‫בי"ס "מעלה שחרות"‬ ‫סמל המוסד‪770602 -‬‬ ‫טל'‪08-6355930 -‬‬ ‫יטבתה ד‪.‬נ‪ .‬אילות ‪88820‬‬ ‫עבודת גמר במדעי כדור הארץ‬ ‫סיכוי‪ ,‬סיכון והיערכות לצונאמי‬ ‫בראש מפרץ אילת ועקבה‬ ‫מגיש‪:‬‬ ‫מנחה‪:‬‬ ‫איתי גת‬ ‫ד"ר חנן גינת‬ ‫ת‪.‬ז‪315318576 -.‬‬ ‫כתובת‪ -‬ק‪ .‬סמר ד‪.‬נ‪ .‬אילות ‪88815‬‬ ‫כתובת‪ -‬ק‪ .‬קטורה ד‪.‬נ‪ .‬אילות ‪88840‬‬ ‫מקום עבודה‪ -‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬ ‫טל'‪054-5401945 -‬‬ ‫טל'‪052-8521407 -‬‬ ‫תאריך הגשה‪ -‬דצמבר ‪2014‬‬ ‫הקדמה‬ ‫את הרעיון לעבודת הגמר קיבלתי מד"ר חנן גינת‪ ,‬המורה שלי לגיאולוגיה ומי שגם הנחה אותי‬ ‫בכתיבת עבודת גמר זו‪ .‬בתחילת כיתה יא'‪ ,‬חנן פנה אליי והציע לי לכתוב עבודה בהנחייתו בנושא‬ ‫צונאמי במפרץ אילת‪ .‬הנושא יוצא הדופן בנוסף לסקרנות ולעניין שהוא עורר בי‪ ,‬לא הותירו לי‬ ‫מקום לספק שאת העבודה שלי אכתוב בנושא זה‪ .‬כאמור‪ ,‬הנושא נראה לי מעניין ומיוחד‪ ,‬ועסק‬ ‫בסוגיה שלא הכרתי ושלא ידעתי שהיא שבכלל רלוונטית‪.‬‬ ‫תהליך כתיבת העבודה היה מעניין ומגוון‪ .‬הוא כלל עיון וקריאה בחומרים ספרותיים‬ ‫ואינטרנטיים רבים‪ ,‬עבודה מעניינת ומיוחדת על הדמיות הצונאמי במחשב‪ ,‬יציאה למספר סיורי‬ ‫שטח באילת‪ ,‬סיור מסקרן במיוחד בעקבה וקיום ראיונות עם גורמים רבים אשר נוגעים לנושא‬ ‫ועזרו לי בעבודתי ומהם למדתי רבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬העבודה נוגעת בתחומים רבים ורחבים‪ :‬גיאולוגיה‪,‬‬ ‫גיאוגרפיה‪ ,‬הידרולוגיה‪ ,‬ביטחון ועוד‪ .‬הגיוון הרב שיש בעבודה זו הפך את תהליך כתיבתה לחוויה‬ ‫מהנה‪ ,‬מסקרנת‪ ,‬מעצימה‪ ,‬מלמדת ומאתגרת‪.‬‬ ‫אני סבור כי לעבודה ולממצאיה חשיבות רבה וייחודית – הן לחקר הצונאמי באילת (תחום אשר‬ ‫נמצא בבתוליו) והן להיערכות ישראל ואילת מפני צונאמי‪ .‬מסקנות העבודה עשויים לתרום רבות‬ ‫להבנת המצב הקיים ולפעולות שצריכות להינקט כדי לתקן ולשפר אותו‪.‬‬ ‫ברצוני להודות למספר אנשים אשר בלעדיהם העבודה הזו לא הייתה נכתבת לעולם ורק עזרתם‬ ‫הרבה והלא מובנת מאליה איפשרה את הגעתי לתוצר הסופי‪.‬‬ ‫בראש ובראשונה תודה לחנן גינת! חנן הוא מורה‪ ,‬מדריך ומנחה נפלא‪ ,‬כיף אדיר לעבוד איתו‪,‬‬ ‫לשמוע ממנו עצות והערות ולתקן לפי הארותיו‪ .‬עשרות שעות חנן השקיע בעבודתי וזאת למרות‬ ‫(ובזכות) אין ספור תפקידיו ועיסוקיו‪ .‬תודה על הכל ובעיקר על המוטיבציה‪ ,‬ההשקעה‪ ,‬והזמן‬ ‫שהקדשת‪.‬‬ ‫תודה נוספת וגדולה אני רוצה להעניק לד"ר עמוס סלמון שעזר לי‪ ,‬הסביר לי והנחה אותי כל עת‬ ‫בנושא הצונאמי‪ -‬נושא שהיה זר לי כמעט לחלוטין‪ .‬תודה רבה על הזמן‪ ,‬ההשקעה והמסירות בה‬ ‫עזרת לי במהלך השנה וחצי האחרונות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אני רוצה להודות למיכה סילבר מרשות הניקוז ערבה אשר בזכותו קיבלתי את תצלומי‬ ‫הליידר והתאפשר לי לבצע את ההדמיות אשר היוו את ליבת העבודה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬תודה רבה לד"ר יוני שקד אשר תרם לי מהידע הרב שלו וממחקריו המעניינים‪ ,‬תודה‬ ‫לאל"מ סטיב וייס שהסביר לי על היערכות אילת למצבי חירום‪ ,‬תודה ליוסי אני וגדעון גולבר אשר‬ ‫אירחו אותי בלשכתם וענו על השאלות הרבות שהצגתי‪ ,‬ותודה לעו"ד סמאח סולטאן מעקבה אשר‬ ‫הסבירה לי על העיר עקבה ועזרה לי מאוד בהיכרותה‪.‬‬ ‫תודה גדולה לצוות בית הספר "מעלה שחרות" שהעניקו לי את הזכות הגדולה לכתוב עבודה זו‪,‬‬ ‫ובמיוחד לאתי סתיו‪ ,‬האחראית על עבודות הגמר בבית הספר‪ .‬תודה נוספת ומיוחדת לנורית בארי‬ ‫על עבודת ההגהה הסופית והנפלאה של העבודה‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬ברצוני להודות למשפחתי ולחבריי שתמכו וחיזקו אותי במהלך כתיבת העבודה ובלעדיהם‬ ‫התהליך היה הרבה יותר קשה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תקציר‬ ‫עבודת הגמר שלי עוסקת בסיכוי‪ ,‬בסיכון ובהיערכות לצונאמי במפרץ אילת ועקבה‪.‬‬ ‫תופעת הצונאמי עלתה לתודעה הציבורית בעיקר בעשור האחרון‪ ,‬בעקבות האירועים הקשים‬ ‫שהיו במזרח אסיה ב‪ 2004-‬וביפן ב‪ .2011-‬אירועים אלה גבו את חייהם של מאות אלפי בני אדם‬ ‫וגרמו נזקים קשים ביותר לתשתיות ולמבנים רבים‪ .‬עוצמת האירועים‪ ,‬בתוספת התקשורת‬ ‫שסיקרה אותם באדיקות‪ -‬הובילו לשינוי תפיסה ולהעלאת המודעות בעולם בנוגע לצונאמי‪.‬‬ ‫צונאמי הוא נחשול ים היכול להיווצר ממספר סיבות ביניהן פעילות טקטונית תת מימית (רעידות‬ ‫אדמה)‪ ,‬התפרצות הר געש או נפילה של גוף גדול (קרחון‪ ,‬צלע הר או אפילו מטאוריט) אל פני‬ ‫המים‪ .‬אלו משחררים אנרגיה עצומה‪ ,‬ה"מזעזעת" את מי הים‪ .‬האנרגיה הרבה והשאיפה של‬ ‫המים לחזור לקדמותם גורמות ליצירת גלים מעגליים ארוכים‪ .‬כאשר הם מגיעים לחוף היבשה‬ ‫הם גורמים להצפה מאסיבית שלו ובעצם לחדירת הים אל תוך היבשה‪.‬‬ ‫הסיבה המרכזית והשכיחה ביותר להיווצרות צונאמי היא רעידת אדמה‪ .‬ישנן עדויות רבות לכך‬ ‫שמפרץ אילת הוא אזור גיאולוגי פעיל‪ ,‬הממוקם באזור רגיש ביותר לרעידות אדמה‪ .‬אכן‬ ‫התרחשו באזור המפרץ רעידות אדמה רבות בעבר הקרוב והרחוק‪ .‬בשנת ‪ 1995‬התרחשה דרומית‬ ‫לאילת רעידת אדמה אשר הובילה ליצירת גל צונאמי בגובה של מטר אחד‪ .‬כמו כן נמצאו עדויות‬ ‫גיאולוגיות מהעבר לקיומו של צונאמי במפרץ‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬ובהתחשב בעובדה שידוע כי רעידות אדמה חזקות באזור המפרץ יתרחשו בעתיד‪ ,‬מפרץ‬ ‫אילת מהווה מקום פוטנציאלי להתרחשותה של תופעת הצונאמי‪ .‬נושא זה לא נחקר באופן יסודי‬ ‫אף פעם‪ ,‬ואין הערכת סיכוי או סיכון מדעית להתרחשותו של צונאמי במפרץ אילת‪.‬‬ ‫עבודה זו מטרתה ראשית כל לבחון את העדויות השונות במטרה להבין את הסיכוי להתרחשותו‬ ‫של צונאמי במפרץ אילת‪ -‬זאת בעזרת בחינה של עדויות גיאולוגיות שונות מהעבר הקרוב והרחוק‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬העבודה דנה בהשלכות ובהשפעות של המבנה של מפרץ אילת‪ -‬מפרץ צר‪ ,‬ארוך ועמוק‪ -‬על‬ ‫גל הצונאמי‪.‬‬ ‫בעבודה גם נבדקו ונותחו הסכנות והסיכונים השונים שעלולים להתרחש כתוצאה מאירוע צונאמי‬ ‫במפרץ‪ ,‬בדגש על אתרים בעלי חשיבות גבוהה בערים אילת ועקבה‪ .‬הערכת הסיכונים נעשתה‬ ‫באמצעות הדמיה של תרחישי צונאמי שונים‪ ,‬וזאת בעזרת תצלומי ליידאר (סורק לייזר מוטס)‬ ‫שנותחו‪ ,‬עובדו והיוו את הבסיס להדמיות אלו‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬במסגרת העבודה נסקרה ונבדקה מודעות הציבור והיערכות המדינה והגורמים‬ ‫השונים לצונאמי במפרץ אילת ועקבה‪ ,‬תוך מתן המלצות פרקטיות לצעדים מתבקשים לשם‬ ‫הגברת המודעות וההיערכות לתרחיש זה‪.‬‬ ‫התוצאות שהתקבלו הם‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫צונאמי באילת הוא תרחיש סביר‪ ,‬הגיוני ומוחשי‪ .‬הדבר יתרחש בעבר (גם בעבר הרחוק‬ ‫וגם ב‪ )1995-‬וסביר להניח שגם יתרחש בעתיד‪ .‬התנאים הגיאולוגים מאפשרים ואף‬ ‫תומכים בסבירותו של תרחיש כזה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫במידה ויתרחש צונאמי במפרץ אילת ועקבה‪ ,‬תרחיש של גלים בגובה מטר או שניים‪,‬‬ ‫בדומה לצונאמי שהיה במפרץ ב‪ ,1995-‬בהחלט אפשרי‪ .‬אולם‪ ,‬בהחלט יתכן גם אירוע‬ ‫קיצוני יותר ובו גלי הצונאמי יהיו בגובה של שלושה ואפילו חמישה מטרים‪ .‬הדבר נובע‬ ‫מעוצמת רעידות האדמה שמתרחשות באזור‪ ,‬מגודלו ואופיו של המפרץ וממספר גורמים‬ ‫נוספים כמו הבתימטריה של החוף וכד'‪ .‬כאמור‪ ,‬ניתן לחלק את מגוון תרחישי הצונאמי‬ ‫‪2‬‬ ‫לשתי אפשרויות עיקריות‪ :‬האפשרות הראשונה היא שהצונאמי העתידי יהיה דומה‬ ‫באופיו לזה שהיה ב‪ .1995-‬במקרה זה‪ ,‬גובה הגלים יהיה סביב מטר‪-‬שניים‪ ,‬לא צפויים‬ ‫להתרחש נזקים משמעותיים למבנים ואתרים ולא צפויה פגיעה בחיי אדם‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬האפשרות השנייה עוסקת בגלי צונאמי שעלולים להגיע לגבהים של בין ‪ 3‬ל‪5-‬‬ ‫מטרים‪ .‬תרחיש כזה‪ ,‬בדגש על תרחיש ה‪ 5-‬מטרים‪ ,‬עלול לגרום לפגיעה קשה ברכוש‪,‬‬ ‫נזקים משמעותיים ביותר לאתרים ומבנים חשובים ואפילו לפגיעה בחיי אדם‪ .‬הנזקים‬ ‫הכספיים לאתרים השונים‪ ,‬ביניהם נמל אילת למשל‪ ,‬נאמדים במאות מיליוני שקלים‬ ‫ג‪.‬‬ ‫גלי הצונאמי צפויים לפגוע בכל קו החוף של ראש מפרץ אילת ועקבה‪ ,‬בדגש כמובן על‬ ‫הערים אילת ועקבה ואתריהן השונים הממוקמים בסמוך לקו החוף‪ .‬האתרים שעלולים‬ ‫לספוג את מירב הפגיעה הם חופי הרחצה למיניהם‪ ,‬נמלי הים‪ ,‬אתרי התיירות הסמוכים‬ ‫לחוף כמו המצפה התת‪-‬ימי‪ ,‬הפרויקטים התיירותיים שבעקבה בדגש על הלגונות‬ ‫שכלולות בהם ושאר האתרים הסמוכים לקו החוף‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫למרות כל הנכתב לעיל‪ ,‬המודעות לנושא הצונאמי במפרץ אילת בקרב הציבור האילתי‬ ‫בכלל ובקרב הגורמים הרלוונטים בפרט‪ -‬היא אפסית עד בלתי קיימת‪ .‬העברת שאלונים‬ ‫בנושא מודעות לצונאמי בקרב תלמידי כיתות ז' ויא' מאילת ויטבתה‪ ,‬הראתה כי הם‬ ‫אינם מודעים לכך שיכול להתרחש צונאמי באילת (או בארץ בכלל)‪ .‬בעקבות השאלון‬ ‫עלתה המודעות לנושא ואף נוצר חשש אצל הילדים מתרחיש כזה במידה ויתגשם‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫שיחות עם בעלי תפקידים ומנהלי אתרים תיירותיים ומסחריים שונים הניבו תמונת מצב‬ ‫ובה אין מודעות ו‪/‬או תכנית היערכות כלשהי מצונאמי במפרץ‪ .‬הנושא לא עלה על‬ ‫שולחנם של הגורמים‪-‬לא ביוזמתם ולא ביוזמת המדינה‪ ,‬ולא נידון באופן רציני ומעמיק‬ ‫עד כה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ההמלצות שנוסחו במסגרת העבודה הן שיש לבצע פעולות להגברת המודעות לנושא‬ ‫הצונאמי באילת‪ ,‬ובמקביל לנסח‪ ,‬לאחר מחקר והערכת סיכויים וסיכונים יסודית‪,‬‬ ‫תכנית היערכות מצונאמי‪ .‬הפעולות שהומלץ עליהן בעבודה כוללות בין היתר הצבת‬ ‫תמרורי אזהרה לאורך קו החוף‪ -‬שמטרתם להזהיר ולהתריע את ציבור המתרחצים‬ ‫מאפשרות של צונאמי במקרה שמתרחשת רעידת אדמה והכנת דרכי מילוט ברורות עם‬ ‫הכוונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ לפעול בערוצים החינוכיים והתקשורתיים במטרה להעלות את‬ ‫המודעות והידע של הציבור על הנושא‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעות שיעורים בבתי הספר‪,‬‬ ‫תכניות רדיו‪ ,‬כתבות בעיתונות‪ ,‬חלוקת עלוני מידע ועוד‪ .‬במסגרת עבודה זו פותח שיעור‬ ‫לבתי ספר שמטרתו להעלות את רמת הידע והמודעות בנושא זה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בעבודה זו נעשה מחקר מקיף וראשוני על נושא הצונאמי באילת‪ ,‬ממנו ניתן ללמוד רבות‬ ‫על נושא זה‪ .‬מסקנות העבודה‪ ,‬עשויים להוות את התשתית הרעיונית לקידום של מחקרים גדולים‬ ‫יותר‪ ,‬במטרה להעלות את הנושא על סדר היום המוניציפאלי של אילת ושל רשויות החירום‬ ‫הלאומיות‪ .‬כל זה בכדי לפעול למזעור הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מפגיעה של גלי צונאמי‬ ‫בערים אילת ועקבה‪ ,‬אשר כלל לא מודעות ומוכנות לסכנה שאורבת להם כל עת‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫רשימת איורים ‪5-6 ...........................................................................................................................‬‬ ‫‪.1‬מבואות ‪7-30 .................................................................................................................................‬‬ ‫‪.1‬א‪ .‬הגיאולוגיה של מפרץ אילת ועקבה ‪7-10 .......................................................................................‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .‬צונאמי ‪11-19 ............................................................................................................................‬‬ ‫‪.1‬ג‪ .‬אילת ‪20-23 ...............................................................................................................................‬‬ ‫‪.1‬ד‪ .‬עקבה ‪24-30 ..............................................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬מטרות ושיטות מחקר ‪31-33 .........................................................................................................‬‬ ‫‪.2‬א‪ .‬מטרות המחקר ‪31 .....................................................................................................................‬‬ ‫‪.2‬ב‪ .‬שיטות המחקר ‪31 ......................................................................................................................‬‬ ‫‪.2‬ג‪ .‬שיטות מחקר למיפוי של קו החוף ‪32-33 .......................................................................................‬‬ ‫‪ .3‬צונאמי באילת ‪34-74 ....................................................................................................................‬‬ ‫‪.3‬א‪ .‬הסיכוי לצונאמי בראש מפרץ אילת ועקבה ‪34-44 ..........................................................................‬‬ ‫‪.3‬ב‪ .‬שימושי קרקע מפורטים לאורך קו החוף באילת ‪45-47 ...................................................................‬‬ ‫‪.3‬ג‪ .‬מאפייני קו החוף של אילת בדגש "מבנים אדומים" ‪48-50 ...............................................................‬‬ ‫‪.3‬ד‪ .‬הדמיות של צונאמי בחוף הצפוני והמערבי של מפרץ אילת בנקודות מפתח ‪51-72 ..............................‬‬ ‫‪.3‬ה‪ .‬תרחישי צונאמי בחוף אילת‪ -‬מסקנות ראשונות‪73-74 ....................................................................‬‬ ‫‪ .4‬צונאמי בעקבה‪75-84 ....................................................................................................................‬‬ ‫‪.4‬א‪" .‬מבנים אדומים" בעקבה ‪75-80 ..................................................................................................‬‬ ‫‪.4‬ב‪ .‬הדמיות של צונאמי בקו החוף הצפוני של עקבה‪80-83 ....................................................................‬‬ ‫‪.4‬ג‪ .‬תרחישי צונאמי בחוף הצפוני של עקבה‪ -‬מסקנות ראשונות ‪84 .........................................................‬‬ ‫‪ .5‬היערכות לצונאמי ‪85-100..............................................................................................................‬‬ ‫‪.5‬א‪ .‬רקע כללי‪ -‬היערכות בעולם ‪85-87 ................................................................................................‬‬ ‫‪.5‬ב‪ .‬ההיערכות לצונאמי בישראל ‪87-88 ..............................................................................................‬‬ ‫‪.5‬ג‪ .‬ההיערכות והמודעות באילת ובעקבה לצונאמי ‪88-90 ......................................................................‬‬ ‫‪.5‬ד‪ .‬העלאת מודעות והמלצות אפשריות ‪90-91 ....................................................................................‬‬ ‫‪.5‬ה‪ .‬תכניות להעלאת מודעות ‪92-100..................................................................................................‬‬ ‫‪ .6‬דיון ומסקנות ‪101-103 ...................................................................................................................‬‬ ‫‪ .7‬ביבליוגרפיה ‪104-105 ....................................................................................................................‬‬ ‫נספח א'‪ -‬שיעור על צונאמי ‪106-112 .................................................................................................‬‬ ‫נספח ב'‪ -‬הצעת החקר ‪113-118 .........................................................................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רשימת איורים‬ ‫איור ‪ :1‬השבר הסורי‪-‬אפריקאי (בעקבות גרפונקל צ'‪)1986 ,‬‬ ‫איור ‪ :2‬טקטוניקה באזור מפרץ אילת‬ ‫איור ‪ :3‬היווצרות גלי צונאמי בעקבות רעידת אדמה‬ ‫איור ‪ :4‬גלישת קרקע תת‪-‬ימית‬ ‫איור ‪ :5‬גלי צונאמי בעקבות התפוצצות תת‪-‬ימית‬ ‫איור ‪ :6‬סלע צונאמיט‬ ‫איור ‪ :7‬התפשטות גלי צונאמי בעקבות רעידת האדמה באוקיאנוס ההודי ב‪2004-‬‬ ‫איור ‪ :8‬התפשטות גלי צונאמי בעקבות רעידת האדמה באוקיאנוס השקט ב‪2011-‬‬ ‫איור ‪ :9‬נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר אילת לאורך השנים‬ ‫איור ‪ :10‬תמ"א ‪ 12‬למפעלי תיירות ושטחי נופש באילת‬ ‫איור ‪ :11‬נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר עקבה לאורך השנים‬ ‫איור ‪ :12‬פרויקט ‪Marsa Zayed‬‬ ‫איור ‪( 13‬א'‪,‬ב')‪ :‬פרויקט ‪Ayla‬‬ ‫איור ‪ :14‬פרויקט ‪Saraya‬‬ ‫איור ‪ :15‬מוקדים אפשריים של רעידות אדמה שעלולות לגרום לגלי צונאמי בראש מפרץ אילת‪:‬‬ ‫הים הערבי‪ ,‬ים סוף ומפרץ אילת‪.‬‬ ‫איור ‪ :16‬מוקדי רעידות אדמה באזור הים האדום‬ ‫איור ‪ :17‬אנומליות בגודל גרגר כפי שנמצאו בקידוח בראש מפרץ אילת‬ ‫איור ‪ :18‬מפה של מפרץ ליטויה‪ ,‬אלסקה‬ ‫איור ‪( 19‬א'‪-‬ג')‪ :‬הצונאמי במפרץ ליטויה (בעקבות‪)www.es.ucsc.edu :‬‬ ‫איור ‪ :20‬תהליך ה‪shoaling-‬‬ ‫איור ‪ :21‬מפה בתימטרית של ראש מפרץ אילת ועקבה ואילת (בעקבות‪) Sade et al, 2009 :‬‬ ‫איור ‪ :22‬סוגי מבנים פיסיקלים של מפרצי ‪( U‬בעקבות‪)Pelinovsky E., Didenkulova I., 2010 :‬‬ ‫איור ‪ :23‬מפת המבנים האדומים באילת‬ ‫איור ‪( 24‬א'‪-‬ט')‪ :‬תרחישי צונאמי בחוף הצפוני‬ ‫איור ‪( 25‬א'‪-‬י')‪ :‬תרחישי צונאמי במצפה התת‪-‬ימי‬ ‫איור ‪( 26‬א'‪-‬י')‪ :‬תרחישי צונאמי בנמל אילת‬ ‫איור ‪( 27‬א'‪-‬ב')‪ :‬מפת המבנים האדומים בעקבה‬ ‫‪5‬‬ ‫איור ‪( 28‬א'‪-‬ו')‪ :‬תרחישי צונאמי בעקבה‬ ‫איור ‪ :29‬פרויקט ‪ -Saraya‬מבנה אדום‬ ‫איור ‪ :30‬פרויקט ‪ -Ayla‬מבנה אדום‬ ‫איור ‪ :31‬פרויקט ‪ -Marsa Zayed‬מבנה אדום‬ ‫איור ‪ :32‬פרויקט ‪ –Tala Bay‬מבנה אדום‬ ‫איור ‪ :33‬הלגונה ליד ארמון המלך‪ -‬מבנה אדום‬ ‫איור ‪ :34‬מפת פינוי ומילוט אוכלוסייה מהאי מרטיניק (בעקבות‪" :‬עקרונות והנחיות לתכנון‬ ‫והפקת מפות פינוי ומילוט אוכלוסייה מצונאמי ברשויות מקומיות"‪ ,2014 ,‬רח"ל)‬ ‫איור ‪ :35‬דף מידע לדוגמה על צונאמי (בעקבות‪" :‬עקרונות והנחיות לתכנון והפקת מפות פינוי‬ ‫ומילוט אוכלוסייה מצונאמי ברשויות מקומיות"‪ ,2014 ,‬רח"ל)‬ ‫איור ‪" :36‬סיכוי לצונאמי במפרץ אילת"‪ ,‬מתוך מצגת שהוכנה כחלק ממערך שיעור על צונאמי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרק ‪ .1‬מבואות‬ ‫‪.1‬א‪ .‬הגיאולוגיה של מפרץ אילת ועקבה‬ ‫הגיאולוגיה של מפרץ אילת‪ ,‬תחילתה בגיאולוגיה של ים סוף ושל כל בקע ים המלח‪ .‬אזורים‬ ‫גאולוגים אלו מביאים לידי ביטוי תהליכים חשובים ביותר בכדור הארץ‪ ,‬טקטוניקת הלוחות‬ ‫למשל‪ .‬העובדה כי מפרץ אילת ממוקם באזור "בעייתי" ופעיל מאוד מבחינה גיאולוגית‪ ,‬מגבירה‬ ‫את הסיכויים להתרחשותן של רעידות אדמה באזור‪ .‬מלבד הסכנות השונות שברעידת אדמה‪-‬‬ ‫במיוחד לערים אילת ועקבה הממוקמות בראש המפרץ‪ -‬מתברר כי בעקבות רעידה כזו עלולים‬ ‫להתפתח גלי צונאמי‪.‬‬ ‫בפרק זה נפרט ונסביר אודות החלקים והתופעות השונות אשר הביאו להתפתחותו של מפרץ אילת‬ ‫ועקבה‪ ,‬תוך הסבר ופירוט על האזורים השונים שמרכיבים את השבר הסורי‪-‬אפריקאי‪.‬‬ ‫‪.1‬א‪ .1.‬בקע (טרנספורם) ים המלח‬ ‫בקע ים המלח (‪ (Dead-sea rift valley‬הנו חלק מהשבר הסורי‪-‬אפריקאי (איור ‪ .)1‬השבר הסורי‪-‬‬ ‫אפריקאי הוא מערכת שבירה ענקית‪ ,‬המשתרעת לאורך של כ‪ 6000-‬ק"מ‪ -‬מדרום מזרח אפריקה‬ ‫דרך ים סוף ועד דרום טורקיה‪ .‬תהליך היווצרותו של השבר החל לפני כ‪ 25-‬מיליון שנה‪ ,‬והתהוותו‬ ‫נמשכת עד היום‪.‬‬ ‫בקע ים המלח הוא החלק הצפוני של מערכת שבירה זו‪ .‬ניתן לחלק את הבקע לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫מפרץ אילת‪ ,‬האזור שמצפון הערבה דרך ים המלח ובקעת הירדן ועד הר החרמון‪ ,‬והאזור מצפון‬ ‫לחרמון ועד דרום‪-‬טורקיה‪ .‬אורך המקטע שבין אילת בדרום לחרמון בצפון הוא כ‪ 420-‬ק"מ‪,‬‬ ‫רוחבו כ‪ 15-‬ק"מ ושטחו כ‪ 5000-‬קמ"ר והוא עמק מוארך במובן הגיאוגרפי‪ .‬גובהו הטופוגרפי נע‬ ‫בין ‪ 305‬מ' מעל פני הים בנקודה הגבוהה ביותר (כורזים) ועד ‪ 400‬מ' מתחת לפני הים באזור ים‬ ‫המלח‪ ,‬שהוא האזור הגיאוגרפי הנמוך ביותר בעולם‪ .‬משני צידי הבקע נמצאות שתי מערכות‬ ‫שבירה מקבילות ופעילות שכיוונן צפון‪-‬דרום‪ .‬כלומר‪ ,‬טרנספורם ים המלח מאופיין בהסטה‬ ‫אפקית שעוצמתה כיום עומדת על כ‪ 105-‬ק"מ‪ .‬מערכות אלה יצרו מאז הפליוקן הפרש גבהים ניכר‬ ‫בין הבקע לאזורים הסמוכים לו וליצירת מצוקים תלולים וגבוהים‪.‬‬ ‫כבר במאה שעברה הוכר כי הבקע מהווה צלקת גדולה שנוצרה ע"י שבירה של קרום כדור הארץ‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אזור פתיחה והתנתקות בין לוחות טקטונים‪ -‬לוח סיני והלוח הערבי‪ .‬בראשית המאה‬ ‫ה‪ 20-‬כבר הוכר כי הבקע מהווה חלק ממערכת שבירה גדולה אף יותר‪ -‬השבר הסורי‪-‬אפריקני‪,‬‬ ‫מערכת שכוללת גם את הבקעים של מפרץ אילת‪ ,‬מפרץ סואץ ומפרץ עדן‪ .‬השבר הסורי‪-‬אפריקני‬ ‫ובקע ים המלח מהווים דוגמה מרשימה לאחד התהליכים המשמעותיים בפני כדור הארץ‪ -‬שבירת‬ ‫יבשות וטקטוניקת הלוחות‪( .‬גרפונקל‪)1986 ,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫איור ‪" :1‬השבר הסורי אפריקאי"‪ ,‬לקוח מ‪" :‬רתם"‪" -‬האבולוציה של בקע ים המלח"‬ ‫‪.1‬א‪ .2.‬ים סוף‬ ‫כאמור‪ ,‬ים סוף הוא חלק מהשבר הסורי‪-‬אפריקאי‪ ,‬והוא נוצר מתהליכים גיאולוגים של שבירה‬ ‫ופתיחה בין לוחות‪ .‬כתוצאה מפעילות טקטונית בין הלוחות על פני כדור הארץ‪ ,‬החלה התנתקות‬ ‫בין הלוח הערבי לבין הלוח האפריקאי‪ -‬תנועה זו‪ ,‬המכונה "התרחקות סביב מרכז התפשטות"‪,‬‬ ‫החלה לפני כ‪ 30-‬מיליון שנה‪ .‬תנועה זו מאופיינת כאמור בהתרחקות של הלוחות זה מזה‪ ,‬וביצירת‬ ‫רכס אוקייני עשוי חומר שעלה ממעמקים ומילא את הרווח שנוצר עקב ההתנתקות‪ .‬הבקע‬ ‫היבשתי שנוצר והתהווה התמלא תוך פרק זמן במי ים‪ .‬כך נוצר ים צר וארוך אשר מתרחב וגדל‬ ‫ככל שהפתיחה בין הלוחות מתרחבת‪ .‬ים סוף הוא למעשה "אוקיינוס עוברי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אוקיאנוס‬ ‫בשלבי ההיווצרות הראשוניים (האוקיינוס האטלנטי גם הוא נוצר באופן הזה)‪ .‬לא ברור אם בקע‬ ‫זה יגיע לרמה גבוהה כל כך של פתיחה בין הלוחות‪ ,‬בעבר הגיאולוגי נוצרו הרבה בקעים שהפסיקו‬ ‫את פעילותם בשלב מסוים ולא גדלו להיות‬ ‫אוקיינוסים‪ .‬ניתן אפילו לומר כי רובם של הבקעים‬ ‫"נכשלים" בניסיון ליצור אוקיאנוס חדש‪ ,‬ואילו‬ ‫מעט מאוד בקעים ממשיכים את פעילותם‬ ‫הטקטונית עד רמת פתיחה גדולה דיה בין שברי‬ ‫הלוחות ליצירת אוקיינוס חדש‪( .‬גרפונקל‪)1986 ,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בבקע ים המלח ובים סוף מתרחשות שתי‬ ‫תנועות טקטוניות מרכזיות‪ .‬הראשונה היא הסטה‬ ‫אפקית בין לוח סיני ללוח הערבי‪ :‬הלוח הערבי‬ ‫מחליק צפונה ביחס ללוח סיני‪ .‬תנועה זו מכונה‬ ‫‪8‬‬ ‫איור ‪" :2‬טקטוניקה באזור מפרץ אילת"‪ ,‬לקוח מ‪www.deadseasite.net :‬‬ ‫"טרנספורם ים המלח" (או "בקע ים המלח)‪ .‬כיום ההסטה האפקית בטרנספורם עומדת על כ‪105-‬‬ ‫ק"מ‪ .‬התנועה השנייה מתרחשת דרומית לטרנספורם ים המלח‪ ,‬בים סוף‪ .‬היא מאופיינת‬ ‫בהתרחקות בין הלוח האפריקאי ללוח הערבי‪ -‬כלומר זהו אזור פתיחה בין לוחות‪ .‬הפתיחה בין‬ ‫הלוחות מחויבת ביצירת שקע לאורכן‪ ,‬והשקע מתמלא במהירות בחומר סדימנטרי‪ .‬תארוך של‬ ‫הסדימנטים שנמצאו בקרקעית ים סוף (אשר מהווה את הגבול בין הלוחות) הראה כי גילם של‬ ‫הסדימנטים הוא כ‪ 25-‬מיליון שנה‪ .‬כלומר‪ ,‬הפתיחה בין הלוחות החלה לפני תקופת זמן דומה אם‬ ‫לא זהה‪ .‬כאמור‪ ,‬תנועה זו (הלוח הערבי נע מזרחה והלוח האפריקני נע מערבה) היא שיצרה את ים‬ ‫סוף עליו פירטתי קודם לכן‪.‬‬ ‫אם "נחבר" בין שתי התנועות‪ ,‬נראה כי הלוח הערבי נע צפון‪ -‬מזרחה ביחס ללוח סיני‪ .‬תנועה זו‬ ‫היא שיוצרת את מפרץ אילת (איור ‪.)2‬‬ ‫‪.1‬א‪ .3.‬מפרץ אילת‬ ‫מפרץ אילת הוא לשון ים בין חצי האי ערב וחצי האי סיני‪ .‬ממזרח למפרץ מתנשאים הרי אדום‬ ‫ומדין‪ ,‬וממערב לו מתנשאים הרי סיני‪ .‬טמפרטורת המים במפרץ היא מעל ‪ 20‬מעלות בממוצע‬ ‫שנתי‪ ,‬והוא עשיר במגוון דגים‪ ,‬שבלולים‪ ,‬צדפים ואלמוגים‪ .‬מפרץ אילת מהווה עורק תחבורה ימי‬ ‫חשוב ביותר אל ישראל‪ ,‬והוא מהווה מוצא ימי נוסף מלבד הים התיכון‪.‬‬ ‫רוחבו של מפרץ אילת נע בין ‪ 15‬ל‪ 25-‬ק"מ ואורכו כ‪ 180-‬ק"מ‪ .‬הוא מחולק למספר אגנים‬ ‫הנפרדים זה מזה ע"י מספר העתקי תזוזה אפקית‪ ,‬אלכסוניים ביחס לציר האורך של המפרץ‪.‬‬ ‫חלקו הדרומי של המפרץ הוא צומת משולש‪ ,‬ובו הוא נפגש עם ים סוף ועם מפרץ סואץ‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫הצומת הוא מפגש לוחות משולש (‪ )Triple junction‬של הלוח הערבי‪ ,‬הלוח האפריקאי ולוח סיני‪.‬‬ ‫(גינת‪)1993 ,‬‬ ‫המפרץ ממוקם לאורך בקע ים המלח והערבה ועל תוואי מערכת שברי טרנספורם ים המלח‪ ,‬אשר‬ ‫מציין את הגבול בין הלוח הערבי‬ ‫לתת הלוח של ישראל‪-‬סיני‪ .‬עדויות‬ ‫גיאולוגיות‪ ,‬סיסמולוגיות‬ ‫ומורפולוגיות מצביעות על כך‬ ‫שמערכת זו פעילה לפחות מאז‬ ‫הנאוגן (לפני כ‪ 23-‬מיליון שנה) ועד‬ ‫היום‪ .‬מלבד הסטה אופקית על גבול‬ ‫הלוחות‪ ,‬מתרחש גם ביקוע בחלקו‬ ‫הדרומי של הבקע‪ -‬אשר יוצר את‬ ‫מפרץ אילת ועקבה‪ .‬הפעילות‬ ‫הטקטונית ופעילות השבירה במערכת‬ ‫באות לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ברעידות‬ ‫אדמה חזקות ולעתים הרסניות (גינת‪,‬‬ ‫סולומון‪ ,‬גל‪.)2014 ,‬‬ ‫מפרצים אילת וסואץ‪ .‬צילום לווין‬ ‫‪9‬‬ ‫ראש מפרץ אילת ממוקם כאמור בין הערים עקבה ואילת‪ ,‬והוא מהווה איזור מעבר בין המפרץ‬ ‫עצמו לבין הערבה‪ .‬הערבה היא עמק צר וארוך אשר משתרע ממפרץ אילת בדרום ועד דרום ים‪-‬‬ ‫המלח בצפון‪ .‬אורכה של הערבה הוא כ‪ 175-‬ק"מ‪ ,‬והיא מפרידה בין הרי אדום ממזרח לבין הרי‬ ‫הנגב במערב‪.‬‬ ‫מפרץ אילת היה האזור הפעיל ביותר מבחינה סיסמית לאורך טרנספורם ים‪-‬המלח במאה שעברה‪,‬‬ ‫ואכן בין השנים ‪ 1985-1995‬נרשמו עשרות רעידות אדמה בעוצמה בינונית לאורך בקע ים המלח‪,‬‬ ‫מרביתן בהעתקים תת ימיים‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ 1995‬התרחשו באילת סדרת רעידות אדמה חזקות‪ .‬הבולטת מביניהן היתה ב‪-‬‬ ‫‪ ,22.11.1995‬והיא היתה בעוצמה של ‪ 6.2‬בסולם ריכטר‪ .‬מוקד הרעידה היה לאורך השבר התת‪-‬‬ ‫ימי המרכזי‪ ,‬כ‪ 100-‬ק"מ דרומית לאילת‪( .‬מרקו‪ ,‬ש'‪" ,‬הגיאולוגיה של מפרץ אילת") לא נגרמו‬ ‫נזקים קשים‪ ,‬מלבד מספר סדקים בקרקע ונזקים קלים לכמה מבנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעקבות רעידה זו‬ ‫תועד גל צונאמי שגובהו הוערך במטר אחד (‪ ,)wust,1997‬אך גם הוא לא גרם לנזק משמעותי‬ ‫וספק אם הורגש בכלל ע"י התושבים והמתרחצים‪ .‬בנוסף‪ ,‬העתק שתחילתו בים חוצה את העיר‬ ‫אילת‪ -‬לעברו השני של ראש המפרץ‪ .‬העתק זה‪ ,‬שלא היה פעיל סיסמית לאחרונה‪ ,‬עלול לגרום‬ ‫לרעידות אדמה בעתיד (בן‪-‬אברהם‪.)1985 ,‬‬ ‫‪.1‬א‪ .4.‬פעילות גיאולוגית במפרץ אילת ועקבה כיום‬ ‫במפרץ אילת כיום מתחוללת תנועת העתק‪( .‬פישלזון‪ )1983 ,‬במסגרת פעילות טרנספורם ים‪-‬‬ ‫המלח‪ ,‬הגדה המזרחית הכוללת את ערב‪-‬הסעודית וירדן נעה צפונה בעוצמת זריקה שכיום עומדת‬ ‫על כ‪ 105-‬ק"מ יחסית לגדה המערבית של המפרץ‪ -‬שכוללת את ארץ ישראל שממערב לערבה‬ ‫ולבקעת הירדן ואת חצי האי סיני‪ .‬לפי השערות‪ ,‬מפרץ אילת הוצף ברובו במים רק בפליוקן (לפני‬ ‫כ‪ 4-5-‬מיליון שנה)‪ ,‬דבר ההופך את המפרץ לצעיר מאוד מבחינה גיאולוגית‪ .‬במפרץ אילת חמישה‬ ‫שקעים עמוקים‪ ,‬שנוצרו עקב תנועות ההעתק‪ .‬הלוחות הנעים יוצרים במקומות אחדים חיכוכים‬ ‫ולחיצות‪ ,‬ובמקומות אחרים פערים ושקעים‪ ,‬אשר מתמלאים בסדימנטים צעירים‪ .‬תנועת הלוחות‬ ‫יוצרת רעידות אדמה ובעקבותיה גם עלולים להתפתח גלי צונאמי‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .‬צונאמי‬ ‫‪.1‬ב‪ .1.‬רקע כללי‬ ‫צונאמי (מיפנית 'צו'‪-‬גל‪' ,‬נאמי'‪-‬נמל) הוא נחשול ים ענק היכול להיווצר ממספר סיבות‪ ,‬ביניהן‬ ‫פעילות טקטונית תת מימית‪ ,‬התפרצות הר געש או נפילה של גוף גדול (קרחון‪ ,‬צלע הר או אפילו‬ ‫מטאוריט) אל פני המים‪ .‬אלו משחררים אנרגיה עצומה‪ ,‬ה"מזעזעת" את מי הים‪ .‬האנרגיה הרבה‬ ‫והשאיפה של המים לחזור לקדמותם גורמות ליצירת גלים מעגליים ארוכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נפילה של‬ ‫גוף בעל נפח גדול מאוד אל תוך המים‪ ,‬עלולה להעלות את מפלס המים עד כדי כך שתיווצר הצפה‬ ‫בקו החוף של אותו גוף מים‪ .‬ישנם הבדלים ברורים ומשמעותיים בין גלי סערה (גם כאשר היא‬ ‫חזקה ביותר) לבין גלי צונאמי 'בינוני' בעוצמתו‪ .‬ראשית‪ ,‬אורך גל (המושג 'אורך גל' מתייחס‬ ‫למרחק משיא לשיא של הגל) הצונאמי גדול משמעותית מגל הסערה‪ .‬בעוד סערת חורף חזקה‬ ‫תיצור גלים באורך של כ‪ 150-300-‬מטרים‪ ,‬אורך גל הצונאמי עשוי להגיע למאות ק"מ בים העמוק‬ ‫ולעשרות ק"מ בקרבת החוף‪ .‬הבדל נוסף הוא במהירות התקדמות הגל (סלמון‪ . )2009 ,‬גל סערה‬ ‫מתקדם במהירות של עד מאה קמ"ש בדומה לגל צונאמי בקרבת החוף‪ ,‬בעוד צונאמי בים העמוק‬ ‫מתקדם במהירויות של מאות קמ"ש‪ .‬בנוסף‪ ,‬זמן המחזור של גל הסערה‪ ,‬העומד על כעשר עד‬ ‫ארבע‪-‬עשרה שניות‪ ,‬קצר משמעותית מזה של הצונאמי‪ ,‬העומד על זמן של עד עשרות דקות‪ .‬גם‬ ‫בעומק של הגלים יש הבדל גדול‪ .‬עומקו של גל סערה הוא כמאה מטרים‪ ,‬ואילו עומקו של גל‬ ‫צונאמי הוא כעומק קרקעית הים (בסיסו של גל הצונאמי הוא קרקעית הים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם תדירות‬ ‫הופעת הגלים שונה לחלוטין‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בישראל מופיע גל סערה 'חזק' אחת לשנה בממוצע‪ ,‬בעוד גל‬ ‫צונאמי 'בינוני' מופיע אחת ל‪ 250-‬שנה‪( .‬סולומון‪ ,2009 ,‬הנתונים מתייחסים לגלי סערה וצונאמי‬ ‫בישראל)‪ .‬מהשוואה זו ניתן להבין את השוני הרב בין גלי הסערה לגלי הצונאמי‪ .‬מאפייניהם‪ ,‬כמו‬ ‫הסיבות להיווצרותם והיקף הנזקים שהם עלולים לגרום‪ -‬שונים משמעותית‪.‬‬ ‫בשל אורכם הגדול של גלי הצונאמי‪ ,‬הם מכילים כמות עצומה של מים‪ -‬דבר הגורם לעליית הים‬ ‫על גדותיו ובסופו של דבר להצפת היבשה וקו החוף‪ .‬אירוע צונאמי כולל סדרה של גלים עוקבים‬ ‫המכילים כמות עצומה של מים‪ ,‬שברי עצמים וסחף רב‪ .‬גלים אלו עלולים להימשך שעות עד רגיעת‬ ‫הים‪ .‬ככל שהגל ארוך יותר וככל שגוף המים בו הוא נע עמוק יותר‪ ,‬הצונאמי נע מהר יותר ומאבד‬ ‫פחות אנרגיה‪ .‬לכן יכולים צונאמים לחצות אוקיינוסים שלמים במהירות עצומה כמעט מבלי‬ ‫לאבד אנרגיה ומהירות‪ .‬כשמגיע הצונאמי למים הרדודים ולקרבת החוף‪ ,‬הוא מתחכך בקרקע‬ ‫ומאבד ממהירותו (שיורדת עד כ‪ 50-30-‬קמ"ש)‪ ,‬אולם האנרגיה שבו נשמרת ומחזוריותו לא‬ ‫פוחתת‪ ,‬ולכן כמויות אדירות של מים נערמות במהירות בפסגת הגל (אנציקלופדיית ‪,YNET‬‬ ‫"צונאמי")‪.‬‬ ‫מספר דקות לפני שהצונאמי מציף את היבשה‪ ,‬מתרחשת לעתים תופעה בה מפלס המים בחוף‬ ‫נסוג‪ ,‬וזאת בשל תהליך של מעין "יניקה" של המים‪ .‬כאמור‪ ,‬ככל שגל הצונאמי גבוה וארוך יותר‪,‬‬ ‫היכולת שלו להציף שטחים ביבשה גדולה יותר‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בסיכויים להצפה ע"י צונאמי יש משקל גם לסוג החוף‪ ,‬לצורתו הגיאוגרפית ולתכסית‪.‬‬ ‫מקומות שבהם החוף מתון והתכסית (כל מה שמכסה את פני השטח) דלילה‪ ,‬יהיו חשופים להצפה‬ ‫‪11‬‬ ‫גדולה יותר מאשר מקומות שבהם התכסית צפופה‪ .‬מכאן ניתן להסיק על חופי ישראל‪ -‬מצוקי‬ ‫החוף שבאזור השרון יהוו הגנה מפני הצפה של צונאמי‪ ,‬ואילו באזור פני החוף ומוצא הנחלים לים‬ ‫התיכון (אלכסנדר‪ ,‬פולג‪ ,‬ירקון‪ ,‬הקישון ועוד) הסכנה להצפה גבוהה יותר (סלמון‪.)2009 ,‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .2.‬הגורמים להיווצרות צונאמי‬ ‫כאמור‪ ,‬ישנם מספר גורמים עיקריים להיווצרות צונאמי‪ .‬ראשית‪ ,‬רעידות אדמה מהוות גורם‬ ‫מרכזי ועיקרי לגלי הצונאמי (איור ‪ .)3‬רעידת אדמה היא תוצאה של פעילות טקטונית‪ ,‬ונגרמת‬ ‫כתוצאה מחיכוך או התנגשות של הלוחות הטקטונים‪ .‬רעידות אדמה חזקות‪ ,‬בעוצמה של כ‪6.5‬‬ ‫בסולם ריכטר לכל הפחות‪ ,‬משחררות אנרגיה הגורמת לזעזוע והפרעה במים הנמצאים בקרבת‬ ‫מוקד הרעידה‪ .‬האנרגיה הרבה והשאיפה של המים לחזור ל"שיווי משקל" פיסיקלי‪ ,‬מייצרים את‬ ‫גלי הצונאמי‪ .‬ככל שרעידת האדמה חזקה יותר בעוצמתה‪ ,‬כך עוצמתם של הגלים גבוהה יותר‪.‬‬ ‫איור ‪ :3‬היווצרות גלי צונאמי בעקבות רעידת אדמה‪.‬‬ ‫לקוח מ‪School of Earth and Space Exploration :‬‬ ‫ישנו גורם נוסף להיווצרות גל צונאמי הקשור גם הוא‪ ,‬בעקיפין‪ ,‬לרעידות אדמה והוא גלישות‬ ‫קרקעיות (איור ‪ .)4‬נמצא שיש קשר בין אירועי צונאמי לרעידות אדמה יבשתיות‪ ,‬קשר שכנראה‬ ‫מעיד על כך שרעידת אדמה יבשתית עשויה לגרום לכשל של הקרקעית במדרון היבשת וגלישה‬ ‫שלה אל הים העמוק‪ -‬והגלישה היא זו שתחולל את הצונאמי‪ .‬בחישובים שנעשו‪ ,‬נמצא שצונאמי‬ ‫שנגרם עקב רעידת אדמה‪ ,‬הניב גלים נמוכים בכשלושה מטרים מאשר גלים של צונאמי הנגרם‬ ‫עקב גלישה בקרקעית הים‪ .‬גם חלון הזמן בין יצירת הצונאמי להגעתו לחוף קצר משמעותית אצל‬ ‫צונאמים אשר נגרמים בעקבות גלישה קרקעית‪ ,‬בהשוואה לצונאמים עקב רעידות אדמה ימיות‪.‬‬ ‫(סלמון וחוב'‪.)2006 ,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫איור ‪ :4‬גלישת קרקע תת‪-‬ימית‪ .‬לקוח מ‪geol105naturalhazards :‬‬ ‫גם פגיעת מטאוריט עלולה לגרום ליצירת גלי צונאמי‪ .‬אם וכאשר המטאוריט נופל אל תוך גוף‬ ‫המים‪ ,‬הוא משחרר אנרגיה המועברת אל גוף המים‪ ,‬שמזדעזעים בצורה קשה‪ -‬דבר המוביל‬ ‫ליצירת גלי הצונאמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם המטאוריט גדול בנפחו‪ ,‬עצם נחיתתו בגוף המים מעלה את‬ ‫המפלס‪ ,‬ועקב כך נגרמות הצפות קשות באזור קו החוף‪ .‬לא קיימות הוכחות חד משמעותיות‬ ‫לקיומו של אירוע כזה בעבר‪ ,‬אך מומחים משערים כי שני אירועים‪ -‬אחד לפני ‪ 65‬מיליון שנה‬ ‫במקסיקו והשני לפני ‪ 2300‬שנה בניו‪-‬יורק‪ -‬עשויים לענות על תרחיש זה‪"( .‬הידען")‬ ‫סיבה נוספת להיווצרות גלי צונאמי היא התפוצצות תת ימית של הר געש (איור ‪ .)5‬כאשר הר געש‬ ‫מתפוצץ‪ ,‬הוא משחרר כמות אדירה של אנרגיה‪ ,‬חום ולחץ‪ .‬כאשר הר הגעש נמצא מתחת לפני הים‬ ‫(בתוך האוקיינוס)‪ -‬המים הם אלו הסופגים את האנרגיה הרבה שנפלטת מההתפוצצות‪ .‬בתנאים‬ ‫מסוימים‪ ,‬הדבר עלול ליצור גלי צונאמי כאשר מוקד היצירה שלהם הוא אזור ההתפוצצות‪.‬‬ ‫ישנן שתי סיבות נוספות להיווצרותם של גלי צונאמי הקשורות בהרי געש‪ :‬הראשונה שבהן היא‬ ‫התמוטטויות של סלעים עקב הפעילות הגעשית‪ .‬עקב הזעזוע הרב שמתרחש בזמן התפוצצות או‬ ‫התפרצות געשית‪ ,‬שקעים או מקומות רגישים בהר הגעש ובסביבתו עלולים לקרוס ולגרום‬ ‫למפולות סלעים קשות‪ .‬עדות לכך ניתן לראות בהר הגעש סטרומבולי‪ .‬לפני כ‪ 11-‬שנה התמוטט‬ ‫שקע שנוצר במהלך ‪ 13,000‬שנים וההתמוטטות גרמה למפולות סלעים שהובילו ליצירת גלי‬ ‫צונאמי נמוכים בים התיכון‪( .‬מתוך האתר של ‪"National Institute of Geophysics and‬‬ ‫"‪.)Volcanology‬‬ ‫הסיבה השנייה היא קריסת לוע הר הגעש‪ ,‬מה שמכונה קלדרה‪ .‬קלדרה נוצרת כאשר תקרת תא‬ ‫המגמה קורסת במהלך הפעילות הגעשית‪ .‬לאחר שהתקרה קורסת‪ ,‬הר הגעש כאילו קורס אל תוך‬ ‫עצמו ונוצר לוע התמוטטות שמכונה קלדרה‪( .‬בישראל‪ ,‬ברכת רם אשר ברמת הגולן היא קלדרה)‪.‬‬ ‫כאשר כל התהליך מתרחש מתחת לפני הים ובתוך האוקיינוס‪ ,‬המים סופגים זעזוע רב‬ ‫מההתמוטטות הקשה‪ .‬אותו זעזוע עלול ליצור צונאמי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הר הגעש קולומבו התמוטט לתוך‬ ‫‪13‬‬ ‫קלדרה בעומק של ‪ 10‬מ' מתחת לפני הים‪ .‬ההתמוטטות יצרה גלי צונאמי שהובילו להרס באיים‬ ‫המרוחקים כ‪ 150-‬ק"מ ממנו‪( .‬ויקיפדיה‪" ,‬התפרצות געשית")‬ ‫איור ‪ :5‬גלי צונאמי בעקבות התפוצצות תת‪-‬ימית‪ ,‬לקוח מ‪shtfplan.com :‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .3.‬מקורות מידע על צונאמים בעבר‬ ‫אנחנו למדים על תופעת הצונאמי בעזרת כלים שונים ומגוונים‪ ,‬טכנולוגיים והיסטוריים‪ ,‬העוזרים‬ ‫לנו להכיר מקרי עבר של צונאמי‪ ,‬ללמוד על הסיבות ליצירתו של הגל ולנסות ולחזות את בואו‬ ‫העתידי‪.‬‬ ‫משום שמרבית אירועי הצונאמי מאז ומעולם לא הותירו אחריהם סימנים או עדויות פיזיות‪ ,‬יש‬ ‫חשיבות גדולה לעדויות היסטוריות שתוארו ע"י הצופים בזמן התרחשותו של האירוע‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬תיאורים מרעידת האדמה שהתרחשה בגבול סוריה‪-‬לבנון ב‪ 30/10/1759 -‬מספרים כי‬ ‫רחובות העיר עכו הוצפו במים עד לגובה ‪ 2-2.5‬מ'‪ -‬כמעט ואין מקורות נוספים שיכולים להעיד על‬ ‫רעידת אדמה זו‪ .‬דוגמה נוספת היא עדותם ותיעודם של אבן אל אתיר (היסטוריון ערבי ממוצא‬ ‫כורדי אשר חי במאה ה‪ )12-‬ושל סופרים נוצרים ומוסלמים אחרים על הצונאמי שהתרחש במרץ‬ ‫‪ 1068‬בחוף הים הדרומי של ארץ ישראל‪ .‬בעדותם נכתב‪" :‬נס הים מן החוף מהלך יום‪ .‬האנשים‬ ‫ירדו אל קרקע הים כדי לחפש בו והמים שבו וכיסו אותם ואיבדו רבים" (שלם‪ .)1956 ,‬ניתן לשער‬ ‫כי בעדות מתוארת התופעה בה המים נסוגים לאחור לפני הגעתו של הגל עצמו‪ ,‬ובה קרקעית הים‬ ‫נחשפת ולאחר מכן מוצפת לחלוטין ע"י הצונאמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם בתעודות אלו ישנה אי מהימנות‬ ‫מסוימת‪ ,‬משום שבתעודה מקבילה תוארה נסיגת הים למשך ארבעה ימים‪ ,‬דבר בלתי סביר‬ ‫‪14‬‬ ‫מבחינה גיאולוגית‪ .‬כאמור‪ ,‬העדויות לוקות באמינות חלקית ושנויה במחלוקת משום שהן‬ ‫נכתבו‪/‬סופרו באופן סובייקטיבי ע"י אדם מסוים או קבוצת אנשים‪.‬‬ ‫דרך נוספת ללמוד על תופעת הצונאמי היא עדויות גיאולוגיות‪ .‬כאמור‪ ,‬במרבית המקרים הצונאמי‬ ‫משאיר אחריו עדויות דלות ביותר‪ ,‬המיטשטשות עם הזמן ואף נמחקות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ישנו ממצא‬ ‫גיאולוגי הקרוי 'צונאמיט' )‪( (tsunamite‬איור ‪ ,)6‬אשר קשה מאוד לזיהוי ואבחנה עקב דימיונו‬ ‫הרב למשקעי חוף וזרמים תת‪-‬מימיים סטנדרטים‪ .‬הסלע מכיל ברובו משקעים קלאסטים מסוגים‬ ‫שונים‪ ,‬שברי צדפים ושברי אלמוגים‪ .‬ניתן לטעון שסלע מסוים הוא צונאמיט לפי רצף המשקעים‬ ‫שבתוכם הוא נמצא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סלע המכיל חומרים סדימנטרים המתאימים לשקיעה בים עמוק‪,‬‬ ‫אך נמצא ליד קו החוף ‪ -‬עשוי להיות צונאמיט‪ .‬נוכחות סלע זה עשויה להעיד על צונאמי קדום‪-‬‬ ‫רכיבי הסלע לא נמצאים במקום "הטבעי" שלהם‪ ,‬משמע שהיה גורם שהוביל אותו למקום‬ ‫הנוכחי‪ .‬כך למשל נקבל‬ ‫בסמוך לקו החוף עדויות‬ ‫לפורמינפרים ששוקעים‬ ‫בים עמוק ובזכות הצונאמי‬ ‫הורמו כלפי מעלה אל‬ ‫החוף‪ .‬צונאמי אכן יכול‬ ‫להיות מאותם גורמים‪ ,‬אך‬ ‫הצונאמי אינה האפשרות‬ ‫היחידה‪.‬‬ ‫איור ‪ :6‬צונאמיט‪ ,‬לקוח מ‪"panoramio" :‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ניתן להיעזר בעדויות ארכיאולוגיות כמקור מידע על תופעת הצונאמי‪.‬‬ ‫הרס ונזקים שנתגלו באתרים ארכיאולוגים שנמצאים בקרבת החוף עשויים גם הם להעיד על‬ ‫צונאמי ( סביר להניח שהיו במהלך מאות ואלפי השנים שינויים במפלס הים‪ -‬כך שגם אם‬ ‫ההריסות נמצאו במרחק רב יחסית מן החוף אין זה מבטל את האפשרות שצונאמי הוא הגורם‬ ‫לנזק)‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נטען לאחרונה שגלי הצונאמי הם הגורם להריסתו של שובר הגלים הראשי של נמל‬ ‫הורדוס בקיסריה‪ ,‬בעקבות רעידת אדמה שהתרחשה ב‪ 115-‬לספירה‪ .‬מנגד‪ ,‬נטען כי עדויות‬ ‫ארכיאולוגיות אינן מספיקות כלל בכדי להעיד על אירוע צונאמי‪ .‬זאת משום שהגורמים לנזק‬ ‫ולהריסות עשויים להיות גלי סערה או כשל הנדסי פשוט‪ ,‬ולאו דווקא צונאמי‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .4.‬האפשרות לחיזוי צונאמי‬ ‫אין באפשרותנו כיום לחזות את המועד המדויק שבו יתרחש צונאמי‪ ,‬בדומה לרעידות אדמה‪ ,‬אך‬ ‫משום שכיום אנו מכירים את התהליכים המניעים את התופעות‪ ,‬אין ספק שהן יתרחשו פעמים‬ ‫נוספות בעתיד‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬ישנם אמצעים טכנולוגים המאפשרים לזהות רעידות אדמה דקות‬ ‫מעטות לאחר התרחשותן ולהעריך אם ביכולתן לחולל צונאמי בזמן אמת‪ .‬כך אפשר להתריע על‬ ‫בואו של צונאמי לאחר שנוצר וזמן קצר לפני שהגיע לקו החוף‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬כיום יש ברשותנו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ביותר למדידה‪ ,‬חישוב‪ ,‬חיזוי והערכת‬ ‫הסיכונים של אירוע צונאמי‪ .‬אלו נעשים בעזרת מודלים מתמטיים ופיזיקליים‪ ,‬אשר מאפשרים‬ ‫לנו לדמות אירוע צונאמי מסוים באופן כמעט מדויק‪ .‬מזינים את המודל בכל הנתונים הרלוונטים‬ ‫וביניהם‪ :‬הגורם לצונאמי (למשל רעידת אדמה) ועוצמתו‪ ,‬עומקו של הים ומפה של אזורי החוף‬ ‫הסמוכים‪ .‬התוכנה מעבדת את הנתונים לידי הפרעה בגוף המים‪ -‬וכך מדמה את קצב התקדמות‬ ‫הגלים‪ .‬החישוב מאפשר לחזות במדויק את תנועת הצונאמי במרחב ובזמן‪ ,‬כולל זמן הגעתו של‬ ‫הגל הראשון לקו החוף ומהלך הצפת החוף‪ .‬כיום‪ ,‬זמן החישוב ותהליך הדימוי עדיין ארוך יותר‬ ‫מזמן ההתרעה לצונאמי בישראל‪ .‬לכן‪ ,‬מכינים מראש את מרב התרחישים האפשריים ואם וכאשר‬ ‫יתרחש אירוע צונאמי‪ ,‬ניתן יהיה "לשלוף" את האירוע הרלוונטי ולהיערך לו בהתאם‪.‬‬ ‫ישנם מרכזים אירופאים אשר התנדבו להיות ספקי אזהרות מצונאמי (כל מרכז באזור שלו) אך‬ ‫אלו מדווחים רק על אירועים בים התיכון‪ ,‬לכן‪ ,‬לא קיימת מערכת אשר תספק התרעה חיצונית‬ ‫לצונאמי במפרץ אילת‪"( .‬המלצה למדיניות‪ ,‬עקרונות התרעה ומסגרת להיערכות לצונאמי‬ ‫בישראל"‪ ,‬סלמון וחוב'‪)2014 ,‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .5.‬צונאמי בישראל ובאגן המזרחי של הים התיכון‬ ‫"הטקטוניקה של החוף המזרחי של ים התיכון עושה את הצונאמים לתופעה שכיחה‪ .‬ודאי שאין‬ ‫אלה שכיחים או עצומים וגבוהים‪ ,‬כצונאמים המתחוללים באוקיינוס השקט‪ ,‬ואף לא כצונאמים‬ ‫של הים האטלנטי; אבל מבחינת הבעתה והנזקים שהם עלולים לגרום‪ ,‬כעדויות ההיסטוריות‬ ‫המרובות שבידנו‪ ,‬המספרות על צונאמים שהתרגשו ובאו בחופי הלבנט‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יוון ואיטליה‬ ‫הדרומית‪ ,‬הריהי מכה מסוכנת‪ ,‬וחבלותיה ביישובי שפת הים ובמבניהם אינן נופלות בחריפותן‬ ‫מנזקי הרעשים ביבשה‪".‬‬ ‫כך כתב נתן שלם בחיבורו "על נחשולי ים סיסמיים (צונאמים) במזרח הים התיכון" לפני כ‪50 -‬‬ ‫שנה (ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה‪ ,‬תשט"ז‪ ,‬שנה כ'‪ .)159-170 ,‬מכתוביו ניתן‬ ‫להבין‪ ,‬שאירועי צונאמי בים התיכון‪ ,‬גם אם הם אינם שכיחים או עוצמתיים כמו באוקיינוס‬ ‫השקט או האטלנטי‪ ,‬עלולים להסב נזק רב ברכוש ובחיי אדם‪ -‬וזאת עקב צפיפות האוכלוסין של‬ ‫מדינות הים התיכון‪( .‬סלמון‪ ,‬רוקוואל‪ ,‬וורד‪ ,‬גוידובוני‪ ,‬קומסטרי‪.)2006 ,‬‬ ‫עדויות היסטוריות מראות לנו שבישראל היה מגוון רחב של אירועי צונאמי‪.‬‬ ‫מתברר שמרבית אירועי הצונאמי שפגעו בחופי ישראל התרחשו בעקבות רעידת אדמה יבשתית‪,‬‬ ‫במגניטודה ‪ 6.5‬ומעלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מדרון היבשת של ישראל מכיל הרבה צלקות בצורת סהר‪ ,‬צורה‬ ‫אופיינית לגלישות קרקע‪ .‬במרגלות המדרון נערם חומר גלוש רב המעיד כאמור על גלישות קרקע‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אירוע הצונאמי המשמעותי ביותר באגן המזרחי של הים התיכון נוצר דווקא כתוצאה‬ ‫מהתפוצצות הר הגעש סנטוריני שבים האגאי‪ ,‬בסביבות ‪ 1600‬לפנה"ס‪ .‬הממצאים הגיאולוגיים‬ ‫והארכיאולוגיים אודות התפרצות הר הגעש והצונאמי מלמדים אותנו על כך שזה היה אירוע ענק‬ ‫מימדים‪ -‬מהבולטים שהתרחשו על פני כדור הארץ באלפי השנים האחרונות‪ .‬בין היתר‪ ,‬נטען כי‬ ‫אירועים אלו הובילו לקריסת האימפריה המינואית בכרתים‪ .‬יתכן שאף בתיאור "עשרת המכות"‬ ‫במצרים‪ ,‬מכת החושך מתייחסת להתפוצצות הר הגעש סנטוריני‪ ,‬וחציית ים סוף קשורה בשפל‬ ‫קיצוני שנגרם לפני הצונאמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש הטוענים שהימצאותם של אבני פומיס ומצבורי צדפים‬ ‫שנמצאו על רכסים סמוכים לחוף הים התיכון בישראל‪ ,‬מעידים גם הם על הצונאמי‪ ,‬אולם נמצא‬ ‫שאין הכרח בצונאמי ליצירתן‪ ,‬ועדויות אלו אינן מספיקות‪ .‬בשנים האחרונות התברר שבעקבות‬ ‫טעויות ופרשנויות שגויות‪ ,‬מוזכרים בספרות המקצועית אירועי צונאמי רבים שאין להם ביסוס‬ ‫מדעי והם נמצאו כלא אמינים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נמצא כי מתוך ‪ 60‬אירועי הצונאמי שהוזכרו ככאלה‬ ‫שפגעו בחופי ישראל‪ -‬רק ‪ 20‬מהם אמינים ומבוססים‪ .‬ללא סינון ובדיקה של הדיווחים‪ ,‬הערכת‬ ‫הסיכון לצונאמי בישראל היתה חמורה פי שלושה‪.‬‬ ‫ניתוח של אירועים אלו ואחרים‪ ,‬העלה תמונה ברורה (אך משוערת) של מקורות הסיכון לצונאמי‬ ‫בישראל‪ .‬כאמור‪ ,‬רעידת אדמה בבקע ים המלח אשר תוביל לגלישות קרקע במדרון היבשת של‬ ‫ישראל היא הגורם העיקרי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הניתוח הראה שאזור הים האגאי וכרתים‪ ,‬אזור קפריסין‬ ‫והעתקים בים מול חופי לבנון הם מקומות בעלי סיכון גבוה ליצירת רעידות אדמה גורמות‬ ‫צונאמי‪.‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .6.‬היערכות לצונאמי‬ ‫ההיערכות לצונאמי מורכבת משני היבטים מרכזיים‪ :‬מודעות והיערכות האוכלוסייה‪ ,‬והיערכות‬ ‫רשויות המדינה‪ .‬לפני הכל‪ ,‬בכדי להיערך לצונאמי צריך להעריך את מידת הסיכוי והסכנה של‬ ‫אירוע כזה‪ .‬לאחר שיש הערכות כאלו‪ ,‬ניתן לגבש מדיניות ועקרונות התרעה בהתאם‪ -‬ישנם‬ ‫הבדלים בפעולות הנדרשות להיערכות בפני צונאמי בגובה ‪ 10-15‬מטר לבין היערכות בפני צונאמי‬ ‫בגובה ‪ 3-5‬מטר‪ .‬היערכות לצונאמי יכולה להתבטא במספר דרכים‪ :‬ישנן פעולות פשוטות וזולות‬ ‫יחסית‪ ,‬שחשוב שכל מדינה בעלת סיכוי מסוים לצונאמי תבצע‪ .‬פעולות אלו כוללות העלאת‬ ‫המודעות לנושא תוך שימוש בתקשורת המונים‪ ,‬חלוקת עלוני מידע על תופעת הצונאמי והסיכונים‬ ‫הנלווים לו‪ ,‬הצבת תמרורי אזהרה מצונאמי שכוללים הוראות פעולה במקרה אמת והכנסת‬ ‫שיעורים בנושא למערך הלימודים כדי לעורר מודעות בקרב התלמידים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנן פעולות‬ ‫מורכבות ויקרות יותר שניתן לבצע‪ ,‬בעיקר במקומות בהם יש סיכון מוגבר לצונאמי משמעותי‪ .‬עם‬ ‫פעולות אלו נמנות בין היתר הקמת מערכת התרעה מפני צונאמי‪ ,‬הקמת מרכז לאומי להתרעה‬ ‫מוקדמת מצונאמי‪ ,‬הרחקת מתקנים חשובים מקו החוף‪ ,‬הכנת דרכי מילוט לאוכלוסייה מקו‬ ‫החוף ויישום תקנות לבנייה עמידה בפני צונאמי‪( .‬סלמון וחוב'‪( )2014 ,‬בריקנר‪( )2014 ,‬רח"ל‪,‬‬ ‫‪.)2014‬‬ ‫פעולות אלו עשויות למזער נזקים כלכליים קשים ביותר כתוצאה מצונאמי‪ ,‬ואף חשוב מכך‪-‬‬ ‫להציל את חייהם של בני אדם רבים‪ .‬הרחבה בנוגע להיערכות בארץ ובעולם‪ ,‬בפרק ‪.5‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תמרור אזהרה מצונאמי‪ ,‬אשר מסביר מה לעשות במקרה של רעידת אדמה באזור‪ .‬לקוח מ‪www.Says.com :‬‬ ‫‪.1‬ב‪ .7.‬אירועי צונאמי משמעותיים בעולם במאה ה ‪21 -‬‬ ‫בשנים האחרונות נרשמו בעולם מספר אירועי צונאמי חזקים ביותר שהזיקו קשות לרכוש רב וגבו‬ ‫את חייהם של מאות אלפי בני אדם‪ .‬ב‪ 2004-‬התרחשה רעידת אדמה במגניטודה ‪ 9.1‬באוקיינוס‬ ‫ההודי‪ ,‬כ‪ 160-‬ק"מ מערבית לאינדונזיה (איור ‪ .)7‬זו הובילה ליצירת גלי צונאמי בגובה של עד ‪36‬‬ ‫מטר‪ .‬אלו הכו בחופי מדינות דרום אסיה (סרי לנקה‪ ,‬הודו‪ ,‬תאילנד ואינדונזיה)‪ .‬אסון זה שכלל‬ ‫רעידת אדמה וגלי צונאמי‬ ‫עצומים גרם לכ‪280,000-‬‬ ‫הרוגים ולחמישה מיליון‬ ‫אנשים שנותרו ללא קורת גג‪.‬‬ ‫יש הטוענים שהעובדה‬ ‫שרעידת האדמה התרחשה‬ ‫באגן ימי הסגור משלושה‬ ‫עברים‪ ,‬מפרץ בנגל‪ ,‬הגבירה‬ ‫משמעותית את עוצמת‬ ‫הצונאמי‪ ,‬משום שלא היה לגל‬ ‫היכן להתפרס ולהיחלש‪.‬‬ ‫איור ‪ :7‬התפשטות גלי הצונאמי בעקבות רעידת האדמה באוקיינוס ההודי ב‪ ,2004-‬לקוח מ‪"worldatlas" :‬‬ ‫‪18‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ב‪ ,2011-‬בעקבות רעידת אדמה במגניטודה ‪ 9.0‬מזרחית ליפן‪ ,‬החלו גלי צונאמי לפקוד את‬ ‫חופה המזרחי של יפן למשך ‪ 11‬שעות (איור ‪ .)8‬רעידת האדמה התרחשה עקב תנועה של שני לוחות‬ ‫טקטוניים באוקיינוס השקט‪ ,‬אשר התנגשו ויצרו שבר של לחיצה‪ .‬רעידת האדמה היא תוצאה של‬ ‫שחרור לחצים‪ ,‬שכאמור גרמה לזעזוע רב של מימי האוקיינוס‪ .‬הדבר גרם ליצירת גלי הצונאמי‬ ‫ההרסניים‪ .‬מעריכים כי העובדה שמוקד הרעידה לא היה בעומק רב בתוך קרקעית האוקיינוס‬ ‫הוסיפה לעוצמתה של רעידת האדמה ולעוצמת גלי הצונאמי‪.‬‬ ‫רעידת האדמה והצונאמי הסבו נזק רב של כ‪ 235-‬מיליארד דולר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נהרגו כ‪ 15,850-‬אנשים‬ ‫ונעדרו יותר מ‪ 3000-‬איש‪ .‬ביפן הורגשו כ‪ 160-‬רעידות משנה שונות‪ ,‬מתוכן ‪ 141‬בעוצמה של‬ ‫מגניטודה ‪ 5‬ויותר‪ .‬יפן נחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר מבחינת היערכות מבנים‬ ‫וחיזוקם לקראת אירועי רעידות אדמה‪ .‬לכן‪ ,‬מספר ההרוגים והנזק העצום מעיד על עוצמת גלי‬ ‫הצונאמי ועל כך שלעתים אין כל דרך להתגונן מפניהם‪.‬‬ ‫איור ‪ :8‬התפשטות גלי הצונאמי בעקבות רעידת האדמה באוקיינוס השקט ב‪ ,2011-‬לקוח מ‪"NOAA" :‬‬ ‫מצוין באיור זמן הגעת הגלים לנקודות מסוימות וגובה הגלים במקומות השונים‪.‬‬ ‫אירועי הצונאמי הדרמטיים באינדונזיה וביפן‪ ,‬שבכל אחד מהם היו עשרות אלפי הרוגים ונזק‬ ‫כספי של מיליארדי דולרים‪ ,‬העלו בצורה משמעותית את המודעות הציבורית לתופעת הצונאמי‬ ‫ולנזקיה האפשריים‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬מושקעים משאבים רבים במחקרים העוסקים בהבנת‬ ‫התופעה‪ ,‬ובדרכים לצמצום נזקים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.1‬ג‪ .‬אילת‬ ‫העיר אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬העיר בנויה בעיקר על מניפת סחף והיא‬ ‫מוקפת הרים‪ .‬ממערבה‪ -‬הרי אילת‪ ,‬וממזרחה‪-‬‬ ‫הרי אדום‪ .‬העיר נכבשה במלחמת העצמאות ב‪-‬‬ ‫‪ ,1949‬ועד ‪ 1952‬היא שימשה בעיקר כבסיס צבאי‪.‬‬ ‫לאחר מכן הפכה לישוב אזרחי‪ ,‬וב‪ 1959-‬הוכרזה‬ ‫כעיר‪ .‬אילת משמשת כעיר נמל מרכזית עקב‬ ‫מיקומה הגיאוגרפי‪ ,‬והיא מהווה "שער דרומי"‬ ‫פסל הנפת דגל הדיו ליד "מול הים" אילת‬ ‫בישראל לארצות המזרח הרחוק‪ .‬מאז ‪ ,1985‬אילת‬ ‫מוגדרת כ"אזור סחר חופשי"‪ -‬בה ניתן לקנות את מרבית המוצרים והשירותים ללא מע"מ‪.‬‬ ‫אוכלוסיית העיר בשנת ‪ 2013‬מונה כ‪ 50,000-‬תושבים‪ ,‬ושטח שיפוטה נאמד ב‪ 84,789-‬דונם‪.‬‬ ‫הרוחות ברובן צפון‪-‬מזרחיות‪ ,‬וממוצע המשקעים נמוך והוא עומד על כ‪ 25-‬מ"מ בשנה‪ .‬העיר‬ ‫ידועה כיעד תיירות משמעותי ומבוקש‪ ,‬דבר שגרם לפיתוח מהיר של מקומות בילוי ולינה ברמה‬ ‫גבוהה‪ .‬במהלך רוב שנות קיומה‪ ,‬נהנתה אילת משקט ביטחוני‪ -‬במיוחד לאחר הסכמי השלום עם‬ ‫מצרים וירדן‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬העיר סובלת מפעם לפעם מירי מרגמות ואיומי טרור שמקורם‬ ‫בתאי טרור בחצי האי סיני‪.‬‬ ‫על פי ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו בסביבות העיר אילת‪ ,‬הוכח שהעיר נשלטה בתקופות שונות‬ ‫ע"י מגוון עמים‪ :‬המצרים‪ ,‬האדומים‪ ,‬הרומים‪ ,‬הנבטים‪ ,‬הביזנטים‪ ,‬הממלוכים‪ ,‬הצלבנים‪,‬‬ ‫התורכים והבריטים‪.‬‬ ‫לפני קום המדינה‪ ,‬אילת נקראה בשם אום – רשרש‪ .‬יישוב מרוחק‪ ,‬כמעט מנותק עם נתיבי גישה‬ ‫קשים‪ .‬אום רשרש נכבשה במבצע צבאי מהיר ע"י חיילי חטיבת הנגב‪-‬פלמ"ח בחודש מרץ ‪1949‬‬ ‫(מבצע עובדה)‪ ,‬שנה לאחר הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪.1‬ג‪ .1.‬אילת בשנים ‪1993-1949‬‬ ‫במרץ שנת ‪ 1949‬הושלם כיבוש העיר אילת מידי המצרים במסגרת "מבצע עובדה" ומלחמת‬ ‫העצמאות‪.‬‬ ‫אילת צמחה בראשיתה סביב הנמל‪ .‬עם תחילת‬ ‫ההתיישבות‪ ,‬הקימו התושבים את בתיהם הראשונים‪.‬‬ ‫המתיישבים הראשונים שלחו ידם בפיתוח מכרות תמנע‪,‬‬ ‫בגידולים הידרופוניים בבאר אורה‪ ,‬בבניית מזח בנמל‪,‬‬ ‫בחיפוש מנגן (מתכת) באזור המכרות‪ ,‬בדייג‪ ,‬ואפילו‬ ‫בניסיון להקים יישוב במתכונת של קיבוץ‪.‬‬ ‫בניית הנמל החדש ב‪1964-‬‬ ‫נקודת מפנה בגידולה של אילת הייתה לאחר מבצע סיני ב‪-‬‬ ‫‪ ,1956‬כאשר החל לפעול הנמל החדש בעיר ונפתח הכביש באר שבע ‪ -‬מצפה רמון – אילת‪ ,‬שני‬ ‫דברים משמעותיים מאוד בפיתוח העיר‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫עשר שנים לאחר שנכבשה‪ ,‬הוכרזה אילת כעיר אשר מנתה ‪ 6,000‬תושבים‪ .‬בשנת ‪ ,1967‬לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬גדלה אוכלוסיית אילת בצורה ניכרת והגיעה ל‪ 14,000-‬נפש‪ ,‬נסלל כביש‬ ‫אילת שארם א – שייח‪ ,‬ואילת הפכה מעבר לסיני ולדרום הרחוק‪ ,‬וכך זכתה לפריחה‪ .‬העיר גדלה‬ ‫וענף התיירות החל לקבל תאוצה‪ :‬נבנו בתי מלון חדשים‪ ,‬מקומות בילוי והעיר החלה להיערך‬ ‫לקליטת תיירות פנים וחוץ‪.‬‬ ‫באמצע שנות ה‪ ,70-‬לאחר מלחמת יום כיפור‪ ,‬ירד ערכו של נמל אילת בעקבות פתיחת תעלת‬ ‫סואץ‪ ,‬סגירת מכרות הנחושת והתמעטות היצוא‪ .‬קצב ההתפתחות העיר ירד‪ ,‬וענף התיירות‪,‬‬ ‫שכבר אז בלט כענף הכלכלי העיקרי‪ ,‬ספג מכה קשה‪( .‬טיאר‪)2011 ,‬‬ ‫ב‪ 1975-‬החלו לפעול טיסות שכר ישירות לאילת‪ ,‬שבעקבותיהן הפכה העיר למוקד תיירותי‬ ‫בינלאומי‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 80-‬העיר מנתה כ ‪ 20,000 -‬תושבים קבועים‪ ,‬אשר התפרנסו בעיקר‬ ‫מתיירות ושירותים‪ .‬מפעל המלח ומפעל 'כבלי ציון' היו שני מפעלי התעשייה היחידים בעיר‪ .‬נמל‬ ‫אילת אמנם הווה את שערה הדרומי של המדינה‪ ,‬אך תנועת האוניות בו הייתה דלה‪ ,‬כתוצאה של‬ ‫פתיחת תעלת סואץ למעבר סחורות‪ .‬סגירת מכרות הנחושת בתמנע בתחילת שנות ה‪ 80 -‬גרמה‬ ‫לעזיבת תושבים וכן למעבר לתעסוקה בתיירות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1982‬לאחר הסכם השלום עם מצרים והחזרת סיני‪,‬‬ ‫חוזרת אילת להיות נקודת הגבול הדרומית של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫שיפור משמעותי בפיתוח העיר היה כאשר בשנת ‪ 1985‬הוכרזה‬ ‫אילת כאזור סחר חופשי‪ ,‬במטרה לתת לעיר תנופת פיתוח‬ ‫בתחומי התעשייה והמסחר ולבסס את כלכלת העיר על ענפים‬ ‫נוספים מלבד תיירות‪ .‬המשמעות הייתה אזור פטור ממע"מ‪.‬‬ ‫בראשית שנות ה‪ ,90 -‬העיר ממשיכה להתפתח ומונה ‪38,000‬‬ ‫תושבים‪ .‬תנופת הבנייה בעיר מואצת‪ .‬נבנים עוד בתי מלון‪,‬‬ ‫הושלמה בניית הלגונה המזרחית ומתוכננים פרויקטים נוספים‪.‬‬ ‫סביב ענף התיירות‪ ,‬שהנו עדיין הענף העיקרי‪ ,‬מתפתח גם ענף‬ ‫המסחר והשירותים ‪ -‬מרכזי קניות‪ ,‬אטרקציות‪ ,‬מסעדות‬ ‫ומקומות בילוי‪ .‬מערכת החינוך בעיר מתפתחת ביחס ישיר לגידול במספר‬ ‫התושבים‪ .‬האוניברסיטה העברית מפעילה באילת מכון לחקר הים‪ ,‬ובו‬ ‫נעשים מחקרים חשובים בתחום האוקיינוגראפי‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫אילת כיום‬ ‫‪.1‬ג‪ .2.‬אילת בשנים ‪1994-2014‬‬ ‫בשנת ‪ ,1994‬לאחר הסכמי השלום עם ירדן‪ ,‬נפתח מסוף הערבה בין הגבולות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2004‬הפכה אילת לעיר אוניברסיטה‪ .‬הנהלת העירייה הביאה לאילת את אוניברסיטת בן‬ ‫גוריון והקימה קמפוס מודרני המאפשר לכל צעיר‪ ,‬הרואה את עתידו בעיר‪ ,‬קבלת מלגת לימודים‬ ‫מלאה לכל שנות לימודיו לתואר‪ .‬כיום‪ ,‬בקמפוס בן גוריון באילת‪ ,‬לומדים מאות תלמידים חדשים‬ ‫מדי שנה‪ ,‬לתואר ראשון ושני‪.‬‬ ‫‪60000‬‬ ‫‪50000‬‬ ‫‪40000‬‬ ‫‪30000‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1999 1993 1990 1980 1967 1959 1954‬סוף ‪20102009‬‬ ‫איור ‪ :9‬נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר אילת לאורך השנים‬ ‫לאורך השנים‪:‬‬ ‫ב‪ 2006 -‬נחתם הסכם גבולות היסטורי עם חבל אילות אשר הגדיל את שטחי השיפוט של העיר ב ‪-‬‬ ‫‪ 15,000‬דונם‪ .‬ההסכם החדש הגדיל את הכנסות העירייה ב ‪ 10 -‬מיליון ‪ ₪‬לשנה‪.‬‬ ‫כיום אילת מונה כ‪ 62,000-‬תושבים (אתר עיריית אילת)‪ .‬היא מהווה יעד תיירותי חשוב ומבוקש‬ ‫בישראל‪ ,‬והיא מתפקדת כשער הדרומי אל מדינת ישראל עקב מוצאה לים במפרץ אילת‪.‬‬ ‫במשך השנים‪ ,‬לאילת היו תכניות פיתוח שונות‪ ,‬והעיקרית שבהן היא תכנית שטרית (שם‬ ‫האדריכל שעמד בראש התכנון הוא אורי שטרית) שהוגשה ב‪ .1998-‬פריחת התיירות באילת‬ ‫במחצית הראשונה של שנות התשעים‪ ,‬הפכה אותה למוקד פיתוח ברמה הלאומית‪ .‬עקב כך‪ ,‬גדלה‬ ‫אוכלוסיית העיר בכ‪ 50% -‬בין השנים ‪( 1990-1995‬איור ‪ .)9‬מספר חדרי המלון כמעט והוכפל מאז‬ ‫‪ ,1990‬ויוזמות פיתוח רבות מחכות בתור למימוש‪ .‬בהיעדר תכניות כוללניות אסטרטגיות‬ ‫ורלוונטיות‪ ,‬התבסס הפיתוח במשך שנים רבות על תכניות לא מעודכנות‪ ,‬שלא התאימו להיקף‬ ‫הפיתוח ולדרישותיו (איור ‪.)10‬‬ ‫בשנת ‪ 1998‬נקבעה תוכנית אב לעיר אילת שנקראה תוכנית שטרית‪ .‬תוכנית זו באה להגדיר את‬ ‫העיר אילת לשנת ‪ 2010‬במישורים שונים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מישור חברתי‪ -‬ההיקף של אוכלוסיית האזור והרכבה‪ ,‬הרחבת אוכלוסיית הקבע באזור‪,‬‬ ‫מבנה התעסוקה‪ ,‬החינוך‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מישור כלכלי‪ -‬הרכב הבסיס הכלכלי של העיר ובעיקר מקומו של ענף התיירות‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מישור פיזי‪ -‬נושאי תשתית וסביבה‪ .‬יצירת תנאים לפיתוח האזור‪ ,‬פיתוח מבוקר תוך‬ ‫שמירת ערכי טבע ייחודיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מישור מדיני‪ -‬אסטרטגי‪ -‬מעמדו המדיני‪-‬אסטרטגי של האזור‪ ,‬בעיקר על רקע תהליך‬ ‫השלום‪ .‬גשר למדינות האזור‪ ,‬שער ומוצא דרומי לישראל‪.‬‬ ‫איור ‪ :10‬תמ"א ‪ 12‬למפעלי תיירות ושטחי נופש באילת‪ .‬לקוח ממשרד הפנים‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.1‬ד‪ .‬עקבה‬ ‫עקבה נמצאת בדרום מערב ירדן וממוקמת בראש מפרץ עקבה‪-‬אילת‪.‬‬ ‫עקבה גובלת ממערב עם ישראל ומדרום עם ערב הסעודית‪ ,‬והיא העיר הדרומית ביותר בירדן‪.‬‬ ‫למרות ששטח ירדן גדול ומונה ‪ 92,300‬מ"ר‪ ,‬עקבה היא הפתח היחיד של ירדן לים‪ .‬פתח זה מנוצל‬ ‫בראש ובראשונה כנמל‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬אורך החוף של ירדן לאורך מפרץ עקבה הוא כ‪ 22 -‬ק"מ‪ .‬עד ‪ 1965‬היה ברשות ירדן חוף‬ ‫שאורכו רק ‪ 8‬ק"מ‪ .‬כיוון שזהו נמלה היחיד של מדינת ירדן‪ ,‬עשו ירדן וערב הסעודית החלפת‬ ‫שטחים‪ .‬ירדן קיבלה ‪ 14‬ק"מ נוספים של רצועת חוף ובתמורה נתנה שטחים בוואדי סירחאן‬ ‫בדרום מערב המדינה‪.‬‬ ‫מ‪ 1981-‬ועד היום משמש נמל זה גם את מדינת עיראק‪ ,‬זאת משום שבשנות השמונים סגרו‬ ‫האיראנים את מצרי הורמוז בפני העיראקים עד שנת ‪ .1988‬בעקבות מלחמת המפרץ וחרם‬ ‫אמריקאי כנגד סדאם חוסיין‪ ,‬נחסמו המיצרים פעם שנייה בפני סחורות עיראקיות‪ ,‬ולכן העירקים‬ ‫בחרו להוביל חלק מהסחורות שלהם לנמל עקבה ומשם לאירופה ולאפריקה‪.‬‬ ‫עקבה נמצאת במקום ה‪ 5-‬במדרג העירוני של ירדן‪ ,‬יחד עם כרכ ‪ ,‬מען וטפילה שמונות בין ‪ 100‬ל‪-‬‬ ‫‪ 150‬אלף תושבים‪.‬‬ ‫עקבה משמשת גם כעיר מחוז המשרתת את אוכלוסיית התושבים הכפריים שחיים בסביבתה‪.‬‬ ‫מרחקה של עקבה מעיר הבירה עמאן הוא ‪ 365‬ק"מ‪ ,‬עיר בה מתגוררת כמחצית מאוכלוסיית ירדן‪.‬‬ ‫עקבה נמצאת באזור אקלימי מדברי צחיח קיצון ‪ ,‬וכמות המשקעים השנתית הממוצעת ‪ 25‬מ"מ‬ ‫גשם‪.‬‬ ‫‪.1‬ד‪ .1.‬רקע היסטורי עד ‪:1949‬‬ ‫ההיסטוריה של עקבה‪ ,‬תחילתה באלף ה ‪ 4-‬לפנה"ס‪ .‬השם של עקבה ניתן לעיר הנמל במאה ה ‪14-‬‬ ‫כאשר נשלטה על ידי הסולטן הממלוכי שבמצרים‪ .‬בעבר‪ ,‬הייתה ידועה בשם איילה‪ ,‬שם שניתן לה‬ ‫ע"י הרומאים‪.‬‬ ‫האזור שבו שוכנת עקבה כיום מוזכר בכתבי הקודש בתור עציון‪ ,‬המזוהה גם כ"תל חליפה" שבה‬ ‫המלך שלמה בנה צי ספינות שהפליגו לכיוון סומליה וחזרו עם ‪ 420‬ככר זהב‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מחפירות שנעשו לאחרונה עולה כי המקום נמצא לאחר המאה ה ‪ 8-‬לפנה"ס ושימש‬ ‫לצרכים מסחריים ותעשייתיים בעיקר‪ :‬התכת נחושת ומקום מנוחה לשיירות שנמצאות בדרכן‪.‬‬ ‫העיר איילה האיסלאמית נהנתה מן העלייה לרגל השנתית למכה והמשיכה לשגשג עד סוף המאה‬ ‫ה ‪ ,12-‬כאשר אז העיר סבלה מרעידת אדמה קשה (‪ ,)1068‬פשיטות של בדואים‪ ,‬והתקפות של‬ ‫הצלבנים‪.‬‬ ‫במהלך המאה ה ‪ ,12-‬כבשו הצלבנים את איילה מן המוסלמים ובנו טירה על האי של פרעה‪ .‬כאשר‬ ‫סאלח א דין כבש את עקבה בשנת ‪ 1182‬לספירה‪ ,‬הטירה נודעה בשם טירת סאלח א דין‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫המבצר בעקבה נבנה בשנית בשנת ‪ 1587‬לספירה תחת אחד הסולטנים האחרונים של התקופה‬ ‫הממלוכית‪ ,‬והשתנה משמעותית מאז מספר פעמים‪.‬‬ ‫בתחילת המאה ה ‪ ,16‬עקבה נשלטה ע"י האימפריה העות'מאנית‪ .‬העיר ירדה ממעמדה‪ ,‬ובמשך‬ ‫‪ 400‬שנים נשארה ככפר דייגים פשוט עם משמעות מעטה‪.‬‬ ‫במהלך מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הכוחות העות'מאנים נסוגו מהעיר לאחר שהצבא הערבי של‬ ‫שריף חוסיין בן עלי‪ ,‬המנהיג ההאשמי של המרד הערבי הגדול‪ ,‬השתלט עליה בשנת ‪.1917‬‬ ‫עם תום מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הפכה עקבה לנקודה חשובה‪ ,‬וכך היה גם בתקופת המנדט‬ ‫הבריטי‪ .‬הפיתוח של עקבה החל כשהבריטים הלכו בעקבות המלך שלמה והשתמשו בנמל ככלי‬ ‫מסחרי משמעותי עם הארצות השכנות‪.‬‬ ‫‪.1‬ד‪ .2.‬רקע היסטורי מ‪ 1949-‬ועד היום‪:‬‬ ‫בשנת ‪ ,1949‬רובם של תושבי עקבה היו פועלים‪ ,‬עובדי נמל ומכרות‪ .‬ההכנסות היו מצומצמות‬ ‫והעיר פעלה כעיר דייגים‪.‬‬ ‫בסוף שנות ה‪ ,60-‬לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬הגיעו אלפי פליטים לירדן מישראל‪ .‬חלקם הגיעו‬ ‫אף לעקבה‪ ,‬וכך הוקמו מחנות הפליטים בעקבה‪ -‬שכונת שאללה‪.‬‬ ‫בעקבות מלחמת איראן‪-‬עיראק במפרץ הפרסי ועד פרוץ מלחמת המפרץ בשנת ‪,1991‬‬ ‫עקבה הייתה השער העיקרי ליבוא מוצרים לעיראק בשנות השמונים‪ .‬כיום‪ ,‬נמצאות הממלכות‬ ‫במשא ומתן לגבי עסקה נוספת שתגדיל עוד יותר את המוצא הימי היחיד של ירדן‪.‬‬ ‫עד ‪ 1993‬היו בעקבה כ‪ 40-45 -‬אלף תושבים שעסקו בעיקר בעבודה בנמלים‪ ,‬חקלאות‪ ,‬דייג‪,‬‬ ‫ותעשיית פוספטים ואשלג‪ .‬העיר עוד לא הייתה מוקד תיירותי‪ ,‬ומעניין לראות כי בשנת ‪ 1993‬היו‬ ‫בעקבה רק כ‪ 1000-‬חדרי מלון (כעשירית ממספר בתי המלון בהווה)‪.‬‬ ‫‪.1‬ד‪ .3.‬עקבה בשנת ‪ -1993-2010‬כלכלה‪ ,‬אוכלוסיה‪ ,‬שטח‪ ,‬תחבורה‪ ,‬לגונות‪ ,‬פיתוח שכונות צפוניות‪:‬‬ ‫הסכם השלום בין ירדן לישראל בשנת ‪ 1994‬נתן תנופה תיירותית ודמוגרפית לעיר‪ .‬ההסכם חיזק‬ ‫את התיירות‪ ,‬את המסחר‪ ,‬את גידול האוכלוסיה‪ ,‬את התשתיות ואת הפיתוח בעיר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1995‬המלך חוסין החליט לפתח את עקבה כעיר מרכזית בים האדום‪ ,‬ובהתאם לכך החל‬ ‫לגייס כספים בעולם הערבי לטובת פיתוח זה‪.‬‬ ‫כבר בשנת ‪ 2000‬ניתן היה לראות תוצאות בגידול הדמוגרפי של העיר‪ ,‬שבאותה עת מנתה‬ ‫כ‪ 80,000 -‬תושבים (איור ‪.)11‬‬ ‫בשנת ‪ 2001‬הוחלט להקים בעקבה ממשל עצמי שנקרא ‪ ,ASEZA‬החלטה ששינתה את פני העיר‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫בעקבות החלטה זו‪ ,‬קיבלה עקבה שלל הטבות כגון פטורים ממיסים שונים והפחתה משמעותית‬ ‫ברגולציה בתחומי הפיתוח‪ ,‬המסחר‪ ,‬התעשייה‪ ,‬התעסוקה והכלכלה‪.‬‬ ‫התפתחותה של עקבה נמשכה‪ ,‬ונבנו מרכזי קניות רבים בעיר‪ -‬דבר חדש עבור התושבים‪ .‬אלו‬ ‫חששו כי אנשים יפסיקו לקנות בעיר ובשווקים ויקנו בקניונים הגדולים במקום‪.‬‬ ‫התפתחותה של עקבה הביאה עמה צורך באקדמאים אשר יהיו מוכשרים בתחומים שונים‬ ‫(תיירות‪ ,‬הנדסה‪ ,‬כלכלה ועוד)‪ .‬עקב כך‪ ,‬נבנו בעקבה שלוש מכללות חדשות‪ .‬חשיבות נוספת‬ ‫‪25‬‬ ‫למכללות בעקבה היא משיכה פוטנציאלית של צעירים לעיר‪ ,‬בתקווה שיבואו לגור בעיר וללמוד‬ ‫בה‪.‬‬ ‫איור ‪ :10‬נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר עקבה לאורך השנים‬ ‫לאורך השנים‪:‬‬ ‫‪.1‬ד‪ .4.‬תכנון ופיתוח במאה ה‪ 21-‬של העיר עקבה‪:‬‬ ‫כאמור‪ ,‬עקבה שואפת ופועלת לביסוס מעמדה כעיר תיירות מרכזית ומושכת‪.‬‬ ‫הצלחתו של תהליך זה תלויה במספר גורמים‪ ,‬והמרכזיים שבהם הם שמירת הביטחון והשקט‬ ‫באזור‪ ,‬בנוסף ליציבות השלטונית החשובה להמשך הפיתוח וליציבות הכלכלית‪.‬‬ ‫בעידודה של ממשלת ירדן‪ ,‬הושקעו בשנים האחרונות מיליארדי דולרים בפיתוח העיר‪.‬‬ ‫בעזרת כספים אלו‪ ,‬נבנו עשרות בתי מלון חדשים ומפוארים‪ ,‬שופצו תשתיות רבות‪ ,‬נבנתה טיילת‬ ‫חדשה ונחנך נמל תעופה בינ"ל חדיש (טיאר‪.)2011 ,‬‬ ‫הפיתוח האינטנסיבי וכוח העבודה הזול משכו מפעלים שונים‪ ,‬אפילו מפעלים מאילת‪ ,‬להעביר את‬ ‫הייצור לעקבה‪.‬‬ ‫לעקבה תכנית פיתוח מרכזית שעיקרה העברת "מרכז העיר" של עקבה לצפונה של העיר‪.‬‬ ‫האוניברסיטאות‪ ,‬בתי החולים ומרכזי הקניות יעברו גם הם לשם‪ ,‬וכך תהפוך צפון עקבה של היום‬ ‫למרכז עקבה בעוד כמה שנים‪.‬‬ ‫תוכנית הפיתוח של העיר ושמה‪ ,"Aqaba New City" :‬כוללת בניית ‪ 50‬אלף יחידות דיור צפונית‬ ‫לעקבה‪ 4,300 ,‬דונם של לגונות‪ 1540 ,‬חדרי בתי מלון וכן שורת פרויקטים נוספים‪.‬‬ ‫פרויקט ‪TALA BAY‬‬ ‫פרויקט הממומן על ידי החברה לפיתוח התיירות בירדן )‪Jordan Projects for Tourism‬‬ ‫‪ .)Development‬זוהי חברה ציבורית שהוקמה בשנת ‪ 2001‬ובה משקיעים ירדנים וערבים‪.‬‬ ‫חזון המייסדים היה להקים בירדן מדינה של אמנות‪ ,‬ראשונה מסוגה‪ ,‬יחד עם מגוון שירותים‬ ‫ואתרים שנועדו לצרכיהם של מבקרים מכל רחבי העולם‪ ,‬וכן לספק למשפחות ירדניות ומשפחות‬ ‫זרות סגנון חיים ייחודי שמעולם לא נראה בירדן לפני כן‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫פרויקט ‪ Tala Bay‬נאמד בעלות של כ‪ 680 -‬מיליון דולר והוא ממוקם ‪ 14‬ק"מ מדרום לעיר עקבה‬ ‫בתוך אזור שליטתה של ‪.ASEZA‬‬ ‫האתר משתרע על פני ‪ 2.7‬מיליון מ"ר ומשתרע לאורך ‪ 2‬ק"מ קו חוף טבעי‪.‬‬ ‫ל‪ Tala Bay-‬תשתיות משלה‪ ,‬על מנת לשרת את המלונות השונים ואת בתי המגורים‪.‬‬ ‫אזור הפיתוח העיקרי הוא המרינה‪ ,‬בה ממוקמים יחידות דיור‪ ,‬המלונות ואזורי שירותים שונים‪.‬‬ ‫פרויקט ‪MARSA ZAYED‬‬ ‫פרויקט הממומן ע"י חברת ההשקעות ‪ MAABAR‬אשר‬ ‫חתמה על הסכם עם ממשלת ירדן בשווי של ‪ 10‬מיליארד‬ ‫דולר‪.‬‬ ‫הפרויקט יספק מקומות עבודה רבים ויהווה מנוע צמיחה‬ ‫משמעותי‪.‬‬ ‫הפרויקט כולל מגדלי מגורים יוקרתיים‪ ,‬אזורי תרבות‪,‬‬ ‫בידור ופנאי‪ ,‬מגוון בתי עסק ובתי מלון ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫הפרויקט כולל גם את הזזת הנמל הנוכחי דרומה ובמקומו‬ ‫יפותחו בתי מלון ולגונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייבנו מספר מרינות‬ ‫שיהפכו את עקבה ליעדן של יאכטות רבות‪( .‬איור ‪)12‬‬ ‫איור ‪ :12‬פרויקט ‪.MARSA ZAYED‬‬ ‫הדמיית מחשב‬ ‫פרויקט ‪AYLA‬‬ ‫פרויקט ‪ AYLA‬הוא פרויקט גדול בצפון עקבה שמשתרע על שטח של כ‪ 4.3 -‬מיליון מ"ר‪.‬‬ ‫הפרויקט כולל חפירת לגונה שאורכה כ‪ 17 -‬ק"מ‪ ,‬דבר אשר יאריך את קו החוף של עקבה‪.‬‬ ‫עלותו של הפרויקט מסתכם בעלות כוללת של כ‪ 2-‬מיליארד דולר‪ ,‬והוא כולל מגוון רחב של‬ ‫מלונות‪ ,‬מרכזי קניות‪ ,‬אזורי מגורים‪ ,‬מגרשי גולף‪ ,‬אולמות קונגרסים‪ ,‬מסחר ובידור‪.‬‬ ‫הפרויקט הינו פרויקט סגור‪ ,‬לפיכך רק תושבי הפרויקט יוכלו להיכנס למתחם של ‪AYLA‬‬ ‫(איור ‪.)13‬‬ ‫איור ‪ 13‬א'‪ :‬פרויקט ‪–AYLA‬מבט על‪.‬‬ ‫איור ‪ 13‬ב'‪ :‬פרויקט ‪.AYLA‬‬ ‫הדמיית מחשב‬ ‫הדמיית מחשב‬ ‫‪27‬‬ ‫פרויקט ‪ASASAS‬‬ ‫פרויקט תיירותי בשווי מיליארד דולר המשתרע‬ ‫על שטח של כ‪ 634,000 -‬מ"ר‪.‬‬ ‫מיקומו של הפרויקט בקצה הצפוני של מפרץ‬ ‫עקבה‪.‬‬ ‫הפרויקט כולל בניית לגונה שתוסיף ‪ 1.5‬ק"מ לקו‬ ‫החוף של עקבה‪ ,‬שבעה בתי מלון מפוארים‪,‬‬ ‫אפשרויות מגורים שונות ומשרדים‪.‬‬ ‫פרויקט ‪ ASASAS‬כמו גם פרויקט ‪ SAYS‬הינו‬ ‫פרויקט שיהיה סגור לקהל הרחב‪ ,‬והכניסה‬ ‫תהיה רק לאורחי בתי המלון‪ ,‬מתקני התיירות‬ ‫ומפעיליהם (איור ‪.)14‬‬ ‫איור ‪ :14‬פרויקט ‪SARAYA‬‬ ‫תכניות פיתוח‬ ‫כאמור‪ ,‬פרויקטים אלו ממוקמים על חלקים שונים ונרחבים של קו החוף של עקבה‪ ,‬בנוסף‬ ‫לחפירת לגונות חדשות במסגרת הפרויקטים שיוסיפו קילומטרים לקו‬ ‫החוף הירדני‪.‬‬ ‫עפ"י התוכניות‪ ,‬עקבה בשנת ‪ 2020‬תגדיל את אוכלוסייתה לרבע מיליון איש‪ ,‬זאת בעזרת תוכניות‬ ‫הפיתוח הרחבות ויצירת אלפי מקומות עבודה חדשים‪ ,‬בעיקר בתחומי התיירות והמסחר‪ .‬רצון‬ ‫נוסף של ‪ SAESS‬הוא להכפיל פי ‪ 4‬את מספר חדרי המלון בעיר עד אותה שנה‪.‬‬ ‫לשם כך כבר היום בונים כבישים שלהם ‪ 6‬מסלולים (‪ 3‬מכל צד)‪ ,‬כיכרות רחבות מאוד ותשתית‬ ‫כלכלית שתהייה מסוגלת לשאת עיר הגדולה יותר מפי שניים מזו הנוכחית‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫עקבה‪ ,‬צילום לוויין משנת ‪ ,2003‬לקוח מ‪Google Earth :‬‬ ‫עקבה‪ ,‬צילום לוויין משנת ‪ ,2009‬לקוח מ‪Google Earth :‬‬ ‫‪29‬‬ ‫עקבה‪ ,‬צילום לוויין משנת ‪ ,2014‬לקוח מ‪Google Earth :‬‬ ‫כפי שניתן לראות בשלושת צילומי הלוויין הנ"ל‪ ,‬עקבה עברה שינוי משמעותי ב‪ 11-‬השנים האחרונות‪ ,‬שינוי שכלל תנופת‬ ‫פיתוח אדירה ובנייה רחבה מאוד של שכונות חדשות‪ ,‬מבנים חדשים‪ ,‬פרויקטים תיירותיים וחפירת לגונות לשימושים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מטרות ושיטות המחקר‬ ‫‪.2‬א‪ .‬מטרות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הסיכוי‪ -‬הסיכוי האפשרי לצונאמי בראש מפרץ עקבה ואילת עפ"י מאפיינים גיאולוגים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הסיכון‪-‬הסיכונים הקיימים באתרי מפתח באילת ועקבה לאורך המפרץ‬ ‫ג‪.‬‬ ‫היערכות‪ -‬ההיערכות הקיימת‪ ,‬ההיערכות הרצויה ופיתוח אמצעים להעלאת המודעות‬ ‫לאפשרות של צונאמי בראש מפרץ אילת ועקבה‬ ‫‪.2‬ב‪ .‬שיטות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫איסוף חומר ספרותי בספרות עברית ואנגלית‬ ‫ב‪.‬‬ ‫איסוף מידע מהאינטרנט‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שימוש בחוברות ובמסמכים של משרדי הממשלה השונים‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ראיונות עם‪:‬‬ ‫‪ .1‬ד"ר עמוס סלמון מהמכון הגיאולוגי‬ ‫‪ .2‬ד"ר יוני שקד מהמכון הבין אוניברסיטאי באילת‬ ‫‪ .3‬גדעון גולבר‪ ,‬מנכ"ל נמל אילת‬ ‫‪ .4‬יוסי אני‪ ,‬מנכ"ל המצפה התת‪-‬ימי‬ ‫‪ .5‬אל"מ סטיב וויס‪ ,‬פרויקטור המשרד להגנת העורף במרחב אילת לשעבר‬ ‫‪ .6‬עו"ד סמאח סולטאן‪ ,‬מומחית לעקבה ולסביבה‬ ‫‪ .7‬מיכה סילבר מרשות הניקוז ערבה‬ ‫ה‪.‬‬ ‫עבודת שדה‪ -‬צילום מבנים אדומים באילת‬ ‫ו‪.‬‬ ‫עבודת שדה‪ -‬צילום מבנים אדומים בעקבה‬ ‫ז‪.‬‬ ‫לימוד מפורט באמצעות מיפוי פוטוגרמטרי של אתרים נבחרים באילת (ראה הרחבה‬ ‫בפרק ‪.2‬ג‪).‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫שימוש בליידר אווירי לצרכי הדמיה של הצפות אפשריות בקו החוף של אילת ועקבה‬ ‫כתוצאה מצונאמי (ראה הרחבה בפרק ‪.2‬ג‪).‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪.2‬ג‪ .‬שיטות מחקר למיפוי של קו החוף‬ ‫‪.2‬ג‪ .1.‬ליידר‪" )LIDAR) -‬סריקת לייזר"‪-‬‬ ‫מיפוי בעזרת סורק לייזר מוטס‪ ,‬או בשמו המקצועי "ליידר"‪:‬‬ ‫)‪ ,(LIDAR- light detection and ranging‬מהווה שיטה מדויקת‪ ,‬יעילה ומהירה ביותר למיפוי‬ ‫טופוגרפי של אזורים נרחבים‪ .‬אותם אזורים יכולים להיות מרחבים עירוניים עם בניינים רבים או‬ ‫שטחים פתוחים שמכילים בעיקרם צמחייה‪ .‬הדיוק הגבוה של מערכת זו מהווה יתרון בכך שניתן‬ ‫לעקוב באמצעותה אחר שינויים בשטח המיפוי‪ -‬כמו זיהוי אזורים שנפגעו עקב רעידת אדמה או‬ ‫תזוזה של דיונות‪.‬‬ ‫סורק הלייזר‪ ,‬שממוקם על המטוס‪ ,‬שולח קרני לייזר בתדירות ובעוצמה גבוהה יחסית‪ .‬אלו‬ ‫נשלחים אל פני השטח בזוויות משתנות‪ -‬דבר היוצר את תבנית השטח הממופה‪ .‬קרני הלייזר‬ ‫מוחזרות מפני השטח או מאובייקטים שונים כגון צמחייה‪ ,‬מבנים וכד'‪ .‬מרווח הזמן בין שליחת‬ ‫הקרן לבין חזרתה מעיד על הטווחים השונים‪ ,‬ולכן המערכת מצטיינת בדיוקה‪ .‬לאחר איסוף‬ ‫הנתונים מהמדידה‪ ,‬ממקמים את שטח המיפוי בעזרת מערכות ‪ -GPS‬וכך ניתן להגיע לכדי מודל‬ ‫תלת מימדי‪ ,‬הכולל מפה טופוגרפית מפורטת ומדויקת של שטח המיפוי‪ .‬עיבוד הנתונים נעשה‬ ‫באמצעות טכניקות של פוטוגרמטריה‪ .‬ניתן באמצעות הליידר לאפיין בצורה כמותית ומדויקת את‬ ‫החספוס‪ ,‬המיקרותבליט של השטח ועוד‪( .‬הטכניון‪" ,‬מיפוי וגיאואינפורמציה")‬ ‫מפות תבליט מבוססות ליידר‪ .‬לקוח מ‪" :‬הטכניון‪ ,‬גיאו‪-‬אינפורמציה"‬ ‫‪32‬‬ ‫‪.2‬ג‪ .2.‬פוטוגרמטריה‪-‬‬ ‫פוטוגרמטריה היא טכניקה למיפוי ולמדידות מדויקות של מרחבים עצומים המתבצעים בעזרת‬ ‫תצלומי אויר‪ .‬בעזרת הפוטוגרמטריה‪ ,‬ניתן לעבד תצלום אויר פשוט כך שיכיל פרטים נוספים‬ ‫ורבים‪ ,‬כמו מיקומם המדויק של עצים‪ ,‬מנורות ובניינים‪ .‬עיבוד אינפורמציה מדויקת כזו לתצלום‬ ‫אויר של שטחים כה נרחבים היא יכולת בלעדית לטכניקת הפוטוגרמטריה‪ .‬במיפוי מפורט‪,‬‬ ‫הפוטוגרמטריה גם נעזרת בנתונים הנאספים בשטח‪.‬‬ ‫הטכניקה כוללת צילום כפול של כל אזור (מחברים שני תצלומים עם חפיפה של ‪ -)60%‬דבר‬ ‫המאפשר יכולת למדוד במדויק מיקום תלת מימדי של אובייקטים‪ .‬הפוטוגרמטריה המודרנית‬ ‫עוסקת בעיקרה בזיהוי אוטומטי של אובייקטים (בלי נוכחות אנושית בשטח המיפוי)‪ ,‬בזיהוי‬ ‫מיקומם של כבישים ומבנים ובחילוץ אוטומטי של תבליט פני השטח‪.‬‬ ‫מפה פוטוגרמטרית‪ .‬לקוח מ‪severn partnership :‬‬ ‫‪33‬‬ ‫פרק ‪ .3‬צונאמי באילת‬ ‫‪.3‬א‪ .‬הסיכוי לצונאמי בראש מפרץ אילת ועקבה‬ ‫‪.3‬א‪ .1.‬גורמים אפשריים ועדויות מהשנים האחרונות לצונאמי בראש מפרץ אילת‬ ‫מפרץ אילת ממוקם באזור פעיל מבחינה טקטונית (איור ‪ .)2‬המפרץ צר וארוך‪ ,‬והוא מאופיין‬ ‫בעומקו הרב (עד ‪ 1830‬מטר) ובבתימטריה התלולה שלו‪ .‬במפרץ כמעט ואין מדף יבשת‪ ,‬דבר‬ ‫המביא לעלייה חדה בעומק היישר מקו החוף‪ .‬שוליו הטופוגרפיים של המפרץ מאופיינים ברכסים‬ ‫תלולים בגובה של עד כ‪ 1000-‬מ' מעל פני הים‪ .‬המבנה הגיאולוגי ומיקומו הגיאוגרפי של המפרץ‬ ‫יוצרים פוטנציאל לצונאמי‪ ,‬אשר עצמתו והשפעותיו על הערים שבראש המפרץ טרם נבדקו או‬ ‫נחקרו (גינת וחוב' ‪.)2014‬‬ ‫המידע ההיסטורי על רעידות אדמה וצונאמי במפרץ אילת מוגבל יחסית ומצומצם‪ .‬זאת בעיקר‬ ‫עקב מחסור בעדויות היסטוריות‪ ,‬דבר שנבע מהיותו של מפרץ אילת בעבר ההיסטורי אזור בו‬ ‫ההתיישבות מצומצמת יחסית‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנן עדויות מסוימות על תופעות אלו באזור המפרץ‪.‬‬ ‫ב‪ 1991-‬דיווח במאמרו ‪ Bem-Menahem‬על מים סוערים שנצפו במפרץ אילת לאחר רעידת‬ ‫האדמה בשנת ‪ 1969‬ליד האי שדואן‪ ,‬בדרום מפרץ סואץ‪ .‬כמובן שדיווח זה לאו דווקא מעיד על‬ ‫צונאמי‪ ,‬אך כדאי להתחשב בו כאשר בוחנים את השפעתן של רעידות אדמה על מי המפרץ‪.‬‬ ‫עדות נוספת ומשמעותית יותר היא תיעוד של גל צונאמי בגובה מטר אחד במפרץ אילת בשנת‬ ‫‪ .1995‬רעידת אדמה שהתרחשה ב‪ 22.11-‬לשנה זו‪ ,‬שמוקדה היה ‪ 100‬ק"מ דרומית לאילת‬ ‫(‪ )Hofestetter, 1996‬במגניטודה ‪ ,7.2‬גרמה ליצירת גלי צונאמי בגובה מטר אחד במפרץ‬ ‫)‪ .(Wust,1997‬רעידת האדמה הורגשה באילת ואף גרמה לנזקים‪ ,‬ביניהם קריסה של מלון "גני‬ ‫שולמית" (סטיב וייס‪ ,‬דברים בע"פ)‪ .‬הצונאמי לעומת זאת לא הורגש‪ ,‬וככל הידוע הוא לא גרם‬ ‫לנזקים כלשהם‪ .‬ברעידה זו חלה הסטה אופקית של כשני מטר בין הלוחות ערב וסיני‪ ,‬אך התנועה‬ ‫האופקית לא מאופיינת לרוב ביצירת גלי צונאמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נוכחותם של העתקי מתיחה גדולים‬ ‫במפרץ מהווה פוטנציאל משמעותי יותר לגרימת צונאמי עקב רעידת אדמה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬תועד גל זעיר בגובה של ‪ 5‬ס"מ לאחר הצונאמי באוקיינוס ההודי בדצמבר ‪( 2004‬סלמון‬ ‫וחוב'‪( )2014 ,‬איור ‪ . )7‬נתון זה מעיד על דבר חשוב ביותר‪ -‬צונאמי במפרץ אילת עלול להיגרם לא‬ ‫רק עקב רעידת אדמה או גורמים נוספים במפרץ עצמו‪ ,‬אלא גם בעקבות רעידת אדמה באוקיאנוס‬ ‫ההודי‪ .‬אם צונאמי עקב רעידת אדמה שמוקדה היה באינדונזיה ועוצמתה ‪ 9.1‬במגניטודה לפי‬ ‫מומנט הביאה לגל של ‪ 5‬ס"מ במפרץ אילת‪ ,‬אז בהחלט יש מקום לחשש מרעידת אדמה בעוצמה‬ ‫דומה שתתרחש באוקיינוס ההודי אך קרוב יותר לים האדום‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬צונאמי שייווצר‬ ‫מרעידת אדמה כזו "יאלץ" לעבור בשלושה מפרצים‪ :‬מפרץ עדן‪ ,‬הים האדום ומפרץ אילת (על‬ ‫ההשפעה של מפרץ על התנהגותו של הצונאמי ארחיב בהמשך)‪ ,‬ועל כן צפוי שעוצמתו במפרץ אילת‬ ‫תהיה נמוכה (איור ‪ .)15‬חשוב לברר סוגיה זו באמצעות מודלים ממוחשבים כדי לקבוע עד כמה‬ ‫הסיכון מסוג זה ממשי‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫איור ‪ :15‬מוקד אפשרי של רעידת אדמה שעלולה לגרום לגלי צונאמי בים הערבי ואשר‬ ‫ייתכן שיגיעו למפרץ עדן‪ ,‬ים סוף ואולי אף למפרץ אילת‪.‬‬ ‫התרחיש הראשון (האדום עד וכולל הירוק) מתאר מקרה של רעידת אדמה באזור הים הערבי‬ ‫(הכוכב הירוק) שתגרום ליצירת גלי צונאמי‪ .‬בציור ניתן לראות את המסלול שיעבור הגל אם‬ ‫וכאשר יגיע למפרץ אילת‪ :‬הים הערבי‪ ,‬דרך מפרץ עדן‪ ,‬דרך הים האדום ועד מפרץ אילת‪.‬‬ ‫התרחיש השני (הצהוב והירוק) מתאר מצב בו רעידת אדמה חזקה תתרחש בים האדום‪ ,‬ותגרום‬ ‫לגלי צונאמי שיחדרו למפרץ אילת‪ .‬התרחיש השלישי (ירוק בלבד)‪ ,‬מדבר על צונאמי במפרץ אילת‬ ‫אשר מקורו יהיה ברעידת אדמה באזור המפרץ עצמו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬תרחיש נוסף להיווצרות צונאמי הוא רעידת אדמה בים האדום (ולא דווקא במפרץ אילת‬ ‫ועקבה)‪ .‬ים סוף הוא אוקיינוס צעיר אשר מתחיל להתפתח בו רכס אוקייני‪ .‬מקומות כאלו‬ ‫מאופיינים בפעילות סייסמית וטקטונית רבה אשר מעלה את הסיכויים להתרחשותה של רעידת‬ ‫אדמה עתידית אשר עלולה להוביל להיווצרות גלי צונאמי שיגיעו לראש מפרץ אילת (איור ‪.)16‬‬ ‫‪35‬‬ ‫איור ‪ :16‬מוקדי רעידות אדמה באזור הים‬ ‫האדום‪.‬‬ ‫לקוח מ‪ideo.columbia.edu :‬‬ ‫(כל עיגול ירוק מתאר רעידה שהתרחשה)‬ ‫כאמור‪ ,‬ניתן לראות כי אזור מפרץ עדן‪ ,‬הים‬ ‫האדום ומפרץ אילת (אשר מוקף בעיגול אדום)‬ ‫עמוס במוקדים‪ -‬וזאת משום שאזור זה מהווה‬ ‫אזור פתיחה אשר נוצר בו רכס אוקיאני חדש‪-‬‬ ‫והוא מתאפיין ברעידות אדמה רבות‪.‬‬ ‫עדות מעניינת נוספת היא משקעי צונאמי (צונאמיט) מאירועי עבר (פליאו‪-‬צונאמי) שנמצאו לאורך‬ ‫החוף המערבי של ים סוף ע"י ‪ -)2009( Salem‬על בסיס סדימנטים שמצא שם (איור ‪ .)6‬ממצאיו‬ ‫מלמדים בין היתר גם על מגוון סדימנטים קלסטיים שנמצאו בתוך מחזורי אלמוגים‪ ,‬דבר אשר‬ ‫עשוי להיגרם מצונאמי שסחף עמו את הסדימנטים וכיסה בהם את האלמוגים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אזור מפרץ אילת (המפרץ עצמו וים סוף) מצוי בסיכון לרעידות אדמה‪ ,‬ולכן הוא מנוטר‬ ‫סיסמית באופן שוטף ע"י המדינות הסובבות אותו‪ :‬ישראל‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬ירדן ומצרים (גינת‪,‬‬ ‫סולומון‪.)2014 ,‬‬ ‫גורם נוסף לצונאמי במפרץ אילת מלבד רעידות אדמה הוא גלישות קרקע גדולות (איור ‪ .)4‬בחינה‬ ‫ראשונית של הבתימטריה בראש המפרץ מעלה עדויות לגלישות כאלו‪ .‬יש לשער כי מדרונות‬ ‫היבשת במפרץ רגישים לגלישות קרקע כתוצאה מרעידות אדמה‪ ,‬גם כאלו שמוקדן נמצא ביבשה‬ ‫בסמוך לגוף המים של המפרץ ועוצמתן לאו דווקא חזקה במיוחד‪ -‬ייתכן שאף במגניטודה של ‪- 6‬‬ ‫‪. )2007, 2010 ,Salamon et al.( 6.5‬‬ ‫עוד גורם אחר שעלול לגרום לגלישות‪ ,‬מלבד רעידות אדמה‪ ,‬הוא שיטפונות‪ .‬במשך השנים מספר‬ ‫אירועי שיטפון הסיעו למפרץ אילת כמות אדירה של סחף‪ .‬אותו סחף בכמויות גדולות עלול לגרום‬ ‫לעומס על מדרונות המפרץ‪ ,‬הן בשולי המפרץ והן במדרונותיו השקועים במים‪ ,‬להיחלשותם‪,‬‬ ‫ולהגברת הפוטנציאל לגלישות קרקע‪.‬‬ ‫בעוד בים התיכון קיימות עדויות היסטוריות רבות לאירועים במנגנון זה (צונאמי בעקבות גלישות‬ ‫קרקע שנוצרו עקב רעידת אדמה יבשתית סמוכה)‪ ,‬במפרץ אילת אין מידע כזה כלל‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫התנאים הגיאולוגים מלמדים כי הפוטנציאל קיים‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪.3‬א‪ .2.‬עדויות לצונאמי מהעבר הרחוק בראש מפרץ אילת‬ ‫לאור כל הגורמים האלו‪ ,‬הובן כי קיים חשש משמעותי לצונאמי באילת‪ ,‬ושחשוב ואף הכרחי‬ ‫לחקור פוטנציאל זה‪ .‬ואכן‪ ,‬נעשו מחקרים שונים אשר מצאו מספר תצפיות מעניינות שעשויות‬ ‫להעיד על צונאמי היסטורי במפרץ‪ ,‬מלבד זה שתועד באופן ישיר בשנת ‪.1995‬‬ ‫במחקר שנעשה ע"י ד"ר בברלי גודמן (מהמכון למדעי הים בחיפה) וד"ר יוני שקד (מהמכון‬ ‫הבינאוניברסיטאי באילת)‪ ,‬נמצאה שונית של אלמוגים מתים מכוסים בסדימנטים קלאסטים‬ ‫באזור המכון הבינאוניברסיטאי באילת‪ .‬מבדיקה שנעשתה התברר כי האלמוגים לא מתו‬ ‫"מזקנה"‪ ,‬אלא בעקבות אירוע דרמטי כלשהו‪ .‬מהתצפיות השונות הוסק כי האלמוגים נקברו‬ ‫בפתאומיות ע"י סחף רב‪ -‬דבר אשר הוביל למותם‪ .‬כמו‪ ,‬ישנן שתי תצפיות נוספות שנצפו בקשר‬ ‫לאלמוגים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫האלמוגים שנקברו תחת הסדימנט היו במצב "פיזי" טוב‪ .‬כלומר‪ ,‬מלבד העובדה שהם‬ ‫מתו כתוצאה מחוסר בחמצן‪ ,‬לא ניתן להבחין בממצאים נוספים כמו אירוזיה על חלקים‬ ‫מסוימים באלמוג‪ .‬כלומר‪ ,‬האלמוג נשאר שלם לחלוטין מתחת לסדימנט‪ .‬תצפית זו‬ ‫מחזקת את הטענה כי הוא נקבר בבת אחת ובמהירות‪ ,‬ולא בתהליך קבירה ממושך‪ .‬אם‬ ‫היה נקבר אט אט ולאורך זמן‪ ,‬היה ניתן לראות הבדלים בצורתו ובמבנה האלמוג‪ ,‬עקב‬ ‫ההבדלים באירוזיה שפעלה על חלקיו השונים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫השונית הקבורה בסדימנט נמצאה במקום נמוך יותר ביחס למפלס של שאר חלקי‬ ‫השונית‪ .‬ניתן לשער כי זו עדות להעתק נורמלי ו‪/‬או פעילות פליאו‪-‬סיסמית (רעידת אדמה)‬ ‫באזור‪.‬‬ ‫תרחיש אפשרי לתופעות אלו הוא הצונאמי משום שידוע שצונאמי מרים כמות גדולה של סחף‬ ‫וחומרים קלאסטים באופן פתאומי‪ ,‬מהיר ומידי‪ .‬אולם גם גלישות מדרון מצלע ההר לתוך הים‬ ‫כמו גם סחף שיטפוני יכולים ליצור משקעים בעלי אופי דומה‪.‬‬ ‫עדות לכך ניתן להביא ממסמכו של סולומון וחוב'‪ ,‬בו נכתב‪..." :‬פגיעה נוספת בחוף ובקרבתו‬ ‫צפויה גם כתוצאה מגריפה‪ ,‬סחיפה והשקעה מאסיבית של סלעים‪ ,‬חול‪ ,‬צופת וגרופת (‪)debris‬‬ ‫מלאכותיים‪ ."...‬תיאור זה מביא הוכחה מוצקה לכמות ולעוצמה של הסחף ושל החומרים‬ ‫הקלאסטים אשר מורמים ונגרפים כתוצאה מצונאמי‪.‬‬ ‫עדות היסטורית נוספת לפליאו‪-‬צונאמי אפשרי במפרץ אילת‪ ,‬גם היא מובאת ממחקרם של גודמן‬ ‫ושקד‪ .‬במסגרת המחקר‪ ,‬נקדחה דגימה מהקרקעית בסמוך לחוף הצפוני במפרץ אילת‪ .‬באופקים‬ ‫בגלעין הדגימה‪ ,‬נמצאו אנומליות (אי‪-‬נורמליות‪ ,‬חריגות מהנורמה) בסדר ובגודל (מיון) של‬ ‫הגרגרים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם בדגימה כזו צפוי למצוא גרגרים המשתייכים בגודלם ובהרכבם לסדימנט‬ ‫הרגיל והמצוי באותו אזור (במקרה זה‪ -‬שכבות של חרסיות וחול)‪ ,‬אז באופק מסוים של הדגימה‬ ‫מהקידוח נמצאו גרגרים בגדלים קטנים וגדולים יותר מהנורמה‪ -‬כאשר הגרגרים הגדולים יותר‬ ‫תחתונים לאלו הקטנים (שכוב מדורג)‪ .‬הסבר אפשרי לתופעה זו הוא גל הצונאמי‪ .‬האנרגיה של‬ ‫הגל מסוגלת להרים גרגרים גדולים וקטנים כאחד‪ ,‬ולהזיז אותם ממקום למקום ללא עדות‬ ‫כלשהי למרחק הובלה (כמו שחיקה בגודל הגרגר)‪ .‬לאחר שהגל נרגע‪ ,‬מתחיל תהליך השקיעה של‬ ‫‪37‬‬ ‫הגרגרים בתוך המים‪ .‬הגרגרים הגדולים יותר שוקעים קודם‪ ,‬ואחריהם הגרגרים הקטנים יותר‪.‬‬ ‫לאחר זמן מה‪ ,‬רואים שוב חזרה להשקעת הסדימנט הרגיל (איור ‪( )17‬יוני שקד‪ ,‬דברים בע"פ)‪.‬‬ ‫הן השונית הקבורה בסדימנט והן האנומליות בגודל הגרגר תוארכו‪ ,‬ונמצא כי שניהם התרחשו‬ ‫לפני כ‪ 2400-‬שנה‪ .‬ההתאמה בתיארוך מחזקת את העובדה כי מדובר באותו אירוע‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫השונית הקבורה‪ ,‬מיקומה היה בדרום קו החוף האילתי‪ ,‬ליד המלון הבין אוניברסיטאי‪ .‬זאת בעוד‬ ‫האנומליות בגודל הגרגר נמצאו בצפון קו החוף‪ ,‬ליד "החוף הצפוני"‪ .‬המרחק הרב יחסית בין‬ ‫התופעות מעיד כי אם הגורם הוא אכן אירוע צונאמי‪ ,‬ניתן להגדיר אותו כאירוע רחב בראש‬ ‫המפרץ‪ -‬ולא מערבולת נקודתית שהובילה לאותן תופעות‪( .‬יוני שקד‪ ,‬דברים בע"פ)‪.‬‬ ‫ממצאים אלו‪ ,‬כאמור‪ ,‬מהווים עדות תומכת להתרחשותם של פליאו‪-‬צונאמים בראש מפרץ אילת‬ ‫ועקבה‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימת אפשרות שתופעות אלה התרחשו כתוצאה משיטפון‪-‬על שיצר מערבולות‬ ‫משמעותיות והרים חומרים קלאסטים רבים‪ ,‬ולאו דווקא מצונאמי‪ .‬אך אפשרות זו עומדת בניגוד‬ ‫למספר עדויות שנמצאו‪ .‬ראשית‪ ,‬מציאת השונית הקבורה ברום נמוך ממקום היווצרותה‪ ,‬כמו גם‬ ‫הימצאותן של שוניות מוסטות וטבועות בעלי גיל דומה מעיד על אירוע של העתקה טקטונית‬ ‫באיזור‪ .‬נדמה כי אירוע זה קשור באופן ישיר להפסקת גידולה של השונית‪ ,‬ועל סמך מצב‬ ‫האלמוגים‪ ,‬ד"ר גודמן וד"ר שקד מניחים כי קבורת השונית התרחשה בסמוך ל"מותה" של‬ ‫השונית‪ .‬אמנם ייתכן שהיה שיטפון על מיד לאחר הסטת השונית והוא זה שקבר את האלמוגים‪,‬‬ ‫אך זה יהיה צירוף מקרים נדיר ביותר‪ .‬שנית‪ ,‬אגן הניקוז של אזור השונית הקבורה קטן ביותר‪,‬‬ ‫ואין בו חומר מעוגל שעבר הסעה (מה שהיה יכול להעיד על חומרים קלאסטים שהוסעו בשיטפון)‪.‬‬ ‫החומר הקובר את השונית הוא חומר חופי‪ .‬על כן‪ ,‬אמנם קיימת אפשרות שמדובר בשיטפון של‬ ‫"פעם ב‪ 1000-2000-‬שנה"‪ ,‬אבל צירוף אירועים של שיטפון כזה מיד לאחר ההסטה של השונית‬ ‫יהווה כאמור צירוף מקרים נדיר עוד יותר‪.‬‬ ‫איור ‪ :17‬אנומליות בגודל גרגר שנמצא בקידוח‬ ‫במפרץ אילת‪.‬‬ ‫באיור מצויר אופק הגלעין בו נמצאו האנומליות‬ ‫בגודל ובהרכב הגרגר‪ .‬אלו נדגמו מקידוח‬ ‫שנעשה בקרקעית מפרץ אילת‪.‬‬ ‫_‪ : -_-_-_-‬הסדימנט הרגיל באותו אזור‬‫‪ :‬הגרגרים האנומלים‬ ‫בהתאם לשינוי בגודלם‬ ‫‪.3‬א‪ .3.‬תופעות נוספות שקשורות לעליית מפלס המים‬ ‫ישנן תופעות נוספות שעלולות לגרום לעלייה פתאומית של מפלס המים במפרץ‪ ,‬והן לאו דווקא‬ ‫קשורות לצונאמי‪ .‬שיטפונות‪-‬על למשל עלולים להוביל להסעת חומר סחף רב לגוף המים בזמן‬ ‫קצר‪ ,‬דבר אשר עלול להוביל לעלייה פתאומית במפלס המים של המפרץ ואולי אפילו ליצירת גלים‬ ‫‪38‬‬ ‫דמויי צונאמי‪ .‬חשש זה מוחשי משום שהאקלים באזור מפרץ אילת הוא צחיח קיצון‪ ,‬ולכן‬ ‫מדרונות ההרים הסמוכים למפרץ חשופים ומכילים תוצרי בליה ושברי סלעים רבים‪ .‬אלו מהווים‬ ‫חומרי גלם לסחף שיטפוני רציני‪ .‬שיטפונות הם תופעה מוכרת מאוד באזור מדברי זה‪ ,‬ואגני‬ ‫הניקוז של הנחלים הזורמים למפרץ גדולים מאוד בחלקם‪ .‬מקצתם של שיטפונות אלו מכונים‬ ‫"שיטפונות‪-‬על" משום שהם מסיעים כמות רבה מאוד של סחף בזמן קצר יחסית‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫בפברואר ‪ 2006‬התרחש בוואדי יתם המתנקז לעיר עקבה שיטפון‪-‬על אשר הסיע למפרץ סחף בנפח‬ ‫של ‪ 30,000‬מ"ק תוך שעות בודדות (גינת‪ ,)2014 ,‬וזה מעיד על הפוטנציאל של שיטפון שעלול‬ ‫להוביל לעלייה במפלס המים של המפרץ‪.‬‬ ‫לסיכום נושא השיטפונות‪ ,‬ניתן לומר שהם מהווים גורם פוטנציאלי לצונאמי משני היבטים‪:‬‬ ‫החלשת מדרון היבשת שעלול להגביר את הסיכון לגלישות קרקעיות‪ ,‬והסעת סחף רב בזמן קצר‬ ‫לגוף המים של המפרץ אשר עלול להוביל לאחת מהתופעות הנ"ל (עליית המפלס ו‪/‬או גלי צונאמי)‪.‬‬ ‫בכדי לאשש או להפריך חשש זה יש צורך בחקירה מתקדמת וממוקדת של הנושא‪.‬‬ ‫תמונות אלו צולמו בעיר אילת בזמן השיטפון של ה‪ .08.05.2014-‬בתמונה הימנית ניתן לראות את תעלת הקינט שופכת‬ ‫אל המפרץ את המים שהתנקזו אליה עקב השיטפון‪.‬‬ ‫בתמונה השמאלית רואים את שפך התעלה למפרץ‪ .‬ניתן להבחין בכתם כהה על פני המים‪ ,‬שנוצר עקב הכמות הגדולה‬ ‫של הסחף שהוסעה באמצעות תעלת הקינט אל הים‪.‬‬ ‫תופעה נוספת שגורמת לעליית מפלס המים במפרץ היא סערה דרומית‪ .‬אמנם אין קשר ישיר בין‬ ‫סערה דרומית לבין צונאמי‪ ,‬אך ניתן להסיק מתופעה זו דברים חשובים ביותר אשר עשויים להעיד‬ ‫על תופעת הצונאמי גם כן‪.‬‬ ‫סערה דרומית היא מצב שבו הרוח חורגת מהמסלול הרגיל שלה (מכיוון צפון) ומנשבת בעוצמה‬ ‫רבה מכיוון דרום‪ ,‬מה שגורם לעלייה במפלס המים ולמשבי רוח עזים במיוחד‪ .‬התופעה מוכרת‬ ‫במקומות רבים בעולם‪ ,‬מכונה ‪ -Storm Surge‬ובמקומות בהם החוף מתון ושטוח במיוחד‪ ,‬עומק‬ ‫ההצפה של הים יכול להיות משמעותי ביותר‪ ,‬עד כדי מאות מטרים ואף יותר‪.‬‬ ‫ב‪ 20.04.2014‬התרחשה באילת סערה דרומית אשר הביאה לרוחות בעוצמה של כ‪ 80-‬קמ"ש‪ .‬עקב‬ ‫כך קרסו עצים רבים בעיר‪ ,‬גובה הגלים באזור החוף עלה בכמטר וחצי וכבישים רבים נסגרו‬ ‫‪39‬‬ ‫מחשש להצפה (נענע ‪ .)10‬סופה כזו מתרחשת בעיר פעמים בודדות בשנה‪ ,‬והיא מאופיינת כאמור‬ ‫ביצירת גלים גבוהים יחסית ולעלייה במפלס המים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עיתוי הסופה משמעותי מאוד משום‬ ‫שכאשר הים נמצא בגאות‪ ,‬עצמת ההצפה רבה יותר והגלים גבוהים יותר‪ .‬בשנים האחרונות ובזמן‬ ‫סופה דרומית‪ ,‬קרה שהמצפה התת ימי נאלץ לאסור כניסת מבקרים ל"מגדל המצפה"‪ ,‬אשר‬ ‫חלונותיו נמצאים ‪ 6‬מטר מתחת למים‪ ,‬מחשש לסיכון חיי המבקרים‪( .‬יוסי אני‪ ,‬אסף ריבלין‪,‬‬ ‫שיחה בע"פ)‬ ‫כאמור‪ ,‬עפ"י מספר עדויות‪ ,‬ישנו הבדל ברור בעליית מפלס המים בסערה דרומית בזמן גאות‬ ‫(שבאילת נאמדת בכמטר) לבין עליית מפלס המים בסערה דרומית בזמן שפל‪ .‬אם משליכים‬ ‫תצפית זו על צונאמי‪ ,‬ניתן להסיק כי העיתוי של הצונאמי גם הוא משמעותי‪ .‬אם הצונאמי יפגע‬ ‫בחוף בזמן גאות‪ ,‬עצמת ההצפה תהיה רבה יותר והנזקים משמעותיים יותר מצונאמי בזמן שפל‪.‬‬ ‫תופעה נוספת שעשויה להוביל לעליית מפלס המים נקראת תנועת הסייש‪ .‬תנועה זו היא סוג של גל‬ ‫עומד ויכולה להתרחש כתוצאה מהפרעות מסוימות‪-‬רוח למשל‪ -‬באגנים סגורים או סגורים‬ ‫למחצה‪ .‬במצב זה יופיע מעין נדנוד של המים שיגרום לעליית המפלס וירידתו לסירוגין במקומות‬ ‫שונים באגן‪ ,‬ולא דווקא גלי רוח רגילים אשר מתקדמים במרחב ונשברים בחוף‪.‬‬ ‫‪.3‬א‪ .4.‬מפרץ צר וארוך והשפעתו על צונאמי‬ ‫הסיכוי לצונאמי במפרץ אילת ועקבה עדיין לא נחקר באופן משמעותי‪ .‬אחת הסיבות לכך היא‬ ‫הטענה כי המבנה הפיסיקלי של המפרץ הצר והארוך יגביל התפתחות‪ ,‬מעבר או חדירה של צונאמי‬ ‫מסוכן (בעל גלים גבוהים)‪ .‬הטענה מתבססת על כך שצונאמי צריך גוף מים רחב מימדים כדי‬ ‫שהפרעת האנרגיה תוביל לבסוף לצונאמי‪ .‬היצרות גוף המים ושינויים תכופים ומשמעותיים‬ ‫בבתימטריה שלו‪ ,‬יובילו לפיזור ושבירה של אנרגיית הגל או אפילו ימנעו התפתחות צונאמי באופן‬ ‫כללי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬סוגיה זו עדיין נתונה במחלוקת מדעית ואין קביעה חד משמעית בנושא‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ישנן עדויות למקרים בהם התפתח במפרצים צרים וארוכים‪-‬ואפילו פיורדים צונאמי‬ ‫בגובה רב‪ .‬ב‪ 1958-‬התרחשה באזור אלסקה רעידת אדמה במגניטודה של ‪ .8.3‬רעידת האדמה‬ ‫גרמה לגלישה של ‪ 40‬מיליון מ"ק של סלעים וקרח אל אחד מלשונות מפרץ ליטויה )‪.(Lituya Bay‬‬ ‫מפרץ ליטויה הוא פיורד בדרום אלסקה‪ .‬אורכו ‪ 14.5‬ק"מ‪ ,‬רוחבו ‪ 3.2‬ק"מ בנקודה הרחבה ביותר‬ ‫ועומקו הרב ביותר הוא ‪ 219‬מטר (איור ‪ .)18‬המפרץ ממוקם באזור פעיל טקטונית‪ ,‬על שבר‬ ‫פיירוויתר אשר נמצא מצפון להעתק המלכה‪-‬שארלוט שהוא הגבול בין הלוח הפסיפי ללוח הצפון‪-‬‬ ‫אמריקאי‪ .‬הגלישה האדירה והפתאומית הובילה לזעזוע במי המפרץ‪ ,‬דבר אשר יצר צונאמי יוצא‬ ‫דופן אשר גרם לעליית מפלס המים בשולי הפיורד לגובה של ‪ 524‬מטר (איור ‪ !! )19‬יש לציין כי‬ ‫צונאמי זה הוא לא הראשון אשר התרחש במפרץ ליטויה‪ ,‬אלא היו שלושה מקרים לפני כן בשנים‬ ‫‪ 1899 ,1854‬ו‪.(Miller, 1960) 1936-‬‬ ‫ההסבר למגה‪-‬צונאמי הזה טמון בחלקו במבנה של הפיורד‪ .‬פיורד הוא עמק שנוצר ע"י קרחון‬ ‫יבשתי‪ ,‬צורתו בד"כ כשל האות ‪ .U‬הפיורד בעל שוליים תלולים‪ ,‬והוא ממשיך מתחת לפני הים‪.‬‬ ‫כאשר המים בפיורד מקבלים זעזוע רב‪-‬אם בעקבות רעידת אדמה או אם בעקבות גלישת סלעים‪-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫עלול להתפתח צונאמי‪ .‬לאנרגיה שהשתחררה אין לאן להתפשט ולהתפזר‪ ,‬ולכן השפעתה על המים‬ ‫בפיורד גבוהה יותר באופן יחסי‪.‬‬ ‫ניתן לראות את התופעה שבמפרץ ליטויה בהדמיות הבאות שנלקחו מתוך האתר של פרופ' סטיב‬ ‫וורד (‪ .)eps.ucsc.edu‬בתמונות רואים הדמיה ממוחשבת של גלי הצונאמי כ‪ 2-‬דקות לאחר‬ ‫הגלישה‪ ,‬את ההתרוממות המשמעותית של מפלס המים ואת הפיזור של הגלים לאורך חופי‬ ‫הפיורד‪.‬‬ ‫מקום גלישת הסלעים‬ ‫אזורים אשר ניזוקו ע"י הגלים‬ ‫דלתאות‬ ‫איור ‪ :18‬מפה של מפרץ ליטויה‪ ,‬אלסקה‪ .‬לקוח מ‪Geology.com :‬‬ ‫איור ‪ : 19‬הצונאמי במפרץ ליטויה‪ .‬לקוח מ‪www.es.ucsc.edu :‬‬ ‫איור ‪ 19‬א'‪ :‬שתי דקות לאחר גלישת הסלע‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫איור ‪ 19‬ב'‪ :‬הדמיית המפרץ לאחר פחות מדקה מרגע‬ ‫גלישת הסלעים‪.‬‬ ‫איור ‪ 19‬ג'‪ :‬המקום ממנו התמוטטו הסלעים אשר גרמו‬ ‫לצונאמי‪.‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬חשוב לציין כי הצונאמי במפרץ ליטויה לא היה צונאמי רגיל‪ ,‬והיו בו מאפיינים‬ ‫מיוחדים אשר גרמו לתופעה יוצאת הדופן שנצפתה שם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ישנן מסקנות מסוימות שכן‬ ‫ניתן להשליך על תופעת הצונאמי‪ ,‬והעיקרית שבהן היא שלא ניתן להגיד שמפרץ צר וארוך מגביל‬ ‫התפתחות או חדירה של צונאמי בכל מקרה‪ -‬ובמקרים מסוימים המבנה האמור עלול אף להגביר‬ ‫את עוצמתו של הצונאמי‪.‬‬ ‫בדומה למפרץ ליטויה‪ ,‬גם מפרץ אילת מאופיין בכך שהוא צר יחסית‪ ,‬שוליו תלולים ביותר והוא‬ ‫ממוקם באזור פעיל טקטונית‪ .‬מאפיינים אלו היוו גורם משמעותי ביצירת הצונאמי במפרץ‬ ‫ליטויה‪ -‬על כן‪ ,‬ניתן להשליך אותם גם על הסיכויים והסיכונים ליצירת צונאמי במפרץ אילת‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬ניתן לציין את מחקרם של ‪ Didenkulova‬ו‪ )2011( Pelinovsky-‬אשר עסק ב"רום‬ ‫הטיפוס המירבי של גלי צונאמי במפרצי ‪ "U‬כתלות בתצורות הבתימטריות (עומקים)‪ ,‬ומצא‬ ‫שהגלים עשויים להתפשט למרחקים גדולים יותר ללא החזרה או הפחתה בגובה הגל‪" .‬רום טיפוס‬ ‫מירבי" )‪ ,(runup‬הוא מושג המתאר את הגובה הטופוגרפי המרבי אליו הגיעו המים כתוצאה‬ ‫מההצפה ע"י הצונאמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממחקרם עלה ממצא מעניין נוסף באשר לאפקט של תופעת ה‪-‬‬ ‫‪ ,shoaling‬תופעה המתרחשת כאשר גל נע ממים עמוקים למים רדודים‪ .‬במצב זה‪ ,‬כדי לשמור על‬ ‫אותה כמות האנרגיה‪ ,‬גובהו של הגל גדל‪ ,‬אך מהירותו ואורכו (המרחק בין שיא לשיא) קטנים‬ ‫(איור ‪ .)20‬על כן‪ ,‬נכתב במחקר‪ ,‬גובה גלי הצונאמי יהיה משמעותית גדול יותר במפרצים בעלי‬ ‫בתימטריה תלולה והרדדה מהירה‪ ,‬מאשר בחופים מישוריים יותר‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫איור ‪ :20‬תהליך ה‪.shoaling-‬‬ ‫בתהליך זה גובה הגל גדל ככל שעומק הים פוחת והולך‪ .‬לקוח מ‪sms-tsunami-warning :‬‬ ‫במפרץ אילת‪ ,‬כאמור‪ ,‬השינויים הבתימטריים חריפים מאוד (איור ‪ .)21‬הים עמוק מאוד (‪1830‬‬ ‫מטר במקום העמוק ביותר) עם מדרון יבשת תלול ביותר‪ -‬וישנם מצוקים אשר זוויתם מגיעה ל‪70-‬‬ ‫ואף ‪ 80‬מעלות‪ ,‬דבר המציב את המקום כאחד מהתלולים ביותר בכדור הארץ‪ .‬תלילותו הרבה‬ ‫נובעת מחסרונו של מדף יבשת במפרץ‪ ,‬אשר טרם התפתח עקב גילו הצעיר יחסית מבחינה‬ ‫גיאולוגית (בן אברהם‪.)1985 ,‬‬ ‫איור ‪ :21‬מפה בתימטרית של ראש מפרץ עקבה ואילת‪ .‬לקוח מ‪)Sade et al, 2009( :‬‬ ‫עפ"י נתונים אלה‪ ,‬ניתן להסיק כי מפרץ אילת עונה על ההגדרות ש‪ Didenkulova-‬ו‪Pelinovsky-‬‬ ‫הביאו במחקרם (איור ‪ .)22‬במפרץ אילת מצוי מעבר מהיר ותלול בין מים עמוקים למים רדודים‬ ‫והוא מאופיין במבנה בתימטרי דומה למפרצי ‪( U‬אם כי אינו תוצר של בליה קרחונית)‪ ,‬על כן‬ ‫נראה שמפרץ אילת עלול להיות רגיש לתופעת ה‪ shoaling -‬במידה חריגה וחריפה‪ ,‬דבר אשר‬ ‫‪43‬‬ ‫מגביר את הסיכון ליצירת גלי צונאמי גבוהים בראש המפרץ‪ .‬גם באשר להשפעתה של תופעה זו יש‬ ‫צורך בחקירה ממוקדת נוספת‪.‬‬ ‫איור ‪ :22‬סוגי מבנים פיסיקלים של מפרצי ‪. U‬‬ ‫אלו תמונות מתוך מחקרם של ‪ Didenkulova‬ו‪ .Pelinovsky-‬התמונות מראות מגוון סוגי מבנים פיסיקלים של‬ ‫מפרצי ‪ U‬אשר נחקרו על ידם‪ .‬מבנהו של מפרץ אילת דומה למבנה המפרץ שבשרטוט ‪ ,d‬וזאת עפ"י הדמיות‬ ‫שונות שנעשו על המבנה הבתימטרי של המפרץ (בברלי גודמן‪ ,‬דברים בע"פ)‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪.3‬ב‪ .‬שימושי קרקע כלליים לאורך קו החוף של מפרץ אילת‬ ‫‪.3‬ב‪ .1.‬חופי הרחצה של החוף הצפוני‪ :‬רצועת חוף של חופי רחצה שמשמשים את כלל תושבי‬ ‫ותיירי אילת‪ ,‬ובמיוחד את דיירי המלונות שהחוף ממוקם בחזיתם‪ .‬שיפוע מלאכותי‪ ,‬חול ים גם‬ ‫כן מלאכותי‪ .‬גובהו של חוף הים מגיע לכ‪ 2-‬מטר‪ .‬קו החוף ישר‪ ,‬מוסדר‪ ,‬מטופל ותחום בשני‬ ‫צדדיו על ידי שוברי גלים גבוהים‪ .‬בשעות השיא‪ ,‬אוכלוסיית המתרחצים בחוף עשויה למנות כמה‬ ‫מאות רוחצים‪ .‬בעורף החוף ולאורכו משתרעת טיילת המלונות שגובהה כ‪ 3-4‬מטרים‪.‬‬ ‫‪.3‬ב‪ .2.‬המרינה של החוף הצפוני‪ :‬מבני עץ שעומדים באמצע הים‪ ,‬ללא ספק "מבנים אדומים"‪.‬‬ ‫מעניין עד כמה התחשבו באופציה של צונאמי בזמן תכנונם ובנייתם של המבנים‪.‬‬ ‫‪.3‬ב‪ .3.‬הלגונה המערבית ומעגנת האוניות‪ :‬כ‪ 20-‬סירות שחונות על פני הים‪ ,‬קרוב יחסית לשפת‬ ‫החוף‪ .‬כעשרות סירות נוספות חונות בלגונה המערבית‪ .‬הסירות עלולות להינזק קשות במקרה של‬ ‫צונאמי‪ .‬בתמונה ניתן לראות בבירור כי הסירות חונות במעין מפרצון הנכנס אל תוך אזור‬ ‫המלונות‪ ,‬דבר החושף אותן ואת חזית המלונות לפגיעה קשה ביותר במקרה של צונאמי‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪.3‬ב‪ .4.‬מלונאות‪ :‬שדרה של מלונות בחוף הצפוני‪ -‬בסיס המלון בגובה של כ‪ 3-‬מטרים‪ .‬בתמונה ניתן‬ ‫לראות כמה שדרת המלונות קרובה לחוף הים‪ .‬גם בעקבה ישנם מלונות רבים ממש על קו החוף‬ ‫אשר עלולים להפגע במקרה של צונאמי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בעקבה מספר לגונות מלאכותיות אשר נחפרו‬ ‫בשנים האחרונות‪ .‬עלייה חדה של מפלס המים עלולה להביא להצפה קשה גם במקומות שלא‬ ‫קרובים לקו החוף‪ ,‬אך כן צמודים לגדות הלגונה‪.‬‬ ‫לקוח מ‪ :‬גלובס‪ ,‬תמר מצפי‬ ‫‪.3‬ב‪ .5.‬חופי הרחצה של החוף המערבי‪ :‬קו‬ ‫חוף ארוך ורחב‪ .‬מבני החוף המשרתים את‬ ‫המתרחצים ומבקרי החוף ממוקמים סמוך‬ ‫מאוד לקו המים‪ ,‬בגובה נמוך יחסית של‬ ‫כמטר מעל פני הים‪ ,‬והם חשופים לפגיעה‬ ‫ממשית במקרה של צונאמי‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪.3‬ב‪ .6.‬הנמלים‪ :‬ישנם שלושה נמלים מרכזיים באילת‪ .‬הנמל הצבאי‪ ,‬נמל הנפט ונמל‬ ‫המסחר‪ ,‬שהוא העיקרי מבין הנמלים‪ .‬לנמל המסחר שטחי משנה‪ :‬רצועת החוף‪ ,‬שטחי‬ ‫האחסון (אלפי כלי רכב ומוצרים שונים שפרוסים על מאות דונמים)‪ ,‬משרדי הנמל ונמל‬ ‫הפוספט‪.‬‬ ‫נמל הנפט מצוי על שטח גדול וארוך‪ ,‬עליו פרוסים משאבות נפט וצינורות רבים‪.‬‬ ‫לקוח מ‪The Marker :‬‬ ‫‪.3‬ב‪ .7.‬אזור הפעילות התיירותית‪-‬מחקרית של קו החוף המערבי‪ :‬שטחים נרחבים בהם‬ ‫מצויות אטרקציות לתיירים בעיר‪ ,‬כמו המצפה התת ימי וחוף אלמוג‪ .‬אלו‪ ,‬בדגש על‬ ‫המצפה התת ימי‪ ,‬מהווים מוקד תיירותי משמעותי בעיר‪ .‬במצפה התת ימי ישנו מגדל‬ ‫תצפית ימי‪ ,‬אשר מצוי כמה עשרות מטרים מקו החוף‪ .‬המגדל מחובר באמצעות גשר‬ ‫ארוך אל מבניו היבשתיים של המצפה‪ .‬אין ספק שהמצפה בכלל ומגדל התצפית בפרט‬ ‫עלולים לספוג פגיעה רצינית במקרה של צונאמי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬סמוך למצפה התת ימי‬ ‫נמצא המכון הבין אוניברסיטאי‬ ‫למדעי הים‪ ,‬שעוסק בהוראה‬ ‫ובמחקר של מדעי הים‪ .‬המכון על‬ ‫שלל מבניו ממוקם סמוך מאוד לקו‬ ‫החוף‪ ,‬וגם הוא נמצא בסיכון‬ ‫לפגיעה מצונאמי עתידי‪.‬‬ ‫בתמונה ניתן לראות הן את המצפה התת ימי והן את המכון‬ ‫הבין אוניברסיטאי‪ .‬לקוח מ‪Garpo :‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪.3‬ג‪ .‬מאפייני קו החוף של אילת בדגש "מבנים אדומים"‬ ‫לאורך קו החוף של אילת ישנם מספר רב של מבנים ומקומות שעלולים לספוג פגיעה קשה‪ ,‬יותר‬ ‫או פחות‪ ,‬מצונאמי עתידי‪ .‬מבין כל ה"מבנים האדומים" האלו‪ ,‬נתמקד בשלושה מבנים ספציפיים‬ ‫שנבחרו עפ"י עוצמת הפגיעה‪ ,‬הנזק שהיא עלולה לעשות והחשיבות התיירותית‪ -‬מסחרית של‬ ‫המבנה (איור ‪.)23‬‬ ‫איור ‪ :23‬מפת המבנים האדומים באילת‬ ‫‪.3‬ג‪ .1.‬החוף הצפוני‪ :‬החוף הצפוני הוא החוף שממוקם על קו החוף הצפוני של מפרץ אילת‪ .‬הגאות‬ ‫בחוף היא של כ‪ 60-‬ס"מ‪ .‬החול בחוף מלאכותי‪ ,‬והוא פרוש כרצועה מקו המים עד מדרגת סלעים‬ ‫בגובה של כמטר אחד‪ .‬מעל המדרגה‪ ,‬ובאותו הגובה שלה‪ ,‬ממוקמים כסאות החוף ומבני החוף‪,‬‬ ‫שם שוהים המתרחצים והמבקרים בחוף‪ .‬האזור למבקרים גדול‪ ,‬והוא מתפרש מאותה המדרגה‬ ‫ועד לטיילת המלונות שמאחוריו‪ -‬מרחק של כמה עשרות מטרים עם עליה קלה ביותר בגובה‪.‬‬ ‫המתקנים כאמור ברובם קשורים לשירות למתרחצים ולמבקרים‪ .‬בין היתר סוכת מציל גבוהה‬ ‫ומבנה להסעדת המתרחצים‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫החוף ממוקם באזור התיירותי ביותר של אילת‪ ,‬ולמרגלות שדרת המלונות‪ .‬הוא משרת הן את‬ ‫תיירי ושוכני המלונות הרבים שבקרבתו‪ ,‬והן את החלק המשמעותי ממתרחצי אילת בדגש על‬ ‫אוכלוסיית המבקרים ב"מול‪-‬הים"‪ ,‬הקניון הגדול של אילת שסמוך לחוף‪ .‬מכאן שהחוף משרת‬ ‫כמות אנשים גדולה ביותר‪ ,‬בעיקר בחודשי הקיץ והאביב‪ .‬מספר המתרחצים הגדול מביא עמו‬ ‫כמובן עסקים רבים‪ ,‬ביניהם בתי קפה ומסעדות‪ .‬כל אלו נמצאים בקרבת החוף והם מצויים גם‬ ‫הם בסכנה מפני צונאמי‪.‬‬ ‫הגובה של רצועת החול המלאכותי (‪ )A-B‬הוא בין ‪ 0‬לחצי מטר מעל פני הים‪ .‬גובהה של מדרגת‬ ‫הסלעים המלאכותית (‪ )B‬הוא כחצי מטר נוסף‪ .‬גובהו של השטח למתרחצים‪ ,‬שמתחיל במדרגה‬ ‫ונגמר בטיילת המלונות (‪ ,)B-C‬נע בין מטר אחד ל‪ 5-‬מטרים‪ ,‬והוא עולה ככל שמתרחקים מפני‬ ‫הים‪.‬‬ ‫‪ -B‬מדרגת הסלעים‪,‬‬ ‫גובה של כמטר אחד‪.‬‬ ‫‪-A‬רצועת החול‬ ‫המלאכותי‬ ‫‪ -C‬טיילת המלונות‬ ‫‪.3‬ג‪ .2.‬הנמל המסחרי‪:‬‬ ‫נמל אילת ממוקם בקצה הצפוני של ים סוף ומהווה את השער הדרומי של מדינת ישראל‪ .‬בהיותו‬ ‫נתיב הובלה חלופי לתעלת סואץ‪ ,‬הוא משמש גם כגשר היבשתי בין אירופה לבין אסיה‪ ,‬אוסטרליה‬ ‫ומדינות המזרח הרחוק‪.‬‬ ‫נמל אילת עוסק במגוון תחומים ופעילויות כגון יבוא כלי רכב מהמזרח ויצוא מוצרים רבים‬ ‫ושונים למדינות העולם‪ .‬היקף הפעילות דורש הכשרת שטחי אחסנה חדשים כל עת‪ ,‬בנוסף לאלו‬ ‫הרבים שכבר ישנם בשטחי הנמל‪ .‬הנמל מספק מגוון שירותים לאוניות מלבד הפריקה והטעינה‪,‬‬ ‫כגון אחסון‪ ,‬תיקון‪ ,‬עגינה ושירות רחב היקף לאוניות נוסעים‪.‬‬ ‫נמל אילת הוכרז ע"י ממשלת ישראל כ"נכס לאומי אסטרטגי ומפעל חיוני לעיר אילת‪ ,‬אשר קיים‬ ‫אינטרס לאומי בשמירת כשירותו והיקף סחר החוץ העובר דרכו"‪ .‬לאור הכרזה זו‪ ,‬חשיבותו‬ ‫העיקרית של הנמל היא בשני תחומים‪:‬‬ ‫א‪ .‬תחום מדיני –כלכלי‪ :‬שער דרומי למדינות המזרח‪ ,‬פתח למסחר ותיירות עמן‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תחום ביטחוני – צבאי ‪ :‬אופציה בטוחה ואלטרנטיבית לנמלי המזרח התיכון‪.‬‬ ‫בנמל אילת רציף ראשי באורך ‪ 520‬מטרים בעל עומק מים של ‪ 12‬מטרים‪ ,‬ורציף מים רדודים‬ ‫באורך של ‪ 220‬מטרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬פועל בנמל מתקן תפזורת מתקדם לטיפול באשלג ופוספט‪ .‬שטח‬ ‫האחסון המקורה הוא כ‪ 15,000-‬מ"ר‪ ,‬ושטח האחסון הפתוח הוא כ‪ 200,000-‬מ"ר‪ .‬בצמוד לנמל‬ ‫ממוקם נמל הנפט המופעל ע"י חברת קצא"א ‪( .‬גדעון גולבר‪ ,‬דברים בע"פ)‬ ‫‪.3‬ג‪ .3.‬המצפה התת ימי‪-‬‬ ‫המצפה התת ימי ממוקם מדרום לעיר אילת‪ ,‬בשמורת טבע "חוף האלמוגים"‪ .‬הוא נפתח ב‪1975-‬‬ ‫והוא בבעלות החברה ‪ .coral world international‬במצפה ניתן לצפות במגוון בע"ח ימיים‪ ,‬כגון‬ ‫דגים‪ ,‬אלמוגים וכרישים‪ .‬סביב אזור המצפה ישנו מרכז תיירותי‪-‬מסחרי ובו חנויות‪ ,‬מסעדה וכו'‪.‬‬ ‫במצפה התת ימי מבנים רבים‪ ,‬המשמשים את האתר לשימושים שונים‪ ,‬ממסעדות ועד תצוגת‬ ‫בע"ח‪ ,‬והם מכילים כמות רבה של אנשים בשעות בהן האתר פתוח למבקרים‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪.3‬ד‪ .‬הדמיות של צונאמי בחוף אילת בנקודות מפתח‬ ‫בעבודה זו בוצעו הדמיות של צונאמי באמצעות תצלומי ‪ – Lidar‬ליידר אווירי‪ .‬הליידר מהווה‬ ‫שיטה מדויקת ויעילה למיפוי טופוגרפי של אזורים נרחבים וזאת באמצעות סורק לייזר מוטס‪.‬‬ ‫בעזרת תוכנה בשם ‪ ,Global Mapper‬בוצעו סימולציות של עלייה במפלס המים כתוצאה‬ ‫מצונאמי‪ ,‬ונבדקו ההשלכות והנזקים של עלייה כזו במפלס על אתרים ומבנים שונים‪ .‬האתרים‬ ‫והמבנים ("המבנים האדומים") שנבחרו להדמיה הינם בעלי חשיבות תיירותית‪ ,‬כלכלית או‬ ‫מקומית רבה‪ ,‬ויש להם פוטנציאל סיכון גבוה כתוצאה מצונאמי (איור ‪ .)27‬בהדמיות נבדקו‬ ‫תרחישי צונאמי של מטר אחד‪ 2 ,‬מטרים‪ 3 ,‬מטרים ו‪ 5-‬מטרים‪.‬‬ ‫‪.3‬ד‪ .1.‬גורמים מרכזיים ברום הטיפוס המירבי (‪ )runup‬של צונאמי‬ ‫א‪.‬‬ ‫שיפוע קו החוף‪ -‬כאשר שיפוע קו החוף מתון‪ ,‬למים יהיה קל יותר לחדור וכך העלייה‬ ‫תהיה מהירה ועוצמתית יותר‪ .‬אם קו החוף תלול‪ ,‬וקיימת עליה מהירה בגובה היבשה‬ ‫בקרבת קו החוף‪ ,‬אז לגל יהיה קשה יותר לחדור ליבשה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אורך הגל של הצונאמי‪ -‬אורך גל הוא מושג שמתאר את המרחק בין "שיא" ל"שיא" של‬ ‫הגל‪ .‬ככל שאורך הגל גדול יותר‪ ,‬כך כמות המים העולה על היבשה רבה יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫דפוס פני השטח (תכסית) ‪ -‬סוג הסדימנט או הסלע על החוף‪ ,‬כמו גם הימצאותם של‬ ‫מבנים מסוימים בחוף משפיעים על אופי חדירת המים ליבשה ועל הנזק הפוטנציאלי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הבתימטריה של החוף ומבנה קרקעית הים‪ -‬ככל שהים יותר עמוק בקרבת החוף‪ ,‬כך‬ ‫כמות המים שתציף את היבשה תהיה גדולה יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬אופי קרקעית הים משפיע גם‬ ‫הוא על עליית הים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם תהיה תעלה תת ימית בקרבת החוף‪ ,‬יערמו כנראה עוד‬ ‫מים לגל עצמו‪.‬‬ ‫ניתן להגיד כי חלקה של עליית מפלס המים כפשוטה הוא כ‪ 70%-‬מהמרכיבים המשפיעים על רום‬ ‫הטיפוס המירבי של הצונאמי‪( .‬עמוס סלמון‪ ,‬דברים בע"פ)‬ ‫המפות וההדמיות שהוכנו במסגרת עבודה זו מהוות סימולציה מקורבת‪ ,‬והן אינן לוקחות‬ ‫בחשבון במאת האחוזים את הגורמים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪.3‬ד‪ .2.‬שיטת ההצגה‬ ‫ההדמיות שיובאו במסמך זה יוצגו באמצעות העזרים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מפת התמצאות‪ -‬תצלום ליידר עליו כתובות נקודות ציון וייחוס חשובות להקלת הבנת‬ ‫ההדמיה‪ ,‬התצלום ומיקומו הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תצלום לווין של האזור‪ -‬תצלום לווין של האזור הנבדק‪ ,‬אשר מטרתו היא להראות את‬ ‫האתר במציאות ולהשוות את תצלום הליידר לתצלום האווירי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫צילומים רגילים מהאזור הנבדק‪ -‬נועדו להראות ויזואלית את המקום ולהמחיש את‬ ‫הסכנות שצפויות לו בעקבות הצונאמי בצורה טובה וברורה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ההדמיות עצמן יוצגו בתצלומי ליידר בשני אופנים‪:‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדמיות בדו מימד (‪ -)2D‬הדמיה דו‪-‬מימדית בה רואים את היבשה (בתכלת) ואת‬ ‫המים (בורוד)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדמיות בתלת מימד (‪ -)3D‬הדמיה תלת‪-‬מימדית מטרתה להראות את חדירת‬ ‫הצונאמי אל היבשה בצורה מעניינת ומוחשית יותר‪ .‬בהדמיה זו רואים את‬ ‫גובהם של המבנים ואת המים שמציפים אותם‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הסברים‪ -‬להדמיות מצורפים הסברים אשר יקלו על ההבנה ויתנו רקע ופרטים נוספים‬ ‫וחשובים על ההדמיה‪ ,‬האתר והשלכותיו של הצונאמי‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הערכת נזקים‪ -‬סיכום ובו תופיע הערכת הנזקים ופירוט של ההשלכות והסכנות הצפויות‬ ‫כתוצאה מתרחישי הצונאמי השונים‪ .‬ההערכות מבוססות על ההדמיות ועל שיחות‬ ‫שנערכו עם מנהלי האתרים הנבדקים בהן הם חוו דעתם לאחר צפייתם בסימולציות‪.‬‬ ‫ההדמיות שהוכנו במסגרת עבודה זו יוצגו להלן‪ ,‬בסדר הבא וברצף‪ :‬תרחישי צונאמי בחוף הצפוני‪,‬‬ ‫תרחישי צונאמי במצפה התת‪-‬ימי‪ ,‬תרחישי צונאמי בנמל אילת‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫איור ‪( 24‬א'‪-‬ט') ‪ :‬תרחישי צונאמי בחוף הצפוני‪:‬‬ ‫מלון דן‪ ,‬בכל התמונות‬ ‫וההדמיות של החוף‬ ‫הצפוני המלון יופיע‪ .‬ניתן‬ ‫לזהות אותו בעזרת צורתו‬ ‫שדומה לאות ח'‪.‬‬ ‫איור ‪ 24‬א'‬ ‫איור ‪ 24‬ב'‬ ‫‪53‬‬ ‫איור ‪ 24‬ג'‬ ‫איור ‪ 24‬ד'‬ ‫‪54‬‬ 55 ‫איור ‪ 24‬ה'‬ ‫לצונאמי בגובה של ‪ 3‬מטר‬ ‫כבר יש השפעות‬ ‫משמעותיות והוא צפוי‬ ‫לגרום לנזק כבד יחסית‪.‬‬ ‫ניתן לראות שבחלק‬ ‫שממערב למלון דן‪ ,‬הצונאמי‬ ‫חודר עמוק ליבשה והוא‬ ‫מציף את חלק זה של‬ ‫הטיילת! (מסומנת בקו‬ ‫צהוב)‪ .‬קובץ העצים ממערב‬ ‫למלון אינו מצליח לבלום‬ ‫את הגל‪ ,‬בעוד שניתן לשער‬ ‫כי שדרת העצים שלמרגלות‬ ‫המלון כן מצליחה לבלום או‬ ‫לפחות להקטין את עוצמתו‪,‬‬ ‫ובכך מונעת הצפה של החלק‬ ‫המזרחי יותר של הטיילת‪.‬‬ ‫איור ‪ 24‬ו'‬ ‫‪56‬‬ ‫איור ‪ 24‬ז'‬ ‫‪57‬‬ ‫איור ‪ 24‬ח'‬ ‫‪58‬‬ ‫הערכת נזקים‪:‬‬ ‫עפ"י ההדמיות הנ"ל‪ ,‬ניתן לראות כי צונאמי עלול להוביל לנזקים חמורים בחוף הצפוני ובטיילת‬ ‫המלונות של אילת‪ .‬צונאמי בגבהים של ‪ 3‬ו‪ 5-‬מ' יביא להצפות חמורות בטיילת ובאזורה‪ -‬מקום‬ ‫רצוף חנויות ובתי קפה אשר הומה תיירים‪ ,‬מתרחצים ומבקרים כל עת‪.‬‬ ‫בתי הקפה של הטיילת‪ -‬יוצפו לחלוטין‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫איור ‪ 24‬ט'‬ ‫מפה זו הוכנה וניתנה ע"י רשות ניקוז ונחלים ערבה‪ .‬המפה מהווה הדמיה נוספת‬ ‫לתרחיש של הצפה משמעותית באילת בכלל ובאזור קו החוף הצפוני בפרט‪.‬‬ ‫המפה מראה את עומקי המים במקרה של שיטפון גדול‪ ,‬בסדר גודל של ‪1000‬‬ ‫מק"ש‪ .‬אמנם מקור המים במקרה זה הוא אחר משל צונאמי‪ ,‬אך ניתן לראות כי‬ ‫אזורים נרחבים בעיר יסבלו מהצפה נרחבת במקרה של שיטפון כזה‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫איור ‪( 25‬א'‪-‬י') ‪ :‬תרחישי צונאמי במצפה התת ימי ‪:‬‬ ‫איור‪ 25‬א'‬ ‫איור ‪ 25‬ב'‬ ‫‪61‬‬ ‫איור ‪ 25‬ג'‬ ‫איור ‪ 25‬ד'‬ ‫‪62‬‬ ‫איור ‪ 25‬ה'‬ ‫איור ‪ 25‬ו'‬ ‫‪63‬‬ ‫איור ‪ 25‬ז'‬ ‫איור ‪ 25‬ח'‬ ‫‪64‬‬ ‫איור ‪ 25‬ט'‬ ‫איור ‪ 25‬י'‬ ‫‪65‬‬ ‫הערכת נזקים‪:‬‬ ‫כפי שניתן לראות בהדמיות‪ ,‬תרחישי הצונאמי של ‪ 1‬ו‪ 2-‬מ' לא עושים נזק למבני המצפה התת‪-‬‬ ‫ימי‪ ,‬אולם‪ ,‬צונאמי בגובה של ‪ 3‬ו‪ 5-‬מ' מציף לחלוטין את המצפה‪ ,‬ומסב לו נזקים קשים ביותר‪.‬‬ ‫עפ"י דבריו של מר יוסי אני‪ ,‬מנכ"ל המצפה התת‪-‬ימי‪ ,‬עיקר הסכנות קשורות לתשתיות הישנות‬ ‫יחסית שיש במצפה‪ ,‬ביניהם מבנים ישנים אשר לא ערוכים לאירוע של הצפה משמעותית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬סכנה נוספת ואולי הגדולה ביותר היא לבע"ח שבאתר‪ .‬במצפה התת‪-‬ימי מאות בע"ח‬ ‫נדירים ומיוחדים‪ .‬גל צונאמי עלול לגרום להצפת המתקן בו הם חיים‪ ,‬ולמותם‪ -‬ובכך‪ ,‬לנזק‬ ‫אקולוגי קשה ביותר‪.‬‬ ‫לכל אלו יש להוסיף את הנזק הכלכלי הכבד‪ -‬וניתן להבין כי תרחיש של צונאמי בגובה ‪ 3‬או ‪ 5‬מטר‬ ‫יסב נזק קשה ביותר למצפה‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫איור ‪( 26‬א'‪-‬י') ‪ :‬תרחישי צונאמי בנמל אילת‬ ‫איור ‪ 26‬א'‬ ‫שטחי אחסון לכלי רכב‪.‬‬ ‫בנמל מאוחסנים ברגע‬ ‫נתון כ‪ 21,000-‬כלי רכב‬ ‫בממוצע‪.‬‬ ‫איור ‪ 26‬ב'‬ ‫‪67‬‬ ‫איור ‪ 26‬ג'‬ ‫בדומה לחוף הצפוני‪ ,‬גם‬ ‫בנמל צונאמי של מטר אחד‬ ‫לא עושה נזק ממשי‪ .‬המים‬ ‫לא חודרים ליבשה ולשטחי‬ ‫הנמל‪ ,‬והם נבלמים ממש‬ ‫על קו החוף‪.‬‬ ‫איור ‪ 26‬ד'‬ ‫ההדמיה ממחישה באופן‬ ‫ברור את העובדה כי‬ ‫צונאמי של מטר אחד לא‬ ‫יעשה כלל נזק לנמל‬ ‫ומבניו‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫איור ‪ 26‬ה'‬ ‫בתמונה ניתן להבחין בהפרש הגובה בין הרציף לפני הים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרציף מונח על מעין עמודים (כלונסאות)‬ ‫כך שאם מפלס הים עולה (עד מטר וחצי גובה)‪ ,‬ישנו חלל באורך של ‪ 25‬מ' מתחת לרציף אליו המים יכולים‬ ‫לחדור ללא חשש לנזקים כלשהם‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫איור ‪ 26‬ו'‬ ‫איור ‪ 26‬ז'‬ ‫‪70‬‬ ‫איור ‪ 26‬ט'‬ ‫איור ‪ 26‬י'‬ ‫‪71‬‬ ‫הערכת נזקים‪:‬‬ ‫כפי שניתן לראות בהדמיות‪ ,‬תרחישי הצונאמי של ‪ 2,1‬ו‪ 3-‬מ' אינם גורמים לנזקים משמעותיים‬ ‫בנמל‪ ,‬אם בכלל‪ .‬על כן‪ ,‬הנזקים האפשריים הם כתוצאה מתרחיש של צונאמי בגובה ‪ 5‬מטר‪.‬‬ ‫עפ"י דבריו של מר גדעון גולבר‪ ,‬מנכ"ל נמל אילת‪ ,‬ישנם כ‪ 4500-‬כלי רכב בשטח שהוצף בהדמיית‬ ‫הצונאמי‪ .‬עפ"י הערכת שווי ממוצע של ‪ ₪ 80,000‬לרכב‪ -‬הנזק מהצפה כזו יעמוד על כ‪-‬‬ ‫‪ .₪ 360,000,000‬אל חישוב זה צריך להוסיף את הנזקים מהצפות המבנים השונים שבנמל ואת‬ ‫הנזק הכלכלי שבהשבתת הנמל למספר ימים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתן להגיד כי צונאמי בגובה ‪ 5‬מטר עלול להוביל לנזקים כספיים קשים ביותר בנמל‬ ‫אילת‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪.3‬ה‪ .‬תרחישי צונאמי בחוף אילת‪ -‬מסקנות ראשונות‬ ‫בעזרת צילומי ‪ LIDAR‬ותוכנה עמה הכנתי הדמיות וסימולציות של תרחישי צונאמי שונים במפרץ‬ ‫אילת‪ ,‬הגעתי למסקנות שונות בנוגע לנזקים וההשלכות של תרחישים אפשריים אלו‪ .‬בדקתי‬ ‫לעומק את השפעות תרחישי הצונאמי השונים על שלושה אתרים בקו החוף של אילת בעיר אילת‪.‬‬ ‫אתרים אלו נבחרו עפ"י מיקומם‪ ,‬כמות המבקרים שנמצאים באתר ברגע נתון‪ ,‬חשיבותם‬ ‫התיירותית‪-‬מסחרית וההשלכות הכלכליות שעלולות להיווצר במקרה שהמקום ינזק ע"י צונאמי‪.‬‬ ‫האתרים שנבחרו לבדיקה הינם החוף הצפוני‪ -‬בדגש על חוף הרחצה שמול "מלון דן" וטיילת‬ ‫המלונות‪ ,‬נמל אילת והמצפה התת ימי‪ .‬כאמור‪ ,‬המסקנות מבוססות על הדמיות וסימולציות‬ ‫שהכנתי‪ .‬אותן הדמיות אינן לוקחות במאת האחוזים את כל הגורמים האפשריים לעלייה במפלס‬ ‫המים‪ ,‬והן מהוות סימולציה מקורבת בלבד‪ .‬במסגרת עבודה זו נבדקו סימולציות של הליידר על‬ ‫פי הדמיות של עליית מפלס הים לגובה של מטר אחד‪ ,‬שני מטר‪ ,‬שלושה מטר וחמישה מטר‪.‬‬ ‫הסימולציות לוקחות בחשבון שינוי בגובה מפלס הים המציף את היבשה בעת אירוע צונאמי‪.‬‬ ‫הסימולציות שנעשו לא לוקחות בחשבון היקף עליית הים על פי גורמים נוספים – תלילות קו‬ ‫החוף בים‪ ,‬תלילות קו החוף ביבשה‪ ,‬קיומו של מיצר מים‪ ,‬גובה התכסית באזור החוף (צומח‪,‬‬ ‫בניינים ועוד) ואופי פני השטח (חולי‪ ,‬סלעי)‪ .‬כל אלו גורמים שישפיעו על השינוי בגובה הים‪ .‬ואולם‬ ‫חשוב לציין שעיקר השינוי נגרם ע"י עליית הים‪ ,‬והגורמים הנוספים שהוזכרו מהווים חלק יחסית‬ ‫קטן מהמתרחש בעת צונאמי על קו החוף ( עמוס סלמון‪ ,‬דברים בעל פה)‪.‬‬ ‫‪.3‬ה‪ .1.‬צונאמי בגובה מטר אחד‪-‬‬ ‫עפ"י ההדמיות שערכתי‪ ,‬צונאמי בגובה של מטר אחד לא צפוי לגרום לנזקים כלשהם באף אחד‬ ‫מהאתרים שנבדקו‪ .‬צונאמי של מטר אחד מתבטא בעיקרו כעלייה קלה במפלס המים‪ ,‬דבר‬ ‫שתכסית החוף מסוגלת להתמודד איתו‪ -‬וכך המים לא חודרים אל היבשה כלל‪ .‬חשוב לציין‬ ‫שב‪ 1995-‬התרחש אירוע צונאמי בגובה מטר אחד במפרץ אילת‪ .‬אך לפי העדויות הוא לא גרם‬ ‫לנזקים ולא הורגש ע"י האנשים (‪.(Hofstetter, 1996‬‬ ‫‪.3‬ה‪ .2.‬צונאמי בגובה שני מטרים‪-‬‬ ‫צונאמי בגובה שני מטרים כבר מצליח לחדור את קו החוף אל היבשה‪ ,‬והוא אכן מציף אזורים‬ ‫מסוימים ואף עלול לגרום לנזקים‪ .‬בחוף הצפוני‪ ,‬החלקים המזרחיים כמעט ולא מוצפים עקב‬ ‫מדרגת סלעים שמונעת מהצונאמי לחדור לעומק היבשה (איור ‪ .)24‬לעומת זאת‪ ,‬החלקים‬ ‫המערביים יותר מוצפים בצורה יחסית משמעותית‪ ,‬עד כדי פגיעה אפשרית באנשים ובמבנים‬ ‫שבאזורים אלו‪.‬‬ ‫במצפה התת ימי‪ ,‬כל המבנים ממוקמים בגובה של מעל שני מטרים מעל פני הים‪ .‬לכן‪ ,‬עפ"י‬ ‫ההדמיות‪ ,‬אין הצונאמי עלול להזיק למצפה‪ .‬עם זאת‪ ,‬דרומית למצפה התת ימי נמצא "חוף‬ ‫המגדלור"‪ .‬צונאמי של שני מטרים צפוי להציף את חוף הרחצה ועלול לגרום לפגיעה ברכוש ואף‬ ‫בנפש (איור ‪.)25‬‬ ‫בנמל המסחרי‪ ,‬צונאמי בגובה שני מטרים לא צפוי לחדור כלל אל היבשה‪ ,‬עקב עלייה תלולה‬ ‫מאוד בגובה ממש על קו המים‪ .‬במקום סוללה מסוימת שתגן על מבני הנמל במקרה של עלייה‬ ‫חדה במפלס המים (איור ‪.)26‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪.3‬ה‪ .3.‬צונאמי בגובה שלושה מטרים‪-‬‬ ‫לצונאמי בגובה של שלושה מטרים יש השפעה משמעותית הרבה יותר‪ ,‬והוא צפוי לגרום לנזקים‬ ‫קשים‪ ,‬הן ברכוש והן בחיי אדם‪ .‬לחוף הצפוני ולטיילת שמול "מלון דן" צפוי להיגרם נזק קשה‪.‬‬ ‫הצונאמי צפוי להציף את כל חוף הרחצה‪ ,‬ובחלק המערבי אף להציף את הטיילת ואת החנויות‬ ‫שבה‪.‬‬ ‫למצפה התת ימי צפוי נזק קשה ביותר בתרחיש זה של צונאמי‪ .‬כל פארק המצפה התת ימי‪ ,‬על‬ ‫שלל מבניו ואתריו צפוי להיות מוצף לחלוטין ע"י הצונאמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם המכון הבין‪-‬אוניברסיטאי‪,‬‬ ‫אשר נמצא בסמוך למצפה‪ ,‬צפוי להינזק‪ ,‬כמו גם מעבדות המחקר שבמקום‪ .‬כמעט ואין עליית‬ ‫גובה מחלקו המזרחי ביותר של המצפה התת ימי (החלק שסמוך לחוף) ועד מרגלות הרי אילת‪-‬‬ ‫דבר שמביא לכך שכל האזור‪ ,‬כולל הכביש למעבר הגבול טאבה‪ ,‬יוצף‪.‬‬ ‫גם בתרחיש זה הנמל צפוי לנזקים מעטים בלבד‪ .‬עפ"י ההדמיות‪ ,‬רק חלקו המזרחי והקרוב לקו‬ ‫החוף של הנמל יוצף‪ .‬הנזק צפוי להיות מזערי משום שהאזור ריק ממבנים מלבד עגורנים‬ ‫שמתנשאים לגובה של כ‪ 25-‬מטרים‪.‬‬ ‫‪.3‬ה‪ .5.‬צונאמי בגובה חמישה מטרים‪-‬‬ ‫לחוף הצפוני ולטיילת "מלון דן" צפוי נזק משמעותי בתרחיש זה‪ .‬הטיילת כולה צפויה להיות‬ ‫מוצפת לחלוטין‪ .‬בנוסף על הפגיעה הקשה בחיי אדם שתרחיש כזה של צונאמי עלול לגבות‬ ‫(הטיילת מכילה מאות מבקרים בשעות היום והלילה)‪ ,‬הדבר יביא לנזקים קשים לחנויות‬ ‫ולמסעדות שבטיילת‪ ,‬ולנזקים כלכליים עצומים‪ .‬עפ"י ההדמיה‪ ,‬הצונאמי צפוי לעצור ממש על סף‬ ‫המלונות‪ ,‬אך אופיו של גל הצונאמי (כניסה ממושכת של כמות מים אדירה אל היבשה) עלול‬ ‫להביא למצב בו גם המלונות עצמם נפגעים וניזוקים באופן משמעותי (איור ‪.)24‬‬ ‫צונאמי של חמישה מטרים מציף את אותם האזורים במצפה התת‪-‬ימי אשר יוצפו במקרה של‬ ‫צונאמי בגובה שלושה מטרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרה זה הנזק עלול להיות קשה יותר משום שכמות‬ ‫המים שתחדור ליבשה תהיה רבה יותר באופן משמעותי‪ .‬עקב כך‪ ,‬מאות בעלי חיים נדירים אשר‬ ‫שוכנים במצפה עלולים למות עקב הצונאמי‪ ,‬נזק אקולוגי וכלכלי רחב ביותר (איור ‪.)25‬‬ ‫בדומה לאתרים האחרים‪ ,‬גם הנמל צפוי להינזק קשות מצונאמי בגובה חמישה מטרים‪ .‬המים‬ ‫צפויים להציף את השטח המרכזי של הנמל‪ ,‬בדגש על שלושה שטחי אחסון גדולים (שמאחסנים‬ ‫כל עת כמות גדולה של מכוניות ומוצרים שונים) ועל שני מבנים מרכזיים של הנמל (איור ‪.)26‬‬ ‫פגיעה כזו צפויה להביא לנזק כספי קשה ביותר‪ -‬הן עלות הרכוש שיינזק‪ ,‬הן העלות השיקומית‬ ‫הגדולה‪ ,‬והן הנזק הכספי שיגרם עקב השבתתו של הנמל לתקופת זמן ממושכת‪ -‬על כל ההשלכות‬ ‫המסחריות והכלכליות שבדבר‪ .‬עפ"י הערכותיו של מנכ"ל נמל אילת‪ ,‬גדעון גולבר‪ ,‬הנזק הכלכלי‬ ‫שיגרם רק מהרס המכוניות בשטחי האחסון הללו עומד על כ‪.₪360,000,000-‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ההדמיות והסימולציות שהתקבלו עם ניתוח צילומי ה‪ LIDAR-‬מראות כי ישנו הבדל גדול‬ ‫בנזקים שתרחישי הצונאמי השונים עלולים לעשות‪ .‬בעוד תרחישי צונאמי בגובה מטר או שניים‬ ‫לא צפויים להזיק באופן משמעותי לאתרים המרכזיים שעל קו החוף האילתי‪ ,‬תרחישים של‬ ‫צונאמי בגובה שלושה או חמישה מטרים עלולים להביא לנזקים קשים ומשמעותיים‪ :‬מפגיעה‬ ‫ברכוש ובמבנים ועד פגיעה בחיי אדם‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫פרק ‪ .4‬צונאמי בעקבה‬ ‫‪.4‬א‪" .‬מבנים אדומים" בעקבה‬ ‫מיקומה הגיאוגרפי של עקבה בראש מפרץ אילת מעלה כאמור את הסיכון לפגיעה של צונאמי‬ ‫בחופיה ובשטחיה‪ .‬לאורך קו החוף של עקבה נקודות רבות אשר עלולות לספוג פגיעה קשה יותר‬ ‫מצונאמי עתידי‪ .‬מקומות אלו מאופיינים או בכניסה של הים אל תוך העיר ע"י לגונות‪ ,‬או בריכוז‬ ‫אוכלוסייה רבה סביב אותה נקודה (חופי ים‪ ,‬מלונות על החוף וכו')‪ .‬בנוסף‪ ,‬למקומות אלה ערך‬ ‫תיירותי‪ ,‬מסחרי או מקומי חשוב‪ -‬ולכן לנזקים אפשריים יהיו השלכות עמוקות על העיר ועל‬ ‫תפקודה‪ .‬בפרק זה יוזכרו הלגונות כפוטנציאליות להגברת הסיכון והנזקים של צונאמי‪ .‬נושא זה‬ ‫דורש בדיקה ע"י הדמיות ממוחשבות מורכבות אך אין ספק כי השפעתן עלולה להיות מסוכנת‬ ‫ומשמעותית‪.‬‬ ‫איור ‪ ( 27‬א'‪-‬ב') ‪ :‬מפת המבנים האדומים בעקבה‬ ‫חופי רחצה‬ ‫מרינה‬ ‫פרויקט ‪SARAYA‬‬ ‫המקום בו יוקם‬ ‫פרויקט ‪MARSA ZAYED‬‬ ‫הלגונה של ארמון המלך‬ ‫פרויקט ‪AYLA‬‬ ‫איור ‪ 27‬א'‪ :‬קו החוף הצפוני‬ ‫פרויקט ‪ Tala Bay‬שסביבתו חופי רחצה רבים‬ ‫איור ‪ 27‬ב'‪ :‬קו החוף המזרחי‬ ‫‪75‬‬ ‫‪.4‬א‪ .1.‬חופי הרחצה‪ -‬בעקבה חופי רחצה רבים שמשמשים את אוכלוסיית העיר ואת התיירים‬ ‫הרבים‪ .‬ישנם חופי רחצה בצפון קו החוף ובדרומו‪ .‬בעקבה יותר מחצי מיליון תיירים בשנה‪ -‬אשר‬ ‫מרביתם באים בעונות הקיץ והאביב‪ ,‬ובהתאם תפוסת החופים‪ .‬מביקור בקו החוף למדנו כי‬ ‫תפוסתו‪ ,‬במיוחד בימי שישי‪ ,‬מלאה במיוחד‪ .‬החוף הצפוני הוא חוף עירוני‪ ,‬מעט מוזנח‪ ,‬שאליו‬ ‫מגיעים תושבי העיר כדי להתרחץ‪ .‬סביבו שטות סירות זכוכית לשימושים שונים‪ .‬לעומתו‪ ,‬החוף‬ ‫הדרומי ממוקם באזור פתוח ויפה‪ ,‬והוא משמש את תיירי העיר שלנים בוילות ובמלונות הרבים‬ ‫שבאזור החופים (איור ‪ 27‬א')‪.‬‬ ‫החופים הם הנקודה הראשונה שתוצף ע"י הצונאמי‪ ,‬והם ייפגעו באופן כמעט וודאי‪ .‬משום שאין‬ ‫במפרץ אילת מערכת התרעה כלשהי בפני צונאמי‪ ,‬האירוע עלול להיות מפתיע ופתאומי‪ ,‬וסביר‬ ‫להניח שלמרבית המתרחצים לא יהיה זמן להימלט הרחק מהחוף במקרה של צונאמי משמעותי‪.‬‬ ‫חוף הרחצה הצפוני של עקבה‬ ‫‪.4‬א‪ .2.‬המרינה‪ -‬בצפון החוף של עקבה ישנה מרינה לעגינת עשרות יאכטות‪ .‬המרינה בנויה משתי‬ ‫רצועות מים מקבילות בהן עוגנות הסירות בצפיפות גדולה יחסית‪ .‬צונאמי עתידי עלול להוביל‬ ‫לנזקים קשים‪ ,‬ביניהם הצפה מוחלטת של הסירות‪ ,‬וחביטת היאכטות זו בזו עקב העלייה‬ ‫הפתאומית במפלס המים והגלים הגבוהים‪ .‬על היבשה ובסמוך למרינה‪ ,‬עוגנות עשרות סירות‬ ‫נוספות שגם הן עלולות להינזק בעקבות תרחיש צונאמי כזה‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫המרינה בעקבה‬ ‫המרינה בעקבה‪ ,‬צילום לווין‪ .‬לקוח מ‪Google :‬‬ ‫‪.4‬א‪ .3.‬פרויקט ‪ -SARAYA‬פרויקט ‪ SARAYA‬הינו פרויקט תיירותי הממוקם בקצה הצפוני של‬ ‫מפרץ אילת ועקבה‪ ,‬הוא משתרע על שטח של כ‪ 634,000-‬מ"ר ועלותו כמיליארד דולר‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט היא מתן אפשרויות מגורים ועסקים תוך בניית מבני משרדים ושבעה בתי מלון‬ ‫מפוארים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפרויקט כולל בניית לגונה חדשה אשר תוסיף כ‪ 1.5-‬ק"מ לקו החוף הירדני‬ ‫(איור ‪ .)29‬החלק הראשון של הפרויקט צפוי להיות מושלם בתחילת ‪.2016‬‬ ‫לגונה ארוכה וגדולה‪ ,‬ומסביבה מתקנים רבים כמתואר‪ -‬מהווה מקום בעל פוטנציאל סיכון עצום‬ ‫במקרה של צונאמי‪ .‬הלגונה בעצם מהווה שלוחה צרה של הים אל תוך היבשה ואל ליבת המבנים‬ ‫השונים שמקיפים את הלגונה‪ .‬מטרתה כאמור‪ ,‬היא לקרב את המתגוררים והעובדים בפרויקט אל‬ ‫הים‪ .‬הקרבה הזו בין מתקני הפרויקט לבין הלגונה עלולה להיות הרת אסון במקרה של צונאמי‬ ‫עתידי‪ .‬חדירת הים ועליית מפלס‬ ‫המים עלולים להביא להצפה‬ ‫מוחלטת של אזור ‪ SARAYA‬על‬ ‫כל מבניו‪ .‬כאן הצונאמי יכול‬ ‫לפגוע גם באזורי מגורים‪ ,‬דבר‬ ‫שלא ראינו בקו החוף האילתי‪.‬‬ ‫איור ‪ : 29‬פרויקט ‪ -SARAYA‬מבנה אדום‬ ‫הדמיית מחשב‪ ,‬לקוח מ‪archinect.com :‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪.4‬א‪ .4.‬פרויקט ‪ -AYLA‬פרויקט ‪ AYLA‬הוא פרויקט גדול בצפון עקבה שמשתרע על שטח של כ‪4.3 -‬‬ ‫מיליון מ"ר‪ .‬הפרויקט כולל לגונה ענקית אשר האריכה את קו החוף של עקבה ב כ‪ 17 -‬ק"מ (איור‬ ‫‪ 27‬א')‪ .‬עלותו של פרויקט ‪ AYLA‬הסתכמה בכ‪ 2-‬מיליארד דולר‪ ,‬והוא כולל מגוון רחב של‬ ‫מלונות‪ ,‬מרכזי קניות‪ ,‬אזורי מגורים‪ ,‬מגרשי גולף‪ ,‬אולמות קונגרסים‪ ,‬מסחר ובידור‪.‬‬ ‫פרויקט ‪ AYLA‬נמצא בשלבי בנייה מתקדמים‪ .‬הלגונה כבר הוצפה במים (כפי שניתן לראות‬ ‫בצילום הלווין)‪ ,‬וכעת נבנים המלונות והמתקנים השונים (איור ‪ .)30‬המשמעויות של הלגונה זהות‬ ‫לאלו שבפרויקט ‪ .SARAYA‬החדרת הים אל תוך היבשה ע"י הלגונה משמעותה סיכון להצפה‬ ‫רחבה ופגיעה קשה במבנים השונים של הפרויקט‪ .‬כמו כן‪ ,‬לגונה רדודה משמעותה הצפה מוחלטת‬ ‫של האזור‪ ,‬גם במקרה של צונאמי לא גבוה במיוחד (‪ 3‬מטר)‪ .‬סכנה נוספת היא שהמלונות‬ ‫והמבנים השונים בפרויקט בנויים על מעין שלוחות יבשה ממש על המים‪ ,‬ולא רק בקרבתם‪ -‬דבר‬ ‫המגביר את סיכוי ואת הסיכון שבפגיעתם במקרה של עליית המפלס מסיבות כלשהן‪.‬‬ ‫צילום של אחד ממתקני פרויקט ‪ ,AYLA‬לקוח מ‪.aylaoasis.com:‬‬ ‫ניתן לראות שהמבנה שוכן ממש על קו המים ונמצא בסיכון גבוה‬ ‫במקרה של עליית המפלס‪.‬‬ ‫איור ‪ : 30‬פרויקט ‪ -AYLA‬מבנה אדום‬ ‫לקוח מ‪Google Earth :‬‬ ‫ המרחק בין שתי הגדות בתחילתה של הלגונה‬‫עומד על ‪ 120‬מטר במקום הרחב ביותר ועל ‪ 70‬מטר‬ ‫במקום הצר ביותר‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪.4‬א‪ .5.‬פרויקט ‪ -MARSA ZAYED‬פרויקט ‪ MARSA ZAYED‬ממומן ע"י חברת ההשקעות‬ ‫‪ MAABAR‬אשר חתמה על הסכם עם ממשלת ירדן בשווי של ‪ 10‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫הפרויקט‪ -‬ששטחו יהיה כ‪ 3.2-‬מיליון מ"ר‪ -‬יכלול בניית לגונה‪ ,‬מגדלי מגורים יוקרתיים‪ ,‬אזורי‬ ‫תרבות‪ ,‬בידור ופנאי‪ ,‬מגוון בתי עסק ובתי מלון ברמה גבוהה (איור ‪ .)31‬הוא ימוקם במקום נמל‬ ‫עקבה הנוכחי‪ ,‬שיוזז דרומה‪ .‬הכניסה למתחם הפרויקט תהיה פתוחה לציבור כולו‪ ,‬בשונה משאר‬ ‫המתחמים‪.‬‬ ‫פרויקט זה הוא אולי הפרויקט היקר והמשמעותי ביותר שמתוכנן בעקבה לשנים הבאות‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬גם הוא יכלול בניית לגונה רחבה וסביבה מבנים ומתקנים לשימושים רבים ומגוונים‪.‬‬ ‫הנזק שצונאמי משמעותי עתידי עלול לעשות לאזור הפרויקט ומבניו הוא כבד ביותר‪.‬‬ ‫איור ‪ :31‬פרויקט ‪ -MARSA ZAYED‬מבנה אדום‬ ‫הדמיית מחשב‪ ,‬לקוח מ‪Callison Global :‬‬ ‫‪.4‬א‪ .6.‬פרויקט ‪ -TALA BAY‬פרויקט ‪ TALA BAY‬הוא פרויקט מלונות ומגורים הממומן על ידי‬ ‫החברה לפיתוח התיירות בירדן ‪.)Jordan Projects for Tourism) Development‬‬ ‫פרויקט ‪ Tala Bay‬נאמד בעלות של כ‪ 680 -‬מיליון דולר והוא ממוקם ‪ 14‬ק"מ מדרום לעיר עקבה‬ ‫בתוך אזור שליטתה של ‪.ASEZA‬‬ ‫שטחו של האתר הוא ‪ 2.7‬מיליון מ"ר והוא משתרע לאורך ‪ 2‬ק"מ של קו חוף טבעי (איור ‪.)32‬‬ ‫ל‪ Tala Bay-‬תשתיות משלה‪ ,‬וזאת על מנת לשרת את המלונות השונים ואת בתי המגורים‬ ‫שבפרויקט‪.‬‬ ‫האזור העיקרי בפרויקט הוא המרינה‪ ,‬סביבה ממוקמים יחידות דיור‪ ,‬המלונות ואזורי השירותים‬ ‫השונים‪ .‬המרינה גם היא מעין לגונה שנכנסת אל היבשה‪ .‬עליית מפלס המים עלולה לגרום להצפה‬ ‫משמעותית של האזור שמסביב למרינה‪ -‬שכאמור עמוס במבנים ומתקנים מרכזיים בפרויקט‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫איור ‪ :32‬פרויקט ‪ -TALA BAY‬מבנה אדום‬ ‫לקוח מ‪Talabay.jo :‬‬ ‫‪.4‬א‪ .7.‬הלגונה של ארמון המלך‪ -‬כשאר הלגונות‪ ,‬גם לגונה זו מהווה אזור בעל סיכון רב במקרה‬ ‫של צונאמי (איור ‪ .)33‬הלגונה מוקפת במבנים בעלי‬ ‫חשיבות רבה‪ ,‬ביניהם אחד ממקומות מגוריו של המלך‬ ‫הירדני‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות שבלגונות עוגנות סירות שגם‬ ‫הן עלולות להיפגע מצונאמי עתידי‪.‬‬ ‫בעזרת הפרק על עקבה והפרק הנוכחי‪ ,‬אנו למדים כי‬ ‫עקבה רצופה בפרויקטים ובתכניות פיתוח אשר עתידים‬ ‫להעלות משמעותית את חשיבות העיר מבחינה תיירותית‬ ‫ומסחרית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן לקבוע כי פיתוח זה נעשה‬ ‫ללא מחשבה על אפשרות לצונאמי עתידי בראש מפרץ‬ ‫אילת‪ ,‬הן מבחינת מיקום המתקנים והמבנים והן‬ ‫מבחינת אופיים‪ .‬כעת‪ ,‬קו החוף של עקבה‪-‬בדגש על‬ ‫הלגונות אשר מרחיבות את קו החוף ומכניסות אותו‬ ‫ממש אל תוך העיר‪ -‬נמצא בסכנה משמעותית במקרה‬ ‫של פגיעת צונאמי ‪.‬‬ ‫איור ‪ :33‬הלגונה ליד ארמון המלך‪ -‬מבנה אדום‬ ‫לקוח מ‪Google Earth :‬‬ ‫‪.4‬ב‪ .‬הדמיות של צונאמי בקו החוף הצפוני של עקבה‪-‬‬ ‫בדומה לאילת‪ ,‬לעקבה קו חוף מפותח ביותר שכולל אתרים תיירותיים ומסחריים חשובים לעיר‬ ‫(איור ‪ .)27‬עקב כך‪ ,‬למבנים השונים שעל קו החוף פוטנציאל סיכון גבוה במקרה של צונאמי‪ ,‬על‬ ‫תרחישיו השונים (איור ‪ .)28‬בעבודה זו נבדקה באמצעות הדמיות הליידר‪ ,‬מהי מידת הסיכון‬ ‫לאתר אחד נבחר בצפון קו החוף הירדני‪ -‬הלגונה של פרויקט ‪( AYLA‬איור ‪ .)30‬חשוב להדגיש כי‬ ‫בשונה מצילומי הליידר הברורים והאיכותיים שישנם מהעיר אילת‪ ,‬הצילומים מעקבה מוגבלים‬ ‫וחסרים באופן יחסי‪ -‬כנראה מטעמים טכניים ושל ביטחון מידע‪.‬‬ ‫הדמיות הליידר מעקבה יוצגו להלן‪ ,‬ובאותו אופן אשר פורט בפרק ‪.3‬ד‪:.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫איור ‪( 28‬א'‪-‬ו') ‪ :‬תרחישי צונאמי בעקבה‬ ‫איור ‪ 28‬א'‬ ‫איור ‪ 28‬ב'‬ ‫‪81‬‬ ‫איור ‪ 28‬ג'‬ ‫איור ‪ 28‬ד'‬ ‫‪82‬‬ ‫איור ‪ 28‬ה'‬ ‫איור ‪ 28‬ו'‬ ‫‪83‬‬ ‫‪.4‬ג‪ .‬תרחישי צונאמי בחוף הצפוני של עקבה‪ -‬מסקנות ראשונות‬ ‫‪.4‬ג‪ .1.‬ניתוח ממצאי הליידר‬ ‫כצפוי וכפי שידוע לנו מאירוע הצונאמי שהיה במפרץ אילת ב‪ ,1995-‬צונאמי בגובה מטר אחד לא‬ ‫מסב נזקים כלשהם והוא כמעט ואינו מורגש‪.‬‬ ‫לצונאמי בגובה ‪ 2‬מטרים יש השפעות מעט משמעותיות יותר‪ .‬הגל מצליח לחדור ליבשה ולהציף‬ ‫חלקים מעטים ממנה‪ ,‬במיוחד באזורים הנמוכים יותר‪.‬‬ ‫בדומה להדמיות הצונאמי מאילת‪ ,‬גם בעקבה צונאמי בגובה ‪ 3‬מטרים כבר מסב נזקים רציניים‬ ‫יחסית ומצליח להציף שטחים נרחבים‪ .‬הצונאמי עלול לחדור באמצעות הלגונה ולהציף את‬ ‫המבנים הרבים שמסביבה וכתוצאה מכך הם עלולים להינזק קשות‪.‬‬ ‫מהדמיות הליידר של תרחיש של צונאמי בגובה ‪ 5‬מטרים ניתן לראות כי הוא מביא להצפות קשות‬ ‫ביותר באזור הלגונה‪ ,‬דבר שעלול לגרום לנזקים משמעותיים ביותר לפרויקט התיירותי‪ ,‬שעלותו‬ ‫נאמדת במאות מיליוני דולרים‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫פרק ‪ .5‬היערכות לצונאמי‬ ‫‪.5‬א‪ .‬רקע כללי‪ -‬היערכות בעולם‬ ‫אירועי צונאמי תוארו החל משחר ההיסטוריה ועד השנים האחרונות‪ .‬האירועים מפתיעים‪,‬‬ ‫ולמרות עוצמתם החזקה והנזק הרב שהם גרמו לנזק ולרכוש‪ ,‬מידת ההיערכות אליהם היתה‬ ‫מעטה‪ .‬אירועי הצונאמי שהתרחשו באזור אינדונזיה (‪ )2004‬וביפן (‪ )2011‬העלו את המודעות‪ ,‬הן‬ ‫של הציבור והן של הממשלות השונות לתופעה‪ .‬אירועים אלה גבו את חייהם של מאות אלפי בני‬ ‫אדם‪ ,‬וגרמו לנזקים תשתיתיים וכלכליים קשים ביותר למדינות‪ .‬הזעזוע והנזקים האמורים‪ ,‬כמו‬ ‫גם הסיקור התקשורתי הנרחב‪ ,‬הובילו ל"העלאת הילוך" של הגופים הרלוונטים בכל הנוגע‬ ‫להיערכות והתרעה בפני צונאמי‪(UNESCO, 2011) .‬‬ ‫ההיערכות לצונאמי‪ -‬ראשיתה במערכות התרעה‪ ,‬אשר מטרתן להתריע במקרה של צונאמי קרב‬ ‫אל החוף‪ .‬כיום ישנן שלוש מערכות התרעה גדולות ברחבי העולם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת ההתרעה באוקיינוס השקט‪ -‬המערכת הוקמה ב‪ 1949-‬לאחר רעידת אדמה חזקה‬ ‫שהתרחשה ב‪ 1946-‬באזור האיים האלאוטיים (בין אלסקה לרוסיה)‪ .‬הרעידה גרמה לגלי‬ ‫צונאמי שהביאו למאות נפגעים‪ .‬לכן‪ ,‬ובעקבות ההבנה שהאזור רגיש לרעידות אדמה‬ ‫ולצונאמי‪ ,‬הוחלט להקים מערכת התרעה באוקיינוס השקט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת ההתרעה באוקיינוס ההודי‪ -‬המערכת הוקמה ב‪ 2005-‬לאחר רעידת האדמה‬ ‫והצונאמי באוקיינוס בשנת ‪ .2004‬כאמור‪ ,‬צונאמי זה הוביל ל עשרות אלפי הרוגים‬ ‫ונפגעים‪ ,‬בנוסף לנזקים קשים ביותר שנגרמו‪ .‬אירוע צונאמי זה היה הראשון המשמעותי‬ ‫שקרה בתקשורת ההמונים הדיגיטלית‪ -‬לכן‪ ,‬זה היה הצונאמי המתוקשר והמסוקר ביותר‬ ‫אי פעם‪ .‬ההד התקשורתי והציבורי‪ ,‬בנוסף לרגישותו הסיסמולוגית של האזור‪ ,‬הובילו‬ ‫להחלטה על הקמת מערכת ההתרעה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת ההתרעה בצפון‪-‬מזרח האוקיינוס האטלנטי והים התיכון‪ -‬הוחלט להקים את‬ ‫המערכת ב‪ 2005-‬לאחר כינוס של הועדה הבין‪-‬ממשלתית לאוקיאנוגרפיה‪ .‬סיבה‬ ‫משמעותית להקמה היתה הבנת המומחים כי צונאמי בים התיכון התרחש פעמים רבות‬ ‫בעבר‪ ,‬והוא עתיד להתרחש שוב‪ .‬לכן‪ ,‬יש להקים מערך התרעה בפניו‪.‬‬ ‫)‪("Tsunami warning system", Wikipedia‬‬ ‫מערכות ההתרעה מופעלות ע"י מרכזי ההתרעה הלאומיים שתפקידיהם הם בין היתר‪:‬‬ ‫א‪ .‬איסוף‪ ,‬רישום ועיבוד נתוני רעידות האדמה (בדגש על הערכת מיקום‪ ,‬עומק‪ ,‬מגניטודה‬ ‫וזמן) לצורך מתן התרעה ראשונית על צונאמי במידת הצורך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חישוב זמן ההגעה של הצונאמי אל הנקודות החזויות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬איסוף‪ ,‬רישום ועיבוד נתונים של מפלס הים לצורך אישור או ביטול התרעה לצונאמי‪ ,‬או‬ ‫הגדרת ההתרעה מחדש‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫ד‪ .‬במידה שאותו מרכז מהווה ספק התרעה בפני צונאמי למדינות נוספות‪ ,‬המרכז ישלח את‬ ‫הנתונים שהתקבלו ועובדו אל נציג‪/‬י המוקד הלאומי להתרעה מצונאמי‪ -‬שם יחליטו‬ ‫האם להתריע בפני הציבור בארצם על צונאמי קרב‪.‬‬ ‫ההתרעה מצונאמי מטרתה להזהיר את הציבור בפני הגל‪ ,‬לקרוא לציבור להתרחק מקו החוף‬ ‫ולהעלות על מבנה גבוה ככל שניתן‪ .‬המטרה היא ליצור תודעה לסיכוי ההתרחשות של הצונאמי‪,‬‬ ‫ונהלים ברורים כיצד יש לנהוג במקרה אמת‪ .‬לכן‪ ,‬במקומות מועדים לצונאמי‪ ,‬הרשויות מציבות‬ ‫תמרורי אזהרה בפני צונאמי‪ ,‬מחלקות עלוני מידע ומעבירות תכנים חינוכיים בנושא לאוכלוסייה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מוודאים כי מאזור קו החוף יש דרכי מילוט רחבים וברורים מספיק‪ ,‬כמו גם הימצאותם‬ ‫של בניינים גבוהים ויציבים בסביבה (איור ‪ .)34‬מטרת כל אלו היא כאמור לנסות להציל חיי אדם‬ ‫ורכוש‪ .‬הסכנה לבני אדם מצונאמי נובעת בעיקר מפציעה‪ ,‬איבוד הכרה ואף טביעה כתוצאה‬ ‫מזרימה חזקה‪ .‬מים עמוקים ומבנים ועצמים שונים הנסחפים בזרם ועלולים לפגוע באנשים‬ ‫)‪ .(Scheer at.el, 2011‬הסכנה הראשונה הינה במקום בו הגלים נשברים (חזית הצונאמי)‪ ,‬שם‬ ‫העוצמה חזקה ביותר והיא עלולה לגרום לחבטה קשה בקרקע ולבסוף גם לטביעה‪ .‬בפרט אם‬ ‫המים עמוקים‪ ,‬הזרם החזק הנכנס לקרקע יכול לגרום לאובדן יציבות שגם הוא עלול להוביל‬ ‫לטביעה ולמוות‪ .‬מהירות זרימת המים גבוהה ממהירות ריצה או שחייה אפשרית‪ ,‬על כן‪ ,‬חשוב‬ ‫לברוח מהגל אל מקום גבוה ובטוח הרחק מהחוף‪ ,‬וזאת לפני הגעתו‪ .‬בשל מהירות הזרם הגבוהה‪,‬‬ ‫לא ניתן להתגבר עליו‪ ,‬ואדם אשר נסחף במים אינו יכול לשלוט על תנועותיו ומיקומו‪ .‬גם במים‬ ‫רדודים בגובה עשרות ס"מ ובמהירות זרימה של ‪ 1‬מטר לשנייה ניתן לאבד שיווי משקל וליפול‪ .‬על‬ ‫כן‪ ,‬חשוב להבין כי צונאמי מסוכן ביותר גם לבני אדם ולחייהם ( "עקרונות והנחיות לתכנון‬ ‫והפקת מפות פינוי ומילוט אוכלוסייה מצונאמי ברשויות מקומיות"‪ ,‬רח"ל‪.)2014 ,‬‬ ‫איור ‪ :34‬מפת פינוי ומילוט אוכלוסייה מהאי מרטיניק‬ ‫לקוח מ‪" :‬עקרונות והנחיות לתכנון והפקת מפות פינוי ומילוט אוכלוסייה מצונאמי‬ ‫ברשויות מקומיות"‪ ,2014 ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫אלמנט נוסף שקשור להיערכות מפני צונאמי הוא תקני בנייה‪ .‬כיום ישנו תקן ישן שמיושם רק‬ ‫במקומות בודדים בעולם כגון ארה"ב ויפן‪ .‬אגודת המהנדסים פועלת בימים אלו להכנת תקן חדש‬ ‫‪86‬‬ ‫לבנייה עמידה בפני צונאמי שעתיד להתפרסם רק בשנת ‪ .2016‬ההיבטים שבהם התקן יתחשב‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬הם עומסים המתפתחים בעקבות פגיעת הצונאמי (לחץ הידרוסטטי והידרודינמי)‪ ,‬פגיעת‬ ‫צופת קשיחה (‪ )debris‬במבנים ובאנשים וחשיפת וגריפת הקרקע הגורמים למצבי חוסר יציבות‬ ‫(סלמון וחוב'‪.)2014 ,‬‬ ‫‪.5‬ב‪ .‬ההיערכות לצונאמי בישראל‬ ‫בישראל החלו להבין בשנים האחרונות את העובדה כי אין אנו חסינים בפני תופעת הצונאמי‪ .‬יתר‬ ‫על כן‪ ,‬בים התיכון ידועים לנו על כ‪ 24-‬אירועי צונאמי משמעותיים‪ ,‬יותר או פחות‪ ,‬ב‪ 3500-‬שנה‬ ‫האחרונות‪ .‬ב‪ 2000-‬השנים האחרונות אנו יודעים בוודאות על ‪ 20‬כאלו‪ .‬לכן הסיקו הגורמים‬ ‫הרלוונטים את המסקנות המתבקשות שיש להכין את האוכלוסייה הישראלית‪ ,‬את גורמי‬ ‫הביטחון ואת התשתיות לתרחיש של צונאמי עתידי‪.‬‬ ‫נכון לשנת ‪ ,2014‬מדינת ישראל מקבלת את ההתרעות מצונאמי ממדינות המהוות ספקי התרעות‬ ‫בים התיכון‪ ,‬ביניהן תורכיה‪ ,‬יפן ויוון‪ .‬כל מדינה מתריעה ומנטרת בהתאם למיקומה הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫ההתרעות מגיעות לנציגי המוקד הלאומי להתרעה מצונאמי בישראל‪ -‬האגף הסיסמולוגי של‬ ‫המכון הגיאופיזי‪ .‬חשוב להגיד כי ספקי האזהרה הבין‪ -‬לאומיים מצונאמי אמנם התחייבו לעשות‬ ‫ככל שביכולתם במטרה לספק אזהרה באופן הטוב והמדויק ביותר‪ ,‬אך אין הם נושאים באחריות‬ ‫כלשהי לגבי המדינות להם הם מספקים את האזהרות‪ .‬האחריות על מתן אזהרה מצונאמי נופלת‬ ‫על הגורם הלאומי הרשמי במדינתו‪ ,‬ולא על אף גורם אחר! לכן‪ ,‬אל לישראל לסמוך במאת‬ ‫האחוזים ולטווח הארוך על ביצועיהם ומתן האזהרות של ספקי התרעות בין‪-‬לאומיים אלו (סלמון‬ ‫וחוב'‪.)2014 ,‬‬ ‫בנובמבר ‪" ,2014‬הועדה המדעית לגיבוש מדיניות ועקרונות להתרעה מוקדמת מצונאמי בישראל"‬ ‫נמצאת בשלבי סיום מתקדמים בכתיבת דו"ח ושמו "המלצה למדיניות‪ ,‬עקרונות התרעה ומסגרת‬ ‫להיערכות לצונאמי בישראל"‪ .‬חשוב לציין כי הועדה עובדת בשיתוף עם משרדי הממשלה‬ ‫והארגונים הרלוונטים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בהחלטת ממשלה מיום ‪ 07.06.2012‬הוחלט‪" :‬להקים מערכת התרעה קצרת מועד ארצית‬ ‫מצונאמי‪" -‬מים אדירים"‪ ." ...‬מערכת התרעה זו‪ ,‬אשר תקרא כאמור "מים אדירים"‪ ,‬תורכב‬ ‫משני צוותים‪ ,‬צוות מדעי וצוות אופרטיבי‪ .‬הצוות המדעי‪ -‬שיהווה את "המרכז הלאומי להתרעה‬ ‫מוקדמת מצונאמי"‪ -‬יקרא "נחשול נצפה" ותפקידו יהיה עיבוד הנתונים הרלוונטים הקשורים‬ ‫בחיזוי תרחיש הצונאמי ולקבל במהירות החלטה מקצועית האם כדאי להפיק אזהרה מפני‬ ‫צונאמי לאזרחי ישראל‪.‬‬ ‫הצוות השני‪ ,‬האופרטיבי‪ ,‬יקרא "צוות מגדלור" והוא יורכב מבעלי תפקידים בכירים במשרד‬ ‫הביטחון וברח"ל (רשות חירום לאומית)‪ .‬צוות זה יקבל את הנתונים וההמלצות מצוות "נחשול‬ ‫נצפה" ויצטרך לקבל את ההחלטה על הפעולות שינקטו (הפקת אזהרה‪ ,‬פינוי תושבים וכד')‪.‬‬ ‫היבט נוסף בו ניתן לראות שינוי הוא תחום העורף והכנתו לצונאמי‪ .‬במכתב של משרד החינוך‬ ‫שעוסק ב‪"-‬תרגיל רעידת אדמה ארצי במוסדות החינוך ‪ -‬שנה"ל תשע"ה" נכתב כי בין התרגולים‬ ‫שיבוצעו בשנת הלימודים תשע"ה יהיה התרגול הבא‪" :‬תרגול התגוננות בתרחיש צונאמי במוסדות‬ ‫החינוך הנמצאים במרחק של עד ‪ 1‬ק"מ מחוף הים התיכון"‪ .‬היבט זה חשוב ביותר משום שהוא‬ ‫‪87‬‬ ‫מראה כי לא רק הרשויות והועדות המקצועיות עוסקות בנושא‪ ,‬אלא גם מבצעים תרגולים‬ ‫ומהלכים חינוכיים במוסדות החינוך‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬ניתן לראות התקדמות משמעותית ביותר בנושא ההיערכות של ישראל לצונאמי‬ ‫בחוף המזרחי של הים התיכון‪.‬‬ ‫‪.5‬ג‪ .‬ההיערכות והמודעות באילת ובעקבה לצונאמי‬ ‫למרות ההתקדמות המשמעותית יחסית בהיערכות ובתשומת הלב לתרחיש של צונאמי בים‬ ‫התיכון‪ ,‬ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי אין היערכות לצונאמי במפרץ אילת ועקבה‪.‬‬ ‫מסקנה זו הוסקה לאחר ראיונות רבים עם מספר גורמים רלוונטים‪ ,‬ביניהם גורמי ביטחון‪ ,‬חירום‪,‬‬ ‫מסחר‪ ,‬תיירות ותעשייה‪ .‬כמו כן בדו"חות ההתרעה שהופצו אין כלל התייחסות לסיכוי ולסיכון‬ ‫של צונאמי במפרץ אילת‪.‬‬ ‫אילת כרשות מוניציפאלית‬ ‫בשיחה עם אל"מ סטיב וויס‪ ,‬פרוייקטור של המשרד להגנת העורף ומפקד נפת אילת לשעבר‪,‬‬ ‫הובהר כי אין ולא היתה הנחיה לכתיבת איזו שהיא תכנית היערכות לצונאמי כמו שקיימת לגבי‬ ‫רעידות אדמה או ירי טילים לדוגמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נמצא בידו כל מסמך אשר מעיד על גורם מסוים‬ ‫אשר חשב להעלות את הנושא על השולחן‪ .‬בניסיון להבין מדוע אין מסגרת היערכות ומדוע נושא‬ ‫זה לא עלה לדיון רציני לעולם‪ ,‬הוסבר לנו כי ההנחה היא שצונאמי באילת הוא תרחיש "בלתי‬ ‫סביר בעליל"‪ ,‬וגם אם יתרחש‪ ,‬רמת הסיכון שלו היא "מינורית"‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אחד מהנימוקים‬ ‫לטענה זו היתה שהמפרץ הצר והארוך מקטין את הסיכוי ואת הסיכון של הצונאמי באופן‬ ‫משמעותי‪ -‬דבר שאיננו בהכרח נכון (ראה פרק על הסיכוי לצונאמי במפרץ)‪.‬‬ ‫אל"מ וויס פירט את הדרך בה מגובשת תכנית היערכות לתרחיש חירום מסוים‪ .‬בהסברו‪ ,‬הוא‬ ‫הדגיש שללא "תרחיש על השולחן"‪ ,‬וללא הערכת סיכויים וסיכונים מסודרת‪ -‬לא תגובש תכנית‬ ‫היערכות‪.‬‬ ‫היערכות ב"מבנים האדומים" באילת‬ ‫שיחה עם גדעון גולבר‪ ,‬מנכ"ל "נמל אילת"‪ ,‬גם היא לא הניבה ממצאים שמעידים על היערכות‬ ‫מסוימת מפני צונאמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנה מודעות וניתן להגיד שאף היערכות למצב של עלייה‬ ‫משמעותית יחסית במפלס המים‪ -‬ישנו הפרש גובה של ‪ 1.5‬מ' בין פני הרציף למים‪ ,‬והריף מונח על‬ ‫כלונסאות (עמודים) אשר אורך השטח תחתם הוא ‪ 25‬מטר‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש תעלת ניקוז ברציף והוא‬ ‫משופע לכיוון הים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש בנמל תכנית היערכות לרעידות אדמה‪ ,‬ואף מתבצעים חיזוקים של‬ ‫תשתיות ומבנים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬גדעון מדגיש כאמור כי אין אף תכנית היערכות לצונאמי‪ ,‬ולעולם לא העלו בפניו את‬ ‫האופציה הזו‪ .‬הוא מפרט כי כל גוף מכין "תיק מפעל" בו הוא מפרט איך אותו גוף נערך‬ ‫לתרחישים השונים‪ -‬בין כל התרחישים שיש בתיק המפעל של "נמל אילת"‪ ,‬אין תרחיש של‬ ‫צונאמי‪ .‬חשוב לציין כי הנמל עלול לספוג מכה קשה ביותר כתוצאה מצונאמי עתידי‪ .‬מקצת‬ ‫הבעיות שהועלו ע"י מר גולבר והתבססו על הדמיות הליידר שראה הן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫אוניות אשר עוגנות עלולות לקבל מכות וחבטות כתוצאה מעלייה פתאומית במפלס הים‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אם תהיה רעידת אדמה חזקה אשר תורגש באזור הנמל‪ ,‬ישנו חשש מסוים כי עוגן האוניה‬ ‫עלול להשתחרר‪ -‬מצב שהוא כינה "קטסטרופה"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צונאמי בגובה של חמישה מטר צפוי להציף שטחים נרחבים ביותר בנמל‪ ,‬כולל שטחי‬ ‫אחסון מכוניות‪ .‬חישוב מהיר שנעשה הניב שהנזק הכספי שנגרם רק כתוצאה מהרס‬ ‫המכוניות הוא כ‪!₪ 360,000,000-‬‬ ‫כאמור‪ ,‬למרות שהנזקים הצפויים לנמל כתוצאה מצונאמי עלולים להיות חמורים ביותר‪" ,‬נמל‬ ‫אילת" גם הוא איננו מוכן ואיננו ערוך לצונאמי‪.‬‬ ‫"מבנה אדום" נוסף שהיערכותו לצונאמי נבדקה הוא "המצפה התת ימי"‪ .‬בשיחה עם יוסי אני‪,‬‬ ‫מנכ"ל המצפה‪ ,‬הוסבר כי אין תכנית היערכות לצונאמי במצפה התת ימי‪ ,‬ואף לא לרעידות אדמה‪-‬‬ ‫דבר חריג יחסית‪ .‬לאחר שיוסי אני ראה את הדמיות הליידר‪ ,‬הוא העריך כי הנזק הכלכלי יעמוד‬ ‫על מאות אלפי שקלים אם לא יותר‪ ,‬אך הנזק הגדול ביותר והבלתי הפיך יהיה לבעלי החיים‬ ‫שבמצפה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הצפה משמעותית של הפארק עלולה לגרום לנזקים אקולוגים אדירים באובדן‬ ‫ובמותם של מאות בעלי חיים נדירים‪ .‬חשש זה מתגבר כאשר מתחשבים בתשתיות המיושנות‬ ‫ובמבנים הישנים שבמצפה‪ ,‬עפ"י דבריו‪.‬‬ ‫על פי כן‪ ,‬ניתן להסיק כי המודעות וההיערכות לצונאמי המצפה התת ימי היא אפסית עד לא‬ ‫קיימת‪ -‬דבר אשר עלול לגבות מחיר קשה לאתר התיירותי‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי מירב ההנחות שהובילו לאדישות ולחוסר כוננות שיש בנושא הצונאמי מתבססות‬ ‫על אי‪-‬אמיתות ועל טענות שהן אינן מדעיות‪.‬‬ ‫לעומת זאת ד"ר יוני שקד ואסף ריבלין מהמכון הבינ‪-‬אוניברסיטאי באילת כן התייחסו לאפשרות‬ ‫של צונאמי בראש המפרץ ואף הזכירו את אירועי העבר שהיו‪ ,‬הן בעקבות הצונאמי בגובה מטר‬ ‫שנמדד בשנת ‪ ,1995‬והן על פי עדויות מהעבר לארועים חזקים יותר‪.‬‬ ‫היערכות בעקבה‬ ‫מפגישה עם ‪ ,Samah Sultan‬עו"ד במקצועה ומומחית לעקבה ולסביבה‪ ,‬עלה כי גם בעקבה אין‬ ‫מודעות לאפשרות של צונאמי‪ ,‬ואין עדות כלשהי להיערכות כזאת או אחרת‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות עקבה נמצאת בתנופת פיתוח משמעותית‪ ,‬שהמתבטאת בבנייה אינטנסיבית של‬ ‫פרויקטים תיירותיים ומסחריים רבים‪ ,‬ובגידול חד במספר התושבים‪ .‬בנייה זו נעשית בעיקר‬ ‫בסמוך ועל קו החוף הארוך (והיחיד בירדן) של עקבה‪ ,‬דבר שמעמיד את אותם מבנים מפני סכנה‬ ‫עתידית במקרה של צונאמי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כמעט כל אותם הפרויקטים החדישים מאופיינים בלגונה אשר ממוקמת בלב הפרויקט‬ ‫ובקרבה גדולה למבניו השונים‪ .‬השפעתה של לגונה על התנהגותו של צונאמי צריכה להיבדק‬ ‫ולהיחקר ע"י מודלים‪ ,‬אך אין ספק כי אחת ההשערות היא כי הלגונה מהווה ערוץ בו הצונאמי‬ ‫יכול לחדור אל תוך היבשה ביתר קלות ולהציף שטחים אשר רחוקים יותר לכאורה מקו החוף‬ ‫המקורי‪ .‬את הדבר ניתן לראות בבירור בלגונה של פרויקט ‪.Ayla‬‬ ‫סביר להניח כי הגורמים הרלוונטים בעקבה לא לקחו זאת בחשבון בתכנון ובבניית הלגונות‪,‬‬ ‫במיוחד שכיום לגונה נוספת נמצאת בבניה מתקדמת (פרויקט ‪ )Saraya‬ולגונות אחרות נמצאות‬ ‫‪89‬‬ ‫בתכנון מתקדם (פרויקט ‪ Marsa zayed‬לדוגמה)‪ .‬למרות הסיכון הגדול ‪ ,Husein Al Share‬מנכ"ל‬ ‫פרויקט ‪ ,Saraya‬אמר שתרחיש צונאמי לא נלקח בחשבון בתכנון פרויקט זה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬גם בעקבה אין מודעות לייתכנות של צונאמי במפרץ אילת ואין היערכות לתרחיש כזה‪.‬‬ ‫‪.5‬ד‪ .‬העלאת מודעות והמלצות אפשריות‬ ‫כאמור‪ ,‬מדינת ישראל ועיריות אילת ועקבה נתונות בפני מצב בו ישנה ייתכנות ממשית‬ ‫להתרחשותו של אירוע צונאמי במפרץ אילת ועקבה‪ ,‬ועם זאת‪ -‬אין כלל מודעות או היערכות‬ ‫לנושא‪ .‬על כן‪ ,‬ישנו צורך ממשי ומיידי להתחיל בתהליך אשר יוביל ליצירת המודעות ההכרחית‬ ‫לשם ההכנה וההצלחה של תכנית היערכות מגובשת‪.‬‬ ‫לפני הכל‪ ,‬על רשויות המדינות‪ ,‬גם בישראל וגם בירדן‪ ,‬לברר ולבדוק באמצעות מחקרים מדעיים‬ ‫את הסיכוי ואת הסיכון שיש לצונאמי במפרץ אילת ועקבה‪ .‬רק כאשר יהיו הנתונים וההערכות‬ ‫המבוססות לכך שיש סיבה מוצדקת לפתוח בתהליך של בניית מסגרת התרעה ו‪/‬או תכנית‬ ‫היערכות‪ ,‬אז יהיה ניתן להתחיל באופרציה של הליך זה‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנת ‪ ,2014‬בעקבות "קול קורא"‬ ‫של משרד המדע למחקר של בין היתר‪" ,‬רעידות אדמה וסיכונים סיסמיים – הערכת סיכוני‬ ‫צונאמי בחופי ישראל (בים תיכון ובמפרץ אילת)"‪ ,‬החלו ד"ר חנן גינת‪ ,‬ד"ר עמוס סלמון וד"ר ארז‬ ‫גל במחקר בשם‪" :‬הערכה ראשונית של הסיכון לצונאמי בראש מפרץ אילת‪-‬עקבה"‪.‬‬ ‫לאחר קבלת תוצאות ומסקנות מחקרים אלו‪ ,‬יש למנות צוות אשר ידון ויחליט אלו פעולות יש‬ ‫לבצע בנושא ההיערכות לצונאמי‪ .‬החלטתם תתבסס כאמור על מידת הסיכונים והסיכויים‪ ,‬והיא‬ ‫עשויה לכלול פעולות היערכות בסיסיות כגון הצבת תמרורי אזהרה‪ ,‬הרחקת מתקנים יקרים או‬ ‫בעלי חשיבות מקו החוף‪ ,‬חלוקת עלוני מידע בנושא הצונאמי והכנסת שיעורים בנושא צונאמי‬ ‫למערך הלימודים בבתי הספר (איור ‪ .)36 ,35‬בנוסף‪ ,‬הוועדה גם עשויה להמליץ על פעולות‬ ‫היערכות מורכבות ויקרות יותר‪ ,‬כגון הקמת מערך התרעה מצונאמי באילת‪ ,‬הכנת דרכי מילוט‬ ‫באזור קו החוף ואף יישום תקנות לבנייה עמידה בפני צונאמי על מבנים ומתקנים אשר סמוכים‬ ‫לחוף‪.‬‬ ‫דוגמאות לתמרורי אזהרה שניתן להציב בסמוך לקו החוף האילתי‪ ,‬במטרה לעורר מודעות לנושא ולפעולות שצריך לבצע‬ ‫במקרה של רעידת אדמה שעלולה לגרום לצונאמי‪ .‬לקוח מ‪essentialpacks.com, Glogster.com :‬‬ ‫‪90‬‬ ‫בכל אופן ובלי קשר למסקנות המחקר והוועדה‪ ,‬יש לבצע שלוש פעולות בסיסיות ופשוטות יחסית‬ ‫במטרה למזער נזקים עתידיים ולשפר את יכולת העמידה בפני צונאמי בטווח הקצר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הצבה של תמרורי אזהרה מצונאמי בסמוך לקו החוף באילת ובעקבה‪ .‬פעולה זו זולה‬ ‫מאוד מבחינה כספית‪ ,‬והיא תניב שתי תוצאות חשובות‪ :‬התוצאה הראשונה היא שציבור‬ ‫המתרחצים ידע שקיים סיכוי להתרחשותו של אירוע צונאמי במפרץ אילת‪ .‬התוצאה‬ ‫השנייה היא שהציבור ידע לקשר בין רעידת אדמה לצונאמי‪ ,‬וידע לצאת מהמים‬ ‫ולהתרחק מקו החוף במקרה אמיתי של רעידת אדמה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫באמצעות תקשורת ההמונים בכלל וכלי התקשורת האילתים בפרט‪ ,‬יש להעלות את‬ ‫המודעות לנושא הצונאמי באילת‪ .‬יש להכיר לציבור את הנושא‪ ,‬ולהבהיר לו כי לא מדובר‬ ‫בתרחיש דמיוני אלא אמיתי‪ ,‬מוחשי שאף התרחש בעבר הקרוב והרחוק‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫יש להתחיל בשיתוף פעולה רציני ורציף עם עיריית עקבה בנושא‪ .‬בסיכונים של תרחישי‬ ‫הצונאמי‪ ,‬גורל עקבה כגורל אילת ואף חמור יותר‪ -‬לכן ישנה הזדמנות חסרת תקדים‬ ‫לשיתוף פעולה אמיתי ויציב בין שתי הערים בנושא חשוב והכרחי זה‪ .‬המשמעות‬ ‫והיתרונות של שת"פ כזה‪ ,‬הן ברמה הפרקטית והן ברמה הגיאו‪-‬פוליטית‪ ,‬הם אדירים‬ ‫וחשובים ביותר למדינת ישראל‪.‬‬ ‫איור ‪ :35‬דף מידע על צונאמי‬ ‫לקוח מ‪" :‬עקרונות והנחיות לתכנון והפקת מפות פינוי ומילוט אוכלוסייה מצונאמי‬ ‫ברשויות מקומיות"‪ ,2014 ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪.5‬ה‪ .‬תכניות להעלאת מודעות‬ ‫‪.5‬ה‪ .1.‬הרציונל‪:‬‬ ‫כנאמר בפרק זה‪ ,‬מביצוע סיורים וראיונות רבים עם אנשי מקצוע רלוונטים בערים אילת ועקבה‬ ‫שנעשו במסגרת עבודה זו‪ ,‬ניתן לקבוע בצורה חד משמעית כי אין כלל היערכות לצונאמי בערים‬ ‫אלו‪ .‬הנושא לא עלה על שולחנן של העיריות הנ"ל ולא בוצעו מחקרים או הערכות מצב בנוגע‬ ‫לנושא (כך נאמר בראיון שערכתי עם אל"מ סטיב וייס‪ ,‬ראש המנהל האזרחי לשעבר במשך שנים‬ ‫ארוכות)‪ .‬לכן‪ ,‬מעולם לא נכתבה תוכנית להיערכות מסודרת או הוגדרה מדיניות מסוימת כיצד יש‬ ‫לנהוג אם וכאשר אירוע כזה יתרחש (בשונה מתכניות היערכות ברורות בפני רעידות אדמה או ירי‬ ‫טילים למשל)‪.‬‬ ‫הנזקים שעלולים להיגרם בעקבות צונאמי עתידי‪ ,‬בתוספת העובדה שלא קיימת תכנית היערכות‬ ‫בנושא‪ -‬הם "כבדים" ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬יש לפעול במהירות האפשרית לגיבוש תכנית פעולה ראויה‬ ‫ורצינית לקראת תרחיש של צונאמי במפרץ אילת ועקבה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬אני סבור שיש לפעול בשני ערוצים מרכזיים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פנייה לגורמים ממשלתיים שונים (משרד הביטחון‪ ,‬רח"ל‪ -‬רשות חירום לאומית‪ -‬ועוד)‬ ‫ולעיריות אילת ועקבה‪ .‬על גורמים אלו מוטלת האחריות לדאוג לכך שהציבור יהיה ערוך‬ ‫ומוכן‪ ,‬יחד עם גורמי הביטחון השונים‪ ,‬למקרה של פגיעת צונאמי בחוף המפרץ‪ .‬פנייה‬ ‫מקצועית אליהם עשויה להוביל להעלאת המודעות‪ ,‬ובהמשך‪ -‬לקידום מחקרים בנושא‬ ‫שיעסקו בהערכת הסיכויים והסיכונים השונים שבתרחיש זה‪ ,‬ולגיבוש תכנית היערכות‬ ‫ברורה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פעולות בערוץ החינוכי‪ ,‬תוך כוונה להיעזר בילדים ובנערים כסוכני שינוי בנושא זה‪.‬‬ ‫מסגרות החינוך השונות מהוות פלטפורמה מצוינת להעברת מסרים שונים‪ ,‬כך לדוגמה‬ ‫פעילות הסברתית אינטנסיבית כלפי הילדים הביאה למצב בו לא רק שהילדים חוגרים‬ ‫חגורות בטיחות באופן כמעט מוחלט‪ ,‬אלא שהם גם העבירו את המסר להוריהם ובעצם‬ ‫חינכו אותם לחגור בעצמם‪ -‬דבר שפעם לא היה בנורמה כלל וכלל‪.‬‬ ‫גם בנושא הצונאמי‪ ,‬סביר להניח שיהיה קשה להנחיל נורמות התנהגות וידע על היערכות‬ ‫לצונאמי אצל המבוגרים‪ .‬לכן‪ ,‬דווקא פעילויות הסברה וחינוך מול הילדים יכולות להביא‬ ‫לתוצאות משמעותיות בנוגע להיערכות האוכלוסייה בפני צונאמי‪ .‬דוגמה לכך ניתן לקחת‬ ‫מהצונאמי שהתרחש בתאילנד ב‪ ,2004-‬במהלכו טילי סמית'‪ ,‬תיירת אנגליה בת ‪10‬‬ ‫שלמדה על תופעת הצונאמי בבית הספר‪ ,‬ראתה את הים נסוג במהירות והתריעה על הגל‬ ‫הקרב בבהלה‪ .‬צעקותיה והתרעתה הצילו עשרות אנשים שהיו על שפת החוף וברחו‪.‬‬ ‫מסיפור זה ניתן להבין את המשמעות והחשיבות שיש לחינוך והעברת מסרים דרך‬ ‫ילדים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬במסגרת עבודה זו‪ ,‬עלו שלוש פעולות בערוץ החינוכי שמטרתן להעלות ולשפר את המודעות‬ ‫לנושא הצונאמי במפרץ אילת ועקבה‪ :‬הכנת מערך שיעור והעברתו בשני בתי ספר שונים באזור‬ ‫אילת‪ ,‬העברת שאלון בנושא מודעות לצונאמי בקרב מספר כיתות באותם בתי ספר‪ ,‬והכנה והגשה‬ ‫של תכנית רדיו בתחנת הרדיו הבית‪-‬ספרית שתעסוק בנושא הצונאמי במפרץ אילת ועקבה‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫שלוש תכניות אלו מהוות אבן דרך חשובה במטרה להעלות קודם כל את המודעות לצונאמי בקרב‬ ‫הילדים והנוער‪ ,‬ולאחר מכן להשתמש בהם כמדיום להעברת המסרים השונים אל כלל‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪.5‬ה‪ .2.‬שיעור על צונאמי‬ ‫השיעור עוסק בתופעת הצונאמי בכלל ובאפשרות להתרחשותו במפרץ אילת בפרט (איור ‪ .)36‬את‬ ‫השיעור העברתי בשתי כיתות שונות‪ :‬הראשונה היא מגמת גיאולוגיה של כיתה יב' בבית הספר‬ ‫מעלה שחרות שביטבתה‪ ,‬והשנייה היא כיתה של תכנית תלמידים מצטיינים בכיתות ז' באילת‪.‬‬ ‫ראשי הפרקים של השיעור‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסבר על תופעת הצונאמי‬ ‫‪-‬‬ ‫מה זה צונאמי?‬ ‫‪-‬‬ ‫הגורמים להיווצרות צונאמי‬ ‫‪-‬‬ ‫צונאמי בים הפתוח וצונאמי בחוף‬ ‫‪-‬‬ ‫אירועי עבר‪ :‬יפן‪ ,‬תאילנד ובים תיכון‬ ‫האם זה יכול לקרות אצלנו?‬ ‫‪-‬‬ ‫העברת שאלון בנושא מודעות לצונאמי‬ ‫‪-‬‬ ‫הסיכוי לצונאמי במפרץ אילת‪ :‬רעידות אדמה לאורך השבר‪ ,‬גלישות קרקע‪.‬‬ ‫פגיעה אפשרית באילת‪ :‬מבנים אדומים לאורך קו החוף (מפה‪ ,‬תצלום לווין)‬ ‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫להראות צילומי ליידר‪.‬‬ ‫היערכות‬ ‫‪-‬‬ ‫ההיערכות והמודעות באילת לצונאמי‬ ‫‪-‬‬ ‫הפעלה‪ :‬כל אחד יציע מהן לדעתו הדרכים להיערך?‬ ‫מהעברת השיעור התרשמתי מכך שגם בקרב הילדים אשר מתגוררים בקרבת העיר אילת‪ ,‬אין כלל‬ ‫מודעות לתרחיש של צונאמי במפרץ אילת‪ .‬על כן‪ ,‬הצפת הנושא עוררה סקרנות והתלהבות רבה‬ ‫בקרב התלמידים‪ .‬בקרב תלמידי כיתה ז'‪ ,‬השיעור אפילו עורר חשש מסוים‪ -‬ואף התבקשתי ע"י‬ ‫המורה לסכם את השיעור בצורה אופטימית‪ .‬ניתן להגיד כי הילדים כעת מכירים את הנושא ואת‬ ‫הבעיה‪ ,‬אך הם לא לחוצים או סבורים שזהו תרחיש אימים שעתיד לאיים עליהם או על שגרת‬ ‫חייהם‪.‬‬ ‫בקרב תלמידי התיכון להם העברתי את השיעור‪ ,‬נרשמה התעניינות גדולה וסקרנות רבה בנוגע‬ ‫לתוכן השיעור‪ .‬התלמידים‪ ,‬למרות הבנתם הבסיסית ואף יותר מכך בגיאולוגיה‪ ,‬לא ידעו כי‬ ‫צונאמי במפרץ אילת הוא תרחיש אפשרי וסביר שאף התרחש בעבר‪ .‬ניתן להגיד כי השיעור עורר‬ ‫מודעות והתעניינות בנושא‪ ,‬וצמא לדעת ולהכיר עוד פרטים‪ ,‬נתונים ו"הוכחות"‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד‬ ‫לתלמידי חטה"ב מאילת‪ ,‬אצל תלמידי התיכון העניין לא עורר כל חשש או פחד‪ ,‬ולא נדרשתי‬ ‫"להרגיע" את הכיתה‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫איור ‪" :36‬סיכוי לצונאמי במפרץ אילת"‪ ,‬מתוך מצגת שהוכנה כחלק ממערך שיעור על צונאמי‪.‬‬ ‫(המצגת המלאה נמצאת כנספח לעבודה)‬ ‫‪.5‬ה‪ .3.‬העברת שאלון בנושא מודעות לצונאמי‬ ‫‪.5‬ה‪ .1.3.‬רציונל‬ ‫במסגרת העבודה כתבתי שאלון לבדיקת המודעות לצונאמי (בהמשך פרק זה)‪ .‬השאלון יבדוק את‬ ‫רמת המודעות לצונאמי באופן כללי ולצונאמי באילת בפרט‪ .‬תוך כך‪ ,‬העונים יחשפו לנושא‪ ,‬דבר‬ ‫שיגביר בעצמו את המודעות‪ .‬בהתאם לתוצאות השאלון‪ ,‬יהיה ניתן לאמוד את מידת חוסר‬ ‫התודעה לנושא ואילו פעולות צריך לבצע בהתאם לכך‪ .‬השאלון ניתן לשתי כיתות שונות‪ :‬כיתה ז'‬ ‫של תכנית מצטיינים בבית ספר באילת ומגמת גיאולוגיה של כיתה י' בבית הספר מעלה שחרות‪.‬‬ ‫להלן השאלון‪:‬‬ ‫‪94‬‬ ‫שאלון לבדיקת המודעות לצונאמי‬ ‫שאלה‬ ‫‪ .1‬האם שמעת על תופעת הצונאמי?‬ ‫דרג את תשובתך‪ :‬מ‪( 1-‬בכלל לא) עד‬ ‫‪( 5‬במידה רבה)‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .2‬האם ידועים לך אירועי צונאמי‬ ‫מהעבר בעולם?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .3‬האם ידועים לך אירועי צונאמי‬ ‫מהעבר בארץ?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .4‬מה לדעתך הסיכוי לפגיעה של‬ ‫צונאמי באילת?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .5‬דרג את האתרים הבאים שעל קו‬ ‫החוף‪ ,‬עפ"י רמת הסיכון מפגיעה‬ ‫מצונאמי‪.‬‬ ‫‪.5‬א‪ .‬מול הים‪5/4/3/2/1 -‬‬ ‫‪.5‬ב‪ .‬המצפה התת ימי‪5/4/3/2/1 -‬‬ ‫‪.5‬ג‪ .‬טיילת המלונות‪5/4/3/2/1 -‬‬ ‫‪.5‬ד‪ .‬נמל אילת‪5/4/3/2/1 -‬‬ ‫‪.5‬ה‪ .‬החוף הצפוני‪5/4/3/2/1 -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .6‬עד כמה אתה חושש מצונאמי‬ ‫באילת?‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .7‬מה צריך לעשות במקרה של‬ ‫צונאמי?‬ ‫‪ .8‬עד כמה תושבי העיר עקבה‬ ‫צריכים להיות מוטרדים מצונאמי?‬ ‫‪95‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.5‬ה‪ .2.3.‬תוצאות השאלון‪:‬‬ ‫תוצאות השאלונים של תלמידי כיתות ז' בבית הספר באילת‪ .‬בטבלה‪ -‬מס' התלמידים שהניבו תשובה‬ ‫מסוימת (‪ )1-5‬על שמונה שאלות ‪ :‬תשובה ‪ 1‬היא "בכלל לא" ואילו תשובה ‪ 5‬היא במידה רבה‪.‬‬ ‫תשובה‪/‬‬ ‫שאלה‬ ‫‪ .1‬האם‬ ‫שמעת על‬ ‫תופעת‬ ‫הצונאמי?‬ ‫‪ .2‬האם‬ ‫ידועים לך‬ ‫אירועי‬ ‫צונאמי‬ ‫מהעבר‬ ‫בעולם?‬ ‫‪ .3‬האם‬ ‫ידועים לך‬ ‫אירועי‬ ‫צונאמי‬ ‫מהעבר בארץ?‬ ‫‪ .4‬מה לדעתך‬ ‫הסיכוי‬ ‫לפגיעה של‬ ‫צונאמי‬ ‫באילת?‬ ‫‪.5‬א‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪ -‬מול‬ ‫הים‬ ‫‪.5‬ב‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪-‬‬ ‫המצפה התת‬ ‫ימי‬ ‫‪.5‬ג‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪ -‬טיילת‬ ‫המלונות‬ ‫‪.5‬ד‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪ -‬נמל‬ ‫אילת‬ ‫‪.5‬ה‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪ -‬החוף‬ ‫הצפוני‬ ‫‪ .6‬עד כמה‬ ‫אתה חושש‬ ‫מצונאמי‬ ‫באילת?‬ ‫‪ .8‬עד כמה‬ ‫תושבי העיר‬ ‫עקבה צריכים‬ ‫להיות‬ ‫מוטרדים‬ ‫מצונאמי?‬ ‫‪-1‬בכלל לא‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ -5‬במידה‬ ‫רבה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪96‬‬ ‫תוצאות השאלונים של תלמידי מגמת גיאולוגיה של כיתה יא' בבית הספר "מעלה שחרות"‪:‬‬ ‫תשובה‪/‬‬ ‫שאלה‬ ‫‪ .1‬האם‬ ‫שמעת על‬ ‫תופעת‬ ‫הצונאמי?‬ ‫‪ .2‬האם‬ ‫ידועים לך‬ ‫אירועי‬ ‫צונאמי‬ ‫מהעבר‬ ‫בעולם?‬ ‫‪ .3‬האם‬ ‫ידועים לך‬ ‫אירועי‬ ‫צונאמי‬ ‫מהעבר בארץ?‬ ‫‪ .4‬מה לדעתך‬ ‫הסיכוי‬ ‫לפגיעה של‬ ‫צונאמי‬ ‫באילת?‬ ‫‪.5‬א‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪ -‬מול‬ ‫הים‬ ‫‪.5‬ב‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪-‬‬ ‫המצפה התת‬ ‫ימי‬ ‫‪.5‬ג‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪ -‬טיילת‬ ‫המלונות‬ ‫‪.5‬ד‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪ -‬נמל‬ ‫אילת‬ ‫‪.5‬ה‪ .‬דירוג‬ ‫עפ"י רמת‬ ‫סיכון‪ -‬החוף‬ ‫הצפוני‬ ‫‪ .6‬עד כמה‬ ‫אתה חושש‬ ‫מצונאמי‬ ‫באילת?‬ ‫‪ .8‬עד כמה‬ ‫תושבי העיר‬ ‫עקבה צריכים‬ ‫להיות‬ ‫מוטרדים‬ ‫מצונאמי?‬ ‫‪ -1‬בכלל לא‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ -5‬במידה‬ ‫רבה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪97‬‬ ‫התפלגות תשובותיהם של תלמידי כיתות ז' ויא' לשאלה ‪4‬‬ ‫בשאלון‪ -‬מה לדעתך הסיכוי לפגיעה של צונאמי באילת?‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כיתה יא'‬ ‫‪1‬‬ ‫כיתה ז'‬ ‫מהתפלגות התשובות לשאלה ‪" -4‬מה לדעתך הסיכוי לפגיעה של צונאמי באילת?" נראה כי‬ ‫התשובה הנפוצה ביותר שנענתה היתה "‪ 13( "2‬מתוך ‪ 24‬תלמידים)‪ ,‬כלומר‪ ,‬ניתן להתרשם כי גם‬ ‫תלמידי כיתות ז' וגם תלמידי כיתות יא' אינם סבורים שקיים סיכוי לפגיעה של צונאמי באילת‪.‬‬ ‫תשובות התלמידים מתיישבים עם ממצאי העבודה‪ -‬המודעות לנושא הצונאמי באילת‪ ,‬הן בקרב‬ ‫הציבור והן בקרב הגורמים האחראיים‪ ,‬היא אפסית עד לא קיימת‪.‬‬ ‫התפלגות תשובותיהם של תלמידי כיתות ז' ויא' לשאלה ‪6‬‬ ‫בשאלון‪ -‬עד כמה אתה חושש מצונאמי באילת?‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כיתה יא'‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כיתה ז'‬ ‫התפלגות התשובות לשאלה ‪" -6‬עד כמה אתה חושש מצונאמי באילת?"‪ ,‬מעניינת‪ .‬כמחצית‬ ‫מתלמידי כיתה ז' ענו שהם כלל אינם חוששים מצונאמי‪ ,‬בעוד שהמחצית השנייה של התלמידים‬ ‫ענו באופן מגוון ותשובותיהם נחלקו בין התשובות ‪ ,4, 3‬ו‪ .5-‬בנוסף‪ ,‬יותר ממחצית תלמידי כיתות‬ ‫‪98‬‬ ‫יא' ענו "‪ "2‬על שאלה זו‪ ,‬והשאר (חוץ מתלמיד אחד) ענו "‪ ."1‬מניתוח התוצאות ניתן להסיק כי‬ ‫תלמידי כיתה ז' חוששים יותר מצונאמי באילת בהשוואה לתלמידי כיתה יא'‪ ,‬זאת למרות שהם‬ ‫חושבים שהסיכוי לכך נמוך מאוד‪ .‬ההבדל בין הכיתות עשוי להיות גם בגלל גיל התלמידים וכן‬ ‫תלמידים באילת רובם תושבי העיר ואילו התלמידים שנשאלו בכיתה יא' גרים בעיקר בקיבוצי‬ ‫הערבה‪.‬‬ ‫סיכום שאלה ‪" -7‬מה צריך לעשות במקרה של צונאמי?"‬ ‫כמעט כל ‪ 24‬התלמידים שענו על השאלון השיבו על שאלה זו תשובה שממליצה לברוח למקום‬ ‫רחוק מהחוף ו‪/‬או לעלות למקום גבוה ככל הניתן (בעדיפות על הר או עלייה טופוגרפית בגובה‪ ,‬ולא‬ ‫בניין)‪ .‬אופי התשובות מעיד כי התלמידים אכן מכירים את תופעת הצונאמי באופן כללי‪ ,‬והם‬ ‫מודעים לכך שהדרך הטובה ביותר להימנע ממגע עם הצונאמי היא לברוח למקום גבוה ורחוק‬ ‫מהים‪.‬‬ ‫‪.5‬ה‪ .3.3.‬מסקנות‬ ‫מניתוח תוצאות השאלון ניתן להבין מספר דברים‪ .‬ראשית‪ ,‬ההבנה שעלול להתרחש צונאמי‬ ‫במפרץ אילת והמודעות לתרחיש כזה הם כמעט ולא קיימים בקרב התלמידים הנשאלים‪ .‬עובדה‬ ‫זה מאששת את ההנחה כי המודעות בקרב הציבור האילתי לנושא הצונאמי במפרץ והייתכנות‬ ‫שלו אפסית‪ .‬לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי עפ"י תוצאות השאלון האם תלמידי כיתה יא' יותר‬ ‫מודעים לנושא מאשר תלמידי כיתה ז'‪ ,‬למרות גילם והבנתם הגיאולוגית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עפ"י השאלון תלמידי כיתה ז' חוששים יותר מאשר תלמידי כיתה יא' מתרחיש כזה‪.‬‬ ‫ממצא זה יכול לסייע בהכוונת ובהכנת התוכן הלימודי‪ ,‬אם וכאשר הרשויות יחליטו לפעול בערוץ‬ ‫החינוכי במטרה להעלות את המודעות לנושא הצונאמי‪ .‬ברור כי האופי בו הנושא יוצג לתלמידי‬ ‫חטיבת הביניים צריך להיות שונה מהאופי בו החומר יוצג לתלמידי תיכון‪.‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪.5‬ה‪ .4.‬תכנית רדיו על צונאמי‬ ‫במסגרת העבודה עלה רעיון בו אערוך ואכין תכנית רדיו אשר תעסוק בנושא הצונאמי במפרץ‬ ‫אילת ועקבה‪ .‬התכנית תוגש בתחנת הרדיו האזורית "רדיו שמעמה"‪ ,‬והכנתה תיעשה במסגרת‬ ‫מגמת התקשורת בבית הספר "מעלה שחרות"‪ ,‬בהנחיית המורה לתקשורת סער צברי‪ .‬התכנית‬ ‫צפויה להיות מוכנה בתחילת חודש מרץ ‪.2015‬‬ ‫מטרת התכנית היא להגביר ולהעלות את המודעות לנושא "צונאמי במפרץ אילת"‪ ,‬בעיקר בקרב‬ ‫אוכלוסיית העיר‪ .‬שימוש באמצעים של תקשורת המונים‪ ,‬כמו רדיו‪ ,‬עשוי להעלות את הנושא על‬ ‫סדר היום בצורה מעניינת עבור המאזינים‪ ,‬אשר סביר להניח שיופתעו לשמוע את תוכנה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מדיה היא אמצעי חשוב כדי להגביר את התעניינות הציבור בנושא‪ ,‬דבר אשר עשוי לגרום ללחץ‬ ‫אזרחי לשינוי ושיפור המצב‪ -‬דבר הכרחי במקרה זה‪.‬‬ ‫מבנה התכנית‪ :‬צונאמי באילת ועקבה‬ ‫צונאמי‪ -‬הסבר על התופעה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫רקע מדעי וגיאולוגי‬ ‫רעידת אדמה ומשמעויותיה‬ ‫הגורמים להיווצרות צונאמי‬ ‫אירועי צונאמי בעולם‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המזרח הרחוק‪ -2004 -‬ראיון עם עד‬ ‫ראייה שהיה באירוע‬ ‫יפן‪2011-‬‬ ‫צונאמי בישראל‪ -‬יכול להיות?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צונאמי בים התיכון‬ ‫מדוע זה אפשרי?‬ ‫צונאמי במפרץ אילת‪ :‬סיכוי‪ ,‬סיכון והיערכות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אירועי עבר‪ ,‬עדויות וסיכויים‪.‬‬ ‫המודעות לצונאמי בקרב אוכלוסיית‬ ‫אילת‬ ‫ההיערכות לצונאמי באילת‬ ‫‪100‬‬ ‫‪ .6‬דיון ומסקנות‬ ‫צונאמי הוא נחשול ים היכול להיווצר ממספר סיבות‪ ,‬ביניהן פעילות טקטונית תת מימית (רעידות‬ ‫אדמה)‪ ,‬התפרצות הר געש או נפילה של גוף גדול (קרחון‪ ,‬צלע הר או אפילו מטאוריט) אל פני‬ ‫המים‪ .‬אלו משחררים אנרגיה עצומה‪ ,‬ה"מזעזעת" את מי הים‪ .‬האנרגיה הרבה והשאיפה של‬ ‫המים לחזור לקדמותם גורמות ליצירת גלים מעגליים ארוכים‪ .‬כאשר הם מגיעים לחוף היבשה‪,‬‬ ‫הם גורמים להצפה מאסיבית שלו ובעצם לחדירת הים אל תוך היבשה‪ .‬עוצמת ההצפה‪ ,‬גובה‬ ‫הגלים והנזקים שהם עלולים לעשות תלויים בין היתר במרחק מחולל הצונאמי מהחוף ובאופיו‪.‬‬ ‫בראש מפרץ אילת חיים ‪ 170,000‬תושבים‪ ,‬בערים אילת ועקבה‪ .‬לערים אלו פעילות מאסיבית‬ ‫לאורך החופים‪ .‬הפעילות כוללת חופי רחצה‪ ,‬מלונות‪ ,‬אתרי תיירות‪ ,‬נמלי ים ומסחר‪ ,‬מסעדות‪,‬‬ ‫חנויות וכד'‪ .‬האזורים שלאורך קו החוף של מפרץ אילת ועקבה נמצאו כמועדים לצונאמי‬ ‫וחשופים לפגיעתו‪.‬‬ ‫האם צונאמי במפרץ אילת הוא בכלל תרחיש אפשרי? כן!‬ ‫כאמור‪ ,‬הסיבה המרכזית והשכיחה ביותר להיווצרות צונאמי היא רעידת אדמה‪ .‬תיעוד שוטף‬ ‫ועדויות מהעבר מראים כי במפרץ אילת התרחשו רעידות אדמה רבות‪ ,‬ולכן הוא בעל סיכון גבוה‬ ‫ביותר לרעידות כאלה בעתיד‪ .‬שכיחותה של תופעה זו קיימת משום שמפרץ אילת הוא מבנה‬ ‫טקטוני וגיאולוגי פעיל‪ .‬מבנהו צר וארוך‪ ,‬והוא מאופיין בעומקו הרב והמשתנה‪ ,‬ובקרקעית‬ ‫התלולה שלו‪ .‬המבנה הגיאולוגי ומיקומו הגיאוגרפי (ממוקם על גבי בקע ים המלח) של המפרץ‬ ‫יוצרים פוטנציאל לצונאמי אשר עצמתו והשפעותיו על הערים שסביב המפרץ טרם נבדקו או‬ ‫נחקרו‪.‬‬ ‫ישנן עדויות מהעבר הרחוק והקרוב לאירועי צונאמי במפרץ אילת ועקבה‪ .‬ב‪22/11/1995-‬‬ ‫התרחשה רעידת אדמה במגניטודה ‪ ,7.2‬כ‪ 100-‬ק"מ דרומית לעיר אילת‪ .‬הרעידה גרמה לנזקים‬ ‫קלים יחסית בעיר‪ ,‬אך גם הובילה ליצירת גלי צונאמי בגובה מטר אחד במי המפרץ‪ .‬צונאמי זה‪,‬‬ ‫ככל הידוע‪ ,‬כמעט ולא הורגש ולא הסב נזקים‪ -‬אך הוא מעיד על ייתכנות התופעה במפרץ ‪ ,‬ומעלה‬ ‫שאלות לגבי תרחיש של רעידת אדמה חזקה יותר ובמוקד שונה‪.‬‬ ‫מהעבר הרחוק ישנן עדויות אשר עשויות להעיד על פליאו‪-‬צונאמי במפרץ‪ ,‬אשר נמצאו במחקרם‬ ‫של ד"ר גודמן וד"ר שקד‪ .‬במחקרם (שטרם התפרסם)‪ ,‬מתוארות שוניות אלמוגים קבורות‬ ‫ומוסטות כמו גם אנומליות בגודל של גרגרים בקידוח של סדימנט מראש המפרץ‪ .‬בדיקה ותיארוך‬ ‫של ממצאים אלו‪ ,‬הובילו את גודמן ושקד לטענה כי צונאמי הוא התרחיש הסביר ביותר שגרם‬ ‫לתופעות מעניינות אלו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ייתכן שמצאו במפרץ אילת עדויות לסלע צונאמיט‪ ,‬אשר מכיל תערובות של סדימנטים לא‬ ‫שגרתיות ועשוי להעיד על צונאמי‪.‬‬ ‫הסיכויים והסיכונים לתרחישי הצונאמי השונים‬ ‫במסגרת עבודה זו נבחנו תרחישי צונאמי בגובה מטר‪ 2 ,‬מטר‪ 3 ,‬מטר ו‪ 5-‬מטר‪ ,‬באזורים‬ ‫תיירותיים (בהם בתי מלון וחופי רחצה) בעקבה ובחוף הצפוני‪ ,‬בנמלי הים ובאתר התיירות‬ ‫"המצפה התת‪-‬ימי" באילת‪ .‬בחינת התרחישים נעשתה באמצעות צילומי ליידר (סורק לייזר‬ ‫מוטס)‪ ,‬צילומים מדויקים ואיכותיים של הטופוגרפיה של קו החוף האילתי‪ .‬בעזרת צילומים אלה‬ ‫ביצעתי הדמיות של עליית מפלס הים כתוצאה מצונאמי‪ ,‬ובחנתי את הסיכונים וההשלכות של כל‬ ‫תרחיש‪.‬‬ ‫‪101‬‬ ‫צונאמי בגובה מטר‪ -‬צונאמי כזה התרחש כאמור באילת בשנת ‪ .1995‬הסיכוי להתרחשותו סביר‬ ‫ביותר‪ ,‬והוא לא דורש רעידת אדמה חזקה במיוחד‪ .‬כמו כן‪ ,‬צונאמי כזה לא צפוי להסב נזקים‬ ‫כלשהם או להפריע לשגרת חיי התושבים בראש המפרץ‪ ,‬גובהו דומה מאוד לטווח הגאות במפרץ‪,‬‬ ‫לכן אין לו למעשה משמעות מיוחדת‪.‬‬ ‫צונאמי בגובה ‪ 2‬מטר‪ -‬ניתן להניח כי תרחיש של צונאמי בגובה ‪ 2‬מטר גם הוא סביר שהתרחש‬ ‫בעבר‪ ,‬ויתרחש במפרץ בעתיד‪ .‬ההבדלים בינו לבין צונאמי בגובה מטר אחד הם מעטים‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת הסיכוי (הוכח כי רעידת אדמה במגניטודה ‪ 7.2‬עלולה לגרום לגלים כאלו) והן מבחינת‬ ‫הסיכונים‪ -‬נזקים מעטים ובודדים‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫צונאמי בגבהים ‪ 3‬מטר ו‪ 5-‬מטר – הסיכוי להתרחשותו של אירוע גלי צונאמי בגבהים האלו פחות‬ ‫אמנם מהסיכוי לצונאמי בגובה מטר ו‪ 2-‬מטר‪ ,‬אך הוא בהחלט הגיוני ולא דמיוני‪ .‬גובהם‬ ‫ועוצמתם של גלי הצונאמי תלויים בין היתר בעוצמתה של רעידת האדמה ובמיקומה‪ .‬רעידת‬ ‫אדמה חזקה ומשמעותית יותר במפרץ (אשר אין ספק שתתרחש ביום מן הימים)‪ ,‬במיקום מסוים‪-‬‬ ‫עלולה לייצר גלי צונאמי חזקים ועוצמתיים אשר יגיעו לראש המפרץ ולערים אילת ועקבה‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬גם רעידה חלשה יותר עלולה לגרום לכשל במדרון היבשת המשופע של מפרץ אילת‪ ,‬ועקב כך‬ ‫גם לגלישות תת‪-‬ימיות‪ .‬גלישות אלו‪ -‬גם הן עלולות להוביל ליצירתם של גלי צונאמי משמעותיים‪.‬‬ ‫הדמיית צונאמי בגובה של ‪ 3‬מטרים כבר הראתה הצפה משמעותית יחסית של קו החוף‪ ,‬במיוחד‬ ‫בחוף הצפוני‪ -‬שם טיילת המלונות כמעט והוצפה כולה‪ .‬אולם‪ ,‬התרחיש שהניב את התוצאות‬ ‫המאיימות ביותר הוא צונאמי בגובה ‪ 5‬מטרים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הגל צפוי לעשות נזקים משמעותיים‬ ‫לאורך קו החוף של אילת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬טיילת המלונות תוצף כליל על כל חנויותיה‪ ,‬נמל אילת יוצף גם‬ ‫הוא וגם למצפה התת‪-‬ימי צפויים נזקים חסרי תקדים‪ ,‬כולל מותם האפשרי של מגוון בע"ח‬ ‫נדירים הנמצאים בו‪ .‬הנזק הכספי גם הוא יהיה גבוה‪ .‬מנכ"ל נמל אילת מעריך שעלות המכוניות‬ ‫שמאוחסנות בשטח המועד בסיכון להצפה עומדת על כ‪.₪ 360,000,000-‬‬ ‫חשוב לציין כי גובהם של גלי הצונאמי‪ ,‬אשר סביר שיתרחשו במפרץ אילת‪ ,‬הוא זה שהובא‬ ‫בעבודה זו‪ .‬כלומר‪ ,‬לא סביר כי גובה הצונאמי יתנשא למימדים של ‪ 10‬מטרים כמו שנראה באירוע‬ ‫הצונאמי באוקיינוס ההודי ב‪ ,2004-‬או אירוע הצונאמי ביפן ב‪.2011-‬‬ ‫היערכות‬ ‫במסגרת העבודה בוצעו סיורים וראיונות רבים עם אנשי מקצוע רלוונטים בערים אילת ועקבה‪.‬‬ ‫ניתן להגיד בצורה חד משמעית כי אין כלל היערכות לצונאמי בערים אלו‪ .‬הנושא לא עלה על‬ ‫שולחנן של העיריות הנ"ל ולא בוצעו מחקרים או היערכות מצב בנוגע לנושא‪ .‬לכן‪ ,‬מעולם לא‬ ‫נכתבה תוכנית להיערכות מסודרת או מדיניות מוגדרת כיצד יש לנהוג אם וכאשר אירוע כזה‬ ‫יתרחש‪ .‬מסקנותיי הן שהנזקים שעלולים להיגרם בעקבות צונאמי עתידי‪ ,‬בתוספת העובדה שלא‬ ‫קיימת תכנית היערכות בנושא‪ -‬הם כבדים ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬יש לפעול במהירות האפשרית לגיבוש‬ ‫תכנית פעולה ראויה ורצינית לקראת תרחיש של צונאמי במפרץ אילת ועקבה‪.‬‬ ‫לאור זה‪ ,‬מומלץ לנקוט במספר פעולות אשר יגבירו את רמת המודעות וההיערכות לצונאמי בראש‬ ‫המפרץ‪:‬‬ ‫‪102‬‬ ‫א‪ .‬ברמה הארצית והמוניציפאלית‪ ,‬יש קודם כל לחקור באופן מעמיק ויסודי את נושא הצונאמי‬ ‫במפרץ אילת‪ .‬במקביל‪ ,‬יש לבצע פעולות פשוטות ואלמנטאריות‪ ,‬הן כדי להגביר את רמת‬ ‫המודעות לנושא באופן מיידי‪ ,‬והן כדי למזער נזקים אפשריים‪ .‬פעולות אלו עשויות לכלול הצבת‬ ‫תמרורי אזהרה בחופים אשר יסבירו למתרחצים מה לעשות במקרה של רעידת אדמה‪ .‬פעולה זו‬ ‫חשובה ביותר משום שבמקרה של צונאמי‪ -‬במיוחד במפרץ אילת‪ -‬הרעידה היא ההתרעה‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫יש לדעת לפעול במהירות וביעילות מרגע הרעידה בכדי למזער את הנזקים ואת כמות הנפגעים‬ ‫למינימום האפשרי‪ .‬כאמור‪ ,‬מיקומו של המפרץ וגודלו מייתרים את האפשרות להציב מערך‬ ‫התרעה מצונאמי במפרץ משום שטווח ההתרעה הינו דקות בודדות אם בכלל‪ -‬בשונה‬ ‫מאוקיינוסים ברחבי העולם ואפילו מהים התיכון‪ ,‬שם הציבו מערכי התרעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשוב ביותר להעלות את המודעות לצונאמי במפרץ אילת‪ ,‬במיוחד בקרב אוכלוסיית אילת‬ ‫ועקבה אך גם בקרב כל תושבי ישראל‪ .‬העלאת המודעות יכולה להיעשות באמצעות חינוך למשל‪.‬‬ ‫במסגרת עבודה זו הוכן מערך שיעור בנושא צונאמי‪ .‬אני ממליץ כי השיעור‪ ,‬אם במתכונתו‬ ‫הנוכחית או אם יבוצעו בה שינויים‪ ,‬תועבר לתלמידי העיר אילת ואף לעובדי המלונות‪ -‬אשר חשוב‬ ‫שיכירו תרחיש זה כדי לדעת כיצד להתמודד איתו בבוא העת‪ .‬מאידך‪ ,‬אין צורך לתדרך תיירים‬ ‫השוהים בבתי המלון‪ ,‬משום שתדריך כזה עלול לגרום לחששות ופאניקה בקרב התיירים‪ ,‬דבר‬ ‫אשר יוביל לפגיעה קשה בתיירות‪.‬‬ ‫דרך נוספת להגביר את המודעות היא באמצעות המדיה הכתובה והמשודרת‪ .‬חלוקת עלוני מידע‪,‬‬ ‫תכניות רדיו בנושא (בתחילת מרץ תוגש תכנית רדיו בנושא "צונאמי באילת" ברדיו הבית ספרי‬ ‫של "מעלה שחרות")‪ ,‬כתבות בעיתונות המקומית ופעילות ברשתות החברתיות מהוות דרכים‬ ‫יעילות וזולות להגברת המודעות בעידן של היום‪.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫פרק ‪ .7‬ביבליוגרפיה‬ ‫‪‬‬ ‫בריקנר א'‪" ,2014 ,‬הערכת סיכון פגיעת צונאמי בשכונת בת‪-‬גלים‪ ,‬חיפה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בן אברהם צ'‪" ,1985 ,‬חקר קרקעית הים"‪ ,‬פרק י'‪" -‬מפרץ אילת‪ ,‬ים המלח והכנרת"‪,‬‬ ‫בהוצאת משרד הביטחון‪ -‬ההוצאה לאור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גינת ח'‪" ,1993 ,‬עיצוב הנוף באזור אילת"‪" ,‬אילת‪ -‬אדם‪ ,‬ים ומדבר"‪ ,‬עמ' ‪,17-37‬‬ ‫בהוצאת החברה למתנ"סים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גינת ח'‪ ,‬סולומון ע'‪ ,‬ארז ג'‪" ,2014 ,‬הערכה ראשונית של הסיכון לצונאמי בראש‬ ‫מפרץ אילת‪-‬עקבה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גרפונקל צ'‪" ,1986 ,‬הגיאולוגיה של בקע ים‪-‬המלח (בקע ירדן)"‪ .‬רת"ם‪.5-30 ,20 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיאר ב'‪" ,2011 ,‬הגורמים להתפתחות במגמות סותרות של הערים אילת עקבה"‪,‬‬ ‫עבודת גמר‪ ,‬מעלה שחרות‪ ,‬יטבתה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סלומון‪ ,‬ע'‪" ,2009 ,‬צונאמי‪ ,‬מים אדירים‪ -‬העבר מפתח לעתיד‪ :‬הערכת הסיכון‬ ‫לצונאמי בישראל"‪ .‬גלילאו‪.30-39 ,135 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫סלמון ע' וחוב'‪" ,2014 ,‬המלצה למדיניות‪ ,‬עקרונות התרעה ומסגרת להיערכות לצונאמי‬ ‫בישראל"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סלומון ע'‪ ,‬אבירב ו' וחוב'‪" ,2014 ,‬הטמעת שאלון עדכני לקביעת עוצמות סיסמיות של‬ ‫רעידות אדמה בישראל"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סלמון ע'‪ ,‬רוקוואל ת'‪ ,‬וורד ס'‪ ,‬גוידובוני ע' וקומסטרי א'‪" ,2006 ,‬הערכת הסיכון‬ ‫לצונאמי בישראל‪ -‬העבר כמפתח לעתיד"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פישלזון ל'‪" ,1983 ,‬הגיאולוגיה של מפרץ אילת"‪" ,‬החי והצומח של ארץ ישראל"‪ ,‬כרך ‪,4‬‬ ‫עמ' ‪ .115-118‬בהוצאת משרד הבטחון‪ -‬ההוצאה לאור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רח"ל‪" ,‬עקרונות והנחיות לתכנון והפקת מפות פינוי ומילוט אוכלוסייה מצונאמי"‪.2014 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלם נ'‪" ,1956 ,‬על נחשולי ים סיסמיים (צונאמים) במזרח הים התיכון"‪ ,‬ידיעות‬ ‫החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה‪ ,‬תשט“ז‪ ,‬שנה כ‘‪.170-159 ,‬‬ ‫‪Ben-Menahem, A., 1991. Four thousand years of seismicity along the‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Dead Sea Rift, J. Geophys. Res. 91, 20195-20216.‬‬ ‫‪E. Pelinovsky and I. Didenkulova, 2010, "Runup of tsunami waves in U-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪shaped bays", Pure Appl. Geophys, 168, 1239-1249.‬‬ ‫‪Hofstetter, A., van Eck, T. and Shapira, A., 1996. Seismic activity along the‬‬ ‫‪fault branches of the Dead Sea-Jordan Transform System: the Carmel‬‬‫‪Tirtza fault system. Tectonophysics, 267, 317-330.‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪‬‬  Miller, D.J., 1960, "Giant waves in Lituya Bay, Alaska", Geological survey professional paper 354-c.  "Reducing and managing the risk of tsunamis", 2011, Intergovernmental Oceanographic Commission Manuals and guides, 57, UNESCO.  S. Scheer at el., 2011, "Handbook of Tsunami Evacuation Planning".  Wust, H., 1997. The November 22, 1995, Nuweiba earthquake, Gulf of Elat (Aqaba), Post-seismic analysis of failure features and seismic hazard implications. Geol. Surv. Isr., Rep. GSI/3/97, 58 pp. ,"10‫ רוחות עזות באילת" בתוך אתר "נענע‬-‫ "סערה דרומית‬,2014 ,'‫ א‬,‫בוקר‬  http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1051426 ‫ שנה?" בתוך‬2,300-‫ "האם מטאוריט גרם לצונאמי בניו יורק לפני כ‬,2009 ,'‫בליזובסקי א‬  ,"‫אתר "הידען‬ www.hayadan.org.il/did-asteroid-cause-ancient-new-york-tsunami-0412083 ,"‫אינפורמציה" בתוך אתר "הטכניון‬-‫"מיפוי וגיאו‬  http://www.geoinfo.technion.ac.il/geo_information/laser.htm -‫ בתוך אתר של אוניברסיטת ת"א‬."‫ "ההיסטוריה הגיאולוגית של איזור אילת‬,'‫מרקו ש‬ .‫החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים‬  http://geophysics-old.tau.ac.il/personal/shmulik/Elat-Geological_history.htm ,"National Institute of Geophysics and Volcanology" ‫" בתוך אתר‬Stromboli" www.ingv.it/en/- 105  ‫נספח א'‪ :‬מצגת מתוך שיעור על צונאמי שהוכן ואף הועבר במסגרת עבודה זו‬ ‫‪106‬‬ 107 108 109 110 111 112 ‫נספח ב'‪ :‬הצעת החקר‬ ‫פרטי התלמיד‪:‬‬ ‫פרטי מנחה‪:‬‬ ‫ת‪.‬ז‪315318576 :‬‬ ‫ת‪.‬ז‪54904461 :‬‬ ‫שם‪ :‬איתי גת‬ ‫שם‪ :‬חנן גינת‬ ‫שנת סיום‪2014 :‬‬ ‫תואר אקדמי‪ :‬דוקטור‬ ‫טל' בבית‪086356455 :‬‬ ‫מקום עבודה‪ :‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬ ‫פלאפון‪054-5401945 :‬‬ ‫כתובת פרטית‪ :‬קיבוץ סמר‬ ‫טל'‪086355930 :‬‬ ‫ועקבה‬ ‫נושא העבודה‪ :‬סיכוי‪ ,‬סיכון והערכות לצונאמי במפרץ אילת‬ ‫‪052-8521407‬‬ ‫פלאפון‪:‬‬ ‫תחום העבודה‪ :‬מדעי כדור הארץ והסביבה‬ ‫רקע מדעי‪:‬‬ ‫צונאמי‬ ‫צונאמי הוא נחשול ים היכול להיווצר ממספר סיבות ביניהן פעילות טקטונית תת מימית‪,‬‬ ‫התפרצות הר געש או נפילה של גוף גדול (קרחון‪ ,‬צלע הר או אפילו מטאוריט) אל פני המים‪ .‬אלו‬ ‫משחררים אנרגיה עצומה‪ ,‬ה"מזעזעת" את מי הים‪ .‬האנרגיה הרבה והשאיפה של המים לחזור‬ ‫לקדמותם גורמות ליצירת גלים מעגליים ארוכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נפילה של גוף בעל נפח גדול מאוד אל‬ ‫תוך המים‪ ,‬עלולה להעלות את מפלס המים עד כדי כך שתיווצר הצפה בקו החוף של אותו גוף‬ ‫מים‪ .‬גלי הצונאמי ארוכים‪ ,‬עמוקים ומהירים יותר מן הגלים "הרגילים" שאנחנו רואים בדר"כ‪.‬‬ ‫בשל אורכם הגדול‪ ,‬הם מכילים כמות עצומה של מים‪ -‬דבר הגורם לעליית הים על גדותיו ובסופו‬ ‫של דבר להצפת היבשה (סלמון‪.)2009 ,‬‬ ‫ככל שגל הצונאמי גבוה וארוך יותר‪ ,‬היכולת שלו להציף שטחים ביבשה גדולה יותר‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בסיכויי להצפה ע"י צונאמי יש משקל גם לסוג החוף וצורתו הגיאוגרפית‪ .‬מקומות שבהם החוף‬ ‫מתון והתכסית (כל מה שמכסה את פני השטח) דלילה ‪ ,‬יהיו חשופים להצפה גדולה יותר מאשר‬ ‫מקומות שבהם התכסית צפופה‪ .‬מכאן ניתן להסיק על חופי ישראל‪ -‬מצוקי החוף שבאזור השרון‬ ‫יהוו הגנה מפני הצפה של צונאמי‪ ,‬ואילו באזור פני החוף ומוצא הנחלים לים התיכון (אלכסנדר‪,‬‬ ‫פולג‪ ,‬ירקון‪ ,‬הקישון ועוד) הסכנה להצפה גבוהה יותר‪ .‬אירוע צונאמי כולל סדרה של גלים עוקבים‬ ‫שעלולה להמשך שעות עד רגיעת הים‪.‬‬ ‫‪113‬‬ ‫בשנים האחרונות נרשמו בעולם מספר אירועי צונאמי חזקים ביותר שהזיקו קשות לרכוש רב וגבו‬ ‫את חייהם של מאות אלפי בני אדם‪ .‬ב‪ 2004-‬התרחשה רעידת אדמה חזקה ביותר באוקיינוס‬ ‫ההודי‪ ,‬זו הובילה ליצירת גלי צונאמי בגובה של עד ‪ 36‬מטר‪.‬‬ ‫אלו הכו בחופי מדינות דרום אסיה (סרי לנקה‪ ,‬הודו‪ ,‬תאילנד ואינדונזיה)‪ .‬רעידת האדמה‬ ‫והצונאמי בעקבותיה‪ ,‬הביאו לכ‪ 280,000‬הרוגים ולחמישה מיליון אנשים שנותרו ללא קורת גג‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬בעקבות רעידת אדמה מזרחית ליפן‪ ,‬החלו גלי צונאמי לפקוד את חופה המזרחי של‬ ‫יפן‪ .‬גובה הצונאמי היה כ‪ 15-‬מטר וגליו הגיעו לחלקו השני של כדור הארץ‪ ,‬עד לדרום אמריקה‪.‬‬ ‫אלו גרמו לעשרות אלפי הרוגים‪ ,‬ולפגיעה קשה בכור האטומי של יפן‪.‬‬ ‫ישנן עדויות על כך שגם בים התיכון התרחש צונאמי בעוצמה חזקה‪ .‬בסביבות ‪ 1500‬לפנה"ס‪,‬‬ ‫התפרצות של הר הגעש סנטוריני גרמה לגלים קשים שפגעו קשות באי כרתים‪ ,‬והיוו גורם מרכזי‬ ‫בקריסת התרבות המינואית באי‪ .‬ישנן הנחות סבירות לכך שהצונאמי פגע גם בחוף הים המערבי‬ ‫של ישראל (סלמון‪.)2009 ,‬‬ ‫אחד הסמנים לצונאמי הינו סלע הצונאמיט‪ .‬סלע זה מכיל מרכיבים שונים חלקם מאזור קו החוף‬ ‫וחלקם מעומק הים‪ .‬בזכות תנועת המים החזקה‪ ,‬המעלה סדימנטים מהעומק מצטברים רכיבים‬ ‫אלו באזור החוף ומתגבשים כסלע‪ .‬סלעים כאלו נמצאו בים התיכון לאורך החופים וגם בדרם‬ ‫סיני‪.‬‬ ‫גיאולוגיה של מפרץ אילת‬ ‫מפרץ אילת מצוי בחלקו הצפוני של השבר הסורי‪-‬אפריקאי‪ .‬לפני כ‪ 25-‬מיליון שנה‪ ,‬החלה שבירה‬ ‫במסיב הערבו‪-‬נובי (גוש יבשתי המשתרע מאפריקה ועד ישראל‪ ,‬אורכו ‪ 3000‬ק"מ‪ ,‬ועיקרו סלעים‬ ‫מגמטים ומותמרים)‪ .‬חצי האי ערב החל להינתק מיבשת אפריקה ולהתרחק ממנה‪ ,‬תזוזה זו גרמה‬ ‫ליצירת בקע יבשתי‪ ,‬שהתמלא תוך זמן קצר במי ים (גינת‪ .)1993 ,‬כך נוצר ים ארוך וצר‪ ,‬צר אף‬ ‫יותר מים סוף כיום‪ .‬נוסף לכך ‪ ,‬החל לפני כ‪ 20-‬מיליון שנה ואולי אף קודם לכן תהליך נוסף‪:‬‬ ‫היבשת של חצי האי ערב‪ ,‬שנגזרה מיבשת אפריקה‪ ,‬החלה לנוע צפונה‪ .‬כתוצאה מתנועה זו נוצר‬ ‫מפרץ אילת ועקבה‪ ,‬הצעיר מזה שלידו‪ ,‬מפרץ סואץ (פישלזון‪ .)1983 ,‬כאמור‪ ,‬מפרץ אילת נמצא‬ ‫באזור פתיחת לוחות‪ ,‬דבר שמעיד על הסיכויים הגבוהים יחסית לרעידות אדמה באזור‪ .‬רעידות‬ ‫אדמה אלו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עלולים להוביל לצונאמי‪ .‬ישנן עדויות לאירועי צונאמי במפרץ אילת בעבר‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬ב‪ 1068-‬רעידת אדמה בדרום או מרכז ישראל (ככל הנראה)‪ ,‬גרמה לנסיגת מפרץ אילת‬ ‫באופן משמעותי ואז לחזרתו (בן אברהם‪( )1985 ,‬אוריון ולאוב‪.)2002 ,‬‬ ‫ברעידת אדמה ב‪ 21.11.1995-‬בעוצמה ‪ 7.2‬על פי סולם ריכטר נוצר צונאמי שגובהו היה מטר אחד‪.‬‬ ‫קיימות עדויות נוספות לצונאמי במפרץ‪ ,‬ביניהן אלמוגים שבורים וסלע צונאמיט בדרום המפרץ‪.‬‬ ‫‪114‬‬ ‫אילת ועקבה‪ -‬ערים בסיכון‬ ‫אילת‬ ‫העיר אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל‪ .‬העיר בנויה בעיקר על מניפת סחף והיא‬ ‫מוקפת הרים‪ .‬ממערבה‪ -‬הרי אילת‪ ,‬וממזרחה‪ -‬הרי אדום‪ .‬העיר נכבשה במלחמת העצמאות ב‪-‬‬ ‫‪ ,1949‬ועד ‪ 1952‬היא שימשה בעיקר כבסיס צבאי‪ .‬לאחר מכן הפכה לישוב אזרחי וב‪ 1959-‬הוכרזה‬ ‫כעיר‪ .‬אילת משמשת כעיר נמל מרכזית עקב מיקומה הגיאוגרפי‪ ,‬והיא מהווה "שער דרומי"‬ ‫בישראל לארצות המזרח הרחוק‪ .‬מאז ‪ ,1985‬אילת מוגדרת כ"אזור סחר חופשי"‪ -‬בה ניתן לקנות‬ ‫את מרבית המוצרים והשירותים ללא מע"מ‪ .‬אוכלוסיית העיר בשנת ‪ 2013‬מונה כ‪ 61,000‬תושבים‪,‬‬ ‫ושטח שיפוטה נאמד ב‪ 84,789-‬דונם‪ .‬הרוחות ברובן צפון‪-‬מזרחיות‪ ,‬וממוצע המשקעים נמוך והוא‬ ‫עומד על כ‪ 25-‬מ"מ בשנה‪ .‬העיר ידועה כיעד תיירות משמעותי ומבוקש‪ ,‬דבר שגרם לפיתוח מהיר‬ ‫של מקומות בילוי ולינה ברמה גבוהה‪ .‬במהלך רוב שנות קיומה‪ ,‬נהנתה אילת משקט ביטחוני‪-‬‬ ‫במיוחד לאחר הסכמי השלום עם מצרים וירדן‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬העיר סובלת מפעם לפעם מירי‬ ‫מרגמות ואיומי טרור שמקורם בתאי טרור בחצי האי סיני‪.‬‬ ‫עד כה לא נעשתה כלל הכנה שקשורה לא בצונאמי ולא בהכנת האוכלוסייה‪ -‬מבוגרים ותלמידים‬ ‫כאחד‪ .‬כמו כן‪ ,‬במעט מאוד מסגרות לימודיות בעיר נלמד בהרחבה נושא של רעידות אדמה‪.‬‬ ‫בתקנות הבניה בראש המפרץ אין התייחסות מפורטת לנושא הצונאמי אלא רק לסיכון שברעידות‬ ‫אדמה ולסיכונים בעקבות שיטפונות חזקים (טיאר‪.)2011 ,‬‬ ‫עקבה‬ ‫עקבה היא עיר בחלקה הדרום מערבי של ירדן‪ ,‬ושוכנת בקצה הצפוני של מפרץ אילת ועקבה‪ .‬היא‬ ‫עיר הנמל היחידה של ירדן‪ .‬מהיווסדה בשנת ‪ 4000‬לפני הספירה ועד מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫היתה עקבה כפר דייגים קטן וזניח‪ .‬פיתוח העיר החל כאשר הבריטים החלו לנצל את גישתה לים‬ ‫לקשרי מסחר עם מצרים וערב הסעודית‪ .‬העיר מונה נכון ל‪ 2013-‬כ‪ 120,000-‬תושבים‪ ,‬והיא צפויה‬ ‫להגיע לרבע מיליון תושבים בשנת ‪ .2020‬במהלך השנים האחרונות‪ ,‬הוחלט להפוך את עקבה לעיר‬ ‫תיירות מרכזית‪ -‬והיא נמצאת בתנופת פיתוח אדירה‪ ,‬והושקעו עשרות מיליארדי דולרים‬ ‫בפרויקטים שונים בעיר‪ ,‬ביניהם מלונות פאר רבים‪ .‬מרבית המלונות מוקמו לאורך קו החוף‪ ,‬חלק‬ ‫מהפיתוח הנמרץ בעקבה כולל חפירת לגונות שמאריכים את חופי הרחצה של עקבה ב‪ 17-‬ק"מ‪ .‬לא‬ ‫ידוע על היערכות בעיר למקרה של צונאמי‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬נחתם הסכם בנושא "תעלת הימים" והקמת מתקן התפלה של מים על קו החוף שבו‬ ‫יטופלו ‪ 200‬מיליון קוב בשנה‪ .‬המתקן ימוקם על קו החוף וללא ספק המתכננים צריכים לקחת‬ ‫בחשבון אפשרות של פגיעה ע"י צונאמי‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫שיטות המחקר‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫איסוף חומר רקע ספרותי‪ -‬על צונאמים‪ ,‬על הגיאולוגיה של מפרץ עקבה ואילת כחלק‬ ‫מבקע ים המלח והערבה‪.‬‬ ‫לימוד בעזרת פרסומים ארועי עבר של צונאמי במפרץ אילת‬ ‫מיפוי המבנים והאזורים ה"אדומים" לאורך קו החוף שעלולים להיפגע במקרה של‬ ‫צונאמי משמעותי באילת‪.‬‬ ‫העמדת הנתונים על מפה כוללת של ראש המפרץ באמצעות מערכת של ‪.GIS‬‬ ‫‪ .5‬ראיונות עם‪ :‬מהנדס העיר אילת ונציגים של בתי המלון השוכנים לאורך קו החוף‪ ,‬קבלני‬ ‫מפתח באילת‪ ,‬ד"ר עמוס סלומון מהמכון הגיאולוגי‪ ,‬ד"ר יוני שקד‪.‬‬ ‫‪ .6‬כתיבת תכנית לימודים לבתי הספר באילת ובערבה שכוללת רקע גיאולוגי על תופעת‬ ‫הצונאמי‪ ,‬רקע גיאולוגי על מפרץ אילת‪ ,‬אזורים בסיכון והיערכות אפשרית לצונאמי‪3-4( .‬‬ ‫שיעורים)‪.‬‬ ‫‪ .7‬תכנית בתחנת הרדיו האזורית של חבל אילות על סיכוי‪ ,‬סיכון והיערכות לצונאמי‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיכוי‪ -‬הסיכוי לצונאמי בראש מפרץ אילת ועקבה‪ -‬בעקבות רעידת אדמה‪ ,‬גלישות או‬ ‫שטפונות‪.‬‬ ‫‪ .2‬סיכון‪ -‬הסיכון לאוכלוסייה‪ ,‬למבנים‪ ,‬למלונות‪ ,‬ולתיירות בעקבות הצונאמי‪.‬‬ ‫‪ .3‬היערכות‪-‬‬ ‫א‪ .‬בדיקת ההנחיות והתכנון ההנדסי הקיימות למקרה של צונאמי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היערכות האוכלוסייה‪ ,‬המודעות ודרכי התגוננות‪.‬‬ ‫ראשי פרקים‬ ‫‪ .1‬מבואות‬ ‫א‪ .‬גיאולוגיה מפרץ אילת ועקבה לאורך בקע ים המלח והערבה‬ ‫ב‪ .‬מה זה צונאמי וכיצד הוא נוצר?‬ ‫ג‪ .‬הערים עקבה ואילת (מפות‪ ,‬שימושי קרקע)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מטרות ושיטות המחקר‬ ‫א‪ .‬מטרות המחקר‬ ‫ב‪ .‬שיטות המחקר‬ ‫‪ .3‬צונאמי בעבר במפרץ אילת ועקבה (עדויות ישירות ועקיפות)‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪ .4‬שימושי קרקע מפורטים לאורך קו החוף באילת‪.‬‬ ‫‪ .5‬מאפייני קו החוף של אילת בדגש "מבנים אדומים"‪.‬‬ ‫‪ .6‬שימושי קרקע מפורטים לאורך קו החוף בעקבה‪.‬‬ ‫‪ .7‬הדמיות של צונאמי במפרץ אילת בנקודות מפתח‪.‬‬ ‫‪ .8‬הערכות‬ ‫א‪ .‬ההערכות והמודעות באילת ובעקבה לאפשרות של צונאמי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתיבת תכנית לימודים‪:‬‬ ‫ שלושה שיעורים על צונאמי והערכות לצונאמי במפרץ אילת‪.‬‬‫ תכנית הרדיו על סיכוי‪ ,‬סיכון והיערכות לצונאמי‪.‬‬‫סיכום‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫לוח זמנים מתוכנן‪:‬‬ ‫ינואר‪ -‬אפריל ‪ -2014‬השלמת הרקע הספרותי על צונאמי ועל אזור המחקר‪ .‬כולל מפגש עם‬ ‫מומחים (ד"ר עמוס סלומון וד"ר ארז גל)‪.‬‬ ‫אפריל‪-‬יולי ‪ -2014‬עבודת שדה באזור אילת לאיתור ומיפוי מפורט של אזורים "אדומים"‪.‬‬ ‫אוגוסט‪ -‬אוקטובר ‪ -2014‬כתיבת תכנית לימודים ועריכת תכנית רדיו‪.‬‬ ‫נובמבר‪-‬דצמבר ‪ -2014‬סיכום‪ ,‬דיון‪ ,‬מסקנות ועריכת העבודה להגשה‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה סיפרותית‪:‬‬ ‫‪ .1‬אוריון‪ ,‬נ' ולאוב‪ ,‬ר'‪ ,2002 ,‬מחזור הסלעים ומערכות כדור הארץ‪ ,‬המרכז הישראלי‬ ‫לחינוך מדעי טכנולוגי ע"ש עמוס דה‪-‬שליט‪ ,‬משרד החינוך‪ -‬האגף לתכנון ולפיתוח‬ ‫תכניות לימודים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫בן אברהם‪ ,‬צ'‪" . 1985 ,‬חקר קרקעית הים"‪ .‬ישראל‪ :‬משרד הביטחון‪ -‬ההוצאה לאור‪.‬‬ ‫פרק י'‪" -‬מפרץ אילת‪ ,‬ים המלח והכנרת"‪.‬‬ ‫גינת ח'‪" ,1993 ,‬עיצוב הנוף באזור אילת" בספר‪" :‬אילת‪ -‬אדם‪ ,‬ים ומדבר"‪ ,‬עמ' ‪17-‬‬ ‫‪ ,37‬בהוצאת החברה למתנ"סים‪.‬‬ ‫טיאר‪ ,‬ב'‪ .2011 ,‬הגורמים להתפתחות במגמות סותרות של הערים אילת ועקבה‪.‬‬ ‫עבודת גמר‪ ,‬מעלה שחרות‪ ,‬יטבתה‪.‬‬ ‫סלמון‪ ,‬ע'‪" ,2009 ,‬צונאמי‪ ,‬מים אדירים‪ -‬העבר מפתח לעתיד‪ :‬הערכת הסיכון‬ ‫לצונאמי בישראל"‪ ,‬גלילאו‪.)39-30( ,‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪ .6‬פישלזון‪ ,‬ל'‪" ,‬הגיאולוגיה של מפרץ אילת"‪" .1983 ,‬החי והצומח של ארץ ישראל"‪.‬‬ ‫(כרך ‪ ,4‬עמ' ‪ .)115-118‬ישראל‪ :‬משרד הבטחון‪ -‬ההוצאה לאור‪.‬‬ ‫מקורות אינטרנטיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מרקו ש'‪" ,‬ההיסטוריה הגיאולוגית של איזור אילת"‪ .‬בתוך אתר של אוניברסיטת‬ ‫ת"א‪ -‬החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים‪http://geophysics- .‬‬ ‫‪old.tau.ac.il/personal/shmulik/Elat-Geological_history.htm‬‬ ‫‪" .2‬השילד הערבו‪-‬נובי" בתוך אתר "ויקיפדיה"‪.‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93‬‬ ‫‪_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95‬‬‫‪.%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99‬‬ ‫‪" .3‬צונאמי" בתוך אתר "ויקיפדיה"‪.‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%9E%D7%99‬‬ ‫‪" .4‬צונאמי" בתוך "אנציקלופדיה ‪ ,ynet‬גיאולוגיה וקלימטולוגיה"‪.‬‬ ‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-366230‬‬‫‪MzY2MjMwXzEwMzM2NjYyNl8xNDg2ODcyMDAeq-FreeYaan,00.html‬‬ ‫‪118‬‬