ,ד
ברכת כהנים ,עי״כ משכינים שם ה׳ על ישראל,
ועי״ז נשמעת תפילתם
דהי״כ ל ,כז
ברבח בחנים ,פירושה
במדבר ו פסקאות קמג-קמה
גוי .ה׳ יענה חפילחו ,אם יפנה לביח המקדש
מל״א ח ,מא
דוד בקש מה׳ שאם צופה מראש כי יחקלקל
אוצרות
שבד
המלכי״ס
במעשיו ,יקצר את חייו לפני זה
תהלים קלט ,כג
^ ״
ך ד ר
ת פ ץ ל ן ת י ה ס
ץ
גדולי ישראל
ע ן ל
ה י ב י ם
קיבוץ גליות .יש תפילה על בך ,ויש תפילה
לתת אותנו לרחמים לפני אוה״ע שבחו״ל ,עד
לקיבוץ גליות
מלי׳א ח ,מט
ש ב
ע ב י ך ן
תהלים נה ,י
, ,
י״ג מדות רחמים ,ע״י קריאתן נפתחים למעלה
י
*
שערי חנינה ורחמים
ל -רשעים .תפילה שהאדם מתפלל להנצל מהמציקים
לו ,ולא הקדים להתפלל על בך בעת שהיתה
. ,
.
! לו הרווחה ,פגומה היא
ל*
׳ לי״׳
הטבע הסדורים מששת ימי בראשית ]כלי
השתנות[ .אבל ״ה׳ שליט" ,הוא שידוד הטבע
״רנה" ,זו סיפור שבחי ה /״תפלה״ היא שפיכת
ן
נפש ודבקות הרוח .״תחינה" היא בקשה צרכים
מל״א ח ,ל ]ע״ע ההלים פו ,ו[
י
, ,
יש שה׳ אינו ממלא בקשתו של המתפלל ,כ י ,
שלמה ביקש שה׳ יענת לתפילותינו אפילו לא
^
נפנה לכיוון ביהמ״ק
ממעמדו
מל״א ח ,נב
שמחה .אפילו אץ תפילת האדם נענית ,יש
^
לארם שמחה מעצם הקשר לה׳
,
^ ״ ״
תהלים מ ,יז
,
תהלים סג ,ו
,חנאים להפילה הם ארבעה] :א[ יופי המליצה
!
,
וקיצור המאמרים ]ב[ שחםבים מחשבת רמחפלל
?
f ™ °י״״״ £
"
עם דיבורי פיו )כלומר טונה צמודה לביטוי
^
,׳
שפחיים( ]ג[ לא יחפלל על דברים שהם בלתי
־ '
נביא ,תפילוחיו יועילו רק למי שמאמין בה׳ נחוצים ]ד[ שיבטח על ה׳ כלבדו ,ולא בשיתוף
אמצעיים אחרים
ובנביאיו
תהלים ה ,כיג
מל״ב .נ ,יג
ט
קיר .יש לפנות אל הקיר לבל יטר־דוהו בני ביתו
מלכוון יפה
.
ישעיה לח ,ב
1
1
ש מ ו ת
0
״ה
ו ס מ ל
ב י ט ר
13
ל ה ה נ ה ג ה
ט
ח ו
א י ך ב
ג א ו פ
פ ל א י
ת י א ל
w
T
״
] ב מ צ ב ו
כ א מ ו נ ה
ת ״ ן מ [ £
ו מ ע ש י ם
י ת ק ל ק ל
ב
מ ל כ י
ח
ר ׳ א ך ם
ל ט
ןז<
ל נ פ ש
פ ״ ך
ם ד
י מ ש ת ד ל י ם
ל א
ט ו ב י ם
ג״
ג
ד
א ן ת ן
מ ל ״ א
״ ך י
ת י י
ב י י ש י
י ב י י ם
כ
ל כ
י ש
א
מ ג
ל ה ת פ ל ל
ת י ר ה
א י ר
א ל
י
ע ב י י
) מ פ י
י מ ם
ת ל מ י ד (
עולם .״מן העולם וער העולם״
דניאל כ ,כ
,
,
^
תרגום ,והיא סגולה לפרנסה
אר״ח סי׳ ה׳ ,המאיר לארץ ,ס״ק ״א
פ ך ש ח
p׳
ב ב ל
M
י ן ם
ב
ןא
ט ק ו א
נ
"P״־־
ל ו
י ם י י י א
'?יי״׳
ב
^
ק י י ש
ו ש |
נ י א ו י ה
׳ יי ׳
ישעיה ו ,ג
מ כ ל
ש
ב ר כ ת א
ו ש י י ת א
א ״ ח מ
ת ח י ל ת
ש מ י ת
״קדוש קדוש קדוש״ ,ביאורו
=א״חמ פ׳ קדושים ,י!!1-
4
תפילה ]בין של יחיד או של רבים[ על החורבן,
וציפייה לישועה ,יקרה היא ,וה׳ שומר הפילה
זו .״חכתב זאת לדיו אחיין׳
תהלים קב ,יט
תפילה לה׳ על השגה המבוקש ,היא לא רק
כדי להשיג עצם הדבר ההוא ,אלא להביא לידי
קידוש השם ,שהבוטח בה׳ ־שוגנ
,
חהלים כה ,כ־ג
״חפלה״ היא שפיכה נפש והדבקה במקורה
]התרוממות הנפש על עניני הגשמיות[ .ובזאח
היא נבדלת מן ״תחינה״ שהיא בקשת צרכים
בלבד
חהלים פו ,ו ]ע״ע מל״א ח ,ל[
מפתחות ענינים כמוםד ואמונה
"תפלה״ למען צרכי החיים ,היא קבועה מצד סדר
העולם ,כי מאן דיהיב חיי יהיב מזוני .אבל ״החינה״
היא מצד מרח החסד ,נוםף על סדרו של עולם
תהליס קמג ,א
תפילה שה׳ ילמד לאדם באחו דרך ילך .ולמה?
מפני קוצר המשיג ,ועומק דמושג ,ואורך ההצעות
1ע״ע מו״נ ח״א פ״לד(
תהלים ה ,ט
תפילה שמתפללים לה׳ ישירות .הפילה ע״י פנייה
לאמצעיים .ההבדל שביניהם .וכימי עלי הכהן
היו רגילים ע״י אמצעיים
שמו״א א ,יב
הפילה ,הנפש מתחברת אל ה׳ בדבקות
איוב לג ,כו
חפילה ,תוכן ענינה :״שורשה ׳פלל׳ מורה על
שפיטת כח הפנימי ושפיכת הנפש והדבקה בהעליון
הבלתי בעל תכלית ,ומצר זה עיקר הוראתה על
זוך הלב ,טהרה הנפש ,התנשאות הרוח ,ברירת
המחשבה ,דבקות החלק בכל הכולל בקשר אמיץ״
ישעיה א ,טו)מלים(; תהלים קמג ,א דייה באמונתך
ענני :וע״ע שמו״א א ,יכ
תקוה לה׳ שישיג האדם מבוקשו ,כרי שיוכל
לעבוד אח ה׳
תהלים כה ,ה
תפילין
חפילין של הי ,הנמשל שבהם
ישעיה סב ,ח
תשונה
אוה״ע .אץ ה׳ פונה אליהם לשוב בחשובה ]ע׳׳ע
״עשרה מאמרות״ לרמ״ע מפאגו .חקור דין ,ח״ב
פ״יא! .יונה שהלך לנינוה היה למען ישראל
יונה א ,ב
אוחם אנשים החושבים כי העיקר הוא המחשבה
והרעיון ,ולא צריכים פועל צדק ,הם אינם חוזרים
בחשובה כי רואים את עצמם "צדיקים״
דברים לא ,טו .תורה אור
דרך .אינו יודע דרך כיצד יטה ,יפנה אדם לעיין
בספר תורה ללמוד כיצד נהגו אבוחינו ,או לשאול
שבה
מחכמי הדור
ירמיה ו ,טז
ה /אין אצלו שינוי רצון במה שקיבל האדם כתשובה
ישעיה נה ,ח
הכרח הגיוני הוא שה׳ יכק תיקון התשובה
ישעיה נד ,טו
הערת השכל .תשובה מתוך כך
צפניה ג ,ב
וידוי ,תועלת וידוי על החטא
שמות לב ,ל
חוטא ששב כתשובה ,אח״כ מחזיק כעבודת הי
באופן חזק
שמות לר ,ט
יחיד שחוזר כתשובה ,אע״פ שהציבור אינו חוזר,
מציל לפי חלקו
יואל ב ,יד
יסורק .כששב אדם בתשובה ,ה׳ גומל לו שבר
על היסוח שהציקו לו
י ו א ל ב ,כ ר
ישראל אין דרכם למרוד בה׳ .אבל אם מרדו
אינם קרובים לשוב בתשובה
יחזקאל ב ,ג
,
צער על עצם עבירה צריך להיות יותר מן הצער
על העונש
יואל ב ,יג
צרת הציבור ,גם תשובה של אדם אחד מהם,
מצמצמת את הצרה
יואל ב ,יד
תשובה דוהה הפורענות ,וכן מצאנו אצל אחאב
מל״א כא ,כט
תשובה מאהבה ,תשובה מיראת העונש
ישעיה בה ,ז
תשובה ,היא חםד ה׳ הניתן לעם שהם מאמינים
בהש״י !ע״ע "מסילת ישרים״ ,סוף פרק ד[
ש מ ו ת ד ,כ ב
תשובה ,כיצד ה׳ מוחל וסולח
ישעיה נה ,ח-י
שכו
אוצרות
המלכי׳׳ס
תשובה מאהבה ,אז מושבים מהקליפה לא רק
הניצוצות של אותו החוטא אלא גם של נשמות
אחרות
א״חמ ,פ׳ עקב ,ד״ה ברוך תהיה ,וכדרך זה מוק וכו׳
גדולי ישראל
קטיגור אק נעשה סניגור ,זה רק בתשובה מיראה.
לא כן בתשובה מאהבה
א״חמ ,פ׳ ויקהל ד״ה ויבואו האנשים
תם ולא נשלם
ברוך הנותן ליעף כח
ולאין אונים עצמה ירבה
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
שכז
דברי המלקט :באמצע כתיבת הםפר ״אוצרות המלבי״ם" נודע לי כי הרב צבי האריס
)איש מושב טלמון( הכין אף הוא מפתחות לכתבי המלבי״ם .ובקשתי ממנו רשות
לצרף כתיבותיו דלהלן לספרנו) .וזה כולל רשימותיו על דברי המלבי״ם ל״שיר השירים״(.
ויגדיל תורה ויאדיר.
תוכן
הנושאים שבליפוט
של
אברהם
של
אדם
שמד
אוב ע״ע כשפים
אורים ותומים ע״ע כלי המקדש .שמד
שלא
אחאב
שלא
אליהו
שלב
אלימלך
שלב
אלישע
שלג
אמונה
שלג
אמת
שמו
אצטגנין ע״ע מזל
שמד
ארון ע״ע כלי המקדש
שלג
ארץ ישראל
בדי הארון ע״ע כלי המקדש . . .שמד
שלג
בחירה
שלג
בטחון
שלד
בני קטורה
שלד
ברית מילה
שלד
ברכה
שלד
גאולה
שס
גמול ,ע״ע שכר ועונש
שלד
גן ערן
שלד
דבור ,מדבר
דבקות
דוד
הודאה
המון ,המון־העם
תאה
השארת הנפש ע״ע לב
השגחה
זווג
חברון
חטא ,עוון
,
חכמה חכם
חלום
חליצה ע״ע יכום
חמדה ע״ע מתת
חנה
חפץ
טבע
יכום
יונתן
יצחק
ירושלים
ישמעאל
ישראל
שלה
שלה
שלז
שלז
שלז
שמה
שלו
שלח
שלח
שלט
שמ
שמ
שמא
שמה
שמ
שמ
שמ
שמא
שמא
שםב
שמב
שסב
שמב
שכח
אוצרות
כותים
כלי המקדש
כפירה
כרובים ע״ע כלי המקדש
כשפים
לב
לשון ע״ע דיבור
שמה
מרות
מחיקא ע״ע ניגון
מות
מזבח ע״ע כלי המקדש
מזל
מחשבה
מלאך
מלך
מלכות בית תך
מנהיג ע״ע מלך
מערכה ע״ע מזל
מערת המכפלה
מצוה
מקרש
מרדכי
מרכבה
משיח
משק
משפט
נבואה
נגון
נם
נפש-נשמה
נשיקה
המלבי״ם
שמד
שמד
שמד
שמד
שמד
שמה
שלד
שנג
שמה
שמד
שמו
שמו
שמו
שמז
שמח
שמז
שמו
שמט
שמט
שמט
שנ
שנ
שנ
שנ
שנ
שנ
שנג
שנד
שנד
שנה
גדולי ישראל
נשמה ע״ע נפש
סודות התגרה
עבודה זרה
עבודת ה׳
עבירה ע״ע חטא
עוון ע״ע חטא
עונש ע״ע שכר ועונש
עמלק
ענוה
פה ע״ע דיבור
פודים
פילוםופיה־פילוםופים
צדק
צדקה
קדושה
קנאה
קרבנות
קרית ארבע ע״ע חברון
רוח הקודש ע״ע נבואה
רחמים
רצון ע״ע חפץ
רשע
שאול
שבעה
שונמית
שחוק
שיר ,משורר ע״ע נגון
שכינה
שכל
שכר ועונש
שלום
שנד
שנה
שנו
שגו
שלט
שלט
שס
שנו
שנו
שלד
שנו
שנז
שנז
שנח
שנח
שנח
שנח
שלח
שנ
שנח
שמ
שנח
שנט
שנט
שם
שס
שנג
שס
שס
שש
שסא
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט׳יא
שלמה
שלמות
שמואל
תאוה
תבונה ע״ע חכמה
תחלים
תורה
שסא תלמיד חכם
שםא תפילה
שםב תשובה
שסב
שמ ספר תהלים
שסב קיצור ״החרש והמסגר״
שסב ביאור המלבי״ם לשיר השירים . . .
של
המלבי״ם
אוצרות
אברהם עיין עוד בני קטורה
אברהם שינה את שם קריה ארבע לחברון כי שם
יחחברו הזוגות הנעימים בחייהם ובמוחם לא נפרדו
בראשית כג:יט
על ידי מצות מילה נתקדשו אברהם ובניו באות
ברית וחלה האלהות עליהם חד ,תלוי כשישמרו
יחוםם
כראשית כד:ב
על ידי מצות מילה נעשה ה׳ אלוהי האדן כי זה
היה כריתת הבדיה להיות לאברהם לאלוהים
כראשית
גדולי ישראל
המשוררים רובם ישתלמו ככח הדמיון והם חלושי
המזג רפויי ההרכבה
שמו״א:טז:יח
מי שהוא קשה בטבעו ואינו רע מעללים יעשה
לפעמים טוב מצד המוםר והצדק .רע מעללים ואינו
קשה כטבעו יעשה לפעמים טוב וצדק מצד התפעלות
טבעי או מצד היראה
שסו״א:כה:ג
הנס אשר יעשה האדם בעולמו הקטן יעשה נם
בעולם הגדול .שאם יכניע אח טבע גופו לענינים
אלוהיים גם הטבע הכוללת המשך אחריו
כד:ג
בל עניני אברהם היו מושנחים מה׳ בהשנחה מיוחדת
בראשית כד:יכ,מב
מל״ב:ב:ח
שני אויבים לבן אדם ,הדבק בו מחולדחו שהם מזגו
הטבעי ולחוחיו המחקוממים עליו להחליאו ולהמיחו;
והאויבים החיצונים
אברהם היה אצטגנין נתל
תהלים:ו:א
בראשית כד:מח
הסיבה שהתורה האריכה בפרטי קנית מערת המכפלה
היא כי בקניה זו אברהם השתדל בזה לנטוע בלב
העמים האמונה בהשארת הנפש אחר המות ובגמול
העתיד
תורה אור בראשית כג-.כ ד׳׳ה ובכזדרעי אמר רבי אלעזר
אדם ,עיין עוד דיבור ,המון
טבע האדם
המרוח והמעשים הרעים יעשו רושם בנפש מצד
שהם עבירות ,ובגוף לפי שהמרוח יפעלו בליחוח
כמו שהליחוח יעשו תכונה במידות ,כי כמו שבאשר
יהיה דם הלב רוחה יהיה האדם כעסן ,כן מי
שיכעוס יעשה דם לבו רותח ,ואותם המתח יחייבו
המזגים הגופיים וזה ימשך לבנים
כראשית כד:ג
דור היה אדמתי שגברה כו הארומה והוא בטבעו
מוכן לשפיכת דמים )שמואל פחד מזה(
שמו״א;טז:יב
מטרת יגידת האדם
במין האנושי ימצא הלב והפרי שהוא מובחר האנושי
שבעבורו נשתל כל האילן ובעבורו נברא כל היצור,
אבל הפרי מעט נגד העלין והקליפות שהם כלל בני
אדם גוים ולאומים שנבראו בעבור הםנולה מבני
אדם ,שכל העולם לא נברא אלא בשביל זה ולצוות
לזה
כראשית
כה:א
שלמות המרות ותכונות הנפשיים וה ענין מיוחד אל
האדם
תהילים•.*:א
אם האדם יחיה על הלחם לבדו ויפנה אל האדמה
ולא אל השמים ,ידמה כהולך הפוך
תהלים:א:ג
הקנינים ובריאוח הגוף הם המסייעים אח האדם
להניע אל עשרו האחרון
תהלים:א:ג
המכשולים לידיעת הדרך אשר ילך בה האדם הם
הטרדוח ,הצרכים ונטייח החאוה
יפה עיניים וטוב ראי ,מורה על חד העיון וטוב
המזג שמו״א:טז:יב
תהלים:ה:ט
המתעסק בחחבולות מלחמה לא יטריד זמנו בניגון
ובשיר כי הם מלאכות המתנגדות
שהאדם הוא מרכז הבריאה זהו יסוד ועיקר בתורתינו,
ויסוד כל דת
שמו׳׳א:טז:יח
תה ל י ם :ת :א
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
העולם נברא עכור האדם ,ומכל האדם לאותו אדם
השומר מצווח ה׳
ת ה ל י ם :ח :א
המדבר
מפי עוללים נמצא תכלית הבריאה .הדבור המקשר
בין העולמוח
ל
עיקר עצמוח האדם הוא בשכליוחו והוא לא
שייך כ״כ לחחחונים .לכן אנחנו מגדירים את
האדם "מדבר -חי״ ולא "חי -מדבר" כהגדרת
הפילוסופים
תהלים:ח:ו
ת ה
י ם :ח :ג
מעשיו משפיעים בעולמות
הנס אשר יעשה האדם בעולמו הקטן יעשה גם
ל יי
ל
ל
ב ע ו
ם
ה ג ד ו
ש
א
ם
m
ט ב ע
א ת
ענ
ג ו פ ו
נ
ם
אלוהיים גם הטבע הכוללת תמשך אחריו
מל״כ:כ:ח
טבע המציאות משועבד אל האדם .יעלה ,ירד,
ישתלם ,יופחח ויתבטל לפי מעשה האדם בשומרו
מצות ה׳ או במריו
תהלים:ח
:א
כללי
״
,
ל
עיקר החיים הם ״
ההדגש שהוא חיי הבהמה .השנים שאין עובדים
ל
׳
אח השי״ח אינם נקראים
חי חיי האדם רק חיי הבהמה
־ ־
כראשית
ח
ה ש כ
ו ה ע ב ו ד ה
ע ז ב ו ת
כ י
ב ם
ולהמיתו והאויבים החיצונים
תהלים :ו :א
בל בני אדם חאותיהם גדולים מכחם ומהישגם ,לבד
הרשע אשר משיג יותר ממה שמתאוה
תהליס• י ־ ג
אחאכ
אחאב טען שקללת יהושע על בונה יריחו התקיים,
וקללח ה׳ בחורה "ועצר את השמים״ לא התקיימה,
לכן אליהו עצר אח הגשמים
מל״א :יז :א
אחאב התמכר לרצון איזבל ועבד עבודה זרה לשמה,
משא״כ שאר מלכי ישראל שעשו כן כרי שלא
ימרדו בהם
מל״א :כא :כה,כו
בחטאיו אחאב נגע אל כל םררי ההנהגה ובולם
היו מובניב עליו ליום רעה
מל׳׳א :ככ :כ
אליהו
אליהו ואלישע
הנביא יכול להשפיע ברכה על המעט שיתרבה,
הקב״ה יכול להשפיע ברכה על הריקן ,אליהו השפיע
על הריקן כי זה היה בדבר ה^ אלישע היה זקוק
לכד שמן כדי להשפיע ברכה
מל״א :י ז :י ד
א
אליהו רצה שכל בני הנביאים יקבלו אורו ולא רק
yt^K
מל״ב• ב• כ
אי אפשר שישיג ארס ה׳ או ידאה מלאך שעצמותו
רוחני ,בעודו בגויה לפר
שפט :ו :כב
אליהו ביקש מאלישע לעזבו למען יוכל להאציל
מרוחו על כל מ י הנביאים ולא יצטרכו לקבל השפע
דרך אלישע
מל״כ :ב :ד
כ ג :א
ח י י ם
ו ל א
ח
שלא
ב ר א ש י ת
כ ה :ז
מ ו ת ו
לב האדם שהוא אדם באמת לפי צורתו הוא רב כח
שמו״א :יז :לב
פירוש כקשת אלישע לפי שניים ברוחו :א .כאליהו
האדם נברא כאופן שלא ישיג שום רבר מן הקודם
אל המאוחר ע״י מועת השכל ,רק מן המאוחר אל
הקודם מן המסובב אל הסיבה
מל״א :יח :לז
הוא פנחס הוא נדב ואב־הו ב .שכעת התפשטות
הגוף מהנפש אליהו יעלה לדרגה גבוהה ממה שהיה
בחיים .ואלישע ביקש שיאציל עליו את הרתה
הגבוהה
שני אויבים לבן אדם .הדבוק בו מתולדתו שהם
מזגו הטבעי ולחותיו המתקוממים עליו להחליאו
מ
1 3
ב :
ט
^
אלישע השיג רכב ישראל מן המרכבה האלוהית שבו
אוצרות
שלב
המלבי״ס
מנהיג ומשגיח על ישראל )כשאליהו עלה בסערה(
גדולי ישראל
שהכור שהתאכזר על ישראל
מל״ב :יב :יכ
מעלות אליהו
.
ל
.
א ל י ה ו
מל״א :יז :ד
כ נ ג ד
3
״ !יל
כ
הקב״ה הראה לאליהו מפני שרוצה שנביאיו ושלוחיו
ילמדו כי בל יסערו סער או ירעשו רעש רק יבאו
בקול דממה בעבוחות אהבה ודברים רכים
י ש ר א ל
מ ל
ניסי
כ :
׳'
י ב
כ :
מל״א :יט :א
א ל י ה י
אלימלך
ש ז ד
תו
ד ב י י
ע ״ פ
׳
אליהו הוםיף טל לקלל ל ״ ״ ״ י
ולא ע׳׳פ הקללה שבתורה ,שבחורה כחוב רק מטר
י ז :
מ ל ״ א :
טעם שיצא אלימלך לחו״ל שהיה ירא שהעניים יפלו
ע ל י ן
ר ש ל ל ו
כ ל
א ש ר
ל ן
א
רות־ א א
:
שפע ההשגחיית תרד אל האדם כפי הכנתו .וכיח
מל ל
<
ע >ל
<*
ל
ל ל יי
"׳'"
ש א
י ה ו
י י כ
א ת
מנ
ט
ה ש פ
נ ם
ו מ ט ר
א
יו
י
כ
ד
ת
ה י ת ה
האשד ,ה * ק
אליהו ,מן הברכה ש
א ו י ה
ל
י
ע על
ה ו ש פ
נ ס
א:
ו ה י א
י ז :
כ ל כ ל ה
ד
א ת
יה
מ ל
"
א :
ט
מ :
הקב״ה לא יעשה נם כי אם לצורך גדול .לכן האשה
הצדקת היחה צריבה לגמור אח כל האוכל שהיה
לה בבית לפני שהקב׳׳ה יעשה נם להשפיע עיי
ל
א ו כ
טעם שיצא לחו״ל על רוך הדרוש שע׳׳י שהעלים
עינו מהסשבימיס לפתחו דםה כעכו״ם ועל ידי שיצא
לחו״ל ושה רק כאין לו אלוה
רות :א :א כהערה
אלימלך היה איש חשוב וזה טעם אל העונש
שהשיגוהו .שלפי שהיה איש גדול הפיל לבן של
ישראל בצאתו וגם היה בזה חילול ה׳
ר ו ת :
א :
כ
הקב׳׳ה העניש את אלימלך תחילה בממונו כי אין
בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה
רות :א :ג,ה
מל״א :מ :יכ
אלישע עיין׳ עוד אליהו
כדי להחיות את הילד אליהו הכין את הגוף שבבר
אלישע היה צרך מנגן לנגן בדי להכריע אח המצב
י
׳
ה ש ק ו ל ,ושיוכל להשיג נבואה
,
מל׳׳ב a .יד
״
הרוצה להינוח יהנה כאלישע שהיה נהנה רק בתנאים
.ל
,
מיוחדים :ממי שיש לו ,ורוצה לתת ,ושלא יהיה
לבי יע
מל״ב :ב :יא
מל׳׳ב :ד :ח
כהמרכבה המוקפח אש ורוח כן הקיפוהו אש וסערתו
הכתוב מספר ביטחון השונמית שלא עשחה שום
רפואה רק הלכה הישר לאלישע
. ,
מל״ב :ד :כ
כללי
תחיה מחים לא נמםר בידי שליח רק ה׳ לבדו
אליהו היה מוכרח לברוח מהיישוב ,בי אם הקב״ה עושה כן ,לבן אלישע היה צריך להתפלל לה׳ בענין
היה משפיע שפע עליו והוא כתוך העם גם העם זה מה שאין כן בשאר הנפלאות שעשה
מל״כ :ד :לג
היה נשפע
ש ל ט
ט
מ ש כ ץ
א ל
ה ה פ ם ד
ה כ פ ש
) ה מ ו ו ת (
ה ו ד ו נ
ל ק ב ל
ת ׳
p
ח
ע
3
3
n
ה ג
״
ו
כ ל
ט
ה
מ ל
ם ע ר ה
י ם ו ד
ב ע ל י ת
ן
ך
ע
ה ר ו ח
א ש >
מ ל
צ ה
ש ב ש א ר
כ
ד
א :
ם
ר
ש
ת
ה
ס
f
מ :
כ א
ב ו ) ב א ל י ה ו (
ו ה א ש
א ל י ה ן
מ ל ״ ב
כ
י א
מל״א :יו :ג
הקב״ה ציוה שאליהו יקבל מאכלו מד״עורבים כדי
,
,
,
,
אלישע הוצרך לתפלה )פקח נא אח עיניו ויראה(
כי שיראה את הרוחנים מי שאינו מובן לנבואה זה
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האדים שליט״א
נס גדול מאד ובריאה יש מאין
אמת
מל׳יכ :ו :יד
ההנהגה הטבעית היא בכלל האמה
כראשית כד :מח
אמונה
ארץ ישראל
המרות והמעשים יעשו רושם בגוף ובנפש האדם,
ואילו האמונות יעשו רושס רק בנפש האדם .הדברים
ל
ל
העושים י
יחפשטו בבנים
כראשית כד :ג
בראשית כד :ג
ו ש ם
ש א ו ל
ה ר א ה
ב נ פ ש
ב
כ ד
ו ה ם
א מ ו נ ו ת
m
ע ז ה א ם ו נ ה
כ ח ב ו ת
ב מ ה
<
ש ל א
א
ד ס
דבר ה׳ לכל פרטיו וחמל על אגנ והצאן
שמר׳א :טי :ט
מלכות בית דוד החבונן על ב׳ עמודים ,החסד
והאמונה
שמו׳׳ב :ז :יד .מל״א :ג :ו .תהלים :פט :א
¥
בסיפור אלישע והמים הרעים ,המים רומזים ללימודים
ז
ש ה י
י ם
י
"ל
השלד
לימודי התורה והאמונה ,ונרפאו המים
מל׳׳ב :ב :יט
ז
י׳
ש
ט
מ מ י נ ו ת
ז ר ו ת
ה מ ל ח
ה מ ר מ ז
יטי״י"
ש כ ל י
׳
*יט׳
ע
ש ה י א
תפילה הנביא לא חחול רק למאמין בה׳ ובנביאיו
ל״ . .י
מ
ג
ב
מ ל
כ
ג
כ ה
רוח החליטה ללכח עם נעמי כי היא ראתה והבינה
שאתרי המות נעמי תדבק באלוהי הרוחות ורות
^
ת ה י ה
נ ף ח ה
ע ו נ י י
ג י ל ן ל י ם
י ט ה
m
גילתה כי כבר נכונים בקרבה כל יסודי האמונה
רות :א :יז
ע״י שהחוטא הוקש בעת שפעל ועסק והכין מוקשים,
יכירו ויאמינו השומעים בהשגחת הקב״ה
תהלים :ט :יז
הקב״ה לא מעניש חיכף כי א * הרשע היה נרחע
מעשות רע ולא היחה לו בחירה
תהלים :יא
בטחון
לעומת שאר גויים שהאמינו בה׳ ועבדו עבודה זרה
כאמצעי ,הכותים לא האמינו בה׳ כלל
״ .
י ז :
דבר התלוי במזל לפעמים שתנה ע״י בחירה ,מה
שאין כן רבר ה׳ ופעולת ה׳ בהשגחה שאין הבחירה
שולטח בהם
בראשית כד :נ
רכורו של הקב׳׳ה פועל כל רבר תיכף ,אמנם זה
רק בדברים הבלחי נתלים בבעלי הבחירה .אצל
התלוים בבעלי הבחירה אין הדבר פועל עד שממלא
הדבר בידו
מלי׳א :ח :טו
,
״ .
״
L
למה הקב״ה מנהיג ומשגיח על עולמו כםתר? למה
יש רשע וטוב לו? למה הקב״ה בוחר ברשע להיות
שבט אפו? שבזה יבחן את בני ארם
תהליס :י .תהלים :יא
עד ימי אחאב הגם שעבדו עבודה זרה לא פקרו
)ישראל( עדיין בכל שרשי האמונה ,אחרי שראו
תועבות אחאב ושאין ה׳ מענישו כפרו בהשגחה
י
י
ובנבואה
מל׳׳א :טז :לד
ו א ל י ש
הקב״ה יושב ציון משגיח שם תמיד השגחה פרטית
ואינו עוזב יודעי שמו
תהלים :ט :יכ
בחירה
Y
ד נ ר
שלג
דוד לא סמך על ת
עצת שכלו .זו היתה מעלת דוד
על שאול שהשליך על ה׳ יהבו
שמד׳ב :ב :א
דוד הוא בוטח בה׳ לכן לקח את נשיו מיד לחברון,
ולא המתק לסדר סביבו אנשים
שמו״ב :ב :ב,ג
הנתיב מםג־י ביטחון השינמ-ת שלא עשתה שום
רפואה רק הלכה הישר לאלישע
מל׳׳ב -.ר :כ
חזקיהו עלה על כל המלכים בםדת הבטחק
מל״ב :כג :כה
מרדכי לא קיבל המדים מאסתר ,כי לא רצה
1
שלד
אוצרות
המי :י״מ
להפסיק רגע מתחנונים שזה כעוזב בטחונו מה׳
וסומך על עזרת בשר
אסתר :ד :ד
מתנאי התפילה השלמה :ד .שיבטח בתפילתו על
ה׳ לבדו )העיקרים( עוד ג תנאים תמצא בערך
תפילה
תהלים :ה :כ,ג
בבי־ קטורה
יש קליפה הקודמת לפרי ,כן היה ישמעאל שנולד
קודם יצחק .ויש קליפה הבאה אחרי הפרי ,וכאלה
היו בני קטורה
בראשית כה :א
אברהם מסר שם טומאה לבני הפילגשים .זאח
אומרת שנחן דבר שאין ראוי להחזיקו רק לחחה
לאחרים .כי הוא ידע שהם יהיו תחת המערכת
ומםר להם השמות המושלים על המערכה ומוציאים
כח מן המזל והכוכב
בראשית כה :ו
ברית מילה
על ידי מצוח מילה נחקדשו אברהם ובניו באות
ברית ותלה אלהות עליהם ,ווה תלוי אמ ישמרו
יחוםם
בראשית כד :ב
על ידי מצות מילה נעשה ה׳ אלוהי ה א pכי זה
היה כריתת הכרית להיות לאברהם לאלהים
כראשית כד :ג
ברכה
כין ברכת ה׳ לברכה אדם
הנביא יכול להשפיע ברכה על המעט שיתרבה,
הקב״ה יכול להשפיע ברכה על הריקן
מל״* :יז :יד
הברכה הטבעית יתעצב בעליה לשמור נכסיו .אבל
ברכת ה׳ הביא גם השמירה עליו ולכן לא יוסיף
עצב עמה
תהלים :ה :יג
כללי
אץ הברכה שורה אלא ברבר הסמוי מהעין
שמו״כ :כד :א
אם הקב״ה ישפיע שפע על אחר והוא יושב כתוך
גדולי ישראל
העם ,גם העם יושפע לכן אליהו היה מוכרח לברוח
מהיישוב
מל׳׳א! יז :ג
אין דרך הברכה לעשוח יש מאין רק יש מיש
מל״כ :ד :כ
גאולה
הגאולה נדחתה בימי יאשיהו כי אע׳׳פ שחזרו
בחשובה ,שבו לחטוא בסתר
מל״ב :כג :כ ו
לבל צרה הבאה על ישראל יש עה מוגבל וזמן ויום
הכסה מוכן לתשועה ע״י ההכנות והםיבוח שהכק
לישועה .ואם לא יושעו ע״י סיבה אחת יעמיד להם
ה׳ סיבה אחרת
אסתר :ד :יג
pעח
מערת המכפלה היא בית ועלייה .והוא ציון ומשל
להוית האדם בעולם הזה במערה השפלה שיש על
גביה עליה הוא העולם העליון .וגס אחרי המות
ינוח הגוף על משכבותיו ,והרוח החופף עליו מלמעלה
בגן עדן התחתון
תורה אור כראשית כג :כ ד״ה ובמדרש אמר רבי
אלעזר
דכור לשון ,יפה ,מדבר
דבורו של הקב׳׳ה
דבר התלוי במזל לפעמים ישתנה ע״י בחירה ,מה
שאין כן דבר ה׳ ופעולת ה׳ בהשגחה שאין הבחירה
שולטח בהם
בראשית כד :נ
האות שגדעון ביקש םאת ה׳ היה בדי לדעח שה׳
מדבר עמו ישירות ולא על ידי מלאך
שפט :ו :ין
יש הבדל בין יעוד הבא אל הנביא בתורת שליחות,
וכץ דבור הבא מאת ה׳ אל היחידים
שפט :ו :יז
כל מרה טובה שיצאה מפי הקכ״ה אפילו על חנאי
לא חזר בו כי מאמרו יתברך הוא המביא הדבר
אל המציאות .והתנאי לא יוכל להשיב רבר שנאמר
מאח ה׳
מל״א :ב :ד
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
דבורו של הקב״ה פועל כל דבר חיכף ,אמנם זה רק
בדברים הבלחי נחלים בבעלי הבחירה .התלוים בבעלי
הבחירה אין הדבר פועל ער שממלא הדבר בידו
מל״א :ח :טו
הוראת השמימית אם יחקיימו במקצח יחבטל יתר
ההוראה ,לא כן דבר הקב״ה
מל״א :כב :ל
האדם המדבר
ף
ן
י
,
^
^ 1
^
ל
משכן אל הנפש החיונית ,הטבעית ,והמדברת
מל־׳א :מ :כא
כ ר
ש
ל ה ח
ט
ב ן
ו ת
א
ח
ה י ל ד
ה ה פ ם ד
א ל י ה ו
א
ה כ י
ה מ ן ץ ת (
ת
ה ג ו
ה ג ׳
ש כ ב ר
ע ן ה ס
תיאור חקי הכוכבים ,הדומם ,הצומח ,החי ,המדבר,
L L
והטבע בכלל
תהלים :ת :כ
ה מ י כ י
מפי עוללים נמצא תכליח הבריאה .רדבור המקשר
בין העולמות
תהלים :ח :ג
שלה
ה׳ ישגיח על כבוד צדיקיו לקיים דבריהם
מל״א :יז :א
הקב׳׳ה הראה לאליהו וגם רוצה שנביאיו ושלוחיו
ילמדו בל יםערו סער או ירעשו רעש ,רק יכאו
בקול דממה בעבוחות אהבה ודברים רכים
מל״א :יט :א
מתנאי ההפילה :א .קוצר ויופי המליצה ,ב .שתסכים
ההגיון הפנימי עם הדבור החיצוני ]עוד הנאים ,עיין
ערך :תפילה[
תהלים :ה :כ,ג
ך^ ןף^
ר
1
הפילה היא שפיכח הנפש ודבקות הרוח ופלילח
״
,
הנפש להחדבק נשרשה .וע״י הדבקות והמחשבה
הטהורה המתפלל ישיג בקשתו
מל״א :ח :ל
1
דרך הצדיקים דורכים על מהלך השלמות במסילה
העולה בית אל ,לאהבה את ה׳ ולדבקה בו ,הוא
בלחי נפרד מידיעתו ,ונשאר נצחיי וקיים כמוהו
תהלים :א :ו
עיקר עצמות האדם הוא בשכליוחו והוא לא שיד יוד ,עייז עוד מלכות בית יוד ,שמואל,
כ״כ ס־נתתונים .לכן אנחנו מגדירים את האדם ״מדבי
חי״ ולא ׳׳חי מדבר״ כהגדרה הפילוסופים
תהלים :ת :ו
לשון
פה
<
״ ״ ^יי.
הפנימי המדובר בעצה והשכל
ה
פ ה
ה ך ב ו ר
] : m r
ו ״ ל ש ו
ך
ה ך ב ן ף
תףןלי^
אויבי דודי
דוד קיוה שמה ששמעי בן גרא קללו זה יםורין של
אהבה ,לעומת מה שקם עליו אחד מבני ביתו שזה
ישורין של עונש
שמו״ב :טז :יכ
תהלים :ה־ י
דוד הרג את בני שאול )מסרם לגבעונים( מדין מלך
הלשון מציין הדברים התבוניים )ענינים פילוסופיים(
שמו״ב :כא :ו
י
אחרי מרד אבשלום ושבע בן בכרי ,דוד היה זקוק
להנהגות חדשוח כגון המם ופקודת אנשי החיל
למלחמה
שמו״ב -כד• א
ת ה ל י ם :
כ
י ב :
ללי
ה נ פ
ט י ם
ל
״שיח״ הם הדיבורים המחשב״ם
בעה המחשבה והונח גם על ההתבודדות ,והגיון
ההרעיון של הנפש בעח התפילה
בראשית כד :ס ג
מ
1
ה ר ע י ו
1
ההבדל בין דבור לאמירה .דבור הוא הצעת דברים,
אמירה היא מוחלטח
מל״א :יכ :י
בין יועצי אבשלום היו שקמו על דוד מצד שחשבוהו
חוטא ובליעל ובלחי נושע בה׳
תהלים :ג :כ
לצני הדור אמרו שהרעב הוא עבור חטא דוד
תהלים :ד :א
שלו
אוצרות
המלכי״ם
דוד ושאול
טעם למה ה׳ לא קיבל חשובחו של שאול וקיבל
תשובתו של דוד
שמו״א :טו :א,ט,טו
דוד נמשך בקרן ובשמן הקדש ,כי אז בא העת
שימלוך מלך אשר יושב על כסא ה׳ ומרוצה לה׳,
ולא לעם לבד שלא כמו שאול
שמו״א :טז :א
דוד לא סמך על עצת שכלו ,זו היהח מעלח דוד
על שאול שהשליך על ה׳ יהכו
שמו״ב :ב :א
מדותיו של דוד
דוד היה אדמוני שגברה בו האדומה והוא בטבעו
מוכן לשפיכח דמים )ושמואל פחד מזה(
שמו״א :טז! יב
דוד דתמיה על האיש הישראלי ההמוני שהיה זקוק
להבטחת המלך כדי להיאזר חיל ולהילחם בגליח
שמו״א :יז :כו .ארצות השלום :א
דוד הבין שלא נםחיימה מלכוח שאול ,מהא רלבו
התחרט אחרי שקרע אח גלימה שאול .כי לב השלם
יחחרט ויחפעל אם יעשה איזו פעולה רעה
שמו״א :כד :ו
רור לא סמך על עצת שכלו אלא השליך על ה׳
יהבו
שמו״כ :כ :א
דוד הוא בוטח בה׳ לכן לקח את נשיו מיד לחברון
ולא המחי; לסדר םביבו אנשים
שמו׳־כ :כ :כ,ג
מחשבת לב דוד הוא הערת רוח הקדש הנלוה עמו
Ton
שמו״כ :ז :ג
גדולי ישראל
יש הקים ודתות בין העמים אכל דוד פועל ע׳׳פ
חוק ה׳
תהליס :ב :ז
כבודו של דוד הוא מצד נפשו הקדושה שחל עליה
כבוד ה׳
תהלים :ג :ד
הודאת דוד המלך היחה טהורה ללא כוונת מבקש
]עיק ״חובות הלבבות״ ,שער עבודת ה׳ ,סוף פרק
ו׳ ד״ה אםר השכל[ ומתוך שמחה בה׳ לבדו שע״י
הטובות שעשה לו יתפרסם שמו הנמל
תהלים :ט :כ,ג
דוד המלך הכיר את נפלאות הבורא בטבע היום
יומי
תהלים :ט :כ
תפילות דוד
דוד התפלל שישאר ברכח ה׳ אפילו על העם שלחמו
נגדו עם אבשלום
תהלים :ג :ט
דוד המלך ביקש שהקב״ה יראהו דרך הקדש רתוריי
וגם יישר הדרך לפניו
תהלים :ה :ט
דוד התפלל שבשעה ^ה׳ יפקוד על גויים לענשם
לא יעשה כן ע׳׳י אנוש אלא באופן שיכירו מלם
שה׳ הוא השליט
תהליס :ט :א,כ .תהלים :י :יד
דוד המלך החפלל שהקב״ה יעניש אח הרשע אבל
לא ע׳׳י שלוחיו בטבע כרוב הענשים האלוהיים
שיבאו ע״י אמצעיים בטבע
תהליס :י :יד
דוד המלך התפלל שהקב״ה ישגיח לשמור ולנצור
את אמרות התורה מן המדיפים והמכניסים בה דופי,
בעת שיעזבו את הדבר היקר שהיא האמונה המקובלת
ודברים אלוהיים עבור הדברים שהם זולים ופחותים
תהלים :יב :ט
לא היה דוד ראוי לאותו מעשה )בת שבע( אלא
להורות חשובה
שמו׳׳ב :יב :יד
כללי
דוד לא שתה המים שהביאו לו גיבוריו בגבורה
נועזת כי היה סבור שלא ראוי שמעשה כזה גדול
יהיה לחכלית קטן ,ונח! המים לניסוך על המזבח
שמו׳׳כ :כג :טז
נגיד כולל כל הממונה להנהיג .וכן נקרא דוד לפני
שהובטח לו המלכוה בירושה ,וכן נקרא שאול
שמו״א :י :א .יחזקאל :כח :כ .איוב :כט :ה כבאור
המלות
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האדים שליט״א
הנבואה על ביה דוד כי בנו של דוד יבנה ביה
המקדש הוא אחד הענינים הכוללים שלמות הנבואה
ש מ י
ז :
כ :
מינם ,לא כן הצדיק
תהלים :א :ג
כ א
כמו שהכלים שע״י ינהיג ההנהגה הטבעיית קיימים
לעולם ,בן ראוי שהכלים שע״י ינהיג ההנהגה
ההשגחייח יהיו נצחיים )ביח דוד(
שמו״כ :ז :כו
^
^
ה נ ב י א
י מ ל
ל ך ו ך
א ת י י ן
y
שמו״ב :יר :כה
מלכות רוד התנוצצה מעט מעט בהדרגה עד שמשל
L׳
כמו השמש שעולה לאט .וכמו שהשמש מתכסיח
^
L
1
שמו׳־ב :כג :ר
שיטות המפרשים בענין עוון מנין בני ישראל
שנ־י״כ :כד :א
ה
ן ן מ
ך ש 1
מ ש ן ם
כ ן ן נ ה
השגחה ניסית
החסר הוא ההנהגה שהוא למעלה מן הטבע
בראשית כד :יב,מח
ה
המעבר מהנהגה הנביא להנהגח מלך היא עבור
שאינם ראויים להשגחה ניסיח
שמו״א :ח :ט
י
הגרים( משום הא דדרשו בגמרא )ברכוח ט׳( מאי
רות? שיצא ממנה דוד שריוהו להקב״ה בשירות
ותשבחות
רות :א :ד
t
ב׳ עמודים שבמקדש הם רמו לשני הנהגוח שה׳
מנהיג בעולמו .ניסית ימין יכין; וטבעית שמאל בעו
שמו״ב :ז :כא
הודאה
דרכי ההשגחה כולם הם ניסים נסתרים לא גלויים
שמו״ב :כד :א
לאדם יקשה להודות על חסדי הי .שבשער .שבא
ל
ל
.
לי
ה ו ר ו ר 1ן
פ ץ
מ ו ד ה
ו ב
ב ו
כ מ נ ת
ע
ג
ח
י'
עיין עוד ישראל ]השגחת ישראל[
הםבר למה דוד איש מלחמה לא יכול לבנות בית
,
ק
מל״א :ה :יז .מל״א :ח :יו
,
בריח חירס עם דוד היא שונה מבריחו עם שלמה
מל׳׳א :ה :בו
,
רוח לא שינו אח שמה נם אחר שנתגיירה )כמנהג
ל א
כשההמון מתדבק אל הצדיק ימצאו בו חושיה וכה.
אבל כשעומדים בפני עצמם יעופו ברוח
תהלים :א :ד
^
י
יש אשר יעםקו בעבודת ה׳ א .לשמה ב .עבור
הנאת עצמו ג .עבור להשיג עושר ומותרוח
*
*
שמו״א :י :ג
,
,
הרוצה ליהנות יהנה כאלישע ,שהיה נהנה רק כתנאים
'
L
L
מיוחדים :ממי שיש לו ,ורוצה לתת ,ושלא יהיה
דבר רע
מל׳׳ב :ד :ח
! נ א ה
1
? ( ש ם
שלז
מ ב ק ש
ת ה
ט ו ב ו ת
ס :
נ ו ס פ ו ח
ט
ב < ג
המו*
האנשים ההמוניים הולכים אחר התאוה ורדיפת
הממו!
. ,
ש מ ד
א
0
ב
דוד החמ־ה על האיש הישראלי ההמוני שהיה זקוק
להבטחת המלך כדי להיאזר חיל ולהילחם בגלית
שמו״א :יז :כו .ארצות השלום ,א
המון בני אדם לא יעשו לקיום אישם רק לקיום
כל שאנו רואיס דבר היוצא גזן הרגילות והטבע
צריכים לשים על לב כי ה׳ עשהו להיות לאיזה
תכלית השגחיי
אסתר :ר :יג
השגחת הפרט
,
,
כאשר הקב״ה מעניש בפועל )ע״׳ השגחתו( הבלתי
חוטא לא יפגע בגלל החוטא .משא״כ כאשר הקב׳׳ה
מעניש ע׳׳י סילוק השגחתו
יהושע :ו :א
,
ההשגחה נמשכת אחר השכל
שמו״א :ב :ב
שלח
אוצרות
גדולי ישראל
המלבי״ם
אם הצורך לשינוי בהשגתה פרטית שראה על חוסר
שלמות מעשה האומן )הבורא(
שסו״א :ב :ב
הדבר הפלאי המעיד על השגחת ה /הוא ]עצמו[
השיר העולה מבריותיו שעל ידו יוכרו עלילותיו
ונפלא וחיו
שמו׳׳א :ו :יכ
כפי שדבקה בו ]באדם[ ההשגחה ,כן ערל החטא
שעשה
שמו״א :יד :לט
הכח השחוריי לפעמים יהיה ענק השגחיי שיחול
רוח רשיוני על כח נפשו ויתגעש ויחרד תמיד
שמו״א :טז :טו
דרכי ההשגחה כולם הם נםים נסתרים ,לא גלויים
שמו׳׳ב :כד :א
שני סוגי ענשים ,אחד ע׳׳י סילוק השגחה ,ויש אשר
ישראל אינם ראויים לעונש השגחיי
מל״א :ח :לה .שם :יז :א
הקב״ה ישגיח על כבוד צדיקיו לקיים דבריהם
מל׳׳א :יז :א
שפע ההשגחיית הרד אל האדם כפי הכנתו .וכיון
שאליהו מנע את השפע )טל ומטר( נם עליו לא
כללי
ההנהגה הטבעית היא בכלל האמת
בראשית כד :מח
כל עניני אברהם היו מושגחים מה׳ בהשגחה מיוחדת
בראשית כד :יכ,מב
דבר החלוי במזל לפעמים ישתנה ע״י בחירה ,מה
שאין כן רבר ה' ופעולח ה׳ בהשגחה ,שאין הבהירה
שולטת בהם
בראשית כד :נ
כמו שהכלים שע״י ינהיג ההנהגה הטבעיית קיימים
לעולם ,כן ראוי שהכלים שע׳׳י ינהיג ההנהגה
ההשגחייה יהיו נצחיים )בית דוד(
שמו׳׳ב :ז :בו
בענינים שירצה ה׳ להוציא ענין כולל לתועלח הכלל,
שם הלוה ההשגחה אל המעשים המקריים
רות :כ :ג
יוכל לירד
מל״א :יז :ד
ע״י שהחוטא )הוקש( ]סבל עונש[ בעת שפעל ועסק
והכין מוקשים יכירו ויאמינו )השומעים( בהשגחת
הקב״ה
תהלים :ט :יו
דוד המלך התפלל שהקב״ה יעניש את הרשע אבל
לא ע״י שלוחיו בטבע כרוב הענשים האלוהיים
שיבאו ע׳׳י אמצעיים בטבע
תהלים :י :יד
למה הקכ׳׳ה מנהיג ומשגיח על עולמו בסחר? למה
יש רשע וטוב לו? למה הקב״ה בוחר ברשע להיוה
שבט אפו )כלי ענישה( .שבוה יבחן את בני אדם
ומאפשר להם בחירה חופשית
תהליםל י .תהלים :יא
כפירה בהשנחה
השגחה פרטית .דחיית דעת הפילוסופים
שמו״א :ב :כ
בהתחלה הרשע אומר שהאל רואה .ומשגיח אבל
שוכח להעניש תיכף ,אח׳׳כ אומר שאינו משגיח
בשפלים ,ואח׳׳כ אומר שהראיה והידיעה נמנעים
בחקו
תהלים :י :יא,יג
באשר נהמנה בועז לשופט תקן שיהיו שואלים שלום
חברו בשם כדי לקבוע בלבם כי ה׳ משמים משקיף
עליהם ועל שלומם .ושלום הקבק משתתף עם
השגחת ה׳ ,עד שה׳ הנקרא שלום משתתף עם
שלום שבין אדם לחבירו
רות :כ :ד
זווג
זווג ראשון קצוב מאת המזל השולט בעת היצירה
כראשית כד :מח
חברון עיין עוד מערת המכפלה
אברהם שינה את שם ״קרית ארבע״ ל״חברון" כי
שם יתחברו הזוגות הנעימים בחייהם ,וכמותם לא
נפרדו
בראשית כג :יט
מפתחות שנערכו ע״י הרב צכי האריס שליט״א
בין יועצי אבשלום היו שקמו על דוד מצד
חטא
שלט
שחשבוהו
חוטא ובליעל ובלחי נושע בה׳
חטא בשכל וחטא נתאוה
תהלים :ג :ב
יש בין מצוות התורה כאלו שעושים רושם על הגוף
וגם על הנפש ואלו הם מרות ומעשים .ויש שעושים
רושם רק על הנפש ,ואלו הם מצוות ועבירוח
באמונות .אותם שיעשו רושם בגוף ובנפש בשנאה
ונקמה וכו׳ ישפיעו נם על בניו של אדם .הם יעשו
רושם בנפש מצד שהם עבירות ,ובגוף לפי שהמרוח
יפעלו בליחות כמו שהליחות יעשו תכונה במידות,
כי כמו שכאשר יהיה דם הלב רותח יהיה האדם
כעסן ,כן מי שיכעוס יעשה דם לבו רוחח ,ואותם
חמדות יחייבו המזגים הגופיים וזה ימשך לבנים.
אמנם הדברים העושים רושם בנפש בלבד והם
אמונות כוזבות לא יתפשטו כבנים
כראשית כד :ג
חטא הכפירה נרוע מחטא הבא ע״י האוה או תכונה
נפשית .ההבדל בין חטא בשכל לחטא בתאוה
שפט :יט :כב .שמו״א .-טו :י א .תהלים :א :ה .תהלים:
ה :יא
חטאי הגויים
אין עוון במה שהגויים עובדים לצבא השמים כאמצעי
לקב״ה
מל״כ :יד :ז,כה,כח,לד
חטאי הצדיקים
כפי שדבקה בו ההשגחה כן יגדל החטא שעשה
שמו״א:
יד :לט
שמו״א:
יד :מה
הקב״ה חשב ליונתן הצדיק שוגג כזדון
חטאי שאול וענשיו
לצר הדור אמרו שהרעב הוא עבור חטא דוד
תהלים :ד :א
חטאי ישראל
החטא שבבקשח מלך
שמו׳׳א :ח :ו
הקב׳׳ה םבב אח העונש על כעין בני ישראל על
ישראל על שמרדו במלכות ביח דוד
שמו׳׳ב :כד :א
ה ש
ל 7את זרע ישראל לגולה ולא אח
הקכ״
יהודה )בשלב ראשון( כי הם פתחו בחטא ,יהודה
חטאו במקרה ע״י שלמדו מישראל
מל׳׳ב :יז :כא
כג
ה
הגאולה נדחתה בימי יאשיהו כי אע״פ שחזרו
בתשובה שבו לחטוא בסחר
מל״ב :כג :כו
מה העבירה פועלת
העוון הוא עצמו משטין ומעניש אה החוטא ,והוא
עצמו יתלבש בצר־ת המשחית לענוש החוטא
שמו״א :ו ':ד .מל״א :ככ :יט
כעוון ישראל השכינה עלחה לרקיע השביעי
מל״א :יח :מג
בחטאיו נגע אחאב אל כל סדרי ההנהגה ,וכולם
היו מוכנים נגדו ליום רעה
מל״א :כב :כ
עבירה מכבה מצוד,
שמו״כ :כא :א
שאול היה סבור שמוהר לדרוש באשה הדורשח
באוב ,ואסור לדרוש באוב עצמו
שמד׳א:
כח :ז
לא היה דוד ראוי לאותו מעשה )בת שנע( אלא
להורות השובה
שמו״ב :יכ :יד*
שיטות המפרשים בענין עוון מנין בני ישראל
שמו״ב :כד :א
מל״ב :יב :יט
עונש החטא
כאשר הקב׳׳ה מעניש בפועל )ע״י השגחתו( אוחו
איש הבלתי חוטא לא יפגע בגלל החוטא משא״כ
כאשר הקב״ה מעניש עי׳י סילוק השגחתו
יהושע :ד :א
העוון הוא עצמו משטין ומעניש אח החוטא והוא
עצמו יתלבש בצורת המשחית לענוש החוטא
שמו״א :ו :ר .מל״א :ככ :יט
שמ
אוצרות
המלכי״ם
כללי
המקנא בהצלחת הרשע בזה מנאץ את ה׳ וזה נחשב
לעוון פלילי כאילו הכעים את הקכ״ה
תהליס :י :נ
מלך בשר ורם אם יחטאו בגדי העם לא יוכל
להעניש אח כל העם בי אז לא ישאר מלך .משא״ב
הקב״ה
תהלים :י :ט1
חכמה תבונה ,עיין עוד שבל עיין עוד
תלמיד חכם
החכמה האלוהיח
האמרים המליצות והסיפורים שבתורה הם לבושים
וגויות אל החכמה האלוהית ,והסודות הצפונים כה
שהם נשמות אליהם
תהלים :יכ :ז
הכמה
רוח ה׳ הוא החעצמות שפע הרוחניות בענין האלוהי
אשר חל על כחותיו הנפשיות של אדם ותלבישהו
רוח גבורה ותמלאהו רוח חכמה ודעת ויראת הי
שמו״א:
טז:
יד
תואר ״חכם״ בכתבי הקדש יבוא על המשתמש
כחכמה כדרך טובה
שמו״ב :יג :ג
כששלמה ביקש אה החכמה היו כוונחיו טהורוה
לחכמה ולא לעושר הנלוה אל החכמה
מל״א -.ג :י
גדולי ישראל
אבל אינו פרי הנפש המיוחד לה מצד שהיא בת
מרום אלוהיח .משא׳׳כ הצדיק ע״י התורה
תהלים :א :ג )מעלה ר׳(
חבשת הבריאה עיין עוד טבע
חכמה שיש באיכות הבריאה היא עריפה ויותר
נפלאה מכמות שיש בבריאה
תהלים :ח :ב
כללי
לפי וכוח העם ואהבת ה׳ אותם ,ישגיח עליהם לתה
להם מלך חכם
מל״א :י :ט
חלום
הנבואה שואבת מהמקור .פעולת אורים וחומים תחת
לזה ,במדרגת הופעת רוח הקדש .תחת לזה יש
החלום
שמו״א :כ ח :ו
חנה
חנה שמחה שנעשחה כלי לשליחות ה׳ שע״י הנס
שנעשה לה ,אחרים יראו השגחת ה׳ שהוא מושיע
שמו״א :ב :א
חסד
החסד הוא ההנהגה שהוא למעלה מן הטבע
בראשית כ ד :יב,מח
חפץ/רצון
חכמת שלמר ,שזנה מחכמת יהד החכמים שהיתה
פתאומית ולא הדרגיית
חפ־ן הוא חכונה נפשית שיהאוה אל דבר ויחשוק
בו מצד תאות נפשו וחשק אל הדבר .והרצו[ הוא
תכונה מחשביית שירצה ברבר מצד טוב הדבר
ושלמותו מצד הראוי והיושר
שמו׳׳א :טו :כב
העוסקים בחכמה העיונית קשה להם להשתלם בשכל
המעשי
טבע עיין עוד אדם עיין עוד נס
מל״א:
מל״א:
ה:
יא
י :ו
עיקר החכמה והגבורה אשר בו נכיר שם ה׳ ע׳׳י
בריותיו נמצא אך בארץ וצאצאיה באופן אשר נאמר
כי האור האלוהי זרח באדן ושם חביון עוזו .והשמים
מקבלים נגה האור החוזר מן הארן
תהלים :ח :ב
חבסי הגרים
משכילים שבגויים מוציאים פרי ע׳׳י עיונם השכלי
הברכה הטבעית
הברכה הטבעית יגרום עצב לבעליו ,לשמור נכסיו.
אבל ברכת ה׳ תוםיף שמירה ולא יוסיף עצב עמה
תהלים :ה :יג
הטבע והענין האלוהי
הטבע והענין האלוהי ,יתחיל אחד עת יעמוד השני
מלפעול
מל״א :ו :לז
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האדים שליט״א
הנהגת הטבע
החסד הוא ההנהגה שהוא למעלה מן הטבע
בראשית כד :יב,מח
ההנהגה הטבעית היא בכלל האמת
כראשית כד :מח
במו שהכלים שע״י ינהיג ההנהגה הטבעיית קיימים
לעולם ,כן ראוי שהכלים שע׳׳י ינהיג ההנהגה
ההשגחייח יהיו נצחיים )בית דוד(
שמו״כ :ו :כו
העכו״ם נתונים תחת הנהגת הטבע ואין עוון במה
שעובדים לצבא השמים כאמצעי בינם לבין הקב׳׳ה
מל״ב :יז :ז,כה,כח,לד
המצליח בדרך הטבע לא יצליח בכל הדרכים ובכל
העיתים רק בררך ובעת המוכן אל ההצלחה
תהלים :י :ה
דוד המלך התפלל שהקב״ה יעניש את הרשע אבל
לא ע״י שלוחיו בטבע כרוב הענשים האלוהיים
שיבאו ע״י אמצעיים בטבע
תהלים :י :יד
טבע הבריאה והעולם
טבע המציאות בכלל משועבד אל האדם .יעלה,
ירד ,ישתלם ,יופחת ויתבטל לפי מעשה האדם
בשמרו מצוח ה׳ או במריו
תהלים :ת :א
חכמת הבריאה באיכות עדיפה ויותר נפלאה מבמות
הבריאה
תהלים :ח :כ
היאור חקי הכוכבים ,הדומם ,הצומח ,החי ,המדבר,
והטבע בכלל
תהלים :ח :ב
דוד המלך הכיר את נפלאות הבורא בטבע היום
יומי
תהלים :ט :כ
ישראל והטבע
אחרי שעברו ישראל עבודה זרה הקב״ה הםיר
השגחתו מהם והם הונהגו ע״י הטבע אם לטוב אס
לרע
מל״א :יז :א
שמא
המערכה והטבע מתנגד אל ישראל תמיד
מל״א:
יז:
ג
ישראל אינס תחת ההשגחה הטבעית מצד שהקב״ה
הוציאם ממצרים וייחד• עי״ז .ומצד התורה שנתן
להם שהשומר חקותיה ומצוחיה יוצא מהשגחת
המערכת להשגחת הקב״ה
מ ל ״ כ :יד :ל ז ,ל ח
כללי
אחר שהציווי לגדעון היה ע״י מלאך ,גדעון סבר
שזה מורה על מלחמה באמצעות הטבע
שפט :ו :טו\ז
מכיון שצרעח נעמן היתה ע״פ עונש ולא טבעיית,
הרפואה לא חעזור לו רק התפלה
מל״ב:
ה :ג
ינום
טעם המקובלים כענין היבום וחליצת הנעל ,שהגוף
הוא נעל של הנפש שא״א לנשמה הרוחניח לעמוד
בעולם הגופים בלי גוף .והאיש המת בלא בנים
נפשו עודנה מקשקשת באשתו .כשיבס אותה אחיו
ויהן זרע לאחיו כאלו נפש המת באה שנית לעולם,
ואז יש לנפש נעל ר״ל גוף שבו יעמוד בעולם
הגופים
רות :ג :ד .רות :ד :טו,טז .שהש_ -ג :ה .שהש :ז:
כ
יונתן
)בענק החלטת יונתן לגשת למחנה פלשתים( הלב
הוא החוזה האלוהי בענינים גדולים ואיש הרוח
)בשמו״ב הגירסא :הצדיק( יוכל לסמוך על עצת לבו
בזה ]׳׳אע״ג דאיהו לא חזי ,מזליה חזי׳׳[
שמו״א :יד :ו .שמו״כ :ז -.ג
הסבר תנאי יונתן )אם ישמע הפלשתים מדברים
כך וכך( ושזה היה ממדרגת רוח הקדש
שמו״א:
ידn :
ו
הסבר בשבועה שאול שיונתן נכשל בה
שמו״א .-יד :כד
יונתן היה חייב בענין שבועת אביו כי כפי שדבקה
בו ההשגחה כן יגדל גודל החטא
שמו״א:
יד :לט
אוצרות
שמב
הםלבי״ם
גדולי ישראל
הקב״ה חשב ליונתן הצדיק שוגג מדון
שמו״א :יד :מה
אח ה׳ שכם אחד באופן שעי״ז ישרה שכינתו בתוכם
מל״א :ו :יב
יצחק
החאחדות האומה להיות כלב אחר וה ע׳׳י ירושלים,
שע״י שפונים כולם לביוון אחד מתאחדים כל אברי
הגוף וירושלים כלב בגויה האומה מלכות בית דוד
איחד ע״י קביעת הנהגה מתמרח והיא מח הגויה
והמקדש שע״י השכינה שורה בישראל היא דוגמת
הנשמה העליונה האלוהית
מל״א -.ת :טז
יש קליפה תקודמת לפרי ,בן היה ישמעאל שנולד
קודם יצחק .ויש קליפה הבאה אחרי הפרי ,וכאלה
היו בני קטורת
.בראשית כה :א
יציאת מצרים
ישראל אינם תחת ההשגחה הטבעית זה מפני
שהקב״ה הוציאם ממצרים וייחדם עי״ז .וגם מצד
התורה) .עיין ערך :הורה(
מל׳׳כ :יז :לז,לח
ירושלים
אלוהי ישראל
הקב״ה נקרא אלוהי ישראל בשעה שהם צדיקים
ומקיימים תודחו
מל׳׳ב :ט :ו
בית ישראל ובית יהודה
עיר שחוברה לה יחדיו
התאחדות האומה להיוח כלב אחד זה ע׳׳י ירושלים,
מפני שפונים כולם לכיוון אחד ,מתאחרים כל אברי
הגוף .וירושלים כלב כגוית האומה
מל״א :ח :טו
עליה לרגל
ה׳ ציוה על העליה לרגל ללמד שם דרכי ה׳ טפי
הכהנים ו ל 7עליו )על העולה( שפע קדושה
מהשוכן בבית הנבחר
מל״ב :ד :כג
עד ימי אחאב הגם שעבדו עבורה ורה לא פקרו
שראל עדיין ככל שרשי האשונה .אחרי שראו תועבוח
אחאכ ושאין ה׳ מענישו ,כפרו בהשגחה ובנבואה
מל׳׳א :טז :לד
הקב״ה השליך את זרע
יהודה )בשלב ראשון( כי
חטאו במקרה ע״י שלמדו
רע!ש
שם ירושלים
ירושלים נקראת על שם יראה ושלמות
מל׳׳א :טז :כד
ישמעאל
יש קליפה הקודמת לפרי ,כן היה ישמעאל שנולד
קורס יצחק .ויש קליפה הבאה אחרי הפרי ,וכאלה
היו בני קטורה
כראשית כה :א
ישראל ,עיין עוד נבואה עיין עוד שכינה
אחדות ישראל
כל ישראל קשורים כגוף אחד
יהושע :ז :א
עיקר הביה הוא הציור שיחאחדו בו ישראל לענוד
י
ישראל לגולה ולא את
הם פחתו בחטא .יהודה
מישראל
מל״כ :יז :כא
כג
הדת הישראלית
בדת הישראלית נמצאו בו דתוח שונות ]־־חוקים!
ומצוות רבות חלוקות עד שנחשב להרבה דתות
שונות ,ותבדיל את ישראל מהעמים נם בלבושיהם
ובמאכליהם עד שע״י הדת משונים גם בחיי האנושית
מכל עם
אסתר :ג :ח
השגחת ישראל
ישראל אינם תחת ההשגחה הטבעית מפני שהקב׳׳ה
הוציאם ממצרים !ייחדם עי״ז ,ומצד התורה שנתן
להם .שהשומר חקותיה ומצותיה יוצא מהשגחת
המערכה להשגחת הקנייה
שמו״ב :כד :א .מל״ב :יז :לז,לח .אסתר :ו :יג
כשישראל זוכין ,שכינה שורה בין נדי הארון ודומה
כשוכן ביניהם .וכשאין זכאין רק שמו שוכן בתחתונים,
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריים שליט״א
והתפילה עולה בסולם השמימה ורק שם מתקבלת
מל״א :ח :כט
_!
האמצעים שיבחר ה׳ שישראל יעמדו בתורתו
,
מל״א :ח :נז
,
,
לפי זכות העם ואהבת הקכ׳׳ה אותם ישגיח עליהם
^
,
,
,
לחח להם מלך חכם
מל״א :י :ט
1
L
ש ע ב י ו
מ פ נ י
א
י
? ב 1 1י ה
ל
מ
ז:
א
הקב׳׳ה ציוה שאליהו יקבל מאכלו מהעורבים
ל י ל
שיזכור ש ה ח א
ל״ .
,
,
,
י
' לע י
בעברם ^ ׳
ישראל רק כגויי הארצות
כזר
מ צ ו ח
,
ה
א
ו
י
^
^
שבו מנהיג ומשגיח על ישראל
ה
ש
ע
גזירת המן נודע למרדכי ^״י
י
ה
י
ם
מ ן
ח
״
ר
י
ם
א ;
ה מ ר ב ב ה
י ן :
א
ך
נ
ם
י
,
n
ה
״
i W
ת
ק
ף
1ס
פ ו ר
ם
ל א
ה
ה
1
ה
א
ל
ו
r
1
חכמי ישראל
צבור
כל עוד שהעם מתאחדים והם כולם כאיש אחד
זכוח הרבים גדול מאד .אבל כשמונים אותם אז
יחחשב איש איש לבדו ,יחופשו עוונותיו ואו יהיה
בהם נגף
שמו״ב• כד• א
שם ישראל
שם ישראל אומר ״כי שרית״ ,והוא נעלה מכל שר
ל
םל׳׳ב :יז :לר
תפילת ישחאל
ו מ ז
m
m
ה
מל״ב:
׳
ו ה ו א
ב :
י
ן
כ
ה כ י
אח עצמו לחשובה וחפלה ואח׳׳כ לאמצעים הטבעיים
אסתר :יי• א
,
,
,
ט ב ע
1
א
ב ד
א
א
מ ל
י ש ר א ל
ישראל נמשלו ליחום אשר לו השגחה מיוחדת
,
* _ £ .״ ,
מהמלך )הקב״ה ואין משרחי המלך מתעסקים
׳
1
בצרכיו רק המלך לבדו
,
תהליס :י :יד
תושב״כ משכנה בארון .ותושבע״פ משבנה בלבות
חכמי ישראל
שמו״א :ד :כא
ש ר א
מ
בו
y
ה ר ן ב ״ ה
ז:
ע
הנדל בין הנהנת העמים להנהגת עם יודעי שמו.
שהעמים זכרם מצד שהקב״ה דורש דמים הנשפכים.
אבל צעקתם של ענוים לא שכח ה׳ כלל
תהלים :ט :יג
1TDr
^
השגחחו מהם והם הונהגו ע״י הטבע אם לטוב אם
לרע
מל״א :י א
,
,
יש מצב שישראל אינם ראויים לעונש השגחיי
ל״ ..י
שמג
ר ק
ה ש ג ח י י
א ס ת ך :
ן :
ך
שלמה התפלל שהקב״ה ימלא בקשת ישראל רק
כאשר המבקש הוא ראוי לכך .ואילו לגויים ביקש
שהקב״ה ימלא את כל בקשותיהם
מל־׳א :ח־ לט,מא
כ
צמח מזל אותו היום )פורים( לישראל ונראה בו
ההשגחה הנפלאה הדבקה בעם קדושו .כי ע״פ
המול היה כוכב ישראל בתכלית השפלות ,וכוכב
עמלק בתכלית המעלה
^
הכותים לא האמינו בה׳ כלל משום שםברו שלא
יתכן שעזב את עמו ולא הצילם
מל״כ :יז :כה
א
שאול נמשח בפך ולכן לא נמשכה מלכותו .כי םיבת
בחירהו היחה רק מרצון העם כלבד ,ולא היה מרוצה
לה׳
א ס ת י :
ט :
השם פורים מורה כי פור המן נהפך לפורעו כי
המזל היה אז נגד ישראל ונהפך בהשגחת ה' משדד
שמו״א :טז :א ]צ״ע שמו״א י ,יז[
המערכות
א ס ת י :
ט :
כ י
הקב״ה יושב ציון משגיח שם תמיד השגחה פרטית
ואינו עוזב יודעי שמו
תוזלים :ט :־ב
בחירת בית דוד אינו חסד פרטי עם דוד אלא מהלך
כללי שהכין הקב״ה לשלמות המין האנושי בכלל,
כמו שבחר בישראל מהעמים וביה אהרן לכהנים
שמו׳׳ב; ז :יט,כא,כג
המלכי״ם
אוצרות
שדמ
ספר תהילים כולל :א .זמירות על דוד עצמו)מלפני
שנמשח( ב .זמירות מצד מלכותו נ .זמירות לצורך
כלל ישראל
שמו״ב :כג :א .תהלים :הקדמה
משכנה בלבות חכמי ישראל
שמו׳׳א :ד :כ א
יחוס הארון בגוף הכללי )המקדש( ביחום הנשמה
במוח בגוף הפרטי )האדם(
מל״א :ח :ו
כל קיום זרע בית יעקב והפרותם והרבוחם הוא
נגד המערכה והטבע שמתנגד אל ישראל תמיד
שמו״כ :כ ד :א .מל״א :יד :ג
הקב״ה סבב את העונש בסדר מנין בני ישראל
^
ב ם ל כ ן ת
ב י ת
פ
מ
בדי האדון
הבדים היו דוגמח חוט השדרה היוצא מן המח
י ״ "
י " ־ י « י י י י י י ־ ״ י י י ״"
ומשלח מעינות ההרגשה לכלל הגויה
מל״א :ח :ח
י
1
,
ף ן ד
שמו״ב :כ ד :א
ל י ש ר א ל
א ם ת ר (
ל ה ן ה ת
ש ה מ כ ה
ר פ ן א ר ׳
א ע ן
ל מ ע [
ל מ כ ה
ה כ ן ת
) ב מ ג י ל ת
א ל א
ל ט ע ן
ירפא
אסתר :ב :כא
לכל צרה הבאה על ישראל יש עת מוגבל וזמן,
ויום הכסה מוכן לתשועה ע׳׳י ההכנות והסיבות
שהכק לישועה .ואם לא יושעו ע״י סיבה אחוז
יעמיד להם ה׳ סיבה אחרח
ד:
אסתר:
הכרובים :אחד בדמות זכר ואחד בדמות נקכה,
משפיע ומקבל
מל׳׳א :ו :כג
מוכה
צדק ה׳ :משפט לעמים ,רחמים לעניים ,אהבת אב
לבנו לישראל
, . .
ט
ת ה ל י ם
כשישראל זכאין שכינה שורה בין בדי הארון ועיקר
שכינה בתחחונים ודומה כשוכן ביניהם למטה בביח.
וכשאין זכאין רק שמו שוכן בתחתונים
מל״א :ת :כ ט
כ ר י כ י ,מ
יג
ט
גדולי ישראל
י א
אכילת תלמיד חכם דומה לקרבן ושולחנו למזבח.
שעל ידי קרבן שכינה שורה בישראל ,ועל ידי אכילה
הנשמה שורה בנוף
מל׳־כ :ד :
בותימ
לעומת שאר גויים שהאמינו בה׳ ועבדו עבודה זרה
כאמצעי ,הכותים לא האמינו בה׳ כלל
מל׳׳ב :י ז :כה
כפירה
מינות
חטא הכפירה גרוע מחטא הבא ע״י תאוה או תכונה
נפשיח ,ההבדל בין חטא בשכל לחטא בתאוה
שפט :יט :ככ .שמו״א :טו :יא .תהלים :ה :יא
כלי המקדש והמשכן
אורים ותומים
הנבואה שואבת מהמקור .האורים תחח לכך במדרגה
ורק הופעת רוח הקדש .החתם החלום
שמו׳׳א :כח :ו
)בסיפור אלישע והמים הרעים( המים רומזים ללימודים
זרים שהיה שם ממינות ומדעות זרות .ואלישע השליך
המלח המרמז על דבר שכלי הקיים שהוא לימודי
החורה והאמונה ונרפאו המים
מל״ב :ב :י ט
כשהיה הנביא צופה במחזה לדעח ענין פרטי לא
השיג רק הענק הפרטי שרצה לדעתו כמו שהיה
בשאלת האו״ח
מל״א :י ר :ב
כשפים
אחרי מות שמואל נפסקה השפע ונסתם חזון .ולכן
דרשו כאוב וידעוני
ארון
בריח הארון איננו תכלית לעצמו רק עבור ישמרו
את הכתוב בו
ש מ ו
א :
ד :
"
תורה שבכתב משכנה בארון .ותורה שבעל פה
ח
שםו׳׳א:
ג
כדו:
ג
שאול היה סבור שמותר לדרוש באשה הדורשת
באוב ,ואסור לדרוש באוב עצמו
שמו״א :כח :ו
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
יפלא yxיצוייר שאשה בכשפיה חמשול על נפש
הנביא הצרורה בצרור החיים
שמו׳׳א :כ ח :י ב
במידות ,כי כמו שבאשר יהיה רס הלכ רותח יהיה
האדם כעסן ,כן מי שיכעוס יעשה דם לבו רותח,
ואותם המרות יחייבו המזגים הגופייס וזה ימשך
ל ב נ י ם
בימי חכמי המשנה והתלמוד עוד היו מעשי אוב,
והעלו הנפשות מקבריהם ממש
שמו״א :כח :יב
בראשית כ ד :ג
ה׳ בחר בשאול ולא העם ב .כי המלך צריך מדוח
נעלות ורק ה׳ יכול לבחון לבבו .עוד ב׳ טעמים
ע״ע מלך
שמו״א :י :יז
שיטוח המפרשים במעשי אוב
שמו״א:
1ב י ק י ס
ה כ ש פ י ם
ב מ י ם
.
כח:
שמה
יכ
,
מל׳׳א :י ח :לד
המולך על עצמו הוא הראוי למלוך על הכלל )כמו
י ,
שכתב הכוזרי(
שמו״כ :כ ג :ג .מל״א :יא :לז
לב האדם שהוא אדם באמת לפי צורתו הוא רכ
כח
אכילת תלמיד חכם רומה לקרבן ,ושלחנו למזבח
מל״ב :ד :ח ,א״ח ,פרשת ויקרא
u
לכ
ל ב
העכו״ם מיחסים לאלהיהם מדות רעות בטובות ,לכן
עובדים לאלהיהם מפחד הרע
תהלים :ה :ה,ח
:r
ש מ י ״ א :
י
שמי״
מחשבת לב דוד הוא הערת רוח הקדיש הנלוה עמו
תמיד
מי שהוא רע מעללים ואינו קשה בטבעו יעשה
לפעמים טוב מצד התפעלות טבעית
שמו״א :כה :ג
לב השלם יתחרט ויתפעל אם יעשה איזו פעולה
רעה
כ ד :
א:
ש מ י ״ ב :
ה ל ב
ה ו א
ה ח ״ ה
ה א ל ו ה י
ב
ע
)בשמו״כ ועידסא :הציק( י
נ י נ י ם
כ ל
י
ג ד י ל י ם
ו :ג
ו א י ש
לטמיי ^
ה ר י ח
רק בעת המות יודע אם האדם חי חיי שבל ועבודה
או חיי ההרגש הבהמיים .כי בעודו בחיים אינו בטוח
פן יקלקל מעשיו ויפס Tגם ה^בר
בראשית כג :א .כראשית כה :ו
ל ו ח
גם אחרי המות ינוח הגוף על משכבותיו ,והרוח
תחופף עליו מלמעלה בגן עדן התחחון
חורה אור בראשית כג :כ ד ׳ ׳ ה ובמדרש אמר רבי
אלעזר
אי אפשר שישיג ארם ה׳ או ידאה מלאך שעצמותו
רוחני בעודו בגויה לפני מותו
ע צ ת
ל ב ו
ב ז ה
ש מ י ״ א :
התורה הכתוגיי
™P
n
ל ב
ב ס פ
י
י ד :
ו ב ד י ו
ז
ש מ י
•
כ ת ו ב ה
ג
׳׳
ב :
״
כ
ז :
^
ג
ה ג פ ש
ב:
כ ב :
י ג
ט:
ב
°ל״
לארם יקשה להומה באמח על חסדי הי ,משום
שבשעה שבא להודות דברי פיו דברי מודה׳ יכיי«
לבו כוונת מבקש עיי
תהלים:
מדות
ח פ
ז
יצי
ז־
ע נ י ה
א ה
־ * ־
'
ש ח י ק
ף ן ש ס
ף
־
ש ל מ י ת
׳
ת א י ה
בללי
מ ך ן ת
ן 0ע ש י 0
ע ן ש י ם
שפט:
השלום הוא הפך המות
עיין ערכים :אדם ,בטחון ,דבקות ,הוראה ,הנאה ,חסד.
י ח מ י ם
מוות ,עיין עוד תהית המתים ,יבומ
מ
ן
ן מ פ ש ׳
ן א מ ן נ ן ת
עושים רושם רק בנפשו של אדם ,הסתת והמעשים
יעשו רושם בנפש מצר שהם עבירות ,ובגוף לפי
שהמדות יפעלו כליחות כמו שהליחות יעשו תכונה
ו-.
כב
שפט :ו :כג
במיתת שמואל נפסק השפע הנבואי אם לא היה
נםתם חזון במותו היה נחשב כאילו הוא חי ,כי
עדיין היו שואבים מי נבואה מדליו
שמו״א :כח :ג
הנשמה הנאצלת מלמעלה הסתלק תיכף כמות האדם
וחשוב אל האלוהים ,הנפש ההיולאניח המתהוה עם
אוצרות
שמו
חמלבי״ם
הגויה לא תסחלק עד כלות הגויה אחר י״ב חדש
שמו״א :כח :יב
,
במנהג ללקט העצמות אחרי שבלה הבשר
מל׳׳א :ע :לא
,
,
כל עוד הגוף מורכב מד׳ יסודות יש לנפש חיבור
,
אל הגוף ,ורק המות יפרידם
מל״כ :ב :יא
L L
L
1
m
ל
מ מ צ י א
גדולי ישראל
כ י
ל
א נ ל
ן ה מ ן ת
שם ישראל אומר "כי שרית״ והוא נעלה מכל שר
ומזל
מל״כ :יז :לד
הצלחת המזל כשעולה עד תכליח נקודה הרום שוב
מתחיל לירד בידוע
אסתר :ה :ד
צמח מזל אוחו היום )פורים( לישראל ונראה בו
ההשגחה הנפלאה הדבקה בעם קדושו בי ע״פ
המזל היה כוכב ישראל בתכלית השפלות וכוכב
עמלק בתכלית המעלה
אסתר :ט :א
תהלים :ו :ו
ש
ו
פ
ת
השם פורים פויה ני פור המן נהפך לפורינו .ני
המזל היה אז נגר ישראל ונהפך בהשגחת ה' משדד
המערכוח
אסתר :ט :כו
ה מ ו י ת
הגויעה מציין אפיסת נחות הגוף
כראשית כה :ח
ני
המיתה היא ע ! פירור
ה נ פ ש
מ
מחשבה
1
ז "*יו
כראשית כה :ח
והאסף אל עמיו »*r
י׳
םק
עי
שנשתלחה
ום
ש ה ם
מ ו ל ד ת ה
מ ה ם
א ל
ש ו ב
נ פ ש ו ת
ל ם
י
א ל
ע פ ש
Wי
ו ה ש כ ל י ם
א ל
ה נ פ ר ד י ם
ה ג ו פ י ם
שיח הם הדיבורים המחשביים הנפלטים מן הרעיון
בעת המחשבה והונח גם על ההתבודדות ,והגיון
הרעיון של הנפש בעת התפילה
כראשית כד :סג
כראשית כה :ח
א מ ר ו
ח ז
"
ו א ם י פ ה
ל
ל א
הנאספים אל מחיצוח הרוחנים
נ א מ
הרצון הוא תכונה מחשכייח שהגם שאין נפשו חפצה
בדבר ירצה בו מצד טוב הדבר ושלמותו ,מצד
י
ה ד ש ר
נ :ר א ש י ת
ח
כ ה :
ם*ל
אברהם היה אצ ין
טגנ
ג ד ו ל
ב ר א ש
י
ת
כ ך :
מ ח
זווג ראשון קצוב מאת המזל השולט בעת היצירה
.
י
ב ר א ש
ת
ב ר
מ ח
י
ן ה ר א ר
t
שמו״א :טו :כב
י
שהיא תעתיק את
פעולת המוזיקא על הנפש:
הנפש מתכונה לתכונה והסיר גם חולי השחורה
בשתעתיקהו אל מחשבות אחרות משמחות
שמו״א :טו :טו
הראש מציין המחשבה היוצאת מן המח
תהלים :ז :יז
דבר התלוי במזל לפעמים ישתנה ע״י בחירה ,מה
שאין כן דבר ה׳ ופעולת ה׳ בהשגחה שאין הבחירה
נ ה ם
ש ו ל ט ת
בראשית כד :נ
,
,
,
אברהם מםר שם טומאה לבני הפילגשים .כלומר
,
,
,
נתן דבר שאין ראוי להחזיקו רק לתתה לאחרים.
,
י
י
כי הוא ידע שהם יהיו תתת המערכת ומסר להם
השמות המושלים על המערכה ומוציאים כח מן
המזל והכוכב
בראשית כה :ו
1
1
מלאך
ראיית הרוחנים
אי אפשר שישיג אדם ה׳ או יראה מלאך שעצמוחו
!
רוחני בעורו בגויה לפני מוחו
שפט :ו •.כ כ
1
שיראה את הרוחניס מי שאינו מוכן לנבואה ,וה נס
גדול מאד ובריאה יש מאין
מל׳׳ב :ו :יז
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
כללי
מעולה למהלך שלמות הכלל
שפט:
כל הדברים הרוחניים כאשר ירדו ממרום קדשם
להתה£־ בשפל ,ישימו צעיף על ראשם התעטפו
ב מ
ה נ ש מ ו ת
ט פ ו ת
ד ו ש ו ת
ייק
•
ע
גרה .מלאכי רוח בהיותם ב א ח
P
ס ו ד ו ת
ג ם
ה ת ו ר ה
שמו
נ ר ד ת
ז
ג מ
כ
מ ל ו ב ש י ם
מ ט ה
!
דיני פלך
ת ל ב ש נ ה
י ל ב ש ו
לבי״•
ב ם י פ י ר י
ה ע ו ל ם
\vw!lt
החרש והמסגר :ד״ה הלא ידענו
ט ר ם
המלאך הוא אמצעי אליו ויקדים להתראות
יגלה דבר ה׳
ו:
שפט:
שמעי ביקש שדוד ימחול לו בטרם עבר דוד את
הירדן ,כי אז עוד היה דינו בהדיוט )שעוד לא שב
למלוך( ויכול למחול
שמו״ב :יט :יט
.
,
רבר המלך אין להשיב
שמו״ב :יט :ל
דוד הרג אח בני שאול )מסרם לגבעונים( מדין מלך
יד
שמו׳יב:
הציווי לגדעון היה ע״י מלאך והוא םבר שזה מורה
,
ע ל
י צ י ו ו י
ט נ ע י י ת
מ ה
מ י ו ה
ע צ מ י
ע ל
תשועה ניסיית
שפט :ו :טו,יז
מל׳־א:
מ
ל״
כ ח י ף ת
ם
ד
ה׳ בחר בשאול ולא העם .א .שלא יפיל ב 1׳ ע
קטטות .ב .המלך צריך מדות נעלות ורק ה׳ יכול
לבחון לבבו .ג .שלא יהיה נכנע לעם עבור שבחרוהו.
שמו״א:
י:
יז
שמו״א
]ע׳׳ע
א.
טז,
ושם
דעת
המולך על עצמו הוא הראוי למלוך על הכלל )כמו
שכתב הכוזרי(
שמו״ב :כ :1ג .מל״א :יא :לז
יז
«x
י
הראוי למלוך
ז
מלך
&
מהר״י
מלכות ה׳
מלך בשר ודם לא יוכל להעניש את כל עמו אם
חטאו נגדו כי אז לא ישאר מלך .משא״כ הקב״ה
שאיו מלכותו תלויה בעם
תהלים :י :טז
ישראל נמשלו ליתום אשר לו השגחה מיוחדת
מהמלך )הקב״ה( ואץ משרתי המלך מתעסקים
,
^
,
נצרכ־י רק המלך לביו
תהליס:
מ ל ר
ה נ ב ח י
ע
"
ה ע ם
י
ז ק ו ק
ל א י ת ו ה
כ כ ו י
׳
שמו״ב:
מ י ש א
כ
"
ו:
כ א
לפי זכוה העם ואהבת ה׳ אותם ישגיח עליהם לחת
להם מלך חכם
מל״א :י :
בקשת מלך
ה ח ט א
ש ב ב ק ש ת
מ ל
י^
׳
ד כ ר י ם
י ז :
יד
א :
ח ;
"
•
*
מדרך המבקשים מלך לבקש את היותר ראוי ויותר
י
י:
יד
מלכי ישראל
המעבר מהנהגת הנביא להנהגת מלך הוא מפני
שאינם ראויים להשגחה ניסית
שמו״א:
ט
ש מ ו
ב:
ל
לג
מחנות מלאכים מקיפים את איש האלוהים לשמת
והמלאכים שהוכנו להצלת אלישע )במלחמת ארם(
באו בתמונת רכב אש וסוסי אש
כ :
א:
נא
ההבדלים שכין הרוגי מלך להרוגי סנהדרין
האות שגדעון ביקש מאת ה׳ היה כדי לדעח שה'
מדבר עמו ישירות ולא על ידי מלאך
ש פ ט :י :י
י
כא:
ו
.
׳
.
1
מנהג המלכיט לעבוי על פשע מום מלכותם
מל״א:
:
ט:
ח
ח:
ט
המושל הנכנע אל משפטי התורה לא יתנשא להעביר
משפט ולקחת את שלא מגיע לו
שמו״א :ח :ט
הקב׳׳ה החנה עם ירבעם שקורם שימלוך על העם
ימלוך על כחות נפשו ותאוותיו כדברי הכוזרי
מל׳׳א :יא :לז
אוצרות
שמח
המלבי״׳ם
אחאב החמכר לרצון איזבל ועבר עבודה זרה לשמה,
משא״כ שאר מלכי ישראל שעשו כן כרי שלא
י מ י ד ו
גדולי ישראל
ב ה ם
כ א :
מ
כ ה י כ י
במערת מלכי יהודה נקברו רק צדיקים
מל״כ :יכ :כב
מלכותו כי םיבת בחירתו היה מרצון העם
שמו״א:
שמואל רצה להשפיע על דוד קדושה וטהרה ורוח
גבורה .לכן בחר למשחו בעשרה שאין השכינה
שורה בפחוח מעשרה
שמו׳׳א :טז :יג
חזקיהו עלה על כל המלכים במדת הבטחון ,ויאשיהו
במרת התשובה
מ ל
״
ב :
כ ג ;
כ ה
מנהגי המלכים
אין דרך המלכים ללכת עם שני אנשים לבד
שמו״א:
,
טז:
א
תפקיד המלך
תפקיר המולך והשופט להלחם באויבי ישראל ולשפוט
העם
שמו״א :ז :יג
יחוס המלך בקיברן המדיני כיחום הלכ בנוף בעל
כח :ח
תי
שמו״א:
,
דבר המלך אין להשיב
מלכות בית דור
שמי׳ב :יט :ל
מנהג המלכים לעבור על פשע ביום מלכותם
מ ל ״ א :א :נא
:
^
םדרי המלוכה ומשפטי המלוכה בימים קדמונים אצל
הגויים
אסתר :א :א,יג
^
L
האיש המאושר לא יאבה בשררה כ־ תשביה אותו
׳
,
,
!
משלמותו הנפשי להיות עבד לעם לפקח על ענינם
^
שפט :ט :ט
L
1
נגיד כולל כל הממונה להנהיג .וכן נקרא רור לפני
שהובטח לו המלכות בירושה ,וכו נקרא שאול
י
שמו״א :י :א .יחז :כה :כ .איוכ :כט :ה כבאור
המלות
1
משיחת המלך
ח :ו
מלכות ביח דוד החכונן על ב׳ עמודים ,החסד
והאמונה
שסו״ב :ו :יר .מ ל ״ א :ג :ו .תהלים :פט :א
בחירה ביח דוד אינו חסד פרטי עם דור אלא מהלך
כללי שהכין הקב״ה לשלמות המין האנושי בכלל.
כמו שבחר בישראל מהעמים ובית אהרן לכהנים
שמוי׳ב :ז :יט,כא.בג
,
,
הנבואה על בית דוד ,ועניז בנו של רור אשר יבנה
ו
״
י \
ביח המקדש ,הוא אחי־ הענינים הכוללים שלמות
האומה מראש ועד סוף
שמו״ב :ז :כא
1
כמו שהכלים שע״י ינהיג ההנהגה הטבעיית קיימים
״
,
! ,
לעולם ,כן ראוי שהכלים שע״י ינהיג ההנהגה
י
ההשנחיית יהיו נצחיים )בית דוד(
שמו״כ :ז :מ
¥
1
המשיחה של מלך
משיחתו של שאול משכה עליו רוח גבורה ועז
שמו״א :י :א
טעם ששאול לא נמשח בפרהסיא לבל ירגישו שנמשח
רק לנגיד ,כי נמשח בפך ובשמן אפרסמון ,ולא בקרן
ולא בשמן משחת קדש .וגם כי זה קדם לגורל
חהילים כולל א .זמירוח על דוד עצמו )מלפני
שנמשח( ב ,זמירות מצד מלכותו ג .זמירות לצורך
כלל ישראל
שמי׳׳כ :כ ג :א .תהלים־ הקדמה
הקב״ה סבב אח העונש על מנין בני ישראל על
ישראל מפני שמרדו כמלכות בית דוד
שמו״ב :כד :א
דוד נמשך בקרן וכשמן הקדש כי אז בא העת
שימלוך מלך אשר יושב על כסא ה׳ ומרוצה לה׳,
ולא לעם לבד .שאול נמשח בנך ולכן לא נמשכה
בית דוד ובית ה׳ מקושרים זה בזה ,ואחד מהם
תנאי לחבית
מל״א :ו :יכ
שמד׳א:
י:
א
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האדים שליט׳יא
במה שתעבדו את עבודה המלך משיח ה׳ ,ידמה
כעבודת ה׳
תהלים :ב :יכ
מערת המכפלה
הסיבה שהתורה האריכה בפרטי קניח מערת המכפלה
היא בי בקניה זו אברהם השתדל בזה לנטוע בלב
העמים האמונה בהשארת הנפש אתר המות ובגמול
העתיד .ועל ידי שקנית המערה היתה בפרסום נהיסד
אצל בני חת אמונה ,שברר להם שהשלמים אין
להם מן העולם הוה אלא ר׳ אמות של קבורה
תורה אור כראשית כג :כ ד ״ ה ובמדרש אמר רכי
א לעז ר
מערת המכפלה היא בית ועלייה .והוא ציון ומשל
להוית האדם בעולם הזה במערה השפלה שיש על
גביה עליה הוא העולם העליון .וגם אחרי המות
ינוח הגוף על משכבותיו ,והרוח תחופף עליו מלמעלה
בגן ערן התחתון
הורה אור בראשית כג :כ ד ״ ה ובמדרש אמר רבי
א לעזר
מצוה
דקדוק וכוונה במצוות
כוונת המצוות היא להרבות כבוד ה׳ ולהתקדש
בקדושתו והיא נפש המצוות ונשמתם הפנימית .כי
המעשה לבד היא גרה חמרית להנפש הזאת )הכוונה
המחשב יית(
שמו״א:
ב :לה
המגרע פרט ממצוות ה׳ לא ייחשב לו שעשה עכי׳פ
חלק מהמצוה ,אלא גם קצת זה נחשב לעוון
שמו׳׳א:
טו :יט
כל ספק שנסתפק בה בציווי ה׳ צריך להחמיר בה
לחומרה
מל״א:
יג :כא
מתנאי עשיית הטוב שיעשהו עבור שהוא טוב ומצוח
ה׳ לבד
דברים י״ב סםקא נב :תהלים :א :ב
הבדל בין מצוות התורה למצוות האדם וניסום־ו
ההבדל שבין נימוסים למצווח ההורה ,שהנימוסים
אינם מקיפים רק על הכללים .משא״כ מצוות התורה
שמט
ילמדו ?!ל כל פרטי ההנהגות
יהושע :א :ז
ההבדל שבין מצות ה׳ למצות שציוה אדם .באדם
המטרה היא העיקר .אבל במצות ה׳ גם הפרטים
והאמצעים הם ג״כ תכלית בעצמם
שמו״א :טו :יט
חשיבות המצוות
הקב״ה נקרא אלוהי ישראל בשעה שהם צדיקים
ומקיימים את מצוותיו
מל״ב :ט :י
העולם נברא רק עבור האדם ,ומכל חמין האנושי
רק עבור אותו אדם השומר מצווה ה׳
תהלים :ח :א
טבע המציאות בכלל משועבד אל האדם .יעלה,
ירד ,ישתלם ,יופחת ויתבטל .הכל לפי מעשה האדם
כשומרו מצות ה׳ או במריו
תהלים :ח :א
שכר מצוות
המעשה הטוב שממנו לומדים הרבים ,מביא שכר
לאותו אדם בשעתו ואף אח״כ כאשר אחרים עושים
המעשה הטוב בגללו
שמו״א :כר :יט
הגם שלפעמים מדת הדין פוגע בצדיק ,לא יהיה
זה נגרם ע״י מצוד! שהיה עוסק בה תמיד
מל״ב :ד :א
הצדיק גותן פריו גם לקיום אישו הפרטי )השארת
נפשו( ע״י תורה וםעשע טובים
תהלים :א :ג
מקדש עיין עור שכינה
עמודי המקדים
ב׳ עמודים שבמקדש רמז לשני הנהגות שה׳ מנהיג
בעולמו .ניסית ימין יכין; וטבעית שמאל בעז
שמו״כ :ד :כא
כללי
הנבואה על בית דוד ושבנו של דוד יבנה בית
המקדש הוא אחר העמים הכוללים שלמות הבריאה
שמו׳׳ב :ד :כא
שג
אוצרות
המלבי״ם
הסבר למה דוד איש מלחמה לא יכול לבנוח כיח
המקדש .משום כוונה לא לשם ה׳
מל״א :ה :יז .מל׳־א :ח :יז
עיקר הביח הוא הביח ששלטה עצמו בנה בכוונוחיו
ולא האומנים
מל״א :ו :יכ
ביח דוד וביח ה׳ מקושרים זה בזה ,ואחד תנאי
לחבירו
מל׳׳א :ו :יב
יחוס הארון בגוף הכללי )המקדש( כיחום הנשמה
במוח בנוף הפרטי )האדם( מל״א :ח.״ ו
במשכן היה הענן בחח והכבוד בפנים .ובמקדש
שניהם בפנים במשכן הכניסו הכלים הפנימיים קורם
ואחייב החיצוניים יותר ,ובמקדש ההפך
מל״א :ח :י
גדולי ישראל
מחנות מלאכים מקיפים את איש האלוהים לשומת.
והמלאכים שהוכנו להצלת אלישע )במלחמת ארם(
באו בחמונת רכב אש וסוסי אש
מל״כ :ו :יז
משיח
מלכות המשיח אינה כשמש הםחכסיח לפעמים
שמו״כ :כג :ד
מלכות המשיח תעלה פתאום
שמו״ב :כג :ד
משכן
במשכן היה הענן בחוץ והכבוד בפנים ובמקדש
שניהם בפנים במשכן הכניסו הכלים הפנימיים קודם
ואח״כ החיצוניים יוחר ,ובמקדש ההפך
מל״א:
מרדכי
משפט
גזירת המן נודע למרדכי ע״י השגחת ה׳ והוא הכין
את עצמו לתשובה ותפלה ,ואח״כ לאמצעים הטבעיים
אסתר :ד :א
משפט
מרדכי לא קיבל הבגתם מאסתר כי לא רצה להפסק
רגע מתחנונים שזה כעוזב בטחונו מהי וסומך על
עזרת בשר
אסתר :ד :ד
מרכבה
ח :י
גם בעח משפט ורעות השגחיוח ,הרשעים מצליחים
תהלים :י :ה
שופט
הפקיד המולך והשופט להלחם באויבי ישראל ולשפוט
העם
שמו״א :ז :יג
נבואה
כמו שקרבן נאכל על המזבח מן הרוחני אשר בדם
הנפש תחול עליו נפש האלוהית שהיא נפש המקריב
וזוך כוונתו וזה תהיה מרכבה להשראח השכינה כן
ע״י אכילת הצדיק וטוב כוונתו תחול האלהות על
נפש המקודשת
כראשית כז :כג .מל״ב :ד :ח .א״ח פרשת ויקרא
העליונה
ארבע חיות מחזיקים את המרכבה
והתחתונה ,שדרך שם יעבור השפע
מל׳׳א :יח :לד
סערה ורכב אש ,מליצה הן על שנשאר בו)באליהו(
יסוד הרוח והאש
מל״ב :ב :יא
אלישע השיג רכב ישראל מן המרכבה האלוהיח
שכו מנהיג ומשגיח על ישראל
מל״ב :ב :יכ
דרכי הנבואה
בעבור שהנביא המשיג עתידות צריך להפשיט אח
נפשו מגופו ולהדבקה ברוחניות ,היה צרך לתת
שוחד אל הגוף שיסכים אל ההפשטה הזאת שהיא
נגד טבעו
כראשית כז :ד ,ח
י .שמו״א :ט :ט
המלאך הוא אמצעי לנבואה ויקדים להתראות טרם
יגלה דבר ה׳
שפט :ו :יד
השפע האלוהי חושק בטבע לרדת על המוכנים
שמו״א:
ג :א
כשהנבואה מופיעה היא חלה על כמה אנשים
שמר״א :גל א,כא .שמו״א :י :יר .שמר״א :יט :כ
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האדים שליט״א
הנבואה תבוא לפעמים מושבלת במה שיושפע Tיעה
ברורה על שכל הנביא .ופעמים תבוא כבח המדמה,
צ
ש י ר א ה
ח
ו פ
ה כ ח
ת ב ו א
מ י ם
ע
™™n־
ע״י י י י
מוחשית.ע״י קול שיגע לאוזן הנביא או צורות נוראות
ע
י"
הקב״ה קורא פעמיים לנביאים כדי לעורר את שני
חלקיו הרוחני והגשמי שיהיו מומים אל הדיבור
שמו״א :ג :י
א ש ר
י י א ה
נ
י נ י ו
ש מ
ג :
א :
ח
ההבדל שבק רואה לנביא .העם בורח מהנביא
)מתוכחותיו ומוםדיו( ובא לרואה )לשאול אוחו על
ענינים פרטיים(
שמו׳׳א :ט :ט
. .
הנבואה מניעה לנביאים הקטנים דרך הגדולים .והסט־
פרשת אלדד ומירר על דרך זה
.שמו׳׳א :ט :כ .סל׳׳ב :ב :ב,ד
איזה המות צריך להשגה גבואית א .הכנה טבעית
שיהיה מזגו וכח דמיונו מובן ע׳׳ז מלידה ב .הכנה
1 3
ב ח י ר י י ת
Tו עליו רירשנו
מל׳׳ב :ב -.ג
איש האלוהים הוא בק תלמידו כמו לב בין האברים
לבן :א .בל הקרוב יותר זוכה לקבל יותר חיות
ושפע .ב .הרחוקים ירגישו את הניתוק מאיש האלוהים
יותר מהר )לכן בני הנביאים שאלו את אלישע אס
הוא יודע שהקב׳׳ה לוקח את אליהו ,כי אם כן
סימן שהדבר קרוב(
מל׳׳ב :ב :ג
תפילת הנביא לא תחול דק למאמין בה׳ ובנביאיו
מל׳׳ב :ג :יג
הרשע גורם ע״י מעשיו הרעים שיופסק צינור השפע
)ויקשה על הנביא להשיג נבואה(
כראשית לב :כ .מל״ב :ג :יד .מל׳׳ב :ד :ד
מתנאי חלות השפע שיהיה בין אנשים צדיקים לבן
אלישע היה צריך מנגן לנגן כדי להכריע את המצב
השקול ושיוכל להשיג נבואה
מל״ב :ג :יר
שמו׳׳א :י :יא,יב
נס גדול הוא אם מי שאינו מוכן לנבואה ד־אה את
הרוחניים ,והוא בריאה יש מאין
מל״ב :ו :יז
™
יוצא מכלל,זה שאול לא מיז ? « ח ט ה
לנבואה חק הרוח נשפע עליו מלמעלה בלא הכנתו
מחנות מלאכים מקיפים את איש האלוהים לשומרו
. .
ודומיהם
״
1 3
יי״
י פ ר י ש י ת
ט
ה
י
ה
שנא
יק
והבינהו אל הקדושה ויראת ה׳
שמו״א :י :יב\ג
ה׳ לא ישלח נביא להודיע לאיש פרטי טובה הבאה
עליו
שמו״ .
ב:
ז
כ א
מבואה משיגים מן הקודם אל המאוחר השגה
פתאומית
מל׳׳א :ג:
,
הקב׳׳ה רוצה שנביאיו ילמדו ממנו רמשכו את העם
בעבותות אהבה ודברים רבים ,לא כאש רעש סער
וקול
מל׳׳א :יט :יא
ט ו
מ ל ״ ב
י
מדמות בנבואה
היעודים הטובים הבאים אל היחידים שלא בתורת
שליתות יצוייר שישתנו .משא״כ היעודים הבאים אל
הנביא בשליחות
שפט :וv :
הנביא נקרא שמו על שם רברותיו ותוכחותיו)שלשון
ניב שפתיים( ונשלח לצורך עניני הכלל
שמו״א :ט :ט
הרואה נקרא על שם שהיה צופה ברוח הקודש כל
הדברים ההויים והעתידים ,ועניני היחידים ופרטיהם
שמו׳׳א :ט :ט
אין דרך שהנביא ימסור שליחותו ביד אחר
מל״ב :א :ט
שאלה היא מדרגה פחותה מדרישה
שסו׳׳א־ .כח :ו
האםף איש הרוח מחוך העם יהיה א .מפני שהדור
אינו ראוי לו ואז יעלים הדבר מהנביאים כדי שלא
יוכלו לקבל האור ממנו במותו או ב .מפני שלמוח
הנביא ואז יודיע לתלמידו היורש מקומו ,למען יסמוך
הנבואה שואבת מהמקור .האורים ותומים תחת
למרמה זו ,רק הופעה רוח הקדש .ומתחת להס
החלום
שמו״א :בח :ו
שגב
המ :י״ם
אוצרות
גדולי ישראל
כל מקום שכתוב ״ויהי דבר ה׳ אלי״ היא מדרגה
קטנה בנבואה .״וירא ה׳״ היא נבואה גמורה
חנה שמחה שנעשתה כלי לשליחות ה׳ .שע״י הנם
שנעשה לה אחרים ראו את נפלאות ה׳
שמו׳׳ב :ד :יא .מל׳׳א :ט :ב
שמו״א :כ :א
הנביא שהיה צופה במחזה לדעח ענין פרטי לא
השיג רק אוחו הענין הפרטי שרצה לדעתו כמו
שהיה בשאלת האו״ח
הנביא יםמ1ך על הנם בעת שיודע שהנם הוא לצורך
שליחותו ,אבל לא לצורך השליח .שמואל פחד
משאול בעת משיחת דוד כי זה לא נעשה בפירסום.
ולכן כל נם יחשב כצורך השליח ויתנכר .מזכויותיו
מל״א :יד :ב
שמו״א :טז :ב
נבואה בישראל
אליהו שקול כגגד כל ישראל
מל׳׳ב :ב :יכ
האשה הצדקת היתה ראויה לנם והיא כלכלה אח
אליהו מן הברכה שהושפע עליה
מל״א :r :ט
הימצאות הנביא בישראל מראה על השראת השכינה
ודיבוקו בם
הנביא יכול להשפיע ברכה על המעט שיתרבה.
הקב׳׳ה יכול להשפיע ברכה על הרקן
מל״כ :ה :ח
מל״א :מ :יד
נבואה שאין לבטלה
היעודים הבאים אל היחידים בתורת שליחוח לא
יצוייר שישתנו
שפט :וr :
אלישע הוצרך לתפלה )״פקח נא את עיניו ויראה״(
כי מי שאינו מוכן לנבואה שיראה אח הרוחניים,
וה נם גדול מאד ובריאה יש מאין
מל״כ :וr :
אס תבוא איזו פעולה עם הנבואה סימן הוא שלא
תשתנה
מחנות מלאכים מקיפים את איש האלוהים לשמרו
והמלאכים שהוכנו להצלת אלישע )במלחמת ארם(
באו בתמונת רכב אש וסוסי אש
הל׳׳ב :ו :יז
גזירה או הודעה שמיימיח הנשנית ,סימן שישקוד
ה׳ לעשותה
רוח הקדש כענק מדרגת רוח הקודש עיין
נבואה ]מד*1גות בנבואה[
שפט :ו :ת .שמו׳׳א :טו :כח .מל׳׳א :יא :ל .מל״א:
יג :ג
שמו־׳א :ג.־ ב
הופעת הרוח האלוהי נקרא בשם ״בבור״ בכתבי
הקדש
שפט :ט :ט
שמו״א :ג :ח
החנאי שעשה יונתן )אם ישמע הפלשתים שהם
מדברים כך וכך( היה ממדרגת רוח הקדש
נבואה שתבוא עם שבועה לא יועיל כה תשובה
לבטל אוחה
הנבואה שינבא הנביא לרעת איש אחד ,ישחנה
לפעמים אם ייטיב מעשיו .לא כן אם מעורכת בה
הטבה לאחר
שמו׳׳א :יד :ח
י
מל׳׳א :יכ :ט ו
מחשבת לב דוד הוא הערת רוח הקדש הנלוה עמו
תמיד
שמו״כ :ז :ג
מל׳׳א :יג :כא
כל זמירות תהילים נאמרו ברוח ה׳ אשר על דוד
שמו׳׳כ :ככ :א .שמו״ב :כג :כ
הציווי ששמע מפי ה׳ אי אפשר לבטל אא׳יכ ישמע
על כך שנית מפי ה׳ עצמו
נסי הנביאים
הסיכות שנביא רשאי בגללן לגרום נם
יהושע :י :יד
ציווי מה׳ עצמו מורה על תשועה ניסיית
שפט :ו :יז
הרות האלוהי יחול על תםשורר בשתי מדרגות.1 .
לעוררו לענק של השיר אבל המלים והמליצה ידבר
ע״פ שבלו .2או שגם המלים והמליצה יהיו ברוח
ה׳
שמו״ב :כג :ב
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט׳יא
תפקידי הנביא
נבואה שבאה בתורת הודעה בלבד ולא בחורה
שליחוח ,לא שייך בה חטא כיבוש הנבואה
שמו־׳א :ג :ח
,
,
,
,
יש נביא לצייץ עצמו להשכיל השכלות כיינ '
הנביאים ,ויש נביא הנשלח לצורך ישראל
שמו״א :ג :כ
נ נ
מה שיעשה הקב׳׳ה דרך עונש ,יגלה סודו אל עבדיו
הנביאים למען יבקשו על עמו רחמים
מל״כ :ד :כ ז
כללי
שאול לא הכין עצמו הכנה כחיריית לנבואה ,רק
הרוח נשפע עליו מלמעלה בלא הכנתו והבינהו אל
הקדושה ויראת ה׳
שמד׳א :י :יב\ג
^
ל א
m
כ א ל ן
ה י ה
ה ו א
ן י ׳
נ ס ת ם
כ י
w
m
ש י א ב י ם
מ י
ה י ה
נ נ י א ה
m
y
מ ך ל י ו
שמו״א.־ כ ח :ג
הלב הוא החוזה האלוהי בענינים גדולים ואיש הרוח
)בשמו״ב :הצדיק( יוכל לסמוך על עצת לכו בזה
שמו״א :יד :ז .שמו״ב :ז :ג
הנביא פירט לדוד ששלמה ימלוך אחריו
שמו״ב :יד :כה
דעח המפרשים ,אם שלמה היה נביא
מל״א :ג :טו
אלישע לא רצה לעזוב את אליהו כי חשב לקבל
פי שניים ברוחו בעת המוכשר
מל״כ :ב :ב
אליהו רצה שכל בני הנביאים יקבלו אורו ,ולא רק
אלישע
מל׳־ב :ב :ב
אליהו ביקש מאלישע לעזבו למען יוכל להאציל
מרוחו על כל כני הנביאים ולא יצטרכו לקבל השפע
דרך אלישע
מל״כ :ב :ד
פירוש בקשח אלישע לפי שניים בתרו :א .כאליהו
הוא פנחס הוא נדב ואביהו ב .בעח החפשטוח
שנג
הגוף מהגפש אליה! יעלה לדתה גבוהה ממה שהיה
בחיים ,ואלישע ביקש שיאציל עליו אח הרתה
הגבוהה
מל״ב :ב :ט
)בנבואה אלישע על מלחמח מואב( זכות ישראל
הםפיק רק לנם אחד .לכן הגשם לא ירד במקומם
)במדבר( כי אז היה חם זבוהם ,ולא היו מנצחים
במלחמה
מל״ב :ג :יח
ה׳ שוכן על הנביא כדוגמה שישכון במקדש ,אל
והיו באים אל הנביא ללמוד דרכי ה׳ ולקבל שפע
קדושה וברכה
מל״ב :ד :כג
נגון מודקא ,שיר ,משורר
ניגון
פעולת המוזיקא על הנפש :שהיא תעתיק את
הנפש מתכונה לחכונה ותםיר גם חולי השחורה
כאשר תעחיקהו אל מחשבוח אחרות שהן משמחות
שמו״א :טז :טו
אלישע היה צריך מננן לנגן כדי להכריע אח המצב
השקול ושיוכל להשיג נבואה
מל״ב :ג :יד
שיר
המשוררים רובם ישחלמו בכח הדמיון והם חלושי
המזג רפויי ההרכבה
שמו״א :טז :יח
הדבר הפלאי המעיד על השגחח ה׳ ,הוא עצמו
השיר העולה מבריוחיו שעל ידו יוכרו עלילוחיו
ונפלא וחיו
שמו׳׳א :ו :יכ
תהלים ,מזמור י״ח "וידבר דוד" )שמו״ב ,פרק כב(
השירה הזאת היחה כוללת ,והוא היה שר אותה
חמיד
שמו״ב :בב :א
הרוח האלוהי יחול על המשורר בשתי מדרגות.1 .
לעוררו לענין השיר אבל המלים והמליצה ידבר
משכלו .2או שגם המלים והמליצה יהיו כרוח ה׳
שמו״כ :כ ג :כ
המלבי״ם
אוצרות
כללי
שנד
ה מ ת ע ס ק
ב ת ח ב ו ל ו ת
מ ל ך ׳ מ ה
ל א
m
י ט ר י ך
ב נ י ג ן ן
ובשיר כ׳ הם מלאכות המתנגדות
שמו״א :טז :יח
נם
כללי הנסים
הציווי לגדעון היה עי׳י מלאך ,והוא סכר שזה מורה
על תשועה מבעיית .וציווי מה׳ עצמו מורה על
תשועה ניסיית
תשועה
שפט :ו :טוץו
שמו״א :ב :ב
כ
הקב״ה לא יעשה נם כי אם לצורך גדול .לק האשה
הצדקה היתה צריכה לגמור את כל המאכל שהיה
לה בבית לפני שהקב״ה יעשה נס להשפיע עוד
מאכל
מל״א :יו :יב
הנביא יבול להשפיע ברכה על המעט שיתרבה.
הקב׳׳ה יכול להשפיע ברכה על הריקן .אליהו השפיע
על הריקן כי זה היה בדבר ה׳ .אבל אלישע היה
זקוק לכר שמן כדי להשפיע כרכה
מל״א :יז :יד
מ ת י ם
ת ח י ת
ל א
נ מ ס י
ב י ד י
ש ל י ח
ל ב ד ו
י? י׳
׳
עושה כן ,לכן אלישע היה צ י ל
זה .מה שאין כן בשאר הנפלאות שעשה
מל׳׳כ :ד :לג
ל ה
אין רוך הנם לעשות יש מאין רק יש מיש
מל״ב :ד :מא
דרך הנם לרפאות המזיק במזיק כמוהו
מל״כ :ד :מא
נס וטבע
^
ך ב ך
ה ק נ ״ ה
n
ע ן ש ה
נ ם י ם ׳
ה ר י
ל א
י ח ח ד ש
דוד המלך הכיר את נפלאוח הבורא אפילו בטבע
היום יומי
תהלים :ט :ב
,
,
בל שאנו רואים איזה דבר היוצא מן הרגילות והטבע,
,
י ׳
! ו
צריכים אנו לשים על לב כי ה' עשהו להיות לאיזה
תכלית השגחיי
אסתר :ד :יג
L
צ״ע איך הקב״ה עושה נם .הרי זה מראה על חוםר
שלימות בבריאה? אלא התשובה :הקב״ה אינו יוצר
כשאר היוצרים ,אלא ידיו בלתי מסולקות ממעשהו
ועוסקות בו תמיד
ל ה ת פ ל ל
מימין לכסא ה׳ צבא השמים ,ההנהגה הניסיית.
ומשמאל ההנהגה הטבעית
מל״א :כב :יט
הנס הוא הפך הטבע .המלח הטבעי ממרר את
המים ,והניםיי ממתקו
מל״ב :ב :יט
עיין ערר השגחה עיין צוד נבואה
כל שעושים לו נס מנכים לו מזכויותיו
שמו״א :טו:
גדולי ישראל
כ מ ״ £ת י ם
^
יהושע :ג :יז
תקף נם פורים לא היה טבעי רק השגחיי
אסתר :ו :ד
כללי
הנס אשר יעשה האדם בעולמו הקטן יעשה גם
בעולם הגדול .שאם יכניע את טבע גופו לענינים
אלוהיים גם הטבע הכוללת תמשך אחריו
מל״כ :כ :ח
נפש
נשמה עיין עוד יכום
,נפש
יש מתמצות והעבירות שבתורה שיעשו רושם בגוף
ובנפש
במדות ובמעשים ,ויש מהם שיעשו רושם רק כנפש
באמונות
בראשית כד1 •.
כל הדברים הרוחניים כאשר ירדו ממרום קדשם
להתהלך בשפל ישימו צעיף על ראשם ויחעטפו
כמעטפוח .הנשמות הקדושות ברדתן מטה תלבשנה
גויה .מלאכי רוח בהיותם בארק גם כן ילבשו לבוש.
םורוח התורה גם כן לבושים בסיפורי העולם ועניניו
החרש והמסגר :ד״ה הלא ידענו
החיזוק הגופני תלוי בחיזוק הנפשי בשמירת רתורה
יהושע :א :ז
חטא הכפירה גרוע מחטא הבא ע״י תאור .או תכונה
נפשית .ההבדל בין חטא בשכל לחטא בחאוה
שפט :יט :ככ .שמו״א :טו :יא .תהלים :ה :יא
חפץ הוא חכונה נפשיה שיתאוה אל דבר ויחשוק
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
בו מצד תאוח נפשו
שמו״א :טו :כב
רוח ה׳ הוא החעצמוח שפע הרוחניוח בענק האלוהי
אשר חל על כחותיו הנפשיות של האדם ותלבישהו
רוח גבורה ותמלאהו רוח חכמה ודעת ויראת ה׳
שמו״א :טז :יד
הכח השחוריי לפעמים יהיה ענין השגחיי שיחול
רוח דמיוני על כח נפשו ויחגעש ויחרד חמיד
שמו״א :טז :טו
שהיא תעחיק אח
פעולח המוזיקא על הנפש:
הנפש מתכונה לחכונה והסיר גם חולי השחורה
כאשר תעתיקהו אל מחשבוח אחרוח שהן משמחות
שסו״א :טז :טו
חפילה היא שפיכח הנפש ודבקות הרות ופלילת
הנפש להתדבק בשרשה וע׳׳י הדבקוה והמחשבה
הטהורה המתפלל ישיג בקשחו
מל״א :ח :ל
התורה הכתובה בםפר ובדיו כתובה ג״כ על לוח
לב וחקרי הנפש
מל״ב :ככ :יג
נשמה
השפעח הקדושה היוצאת מן הדביר ידמה כשפע
רבוקע מן הנשמה אל הגויה
מל״א :ח :ו
השארת הנפש
שנה
ואתה נע ונד בעוה״ז ,תשכון נפשך במנוחות שאננות
בצרור החיים תנצחייס
שמו׳׳א :כה :כט
הנשמה הנאצלה מלמעלה תםתלק תיכף במוח האדם
ותשוב אל האלוהים ,הנפש ההיולאניח המתהוה עם
הגויה לא חםתלק עד כלות הגויה אחר י״ב חדש
שמו׳׳א :כח :יב
לצדיקים העוה״ז הוא אצלם רק כמלון אורחים
רות :א :טז
הצדיק נותן פריו לקיום אישו הפרטי להשארח נצחיח
לנפשו ,ע״י תורה ומעשים טובים
תהליס :א :ג
הצדיק נעקר מזה העולם וממאויו ושותל עצמו על
פלגי מים עליונים ״שתולים בבית ה׳״
תהלים :א :ג
רוך הצדיק הדורך על מהלך השלמות במסילה
העולה כיח אל לאהבה את ה׳ ולדבקה בו .הוא
בלתי נפרד מידיעתו ונשאר נצחיי וקיים כמוהו
תהלים :א :ו
כללי
במיתת שמואל נפסק השפעהנבואי .אם לא היה
נםתם חזון במוחו היה נחשב כאילו הוא חי ,כי
עדיין היו שואבים מי נבואה מלליו
שמו״א :כח :ג
נשיקה
המיתה מציין פירוד הנפ מן הגוף
בראשית כה :ח
והאסף אל עמיו מציין שוב הנפש אל עמה ואל
מקום מולדחה ,שהם הנפשוח והשכלים הנפרדים
שנשתלחה מהם אל עולם הגופים
בראשית כה :ח
אמרו חז״ל שגויעה ואסיפה לא נאמר רק בצדיקים
הנאספים אל מחיצוח המחנים
כראשית כה :ת
גם אחרי המוח ינוח הגוף על משכבותיו ,והרוח
תחופף עליו מלמעלה בגן עדן התחתון
תורה אור כראשית כג :כ ד׳׳ה ובמדרש אמר רבי
אלעזר
אביגיל אמרה לדור על ירי שאויבך רודפים אותך
הנשיקה :התדבקוח רוחא ברוחא
בראשית כז :כז .שמו״א :י :א .שהש :א :כ
סודות התורה עיין עוד תורה
כל הדברים הרוחניים כאשר ירדו ממרום קדשם
להתהלך בשפל ישימו צעיף על ראשם ויתעטפו
במעטפות .הנשמות הקדושות בררתן מטה תלבשנה
גויה .מלאכי רוח בהיותם בארין גם כן ילבשו לבוש.
םורוח ההורה גם כן מלובשים בסיפורי העולם
ועניניו
החרש והמסגר :ד״ה הלא ידענו
האמרים המליצות והסיפורים שבחורה הם לבושים
וגויות אל החכמה האלוהית ,והסודות הצפונים בה
שהם נשמות אליהם
תהלים :יכ :ן
אוצרות
עבודה זרה
שנו
המלבי״ם
,
,
עבודת הבעל גרועה מעבודת האשרה .כי כבעל
זבחו בניהם והתעיבו מאד
ל
ל״
א :
מ
א
ט ך :
עד ימי אחאב הגם שעבדו עבודה זרה לא פקרו
)ישראל( עדיי[ בכל שרשי האמונה .אתרי שראו
תועבות אחאב ושאין ח׳ מענישו ,כפרו בהשגחה
ובנבואה
לך
״ .
מ ל
ט ז :
א
ק "
™W
^ יי
השגחתו מהם והם הונהגו ע״י הטבע ,אם לטוב
^
מ ר ו ב
י ש ר א ל
3
7
ז ר ה
ה
ב
ה ם י ר
ה
א ם
מל״א־ יז־ א
גדולי ישראל
ההנהגה שצריך האדם לנהו; בק אדם למקום שיהיה
כקטן אשר אמו הנחהו בבל צעדיו
מל׳׳א :ב :ג
1
1
עיקר הקמת בית המקדש הוא הציור שיתאחרו בו
ישראל לעבוד את ה׳ שכם אחד באופן שעיי׳ז ישרה
שכינתו בתוכם
מל׳׳א :ו :יב
מרדכי תיקן מתנות לאביונים שתכלית היו״ט היה
לפרוש מהבלי העולם לעבודח ה׳ ותורתו .ומפני זה
נתנו צדקה שהיא מצוה
אסתר :ט :יט,כב
במה שחעבדו אח עבודח המלך משיח ה׳ ידמה
ב ו
ת
כ ע י י׳׳
תהלים :ב :יב
אחאב רתמכר לרצון איזבל ועבד עבודה זרה לשמה.
^
^
ש א ף
י מ ך ך ו
w
ס ל כ י
ש ל א
כ י י
ב ה ם
העובד ה׳ אינו עובד אח ה׳ מחוך פחד ״ואני ברוב
חסדך אבוא ביחך
ת ה ל י ם ;
מל׳-א :כא :כה,כו
!
אין עוון במה שהגויים עוכרים לצבא השמים כאמצעי
להקב״ה
מל״ב :יז :ז,כה,כח,לד
ב ;
י ב
המכשולים לידיעה הדרך אשר ילך בה האדם הם
1
1
הטרדה הצרכים ונטייח התאוה
תהלים :ה :ט
1
לעומת שאר גויים שהאמינו בה׳ ועבדו עבורה זרה
כאמצעי ,הכוחים לא האמינו בה׳ כלל
מל׳׳ב :יז :כה
^
מלחמת עמלק בישראל וטעם שנאת עמלק לישראל
שמו״א :טו. :כ
־
הכהן ששלחו ללמד אה הכותים היה כהן לעבודה
זרה .אבל מכיון שישראל עבדו אז את ׳ ׳׳י
אמצעים ,הכהן הזה התאים לכותים
בפורים ע״פ המזל היה כוכב ישראל בתכלית השפלוח,
וכוכב עמלק בתכלית המעלה
אסתר :ט :א,כו
ה
מל
כ:
ע
r
׳ ' -־
ל
'
כ ח
ענוה
ח ם
ת ד לא שתה המים שהביאו לו גיבוריו בגבורה
נועזת כי היה םבור שלא ראוי שמעשה כזה גדול
יהיה לתכלית קטן ונתן המים לניסוך על המזבח
היה דרך העמים הקדמונים מאמיני ™ ™
אל כל איש שמצאו בו איזה מעלה יהירה
או גבורה ועושר ,לאמר שהוא מבני אלים ושכוכב
או כח עליון שופע עליו
אסתר :ג :כ
ב ח כ מ ה
העכו״ם מיחסים לאלהיהם מ ת ה רעוה בטובות ,לכן
ע י ב ד י ם
ל א ל ן ץ י ה ם
מ פ ח ף
ה ף ע
תהלים :ה :ה,ח
עבודת
(
י
י
יש אשר יעםקו בעבורה הי :א .לשמה ב .עבור
הנאת עצמו ג .עבור ישיג עושר ומותרות
שמו״א :י :ג
שמו״ב :כג :טז
פורים
תוקף נם פורים לא היה טבעי רק השגחיי
אסתר :ו :ד
צמח מזל אותו היום )פורים( לישראל ונראה בו
ההשגחה הנפלאה הדבקה בעם קדושו כי ע׳׳פ המזל
היה כוכב ישראל בתכלית השפלות וכוכב עמלק
בתכלית המעלה
אסתר :ט :א,כו
מפתחות שנערכו ע״י הדנ צבי האדים שליט״א
השם פורים מורה שפור המן הפך לפורעו כי המזל
היה אז נגד ישראל ונהפך בהשגחת ה׳ משדד
זה בסיבת איזו מצוה שהיה עוסק בה תמיד
מל׳׳כ :ד.־ א
המערכות
אסתר :ט :כו
ל ל
ל ה ם
א ם י י
ע ל
ל b
י מ י ם
ה ם
ט י נ י ם
/
f
^
'
חדשים ולאסרם כעשייה מלאכה ,לכן מרדכי תיקן
,
,
י
׳
יי
פילוסופים
דעת
יל
ה פ
ו ם ו פ
י
ם
ה ה ש ג ח ה
ש מ ן
ה
ן ב צ ד
ק
ע
״
פ
י״ י
1ר
ש כ ל ם
ם
w
ל א
m
r
ה פ
a
T
ל
ו ם ו פ
1
י
ם
א ש ר
_
צ ו ד
א :
ה ת נ ה ג ן
ק
י ם ב י
ב :
כ
נ ת ם ד
ה ש כ
א:
ד
כל הבריאה היא עבור האדם השלם שישמור מצוות
ה׳
תהלים :ח :א
פילוסופיה
ב ע נ י ן
הקב״ה ישגיח על כבוד צדיקיו לקיים דבריהם
,
,
מל״א :r :א .מל״כ :ד r :
אנרן הרשעים הוא לצורך שלא יתערבו עם הצריקים
,
תהלי:0
מתנות לאביוגים שתכליח היו״ט היה לפרוש מהבלי
העולם לעבודת ה׳ ותורתו .ומפני זה נתנו צדקה
שהיא מצוה
אסתר :ט :יט,כב
״
שבז
ל
דרכי הצדיקים
הצדיקים שמחים בטובה שה׳ עושה איחם כי עי״ז
מתפרסם שמו הגדול
שמו״א :כ :א .תהלים :ב :א
דרך השלמים ותשוקתם להשפיע משלמותם לזולתם
באופן היותר שלם
מ ל
כ :
כ :
ב
האנושי ילאה מקלוע אל המטרה תמיד .לא בן
הנטוע על תורת ה׳ ימצא הקו תמיד בלי לחטוא
תהלים׳ א־
"
לצדיקים העוה״ז הוא אצלם רק כמלון אורחים
רות :א :טז
הפילוסופים גזרו אומר כי השמים ואשר בהם הם
נעלים יותר מן האדן ואשר עליה
תהלים :ח־
הצדיק נעקר מזה העולם וממאויו ושותל עצמו על
פלגי מים עליונים ״שתולים בבית ה׳״
תהליס :א :ג
ג
כ
עיקר עצמות האדם הוא בשכליותו והוא לא שיד
כ״כ לתהחונים .לכן אנחנו מגדירים אח האדם מדבר
חי ילא
מדבר כהגדרת הפילוסופים
_ .
ח י
ת ה ל י ם
ת
י
האמרים המליצוה והסיפורים שבתורה הם לבושים
וגויות אל החכמה האלוהית ,והסודות הצפונים בה
שהם נשמות אליהם .לא כאימרות הפילוסופים
ש י ל ב י ש ן
א ת
ה ח כ נ ן ן ת
ב ם י פ ן ף י ם
M
נ ך ן י י ם
מועיל
חהלים:
יכ:
ן
אושר הצדיק והצלחתו יהיה כאשר ישוכ למקום
אישר נלקח משם
תהלים :א :ג
,
,
.
דרך הצדיק הדורך על מהלך השלמות במסילה
העולה כיח אל לאהבה את ה׳ ולדבקה בו הוא
בלתי נפרד מידיעחו ונשאר נצחיי וקיים כמוהו
ו
תהלי
,
,
.
אכילה חלמיד חכם )צדיק( דומה לקרבן ושלחנו
למזבח
בראשית כז :כג .מל״כ :ד :ת .א״ח ,פרשת ויקרא
ם:
א ;
י*
אוהב הצדיקים
אמרו חז״ל שגויעה ואםיפה לא נאמר כי אם בצדיקים
הנאספים אל מחיצות הרוחניס
בראשית כה :ח
הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם ,כי יחדבק הכל
בהחלק וינוח עליו חול מעלה ודבקות
שמו״א :ג :י
הקבי׳ה נקרא אלוהי ישראל בשעה שהם צדיקים
ומקיימים מצוותיו
מל׳׳כ :ט :ו
הגם שלפעמים מדת הדין פוגע בצדיק ,לא יהיה
כשההמון מהדבק אל הצדיק ימצאו על ידו תושיה
שנח
המלבי״ם
אוצרות
וכח אכל כשעומדים בפני עצמם יעופו ברוח
תהלים :א :ד
צדקה
המעלים עיניו
לו זה דומה
עוםק כצדקה
המצוה ת מ ה
שעני משכים לפתחו והוא אינו נותן
כמי שעובד עכו״ם .אבל מי שאינו
דהיינו שאינו רודף אחרי העני לקיים
כמי שאין לו אלוה
רות :א :א בהערה
קבורה
גם הגופים יקיצו ביום הדין הגדול ועחידים צדיקים
שיעמדו בגופים הגשמיים שלהם ולכן צריך להכין
לגוף המת מקום מובחר לקבורה כין מ י משפחה
ובין צדיקים ,ואץ קוברים צדיק אצל רשע
תורה אור בראשית כג :כ ד״ה ובמדרש אמד רבי
אלעזר
גדולי ישראל
קנאה
המקנא בהצלחת הרשע בזה מנאץ את ה׳ וזה נחשב
לעוגן פלילי
תהלים :י :ג
קרבנות
אכילת תלמיד חכם )צדיק( רומה לקרבן ושלחנו
למזבח .שע״י קרבן שבינה שורה בישראל וע׳׳י
אכילה הנשמה שורה בגוף .וכמו שקרבן נאכל על
המזבח מן הרוחני אשר כדם הנפש החול עליו
נפש האלוהית שהיא נפש המקריב וזוך נותחו וזה
תהיה מרכבה להשראת השכינה ,כן ע׳׳י אכילת
הצדיק וטוב כוונתו תחול האלהות על נפש
המקודשת
בראשית כז :כג .מל׳׳ב :ד :ח .א״ח ,פרשח ויקרא
ע׳׳י קרבן שכינה שורה בישראל
קדושה
מל״ב :ד :ח
גדר הקדושה
גדר הקדושה אצלינו הוא ההבדלה מכל דבר חמרי
ועניניו וטשיגיו
שפט:
ב:
רחמים
ההבדל שבין החמלה והחוסה
א
שמו״א :טו :ט
רשע
קדושת ה׳
הקב״ה הוא הקדוש בחבליח הקדושה ,גרר קדושחו
הוא במה שמוכדל מכל זולתו במה שאין דבר בלחו
ואין שוס דימוי בין קדושתו לקדושה המצויירת אצלינו
שפט:
ב:
א
קדושת המקדש
השפעת הקדושה היוצאת מן הדביר ידמה כשפע
הבוקע מן הנשמה אל הגויה
מל׳׳א :ת :י
ה׳ ציוה על העליה לרגל ללמד שם דרכי ה׳ מפי
הכהנים ולהמשיך עליו )על העולה( שפע קדושה
מהשוק בביח הנבחר
מל׳יב :ד :כג
עיין עוד שכר ועונש
רשע וטונ לו
למרוח שמהצלחת הרשעים נראה שה׳ שוחק ,יש
להם כלמה
תהלים :ב :ד
למה הקב״ה מנהיג ומשגיח על עולמו בסתר? למה
יש רשע וטוב לו? למה הקב׳׳ה בוחר ברשע להיות
שבט אפו? כדי שבזה יבחן אח בני אדם
תחלים :י .תחלים :יא
המקנא בהצלחת הרשע בזה מנאץ את ה׳ וזה נחשב
לעוק פלילי
תהלים :י :ג
שנם
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
כל בני אדם חאוחיהם גדולים מכחם ומן הישגם,
לכד הרשע אשר משיג יותר ממה שמהאוה
ולא בשמן משחת קדש וגם כי זה קדם לגורל
שמו״א :י :א
ג
משיחתו של שאול המשיך עליו עז וגבורה ,וע״י
נשיקה שמואל שמואל המשך עלץ שפע קדש
שמו״א :י :א
י :
ת ה 7י י ם :
גם בעת משפט ורעות השגחיוח ,הרשעים מצליחים
תהליס :י :ה
ה׳ בחר בשאול ולא העם :א .שלא יפול בין העם
קטטות .ב .המלך צריך מדות נעלות ורק ה׳ יכול
לבחון לבבו .ג .שלא יהיה נכנע לעם עבור שהם
בתרוהו1 .כן פירש מהר״י אברכנאל[
שמו״א :י :יז
האם הצלחת הרשעים היא הצלחה?
תהלים :י :ו
״״.״ ״ ״ ״ .
י
אבדן הרשעים הוא לצורך שלא יתערבו עם הצדיקים
ה ה ל
ם
ד
א
־ '
בהחחלה הרשע אומר שהאל רואה ומשגיח אבל
שוכח להעניש תיכף ,אח׳׳כ אומר שאינו משגיח
בשפלים ,ואח״כ אומר שהראיה והידיעה נמנעים
שאול נמשח בפך ולכן לא נמשכה מלכותו ,כי םיבח
בחירתו היה מרצון העם
שמרי׳א :טד :א
!
שאול נביא
בחקו
תהלים :י :י א \ ג
^
^
לא ע״י שלוחיו בטבע כרוב הענשים האלוהיים
״
,
תהלים :י :יד
חטאי שאול
הקב׳יה לא מעניש תיכף כי א״כ הרשע היה נרתע
מעשות רע ולא היתה לו בחירה
תהלים :יא
שאול הראה שהאמונה רופפת בידיו במה שלא קיים
רבר ה׳ לכל פרטיו ,וחמל על אגנ והצאן
שמו״א :טו :ט
ך ן ד
ש י ב א ן
ה ח פ ל ל
ע
י
א
א מ צ ע י י ם
ה
ת
ך
ע
ע
א כ ל
שאול לא הכין עצמו הכנה בחירייה לנבואה רק
הרוח נשפע עליו מלמעלה בלא הכנתו ,והבינהו אל
ה ק ר ו ש ה
ר ר א ת
ה
שמו׳־א :י :יכ,יג
ב ט ב ע
שאול לא התחרט ולא ההורה יעל חטאתו
כללי
שמו׳־א :טו.־ טו
,
החוטאים מתאוה קלים מהרשעים
שפט :יט :ככ .שמוי׳א :טו :יא .תהלים :א :ה .תהלים:
חטאי שאול וענשיו
שמו״כ :כא :א
ה :יא
הרשע גורם ע׳׳י מעשיו הרעים שיופסק צינור השפע
ל ב ;
כ י א ש י ת
מ ל
ב
נ :
ב :
יד
מ ל ״ כ :
ד :
ד
הסכר בשבועת שאול שיונתן נכשל בה
שסו׳׳א :יד :כד
כ ל א
שאול לא דרש בה׳ אלא שאל כלבד )לפני המלחמה
עם הפלשתים( ושאלה היא מדרגה פחותה מדרישה
א :
ג
שמו״א :כח :ו
ח
ט
•
״
־
לרשע העולם הזה הוא מקומו וביתו בי דרך רשעים
א ל
ר
׳
ד ב ר י ם
ב ל י י י ם
י נ פ ס ד י ם
ו ל כ
ב א ח ר י ת
'
ו ה י ה
כללי
י ה
ת ה ל י ם :
ת
הרשע הפך האריה ]עיי״ש ב י א י '
ת ה ל י ם ;
י ;
־
דוד הרג את בני שאול )מסרם לגבעונים( מדין מלך
שמו״כ :בא :ו
שאיל׳ דיז עיי ייי
]מספר[ שבעה
^""ל
טעם ששאול לא נמשח בפרהסיא לבל ירגישו שנמשח
רק לנגיד ,כי נמשח בפך ובשמן אפרסמון ולא בקרן
מה שקצב אל כל המעשים שנעשו בענק ההוא
)הפלת חומות יריהו( מספר השביעיות ,שבעה כהנים
ושבעה שופרות ושבעה ימים ושבעה הקפות ,היה
כ
ח
י
ר
ת
שם
אוצרות
הטלבי׳ים
בכוונה אל המספר השביעי שהו קדש בימים ובחדשים
כשנים ובשמיטות וכל דבר כידוע
יהושע :ו :טו
שונמית
הכתוב מספר בטחון השונמית שלא עשתה שום
רפואה ,רק הלכה ישר לאלישע
מל״כ :ד :כ
שחוק
השחוק יש לו ענין מיוחד כמדות ,שבכל המרות לא
יתראה שינוי בין הפועל למתפעל .אך בשחוק הפועל
ישחק וידמה כי טוב לו ,והמתפעל מתבייש ונכלם
תהלים :ב :ד
שכינה
שכינה בישראל
כשישראל זוכים ,שכינה שורה בין בדי הארון ודומה
כשוכן ביניהם .וכשאין זכאין רק שמו שוכן בתתתונים
והתפילה עולה בסולם השמיטה ורק שם מתקבלת
מל״א :ח :כט
ע״י קרבן שכינה שורה בישראל
מל״כ :ד :ח
נביא הנמצא בישראל מראה על השראת השכינה
ודיבוקו בם
מלי׳ב :ה :ח
שכינה שורה בבית
עיקר ביח המקדש הוא הציור שיתאחרו בו ישראל
לעבוד את ה׳ שכם אחד באופן שעי״ז ישרה שכינתו
בתוכם
מל״א :ו :יכ
המקדש שע״י השכינה שורה בישראל היא דוגמת
הנשמה העליונה האלוהית )של האומה .וירושלים
היא כלב בגויה האומה ,ומלכות ב׳׳ד כמו מת(
מל׳׳א :ח :טז
גדולי ישראל
עיקר החיים הם חיי השכל והעבודה ,ולא חיי
ההדגש שהוא חיי הבהמה .ורק בעת המוח יודע
אם האדם חי חיי שבל ועבודה או חיי ההדגש
הבהמיים .כי בעודו בחיים אינו בטוח פן יקלקל
מעשיו ויפסיד גם אח העבר
בראשית כג :א ,בראשית כה :ו
חטא הכפירה גרוע מחטא הבא ע״י תאוה או תכונה
נפשיח .ההבדל בין חטא בשכל לחטא בחאוה
שפט :יט :כב .שמו״א :טו :יא .תהלים :ה :יא
יש נביא המתנבא לצורך עצמו להשכיל השכלוח
כרוב בני הנביאים .ויש נביא המתנבא לצורך ישראל
שמוי׳א :ג :כ
דוד לא סמך על עצה שכלו .זו היתה מעלת דוד
על שאול שהשליך על ה׳ יהכו
שמו״כ :כ :א
האדם נברא באופן שלא ישיג שוס מ ר מן הקודם
אל המאוחר ע״י מופח השכל .רק מן המאוחר אל
הקודם מן המסובב אל הסיבה
מל״א :יח :לז
)בסיפור אלישע והמים הרעים( המים רומזים
ללימודים זרים שהיה שם ממינות ומדעות זרות.
ואלישע השלף המלח המרמז על דבר שכלי הקיים
שהוא ליסודי התורה והאמונה ונרפאו המים
מל״ב :ב :יט
השכל האנושי לאה מקלוע אל המטרה תמיד ,לא
כן הנטוע על הורת ה׳ ימצא חקו תמיד כלי לחטוא
תהלים :א :ג
עיקר עצמוח האדם הוא בשכליותו והוא לא שייך
כ״כ לתחתונים .לכן אנחנו מגדירים את האדם ״מדבר
חי״ ולא ״חי מדבר״ כהגדרת הפילוסופים
תהלים :ח :ו
שכר ועונש
עונש
ה׳ שוכן על הנביא בדוגמת שישכון במקדש אל והיו באים
אל הנכיא ללמוד דרכי ה׳ ולקבל שפע קרושה וברכה
מל״כ :ד :כ ג
כאשר הקב׳׳ה מעניש בפועל )ע״י השגחתו( הבלחי
חוטא לא יפגע בגלל החוטא משא״כ כאשר הקב״ה
מעניש ע״י סילוק השגחתו
יהושע :ז :א
עיין עוד חכמה
העוון הוא עצמו משטין ומעניש את החוטא והוא
שכל
מפתחות שנערכו ע״י ה •ב צבי האריס שליט״א
עצמו יחלבש בצורת המשחית להעניש החוטא
שמו״א :ו :ד .מל״א :כב :יט
הקב״ה סבב את העונש על מנין בני ישראל על
ישראל על שמרדו במלכוח בית דוד
שמו״ב :כד :א
שני םוגי ענשים ,אחד ע״י סילוק השגחה ,ואחד
בפועל .ויש אשר ישראל אינם ראויים לעונש השגחיי
מל״א :ח :לה .מל״א :יז :א
שסא
אהבה לעומת מה שקם עליו אחד מבני ביתו שזה
יםורין של השגחה
שמו׳׳ב :טז :יב
שלום
אי הוי מצוד ,לקרוא לשלום אף במלחמת מצוה
יהושע :ט :ג
השלום הוא הפך המות
שפט :ו :כג
בחטאיו אחאב נגע אל כל סדרי ההנהגה וכולם
היו מוכנים עליו ליום רעה
מל״א :ככ :כ
מה שיעשה הקב״ה דרך עונש יגלה סודו אל עבדיו
הנביאים למען יבקשו רחמים
מל׳׳כ :ד :כז
מכיון שצרעח נעמן היתר .ענשיית ולא טבעיית,
הרפואה לא תעזור לו רק ההפלה
מלייב :ה -.ג
אץ בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה
רות :א :ג,ה
שלפה
חכמת שלמה
חכמת שלמה שונה מחכמת יתר החכמים שהיחה
פתאומית ולא הדרגייח
מל״א :ה :יא
תפילות שלמה
כששלמה ביקש אח החכמה היו בוונתיו טהורות
לחכמה ולא לעושר הנלוה אל החכמה
פל׳׳א :ג :י
הקב״ה הקדים לישראל רפואה למכה )במנילח
אםחר( להורוח שהמכה איגה למען הכות אלא
למען ירפא
אסתר :כ :כא
שלמה ביקש שהקב״ה ימלא בקשת ישראל רק כאשר
הבקשה מהאימה למבקש .ואילו לגויים ביקש שהקב״ה
ימלא כל בקשחם
מל׳׳א :ח :לט,מא
ת ר המלך התפלל שהקב׳׳ה יעניש אח הרשע אבל
לא ע״י שלוחיו בטבע ברוב הענשים האלוהיים
שיכאו ע״י אמצעיים בטבע
חהלים :י :יד
הנביא פירט לדוד ששלמה ימלוך אחריו
שמו״ב :יד :כה
הקב״ה לא מעניש תיכף כי א״כ הרשע היה נרתע
מעשות רע ולא היתה לו בחירה
תהלים :יא
שלמות
האיש המאושר לא יאבה כשררה כי תשיבתגו
משלמוחו הגפשי להיוח עבד לעם לפקח על ענינם
שפט :ט :ס
שכר
לב השלם יתחרט ויתפעל אם יעשה פעולה רעה
שמו״א :כד :ו
המעשה הטוב שממנו לומדים הרבים ,מביא לשכר
בשעחו וגם אח״כ כאשר אחרים עושים המעשה
הטוב בגללו
שמו״א :כד :יט
דרך השלמים ותשוקתם להשפיע משלמותם לזולתם
באופן היותר שלם
מל״ב :ב :ב
כללי
דוד קיוה שמה ששמעי בן גרא קללו זה יסורין של
שלמות המרות ותכונות הנפשיים זה עני[ מיוחד אל
האדם
תהלים :א :א
אוצרות
שמואל
שסב
גדולי ישראל
המלני״ס
שנמשח( ב .זמירות מצד מלכותו ג .זמירות לצורך
כלל ישראל
שמו״ב :כג :א .תהלים :הקדמה
שמואל ודוד
דוד היה ארמוני שגברה בו הארומה והוא בטבעו
מוכן לשפיכה דמים )ושמואל פחד מזה{
שמו״א :טז :יב
,
,
שמואל רצה להשפיע על דוד קדושה וטהרה ורוח
גבורה לכן בחר למשחו בעשרה שאין השכינה שורה
בפחוח מעשרה
שמו״א :ט ז :יג
L
תורה ,עיין עוד סודות התודה עיין תלמיד
חכם
כין התורה לחוקי נימוסי ואמרי נ ש ר ודם
1
1
ההבדל שבין נימוסים למצוות התורה ,שהנימוסים
אינם מקיפים רק על הכללים .משא״כ מצוות ההורה
ילמדו על בל פרטי ההנהגות
יהושע :א :ז
תאוה
ת א ו ה
ה י א
מ צ
ה נ פ ש
ה מ ת א ו ה
א
ש א י נ י
כ ד כ
חמדה י
רואה עתה בחושי הראיה ואין בו י
מצר יפיו
שמות :ד :יג,יד
חכמי התודה
חטא הכפירה גרוע מחטא הבא ע״י תאוה או תכונה
נפשיח ,ההבדל בי; חטא בשכל לחטא בחאוה
י
שפט :יט :ככ .שמו׳׳א :טו :יא .תהליס
:
ה :
א
האנשים ההמוניים הולכים אחר התאוה ורדיפת
הממון
שמו׳׳א :י :ב
ת ה ל י ם :
לימוד תורה
ט
כל בני ארם חאותיהם גדולים מכחם ומן ה י
לבד הרשע אשר משיג יותר ממה שמתאוה
תהלים :י :ג
ש ג ם
.
ת ה ל י ם ׳
ב ש מ ר ב ׳
0ז מ ן ף
ה ש י ך
י ״ ח ׳
ה ן ה
ה ם ב ה
ה י ה
מ
ש מ ז מ ן ר
ל
ל
ן ה י ה
ז ה
ש ר
א ן ת ן
ג ם
| T Q f
שמו״כ :כב :א
ל ע ת
ד י י
א ת
י ז ה ל ן ו ז י ן
ב ם ע ו
מ
י
״
לצורך הנהגה המתבודד ,ויש בו סגולות נפלאות
שמו׳׳ב :בב :א .תהלים :הקרמה
כל זמירות תהילים ואף המלים והמליצה נאמרו
ברוח ה׳ אשר עורר את דור על ענק השיר
*שמו׳׳כ :ככ :א .שמו״ב :כג :ב
תהילים כולל א .זמירות על דוד עצמו )מלפני
בשלמות העיון די אם ״בתורח ה׳ חפצו״ ומשתדל
להשיגו הגם שלא ישיגהו עד תכליתו
חהלים :א :ב
כללי
תהלים
^
תושבי׳כ משכנה בארון ותושבע׳׳פ משכנה בלבות
חכמי ישראל
שמו״א :ד :כא
התורה הכתובה בספר ובדיו כתובה ג״כ על לוח
לב וחקרי הנפש
מל״ב :כב :יג
המכשולים לידיעה הדרך אשר ילך בה האדם הם
הטרדת הצרכים ונטיית החאוה
ה :
השכל האנושי ילאה מקלוע אל המטרה חמיד .לא
כן הנטוע על תורת ה׳ ימצא חקו חמיד בלי לחטוא
תהליס :א :ג
ד
ה׳ שוכן על הנביא כדוגמת ששכן במקדש אל ,והיו
באים אל הנביא ללמוד דרכי ה׳ ולקבל שפע קדושה
וברכה
מל״ב :ד :כג
ישראל אינם תחת ההשנחה הטבעית סצד התורה
שנחן להם שהשומר חקותיה ומצותיה יוצא מהשגחה
המערכת להשגחה הקב״ה ומצר שהוציאם ממצרים
עיין יציאת מצרים
מל׳׳כ :יז :לז,לח
שהאדם הוא מרכז הבריאה ,זהו יםוד ועיקר בתורתינו
ויסוד כל דת
חהלים :ח :א
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
תפילח הנביא לא תחול רק למאמין
תלמיד חכם
תושב׳׳כ משכנה בארון ,ותושבע״פ משבנה בלבות
חכמי ישראל
שמו״א :ד :כא
^
א כ י ל ת
r t
n
ר ן מ ה
ח כ ם
ל ק ר ב ן ׳
ן ש ל ח נ ן
נהי ובנביאיו
מל״ב :ג :יג
לאדם יקשה להודות באמות על חסדי הי ,משום
שכשעה שבא להורות דברי פיו דברי מודה וכוונת
לכו כוונת מבקש
תזזלים :ט •.ב1,
ל מ ז ב ח
מל״ב :ד :ח .א״ח פרשת ויקרא
תפלה
תשיבה
סוגי תפילה
השנים שאין עובדים את השי״ת אינם נקראים
״שנוח חיים״ כי בם לא חי חיי האדם רק חיי
הבהמה .והשב בשנותיו האחרונוח מתקן גם את
״שיח״ הם הדיבורים המחשבייס הנפלטים Pחיעיח
בעת המחשבה והונח גם על ההתבודדות ,והגיון
הרעיון של הנפש בעת התפילה
בראשית כד :ם ג
.
.
׳
^
אמצעים .המתפלל בלי אמצעי אק ציד להאיז־
בתפילתו .והמתפלל אל ה׳ לבדו אץ צרך להשמיע
קולו משאין כן המתפלל על ידי אמצעי
שמו״א :א :י
ש ח י
שסג
מ ד ר ג ו ת
ב ה פ י ל ה
ע ל
י ד י
ו ב ל י
א מ צ ע י ם
כ
הדרישה היא מדריגה גדולה מהשאלה והיא ,הדורש
ומבקש בכל לכו ובתפילה
שמו״א :כח :ו
ימיו הראשונים
כראשית כג :א,בראשית כה :ז
טעם למה ה׳ לא קיבל תשובתו של שאול וקיבל
תשובתו של דוד
טוD.D,K1
שמו״א־
לא היה דוד ראוי לאותו מעשה )בת שבע) אלא
להורות תשובה
שמו״ב :יב :יד
חוקיהו עלה על כל המלכים במרת הבטחון ,ויאשיהו
במרת התשובה
מל״כ :כג :כה
רינה היא ספור שבחי המקום
הגאולה נדחתה בימי יאשיהו בי אע׳׳פ שחזרו
בתשובה ,שבו לחטוא בסתר
מל״ב :כג :כו
מל״א :ח :ל
תחינה היא בקשח הצרכים
מל״א :ח :ל
ספר תהילים
הפילה היא שפיכח הנפש ודבקות הרוח ופלילת
ו ה מ ח ש ב ה
התפילה היא שפיכת הנפש לפני האלוהים בעד
הכלל ,והשועה היא מה •שצועק לישועה בעד
עצמו
תהלים :קכ :כ
ה׳ יושיע ציון מצד נ׳ דברים :או מצד הרחמים
ל ב ד ו
על עדה ושפלותה ,או מצר החגיגה בעיתים מיוחדים
לרצון שאז יתעורר לחונן גם הבלתי ראוי ,או על
כל פנים אם לא יושעו קודם הזמן על ידי רחמים
או עח רצון ,בהכרח יושעו בבוא זמן הקץ האחרון
המיועד מאת הנביאים
תהלים :קב :יד
מה שיעשה הקב״ה דרך עונש ,יגלה סודו אל עבריו
הנביאים למען יבקשו רחמים
מל׳׳כ :ד :כז
ה׳ צריך להושע אח ישראל מצד שרצו את אבניה,
שהחילה נחרבה ציון לרצוח על עונותיהם ,ושפך
ה חמתו על העצים והאבניס ,ואח״ו רצו הם את
הנפש להתדבק בשרשה וע״י ה י ב ק
כקשייי
לל
ה ט ה ו ר ה
ה מ ח פ
וח
י ש י ג
מ
ת :
א :
ל
ל"
חנאי החפילה השלטה :א .קוצר ויופי המליצה ב,
שתסכים ההגיון הפנימי עם הדבור החיצוני ג .שיתפלל
י? על י-״ת י־
ש י ב ט ה
כ ת פ י ל ת ו
על י׳'
)ספר העקרים(
ת ה ל י ם :
ה :
כ ,ג
כל אדם יכול לבקש מה׳ רק כפי הכנחו ובמ״ש
אין ה׳ נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה
מל״א :ג :ז
,
שםד
אוצרות
הפלבי״ם
אבניה שנשפך דמם בעבור אבני ירושלים ועם
אמונתם
תהלים :קב :טו
שם ה׳ מורה על הפרסום מרחוק ,שהוא בורא
העולם ומדרשו ומנהיגו
תהליס :קב :טז
יז,בב
כג
ה׳ שומע כל התפילות שמתפללים בעת החורבן בין
תפילת הערער וכץ תפילת הרבים ,ואוסף אותם
ושומר אותם ליום נועד ,וה׳ מצוה למלאכיו שהתפילה
שמתפללים בעח החורבן על הגאולה תכתב כספר
זכרון לפניו לדור אחרון
תהלים :קכ :יח יט
הגם שה׳ הוא למעלה מן הזמן ולא יתכן שנאמר
שיש לו שנים וזמנים ,בכ׳׳ז מכיון שהוא מנהיג את
הדורות ,והדוחה מתנהגים כפי קצב הזמן ,מעשה
ה׳ ניכר בכל דור ודור .ומצד זה יתיחםו הדורות
אליו כשנים ,שכמו ששנות האדם יחשב-י כפי מספר
היקפי גלגל החמה ,כך יחשבו שנותיו כפי מםפר
הדורות ,שנמלק על צד המליצה שכל דור ודור
הוא שנה של מעלה ,ר״ל שבו יחראה הנהנה חדשה
ושינוי בהנהגה והיקף חדש
תהלים :קב :כה.
והדורות שהם שנות ה׳ הם הצדיקים שהס חלק
אלוה ממעל ,כי בם ובעבורם יפעול שנויים והמותח
בעולם הזמני
תהלים :קב :כח כט
הגוף החומרי לא ישיג את ה׳ בעצמו כמו שתשיגהו
הנפש התחניית ,רק כשומע אח שטו מרחוק
תהלים :קג :א
העון הוא חולי הנפש וכמו שכתב הרמב״ם בשמונה
פרקיו שיש לנפש בריאות וחולי כמו שיש לנוף
בריאות וחולי
תהלים :קג :ג
בעוד הנפש כלואה בגויה ה׳ משביע אותה בטוב
נפשי ,תורה ומצוות שהם מזון הנפש מצד חםדי
ה׳ עליה
תהלים :קג :ה
מצד המשפט ודין גמור הנפש החטאת היתה צריכה
למוח ,אבל הקב״ה אינו מתנהג עמה במרת המשפט,
אלא על פי הצדקה העליונה אשר לא תשקיף על
גדולי ישראל
מעשה האדם ועל מדת הדין רק יתחסד עמה כפי
מדת צדקתו .אבל במה שנוגע בין אדם להכירו ה׳
יתנהג במרת המשפט
תהלים :קג :ו
ומדות הרחמים והחנינה אצל בני אדם הם מתכונות
נפשיות ,על ידי שיחעורר לרחמים ולחמלה ,ונאמרו
להם על תשי׳׳ת כדי לשבר את האזן כפי מה שהם
אצל בשר ודם ,אבל ה׳ לא יתפעל משום דבר ,אין
הרחמים הנאמרים עליו יתברך כמו הרחמים הנאמרים
אצלינו ,רק הם אצלו דרכים ומנהגים קבועים .והוא
יתברך בלתי מתפעל ומשתנה משום דבר
תהלים :קג :ז ח
יש הבדל בין לנצח ובין לעולם ,שלעולם מציין
העולם של הגוף ,ולנצח מציין הנצחיות של הנפש
תהלים :קג :ט
מחסדי ה׳ שכאשר מןניש ארם לא יעניש אותו
לעולם הבא להכרית את נצחיות הנפש .רק יריב
עמו בעולם הזה ומשלם לו עונשו פה שהוא עולם
ומני לא נצחי ,כדי שלא יעניש את הנפש ,׳שעונשה
נוגע בנצחיותה שהיא לנצח
תהלים :קג :ט
ערכים ומושגים מתוך ״החרש והמסגר״
שבסוף שיר השירים לרבינו מלבי״ם
בל הדברים הרוחניים כאשר ירדו ממרום קדשם
להתהלך בשפל ישימו צעיף על ראשם ויחעטפו
במעטפות .הנשמות הקדושות ברדתן מטה תלבשנה
גויה .מלאכי רוח בהיותם בארק גם כן ילבשו לבוש.
סודות החורה גם כן לבושים בסיפורי העולם ועניניו
החרש והמסגר :ר״ה הלא ירצנו
שיר השירים שונה משאר כתבי הקודש שבכל כתבי
הקודש אפילו הסיפורים אשר בהם יתכסו סתריהם
הם קודש ומלאים חכמה ומוסר .לא כן שיר השירים
המופיע בלבוש שק ואפר דהיינו שיר עגבים .והסיבה
לכך היא כי תוכן שיר השירים כל כך קדוש שגם
הלבוש שלו לא יוכל להתראות ללא תיק ונרתיק.
שכן הוא עוסק כולו בנפש ובנשמה שבהיותם רוחניים
אץ לנו שמות ומלות ופעלים אשר יורו על ענינים
רוחניים ומושגים שכליים
החרש והמסגר :ד״ה אמנם ,דייה אך ,ד״ה ומעתה
לפי דרך רוב המפרשים חוכו של שיר השירים
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
קודש וקליפחו חול ולפי דרכו של המלני״ם כולו
קודש ,הן הפשט והן הפנים כי השיר אינו כי אם
משל אל הפשט
החרש והמסגר :ד״ה על פי הדברים
גדר הפשט ותנאיו הוא :א .שיסכימו עניניו עם
מחבר הספר ועם קורותיו .ב .שיכיל מליצת הסיפור
כפי חוקי הלשון בלא רוחק .ג .שיסכים עם כל
הסיפור ועם המשך המאמר מראש ועד סוף .ד.
שיוקחו הקדמותיו מן השכל הפשוט לא ממקומוח
רחוקים
החרש והמסגר :ד״ה על פי הדברים
דור יריח מלכותא קדישא והיה רגל רביעי )עם
האמת( למרכבה
החרש והמסגר :ד״ה נודע
בימי שלמה קיימא םיהרא באשלמותא
החרש והמסגר :דייה נודע ,ד״ה בימי שלמה
למרות שהנפש אתת בעצמותה ,פעולותיה באמצעות
כלי הגויה יתחלקו לשלשה .א .פעולותיה השכליות
באמצעות המוח והגולגולת .ב .פעולותיה החיוניות
על ידי הכלים האמצעים מן הצואר ער החזה,
ושרשם בלב .ג .פעולותיה הטבעיות על ידי הכלים
התחחונים של הגויה מן החזה ולמטה
החרש והמסגר :ד״ה ואבאר מעט
כל פעולה וכל מעשה תקדים לעלוח במחשבה ואז
תפעל באמצעות בא המחשבה ושם תתגלה בכח
החכמה הבינה והדעת .אחר ההסכמה במחשבה
יתעורר הכח המתעורר במדות .ואז תתגלה על ידי
בלי הלב במתת לחסד או לנקמה או לרחמים או
ליתר המרות .ואחר כך תוציא הפעולה לידי מעשה,
תועלה בכח הטבעיים המניעים להתנענע ולהשלים
הפעולה
החרש והמסגר :ד״ה ואבאר מעט
בהל פעולה ומידה יש שני קצוות ואמצעי ביניהם.
ותכלית כל פעולה באה מצר מדת המלכות והממשלה
אשר בנפש שבה מנהיג את הגוף .כי הממשלה
הזאה תשחרע מראשית המחשבה עד סוף המעשה
החרש והמסגר :ר״ה וכאשר הנפש
נמצא יש בנפש האדם בפי התגלותה בהנהגח הגויה
עשר מדות :שלשה טורים בנפש השכלית ,ושלשה
בחיוניח ,ושלשה בצומחת) .שלכל מרה יש שתי
שפה
הקצוות ואת השביל באמצע(
החרש והמסגר :ד״ה וכאשר הנפש
הנפש במקורה לא יצוייר בה בל התפעלות מן
המרוח שהם בכה המתעורר ,בי מה שהיחד! חיה
ומשכלת גם בשרשה טרם רדתה לגרה אינה כדמות
החיים וההשכלה בגויה .בשרשה השכילה השכלה
פתאומיח כשכל נפרד הבלחי נתלה סמן ובמקום.
ובגויה כל השכלוחיה הם הדוגיות ונתלה בזמן
ובמקום
החרש והמסגר :ד״ה וכאשר הנפש
לבן אמרו המקובלים כי בעת תנענע הנפש ממחצבחה
להיקשר בחומר ,תתלבש בלבוש דק ותתהלך כצלם
ובדיוקנא כדמות התומר .וכוונו במליצתם כי אז יולד
בה הכח לפעול בהגבלות כלי החומר כשתתחבר
בהם
החרש והמסגר :ד״ה על זה אמרו
ועוד בעת
לה מלבוש
הנפש בכח
כך על ידי
תנענע לרדת ממקורה אל הגויה נולד
רוחני שעל ידו יחדאו בה עשרת מדות
ובדרך רוחני והם היו שורש שיצאו אחר
כלי הגויה מכח אל הפועל
החרש והמסגר :דייה על זה אמרו
אנחנו לא נוכל להשיג את ה׳ מצד עצמותו רק
,
מצד הנהגתו את העולם
החרש והמסגר :ד״ה ומבשרי אחזה
המציאות בכלל מסודרת כתבנית קומת אדם .כי האדם
הוא עולם קטן וכולל בתוכו כל כוחות כל העולמות.
.1עצמותו ית״ש מתפשט וממלא את כל העולמות
כדמיון הנשמה המתפשטת בגוף הארס .2 .ובדמיון
הנשמה הלובשת לבוש דק המאפשר לה לפעול בבלי
החומר ,ובן לבוש רוחני המאפשר לה להוציא מהכח
אל הפועל בכלי הגויה עשרת מדות הנפש
ק כעולם הגדול השכינה תתלבש ככעין לכוש שהם עולם
הכסא ועולם החיות ועולם האופנים .וככל אחד תתגלה
השכינה כפי כח אותו עולם .כעולם הכסא תתגלה כדמיון
הנשמה המתגלה במוח ששם כח החכמה והכינה והדעת.
בעולם החיות תתגלה כדמיון המתעורר בלב ששם שורש
המרוח .כעולם האופנים חתגלה כדמיון הנפש המתראה
ככבד ששם פעולת הטבע וגמר הפעולה והעשיה
החרש והמסגר :ר״ה ומבשרי אחזה
כנגד עשרח המרוח שנהם תפעל הנפש בגויה ,בן
שסו
אוצרות
המלבי״ם
כביכול האציל עולם הספירות .הם יהיו השורש לכל
חמדות שבהם ינהיג .וימלא בה נ׳ טורים .טור כנגד
המחשבה ,טור כנגד המהות ,וטור בנגד הפעולות.
בראשון חכמה בינה ודעת ,בשני חסר גבורה רחמים,
ובשלישי נצח הוד יסוד ,ומדת המלכות היא הכחר
החרש והמסגר :ד״ה ומבשרי אחזה
אחר שתכלית המעשה הוא שיתגלה כבוד מלכותו
וממשלתו בכל העולם ,והיא סוף מעשה במחשבה
חחילה .נמצא שמדת מלכות היא האחרונה במעשה
והיא כחר עליון ברצון הקדום
החרש והמסגר :ד׳׳ה ומבשרי אחזה
הנפש במקורה מופשטח מהחומר ומשכלח בכח
שאין לו סוף
ד״ה והנה כמו
בעת נכלאה הנפש בגוף לא חוכל יוחר להתפשט
רק כפי שיכיל כח השכלי והלבוש שהיא פועלח
על ידו ויש בזה מדרגות .פעולת ההשכלה שתפעל
על ידי כלי המוח היא קרובה אל הרוחניות .בפעולה
שתפעל במדות שעל ידי כלי הלב הנפש התגשמה
יוחד והיא יורדת יותר אל העולם הגשמי ,ובכל
זאת עדיין יש בו ענין נפשי כי בו פועלת בבחירה
בין טוב ורע והפכים .בפעולה שעל ידי כלי הנפש
הטבעיית הם מוגבלים על ירי חוקי הטבע
החרש והמסגר :ד״ה והגה במו
הנפש תשוב לפעול בכח רוחני לא מוגבל בעת
תתפשט מן הגויה ,שזה כאשר נח עליה רוח ממרום
או בעת הגויעה
החרש והמסגר :ר״ה והנה כמו
המוח היא כלי זכה ודומה כזכוכית זך שבו תביט
הנפש אל העולם הרוחני ואל השרשים שמשם
לוקחה
החרש והמסגר :ד״ה והנה במו
השכינה היא מידת מלכות מנהגת
החרש והמסגר :דייה כן הדכר
כשהשכינר .תוכרח לירד ולהנהיג על ידי כלים
ולבושים ותחלבש בכסא או בחיות או באופנים,
היא גולה ממקומה ולא חוכל להנהיג כפי כח
אלהותה בכח שאין לה םוף כי או הנהגתה מצומצמת
לפי בח הבלים והעולמות שעל ירם תפעול והשגיח
החרש והמסגר :ד״ה כ ן הדבר
יש מדרגות רכות בהנהגת השכינה בכלים ולבושים,
גדולי ישראל
שכעת תרד מאר להנהיג כפי כח האופנים אז הכל
מסור בידי המבע ,אמנם בעת תעלה מן העולמות
הנפרדים אל האצילות אז תפעל לפי כהה האלוהי
להריק שפע וברכה עד בלי די
ה ח ר ש
והמסגר:ד ״ ה כץ
הדבר
כוונת הבריאה היתה שתהיה ההשגחה וההנהגה
כפי הכח האלוהי המשפיע באור שאין לה סוף
ה ח ר ש
והמסגר :ד ״ ה
ואמרו
האלוהיים
ה' תיקן את כל העולמות באופן שכל הכחות
והעולמות וסדרי המרכבה בנינם ותיקונם והריםתם
ח״ו יהיה נמשך לפי מעשה האדם
ה ח ר ש
והמסגר :ד ״ ה
ואמרו
האלוהיים
ביום הרביעי של הבריאה בתליית המאורות נתקן
סדרי המערכת ושליטת הטבע ,ונסדר האפשרות
שאם לא יהיו התחתונים זכאים תהיה ההנהגה
מצומצמת כפי הטבע בלבד .ובאותו רגע נתמעט
הירח וירד ממקומו לתת הויה לחלית המאורות
וממשלחם שאז הירח העליון לא יגיה אורו .אבל
תיכף חזר למקומו כי לא היה אדם באח וההנהגה
היתר .כפי כח המלכוח והאלהוח .ובחטא אדם
הראשון ההשגחה הסתלקה והוכרחה להתלבש
במכסה ולמעט אור הנהגתה דרך חלונות ולבושים
ומסכים .והשכינה דומה בנפש האסורה בגויה ופועלת
בכליו
ה ח ר ש
והמסגר :ד ״ ה
ואמרו
האלוהיים
מעט חטא אדם הראשון והלאה ירדה הסלכות
לעולמות שלמטה להנהיג כפי כח העולמות וכליהם
והשכינה דומה כנפש האסורה בגויה ופועלח בכליו
ד ״ ה ואמרו
האלוהיים
ידוע שמלכות דאצילות הוא שורש נשמת כלל
ישראל יחד ונקראת בנסח ישראל ובעח יתקנו ישראל
מעשיהם ויתחברו בשכינה אז תעלה מלכות ה׳
למקומה אל האלהות ותדמה כנפש המתפשטת מן
הגויה ותלבש מלכוח ותדבק בדודה העליון
ה ח ר ש
והמסגר :ד ״ ה
ואמרו
האלוהיים
כל הכחוכ בשיר השירים אודוח החמישה פעמים
שיצאה נפש שלמה מן הגויה כעת הרוח ורבקה
בדודה העליון הכל משל ומליצה על העתים שיצאה
מלכות שלמה העומדת ברום עולם והנפש אשר
באצילות מן הגויה שהיא לבושה ובלי העולמות
התחתונים ,אל האלהות והאצילות) .להנהגה השגחיית
אלהית( .חד .יתפרש בשני אופנים:
מפתחות שנערכו ע״י ה יב צבי האריס שליש״א
א .כפרט כי כאשר שורש נפש שלמה היא מלכות
העליונה וכפי מעשיו וקדושתו וכחו להעלות נפשו
אשר למטה כן התעלה גם שורש נפשו למעלה ,כי
הוא תיקן מרה זו בימיו כגודע .ב בדרך כלל על
ימות עולם מבריאת האדם ועד אחריח הימים כל
העתים שהשכינה עלתה וגברה מלכות שמים .והס
חמישה עתים .1 .ביציאת מצרים ומתן תורה עד
חטא דור המדבר .2 .ככניסה לארץ ישראל כל ימי
ש ל ה ונוב וגבעון אז היה שכינה ארעי בי חטאו
ונמסרו בידי אויביהם כפעם בפעם .3 .בימי שלמה
שאז קיימא סיהרא באשלמוחא ואז נבנה המקדש
התחתון והעליון ,כל ימי המקדש הראשון .$ .בימי
ביח שני אחרי דבקה לעפר נפשה בגלות בבל כבר
היתד ,ישנה ולבה ער ודודה דופק והיא לא רצחה
לקום מעפר ,ולא שרתה שכינה במקומה כימי בית
שני .5 .כימי הגאולה האמיחיה ,ומכיון שאחרי זה
אין עוד נפילות בהשגחה זה דומה להפרדה הסופיח
שבץ הנפש לגויה
החרש והמסגר :ד״ה ואמרו האלוהיים ,עד סוף המאמר
פירוש שיר השירים לרנינו מלבי״ם
כל ציוני שיר השירים הם כמחלקה
״מליצה״ אא״כ פורש אחרת
גישות שונות לפרשנות שיר השירים
הקדמת שה׳׳ש :ד״ה אבל מי הוא
רוב הפירושים עוסקים בדרוש ורמז ורחוקים מהפשט,
ואין להם קשר לכתוב
הקדמת שה׳׳ש :ד״ה אבל מי הוא
הביאור הפשטי הוא ראשית דעת
הקדמח שה״ש :ד״ה אבל מי הוא
סיכום המליצה שבשיר השירים; רוח נבואת שלמה
עת פשה נחתו ובאלוהים חיים דבקה נשמתו
שה־׳ש :הקדמה :ד״ה לא מחשבת המבארים ,ד״ה
המשל מספר .שה״ש :מבוא המחברת
חכמי המחקר וחכמי תושיה ידמו את הגויה וכחתיה
אל קרית מלך רב וצבאיה .יש בץ כחות הגוף כתות
עם תפקידים שונים כמו שיש בעיר
שה״ש :הוצעה שבהקדמה
שפז
כל אדם חייו ופעולותיו יפרדו לשני ראשים .א .חיי
הגוף ופעולותיו החמריים ,וזה מצר היותו בן ארמה,
לבבו פונה אל הצלחות הזמניות .ב .הראש השני
הוא חיי הנשמה ופעולותיה הרוחניים ,מצד היוהה
בת שמיס מגמת פניה אל האושר הרוחני
שה״ש :םבוא המחברת :ד״ה הן כל אדם
גם בעת שהנחות החמריים יפתו או ינצחו את
הנשמה לנרות ברית עמהם ,היא ישינה וליבה ער,
ומתעוררת הנשמה כפעם בפעס להתנער מעפר
שה״ש :מבוא המחברת :ר׳׳ה הן כל אדם
שני חלקי החיים ,הרוחניים והגשמיים ,המופיעים
אצל כל בני אדם נתגלו ביתר שאת וביתר עז בחיי
שלמה המלך ע״ה
שה״ש :מבוא המחברת :דייה אולם שני הראשים
בחיים הגופניים שלמה השיג מאויי עולם ותענוגות
הזמן יותר מכל אדם כמבואר בקהלת ,ובחיים
הנפשיים זכה למראות אלהים ותנח עליו הרוח ודבר
עמו בחלום ובחזון ,שזה משביח אה חיי הגשם
והחומר כמבואר בשיר השירים
שהי׳ש :מבוא המחברת :ד׳׳ה אולם שני הראשים
מתנאי הנבואה שבעח שחנח הרוח על הנביא ומדבר
עמו ,יכלא הגשם וכחוח החומר ישבוחו
שה״ש :מבוא המחברת :ד״ה אולם שני הראשים.
שה״ש :ג :ב
,
בספר קהלת שלמה המלך ע״ה שם מצרף לחיי
הגוף וכור להבליו ,ואחר כך חיבר שיר השירים בו
מדבר נכבדות על חיי הנשמה בעח נח עליו הרוח,
בו לימד דעת את העם חכמה ומוסר להודיע סוד
זה וענינו
שה״ש :מבוא המחברת :ד״ה אולם שני הראשים
על ידי העורלות נפש שלמה ותשוקתה והבנתה
אל הדיבוק האלוהי נח עליה הרוח ותדבק בהדרת
קדש .ה׳ נראה אל שלמה ארבע עעמים ובמקביל
לו בשיר השירים יצאה נפשו האלוהית ונפרדה מן
החומר ארבע פעמים ,והפעם החמישית בעת הגויעה
והפרידה אז נפרדה נפשו מגופו לעולם ושבה לביה
אביה
שה״ש :מבוא המחברת :ד״ה וכאשר בחרנו את
כל מקום שכתוב ״ויהי רבר ה׳״ אינו נבואה שלימה
אלא מדרגה קטנה בנבואה
שה״ש :מבוא המחברח :ד״ה השיר השני
אוצרות
שסח
הטלבי״ם
גדולי ישראל
ותעבוד על פי חכמת ההגיון
הגויה היא היכל היצר המולך שמה
שה״ש :א :א
שה״ש :א :י,יא
השגת הנפש חהיה בשני דרכים א .שתשיג אח ה׳
על Tהשכל הבינה והעיון ,ואז לא תשיג את
עצמותו יתברך ונם לא תשיגנו מצד עצמו רק מצד
סימני החכמה והיכולת והרצון הנראים מהנהגתו
בעולם .כ .השגה גדולה מזאת אשר תדמה בנשיקה,
והיא עת שפוך ה׳ את רוחו על הנפשות אשר
הוכנו והתקדשו אל הנבואה ורוח הקודש .שאז תצא
הנפש מאדמתה ותדבק בשכל הנפלא ובקודש
הקדשים
שה׳׳ש :א :כ
השנות הנפש תלויות בחומר .והחומר הוא מסך
מבדיל בעיהם ובין ההשגה הנקיה להשיג כבוד ה׳
כפי מה שהוא כי בהשגת השכל בעודו שקוע כחומר
ילכו כחות השכל בהשגתם לאט .כי העפר יכבד,
והגשם יעכב תנועותיהם .כי ההשגה כדרך העיון
תלך ממדרגה למדרגה ,ממושבל למושכל
שה״ש :א :ג,ד,ו .שה״ש :ה :ה
,
נשיקה היא החדבקוח רוחא ברוחא
ההשגה הנבואית .בהפרר ענן הגשם מעל הנפש
ישיגו הכל השגה פשוטה בזריזות גדולה ובמרוצה
שה״ש :א :ד
הנשיקה היא בפה ,כי הפה הוא מקור הרוח
שה׳׳ש :א :ב
ההשגה הנבואית המשמחת הנפשות שעל .Tp
יחבטלו כחוח הגוף נזכרת תמיד כשמחה תמידית
לא כיין הגשמי שאחרי יפיג ייגו אחדיחו שמחת
חוגה
שה״ש :א :ד
בנשיקוח האלו )התרבקוח רוח ה׳ בנפש( יש במה
מדרגות וכמה מחיצות שבהם יראו וישיגו החוזים
כפי רוב הקירוב והחשק והדיבוק שבין האלוה וכין
הנפש המחדכקת בו
שה׳יש :א :כ
אין אהבת היצר ואהבת התענוגים אהבה עבור
עצמם רק עבור היוחם אמצעים לדבר אחר אשר
גם הוא אינו נאהב מצד עצמו .למשל ,אוהב עושר
כרי לקנוח בו כלי פז ,ואת הכלים יאהב שעל ידיהם
יהיה מכובד ,ואת הכבוד יאהב שעל ירי זה יהיו
דבריו נשמעים וכן הלאה
שה״ש :א •.ד
שה׳יש :א :ב
במיתת נשיקה מהדבק דוח האדם ברוח עליון
שה״ש :א :ב
היין יגביה בחות הנפש וילהיב אח החום הטבעי
וישמח רוח האדם .אבל ההתלהבות הזאת היא אש
זרה כי היא באה מלמטה למעלה מן הגוף אל
הנפש
שה״ש :א :כ .שה״ש :ד :י
התלהבות הנפש ושמחחה על ירי חלות רוח הקודש
והנבואה היא חדות ה׳ ושמחה של קדושה הבאה
מלמעלה למטה ,מן הגפש אל הגוף עד שעמודי
הגויה יתפלצון ויכנעון תחת קדושת הנפש
שה׳׳ש :א :ב .שה״ש :ר :י.
הגיל הוא על דבר המתחדש ,והשמחה על רבר
חמידי
שה״ש :א :ד משל
על ידי שנקשרה הנפש במרכבה החומר נעשה בנפש
שינוי גדול שתקבל השגותיה דרך מסך החומר ודרך
חלונות החושים ועל ידי כן השגותיה הם בדרך
הדרגה .א .שהשכל יפשוט מושגים מן התמונות
הגשמיות אשר יראה בעיניו .ולכל רבד בשם יקרא
t
אהבת ה׳ היא אהבת מישור כי יאהבוהו בעבור
עצמו כי טוב הוא ,כי תדבק בו הנפש ריכוק עצמי
טבעי ,כדבקות החלק אל הכל
שה״ש :א :ד
הנפש במחצבתה טרם ירדה בגויה היתה אלוהית
רותניח והשכלותיה לא היו נתונים תחת חוקי הזמן
והמקוס ומשיגיהם )איכות ,כמות ,מקום ,וזמן( רק
היתה משגת הבל בהשגה פשוטה פחאומיח בלי
נבול ובלי הדרגה ,ועל ידי שנחנה בגויה שבו להיות
השגותיה מוגבלים
שה׳׳ש :א :ו.י\א
*לנפש יש אחים בני אביה אשר הם השכליים
הנפרדים וכחות השכל אשר איחה שהם בני אביה
שבשמים .ויש לה גם אחים בני אמה שהם הכה
המרמה והכח המתעורר ויתר כחות הגויה
שה״ש :א :ו
שמידת התורה החכמה והקדושה הם החכליתים
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
שסט
המיוחדים לנפש ולא השגת המלכות ,העושר המשרה
התאוה והחמדה וכו׳
שה׳׳ש :א :ו
הדבור והשימוש במלים ומשפטים הם צורת תקשורת
של הנשמה בגוף
שה״ש :א :י
לפעמים ה׳ ינהיג את העולם שלא באמצעות הטבע.
ולפעמים כשאין הדור זכאים ינהיגם על ירי הטבע
והמזל ומשטרי שמים אשר גבל בששת ימי בראשית
שה״ש :א :ז .שה״ש :ב :ג
הנפש מצד שהיא אלוהית וחלק מעצמותו יתברך,
היא דומה בלוח אשר חרות עליה כל הענינים
האלוהיים כי החלק יתדמה אל הכל .ועח יפקח
האדם אה עיני שכלו הפנימיים ויביט על לוחות
נשמתו ,ימצא שם משכן ה׳ והיכלו ויביט שם כל
הפלאים האלוהיים במכתב אלהים חרותים על
הלוחוח
שה״ש :א :יג,טו
כדי שהגשמה תעזוב את היצר והתאוות וחשחדל
בעיון ומושכלות עד שתשיג את אמיתח הי ,היא
צריכה :א .לדעת הדרך איך יושגו האמיתיות ואך
חכנס לפרדס להכיר את מי שאמר והיה העולם.
ב .צריכה עצה בל ישביהוה היצר מן העיון והשקידה
שה׳׳ש :א :ח
ידיעה ה' מצד עצמו הוא דבר נמנע .ואפשר להכירו
רק על יד סימני החכמה והיכולה והרחמים והחסד
הניכרים בעקבי הצאן ,כפי שה׳ מגהיג את כחות
החיים בחמלתו
שה״ש :א :ח
מה ששלמה בקש לב מבין לשמוע משפט להבין
בין טוב לרע ,הוטב בעיני ה׳ מצד שביקש זאת
בחלומו ,כי ההסכמה והמחשבה העולה על לב
בחלום אינה מפעולה השכל והבחירה .וזה םימן
שהיה משתדל במחשבה זאח החילה ימים רכים
בהקיץ
שה״ש :א n :
תחח הנפש יש גם כן רועים אחרים המנהיגים את
הנדה כמו כח הדמיון והמתעורר והמתאוה ודומיהם.
אבל צרך שיהיו כולם נכנעים חחת הנהגת הנפש
האלוהית
שה־׳ש :א :ח
המשפט לאלוהים הוא באשר הוא המחוקק העליון
והתבונה הכוללת אם כן מקור המשפט ושרשו הוא
אצל שורש השרשים ,אדון הכל יתברך
שה״ש :א :ח
במקורה טרם נכלאה בגויה לא ידעה הנשמה כלל
מן הדבור המוסכם אשר ידבר האדם וחי .שהשכלים
הנפרדים ישיגו הכל בדרך שכל ולא ישתמשו
בהדבורים שבהם יציינו הנפשות הנתלות בחומר
מושגיהם
שה״ש :א :י ,י א
*לנפש שחי עינים .א .העק הפנימית שבו תחזה
על בתות הנפשיות לראות בם הכדאוח האלוהיות
החרותים על לוחותיהם כ .העין החיצונית שבו תביט
על כלל המציאות לראות בהם הנהגת ה׳ ,השגחחו
חכמתו ויכלתו
שה׳׳ש :א :טו .שה״ש :ד :א,ט
*הנפש היא דבוקה אל האלהוח אשר בכלל המציאוח
מ ח ק לנפש ,והיא גם קדושה מצד עצמה
שה״ש :א :טו
בית המקדש הוא אמצעי בין האין םוף ובין הצמצום,
בין הבלחי גבול ובין הגבול .כי ברצות ה׳ האין םוף
ובלתי בעל תכלית לשכון כבוד על נפשות ישראל
המוגבלים ומצומצמים בתכלית\1 ,ה כעין פשר שיבנו
לה׳ בית אחים
שה״ש :א :יז
כדי להתדפק בה׳ ולהתנבאות ,הנפש תעזוב ענינה
הגשמי המצומצם והשפל במדרגה ותעלה לשכון
ולהחיחד עם דודה במקום יותר חפשי ומרווח
שה׳׳ש :א :יד
הגבואה היא זווג האלהוח הצפון בנפש עם האלהות
שמחוצה לו
שה׳׳ש :א :טז
כסוד כבוד ה׳ מעל הנפש והנפש חשוב אל הגויה,
אז תפלט הרוחניות שקבלה מן האור הגדול והכחוח
הנפשיות הנתלוח בחומר ,יתבשמו וישימו בכליהם
ללמוד ממנה דרכי ה׳ והנהגתו ,חכמתו וחסדיו
שה״ש :ב :א
הכתות החמריות אשר הנפש תנשא עליהם הם
בחוחים המנקבים את השושנה )הנפש( הקדושה
שע
.אוצרות
המלבי״ם
עת תתערב בחברתם ,וישחיחו יפיה תפארתה
וקדושחה ,וצריך שתתנשא עליהם ולא תתערב
בחברחם
שה״ש :ב :ב
לה׳ נלוים עוד מנהיגים אחרים ,הטבע ומשטרי שמים
והנחות אשר חלק להם ,עד שהשגחת ה׳ נעלמת
ומעוטפת ואיגה גלויה ,ומשטר ההנהגות הנלוות
]הם| מורגשים לעין
שה׳׳ש :כ :ג
לפעמים ה׳ ינהג הנהגה השגחיח ויבטל נל נחות
הטבע ולפעמים תגבר הנהגת הטבע עד שההשגחה
האלוהית נסחרת
שה״ש :כ :ג
אם ינהיגו הנפשות את עולמיהם הקטן גויחם הנהגה
בחיריה לפי פקורח השכל והבחירה החפשית ,אז
העולם הגדול וטבעיו יכנעו לפני השכל העליון ב׳׳ה
ויונהגו תחתיו הנהגה ניסית .ואז יחזו במראות אלהים
ויחנבאו .כי הנבואה תתגלה על הנביאים מזה הצד
שה׳ יחברך הוא נפש העולם ,והעולמות הם מרכבתו.
שזה ענין המרכבה שצפה ישעיהו ויחזקאל ,והמראות
שצפו החוזים ברוח אלהים שהם תמונת העולמוח
והאין סוף הרוכב עליהם ומנהיג אותם בהנהגתו
לפי המדרגה שהוא ממלא כל עולמין כנודע
שה״ש :כ :ג
בעת שהנפשות נמשכים אחר הטבע ,יחגברו המבעים
בעולם הגדול וההשנתה מעוטפת תחת מסך הטבע
והמזל
שה״ש :ב :ג
הנהגת ה׳ בדרך הטבע חבונה בשם שמאל והנהנה
ניסית בשם ימין
שה׳׳ש :כ :ו
מבין שתי ההשגות השגה נבואית והשגה שכלית
ההשגה הנבואיח היא העיקר .אבל ההשגה השכלית
תוקדם קדימה ומנית על תנבואיית ,ואין הנבואה
שורה אלא על המוכנים לה הכנה בחכמה וביראת
ה׳
שה״ש :ב :ה,ו
התעוררות האהבה שבין הנפש להקב״ה על ידי
כהות המריות היא אש זרה ואהבה בלתי נקיה
מפניות חיצוניות ,והראוי הוא שהרוח יתעורר בעצמו
גדולי ישראל
להידבק ברוח אלהים
שה״ש :כ :ו
הנביאים ישיגו בקול רדע 1כי ה׳ דיבר
שה׳׳ש :ב :ח
בהשגחה פרטית לצדיק יש ג׳ מדרגוח :א .שה׳
משגיח רק על הגוף להשפיע לו כל צרכו ,ביתו
ומתיתו ,ולשמרו מן הפגעים .ב .שמשגיח על הנפש
השוכנת בגוף לתשכילה באמיתתו ,אבל רק השגחה
מרחוק בלא קירוב ודיבוק .ג .שיתדבק המשגיח עם
המושגח וישפוך ה׳ רוחו על הדבקים בו להכין את
הנפש שיחול עליה תח הקדש ושפע הנבואה עד
שתמשך אחריו ותהיה מרכבה לשכינת עוזו
שה״ש :כ :ט
ריעות הוא דבר בחיריי ,לעומת האהבה שבא מצד
היופי ,שהיא מפני עצמות הנאהב ומעלת יפיו
שה׳׳ש :ב :י
טבע בעלי חיים והצמחים הוא לחדש כחות על ידי
השינה והמנוחה .וכן יהיה בכחוח הנפש מצד
התקשרה בחומר .לאדר השגת הנבואה ורוח הקודש,
חנוח הנפש כ ח ק הגויה ימים .וכאשר הכתות
הנפשיות יחחילו לדתעורר משנחם ,ציורי הנפש
עדיין מעורבים בהרהורים המאפילים בפני האור
העליון הזך עד שיטהרו ויזכו המחשבוח
שה׳־ש :ב :יא )ע״פ מורה נבוכים(
יש נביא שברק לו ברק הנבואה פעם אחר פעם
במעט הפרש ביניהם ,וזה מדתה גדול הנביאים
משה רבינו עליו השלום ,ויש מי שיהיה לו כין ברק
לברק הפרש רב והוא מדרנת רוב הנביאים
שה״ש :כ :יא
לשלמה המלך הבריק ברק הנבואה ארבע פעמים,
ובין כל דיבור ודיבור היו לו ימי חרדמח הנפש
שה״ש :כ :יא
בנפש האלוהית יש שחי מדרגוח :א .נשמה אשר
בגוף הבלתי נפרדת ממנו כל ימי חייו .ב .מדרגה
גבוהה הנקראח חיה ויחידה הבאה אליו ממרום לפי
מעשיו וקדושחו ,והיא נפרדת ממנו בעת הרדמה
הנפש שבין נבואה לנבואה
שה״ש :ב :יב
הזרועים הקדושים הצפונים בנשמת האדם יש בהם
שתי מדרגות ,יש שהם בה בכח ולא בפועל ובעת
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
תרדמח הנפש יתעלמו הכחות האלה ,ויש שהם בה
בפועל ונעשה לה קנין וגם בעת תרדמת הנפש לא
יתעלמו רק לא ישאו פרי
שה״ש :כ :יג
השכל העיוני והשכל המעשי צריכים זה לזה כמו
שאמרו אם אק יראה אין הכמה ,ואם איו חכמה
אין יראה .החכמה קודם אל היראה קדימת הסיבה
וצרך שיקדים בשכלו העיוני לדעת את מי הוא
ירא .אבל היראה קורמת אל קדימת התכלית
)תשיבות( כי תכלית החכמה היא יראח ה׳ ועשוה
מצוותיו
שה׳׳ש :ב :יד
השכל העיור הוא מראה הנפש ,כי עצמות הנפש
היא ההשכלה .והשכל העיוני ישפוט על הדברים
כמו שהם נמצאים להכיר בין אמח לשקר
נמצא בגויה איש חכם ,איש מבק ,איש כעל רעה,
איש מצייר ,איש חושב מתשבות ,איש שומר ,איש
זוכר ,רוצה לומר כח החכמה ,כח הביגה ,והדעח,
המצייר ,המחשכ ,השומר ,והזוכר .וכן נמצא איש
שומע ,איש מריח ,איש טועם ,איש ממשש ,רוצה
לומר חוש הראות ,השמע ,הריח ,והמשוש ,שכל
אלה יוצאים משורש הנפש המשכלח שמושבה במוח
ומתפשטים באברים
שה״ש :ג :כ
נמצא בגויה איש מקנא ,איש מתגאה ,איש מתאכזר,
איש גיבור ,איש עז פנים ,איש עניו ,איש בעל
רחמים ,איש רך הלב ,איש ביישן ,רוצה לומר מדת
הקגאה ,הגאוה ,האכזריות ,הגבורה ,העזות ,הענוה,
הרחמים ,והבושת .וכל אלה שרשם בנפש החיוניח
שמשכנה בלב
שה׳׳ש :ג :ב
שה״ש :ב :יד
השכל העיוני הוא פני הנפש וצורחה ,כי עצמוח
הנפש היא ההשכלה
שה׳׳ש :ז :ה.ט
שעא
נמצא בגויה איש אוכל ,איש טוחן המזון ,איש מוציא
הזבל ,כלומר כח הזן ,המעכל ,והדוחה ,ששרשם
מהנפש הצומחח שמשכנה בכבד
שה״ש :ג :ב
השכל המעשי הוא קול הנפש .כי בקול יגלה האדם
אח רצונו ,והשכל המעשי ישפוט על הדברים כמו
שהם ראויים להיות מה יעשה ומה לא יעשה להכיר
בין טוב לרע
שה״ש :ב :יד
בנבואה בלתי שלמה שהנפש לא התפשטה מן הגויה,
יתערבו מחזות כהות הדמיון עם השגת השכל ועל
ידי זה יראו הנביאים צוחח ותמונות ,ובעת יתעסקו
בחות הגויה בציורי הדמיון ובחמונותיו ,יפשיט השכל
ההשגה הזכה אשר ישיג על ירי שפע ה׳ השופע
עליו וישיג ברוח ה׳ עליו עד שחחנבר הטבע החמרי
ויתעייף מלעסוק בהשגת הדמויות ותסתלק הנבואה
שה״ש :ב :טו,יז
באמצעוח המקדש רבק רוח קודש ה׳ על הבמיס
אוחו שזה היה עיקר הכוונה בבנינו
שה׳יש :ג :ד
כמו שהעשן בא על ידי שיתפרדו החלקים הדקים
והקלים שבמורכב מן העפרורי הכבד על ידי האש,
כן על ירי האש האלוהי ושלהבת אהבת ה׳ תיפרד
הנפש הרוחגית מן הגויה
שה״ש :ג :ו
בעלות הנפש הרוחניח להתדבק בה׳ היא יכולה
להעלות עמה גם אח הרוחניות הצרור בנפש החיונית
ובנפש הצומחת
שה״ש :ג :ו,י,יא .שה״ש :ד :ז
בכלות בנין המקדש רוח ה׳ המשיך להידבק בשלמה
גם אחרי חום הנבואה ,בי מאז היתר .השכינה
קבועה על ידי המקדש והקרבנות ,ולא רק על ידי
ההשכלה והעיון והנבואה )שאי אפשר להתמיד בהם(
כמו שהיתה עד עכשיו
שה׳׳ש :הקרמה לשיר השלישי )מליצה( .שה״ש :ג:
ד,ט .שה׳־ש :ד :ו
הגויה היא כעיר קטנה ,וכחתיה הם אנשיה
שה״ש -.ג :כ
הגוף מחנגד להיפרד הנפש ממנה
שה״ש :ג :ז,ח
מצד הטבע אי אפשר שתפח־ הנפש מן הגויה .ולכן
בעח חחול רוח אלוהי על הנביאים יפול עליהם
פחד גדול ואיבריהם מתפרקים ועשחונוחיהם
מתטרפות ,ובנין גופם נמוג .ועל ידי כן בטל טבעם
וכח חומריותם ולא יוכלו לעצור את הנפש מלהפרד
מאיחם ולא נשאר אז כח החומר רק בירך שהוא
שעב
אוצרות
המלבי״ם
קצה הגוף ומקום ההולדה )וזה ענין ״ויגע בכף
ירכו״ האמור ביעקב אבינו(
שה־׳ש :ג :ח
כל המעשים והעבודוח שנעשו במקדש ענינם היה
להעלות את הכחות הגשמיות אל האלוהים שזה
היה ענין הקרבנות ,שנפש החי והצומח והרוחניות
שבדומם יתעלו אל הרוחניות על ידי הקרבח בעלי
חיים ,והעלאה נפש הצומח במנחות ונסכים ,ורוחניות
הדומם על ירי המלח באמצעות אש של מעלה
המפריד את הראוי .ועמהם תתקשר גם נפש הדבריוח
על ירי שהמקריב ימסור גם את נפשו במחשבה
כליל לה׳
שה״ש :ג :ט
כחוח נפשו של האדם הם עצמוח האדם ועמודי
נופו .ואבריו הם הלבוש כם תתלבש נפשו כתנות
עור וכשר לכסות מערומיה
שה״ש :ג :י
המקדש עצמו אשר בנה שלמה בחדריו ואולמיו
למחלקותיו הם ננר שלשת חלקי הנפש הנקשרים
בחומר
שה״ש :ג :ט,י
הנפש הטבעית והצומחח תתלבש בחלק התחתון
של הגוף בהררי בטן מן החזה ולמטה אשר שם
מעון ביתה ושם בל כליה אשר תעשה מלאכה בהם
להצמיח גוף האדם
שה״ש :ג :י .שה״ש :ז :נ
הנפש החיונית חשבון בחלק הגוף שכנגד החזה בלב
האדם אשר ממנו תוצאות חיים
שה״ש :ג :י .שה׳׳ש :ד :ר .שה״ש :ו :ד
הנפש המשכלח שוכנח בכדור העליון של הגויה,
הראש והגלגולת
שה״ש :ג :י .שה״ש :ד :ד .שה״ש :ז :ה
על ירי המקדש נתאחדו כללות נפשות ישראל להיות
מרכבה לשכינה ה׳ .כי שם נקבצו כל חלקי נשמותיהם
ויעמדו כולם כאיש אהד פרטי
שה׳׳ש :ג :ט.י
המקדש הוא האפריון שעשה שלמה להיות לכוש
אל הנשמה הכללית
שה״ש :ג :י
לישראל יש שהי מדרגות נפשיות נוספות על העמים
אשר חכמי הטבע לא הכירו בהם .א .חיה נפש
גדולי ישראל
אלוהית הנאצלה מעצם כבודו ,מעולם הכסא ,עת
ישמרו עמו חוקיו ותורותיו והיא גבוהה מהנפש
המשכלת הטבעית ,וקראוה החכמים ״חיה" כי היא
החיה לעולם בצרור החיים את הי אלוהיה .ב .יחידה
נפש יקר שנאצלה על הנביאים מעולם האצילות,
ונקראה יחידה כי שרשה מהאחדות הגמור ,אל יחיד
ומיוחד ,על ידי הנפש הזאח יהעלו מהמון האנשים
וישובו להיות אלוהיים מושלים על בל המעשים,
רואים בלא עין ,ושומעים בלא אוזן ,ומתהלכים
בהיכלי מלך להפליא פלאות ולעשות נוראות צדיק
מושל ביראת ה׳ ]הערת המעחיק :ע״ע ׳׳חובות
הלבבות״ ,שער חשבון הנפש ,פ״ג סוף אפן עשירי(
שה״ש :ג :י
חצר אוהל מועד במשכן והאולם במקדש היו מקבילים
לכלי הנפש הטכעיח שהיא האיצטומכא וכל חדרי
בטן המעכלים את האוכל ומבשלים אותו ומוציאים
את האפר הנרקב לחוץ ,ששם היה המזבח שעליו
נשרף ונתעכל המזון הרוחני ולחם הי ,ושם היו
סירוחיו לדשנו ויעיר ומחתוחיו .שיראה המעיין שדומים
לאיצטומכא מכל צד
שה׳׳ש :ג :י
חצר המשכן היה מוקף בעמודים ולא בקרשים )ככלי
העיכול שאינם נשמרים על ידי עצמות( כי האברים
)כלים( הנשמרים בו אינס חשובים כל כך עד שיהיו
מכוסים בקרשים ,והיו של כסף שמעלתו פחוח משל
זהב
שה״ש :ג :י
ההיכל שהוא המחיצה האמצעית היה מקביל לכלי
הנפש החיונית ולכן היו שם כלים המיוחדים אל
עני! נעלה משל החצר )שהוא נגד הנפש הטבעית(
א .מזבח הקטורת אשר יהיה ממנו הנאה נפשיח
רוחניח שהנשמה נהנית ממנו .ב .ובן חחיחם הדלקת
הנרות בשבעת נרותיה אל שבעה כנפי ריאה המניפה
על הלב ומדלקת אח רוח החיים .ולכן ההיכל היה
מוקף קרשים ,כי כלים אלו צריכים הגנה ביותר,
והיה של זהב שחזק וחשוב יותר מהכסף
שה״ש :ג :י
קודש הקדשים היה מקביל לכלי הנפש המשכלת:
א .עמד שם הארון ושני לוחות אבנים ,שם חלקת
מחוקק ספון ותורה השכל הכולל צפון ,והוא היה
מרכבה לשכינה עוז השוכנת עליו .ב .על הארון
מלמעלה היו שני ברובים שהיו ציור לשני הנפשות
אשר שרשם בקודש שהם חיה יחדה ,אשר כץ
מפתחות שנערכו ע״י הרב צבי האריס שליט״א
שדיהם הרוד העליון ישכון רחלונן עם רעיהו הכלה
הכלולה
שענ
שה״ש :ג :י
ודרך הצואר תתן ה1פש קילה לצוות ולמשגל על
הנפש החיונית
שה׳׳ש :ד :ד
מציאוח השכל יתגלה א .על ידי מושגים )שהם
רבים לאין חכליה ,ואין אחד דומה להכירו) .ב .על
ידי משפטים והקשים
נמצא על הכת המחעורר כח מניע מישר ,כח מניע
מצוה ,וכח מניע משלים
שה״ש :ד :ד
ש ה
ש :
ד :
א
החומר יעכב בעד הנפש מלהשכיל או לחזות במחזות
אלוהיות בתמידות
שה״ש :ד :ו
ש ה
ש :
ד :
א
בדומה לכך שהמזון הגשמי הוא הסיבה אל שהחול
הנשמה האלוהית בגוף האדם ,שמבחר המאכל והזך
ממנו יתברר ויעלה להיות מזון לנפש החיונית ,והצלול
והברור יותר לנפש המשכלת .כן היה המובחר העולה
מן האישים והקיטור של הקרבנות על ידי האש
האלוהי כםא ומכון להחמרה השכינה במקדש
שה״ש :ד :ו
השכלות העליונות של הנפש האלהית שרשם בל׳׳ב
נתיבות הכמה העליונות שהם נקיים מכל סיג ושמין
מעלת הצומח נמוכה ממעלח החי ,ובכל זאת נפש
החי סמוך ונשען על נפש הצומחת
שה״ש :ד :ו
"
עולמות העליונים נקראים בדברי האלהים עולם
העקורים והנקורים
"
מבואר בחכמת ביקור השכל כי החוקים המוטבעים
בעצמות השכל הם ט״ז .שהם י׳׳ב בדרכיו במשפטים,
וארבעה בדרכי התבונה בהיקשים .ומאתס יצאו ט״ו
דרכים שבהם יבנה המשפטים וההיקשים החבוניים
והם ל״ב נתיבוח
שה״ש :ד :כ
שה״ש :ד :ב
הנפש הדבריית נקראח כן מצר שמושגיה והשכלותיה
יתגלו לחוץ על ידי הדבור ,שהדבור יקשר מושגי
הנפש והשכלוחיה לחרוז מהם מאמרים ודבורים
שלמים
שה׳׳ש :ד :ג
ענין הנפש בעצמותה בלחי מושג לנו ואין אנו
יודעים מה היא רק כפי קשורה בגוף
שה״ש :ד :ג
על ידי התגלות מושגי הנפש והשכלוחיה בדבור,
נכיר אח עצמותה שהוא עצם משכיל
שה״ש :ד :ג
הכעס וההאוה הם חולדות הכח המתעורר ,והם
^
.
ממקור אחד כידוע כ ח כ ^
^
^
ה נ פ ש
ל ך ב ר
מ א כ ל
ש ב י ך
כ ן ע ם
ד ר ך
ע ל י ן
מ ש ל
ט
ביח המקדש לימד אמונת ה׳ על ידי שראו שם
התגלות השכינה והניםים הגלויים שהיו מתמידים
שמה ,שהשראה השכינה במקדש היה בדרך ניםיי
פלאיי ,ולא בדרך הרגיל שיהיה רק כפי ההכנה
והזכות
שה״ש :ד :ח
על ירי התעוררות מדת הגבורה והעזות לעבודת ה׳
בקדש ,יגורו כחות החיים ולא ימררו במלכות הנפש
כמו שאמרו חכמים ״הוי עז כנמר וגבור כארי לעשות
רצון אביך שבשמים״
שה״ש :ד :ח
עצמוח הנפש מליאה אורות שכליות אלוהיות
שה׳׳ש :ד :ג
ו
לבנון הוא בית המקדש שהוא מלבין שחרוח הנפש
שה׳׳ש :ד :ח
ה
ל ק ח ת ה
על ידי הנהגה הנפש לא יחעוררו ולא יתאוו רק
לדברים רוחניים ולעבודת ה׳ ומצווחיו
שהז׳׳ש :ד :ה .שה״ש :ן :ד,ט
הצואר הוא הפרוכת המבדיל בין הגולגולח )משכן
הנפש המשכלח( והגויה )משכן הנפש החיוניח(,
האש של מעלה שהיתה רבוצה כארי במקדש והיחה
אוכלת הקרבנות מסמלת :נעת
הכנעת ככחות החיים
הגופניים על ידי התלהבות אש העבודה וכה הגבורה
שבו ידבקו בה׳
שה״ש :ד :ח
הלב הוא השורש לכח המתעורר וכחוה החיים
שה״ש :ר :ט
המרכבה הגדולה היא המציאות הכללי ,והמרכבה
שעד
אוצרות
הטלבי״ם
הקטנה היא הנפש
שה״ש :ד :ט
ההופעה הנבואית תרד מלמעלה למטה )מצד ה׳(
לא כן ההחדבקות שבא על ידי מעשה העבודה
במקדש שעקרו בא על ידי מדת האהבה אשר בבחי
הנפש והוא בא מלמטה למעלה על ידי התעוררות
הנפש ואהבתה
שה״ש :ד :י
מדת האהבה )בהחלהבות הנפש לאהבח ה׳( גדולה
ממדרגח השגח הנבואה כי היא המחעצם בנפש
עצמו עד שדבוקה ח מ ד כאהבחו
שה׳׳ש :ד :י
התקרבות הנפש לאלהים היא בשלשה דברים:
מחשבה ,חבור ,מעשה
שה׳יש :ד :יא
עיקר הקרבנות לקרב רעותיה )רצונו( ,ורוחיה,
ונשמתיה לה׳ )ע״פ זהר(
שה״ש :ר :יא,יג
שפה דבור החיצוני ,לשון הדבור הפנימי השכלי
שה׳׳ש :ד :יא
גדולי י־שראל
ושתיה וכדומה ,ובפעולת הנפש השכליית
שה״ש :ה :א
הנפש הזוכה לנבואה עת תתפשט מן הגשם תתלבש
כתנות אור שהיא לבוש רק שנעשה לה מתורה
ומעשים טובים שעסקה בהם על ידי השכלותיה,
ומעשים בדברים שיש להם קשר עם דברים חומריים.
ומצד הלבוש הזה לא תשאר ערומה לגמרי ,זאת
אומרת בעצמותה הרוחני שאי אפשר שתעמוד בעולם
הזה החומרי ללא לבוש
שה״ש :ה :ג
פירוש הכוהנת אור שלבש אדם קודם החטא הוא
הכתונת אור שתלבש הנפש בעת תתפשט מן הגשם
להשיג הנבואה
שה״ש :ה :ג
מלאכי מעלה עת ירדו במלאכוחיהם לעולם הזה
יתגלמו להתלבש כלבוש דק כנודע ברברי חכמים
שה״ש :ה :ג
לאחר שנשות שלמה היטו אח לבבו ,הוא חזר
בתשובה אבל לא חזר למדרגוח הנבואה שהשיג
לפני כן
שה׳־ש :הקרמה לשיר הרביעי )מליצה( .שה׳׳ש :ה:
טעמי המצווה והקדמות כפי פנימיוחם לברר הניצוצות
וזוך הנפשות להעלוח אח הצומח והחי למדרגת
המדבר
שה״ש :ד :יא
הנפש החיונית היא שורש למידות וכת המתעורר
שה׳׳ש :ה :ה
המעשים הם לבושים החיצוניים שתחתיהם יתעטפו
הדבור והמחשבה
שה״ש :ד :יא
המדריגה העליונה של הנפש היא הנשמה •שעל ידה
משיגים רוח הקודש ונבואה
שה׳׳ש :ה :ו
הקרבנות והקטורח דומים למאכל ולריח ,שהמאכל
והריח םאפשרים לנפש לשכון בגויה ,והקרבנות
והקטורת הם המחברים את השכינה למקדש ,שעל
ידי הרוחני הנפרד מנפש החי והצומח בהתחבר
עמהם מחשבת וכוונת נפש הקדושה ,היו מכון
לשכינת האלוהות
שה״ש :ד :יג
לנפש יש בריאות וחולי כמו שיש לגוף )ע״פ רמב׳׳ם,
שמונה פרקים(
שה״ש :ה :ז
ה.י
1
בעח הגויעה והפרדה ה׳ מתגלה אל הצדיקים בעוד
נפשם בגופם ושניהם )הנפש ונחות הגוף( משיגים
את ה׳
שה״ש :ה :ח
המחשבה והמעשה הם כקרבנות המוקרבים על ידי
הנפש לפני ה׳
שה״ש :ד :טז
ה׳ נקרא בשם אלהים שהוא מקור לכל הכהות
שה״ש :ה :י
עבודה הנפש היא בכחות הרוחניים הנבררים מהנפש
החיונית ,ומהכחות הרוחניים הנבררים מהנפש
הצומחת ,שזה פעולה הנפש במצוות ההלויוח באכילה
ה׳ הוא המקור לטוב ולרע .הרק והרחמים ,הטובות
והרעות ,החיים והמוות ,כולם משורש אחד יוצאים,
משורש השרשים שכולו טוב ,ולא כהאומרים שהם
מפתחות שנערכו ע״י הרב צגי האריס שליט״א
משני שרשים
שה׳׳ש :ה :י
העולמות כולם הם דמוח כבודו וחכמחו הנשגבה
שה״ש :ה :יכ
הדבור אשר בו ה׳ הוציא בו את המציאות מתחלקת
לשנים ,א .הדבור הכללי הנכלל במלת ״בראשית״
שכו נעשה הכל בכח וזה נעשה ביום הראשון יש
מאין .ב .הדבורים הפרטיים שבו הוציא תולדותיהם
)הנבראים כששח ימי הבריאה( כל אחד ביומו
שה׳׳ש :ה :יג
חלקוה החכמים:
הנפש הטבעית
שעה
הנפש השכליח ,הנפש החיונית,
שה׳יש :ז :ב
בעת תאםף הנפש אל עמה ,אז כל הכהות הנפשיות
החלויוח בחומר םפו חמו נכרתו ולא נשאר רק
הרוח אשר תשוב אל האלהים אשר נתנה
שה׳׳ש :ז :ב
השכל העיוני הוא פני הנפש וצורתה ,שצורח הנפש
היא ההשכלה
שה״ש :ז :ה,ט
מתוך סיפורי דתורה ומלבושיה יהראה במראוח
הצובאוח סודוחיה מצפונה ופליאוחיה
שה׳־ש :ה :יד
השכל העיוני צופה בחקירותיו על העולם הכללי
הגשמי .והשכל המעשי צופה על הגויה וצרכיה וזה
יפסיק לאחר המוח
שלא ישיג עוד נמצאים בעלי חומר
שה״ש :ז :ה
לפעמים תשיג הנפש את האלהים בנבואה ורוח
הקודש ,ולפעמים תשיג על ידי עיון ומחקר
שה״ש :ו :ב
אהבת הגוף והחיים הזמניים מביאים לידי כך שהנפש
לא תמצא תענוגים ומעדנים במות
שה״ש :ז :ז
הגפש הקדושה היא יחידה בין כחות הבשר ,אץ
לה ריע ואחות ביניהם ,כי היא נבדלת מכל תולדוח
העולם השפל
שה״ש :ו :ט
ברגע האחרון )לפני המיתה( יתאמץ הלב בכחותיו
עוד הפעם למנוע את התפרדות הנפש
שזז״ש -.ז :ח,ט
ה׳ אינו ניכר לנו מצד עצמו רק מצד פעולותיו
שה״ש :ה :טז
אור הנפש בעולם הזה כשהיא סגורה כתומר אעו
עצמי לנפש אלא היא מקבלה אוחו מאור ה׳ הזורח
עליה .ובצאתה מהגדה לשוב אל מקורה לאלוהי
הרוחוח חדמה כחמה שאורה עצמי ,ותשוב להיות
עצם משכיל מאיר באור הרוחני מצד עצמה בהיותה
אלהיח
שה״ש :ו :י
בעה פרידה הנפש מהגויה גם האור האלוהי מאיר
על הנפש ,וגם אורו העצמי מאיר
שה״ש :ו :י
החוסר מצד היותו נקשר בעין הדעה טוב ורע נמשל
ברברי חכמי האמת לאגוז שד׳ קליפות סובבים את
המוח שבו .והאריכו בזה ביחום קליפות האגוז אל
שמרי החומר וחסרונותיו .גם העולם הגדול עם
ארבע קליפותיו ד מ ה לאגוז ,וכן ראו יחזקאל במעשה
מרכבה ,ואליהו בהר חורב
שה״ש :ו :יא
הנפש היא המחיה אח הגוף לשלש מחלקוחיו אשר
בלילה הראשונה הנפש עדיין מרחפת על קצה חלקי
הגויה ואינה מתפרדות מכל ר^קיו לגמרי ,כנודע
מענין חיבוט הקבר
שה״ש :ו :יכ
לפעמים יעסוק אדם בחורה ובמצווה שלא לשמה
רק לשם פניות אחרות ואז אינה לתועלת אל הנפש
בעולם הגמול
שה״ש :ד :יג
מדח אהבח ה׳ ותורה ומצווה שעשה ועסק מאהבת
ה ; זה הוא המובטח שחקבל הנפש תועלת מהם
שה״ש :ז :יג
המעשים בלי אהבת ה׳ הם גויות בלא נשמה,
קליפות בלא תוך
שה״ש :ז :יד
הנפש אחרי המוות תזכר במעמד שהיתה בו בחיי
הגויה ותתעצב על גויתה במו שאמרו חז״ל שהנשמה
מתאבלח על הגוף כל י״ב חודש .אבל אינה מתאבלת
על החיים של המלחמות ביצר ובתאוות ,רק מחאוה
שעו
אוצרות
השלגי״ם
לחיים במדרגה משה ואליהו שלא יהיו הגוף והיצר
משביתים אוחם מדבקוח הרוחני
שה״ש :ח :א
משה ואליהו היה בכתם להיפרד מן הגויה אל
הנבואה והדיבוק העליון בכל עח ,עד שהיה בכחם
להביא את הכבוד העליון אל היכלם שישכון בתוכם
שה ש :ח :א״
״
w
n
גדולי ישראל
ורתת
שה״ש :ח :א
נפש האדם אצולה ממרום ,ממקום קדוש .והיתה
עצם רוחני נבדל ,חיה ורבת פעלים
שה״ש ח ,ה
, ,
,
בעליון ית״ש כחותם על לב
האדם דבוקה
נפש
*
.
וזרוע ,כלומר ברצון ובפועל
משה היה מתנבא בעוד גפשו בגופו בלא חרדה
ת ם ולא נשלם
שה״ש ח ,ו
״הכתב והקבלה״
של הגאון והמקובל ר' יעקב צכי פוקלנבות )אב״ד קניגסברג(
נולד בשנת תקמ״ה ,ונפטר בשנת תרכ״ה
היה נכד של מחבר ״קרבן העדה״ )ויקרא כה סוף טז(
ותלמידו של דכי עקיבא איגד )ככתוב בפי׳ על ויקרא יח ,יה וכן כה ,יד(
ובילדותו למד אצל הרב זכריה מנדל אב״ד לםלוי ,עיר מולדתו
)כפי שהזכיר בדבריו לשמות כ ,ח(
הספר נדפס בשנות תקצ״ט ,תרי״ג ,תרט״ז ,תר״מ
)ואח״כ בכמה מהדורות צילום(
להלן מקצת מפתחות שנערכו בס״ד בעניני מוסר ,אמונות ודעות
הקדימני במלאכת שמים זו הרב יקר הערך הרב הלל קופרמן שליט״א
בספר חשוב ״תורת הכתב והקבלה״ )שנת תש״ן{
ובו פרקי מבוא ,ועוד פנינים וציטטות מדברי המחבר זצ״ל
ועוד מפתחות לתנ״ך ,חז״ל ,רמב״ם ,שו״ע ,גר״א ועוד
ואני לא באתי אלא להוסיף מקצת רעיונות בתור השלמה לדבריו
ומיני ומיניה יתקלס עילאה ית״ש
נערך בעזרת החונן לאדם דעת ית״ש
ע״י הרב משה צוריאל
בני ברק
שנת תשם״ה
לוח תוכן
מבוא
מ פ ת ח ו ת ענינים
שפא
תג
קובץ שו״ת של ה מ ח ב ר
תםה
וידוי ו ה ש ת פ כ ו ת הנפש
תסח
ביאורי מלים
תעא
ביאורי ל ש ק
תצח
ביאורים למקראות שלא במקומם
תקב
ביאורים למאמרי חז״ל
תקנה
ביאורים לדברי הגר״א
תרד
לוח תיקוני טעיות שבדפוס ״הכתב והקבלה״
תריא
לוח מ פ ת ח ו ת ל ם פ ר אוצרות ה כ ת ב והקבלה
תרכה
מבוא לספר הכתב והקבלה
שפא
מבוא
רמז שיש בשמו של הספר
ה מ ח ב ר נותן טעם לשם ״הכתב והקבלה״ )שמות כב ,ב וכן על ויקרא כד,
סוף כ .ועל במדבר יט ,כא סוף דייה ומזה מי ה נ ד ה ועל דברים כה ,ב ,וכן
ז ,סוף כה(.
;
;
אבל נראה לי עוד הסבר .המחבר מביא קרוב לארבע מ א ו ת פעמים פירושים
שהם מספרי הזוהר ותיקוני זהר ,עיין לוחות מפורטים של הרב צבי יפה )ספר
״תורת ה כ ת ב והקבלה״ ,מהד׳ הרב הלל קופרפע ,עמי .(121-107״במכדרשב״י״
במדהנ״ע ורע״מ )״במכלתא דרי שמעון בר יוחאי ,במדרש הנעלם ,ורעיא מהימנא״(.
כנראה מפני צניעותו הוא מ ס ת ת ר ומכנה לו שם ״מכילתא דרשב״י״ .״זהר חדש״
הוא קורא )בהסתרה( ״מכלתא חדתא״ .וארבע פעמים מזכיר ״ספר הבהיר״
)דברים יד ,כ ח ועוד( .והמחבר בענוותנותו כותב על עצמו ״ואני בעוניי לא זכיתי
להיות מאנשי הסוד״ )על דברים יא ,יח( .וברור מכל הספר שהיה גאון בעניני
סוד .ועיין בסוף ביאורו לתורה )דברים לד ,סוף יב ,מתחיל במלים ״ולדעתי
לשון ה מ ק ר א עצמו תודיענו ההבדל הגדול״ ועד סוף הספר( עיונים עמוקים
ונפלאים מאד .שם ברור כיותר מה עמקו ידיעותיו כקבלה.
מה ייחודו של ספר ״הכתב והקבלה״:
]א[ המחבר הצהיר ב ה ק ד מ ה שכתב לספר שברצונו להוכיח כי כל דברי חז״ל
שדרשו מהפסוקים ,בין בהלכה ובין באגדה ,אינם תלושים ח״ו מ ה מ ק ר א ,אלא
בעומק העיון יש למצוא א ו ת ם רמוזים בעצם תיבות המקרא1 .זמחבר הוכיח
ז א ת ע״י מ א ו ת רבות של פירושים שפירש בספרו .הוא מ ב א ר תכן שם ספרו
)ויקרא כד ,סוף כ(.
]ב[ המחבר ע ס ק רבות בניתוח אטימולגי )שרש התיבה( של לשון הקודש,
כלומר לחפש ה מ ה לאותיות המלה ,ע״י ״מדמה מילתא למילתא״ )דרך שהרחיב
אח״כ רש״ר הירש( .הרחבנו כאן רשימת מלים ,אותן הוא ביאר.
]ג[ המחבר עיין רבות להבין הבדלי המשמעות של ״שמות נרדפים״ .וכך
העיר :״אין זאת מ ת פ א ר ת הלשון שימצאו בו תיבות נרדפות משותפי ההוראה
מכל צד״ )בראשית כה ,כג( .ועוד כתב :״אע״פ שהתורה בכללה עמוקה מאד
במליצותיה ,וקשה על ה א ד ם לפלס במאזני צדק הוראת כל תיבה ותיבה שבה,
וביותר הוראת השמות הנרדפים הבאים בה ,ו ה מ א מ ר י ם מתדמי המובן וכו׳ וכגון
׳לא תחמוד׳ ,׳לא תתאוה׳ וכדומה ,שאין מספר הבאים בתורה ,שאין מן ה ס פ ק
שיש הבדל דק ביניהם בצד מצדדי הדיבור ,ושינוי בחוזק ורפיון .ובכל עוד שלא
נדע תוכן הוראת כל אחד ואחד ,ובמה הוא נבדל מזולתו ,אי אפשר לנו לעמוד
על תוכן מליצותיה ,ומה כיוונה התורה להודיענו בשינויים כאלה כדי שנוכל
שפכ
אוצרות
הכתב והקבלה
גדולי ישראל
לירד לעומק ענינה להבין א ת דברי התורה הזאת״ )דברים ל ,יא(.
וחזר שוב על כך בביאוריו לסידור תפילות )״עיון תפלה״ ,פתח דברים ,עמ׳
(9״ומי לא יעמוד בברכה שאחר ק״ש של שחרית ה מ ת ח ל ת א מ ת ויציב ונכון
וגו׳ כי סדורים שם שש עשרה לשונות זה א ח ר זה אשר כמעט לכולם כוונה
אחת ,ואין ס פ ק כי אנשי כ נ ס ת הגדולה כיוונו בזה גדר ידוע לכל מלה ומלה
להודיע בה ענין עצמיי לעורר בזה א ת הנפש ,ולהבדילה בידיעה מיוחדת שאיננה
במלה א ח ר ת אף שנראה בהשקפה ראשונה שהיא דומה לה .וכן בברכה שניה
שלפני ק״ש של שחרית אמר :׳ותן בלבנו וגו׳ ללמוד וגו׳ ולעשות וגו׳ באהבה.
ומיד אחריה הוסיפו ה א ר ת עינים בתורה ,דיבוק הלב במצוות .וחיברו היראה
עם האהבה .מ ה ה מ ה השינויים הבאים זה א ח ר זה תוך כדי דיבור? ומי פתי
יסור הנה ל א מ ר כי האנשים האלוהיים האלה התנהגו בזה בדרכי המליצים
המרחיבים לדבר בצחות וייפוי לשון שאינם ר ק לצלצול אזניים ואין ב ה ם כוונה
מיוחדת? הנה על כל אלה וכיו׳יב בהם הרבה שראוי לשום לכ עליהם בדברי
התפלה והברכה ,מאז שנת תקע״ז נתתי א ת לבי לעיין עליהם לעתים מזומנים
שלא בשעת התפלה וכו׳ .לפחות נתרפאו עיני מעט מ מ כ ת העיורון אשר ל ה ם
מימי הילדות שאינן רואות כלל כי א ם פירוש המלות בלתי הבנת הענין הטמון
בתוכו״ .עכ״ל לעניננו.
בעז״ה ערכנו לכך רשימה ח ל ק י ת מ מ ה שחידש בספרו ,ב מ ח ל ק ה ה נ ק ר א ת
״לשון״.
עומק האמונה במקור אלוהי לכל דברי מ ק ר א ו ת קודש ,ואמונה בפרשנותם
של חז״ל
היסוד לכל ה מ ח ק ר הנפלא הזה היא האמונה שבתוך ה מ ל י ם של כתבי
הקודש מ ס ת ת ר ו ת אמיתיות עמוקות ונהדרות .וכך הרחיב לנו :״כי השרשים
שמהם חוברו המלות ,כל א ח ד ואחד מוסד על יסוד אמתי ,ובסתרי מליצותיה
כלולים ענינים רבים וכללים רחבים המתפשטים על ח כ מ ת הנפש וכחותיה
הנטועים בה .ולמבין משכיותיה נוצצת ענין אלוהי ]כן צ״ל[ והן הן יסודי התורה
ועמודיה הנאמרים בלשון הנבחר״ )דברים כז ,יד( .ועוד כתב :״ולפי שהלשון
המקודש לבד יש לה סגולה מיוחדת לזה ,ל ה ס ת י ר ת ח ת לשונה תעלומות ח כ מ ה
ולהטמין במליצותיה תבונות נשגבות הנפלאות לעיני ההמון ,ואינם נראות ר ק
לבעלי עינים הרואות באמת״ )שם ,סוף פ ס ו ק יד( .והוסיף .״כי ת ו ר ת משה
הכתובה לפנינו היא נגלית ונסתרת .נגלית היא כפי כוונתה הפשוטה ,כמו שהיא
מתורגמת ומבוארת מפירושי הפשטנים .א מ נ ם נ ס ת ר ת היא להבין א ו ת ה חוץ
מכוונתה הראשונה הפשוטה גם א ת כוונתה הפנימית ,שהיא ב א מ ת הכונה
האמיתית לפי המכוון מן נותן התורה ית׳ ״ )דברים סוף פ ר ק כט( .וע״ע דברים
שם )ל ,י( בענין ״קול ה׳ על המים״.
שפג
מבוא לספר הכתב והקבלה
]ג[ יש בספר ג״כ עשרות עיונים הלכתיים ,מסועפים ומנומקים היטב כדרך
גדולי המשיבים בשאלות ותשובות .מ כ ל פ ס ק א כזו אפשר להבין הגמרא בעומק.
וברוב בקיאותו של המחבר היה שליט בספרי גדולי הראשונים והאחרונים ,ונושא
ונותן בדבריהם.
]ד[ לעתים רבות ה מ ח ב ר מביא פירושים יפיס ,בתחילה מ ב ס ס א ו ת ם ע״פ
ס ב ר א והגיון ,ואח״כ מביא שהפירוש הזה כבר כתוב במכדרשב״י ]ב״מכלתא
דרשב״י״ ,כינוי לזוהר[ או ״במכלתא ח ד ת א דרשב״י״ )זהר חדש( .וכן מביא
תקוני זהר .המחבר עשה ז א ת קרוב לארבע מ א ו ת פעם בספרו .והמחבר ניכר
לידען גדול בסתרי הקבלה ,אע״פ שכותב בצורה פשטנית ושכלתנית .אבל לא
מ צ א ת י בספר שום אזכור להאריז״ל ,למהרח״ו או לר״מ קורדוברו .אפשר
שהספרים ה ה ם ל א הגיעו לידיו ,או שלא השתמש ב ה ם בביאוריו למקרא.
רוממות דברי מוסר ויראת ה׳ שבספר
]ה[ יש בספר הרצאות ארוכות בעניני מ ו ס ר ותיקון המדות ,וכן בעניני
אמונה טהורה .לפעמים הוא קורא לכך ״כוונה שנייה״ )עיין על דברים טז ,ט(.
לשם פ ר ס ו ם פנינים הללו עמלתי בהכנת מפתחות הללו.
3י[ עוד הוספנו בעז״ה בספרנו זה :כיון שהרב צבי יפה והרב חיים מנדלסון
)בספרו של הרב הלל קופרמן( הצביעו על רוב ה מ ק ו מ ו ת בתנ״ך שמחבר ״הכתב
והקבלה״ פירש ,א ב ל משום מ ה לא הובאו ב מ פ ת ח ו ת י ה ם מ ק ו מ ו ת שונים בחמשה
חומשי תורה ש״הכתב והקבלה״ פירש ב מ ק ו ם א ח ר בחמשה חומשי תורה ,אספנו
בעז״ה רשימה של פירושים אלו ,כדי להקל על המעיין.
וכן בעז׳יה הכננו לוח תיקוני טעות דפוס בספר .כיון שעד היום הופיע הספר
כ מ ה פעמים בשנים אחרונות במהדורת צילום בלבד ,ונקוה לה׳ שבעתיד הקרוב
יודפס ספר קדוש זה באותיות מרובעות ]ובתוספת תרגומים לאותן פעמים רבות
שהמחבר ביאר דבריו ע״י השימוש בלשון הגרמנית הנהוגה במקומו .והיה מ ו מ ח ה
בדיוקי לשון זו[ הכננו כאן רשימת ט ״ ס למען יתוקן הדבר ע״י המו״ל.
עוד הוספנו כאן פיענוח ראשי התיבות של שמות המחברים והספרים ,מ ה ם
ה מ ח ב ר העתיק דבריהם או ציין לדבריהם.
ידיעות רחבות בעניני דקדוקי לשון הקודש
המחבר זצ״ל ידע ד ק ד ו ק לשון הקודש על בוריה )כמבואר לקורא בספר זה(
והיה בקי בדברי קדמונינו ה מ ד ק ד ק י ם )עיין בראשית מד ,ה דברים כו ,ה ועוד
הרבה( .מתוך ידיעתו העמוקה ,לפעמים היסב בצורה חדה וחריפה פירושים
)למלים שבכתבי הקודש( שהם חדשניים ומקוריים ביותר .בגישתו להבין משמעות
המלה ,הוא נעזר ע״י מלות באותיות דומות )וכדרך שעשה רש״ר הירש ,שבא
אחריו( .ויש שהוא מפרש המלה ע״פ שימושה בארמית ,ולפעמים נדירות אף
;
שפד
אוצרות
גדולי ישראל
הכתב והקבלה
בערבית ]ולמד לעשות ז א ת ע״פ חז׳יל בשמות רבה )מב ,ד( ״בערביא קוריו לבשר
לחמי״ ויש עוד ט׳ דוגמאות לכך במדרשים[.
דברי המחבר אודות גדולי הראשונים והאחרונים
המחבר למד תורה אצל הגאון רבי עקיבא איגד .וכאשר המחבד דן בנושא
הלכתי )כמחצית של הספר( רואים אצלו שליטה מושלמת בדברי ה פ ו ס ק י ם
הראשונים והאחרונים ,ויורד לעומק הסוגיות .בסוף ספר ״פניני ה כ ת ב והקבלה״
)שהו״ל הרב הלל קופרמן( יש מ פ ת ח ו ת לשו״ת רבים )רדב״ז ,ריב״ש ,הב״ח ,ח ו ת
יאיר ,ח כ ם צבי ,ח ת ם סופר ,מהרי״ט ,מ ה ר ״ ם לובלין ,מעיל צדקה ,משכנות
יעקב ,נודע ביהודה ,רבי עקיבא איגר ,שאגת אריה ,שאילת יעב״ץ ,שיבת ציון(
לדברי הגר״א ועוד ,עיי״ש.
המחבר ח ו ל ק על ה״נודע ביהודה״ -במדבר טו ,כ וכן דברים ד ,יט וכן
טז ,יג )ומוזכר בתשעה מקומות( .ועונה על שאלת הצל״ח )דברים ח ,ח ועוד ב׳
מקומות(
המחבר חולק על ה ״ ח ת ם סופר״ -במדבר כח ,ז )ובעוד מקומות(
המחבר חולק על ״שאגת אריה״ ־ דברים ד ,ב וכן יד ,כב )ומוזכר בשבעה
מקומות(
;
ה מ ח ב ר ח ו ל ק על ״משכנות יעקב׳׳ -במדבר ל ,יז
המחבר מ ק ש ה על רבו ר׳ עקיבא איגר -דברים ו ,ח )ובעוד מקומות( .שמו
של רבי עקיבא איגר מוזכר בספר חמש עשרה פעם ,רובם מ ה שרע״א השאיר
שאלה בצ״ע והמחבר מיישב.
המחבר מציין כי רש״י פירש לפעמים שלא כהלכה )ויקרא כה ,פ ס ו ק י ם לה,
מא(.
עיין על כך ״לפשוטו של מקרא״ )הוצ׳ השכל ,שנת תשל״ד ,עמ׳ 9ואילך(
מאמרו המקיף של הרב יהודה קופרמן.
לפעמים המחבר זצ״ל חולק על דברי הראשונים )מפני קושיות עצומות שהוא
מציב על דבריהם ,בדרך פשט המקרא( .לדוגמא הוא ח ו ל ק על דברי הרמב״ס
)שמות כב ,ל! במדבר ה ,כד! וכן ו ,ג וכן יט ,יח וכן יט ,כא .וכן דברים כא,
ד ועוד( .על דברי רמב״ן )שמות כ ,ט ו ויקרא כב ,יד; וכן כ ,ב וכן כג ,סוף
כד והרבה עוד( ועל דברי רש״י )שם כ ,יג; וכן ויקרא יג ,ו ועוד הרבה( ועל
דברי רשב״ם )במדבר כז ,יא( ועל דברי ה ת ו ס פ ו ת )ויקרא יכ ,ד(.
:
;
המחבר חולק רבות על דברי ר״א אבן עזרא )שמות כ ,כא .וע״ע על דברים
טו ,סוף א׳ ,ושוב דברים כא סוף י״ז( .ובכל ז א ת הביא מ ה שממליץ זכות עליו
שפה
מכוא לשפר הכתב והקבלה
מהר״י אייבשיץ ,עיין דברי המחבר בדבריס טו ,ס ו ף ב :״כי ח״ו לומר שהיה
בו שמץ מינות לחלוק על דעת רז״ל״ .ועוד מוסיף לימוד זכות שהתערבו בדברי
ראב״ע מ מ ה שכתבו תלמידיו )בראשית כז ,סוף פ ס ו ק יט .ושוב הזכיר ז א ת על
ויקרא ז ,כה .וכן כ ת ב החיד״א ב״שם הגדולים״ ,ערך :ראב״ע(.
ה מ ח ב ר מ ו ת ח לפעמים בקורת על רלב״ג )במדבר יח ,כח( ועל דברי רא״ם
)ר׳ אליהו מזרחי( הרבה מאד .בדרך כלל הוא מעריץ לרוו״ה )ר׳ וואלף היידנהיים(
פרט ל מ ק ו ם א ח ד שמתמרמר עליו שפירש דלא כחז״ל )דברים כא ,יא( .ואמנם
יש והמחבר עצמו מביא ״פשט״ ה פ ס ו ק דלא כחז״ל ,א ל א הוא עצמו נזהר לציין
שלפי חז״ל אין הדבר כן )ויקרא כג ,טו ס ו ף ד״ה מיום ה ב י א כ ם ,וכן דברים
כז ,ס ו ף ח ׳ ועוד(.
;
המחבר אינו מזכיר בספרנו מהר״ל )פרט לדברים לח ,ס ו ף יט ,מביא תוס׳
יו״ט שהביא דברי יגור אריה׳( .כנראה ספרי מהר״ל לא הגיעו אליו .ה מ ח ב ר
)ויקרא יט ,כז( טוען על שו׳׳ת בשמים רא״ש שאינו מדורות הראשונים .א ב ל
משבח דבר שבו )ויקרא כ ,ט( .המחבר בנה רבות על דברי ״ מ ס י ל ת ישרים״.
בספרו על התורה איננו מזכיר א ת שמו )אף שמביא מדבריו( אבל ב׳׳עיון תפלה״
מביא הרבה בשמו ,ומכנהו ״האלוהי״) .עיין הערתנו בלוח ראשי תיבות ,ערך
״מסילת״[
הרבה כתבי יד של גר״א שטרם נדפסו היו לעיני המחבר )ויקרא ז ,סוף
לז .וע״ע ס פ ר של ר׳ הלל קופרמן ,דף 107רשימה ארוכה( .הגר״א הוא מהיחידים
שהמחבר מכנה ״רבנו הגדול״.
t
ראוי לציין שהמחבר אינו מזכיר א ת המלבי״ם )עיין להלן הערתנו ברשימת
ראש התיבות ,שם ״תוה״ח״( .סיבה פשוטה לכך .המחבר )שהיה רב העיר
קניגסברג( נפטר בשנת תרכ״ה ) .(1865לעומתו ,לפי ספרי התולדות ,המלבי״ם
נפטר בשנת תרל״ט ) (1879כאשר ק ד מ ו לכך ארבע שנים שהתיישב המלבי״ם
בעיר קניגסברג הנ״ל .ז א ת א ו מ ר ת המלבי״ם הגיע לשם ר ק עשר שנים אחרי
פטירתו של ״הכתב והקבלה״ .וספר ״הכתב והקבלה״ נדפס לראשונה בשנת
תקצ״ט ,לעומת ספרו של המלבי״ם בשנת תר״ך .ו א מ נ ם לפי השערתנו המחבר
העתיק בכתב ידו על גליון ספרו עניו א ח ד מדברי המלבי״ם ,וזה נדפס אח״כ
במהדורת שנת תר״מ אחרי פטירת המחבר .עיין על כך להלן ברשימת ר״ת,
ערך :תוה״ח .נויש לציין שמחבר ״הכתב והקבלה״ פנה במכתב דחוף להרב
עזריאל הילדסהיימר ,לצאת לעזרתו של המלבי״ם עת שגרשוהו מרומניה ,בשנת
תרכ״ה[.
על המהדורות של הספר
בשנת תרי״ב נדפסה בקניגסברג מהדורה חדשה של ״הכתב והקבלה״ בתוספת
אוצרות
שפו
גדולי ישראל
הכתב והקבלה
תרגום של החומש לגרמנית שניתרגם ע״י הרב יונה קאשמאן ,שהסתמך על
הערותיו של המחבר במקומות שונים .בשנת תרכ״ב הו״ל א .קרו תמצית הספר
בגרמנית .הגאון המחבר כ ת ב ג״כ פירוש לסידור התפילות בשם ״עיון תפילה״
שיצא לאור בארבע מהדורות )שנות תרי״ז ,תרי״ט ,תרנ״ה ,תרס״א( ועיקר ענינו
ל ה ע מ ק ת הרגש וחיזוק כוונת הלב .גם מ ה ם הבאנו בעז״ה כ מ ה דברים במפתחותינו
אלה .מכל תשובות בהלכה שכתב המחבר ,נותרו לפליטה מעט ,א ח ת מהן הובאה
בספר ״מטעי משה״ )ירושלים תרל״ח( ואנו מהדירים אותה בספרנו .כן יש בידינו
נוסח ה ס כ מ ת ו )בשנת תרכ״ב( לספר ״דרישת ציון״ של הגאון ר׳ צבי הירש
קאלישר .גם ז א ת נביא להלן בספרנו .וכן ב׳ אגרות שהובאו ע״י נ .בן מ נ ח ם
ב״סיני״ )ס״ה ,שנת תשכ״ט( .ויש מ א מ ר על תולדות המחבר ב״סיני״ )גליון נ״ז,
שנת תשכ״ה(.
קצת על אופני פרשנותו של המחבר
טוען המחבר שאין ה מ ק ר א ח ס ר כלום .לכן אינו מ ק ב ל הצעת ״תוספת״
]במחשבה[ למלים שבמקרא ,שהציעו בפרשנות של הראשונים )כמו דברים יב,
סוף א ,בענץ ״תהיו א ת ם ארץ חפץ״( .והמחבר אף מתנגד ל ת ו ס פ ת ״אותיות
השימוש״ )עיין על דברים טו ,ט ד״ה בליעל; וכן כ ו ה סוף ד״ה ״ארמי אובד״;
וכן כו ,יב(.
׳
אבל בנוגע לדברי חז״ל עצמם הוא לוחם בתקיפות נגד כל מערער על
פרשנותם ומוכיח דייקנותם הנפלאה .כך לשונו :״כוונתנו ליישב ה מ ק ר א על דרך
רבותינו״ )ויקרא טו ,יב ,וע״ע דבריו במבוא שלו ״מאמר התורה״ .ועיין דבריו
על שמות יח ,סוף פ ס ו ק טו( .וכמה פעמים בספרו הוא לועג ״למתחכמים״ )וזו
לשונו :״ובזה נ ס ת ת מ ו פיות ה מ ת ח כ מ י ם לפרוק עול ת ו ר ה ׳ /דברים טו ,ג .ע״ע
ויקרא יח ,כ ב וכן דברים ו ,ז( .לפעמים מתגלה זעמו ״תאלמנה בזה שפתי
המינים אשר משינויי לשונות אלה פורשים רשת המינות לחסרי אמונה כמוהם״
)דברים יב ,יז( .ופעם כותב :״ולחנם התיגעו החדשים מ ק ר ו ב באו ,להעמיס כוונה
א ח ר ת בלשון שתי וערב וכו׳ הפך ה מ ק ו ב ל המאומת״ )על ויקרא יג ,מח( .לא
ידענו אל מי מבני דורו הוא כיון ,כי לא הזכיר א ת שמותיהם )שמא כדי לקיים
״ושם רשעים ירקב״(.
(
כאשר המחבר מציע ה ס ב ר חדש ,הוא עורך תחילת דבריו בדרך ההגיון.
ורק אח״כ מביא סימוכין מדברי הזוהר או מגדולי הראשונים )לדוגמא ראה
דבריו על שמות כ ,סוף ג׳( .אפן הרצאה זו משכנעת ביותר ,וגם נעימה היא
לקורא.
פעמים רבות הוא מוכיח דבריו ע״י ציון לדברי זהר ]וקורא לו ב ה ס ת ר ה
״מכלתא דרשב״י״[ וזהר חדש ]קורא לו ״מכלתא חדתא״[ .המחבר ס ו מ ך מ א ד
שפז
מבוא לםפר הכתב והקבלה
על המדרשים )ביניהם ״ספר הישר״( למרות שפעמים רבות מציע דרשה שהיא
עצמאית שלו דלא כהמדרשיס.
דעת המחבר אודות תרגומו של רמ״ד
לעתים רבות המחבר מצניע ש מ ם של אחרונים בשם ״אמר ח כ ם אחד״ ,כדי
ל א לפגוע בכבודם כאשר ח ו ל ק על דעתם .וכן הרבה פעמים איננו נ ו ק ט בשם
רמ״ד ,כי א ם ״המתרגם האשכנזי״ )מוזכר בבראשית יג ,ח ,במדבר לא ,ה( או
״המתרגם״ )עיין דברי המחבר על במדבר כח ,ב .ודברי רמ״ד ה ם שם על ויקרא
ג ,יא ועוד( .והרב המחבר ב ט א בקורת קשה על מ ה שכתב ה מ ת ר ג ם )ויקרא יג,
נח ,דברים כב ,כח .וע״ע בראשית טז ,ב( .ויש שהמחבר מ ב ט ל דברי ״המבאר״
)שנוספו במהד׳ רמ״ד( כמו בדברי המחבר לבראשית כג ,י ג ולדברים כג ,ס ו ף
פ ס ו ק כא.
}
לימוד בחכמות הטבע
ניכר שהמחבר ע ס ק גם בחקרי הטבע .והרי כך הדריך אותנו ה ר מ ב ״ ם לעסוק
ולדעת )הל׳ יסודי ה ת ו ר ה פ״ב ה״ב ,ושוב בהל׳ תשובה סוף פ ר ק עשירי ״להשכיל
ב ח כ מ ו ת ותבונות המודיעים לו א ת קונו וכו׳ כמו שבארנו״( .וכן כ ת ב ״חובות
הלבבות״ בשער הבחינה .וכן הזכיר רד״ק )על ת ה ל י ם סוף פרק ע׳׳ג( .הנה לפנינו
מומחיותו בעניני ״בערה״ ואש )שמות לה ,ג .וכן על דברים ד ,כ ר ,וכן דברים
כט ,כו( וכן בעניני ריח )ויקרא א ,ט( עניני מ ט ר ועוד .וכן ידע המחבר על אופן
ה ת ה ו ו ת הצבעים ,ועל השפעת קרני א ו ר השונים )״עיון תפלה״ ,עמ׳ ,299בענין
ברכת ״בורא מאורי האש״ של הבדלה( .ויש הערה מעניינת בעמן דג מ ס ו י ם
שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר ,והוא בים הספרדי )על ויקרא יא ,ט( .והמחבר
ק ר א בספרי חכמי הטבע )האסט( על העופות )ראה דבריו על ויקרא יא ,יח
״וזהו חזיתי ומצאתי בספר ה ח כ ם ה א ס ט בסיפוריו על העופות אשר מ צ א במדינת
מ א ר ו ק א וכו׳ ועוד מצאתי שם וכו׳ עייש שהאריך( .כן המחבר ידע אופן ה ת ה ו ו ת
הגשמים )ויקרא כו ,ד( וחקר בעניני ה ק ש ת )על בראשית ט ,יג( .והמחבר ידע
אפילו אודות גילויים חדשים בדורו בעניני אסטרונומיה ,לדוגמא בעניו הכוכב
׳אוראנוס׳ )דברים יז ,ג(.
וכן המחבר ידע פ ר ק בכימיה )דברים ז ,סוף כה( .וכן הבין בפעולת עיכול
המזון בגוף האדם ,וסיוע לו ע״י רוק הפה )על דברים ח ,י .וע״ע הערה נפלאה
על ענין העיכול במעי ה א ד ם ,בדברים יד ,כ א ד׳יה לא תבשל( .ה מ ח ב ר מ ב א ר
ארבע סוגי אבן )חכמת הגיאולוגיה ,ביאורו על דברים ט ,ט וכן עיון תפלה,
עמ׳ ,225-223ד״ה לוחות אבנים ,תפלת עמידה ,שחרית של שבת( .ה מ ח ב ר מ ס ב י ר
תופעות פיזיולוגיות בדם ה א ד ם מפני הכעס )דברים כט ,כו( .וכן ה מ ח ב ר ידע
ב ח ק ר הכימיה שיש אויר תוך ה מ י ם )ויקרא א ,ט(.
;
והמחבר ידע ב ח כ מ ת הניתוח )עיין ויקרא כ ,סוף ט ופסוק יט .וכן דברים
שפח
אוצרות
הכתב והקבלה
גדולי ישראל
יד ,א וע״ע שם בעניו חלקי המוח שבגולגלתו של אדס( .ונביא כאן פ ס ק א נפלאה
מדבריו ב״עיון תפלה״ בענין ברכת ״אשר יצר׳ /וזו לשונו:
״ומפליא לעשות .לבד הפליאות הנשגבות מ א ד הנראים לכל משכיל בכל א ח ד
מאיברי גוף האדם ,נפלאו מ א ד מעשי ה׳ ביציאת הגדולים והקטנים .כי בבשר
הכליות המורכב מגידין וורידיו ,שם נפרשים המים הרעים מן הדם ,ומשם יוצאים
ונקבצו אל תוך כלי מי רגלים ,וממנו אל החלל שבאמצע הכליות .ממנו יורד השתן
ל מ ט ה עד בואו ס מ ו ך לצואר השלחופית המחובר משתי עורות זו על גבי זו ,ותלוי
כנוד הפוך בצואר ל מ ט ה ושם בוקעים א ת העור החיצון ומתהפכים ובאים ה מ י ם
מ מ ט ה למעלה ,ונכנסים והולכין בין עור החיצון והפנימי של השלחופית עד שמגיע
לקצה העליון .ושם ה ם בוקעים א ת עור הפנימי ומזלפין טיף טיף אל צוארו אשר
למטה .וכאשר נתמלאה השלחופית אז כובד מי השתן פותח הסגר צוארו והמים
יורדים ובאים דרך מעבר השתן מן השלחופית עד פי האמה .וכן ה ק י ב ה אשר בו
יבוא ה מ א כ ל עושה שתי פעולות .האחד ,א ח ר שנתעכל ונתבשל בו המזון בישול
ראשון ,דוחה מ מ ט ה למעלה א ת ח ל ק המובחר שבו אל הכבד אשר למעלה ממנה!
והשני ,ה מ א כ ל אשר נהפר לפסולת ,דוחה אותו דרך פיו הימין ל מ ט ה א ל ת ו ך מעי
המונח בסבוב והולך בעקום ,אשר בפנימיותיו כ מ ה דלתות נפתחים בבוא הפסולת
אליו .ומיד בצאתו ת ס ג ר הדלת] .הערת המעתיק :למען לא יחזור המזון הנעכל
אל מ ק ו ם שיצא משם( .וכן עושה כל דלת בחלק אחר •,ח ל ק העליון נפתח והתחתון
מסוגר ,התחתון נפתח והעליון יסגר ,עד צאתו לבוא אל המעי ה נ ק ר א כרכשתא
הדבוק בפי טבעת ,המעמיד ומעכב בגללי הצואה שלא יצא לחוץ ק ו ד ם הזמן״
עכ״ל] .וכמובן כאן פלא נוסף ,למען לא יתבזה ה א ד ם בצאת הגללים מיד ,שלא
ברצונו של האדם ,כשנמצא בנוכחותם של אנשים אחרים[ .וכן המעיין ב״הכתב
והקבלה״ )ויקרא כ ,יט( רואה שהמחבר ידע היטב בפיזיולוגיה של האשה.
המחבר גם מצא ה ס ב ר לעניו רוח רעה השורה על הידים ,ה ס ב ר שהוא קרוב
למציאות הטבעית )על ויקרא יא ,סוף מד( וחבל שלא האריך בדבר.
וכן ניכר שהמחבר היה ח כ ם בחקר הפילוסופיה ,כאשר מסגנן דברי הפילוסוף
עמנואל ק נ ט )שמות לג ,ט ,בדברי ״תוספת״ שם בד״ה ולא מנעתי מלעורר .ושוב
בדבריו על דברים כט ,א( א מ נ ם בלי להזכיר א ת שמו ,אבל המושגים והמליצות
ה ם ממנו.
היו למחבר כשרונות בהערכת טיב הנגינה .כך לשונו :״והסתכל כי יש
ב מ ק ר א זה שתי דלתות שוות בתשע נגינות .ומה יפה אף נעים בזה לומר כי
׳בנשך׳ שבסוף הדלת הראשונה ,ישמש גם לפנים ל ה ת ח ל ת הדלת השניה .וכן
׳ובמרבית׳ שבתחילת הדלת השניה ישמש גם לאחור ,לסוף הדלת הךאשונה,
להשוות הדלתות .וכו׳ הלא דרך זו סלולה ונעימה בדרכי השיר״ )על ויקרא כה,
לז( .וע״ע דבריו על דברים יב ,ז ]הבאנו להלן בערך :ריקוד(.
מבוא לספר הכתכ והקפלה
שפט
המחבר היה מתעניין בטבע הארצות ,ו ס ק ר בקצרה בספרי גיאוגרפיה .״ידוע
מסיפורי חכמי ה א ו מ ו ת המספרים טבעי מדינת מצרים ומנהגיהם״ וכוי )על שמות
ז ,יט( .וכן כ ת ב אודות עפרה של ס ד ו ם ״וכן ספרו בעלי המסעות .עוד יודיעו
שלא יצמח במחוז ההוא״ וכו׳ )על בראשית יט ,כה(.
המחבר היה בעל עיון עצום בתלמוד ובספרי ראשונים ואחרונים .כל הלומד
בביאורו לספר ויקרא עומד נדהם ו מ ש ת א ה על גדולתו) .נציין כאן ר ק כ מ ה
בודדים לדוגמא .שמות לד ,י ג ויקרא פרק ה פ ס ו ק כא; וכן פרק ז פ ס ו ק יט;
וכן פרק י פ ס ו ק י ט פרק יא פ ס ו ק י ם יא ,מב( .והמפליא יותר הוא שבנוסף
לכך ניחון ה מ ח ב ר במעוף מחשבה נשגבה ,בגדולת ה מ ו ס ר והדבקות האלהית.
)לדוגמא ראה דבריו על ויקרא ז ,יח ״לא יחשב״; פרק י פ ס ו ק ג׳ ״וידום אהרן״(.
והוסיף על כך רבות בפירושו לסידור תפילות ״עיון תפלח״.
;
;
ובנוסף לכך העמיק ח ק ר בנבכי ס ת ר י תורה והעלה פנינים) .עיין לדוגמא
דבריו על שמות לג ,בתוספת דברים שהוסיף שם בסוף פ ס ו ק יט( .ודבריו )על
שמות לג ,כא( ה ם עומק דברי ״נפש החיים״ בתיאור משמעותו של ״מקום״.
ושם בד״ה ״ונצבת על הצור״ ,יש תמצית כל הרעיון המרכזי של ק ב ל ת האריז״ל.
ודבריו )שמות לג ,כג( על מעלת האגדות שהם ס ת ר י תורה ,ה ם לעילא לעילא.
וכבר כ ת ב ר״י אברבנאל )על שמו״א טז ,יח( כי בלתי מצוי הוא שבעל מ ל ח מ ה
יהא מחונן בכח פיוט והשיר ,וכן להיפך .אבל שתי התכונות הנראות כהפכיות
זל״ז נתמזגו בדוד המלך .כן לדעתנו חזיון בלתי מצוי הוא למצוא אישיות נעלה
מעם שהוא מחונן בכל הכשרונות הנפלאות הנ״ל .ז א ת היא מעלת מחבר ספר
״הכתב והקבלה״] .וע״ע דבריו על במדבר יט ,א[.
ענוה של המחבר
המחבר היה עניו גדול ,ובין היתר כותב ״ואני בער ולא אדע״ )על במדבר
ה ,ז( .וגם מייעד להוסיף פירוש בהמשך ספרו ״ א ם יחייני המחיה כל ית״׳ י
)ויקרא כה ,סוף פ ס ו ק לז( .וע״י בדיקה של המחשב ,מצאנו ט״ו פעם שהוא
מ ק ד י ם להצעת פירוש מחודש א ת ה מ ל י ם ״ולולי דמסתפינא״ .ולפעמים כותב:
״ולולי דמסתפינא דקצווחו עלי בבי מדרשא ,הייתי אומר דבר חדש״ )על ויקרא
יח ,י ז וכן על דברים טז ,ד(.
;
המחבר מביא לפעמים חידושים בשם בנו ״המשכיל מ״ה שמואל״ )במדבר
כ ,א! דברים כז ,ח( .המחבר עיין ועבר בשקידה על כ מ ה עשרות ספרים המבארים
ל מ ק ר א ]וכן של בעלי ח כ מ ת לשון הקודש( ,בטרם נגש להוסיף דבריו .בלוח
ראשי תיבות שלנו הבאנו למקצתם ,ולא לכולם.
שצ
אוצרות
גדולי ישראל
ה כ ת ב והקבלה
ויגדיל ת ו ר ה ויאדיר
המחבר מציע לפעמים תיקוני גירסא
המחבר מ ת ק ן גירסא בגמרא -שמות לב ,כ וכן במדבר כז ,יא; וכן דברים
א ,כב )״מרגלים״{; וכן דברים י א ל )בשם מ ח ב ר ״קרבן העדה׳י(; ושוב בדברים
יט ,יט )סוף דף (49
;
;
המחבר מ ת ק ו גירסא בירושלמי ־ ויקרא כה סוף טז
המחבר מ ת ק ן גירסא במדרש ״סדר עולם״ י שמות לג ,ז
המחבר מ ת ק ו גירסא במד״ר -בראשית ל ,לו
המחבר מ ת ק ן גירסא בתרגום ־ שמות לו ,א
המחבר מ ת ק ן גירסא בתרגום יונתן ־ במדבר טו ,כד ן דברים כד ,כ
המחבר מ ת ק ו גירסא במכילתא -שמות טו ,כה
המחבר מ ת ק ן גירסא ב״תורת כהנים״ -ויקרא ו ,יא ד״ה וכל
המחבר מ ת ק ן גירסא בספרי ־ במדבר יא ,כב
המחבר מ ת ק ן גירסא בדברי רש׳יי ־ ו י ק ר א כה ,טז דייה מספר; וכן דברים
א ,יג דייה ואשימם; וכן שם יז ,י א וכן שם יח ,יא דייה ודורש אל ה מ ת י ם
)ובכ״ז מוצא לו סמך(
;
המחבר מציל ה ת ו ס פ ו ת מקושיא א ל י מ ת א -דברים ו ,כ ה
המחבר ידע שפת ערבית )כדלהלן( -בראשית כז ,מ; לא ,ו; לז ,ב לט,
;
יא.
שמות לב ,א.
ויקרא יט ,כ
במדבר ד ,יא; ה ,כג; יא ,י ז יב ,א ד״ה על אודות; וכן שם ד״ה על אשר
ל ק ח ,יד ,יד; וכן טו ,לב; וכן יט ,יז
;
דברים יד ,כ ח
ואפשר שידע ב מ ק צ ת גם לשון יון )שמות כה ,ז ויקרא יט ,י( .המחבר ידע
לשון לאטינית )שמות כ ,סוף פ ס ו ק י׳ ,וכן דברים טז ,ט .ענין ״רליגיון״( .המחבר
ידע לשון סורית )שמות כד ,פ ס ו ק י ם י ,יב( .וגם ידע לשון פרסית )דברים כה,
ה .דייה ויבמה(.
;
ן־
־
מבוא לספר הכתב והקבלה
א ב ל שמא ל א ידע ו ר ק העתיק מן ספר ״אוצר
בכמה מקומות ,כ מ ו שמות לא ,יח( .ולפי ״אוצר
ערך ,441הרי הוא ספר ״מאיר נתיב״ ,עיי״ש א ו ת
משמעות לשונו ,בדיון בשרש מהערבית ״כי אמרו
כט ,ס ו ף כו(.
שצא
לשון הקודש״ )שהזכיר אותו
הספרים״ של בן יעקב )א׳,
מ׳ פריטים .(81-80וכך ק צ ת
מ ח ק ר י הלשון״ וכו׳ )דברים
ומה שנעזר המחבר בביאורי מלים בתורה ע״י שפות זרות ,למד לעשות ז א ת
ע״פ חז״ל בשמות רבה )מב ,ד( ״בערביא קורין לבשר לחמי״ ועוד ט׳ דוגמאות
לכך במדרשים .ומהיוונית עשו כך חז״ל הרבה מאד .וע״ע דברי רש״י לדברים
כא ,יד .״לא תתעמר בה״ הביא מהפרסית[.
בספרו המעולה של הרב הלל קופרמן ״תורת ה כ ת ב והקבלה״ )שנת תש״ן(
נדפסו גם מ פ ת ח ו ת מ ק ו ר ו ת )מקרא ,חז״ל ,ראשונים ואחרונים( שנערכו ע״י הרב
צבי יפה והרב חיים מנדלסון המגיעים עד 163עמודים .בספרנו הנוכחי העתקנו
משם ל מ ק ר א וחז״ל בלבד ,בצורה מקוצרת ]בלי לציין כל המובאה( .א ב ל הוספנו
כ מ ה עשרות מ ק ו מ ו ת שלא נכללו שם ,וכן הוספנו על ביאורי חומשי התורה,
כאשר מחבר ״הכתב והקבלה״ ביאר ה פ ס ו ק י ם ה ה ם ב מ ק ו ם א ח ר שבספרו.
כן העתקנו רשימת ביאורי המלים שנדפסו בתחילת ספר ״הכתב והקבלה״
והוספנו עליהם כ מ א ה מלים נוספות ,וגם תיקננו כ מ ה וכמה שגיאות דפוס שבלוח
הישן )אמנם ל א בדקנו א ת כולם .ומי שיודיענו על שגיאות ברשימה ,נודה לו
ונתקן בעז״ה במהדורות הבאות[.
כמנהגו ,באו שלש אותיות לציונים ,תחילה באיזה ספר ׳מדובר ,אח״כ
הפרק ,אח״כ הפסוק .כך :ב ,ג ,ה; הפיענוח הוא שמות ,פרק ג פסוק
ה׳ וכיו״ב.
]ד[ המחבר היה מקפיד מ א ד להגיד כל דבר בשם אומרו ,ורגיל היה להשתמש
בסימוני ראשי תיבות ,דבר ה מ ק ש ה מ א ד על ח ל ק מהלומדים בני זמננו .נסינו
ל ה ק ל עליהם ורשמנו לוח ר״ת .שם גם הגשנו חומר מ ס ב י ר ל ת א ר מי ה ם
ה מ ח ב ר י ם או הספרים ההם.
שצב
אוצרות
הכתב והקבלה
גדולי ישראל
לוח פיענוח של כ מ ה מן ראשי ת י ב ו ת ש ב ס פ ר
)והבאנו מ כ ל א ח ד ו א ח ד ר ק דוגמאות בלבד ,ולא רשמנו כל מ ק ו ם שהוזכרו(.
וכללנו ברשימה ז א ת שמות הספרים והמחברים שהוזכרו בספר )חוץ מ ה מ פ ו ר ס מ י ם
ביותר כמו רש״י ורמב״ן וכר( .ועשינו ז א ת להצביע על בקיאותו הנפלאה ,שלא
ניגש לפרש בלי לעיין מ ק ו ד ם מ ה אמרו חכמי הדורות .ממנו נלמד ונלכה
בארחותיו.
אבן ג׳נאח ) -בעל דקדוק( מוזכר בדברים כט ,יח ,ועוד
אייבשיץ ,הגאון מוהר״י .התייחסות ה מ ח ב ר אליו )על ויקרא יא ,מב( :״לכן
טוב גדול עשה בעמו הרב הגאון מורנו יונתן בספרו כרתי ופלתי״ .ולא השתמש
בכינוי שבח זה לאחרונים פרט לרבי עקיבא איגד) .ועוד עיין לשונותיו על מהר״י:
״הגאון״ :שמות יב ,ט ז ויקרא יא ,מ ב כז ,כז ,דברים יט ,יח( .וספריו )התומים,
וכרו״פ( מוזכרים י״ג פעם בספרנו
;
;
ח כ ם אבן בלעם ־ )לעניני דקדוק ,דברים יט ,ה(
א״ת -אונקלוס תרגם
א״ת -אל ת ק ר י )כך ,אלא כך(
אג״י ־ ויקרא כד ,טז נשמא ד״ת ״אגרות ישר״ ,של ר׳ יצחק שמואל ריגייו,
שלשים מ כ ת ב י ם ב מ ח ק ר י ם שונים ,ב׳ חלקים ,וינה ,תקצ״ד-תקצ״ו[.
אגרות ישר ) -עיין לעיל :אג״י( ובספרנו הוזכר ס פ ר ז ה ' ב ד ב ר י ם טו ,ב .וכן
חזר לדחותו בעניו א ח ר בדברים כב ,ט ד״ה ו ת ב ו א ת הכרם .ושוב בסיום הספר,
הערה בעניו המסורה ,ה ב א ה אחרי דברים פ ר ק לד )דף 49במה׳ ישנה(
אה״כ -א מ ר הכתוב
אולה״ק -אוצר לשון הקודש )שמות לא ,יח( )עיין ״אוצר הספרים״ ,בן
יעקב ,פ ס ק א (442
אוצה״ש -אוצר השמות )שמות ה ,ד(
אוצלה״ק -אוצר לשון הקודש ,עיין לעיל :אולה״ק
אלבו ,ר׳ יוסף )עיין להלן :ספר עיקרים(
אס״ף ־ אתנחתא ,סוף פ ס ו ק
אפ״י ־ אפיקי יהודה )בראשית כד ,לט(
בד״מ -בדרך משל
שצג
מבוא לםפד הכתב והקבלה
בהיר ,ס פ ר הבהיר )דברים יד ,כח(
בחוהמ״ש ־ בחושן המשפט )בראשית כ סוף ו(
בירורי ה מ ד ו ת ) -דברים טו ,טו{ שם של ס פ ר
בכ״ע ־ ד״ת בכורי עתים ]שם של כ ת ב עת שיצא לאור ב ת ק ו פ ת המחבר[
ויקרא טז ,י
בכ״ק ־ בכתבי קודש
במדהנ״ע -מדרש הנעלם )חלק מהזוהר(
במהנ״ע ־ במדרש הנעלם )חלק מהזוהר(
במת״כ ־ במתנות כהונה )פי׳ למדרש רבה(
בעל ה מ ״ ק ) -ויקרא כג ,טו סוף ד״ה ו ס פ ר ת ם לכם( .אינני יודע אל מי
מתכוין.
ברית ,ס פ ר הברית )ר׳ פנחס אליהו ,איש וילנא בתקופת הגר״א( דברים ד,
ו ד״ה עם ח כ ם
ברלינר ,הרב משה )חבר ועמית של המחבר( ־ שמות כג ,טז )ועוד(
בשמים רא״ש )שו״ת( -ויקרא יט ,סוף כז; וכן כ ,ט.
גר״א ־ לפי ה מ פ ת ח ו ת של הרב צבי יפה והרב חיים מנדלסלן )שהובאו בספר
״תורת ה כ ת ב והקבלה״ של הרב הלל קופרמן ,עמ׳ (107-99הובא ממנו למעלה
מ מ א ה ושלשים פעם )גם מפי השמועה כמו בדבריו על שמות לד ,כ א וגם מכתבי
יד שטרם נדפסו כמו על ויקרא ו ,ב ,וכן ז ,סוף לז .עיין מ פ ת ח ו ת הנ״ל בעמ׳
.(107ובדקנו ע״י מחשב ,ומצאנו כי שמו של הגר״א מוזכר בספר 241פעם ,מ ה ם
21פעם מביא שמועה ״בשם הגר״א״ .ובספר ״גנוזות הגר״א״ להרב יששכר דב
קרייזר )בית שמש ,תש״ס( ל י ק ט הרבה מספר ״הכתב והקבלה״ והדפיס בקובץ
שליקט .ויש פעם א ח ת שהמחבר חולק על ה נ מ ס ר בשם הגר״א ״ולא אאמין כי
מפי רבנו הגדול יצאו דברים אלו״ )ויקרא יג ,ג( .המחבר ק ו ר א לגר״א ״איש
אלוקי״ )במדבר יא ,לב( .וקורא לו ״רבינו הגדול״ )בראשית א ,א(.
;
ה״א ־ ר״ת יהו״ה אלוהיך
הבנת ה מ ק ר א )ספר של ר׳ וולף היידנהיים( -במדבר ה ,יח
הגאון רבנו סעדיה ־ )במדבר כד ,ד(
ה מ ב א ר לתלמוד )שם של ספרז( ־ במדבר טו ,כ ד״ה חלה
אוצרות
שצד
ה כ ת ב והקבלה
גדולי ישראל
המעמר -נכתב ע״י ר׳ וואלף מאיר ,עיין עליו ״אוצר הספרים״ לבן יעקב,
תנ״ך פ ס ק א 259שהוא ח ל ק מ ס ד ר ת תרגום התנ״ך לאשכנזית )ובספרנו מוזכר:
בראשית לב ,ז שמות יא ,ב; דברים ח ,ח(
;
הפרחון )שם ס פ ר שנתחבר ע״י ר׳ שלמה בן פרחון ,בשנת ת ת ק כ ״ א ,ונדפס
בשם ״מחברת הערוך״( -שמות כה ,ד דברים ס ,י
;
הרנ״ו ־ הרב ר׳ נפתלי הירץ וייזל )שמות טו ,ח( .ע״ע להלן ערך :רנ״ו
וכמש״ר -וכמו שאמרו רבותינו
ז״ג -זקף גדול )טעם נגינה(
זה ינחמנו ־ )דברים טו ,טו( שמו של ספר ,פי׳ למכילתא
זו״ח י ר״ת זוהר חדש
ז״ר ־ זית רענן )ספר מ מ ח ב ר ״מגן אברהם״ ,הערות על ״ילקוט שמעוני״(
זרע א ב ר ה ם -נתחבר ע״י ר׳ א ב ר ה ם שיק )פי׳ על הספרי(
חובות הלבבות )״החוקר האלוהי״( -ה ק ד מ ה דף 22
ח״ר י ח ל ק ראשון
חייט ,בספר מערכת אלהות ־ )ויקרא כג כד(
חכ״א -ח כ מ ת א מ ת
ח כ מ ת שלמה -מדרש עתיק שהו״ל ר׳ נפתלי וייזל )מוזכר בשמות יד ,יג(
ח כ מ ת א ר ב ת א דשלמה )שהוציא לאור רנ״ו ,״ ח כ מ ת שלמה״ עם פי׳ ״רוח
חן״ ) -בראשית יט ,כה(
חן טוב ,ר׳ שמואל ,חבר של המחבר שמביא מדברי תורתו -ויקרא א ,א;
וכן לדברים כג ,כ א
ח״ש -ח כ מ ת שלמה )ספרו של ר׳ נפתלי וייזל ,עיין בספרנו בראשית ט ,יג(
יב״נ ־ יוחנן בן נורי )ויקרא כג ,כד(
יב״ע -יונתן בן עוזיאל
יבע״ת -יונתן בן עוזיאל ת ר ג ם )שמות יט ,ו( .ולפעמים כותב תיב״ע ]כנ״ל[
יחה״ג -י ח ס הגוף
ספר יצירה ־ )דברים יט ,סוף ה(
שצח
מבוא לספר הכתב והקבלה
ס פ ר כוזרי )דברים יט ,ה(
כו״ק -כ ת ב וקבלה ]כך מציין כ מ ה פעמים בספרו ״עיון תפלה״[
כלי יקר -על התורה )של ר׳ אפרים לונשיץ( ,מוזכר בדבךים כו ,ה
כ ״ ק -כתבי קודש
לד״ק )מוזכר בדברים ב ,טו( גלע״ד פירושו :לדעת ק צ ת )כלומר מ ק צ ת
מהמפרשים(
מבין חידות ־ של ר׳ יוסף היילברון ,ביאורים על עניני ה מ ס ו ר ה בתורה,
אמשטרדם ,ת ק כ ״ ה )מוזכר בספרנו ,ויקרא טז ,סוף י(
מ״ב ׳ מדבר בעדו
מ״ב י מנחה בלולה )ר׳ א ב ר ה ם הכהן רפא מפורט ,ויתנה ,שנת שנ״ד(
מבין חידות ־ של ר׳ יוסף היילברון ,אמשטרדם ,ת ק כ ״ ה )על ויקרא טז,
ס ו ף י(
מ״ח -מנחה חדשה של ר״מ קאלאוו )דברים יג ,סוף ז(
מדרש ספר הישר ־ בראשית לב ,א ועוד מ ק ו מ ו ת
ספר ״מגיד מישרים״ למהר״י קארו -שמות ט ,כ ח כד ,יא; דברים ח ,י.
י
ועוד
;
מהרי״א -מורנו הרב יצחק אברבנאל
מורה נבוכים לרמב״ם ־ שמות כ ,יא
,
מי מלא -ספר על שרשי לשון הקדש ,ל ר שמחה אריה מהרובשוב )ורשה,
תקצ״ט(
מכדרשב״י ־ מ כ ל ת א דרשב״י ,כינוי לספר זוהר )מוזכר כארבע מ א ו ת פעם
בספר(
מכילתא דרשב״י -עיין מכדרשב״י
מ כ ל ת א ח ד ת א דרשב״י -הוא ספר ״זהר חדש״
מ״ל ־ משנה למלך )על הרמב״ם(
מ ל א כ ת מחשבת )ספר של ר׳ משה ב״ר מנשה חפץ ,ויניציאה ,שנת ת״ע( ־
שמות כח ,לה
אוצרות
שצו
הכתב והקבלה
גדולי ישראל
מלות ההגיון )ספר של הרמב״ם( יצא לאור עם פירוש ״אבן בוחן״ של ר׳
פנחס מ נ ח ם היילפרין ,פרנקפורט ,תר״ו .הוזכר ע״י המחבר בדברים ה ,יז
מנחה חדשה -של ר״מ קאלאוו )בראשית כו ,כח(
מ ס י ל ת ישרים )לרמח״ל( -המחבר הושפע רבות מ ה ס פ ר הזה ,ובכמה מ ק ו מ ו ת
כמעט מ צ ט ט לשונו ,כמו :בבראשית )כב ,יד( בענין אופני קניו הענוה )והוא
מ״מסלת״ פ ר ק כ״ב( .ועוד הרבה ב״עיון תפלה״ ,עמ׳ 48ד״ה מ ה ישענו ,לענין
מ ד ת הנקיות )והוא ״מסלת״ פ ר ק י״א( .וכן בעניו הנימוקים להכרת טובה לה׳
על כל תגמולוהי עליו )עיון תפלה ,עמ׳ ,71ד״ה כי טוב ,והוא ב מ ס ל ת ישרים,
פ ר ק ח( .ושם בעמ׳ 108-107ד״ה חנון לסלוח ,כיצד מועילה תשובה לעקור א ת
העבר )והוא ב״מסלת״ ,סוף פ ר ק ד׳( .ושם בעמ׳ 134-133ד״ה ברוך שנתן ,לענין
שלאדם המתקדש ,ניתנת לו לבסוף הקדושה כמתנה )והוא ב״מסלת״ פרק כ״ו(.
וכן שם עי ,141ד״ה לעשות רצונו ,לענע ח ס י ד ו ת לעשות נ ח ת רוח לפני ה׳ ע״י
הוספות שונות על המצוות )והוא ב״מסלת״ פ ר ק י״ז( .וכן שם בעמ׳ 442ד״ה
בכחש ובכזב ,לענין דרגות שונות שיש בין השקרנים )והוא מן פ ר ק יא של
״מסלת ישרים״( .וכן שם בעמ׳ 444-443בענין סוגים שונים של בעלי גאוה
)״מסלת״ פ ר ק יא( .ר ק לפעמים מזכיר שמו )עיון תפלה ,ע׳ 48פ ס ק א .לעולם
יהא א ד ם יר״ש ,ד״ה מ ה ישענו ,שם כותב :״המדה המפוארה שהשתדל האיש
האלוהי רמ״ח לוצאטו לדבר עליה ברחבה ב מ ס ל ת ישרים שלו פי״א״ .ונלע״ד
לבאר מ ה שע״פ רוב איננו מזכיר א ת שמו ,כי דרכו ב״עיון תפלה״ ל א לציין
בכל פעם מקורות ,כי רצה לקצר למען יהא הספר סידור שימושי לתפילות כל
יום ,ויהא נוח לשאת ביד.
מ״ע -מתנות עניים
מעיין ה ח כ מ ה -דברים ד ,ב
מעמר -עיין לעיל ״המעמר״
מערכת אלהות -ויקרא כג ,כד
מעשי הי ,ספרו של ר׳ אליעזר אשכנזי ,ויניציאה ,שמ״ג ־ )ויקרא א ,ט(
מקדש מלך )פירוש על הזוהר( -דברים כה ,ו
מרי״ק -ר׳ יוסף קארו )דברים כט ,כח(
מ ת ר ג ם האשכנזי -כוונתו לר׳ משה דעסוי )מוזכר בבראשית :יג ,ח; וכן
טו ,י ב וכן טז ,ב ועוד(
;
מ ״ ת -ר״ת מתן תורה
שצז
מבוא לספר הכתב והקבלה
נפה״ח -נפש החיים )לגר״ח וולוז׳ין ,שמות כ ,ג{
עבודת הקודש ,לר׳ מ א י ר אבן גבאי )קבלה( ־ שמות לג ,יח
עיקרים ,ס פ ר ־ )ר׳ יוסף אלבו( ויקרא יח ,רו ,במדבר טז ,ט ו דברים ח ,י
;
ערכי הכינויים ־ להרב יחיאל היילפרין ,דיהרנפורט ,ת ק ס ״ ו )ויקרא כג ,סוף
יא(
עשרה מאמרות ,עיין ערר :רמ״ע )ר׳ מ נ ח ם עזריה מפאנו(
פילון העברי -בראשית כ ,ו
פרשת דרכים )ספר( ־ בראשית לח ,יד
צד״ל ־ צדה לדרך )של ר׳ יששכר בער איילנברג ,על פירוש רש״י ,פראג,
שפ״ג( )שמות יב ,כ ב ועוד הרבה(
״טען ח כ ם א ח ד צרפתי״ )דברים יז ,ו( וצ״ע למי מתכוון
ק ״ א -קרבן אהרן )לר׳ אהרן בן אברהם ,פירוש לספרא ,ויניציאה ,שנות
שסט־שעא(
ר׳ אברהם ,אחיו של הגר״א ,מ ח ב ר ״מעלות התורה״ )בראשית ב ,ט{
רד״ק -ר׳ דוד קמחי ,מוזכר 31פעם בספרנו
ר׳ זלמן מוולוז׳ין )״תולדות אדם״( ־ הקדמה ,דף ,21בראשית כב ,סוף יח
קדוש ה׳ ר׳ חיים וולוז׳ין ־ כך הגדיר אותו )על דברים לג ,ב( .ולשונו ״בספר
׳נפש החיים׳ להרב הגדול מהרח״ו״ )עיון תפלה ,ע׳ ,99ד״ה והנורא{
ר׳ יוסף ג׳קטיליה )דברים טז ,י( ע״ע להלן ערך :״שערי אורה״
ר׳ יוסף יעבץ )ממגורשי ספרד( -בראשית ב ,ט = עיון תפלה ,ע׳ 99ד״ה
ואהוב ונחמד
ר״י אדרבה י )צ״ל אדרבי( במדבר טז ,יד
ר״י אדרבי -בראשית מב ,ט .ועוד
ר״י סגל לנדא )מחבר שו״ת נודע ביהודה( ־ שמות לא ,י
ר׳ משה בערלין ) -בראשית לא ,לא( ועוד
ר׳ מ ת ת י ה סטראשון )בנו של רש״ש על הגמרא( ־ דברים כ א סוף טז.
שצח
אוצרות
ה כ ת ב והקבלה
גדולי ישראל
ר״ן ־ רבנו נ ס י ם ־ )שמות כ ,ג דברים י ,סוף יב{
;
ר״ש ב״ם -הוא רשב״ם ,נכד של רש״י] .המחבר תמיד כותב ר״ת אלו
מחולק לשני קבצים[
ר״ש יפה ) -ר׳ שמואל יפה אשכנזי ,מ ח ב ר ״יפה תואר״ על מדרש רבה,
אב״ד קושטנדינא( )במדבר יז ,ב(
רא״ם ־ ר׳ אליהו מזרחי )ביאור על רש״י לתורה ,הוזכר בספרנו מ א ה
חמשים ו א ח ת פעמים(
רא״פ -ר׳ א ב ר ה ם פייצול
רא״ש ־ רבי אליעזר אשכנזי )ספר ״מעשי השם״ ,ויניציאה ,שמ״ג( )שמות
יב ,סוף מ .דף כד(
רב״ח ־ רבנו בחיי )מוזכר בספרנו בששים ושש מקומות(
רביד הזהב -ר׳ דב בר טריוויש )ראש בית דין בווילנא ,בימי הגר״א( מובא
בדברים ד ,סוף יט
רד״פ -ר׳ דוד פארדו ,מ ח ב ר ״משכיל לדוד״ )בראשית ,ל׳ לו; ויקרא סוף
פרק ה ,ועוד(
ספר הרואה -מ א מ ר ביקורת נגד ספרי ש״י רפפורט ,צונץ ושד״ל ,נכתב
ע״י הרב נחמן פישמן ועוד רבנים )לבוב ,תקצ״ז( .הוזכר בספרנו בדברים יז ,ה
)״יפה א מ ר הרואה וכו׳ ובס׳ הרואה״(
רוו״ה ־ רבי וואלף היידנהיים
רוח חן -ספר של ר׳ נפתלי הירץ וויזל ,מוזכר פעמיים בספרנו
רי״א -ר׳ יצחק אברבנאל
רי״ע -ר׳ יצחק עראמה )מחבר ״עקדת יצחק״(
ריק״ם -ר׳ יוסף ק מ ח י )אביו של רד״ק(
רי׳ ־ קיצור של ריש ]ארמית של ראש הענין[
רלב״ג ־ ויקרא כה ,לד ועוד חמשים פעמים
רל״ש ־ ר׳ ]יהודה[ ליב שפירא )מחבר ס פ ר ״רכסים לבקעה״ ,נדפס :שנת
תקע״ה( ,עיין בראשית ב ,ד .מוזכר בספרנו בשבעים וארבעה מ ק ו מ ו ת
רמ״א ־ ר׳ מנשה ]מ[איליה )עיין במדבר טו ,לט ,והוא ע״פ ״אלפי מנשה״,
שצט
מבוא לספר הכתב והקבלה
ח״א דף סד .וכן במדבר טז ,ע והוא מ״אלפי מנשה״ סוף ח״א( ויש מ ק ו מ ו ת
שכוונת המחבר לר׳ משה אלשיך )בראשית כב ,ז; וכן לא ,כ .וכן במדבר לא,
ג( וצריך בדיקה בכל פעם.
רמ״ד ־ ר׳ משה דעסוי )שמות יד ,י ג וכן כב ,ג וכן כג ,ל ג וכן לח ,ח(.
על פי רוב מציין לו :״המתרגם האשכנזי״ .בהרבה מ ק ו מ ו ת המחבר סבור שרמ״ד
לא דייק כל צרכו בתרגומיו )כמו דברים יז ,סוף ח •,וכן יז ,טו( .ובענין שיטתו
של המחבר להביא דברי תורה גם מ מ ח ב ר י ם שלא היתה נוחה מ ה ם דעתם של
כ מ ה מהרבנים בדורו ,כבר הארכתי ב ה ק ד מ ת י ל״חמדת ימים״ )כךך פסח ,עמ׳
נח( ע״פ דברי מהר״ל )״נתיבות עולם״ ,תורה ,פ״יד( רמח״ל ועוד מהפוסקים,
עיי״ש.
;
;
;
רמד״ל -ר׳ מ נ ח ם די לונזאנו )במדבר יג ,לא( .בן דורו של האריז״ל
רמ״ה -בראשית ד׳
רמ״ז ־ ר׳ משה זכותא ,ספר ״קול הרמ״ז״ ,שמות יב ,מ ז ויקרא כו ,לא
ד״ה והשימותי; דברים ט ,י; וכן טז ,ט ד״ה חג השבועות(
;
רמ״ע ־ ר׳ מ נ ח ם עזריה מפאנו )מחבר ״עשרה מאמרות״ ,הובא בשמות כג,
סוף טז(; דברים כד ,טז ועוד
רמ״ק -ר׳ מ נ ח ם קומץ ,מ ח ב ר ספר העוין ,הוא ביאור ל״בחינת עולם״,
ראה ״בית עקד ספרים״ ,ח״א עמי ) .125מוזכר בויקרא יח ,כב( .ועיין ערך
הבא.
רמ״ק ־ ר׳ משה קאלאוו )בראשית כו ,כח( ולכן צ״ע בכל פעם שיש ר״ת
למי כוונתו
רנבה״ק )ויקרא כג ,כז( -ר׳ נחוניא בן הקנה
רנ״ו ־ ר׳ נפתלי הירץ וייזל )מוזכר בשמונים וארבעה מ ק ו מ ו ת בספרנו ,וזה
יותר מאשר ה ז כ ר ת כ ל אחרון אחר ,פרט להגר״א .והמחבר משבח לפירושו מאד,
ויקרא ג ,סוף פ ס ו ק ג .וכן שם בסוף פרק י׳] .גם רש״ר הירש ,ויקרא יג ,ד,
כותב :״ביאורו של רנ״ה וייזל הוא הטוב שבפירושי פ ס ו ק זה״( .והמחבר מביא
מרנ״ו ומעתיק מלשונו כ מ ה וכמה עיונים גדולים במוסר ויראת ה /וכן עיונים
ב ח כ מ ת הלשון .ופעם )דברים כד ,סוף ד( מפטיר עליו ״מדבריו[ ה ם נכונים
מאד״ .ר ק ב מ ק ו ם א ח ד בלבד מתלונן עליו על פירוש פשטני השונה מ מ ה שפירשו
חז״ל )דברים יז ,יח( .אבל בדיוק כך היתה ביקורתו גם נגד ר״י אברבנאל
)דברים כה ,ו( וכן לפעמים גם נגד רמב״ן )דברים כה ,ו( .ומה שיש להמליץ
זכות על הרבנים ההם ,כי ב א מ ת מותר לפרש פשטא דקרא שלא אליבא דהלכה,
כמו שכתבו הגר״א ועוד גאונים( .ואמנם יש והמחבר עצמו מביא ״פשט״ ה פ ס ו ק
ת
אוצרות
גדולי ישראל
הכתב והקבלה
דלא כחז״ל ,אלא הוא עצמו נזהר לציין שלפי חז״ל אין הדבר כן )ויקרא כג,
טו סוף ד״ה מיום ה ב י א כ ם • וכן דברים כז ,סוף ח ׳ ועוד(.
;
׳
רע״ס ־ רבי עובדיה ספורנו
רע״פ -ר׳ עזריה פיג׳ו )מחבר ״בינה לעתים״( )שמות יב ,יב וכן במדבר יא,
לד ועוד(
רצס״ש ־ ר׳ צבי הירש סגל שפיץ )מוזכר ב ה ה ק ד מ ה דף 19ממוספר ברומית,
ובבראשית לט ,יא וכן במדבר טו ,יח(
רקנטי ,ר׳ מ נ ח ם )עניני קבלה( -שמות לח ,ח
רש״ד ־ רבי שלמה דובנא )הוא המחבר ל״ביאור״ על בראשית ,פרט לפרק
אי ,שהו״ל רמ׳׳ד ב״הביאור״ לתורה .והוא גם חיבר פירוש ל מ ס ו ר ה המצורף
ל״תיקון סופרים״ ,המוזכר ע״י מחבר ״הכתב והקבלה״ בדבריו לויקרא שו ,י.
ומוזכר בעוד ששה מ ק ו מ ו ת בספרו .רש״ד נטש א ת חוג רמ״ד )בשנת תקמ״א(
כי סלד מהרוח של חדשנות בין אלו שסבבו לרמ״ד ,וחזר לברלין ר ק אחרי
מ י ת ת רמ״ד .ומעולם לא נמצא בדבריו דבר פסול[ .המחבר מביא ממנו ״הערה
נפלאה״ בדברים ד ,ה ובעוד מ ק ו מ ו ת מספר.
רשד״ל -ע״ע שד״ל
רש״פ ־ ר׳ שלמה פפנהיים )מחבר ״יריעות שלמה״ ,שנת תקמ״ד( .מוזכר
בספרנו בשבעים ושנים מקומות .שיטתו היתה ל ב ס ס מ ה ההשמעות של כל א ח ת
מן כ״ב אותיות אלף בית .ואח״כ מה המשמעות של ה ר כ ב ת ב׳ אותיות מהן
יחד .ולפי זה ערך )ע׳ קמוצה( משפחות מלים הקרובות זל״ז במשמעותן ,מ ח מ ת
אותן שרשים .טובה גדולה עשה לנו המחבר שהציל עיקרי דברי ספר ״יריעות
שלמה״ ,שלא נדפס מאז עוד.
שד״ל ־ שמואל דוד לוצאטו )ויקרא יא ,ל ח במדבר כא ,סוף כ( .המחבר
השתמש בספרו של הנ״ל ״בית האוצר״ .וכאן מ ק ו ם להעיר כי אע״פ ששד״ל כ ת ב
מ א מ ר נגד לימוד ה ק ב ל ה )בשנת תרי״ב( ,והתפלמסו רבני דורו נגדו ,בכל ז א ת לא
ראה המחבר לנכון ל מ ח ו ק א ת שמו ודבריו ממהדורה שניה ושלישית של ספרו)שנות
תרי״ג ,תרט״ז( .כנראה מפני א ו ת ם טעמים שבארנו בהקדמתנו ל״חמדת ימים״ כרך
פסח ,עמ׳ נ״ח ,כלומר ע״פ דברי מהר״ל )״נתיבות עולם״ ,נתיב התורה ,פי״ד( ועוד.
ויש מ ק ו מ ו ת בספרנו)כמו דברים ל ,ח( שהמחבר מזכיר א ת שד״ל בשבח וכבוד.
;
שושן סודות ־ ספר קבלה עתיק מלפני שבע מ א ו ת שנה )פתח דברים ל״עיון
תפלה״(.
שערי אורה )ספר של ר׳ יצחק גיקטיליה ,בן דורו של הרשב״א( י )במדבר
כד ,ד = עיון תפלה ,ע׳ ,416מוסף ראש השנה(
מבוא לספר הכתב והקבלה
תא
ת ״ א -תרגום א ו נ ק ל ס
תו״א ־ ״תולדות אדם״ ,לר׳ זלמן מוולוזיין )הקדמה ,דף = (4א ,כב ,סוף
יח
תוה״ח ־ )דברים יד ,ז( אפשר שצ״ל תוה״מ )״התורה והמצוה״( ספרו של
המלבי״ם על ויקרא ,ובב׳ מ ק ו מ ו ת בספרנו טעו המעתיקים מהכת״י בין אותיות
מ׳-ח׳ ,כי הן דומות בכתב .כי חידוש זה בענין בהמה ה נ ק ר א ת ט א י א ס ו הוזכר
ע״י המלבי״ם בפירושו לענין זה בפרשת שמיני )ויקרא יא ,פ ס ק א עג ,בנדפס דף
.(793ואמנם יש להקשות הרי ספרו של המלבי״ם נדפס לראשונה בשנת תר״ד,
וספרו של ״הכתב והקבלה״ נדפס פעם שלישית בחיי המחבר בשנת תרט״ז,
כמבואר ע״י ה ח כ ם ר״א ברלינר ב ה ק ד מ ת ו לספר? וצילום ממהדורה זו היא
הנפוצה בימינו )מהדורה בה יש ה ק ד מ ת ר״א ברלינר( והיא משנת תר״ם ,כלומר
ט״ו שנה אחרי פטירת המחבר.
א ב ל יש לענות כי כיון שהמחבר נפטר בשנת תרכ״ה ,חמש שנים אחרי
ה ד פ ס ת ספרו של המלבי״ם ,אפשר שהמחבר הוסיף בכתב ידו בגליון ספרו הפרטי
א ת דברי הפירוש הזה )כמו שהיה נוהג בכמה מקומות ,עיין דברי ר״א ברלינר
שם ״לא מש המחבר ל ת ק ן וללבן ולהוסיף דברים וכו׳ וכן עשה תמיד״( ומשם
העתיקוהו אח״כ בעת הדפוס בשנת תר״מ .איה גדולה לכך כי חפשנו במהדורות
קודמות של הספר )גם שנת תרי״ב וגם שנת תרט״ז( ואין פ ס ק א זו מופיעה שם.
וזה ברור ,מפני שספרו של המלבי״ם נדפסה ר ק בשנת תר״ך .אבל עדיין צ״ע
מ ק ו ם אחר שהמחבר מביא עוד פעם ר״ת ״תוה״ח״ )על ויקרא יא /ו( ושם לא
ידוע לי היכן נמצא מזה בכתבי המלבי״ם .ושמא ב א מ ת זה ספר אחר?
תיב״ע -ע״ע יב״ע
תיקון סופרים ־ במדבר יג ,לא .ועוד ארבע מקומות .עיין לעיל דברינו על
ח שלמה דובנא )רש״ד(
תלפיות ־ ס פ ר של ר׳ מרדכי פלונגיאן )ביאור לעניני גזירה שוה( ,מוזכר
בבמדבר יט ,סוף י ג וכן דברים כה ,יא.
;
תרגום הסורי ׳ בראשית ד ,ט ו וכן כה ,כב
;
]ה[ וכן הבאנו ליקוטים מקוצרים ובקצת שינויי לשון מן פירושו של המחבר
״עיון תפילה״ על הסידור ,בעז״ה.
]ו[ בנוסף לכך ערכנו רשימות ,דף אחרי דף ,להודיע על ״טעויות דפוס״,
למען שיתקנו א ו ת ם במהדורות הבאות של הספר הנפלא הזה .ולפעמים הוספנו
בעז״ה הערות קצרות .עיין לוח ״טעות סופר״.
מפתחות עגיגים )אות אי(
תג
מפתחות עניגים כעדה
ה מ ח ב ר כ ת ב מבוא לספר בשם ״מאמר התורה״ .העמודים ) ב מ ה ד תר״מ(
]הערה:
במספרים של לאטינית .העתקנו א ו ת ם כאן ל ל ו ע ד ת רגילה .שאר עניני
ממוספרים
ה מ פ ת ח נהגנו לציין ה ס פ ר בו מדובר ע״י אות :א׳ בראשית ,ב׳ שמות וכו׳ ואח״כ
לפי פרק ופסוק[ .ה מ ל ה ״עיון״ הוא קיצור של הביאור לסידור ״עיון תפלה״.
טהורה מכל סיג והרהור חטא ועוץ ,כי
בלעדי זאת לא יוכל לרדת לעמקן ,והם
רוצצים את מוחו״.
אות א׳
, ,
,
,
אבלות ,אץ המצוה להצטער ]אלא לתת
כבוד[
11
1
לג ,כג ,לפני ד״ה כעבור כבודי
ה ,לד ,ח
א ב ל ן ת
ה ך א ג ה
״
ע
ה ע נ י ן
ך ה צ ע ר
א
ע ל
ץ
ה
^
ך א ו י
ק
ך ך ב
מ
ה
ת
ת כ ל י ת
כ
ש
ש
נ
ר
א
קרוב נכבד ממנו במעלה ובתקות טובה
ובג׳ שאביכם שבשמים קיים לעד ואין
ראוי שתדאגו בתכלית על שום מת״
ה ,יד ,א
ע ז ר א <
ח ל מ י ך
ע ״ י
ע ל
ה ן ם פ ת
ך ב ך י ם
ב פ י ר י ש ן
ז ך י ם
ט ן ע ה
אדום ,איה מקים ארצו )חילוקי רש״י
והגר א(
׳ י
אדם הוא גרוע מן הבהמה ]א .צורתו
מטיפה סרוחה .ב .במיתתו הוא פגר מסריח.
ג .בלידתו אק לו עצמאות כבעל החי .ד.
גללו מסריח .ויש לאדם יתרון רק מפני
נשמתו הקדושה וקדושת מעשיו[
א
ויקרא ז ,כה ]וכ״כ החיד״א בשה״ג[
א
ב
ך
ה
ם
ה ש ל י ם
ע ם
^
ג ע י ע ת
מ
ח
ע
ש
פן יהיו רשעים
'
אדם ,חשוב מהבהמה ,ויש שהוא פחות
מהבהמה
אברהם ,אם תטא במה שהכניס
א טו ג
עיון ,ע׳ ) 374ברכת המזון(
מ ק ו ם
שהולך
ש ר ה
ל
ם כ נ ה
ר א
׳״ירא
ה
אדם ,מעלתו על
ומתפתח
בעלי
חיים,
א ,כה ,כו
א ,יכ ,ג
אברהם ,למה נ ק
׳
ט
ב
אדם הראשון בא על כל בהמה וחיה
׳״
א .ככ ,י
אגדות ,גנוזות כהן כל הסודות
ב
א ,כ -יט
אדם הראשון בגן עדן ,לעבדה ולשמרה
ב ,לג ,כג
אגרות ,שם יש תעלומות החכמה
א ,ב ,טי
אדם הראשון לא היה לו יצר הרע
ב .לב ,טז
א ,כז ,כז
אגדות .״האגדות וסודות התורה אינם
מושגים כ״א למי שמשתדל בם בכה נפש
אדם הראשון אם לא החטא ,היה חי לעולם
א ,ב ,יז
,
שפתחות ענינים )אות א (
תד
אדם ,אתם קרויים ״אדם״ :״אין כוונת
מאמר זה לדעתי להרחיק את האנשים
שאינם מעדת ישראל מכלל מין האדם
ב
ולכללם
ה
מ
ת
ש
ח
מ
ת
ר
ד
ג
א ד ם
ת
כ
י
ש
א
ר
יחשבו גולמי העם .כי לא יאמרו כדברים
״
,
,
,
״
כ
ה א ל ה
] א י ש י
א
ח ז
מ ח ם ר ו ן
ם
ו מ מ נ
ל [
ד ר כ
ע ת
ה ת ל מ ו ד
ה ב ג ת
ה
ד ר כ י
ש
ל
אהבת ה׳ למרות שהיצר מפתה נגד קיום
החוקים
ה ,ו ,ה
ם
ו
ך
ע כ ״ ל
ל א י
ב מ ד ב ר
כ
] ע ״ ע
ע ר ך :
א ן ה
ש ה
מ
אדם ,דומה לאדמה שזקוק ל ח י '
״
ע [
ס
;ל י י
א
r
ג
־ ׳
אדם ,הוא מחובר גוף ונפש
אהבת ה׳ ע״ע חמדה
אהבת ה /פסוק ״והייתם לי סגולה״ ענינו
״כי לי כל הארץ ומלואה ,ויש ביכולתי
למלא כל חפציכם וכו׳ כלומר אם ייחד
]הישראלי[ כל חומריותו אליו ית/שבהיותו
עוסק בענינים המוכרחים לחלק תומריות
גופו לא יכוין בו להנאת גופי ני אם למלא
רצון הבורא ית׳ אשר ציוה עליו לעסוק
בפעולה זו ,על דרך משל כעת זיווגו״
ב ,יט ,ה
ב ,כד .י
אהבת ריע ,כיצד
אדם ,להתעלות אל מציאות שהיא נעלה
יותר
ג ,יט ,יח
אהל מועד ,פירושו
י י
ג ,א ,א
אדם ,מדת אורך גופי
,
ה ,ג .יא
אהרן ,חש להוציא מחשבת עובדי ע״ז
לפעל
ל
,
אדם ,נקרא כך כשנוהג ע״פ דעת ושכל•
ואם לא ,הוא איש היער
ל ג
כ
ב י
כ ג
' '
אהבת ה׳ כשלימות :״אות האהבה השלימה
הוא לבלתי יכנס בלב האוהב שום פחד
ן ך א ג ה
א
ב
ל
מ א י ץ ה
י
ש
י
ם
נ
פ
ס
ש
מ
ך
ה
ב
ל מ ל א ן ת
כ
פ
ך
ף צ ן ן
ך י ם ת כ ן
ה נ א ה ב י
ה
ל ב ל י
מ
נ
ע
מעשות רצתו;׳
ב ,יב ,יג
אהבת ה׳ גס בעת שיש כעס ה׳ נגדנו
ה ,ו ,א
א
ה
ב
ת
ה
׳
י י
י
א ת י
ה
ם
י ח ד
ד
ב
ר
א
׳
א
י ל א
כ ב
ב
׳
י ב
י י
אהבת ה׳ לברואיו ,כפי הכנתם הנפשית
לקראת ה׳
ה ,ד ,כד
בי
כ ח
אהרן ,מדוע לא התאמץ לבטל העגל
ב ׳
ל ב
א
אוה״ע ,מדוע לא נקראו ״אדם״
במדבר כג ,יט .יכן ר ,לא ,כ
אומות העולם ,שלא נקראו ״אדם״] .מבאר
המחבר שם כי מי שנולד עם מעלות
מסוימות נקרא ״איש״ .ומי שנולד בתכונות
שפלות ובכל זאת טרח ועמל לשנות את
עצמו ולהגיע למעלות מדותיות ,הוא הנקרא
״אדם״ .והשגת המעלות היא ע״י מצוות
התורה ,ולכן אמרו חו״ל שאין אוה״ע
קרויים ״אדם״ .וז״ל :״בל האומות שאין
עליהם עול מצוות המיוחדות לישראל,
ואינם עובדים את ה׳ כי אם בענינים
מפתחות ענינים )אות אי(
תה
ובהשגחתו ,המאמינים בהשארות הנפש,
שונאי גזל וחמס וכו׳ הדורשים טוב לעמים
היושבים ביניהם )באין( ]בלי[ הבדל
לישראלי או לאינו ישראלי ,על אומות
כאלה אמרו רבותינו )ע״ז דף ג׳( נכרי
העוסק בתורה בשבע מצוות שלהם הוא
ככהן גדול״ וכו׳ )ומאריך שם( עכ״ל.
המסכימים עם שכל אנושי ,וכמעט שהן
כולם מצוות טבעיות עד שאין בפנימיותם
שום התנגדות נגד המחויבות עליהם,
ונהפוך הוא כולם נטועים בטבע כל איש
ואיש ,לכן אין לייחס להם תואר ׳אדם׳,
דשם זה לא הונח כי אם על מי שנטיית
מזוג טבעו נטוע בו היפך המכוון בתכלית
האנושי באמת ,ולזה צריך השתדלות גדול
להתעצם ולהתקומם עד שישתלם כפי הוקי
תורתו״ .ומביא המחבר מדברי הזוהר,
שישראל עם הארץ אף הוא איננו נקרא
׳אדם׳ .והביא עוד ראיות .ובאמת כדבריו
מבואר במהר״ל )״נתיבות עולם׳ /תורה,
פט״ו ,קשר בין ״אדם״ ל״אדמה״(] .ע״ע
דברי המחבר על במדבר כג ,יט[ .אוה״ע,
ע״ע ערך :אדם
והנה המחבר כתב התנצלות דומה בביאורו
לדברים ) ה יט( ״ואין מהצורך לבאר כי
כל המדובר בזה הוא על האומות
הקדמוניות שהיו מינים מכחישים בבריאת
העולם וכדומה ,מה שאין כן אומות
שבזמנינו שאנחנו חוסים בארצותיהם
שחייבים אנחנו לדרוש בטובתם ולהתפלל
בשלומם״ .וסגנון זה של התנצלות ידוע
מהרבה מחברים מהתקופה ההיא.
אומות העולם .בברכת ״שלא עשני נכרי״
)עיון תפלה ,עמ׳ (42כתב המחבר שהשורש
״נכרי״ מוסב על הכופר בעיקר והמכתיש
מציאות הבורא .״ואין הבדל בין ישראלי
לאינו ישראלי ,כל המכחיש באמיתת
מציאותו ית׳ נקרא ׳נכרי׳ או ׳בן נכר׳
עכ״ל .ואת״כ כותב :״למדונו רבותינו בזה•
כי נתקנה ברכה זו על אותן האומות
הקדומות שהיו כפראים וחיתו יער ,כפרו
באלהים ,כתשו בהשארות הנפש ,לא דנו
על הגניבות והגדלות כי היה הכל מותר
להם ,הרציחות והניאופים ,והרבעת בהמה
לא היה פשע בעיניהם ,כאשר עוד היום
תשמענה אזנינו הנהוג בין הפראים יושבי
מדברות אשר כבהמות נחשבים בעיני הכל,
הם הס הגוים אשר עליהם אמר הכתוב
שהם כאין וכאפס וכתהו נחשבו לו וכו׳
ורק על אומות כאלה נוסדה ברכה זו.
אמנם על האומות אשר אנחנו יושבים
תחת צילם ,המודים במציאות אלהות
ולי המלקט נראה שהמחבר כתב דברי
התנצלות הללו מחמת פחד שנאת אוה״ע,
וידועות הצרות הרבות שהצרו לעמנו .ועיין
כגון זה מה שהמליץ זכות הרשב״ץ )״מגן
אבות״ על אבות ,פרק א׳ ״זהירין ברשות״(
על דברי רבנו יונה .וכבר'כתב כן ״חתם
סופר״ )קובץ שו״ת ,שנת תשל״ג ,םי׳ צי(
בענין דברי המאירי אודות ״הגדורים בדרכי
הדתות״ )עיין מאמרו של הרד״צ הילמן,
״צפונות״ ,גליון א׳ עמ׳ ס״ה( .ועיין בזה
דברי ״בית יוסף״ )טור ,חו״מ תחילת םי׳
רס״ו במהד׳ מכון ירושלים ,כי יש מהד׳
שם צנזרו( :״דבארץ אדום היה המינים
מבאישים ריחם של ישראל״ וכו׳ עיי״ש
שכתב כנ״ל שאין הבדל בין ימינו לימים
קדמונים .ולכן כאשר המחבר הביא שוב
פרשנות זו בפירושו לסידור ״עיון תפלה״
)לברכת ״שלא עשני נכרי״ ,עמ׳ (43סיים:
״ובזה נשתתקו פיות המלשינים עלינו אצל
האומות בברכה וו״ עכ״ל.
מפתחות עני ;ים )אות א׳(
תו
אות ו /במובן של ״אם״
אוה״ע ,לפני הצו ״לא ימצא׳ /לא נצטוו
על איסור ע״ז
ד ,יג ,כז
ב ,לב ,א
אות ו׳ ,להורות זמן עתיד ,או לשון ציווי
אוה״ע ,מתי יודו שישראל הם עם חכם
ונבון
ג ,כב ,ז
אות ו /להשוות בין דבר לדבר
ה ,ד ,ו
אורים ותומים
ג ,כד ,יט
אות י׳ מורה על מתשבה
ב ,כח ,ל
אות ב׳ )ענינו :על פי(
עיון תפלה ,פתיחה )הערה( בענק ״בפלילים״
אות ב׳ השימושית ,לשון םמוך וקרוב
ד ,יח ,י
אות ב׳ .״בשביעית״ )תוך זמן ,או אחר
זמן(
ב ,ל ,לג =־ ג ,ז ,יח
אות ן׳ סופית
ב ,ג ,יכ
אות ש׳ ,ימנית ושמאלית
ג ,כו ,א
אותיות בולטות
ב ,כח ,ט
ג ,כה ,כ
אות ה׳ בתחילת מלה ,להורות אמיתות
הדבר
ד ,יא ,ככ
אות ה׳ הידיעה בתחילת תיבה
א ,א ,סוף א
אות ה׳ שנתלפה באות א /להורות על
הפלגה
ד ,יא ,כ
אות ו׳ )פרשנות(
ג כ ,ט = ד ,לג ,ד
אות ו׳ במובן של ״אם״
ג ,כו ,יא
אחדות כל הבריאה .״והנה כל פרט מפרטי
הברואים שבעולם הגשמי הם צרורים
ואגודים זה בזה ,חלק זה מקושר בחלק
אחר ממנו ,עד שכולם יחד הם עצם אחד
שלם בתכלית האחדות ,הנקרא בפי החכמים
׳שלשלת הבריאה׳ .וכן בעולם הרוחני כל
פרטי כתות העליונים ,לכל אחד מהם יש
שרש ,ושרש לשרש גבוה מעל גבוה .וכולם
תלוים ומשתלשלים ממקור העליון מד׳
אותיות הוי״ה ב״ה עד שכולם צרורים
ואגודים כחלקי השלשלת וכו׳ והוא ית׳
הסיבה הראשונה לכל המסובבים והוא
המציא• ,והוא א״כ כלל הנמצאות .לכן
יתואר בשם ׳כל׳ ״
ד ,טו ,ככ
אות ו׳ כתחילת שם פעל .מה ענינה
ד ,טד ,יח
איכות מול כמות ,הראשונה חשובה יותר
ה ,יד ,כא
אות ו׳ ההיפוך :ו׳ החיבור
ג ,כה ,סוף כ
אות ו׳ שבתחילת פסוק
ד ,יח ,ת
אימהות,
״שפתות״
בלהה
וזלפה,
טעם
שנקראו
א ,לכ ,כג
מפתחות עניני ים )אות א׳(
איםור והיתר .מה שהתורה התירה במפורש,
אץ כח בחכמים לאסור
ה ,טז ,טו ר״ה בתג
איש ואשתו ,היא כנגדו תמיד כדי להיות
לעזרתו
א ,כד ,יד
אכילה בישיבה ולא בעמידה
א ,כה ,לד ד״ה ויק• וילך
תו
אל תקרי כך אלא כך ,ע״ע פרשנות
אל תקרי ,אופני דרשות של חז״ל
ב ,יכ ,יז = ב ,לב ,סוף טז = ג ,יח ,ככ = ה,
ככ ,סוף כח = ה ,לא ,יט ד״ה שימה בפיהם
אלדד ומידה עדות על מקום קבריהם
ד ,יא ,כז
אם למסורת ,מדוע לשון ״אס״ ולא ״אב״?
ה ,יט ,ה
אכילה בנימוס] .עשו נהג[ ״כדרך נמהרי
לב אשר נפשם רק למאכל תתאוה ולא
יקפדו באיזה אופן ימלאו בטנם ,וגם בעת
אכילתם יגלו פחיתות מדותיהם ,לא ישבו
לאכול לאטם ובנחת ,כי אם בחפזון בקימה
והילוך״.
אמונה )ע״פ מסורת( או ע״פ עיון באלהות,
מה עדיף?
א ,כה ,לד
א ,יכ ,כ
אכילה כראוי
ה ,יב ,ז
אם למקרא ,אם למסורת
ב,
כא ,ח = ג ,יג ,מה = ה ,יט ,ה
אמונה ,לימוד והכרה בסדריות פעולות
הטבע
ה ,ל ,י
אכילה ,כוונות רוממות של אכילה
ג ,יא ,מד
אכילה ,ענינה :״שאת ,משאת״ ,טעם שם
זה כי בבחינת התבטל המאכל ממציאות
הויתו הונה עליו שם ׳אכילה /לפי שבפעולת
האכילה ילך גוף המאכל לכליון ולאיבוד
]ודומה ל״השתתה״ן .אבל שם ׳שאת׳ הונת
על האכילה בבחינתו תכליתו המעלתית ,כי
כל רבר הנאכל יתנשא מדרגה מה מפחיתות
מדרגתו הראשונה ,כי הצומח ייהפך לבעל
תי וכו׳ וכן הבע״ח הנאכל ע״י אדם יתעלה
עי״כ ממציאותו ,להיותו חלק משמש
למבחר הבריאה״ וכו׳ ןעיי״ש עוד[
א ,מג ,לד = ד ,יא ,ו = עיון תפלה ,ע׳ נ 37
ד׳׳ה ואכלת ושבעת )ברכת המזון(
אמונה .המתאונן על הי ,כאילו צרותיו
במקרה
ד ,יא ,א
אמונה ,המטיל ספק ביסודות הרת ,כיצר
נכשל
עיון ,ע׳ ,445וידוי יוה׳׳כ ,ר״ה בתמהרן ל ב ב
אמן ,נאמץ ,ענינם קיום והעמדה
ד ,יכ ,ז
אמן :״גדול העונה אמן יותר מץ המברך״
)ברכות נג (:כי ברכת המברך היא על
טובת עצמו ,כי הוא נהנה והוא המקיים
המצוה .אבל העונה אמן מברך על שזכה
חברו לטובות אלה ,והוא שמח בטובת
חברו ,לכן הוא יותר משובח״
אכילה ,תאווה לה היא כליון והשחתה
לנאכל
עיון תפלה ,ע׳ 0א ,ד״ה אמן ואמן
א ,ט ,כ
אמת ושקר :שרה לא התכוונה לפקפק
,
מפתחות עניניס )אות א (
תח
שהיא תלד )שהרי ראתה שחזרה לי עדנה(
אלא פקפקה בכת אברהם ללדת .כותב
המחבר :״ומה דאמר קרא ׳ותכחש שרה׳
מכל מקום אף שאין בתשובתה הכחשה
גמורה ,מ״מ אינו אמת גמור .ודבר גדול
ילמדנו כזה ,עד כמה צריכים אנשי מעלה
להזהר מלהלכד ברשת השקר ,אף שהדיבור
בעצמותו אינו שקר ,מ״מ כשיש במשמעותו
דבר שאינו אמת גמור ,מן הראוי להרחיק
ממנו״
א ,יח ,יב
אמת ,מה פירושה
ה ,ה ,יז
ארמית ,םורית
ב ,כד,
ארץ ישראל ,עיין :א״י
א״י ,ברכת מוציא ״מן הארץ״; מול ״פרי
האדמה״
א ,ב ,ה
א״י ,ההבדל בין גר לאשה בירושת הארץ
א״י .ןחז״ל[ אמרו בזה וו״ל משל למלך
שכעס על אשתו והזרה לבית אביה .אמר
לה אביה :׳הוי מקושטת בתכשיטיך
כשתחזורי לא יהו עליך חדשים׳ ,כך אמר
להם הקב״ה לישראל ,בני ,היו מצויינים
במצוות שכשאתם חוזרים ,לא יהיו עליכם
חדשים עכ״ל .כמה גדולים דברי רז״ל
במשל זה ,כי הודיעונו כזה גודל תיוב
מצות התלויות בגוף אף בחו״ל .כמו
שהאשה מחוייבת להתקשט לכבוד בעלה
המלך אף כשהיא מרוחקת מביתו .כי אם
אז תפרוק עדיה מעליה ותםיר תכשיטיה,
כאילו היא מתיאשת ממנו לעולם שלא
תחזור אליו עוד .אמנם אם גם בעת ריחוקה
תתקשט בתכשיטיה כמו בבית בעלה ,הנה
היא מראה בזה גודל דבקות אהבתה אליו
ותשוקתה למצוא חן בעיניו להחזירה ולשוב
אל ביתו כמקדם .ככה בקיום מצות חובת
הגוף בחו״ל יראה לעיני כל שאין כאן
יאוש מן הגאולה ,אבל יש תקוה ותוחלת
לשוב מהרה אל בית מלך עולמים כבימי
קדם״.
ה ,כר ,יא
א״י ,מדוע נקראת ״נוד״
א ,ד ,טז
א״י ,מה מעלתה
ג ,יא ,מה
א״י ,מפני חטא מרגלים לא ניתן לנו ארצות
עשו ,עמון ,מואב )וינתנו לנו לעתיד לבא(
א ,טו ,יט
א״י ,נקראת ״ארץ״ בפרט כי רק היא
מכשרת ליושביה לעשות רצון נותן התורה
ה ,יא ,יח
א״י :הבאת הביכורים ,״בבואו אל בית ה׳
עם פרי המשובת בארץ ,יתן שבח ותהלה
לפאר את הזמן והיום שזיכהו הש״י לבוא
ולישב בארץ הזאת״
ה ,כו ,ג
ארץ ,כדור הארץ סובבת סביב לשמש
ה ,יב ,א
אש ,מעלותיה ותכונותיה
ה ,לג ,ב
ה ,יכ ,א
א״י ,סתם ״ארץ׳ היא א״י
דברים יכ ,סוף פסוק א
אשה היולדת ,בונה ביתה
ה ,בה ,ה .ד״ה ייבמה
ו
ז
מפתחות עניו ם )אות אי(
אשה נקראת ״בית״ ע״ש בנין המשפחה
תט
בחירה חפשית של האדם
ג ,בא ,ט
א ,ב ,ז = ה ,ו ,ה
אשה נקראת ״שאר ״ע״ש קיום וההותרה
שגורמת לבעלה בהולידה לו בנים שהם
שארית וקיום לאיש
בחירה .״יתרון האדם על הברואים אינה
אלא במה שהבחירה בידו לבהור בטוב
מבהיפוכו״
ג ,כא ,ב
הקדמה ;9א ,ב ,ז = א ,א ,ד = הי ו ,ה
אשה ,דעתה קלה :״ואפשר כיון שמטבע
הנשים להיות דעתן קלה עליהן ורובן
מעשיהן ודיבורן אינם באים מישוב הדעת
כי אם על דרך הדמיון ,כל מה שרואה
ושומעת מחברותיה תעשה ותדבר גם היא.
לכן עשיית נשים רבות ודיבורן ,אחרי שאין
כוונה מיוחדת לכל אשה בפני עצמה
בעשייתה ודיבורה רק מחמת התלותה
בחברתה ,מעשי כולן אינה השובה כי אם
למעשה אחד״
בחירה .״מצד בחירתו החפשית יוכל ]אדם[
להשתלם ולהתעלות במעלה רמה .ולזה
יותר שיש לו לאדם מתנגדים המטים אותו
לרע ,יותר מעשיו חשובים אם יתגבר
לעשות היפך ההתנגדות .וזה אחד מן
הטעמים לצדיק ורע לו בעוה״ז ,להגדיל
כח ההתנגדיות לעיני הצדיקים .ובזה
מעשיהם יותר חשובים״.
א ,סוף פרק כו
אשה ,חוה ,ההבדל בין השמות
א ,ג ,כ
את
א ,א ,א
את ,חיסור מלה זו
עיון תפלה ,ע׳ 65ד״ה תודת ה׳
בחירה ,מושג של ״עם הנבחר״
עיון ,ע׳ ,413מוסף ר״ה ,ד״ה אתה בחרתנו
בטחון בה /״התרועות יזכירו אתכם
בהשגחתו ית׳ ולא נשים מבטחנו אל הכנות
טבעיות והשתדלות בני ..אדם ,כי שוא
תשועת אדם״
ד ,י ,ט
ג ,טז ,כא
בחירה חופשית ,אחרי חטא של עץ הדעת
בטחון בה׳ :״וידום אהרן״ .לשון ׳דמם׳
על השתיקה הרצונית שמוסכם ברצונו
לשתוק ]דומה אל ״אם לא שויתי ודוממתי
נפשי׳ /תהלים קלא ,ב[ שאין לו ערעור
פנימי המציק לשידבר כי אם הסכמה
גמורה ,והשוואת הרצון להיות שוקט ושותק
ואינו מתפעל כלל אל הדיבור .מזה אמר
׳דום לה׳ והתחולל לו׳ )תהלים לז ,ז( ׳טוב
ויחיל ודומם׳ )איכה ג ,כו( וכוי .וכן ׳לך
דומיה תהלה׳ )תהלים םה ,ב( פירושו
דומיה של אדם בעת שמקבל דינך נחשב
לך כאילו הוא מהלל אותך״
א ,כ ,ט
ג ,י ,ג ד׳׳ה וידוס
״את״ ,למה לפעמים חסר במקרא לסימן
״פעול״
ה ,כה ,ר
א ו ת ב׳
בהמה ,מלה זו כוללת העופות
ג ,א ,ב
בחירה חפשית ,יש רק לאדם ולא לשאר
הנבראים
ה .יב ,א
מפתחות עניינים )אות ב׳(
תי
בטחון] :המחבר מעתיק דברי רמ״מ
שקלאוור בשם הגר״א ,המובאים כביאור
הגרי׳
ב
מ
ד
א
ת
ל
ע
מ ש ל י ג
ל ע נ י
ה
י ׳
ש א י נ ם
ה ב ט ח י
ג ד ר ל י
ז
ה
ע י ש י ם
ה
ש
מ
ת
ע
ד
בכל יום
א ,ב ,ג
ל
ה
ו
ת
ל
בריאה .טעם איסור השחתת אילן .״אין
ראוי להשתמש בדבר מן הנבראים על
היפך המכוון ממנו בבריאה״
ז־
"
"
־
רוב בני אדם המחזיקים במדת הבטחון
בדרך בינוני ,יש בו בטחון שקרי תיש[
ף
ן
לסבב סבת פרנסתו ]כצ״ל[ ,אם אמונתו
ברורה אצלו שהשתדלותו בסיבות אלה
אין בה ממש כלל ואינם מועילים מאומה
בלתי גזרת העליון ית׳ הנה בטחון אמתי.
ו א ח
מ א ו מ ה
ב ט ח ו
כ
א מ ת י <
כ ר ת ב :ז
א
א מ נ ם
ש מ ו צ א
ת
א
ג ם
ל ד ע ת
ע צ מ ן
מ ח ך י ב
י ט
ברית בין ה׳ וישראל
א
ברית מלח,
והכהנים
הסבר
־ י׳
השתתפות ישראל
ד ,יח ,יט
י
א מ נ ם
י ח ש י
א ם
ב ל ב ו
=
ה ש ת י ל י ת ו
כ י
,
'
<
בסיבות אלה
™
י־
בהשגת ט״־י
הוא חלוש והוא בטחון שקריי׳
ל
י ש
ה
חלל
ו מ י י נ
מ
ע
ט
ה
מ
ה נ ה
1
ג ם
מ
ע
ב ה
ט
י ח
ט
׳
1
ברכה על הנחת תפילין ,למה לא לשון
״טוטפות״ י ]להיותנו פרושים ומובדלים
ממחשבות רעות[
,
,
ה ,ו ,ח ־־ עיון ת פ ל ה ,ע מ ׳ ,33-32ב ר כ ת ת פ י ל י ן
עיין ת פ ל ה ,ע מ ׳ ,170ב ר כ ת ״ ע ל הצדיקים״
ברכה ,יעקב לא בקש ברכה משום מלאך
א ,ל ב ,כז
בית המקדש :ג׳ טעמים למה נקרא ״לבנון״
ה .ג ,כ ה
ברכה .ענינה תוספת ורבוי )בשם רשב״א(
בכורה ,מה היא תכונתה
א ,כ ה ,לא )״את״(
ה ,ח .י
ברכה :תירוש סגנון הברכה :״שלא עשני
נכרי״
בל תוסיף .פלפול בענין זה
ה ,יו ,י ב
ב ל ע ם
א ם
'
ה י ה
סידור ״עיון ת פ ל ה ״ ע׳ 42
נ ב י א
ברכה :תקנו לומר על הפת ׳על הארץ׳.
ה
י
לד י
המורה על א״י
א ,ב ,ה
בראשית ,נקרא ״ספר הברית״
ב ,כ ד ,ז
ברכה ,נוסח ״לקבוע מזוזה׳
עיון ,ע׳ 586
ברוך ,פירוש המלה
י
ברכת ההפרשה ,עדיפה ״להפריש חלה״
מן ״להפריש תרומה״
ד ,טו ,כ
י ח
ב
ה א ב ו ת
ברכת המזון ,חיוב מהתורה גם על אכילה
ללא שביעה
ה ,ה ,י
י ־
ברוך שם כבוד מלכותו .נאמר בתשאי כי
ישראל חטאו בעגל ,ויש לנו צער לאבד
ש
כ
ח
ע י ו
יקי
ז
ה
ת פ ? 1ה
מ
י
ע
ל
ע מ
ה
'
ש
ק
ב ל נ י
1 2 1 8
י
"
מ ב ח י י
ה
ב י י
'"
ש
ם
כ
ב
י
ד
בריאה ,ו׳ ימים ההכנה ,אח״כ ה׳ מחדש
מפתחות עניינים )אות בי(
ברכת כהנים ,כוונת הכהנים ״שמייחדים
בה כל הטובות הזמניות והנצתיות רק אליו
יהי .בזה יעוררו את לב בני ישראל שלא
ישימו בטחונם בכחם ועוצם ידם לעשות
חיל״
ד,
ר,
מתנה בידו בתורת חסד וחנינה .ועור יתבונן
בהעלותו על דעתו השתנות והתחלפות
הדברים ,כי כמעט קט יאבד העושר וכרי׳
א ,ככ ,יד
נאוה ,לשכור מדה זו ,תנאי לקנין התורה
כז
ברכת ציצית ,״להתעטף בציצית״
ד ,טו ,לט
ברכת שהחיינו :״וענין כרכה זו ,אחר
שברך ברכת המצוה ,לתת בה תודה על
שזכה לעשות רצון קונו ולהיות עבד למלך
עליון וכוי וכו׳ .כי פעולת מצוה זו חשובה
בעיניו למתנה גדולה מאת אלהים ,וכמנחה
שלוחה אליו מן השמים ,מאשר נתיקר
בעיני ה׳ ונתכבד ממנו להיות עבד למלכו
של עולם .הנה איש אשר הוקם במעלה
נפשית כזו ,כל המצוות התדיריות הערוכות
לפניו יום יום אינם מספיקים אליו לשלם
בם אף אהד מאלף ,ההכרה בטובות וחסרים
שכבר קבלם מהבורא ית׳ ,ובנפשו תתלהב
שלהבת אהבה ותשוקה להיות זוכה לעשות
רצון קונו נוסף על המצוות התמידיות.
וכל רעיונותיו מלאים בתאוה וחפץ פנימי
אל עשיית מצוה חדשה הבאה מזמן לזמן,
למלא גם בה את דבר ה׳ .וכו׳ ובכל רגע
ורגע בשמחה גדולה יחכה ובחשק נמרץ
יצפה להתקרב אל הזמן במלאות חפץ
נפשו״
עיון תפלה ,ע׳ ,310ברכת שהחיינו
אות ג׳
גאוה ,כיצד להנצל אחרי שומעו שבח על
מצותיו :״כי משער בנפשו כי מעלות אלו
מתת אלהים הנה ,כי הוא יהיב חכמה
לחכימין ,והוא אשר נתן אליו הכת לעשות
חיל ועושר .ואיך יתפאר האדם במה שהוא
א ,מט ,יד
גוף האדם :ואנו רואים במעשה היצירה,
ובפרט באברי כעלי חיים ,כיון ]הי[ באבר
אחד אל כוונות שונות .דרך משל :ברא
האף להריח ולנשימה ולדחות הליחה
העודפת ,ולייפות תאר הפנים .ברא האויר
לנשימת בעלי חיים ,ולהוליד קול ,לנשיכת
הרוח וכו׳
ב ,יט ,טז
גזירה שוה ,אם אדם דן מדעתו
הקדמה 21 ,13
גזירה שוה ,תוכן הביטוי
הקדמה 21
גיבור ,צדיק נקרא ״גיבור״
כ ,כ ,ה
גילוח הזקן
ג ,יט ,כז
גלגול נפשות :״בו יועתקו ותאצלנה מגוף
אל גוף״
ה ,כה ,ו
גלגול ,״לבן הוא בלעם״ ,פירושו זה היה
שרש לזה
א ,ככ ,כא
גלות מצרים לא מפני שאלת אברהם ,אלא
נענש על שאלתו במה שהודיעו לו על כך
א ,טו ,ח
גר תושב .אם מקבל עליו כל ז׳ מצוות
בני נח :״בזה הוא נכנס בגדר האדם השלם
ואנו חייבים אז לסובלו ולהחיותו ולגמול
תיב
,
מפתחות ענינים )אות ג׳ ״ ד (
אתו כל טוב וכר .אמנם אם רק קיבל
הרחקת ע״ו ,לא ישבו בארצך פן יחטיאו
אותך לי .כי אם בדברים שיתמשך מהם
היזק גופני ירחיקונו הרופאים מהם ,ק״ו
לדברים המתילד מהם הפסד נפשי,
שמהראוי להתרחק בתכלית הריחוק״
ב ,כג ,לג
שום ערבות חומרית והנאה גשמית כי אס
למלאות המצווה עליו לקיים המיץ והאיש.
וכן בכל שאר המעשים אשר יעשה וכו׳
ייתר כל תנועה מאבריו לעשות רצון קונו.
ובזה ראיה גדולה לאיש המעלה שהוא
איש סגולה כלומר איש הדבוק באהבת ה׳
באמת .וכמאמר רבנו הקדוש שלא נהנה
מן עוה״ו אפילו באצבע קטנה״
גר ,ג׳ מינים יש
כ ,יט ,ה
ג ,טז ,כט
גר ,ע״ע לשון
דברות בלוחות ,רמוזים שם תרי״ג ודברי
סופרים
הקדמה 11
גרושין ,לפעמים לרצונה של האשה
ג ,כא ,ז
גשם ,טעם שנקראים ״גבורות גשמים״:
״לפי שנעשה ע״י גבורת האש״ )עיי״ש(
כ ,ט ,לג
אות ד׳
דבקות בה׳ ,ביאור המושג
ג ,טז ,א = ה ,יא ,כא
דוד ויהונתן ,אהבתם זה לוה בעצם ולא
במקרה
א ,לג ,ד
דומם ,צומח ,חי ,מדבר :״הלא תראה,
ארבע היסודות פושטות צורתן העצמית
ולובשות צורת הדומם ,הדומם פושט צורתו
ולובש צורת הצומח ,ובהפסד הצומח
בהיותו נאכל מן ר חי ,הוא פושט צורתו
להיות חלק מן החי .ובהפסד החי בהיותו
נאכל מן האדם ,הוא פושט צורתו ולובש
צורת הבשר והדם שבאדם וכו׳ .הנה תראה
שתכלית כל הברואים איננה להיות עומדים
בענינס שהיו בו בעת מציאותם ]שנבראו[
אבל תמיד יתבטל ממציאותו הפחות
במדרגה ויתעלה אל המדרגה יותר עליונה
וחשובה ממה שהיה] .עיי״ש שהאריך כיצד
שלימות כל דצ״ח להיות נאכל ע״י האדם
השלם בעבודת הקב״ה[
עיון תפלה ,ע׳ 372על ברכה שניה בברכת המזון
}
דבקות בה׳ .״המתדבקים בה׳ התאחדות
גמורה עד שיתבטלו בעיני עצמם כאילו
אינם במציאות כלל ,וכל יש הנמצא מהם
אינו רק הוא ית׳ ״
ד,
יא ,טו
דבקות :״והייתם לי סגולה״ .איץ המכווץ
במאמר זה התנהגותו של ה׳ עמהם בדבקות
האהבה ,אבל המכוון בו שהם יתנהגו
בדבקות אהבה עמו ית׳ וכו׳ אם ייחד כל
חומריותו אליו ית׳ ,שבהיותו עוסק בענינים
המוכרחים לחלק חומריות גופו לא יכוין
בו להנאת גופו כי אם לקיים רצון הבורא
ית׳ אשר ציוה עליו לעסוק בפעולה זו.
על דרך משל ,בעת זיווגו אף שפעולתו
באברים גשמיים חומריים ,לא ישתף בדעתו
דור המדבר ,טעם שה׳ לא סלה להם
ה ,א ,פסוקים מא ,מה
דיבור ,״כל דיבורי פיך גם בינך לחבירך
תע
מפתחות עניינים )אות ג׳ -ד׳(
לא תשנה לעולם ,אבל תקיימנו כאילו היה
דיבור זה נדר להש״י״
דרשותיהם של חז״ל אינם סותרים פשט
המקרא
ה ,כ ג ,כ ד ס ו ף ד׳׳ה כ א ש ר נ ד ר ת ]יש שם פ ע מ י י ם
ג ,טז ,כ ג
פ ס ו ק כ״ד ,ו ה כ ו ו נ ה כ א ן לראשון[
דיבור ,בטפשות פה :״להרבות דברים במה
שמותר לדבר ,כגון מסחר ופרנסה ,מאכל
ומשתה ומלבוש .שבח הוא לאדם שימעט
הדיבור בהם״
עיון ת פ ל ה ,עמי
דת ,רליגיון :״כמו שעיקר הוראת מלת
׳שבוע׳ היא החזרה וההשבה ,ככה מלת
׳רליגיון׳ יש בה הוראות אלו ,בלשון לאטיני
ענינו קשור ומאסר ]לחזור[ ליישוב דעת
הנפשי׳
ה ,טז ,ט
441ד ״ ה ב ט פ ש ו ת פ ה
דיבור ,נבול פה :״כי בדיבור נמאס כזה,
בל הוד נפשו נהפך למשתית .כי באותו
דבר ממש שהבדילו השי״ת לטובה מכל
מין בהמה ,והוא הדיבור ,באותו דבר עצמו
הוא יבדיל עצמו לרעה״
א ו ת ה׳
ה׳ אלוהי ישראל ,ה׳ אלוהי עולם
ב ,כד ,יא
ה׳ ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין
כ ,ט ו ס ו ף יא
עיון ת פ ל ה ,עמ׳ 441ר׳׳ה ב ט ו מ א ת ש פ ת י י ם
דיבור :יש לו לאדם לקצר בדיבורו ,אפילו
בדברי תורה
ה ק ד מ ה ,פ ם ק א ראשונה
ה׳ נקרא בכינוי ״מלאך״
א ,כ כ ,יא
ה׳ ,אין אצלך כעס
ה ,כ ט ,כ ו
דיינים ותכונותיהם
ה ,א ,ט ו
דרש :״הרשות נתונה לפרש המקרא כדרך
הנוטה מחז״ל ,אבל לא בדרך הסותר את
המקובל״
ה׳ ,ביאור הכינוי ״צור״
ב ,לג ,כא = ה ,ל כ ,ד
ה ׳ ,ביטויי הגשמה ,״ונזכרתם לפני ה׳ ״
ד ,י ,ט
ד ,ה ,ס ו ף כ ו =־ ד ,יט ,ס ו ף ט ז
ה׳ ,ביטויי הגשמה ,״קומה ה״.״
הסותרות
דרשות
המתחלפות עם הפשט
ודרשות
לפשט,
ה ,כד ,ט ז
ד ,י ,ל ה
ה׳ ,הגשמה בתיאור מדותיו של ה׳
ר ,יד ,ס ו ף י ד = ה ,כט ,כר = עירן ת פ ל ה ,ע מ ׳
דרשות חז״ל ,אם למקרא ,אם למסורת
,128-127ד ״ ה א פ ך ו ח מ ת ך ) פ ס ו ק י ״והוא ר ח ו ם ״
ג ,יג ,מ ה = ה ,יט ,ה
דרשות ,החוקים
למושכל ראשון
הס
המלמדים
בניגוד
לימים כ ׳ והי(
ה ׳ ,הגשמה ,אין לייחס לו מדת הכעס
דברים א ,ל ז וכן ג ,ב ו ! וכן ט ,יט •,ו כ ן כ ט ,
;
ה ,יא ,ל ב
כו
תיד
,
מפתחות עניינים )אות ה (
הגשמה ,״זכרון״ הנאמר אצל ה׳
ה /מדותיו ,ע״ע ערך :רחום
עיון ,ע׳ ,424מוסף רה ,דייה לכם לזכרון
הגשמה ,לשון ״העברה״ לענין ה׳
ה /ע״ע :הקב׳יה
ה׳ ,עילת העילות וסיבת הסיבות
עיון ,ע׳ ,501סליתות ליום שני )בה״ב>
ה ,לכ ,לט
ה׳ ,הגשמה :״חלילה לנו להגשים כבוד
ה׳ אל דבר גשמי״
ה׳ .ביאור בדרך פשט של ״ברוך כבוד ה׳
ממקומו״ :״כמו שהוא ית׳ הוא כלתי בעל
תכלית לאין שיעור ,ככה אין תכלית ושיעור
לכבודו ית׳ ואין מקום המגביל אותו בתוך
שיעורו המוגבל .ואף שהוא בחסדו הגדול
הטיב עם ברואיו למלא כל הארץ כבודו
עד שאין מקום פנוי מכבודו .ובכל אשר
יפנה האדם להשכיל עליו יתגלה לעין
עיונו שפעת כבודו ,בכל זאת אין הארץ
מגבלת ומצמצמת את כבודו הגדול״ עכ״ל
]כלומר השי״ת הוא ״ברוך׳ יותר
״ממקומו״ המוגבל למול עינינו ,והוא מ׳
היתרון ולא מ׳ המלמד על מוצאו[
ב ,כר ,יז
ה׳ ,יד ה׳ ,כינוי לעונש
ד ,יא ,כב
ה׳ ,כינויים :״וענין ׳מקומו של עולם׳ וכו׳
ובאמת אין ערך ודמיון כלל בין המשל
והנמשל רק באיזה דבר •פרטי ,ואף גם
זאת רק בדמיון מה וכו׳ לפי שאין בכה
שום נברא ,אף עליון שבעליונים ,להשיג
מהות ענין זה .איך כל העולמות וכל צבאם
הם בעצם אין ,וכן כל רגע הם מתהווים
למציאותם ממנו ית׳ ,לזאת בחרו בתיבת
׳מקום׳ .וכו׳ וכוי .אכל אדון כל ית׳ הוא
מלא כל העולמות הנבראים ,ואינם חוצצים
נגדו ית׳ כלל באמת ,ואין עוד מלבדו ית׳
ממש שום דבר כלל בכל העולמות מהעליון
שבעליונים עד התהום התחתון שבתהומות
הארץ ,עד שאין שום נברא בעולם כלל,
רק הכל מלא עצמות אחדותו הפשוט״
עכ״ל לעניננו] .ועיי״ש שהאריך ,ובד״ה
״ונצבת על הצור״ הביא תמצית דברי
הקבלה בענין בריאת העולם ,הצמצום
והקו[
ב ,לג ,ככ )הראשון(
הגיון ,יש בו שבע מחלקות
ג ,כו ,סוף יח
״
הגשמה ,ביטויים שהם על שם הספירות
א ,כ ,כג
הגשמה ,יש להרחיק ביטויים אלה מה׳
א ,ב ,כג = א ,ו ,ו = ובספר שמות ד ,יד :וכץ
כד ,י :וכן כח ,יב :וכן כט ,מג :וכן לא ,יז:
וכץ לא ,יח = ויקרא א ,א :וכץ א ,ט :וכן י,
ו :וכן כ ,ה
ההעדר הוא סיבת ההויה
א ,א ,לא = א ,ט ,ב
ה׳ ,לשון ״מתהלך״ הכתוב עליו
ג .כו .יב
ה׳ ,ממנו לא יבואו הרעות
ג ,יז,
ה׳ ,ע״ע הגשמה
ה ,ח ,סוף י
הודיה ושבח על ענשים שה׳ שולח:
״יצדיקו עליהם את הדין ויודו שלטובתם
הענשתים בקושי הצרות ,כדי להכניע יצר
לבבם הרע״
ג ,כו ,מ
מפתחות עניינים )אות הי(
הושענא רבה :טעם שם של יום זה ״ומלת
׳רבה׳ מלשון ׳מורביות של ערבה׳ שם
תטו
העלאת ניצוצות ,מן בעל חי רעד לאדם
א ,ט ,ב
במשנה )סוכה מה ע״א( ובו׳ .וחכמי האמת
הקב״ה נקרא ״מלך״ .שם ״מלך״ נגזר
מ י ח א
מפעל הכבד הנוסף :״למוליך עמו במדבר״
)תהלים קלו ,טז .״מוליך יועצים שולל״
)איוב יב ,יז( ,שהוא לשון הנהגה .וטעם
״מלך העולם״ ,שהוא ית׳ מוליך ומנהיג
ל
1
,
ל נ י
ג ל י
ס ו ב ל
ב
ד ב
ח י ר פ י נ
י
י
ד כ ר י ם
ע ל ב
י ה ם
ד ב ר
ג ב י ה י ם
א מ נ ם כ ד י
יי
יי ז•
א י ד י ע
א
ת
ע
ל
א
י ל א י
׳
כ ל
ל ה ש י ב
(
ר
ש
ב ל ב ב י
י ה י א :
ס ר ל
ש א י נ י
•
׳
י
ו
הערבה היא עץ השדהי א י ל ז
עושה פירות ואץ לו טעם וריח ,לכן נדמו
אליו הרשעים .והנביאים משתמשים בו
J J ! U . U״ wuuvu u
״
•יי׳׳ ׳
בדברם על מפלת הרשעים )יחזקאל יז,
U
כ ך (
ו ה מ כ ן ו ן
ן כ ן /
ז מ ן
ב י ו ם
ה מ ק ך ו ה
בוא גוג על אדמת ישראל ,שעל מפלתו
הגדולה נתנבא יחזקאל )פרק לח( וזכריה
הנביא )פרק יד( ועל זמן המקווה הזה
־
סובבת כל התפילה
ואז עושים תבטת הערבה בארץ ,להוציא
מחשבת אמונה זאת מן הכח אל הפועל,
ק
ןל
זמן אשר בו עצי השדה הגבוהים לעפר
יורדו ,והרשעים ערי ארץ יושפלו״
ה א ח ד ו ב ה
ב
ה ו ר ו ת
מ
ע
ה
ש
א
ח ך ן
מ
ת
ב י י ס
ת
ז ה
ל ב ב נ ן
י כ י
ב ב י א ת
א
ת
ה ע ך
ם
עיון ת פ ל ה ,ב ר כ ת נ ט י ל ת ידים ,ע מ ׳ 37
הקב״ה ,אמירת משה לה׳ :״הריצות״
׳ י
הקב״ה ,ביאור המושג ״נתת רוח״ אליו
א ,ב ,ט ו
הלב״ה כינויו ״מלאך״
א מח טו = ב ג ב
י
ב
ה
הקב״ה ,כינויו ״שמים״
א
י
כ ח ,
י ז
הקב״ה ,לשון ירידה הנאמר אצלו
עיון ת פ ל ה ,עמי ,478-477ה ו ש ע נ א ר כ ה
הילולא ,ירט פטירת הצדיק
כ ב
ב ,י ט .יא
הקב״ה ,נקרא ע״פ קבלה י ״כל״
ה ,ל ד ,ת
ב ,י ט ,יח
הכרה ,אין אדם מכיר הדבר בעצם ,אלא
לפי תודעה שבשכלו
הקב״ה .אץ אצלו מדת כעס ,אלא הוא
כינוי לעונש
ב ,ל ג ,י ה
ב ,ד .יד
הכרה ,אין אנו מכירים דבר בעצם אלא
ה י כ
ס י מ נ י
י
ח י צ
י י
י ם
נ
ט
ע
הר סיני ,הד חורב ,ההבדל ביניהם
ה
ה
כ
ת
כ
י ה
ק
כ ל ה
׳
יט
הקב״ה ,ע״ע :ה׳ .ע״ע ערך :הגשמה
ם
כ א ס
ש
מ
י
ש
ד ״ ה
ל
כ ט
׳
־
א
ה ם פ ר
י מ ז ה
מ י
ה נ ד ה
יי
י• •
הלוואה ,חיובו של המלוה לגבות מהלוה
ה ,א ,י
הרהור חטא ,כיצד רב שהוא מורה הוראה
יתרחק ]ע״י שיתייחס לאשה השואלת
בלשון :״בתי״[
כ ,ג ,כ כ
ד ,יב ,א
הלכה ,ענינה ״דרך״ שישראל הולכים בה
הריון ,כח הדמיון שבהורה פועל על העובר
א ,ל ו ,ב
א ,ל ,לג
ן
*
תטז
מפתחות עני ,ים )אות הי(
בקנין
״המשתדל
הנפש:
השארות
השלימות ,נפשו הוא תמיד הולך ומתקרב
תמיד אל החיים הנפשיים .חיי גופו לא
יחשוב כי אם להכנה והזמנה אל חיי
הנפש .לכן גם מיתת גופו איננה בעיניו
כי אם התרחקות מחיי ההבל והתקרבות
אל החיים הנצחיים ,ובאופן זה בכל חיי
הבלו נקרא ׳הולך אל החיים׳ וכר .אמנם
השקוע בתאוות הזמניות ,יתיאש מנועם
התיים הנפשיים ,כי לדעתו בכלות ימי חיי
הבלו ,הכל כלה עמו .ובכל יום מתקרב
אל המוות באמת״
א ,כד ,נא
השגחה :״ואף כעיתות שאנו רואים דרך
רשעים צלחה ,וברי לבב נגועים ונכנעים
תחתיהם ,אין זה חלילה מצד חסרון
השגחחו בעולם כי עזב את הארץ להנהגה
הטבעית לעצמה והוא הסיר הנהגת מלכותו
עליה ,לא כן הוא .כי גם שלות הרשעים
ויםורי הצדיקים הוא מיוסד על אדני חכמתו
בסדר הנהגה העולם ומלכותו״
ב ,טו ,ית
השגחת ה׳ גם על עניני העולם השפל
ה ,ד ,לט
א .כה ,לב
השגה ,דרך פרטים או ע״י ראיית כל
המכלול בבת אחת
כ ,לג ,כג
השגת ה׳ ,כל אחד ואחד לפי דרגתו
כ ,כד ,יז
השגחה בענק פרנסה] :אבימלך אמר
לאברהם :׳כי עצמת ממנו מאד׳ .אמר לו[:
גודל עושרך בא לך מםיבותינו וכו׳ .כדרך
ההמוניים ממאני ההשגחה שתולים הכל
במקרים טבעיים״
השקפה ,אין השקפה אלא לרעה :״מלת
׳השקפה׳ תאמר על ראיית עצם הדבר
ודקדוקו כל פרטי איכיותיו ומקריו וכו׳
וכו׳ לפי שאין לך דבר בעולם שתרד
לדקדק כל פרטי עניניו שלא תמצא בו
שום דופי״
א ,כו ,טז
כר ,טו
השגתה פרטית ,יש רק על עם ישראל
בלבד ,ולא על שאר אוה״ע ]הערת המלקט:
וזה כדעת הגר״א )על תיקוז״ח דף נ׳(
ודלא כדעת רמב״ם )מו״נ ח״ג פ״יז( שהיא
בכל המין האנושי[
ה ,
השתדלות טבעית ,יש לצםוק בה ולא די
בגזירת ה׳
ה ,
התבודדות בשדות
א ,ר ,כ
עיון תפלה ,ע׳ 268ד״ה אתה אחד
השגחה ,בהסרה ההשגחה מעותד האדם
למקרים
ג ,יד .י
השגתה :״בעל הסיבות הש״י ,המוליך
והמנהיג כל רבר שבעולם אל התכלית
המכוון ממנו ית׳ ,אף בלי השתדלות אדם
לכך וחריצותו אליו״
ד ,כד
התנצלות .״ראוי לכל בן דעת לקבל
התנצלות דברי חברו ,אף שיודע שאין
התנצלותו אמת״
א ,כו ,כח
אות ו׳
וידוי ,מה ענינו
ג ,ה ,ה
ן
מפתחות עני ים )אות הי(
אות ו׳
זיקנה :״והנה אנשי המעלה כל השתדלותם
לחיות בעוה״ז חיי הנפש בעסקים רוחנים
דוגמת חיי עוה״ב .וכל עוד שמזקינים
ונחלשים ויפסידו כחוח גופם ,תרבה
חכמתם ויתחזק שכלם ויוסיפו שלמות על
שלמותם״
א ,יה ,יא
זכות הבנים לכפר על אבוחיהם
כ ,כ ,ה
זכות ,אין ללמד זכות על הרשעים
א ,לא ,מד
תיז
תג :״כי באמת אין שינוי המאכל והלבוש
עיקר המכוון בשבתות ובמועדים וכר אבל
הם סימנים ואותות לעינינו ,להזמין ולהכין
גם את נפשותינו אל קדושת הימים .כי
זה כלל גדול בתורתנו ,שהאדם נפעל כפי
פעולותיו וכר .שלא תהיה הכוונה במאכל
ובמשתה להנאה לבד וכר אבל יכוין
להרחיב בהם את הנפש להבריא את גופו
וכו׳ ותהיה היכולת בנפשו להתעסק בלי
מונע במעלות המדות השכליות המביאים
אל עבודת הקודש .וכן בבגדים הנאים רק
להרחיב נפשו שתהיה בהירה וזכה לקבל
חכמת התורה״
ג ,כג ,כ
זכירה ,מה ענינה
ה ,טז ,טז
זכרון .״כי כל דבר שחיובו מבורר מצד
חיוב הטבעי המוסר והשכל ,אי אפשר
שיהיה נשכח לעולם״
ג ,ג ,יז
חגי ישראל ,כיאור השמות ״חג ,מועד,
מקראי קדש ,רגל ,עצרת״
ב ,כג ,יד
חוה ,לפני תטא העץ רצתה במושכלות
כמו האיש
א ,ג ,כ
זמן ,רבוי שעות הפנאי ,לרעחו של האדם
א ,א ,כח
חוקים ,הם דרשות
למושכל ראשון
הימלמדים
זרת ,כיצד מודדים
ה ,יא ,לב
כ ,כח ,טז
חוקים ,מה ענינם
אות ח׳
ג ,כד ,ג
חג ומועד ,מדוע נקרא ״רגל״ ,לנהל האדם
לדרכי ה׳
ב ,כג ,יד
חג ורגל ,טעם תקיעת חצוצרות אז
חוקים ,מצד קיום לשם קבלת פרס
ה ,ו ,כח
חוקים ,מתי אוה״ע יודו שישראל הם עם
חכם ונבון
ד ,י ,ט
חג שבועות ,מדוע לא פירשה לנו כי הוא
על קבלת התורה?
ה ,טז ,ט
תג ,ע״ע עצרת
ו
בניגוד
ה ,ר ,ו
הדיל )דרבנן( מה היא סמכותם
ה ,ר .ב
חז״ל נקראו ״נביאים״
ה ,יג ,ה
מפתחות עדנים )אות חי(
תיח
פנימיותו
חטא מי מריבה
ד ,כ ,א )פירוש בשם בכו{
ג ,יג ,יח
היי האדם מתקצרים מפני שינויי מזג אויר
חליצה ,למה הפעולה נתלית באיש ולא
בחולצת
א ,ט ,יג
ג ,כו,לא
חיים ,למה הוא בלשון ״רבים״
א .ב ,ז
חלק ,ביאור ״ותן תלקנו בתורתך״
ה ,לכ ,ט
תילול השם שיש במשקר לגוי או מרמהו
ה ,כג ,כא
חמדה ותאוה ,מה ההבדל ביניהן
ה ,ה ,יח
חינוך עצמי ,ע״י קריאת שם לבנו
א ,ד ,יד
חינוך ,אם במצות ׳הקהל׳ הביאו קטני
קטנים
ה ,לא ,יכ
חכם ופקח ,מה ההבדל ביניהם
תמדה ,כיצד להנצל מאיסור ״לא תחמוד״:
המקיים ״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך׳
ענינה ״שלא יהיה בלב רק אהבת ה׳ לכד,
לא שיהיה בו גם אהבת ה׳ וגם חמדת
עולם ,שאם כן אינו מלא אהבת ה׳ כי
אם חציו לה׳ בלבד״
ה ,טז ,יט
כ ,כ ,יד
חכם .הלומד חכמת התורה ואינו נוהג על
פיה ,אין לקראותו ״חכם״
ה .טו ,יט
חמץ בפסח .פלפול ארוך בענין איסור
הנאה
חכמה ,חיפוש החכמה :״כי מטבע הנפש
שאין גבול לכל כחות הרוחניות הנטועות
כה וכר .על דרך משל ,בכח הזריזות
שבנפש האדם ,הזריז להגות בתורה וחכמה
יעמול יום ולילה להרבות ולאסוף תמיד
יותר חכמה ודעת ,ובכל מה שאסף לא
תאמר נפשו הון ודי לה ,אבל תתאוה תמיד
ללמוד ולדעת עוד״
כ ,כג ,יב
חכמה ,נקראת ״ביתי
ר ,יכ ,ז
חכמה ,פנימיות החכמה האמיתית נעלמה
מעיני כל חי
ד ,יכ ,ז
חכמת הפרצוף .ע״י עורו ובשרו נודעת
ה ,טז ,ד
חסיד שאין יצרו מתעורר ,או לוחם וכובש,
מי עדיף?
א ,כז .כז
תסידות .״להיותך עם קדוש תלוי בתנאי
כשרון מעשה התסידות ,והיא ההליכה
בדרכי ה /מה הוא חנון ,אף אתה חנון״
וכו
ה ,כח ,ט
חסידות :״כל הקהל שוים במצוות התורה
ואזהרותיה וכו׳ אמנם הגדול כפי גדלו,
כי יותר שיכיר את בוראו ומתבונן בדרכיו
ובמעשיו ע״פ התורה ,יעשה חסד לנפשו
ויעלנה ממדרגה למדרגה ,יפליג ביראה
ובחכמה וכו׳ ולא יספיק ]לו[ לעמוד על
דין חורה המסור לכל אדם ,אבל יחחסד
תיט
מפתחות עבינימ )אות חי(
בעצמו להעתיק נפשו מעלה מעלה ,ירבה
בעבודת ה׳ ויעשה מצותיו בדרך ישר
הבלעדי ולכן אין ללמוד מזה
ה ,יד סוף ד
בהן ייייו *™ l
טעמי נגינה ,הפסקה בפסוק ללא אתנחתא
7
והפלגה גדולה ,מדקדק
בזריזות גדולה לעשותן יותר ממדת הדין
המפורש בתורה״
ג ,ה ,כג
טעמי נגינה :״וכבר אמר ר״א אבן עזרא,
כל פירוש שאינו מסכים עם נגינת הטעם,
לא תאבה ולא תשמע אליו״
כ ,יח ,כ
חרב המתהפכת לפני pעיז
כ ד
ג
*׳ י
י
א
ט
ת
ה ,כב ,ט
'
טבע ,ביאורי המחבר בחכמת הטבע ,עיין
דברינו במבוא
טעמי נגינה :באו לבאר מה שלא נכתב
מפורש
א ,לט ,ת
טבע ,לימוד אמונה עי הכרה בםדריות
פעולות הטבע
טעמי נגינה :רביע אחרי אתנח ,והמלה
משמשת פנים ואחור
ה ,ל ,י
ה ,כד ,יא
טוב חומרי ,הוא אמצעי להגיע לטוב רוחני
א ,כז ,לז
טעמי נגינה :רביע ,על מלה המחוברת
לפניה ולאחריה
א
טומאת משא והיםט
׳
כ ז
י
ל ז
אית י׳
ד ,יט ,כא
יכום ,לפני מתן תורה
טמא ,כינוי לבעל מום
ג ,כז ,יא
א ,לח ,יא
טעם )ענין הבחנה( ,פרי )מעשה( ,ריח
)חפץ ורצון(
ידיעה צ״פ עירן בעביני אלהות או אמונה
)ע״פ מסורת( ,מה עדיף?
א ,ח ,כא
א ,יכ ,ב
טעם ,מבחינה שכלית
ג ,א ,ט
ט
ע
ה מ צ ך ה י
ם
ש ח ז
מ ה
״
ל
ל מ י ל ה
נ ת נ ך
בשמיני
כ ז
ט
ע
מ
י
ה
מ
צ
י
י
ת
ל
ר
מ
ב
״
ם
כ א י
י
לעצם המצוות ,ויש לקיימו
ל
כ ת ר ם ס ת
י?
ג ז י ר ת
מ פ נ י
ה מ ל
ג
י
כ
א
־
טעמי המצוות שנחנו חז״ל אין זה הטעם
ה
ידיעת ה׳ :״והמתבונן במדוחיו להשכיל
באמתתן ולדעת אותן איך מתנהג עם
בריותיו אם לשבט אם לחסד ,על גוי ועל
אדם יחד ,נקרא יודע את ה׳ בכל המקרא,
והוא המוצא חן בעיני הי .וכמ״ש משה
׳הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא
חן׳ וכו׳ .מבואר מזה שאין צורך כ״כ
בחקירת הנפלאות על יתודו ואמתו ,כי רק
שמירת דרכיו למי שיודע אותן היא נקראת
דעת את ה׳
א ,יח ,יט
ו ־ ־
מפתחות ענ ים )אות יי(
תכ
״יודעי שמך״ -אין הכוונה בזה ידיעת ה׳
ע״פ מחקרים שכליים ,אשר הרבה נכשלו
בהם בבלי דעת .כי באמת דרך זו מלאה
לה מכשולים רבים אף לאנשי מעלה ,אף
כי להמוניים .אבל ידיעת ה׳ היא ידיעת
שמות תאריו ית״ש״
הנכונה וההגונה לבלתי צאת מקו היושר
והמשפט אשר יחויב ,יסבלו גם הם טורח
ועמל סכנת המלחמות כאחיהם ,ולא
שיירשו ארץ בלי עמל ויגיעה״ ]והעיר
להם משה רבינו שהיו צריכים להוסיף עוד
תנאי ,שיעשו כך בשביל דרכי הקב״ה[
ד ,לב ,א
עיון תפלה ,בביאורו לברכת התורה
יום טוב ,מקראי קודש ,ענינם
ג ,כג ,כ
יום טוב ,ע״ע חג
יוסף הודיע לבנימין מה שמתכוין לעשות
לו
א .מד ,ב
יוסף נזהר לא לבייש את אחיו ברבים
א ,מד ,ר
יוסף ,הוכחה שאחיו לא מכרו אותו
א ,מב ,יט = א ,נ ,כ
עיון תפלה ,ע׳ 69ד״ה מי יודע )סוף מזמור
׳׳תפלה למשה״ ,שחרית של שבת>
א ,מב ,ט
יעקב ]מדח כובש ייצרו[ ,ישראל )מדח
היושר הטבעי[
יוסף ,טעם שהעליל על אחיו
יוסף ,טעם שפטר
מתשלומי מסים
יסורין :״ידוע כי המוסר הבא מץ השמים,
אינו מדרך שנאה ונקמה חלילה .כי באמת
אינו אלא כמוסר שמייסד האב את בנו
וכר כץ מוסר ה׳ ועברתו נותנים עז
ותעצומות לנשברי לב להתגבר על תאות
יצרם .אמנם מעטים הם המשימים זאת
אל לבם .ל ק אמד ימי יודע עז אפך?׳
וכו׳ .אתה ה׳ הודע בלבבינו דעה בינה
והשכל ותוסיף בנו מדע על מדע עד אשר
נזכה להביא לפניך לב המצייר תמיד ציורי
חכמת התורה ומצוותיה״
הכהנים
במצרים
ד ,כג* .
א ,מז .ככ
יעקב עסק במקלות לנוכח עיניו של לבן
א .ל .לו
יוסף ,מדוע החזיר לאחיו את כספם
א ,מד ,א
יעקב עסק בענין המקלות ,ע״פ הוראה מץ
שמים
א ,מא ,נא
א .ל ,לו
יופי נמדד לפי מתשבת הצופה ,ואיננו
בעצם הדבר
יעקב קנה לבכורה ,ע״י עשו שביזה ,נשמטה
ממנו
ה ,כא ,יא
א ,כה ,לא
יוסף ,שלא הודיע לאביו כי עדיין חי
יושר המדיני ]יחם בחברה ולבריות[ .מה
שאמרו בני ראובן וגד ״ואנחנו נחלץ לפני
בנ״י וכו׳ לא נשוב אל בתינו עד התנחל
בנ״י איש נחלתו״ .״הנה ביארו דעתם
יעקב ,ביאור כיצד לא שיקר לאביו יצחק
א ,כז ,יט
יעקב ,לשון עיכוב
א ,כז ,לו
מפתחות עני ינים )אות י׳(
יעקב ,על שם ההליכה לשלימות התכליתית
א ,כה ,כו
יצר הטוב ויצר הרע .עבודת ה׳ ע״י הכנעת
יצה״ר במצוות הנקראים ״חוקים״ ,והן
שמעיות .ואהבת ה׳ במצוות הנקראים
המושכלות
מן
שהן
״משפטים״,
והמפורסמות
עיון תפלה ,ע׳ ,94ד״ה ככל לבבך
תכא
ובאמת אין דרך זה מצילהד .כי אס המפתה
הוא איש לשון ,בשפת חלקות ישחית דברי
הנפתה וילכד ברשתו) .כי( ]אלא[ אמנם
יחליט מיד למאן ולומר שלא יעשהו בשום
פנים ,גם כי ינוצח בטענותיו .ואם ירצה
יסדר אח״כ טענותיו נגד המפתה ,וזהו
וימאן שאמר כאן ,שהחליט מיד למאן בה,
ואחייב הציע טענוחיו לפניה״.
א ,לט ,ח
יצר הרע ,אנשי מעלה כבר נעתקו מהצורך
לכבישת היצר ,וטבעם לשמוע אל נפשם
המשכלת
ב ,יח ,כ
יצר הרע ,הכובש יצרו או שאין יצה״ר
מתעורר ,מה עדיף?
א ,כז ,כז
יצר הרע ,כובש יצרו או בעל שכל ישר,
מי עדיף ?
ה ,י ,ה
יצר הרע ,לא די נגדו בטענות כי אם
במיאון מוחלט
א ,לט ,ח
יצר הרע ,מלחמה נגדו
א ,כ ,טו = א ,ג ,כד
יצר הרע ,מלחמה נגדו .״וכשרואה ]הקב׳׳ה[
שהאדם עושה מה שבכחו לעשות ,יעזרהו
ממרום ,יתן עוז למבקש צדק ללכת בדרך
התורה .הנה העזר האלוהי הזה מכוון
בברכת ׳אוזר ישראל בגבורה׳ ,כי הוא
לבדו המאזרני חיל למלחמה זו הפנימית,
להכניע קמי ואויבי נפשי תחתי״.
עיין תפלה ,ברכת ׳אוזר ישראל כגבירה׳
יצר הרע :״וימאן ]יוסף[ .דרך בני אדם
אם יבואו עליו אנשים המפתים אותו לדבר
עבירה ,ירבה נגדם טענות להשתיקם.
יצר ,ענינו שמצייר בלבו של אדם ציור
מסויים
א ,ב ,טי
יצרו של אדם .״מדות בני אדם נבדלות
זו מזו בטבע .יש אדם שבטבעו להתאכזר,
ויש אדם שבטבעו לרחם .וכן הוא נוהג
ככל המדית .ומסיבה זו אדם זה נוטה
מצד טבעו יותר לעשות טוב ויקל עליו
לעמוד נגד יצרי תאוותיו המפתים אותו
לרע .ואדם אתר נוטה מצד טבעו יותר
להיות פועל רע ,ולזה צריך שמירה גדולה
וגדרים הרבה לבלי הלכדיברשת תאוותיו,
וצריך התגברות והתקוממות יתרות להלחם
וכר וכר .בכל זאת אין להם להתרעם על
אופן בריאת טבעיהם אלה .כמו שיודה
רשמת זה שנטיית טבעו נוטה לטוב על
שהוקל עליו עבודת ה׳ )באין( ]בלי[ צורך
להתגברות נגד יצרי תאוותיו ,ככה יודה
וישמח זה אשר נטיית יצרו נוטה לרע .כי
אף שבחירתו לטוב קשה עליו ביותר ,הנה
נגד זה שכרו הרכה יותר ,כי ׳לפום צערא
אגרא׳)אבות ,ה( .ועל דרך זה מכוון מאמר
רבותינו ׳ככל מדה ומדה שהוא מודד לך,
הוי מודה לוי )כרכות נד ע״א(״.
ה ,ו ,סוף ה
יראה .״אם יירא האדם את זולתו ,זולת
ה׳] ,סימן הוא כי[ אין פחד אלהים לנגד
תככ
מפתחות עני ;ים )אות י"(
עיניו .כי אין יראה בלתי מה׳ לבדו״!ע״ע
״חובות הלבבות״ ,שער אהבת ה /פ׳׳ו:
״העמק דבר״ לגצי״ב ,על שמות ד ,ד ד״ה
ויחזק[
ה ,ז ,כא
יראת אלהים ,במקום שיש חסרון כים
ה ,י ,יב
יראת ה׳ היא דרגא גבוהה מאהבת ה׳
א ,כב ,יכ
יראת ה׳ ואהבתו הם יתד דבר א׳ ולא ב׳
א ,ככ ,יב
יראת העונש ויראת הרוממות ,לכל אדם
תצוה התורה לפי מדרגת מזגו
ה ,י ,יב
יראת העונש :״צריך האדם שיהא עליו
מורא שמים ]מהעונש[ ,כי אין כל הזמנים
שווים .וגם לחכם העוסק בתורה יקרה עת
שתחשך אור נפשו בעבודת ה /ע״י צרה
ויגון .ואו יעלו על לבבו מחשבות עצב,
ובעצבת לבו יוכלו לעלות בו מחשבות
הבל ורע ,והוא קרוב להכשל״~"~׳]ביצרו[
ב ,כד ,ח
ישראל ,ההנהגה מעל לטבע ,לא מת א׳
משך ז׳ חדש
ד ,ג ,א
ישראל ,ישמן .״נקראו ישראל בשם ישורון
שהוא לשון ראייה והבטה על שם שראו
בסיני כבוד השכינה עין בעין)רבנו בחיי(.
והגר״א אמר קראם ״ישורון״ על השירה
הראשונה ששרו לו ביציאת מצרים כמ״ש
השיר יהיה לכם כליל התקדש תג ,ויתכן
]מוסיף המחבר[ לפי שהתורה נקראת
״ישר״ ,ככתוב )יהושע י ,יג! ׳הלא היא
כתובה על ספר הישר׳ ,ותרגומו :ספרא
דאורייתא .והמצות בכללן נקראו ׳ישרים׳
כמ׳׳ש ׳פקודי ה׳ ישרים׳ ,לכן נופל לשון
ישרון על מקבלי תורה ושומרי פקודיה״.
ה ,לג .כח
ישראל ,להם אותות ומופתים כי הם נוהגים
ע׳׳פ תורה שהיא למעלה מהטבע ,ולא רק
ז׳ מצוות בני נח י
ה ,טז ,י
עיון תפלה ,ע׳ ל 4ד״ה לעולם יהא אדם ירא
שמים
יראת הרוממות ויראת העונש
ה ,ו ,כח = ה ,י ,יכ
יראת הרוממות ,כי רואה לפניו תמיד כבוד
ה׳
ה ,לד ,יכ
יש אם למקרא ,יש אם למסורת; עיין
ערך :אם למקרא ,אם למסורת
ישורון ,טעם שנקראו ישראל בשם זה
ה ,לג ,כח
ישראל ,דם הכרית הוא להם בגד כבוד
ישראל ,מעלתם :״כל מלאכת המשכן
והמקדש וכו׳ זריקת דמים ואפר פרה וכו׳
מן החוקים הם ורק על ידיהם זכינו כי
יצאה אש מלפני ה׳ ותאכל על המזבח,
ולעיני כל נראו נסים ונפלאות ,הצלחת
האומה בישיבתם על אדמתם בטח ,נוצחים
במלחמות וכו׳ וכן שפע הנבואה ורוח
הקודש .ומאז כאשר נחסמו כל אלה ,חסרו
כל טוב ,נתרחקו מעל אדמתם ,אין להם
יכולת הניצוח במלחמה וכר .אבל עת
שקיימו החוקים ]וראו האומות הצלחת
ישראל במעשיהם[ אז באמת התפלאו כל
האומות לאמר על החוקים ׳רק עם חכם
םפתחות ענינימ )אות יי(
הזה׳
ונבון הגוי הגדול
ה ,ד ,סוף ו
י ת ך ך י
ב
מ ע ל ת ך
מ
ה
א
י
ב פ ל א ן ת
ש ה כ י ך
ך
ת
ה ב ך ר א
י
_
ל א
ל ב
כ
כהן גדול ,טעם שיש פעמונים בבגדיו
כ ,כח ,לה
״ ״
״
כ ה נ י 1 0
ל
ך ב ק ו ת ם
מ
נ ק ר א ך
ה
ך ח י כ י ר ם
נ ג ש י ם
ה כ ה ב י מ
ל ו י י ט
ת מ י ך
ן נ ל ד ם
:
ע ל
ב ע ב ו ך ת
ה
א ל
ך ה ם
/
ש
/
ה
מ
כ י
ה א מ צ ע י ם
׳ י
כובש יצרו או חסיד שאין יצה״ר מתעורר,
מי עדיף?
א
כ ז
י
י
־
ה ,א ,ה
ט
י
י ז
ג
כח ,ענינו בכל כוונתו
דבקות״
ה
שהמכר
דשביט
ככוכבא
משבתאי,
ברבותינו ,וכוכב הנקרא אוראנום הנראה
קרוב לזמנינו )הוסיף המחבר דיל :וכמוהו
בלי ספק הרבה מאד שלא שדפתמ ערן
עין אדם ,ורק בהתגלות כלי מחזה יותר
טובים מאשר אתנו יתגלה לנו הרבה מאד
מכוכבים כאלה( העומדים ברומו של עולם
גבוהים למעלה הרבה מאד מו׳ כוכבי לכת,
לגבהותם הבלתי משוער ולריחוקם מן
הארץ כמעט אין מספר ,לא ירצנו מהם
תועלת מאומה אל הארץ.
ה
בין ישראל לאביהם שבשמים לקרבם אל
ה׳ בהבאת קרבנותיהם .ויהיה ׳לויים׳ מענין
׳ילוה אישי אלי׳ )בראשית כט .לד( לשון
כ ו
תכג
כ ז
כינוי הגוף ,ההבדל בפירושו בין מצורף
למלה )״נתנך״( לעומד בפני עצמו )״נתן
אותך״(
ד ,טו ,יח
כל ,כינוי למצוה כוללנית
ד ,טו ,ככ
כובש יצרו ,ע״ע יצר
כלאים ,אינו מוליד עוד
כוונה שניה
כראשית ,כד ,סז = כח ,יג .וכן שמות יכ ,מ =
א ,א ,כט
י
כלל .בכל דבר שבטבע ,יש יוצא מהכלל
כח
־
ל ח
כט
=
־
לז
־
י י ל
י
טז
י א
כ א
־
יט
=
ס י
•
פסוק כ׳ = יט ,כה = פרק כה ,פסוקים ו ,וסוף
י א
ג
ט
טו :במדבר ג ,א = ו ,יח = ז ,ט :דברים ד,
י ט
=
ט
ט ז
כעם ,אין אצל הקב״ה
ה ,לכ ,כא
כוכב .״כל כוכב ]משצ״ם חנכ״ל[ משפיע
על כל העולם״
״
,
_ ^
א
א
עוך
א
ת פ ל ה <
g7
ע
ה
ך
מ ן נ ה
מ ס פ ר
כעם ,הגשמה ,לא נמצא אצל הקב״ה ]ע״ע
ע ר ך :הגשמה[
ה
לכי־כים
״
כ ו כ ב י ם
א
ח ד
מ
ה
ם
ן ב ס פ ו
כ א ד ם
י צ י ו ה
מ י
ב
מ כ ו א ר
ח
כ
מ
ה
פ ע י ל ת
מ י
ב ח
ן
נ ט
׳
•
כ י
כ ל
כעס ,ענץ ״חרון אף״ הוא השבת פני
מ י
האדם לכיוון אחר
בעושר ומי בממשלה .אמנם כל אלה ידענו
מתועליות השבעה כוכבי לכת כי הם
קרובים לארץ .אמנם הכוכבים שהם למעלה
ה
ט
י ז
׳ ׳
כעם ,פועל שינויים פיזיולגיים בדם האדם
ה ,כט ,כו
,
מפתחות ענינים )אות כ (
תכד
כפורים ,טעם לשם ״ירם הבפררים״
עיון ,ע׳ ,436תפלת יוה״כ
^ ,
״
,
y
כ ס ך ן ת
ע
<
ע
ם
בביר בשם זה רק בשם ׳מצריים׳ ,אחר
שנולדו שם ,לכן ברכם ]יעקב[ שייקראו
בשם ׳עבריים׳ כשאר השבטים׳עומכאן
לימור שגם בימינו אין לאותם יהודים
השוכנים בארצות נכר לכנות את עצמם
בשם אמריקאים או צרפתים ,כי אם
״יהודים״[
א ,מח ,טז
ה מ ב ה ג
ע י ו ן
כפורים ,למה בלשו! י
4 3 0
ע
כ
י ן ה
ב י ם
ג
כ ז
כ ג
י י
כפורים ,תוכן היום
כ ג
ג
י ם
פ ם י ל
כ ז
כ י
י
י
׳
כרת ,״בעונש הזה אין כליון ואבדון בנפש
עצמה מכל וכל ,ואין זה דומה אלא כאבירה
שיש אפשרות שתחזור לבעליה״ ]וברוח
זו כתב רבנו בחיי ,ויקרא יח ,כט :וכן
,
כתב המלבי״ם ,פ׳ אמור ,פרק כג ,פםקא
ק״פ :וכן משמעות ״נפש התיים״ ,שער
1
א׳ פרק י״ח[
1
1
1
1
1
1
1
1
א ,ט ,ה = כ ,לא ,יד
כרת ,אף על ביטול מצות עשה
ט
יי יי ל
א
כרת ,ביאורה
ג י
ך ׳
י
ג
=
כ ג <
גי
ל
לב האדם ירמוז לו מה שיש בלב חברו
עליו
א ,לא ,כ
,
,
,
לבו של אדם :״תורת ה׳ בפיך״ .התכלית
האמתי המבוקש מתורת ה׳ היא שמירתה
,
,
,
בלב ,כאמור ודברים ל ,יד( ׳בפיך ובלבבך
,
לעשותו והערת המעתיק :עיי״ש דברי ר״א
,
,
אבן עזרא[ .והלימוד בפה לבר גינה
,
,
המשורר :׳ותשא בריתי עלי פיך ]בלבד[
ואתה שנאת מוסר׳] .ואחרי אריכות רבה,
מוסיף המחבר כדלהלן [:ולפי שהאדם
מצד טבע חומריותו יבקש ההנאות הערבות,
הוסיפה התורה שמירוז על שמירה וציותה
על עיון התורה והעסק בה גם בפינו ,וזה
י
תמנענו מלתור אחר יצר מחשבות לבבנו״
1
J
1
כרת ,ג׳ אופנים
ג ,יז ,ד
ב .יג ,ט
כרת ,ענץ העונש
א ,ט ,ה = ג ,ר ,יג = ג ,ה ,ב
לוחות ,הן בי ,צד עיוני וצד מעשי
1
ב ,לג ,ו
כשרות ,על ביטול תולעים ביותר מאלף
ג
י א
מ ב
,
א ו ת ל׳
יט ,טז ד״ה ויהי קולות
, .
,
,
לאו הניתק לעשה ,פלפול ארוך בענין
1
ל א ן מ י ו ת
י
י ש ך א ל
] ע ל
ה פ ס ן ק :
לותות ,י׳ דברות כוללות הכל
לוחות ,כל התורה נכללת בעשרת הדברות
׳
ה ,כב .ו
״
ן י ק ו א
ב ה ם
שמי״[ ״לפי שכל האבות ובניהם ובני
בניהם נקראו בשם ׳עברים׳ לפי תולדותם
בעבר הנהר .ונתיירא יוסף פן לא ייקראו
ב ,לב ,טז
לוחות ,נקראו משני עבריהם ,נגלה ונסתר
כ
׳
ל כ
׳
ט י
לוי ,פגם שבמשפחת קהת
ד ,ג ,כט
מפתחות עני! ים )אות בי(
לויים ,ל מ ה הכהנים נקראו לויים :״על שם
דבקותם וחיבורם תמיד בעבודת הי .כי
הכהנים נגשים ונלוים אל הי ,והם האמצעים
בין ישראל לאביהם שבשמים לקרבם אל
ה׳ ב ה ב א ת קרכנותיהם .ויהיה ׳לויים׳ מענין
׳ילוה אישי אלי׳ )בראשית כט ,לד( לשון
דבקות״
תכה
לשון :בנין ״התפעל״
א ,מא ,ח
לשון :התפעל ,על דמיון שאינו בפועל
ה ,כ ה
י
לשון :מלה המורכבת מן ה פ ע ל ) ה ׳ קמוצה(
והתפעל
ה ,כז ,ט
ה ,כר ,ר
את
לשון :פעל עומד יכול להיות גם יוצא
כ ,טד ,כט
ה ,לג ,ג
לשון :פעל שהוא גם נפעל וגם ה ת פ ע ל
ה ,כא ,ח
לומדי תורה :״עם ישראל מ ח ב ב
הקדושים ואנשי מעלה שכיניהם״
להלן עמה מעניני לשון ש ה מ ח ב ר כ ת ב :
ל ק ח ,הוא לשון קנין
ה ,ככ ,יג
לשון ״או״ ,ענין רצון
ד ,ה ,ל
לשון :מקור ו פ ע ל המשמשים יחד
ה ,טז ,טז
לשון:
״מקור״
שימוש
המקרא
כפעל
בנטיית
ה ,ככ ,א
לשון ״אותו״ ,ענין התרצות )״ניאות״(
ד ,טר ,לג
לשון :הוכיחו כי שרשי הפעלים הם ב׳
אוחיות או א׳
לשון ״אם״ ,במובן של וודאות
ג ,ה ,ד =־ ה,
טז = ה ,לב ,יח
ד ,יד ,ח
לשון ״אמור״ ,ענין הרמה
ג ,כא ,א
לשון ״אשר״ הוא ש ב ח
לשון :אין סימן מובהק אל ההוה ,כי אין
לו מציאות ב א מ ת
א ,יח ,כא
ר ,א ,נ
לשון :פעל שיש בו אות ראשונה כפולה
ב ,יג ,טר
לשון ״עשה״ ,היא לפעמים מניעה
ד ,טר ,כג
לשון :כינוי הגוף ע׳יי ת ו ס פ ת אות ר ,או
מ ל ת ״אותו״
ב ,כא ,לו
לשון ״שרש״ ,דבר והיפוכו
ג ,כא ,א
לשון התפעל ,גם פ ו ע ל וגם מ ק ב ל
ד ,א ,מו
לשון התפעל ,והוא פ ע ל יוצא
ג ,כה ,מר = עיון תפלה ,פתח דברים ,רף 6
לשון כפולה במקרא ,כמו דלתות מקבילות
של שיר
ג ,כב ,יא = ג ,כה ,לד
לשון קודש ,שורשה באלהות
א ,ב ,כג
מפתחות עניינים )אות לי(
תכו
אנשים
נגד
תוכחה
קודש:
לשון
המשתמשים בלשון זו לכתוב שטרי
הדיוטות ,מכתב פלסתר ושירים שקולים
אשר תכן עניניהם פחיתות ודברים מגונים
לשון :״יקריב״ ,ע״פ מעשה המתיילד ממנו
ג ,כב ,ג
לשון :״לאמר״ ,ג׳ אופנים בפירושו
ג ,א ,א
א ,ב ,כג
לשון הקודש ,חטא שמשתמשים בה לצרכ
חול
א ,ב ,כג
לשון :״לאמרי /לפעמים פירושו לצטט
ג ,א ,א
לשון :אדם ,איש .ההבדל ביניהם
ד ,כג ,יט
לשון הקודש ,מה מעלותיה
לשון :אהל מועד ,ביאור הכינוי
הקדמה !4
לשון הרע ,המדבר לה״ר מגנה גם את
הקב״ה שיש לו בנים כאלו
ה ,כז ,כד
לשון הרע ,מותר לספר לשון הרע על
בעלי מחלוקת
כז
ה
לשון :אות ומופת ,ההבדל ביניהם
ה ,יג .כ = ה ,לד ,יא
לשון :אפיקורוס ,פירוש המלה
ג ,יט ,כ
׳
כ ד
לשון :ארץ ,אדמה ,ההבדל ביניהן
ה ,יב ,א
׳ י
ט ז
לשון :אשה נקראת ״שאר״ .טעם לזה
ג ,כא ,ב
*
ח
לשון :אשר ,שימושו לפעמים כנםמך
ג ,כב ,ב
׳
לשון :לרגל ולתור ,ההבדל ביניהן
ד
ב ,לג ,ן
י ג
לשון עזאזל ,שרש המלה
ג,
טז
׳
לשון :שורש מלת ״סוכות״
ד ,יד ,יד
לשון :בגדי שרד )טעם השם(
ב ,לא,
לשון :שיכול אותיות ,בצר ,צ ב ר
ג ,כה ,ד
לשון :ביאה ,שכיבה ,ההבדל ביניהן
ג ,כ ,יא
ד ,יד ,יד
לשון :ברוך .פירוש המלה
לשון :שרש מלת ״מעונן״
לשון :״אתד״ בשש נקודות ,״אחד״ בב׳
פ
ע
ם
פ ת ח
'
מ
ה
ה
ה
ב
ד
ל
ף
י
טז
ט י
' ׳
לשון :״את״ הוא סימן הפעול .היא חסרה
כשאין מקום לטעות ]ע״ע ערך :את[
ה .כא ,יא
ב ,יח ,י
לשון :גר המתגייר .״ענינו חרחור ריב
ומדון שמתחדש בנפשו כל רגע ,מלשון
׳כל היום יגורו מלחמות׳ ,׳והתגר בו
מלחמה׳
ג ,טז .כט ]ע״ע ערך :עבודת הי[
מפתחות עני :ים )אות לי(
לשון :דיבור ,אם הוא לשון ״קשה״
תכז
לשון :יראה וראיה ,מה קשר יש ביניהן
ב ,ו ,ב
ה ,לד ,יב
לשון :הבדל בין מלת ״אל״ להוספת ל׳
א ,מח ,יג = ה ,ו ,כא
לשון :יש להקדים במקרא העיקר ,ואח׳׳כ
הטפל
לשון :הבדלה ,מפני מה מוסיפים ״בין,
ובין״
ג ,יא ,מז
לשון :ההבדל בין לשון ״בבואך׳ ללשון
״בבואך״
ג ,כד ,יט
לשון :כל הפעלים המורים על תנועה,
הוראתם דבר והיפוכו
א ,מח ,טז
לשון :פעל המשמש דבר והיפוכו
ד ,טו ,יח
ה ,כא ,יא = ה ,כג ,יט :וכן כר ,כ :וכן כה ,ה
לשון :ההבדל בין לשון ״בבואכם״ ללשון
״כי תבואו״
)ד׳׳ה ויבמה(
לשון :כפוי טובה ,ביאור המלים
ד ,טו ,יח
לשון :תולץ ליבמתו .מדוע לא ״נחלץ״
מיבמתו
ג ,כר ,לא
ב ,לג ,ככ )הראשון(
לשון :מנתה )קרבן( ,שרש המלה
ג ,ב .א
לשון :מספר שיש בסופו אות ת׳ ]׳׳שבעת׳׳[
לשון :חלק )ח׳ קמוצה( ושעשוע ,קשר
בין המושגים
ה ,לב ,ט
ב ,טו ,יג = ב ,כט ,ל = ג ,כג ,יח
לשון :מקץ ,מקצה .ההבדל ביניהם
ה ,טו ,א
לשון :חמישית ,ב׳ ביאורים למלה
ג ,כב ,יד
לשון :משרת ועבד ,ההבדל ביניהם
ה ,י ,ח
לשון :חסד ,מלת שבח ומלת חרפה
ג ,כ ,יז
לשון :נטילת ידיים ,טעם שם ״נטילה״
ג ,יא ,מד
לשון :חק וחקיקה ,הקשר ביניהם
ג ,ג ,יז
לשון :ניאוף ,מנאפת
ג ,כ ,סוף י
לשון :טהור ,ענין הפסק והסרה
ג .כב ,ז
לשון :טעם שיש שמות עצם בלשון זכר,
ויש בלשון נקבה
לשון :נשמה ,שרש המלה
ב ,לד ,כח
לשון :עד הי ,אל ה׳; ההבדל ב
© Copyright 2024