צפנת פענח - סוד תורה
סוד תורה
צָ ְפנָתָפ ְענֵחָ
ָ
הסבר כללים יסודות ודוגמאות לצפנים בתורה
מאות דוגמאות (עם תמונות) לצפנים וחידושים בשלל נושאים:
פרשת שבוע ,גדולי ישראל ,היסטוריה כללית ,אקטואליה ,מדע וטכנולוגיה ,מדרשי חז"ל ,משנה
ותלמוד ,חגים ומועדים ,זוהר הקדוש ועוד.
ונוסף עליו גם חידושי גימטריה וראשי תיבות.
ונספח עליו חישובי הסתברות לצפנים כולל דוגמאות והסברים.
ונספח עליו הסבר כיצד למצוא דילוגים בתורה בס"ד.
את כל הדוגמאות ניתן למצוא עם תמונות צבעוניות בצפייה ישירה עם אפשרות לחיפוש דילוגים
באתר:
SODTORAH.CO.IL
תשע"ה עיה"ק חיפה
© כל הזכויות שמורות .מותר להפיץ לזיכוי הרבים.
SODTORAH.CO.IL
צפנת פענח
1
תוכן עניינים
תוכן עניינים 1 .........................................................................................................
הסכמות 4 ...............................................................................................................
הקדמת המחבר 5 ...................................................................................................
יסודות וכללים 6 ......................................................................................................
מה כל כך מיוחד בזה 6 ............................................................................................................
הגדרות והסברים 7 ..................................................................................................................
א.
דילוג 7 ...............................................................................................................
ב.
דילוג מינימלי (מוחלט) 7 ..................................................................................
ג.
דילוג מינימלי מקומי 8 ......................................................................................
ד.
אות כפולה בדילוג 8 .........................................................................................
ה.
דילוגים מקבילים 9 ...........................................................................................
ו.
דילוג באלכסון 9 ...............................................................................................
ז.
דילוג בתוך דילוג 10 ..........................................................................................
ז.
חיתוך הכי קרוב של דילוגים 10 .......................................................................
ח.
טבלאות דילוגים שונות באותו אזור 11 ..........................................................
ט.
מספר הדילוג11 ................................................................................................
דוגמאות לצפנים 12 ................................................................................................
אובמה משענת קנה 12 ............................................................................................................
אלף שנים 13 .............................................................................................................................
אקמצא ובר קמצא15 ...............................................................................................................
י"א יום שבין נדה לנדה17 ..............................................................................................
ימי אלול 18 ...............................................................................................................................
ביעור חמץ 19 ...........................................................................................................................
דאעש כבשו תדמור 20 ............................................................................................................
תדמור כנגד תמר 21 .......................................................................................................
אברהם אבינו נולד סמוך לאזור תדמור22 ....................................................................
דוואבשה 22 ..............................................................................................................................
בין המצרים 23 ..........................................................................................................................
דאעש ,סוריה – סדום 25 ..........................................................................................................
החובל בחבירו 28 .....................................................................................................................
היקף העולם31 .........................................................................................................................
המפולת בהרי ההימלאיה בנפאל 33 ......................................................................................
הרה"ג שמואל הלוי וואזנר זצ"ל 35 ........................................................................................
צפנת פענח
2
טבילה לכלים 37 .......................................................................................................................
טיטוס הרשע 39 ........................................................................................................................
י"ז בתמוז 41 .............................................................................................................................
יונתן בני 43 ...............................................................................................................................
יהונתן פולארד 47 ....................................................................................................................
כף הקלע 50 ..............................................................................................................................
ל"ג בעומר 53 ............................................................................................................................
מים שלנו 56 ..............................................................................................................................
למן 58 ............................................................................................
הקשר בין מים שלנו ָּ
חישוב הסתברות 58 .......................................................................................................
מ' יום ליצירת הולד 59 .............................................................................................................
משנכנס אב ממעטין בשמחה 62 ............................................................................................
נהרות בבל 63 ...........................................................................................................................
נ' שערי בינה 64 ........................................................................................................................
עבור השנה 68 ..........................................................................................................................
קרא עלי מועד 69 ......................................................................................................................
קרח שמאל ואהרן ימין 73 ........................................................................................................
שבי החמאס 75 ........................................................................................................................
גימטריות 77 ............................................................................................................
איך גימטריה מוכיחה שהתנ"ך מסור ברוח הקודש? 77 ........................................................
גוג הוא פרעה? 78 .....................................................................................................................
חישוב הסתברות 79 .......................................................................................................
אחד עשר יום מחורב 79 ..........................................................................................................
חישוב הסתברות 81 .......................................................................................................
איכה צוארי הלבנון 81 ....................................................................................................
חישוב הסתברות 82 .......................................................................................................
קץ הזוהר 83 ..............................................................................................................................
חישוב הסתברות 84 .......................................................................................................
חישוב הקץ 84 .................................................................................................................
קץ הזוהר 84 .....................................................................................................................
קץ דניאל 85 .....................................................................................................................
שבעים שנה עד הגאולה 85 ............................................................................................
קץ ה'תשע"ו 87 ...............................................................................................................
עקו"ב כמנין לנצ"ח 87 ....................................................................................................
ריב שם פסל מיכה 88 ...............................................................................................................
ראשי תיבות 90 .......................................................................................................
צפנת פענח
3
בוכים כל העם 91 .....................................................................................................................
חישוב הסתברות 92 .......................................................................................................
נקמת שמשון 92 .......................................................................................................................
חישוב הסתברות 93 .......................................................................................................
שחוק שמשון 93 .......................................................................................................................
חישוב הסתברות 95 .......................................................................................................
עניינים שונים 97 .....................................................................................................
כי רגע באפו 97 .........................................................................................................................
אמת ושקר 98 ...........................................................................................................................
נספחים 100 ............................................................................................................
א.
היקף כדור הארץ 100 ...............................................................................................
ב.
חישוב הסתברות 100 ..............................................................................................
גימטריה 100 ....................................................................................................................
ראשי תיבות 100 .............................................................................................................
חישוב הסתברות 101 .....................................................................................................
ג.
השפעת המסורת ושינויי גרסא על צופן התורה 102 .............................................
צפנת פענח
הסכמות
הספר הנו בשלבי טיוטה ומוצג כעת לרבנים לקבלת הסכמות.
דברים המסומנים בצהוב כזה צריכים עיון.
4
5
צפנת פענח
הקדמת המחבר
ישמחו השמים ותגל הארץ ,כי הנה השמים הקב"ה והארץ ישראל ,ואנו נשירה ונהלל לאל ,אשר
פתח לנו בדורנו שאין בו כוח ואל ,לטעום מהוד הדרו וזיו תורתו נשבח ונמלל ,לסתום פי הוללים
אשר דברו קלשונים ,ולפתח דברים שאמרו הקדמונים והדעת תשוטט בפי כל נאמרים ,אשר כל אות
במקומה תעמוד מי יכיל וישכיל כל זאת ,הפוך בה והפוך בה דכולה בה כל דבר נאות ,וליכא מידי
דלא רמ יזי באורייתא אנן סהדי ,ואע"ג דלא ידענא מאי קאמינא ,ואנא דדמי כאילו לא הוינא ולואי
דלא אתינא ,והשתא דהוינא ,ברחמיו יכבוש וירחם עלן וישבוק לן על דלא אזלינא .יתי ואחמיניה
צווחינן ולא חזינן .ועתה יגדל נא כוח ה' ,וכל מאן דבעי יתי ויחזי ,דברי אלהי' חיים בצפנים ובדילוגים,
אשר המה מוכיחים דברי חז"ל וראשונים ,ולא דצריכי ראיה רק אנו בדורנו נזקקים ,עת לעשות לה'.
לולי ה' אלקינו השאיר לנו שריד ,אור דק וחיבור למרומים ,הרי נבואה לשוטים ורוח קדושה לפרושים,
והמון העם אנה ואנה משוטטים ,ועתה תחזה צפנים ודילוגים ובדעת ישרה נכוחים למבין .הואיל ויש
כאן הרבה מקום לטעויות בשיטה כזאת חדשה ,אנחנו נשתמש בכמה דרכים להראות אמיתותה,
ואנא אם מצאת דבר עקום ומפותל דרוש וחקור ושלח לנו ואנו נתקן עולה בלי מעל.
והנה דע שבכתיבת ספר זה השתתפו הרבה יהודים יקרים והתקבצו
חידושים שנשלחו לנו למייל ולאתר ואנו ערכנו אותם בטוב טעם ,וקצרה
היד מלהביא כל דבר בשם.
צפנת פענח
6
פרק א
יסודות וכללים
מבוא
הספר בנוי משלושה פרקים .פרק א' – מסביר את היסודות והכללים לכל הבנת הצפנים
וחיפושם ,פרק ב' – מציג שלל דוגמאות וטבלאות של צפנים עם הסברים ונופך .פרק ג' –
מציג את שיטת ההסתברות ומפתח אותה ,וכן מציג דוגמאות כאלה.
בפרק ב' ישנם עשרות דוגמאות מאלפות שממחישות את אמיתות הצפנים .הדרך בה
נאספו דוגמאות וטבלאות אלו היא במשך כמה שנים ,בתקופה של אחת לשבוע שבועיים
בס"ד גלויה .הנושאים של הטבלאות נבחרו לפעמים לפי ארועיים אקטואליים וחגים
ומועדים ולפעמים בזמן שנפטרו גדולי עולם וכדומה וכמעט בכל נושא אפשרי כולל מדע,
טכנולוגיה ,היסטוריה ועוד עיי"ש.
אפשר לקרוא מעט מהפתיחה של פרק א' ובמיוחד מומלץ למי שאין רקע כלל בצפנים,
הכולל יסודות וכללים והגדרות שונות שבהם נשתמש בחקר הצפנים ,מושגים אלו לעתים
יעזרו לנו להבין את המיוחדות של הצפנים או את ההקשרים השונים .אבל דע שאפשר
לעבור ישר לפרק ב' ולקרוא את הדוגמאות ותוך כדי אנחנו נפנה אותך לפרק א' בסוגריים
מרובעות כאלה [יסודות וכללים פרק א ,אות א] כאשר נכניס מושג חדש שצריך להבין בו ותוכל
לעיין בפרק א' ולחזור על הסדר לדוגמאות השונות.
צפנים בתורה
בצורה הכי פשוטה ,לקחנו את התורה ,הורדנו ממנה רווחים וניקוד (כפי שנמסרה למשה),
והצגנו אותה בטבלה ברוחב מסוים של אותיות לשורה ,הרוחב הזה הוא הדילוג שלפיו מוצגת
הטבלה כרגע ואפשר לשנותו בלחיצת כפתור.
מה כל כך מיוחד בזה
ישנם הרבה מחקרים ודרכים סטטיסטיות להראות את המיוחדות של הטבלאות שנמצאות
בתורה ואת הדרכים האלה נשתדל להדגים בס"ד בהמשך הספר .לעתים הקשר לשוני,
שאותה מילה שחיפשנו בדילוג תופיע ממש באותו פסוק שחותך ואפילו באותה מילה.
ולעתים יותר קשה לפענח את הקוד ודרושה הבנה בסיסית במקרא ,בתלמוד ובאגדות כדי
להבין לעומק .לעתים מוצאים המשכים של הקודים מלמעלה למטה ,מילה נוספת שכתובה
שם וכדומה .ולעתים מוצאים דילוגים נוספים שקשורים באותו מקום בצורה יוצאת דופן.
ישנה הרגשה אישית של כל אדם שמחפש והופך בצפני התורה ,שבאמת מעבר
לסטטיסטיקה שאין צריך לתאר במתמטיקה את הנכונות של הצפנים ,משום שתמיד ניתן
לקבל משוב ,אתה מזין דילוג לחיפוש וכמעט תמיד מקבל משוב ברמזים שמעבר למצופה.
וזה מעיד על מתכנן לכל המערכת.
צפנת פענח
7
אבל אנחנו נתאר גם שיטה מתמטית ונשתדל להסביר את הנכונות שלה בפשיטות ,כך שכל
אחד יוכל להיווכח ולהבין ולקיים "וידעת היום כי ה' הוא האלהים" .באמצעות שיטה זאת
ניתן לחשב את ההסתברות לקבל טבלה דומה באופן מקרי.
הגדרות והסברים
א .דילוג
הערה :אנחנו קוראים לדילוגים גם בשמות" :ביטוי" או "מילה" או "דילוג" או כל דבר
שהכנסנו לחיפוש בתורה והוא מורכב מכמה מילים .לפעמים נאמר דילוג והכוונה למספר
של הדילוג אותיות ולפעמים הכוונה לשם שחיפשנו בדילוג.
דילוג הוא מילה בדילוג שווה ,כלומר המרחק בין אות לאות בביטוי (מילה שמחפשים) הוא
שווה וקבוע .לדוגמא הביטוי "דילוג" מופיע כאן בדילוג שווה של 9אותיות:
יהיהלעםוגם
הואיגדלואו
לםאחיוהקטן
יגדלממנווז
רעויהיהמלא
הגויםויברכ
םביוםההואל
בין האות ד לאות י תוכלו לספור 9אותיות ,בין האות י לאות ל תוכלו לספור 9אותיות
וכו'.
ב .דילוג מינימלי (מוחלט)
דילוג מינימלי הוא הדילוג הקטן ביותר מבין הרשימה שקיבלנו בתוצאות החיפוש .דילוג
מינימלי מוחלט או סתם דילוג מינימלי הכוונה שחיפשנו בכל טווח הדילוגים האפשרי
בתורה ומכל סך הדילוגים הקיימים לקחנו את המינימלי .לדוגמא ברשימת תוצאות להלן:
תוצאות חיפוש למילה "דילוג":
דילוג
[ דילוג ( ]9זה המינימלי)
[ דילוג ( ]13זה שני המינימלי)
[דילוג ]43
...
זאת רשימה של תוצאות שחיפשנו עבור הביטוי "דילוג" .ורואים שהדילוג המינימלי שנמצא
הוא .9אחרי זה 13ואחרי זה 43וכן הלאה.
יש חשיבות ככל שהדילוג הוא יותר מינימלי .ככל שהדילוג יותר מינימלי ,התוצאות
העובדתיות מראות שיש יותר משמעות לדילוג.
צפנת פענח
8
וזה אולי הדבר שמאפיין את הקוד תורה בשונה מטקסטים אחרים ,הוא שהרבה ביטויים
שמצאנו הם המינימליים ,זאת אמרת אם נחפש ביטוי ונמצא שהוא חוזר 3פעמים בדילוגים
שונים ,נניח בדילוג 200 ,100ו .300-אז הדילוג המינימלי יהיה .100ונראה שבו בדרך כלל
מוצפן קוד .אבל לא תמיד .העובדה שהביטוי חוזר רק 3פעמים בכל התורה מצמצמת את
האפשרויות לתמרון ומשחקים ,והעובדה שבהרבה טבלאות אנחנו מוצאים את הקודים
דווקא בביטויים המינימליים מעידה שהקודים מוצפנים בכוונה בצורה כזאת.
ג .דילוג מינימלי מקומי
דילוג מינימלי מקומי הוא הדילוג הקטן ביותר מבין הרשימה שקיבלנו בתוצאות החיפוש
בטבלה הנוכחית.
נדגים באמצעות דוגמא ,ניתן לצפות בדוגמא באתר.1
תמונה א'" :צוק" ו"איתן" דילוג מינימלי מקומי
הדילוגים האלה "צוק" ו"איתן" שרומזים למלחמת צוק איתן כפי שניתן לראות
דוגמאות לצפנים ,אות מז] ,אע"פ שהם קצרים ,הם המינימליים בכל הפרשיות באזור כולל חקת
בלק ופנחס ,כלומר שאם נחפש "צוק" או "איתן" בתחום של פרשיות אלו שמתפרס על
פני אלפי אותיות אז אלו הדילוגים המינימליים ביותר .אבל אם נחפש בכל התורה נמצא
אחרים מינימליים יותר.
[פרק ב,
ד .אות כפולה בדילוג
דילוג עם אות כפולה פירושו שאות אחת כתובה פעמיים בדילוג ועולה ונמשכת לשני מילים
במשמעות ,כמו בדגש חזק .למשל חיפשנו בתמונה למטה דילוג "מפלת תדמור" ,והאות ת'
הוכפלה לשמש את שני המילים" :מפל -ת -דמור" " ,מפל ת דמר".
יש מספר לא מבוטל של דילוגים כאלה ,וניראה שזה יסוד אמיתי .ויש לזה גם רמז לשוני
שה .ואפשר לומר
כאמור ,משום שדגש חזק מוכפל במבטא כגון ְל ִא ָּׁשה קוראים לְ ִא ְשָּׁ -
שהאות המוכפלת היא בדגש חזק.
הטעם מדוע אנחנו זורקים אות אחת ומחפשים בקיצור ,הוא משום שהאות מיותרת בהקשר
של הדילוגים ,כאשר אין רווחים אז המשמעות של אות אחת יכולה לעלות לשני מילים .וכמו
כן ההסתברות למצוא מילה עם קצת פחות אותיות היא נמוכה יותר.
http://sodtorah.co.il/?load=597 1
צפנת פענח
9
תמונה :12דילוג " מפלת-תדמר" חותך פסוקים .שורה ראשונה למעלה באות ר ושורה רביעית באות ת.
ה .דילוגים מקבילים
דוגמא לדילוגים מקבילים" :שלמה" מקביל ל"-המלך" ,מלמעלה למטה.
היאבותי
כםשלחני
אליכםוא
מרולימה
שמומהאמ
ראלהםוי
אמראלקי
םאלמשהא
טבלה – 2דילוגים מקבילים ,רוחב טבלה 7אותיות
שני הדילוגים האלה בהם בדילוג של 7אותיות כלומר רוחב הטבלה הזאת הוא 7אותיות.
מכיוון ששני הדילוגים מופיעים באותו דילוג וגם הצגנו את הטבלה באותו רוחב אז אנחנו
רואים אותם כמקבילים.
אם נציג את הטבלה ברוחב של 8אותיות ,הדילוגים עדיין בדילוג של 7אותיות (הדילוג לא
משתנה רק הרוחב של הטבלה זה מה שמשתנה בתצוגה וראה טבלה 3למטה).
ו .דילוג באלכסון
ואמרתילה
םאלהיאבו
תיכםשלחנ
יאליכםוא
מרולימהש
מומהאמרא
להםויאמר
אלקיםאלמ
שהאהיהאש
טבלה – 3דילוג באלכסון ,רוחב טבלה 8אותיות
כעת אנחנו רואים את הדילוגים באלכסון כתוצאה מכך שרוחב הטבלה לא פרופורציונאלי
לדילוגים 7 ,זה הדילוג של שניהם ו 8זה הרוחב 7 ,חלקי 8זה לא מספר שלם.
צפנת פענח
10
הערה :אבל בכל זאת אפשר לקרוא לזה "מקביל" .כי הם עדיין מקבילים כמו שני קווים
מקבילים.
יתכן ויהיו דילוגים מקבילים בצורה כזאת ,כאשר דילוג אחד פרופורציונאלי לדילוג השני וגם
נציג את רוחב הטבלה שיהיה פרופורציונאלי לשניהם ואז נקבל משהו כזה:
לאשרע
שהלכם
יקוקא
להיכם
במצרי
םלעינ
יךאתה
הראתל
דעתכי
טבלה – 4דילוג באלכסון ,רוחב טבלה 5אותיות
כעת הדילוג "שלמה" נמצא בדילוג 10אותיות ,ו"המלך" בדילוג 5אותיות ,ואנחנו מציגים
את רוחב הטבלה כ 5-אותיות .כלומר כל המספרים כאן יש גורם משותף של 2=10/5 :5
וכו' לכן הם מופיעים מקבילים.
יש חשיבות מיוחדת לדילוגים מקבילים .המשמעות בפשטות היא ששניהם קשורים בצורה
מובהקת יותר מאשר שאר הדילוגים שיצאו במספרי דילוג אחרים.
ז .דילוג בתוך דילוג
דילוג בתוך דילוג יכול להיות בכמה צורות .כאשר שני הדילוגים מקבילים ,כפי שמוגדר לעיל
אות ה' ,ונמצאים באותה עמודה בטבלה בנוסף כך שניראה כביכול שהם אחד בתוך השני.
וכמו כן כאשר המספר דילוג קטן ובתוכו מוצפן דילוג נוסף כגון זה:
טבלה " – 5שוק הימין"
צורה כזאת משלימה אחת את השנייה ואם גם שני הדילוגים מינימליים כפי שמוצג בטבלה
,5ניתן לומר בודאות שיש קשר ביניהם.
ז .חיתוך הכי קרוב של דילוגים
כאשר אנחנו מחפשים זוג דילוגים עם קשר ביניהם ,יש אפשרות לחפש את החיתוך הכי
קרוב של שני הדילוגים הנפרדים בתורה .תחילה המחשב מחפש את כל התוצאות עבור
צפנת פענח
11
דילוג א' ,ולאחר מכן מחפש את כל התוצאות עבור דילוג ב' ,ואז עבור כל דילוג א' שנמצא
בסדרה ,המחשב מכין תוצאה שמעידה על מידת הקירבה מול כל דילוג בסדרה ב'.
לאחר מכן נחפש את התוצאות הגדולות ביותר שמעידות שזוג הדילוג מסדרה א' וב' הם הכי
קרובים בתורה אחד לשני – הלכך כניראה שיש להם משמעות הכי גדולה מבחינת הצופן.
ח .טבלאות דילוגים שונות באותו אזור
ט .מספר הדילוג
כאשר נחפש דילוגים ,לכל דילוג יש תכונה שנקראת מספר הדילוג ,והיא מגדירה כמה
אותיות מגדלים בין אות לאות (כולל האותיות בהתחלה ובסוף) ,למשל:
דילוג
[ דילוג ( ]9זה המינימלי)
[ דילוג ( ]13זה שני המינימלי)
[דילוג ]43
...
המספר 9זה מספר הדילוג של הדילוג הראשון 13 ,של השני 43 ,של השלישי וכן הלאה.
צפנת פענח
12
פרק ב
דוגמאות לצפנים
אובמה משענת קנה
מובא לאחרונה שאובמה שר"י רוצה לעשות הסכם גרעיני עם איראן ,ועוד מנסה לשכנע את ישראל
שיכולים לסמוך על ארה"ב שתעזור לנו בעת מלחמה וכו' וכביכול שזה הפתרון הכי טוב לישראל
ומלחמה עם איראן רק תידחה את תוכנית הגרעין וכו' וכהנה וכהנה .וכן בחג הפסח הזה (תשע"ה)
ריאיין עיתונאי יהודי מהניו-יורק טיימס את אובמה בצורה מגמתית לתת ליהודים הרגשה שיכולים
לסמוך עליו ואפילו בעצמם תירגמו את הראיון לעברית להבנה קלה של הקוראים הישראליים .והנה
רואים שאובמה משנה מדיניות העלמת עין לתמוך באיראן ובד בבד רוצה להרדים את ישראל לסמוך
עליו.
והנה חיפשנו חיתוך של הדילוגים "אובמה" (מינימלי בכל התורה [עיין פרק א ,הגדרות ,אות ב]) עם
"משענת" (מינימלי מקומי [עיין פרק א ,הגדרות ,אות ג]) .לרמוז לכך שהוא משענת קנה רצוץ כמו שנאמר
ה ָּרצּוץ ַהזֶּה ַעל ִמ ְצַר ִים" ,ויתכן כמו שאמרנו
ה ָּקנֶה ָּ
ש ֶענֶת ַ
על מצרים (ישעיה לו ,ו) " ִהנֵּה ָב ַט ְח ָת ַעל ִמ ְׁ
כמה פעמים (בשם עו"ד ערן בן עזרא) שאובמה הוא גלגול של פרעה וכן כל הראיון הזה התפרסם בחול
המועד פסח וכן ברק אובמה בגימטריה פרעה עם הכולל ,והכתוב בטבלה שחותך את
ח ִמ ָשה ָע ָשר יֹום ַלחֶֹּדׁש ָה ִראׁשֹון
ִסעּו ֵּמַר ְע ְמ ֵּסס ַבחֶֹּדׁש ָה ִראׁשֹון ַב ֲ
הפס' ויסעומרעמססבחדשַ" :וי ְ
ִשָר ֵּאל ְביָד ָר ָמה ְל ֵּעינֵּי ָכל ִמ ְצָריִם" ,לרמוז לכך שהגאולה העתידה תהיה
ָצאּו ְבנֵּי י ְ
חַרת ַה ֶּפ ַסח י ְ
ִמ ָמ ֳ
כימי צאתנו מארץ מצרים .וכמו כן הדילוג "פרעה" מופיעה באותו פס' במקום שמדבר על יציאת
מצרים.
תמונה :1אובמה משענת הקנה תרוץ ,פרעה
נשים לב שאת הדילוג "משענת" חותך הפסוק שאומר ערימבצר ,לרמוז לכך שהמשענת הזאת
אמורה לתת הרגשה של בטחון כמו ערי מבצר ,וזה בעצם אימות למשמעות הדילוג [עיין פרק א,
כללים ויסודות ,אות ג] .ונזכור מה הנביא אומר על ערי מבצר בזמן שבוטחים בהם ולא בקב"ה) :ירמיה
בֹוט ַח ָב ֵּהנָה ֶּב ָחֶּרב".
ֹׁשׁש ָעֵּרי ִמ ְב ָצֶּריָך ֲא ֶּׁשר ַא ָתה ֵּ
ה ,יז( " ְיר ֵּ
וכן מצאנו בנוסף את הדילוגים "הקנה"" ,תרוץ" כלומר "אובמה -משענת הקנה תרוץ (תישבר)" .וזה
ִשָר ֵּאל :ז ְב ָת ְפ ָשם
ש ֶענֶת ָּקנֶה ְל ֵּבית י ְ
יֹותם ִמ ְׁ
ַען ֱה ָ
לשון הפסוק לעיל וגם לשון הפסוק (יחזקאל כט) "י ַ
תרֹוץ" ,הקב"ה מודיע לפרעה משום שבנ"י סומכים עליך להיות להם למשענת (לעזרה
ְבָך ַב ַכף ֵּ
במלחמת סנחריב) אז שיתפסו בך בכפך אז אתה תישבר ותתרוצץ ,וכתב המצודות" :ורוצה לומר,
הנה הבטחת להם עזרה מול האויב ולא עזרת להם והיה אם כן הבטחתך להם לרעה כי עי''ז הוסיף
האויב לחרות בהם".
צפנת פענח
13
אלף שנים
הנה מובא בחז"ל (מדר"ר פ"ח) יֹומֹו ֶּׁשל ַה ָקדֹוׁש ָברּוְך הּוא ֶּא ֶּלף ָׁשנִיםִ ,ד ְכ ִתיב (תהלים צ ,ד)ִ :כי ֶּא ֶּלף ָׁשנִים
ְב ֵּעינֶּיָך ְכיֹום ֶּא ְתמֹול ,ולכן כל יום במעשה בראשית הוא אלף שנים .ולכן אמר כיום אתמול ,שרומז
ׁשנִים ֲא ֶּׁשר ָהיּו
ָמים ִרא ֹ
לימים הראשונים של בריאת העולם ,כמו שכתוב( :דברים ד ,לב) ִכי ְׁשַאל נָא ְלי ִ
ָארץ כו'.
ָאדם ַעל ָה ֶּ
ֹלהים ָ
ְל ָפנֶּיָך ְל ִמן ַהיֹום ֲא ֶּׁשר ָבָרא ֱא ִ
חיֶיָך" ,מכלל שיש לו
ְׁמי ַ
ֲלנָה כֹּל י ֵּ
והנה מצאנו דילוג "אלף שנים" ,חותך את הפסוקְ " :ב ִע ָצבֹון תֹאכ ֶּ
קץ לחייו ,ורומז שכל ימי חייו הם אלף שנים .וזה הזמן הקצוב לו אחרי שחטא אלף שנים ,אולם
באמת חי רק 930שנה כי נתן 70שנה לדויד המלך .2ויש קושיה איך הקב"ה אומר לאדם כי ביום
אכלך ממנו מות תמות ואחרי החטא הוא חי 930שנה ,וכי אפשר לומר כן ח"ו .ותירצו המפרשים
שהכוונה שתוכל למות ביום שתאכל ,משא"כ לפני זה היית חי לעולם .וניראה עוד לתרץ ע"פ האמור
במדרש ,שמה שאמר הקב"ה ביום אכלך ממנו הכוונה לפי ימיו של הקב"ה ,ואם כן מכיון שאכל ביום
השישי לבריאה כמו שאמרו חז"ל שאכל בשעה עשירית 3ביום שישי ,לכן היה לו לחיות 1000שנים
כי יום אחד הוא אלף שנים.
תמונה :1דילוג מינימלי "אלף שנים" חותך את הפס' שרומז לאורך חיי אדם הראשון
אולם צריך להבין מדוע נתן 70שנה לדויד ,וניראה ע"פ מה שאמרו חז"ל כי בשעה עשירית חטא,
ובשעה אחת עשרה עמד לדין וגורש מגן עדן ,הנה אם תיקח באופן יחסי שעה אחת עשרה ביום
שהיא השעה ה 22-עד 23מסה"כ השעות ביום ( 24שעות) ,תקבל אותו יחס של 930מאלף 4והוא:
22
930
≅
24 1000
=α
והנה ליתר דיוק המשפט של אדם הראשון היה בשעה עשירית ו 345.6-חלקי שעה ואז נענש ,ולכן
חי רק 930שנה בדיוק לפי החישוב הזה:
345.6
10 + 1080 + 12
930
=α
≅
24
1000
יֹומין ַד ֲהוָה ַחי ֲהוָה ְת ַׁשע ֵּמאֹות
ֹלׁשים ָׁשנָה ַויָמֹותַ ,מאי ַויָמֹותֶּ ,א ָלא ָכל ִ
ּוׁש ִ
ָאדם ֲא ֶּׁשר ַחי ְת ַׁשע ֵּמאֹות ָׁשנָה ְ
ְמי ָ
ִהיּו ָכל י ֵּ
ַ 2וי ְ
ְהב ְלָדִוד ִמ ְשנֹויְ ,ב ִגין ַד ֲהוָה ָע ִתיד ְל ַא ְׁש ָל ָמא לֹון ֵּביּהְ ,ו ָה ָכא
תֹוס ֶּפת ֲהוָה ִמיתְ .ו ַׁש ְב ִעין ְד ָח ְסרּו ֵּמ ֶּא ֶּלף ,י ַ
ּוׁשָאר ְׁשנִין ְב ֶּ
ּות ָל ִתין ְׁשנִיןְ ,
ְ
פּור ָקנָא.
ָרזָא ְד ְ
( 3בראשית ג כד) ויגרש את האדם גו' ,אמר ר' יהודה שעה ראשונה עלה במחשבה ,שניה נמלך במלאכי השרת ,בשלישית
כינס עפרו ,ברביעית גבלו ,בחמישית רקמו ,בששית עשאו גולם ,בשביעית נפח בו נשמת חיים ,בשמינית הכניסו לגן עדן,
בתשיעית צוהו ,בעשירית חטא ,באחד עשר נידון ,בשתים עשר גרשו ,שנאמר ויגרש את האדם ,מהו ויגרש ,שגירשו ביסורים
(תנחומא בראשית כה) ע"כ .וניראה פשוט שכל זה היה ביום ולא בשעות הלילה והטעם משום שנאמר אחרי כל יום ויהי
ערב ויהי בוקר יום אחד ,וא"כ שהקב"ה מתחיל לברוא תמיד קאי ביום ולא בלילה ,אבל היום הולך אחרי הלילה ולכן צריך
להחשיב י"ב שעות של הלילה ואע"ג שאדם לא היה חי הרי כבר אמר לו ביום אכלך ביום שלי לא ביום שלך והקב"ה היה
ופשוט ועוד שאין דנין דיני נפשות אלא ביום.
4וצ"ע שהרי שעה עשירית לכאורה הכוונה תשע שעות ועוד קצת ,ולכן צריך לומר שאין עונש ללא משפט והכוונה באמת
לשעה אחד עשר שבה נידון כנ"ל ,וזה מה שאמר לו ביום אכלך ממנו מות תמות ,אחרי משפט .וכן שור המועד שהרג וחייב
סקילה אינו מת עד שנידון למיתה כגון שהזיק והרג והבעלים ברחו ,אז מחזיקים את השור לחרישה לתשלומי הנזק ואחר
כך עושים לו דין על ההריגה ונסקל ומת (עי' ב"ק צא ע"א).
צפנת פענח
14
ולכן ממילא אם ניקח את המניין שנים שהיה צריך לחיות והוא 1000שנה כיומו של הקב"ה ,ונוריד
מכאן את השעה שבה חטא ודנו אותו ,שנגזר עליו למות ,כאמורִ " :כי ְביֹום ֲא ָכ ְלָך ִמ ֶּמנּו מֹות ָתמּות":
22.32
24
∗ 70 = 1000 − 930 = 1000 − 1000
רּוח
ֹלהים ִמ ְת ַה ֵּלְך ַבגָן ְל ַ
ִׁש ְמעּו ֶּאת קֹול ה' ֱא ִ
ֵּיהם גו'ַ :וי ְ
ַת ָפ ַק ְחנָה ֵּעינֵּי ְׁשנ ֶּ
ואמרו במדרש על פסוק (בראשית ג ,ז)" :ו ִ
ׁש ַבגָן [משמע שדורש "מתהלך" ,מת הילך ,אותו שבגן כלומר אמרו
ָאמר ֵּמת אֹותֹו ֶּ
ִצ ָחקַ ,ר ִבי ֵּלִוי ַ
ַהיֹום וגו"ַ ,ר ִבי ֵּלִוי ְוַר ִבי י ְ
ה ַלְך לֹו [דורש מתהלך ,מת הלך כלומר אמרו האדם ואשתו
ָאמר ֵּמת ָ
ִצ ָחק ַ
המלאכים האדם ואשתו עומדים למות כי חטאו]ַ ,ר ִבי י ְ
הֵּרינִי ְמ ַחיֶּה
רּוח ַהיֹוםְ ,לֶּרוַח ַהיֹוםֲ ,
ָאמר ָל ֶּהם ַה ָקד ֹוׁש ָברּוְך הּוא ְל ַ
הרי אכלנו ולא מתנו והלך המות מאיתנו]ֶּ ,א ְת ְמ ָהאַ ,
ָאמְר ִתי לֹו (שם ב ,יז)ִ :כי
לֹו ֶּאת ַהיֹום [ולכן אתם לא מתים כי היום התרווח לא כמו שחשבתם יום אחד אלא אלף שנים]ָ ,כְך ַ
נֹותן לֹו יֹום
יֹוד ִעים ִאם יֹום ִמ ֶּש ִלי ִאם יֹום ֶּא ָחד ִמ ֶּש ָל ֶּכםֶּ ,א ָלא ֲהֵּרי ֲאנִי ֵּ
ְביֹום ֲא ָכ ְלָך ִמ ֶּמנּו מֹות ָתמּותֵּ ,אין ַא ֶּתם ְ
הָדא הּוא ִד ְכ ִתיב (תהלים
ִיח ְל ָבנָיו ִׁש ְב ִעיםֲ ,
ּומנ ַ
לׁשים ָׁשנָה ַ
ּוׁש ִ
ֶּא ָחד ִמ ֶּש ִלי ֶּׁשהּוא ֶּא ֶּלף ָׁשנִים ְ ,והּוא ַחי ְת ַׁשע ֵּמאֹות ְ
ְמי ְׁשנֹו ֵּתנּו ָב ֶּהם ִׁש ְב ִעים ָׁשנָה .ולכן הדילוג אלף שנים חותך את הפס' מתהלךבגןלרוחהיום הנ"ל.
צ ,י) :י ֵּ
נֹותינּו ָב ֶּהם ִׁש ְב ִעים ָׁשנָה ְו ִאם ִב ְגבּורֹת ְׁשמֹונִים ָׁשנָה,
ְמי ְׁש ֵּ
ומה שאומר דויד המלך ע"ה (תהלים צ) י ֵּ
הטווח של שבעים עד שמונים ,יתכן שרומז לתחילת דין עד סוף דין ,כי תחילת הדין היתה בשעה
אחת עשרה וקצת 22.08יתכן שמדובר ששפט את הנחש ,וסוף הדין ששפט הקב"ה את האדם היתה
בשעה 22.32וכולו התארך כרגע אחד ( 273חלקי שעה .)5ויש ספק האם הדין מתחיל מתחילת דין
או מסוף דין ,ולכן דויד ע"ה לא ידע מתי הוא ימות ממש כמובא במס' שבת ששאל את הקב"ה הודיעני
קיצי ומידת ימי מה היא ולא השיב לו אלא שימות בשבת .ולכן אומר במזמור על דרך האפשר משבעים
עד שמונים שזה השעה שדנו את אדה"ר.
נֹותינּו ָב ֶּהם ִׁש ְב ִעים ָׁשנָה ,שהם ו"ק
ְמי ְׁש ֵּ
ומכיון שדויד המלך מושרש במלכות הוא אומר (תהלים צ) י ֵּ
ומלכות כל אחד כלול מעשרה עולים שבעים וכ"כ בזוהר (הקה"ז יא ע"א) ואדם הראשון שהוא אדם
קדמון בחינת אלף נתן לדויד שבעים שיתקן את אותם בחינות והוצרכו האבות לשוב לתת לדויד עוד
שבעים ,כי כל אחד היה צריך לחיות כמניין אביו ואם תסכם את החוסרים תמצא עולים שבעים.
5ויתכן שאדם הראשון היה בן יותר מ 930-שנה כגון ( 930.5וא"כ דויד חי פחות משבעים מעט) ואז אם תחשב תמצא
ההפרש בין תחילת דין לסוף דין כ 273-חלקי שעה בלבד שהם רומזים לרג"ע באפו ,חיים ברצונו .ואם תחשב את זמן סוף
הדין הוא:
וזמן תחילת הדין הוא:
וההפרש ביניהם:
1000 − 70
]שעות[ ∗ 24 = 22.32
1000
= Dinend
1000 − 80
= Dinst
]שעות[ ∗ 24 = 22.08
1000
]שעה חלקי[ ] = 0.24 ∗ 1080 ≅ 260שעות[ ∆Din = 22.32 − 22.08 = 0.24
15
צפנת פענח
אקמצא ובר קמצא
מוכר הסיפור במס' גיטין (נו ).על חורבן ירושלים בגלל קמצא ובר קמצא שהם שני אנשים אולי אב
ובן ,שהיה אדם שהיה לו אוהב שניקרא בר קמצא והיה שונא את קמצא ,ועשה אותו אדם סעודה
גדולה והזמין את אוהביו ועמיתיו ,וגם את בר קמצא .והנה הגיע בטעות קמצא במקום בר קמצא.
בסעודה ראה אותו והבין שזה השונא שלו ,אמר לו לקום ולצאת מהסעודה ,וקמצא ביקש להישאר
הואיל וכבר הגיע ויתן את התשלום על האוכל שיאכל .אותו אדם פלוני סרב ,וקמצא הפציר בו עד
שהיה מוכן לשלם חצי מהסעודה ואפילו את כל הסעודה וסרב וסילק אותו ובייש אותו ברבים ,אמר
אותו קמצא הרי חכמים היו שם מסובים ולא אמרו דבר ,משמע שנוח להם עם זה .החליט קמצא
ללכת להלשין לקיסר הרומי שמרדו בו היהודים .מה עשה ,אמר לו תישלח להם עז משולשת
ומפוטמת וניראה אם הם יקריבו אותה למזבח ,עמד קמצא מיד והטיל בקרבן מום שלא יוכלו לשים
לב הרומאים לזה אבל היהודים לא מקריבים קרבן כזה ,מום של סריטה בעין שמפריעה לראייה ויש
אומרים בשפתיים העליונות .ראו את זה חז"ל של אותו דור אמרו איך נוכל להקריב את הקרבן הרי
ֶּרת אֹו
ִהיֶּה בֹוַ :עּוֶּ
ִהיֶּה ְלָרצֹון ָכל מּום ֹלא י ְ
יש בו מום והתורה אסרה להקריב מום שנאמרָ ..." :ת ִמים י ְ
ַל ֶּפת ֹלא ַת ְק ִריבּו ֵּא ֶּלה לה' כו'" ,אפילו מגוים אסור להקריב בעלי
ָרב אֹו י ֶּ
ַב ֶּלת אֹו גָ
ָׁשבּור אֹו ָחרּוץ אֹו י ֶּ
יכם ִמ ָכל ֵּא ֶּלה ִכי ָמ ְׁש ָח ָתם ָב ֶּהם מּום ָבם ֹלא
ֹלה ֶּ
ֵּכר ֹלא ַת ְק ִריבּו ֶּאת ֶּל ֶּחם ֱא ֵּ
ּומיַד ֶּבן נ ָ
מומין שנאמרִ " :
יֵָּרצּו ָל ֶּכם " ,חשבו אולי משום שלום מלכות להקריב ואמרו שאי אפשר שאז יאמרו שבעלי מומין
קרבים לדורות ,חשבו להרוג את קמצא ואמרו אי אפשר לעשות כן שאז יחשבו שמי שמטיל מום
בקדשים כגון קמצא דינו עונש מות .בין כך ובין כך לא הקריבו והלך קמצא להלשין לקיסר ובא
אספסיינוס והחריב את בית המקדש השני עיי"ש.
והנה חיפשנו דילוג מינימלי בתורה של " אקמצא" ,וכן מצאנו דילוגים מקבילים " :בדוק" ,וכן "
שבעין" ,שהוא לשון הגמ'" :בדוקין שבעין" ,וכן אקמצא הוא מלשון חז"ל ממש שם במס' גיטין,
ופירושו :על קמצא ,כלומר בגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים .וראינו מהסיפור שבגלל שקמצא
אמר לקיסר לשלוח קורבן והטיל בו מום בעין או בשפתיים ,גרם את כל החורבן.
צפנת פענח
16
תמונה :1דילוג מינימלי בתורה "אקמצא" ,חותך דילוגים" :בדוקשבעין".
ובאופן מדהים כל זה רמוז בדילוגים ,עיין היטב בפסוקים החותכים את הדילוג והם:
אישאישמביתישראל ,פסוק זה אוסר אפילו על גוים להקריב קרבנות בעלי מומים ולכן אמר איש
ֶּרת אֹו ָׁשבּור אֹו ָחרּוץ אֹו
איש לרבות גוים ,והפסוק מפרט את המומים שאסור שיהיה בקרבן והםַ " :עּוֶּ
ַל ֶּפת ֹלא ַת ְק ִריבּו ֵּא ֶּלה לה'ְ ,ו ִא ֶּשה ֹלא ִת ְתנּו ֵּמ ֶּהם ַעל ַה ִמְז ֵּב ַח לה'" ,וכתב רש"י
ָרב אֹו י ֶּ
ַב ֶּלת אֹו גָ
י ֶּ
ֶּרת ,שם דבר של מום עורון כו' שלא יהא בו מום של עורת ע"כ .וניראה שזה לפי מי שאמר שקמצא
ַעּוֶּ
הטיל מום בדוקין שבעין כלומר מקום דק בעין וגרם לעיורון לקרבן .6ו ָחרּוץ ,ריס של עין שנסדק או
שנפגם וכן שפתו שנסדקה או נפגמה ע"כ ,וזה לפי מי שאמר שהטיל קמצא מום בניב שפתיים וי"ל
שגם זה הולך למ"ד שהטיל מום בדוק שבעין שכן מפורש במס' בכורות (לח ):שריסי העין הם בתוך
ַר ָמא
העין ממש ולא ריסים שאנו מכירים .וכן ניראה מהתרגום יונתן שתרגם כאןְ " :ד ָס ֵּמי אֹו ִד ְת ִביר ג ְ
אּוכ ָמא" ,וזה לפי דעת ר' יוסי במשנה שמתערב הלבן
אֹו ְד ִריסֹוי ַל ְקיַין אֹו ְד ֵּעינֹוי ַל ְקיַין ִד ְמ ָעַרב ִח ְיוָרא ְב ְ
של העין בשחור וזה תבלול.
ֵּכר ֹלא ַת ְק ִריבּו ֶּאת ֶּל ֶּחם
ּומיַד ֶּבן נ ָ
וכן מה שכתוב בהמשך הטבלה ומידבןנכרלאתקריבוִ " :
יכם ִמ ָכל ֵּא ֶּלה ִכי ָמ ְׁש ָח ָתם ָב ֶּהם מּום ָבם ֹלא יֵָּרצּו ָל ֶּכם" ,רומז לרומאים ששלחו את העגלה
ֹלה ֶּ
ֱא ֵּ
המשולשת והמפוטמת עם המום שהטיל בה קמצא להקרבה ,וכתב רש"י הייתה חושב לומר משום
שמותר לגוים להקריב קרבן עם מום רק שלא יהיה מחוסר אבר ,זה נכון רק במזבח בבמות אבל כאן
בבית המקדש גם הם חייבים קרבן תמים ללא מומים כלל.
וניראה לבאר ,מה עניין קמצא ובר קמצא לחורבן ירושלים לבד מפשט הדברים שהיתה שנאת חינם
כזאת ,קמצא הוא תרגום נמלה ,וזה דבר מועט ובר קמצא בא למעט עוד יותר ,קטן שבקטנים .על
דבר קטן שבקטנים חרבה ירושלים והוא רמז לדוקין שבעין ,שהוא דק עד שלא הבחינו בו הרומאים
אבל היהודים הבחינו בו והקפידו עליו ,וזה כלל בחציצה ובזוגות כל דקפיד קפדין בהדיה ,והיינו על
מה שהיו צריכים להקפיד כגון מה שסולק קמצא לא הקפידו שזה דבר גדול אבל על דבר קטן כגון
שמא יאמרו מטיל מום בקדשים חייב מיתה או בעלי מומין קרבין שאלו חששות רחוקות שהרי הוראת
שעה היתה ובכל זאת הקפידו .ומה שאמר ר' יוחנן "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה
6ואע"ג שרש"י תירגם דוק טיל"א בלע"ז שפירושו תבלול ,וכן הביא בפסחים (עג ).בדוקין שבעין .טליי"א כגון הנוטה כדוק
שמים וגבי קרבן מום הוא כדכתיב או דק או תבלול בעינו ,ניראה שכוונתו רק להסביר את הלשון דק ,אבל איסור דוקין
ֶּרת אֹו ָׁשבּור אֹו ָחרּוץ" המובא בטבלה.
שבעין יצא מהפסוק " ַעּוֶּ
17
צפנת פענח
את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו" ,לכאורה תמוה מאוד מה אשמים רבנן שחששו
לדברי תורה ,וניראה שאותה ענווה פסולה היא שהובילה את החכמים בבית פלוני שלא למחות על
קמצא ולכן אומר ר"י ענוותנותו של זכריה כו' ר"ל אותה ענווה של חכמי הדור.
י"א יום שבין נדה לנדה
והנה קרוב לומר שאלו הי"א יום רומזים לי"א יום שבין נדה לנדה ,כי הנה נדה היא בחינת אורח
בזמנו בא אבל נדה בי"א יום שהיא הנקראת זבה היא אורח שלא בזמנו ,וכתובְ" :ו ִא ָשה ִכי יָזּוב זֹוב
ימי נִָד ָתּה ִת ְהֶּיה ְט ֵּמָאה
ָאתּה ִכ ֵּ
ְמי זֹוב ֻט ְמ ָ
ָמים ַר ִבים ְבֹלא ֶּעת נִָד ָתּה אֹו ִכי ָתזּוב ַעל נִָד ָתּה ָכל י ֵּ
ָד ָמּה י ִ
ִהוא" ,וכתוב כאן ימים רבים כעין שפירש רש"י שהי"א יום הנ"ל הם ימים רבים האמורים בקדש.
ַאחד
יֹוחאיַ ,
ָאמר ַר ִבי ִׁש ְמעֹון ֶּבן ָ
וניראה שזאת המחלוקת של התנאים במדרש (שמו"ר מב ,ח) וז"לַ " :
יאְך ַל ֲעשֹות ֶּאת ָה ֵּע ֶּגלְ ,כמֹו
ָע ָשר יֹום ָהיּו ִעם ַה ָקדֹוׁש ָברּוְך הּואְ ,ו ֶּע ְש ִרים ְו ִת ְׁש ָעה יֹום ָהיּו ִמ ְת ַח ְש ִבים ֵּה ַ
ַאחר ָבאּו ְלַד ְר ֵּכי ֵּע ָשו (דברים א ,ב)ֶּ :דֶּרְך ַהר ֵּש ִעירְ .וַר ִבי
ַאחד ָע ָשר יֹום ֵּמחֵֹּרבְ ,ו ַ
ֶּׁש ָכתּוב (דברים א ,ב)ַ :
ַאחד ָע ָשר יֹום ָהיּו ִמ ְת ַח ְש ִבין
אֹומרֶּ ,ע ְש ִרים ְו ִת ְׁש ָעה יֹום ָהיּו ִעם ַה ָקדֹוׁש ָברּוְך הּואְ ,ו ַ
ַעקֹב ֵּ
יעזֶּר ֶּבן י ֲ
ֱא ִל ֶּ
ַאחד ָע ָשר יֹום ֵּמחֵֹּרב ֶּדֶּרְך ַהר ֵּש ִעירֶּׁ ,ש ָעשּו ַמ ֲע ֵּשה ֵּש ִעיר" ,והנה הם
יאְך ַל ֲעשֹות ָה ֵּעגֶּלְ ,כמֹו ֶּׁש ָכתּובַ :
ֵּה ַ
חולקים מתי הוא הזמן הטמא יותר הנדה או הזבה ,כי אורח בזמנו בא ודאי טמא אבל שרואה בלא
עת נדתה צריכה לשמור שבעה נקיים אמנם לא בזמנו ודאי ,ולדעת רשב"י כ"ט יום שהם סתם נדה
היו מתחשבים היאך לעשות העגל כי הם עיקר הטומאה ואלו הכ"ט והי"א פירש מהרז"ו שהם
ארבעים יום שמשה היה בהר ועוד אחד עשר קודם לכן כנ"ל ,ובכלל האחד עשר א"כ היו שלושת ימי
ההגבלה שהם כעין שלושת ימי שמירה של זבה ,ולדעת ראב"י כ"ט יום של נדה טהורים יותר משום
שראייתם ידועה ודרך העולם ,אבל י"א יום שם חישבו היאך יעשו את העגל.
צפנת פענח
18
ימי אלול
חיפשנו דילוג מינימלי בתורה "ימי אלול" ,ומצינו שחותך את פרשת שופטים:
שפטיםושטריםתתןלךבכלשעריך שבשבוע של פרשה זו תמיד מתחיל ראש חודש אלול לפעמים
בתחי לתו לפעמים באמצעו וראה בלוח שנה ,וידועים דברי הבן איש חי זצ"ל שזה רמז לאדם לשים
לכל שעריו שהם העיניים חוטם אזניים פה ,שופטים ושוטרים ולראות האם דרכיו מתוקנות במשפט
צדק.
ִׁש ַתחּו ָּל ֶּהם ְׁו ַל ֶּש ֶּמׁש אֹו ַליֵָּר ַח אֹו ְל ָכל
ֹלהים ֲא ֵּח ִרים ַוי ְ
ַעבֹד ֱא ִ
ַי ֶּלְך ַוי ֲ
והנה הדילוג חותך את הפסוק" :וֵּ
יתי" ,ראשי תיבות "אלול" .וזה רמוז גם בדברי הפסוקִׁ " :ש ֵּחת לֹו ֹלא ָבנָיו
ְצ ָבא ַה ָש ַמיִם ֲא ֶּׁשר ֹלא ִצִּו ִ
ּופ ַת ְלתֹל" ,לֹו ֹלא זהו אלול בהיפוך ,ולכן אומר וישתחו רמז להשחתה שעבדו עבודה
מּומם דֹור ִע ֵּקׁש ְ
ָ
זרה ושחתו לו לקב"ה אלא לעצמם ויקראו מעתה לא בניו ,כידוע שבאלול עלה משה לקבל לוחות
שניים מהקב"ה עד שאמר לו סלחתי כדברך על עון העגל עד וזה היה ביום הכפורים .7ולכן עבודה
חשובה זאת במיוחד באלול לתקן את מידת האמונה ולהתחזק בעניין יחוד הקב"ה בעולמו.
לּולא ִה ְת ַמ ְה ָמ ְהנּו ִכִּֽיַ -ע ָתה ַׁש ְבנּו זֶּה ַפ ֲע ִָּֽמיִם" ,רמוזים
והנה רמוז ג"כ במה שאמר יהודה ליעקבִ " :כי ֵּ
גם 8בשם "אלול" שהוא אלו ל' ימים של אלול בהם יש לאדם זמן לחזור בתשובה ,עד ראש השנה
לּולא ִה ְת ַמ ְה ָמ ְהנּו" ,אם לא היינו מתמהמהים באלול היינו יכולים
שגזר הדין נכתב .ורוצה לומרִ " :כי ֵּ
להגיע לראש השנה מוכנים פעמיים .כי באלול התשובה היא קלה יותר ואפשר לחזור בתשובה
כפליים יותר מהר מבשאר השנה.
7ושב אל המחנה .לאחר שנדבר עמו ,היה שב משה אל המחנה ,ומלמד לזקנים מה שלמד ,והדבר הזה נהג משה מיום
הכפורים עד שהוקם המשכן ולא יותר ,שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות (תענית כח ,):ובי"ח שרף את העגל ודן
את החוטאים ,ובי"ט עלה ,שנאמר ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם וגו' (שמות לב ,ל ,).ועשה שם ארבעים יום ובקש
רחמים ,שנאמר ואתנפל לפני ה' וגו' (דברים ט ,יח ,).ובראש חדש אלול נאמר לו ועלית בבקר אל הר סיני ,לקבל לוחות
האחרונות ,ועשה שם מ' יום ,שנאמר בהם ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים וגו' (שם י ,ו ,).מה הראשונים ברצון אף
האחרונים ברצון ,אמור מעתה ,אמצעיים היו בכעס .בי' בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם ,ואמר לו למשה
סלחתי כדברך ,ומסר לו לוחות אחרונות ,וירד והתחיל לצוותן על מלאכת המשכן ,ועשאוהו עד אחד בניסן ,ומשהוקם לא
נדבר עמו עוד ,אלא מאהל מועד.
לּולא" ,מספיק לומר "לולא " ותירץ הספורנו שבא יהודה לתת טעם מדוע קיבל על
8וקשה למה כתוב " ִכי ֵּ
עצמו חטא עולם .ועל דרך הרמז יש לומר כ"י גימטריה .30
19
צפנת פענח
ביעור חמץ
הדילוג "ביעור חמץ" מופיע פעמיים בלבד בדילוגים בתורה ,כאן לפנינו בדילוג המינימלי שלו.
ַכ ֵּבד ַפ ְרעֹה ֶּאת ִלבֹו"
תמונה :1דילוג "ביעור חמץ" חותך את הפסוק "ַוי ְ
ַכ ֵּבד ַפ ְרעֹה ֶּאת ִלבֹו גַם
נציין את הפסוק שמדבר על פרעה שחותך את הדילוג בשורה ראשונהַ" :וי ְ
ַב ַפ ַעם ַהזֹאת ְוֹלא ִׁש ַלח ֶּאת ָה ָעם".
ביעור החמץ בפסח ,מסמל את ביעור היצר הרע מהלב ,שכן היצר הרע דומה לשאור שמחמיץ את
כל העיסה .ההבדל בין לחם למצה הוא ,שלחם שיש בו שאור מתקלקל לאחר מספר ימים ומתעפש,
ואילו מצה שאין בה שאור יכולה להחזיק שבועות וחודשים ואפילו שנה תמימה ועדיין היא ראויה
לאכילה .הגאווה היא השאור שבעיסה שהחמץ נוטה להתנפח כמו לבו המתגאה של האדם ,ואם
אדם מתנהג בשפלות ואין בו גאווה הוא יחיה הרבה זמן ,אבל מי שמתגאה ,הגאווה מוציאה אותו
מן העולם.
נראה אם כן שהקב"ה רומז לנו על מה התעלל כך בפרעה שנתן לו עשר מכות והם בעצם ביעור
החמץ שבליבו ,הגאווה של פרעה שראה עצמו בתור אל כמו שכתוב ביחזקאל" ,לי יאורי ואני
עשיתיני" ,שהיה מתגאה בליבו לא להכיר בקב"ה בתור האל ששולט בכל הבריאה.
ועל כן הדילוג "ביעור חמץ" חותך את הפסוק לעיל כי הקב"ה עשה לפרעה "ביעור חמץ" ,והם עשר
המכות שקיבל וניראה שהם כנגד עשרה חתיכות חמץ שאנחנו נוהגים לפזר בבדיקת חמץ ולאחר
מכן לשרוף בבוקר י"ד ,והמנהג על פי הרמ"א (או"ח סי' תלב) וכ"כ האר"י ז"ל.
ֹלתם ַעל
ֹתם ְצֻררֹת ְב ִש ְמ ָ
ֶּח ָמץ ִמ ְׁש ֲאר ָ
ִשא ָה ָעם ֶּאת ְב ֵּצקֹו ֶּטֶּרם י ְ
וכתוב בשורה השנייה של הדילוגַ" :וי ָ
ּוש ָמֹלת".
ָהב ְ
ּוכ ֵּלי ז ָ
ִׁש ֲאלּו ִמ ִמ ְצַריִם ְכ ֵּלי ֶּכ ֶּסף ְ
ֹׁשה ַוי ְ
ִשָר ֵּאל ָעשּו ִכ ְד ַבר מ ֶּ
ּובנֵּי י ְ
ִׁש ְכ ָמם :לה ְ
ורואים את לשון הדילוג ממש "טרם יחמץ" ,וגם אומר ששאלו כלים ממצרים וכו' רמז להגעלת כלים
וביעור חמץ כי הקב"ה אמר שיעשו בלשון השאלה בכך שיהיו פטורים מלהטביל את הכלי גוים
ובנוסף סתם כלים של גוים חז"ל אמרו שהם מוחזקים שעבר עליהם מעת לעת ועל כן היו כשרים
להשתמש [משום שהחמץ הבלוע בכלים טעמו נפגם במעת לעת] בכלי כסף ובכלי זהב האלו ,ופירט לך שמלות
לומר שכלי כסף וכלי זהב לאו היינו בגדים אלא כלי אכילה ממש9.
9וכן מובא במס' (ע"ז עה" ) :וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ושלא יגעיל ושלא ילבן תני חדא אסור ותניא אידך מותר
ל''ק הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר ולמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר
גיעולי עובדי כוכבים דאסר רחמנא היכי משכחת לה אמר רב חייא בריה דרב הונא לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא
דלאו נותן טעם לפגם הוא מכאן ואילך לישתרי גזירה קדירה שאינה בת יומא משום קדירה בת יומא" ,ומשמע שהיא גזירה
דרבנן אבל מהתורה שפיר דמי להשתמש בכלי עובדי כוכבים לאחר מעל"ע משום נט"ל דמותר ,וכאן היו לפני גזירה זו
וכ"ש שלפני מתן תורה ובהכי סגי.
צפנת פענח
20
דאעש כבשו תדמור
מובא בקונטרס סוד החשמל (גליון ע"ח שבועות) שהעיר תדמור שניכבשה בסמוך ממש לחג השבועות
השנה (תשע"ה) היא העיר תרמוד המוזכרת בלשון חז"ל והכיבוש שלה רומז לביאת המשיח .ובאמת
שהעיר תדמור והעתיקות שבה נמצאים בסכנה ממשית להרס וחורבן משום שדאעש בשיטתיות
עוברים בין ההערים השונות וכובשים מחריבים כל סממנים של ערים קדומות שעבדו עבודה זרה
וכבר פורסם שהיו שם מאות הרוגים.
ואמרו חז"ל (יבמות יז" ).עתידין ישראל לעשות יום טוב כאשר תיחרב תרמוד" ,והכוונה לחג השבועות
כאמור משום שהוא בעיקר נקרא יום טוב שהוא החג היחידי שאין עמו חול המועד והוא רק יום אחד
טוב ,וראיה לכך שהרי הלכות יו"ט נכתבו מיד אחר חג השבועות בטוש"ע (אור"ח תצט והילך) .וכן אמרו
חז"ל (ירושלמי תענית כה ):והוא בקונטרס הנ"ל :אמר ר"י אשרי מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד
שהיא היתה שותפת בחורבן בית ראשון ובחורבן הבית שני וכו'.
תמונה :101העיר "תדמור" הנקראת Palmyraשוכנת בסוריה היום ונכבשה בידי דאעש
ולכן חיפשנו דילוג " מפלת-תדמר" הרומז למפלת תדמור כאמור ,כאשר הת' היא אחת ונמשכת
לשתי המילים [עיין פרק א ,הגדרות ,אות ד] .כמו כן חיפשנו חיתוך הקרוב ביותר של המילים "סוריה"
ו"תדמור" ,והגענו לאותו אזור בטבלה וממש לאותם פסוקים ,והפס' העיקרי שחותך הדילוג הוא מ"ב
מסעות של בני ישראל במדבר ,וכתוב בטבלה בשורה ראשונה של הדילוג ויחנולפנימגדל:
ַחנּו ָׁשם" ,והתעמקנו
מ ִרים ַוי ֲ
ת ָּ
ילם ְׁש ֵּתים ֶּע ְשֵּרה ֵּעינֹת ַמיִם ְו ִׁש ְב ִעים ְׁ
ּוב ֵּא ִ
יל ָמה ְ
ִסעּו ִמ ָמָרה ַוָיבֹאּו ֵּא ִ
"ַוי ְ
בזה משום שתדמור רומזת לתמר ,כאמור בפס' במלכים (ט ,יח)ְ" :ו ִֶּּֽאתַ -ב ֲע ָלת ְו ֶּאת(-תמר) ַת ְדמֹר
ת ְׁדמֹּר.
ַב ִמ ְד ָבר ָב ִָּֽאֶּרץ" ,והכתיב של הפס' הזה תמר והקרי הוא ַ
תמונה :2דילוג " מפלת-תדמר" חותך פסוקים .שורה ראשונה למעלה באות ר ושורה רביעית באות ת.
10נלקח מאתר דעת http://www.daat.ac.il/daat/history/kahana2-2.htm
צפנת פענח
21
תדמור כנגד תמר
ובשורה הרביעית בדילוג ,חותך את הפס' לנסשמההרצחועליהםתתנוארבעיםושתיםעיר:
תנּו
ת ְׁ
יהם ִ
ַע ֵּל ֶ
ח וֲ
ֹּצ ַ
הר ֵּ
"את ֶּה ָע ִרים ֲא ֶּׁשר ִת ְתנּו ַל ְלִויִם ֵּאת ֵּׁשׁש ָעֵּרי ַה ִמ ְק ָלט ֲא ֶּׁשר ִת ְתנּו ָלנֻס ָׁש ָמה ָּ
ֵּ
תיִם ִעיר" ,הרוצח רומז לדאעש ,רק שהם הרוצח במזיד ולא בשוגג וכן בגימטריה "הרצח
ּוש ַ
ַאר ָּב ִעים ְׁ
ְׁ
במזיד " עולה עם האותיות בדיוק "דאעש" .והם כביכול עושים מ"ב מסעות ויחנו ויסעו וכו' מעיר
לעיר לכבוש ארבעים ושתים עיר ,וכ"כ הכלי יקר במקום מ"ב מסעות כנגד מ"ב ערי הלויים שהם ערי
גרים והם בחינת ערים אשר ינוס שמה הרוצח במזיד לעומת שש אחרים אשר ינוס שמה רוצח בשוגג.
ַחנּו ָׁשם" ,רומז לכיבוש תדמור.
מ ִרים ַוי ֲ
ת ָּ
יל ָמה וכו' ְו ִׁש ְב ִעים ְׁ
ִסעּו ִמ ָמָרה ַוָיבֹאּו ֵּא ִ
ולכן מ"ש "ַוי ְ
תמונה : 3דילוג "תדמור" חותך את הפסוק בטבלה לעיל ,תמרים רומזים לתמר שכתיב בפסוק כנגד
ירושלים ,ותדמור זה הקרי של הפסוק.
יתם ָל ֶּ ֶ֖כם
ובשורה השלישית בדילוג ,חותך הפס' והתאויתםלכםלגבולקדמה( :במדבר לד ,י) "ְו ִה ְת ַאִּו ֶּ ֶ֥
תף
חה ַעל ֶכ ֶ
ּומ ָּ
ָרד ַה ְג ֻבל ִמ ְש ָפם ָה ִר ְב ָלה ִמ ֶּקֶּדם ָל ָעיִן ְויַָרד ַה ְגבּול ָּ
ח ַ ֶ֥צר ֵּע ָינֶ֖ן ְׁש ִָּֽפ ָמהְ :ויַ
ִל ְג ֣בּול ֵּ ֵ֑ק ְד ָמה ֵּמ ֲ
מה" ,כלומר הגבול המזרחי של ארץ ישראל שניגמר מזרחית לים הכנרת והוא ממש
ֶרת ֵּק ְׁד ָּ
יָּם ִכנ ֶ
בגבול סוריה ורומז לחיכוך אפשרי עם דאעש שחותרים לכבוש את כל סוריה עד לגבול המזרחי ההוא.
ִסעּו
השורה השנייה בדילוג ,ויחנובעייהעבריםבגבולמואבויסעומעיים( :במדבר לג) "ַוי ְ
ַחנּו ְב ִדיבֹן גָד" ,ועיים לשון עיי חורבות וכ"כ
ִסעּו ֵּמ ִעיִים ַוי ֲ
ַחנּו ְב ִעיֵּי ָה ֲע ָב ִרים ִב ְגבּול מֹוָאבַ :וי ְ
אבֹת ַוי ֲ
ֵּמ ֹ
רש"י במקום "לשון חרבות וגלים ,כמו :לעי השדה ,שמו את ירושלים לעיים" .והוא כעין מתנבא
שכאמור לעיל תרמודיים היו שותפים בחורבן ביה"מ הראשון והשני [ועיין יבמות טז :וכן ירושלמי תענית
כה ]:ועל כן רומז הדילוג על דאעש שחנו להחריב את תרמוד לעשות ממנה עיים כעין ששמו את
ירושלים לעיים בתחילה התרמודיים.
והתרמודיים האלו ,יש מ"ד שהם מעבדי שלמה המלך ,משום ששלמה המלך בנה את העיר תדמור
והניח בה עבדים כאמור במלכים .ומשום שנבנתה העיר תדמור לשום בה עבדים למס להקים את
ירושלים ,אז גם ממנה ממש יצא חורבן ירושלים ,וכל עוד ירושלים חרבה תדמור קיימת ולהיפך ,ולכן
רמוז בפס' תדמור ותמר שהם שני הפכים בחינת רוח ונפש וכך מבאר בקונטרס סוה"ח בשם הגרמ"מ
משקלוב ז"ל תלמיד הגר"א ועוד כתב שם רמז לשנת תשע"ה תשע"ו וכעין התנבא .ולכן דאע"ש
גימטריה שלמ"ה לרמוז שבאו להחריב בחינת המקום הזה של עבדי שלמה ,וכעין שלמה המלך
שהכניע אותם בבניין ירושלים ובס"ד נזכה לראות בניין ביה"מ בקרוב.
צפנת פענח
22
אברהם אבינו נולד סמוך לאזור תדמור
הנה חיפשנו אגב גררא דילוג מינימלי בתורה של תדמור ,ובמקרה נימצא חותך את הפס'
ִצ ָחק" ,רואים
מֹול ְד ִתי ֵּת ֵּלְך ְו ָל ַק ְח ָת ִא ָשה ִל ְבנִי ְלי ְ
ַאר ִצי ְו ֶּאל ַ
כיאלארציואלמולדתיתלךִ " :כי ֶּאל ְ
דילוג 3אותיות לאחורה "תדמור" ,שאומר אברהם לאליעזר עבדו ,ללכת לקחת אישה מארצו
וממולדתו ומתברר בפסוקים שם :ויקםוילךאלארםנהריםאלעירנחור רואים שמקום מולדתו
של אברהם בניגוד למקובל הוא דווקא בארם נהרים אזור סוריה כיום ולא באור כשדים אזור בבל.
וכן כותב הרמב"ן בפירושו (בראשית יא ,כח) וז"ל" :אברהם אבינו לא נולד בארץ כשדים וכו' והנה תרח
הוליד בניו הגדולים אברהם ונחור בעבר הנהר ארץ אבותיו והלך לו עם אברהם בנו אל ארץ כשדים
ושם נולד לו בנו הקטן הרן ונשאר נחור בנו בעבר הנהר בעיר חרן או שנולד בעיר ההיא או שנתישב
בה מכותא וזה טעם בארץ מולדתו באור כשדים כי שם מולדתו של הרן לבדו" ,כלומר הרן אח של
אברהם נולד באור כשדים לתרח ,אבל אברהם נולד עוד קודם בעיר כותא או חרן השוכנות בארם
נהריים , 11עכת"ד .וכאמור העיר תדמור נמצאת בארם נהריים ,ויתכן שאברהם נולד באזור הזה או
שכותא עצמה היא תדמור ושלמה המלך בנה את תדמור על חרבות כותא .ותדע שבגימטריה קטנה
מולדת עולה בדיוק "תדמור" [סה"כ ,]21וזה בדיוק מקום חיתוך של החיתוך.
דוואבשה
הנה ידוע הפיגוע של משפחת דוואבשה ,שבו מת התינוק עלי ,ואביו סעד מת לאחר מכן בבית חולים.
ואע"פ שהתקשורת כבר הכתיבה שמדובר בפיגוע "יהודי" ,אנו לא ראינו לנכון לקבל לשון הרע טרם
נמצאו האשמים והמשטרה מגששת באפילה .ומה גם שיש את הכתובות בעברית זה לא מוכיח דבר
לכאן ולכאן .ואי אפשר להוכיח דבר ע"י הדילוגים אם הפיגוע היה ע"י יהודי או ערבי.
ולכן ירדנו רק למצוא רמז לאותו פיגוע בדילוגים עקב ההתעניינות התקשורתית הגדולה בזה,
דּומא ,בתאריך ט"ו אב ,בו הושלך בקבוק תבערה
ָּ
והפרטים המפורשים הם :הפיגוע נעשה בכפר
לביתם של המשפחה וככל הנראה מתו מכויות ומשריפה.
11ארם נהריים ע"ש שני הנהרות פרת וחידקל החותכים את הארץ.
23
צפנת פענח
תמונה :1משפחת דוואבשה ,הפיגוע בכפר דומא.
ִקחּו
והדילוג "דוואבשה" הוא המינימלי בתורה ,רומז למשפחה הנ"ל ,וחותך את הפס' שאומר "ְוי ְ
מה",
ִקחּו ֵּא ֶּליָך ָּפָּרה ֲא ֻד ָּ
ימה" ,והנה במילים ויקחואליךפרהאדמהְ" :וי ְ
ֵּא ֶּליָך ָפָרה ֲאֻד ָמה ְת ִמ ָ
מסתתר הדילוג המינימלי בתורה של "כפר דומה" ,ומכיון שזאת מילה בערבית אפשר לכותבה עם
א' או עם ה' ,והקובוץ הוא במקום ו' מלאה .ורמוז במה שכתוב "ְו ִה ְׁש ִליְך ֶּאל תֹוְך ְשֵּר ַפת ַה ָפָרה" ,הדרך
שבה מתו.
וניראה שזה רומז למקרה הנ"ל שלא פוענח והוא כעין חוקת פרה אדומה שהטעם סתום ,ועוד כידוע
שדומה הוא מלאך המות כמ"ש חז"ל (ברכות יח ):דלמא דומה קדים ומכריז להו ,שהוא מכריז על
העתידין למות ,והוא רמוז בשם של הכפר ובפרה אדומה עצמה ,שכביכול הפרה אדומה באה על
דומה שהוא מלאך המות שכל פעם שהוא נוטל נשמת אדם ,טומאת המת שרויה באותו מקום ולזה
רומז פרה שבאה על דומה.
בין המצרים
ָׁש ָבה ַבגֹויִםֹ ,לא ָמ ְצָאה
ּומרֹב ֲעבָֹדהִ ,היא י ְ
ענִי ֵּ
ְהּודה ֵּמ ֹ
ָל ָתה י ָ
מצינו את הפס' הבא באיכה (פרק א)" :ג ְ
יגּוה ֵּבין ַה ְמ ָצ ִרים" ,ודרשו חז"ל בין המצרים הכוונה בין שני הפורעניות של
יה ִה ִש ָ
נֹוחָ ,כל ר ְֹד ֶּפ ָ
ָמ ַ
צפנת פענח
24
הבקעת העיר בי"ז בתמוז לחורבן הבית בט' באב ואז הגלו את תושבי ירושלים .וחיפשנו דילוג מינימלי
ִמ ַכר
ָאחיָך ִעמֹו ְונ ְ
ּומְך ִ
תֹוׁשב ִע ָמְך ָ
שיג יַד גֵּר ְו ָ
תִ
בתורה "רודפיה" ,וחותך את הפס' שכתוב בוְ" :ו ִכי ַ
יגּוה" רמוז ממש בפס' "ְו ִכי
ש ָּ
יה ִה ִ
תֹוׁשב ִע ָמְך אֹו ְל ֵּע ֶּקר ִמ ְׁש ַפ ַחת גֵּר" ,ורואים את הלשון " ָכל ר ְֹּׁד ֶפ ָּ
ְלגֵּר ָ
תֹוׁשב" ,כלומר איזה גוי שהוא גר תושב יצליח להשיג ולהכניס תחתיו ישראל עני לעבד.
שיג יַד גֵּר ְו ָ
תִ
ַ
וחיפשנו דילוג מינימלי "בין" ,וחותך את "וחשבלוכפישניוישיבאתגאלתו" ,ורומז שהמצרים
של אותו יהודי שנימכר לעבד לגוי שרומז לעם ישראל שנמכרו לגלות לגוים ,מתי השיג אותו גוי
להכניס היהודי לעבד ,בין המצרים ,כפישניו ,כל הזמן שעבד אצל אותו גוי נחשב לו בין המצרים עד
שיגאלו אותו.
תמונה :1דילוג מינימלי בתורה "רודפיה"
וחיפשנו דילוג מינימלי "מצר" ,כלומר אחד מן המצרים ,ונימצא באופן מדהים דילוג כפול בפס'
מארץמצרים( ,מצר מימין ומצר משמאל) ,כי מצרים היא ראש לכל הגלויות והיא המצר מכאן
ומכאן ,כלומר אותו יהודי שנימכר יצא ביובל וישתחרר והיובל בחינת הגאולה השלמה לבנ"י ,ואומר
"אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" ,כלומר מבין המצרים ,היא ארץ מצרים שם היו ישראל ביניהם
וניטמעו כמו אותו עבד עברי אצל הגוי.
ולאחר חיפוש בתורה של" ,מארץ מצרים" ,מצינו שחוזר 50פעמים בתורה בדיוק (לא בדילוגים רק
בפסוקים בפירוש ,כדי לראות את כולם כנס לטבלה" :נ' שערי בינה") ,ורומז שהקב"ה הוציא את בנ"י
שהם אותו העבד מסכן שנימכר למצרים לעבודה זרה ,ואילולא הקב"ה שהוציאנו מבין המצרים היינו
נטמעים שם ב 50-שערי טומאה ,כמובא בהגדה וכך ראינו בפי' אור החיים הק' וכ"כ בזוה"ק וז"ל
אור החיים" :עוד ירצה לומר ראה הצער שישנם בו ועוד ראיתי עוני עמי שהם חלק ה' עמו והעוני
הוא אשר הם במצרים כי אם ישראל מתעכבים עוד הם נאבדים ב''מ על דרך אומרם ז''ל (הגדה)
ואלו לא הוציא הקב''ה את אבותינו ממצרים עדיין וגו' כי אם היו מתעכבים שם עוד היו נכנסים ב-
50שערי טומאה ולא היתה תקומה לזה גאלם מיד ולא שהו אפי' שיעור שיספיק בצקם להחמיץ
כו'" .ואלו ה 50-שערי טומאה כנגד 50אזכרות של "מארץ מצרים" בתורה ,שרומז שאפשר לצאת
מארץ מצרים עד שער החמישים ולא עד בכלל .וכן ניראה מהזוה"ק עיין בטבלה נ' שערי בינה.
ַאחֵּרי
והדבר המדהים שכנגד זה אומר כאן הקב"ה על העבד העברי ,אחרינמכרגאלהתהיהלוֲ " :
ָאלנּו
ָאלנּו אֹו ִמ ְש ֵּאר ְב ָשרֹו ִמ ִמ ְׁש ַפ ְחתֹו י ְִג ֶּ
ָאלנּו :אֹו דֹדֹו אֹו ֶּבן דֹדֹו י ְִג ֶּ
ִמ ַכר ְג ֻא ָלה ִת ְהיֶּה לֹו ֶּא ָחד ֵּמ ֶּא ָחיו ִי ְג ֶּ
נְ
אֹו ִה ִשיגָה יָדֹו ְונ ְִגָאל" ,כלומר בכל מצב אותו עבד חייב להשתחרר אסור לו להיטמע תחת אותו גוי
עד היובל ,כי היובל הוא שנת החמישים שנה ,וכן ביוב"ל בגימטריה .50 ,ואם הוא יגיע עד שנת
החמישים שנה כאמור הוא יטמע שם לעולם וכבר יתמכר לעבודת כוכבים ואפי' ביובל כבר לא ירצה
להשתחרר אותו עבד משום שהתמכר להם מבחינה רוחנית .והיובל משחרר את כל העבדים 12כידוע
12כמובא במס' ר"ה (ח ):דתניא (ויקרא כה) וקדשתם את שנת החמשים שנה מה ת''ל לפי שנאמר ביוה''כ יכול לא תהא מתקדשת אלא
מיוה''כ ואילך ת''ל וקדשתם את שנת החמשים מלמד שמתקדשת והולכת מתחילתה מכאן אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא
צפנת פענח
25
ּובנָיו ִעמֹוִ :כי ִלי
ֹבל הּוא ָ
ָצא ִב ְׁשנַת ַהי ֵּ
ָאל ְב ֵּא ֶּלה ְוי ָ
וזה זכר ליציאת מצרים כמ"ש בטבלהְ " :ו ִאם ֹלא ִיג ֵּ
יכם" .אם לא נותר שום
ֹלה ֶּ
אֹותם ֵּמ ֶּאֶּרץ ִמ ְצָריִם ֲאנִי ה' ֱא ֵּ
אתי ָ
הֹוצ ִ
ִשָר ֵּאל ֲע ָב ִדים ֲע ָבַדי ֵּהם ֲא ֶּׁשר ֵּ
ְבנֵּי י ְ
מוצא לאותו עבד אז היובל שהוא בחינת יציאת מצרים ישחרר אותו וזה זכר ליציאת מצרים שבנ"י
יצאו מהשער החמשים לטומאה.
ועוד אם ניקח אותיות "מארץ מצרים" ,יהיה לנו" ,מצר א-ים מצר" ,כלומר בין המצרים יש לנו
י"ם ימים ,בגימטריה זה ,50והאל"ף של א-ים באה לומר שחנו על הים כדלקמן ,ואם ניקח את
הימים בין ט' בתמוז (הבקעת העיר בביה"מ הראשון) עד ט' באב (חורבן ביה"מ הראשון) יש לנו 29יום (חודש
חסר) ,ועוד ניקח הימים מי"ז בתמוז (הבקעת העיר בביה"מ השני) עד ט' באב (חורבן ביה"מ השני) יש לנו 21
ימים .ביחד .50=21+29ואלו החמישים המוזכרים לעיל.
ואם נאמר שבין המצרים ,רומזים לישראל שהיו על הים ,כי מצינו כאשר בא פרעה וכל חילו וחסמו
ּובין ַהיָם ִל ְפנֵּי ַב ַעל
ַחנּו ִל ְפנֵּי ִפי ַה ִחירֹת ֵּבין ִמ ְגדֹל ֵּ
ָׁשבּו ְוי ֲ
ִשָר ֵּאל ְוי ֻ
ישראל על הים ,שנאמרַ" :ד ֵּבר ֶּאל ְבנֵּי י ְ
יהם ַה ִמ ְד ָבִּֽר" ,ועיין כל זה
ִשָר ֵֵּ֔אל נ ֻ
ָאמר ַפ ְרעֹה ִל ְבֵּנ֣י י ְ
ִכחֹו ַת ֲ
ְצפֹן נ ְ
ְב ִ ֶ֥כים ֵּ ֶ֖הם ָב ָ ֵ֑אֶּרץ ָסַגֶ֥ר ֲע ֵּל ֶּ ֶ֖
חנּו ַעל ַהיָםְ :ו ַ ַ֤
בטבלה על י"ז בתמוז .אם כן ברור עכשיו מאי קאמר "מצר ימא מצר" ,או גם "מצר אים מצר",
שהמצרים באו לצור על ישראל מכאן ומכאן וישראל חנו על הים (א-ים בארמית על הים):
תמונה :2דילוג מינימלי בתורה "ט' בתמוז"
יגּוה
יה ִה ִש ָ
רּוחָך ִכ ָסמֹו יָם" ,והיינו מה שאמר " ָכל ר ְֹד ֶּפ ָ
ָׁש ְפ ָת ְב ֲ
ָאמר אֹויֵּב ֶּא ְרדֹף ַא ִשיג וכו' נ ַ
וכן הפס' " ַ
ֵּבין ַה ְמ ָצ ִרים" ,כי יציאת מצרים הייתה בגבורות הבינה ,בחי' חמישים שערים בגימ' מ"י .וכאן באמת
השיג פרעה את ישראל וסגר עליהם המדבר רק משום שצעקו לקב"ה ניצלו משא"כ במצור שעשה
נבוכדנצר .וכן "נבכים בארץ" בגימטריה "נבוכדנצר" ,כי הם מיותר .והסוד בזה ,כי היובל הוא
הבינה ,שיש בה חמישים שערים ,ויציאת מצרים היתה בגבורות של הבינה והיא קרויה מ"י בגימטריה
.50וביה"מ הוא המלכות ,והיא קרויה י"ם.
והראנו כבר פעם שיש באותה טבלה ממש ,טבלה נוספת שרומזת למשיח ,עיין "מבוקשך מי משיח".
וזה שוב מראה פסיק מהמורכבות האינסופית של התורה ,שמוצאים כמה וכמה טבלאות עם רמזים
ודילוגים שונים באותם פסוקים באותו מקום.
דאעש ,סוריה – סדום
חיפשנו חיתוך הכי קרוב של דילוג "דאעש" עם " סוריה" ,כי לאחרונה המלחמה שם כבר מתחילה
לזלוג לתוך סוריה ולרמת הגולן כידוע שדאעש כבשו כמה הרים מרכזיות בסוריה .לאחר מכן חיפשנו
דילוגים " :בשאר" וסמוך אליו "אסד" .והדילוגים חותכים את הפסוק זעקתסדםועמרהכירבה:
מר''ה עד יוה''כ לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן כיון שהגיע
יוה''כ תקעו ב''ד בשופר נפטרו עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן.
צפנת פענח
26
אתם ִכי ָכ ְבָדה ְמאֹד" ,וכביכול דאעש הם המחריבים את סוריה,
מ ָּרה ִכי ָר ָבה ְו ַח ָט ָ
ַע ַקת ְׁסדֹם ַו ֲע ֹ
"ז ֲ
וסוריה רומזת לסדום ועמורה משום שחותך הדילוג סוריה את הפס' הנ"ל.
תמונה :1דילוג מינימלי בתורה "סוריה"
יש בטבלה רמזים ברורים לכיבוש של סוריה ע"י דאעש ,כידוע דאעש ראשית ממלכתם היא בבל -
עיראק ,וסוריה היא ארם נהריים כי גרו שם ארמים .וניראה לנו ,שדאעש רומזים לבבל הנקראת ארץ
שנער ,וידועה בשם עיראק היום ,והמלך של בבל הראשון היה נמרוד ,והוא רומז למורדים הסורים
שהצטרפו אליהם דאעש במלחמה בבשאר אסד בסוריה ובאיראן וכו'.
אׁשית
ַת ִהי ֵּר ִ
ָארץ :כו' :ו ְ
ִמרֹּד הּוא ֵּה ֵּחל ִל ְהיֹות ִגבֹר ָב ֶּ
ָלד ֶּאת נ ְׁ
וכאמור נמרוד מוזכר בפרק י ,ח-יְ" :וכּוׁש י ַ
ְער" ,רואים שנמרוד כתיב חסר כמו הדילוג "נמרד" בטבלה,
ַמ ְמ ַל ְכתֹו ָב ֶּבל ְו ֶּאֶּרְך ְו ַא ַכד ְו ַכ ְלנֵּה ְב ֶּאֶּרץ ִׁשנ ָ
שמספר הדילוג הוא [ 300פ"א הגדרות אות ט] .ואם כותבים מלא" ,נמרוד" ,נקבל שהגימטריה שווה
.300וראשית ממלכתו שאמורה בפסוקים ניראה כביכול שהתחיל למלוך שם ָב ֶּבל ואחרי זה כבש
ְער – אולי הכוונה שסיים וכילה כיבושו
את ֶּאֶּרְך ואחרי זה את ַא ַכד ,כל אלה ערים .ו ַכ ְלנֵּה ְב ֶּאֶּרץ ִׁשנ ָ
בארץ שנער שהיא עיראק ,ואולי כלנה היא שם עיר בשנער .עכ"פ רואים מכאן שהתפשט וכבש
חלקים בעיראק ממש כמו דאעש שכובשים מעט מעט את כל עיראק ועתה פלשו לסוריה ,והשם שלו
נמרוד רומז למורדים הסורים שהם יד אחת עם דאעש.
27
צפנת פענח
תמונה :2שטח ההתפשטות של דאעש – עיראק (בבל) ,סוריה (ארם נהרים).
תמונה :3שטח ההתפשטות של נמרוד – אור ,בבל ,ארך ,אכד ,שנער .החץ זה המסלול שאברהם הלך מאור כשדים
למצרים וחזרה לא"י.
ויש גם דילוג – 1מרוד שדרכו חותכים הדילוגים " דאעש" וכן " מורד" ,רומזים לנמרוד והמורדים
שהם בחינת דאעש.
ַאמָר ֶּפל
ימי ְ
ְהי ִב ֵּ
וכדי להבין יותר טוב את הטבלה נקרא את בראשית פרק ידַ" :וי ִ
מ ֶּלְך גֹויִם [כל אלה
ילם ְו ִת ְד ָעל ֶּ
ֹמר ֶּמ ֶּלְך ֵּע ָ
ַאריֹוְך ֶּמ ֶּלְך ֶּא ָל ָסר ְכָד ְר ָלע ֶּ
ְער ְ
לכבשן האש לאברהם ,רש"י] ֶּמ ֶּלְך ִׁשנ ָ
ֹרה [כל אלה רומזים לסוריה
רומזים למורדים ולדאעש]ָ :עשּו ִמ ְל ָח ָמה ֶּאת ֶּבַרע ֶּמ ֶּלְך ְסדֹם ְו ֶּאת ִב ְר ַׁשע ֶּמ ֶּלְך ֲעמָ
ֹערָ :כל ֵּא ֶּלה ָח ְברּו ֶּאל ֵּע ֶּמק
ּומ ֶּלְך ֶּב ַלע ִהיא צ ַ
ַאד ָמה ְו ֶּׁש ְמ ֵּא ֶּבר ֶּמ ֶּלְך ְצבֹויִים ֶּ
ואיראן ולבנון] ִׁשנְָאב ֶּמ ֶּלְך ְ
מָרדּו [רמז למורדים
ּוׁשֹלׁש ֶּע ְשֵּרה ָׁשנָה ָ
ֹמר ְ
ַה ִש ִדים הּוא יָם ַה ֶּמ ַלחְׁ :ש ֵּתים ֶּע ְשֵּרה ָׁשנָה ָע ְבדּו ֶּאת ְכָד ְר ָלע ֶּ
ֹמר ְו ַה ְמ ָל ִכים ֲא ֶּׁשר ִאתֹו ַויַכּו ֶּאת ְר ָפ ִאים ְב ַע ְׁש ְתרֹת
ַאר ַבע ֶּע ְשֵּרה ָׁשנָה ָבא ְכָד ְר ָלע ֶּ
ּוב ְ
בבשאר אסד בסוריה]ְ :
ַאד ָמה
ּומ ֶּלְך ְ
ּומ ֶּלְך ֲעמָֹרה ֶּ
ֵּצא ֶּמ ֶּלְך ְסדֹם ֶּ
ָתיִם :וכו' :וַי ֵּ
ימים ְב ָׁשוֵּה ִק ְרי ָ
זּוזים ְב ָהם ְו ֵּאת ָה ֵּא ִ
ַק ְר ַניִם ְו ֶּאת ַה ִ
ילם ְו ִת ְד ָעל
ֹמר ֶּמ ֶּלְך ֵּע ָ
ַע ְרכּו ִא ָתם ִמ ְל ָח ָמה ְב ֵּע ֶּמק ַה ִש ִדיםֵּ :את ְכָד ְר ָלע ֶּ
ֹער ַוי ַ
ּומ ֶּלְך ֶּב ַלע ִהוא צ ַ
ּומ ֶּלְך ְצבֹויִם ֶּ
ֶּ
ח ִמ ָשהְ :ו ֵּע ֶּמק ַה ִש ִדים ֶּב ֱארֹת
ַאר ָב ָעה ְמ ָל ִכים ֶּאת ַה ֲ
ַאריֹוְך ֶּמ ֶּלְך ֶּא ָל ָסר ְ
ְער ְו ְ
ַאמָר ֶּפל ֶּמ ֶּלְך ִׁשנ ָ
ֶּמ ֶּלְך גֹויִם ְו ְ
ַעמָֹרה
ִקחּו ֶּאת ָכל ְרכֻׁש ְסדֹם ו ֲ
ָארים ֶּהָרה נָסּוַ :וי ְ
ִׁש ִ
ִפלּו ָׁש ָמה ְו ַהנ ְ
ַע מָֹרה ַוי ְ
ֶּב ֱארֹת ֵּח ָמר ַוָינֻסּו ֶּמ ֶּלְך ְסדֹם ו ֲ
ֹׁשב ִב ְסדֹםַ :וָיבֹא ַה ָפ ִליט ַויַגֵּד
ֵּלכּו ְוהּוא י ֵּ
ַאבָרם וַי ֵּ
ִקחּו ֶּאת לֹוט ְו ֶּאת ְרכֻׁשֹו ֶּבן ֲא ִחי ְ
ֵּלכּוַ :וי ְ
ָאכ ָלם וַי ֵּ
ְו ֶּאת ָכל ְ
ָאחיו ַויֶָּרק ֶּאת
ִׁש ָבה ִ
ַאבָרם [רומז לישראל שילחמו בדאעש או אולי בכולם] ִכי נ ְ
ִׁש ַמע ְ
ַאבָרם ָה ִע ְב ִרי גו'ַ :וי ְ
ְל ְ
ַכם ַוי ְִר ְד ֵּפם
ַע ָבָדיו ַוי ֵּ
ְלה הּוא ו ֲ
יהם ַלי ָ
ֵּח ֵּלק ֲע ֵּל ֶּ
ּוׁשֹלׁש ֵּמאֹות ַוי ְִרדֹף ַעד ָדן :וַי ָ
מנָה ָע ָשר ְ
ידי ֵּביתֹו ְׁש ֹ
ְל ֵּ
ִיכיו י ִ
חנ ָ
ֲ
ָׁשב ֵּאת
שק [הניס אותם עד לדמשק שנמצאת בסוריה רמז למקום של המלחמה]ַ :וי ֶּ
מֶ
חֹובה ֲא ֶּׁשר ִמ ְשמֹאל ְׁל ַד ָּ
ַעד ָ
[הוא נמרוד 13שאמר פול
13
נּורא
ַאבָרם ְל ָ
ִמרֹוד ְד ֲא ַמר ְל ִמ ְיר ֵּמי ְ
ַאמָר ֶּפל הּוא נ ְ
יֹומי ְ
ַהוָה ְב ֵּ
וכ"כ התרגום יונתן :ו ֲ
צפנת פענח
28
ַאחֵּרי
ֵּצא ֶּמ ֶּלְך ְסדֹם ִל ְקָראתֹו ֲ
ָׁשים ְו ֶּאת ָה ָעם :וַי ֵּ
ָאחיו ְּורכֻׁשֹו ֵּה ִׁשיב ְוגַם ֶּאת ַהנ ִ
ָכל ָה ְרכֻׁש ְוגַם ֶּאת לֹוט ִ
ֹמר ְו ֶּאת ַה ְמ ָל ִכים ֲא ֶּׁשר ִאתֹו ֶּאל ֵּע ֶּמק ָׁשוֵּה הּוא ֵּע ֶּמק ַה ֶּמ ֶּלְך" .וכן מצינו ברמב"ן
רלע ֶּ
ׁשּובֹו ֵּמ ַהכֹות ֶּאת ְכָד ָ
(יד ,א) שממשיל אלו ארבעת המלכים לארבעת הגלויות על דרך הרמז.
ּוׁשֹלׁש ֶּע ְשֵּרה ָׁשנָה ָמָרדּו
ֹמר ְ
ומה שאמרנו " ְׁש ֵּתים ֶּע ְשֵּרה ָׁשנָה ָע ְבדּו ֶּאת ְכָד ְר ָלע ֶּ
בסוריה]" ,הכוונה כי " ְכָד ְר ָלעו ֶּמר" ,בגימטריה שווה ל"-בשאר אסד" ,עם המילים (גי' .)270
[רמז למורדים בבשאר אסד
וכאן רואים שהקב"ה רוצה להחריב את סדום ועמורה ,וכך נפסק הדין בסוף אע"פ שאברהם כביכול
הציל את מלכי סדום ועמורה שרומזים לסוריה בתחילה מיד כדרלעומר וארבעת המלכים שרומזים
לדאעש ,וכן בסופו של דבר במשפט הזה ביקש עליהם הצלה אם יש 20 ,30 ,40 ,45 ,50עד 10
צדיקים במקום .ואולי רומז לכך שישראל תנסה להלחם בדאעש להצלת הדרוזים וכו' בסוריה וצ"ע.
החובל בחבירו
ידועה המשנה במסכת בבא קמא (פרק החובל פג ):וזה לשונה" :החובל בחבירו חייב עליו משום
חמשה דברים :בנזק בצער בריפוי בשבת ובושת" ,אדם שמכה את חבירו לא מספיק שישלם לו את
הנזק שהפחית את שוויו כגון שכרת את ידו או רגלו ,אלא צריך לשלם לו גם את הצער שהרגיש
באותה מכה ,הריפוי כלומר שמין כמה הוא צריך לשלם דבר יום ביומו כגון תרופות ועלות הרופא,
השבת שהשבית וביטל אותו ממלאכתו כמה ימים שלא הרוויח ישלם לו ,והבושת שהתבייש באותה
מכה כגון ששרף את בגדיו והשאירו ערום.
29
צפנת פענח
וחיפשנו את הדילוג המינימלי " החובל" ,ובסמוך אליו מצאנו דילוג " חבירו" ,והם חותכים את
עניין אבימלך שלקח את שרי אשת אברם ,וחשב שהיא אחותו ורצה לשכב עימה והקב"ה לא נתנו
והענישו בחולאים קשים כמו שאמרו חז"ל (ב"ק צב ).שלא יכל ללדת וקטנים וגדולים כו' ובא אליו
הקב"ה בחלום לאבימלך והזהיר אותו לא לגעת בה ולהשיב אותה לאברהם וכך עשה והתפלל
אברהם בעדו והצילו כידוע ע"כ.
תמונה :1החובל חבירו
והנה באופן מדהים הדילוג המינימלי חותך דוקא את הפסוקים הנ"ל בעניין אבימלך ואברהם שאותם
בחרו להביא במשנה האחרונה בפרק החובל (ב"ק צב ).וזה לשון המשנה" :אע''פ שהוא נותן לו אין
נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר (בראשית כ ,ז) ועתה השב אשת וגו' ומנין שאם לא מחל לו שהוא
אכזרי שנאמר (שם כ ,יז) ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך וגו" ,ובגמרא אמרו:
"ת"ר כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש
ממנו שנאמר (שם) השב אשת האיש כי נביא הוא" ,ופי' רש"י כל אלו שאמרו במשנה לעיל (שם צ).
שמשלם דמי בושתו כגון סלע אם סטרו בלחי ,זה רק תשלומי הבושת אבל על הצער של הבושת
שדואג על בושתו צריך לבקש מחילה.14
ולכאורה המשנה מביאה ראיה שצריך לבקש מחילה אחרי שאבימלך ציער את אברהם ושרי ,דוקא
מעניין הזה ,וכביכול הדילוג רומז שאבימלך הוא בחינת חובל בחיברו ,כי רצה לנגוע בשרי אשת אברם
וידוע שאונס אישה הוא גם כן סוג של חבלה ונזק ,שממנו למדו חיוב ממון לחבלת נזקין בכלל15
בתחילת הפרק (שם פד ).כמבואר שם .ואע"ג שלא הצליח להזיקה שהרי לא נתנו הקב"ה ,16עכ"פ
יש כאן ארבעה דברים לחייבו והם:
א) צער – שגרם צער לאברהם שלקחה לאשתו ,והפריד ביניהם ועוד שגרם צער לשרה
שהשאירה אצלו .וכן משמע מהמשנה לעיל שם שיש בעניין צער שהיה צריך אבימלך לבקש
מחילתו של אברהם.
ב) בושת – שגרם לה בושה ששהתה איתו לילה אחד ויבואו לחשוד בה שמא נגע בה .וכן
משמע מהבריית א לעיל שאמר כל אלו שאמרו דמי בושתו כו' ומסיים בעניין אבימלך ע"כ.
ָאחיְך ִהנֵּה הּוא ָלְך ְכסּות ֵּעי ַניִם ְלכֹל
ָת ִתי ֶּא ֶּלף ֶּכ ֶּסף ְל ִ
ָאמר ִהנֵּה נ ַ
ּול ָשָרה ַ
ומפורש בפסוקְ " :
ֹכ ַחת" ,וכתב רש"י 17כסות עיניים מלשון שיכסו עיניהם כל הרוצים
ֲא ֶּׁשר ִא ָתְך ְו ֵּאת כֹל ְונ ָ
לביישך לומר שנגעתי בך ,עכשיו שהבאתי לך הכסף הזה לא יוכלו לומר כן.
ג) שבת – ששהתה אצלו לילה אחד 18וביטל מלאכתה ומעשה ידיה.
14וזה לשון רש"י שם כל אלו שאמרו .סלע מנה ומאתים וד' מאות דמי בושת הן :אבל צער .שדואג על בושתו אינו נמחל לו ,:וכ"כ הב"ח
שמצטער על הבושת שלו .אבל להרמב"ם שפירש שבכלל הסלע והמנה ומאתים יש דמי בושת ריפוי ושבת ,צריך לדעתו לומר שפירש כל
אלו שאמרו כו' שעיקרם הוא תשלומי צער ומקצתם הוא ריפוי ושבת ולא חשש להזכיר.
חת
תַ
ח ִמ ִשים ָכ ֶּסף ְולֹו ִת ְהיֶּה ְל ִא ָשה ַ
ַעָרה ֲ
ֹכב ִע ָמּה ַל ֲא ִבי ַהנ ֲ
ָתן ָה ִאיׁש ַהש ֵּ
15ומשום שנאמר 'עין תחת עין' למדו שזה תשלומי ממון כמו "ְונ ַ
ֲא ֶּׁשר ִענָּה" ,ושם חייב לשלם האונס פגמה וקנס של חמשים שקלים .והקשו מאיפה חז''ל יודעים שזה מדבר בממון ותירצו כמו ששם מדבר
בממון כאן גם כך וזאת גזירה שווה .ויש להקשות א''כ למה טרח הכתוב לומר בלשון זה של עין תחת עין כו' ונתרץ :משום שכמו ששם
נאמר כאשר יקום איש על רעהו כו' ואין זה ממש ,כאן גם אין זה ממש.
יה" ,ופרש"י לא קרב אליה .המלאך מנעו ,כמו שנאמר לא נתתיך לנגוע אליה.
ימ ֶּלְך ֹלא ָקַרב ֵּא ֶּל ָ
ַא ִב ֶּ
16כמו שכתוב (שם כ ,ד) "ו ֲ
17וז"ל " :יכסו עיניהם שלא יקילוך ,שאילו השיבותיך ריקנית ,יש להם לומר ,לאחר שנתעלל בה החזירה ,עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון
ולפייסך ,יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך ,ועל ידי נס".
ִקָרא ְל ָכל ֲע ָבָדיו" ,והחזירה
ֹקר ַוי ְ
ימ ֶּלְך ַבב ֶּ
ַׁש ֵּכם ֲא ִב ֶּ
18כן מוכח בפסוקים שבא אליו אלהי' בחלום הלילה וכבר לקח את שרה ובבוקר כתוב "ַוי ְ
באותו יום.
צפנת פענח
30
ד) ריפוי – אע"ג שלא הזיקה ממש כדי שישלם לה ריפוי הנה עכ"פ מצינו שנתרפאה שרה מיד
לאחר מעשה אבימלך והולידה את יצחק והיא היתה עקרה ,וזה כעין אישה סוטה ששותה
מים וחיה ומתרפאת מאותה בושה.19
ימ ֶּלְך צֹאן
ִקח ֲא ִב ֶּ
ורואים ששילם אבימלך לאברהם ופייס אותו ובכך ביטל צערו שגרם לו ,וכ"כ "ַוי ַ
ָׁשב לֹו ֵּאת ָשָרה ִא ְׁשתֹו" ,ולא די בזה אלא שילם גם לשרה משום
ַאבָר ָהם ַוי ֶּ
ִתן ְל ְ
ּוׁש ָפחֹת ַוי ֵּ
ַע ָב ִדים ְ
ּוב ָקר ו ֲ
ָ
ָאחיְך ִהנֵּה הּוא ָלְך ְכסּות ֵּעי ַניִם
ָת ִתי ֶּא ֶּלף ֶּכ ֶּסף ְל ִ
ָאמר ִהנֵּה נ ַ
ּול ָשָרה ַ
שהפוגע באישה פגיעתן רעהְ " :
ֹכ ַחת".
ְלכֹל ֲא ֶּׁשר ִא ָתְך ְו ֵּאת כֹל ְונ ָ
ואמרו שם (צב ).חז"ל( :בראשית כ ,יח) " ִכי ָעצֹּר ָּע ַצר ה' ,אמר ר' אלעזר שתי עצירות הללו למה אחת
באיש שכבת זרע שתים באשה שכבת זרע ולידה במתניתא תנא שתים באיש שכבת זרע וקטנים
שלשה באשה שכבת זרע וקטנים ולידה רבינא אמר שלש באיש שכבת זרע וקטנים ופי טבעת ארבעה
באשה שכבת זרע ולידה וקטנים ופי טבעת" ,ועצור עצר שניהם כתובים אותיות צער רומזים לצער
וגם מובלע בהם הדילוג המינימלי צער ,של אברהם ושרה ומידה כנגד מידה היא שקיבל אבימלך,
ולמדו חז"ל לתת צער שלא במקום נזק כגון כאן (ב"ק פד ):ובגמרא לעיל ניראה שחולקים באיזה דברים
התחייב אבימלך לשלם לאברהם ,כי אפשר שישלם לו על צער בלבד ,ואפשר ב' דברים צער ובושת,
ואפשר ג' דברים צער בושת וריפוי ,וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ב ה"א הל' חובל ומזיק) ומובא כבר בירושלמי:
אם חבלה שהיא ראויה לשלם חמישה דברים משלם את כולם ,ארבעה משלם ארבעה כו' .ולכן
בברייתא לעיל לדעת רבינא האנשים לקו בשלושה דברים :שכבת זרע ,מי קטנים ופי טבעת .והנשים
בארבעה :שכבת זרע ,לידה ,מי קטנים ופי טבעת .ועדיין לא ריבה חמישה דברים משום שנזק ודאי
אין כאן שהרי לא פגמה אבימלך ח"ו כאשר מנעו הקב"ה ,ולכן ניראה שאלו הארבעה כנגד הארבעה
שעשה לשרה והם:
א)
ב)
ג)
ד)
צער כנגד מי קטנים – כי זהו צער גדול שלא יכול להתרוקן.
בושת כנגד פי הטבעת – כנגד שביישו שרה ששהתה לילה אחד בבית אבימלך.
שבת כנגד שכבת זרע – כי מנעו משרה לשבת עם אברהם וביטלו עונתם.
ריפוי כנגד לידה – כמפורש בפסוקים אחרי שהתרפא אבימלך יכלו ללדת ומיד אחר כן
התרפאה שרה וילדה.
חיָה ְׁו ִהנֵּה ֵּבן ְׁל ָשָרה ִא ְׁש ֶּתָך",
ֹאמר ׁשֹוב ָאׁשּוב ֵּא ֶּליָך ָּכ ֵּעת ַ
ועוד רמז במה שאמר המלאך לאברהםַ" :וי ֶּ
וראשי תיבות "אך חובל" ,ורמז לו בזה שישוב אליו לאחר שנה והנה בן לשרה .וקשה שהרי לא שב
אליו המלאך כלל ,וכ"כ הרמב"ן 20והזכיר שמיד אחרי מעשה אבימלך כעבור שנה התעברה ,וא"כ
ניראה לומר שהמלאך אכן שב והיה זה בבית אבימלך ,ושם נעשו לשרה נסים כידוע שלא יגע בה,
יה" ,וזה לשונו :המלאך מנעו ,כמו שנאמר לא
ימ ֶּלְך ֹלא ָקַרב ֵּא ֶּל ָ
ַא ִב ֶּ
ולכן פירש רש"י על הפסוק" :ו ֲ
נתתיך לנגוע אליה ע"כ ,ולא ידעתי מנ"ל אבל ניראה לומר שזה אותו מלאך ממש ששב אל שרה
והיכה את החובל שהוא אבימלך ,ולכן רמוז מתי ישוב בראשי תיבות ומה יעשה" ,אך חובל" ,שיבוא
להכות את החובל בחולאים.
19עוד י"ל כמ"ש חז"ל שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה ,שם דף צ"ב.
20וז"ל הרמב"ן שם (בראשית יח ,י) שוב אשוב אליך כעת חיה .לשון רש"י לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום אמר
לו כמו ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה את זרעך (לעיל טז י) והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אמר לו אף כאן בשליחותו
של מקום אמר לו והוצרך הרב לאמר כן מפני שהקב"ה אמר לו בכאן למועד אשוב אליך ובין במלאך או בהקב"ה לא מצינו ששב אליו
למועדו אולי נכלל בלשון וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר (להלן כא א) ורבי אברהם אמר (להלן כא ב) כי "ויאמר
ה' אל אברהם" הוא דבר המלאך בשם שולחו ושב אליו למועד אשר דבר אתו ואם לא נכתב והנכון בעיני שהוא מן "לתשובת השנה" ( יא
א) יאמר כי שוב אשוב אליך עת כעת הזאת שתהיו בו חיים ויהיה בן לשרה אשתך וזהו כאשר נאמר לאברהם (לעיל יז כא) למועד הזה
בשנה האחרת ויהיה "אשוב" כמו ושב ה' אלהיך ושב וקבצך (דברים ל ג)
31
צפנת פענח
היקף העולם
אנא קרא את המאמר המובא בנספחים [נספח א] בו הראנו שהיקף חצי מן כדור הארץ הוא ששת
אלפים פרסה בקירוב ע"פ דברי חז"ל .אמנם דייקנו שם שמה שאמרו בגמרא (פסחים צד ).שהיקף
העולם 6,000פרסה הוא כנגד מהלך השמש על פני הקרקע מעלות השחר ועד צאת הכוכבים של
רבנו תם שהוא ארבע מיל לאחר השקיעה ,והמרחק הזה שהשמש עוברת הוא בקירוב 6,000פרסה
וזה המרחק שנקרא מקצה השמים ועד קצה השמים וזה נקרא אוהל לשבת בלשון המקרא או יריעת
ָביםַ ,הנֹו ֶּטה ַכדֹק ָׁש ַמיִם
חג ִ
יה ַכ ֲ
ֹׁש ֶּב ָ
ָארץ ְוי ְ
ה ֶ
ֹׁשב ַעל חּוג ָּ
שמים מלשון הפסוק( :ישעיה מ ,כב) " ַהי ֵּ
צפנת פענח
32
ש ֶבת" .וניראה שהמרחק הזה הוא קצת יותר מן חצי היקף כדור הארץ .וחצי היקף
ֹּהל ָּל ָּ
ִמ ָת ֵּחם ָּכא ֶ
ַוי ְ
כדור הארץ הוא 5512.5פרסה [שגיאה של 0.35%בלבד ע"פ חז"ל].
עיין בטבלה למטה בה מצאנו את הפרטים הנ"ל בדילוגים :ששת
אלפים חוג ארץ.
תמונה " :1ששת אלפים" פרסה במקביל לדילוג "חוג" ובמקביל ל"-ארץ".
ורואים שאת הדילוג חוג חותך את הפסוק שכתוב :כםעגל חיבור המילים בפסוק יוצר את המילה
"כמעגל" ,לומר שהחוג הוא בצורת עיגול וזה אימות הדילוג [עיין פרק א ,כללים ויסודות ,אות ג] .וכן גם
חותך את הדילוג הפסוק :אתכלהחקים ואולי כל זה לרמוז למה שכתוב באיוב (כ ,י)" :חֹק ָחג ַעל ְפנֵּי
ֹׁשְך" ,רוצה לומר שחוק הוא הזמן שחג וסיבב הקב"ה על פני השמים והימים
ָמיִם ַעד ַת ְכ ִלית אֹור ִעם ח ֶּ
בעולם הוא ששת אלפים פרסאות כאמור לעיל ,בכל רגע ששת אלפים פרסאות מהעולם מוארים
ֹׁשְך" כלומר עד
מהשמש וזה יוצר את חוק הזמן שנקרא יום ,וזה מה שאמר " ַעד ַת ְכ ִלית אֹור ִעם ח ֶּ
המקום שהאור והחושך מפסיקים להתערבב שזהו זמן בין השמשות ונהיה רק יום או רק חושך
מוחלט .ולכן המשלים של הדילוג הוא "חוגים" כי ישנם הרבה חוגים כל הזמן שהכדור מסתובב.
וכן הפסוק שחותך את הדילוג ששת אלפים הוא באחריתהימים כלומר ,במקום שבו נגמר היום
ומצד שני מתחיל היום על פני כדור הארץ כאמור לעיל ,וכן מה שאמר שם יאריכןימיך רמז
מובהק לכך שאומר "ששת אלפים יאריכןימיך" לרמוז לכך שהיום (אור השמש על פני כדור הארץ)
באורך ששת אלפים פרסה כאמור לעיל.
תמונה :2אורך היום בפרסות על פני כדור הארץ הוא 6,000פרסה ואורך הלילה הוא 5,000פרסה
33
צפנת פענח
המפולת בהרי ההימלאיה בנפאל
לצערנו הרבה מקרים של נפילה קרו בחודשים האחרונים בנפאל בהרי ההימלאיה ,והלב דואב
וכואב כי באמת שאין לנו מה לחפש שם שהרי אסור לצאת מישראל אלא רק לצורך אישה ,פרנסה
ורפואה (הרמב"ם הל"מ ה ,ט) .והנה חיפשנו חיתוך של הדילוגים" :הימלאיה" ו"-נפילה" ,כי שמענו
כבר על שני מקרים של נפילה בנפאל בזמן האחרון (והם מפולת שלגים ,והאוטובוס שנפל מההר
בדרך להימלאיה) .והזוהר (ס' ע"א) אומר שהשם של האדם או המקום (בעברית ואפילו תעתיק
מאנגלית) משפיע על המהות שלו וגורם להכול ,כגון קין שהיה מקנא ונוקם בהבל .ונח שנאמר בו
זה ינח מנו .ולכן הדילוגים חותכים והם החיתוך היחיד והכי קרוב בתורה .וכן במקביל להם הדילוג
"נפאל".
צפנת פענח
34
תמונה " :1נפאל" מקביל לדילוג "הימלאיה" ובאלכסון דילוג "נפילה"
ִקח ָב ָלק ֶּאת ִב ְׁל ָעם ֹראׁש ַה ְׁפעֹור ַה ִנ ְׁש ָקף ַעל
ורומזים הראשי תיבות "נפאל" בפסוק (במדבר כג ,כח) "ַוי ַ
ְׁשימֹן" (כל אות שנייה סדר הפוך) ,שבלק לקח את בלעם לקלל כידוע מראש הפעור שזה הר
ְפנֵּי ַהי ִ
ה ִפ ְׁסגָּה" .כלומר הם ניסו כמה
ֹפים ֶּאל רֹּאש ַ
ִק ֵּחהּו ְשֵּדה צ ִ
גבוה ,וכן כתוב למעלה מן העניין "ַוי ָ
פעמים לקלל ודוקא ממקום גבוה ,כמו שרש"י כותב שבלק הרגיש שדוקא משם תבוא הפירצה
"לברך" את ישראל .וגם כאן ניראה שנפאל והרי ההימלאיה והפסגות שם מסוכנות לגוים וכל שכן
לישראלים ואין להתקרב לשם כלל ח"ו שכבר קיפחו שם את חייהם רבים.
וידוע שראש הפסגה של ההימלאיה זה הר האוורסט שגובהו 8,850מטרים הגבוה בעולם .ורואים
יהם
"פ ֻקֵּד ֶּ
שהדילוגים חותכים את הפס' שכתוב למטהבנימןחמשהושלשיםאלףוארבעמאותְ :
ַאר ַבע ֵּמאֹות" ,ואולי רומז לגובה של הר אוורסט שהוא הפסגה
ֹלׁשים ֶּא ֶּלף ְו ְ
ּוׁש ִ
ח ִמ ָשה ְ
ָמן ֲ
ְל ַמ ֵּטה ִב ְני ִ
הכי גבוהה בהימלאיה ,שאומר "פקודיהם" ,כלומר מניין האמות שיש בו" ,למטה בנימין" ,כלומר
בנימין שהוא הקטן מבין האחים 21והיינו שצריך למדוד ביחידת מידה הקטנה של זרת שהיא חצי
אמה והיא האצבע הכי קטנה .ואמנם יש מחלוקת באורך האמה בסנטימטרים 22אבל ניקח ממוצע
בין כל הדעות וגם קירוב למספר עגול שזה יסוד בתורה ולכן אמה אחת = 50ס"מ .זרת אחת =
25ס"מ .ולכן אפשר לחשב כמה זרתות יש ב 8,850-מטרים:
זרת
זרת
[] ∗ 2
] = 8,850 ∗ 2 ∗ 2
מטר
אמה
[ ] ∗ 2מטר[ ) = 8,850הפסגה גובה( 𝐻
]זרתות[ 𝟎𝟎𝟒 = 𝟑𝟓,
ָמן
יהם ְל ַמ ֵּטה ִב ְני ִ
"פ ֻקֵּד ֶּ
וזה הגובה של ההר הכי גבוה בהימלאיה (ההאוורסט) כמו שכתוב בפסוקְ :
מאֹות".
ַאר ַבע ֵּ
ֹלשים ֶא ֶלף ְׁו ְׁ
ּוש ִ
שה ְׁ
ח ִמ ָּ
[לפי זרתות] ֲ
וזה בא להמחיש את הסיכון הגדול הכרוך בעלייה לאזור הזה שכן הדילוג "נפילה" ניראה כאילו
מטפס או נופל על ההר "הימלאיה" ,ולכן הגובה רמוז בתחתית הדילוגים .וכן מתו בטיפוס על ההר
הזה מאות אנשים במהלך השנים .ויש רמז בשם "הימלאיה".
ִמ ֵּצא
ּוב ָקטֹן ִכ ָלה ַוי ָ
ְח ֵּפש ַבגָדֹול ֵּה ֵּחל ַ
"ַאמ ַת ַחת ַה ָקטֹן"ַ" ,וי ַ
ְ
יכם ַה ָקטֹן",
"א ִח ֶּ
21וזה על דרך הרמז ,כי בנימין קרוי האח הקטן בכל מקו ם ,וכן ֲ
ָמן" ,ועוד רבות .ולכן רומז שצריך למדוד במידת זרת שגם היא נקראת האצבע הקטנה שכך כתב רש"י (מנחות יא).
ַאמ ַת ַחת ִב ְני ִ
יע ְב ְ
ָב ַ
ַהג ִ
ָאבי" ,ופירש רש"י
"ק ָטנִי ָע ָבה ִמ ָמ ְתנֵּי ִ
זרת .אצבע קט נה ממנה מתחיל הזרת ונ''מ למדת חשן זרת ארכה ,עכ"ל .וכן רומז הפס' שכתובָ :
קטני עבה .אצבע קטנה שלי ,עכ"ל .היינו זרת.
22המחלוקת שלדעת הגר"ח נאה האמה היא 48ס"מ ,ולדעת החזון איש 57.6ס"מ ,ולדעת הרמב"ם 45.6ס"מ ואם ניקח ממוצע של כל
הדעות נקבל 50.4ס"מ ומכיוון שהתורה לא נוהגת להקפיד מעבר לנקודה נעגל ל 50-ס"מ ,וגם ע"פ הארכיאולוגים אורך האמה נע בין
43-57.6ס"מ והממוצע שוב 50ס"מ בקירוב (ויקיפדיה).
35
צפנת פענח
הרה"ג שמואל הלוי וואזנר זצ"ל
הנה שמענו על פטירת הגאון גדול הדור הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל ,בעל שו"ת שבט הלוי (ספר
הכולל 11כרכים) .נפטר בט"ו בניסן התשע"ה ,לאחר כניסת החג .והנה חיפשנו דילוג "שבט הלוי",
והטבלה מופיעה להלן:
תמונה " :1שבט הלוי" חותך את "והלוי אשר בשעריך".
רואים במרכז הטבלה את הפסוק שכתוב" :והלוי אשר בשעריך וכו' השמר לך פן תשכח את הלוי",
כאשר המילה "הלוי" מוזכרת שלוש פעמים בפרק זה (דברים יב) ואחת חותכת את הדילוג .וכן הפס'
צפנת פענח
36
יבה"
יבהּו ַעל ֵּמי ְמ ִר ָ
ִסיתֹו ְב ַמ ָסה ְת ִר ֵּ
ידָך ֲא ֶּׁשר נ ִ
ח ִס ֶּ
אּוריָך ְל ִאיׁש ֲ
ת ֶּמיָך ְו ֶּ
ָאמר ֻ
ּול ֵּל ִוי ַ
התחתון בטבלהְׁ " :
יבט ֵּלִוי אמר" ,לרמוז להרב וואזנר זצ"ל
ּול ֵּׁש ַ
(דברים לג ,ח) ,ברכת משה לשבט הלוי וכן תרגם יונתןְ " :
שהיה ודאי איש חסידך (מקובל גם בקרב החסידים).
ואם נתבונן בטבלה השנייה שחיפשנו דילוג "הרב ואזנר" ובמקביל לו "שמואל":
תמונה " :2הרב ואזנר" מקביל לדילוג "שמואל" ובאמצע ביניהם מינימלי "הלוי"
יבה",
יבהּו ַעל ֵּמי ְמ ִר ָ
ָאמר וכו' ְת ִר ֵּ
"ּול ֵּלִוי ַ
וראיה שאהרון הכהן בכלל שבט הלוי ,שפירש"י על הפס' לעיל ְ
וזה לשונו" :דבר אחר 'תריבהו על מי מריבה' ,נסתקפת לו לבוא בעלילה ,אם משה אמר 'שמעו נא
המורים' (במדבר כ ,י) ,אהרן ומרים מה עשו [שנענשו במיתה ולא נכנסו לארץ]" .ורואים שאהרון ומרים
כביכול נענשו מתוך שנענש משה כי כולם בכלל שבט הלוי [ובאמת שיש לזה סיבה כמו שכתב הרמב"ן משום
שהסכימה דעת אהרן עם משה להכות בסלע פעמיים עיי"ש אבל זה ממידת חסידות לכן אומר כאן רש"י נסתקפת לו לבוא
לו בעלילה ודו"ק].
ה ֵּל ִוי
ש ֶבט ַ
והנה אם נתור אחר השם "שבט הלוי" בתורה כתוב בפס'ָ " :ב ֵּעת ַה ִהוא ִה ְב ִדיל ה' ֶּאת ֵּ
ּול ָבֵּרְך ִב ְׁשמֹו ַעד ַהיֹום ַהזֶּה" ,באיזה עת? כתוב לעיל:
ָל ֵּשאת ֶּאת ֲארֹון ְב ִרית ה' ַל ֲעמֹד ִל ְפנֵּי ה' ְל ָׁש ְרתֹו ְ
ְכ ֵּהן ֶּא ְל ָעזָר ְבנֹו ַת ְח ָתיו :ז
ִק ֵּבר ָׁשם ַוי ַ
ַאהרֹן ַוי ָ
מֹוסָרה ָׁשם ֵּמת ֲ
ַע ָקן ֵּ
ָסעּו ִמ ְב ֵּארֹת ְבנֵּי י ֲ
ִשָר ֵּאל נ ְ
ּובנֵּי י ְ
"ו ְ
ַח ֵּלי ָמיִם :ח ָב ֵּעת ַה ִהוא ִה ְב ִדיל ה' וגו'" (דברים י) .כלומר
ָט ָב ָתה ֶּאֶּרץ נ ֲ
ֻדגָֹדה י ְ
ּומן ַהג ְ
ֻדגָֹדה ִ
ָסעּו ַהג ְ
ִמ ָשם נ ְ
בעת שמת אהרן הכהן הבדיל ה' את שבט הלוי ,וכן פירש"י .וכתב עוד משום שלאחר מיתת אהרון
בנ"י חזרו לאחור 8מסעות מהר ההר למוסרות כי פחדו מהכנעני מלך ערד והם רצו לחזור למצרים,
לאחר מכן שבט הלוי הרגו בהם והחזירו אותם למסלול ולכן הבדיל ה' את שבט הלוי .ורואים שהשם
שבט הלוי קשור למיתת אהרון הכהן כנ"ל.
ומובן מכל זה ,שמיתת אהרן רומזת למיתת הרב זצ"ל .כי שבט הלוי ע"ש הרב וגם אהרן רמוז בו
להיות שהובדלו בעת מיתתו וכן על שמו נקרא כל השבט כאמור איש חסידך וכו' כי הוא היה המנהיג
של שבט הלוי .וכמו כן הרב ז"ל היה מנהיג של קהילות "שבט הלוי" כידוע וע"ש הספרים ע"כ.
להלן הורדת PDFשל כל ספרי שו"ת שבט הלוי 23שכתב הרב וואזנר זצ"ל.
23אפשר לחפש "שבט הלוי" באתר http://www.hebrewbooks.org/home.aspx
צפנת פענח
37
טבילה לכלים
חיפשנו דילוגים" :טבילה" וגם "לכלים" ,חיתוך הכי קרוב בין השנים בתורה .וכן הדילוג "עת לעת".
תמונה " :1טבילה" בקרוב לדילוג "לכלים" ,כלומר טבילה לכלים.
ָהב ְו ֶּאת-
כידוע טבילת כלים היא דבר תורה לדעת רוב הפוסקים ,שנאמר( :במדבר לא) " ַאְך ֶּאתַ -הז ָ
ֹפֶּרתָ :כלָ-ד ָבר ֲא ֶּׁשרָ-יבֹא ָב ֵּאׁש ַת ֲע ִבירּו ָב ֵּאׁש ְו ָט ֵּהר
ֹׁשת ֶּאתַ -ה ַב ְרזֶּל ִֶּּֽאתַ -ה ְב ִדיל ְו ֶּאתָ -הע ִָּֽ
ַה ָכ ֶּסף ִֶּּֽאתַ -ה ְנח ֶּ
מיִם" ,שם מסופר על מלחמת מדין שחזרו אנשי
ִת ַח ָטא ְוכֹל ֲא ֶּׁשר ִֹּֽלאָ-יבֹא ָב ֵּאׁש ַת ֲע ִבירּו ַב ִָּֽ
ַאְך ְב ֵּמי נִָדה י ְ
המלחמה והביאו עמם כלי כסף וכלי זהב וברזל ומתכות שונות ,וציוה אותם הקב"ה על הגעלת כלים,
כל כלי לפי השימוש שעשו בו הגוים כך צריך להגעילו כמ"ש כבולעו כך פולטו (ליבון ,הגעלה והדחה),
ודרשו חז"ל (ע"ז עה ).בנוסף שצריך עוד טבילה אחרי ההגעלה הזאת ,ממה שכתובַ " :ת ֲע ִ ַ֤בירּו ָב ֵּאׁש
צפנת פענח
38
ִת ַח ָ ֵ֑טא" ,משמע שצריך לטבול את הכלים במים שהנידה טובלת בהם והם
ְׁו ָּט ֵֵּ֔הר" ,וכן " ַַ֕אְך ְב ֵּ ֶ֥מי נָ ִֶ֖דה י ְ
ארבעים סאה של מים .וזוהי טבילת כלים הידועה והטעם מפורש בירושלמי להוציא הכלי מטומאת
גוי לקדושת ישראל.
ּובנֵּי
ֹלתם ַעל ִׁש ְכ ָמםְ :
ֹתם ְצֻררֹת ְב ִש ְמ ָ
ֶּח ָמץ ִמ ְׁש ֲאר ָ
ִשא ָה ָעם ֶּאת ְב ֵּצקֹו ֶּטֶּרם י ְ
וכתוב בסמוך לדילוגיםַ" :וי ָ
מֹלת" .וכמו שהזכרנו בטבלה קודמת
ּוש ָּ
ָּהב ְׁ
ּוכ ֵּלי ז ָּ
ִׁש ֲאלּו ִמ ִמ ְצַריִם ְׁכ ֵּלי ֶכ ֶסף ְׁ
ֹׁשה ַוי ְ
ִשָר ֵּאל ָעשּו ִכ ְד ַבר מ ֶּ
יְ
(ביעור חמץ) מה ששאלו בנ"י כלי כסף וכלי זהב ממצרים היה כדי לפטור אותם מטבילת כלים ,כי
הקב"ה אמר שיעשו בלשון השאלה בכך שיהיו פטורים מלהטביל את הכלי גוים ובנוסף סתם כלים
של גוים חז"ל אמרו שהם מוחזקים שעבר עליהם מעת לעת 24ועל כן היו כשרים להשתמש [משום
שהחמץ הבלוע בכלים טעמו נפגם במעת לעת] לגמרי בין משום טבילת כלים ובין משום הגעלה בכלי כסף
ובכלי זהב האלו ,ופירט לך שמלות לומר שכלי כסף וכלי זהב לאו היינו בגדים אלא כלי אכילה
25
ממש.
ועכשיו אולי אפשר להוסיף על זה ,שהדילוג "לכלים" ,חותך את הפס':
כיגרשוממצריםולאיכלולהתמהמה ,ולפי מרוצת הפסוקים ניראה לענ"ד שבנ"י אפו את הבצק
ִשא ָה ָ ָ֛עם ֶּאתְ -ב ֵּצ ֶ֖קֹו ֶּ ֣טֶּרם
של המצות על ידי הכלים שהשאילו מהמצרים ,שהרי כתוב (פס' לד)ַ" :וי ָ ֶ֥
ּוכֵּ ֶ֥לי
ִׁש ֲאלּו ִמ ִמ ְצַ ֵ֔ריִם ְכ ֵּליָ֛ ֶּ -כ ֶּסף ְ
ֹלתם ַעלִׁ -ש ְכ ִָּֽמם" ,ואחר כך (פס' לה)ִַּֽ" :וי ְ
יְ
ֹתם ְצֻר ֶ֥ ֹרת ְב ִש ְמ ָ ֶ֖
ֶּח ָ ֵ֑מץ ִמ ְׁש ֲאר ָ ָ֛
ָהב" ,ואחרי זה (פס' לט)ַ" :וי ֨
הֹוציאּו ִמ ִמ ְצַ ָ֛ריִם ֻע ֶֹ֥גת ַמ ֶ֖צֹות ִ ֣כי ֹ֣לא ָח ֵּ ֵ֑מץ ִכִּֽי-ג ְֹר ׁ֣שּו
ִִ֧
ֹאפּו ֶּאתַ -ה ָב ֵֵּ֜צק ֲא ֶּׁ֨שר
ז ָ ֶ֖
26
הם" ,לכן ניראה שאת הבצק שעשו ,שלא החמיץ,
ִּֽכלּו ְל ִה ְת ַמ ְה ֵֵּ֔מ ַּה ְוגַםֵּ -צָ ֶ֖דה ֹלאָ -ע ֶ֥שּו ָל ִֶּּֽ
ִמ ִמ ְצַ ַ֗ריִם ְו ַֹ֤לא ָי ְ
הם אפו באותם כלים שקיבלו מהמצרים ,ולא היו זקוקים לטבילה והגעלה משום שהיו מושאלים
וסתם כלים אלו ,שאינם בני יומן שנותן טעם לפגם מותר .ורואים גם שלא הכינו צידה לדרך ,ולא
יכלו להשתמש בכלים שלהם מהבית משום שהיו ודאי בתוך מעת לעת לשימוש בחמץ אבל הכלי
גוים היו סתמם בחזקת שלא בשימוש .ועוד י"ל שכתב האלשיך שלקחו אותם מבעוד יום וזה קרוב
שיעבור מעת לעת .ובפסח מצרים היו אסורים להשתמש בחמץ בט"ו בניסן בלבד דהיינו ליל ט"ו ויום
ִּֽכלּו ְל ִה ְת ַמ ְה ֵֵּ֔מ ַּה",
י"ד ,27ולכן הדילוג "לכלים" שהוא מינימלי בתורה ,שחותך את הכתובְ" :ו ַֹ֤לא ָי ְ
רומז שלא יכלו לקחת כלים שלא עברו הכשרה והגעלה מהבית וגם לא יכלו לטבול ולהגעיל כמו
ֹתם
שצריך את הכלים שקיבלו מהמצרים ,28ולכן עשו הכול דרך השאלה .וראיה שהרי כתוב " ִמ ְׁש ֲאר ָ ָ֛
רֹותיָך" ,ואע"פ שדרשו כאן שירי מצה
ּוב ִמ ְׁש ֲא ִֶּּֽ
נּוריָך ְ
ּוב ַת ֶּ
ֹלתם" ,משארותם לשון בצק כמ"ש " ְ
ְצֻר ֶ֥ ֹרת ְב ִש ְמ ָ ֶ֖
ומרור ,הפשט ניראה שהיה הבצק עליהם בלי כלים עד שהשאילו ושמו בכלים שלקחו מן המצרים.
ואם תאמר ,היאך לא היה להם זמן להחמיץ הבצק אבל לשאול כלי כסף וכלי זהב היה להם זמן.
ומתרץ באלשיך הק' (שמות בא) שהם הקדימו והשאילו מבעוד יום ולכן משבח אותם הכתוב .וכן משמע
24ועוד דמשמע שהם השאילו את הכלים לפחות כ"ד שעות קודם ליציאת מצרים ,ואחר כך השתמשו בכלים שלהם עד
שיצאו ,וכשיצאו השתמשו בכלים של המצרים .ועוד י"ל אפי' תימא השאילום פחות מכ"ד שעות בתוך מעת לעת דהכי
משמע מהאלשיך בפירושו לפרשת בא ,הא קיימא לן סתם כלים של עכו"ם אינם בני יומן ,והכי איתא במס' ע"ז (לח ):וכתבו
שם התוס' ד"ה אי משום גיעולי עכו"ם כו' וז"ל" :וקי''ל נמי דסתם כלי עובדי כוכבים אינן בני יומן מדשרינן מישחא שליקא
ושמן וחילתית נמי שרי אי לאו דחורפיה מחליא ליה וכן פוסקים רש''י ור''ת והר''י דסתם כליהם אינן בני יומן והיינו טעמא
לפי שהוא ספק ספיקא ספק נשתמשו בו היום או אתמול ואפי' נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו דבר שהוא פוגם בעין
או דבר שאין נותן טעם".
25וכן מובא במס' (ע"ז עה" ):ו כולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ושלא יגעיל ושלא ילבן תני חדא אסור ותניא אידך מותר
ל''ק הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר ולמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר
גיעולי עובדי כוכבים דאסר רחמנא היכי משכחת לה אמר רב חייא בריה דרב הונא לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא
דלאו נותן טעם לפגם הוא מכאן ואילך לישתרי גזירה קדירה שאינה בת יומא משום קדירה בת יומא" ,ומשמע שהיא גזירה
דרבנן אבל מהתורה שפיר דמי להשתמש בכלי עובדי כוכבים לאחר מעל"ע משום נט"ל דמותר ,וכאן היו לפני גזירה זו
וכ"ש שלפני מתן תורה ובהכי סגי.
26פי' העניין שבנ"י לא יכלו להתעכב ולאפות את הבצק למצות עוד במצרים כי שמה לא היה להם זמן והיו בחפזון לצאת
לכן התעכבו כל הדרך עד שהגיעו לחניה הראשונה ושם אפו את הבצק ועד אז לא חמץ הבצק ולכן עשו אותו מצות כהלכה.
27כן מובא במס' פסחים (צו ).מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזאה באגודת אזוב ועל
המשקוף ועל שתי המזוזות ונאכל בחפזון בלילה אחד ופסח דורות נוהג כל שבעה ואמרו בגמ' מכלל דפסח מצרים לילה
אחד ותו לא והתניא רבי יוסי הגלילי אומר מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד ת''ל (שמות יג ,ג) לא יאכל
חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים אלא ה''ק לילה אחד והוא הדין לפסח דורות וחימוצו כל היום ופסח דורות נוהג כל
שבע ה .ע"כ .רואים שאיסור אכילת חמץ בפסח מצרים הוא יום אחד וכתב המלבי"ם יום אחד לפני מתן תורה היה יום
והלילה שאחריו ,משום שכך הלך ה לילה אחרי היום שלפניו והיינו יום י"ד וליל ט"ו היה אסור לאכול חמץ.
28מובא בחומש רש"י כפשוטו שאע"פ שאמרו חז"ל פסח מצרים לא היה אלא יום אחד (פסחים צו ).והלילה הולך אחר
היום קודם מתן תורה (מלבי"ם) ,א"כ היו מותרים בבוקר ט"ו לאכול חמץ .ועוד שאפי' בדיעבד אם נשתמשו בהם עד שלא
הטבילו או שלא הגעילו מותר וכ"פ בטוש"ע (סי' קכב).
39
צפנת פענח
מהרמב"ן ז"ל ומהאור החיים הק' בפרשת בא 29שהיה אסור להם לאכול חמץ בפסח מצרים ונשאו
עליהם את הבצק ללא כלים עד ששמו בכלי המצרים.
ומכאן אולי רמז למה שאחז"ל (מס' ע"ז עה ).שרק כלי סעודה צריך לטבול ,וכל פרשת כלי מדין מדברת
על כלי סעודה .ולהמעיין שם בפסוקים יתברר שלא כתוב מפורש שמדובר בכלי סעודה ,להיפך משמע
שמדובר על כל סוגי הכלים ,ולכן מקשה רב ששת שם שאפי' מספריים לגזיזת צמר (כ"כ הב"ח בשם
רש"י) צריך לטבול לפני שמשתמשים בהם ,הגמ' מתרצת שמדובר רק בכלי סעודה וכתב הב"י
בא ָב ֵַּ֗אׁש" ,דמשמע כלים שנהוג לשים על האש סירים
שהכוונה משום שנאמרָ " :כלָ-ד ָָ֞בר ֲא ֶּׁשרָ-י ֣ ֹ
ואסכלאות ,ע"כ .אבל הרשות נתונה לתת רמז מהתורה ,שנאמר שם בפרשת כלי מדיןֶ֥ ַ " :אְך ֶּאת-
ָהב" ,ומה כאן נאמר כלים ומפורש
ִׁש ֲאלּו ִמ ִמ ְצַ ֵ֔ריִם ְכ ֵּליָ֛ ֶּ -כ ֶּסף ְ
ָהב ְו ֶּאתַ -ה ָ ֵ֑כ ֶּסף" ,וכאן נאמר "ִַּֽוי ְ
ּוכֵּ ֶ֥לי ז ָ ֶ֖
ַהז ָ ֶ֖
שהם כלי סעודה אף שם מדובר על כלי סעודה .וצ"ע.
טיטוס הרשע
חיפשנו דילוג "טיטוס" ומצאנו בהמשך הדילוג "טיטוסארמי" ,ארמי אותיות רמאי ,והיינו רומאי
כי הוא היה הקיסר הרומאי שהחריב את בית המקדש השני .שהם ההמשך של לבן הארמי כידוע
שהיה מתנהג ברמאות עם יעקב ,והוא היה הראשון שרצה להשמיד את יעקב כליל שנאמר " ֲאַר ִמי
ָאבי" (דברים כו ,ה) ,וכאן בא לרמוז שטיטוס הרשע בחינת ארמי .וניראה מתלמוד ירושלמי שסתם
אֹובד ִ
ֵּ
30
ארמי הוא רומאי .
תמונה " :1טיטוס ארמי" ,מלמטה למעלה.
29כתב אור החיים (שמות ט) " מצות כי לא חמץ .פירוש הטעם שאפוהו מצות כי לא הותר להם לאכול חמץ לזה מהרו
לאפותו מצה .והגם ששהה מעת לישה עד עת אפיה זמן מה .אולי כי היו מתעמלים בו ,ולזה אמר הכתוב משארותם צרורות
בשמלותם על שכמם ,וכי לא היה להם מקום לשאת אותם שהוצרכו לתתם על שכמם ,אלא כדי שיתעמלו בהם וכל זמן
שמתעמלים בעיסה אינה מחמצת נוסף על שלא נתנו בו שאור לחמץ" .וכה"ג כתב הרמב"ן וז"ל" :וטעם ויאפו את הבצק.
שאפו אותו מצות מפני המצוה שנצטוו שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת ונכרתה .ואמר כי גורשו ממצרים,
לומר שאפו אותו בדרך בעבור כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה לאפות אותו בעיר ולשאת אותו אפוי מצות ,ועל כן
נשאו אותו בצק ומשארותם צרורות בשמלותם על שכמם ,ומהרו ואפו אותו טרם יחמץ בדרך או בסכות ,כשבאו שם לשעה
קלה כדברי רבותינו".
30מובא שם (שביעית פ"ד ה"ב) רבי אבא בר זמינא הוה מחייט קמי חד ארמאי ברומי כו' ,פי' ראב"ז היה עובד אצל ארמי
אחד ברומי והיה אותו ארמי מכריח אותו לאכול בשר נבילה והיה מסרב לאכול ,והפציר בו וסירב ,עד שאמר לו אותו ארמי
תדע לך שאם לא היית מסרב הייתי הורג אותך כי אם יהודי אתה תתנהג כך ,ואם ארמי אתה תתנהג כמו ארמי ,ע"כ .ואם
אם היו ברומי של איטליה היה צריך לומר ואם רומאי אתה תתנהג כמו רומאי ,לכן משמע שהרומאים הגיעו מהארמים או
שנסתפחו אליהם .או שמא י"ל שכל הגוים נקראים ארמים בסתם.
צפנת פענח
40
לבן -
ארמי אובד
אבי
עשו -
מתנחם לך
להרגך,
"רומא"
בלעם -יעץ
להרוג את
בנ"י ,ארם
נהריים
כושן
רשעתיים -
הוא לבן ,מלך
ארם נהריים
טיטוס -
החריב ביה"מ
השני ,קיסר
רומאי
תמונה :2גלגול לבן עד לטיטוס וההקשר ביניהם
וכידוע שטיטוס הוא מצאצאיו של עשיו הרשע ולכן הדילוג כאן של טיטוס חותך את הפס' שכתוב:
ליעקבבנההקטן..עשואחיךמתנחםלךלהרגך כידוע טיטוס היה בן בנו של עשיו הרשע כמובא
במס' גיטין (נו" ):עמד עליו [על טיטוס] נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין
גבורתו אלא במים ,בא פרעה טבעו במים ,בא סיסרא טבעו במים ,אף הוא עומד עלי לטובעני במים
אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה .יצתה בת קול ואמרה לו :רשע בן רשע בן בנו של
עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה וכו'" .ולכן רומז כאן הדילוג שחותך את הפס' "
ַחם ְלָך ְל ָה ְרגֶָּך" ,על טיטוס שהיה מזרע עשו אדום.
ָאחיָך ִמ ְתנ ֵּ
שו ִ
ִהנֵּה ֵּע ָּ
וכן בשורה הראשונה בדילוג כתוב ויאמראחיהואמהתשבהנעראתנוימיםאועשוראחרתלך
רואים שלבן מנסה לרמא את אליעזר עבד אברהם ,להשאיר את רבקה ימים או עשור ,וכמו כן רימא
את יעקב עם בנותיו ,ורצה לגזול את כל הרכוש שלו וכהנה .ומובא במס' גיטין (נו ):שאונקלוס העלה
את נשמת טיטוס באוב ושאל אותו אם כדאי להתגייר ,וכן העלה אחרי זה את בלעם הרשע ולאחר
מכן את רשעי ישראל ,וניראה שהכוונה שם ליש"ו ,רק מפני הצנזורה שינו לפושעי ישראל ואם כן כל
אלה קשורים שטיטוס היה רומאי ובלעם היה ארמי שאמרו חז"ל (סנהדרין קה ):תנא הוא בעור הוא
כושן רשעתים הוא לבן הארמי ,כלומר בלעם היה בנו של לבן הארמי ,וגם כן היה מארם נהריים.
וכולם קשורים לאומה הרומאית.
וכל זה מוביל למה שחותך הדילוג ויסתמוםפלשתים עניין הבארות שסתמו פלשתים לאברהם
ויצחק ,הרמב"ן (בראשית כו ,כ) כתב ששני הבארות הראשונים שסתמו רומזים לביה"מ הראשון והשני,
והבאר השלישי שלא נסתם הוא ביה"מ השלישי וז"ל" :ויקרא שם הבאר עשק .יספר הכתוב ויאריך
בענין הבארות ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק והוא ואביו עשו אותם בשוה אבל
יש בדבר ענין נסתר בתוכו כי בא להודיע דבר עתיד כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלהים אשר
יעשו בניו של יצחק ולכן הזכיר באר מים חיים כמו שאמר (ירמיהו יז יג) מקור מים חיים את ה' וקרא
הראשון עשק ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד
שהחריבוהו והשני קרא שמה שטנה שם קשה מן הראשון והוא הבית השני שקרא אותו כשמו שכתוב
בו (עזרא ד ,ו) ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם וכל ימיו היו
לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה והשלישי קרא רחובות הוא הבית העתיד שיבנה
41
צפנת פענח
במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה והאל ירחיב את גבולנו כמו שנאמר (דברים יט ,ח) ואם ירחיב
ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר וגו' שהוא לעתיד וכתיב בבית השלישי (יחזקאל מא ,ז) ורחבה ונסבה
למעלה למעלה ופרינו בארץ שכל העמים יעבדוהו שכם אחד" .ולכן הדילוג טיטוס חותך כאן משום
שהוא החריב ביה"מ השני כידוע.
י"ז בתמוז
ְהי ַב ָשנָה ַה ְת ִׁש ִעית ְל ָמ ְלכֹו ַבחֶֹּדׁש ָה ֲע ִש ִירי ֶּב ָעשֹור ַלחֶֹּדׁש [עשרה בטבת] ָבא
כתוב בירמיה (פרק נב)ַ" :וי ִ
ַתבֹא ָה ִעיר ַב ָמצֹור
יה ָדיֵּק ָס ִביב :ו ָ
ִבנּו ָע ֶּל ָ
יה ַוי ְ
ַחנּו ָע ֶּל ָ
ְרּוׁשִַלם ַוי ֲ
אצר ֶּמ ֶּלְך ָב ֶּבל הּוא ְו ָכל ֵּחילֹו ַעל י ָ
ְבּוכ ְדֶּר ַ
נ ַ
ֶּחזַק ָהָר ָעב ָב ִעיר ְוֹלא
יעי ְב ִת ְׁש ָעה ַלחֶֹּדׁש [ט' בתמוז] וַי ֱ
ַעד ַע ְׁש ֵּתי ֶּע ְשֵּרה ָׁשנָה ַל ֶּמ ֶּלְך ִצ ְד ִקיָהּוַ :בחֶֹּדׁש ָה ְר ִב ִ
ַת ָב ַקע ָה ִעיר וגו'" .רואים שבעשרה בטבת החל המצור על העיר במשך
ָארץ :ז ו ִ
ָהיָה ֶּל ֶּחם ְל ַעם ָה ֶּ
כמעט שלוש שנים עד ט' בתמוז בו נבקעה העיר .וזה היה בזמן חורבן בית ראשון .ומה שהיום אנחנו
צמים בי"ז בתמוז זה על הבקעת חומות העיר בזמן בית שני (רמב"ם פ"ה מהלכות תענית ועיין תענית כח.):
ַחנּו ִל ְפנֵּי ִפי
ָׁשבּו ְוי ֲ
ִשָר ֵּאל ְוי ֻ
חיפשנו אם כן " ט בתמוז" ,ונימצא חותך את הפסוקַ" :ד ֵּבר ֶּאל ְבנֵּי י ְ
ֵֵּ֔
ְׁב ִ ִ֥כים ֵּ ֵ֖הם
ִשָראל נ ֻ
ָאמר ַפ ְרעֹה ִל ְבֵּנ֣י י ְ
ִכחֹו ַת ֲ
ּובין ַהיָם ִל ְפנֵּי ַב ַעל ְצפֹן נ ְ
ַה ִחירֹת ֵּבין ִמ ְגדֹל ֵּ
חנּו ַעל ַהיָםְ :ו ַ ַ֤
יהם ַה ִמ ְד ִָּֽבר" ,רואים שפרעה בחינת נבוכדנצר הרשע ,אומר נבוכים הם בארץ ופי'
ָּב ָּ ָ֑א ֶרץ ָסַגֶ֥ר ֲע ֵּל ֶּ ֶ֖
רש"י" ,כלואים ומשוקעים כלואים הם במדבר ,שאינן יודעין לצאת ממנו ולהיכן ילכו" ,וזה אולי
המקום היחידי בתורה שרמוז על בחינת מצור ודיק סביב על בנ"י כעין מה שהיה מי' בטבת עד ט'
ַתבֹא ָה ִעיר ַב ָמצֹור" ,וחיפשנו את הדילוגים:
יה ָדיֵּק ָס ִביב :ה ו ָ
ִבנּו ָע ֶּל ָ
יה ַוי ְ
ַחנּו ָע ֶּל ָ
בתמוז ככתוב לעילַ" :וי ֲ
ויחנו ,עליה ,ויבנו ,דיק ,ותבא ,העיר ,מצור .כולם בטבלה לעיל ,ונימצאו יחסית בהסתברות נמוכה.
"ָדיֵּק",פי' המצודות" ,הוא מגדל הנבנה מול העיר ללכדה" ,רומז למגדול .ואע"פ שההמשך שם הוא
גאולה גדולה לישראל בקריעת ים סוף ,זה משום שהם צעקו לה' ובטחו בו ,מה שאין כן בגלות בבל
מסתמא לא התעוררו בתשובה כל השלש שנים .וכן "נבוכים בארץ" ,עם המילים בגימטריה,
ֶאצר".
ְׁבּוכ ְׁדנ ַ
"נ ַ
צפנת פענח
42
תמונה :1הדילוג המיני' של "ט' בתמוז" חותך את "נבוכים הם בארץ" ,והטבלה לעיל עם כל הדילוגים
מהנביא ירמיה היא בפסוק הזה.
ועוד חיפשנו דילוג "הרביעי" ,ובמקביל לו" :צום",שרומז לצום הרביעי הוא י"ז בתמוז לקוח מהפסוק
כהַָ֞ -
טֹובים
ּול ִש ְמ ֵָ֔חה ִּּֽו ְלמ ֲ
ְהּודה ְל ָש ֣שֹון ְ
ִהֶּיַ֤ה ְל ֵּבית-י ָ
יעי וכו' י ְ
ה ְׁר ִב ִִ֡
ָאמר ה' ְצ ָב ַ֗אֹות ֣צֹום ָּ
(זכריה ח)ִֹּֽ " :
ֹע ִ ֶ֖דים ִ ֵ֑
וגו'" ,ואמרו חז"ל (תענית כו" ):חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וכו' נשתברו
הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל" ,ורואים את
זה בדילוג טבלה שחותכת את הדילוג:
תמונה :2דילוגים מקבילים "צום" מקביל לדילוג "הרביעי"
ח ֵֶּ֔נה ַוַי ְֶ֥רא ֶּאתָ -ה ֵּ ֶ֖עגֶּל
ִּֽמ ֲ
ְהי ַכ ֲא ֶּ ַׁ֤שר ָקַרב ֶּאלַ -ה ַ
רואים שעניין שבירת הלוחות חותך ממש את הדילוגיםִַּֽ" :וי ִַ֗
ִּֽחר֣ ַ -אף מ ֶַּ֗
ֹתם ַ ֶ֥ת ַחת ָה ָהִּֽר" .וכן מובא במס' תענית (כח):
חת ַוי ַ
ָדיו ֶּאתַ -ה ֻל ֵ֔ ֹ
ַׁשֵּ ַ֤לְך ִמיָ
ֹׁשה ַוי ְ
ּומח ֵֹֹ֑לת וִַי ַ
ְ
ְׁש ֵּ ֶ֥בר א ָ ֶ֖
"נשתברו הלוחות :מנלן דתניא בששה לחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל רבי יוסי אומר בשבעה
בו וכו' דכתיב( :שמות כד ,טז) ויקרא אל משה ביום השביעי וכתיב (שמות כד ,יח) ויבא משה בתוך הענן
ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה ,עשרים וארבעה דסיון ושיתסר דתמוז מלו
להו ארבעין [ ]40=24+16בשיבסר בתמוז נחית אתא ותברינהו ללוחות וכתיב (שמות לב ,יט) ויהי
כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" .רואים
שחז"ל דורשים ממש מאותו פס' הסמוך לדילוג.
43
צפנת פענח
יונתן בני
ֹאל ָׁשאּול ֶּאת ָה ָעם ֵּלאמֹר ָארּור
הנה חיפשנו דילוג " יונתן בני" ,לקוח מהפסוקים (שמואל א יד)ַ" :וי ֶּ
ָאביו כו' ַו ִי ְׁש ַלח ֶּאת ְק ֵּצה
יע ִ
ָתן ֹלא ָׁש ַמע ְב ַה ְׁש ִב ַ
ְבי כו' ְויֹונ ָ
אי ַ
ִק ְמ ִתי ֵּמ ֹ
ֹאכל ֶּל ֶּחם ַעד ָה ֶּעֶּרב ְונ ַ
ָה ִאיׁש ֲא ֶּׁשר י ַ
ָתן ְבנִי ִכי מֹות
ֶּׁשנֹו ְביֹונ ָ
ִשָר ֵּאל ִכי ִאם י ְ
יע ֶּאת י ְ
מֹוׁש ַ
ַעַרת ַה ְד ָבׁש כו' ִכי ַחי ה' ַה ִ
אֹותּה ְבי ְ
ִטבֹל ָ
ַה ַמ ֶּטה כו' ַוי ְ
יָמּות " ,שם מסופר על שאול שיצא למלחמה עם בנו יונתן בפלשתים וגזר על העם בשבועה שלא
יאכלו כלום עד שתסתיים המלחמה ויונתן אכל מיערת הדבש ,אחרי זה הפיל שאול גורל לדעת במה
חטא העם ואמר כי מי שיתפס (ע"י הארון) אז מות ימות ואפילו בנו .וניתפס יונתן והתירו העם לשאול
את השבועה והצילו אותו .אבל ניראה שהשבועה הזאת השאירה רושם.
צפנת פענח
44
תמונה :1הדילוג המינימלי בתורה (מספר דילוג " ,)291 :יונתן בני" .והמשלים לו "יונתן בנים".
ולפני שנאמר כמה דברים קצת קשים אולי ,נזכיר ששאול היה מלך ישר לפני ה' ,והוא נקרא בחיר ה'
עד שיצתה בת קול לתקן דברי הגבעונים גבעת שאול בחיר ה' ,ואמרו חז"ל יומא (כב ):שאין בו בשאול
שום דופי פי' שהיה יפה ומוצלח ולכן לא היה לו דבר סרחון לתלות בו ענוה ,ועוד יותר סבר רב נחמן
בר יעקב לומר שהיה מלוכלך בתחילת מלכותו עד שהראו לו לרב נחמן סיוט בחלומו (אולי עצמות
שאול) וחזר בו מהדברים ואמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש ושוב הראו לו וחזר ואמר נעניתי
לכם עצמות שאול בן קיש ,מלך ישראל .ורואים כמה הקפידה ששאול היה מלך ישר רק שנכשל
בדברים מסוימים ומאס בו ה' ממלך כי המלך צריך להיות ללא רבב.
והנה כתוב באמצע הדילוג כיבחטאומתובניםלאהיולו :שרומז למיתת כל הבנים 31של שאול,
כי מתו שלשה במלחמה יונתן אבינדב ומלכי שוע ועוד מתו שבעה אחרי זה במעשה של הגבעונים
שביקשו לנקום בשאול על שהרג בהם ונתן להם דויד שבעת בניו ובני בניו של שאול והוקיעו אותם
בגבעת שאול .ואע"פ שנשאר מפיבושת הנה לא היה חשוב והיה כמת משום שהיה נכה רגלים כמ"ש
על עצמו שהוא כמת ,והנה היה לו אמנם בן קטן מיכא אבל הוא צאצא שלישי לשאול ואינו קרוי בן.
וכיצד נתפסו בניו של שאול ,דויד השתמש בארון לתפוס בגורל את הבנים והנה אמרו חז"ל (יבמות
עט א) שבקש רחמים שלא יקלטנו הארון את מפיבושת בן יונתן בן שאול ,וכל זה משום שעבר שאול
ַאחֵּרי
ימי ָדִוד ָׁשֹלׁש ָׁשנִים ָׁשנָה ֲ
ְהי ָר ָעב ִב ֵּ
על שבועת ישראל לגבעונים שלא יפגעו בהם .ולכן כתובַ" :וי ִ
ענִים" ,כלומר
ִב ֹ
ֹאמר ה' ֶּאל ָׁשאּול ְו ֶּאל ֵּבית ַהָד ִמים ַעל ֲא ֶּׁשר ֵּה ִמית ֶּאת ַהג ְ
ְב ֵּקׁש ָדִוד ֶּאת ְפנֵּי ה' ַוי ֶּ
ָׁשנָה ַוי ַ
בגלל שאול ובית הדמים שהרג את נוב עיר הכהנים והגבעונים היו עבדים שקיבל יהושע לבית
המקדש ,והמית בהם שבעה אנשים .ואנו נלך כפשוטו שמ"ש "אל שאול" הוא ששאול גרם ממש
כדלקמן .32וכדי לסדר העניינים נציג את זה בסכמה הזאת:
ׁשּוע ְו ֵּׁשם
ּומ ְל ִכי ַ
ִׁשִוי ַ
ָתן ְוי ְ
ִהיּו ְבנֵּי ָׁשאּול יֹונ ָ
31כי הנה כל בניו שמסופר עליהם הם אלו השלושה והשבעה ,שהרי כתוב בשמואל (א ,יד) "ַוי ְ
ׁשּוע ְבנֵּי ָׁשאּול ,וכתב המצודות
ָדב ְו ֶּאת ַמ ְל ִכי ַ
ָתן ְו ֶּאת ֲא ִבינָ
יכל" ,הרגו פלשתים במלחמה ֶּאת יְהֹונ ָ
ֹתיו ֵּׁשם ַה ְב ִכ ָירה ֵּמַרב ְו ֵּׁשם ַה ְק ַטנָה ִמ ַ
ְׁש ֵּתי ְבנ ָ
ֹׁשת ֶּאלָ-דִוד ֶּח ְברֹון
ָבאּו ֶּאת-רֹאׁש ִִּֽאיׁש-ב ֶּ
ש ִי ְׁשִוי הוא איש בושת ,והוא היחידי שנפלט וגם הוא מת אחרי זה כמסופר בשמואל (ב ,ד)ַ" :וי ִ
ִבָך" ,והנה לא נותרו לו אלא בנות כמו צלפחד ,וכ"כ המלבי"ם (ב ,ד) "וכן לא נשאר
אי ְ
ֹׁשת ֶּבןָׁ -שאּול ִֹּֽ
ִּֽאמרּו ֶּאלַ -ה ֶּמ ֶּלְך ִהֵּנִּֽה-רֹאׁש ִִּֽאיׁש-ב ֶּ
ַו ֹי ְ
הֹוליד ֶּאת ָׁשאּול ְו ָׁשאּול
הֹוליד ֶּאת ִקיׁש ְו ִקיׁש ִ
איש מבני שאול ויוצאי חלציו יתמוך שבט ויחזיק את המלכות" .ומ"ש בדברי הימים (א ,ח) "ְונֵּר ִ
ָדב ְו ֶּאת ֶּא ְׁש ָב ַעל" ,פירש המצודות אשבעל הוא איש בושת כי בעל זה בושת .ועיין תוס' (יבמות
ׁשּוע ְו ֶּאת ֲא ִבינָ
ָתן ְו ֶּאת ַמ ְל ִכי ַ
הֹוליד ֶּאת יְהֹונ ָ
ִ
עט ).שכתבו כל זה וזה לשונם :אותו מפיבושת [שנתנו דויד לגבעונים] היה בן שאול ואמר ר''ת דהוא היה רבו של דוד דאמר בפרק קמא
דברכות (דף ד .ושם) שהיה מבייש פני דוד בהלכה וגרס התם דלא מפיבושת שמו אלא איש בעל שמו כי מפיבושת בן שאול נקרא איש
בעל בדברי הימים ולא כמה שכתוב בספרים איש בושת שמו דלא מצינו בשום מקום איש בושת שנקרא מפיבושת ואיש בושת נהרג
בתחלת מלכות בית דוד קודם מעשה הגבעונים דליכא למימר דמפיבושת בנו של יהונתן היה רבו של דוד דאותו לא מצינו בשום מקום
שנקרא לא איש בושת ולא איש בעל וא''ת ולמה לא חלק לו כבוד לרבו לבקש עליו רחמים שלא יקלטנו הארון וי''ל דשמא בקש ולא נענה.
עכ"ל ,וע"פ דבריהם אלה האחרונים מובן למה נענה למפיבושת בן יונתן ולא למפיבושת בן שאול ,משום ששאול כביכול נתן את בנו
בשבועה אולם ישראל פדו את יונתן ודויד קיים את השבועה שלו ליונתן ,ובשביל שלא תצא תקלה כזאת שוב שדויד נותן את מפיבושת בן
יונתן לגבעונים אז שמעו הקב"ה אבל למפיבושת בן שאול היה זה מן הדין.
32וחז"ל פירשו (יבמות עט" ).אל שאול" ,בגלל שלא נספד כהלכה ואל בית הדמים כו' בגלל שהרג שאול את נוב עיר
הכהנים מעלה עליו הכתוב כאילו הרג גם את הגבעונים שהיו זקוקים לכהנים למחיתם ,הנה תמצא שהקשו שם קא תבע
אל שאול שלא נספד כהלכה וקא תבע על אשר המית הגבעונים אין דאמר ריש לקיש כו' ותירצו שמשפטיו הם פעלו ונכון
הוא .אבל אנו נפרש כדרכנו "אל שאול" פי' בגלל שאול שגרם לישראל את הרעב הנ"ל ולזה אין להקשות קא תבע אל
שאול וכו' שהרי שניהם באותו עניין ואה"נ שחוזר גם על שלא הספידו כהלכה.
45
צפנת פענח
חלול שבועת ישראל לגבעונים
(שאול הורג שבעה מהם)
שבועת שאול שלא יאכלו
ישראל במלחמה
חלול שבועת שאול ע"י
יונתן (אכל דבש)
פדיון ישראל ליונתן
ויהי רעב לישראל שלוש
שנים
פדיון מפיבושת בן יונתן
נקמת הגבעונים בשאול
(שבעת בניו תלו)
הֹוק ֲענּום לה'
ָׁשים ִמ ָבנָיו ְו ַ
ֻתן ָלנּו ִׁש ְב ָעה ֲאנ ִ
וראיה לכל זה שהנה מובא שם (שמואל א כה) "(ינתן) י ַ
ָּתן ֶּבן ָׁשאּול ַעל ְׁש ֻב ַעת
ֹׁשת ֶּבן יְׁהֹונ ָּ
ַחמֹל ַה ֶּמ ֶּלְך ַעל ְמ ִפי ב ֶּ
תןַ :וי ְ
ֹאמר (ס) ַה ֶּמ ֶּלְך ֲאנִי ֶא ֵּ
ְב ִג ְב ַעת ָׁשאּול כו' ַוי ֶּ
ָחד כו'" ,ולשון זה
ִפלּו ְׁש ַב ְע ָתם י ַ
יעם ָב ָהר ִל ְפנֵּי ה' ַוי ְ
ֹק ֻ
ענִים ַוי ִ
ִתנֵּם ְביַד ַה ִג ְב ֹ
ֹתם כו' ַוי ְׁ
יְהוָה ֲא ֶּׁשר ֵּבינ ָ
שמודגש הוא נתינה ועמדו המפרשים על זה וכתבו שזה מדין תורה שהמלך יכול וכ"כ המלבי"ם וז"ל
ולא יכלו לעשות כל זה רק מדין מלך כמ''ש הרמב''ם (פ''ג מהל' מלכים הלכה י') ,שהמלך הורג רבים
ביום א' ותולה ע"כ .והנה רמז גדול לזה שזה פירוש הדילוג "יונתן בני" ,נתינת הבנים ולכן מתו
כל בניו וניראה קרוב הדבר שע"י השבועה שנשבע שאפילו בן המלך ינתן להיות נתפס בארון אם
ימצא בו חטא ויונתן נתפס ופדו אותו ישראל ,ומשום שפדו ישראל את הרעב של יונתן שהרי אכל
מיערת הדבש אז קיבלו שלוש שנים רעבון הא למדת שלוש שנים רעב בשביל רגע אחד של הנאה,
ָתן ְו ָׁשאּול ְו ָה ָעם
ִל ֵּכד יֹונ ָ
ולכן כמ"ש שתפס שאול את יונתן ע"י האורים והתומים שאמר " ָה ָבה ָת ִמים ַוי ָ
ָצאּו" ,לשון תומים .כך נתפסו בני שאול בארון ע"י דויד ,וביקש עליו רחמים על מפיבושת בן שאול
יָ
להצילו מהארון ואם תאמר מה זה שונה ממה שעשו ישראל שפדו יונתן ,וי"ל שכאן אין התירו את
השבועה אלא דין מלכות והתפלל והצילו שלא יקלוטו הארון כמ"ש חז"ל .ועוד שכך משלים הדילוג
את העניין" :יונתן בנים" ,פי' שנתן את הבנים ע"י השבועה שהתירו אצל יונתן .ואע"ג שהשבועה
הותרה שם הנה היו ב' שבועות אחת שלא לאכול כלל ובזה שגג יונתן והשניה שנשבע שאול " ִכי ַחי
ָתן ְבנִי ִכי מֹות יָמּות" ,ואת זאת לא התירו לו ,וקרוב לומר שמה
ֶּׁשנֹו ְביֹונ ָ
ִשָר ֵּאל ִכי ִאם י ְ
יע ֶּאת י ְ
מֹוׁש ַ
ה' ַה ִ
שהתירו לו את השבועה שאסר עליהם האכילה או שקיבלו על עצמם פדיונו ללא התרה אבל שבועת
שאול נותרה מחוללת שאמר להרוג בנו .ואם תאמר היאך הגיע כזה עונש לישראל שלוש שנים ברעב
משום שפדו את יונתן ונ"ל שלא רק בעניין זה אלא גם משום ששחטו על הדם ואכלו מיד בחופזה
ֻתן
ובזה כולם חטאו ושאול הוא שגרם כמ"ש שם .והנה תימצא בפס' לעיל שהכתיב אומר "(ינתן) י ַ
ָלנּו ִׁש ְב ָעה " ,והנה יונתן רמוז בכתיב ובכל התיבות שם תמצא לשון נתינה ושיבעה אנשים רומזים
לשבועה של שאול והכול אחד .וכן מה שחותך את הדילוג נתתילבני שוב רומז לשון נתינה ,נתן
בנים.
אּורים
שַאל לֹו ְב ִמ ְׁש ַפט ָה ִ
והנה בחלק התחתון של הדילוג חותך הפס' ושאללובמשפטהאוריםְׁ " :ו ָּ
ִשָר ֵּאל ִאתֹו ְו ָכל ָה ֵּעָדה" ,וידוע ששאול המלך לא היה
ֵּצאּו ְו ַעל ִפיו ָיבֹאּו הּוא ְו ָכל ְבנֵּי י ְ
ִל ְפנֵּי ה' ַעל ִפיו י ְ
שַאל .ובפסוק לעיל מובא
עושה דבר מבלי לשאול באורים ובתומים ולכן נקרא שאו"ל ,וזה אותיות ְׁו ָּ
צפנת פענח
46
אישעלהעדהאשריצאלפניהם :כלומר משה מבקש מהקב"ה לפקוד על העדה איש אשר יצא
לפניהם במלחמה 33ורמז לשאול וכל בניו ויונתן שמתו במלחמה כדלקמן.
והנה כתוב באמצע הדילוג כיבחטאומתובניםלאהיולו :ורומז לשאול ויונתן ,והנה כאן מדבר
על צלופחד בן חפר שלא היו לו בנים ובחטאו מת ויש מחלוקת באיזה חטא הוא מת( 34שבת צז ).לדעת
ר' עקיבא היה מקושש עצים וחילל שבת ורגמו אותו באבנים ,ולדעת ר' יהודה שם היה מהמעפילים
ֹב ִרים ֶּאת ִפי
ֹׁשה ָל ָמה זֶּה ַא ֶּתם ע ְ
ֹאמר מ ֶּ
להלחם בעמלקי ומתו במלחמה שכתוב עליהם (במדבר יד) "ַוי ֶּ
ְפ ְל ֶּתם
ֵּיכם ּונ ַ
ַענִי ָׁשם ִל ְפנ ֶּ
יכםִ :כי ָה ֲע ָמ ֵּל ִקי ְו ַה ְכנ ֲ
ְב ֶּ
אי ֵּ
ָגפּו ִל ְפנֵּי ֹ
ה' כו' ַאל ַת ֲעלּו ִכי ֵּאין ה' ְב ִק ְר ְב ֶּכם ְוֹלא ִתנ ְ
ֵּרד ָה ֲע ָמ ֵּל ִקי
חנֶּה :וַיֶּ
ֹׁשה ֹלא ָמׁשּו ִמ ֶּקֶּרב ַה ַמ ֲ
ַארֹון ְב ִרית ה' ּומ ֶּ
ַע ִפלּו ַל ֲעלֹות ֶּאל רֹאׁש ָה ָהר ו ֲ
ֶּב ָחֶּרב כו' ַוי ְ
ַכתּום ַעד ַה ָח ְר ָמה" ,והם חטאו להאמין למרגלים בתחילה כלומר
ֹׁשב ָב ָהר ַההּוא ַויַכּום ַוי ְ
ַענִי ַהי ֵּ
ְו ַה ְכנ ֲ
ָארץ ְו ֶּה ָע ִרים ְבצֻרֹות
ֹׁשב ָב ֶּ
לא רצו להכנס להלחם בארץ כי המרגלים אמרו להם " ֶּא ֶּפס ִכי ַעז ָה ָעם ַהי ֵּ
יֹוׁשב ְב ֶּאֶּרץ ַהנֶּגֶּב" ,ואחרי זה ראו שחטאו וחזרו בהם והלכו להלחם שוב פעם
ְגדֹֹלת ְמאֹד כו' ֲע ָמ ֵּלק ֵּ
שלא על פי ה' נגד העמלקי בהר ולכן נפלו בקרב.
ואותו העניין מצינו בשאול שתחילה לא מילא אחר ה' כראוי להשמיד את עמלק והשאיר את מלכם
אגג ,ואחר כך בסוף ימיו הלך ושאל באורים ותומים בחלומות ובנביאים ולא ענו לו וזה בחינת שעבר
את פי ה' עד שהעלה באוב את שמואל ואמר לו שהוא ובניו ימותו במלחמה בגלל מלחמת עמלק
ִתן ה' גַם ֶּאת-
חרֹוןַ -אפֹו ַב ֲע ָמ ֵּלק כו' ְוי ֵּ
ית ֲ
כמ"ש (שמואל א כח) " ַכ ֲא ֶּׁשר ִֹּֽלאָׁ -ש ַמ ְע ָת ְבקֹול ה' ְו ִֹּֽלאָ -ע ִש ָ
ּובנֶּיָך ִע ִמי [מתים]" ,ושאול כמו המעפילים הלכו אחר העם
ּומ ָחר ַא ָתה ָ
ִשָר ֵּאל ִע ְמָך ְביַדְ -פ ִל ְׁש ִתים ָ
יְ
יטב ַהצֹאן ְו ַה ָב ָקר כו' ָע ַב ְר ִתי ֶּאת
ַחמֹל ָׁשאּול ְו ָה ָעם ַעל ֲא ָגג ְו ַעל ֵּמ ַ
והאמינו להם כמ"ש (שמואל א טז) "ַוי ְ
קֹולם" .ולכן מת במלחמת פלשתים בחי' המיתה של
ָא ְׁש ַמע ְב ָ
אתי ֶּאת ָה ָעם ו ֶּ
ָר ִ
ִפי ה' ְו ֶּאת ְד ָבֶּריָך ִכי יֵּ
המעפילים.
ועוד אחרי שהראת לדעת כל זאת ,עוד לאלוה מילין ,שהרי חותך את הדילוג הפסוק:
"אישכיימותובןאיןלווהעברתםאתנחלתולבתו" ,וידוע שמפיבושת בן יונתן בן שאול היה
הפליט היחידי מבית שאול כדי לקיים שבועת דויד ליונתן ,והנה היה לבית שאול עבד כנעני הנקרא
ציבא וקרוב לומר שהוא היה גבעוני ,ודויד המלך עשה חסד עם מפיבושת אחרי מות שאול ונתן לו
ֹאמר לֹו ָדִוד [למפיבושת] ַאל ִת ָירא ִכי ָעשֹה
את כל השדה וכל אשר היה לשאול ירושה כמו שכתובַ" ,וי ֶּ
יבא
ִקָרא ַה ֶּמ ֶּלְך ֶּאל ִצ ָ
ָאביָך וכו' ַוי ְ
ֹתי ְלָך ֶּאת ָכל ְשֵּדה ָׁשאּול ִ
ַה ִׁשב ִ
ָאביָך ו ֲ
ָתן ִ
ֶּא ֱע ֶּשה ִע ְמָך ֶּח ֶּסד ַב ֲעבּור יְהֹונ ָ
ָת ִתי ְל ֶּבן ֲאדֹנֶּיָךְ :ו ָע ַב ְד ָת לֹו ֶּאת ָה ֲאָד ָמה ַא ָתה
ּול ָכל ֵּביתֹו נ ַ
ֹאמר ֵּא ָליו כֹל ֲא ֶּׁשר ָהיָה ְל ָׁשאּול ְ
ַער ָׁשאּול ַוי ֶּ
נַ
ַא ָכלֹו כו'" .ואין זה דין תורה שהרי היו בחיים עדיין שבעת
את ְו ָהיָה ְל ֶּבן ֲאדֹנֶּיָך ֶּל ֶּחם ו ֲ
ַע ָבֶּדיָך ְו ֵּה ֵּב ָ
ּובנֶּיָך ו ֲ
ָ
בניו של שאול שהיו קודמים לרשת אחוזת אבותם ולכן כתבו המפרשים שהיה זה מדין מלכות
שהפקיע נכסיהם ,והנה אחרי שמתו שבעת בניו של שאול ,היה זה גם דין תורה שמפיבושת יירש
ּובן ֵּאין לֹו כו'
ִשָר ֵּאל ְתַד ֵּבר ֵּלאמֹר ִאיׁש ִכי יָמּות ֵּ
הכול ,וקים בזה דויד את הפס' האמור לעיל "ְו ֶּאל ְבנֵּי י ְ
ַח ָלתֹו ִל ְׁש ֵּארֹו ַה ָקרֹב ֵּא ָליו ִמ ִמ ְׁש ַפ ְחתֹו" ,ואם נתבונן במעשה של ציבא הוא בא לדויד
ּו ְנ ַת ֶּתם ֶּאת נ ֲ
שברח מאבשלום בנו ,וציבא היה חבוש בנבל יין ובלחם וצידה לדרך ,ובא לרמאותו ,והצטייר בעיניו
כנאמן ואמר לו לשון הרע על מפיבושת שהוא מחכה בירושלים להשתלט על המלכות ,ולכן זה העבד
ניראה שעשה מעשה אבותיו הם הגבעונים שבאו ליהושע מחופשים ורימו את ישראל וגם הם באו
עם נאדות יין ולחם נקודים מהדרך כמ"ש (יהושע ט) "זֶּה ַל ְח ֵּמנּו ָחם ִה ְצ ַטי ְַדנּו אֹתֹו ִמ ָב ֵּתינּו ְביֹום
יכם כו' ְו ֵּא ֶּלה נֹאדֹות ַהַייִן" ולכן נקם במפיבושת שהיה נכה רגלים כי שאול רצה
אתנּו ָל ֶּל ֶּכת ֲא ֵּל ֶּ
ֵּצ ֵּ
33
וכ"כ רש"י וז"ל :לא כדרך מלכי האומות ,שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה ,אלא כמו שעשיתי אני ,שנלחמתי
בסיחון ועוג ,שנאמר אל תירא אותו (במדבר כא ,לד) ,וכדרך שעשה יהושע ,שנאמר וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו' (יהושע ה,
יג) ,וכן בדוד הוא אומר כי הוא יוצא ובא לפניהם (שמואל-א יח ,טז) ,יוצא בראש ונכנס בראש ע"כ .וכן הוא הדין בשאול ויונתן שאע"פ
שחטא היה גיבור חיל ומת במלחמת ה' עד שאמרו חז"ל יומא (כב ):שאין שום דופי מלכותו וסבר רנב"י לומר שהיה מלוכלך בתחילת
מלכותו עד שהראו לו סיוט בחלומו וחזר בו.
34ומובא שם בגמ' ת''ר מקושש זה צלפחד וכן הוא אומר (במדבר טו ,לב) ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר
(במדבר כז ,ג) אבינו מת במדבר מה להלן צלפחד אף כאן צלפחד דברי ר' עקיבא אמר לו ר' יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה
עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק ואלא הא גמר גזירה שוה ג''ש
לא גמר אלא מהיכא הוה (במדבר יד ,מד) מויעפילו הוה כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר יב ,ט) ויחר אף ה' בם וילך מלמד שאף אהרן
נצטרע דברי רבי עקיבא אמר לו ריב"ב בין כך ובין כך כו' ע"כ .ולפום ריהטא משמע דסובר ריב"ב שהתורה מכסה על אדם אחד שחטא,
אבל כאן שכתוב המעפילים לא היתה כוונה לכסות רק שלא בא למנות את שמותם שהם רבים .וכן ניראה ממ"ש ויחר אף ה' בם וידועים
הרבים האלה והם כיחידים הוו לכן כיסה הכתוב .ומ"ש אתה מוציא לעז משום דלא סבר מקושש לש"ש נתכוון אבל לדידיה ויעפילו ודאי
לשם שמים נתכוונו רק שהיו עקשי לב לעשות בזמן שאין הקב"ה איתם וכה"ג שאול שהיה עיקש ללכת אע"ג שאין השם איתו והיא לא
תצלח ע"כ נפלו לפני אויביהם.
47
צפנת פענח
לסלק את הגבעונים מהארץ .ודויד קיבל ממנו לשון הרע ונענש שיצא אליו שמעי ולא זאת בלבד אלא
ֹׁשת" ,והנה אחרי זה
ֹאמר ַה ֶּמ ֶּלְך ְל ִצ ָבא ִהנֵּה ְלָך כֹל ֲא ֶּׁשר ִל ְמ ִפי ב ֶּ
שנתן לו את כל אשר למפיבושת "ַוי ֶּ
שבא כבר מפיבושת לדויד אחרי שחזר למלוך ואמר לו שציבא רימה אותו והשאיר אותו בירושלים
והוא נכה רגלים ,וציבא ריגל אחריו ,אז שמע את זה דויד הבין שטעה וחזר בו לומר שחצי מהשדה
תהיה של ציבא וחצי של מפיבושת ,ואמרו חז"ל (מס 'יומא כב ):ולרב נמי דאמר קבל דוד לה"ר הא
איפרעו מיניה דאמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו דוד למפיבושת" :אמרתי אתה וציבא תחלקו
את השדה" ,יצאה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות ,ע"כ .הא למדת כמה קשים
גרים לישראל שבאו הגבעונים וסיבבו חלוקת המלכות.
ועוד ,רואים שלא כדין תורה עשה דויד וכביכול הפקיע חצי האחוזה מידי מפיבושת לידי העבד אבל
משום שקיבל לשון הרע נענש .ואין להקשות שגם מעיקרא עשה שלא כדין תורה שהפקיע משבעת
בני שאול לידי מפיבושת בן יונתן ,שאין זה הפקעה גמורה שהרי מדין תורה יכול לקבל כל הקרוב
יותר לבעלים ובני בנים הרי הם כבנים ,ועוד שהם פחדו לצאת ולקבל את האחוזה משא"כ מפיבושת
נֹותר ְל ֵּבית ָׁשאּול ְו ֶּא ֱע ֶּשה ִעמֹו ֶּח ֶּסד" ,וכן פירש שם
שהרי דויד אמר (שמואל ב ט) " ֲה ִכי יֶּׁש עֹוד ֲא ֶּׁשר ַ
המלבי"ם.
והטעם שנענש דויד על זה שנגזר חלוקת הממלכות לפי חז"ל ,הוא שאע"פ שלמלך יש רשות להפקיע
הקרקעות וזה דין תורה ,כמ"ש הרמב"ם ,הנה לא ראוי למלך צדיק וישר לעשות כן אלא לנהוג דין
מלכות כדין תורה ,שהרי מעיקרא לא היה רצון ה' שיהיה מלך לישראל שלא יפקיע דין תורה ,ולכן
ראוי למלך לנהוג דין מלכות ע"פ דין תורה ובמקרה הזה היה לו להשאיר הקרקעות בידי מפיבושת
ולא לחלוק עם העבד שהרי בכך הפקיע דין בנות צלפחד ודו"ק.
יהונתן פולארד
הנה חיפשנו דילוג "פלארד" בחיתוך עם המספר "שלשים" ,וקיבלנו חיתוך הכי קרוב .לאחר מכן
במקביל לו מצאנו דילוג " יונתן" וכבר מבחינה הסתברותית ברור שמדובר בצופן .וידוע שפירסמו
ארצות הברית שהם משחררים את יונתן פולארד הי"ו וזאת השנה השלושים שהוא מרצה עונש
מאסר שם והוא מילא שנותיו וצפוי להשתחרר אבל לא יוכל לעלות לארץ והוא ישאר בארצות הברית
עוד חמש שנים.
צפנת פענח
48
תמונה :1דילוגים מקבילים " יונתן" ו"-פלארד".
.1
יונתן = יוסף (גימטריה קטנה)
.2
יונתן פולארד היה עצור 10והוסיפו לו 20
שנה וגם יוסף 10והוסיפו לו .2
הוסיפו ליונתן ה' לשם (יהונתן) וגם ליוסף
הוסיפו ה' לשם (יהוסף)
.3
.4
.5
.6
יונתן היה "מרגל" ,וגם יוסף היה מרגל
(מביא דיבה לאביו)
יהודים הפלילו את יונתן וגם האחים הפלילו
את יוסף (עד שנכנס לכלא)
שניהם עשו קידוש שם שמים בסתר
ורואים שאת הדילוגים חותכת הפרשייה של יוסף ,וכן הכתוב :ויצוואליוסף ,יוסף חותך ממש
את הדילוג פלארד ,ואל תתמה שפולארד הוא ממש רומז ליוסף בהרבה עניינים כפי שנראה בהמשך,
והראיה" :יוסף" בגימטריה קטנה בדיוק שווה "יונתן" ,ויותר מזה כידוע שפולארד חזר בתשובה בכלא
בארה"ב וגם התחתן שוב ,ובהוראת הרב הגדול מרדכי אליהו זצ"ל שינה את שמו ליהונתן ,והוסיף
יהֹוסף ָשמֹו ְב ֵּצאתֹו
ֵּ
ה' ,וגם יוסף עצמו ידוע שנתוספה לו ה' בשם כמו שכתוב (תהלים פא)ֵּ " :עדּות ִב
ירֹותי ִמ ֵּס ֶּבל ִׁש ְכמֹו ַכ ָפיו ִמדּוד ַת ֲעב ְֹרנָה" ,ואמרו חז"ל (סוטה
ָד ְע ִתי ֶּא ְׁש ָמעֲ :ה ִס ִ
ַעל ֶּאֶּרץ ִמ ְצָריִם ְש ַפת ֹלא יַ
י ):אמר רב חנין בר ביזנא א''ר שמעון חסידא יוסף שקדש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת
יהֹוסף ָשמֹו" .ויתכן מאוד שיהונתן קידש שם שמים בסתר ולכן
ֵּ
משמו של הקב''ה דכתיבֵּ " :עדּות ִב
זכה שיתוסף לו ה' לשם וחזר בתשובה (ואולי מה שמסר את המסמכים לישראל והציל חיי אדם זה קידוש שם
שמים בסתר ודאי).
וכתב המצודות פירוש הפסוקים :עדות .ביום הזה שמו עדי הזהב על יוסף כמ''ש "וישם רביד הזהב
על צוארו" ,כי אמרו רז"ל בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים :בצאתו .בעת שיצא למשול על
ארץ מצרים .והנה אמנם יונתן צפוי כרגע לצאת ב 20-לנובמבר וזה אחרי ראש השנה חודש וקצת
אבל אולי זה ישתנה .ויש מפרשים עדות מלשון עדים.
והנה האמת שכבר הרבה זמן ידענו שפולארד רמוז בדילוגים בעניין של יוסף שהיה בכלא המצרי
שלא כדין ,ואולי ממש כמו יוסף כזכור שמכרו אותו למצרים ושם עבד אצל פוטיפר ואשתו ניסתה
לפתות אותו ללא הצלחה עד שתפסה בבגדו והוא ברח ,והיא הפלילה אותו .ופולארד אמנם ניראה
שריגל באמת לטובת ישראל כשעבד בחיל הים האמריקאי העביר מסמכים לגורמים ישראלים ,אבל
מה בכך אולי הציל מאות חיי אדם וכוונתו היתה לטובה ,ובסוף הופלל על ידי מפעיליו הישראלים
(העידו שריגל במשפט בארה"ב) .וכשניסו יונתן ואשתו לברוח מה FBI-אמרו להם לברוח לשגרירות
הישראלית שם לכאורה לא יעצרו אותם אבל לא נתנו להם להיכנס לשגרירות ועצרו אותם בחוץ.
וזה כעין יוסף שברח ובגדו בידה והיא צועקת ותפסו את יוסף ושמו אותו בכלא המצרי.
והנה פולארד נגזר עליו שלושים שנה לשבת בכלא סה"כ .וליתר ביאור שמענו גם ראינו שפולארד
תחילה הועמד לדין בארה"ב והציעו לו עסקת טיעון בסעיף ריגול עבור מדינה ידידותית ,לשבת עשר
שנים בכלא בלבד .ולזה הוא הסכים ,וכך טוען רפי איתן שהפליל אותו והעיד נגדו ,שהסכים לעשות
זאת כי חשב שיועמד לעשר שנים ולא יותר .והנה לאחר כמה ימים הוציא מזכיר ההגנה האמריקני
מזכר לבית המשפט ובו מפורט שפולארד היה קשור לסוכנים הסובייטים ופגע בבטחון הלאומי של
ארה"ב ,הלכך בית המשפט שאינו מחויב לעסקת הטיעון החליט להוסיף על ענשו 20שנה נוספות.
ָתיִם" ,שבסוף השנתיים האלו
ְהי ִמ ֵּקץ ְׁשנ ַ
ועתה הט אזניך ,כי הנה המפרשים כתבו על פסוקַ" :וי ִ
השתחרר יוסף מבית האסורים ,ואלו השנתיים הם רק תוספת ולא ידוע כמה זמן יש ממש .ולכאורה
49
צפנת פענח
אם ירד למצרים בגיל 17ועמד לפני פרעה בגיל 30כמו שכתוב בהמשך ,35אז היה בבית סוהר לפחות
12שנה וכ"כ בעל הטורים .ולכן נגזר על יוסף עשר שנים תחילה כמו יונתן ממש ,ולאחר מכן כיון
שבטח ברהבים אלו המצרים שישחררו אותו (שר האופים) אז התארך העונש שלו ונתוספו לו
שנתיים .והנה באותו העניין ממש נתוספו ליונתן פולארד שני עשורים שהם כנגד שנתים ימים ,ולא
ידענו מה סיבת מעשיו שגרמו לו זה .ויוסף רק שנתיים משום שהיה אצלו מעשה חוסר בטחון דק
בדרגתו .והנה דע שהמצרים הנקראים רהבים רומזים לארה"ב .וכמו כן לכאורה יונתן לא יכול לחזור
ֹתָך
לארץ חמש שנים ויוסף ג"כ היה כלוא בארץ מצרים חמש שנים מהרגע שנודע ליעקבְ" :ו ִכ ְל ַכ ְל ִתי א ְ
יתָך ְו ָכל ֲא ֶּׁשר ָלְך" ,כלומר חייבים להישאר במצרים עוד
ּוב ְ
ָרׁש ַא ָתה ֵּ
ָׁשם ִכי עֹוד ָח ֵּמׁש ָׁשנִים ָר ָעב ֶּפן ִתּוֵּ
חמש שנים שרק שם יש את מאגרי התבואה לאכול.
וכן מה שכתוב בטבלה פקדיפקדאלהיםאתכם :רומז לגאולת מצרים של בנ"י אחרי רד"ו שנים,
והנה אם נחשיב את כל ימי יוסף כגלות (אע"ג ש 17-שנה היה במחיצת אביו) ,נקבל פול ארד ,שרומז
יֹוסף",
ְמה כו' ְו ֵּ
ֹכי ֵּא ֵּרד ִע ְמָך ִמ ְצַרי ָ
בחינת נפילה לבור ,ובחינת ירידה למצרים ,וזמ"ש (בראשית מו)ָ" :אנ ִ
והנה גימטריה פ"ל היא 110כמניין שנותיו של יוסף ,וגימטריה רד"ו הוא 210כמניין הגלות של
מצרים ודו"ק.
ועוד ,כידוע יוסף ירד למצרים ונכנס לבור משום שריגל אחרי אחיו והביא דיבתם רעה אל אביהם
יהִּֽם" ,והיכן מצינו שהמוציא דיבה הוא נקרא מרגל ,בפרשת
יֹוסף ֶּאתִ -ד ָב ָתם ָר ָעה ֶּאלֲ -א ִב ֶּ
ָבא ֵּ
כמ"שַ" :וי ֵּ
שלח לך שתרו את הארץ והביאו דיבת הארץ רעה ולכן נקראו מרגלים אצל חז"ל .ורוגל הוא מלשון
מהלך כדי לאסוף מידע וכעין זה המלשין והמוציא דיבה שמהלך לאסוף מידע .ולכן יוסף ריגל לאביו
ולכן שמו אותו בבור וירד למצרים ושוב נכנס לכלא ,וכמו כן יונתן פולארד ריגל לישראל ,ולכן נכנס
לכלא בארה"ב 36.והנה אחי יוסף נענשו משום שמכרו את יוסף ולא היו צריכים לעשות כן ,כי היה
נענש בידי שמים לבד ,ולכן אחרי זה היה צריך לתקן את זה ואמר להםְׁ " :מ ַר ְׁג ִלים ַא ֶּתם ִל ְראֹות ֶּאת
אתם" (בראשית מב) וגרם להם להרגיש מרגלים וכך יתוקן עוונם .וכן מוכח מהדילוג
ָארץ ָב ֶּ
ֶּע ְרוַת ָה ֶּ
ָׁשיב ָלנּו ֵּאת ָכל
יֹוסף ְו ָה ֵּׁשב י ִ
ִש ְט ֵּמנּו ֵּ
ֹאמרּו לּו י ְ
יהם ַוי ְ
יֹוסף ִכי ֵּמת ֲא ִב ֶּ
ויצוואליוסףַ" :וי ְִראּו ֲא ֵּחי ֵּ
יֹוסף ָאנָא ָשא
ֹאמרּו ְל ֵּ
ָאביָך ִצּוָה ִל ְפנֵּי מֹותֹו ֵּלאמֹר :כֹה ת ְ
יֹוסף ֵּלאמֹר ִ
ְצּוּו ֶּאל ֵּ
ָמ ְלנּו אֹתֹוַ :וי ַ
ָהָר ָעה ֲא ֶּׁשר ג ַ
ָאביָך" ,ורואים שהרגישו
ֹלהי ִ
אתם ִכי ָר ָעה ְג ָמלּוָך ְו ַע ָתה ָשא נָא ְל ֶּפ ַׁשע ַע ְבֵּדי ֱא ֵּ
ַאחיָך ְו ַח ָט ָ
נָא ֶּפ ַׁשע ֶּ
אשמים וביקשו כפרתם .ודי בזה שתבין הכול.
ֹעה ֶּאת ֶּא ָחיו ַבצֹאן ,ואז ירד למצרים ונכנס
יֹוסף ֶּבן ְׁש ַבע ֶּע ְשֵּרה ָׁשנָה ָהיָה ר ֶּ
ַעקֹב ֵּ
ֹלדֹות י ֲ
35כשהיה בן 17שנה כתוב (בראשית לז) ֵּא ֶּלה ת ְ
ַעבֹר ְב ָכל ֶּאֶּרץ
יֹוסף ִמ ִל ְפנֵּי ַפ ְרעֹה ַוי ְ
ֵּצא ֵּ
ֹלׁשים ָׁשנָה ְב ָע ְמדֹו ִל ְפנֵּי ַפ ְרעֹה ֶּמ ֶּלְך ִמ ְצָריִם וַי ֵּ
יֹוסף ֶּבן ְׁש ִ
לבית הכלא וכשהיה בן 30שנה כתובְ " :ו ֵּ
ָתיִם" :ויהי מקץ .נאמר כאן מקץ ונאמר באברהם מקץ עשר שנים מה להלן עשר
ְהי ִמ ֵּקץ ְׁשנ ַ
ִמ ְצָר ִים" .וזה לשון בעל הטורים על פסוק "ַוי ִ
אף כאן לסוף עשר שנים ופירוש ויהי מקץ דהיינו לסוף עשר ועוד שנתים :ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם .בגימטריא עשר שנים ע"כ.
ולכאורה שנה אחת היה בבית פוטיפר.
36ולכאורה צריך לעיין בעניין יוסף ורש"י פירש שהביא דיבתם רעה" :כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה ,היה מגיד לאביו ,שהיו אוכלין
אבר מן החי ,ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים ,וחשודים על העריות .ובשלשתן לקה ,על אבר מן החי ,וישחטו שעיר עזים במכירתו,
ולא אכלוהו חי (כדי שילקה בשחיטה) ועל דבה שספר עליהם שקורין לאחיהם עבדים ,לעבד נמכר יוסף ,ועל העריות שספר עליהם ,ותשא
אשת אדוניו וגו" ,והנה פירשו השפתי חכמים שלא היו רשעים ח"ו בני יעקב והיו צדיקים א"כ איך עשו כל אלה ,אלא שהיו עושים דברים
מותרים אבל חשד בהם ולא שפט לכף זכות ,והנה עדיין קצת קשה מדוע נענשו האחים אם עשו כדין להענישו ,ולכן ניראה שמן הדין ודאי
ראוי לעונש אבל לא היו צריכים לעשות זאת בעצמם כי זה איסור הבאת דיבה שעונשו בידי שמים ,ולכן הקפידו איתם כמ"ש הנביא על
מוכרם בכסף צדיק .וכן דויד המלך במעשה אוריה החתי ובמעשה שאול ,וכן מעשה שמעי בן גרא שנתן לקב"ה לדונם.
צפנת פענח
50
כף הקלע
ְביָך
אי ֶּ
ֶּפׁש ֹ
"ו ֵּאת נ ֶּ
חיפשנו דילוג "כף הקלע" מהפסוק שאומרת אביגיל לדוד המלך( :שמו"א כה) ְ
ָהב
ַאחת ֲע ָשָרה ז ָ
"כף ַ
ְק ְל ֶּענָה ְבתֹוְך ַכף ַה ִָּֽק ַלע" ,והדילוג חותך בדיוק מופלא את הפסוק( :במדבר ז ,נ) ַ
יַ
ְמ ֵּלָאה ְקטֶֹּרת" .כאשר "כף לכף" זאת אמרת המילה "כף" של הדילוג חותכת בהתאמה את "כף אחת
עשרה זהב" של הפסוק .ומה שנאמר כאן זה קצת ממה שהצלחנו להבין בחסדי ה'.
תמונה :1דילוג "כף הקלע".
ידוע שהנשמה של הרשעים ואלו האפיקורסים שכופרים בעיקר ,נכנסת כמו אבן לכף הקלע .ונפש
הכוונה לנשמה של אותם רשעים והיא כמו אבן ששמים אותה בכלי עץ בצורת כף ,שהקלע יורה את
האבן ממנו ,והאבן עפה באוויר ממקום למקום כמו הנפש ממש (רש"י ומפרשים שם) .ומובא ביחזקאל
(פרק כה) שהקב"ה אומר ליחזקאל להתנבא על ירושלים לפני החורבן ואומר לו ,תגיד להם שאני
מביא עליהם שתי חרבות שיהרגו וישמידו את בית המקדש ואת הנותרים כגון גדליה בן אחיקם כו'
ובסוף אני יביא עליכם עוד חרב שלישית שגם הבורחים ממני לכל המקומות הרחוקים ,החרב הזאת
יתה
ָאדם ִכי ִהיא ָה ָ
ילל ֶּבן ָ
שהיא נקראת "חרב חלל הגדול" ,תחדור ללבם ותמצה את עונשםְ " :ז ַעק ְו ֵּה ֵּ
הְך
ָבא ְׁו ַ
ָאדם ִהנ ֵּ
גּורי ֶּאל ֶּחֶּרב ָהיּו ֶּאת ַע ִמי ָל ֵּכן ְספֹק ֶּאל יֵָּרְךְ :ו ַא ָתה ֶּבן ָ
ִש ָּר ֵּאל ְמ ֵּ
יאי י ְׁ
ְׁש ֵּ
ְב ַע ִמי ִהיא ְׁב ָּכל נ ִ
מ ַען ָּלמּוג
הגָּדֹול ַהחֶֹּדֶּרת ָל ֶּהםְׁ :ל ַ
ח ָּלל ַ
ח ֶרב ָּ
ח ָל ִלים ִהיא ֶ
יׁש ָתה ֶּחֶּרב ֲ
ַכף ֶאל ָּכף ְו ִת ָכ ֵּפל ֶּחֶּרב ְׁש ִל ִ
ָת ִתי ִא ְב ַחת ָחֶּרב ָאח ֲעשּויָה ְל ָבָרק ְׁמ ֻע ָּטה ְׁל ָּט ַבח" ,לפי פירש"י
יהם נ ַ
ֹלים ַעל ָכל ַׁש ֲעֵּר ֶּ
ֵּלב ְו ַה ְר ֵּבה ַה ִמ ְכׁש ִ
שם ,החרב השלישית שהקב"ה מביא על הנותרים ,היא כפליים מהחרבות הקודמות ,והיא נקראת
"חרב חלל הגדול" ,ונאמר שזה החלל מלשון תהום חלול 37והיא החודרת להם ללב כדי להמס אותו.
ואיזו חרב יכולה להגיע לכל מקום ולתפוס את כל הבורחים ,הוי אומר זוהי גיהנום וכף הקלע
שמטרתם "למען למוג לב".
וזה ממש משל לכף הקלע ,כלומר שהבן אדם שולף את החרב מהשמלה שלו ,אז היא
הּוחָדה ֶּחֶּרב ְו ִהיא מָֹר ָטה ָל ֵּתת
ֹתּה ְל ָמ ְר ָטה ִל ְתפֹש ַב ָּכף ִהיא ַ
ִתן א ָ
מוחזקת בכף ידו כפי שכתוב שםַ" :וי ֵּ
הֹורג" ,וזה בדיוק כמו כף הקלע ,שהאבן מוחזקת בכלי עץ בצורת כף עד שיורים בו .ומה
אֹותּה ְביַד ֵּ
ָ
שאמר "חרב חלל הגדול" ,כי כך ניקרא עונש הרשעים האלה שאין להם מנוחה והם נמצאים בחלל
ה ָָּּֽק ַלע" בגימטריה שווה "חרב" ויוצא שכף חרב הוא
הגדול ,תהום רבה ונזרקים מכאן לכאן .ועוד " ַ
ה ֶפ ֶכת ִל ְׁשמֹר ֶּאת
תַ
ה ִמ ְׁ
ח ֶרב ַ
הֶ
הט ַ
"ו ֵּאת ַל ַ
כף הקלע ,עם האותיות והכולל .וכן הפסוק מסייעא לןְ :
ָאכ ָּלה
שנִינָּא ְׁ
ח ְׁר ָּבא ְׁ
ילא ְׁל ַ
ת ָּ
יעיָּיא ִד ְׁמ ִ
ש ַ
ֵּיהנָּם ְׁל ַר ִ
"ַאת ִקין ג ִ
ְ
ֶּדֶּרְך ֵּעץ ַה ַחיִים" ,ותירגם יונתן במקום:
ת ֵּרין ִס ְׁט ִרין" ,ורואים שהגיהנום נימשל לחרב שנונה שאוכלת משני צדדים ולכאורה מובן מה
ִמ ְׁ
שאומר הקב"ה ליחזקאל ואתה בן אדם כו' הך כף אל כף ותכפל חרב שלישיתה חרב חללים כו' ,כל
כף יד היא משל לחרב וכשמכה כף אל כף נכפלת לחרב שנונה מתרין סטרין והיא כעין להט החרב
המתהפכת .ולכן אמר לעיל בתרגום חרב חדה שאוכלת משני צדדין ר"ל שהיא כפולה מב' חרבות
כף ימין וכף שמאל .כי הנה יש חרב שאוכלת רק מהימין ולא מהשמאל ולהיפך וזאת כלולה משניהם.
ועתה שמע היטב ,הדילוג "כף הקלע" שרומז כאמור לאותה חרב שלישית שהיא בחינת כף הקלע
להעניש את הרשעים בחלל הגדול ,חותך כאן את הדילוג "כף אחת עשרה זהב" .בדיוק במילה "כף".
ח ָל ִלים ִהיא
תה ֶּחֶּרב ֲ
יש ָּ
ש ִל ִ
ח ֶרב ְׁ
הְך ַכף ֶאל כָּף ְו ִת ָכ ֵּפל ֶ
ָבא ְׁו ַ
ָאדם ִהנ ֵּ
"ו ַא ָתה ֶּבן ָ
והיינו מה שאמרְ :
יתה ְב ַע ִמי
ָאדם ִכי ִהיא [החרב הזאת] ָה ָ
ילל ֶּבן ָ
"ז ַעק ְו ֵּה ֵּ
הגָּדֹול וגו'" .ובפסוק קודם אמרְ :
ח ָּלל ַ
ח ֶרב ָּ
ֶ
גּורי ֶּאל ֶּחֶּרב וכו'" .ופירשו "בכל נשיאי ישראל" ,היינו בגדולים ובחשובים
ש ָּר ֵּאל ְמ ֵּ
יאי ִי ְׁ
ְׁש ֵּ
ִהיא ְׁב ָּכל נ ִ
שבדור של בבל כגון המלכים ואם כן למה אמר נשיאי ישראל דוקא ,אלא משום שאותה כף חרב
37אע"פ שאין זה הפשט שם וכל המפרשים אמרו "חלל" מלשון מת ,י"ל אה"נ שהרי גם מת הוא חלול מהנשמה.
51
צפנת פענח
ֻכת ַה ִמְז ֵּב ַח
חנ ַ
ְש ִאים ֵּאת ֲ
ַק ִריבּו ַהנ ִ
שהיא כף הקלע ,נמצאת בפרשת הנשיאים וחותכת את הפסוקַ" :וי ְ
ְביֹום ִה ָמ ַׁשח" ,ולכן אמר "בכל נשיאי ישראל" דווקא .ואין הכוונה ח"ו שנשיאי ישראל של חנוכת
המשכן נענשו וכו' כי אותם נשיאים היו צדיקים והקריבו הכול לשם שמיים .רק הכוונה שהחרב
הזאת רמוזה שם בדילוגים ,מסיבות הידועות לו יתברך.
ועתה התבנון בתמונה 2לקמן .הדילוג המינימלי בטבלה "הך כף" ,חותך ממש את כל הקרבנות של
נשיאי ישראל ,ויותר מזה ,שני הכפי"ם של "הך כף" ,חותכות בדיוק את שני "כף אחת" ,מהפסוקים
של נשיאי ישראל ,והיינו מה שאמר הקב"ה ליחזקאל" ,והך כף אל כף" ,והדילוג לעיל גם חותך את
הדילוג "כף הקלע" באות כ' בדיוק .שים לב ,שהחיפוש של הדילוג "הך כף" ,גרם לנו להציג את
הטבלה בדילוג של ,256ובצורה כזאת רואים את כל השורות של קרבנות הנשיאים כמעט שווים ,רק
שונים מעט עקב השמות השונים של הנשיאים ,כל רוחב טבלה אחר לא היה נותן תוצאה כזאת .וכן
מובא בזוהר (ג ).שהאות כ"ף נדחתה מלפני הקב"ה משום שבה כ'ליה ואמר לה הקב"ה כ"ף כ"ף,
ולכאורה תמוה למה חזר פעמיים לומר כ"ף כ"ף ולכן ניראה לומר שהכוונה שבך כתיב :והך כף אל
כף ותכפל חרב וגו' ,ואיך יברא בך את העולם.
תמונה :1דילוג "הך כף".
ואחרי בדיקה מדוקדקת ישנם 3069אותיות בסה"כ בפרשת הנשיאים החל מהמילים" :ויהי המקריב
ביום הראשון נחשון בן עמינדב" ,עד ועד בכלל למילים "זה קרבן אחירע בן עינן" .ואם תחלק
255.75=3069/12וזה הדילוג שלנו ,256כי אי אפשר להציג דילוג למחצה לשליש ולרביע ,לא
שמענו .ולפי זה ,נימצא שכל מה שהקריבו הנשיאים ,עם בחינתם עולים ביחד 3072=12*256
בקירוב .וזה פרוטן :קערה אחת +מנחה (סולת בלולה בשמן) לקערה 130 +כסף +מזרק אחד +
מנחה למזרק 70 +כסף +כף אחת +קטורת 10 +זהב +פר אחד +איל אחד +כבש אחד +
שעיר עזים אחד +בקר שנים +אילים חמישה +עתודים חמישה +כבשים חמישה = .237ועוד
בחינת הנשיא עצמו שהקריב עצמו לפני ה' נקבל .238והכולל אותם לכל סוג וסוג בעצמו 18בחינות.
וביחד .255=237+18והכולל לכל הסוגים יחד .256 ,וברור כעת למה נתן להם 256אותיות בממוצע
לכל נשיא .ועכשיו ברור למה כתב רחמנא" :ביום עשתי עשר יום" ,וכן "ביום שנים עשר יום" .מדוע
הוסיף את המילה "יום" שלכאורה מיותרת ונתנו בזה תשובות המפרשים וכן מדוע כתב על שבט
יששכר "הקריב את קרבנו" ,ובכל השאר "קרבנו" .ועל פי זה ,רצה הקב"ה להשלים בממוצע אותיות
שבט אשר ושבט נפתלי ל 256-כנגד מה שהקריבו 256בחינות ,ומספר האותיות בקרבן שבט אשר
הוא ,255ובלי המילה "יום" ,היו חסרים ל .252-וכן לגבי שבט נפתלי האורך של קרבן שבט נפתלי
גם כן 255אותיות ,וחסר "יום" ,היו ,252וזה לא יתכן כי היה צריך להשלים ממוצע כל האותיות
לשבט ל ,256-וזהו פירוטם:
שבט
יהודה
יששכר
זבולן
ראובן
שמעון
גד
אפרים
מנשה
בנימין
דן
אשר
נפתלי
סה"כ
ממוצע אותיות לשבט
מס' אותיות בפסוקים
270
256
249
257
259
248
257
256
253
254
255
255
3069
255.75
צפנת פענח
52
ונתן ממוצע 256לכל נשיא וחלקם פחות חלקם יותר ,משום שכך הוא בכל מקום כדכתיבָ " :לַרב
ַח ָלתֹו" ,לפי האוכלוסין של ישראל מתחלקת הארץ ,ומסברא
ַח ָלתֹו ְו ַל ְמ ַעט ַת ְמ ִעיט ֶּאת נ ֲ
ַת ְרבּו ֶּאת נ ֲ
כך גם החלוקה בתורה כי האותיות הם נפשות כנגד הארץ ,ומשום שכל ישראל ערבים זה לזה
ומשלימים זה את זה ,והמטרה הייתה חנוכת המשכן ,והוא מנה את כולם בסוף כאחד ועם בחינתם
הכוללת עולים 3072בחינות להקרבה .וביחד עם המילה "זאת" ,של הפסוק המסכם" :זאת חנוכת
המשכן ביום המשח אותו" ,ישנם באמת 3072אותיות .כי המילה "זאת" חוזרת על כל הקודמים וגם
על הבאים .וזאת רומזת לשכינה שהצטרפה עמהם שבלי "זאת" אין חנוכה למשכן ,כפי שכתוב "ועשו
לי משכן ושכנתי בתוכם".
53
צפנת פענח
ל"ג בעומר
טבלה המפגישה בין הביטוי "לג בעומר" בדילוג המינימלי שלו בתורה (מתוך שלושה דילוגים
סה"כ) עם המספר "שלשים ושלש" שבפסוק ליד שחוזר פעם אחת בלבד בתורה.
תמונה :1דילוג "לג בעומר"
שמרמז כמובן על היום ה-ל"ג בספירה הוא 33בגימטריה .וראוי לציין שהשלשים ושלש המוזכרים
בפסוק אלו הם בני יעקב מ-לאה אשתו ,וכוללים את שמעון ולוי ודינה .וכן הדילוג חותך את הברכה
תבֹּא
סֹּדם ַאל ָּ
יהם :ו ְׁב ָּ
ֹת ֶּ
ַאחים ְכ ֵּלי ָח ָמס ְמ ֵּכר ֵּ
ש ְׁמעֹון ְׁו ֵּל ִוי ִ
של יעקב לשמעון ולוי( :בראשית מט) "ה ִ
צנָם ִע ְקרּו ׁשֹור" .שרומז לרבי שמעון בן יוחאי
ּוב ְר ֹ
שי ִב ְק ָה ָלם ַאל ֵּת ַחד ְכב ִֹדי ִכי ְב ַא ָפם ָה ְרגּו ִאיׁש ִ
ַפ ִ
נ ְׁ
ז"ל ,אמנם צ"ע מה הקשר .ואולי כי "ולוי" עולה "בן" בגימטריה ( .)52והמילה "אחים" רומזת ליוחאי.
והיינו שמעון בן יוחאי .וכן הברכה עצמה לשמעון רומזת לתורת הסוד ,בסודם אל תבוא נפשי וכו'.
ויותר מזה רומז לכך שתורת הסוד ניתנה בעיקר לאנשים יחידים עד לאחרית הימים ,כי כך כתוב
בזוהר שהדברים יהיו חתומים וסתומים עד לאחרית הימים שבזכותם יצאו מהגלות .38ואם תאמר
הרי לכאורה מעניש יעקב את שמעון ולוי ,ויש לומר שלאו דווקא ,כי סוף סוף לוי אמנם לא קיבל
נחלה בארץ אבל היה השבט הכי קרוב להקב"ה וזה נאה להידמות לרשב"י הקדוש שהיה בגלות עם
השכינה ,כך היו שמעון ולוי נודדים עם השכינה ,כי לא קיבלו נחלה בארץ עקב הברכה של יעקב .וכן
לקמן ניראה שהקב"ה כביכול העניש את רשב"י לחזור למערה.
ונזכר בסיפור של רשב"י במערה במסכת שבת (לג( ,):אפשר לדלג למי שמכיר):
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ישבו וגם יהודה בן גרים הצטרף אליהם פתח ר' יהודה ואמר כמה
נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ,ר' יוסי שתק ,נענה רשב''י
ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן
עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה
יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי ,שמעון שגינה [את הרומאים] גזרו עליו מיתה .הלכו רשב"י ובנו ונסתרו
בבית מדרש ,כל יום הייתה מביאה להם אשתו לחם ומים ואכלו ,כאשר התחזקה הגזירה ,חששו
שמא אשתו תגלה לרומאים ,לכן ברחו למערה להתחבאות שם כדי שאשתו לא תדע ,נעשה להם נס
ונברא עץ חרוב ומעין מים והיו מורידים את הבגדים ויושבים מכוסים בחול עד הצוואר ,כל היום
למדו ,בזמן תפילה [קריאת שמע ,תוספות] לבשו בגדים וקראו ,ואחרי זה הורידו שוב כדי שלא יתבלו
הבגדים ,ישבו י"ב חודש במערה ,בא אליהו הנביא ועמד בפתח המערה ואמר :מי יודיע לבר יוחאי
שמת הקיסר ונתבטלה הגזרה .יצאו מהמערה ,ראו אנשים שחורשים וזורעים ,אמר רשב"י :מניחין
חיי עולם [תורה] ועוסקין בחיי שעה? ,כל מקום שנתנו עיניהן ,מיד נשרף .יצתה בת קול ואמרה להם:
להחריב עולמי יצאתם ,חיזרו למערתכם! חזרו למערה וישבו בה שנים עשר חודש ,אמרו :משפט
רשעים בגיהנום י"ב חודש .יצתה בת קול ואמרה :צאו ממערתכם .יצאו וכל מקום שהיה שורף רבי
אלעזר ,היה מרפא רבי שמעון ,אמר רשב"י לבנו :די לעולם בי ובך [כלומר בעוסקי תורה אני ואתה ,רש"י].
בערב שבת ראו זקן אחד רץ עם זוג הדסים בידיו בבין השמשות ,שאלו אותו למה הם ,אמר להם
לכבוד שבת .שאלו למה שנים? אמר להם אחד כנגד (שמות כ-ח) זכור ואחד כנגד (דברים ה-יב) שמור.
אמר רשב"י לבנו תיראה כמה חביבים מצות על ישראל ,התיישבה דעתם .שמע ר' פנחס בן יאיר
38זוהר ח"ג דף קכד ע"ב" :ובגין דעתידים ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו ספר הזוהר ,יפקון ביה מן גלותא ברחמים" .וכן ת"ז (אְ :).ו ִע ַלת
ַלָאה
ְהיב ַל ֲע ַשר ְס ִפ ָירן ְלג ָ
ׁשּותא י ִ
יליּהְּ ,ור ָ
ַלָאה לֹון ָרזִין ְט ִמ ִירין ָכ ל ֵּׁשם ְבַד ְרגָא ִד ֵּ
ּול ָכל ִכנּויִין ְלג ָ
ּול ָכל ֲהַויָין ְ
יׁשין ְ
ְהיב ְרׁשּו ְל ָכל ְׁש ָמ ָהן ַק ִד ִ
ֹלא י ִ
ַעל כ ָ
יחא.
ש ָּ
ֵּיתי ָּדָּרא ְׁד ַמ ְׁל ָּכא ְׁמ ִ
ַלָאה לֹון ַעד ְׁדי ֵּ
ְׁהיב ְׁרשּו ְׁלג ָּ
תי ִ
לֹון ָר ִזין ְט ִמ ִירין ְׁד ָּלא ִא ְׁ
צפנת פענח
54
חתנו ויצא לקראתו ,הכניס אותו לבית המרחץ ,והתחיל לתקן את בשרו ,ראה שהיה לו בעור חתכים
מחמת החול ,ותוך כדי בכה ונפלו הדמעות על הפצעים וצווח רשב"י ,אמר ר' פנחס :אוי לי שראיתיך
בכך .אמר לו רשב"י :אשריך שראיתיני בכך ,כי אם לא היית רואה אותי כך ,לא היית מוצא בי כך .כי
בהתחלה שהיה מקשה ר' שמעון לר' פנחס תריסר קושיות ,היה מתרץ לו תריסר תירוצים .ועכשיו ר'
פנחס הקשה לר' שמעון עשרים וארבע קושיות ותירץ לו את כולם[ .יותר קשה לתרץ מאשר להקשות] .אמר
רשב"י :הואיל והתרחש נס ,אלך לתקן דבר בעיר .משום שכתוב (בראשית לג-יח) ויבא יעקב שלם ,אמר
רב :שלם בגופו בממונו ובתורתו( ,בראשית לג-יח) ויחן את פני העיר .שחנן את העיר בדבר טוב ,כלומר
תיקן משהו .אמר רב :מטבע תיקן להם ,ושמואל אמר :שווקים תיקן להם ,ור' יוחנן אמר :מרחצאות
תיקן להם.
וזה רומז קצת לדין ויסוד האש של רשב"י ורבי אלעזר ,בדומה לשמעון ולוי ,39כי מה שאמר רשב"י
הואיל והתרחש נס אלך לתקן דבר בעיר כמו יעקב אבינו שכתוב "ויחן את פני העיר" ,סמוך מיד
לסיפור שבו שמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם בגלל דינה שנאנסה ,ויעקב גער בשמעון ולוי והוא
ֹׁשב
יׁשנִי ְבי ֵּ
ֹתי ְל ַה ְב ִא ֵּ
ַעקֹב ֶּאל ִׁש ְמעֹון ְו ֶּאל ֵּלִוי ֲע ַכ ְר ֶּתם א ִ
ֹאמר י ֲ
התנגד להרוג את כל העיר( :ברא' לד) "ַוי ֶּ
חֹותנּו" ,ונחלקו בזה
ַע ֶּשה ֶּאת ֲא ֵּ
ֹאמרּו ַה ְכזֹונָה י ֲ
יתיַ :וי ְ
ּוב ִ
ִׁש ַמ ְד ִתי ֲאנִי ֵּ
ֶּא ְספּו ָע ַלי ְו ִהכּונִי ְונ ְ
ָארץ וכו' ְונ ֶּ
ָה ֶּ
מאיזה דין באו לנקום שמעון ולוי בעיר שכם ובכל יושביה ,אבל ניראה שמוסכם שמבחינת דין האמת
היה ראוי להרוג את כל יושבי העיר שנתנו יד לשכם בן חמור 40וזה מה שעשו שמעון ולוי שפעלו
בגבורה ,רק שיעקב שהוא האמצעי התנגד לפעולת נקם אלימה אע"פ שראויה מצד הדין ,ולכן העניש
אותם בברכות ואמר" :שמעון ולוי אחים וכו' בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי כי באפם
הרגו איש" .וזה דומה לסיפור של רשב"י ,כאשר רשב"י יצא מהמערה לאחר הי"ב שנים הראשונות,
מהקדושה יצאת אש מעיניהם מחמת שראו את האנשים שחרשו וזרעו והתעסקו בענייני העולם
הזה ,כי מבחינת הדין ,ראוי לאדם ללמוד תורה בלבד לשיטת רשב"י (ברכות לה .41):אבל מבחינת
הקב"ה שמנהיג את העולם באמצע בדין ורחמים ,יכול אדם גם להתעסק בענייני העולם הזה ,ולכן
יצתה בת קול ואמרה להם חיזרו למערתכם ,ואמרו משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש (ר"ה יז.).
ובאמת לפי המסורת רשב"י ורבי אלעזר בנו יצאו ביום ל"ג בעומר מהמערה ,וכן יום ל"ג הוא יום
הפטירה של רשב"י ,42ורואים את העניין רמוז בפסוקים שחותכים את הדילוג בצורה נפלאה:
חצּו
ִתן ַמיִם ַוי ְִר ֲ
יֹוסף ַוי ֶּ
יתה ֵּ
ָׁשים ֵּב ָ
ָבא ָה ִאיׁש ֶּאת ָה ֲאנ ִ
ַיֹוצא ֲא ֵּל ֶּהם ֶּאת ִׁש ְמעֹון :כד ַוי ֵּ
(בראשית מג) כג ...ו ֵּ
ֹאכלּו
יֹוסף ַב ָצ ֳהָריִם ִכי ָׁש ְמעּו ִכי ָׁשם י ְ
ְחה ַעד בֹוא ֵּ
ָכינּו ֶּאת ַה ִמנ ָ
יהם :כה ַוי ִ
חמֵֹּר ֶּ
ִתן ִמ ְספֹוא ַל ֲ
יהם ַוי ֵּ
ַר ְג ֵּל ֶּ
ִׁשַאל
ָאר ָצה :כז ַוי ְ
חוּו לֹו ְ
ִׁש ַת ֲ
ְתה ַוי ְ
ָדם ַה ָבי ָ
ְחה ֲא ֶּׁשר ְביָ
ָביּאּו לֹו ֶּאת ַה ִמנ ָ
ְתה ַוי ִ
יֹוסף ַה ַבי ָ
ָל ֶּחם :כו ַוָיבֹא ֵּ
ָאבינּו
ֹאמרּו ָׁשלֹום ְל ַע ְב ְדָך ְל ִ
עֹודנּו ָחי :כח ַוי ְ
ָקן ֲא ֶּׁשר ֲא ַמ ְר ֶּתם ַה ֶּ
יכם ַהז ֵּ
ֹאמר ֲה ָׁשלֹום ֲא ִב ֶּ
ָל ֶּהם ְל ָׁשלֹום ַוי ֶּ
יכם ַה ָקטֹן ֲא ֶּׁשר
ֹאמר ֲהזֶּה ֲא ִח ֶּ
ָאחיו ֶּבן ִאמֹו ַוי ֶּ
ָמין ִ
ִשא ֵּעינָיו ַוי ְַרא ֶּאת ִב ְני ִ
חּוּו :כט ַוי ָ
ִׁש ַת ֲ
ִקדּו ַוי ְ
עֹודנּו ָחי ַוי ְ
ֶּ
ְב ֵּקׁש ִל ְבכֹות
ָאחיו ַוי ַ
ח ָמיו ֶּאל ִ
ִכ ְמרּו ַר ֲ
יֹוסף ִכי נ ְ
ְמ ֵּהר ֵּ
ָחנְָך ְבנִי :ל שביעי ַוי ַ
ֹלהים י ְ
ֹאמר ֱא ִ
ֲא ַמ ְר ֶּתם ֵּא ָלי ַוי ַ
ֵּב ְך ָׁש ָמה:
ַוָיבֹא ַה ַח ְדָרה וַי ְ
ֶּאסֹר
ִקח ֵּמ ִא ָתם ֶּאת ִׁש ְמעֹון וַי ֱ
רואים שיוסף הוציא לאחים את שמעון שהיה כלוא( :ברא' מב ,כד) "ַוי ַ
ֵּיהם" ,וזה רומז לרשב"י שברח למערה והיה אסור שם בגזרת הרומאים ,ולכן הדילוג "לג
אֹתֹו ְל ֵּעינ ֶּ
בעומר" שהוא כאמור היום שבו יצא רבי שמעון מהמערה ,חותך את הפסוקים האלה שכתוב בהם
39כך פירש אור החיים שמעון ולוי וגו '.אומרו אחים כי ישנם באחוה בטבעם ודעת אחת שוה כדעת אחים ודבר זה לא ישוה בכל אחים,
או ירצה לתת טעם למעשיהם אשר עשו במעשה שכם ובמעשה יוסף ואמרשטבעם בתגבורת יסוד האש .עכ"ל.
40אם לפירוש הרמב"ם בספר שופטים (רמב"ם הלכות מלכים פי"ד ה"ט) ואמר שבני נח מצווים על הדינים והוא להושיב דיינין בכל פלך
ופלך לדון בשש מצות שלהן ובן נח שעבר על אחת מהן הוא נהרג בסייף ראה אחד שעבר על אחת מהן ולא דנוהו להרגו הרי זה הרואה
יהרג בסייף ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו .ואם תרצה כדברי הרמב"ן שחולק... :וכי
אנשי שכם וכל שבעה עממין לא עובדי עבודה זרה ומגלה עריות ועושים כל תועבות השם היו והכתוב צווח עליהן בכמה מקומות( דברים
יב ,ב )על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן וגו' לא תלמד לעשות וכו( 'דברים יח ,ט )ובגלוי עריות כי את כל התועבות האל
עשו וכו( 'ויקרא יח ,כז )אלא שאין הדבר מסור ליעקב ובניו לעשות בהם הדין אבל ענין שכם כי בני יעקב בעבור שהיו אנשי שכם רשעים
ודמם חשוב להם כמים רצו להנקם מהם בחרב נוקמת והרגו המלך וכל אנשי עירו כי עבדיו הם וסרים אל משמעתו ואין הברית אשר
נמולו נחשב בעיניהם למאומה כי היה להחניף לאדוניהם ויעקב אמר להם בכאן כי הביאוהו בסכנה שנאמר עכרתם אותי להבאישני...
41ברכות (לה ):אמר רשב"י אפשר אדם זורע בשעת זריעה וכו'.
42וזה לשון ערוך השולחן (סימן תצג ,ז) :ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו ,אלא מסתפרין ביום ל''ג ומרבים בו קצת שמחה .ואין אומרים
בו תחנון .עד כאן לשונו ,וכוונתו דלעניין ל''ג בעומר בעצמו – בכל מקום נוהגין להתיר ,בין לפי מנהגו של רבינו הבית יוסף ובין לפי מנהגינו,
מפני שמחזיקין היום הזה לקצת יום טוב ,וגם במנחה שלפניו .ורגילין לקרותו ''הלולא דרבי שמעון בר יוחאי'' ,ובארץ ישראל מרבין בתפילה
ובהדלקת נרות על קברו הקדוש .ואומרים שנסתלק ביום זה ,וגם יצא מהמערה ביום זה.
55
צפנת פענח
"ויוצא אלהם את שמעון" ,ורומז ליציאת רשב"י מהמערה .והנה גם בסיפור לעיל כאשר רשב"י יצא
מהמערה שכך ונרגע הדין שהיה להם כאשר ראו את הזקן עם ההדסים והתיישבה דעתם ,ואז בא
אליו רבי פנחס בן יאיר בחי' יוסף ,שאלו לשלום ,והכניס אותו לבית המרחץ וריפא את בשרו ובכה
עליו .וזה מקביל למה שקורה בפסוקים כאן ,כי שמעון יצא מהבית כלא לאחר שתיקן את הכעס
והחמה שהיתה בו ,כי זה היה תיקון למכירת יוסף ,ויוסף נתן לו ולאחים מים וירחצו רגליהם ,והם
הביאו לו מנחה בחינת מה שעשה רשב"י שרצה לתקן דבר טוב בעיר וסילק טומאת המתים וכן גם
מה שבכה ר' פנחס על רשב"י היינו יוסף שבכה על אחיו.
וכן יש להוסיף שהסיפור על ר' יהודה ור' יוסי ור"ש שישבו רומז לדברי חז"ל על יתרו איוב ובלעם
שישבו עם פרעה באשר מה לעשות ליהודים ,בלעם שיעץ ואיוב ששתק ויתרו שברח .לכאורה בלעם
יתעלה ויתרו ברח מפחד שיהרגוהו ואין בריחה כשתיקה דשתיקה נידונת כהודאה לפעמים (ב"מ ו).
אבל בריחה כמו התרסה ,אבל סוף סוף בלעם נהרג בחרב ,איוב קיבל יסורים היינו גלות ,ויתרו אמרו
חז"ל זכה לקבל את התורה ופרשת קבלת התורה נקראת על שמו כידוע .וא"כ גם כן רשב"י שתפס
את מידת הדין שלכאורה היה יכול לשתוק ואין בזה כלל איסור ,לכן זכה לקבל את תורת האמת
ושנקראת על שמו.
וכן רמוז במה שהקב"ה החזיר את רשב"י למערה לשנה נוספת סה"כ 13שנים ,לרמוז לשלוש עשרה
מדות של רחמים שבהם נברא העולם ולכן כשיצאו נמתקו הדינים ולא שרפו יותר בעיניהם.
צפנת פענח
56
מים שלנו
דילוג מדהים שחיפשנו "מים שלנו" ,43כלומר מים שישנו ולנו 44כל הלילה בתוך כלי והתקררו,
וזאת הלכה בשו"ע (סי' תנה) וז"ל :אין לשין [את הבצק של המצה] אלא במים שלנו ,בין שהם מי בורות
ומעינות ובין שהם מי נהרות כו' ,ואנו צפינו מראש היכן הדילוג יחתוך בתורה – ובהמשך נחשב
הסתברות לכך .כלומר צריך לחשוב כיצד התורה יכולה לרמוז למושג "מים שלנו" ,וצפינו שהוא
יחתוך את הפסוקים שמדברים על תלונות בני ישראל שלא היה להם מים במדבר ,והיינו מים שלנו
והתלוננו.
תמונה – 16דילוג "מים שלנו" ,חותך פסוק" :ונחנו מה כי תלינו עלינו"
ורואים שאת תחילת הדילוג מלמעלה למטה חותך הפסוק" :והמיםלהםחומה" ,רואים שאת
המילה מים בדילוג חותך הפסוק והמים וזה בעצם אימות למשמעות הדילוג [עיין פרק א ,כללים
ויסודות ,אות ג].
וכתוב בשורה החמישית ויבאומרתהולאיכלולשתתמיםממרה ,וזה הסיפור שם( :שמות טו) "
ִלנּו
ִּֽכ ַ֗לּו ִל ְׁש ֶ֥ ֹ
באּו ָמָ ֵ֔ר ָתה ְו ֹ֣לא ָי ְ
ָמים ַב ִמ ְד ָ ֶ֖בר ְוֹלאֶ֥ ָ -מ ְצאּו ִָּֽמיִם ַ :וָי ֣ ֹ
כו' וַי ְ
תת ַמיִם ִמ ָמָ ֵ֔רה כו' ַ :וי ֹּ֧
ֵּל ִ֧כּו ְׁש ִֹּֽל ֶּׁשת-י ִ ָ֛
ִמ ְת ֶ֖קּו ַה ָ ֵ֑מיִם ָ ׁ֣שם ָ ֶ֥שם
ַׁש ֵּלְך ֶּאלַ -ה ֵַ֔מיִם ִַּֽוי ְ
ַיֹורהּו ה' ֵֵּ֔עץ ַוי ְ
תה ַ :וי ְ
ִׁש ִֶּּֽ
מר ַמה-נ ְ
ֹׁשה ֵּלא ֶ֖ ֹ
ִצ ַ ֣עק ֶּאל-ה' ו ֵּ ַ֤
ָה ָ ָ֛עם ַעל-מ ֶּ ֶ֥
ִסהּו" ,ע"כ .ורואים שהיה חסר לבני ישראל מים ועל כן באו והתלוננו אל משה,
ּומ ְׁש ָ ֶ֖פט ְו ָ ֶׁ֥שם נ ִָּֽ
חק ִ
ָ֛לֹו ֶ֥ ֹ
וזה בדיוק "מים שלנו" ,כלומר :מים שהתלוננו עליהם .ומובן שכל זה היה ניסיון לבני ישראל לראות
אם יתלוננו ,וכן מובא בגמ' (פסחים מב 45):שדרש להם רב מתנה בפפוניאה ,שאסור ללוש מצות רק
במים שלנו והם חשבו שהתכוון שצריך ללוש במים שלהם בלבד ,והם באו אליו עם כלים למחרת
ואמרו לו תן לנו מים ,ואמר להם לא התכוונתי שלנו של המשפחה שלי אלא שישנו.
וכן בשורה השישית כתוב בחמשהעשריוםלחדשהשנילצאתםמארץמצריםוילינו:
ַאה ֶ֖רֹן
ֹׁשה ְוִַּֽעלֲ -
אתם ֵּמ ֶּ ֶ֥אֶּרץ ִמ ְצִָּֽריִםַ :וי ִֵ֜לֹונּו ָכלֲ -עַ ִ֧דת ְבנֵּי-י ְ
ח ִמ ָ֨שה ָע ָ ֶ֥שר יֹום ַל ֣ ֹ
" ַב ֲ
ִשָר ֵּ ָ֛אל ַעל-מ ֶּ ֶ֥
חֶּדׁש ַה ֵּש ִֵ֔ני ְל ֵּצ ָ ֶ֖
ַב ִמ ְד ִָּֽבר כו'" ,רואים שבחמישה עשר יום לחודש השני הוא חודש אייר ,וכידוע בחודש אייר נוהג פסח
שני ,46התלוננו בנ"י על משה ואהרון וכאן התלוננו משום שלא היה בשר ולחם לאכול ,כמ"שִִּֽ " :מי-
י ֵּ֨
חם ָּל ָ֑שֹּ ַבע" ,וכן פירש רש"י שבנ"י
ָאכֵּ ֶ֥לנּו ֶ ֵ֖ל ֶ
מּותנּו ְביַד-ה' ְב ֶּ ֣אֶּרץ ִמ ְצַ ֵ֔ריִם ְב ִׁש ְב ֵּתנּו ַעל֣ ִ -סיר ַה ָב ֵָ֔שר ְב ְ
ִתן ֵּ ַ֤
התלוננו משום שנגמר הלחם .47ולאחר מכן הקב"ה נותן לבנ"י את ַה ָמן ואת ה ְש ֵָ֔לו כמובא שםִ " :ה ְנ ִ֨ני
(שמות טז)
43יסוד לאיסור זה הוא מדברי חכמים במשנה (פסחים מ" ):מי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין" ,ואמרו
בגמ' (שם מב ):אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו עכ"ל ,ומובא בבית יוסף על הטור (סי' תנה) כמה דעות
בעניין זה :לדעת רש"י השמש מהלכת בשיפולי רקיע ולכן מעינות חמים וצריך לנתקם ולמלאות בערב ומצטנן עד למחר
ולדעת רא"ם השמש מהלכת מתחת לקרקע ולכן אין תקנה אלא לנתקם לפני שהעריב ואם לקחם קודם שקיעה ש"ד
להשתמש בהם מיד ,אבל לרש"י צריך י"ב שעות ואה"נ שאפשר לתולשם בבוקר .ולדעת רש"י אם לשו במים שלא לנו מותר
בדיעבד ,משא"כ למי שמפרש שם עברו ולשו ואמר רב אשי אסור בכל מים משמע בין חמים בין שלא לנו וצוננין אסורים.
וכן פסק בשו"ע ואסור לכתחלה ללוש במים אפילו שהיו במקרר כמה שעות אלא צריך שיהיו י"ב שעות בלינה במנותק
מהקרקע .ויש מי שמתיר בשוגג וי"א .ואם לשו במים של"ל ובשוגג יש להתיר וכ"כ הרמ"א.
44כאן המשמעות של "לנו" היא ישנו ,ו בהמשך נפרש "לנו" מלשון תלונה ,וכמו כן ניתן לפרש מים שלנו של אנחנו מלשון
שייכות כמובא בגמ' (פסחים מב ).על רב מתנה בפפוניא.
( 45שם מב ).דרשה רב מתנה בפפוניא למחר אייתו כולי עלמא חצבייהו ואתו לגביה ואמרו ליה הב לן מיא אמר להו אנא
במיא דביתו אמרי ,ע"כ.
46וזה היה אחרי שהתחדשה ההלכה של פסח שני ,כי בחודש הראשון לשנה השנייה עשו את הפסח ,ואז באו האנשים
אשר היו טמאים כו' ,ואז ציוה ה' לעשות פסח שני (במדבר ט) וא"כ היה פסח שני כבר בשנה השניה לצאתם.
( 47שמות טז ,ב) וילונו .לפי שכלה הלחם:
57
צפנת פענח
ָצא ָה ָ ַ֤עם ְוִָּֽל ְקטּו ְׁד ַבר-י֣ ֹום ְׁב ֵ֔
יֹומֹו" ,ובדגש על דבר יום ביומו ,כלומר
ש ָּ ָ֑מיִם ְוי ָ֨
ה ָּ
חם ִמןַ -
ַמ ְמ ִ ֶ֥טיר ָל ֶּ ָ֛כם ֶ ֵ֖ל ֶ
פעם ביום יהיה לחם ,לא יותר ,ואם אדם ירצה לאכול לחם בערב צריך להמתין ולצפות עד מחר
ב ֶּקר
הֹוציא ֶּא ְת ֶּ ֶ֖כם ֵּמ ֶּ ֶ֥אֶּרץ ִמ ְצִָּֽריִםּ :ו ַ֗ ֹ
בבוקר ללקוט אותו ,וכן אמר משה מפורשֶַּ֕ " :עֶּרב ִו ַ
ִּֽיד ְע ֶַּ֕תם ִ ִ֧כי ה' ִ ֶ֥
יכם ַעל-ה' ְוַנ ְ֣חנּו ֵָ֔מה ִ ֶ֥כי ַת ִ ֶ֖לינּו ָעִֵּּֽלינּו" ,והנה מפורש כאן שהמן
יתם ֶּאתְ -כ ֣בֹוד ה' ְב ָׁש ְמ ֶ֥עֹו ֶּאתְ -ת ֻלנ ֵּ
ְּור ִא ֶּ
ֹת ֶּ ֶ֖
הוא הלחם רומז למצות 48שצריך ללוש אותם במים שלנו ,ע"פ הטוש"ע (סי' תנה) והרמב"ם (פ"ה מהל'
חמו"מ הי"א) צריך לשאוב אותם בעוד יום סמוך לבין השמשות או ממש ביה"ש ולשים אותם בכלי כל
הלילה ובבוקר אחרי ההשכמה אפשר ללוש בהם .הסיבה לכך כדי שיתקררו המים ,כי אם הם חמים
אז הם יכולים להחמיץ את העיסה ,ואם לנו כל הלילה אז הם קרים ודאי .וזה רומז ללחם של המן,
כי הוא היה מגיע בבוקר כמובא בפס' ובנ"י חיכו עד הבוקר ללקוט אותו ,וכך גם המצה אי אפשר
ללוש אותה עד שיעבור הלילה .ויותר מזה ,כתוב מפורש שהמן ירד כמו מטר מים ,שכבת טל מן
השמים שירדה בבוקר ועליה ירד המן ועוד שכבת טל עליהם ,ושכבת הטל היה קריר וצונן ככפור על
ִשָר ֵּא ֒ל ַד ֵּ֨בר ֲא ֵּל ֵֶּ֜הם
ת ְבֵּנ֣י י ְ
הארץ וגם המן היה צריך קרירות לשמור עליו כמ"שָׁ " :ש ַַ֗מ ְע ִתי ֶּאתְ -תלּונֹ ֮
ַת ַעל
ֹלה ֶּ
ִּֽיד ְע ֶַּ֕תם ִ ָ֛כי ֲא ִנֶ֥י ה' ֱא ֵּ
חם ִו ַ
ש ְׁבעּוָ֑ ָּ-ל ֶ
ת ְׁ
ב ֶקר ִ
ּוב ֵ֖ ֹּ
ֹאכ ֣לּו ָב ֵָ֔שר ַ
ה ַע ְר ַביִם ת ְ
מר ֵּ ַ֤בין ִָּֽ
ֵּלא ַ֗ ֹ
ְהי ָב ֵֶּ֔עֶּרב ו ַ ֣
יכִּֽםַ :וי ִ ֣
ַת ַעל ִׁש ְכ ַ ֣בת ַה ָ ֵ֑טל ְו ִה ֵָּ֞נה ַעלְ -פֵּנַ֤י
חֶּנִּֽה :ו ֶַ֖
ה ֵַ֔טל ָס ִ ֶ֖ביב ִַּֽל ַמ ֲ
ש ְׁכ ַ ֣בת ַ
ְׁתה֙ ִ
ב ֶקר ָּהָּֽי ָּ
ּוב ֹּ֗ ֹּ
חֶּנֵ֑ה ַ
ִּֽמ ֲ
ַת ַ ֶ֖כס ֶּאתַ -ה ַ
ַה ְש ֵָ֔לו ו ְ
ח ֶנֵ֖ה
ָּֽמ ֲ
ה ַ ַּ֛טל ַעלַ -ה ַ
ּובֶ ֹּ֧ר ֶדת ַ
א ֶרץ" ,וכן מובא בספר במדבר (פי"א) " ְׁ
ה ָָּּֽ
פר ַעלָּ -
ח ְס ֵָ֔פס ַ ֶ֥דק ַכ ְׁכ ֵ֖ ֹּ
ַה ִמ ְד ָבר ַ ֣דק ְמ ֻ
ֵּרד ַה ָ ֶ֖מן ָעִָּֽליו" ,ולכן המן שיורד בבוקר על הטל זקוק למים שלנו בלילה והתקררו ,כמו שהמצות
ָּ ָ֑לי ָּ
ְׁלה יֵּ ֶ֥
זקוקות למים שלנו בלילה ,והם קרים וצוננים בבוקר ללוש בהם לחם מצות .ועוד שכתוב בהמשך:
ָמס" ,וכתבו המפרשים שלאחר ארבע שעות49
ָאכ ֵ֑לֹו ְו ַ ֶ֥חם ַה ֶּ ֶ֖ש ֶּמׁש ְונ ִָּֽ
ב ֶקר ִ ֶ֖איׁש ְכ ִ ֣פי ְ
ב ֶקר ַב ֵ֔ ֹּ
ִל ְק ַ֤טּו אֹתֹו ַב ֣ ֹּ
"ַוי ְ
מהיום היה נמס המן ואי אפשר היה לקחת אותו יותר ,וכן משמע מהפוסקים שקצת אחרי הבוקר
עד הנץ החמה אפשר עוד להשאיר את המים שלנו בחוץ אבל לא יותר שלא יתחממו שוב פעם
מהשמש 50אבל בדיעבד מותר .ועד ארבע שעות השמש אינה חמה כל כך .וההלכה שצריך ערב
הפסח לשאוב מים לשם מצות מצה כך שיהיו מוכנים בבוקר י"ד ניסן ,כלומר לפני ערב י"ד שואבים.
ונהגו להכין מצות קודם שעה רביעית ואם ישאירו את המים עד שעה רביעית ביום חשופים לשמש,
ניראה שיפסלו להכין מצות כי כבר יתחממו ,וזה כמו המן שנמס בשעה רביעית .ובשעה רביעית אסור
כבר לאכול לחם חמץ ,עד שעה ה' ,ומשעה ה' עד ו' אסור בהנאה ומשעה ו' אסור מהתורה לאכול
חמץ .אבל חכמים גזרו איסור אכילת חמץ משעה ד' ,כי כבר היו צריכים להכין עד אז את המצות
ואע"פ שכתב בשו"ע (סי' תנח) שנהגו לאפות אחר שעה ו' כתב הטור והמג"א שיש מדקדקים לאפות
גם לפני הפסח שיבטל חמץ בשישים כנגדו .וגם השיעור של המצות ללישה הוא כמלוא העומר כמו
המן .51וכתב רבנו בחיי (פ' בשלח) על מ"ש " ִה ְננִי ַמ ְמ ִטיר ָל ֶּכם ֶּל ֶּחם ִמן ַה ָש ָמיִם"ַ ,מ ְמ ִטיר מלשון מישמרת
כמו לנטור לשמור ,ונ"ל שגם המן היה שמור בתוך טל מעליו ומתחתיו כמו שצריך לשמור את המצות
ֹע כו' ,הול"ל ובבוקר לחם לשבוע,
ֹקר ִל ְשב ַ
48וכ"כ המשך חכמה (פר' בשלח) ע"פ ְב ֵּתת ה' ָל ֶּכם ָב ֶּעֶּרב ָב ָשר ֶּל ֱאכֹל ְו ֶּל ֶּחם ַבב ֶּ
אלא רומז שהיה להם לחם כזה כבר והוא העוגות מצות שאכלו מיציאת מצרים וכן אמרו בקדושין (לח" ).ובני ישראל אכלו
את המן ארבעים שנה וכי ארבעים שנה אכלו והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו אלא לומר לך עוגות שהוציאו
ממצרים טעמו בהם טעם מן".
ִׁש ָמ ֵּעאל ְכחֹם
יֹומא ,ע"כ .וכן מובא (בר"ר מח) ָתנֵּי ַר ִבי י ְ
ַאר ַבע ָׁש ִעין ְד ָ
ָתיּה ִמן ִעַדן ַצ ְפָרא ַעד ְ
ַהוֹו ְמ ַל ְק ִטין י ֵּ
49כן תירגם יונתן :ו ֲ
ַאר ַבע ָׁשעֹות
אֹומר ְ
ַאר ַבע ָׁשעֹותַ .א ָתה ֵּ
ָמסְ ,ב ְ
ַהיֹום ֲהֵּרי ֵּׁשׁש ָׁשעֹות ֲאמּורֹותָ ,הא ָמה ֲאנִי ְמ ַקיֵּם (שמות טז ,כא)ְ :ו ַחם ַה ֶּש ֶּמׁש ְונ ֵּ
ַאר ַבע ָׁשעֹותְ ,ו ַחם ַה ֶּש ֶּמׁש
אֹומר ְכחֹם ַהיֹום ֲהֵּרי ֵּׁשׁש ָׁשעֹות ֲאמּורֹות .אֹו ִחילּוףְ ,כחֹם ַהיֹום ְב ְ
אֹו ֵּאינֹו ֶּא ָלא ְב ֵּׁשׁש ָׁשעֹותְ ,כ ֶּׁשהּוא ֵּ
ַאר ַבע ָׁשעֹות ֵּאין חֹם ֶּא ָלא ְב ָמקֹום ֶּׁש ַה ַח ָמה
ַהלֹוא ְב ְ
ַאר ַבע ָׁשעֹות ו ֲ
ָמס ְב ִׁש ָשה ָׁשעֹותֲ .א ַמְר ְת ֵּהיְך ַא ָתה יָכֹול ְל ַקֵּים ְכחֹם ַהיֹום ְב ְ
ְונ ֵּ
ַאחרֹון
לֹומר ְכ ָלׁשֹון ֲ
חָדאָ ,הא ֵּאין ָע ֶּליָך ַ
יבין ַכ ֲ
ַאר ַב ע ָׁשעֹות ֻט ָלא ָקִריר ְו ִׁש ְמ ָׁשא ָׁשִריבְ ,ב ֵּׁשׁש ָׁשעֹות ֻט ָלא ְו ִׁש ְמ ָׁשא ְׁשִר ִ
זֹור ַחת ָׁשםְ ,ב ְ
ַ
ָמס.
זֹור ַחת ִב ְל ָבד ָׁשם נ ָ
ַאר ַבע ָׁשעֹותֶּׁ ,ש ִב ְמקֹום ֶּׁש ַה ַח ָמה ַ
ָמס ְב ְ
ֶּא ָלא ְכ ָלׁשֹון ִראׁשֹוןְ ,כחֹם ַהיֹום ְב ִׁש ָשה ָׁשעֹותְ ,ו ַחם ַה ֶּש ֶּמׁש ְונ ֵּ
וכתב רבנו בחיי משום שכתוב בבוקר בבוקר היינו שעתיים כל אחד הו"ל ארבע שעות.
50כך משמע מהרמ"א (סי' תנה) וז"ל :ואם לא הכניסם בהשכמה אם לא עמדו כל כך עד שהוחמו אינו מזיק ,ע"כ .וכתב
מג"א בשם ב"י ואפי' עמדו בשמש ,והסיבה נ"ל משום שהשמש עד שעה רביעית חלשה ואינה מחממת כל כך ,כדתני ר"י
(בר"ר מח) בארבע שעות הצל קר והשמש חמה ,אבל עד ארבע שעות שפיר דמי ,וצ"ע.
51וכן פסק בשו"ע (סי' תנו) וז"ל :אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה שהיא מ"ג ביצים וחומש ביצה בינונים כו' ע"כ.
והיינו מניין חל"ה ,והסיבה משום שעיסה גדולה יכולה להחמיץ ואי אפשר להתעסק בכל הבצק כל רגע ,וידוע ששיעור זה
של 43.2ביצים הוא עומר הנקרא עשרון ,שיעורו מקמח חיטה מצרית הוא 520דרהם ,או 1560גרם ,והוא גם כן השיעור
להפרשת חלה ,משיעור זה והילך חייבת העיסה בהפרשת חלה וכן מביא רש"י בפרשת שלח [כתב רש"י ע"פ (במדבר טו ,כ) וז"ל:
"ראשית ערסתכם .כשתלושו כדי עריסותיכם שאתם רגילין ללוש במדבר ,וכמה היא ,וימודו בעומר ,עומר לגולגולת כו' (ושיעורו מ"ג ביצים וחומש ביצה) תרימו
מראשיתה ,כלומר קודם שתאכלו ממנה ראשית ,תלקח חלה אחת תרומה לשם ה'" ,וכן כתב שם (פסוק לו) וז"ל" :עשירית האיפה .האיפה שלש סאין ,והסאה
ו' קבין ,והקב ד' לוגין ,והלוג ששה ביצים ,נמצא עשירית האיפה מ"ג ביצים וחומש ביצה והוא שיעור לחלה ולמנחות" ].את השיעור להפרשת חלה
ע ֶּמר כו' .ורמז מכאן שכמו שהמצות אפשר לעשותם עד שיעור
מדּו ָב ֵ֔ ֹ
והוא כמלוא העומר ,שמוזכר בפרשת המן על פסוקַ :וָי ֣ ֹ
חל"ה ,כך גם המן היה באותו שיעור.
צפנת פענח
58
ּוׁש ַמ ְר ֶּתם ֶּאת ַה ַמצֹות" ,שלא יחמיצו כלומר שלא
מצוה משעת קצירה ולפחות משעת לישה כמ"שְ " :
יתחממו וכן הטל היתה מטרתו שלא יתחמם המן.
ובשורה השביעית של הדילוג מלמעלה ,ונחנומהכיתלונועלינו מובא אותו עניין הנ"ל,
שהמים שלנו להכנת המצה רומזים ללחם המן שהגיע בגלל תלונות בנ"י שאין להם לחם .ושים לב
לכמה חזרות של המילה תלונות בטבלה ,וכאמור כל זה רומז ללינה שינה שהם אותו שורש ל.נ ,ומיד
מתחת לדילוג כתוב ותעלשכבתהטל כאמור זה המן.
מן
הקשר בין מים שלנו ל ָּ
וניראה לי בס"ד ,שיש קשר עמוק יותר בין מים שלנו למן ,כמו שאמרנו האיסור ללוש מצות במים
שלא לנו הוא מדברי סופרים ומובא בגמ' ובטוש"ע ,ויש לו רמז במשנה .אבל לכאורה היה לחכמים
לאסור ללוש במים חמים או שמותר ללוש רק במים צוננים וקרים ומדוע נקטו דוקא שצריכים ללון
כל הלילה כדי להתקרר ,כלומר צריך להמתין כל הלילה .ועוד מדוע נקטו לשון של "לינה" ,היו יכולים
לומר" :מים שישנו" בפשטות ,ולא היו מגיעים לטעות כמו המעשה ברב מתנה בפפוניא שהבאנו
לעיל.
ונ"ל שאיסור מים שלנו ,אמנם ניראה לנו איסור פשטני ,אבל בכל דברי חז"ל יש רמזים ותיקונים
ברומו של עולם ,ואולי גם איסור זה בא לתקן את תלונות בני ישראל במדבר שהיו חשים לאכול לחם
מהר ,והתלוננו ברגע שנגמר להם הלחם ,ושהיה חסר להם מים התלוננו ,ולכן תיקנו חכמים דוקא
בלשון זה ,ודוקא המתנה של י"ב שעות ,ואפי' מים מהמקרר אי אפשר להשתמש בהם ,משום שיש
כאן המתנה שמראה שאנחנו מתאפקים עד שהמצות יהיו מוכנות ,וכמו שאמרנו לעיל בוקר ט"ו
ְב ָ ֶׁ֖שה ֵּ ֣אין
ַפ ֵּ ֶׁ֥שנּו י ֵּ
באייר פסח שני התחילו לאכול לחם מן .ובקברות התאוה כתוב( :במדבר יא) "ְו ַע ָ ָ֛תה נ ְ
כל ִב ְל ִ ֶ֖תי ֶּאלַ -ה ָ ֶ֥מן ֵּע ֵּינִּֽינּו" ,שהם היו ממתינים ומצפים אל המן כל בוקר וקצו בזה .ורואים מהמעשה
ֵ֑ ֹ
של רב מתנה בפפוניא ,את גודל התיקון שעבר עם ישראל ,וכן מובא בחזו"ע בהגדת פסח שכוונת
חז''ל לספר לנו בזה גודל תמימותם וצדקתם של אנשי פפוניא ,שעל אף שהבינו בכוונת רב מתנה,
שאסור ללוש אלא במים שלו ,לא היה פוצה פה ומצפצף כנגדו ,וכי המים שלך קדושים וכשרים יותר
מכל מים אחרים שבעיר? והם קבלו דבריו באהבה ,ובתמימות של אמונה טהורה ,ובקשו ממנו שיתן
להם מן המים שלו ,עד כדי כך הגיעה האמונה בדורות שעברו אצל פשוטי ישראל ,והם ישמשו לדוגמא
ולמופת לאמונת חכמים אמתית ,ע''כ (פרי חנן) .ועיין בספר חמדת ימים (חלק ב ,הלכה טו) שהביא עוד
טעם על פי הסוד מדוע אסור ללוש במים שלא לנו.
חישוב הסתברות
כדי לחשב הסתברות צריך לצרף כל האפשרויות של הדילוג הנ"ל לחתוך את הפסוקים הרלוונטיים
שצפינו אותם מראש והם כולם שמות פרק טו .ואם נניח שאנחנו מחלקים את התורה לאורך של
383אותיות לכל שורה נקבל ~ 304805/383=796שורות שבהם הדילוג "מים שלנו" ,שהוא בדילוג
, 383יכול להופיע בכל אחת מהשורות האלה בתורה .והשאלה אם כן מה הסיכוי שיופיע דווקא
בשמות פט"ו ,ואותו אזור הוא בגודל 7שורות אבל צריך להוסיף את הקצוות שאם היה מופיע למטה
ולמעלה חותך רק שורה אחת מאותו אזור גם היינו אומרים שזה רומז למים שלנו ,לכן נוסיף
19=6+6+7שורות פוטנציאליות שיכול הדילוג לחתוך בתוך הטבלה של 796שורות ,נקבל
שההסתברות לכך היא 19/796=2.3%שיקרה ואם ניקח רק 7שורות פוטנציאליות ההסתברות
תהיה .0.88%מספיק כדי להגיד שזה מתוכנן כך שהדילוג המינימלי בתורה יחתוך כאן ולא במקרה.
וכל זה בהנחה שאנו מסתכלים על הדילוג המינימלי בלבד וכן הדבר.
צפנת פענח
59
מ' יום ליצירת הולד
מובא במס' נדה (ל ):במשנה וכן מוזכר במס' ברכות (ס ).שהעובר הזכר נגמר לאחר 40ימים
מיום טבילתה של האישה בהריון ,ולדעת חכמים גם הנקבה כך .והלכה כחכמים .ומצינו
למדים שבין זכר בין נקבה לוקח לעובר להתפתח 40ימים .הכוונה להתפתח – לצייר את
צורתו ושכל איבריו יהיו במקומם אע"פ שאינם בגודלם ובמלוא קומתם ואז בין 40ימים ועד
סוף ההריון אותה צורה גודלת ומתפתחת לתינוק בגודל ובמשקל הראוי.
ָמים
ָכר ְו ָט ְמָאה ִׁש ְב ַעת י ִ
ָלָדה ז ָ
יע ְוי ְ
ויש לזה רמז מהתורה מה שכתוב( :ויקרא יב) " ִא ָשה ִכי ַתְזִר ַ
הָרה" .שבעת ימים טמאה
ָמים ֵּת ֵּׁשב ִב ְד ֵּמי ָט ֳ
ֹלׁשת י ִ
ּוׁש ֶּ
ֹלׁשים יֹום ְ
ּוׁש ִ
ֹותּה ִת ְט ָמאְ :
ימי נִַדת ְד ָ
ִכ ֵּ
ועוד שלושים ושלשת ימים בדמי טהורה סה"כ 40ימים אלו רומזים ליצירת הולד.
וחיפשנו דילוג "ל-מ"א יום" ,כלומר ל-מ"א יום ,שרומז ליום הארבעים ואחד שבו הולד
נחשב כבר עובר לעניין שאם הפילתו חייבת לשבת שבועים נידה ספק זכר ספק נקבה .וכל
זה אומרת המשנה שם ולשון הדילוג למ"א יום הוזכר במשנה בניסוח דומה ושם כתוב (נדה
ל" ).המפלת ליום מ' אינה חוששת לולד ליום מ''א תשב לזכר ולנקבה ולנדה כו' אחד בריית
הזכר ואחד בריית הנקבה זה וזה מ''א".
תמונה " :1למ"א יום" ,וכן "לע' יום" .ודילוג הפוך "לוולד".
הדילוג חותך את הפסוקים שמדברים בעניין יהודה ותמר ,וההריון של תמר מוזכר ממש
בדילוג ,והיא ידעה שהיא נכנסת להריון משום שעשתה בכוונה על מנת שתתעבר כמו שדרשו
חז"ל (יבמות לד ):שמעכה באצבע כדי שתתעבר .ולכן כמ"ש חז"ל 52שמיום הארבעים ללידה
שבו נכנסת הנשמה לגוף והמוח מתחיל לפעול ואז כבר נגמרה צורתו של העובר ומתחיל
לגדול עד לשלושה חודשים שכבר הכפיל פי כמה את הגודל שלו .אבל עד יום הארבעים
ללידה אינו נחשב עובר עדיין לעניין טומאה ,ואין בו נשמה ,ועוד לא גדל כלל אלא רק רוקם
איברים וצורה ואיבריו קטנים וזעירים וכל האורך שלו פחות מאצבע אחת ( 2ס"מ).
ולכן ניראה שחששה תמר לזה שמא יראו אותה לפני שלושה חודשים כבר מהיום הארבעים
ואחד ,והסירה את עצמה כמה שיכלה עד שלא יכלה עוד שכבר ניכר העובר או אדרבה
שרצתה שיגלו אותה ומהיום המ"א כבר ניסתה אבל לא היה ניכר העובר והיתה בושה לומר
שהיא מעוברת .53ולכן הדילוג רומז שרעהו העדולמי של יהודה לא מצא את תמר ,ואנשי
המקום אמרו לא היתה בזה קדשה כלומר אין כאן אישה המקודשת לזנות ,משום שההריון
ֹאמר
ְהּודה ַוי ֶּ
ָׁשב ֶּאל י ָ
היה מוקדם עדיין רק ביום הארבעים ואחד :ויאמרלאמצאתיהוגםַ" :וי ָ
ְתה ָבזֶּה ְקֵּד ָׁשה".
ָאמרּו ֹלא ָהי ָ
ְׁשי ַה ָמקֹום ְ
יה ְוגַם ַאנ ֵּ
את ָ
ֹלא ְמ ָצ ִ
52הוכחנו את זה במאמר ע"פ הזוהר (ויקרא מ"ג ע"ב) וע"פ דברי חז"ל (ברכות ס ).וכן (סוטה ב ).ועיין בינה לעתים ענף זמן יצירת הולד.
53וקשה מדוע פירשו חז"ל שאין זה ראיה גמורה שלאחר שלוש חודשים ניכר העובר משום דאיכא דילדה לז' ואיכא דילדה לט' ,לכאורה
תיפוק לה משום שאפשר שלא יצאה לפני שלוש חודשים מהבית ,כבר מהיום הארבעים והתחילה להישמר בבית שלא יזהו אותה כי
חששה למה שאמרנו שהעובר מתחיל לגדול מהיום המ"א .וניראה לי שאין זה נכון שחששה שהעובר לא יהיה ניכר ,אדרבה רצתה שיתגלה
ואם כן ,שפיר יש לתלות שגילו אותה ברגע הראשון שיכלו לזהות והוא בשלוש חודשים.
צפנת פענח
60
אבל חיפשנו דילוג "ל-ע' יום" ,כלומר ליום השבעים ללידה .ל-ע' יום .והדילוג באופן
ְתה ָת ָמר
יהּודה ֵּלאמֹר ָזנ ָ
שים ַויֻגַד ִל ָ
ח ָּד ִ
שֹלש ֳ
ְהי ְׁכ ִמ ְׁ
מדהים חותך את הפס' שכתוב בוַ" :וי ִ
יאּוה ְו ִת ָשֵּרף" ,כלומר אחרי כמשלוש חודשים
הֹוצ ָ
ְהּודה ִ
ֹאמר י ָ
ַכ ָל ֶּתָך ְוגַם ִהנֵּה ָהָרה ִלְזנּונִים ַוי ֶּ
ללידה כבר הכירו אנשי המקום שתמר בהריון והודיעו ליהודה שידע שהיא זנתה כביכול
משום שהיא שומרת יבם וצריכה לחכות לשילה עד שיגדל .ופירשו חז"ל( 54נדה ח ):שמכאן
למדנו ששלשה חודשים לוקח עד שהעובר ניכר בבטן .אבל אמרו שאין זאת הוכחה גמורה
משום שיש נשים שיולדות לז' חודשים ויש שיולדות לט' ,ואם כן אז שליש מ-ט' שזה שלושה
חודשים לא שווה לשליש מ-ז' ( 2.33חודשים) .וידוע שתמר ילדה ל-ז' חודשים 55ושליש מ-ז'
חָד ִׁשים ,ולכן
ְהי ְכ ִמ ְׁשֹלׁש ֳ
חודשים הם 70יום .56ולכן חותך דילוג ל-ע' יום את הפסוק הנ"ל ַוי ִ
חָד ִׁשים ,ולא בדיוק ויהי בשלוש חודשים ,משום שזה היה כמו שבשלוש
נאמר ְכִ -מ ְׁשֹלׁש ֳ
חודשים אצל מי שיולדת ל-ט' ככה אצלה שליש שילדה ל-ז' .57ומספר הדילוג לע' יום הוא
70כלומר כנגד 70יום עד שניכר העובר.
ועתה יש להקשות ,שאם יולדת לז' ניכר עוברה משליש הריונה והוא 70יום כפי שפירשנו
לעיל ,ויולדת לט' ניכר עוברה משליש הריונה והוא שלושה חודשים 90 ,יום .אם כן ,גם 40
יום של יצירת הולד צריכה להיות באותו יחס ביולדת לז' .ולפי החשבון בהריון של ז' חודשים
העובר צריך להיווצר ביום ה 31-בערך .ואין לומר שאין הכי נמי שהיולדת לז' תיטמא ליום
הל"ב אחר הלידה ,שהרי משמע מהמשנה בנדה (ל ):שרק המפלת ליום המ"א תטמא,
וחוששים שמא הפילה נקבה ומטמאים אותה לשבועים ולא שבוע וחוששים שמא נידה היא
ואינה מקבלת ימי טהרה אפי' של זכר ,ועוד יותר חוששים אפי' ראתה ביום הל"ד אמרינן
נידה היא ,ושוב ראתה במ"א ויכלה לשמור יום כנגד יום שהרי ראתה בשמיני שלה והוא ימי
זיבה ,אבל אמרינן אולי מה שראתה קודם היה דם טוהר של זכר והשתא איגלאי מילתא
שנידה היא וטמאה עד מ"ח .וכל שכן שהיו צריכים להחמיר כאן לטמא לכל הנשים מיום
הל"ב והילך מספק אולי היו יולדות לז' חודשים .שמא יש לומר שמיעוט נשים יולדות לז'
חודשים ולא חיישינן להאי ספקא אבל קשה שהרי מ"מ הו"ל ספק ד"ת לחומרא ואפי'
במיעוט .58ויותר נראה דפסיקא להו מילתא לרבנן שאחרי מ' יום העובר נוצר בין ביולדת לז'
בין ביולדת לט' חודשים ,כי אי אפשר לצורתו שתתרקם מהר יותר וזה פלא לומר כן ,אבל
הגדלת איבריו אפשר שתהיה בזריזות והכי קאמר כמשלוש היינו שליש להיכר העובר והו"ל
שליש מהלידה בין בט' בין בז' אבל תקופת הארבעים יום קבועה היא וכך למדוה חז"ל מימי
הטומאה והטהרה של יולדת זכר .ואם תאמר הא דפירש"י בפסוק ויהי כמשלוש חודשים כו'
וז"ל" :רובו של ראשון ,ורובו של אחרון ,ואמצעי שלם" ,משמע בהדיא שרובו של ראשון היינו
הם 20יום ,וא"כ חסרים עשרה ימים ל 40-יום ראשונים ,והולד התפתח ביום ה ,30-כמ"ש
לעיל בקירוב ,אבל קשיא המתני' דלעיל מה יאמר הרב וצ"ע .ואחרי העיון כתב המהרש"א
( 54נדה ח ):וכמה הכרת העובר סומכוס אומר משום רבי מאיר שלשה חדשים ואע''פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר "ויהי כמשלש
חדשים" וגומר זכר לדבר קרא כתיב וראיה גדולה היא משום דאיכא דילדה לט' ואיכא דילדה לשבעה.
ח ֵּס ִרים ְו ָכאן ְמ ֵּל ִאים" ,וכתב
יה ָל ֶּלֶּדת ְל ַה ָלן ֲ
ָמ ָ
ִמ ְלאּו י ֶּ
55כן כתב רש"י על פסוק ויהי בעת לדתה כו' ,והובא במדרש רבה (סג ,ח) וז"לַ" :וי ְ
רש"י בפירוש (בראשית כה ,כד) וימלאו ימיה .אבל בתמר כתיב ויהי בעת לדתה ,שלא מלאו ימיה ,כי לז' חדשים ילדתם.
56ז' חודשים הם 210ימים 210=30*7 ,תחלק ב ,3-ותקבל שליש מהריון הוא 70ימים.
57וכן מובא במס' ברכות מדוע אמר משה כחצות הלילה (ד" ).וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות משה קסבר שמא יטעו
אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא" ,ולתירוץ אחד שם של רב אשי ניחא כמו שאמרנו כאן ,רב אשי אמר בפלגא אורתא דתליסר נגהי
ארבסר הוה קאי והכי קאמר משה לישראל אמר הקב''ה למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים ע"כ .רואים שפי' כחצות
הלילה הוא כחצות הלילה של עכשיו בי"ג אני אצא למחר ,ה"נ כמשלוש חודשים ,כשלוש חודשים של יולדת לט' שהם שליש ככה שליש
מהחודשים של יולדת לז'.
58וצ"ע לדעת ר' מאיר שם אי קרינן ליה מיעוטא דשכיח אם לאו ,דהכי איתא גבי בנות כותים נדות מעריסתן (נדה לא ):דאמר רב ששת
הכא במאי עסקינן בסתמא דכיון דאיכא מיעוטא דחזיין חיישינן ,ואוקימנן למתני' כר' מאיר ,וכ' התוס' תימה דמשמע דלא אתיא כרבנן
ותירצו דאה"נ אתיא אבל לרבנן פשיטא דלית להו טעמא דחיישינן למיעוטא אלא מטמו לבנות כותים משום חשש טימוע אע"ג דסב"ל גרי
אריות הן .ואמרו בגמ' דאפי' ר"מ לא אמר אלא במיעוטא דשכיח אבל במיעוטא דלא שכיח לא אמר ,והאי בנות כותים מיעוטא דשכיח
הוא .בין כך האי מתני' דהמפלת אי אתיא כרבנן דלא מטמו אפי' במיעוטא דשכיח וא"כ הכא דודאי מיעוטא הוא יולדת לז' ,יאמרו רבנן
דלא לטמאות ביום הל"א דלא חיישינן להו אפי' מיעוטא דשכיח הוא .ולכאורה אתיא שפיר כרבנן ואפי' כר' מאיר אי אמרינן דהאי מיעוטא
דלא שכיח הוא אתיא כר' מאיר דמטמא כה"ג בנות כותים ה"נ לא שנא .והא דחיישי בהמפלת לזכר או נקבה או נדה אין זה מיעוט אלא
רוב השכיח.
61
צפנת פענח
בנדה (ח ).על הא דאמר סומכוס מנין שהולד ניכר לג' חודשים ,שסובר סומכוס שג' חודשים
ממש קאמר בין בט' בין בז' ,אבל יש מ"ד במדרש שסובר שליש בין בט' בין בז' ,ורש"י בחומש
קאי כהאי מ"ד במדרש והשתא יש להעמיד את סומכוס כסתם מתני' של המפלת ליום מ"א
בנדה (ל ).וניראה דהכי הלכתא אבל קשיא לרש"י בחומש ודילמא נקט מה שמתאים ביותר
לפשט הפסוקים .ואחרי עוד עיון ניראה דאפי' למ"ד שליש בין בט' בין בז' לא תטמא אלא
ליום מ"א שיולדות לז' חודשים הו"ל מיעוט אע"ג דשכיח ולא גזרו ביה רבנן משום דילמא
ילדה לז' ותטמא ביום הל"א ועיין יותר הערה 42למטה .והשתא הדרינן להכי דמ"ד שליש
בין בט' בין בז' אה"נ יאמר אותו יחס גם בארבעים יום ותטמא לל"א .ומ"ד ג' חודשים שלמים
בין בט' בין בז' ,אה"נ שתטמא לארבעים בין בט' בין בז' ודו"ק .ועוד י"ל למאי דאמרינן לעיל
דפסיקא להו מילתא לרבנן דארבעים יום קבועים הם ליצירת הולד בין בט' בין בז' וקשיא
מהא דפירש"י בחומש רובו של ראשון ,ורובו של אחרון ,ואמצעי שלם דמשמע שלושים יום
ליצירת הולד ותו לא ,י"ל בפשטות כמ"ש השפתי חכמים שם שמנ"ל לרש"י הא משום שאין
מקצת החודש קרוי חודש עד שיהא רובו ולכן לא פירש ב' שלמים ומיעוט שלישי ,אבל אה"נ
שיכול לפרש חודש שלם וב' רובות ואז אתי שפיר שהולד נוצר לארבעים יום אפי' למ"ד
בשליש לז' הולד ניכר.
ַת ְל ַבׁש
יה ו ִ
יפּה ֵּמ ָע ֶּל ָ
ַת ַסר ְצ ִע ָ
ַת ֶּלְך ו ָ
ַת ָקם ו ֵּ
ורמוז במה שכתוב ותלבשבגדיאלמנותהוישלח " :ו ָ
נּותּה" ,שהתחילה למנות לימי הוולד וכן אמרו אלמנה על שם מנה (כתובות י,):
ַאל ְמ ָ
ִב ְגֵּדי ְ
משום שידעה שהיא תיכנס להריון כמ"ש חז"ל (יבמות לד ):והתחילה לספור לראות מה תעשה
לוולד ואיך תתנהג אם יהיה ניכר .וכן גימטריה "אלמנה" עם הכולל עולה "למ"א יום" .ועוד
י"ל שמנתה לימי הולד למ"א יום לדעת מתי תיכנס הנשמה ואז ניקרא הולד קיים כי כל
רצונה היה להביא נשמה קדושה לעולם להקים שם למת ולכאורה הביאה תאומים על שם
ער ואונן.
צפנת פענח
62
משנכנס אב ממעטין בשמחה
ידוע מה שאמרו חז"ל (תענית כו ):משנכנס אב ממעטין בשמחה שבת שחל תשעה באב להיות
בתוכה אסור מלספר ומלכבס ע"כ ופסק מרן בשלחן ערוך (סי' תקנד ס"א)ִ " :ת ְׁש ָעה ְבָאב ָאסּור
תּובים,
ּוכ ִ
יאים ְ
ְב ִ
תֹורה נ ִ
ילת ַה ַסנְָדל ְו ַת ְׁש ִמיׁש ַה ִמ ָטהְ ,וָאסּור ִל ְקרֹות ְב ָ
ְע ַ
יכהּ ,ונ ִ
יצה ְו ִס ָ
ִבְר ִח ָ
ְׁשִרים ְמ ַׁש ְמ ֵּחי
קּודי ה' י ָ
ֶּא ַמר ִפ ֵּ
ּוב ַאגָדֹותִ ,משּום ֶּׁשנ ֱ
ּוב ְג ָמָרא ַב ֲה ָלכֹות ְ
ּוב ִמ ְדָרׁש ַ
ְו ִל ְׁשנֹות ַב ִמ ְׁשנָה ַ
ּוב ְד ָבִרים ָהָר ִעים
קֹורא הּוא ְב ִאיֹוב ַ
(ת ִה ִלים יט ,ט) ְו ִתינֹוקֹות ֶּׁשל ֵּבית ַר ָבן ְב ֵּט ִלים בֹו ֲא ָבל ֵּ
ֵּלב ְ
ֶּח ָמהָ ,צִריְך ְלַד ְלגָם" .ותשמיש המיטה אסור משום שהוא
סּוקי נ ָ
ֵּיהם ְפ ֵּ
ֶּׁש ְביְִר ִמיָה; ְו ִאם יֵּׁש ֵּבינ ֶּ
משמח את הלב והוא גם כן מצות ה' שהוא עונתה ,ואפילו חל ליל טבילה בתשעה באב
אסור ליטבול וכ"ש לשמש.
ָדיו
ֹעי יָ
יתן ַק ְׁשתֹו ַוָיפֹזּו ְזר ֵּ
ַת ֶּׁשב ְב ֵּא ָ
תמונה " :1נכנס אב" ,מקביל לדילוג "רינונה" ,חותך את הפס'" :ו ֵּ
וגו".
יֹוסף כו'
וחיפשנו דילוג "נכנס אב" ,והוא חותך את הפסוק שמברך יעקב את יוסףֵּ " :בן פָֹרת ֵּ
ִשָר ֵּאל" ,ובפרט את
ֹעה ֶּא ֶּבן י ְ
ַעקֹב ִמ ָשם ר ֶּ
ידי ֲא ִביר י ֲ
ָדיו ִמ ֵּ
ֹעי יָ
יתן ַק ְׁשתֹו ַוָיפֹזּו ְזר ֵּ
ַת ֶּׁשב ְב ֵּא ָ
ו ֵּ
המילים :מידיאביריעקב ,וידוע מה שאמרו חז"ל על יוסף הצדיק שעמד בניסיון עם אשת
פוטיפר ,ונביא את לשון הזהב של חז"ל (סוטה לו(" ):בראשית לט ,יא) 'ויהי כהיום הזה ויבא
הביתה לעשות מלאכתו' ,א''ר יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו' ,ויבא הביתה
לעשות מלאכתו' ,רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש ,וחד אמר לעשות צרכיו נכנס
[לשמש איתה]' .ואין איש מאנשי הבית וגו' ,אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו
איש? תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם
והיא אמרה להן חולה היא ,אמרה :אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה( .בראשית לט ,יב)
'ותתפשהו בבגדו לאמר וגו' ,באותה שעה באתה דיוקנו של אביו 59ונראתה לו בחלון אמר
לו :יוסף ,עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם
ותיקרא רועה זונות דכתיב (משלי כט ,ג) 'ורועה זונות יאבד הון' ,מיד (בראשית מט ,כד) 'ותשב
באיתן קשתו' ,א''ר יוחנן משום ר' מאיר ששבה קשתו לאיתנו' ,ויפוזו זרועי ידיו' ,נעץ ידיו
בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו [ונסמך עליהן כדי שיתייסר ויטרד בצערו ויעבור תוקף
יצרו]' ,מידי אביר יעקב' ,מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב ,משם רועה אבן
ישראל משם זכה ונעשה רועה שנאמר (תהילים פ ,ב) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף".
ורואים את לשונם המדויקת של חז"ל :באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ,כלומר לכאורה
ניראה שיוסף היה חוטא אילולא היה מגיע אביו ,והיתה סוחפת אותו התרגשות היצר הרע,
כי ניראה שהוא היה בשמחה והתרגשות וזה כוונתם של חז"ל שהוקשה ובא לעשות מלאכתו
תשמיש ממש ,וכמו שאמרנו לעיל שזאת היא השמחה של התשמיש ,ובגלל שנכנס אביו של
59וכתבו שם התוספות ד"ה באותה שעה באתה ,בשם ר' משה הדרשן שממה שכתוב ואין איש מאנשי הבית,
משמע אבל מאנשים שלא שייכים לבית יש והוא הדיוקן של יעקב ,וכן כתבו בזוהר (רכב ע"א) ואין איש מאנשי
הבית ,ואין איש בבית מבעי ליה כו'.
63
צפנת פענח
יוסף והופיע דיוקנו אל מול פניו אז ניתמעטה אותה שמחה ודעכה עד שיכל להתגבר על יצרו
ומת איברו והצליח לברוח.
וזה פירוש הדילוג" :נכנס אב" ,כי משנכנס אב ,אבא של יוסף שהוא אביר יעקב נכנס דיוקנו
אל מול פניו ,אז ממעטין בשמחה ,הוא הצליח למעט את השמחה של היצר הרע ולברוח.
ולכן המשך הדילוג הוא "נכנס אבא" ,שרומז ליעקב בפירוש שחותך את הפס'
מידיאביריעקב .וזה מזכיר את הסיפור הידוע על ר' יהונתן אייבשיץ' ,שנכנס אביו לביתו
והיה עושה רעש וכאשר נכנס הפסיק לעשות רעש ,שאל אותו אביו מדוע הפסקת כשנכנסתי
ואמר לו שאמרו חז"ל :משנכנס אב ממעטין בשמחה ע"כ .ואב זה אבא שלו.
ועוד יש לדייק ,מדוע החמירו חז"ל שדוקא בט' באב צריך למעט בשמחה ,הרי על כל הצומות
יעי ְוצֹום ָה ֲע ִש ִירי
יׁשי ְוצֹום ַה ְש ִב ִ
ח ִמ ִ
יעי ְוצֹום ַה ֲ
ָאמר ה' ְצ ָבאֹות צֹום ָהְר ִב ִ
כתוב (זכריה ח) "כֹה ַ
ּול ִש ְמ ָחה" ,מכלל שעכשיו אינם ימי שמחה ומשמע באותה מידה.
ְהּודה ְל ָששֹון ְ
ִהיֶּה ְל ֵּבית י ָ
יְ
וניראה שלבד מזה שהוכפלו בט"ב צרות ,והוקבע ליום בכיה לדורות ,דרשו חז"ל (תענית כט):
ותניא אידך ונוהג אבלות מראש חדש ועד התענית דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר כל החדש
כולו אסור רשב''ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד אמר ר' יוחנן ושלשתן מקרא אחד
מֹועָדּה ,ור' מאיר דורש
שֹושּה ַחגָּה ָח ְד ָׁשּה ְו ַׁש ַב ָתּה ְוכֹל ֲ
דרשו דכתיב (הושע ב ,יג) ְו ִה ְׁש ַב ִתי ָכל ְׁמ ָּ
מ ַחגָּה ,60ור' יהודה דורש מ ָח ְד ָׁשּה ורשב"ג דורש מ ַׁש ַב ָתּה.
ורואים שהדילוג " שיר רינונה" ,וניראה שהיא רומזת לאשת זנונים (עי"י זוהר בראשית קסה):
ְׁשי
ַת ְקָרא ְלַאנ ֵּ
אולי רומז לקריאה בקול גדול של אשת פוטיפר אחרי שברח יוסף (בראשית לט) "ו ִ
ָא ְקָרא ְבקֹול
ֹאמר ָל ֶּהם ֵּלאמֹר ְראּו ֵּה ִביא ָלנּו ִאיׁש ִע ְבִרי ְל ַצ ֶּחק ָבנּו ָבא ֵּא ַלי ִל ְׁש ַכב ִע ִמי ו ֶּ
יתּה ַות ֶּ
ֵּב ָ
גָדֹול" ,וקול באישה ערוה.
נהרות בבל
ָׁש ְבנּו גַם ָב ִכינּו
ַהרֹות ָּב ֶבל ָׁשם י ַ
הנה חיפשנו דילוג "נהרת בבל" ,הלקוח מהפסוקַ " :על נ ֲ
ַאנִי
ָכֵּרנּו ֶּאת ִציֹון" ,ומצאנו שחותך את הפסוק הננימביאאתהמבולמיםעלהארץ" :ו ֲ
ְבז ְ
רּוח ַחיִים ִמ ַת ַחת ַה ָש ָמיִם כֹל
ָארץ ְל ַׁש ֵּחת ָכל ָב ָשר ֲא ֶּׁשר בֹו ַ
ִה ְננִי ֵּמ ִביא ֶּאת ַה ַמבּול ַמיִם ַעל ָה ֶּ
ָארץ י ְִגוָע" ,וכתב שם רש"י וזה לשונו" :מבול .שבלה את הכל ,שבלבל את הכל ,שהוביל
ֲא ֶּׁשר ָב ֶּ
את הכל מן הגבוה לנמוך ,וזהו לשון אונקלוס שתרגם טופנא ,שהציף את הכל והביאם לבבל
שהיא עמוקה ,לכך נקראת שנער ,שננערו שם כל מתי מבול" ,עכ"ל .ובלשון אחרון הביא
שרומז ללשון של נהר מבול ,מה שאמר שהוביל את הכל מן הגבוה לנמוך וזה כמו יובל
ִב ֵּלי ָמיִם" ,ורומז לאובל אולי שעליו ישב
ִשָאה ְפ ָל ִגים י ְ
שנאמר (ישעיה ל)ְ" :ו ַעל ָכל ִג ְב ָעה נ ָ
דניאל בבבל וגם בכה על החורבן כמובא שם (דניאל ח) והנה גם ראה שם על אובל 'אולי'
ׁשּוׁשן
ַאנִי ְב ַ
ֹתי ו ֲ
ְהי ִבְרא ִ
ָאְר ֶּאה ֶּב ָחזֹון ַוי ִ
את המחזה על הצפיר על חורבן הבית השני כמ"ש" :ו ֶּ
אּולי" ,ולכן אמר דויד כל
אּובל ָ
ִיתי ַעל ַ
ַאנִי ָהי ִ
ָאְר ֶּאה ֶּב ָחזֹון ו ֲ
ילם ַה ְמ ִדינָה ו ֶּ
ַה ִב ָירה ֲא ֶּׁשר ְב ֵּע ָ
המזמור גם על בני אדום.
60כתב רש"י טעמא דר"מ וז"ל מחגה .כלומר יליף טעמא מן חגה דהיינו ר''ח שנקרא חג כדאמרי' לעיל ע"כ,
ויש להקשות מנ"ל לפ"ז שמסתיים בתשעה באב דבשלמא לרשב"ג דאמר משבתה כל השבת של ט"ב אסורה,
ולר' יהודה דיליף מחודשה כל החודש אסור ומילתא פסיקתא אבל לר"מ ליתסר כל החודש דהא מר"ח קאמר,
יׁשי ְוצֹום
ח ִמ ִ
יעי ְוצֹום ַה ֲ
ָאמר ה' ְצ ָבאֹות צֹום ָהְר ִב ִ
וי"ל שט' באב נמי אקרי חג ומועד ממאי דכתיב (זכריה ז) כֹה ַ
טֹובים ,ע"כ .והראיה דלא דריש מחודשה
ֹע ִדים ִ
ּולמ ֲ
ּול ִש ְמ ָחה ְ
ְהּודה ְל ָששֹון ְ
ִהיֶּה ְל ֵּבית י ָ
יעי ְוצֹום ָה ֲע ִש ִירי י ְ
ַה ְש ִב ִ
דמה נפשך חודשה הו"ל ר"ח וחגה למאי אצטריך אלא ודאי כדקאמרן.
צפנת פענח
64
נ' שערי בינה
צאנֹו ַאיֵּה ַה ָשם
ֹׁשה ַעמֹו ַאיֵּה ַה ַמ ֲע ֵּלם ִמיָם ֵּאת רֹּ ֵּעי ֹּ
עֹולם מ ֶּ
ְמי ָ
כתוב בנביא (ישעיה סג)ַ" :ו ִיְזכֹר י ֵּ
רּוח ָק ְדׁשֹו" ,ראשי תיבות :מארץ ,שרומז לכך שהקב"ה העלה את בני ישראל מארץ
ְב ִק ְרבֹו ֶּאת ַ
מצרים ,וכתוב ַה ַמ ֲע ֵּלם ִמָי"ם לרמוז כי י"ם בגימטריה הם חמשים שערי בינה .ולכן אמר המעלם
מי"ם שהם חמשים שערי טומאה ,ע"י חמשים שערי בינה יצאו ממצרים כידוע .וחיפשנו דילוג
"המעלם מים" ,ובאופן מדהים חותך את הפסוק של אחת מהאזכרות שכתוב בתורה "מארץ
מצרים" :המוציאאתכםמארץמצרים .וכן מובא בתקו"ז (ב ):שהבינה נקראת ים.61
ימא ִע ָלָאה
61מובא שתקו"ז (ב ):שהבינה שהיא נקראת אמא עלאה היא נקראת גם י"ם ,גימטריה 50כנגד חמשים שערי בינה וז"לְ " :ד ִא ָ
עֹופא" .וכ"כ הרש"ב בפירושו כסא מלך שזאת הבינה.
ַמא ְד ִא ְת ַפ ְׁש ַטת ְל ַח ְמ ִׁשין ַת ְר ִעיןַ ,עד ַק ְרסּולֹוי ְד ַההּוא ָ
יהי י ָ
ִא ִ
צפנת פענח
65
צאנֹו
ר ֵּעי ֹּ
את ֹּ
תמונה ַ – 14ה ַמ ֲע ֵּלם ִמיָם ֵּ
ומובא בזוהר (שמות עט :פג ):וכ"כ הרמ"ק (שער השערים) שהחמשים שערי בינה האלו הם כנגד
חמשים פעמים שכתוב בתורה על ארץ מצרים וכל אחד מהם כנגד ספירה אשר כנגדה מידת טומאה
מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור זה כלעומת זה ,אבל הסתפק שם הרמ"ק היאך מוזכרים בתורה 50
פעמים יציאת מצרים ואם נחפש אחרי כולם מוצאים אפילו 60ויותר ,ותירצו מה שתירצו עיי"ש.
אבל בס"ד באנו להפך אחריהם בעידן המחשבים ,להראות שדברי הזוהר בזה קדש קדשים.
מובא בזוהר שם 62שר' אלעזר שואל את אביו איך יתכן שהקב"ה משתבח כל כך ביציאת מצרים
שהרי היא מוזכרת 50פעמים בתורה ,והקב"ה הכניס את בנ"י לשעבוד ומבטיח להם שיוציא אותם,
ומה יש להשתבח בזה כל כך הרי הוא הכניסם והוציאם .ועונה רשב"י לבנו ר' אלעזר ,שאין הכוונה
בזה להשתבח ח"ו ,רק לגלות לבנ"י מאיזה מקום הוציא אותם משעבוד כלומר כל מידה ומידה של
טומאה כנגד חמשים אזכרות של יציאת מצרים בתורה .ולכן חיפשנו את כל הפסוקים שכתוב בהם
"מארץ מצרים" בתורה ,ובאופן מדהים יש בסה"כ 50פסוקים כאלה כמו שאומר ר' שמעון .63ואע"פ
ָאמר ַר ִבי ֶּא ְל ָעזָר ַא ָבא ְו ִכי ָמאן ְד ִאיהּו ְתחֹות
אתיָך ֵּמ ֶּאֶּרץ ִמ ְצַריִם (שמות כ ,ב)ַ ,
הֹוצ ִ
ֹכי יהו''ה אלהי''ך ֲא ֶּׁשר ֵּ
62מובא שם (תקו"ז עטְ ):ועֹוד ָאנ ִ
קּוד ָׁשא ְב ִריְך
בּודאְ ,ו ָהא ְ
ַר ֵּמיּה ְד ַא ֵּפיק ֵּליּה ִמגֹו ִׁש ִע ָ
ַאב ַטח ֵּליּה ְל ַא ָפ ָקא ֵּליּה ְל ֵּחירּו ְו ַא ִפיק ֵּליּהִ ,אית ֵּליּה ְל ַׁש ְב ָחא ג ְ
בּודא ְד ִרבֹונֵּיּהְ ,ו ִרבֹונֵּיּה ְ
ִׁש ִע ָ
הָדא הּוא ִד ְכ ִתיב (שם יד)
לּותאֲ ,
ַאב ַטח ְל ַא ָפ ָקא ִל ְבנֹוי ִמ ָג ָ
ַר ֲעָך ְב ֶּאֶּרץ ֹלא ָל ֶּהםְ ,ו ָהא ִאיהּו ְ
ִהיֶּה ז ְ
ַאבָר ָהם (בראשית טו יג) ִכי גֵּר י ְ
ָאמר ְל ְ
הּוא ַ
ָאמר ֵּליּה ְב ִרי ַׁש ִפיר ָק ֲא ַמ ְר ְת ֲא ָבל ַלאו ִאיהּו ָדא
אתיָך ֵּמ ֶּאֶּרץ ִמ ְצַריִם ַ .
הֹוצ ִ
ַר ֵּמיּה ַכ ָמה ִז ְמנִין ֲא ֶּׁשר ֵּ
ֵּצאּו ִב ְרכּוׁש גָדֹולְ ,ו ִאיהּו ְמ ַׁש ַבח ג ְ
ַאחֵּרי ֵּכן י ְ
ְו ֲ
ֹכי,
בּודאָ ,פ ַתח ְבָאנ ִ
מֹוד ָעא לֹון ֵּמָאן ֲא ַתר ַא ִפיק לֹון ִמגֹו ִׁש ִע ָ
ּוב ִגין ְל ִא ְׁש ְת ְ
ח ֶּב ְר ָתּהְ ,
ּוס ִפ ָירה ִא ְת ְק ִריַאת רֹאׁש ַל ֲ
ְל ַׁש ְב ָחא ג ְַר ֵּמיּהֶּ ,א ָלא ָכל ְס ִפ ָירה ְ
גֹומרַ ,ח ְמ ִׁשין ִז ְמנִין ָל ֳק ֵּבל ַח ְמ ִׁשין ַת ְר ִעין ְד ִבינָה.
אתיָך ֵּמ ֶּאֶּרץ ִמ ְצַריִם ְו ֵּ
הֹוצ ִ
ַאד ִכיר ֵּביּה ֲא ֶּׁשר ֵּ
ְו ְ
63סה"כ 50אזכרות של הכתוב" :מארץ מצרים":
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
.11
.12
.13
.14
.15
( :26358בראשית כא ,כא) וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים :
( :69763בראשית מה ,יט) ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם
:
( :72717בראשית מז ,טו) ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות
נגדך כי אפס כסף :
( :85493שמות ו ,יג) וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ
מצרים :
( :86131שמות ו ,כו) הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם :
( :86545שמות ז ,ד) ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים
בשפטים גדלים :
( :94966שמות יב ,יז) ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה
לדרתיכם חקת עולם :
( :96364שמות יב ,מא) ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים :
( :96396שמות יב ,מב) ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם
:
( :96779שמות יב ,נא) ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם :
( :97808שמות יג ,יח) ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים :
( :101197שמות טז ,א) ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש
השני לצאתם מארץמצרים :
( :101539שמות טז ,ו) ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים :
( :102982שמות טז ,לב) ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם
אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים :
( :105631שמות יט ,א) בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני :
צפנת פענח
66
שחלקם אינם קשורים ישירות ליציאת מצרים כמו (בראשית כא ,כא) "וישב במדבר פארן ותקח לו אמו
אשה מארץ מצרים" ,כמו שמסביר ר"ש וכ"כ הרמ"ק ,האזכרות הם כנגד מ"ט פנים טמאות של
יציאת מצרים ואם היו מגיעים לשער החמשים לא היו יוצאים ,לכן אפילו אזכרה כזאת שקשורה
לאשתו של ישמעאל מארץ מצרים רומזת למידה טומאה אחת מסוימת.
ואדרבה ,יש לומר שבהכרח צריכים להיות פסוקים שאינם קשורים לשבח יציאת מצרים ,שהרי זה
גוף התירוץ של ר"ש לשאלתו של ר' אלעזר ,הוא שאל מדוע צריך להזכיר כל השבח ,וענה לו שאין
זה עניין השבח ,ואמת הוא שהרי בחלקם כתוב" :מארץ מצרים" ,והם אינם שייכים כלל לעניין יציאת
בנ"י ממצרים רק באות לרמוז למידת הטומאה המסוימת מהחמשים.
.16
.17
.18
.19
.20
.21
.22
.23
.24
.25
.26
.27
.28
.29
.30
.31
.32
.33
.34
.35
.36
.37
.38
.39
.40
.41
.42
.43
.44
.45
.46
.47
.48
.49
.50
( :107029שמות כ ,ב) אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים :
( :123010שמות כט ,מו) וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם :
( :125782שמות לב ,א) וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר
ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו :
( :125967שמות לב ,ד) ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים
:
( :126109שמות לב ,ז) וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים :
( :126195שמות לב ,ח) סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל
אשר העלוך מארץמצרים :
( :126341שמות לב ,יא) ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח
גדול וביד חזקה :
( :127057שמות לב ,כג) ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו
מה היה לו :
( :127756שמות לג ,א) וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי
לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה :
( :157433ויקרא יא ,מה) כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני :
( :171836ויקרא יט ,לו) מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ
מצרים :
( :176116ויקרא כב ,לג) המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה :
( :178487ויקרא כג ,מג) למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
:
( :181433ויקרא כה ,לח) אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
:
( :181606ויקרא כה ,מב) כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד :
( :182259ויקרא כה ,נה) כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם :
( :182852ויקרא כו ,יג) אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך
אתכם קוממיות :
( :184589ויקרא כו ,מה) וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני
יהוה :
( :186440במדבר א ,א) וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים
לאמר :
( :203813במדבר ט ,א) וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר :
( :215247במדבר טו ,מא) אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם :
( :231249במדבר כו ,ד) מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים :
( :244162במדבר לג ,א) אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן :
( :245317במדבר לג ,לח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים
בחדש החמישי באחד לחדש :
( :251456דברים א ,כז) ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו
:
( :259730דברים ה ,ו) אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים :
( :261847דברים ו ,יב) השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים :
( :264915דברים ח ,יד) ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים :
( :265842דברים ט ,ז) זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם
עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה :
( :272960דברים יג ,ו) והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים
והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך :
( :273327דברים יג ,יא) וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים :
( :276650דברים טז ,ג) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר
את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך :
( :276676דברים טז ,ג) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר
את יום צאתך מארץמצרים כל ימי חייך :
( :281518דברים כ ,א) כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך
מארץ מצרים :
( :296835דברים כט ,כד) ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים :
67
צפנת פענח
אבל לא נכחד שיש להקשות על זה מדברי הרמ"ק וגופא מהזוהר עצמו ,64משמע שישנם עוד פסוקים
שלא בהכרח כתוב בהם "מארץ מצרים" שהינם בכלל המניין של החמישים ,והרמ"ק כתב שאין
ראוי למנות כאלה שאין בהם שבח וקשה שאנחנו הרי מונים כאלה .אבל אחרי שחיפשנו עוד מצאנו
שגם הצירוף "ממצרים" מוזכר בדיוק 50פעמים בתורה ,ואולי שבאמת ישנם כמה מניינים של 50
בתורה ,שרומזים לחמשים שערי בינה וכנגדם שערי טומאה במצרים .וכולם רומזים לאותם מידות,
לכן אמר ר"ש שאין יותר מחמשים .וכך אפשר לומר שיש מניין שבו מוזכרים רק "מארץ מצרים" ,ויש
מניין נוסף שבו "ממצרים" ,ויש מניינים נוספים בדרך רמז אחרת שבהם רק דברי שבח שמהם שאר
דברי הזוהר והרמ"ק.65
64
ְהּודהִ ,משּום ִאינּון
ָאמר ר' י ָ
יֹומין ֲהוֹוַ .מאי ַט ְע ָמא ַ
ְיתאַ ,ח ְמ ִׁשין ִ
אֹורי ָ
יבת ַ
ְה ַ
יֹומא ְד ִא ְתי ִ
ִשָר ֵּאל ִמ ִמ ְצַריִם ַעד ָ
ָפקּו י ְ
יֹומא ְדנ ְ
ְהּודהִ ,מ ָ
ָאמר ר' י ָ
ַ
ִשָר ֵּאל ִמ ִמ ְצַריִםְ .ו ִאי
יֹוב ָלא ַא ִפיק לֹון ְלי ְ
ָאמר ַר ִבי ִׁש ְמעֹוןַ ,ההּוא ְ
ח ִמ ִשים ָׁשנָהָ .תאנָאַ ,
יֹוב ָלאִ ,ד ְכ ִתיב( ,ויקרא כה) ְו ִקַד ְׁש ֶּתם ֵּאת ְׁשנַת ַה ֲ
ָׁשנֵּי ְד ְ
יֹוב ָלא
ּוב ִגינֵּי ַכְך ַח ְמ ִׁשין ִא ֵּלין ְד ְ
יֹוב ָלא ִא ְת ַער ִדינָא ַעל ִמ ְצָר ֵּאיְ ,
ּומ ִס ְטָרא ְד ְ
יֹוב ָלא ֲהוָהִ ,
יֹוב ָלא ַמ ָמׁשֶּ .א ָלא (מ''ו ע''ב ,פ''ה ע''ב) ִמ ִס ְטָרא ְד ְ
ימא ְד ְ
ֵּת ָ
אתיָך( .דברים ד)
הֹוצ ִ
ִמּוסין ְד ִמ ְצַריִםְ ,ו ְׁש ָב ֵּחי ִאינּון ֻכ ְלהּוֲ ,א ֶּׁשר (דף פ''ד ע''א) ֵּ
ְיתא ,נ ִ
אֹורי ָ
ַאד ַכר ְב ַ
ֲהוֹוָ .תאנָאָ ,ל ֳק ֵּבל ָדאַ ,ח ְמ ִׁשין ִז ְמנִין ִא ְת ַמר ְו ְ
ֹלא.
ָאתא כ ָ
יֹוב ָלא ָ
ּומ ִס ְטָרא ְד ְ
יֹוב ָלא ִא ְת ַע ָטרִ ,
ֹלא ְב ְ
ַתירִ ,משּום ְדכ ָ
ֻלהּו ִז ְמנֵּיַ ,ח ְמ ִׁשין ִאינּוןְ ,ו ָלא י ִ
יאָךְ .וכ ְ
הֹוצ ֲ
ָקה ִ
חז ָ
יאָך( .שמות יג) ִכי ְביַד ֲ
ַיֹוצ ֲ
ו ִ
ח ִזיאּו ְבהּו,
ֻלהּו ִא ְת ֲ
ח ִמ ָשא ָק ִלין ֲהוֹוְ .וכ ְ
ימינֹו ֵּאׁש ָדת ָלמֹוְ .ו ַת ְניָא ֲ
ימינָאִ .ד ְכ ִתיב( ,דברים לג) ִמ ִ
בּורהִ ,א ְת ַע ְטָרת ִב ִ
ָאתי ִמ ְג ָ
ְיתא ְד ֵּ
אֹורי ָ
ּוב ִגינֵּי ַכְךַ ,
ְ
ְו ִא ְת ְכ ִלילּו ְבהּוְ ,ו ִא ְת ַע ְטרּו ְבָדא.
65סה"כ 50אזכרות של הכתוב" :ממצרים":
( :14649 .1בראשית יב ,י) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ :
( :14836 .2בראשית יב ,יד) ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד :
( :15165 .3בראשית יג ,א) ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה :
( :63114 .4בראשית מב ,ג) וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים :
( :65081 .5בראשית מג ,ב) ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל :
( :70060 .6בראשית מה ,כה) ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם :
( :70674 .7בראשית מו ,ח) ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן :
( :73804 .8בראשית מז ,ל) ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך :
( :78084 .9שמות א ,א) ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו :
( :80950 .10שמות ג ,י) ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים :
( :81007 .11שמות ג ,יא) ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים :
( :81060 .12שמות ג ,יב) ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על
ההר הזה :
( :86186 .13שמות ו ,כז) הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן :
( :96031 .14שמות יב ,לה) ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת :
( :96201 .15שמות יב ,לט) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם
צדה לא עשו להם :
( :96227 .16שמות יב ,לט) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם
צדה לא עשו להם :
( :96890 .17שמות יג ,ג) ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם
מזה ולא יאכל חמץ :
( :97188 .18שמות יג ,ח) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים :
( :97262 .19שמות יג ,ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים :
( :97502 .20שמות יג ,יד) והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים :
( :97670 .21שמות יג ,טז) והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים :
( :98655 .22שמות יד ,יא) ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים :
( :103363 .23שמות יז ,ג) ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני
בצמא :
( :104168 .24שמות יח ,א) וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל
ממצרים :
( :111566 .25שמות כג ,טו) את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים
ולא יראו פני ריקם :
( :130058 .26שמות לד ,יח) את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת
ממצרים :
( :207849 .27במדבר יא ,כ) עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו
לאמר למה זה יצאנו ממצרים :
( :211979 .28במדבר יד ,יט) סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה :
( :222073 .29במדבר כ ,ה) ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין
לשתות :
( :222752 .30במדבר כ ,טז) ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך :
( :223693 .31במדבר כא ,ה) וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה
בלחם הקלקל :
( :225505 .32במדבר כב ,ה) וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא
ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי :
( :225839 .33במדבר כב ,יא) הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו :
( :228610 .34במדבר כג ,כב) אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו :
( :229335 .35במדבר כד ,ח) אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ :
( :242514 .36במדבר לב ,יא) אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק
וליעקב כי לא מלאו אחרי :
צפנת פענח
68
עבור השנה
כידוע שכל 19שנים ,עושים 7שנים מעוברות כלומר שנוסף להם חודש אדר ב' נוסף ,כדי להתאים
את ימות השמש העודפים על ימות הלבנה ,והסיבה לזה משום שהשמש קובעת את עונות השנה
ואת זמנם ,כל רבע שנה מתחלפת עונה ,וצריך שחג הפסח יצא תמיד בעונת האביב כמ"ש בתורה
ית ֶּפ ַסח" ,וחג הפסח נקבע לפי חודשי הירח שאנחנו סופרים לפיהם,
ָאביב ְו ָע ִש ָ
חֶּדׁש ָה ִ
" ָׁשמֹור ֶּאת ֹ
וכל זה מובא ברמב"ם (פ"ו מהלכות קידוש החודש) .וכל 19שנים נקראים מחזור אחד של עבורים.
חיפשנו דילוג "עבור שנה" ,ומצאנו בטבלה למטה דילוג שמספרו .304לאחר מכן חיפשנו דילוג
"תשע עשרה"" ,תשע שרה" ,וכותבים בצורת הנקבה תשע עשרה ולא תשעה עשרה משום שמדובר
בשנים ,שנה אחת .ודילוג זה הוא בשיטת אות כפולה בדילוג [עיין פרק א ,הגדרות ,אות ד] ,כלומר שהאות
ע' היא כפולה ונמשכת למילה תשע ולמילה עשרה .ואנחנו משתמשים בזה הרבה .ושני הדילוגים
הם המינימליים בתורה [פרק א ,הגדרות ,אות ב].
ומכאן רמז גדול לתאריך השנה ה'תשע"ו 5776 ,שנים לבריאת העולם ,אם נבדוק כמה מחזורי
עבורים היו מבריאת העולם נקבל:
5776
= 304
19
= עבורים𝑁
כלומר היו 304מחזורים של 19שנים בדיוק מבריאת העולם ,ושוב רמז גדול לגאולה בע"ה בשנת
תשע"ו שהיא תהיה מוצאי שביעית ,וגם משלימה למחזור 19שנים.
ְׁש ְל ֶּמנָה
ֶּפׁש ְב ֵּה ָמה י ַ
ּומ ֵּכה נ ֶּ
והדילוג כמו כן חותך את הפסוק ומכהנפשבהמהישלמנה( :ויקרא כד) " ַ
ָפש" ,ודרשו חז"ל (בבא קמא י" ):דתנו רבנן תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה
ֶּפׁש ַת ַחת נ ֶּ
נ ֶּ
מנא הני מילי אמר ר' אמי דאמר קרא (ויקרא כד ,יח) מכה נפש בהמה ישלמנה ,אל תקרי ישלמנה אלא
ישלימנה" ,לעניין שאם הזיק שור של ראובן את שורו של שמעון ,והנבילה של השור של שמעון שווה
50דולר כעת ,ולפני שהוזקה היתה שווה 120דולר ,אז ראובן צריך להשלים לשמעון את ההפרש על
הנבילה כלומר תשלומי נזק של ,$70ושמעון יקח את הנבילה של השור לעצמו וימכור אותה.
ורואים מכאן רמז נפלא לעבור השנה ,שכל עניין העבורים כאמור ,הוא להשלים לימות החמה ,משום
שימות החמה הם 365.25ימים בשנה בקירוב ,וימות הלבנה הם 354.36ימים בקירוב ,ורואים שיש
ביניהם הפרש של 10.88ימים ויותר ,ואת הימים האלה שמצטברים כל שנה לכדי הפרש גדול וכל
שלוש שנים בערך חודש אחד ,וחודש כזה מוסיפים לשנה הבאה להשלים את ימות הלבנה .ולכן
הדילוג חותך את המילה" :ישלמנה" ,ואל תקרא לשלם כספית ,אלא ישלימנה ,ישלים את השנה
הקיימת בכך שמוסיף עוד חודש .ועוד רמז ,ישלמנה – אותיות "שנה מלי" ,כלומר מלא את השנה
בחודש העיבור ,כידוע שנה מעוברת נקראת גם מלאה ,וכן חודש מעובר שיש בו 30יום נקרא חודש
מלא.
.37
.38
.39
.40
.41
.42
.43
.44
.45
.46
.47
.48
.49
.50
( :257590דברים ד ,כ) ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה :
( :258744דברים ד ,לז) ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים :
( :259204דברים ד ,מה) אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים :
( :259285דברים ד ,מו) בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל
בצאתם ממצרים :
( :262268דברים ו ,כא) ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה :
( :266204דברים ט ,יב) ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם
עשו להם מסכה :
( :267085דברים ט ,כו) ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד
חזקה :
( :276539דברים טז ,א) שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה :
( :276867דברים טז ,ו) כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד
צאתך ממצרים :
( :278800דברים יז ,טז) רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב
בדרך הזה עוד :
( :285743דברים כג ,ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור
מפתור ארם נהרים לקללך :
( :287339דברים כד ,ט) זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים :
( :288831דברים כה ,יז) זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים :
( :289444דברים כו ,ח) ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים :
69
צפנת פענח
וכן מה שכתוב בשורה 5של הדילוג ואפיתאתהשתיםעשרהחלותשניעשרנים( :ויקרא כד)
ִהיֶּה ַה ַח ָלה ָה ֶּא ָחת" ,שתים עשרה חלות
ֹתּה ְׁש ֵּתים ֶּע ְשֵּרה ַחלֹות ְׁשנֵּי ֶּע ְש ֹרנִים י ְ
ית א ָ
ָאפ ָ
ֹלת ְו ִ
"ְו ָל ַק ְח ָת ס ֶּ
רומזות לשתים עשרה השבטים שרומזים לשתים עשרה חודשים ,שישה חודשים מלאים ושישה
פשוטים ,66ולכן מחולקים החלות שש המערכת בכל פינה בשולחן ,חודש העיבור רמוז בשבט יוסף
שמתחלק לשנים – אפרים ומנשה ,כמו חודש אדר שמתחלק לאדר א' ואדר ב'.
ומובא במס' חולין (ס ,67):שהלבנה באה לפני הקב"ה ואמרה לו שאי אפשר לשני מלכים בכתר אחד,
כי היו בהתחלה השמש והירח שווים בגודלם ובאורם ,ולכן אמר לה הקב"ה לכי ומעטי את עצמך
ואז ניסה הקב"ה לפייס את הירח על כך אבל לא נתרצתה עד שאמר לכו והביאו עלי כפרה וכו'.
והירח כידוע משול לכנסת ישראל ,שהיא רומזת לנפש ,והנפש היא א"כ רומזת לירח ,וכן מובא בפירוש
יה
ׁשֹולט ָע ֶּל ָ
ֶּפׁש ַהזֹו ְו ֵּ
רֹוכב ַעל ַהנ ֶּ
רּוח ,זֶּהּו ֶּׁש ֵּ
ֶּפׁש ֵּאין ָלּה אֹור ֵּמ ַע ְצ ָמּה ְכלּום כו' ָה ַ
בזוהר (שמות קמבַ " ).לנ ֶּ
ּומ ִאיר ָלּה ְב ָכל ַמה ֶּש ָצ ִריְך" ,כלומר הנפש אין לה הארה מעצמה ולא כלום אלא כל ההארה שלה מן
ֵּ
הרוח ,וזה כמו השמש והירח ,שהירח אין לו הארה מעצמו אלא הכול מהשמש כמובא בזוהר בכמה
ָפש",
ֶּפׁש ַת ַחת נ ֶּ
ְׁש ְל ֶּמנָה נ ֶּ
ֶּפׁש ְב ֵּה ָמה י ַ
ּומ ֵּכה נ ֶּ
מקומות (עי"י קדושים פב .):ולכן ניראה לרמוז מהפס' לעילַ " :
שהקב"ה בחינת מכה נפש בהמה ,שהנפש רומזת לירח והקב"ה מיעט את הירח והחשיך אותו שלא
ֶּפׁש" מלשון מכהה ומשחיר ,שהקב"ה עשה את הירח כהה.68
"ּומ ֵּכה נ ֶּ
יהיה לו אורה מעצמו ,ולכן רומז ַ
וגם ְב ֵּה ָמה רומזת למידת הירחְ ,ב ֵּה ָמה ,כידוע שם מ"ה רומז לשמש .ולכן הקב"ה לא מצא לה נחמה
ְׁש ְל ֶּמנָה – לעשות לה עבורים שתהיה מתואמת לשמש.69
אלא י ַ
שים
ח ָּד ִ
ועוד רמז נפלא ,באמצעי תיבות של "מעובר" והם( :יהושע ט) "ְו ֵּא ֶּלה נֹאדֹות ַהַייִן ֲא ֶּׁשר ִמ ֵּלאנּו ֲ
שים רומז לשנה מלאה
ח ָּד ִ
ֹותינּו ּו ְנ ָּע ֵּלינּו ָבלּו ֵּמ ֹרב ַהֶּד ֶרְך ְמאֹד"ִ .מ ֵּלאנּו ֲ
ש ְׁלמ ֵּ
ְו ִהנֵּה ִה ְת ַב ָקעּו ְו ֵּא ֶּלה ַ
ֹותינּו רומז למה
ש ְׁלמ ֵּ
שחודשיה מלאים והיא שנה מעוברת שהתוסף לה חודש העיבור .והמילה ַ
שאמרנו לעיל מלשון השלמה שהשנה שלימה ומלאה והיא מעוברת.
קרא עלי מועד
חּורי" ,ובפשטות הכוונה שהקב"ה זימן
מֹועד ִל ְׁשבֹר ַב ָ
מובא במגילת איכה (פרק א) הפסוקָ " :קָרא ָע ַלי ֵּ
מועד מסוים לחורבן בית המקדש הראשון והשני שבו נשברו בחורי ישראל כו' ,ופירשו חז"ל בדרש
66ואע"ג שחשון וכסלו הם לפעמים מלאים לפעמים חסרים ,ולפעמים אחד מלא אחד חסר ,עיקר השנה 354ימים שהם
348ימים חודשים חסרים ועוד 6ימים לשישה חודשים מעוברים.
( 67חולין ס ):רבי שמעון בן פזי רמי כתיב (בראשית א-טז) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול
ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב''ה רבש''ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך
אמרה לפניו רבש''ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי
רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה
תקופותא דכתיב (בראשית א-יד) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך (עמוס ז-ב) יעקב הקטן
שמואל הקטן (שמואל א יז-יד) דוד הקטן חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב''ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח
והיינו דאמר ר''ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו (במדבר כח-יא) לה' אמר הקב''ה שעיר זה יהא
כפרה על שמיעטתי את הירח.
68לשון "ותכהינה עיניו מראות" ,וכן אמרו במדרש כך אמרו בבראשית רבה (ג ו) תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית
להאיר ביום אינה יכולה מפני שהיא מכהה גלגל חמה בלילה אינה יכולה שלא נבראת להאיר אלא ביום.
69ואע"ג דמשמע בגמ' שגם לזה לא נתרצתה שהרי אמר לה לכי וימנו בך ישראל ימים ושנים ולא נתפייסה ,אבל אולי לא
היה בכלל זה עבור השנים.
צפנת פענח
70
(תענית כט ).את המשמעות שהקב"ה עיבר את חודש תמוז כדי שתשעה באב יצא ביום הפקידה
משום שמגלגלין חובה ליום חייב ,שיבואו חילות וגיסות של נבוכדנצר לכבוש את ירושלים ואילו לא
עיבר היה יוצא י' באב ,ולכן קרא עלי מועד כלומר קידש את החודש מאוחר ביום ה 31-שלא כדרכו
ובכך היו ב' ימים ראש חודש ,ומכאן שגם ראש חודש קרוי מועד כמו שאמרו חז"ל (שבועות י ).וניראה
ַע ֶּלה ַב ָצ ֳהָריִם אֹוי ָלנּו ִכי
יה ִמ ְל ָח ָמה קּומּו ְונ ֲ
שגם משמעות הפסוק בירמיה (ו ,ז) היא דומהַ " :ק ְדׁשּו ָע ֶּל ָ
יה ִמ ְל ָח ָמה ,מלשון קידוש החודש שעיברו את החודש ונעשה
ָפנָה ַהיֹום ִכי ִינָטּו ִצ ְל ֵּלי ָעֶּרב"ַ .ק ְדׁשּו ָע ֶּל ָ
מועד כמו שאמרנו ,מאותו פסוק דרשו חז"ל שזה היה ליל תשעה באב בו הציתו ושרפו את ביה"מ.
תמונה " – 1עלי מועד"
ֹתם
ֹאמרּו ָכל ָה ֵּעָדה ִל ְרגֹום א ָ
וחיפשנו דילוג " עלי מועד" ,ונימצא חותך באופן מדהים את הפס'ַ" :וי ְ
ִשָר ֵּאל" ,ובפרט המילה עלי חותכת את הפס'
מֹועד ֶּאל ָכל ְבנֵּי י ְ
ֵּ
ֹהל
ּוכבֹוד ה' נ ְִרָאה ְבא ֶּ
ָב ֲא ָבנִים ְ
שכתוב באהלמועד .וחז"ל דרשו שם שבתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וההוכחה
לזה מפורטת במס' תענית 70וכתבנו אותה להלן:
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
(שמות מ ,יז( ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן
אמר מר :שנה ראשונה עשה משה את המשכן ,שניה הקים משה את המשכן שניה הקים
משה את המשכן ושלח מרגלים
20באייר – (במדבר י ,יא) ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל
משכן העדות
20באייר 3 +ימים = 23באייר – (במדבר י ,לג) ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים
אמר רבי חמא בר חנינא אותו היום סרו מאחרי ה'
23באייר 29 +ימים = 22בסיון – (במדבר יא ,ד) והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה
וישובו ויבכו גם בני ישראל וגו' וכתיב (במדבר יא ,כ) עד חדש ימים וגו'
22בסיון 7 +ימים = 29בסיון – (במדבר יב ,טו( ותסגר מרים שבעת ימים
ותניא בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים
29בסיון 40 +ימים = 10באב – (במדבר יג ,כה( וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום
10באב – רואים שחסר יום אחד כדי שיצא בתשעה באב
( 70תענית כט ).בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ מנלן דכתיב (שמות מ ,יז) ויהי בחדש הראשון בשנה השנית
באחד לחדש הוקם המשכן ואמר מר שנה ראשונה עשה משה את המשכן שניה הקים משה את המשכן ושלח מרגלים
וכתיב (במדבר י ,יא) ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדות וכתיב (במדבר י ,לג)
ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים אמר רבי חמא בר חנינא אותו היום סרו מאחרי ה' וכתיב (במדבר יא ,ד) והאספסוף אשר
בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בני ישראל וגו' וכתיב (במדבר יא ,כ) עד חדש ימים וגו' דהוו להו עשרין ותרתין בסיון
וכתיב (במדבר יב ,טו) ותסגר מרים שבעת ימים דהוו להו עשרין ותשעה בסיון וכתיב (במדבר יג ,ב) שלח לך אנשים ותניא
בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים וכתיב (במדבר יג ,כה) וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום הני ארבעים יום נכי
חד הוו אמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי מליוה דכתיב (איכה א ,טו) קרא עלי מועד לשבור בחורי וכתיב (במדבר יד ,א)
ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר ר' יוחנן תשעה באב היה אמר להם הקב''ה אתם
בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות.
צפנת פענח
71
9 .11באב – ואביי מתרץ שעיברו את חודש תמוז של אותה שנה אע"ג שתמוז לעולם חודש
חסר עשו אותו 30יום ורמז לזה שכתוב (איכה א ,טו) "קרא עלי מועד לשבור בחורי",
וכתוב כשחזרו המרגלים (במדבר יד ,א) "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה
ההוא" ,ואמר רבה אמר ר' יוחנן תשעה באב היה אמר להם הקב''ה אתם בכיתם בכיה
של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות.
ובאופן מדהים כל אחד מהפסוקים שחותכים את הדילוג בטבלה כנגד כל אחד מהשלבים לעיל,
ְלי
ֹׁשה ֵּׁשׁש ֵּמאֹות ֶּא ֶּלף ַרג ִ
ֹאמר מ ֶּ
בשורה השלישית בעניין קברות התאוה כתוב ואכלוחדשימיםַ" :וי ֶּ
ָּמים" ,כל זה רומז לסעיף 6למעלה
ֹּדש י ִ
ָאכלּו ח ֶ
ָאמ ְר ָת ָב ָשר ֶּא ֵּתן ָל ֶּהם ְׁו ְׁ
ֹכי ְב ִק ְרבֹו ְו ַא ָתה ַ
ָה ָעם ֲא ֶּׁשר ָאנ ִ
שבאותו יום שנסעו מהר ה' דרך שלושה ימים בכ"ג באייר סרו מאחרי ה'.
וכן הפס' הרקאךבמשהדבריהוההלאגםבנודבר שמדבר בעניין מרים שנסגרה שבעת ימים מחוץ
ָאסף ִמ ְריָם",
ָסע ַעד ֵּה ֵּ
ָמים ְו ָה ָעם ֹלא נ ַ
חנֶּה ִׁש ְב ַעת י ִ
ַת ָסגֵּר ִמ ְריָם ִמחּוץ ַל ַמ ֲ
למחנה ככתוב בהמשך " :ו ִ
וכמוזכר בסעיף 7לעיל.
ולסיכום פרשת המרגלים חותכת את ב' השורות התחתונות של הדילוג
ּוכבֹוד
ֹתם ָב ֲא ָבנִים ְ
ֹאמרּו ָכל ָה ֵּעָדה ִל ְרגֹום א ָ
וכבודיהוהנראהבאהלמועדאלכלבניישראלַ" :וי ְ
ִשָר ֵּאל" ,כל העדה נשאו את קולם בבכי ולכן העניש אותם הקב"ה
מֹועד ֶּאל ָכל ְבנֵּי י ְ
ֹהל ֵּ
ה' נ ְִרָאה ְבא ֶּ
בבכיה לדורות שלא יכנסו לארץ וקבע את אותו יום שהיה ט' באב ליום תענית כמוזכר בסעיף .9
ואמרו חז"ל שם 71מאיפה לנו שהחורבן היה בתשעה באב ולמדו מב' פסוקים ,בספר מלכים כתוב
שביום ז' באב נכנסו הכשדים לביה"מ ובירמיה כתוב בי' באב ,ותירצו שתחילה נכנסו ביום ז' וח'
נשתהו שם ועשו מה שעשו וביום ט' באב לקראת הערב הציתו את הבית ודלק כל י' באב .ולכן אמר
ר' יוחנן שאם היה באותו דור היה קובע את יום י' באב לתענית כי בו היתה רוב שרפת הבית ,אבל
חכמים קבעו בט' משום שהולכים אחר תחילת השריפה שהיתה בט' באב .ועכ"פ צריך להבין מדוע
קבעו חז"ל את יום ט' לתענית שלכאורה כמ"ש ר' יוחנן עיקר השריפה בי' ועוד שכתוב בפסוק י',
ואין לומר משום שהוכפלו בט' צרות שעדיין לא חרב ביה"מ השני ,ומשמע מדברי ר"י שהוקבע כבר
באותו דור .ולכאורה אפשר לתרץ משום שמגלגלין חובה ליום חייב והיינו שט' באב חייב הוא משום
שבו חזרו המרגלים ונגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ ובכו כל ישראל לחינם והוקבע ליום בכייה
לדורות .אבל עוד י"ל כמ"ש שתמוז של אותה שנה מעובר היה והיו בו ל' יום וקבעו באותה שנה
כמ"ש ר"י את ט' באב לתענית שהוא י' של שאר כל השנים שבהם תמוז לעולם חסר וכך בעצם
אנחנו צמים היום בט' באב שהוא כנגד י' באב של אותה שנה ,והזכרון עולה לכאן ולכאן גם להתחלת
השריפה וגם לעיקר השריפה ,כלומר רבנן אמרו שהתחלת הפורענות עדיפה משום שבתאריך ט'
כולל גם את הזכרון לי' של אותה שנה ,אבל בתאריך י' כוללים את הזכרון של י"א לפי דעת ר' יוחנן,
ור"י אומר ש אם הוא היה שם היה קובע את י' שלהם שהוא י"א שלנו כי העיקר הוא מה שהיה אז
תמוז מלא ,אבל רבנן מסתכלים על שנה רגילה תמוז חסר לעיקר.
תמוז
חודש
זמן השריפה:
זמן
שנקבע
הצום
אב
כניסה
לבית
( Xרוב
X
(התחלה) השריפה)
X
( 71שם) רבה אמר ר' יוחנן אותו היום תשעה באב היה אמר להם הקב''ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה
לדורות חרב הבית בראשונה דכתיב (מלכים ב ,כה) ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה למלך נבוכדנצר
מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם וישרוף את בית ה' וגו' וכתיב (ירמיה נב) ובחדש החמישי בעשור
לחדש היא שנת תשע עשרה למלך נבוכדנצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם וגו' ותניא אי
אפשר לומר בשבעה שהרי כבר נאמר בעשור ואי אפשר לומר בעשור שהרי כבר נאמר בשבעה הא כיצד בשבעה נכנסו
נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו
שנאמר (ירמיה ד) אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב והיינו דאמר רבי יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא
בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף ורבנן אתחלתא דפורענותא עדיפא.
צפנת פענח
בשנת
החורבן:
שנת העיבור
של החורבן
(תמוז מלא):
כל
שאר
השנים
(תמוז חסר):
ימים בשבוע:
72
כט
ל
א
...
ו
ז
ח
ט
י
יא
כט
א
ב
...
ז
ח
ט
י
יא
יב
שבת
א'
ב'
ג'
...
ועוד אמרו חז"ל תענית (כט" ).אמרו כשחרב בית המקדש בראשונה אותו היום תשעה באב היה
ומוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתה של יהויריב היתה והלוים היו אומרי' שירה ועומדין
על דוכנם ומה שירה היו אומרים (תהילים צד ,כג) וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו
לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו נכרים וכבשום וכן בשניה" .ומכאן ניראה שהצתת האש היינו ט'
באב היתה ביום א' לעת ערב ,ועיקר השריפה י' באב היה ביום ב' כולו וכטבלה ,ומ"ש ומוצאי שבת
היה חוזר על תשעה באב עצמו שהיה ביום א' .וכ"כ רש"י .ונקט מוצאי שבת אע"ג שהשריפה עצמה
היתה ביום א' לעת ערב כמ"ש לעיל אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב ,כדי לומר שכל החורבן
הוא בחינת מוצאי וסוף והתחלה חדשה ,כמ"ש מוצאי שביעית .כי גם אז המשיח בע"ה יגיע.
73
צפנת פענח
קרח שמאל ואהרן ימין
בע"ה צריך להביא כמה הקדמות כדי להבין את הטבלה ,ותחילה מובא בזוהר (קרח קעו" :72):בֹא ְּור ֵּאה,
ֶּענַׁש" ,כלומר אהרון הכהן
ּומשּום זֶּה נ ֱ
ָמין ַל ְשמֹאלִ ,
ָמיןְ ,לִויִם ְשמֹאל .קַֹרח ָר ָצה ַל ֲעשֹות ִחלּוף ַהי ִ
ַאהרֹן י ִ
ֲ
הוא מצד הימין ששם החסד ,וקרח שהיה לוי הוא מצד השמאל ששם הגבורה ,וקורח רצה לשים את
עצמו במקום של הימין כלומר בתור כהן ,וזה לא אפשרי ללוי שהוא בגבורה.
וכן ידוע מהזוהר (במדבר קכז ).שהלויים מעבירים תער על כל בשרם כשהם מתחילים לעבוד באוהל
ה ָּרם כו' ְו ֶּה ֱע ִבירּו ַת ַער ַעל ָכל ְב ָשָרם" ,משום שהשערות מסמלות
מועד שנאמרְ" :וכֹה ַת ֲע ֶּשה ָל ֶּהם ְׁל ַט ֲ
העברת שפע של חסדים ,ולא ראוי שיהיה להם שער בעוד שהם שייכים לצד הגבורה שעניינו לשים
גבול ולצמצם ההשפעה של החסדים .והלויים נקראים טהורים ולא קדושים כאמור בפסוק.
לעומת זאת הנזיר שנקרא קדוש ,מרגע שקיבל נזירותו אסור לו להתגלח כלל ,שנאמר( :במדבר ו)
ֹאׁשֹו" ,והזוהר מחלק שהלוים
ַדל ֶּפַרע ְש ַער ר ִּֽ
ִהיֶּה גֵּ
ַעבֹר ַעל-רֹאׁשֹו בו' ָּקדֹּש י ְ
ֶּדר נְִזרֹו ַת ַער ֹלא-י ֲ
ְמי נֶּ
" ָכל-י ֵּ
שהם מצד הגבורה נקראים טהורים ולא קדושים משום שהם מגלחים כל בשרם ,אבל הנזיר נקרא
קדוש כמו שכתוב .וכמו כן החילוק הזה מפורש בזוהר (קרח קעז ).לגבי הכהנים שהם נקראים
ּופַאת
ֹאׁשם ְ
ִק ְרחּו ָק ְר ָחה ְבר ָ
קדושים ולכן אסורים לגלח פאת זקנם וראשם ,שנאמר( :ויקרא כא) "ֹלא י ְ
ִהיּו".
ֹּשים י ְ
ַלחּו כו' ְׁקד ִ
ְז ָקנָם ֹלא ְיג ֵּ
ולכן חיפשנו דילוג "הימין" בטבלה ונמצא הדילוג המינימלי בתורה ,לאחר מכן חיפשנו דילוג
"שוק" ,שחותך ממש בתוכו וזה דילוג בתוך דילוג [עיין פרק א ,הגדרות ,אות ז] ,ובאופן מדהים שניהם
המינימליים ביותר בתורה ובטבלה ,ויוצר את המילים" :שוק הימין" .כידוע שזה החלק שמקבלים
יכם" ,וניראה
ֹהן ִמִז ְב ֵּחי ַׁש ְל ֵּמ ֶּ
רּומה ַלכ ֵּ
ָּמין ִת ְתנּו ְת ָ
הי ִ
הכהנים מהקרבן שוק הימין ,ככתובְ" :ו ֵּאת שֹוק ַ
שזה רומז לחסדים שהם מצד הימין.
תמונה " – 15שוק הימין"
ח ִמ ִשים
ִשָר ֵּאל ֲ
ָׁשים ִמ ְבנֵּי י ְ
ַאנ ִ
ֹׁשה ו ֲ
ָקמּו ִל ְפנֵּי מ ֶּ
הדילוגים חותכים את הפסוקים בפרשת קרחַ" :וי ֻ
ֹאמרּו ֲא ֵּל ֶּהם ַרב ָל ֶּכם ִכי ָכל
ַאהרֹן ַוי ְ
ֹׁשה ְו ַעל ֲ
ה לּו ַעל מ ֶּ
מֹועד ַא ְׁנ ֵּׁשי ֵּׁשםַ :ו ִי ָק ֲ
יאי ֵּעָדה ְק ִר ֵּאי ֵּ
ְש ֵּ
אתיִם נ ִ
ּומ ָ
ָ
ַשאּו ַעל ְק ַהל ה' ,":ומובא בזוהר מה הכוונה ַא ְׁנ ֵּׁשי ֵּׁשם
דּוע ִת ְתנ ְ
ּומ ַ
תֹוכם ה' ַ
ּוב ָ
ֹׁשים ְ
ֻלם ְקד ִ
ָה ֵּעָדה כ ָ
ַדאיֵּ ,כיוָן
ְׁשי ֵּׁשם וַ
ְׁשי ה' .כו'ְ .ו ַעל ָדא ִא ְקֵּרי ָה ָכאַ ,אנ ֵּ
ַדאיְ ,ו ָלא ַאנ ֵּ
ְׁשי ֵּׁשם וַ
שכתוב בפסוק (קעוַ" ):אנ ֵּ
ַר ַמיְיהּו.
ַטלּו ְלג ְ
ַתירֲ ,א ָבל ִאינּון נ ְ
ְׁשי ֵּׁשם ִאינּוןָ ,הא ְׁש ָב ָחא ִד ְלהֹון י ִ
ַאתיָיןַ ,אנ ֵּ
בּורה ָקא ְ
ְד ִמ ִס ְטָרא ִד ְג ָ
לֹוקת" ,קשה לזוהר למה כתוב אנשי שם ולא אנשי ה' ,ומתרץ משום שהם שייכים
ַאחדּו ְב ַמ ְח ֶּ
ְו ִא ְת ֲ
לגבורה שהיא בצד שמאל ואינם שייכים לשם ה' עצמו שהוא מהימין .ומפרש 'הסולם' שהכוונה אנשי
שם ,אנשי המלכות שהיא נקראת גבורה התחתונה .והם באים ואומרים למשה ואהרוןַ" :רב ָל ֶּכם ִכי
ֹׁשים" – כלומר כמו שפירשנו שהנזיר והכהן נקראים קדושים ,אבל הלוי נקרא רק
ֻלם ְקד ִ
ָכל ָה ֵּעָדה כ ָ
אלאְ ,ב ִגין ָכְך ִא ְת ַענָׁשְ .ו ָלא עֹוד ֶּא ָלא
ימינָא ִל ְש ָמ ָ
לּופא ִד ִ
אלא ,קַֹרח ָב ֵּעי ְל ֶּמ ְע ַבד ִח ָ
ָאי ְש ָמ ָ
ְמינָאֵּ .ליו ֵּ
ַאהרֹן י ִ
חזֵּיֲ ,
72וז"ל שםָ :תא ֲ
ַאח ְל ָפא ִתקּונָא
ימינָא ,קַֹרח ָב ָעא ְל ְ
אלא ִא ְת ְכ ִליל ָת ִדיר ִב ִ
ָאמרְ ,ש ָמ ָ
ְהּודה ַ
ֹלאִ .ר ִבי י ָ
יׁשאְ ,ו ִא ְת ֲענָׁש ְבכ ָ
יׁשנָא ִב ָ
ְד ִא ְׁש ְת ַכח ֵּביּה ִל ָ
ילא ְו ַת ָתא.
ילא ְו ַת ָתאְ ,ב ִגין ָכְך ִא ְת ֲא ִביד ֵּמ ֵּע ָ
ִד ְל ֵּע ָ
צפנת פענח
74
טהור ,הם באים ואומרים אנחנו אע"פ שאנחנו בני לוי ,אנחנו קדושים .ולכן אנחנו ראויים לתפקיד
הכהנים ,ובכך הם עשו מחלוקת ופירוד ,והדילוגים באים להראות מה הם רצו להשיג את "שוק
הימין" ,כלומר משום שאנחנו מהימין גם כן וקדושים ראוי לנו לקבל את שוק הימין מתנות כהונה.
ֹקר ְויַֹדע ה' ֶּאת ֲא ֶּׁשר לֹו ְו ֶּאת ַה ָקדֹוׁש" ,כלומר
וממשיך שם הזוהר 73ומפרש ,משה עונה לקורח ועדתו" ,ב ֶּ
ֹקר ַח ְסֶּדָך" ,הוא יודיע את אשר לו ,ואת הקדוש ,הוא יברר
הבוקר שהוא זמן החסד שנאמר " ְל ַה ִגיד ַבב ֶּ
מי הוא ראוי ללויה ומי הוא ראוי לכהונה.
ֹאׁשם
חה ְבר ָ
ִק ְרחּו ָּק ְׁר ָּ
וניראה שלכן קורח רומז לקורחה ,כמו שכתוב על הכהנים( :ויקרא כא) "ֹלא י ְ
ִהיּו" ,כלומר שיתנהגו כראוי לצד החסד ,ואיסור זה להקריח את
ֹּשים י ְ
ַלחּו כו' ְׁקד ִ
ּופַאת ְז ָקנָם ֹלא ְיג ֵּ
ְ
ראשם כאמור הפוך אצל הלוים שצריכים לגלח כל בשרם לפני שנכנסים לעבוד אוהל מועד.
ואמרו במדרש (תנחומא קרח ,ו) "ְוקַֹרח ֶּׁש ִפ ֵּק ַח ָהיָהָ ,מה ָרָאה ַל ְשטּות ַהזֹו [לקחת מחתות ולמסור נפשו]ֶּ .א ָלא
ֹׁשה
ֶּא ַמר :מ ֶּ
ַאהרֹןֶּׁ ,שנ ֱ
ֹׁשה ְו ֲ
מּואל ֶּׁש ָשקּול ְכנֶּגֶּד מ ֶּ
ימנּוְׁ ,ש ֵּ
עֹומֶּדת ֵּה ֶּ
דֹולה ֶּ
ֵּעינֹו ִה ְט ַעתּוָ .רָאה ַׁש ְל ֶּׁש ֶּלת ְג ָ
ֻלן
עֹומדֹות ִמ ְבנֵּי ָבנָיו ֶּׁשכ ָ
ַאר ָב ָעה ִמ ְׁש ָמרֹות ְ
קֹור ֵּאי ְׁשמֹו (תהלים צט ,ו) ְ ,ו ֶּע ְש ִרים ְו ְ
מּואל ְב ְ
ּוׁש ֵּ
ֹהנָיו ְ
ְוַא ֲהרֹן ְבכ ֲ
ה ִרים ָקֶּרן (דה"א
ֹלהים ְל ָ
ימן חֹוזֵּה ַה ֶּמ ֶּלְך ְב ִד ְבֵּרי ָה ֱא ִ
ֶּא ַמרָ :כל ֵּא ֶּלה ָבנִים ְל ֵּה ָ
רּוח ַהקֶֹּדׁשֶּׁ ,שנ ֱ
ַב ִאין ְב ַ
ִמ ְתנ ְ
ָפהְ ,ל ִפי ֶּׁש ָבנָיו ָהיּו
אֹותּהְ .וֹלא ָרָאה י ֶּ
אֹובד ָ
ַאנִי ֵּ
ידה ַל ֲעמֹד ִמ ֶּמנִי ו ֲ
ָאמרֶּ ,א ְפ ָׁשר ַה ְגֻד ָלה ַהזֹו ֲע ִת ָ
כה ,ה) ַ .
ָפה".
רֹואה י ֶּ
ֹׁשה ָהיָה ֶּ
עֹומ ִדין ֵּמ ֶּהןּ ,ומ ֶּ
ׁשּובה ְו ְ
עֹושין ְת ָ
ִ
רואים מה קורח ראה בנבואה וטעה ,לכאורה ראה את הגדולה שעומדת לו .אבל צריך ביאור ע"פ
האמור עד כה כי מה בכך שעמדו ממנו גדולים מה יעזור לו כעת לתלות בהם הרי זכות אבות לבנים
תזכור ולא להיפך ,ונ"ל בס"ד ,אולי שהוא ראה את שמואל הנביא ,שלכאורה היה מצד השמאל שהיה
גם נביא שהנבואה היא בגבורה ,וגם היה לוי ,וגם השם שלו רומז לשמאל ,וכן שמו אל הוא מידת
המלכות שנוטלת מן הגבורה .ואע"פ כן ,שכל זה היה בו עדיין היה קדוש וניראה כביכול ראוי לכהונה
ְמי ַחיָיו
ְת ִתיו לה' ָכל י ֵּ
משום שאמו חנה נדרה אותו בנזירות לדעת ר' נהוראי 74שנאמר( :שמואל א) "ּונ ַ
75
ַע ֶלה ַעל רֹּאשֹו" ,בחינת הכהן והנזיר שמגדלים את השער לאות החסדים .ויתכן שראה
ּומֹורה ֹלא י ֲ
ָּ
בו את זה וסבר שגם הוא יכול להיות בחינת הימין או לבקש את שוק הימין ,וזה מה שאמרו במדרש
ידה ַל ֲעמֹד ִמ ֶּמנִי" ,כידוע שמידת החסד נקראת היד ַה ְגֻד ָלה ,וכן אומר דוד ע"ה
" ֶּא ְפ ָׁשר ַה ְגֻד ָלה ַהזֹו ֲע ִת ָ
ְבּורה" ,וראה את שיוצאת ממנה מידת חסד אע"פ שהוא מושרש בגבורה
(דברי א ,כט) " ְלָך ה' ַה ְגֻד ָלה ְו ַהג ָ
ימן הנביא מבני בניו ,שהיא משורר ולוי ,והיה מושרש בגבורה אעפ"כ רומז
ובא לו השטות הזו .וכן ֵּה ָ
שמו למידת החסד הימין .ויתכן לומר כך משום שמראה הנבואה לכל שאר הנביאים כידוע היה
בחידות 76ולא היה ברור כמו למשה שהיה רואה באספקלריה המאירה ,וזה מ"ש במדרשְ" :וֹלא ָרָאה
ָפה".
רֹואה י ֶּ
ֹׁשה ָהיָה ֶּ
עֹומ ִדין ֵּמ ֶּהןּ ,ומ ֶּ
ׁשּובה ְו ְ
עֹושין ְת ָ
ָפהְ ,ל ִפי ֶּׁש ָבנָיו ָהיּו ִ
י ֶּ
ַאתיָין,
ַא ַמאי ָקדֹוׁש ְו ָלא ָטהֹורֶּ .א ָלא ִאינּון ִמ ִס ְטָרא ְד ָטהֹור ָקא ְ
ֹקר ,ו ֲ
יֹודע ְיָי ֶּאת ֲא ֶּׁשר לֹוֲ .א ַמאי ב ֶּ
ֹקר ְו ַ
73בזוהר (קרח קעז ע"א) :ב ֶּ
יֹודע
ּוכֵּדין ְו ַ
ֹקרְ ,
בֹודה ְדב ֶּ
ֹקרַ ,פ ְלחּו ֲע ָ
ֹקרִ ,ד ְכֵּדין ִכ ְתָרא ְד ַכ ֲהנָא ִא ְת ַער ְב ָע ְל ָמאִ ,אי ַאתּון ַכ ֲהנֵּיָ ,הא ב ֶּ
ֹׁשה ,ב ֶּ
ָאמר מ ֶּ
ְו ָקדֹוׁש ַכ ֲהנָאַ .
ַאב ִחין ִמ ָלה,
ָאיְ .ו ֶּאת ַה ָקדֹוׁשָ ,דא ַכ ֲהנָאְ ,כֵּדין ְו ִה ְקִריב ֵּא ָליוְ .ו ֵּלית ַמאן ְד ְ
ְיָי ֶּאת ֲא ֶּׁשר לֹו ְו ֶּאת ַה ָקדֹוׁשֶּ .את ֲא ֶּׁשר לֹו ְס ָתםָ ,דא ֵּליו ֵּ
חזּון ְל ִא ְׁש ַת ֲאָרא ְב ֶּח ֶּסדָ ,הא
ֹקר ָלא ָס ִביל ְלכּוְ ,ד ָהא ָלאו ִז ְמנֵּיּה הּואְ .ו ִאי ִת ְת ֲ
חזּון ְל ִא ְׁש ַת ֲאָרא ִב ְס ַטר ִדינָא ,ב ֶּ
ֹקרִ ,אי ִת ְת ֲ
ֶּא ָלא ב ֶּ
יק ֵּבל ְלכּו.
ַביּהִ ,ו ַ
ִז ְמנֵּיּה הּואְ ,ו ִת ְׁש ַת ֲארּון ג ֵּ
74מובא בגמ' (נזיר סו" ).נזיר היה שמואל כדברי ר' נהוראי שנא' שמואל א א ,יא ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון
שופטים יג ,ה ומורה ונאמר בשמואל ומורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר".
מּואלְ ,ו ֲע ֵּליּה ְכ ִתיב( ,שמואל א
ַבי ַבר נָׁש ִמ ַת ָמן [מנצח] ַעד ְד ֲא ָתא ְׁש ֵּ
75וכמו כן מובא בזוהר הק' (בראשית באְ " ).ד ָלא ִא ְתנ ֵּ
ִשָר ֵּאל ְוגו'" ,כידוע שנצח מהימין כמ"ש נעימות בימינך נצח ,אבל מפורש שם שההארה שהיתה בנצח היתה
ֵּצח י ְ
טו) ְוגַם נ ַ
גבורה וזה אולי רומז לקדושה והטהרה שהיתה בו ב' בחינות וכ"פ הרש"ב ,ומובא שם בהמשך מה הסוד בעניין ששמואל
מׁשה
ימ ַתי ְל ָב ַתר ְד ָמ ַׁשח ַמ ְל ִכיןְ .ו ַעל ָדא ָׁש ִקיל ִאיהּו ְכ ֶּ
קּוד ָׁשא ְבִריְך הּוא ָכ ִליל ֵּליּה ְל ָב ַתר ְבהֹודֵּ .א ָ
שקול למשה ואהרןְ " :ותּו ְ
מׁשה
ֶּצח ְוהֹודְ .כגְַוונָא ְד ֶּ
ּומאן ִאנּון .נ ַ
ילאַ ,אף הּוא ְל ַת ָתא ְכגְַוונָא ְד ִאנּון ְתֵּרין ִס ְטֵּריָ .
ַאהרֹן ִב ְתֵּרין ִס ְטִרין ִד ְל ֵּע ָ
ֹׁשה ְו ֲ
ַאהרֹןַ .מה מ ֶּ
ְו ֲ
קֹור ֵּאי ְׁשמֹו" ,ונמצא אם כן
מּואל ְב ְ
ּוׁש ֵּ
ֹהנָיו ְ
ַאהרֹן ְבכ ֲ
מׁשה ְו ֲ
ידן ָדא ְבָדא ִד ְכ ִתיב( ,תהלים צט) ֶּ
ֻלהּו ַדְר ִגין ֲא ִח ָ
ילאְ .וכ ְ
ַאהרֹן ִד ְל ֵּע ָ
ְו ֲ
שהיה כלול מנצח תחילה והוד באחרית ימיו ,והיה כלול מהימין ומהשמאל.
76ויתכן שראה את שמואל קדוש אבל לא מצד הכהונה אלא מצד הנזירות.
75
צפנת פענח
שבי החמאס
חיפשנו דילוג " בשבי חמס" ,בעקבות הדיווחים על שבויים בידי החמאס והדילוג באופן מדהים
חותך את פרשת השבוע חוקת שבתקופתה ככל הניראה ארעו המקרים ,והדילוג חותך את הפסוק:
ִשָר ֵּאל ַו ִי ְׁש ְב ִמ ֶּמנּו ֶּׁש ִבי" ,עם
ִל ֶּחם ְבי ְ
ִשָר ֵּאל ֶּדֶּרְך ָה ֲא ָת ִרים ַוי ָ
ֹׁשב ַהנֶּגֶּב ִכי ָבא י ְ
ַענִי ֶּמ ֶּלְך ֲעָרד י ֵּ
ִׁש ַמע ַה ְכנ ֲ
"ַוי ְ
חיתוך מלא במילה וישבממנושבי ,ומלך כנען רומז לחמאס שהם הערבים שגרים כביכול בארץ
כנען בגדה המערבית וחלק מעזה ועוד רומזים לבחינת עמלק שגר באותו אזור.
ת ִרים" ,כלומר גלישה באתרי אינטרנט
א ָּ
הֲ
ִשָר ֵּאל ֶּדֶּרְך ָּ
"כי ָבא י ְ
ורמז מדוע כל הרעש הזה משוםִ :
ובאייפון שבהם יש אתרי אינטרנט .ופירש רש"י וכ"כ התרגום יונתן לשון אחרֶּ ,דֶּרְך ָה ֲא ָת ִרים ,הכוונה
לתור את הארץ ,וכך דרכו של הגולש באינטרנט לתור באתרים ולשוטט ללא מטרה כמו תייר.
ועוד תראה גדולה מזו ,שכזכור שנה שעברה בפרשיות שלח לך-קרח-חוקת-בלק ,התחילה מלחמת
צוק איתן ,וכזכור המלחמה התחילה בגלל פרשת הילדים ז"ל שנחטפו והיו בשבי חמאס ,ועוד במהלך
המלחמה נישבה הקצין הדר גולדין ז"ל והיה בשבי חמאס .וכל זה התחיל בפרשת שלח לך עם
חטיפת הילדים וניגמר בפרשיות מטות-מסעי שצה"ל נכנס לעזה .וכל זה הפירוש משום שהוקשה
לנו לכאורה שלא היתה חטיפה כלל בפרשת חוקת ואם כן למה רומז הדילוג ,וזה שפירסמו את
החטיפה בפרשת בלק מה זה שייך לחוקת ,לכן עכשיו מובן הכול בס"ד שזה רומז לאשתקד.
והחמאס באופן טבעי גם השנה מכריזים ביום השנה למלחמת צוק איתן שהם חטפו את אותם
ישראלים ,ובין אם הם יהודים אם לאו ,הרי זה רומז לנו בפירוש שצריך להתעורר בתשובה גדולה
ובפרט שאנחנו בתקופת בין המצרים וכל אויביה השיגוה בין המצרים.
אבל הביאור כמו שאמרנו מה הטעם לכל השבי והחטיפות האלה ,והנה לצערנו אנחנו רואים את
התפשטות האינטרנט היום והאייפונים והטאבלטים והמחשבים בכל נקודה בחיינו ועוד לא נישארה
פינה אפילו לבית המדרש חדרו אותם מכשירים למחוזותינו ,ואנחנו בענינו אין לנו להוכיח כלל בזה
כי גם בש ורות אלו אנו משתמשים באינטרנט אבל האמת שצריך סינון גדול מאוד וכל אדם הירא
לנפשו יכניס לפחות אינטרנט חסום ו\או תוכנת חסימה איכותית כגון ,K9לחסימת כל התמונות
והאתרים בעלי לשון הרע המרגלים בנו ובעמנו ,ועוד תועבות גדולות מזו .והכי טוב להרשות מספר
אתרים מצומצם כגון בנק וכו' שאפשר להיכנס אליהם ותו לא וכמו כן לחסום את האינטרנט למס'
שעות מצומצם בלבד ביום .ומכשירי האייפון למיניהם וסמארטפונים אפילו "כשרים" יש היום ,הרי
זו צרה צרורה כי בכל צעד וכל פניה הרי הוא בידך וכל תשומת לבך נתונה לו ,ותורה מה תהא עליה.
ולכן צועק לנו הקב"ה :אנחנו שובים את ליבנו אחרי ההבל ומרגלים אחרי אתרי האינטרנט ,אם
בלשון הרע וטינופת ותמונות וכל מיני סרטונים .ולכן מידה כנגד מידה ,באותה דרך שבאתם דרך
ש ִבי" ,רומז לימי בין המצרים איכה ישבה בדד העיר רבתי ,מבלי
ִׁש ְב ִמ ֶּמנּו ֶ
האתרים תיתפסו והיאַ" :וי ְ
היכולת לילך ולרגל ולשוטט באתרים .וכל העם שבוי בזה כי זה גורם צער לכל העם כאשר יהודי
מוחזק בשבי כזכור בחטיפת הילדים ז"ל ומה גם שזה גרם למלחמה גדולה והרבה אבדות.
ולאות ולמופת שפירוש זה קרוב לאמת התבונן נא בדילוג שחיפשנו " :אנטרנט",
צפנת פענח
76
רואים שהדילוג המינימלי אינטרנט חותך את כל הפרשיות לעיל שלח לך עד מטות ,ובפרט חותך את
יהם" ,רומז שהגלישה באינטרנט
ְד ֶּ
ָארץ ָק ְרעּו ִבגֵּ
ה ֶ
ת ִרים ֶאת ָּ
ה ָּ
ְפנֶּה ִמן ַ
יהֹוׁש ַע ִבן נּון ְו ָכ ֵּלב ֶּבן י ֻ
הפסוקִ" :ו ֻ
היא כעין לתור את הארץ ולהביא דיבת הארץ רעה ,אבל יש בחינה טובה כגון יהושע וכלב שהתפללו
וניצלו וכל אחד יעשה בשכל וישמע לגדולי הדור כיצד לנהוג ולהשתמש נכון באינטרנט.
ועוד הט אזניך ,כי יש בטעם הכתוב הזה ב' פירושים בדברי חז"ל ,והמפרשים הביאו במקום וז"ל
הרמב"ן" :וטעם [הפסוק] 'כי בא ישראל דרך האתרים' ,על דעת אונקלוס כי כאשר באו המרגלים ועלו
בנגב וחזרו להם הרגישו בהם יושבי הארץ ושמע בהם הכנעני הזה שהיה יושב בנגב ובא בדרך שהלכו
הם עד הגיעו למחנה ישראל ויפה פירש .ורבותינו אמרו (ר"ה ג) מה שמועה שמע[ 77הכנעני] ,כי הוקשה
להם הכתוב בפרשת המסעים (להלן לג מ) 'וישמע הכנעני מלך ערד והוא יושב בנגב בארץ כנען בבא
בני ישראל' ,שלא הזכיר שם המלחמה ולא שום דבר 78על כן אמרו שהשמועה היתה במיתת אהרן
הנזכרת שם יזכיר כי שמעו אויבי ישראל במיתת הצדיק ונתעוררו בה להלחם עמהם וכן אמרו (במדבר
רבה יט יא) שהכנעני הזה הוא עמלק ולא כבש ארצם ולא חלק אותה אבל החרים עריהם".
ועכשיו יש לומר כנגד ב' פירושים אלו ,ששניהם מסבירים טעם מדוע התעורר עמלק על ישראל,
ובבחינתנו כאן החמאס התעורר פעם בצוק איתן ופעם כאן להודיע על השבי שלקח .ולכאורה חלק
מהחמס יושבים במקום בגדה המערבית באזור שהיה עמלק יושב בנגב מעבר לירדן ימה .פירוש
ראשון כמו שאמרנו כנגד המרגלים התרים את הארץ ,והוא רמז כנגד האינטרנט וכו' .והפירוש השני
ששמע מלך כנען את מיתת אהרון ונסתלקו ענני הכבוד ובא ישראל דרך האתרים פי' רש"י והרא"ם
הוא התייר הגדול נוסע לפניהם הוא הארן שעתה יכול היה עמלק לראותו ללא כיסוי ענני הכבוד,
וזה כנגד מיתת הצדיקים בתקופת בין המצרים ששמענו עליהם הרה"ג אליעזר הגר מויזניץ' ולכן
החמס הודיע באותו זמן על השבי שבמקרה היה יום השנה לצוק איתן.
77מובא שם בר"ה (ג ).וז"ל(" :במדבר כא ,א) וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני
כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב (במדבר כ ,כט) ויראו כל העדה כי גוע אהרן וא''ר אבהו אל תקרי
ויראו אלא וייראו".
78ניראה דהרמב"ן מפרש ששמה בפרק לג מדובר במסעות ולא מדובר שם במלחמה כגון מלחמת סיחון ועוג בכאן פרק
כא ,ולכן לא שייך לומר שם לשון וישמע כגון כאן ששייך לומר ששמע על כך שישראל באו ,ועוד מביא הפס' לקמן משום
ששני הפסוקים האלה סמוכים למיתת אהרן ממש ודרשינן סמוכים ,וכ"ש כאשר ב' פעמים יש סמיכות.
77
צפנת פענח
פרק ג
גימטריות
איך גימטריה מוכיחה שהתנ"ך מסור ברוח הקודש?
חז"ל קוראים למידת חשבון האותיות גימטריה ,וזאת אחת מל"ב מידות שהתורה נדרשת בהם ,אמנם
בעיקר בהגדה ובזהר הקדוש ויש מעט רמזים להלכה כגון ארבעים סאה למקוה ,שיעור הפרשת חלה
ועוד . 79ונ"ל שמידה זו אינה מוערכת כראוי בימינו אע"פ שהתקוני זוהר משתמש בגימטריה הרבה
מאוד ,כי אפשר להוכיח רק איתה את אמיתות התורה בס"ד .הגימטריה היא פונקציה שמעבירה
הרבה מילים לאותו ערך מספרי ,ולכן יכולים להיות הרבה מילים עם אותה גימטריה ,ואע"פ שאין
כמעט משמעות למצוא מילים שיש להם אותה גימטריה מליבנו ,כאשר יש אסמכתא מהפסוקים
לגימטריה ויש חיזוק מפשט הדברים כמו שחז"ל דורשים כגון ,שטן = נחש = משיח ,וללא הבנה
בעיקרן של דברים אדם יכול להתבלבל ולבדות מליבו ע"י הגימטריה.
כדי להגביל את עצמנו בחיפושים ,וכדי שנוכל לחשב הסתברות ולהעריך בצורה נכונה את
הממצאים ,נחפש בדרך כלל גימטריה של" ,פסוקים שלמים" ,בגימטריה פשוטה או קטנה .וכדי
להפוך את השיטה הזאת ליותר חישובית ופחות תלויה בבחירה אישית ,נחפש תמיד פסוקים שלמים
ונימצא פסוקים שלמים .וכך נוכל לעשות השוואה בין הפסוקים ,ולמצוא את הקשר ביניהם .אם
נגדיר את הקשר הרצוי מראש נוכל להעריך את ההסתברות למצוא שני פסוקים בגימטריה שווה
שיש ביניהם קשר מובהק .ואת הרעיון אפשר לראות כבר בזוהר וכן אפשר להתרשם שמרן ר' יעקב
אבוחצירא זצ"ל מחשב גימטריה של פסוקים שלמים בספרו" ,מחשף הלבן".
ּובן ֵּאין לֹו ֹלא ִת ְהיֶּה ֵּא ֶּׁשת ַה ֵּמת
ַאחד ֵּמ ֶּהם ֵּ
ּומת ַ
ַחָדו ֵּ
ַאחים י ְ
ֵּׁשבּו ִ
ולדוגמא ,נחפש פסוק שלם" ,ה ִכי י ְ
ִב ָמּה" ,וכמובן שהנושא של הפסוק ברור והוא
ּול ָק ָחּה לֹו ְל ִא ָשה ְוי ְ
יה ְ
ְב ָמּה ָיבֹא ָע ֶּל ָ
חּוצה ְל ִאיׁש זָר י ָ
ַה ָ
מצות יבום ,ואת זה אנחנו יודעים מראש .כעת נירצה לחפש פסוק נוסף עם אותה גימטריה [=4162],
ומקבלים מספר תוצאות מצומצם ,ככל שמס' התוצאות נמוך יותר כך ההסתברות למצוא פסוק
ָע ִמי ָברּוְך
ָׁשים ֶּאל נ ֳ
ֹאמ ְרנָה ַהנ ִ
קשור לנושא נמוכה יותר .ומוצאים מתוך 6תוצאות את הפסוק" :יד ַות ַ
ִשָר ֵּאל" ,ואפשר להוכיח בפשטות מתוך מגילת רות
ִקֵּרא ְׁשמֹו ְבי ְ
ֹאל ַהיֹום ְוי ָ
ה' ֲא ֶּׁשר ֹלא ִה ְׁש ִבית ָלְך ג ֵּ
שהפסוק הזה מדבר על מצות יבום וגאולת קרקעות .עיין יותר בטבלה יבום מקביל לרות .
וההסתברות לכך בקירוב 1ל.1,380,935-
ימ ְטִריָא
ֹל ִכים ְלַאטְ ,ב ִג ַ
ֹלח ַהה ְ
ַאר ָב ִעים ְסָאה( ,ישעיה ח ,ו)ֵּ :מי ַה ִש ַ
ּומ ַניִן ְל ִמ ְקוֶּה ֶּׁש ָצִריְך ְ
79מובא במדר"ר (קרח יח ,כא) " ִ
ַאר ָב ִעים ָח ֵּסר
תֹורה ְל ִמ ְניַן ַח ָלהֲ .אבֹות ְמ ָלאכֹות ְ
ֹמׁש ִמן ַה ָ
ַאר ָב ִעים ְו ָׁשלׁש ְוח ֶּ
ַאחת ֵּמ ְ
ַפִריׁש ַ
ּומ ְפִריׁש ַח ָלה ָצִריְך ֶּׁשי ְ
ַאר ָב ִעיםַ .
ְ
ַאר ָב ִעים ָח ֵּסר ֶּא ָחת" ,ואלו
ָׁשׁשְ ,ד ָבִרים ְׁש ַתיִםַ ,ה ְד ָבִרים ָׁשלׁשֲ ,הֵּרי ְ
לׁשים ו ֵּ
ַאחתִ ,ד ְכ ִתיב (שמות לה ,א)ֵּ :א ֶּלה ַה ְד ָבִריםֵּ ,א ֶּלהְׁ ,ש ִ
ַ
רק אסמכתות בעלמא ,שעיקרן הלכה למשה מסיני.
צפנת פענח
78
גוג הוא פרעה?
כידוע שאובמה דומה לפרעה של יציאת מצרים ,ופרעה צריך לחזור בגלגול להיות גוג באחרית הימים
שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ,וגוג הוא פרעה .ומובא בשם הרב מרדכי ,כמו
אובמה גם פרעה היה שחור ,ושניהם לא היו שייכים לעם שלהם ,וכך אובמה הוא מוסלמי שחור וכל
העם האמריקאי נוצרים לבנים.
ַאח ִרית
ָארץ ְב ֲ
ִשָר ֵּאל ֶּכ ָענָן ְל ַכסֹות ָה ֶּ
ית ַעל ַע ִמי י ְ
וכתוב בנבואת יחזקאל (פרק לח) על גוג ומגוג" :טז ְו ָע ִל ָ
אדֹּנָּי
ָאמר ֲ
ֵּיהם גֹוג :יז כֹּה ַ
ֹתי ְב ִה ָק ְד ִׁשי ְבָך ְל ֵּעינ ֶּ
ַאר ִצי ְל ַמ ַען ַד ַעת ַהגֹויִם א ִ
אֹותיָך ַעל ְ
ַה ִב ִ
ָמים ִת ְהיֶּה ,ו ֲ
ַהי ִ
הם
ה ֵּ
ָּמים ָּ
ִב ִאים ַבי ִ
הנ ְׁ
ִש ָּר ֵּאל ַ
יאי י ְׁ
ְׁב ֵּ
ָּמים ַק ְׁדמֹונִים ְׁביַד ֲע ָּב ַדי נ ִ
תי ְׁבי ִ
שר ִד ַב ְׁר ִ
אֶ
תה הּוא ֲ
א ָּ
הַ
ְׁהוה ַ
י ִ
יהם" ,ביאור הפסוקים כך ,הקב"ה אומר לגוג ,אתה הוא ששלחתי אליך את
ֹּתָך ֲע ֵּל ֶ
ה ִביא א ְׁ
שנִיםְׁ ,ל ָּ
ָּ
שני עבדי הנביאים (משה ואהרון) לדבר איתך בימים הקדמונים (ביציאת מצרים) להביא אותך עליהם
כלומר לחזק את הלב שלך .וזה דומה לפירוש חז"ל שאמרו על אלדד ומידד שהם שנים שהתנבאו
ועיין רש"י .אבל זה פשט המתיישב נפלא בכתוב ,ומכאן אנחנו באים לרמז הנפלא הזה שצפינו מראש
ולכן נחשב הסתברות ,שהגימטריה של הפסוק המודגש (פס' יז) ,היא בדיוק שווה לגימטריה של הפסוק
הן ְׁבנֵּי
מֹּשה ִל ְׁפנֵּי יְׁהוָּה ֵּלאמֹּר ֵּ
ְׁד ֵּבר ֶ
שבו שולח הקב"ה את משה לדבר עם פרעה (שמות ו)" :יב וַי ַ
תיִם" ,גימטריה 4249ואלו שני הפסוקים
ש ָּפ ָּ
ַאנִי ֲע ַרל ְׁ
מ ֵּענִי ַפ ְׁרעֹּה ו ֲ
ִש ָּ
ש ְׁמעּו ֵּא ַלי ְׁו ֵּאיְך י ְׁ
ִש ָּר ֵּאל ֹלא ָּ
י ְׁ
היחידים בכל התנ"ך (מתוך 23,207פסוקים סה"כ) שיש להם את הגימטריה הזאת!
ִשָר ֵּאל ְו ֶּאל ַפ ְרעֹה
ְצּוֵּם ֶּאל ְבנֵּי י ְ
ַאהרֹּן ַוי ַ
מֹּשה ְׁו ֶאל ֲ
ודייק שכתוב מייד אחרי פס' יב" ,יג ַויְַד ֵּבר ה' ֶאל ֶ
ִשָר ֵּאל ֵּמ ֶּאֶּרץ ִמ ְצָריִם" ,רואים שמיד אחרי פס' (יב) ציווה הקב"ה לשלוח
הֹוציא ֶּאת ְבנֵּי י ְ
ֶּמ ֶּלְך ִמ ְצָריִם ְל ִ
ִשָר ֵּאל
יאי י ְ
ְב ֵּ
את שנים הנביאים משה ואהרון לדבר אל פרעה וזה מה שהפס' (יז) אומר " ְביַד ֲע ָבַדי נ ִ
שנִים" ,ודרשו חז"ל שנים מלשון שני נביאים.
ָמים ָה ֵּהם ָּ
ִב ִאים ַבי ִ
ַהנ ְ
79
צפנת פענח
חישוב הסתברות
נחשב את ההסתברות ,יש בסה"כ 2פסוקים בתנ"ך בגימטריה ,4249לכן ההסתברות לקבל פסוק
בגימטריה כזאת היא:
2
= 𝑃1
23,207
בנוסף אנחנו רוצים שהפסוק שנימצא יהיה קשור לפסוק שחיפשנו ,ולכן צריך למצוא את כל
הפסוקים שמדברים על נביא שמדבר עם פרעה ואפשר להניח בצורה מקסימלית כמספר הפעמים
שיש פרעה למשל .200ולכן סה"כ:
200
= 𝑃2
23,207
ואנחנו רוצים ששני התנאים יקרו שהגימטריה תהיה שווה וגם הפסוקים יהיו קשורים,
1
= 𝑃𝑇 = 𝑃ֹ1 ∗ 𝑃2 = 7.42 ∗ 10−7
1,346,412
כלומר סיכוי של 1ל 1,346,412-פסוקים שזה היה קורה "במקרה" (אבל בתנ"ך יש רק 23,207פסוקים,
לכן אי אפשר לומר שזה במקרה).
אחד עשר יום מחורב
ֵּע",
ַאחד ָע ָשר יֹום ֵּמחֵֹּרב ֶּדֶּרְך ַהר ֵּש ִעיר ַעד ָקֵּדׁש ַב ְרנ ַ
הנה חיפשנו גימטריה לפסוק שלם (דברים א ,א) " ַ
ַאחת
ּוב ְׁשנַת ַ
בהקשר לחורבן בית המקדש (תשעה באב) .ומצאנו שהגימטריה שווה בדיוק לפסוקִ " :
ְהּודה" ,והנה שני פסוקים אלו רומזים לחורבן הבית.
ַאחָאב ָמ ַלְך ֲא ַחְזיָה ַעל י ָ
יֹורם ֶּבן ְ
ֶּע ְשֵּרה ָׁשנָה ְל ָ
הפסוק הראשון (דברים א ,א) בפרשת דברים שט' באב מתרחש בפרשה זו לרוב ,הנה רמוז הכתוב
יב ֶּכם" ,ואמרו חז"ל במדרש (איכה פרשה
ּומ ַש ֲא ֶּכם ְו ִר ְ
ח ֶּכם ַ
יכה ֶּא ָשא ְל ַב ִדי ָט ְר ֲ
"איכה" ,במ"ש משהֵּ " :א ָ
יכה ֶּא ָשֹא ְל ַב ִדי
ָאמר (דברים א ,יב)ֵּ :א ָ
מׁשה ַ
ְׁש ְעיָהְ ,וי ְִר ְמיָהֶּ .
מׁשה ,י ַ
יכה"ֶּ :
ַבאּו ְב ָלׁשֹון " ֵּא ָ
ִתנ ְ
לׁשה נ ְ
א) ְׁש ָ
בָדד80.
ָׁש ָבה ָ
יכה י ְ
ָאמר (איכה א)ֵּ :א ָ
ְתה ְלזֹונָה .י ְִר ְמיָה ַ
יכה ָהי ָ
ָאמר (ישעיה א ,כא)ֵּ :א ָ
ְׁש ְעיָה ַ
וגו' .י ַ
ועוד שמובא במדרש שאחד עשר יום מחורב רומזים לתשעת הימים של חודש אב ,וי"ז בתמוז ועשרה
בטבת .וי"א שמונת הימים של ט"ב בלי ר"ח ,ושלושת הצומות :י"ז תמוז ,י' טבת ,ג' תשרי .ויהיה פירוש
80ויש להוסיף על המדרש ,שהנה אם תעיין בכל הפסוקים שכתוב בהם איכה בתורה תמצאם כתובים בסדר שרומז
לגורמים ולחורבן הבית:
יׁשם ,וזה רומז לגורם הראשון לחורבן
הֹור ָ
אּוכל ְל ִ
יכה ַ
ֹאמר ִב ְל ָב ְבָך ַר ִבים ַהגֹויִם ָה ֵּא ֶּלה ִמ ֶּמנִי ֵּא ָּ
( .1דברים ז ,יז) ִכי ת ַ
שלא הורישו לגמרי את כל יושבי הארץ ונתעצלו בזה וזה גרם לעבודה זרה,
ַע ְבדּו ַהגֹויִם
יכה י ַ
יהם ֵּלאמֹר ֵּא ָּ
אֹלה ֶּ
ּופן ִת ְדרֹׁש ֵּל ֵּ
ַאחֵּרי ִה ָש ְמָדם ִמ ָפנֶּיָך ֶּ
יהם ֲ
ַאחֵּר ֶּ
( .2דברים יב ,ל) ִה ָש ֶּמר ְלָך ֶּפן ִת ָנ ֵּקׁש ֲ
יהם ְו ֶּא ֱע ֶּשה ֵּכן גַם ָאנִי ,וכאן מפורש כבר אחרי שהותירו את יושבי הארץ תוהים איכה הם עובדים
ָה ֵּא ֶּלה ֶּאת ֱאֹל ֵּה ֶּ
אלוהיהם ואעשה גם אני וזה הגורם השני לחורבן.
ֵּדע ֶּאת ַהָד ָבר ֲא ֶּׁשר ֹלא ִד ְברֹו ה' ,וזה רומז לגורם השלישי שהלכו אחרי
יכה נַ
ֹאמר ִב ְל ָב ֶּבָך ֵּא ָּ
( .3דברים יח ,כא) ְו ִכי ת ַ
נביאי הבעל והאמינו להם שלא תבוא אליהם הרעה ,והסיטו אותם לעבודה זרה ואמרו להם שלום שלום ואין
שלום ועוד שלא התבוננו אם הדבר אשר דברו נביאי הבעל מתקיים אם לאו.
ּוׁש ַניִם ָינִיסּו ְר ָב ָבה ִאם ֹלא ִכי
יכה יְִרדֹף ֶּא ָחד ֶּא ֶּלף ְ
יתםֵּ :א ָּ
ַאחִר ָ
ָבינּו ְל ֲ
ַש ִכילּו זֹאת י ִ
( .4דברים לב ,כט-ל) לּו ָח ְכמּו י ְ
צּורם ְמ ָכָרם וה' ִה ְס ִג ָירם ,הנה כאן כבר רומז לאחריתם שהיא חורבן הבית וגלות ישראל וזה הגורם האחרון שלא
ָ
השכילו להבין לאחריתם ואיכה היו למשל בגוים.
צפנת פענח
80
ַאחד ָע ָשר יֹום – של תענית יצאו לנו ֵּמחֵֹּרב ,שרומז לחורבן בית המקדש הראשוןֶּ ,דֶּרְך
הפסוק לפי זהַ :
ַהר ֵּש ִעיר – שהצומות האלו רומזים גם לחורבן הבית השני שהיה על ידי אדום שהם מהר שעיר,81
ִצַדק קֶֹּדׁש ,וכתב שם רש"י
ֵּע :רומז לבניין בית המקדש השלישי שנאמר (דניאל ח ,יד)ְ :ונ ְ
ַעד ָקֵּדׁש ַב ְרנ ַ
שנצדק קודש אחרי ביאת המשיח בבית השלישי .והנה מדבר קדש יתכן ורומז לבנין בית השלישי
משום שמשם נשלחו המרגלים 82ובו היה החטא שגרם שיסובבו מ' שנה במדבר במקום שיכנסו לארץ
ויזכו לבנות בית עולמים.
ְהּודה",
ַאחָאב ָמ ַלְך ֲא ַחְזיָה ַעל י ָ
יֹורם ֶּבן ְ
שנָּה ְל ָ
ש ֵּרה ָּ
ַאחת ֶע ְׁ
שנַת ַ
ּוב ְׁ
והנה בפסוק השני (מלכים-ב ,ט) " ִ
גם כן כתוב אחת עשרה ,ואולי בא לרמוז שחטאו במיוחד שבעשרת הדברות כמו שאמרו חז"ל (שמו"ר
פר' מב ,ח) ,אבל שם כתבו המפרשים שפסוק זה לכאורה מיותר וסותר את שכתוב לעיל (מלכים-ב
ְהּודה",
ְהֹורם ֶּמ ֶּלְך י ָ
ִשָר ֵּאל ָמ ַלְך ֲא ַחְזיָהּו ֶּבן י ָ
ַאחָאב ֶּמ ֶּלְך י ְ
יֹורם ֶּבן ְ
שנָּה ְל ָ
ש ֵּרה ָּ
תים ֶע ְׁ
ש ֵּ
שנַת ְׁ
ח ,כה) " ִב ְׁ
משמע שבשנת שתים עשרה מלך אחזיהו אבל לעיל משמע אחד עשרה ,ותירץ בסדר עולם שיהורם
המליך את אחזיהו בנו בעודו חי ושנת שתים עשרה היתה משותפת להם .ובספר דברי הימים מסופר
ירּוׁשִָלם ְו ֵּׁשם
ַאחת ָמ ַלְך ִב ָ
ּוׁש ַתיִם ָׁשנָה ֲא ַחְזיָהּו ְב ָמ ְלכֹו ְו ָׁשנָה ַ
ַאר ָב ִעים ְ
שמלך אחזיהו שהיה בן ֶּ " :42בן ְ
ִאמֹו ֲע ַת ְליָהּו ַבת ָע ְמ ִרי" ,וכאן בס' מלכים כתוב שמלך בן ,22ותירץ בסדר עולם שתלה הכתוב
באחזיהו לומר שהוא בן ,42והכוונה שמלפני 42שנה כבר נגזרה הגזרה על גלות יהודה שתגלה עם
ישראל כאשר התחתן יהושפט בן אסא עם בת עומרי מלך ישראל שהיה רשע .והנה מיד אחרי שמת
אחזיהו (ע"י יהוא בן נמשי) מלכה אמו עתליהו בת עמרי על יהודה והיא הציבה עבודה זרה בבית
מ ֵּעת
המקדש וביטלה את התמיד ,ומאותו הרגע נחתם גזר הדין שכן בקץ דניאל נאמר (שם יב יא) "ּו ֵּ
אתיִם ְו ִת ְׁש ִעים" .וזה היה העת הראשונה להסרת
ָמים ֶּא ֶּלף ָמ ַ
שֹּמם י ִ
שקּוץ ֵּ
תת ִ
ת ִמיד ְׁו ָּל ֵּ
ה ָּ
הּוסר ַ
ַ
התמיד וזה היה בשנה ה 42-אחרי שהתחתן יהושפט עם בת עומרי ,ובשנה שמלך אחזיהו ועתליה
אמו השלימתו וכל זה בשנה האחת עשרה ליורם בן אחאב .וכל זה פירש רש"י כאן ברוח קדשו.
והנה במסקנה הסופית רואים שב' הפסוקים רומזים זה לזה שבחינת י"א ימים או י"א שנים ,רומזים
לחורבן הבית כל פסוק בדרכו.
81כי הנה ט' באב הוא על צום על ב' המקדשים שבו הוכפל הצרות כדאמרי' (ר"ה יח ):שאני ט' באב הואיל והוכפלו בו
צרות דאמר מר בט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר ע"כ ,וי"ז בתמוז אע"ג שבמקדש ראשון
הבקעת החומה היתה בט' בתמוז כדאיתא בפסוקים (ירמיה נב ,ו) בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר כו' ותבקע העיר ,עכ"פ
דחו את הצום לי"ז משום דחמיר לן חורבן הבית השני מהראשון .וי' בטבת גם הוא הולך על ב' מקדשים כדאיתא בגיטין
(נו ):שגם בבית שני היתה להם חומה והיו במצור ,ובבית ראשון ג"כ כתוב י' בטבת (יחזקאל כד ,א).
82והנה הרמב"ן כתב (בראשית מ ,ז) וז"ל :אל עין משפט .על שם העתיד שעתידים משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו
העין לשון רש"י מדברי אגדה (במד"ר יט יד) ולא הבינותי זה כי "קדש" זה הוא "קדש ברנע" כי הוא ב"איל פארן אשר על
המדבר" וממנו נשתלחו מרגלים בשנה שניה שנאמר (במדבר יג כו) אל מדבר פארן קדשה וכתוב (דברים א יט כב) ונבא
עד קדש ברנע ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ושם ישבו ישראל ימים רבים ,ע"כ.
81
צפנת פענח
חישוב הסתברות
נחשב את ההסתברות ,יש בסה"כ 6פסוקים בתנ"ך בגימטריה ,2698אנחנו בוחרים באקראי את
הפסוק הראשון (דברים א ,א) ובוחרים את נושא הפסוק" :חורבן הבית בהקשר לאחד עשר יום",
ומחפשים את הגימטריה בתנ"ך .ההסתברות שימצא עוד פסוק בנושא דומה עם גימטריה כזאת
היא כדלהלן:
.1ההסתברות לקבל פסוק בגימטריה כזאת היא:
6
= 𝑃1
23,207
.2בנוסף אנחנו רוצים שהפסוק שנימצא יהיה קשור לפסוק שחיפשנו ,ולכן צריך למצוא את
כל הפסוקים שמדברים חורבן הבית ואפשר להניח בצורה מקסימלית לקחת את כל
הפסוקים שיש בהם שמות נרדפים לבית המקדש (לבנון ,מקדש ,גאון עוזכם כו') ולא
לקחנו בחשבון את צמצום האפשרויות של "אחד עשרה" ,כי זה פרטני מדי ,ולכן סה"כ
אפשרויות:
200
= 𝑃2
23,207
ואנחנו רוצים ששני התנאים יקרו שהגימטריה תהיה שווה וגם הפסוקים יהיו קשורים ,ולכן
ההסתברות למצוא פסוק נוסף עם התנאים הנ"ל כמו שמצאנו עם הפסוק במלכים-ב (ט ,כט)
הוא:
1
= 𝑃𝑇 = 𝑃ֹ1 ∗ 𝑃2 = 7.42 ∗ 10−7
718,086
כלומר סיכוי של 1ל 718,086-פסוקים שזה היה קורה "במקרה" (אבל בתנ"ך יש רק 23,207פסוקים,
לכן אי אפשר לומר שזה במקרה).
איכה צוארי הלבנון
יב ֶּכם",
ּומ ַש ֲא ֶּכם ְו ִר ְ
ח ֶּכם ַ
יכה ֶּא ָשא ְל ַב ִדי ָט ְר ֲ
והנה לבד מזה ,הגימטריה של הפסוק (דברים א ,יב)ֵּ " :א ָ
ָאריו",
ָמן ָב ָכה ַעל ַצּו ָ
ּוב ְני ִ
ֵּב ְך ִ
ָאחיו וַי ְ
ָמן ִ
ארי ִב ְני ִ
שווה בדיוק לגימטריה של (בראשית מה ,יד) "ַו ִיפֹל ַעל ַצְּו ֵּ
ַער ַב ַב ְרזֶּל ְו ַה ְל ָבנֹון ְב ַא ִדיר יִפֹול" ,וכולם צפינו מראש ויש להם קשר
ִקף ִס ְב ֵּכי ַהי ַ
וכן לגימטריה של "ְונ ַ
הדוק לחורבן בית המקדש.
הפסוק שבו כתוב "איכה" (דברים א ,יב) שאותו אומר משה כבר אמרנו שרומז לחורבן שהסמל שלו
ָׁש ָבה ָבָדד (מגילת איכה א) .והפסוק השני (בראשית מה ,יד) רומז במפורש לבכיה לדורות
יכה י ְ
הואֵּ :א ָ
שהיא חורבן הבית וכן אמרו חז"ל והביא רש"י (מגילה טז ):וזה לשונם" :ויפול על צוארי בנימן אחיו,
אמר רבי אלעזר בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב .ובנימין בכה
על צואריו ,בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב" .והפסוק השלישי,
מובא במס' גיטין (נו ):שם אמר ר' יוחנן בן זכאי לאספסיינוס קיסר שהוא יחריב את בית המקדש
והוא עתיד להיות מלך משום שנאמרְ" :ו ַה ְל ָבנֹון ְב ַא ִדיר יִפֹול" ,הלבנון הוא בית המקדש ואדיר הוא
מלך.
צפנת פענח
82
חישוב הסתברות
נחשב את ההסתברות ,יש בסה"כ 8פסוקים בתנ"ך בגימטריה ,1346אנחנו בוחרים באקראי את
הפסוק הראשון (דברים א ,יב) ובוחרים את נושא הפסוק" :חורבן הבית" ,ומחפשים את הגימטריה
בתנ"ך .ההסתברות שימצא עוד פסוק בנושא דומה עם גימטריה כזאת היא כדלהלן:
.1ההסתברות לקבל פסוק בגימטריה כזאת היא:
8
= 𝑃1
23,207
.2בנוסף אנחנו רוצים שהפסוק שנימצא יהיה קשור לפסוק שחיפשנו ,ולכן צריך למצוא את
כל הפסוקים שמדברים חורבן הבית ואפשר להניח בצורה מקסימלית לקחת את כל
הפסוקים שיש בהם שמות נרדפים לבית המקדש (לבנון ,מקדש ,גאון עוזכם כו') ולא
לקחנו בחשבון את צמצום האפשרויות של "אחד עשרה" ,כי זה פרטני מדי ,ולכן סה"כ
אפשרויות:
200
= 𝑃2
23,207
ואנחנו רוצים ששני התנאים יקרו שהגימטריה תהיה שווה וגם הפסוקים יהיו קשורים ,ולכן
ההסתברות למצוא פסוק נוסף עם התנאים הנ"ל כמו שמצאנו עם הפסוק (בראשית מה ,יד) הוא:
1
= 𝑃𝑇 = 𝑃ֹ1 ∗ 𝑃2 = 2.97 ∗ 10−6
336,603
והנה אחרי שמצאנו פסוק אחד עם ב' התנאים הנ"ל ,נירצה לחשב את ההסתברות למצוא פסוק
נוסף ,או ליתר דיוק את ההסתברות למצוא שני פסוקים עם התנאים הנ"ל (כגון את הפסוק
(בראשית מה ,יד) וגם (ישעיה י ,לד) והיא:
8
200
7
199
′
′
( = 𝑃𝑇2
∗
( ∗ א פסוק )
∗
= 7.68 ∗ 10−12ב פסוק )
23,207 23,207
23,206 23,206
במילים אחרות מספר קטן מאוד שאי אפשר להציג כמעט במחשבון ( 1למאה מיליארד) ואף ע"ג
שזה לא מדויק מאוד ,זה ממחיש את ההסתברות האמיתית.
83
צפנת פענח
קץ הזוהר
ִפ ְתחּו ַׁש ֲעֵּרי
ּוב ֵּׁשׁש ֵּמאֹות ָׁשנִים ָל ֶּא ֶּלף ַה ִש ִשי [שנת הת"ר 5600 ,לספירה] י ָ
מובא בזהר הק' (וירא קיז .ושם)ְ :
ָאדם ֶּׁש ְמ ַת ֵּקן ְביֹום
יעיְ .כמֹו ֶּבן ָ
עֹולם ְל ִה ָכנֵּס ַל ְש ִב ִ
ִת ַת ֵּקן ָה ָ
ּומ ְעיָנֹות ֶּׁשל ָח ְכ ָמה ְל ַמ ָטהְ ,וי ְ
ַה ָח ְכ ָמה ְל ַמ ְע ָלה ַ
ימן ַלָד ָבר (בראשית ז ,יא) ִב ְׁש ַ֨נת ֵּׁשׁשֵּ -מ ַ֤אֹות ָׁשנָה
ִׁש ִשי ִמ ְכ ֶּׁש ַמ ֲע ִריב ַה ֶּש ֶּמׁש ְל ִה ָכנֵּס ְל ַׁש ָבתַ ,אף ָכְך גַםְ ,ו ִס ָ
בת ַה ָש ַ ֶ֖מיִם
ַאֻר ֶ֥ ֹ
ִב ְקעּו ָכִּֽלַ -מ ְע ְינֹת ְת ֣הֹום ַר ֵָ֔בה ו ֲ
חֶּדׁש ַבי֣ ֹום ַה ֶַּ֗זה נ ְ
חֶּדׁש ַה ֵּש ִֵ֔ני ְב ִׁש ְב ִָּֽעהָ -ע ָ ֶ֥שר יֶ֖ ֹום ַל ֵ֑ ֹ
ְל ַחיֵּיֵֹ֔ -נ ַח ַב ֹ
תחּו" ,כלומר הפסוק הזה סימן לכך שבשנת שש מאות לחיי נח שהוא רומז לשבת יום המנוחה,
ִפ ִָּֽ
נְ
יבקעו כל המעיינות של החכמה בעולם הגשמי ובעולם הרוחני ארובות השמים יפתחו.
ומוכח לנו שאין הכוונה לקץ המשיח שהרי המשיח לא הגיע ,אלא שבשנת הת"ר התחילה ההכנה
לביאת משיח כמו פיתוח הטכנולוגיה וגילוי תורת הקבלה והחסידות בעולם .ובהמשך הזוהר שם
ָאמְר ָת [על הקץ שרמוז בפסוק" :בשנת שש מאות שנה"]ִ ,משּום ֶּׁשהּוא
ָפה ַ
יֹוסי [לר' אלעזר] ,י ֶּ
ָאמר לֹו ַר ִבי ִ
מובאַ " :
ָקן ָמ ָצאנּו ֶּח ְׁשבֹון
ֵּיבא ַהז ֵּ
עֹורר ֶּח ְׁשבֹון ְו ִק ִצים ֲא ֵּח ִריםֶּׁ ,ש ֲהֵּרי ְב ִס ְפרֹו ֶּׁשל ַרב י ָ
אֹותיֹות ְו ֵּאין ָלנּו ְל ֵּ
ְבתֹוְך סֹוד ָה ִ
ַעקֹוב",
יתי י ֲ
ָכ ְר ִתי ֶּאת ְב ִר ִ
ָארץ"ְ ,והּוא ַהסֹוד ֶּׁשל וָא''וֶּׁ ,ש ָכתּוב "ְוז ַ
זֶּהֶּׁ ,ש ָכתּוב (ויקרא כו ,לד) "ָאז ִת ְר ֶּצה ָה ֶּ
ָארץ
ִשָר ֵּאלִ .ת ְר ֶּצהִ ,ת ְתַר ֶּצה ָה ֶּ
ֶּסת י ְ
ָארץ ֶּאְזכֹר ,זֹו ְכנ ֶּ
ַאחר ָכְך ְו ָה ֶּ
ְוזֶּהּו וָא''וַ ,הכֹל ְכ ֶּא ָחדְ .ו ַעל זֶּה ֶּאְזכֹרְ .ו ַ
ֶּאל ַה ָקדֹוׁש ָברּוְך הּוא".
ובאופן מדהים אע"פ שאין לנו הבנה בזה כלל ,אם ניקח את שני הפסוקים שהזוהר מביא (בראשית
ָארץ" ,על תחילת הקץ בשנת
ז ,יא) " ִב ְׁש ַ֨נת ֵּׁשׁשֵּ -מ ַ֤אֹות ָׁשנָה ְל ַחיֵּיֵֹ֔ -נ ַח" ו(-ויקרא כו ,לד) "ָאז ִת ְר ֶּצה ָה ֶּ
הת"ר ,הגימטריה שלהם שווה ,ואלו הם:
נושא
הפסוקים השווים
גימטריה
הסתברות
פירוש
תחילת המבול על הארץ
גלות בבל ,שבילל ובילבל את
כל העולם
(בראשית ז ,יא) " ִב ְׁשנַת ֵּׁשׁש
ֹח ַבחֶֹּדׁש
ֵּמאֹות ָׁשנָה ְל ַחיֵּי נ ַ
ַה ֵּשנִי ְב ִׁש ְב ָעה ָע ָשר יֹום ַלחֶֹּדׁש
ִב ְקעּו ָכל ַמ ְע ְינֹת
ַביֹום ַהזֶּה נ ְ
ַאֻרבֹת ַה ָש ַמיִם
ְתהֹום ַר ָבה ו ֲ
ִפ ָתחּו"
נְ
(ויקרא כו ,לד) "ָאז ִת ְר ֶּצה
ְמי
יה כֹל י ֵּ
ֹת ָ
ָארץ ֶּאת ַׁש ְבת ֶּ
ָה ֶּ
יכם ָאז
ְב ֶּ
אי ֵּ
ֳה ַׁש ָמה ְו ַא ֶּתם ְב ֶּאֶּרץ ֹ
ָארץ ְו ִה ְר ָצת ֶּאת
ִת ְׁש ַבת ָה ֶּ
יה"
ֹת ָ
ַׁש ְבת ֶּ
7425
7425
משמע שהזהר אומר בפירוש שלפסוק (ויקרא כו ,לד) יש אותו
חשבון (גימטריה) של הפסוק (בראשית ז ,יא) ולכן שניהם
רומזים לקץ ,וגם קשורים מבחינת המשמעות של שבת והארץ.
ומכיוון שבגימטריה של 7425אלו הפסוקים היחידים בכל
ָּקן,
הז ֵּ
ֵּיבא ַ
התנ"ך ,מדהים לחשוב איך חכמי הזוהר ובפרט ַרב י ָּ
יֹוסי ,ידעו שלאותם פסוקים יש גימטריה שווה .הרי על
וכן ַר ִבי ִ
ידי ניחוש ,צריך לחשב גימטריה של כל 23,207הפסוקים בתנ"ך
כדי למצוא שני פסוקים שווים ,וזה בלתי אפשרי לבני אדם כמובן,
כי אפילו לחשב גימטריה של פסוק אחד בסכום 7425אנחנו לא
מסוגלים בלי להתבלבל .על כרחנו לומר שהכול ניכתב ברוח
הקודש ממש כידוע.
רומז לתחילת ההכנה לאלף
השביעי ,וזה כמו ערב שבת,
וכך גם המבול תיקן את הארץ
וכל חטאיה לקראת הארץ
החדשה שהיא בחי' שבת .ולכן
הארץ
השחתת
מוזכרת
ותיקונה שזה רומז לריצוי
70שמיטות שריצתה הארץ
לנוח כל ימי השמה ,וכך פירש
התרגום יונתןָ " :הא ְב ֵּכן ַת ְר ֵּעי
יט ָהא וכו'
ַאר ָעא יַת ְׁשנֵּי ְׁש ִמ ָ
ְ
ַאר ָּעא ְו ִת ְר ֵּעי יַת
ת ַניַיח ְׁ
ת ְׁ
ְב ֵּכן ִ
יט ָהא" ,ובנ"י הוגלו
ִׁשְז ֵּבי ְׁש ִמ ָ
לבבל ,בחי' המבול ,מכיוון
צפנת פענח
84
הארץ ,אז תרצה הארץ את שאת קשתי נתתי בענן ואין
לכלות שונאי ישראל.
שבתותיה.
בחינת קץ
ֹלהים ְל ֹנ ַח ֵּקץ ָּכל
ֹאמר ֱא ִ
יג ַוי ֶּ
ִכי
ְל ָפנַי
ָבא
שר
ָּב ָּ
ֵּיהם
ָארץ ָח ָמס ִמ ְפנ ֶּ
ה ֶ
ָמ ְלָאה ָּ
ָארץ:
ה ֶ
יתם ֶּאת ָּ
ְו ִה ְננִי ַמ ְׁש ִח ָ
וזאת המילה "קץ" היחידה
בתורה .רואים שגם במבול וגם
בגלות בבל (יחזקאל ז),
מוזכרת המילה "קץ" ממש
בהקשר של כליון בני האדם
החוטאים .וחוץ מהקיצין
המוזכרים בספר דניאל "לעת
קץ" ,וכן באיוב "קץ שם
לחושך" ,אלו 2הקיצין
היחידים בהקשר זה.
(יחזקאל ז) מתנבא על גלות
ְהי ְד ַבר ה' ֵּא ַלי ֵּלאמֹר:
בבל :א ַוי ִ
ָאמר ֲאדֹנָי
ָאדם כֹה ַ
ב ְו ַא ָתה ֶּבן ָ
ה ֵּקץ
ִשָר ֵּאל ֵּקץ ָּבא ַ
ַאד ַמת י ְ
ה' ְל ְ
ָארץ :ג ַע ָתה
ַאר ַבע ַכנְפֹות ָה ֶּ
ַעל ְ
ַה ֵּקץ ָע ַליְִך ְו ִׁש ַל ְח ִתי ַא ִפי ָבְך
ָת ִתי ָע ַליְִך
ּוׁש ַפ ְט ִתיְך ִכ ְדָר ָכיְִך ְונ ַ
ְ
ֹתיְִך :ד ְוֹלא ָתחֹוס
תֹועב ָ
ֵּאת ָכל ֲ
ֵּעינִי ָע ַליְִך ְוֹלא ֶּא ְחמֹול ִכי ְדָר ַכיְִך
תֹוכְך
בֹותיְִך ְב ֵּ
תֹוע ַ
ָע ַליְִך ֶּא ֵּתן ְו ֲ
יד ְע ֶּתם ִכי ֲאנִי ה'( :פ) ה
ִת ְהיֶּיןָ ִו ַ
ַאחת
ָאמר ֲא ֹדנָי ה' ָר ָעה ַ
כֹה ַ
ָר ָעה ִהנֵּה ָבָאה :ו ֵּקץ ָּבא ָּבא
ה ִקיץ ֵּא ָליְִך ִהנֵּה ָבָאה:
ה ֵּקץ ֵּ
ַ
חישוב הסתברות
נחשב את ההסתברות ,יש בסה"כ 2פסוקים בתנ"ך בגימטריה ,7425לכן ההסתברות לקבל פסוק
בגימטריה כזאת היא:
2
= 𝑃1
23,207
1
= 𝑃𝑇 = 𝑃ֹ1 = 8.6 ∗ 10−5
11,603
חישוב הקץ
צריך לדעת לפני שאנחנו מציגים ראיות על קץ המשיח ,הכול בגדר אפשרות ,וכאשר נטעה ח"ו אז
יבוא אחר ויחשב במקומנו את הקץ האמיתי .אבל באמת שאנחנו כבר באחרית הימים ממש על כן
חובה גמורה לצפות כל רגע למשיח .ועוד גילוי נאות שהתאוריה להלן אינה מושלמת ויש בה כמה
נקודות שצ"ע אבל יש שהקדימו את הגאולה כבר לשנת ה'תשע"ה -ה'תשע"ו וגם זה ניראה נכון,
עכ"פ החישובים עצמם מראים שהכול מתכנס לה'תשע"ח.
קץ הזוהר
וכתב הר"ש בוזגלו (מ"מ דף קיז ):שכל שישים ושישים שנה מן האלף השישי יש פתח לגאולה כמ"ש
הזוהר שם ,משום שוא"ו עולה לי' חכמה ומתמלאת בכל קצוות לשישים נפש ,ואחר כן יורדת לה"א
וממלאת לה .ובשנת הת"ר מתמלאת פעמים עשרה מכל קצה והמועדים הבא הקרוב אלינו הם שנת
התש"פ 5780לספירה .וכתב שם הזוהר " ִא ְׁש ְת ִלים וא''ו גֹו ֶּע ֶּשר ִׁשית ִז ְמנִין" ,ואם תחשב וא"ו 13
כפול ,10תקבל ,130שש פעמים ,תקבל .780
ומבואר שם בזוהר וכ"פ המלבי"ם (השמטות לדניאל ובמ"מ שם) ,שכל שישים ושישים שנה מהאלף השישי
ישנה אפשרות לגאולה ,והזמן 780מתחלק ב ,60-ונקבל 13פעמים .ואם נוסיף 780לאלף השישי
נקבל .5,780
צפנת פענח
85
וקץ זה מתאים לקץ דניאל שיבואר בהמשך ,אם נוסיף על קץ דניאל ב' שנים כפי שמבוא בתקו"ז
לקמן .ונקרא לקץ זה .Geula_Z=5780
קץ דניאל
וצריך לציין שהרבה חכמים ועליהם רש"י והרס"ג ,המלבי"ם והגר"א ועוד מצאו קיצים ,וכמו כן
המלבי"ם (בפס' דניאל ז ,כה) כתב על הפסוק שאומר "עדן עדנין ופלג עדן" כלומר "מועד מועדים וחצי
מועד" מעת הוסר התמיד כלומר מזמן חורבן ביה"מ השני שהיה בשנת ,3828עידן זה 410שנים
שבהם עמד ביה"מ הראשון ,עדן עדנין זה שלושה עדנים ולכן 1230שנים ,ופלג עידן זה חצי מהזמן
האמור .615ולכן הקץ יוצא בשנת 5673=615+1230+3828ה'תרע"ג .ובאמת בשנה זו התחילה
מלחמת העולם הראשונה.
אע"פ שלא היה הקץ בזמן הזה אפשר להשתמש בשיטה זאת ולהגיע לשנת ,5778אם ניקח עידן
(מועד) ראשון 480מיציאת בנ"י ממצרים עד בניין הבית הראשון .והמועד השני ניקח 410שנים
פעמיים (מועדים) וזה .820וחצי מועד ,כפי שפירש המלבי"ם יהיה חצי מסך הכול .1300=480+820
1
]שנים[ ∗ (480 + 410 ∗ 2) = 1,950
2
= (480 + 410 ∗ 2) +מועד וחצי מועדים מועד
)התשעח( 𝐺𝑒𝑢𝑙𝑎1 = 3828 + 1950 = 5778
וכמו כן יתאים קץ זה לקץ הכתוב בדניאל (פ"ח יג-יד):
מ ַַ֞תי ֶּה ָחזַ֤ ֹון ַה ָת ִמיד
ה ְמַד ֵַּ֗בר ַעדָּ -
מֹונ֣י ִַּֽ
ִּֽל ִ
ֹאמ ֩ר ֶּא ָ֨חד ָק ֵ֜דֹוׁש ַל ַפ ְ
ָא ְׁש ְמ ָ ֶ֥עה ִֶּּֽא ָחדָ -ק ֶ֖דֹוׁש ְמַד ֵּ ֵ֑בר ַוי ֶּ
יג ו ֶּ
ֵ֔
ֵ֔
ֵֵּ֔
מ ָ֑אֹות
ּוש ֹ֣לש ֵּ
ַאל ַ ֵ֖פיִם ְׁ
ב ֶקר ְׁ
אמר ֵּא ַלי ַַ֚עד ֶ ֣ע ֶרב ֹּ
קֶּדׁש ְו ָצ ָ ֶ֖בא ִמ ְר ִָּֽמס :יד ַו ֹ֣י ֶּ
ְו ַה ֶּ ֣פ ַׁשע ׁשֹמם ֵּ ָ֛תת ְו ֶ֥ ֹ
קֶּדׁש :
ִצַ ֶ֖דק ִֹּֽ
ְונ ְ
כלומר מזמן מסוים ,83צריך להוסיף 2300שנה כדי לקבל את הקץ וכך חישב רש"י והמפרשים .ואנו
ניקח מיום שהתחילו לבנות ביה"מ השני כלומר עליית עזרא ונחמיה בשנת ,3408והוא שלוש שנים
אחרי נס פורים בשנת .3405ונוסיף עליו 2300ונקבל 5708וזה תאריך הקמת המדינה (1948
למניינם).
)התשח( _𝐺𝑒𝑢𝑙𝑎2 = 3408 + 2300 = 5708תחילת
תאריך זה רומז לתחילת הגאולה ,כלומר שבעים שנים קודם הגאולה בפועל ,כמבואר בתקו"ז לקמן
שהמשיח יתכסה שבעים שנה ואחרי זה יתגלה בסוד לידת משיח.
)התשעח( 𝐺𝑒𝑢𝑙𝑎2 = 5708 + 70 = 5778
שים לב שפורים מקביל לשואה בכמה מובנים ,המן הוא מזרע עמלק כמו הנאצים ימ"ש ,וכמו כן
המן רצה להשמיד את כל היהודים ,אמנם ב"ה לא עלתה בידו .וכן כידוע בני המן הכתובים בסוף
מגילת אסתר רומזים לעשרה פושעי משפטי נירנברג הנאצים.
שבעים שנה עד הגאולה
ראוי לציין שכמו שבעלייה השנייה עליית עזרא ונחמיה 3 ,שנים לפני היה ניסיון השמדה של היהודים
(המן הרשע) כך גם בהקמת המדינה בעלייה השלישית 3 ,שנים לפני היתה השואה ( 1945סוף
השואה ו 1948-הקמת המדינה) ,אמנם יש הבדל שאז היו צדיקים וזכו להקים ביה"מ השני אבל לא
83אמנם אי אפשר לבחור כל זמן אלא אחד מהזמנים הידועים שהם נקודות מפנה בהיסטוריה שהמפרשים כתבו כגון
יציאת מצרים ,גלות בבל ,עליית עזרא ,חורבן הבית וכו'.
צפנת פענח
86
זכו לגמרי שהרי היה חסר מעשרה דברים ,וכאן אפי' ביה"מ לא זכו אלא רק להיכנס לארץ .ושם
היתה בחינת גאולה ממש שלאחר 70שנה שהבטיח ירמיה שיגאלו מבבל ויעלו ארצה ,אמנם כאן
מתחילים 70שנה של גאולה מעת שעלו ארצה כבר ,ואם כן תגיע הגאולה בשנת 2018( 5778
למני') ,כלומר 70שנה לאחר קום המדינה בשנת 1948( 5708למני').
קֹור ִעין לֹו ְגזַר ִדינֹו ֶּׁשל
ְהא ְׁש ֵּמיּה ַר ָבא ְב ָכל כֹחֹוְ ,
ָאמן י ֵּ
אֹומר ֵּ
וכך הובא בתקו"ז (ד ע"א) וז"לָ " :כל ָה ֵּ
חַרב ֵּבי ַמ ְק ְד ָׁשאְ ,ו ִאית ְד ָח ִׁשיב לֹון
אתן ְׁשנִיןְ ,ד ִא ְת ֲ
ּומ ָ
ִׁש ְב ִעים ָׁשנָהְ ,ד ִאינּון ַׁש ְב ִעין ְׁשנִיןָ ,ב ַתר ֶּא ֶּלף ָ
הָדא הּוא ִד ְכ ִתיב (מיכה ז כ)
פּור ָקנָאְ ,דַד ְרגֵּיּה ֱא ֶּמתֲ ,
ַעקֹב ַת ְליָא ֵּקץ ְד ְ
בּוטל ַה ָת ִמידְ ,ב ִגין ִד ְבַד ְרגָא ְדי ֲ
ִמ ֶּש ַ
קֹורָאיו
אֹוסיף ֵּביּה ב'ָ ,קרֹוב יהו''ה ְל ָכל ְ
אתיִם ִת ְׁש ִעיםְ ,ו ִאית ְד ִ
ימן ֶּא ֶּלף ָמ ַ
ַעקֹבְ ,ד ִאיהּו ִס ָ
ִת ֵּתן ֱא ֶּמ''ת ְלי ֲ
ָארץ ַד ְר ֶּכָך (שם סז ג) ,אּוף ָה ִכי ֶּאֶּרץֶּ ,א ֶּלף ר''ץ,
ִקָר ֻאה ּו ֶּב ֱא ֶּמת (תהלים קמה יח)ָ ,לַד ַעת ָב ֶּ
ְלכֹל ֲא ֶּׁשר י ְ
חּוׁש ַבן ֶּאֶּר''ץֲ ,א ָבל
ְימא ְבהֹון ֱא ֶּמ''ת ֵּמ ֶּאֶּר''ץ ִת ְצ ָמח (שם פד יב)ַ ,כד יְהֹון ְל ָבר ְכ ְ
אתיִם ְו ִת ְׁש ִעיםְ ,ל ַקי ָ
ָמ ַ
ְגזַר ִדינָם ִׁש ְב ִעים ָׁשנִים".
וזה כעין שהיה בגלות בבל עד שנגאלו עברו 70שנה וכך כתוב (דניאל ט ,ב)ֲ " :אנִי ִָּֽדנִֵֵּ֔יאל ִבי ֶֹ֖נ ִתי
ש ָּנ ָּֽה",
ש ְׁב ִ ִ֥עים ָּ
ְרּוׁשִֶַ֖לם ִ
ָביא ְל ַמ ָ֛לאות ְל ָח ְר ֶ֥בֹות י ָ
ַב ְס ָפִ ֵ֑רים ִמ ְס ַ ֣פר ַה ָש ִַ֗נים ֲא ֶּׁ֨שר ָהָיַ֤ה ְד ַבר-ה' ֶּאל-י ְִר ִמָי֣ה ַהנ ִֵ֔
קד
ש ָּנֵ֖ה ֶּא ְפ ֣ ֹ
ש ְׁב ִ ִ֥עים ָּ
ָאמר ה' ִּ֠ ִכי ְל ִָ֞פי ְמ ִֹ֧לאת ְל ָב ֶּ ָ֛בל ִ
והנביא ירמיה התנבא על זמן הגאולהִ " ,כִּֽי-כֹה ַ ֣
יכם ֶּאתְ -ד ָבִ ֣רי ַה ֵ֔טֹוב ְל ָה ִ ׁ֣שיב ֶּא ְת ֵֶּ֔כם ֶּאלַ -ה ָמ ֶ֖קֹום ַהֶּזִּֽה" .ודניאל טעה בתאריך של
ֹתי ֲע ֵּל ֶּ
ֶּא ְת ֶּ ֵ֑כם ו ֲ
ַה ִקמ ִ ַ֤
הגאולה 84לכן הוא אומר בינותי בספרים כלומר ניסה להבין במה טעה ומדוע הגאולה מתאחרת וזה
רומז לגאולה כאן שיתכן איחור 5775עד ,5778תלוי ממתי מתחילים לספור 70שנה .וכה"ג טעו
בני אפרים בגאולת מצרים שיצאו מוקדם מרד"ו שנים ,ארבעים שנה קודם.
ואלו האלף ר"ץ הם הי"ג שנה שבהם מל ישמעאל ,ועל כן קיבל את הארץ ל 1300-שנים לאחר גלות
יק ְניָא
יהי ֵּר ַ
יׁשאַ ,כד ִא ִ
ַאר ָעא ַק ִד ָ
ִׁש ָמ ֵּעאלְ ,ל ִמ ְׁש ָלט ְב ְ
רומי ,כמובא בזוה"ק (שמות לא ע"ב)ְ " :ז ִמינִין ְבנֵּי י ְ
ָאת ָבא
ִשָר ֵּאל ְל ָ
ְע ְכבּון ְלהֹון ִל ְבנִי י ְ
יק ְניָא ְבלא ְׁש ִלימּוְ .ו ִאינּון י ַ
ֹלאִ ,ז ְמנָא ַס ִגיְ ,כ ָמה ִד ְגִזירּו ִד ְלהֹון ְבֵּר ַ
ִמכ ָ
ִׁש ָמ ֵּעאל ְבנֹו ֶּבןְׁ -שֹלׁש ֶּע ְשֵּרה
ִׁש ָמ ֵּעאל" ,משום שכתובְ" ,וי ְ
כּותא ִד ְבנֵּי י ְ
דּוכ ַתיְיהּוַ ,עד ְד ִא ְׁש ְת ִלים ַההּוא ְז ָ
ְל ְ
ָׁשנָה ְב ִהמֹלֹו ֵּאת ְב ַשר ָע ְר ָל ִּֽתֹו" .ואלו ה 1300-הם רומזים ל 1290-שנה כמניין אר"ץ ואמ"ת המוזכרים
בתקו"ז הנ"ל ,משום שהיה כמעט בן שלוש עשרה שנה ע"כ בדיוק הם .1290וראיה לזה ממ"ש
חּוׁש ַבן ֶּאֶּר''ץ" ,ע"כ.
התקו"ז לעיל " ַכד יְהֹון ְל ָבר ְכ ְ
הּוסר ַה ָת ִֵ֔מיד
ואת ה ,1290-מתחילים לספור מעת הוסר התמיד כמובא בדניאל (יב ,יא-יב)ֵּ " :
ּומ ֵּעת ַ ֣
ֹלׁשים
ָמים ֶַּ֕א ֶּלף ְׁש ֶֹ֥לׁש ֵּמ ֶ֖אֹות ְׁש ִֶ֥
ֵ֑יע ְלי ִַ֕
ִּֽמ ַח ֶּ ֶ֖כה ְויִַג ַ
אתיִם ְו ִת ְׁש ִִּֽעיםַ :א ְׁשֵּ ֶ֥רי ַה ְ
ֹמם י ִַ֕
ָמים ֶּ ֶ֖א ֶּלף ָמ ַ ֶ֥
ְו ָל ֵּ ֶ֖תת ִׁש ֣קּוץ ׁש ֵּ ֵ֑
שה" ,רואים כאן שמעת הוסר התמיד צריך לחכות 1290שנים ,ולאחר מכן לחכות עוד 1335
ַח ִמ ִָּֽ
וֲ
שנים ,ההפרש של 45שנה האלה בין הזמנים הוא זמן התכסות של המשיח כלומר גזר דין ,וע"פ
התקו"ז הנ"ל צריך להיות 70שנה ולא 45שנה כפירש"י ע"פ המדרש ,אבל עכ"פ 1290שנה כפולים
הם הזמן שצריך לחכות מעת הוסר התמיד ,וכעין שפירש המלבי"ם (סוף ספר דניאל בהשמטות) .וראיה
קצת מהתקו"ז לעיל שאמר ֱא ֶּמ''ת ֵּמ ֶּאֶּר''ץ ִת ְצ ָמח (שם פד יב) ,ואמ"ת היינו כנגד הקב"ה ואר"ץ כנגד
השכינה ,וכל אחד כמניין 1290ולכן צריך בעצם לחכות 2580שנים מעת הוסר התמיד.
רק נותר להבין מאיזה עת הוסר התמיד יש להוסיף על העת הזאת את הסכום הנ"ל ,והמלבי"ם
הביא שם שישנם שלושה עיתים שבהם הוסר התמיד :מלכות מנשה בן חזקיה ,אחז בן יותם מלך
יהודה ועתליה בת אחאב .ואנחנו נתפוס כעיקר את הזמן בו אחז בן יותם הסיר את התמיד משום
שהוא מלך יהודה והוא היה המלך הרשע הראשון במלכות יהודה שעשה כזאת נבלה ,וזה כתוב
מפורש בספר מלכים והתיאור ברור כיצד אחז הכניס עבודה זרה לתוך ביה"מ והחליף את מזבח
הנחושת במזבח אלהי דמשק .ואחז הזה מלך בין השנים ,3183-3199וניראה מהכתובים [עיין דברי
הימים ב ,כח ועיין מלכים ב ,טז] בקירוב שהוא עשה את זה בסוף מלכותו ,אם נתפוס את שנת 3198
לעיקר (בסה"כ הוא מלך 16שנה בירושלים).
]התשעח[ G𝑒𝑢𝑙𝑎3 = 3198 + 1290 + 1290 = 5,778
ושוב קיבלנו שנת ה'תשע"ח כגבול עליון לגאולה שתבוא עלינו במהרה בס"ד.
84
מבואר במס' מגילה (יא ):כיצד טעו מלכי בבל בלשטצר ,דריוש המדי ואחשוורוש בחישוב תקופת השבעים שנה עיי"ש.
87
צפנת פענח
ואם תאמר ,הרי צריך להוסיף על שיטת החישוב Geula_3את ה 70-שנה של התכסות המשיח או
45שנים ,ויוצא יותר .אמנה נכון הדבר ,אבל יתכן שזמן גאולה זאת כלול מ 70-שנה אלו ,כמו שאמרו
קֹור ִעין לֹו ְגזַר ִדינֹו ֶּׁשל ִׁש ְב ִעים ָׁשנָהְ ,ד ִאינּון
ְהא ְׁש ֵּמיּה ַר ָבא ְב ָכל כֹחֹוְ ,
ָאמן י ֵּ
אֹומר ֵּ
בתקו"ז לעיל " ָכל ָה ֵּ
אתן ְׁשנִין" ,אבל Geula_2אינו כולל את הגזר דין ,לכן צריך לחכות עוד 70
ּומ ָ
ַׁש ְב ִעין ְׁשנִיןָ ,ב ַתר ֶּא ֶּלף ָ
שנה על 5,708להגיע ל .5,778-וזמן Geula_1גם כן 5,778מדבר כבר אחרי תוספת 70שנה של
גזר דין.
אֹוסיף
וזמן Geula_Zהאמור לעיל בקץ הזוהר מתאים לחישוב הנ"ל ,למ"ד בתקו"ז לעילְ " :ו ִאית ְד ִ
ָארץ ַד ְר ֶּכָך (שם
ִקָר ֻאהּו ֶּב ֱא ֶּמת (תהלים קמה יח)ָ ,לַד ַעת ָב ֶּ
קֹורָאיו ְלכֹל ֲא ֶּׁשר י ְ
ֵּביּה ב'ָ ,קרֹוב יהו''ה ְל ָכל ְ
סז ג)" ,למי שמוסיף עוד ב' שנים על הקץ הנ"ל יוצא אם כן:
G𝑒𝑢𝑙𝑎𝑍 = G𝑒𝑢𝑙𝑎1 + 2 = G𝑒𝑢𝑙𝑎2 + 2 = G𝑒𝑢𝑙𝑎3 + 2 = 5,780
קץ ה'תשע"ו
מעיקר דברנו לעיל עולה ששנת ה'תשע"ח היא מועד אפשרי לקץ המשיח ,אבל י"א שהמועד הקרוב
הוא תשע"ו ,ואמת הוא .רק נאמר שיתכן והמועד של תשע"ו הוא בעצם תשע"ח לחד מאן דאמר,
משום שיש מחלוקת ממתי לספור השנה הראשונה לבריאה ומובא ברמב"ם (פ"ו הלכות קידוש החודש)
ובפירוש הכ"מ שם ,שאדם הראשון נולד ביום ו' בשעה שלישית בבוקר ,וגם אז היה מולד הלבנה של
שנה זאת של חודש תשרי ,וכדי למצוא את המולד האמיתי י"א שצריך לקחת שנה אחורה ,וצריך
להפחית ממולד זה ד' ימים ח' שעות ו 876-חלקים ,סימנם ד"ח תתע"ו ,ונקבל בהר"ד יום ב' שעה
ה' ו 204-חלקים וזאת השנה הראשונה ליצירה והשנה שממנה אנו סופרים והטעם לספירה זאת
כדי לא להתעלם מחמשת ימים ראשונים של הבריאה ,אבל יש אומרים שצריך לספור שנה אחרי
בריאת האדם ולהוסיף על יום ו' שעה ג' שנולד ד"ח תתע"ו ונקבל ג"י תתע"ו ,יום ג' שעה עשירית ו-
876חלקים ,והחילוק בין דעות אלו שלמ"ד שצריך להוסיף ד"ח תתע"ו על היום שנוצר אדה"ר השנה
כיום היא ,5774ורק עוד שנתיים בשנת 5778שלנו יגיע ל 5776-שלו.
עקו"ב כמנין לנצ"ח
ָמים",
ת ַעְז ֵּבנּו ְלאֶֹּרְך י ִִּֽ
ֶּצח ִת ְׁש ָכ ֵּחנּו ִַּֽ
דרך אגב ראינו לרמוז עניין זה של הגלות הרמוז בפסוקָ " :ל ָמה ָלנ ַ
שהנה מידת הנצח היא באלף הרביעי וביום הרביעי לבריאה כידוע שכל יום הוא כנגד מידה חג"ת
נה"י ,ולכן החורבן של שני בתי המקדש היה באלף הרביעי ,ורומז כאן בעיקר לחורבן השני :לנצ"ח
גימטריה ,178שהוא כמנין עקו"ב ,ומשום שהסרת התמיד היתה ו' שנים קודם החורבן בשנת 3822
ג'תתכ"ב ,וכ"כ רש"י (דניאל ז) .ופי' הפסוק כך :למה בזמן עמידת הנצח תשכחנו ,וכן לנצ"ח שנים
של אלף רביעי תשכחנו ,תעזבנו לאורך ימים שהם הגלות הארוכה אחר מכן ,תעזבנו שעשיתנו עזובים
ממידת החסד שהיא אורך ימים.
צפנת פענח
88
ריב שם פסל מיכה
הנה חיפשנו דילוג "פסל מיכה" ,ובהמשך שלו רואים" :ריב שם פסל מיכה" ,והוא פסל שהעמיד
מיכה בימי השופטים ויש אומרים שאותו מיכה זרק שם קדוש לכבשן האש ויצא פסל העגל ג"כ.
ֹׁשה ֲע ֵּלה ֶּאל ַהר ָה ֲע ָב ִרים ַהזֶּה
ֹאמר יְהוָה ֶּאל מ ֶּ
ונתבונן תחילה בפסוקים החותכים את הדילוג והםַ" :וי ֶּ
ַאהרֹן
ֶּא ַסף ֲ
ֹתּה ְו ֶּנ ֱא ַס ְפ ָת ֶּאל ַע ֶּמיָך גַם ָא ָתה ַכ ֲא ֶּׁשר נ ֱ
יתה א ָ
ִשָר ֵּאלְ :וָר ִא ָ
ָת ִתי ִל ְבנֵּי י ְ
ָארץ ֲא ֶּׁשר נ ַ
ְּור ֵּאה ֶּאת ָה ֶּ
יבת ָקֵּדׁש
ֵּיהם ֵּהם ֵּמי ְמ ִר ַ
יׁשנִי ַב ַמיִם ְל ֵּעינ ֶּ
יבת ָה ֵּעָדה ְל ַה ְק ִד ֵּ
יתם ִפי ְב ִמ ְד ַבר ִצן ִב ְמ ִר ַ
ָאחיָךַ :כ ֲא ֶּׁשר ְמ ִר ֶּ
ִ
ִמ ְד ַבר ִצן" ,ורואים את הסיבה על פניו שמשה רבנו ע"ה לא נכנס לארץ משום שמרו את פי ה' במי
מריבת קדש כזכור שציוה אותם הקב"ה לדבר אל הסלע ויוציא מים והם הכוהו והמון פירושים
וביאורים ניתנו לחטאם (עיין במדבר פ"כ ובפירוש הרמב"ן ואור החיים שם) .ומכל הפירושים ניכר
שהחטא של משה ואהרן היה סתום וכבוש מאוד והיה זה למטרת כבוד אלהי' הסתר דבר ,ואותו דבר
מצינו בחטא נדב ואביהוא דעות רבות לחטאם ועל כעין זה נאמר (תהלים נ) "וסביביו נשערה מאוד".
ורבנו האברבנל פירש שחטאם של מי מריבה לא היה חטא ממש שעבורו לא יכנסו לארץ וימותו
אלא כיסוי לחטא האמיתי שיצא מתחת יד קודשם והתורה כיסתה עליהם שלא יודע חטאם
האמיתי .85והחטא של אהרן הוא כמו שאמר משה – חטא העגל שיצתה שגגה תחת ידו וזרק את
הזהב לכבשן האש ויצא עגל מסכה וזה גרם חילול ה' נורא ,והיה ראוי למות על קידוש ה' כמו חור.
ולמשה – כתב שהחטא היה ששלח את המרגלים ואמר להם וראיתם את הארץ מה היא ואת העם
היושב עליה החזק הוא הרפה ,המעט הוא אם רב ,וכל זה גרם שהביאו דיבת הארץ .ולא נהירא שהרי
לא חטא כאן בדבר להמרות פי ה' ישירות ,אבל שיטתו ישרה בעינינו וניראה לישרה עם הנ"ל.
ולפי פירוש זה לדילוג ,ניראה לומר שעל ריב שם פסל מיכה ,שזה כביכול החטא שעליו לא נכנס
ַע ֵּשהּו ֵּעגֶּל ַמ ֵּס ָכה
ָצר אֹתֹו ַב ֶּחֶּרט ַוי ֲ
ָדם ַוי ַ
ִקח ִמיָ
לארץ משה וזה ניראה פירוש אמיתי .כי הנה על פסוק "ַוי ַ
ִשָר ֵּאל ֲא ֶּׁשר ֶּה ֱעלּוָך ֵּמ ֶּאֶּרץ ִמ ְצָריִם" כתב רש"י ,וזה לשונו :עגל מסכה .כיון
ֹלהיָך י ְ
ֹאמרּו ֵּא ֶּלה ֱא ֶּ
ַוי ְ
85ולכאורה אם התורה כיסתה אנן ניקום ונגלי ,כמו שהקשה ר' יהודה בר אלעאי על ר' עקיבא שגילה חטאו של צלפחד
שהיה המקושש .אבל כאן לא חידשנו דבר ממה שחז"ל לא גילו כבר על מעשיהם של משה ואהרן רק יישרנו את ההדורים
והפסוקים.
89
צפנת פענח
שהשליכו לאור בכור ,באו מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים ,ויש אומרים מיכה
היה שם ,שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בו במצרים ,והיה בידו שם וטס ,שכתב בו משה" :עלה
שור עלה שור" ,להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס ,והשליכו לתוך הכור ,ויצא העגל :מסכה .לשון
מתכת .דבר אחר ,קכ"ה קנטרין זהב היו בו ,כגימטריא של מסכה .אלה אלהיך .ולא נאמר אלה
אלהינו ,מכאן שערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן והם שעשאוהו ,ואחר כך הטעו את
ישראל אחריו .עכ"ל .וכתבו השפתי חכמים שם לפרש דברי רש"י :פירוש כשהיו ישראל במצרים והיו
בונים את פיתום ואת רעמסס ,וכשלא היו עושין שיעור עבודתן מה שאמרו להם ,באו המצריים ונטלו
הילדים ונתנום בחומה של בנין והניחו אבנים סביבותיהן ועליהן כדי שיהא השיעור של עבודתן מלא
ואמר משה רבינו ע"ה לפני הקב"ה רבש"ע למה יענשו הקטנים במיתה זו ואמר ליה הקב"ה אין סופן
של ילדים אלו לטובה שילכו לתרבות רעה כשיגדלו מוטב שימותו זכאים והלך משה והוציא אחד
מתוך שורת הבנין שנתמעך בו ונקרא מיכה.
ומבואר יוצא מכל זה ,אע"פ שהיה גרמא בעלמא וכוונתו של משה היתה לטובה הנה היה לו לשמוע
לקב"ה ולא להציל את מיכה משורת האבנים בחומה .ובכך שהציל אותו גרם שמיכה זרק את הפתק
עם השם הקדוש עליו ,ובזמן שאהרון זרק את הזהב לכבשן האש ביחד ,יצא ועלה אותו העגל .וכך
גם חטאו של אהרן היתה כוונתו לטובה והכול היה גרמא בעקיפין שהשליך ויצא העגל ,אבל עכ"פ
היה ראוי למות על קידוש השם ולכן יש היקש מיתתם אחת לשניה שהיתה באותו מעשה ממש.
וזה פירוש הדילוג" :ריב" ,שהיה במי מריבת קדש ולכן חותך את הפס' הזה" ,שם" ,הוא השם הקדוש
שזרק מיכה לכבשן ויצא העגל שכתוב עליו "עלה שור" .ושאר הדילוג" :פסל מיכה" ,פסל העגל שיצא
לכאורה על ידי מיכה או הערב רב .שבין כך ובין כך את שניהם הוציא משה ממצרים ולא שאל את
ה' בזה כמ"ש חז"ל.86
וזה לכאורה אינו פסל מיכה שהיה בימי השופטים בזמן פילגש בגבעה ,ומשמע מהגמ' (פסחים קא):
שמדובר על אותו מיכה ממש שחי שנים רבות עד ימי דויד המלך ע"ה והוא שבע בן בכרי שמרד בדויד
המלך.
87
ואמרו חז"ל שלא נענשו אנשי פילגש בגבעה אלא משום שלא מחו בכבודו של הקב"ה על פסל
מיכה ,88והשתא ברירא מילתא ,שכמו במעמד הר סיני שצעק משה מי לה' אלי ובאו הלוים והשחיתו
באם שלושת אלפים איש והרגו איש באחיו ,כך גם כאן בא האיש הלוי והניא את כל ישראל להלחם
בבנימין ומתו כל אנשי יבש גלעד שלא התפקדו בצבא ה' .וכן ידוע שירבעם בן נבט שהוא הבן של
עֹולם ִמ ַניִן ֵּהם
מׁשה ִרבֹון ָה ָ
ָאמר ֶּ
86וזה לשונם במדרש רבה (מב ,ו)ֶּ :לְך ֵּרד ִכי ִׁש ֵּחת ַע ְמָךָ ,ה ָעם ֵּאין ְכ ִתיב ָכאן ֶּא ָלא ַע ְמָךַ ,
ָאמְר ִתי
ֹתי ֶּאת ַע ִמיַ ,
אתי ֶּאת ִצ ְבא ַ
הֹוצ ִ
ָאמְר ִתי ְלָך (שמות ז ,ד)ְ :ו ֵּ
ָאמר לֹו ַה ָקדֹוׁש ָברּוְך הּוא ַע ְמָך ֵּהםֶּׁ ,ש ַעד ֶּׁש ָהיּו ְב ִמ ְצַריִם ַ
ַע ִמיַ ,
יֹוד ַע ַמה ֵּהם ֲע ִת ִידין
ִיתי ֵּ
ַאנִי ָהי ִ
עֹולם ְמ ַק ְב ִלים ַה ָש ִבים ,ו ֲ
ָאמְר ָת ִלי ְל ָ
ִית ָענָו ְו ָכ ֵּׁשר ַ
ְלָך ֶּׁשֹלא ְל ָעֵּרב ָב ֶּהם ֵּעֶּרב ָרבַ ,א ָתה ֶּׁש ָהי ָ
ָרמּו ְל ַע ִמי
כֹוכ ִבים ְו ֵּהם ָעשּו אֹותֹו ְוגְ
בֹודת ָ
עֹוב ִדים ֲע ַ
יתי ְרצֹונְָךְ ,ו ֵּהם ֵּהם ֶּׁש ָעשּו ֶּאת ָה ֵּעגֶּלֶּׁ ,ש ָהיּו ְ
ָאמְר ִתי ְלָךָ ,לאוְ ,ו ָע ִש ִ
ַל ֲעשֹותַ ,
מׁשה ֵּהם ֲע ָשאּוהּו
ֵּרים ֶּׁש ָעלּו ִעם ֶּ
ֹלהיָךֶּׁ ,ש ַהגִ
ֹלהינּו ֵּאין ְכ ִתיב ָכאןֶּ ,א ָלא (שמות לב ,ד)ֵּ :א ֶּלה ֱא ֶּ
חטֹאְ .ר ֵּאה ַמה ְכ ִתיב ֵּא ֶּלה ֱא ֵּ
ַל ֲ
מׁשהֶּ :לְך ֵּרד ִכי ִׁש ֵּחת ַע ְמָך .עכ"ל .וכן פירש רש"י בחומש :שחת
ָאמר ְל ֶּ
ֹלהיָךְ ,ל ָכְך ַה ָקדֹוׁש ָברּוְך הּוא ַ
ִשָר ֵּאל ֵּא ֶּלה ֱא ֶּ
ָאמרּו ְלי ְ
ְו ְ
עמך .שחת העם לא נאמר ,אלא עמך ,ערב רב שקבלת מעצמך וגיירתם ,ולא נמלכת בי ,ואמרת טוב שידבקו גרים בשכינה,
הם שחתו והשחיתו .עכ"ל.
87שם מובא על ירבעם בן נבט ,תנא הוא נבט הוא מיכה הוא שבע בן בכרי נבט שניבט ולא ראה מיכה שנתמכמך בבנין
ומה שמו שבע בן בכרי ע"כ ,ופירש רש"י :שניבט ולא ראה .היה סבור להביט יפה ולעמוד על דבר עיקר ולא ראה שטעה
כדאמרינן לקמן ראה אש יוצאה מאמתו וכו' :נתמכמך בבנין .של מצרים שנתנוהו בבנין במקום לבנה כדמפרש באגדה
שאמר לו משה להקב''ה אתה הרעות לעם הזה שעכשיו אם אין להם לבנים משימין בניהם של ישראל בבנין אמר לו
הקב''ה קוצים הם מכלין שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים] ואם תרצה תנסה והוציא אחד מהן הלך והוציא
את מיכה .ל''א נתמכמך עסק בבנין עד שנעשה מך כדאמרינן (סוטה דף יא ).כל העוסק בבנין מתמסכן :הוא סבר איהו
מליך .ולכן נתאמץ שבע בן בכרי וקבץ כל ישראל אליו והיה רוצה למלוך כדכתיב במקרא ע"כ ,ולכאורה מביא רש"י לישנא
אחרינא כאן כי גם בחומש הביא ב' לישנות וחד פליג אשני אם הערב רב זרקו את הטס עם השם לכבשן או שמיכה זרק,
ואי אמרת הערב רב כאן צריך לפרש שהיה ניקרא מיכה שנתמכמך בבניין ,ואין זה אותו מיכה של יציאת מצרים דקשיא
ליה איך חי עד כאן כמעט ד' מאות שנים.
88מובא בסנהדרין (קג ):מפני מה לא מנו את מיכה מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים שנאמר כל העובר ושב אל הלוים
(זכריה י) ועבר בים צרה והכה בים גלים א"ר יוחנן זה פסלו של מיכה תניא רבי נתן אומר מגרב לשילה ג' מילין והיה עשן
המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להן הקב''ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברי
דרכים ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה אמר להן הקב''ה בכבודי לא מחיתם על כבודו של בשר ודם מחיתם .עכ"ל.
וניראה בדעת חז"ל שהוזקקו לדרוש כך שמיכה הוא אותו מיכה שהיה במצרים ועשה את העגל ,משום שנכדו של משה
ה יה כהן למיכה ,והיאך קרה כזה למשה רבנו ע"ה אלא ודאי שהוא גרם הקלקול בזה שהציל את מיכה ודבק בדורותיו.
צפנת פענח
90
ֹאמר ֲא ֵּל ֶּהם ַרב ָל ֶּכם ֵּמ ֲעלֹות
ָהב ַוי ֶּ
ַעש ְׁשנֵּי ֶּע ְג ֵּלי ז ָ
ָעץ ַה ֶּמ ֶּלְך ַוי ַ
מיכה ,עשה את עגלי הזהב כמו שכתובַ" :ו ִיּו ַ
ִשָר ֵּאל ֲא ֶּׁשר ֶּה ֱעלּוָך ֵּמ ֶּאֶּרץ ִמ ְצָריִם" ,ואת אלו למד ועשה כעין מיכה אביו ,ואמר
ֹלהיָך י ְ
ְרּוׁשִַלם ִהנֵּה ֱא ֶּ
י ָ
באותו לשון ממש הנה אלהיך ישראל כו'.
פרק ד
ראשי תיבות
איך "מידת נוטריקון" יכולה להוכיח שהתנ"ך מסור ברוח הקודש?
חז"ל קוראים לראשי תיבות נוטריקון ,וזאת אחת מל"ב מידות שהתורה נדרשת בהם ,אמנם בעיקר
בהגדה ובזהר הקדוש .האפשרות להראות שהתנ"ך מסור ברוח הקודש ממש פשוטה ע"י מידה זאת
בלבד ,מכיוון שאילו "אדם רגיל" היה כותב את התנ"ך על הסדר ,ודאי שלא היינו אמורים למצוא
91
צפנת פענח
רמזים בראשי וסופי ואמצעי תיבות (ניקרא להם "דילוגי תיבות") ,שנימצאים במקום המתאים להם,
ואף אם תאמר שאותו אדם הצפין אותם בכוונה הנה זה לא ייתכן להצפין אלפי רמזים ולכתוב ספר
עם פשט הגיוני למען ירוץ קורא בו ,כי המלאכה ארוכה היא מני ים ובלתי אפשרית לבני אדם באופן
טבעי.
ובאמת שבמדרש מצינו שדורשים מילה לראשי תיבות ,כגון "כי ירט הדרך לנגדי" ,יר"ט ראשי תיבות
של :יראה ראתה נטתה .וכן אברה"ם ,אב המון גוים .אבל בזהר הקדוש כבר מצינו שלוקחים את
הראשי תיבות מהמילים בצורה הפוכה ,כגון" ישמחו השמים ותגל הארץ ",יהו"ה .וזאת הדרך
שניבחן באמצעות מחשב.
וישנם כבר מספר דוגמאות שניתן להתרשם מהם באתר ,של חיתוך דילוג התיבות בפסוק שבו כתובה
אותה מילה .כגון נקמת שמשון .ואם מבצעים מבחן כזה מראש על ידי הגדרת הציפיות לתוצאה,
ההסתברות יוצאת מאוד נמוכה ומראה שלא יתכן לקבל תוצאות כאלה בצורה אקראית.
בוכים כל העם
כתב המהרח"ו (שעה"כ ב' ,דף ד) וז"ס הכתוב ברוך כבוד ה' ממקומו ,ראשי תיבות בכי"ם .לרמוז
למים התחתונים שבוכים .ואלו הר"ת היחידים בתנ"ך של בכי"ם.
שֹוע ִרים ַה ְמׁש ְֹר ִרים
ֹהנִים ַה ְלִויִם ַה ֲ
ּוׁשָאר ָה ָעם ַהכ ֲ
וחיפשנו בצורה דומה ר"ת "בוכים" (נחמיה י ,ט(ְ " :
מ ִבין".
יהם כֹּל י ֵֹּוד ַע ֵּ
ֹת ֶּ
ֵּיהם ּו ְבנ ֵּ
יהם ְׁבנ ֶּ
ְׁש ֶּ
ֹלהים נ ֵּ
תֹורת ָה ֱא ִ
ִבָדל ֵּמ ַע ֵּמי ָה ֲאָרצֹות ֶּאל ַ
ְתינִים ְו ָכל ַהנ ְ
ַהנ ִ
ֹפר ְו ַה ְלִויִם ַה ְמ ִבינִים ֶּאת ָה ָעם
ֹהן ַהס ֵּ
ְח ְמיָה הּוא ַה ִת ְר ָׁש ָתא ְו ֶּעְזָרא ַהכ ֵּ
ֹאמר נ ֶּ
ומובא קודם (שם ח ,ט)ַ" :וי ֶּ
בֹוכים ָכל ָה ָעם ְכ ָׁש ְמ ָעם ֶּאת
ִ
ת ְׁבכּו ִכי
יכם ַאל ִת ְת ַא ְבלּו ְוַאל ִ
ֹלה ֶּ
ְל ָכל ָה ָעם ַהיֹום ָקדֹׁש הּוא לה' ֱא ֵּ
צפנת פענח
92
תֹורה" ,רואים שנחמיה ועזרא אספו את העם וקראו להם בתורה וכל העם בוכים ומכיוון
ִד ְבֵּרי ַה ָ
שהיה זה ראש השנה אמרו להם עזרא ונחמיה לחשות ולא להתאבל כעת ,ולאחר מכן עשו את חג
הסוכות כהלכתו מט"ו עד כ"ב וכ"ג היה אסרו חג שאין להתאבל וביום כ"ד לחודש תשרי הם חזרו
ִשָר ֵּאל ְבצֹום
ֶּא ְספּו ְבנֵּי י ְ
ַאר ָב ָעה ַלחֶֹּדׁש ַהזֶּה נ ֶּ
ּוב יֹום ֶּע ְש ִרים ְו ְ
לבכות ולהתאבל כמובא (שם ט ,א) " ְ
יהם" .וחזרו לבכות אותו בכי שהתחילו בראש השנה ועצרו כל כך שלא קיימו את
ַאָד ָמה ֲע ֵּל ֶּ
ּוב ַש ִקים ו ֲ
ְ
התורה כהלכה והלכו עם בנות נכר הארץ ועיי"ש.
והפסוק של הר"ת (י ,ט) המובא לעיל הוא המסיים את הברית שכרתו מחדש בבכי עם הקב"ה וקיבלו
עליהם את התורה באהבה ועל כן רמוז שם ר"ת "בוכים".
חישוב הסתברות
ואם נירצה למצוא הסתברות לכך ,נגדיר הצלחה :למצוא "בוכים" בפסוק עצמו וגם בדילוג תיבות
החותך אותו פסוק או בפסוקים הסמוכים והקשורים לו.
בֹוכים
ת ְׁבכּו ִכי ִ
בהתחשב בכך ,שהמילה "בוכים" ,חוזרת רק פעמיים בכל התנ"ך ,הפס' לעיל " ִ
ָכל ָה ָעם" (נחמיה ח ,ט) ו"-וכל הארץ בוכים קול גדול" (שמואל ב ,טו) .והראשי תיבות "בוכים",
חוזרים רק פעמיים גם כן בכל התנ"ך (תוכל לחפש כאן.)89
אמנם מכיוון של מצאנו את הר"ת בדיוק בפסוק עצמו אלא בסמוך ניקח את כל הטווח פסוקים
בנחמיה שמדבר על זה ,נחמיה פרק ח-ט-י בערך 120פסוקים.
אם כן ההסתברות לכך שנקבל הצלחה כלומר שנימצא דילוג תיבות כלשהו של "בוכים" וגם
שהיה באזור שכתוב בו "בוכים" ,וידוע שיש 23207פסוקים בתנ"ך סה"כ ולכן ההסתברות בקירוב:
2
120
1
∗
= = 4.45 ∗ 10−7
23207 23207
2,244,020
= 𝑃1
כלומר 1ל 2,244,020-ניסיונות ! (זה אומר שצריכים להיות בתנ"ך 2מיליון פסוקים כדי
"שבמקרה" נקבל את התוצאה הזאת ,אבל באמת יש רק 23207פסוקים ,ולכן לא קיבלנו
"במקרה" את התוצאה הזאת) .ועיין הסבר לאופן חישוב זה בפירוט בנספחים [נספח ב].
נקמת שמשון
בספר שופטים מסופר על שמשון ששפט את ישראל ,כידוע שפלשתים ניסו לתפוס אותו ולנטרל אותו
עד שהצליחו וחתכו את שערו ,והוא בסופו של דבר הצליח לנקום בהם והרג אלפים בפעם אחת ,על
שעקרו לו את העיניים .מובאים בפסוקים שם הסופי תיבות "אנקמה" (לקרוא בטבלה למטה הפוך)
ָׁשים
ָׁשים ְו ַהנ ִ
ויש בסה"כ 2דילוגי תיבות כאלה בתנ"ך וזה אחד משניהם (שופטים טז)ְ" :ו ַה ַביִת ָמ ֵּלא ָה ֲאנ ִ
ִקָרא ִׁש ְמׁשֹון
ֹאים ִב ְשחֹוק ִׁש ְמׁשֹון ַ :וי ְ
ֹלׁשת ֲא ָל ִפים ִאיׁש ְו ִא ָשה ָהר ִ
ְו ָׁש ָמה כֹל ַס ְרנֵּי ְפ ִל ְׁש ִתים ְו ַעל ַהגָג ִכ ְׁש ֶּ
ַאחת ִמ ְש ֵּתי
ְקם ַ
מה נ ַ
ָּק ָּ
ֹלהים ְׁו ִאנ ְׁ
ָכֵּרנִי נָא ְו ַחְז ֵּקנִי נָא ַאְך ַה ַפ ַעם ַהזֶּה ָה ֱא ִ
ֹאמר ֲא ֹדנָי אלהים ז ְ
ֶּאל ה' ַוי ַ
ֵּעינַי ִמ ְפ ִל ְׁש ִתים".
http://sodtorah.co.il/search_not 89
צפנת פענח
93
ונשים לב שגם הר"ת " ֵּה ְבשּו" שרומז משום שביישו פלשתים את אותו צדיק ,שמשון ,כפי שמשמע
מפשט הפסוקים" ,איש ואישה הרואים בשחוק שמשון" ,כלומר שהוציאו אותו מהכלא לצחק בו:
"והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש
ואשה הראים בשחוק שמשון :ויקרא שמשון אל ה' ויאמר אדני ה' זכרני נא וחזקני נא אך הפעם
הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים".
וזה שהראשי תיבות מתפרסים על פני 2פסוקים ,כן מצינו בתקוני הזהר (הקדמת ת"ז י ).ואין זה
חידוש.
חישוב הסתברות
ואם נירצה למצוא הסתברות לכך ,90נגדיר הצלחה :למצוא "אנקמה" בפסוק עצמו וגם בדילוג
תיבות החותך אותו פסוק ממש.
ְקם
ָק ָמה נ ַ
בהתחשב בכך ,שהמילה "אנקמה" ,חוזרת רק פעמיים בכל התנ"ך ,הפס' לעיל "ְו ִאנ ְ
ְבי" (ישעיה א ,כד) .והראשי תיבות "אנקמה",
ָק ָמה ֵּמאֹוי ָ
ָחם ִמ ָצַרי ְו ִאנ ְ
ַאחת" (שופטים טז ,כח) וֶּ "-אנ ֵּ
ַ
חוזרים רק פעמיים גם כן בכל התנ"ך (תוכל לחפש כאן.)91
אם כן ההסתברות לכך שנקבל הצלחה כלומר שנימצא דילוג תיבות כלשהו של "אנקמה" וגם
שהיה באזור שכתוב בו "אנקמה" ,וידוע שיש 23207פסוקים בתנ"ך סה"כ ולכן ההסתברות
בקירוב:
2
2∗2
1
∗
= = 1.48 ∗ 10−8
23207 23207
67,320,606
= 𝑃1
כלומר 1ל 67,320,606-ניסיונות ! (זה אומר שצריכים להיות בתנ"ך 67מיליון פסוקים כדי
"שבמקרה" נקבל את התוצאה הזאת ,אבל באמת יש רק 23207פסוקים ,ולכן לא קיבלנו
"במקרה" את התוצאה הזאת) .ועיין הסבר לאופן חישוב זה בפירוט בנספחים [נספח ב].
שחוק שמשון
בספר שופטים מסופר על שמשון ששפט את ישראל ,כידוע שפלשתים ניסו לתפוס אותו ולנטרל אותו
עד שהצליחו וחתכו את שערו ,והוא בסופו של דבר הצליח לנקום בהם והרג אלפים בפעם אחת ,על
שעקרו לו את העיניים .מובאים בפסוקים שם הסופי תיבות "אנקמה" (לקרוא בטבלה למטה הפוך)
ָׁשים
ָׁשים ְו ַהנ ִ
ויש בסה"כ 2דילוגי תיבות כאלה בתנ"ך וזה אחד משניהם (שופטים טז)ְ" :ו ַה ַביִת ָמ ֵּלא ָה ֲאנ ִ
ִקָרא ִׁש ְמׁשֹון
ֹאים ִב ְשחֹוק ִׁש ְמׁשֹון ַ :וי ְ
ֹלׁשת ֲא ָל ִפים ִאיׁש ְו ִא ָשה ָהר ִ
ְו ָׁש ָמה כֹל ַס ְרנֵּי ְפ ִל ְׁש ִתים ְו ַעל ַהגָג ִכ ְׁש ֶּ
ַאחת ִמ ְש ֵּתי
ְקם ַ
מה נ ַ
ָּק ָּ
ֹלהים ְׁו ִאנ ְׁ
ָכֵּרנִי נָא ְו ַחְז ֵּקנִי נָא ַאְך ַה ַפ ַעם ַהזֶּה ָה ֱא ִ
ֹאמר ֲא ֹדנָי אלהים ז ְ
ֶּאל ה' ַוי ַ
ֵּעינַי ִמ ְפ ִל ְׁש ִתים" .וכל זה כבר הזכרנו במאמר לעיל על נקמת שמשון.
90הסבר מילולי לחישוב ההסתברות :אנחנו עוברים כל פסוק ופסוק ורוצים להצליח למצוא "אנקמה" בפסוק וגם "אנקמה" בדילוגי
תיבות .כל פסוק נישאל את עצמנו מה ההסתברות לכל אחד מהמקרים ,למצוא "אנקמה" בפסוק ההסתברות היא 2פסוקים מתוך
23207כלומר .2/23207ולמצוא "אנקמה" בדילוגי תיבות גם כן 2דילוגי תיבות סה"כ והם יכולים להיות בכל פסוק ופסוק מתוך ,23207
לכן ההסתברות שהם יהיו בפסוק הנוכחי היא 2/23207אבל הם יכולים לחתוך 2פסוקים לפחות לכן נכפיל ב .2-ואנחנו רוצים ששני
המקרים יקרו ביחד כלומר גם למצוא "אנקמה" בפסוק וגם "אנקמה" בדילוגי תיבות ,ולכן כופלים את ההסתברויות (*) P=( 2/23207
.(2*2)/23207 )=7.42E-9ומספר הניסיונות ,אם נחלק P/1נקבל .67,320,606וכל זה בהנחה שצפינו מראש למצוא את הר"ת "אנקמה"
בפס' עם המילה "אנקמה".
http://sodtorah.co.il/search_not 91
צפנת פענח
94
ועכשיו נוסיף על זה שמצאנו את הדילוג אותיות "ישחק" וגם הוא נדיר ומוזכר רק פעמיים בכל
התנ"ך " :והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש
ואשה הראים בשחוק שמשון :ויקרא שמשון אל ה' ויאמר אדני ה' זכרני נא וחזקני נא אך הפעם
הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים".
ֹאמרּו
ּול ִש ְמ ָחה ַוי ְ
יהם ְ
ֹלה ֶּ
ֶּבח גָדֹול ְלָדגֹון ֱא ֵּ
ֹח ז ַ
ֶּא ְספּו ִלְזב ַ
וכל הפסוקים שם (שופטים טז) " ְו ַס ְרנֵּי ְפ ִל ְׁש ִתים נ ֱ
ָדנּו
ֹלהינּו ְביֵּ
ָתן ֱא ֵּ
ָאמרּו נ ַ
יהם ִכי ְ
ֹלה ֶּ
ְה ְללּו ֶּאת ֱא ֵּ
ְבינּוַ :וי ְִראּו אֹתֹו ָה ָעם ַוי ַ
ֹלהינּו ְביֵָּדנּו ֵּאת ִׁש ְמׁשֹון אֹוי ֵּ
ָתן ֱא ֵּ
נַ
חק
יש ֶ
ֹאמרּו ִק ְראּו ְל ִׁש ְמׁשֹון ִו ַ
ְהי ְכטֹוב ִל ָבם ַוי ְ
ח ָל ֵּלינּוַ :וי ִ
ַא ֶּׁשר ִה ְר ָבה ֶּאת ֲ
ַאר ֵּצנּו ו ֲ
ח ִריב ְ
ְבנּו ְו ֵּאת ַמ ֲ
ֶּאת אֹוי ֵּ
ֹאמר ִׁש ְמׁשֹון ֶּאל
מּודיםַ :וי ֶּ
ַע ִמידּו אֹותֹו ֵּבין ָה ַע ִ
ֵּיהם ַוי ֲ
חק ִל ְפנ ֶּ
ְׁצ ֵּ
סּורים וַי ַ
ִק ְראּו ְל ִׁש ְמׁשֹון ִמ ֵּבית ָה ֲא ִ
ָלנּו ַוי ְ
יהם [משום
יהם ְו ֶּא ָש ֵּען ֲע ֵּל ֶּ
מ ִדים ֲא ֶּׁשר ַה ַביִת נָכֹון ֲע ֵּל ֶּ
ַה ִמ ֵּׁשנִי ֶּאת ָה ַע ֻ
אֹותי ו ֲ
ִיחה ִ
חִזיק ְביָדֹו ַהנ ָ
ַער ַה ַמ ֲ
ַהנ ַ
ָׁשים ְו ָׁש ָמה כֹל
ָׁשים ְו ַהנ ִ
שהיה עיור הוא ביקש מהנער שיכוון אותו לעמודי הבית להפיל אותם]ְ :ו ַה ַביִת ָמ ֵּלא ָה ֲאנ ִ
ִקָרא ִׁש ְמׁשֹון ֶּאל ה'
ֹאים ִב ְשחֹוק ִׁש ְמׁשֹון ַ :וי ְ
ֹלׁשת ֲא ָל ִפים ִאיׁש ְו ִא ָשה ָהר ִ
ַס ְרנֵּי ְפ ִל ְׁש ִתים ְו ַעל ַהגָג ִכ ְׁש ֶּ
ָק ָמה ְנקם ַאחת ִמש ֵּתי ֵּעינַי
ֹלהים ְו ִאנ ְ
ָכֵּרנִי נָא ְו ַחְז ֵּקנִי נָא ַאְך ַה ַפ ַעם ַהזֶּה ָה ֱא ִ
ֹאמר ֲא ֹדנָי ה' ז ְ
ַוי ַ
ימינֹו
יהם ֶּא ָחד ִב ִ
ִס ֵּמְך ֲע ֵּל ֶּ
יהם ַוי ָ
מּודי ַה ָתוְֶּך ֲא ֶּׁשר ַה ַביִת נָכֹון ֲע ֵּל ֶּ
ִלפֹת ִׁש ְמׁשֹון ֶּאת ְׁשנֵּי ַע ֵּ
ִמ ְפ ִל ְׁש ִתיםַ :וי ְ
ֹח ַו ִיפֹל ַה ַביִת ַעל ַה ְסָר ִנים ְו ַעל ָכל ָה ָעם
ַפ ִׁשי ִעם ְפ ִל ְׁש ִתים וַיֵּט ְבכ ַ
ֹאמר ִׁש ְמׁשֹון ָתמֹות נ ְ
ְו ֶּא ָחד ִב ְשמֹאלֹוַ :וי ֶּ
ִהיּו ַה ֵּמ ִתים ֲא ֶּׁשר ֵּה ִמית ְבמֹותֹו ַר ִבים ֵּמ ֲא ֶּׁשר ֵּה ִמית ְב ַחיָיו" .ושני הדילוגים הם דילוגים חוזרים
ֲא ֶּׁשר בֹו ַוי ְ
אחורה לקדימה ,והמלה לשחוק פירושה לצחוק כי צ' וש' מתחלפות ,וכביכול במקום שצחקו עליו
שהביאו אותו מהכלא חסר אונים שישחק ויצחק להם מופיע הדילוג "אנקמה" ,ובמקום שהוא בא
לנקום בהם כביכול על כך ששחקו וביישו אותו מופיע הדילוג "ישחק" שרומז לכך שבסופו של דבר
במקום שישחק להם הוא שחק עליהם ע"י הנקמה .וזאת ההקבלה בהסתברות אפסית כפי שנראה
בהמשך .ועוד י"ל משום שהם נאספו באותו מקום לזבוח לאלהיהם לעבודה זרה ,כידוע עבודת
אלילים רמוזה במילה צחוק ,ובכך שתפסו את שמשון הם התחילו להשתבח באלהיהם וכביכול
שמשון היה עדות לשחוק ולמשחק הזה ,ולכן זה מה שעורר את שמשון לנקום בהם על החלול השם
הזה ולזה רומז הדילוג "ישחק" שעשה צחוק מהעבודה זרה והפיל את כל הבמה.
95
צפנת פענח
חישוב הסתברות
ואם נירצה למצוא הסתברות לכך ,92נגדיר הצלחה :למצוא "ישחק" בפסוק עצמו כמו שמופיע
בפסוקים לעיל :וישחק לנו ,ויצחק ,בשחוק שמשון ,וגם בדילוג תיבות החותך אותו פסוק או בפסוק
הסמוך ממש.
בהתחשב בכך ,שהמילה "ישחק" בכל הטיותיה חוזרת כ 150-פעמים בתורה 111 ,מתוכם הם
המילה "יצחק" ,כלומר יצחק אבינו .צריך להתחשב בכל ההטיות כי גם הם חלק מהצלחה.
והראשי תיבות "ישחק" ,חוזרים רק פעמיים בכל התנ"ך (תוכל לחפש כאן.)93
אם כן ההסתברות לכך שנקבל הצלחה כלומר שנימצא דילוג תיבות כלשהו של "ישחק" וגם
שיהיה באזור שכתוב בו "ישחק" ,וידוע שיש 23207פסוקים בתנ"ך סה"כ ולכן ההסתברות
בקירוב:
150
2
1
∗
= = 5.57 ∗ 10−7
23207 23207
1,795,216
= 𝑃1
כלומר 1ל 1,795,216-ניסיונות! (זה אומר שצריכים להיות בתנ"ך לפחות 1.7מיליון פסוקים
כדי "שבמקרה" נקבל את התוצאה הזאת ,אבל באמת יש רק 23207פסוקים ,ולכן לא קיבלנו
"במקרה" את התוצאה הזאת) .ועיין הסבר לאופן חישוב זה בפירוט בנספחים [נספח ב].
ואמנם צריך במקרה של הטבלה הזאת לקחת בחשבון גם את ההסתברות למצוא "אנקמה",
בפסוק עצמו שכתוב "אנקמה" ,כמו שחשבנו לעיל במאמר "נקמת שמשון" ,וההסתברות
המשוקללת למצוא גם "אנקמה" וגם "ישחק" תהיה:
1
1
1
1
= 𝑇𝑃
∗
= = 8.27 ∗ 10−15
=
14
1,795,216 67,320,606
1.2 ∗ 10
120855029000000
וזאת כבר תוצאה שאי אפשר להתעלם ממנה – בצורה מובהקת הראשי תיבות מודיעים על תכנון
מפורט בתנ"ך עד לרמה של אותיות בודדות ומיקומם.
92הסבר מילולי לחישוב ההסתברות :אנחנו עוברים כל פסוק ופסוק ורוצים להצליח למצוא "אנקמה" בפסוק וגם "אנקמה" בדילוגי
תיבות .כל פסוק נישאל את עצמנו מה ההסתברות לכל אחד מהמקרים ,למצוא "אנקמה" בפסוק ההסתברות היא 2פסוקים מתוך
23207כלומר .2/23207ולמצוא "אנקמה" בדילוגי תיבות גם כן 2דילוגי תיבות סה"כ והם יכולים להיות בכל פסוק ופסוק מתוך ,23207
לכן ההסתברות שהם יהיו בפסוק הנוכחי היא 2/23207אבל הם יכולים לחתוך 2פסוקים לפחות לכן נכפיל ב .2-ואנחנו רוצים ששני
המקרים יקרו ביחד כלומר גם למצוא "אנקמה" בפסוק וגם "אנקמה" בדילוגי תיבות ,ולכן כופלים את ההסתברויות (*) P=( 2/23207
.(2*2)/23207 )=7.42E-9ומספר הניסיונות ,אם נחלק P/1נקבל .67,320,606וכל זה בהנחה שצפינו מראש למצוא את הר"ת "אנקמה"
בפס' עם המילה "אנקמה".
http://sodtorah.co.il/search_not 93
צפנת פענח
96
97
צפנת פענח
פרק ה
עניינים שונים
כי רגע באפו
הנה מובא (ברכות ז ).כמה כעסו של הקב"ה ,רגע אחד והיינו כי רגע באפו .והם בגימטריה 273כנגד
כל האזכרות של שם "אלהים" בתורה ,סה"כ 273פעמים בספרים בראשית עד במדבר לא כולל
דברים .וחומש במדבר הוא הפקודים ולכן הוא העיקר לעניין זה שבו כתובִ " :כי ֶרגַע ְב ַאפֹו ַחיִים
ִב ְרצֹונֹו".
יֹולֶּדת אֹו
עֹולם ֵּאין ָה ִא ָשה ֶּ
ָאמר ְל ָ
מּואל ַ
וכן מובא במדרש רבה (בראשית כ ,ו) "ַר ִבי ֶּבֶּר ְכיָה ְב ֵּׁשם ַר ִבי ְׁש ֵּ
יהן",
אתיִם ִׁש ְב ִעים ְו ָׁשלׁשְ ,ל ִת ְׁש ָעה ֵּהן ְו ִעבּוֵּר ֶּ
ּוׁש ַניִם ,אֹו ְל ָמ ַ
אתיִם ִׁש ְב ִעים ְ
אתים ְו ִׁש ְב ִעים ְו ֶּא ָחד ,אֹו ְל ָמ ַ
ְל ָמ ַ
והם רג"ע ימים בגימטריה ,או רע"ב או רע"א .והם זמן העיבור ,וזהו הריו"ן בגימטריה רע"א ימים.
ֹלהים
והם תשעה חודשים מעוברים וזה זמן שהאישה מעוברת ,רמז להתעברות כמ"ש " ָׁש ַמע ֱא ִ
ִשָר ֵּאל" ,כי עב"ר בגימטריה עם הכולל ,273וזאת מידת הדין.
ִמַאס ְבי ְ
ִת ַע ַבר ַוי ְ
ַוי ְ
והמספר 273כנגד רג"ע אפו ,רג"ע פעמים אלהי"ם עד במדבר ,שאלו דינים בגלל מעשה העגל
ַאל ֵּפי
ֹתיִם ְ
ֹלהים ִרב ַ
שהבכורות הם 22,273סה"כ ,והעודפים בהם דינים ,והלוים הם ֶּ ,22,000ר ֶּכב ֱא ִ
ִׁשנְָאן ,רכב זה בכור ורבותים ואלפי הם ,22,000אבל הבכורות יצאו מגדר זה להיות 22,273יתרים,
וא"כ לכן באו הלוים להוציא מהדינים האלו ולהחליפם .וכן קצ"ף בגימטריה עם האותיות 273
מלשון "יצא הקצף החל הנגף".
והלוים הם בגבורה ,והכהנים בחסד ,ולקח משה חמשת חמשת שקלים לגולגולת מכל אחד מה273-
ע ְד ִפים ַעל ְפדּויֵּי
ֹׁשה ֵּאת ֶּכ ֶּסף ַה ִפ ְדיֹום ֵּמ ֵּאת ָה ֹ
ִקח מ ֶּ
בכורות ,ונתן לכהנים .ולכן כתוב( :במדבר ג ,מט) "ַוי ַ
ַה ְלִויִם"ְ ,פדּויֵּי אותיות דיי פ"ו כלומר מספיק ודי פ"ו גימטריה אלהי"ם ,משום שבאו אלה פדויי הלוים
להפסיק הדינים היתרים מן הבכורות שהם בסוד אלהי"ם פ"ו וכן ִפ ְדיֹום אותיות דים פ"ו .וכן ַה ְׁל ִויִם
שכתוב בפרשה זאת גימטריה אלהי"ם ,לומר שהם גם כן בגבורה ובאים להחליף הדינים הקשים
בכך שניתן לכהנים הכסף חמשת שקלים לגולגולת .גם מה שאמרִ " ,כי ֶרגַע ְב ַאפֹו" ,כלומר על פ"ו
אותו רגע שהוא פ"ו גי' אלהי"ם .גם 273הם ג' פעמים אדנ"י הוי"ה ,האלהי"ם.
והנה יו"ד כפול אדנ"י הוי"ה ,הם 1820והם מספר ההויו"ת בתורה כל אחת בחסד ,וג' כפול אדנ"י
הוי"ה הם ,273כמספר אלהי"ם בתורה כל אחד בדין .וכן אהי"ה כפול י"ג יוצא .273
צפנת פענח
98
אמת ושקר
הנה למילה אמ"ת יש מספר קטן – ,9ושקר מספר קטן (מ"ק) ,6והם הפכים כי השקר מתחזה
לאמת והוא ס"מ אל אחר ,אבל האמת יש לה רגליים והשקר אין לו ,והאמת תישאר אמת תמיד
שאם תכפיל 9בכל מספר תקבל 9והיינו אמ"ת ,כגון 9כפול ,18 = 2וזה ח"י מ"ק ,9וידוע שמספר
קטן הוא במלכות דעשיה שסודה הוא מ"ק ומתקן שם שרשה .וכן 9כפול ,909 = 101גי' תתק"ט,
מ"ק ,18גי' ח"י ,מ"ק .9וכן בצורה רקורסיבית.
(מ"ק1x 9 = 9)9 :
(מ"ק2x 9 = 18)9 :
(מ"ק3x 9 = 27)9 :
(מ"ק4x 9 = 36)9 :
(מ"ק5x 9 = 45)9 :
(מ"ק6x 9 = 54)9 :
(מ"ק7x 9 = 63)9 :
(מ"ק8x 9 = 72)9 :
(מ"ק10x 9 = 90)9 :
(מ"ק11x 9 = 99)18 :
(מ"ק12x 9 = 108)9 :
(מ"ק13x 9 = 117)9 :
והסיבה שמ"ק חוזר לתשע בצורה כזאת ,היא משום שבסיס המספרים העשרוני הקבוע בתורה
ואחריו נמשכו בני האדם מאזן כפולות של תשע כך שבסדר עולה החל מתשע כפול אחד ועד תשע
כפול שתים שלוש וכו' ,מתאזנת התוצאה מבחינת יחידות ועשרות שאם יחידות יורדות אז העשרות
עולות .וניתן להתבונן ולהבין זאת מהתוצאות לעיל .אם כן יש איזון בין היחידות לעשרות וסכום
האיזון הזה תמיד נשמר על תשע .והדבר נכון גם לגבי מספר תלת ספרתי וכו' ,רק שהעשרות שם
עולות להיות מאות ואלפים וכו'.
ִיחא ַק ָמְך ְל ִמ ְבֵּרי ִבי
ָאמָרה ַק ֵּמיּהִ ,רבֹון ָע ְל ִמין ,נ ָ
אלת ָאת ש ַק ֵּמיּהְ ,
"ע ַ
וכן מובא בזוה"ק (הקדמה)ָ :
ְת
ְתְ ,ו ַטב ַאנ ְ
ָאמר ָלּה ,יָאֹות ַאנ ְ
יׁשאַ .
ָע ְל ָמאְ ,ד ִבי ִא ְת ְקֵּרי ְׁש ָמְך ַׁשַד''יְ ,ויָאֹות ְל ִמ ְבֵּרי ָע ְל ָמא ִב ְׁש ָמא ַק ִד ָ
ָט ִלין ָלְך ְל ֶּמ ֱהוֵּי ִע ְמהֹוןָ ,לא ָב ֵּעינָא ְל ִמ ְבֵּרי ָבְך ָע ְל ָמאִ ,ד ְב ִגין ְד ָלא
יּופא נ ְ
ָאתוָון ְדִז ָ
הֹואיל ְו ְ
ְתֲ ,א ָבל ִ
ּוקׁשֹוט ַאנ ְ
ְ
ְסֹודא
ימר ִׁש ְקָרא (ויקהל רט''ו ב) יִטֹול י ָ
ִטלּון ָלְך ק''ר ִמ ָכאן ָמאן ְד ָב ֵּעי ְל ֵּמ ַ
ִת ַקיַים ִׁש ְקָראֶּ ,א ָלא ִאי י ְ
יְ
ַיחדּו
יֹוקים ֵּליּה ִׁש ְקָראְ ,ד ָהא ָאת ָאת ְקׁשֹוט ִאיהּוָ ,את ְקׁשֹוט ַד ֲא ָב ָה ָתן ְד ִא ְתי ֲ
ּול ָב ַתר ִ
יתא ְ
ִד ְק ׁשֹוט ְב ַק ְד ִמ ָ
ַבּה .ק''ר
ַהוֵּי ֶּק ֶּׁשרֵּ .כיוָן
ָט ֵּלי ָאת ש ְב ַגּוַוייהּו ו ֲ
ָימא נ ְ
ּוב ִגין ְל ִא ְת ַקי ָ
יׁשא ִאנּון ְ
חִזיאּו ַעל ִס ְטָרא ִב ָ
ָאתוָון ְד ִא ְת ֲ
ְ
ָפ ַקת ִמ ַק ֵּמיּה" ,ורואים שאותיות ק''ר לוקחים את האות ש ומתחזים לאמ"ת ,כי כל
ְד ָח ַמאת ָה ִכי נ ְ
שקר צריך יסוד אמיתי כדי שיאמינו לו.
ולכן המספר הקטן של השקר ,מוציא תוצאות כאלה:
(מ"ק1x 6 = 6)6 :
99
צפנת פענח
(מ"ק3x 6 = 18)9 :
(מ"ק4x 6 = 24)6 :
(מ"ק7x 6 = 42)6 :
(מ"ק9x 6 = 54)9 :
(מ"ק10x 6 = 60)6 :
(מ"ק12x 6 = 72)9 :
(מ"ק15x 6 = 90)9 :
(מ"ק18x 6 = 108)9 :
(מ"ק19x 6 = 114)6 :
(מ"ק21x 6 = 126)9 :
(מ"ק22x 6 = 132)6 :
(מ"ק24x 6 = 144)9 :
(מ"ק25x 6 = 150)6 :
כלומר אחרי כל כפולה של אמת (מ"ק = )9מקבלים כפולה של שקר (מ"ק = ,)6כי היסוד של השקר
צריך להיות אמיתי בחלקו.
ומספר קטן הוא במלכות דעשיה ,וכידוע מלכות דעשיה ,היא עשירית ואחרונה ,ובמלכות סתם
היחידות ,ולכן מחשבים הכול כאילו אין עשרות ומאות וכו' ,אלא רק יחידות שהם במלכות .ונ"ל רמז
לזה ,פרצופים ע"ב חכמה ,ס"ג בינה ,מ"ה ת"ת וב"ן .כולם מ"ק אמ"ת.
צפנת פענח
100
נספחים
א .היקף כדור הארץ
ב .חישוב הסתברות
בסעיף זה נתאר את שיטת חישוב ההסתברות ונראה את נכונותה .אנו מתעניינים בשני יישומים של
שיטה זאת גימטריה וראשי תיבות.
תמיד רוצים למצוא את ההסתברות שקיים בתנ"ך פסוק משני שווה או מקורב לפרמטרים שהוגדרו
לפסוק הראשוני.
גימטריה
בשיטת גימטריה הפרמטרים הנבחרים של הפס' הראשוני הם:
.1הגימטריה של הפסוק
.2נושא מסוים בפסוק
בשיטה זו בוחרים פסוק ראשוני באקראי שבו נגדיר פרמטרים מסוימים לפסוק הנ"ל שאותם נחפש
לראות אם קיים פסוק משני בתורה עם אותם פרמטרים.
ראשי תיבות
בשיטת ראשי תיבות הפרמטרים הם:
.1ראשי תיבות או אמצעי תיבות שמופיעים בפסוק
.2נושא מסוים בפסוק
בשיטה זו מחפשים ראשי תיבות נבחרים ,ומראש חושבים מה הסיכוי למצוא ראשי תיבות אלו בפסוק
ביחד עם נושא שנבחר מראש.
אחרי שהגדרנו את הפרמטרים לגבי הפסוק ,נגדיר הסתברות למצוא כל פרמטר כזה בפסוק בתנ"ך
כ P1 -ו ,P2 -ניתן לחשב את ההסתברות הכוללת לקבל תוצאה כזאת ע"י הכפלת ההסתברויות של
P1ו.P2 -
דוגמא
צפנת פענח
101
חישוב הסתברות
נדגים באמצעות דוגמא "נקמת שמשון" הלקוחה מפרק ראשי תיבות לעיל עם הערות רלוונטיות,
עיין שם להבין היטב את הדוגמא .בקצרה – בחרנו פסוק וחיפשנו ראשי תיבות "אנקמה" ,איפה
ָׁשים ְו ָׁש ָמה כֹל
ָׁשים ְו ַהנ ִ
שכתוב בסמוך אליו "אנקמה" .והוא הפסוק( :שופטים טז)ְ" :ו ַה ַביִת ָמ ֵּלא ָה ֲאנ ִ
ִקָרא ִׁש ְמׁשֹון ֶּאל ה'
ֹאים ִב ְשחֹוק ִׁש ְמׁשֹון ַ :וי ְ
ֹלׁשת ֲא ָל ִפים ִאיׁש ְו ִא ָשה ָהר ִ
ַס ְרנֵּי ְפ ִל ְׁש ִתים ְו ַעל ַהגָג ִכ ְׁש ֶּ
ַאחת ִמ ְש ֵּתי ֵּעינַי
ְקם ַ
מה נ ַ
ָּק ָּ
ֹלהים ְׁו ִאנ ְׁ
ָכֵּרנִי נָא ְו ַחְז ֵּקנִי נָא ַאְך ַה ַפ ַעם ַהזֶּה ָה ֱא ִ
ֹאמר ֲא ֹדנָי אלהים ז ְ
ַוי ַ
ִמ ְפ ִל ְׁש ִתים".
נגדיר הצלחה :למצוא "אנקמה" בפסוק עצמו וגם בדילוג תיבות החותך אותו פסוק ממש.
הפרמטרים שלנו הם :ראשי תיבות "אנקמה" ,ונושא הפסוק הוא המילה "אנקמה".
כעת צריך למצוא הסתברות לכל פרמטר בתנ"ך ,אמנם קשה מאוד לחשב מתמטית הסתברות
להופעת ראשי תיבות אבל אפשר לקחת קירוב על ידי חיפוש מס' הפעמים שמופיע ראשי תיבות
הנ"ל בתנ"ך חלקי מספר הפסוקים.
ְקם
ָק ָמה נ ַ
בהתחשב בכך ,שהמילה "אנקמה" ,חוזרת רק פעמיים בכל התנ"ך ,הפס' לעיל "ְו ִאנ ְ
ְבי" (ישעיה א ,כד) .והראשי תיבות "אנקמה",
ָק ָמה ֵּמאֹוי ָ
ָחם ִמ ָצַרי ְו ִאנ ְ
ַאחת" (שופטים טז ,כח) וֶּ "-אנ ֵּ
ַ
חוזרים רק פעמיים גם כן בכל התנ"ך.
אם כן ההסתברות לכך שנקבל הצלחה כלומר שנימצא דילוג תיבות כלשהו של "אנקמה" וגם
שהיה באזור שכתוב בו "אנקמה" ,וידוע שיש 23207פסוקים בתנ"ך סה"כ ולכן ההסתברות
בקירוב:
2
2∗2
1
∗
= = 1.48 ∗ 10−8
23207 23207
67,320,606
= 𝑃𝑇 = 𝑃1 ∗ 𝑃2
כלומר 1ל 67,320,606-ניסיונות ! (זה אומר שצריכים להיות בתנ"ך 67מיליון פסוקים כדי
"שבמקרה" נקבל את התוצאה הזאת ,אבל באמת יש רק 23207פסוקים ,ולכן לא קיבלנו
"במקרה" את התוצאה הזאת).
הסבר והוכחה
ניקח משל ,ונוכיח ונבין ממנו איך זה עובד ולמה זה נכון .אנחנו מחלקים לקוף חבילת מדבקות ,נניח
52מדבקות בצבעים שונים נניח שיש 5צבעים שונים (אדום= ,12ירוק= ,10שחור= ,8כחול=,12
לבן= .)10ועוד 52מדבקות עם מספרים שונים מ 1-עד 52לאו דוקא לפי הסדר למשל ( 4פעמים
מס' 3 ,5פעמים 2 , 6פעמים מס' 7וכו' סה"כ .)52=...4+3+2הקוף יודע להדביק מדבקה של
מספר למדבקה של צבע ולהכין חפיסת קלפים באקראי.
כעת אחרי שיש חפיסה ,נישאל את עצמנו מה ההסתברות שיש בחפיסה קלף שהוא גם כחול וגם
עם מספר 5עליו .צריך לחשב הסתברות לכל פרמטר בנפרד ,ואחרי זה את ההסתברות הכוללת
שלהם:
12
12
=
12 + 10 + 8 + 12 + 10 52
=
4
4
=
4 + 3 + 2 + ⋯ 52
=
צבע על חזרה
צבעים מספר
קלף על חזרה
קלפים מספר
4 12
48
∗
= 2
52 52 52
= 𝑃1
= 𝑃2
= 𝑃𝑇 = 𝑃1 ∗ 𝑃2
צפנת פענח
ג .השפעת המסורת ושינויי גרסא על צופן התורה
102
© Copyright 2024