‫הכנס השנתי ה‪ 55-‬של‬ ‫האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫הכנס השנתי ה‪ 55-‬של‬ ‫האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫חנוכה כ"ט כסלו ‪ -‬א' בטבת תשע"ה‬ ‫‪ 23‑21‬בדצמבר ‪2014‬‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הוועדה המארגנת של הכנס‪:‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר נגה קולינס קריינר‬ ‫ד"ר לאה ויטנברג‪ ,‬ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‬ ‫ד"ר נעם גרינבאום‬ ‫ד"ר דן מלקינסון‬ ‫סיוע בארגון ובהפקה‪:‬‬ ‫גב' מורן טלמור‬ ‫גב' מורן זגה‬ ‫גב' דשה קומיסרוב‬ ‫עריכה גרפית‪ :‬נוגה יוסלביץ‬ ‫הוועדה המארגנת של הכנס מודה לגופים שסייעו ותרמו לכנס‬ ‫נשיא אוניברסיטת חיפה‬ ‫רקטור אוניברסיטת חיפה‬ ‫הפקולטה למדעי החברה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫קרן קימת לישראל‬ ‫העמותה לתיירות ונופש חיפה‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה אוניברסיטת חיפה‬ ‫דצמבר ‪2014‬‬ ‫מועצת האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ :‬תשע"ד‪-‬תשע"ה‬ ‫נשיא‪ :‬פרופ' טל סבוראי‬ ‫סגן נשיא‪ :‬פרופ' איציק אומר‬ ‫מזכיר‪ :‬ד"ר אורן אקרמן‬ ‫גזבר‪ :‬עדי פז‬ ‫חברי מועצת האגודה‪:‬‬ ‫(חברי הנהלה הם גם חברי מועצה)‬ ‫פרופ' איל בן דור ‪ -‬ראש חוג‪ ,‬החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫פרופ' פועה בר ‪ -‬ראש המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫ד"ר לאה ויטנברג ‪ -‬ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫פרופ' אפרת מורין ‪ -‬ראש המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫פרופ' עירית עמית‪-‬כהן ‪ -‬ראש המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬ ‫פנינה גזית ‪ -‬מפמ"ר‬ ‫אולגה גנזר ‪ -‬חבר‬ ‫צורית שקף ‪ -‬חבר‬ ‫יותם לאור ‪ -‬נציג הסטודנטים‬ ‫ועדת ביקורת‪:‬‬ ‫ד"ר יורם בנימיני (יו"ר)‬ ‫ד"ר אבי ששון‬ ‫רשימת נשיאי האגודה הגאוגרפית הישראלית‪:‬‬ ‫פרופ' דוד עמירן‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫פרופ' דב ניר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫פרופ' משה ברוור‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫פרופ' אריה שחר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫פרופ' אהרן יאיר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫פרופ' יהודה גרדוס‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫פרופ' ברוך קיפניס‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫פרופ' עמירם גונן‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫פרופ' אליהו שטרן‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫פרופ' אהרן קלרמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪1977‑1961‬‬ ‫‪1979‑1977‬‬ ‫‪1981‑1979‬‬ ‫‪1983‑1981‬‬ ‫‪1984‑1983‬‬ ‫‪1986‑1984‬‬ ‫‪1988‑1986‬‬ ‫‪1990‑1988‬‬ ‫‪1992‑1990‬‬ ‫‪1994‑1992‬‬ ‫פרופ' גבי ליפשיץ‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פרופ' שלמה חסון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫פרופ' חנוך לביא‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פרופ' שאול קרקובר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫פרופ' יצחק שנל‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫פרופ' חיים קותיאל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫פרופ' ראסם ח'מאיסי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫פרופ' מיכאל סופר‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פרופ' יאיר גולדריך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פרופ' טל סבוראי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫‪1997‑1995‬‬ ‫‪1999‑1997‬‬ ‫‪2000‑1999‬‬ ‫‪2002‑2000‬‬ ‫‪2005‑2002‬‬ ‫‪2007-2005‬‬ ‫‪2009‑2007‬‬ ‫‪2011‑2009‬‬ ‫‪2013‑2011‬‬ ‫‪2015‑2013‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פתח דבר‬ ‫‪5‬‬ ‫מפת אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪6‬‬ ‫תכנית שלדית‬ ‫‪7‬‬ ‫פירוט מושבים מקבילים‬ ‫‪9‬‬ ‫מידע אודות סיורים‬ ‫‪17‬‬ ‫תקצירי הרצאות ופוסטרים‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫גאוגרפיה עירונית‪ ,‬כפרית ומוביליות‬ ‫גאוגרפיה חינוך והוראה‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫אקלים‪ ,‬גאוגרפיה ובריאות‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫חישה מרחוק‪ ,‬ממ"ג וכרטוגרפיה‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫פוסטרים‬ ‫‪30‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪288‬‬ ‫‪303‬‬ ‫אינדקס שמות המחברים‬ ‫‪322‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית ה‪ :55-‬בין תיאוריה ליישומיות‬ ‫מטרתה של חוברת תקצירים זו ללוות את כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית ה‪ 55-‬שמתקיים השנה‪ ,‬חנוכה תשע"ה (‪ 23‑21‬בדצמבר‬ ‫‪ )2013‬באוניברסיטת חיפה‪ .‬החוברת כוללת את תכנית הכנס השלדית ואת תקצירי ההרצאות‪ ,‬כמו גם הסיורים המוצעים במסגרתו‪.‬‬ ‫מגוון זה משקף את מהותו של הכנס ונמצא לו ביטוי בכותרתו‪" :‬בין תיאוריה ליישומיות"‪ .‬כותרת זו מייצגת את התמורות שחלו במחקר‬ ‫ובהוראת הגאוגרפיה ולימודי הסביבה‪ ,‬את הרחבת שיתופי הפעולה בין האקדמיה לבין השטח עצמו ואת הראייה החובקת‪ ,‬רבת הגישות‬ ‫וההיבטים הבאה לידי ביטוי‪ ,‬הן במחקר התאורטי והן במעשי‪.‬‬ ‫תודה לכל העושים במלאכה להצלחתו של כנס זה‪ :‬בראש ובראשונה לפקולטה למדעי החברה שתמכה וסייעה בכל דרך אפשרית‪ ,‬לגופים‬ ‫שהעניקו חסות לכנס‪ :‬קרן קימת לישראל ורשות הטבע והגנים‪ ,‬לאנשי הוועדה המארגנת שסייעו במהלך המסע המשותף‪ ,‬למזכירות‬ ‫החוג‪ ,‬למרצים בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה‪ ,‬ולסטודנטים הרבים שנתנו כתף במהלך כל השנה האחרונה‪.‬‬ ‫בשם הוועדה המארגנת ‪ -‬אני מברכת את כל באי הכנס במפגש מעניין ופורה‪.‬‬ ‫חג חנוכה שמח‬ ‫ד"ר נגה קולינס‪-‬קריינר‬ ‫יושבת ראש הוועדה המארגנת ‪ -‬החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‬ ‫מפת קמפוס אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪:‬‬ ‫בית הסטודנט ע"ש האטר‬ ‫מקום הכנס‬ ‫מגדל אשכול‬ ‫כביש נופי‬ ‫חניה‬ ‫תחנת אוטובוס‬ ‫שער חיפה‬ ‫תחנת אוטובוס‬ ‫שער כרמל‬ ‫כניסהעוספיה‬ ‫חיפה‬ ‫חיפה‬ ‫בניין רבין‬ ‫‪RABIN BUILDING‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫תוכנית הכנס‬ ‫יום ראשון‪ ,‬כ"ט כסלו תשע"ה ‪21.12.2014‬‬ ‫‪10:00‑09:00‬‬ ‫‪11:30‑10:00‬‬ ‫התכנסות והרשמה (בית הסטודנט)‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫חדר ‪273‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪106‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬‬ ‫דתית‬ ‫מקומות קדושים‪ :‬תמורות‬ ‫בעת החדשה‬ ‫המרחב הכפרי‬ ‫שינויים דמוגרפיים‬ ‫בפריפריה ‪ -‬היבטים‬ ‫תפקודיים ומרחביים‬ ‫אקלים‬ ‫סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים‬ ‫התיכון וישראל א'‬ ‫מוביליות‬ ‫מוביליות כמקום‬ ‫מעוז עזריהו‬ ‫זאב גרינברג‬ ‫שלומית פז‪ ,‬חיים קותיאל‬ ‫חישה מרחוק במחקר‬ ‫הסביבתי‬ ‫מודלים ושיטות חדשניות‬ ‫לניתוח נתוני חישה‬ ‫מרחוק א'‬ ‫טל פיינגרש‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫תשתיות לאומיות‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬‬ ‫תרבותית‬ ‫בין הפרט לקהילה במרחב‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫תהליכים גאולוגים‬ ‫באתרים ארכאולוגיים‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫חופים‬ ‫אורית רותם‪-‬מינדלי‬ ‫ארנון גולן‬ ‫און כרובי‬ ‫‪12:00‑11:30‬‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫‪13:30-12:00‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬‬ ‫דתית‬ ‫גאוגרפיה של דת במאה‬ ‫ה‪ :21-‬מבטים תיאורטיים‬ ‫על נוף וקדושה‬ ‫בתיה רודד‬ ‫‪14:30‑13:30‬‬ ‫‪15:30‑14:30‬‬ ‫‪17:00‑15:30‬‬ ‫משה גבעוני‪ ,‬יעל רם‬ ‫הדס סערוני‬ ‫מוביליות‬ ‫מושב לזכרו של אורי‬ ‫דביר‪ .‬שביל ישראל‪:‬‬ ‫הבטים תיאורטים‬ ‫ומעשיים‬ ‫נורית קליאוט‬ ‫חישה מרחוק במחקר‬ ‫הסביבתי‬ ‫יישומים מתקדמים‬ ‫בחישה מרחוק א'‬ ‫נעם לוין‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫מתיאוריה לפרקטיקה‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬‬ ‫תרבותית‬ ‫חרדים ומרחב‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫תהליכים טבעיים‬ ‫ואנושים בעיצוב הנוף‬ ‫הקדום‬ ‫מושב מיוחד‬ ‫מושב לזכרו של מנשה‬ ‫הראל‬ ‫אליהו שטרן‬ ‫עמירם גונן‬ ‫אורן אקרמן‬ ‫יחיאל לקט‬ ‫הפסקת צהרים‬ ‫סיור תצפית גאוגרפית ממגדל אשכול (‪)14:00‑13:30‬‬ ‫מושב מליאה (אולם קומת ה‪ :)0-‬יו"ר ד"ר לאה ויטנברג ‪ -‬ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ברכות‪ :‬פרופ' גוסטבו מש ‪ -‬דיקן הפקולטה למדעי החברה; פרופ' טל סבוראי ‪ -‬נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית; ד"ר עמרי בונה ‪ -‬מדען ראשי‪ ,‬קרן קיימת לישראל; מר רביב שפירא ‪ -‬סמנכ"ל רשות הטבע והגנים‬ ‫הרצאת אורח‪ :‬פרופ' אן בטימר ‪ -‬זוכת פרס האגודה הגאוגרפית האמריקאית‪" ,‬תפקידה של הגאוגרפיה במאה ה‪"21-‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬‬ ‫פוליטית‬ ‫גאוגרפיה של גבולות‬ ‫זאב זיוון‬ ‫‪17:30‑17:00‬‬ ‫‪18:00‑17:30‬‬ ‫‪19:30‑18:00‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תחבורה ותיירות‬ ‫אקלים‬ ‫סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים‬ ‫התיכון וישראל ב'‬ ‫יצחק שנל‬ ‫דב צביאלי‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תיירות קולינארית‬ ‫אקלים‬ ‫שינויי אקלים‬ ‫והשפעותיהם על מערכות‬ ‫סביבתיות‬ ‫מוביליות‬ ‫שולחן עגול בנושא‬ ‫שבילים‬ ‫עמוס רון‬ ‫אפרת מורין‬ ‫עמרי בונה‬ ‫חישה מרחוק במחקר‬ ‫הסביבתי‬ ‫ניטור סביבתי באמצעות‬ ‫חישה מרחוק א'‬ ‫אנטולי גיטלסון‪,‬‬ ‫אנה ברוק‬ ‫הצגת פוסטרים (רחבה מרכזית קומה ‪)2‬‬ ‫הפסקת קפה והדלקת נרות חנוכה (אולם קומת ה‪)0-‬‬ ‫מושב מליאה (אולם קומת ה‪ :)0-‬הסופר א‪.‬ב‪ .‬יהושע ועורך מדור הספרות של עיתון הארץ בני ציפר‪" ,‬על המרחב בספרות"‬ ‫סיור ברחוב מסדה ‪ +‬רב‪-‬שיח בנושא קהילה ומרחב באחד מבתי הקפה המקומיים‬ ‫‪7‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫תכנון שמירת טבע‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬‬ ‫תרבותית‬ ‫נשים חרדיות ומרחב‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫הפעילות האנושית בעבר‬ ‫‪ -‬כמעצבת נוף וסביבה‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫ירושלים‪ :‬סוגיות‬ ‫בהתפתחותה של העיר‬ ‫נעם לוין‬ ‫לי כהנר‬ ‫אהרן מאיר‬ ‫אסף זלצר‬ ‫יום שני‪ ,‬ל' כסלו תשע"ה ‪22.12.2014‬‬ ‫‪07:30‑06:30‬‬ ‫‪09:00‑08:00‬‬ ‫‪10:30‑09:00‬‬ ‫‪10:45‑10:30‬‬ ‫‪11:30‑10:45‬‬ ‫ריצת בוקר למעוניינים ‪ -‬ברחבי הפארק הלאומי כרמל‬ ‫התכנסות והרשמה (בית הסטודנט)‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫חדר ‪273‬‬ ‫חדר ‪106‬‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון‬ ‫וצבא‬ ‫ביטחון וצבא‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תיירות ויחסי חברה‬ ‫סביבה וכלכלה‬ ‫גאוגרפיה ובריאות‬ ‫אקלים ובריאות האדם‬ ‫יואל רסקין‬ ‫אלון גלבמן‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫מושב לזכרו של עזריה‬ ‫אלון‪ ,‬כלים שונים‬ ‫לשמירת טבע וסביבה‬ ‫בישראל ‪2014‬‬ ‫ניר פפאי‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫(מתחיל ב‪)08:30-‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬‬ ‫תרבותית‬ ‫קוויר והעיר‪ :‬גאוגרפיה‬ ‫של מיניות בהקשר‬ ‫הישראלי‬ ‫חן משגב‬ ‫גאוגרפיה עירונית‬ ‫בחזרה לעיר‪ :‬התחדשות‪,‬‬ ‫אינטנסיפיקציה ופיתוח‬ ‫בירושלים‬ ‫גאוגרפיה והוראה‬ ‫גאוגרפיה ולמידה‬ ‫משמעותית‬ ‫יגאל צ'רני‬ ‫פנינה גזית‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫מושב מליאה (אולם קומת ה‪ :)0-‬הרצאת אורח ‪ -‬חברת הכנסת ציפי ליבני ‪ -‬שרת המשפטים (לשעבר)‬ ‫גאוגרפיה של מצבי‬ ‫חירום‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תרומת התיירות לפיתוח‬ ‫עיר ואזור‬ ‫מיכל בן גל‬ ‫שאול קרקובר‬ ‫‪13:00‑11:30‬‬ ‫‪13:30‑13:00‬‬ ‫‪14:30‑13:30‬‬ ‫‪16:00‑14:30‬‬ ‫‪16:45‑16:00‬‬ ‫‪17:00‑16:45‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות‬ ‫אפידמיולוגיה סביבתית‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫יחסי גומלין בין צמחים‪-‬‬ ‫קרקע ובעלי חיים‬ ‫איתי קלוג‬ ‫פועה בר‬ ‫חישה מרחוק במחקר‬ ‫הסביבתי‬ ‫יישומים מתקדמים‬ ‫בחישה מרחוק ב'‬ ‫אלכסנדרה צ'ודנובסקי‪,‬‬ ‫אנה ברוק‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש‬ ‫קמג"י‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬‬ ‫תרבותית‬ ‫בדואי הנגב‪ :‬חידושים‬ ‫במחקר גאוגרפי‪ ,‬היסטורי‬ ‫ומשפטי‬ ‫גאוגרפיה עירונית‬ ‫מורפולוגיה עירונית‬ ‫והיבדלות חברתית‪-‬‬ ‫מרחבית‬ ‫גאוגרפיה והוראה‬ ‫הוראת גאוגרפיה‬ ‫באמצעות תהליכי חקר‬ ‫אהרון יאיר‪ ,‬נעם גרינבאום‬ ‫אלכסנדר (סנדי) קדר‬ ‫יצחק אומר‬ ‫חניתה ברעם‬ ‫הפסקת צהריים‬ ‫סיור במוזיאון הכט (‪)13:30‑13:00‬‬ ‫סיור תצפית גאוגרפית ממגדל אשכול (‪)14:00‑13:30‬‬ ‫ישיבת חברי האגודה הגאוגרפית (אולם קומת ה‪)0-‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬‬ ‫פוליטית‬ ‫יפו בעת החדשה‪:‬‬ ‫מחקרים חדשים‬ ‫תמיר גורן‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫סוגיות נבחרות בתיירות‬ ‫גאוגרפיה ובריאות‬ ‫סביבות בריאות בעיר‬ ‫יואל מנספלד‬ ‫מילכה דונחין‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫ממשק יער בתנאי‬ ‫סביבה משתנים והראיה‬ ‫העתידית של קק"ל‬ ‫מיכאל ספרינצין‬ ‫חישה מרחוק במחקר‬ ‫הסביבתי‬ ‫ניטור סביבתי באמצעות‬ ‫חישה מרחוק ב'‬ ‫מקסים שושני‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫סחף‬ ‫המרחב הכפרי‬ ‫תמורות ביישוב הכפרי‬ ‫בישראל‬ ‫גאוגרפיה עירונית‬ ‫שיקולי קיימות בעיצוב‬ ‫גנים בערים בישראל‬ ‫גאוגרפיה והוראה‬ ‫חדש וישן בהוראת‬ ‫הגאוגרפיה‬ ‫לאה ויטנברג‬ ‫יעקב מעוז‬ ‫גלעד רונן‪ ,‬יצחק שנל‬ ‫דניאל פלזנשטיין‬ ‫(אולם קומת ה‪ )0-‬הדלקת נרות חנוכה במעמד מר עמוס שפירא ‪ -‬נשיא האוניברסיטה‬ ‫חלוקת פרסי האגודה הגאוגרפית‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תיירות‪ :‬בין פיתוח‬ ‫לשימור‬ ‫כלכלה וסביבה‬ ‫גאוגרפיה כלכלית וכלכלת‬ ‫משאבי טבע‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫מדיניות סביבתית ‪-‬‬ ‫התנהגות אקולוגית‬ ‫אבי ששון‬ ‫חזי ישראלי‬ ‫דוד כץ‬ ‫בני פירסט‬ ‫‪18:30‑17:00‬‬ ‫‪20:00‑18:30‬‬ ‫שלומית פז‬ ‫אורן רז‬ ‫משה ענבר‬ ‫חישה מרחוק במחקר‬ ‫הסביבתי‬ ‫מודלים ושיטות חדשניות‬ ‫לניתוח נתוני חישה‬ ‫מרחוק ב'‬ ‫איל בן‪-‬דור‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫נורית שטובר‪-‬זיסו‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי‬ ‫סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫מיכאל סופר‬ ‫מושב מליאה (אולם קומת ה‪ :)0-‬חיפה מאין ולאן? יו"ר‪ :‬פרופ' ברוך קיפניס‪ ,‬מארגנת פרופ' נורית קליאוט‬ ‫מר ליאור אפלבאום ‪ -‬מנהל סניף צפון התאחדות התעשיינים בישראל; מר דוד אריאלי ‪ -‬ראש המועצה המקומית קריית טבעון; מר מיקי לייבוביץ ‪ -‬מנכ"ל רשות הצעירים והנוער עירית חיפה;‬ ‫מר יגאל מאור ‪ -‬מנהל רשות הספנות ונמלים משרד התחבורה; מר ניצן ספיר ‪ -‬מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון; ד"ר גלית רנד‪ ,‬ראש אגף תכנון אסטרטגי ומחקר‬ ‫הציבור מוזמן למושב זה‬ ‫‪8‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫תוכנית הכנס‬ ‫יום ראשון‪ ,‬כ"ט כסלו תשע"ה ‪21.12.2014‬‬ ‫‪10:00‑09:00‬‬ ‫התכנסות והרשמה (בית הסטודנט)‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית‬ ‫מקומות קדושים‪ :‬תמורות בעת החדשה‬ ‫יו"ר‪ :‬מעוז עזריהו‬ ‫חדר ‪273‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪106‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫המרחב הכפרי‬ ‫שינויים דמוגרפיים בפריפריה ‪ -‬היבטים‬ ‫תפקודיים ומרחביים‬ ‫יו"ר‪ :‬זאב גרינברג‬ ‫אקלים‬ ‫סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל ‪ -‬א'‬ ‫יו"ר‪ :‬שלומית פז‪ ,‬חיים קותיאל‬ ‫מוביליות‬ ‫מוביליות כמקום‬ ‫יו"ר‪ :‬יצחק שנל‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ ‫מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה‬ ‫מרחוק א'‬ ‫יו"ר‪ :‬טל פיינגרש‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫קובי כהן‪-‬הטב‪ ,‬איילת כהן ‪ -‬הכותל המערבי וקבר‬ ‫רחל בתקופת היישוב‪ :‬ביטוי חזותי של ניצני הלאמת‬ ‫המקומות הקדושים ליהודים‬ ‫עירית ששון‪ ,‬שמואל שמאי ‪ -‬מאזור תלותי לאזור‬ ‫מוביל‪ :‬חקר מקרה בחינוך‬ ‫אריאל פרוינדליך ‪ -‬משתנים קלימטולוגיים ועומסים‬ ‫תרמיים ויישומם בתכנון השנתי של סיורים לימודיים‬ ‫במערכת החינוך‬ ‫יצחק שנל ‪ -‬מוביליות של ערבים בישראל בעידן‬ ‫גלובליזציה‬ ‫טל פיינגרש ‪ -‬שרשרת‪-‬עיבוד ממוכנת להדמאות‬ ‫ספקטרליות‬ ‫יצחק רייטר ‪ -‬האם הסטטוס‪-‬קוו עדיין תקף? ‪-‬‬ ‫תמורות בכותל המערבי ובקבר דוד‬ ‫שרה ארנון‪ ,‬שמואל שמאי‪ ,‬זאב גרינברג‪ ,‬לי כהנר ‪-‬‬ ‫שילוב קהילות בפריפריה הצפונית‬ ‫יעקב אביעד‪ ,‬חיים קותיאל‪ ,‬חנוך לביא ‪ -‬מאפיינים‬ ‫של ארועי גשם תת‪-‬סופתיים לאורך חתך אקלימי‬ ‫שבין הרי יהודה לים המלח‬ ‫מירון דנן ‪ -‬המוביליות אצל יעקב שבתאי ‪ -‬מסע‬ ‫פיזי ותודעתי‬ ‫שירן חביבי‪ ,‬יצחק אוגוסט‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬סטנלי רוטמן‬ ‫ טכניקה מתקדמת של אינטרפורומטריית מכ"ם‬‫‪ InSAR‬למיפוי דיונות‬ ‫דורון בר ‪ -‬בין קדושה לארכאולוגיה – המאבק‬ ‫במדינת ישראל על הגדרת מקומות קדושים‬ ‫והיסטוריים‪1967-1948 ,‬‬ ‫זאב גרינברג ‪ -‬ביטויים של מופרדות ושותפות במפות‬ ‫תכנון שכונות הרחבה בישובים כפריים‬ ‫אילנית הלפמן‪-‬הרצוג‪ ,‬חיים קותיאל ‪ -‬השוואה של‬ ‫פרמטרים מטאורולוגים על גרגרי אבקה הגורמים‬ ‫לאלרגיה בין ‪ 4‬אזורי מחקר‪ :‬ירושלים‪ ,‬ת"א קורדובה‬ ‫שבספרד וטולסה שבאוקלהומה – ארה"ב‬ ‫יוני איילון ‪ -‬הנסיעה באוטובוס כבועה תיירותית‬ ‫יצחק אוגוסט‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬עדי שטרן ‪ -‬מערכת‬ ‫דימות רב ערוציות מבוססות חישה דחוסה – כלי‬ ‫חדש לחישה מרחוק‬ ‫עפר ארזי‪ ,‬נעם חלפון‪ ,‬דן מלקינסון ‪ -‬תחזיות‬ ‫משקעים לאירועי גשם בארץ ‪ ECMWF -‬או חוכמת‬ ‫ההמונים?‬ ‫אבינועם מאיר‪ ,‬ארנון בן‪-‬ישראל‪ ,‬בתיה רודד ‪-‬‬ ‫מוביליות בספריפריה אתנית מעורבת‪ :‬תחושות‬ ‫ועמדות בדווים ויהודים כלפי משמעויותיו של כביש‬ ‫‪ 31‬כמקום‬ ‫סמיון פולינוב‪ ,‬מישל פורטמן‪ ,‬דניאל אורנשטיין‪,‬‬ ‫טלי כץ‪-‬גרו ‪ -‬הערכת שרותי מערכת מההר ועד הים‬ ‫ושילוב הערכתם במערכת התכנון בישראל‬ ‫יורם בן‪-‬ארי‪ ,‬חיים קותיאל ‪ -‬משטר הטמפרטורות‬ ‫באגן הים התיכון‪ :‬מגמות שינוי‪ ,‬אירועים קיצוניים‬ ‫ואי‪-‬ודאות‬ ‫אילן שדמה‪ ,‬יצחק שנל ‪ -‬אורחות חיים חברתיים‪-‬‬ ‫מרחביים של נשים ערביות בישראל‬ ‫אנה ברוק ‪ -‬מודל אינטרגרטיבי לניטור הסביבה‬ ‫העירונית‬ ‫‪11:30‑10:00‬‬ ‫‪12:00‑11:30‬‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫תשתיות לאומיות‬ ‫יו"ר‪ :‬אורית רותם‪-‬מינדלי‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫בין הפרט לקהילה במרחב‬ ‫יו"ר‪ :‬ארנון גולן‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫תהליכים גאולוגים באתרים ארכאולוגיים‬ ‫יו"ר‪ :‬און כרובי‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫חופים‬ ‫יו"ר‪ :‬דב צביאלי‬ ‫דרור בוימל ‪ -‬קונפליקטים תוך‪-‬סביבתיים בקידום‬ ‫אנרגיות מתחדשות‬ ‫מאיסה תותרי פאח'ורי‪ ,‬נורית אלפסי ‪ -‬בין‬ ‫אינטימיות ושייכות לנחלת‪-‬הכלל‪ :‬המרחב הציבורי‬ ‫בעיר הערבית‪ ,‬בהדגמה על סכנין‬ ‫אריאל מלינסקי‪-‬בולר‪ ,‬עומרי ברזילי‪ ,‬אבנר אילון ‪-‬‬ ‫שחזור הסביבה הקדומה ותיארוך של אתר הפליאולית‬ ‫התחתון של כפר מנחם מערב‬ ‫מיכה קליין ‪ -‬עליית מפלס הים ‪ -‬הכצעקתה?‬ ‫בני פירסט ‪ -‬הטמעת היבטים סביבתיים בתכנון‬ ‫תשתיות לאומיות‬ ‫יורי גובמן‪ ,‬לריסה פליישמן ‪ -‬אמידת שווי של נכסים‬ ‫למגורים במגזר הערבי‬ ‫און כרובי ואחרים ‪ -‬גאוארכאולוגיה של אתרים‬ ‫פריהיסטורים בירושלים‬ ‫מנשה ביתן‪ ,‬דב צביאלי‪ ,‬דפנה דיסני ‪ -‬השפעת עליית‬ ‫גובה פני הים במאה ה‑‪ 21‬על מבנים ימיים בחופי‬ ‫הים התיכון של ישראל‪ :‬הערכת עלויות שימור‬ ‫ערן פייטלסון ‪ -‬ההיבטים ההתחלקותיים של‬ ‫השקעות בתשתית במבט רב‪-‬תשתיתי‬ ‫ניצן שריג ‪" -‬באנו בשביל החינוך" ‪ -‬הגירה וניוד‬ ‫מעמדי במרחב הכפרי המתחדש של צפון הנגב‬ ‫נעם גרינבאום ואחרים ‪ -‬הפליאוגאוגרפיה של מורד‬ ‫נחל קישון ב"עין קשיש" – אתר ארכאולוגי פתוח‬ ‫מהפליאולית התיכון‪ ,‬במיצר הכרמל‪ -‬גבעות טבעון‬ ‫אברהם זהבי ‪ -‬תפקיד האדם בעיצובן ובאקולוגיה של‬ ‫טבלאות הסלע בחופי הכרמל והגליל‬ ‫אפרים שלאין ‪ -‬גשרים וגישורים ‪ -‬מאחורי הקלעים‬ ‫של תכנון תשתיות לאומיות‬ ‫אמוץ עגנון ‪ -‬קורלציות עיתיות ומרחביות של‬ ‫רישומי רעידות אדמה‪ :‬הסטוריה‪ ,‬ארכאולוגיה‬ ‫וסדימנטים‬ ‫דב צביאלי‪ ,‬מיכל לייכטר‪ ,‬מיכה קליין‪ ,‬אליעזר קיט‬ ‫ הערכת כיוון הזרם השליט באזור החוף הקדמי‪,‬‬‫בהתבסס על כיוון נטיית מוצאי נחלי החוף של ישראל‬ ‫קווין דווארקה ‪Infrastructure Finance - -‬‬ ‫‪Lessons from America‬‬ ‫דרור סגל ‪ -‬עדויות לשיש צבעוני בארץ‪-‬ישראל‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫‪9‬‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫חדר ‪273‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪106‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית‬ ‫גאוגרפיה של דת במאה ה‪ :21-‬מבטים‬ ‫תיאורטיים על נוף וקדושה‬ ‫יו"ר‪ :‬בתיה רודד‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תחבורה ותיירות‬ ‫יו"ר‪ :‬משה גבעוני‪ ,‬יעל רם‬ ‫אקלים‬ ‫סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל ‪ -‬ב'‬ ‫יו"ר‪ :‬הדס סערוני‬ ‫מוביליות‬ ‫מושב לזכרו של אורי דביר‪ .‬שביל ישראל‪:‬‬ ‫הבטים תיאורטים ומעשיים‬ ‫יו"ר‪ :‬נורית קליאוט‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ ‫יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א'‬ ‫יו"ר‪ :‬נעם לוין‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫ברוך זיו‪ ,‬צבי הרפז‪ ,‬הדס סערוני ‪ -‬מקורותיהם של‬ ‫שקעי אגן הים התיכון ‪ -‬ניתוח באמצעות אנליזה‬ ‫אובייקטיבית של "יחסי הורות" בין שקעים קיימים‬ ‫לשקעים נוצרים‬ ‫רינה אידן‪-‬רייניץ ‪ -‬בשביל מה? שביל‪...‬‬ ‫נעם לוין ‪ -‬ניתוח של אורות לילה מהחיישן ‪EROS-B‬‬ ‫שילה דביר ‪ -‬אורי דביר‪ ,‬השביל של אבא‬ ‫יהלי כץ‪ ,‬נעם לוין ‪ -‬הערכת והשוואת זיהום אור‬ ‫באמצעי חישה מרחוק במרחב העירוני של ירושלים‬ ‫לי סבר ואחרים ‪ -‬דגם מרחבי של זיהום אוויר באזור‬ ‫ים המלח כפי שנצפה מהדמאות לווין‬ ‫נטליה ריבניקוב‪ ,‬בוריס פורטנוב ‪Mapping -‬‬ ‫‪Geographic Concentrations of Economic‬‬ ‫‪Activities in Europe Using Light-at-Night‬‬ ‫‪(LAN) Satellite Data‬‬ ‫ליאור חן ‪ -‬גאופוליטיקה של קדושה‪ ,‬גבולות‬ ‫ולאומיות‪ :‬שלושת אתרי הטבילה של ישוע לאורך‬ ‫נהר הירדן‬ ‫חזי ישראלי ‪ -‬גישה משולבת לניהול אתרי תיירות‬ ‫ומערכות תחבורה ביעדים עירונייים‬ ‫נמרוד לוז ‪ -‬קדושה בין סדקי ההגמוניה‪ :‬מאבקן של‬ ‫קהילות מיעוט על נוף וזהות במדינת הלאום‬ ‫עוזי פרוינד‪-‬פיינשטיין‪ ,‬שלמה בכור ‪ -‬רכישת כרטיסי ג'ני פפרמן‪ ,‬עודד פוצ'טר ‪ -‬השפעת העיור על משך‬ ‫ועוצמת גלי החום ‪ -‬מקרה מבחן של העיר המדברית‬ ‫טיסה אונליין‪ :‬כיצד בוחרים מוצר אשר מאפייניו‬ ‫באר שבע‬ ‫משתנים ללא הרף?‬ ‫אורן יפתחאל‪ ,‬בתיה רודד ‪ -‬עקבותיו העירוניים של‬ ‫אברהם‪/‬אברהים‬ ‫משה גבעוני‪ ,‬יעל רם צ'יקאגי מיושי ‪ -‬שמיים‬ ‫פתוחים מול אופק מעורפל‪ :‬דיון בהשלכות העתידיות‬ ‫של הסכם שמים פתוחים‬ ‫פנינית כהן‪ ,‬עודד פוצ'טר‪ ,‬יצחק שנל ‪ -‬מדד להערכה‬ ‫כמותית של האיכות הסביבתית של שטחים פתוחים‬ ‫עירוניים‬ ‫שי יגל ‪ -‬שינויים בתוואי שביל ישראל‬ ‫ערן פייטלסון ‪ -‬העיר שנשכחה על ידי מתכנני‬ ‫התחבורה‪ :‬ירושלים התיירותית‬ ‫הדס סערוני ואחרים ‪ -‬אירועי יובש ארוכים בעונת‬ ‫החורף ‪ -‬אפיון קלימטולוגי‪-‬סינופטי‬ ‫שי רביניו ‪The Eretz-Israeli-Israeli hiker:-‬‬ ‫‪Figure,Image and character-from the first‬‬ ‫‪Aliya to the present‬‬ ‫סיגל קפלן ואחרים ‪Applying the Theory -‬‬ ‫‪of Planned Behavior to Understand the‬‬ ‫‪Intentions to Use Bike-Sharing for Holiday‬‬ ‫‪Cycling‬‬ ‫‪13:30‑12:00‬‬ ‫אביב לי כהן‪-‬זדה‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬שמרית ממן ‪ -‬פסי‬ ‫רוח בכדור‪-‬הארץ‪ ,‬אפיון חזותי וגאומורפי‬ ‫ירון עוגן ‪ -‬פיתוח כלים ספקטרליים למיפוי חדשני‬ ‫של קרקעות‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫מתיאוריה לפרקטיקה‬ ‫יו"ר‪ :‬אליהו שטרן‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫חרדים ומרחב‬ ‫יו"ר‪ :‬עמירם גונן‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫תהליכים טבעיים ואנושים בעיצוב הנוף הקדום‬ ‫יו"ר‪ :‬אורן אקרמן‬ ‫מושב מיוחד‬ ‫מושב לזכרו של מנשה הראל‬ ‫יו"ר‪ :‬יחיאל לקט‬ ‫אליהו שטרן ‪ -‬מתיאורית העוגן לתכנית מתאר‬ ‫דינמית‬ ‫נסים ליאון ‪ -‬מרחב מול זמן בשטיבעל חסידי‬ ‫חנן גינת‪ ,‬דגן משלי‪ ,‬עוזי אבנר ‪ -‬עדויות לשטפונות‬ ‫על במכרות נחושת עתיקים בהר עמרם‬ ‫משה ברור ‪ -‬היבטים גאוגרפיים של ה'קו הירוק‬ ‫יצחק בננסון ‪ -‬האם התקוות יתממשו?‬ ‫מיקרוסימולציה בעידן ה‪BIG DATA-‬‬ ‫נגה בראור‪-‬בינג ‪ -‬מרכז ופריפריה בקהילות חסידיות‬ ‫בימנו‬ ‫נעמי פורת ואחרים ‪ -‬טראסות חקלאיות בהרי יהודה‬ ‫יהושע בן אריה ‪ -‬הסיור‪ ,‬השטח והגאוגרפיה‬ ‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬יאיר גרינברגר ‪ -‬שילוב מגנון‬ ‫מחירי שוק בסימולציה עירונית‪ :‬המקרה של רעידת‬ ‫אדמה בתל אביב‬ ‫אסף תורג'מן ‪ -‬דירה כאן למטה‪ :‬השליחות והשפעתה‬ ‫על דפוסי השכנות והמגורים של חסידי חב"ד‬ ‫ראובן ישורון ‪ -‬התרבות הנאטופית בהר הכרמל לפי‬ ‫טפונומיה קונטקסטואלית‬ ‫אליהו הכהן ‪" -‬לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה"‬ ‫(יהושע י"ח ח') ‪ -‬על הכותבים ששוטטו ועל אלה‬ ‫שציטטו‬ ‫יצחק שנל ‪ -‬מודל כללי להבנת ההצלחה של יזמות‬ ‫כפרית בפריפריה‪ :‬המקרה של צפון ישראל‬ ‫עמירם גונן ‪ -‬המאבק על המרחב בין חילונים‬ ‫לחרדים‬ ‫רות שחק‪-‬גרוס ‪ -‬חקר תהליכים סדימנטרים‬ ‫הקשורים בבליית בתי בוץ והשפעתם על הבנת‬ ‫היווצרות אתרי תילים ארכאולוגים‬ ‫ליאור וויסברוד‪ ,‬דן מלקינסון‪ ,‬גיא בר‪-‬עוז ‪ -‬שחזור‬ ‫האקולוגיה העירונית בעת העתיקה על פי שרידי‬ ‫יונקים קטנים מאתרים ארכאולוגיים‬ ‫‪14:30‑13:30‬‬ ‫‪15:30‑14:30‬‬ ‫במסגרת המושב יחולקו מלגות עמיתי‬ ‫קק''ל באוניברסיטת חיפה‬ ‫הפסקת צהרים‬ ‫סיור תצפית גאוגרפית ממגדל אשכול (‪)14:00‑13:30‬‬ ‫מושב מליאה (אולם קומת ה‪ :)0-‬יו"ר ד"ר לאה ויטנברג ‪ -‬ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ברכות‪ :‬פרופ' גוסטבו מש ‪ -‬דיקן הפקולטה למדעי החברה; פרופ' טל סבוראי ‪ -‬נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית; ד"ר עמרי בונה ‪ -‬מדען ראשי‪ ,‬קרן קימת לישראל; מר רביב שפירא ‪ -‬סמנכ"ל רשות הטבע והגנים‬ ‫הרצאת אורח‪ :‬פרופ' אן בטימר ‪ -‬זוכת פרס האגודה הגאוגרפית האמריקאית‪" ,‬תפקידה של הגאוגרפיה במאה ה‪"21-‬‬ ‫‪10‬‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫חדר ‪273‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪106‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית‬ ‫גאוגרפיה של גבולות‬ ‫יו"ר‪ :‬זאב זיוון‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תיירות קולינארית‬ ‫יו"ר‪ :‬עמוס רון‬ ‫אקלים‬ ‫שינויי אקלים והשפעותיהם על מערכות‬ ‫סביבתיות‬ ‫יו"ר‪ :‬אפרת מורין‬ ‫מוביליות‬ ‫שולחן עגול בנושא שבילים‬ ‫יו"ר‪ :‬עמרי בונה‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ ‫ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק א'‬ ‫יו"ר‪ :‬אנטולי גיטלסון‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫גדעון ביגר ‪ -‬מובלעות טריטוריאליות כפתרון‬ ‫לסוגיית הגבולות בין ישראל לפלסטין‬ ‫עמוס רון‪ ,‬דלן טימותי ‪ -‬ארץ זבת חלב ודבש‪:‬‬ ‫קולינריה מקראית כמוצר תיירותי בארץ הקודש‬ ‫טל סבוראי ‪ -‬הערכת השפעת שינויי אקלים על‬ ‫תצורות צומח בהתבסס על מודלים מרחביים ונתוני‬ ‫חישה מרחוק‬ ‫הלל זוסמן ‪ -‬שביל ישראל לאופניים‬ ‫יובל שדה‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬ח' כהן‪ ,‬אפרת מורין ‪ -‬שימוש‬ ‫בחישה מרחוק ברזולוציה מרחבית גבוהה לניתוח‬ ‫הידרו‪-‬גאומורפולוגי של אגני ניקוז בגודל בינוני‬ ‫באזורים צחיחים‬ ‫יוסף שלהב ‪ -‬זהות לאומית‪ ,‬זיקה טריטוריאלית‬ ‫וריבונות‪ :‬האתגר החינוכי‬ ‫נמרוד לוז ‪ -‬אתניות‪ ,‬אותנטיות‪ ,‬ומרחב שלישי‬ ‫קולינרי‪ :‬התבוננות בנופי אוכל בנצרת‬ ‫מרסלו שטרנברג ‪ -‬השפעות שינויי אקלים על המגוון‬ ‫הביולוגי בישראל – מה יודעים‪ ,‬מה צריך לדעת ומה‬ ‫אפשר לעשות?‬ ‫סוהיל זיידן ‪ -‬דרך עץ הזית בישראל‬ ‫אנטולי גיטלסון‪ ,‬יוסף יעקבי ‪ -‬הערכת ריכוזי‬ ‫כלורופיל במים חופיים‪ ,‬באגמים ובמאגרי מים פוריים‬ ‫באמצעות חישה מרחוק‪ :‬אתגרים ופתרונות‬ ‫זאב זיוון ‪ -‬ייצוגם של גבולות ישראל בקולנוע‬ ‫הישראלי‬ ‫בני בן ישראל ‪ -‬פיתוח תיירות קולינרית אזורית‬ ‫בהדגמה על אזור בקעת הנדיב‬ ‫חזי יצחק‪ ,‬גולן בל ‪ -‬השפעת הטרוגניות בתכונות‬ ‫הקרקע על השרידות של תבניות צומח במערכות‬ ‫מוגבלות מים‬ ‫זהר צפון ‪ -‬תכנון ובניית שבילי אופניים ביערות קרן‬ ‫קימת לישראל‬ ‫אלון אלירן ‪ -‬מדידה של רטיבות הקרקע תחת קרום‬ ‫פיזיקלי באמצעות פיזור לאחור של גלים מילמטריים‬ ‫מורן זגה ‪ -‬הגבולות בעיני ארגון "המדינה‬ ‫האסלאמית" (דאע"ש)‬ ‫טובה דיקשטיין ‪ -‬האוכל הפלישתי כגורם משיכה‬ ‫תיירותי‬ ‫נדב פלג‪ ,‬אפרת מורין ‪ -‬הערכת שינויים במשטר‬ ‫ההידרולוגי של אגני היקוות ברמות מנשה כתוצאה‬ ‫משינויי אקלים חזויים על ידי מודלים גלובליים‬ ‫יחיאל כהן ‪ -‬אדריכלות נוף בת קיימא בקרן קימת‬ ‫לישראל‬ ‫גיסונג צאנג‪ ,‬מקסים שושני ‪ -‬מיפוי ביומסה‬ ‫באמצעות ראדאר‬ ‫אמיר מורן ‪ -‬דרך הבשורה‬ ‫סיהאם חמזה‪ ,‬אנה ברוק‪ ,‬לאה ויטנברג ‪-‬‬ ‫ספקטרוסקופיה ככלי להערכה וניטור תכונות כימיות‬ ‫ופיזיקליות של אפר ורובד קרקע עליון לאחר שריפה‬ ‫‪17:00‑15:30‬‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫תכנון שמירת טבע‬ ‫יו"ר‪ :‬נעם לוין‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫נשים חרדיות ומרחב‬ ‫יו"ר‪ :‬לי כהנר‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫הפעילות האנושית בעבר ‪ -‬כמעצבת נוף וסביבה‬ ‫יו"ר‪ :‬אהרן מאיר‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫יו"ר‪ :‬אסף זלצר‬ ‫אסף זנזורי‪ ,‬מישל פורטמן ‪ -‬קביעת וניהול רשת‬ ‫שמורות טבע ימיות‬ ‫מלכה גרינברג‪-‬רענן ‪ -‬המרחב היומיומי של נשים‬ ‫חרדיות בירושלים‬ ‫מרדכי היימן ‪ -‬מערכות נגר עלי ‪ -‬מבקעת באר שבע‬ ‫ועד הכרמל‬ ‫ראובן גפני ‪ -‬בין יהודים לערבים בשכונת שמאעה‬ ‫(שערי ציון) בירושלים‪1948-1900 ,‬‬ ‫דיויד טרופין‪ ,‬יוחאי כרמל ‪ -‬הגנה על בתי הגידול‬ ‫של העופות המקננים בחבל הים‪-‬תיכוני‪ :‬התרומה‬ ‫הפוטנציאלית של שטחי חקלאות מקיימת כמשלימים‬ ‫לשמורות טבע‬ ‫ענת בארט ‪ -‬הבדלים מרחביים בחינוך בנות במגזר‬ ‫החרדי‪ :‬במרחב הגאוגרפי (פריפריה מול מרכז)‬ ‫ובמרחב החברתי (מודרנה מול שמרנות)‬ ‫אלי אשכנזי‪ ,‬יונה חן‪ ,‬שמעון לביא‪ ,‬יואב אבני ‪-‬‬ ‫עצי פרי תרבותיים בבוסתנים נטושים אשר ניטעו‬ ‫במערכות חקלאיות עתיקות בהר הנגב המרכזי‬ ‫לביא שי ‪ -‬שכונת שמעון הצדיק‪1929‑1918 ,‬‬ ‫גלעד וייל‪ ,‬נעם לוין ‪ -‬גישה כמותית‪-‬מרחבית‬ ‫לבחינת עדיפויות להכרזת שמורות טבע בישראל‬ ‫ורדה וסרמן‪ ,‬מיכל פרנקל ‪" -‬נראות ויראות" – נשים‬ ‫חרדיות בנופי ההיי‪-‬טק‬ ‫גיא בר‪-‬עוז ‪ -‬צייד יתר של בעלי פרסות באמצעות‬ ‫עפיפוני מדבר‬ ‫מוטי זוהר‪ ,‬ריכב (בוני) רובין‪ ,‬עמוס סלמון ‪ -‬מדוע‬ ‫המינרט כה נמוך? עדות לנזק מרעידת האדמה של‬ ‫‪ 1834‬בהר ציון‬ ‫אלון רוטשילד‪ ,‬עפרי גבאי ‪ -‬מה המחיר של הפיכת‬ ‫הצהוב לירוק? השפעות אקולוגיות של הייעור בצפון‬ ‫הנגב‬ ‫לי כהנר ‪ -‬בשולי המובלעת – זהותן של נשים‬ ‫חרדיות מודרניות המתהלכות על מרחב "קו תפר"‬ ‫גאוגרפי ותרבותי‬ ‫אהוד ויס‪ ,‬סו פרומין ‪ -‬צמחים פולשים בממצא‬ ‫ארכאולוגי‬ ‫עודד שי ‪ -‬מוזיאונים‪ ,‬ארכאולוגיה ואמנות‪ :‬תפרוסת‬ ‫המוזיאונים בירושלים בתקופת המנדט הבריטי‬ ‫אורן אקרמן ‪ -‬האדם מעצב את נוף העבר‬ ‫אסף זלצר ‪ -‬בין העיר והבירה (‪)1958‑1948‬‬ ‫נעם לוין ‪ -‬המאפיינים של בסיסי הנתונים הדרושים‬ ‫לתכנון שמירת טבע בים התיכון‬ ‫‪17:30‑17:00‬‬ ‫‪18:00‑17:30‬‬ ‫‪19:30‑18:00‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫הצגת פוסטרים (רחבה מרכזית קומה ‪)2‬‬ ‫הפסקת קפה והדלקת נרות חנוכה (אולם קומת ה‪)0-‬‬ ‫מושב מליאה (אולם קומת ה‪ :)0-‬הסופר א‪.‬ב‪ .‬יהושע ועורך מדור הספרות של עיתון הארץ בני ציפר‪" ,‬על המרחב בספרות"‬ ‫סיור ברחוב מסדה ‪ +‬רב‪-‬שיח בנושא קהילה ומרחב באחד מבתי הקפה המקומיים‬ ‫‪11‬‬ ‫יום שני‪ ,‬ל' כסלו תשע"ה ‪22.12.2014‬‬ ‫‪07:30‑06:30‬‬ ‫‪09:00‑08:00‬‬ ‫ריצת בוקר למעוניינים ‪ -‬ברחבי הפארק הלאומי כרמל‬ ‫התכנסות והרשמה (בית הסטודנט)‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תיירות ויחסי חברה סביבה וכלכלה‬ ‫יו"ר‪ :‬אלון גלבמן‬ ‫גאוגרפיה ובריאות‬ ‫אקלים ובריאות האדם‬ ‫יו"ר‪ :‬שלומית פז‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫מושב לזכרו של עזריה אלון‪ ,‬כלים שונים‬ ‫לשמירת טבע וסביבה בישראל ‪2014‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ניר פפאי‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫יו"ר‪ :‬אורן רז‬ ‫רונית לופו ‪ -‬להסתער ולשמר ‪ -‬ארכאולוגיה‬ ‫ואימונים בצה"ל‬ ‫ערן כתר ‪ -‬תיירות בת קיימא ושיווק תיירות‪ :‬הילכו‬ ‫יחדיו בלתי אם נועדו?‬ ‫הלנה קרסנוב‪ ,‬יצחק קטרה‪ ,‬מיכאל פריגר ‪ -‬דינמיקה‬ ‫של ‪ PM‬בתגובה לסופות אבק במרחב אורבני צחיח‬ ‫והקשר לבריאות‬ ‫סטפני סאז‪ ,‬אבינועם מאיר‪ ,‬נורית אלפסי ‪ -‬הטמעת‬ ‫שפת התכנון וכליו בשיח הסביבתי בישראל‪ :‬המקרה‬ ‫של החברה להגנת הטבע‬ ‫שי עמרם‪ ,‬בשורה רגב ‪ -‬מערכת חיזוי התקדמות‬ ‫שריפות‬ ‫יונתן לרון‪ ,‬עופר שאולקר ‪ -‬פעולות צבאיות בעוטף‬ ‫עזה וגדר המערכת‪ :‬השפעות על מערכת הנחלים‬ ‫דלית גסול ‪ -‬ג'יסר א‪-‬זרקא ‪ -‬לשבור את המצור‬ ‫מיה נגב‪ ,‬מנפרד גרין ‪ -‬מדיניות הערכות לשינוי‬ ‫אקלים במערכת הבריאות‪ :‬המקרים של אנגליה‬ ‫וישראל‬ ‫דנה מרגליות‪ ,‬חביליו רון ‪ -‬אגן עין כרם‪ :‬תופעה‬ ‫מרחבית ייחודית שלהגנתה נדרשת חשיבה תכנונית‬ ‫מותאמת‬ ‫מיכאל אדלמן‪ ,‬רז וייס‪ ,‬יונתן אילן‪ ,‬יאיר יבלוביץ ‪-‬‬ ‫נתוני ‪ GPS‬ככלי תומך החלטה במשטרת ישראל‬ ‫עמירם אורן ‪" -‬חיים בצוותא על קרקע בטוחה"‬ ‫אלון גלבמן‪ ,‬דניאל לוין ‪ -‬תיירות מבוססת קהילה‪,‬‬ ‫מורשת ושלום‪ :‬חקר מקרה של בית הארחה בעיר‬ ‫העתיקה בנצרת‬ ‫עמית טובי‪ ,‬גלעד רוזן ‪ -‬הסתגלות עירונית לגורמי‬ ‫סיכון אקלימיים‪ :‬תובנות מטורונטו וניו‪-‬אורלינס‬ ‫ניר פפאי ‪ -‬קהילה לוקחת אחריות על סביבתה ככלי‬ ‫משלים לשמירת הטבע על בתי גידול בסכנה‬ ‫אילה אורן ‪ -‬ניתוח ראשוני של עתודות קרקע‬ ‫לפיתוח והערכת קיבולות יח"ד ‪ -‬בדגש על‬ ‫מתודולוגית העבודה הממ"גית‬ ‫יאיר יבלוביץ‪ ,‬יונתן אילן ‪ -‬גבולות משטרת ישראל‬ ‫בראי ההיסטוריה והאקטואליה‬ ‫הלה אורן ‪ -‬תל אביב ‪ -‬העיר העברית הראשונה כעיר‬ ‫עולם ‪ -‬שלבים במיתוג עיר‬ ‫אלינה רוזנברג‪ ,‬מרים וינברגר‪ ,‬חוה פרץ ‪Ambient -‬‬ ‫‪temperature and notified campylobacter‬‬ ‫‪illnesses in Israel; a time series study‬‬ ‫גדעון (גידי) ברסלר ‪ -‬תכנית ניהול סביבתי לפרויקט‬ ‫נמל המפרץ‬ ‫עופר זכאי ‪ -‬הסדרת שמות וסמלי רחוב ברחובות‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון וצבא‬ ‫ביטחון וצבא‬ ‫יו"ר‪ :‬יואל רסקין‬ ‫‪10:30‑09:00‬‬ ‫אורן רז ‪ -‬מיפוי תופעות סטטיסטיות חברתיות‪-‬‬ ‫כלכליות ‪ -‬דפוס מול אינטרנט‪ :‬הכנת אוגדן מפות‬ ‫עבור "דוח פני החברה בישראל"‬ ‫יואל רסקין ‪ -‬הצעה לשילוב שיטות מחקר במדעי‬ ‫האדמה והמרחב ובחישה לאיתור מערכות תת‪-‬‬ ‫קרקעיות עוינות‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫חדר ‪273‬‬ ‫חדר ‪106‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫(מתחיל ב‪)08:30-‬‬ ‫יו"ר‪ :‬משה ענבר‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫קוויר והעיר‪ :‬גאוגרפיה של מיניות בהקשר‬ ‫הישראלי‬ ‫יו"ר‪ :‬חן משגב‬ ‫גאוגרפיה עירונית‬ ‫בחזרה לעיר‪ :‬התחדשות‪ ,‬אינטנסיפיקציה‬ ‫ופיתוח בירושלים‬ ‫יו"ר‪ :‬יגאל צ'רני‬ ‫גאוגרפיה והוראה‬ ‫גאוגרפיה ולמידה משמעותית‬ ‫יו"ר‪ :‬פנינה גזית‬ ‫אלעד דנטה ואחרים ‪ -‬התחתרות נחל בהשפעת‬ ‫ירידת בסיס סחיפה מתמשכת‪ :‬נחל הערבה‪ ,‬ים המלח‬ ‫חן משגב ‪ -‬מהי גאוגרפיה של מיניות? תיאוריה‬ ‫ומחקר בהקשר הישראלי‬ ‫גלעד רוזן ‪ -‬התחדשות עירונית במערב ירושלים‪:‬‬ ‫תקווה חדשה?‬ ‫פנינה גזית ‪ -‬הלמידה המשמעותית בגאוגרפיה‬ ‫דורית סיון‪ ,‬נעם גרינבאום ‪ -‬ביצות החוף הישראלי‬ ‫עדי מורנו ‪ -‬סקס בעיר הגדולה‪ :‬ניאו‪-‬ליברליזם‬ ‫ומיניות במרחב התל‪-‬אביבי‬ ‫גלית כהן‪-‬בלנקשטיין‪ ,‬ערן פייטלסון ‪ -‬תחבורה‬ ‫ציבורית בירושלים‪ .‬מתכננים למי?‬ ‫עדי לוי‪ ,‬דניאל נגואיצה‪ ,‬אילת אבני‪ ,‬משה תורגמן‬ ‫ חידון "דרך ארץ" ‪ -‬תוכנית שנתית משמעותית‬‫בגאוגרפיה בשכבה ט'‬ ‫רויטל בוקמן ואחרים ‪The connection between -‬‬ ‫‪large volcanic eruptions and level rise‬‬ ‫‪episodes in the Dead Sea Basin‬‬ ‫גילי הרטל ‪ -‬פריפריה להט"בית ‪ -‬שייכות‪ ,‬עזיבה‬ ‫וחתרנות‬ ‫גדעון יקר ‪Public Regimes and Sport Facility -‬‬ ‫‪Development: Municipal Capital and Shutting‬‬ ‫‪out the Private Sector‬‬ ‫אלונה ברוכמן ‪ -‬בניית ארגון של קהילת מורים‬ ‫בפייסבוק למורים מובילי בחינת הבגרות המתוקשבת‬ ‫ארז שמרלר‪ ,‬יצחק קטרה‪ ,‬חזי יצחק ‪ -‬התלות בין‬ ‫אורך גל למהירות הרוח בגלוני חול‬ ‫רות פרסר ‪ -‬הליכה בעיר‪ :‬קוסמופוליטיות‪ ,‬רב‬ ‫תרבותיות וקווירים ישראלים בברלין‬ ‫יגאל צ'רני‪ ,‬גלעד רוזן ‪ -‬בין הנסתר לנגלה‪ :‬הגאוגרפיה‬ ‫של הבנייה לגובה בירושלים בראשית המאה ה‪21-‬‬ ‫גיא סיסמה‪-‬ונטורה ואחרים ‪ -‬עדויות למפלסי ים‬ ‫גבוהים בתקופת האינטר‪-‬גלציאל האחרון לאורך חופי‬ ‫הגליל המערבי‬ ‫‪10:45‑10:30‬‬ ‫‪11:30‑10:45‬‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫מושב מליאה (אולם קומת ה‪ :)0-‬הרצאת אורח ‪ -‬חברת הכנסת ציפי ליבני ‪ -‬שרת המשפטים (לשעבר)‬ ‫‪12‬‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫גאוגרפיה של מצבי חירום‬ ‫יו"ר‪ :‬מיכל בן גל‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תרומת התיירות לפיתוח עיר ואזור‬ ‫יו"ר‪ :‬שאול קרקובר‬ ‫גאוגרפיה ובריאות‬ ‫אפידמיולוגיה סביבתית‬ ‫יו"ר‪ :‬איתי קלוג‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫יחסי גומלין בין צמחים‪-‬קרקע ובעלי חיים‬ ‫יו"ר‪ :‬פועה בר‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ ‫יישומים מתקדמים בחישה מרחוק ב'‬ ‫יו"ר‪ :‬אלכסנדרה צ'ודנובסקי‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫יגאל מ' שוחט ואחרים ‪Analytical-Enpirical -‬‬ ‫‪Model for seismic risk assessment and‬‬ ‫‪management – The Case of Tiberias‬‬ ‫עדי ויידנפלד‪ ,‬מייקל הול ‪ -‬תפקידה של התיירות‬ ‫במערכות אזוריות וסקטוריאליות של חדשנות‬ ‫איתי קלוג‪ ,‬פרנסצקו נורדיו‪ ,‬ברנט קול‪ ,‬גואל שוורץ‬ ‫ שילוב מודל רגרסית שימושי קרקע (‪ )LUR‬ונתוני‬‫לווין (‪ )AOD‬במודל חשיפה היברידי של חלקיקים‬ ‫אטמוספריים עדינים בצפון מזרח ארה"ב‬ ‫אופיר כץ ‪ -‬השפעתם של המינרלוגיה‪ ,‬הגשם והצומח‬ ‫על זמינות סיליקון לצמחים‬ ‫עופר לביא‪-‬בקין‪ ,‬און כרובי‪ ,‬דן בלומברג ‪ -‬זיהוי‬ ‫יחידות גאומורפולוגית המהוות מקורות אבק‬ ‫באמצעות חישה מרחוק‪ ,‬בצפון אפריקה ‪ -‬תוצאות‬ ‫ראשוניות‬ ‫כרמית רפפורט‪ ,‬סיגל בלומנפלד ‪ -‬מיקום מפעלים‬ ‫מסוכנים והסביבה החברתית‬ ‫יואל מנספלד‪ ,‬נועה שור ‪Between Vineyards, -‬‬ ‫‪Wine and Wine Tourism: Enhancing Regional‬‬ ‫"‪Tourism through a "Service Network‬‬ ‫שמרית ממן ‪ -‬שינויי אקלים בימות החול של מרכז‬ ‫אסיה; עדויות מתיארוך לומינסנציה‬ ‫יאיר חרותי‪ ,‬אביבה פיטרס‪ ,‬פועה בר ‪ -‬שימוש‬ ‫ביישומי ממ"ג לניתוח מרחבי בחקר מעגלי עירית‬ ‫גדולה (‪ )Asphodelus ramosus Miller‬וגומא מגובב‬ ‫(‪)Cyperus macrorrhizus Nees‬‬ ‫איל בן‪-‬דור ‪ -‬ספקטרוסקופיה של קרקעות‪ :‬בדרך‬ ‫הנכונה למדידה‬ ‫מיה נגב‪ ,‬אהוד סגל‪ ,‬ערן פייטלסון ‪ -‬חיזוק מבני‬ ‫מגורים בפריפריה כנגד רעידת אדמה בגישת חבילות‬ ‫מדיניות‬ ‫נתן מגן‪ ,‬איל ארט‪ ,‬עליזה פליישר ‪ -‬התפתחות‬ ‫טכנולוגיית המידע והשפעתה על יזמות עירונית‬ ‫בתחום התיירות‪ :‬המקרה של ‪Airbnb‬‬ ‫חגית זמרוני‪ ,‬דניאל אורנשטיין‪ ,‬אפרת איזנברג ‪-‬‬ ‫נקודות תצפית‪ :‬ממ"ג איכותני ככלי להצגת מגוון‬ ‫תפיסות של נופי יערות הכרמל‬ ‫איתי דיוינסקי‪ ,‬פועה בר‪ ,‬ניר בקר ‪ -‬בחינת החלופה‬ ‫בין מגוון ביולוגי ושירותי מערכת אקולוגיים באתרי‬ ‫מחקר אקולוגי ארוך טווח (‪ )LTER‬בישראל‬ ‫אלכסנדרה צ'ודנובסקי ‪-‬‬ ‫אלון כהני ‪ -‬כלים חדשים לניתוח הוצאות תיירים‬ ‫ביעד עירוני‬ ‫זאב שטסל‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬אבינועם מאיר ‪ -‬אינדקס‬ ‫להערכת קיימות ביופיסית עירונית‬ ‫טניה בירד ‪Long term biodiversity and -‬‬ ‫‪ecological stability trends in response to‬‬ ‫‪vegetation removal for remobilization of‬‬ ‫‪coastal dunes‬‬ ‫דינה ביגון ‪ -‬חתך פנימי של דיונות חוף בישראל;‬ ‫תוצאות ראשוניות ממכ"ם חודר קרקע‬ ‫מיכאל דורמן ואחרים ‪ -‬מה קובע פיזור מרחבי של‬ ‫תמותת עצים באזור חצי‪-‬צחיח? מבט מרובה קני‬ ‫מידה‬ ‫‪13:00‑11:30‬‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש קמג"י‬ ‫יו"ר‪ :‬אהרון יאיר‪ ,‬נעם גרינבאום‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫בדואי הנגב‪ :‬חידושים במחקר גאוגרפי‪ ,‬היסטורי מורפולוגיה עירונית והיבדלות חברתית‪-‬מרחבית‬ ‫יו"ר‪ :‬יצחק אומר‬ ‫ומשפטי‬ ‫יו"ר‪ :‬אלכסנדר (סנדי) קדר‬ ‫רבקה אמית ואחרים ‪ -‬תובנות חדשות באניגמת‬ ‫היווצרות הלס המדברי והקשר בין הלס להיווצרות‬ ‫קרקעות ים תיכון‬ ‫אמיר גלילי ‪ -‬המודל המשולש‪ :‬יחסי כוחות נוודים‪-‬‬ ‫מדינה‪-‬אסלאם בחברה הבדווית בנגב‬ ‫יצחק אומר‪ ,‬רן גולדבלט ‪ -‬מורפולוגיה עירונית‬ ‫והתפלגות של שימושי קרקע מסחריים בערים‬ ‫בישראל‬ ‫יונתן לרון ואחרים ‪ -‬ניטור גרופת פסיבי בנחלי‬ ‫חלוקים גדולים‬ ‫אורן יפתחאל‪ ,‬אחמד אמארה ‪ -‬גאוגרפיה משפטית‬ ‫של עימות‪ :‬מדיניות והתנגדות בנגב‬ ‫דוד בורג‪ ,‬זיניאדה אילטוב ‪ -‬דינמיקה של ערים‬ ‫בישראל‬ ‫נורית שוליק ‪ -‬עבודות חקר עם תלמידים מיוחדים‬ ‫יובל לוריג ואחרים ‪ -‬שיחזור ההידרוגאולוגי של גופי‬ ‫מים קדומים ‪ -‬מקרה נחל ציחור‬ ‫חבצלת יהל‪ ,‬רות קרק‪ ,‬סת' פרנזמן ‪ -‬משפט בינלאומי ראסם ח'מאיסי ‪ -‬מודל שיתוף מוניציפאלי‪ ,‬אורבאני‬ ‫כלכלי‪ ,‬פנים מול פנים‪ :‬בהדגמה; באקה אלג'רביה –‬ ‫מנהגי ותביעות של בדואים לבעלות בקרקעות בנגב‬ ‫מנשה‬ ‫אלכסנדר (סנדי) קדר ‪ -‬מקרקעי הבדווים והגאוגרפיה‬ ‫המשפטית וההיסטורית של הנגב‬ ‫רועי אגוזי‪ ,‬יהודית לקח ‪ -‬מחקר גאומורפולוגי ארוך‬ ‫טווח בישראל‪ :‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד(?)‬ ‫‪14:30‑13:30‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה‬ ‫הוראת גאוגרפיה באמצעות תהליכי חקר‬ ‫יו"ר‪ :‬חניתה ברעם‬ ‫שוש שץ ‪ -‬הנעת תלמידים לחקר הסביבה הקרובה‬ ‫בהנאה באמצעות מסלולרי באשקלון‬ ‫יובל ארבל ואחרים ‪ -‬סקר רב תחומי ותכנית לשימור‬ ‫ושיקום מעיינות במרחב מטה יהודה‬ ‫‪13:30‑13:00‬‬ ‫חדר ‪273‬‬ ‫חדר ‪106‬‬ ‫אורית רותם‪-‬מינדלי ‪ -‬עושים "שופינג"‪ :‬בין‬ ‫פרגמנטציה של שימושי קרקע מסחריים להיבדלות‬ ‫חברתית‬ ‫שלומית פלינט ‪Residential relations between -‬‬ ‫‪individualistic and collectivistic social groups‬‬ ‫הפסקת צהריים‬ ‫סיור במוזיאון הכט (‪)13:30‑13:00‬‬ ‫סיור תצפית גאוגרפית ממגדל אשכול (‪)14:00‑13:30‬‬ ‫ישיבת חברי האגודה הגאוגרפית (אולם קומת ה‪)0-‬‬ ‫‪13‬‬ ‫נאוה מרכוס ‪ -‬עבודות חקר בסביבה עירונית‬ ‫אופירה גל ‪ -‬איך ספר הלימוד יכול לעודד חקר‪ ,‬אם‬ ‫כל התכנים כבר כתובים בו?‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית‬ ‫יפו בעת החדשה‪ :‬מחקרים חדשים‬ ‫יו"ר‪ :‬תמיר גורן‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫סוגיות נבחרות בתיירות‬ ‫יו"ר‪ :‬יואל מנספלד‬ ‫גאוגרפיה ובריאות‬ ‫סביבות בריאות בעיר‬ ‫יו"ר‪ :‬מילכה דונחין‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫ממשק יער בתנאי סביבה משתנים והראיה‬ ‫העתידית של קרן קימת לישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬מיכאל ספרינצין‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ ‫ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק ב'‬ ‫יו"ר‪ :‬מקסים שושני‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫אביב אופנהיים‪ ,‬רות קרק ‪ -‬ייסוד‪ ,‬תפרוסת ואופי‬ ‫הסכנאת המצריות ביפו והשפעתן על נוף יפו‪-‬תל‬ ‫אביב‪2003‑1800 ,‬‬ ‫איל מטרני‪ ,‬נורית קליאוט ‪ -‬איך גורמים למטיילים‬ ‫להרים לכלוך של אחרים ‪ -‬אפקטיביות של‬ ‫התערבויות במניעת השפעה לרעה של מבקרים על‬ ‫הסביבה‬ ‫מיקה מורן ואחרים ‪ -‬סביבה מקדמת בריאות לגיל‬ ‫השלישי‪ :‬זיהוי אלמנטים אורבאניים המשפיעים על‬ ‫הליכה בקרב אזרחים ותיקים בעיר חיפה‬ ‫אלון טל ‪ -‬ייעור בר קיימא וקיבוע פחמן בישראל‪:‬‬ ‫המעבר מתפוקות עץ לשירותי מערכת אקולוגיים‬ ‫אנטולי גיטלסון ‪Remote estimating crop -‬‬ ‫‪biophysical characteristics‬‬ ‫ענת קדרון ‪ -‬מרחב‪ ,‬מקום ושייכות בין יפו ותל אביב‬ ‫במלחמת העולם הראשונה‪ :‬יהודי יפו ותל אביב על קו‬ ‫התפר בין שייכות עירונית‪ ,‬אזרחית וקהילתית‬ ‫שחר שילה ‪ -‬עיר דוד ‪ -‬מאת החופרים לעת התיירים‬ ‫אורטל קרן‪ ,‬ערן רזין ‪" -‬גוף בריא בעיר בריאה" –‬ ‫תכנון ופיתוח 'גני כושר ציבוריים' בסביבות עירוניות‬ ‫דוד ברנד ‪ -‬היערכות קרן קימת לישראל לשינויי‬ ‫אקלים באמצעות מחקר ופיתוח מתקדם‬ ‫עופרי גולומב ואחרים ‪ -‬צילומים תרמים לזיהוי עצי‬ ‫תמר החשודים כנגועים בחדקונית הדקל‬ ‫תמיר גורן ‪ -‬הקריסה והמאבק לשיקום‪ :‬נמל יפו‬ ‫בתקופת המנדט הבריטי‬ ‫אוהד שקד ואחרים ‪ -‬תיירות‪ ,‬יין ופוליטיקה ומה‬ ‫שבינהם‪ :‬ניתוח מרחבי ביהודה ושומרון‬ ‫אריאל רזניק‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬נורית אלפסי ‪ -‬פליטות‬ ‫רכבים בתל אביב‪-‬יפו‪ :‬מה מניע אותן?‬ ‫אביב אייזנבנד ‪ -‬אקלום והשבחה של עצים לייעור‬ ‫בישראל‬ ‫אילן שוורצמן‪ ,‬עירא דיין‪ ,‬דן בלומברג ‪ -‬שימוש‬ ‫באלגוריתם ‪ Rxmin‬לזיהוי אנומליות‪ :‬איתור מיקום‬ ‫אוהלי בדואים בנגב כמקרה בוחן‬ ‫איתמר רדאי ‪ -‬יפו‪ ,‬עיר חוף‪ :‬קריסתה של החברה‬ ‫הערבית ביפו ונפילתה של העיר בתש"ח‬ ‫שרון טייטלר‪-‬רגב‪ ,‬שוש שהרבני‪ ,‬הלנה דה‪-‬סביליה‬ ‫ הגורמים המעצבים את תדמית היעד התיירותי‬‫בעיני סטודנטים ישראלים‬ ‫עמית בירנבוים ‪ -‬החוויה הרגעית של תושבים‬ ‫בירושלים‪ :‬מחקר אקולוגי באמצעות סמארטפונים‬ ‫דן יקיר ‪Biotic and a-biotic adjustments to -‬‬ ‫‪semi-arid conditions in the Yatir pine-forest‬‬ ‫סיון איזיקסון‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬שמעון רחמילביץ'‪,‬‬ ‫יהונתן אפרת ‪ -‬שימוש בצילום אוויר באינפרא אדום‬ ‫קרוב לניתוח מרחבי של תהליכים קצרי וארוכי טווח‬ ‫באוכלוסיית עצי שיטים באזור צחיח קיצון‬ ‫רני מנדלבאום‪ ,‬נורית אלפסי‪ ,‬יודן רופא ‪ -‬השפעת‬ ‫העיצוב העירוני על אורח החיים בשכונות 'מגדלים‬ ‫בפארק'‪ :‬שימוש במרחבים ציבוריים‬ ‫‪16:00‑14:30‬‬ ‫‪16:45‑16:00‬‬ ‫‪17:00‑16:45‬‬ ‫סמיון פולינוב‪ ,‬אמציה פלד‪ ,‬עופר בארי ‪ -‬אומדן‬ ‫ההשפעה של פרמטרים מרחביים על תהליכי‬ ‫התייבשות היער‪ ,‬בעזרת חישה מרחוק ומערכות מידע‬ ‫גאוגרפי‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫חדר ‪273‬‬ ‫חדר ‪106‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫סחף‬ ‫יו"ר‪ :‬לאה ויטנברג‬ ‫המרחב הכפרי‬ ‫תמורות ביישוב הכפרי בישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬יעקב מעוז‬ ‫גאוגרפיה עירונית‬ ‫שיקולי קיימות בעיצוב גנים בערים בישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬גלעד רונן‪ ,‬יצחק שנל‬ ‫גאוגרפיה והוראה‬ ‫חדש וישן בהוראת הגאוגרפיה‬ ‫יו"ר‪ :‬דניאל פלזנשטיין‬ ‫יצחק שנל ‪ -‬מודל כללי להבנת ההצלחה של יזמות‬ ‫כפרית בפריפריה‪ :‬המקרה של צפון ישראל‬ ‫אלי ארגמן‪ ,‬מנחם אגסי‪ ,‬אלון מאור ‪ -‬הערכת נגר‬ ‫וסחף מטיפולים שונים‪ ,‬במהלך ניסוי המטרה בתנאי‬ ‫שדה‪ ,‬במסגרת ניהול ממשק אגני בר‪-‬קיימא‬ ‫עירית עמית‪-‬כהן ‪" -‬חצר הקיבוץ" בין התחדשות‬ ‫לשמירה‬ ‫מור שחר ‪ -‬השפעת תנאי קיצון‪ ,‬המדמים שריפה‪ ,‬על‬ ‫מעבר חום ועל אוכלוסיית החיידקים בקרקע‬ ‫ענת בר‪-‬כהן‪ ,‬טל פרי‪ ,‬ענבל אגוזי ‪ -‬דו‪-‬קיום חקלאות טל אלון מוזס ‪ -‬תכנון גנים עירוניים בישראל לאור‬ ‫והתיישבות במרחב הכפרי‪ :‬ממשק בין שימוש בהדברה תפיסות סביבתיות משתנות‬ ‫לבין מגורים ומבני ציבור‬ ‫דלית גרוס‪-‬לן ‪ -‬הלמידה לאורך החיים במרחב‬ ‫הגאוגרפי‬ ‫יעל סנה ‪ -‬הסיור הלימודי חי ונושם‪ :‬סביבה לימודית‬ ‫עכשווית‬ ‫נעמה טסלר‪ ,‬לאה ויטנברג‪ ,‬נעם גרינבאום ‪ -‬השפעת‬ ‫שריפות יער על קרקע – סיכום של ‪ 9‬שנות מחקר‬ ‫בכרמל‬ ‫נדב בן‪-‬גל ‪ -‬תופעת המשק הגדול בישראל‪ :‬צמיחתו‪,‬‬ ‫מאפייניו והשלכותיו‬ ‫דניאל מישורי ‪ -‬קיימות במרחב‪ :‬מקום‪ ,‬סביבה וקניין‬ ‫ציבורי‬ ‫ארנון מדזיני ‪" -‬בין מזרח תיכון ומזרח תיכון חדש"‪:‬‬ ‫האם עלינו לשנות את הגדרת אזור המזה"ת בהוראת‬ ‫הגאוגרפיה‬ ‫ניצן סווט‪ ,‬יצחק קטרה ‪ -‬מאפיינים פיסיקו‪-‬כימיים‬ ‫של אגרגציה בלס באזור צחיח למחצה‬ ‫ירדנה שאול ‪ -‬וועדות הקליטה ומשמעות‬ ‫"קהילתיות" בקרב תושבי המוא"ז משגב‬ ‫עתר עוז‪ ,‬שרה פריאנטה‪ ,‬ילנה ז'בלב ‪ -‬גנים עירוניים‬ ‫בתל אביב‪-‬יפו ‪ -‬מבקרים ומשאירים עקבות‬ ‫חנה סיון ‪ -‬לומדים גאוגרפיה עם טייסים‬ ‫נורית שטובר‪-‬זיסו‪ ,‬נעמה טסלר ‪ -‬בליה מואצת של‬ ‫סלעים קרבונטיים בעקבות שריפות יער חזקות‬ ‫דיד בורו‪ ,‬משה שוורץ‪ ,‬מיכאל קם‪ ,‬אלן דגן ‪ -‬צמצום‬ ‫הבקר וגיוון העדר אצל רועי שבט בוראנה בדרום‬ ‫אתיופיה‬ ‫(אולם קומת ה‪ )0-‬הדלקת נרות חנוכה במעמד מר עמוס שפירא ‪ -‬נשיא האוניברסיטה‬ ‫חלוקת פרסי האגודה הגאוגרפית‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18:30‑17:00‬‬ ‫‪20:00‑18:30‬‬ ‫חדר ‪202‬‬ ‫חדר ‪101‬‬ ‫חדר ‪107‬‬ ‫חדר ‪134‬‬ ‫חדר ‪274‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫יו"ר‪ :‬אבי ששון‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫תיירות‪ :‬בין פיתוח לשימור‬ ‫יו"ר‪ :‬חזי ישראלי‬ ‫כלכלה וסביבה‬ ‫גאוגרפיה כלכלית וכלכלת משאבי טבע‬ ‫יו"ר‪ :‬דוד כץ‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫מדיניות סביבתית ‪ -‬התנהגות אקולוגית‬ ‫יו"ר‪ :‬בני פירסט‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ ‫מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה‬ ‫מרחוק ב'‬ ‫יו"ר‪ :‬איל בן‪-‬דור‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫צבי שילוני ‪ -‬התפתחות השייט בים‪-‬המלח בשלהי‬ ‫השלטון העות'מני‪1917-1894 ,‬‬ ‫אפרת איזנברג‪ ,‬ניר כהן ‪" -‬לצאת מבור הדימוי‬ ‫השלילי"‪ :‬אירועי תרבות כאסטרטגיה לשינוי תדמית‬ ‫העיר‬ ‫דוד כץ ‪ -‬שווקים לאספקת מים לטבע ‪ -‬האמנם?‬ ‫נסים צרור ‪ -‬אומדן ההשפעת של מדיניות תפיסת‬ ‫רכבים על השלכות בלתי חוקיות של פסולת בניין‪:‬‬ ‫ישראל כמקרה מחקר‬ ‫דניאלה קופל ‪ -‬ספקטרוסקופיה ככלי לניתוח‬ ‫קרקעות עירוניות‬ ‫ירון בלסלב ‪ -‬סוגיה אימפריאלית או בעיה מקומית‪:‬‬ ‫מפגעים סביבתיים במרחב תל‪-‬אביב בתקופת המנדט‬ ‫הבריטי‪1948-1920 ,‬‬ ‫צביקה צוק ‪ -‬הכרזת אתרי מורשת עולמית בישראל‬ ‫נאווה חרובי‪ ,‬שרית שלהבת‪ ,‬שביט מדהלה ‪ -‬תאגידי‬ ‫מים וביוב ‪ -‬יעילות ויתרונות לגודל‬ ‫בני פירסט ‪ -‬לוחמי הסביבה או "מחבקי עצים"‪ :‬על‬ ‫האפקטיביות של מאבקים סביבתיים‬ ‫חנן ספונד ‪ -‬שחזור מידע ספקטראלי תחת צל‬ ‫אבי ששון‪ ,‬טל קציר ‪ -‬נוף תרבות היסטורי שנעלם‬ ‫– הבטים פיזיים וגאוגרפיים של הבייארות בתל‬ ‫אביב‪-‬יפו‬ ‫שלי‪-‬אן פלג ‪ -‬הקשר שבין התיירות לשימור בערים‬ ‫היסטוריות בישראל‬ ‫אנדראה גרמנדי ‪Ecological-economics -‬‬ ‫‪valuation and mapping of carbon‬‬ ‫‪sequestration in the Mediterranean Sea‬‬ ‫אביב שטרן‪ ,‬אופיר רובין‪ ,‬סתו רוזנצוויג ‪ -‬האם‬ ‫מדיניות אנרגיה לאומית משפיעה באופן שונה על‬ ‫תושבי המרכז והפריפריה?‬ ‫נמרוד כרמון ‪ -‬שימוש בחישה מרחוק‬ ‫היפרספקטרלית לאפיון כמותי של מקדמי החיכוך‬ ‫בכבישי אספלט‬ ‫זאב גרינברג ‪ -‬ילדים משחקים בערך‬ ‫תום עמית ‪ -‬מפארק עירוני לגן לאומי‬ ‫היאלי מרקו‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬אורית בן‪-‬צבי אסרף ‪-‬‬ ‫היבטים חברתיים‪-‬כלכליים של צריכת חשמל במגזר‬ ‫הביתי והשפעת אמצעי מדיניות‬ ‫איתי הרמן ואחרים ‪ -‬זיהוי קרומים ביולוגיים‬ ‫מהקרקע ומהחלל‬ ‫אסף זנזורי ‪ -‬ייעול ניצול הקרקע במודיעין‬ ‫איל בן‪-‬דור ‪ -‬יישומי אלגושרינג‬ ‫חדר ‪225‬‬ ‫חדר ‪132‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫יו"ר‪ :‬נורית שטובר‪-‬זיסו‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי‬ ‫סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫יו"ר‪ :‬מיכאל סופר‬ ‫יואל רסקין‪ ,‬דורית סיון‪ ,‬רויטל בוקמן‪ ,‬גלעד‬ ‫שטיינברג ‪ -‬תיארוך פלישת החולות ההולוקניים‬ ‫ובניית שדות הדיונות במישור החוף הישראלי‬ ‫מיכאל סופר ‪ -‬תלות ופיתוח מקומי באיי פיג'י –‬ ‫משמעות הקאווה‬ ‫משה ענבר ‪ -‬גאומורפולוגיה בישראל ‪ 25 -‬שנה‬ ‫לאחר הסיכום של פרופ' אשר שיק‬ ‫נועמאן גנאיים‪ ,‬מיכאל סופר‪ ,‬ג'לאל גנאים ‪ -‬תמורות‬ ‫בשימושי הקרקע ביישובים הערביים – התפשטות‬ ‫העיור מול הצטמצמות שטחי החקלאות‬ ‫ליאור רוטנברג‪ ,‬דן מלקינסון‪ ,‬לאה ויטנברג‪ ,‬משה‬ ‫ענבר ‪ -‬השפעת שינויי אקלים לעומת שינויים‬ ‫בשימושי קרקע על משטר זרימת המים באגן נחל‬ ‫משושים עליון‪ ,‬רמת הגולן‬ ‫שלמה גץ‪ ,‬לילך לב‪-‬ארי ‪ -‬סוג ישוב מגורים ובחירות‬ ‫לימודיות של סטודנטים‬ ‫נתנאל ברגמן‪ ,‬מרקו ואן‪-‬דה‪-‬וויל‪ ,‬סטיבן היקוק ‪-‬‬ ‫מורפולוגיה ותהליכים עכשיויים באפיק החתור בחומר‬ ‫גלציאלי‪ ,‬דרום אונטריו‪ ,‬קנדה‬ ‫ערן רזין‪ ,‬יגאל צ'רני ‪ -‬ישראל‪ :‬מדינת אי שהיא מדינת‬ ‫מטרופולין?‬ ‫אסף חן‪ ,‬יצחק בננסון‪ ,‬ארנון קרניאלי ‪ -‬הערכת‬ ‫ביקוש וזמינות מים לחקלאות ותפרושת שדות‬ ‫חקלאיים בעזרת מודל מבוסס סוכנים וסלולר‬ ‫אוטומטה‬ ‫ירדנה שאול ‪ -‬קניונים במקום מע"ר‪ :‬קבלת החלטות‬ ‫של רשות התכנון בחיפה‬ ‫מושב מליאה (אולם קומת ה‪ :)0-‬חיפה מאין ולאן? יו"ר‪ :‬פרופ' ברוך קיפניס‪ ,‬מארגנת פרופ' נורית קליאוט‬ ‫מר ליאור אפלבאום ‪ -‬מנהל סניף צפון התאחדות התעשיינים בישראל; מר דוד אריאלי ‪ -‬ראש המועצה המקומית קריית טבעון; מר מיקי לייבוביץ ‪ -‬מנכ"ל רשות הצעירים והנוער עירית חיפה;‬ ‫מר יגאל מאור ‪ -‬מנהל רשות הספנות ונמלים משרד התחבורה; מר ניצן ספיר ‪ -‬מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון; ד"ר גלית רנד‪ ,‬ראש אגף תכנון אסטרטגי ומחקר‬ ‫הציבור מוזמן למושב זה‬ ‫‪15‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬כ"ט כסלו תשע"ה ‪21.12.2014‬‬ ‫הצגת פוסטרים‪ ,‬לובי בית הסטודנט‬ ‫דודי הובר‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬שגיא כהן‬ ‫‪18:00‑17:30‬‬ ‫שימוש ב‪ )LEM( Landscape Evolution Model-‬לסימולציה של ערוצונים זמניים באגני היקוות חקלאיים באזור רבדים‬ ‫י‬ ‫ניקולא אורבך‬ ‫ניאו נאצים אנטישמי בישראל‪ ,‬מאפייניו וביטויו במרחב‬ ‫הודיה ביתן‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬ה' ברוינס‬ ‫שילוב מבוסס ממ"ג של מודל הידרולוגי ומידע גאוארכאולוגי להערכת יבול מי נגר בטרסות חקלאיות ובורות קדומים בהר הנגב‪.‬‬ ‫בראין אפשטיין‪ ,‬משה גבעוני‬ ‫‪Exploring the Gap: operator provided quality of service compared to that which is desired by the passenger in a contract tendering regime‬‬ ‫אורן רז‬ ‫חיפה במבט חברתי‪-‬כלכלי‪ :‬מפות עירוניות מתוך אוגדן המפות של דוח פני החברה בישראל‬ ‫רן שוחמי‬ ‫בחינת השפעותיה של א‪-‬תחבורה ציבורית בשבת‬ ‫דרור סגל‬ ‫מערכת המחצבות שסיפקה אבן מקומית לבניית העיר הרומית והביזנטית ניסה‪-‬סקיתופוליס (בית שאן)‬ ‫דרור סגל‬ ‫יבוא שיש לבנייה בתקופה הרומית והביזנטית‪ ,‬סוסיתא וחמת גדר כמקרה מבחן‬ ‫שי סלע‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬שמואל אסולין‬ ‫השפעת קרומי קרקע פיזיקליים על קליטת מים בצומח מעוצה בסביבות יובשניות – מחקר מבוסס ממ"ג וסימולציות נומריות‬ ‫בר ברגמן‪ ,‬משה גבעוני‬ ‫אופן בחירת מסלול הרכיבה בתל אביב‪-‬יפו‬ ‫עמיר מור‪-‬מוסרי‪ ,‬אריה בודובסקי‬ ‫השפעת קווי המתאר הגאוגרפיים על הפוריות הפנים כתמית בבתות ספר ערבתיות‬ ‫אלכסנדרה שטיין‪ ,‬ארנון קרניאלי‬ ‫ניטור פנולגיה של יערות בעזרת טכניקות חישה מרחוק ‪ -‬יתרונות ומגבלות‬ ‫דוד הלמן‪ ,‬איתמר לנסקי‬ ‫‪Exploring MODIS-derived vegetation indices and actual evapotranspiration relationships‬‬ ‫עדו קליין‪ ,‬איתי פישהנדלר‬ ‫פיצוי מארח ככלי מדיניות למיקום תשתיות לאומיות‬ ‫עצמון בן‪-‬בנימין‪ ,‬אנה ברוק‪ ,‬איל בן‪-‬דור‬ ‫איתור שינויים עיתיים בהדמאות היפרספקטרליות‬ ‫ארז האסול ואחרים‬ ‫שכבות הרס ארכיאולוגיות ותרומת הגומלין לארכיאו‪-‬מגנטיזם וכרונולוגיה‬ ‫קייט רפאל‪ ,‬ארז האסול‪ ,‬אמוץ עגנון‬ ‫מחפשים את קצה הנזק‪ :‬הארמונות האומיים ורעידות האדמה של ימי הביניים בהעתק עמק הירדן‬ ‫רומן גרנדור‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫שינויים במגמת הכיסוי של קרומי הקרקע הביולוגיים בגבול ישראל‪-‬מצרים‬ ‫‪Amit Mukherjee, Rachael Cayne‬‬ ‫‪India-Israel Strategic Partnership - Shifting Paradigms in the 21st Century‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫סיורים‬ ‫היציאה לסיורים ולפעילויות הבאות מותנית בהרשמה מראש‪ ,‬במייל‪[email protected] :‬‬ ‫כל הסיורים הינם ללא תשלום (לכל הנרשמים והמשלמים לכנס)*‬ ‫מספר המקומות מוגבל‪ .‬יש לתאם מראש!‬ ‫סיור ייחודי למבנים הבהאיים בחיפה‬ ‫ד"ר נגה קולינס‪-‬קריינר‬ ‫פעולות השיקום בנחל קישון התחתון‬ ‫ד"ר נעם גרינבאום‬ ‫סיור למרכז הבהאי העולמי שמתחיל ברחוב אתרי הסיור המתוכננים‪:‬‬ ‫גולומב ומסתיים במרכז המבקרים ובמקדש הבהאי •רשות נחל קישון‬ ‫שבשדרות הציונות‪ .‬בסיור זה עוברים ליד המבנים •רשות הניקוז קישון‬ ‫האדמיניסטרטיביים השונים ומקבלים הסבר על‬ ‫התפיסות האדריכליות של תכנון המבנים והגנים פירוט הסיור‬ ‫ודרכי התנהלותה של הקהילה הבהאית‪ .‬נשלב ביקור הסיור יחל באתר רשות נחל קישון שם נקבל סקירה‬ ‫במקדש הבאב‪ ,‬בהתאם לשעת הביקור‪ .‬סיור זה נחשב על תהליך ופעולות שיקום הנחל ומצבו בהווה‪ ,‬כולל‬ ‫לקל ביותר מבחינה פיזית ואף קיימת במסגרתו סיור קטן לפארק שלאורך השפך (במידה ולא יירד‬ ‫גשם)‪.‬‬ ‫אפשרות ביקור לנכים באמצעות קלנועית‪.‬‬ ‫האתר השני בו נבקר יהיה רשות הניקוז קישון‪,‬‬ ‫פירוט הסיור‬ ‫במהלך הסיור ניכנס לאודיטוריום שבמרכז ליועצים בנפתול הנחל שנחפר לטובת שיקום האפיק בקטע‬ ‫בינלאומיים (המקלט האטומי?)‪ ,‬שם יינתן הסבר קצר המזוהם ובאתר הטיפול בבוצה‪.‬‬ ‫אודות הקהילה הבהאית וניתן זמן לשאלות‪.‬‬ ‫הסיור ימשיך למרגלות משכן הצדק העולמי ויינתן מועד הסיור‬ ‫הסבר אודות אדריכלות המבנים והגנים‪ .‬משם ימשיך יום ג' ‪14:00‑09:00 - 23.12.14‬‬ ‫למרכז ללימודי כתבים הקדושים והארכיון העולמי נפגשים בתחנת האוטובוס של הבניין הראשי‬ ‫ובסופו נגיע לטרסה‪ .‬במקום זה ניתן הסבר בדגש על באוניברסיטה (ליד בנק הפועלים) בשעה ‪ .08:30‬יש‬ ‫נושא התיירות באתר‪ ,‬במיוחד בהקשר של הכרזת הסעה‪.‬‬ ‫האתר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו‪ .‬לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬נמשיך למרכז המבקרים בו יוגש כיבוד קל‪ ,‬ניתן‬ ‫זמן לסייר בתערוכה ההיסטורית במרכז ויוקרן סרט‬ ‫הסבר‪.‬‬ ‫מועד הסיור‬ ‫יום ג' ‪.12:00‑09:00 - 23.12.14‬‬ ‫נפגשים בשעה ‪ 8:45‬ברחוב גולומב ‪16‬‬ ‫תצפית גאוגרפית ממגדל אשכול‬ ‫פרופ' ארנון סופר ופרופ' משה ענבר‬ ‫סיור בפאבים ובבתי הקפה‬ ‫של רחוב מסדה‬ ‫ריצת בוקר ברחבי הפארק הלאומי כרמל‬ ‫ד"ר דן מלקינסון‬ ‫הסיור יכלול דיון על ההיבטים השונים של‬ ‫הגאוגרפיה הפיזית (בהדרכת משה ענבר) ושל‬ ‫הגאוגרפיה האנושית (בהדרכת ארנון סופר ביום‬ ‫ראשון בלבד) מתצפית הקומה ה‪ 30-‬של מגדל אשכול‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫לאחר יום הכנס הראשון‪ ,‬נצא להתרעננות בפאבים‬ ‫ובבתי הקפה ברחוב מסדה המיוחד בשכונת הדר‬ ‫בחיפה‪ .‬לאחר סיור קצר ברחוב נשב להרצאה ודיון‬ ‫פתוח באווירה אינטלקטואלית וקלילה על כוס בירה‬ ‫(או קפה‪/‬שוקו‪.)...‬‬ ‫הנושאים שיועלו לדיון עוסקים בתחומי הגאוגרפיה‬ ‫העירונית‪ ,‬החברתית והתרבותית‪ ,‬בין היתר‪ :‬דו‪-‬קיום‬ ‫במרחב ובמקומות הבילוי‪ ,‬תכנון עירוני וחידוש פני‬ ‫העיר‪ ,‬ג'נטריפיקציה של השכונה ועוד‪.‬‬ ‫המפגש ייפתח בהצגה קצרה של הנושא‪ ,‬שתערך כ‪15-‬‬ ‫דקות‪ ,‬ולאחר מכן נקיים רב‪-‬שיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מועד הסיור‬ ‫יום א' ‪20:30 -‬‬ ‫נפגשים ברחוב מסדה ‪ 20‬מול קפה פאזל (ניתן להגיע‬ ‫עם קו ‪ 37‬מהאוניברסיטה ולרדת בתחנת ארלוזורוב‪/‬‬ ‫בלפור)‬ ‫למעוניינים לפתוח את היום השני של הכנס בפעילות‬ ‫ספורטיבית‪ ,‬אנו מציעים ריצת בוקר מרעננת‪ ,‬בנופי‬ ‫הכרמל היפים‪.‬‬ ‫הריצה בדרגת קושי בינונית‪ ,‬רצים בקבוצה‪ .‬יש להגיע‬ ‫בלבוש ספורטיבי ומצב רוח טוב‪.‬‬ ‫מועד הסיור‬ ‫יום א' ‪14:00‑13:30 -‬‬ ‫יום ב' ‪14:00‑13:30 -‬‬ ‫מוזיאון הכט ‪ -‬סיור גאוארכאולוגי‬ ‫הסיור לתצפית ביום ב' ישולב עם סיור במוזיאון‬ ‫הארכאולוגי "מוזיאון הכט" באוניברסיטת חיפה‬ ‫(בהדרכת ד"ר עינת ערמון‪-‬עמבר)‪.‬‬ ‫מועד הסיור‬ ‫יום ב' ‪13:30-13:00 -‬‬ ‫נפגשים בכניסה לבית הסטודנט‬ ‫מועד הריצה‬ ‫יום ב' ‪06:30 -‬‬ ‫נפגשים ברחבה שבין הבניין הרב תכליתי לבניין‬ ‫המדרגה‪.‬‬ ‫* סטודנטים לתואר ראשון ושני אינם חייבים בתשלום (למעט תשלום רשות עבור דמי חברות באגודה)‪ .‬הכניסה החופשית להרצאות תינתן באמצעות הצגת תעודת סטודנט בתוקף והיא אינה מקנה זכאות להשתתף בסיורים (מלבד סיור הפאבים ובתי הקפה במסדה)‬ ‫ואינה מקנה זכאות לתיק כנס‪ .‬סטודנט המעוניין להשתתף בסיורים או לקבל תיק כנס‪ ,‬צריך להירשם לכנס ולשלם תעריף סטודנט‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫רשימת התקצירים‬ ‫מושב לזכרו של פרופ' מנשה הראל ז''ל‬ ‫‪28‬‬ ‫חיפה מאין ולאן? חזון לעיר חיפה‬ ‫‪29‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫‪30‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬מקומות קדושים‪ :‬תמורות בעת החדשה‬ ‫קובי כהן‪-‬הטב‪ ,‬איילת כהן‬ ‫יצחק רייטר‬ ‫דורון בר‬ ‫הכותל המערבי וקבר רחל בתקופת היישוב‪ :‬ביטוי חזותי של ניצני הלאמת המקומות‬ ‫הקדושים ליהודים‬ ‫האם הסטטוס‪-‬קוו עדיין תקף? תמורות בכותל המערבי ובקבר דוד‬ ‫בין קדושה לארכאולוגיה–המאבק במדינת ישראל על הגדרת מקומות קדושים והיסטוריים‪,‬‬ ‫‪1967-1948‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬גאוגרפיה של דת במאה ה‪ :21-‬מבטים תיאורטיים על נוף וקדושה‬ ‫ליאור חן‬ ‫נמרוד לוז‬ ‫אורן יפתחאל‪ ,‬בתיה רודד‬ ‫גאופוליטיקה של קדושה‪ ,‬גבולות ולאומיות‪ :‬שלושת אתרי הטבילה של ישוע לאורך נהר הירדן‬ ‫קדושה בן סדקי ההגמוניה‪ :‬מאבקן של קהילות מיעוט על נוף וזהות במדינת הלאום‬ ‫עקבותיו העירוניים של אברהם‪/‬אברהים‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית ‪ -‬גאוגרפיה של גבולות‬ ‫גדעון ביגר‬ ‫יוסף שלהב‬ ‫זאב זיוון‬ ‫מורן זגה‬ ‫מובלעות טריטוריאליות כפתרון לסוגיית הגבולות בין ישראל לפלסטין‬ ‫זהות לאומית‪ ,‬זיקה טריטוריאלית וריבונות‪ :‬האתגר החינוכי‬ ‫ייצוגם של גבולות ישראל בקולנוע הישראלי‬ ‫הגבולות בעיני ארגון "המדינה האסלאמית" (דאע"ש)‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫ראובן גפני‬ ‫לביא שי‬ ‫מוטי זוהר ואחרים‬ ‫עודד שי‬ ‫בין יהודים לערבים בשכונת שמאעה (שערי ציון) בירושלים‪1948-1900 ,‬‬ ‫שכונת שמעון הצדיק‪1918-1929 ,‬‬ ‫מדוע המינרט כה נמוך? עדות לנזק מרעידת האדמה של ‪ 1834‬בהר ציון‬ ‫מוזיאונים‪ ,‬ארכאולוגיה ואמנות‪ :‬תפרוסת המוזיאונים בירושלים בתקופת המנדט הבריטי‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫אסף זלצר‬ ‫אביב אופנהיים‪ ,‬רות קרק‬ ‫ענת קדרון‬ ‫תמיר גורן‬ ‫איתמר רדאי‬ ‫בין העיר והבירה (‪)1958‑1948‬‬ ‫ייסוד‪ ,‬תפרוסת ואופי הסכנאת המצריות ביפו והשפעתן על נוף יפו‪-‬תל אביב‪2003‑1800 ,‬‬ ‫מרחב‪ ,‬מקום ושייכות בין יפו ותל אביב במלחמת העולם הראשונה‪ :‬יהודי יפו ותל אביב על‬ ‫קו התפר בין שייכות עירונית‪ ,‬אזרחית וקהילתית‪.‬‬ ‫הקריסה והמאבק לשיקום‪ :‬נמל יפו בתקופת המנדט הבריטי‬ ‫יפו‪-‬עיר חוף‪ :‬קריסתה של החברה הערבית ביפו ונפילתה של העיר בתש"ח‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫צבי שילוני‬ ‫ירון בלסלב‬ ‫אבי ששון‪ ,‬טל קציר‬ ‫זאב גרינברג‬ ‫התפתחות השייט בים‪-‬המלח בשלהי השלטון העות'מאני‪1917-1894 ,‬‬ ‫סוגיה אימפריאלית או בעיה מקומית‪ :‬מפגעים סביבתיים במרחב תל‪-‬אביב בתקופת המנדט‬ ‫הבריטי‪1948-1920 ,‬‬ ‫נוף תרבות היסטורי שנעלם – הבטים פיזיים וגאוגרפיים של הבייארות בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫ילדים משחקים בערך‬ ‫גאוגרפיה עירונית‪ ,‬כפרית ומוביליות‬ ‫‪50‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬בחזרה לעיר‪ :‬התחדשות‪ ,‬אינטנסיפיקציה‬ ‫גלעד רוזן‬ ‫גלית כהן‪-‬בלנקשטיין‪ ,‬ערן פייטלסון‬ ‫התחדשות עירונית במערב ירושלים‪ :‬תקווה חדשה?‬ ‫תחבורה ציבורית בירושלים‪ .‬מתכננים למי?‬ ‫‪18‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪57‬‬ ‫גדעון יקר‬ ‫‪Public Regimes and Sport Facility Development: Municipal Capital and‬‬ ‫‪Shutting out the Private Sector‬‬ ‫יגאל צ'רני‪ ,‬גלעד רוזן‬ ‫בין הנסתר לנגלה‪ :‬הגאוגרפיה של הבנייה לגובה בירושלים בראשית המאה ה‪21-‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪59‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬מורפולוגיה עירונית והיבדלות חברתית‪-‬מרחבית‬ ‫יצחק אומר‪ ,‬רן גולדבלט‬ ‫דוד בורג‪ ,‬זיניאדה אילטוב‬ ‫ראסם ח'מאיסי‬ ‫אורית רותם‪-‬מינדלי‬ ‫שלומית פלינט‬ ‫מורפולוגיה עירונית והתפלגות של שימושי קרקע מסחריים בערים בישראל‬ ‫דינמיקה של ערים בישראל‬ ‫מודל שיתוף מוניציפאלי‪ ,‬אורבאני כלכלי‪ ,‬פנים מול פנים‪ :‬בהדגמה; באקה אלג'רביה‪-‬מנשה‬ ‫עושים "שופינג"‪ :‬בין פרגמנטציה של שימושי קרקע מסחריים להיבדלות חברתית‬ ‫‪60‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪Residential relations between individualistic and collectivistic social‬‬ ‫‪groups‬‬ ‫‪64‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬שיקולי קיימות בעיצוב גנים בערים בישראל‬ ‫יצחק שנל‬ ‫טל אלון מוזס‬ ‫דניאל מישורי‬ ‫עתר עוז ואחרים‬ ‫מודל כללי להבנת ההצלחה של יזמות כפרית בפריפריה‪ :‬המקרה של צפון ישראל‬ ‫תכנון גנים עירוניים בישראל לאור תפיסות סביבתיות משתנות‬ ‫קיימות במרחב‪ :‬מקום‪ ,‬סביבה וקניין ציבורי‬ ‫גנים עירוניים בתל אביב יפו‪ -‬מבקרים ומשאירים עקבות‬ ‫‪65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬סביבות בריאות בעיר‬ ‫מיקה מורן ואחרים‬ ‫אורטל קרן‪ ,‬ערן רזין‬ ‫אריאל רזניק ואחרים‬ ‫עמית בירנבוים‬ ‫רני מנדלבאום ואחרים‬ ‫סביבה מקדמת בריאות לגיל השלישי‪ :‬זיהוי אלמנטים אורבאניים המשפיעים על הליכה בקרב‬ ‫אזרחים ותיקים בעיר חיפה‬ ‫"גוף בריא בעיר בריאה" – תכנון ופיתוח 'גני כושר ציבוריים' בסביבות עירוניות‬ ‫פליטות רכבים בתל אביב‪-‬יפו‪ :‬מה מניע אותן?‬ ‫החוויה הרגעית של תושבים בירושלים‪ :‬מחקר אקולוגי באמצעות סמארטפונים‬ ‫השפעת העיצוב העירוני על אורח החיים בשכונות 'מגדלים בפארק'‪ :‬שימוש במרחבים‬ ‫ציבוריים‬ ‫‪69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪73‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬שינויים דמוגרפיים בפריפריה‪ :‬היבטים תפקודיים ומרחביים‬ ‫עירית ששון‪ ,‬שמואל שמאי‬ ‫שרה ארנון ואחרים‬ ‫זאב גרינברג‬ ‫מאזור תלותי לאזור מוביל‪ :‬חקר מקרה בחינוך‬ ‫שילוב קהילות בפריפריה הצפונית‬ ‫ביטויים של מופרדות ושותפות במפות תכנון שכונות הרחבה בישובים כפריים‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬תמורות ביישוב הכפרי בישראל‬ ‫עירית עמית‪-‬כהן‬ ‫ענת בר‪-‬כהן ואחרים‬ ‫נדב בן‪-‬גל‬ ‫ירדנה שאול‬ ‫דיד בורו ואחרים‬ ‫"חצר הקיבוץ" בין התחדשות לשמירה‬ ‫דו‪-‬קיום חקלאות והתיישבות במרחב הכפרי‪ :‬ממשק בין שימוש בהדברה לבין מגורים ומבני‬ ‫ציבור‬ ‫תופעת המשק הגדול בישראל‪ :‬צמיחתו‪ ,‬מאפייניו והשלכותיו‬ ‫ועדות הקליטה ומשמעות "קהילתיות" בקרב תושבי המוא"ז משגב‬ ‫צמצום הבקר וגיוון העדר אצל רועי שבט בוראנה בדרום אתיופיה‬ ‫‪77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪81‬‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי ‪ -‬סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫מיכאל סופר‬ ‫נועמאן גנאיים ואחרים‬ ‫שלמה גץ‪ ,‬לילך לב‪-‬ארי‬ ‫ערן רזין‪ ,‬יגאל צ'רני‬ ‫ירדנה שאול‬ ‫תלות ופיתוח מקומי באיי פיג'י ‪ -‬משמעות הקאווה‬ ‫תמורות בשימושי הקרקע ביישובים הערביים – התפשטות העיור מול הצטמצמות שטחי‬ ‫החקלאות‬ ‫סוג יישוב מגורים ובחירות לימודיות של סטודנטים‬ ‫ישראל‪ :‬מדינת אי שהיא מדינת מטרופולין?‬ ‫קניונים במקום מע"ר‪ :‬קבלת החלטות של רשות התכנון בחיפה‬ ‫‪82‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪86‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מוביליות כמקום‬ ‫יצחק שנל‬ ‫מירון דנן‬ ‫מוביליות של ערבים בישראל בעידן גלובליזציה‬ ‫המוביליות אצל יעקב שבתאי ‪ -‬מסע פיזי ותודעתי‬ ‫‪19‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪88‬‬ ‫יוני איילון‬ ‫אבינועם מאיר ואחרים‬ ‫אילן שדמה‪ ,‬יצחק שנל‬ ‫הנסיעה באוטובוס כבועה תיירותית‬ ‫מוביליות בספריפריה אתנית מעורבת‪ :‬תחושות ועמדות בדווים ויהודים כלפי משמעויותיו‬ ‫של כביש ‪ 31‬כמקום‬ ‫אורחות חיים חברתיים‪-‬מרחביים של נשים ערביות בישראל‬ ‫‪89‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪91‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מושב לזכרו של אורי דביר‪ .‬שביל ישראל‪ :‬הבטים תיאורטים ומעשיים‬ ‫רינה רייניץ‪-‬אידן‬ ‫שילה דביר‬ ‫שי יגל‬ ‫שי רביניו‬ ‫בשביל מה? שביל‪...‬‬ ‫אורי דביר‪ ,‬השביל של אבא‬ ‫שינוים בתוואי שביל ישראל‬ ‫‪92‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪The Eretz-Israeli-Israeli hiker: Figure, Image and Character from the First‬‬ ‫‪Aliya to the present‬‬ ‫‪95‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬שולחן עגול בנושא שבילים‬ ‫הלל זוסמן‬ ‫סוהיל זיידן‬ ‫זהר צפון‬ ‫יחיאל כהן‬ ‫אמיר מורן‬ ‫שביל ישראל לאופניים‬ ‫דרך עץ הזית בישראל‬ ‫תכנון ובניית שבילי אופניים ביערות קרן קימת לישראל‬ ‫אדריכלות נוף בת קיימא בקרן קימת לישראל‬ ‫דרך הבשורה‬ ‫גאוגרפיה חינוך והוראה‬ ‫‪96‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪101‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬גאוגרפיה ולמידה משמעותית‬ ‫פנינה גזית‬ ‫עדי לוי ואחרים‬ ‫אלונה ברוכמן‬ ‫הלמידה המשמעותית בגאוגרפיה‬ ‫חידון "דרך ארץ"‪ -‬תוכנית שנתית משמעותית בגאוגרפיה בשכבה ט'‬ ‫בניית ארגון של קהילת מורים בפייסבוק למורים מובילי בחינת הבגרות המתוקשבת‬ ‫‪102‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪104‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬הוראת גאוגרפיה באמצעות תהליכי חקר‬ ‫שוש שץ‬ ‫נורית שוליק‬ ‫נאוה מרכוס‬ ‫אופירה גל‬ ‫הנעת תלמידים לחקר הסביבה הקרובה בהנאה באמצעות מסלולרי באשקלון‬ ‫עבודות חקר עם תלמידים מיוחדים‬ ‫עבודת חקר בסביבה עירונית‬ ‫איך ספר הלימוד יכול לעודד חקר‪ ,‬אם כל התכנים כבר כתובים בו?‬ ‫‪105‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪108‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬חדש וישן בהוראת הגאוגרפיה‬ ‫דלית גרוס‪-‬לן‬ ‫יעל סנה‬ ‫ארנון מדזיני‬ ‫חנה סיון‬ ‫הלמידה לאורך החיים במרחב הגאוגרפי‬ ‫הסיור הלימודי חי ונושם‪ :‬סביבה לימודית עכשווית‬ ‫"בין מזרח תיכון ומזרח תיכון חדש" ‪ -‬האם עלינו לשנות את הגדרת איזור המזרח התיכון‬ ‫בהוראת גאוגרפיה‬ ‫לומדים גאוגרפיה עם טייסים‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫‪109‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪113‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תחבורה ותיירות‬ ‫חזי ישראלי‬ ‫עוזי פרוינד‪-‬פיינשטיין‪ ,‬שלמה בכור‬ ‫משה גבעוני ואחרים‬ ‫ערן פייטלסון‬ ‫סיגל קפלן‬ ‫גישה משולבת לניהול אתרי תיירות ומערכות תחבורה ביעדים עירוניים‬ ‫רכישת כרטיסי טיסה אונליין‪ :‬כיצד בוחרים מוצר אשר מאפייניו משתנים ללא הרף?‬ ‫שמיים פתוחים מול אופק מעורפל‪ :‬דיון בהשלכות העתידיות של הסכם שמים פתוחים‬ ‫העיר שנשכחה על ידי מתכנני התחבורה‪ :‬ירושלים התיירותית‬ ‫‪114‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪Applying the Theory of Planned Behavior to Understand the Intentions to Use‬‬ ‫‪Bike-Sharing for Holiday Cycling‬‬ ‫‪118‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות קולינארית‬ ‫עמוס רון‪ ,‬דלן טימותי‬ ‫נמרוד לוז‬ ‫ארץ זבת חלב ודבש‪ :‬קולינריה מקראית כמוצר תיירותי בארץ הקודש‬ ‫אתניות‪ ,‬אותנטיות‪ ,‬ומרחב שלישי קולינרי‪ :‬התבוננות בנופי אוכל בנצרת‬ ‫‪20‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪120‬‬ ‫בני בן ישראל‬ ‫טובה דיקשטיין‬ ‫פיתוח תיירות קולינרית אזורית בהדגמה על אזור בקעת הנדיב‬ ‫האוכל הפלישתי כגורם משיכה תיירותי‬ ‫‪121‬‬ ‫‪122‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות ויחסי חברה סביבה וכלכלה‬ ‫ערן כתר‬ ‫דלית גסול‬ ‫אלון גלבמן‪ ,‬דניאל לוין‬ ‫הלה אורן‬ ‫תיירות בת קיימא ושיווק תיירות‪ :‬הילכו יחדיו בלתי אם נועדו?‬ ‫ג'יסר א‪-‬זרקא ‪ -‬לשבור את המצור‬ ‫תיירות מבוססת קהילה‪ ,‬מורשת ושלום‪ :‬חקר מקרה של בית הארחה בעיר העתיקה בנצרת‬ ‫תל אביב ‪ -‬העיר העברית הראשונה כעיר עולם ‪ -‬שלבים במיתוג עיר‬ ‫‪123‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪126‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תרומת התיירות לפיתוח עיר ואזור‬ ‫עדי ויידנפלד‪ ,‬מייקל הול‬ ‫יואל מנספלד‪ ,‬נועה שור‬ ‫תפקידה של התיירות במערכות אזוריות וסקטוריאליות של חדשנות‬ ‫‪127‬‬ ‫‪Between Vineyards, Wine and Wine Tourism: Enhancing Regional‬‬ ‫"‪Tourism through a "Service Network‬‬ ‫‪128‬‬ ‫נתן מגן ואחרים‬ ‫התפתחות טכנולוגיית המידע והשפעתה על יזמות עירונית בתחום התיירות – המקרה של‬ ‫אלון כהני‬ ‫כלים חדשים לניתוח הוצאות תיירים ביעד עירוני‬ ‫‪Airbnb‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪130‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬סוגיות נבחרות בתיירות‬ ‫איל מטרני‪ ,‬נורית קליאוט‬ ‫שחר שילה‬ ‫אוהד שקד ואחרים‬ ‫שרון טייטלר‪-‬רגב ואחרים‬ ‫איך גורמים למטיילים להרים לכלוך של אחרים ‪ -‬אפקטיביות של התערבויות במניעת‬ ‫השפעה לרעה של מבקרים על הסביבה‬ ‫עיר דוד ‪ -‬מאת החופרים לעת התיירים‬ ‫תיירות‪ ,‬יין ופוליטיקה ומה שבינהם‪ :‬ניתוח מרחבי ביהודה ושומרון‬ ‫הגורמים המעצבים את תדמית היעד התיירותי בעיני סטודנטים ישראלים‬ ‫‪131‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪134‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות‪ :‬בין פיתוח לשימור‬ ‫אפרת איזנברג‪ ,‬ניר כהן‬ ‫צביקה צוק‬ ‫שלי‪-‬אן פלג‬ ‫תום עמית‬ ‫"לצאת מבור הדימוי השלילי"‪ :‬אירועי תרבות כאסטרטגיה לשינוי תדמית העיר‬ ‫הכרזת אתרי מורשת עולמית בישראל‬ ‫הקשר שבין התיירות לשימור בערים היסטוריות בישראל‬ ‫מפארק עירוני לגן לאומי‬ ‫אקלים‪ ,‬גאוגרפיה ובריאות‬ ‫‪135‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪139‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל א'‬ ‫אריאל פרוינדליך‬ ‫יעקב אביעד ואחרים‬ ‫אילנית הלפמן‪-‬הרצוג‪ ,‬חיים קותיאל‬ ‫עפר ארזי ואחרים‬ ‫יורם בן‪-‬ארי‪ ,‬חיים קותיאל‬ ‫משתנים קלימטולוגיים ועומסים תרמיים ויישומם בתכנון השנתי של סיורים לימודיים במערכת‬ ‫החינוך‬ ‫מאפיינים של ארועי גשם תת סופתיים לאורך חתך אקלימי שבין הרי יהודה לים המלח‬ ‫השוואה של פרמטרים מטאורולוגים על גרגרי אבקה הגורמים לאלרגיה בין ‪ 4‬אזורי מחקר‪:‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬ת"א קורדובה שבספרד וטולסה שבאוקלהומה ‪ -‬ארה"ב‬ ‫תחזיות משקעים לאירועי גשם בארץ ‪ ECMWF -‬או חוכמת ההמונים?‬ ‫משטר הטמפרטורות באגן הים התיכון‪ :‬מגמות שינוי‪ ,‬אירועים קיצוניים ואי‪-‬ודאות‬ ‫‪140‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪144‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל ב'‬ ‫ברוך זיו ואחרים‬ ‫ג'ני פפרמן‪ ,‬עודד פוצ'טר‬ ‫פנינית כהן ואחרים‬ ‫הדס סערוני ואחרים‬ ‫מקורותיהם של שקעי אגן הים התיכון ‪ -‬ניתוח באמצעות אנליזה אובייקטיבית של "יחסי‬ ‫הורות" בין שקעים קיימים לשקעים נוצרים‬ ‫השפעת העיור על משך ועוצמת גלי החום ‪ -‬מקרה מבחן של העיר המדברית באר שבע‬ ‫מדד להערכת כמותית של האיכות הסביבתית של שטחים פתוחים עירוניים‬ ‫אירועי יובש ארוכים בעונת החורף ‪ -‬אפיון קלימטולוגי‪-‬סינופטי‬ ‫‪145‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪148‬‬ ‫אקלים ‪ -‬שינויי אקלים והשפעותיהם על מערכות סביבתיות‬ ‫טל סבוראי‬ ‫הערכת השפעת שינויי אקלים על תצורות צומח בהתבסס על מודלים מרחביים ונתוני חישה‬ ‫מרחוק‬ ‫‪21‬‬ ‫‪149‬‬ ‫מרסלו שטרנברג‬ ‫חזי יצחק‪ ,‬גולן בל‬ ‫נדב פלג‪ ,‬אפרת מורין‬ ‫השפעות שינויי אקלים על המגוון הביולוגי בישראל – מה יודעים‪ ,‬מה צריך לדעת ומה אפשר‬ ‫לעשות?‬ ‫השפעת הטרוגניות בתכונות הקרקע על השרידות של תבניות צומח במערכות מוגבלות מים‬ ‫הערכת שינויים במשטר ההידרולוגי של אגני היקוות ברמות מנשה כתוצאה משינויי אקלים‬ ‫‪152‬‬ ‫חזויים על ידי מודלים גלובליים‬ ‫‪150‬‬ ‫‪151‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אקלים ובריאות האדם‬ ‫הלנה קרסנוב ואחרים‬ ‫מיה נגב‪ ,‬מנפרד גרין‬ ‫עמית טובי‪ ,‬גלעד רוזן‬ ‫אלינה רוזנברג ואחרים‬ ‫דינמיקה של ‪ PM‬בתגובה לסופות אבק במרחב אורבני צחיח והקשר לבריאות‬ ‫מדיניות הערכות לשינוי אקלים במערכת הבריאות‪ :‬המקרים של אנגליה וישראל‬ ‫הסתגלות עירונית לגורמי סיכון אקלימיים‪ :‬תובנות מטורונטו וניו‪-‬אורלינס‬ ‫‪153‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪Ambient temperature and notified campylobacter illnesses in Israel: A‬‬ ‫‪time series study‬‬ ‫‪156‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אפידמיולוגיה סביבתית‬ ‫איתי קלוג ואחרים‬ ‫שמרית ממן‬ ‫חגית זמרוני ואחרים‬ ‫זאב שטסל ואחרים‬ ‫שילוב מודל רגרסית שימושי קרקע (‪ )LUR‬ונתוני לווין (‪ )AOD‬במודל חשיפה היברידי של‬ ‫חלקיקים אטמוספריים עדינים בצפון מזרח ארה"ב‪.‬‬ ‫שינויי אקלים בימות החול של מרכז אסיה‪ :‬עדויות מתיארוך לומינסנציה‬ ‫נקודות תצפית‪ :‬ממ"ג איכותני ככלי להצגת מגוון תפיסות של נופי יערות הכרמל‬ ‫אינדקס להערכת קיימות ביופיסית עירונית‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫‪157‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪161‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬חופים‬ ‫מיכה קליין‬ ‫מנשה ביתן ואחרים‬ ‫אברהם זהבי‬ ‫דב צביאלי ואחרים‬ ‫עלייה בגובה פני הים ‪ -‬הכצעקתה?‬ ‫השפעת עליית גובה פני הים במאה ה‪ 21-‬על מבנים ימיים בחופי הים התיכון של ישראל‪:‬‬ ‫הערכת עלויות שימור‬ ‫תפקיד האדם בעיצובן ובאקולוגיה של טבלאות הסלע בחופי הכרמל והגליל‬ ‫הערכת כיוון הזרם השליט באזור החוף הקדמי‪ ,‬בהתבסס על כיוון נטיית מוצאי נחלי החוף‬ ‫של ישראל‬ ‫‪162‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪165‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫אלעד דנטה ואחרים‬ ‫דורית סיון‪ ,‬נעם גרינבאום‬ ‫רויטל בוקמן ואחרים‬ ‫ארז שמרלר ואחרים‬ ‫גיא סיסמה‪-‬ונטורה ואחרים‬ ‫התחתרות נחל בהשפעת ירידת בסיס סחיפה מתמשכת‪ :‬נחל הערבה‪ ,‬ים המלח‬ ‫ביצות החוף הישראלי‬ ‫‪The connection between large volcanic eruptions and level rise episodes in‬‬ ‫‪the Dead Sea Basin‬‬ ‫התלות בין אורך גל למהירות הרוח בגלוני חול‬ ‫עדויות למפלסי ים גבוהים בתקופת האינטר‪-‬גלציאל האחרון לאורך חופי הגליל המערבי‬ ‫‪166‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪170‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש קמג"י‬ ‫רבקה אמית ואחרים‬ ‫יונתן לרון ואחרים‬ ‫יובל לוריג ואחרים‬ ‫יובל ארבל ואחרים‬ ‫רועי אגוזי‪ ,‬יהודית לקח‬ ‫תובנות חדשות באניגמת היווצרות הלס המדברי והקשר בין הלס להיווצרות קרקעות ים‬ ‫תיכון‬ ‫ניטור גרופת פסיבי בנחלי חלוקים גדולים‬ ‫שיחזור ההידרוגאולוגי של גופי מים קדומים ‪ -‬מקרה נחל ציחור‬ ‫סקר רב תחומי ותכנית לשימור ושיקום מעיינות במרחב מטה יהודה‬ ‫מחקר גאומורפולוגי ארוך טווח בישראל‪ :‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד(?)‬ ‫‪171‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪175‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬סחף‬ ‫אלי ארגמן ואחרים‬ ‫מור שחר‬ ‫נעמה טסלר ואחרים‬ ‫הערכת נגר וסחף מטיפולים שונים‪ ,‬במהלך ניסוי המטרה בתנאי שדה‪ ,‬במסגרת ניהול ממשק‬ ‫אגני בר‪-‬קיימא‬ ‫השפעת תנאי קיצון‪ ,‬המדמים שריפה‪ ,‬על מעבר חום ועל אוכלוסיית החיידקים בקרקע‬ ‫השפעת שריפות יער על קרקע – סיכום של ‪ 9‬שנות מחקר בכרמל‬ ‫‪22‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪178‬‬ ‫ניצן סווט‪ ,‬יצחק קטרה‬ ‫נורית שטובר‪-‬זיסו‪ ,‬נעמה טסלר‬ ‫מאפיינים פיסיקו‪-‬כימיים של אגרגציה בלס באזור צחיח למחצה‬ ‫בליה מואצת של סלעים קרבונטיים בעקבות שריפות יער חזקות‬ ‫‪179‬‬ ‫‪180‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫יואל רסקין ואחרים‬ ‫משה ענבר‬ ‫ליאור רוטנברג ואחרים‬ ‫נתנאל ברגמן ואחרים‬ ‫אסף חן ואחרים‬ ‫תיארוך פלישת החולות ההולוקניים ובניית שדות הדיונות במישור החוף הישראלי‬ ‫גאומורפולוגיה בישראל ‪ 25 -‬שנה לאחר הסיכום של פרופ' אשר שיק‬ ‫השפעת שינויי אקלים לעומת שינויים בשימושי קרקע על משטר זרימת המים באגן נחל‬ ‫משושים עליון‪ ,‬רמת הגולן‬ ‫מורפולוגיה ותהליכים עכשיויים באפיק החתור בחומר גלציאלי‪ ,‬דרום אונטריו‪ ,‬קנדה‬ ‫הערכת ביקוש וזמינות מים לחקלאות ותפרושת שדות חקלאיים בעזרת מודל מבוסס סוכנים‬ ‫וסלולר אוטומטה‬ ‫חישה מרחוק‪ ,‬ממ"ג וכרטוגרפיה‬ ‫‪181‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪184‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪186‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק א'‬ ‫טל פיינגרש‬ ‫שירן חביבי ואחרים‬ ‫יצחק אוגוסט ואחרים‬ ‫סמיון פולינוב ואחרים‬ ‫אנה ברוק‬ ‫שרשרת‪-‬עיבוד ממוכנת להדמאות ספקטראליות‬ ‫טכניקה מתקדמת של אינטרפרומטריית מכ"ם (‪ )InSAR‬למיפוי דיונות‬ ‫מערכת דימות רב ערוציות מבוססות חישה דחוסה – כלי חדש לחישה מרחוק‬ ‫הערכת שרותי מערכת מההר ועד הים ושילוב הערכתם במערכת התכנון בישראל‬ ‫מודל אינטרגרטיבי לניטור הסביבה העירונית‬ ‫‪188‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪192‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א'‬ ‫נעם לוין‬ ‫יהלי כץ‪ ,‬נעם לוין‬ ‫לי סבר ואחרים‬ ‫נטליה ריבניקוב‪ ,‬בוריס פורטנוב‬ ‫אביב לי כהן‪-‬זדה ואחרים‬ ‫ירון עוגן‬ ‫ניתוח של אורות לילה מהחיישן ‪EROS-B‬‬ ‫הערכת והשוואת זיהום אור באמצעי חישה מרחוק במרחב העירוני של ירושלים‬ ‫דגם מרחבי של זיהום אוויר באזור ים המלח כפי שנצפה מהדמאות לווין‬ ‫‪Mapping Geographic Concentrations of Economic Activities in Europe‬‬ ‫‪Using Light-at-Night (LAN) Satellite Data‬‬ ‫פסי רוח בכדור הארך‪ :‬אפיון חזותי וגאומורפי‬ ‫פיתוח כלים ספקטרליים למיפוי חדשני של קרקעות‬ ‫‪193‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪198‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק א'‬ ‫יובל שדה ואחרים‬ ‫אנטולי גיטלסון‪ ,‬יוסף יעקבי‬ ‫אלון אלירן‬ ‫גיסונג צאנג‪ ,‬מקסים שושני‬ ‫סיהאם חמזה ואחרים‬ ‫שימוש בחישה מרחוק ברזולוציה מרחבית גבוהה לניתוח הידרו‪-‬גאומורפולוגי של אגני ניקוז‬ ‫בגודל בינוני באזורים צחיחים‬ ‫הערכת ריכוזי כלורופיל במים חופיים‪ ,‬באגמים ובמאגרי מים פוריים באמצעות חישה מרחוק‪:‬‬ ‫אתגרים ופתרונות‬ ‫מדידה של רטיבות הקרקע תחת קרום פיזיקלי באמצעות פיזור לאחור של גלים מילמטריים‬ ‫מיפוי ביומסה באמצעות ראדאר‬ ‫ספקטרוסקופיה ככלי להערכה וניטור תכונות כימיות ופיזיקליות של אפר ורובד קרקע עליון‬ ‫לאחר שריפה‬ ‫‪199‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪203‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק ב'‬ ‫עופר לביא‪-‬בקין ואחרים‬ ‫איל בן‪-‬דור‬ ‫דינה ביגון‬ ‫זיהוי יחידות גאומורפולוגית המהוות מקורות אבק באמצעות חישה מרחוק‪ ,‬בצפון אפריקה ‪-‬‬ ‫תוצאות ראשוניות‬ ‫ספקטרוסקופיה של קרקעות‪ :‬בדרך הנכונה למדידה‬ ‫חתך פנימי של דיונות חוף בישראל; תוצאות ראשוניות ממכ"ם חודר קרקע‬ ‫‪204‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪206‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק ב'‬ ‫אנטולי גיטלסון‬ ‫עופרי גולומב ואחרים‬ ‫אילן שוורצמן ואחרים‬ ‫‪207‬‬ ‫‪Remote estimating crop biophysical characteristics‬‬ ‫‪208‬‬ ‫צילומים תרמים לזיהוי עצי תמר החשודים כנגועים בחדקונית הדקל‬ ‫שימוש באלגוריתם ‪ Rxmin‬לזיהוי אנומליות‪ :‬איתור מיקום אוהלי בדואים בנגב כמקרה בוחן ‪209‬‬ ‫‪23‬‬ ‫סיון איזיקסון ואחרים‬ ‫סמיון פולינוב ואחרים‬ ‫שימוש בצילום אוויר באינפרא אדום קרוב לניתוח מרחבי של תהליכים קצרי וארוכי טווח‬ ‫באוכלוסיית עצי שיטים באזור צחיח קיצון‬ ‫אומדן ההשפעה של פרמטרים מרחביים על תהליכי התייבשות היער‪ ,‬בעזרת חישה מרחוק‬ ‫ומערכות מידע גאוגרפי‬ ‫‪210‬‬ ‫‪211‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק ב'‬ ‫דניאלה קופל‬ ‫חנן ספונד‬ ‫נמרוד כרמון‬ ‫איתי הרמן ואחרים‬ ‫ספקטרוסקופיה ככלי לניתוח קרקעות עירוניות‬ ‫שחזור מידע ספקטראלי תחת צל‬ ‫שימוש בחישה מרחוק היפרספקטרלית לאפיון כמותי של מקדמי החיכוך בכבישי אספלט‬ ‫זיהוי קרומים ביולוגיים מהקרקע ומהחלל‬ ‫‪212‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪215‬‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫שי עמרם‪ ,‬בשורה רגב‬ ‫מיכאל אדלמן ואחרים‬ ‫אילה אורן‬ ‫עופר זכאי‬ ‫אורן רז‬ ‫‪216‬‬ ‫‪217‬‬ ‫מערכת חיזוי התקדמות שריפות‬ ‫נתוני ‪ GPS‬ככלי תומך החלטה במשטרת ישראל‬ ‫ניתוח ראשוני של עתודות קרקע לפיתוח והערכת קיבולות יח"ד ‪ -‬בדגש על מתודולוגית‬ ‫‪218‬‬ ‫העבודה הממ"גית‬ ‫‪219‬‬ ‫הסדרת שמות וסמלי רחוב ברחובות מזרח ירושלים‬ ‫מיפוי תופעות סטטיסטיות חברתיות‪-‬כלכליות ‪ -‬דפוס מול אינטרנט‪ :‬הכנת אוגדן מפות עבור‬ ‫‪220‬‬ ‫"דוח פני החברה בישראל"‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫‪221‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בין הפרט לקהילה במרחב‬ ‫מאיסה תותרי פאח'ורי‪ ,‬נורית אלפסי‬ ‫יורי גובמן‪ ,‬לריסה פליישמן‬ ‫ניצן שריג‬ ‫בין אינטימיות ושייכות לנחלת‪-‬הכלל‪ :‬המרחב הציבורי בעיר הערבית‪ ,‬בהדגמה על סכנין‬ ‫אמידת שווי של נכסים למגורים במגזר הערבי‬ ‫"באנו בשביל החינוך"‪ -‬הגירה וניוד מעמדי במרחב הכפרי המתחדש של צפון הנגב‬ ‫‪222‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪224‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬חרדים ומרחב‬ ‫נסים ליאון‬ ‫נגה בראור‪-‬בינג‬ ‫עמירם גונן‬ ‫מרחב מול זמן בשטיבעל חסידי‬ ‫מרכז ופריפריה בקהילות חסידיות בימנו‬ ‫המאבק על מרחב בין חילונים לחרדים‬ ‫‪225‬‬ ‫‪226‬‬ ‫‪227‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬נשים חרדיות ומרחב‬ ‫מלכה גרינברג‪-‬רענן‬ ‫ענת בארט‬ ‫ורדה וסרמן‪ ,‬מיכל פרנקל‬ ‫לי כהנר‬ ‫המרחב היומיומי של נשים חרדיות בירושלים‬ ‫הבדלים מרחביים בחינוך בנות במגזר החרדי‪ :‬במרחב הגאוגרפי (פריפריה מול מרכז) ובמרחב‬ ‫החברתי (מודרנה מול שמרנות)‬ ‫"נראות ויראות" ‪ -‬נשים חרדיות בנופי ההיי‪-‬טק‬ ‫בשולי המובלעת – זהותן של נשים חרדיות מודרניות המתהלכות על מרחב "קו תפר"‬ ‫גאוגרפי ותרבותי‬ ‫‪228‬‬ ‫‪229‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪231‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬קוויר והעיר‪ :‬גאוגרפיה של מיניות בהקשר הישראלי‬ ‫חן משגב‬ ‫עדי מורנו‬ ‫גילי הרטל‬ ‫רות פרסר‬ ‫מהי גאוגרפיה של מיניות? תיאוריה ומחקר בהקשר הישראלי‬ ‫סקס בעיר הגדולה‪ :‬ניאו‪-‬ליברליזם ומיניות במרחב התל אביבי‬ ‫פריפריה להט"בית – שייכות‪ ,‬עזיבה וחתרנות‬ ‫הליכה בעיר‪ :‬קוסמופוליטיות‪ ,‬רב תרבותיות וקווירים ישראלים בברלין‬ ‫‪232‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪235‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בדואי הנגב‪ :‬חידושים במחקר גאוגרפי‪ ,‬היסטורי ומשפטי‬ ‫אמיר גלילי‬ ‫אורן יפתחאל‪ ,‬אחמד אמארה‬ ‫חבצלת יהל ואחרים‬ ‫אלכסנדר (סנדי) קדר‬ ‫המודל המשולש‪ :‬יחסי כוחות נוודים‪-‬מדינה‪-‬אסלאם בחברה הבדווית בנגב‬ ‫גאוגרפיה משפטית של עימות‪ :‬מדיניות והתנגדות בנגב‬ ‫משפט בינלאומי מנהגי ותביעות של בדואים לקרקעות בנגב‬ ‫מקרקעי הבדווים והגאוגרפיה המשפטית וההיסטורית של הנגב‬ ‫‪24‬‬ ‫‪236‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪239‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫‪240‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תשתיות לאומיות‬ ‫דרור בוימל‬ ‫בני פירסט‬ ‫ערן פייטלסון‬ ‫אפרים שלאין‬ ‫קווין דווארקה‬ ‫קונפליקטים תוך‪-‬סביבתיים בקידום אנרגיות מתחדשות‬ ‫הטמעת היבטים סביבתיים בתכנון תשתיות לאומיות‬ ‫היבטים התחלקותיים של השקעות במבט רב‪-‬תשתיתי‬ ‫גשרים וגישורים ‪ -‬מאחורי הקלעים של תכנון תשתיות לאומיות‬ ‫‪Infrastructure Finance - Lessons from America‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪243‬‬ ‫‪244‬‬ ‫‪245‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬מתיאוריה לפרקטיקה‬ ‫אליהו שטרן‬ ‫יצחק בננסון‬ ‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬יאיר גרינברגר‬ ‫יצחק שנל‬ ‫מתיאוריית העוגן לתכנית מתאר דינמית‬ ‫האם התקוות יתממשו? מיקרוסימולציה בעידן ה‪BIG DATA-‬‬ ‫שילוב מגנון מחירי שוק בסימולציה עירונית‪ :‬המקרה של רעידת אדמה בתל אביב‬ ‫מודל כללי להבנת ההצלחה של יזמות כפרית בפריפריה‪ :‬המקרה של צפון ישראל‬ ‫‪246‬‬ ‫‪247‬‬ ‫‪248‬‬ ‫‪249‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תכנון שמירת טבע‬ ‫אסף זנזורי‪ ,‬מישל פורטמן‬ ‫דיויד טרופין‪ ,‬יוחאי כרמל‬ ‫גלעד וייל‪ ,‬נעם לוין‬ ‫אלון רוטשילד‪ ,‬עפרי גבאי‬ ‫נעם לוין‬ ‫קביעת וניהול רשת שמורות טבע ימיות‬ ‫הגנה על בתי הגידול של העופות המקננים בחבל הים‪-‬תיכוני‪ :‬התרומה הפוטנציאלית של‬ ‫שטחי חקלאות מקיימת כמשלימים לשמורות טבע‬ ‫גישה כמותית‪-‬מרחבית לבחינת עדיפויות להכרזת שמורות טבע בישראל‬ ‫מה המחיר של הפיכת הצהוב לירוק? השפעות אקולוגיות של הייעור בצפון הנגב‬ ‫המאפיינים של בסיסי הנתונים הדרושים לתכנון שמירת טבע בים התיכון‬ ‫‪250‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪252‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪254‬‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון וצבא ‪ -‬ביטחון וצבא‬ ‫רונית לופו‬ ‫יונתן לרון‪ ,‬עופר שאולקר‬ ‫עמירם אורן‬ ‫יאיר יבלוביץ‪ ,‬יונתן אילן‬ ‫יואל רסקין‬ ‫להסתער ולשמר ‪ -‬ארכאולוגיה ואימונים בצה"ל‬ ‫פעולות צבאיות בעוטף עזה וגדר המערכת‪ :‬השפעות על מערכת הנחלים‬ ‫"חיים בצוותא על קרקע בטוחה"‬ ‫גבולות משטרת ישראל בראי ההיסטוריה והאקטואליה‬ ‫הצעה לשילוב שיטות מחקר במדעי האדמה והמרחב ובחישה לאיתור מערכות תת‪-‬קרקעיות‬ ‫עוינות‬ ‫‪255‬‬ ‫‪256‬‬ ‫‪257‬‬ ‫‪258‬‬ ‫‪259‬‬ ‫גאוגרפיה של מצבי חירום‬ ‫יגאל מ' שוחט ואחרים‬ ‫– ‪Analytical-Enpirical Model for seismic risk assessment and management‬‬ ‫‪The Case of Tiberias‬‬ ‫כרמית רפפורט‪ ,‬סיגל בלומנפלד‬ ‫מיה נגב ואחרים‬ ‫מיקום מפעלי חומרים מסוכנים והסביבה החברתית‬ ‫חיזוק מבני מגורים בפריפריה כנגד רעידת אדמה בגישת חבילות מדיניות‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫‪260‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪264‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬מושב לזכרו של עזריהו אלון‪ .‬טבע ושטחים פתוחים בחיפה רבתי‬ ‫סטפני סאז ואחרים‬ ‫דנה מרגליות‪ ,‬חביליו רון‬ ‫ניר פפאי‬ ‫אלה אלכסנדרי‬ ‫גדעון (גידי) ברסלר‬ ‫הטמעת שפת התכנון וכליו בשיח הסביבתי בישראל‪ :‬המקרה של החברה להגנת הטבע‬ ‫אגן עין כרם‪ :‬תופעה מרחבית ייחודית שלהגנתה נדרשת חשיבה תכנונית מותאמת‬ ‫קהילה לוקחת אחריות על סביבתה ככלי משלים לשמירת הטבע על בתי גידול בסכנה‬ ‫‪ NGO‬וקידום קיימות עירונית – חיפה כעיר בוחן‬ ‫תכנית ניהול סביבתי לפרויקט כריית חול לבניית נמל המפרץ‬ ‫‪265‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪267‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪269‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬יחסי גומלין בין צמחים‪-‬קרקע ובעלי חיים‬ ‫אופיר כץ‬ ‫יאיר חרותי ואחרים‬ ‫השפעתם של המינרלוגיה‪ ,‬הגשם והצומח על זמינות סיליקון לצמחים‬ ‫שימוש ביישומי ממ"ג לניתוח מרחבי בחקר מעגלי עירית גדולה (‪Asphodelus ramosus‬‬ ‫‪ )Miller‬וגומא מגובב (‪)Cyperus macrorrhizus Nees‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪271‬‬ ‫איתי דיוינסקי ואחרים‬ ‫בחינת החלופה בין מגוון ביולוגי ושירותי מערכת אקולוגיים באתרי מחקר אקולוגי ארוך‬ ‫טווח (‪ )LTER‬בישראל‬ ‫טניה בירד‬ ‫‪Long term biodiversity and ecological stability trends in response to‬‬ ‫‪vegetation removal for remobilization of coastal dunes‬‬ ‫מיכאל דורמן ואחרים‬ ‫מה קובע פיזור מרחבי של תמותת עצים באזור חצי‪-‬צחיח? מבט מרובה קני מידה‬ ‫‪272‬‬ ‫‪273‬‬ ‫‪274‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬ממשק יער בתנאי סביבה משתנים והראיה העתידית של קרן קימת לישראל‬ ‫אלון טל‬ ‫דוד ברנד‬ ‫אביב אייזנבנד‬ ‫דן יקיר‬ ‫ייעור בר קיימא וקיבוע פחמן בישראל‪ :‬המעבר מתפוקות עץ לשירותי מערכת אקולוגיים‬ ‫היערכות קרן קימת לישראל לשינויי אקלים באמצעות מחקר ופיתוח מתקדם‬ ‫אקלום והשבחה של עצים לייעור בישראל‬ ‫‪Biotic and a-biotic adjustments to semi-arid conditions in the Yatir pine-forest‬‬ ‫‪275‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪278‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫נסים צרור‬ ‫בני פירסט‬ ‫נעמה הגלעדי‬ ‫אביב שטרן ואחרים‬ ‫אומדן ההשפעת של מדיניות תפיסת רכבים על השלכות בלתי חוקיות של פסולת בניין‪:‬‬ ‫ישראל כמקרה מחקר‬ ‫לוחמי הסביבה או "מחבקי עצים"‪ :‬על האפקטיביות של מאבקים סביבתיים‬ ‫רפורמת התחבורה בגוש דן‪ :‬מקרה מבחן לאחריות תאגידית עירונית‬ ‫האם מדיניות אנרגיה לאומית משפיעה באופן שונה על תושבי המרכז והפריפריה?‬ ‫‪279‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪281‬‬ ‫‪282‬‬ ‫כלכלה וסביבה ‪ -‬גאוגרפיה כלכלית וכלכלת משאבי טבע‬ ‫דוד כץ‬ ‫נאווה חרובי ואחרים‬ ‫אנדראה גרמנדי‬ ‫היאלי מרקו ואחרים‬ ‫אסף זנזורי‬ ‫שווקים לאספקת מים לטבע ‪ -‬האמנם?‬ ‫תאגידי מים וביוב ‪ -‬יעילות ויתרונות לגודל‬ ‫‪Ecological-economics valuation and mapping of carbon sequestration in‬‬ ‫‪the Mediterranean Sea‬‬ ‫היבטים חברתיים‪-‬כלכליים של צריכת חשמל במגזר הביתי והשפעת אמצעי מדיניות‬ ‫ייעול ניצול הקרקע במודיעין‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫‪283‬‬ ‫‪284‬‬ ‫‪285‬‬ ‫‪286‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪288‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים גאולוגים באתרים ארכאולוגיים‬ ‫אריאל מלינסקי‪-‬בולר ואחרים‬ ‫און כרובי ואחרים‬ ‫נעם גרינבאום ואחרים‬ ‫אמוץ עגנון‬ ‫דרור סגל‬ ‫שחזור הסביבה הקדומה ותיארוך של אתר הפליאולית התחתון של כפר מנחם מערב‬ ‫גאוארכאולוגיה של אתרים פריהיסטורים בירושלים‬ ‫הפליאוגאוגרפיה של מורד נחל קישון ב"עין קשיש" – אתר ארכאולוגי פתוח מהפליאולית‬ ‫התיכון‪ ,‬במיצר הכרמל‪ -‬גבעות טבעון‬ ‫קורלציות עיתיות ומרחביות של רישומי רעידות אדמה‪ :‬הסטוריה‪ ,‬ארכאולוגיה וסדימנטים‬ ‫עדויות לשיש צבעוני בארץ‪-‬ישראל‬ ‫‪289‬‬ ‫‪290‬‬ ‫‪291‬‬ ‫‪292‬‬ ‫‪293‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים טבעיים ואנושים בעיצוב הנוף הקדום‬ ‫חנן גינת ואחרים‬ ‫נעמי פורת ואחרים‬ ‫ראובן ישורון‬ ‫רות שחק‪-‬גרוס‬ ‫ליאור וויסברוד ואחרים‬ ‫עדויות לשטפונות על במכרות נחושת עתיקים בהר עמרם‬ ‫טראסות חקלאיות בהרי יהודה‬ ‫התרבות הנאטופית בהר הכרמל לפי טפונומיה קונטקסטואלית‬ ‫חקר תהליכים סדימנטרים הקשורים בבליית בתי בוץ והשפעתם על הבנת היווצרות אתרי‬ ‫תילים ארכאולוגים‬ ‫שחזור האקולוגיה העירונית בעת העתיקה על פי שרידי יונקים קטנים מאתרים ארכאולוגיים‬ ‫‪294‬‬ ‫‪295‬‬ ‫‪296‬‬ ‫‪297‬‬ ‫‪298‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬הפעילות האנושית בעבר ‪ -‬כמעצבת נוף וסביבה‬ ‫מרדכי היימן‬ ‫אלי אשכנזי ואחרים‬ ‫גיא בר‪-‬עוז‬ ‫אורן אקרמן‬ ‫מערכות נגר עילי מבקעת באר שבע ועד הכרמל‬ ‫עצי פרי תרבותיים בבוסתנים נטושים אשר ניטעו במערכות חקלאיות עתיקות בהר הנגב‬ ‫המרכזי‬ ‫צייד יתר של בעלי פרסות באמצעות עפיפוני מדבר‬ ‫האדם מעצב את נוף העבר‬ ‫‪26‬‬ ‫‪299‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪302‬‬ ‫פוסטרים‬ ‫דודי הובר ואחרים‬ ‫ניקולא אורבך‬ ‫הודיה ביתן ואחרים‬ ‫‪303‬‬ ‫שימוש ב‪ )LEM( Landscape Evolution Model-‬לסימולציה של ערוצונים זמניים באגני‬ ‫היקוות חקלאיים באזור רבדים‬ ‫ניאו נאצים אנטישמי בישראל‪ ,‬מאפייניו וביטויו במרחב‬ ‫שילוב מבוסס ממ"ג של מודל הידרולוגי ומידע גאוארכאולוגי להערכת יבול מי נגר בטרסות‬ ‫חקלאיות ובורות קדומים בהר הנגב‬ ‫בראין אפשטיין‪ ,‬משה גבעוני‬ ‫‪Exploring the Gap: operator provided quality of service compared to that‬‬ ‫‪which is desired by the passenger in a contract tendering regime‬‬ ‫רן שוחמי‬ ‫דרור סגל‬ ‫בחינת השפעותיה של א‪-‬תחבורה ציבורית בשבת‬ ‫מערכת המחצבות שסיפקה אבן מקומית לבניית העיר הרומית והביזנטית ניסה‪-‬סקיתופוליס‬ ‫(בית שאן)‬ ‫יבוא שיש לבנייה בתקופה הרומית והביזנטית‪ ,‬סוסיתא וחמת גדר כמקרה מבחן‬ ‫השפעת קרומי קרקע פיזיקליים על קליטת מים בצומח מעוצה בסביבות יובשניות – מחקר‬ ‫מבוסס ממ"ג וסימולציות נומריות‬ ‫אופן בחירת מסלול הרכיבה בתל אביב‪-‬יפו‬ ‫השפעת קווי המתאר הגאוגרפיים על הפוריות הפנים כתמית בבתות ספר ערבתיות‬ ‫ניטור פנולגיה של יערות בעזרת טכניקות חישה מרחוק ‪ -‬יתרונות ומגבלות‬ ‫דרור סגל‬ ‫שי סלע ואחרים‬ ‫בר ברגמן‪ ,‬משה גבעוני‬ ‫עמיר מור‪-‬מוסרי‪ ,‬אריה בודובסקי‬ ‫אלכסנדרה שטיין‪ ,‬ארנון קרניאלי‬ ‫דוד הלמן‪ ,‬איתמר לנסקי‬ ‫‪Exploring MODIS-derived vegetation indices and actual‬‬ ‫‪evapotranspiration relationships‬‬ ‫עדו קליין‪ ,‬איתי פישהנדלר‬ ‫עצמון בן‪-‬בנימין ואחרים‬ ‫ארז האסול ואחרים‬ ‫קייט רפאל ואחרים‬ ‫פיצוי מארח ככלי מדיניות למיקום תשתיות לאומיות‬ ‫איתור שינויים עיתיים בהדמאות היפרספקטרליות‬ ‫שכבות הרס ארכאולוגיות ותרומת הגומלין לארכאו‪-‬מגנטיזם וכרונולוגיה‬ ‫מחפשים את קצה הנזק‪ :‬הארמונות האומיים ורעידות האדמה של ימי הביניים בהעתק עמק‬ ‫הירדן‬ ‫שינויים במגמת הכיסוי של קרומי הקרקע הביולוגיים בגבול ישראל‪-‬מצרים‬ ‫‪Amit Mukherjee, Rachael‬‬ ‫‪Cayne‬‬ ‫‪India-Israel Strategic Partnership - Shifting Paradigms in the 21st Century‬‬ ‫רומן גרנדור‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫‪27‬‬ ‫‪304‬‬ ‫‪305‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪307‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪309‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪312‬‬ ‫‪313‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪315‬‬ ‫‪316‬‬ ‫‪317‬‬ ‫‪318‬‬ ‫‪319‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪321‬‬ ‫מושב לזכרו של פרופ' מנשה הראל ז''ל‬ ‫נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬פרופ' טל סבוראי‪ ,‬יזם את המושב לזכרו של פרופ' מנשה הראל ז''ל במסגרת‬ ‫הכינוס‪ .‬המושב נערך בחסות 'קרן עמיתי קק''ל באוניברסיטת חיפה'‪ ,‬ובמסגרתו יחולקו גם מלגות מחקר לתלמידי‬ ‫תארים מתקדמים באוניברסיטה מטעם קרן זו‪ ,‬בתחומי תולדות הציונות וההתיישבות‪ ,‬גאוגרפיה וסביבה בישראל ועוד‪.‬‬ ‫המושב ייערך בנוכחות בני משפחתו של פרופ' הראל ז''ל‪.‬‬ ‫תכנית המושב‪:‬‬ ‫ •יו''ר‪ :‬מר יחיאל לקט‪ ,‬יו''ר מכון קק''ל לחקר הציונות וההתיישבות‬ ‫ •פרופ' משה ברור [חתן פרס ישראל בגאוגרפיה‪ :]2002 ,‬היבטים גאוגרפיים של ה'קו הירוק'‬ ‫ •פרופ' יהושע בן אריה [חתן פרס ישראל בגאוגרפיה‪ :]1999 ,‬הסיור‪ ,‬השטח והגאוגרפיה‬ ‫ •מר אליהו הכהן [חתן פרס ישראל על מפעל חיים ‪ -‬תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה‪'' :]2013 ,‬לכו והתהלכו בארץ‬ ‫וכתבו אותה'' [ יהושע י''ח‪,‬ח'] – על הכותבים ששוטטו ועל אלה שציטטו‬ ‫דברים קצרים על פרופ' מנשה הראל ז''ל‬ ‫פרופ' הראל ז''ל נולד ב‪ 1917-‬בשם מנשה בביוף בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן‪ .‬בשנת ‪ 1921‬עלה עם הוריו לארץ‬ ‫ישראל ולמד בגמנסיה העברית‪ ,‬היה חבר תנועת "המחנות העולים" וב‪ 1937-‬נמנה על מקימי קיבוץ מעוז חיים‪.‬‬ ‫הוא התנדב לפלמ"ח‪ ,‬היה סייר ומסתערב‪ ,‬ובין ‪ 1945-1943‬היה שליח המוסד לעלייה ב' בסוריה‪ ,‬שם עסק בהברחת‬ ‫עולים דרך היבשה לארץ ישראל‪ .‬לימים שירת גם ב'גולני' ובנח''ל‪ ,‬שם הקים בית ספר לסיירות‪ .‬בלימודיו האקדמיים‬ ‫התמחה בגאוגרפיה‪-‬היסטורית ובארכאולוגיה‪ ,‬ולמד לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים (‪.)1957‬‬ ‫בשנים ‪ 1962/3‬למד באוניברסיטת ניו יורק‪ ,‬וסיים בהצטיינות לימודי דוקטורט‪ .‬הצטרף בשנת ‪ 1969‬לסגל המחלקה‬ ‫לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שם הניח יסודות לענף הלימוד של גאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל‪ .‬במהלך‬ ‫עבודתו המדעית פרסם ‪ 13‬ספרים וכ‪ 80-‬מאמרים מקצועיים‪ .‬בחיבוריו טען לזיהוי מיקומים גאוגרפיים של אתרים‬ ‫מקראיים‪ :‬זיהוי מסלול יציאת מצרים ומיקום הר סיני‪ ,‬מיקום מכרות פלשת וישראל בנחל יבוק‪ ,‬חשיפת שבעת מדברות‬ ‫יהודה‪ ,‬ומיקום שדות הגידול של שבעת המינים בהרי ירושלים‪.‬‬ ‫פרופ' הראל ז''ל זכה לאותות ולפרסים על מחקריו הרבים‪ :‬יקיר ההסתדרות (‪ ,)1987‬יקיר ירושלים (‪ ,)1991‬חתן פרס‬ ‫יגאל אלון (‪ ,)2001‬וחתן פרס ישראל לחקר ידע ארץ ישראל (‪ .)2002‬ספריו זאת ירושלים ומסעי מדבר יהודה וים המלח‬ ‫זכו בפרס ירושלים לחינוך וחכמת ישראל‪ ,‬ספרו מסעי סיני זכה בפרס יד יצחק בן צבי‪ ,‬וספרו הגאוגרפיה ההיסטורית‬ ‫של ארץ ישראל קיבל את פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר‪.‬‬ ‫את עבודתו המחקרית איפיינו בקיאות מופלגת בדרכי הארץ ונופיה‪ .‬הסיירות‪ ,‬שהיתה מומחיותו הצבאית‪ ,‬שימשה לו‬ ‫כלי רב ערך בזיהוי אתרים‪ ,‬דרכים ונופי קדם‪ .‬הוא הכיר את כל חבלי הארץ על בוריים‪ ,‬והייטיב לקשור להם מקורות‬ ‫מקראיים‪.‬‬ ‫בנוסף לכל אלה קנה לו מוניטין כמומחה ובקי בזמר העברי‪ ,‬והיה ממיסדי ''חבורת האש''‪ ,‬שנהגה לשיר ולחבר שירי‬ ‫רעות‪ ,‬רועים וא''י‪ .‬באתר 'זמרשת' ניתן להאזין לקולו המזמר עשרות שירים עבריים‪ ,‬חלקם בביצוע מקורי ולא מוכר‪.‬‬ ‫פרופ' מנשה הראל נפטר ביום כ"ג באדר א' תשע"ד‪ 23 ,‬בפברואר ‪ ,2014‬ונקבר בחלקת יקירי ירושלים בהר המנוחות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪28‬‬ ‫חיפה מאין ולאן? חזון לעיר חיפה‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית באוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב מליאה בנושא חיפה יתקיים בבית הסטודנט באוניברסיטת חיפה‬ ‫ביום שני ה‪ 22-‬לדצמבר בין השעות ‪20:00‑18:30‬‬ ‫מארגנת המושב‪ :‬פרופ' נורית קליאוט‬ ‫נושאי הדיון יעסקו בנושאים שיתרמו לעיצוב חזון לעיר‬ ‫חיפה‪ .‬שלושת הנושאים לדיון הם‪:‬‬ ‫המשתתפים במושב לפי סדר אלפביתי‪:‬‬ ‫‪1 .1‬בשנים האחרונות סובלת חיפה (כך לפי דוברים‬ ‫שונים) מסינדרום נסיגה שמאפייניו הגירת צעירים‬ ‫ומשפחות צעירות‪ :‬מעבר משרדי אם של מוסדות‪,‬‬ ‫מפעלים‪ ,‬ושל עסקים בתחום השירותים היצרניים‪,‬‬ ‫בעיקר למרכז‪ .‬מפעלי תעשייה מסורתית עוברים‬ ‫לאזורים אחרים חלקם לגליל‪ .‬נכסיה של חיפה‬ ‫בתחומים של מוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬מוסדות‬ ‫רפואה ותעשייה עילית ובעיקר בכל הקשור למוקדי‬ ‫מחקר‪ ,‬בכל אלה קמו לחיפה מתחרים בגליל כגון‬ ‫יוקנעם ומגדל העמק‪ .‬מדוע לדעתך התרחש תהליך‬ ‫זה?‬ ‫מנחה המושב‪ :‬פרופ' ברוך קיפניס‬ ‫מר ליאור אפלבאום‪ ,‬מנהל סניף צפון‪ ,‬התאחדות‬ ‫התעשיינים בישראל‪.‬‬ ‫מר דוד אריאלי‪ ,‬ראש המועצה המקומית קריית טבעון‬ ‫מר מיקי לייבוביץ‪ ,‬מנהל רשות הצעירים והנוער עיריית‬ ‫חיפה‬ ‫מר יגאל מאור‪ ,‬רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה‬ ‫מר ניצן ספיר‪ ,‬מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה חיפה‬ ‫והצפון‬ ‫ד"ר גלית רנד‪ ,‬ראש אגף תכנון אסטרטגי ומחקר‬ ‫‪2 .2‬האם חיפה רבתי היא עיר לבדד תשכון או עוגן‬ ‫מטרופוליני משמעותי לפיתוח הצפון?‬ ‫בדיון יתקיים סיבוב אחד‪ .‬כל משתתף יקבל כ‪ 10-‬עד ‪15‬‬ ‫דקות להציג את עמדותיו בסוגיות שתוצגנה‪ .‬בתום כל‬ ‫הרצאה תוקצבנה ‪ 5‬דקות לשאלות ותשובות‪.‬‬ ‫‪3 .3‬מהו חזון העתיד של חיפה ל‪ 10-‬עד ‪ 20‬השנים‬ ‫הבאות ומהו המרשם להשגתו?‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪29‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬מקומות קדושים‪ :‬תמורות בעת החדשה‬ ‫קובי כהן‪-‬הטב‪ ,‬איילת כהן‬ ‫יצחק רייטר‬ ‫דורון בר‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬גאוגרפיה של דת במאה ה‪ :21-‬מבטים תיאורטיים על נוף וקדושה‬ ‫ליאור חן‬ ‫נמרוד לוז‬ ‫אורן יפתחאל‪ ,‬בתיה רודד‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית ‪ -‬גאוגרפיה של גבולות‬ ‫גדעון ביגר‬ ‫יוסף שלהב‬ ‫זאב זיוון‬ ‫מורן זגה‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫ראובן גפני‬ ‫לביא שי‬ ‫מוטי זוהר‪ ,‬ריכב (בוני) רובין‪ ,‬עמוס סלמון‬ ‫עודד שי‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫אסף זלצר‬ ‫אביב אופנהיים‪ ,‬רות קרק‬ ‫ענת קדרון‬ ‫תמיר גורן‬ ‫איתמר רדאי‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫צבי שילוני‬ ‫ירון בלסלב‬ ‫אבי ששון‪ ,‬טל קציר‬ ‫זאב גרינברג‬ ‫‪50‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪30‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬מקומות קדושים‪ :‬תמורות בעת החדשה‬ ‫הכותל המערבי וקבר רחל בתקופת היישוב‪ :‬ביטוי חזותי של ניצני הלאמת‬ ‫המקומות הקדושים ליהודים‬ ‫קובי כהן‪-‬הטב‪ ,‬איילת כהן‬ ‫לימודי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫בשלהי התקופה העות'מאנית ובמיוחד בתקופת השלטון הבריטי בארץ התחולל שינוי במעמדם של המקומות המקודשים‬ ‫ליהודים‪ ,‬שעיקרו התחזקות הייצוגיות הלאומית‪-‬הציונית של אתרים אלה בצד התמשכות היותם מקומות קדושים‬ ‫ואתרי עלייה לרגל כבתקופות עבר‪ .‬שני האתרים הבולטים שבהם התרחשו תהליכים אלה היו הכותל המערבי וקבר‬ ‫רחל‪ ,‬שהיו גם שני האתרים היחידים בהם הוכרה באופן רשמי זכותם של היהודים להחזיק ולהתפלל בהם‪ ,‬הן על‪-‬ידי‬ ‫העות'מאניים והן על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬ ‫מטרת ההרצאה לדון בייצוג החזותי של ניצני תהליך הלאמתם של הכותל המערבי וקבר רחל בתקופה זו‪ .‬נתמקד בייצוגם‬ ‫החזותי של שני האתרים במזכרות‪ ,‬חפצי קודש‪ ,‬יצירות מלאכת יד שנועדו לתליה במרחב הביתי‪ ,‬חפצים שימושיים‬ ‫ותכשיטים‪ .‬בכוונתנו לבחון את האופן שבו משקפים ייצוגים אלה כיווני מחשבה‪ ,‬לבטים וקווים אידיאולוגיים מרכזיים‬ ‫בתקופה הנדונה‪ ,‬שכוונו לעיבוד‪ ,‬להגדרה ולהפצה של ההגדרה הלאומית‪-‬ציונית של שני האתרים‪ .‬כשמדובר בייצוגים‬ ‫החזותיים של הכותל המערבי וקבר רחל‪ ,‬נתן להצביע על ציר המותיר את ההקשרים האמוניים אך מעניק להם פרשנות‬ ‫"ציונית" או "עברית"; מותיר את כיסופי הגאולה המשוקעים בסמל אך ממירם בהתחדשות ובקידום ערכי של שיבת‬ ‫הבנים לגבולם‪.‬‬ ‫אנו מציעים לבחון את הייצוגיים החזותיים של שני האתרים בארבעה מימדים‪ :‬המימד האמוני‪ ,‬המימד הלאומי‪ ,‬המימד‬ ‫המקומי והביתי והמימד הגופני (פיזי)‪ .‬בצד ההיבט האמוני‪ ,‬המבוסס על הכתוב במקרא ועל עלייה דתית לרגל‪ ,‬מופיע‬ ‫ההיבט הלאומי של האתרים‪ .‬היבט זה נשען על הקרקע האמונית ומוסב לפעולה של חידוש ההתיישבות בארץ‪ ,‬לשחרור\‬ ‫כיבוש האתרים ולשיבת הבנים לגבולם‪ .‬המימד הביתי מתייחס למיקום ולסממנים החיצוניים של האתר המסומן‬ ‫כמקודש אך גם מתנתק מהם ומגדירם מחדש‪ .‬ולבסוף‪ ,‬המימד הגופני מצוי בפועל ביחסי האנשים והאתרים עצמם‪:‬‬ ‫נגיעה בכותל‪ ,‬הכנסת פתק בין האבנים‪ ,‬השתטחות על הקבר‪ .‬כשמדובר בחפצים‪ ,‬המקום עובר חילון בהתגלמו בחגורה‬ ‫או בקמיע‪ ,‬וכך מוענק ערך מגי לחפץ עצמו‪ .‬בשל הערך הלאומי שמוצמד לתכשיט‪ ,‬לצלחת‪ ,‬לתמונה הרקומה‪ ,‬או לכריכת‬ ‫סידור התפילה‪ ,‬מושב לו‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬ובודאי כשמדובר בעונדים‪ ,‬ערכו הסמלי‪-‬רוחני‪ .‬בסופו של תהליך‪ ,‬התווך הסמיוטי‬ ‫מעניק פרשנות חדשה גם למציאות הגאו‪-‬פוליטית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪31‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬מקומות קדושים‪ :‬תמורות בעת החדשה‬ ‫האם הסטטוס‪-‬קוו עדיין תקף? תמורות בכותל המערבי ובקבר דוד‬ ‫יצחק רייטר‬ ‫לימודי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫מאמצע המאה ה‪ 19-‬אימצה המדינה העות'מאנית גישה של שמירת סטטוס‪-‬קוו במקומות קדושים לנצרות בירושלים‬ ‫ובבית לחם‪ .‬תפיסה זו אומצה על ידי ממשלת המנדט הבריטי שעל פי כתב המנדט על ארץ‪-‬ישראל הרחיבה את העיקרון‬ ‫ובאופן משפטי מיוחד עשתה זאת בעניין זכויות התפילה של היהודים בכותל המערבי‪ .‬כך היה במסגרת ועדת החקירה‬ ‫הבינלומית שחקרה את אירועי הכותל המערבי ופירסמה את הדין וחשבון שלה בשלהי ‪.1930‬‬ ‫תפיסת הסטטוס‪-‬קוו היא מנגנון מדיני ומשפטי של מניעה ופתרון סכסוכים במקומות קדושים‪ .‬בבוא קבוצה מסויימת‬ ‫בפעולה או בדרישה לשנות מינהג המקום באתר קדוש – הנטייה תהייה בדרך כלל לשמר את המצב שהיה קיים בעבר‪.‬‬ ‫סוגייה זו עלתה בשנים האחרונות לדיון ציבורי ומשפטי במספר סכסוכים על מקומות קדושים‪ :‬באתר קבר דוד קיימת‬ ‫דרישה של הפרנציסקנים ושל הותיקאן לשנות את המצב הקיים מזה מאז המאה ה‪ 16-‬ולאפשר לנוצרים לקיים במקום‬ ‫תפילות מאורגנות‪ .‬בכותל המערבי – הצליחו קבוצת "נשות הכותל" לשבור את הסטטוס‪-‬קוו הקיים ולחדש מינהג של‬ ‫תפילת נשים וקריאה בתורה ברחבת הכותל המערבי ולאחר מאבק משפטי ממושך זכותן לשינוי מינהג המקום הוכר על‬ ‫ידי בית המשפט‪.‬‬ ‫בהרצאתי אנתח את שני הסכסוכים האמורים תוך נסיון לבחון את ההשלכות הגורפות של ההתפתחויות בשני מקרים‬ ‫אלו על מקומות קדושים אחרים תוך נסיון לאתגר את הרעיון של סטטוס‪-‬קוו כמצב קפוא‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪32‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬מקומות קדושים‪ :‬תמורות בעת החדשה‬ ‫בין קדושה לארכאולוגיה–המאבק במדינת ישראל על הגדרת מקומות קדושים‬ ‫והיסטוריים‪1967-1948 ,‬‬ ‫דורון בר‬ ‫מכון שכטר למדעי היהדות‬ ‫שני העשורים הראשונים שלאחר הקמת מדינת ישראל הם ייחודיים מבחינת התפתחות המקומות הקדושים היהודיים‪.‬‬ ‫חלוקת ארץ ישראל לשני מרחבים פוליטיים שלטוניים יצרה מציאות מורכבת שבה יהודי הארץ והתפוצות לא יכולים‬ ‫היו לפקוד יותר את המקומות הקדושים שאליהם עלו לרגל לפני שנת ‪ .1948‬סיטואציה זו היא שהעמידה בפני אנשי‬ ‫משרד הדתות ובראשם שמואל זנוויל כהנא‪ ,‬המנהל הכללי‪ ,‬את האפשרות לפתח מרחב מקודש חלופי שבו הועצמה‬ ‫חשיבותם של מקומות קדושים אחדים ונוצרו מקומות אחרים‪ .‬אך העובדה שחלק מאתרי הקודש במרחב זה היו גם‬ ‫אתרי עתיקות – קברים‪ ,‬מבנים‪ ,‬מערות ‪ -‬שעל כולם חל חוק העתיקות הישראלי ‪ -‬יצרה מקור נרחב למחלוקת‪ .‬היה‬ ‫זה עימות בין מדע לבין מסורת ובין נציגי מוסדות המדינה שהיו אחראים על שמירת האתרים ההיסטוריים לבין נציגי‬ ‫הדת (שחלק מהם היו אנשי מנגנון המדינה)‪ .‬תופעה זו – כפילות בין מקומות קדושים לבין אתרים עתיקים ‪ -‬קיימת‬ ‫כמובן לא רק במדינת ישראל אלא גם במקומות רבים בעולם‪ ,‬גם שם מהווים אתרים קדומים מקומות הערצה דתית‪.‬‬ ‫ההרצאה תעסוק במקרה הישראלי ‪ -‬במספר מקומות קדושים יהודיים ששימשו לאחר שנת ‪ 1948‬בו זמנית הן כאתרי‬ ‫עלייה לרגל והן כאתרי עתיקות ומקומות היסטוריים וסביבם נוצרו עימותים בין ארכאולוגים לבין אנשי הממסד הדתי‪.‬‬ ‫המתח שנוצר סביב מקומות אלו היה קשור בשאלת הגדרתם ובבעלות עליהם‪ .‬בתחילה אדון ברקע לתופעה זו בשלהי‬ ‫התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט‪ ,‬אז התפתחו מספר עימותים סביב חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקומות‬ ‫קדושים יהודיים‪ ,‬אתרים שבהם נחשפו שרידי עצמות אדם‪ .‬בהמשך אעסוק במערכת היחסים הטעונה שהתפתחה‬ ‫בשנות החמישים בין אנשי משרד הדתות לבין ראשי אגף העתיקות ובהתלבטות המאפיינת את העושים במלאכה באותה‬ ‫התקופה בשאלת הגדרתו של מקום קדוש‪ .‬המקרים השונים שעליהם אצביע מראים כי העימותים בין ארכאולוגים‪,‬‬ ‫היסטוריונים ואנשי אקדמיה אחרים לבין אנשי דת בשאלת החפירה באתרי קבורה החלו עוד לפני קום מדינת ישראל‬ ‫אך התעצמו לאחר ‪ 1948‬ונמשכו בשנים שלאחר מכן‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪33‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬גאוגרפיה של דת במאה ה‪ :21-‬מבטים תיאורטיים על נוף וקדושה‬ ‫גאופוליטיקה של קדושה‪ ,‬גבולות ולאומיות‪ :‬שלושת אתרי הטבילה של ישוע‬ ‫לאורך נהר הירדן‬ ‫ליאור חן‬ ‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫למול תפיסות שראו במקום מרכיב סטטי וגמור ובקדושה כמרכיב אינהרנטי למקום (‪ )Eliade‬או שקשרו אותו לאחדות‬ ‫חברתית (‪ )Turner‬החלו להישמע כבר משנות השמונים של המאה העשרים קולות שביקשו להציג את המקום‬ ‫ככזה שמצוי בתהליך של לקראת (‪ ,)Pred‬ושנמצא בשינוי מתמיד (‪ .)Massey‬מקומות קדושים ואתרי עלייה לרגל‬ ‫כמקרי מבחן של מקומות וקדושה‪ ,‬טענו הקולות החדשים‪ ,‬הם חלק מההוויה החברתית ומהקונפליקטים החברתיים‬ ‫(‪ )Eade and Sallnow‬ויתרה מכך הם ביטוי לתהליכים סוציו‪-‬פוליטיים (‪ )Chidester and Linenthal‬לאור‬ ‫טענות אלו‪ ,‬גאוגרפים ואנתרופולוגים החלו לבחון מחדש מקומות קדושים ואתרי עלייה לרגל ברחבי העולם והציגו‬ ‫שלל קונפליקטים הקשורים בהם ומעצבים אותם‪ :‬קונפליקטים בין דתות שונות‪ ,‬בין קבוצות שונות בתוך הדת‪ ,‬בין‬ ‫קבוצות דתיות וחילוניות ובין לאומים שונים (‪eade and sallnow, Bax, Bowman, Chidester and Linenthal,‬‬ ‫‪ .)Ivakhiv, Luz‬אחת הזירות המרכזיות למחקרים אלו היא "ארץ הקודש"‪ ,‬זאת לנוכח המרכיב הקונפליקטואלי‪,‬‬ ‫שאך התעצם בעידן הנוכחי‪ ,‬בין הדתות והקבוצות החברתיות השונות החולקות מרחב זה‪ .‬המחקר שיוצג בהרצאה זו‪,‬‬ ‫המתבסס על עבודת שדה שהיא חלק מעבודת הדוקטורט שלי‪ ,‬ממשיך את המחקרים על מקומות קדושים ועלייה לרגל‬ ‫לארץ הקודש אך פונה לכיוון חדש‪ .‬בעוד ביתר המחקרים‪ ,‬הקבוצות המרכזיות המעורבות ביצירת ובהבניית המקום‬ ‫הקדוש הן גם הקבוצות העולות אליו לרגל‪ ,‬באתרים המוצגים כאן האחראים המרכזיים על האתר הם בני דת שונה‬ ‫ולאום שונה‪ .‬בהרצאה אטען ש"אמרגני הקדושה" של אתרי הטבילה לנוצרים לאורך נהר הירדן‪ ,‬יהודים‪-‬ישראלים‬ ‫ומוסלמים‪-‬ירדנים (כשגם גורמים פלשתינאים משחקים כאן תפקיד)‪ ,‬מבנים ומחזקים את האותנטיות ואת הקדושה‬ ‫של האתרים הנוצריים הנמצאים בשטחם כדי לאשרר את לאומיותם וזאת תוך כדי תחרות רב ממדית ביניהם העושה‬ ‫שימוש בדת‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬ארכאולוגיה‪ ,‬כלכלה ותיירות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪34‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬גאוגרפיה של דת במאה ה‪ :21-‬מבטים תיאורטיים על נוף וקדושה‬ ‫קדושה בן סדקי ההגמוניה‪ :‬מאבקן של קהילות מיעוט על נוף וזהות במדינת‬ ‫הלאום‬ ‫נמרוד לוז‬ ‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית גליל מערבי‬ ‫בהרצאה זו אדון במספר מקרי מבחן הלקוחים ממחקר המתבצע זה למעלה מעשור בתהליכי שינוי הנוף הדתי‬ ‫והפוליטיזציה של מקומות קדושים בישראל בקרב קהילות מיעוט‪ .‬השאלה המרכזית אותה אני מבקש לבחון היא כיצד‬ ‫זירות אלה מעוצבות מחדש ומשנות את המרחב ומאתגרות את תהליכי הבנייתו על ידי המדינה וכוחות הגמוניים‪.‬‬ ‫טענתי היא כי עיצובם המחודש או שיקומם של מקומות קדושים מאפשרים תהליכי העצמה ותחרות על משאבים‬ ‫מתוך הסדקים בהגמוניה של מדינת הלאום‪ .‬בשנים האחרונות מתרחשים שינויים רבים במרחבי קדושה פורמליים ובלתי‬ ‫פורמליים של קהילות מיעוט בישראל‪ .‬שינויי נוף אלה הם חלק מתהליכי הדתה ותחייה דתית גלובליים ומקומיים בזירה‬ ‫הציבורית‪ .‬אך בניגוד לתמורות בנוף הקדוש בקרב קבוצת הרוב בישראל המתבצעת על פי רוב בתמיכתה ובעידודה‬ ‫של המדינה או בהסכמה שבשתיקה שינויים באתרי קדושה של קהילות המיעוט מובילים לא אחת למאבקים ברמה‬ ‫הפורמלית‪/‬משפטית‪/‬ציבורית ומתרגמים לקונפליקטים ציבוריים‪ .‬במסגרת הרצאה זו ברצוני להציג את השינויים האלה‬ ‫והמאבקים שנלוו להם ולנסות להבינם על רקע המשגה תיאורטית ניאו גרמשיאנית המדגישה את תפקידה של ההגמוניה‬ ‫בעיצוב המרחב‪ ,‬האמונה הדתית ובמקרה זה ביחסי רוב ומיעוט במרחביים אתנו‪-‬דתיים‪ .‬בהרצאה אנתח את האופן בו‬ ‫פועלים מיעוטים במקומות בהם ההגמוניה נחלשת‪ .‬במקומות כאלו הדת והקדושה משמשים כמשאב תרבותי פוליטי‬ ‫המסייע לניהול המאבק‪ .‬להדגמת טענתי המרכזית אציג את המקרים של מקאם אבו אלהיג'א בגליל התחתון‪ ,‬מסגד‬ ‫לבאבידי בעכו ומתחם אלחרם אלשריף בירושלים‪.‬מניתוח של מקרי מבחן ניתן להבין כיצד מקומות קדושים מהווים כלי‬ ‫מרכזי וייחודי לאתגור הסדר החברתי וארגון מחדש של הנוף התרבותי‪-‬דתי במרחב של מדינת הלאום‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪35‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬דתית ‪ -‬גאוגרפיה של דת במאה ה‪ :21-‬מבטים תיאורטיים על נוף וקדושה‬ ‫עקבותיו העירוניים של אברהם‪/‬אברהים‬ ‫אורן יפתחאל‪ ,‬בתיה רודד‬ ‫גאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬בנגב‬ ‫קנאות או רדיקליות דתית‪-‬פוליטית‪ ,‬המכונה לעיתים "פונדמנטליזם"‪ ,‬שבה לאחרונה להוות כוח מרכזי בעיצוב‬ ‫הפוליטיקה‪ ,‬המרחב והאלימות‪ .‬הגל הנוכחי מוסיף ממד חדש לגל הקודם בו שיסעו סכסוכים אתנו‪-‬דתיים‪ ,‬ערים כמו‬ ‫ביירות‪ ,‬ירושלים‪ ,‬סרייבו‪ ,‬בלפסט‪ ,‬אחמדבאד‪ ,‬ניקוסיה או חברון‪ .‬בסכסוכים אלה דת‪ ,‬לאומיות ומעמד מתמזגים ליצירת‬ ‫תודעה המבקשת לעצב גאוגרפיה פוליטית חדשה באמצעות גיוסה של קנאות דתית‪.‬‬ ‫מאמרנו מציע מסגרת להבנת הגאוגרפיה הפוליטית העירונית של הדת‪ .‬קנאות דתית‪ ,‬לטענתנו‪ ,‬יכולה לפעול ולהתחזק‬ ‫בחסות המדינה "מלמעלה" או כהתנגדות "מלמטה"‪ .‬ככזאת‪ ,‬היא קשורה לרוב בתהליכי התפשטות והשתלטות מרחביים‪,‬‬ ‫בהם האוכלוסייה הנשלטת מוגזעת‪ ,‬מודרת ומנוצלת‪ .‬בהתבסס על הניסיון הישראלי‪/‬פלסטיני‪ .‬נבקש לטעון שהתהליך‬ ‫אותו אנו מכנים 'קולוניאליזם עירוני' מציעים כר פורה לצמיחתה של קנאות דתית כחלק מהמאבק בין זהויות קיבוציות‬ ‫על עיצוב‪ ,‬ארגון והתפתחות המרחב העירוני‪.‬‬ ‫המאמר ינתח את הדינאמיקה של הפוליטיקה האתנו‪-‬דתית בשלוש ערים שונות הנבדלות זו מזו במעמדן הפוליטי‬ ‫במרחבי ישראל‪/‬פלסטין‪ :‬חברון‪ ,‬ירושלים ובאר שבע – הנושאות את "טביעות רגליו" של אברהם אבינו‪ ,‬האב המיתי‬ ‫של היהדות והאסלאם‪ .‬המאמר יראה שעומק מדיניות ההשתלטות העירונית מהווה גורם מרכזי‪ ,‬בהחרפת או התמתנות‬ ‫הקנאות הדתית‪-‬פוליטית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ככל שההשתלטות המרחבית דכאנית וחריפה יותר‪ ,‬כך קיצונית יותר התגובה‬ ‫אליה‪ ,‬ועמוקה יותר הקנאות הדתית בקהילות העירוניות המסוכסכות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪36‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית ‪ -‬גאוגרפיה של גבולות‬ ‫מובלעות טריטוריאליות כפתרון לסוגיית הגבולות בין ישראל לפלסטין‬ ‫גדעון ביגר‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫במרכז הניסיונות להגיע להסכם שלום בין ישראל לרשות הפלסטינית עומדת סוגיית הגבולות‪ .‬יש הסכמה כללית בין‬ ‫הצדדים על עשיית שינויים קלים בקו שביתת הנשק ‪"( -‬הקו הירוק") על מנת לצרף יישובים יהודיים הממוקמים ביהודה‬ ‫ושומרון וסמוכים לקו למדינת ישראל‪ .‬זאת תמורת העברת שטחים ממדינת ישראל לרשות הפלסטינית‪ .‬עם זאת קיימת‬ ‫השאלה לגבי מעמדם של היישובים היהודיים הנמצאים מעבר לשטחים שאולי יצורפו לישראל‪ .‬יש הטוענים שראוי‬ ‫שיישובים אלה יתפנו מתושביהם‪ .‬הדבר יביא לעקירתם של כ‪ 70-‬עד ‪ 100‬אלף איש ממקום מגוריהם‪ .‬ההצעה שתוצג‬ ‫מדברת על האפשרות להשאיר יישובים אלה בשטח‪ ,‬תוך השארת הגדולים שבהם כמובלעות טריטוריאליות ישראליות‪,‬‬ ‫וחלקן כמובלעות אוטונומיות‪ .‬בהרצאה יוצגו דוגמאות מהעולם למצבים מעין אלה ויפורטו התנאים המוצעים ליצירת‬ ‫המובלעות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪37‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית ‪ -‬גאוגרפיה של גבולות‬ ‫זהות לאומית‪ ,‬זיקה טריטוריאלית וריבונות‪ :‬האתגר החינוכי‬ ‫יוסף שלהב‬ ‫המחלקה ללימודי ארץ‪-‬ישראל וירושלים‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬ ‫הזהות הלאומית איננה יש אובייקטיבי אלא תודעה סובייקטיבית של קיבוצים אנושיים‪ .‬אתרים‪ ,‬מקומות ונופים הם‬ ‫חלק ממרכיבי התודעה הזאת והם הבונים את הזיקה של בני האדם למקומם ומעצבים תחושת בעלות על ארצם‪ .‬בכך‬ ‫מתחברת הזהות הלאומית עם הזיקה הטריטוריאלית ויוצרת מרחב תחום הנתפס כמרחב של הלאום‪ .‬מחקרים רבים‬ ‫הוקדשו ליחסי הגומלין בין תהליכים תודעתיים ותהליכים פיזיים הבונים ומעצבים את המרחב ותודעת הזיקה אליו‪.‬‬ ‫תהליכים אלה מתרחשים בדרך כלל כאשר הקיבוץ האנושי‪ ,‬האתני או הלאומי‪ ,‬שוהה במרחב הגאוגרפי שהוא מושא‬ ‫הזיקה‪ .‬מאמצע המאה ה‪ )1648( 17-‬החלו להתפתח ניצנים של תופעה חדשה‪ ,‬שהתעצמה במאה ה‪ ,19-‬הקושרת לאום‬ ‫וטריטוריה‪ :‬מדינת הלאום‪ ,‬או – הריבונות‪.‬‬ ‫לאורך רוב ההיסטוריה שלו‪ ,‬העם היהודי לא היה נוכח בארצו ולמרות היעדרותו‪ ,‬הוא שימר את הזיקה הדתית לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬כשהתפתחו באירופה ניצני הריבונות ומדינת הלאום‪ ,‬הם היו בלתי רלבנטיים ליהודים‪ ,‬שהיו משוללי שלטון‬ ‫ונעדרי טריטוריה‪ .‬השאיפה הציונית לריבונות יהודית בסגנון מדינת הלאום האירופית של המאה ה‪ ,19-‬מצאה את עולם‬ ‫ההלכה היהודית לא ערוך להתמודדות עם ההתפתחות החדשה שהועמדה בפניו‪ .‬עם הזמן התערבבו ערכים דתיים עם‬ ‫מאפיינים לאומיים אלה באלה והתערובת הזאת נשאבה גם אל תוך עולם המושגים של הריבונות המדינית‪ .‬ארץ ישראל‬ ‫כחטיבה גאוגרפית שגבולותיה אינם חד‪-‬משמעיים‪ ,‬ומדינת ישראל כמרחב גאופוליטי‪' ,‬מככבים' בערבוביה בעולם‬ ‫מושגים וערכים הזקוק לבירור והסדרה יסודיים‪.‬‬ ‫למרבה הטרגדיה‪ ,‬אותו חבל ארץ שאנו קוראים לו ארץ ישראל‪ ,‬היה למושא זיקתו של עם אחר‪ .‬ניסיונות למצוא פתרון‬ ‫למאבק בין שתי זיקות סובייקטיביות לאותה טריטוריה עצמה‪ ,‬מקטבים את החברה הישראלית בין ניכור לחלקים‬ ‫מארץ ישראל לבין שלילת לגיטימציה ממדיניותה של מדינת ישראל‪ .‬דומה שהבחנה בין מרכיבים שונים של עולם‬ ‫המושגים הקושר זיקות דתיות‪ ,‬היסטוריות תרבותיות ןלאומיות לטריטוריה‪ ,‬לבין מושגי ריבונות ושליטה בטריטוריה‪,‬‬ ‫עשויה להקהות את המתחים הפוליטיים בחברה הישראלית‪ .‬שילובה הראוי של ההבחנה הזאת במערכת החינוך (בשני‬ ‫הקיבוצים הלאומיים) עשויה לסייע גם בפתרון הסכסוך על הארץ‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪38‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית ‪ -‬גאוגרפיה של גבולות‬ ‫ייצוגם של גבולות ישראל בקולנוע הישראלי‬ ‫זאב זיוון‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫סרטים בישראל מבטאים מימי הבראשית של המדינה את רוח התקופה‪ .‬המאבק לעצמאות הוליד גל של סרטים‬ ‫הירואיים המציגים את הלוחם למען המדינה הנאבק על המשלט שעל הדרך לירושלים (גבעה ‪ 24‬אינה עונה) או את‬ ‫לוחמי מלחמת ששת הימים כחלק מהאופוריה של התקופה‪ .‬ימי מלחמת ההתשה מחזירים לתמונה את האחר בדמות‬ ‫המחבל החודר מעבר לגבול כתמונות הסיום של הסרט 'מצור' ושירו של ירון לונדון ברוח התקופה‪' :‬מרדף'‪.‬‬ ‫עיסוק קומי בצבא ובמוצביו בחזית סיני מול המצרים תוך חציית הגבול שבין מוצבי שני הצדדים‪ ,‬הגיש סרט הפולחן‬ ‫'גבעת חלפון אינה עונה' שכוכביו היו שלישיית הגשש החיוור‪ .‬מלחמת יום הכיפורים ויותר ממנה מלחמת לבנון‬ ‫הראשונה העלתה את הביקורת כנגד המלחמות הבלתי פוסקות‪ .‬שורה של סרטים ליוו את המלחמות מ'בופור' ועד 'בית‬ ‫לחם'‪ .‬החייל החוזר מלבנון ומצלצל לאחר מעבר שער הגבול הביתה ואומר לאימו‪' :‬חזרתי הביתה' מייצג את השאיפה‬ ‫הכללית להיחלץ מהביצה הלבנונית‪ .‬סרטים שזכו לכינוי בפי חוקרי הקולנוע של 'סרטי גבול' שניצבו מחוץ למאבק‬ ‫הפוליטי‪ .‬סרטי ימי האינתיפאדה הציגו את המאבק נגד ישראל כמו סרטיו של ערן ריקליס 'הכלה הסורית' ו'עץ הלימון'‪.‬‬ ‫את שורת הסרטים מסיים סרט דוקומנטרי המתעד את המציאות בספר המתחדש בסרטה של רונית איפרגן מקיבוץ‬ ‫כפר עזה הנקרא‪' :‬חיים על הגבול' המבטא את מתח הקיום תחת הקסאמים והפצמ"רים בגבול רצועת‪-‬עזה‪ .‬בימים אלו‬ ‫(סוף קיץ ‪ )2014‬של סיום מלחמת 'צוק איתן' למציאות שעל קו התפר בעוטף עזה בעין דוקומנטרית יש כמובן משמעות‬ ‫ייחודית לאחר אלפי הרקטות והפצ"מרים ושאלת עזיבת האוכלוסייה האזרחית את היישובים בימי המלחמה‪ .‬מעין חזרה‬ ‫מאוחרת לימי תש"ח הרחוקים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪39‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית ‪ -‬גאוגרפיה של גבולות‬ ‫הגבולות בעיני ארגון "המדינה האסלאמית" (דאע"ש)‬ ‫מורן זגה‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ארגון "המדינה האסלאמית" צמח בעיראק בשנת ‪ 2003‬בשם "אל‪-‬קאעידה בעיראק" בתגובה למעורבות ארה"ב במדינה‪.‬‬ ‫תחילה היווה הארגון זרוע של אל‪-‬קאעידה‪ ,‬בעלת מטרות מקומיות בלבד‪ .‬אולם‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬שינה הארגון את אופי‬ ‫פעילותו ומטרותיו והחל הארגון לפעול תחת השם "המדינה האסלאמית בעיראק ובשעם"‪ ,‬תוך ניצול אזלת ידן‬ ‫המתמשכת של הנהגות עיראק וסוריה להשליט שלטון ריכוזי וסמכות כוח ראשית‪.‬‬ ‫הצהרותיו של הארגון ויכולותיו לפעול ביעילות רבה במדינות המתפרקות‪ ,‬העלו על הנס רעיונות טריטוריאליים‬ ‫ואידיאולוגיים בנוגע לקיום אימפריה אסלאמית אחת‪ ,‬שתאחד את האוכלוסיה המוסלמית כולה‪ ,‬ללא גבולות פנימיים‪.‬‬ ‫רעיונות אלה קוראים תיגר לחלוקת הגבולות המודרניים‪ ,‬שנקבעו ברוב המקרים על ידי המעצמות ששהו באזור במאה‬ ‫ה‪ ,20-‬ומעוררים דיון פנימי עמוק בנוגע למדרג הזהויות של האוכלוסיה המקומית‪.‬‬ ‫גם אירועי המחאות במזרח התיכון‪ ,‬המכונים "האביב הערבי"‪ ,‬אשר עדיין לא שקעו לגמרי‪ ,‬מצטרפים לתמונת אי‪-‬‬ ‫היציבות ממנו סובל האזור ולדילמת הגבולות‪.‬‬ ‫אחת השאלות החשובות שנשאלות בהקשר זה היא‪ :‬האם המדינות המודרניות במזרח התיכון עדיין רלוונטיות לאור‬ ‫מרבית הקונפליקטים הפנימיים המתרחשים באזורנו?‬ ‫הרצאה זו מסבירה כיצד הדוקטרינה שמציג ארגון "המדינה האסלאמית" בנוגע לישות המדינתית האידיאלית וגבולותיה‬ ‫תואמת תפיסות מושרשות בהווייה המוסלמית‪ ,‬מהן המשמעויות של תפיסות אלה‪ ,‬מהי מידת הפופולריות שלהן ומהן‬ ‫ההשלכות הגאו‪-‬אסטרטגיות הרחבות שלהן בעיתוי זה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪40‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫בין יהודים לערבים בשכונת שמאעה (שערי ציון) בירושלים‪1948-1900 ,‬‬ ‫ראובן גפני‬ ‫לימודי א"י‪ ,‬המכללה האקדמית כנרת‪ ,‬המכון לחקר א"י יישובה‪ ,‬יד בן‪-‬צבי‬ ‫שכונת שמאעה (שערי ציון) בירושלים נוסדה בשנת ‪ ,1900‬כשכונה יהודית המצויה בעומק ערוץ גיא בן הנום‪ ,‬מדרום‬ ‫לבריכת הסולטן‪ .‬מסיבות שונות נמחקה השכונה כמעט לחלוטין מן ההיסטוריוגרפיה של בניית שכונות ירושלים‬ ‫והתפתחותה של העיר‪ ,‬ועד היום טרם תוארו קורותיה באופן סדור‪.‬‬ ‫מיקומה הייחודי של השכונה ‪ -‬מבחינה טופוגראפית ועירונית כאחת – השפיע רבות על התפתחותה של השכונה‪ ,‬ועל‬ ‫עיצוב אופייה האנושי והפיזי‪ .‬זה השתנה מספר פעמים באופן דרמטי במשך ‪ 70‬שנות קיומה‪ ,‬עד מחיקתה הסופית מן‬ ‫המפה‪ .‬כשכונה המצויה סמוך לקווי התפר הגאוגרפיים‪ ,‬האנושיים והכלכליים של העיר‪ ,‬הושפעה שמאעה פעם אחר פעם‬ ‫מאירועים שונים שהתרחשו סביבה‪ ,‬ואשר הביאו לשינויים מפליגים באופייה ובהתפתחותה‪ .‬כך הפכה משכונה יהודית‬ ‫לחלוטין בשנים ‪ ,1929-1900‬לשכונה שבה חיות משפחות יהודיות וערביות זו לצד זו בשנות השלושים‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫לשכונה שבה חיה אוכלוסייה ערבית בלבד בשנים ‪ .1948-1939‬לאחר מלחמת העצמאות התחולל בשכונה שינוי דרמטי‬ ‫נוסף‪ ,‬עם הפיכתה לשכונת מצוקה יהודית‪ ,‬הנסמכת על קו הגבול העירוני‪.‬‬ ‫במסגרת ההרצאה יוצגו בקצרה קורותיה של השכונה לכל אורך שנות קיומה‪ ,‬ולאחר מכן יתמקדו הדברים ביחסים‬ ‫שהתפתחו בשכונה בין יהודים לערבים‪ ,‬מאז שנותיה הראשונות ועד למלחמת העצמאות‪ :‬רכישת המגרשים לבנייה‬ ‫הראשונית ממספר משפחות ערביות שהתגוררו במקום; המשך התפתחותה של השכונה ובניית הבתים בתחומה בשני‬ ‫צירים מקבילים אך שונים זה מזה‪ ,‬של יהודים וערבים; התערערות היחסים בין האוכלוסיות השונות כתוצאה מפרעות‬ ‫תרפ"ט והמרד הערבי הגדול‪ ,‬וניטשתה הסופית של השכונה מיהודיה‪ ,‬בשל מספר אירועים בטחוניים שהתחוללו בה‬ ‫ובסביתה במהלך ‪.1939‬‬ ‫במהלך ההרצאה תושווינה ההתרחשויות בשמאעה לאופן שבו התרחשו הדברים בשכונות נוספות בעיר‪ :‬הן כאלו שהיו‬ ‫מצויות אף הן על קו התפר העירוני העתידי‪ ,‬והן כאלו שהיו מצויות במרחבים מרוחקים למדי ממנו‪ .‬תוך כך יעניקו‬ ‫השכונה וקורותיה זווית הסתכלות נוספת על יחסי יהודים וערבים בעיר‪ ,‬בשנים שבהן עיצבו יחסים אלו – כמעט יותר‬ ‫מכל גורם אחר – את מפת העיר ואת קווי התפתחותה העירוניים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪41‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫שכונת שמעון הצדיק‪1918-1929 ,‬‬ ‫לביא שי‬ ‫ארכיון‪ ,‬יד יצחק בן צבי‬ ‫בשנים האחרונות דנו כמה מחקרים גאוגרפים והיסטוריים בשכונות שמעון הצדיק‪ ,‬נחלת שמעון ונחלת יצחק בהקשר‬ ‫של מגמות ההתיישבות היהודית בשלהי התקופה העות'מנית ובתקופת המנדט בירושלים‪ .‬אולם לא הושם דגש רב על‬ ‫מאפייניהם החברתיים והתרבותיים של שכונות אלו‪ .‬רוב שנות קיומן היו אלו שכונות מצוקה שלא עמדו בראש סדר‬ ‫העדיפויות של המוסדות הציוניים‪ .‬קרבתן לשכונות הערביות הרחיקה מהן מתיישבים פוטנציאליים והבריחה בזמן‬ ‫המאורעות חלק מתושביהן‪.‬‬ ‫אולם מקורות שונים מאפשרים לנתח באופן מעמיק יותר את הווי החיים בשכונות אלו בשגרה‪ ,‬בחירום ובאירועים‬ ‫מיוחדים‪ .‬אלו מלמדים בין השאר על הרכבן הדמוגרפי‪ ,‬על יחסי שכנות טובה עם תושבי השכונות הסמוכות‪ ,‬על מאבק‬ ‫הישרדות יומיומי לצד תרבות פנאי של תושביהן‪ ,‬על החגיגות העיתיות בקבר שמעון הצדיק ועוד‪.‬‬ ‫במחקר בהתהוות זה נבחן וננתח באמצעות מקורות חזותיים וכתובים את מאפייניו החברתיים והתרבותיים של גוש‬ ‫שכונות זה וננסה להציע קריאה אחרת של החיים במרחב השוליים של ירושלים היהודית בראשית תקופת המנדט‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪42‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫מדוע המינרט כה נמוך? עדות לנזק מרעידת האדמה של ‪ 1834‬בהר ציון‬ ‫מוטי זוהר‪ ,‬ריכב (בוני) רובין‪ ,‬עמוס סלמון‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בראש המבנה המיוחס על פי המסורת לקברו של המלך דוד בהר ציון‪ ,‬מתנוסס המינרט העותומני אל‪-‬נאבי דאו'ד‪.‬‬ ‫בהשוואה לגובה מינרטים עותומנים אחרים בירושלים‪ ,‬צריח המינרט נמוך משמעותית ובעל מבנה גוצי‪ .‬בעבודה זו אנו‬ ‫מתחקים אחר גובה המינרט באמצעות מקורות היסטוריים‪ ,‬רצף ציורים עתיקים המתוארכים לאמצע המאה ה‪ 18-‬עד‬ ‫לאמצע המאה ה‪ 19-‬ובחינה מטרולוגית של מידות המינרט והפרופורציות שלו‪ .‬אנו מוצאים כי בציורים המוקדמים‬ ‫ל‪ 1833-‬המינרט גבוה הרבה יותר מאשר בציורים או צילומים המאוחרים ל‪ .1838-‬כמו כן‪ ,‬כאשר אנו משווים יחסי‬ ‫גובה‪-‬היקף של מרכיבי המינרט לאלו של המינרט העותומני הסמוך במגדל דוד‪ ,‬אנו מגלים יחסים דומים למעט בגובה‬ ‫הצריח‪ .‬על כן אנו מסיקים כי במקורו המינרט היה גבוה בהרבה מכפי שהוא כיום‪ ,‬אך בין השנים ‪ 1833‬ל‪ 1838-‬הוא‬ ‫ניזוק ושוקם‪ ,‬ואולם צריחו נותר נמוך יותר‪ .‬נזק שכזה יכול להיגרם על ידי רעידת אדמה‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מאירועים‬ ‫ומקומות אחרים בעולם ואף בירושלים כדוגמת מגדל הפעמונים בכנסיית הקבר שניפגע ברעידה בשנת ‪ .1546‬בתקופה‬ ‫שבה על פי עדות הציורים התרחשו הפגיעה‪ ,‬ההרס ושינוי הגובה אירעו שתי רעידות אדמה הרסניות שפגעו באזורינו‪.‬‬ ‫האחת שאירעה ב‪ 1837-‬ובה נפגעו קשה טבריה וצפת‪ ,‬פגעה בעיקר בדרום לבנון ובצפון הארץ‪ ,‬אך לא הותירה כל נזק‬ ‫בירושלים‪ .‬לעומתה‪ ,‬רעידת האדמה שאירעה ב‪ 1834-‬פגעה בערים במרכז ישראל ואף בירושלים‪ :‬הנזיר נאופיטוס ממר‪-‬‬ ‫סבא מדווח כי חלקים בחומת העיר‪ ,‬מבנים בעיר העתיקה והמינרט בכנסיית העלייה שבהר הזיתים ניזוקו‪ .‬נאופיטוס‬ ‫מדווח גם כי מינרט נוסף ניזוק‪ ,‬אבל לא מציין את שמו‪ .‬לאחר בחינת העדויות ההיסטוריות‪ ,‬רצף הציורים‪ ,‬מידות‬ ‫המינרט‪ ,‬הגאולוגיה והטופוגרפיה של הר ציון אנו מסיקים כי המינרט הלא מזוהה שניזוק המתואר בכתביו של נאופיטוס‬ ‫ממר‪-‬סבא הוא ככל הנראה המינרט של קבר דוד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪43‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫מוזיאונים‪ ,‬ארכאולוגיה ואמנות‪ :‬תפרוסת המוזיאונים בירושלים בתקופת‬ ‫המנדט הבריטי‬ ‫עודד שי‬ ‫שבילים‪ ,‬המכללה האקדמית קיי ואוניברסיטת אריאל‬ ‫אחת ההגדרות למוזיאון היא‪' :‬מקום שבו אנשים אוספים ומציגים קטעים של עברם‪ ,‬עולמם‪ ,‬חלומותיהם ותפיסת‬ ‫חייהם‪ .‬המוזיאון מייצג את מחויבות האנשים לגלות ולזכור מי הם‪ ,‬מאין באו‪ ,‬ומהו טבע עולמם'‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬בעת החדשה‬ ‫ניכרו מגמות חדשות‪ :‬לאומיות‪ ,‬השכלה‪ ,‬בניית הזיכרון הקולקטיבי‪ ,‬ואוריינטליזם‪ .‬כל אלה נבעו מהפריחה הכלכלית‪,‬‬ ‫השינויים הפוליטיים והחברתיים‪ ,‬ושאיפות ההתקדמות באירופה ובארצות‪-‬הברית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אינטלקטואלים בכל‬ ‫עיר בעלת חשיבות רצו בקיום מוזיאון מקומי משלהם‪ .‬החברה‪ ,‬שימרה את הערכים שהיא בחרה להנחיל לדורות הבאים‪.‬‬ ‫המוזיאון שימש כסוכן מתווך המעביר את הסיפור ההיסטורי ונושא את עולם הרעיונות של מייסדיו לא באמצעים‬ ‫המקובלים‪ ,‬אלא בעזרת שימוש באמצעים אחרים‪ :‬מוצג ארכאולוגי‪ ,‬שחזור האירוע באתר עצמו‪ ,‬סמלים ועוד‪.‬‬ ‫במהלך תקופת המנדט הבריטי (‪ )1948‑1917‬חלו בארץ‪-‬ישראל בכלל‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬שינויים רבים וחידושים‬ ‫חשובים בתחומים שונים‪ ,‬כמו‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬בנייה‪ ,‬תחבורה ועוד‪ .‬דוגמה בולטת לכך‪ ,‬בתחום התרבות והחברה‪,‬‬ ‫היא הקמתם והרחבתם של מוזיאונים‪ ,‬אוספים פרטיים וציבוריים‪ .‬בהם מוזיאונים גדולים כמו‪ :‬מוזיאון בצלאל‪ ,‬מוזיאון‬ ‫לעתיקות היהודים‪ ,‬מוזיאון מגדל דוד ועוד‪ .‬גולת הכותרת היא הקמתו של 'המוזיאון לארכאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל'‬ ‫(‪ )The Palestine Archaeological Museum‬שלימים נקרא בקיצור 'מוזיאון רוקפלר'‪ ,‬בשנת ‪ ,1938‬במבנה מפואר‬ ‫בירושלים‪ ,‬כחלק מהפעילות התרבותית וממפעלי הבנייה של השלטון הבריטי באותה עת‪.‬‬ ‫במהלך הרצאה זו נעסוק בתפרוסת של המוזיאונים במרחב העיר ירושלים בתקופת המנדט הבריטי ומציאת השקולים‬ ‫הגאוגרפיים‪ ,‬ההיסטוריים והתיירותיים שהביאו לכך‪ .‬כן יובא הרקע ההיסטורי‪ ,‬התיירותי והגאוגרפי אשר הביא את‬ ‫השלטון הבריטי להקים את מוזיאון רוקפלר ומוזאונים נוספים בעיר‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪44‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫בין העיר והבירה (‪)1958‑1948‬‬ ‫אסף זלצר‬ ‫החוג ללימודי א"י‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫בקיץ ‪ ,1949‬מספר חודשים לפני החלטת הממשלה והכנסת להעביר את מוסדות המדינה לירושלים‪ ,‬נקבע מקום קבורתו‬ ‫של חוזה המדינה במבואותיה המערביים של העיר‪ .‬זו לא הייתה הפעולה הראשונה או היחידה של השלטון המרכזי‬ ‫במרחב העיר ירושלים‪ ,‬אבל זו לבטח הייתה אחת הבולטות ביניהן‪ .‬בחינת תהליך קבלת ההחלטות על ייסודו של ההר‬ ‫ובעיקר על מקומו במרחב מעלה שאלות רבות‪ .‬אחת מהן תעמוד במרכזה של ההרצאה‪ :‬סוגיית מעורבותה של העיר‬ ‫ירושלים (על מוסדותיה ותושביה) בתהליך הפיכתה למרכז השלטון (הבירה)‪.‬‬ ‫במסגרת ההרצאה אציג מספר החלטות ומעשים בתהליך בנייתה של ירושלים בתקופה זו כעיר וכבירה‪ .‬הצגת המקרים‬ ‫השונים תיעשה תוך התמקדות במידת המעורבות של הירושלמיים בתהליך שילובה של הבירה במרחב העירוני‪ .‬ההרצאה‬ ‫תתמקד בעשור הראשון למדינה‪ .‬בנוסף להר הרצל אציג את סיפור בחירת מקום משכנה של הכנסת; את ההחלטה‬ ‫להקים את קמפוס האוניברסיטה (לימים קמפוס גבעת רם); ואת סיפור הקמתו של האצטדיון הלאומי האוניברסיטאי‬ ‫(‪ )1958‬ונושאים נוספים‪.‬‬ ‫מן המחקר עולה כי ירושלים נבנתה כבירה למרות הירושלמים שבה‪ .‬הכיסופים וההישגים של המדינה במרחב העיר‬ ‫הובילו את קברניטיה לקבוע בה את מקום משכנם של מוסדות המדינה‪ .‬אבל הבאתם של אלה אל העיר לא נעשתה תוך‬ ‫תיאום עם העיר או בתכנון משותף עימה‪ ,‬ובחלק מן המקרים אף נעשה הדבר תוך זלזול במוסדות העירוניים ובצרכים‬ ‫המקומיים‪ .‬תוצאותיו של נתק זה בין הרשויות‪ ,‬הקשה על פיתוחה של העיר והבירה והשפיע על תהליכים נוספים‪.‬‬ ‫מחקר זה הוא חלק ממחקר רחב על התפתחותה של העיר ירושלים בתקופת הביניים שבין השנים ‪ 1948‬ו‪ 1967-‬ומעמדה‬ ‫באותה תקופה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪45‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‪-‬פוליטית ‪ -‬יפו בעת החדשה‪ :‬מחקרים חדשים‬ ‫ייסוד‪ ,‬תפרוסת ואופי הסכנאת המצריות ביפו והשפעתן על נוף יפו‪-‬תל אביב‪,‬‬ ‫‪2003‑1800‬‬ ‫אביב אופנהיים‪ ,‬רות קרק‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בהרצאה יובא רקע אודות כיבוש הארץ על ידי המצרים ומוחמד עלי בשנות השלושים של המאה הי"ט‪ ,‬והגירת‬ ‫אוכלוסייה מצרית לאזורים שונים בארץ‪ ,‬כולל יפו‪ .‬יתואר כיצד התיישבות המצרים באזור שמחוץ לחומות העיר יפו‬ ‫הייתה ייחודית בהשוואה להתיישבות אחרת בארץ ישראל‪ ,‬שכן באזור יפו המצרים הקימו עשר נקודות התיישבות‬ ‫חדשות ולא השתלבו בישוב קיים כפי שארע במקרים האחרים‪ .‬בין אלו נמנו סכנת אבו כביר‪ ,‬סכנת עג'מי‪ ,‬סכנת ג'בליה‬ ‫ועוד‪ .‬בנוסף לאלו‪ ,‬הכפרים סומייל ושיח' מוניס אשר נמצאו באזור מרוחק יותר מיפו כונו אף הם סכנאת‪.‬‬ ‫על פי ספרות בת התקופה של חוקרים ונוסעים‪ ,‬הסיג'ילים ‪ -‬פנקסי בית הדין השרעי של יפו‪ ,‬מפות היסטוריות בנות‬ ‫התקופה‪ ,‬תצלומי אויר‪ ,‬תחריטים‪ ,‬ציורים‪ ,‬תצלומים‪ ,‬וספרות משנית רלוונטית‪ ,‬נבדקו ויוצגו ‪ -‬עיתוי ייסוד הסכנאת‬ ‫(שכונות או מעין 'כפרים' קטנים) שאוכלסו על ידי אותם מהגרים מצרים באזור שמחוץ לחומות העיר יפו במהלך המאה‬ ‫הי'ט‪ ,‬מוצאם‪ ,‬הממד הכלכלי‪-‬חברתי שלהן‪ ,‬ויחסי הגומלין עם הערבים ביפו‪ .‬תהייה התייחסות אף לאוכלוסיית שחורים‬ ‫שהתגוררה בסמוך למצרים בסכנאת‪ ,‬ותיערך השוואה בין הסכנאת המצריות לריכוזי אוכלוסייה אחרים שהיו באזור‬ ‫מחוץ לחומות העיר יפו במהלך המאה‪.‬‬ ‫בניתוח של התפרוסת המרחבית של הסכנאת המצריות בהתבסס על מפת הצבע המפורטת של אזור יפו משנת ‪1878/9‬‬ ‫שהוכנה על ידי האדריכל הגרמני תיאודור זנדל‪ ,‬נציג את הסכנאת השונות‪ ,‬שימושי הקרקע בסביבתן‪ ,‬מיקומן המרחבי‬ ‫ביחס ליפו‪ ,‬מרחקן מיפו ודרכים סמוכות אליהן‪ .‬בחתך אורך גאוגרפי‪-‬היסטורי בעזרת מפות מאוחרות יותר ‪ -‬בריטיות‬ ‫ומודרניות‪ ,‬תבחנה התמורות שחלו באזורי הסכנאת משנת ‪ 1878‬ועד להווה ביפו‪-‬תל אביב‪ .‬ניתוח התפרוסת המרחבית‬ ‫יבוצע על ידי עיבוד מפות ב‪ GIS-‬בעזרת כלים לניתוח מפות היסטוריות בתוכנה‪.‬‬ ‫הסיכום יעסוק‪ ,‬בייחודן של הסכנאת כישוב נבדל מבחינת הרכב אוכלוסייה‪ ,‬תרומתן האפשרית לתהליך הבנייה והיציאה‬ ‫מעבר לחומות העיר יפו במאה הי'ט‪ ,‬והשפעת הסכנאת ושרידיהן על עיצוב הנוף העירוני של האזור בימנו‪".‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪46‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫מרחב‪ ,‬מקום ושייכות בין יפו ותל אביב במלחמת העולם הראשונה‪ :‬יהודי יפו‬ ‫ותל אביב על קו התפר בין שייכות עירונית‪ ,‬אזרחית וקהילתית‪.‬‬ ‫ענת קדרון‬ ‫החוג ללימודי ארץ ישראל אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ומכללת אוהלו‬ ‫ימי מלחמת העולם הראשונה היו ימי מבחן לחברה האזרחית בארץ ישראל‪ .‬בשנים שקדמו למלחמה ידעה הארץ‬ ‫תהליכים של התפתחות ערי החוף‪ ,‬בראש ובראשונה של יפו‪ .‬השטח הבנוי של העיר ומספר תושביה נמצא בתהליכי‬ ‫גידול ונכרו בה תהליכי מודרניזציה‪ ,‬שהשפיעו על אופייה המעורב של העיר‪ :‬מעורבות אתנית‪ ,‬דתית ולאומית‪ .‬במישור‬ ‫הפנים יהודי היו אלו הימים בהם נבנה הבסיס ליחסים בין היישוב היהודי הישן ובין התנועה הלאומית‪ .‬טרם המלחמה‬ ‫הייתה יפו מוקד כלכלי וממסדי לתנועה הציונית בארץ‪ ,‬אך גם התבססה בה אוכלוסיה אורתודוכסית ששמרה על קשרים‬ ‫חזקים עם רבני ירושלים‪ .‬תל אביב מתוך הרצון להיבדלות לאומית ותרבותית הן מעל האורתודוכסיה היהודית והן מעל‬ ‫המזרחיות התרבותית של העיר‪ ,‬יהודית וערבית כאחד‪ ,‬לצד השאיפה למרחב "עברי"‪.‬‬ ‫ימי מלחמת העולם הראשונה המתמשכים היו ימי מבחן לניצני ההתפתחויות הללו‪ .‬בהעדר שלטון מרכזי ותחת איום‬ ‫לכאורה משותף‪ ,‬החשיבות של התארגנות מקומית הייתה מהותית להישרדות‪ ,‬ולכן הייתה כאן הזדמנות לפעולה‬ ‫אזרחית‪ ,‬יהודית וערבית‪ ,‬משותפת‪ .‬מן הצד האחר‪ ,‬ולצד ההישרדות המיידית‪ ,‬עמדה כאן הזדמנות לחיזוק תדמיתי‬ ‫ומהותי של דרך או תנועה‪ :‬מי שיוביל את הפעילות האזרחית הוא שיתווה את קווי השיתוף וההיפרדות של החברה‬ ‫האזרחית אחרי המלחמה‪.‬‬ ‫אנשי תל אביב עמדו בפרשת דרכים אידיאולוגית‪ .‬עוד לפני המלחמה ראו עצמם כמובילי דרך לאומיים והובילו את‬ ‫התפיסה העברית הנבדלת‪ ,‬אבל עדיין לא הכריעו בשאלת שייכותם לעיר המעורבת יפו – ולקהילתה היהודית‪ .‬שתי‬ ‫מגמות מקבילות של התארגנות אזרחית ניצבו על הפרק‪ :‬התארגנות מקומית עירונית‪ ,‬שמשמעה חיזוק שיתופי הפעולה‬ ‫עם האוכלוסייה הערבית ועם האוכלוסייה היהודית הלא ציונית והוותיקה‪ ,‬או חיזוק העמידה העברית‪ ,‬ובאופן מיוחד‬ ‫חיזוק התדמית העברית המובילה‪ ,‬הן כלפי יהודי יפו והן כלפי המרחב העברי מחוץ לעיר‪ .‬היתרון הכלכלי והארגוני של‬ ‫ההנהגה הציונית נבחן לעומת היתרון של ההנהגה היפואית הוותיקה‪ ,‬המזרחית‪ ,‬ששלטה בשפה הערבית ובחלקה נהנתה‬ ‫מנגישות טובה יותר הן לעירייה היפואית והן לשלטון העות'מאני המקומי‪ ,‬שהיה עוין לשאיפות הלאומיות הערביות‬ ‫והעבריות כאחד‪ .‬הנרטיב הציוני הדגיש מאוד את הסיפור "העברי" של יפו בימי המלחמה‪ :‬גירוש יהודי יפו וההתארגנות‬ ‫של ועד ההגירה‪ ,‬לצד סיפורו של הוועד להקלת המשבר מספרים לכאורה את סיפורה של העליונות הארגונית הציונית‪,‬‬ ‫זו שסללה את הדרך להתבססות התנועה הציונית אחרי המלחמה‪ .‬בהרצאה זו אני מבקשת להראות שעליונות זו עדיין‬ ‫עמדה בסימן שאלה בימי המלחמה‪ ,‬וכי הבחירה של תל אביב להדגיש את שייכותה למרחב העברי על פני שייכותה‬ ‫העירונית לא חיזקה את מעמדה של התנועה הציונית בקרב יהודי יפו‪ ,‬אלא הובילה להיפרדות שאפיינה את ימי המנדט‪,‬‬ ‫הן מעל העיר המעורבת והן מעל יהודיה‪ .‬העליונות הציונית בשלה למעשה רק בימים שבאו אחרי המלחמה‪ ,‬בזכות‬ ‫פעולתם של ועד הצירים והשלטון הבריטי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪47‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫הקריסה והמאבק לשיקום‪ :‬נמל יפו בתקופת המנדט הבריטי‬ ‫תמיר גורן‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫כינון הממשל הבריטי פתח תקופה חדשה בתולדות נמל יפו‪ ,‬שבמשך תקופה ארוכה היה הנמל הראשי של הארץ‪ .‬עד‬ ‫אמצע שנות השלושים ננקטו שורה של פעולות לפיתוח הנמל‪ .‬תקופה זו בתולדות הנמל‪ ,‬שנמשכה עד פרוץ מאורעות‬ ‫‪ ,1936‬ידועה כשנות השיא בפעילותו‪ .‬בעיני השלטונות ליפו היה תפקיד חשוב בכלכלה הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬על אף‬ ‫השיפורים שהוכנסו בנמל הגיעו השלטונות למסקנה שאין די במה שנעשה‪ ,‬והועלתה על הפרק האפשרות לבנות נמל‬ ‫עמוק מים נוסף במרכז הארץ אם תהיה לך הצדקה משיקולים כלכליים‪ .‬אף שעדיין לא היה ידוע היכן יוקם‪ ,‬אחת‬ ‫מהאפשרויות התרכזה בבניית נמל משותף ליפו ולתל‪-‬אביב‪ .‬מבחינת השלטונות גם נועדה אפשרות זו להסיר את רצונה‬ ‫של תל אביב לבנות נמל בתחומה‪ .‬אלא שתחזית זו כבר לא היתה רלבנטית משעה שפרצו מאורעות ‪ .1936‬בעוד נמל יפו‬ ‫החל להתנוון הוקם נמל תל אביב וכול עניין הנמל המשותף התפוגג‪.‬‬ ‫ההידרדרות שאליה נקלע נמל יפו למן שנת ‪ 1936‬ואילך הולידה מאבק עיקש בניסיון להחזיר אותו לימי תפארתו‪ .‬שכן‪,‬‬ ‫נמל יפו‪ ,‬סימלה של העיר ומורשתה נחשב לסימבול לאומי ומאבני היסוד של הכלכלה הערבית הפלסטינית‪ .‬בעיני הצד‬ ‫הערבי הוא תואר לא רק במושגים של חיוניות כלכלית‪ ,‬אלא גם כמקור לגאווה לאומית ברמה המקומית בפרט והכלל‬ ‫ארצית בכלל‪ .‬שיקום מעמדה של יפו כמרכז כלכלי‪ ,‬והחייאת נמלה בפרט‪ ,‬נתפס כאינטרס פלסטיני מהמעלה הראשונה‪.‬‬ ‫ההרצאה מבקשת להשלים פרק חשוב בתולדות הנמל היפואי ומתרכזת בפעולות שננקטו לשיקומו למן שנת ‪ 1936‬ואילך‪.‬‬ ‫יוצגו ויבחנו הרעיונות והמהלכים שנעשו כדי להחיות את הנמל ולהשיב לו את מעמדו‪ ,‬כמו גם תיבחנה השלכותיהן של‬ ‫פעולות אלה על היחסים בין נמל יפו ונמל תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪48‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית ‪ -‬ירושלים‪ :‬סוגיות בהתפתחותה של העיר‬ ‫יפו‪-‬עיר חוף‪ :‬קריסתה של החברה הערבית ביפו ונפילתה של העיר בתש"ח‬ ‫איתמר רדאי‬ ‫החוג ללימודי ארץ ישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ב‪ 13-‬במאי ‪ 1948‬נכנעה יפו הערבית ל'הגנה' ללא קרב‪ .‬קומץ התושבים שנותרו בעיר נאלצו להיכנע‪ ,‬ערב הפינוי הבריטי‪,‬‬ ‫בעקבות הקריסה המהירה שהתחוללה בעיר בשלהי אפריל וראשית מאי‪ ,‬התפוררותו של הכוח הצבאי הערבי ועזיבתם‬ ‫של מרבית התושבים והלוחמים‪.‬‬ ‫לצד העובדות הידועות על נחיתותה הגאו‪-‬פוליטית של יפו הערבית‪ ,‬לצד היתרון הצבאי היהודי באזור המרכז‪ ,‬נותרו‬ ‫בעינן תמיהות אחדות בנוגע למהירותה ועוצמתה של הקריסה‪ ,‬בעיקר זו החברתית‪ .‬הגורם המיידי היה הלחץ הצבאי‬ ‫שהופעל על יפו מאז דצמבר ‪ ,1947‬והגיע לשיאו בשלהי אפריל ‪ .1948‬אך מבט מקרוב מגלה גורמים וסיבות נוספים‪,‬‬ ‫שפגעו בעמידותה של החברה הערבית‪-‬פלסטינית ביפו והאיצו את קריסתה‪ ,‬וביניהם מאפיינים טיפוסיים ל"עיר חוף"‬ ‫במרחב הים התיכון המזרחי‪ .‬המחקר הקיים החל לתאר‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬כיצד תהליכים של תמורה חברתית החלישו‬ ‫את החברה הערבית‪-‬פלסטינית מבפנים והשפיעו על תוצאות המלחמה‪ ,‬אך בתחום יחסי הגומלין שבין החברה למלחמה‬ ‫עדיין רב הנסתר על הגלוי‪ .‬תולדות העיר יפו בתקופת מלחמת ‪ 1948‬טרם זכו למחקר מקיף‪ .‬בהתייחסות המעטה‬ ‫בהיסטוריוגרפיה הישראלית לעיר בתקופה זו הושם דגש על הפירוד והפילוג הפנימיים החריפים ואוזלת היד שנבעה‬ ‫מהם‪ ,‬לצד המאפיינים הגאו‪-‬פוליטיים של "עיר חוף"‪ ,‬שהיו בעוכריה של העיר‪ .‬בהיסטוריוגרפיה ובספרות הזכרונות‬ ‫הערבית והפלסטינית בולטת הנטיה להטיל את האשמה על שכם הלוחמים‪ ,‬בעיקר הזרים מצבא ההצלה‪ ,‬לצד אזכור‬ ‫אוזלת ידם של המנהיגים‪ .‬מטרתה של הרצאה זו היא לתאר את תהליך הקריסה החברתית שהתחולל בעיר‪ ,‬לברר מה‬ ‫היו המאפיינים הגאו‪-‬פוליטיים שהאיצו את הקריסה‪ ,‬וכיצד השפיעה הקריסה החברתית על הקריסה הצבאית‪ .‬לשם‬ ‫כך ייעשה שימוש במגוון המקורות הזמינים‪ :‬מסמכים ערביים שנפלו שלל‪ ,‬מסמכי מודיעין בארכיונים הישראליים‬ ‫והבריטיים‪ ,‬עיתונות‪ ,‬ספרי זכרונות והספרות המשנית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪49‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫התפתחות השייט בים‪-‬המלח בשלהי השלטון העות'מאני‪1917-1894 ,‬‬ ‫צבי שילוני‬ ‫מכון בן‪-‬גוריון לחקר ישראל והציונות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫שייט ממוסד ‪ -‬כלומר סדיר ולמטרות רווח ‪ -‬על פני ים‪-‬המלח החל בעקבות ההתעניינות הגוברת מצד מעצמות‪-‬‬ ‫אירופה בים ומשאביו ובמחצבים שסביבו‪ .‬התעניינות זו עוררה ב‪ 1894-‬את מינהל אחוזות‪-‬הכתר (ג'יפתליק) להפעיל‬ ‫בו ספינה לאיסוף ושיווק האספלט‪ ,‬וכעבור כשנה להביא אליו ספינת‪-‬מפרשים וסירת‪-‬עזר ולחנוך קו‪-‬שייט ממוסד בין‬ ‫החוף הצפוני של ים‪-‬המלח (נמל ג'דידה) לחופו המזרחי (נמל קרק בע'ור אלמזרעה)‪.‬‬ ‫אך הפעלת הספינות על‪-‬ידו בים‪-‬המלח נכשלה מבחינה כלכלית וב‪ 1901-‬הוא מכר במכרז את חכירת מונופולין‬ ‫השייט בו לשני שותפים יהודים‪ ,‬ובהמשך לשותפויות יהודיות‪-‬ערביות‪ .‬שותפויות אלו השקיעו בזו אחר זו כספים‬ ‫רבים ומאמצים גדולים בהפעלת הספינות בים‪-‬המלח ברציפות משנת ‪ 1902‬ועד ‪ ,1917‬תוך נטילת סיכונים כלכליים‬ ‫וביטחוניים גדולים באזור קשה במיוחד זה‪ .‬תוך כדי כך הפגינו אותם יהודים וערבים יכולת מרשימה‪ ,‬וגילו תושייה רבה‬ ‫בבניין ספינות‪-‬מפרשים ומנוע מטיפוסים שונים‪ ,‬ובהפעלתן בתנאים קשים ביותר‪ ,‬ובבניין ואחזקת מזחים קטנים בנמלי‬ ‫ג'דידה וקרק ובחופים שליד כמה אתרי תיירות ומרפא מבוקשים‪ .‬הישג זה ראוי עוד יותר לציון לאור העובדה שיזמים‬ ‫אלה היו כולם אנשים פרטיים‪ ,‬ולרוב גם לא בעלי אמצעים מרובים‪ ,‬ולא קיבלו סיוע של ממש מאף גורם מוסדי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪50‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫סוגיה אימפריאלית או בעיה מקומית‪ :‬מפגעים סביבתיים במרחב תל‪-‬אביב‬ ‫בתקופת המנדט הבריטי‪1948-1920 ,‬‬ ‫ירון בלסלב‬ ‫בית הספר ללימודי הסביבה‪ ,‬החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מחקר זה הוא חלק מעבודת דוקטורט הבוחנת את ההיסטוריה הסביבתית של התפתחות העיר תל‪-‬אביב טרם הקמת‬ ‫המדינה‪ .‬לאחר הכיבוש הבריטי של הארץ‪ ,‬צמחה תל‪-‬אביב הקטנה בתוך פחות מעשרים שנה משכונה בת כאלפיים‬ ‫תושבים לעיר הגדולה בארץ‪-‬ישראל עם מעל ‪ 150,000‬איש‪ .‬גידול זה היה בעל השלכות רבות‪ :‬שטחה של העיר גדל‬ ‫בהתמדה ומעמדה החברתי‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬התרבותי והפוליטי התעצמו משמעותית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לצמיחה זו היה מחיר‬ ‫סביבתי גבוה‪ ,‬ולצד ההתרחבות העירונית‪ ,‬העיריה עסקה יותר ויותר בפינוי וטיפול בפסולת‪ ,‬ביוב וזיהום מי התהום‪.‬‬ ‫עיסוק זה דרש מומחיות וידע בהתאמת המערכות העירוניות למציאות המשתנה‪.‬‬ ‫מפגעים סביבתיים אלה חלו גם בערי הארץ האחרות‪ ,‬בשל תהליך העיור שאפיין את תקופת המנדט‪ .‬אך עם זאת נראה‬ ‫שכעיר הגדולה ביותר‪ ,‬תל‪-‬אביב גם יצרה את המפגעים הסביבתיים הגדולים ביותר‪ .‬ככל שגבר הזיהום‪ ,‬כך החלה ממשלת‬ ‫ארץ‪-‬ישראל לגלות עניין בנושאים סביבתיים‪-‬עירוניים אלה‪ .‬פקידי הממשלה ומומחים שונים בחנו פתרונות מרחבי‬ ‫האימפריה‪ ,‬ואף משרד המושבות נרתם לסייע‪ .‬מידת המעורבות הבריטית השתנתה בין הנושאים השונים‪ ,‬ומחלוקות‬ ‫בדבר דרכי הטיפול בהם נתגלעו בין מחלקת הבריאות למחלקת החקלאות ובין נציגי העיריה לפקידי המחוז‪ .‬הרצאה‬ ‫זו תסקור את מידת המעורבות וההשפעה של השלטון המנדטורי הבריטי על נושאי הסביבה העירונית בארץ‪ ,‬תוך‬ ‫התמקדות בזיהומי קרקע ומים בעיר תל‪-‬אביב וסביבותיה‪ .‬מחקר זה‪ ,‬הנתחם בהקמת המדינה בשנת ‪ ,1948‬מציג את‬ ‫שורשי הבעיות הסביבתיות המרכזיות עמן התמודדה העיר שנים ארוכות‪ ,‬ועם חלקן היא וסביבתה מתמודדות עד היום‪.‬‬ ‫תיאור עבודת המחקר‪ :‬ההרצאה הנה חלק מעבודת דוקטורט הנכתבת בימים אלה בכותרת‪" :‬היסטוריה סביבתית‬ ‫עירונית בארץ‪-‬ישראל בראשית המאה העשרים‪ :‬מקרה מבחן תל‪-‬אביב‪ ."1948-1909 ,‬העבודה נכתבת בבית הספר‬ ‫ללימודי הסביבה ע"ש פורטר והחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' גדעון ביגר וד"ר‬ ‫עודד פוצ'טר‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪51‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫נוף תרבות היסטורי שנעלם – הבטים פיזיים וגאוגרפיים של הבייארות בתל‪-‬‬ ‫אביב‪-‬יפו‬ ‫אבי ששון‪ ,‬טל קציר‬ ‫לימודי ארץ ישראל‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון והקרן לחקר מישור החוף‬ ‫גוש פרדסי יפו במאות ה‪ 19-‬וה‪ ,20-‬היווה נוף תרבות יוצא דופן בצפיפותו ובמורכבותו‪ .‬הבייארות (בתי הבאר) נבנו‬ ‫לצורך השקיית פרדסים על‪-‬ידי בעלים פרטיים ולא על בסיס הכוונה ממסדית כלשהי ולמרות זאת‪ ,‬יש להם מאפיינים‬ ‫נופיים‪ ,‬גאוגרפיים ואדריכליים משותפים‪ .‬ברחבי תל‪-‬אביב‪-‬יפו פזורים שרידים של מכלולים אלו‪ ,‬כאשר מצב שימורם‬ ‫משתנה מאתר לאתר‪ .‬ה"ארמונות" של יפו שהתפתחו מהבייארות כבר קנו להם שם אך המתקנים החקלאיים טרם זכו‬ ‫לחשיפה‪.‬‬ ‫בהרצאה נציג את המסקנות העיקריות שעלו מסקר בייארות‪ ,‬בתי הבאר של יפו‪ ,‬הנמצאים בתחום השיפוט של תל‪-‬‬ ‫אביב‪-‬יפו‪ .‬בעבודת המחקר‪ ,‬שנערכה בשנת ‪ ,2013‬עבור עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו נסקרו מאה אתרים שכל אחד מהם תפקד‬ ‫בעבר כ"לב הפועם" של פרדס פעיל‪ .‬מסד נתונים זה היווה בסיס לניתוח אמפירי של התופעה על הבטיה המגוונים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫תפרוסת האתרים‪ ,‬צפיפותם‪ ,‬שטח המבנים‪ ,‬גודל החלקות החקלאיות‪ ,‬זיקה לדרכים‪ ,‬היררכיה של דרכים ועוד‪ .‬בהרצאה‬ ‫ניתן המלצות לשימורי שרידי התופעה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪52‬‬ ‫גאוגרפיה היסטורית‬ ‫ילדים משחקים בערך‬ ‫זאב גרינברג‬ ‫לימודים רב תחומיים‪ ,‬המכללה האקדמית תל חי‬ ‫ההרצאה המוצעת מבקשת לנסות ולנתח תמונות של ילדי קיבוץ כפר גלעדי שצולמו בשנות השלושים והארבעים של‬ ‫המאה הקודמת‪ .‬מטמון התמונות היחודי שנמצא במוזיאון 'השומר' שבקיבוץ כפר גלעדי מאפשר ללמוד על משמעות‬ ‫המרחב בחיי הילדים‪ ,‬פעילויותיהם והערכים המובילים את החינוך בקיבוץ באותם שנים‪ .‬מאגר התמונות מאיר באור‬ ‫חדש את חיי הילדים ומלמד על אורח החיים הייחודי ועל ילדותם של בני הגליל‪ ,‬נצר לארגון השומר‪ ,‬על משמעות‬ ‫המרחב בחיי היום יום ובאירועים מיוחדים‪ ,‬ועל הקשר שבין ילדים אלה למרחב‪ .‬ק' גירץ (‪ )1926-2006‬הבחין בין‬ ‫'תיאור מחוק' העוסק בתיאור אירוע‪ ,‬סמל או טכס לבין 'תיאור גדוש' המציע פרשנות מעמיקה לטקסט תוך התייחסות‬ ‫להקשרים התרבותיים‪ ,‬הסימבוליים הגלויים והסמויים שהם מייצגים‪ .‬גירץ ראה בטקסים טקסטים וסמלים תוצרים‬ ‫תרבותיים המאפשרים לנו ללמוד על הקבוצה‪ ,‬מאפייניה‪ ,‬מרכיביה הערכיים והאחרים‪ .‬צילומי ילדי כפר גלעדי משמשים‬ ‫כטקסט חזותי ומכאן משמעותם להבנת התרבות ועל אורח החיים הייחודי בגליל‪ .‬ככלל‪ ,‬אנו יודעים שצילום בקיבוצים‬ ‫היה אירוע רב משמעות‪ .‬הצניעות והיעדר יכולות חומריות בשנים אלה‪ ,‬מיעוט הרכוש פרטי והטכנולוגיה באותן‬ ‫שנים יצרו מציאות שבה הצילום היה אירוע חד פעמי שאליו התכוננו מראש‪ .‬צילומים בקיבוצים מוכרים בעיקר‬ ‫מאירועים ציבוריים‪ ,‬ימי צילום קבוצתיים ואירועים המוניים‪-‬יישוביים‪ .‬בקיבוצים רבים הוגדר 'בעל תפקיד' שהצילום‬ ‫היה מתפקידיו החברתיים‪ .‬צילומיו ליוו אירועים בעלי משמעות‪ ,‬טכסים‪ ,‬פעילות ייחודית וימים 'מוזמנים' שבהן תועדו‬ ‫פעוטות בבתי ילדים וכד'‪ .‬הצלם אברהם סוסקין הסתובב בארץ ותיעד את היישובים החקלאיים‪ .‬צילומיו אלה שימשו‬ ‫כתיעוד‪ ,‬הצגת ושיווק הרעיון הציוני וביטויו במרחב ההתיישבות‪ .‬מכאן שלתיעוד הייתה משמעות חברתית בהנצחת‬ ‫מציאות החיים‪ ,‬מציאות חיי החברים‪ ,‬החברה והטכסים ביישוב‪ .‬ההרצאה תציג ניתוח תוך דגש על הבניית המרחב‬ ‫בצילומים‪ ,‬משמעות המרחב בחיי הילדים‪ ,‬משמעות היחסים שבין הילדים למרחב‪ ,‬לצלם ולפעילות המתועדת בצילום‪.‬‬ ‫ההרצאה תציג בחינה המתייחסת להיבטים מרחביים‪ ,‬היסטוריים וחברתיים‪-‬מקומיים ומשמעותם בתמונות המצולמות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪53‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית‪ ,‬כפרית ומוביליות‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬בחזרה לעיר‪ :‬התחדשות‪ ,‬אינטנסיפיקציה‬ ‫גלעד רוזן‬ ‫גלית כהן‪-‬בלנקשטיין‪ ,‬ערן פייטלסון‬ ‫גדעון יקר‬ ‫יגאל צ'רני‪ ,‬גלעד רוזן‬ ‫‪56‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪59‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬מורפולוגיה עירונית והיבדלות חברתית‪-‬מרחבית‬ ‫יצחק אומר‪ ,‬רן גולדבלט‬ ‫דוד בורג‪ ,‬זיניאדה אילטוב‬ ‫ראסם ח'מאיסי‬ ‫אורית רותם‪-‬מינדלי‬ ‫שלומית פלינט‬ ‫‪60‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬שיקולי קיימות בעיצוב גנים בערים בישראל‬ ‫יצחק שנל‬ ‫טל אלון מוזס‬ ‫דניאל מישורי‬ ‫עתר עוז‪ ,‬שרה פריאנטה‪ ,‬ילנה ז'בלב‬ ‫‪65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬סביבות בריאות בעיר‬ ‫מיקה מורן‪ ,‬ישראל (איסי) דורון‪ ,‬יעל בנבנישתי‪ ,‬נטע הגני‪ ,‬אבי קינג (‪ ,)Abby King‬סנדרה ג'ין ווינטר‬ ‫(‪ ,)Sandra Jane Winter‬ג'ילאנה שיטס (‪ ,)Jylana L. Sheats‬דב שוגרמן‪ ,‬רנדי גרבר‪ ,‬שלומית ערגון‪,‬‬ ‫לירון אברמוביץ‬ ‫אורטל קרן‪ ,‬ערן רזין‬ ‫אריאל רזניק‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬נורית אלפסי‬ ‫עמית בירנבוים‬ ‫רני מנדלבאום‪ ,‬נורית אלפסי‪ ,‬יודן רופא‬ ‫‪69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪73‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬שינויים דמוגרפיים בפריפריה‪ :‬היבטים תפקודיים ומרחביים‬ ‫עירית ששון‪ ,‬שמואל שמאי‬ ‫שרה ארנון‪ ,‬שמואל שמאי‪ ,‬זאב גרינברג‪ ,‬לי כהנר‬ ‫זאב גרינברג‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪54‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬תמורות ביישוב הכפרי בישראל‬ ‫עירית עמית‪-‬כהן‬ ‫ענת בר‪-‬כהן‪ ,‬טל פרי‪ ,‬ענבל אגוזי‬ ‫נדב בן‪-‬גל‬ ‫ירדנה שאול‬ ‫דיד בורו‪ ,‬משה שוורץ‪ ,‬מיכאל קם‪ ,‬אלן דגן‬ ‫‪77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪81‬‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי ‪ -‬סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫מיכאל סופר‬ ‫נועמאן גנאיים‪ ,‬מיכאל סופר‪ ,‬ג'לאל גנאים‬ ‫שלמה גץ‪ ,‬לילך לב‪-‬ארי‬ ‫ערן רזין‪ ,‬יגאל צ'רני‬ ‫ירדנה שאול‬ ‫‪82‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪86‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מוביליות כמקום‬ ‫יצחק שנל‬ ‫מירון דנן‬ ‫יוני איילון‬ ‫אבינועם מאיר‪ ,‬ארנון בן ישראל‪ ,‬בתיה רודד‬ ‫אילן שדמה‪ ,‬יצחק שנל‬ ‫‪87‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪91‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מושב לזכרו של אורי דביר‪ .‬שביל ישראל‪ :‬הבטים תיאורטים ומעשיים‬ ‫רינה רייניץ‪-‬אידן‬ ‫שילה דביר‬ ‫שי יגל ‬ ‫שי רביניו‬ ‫‪92‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪95‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬שולחן עגול בנושא שבילים‬ ‫הלל זוסמן‬ ‫סוהיל זיידן‬ ‫זהר צפון‬ ‫יחיאל כהן‬ ‫אמיר מורן‬ ‫‪96‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪100‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪55‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬בחזרה לעיר‪ :‬התחדשות‪ ,‬אינטנסיפיקציה‬ ‫התחדשות עירונית במערב ירושלים‪ :‬תקווה חדשה?‬ ‫גלעד רוזן‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בישראל הזכות לדיור נאות ובר השגה הפכה לסוגיית מדיניות מרכזית המצויה על סדר היום הציבורי של החברה‬ ‫הישראלית‪ .‬ירושלים זקוקה בדחיפות למלאי דיור חדש‪ ,‬דירות עבור מעמד הביניים אך במידה רבה גם דירות לבעלי‬ ‫הכנסה נמוכה‪ .‬עם הגידול בביקוש למגורים‪ ,‬עיריית ירושלים החלה לקדם תוכניות נרחבות להתחדשות עירונית‪.‬‬ ‫תוכניות אלו נתפסות ככלי רב עוצמה שבכוחו להמריץ את הכלכלה המקומית‪ ,‬להגדיל את בסיס המס המוניציפאלי‪,‬‬ ‫לשדרג תשתיות עירוניות‪ ,‬להרוס שכונות ישנות ולבנות אותן מחדש בצפיפויות גבוהות יותר‪ .‬באופן מפתיע‪ ,‬תוכניות‬ ‫לבינוי מחדש של אזורים מוזנחים במערב העיר במתכונת של מגדלי דירות רבי קומות עוררו עד כה דיון ציבורי מוגבל‪.‬‬ ‫מאמר זה בוחן את מדיניות הדיור בישראל כפי שהיא משתקפת בתוכנית להתחדשות עירונית – בינוי פינוי – ברובע‬ ‫גנים‪-‬יובלים שבמערב ירושלים‪ .‬באופן ספציפי‪ ,‬נבחנת התוכנית להרוס מתחם מגורים ברחוב הנורית שבשכונת עיר גנים‬ ‫ולבנותו מחדש כמתחם הכולל שימושי קרקע מעורבים (‪ )Mixed land-uses‬ואוכלוסייה מעורבת (‪.)Social Mix‬‬ ‫מתודולוגיית המחקר כוללת ראיונות מובנים למחצה עם מתכננים ומקבלי החלטות‪ ,‬השתתפות בקבוצות מיקוד עם‬ ‫דיירי המתחמים וניתוח של מאגרי נתונים שהתקבלו מעיריית ירושלים ובהם מידע על הרכב הדיירים ומאפייני הדירות‪.‬‬ ‫ההתמקדות בחקר המקרה מאפשרת להשוות בין מטרות הפיתוח המוצהרות ואסטרגיות הפיתוח לבין דרך מימושן‪ ,‬תוך‬ ‫בחינת תוצאות אפשריות של תהליך הפיתוח כגון ג'נטרפיקציה‪ ,‬הדרה חברתית ומרחבית‪ ,‬וקיטוב מעמדי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪56‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬בחזרה לעיר‪ :‬התחדשות‪ ,‬אינטנסיפיקציה‬ ‫תחבורה ציבורית בירושלים‪ .‬מתכננים למי?‬ ‫גלית כהן‪-‬בלנקשטיין‪ ,‬ערן פייטלסון‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תכנון תחבורה נעשה באופן אחיד לרוב ושואף למערכת אינטגרטיבית כדי להגביר יעילות ושירות אפקטיביים‪ .‬הנחת‬ ‫היסוד היא שקיים שוק אחיד לתחבורה והשונות בביקושים נגזרת ממאפיינים סוצו‪-‬אקונומיים‪ .‬ירושלים היא דוגמא‬ ‫לעיר בה השונות בביקושים אינה נגזרת של שוני סוציו‪-‬אקונומי אלא שונות תרבותית‪-‬אתנית‪ .‬מזוהים בה ארבעה‬ ‫סקטורים מרכזיים‪ :‬ירושלים היהודית‪-‬ציונית‪ ,‬ירושלים חרדית‪ ,‬ירושלים הפלסטינית וירושלים של התיירות‪ .‬לכל‬ ‫סקטור דפוסים מרחביים‪-‬עיתיים שונים‪ .‬מה המשמעות של תכנון תחבורה בעיר עם שונות תרבותיים‪-‬אתניים? כיצד‬ ‫תכנון מערכת אינטגרטיבית בעיר זו באה לידי ביטוי ומה ההשלכות של תכנון אינגרטיבי בעיר משוסעת?‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪57‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬בחזרה לעיר‪ :‬התחדשות‪ ,‬אינטנסיפיקציה‬ ‫‪Public Regimes and Sport Facility Development: Municipal‬‬ ‫‪Capital and Shutting out the Private Sector‬‬ ‫גדעון יקר‬ ‫גאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטה העברית‬ ‫בתקופה האחרונה מחקרים רבים בפיתוח עירוני התמקדו בשיתופי הפעולה בין הגורמים הפרטיים והציבוריים כאשר‬ ‫המחקר התמקד בשני דיונים עיקריים ‪ URBAN REGIME‬ו‪ .GROWTH COALITION-‬בשני המקרים ההתמקדות‬ ‫היא על שיתוף פעולה ופיתוח עירוני אך הגורם העיקרי והיוזם הוא שונה‪ .‬בשנים האחרונות מספר רשויות בישראל‬ ‫בחרו להקים פרויקטים גדולים המתמקדים על מתקני ספורט גדולים כאשר המממן העיקרי הוא הרשות ולא הקבוצות‬ ‫בעזרת גורמים ציבוריים אחרים‪ .‬הקבוצות עצמם אינם מסוגלים לשאת בהוצאות של מתקן פרטי או אינן רוצות‬ ‫להשקיע את הסכומים הנדרשים ולכן בעצמם נסמכים על הרשויות‪ .‬בהתבסס על ראיונות עם אנשים מהמגזר הציבורי‬ ‫והפרטי אני טוען שלא רק שהמגזר הפרטי פחות מעורב הרשויות בוחרות לא לערב את המגזר הפרטי‪ .‬הרשויות בוחרות‬ ‫לייצור שיתופי פעולה עם גורמים ציבוריים כלכליים שונים כגון מפעל הפיס ותוך כדי לייצור פורמט אחר של שיתוף‬ ‫פעולה הפועל לקידום עירוני המסתמך על הון ציבורי ויוזמה ציבורית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪58‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬בחזרה לעיר‪ :‬התחדשות‪ ,‬אינטנסיפיקציה‬ ‫בין הנסתר לנגלה‪ :‬הגאוגרפיה של הבנייה לגובה בירושלים בראשית המאה‬ ‫ה‪21-‬‬ ‫יגאל צ'רני*‪ ,‬גלעד רוזן**‬ ‫* החוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מאמר זה בוחן כיצד ממדים שונים של תכנון ובנייה לגובה מבטאים קשרים בין תכנון לפוליטיקה‪ .‬בירושלים של‬ ‫ראשית המאה ה‪ ,21 -‬הפכה הבנייה לגובה למקובלת יותר בקרב מקבלי החלטות ומתכננים וזאת לאחר עשורים של‬ ‫דיונים סוערים והתנגדויות עזות‪ .‬מעבר להיותם בולטים על רקע הנוף העירוני‪ ,‬הבניינים הגבוהים מאפשרים בחינה של‬ ‫רבדים נוספים בעיר המקוטבת והשסועה‪ .‬באמצעות ניתוח של מסמכי מדיניות וראיונות עם מקבלי החלטות ומתכננים‬ ‫המאמר מתמקד בארבע פנים של הבנייה לגובה‪( :‬א) מיתוג מחדש‪( ,‬ב) פיתוח מחדש‪( ,‬ג) הדומיננטיות של מרכיב האתנו‪-‬‬ ‫לאומיות‪( ,‬ד) בנייה לגובה כקריאת תיגר על ההגמוניה הישראלית בירושלים המזרחית‪ .‬במסגרת הרצון למתג את העיר‬ ‫מחדש וליזום פיתוח מחדש של מתמחים ישנים נתפסה הבנייה לגובה ככלי בעל משמעות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מיתוג ופיתוח‬ ‫מייצגים גישה המאפשרת והתומכת בבנייה לגובה בחלקים שונים של מערב העיר תוך התייחסות למגבלות תכנוניות‪.‬‬ ‫בירושלים המזרחית‪ ,‬זאת שבתוך השטח המוגדר ע"י גדר ההפרדה‪ ,‬בולט הרצון לקבע את השליטה הישראלית ולהגביל‬ ‫את אפשרויות הצמיחה של האוכלוסייה הפלסטינית‪ .‬מנגד‪ ,‬בנייה לגובה שאינה מותרת על פי החוק בירושלים המזרחית‬ ‫משקפת התקוממות עממית של הצד הפלסטיני‪ .‬הניתוח של ארבעת הפנים מגלה לא רק את הממדים הגלויים של‬ ‫התכנון אלא את צדיו האפלים יותר‪ .‬הבנייה לגובה בירושלים מאפשרת זיהוי נרטיבים של פיתוח עירוני ופותחת צוהר‬ ‫נוסף לבחינת השסעים המושרשים היטב בנוף העירוני‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪59‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬מורפולוגיה עירונית והיבדלות חברתית‪-‬מרחבית‬ ‫מורפולוגיה עירונית והתפלגות של שימושי קרקע מסחריים בערים בישראל‬ ‫יצחק אומר‪ ,‬רן גולדבלט‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫בהרצאה יוצגו ממצאי מחקר שבחן את המתאם בין מיקום שימושי קרקע מסחריים לבין דרגת הנגישות ודרגת המרכזיות‬ ‫ברשת הדרכים העירונית בשמונה ערים בישראל המייצגות קבוצות ערים שהוקמו והתפתחו על פי גישות תכנון שונות‪.‬‬ ‫הבחינה התבססה על ניתוח המבנה המרחבי של רשת הדרכים בעיר באמצעות מדדי נגישות (עד כמה הדרך קרובה‬ ‫לדרכים אחרות?) ומדדי מרכזיות (עד כמה הדרך משמשת לצורך מעבר בין דרכים אחרות?) ועל ניתוח ההתפלגות‬ ‫הגאוגרפית של המסחר בקני מידה מרחביים שונים‪ .‬התוצאות המתקבלות מהניתוח מלמדות שבערים הוותיקות רעננה‪,‬‬ ‫כפר סבא ובת ים‪ ,‬ממוקם המסחר הן בדרכים עם דרגת נגישות גבוהה‪ ,‬הן בדרכים עם דרגת מרכזיות גבוהה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫בדרכים שבהן גם דרגת הנגישות וגם דרגת המרכזיות גבוהות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בערים החדשות‪ ,‬שהוקמו והתפתחו לפי‬ ‫גישת תכנון מודרני כדוגמת באר שבע ומודיעין‪ ,‬המתאם בין דרגת נגישות ומרכזיות ברשת הדרכים להתפלגות המסחר‬ ‫נמוכה מאד‪ ,‬כאשר המסחר כמעט ואינו ממוקם בדרכים שבהן גם דרגת הנגישות וגם דרגת המרכזיות גבוהות‪ .‬בערים לוד‬ ‫ורמלה‪ ,‬המשלבות מרכז עיר עתיק עם שכונות מודרניות בשוליים‪ ,‬נמצאה התאמה גבוהה בין מסחר לנגישות ומרכזיות‬ ‫רק במרכז העיר‪ .‬בהרצאה יוצג הפוטנציאל ליישם את ממצאי המחקר אודות ההבדלים המורפולוגיים והתפקודיים בין‬ ‫ערים בישראל ואת השיטות לניתוח מרחבי שבהן נעשה שימוש במחקר לצורך הערכת פעילות תפקודית באזורים‬ ‫עירוניים קיימים ומתוכננים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪60‬‬ ‫מרחבית‬-‫ מורפולוגיה עירונית והיבדלות חברתית‬- ‫גאוגרפיה עירונית‬ ‫דינמיקה של ערים בישראל‬ ‫ זיניאדה אילטוב‬,‫דוד בורג‬ ‫מכון לחקר הגולן והמכללה האקדמית אוהלו‬ During the last two decades, urban research has witnessed an explosion of research tracking macroscopic social quantities in order to generate a "large picture" of social dynamics. West et al. (2001, 2008, 2012) have developed a mathematical framework to describe the fundamental scale invariant dynamics of cities. They show that variables tracking infrastructure are a sublinear process and mature technologies are linear in nature. However, the main drivers for the success of cities are superlinear social-economic dynamics. We calibrated their model with large datasets including multiple variables of cites and municipalities in Israel. Our results show similar patterns. For example, municipality expenditures, water usage and gas stations (0.60<exp<0.95) exhibit saturating dynamics. On the other hand, population density, energy, housing, solid waste increase exponentially, per capita (1.05<exp<1.15), as well as, fiscal variables like wages, the number of businesses and property taxes collected from them (1.02<exp<1.3). On the other hand, negative aspects of social structure, such as driving, traffic accidents, crime and deaths (1.15<exp<1.42), also increase exponentially as a function of the size of the city. We conclude that while the underlying fractal-like self-organizing structures of cities in Israel may be similar, the dynamical rates differ significantly from the data found in the literature. Further work will attempt to elucidate the differences between the periphery and center of Israel, as these may be the main drivers for emergent properties of current population settlement trends. This is important when considering urbanization dynamics and strategic urban planning allowing more accurate projections accounting for these dynamics. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 61 ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬מורפולוגיה עירונית והיבדלות חברתית‪-‬מרחבית‬ ‫מודל שיתוף מוניציפאלי‪ ,‬אורבאני כלכלי‪ ,‬פנים מול פנים‪ :‬בהדגמה; באקה‬ ‫אלג'רביה‪-‬מנשה‬ ‫ראסם ח'מאיסי‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מטרת ההרצאה להציג ולנתח מודל שיתוף בין יישובי בהדגמה על עיריית באקה אלע'רביה ומועצה אזורית מנשה‬ ‫המבוסס על פיתוח תפיסה של פנים מול פנים במקום תפיסה של גב אל גב‪ .‬מחקרים מראים כי טבעם של בני אדם‬ ‫הוא לא לשתף אלא קודם לדאוג לעצמם‪ ,‬וגם לחשוש משינוי ומכניסה למסלולים של אי ודאות‪ .‬כדי להתמודד עם‬ ‫נטייה זו המחקר מציע לאמץ תפיסה של שותפות המבוסס על "פנים מול פנים" כבסיס להבניית השיתוף הבין‪-‬קהילתי‬ ‫והבין‪-‬רשותי והבטחת קיומו וקיימותו של השיתוף‪ .‬לתפיסה המוצעת יתרונות שיש לאמץ בעת תכנון ופיתוח ברבדים‬ ‫שונים ובאזורים שונים‪ .‬אימוץ הגישה משמעותה שינוי קונצפטואלי והתנהגותי ביחסים בין הקהילות והרשויות‪ .‬שינוי‬ ‫זה משמעותו מעבר מהכחשה להכרה; ממצב של חוסר שיתוף ועוינות למצב של זיהוי היתרונות של השיתוף‪ ,‬הכרה‬ ‫בשונות והשלמה איתה‪ ,‬תוך התייחסות לשונות כיתרון יחסי‪ .‬במסגרת האימוץ של תפיסת "פנים מול פנים" בתכנון‬ ‫ובביצוע יבוא לביטוי הרצון לראות את השיתוף באופן מודולארי ולזהות את הסינרגיה שבו‪.‬‬ ‫ממצאי המיפוי מראים כי קיימת קשת רחבה של הזדמנויות לשיתוף פעולה בין שתי הקהילות‪ ,‬למרות החסמים ועכבות‬ ‫שיש להיות מודעים להם בעת תכנון וביצוע הפרויקט‪ .‬ממצאי המחקר גם מעלים חסמים ועכבות המשלבים בין הממד‬ ‫הערכי הנורמטיבי והנרטיבי ה"רך" לבין הממד ה"קשה"‪ ,‬הפיסי‪ ,‬האינסטרומנטלי והטריטוריאלי‪ .‬ההפרדה המינהלית‬ ‫והפיסית בין שתי הרשויות; החלוקה הטריטוריאלית ותחומי השיפוט הקשורים להפקעת קרקעות והגבלת התכנון;‬ ‫אוריינטציה לאומית אזורית המשפיעה על העמדות של כל צד כלפי הצד השני‪" ,‬האחר"; חשש ועוינות הדדיים הנובעים‬ ‫מחוסר הבחנה בין הארצי והמקומי ובין הקהילתי והמוסדי; פערים חברתיים‪-‬כלכליים וקיפוח של צד אחד על ידי‬ ‫הקבוצה שמייצגת את הצד השני; שיח לאומי מתלהם והבנייה עצמית שגורמים להסתגרות כל צד בעמדה שלו‪ ,‬רצון‬ ‫להתכנסות עצמית‪ ,‬חשש משינוי וא‪-‬סימטריה ביחס אל השיתוף‪ ,‬המקבלת ביטוי בחוסר מוטיבציה של הצד החזק‬ ‫להיכנס לשותפות‪ ,‬עקב ההערכה שהתועלות הכלכליות ממנה הן פחותות‪ ,‬ובמקביל כאשר הצד החלש כלכלית ופוליטית‬ ‫עדיין לא הטמיע מספיק את התועלות שיפיק כתוצאה מהשיתוף‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪62‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬מורפולוגיה עירונית והיבדלות חברתית‪-‬מרחבית‬ ‫עושים "שופינג"‪ :‬בין פרגמנטציה של שימושי קרקע מסחריים להיבדלות‬ ‫חברתית‬ ‫אורית רותם‪-‬מינדלי‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פרגמנטציה של שימושי קרקע מסחריים משמעותה תהליך בו פעילות המסחר נחלקת למספר חלקים קטנים יותר‪,‬‬ ‫אשר מתבצעים במקומות שונים‪ .‬לפרגמנטציה מרחבית קיימים מספר מימדים‪ :‬מספר הפרגמנטים הקיים‪ ,‬הפיזור של‬ ‫הפרגמנטים במרחב והקונפיגורציה של הפרגמנטים השונים‪ .‬ניתוח התפרוסת המרחבית של מרכזי מסחר לרוב נבחן‬ ‫דרך נקודת מבטם של היזמים‪ ,‬כלומר באיזו מידה מיקום מרכזי מסחר יוביל למקסימום רווחים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬למיקום‬ ‫מרכזי המסחר ישנה גם השפעה על האוכלוסייה‪ .‬מתוך ניתוח של התמונה שמתקבלת מהחיבור בין מגורים למיקום‬ ‫מרכזי מסחר ניתן ללמוד על הצורך ביצירת נסיעות במרחב‪ ,‬כמו כן‪ ,‬בעיות נגישות של קבוצות אוכלוסייה חלשות‬ ‫הופכות למשמעותיות במרקמים עירוניים אשר מתאפיינים בפרגמנטציה מרחבית של פעילויות המסחר‪ .‬בעבודה זו יבחנו‬ ‫המשמעויות העירוניות מבחינת יכולת ומאפייני הניידות של קבוצות האוכלוסייה השונות‪ .‬כמו כן המחקר יבדוק את‬ ‫הנגישות של קבוצות האוכלוסייה אל אזורי המסחר‪ ,‬כלומר את היכולת שלהן להגיע לביצוע פעילויות במרכזי המסחר‬ ‫ומהן ההשלכות הסביבתיות והעירוניות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪63‬‬ ‫מרחבית‬-‫ מורפולוגיה עירונית והיבדלות חברתית‬- ‫גאוגרפיה עירונית‬ Residential relations between individualistic and collectivistic social groups ‫שלומית פלינט‬ University College London (UCL) How does the residential behavior of a given minority group differ between cities? How are the residential tendencies of minorities (e.g., levels of segregation) affected by the demographic, social and physical characteristics of the city? What is the dynamic of residential competition between groups and a society of individuals? We intend to investigate these questions in three UK and US absorption neighbourhoods, where minorities preserve a tradition based on family ties in compact areas. Using high spatial and temporal resolution analysis, the proposed study would identify the residential profiles of various population groups, examine residential relations between individualistic and collectivistic cultural groups and uncover the role of group versus individual residential behavior. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 64 ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬שיקולי קיימות בעיצוב גנים בערים בישראל‬ ‫מודל כללי להבנת ההצלחה של יזמות כפרית בפריפריה‪ :‬המקרה של צפון‬ ‫ישראל‬ ‫יצחק שנל‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫יזמות כלכלית נחשבת למנוף מרכזי לשינוי ולפיתוח כלכלי בכלל ובאזורי פריפריה בכלל‪ .‬שתי הגישות העיקריות‬ ‫המסבירות הצלחה של יזמות כזאת הן התיאוריה של היזם כגיבור נוטל סיכונים והתיאוריה של שיזור חברתי‪ .‬ההבנה‬ ‫המתגבשת בתחום משלבת בין שתי התיאוריות‪ .‬היזם הוא סוכן המוכן לקחת סיכונים כדי להפוך הזדמנויות שלא‬ ‫מוצה הפוטנציאל הכלכלי שלהם למוצרים נדרשים בשוק‪ .‬תיאורית השיזור קושרת את היזם למבנה החברתי בו הוא‬ ‫פועל ומאפשרת לו לנצל קשרים עם גורמים אחרים בחברה לתועלת העסק‪ .‬משאבים רלוונטים הם רשתות חברתיות‬ ‫המסייעות ליצירת נגישות לשווקים‪ ,‬מקורות ידע ומידע כישורי ניהול‪ ,‬יצור והפצה וכד'‪ .‬לצורך הניתוח של הנטיה של‬ ‫יוזמות בפריפריה הצפונית של ישראל נבנה מודל אופרטיבי לניתוח בו נבחנו מאפייני היזמים‪ ,‬השיזור שלהם ברשתות‬ ‫חברתיות רלוונטיות לתהליכי היצור‪ ,‬הנגישות למנגנוני סיוע ליזמים כל אלה במסגרת של סביבה יזמית היחודית‬ ‫לפריפריה‪ .‬המאפיין הבולט ביותר של הסביבה היזמית בפריפריה היא נחיתות בנגישות המיצרת תנאים נחותים לפיתוח‬ ‫כלכלי‪ .‬למרות זאת מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים כי המוביליות הגוברת ודחיסת הזמן והמרחב מאפשרים‬ ‫לממשלים להציע פתרונות שבכוחם לנטרל חלק גדול מחסרונות הנגישות של הפריפריה ולהקנות ביטוי ליתרונות של‬ ‫הפריפריה‪ .‬מודעות זאת הביאה גם לשינוי במדיניות ממשלתית מסיבסוד הפריפריה לעידוד יזמות הנשענת על יתרונות‬ ‫של הסביבה היזמית המקומית‪ .‬ההרצאה מציגה מודל מושגי לניתוח היזמות בפריפריה ותציע ממצאים לגבי המאפיינים‬ ‫של יזמות בפריפריה הצפונית של ישראל לעל רקע מאפייני הסביבה היזמית של פריפריות כפריות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪65‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬שיקולי קיימות בעיצוב גנים בערים בישראל‬ ‫תכנון גנים עירוניים בישראל לאור תפיסות סביבתיות משתנות‬ ‫טל אלון מוזס‬ ‫המסלול לאדריכלות נוף‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬ ‫סביבתנות (‪ )environmentalism‬הינה מושג רחב‪ ,‬מורכב ודינמי‪ .‬הסביבתנות משקפת את יחסי הגומלין העשירים‬ ‫בין האדם לבין סביבתו ומבטאת מנעד רחב של רעיונות וערכים‪ .‬בין היתר משפיעה הסביבתנות על האופן בו אנו‬ ‫מעצבים את המרחב הפיסי בו אנו חיים‪ .‬תפיסות סביבתניות משפיעות על סגנון התכנון‪ ,‬מכתיבות קודים אסתטיים‪,‬‬ ‫מעודדות שימושים מסוימים ומגבילות אחרים‪ .‬הן מורות על אופן השימוש בצמחיה‪ ,‬בטופוגרפיה ובחומרים טבעיים‬ ‫ומלאכותיים‪ .‬המאמר מציע חלוקה‪ ,‬שהינה דיאכרונית בעיקרה‪ ,‬של השפעת הסביבתנות על מאה שנות עיצוב המרחב‬ ‫העירוני הפתוח בישראל‪ .‬ארבע התקופות המוצגות לפי סדר כרונולוגי‪ ,‬מכילות לעתים ניצנים של התקופות העוקבות‬ ‫או שרידים מתקופות העבר‪:‬‬ ‫א‪ .‬סביבתנות כחלק מבניית תרבות מקומית‪ .‬תקופה המאופיינת בגיוס הסביבה המקומית לבניית תרבות גינון ועיצוב‬ ‫נוף מקומיים‪ .‬הגן מכיל תצורות קרקע וצמחיה מקומיות והקשר למקורות התנ"כיים ולהסטוריה המקומית מהווה‬ ‫מרכיב חשוב בשיקולי התכנון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ריאות ירוקות וגנים מבריאים‪ .‬תקופה המאופיינת בהקצאת שטחים פתוחים לפי מכסות קרקע וטווחי שימוש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ניצנים של חשיבה אקולוגית‪ .‬תקופה בה הוטמעו רעיונות אקולוגיים בתכנון השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬העידן המקיים‪ .‬תקופה בה שיח הקיימות על היבטיו האקולוגיים והחברתיים משפיע על תכנון שטחים פתוחים‬ ‫עירוניים‪ .‬ההרצאה תעסוק בניתוח פארקים וגנים עירוניים בישראל‪.‬‬ ‫בחלקה הראשון ‪ -‬סקירה כללית של קשרי הגומלין בין תפיסות סביבתיות ועיצוב הנוף‪ .‬בשני ‪ -‬איזכור נקודות מפנה‬ ‫לאורך ההיסטוריה של יצירת פארקים וגנים עירוניים בישראל‪ .‬הדיון ישרטט קוים למגמות עתידיות בתכנון שטחים‬ ‫פתוחים אלו לאור השינוי בתפיסות הסביבתיות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪66‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬שיקולי קיימות בעיצוב גנים בערים בישראל‬ ‫קיימות במרחב‪ :‬מקום‪ ,‬סביבה וקניין ציבורי‬ ‫דניאל מישורי‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫לקיימות אין הגדרה אחת מוסכמת‪ .‬היא כוללת היבט של שימור‪ ,‬אולם אין הסכמה על מה צריך לשמור ובאילו כלים‪.‬‬ ‫המפגש של סביבה‪-‬כלכלה‪-‬חברה מחייב דיון לא רק בשאלה מהי קיימות‪ ,‬אלא גם בשאלה מהם הכלים החברתיים‬ ‫המסוגלים להגן על ערכי הקיימות‪ .‬לאחר סקירת המחלוקות התיאורטיות בשאלת הקיימות יתמקד המאמר בשני‬ ‫מושגים קרובים הרלוונטיים במיוחד להקשר הגאוגראפי‪ :‬נחלת הכלל‪ ,‬ודוקטרינת הנאמנות הציבורית‪ .‬נחלת הכלל היא‬ ‫כינוי לנכסים משותפים‪ ,‬כמו הים או האוויר‪ .‬דוקטרינת הנאמנות הציבורית מהווה עיקרון משפטי במדינות שונות העוסק‬ ‫במגבלות שניתן להטיל על קניין פרטי ו‪/‬או משותף בהתחשב בסוגיות של טובת הציבור‪ ,‬כשסוגיות סביבתיות הולכות‬ ‫ותופסות בפרשנות מקום משמעותי בפסיקה‪ .‬המאמר יסקור עקרונות אלה כדרך לתת משמעות למושג קיימות בהיקשר‬ ‫המרחבי והגאוגראפי‪ ,‬במיוחד הקשר שבין 'מקום' ל'קיימות'‪ ,‬תוך התייחסות למאבקים וסוגיות בהקשר הישראלי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪67‬‬ ‫גאוגרפיה עירונית ‪ -‬שיקולי קיימות בעיצוב גנים בערים בישראל‬ ‫גנים עירוניים בתל אביב יפו‪ -‬מבקרים ומשאירים עקבות‬ ‫עתר עוז‪ ,‬שרה פריאנטה‪ ,‬ילנה ז'בלב‬ ‫המעבדה לקרקע וגאומורפולוגיה‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫גנים ציבוריים במרחב העירוני מהווים יחידה אקולוגית בה מתקיים מפגש בין קרקע‪ ,‬אוויר‪ ,‬צמחיה‪ ,‬בעלי חיים ופעילות‬ ‫אדם‪ .‬הם תורמים לשמירה על איכות משאבי הטבע במערכת האקולוגית העירונית ויוצרים סביבה פיסית וחברתית‬ ‫תומכת לאוכלוסייה‪ .‬בעיר תל אביב‪-‬יפו נחקרו קשרים בין משתנים פיסיים בגנים העירוניים לבין מאפייני האוכלוסייה‬ ‫המשתמשת בהם‪ .‬העיר חולקה לשלושה אזורים גאוגרפיים בהתאם לכיוון התפתחותה ובהתאם לרמה הסוציואקונומית‬ ‫של התושבים‪ .‬בכל אזור מויינו הגנים ל‪ 3-‬קבוצות על פי גודלם (‪ 20‑10 ,10‑2‬ו‪ 50‑20-‬דונם)‪ .‬מכל קבוצת גודל‬ ‫נבחרו אקראית חמישה גנים‪ .‬נערכו תצפיות במטרה לאפיין את מבנה הגנים ואת מספר המבקרים בהם‪ .‬למבקרים‬ ‫בגנים נבחרים הועברו שאלונים כדי לאפיין את אופן ומידת השימוש בגנים‪ .‬קרקע נדגמה מפני השטח (‪ 2-0‬ס"מ)‬ ‫במיקרוסביבות לייצוג שתי רמות לחץ דריכה של מבקרים‪ .‬מיקרוסביבת דשא ייצגה לחץ מבקרים נמוך‪ ,‬ואילו פיקניק או‬ ‫שביל ייצגו לחץ גבוה‪ .‬בכל מיקרוסביבה הקרקע נדגמה משטח של ‪ 30‬סמ"ר בשלוש חזרות‪ .‬במעבדה נבדקו ריכוזי כלור‬ ‫ונתרן ותכולת חומר אורגני‪ .‬ניתוח התוצאות מראה כי מבקרים מעדיפים גנים גדולים והטרוגניים‪ .‬באזור הדרום הגנים‬ ‫הומוגניים יותר‪ ,‬ומספר המבקרים בהם נמוך יותר לעומת הצפון והמרכז‪" .‬בילוי עם ילדים ו"מתקני שעשועים" הן שתי‬ ‫סיבות הגעה משותפות לכל העיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬לכל אזור נמצאה סיבה ייחודית אחת‪ :‬בצפון ‪" -‬ספורט"‪ ,‬במרכז ‪" -‬טיול עם‬ ‫כלב" ובדרום ‪" -‬פיקניק"‪ .‬ריכוזי הכלור והנתרן ותכולת החומר האורגני משתנים בין המיקרוסביבות ומושפעים‪ ,‬במישרין‬ ‫או בעקיפין‪ ,‬מגודל הגן‪ ,‬ממספר המבקרים‪ ,‬מאופי הפעילות האנושית וממיקומו הגאוגרפי של הגן המבטא גם את המצב‬ ‫הסוציו‪-‬אקונומי של האוכלוסייה המשתמשת‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪68‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬סביבות בריאות בעיר‬ ‫סביבה מקדמת בריאות לגיל השלישי‪ :‬זיהוי אלמנטים אורבאניים המשפיעים‬ ‫על הליכה בקרב אזרחים ותיקים בעיר חיפה‬ ‫מיקה מורן‪ ,‬ישראל (איסי) דורון‪ ,‬יעל בנבנישתי‪ ,‬נטע הגני‪ ,‬אבי קינג (‪ ,)Abby King‬סנדרה ג'ין‬ ‫ווינטר (‪ ,)Sandra Jane Winter‬ג'ילאנה שיטס (‪ ,)Jylana L. Sheats‬דב שוגרמן‪ ,‬רנדי גרבר‪,‬‬ ‫שלומית ערגון‪ ,‬לירון אברמוביץ‬ ‫בריאות הציבור‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫סביבה בריאה‪ ,‬מלבד היותה נטולת זיהומים וסכנות‪ ,‬הינה סביבה המאפשרת אורח חיים בריא ופעיל‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫חלה תנופה במחקר בין‪-‬תחומי לבחינת יחסי הגומלין בין הסביבה הבנויה‪ ,‬אורח חיים פעיל ובריאות הציבור‪ .‬כיום ידוע‬ ‫על מגוון גורמים סביבתיים שיכולים לעודד או להוות חסם להליכה יום‪-‬יומית‪ ,‬כגון‪ :‬נגישות לפארקים‪ ,‬עירוב שימושי‬ ‫קרקע‪ ,‬בטיחות בדרכים וביטחון אישי‪ .‬השפעת הסביבה על הרגלי הליכה בולטת במיוחד בקרב אזרחים ותיקים (בני‪/‬‬ ‫ות‪ ,)65+‬אשר מבלים את מרבית זמנם באזור המגורים‪ ,‬זאת עקב הירידה ביכולת הגופנית ובניידות בשילוב עם ריבוי‬ ‫שעות פנאי והיעדר יעד קבוע ליוממות (עקב פרישה לגמלאות)‪.‬‬ ‫מחקר זה‪ ,‬ראשון מסוגו בישראל‪ ,‬נועד לבחון אלמנטים סביבתיים המעודדים‪/‬מעכבים הליכה ואורח חיים פעיל בקרב‬ ‫אזרחים ותיקים ממגוון שכונות בעיר חיפה‪ .‬המחקר נערך ב‪ 4-‬אזורים בעיר חיפה (אחוזה‪ ,‬נו"ש‪ ,‬קריית אליעזר‬ ‫וחליסה)‪,‬כאשר בכל אזור גויסו ‪ 15‬משתתפים (סה"כ ‪ 60‬משתתפים)‪ .‬במסגרת המחקר המשתתפים הלכו לאורך מסלול‬ ‫שגרתי בסביבת מגוריהם‪ ,‬תוך שהם מתעדים אלמנטים סביבתיים אשר מעודדים או מעכבים אורח חיים בריא ופעיל‪.‬‬ ‫תיעוד זה נערך באמצעות יישום מבוסס טאבלט שפותח באוניברסיטת סטנפורד והותאם לישראל (‪The Stanford‬‬ ‫‪ ,)healthy neighborhood discovery tool‬הכולל אופציות לתיאור מילולי וויזואלי של הסביבה באמצעות הקלטות‬ ‫שמע (‪ )audio‬וצילומים (‪ .)Photo-voice‬הנתונים נותחו בשיטה מעורבת שכללה ניתוח תוכן איכותני של הקלטות‬ ‫השמע והצילומים מחד‪ ,‬ומאידך ‪ -‬ניתוח מרחבי מבוסס ממ"ג של המסלולים ושל האלמנטים הסביבתיים המעודדים‪/‬‬ ‫מעכבים הליכה שלאורכם (כפי שדווחו על ידי המשתתפים בהקלטות השמע ובצילומים)‪.‬‬ ‫מניתוח ראשוני עולה כי משתתפי המחקר דיווחו על מספר גורמים המעכבים הליכה‪ ,‬כגון‪ :‬איכות מדרכות נמוכה‬ ‫ותחזוקה לקויה (לדוג'‪ :‬סדקים במדרכה)‪ ,‬היעדר שטח להולכי רגל על מדרכות (לדוג'‪ :‬רכבים חונים)‪ ,‬חוסר בטיחות‬ ‫בדרכים (לדוג'‪ :‬סימון חלש למעברי חצייה) וחזות רחוב לא מטופחת (לדוג'‪ :‬מבנים מוזנחים)‪ .‬במהלך ההרצאה יוצגו‬ ‫ממצאי המחקר מהשכונות השונות‪ ,‬תוך בחינת הבדלים בין השכונות והצעת הסברים סביבתיים להבדלים אלו‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫יוצעו דרכים לתרגום הממצאים להמלצות תכנוניות ליצירת סביבות מקדמות בריאות לגיל השלישי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪69‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬סביבות בריאות בעיר‬ ‫"גוף בריא בעיר בריאה" – תכנון ופיתוח 'גני כושר ציבוריים' בסביבות‬ ‫עירוניות‬ ‫אורטל קרן‪ ,‬ערן רזין‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה והמכון ללימודים עירוניים ואזוריים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫אם בעבר היו הרשויות המקומיות שותפות סבילות של השלטון המרכזי וספקי שירותים לצרכנים מקומיים‪ ,‬הרי שכיום‬ ‫הן הופכות לישויות יוזמות‪ ,‬במטרה לשפר את איכות החיים של תושביהן‪ .‬יוזמה זו בולטת בתחומים כמו פיתוח כלכלי‬ ‫וחינוך‪ ,‬ורשויות מקומיות רבות פועלות במשנה מרץ גם במטרה לקדם את בריאות התושבים‪ ,‬כחלק מחזון הכולל‬ ‫ניהול אורח חיים בריא בסביבה העירונית‪ .‬זאת על רקע שכיחות גדלה של מחלות כרוניות בחברה המודרנית‪ ,‬בעיקר‬ ‫בקרב הקבוצות החלשות יותר‪ ,‬המתקשרת להימנעות מפעילות גופנית סדירה‪ ,‬לקיום אורח חיים 'יושבני' ולבעיית‬ ‫ההשמנה‪ .‬קידום "ערים בריאות" ופיתוח תשתיות המקדמות אורח חיים פעיל ובריא המשלב בתוכו פעילות גופנית‬ ‫ספורטיבית הוא אפוא מרכיב משמעותי באסטרטגיות פיתוח מוניציפליות לקידום איכות החיים העירונית‪ .‬פיתוח גני‬ ‫כושר‪ ,‬המאפשרים לכל אדם להתאמן במתקנים באוויר הפתוח ללא תשלום‪ ,‬עשוי להיות חלק מאסטרטגיה זו‪.‬‬ ‫המחקר עסק בפיתוח גני הכושר בערי ישראל והתמקד בשלוש הערים הגדולות‪ :‬חיפה‪ ,‬תל אביב וירושלים‪ .‬במישור‬ ‫המוניציפלי‪-‬הארגוני נבחנת מידת ההירתמות הפוליטית לפרויקט פיתוח גני הכושר‪ :‬עד כמה משפיעים עקרונות מדיניות‬ ‫"העיר הבריאה" על תהליך קבלת ההחלטות בדרג המקצועי והפוליטי? מהי מידת מחויבותו של ראש העיר לתהליך ומהי‬ ‫השפעתם של גורמי שלטון מרכזי? הטענה הבסיסית היא כי פיתוח גני כושר ציבוריים אינו תוצר של החלטות טכניות‬ ‫המתקבלות על ידי דרג פקידותי באגפים העוסקים בספורט ובגנים עירוניים‪ ,‬אלא של מדיניות רחבה יותר לפיתוח‬ ‫בריאות ואימוץ חזון עירוני ותפיסה כוללנית של "בריאות לכל" ביוזמת קובעי המדיניות מהדרג הנבחר – ראש העיר‬ ‫וחברי מועצה – המחויבים לו פוליטית‪ .‬במישור הגאוגרפי‪-‬תכנוני‪ ,‬ניבחן יישום עקרון מוביל של מדיניות העיר הבריאה‬ ‫– "נגישות לכל" – באמצעות ניתוח הנגישות לגני כושר משכונותיה השונות של כל עיר‪ ,‬בהתייחס למבנה הגילים‪,‬‬ ‫למעמד החברתי כלכלי ולהרכב הדתי (מגזר כללי‪ ,‬חרדי‪ ,‬ערבי) של כל שכונה‪.‬‬ ‫המחקר כלל ראיונות עם בעלי תפקידים רלוונטיים בשלטון המרכזי וברשויות המקומיות ועם גורמים מקצועיים‬ ‫בתחומי הבריאות והכושר הגופני‪ .‬נערך מיפוי של גני הכושר בשלושת הערים הנחקרות‪ ,‬נערכו סקרי שטח לצורך זיהוי‬ ‫המאפיינים הפיזיים והתכנוניים של גני כושר‪ ,‬ונעשה שימוש במערכות מידע גאוגרפיות (‪ )GIS‬לצורך ניתוח הפערים‬ ‫בנגישות לגני כושר והגורמים המסבירים אותם‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מצביעים על כך שפיתוח גני כושר הוא אכן תוצר של מדיניות מוצהרת לקידום פעילות גופנית לכל‬ ‫במרחב העירוני כדרך חיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות שמדובר לכאורה במדיניות מקומית מובהקת‪ ,‬הרי מסתבר שבישראל כמו‬ ‫בישראל‪ ,‬גם בתחום זה היה לשלטון המרכזי תפקיד מוביל בהתנעת המהלך (מימון שהתקבל בעיקרו ממשרד הגימלאים)‪,‬‬ ‫כאשר הכסף הממשלתי הוא שדחף את הרשויות המקומיות ליוזמה‪ .‬דפוסי הפעולה משתנים מעיר לעיר‪ .‬בחיפה קיים‬ ‫תהליך סדור הכולל ראיה אסטרטגית‪-‬כוללנית‪ ,‬בו מעורבת היחידה לתכנון אסטרטגי‪ .‬חיפה ממצבת את עצמה כמודל‬ ‫לחיקוי בהובלת מדיניות "עיר בריאה ופעילה"‪ ,‬עם הליך משתף ממנו נגזרים פרויקטים ציבוריים לעידוד הכושר הגופני‪,‬‬ ‫בהם גני הכושר‪ ,‬אם כי גם בה ההחלטות מושפעות מהעדפות תורמים ולחצים מלמטה‪ .‬בתל אביב יש מדיניות "עיר‬ ‫בריאה" אך לא הליך ייעודי סדור‪ ,‬אם כי לעיר זאת יש את המשאבים להשקיע בגני כושר בפריסה רחבה‪ .‬בירושלים‬ ‫המהלך הוא פחות ברור ויותר אד הוקי‪ ,‬כאשר הדגש עד לאחרונה הייתה על אירועים וחינוך לבריאות‪ .‬ניתוח פערים‬ ‫בנגישות לגני כושר טרם הושלם‪ .‬בירושלים יש ככל הנראה עדיפות לאוכלוסיות חלשות מ"המגזר הכללי" ובתל אביב‬ ‫יש פריסה רחבה עם עדיפות לדרום העיר החלש‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪70‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬סביבות בריאות בעיר‬ ‫פליטות רכבים בתל אביב‪-‬יפו‪ :‬מה מניע אותן?‬ ‫אריאל רזניק‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬נורית אלפסי‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫ההכרה הגוברת בהשלכות של שריפת דלקים פחממניים על איכות הסביבה‪ ,‬הכוללות שינויי אקלים ברמה המקומית‬ ‫והעולמית‪ ,‬מביאה לקידום פעולות שמטרתן למזער את העלויות הסביבתיות הנגרמות מכך‪ .‬כחלק מהמאמץ הגלובלי‬ ‫להפחתת פליטות גזי חממה‪ ,‬מדינת ישראל (יחד עם עוד מדינות) התחייבה להקטנת כמויות פליטה שנתית‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬חוקרים רבים לוקחים חלק בפרויקטי מעקב ואפיון של גורמים‪ ,‬מקורות והשלכות של צריכת אנרגיה‬ ‫ורמות הפליטה והזיהום הנובעות ממנה‪ .‬כיום‪ ,‬יותר מ‪ 90%-‬מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בסביבה אורבנית‪ ,‬כך שחלק‬ ‫הארי של צריכת האנרגיה של האוכלוסייה וכן רמות הפליטה הנובעות קשורות לפעילות עירונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬חלק גדול‬ ‫מפעילות זו לוקחת התחבורה‪ .‬מכאן‪ ,‬שהתמקדות בייעול התחבורה עשוי לקדם את המטרה ‪ -‬למזער צריכת אנרגיה‬ ‫ורמות פליטה‪ .‬המערכת העירונית הינה מגוונת ועשירה במאפיינים פיזיים ואנושיים‪ .‬שכונות שונות מתאפיינות במגוון‬ ‫תצורות פיזיות‪ ,‬הכוללות שונות בגודל‪ ,‬צפיפות וצורת הרחובות והבניינים‪ .‬בדומה‪ ,‬האספקט האנושי גם הוא שונה‬ ‫בשכונות שונות בהתאם למאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים‪ .‬לכן‪ ,‬כשלב ראשון להפחתת פליטות גזי חממה‪ ,‬ובכדי להבין את‬ ‫האופן שבו בני‪-‬אדם עושים שימוש בתחבורה עירונית‪ ,‬תחילה יש לבחון את הנסועה בכל אחת מהסביבות העירוניות‬ ‫הייחודיות‪ .‬כאשר משווים מפות המציגות נתוני אמת ברזולוציה גבוהה של נסועה עירונית יחד עם נתונים חברתיים‪-‬‬ ‫כלכליים ניתן לאפיין את השימוש ברכבים פרטיים של תושבי העיר ואת הפליטה הנובעת מכך‪ .‬הרצאה זו מבוססת על‬ ‫חלק ממחקר שמטרתו אומדן ואפיון נסועה של תושבי תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬וזיהוי כיווני פעולה לייעול צריכת האנרגיה על‬ ‫פי עקרון הניתוקיות (‪ .)decoupling‬בחלק זה של המחקר שילבתי נתוני אמת של נסועה ברמת רזולוציה גבוהה יחד‬ ‫עם אלמנטים פיזיים וחברתיים‪-‬כלכליים בכדי לאפיין את הנסועה העירונית ולזהות את הגורמים המשפיעים עליה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪71‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬סביבות בריאות בעיר‬ ‫החוויה הרגעית של תושבים בירושלים‪ :‬מחקר אקולוגי באמצעות‬ ‫סמארטפונים‬ ‫עמית בירנבוים‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫במחקר הנכחי אציג ממצאי מחקר שבחן את החוויה של סטודנטים בזמן אמת ברחבי ירושלים באמצעות מכשירי‬ ‫הסמארטפון האישיים שלהם‪ .‬המחקר התמקד בארבעה מימדים של החוויה – תחושת הביטחון‪ ,‬נוחות‪ ,‬טרדה ושמחה‬ ‫של המשתתפים תוך שהוא בוחן כיצד משפיעים גורמים מרחביים על אותם מימדי חוויה רגעית‪ .‬מחקרים בעבר‬ ‫התמקדו בתפיסות כלליות של אנשים לגבי מקומות ובעיקר בתפיסות של הנחקרים לגבי מקום מגוריהם (למשל‪ ,‬עד‬ ‫כמה אתה מרוצה לגור בשכונה שלך?)‪ .‬מחקר זה עשה שימוש במכשירי סמארטפון המאפשרים לחוקרים לתקשר עם‬ ‫משתתפים בזמן אמת ולבצע מחקר אקולוגי‪ ,‬כלומר לחקור משתתפים במהלך פעילותם היומיומית ובסביבה הטבעית‬ ‫שלהם ולא רק באזור מגוריהם‪ .‬בצורה כזו מתקבלת תמונה דינאמית לגבי העיר ירושלים ולגבי החוויות של האנשים‬ ‫החיים בה במהלך פעילויות הפנאי‪ ,‬לימודים‪ ,‬עבודה ועוד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪72‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬סביבות בריאות בעיר‬ ‫השפעת העיצוב העירוני על אורח החיים בשכונות 'מגדלים בפארק'‪ :‬שימוש‬ ‫במרחבים ציבוריים‬ ‫רני מנדלבאום‪ ,‬נורית אלפסי‪ ,‬יודן רופא‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫סביבת המגורים השתנתה ללא היכר לאורך המאה האחרונה‪ .‬המבנה והארגון של הערים בכלל ושל אזורי המגורים‬ ‫בפרט נתפסים כיום כבעלי חשיבות כלכלית וחברתית עצומה‪ .‬בתוך כך מתרחש בעולם המערבי שינוי בצורת המגורים‬ ‫העירונית‪ .‬במספר מדינות‪ ,‬כולל ישראל‪ ,‬נראה שבתכנון העירוני בן‪-‬זמננו הקמת שכונות מגורים המבוססות על מגדלים‬ ‫מחליפה את הבנייה המרקמית המאפיינת אזורים פנים‪-‬עירוניים ואת הפיתוח הפרוורי צמוד הקרקע‪ .‬כך חלקים גדולים‬ ‫מהבנייה העירונית בשנים האחרונות נעשית בצורת מגדלים‪ .‬בישראל‪ ,‬שנת ‪ ,2011‬יותר מ‪ 50%-‬מהתחלות הבנייה של‬ ‫דירות מגורים היו של דירות בבניינים בהם יותר מ‪ 30-‬דירות (שמונה קומות ומעלה) ואילו רק ‪ 31%‬בבנייה רוויה‬ ‫נמוכה יותר ו‪ 18%-‬בבנייה צמודת קרקע‪' .‬מגדלים בפארק' (‪ )Towers in a park‬הוא מושג שנטבע בתחילת המאה‬ ‫ה‪ 20-‬כדי לתאר את אופן הפיתוח העירוני שזוהה תחילה עם המתכנן המפורסם לה‪-‬קורבוזיה‪ ,‬אך התרחב עם השנים‬ ‫לכדי פרקטיקה נפוצה‪ .‬במחקר הנוכחי יתאר המושג שכונות הנבנות ביישובים עירוניים ומאופיינות בבניית מבני מגורים‬ ‫גבוהים ואחידים‪ ,‬המפוזרים לאורך או סביב מדשאות ענק ושטחים פתוחים נרחבים ומזוהות עם הפרדת השימושים‬ ‫האופיינית לבנייה המודרנית‪ .‬שכונות אלו מתוכננות על ידי יזם אחד עד שניים‪ ,‬קמות בהינף אחד ומשווקות כשכונות‬ ‫יוקרתיות לבני המעמד הבינוני והבינוני‪-‬גבוה‪ .‬הרצאה זו מבוססת על מחקר חדש הבוחן את השפעת העיצוב העירוני‬ ‫על אורח החיים בשכונות 'מגדלים בפארק'‪ .‬באמצעות תצפיות ספירה ופעילות וסקר תושבים רחב נאסף מידע רב על‬ ‫אופי ועוצמת השימוש במרחב הציבורי‪ ,‬השפעות המרחב על היחסים החברתיים ומאפייני אורח החיים של דיירי שכונות‬ ‫החדשות הללו‪ ,‬המשנות את הנוף העירוני בישראל ובעולם‪ .‬האם התושבים מנצלים את השטחים הירוקים הרבים?‬ ‫נהנים מהליכה ברחוב? מרבים לפקוד את המרכזים המסחריים? איך בוחרים התושבים להתנהל במרחב החדש ומדוע?‬ ‫וכיצד כל זה משפיע על היחסים החברתיים?‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪73‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬שינויים דמוגרפיים בפריפריה‪ :‬היבטים תפקודיים ומרחביים‬ ‫מאזור תלותי לאזור מוביל‪ :‬חקר מקרה בחינוך‬ ‫עירית ששון‪ ,‬שמואל שמאי‬ ‫המכון לחקר הגולן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית תל‪-‬חי‬ ‫היחס לאזורים המרוחקים מהמרכז נע בין אזורים מובילים ברמה לאומית לאזורים חלשים התלויים במרכז החזק‪ ,‬או בין‬ ‫"תאוריית הספר" ל"תאוריית התלות"‪ .‬תאוריית הספר (‪ )The frontier theory‬שנוצרה ע"י פרדריק טרנר‪ ,‬היסטוריון‬ ‫אמריקאי טוענת שאופי וערכי החברה האמריקאית (למשל‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬יזמות‪ ,‬אינדיבידואליזם ויזמות) עוצבו ע"י הספר‪.‬‬ ‫לעומתה "תיאוריה התלות" מבוססת על הניאו‪-‬מרקסיזם‪ ,‬ולפיה הפריפריה החלשה‪ ,‬נשלטת ע"י האינטרסים של המרכז‬ ‫החזק בכל המערכות (כלכלה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות בריאות ועוד)‪.‬‬ ‫אגן ההיקוות של הכנרת והגליל הצפון מזרחי הם חלק מאזור שהיה מהמובילים בציונות לפני כמאה שנים (למשל תל‪-‬‬ ‫חי‪ ,‬כפר גלעדי‪ ,‬ראש‪-‬פינה)‪ .‬הם היו בזמנו "אזור הספר" של הציונות‪ .‬עם התבססות של המדינה הם איבדו מערכם‬ ‫וכוחם והפכו "לפריפריה" גאוגרפית‪ ,‬שנעשתה בין היתר גם פריפריה חברתית‪-‬חינוכית‪.‬‬ ‫בישראל ישנה השפעה שלילית של מקום המגורים בפריפריה להשגת תעודת בגרות איכותית שתשמש כתנאי קבלה‬ ‫למוסדות אקדמאיים‪ .‬בשנים האחרונות יש ניסיונות לקדם את אזור הגליל המזרחי ע"י תפישת אזוריות ומנהיגות‬ ‫מקומית‪ .‬אזוריות היא עקרון פעולה של מספר שותפים באזור אחד‪ .‬היא מבטאת יתרונות משמעותיים לייזום‪ ,‬הפעלה‬ ‫ויישום של תהליכים‪ ,‬מיזמים‪ ,‬או פרויקטים בראייה רחבה‪ .‬אזוריות נשענת על נכסים וחוזקות הקיימים באזור עצמו‬ ‫תוך מטרה להצמיחם לכדי מנופי שינוי ברי קיימא ולכן יש לתפיסה זו ערך מיוחד של העצמה באזור פריפריאלי‪ .‬בכך‬ ‫שונה תפיסה זו מהתפיסה המתבססת על ההנחה שבפריפריה חסרים מנועי צמיחה ולכן יש לחזק את הפריפריה מבחוץ‪.‬‬ ‫אזוריות תעוגן במנגנונים תומכים‪ ,‬יציבים וקבועים שיובלו וייתמכו על ידי המנהיגות האזורית‪.‬‬ ‫הנושא יודגם ע"י מיזמים חינוכיים אזורים בגליל המזרחי ובגולן המשקפים צמצום פערים באמצעות שיתוף פעולה‬ ‫חוצה מגזרים בין ארגונים שונים –מוסדות אקדמיה‪ ,‬רשויות‪ ,‬תעשייה‪ ,‬קהילה וממשלה‪ .‬יוצגו עקרונות ליבה מרכזיים‬ ‫בתהליך ‪ -‬גיבוש והסכמה על אג'נדה משותפת‪ ,‬תהליכי מיפוי והגדרת הבעיה; פיתוח מערכת מדידה משותפת בניית‬ ‫שותפות וביסוס תקשורת עקבית בין בעלי העניין הלוקחים חלק ביוזמה; ובניית מנגנון משותף במטרה להביא לאימפקט‬ ‫קולקטיבי‪ .‬מיזמים אלו מהווים מודל מדגים לתפישת המעבר מפריפריה תלותית לאזור ספר יוזם‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪74‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬שינויים דמוגרפיים בפריפריה‪ :‬היבטים תפקודיים ומרחביים‬ ‫שילוב קהילות בפריפריה הצפונית‬ ‫שרה ארנון*‪ ,‬שמואל שמאי*‪ ,‬זאב גרינברג*‪ ,‬לי כהנר**‬ ‫* החוג ללימודים מולטי‪-‬דיסציפלינריים‪ ,‬המכללה האקדמית תל חי‬ ‫** אורנים ‪ -‬המכללה האקדמית לחינוך‬ ‫ברבים מקיבוצי ומושבי הפריפריה הצפונית מתרחשים בעשור האחרון תהליכים של התרחבות מהירה יחסית ע"י‬ ‫קליטתם של תושבים מהחוץ ושל בני הדור השני‪ .‬אומנם מדובר בד"כ בקליטה אינדיבידואלית של משפחות‪ ,‬אך למעשה‬ ‫מדובר בחיבור בין שני חלקי ישוב שונים ובשילוב בין שתי תתי אוכלוסיות‪ .‬עד כמה נוצרת ונבנית קהילה אחת הכוללת‬ ‫יחד את בני הישוב הוותיק ואת המהגרים החדשים אליו?‬ ‫בארבעה ישובים – קיבוץ ומושב בגליל העליון וקיבוץ ומושב ברמת הגולן – נערך סקר בקרב ‪ 120‬חברים קולטים‬ ‫מהיישוב ובקרב ‪ 113‬חברי יישוב נקלטים‪ .‬כמו כן נערכו ראיונות מובנים למחצה עם בעלי תפקידים ונציגים מקרב שתי‬ ‫הקבוצות במטרה ללמוד על אופי השילוב ביניהן מהבחינה הפיזית‪ ,‬מבחינת ציפיות הדדיות‪ ,‬מבחינת אורחות חיים‪,‬‬ ‫סטטוס משפטי ושוויון בזכויות‪ ,‬שילוב חברתי של המבוגרים והילדים‪ ,‬שיתוף בקבלת החלטות‪ ,‬אמון ועזרה הדדיים‪,‬‬ ‫השתתפות חברתית ותרבותית‪ ,‬ומאידך – התפתחות מחלוקות וקונפליקטים‪ ,‬ניגודי ערכים ואינטרסים ואף עוינות‪.‬‬ ‫במוקד המחקר נבחנה תיאוריית השילוב של ‪ Berry‬ונסקרו ארבעה תרחישים ששרטט לגבי תהליכי הסתגלות או דחייה‬ ‫הדדיים מצד שני הצדדים למפגש‪ :‬שילוב ורב תרבותיות‪ ,‬טמיעה וכור היתוך‪ ,‬בדלנות והפרדה‪ ,‬שוליות והדרה‪.‬‬ ‫מחקר זה מצא נקודות דמיון רבות בין הקולטים והנקלטים‪ ,‬רצון בשילוב בקרב חבריהן לשם השגת מטרות אישיות‬ ‫וקהילתיות‪ ,‬ושביעות רצון כללית מהשילוב‪ .‬אולם כשבחן את אסטרטגיות השילוב בין הקולטים לנקלטים‪ ,‬עלתה תמונה‬ ‫מורכבת יותר של שילוב ושל בניית הון חברתי משותף‪ ,‬מגשר ומקשר בין שתי הקבוצות‪ .‬בקרב תושבי היישוב הוותיקים‬ ‫התגלתה נטייה חזקה יותר לבדלנות ואילו התושבים החדשים בטאו תחושות של אי שיתוף‪.‬‬ ‫האם מדובר בתהליך שיוביל בסופו של דבר לשילוב בין הקהילות לקהילה אחת‪ ,‬או שישמר חלוקה דיכוטומית בין‬ ‫וותיקים‪-‬חדשים וקולטים‪-‬נקלטים? האם סיפור השילוב החברתי של "עולים חדשים" בחברה הישראלית הוותיקה‬ ‫חוזר על עצמו במישור היישובי והאזורי בפריפריה הצפונית?‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪75‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬שינויים דמוגרפיים בפריפריה‪ :‬היבטים תפקודיים ומרחביים‬ ‫ביטויים של מופרדות ושותפות במפות תכנון שכונות הרחבה בישובים כפריים‬ ‫זאב גרינברג‬ ‫לימודים רב תחומיים‪ ,‬המכללה האקדמית תל חי‬ ‫ההרצאה המוצעת עוסקת בתהליכי הפיתוח ביישובים כפריים במרחב הפריפרי בישראל‪ .‬ההרצאה בוחנת את ההיבטים‬ ‫התכנוניים ואת משמעותם בתכנון שכונות ההרחבה ביישובים כפריים‪ .‬הקמת שכונות הרחבה בישובים כפריים החלה‬ ‫כבר בשנות השמונים בכל חלקי הארץ‪ .‬תהליכי ההבראה של יישובים חקלאיים מהמשבר הכלכלי‪ ,‬פיתוח תשתיות‬ ‫התנועה במרכז הארץ‪ ,‬גידול האוכלוסייה בשנים אלה וההגירה מהעיר אל הכפר של אוכלוסיה ממעמד כלכלי בינוני‪-‬‬ ‫גבוה המבקשת לקדם איכות חיים טובה יותר‪ ,‬כל אלה הביאו להקמת שכונות הרחבה שמטרתן הייתה הבאת אוכלוסיות‬ ‫חדשות ליישובים כפריים‪ .‬ברבים מיישובים אלה הוקצו שטחים חדשים הצמודים ליישוב לצרכי ההרחבה ותוספת‬ ‫האוכלוסיה‪ .‬ההרצאה בוחנת את המאפיינים התכנוניים של המרחב המשתנה והיא מבוססת על ניתוח מפות תכנוניות‬ ‫של ישובים כפריים הנמצאים באזורים כפריים בצפון ובדרומה‪ .‬תהליכי תכנון היישובים החקלאיים ובמיוחד באזורי‬ ‫הפריפריה מתבצעים על ידי רשויות התכנון כמשרד הבינוי והשיכון והיחידה להתיישבות בסוכנות היהודית‪ .‬תהליכים‬ ‫אלה מאופיינים במעורבות גדולה של הציבור‪ .‬מעורבות זו באה לביטוי בפגישות עבודה אליהן מוזמן הציבור‪ ,‬דיונים‬ ‫פתוחים‪ ,‬הצגת מפות הצעות התכנון לתושבים ודרכים לקבלת הערות ותיקונים שמציע הציבור לתכנית התכנון ועוד‪.‬‬ ‫מכאן שהשפעתו הציבור ביישובים כפריים על תכניות התכנון העתידי של היישוב היא רבה‪ .‬ההרצאה תציג את מאפייני‬ ‫התכנון המחודש של יישובים אלה ואת הביטוי התכנוני לקשר שבין היישוב הוותיק לבין שכונות ההרחבה הנבנות‬ ‫הצמוד להם‪ .‬בהרצאה יוצגו מפות תכנוניות שונות תוך הצגת מאפיינים תכנוניים של שותפות והפרדה בין היישוב‬ ‫הוותיק לבין החלק החדש של שכונת ההרחבה‪ .‬ממצאי המחקר מלמדים כי מושגים כמו‪ :‬שטחים ציבוריים פתוחים‪,‬‬ ‫שטחים ירוקים‪ ,‬שטחי תעשיה‪ ,‬משק חקלאי ועוד מהווים אמצעים תכנוניים המאפשרים הפרדה וחיבור בין היישוב‬ ‫הוותיק לזה החדש‪ .‬הדיון שבעקבות ממצאים אלה מנסה להבין מהן הסיבות התכנוניות‪ ,‬הכלכליות והחברתיות המביאות‬ ‫למאפיינים אלה של תכנון הישובים החקלאיים תוך בחינת מושגים העוסקים בבעלות על משאבים‪ ,‬משמעות האגודה‬ ‫השיתופית החקלאית‪ ,‬בניית שותפות ואליטות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪76‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬תמורות ביישוב הכפרי בישראל‬ ‫"חצר הקיבוץ" בין התחדשות לשמירה‬ ‫עירית עמית‪-‬כהן‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫מורשת תרבותית מוחשית כוללת נכסים שנבחרו בקפידה על ידי קהילה משום תכונתם לשקף את ערכי עברה‪ .‬את‬ ‫הנכסים הנבחרים מועידה החברה לדורה ולדורות הבאים‪ ,‬ולשם כך היא מטפחת אותם‪ ,‬דואגת לשימורם ומשלבת‬ ‫אותם בתכנון עכשווי המותאם לצרכיה‪ .‬במשך שנים אמירה זו תאמה גם את קהילת הקיבוץ‪ .‬אלכס קשטן במאמרו‬ ‫משנת ‪ 1986‬קרא למתאר הקיבוצי ולנכסיו "מתווכים מוחשיים בין דורות" וגם הדגיש את תפקידם להעביר מדור לדור‬ ‫ידע‪ ,‬יכולות‪ ,‬נורמות‪ ,‬שאיפות ואמביציות של בעלי מלאכה מחוננים ומקוריים‪ .‬מאז ראשית שנות התשעים חלים על‬ ‫הקיבוצים תמורות מרחיקות לכת‪ ,‬אידיאולוגיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬חברתיות ודמוגרפיות‪ .‬אלה האחרונות כוללות חזרתם של‬ ‫"בנים" והקמתן של "שכונות הרחבה" בשולי המרקם הקיבוצי הישן‪ .‬לכאורה‪ ,‬שינויים אלה מעניקים לנכסי המורשת‬ ‫בקיבוץ תפקיד נוסף ‪ -‬לייצג את היציבות ואת הרצף ועל ידי כך להקהות את ההשלכות השליליות של השינוי‪ .‬אלא‬ ‫שהתמורות בקיבוצים אינן פוסחות על נכסי מורשתם ומעמדם של רבים מהם נפגע‪ .‬מטרת הרצאה זו להציג ממצאי‬ ‫מחקר‪ ,‬שנערך בשנים ‪ 2012‑2009‬ב‪ 21-‬קיבוצים ושנועד לבחון את יחסן של קבוצות שונות המרכיבות את אוכלוסיית‬ ‫הקיבוץ המתחדש לערכי הקיבוץ העכשווי‪ ,‬לביטויים בתכנון ובנכסי המורשת התרבותית המוחשית ולאפשרויות פיתוחם‬ ‫הכלכלי‪ .‬המתודה שנבחרה למחקר זה שילבה שיטות מחקר איכותניות עם השיטה הכמותית‪ .‬המחקר האיכותני התבסס‬ ‫על סקר שדה שנועד למפות נכסי מורשת תרבותית ואת מיקומם במרחב הקיבוץ‪ .‬כמו כן הוא כלל ראיונות לבדיקת‬ ‫ערכיותם התרבותית של הנכסים‪ .‬את המחקר הכמותי ייצג שאלון שהופנה לאוכלוסיות המרכיבות את הקיבוץ כיום‪,‬‬ ‫חברים ומתיישבים‪ .‬ממצאי המחקר חשפו את התארגנותם של נכסי המורשת התרבותית במרחב הקיבוצי בשלושה‬ ‫מעגלי זיקה חברתיים‪ :‬המעגל הפנימי (קהילת הקיבוץ)‪ ,‬המעגל הקיבוצי‪-‬תנועתי והמעגל הלאומי‪ .‬בחינה זו הראתה‬ ‫שאת הנכסים המשתייכים למעגלי הזיקה השונים ניתן למיין גם על פי מיקומם וגם על פי אופן הופעתם – מכלול‪ ,‬ציר‪,‬‬ ‫ונקודה‪ .‬הבחינה הכמותית הדגישה את השונות בין קבוצות האוכלוסייה בקיבוץ ביחסן לנכסי מורשתן‪ ,‬רצונן לשמר את‬ ‫הנכסים‪ ,‬להיות מעורבות בשימור‪ ,‬ובעיקר ביחס לפוטנציאל הפיתוח הכלכלי שלהם‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪77‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬תמורות ביישוב הכפרי בישראל‬ ‫דו‪-‬קיום חקלאות והתיישבות במרחב הכפרי‪ :‬ממשק בין שימוש בהדברה לבין‬ ‫מגורים ומבני ציבור‬ ‫ענת בר‪-‬כהן‪ ,‬טל פרי‪ ,‬ענבל אגוזי‬ ‫משרד הכלכלה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד החקלאות‬ ‫ההרצאה בוחנת את הממשק בין האוכלוסייה לבין השטחים החקלאיים הצמודים ב"קו התפר" של המרחב הכפרי‬ ‫ובודקת כיצד ניתן למקם מגורים ומבני ציבור ב"קו התפר" בד בבד עם המשך קיומה של חקלאות צמחית‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים להצטלבות של מספר תהליכים‪ :‬שימוש נרחב בהדברה בחקלאות הצמחית המודרנית‪ ,‬כדי‬ ‫להגן על היבולים ולהבטיח תפוקה כדאית מבחינה כלכלית; הצטברות של ידע מחקרי על השלכות וסכנות של שימוש‬ ‫בחומרי הדברה בשטחים חקלאיים על אנשים הגרים בסמוך‪ ,‬לטווח קצר ולטווח ארוך‪ ,‬ועלייה של המודעות הציבורית‬ ‫לנושא זה; גידול אוכלוסין בשילוב עם תהליכי בנייה ופיתוח יישובי מואצים במרחב הכפרי והמרחב העירוני המרחיבים‬ ‫את הממשק בין אוכלוסייה לא חקלאית לבין המרחב הכפרי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הולכת וגוברת חשיפה של אוכלוסייה‪ ,‬שאינה עוסקת בחקלאות‪ ,‬להשפעות של הדברה‪ ,‬כתוצאה ממיקום של‬ ‫מגורים ומבני ציבור בצמידות לשטחים של חקלאות צמחית בהם נעשה שימוש בהדברה‪ .‬יישום‪ 1‬חומרי הדברה מהווה‬ ‫מטרד קשה ואף סיכון לתושבים המתגוררים ב"קו התפר" של המרחב הכפרי‪ .‬כתוצאה מכך נוצרים קונפליקטים בין‬ ‫האוכלוסייה לבין השימושים החקלאיים‪.‬‬ ‫המתודולוגיה כוללת בחינה של הרגולציה וההנחיות הקיימות למניעת מפגעים מהשימוש מהדברה בחקלאות הצמחית;‬ ‫של חקרי מקרה בהם קיים ממשק בין השימוש בהדברה לבין השימוש למגורים ומבני ציבור בקנה מידה יישובי‪ :‬הן של‬ ‫התרחבות עירונית בצמידות לחקלאות צמחית והן של יישוב כפרי בצמידות לחקלאות צמחית‪ .‬בכל אחד מהיישובים‬ ‫נבחן מקרה בו לא הייתה התייחסות תכנונית למיקום בקו התפר‪ ,‬לעומת מקרה בו הייתה התייחסות תכנונית להיבט זה‪.‬‬ ‫בנוסף נבדקו מועצות אזוריות‪ ,‬כדי לבחון האם וכיצד קיימת מדיניות כוללת לנושא הממשק ב"קו התפר" בקנה מידה‬ ‫אזורי‪.‬‬ ‫מן הממצאים עולה כי ניתן להציע אסטרטגיות‪ ,‬דרכי פעולה וכלים לשם מניעת קונפליקטים ומיתונם על רקע זה ובהם‪:‬‬ ‫בניית מסד נתונים שמתייחס לממשק‪ ,‬תכנון סטטוטורי מותאם‪ ,‬מנגנוני תיאום והדברות בין החקלאים לאוכלוסייה‬ ‫ומדיניות אזורית של חקלאות בת קיימא‪ .‬מכאן שבאמצעות נקיטת אמצעים מתאימים ייתכן דו‪-‬קיום של החקלאות‬ ‫ושל ההתיישבות במרחב הכפרי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪" 1‬יישום" הוא המונח המקצועי המתייחס לשימוש "בין‬ ‫בחומרי הדברה‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬תמורות ביישוב הכפרי בישראל‬ ‫תופעת המשק הגדול בישראל‪ :‬צמיחתו‪ ,‬מאפייניו והשלכותיו‬ ‫נדב בן‪-‬גל‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫המציאות המשתנה במגזר החקלאי מצריכה רבים מהחקלאים לבצע שינויים מבניים מהותיים באופי תעסוקתם‪ .‬מחקר‬ ‫זה מתמקד במשקים המשפחתיים בישראל שבחרו בהגדלת הפעילות החקלאית תוך ניצול יתרונות לגודל‪ .‬הרציונל‬ ‫נובע מהעובדה שבישראל‪ ,‬כמו במדינות מפותחות רבות בעולם‪ ,‬הגודל הממוצע של המשקים עולה משמעותית עם‬ ‫הזמן ומספר המשקים הפעילים בישראל הולך ומתמעט ולמעשה מירב התוצרת החקלאית מיוצר על ידי המשקים‬ ‫המשפחתיים הגדולים‪ .‬השיקול המרכזי שהוביל להגדלת היקף הפעילות הינו הצורך בהגדלת ההכנסות‪ .‬שיקול הנובע‬ ‫מהירידה ברווחיות החקלאות‪ ,‬הצורך בהחזרת חובות וכניסה של דור נוסף לפעילות במשק ומכאן הצורך בפרנסת משק‬ ‫בית נוסף‪ .‬שיקול נוסף הוא ניצול ההזדמנויות בשל סגירת משקים והאופי היזמי המאפיין את בעלי המשקים‪ .‬הגורמים‬ ‫שסייעו להרחבת המשקים הגדולים הם זמינות הון‪ ,‬שטח אדמה ומים זמינים‪ .‬גורמי מוסדיים כגון משרד החקלאות‪,‬‬ ‫מועצות אזוריות‪ ,‬ארגוני חקלאים וכדומה כמעט ולא הוזכרו כגורמים מסייעים למשקים בתהליך הרחבת הפעילות‪ .‬רוב‬ ‫בעלי המשקים מעוניינים להרחיב את המשק ומצפים שדור המשך ישתלב במשק‪ .‬בנוסף‪ ,‬שליש מהמשקים הגדולים‬ ‫מקיימים פעילות לא חקלאית במשק‪ .‬המשקים הגדולים תורמים כלכלית וחברתית בפרמטרים הבאים‪ :‬רכישת תשומות‬ ‫משותפת‪ ,‬רכישת תשומות מספקים אזוריים‪ ,‬השגת מחירי תשומות נמוכים‪ ,‬מהם נהנים גם שאר משקי הסביבה‪ ,‬ושיווק‬ ‫תוצרת בשיתוף עם חקלאים מהאזור‪ .‬התרומה הכלכלית של המשקים הגדולים לסביבתם בולטת בעיקר במועצות‬ ‫הערבה התיכונה ולכיש‪ .‬מסקנה משמעותית העולה מן הממצאים הינה הצורך של חלק גדול מהמשקים הגדולים בשיתוף‬ ‫פעולה עם משקים אחרים ובכך ליהנות מיתרונות משמעותיים לגודל בייצור ובשיווק‪ .‬יתכן ועתיד המשק המושבי הוא‬ ‫באיחוד משקים שינוהלו באופן מקצועי ובעלי המשקים ימשיכו להחזיק במשקם במודל של בעלי מניות או שותפות‪.‬‬ ‫מסקנה זו עלתה בראיונות עם בעלי משקי החלב בעיקר בשל העובדה שהם נדרשים להשקעות גדולות מדי כמה שנים‪.‬‬ ‫תהליך זה מתרחש בפועל במגזר הקיבוצי ויתכן והדבר מהווה מודל לרפתות המגזר המושבי‪ .‬השערה אפשרית היא‬ ‫שתהליך שכזה יתרחש בעתיד גם במשקי הפירות והירקות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪79‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬תמורות ביישוב הכפרי בישראל‬ ‫ועדות הקליטה ומשמעות "קהילתיות" בקרב תושבי המוא"ז משגב‬ ‫ירדנה שאול‬ ‫סוציולוגיה‪ ,‬מכללה אקדמית גליל מערבי והחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫תקציר המחקר וחשיבותו‪ :‬היישובים הקהילתיים מבקשים להוות מסגרת להגשמת מימוש זהותו‪ ,‬אישיותו ורצונותיו‬ ‫של אדם כיצור חברתי באמצעות הקהילה (סופר ‪ .)2011‬קהילה בעלת צביון דמוגרפי זהה הנשענת על מערכת הדוקה‬ ‫של קשרים בין‪-‬אישיים חזקים בין חבריה‪ ,‬קהילה המבוססת על תרבות משותפת ועל מסורת משותפת‪ ,‬בעלת אידיאל‬ ‫משותף‪ ,‬שמתאפיינת בעזרה הדדית‪ .‬קהילה שמתלכדת מתוך חוויות משותפות ושחבריה מצפים ונערכים לקשר מתמיד‬ ‫בעתיד‪ .‬לכן‪ ,‬אדם הרוצה לקחת חלק באותה קהילה באחד מהיישובים הקהילתיים‪ ,‬נדרש לעבור ועדת קבלה שכוללת‬ ‫מנגנון מיון ומטרתה לשמר את הערך החברתי החיובי של רוח הקהילה והגנה על ה'הון החברתי' של הקהילה (בוהם‬ ‫‪ .)2009‬במשך שנים רבות ניהלו היישובים את תהליכי הקליטה והמיון‪ ,‬וקבעו על פי שיקול דעתן מי מתאים להתקבל‬ ‫לישוב‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך אמונה שמדובר בקהילה קטנה‪ ,‬רחוקה מהמרכז‪ ,‬שיש בה מידה רבה של שיתוף ויחסי קירבה בין‬ ‫התושבים‪ .‬התושבים נדרשו למכנה משותף רעיוני וחברתי ונכונות לתרום ולהשתתף בחיים קהילתיים‪ .‬המדינה לא‬ ‫התערבה במדיניות הוועדות ובנהלי הקליטה (זיו ותירוש ‪ .)2010‬לאחר מספר עתירות לבג"ץ שהגישו מועמדים שנפסלו‪,‬‬ ‫עדויות שהגיעו לארגוני זכויות האדם‪ ,‬מאמרים וכתבות נרחבות בעיתונות בגינוי הוועדות‪ ,‬שונו נהלי הקבלה לישובים‬ ‫הקהילתיים‪ .‬המדינה קבעה קריטריונים ונהלים חדשים והחליטה על אמות מידה לקליטת מתיישבים והרכב הנציגות‬ ‫בוועדה‪ .‬אף כיום נמצא הנושא בשיח החברתי‪ ,‬ציבורי פוליטי ומשפטי‪ ,‬בישראל‪ .‬חשיבות המחקר‪ :‬המחקר עוסק‬ ‫בוועדות הקליטה ובהשפעתם על מרקם האוכלוסייה המתגוררת ביישובים הקהילתיים שבתחום המועצה האזורית‬ ‫משגב שבגליל המרכזי‪ ,‬משנות השמונים ועד היום‪ .‬אמצעי המחקר הינו שאלון עמדות‪ .‬המדגם כולל ‪ 70‬תושבים ממרבית‬ ‫הישובים במוא"ז משגב‪ .‬מטרת המחקר הינה לבחון את השינויים שחלו בקליטת התושבים ליישוב בהתייחס להרכב‬ ‫הדמוגרפי של האוכלוסייה ולעמדות התושבים ביחס לנושא הקהילתיות בישובים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪80‬‬ ‫המרחב הכפרי ‪ -‬תמורות ביישוב הכפרי בישראל‬ ‫צמצום הבקר וגיוון העדר אצל רועי שבט בוראנה בדרום אתיופיה‬ ‫דיד בורו*‪ ,‬משה שוורץ**‪ ,‬מיכאל קם*‪ ,‬אלן דגן*‬ ‫* אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫שנות בצורת חוזרות ונישנות הביאו שבטי רועים רבים באפריקה לעבור לבעלי חיים עמידים בפני בצורת כאסטרטגיה‬ ‫להישרדות‪ .‬הבוראנה רועי בקר מסורתיים מדרום אתיופיה (וצפון קניה) הם אחד השבטים הללו ולכן הם פונים במידה‬ ‫גוברת לגידול גמלים‪ ,‬כבשים ועזים בעדרים שלהם‪ .‬שיערנו כי גיוון העדרים יהיה שונה על פי מיקום גאוגרפי (חומרת‬ ‫הבצורת‪ ,‬קרבה לשבטי הסומלים ולמרכזים עירוניים‪ ,‬וכן משאבים פנויים כמו עושר‪ ,‬כוח עבודה) ולפיכך שיערנו כי‪:‬‬ ‫‪1 .1‬רועי בוראנה עשירים יראו נטייה לכיוון המסוכן אך מבטיח של גידול גמלים‪ ,‬בו בזמן שהעניים יותר יעדיפו גידול‬ ‫כבשים ועזים המעניקים אמנם פחות מוניטין אך גידולם כרוך בפחות סיכון‪.‬‬ ‫‪2 .2‬זמינות רבה יותר של כוח עבודה תאפשר גמישות גבוהה יותר בגיוון העדר‪.‬‬ ‫‪3 .3‬השינוי הרב ביותר בהרכב העדר יתרחש באזור בולבול שכן זהו האזור הנוטה ביותר לבצורת מבין אלה שחקרנו‪.‬‬ ‫לבחינת ההשערות שילבנו שיטות איכותניות וכמותיות בחקירת ארבעה אזורים (קבלה) בתוך מחוז ליבן בדרום אתיופיה‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 2000‬ל‪ 2011-‬ירד מספר ראשי הבקר ב‪ 25.1-‬ו‪ 41.4-‬ראש למשק בית (בין ‪ 50%‬ל‪ )70%-‬בארבעת האזורים‪.‬‬ ‫מצאנו קשר סטטיסטי חיובי משמעותי בין המספרים הנוכחיים של גמלים ופרות לבין השינוי במספרי גמלים בשנים‬ ‫האמורות ולבין מספרי ראשי הבקר בשנת ‪ .2000‬כלומר‪ ,‬משקי הבית העשירים יותר‪ ,‬אלה עם מספרי ראשי הבקר‬ ‫הגדולים יותר‪ ,‬הם גם בעלי מספר הגמלים הרב ביותר‪ ,‬ואלה שברשותם היו המספרים הגדולים ביותר של ראשי בקר‬ ‫בתחילת התקופה יכלו להוסיף לעצמם יותר גמלים ב‪ 11-‬השנים האמורות‪.‬‬ ‫למספר בנות הזוג הייתה ההשפעה הרבה ביותר על כל סוגי העדר וגם על סך הכל העדר‪ ,‬להוציא אזור סימינטו‪ ,‬הקרוב‬ ‫ביותר למרכז עירוני שפנה אולי לכן לגידול צמחי מאכל (בעיקר תבואה וקטניות)‪ .‬ההשערה שלנו ביחס לאזור בולבול‬ ‫הופרכה והסתבר שהאזורים שעברו במידה הרבה ביותר לגמלים הם שני האזורים הקרובים לסומליה (הדהסה וקוראטי)‪,‬‬ ‫אזורים בהם נמצאים מגדלי גמלים מובהקים ולכן יכלו ללמד את הבוראנה איך לטפל בגמלים‪ .‬גם כיום בוראנה רבים‬ ‫עדיין מעדיפים גידול בקר‪ ,‬אך הם מודעים יותר ויותר לערך הכלכלי של הגמלים ולמעשיות של גידול כבשים ועזים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪81‬‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי ‪ -‬סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫תלות ופיתוח מקומי באיי פיג'י ‪ -‬משמעות הקאווה‬ ‫מיכאל סופר‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫מזה ‪ 30‬שנה נבחן תהליך הפיתוח המקומי של אחד מאיי פיג'י המוגדר כאזור שוליים‪ ,‬האי קנדבו (‪ .)Kandavu‬לכל‬ ‫אורך התקופה מסתבר שכלכלת האי הולכת ומתבססת יותר ויותר על מוצר בודד‪ ,‬צמח משקה המכונה באיי האוקיינוס‬ ‫השקט קאווה (‪( )Kava‬ינגונה באיי פיג'י)‪ .‬מצמח זה מייצרים את המשקה המסורתי המאפיין את איי האוקיינוס השקט‪,‬‬ ‫הנושא שם זהה לצמח‪ ,‬משקה המוגש באירועים טקסיים אך שכיח מאד גם בשתייה יום‪-‬יומית‪ .‬המשקה הוא בעל אפקט‬ ‫נרקוטי ויש לו ביקוש נרחב‪ .‬הוא מגיע לבגרות לאחר שלוש שנות גידול ומשורשיו הכתושים תוך עירוב במים מכינים‬ ‫את המשקה‪ .‬האי קנדבו הינו אחד האזורים הבולטים בפיג'י המתמחה בגידול הקאווה‪ ,‬מרבית משקי הבית הכפריים‬ ‫מגדלים את הצמח וכלכלת הכפר תלויה במסחורו ובמכירתו לשווקים החיצוניים‪ ,‬בעיקר לשוק המרכזי של סובה‬ ‫בירת פיג'י‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬רמת הרווחה של משקי הבית הכפריים תלויה במידה רבה ברמת המחירים של שורש הצמח‪.‬‬ ‫חשיבותו של הצמח לכלכלת פיג'י ובמיוחד לחלק מאזוריה עלתה עם הזמן‪ .‬השאלה המרכזית היא האם במהלך ‪30‬‬ ‫השנה האחרונות התרחשו תמורות משמעותיות באופן גידולו של הצמח‪ ,‬בתפרושת הגאוגרפית שלו‪ ,‬במערכת השיווק‬ ‫שלו ובמיוחד בדרגת התלות של כלכלת הכפר ומשקי הבית בהכנסה הנגזרת ממנו‪ .‬הממצאים מצביעים על כך שמעבר‬ ‫להיותו מושרש בשיטה החקלאית השלטת באי קנדבו והמתבססת על חקלאות נדודים (מחזור שדות)‪ ,‬ומעבר להתאמתו‬ ‫לתנאים הפיסיים הקיימים באי‪ ,‬תהליך התלות הגובר במסחורו של גידול זה‪ ,‬המיוצג על ידי כלכלת הכפר בקנדבו‪,‬‬ ‫מדגיש את המחסור בהזדמנויות כלכליות באזורי השוליים‪ .‬המצב הנוכחי מאפיין את מצבם הייחודי של איים קטנים‬ ‫ומרוחקים משווקי העבודה המרכזיים‪ ,‬התלויים בשירותי ספנות לא סדירים‪ ,‬בתשתיות מקומיות נחותות‪ ,‬ובאי היכולת‬ ‫של אוכלוסייתם לשנות את יחסי התלות בינם לבין מוקדי הפיתוח האזוריים‪ .‬התגברות התלות בצמח זה מבטאת את‬ ‫המשך השימור של מערכת אזורית נחותה יחסית‪ ,‬ואת המשך שימורו של אזור השוליים כספק של מוצרים מהמגזר‬ ‫הראשוני תחת מגבלות פיתוח מקומי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪82‬‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי ‪ -‬סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫תמורות בשימושי הקרקע ביישובים הערביים – התפשטות העיור מול‬ ‫הצטמצמות שטחי החקלאות‬ ‫נועמאן גנאיים‪ ,‬מיכאל סופר‪ ,‬ג'לאל גנאים‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫הפעילות החקלאית ביישובים הערביים עברה מהפכה מאז שנות ה‪ 50-‬כתוצאה משיפור יכולת הייצור‪ ,‬אימוץ טכניקות‬ ‫ייצור חדישות‪ ,‬מעבר מייצור ביתי למסחרי‪ ,‬גידול השווקים השונים וזמינות של שירותי ייעוץ חקלאיים‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך‪ ,‬מספר המועסקים בחקלאות ירד במהירות‪ ,‬אך התייצב בעשור האחרון בדומה למגמה הארצית‪ .‬ירידה זו נובעת‬ ‫גם מירידה ברווחיות‪ ,‬צמצום בהקצאת המים‪ ,‬פיתוח ענפים חדשים‪ ,‬מעבר לגידול אינטנסיבי ויצירת מקורות חלופיים‬ ‫של הכנסה‪ .‬מלבד גורמים אלה‪ ,‬קיימות סיבות נוספות המאפיינות את המגזר הערבי‪ :‬המרת קרקע חקלאית לקרקע‬ ‫מגורים; הסדרי ירושה; היעדר שוק קרקעות ועלייה ברמת ההשכלה‪ .‬עבודה זו הינה חלק ממחקר כולל המנסה לאמוד‬ ‫את השינוי במאפיינים החקלאיים של משקי בית ב‪ 3-‬יישובים ערביים באזור המשולש הקטן (באקה אל גרבייה‪ ,‬ג'ת‪,‬‬ ‫זמר) אשר נמצאים בשלבים שונים של תהליכי עיור‪ .‬בהרצאה זו נתייחס לתמורות בשימושי הקרקע ביישובים הנחקרים‬ ‫ב‪ 70-‬השנים האחרונות ולמנגנונים העומדים בבסיס תמורות אלה‪ .‬המחקר מתבסס על ניתוח תצלומי אוויר (‪GIS,‬‬ ‫‪ )ARCGIS‬של היישובים הנחקרים בנקודות זמן שונות (מאז ‪ 1940‬ועד ‪ )2013‬בקפיצות של כ‪ 10-‬שנים‪ .‬הקטגוריות של‬ ‫שמושי הקרקע מוינו ל‪ 7-‬קבוצות עיקריות‪ :‬שטחים אורבאניים‪ ,‬פתוחים‪ ,‬חקלאיים‪ ,‬מטעים‪ ,‬חממות‪ ,‬תעשייה‪ ,‬ולולים‪.‬‬ ‫ביישוב באקה אל ג'רבייה אחוז השטח הבנוי עלה משמעותית מאז שנת ‪ )1.7%( 1944‬ועד ‪ )52.7%( 2013‬מסך כל שטח‬ ‫היישוב‪ .‬במקביל‪ ,‬אחוז השטח החקלאי בשנות הארבעים עמד על ‪ 82.4%‬וירד באופן משמעותי בשנת ‪.)15.9%( 2013‬‬ ‫ביישוב ג'ת השטח הבנוי עלה באופן ניכר מאז ‪ )0.9%( 1946‬ועד ‪ )27.3%( 2013‬ואילו אחוז השטח החקלאי שהיווה‬ ‫בשנות הארבעים ‪ 62.9%‬הצטמצם באופן משמעותי להיקף של ‪ 33%‬משטח היישוב בשנת ‪ .2013‬מגמה זו מצביעה על‬ ‫התפשטות העיור ביישובים אלה‪ ,‬על צמצום השטחים החקלאים‪ ,‬על כניסה של תעסוקות חליפיות‪ ,‬על תמורה באופי‬ ‫והיקף התשתיות ועל היבטים שונים נוספים המלווים את תהליך העיור‪ .‬מגמות אלה מלוות בהסברים עתיים שחלקם‬ ‫הם תוצר של מנגנונים פנימיים ליישובים וחלקם חיצוניים ליישובים הם ליבה של הרצאה זו‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪83‬‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי ‪ -‬סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫סוג יישוב מגורים ובחירות לימודיות של סטודנטים‬ ‫שלמה גץ*‪ ,‬לילך לב‪-‬ארי**‬ ‫* המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫** מכללת אורנים ואוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫מטרת המחקר המוצג זה היא לבחון את השפעת סוג ישוב המגורים (עיר גדולה‪ ,‬עיר קטנה‪ ,‬ישוב כפרי) על בחירת‬ ‫סוג המוסד (אוניברסיטה‪ ,‬מכללה) ותחום הלימודים‪ .‬השפעה זו תבחן במשולב עם הגורמים הבאים‪ :‬הישגים לימודיים‬ ‫קודמים (ציוני בגרות ופסיכומטרי) וסטטוס חברתי‪-‬כלכלי בקרב סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫מחקרים על אודות בחירות לימודיות של סטודנטים מלמדים כי בעלי סטטוס חברתי‪-‬כלכלי גבוה בוחרים במוסדות‬ ‫לימוד יוקרתיים יותר (למשל אוניברסיטה לעומת מכללה)‪ ,‬ובתחומי לימוד יוקרתיים יותר (למשל רפואה לעומת‬ ‫הוראה)‪ .‬הבדלים בחירות לימודיות על פי סוג ישוב המגורים מוסברים על ידי ההבלים במצב החברתי‪-‬כלכלי של ישוב‬ ‫המגורים‪ .‬הקושי בהסבר זה הוא כי הרכב הישוב אינו מונוליטי‪ .‬בכל ישוב נמצא תושבים בעלי סטטוס גבוה ותושבים‬ ‫בעלי סטטוס נמוך‪ ,‬בעלי הישגים לימודיים גבוהים ובעלי הישגים לימודיים נמוכים‪ .‬האם הבחירה של הפרט‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫מתבצעת רק על פי מאפייניו‪ ,‬או אולי על פי סוג הישוב? לטענתנו‪ ,‬ישוב המגורים יוצר "הביטוס" משותף לגרים בו‬ ‫המשפיע על החלטות שונות‪ ,‬ביניהן ‪ -‬בחירות לימודיות‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר בהם הושוו ארבעה סוגי ישובים – עיר גדולה‪ ,‬עיר קטנה‪ ,‬כפר יהודי וכפר ערבי – נראה כי למקום‬ ‫המגורים השפעה ייחודית וכי קיימת אינטראקציה בין סוג הישוב‪ ,‬סטטוס חברתי‪-‬כלכלי של הפרט והישגיו הלימודיים‬ ‫הקודמים (בגרות ופסיכומטרי)‪ .‬ההשפעה היא דיפרנציאלית‪ :‬סטודנטים מעיר גדולה‪ ,‬בעלי סטטוס חברתי‪-‬כלכלי גבוה‬ ‫והישגים לימודיים קודמים גבוהים נוטים לבחור מוסדות ותחומי לימוד יוקרתיים כמו משפטים ורפואה‪ .‬סטודנטים‬ ‫מכפרים ערבים‪ ,‬בעלי מאפיינים דומים נוטים לבחור מוסדות ותחומי לימוד פחות יוקרתיים‪ .‬סטודנטים מישובים‬ ‫כפריים יהודים ומערים קטנות דומים בדפוסי בחירתם‪ ,‬אך שונים מאלה של סטודנטים מערים גדולות ומכפרים ערבים‪.‬‬ ‫סטודנטים בעלי סטטוס חברתי‪-‬כלכלי נמוך והישגים לימודיים קודמים נמוכים ‪ -‬דומים בבחירותיהם הלימודיות‪,‬‬ ‫וההשפעה של סוג הישוב חלשה יותר מההשפעה על בעלי מיצב חברתי כלכלי גבוה והישגים לימודיים גבוהים‪.‬‬ ‫סוג ישוב המגורים תורם הסבר למנעד אפשרויות הבחירה במוסדות להשכלה גבוהה ובתחומי לימודים‪ .‬בחירות‬ ‫שתקבענה בעתיד את מיקומם הריבודי של הסטודנטים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪84‬‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי ‪ -‬סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫ישראל‪ :‬מדינת אי שהיא מדינת מטרופולין?‬ ‫ערן רזין*‪ ,‬יגאל צ'רני**‬ ‫* גאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטה עברית‬ ‫** החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אזורים מטרופוליניים הם היחידה המרחבית הרלוונטית ביותר לפיתוח כלכלי ולתכנון‪ .‬על פי טענה רווחת‪ ,‬ישראל הופכת‬ ‫בהדרגה למדינת מטרופולין‪ ,‬שכמעט כל שטחה נכלל באחד המרחבים המטרופולינים המתמזגים‪ .‬יש הרואים בתהליך‬ ‫זה פיתרון לפערי גלעין‪-‬פריפריה‪ ,‬כאשר רוב שטח המדינה הופך לחלק ממרחב מטרופוליני פוליצנטרי‪ ,‬אך יש הרואים‬ ‫בהיווצרותה של "מדינת תל אביב" מונוצנטרית תהליך המחליש את הפריפריה‪ .‬ישראל היא דוגמה קיצונית ל"מדינת אי"‬ ‫שגבולותיה סגורים – מצב הצפוי להחליש את מוקדי משנה‪ ,‬לחזק מונוצנטריות ולחדד פערי מרכז‪-‬פריפריה‪ .‬המחקר‬ ‫בוחן את התהליכים האלה ודן בהשלכותיהן על הפיתוח האזורי‪ ,‬באמצעות ניתוח נתוני יוממות ממפקדי ‪ 1995‬ו‪2008-‬‬ ‫וניתוח נתונים של חברת טרנדיט (מבוססים על נתוני חברת סלולר) על התפלגות מקומות המגורים של האנשים‬ ‫הנמצאים בכל שעה בכל יום במוקדים מטרופוליניים שונים‪ .‬הממצאים מצביעים על כך שישראל עדין איננה מדינת‬ ‫מטרופולין כשמדובר בדגמי יוממות ונסיעות‪ .‬מספר גדל של עובדים מיומם למרחקים ארוכים‪ ,‬אך המרחק נותר מגבלה‬ ‫משמעותית‪ .‬השינויים בגבולות המטרופולינים איטיים והפוטנציאל לשילוב הפריפריה בשוק העבודה של אזור תל אביב‪.‬‬ ‫אזור תל אביב הופך יותר ויותר דומיננטי ומאפיל על מוקדי מטרופוליני המשנה‪ ,‬שהם קטנים משנהוג לחשוב‪ .‬מטרופולין‬ ‫חיפה אפילו התכווץ באזור כרמיאל משגב‪ .‬מיקום מחוץ ל"מדינת תל אביב" לעולם יסבול מנגישות נחותה ב"מדינת האי"‬ ‫הישראלית‪ ,‬ו"מדינת תל אביב" לא תגדל בעתיד הנראה לעין באופן שיכיל את רוב שטח המדינה מקריית שמונה עד‬ ‫דימונה‪ .‬האגלומרציה הכלכלית במטרופולין תל אביב נתמכת על ידי כוחות השוק ותורמת לכלכלה הישראלית‪ ,‬בניגוד‬ ‫לטענות מימים עברו על כשל שוק‪ .‬סביר שיש לה גם עדיפות מסוימת מהבחינה הסביבתית‪ .‬מדיניות פיזור האוכלוסייה‬ ‫(היהודית) נשענת במידה רבה על שיקולים גאופוליטיים‪ ,‬ובנוסף לכך‪ ,‬הזנחת הפריפריה פירושה קיטוב כלכלי‪-‬מרחבי‪.‬‬ ‫יש להדגיש את קידום התעסוקה ואת שיפור איכות החיים בפריפריה‪ ,‬אך מסה של בנייה למגורים בפריפריה ומניעת‬ ‫בנייה למגורים באזור המרכז אינה הפיתרון ועלולה אפילו לתרום להגדלת הקיטוב המרחבי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪85‬‬ ‫פיתוח מקומי ואזורי ‪ -‬סוגיות בפיתוח אזורי‬ ‫קניונים במקום מע"ר‪ :‬קבלת החלטות של רשות התכנון בחיפה‬ ‫ירדנה שאול‬ ‫סוציולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית גליל מערבי והחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מערך המסחר בחיפה עבר תמורות משמעותיות בחמישים השנים האחרונות‪ .‬מדגם אירופאי מובהק שבו היוו המע"רים‬ ‫בעיר את מוקדי המסחר החשובים והעיקריים‪ ,‬חל מעבר לעבר הדגם האמריקאי‪ .‬פרבור המסחר שתחילתו ביציאת‬ ‫המסחר לעבר אזור התעשיה בצ'ק פוסט התרחב לעבר אזורים אחרים בעיר ובעיקר לדרום חיפה‪ ,‬כך שכיום דגם המסחר‬ ‫הינו לכאורה‪ ,‬דגם דו מוקדי‪ .‬למערך הקניונים בעיר השלכות משמעותיות על דעיכתו של המע"ר ויצירת דגם פרברי‬ ‫שמתאפיין במוקדים מסחריים עוקפי מע"רים‪ ,‬על צירי תנועה ראשיים‪.‬‬ ‫חדירתם של הקניונים למערך העירוני בחיפה החלה באמצע שנות השמונים של המאה העשרים עם הקמתו של מרכז‬ ‫פנורמה ולמעשה נמשכת עד עתה‪ .‬נוסיף לכך את הקמתם של הפוואר סנטרים בחיפה ובסביבותיה ונקבל תמונת‬ ‫שמשקפת עודף של שטחי מסחר ביחס לגודל האוכלוסייה‪ .‬מציאות זו הינה בעלת השלכות שליליות על מערך המסחר‬ ‫בעיר לרבות מלחמת הישרדות של קניונים‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬מה מקומה של הבקרה התכנונית של רשות התכנון (האם‬ ‫ישנה כזו?) וכיצד היא באה לידי ביטוי לנוכח תמונת מצב זו‪ .‬המחקר בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות ברשות התכנון‬ ‫(הוועדה המקומית של עירית חיפה) ביחס להקמתם של הקניונים בעיר מיקומם ותפרוסתם והשפעתם על מערך‬ ‫המסחר בעיר‪ ,‬לרבות ניתוח תכניות המתאר ופרוטוקולים של ישיבות התכנון‪ .‬מהממצאים עולה שהבקרה התכנונית‬ ‫ביחס למיקום מרכזי המסחר בעיר הינה מינמאלית ולוקאלית וכי דיוני וועדות התכנון נעדרים ראיה הוליסטית‪ .‬השאלה‬ ‫האם יש יותר מידי? כמעט ואינה נשאלת‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪86‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מוביליות כמקום‬ ‫מוביליות של ערבים בישראל בעידן גלובליזציה‬ ‫יצחק שנל‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מקובל להתייחס למיעוטים אתניים בספרות הגאוגרפית במונחים של התבדלות מרחבית‪-‬חברתית‪ .‬ברוב המחקרים‬ ‫עד לאחרונה ובמחקרים רבים גם כיום מקובל להתמקד בהתבדלות של מיעוטים במרחב מתוך הנחה סמוייה כי מרחב‬ ‫המגורים מכתיב את מרחבי הפעילות והמודעות של בני אדם בכוח במרחב להגביל תנועה לפי העקרון של חיכוך‬ ‫המרחב‪ .‬בשנים האחרונות גוברת הנטיה של חוקרים לבחון את ההתבדלות גם במרחבי הפעילות היומיומית של בני‬ ‫מיעוטים‪ .‬במחקרים אלה לטענתי קיימת הנחה סמוייה כי תושבים לוקליסטים נוטים יותר להתבדלות בעוד שחשיפה‬ ‫של אנשים למרחבי תנועה רחבים עד גלובליים קשורה באופן אוטומטי לרמות נמוכות יותר של התבדלות במרחבי‬ ‫הפעילות‪ .‬המקרה של המיעוט הערבי משמש לנו נקודת מוצא לבחינה של הנחות אלה‪ .‬אנו בוחנים את ההתבדלות של‬ ‫הערבים בישראל בשורה של היבטים של חיי היומיום כמו מגורים‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬רשתות חברתיות וחשיפה לתקשורת‬ ‫ובוחנים את סגנון החיים המרחבי של כל נחקר בשני ממדים‪ :‬התבדלות של ערבים בכל אחד מההיבטים הנדונים‬ ‫ומידת הלוקליות מול גלובליות של אופקי הפעילות שלו‪ .‬למרות זאת האחד נוסע רק למדינות ערביות‪ ,‬כל הקשרים‬ ‫הטלקומוניקטיביים שלו הם עם ערבים בעולם הרחב והוא נחשף לרשתות תקשורת ערביות בלבד‪ .‬בהתאם הוא גם‬ ‫מגבש לעצמו רשתות חברתיות מכל העולם רק עם ערבים‪ .‬השני מפתח מערכות קשרים דומים עם אחרים ועם אמצעי‬ ‫תקשורת בכל העולם אך רק מקצת האחרים ברשתות שלו הם ערבים והרוב הם אחרים‪ .‬המחקר מלמד כי אין קשרים‬ ‫חד משמעיים בין עוצמת ההתבדלות במרחב לבין מידת הגלובליות של מרחבי פעילותו‪ .‬ברמה המושגית שני ערבים‬ ‫יכולים לנוע בעולם הרחב‪ ,‬להיחשף לתקשורת המונים גלובלית ולטלקומוניקציה גלובלית‪ .‬ממצאים ראשונים מהמחקר‬ ‫מלמדים כי אין קשרים חד משמעיים בין עוצמת ההתבדלות במרחב לבין מידת הגלובליות של מרחבי פעילותו‪ .‬ברמה‬ ‫המושגית שני ערבים יכולים לנוע בעולם הרחב‪ ,‬להיחשף לתקשורת המונים גלובלית ולטלקומוניקציה גלובלית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪87‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מוביליות כמקום‬ ‫המוביליות אצל יעקב שבתאי ‪ -‬מסע פיזי ותודעתי‬ ‫מירון דנן‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫ההיסטוריה של הרעיונות נדרשה יותר מפעם להתעסקות בים‪ ,‬בספינה‪ ,‬בשברה הטרוף ולצופה מן הצד‪ .‬ספינה טרופה‬ ‫היא המחיר אותו נדרש האדם "לשלם" על מנת למנוע את רגיעתו של הים‪ :‬העדר רוחות למשל ימנע בעליל את‬ ‫התאפשרות קשרי תרבות או מסחר‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בהעדר תשוקות וסערות נפש אין ערך ממשי לחיי אדם מלאים והמה‬ ‫נעדרי סיכון (וסיכוי)‪ .‬הנמל‪ ,‬בו מצטמצמים לכדי מינימום מימדי הסיכון הוא בסופו של דבר אשליה זמנית בלבד הואיל‬ ‫והוא לא יותר מאשר הפוגה רגעית‪" .‬סוף דבר"‪ ,‬האופוס החשוב אולי מבין יצירותיו של יעקב שבתאי‪ ,‬פורס בפני הקורא‬ ‫את סיפור שנות חייו האחרונות של מהנדס תל אביבי בשנות הארבעים של חייו‪ .‬מסכת שיטוטיו של גיבור הרומאן‬ ‫המחפש לשווא מזור וארוכה מאימת המוות חושפת קרטוגרפיה ודפוסי תנועה ייחודיים‪ ,‬ספוראדיים מחד‪ ,‬מתוכננים‬ ‫בקפידה מאידך‪ ,‬חושפת דפוס מוביליות שיותר ממרמז על חרדה‪ ,‬אנומיה ואובססיביות מחשבתית המעוררים תהיה‪.‬‬ ‫המוביליות אותה מסרטט שבתאי‪ ,‬תחת להעניק לגיבור הזדמנות וחופש לעצב מרחב מחיה נטול עכבות‪ ,‬מייצרת מקום‬ ‫מתוחם היטב‪ ,‬מינימליסטי‪ ,‬לעיתים הטרוטופי עד כי תל‪-‬אביב מתגלה לעיתים כמבוך עתיר צמתים סיפיים בהם‬ ‫מתגלים קשיים בקבלת החלטות המולידים מצבי משבר‪ .‬המוביליות הנוצרת בטכסט מייצרת מקום טכסטואלי ומנטאלי‬ ‫אליו משועתקות ובו נוצרות משמעויות אקזיסטנציאליות קוטביות לעיתים עד כי הבנת המרחב נדרשת לפעולת פירוק‬ ‫משוכללת לשלוש שכבות משמעות (שכבה קרטזית‪ ,‬קיומית ופנטסטית) ובהעדרן קשה יהיה להשיב על שאלות שטעמן‬ ‫הזיקה בין מוביליות לבין ייצור "עולם משמעויות" אותו "נושא" הסובייקט על גבו‪ ,‬או שאלות בדבר הבניית מנגנוני ייצוג‬ ‫הנחשפים באמצעות האינדיבידואל (והוא נשמת אפו של המחקר ההומניסטי) והמה תלויי מקום‪ .‬כמו שההפלגה בים‬ ‫היא חציית גבול שבמסגרתה מתמזגת סכנה פיזית ומטפורית אבל גם ביטוי לצורך האינהרנטי לנסות לחצות את גבול‬ ‫התודעה והיכולת האנושית‪ ,‬יש להתבונן בסיפור של מאיר ליפשיץ‪ ,‬גיבור הרומאן‪ ,‬תחת הפריזמה של דמות המשוטט‪,‬‬ ‫המנסה לסרטט את הגבולות בינו לבין האחר‪ ,‬גבולות שרירותיים הניתנים לשינוי‪ ,‬חדירה או אטימה והמה עשויים‬ ‫להתערער‪ ,‬להיטשטש ואולי אף לקרוס‪ .‬המאמץ של המשוטט‪ ,‬לשמר על גבולות אלו‪ ,‬על אותם מקומות קונקרטיים או‬ ‫מנטאליים‪ ,‬אינם אלא ניסיונות לשמר את זהותו‪ .‬האודיסיאה של הומרוס היא סיפור על כוחות עוצמתיים הדוחים את‬ ‫השיבה הביתה תוך תנועה חסרת מטרה שבסופה שוקעת הספינה למצולות‪ .‬האם אנו‪ ,‬הצופים מן הצד במתרחש כפי‬ ‫שוולפגנג פון גתה צפה בקרב יינה‪ ,‬פטורים מהסכנה?‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪88‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מוביליות כמקום‬ ‫הנסיעה באוטובוס כבועה תיירותית‬ ‫יוני איילון‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫ההרצאה עוסקת במוביליות ובדפוסי תנועה במרחב ‪ -‬פיזית‪ ,‬מדומיינת‪ ,‬וירטואלית‪ .‬אשאל בהרצאה זו כיצד נערכים‬ ‫מפגשים במהלך הנסיעה באוטובוס ואבחן את הקשרם להתפתחות רשתות חברתיות‪ .‬מקרה הבוחן עוסק נוער גרמני‬ ‫הנמצא בסיור תיירותי‪-‬חינוכי בישראל‪.‬‬ ‫ישנן מספר אפשרויות לתנועה במרחב וליצירת רשת חברתית‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעות נסיעה פיזית‪ ,‬תנועה ומעבר‬ ‫חפצים שונים‪ ,‬תנועה וירטואלית‪ ,‬מדומיינת באמצעות טקסטים או סרטים ובצורה של תקשורת בין אישית בטלפון‪,‬‬ ‫בכתב או בפקס (‪.)Urry et al. 2006‬‬ ‫האוטובוס משמש כלי תנועה למעבר ממקום למקום ומתייחסים אליו בשיח על תיירות ההמונים ככזה המפריד בין‬ ‫התייר למרחב המתוייר‪ .‬התיירים נעים במהירות ממקום למקום‪ ,‬ללא מבט מעמיק וללא חיכוך עם הסביבה‪ .‬המפגשים‬ ‫עם המקומיים יהיו אקראיים וקצרים בלבד‪ .‬אפשר לומר שבסוג זה של תיירות התייר רואה את המדינה "מבעד לחלון‬ ‫האוטובוס הממוזג"‪.‬‬ ‫חוקרי תיירות חינוכית טוענים כי זמן הנסיעה באוטובוס יוצר "קהילה בבועה"‪ ,‬כלומר זמן שבו בני הנוער נחשפים‬ ‫לנופים החולפים לעיניהם מבעד לחלון האוטובוס אבל עסוקים רוב הזמן בעצמם וכל אחד בוחן את עצמו ואת חברו‪.‬‬ ‫במחקר שעסק בנוער המגיע במסגרת תגלית נמצא כי ‪ 94%‬מהמשיבים מסכימים או מסכימים מאוד עם ההיגד "הנסיעה‬ ‫יחד באוטובוס נתנה לי להבין מה יש לנו במשותף" (‪)Saxe et al. 2009‬‬ ‫האווירה בנסיעה‪ ,‬שבה כל הקבוצה נמצאת יחד אך כל אחד יכול גם להתייחד עם מחשבותיו והרהוריו‪ ,‬מהווה זמן איכות‬ ‫ייחודי היא נותנת זמן לעבד את המידע הרב שנמסר בסיור ומאפשרת לעבד מבחינה רגשית את התהליכים האישיים‬ ‫הפנימיים שעוברים בני הנוער‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין יש פנאי לשיחות זה עם זה בתוך הקבוצה פנימה ובין הקבוצות‪ .‬לדברי‬ ‫המשתתפים‪ ,‬הזמן הארוך שבו הם מבלים יחד באוטובוס במנותק מהסביבה הוא מפגש חשוב שמחבר בין שתי הקבוצות‪.‬‬ ‫בהרצאה יובאו ציטוטים של משתתפי קבוצות נוער בסיור חינוכי בישראל המעידים כי האינטראקציה בין המשתתפים‬ ‫והחיבור שנוצרו בזמן הנסיעה היו אחד הגורמים החשובים ביותר בהשפעה החיובית של הסיור בישראל על בני הנוער‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪89‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מוביליות כמקום‬ ‫מוביליות בספריפריה אתנית מעורבת‪ :‬תחושות ועמדות בדווים ויהודים כלפי‬ ‫משמעויותיו של כביש ‪ 31‬כמקום‬ ‫אבינועם מאיר‪ ,‬ארנון בן‪-‬ישראל‪ ,‬בתיה רודד‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫הגאוגרפיה האנושית מיעטה לעסוק בכבישים ודרכים כישויות גאוגרפיות מעבר לתפקידן הקישורי‪-‬אינסטרומנטלי‪,‬‬ ‫ולנתח אותם כמקום על פי הגדרתו בגאוגרפיה ההומניסטית העכשווית‪ .‬כך גם פרדיגמת המוביליות החדשה‪ ,‬המתפתחת‬ ‫בעשור האחרון במדעי החברה‪ ,‬שוללת את גישת המרחב הקבוע וחסר התנועה ומזמנת בשל כך תשתית תפיסתית‪-‬‬ ‫מושגית הנמצאת בהלימה עם הראייה של דרך כמקום‪ .‬מחקרים אנתרופולוגיים מראים שלדרכים נודעת משמעות‬ ‫תרבותית עמוקה בקרב חברות ילידים‪ .‬אך מה היא משמעותן של דרכים ילידיות כאלה כאשר תחת מיזמי פיתוח של‬ ‫המדינה הן הופכות לכבישים ובפרט‪ ,‬כבישים מהירים? מחקרנו בוחן את כביש ‪ 31‬כמקום אשר לאורכו שוכנות שתי‬ ‫קבוצות אוכלוסייה‪ :‬היהודים תושבי ערד‪ ,‬והבדווים החיים בשתי עיירות‪ ,‬שלושה יישובים שזכו להכרה וביישובים לא‬ ‫מוכרים‪ .‬בחודשים הקרובים יסתיים שדרוגו של הכביש לכביש ממוחלף ומרומזר‪ ,‬דו‪-‬מסלולי‪ ,‬מואר ומגודר משני צידיו‪.‬‬ ‫מה הן התחושות של המשתמשים השונים בכביש ‪ 31‬בהווה ולנוכח שידרוגו הקרב? איך ניתן להבין מכך את רעיון‬ ‫המוביליות עצמו? האם המוביליות היא חופשית וספונטנית או מאולצת באופן תרבותי חברתי או פוליטי? ואיך הם‬ ‫פני הדברים כאשר אוכלוסיות המתגוררים לאורך או בסמוך לכביש משתייכות לשתי קבוצות אתניות אשר נמצאות‬ ‫בקונפליקט לאומי? ניתוח פנומנולוגי של הכביש הוצג על ידינו בבמות קודמות‪ .‬הניתוח הנוכחי מבוסס על ממצאי‬ ‫הניתוח הקודם‪ ,‬שעל פיו נבנה סקר עמדות אותו ערכנו בשנה האחרונה‪ ,‬בקרב תושבי היישובים הבדווים ותושבי ערד‪.‬‬ ‫הסקר מציף מניפה רחבה של שתי קבוצות האוכלוסייה על המשמעויות המרחביות‪-‬תרבותיות והפוליטיות של כביש‬ ‫‪ ,31‬החל מזיכרון וביתיות‪ ,‬דרך אפליה והזנחה ועד פחד ואיום כתוצרי הקונפליקט האתני‪-‬לאומי הרוחש מתחת ומעל‬ ‫לפני הספריפריה הישראלית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪90‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מוביליות כמקום‬ ‫אורחות חיים חברתיים‪-‬מרחביים של נשים ערביות בישראל‬ ‫אילן שדמה‪ ,‬יצחק שנל‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מחקר זה מציג טיפוסי אורחות חיים עיקריים של נשים ערביות בישראל מבחינת יחסי הגומלין שלהן עם חברת הרוב‬ ‫היהודית‪ .‬יחסים אתניים בין קבוצות שונות מהווים מזה שנים כר נרחב למחקר גאוגרפי‪ ,‬מהם עולה שבמקרים רבים‬ ‫נשים מקרב המיעוטים הן קבוצה מודרת או מתבדלת ביותר‪ .‬חלק ניכר מהמחקרים הגאו‪-‬מרחביים בהקשר מתמקדים‬ ‫בהפרדה למגורים‪ ,‬לכן אינם מספקים מענה ליחסי גומלין שמתקיימים במהלך תנועה של פרטים וקבוצות במרחבי‬ ‫הפעילות בחיי היום‪-‬יום וכן לממדים נוספים של מערכת היחסים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬אנו מצעים מודל של אורח חיים חברתי‪-‬‬ ‫מרחבי‪ ,‬הרואה ביחסים הבין אתניים תופעה רב ממדית‪ .‬במחקר הנוכחי התייחסנו לממדים הבאים‪ :‬הפרדה למגורים;‬ ‫תנועה במהלך חיי היום‪-‬יום; יחסי גומלין חברתיים מסוגים שונים; תחושת מקום במרחבים יהודי וערבי; עמדות‬ ‫כלפי שילוב וחשיפה לתקשורת בעברית‪ .‬הבדיקה התבססה על ‪ 89‬נשים בגילאי ‪ ,40‑20‬מיישובים שונים (ערביים‪,‬‬ ‫ערים מעורבות וקבוצת נחקרים שהיגרו לערים יהודיות)‪ .‬ההתחקות אחר תנועותיהן נערכה במשך שבוע‪ ,‬באמצעות‬ ‫אוגר ‪ GPS‬שכל אחד מהמרואיינות נשאה עמה בתקופת הבדיקה והמידע לגבי יחסי הגומלין באותו הזמן והתחושות‬ ‫במרחבים השונים‪ ,‬נאספו בראיונות עומק‪ .‬ניתוח הממצאים בוצע תוך שילוב שיטות כמותניות ואיכותניות והעלה‬ ‫ארבעה טיפוסים עיקריים של אורחות חיים‪ :‬מתבדלות שנמצאות רוב הזמן במרחב הערבי; מתבדלות חרף הימצאותן‬ ‫חלק ניכר מהזמן במרחב יהודי; קבוצת ביניים שאינה בעלת אוריינטציה ברורה וקבוצה של משולבות בחברה הישראלית‬ ‫מבחינות רבות‪ .‬מעבר להיבט התיאורטי‪ ,‬לממצאי המחקר משמעות יישומית‪ ,‬שכן הוא מצביע על חסמים ואפשרויות‬ ‫לשילוב נשים ערביות בחברה הישראלית ובשוק העבודה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪91‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מושב לזכרו של אורי דביר‪ .‬שביל ישראל‪ :‬הבטים תיאורטים ומעשיים‬ ‫בשביל מה? שביל‪...‬‬ ‫רינה רייניץ‪-‬אידן‬ ‫בשביל ‪ -‬מילת יחס‪ ,‬המקשרת בין הפעולה‪ ,‬שבמקרה זה היא הליכה בשביל מסומן ומוגדר‪ ,‬לבין המטרה או היעד שהוא‬ ‫'שביל ישראל'‪ .‬את ה'בשביל'‪ ,‬היטיב להגדיר המשורר היווני קונסטנדינוס קוואפיס בשירו האלמותי המתאר רצף תמונות‬ ‫מתוך האודיסאה של הומרוס‪.‬‬ ‫איתקה (קונסטנדינוס קוואפיס)‬ ‫ִּכי ֵּת ֵצא ַּב ֶּדרֶ ךְ ֶאל ִא ָית ָקה‬ ‫ׁ ְש ַאל ִּכי ֶּת ֱארַ ךְ ַּדרְ ְּכךָ ְמאֹד‬ ‫ְמלֵ ָאה ְּב ַהרְ ַּפ ְת ָקאוֹת‪ְ ,‬מלֵ ָאה ְּבדַ ַעת‪....‬‬ ‫וְ כָ ל ַה ְּז ַמן ֲח ׁשֹב ַעל ִא ָית ָקה‬ ‫ִּכי יִ עוּ דְ ךָ הוּ א לְ ַה ִּג ַיע ׁ ָש ָּמה‪.‬‬ ‫ַאךְ ַאל לְ ךָ לְ ָה ִח ׁיש ֶאת ַמ ָּס ֲעךָ‬ ‫מוּ ָטב ׁ ֶש ִּי ָּמׁ ֵשךְ ׁ ָשנִ ים רַ בּ וֹת‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ַּת ִּג ַיע ֶאל ָה ִאי ׁ ֶש ְּלךָ זָ ֵקן‬ ‫ָע ׁ ִשיר ְּבכָ ל ַמה ׁ ֶּשרָ כַ ׁ ְש ָּת ַּב ֶּדרֶ ךְ‪.‬‬ ‫עשר ִ‪.‬א ָית ָקה ֶה ֱענִ ָיקה לְ ךָ ַמ ָּסע יָ ֶפה‬ ‫ַאל ְּת ַצ ֶּפה ׁ ֶש ִא ָית ָקה ַּת ֲענִ יק לְ ךָ ׁ ֶ‬ ‫ִאלְ ָמלֵ א ִהיא לֹא ָהיִ ָית ְּכלָ ל יו ֵֹצא לַ ֶּדרֶ ךְ‪....‬‬ ‫הדרך‪/‬השביל הם אמצעי‪ .‬חשובה ההנאה מן הדרך מאשר היעד‪ ,‬החוויות שמזמנת הדרך עצמה הן התכלית והן התגמול!!!‬ ‫שביל ‪ -‬הוא תוצר של רצף עקבות‪ ,‬אותן השאיר מאחוריו אדם‪ .‬תוואי שנועד לאפשר לאנשים להגיע מנקודה אחת‬ ‫לנקודה שנייה בצורה מיטבית‪ .‬הליכה בשביל היא תנועה ממקום למקום בזמן ובמרחב מוגדרים‪ ,‬המלווה במאמץ גופני‬ ‫מחד גיסא ובחוויה מאידך‪ .‬ההליכה יוצרת אצל ההולך שינוי מנטאלי שנוצר עם שינוי המקום‪ ,‬הנופים‪ ,‬והמפגשים‪" .‬יש‬ ‫משהו נפלא בפגישות אקראי כאלה‪ .‬משהו קליל וראשוני כאחד‪ .‬יושבים ומרתיחים מים‪ ,‬ושותים קפה ומדברים על‬ ‫דברים שבדרך כלל‪ ,‬בכל ֶהקשר אחר‪ ,‬היה לוקח זמן רב להגיע אליהם" (דוד גרוסמן על ספרו 'אישה בורחת מבשורה')‪.‬‬ ‫ההליכה בשביל במשך שעות רבות בנופים משתנים‪ ,‬בהרכבים שונים‪ ,‬בעונות שנה שונות‪ ,‬אוצרת בקרבה התמודדויות‬ ‫מסוגים שונים וכל נרטיב אפשרי‪ .‬לכל הלך יש מניעים שונים ותכליות להליכה‪ ,‬שננסה לאפיין אותן ולתת בהן סימנים‪.‬‬ ‫מטרת ההרצאה לברר מה אם כך התכלית בסימון שביל? מה ולמה הביא את אורי דביר לסמן שבילים בכלל ואת שביל‬ ‫ישראל בפרט? מה גורם לאנשים ללכת בשביל ישראל לאורך כאלף קילומטרים‪ ,‬ויותר מכך‪ -‬מה עושה ההליכה לאורך‬ ‫'השביל' לאנשים ?‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪92‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מושב לזכרו של אורי דביר‪ .‬שביל ישראל‪ :‬הבטים תיאורטים ומעשיים‬ ‫אורי דביר‪ ,‬השביל של אבא‬ ‫שילה דביר‬ ‫מה שעמד מאחורי אבא כשיצא לטבע וסימן שבילים ‪ -‬מראות עיני‪ .‬בהרצאה יוצגו קטעים מתוך ספרו שלא יצא לאור‪,‬‬ ‫המתארים הרפתקאות ראשוניות שלו בשבילי הארץ‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪93‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬מושב לזכרו של אורי דביר‪ .‬שביל ישראל‪ :‬הבטים תיאורטים ומעשיים‬ ‫שינוים בתוואי שביל ישראל‬ ‫שי יגל‬ ‫החברה להגנת הטבע‬ ‫במשך השנים עבר שביל ישראל שינוים רבים‪ ,‬למעשה התוואי היום שונה מאוד מהתוואי שנחנך בשנת ‪ .1995‬הגורמים‬ ‫לשינויים רבים ומגוונים‪ ,‬החל מבעיות בטיחות דרך מעבר בשטחי אש‪ ,‬ומתן מענה לבעיות אחרות‪ .‬שביל ישראל נוצר‬ ‫על בסיס התפיסות שהיו נהוגות בשבילי ישראל מאז ומעולם וחלק מהעניין היה המנעות מכניסה לישובים וניתוק בין‬ ‫טבע לעיר ובין שטח בנוי לשטח פתוח‪ .‬בשנים האחרונות נכנסה מגמה שהגיע לארץ מהשבילים הארוכים באירופה‬ ‫ובמזרח שרואים באוכלוסיה לאורך השביל לא מפגע שיש לעוקפו כי אם נכס שיש לקרבו‪ .‬השינוי הזה היה אחד הגורמים‬ ‫לכניסת השביל לערים ולישובים שנעקפו בעבר‪ ,‬אולם המגמה רק בתחילת דרכה ואין ספק שהרוח החדשה תופסת מקום‬ ‫רחב יותר ויותר הן בתיכנון ועדכון תוואי שביל ישראל והן בתכנון שבילים בכלל ושבילים ארוכים בפרט‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪94‬‬ ‫ הבטים תיאורטים ומעשיים‬:‫ שביל ישראל‬.‫ מושב לזכרו של אורי דביר‬- ‫מוביליות‬ The Eretz-Israeli-Israeli hiker: Figure, Image and Character from the First Aliya to the present ‫שי רביניו‬ ‫ האוניברסיטה העברית בירושלים‬,‫המחלקה לגאוגרפיה‬ Since the beginning of the Zionist movement, hikers have not only embodied the connection between the Jewish people and the Jewish homeland, but have also shaped how that connection is perceived. This lecture traces the evolving figure, image, and character of the Eretz Israeli/Israeli hiker across the history of the Zionist nation-building movement and the advent of the Jewish state, beginning in the late Ottoman period, and continuing through the periods of the early Labor Zionist pioneers, the Palmach scouts, the post-statehood explorers, and the educators and environmentalists who developed Shvil Israel. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 95 ‫מוביליות ‪ -‬שולחן עגול בנושא שבילים‬ ‫שביל ישראל לאופניים‬ ‫הלל זוסמן‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫שביל ישראל לאופניים חשף אותנו למורכבות תכנון ובניית שבילים וכן לנקודות ההשקה לשבילים אחרים במרחב‪ .‬דוח‬ ‫שלב א' מנחה את עבודתנו והכללים שעלו בדוח טובים גם לשבילים אחרים‪ ,‬הדוח מעלה את השאלות הבסיסיות שכל‬ ‫מתכנן או בונה שביל צריך להיות מודע אליהם‪ .‬מאז הדוח ועם התקדמות התכנון והבנייה של השביל והענף בכלל‪ ,‬הגענו‬ ‫להרבה תובנות – בונה שבילי אופניים הפך למקצוע‪ ,‬והסטנדרטים של בניית שבילים בארץ רק הולכים ומשתפרים‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬נערכות תוכניות להסדרת שבילים וכד'‪ .‬מתוך ניסיון הבנייה של ‪ 300‬ק"מ מהשביל ממצפה רמון לאילת ועוד‬ ‫שבילים רבים שרשות הטבע והגנים קידמה או הייתה מעורבת בהם‪ ,‬אני מזהה את המורכבות הגדולה והקשיים הרבים‪.‬‬ ‫ישנן שתיים שלוש סוגיות שמלוות אותנו והן‪ :‬סוגיית השילוט‪ ,‬שכרגע די התייצבה ולא אתמקד בה ושתי סוגיות נוספות‬ ‫הן‪" :‬רכיבה וסביבה" ו"שילוב המשתמשים"‪ .‬לעניות דעתי‪ ,‬סוגיות אלו ימשיכו ללוות אותנו ורק יהפכו מורכבות יותר‬ ‫ויותר בשנים הקרובות‪ .‬במסגרת הזמן שיעמוד לרשותי – אני אעדכן בנוגע להתקדמות שביל ישראל לאופניים‪ ,‬ואתמקד‬ ‫בשאלות העומדות לפנינו‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪96‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬שולחן עגול בנושא שבילים‬ ‫דרך עץ הזית בישראל‬ ‫סוהיל זיידן‬ ‫מחלקת ייעור‪ ,‬קרן קימת לישראל‬ ‫ארץ ישראל היא מולדתו הטבעית של העץ‪ .‬בתנ"ך מכונה הארץ המיועדת לבני ישראל "ארץ זית שמן ודבש"‪ .‬ואמנם‬ ‫עצים קשישים מלווים טרסות אבן עתיקות יומין‪ .‬במקומות רבים נותרו שרידי בתי בד עתיקים‪ ,‬הממחישים את הפסוק‪:‬‬ ‫"זיתים יהיו לך בכל גבולך‪( "...‬דברים כח ‪ .)40‬ערכו של הזית חוצה אמונות ותרבויות‪ .‬בשמן זית משחו את מלכי ישראל‬ ‫ואת הכוהנים‪ .‬התואר "משיח" (ביוונית – כריסטוס)‪ ,‬מציין את הרעיון שכאשר יבוא המשיח‪ ,‬ימשחו אותו בשמן זית‪.‬‬ ‫בקוראן משווים את אורו של האל למנורת בדולח שדולקת בשמן עץ הזית המבורך‪ .‬ובעיני כל – אחרי שהיונה שבה‬ ‫לתיבה של נוח עם ענף של עץ זית‪ ,‬הפך הזית לסמל השלום‪.‬‬ ‫השתלבות במרחב הים‪-‬תיכוני ‪ -‬הנופים הקסומים שמעניקים כרמי זיתים והערכים שהזית מסמל‪ ,‬הניעו את אונסק"ו‬ ‫ומועצת אירופה לכונן את "דרך עץ הזית" באגן הים התיכון‪ .‬הדרך נועדה לקדם את השיח התרבותי והחינוך לשלום‬ ‫בקרב עמי אגן הים התיכון ולעודד פיתוח בר‪-‬קיימא ותיירות במחוזות שלאורך הדרך‪.‬‬ ‫מטרות הדרך‪:‬‬ ‫ •פיתוח תיירות סביבתית הקשורה במורשת הארץ‪.‬‬ ‫ •שימור עצים קשישים‪.‬‬ ‫ •שימור נופים תרבות אופייניים לחבל הים‪-‬תיכוני בישראל‪.‬‬ ‫ •תמיכה בענף גידול הזית ושמן הזית‬ ‫שתילי הדרך כבר נטועים באדמה ‪ -‬הרעיון ליצירת דרך עץ זית בישראל נולד בשנת ‪ .2006‬קידום דרך עץ הזית נעשה‬ ‫על ידי קרן קימת לישראל בשיתוף עם משרד החוץ‪,‬מועצת הזית ומשרדי ממשלה‪ .‬הכרזה הרשמית על הדרך בישראל‬ ‫היה בבית הנשיא בשנת ‪ 2008‬במעמד נשיא המדינה‪ .‬אתרים כגון נאות קדומים‪ ,‬מוזיאון ארץ ישראל‪ ,‬מרכז מוזיאון‬ ‫השמן ברגבה‪ ,‬כרמים ועצים קשישים‪ ,‬אתרי עתיקות‪ ,‬בתי בד ומרכזי מבקרים בנגב – כולם משוועים לגיבוש האופי‬ ‫והעקרונות של הדרך‪ .‬הגיעה השעה למסד את דרך עץ הזית של ישראל ולהקדיש לה את המשאבים שהיא ראויה לה‪.‬‬ ‫אם כך ייעשה‪ ,‬הדרך תתרום תרומה רבה לחיזוק הקשר וההזדהות עם העבר‪ ,‬עם הנופים ועם המורשת של הארץ‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪97‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬שולחן עגול בנושא שבילים‬ ‫תכנון ובניית שבילי אופניים ביערות קרן קימת לישראל‬ ‫זהר צפון‬ ‫ייעור דרום‪ ,‬קרן קימת לישראל‬ ‫קרן קימת לישראל היא הגוף המוביל כיום בפיתוח שבילי אופניים לרכיבת שטח‪ .‬למעלה מ‪ 1,300-‬ק"מ של שבילים‬ ‫נוספו בשנים האחרונות בשטחים הפתוחים על ידי קרן קימת לישראל‪ ,‬לעיתים תוך כדי שיתוף פעולה עם משרדי‬ ‫ממשלה ורשויות מקומיות‪ .‬קרן קימת לישראל רואה בשבילי האופניים ביערות ככלי ראשון במעלה לחיבור בין הציבור‬ ‫לסביבה‪ .‬העלייה בכמות רוכבי השטח יוצר דרישה מוגברת לשבילים חדשים‪ .‬קרן קימת לישראל רואה בדרישה זו‬ ‫כמנוף לפתיחת תאי שטח לא מוכרים והגברת מודעות הציבור לחשיבות הנופית והאקולוגית של היערות‪ .‬בהיותה גוף‬ ‫המנהל שטחים גדולים בפרישה ארצית‪ ,‬לקרן קימת לישראל יש את היכולת לבצע‪ ,‬לנהל ולתחזק רשת שבילי אופניים‬ ‫ארצית ברמה גבוהה‪ .‬תהליכי התכנון והבנייה של שבילי אופניים נעשים בכפוף למדיניות אופניים ארצית שאושרה על‬ ‫ידי הנהלת הקרן הקיימת לישראל ובהתאם לסדרי העדיפות האזוריים‪ .‬תהליך התכנון והביצוע הוא תהליך ארוך ומורכב‬ ‫המאגד בעלי מקצוע מתחומים שונים‪ .‬תכנון השבילים נעשה בשיתוף מתכנני שבילי אופניים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬לעיתים מלווה‬ ‫בייעוץ אקולוגי וייעוץ תיירותי תוך כדי שיתוף פעולה עם רוכבים מקומיים הן בהגדרת הצרכים תוך כדי התכנון והן‬ ‫בשלבי הביצוע‪ .‬לאחר הכנת השבילים בשטח יש תהליך למידה קבוע במהלכו נבחנים השבילים מהיבטים של שימור‬ ‫קרקע‪ ,‬נגר‪ ,‬מצב הסביבה היערנית בו הם עוברים‪ ,‬התאמה לצרכי הרוכבים ועוד‪ .‬התוצאה הסופית היא רשת שבילים‬ ‫ברת קיימא‪ ,‬דינאמית המותאמת לצרכי הרוכבים ומאפשרת חווית רכיבה ייחודית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪98‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬שולחן עגול בנושא שבילים‬ ‫אדריכלות נוף בת קיימא בקרן קימת לישראל‬ ‫יחיאל כהן‬ ‫מחלקת ייעור מרכז‪ ,‬קרן קימת לישראל‬ ‫הקרן הקיימת לישראל עוסקת בתכנון ופיתוח מגוון רחב של פעילויות ביערותיה במטרה לשפר את רמת השירות‬ ‫לציבור הרחב‪ .‬במסגרת זו אנו עוסקים בפיתוחם של מגוון נתיבי תנועה והכשרתם לקליטת הקהל‪ .‬דרכי יער ראשיות‪,‬‬ ‫דרכי יער משניות‪ ,‬שבילי טיול להולכי רגל ברמות קושי שונות ומסלולי אופניים‪ .‬האתגר העומד בפנינו הוא כיצד‬ ‫לאפשר את השימוש באמצעי התנועה והגישה השונים לאתרי הקרן הקיימת לישראל באופן בטוח‪ ,‬נוח וחווייתי תוך‬ ‫השתלבות מרבית בטבע ויצירת מערכות ברות קיימא הדורשות תחזוקה מינימאלית ומותירות שטחים בלתי מופרים‬ ‫לדורות הבאים‪ .‬הקרן הקיימת משתלבת בפעילותם של גורמים ממשלתיים ומוניציפאליים המקדמים את תחומי רכיבת‬ ‫האופניים השונים כמו "שביל ישראל לאופניים" (בשלב זה בעיקר בדרום הארץ)‪" ,‬שבילי יוממות"‪ ,‬שבילים אזוריים כמו‬ ‫"שביל מים לי‪-‬ם" (מירושלים לשפך הירקון) ושבילים מקומיים במרבית יערות קק"ל‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪99‬‬ ‫מוביליות ‪ -‬שולחן עגול בנושא שבילים‬ ‫דרך הבשורה‬ ‫אמיר מורן‬ ‫החברה הממשלתית לתיירות‬ ‫פרויקט "דרך הבשורה" הינו מערכת שבילים ממותגת‪ ,‬המשמשת תשתית לתנועת תיירות נכנסת בגליל התחתון‪,‬‬ ‫בעקבות ראשית הנצרות אשר צמחה באזור‪ ,‬בין נצרת לאגם הכנרת‪ .‬בדומה לדרכי מורשת צלייניות ותיקות ברחבי‬ ‫העולם ובעיקר באירופה ‪ -‬אשר חשיבותן פחותה בהרבה ‪ -‬צפויה "דרך הבשורה" למשוך תיירות זרה ענפה מסוגים‬ ‫שונים לנוע בשביליה‪ ,‬בעיקר ברגל אך גם באופניים ואף ברכיבה על סוסים‪ .‬מדובר בשינוי הרגליו המסורתיים של‬ ‫התייר הנכנס ולכן יימשך שנים‪ ,‬אך התוצאה הינה וודאית בטווח הארוך‪ ,‬למרות האילוצים הגאופוליטיים הכוללים‪.‬‬ ‫ראשית הפרויקט ביזמת משרד התיירות‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רט"ג ורשויות אחרות בסוף שנות התשעים‪ ,‬אשר נקטעה בראשיתה‬ ‫עקב האינתיפאדה הראשונה וחודשה ע"י קק"ל ומשרד התיירות בשנת ‪ ,2006‬תוך תכנון מחודש וביצוע שהושלם עד‬ ‫שנת ‪ .2011‬הפרויקט כולל ציר מרכזי מנצרת עד לכנרת לאורך אתרי הנצרות וכן צירי‪-‬משנה המסתעפים ממנו לאתרים‬ ‫נוספים‪ ,‬רובם על גבי שבילים קיימים וחלקם נפרצו לשם כך‪ .‬הם מסומנים בשילוט מעוצב ייחודי וכוללים תחנות רענון‬ ‫ושירותי תיירות עצמאיים לנוחיות התייר‪/‬המטייל‪" .‬דרך הבשורה" הינה מודולארית‪ ,‬וניתנת להרחבה ולפיתוח בעתיד‬ ‫לתוואים וכיוונים נוספים‪ ,‬בהתאם לביקושים ולמשאבים קיימים‪ .‬היא כוללת מספר קטעים חופפים למערכות‪-‬שבילים‬ ‫אחרות – "שביל ישראל"‪" ,‬סובב כנרת"‪" ,‬צופה כנרת" ואחרים – ובנוסף לסיפור‪-‬הדרך העיקרי הינה משובצת באתרי‬ ‫טבע‪ ,‬נוף‪ ,‬היסטוריה והתיישבות‪ .‬מעורבים בה משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות ארציות רבות‪ ,‬שמונה הרשויות המקומיות‬ ‫שלאורכה וכן קהילות יישוביות מארחות מסוגים ומעדות שונות‪ ,‬המשתפים פעולה בפרויקט בהקמתו ובתפעולו‪ .‬שיווק‬ ‫"דרך הבשורה" החל במבצעי השקה והחדרה על ידי משרד התיירות בארץ ובחו"ל‪ ,‬וממשיך בעיקר בשיתוף יזמים –‬ ‫חברות תיירות ישראליות וזרות‪ ,‬המביאות אליה משנה לשנה היקפים גדלים של תיירות עצמאית וקבוצתית‪ ,‬ובהקמתם‬ ‫והרחבתם של עסקי התיירות לאורכה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪100‬‬ ‫גאוגרפיה חינוך והוראה‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬גאוגרפיה ולמידה משמעותית‬ ‫פנינה גזית‬ ‫עדי לוי‪ ,‬דניאל נגואיצה‪ ,‬אילת אבני‪ ,‬משה תורגמן‬ ‫אלונה ברוכמן‬ ‫‪102‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪104‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬הוראת גאוגרפיה באמצעות תהליכי חקר‬ ‫שוש שץ‬ ‫נורית שוליק‬ ‫נאוה מרכוס‬ ‫אופירה גל‬ ‫‪105‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪108‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬חדש וישן בהוראת הגאוגרפיה‬ ‫דלית גרוס‪-‬לן‬ ‫יעל סנה‬ ‫ארנון מדזיני‬ ‫חנה סיון‬ ‫‪109‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪112‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬גאוגרפיה ולמידה משמעותית‬ ‫הלמידה המשמעותית בגאוגרפיה‬ ‫פנינה גזית‬ ‫מפמ"ר גאוגרפיה משרד החינוך‬ ‫השינויים החלים במערכת החינוך מביאים להעמקת התהליכים ללמידה משמעותית בכלל ובתחום הגאוגרפיה בפרט‬ ‫ואלה כוללים בחינה מחודשת של התכנים הנלמדים‪ ,‬פינוי זמן להוראה משמעותית יותר בכיתות ומחוצה להם ולדרכי‬ ‫למידה – הוראה – הערכה מותאמים‪ .‬ללמידה המשמעותית יש חשיבות רבה ביחס לתפיסת הלמידה ולדרכי העשייה‬ ‫הלימודית במערכת בכלל ובגאוגרפיה בפרט‪ .‬תכנית הלימודים בגאוגרפיה מבוססת על עקרונות המובילים ללמידה‬ ‫משמעותית בה התלמיד מעורר שאלות‪ ,‬מאתר מקורות מידע‪ ,‬מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי‬ ‫ולחיים בעידן הטכנולוגי במאה ה‪ .21-‬מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה‪ ,‬היצירה והלימוד‬ ‫העצמי‪ ,‬לעודד צמיחה אישית ומעורבות חברתית‪.‬‬ ‫בתכנית הלימודים הושמו דגשים על העקרונות הבאים‪:‬‬ ‫ •דרכי למידה – הוראה ‪ -‬הערכה שונות ומגוונות‬ ‫ •שילוב מושכל של הפדגוגיה הדיגטלית בתהליכי הלמידה – הוראה – הערכה‪ .‬הגאוגרפיה היום מהווה מקצוע מוביל‬ ‫בתחום במערכת החינוך בישראל‪.‬‬ ‫ •שילוב דרכי למידה מפתחות חשיבה בכל שכבות הגיל‬ ‫ •ספירליות ‪ -‬עיקרון הספירליות מזמן בתהליך הלמידה העמקה ומוביל להבהרה ולחיזוק משמעויות‪ ,‬כלומר להגברת‬ ‫השליטה של הלומדים במיומנויות ובכישורים לימודיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬אזרחיים ובטיפוח והטמעת ערכים‪.‬‬ ‫ •רלוונטיות ‪ -‬תכנית הלימודים מקשרת את הלומדים אל החיים והיא מבוססת על התנסויות בלתי אמצעיות‬ ‫וישירות שלהם‪ ,‬מסייעת ללומדים להכיר את הסביבה‪ ,‬להבינה‪ ,‬להבחין בשינויים החלים בה ומהווה תשתית‬ ‫להשתלבותם בחברה כאזרחים‪.‬‬ ‫ •שילוב אקטואליה ‪ -‬אנו חיים בעולם דינמי המתאפיין בתהליכי שינוי חדשות לבקרים‪ .‬הגאוגרפיה חוקרת את‬ ‫מהותן של התמורות במרחב‪ ,‬את הדינמיקה שלהן‪ ,‬את גורמיהן ואת השלכותיהן ולכן יש להמחיש את הנושאים‬ ‫הנלמדים באמצעות דוגמאות מהארץ ומהעולם המבוססות על אירועים אקטואליים‪.‬‬ ‫ •ראייה בין‪-‬תחומית ‪ -‬תחום הדעת גאוגרפיה מתאפיין בבין תחומיות‪ .‬החוזקה של הגאוגרפיה טמונה בקשרים בין‬ ‫מדעי הטבע למדעי החברה ובראיה המערכתית המאפיינת את המקצוע מעצם קיומו‪.‬‬ ‫תכניות הלימודים בגאוגרפיה מזמנות שימוש בשיטות הוראה המדגישות הבניית ידע‪ ,‬ניתוח מצבים אותנטיים במציאות‬ ‫משתנה‪ ,‬הסקת מסקנות והערכת מצבים‪ .‬הידע הנוצר מלמידה כזו הוא ידע משמעותי שנשמר לטווח ארוך‪ ,‬מאפשר‬ ‫פתרון בעיות חדשות‪ ,‬תוך יישום הידע החדש בתחומים אחרים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪102‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬גאוגרפיה ולמידה משמעותית‬ ‫חידון "דרך ארץ"‪ -‬תוכנית שנתית משמעותית בגאוגרפיה בשכבה ט'‬ ‫עדי לוי‪ ,‬דניאל נגואיצה‪ ,‬אילת אבני‪ ,‬משה תורגמן‬ ‫ביה"ס החקלאי כדורי‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‬ ‫חידון "דרך ארץ" נולד מתוך רצון צוות המורים לייצר למידה משמעותית‪ ,‬חוייתית ו"אחרת" במקצוע הגאוגרפיה‪.‬‬ ‫למידה שכזו‪ ,‬המתגלגלת לאורך כל השנה‪ ,‬לא רק הופכת את הלמידה למשמעותית יותר‪ ,‬אלא גם מעצימה ומחזקת‬ ‫ערכים‪ ,‬מפתחת מיומנויות של עבודת צוות ומגבשת ומעודדת פיתוח קהילה לומדת ומשתפת אשר הופכת את מקצוע‬ ‫הגאוגרפיה למקצוע לחיים‪ .‬חידון "דרך ארץ" נחלק לשני חלקים עיקריים‪ ,‬הראשון הנו "המרוץ לחידון" והשני יום השיא‬ ‫של החידון עצמו‪ .‬החלק הראשון מורכב ממשימות לימודיות שונות‪ ,‬והוא מתחיל בחשיפת החידון בפני התלמידים‪,‬‬ ‫המחנכים וכמובן ההורים‪ .‬אחת לשבועיים מתפרסמת חידה גאוגרפית המתבססת על נושאי לימוד מתחום הגאוגרפיה‬ ‫הפיזית והאנושית של ישראל‪ .‬החידות מתפרסמות באתרי המקצוע‪ ,‬על גבי מסכי הפלסמה‪ ,‬או על ידי פרסום "ברקודים"‬ ‫המובילים את התלמידים לחידות‪ .‬על התלמידים לענות על החידה תוך מספר ימים‪ ,‬וכלל הכיתה צוברת ניקוד בהתאם‬ ‫לכמות ודיוק התשובות‪ .‬בנוסף‪ ,‬כחלק מן המרוץ לחידון‪ ,‬התלמידים מצלמים תמונות מן התחום הפיזי או האנושי של‬ ‫ישראל ומפרסמים אותן בקבוצת הפייסבוק השכבתית‪ ,‬הסגורה ומאובטחת שנפתחה לטובת החידון‪ .‬צילומים אלו‬ ‫ישמשו להקמת תערוכה לקראת יום השיא‪ .‬כל כיתה מתבקשת לבחור בצורה דמוקרטית תמונה שתייצג אותה בשלב‬ ‫הגמר של החידון‪ .‬במהלך המרוץ לחידון מוקמות קבוצת ריקוד ושירה‪ ,‬שתפקידן לגוון את יום השיא בשירי ארץ ישראל‬ ‫היפה‪ .‬החלק השני הוא יום החידון‪ :‬המעבר לחלק השני של החידון מצריך ביצוע מטלות אדמיניסטרטיביות רבות‪ :‬ארגון‬ ‫אולם האירועים‪ ,‬עיצוב תפאורה‪ ,‬בניית הבמה‪ ,‬ישיבה עם שרל"ה שרון‪ ,‬תיאום מערך הסעות‪ ,‬בניית חומרי החידון‪,‬‬ ‫וכמובן הקמת תערוכת הצילומים הנבחרים לקראת בחירת התמונה הזוכה על ידי השופטים‪ .‬החידון עצמו מורכב‬ ‫מחידות לימודיות בסגנון "מי רוצה להיות מיליונר" המתבססות על החומר הלימודי‪ ,‬חידות זיהוי מקומות ואתרים‬ ‫בישראל‪ ,‬חידות מיוחדות מטעם השופטים‪ ,‬חידות מוסיקליות הניתנות על ידי שרל'ה שרון למתמודדים ולקהל‪ ,‬חידה‬ ‫לקהל ומענה במסרונים ועוד‪ .‬בתום כל סבב שאלות מוקרנות התשובות הנכונות‪ .‬בין הסבבים השונים יש שירה בציבור‪.‬‬ ‫הכיתות המובילות זוכות בפרסים מיוחדים‪.‬‬ ‫יום זה הוא חגיגה גאוגרפית אמיתית המעלה את קרנו של המקצוע והופכת אותו להיות בחזית הקדמה והבמה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪103‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬גאוגרפיה ולמידה משמעותית‬ ‫בניית ארגון של קהילת מורים בפייסבוק למורים מובילי בחינת הבגרות‬ ‫המתוקשבת‬ ‫אלונה ברוכמן‬ ‫משרד החינוך‬ ‫הרצאה זו עוסקת ברציונל שעומד מאחורי בניית קהילה וירטואלית של מורים מובילים באמצעות הרשת החברתית‬ ‫"פייסבוק" לצורך הנעה והובלה של תהליך פיתוח והטמעה של בחינת הבגרות המתוקשבת בגאוגרפיה‪ .‬פרופ' עוז אלמוג‬ ‫כתב ב"אנשים" ביוני ‪ 2011‬ש‪ :‬פייסבוק לא היתה מצליחה כל כך‪ ,‬אלמלא ענתה על צרכים אנושיים מאוד עמוקים‬ ‫ואלמלא הציעה לאנשים משהו חשוב שלא היה קיים קודם"‪ ...‬עיקרון זה הנחה אותי כאשר קיבלתי החלטה לפתוח‬ ‫קבוצת פייסבוק למורים מובילים למרות שיש למורי הגאוגרפיה פלטפורמות נוספות לתקשורת כגון‪ :‬רשת המורים‪ ,‬אתר‬ ‫מט"ח‪ ,‬אתר מפמ"ר ומקומות "וירטואלים" נוספים שבהם ניתן להתכנס‪ .‬העיקרון המנחה שימוש ברשת חברתית בחינוך‬ ‫הנו‪ :‬הטמעה של פעילות חינוכית שיתופית ברשת חברתית מקוונת לשם קידום תהליכי הוראה ולמידה והקניית היכולת‬ ‫לשימוש מושכל ובטוח בה כחלק מיומנויות המאה ה‪ .21-‬קבוצת פייסבוק למורים עונה בדיוק על הצורך המקצועי‬ ‫כאשר ניתן לשלב בה יכולות רבות כגון העלאת קבצים‪ ,‬מצגות‪ ,‬קישור לאתרי אינטרנט‪ ,‬לסרטים ועוד‪ .‬כמו כן היא‬ ‫מאפשרת "לשוחח" בזמן אמת ולהתלבט באשר לקבצים המועלים על ידי המורים ובכך לקדם את תהליכי ההוראה‬ ‫והלמידה בקרב המורים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪104‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬הוראת גאוגרפיה באמצעות תהליכי חקר‬ ‫הנעת תלמידים לחקר הסביבה הקרובה בהנאה באמצעות מסלולרי באשקלון‬ ‫שוש שץ‬ ‫ניהול ציבורי‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫"אשקלון ויש בה המון" כסיסמת השיווק של העיר על ידי פרנסיה‪ .‬עיר חדשה שיש בה הרבה מן הישן‪ ,‬עיר צעירה על‬ ‫גבי עיר עתיקה‪ ,‬עיר יפה‪ ,‬ירוקה ומסבירת פנים שכיכרותיה הרבות גדושות פסלים חדשים‪ ,‬מודרניים‪ ,‬יפהפיים‪ ,‬עטורי‬ ‫פסיפסים ססגוניים‪ .‬פסיפסים שאינם מזכירים כלל את העובדה שתחת בתיה קבורים אוצרות שערכם רב מכל הפיסול‬ ‫החדש‪ ,‬אוצרות שגם בהם פסלים ופסיפסים המספרים את דברי ימיה העתיקים ותולדותיה ‪ .‬אשקלון יכולה להיות עיר‬ ‫תיירות בין לאומית עם מוזיאון חי‪ ,‬גדול ונושם עם אתרי עתיקות בלב כל שכונה‪ .‬כמו אומה שבה העבר הוא תפאורה‬ ‫להווה‪ ,‬כדוגמת הערים רומא וירושלים‪ ,‬שכן נאמר "עם שאינו יודע את עברו‪ ,‬ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל‬ ‫אלון ז"ל)‪.‬‬ ‫בפרוייקט "אמץ אתר" על חלקיו השונים ‪ -‬משעול מול הים‪ ,‬חישוף שרידי הכפר ג'ורה וחישוף דרך סולינג הרומית‪,‬‬ ‫שיקום הקבר הרומאי‪ ,‬שיחזור החלקה ההיסטורית ועוד‪ ,‬נפלה בחלקנו הזכות לעשות ציונות והיסטוריה הלכה למעשה‪.‬‬ ‫וההיסטוריה רבותיי‪ ,‬הלכה למעשה נבנית מחזונם של משוגעים לרעיון‪ .‬ללא חולמי החלומות המאמינים בדרכם‬ ‫ומדליקים את ניצוץ האמונה בעיני הסובבים אותם‪ ,‬דבר לא היה קורה‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אבחן דרך סקירת הפעילויות השונות ‪,‬את הכלים הפדגוגיים המניעים תלמידים לעיסוק בשימור‪ ,‬פיתוח‪,‬‬ ‫שיחזור וחקר הגאוגרפיה ותולדותיה ההיסטוריים של העיר אשקלון‪ ,‬כלים המדליקים ניצוץ ואור בעיניהם‪ .‬הצטרפותנו‬ ‫למסלולרי‪ ,‬אפליקציה להדרכת אתרים באמצעות הסמארטפונים איפשרה לנו לבנות פיילוט ייחודי המשלב עבודת חקר‬ ‫כתובה יחד עם הערכה חלופית בה יצרו התלמידים הדרכה סלולרית בטקסט ובסרטון שהפיקו‪.‬‬ ‫מאחר ובדור המסכים עסקינן‪ ,‬אזי כל התלמידים צויידו בטאבלט אישי מה שמאפשר אינסוף אפשרויות למידה‪,‬‬ ‫תיעוד וחקירה‪ .‬ציוות התלמידים למשלחת הארכאולוגית החופרת את העיר‪ ,‬ציוותם לאנשי מחקר מהאקדמיה והסדנא‬ ‫שהתקיימה בתוך כתלי בית הספר להקניית מיומנויות חקר‪ ,‬כל אלה הם שהביאו בסופו של תהליך לתוצרים הייחודיים‪.‬‬ ‫לאחרונה רווחת בארצנו תפיסה של "פיתוח בר‪-‬קיימא"‪ ,‬פיתוח הארץ תוך שמירת עתודות רזרביות לדור ההמשך‪ ,‬לעתיד‬ ‫לבוא‪ .‬טוב יהיה עם נשכיל כולנו ללמוד אסכולה זו כדי לשמור על מה שאיננו יודעים לשמר היום‪ ,‬כדי לאסוף ולאגור‬ ‫את נכסי העבר בעיר עצמה‪.‬‬ ‫יום יבוא בו נבין ונרצה להפוך את העיר למוזיאון חי‪ ,‬נושם‪ ,‬שוקק חיים‪ ,‬בינלאומי‪ ,‬בו העבר משמש תפאורה להווה‬ ‫ולעתיד בשכונות השונות‪ ,‬למוזיאון בו הפינות ההיסטוריות מהעבר הן הריאות הירוקות של ההווה והחזון של העתיד‬ ‫כיאה לעיר עם הוד קדומים שכזה‪ .‬תחושת השייכות‪ ,‬הגאווה המקומית והמחוייבות של דור ההמשך היא ללא ספק מה‬ ‫שיאפשר להשיג מטרות אלו‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪105‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬הוראת גאוגרפיה באמצעות תהליכי חקר‬ ‫עבודות חקר עם תלמידים מיוחדים‬ ‫נורית שוליק‬ ‫בית ספר שפרירים ב‬ ‫התהליך המורכב של כתיבת עבודת חקר בתחום בגאוגרפיה מכיל בתוכו מרכיבים רבים אשר מזמנים התמודדות עם‬ ‫לקות הלמידה ונותנים תמיכה בתלמידים אלו בהיבטים רגשיים‪ ,‬חברתיים ולימודיים‪.‬‬ ‫הרציונאל ‪ -‬ילדים בעלי לקויות למידה מאופיינים במגוון של קשיים רגשיים‪ ,‬חברתיים והתנהגותיים‪ ,‬מעבר לקשיים‬ ‫בתפקודם האקדמי‪ .‬מיומנויות המקצוע בתחום הגאוגרפיה נוגעות בתחומים שונים‪ :‬המוטורי‪ ,‬למידה כללית‪ ,‬מיומנויות‬ ‫חברתיות‪ ,‬יכולת חקירה ומיומנויות חשיבה‪ .‬בשל כך‪ ,‬כתיבת עבודת חקר בגאוגרפיה מאפשרת לתלמידים להתמודד עם‬ ‫קשייהם ולחוות למידה אחרת בסביבה משתנה‪ ,‬אשר מספקת להם למידה משמעותית של ידע בתחום הדעת‪ ,‬כישורים‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלים טכנולוגים ועוד‪ .‬אך‪ ,‬מעל לכל אלו‪ ,‬תהליך למידה זה תורם רבות לתחושת הצלחה גבוהה ומעלה את‬ ‫תחושת המסוגלות והדימוי העצמי של התלמידים‪.‬‬ ‫תיאור העבודה עם התלמידים ‪ -‬במסגרת לימודי מגמת גאוגרפיה בכיתה י'‪ ,‬בבית הספר לתלמידים בעלי לקויות למידה‬ ‫מורכבות‪ .‬אופן הלימוד במגמה מתנהל במספר מישורים מקבילים‪:‬‬ ‫ •לימוד של נושאים גאוגרפים בסיסים אשר בהמשך יהוו את הרקע התיאורטי לעבודת התלמידים כמו‪ :‬שימושי‬ ‫קרקע‪ ,‬תכנון עירוני‪ ,‬גלובליזציה ועוד‪.‬‬ ‫ •הכרה ושימוש בכלים טכנולוגים ותקשוב כמו‪ :‬שימוש בכלי גוגל‪ ,‬חיפוש מידע באתרי אינטרנט‪ ,‬צילום תמונות‬ ‫וניתוחם‪ ,‬הכנת סרטונים‪ ,‬בניית מצגת להצגה ועוד‪.‬‬ ‫ •משימות צוותיות העוסקות בבעיות סביבתיות בעזרת המדיה או במהלך סיורים‪ ,‬מובילות את התלמידים למצוא‬ ‫את נושא העבודה ואת הצוות המתאים לביצוע המטלה‪.‬‬ ‫ •יצירת חיבור בין התלמידים לקהילה שלהם ‪ -‬התלמידים בוחנים את המרחב מגוריהם ומציגים את מחקרם בבית‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫למרות שתהליך החקר נעשה בבית ספר על ידי אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים‪ ,‬ניתן להתבונן על תלמידים לקוי‬ ‫למידה כעין "זכוכית מגדלת"‪ ,‬המעצימה את ממדי הקושי‪ ,‬ובכך מאפשרת ללמוד גם על תהליכי למידה גם אצל הלומד‬ ‫"הרגיל"‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪106‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬הוראת גאוגרפיה באמצעות תהליכי חקר‬ ‫עבודת חקר בסביבה עירונית‬ ‫נאוה מרכוס‬ ‫המכללה האקדמית ע"ש דוד ילין‪ ,‬התיכון שליד האוניברסיטה‬ ‫יחידת הבגרות הייחודית בתיכון שליד האוניברסיטה מסתיימת באירוע יוצא דופן "יום עיון – ירושלים במאה ה‪21-‬‬ ‫תכנון עירוני מאתגר וכיווני התפתחות" במהלך הבחינה‪ ,‬בחלק הראשון נדרשים התלמידים להציג בזוגות תוצר של‬ ‫למידה "משמעותית" מחקר שנמשך כשנה ובו נדרשו לשלב שיטות מחקר שונות ובהם "חקר מקום"‪ ,‬בחלק השני‬ ‫נדרשים התלמידים לקחת את קבוצת המגמה ואת הבוחן ל"שטח" ולהציג את "תרומת השדה למחקר"‪.‬‬ ‫במהלך הלמידה מתגבשת הבנה של מרכיבי ה"מקום" על רבדיו השונים‪ :‬מקום פיזי‪ ,‬מקום כלכלי‪ ,‬מקום חברתי‪-‬קהילתי‬ ‫ומקום ארכיטקטוני‪.‬‬ ‫בתהליך המחקר עוברים התלמידים חוויה לימודית משמעותית הן בצד האינטלקטואלי בו נדרשים לביצועי מחקר‬ ‫תיאורטי‪ ,‬אמפירי ואיכותני והן בצד הרגשי של "חיבור" למקום‪ ,‬בכך מתחזק השילוב של סביבה –חברה‪ -‬קהילה‪ .‬במחקר‬ ‫הגאוגרפיה קשה לקיים למידה משמעותית ללא מפגש בלתי אמצעי עם השטח‪ .‬בדרישת של "מחקר שדה" נכללים‬ ‫ביקורים במקום‪ ,‬תצפיות‪ ,‬מיפוי שטח והכנת סיור‪.‬‬ ‫דוגמאות לעבודות מחקר‪:‬‬ ‫‪ .1‬התחדשות עירונית במתחם רחוב הנורית בירושלים (שיכוני עולים‪/‬שיכוני רכבת) דיון בסוגיית פינוי בינוי בהיבטים‬ ‫של כלכלה‪ ,‬ארכיטקטורה‪ ,‬חברה וקהילה‪ .‬ההתחדשות המוצעת מציבה דילמה קהילתית‪-‬עירונית‪ .‬מצד אחד צורך‬ ‫פיזי בשיקום וכדאיות כלכלית ומצד שני ספק לגבי יכולת הקהילה הקיימת להמשיך ולהתגורר במקום לאחר השינוי‪.‬‬ ‫‪ .2‬קיימות עירונית סוגייה הבוחנת האם שימוש קרקע של טבע עירוני מתחרה או משלים את איכות החיים העירונית?‬ ‫ההדגמה על עמק הצבאים‪ .‬שאלה זו מתקיימת בערים שונות בארץ ובעולם ובתהליך המחקר יש להציג את כל‬ ‫ה"שחקנים" במרחב העירוני‪ ,‬ואת הדרכים השונות לשילוב מוצלח של טבע עירוני ופיתוח עירוני מקדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף והשתתפות תושבים בתכנון עירוני (בהדגמה על‪ :‬שימור ופיתוח פארק המסילה) התלמידים בחנו הובלת‬ ‫שינוי עירוני דרך יוזמה של תושבים "מלמטה למעלה" במאבק למען תכנית המשלבת ראייה חברתית‪-‬קהילתית‪-‬‬ ‫סביבתית לשימור שטח מסילת הרכבת הנטושה בירושלים‪ ,‬בניגוד ליוזמה המקורית של העירייה לפרוייקט תחבורתי‬ ‫בתוואי‪.‬‬ ‫ההרצאה תלווה בדוגמאות מתוך בחינת הבגרות פברואר ‪.2014‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪107‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬הוראת גאוגרפיה באמצעות תהליכי חקר‬ ‫איך ספר הלימוד יכול לעודד חקר‪ ,‬אם כל התכנים כבר כתובים בו?‬ ‫אופירה גל‬ ‫חברה ורוח‪ ,‬מרכז לטכנולוגיה חינוכית‬ ‫בהרצאה נבחן את הסוגיה ‪ -‬האם ספר לימוד שכולל מידע רב‪ ,‬יכול להיות גם ספר שמעודד ומאפשר חקר‪ .‬בהרצאה‬ ‫נעלה היבטים שונים של הסוגיה‪ ,‬המבוססים על ניסיון רב שנים בפיתוח ספרי לימוד‪ ,‬היכרות עם דרישות משרד החינוך‪,‬‬ ‫מודעות לציפיות ולצרכים המגוונים של המורים‪ ...‬ושל התלמידים‪.‬‬ ‫לקראת סיום נקיים דיון משותף‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪108‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬חדש וישן בהוראת הגאוגרפיה‬ ‫הלמידה לאורך החיים במרחב הגאוגרפי‬ ‫דלית גרוס‪-‬לן‬ ‫מכללת אורנים‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך‬ ‫ברחבי הארץ מלמדים "מורים חדשים לגאוגרפיה" שזה עתה נכנסו בפעם הראשונה לבד לכתה‪ .‬בפני המורה החדש‬ ‫עומדים אתגרים רבים ומגוונים‪ ,‬אישיים ומקצועיים‪ .‬שלחנו אותם מהמכללה בברכת הצלחה ובתקווה כי יתמודדו‬ ‫עם האתגר של "להיות מורה ומחנך בכלל ולגאוגרפיה בפרט"‪ .‬ברור לכל כיום כי לא ניתן להסתפק בהכשרה ראשונית‬ ‫של מורים לגאוגרפיה‪ ,‬וכי מורה שלמד מספר שנים בודדות בצעירותו אינו כשיר להוסיף וללמד תלמידים במשך‬ ‫השנים הבאות ללא המשך למידה והתפתחות‪ .‬מכאן שאת ההכשרה והפיתוח הפרופסיונלי של המורה לגאוגרפיה ראוי‬ ‫לראות כרצף אחד המתוכנן מראשית ההכשרה הראשונית ועד לסיום הקריירה של המורה במערכת‪ .‬ההכשרה הניתנת‬ ‫לסטודנטים ולמורים לגאוגרפיה במכללת אורנים (בה אני מלמדת) משקפת גישה זו ורואה לנגד עיניה את המכללה‬ ‫כמקום לפיתוח המורה מהכשרה הראשונית‪ ,‬ליווי בכניסה לעבודה וקורסים להתפתחות מקצועית מתמשכת‪ .‬אחת‬ ‫ההנחות המרכזיות היא שכדי ללמד נושא כלשהו על המורה להיות בקי בו‪ ,‬וכך סיכויו להצליח בהוראתו טובים יותר‬ ‫(אין בכך סתירה בראיית המורה כמנחה ולא כמקור הידע)‪ .‬לפיכך‪ ,‬הכשרה בגאוגרפיה לאורך החיים מעניקה יתרון חשוב‬ ‫למורים ומהווה אינדיקטור חשוב לאיכות כוח‪-‬האדם בהוראה‪.‬‬ ‫בעשורים האחרונים חוקרים ודנים בידע מורים‪ .‬שולמן (‪ )1986‬תיאר ואפיין מספר סוגים של ידע הדרושים להוראה‪,‬‬ ‫ביניהם‪ :‬ידע התוכן בתחום הדעת וידע תוכן פדגוגי‪ .‬את ידע התכן לומדים בקורסים בחוג לגאוגרפיה‪ :‬ידע העובדות‪,‬‬ ‫העקרונות‪ ,‬מושגי היסוד ודרכי המחקר‪ .‬נשאלת השאלה מהו ידע התכן בתחום הדעת‪-‬גאוגרפיה הדרוש למורה? האם‬ ‫הנלמד באוניברסיטאות ובמכללות מספק ידע זה? האם יש לבחון תכנים נלמדים בתחום הדעת? לדוגמה‪ ,‬ידע בגישות‬ ‫שונות בגאוגרפיה‪ -‬גאוגרפיה רגיונלית‪ ,‬נושאית? האם הלומדים ב"קיצורי דרך" (מסלולים לא מסורתיים או חלופיים)‬ ‫זוכים למנת הידע הדרושה? האם המשך ההכשרה ל"אורך החיים" צריכה לקחת בחשבון את ההטרוגניות במסלולי‬ ‫ההכשרה? שאלה נוספת הנשאלת היא לגבי הידע הפדגוגי הדידקטי הנחוץ למורה לגאוגרפיה והדרכים לפתחו‪ .‬ידע זה‬ ‫כולל את תכנון ההוראה‪ ,‬דרכי ומיומנויות הוראה‪ .‬בקורס "דידקטיקה של הגאוגרפיה" משלבים את שני סוגי ידע אלו‬ ‫ועוסקים בידע התוכן הפדגוגי המהותי והייחודי של הוראת הגאוגרפיה‪ ,‬בהמרת תכנים לצורכי הוראה ובידע על תכניות‬ ‫הלימודים בגאוגרפיה וחומרי הלמידה המלווים אותן‪.‬‬ ‫מחקרים שונים על הכשרת המורים תורמים לראייה רחבה ומעמיקה המאפשרת מבט קדימה‪ .‬במחקר (‪)long 2012‬‬ ‫שהתמקד בהשפעות שיש למגוון הקיים בהכשרת מורים נמצא כי מורים שזוכים לפחות הכשרה פדגוגית צפויים יותר‬ ‫לעזוב את ההוראה‪ .‬מחקרים אחרים מלמדים על הקשר בין איכות ההוראה וההכשרה הפורמלית ושאינה פורמלית‪.‬‬ ‫הכשרה ולמידה לאורך החיים של המורה לגאוגרפיה צריכה לקחת בחשבון את סוגי הידע השונים הדרושים למורה‪,‬‬ ‫את המסלולים מהם הגיעו המורים להוראת הגאוגרפיה‪ ,‬לפתח למידה פעילה ומערבת תוך אפשרות יישום בכתה ובבית‬ ‫הספר‪ .‬כל אלו יובילו למטרת העל של ההכשרה ופיתוח המורים לגאוגרפיה והיא הישגי התלמידים המתחנכים ‪ -‬הישגים‬ ‫קוגנטיבים‪ ,‬רגשיים וערכיים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪109‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬חדש וישן בהוראת הגאוגרפיה‬ ‫הסיור הלימודי חי ונושם‪ :‬סביבה לימודית עכשווית‬ ‫יעל סנה‬ ‫גאוגרפיה ולימודי הסביבה‪ ,‬מכללת אורנים‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך‬ ‫רציונל‪ :‬בעידן האינטרנט המתאפיין בדרכי הוראה דיגיטאליות‪ ,‬מתוקשבות‪ ,‬מקוונות ומצולמות‪ ,‬נראה כי "עדיין" אי‬ ‫אפשר לייצר אינטראקציה ישירה בין הלומדים לסביבה אל מול מסכים ובין ארבעה קירות‪ ,‬והרי אחת ממטרות הסיור היא‬ ‫דיאלוג עם הסביבה‪ .‬בקורס "הוראת הסיור‪-‬הלימודי" המתקיים כעשרים שנה בחוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה במכללת‬ ‫אורנים‪ ,‬קיימת ההזדמנות ללמוד מספר גדול של מושגים‪ ,‬מיומנויות ורעיונות הנכללים בתכנית‪-‬הלימודים בגאוגרפיה‬ ‫ובדיסציפלינות אחרות אשר אינם ניתנים להמחשה בכיתה בדרך של התנסות‪ ,‬אלא רק בסביבתם הטבעית‪ ,‬קרי‪ :‬סביבת‬ ‫הלימוד החוץ‪-‬כיתתית‪ .‬בסביבה זו נפגשים הלומדים עם עולם המציאות ההוליסטי‪ ,‬המשקף את הממד הרב‪-‬תחומי‬ ‫ובנוסף הם נחשפים להמחשות קונקרטיות‪ ,‬המתגברות על מגבלות הכיתה בהתמודדות עם תופעות מופשטות‪ ,‬מילוליות‬ ‫ואקטואליות‪ .‬מתודולוגיה וממצאים‪ :‬המחקר מתבסס על ניתוח משובים‪ ,‬יוזמות ופעילויות אשר הלומדים יצרו בעצמם‬ ‫ואבחון תוצאות עבודותיהם בשטח ובכתב‪ .‬המחקר חשף הישגים רבי‪-‬משמעות‪ ,‬ביניהם‪ :‬התוודעות לערכים כמו קשר‬ ‫בין האדם לסביבה‪ ,‬תוך כדי פיתוח מודעות ואחריות אישית כלפי הסביבה; מיפוי תחנות‪-‬לימוד ויצירת קשר בין תכני‬ ‫הסיור לתכנית‪-‬הלימודים; פיתוח חשיבה מערכתית; הדגמת הקשר בין מדע וטכנולוגיה מבחינה חברתית‪-‬תרבותית;‬ ‫היכרות עם אתרים מיושבים בסביבות עירוניות‪ ,‬במפעלים ובקניונים כמקומות מתאימים לפעילות‪-‬לימודית; זיהוי‬ ‫הזיקה בין תרבות‪-‬הצריכה המודרנית וצורת‪-‬החיים הנוכחית בעיר‪ .‬בהרצאה נציג דוגמאות ממצבור ההתנסויות של‬ ‫פרחי‪-‬ההוראה בסיור‪-‬לימודי עצמאי‪ ,‬בשטח וכן‪ ,‬כיצד חווים הסטודנטים התנסויות הקשורות לחינוך סביבתי‪ ,‬ללמידה‬ ‫חוץ‪-‬כיתתית‪ ,‬לאירועים תרבותיים ו"בילויים" בעתות פנאי‪ ,‬כאשר היעד הוא יישומים בהוראה בשדה‪ ,‬כל אלה אמורים‬ ‫להוות תשובה לרביצה פאסיבית של תלמידים מול הטלוויזיה או המחשב‪ .‬סיכום‪ :‬בסיום הקורס‪ ,‬הסטודנטים מוציאים‬ ‫לפועל "סיור‪-‬לימודי" אשר נבחר על ידם ומציגים את ייחודו‪ .‬מעניינת במיוחד‪ ,‬דרך חשיפתם של הלומדים את המציאות‬ ‫האקטואלית וכן‪ ,‬התנסותם בדרכים אותנטיות בכל מקום ואתר‪ .‬ראויה לציון העובדה כי במשוב‪ ,‬הסטודנטים הדגישו‬ ‫את ערכיו המוספים של הקורס‪ :‬רכישת "ידע של מיומנויות" להוראה בסביבות לימוד חוץ‪-‬כיתתיות והעלאת הביטחון‬ ‫העצמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם הצהירו כי מבחינה מעשית‪ ,‬קורס זה הוא בעל התרומה הגבוהה ביותר בלימודיהם אשר בעקבותיו‬ ‫הם "לוקחים עמם" ערכה עניינית וצידה "ראויה" להמשך הדרך! מילות מפתח‪ :‬סיור‪-‬לימודי‪ ,‬למידה חוץ‪-‬כיתתית‪ ,‬מיפוי‬ ‫תחנות‪ ,‬פדגוגיה של הסיור‪ ,‬אדם וסביבה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪110‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬חדש וישן בהוראת הגאוגרפיה‬ ‫"בין מזרח תיכון ומזרח תיכון חדש" ‪ -‬האם עלינו לשנות את הגדרת איזור‬ ‫המזרח התיכון בהוראת גאוגרפיה‬ ‫ארנון מדזיני‬ ‫גאוגרפיה‪ ,‬מכללת אורנים‬ ‫סקירה היסטורית של המונח "מזרח תיכון" מלמדת כי הגדרתו ותיחמו הגאוגרפי אינם חד משמעיים‪ .‬המזה"ת מוגדר‬ ‫באופן שונה ע"י מדינות שונות‪ ,‬ארגונים בין‪-‬לאומיים ומכוני מחקר‪ .‬הדבר הבא לידי ביטוי בהגדרות גאוגרפיות שונות‬ ‫כפי שבא לידי ביטוי במגוון ספרי והאטלסים‪ .‬כמו כן ניתן לראות שהגדרתו הגאוגרפית של האזור משתנה עם הזמן‪.‬‬ ‫נראה כי הסיבה העיקרית לחוסר האחידות בהגדרת המזה"ת נובע מכך שהאזור אינו מתאים להגדרה הקלאסית של‬ ‫"אזור גאוגרפי"‪ .‬כל תחום שנבחר לא יצליח להגדיר את גבולות האזור ‪ -‬התחומים הפיסיים‪ ,‬האנושיים‪ ,‬התרבותיים‪,‬‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬ההיסטוריים והאסטרטגים‪ .‬תפיסת חשיבות ההשפעה הגאופוליטית של אזור המזה"ת השתנתה‬ ‫בעקבות מספר אירועים משמעותיים שהתרחשו באזור החל מסוף שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ .20-‬בין האירועים יש‬ ‫לציין חשיבות מיוחדת למהפכה האיראנית בשנת ‪ ,1979‬ולפלישה הסובייטית לאפגניסטן באותה שנה‪ ,‬למלחמת אירן‬ ‫עירק בשנת ‪ ,1980‬להקמת ארגון אל קאעידה בשנת ‪ ,1988‬לפלישה העירקית לכווית בשנת ‪ ,1990‬להתפרקות ברה"מ‬ ‫בשנת ‪ ,1991‬לטראומה בארה"ב בעקבות מתקפת הטרור ב‪ 2001 9/11-‬שהביאה למעורבות הצבאית של מדינות נאט"ו‬ ‫באפגניסטן ועד ל"אביב הערבי" בשנת ‪ .2008‬אירועים אלה יצרו אתגרים רציניים למדיניות ולאינטרסים של מדינות‬ ‫המערב ובעיקר למדיניות ארה"ב באזור‪ ,‬והגבירו את הצורך להגדרה גאוגרפית חדשה של אזור המזה"ת‪ .‬המושגים‬ ‫הגאוגרפיים החדשים אותם ניתן למצוא הם‪" :‬המזרח התיכון הרחב" "המזרח התיכון החדש"‪ ,‬או "המזרח התיכון‬ ‫רבתי"‪ .‬ההגדרות המודרניות של האזור מתבססת פחות על תחומי הגאוגרפיה המסורתית ויותר על אינטרסים פוליטיים‬ ‫הקשורים לשינויים מהירים בתפיסת החשיבות הגאופוליטית של המזה"ת ובעיקר בהגדרות הקשורות להתחזקות‬ ‫האסלאם הפונדמנטליסטי והעוינות הגוברת באסלאם כלפי מדינות המערב ובעיקר כלפי ארה"ב‪ .‬השינוי התפיסתי‬ ‫מתחיל לבוא לידי ביטוי בספרי הלימוד החדשים‪ ,‬בתחומיי עניין של מכוני המחקר ובאטלסים החדשים עוסקים באזור‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬כי על מנת ללמד כיום בבתי הספר את יחודו הגאוגרפי של המזה"ת יש לצאת מהגבולות המסורתיים של "המזה"ת‬ ‫הקלאסי" כפי שמוגדרים בתוכנית הלימודים ובספרי הלימוד ולהתחיל ולאמץ את הגישות הגאוגרפיות הרחבות הרבה‬ ‫יותר והמגדירות מחדש את תפרוסת קשרי הגומלין בין התופעות הגאופוליטיות המאפיינות את האזור‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪111‬‬ ‫גאוגרפיה והוראה ‪ -‬חדש וישן בהוראת הגאוגרפיה‬ ‫לומדים גאוגרפיה עם טייסים‬ ‫חנה סיון‬ ‫בית הספר התיכון לחינוך סביבתי‪ ,‬מדרשת בן‪-‬גוריון‬ ‫פורום חתני פרס נובל פועל לקידום מצוינות בתחום החינוך המדעי בקרב בתי הספר העל‪-‬יסודיים‪ ,‬תוך העשרת‬ ‫התלמידים והעצמת סגל ההוראה‪ .‬במסגרת הפעילות – נרקמו תוכניות חינוך יחודיות ויעודיות לבתי ספר שונים בארץ‪,‬‬ ‫בהובלת סגל ההוראה בבית הספר ובליווי וייעוץ של חברי הפורום‪ .‬הקווים המנחים של הפורום מכוונים ליצירת חוויה‬ ‫לימודית איכותית ויוצאת דופן‪ ,‬שמטרתה לגוון ולהצית את הדחף לידע מדעי בקרב התלמידים‪ .‬ויחד עם זאת‪ ,‬ללוות‬ ‫את המורים ביצירת תכני לימוד יצירתיים תוך תמיכה והעשרת הסילבוס ויצירת תהליך למידה משמעותי‪ .‬יחידת‬ ‫הלימוד המוצגת להלן‪ ,‬עוסקת בתחום המטאורולוגיה היישומית וחיבורה לעולם התעופה – היסטוריה‪ ,‬עובדות מדעיות‬ ‫ושימושים יומיומיים‪ .‬את התוכנית ליווה טייס מבצעי בחיל האוויר‪ ,‬שהעביר תכנים פרקטיים בתחום המטאורולוגיה‬ ‫והשפעתה על עולם התעופה‪ .‬התוכנית נבנתה בשיתוף המורים לגאוגרפיה של בית הספר‪ .‬התכנית הופעלה לראשונה‬ ‫בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי בשנת הלימודים תשע"ד‪ .‬נבנתה תכנית לימודים ייחודית המיועדת לתלמידי מגמת‬ ‫גאוגרפיה בכיתות י"א‪-‬י"ב‪ .‬בנוסף לשיעורי הגאוגרפיה‪ ,‬שהועברו על ידי הצוות המורים בבית הספר כחלק מתוכנית‬ ‫הלימודים‪ ,‬התקיימו ‪ 3‬מפגשים שהועברו ע"י טייס שליווה את התוכנית מטעם פורום חתני פרס נובל‪ .‬בסיום התוכנית‬ ‫התקיים ביקור בבסיס חיל האוויר שאימץ את הכיתות הלומדות יחידה זו‪ .‬בהרצאה נציג את הסילבוס של התכנית ואת‬ ‫המושגים שנלמדו‪ .‬ליוו את הפרויקט‪ :‬עמי שטיינר‪ ,‬מנהל פורום חתני פרס נובל ועדו דותן‪ ,‬טייס חיל האוויר שהכין‬ ‫את השיעורים ולימד אותם‪ .‬מילות מפתח‪ :‬מטאורולוגיה‪ ,‬תעופה‪ ,‬מצוינות מדעית‪ ,‬חוויה לימודית‪ ,‬למידה משמעותית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪112‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תחבורה ותיירות‬ ‫חזי ישראלי‬ ‫עוזי פרוינד‪-‬פיינשטיין‪ ,‬שלמה בכור‬ ‫משה גבעוני‪ ,‬יעל רם‪ ,‬צ'יקאגי מיושי‬ ‫ערן פייטלסון‬ ‫‪114‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪117‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות קולינארית‬ ‫עמוס רון‪ ,‬דלן טימותי‬ ‫נמרוד לוז‬ ‫בני בן ישראל‬ ‫טובה דיקשטיין‬ ‫‪119‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪122‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות ויחסי חברה סביבה וכלכלה‬ ‫ערן כתר‬ ‫דלית גסול‬ ‫אלון גלבמן‪ ,‬דניאל לוין‬ ‫הלה אורן‬ ‫‪123‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪126‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תרומת התיירות לפיתוח עיר ואזור‬ ‫עדי ויידנפלד‪ ,‬מייקל הול‬ ‫יואל מנספלד‪ ,‬נועה שור‬ ‫נתן מגן‪ ,‬איל ארט‪ ,‬עליזה פליישר‬ ‫אלון כהני‬ ‫‪127‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪130‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬סוגיות נבחרות בתיירות‬ ‫איל מטרני‪ ,‬נורית קליאוט‬ ‫שחר שילה‬ ‫אוהד שקד‪ ,‬יואל מנספלד‪ ,‬דפנה קנטי‪ ,‬סיון הירש הפלר‪ ,‬גאולה שמעוני‬ ‫שרון טייטלר‪-‬רגב‪ ,‬שוש שהרבני‪ ,‬הלנה דה‪-‬סביליה‬ ‫‪131‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪134‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות‪ :‬בין פיתוח לשימור‬ ‫אפרת איזנברג‪ ,‬ניר כהן‬ ‫צביקה צוק‬ ‫שלי‪-‬אן פלג‬ ‫תום עמית‬ ‫‪135‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪138‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪113‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תחבורה ותיירות‬ ‫גישה משולבת לניהול אתרי תיירות ומערכות תחבורה ביעדים עירוניים‬ ‫חזי ישראלי‬ ‫ניהול תיירות ומלונאות‪ ,‬המכללה האקדמית כנרת‬ ‫במהלך העשורים האחרונים חל גידול מתמשך בביקורים ביעדים עירוניים‪ .‬גידול זה‪ ,‬של תיירות עירונית‪ ,‬היה הגבוה‬ ‫ביותר מבין כל תצורות הניידות התיירותית‪ .‬תוצאתו הייתה היווצרות בעיות תשתיתיות קשות ביעדי תיירות עירונית‬ ‫בכלל‪ ,‬ובערים היסטוריות בפרט‪ .‬יעדי תיירות עירונית מאופיינים בדרך כלל בבעיות נגישות משמעותיות‪ .‬הזרימה‬ ‫התיירותית מאיצה את בעיות התחבורה והתנועה אשר קיימות ממילא ביעדים אלה‪ ,‬זאת כאשר התושבים והתיירים‪,‬‬ ‫להם צרכים ודפוסים שונים‪ ,‬נאלצים לחלוק ביניהם את רשת התחבורה ותשתיותיה‪ ,‬ולעתים גם את אמצעי התחבורה‪.‬‬ ‫כתוצאה מהגידול בגודש התנועה נוצרים מפגעים סביבתיים וחברתיים וביניהם בעיות בטיחות‪ ,‬זיהום‪ ,‬רעש והרס‬ ‫של הנוף האורבאני‪ .‬שיפור מערך התחבורה הנו אינטרס משותף לשתי קבוצות המשתמשים‪ :‬התושבים המקומיים‬ ‫והמבקרים‪ .‬התושבים המקומיים מעוניינים מחד בשיפור רמת החיים כתוצאה מחשיפתם לתיירות כענף כלכלי לגיטימי‪,‬‬ ‫ומאידך לשמר בו בזמן איכות חיים גבוהה המתבטאת בתנאים סביבתיים ידידותיים‪ .‬לעומתם התיירים המבקרים‬ ‫ביעדים עירוניים מתייחסים ליעילות מערכות התחבורה כחלק מאיכות המוצר התיירותי ורמת החוויה‪ .‬מחקר זה בוחן‬ ‫את יחסי הגומלין שבין התיירות לבין מערכות התחבורה הנדרשות אל יעדי תיירות עירונית‪ .‬ההתמקדות הנה בתחום‬ ‫ניהול הנגישות ליעדים אלה תוך התייחסות לתשתיות ולאמצעי תחבורה‪ .‬המטרה היא להשיג פיתוח בר‪-‬קיימא המבוסס‬ ‫על מדיניות תכנון מושכלת ואסטרטגיה תפעולית הן לאתרי תיירות והן למערכות תחבורה‪ ,‬כך שיינתן מענה הן לביקוש‬ ‫הסדיר של התושבים והן לביקוש המשתנה של המבקרים‪ .‬בהתבסס על ניתוח עשרות דוגמאות מערים שונות בעולם‪,‬‬ ‫מציע המחקר אסטרטגיות לניהול זרימת המבקרים ושיפור הנגישות‪ ,‬כך שכל אסטרטגיה בנויה ממכלול פעילויות‪.‬‬ ‫האסטרטגיות נבחנות בעזרת מודל של ניתוח רב‪-‬גורמי המצביע על הפתרון היעיל ביותר בהתאם לחסמים נתונים‪.‬‬ ‫יישום הפתרונות‪ ,‬באופן היעיל ביותר‪ ,‬דורש שיתוף פעולה בין מתכנני תחבורה‪ ,‬מתכנני תיירות ומתכננים אורבאניים‪,‬‬ ‫תוך מעורבות של המגזר הציבורי‪ ,‬הפרטי והקהילה המקומית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪114‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תחבורה ותיירות‬ ‫רכישת כרטיסי טיסה אונליין‪ :‬כיצד בוחרים מוצר אשר מאפייניו משתנים‬ ‫ללא הרף?‬ ‫עוזי פרוינד‪-‬פיינשטיין‪ ,‬שלמה בכור‬ ‫היחידה להנדסת תחבורה וגאו‪-‬אינפורמציה‪ ,‬הטכניון‬ ‫בחירת כרטיסי טיסה למגוון יעדים‪ ,‬כמו‪-‬גם זו של מוצרי תיירות אחרים‪ ,‬נעשית כיום יותר ויותר באמצעות אתרי‬ ‫אינטרנט של חברות תעופה וסוכני נסיעות‪ .‬אתרים אלו משמשים כערוצי מידע והפצה בהם עושים שימוש תיירים‬ ‫ואנשי עסקים במטרה למקסם את תועלתם‪ .‬פלטפורמות מקוונות אלו מאפשרות השוואת מוצרים וקבלת מידע מתמשך‬ ‫על מחירים‪ ,‬זמינות המוצר ומאפיינים אחרים של החלופות העומדות לבחירה‪ .‬בהתאם לכך ניתן לטעון כי לזמינות‬ ‫מידע זה יש השפעה משמעותית על אופן קבלת ההחלטות של הלקוחות‪ .‬מאמר זה מציג תוצאות חקר בעיית הבחירה‬ ‫המקוונת בכרטיסי הטיסה בתנאי היצע דינמיים‪ .‬גישה מחקרית זו שונה מזו שננקטה במחקרים קודמים‪ ,‬בהם חקירת‬ ‫הבחירה נעשתה בצורה סטטית‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ההתייחסות במחקר זה לבחירה היא כאל תהליך שאינו בהכרח חד‪-‬פעמי‬ ‫על‪-‬ידי הצעת האפשרות לדחות את הבחירה למועד מאוחר יותר אשר במסגרתו היצע הכרטיסים ומאפייניהם עשוי‬ ‫להשתנות‪ .‬לצורך חקר בעייה זו פותח שאלון העדפות מוצהרות מורכב‪ ,‬אשר הופץ בקרב קבוצות אוכלוסיה מגוונות‪.‬‬ ‫שאלון מקוון זה עוצב כאתר אינטרנט להפצת כרטיסי טיסה‪ ,‬ונעשה בו שימוש בנתונים אמיתיים של כרטיסי טיסה‬ ‫מישראל ליעדים באירופה וצפון‪-‬אמריקה‪ .‬התנהגות הבחירה נאמדה במחקר זה באמצעות מודלים של בחירה בדידה‪.‬‬ ‫תוצאות האמידה מתייחסות לטיסות ליעדים שונים ולקבוצות אוכלוסיה שונות (תיירים ואנשי עסקים)‪ .‬ראשית נמצאו‬ ‫עדויות במחקר זה להשפעה של תנאי הבחירה הדינמיים על בחירת כרטיסי הטיסה‪ ,‬לרבות היכולת לדחות את קבלת‬ ‫ההחלטות למועד מאוחר יותר במהלך תקופת המכירה של כרטיסי הטיסה‪ .‬תוצאות נוספות מעידות על התועלת‬ ‫המיוחסת למאפייני כרטיסי טיסה אחרים שאינם דינמיים באופיים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪115‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תחבורה ותיירות‬ ‫שמיים פתוחים מול אופק מעורפל‪ :‬דיון בהשלכות העתידיות של הסכם שמים‬ ‫פתוחים‬ ‫משה גבעוני*‪ ,‬יעל רם**‪ ,‬צ'יקאגי מיושי***‬ ‫* החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫** החוג ללימודי תיירות ופנאי‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫*** אוניברסיטת קרנפילד‪ ,‬אנגליה‬ ‫באוקטובר ‪ 2013‬הוחל ביישום הדרגתי של הסכם שמיים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי‪ .‬עוד קודם לכן‪ ,‬בדצמבר‬ ‫‪ 2010‬נחתם הסכם דומה עם ארה"ב‪ .‬ההערכות הרשמיות‪ ,‬שנעשו על ידי גופים ישראליים ואירופיים והובילו להחלטה‬ ‫"לפתוח" את השמיים בין ישראל לאירופה‪ ,‬מצביעות על כך שההסכם יוביל לירידה עתידית של מחירי כרטיסי הטיסה‬ ‫אל ומישראל‪ ,‬ולכן צפוי לעודד את התיירות‪ ,‬ליצור מקומות עבודה‪ ,‬ולתרום כלכלית לתושבי ישראל ולמגזר העסקי‬ ‫במדינה‪ .‬בעבודה הנוכחית יוצגו ממצאים של השלב הראשוני במחקר הבא לבדוק את ההנחות הנ"ל‪ ,‬בהתבסס על נתונים‬ ‫שנאספו לאחר יישומו של ההסכם בין ישראל וארה"ב וכן על ניתוח מחקרים שבחנו מקרים שונים של פתיחת השמיים‬ ‫בין מדינות ואזורים שונים‪ .‬המחקר מנסה להסיק האם ההנחה שדה‪-‬רגולציה ופתיחת השמיים תוביל לצמיחה כלכלית‬ ‫מוצדקת ויש לה בסיס גם במקרה של ההסכם בין ישראל לאירופה‪ .‬גורמים יחודיים לישראל העשויים להשפיע על‬ ‫רווחיות ההסכם יעמדו במרכז המחקר‪ ,‬בין הגורמים הללו‪ :‬קיומם של שני שדות תעופה אזוריים בלבד‪ ,‬לצד שדה מרכזי‬ ‫מהיקרים בעולם לנחיתה; פלח שוק גדול יחסית של ביקורי משפחה וחברים (‪ ;)VFR‬היצע חדרי מלון מקומיים שאינו‬ ‫מספק ואינו צומח; ותחבורה ציבורית שאינה מפותחת דיה‪ .‬דגש מחקרי נוסף יינתן להשפעה הצפויה של ההסכם על‬ ‫כניסתם של מפעילי "‪ "low cost‬וההשלכות של מהלך זה על עידוד התיירות היוצאת‪ ,‬הכלכלה המקומית וענף התיירות‬ ‫המקומי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪116‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תחבורה ותיירות‬ ‫העיר שנשכחה על ידי מתכנני התחבורה‪ :‬ירושלים התיירותית‬ ‫ערן פייטלסון‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מבחינה תחבורתית‪-‬פונקציונלית ירושלים מורכבת מארבע ערים‪ :‬העיר הציונית‪ ,‬העיר החרדית‪ ,‬העיר הפלסטינית והעיר‬ ‫התיירותית‪ .‬שלושת הערים הראשונות משורתות על ידי מערכות תחבורה ציבורית‪ ,‬נפרדות ברובן‪ ,‬אך עם כמה רכיבים‬ ‫משותפים‪ .‬העיקרי שבהם הוא הרכבת הקלה‪ .‬בעבודה זו נבחנת המידה בה העיר הרביעית‪ ,‬התיירותית‪ ,‬משורתת על‬ ‫ידי מערכות התחבורה הציבורית‪ ,‬בדגש הרכבת הקלה‪ .‬הסיבה לדגש זה היא הנראות הגבוהה של הרכבת הקלה‪ ,‬והקושי‬ ‫של תיירים להתמצא במערך האוטובוסים של ירושלים‪ ,‬שאינו ידידותי בשפות זרות ויש קושי להתמצא בו‪ ,‬בייחוד לאו‬ ‫השינויים התכופים במערך זה לאחר הקמת הרכבת הקלה‪ .‬העיר התיירותית מורכבת מפלחי שוק שונים‪ .‬פלח שוק אחד‬ ‫הם יעדים שמשרתים בעיקר תיירים יהודים למטרות קניות‪ .‬אלו הם יעדים שמשרתים גם את כלל האוכלוסיה ולכן הם‬ ‫משורתים על ידי הרכבת הקלה ועל ידי מערך האוטובוסים‪ .‬אך היעדים שבזכותם ירושלים זוכה לתשומת לב עולמית‬ ‫לא ממוקמים ברובם באזורי מסחר או תעסוקה ולכן דורשים התייחסות נפרדת‪ .‬לשם כך נבחנת הנגישות למוקדים‬ ‫תיירותיים על פי חשיבותם העולמית (ולא מידת הביקורים בהם)‪ .‬בחינה זו מראה שחלק ניכר מאתרים אלו‪ ,‬ובייחוד‬ ‫האתרים הנוצריים‪ ,‬לא זוכים לשירות מספק בתחבורה הציבורית‪ .‬בסיכום מועלות מספר השערות לגבי הסיבות לכך‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪117‬‬ ‫ תחבורה ותיירות‬- ‫גאוגרפיה תיירותית‬ Applying the Theory of Planned Behavior to Understand the Intentions to Use Bike-Sharing for Holiday Cycling Sigal Kaplan, Francesco Manca, Thomas A. Sick Nielsen, Carlo G. Prato DTU Transport This study explored the behavioral factors underlying tourist intentions to use urban bike-sharing for recreational cycling while on holiday. The analytical framework relied on the Theory of Planned Behavior relating tourist intentions to pro-cycling attitudes, interest in bicycle technology, procycling subjective norms and perceived cycling ease. The case-study focused on the new bike-sharing system in Copenhagen (Denmark) and questioned 655 potential tourists about a hypothetical holiday scenario. Structural equation models revealed: (i) the great interest in using bike-sharing, frequently and for multiple purposes; (ii) the relation between holiday cycling and living in a cycling-friendly country, past cycling experience and habitual mode choice; (iii) the appeal of electric bicycles to tourists with high interest in bicycle technology, low perceived cycling ease and weak pro-cycling norms; (iv) the relation between frequent and multi-purpose cycling intentions and stronger procycling attitudes and norms, and greater perceived likelihood that the holiday partners would cycle. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 118 ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות קולינארית‬ ‫ארץ זבת חלב ודבש‪ :‬קולינריה מקראית כמוצר תיירותי בארץ הקודש‬ ‫עמוס רון*‪ ,‬דלן טימותי**‬ ‫* לימודי תיירות ופנאי‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫‪** Arizona State University, USA‬‬ ‫אוכל בכלל‪ ,‬ודרכי אוכל בפרט‪ ,‬תמיד היוו מרכיב חשוב ביעדי תיירות מורשת ותרבות כי הם משקפים בין השאר נורמות‬ ‫חברתיות ותרבותיות‪ .‬לדתות יש גם משקל לא מבוטל במורשת האוכל של יעדי תיירות רבים‪ ,‬וכך הדבר גם בהקשר‬ ‫של יהדות‪ ,‬נצרות וארץ הקודש‪ .‬התנ"ך והברית החדשה גדושים בתיאורי מזון‪ ,‬תיאורי פולחן וניסים הכוללים מזון‬ ‫ותיאורי תרבות אכילה במרחב הארץ‪-‬ישראלי הקדום; ספרי קודש אלה‪ ,‬וגם ספרות חז"ל‪ ,‬מהווים נדבך חשוב בהבנת‬ ‫ההקשר של הקולינריה הקדומה כמוצר תיירותי מודרני‪ .‬בקרב צליינים נוצרים רבים‪ ,‬ובמידה מסויימת גם בקרב עולי‬ ‫רגל יהודיים קיים עניין רב להכיר ולחוות את הקולינריה הקדומה‪ ,‬ולתופעה זו השלכות מסחריות‪ ,‬ואף נופיות‪ .‬הרצאה‬ ‫זו תבחן את מערכת הקשרים בין הקולינריה הקדומה לבין המוצר התיירותי‪-‬צלייני בהווה‪ .‬בין השאר‪ ,‬ההרצאה תבחן‬ ‫את התופעה של ארוחות מקראיות המוגשות בנאות קדומים והשתתפות פעילה תיירותית ב"סעודה האחרונה" של ישו‬ ‫המוצגת ומוגשת לצליין הנוצרי המבקר בארץ הקודש במספר אתרים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪119‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות קולינארית‬ ‫אתניות‪ ,‬אותנטיות‪ ,‬ומרחב שלישי קולינרי‪ :‬התבוננות בנופי אוכל בנצרת‬ ‫נמרוד לוז‬ ‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬מכללת הגליל המערבי‬ ‫רחובה הראשי של נצרת משובץ בעשרות דוכני מזון ומסעדות אך למרות השפע הזה מדובר בסיכומו של דבר בחזרה‬ ‫מייגעת ומכמירה של אותה סצינה קולינרית נחותה למדי‪ .‬בתי האוכל השונים למרות שמות הנושאים הבטחה כמו‬ ‫הטבון‪ ,‬ביתנו ועוד מגישים בסופו של יום מגוון של בשרים על האש במחירים זולים למדי ורשימה ארוכה (המשתנה‬ ‫מעט מאוד בין האתרים השונים) של סלטים חלקם תעשייתיים‪ ,‬חלקם ביתיים‪ .‬במאמר זה ברצוני לשאול כיצד נוצרו‬ ‫נופי אוכל אלה‪ .‬בהמשך לדיונו של בורדיה בטעם אני במקש להבין כיצד נוצר מטבח מקומי זה וכיצד אומץ הוא בתור‬ ‫אוכל מקומי‪ ,‬פלסטיני‪/‬ערבי‪ ,‬אותנטי הן על ידי הייצרנים והן על ידי הצרכנים השונים‪ .‬דרך לימוד נוף אוכל זה אני בוחן‬ ‫שינויים בהרגלי צריכת האוכל של קבוצת המיעוט בישראל‪ .‬הדיון עוקב אחר תהליכי השינוי של הטעם בקונטקסט של‬ ‫שוליות‪ ,‬כפיפות ואי שיוויון כלכלי במסגרת מדינה אתנו‪-‬לאומית‪ .‬אני מבקש להציע שבתהליך "מדבורו" של נוף האוכל‬ ‫בנצרת נוצר כאן למעשה מרחב שלישי גסטרונומי‪ .‬במסגרת זו נוצרת היברידיות הנובעת מתהליכים של הפנמת תפיסות‬ ‫מודרניסטיות הלקוחות מקבוצת הרוב בעוד זו האחרונה קוראת את הנוף שנוצר כמקומי ואותנטי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪120‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות קולינארית‬ ‫פיתוח תיירות קולינרית אזורית בהדגמה על אזור בקעת הנדיב‬ ‫בני בן ישראל‬ ‫מפעיל מתכנן ויועץ מטעם משרד התיירות‬ ‫בעולם הקולינריה‪ ,‬מתקיימת מזה כשלושה עשורים‪ ,‬מגמת ‪ Slow Food‬שקמה כאנטי תיזה ל‪ Fast Food-‬וצמחה‬ ‫לכדי תנועה עולמית מאורגנת בעלת מאות אלפי חברים‪ .‬התנועה קמה ופועלת באופן נמרץ במטרה לשמר מסורות‪,‬‬ ‫לייחד איזורים גאוגרפיים ולתת הזדמנות הוגנת למגדלי מזון בעולם כולו‪ .‬עם השנים‪ ,‬הורחבה תפישה תרבותית זו גם‬ ‫לתחומים נוספים הקשורים בגידול מזון כגון יין ודיג ‪.Slow Wine, Slow Fish‬‬ ‫תפיסה פילוסופית ותרבותית זו‪ ,‬המכבדת את המקום ומבדילה אותו ממקומות אחרים בעולם‪ ,‬יצרה ענף תיירותי תואם‬ ‫תחת המותג ‪ Slow Tourism‬והולידה מונחים נוספים דומים ‪( Cita Slow‬ערים איטיות)‪ .‬הפילוסופיה מקדמת תיירות‬ ‫אזורית בתא שטח קטן‪ ,‬טיולי כוכב‪ ,‬חופשה רגועה והיכרות מעמיקה עם התרבות של מקום החופשה‪.‬‬ ‫בישראל קיימים מרכזים מובילי דעה התומכים בתפישה זו אולם התנועה אינה זוכה להכרה כלשהי מטעם הגופים‬ ‫הממשלתיים הרלוונטיים כגון משרד החקלאות ומשרד התיירות‪.‬‬ ‫בקעת הנדיב מייצגת מורשת חקלאית חדשה בת ‪ 120‬שנה מיסודו של הברון אדמונד דה רוטשילד הספונסר הגדול‬ ‫של ההתיישבות החקלאית בארץ‪ .‬בקעת הנדיב מכילה בתוכה את כל המאפיינים המתאימים כדי לבסס אזור ייחודי‬ ‫המתאים כבסיס למרחב של תיירות איטית קולינרית‪ .‬במציאות‪ ,‬הדרך להיות אזור מוכר בזכות המאפיינים התיירותיים‬ ‫הקולינריים עדיין ארוכה ורבת אתגרים‪.‬‬ ‫ההרצאה תכלול סקירה של תהליכים והצעות לפיתוח התיירות והצגה של הגורמים המעורבים ובעלי האינטרסים‬ ‫בתחום‪ .‬ההרצאה תנסה להציע רעיונות מעשיים למימוש האתגר להקמת רשת של תיירות קולינרית איכותית‪ ,‬מוכרת‬ ‫ויציבה באזור בקעת הנדיב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪121‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות קולינארית‬ ‫האוכל הפלישתי כגורם משיכה תיירותי‬ ‫טובה דיקשטיין‬ ‫לימודי א"י וארכאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫המוזיאון הפלישתי באשדוד מציע למבקריו סיור וארוחה פלישתית‪ ,‬צמחונית אמנם‪ ,‬ששוחזרה בעזרת מחקר ייחודי‬ ‫על האוכל הפלישתי‪ .‬האוכל הוא דרך נוספת‪ ,‬חושנית וחווייתית להכיר את תרבותם של הפלישתים‪ .‬הפלישתים נעלמו‬ ‫מבלי להשאיר עדויות בכתב‪ .‬למרות זאת נוכל לדעת מה אכלו דרך הממצאים הבוטניים והזיאולוגיים מערי הפלישתים‪,‬‬ ‫רמזים בתנ"ך וביקור באי כרתים‪ ,‬מקור מוצאם של הפלישתים‪ .‬ביקור באי מגלה כי הזמן פסח על יושביו והם אוכלים‬ ‫עדיין את אותם המאכלים שאכלו אבותיהם לפני אלפי שנים‪ .‬סביר להניח כי מאכלים משותפים ליושבי האי כרתים‬ ‫ולעדות מסורתיות בא"י‪ ,‬כמו השומרונים‪ ,‬עלו גם על שולחנם של הפלישתים‪ .‬האוכל הפלישתי היומיומי היה דומה‬ ‫במרכיביו לאוכל הישראלי‪ ,‬דגנים וקטניות‪ ,‬אם כי הממצאים מגלים שהפלישתים אהבו גם טופח וחומוס – שנעדר מן‬ ‫הערים היהודיות‪ .‬הם אכלו בשר חזיר‪ ,‬והרבו בשתיית בירה‪ .‬היהודים העדיפו יין‪ .‬ביוון החיטה לא גדלה היטב והשעורה‬ ‫היא הדגן המרכזי‪ .‬בירה מכינים משעורה‪ .‬בארץ ישראל חיטה הייתה הדגן המרכזי והמשקה הלאומי היה יין‪ ,‬אם כי גם‬ ‫הפלישתים לא התנזרו ממנו‪ .‬לא נוכל לדעת בוודאות את גווני הטעם הייחודיים לאוכל הפלישתי‪ ,‬אם כי נוכל לשער‪.‬‬ ‫מאכלים משותפים לארץ ישראל ולכרתים נבדלים מעט בעשבי התיבול שמתבלים אותם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בכרתים אוהבים‬ ‫שומר‪ ,‬אצלנו תבלו בשמיר‪ .‬אפשר להניח‪ ,‬כי בתחילת דרכם לפחות‪ ,‬העדיפו הפלישתים את התיבול הכרתי‪ .‬בהרצאה‬ ‫נדבר על הארוחה הפלישתית במוזיאון אשדוד ונציע גם שני מתכונים‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪122‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות ויחסי חברה סביבה וכלכלה‬ ‫תיירות בת קיימא ושיווק תיירות‪ :‬הילכו יחדיו בלתי אם נועדו?‬ ‫ערן כתר‬ ‫המחלקה ניהול תיירות ומלונאות‪ ,‬המכללה האקדמית כנרת‬ ‫תכנון תיירות בת קיימא (‪ )Sustainable tourism planning‬הפך בעשורים האחרונים לאחת הגישות המובילות‬ ‫בתכנון אזורי תיירות‪ .‬הגישה הרווחת בתחום הקיימות נוטה להתמקד בשימור וטיפוח של שלוש סביבות מרכזיות‪:‬‬ ‫הסביבה האקולוגית‪ ,‬החברתית והכלכלית‪ .‬מאידך‪ ,‬סקירה של הספרות בתחום מראה כי תיירות בת קיימא נוטה להתעלם‬ ‫מגישת השוק ומעיסוק בשיווק‪ .‬לצורך בחינת התפקיד של השיווק בתכנון תיירות בת קיימא נערך ניתוח תוכן איכותני‬ ‫של ‪ 40‬תוכניות אזוריות לפיתוח תיירות בת קיימא מרחבי העולם‪ ,‬שפורסמו בשנים ‪ .2010‑2001‬הניתוח האיכותני‬ ‫שימש לבדיקת האלמנטים השיווקיים המשמשים בכל תוכנית‪ ,‬התפקידים השונים של הכלים והשיטות השיווקיות‪,‬‬ ‫וכיצד התפיסה השיווקית עומדת ביחס לאג'נדת הקיימות‪ .‬ממצאי המחקר מעידים כי לתפיסה השיווקית פוטנציאל‬ ‫משמעותי בתכנון תיירות בת קיימא‪ .‬ברובד האקולוגי‪ ,‬שיווק יכול לסייע להפחתת העומס על אזורים המגיעים לגבול‬ ‫כושר הנשיאה שלהם; ברובד החברתי‪ ,‬ניתן לעשות שימוש בשיווק בכדי לקדם הבנה בין תרבותית ולמשוך תיירים בעלי‬ ‫מודעות חברתית; וברובד הכלכלי‪ ,‬שיווק מסייע להגברת הביקוש ולהגדלת רווחי הקהילה המקומית מתיירות‪ .‬באופן זה‪,‬‬ ‫שיווק יכול לקדם תיירות בת קיימא ולסייע בשימור וטיפוח משאבי התיירות למען הדורות הבאים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪123‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות ויחסי חברה סביבה וכלכלה‬ ‫ג'יסר א‪-‬זרקא ‪ -‬לשבור את המצור‬ ‫דלית גסול‬ ‫המחלקה לניהול תיירות ומלונאות‪ ,‬המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן‬ ‫ג'יסר א‪-‬זרקא הינו יישוב במצור‪" .‬המצור" הינו מצור ממשי וקונספטואלי הבא לידי ביטוי בכמה מאפיינים‪:‬‬ ‫ •מצור פיזי – היישוב כלוא בין כביש ‪ 2‬ממזרח‪ ,‬לחוף הים ממערב‪ ,‬בין שמורת נחל תנינים בצפון‪ ,‬ל"סוללה" המהווה‬ ‫חיץ בינו לבין קיסריה‪.‬‬ ‫ •מצור כלכלי ‪ -‬ג'יסר א‪-‬זרקא הינו מבין היישובים הנחשלים בארץ על פי מרבית המדדים החברתיים‪-‬כלכליים‪.‬‬ ‫ •מצור חברתי חיצוני – ג'יסר א‪-‬זרקא הינו יישוב מיעוטים‪ ,‬המוקף ביישובים יהודיים מבוססים (מעגן מיכאל‪ ,‬בית‬ ‫חנייה וקיסריה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬אוכלוסיית היישוב נחשבת למיעוט מובדל ונחות גם בתוך אוכלוסיית המיעוטים בישראל‪.‬‬ ‫ •מצור חברתי פנימי – היישוב מאופיין בבעיות חברתיות קשות של אלימות בתוך המשפחה‪ ,‬סמים ואלכוהול‪,‬‬ ‫אבטלה מגדרית וייאוש‪.‬‬ ‫ •מצור קונספטואלי – שלל תנאי המצור יצרו מצב של דימוי ירוד של היישוב הן בעיני תושביו והן בעיני הסביבה‬ ‫(ברמה האזורית והארצית)‬ ‫מנגד‪ ,‬לג'יסר א‪-‬זרקא אוצרות נחבאים שטרם מומשו‪ :‬זהו היישוב הערבי היחיד השוכן לחוף הים‪ ,‬החוף מפורץ וחולי‪,‬‬ ‫כפר דייגים מסורתי‪ ,‬מערכת אמות המים לקיסריה העוברת ביישוב‪ ,‬גלעין כפר ותיק ואותנטי‪ ,‬נחל תנינים ושפכו אל‬ ‫הים ועוד‪ .‬תיירות מבוססת קהילה (‪ )CBT‬נחשבת כמכשיר יעיל למלחמה בעוני‪ ,‬לפיתוח אזורים כפריים‪ ,‬לעלייה ברמת‬ ‫החיים כמו גם בשיפור תפיסות ועמדות התושבים המקומיים כלפי פיתוח תיירות וכלפי הסביבה‪ .‬ההרצאה תעסוק‬ ‫במאפיינים הפיסיים‪ ,‬החברתיים והכלכליים של ג'יסר א‪-‬זרקא‪ ,‬בפוטנציאל פיתוח התיירות ביישוב‪ ,‬כמו גם בהיסטוריה‬ ‫של תוכניות פיתוח שונות ומידת התאמתן למציאות ביישוב‪ .‬המחקר מציע מודל לפיתוח תיירות מבוססת קהילה‬ ‫ליישוב – תוך בחינה ביקורתית האם מודל זה יכול להעצים את הקהילה ו"לשבור את המצור" בג'יסר א‪-‬זרקא‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪124‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות ויחסי חברה סביבה וכלכלה‬ ‫תיירות מבוססת קהילה‪ ,‬מורשת ושלום‪ :‬חקר מקרה של בית הארחה בעיר‬ ‫העתיקה בנצרת‬ ‫אלון גלבמן*‪ ,‬דניאל לוין**‬ ‫* ניהול תיירות ומלונאות‪ ,‬המכללה האקדמית כנרת‬ ‫‪** Department of Tourism Studies and Geography, Mid Sweden, University, Sweden‬‬ ‫נצרת עם כשמונים אלף תושביה‪ ,‬העיר הערבית הגדולה בישראל‪ ,‬מהווה ללא ספק את אחת מערי המורשת החשובות‬ ‫והמעניינות בישראל עם חפירות ארכאולוגיות מרתקות המלמדות על היסטוריה רבת מאורעות‪ ,‬מוקד דתי חשוב‬ ‫לצליינות הנוצרית ומפגש רב תרבותי של דתות ולאומים‪ ,‬בעל ערך תיירותי חשוב לתיירות בינלאומית והישראלית‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬העיר נקלעה לאורך השנים למשברים וקונפליקטים על רקע דת ולאום וכן סבלה מבעיות תכנון ופיתוח‬ ‫קשות‪ ,‬אשר גרמו לחסמים וקשיים בפיתוח התיירותי של עיר מיוחדת וקסומה זו‪ .‬פרויקט "נצרת ‪ "2000‬ששם לו‬ ‫למטרה לקדם ולפתח את התיירות בעיר ובו הושקעו מיליונים רבים גרם גם לנזק לא מבוטל בעיקר באיזור העיר‬ ‫העתיקה והשוק‪ ,‬בשל עבודות תשתית ופיתוח ממושכות אשר גרמו לסגירת חנויות ועסקים קטנים וקהילתים בשוק‬ ‫המסורתי‪ ,‬כאשר חלק ניכר מעסקים אלה אשר היוו בעבר חלק חשוב ואוטנתי של תרבות ומורשת מקומית נשארו‬ ‫סגורים ונעולים עד היום‪ .‬מטרת המאמר היא לנתח ולבחון את הפוטנציאל של עסקים תיירותיים קטנים לקדם שיח‬ ‫רב תרבותי ולהוות גורם המקדם התחדשות בעיר העתיקה של נצרת‪ .‬המתודולוגיה המחקרית היא איכותנית וכוללת‬ ‫תצפיות וכן ראיונות באמצעות שאלונים חצי מובנים בקרב יזמי ועובדי חקר המקרה הנבחר (אכסניית פאוזי עזר) ובקרב‬ ‫אנשי תעשיית תיירות נוספים בקהילה המקומית‪ .‬אכסניית פאוזי עזר בלב השוק והעיר העתיקה של נצרת ייחודית‬ ‫לא רק ביוזמה וניהול משותפים של בעלי הנכס‪ ,‬משפחה נצרתית רבת שורשים ומכובדת בשותפות צעיר יוצא קיבוץ‬ ‫ערכי ושאפתן‪ ,‬כי אם באופן בו הם חרטו על דגלם את יישום העקרונות של שיתוף הקהילה ופיתוח של תיירות למען‬ ‫הקהילה‪ .‬הפעילות של המקום נשענת על עובדים מקומיים ומתנדבים‪ ,‬משתמשת בתוצרת מקומית‪ ,‬ממליצה ומעודדת‬ ‫את התיירים השוהים בה למפגשים בלתי אמצעיים וחוויתים של הכרת המורשת הקהילתית (אנשים‪ ,‬בעלי מקצועות‪,‬‬ ‫אוכל ויצירה מקומית) בעיר ההיסטורית של נצרת‪ .‬אחד הסממנים החשובים והבולטים בסיפור הצלחתו של ההוסטל‬ ‫פאוזי עזר שהיה חלוץ בהטמעת עקרונות אלה בנצרת‪ ,‬הוא פתיחה של הוסטלים חדשים בשכנות לו בתוך המרקם‬ ‫העירוני של השוק הנצרתי העתיק והמאמצים גם הם בהצלחה את עקרונות הקיימות הקהילתית‪ ,‬ממשיכים לבשר את‬ ‫המפנה בתיירות מורשת קהילתית מקומית ואולי מחזקים את התפישה כי לתיירות יש גם את הכוח לעודד סבלנות‬ ‫ולקדם יחסי שלום בין עמים‪ ,‬דתות ותרבויות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪125‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות ויחסי חברה סביבה וכלכלה‬ ‫תל אביב ‪ -‬העיר העברית הראשונה כעיר עולם ‪ -‬שלבים במיתוג עיר‬ ‫הלה אורן‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הספרות המחקרית הדנה בתל אביב‪ ,‬או המתייחסת לערי עולם ולניתוח תהליכי מיתוג עיר‪ ,‬ענפה ומגוונת‪ .‬העניין‬ ‫הגובר בהיבטים החברתיים והשיווקיים של תהליכים אורבניים הועלה בדיון שעסק ב'תל אביב כעיר עולם' בהקשרים‬ ‫הגאוגרפים‪ ,‬חברתיים וכלכליים (ראה‪ :‬עזריהו ‪ ;2008 ,2005‬מנחם ‪ ;2005‬מרום ‪ ;2009‬קיפניס ‪ ;2010 ,2009 ,2005‬צין‬ ‫‪ .)2014‬פן נוסף בהיסטוריה הגאוגרפית של העיר הוא המיתוס התל אביבי ‪ -‬ציר מרכזי בספרו של עזריהו 'תל אביב‬ ‫העיר הא‪-‬מיתית' (‪ .)2005‬ספר זה ומחקר נוסף ‪Tel-Aviv: Center, Periphery and the Cultural Geographies‬‬ ‫‪ )Azaryahu 2008( of an Aspiring Metropolis‬מהווים מצע רעיוני למחקר שלפנינו‪ .‬עזריהו מתאר את שאיפתה‬ ‫העזה של תל אביב לזכות בהכרה בינלאומית ואת ההתפתחות הפרובינציאלית‪ ,‬כפקטור במיצוב תרבותי‪ .‬עזריהו (שם)‬ ‫מפרט ארבעה שלבים בהיסטוריה של תל אביב‪ ,‬המהווים בסיס רעיוני למחקר זה‪ ,‬אשר יבחן שלבים בתהליך המיתוג‬ ‫של תל אביב בפרט ומיתוג עיר בכלל‪.‬‬ ‫מטרת המחקר לאפיין שלבים בתהליך המיתוג‪ .‬אפיון זה יתחקה אחר התפתחות האסטרטגיה של מיתוג העיר כחלק‬ ‫משיווקה לקהל ישראלי ועד לשיווק העיר בעולם‪ .‬המחקר יתמקד בשנים ‪ ,2014‑1989‬ראשיתו‪ ,‬בשנה שבה הוטמעה‬ ‫הסיסמה 'עיר ללא הפסקה' ואחריתו‪ ,‬בימים אלה ממש‪ .‬דיון היסטורי פרשני יבחן את האופן שבו מייסדי העיר ומנהיגיה‬ ‫מתגו את העיר‪ ,‬כלומר טבעו ועיצבו השנים ובתהליך רב‪-‬שלבי את מיתוג העיר באמצעים שיווקיים מגוונים כגון‪ :‬תואר‪,‬‬ ‫סיסמה וסמליל‪ .‬נבחן כיצד המותג 'תל אביב' המייצג אוסף דימויים‪ ,‬מגדיר את סיפורה של העיר החל מ'העיר העברית‬ ‫הראשונה' וכלה ב'עיר עולם'‪ ,‬באמצעות מיתוגי‪-‬משנה‪ ,‬התומכים בסלוגן 'עיר ללא הפסקה'‪ ,‬המזוהה עם העיר יותר מכל‪.‬‬ ‫כל זאת כדי לייצר לעיר דימוי נחשק ‪ -‬יתרון תחרותי כלפי ערים אחרות‪ ,‬ודימוי התומך בזהותה העירונית מחד‪ ,‬ומבדל‬ ‫אותה מהזהות הלאומית של ישראל מאידך‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪126‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תרומת התיירות לפיתוח עיר ואזור‬ ‫תפקידה של התיירות במערכות אזוריות וסקטוריאליות של חדשנות‬ ‫עדי ויידנפלד‪ ,‬מייקל הול‬ ‫כלכלה ופיתוח בינלאומי‪ ,‬אוניברסיטת מידלסקס‬ ‫התרומה של תיירות כגורם מניע לפיתוח כלכלי וגידול ברמה באזורית והלאומית קיבל הכרה בספרות האקדמית‬ ‫והמקצועית‪ .‬ברם‪ ,‬תפקידה במערכות חדשנות אזוריות כמאפשרת או כמאיצה תהליכי למידה וחדשנות עדיין לא‬ ‫נחקרה לעומק‪ .‬יש הטוענים בספרות העכשווית שתיירות יוצרת מערכת חדשנות ייחודית ברמה האזורית ללא תמיכה‬ ‫אמפירית ואפילו נימוקים תאורטיים משכנעים‪ .‬סקירה של ספרות זו כמו גם עיון בתיאוריות רלוונטיות הגאוגרפיה‬ ‫כלכלית מצביעות על כל שלתיירות יש הרבה יותר מאפיינים של מערכת חדשנות תת‪-‬סקטוריאלית כמו לענפים אחרים‬ ‫בתעשיות השירותים‪ .‬אין להתעלם מתרומתה הרבה של התיירות למוביליות ובנאום של ידע ברמת האזור שמובילה‬ ‫ליותר חדשנות בתיירות ובתעשיות אחרות‪ ,‬אך אין מכך להסיק שהיא יוצרת מערכת אזורית חדשה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪127‬‬ ‫ תרומת התיירות לפיתוח עיר ואזור‬- ‫גאוגרפיה תיירותית‬ Between Vineyards, Wine and Wine Tourism: Enhancing Regional Tourism through a "Service Network" ‫ נועה שור‬,‫יואל מנספלד‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‬ In pursuit of added economic value, regions associated with food production have been using "rural tourism" (also termed "agro- tourism") as a preferred economic strategy. Within this framework, many regions around the world specializing in viniculture have implemented a strategy for the development of wine tourism. This process has involved both a transformation of large wineries into wine tourism centers and the creation of regional wine routes and wine-oriented special events for tourists. However, the question is whether such benefits can be also attained by rural regions composed primarily of small-scale wineries, and accompanied by rural tourism facilities operated by small family-based businesses. Apparently, in such circumstances, dis-economies of scale have placed various obstacles and constraints in the way of such a regional development strategy. The aim of the presentation is, therefore, suggesting an alternative solution to this problem in the way of a proposed economic strategy operating as a destination management system (DMO). This DMO is structured around an intensive and collaborative engagement of Small and Medium Tourism Enterprises (SMTEs) as business partners in a wine tourism regional corporate. This innovative solution would encourage those small tourism businesses to act as a one-stop-shop, selling all tourism services in the region using an integrated marketing, sales and management system. This system, transparent to all network members, would be owned by all tourism and hospitality providers in the region, allowing regional wine tourism to expand beyond the conventional DMOs known today. Since wine tourism has a proven potential to significantly expand existing and future tourism business, using this proposed DMS platform as a "service network" may create an advantage for wine tourism regions in three possible ways: (a) expanding sales of the individual tourism business; (b) gaining commission from selling services of other tourism business; and (c) sharing dividends derived from the successful operation of the regional DMS itself. The presentation will unveil a pilot project that is now being implemented in a wine production and rural tourism region of the Upper Galilee in northern Israel. The Galilee Vineyards Region (GVR) will be used to illustrate the proposed application model of this "service network" system and will describe its planning and implementation process. Finally, the case of the GVR will allow elaborating of lessons for an effective implementation of such a regional development model and strategy elsewhere. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 128 ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תרומת התיירות לפיתוח עיר ואזור‬ ‫התפתחות טכנולוגיית המידע והשפעתה על יזמות עירונית בתחום התיירות –‬ ‫המקרה של ‪Airbnb‬‬ ‫נתן מגן‪ ,‬איל ארט‪ ,‬עליזה פליישר‬ ‫כלכלה חקלאית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫סוגיות של אמון ומוניטין נידונו בהרחבה בספרות בהקשר של עסקות באינטרנט‪ .‬עם זאת‪ ,‬החסר הגדול בספרות‬ ‫המדעית בתחום זה הוא התפקיד של אמון ומוניטין בכלכלת השיתוף‪ .‬ישנם כמה הבדלים מהותיים בין עסקות אינטרנט‬ ‫כגון כאלה שנערכים ב‪ eBay-‬לבין אלה שנערכות באתרי כלכלת שיתוף כגון ‪ .airbnb‬בראשון המוצר מועבר מהמוכר‬ ‫לקונה‪ ,‬אין אינטראקציית פנים‪-‬אל‪-‬פנים ויש סיכון גבוה יותר שהמוכר לא יקיים את צדו בעסקה מאשר הקונה כי‬ ‫המוכרים שולחים את המוצר רק לאחר קבלת התשלום‪ .‬בכלכלת שיתוף המוכר מספק שירות על ידי שיתוף רכוש‬ ‫שבבעלותו ובכך רמת הסיכון שהקונה תורם לעסקה יכולה להיות גדולה יותר מזו של המוכר‪ .‬הקונה יכול להרוס או‬ ‫לגנוב מהרכוש בו הוא משתמש‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ברוב המקרים בכלכלת שיתוף יש אינטראקצית פנים‪ -‬אל‪-‬פנים שיכולה‬ ‫להיות כרוכה לא רק סיכונים פיננסיים‪ ,‬אלא גם בסיכון לאלימות פיזית משני הצדדים‪ .‬לכן יש חשיבות ממדרגה ראשונה‬ ‫ליצירת אמון בין שני הצדדים בעסקאות הנערכות בכלכלת שיתוף‪ .‬אחד המנגנונים ליצירת מוניטין ואמון הוא כתיבת‬ ‫בקורת של הקונים על המוכר אך אנו טוענים כי קיימים מנגנונים נוספים חלקם מעובדים אצל הקונה הפוטנציאלי‬ ‫בתהליך רגשי ולא בהכרח קוגניטיבי‪ .‬אנחנו בדקנו מנגנון מסוג זה באתר ‪ .airbnb‬אתר ‪ airbnb‬הוא אחת הדוגמאות‬ ‫לעסק של כלכלת שיתוף בו אנשים משכירים את דירתם לתקופות קצרות לתיירים‪ .‬האתר מהווה דוגמה ליזמות עירונית‬ ‫בה משתמשים במשאבים בלתי מנוצלים כמו דירות ריקות או חדרים ריקים בדירות קיימות על מנת להעלות את רמת‬ ‫ההכנסה של תושבי הערים‪ .‬המוכרים מפרסמים באתר את הדירה אותה רוצים להשכיר ופרטיה כמו כן הם מפרסמים‬ ‫בקורות של אורחים קודמים וחשוב מכך הם מפרסמים פרטים על עצמם כולל תמונת פנים שלהם‪ .‬אנו בודקים במחקר‬ ‫זה את תפקידה של תמונת הפנים בבניית האמון בשוק ‪ .airbnb‬המחקר מתבסס על ניסוי בקרב מדגם מייצג אינטרנטי‬ ‫של תושבי מדינת ישראל‪ .‬מצאנו כי לתמונת הפנים של המוכר יש תפקיד מכריע בסיכוי של האתר להבחר על ידי צרכנים‬ ‫פוטנציאלים‪ .‬אם בתמונה המוכר נתפש כמעורר אימון או אטרקטיבי יש לו סיכוי גדול יותר להבחר‪ .‬המענין הוא שזהו‬ ‫תהליך סבלימינלי וצרכנים לא מודעים לו כשהם נשאלים על כך‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪129‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תרומת התיירות לפיתוח עיר ואזור‬ ‫כלים חדשים לניתוח הוצאות תיירים ביעד עירוני‬ ‫אלון כהני‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הוצאות כספיות הינן המרכיב הבסיסי בהשפעת התייר על היעד בו הוא מבקר ונתוני הוצאות בסיסיים הם נפוצים‬ ‫ונדגמים כמעט בכל סקר תיירות גדול‪ .‬עם זאת‪ ,‬כמעט ולא קיימים נתונים לגבי הפיזור המרחבי והעתי של הוצאות‬ ‫אלה‪ .‬חוסר זה פוגע ביכולתם של חוקרים וקובעי מדיניות להבין לעומק את ההשפעה של תיירים על הכלכלה העירונית‬ ‫מחד ואת ההתנהגות המרחבית הצרכנית של התייר היחיד מאידך‪ .‬בהתאם‪ ,‬מטרת המחקר היא כפולה‪ )1( :‬לבחון את‬ ‫המבנה המרחבי והעיתי של פעילות התיירים והוצאותיהם (‪ )2‬להבין כיצד מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים ומאפייני הטיול‬ ‫משפיעים על הוצאות הפרט ועל פעילותו המרחבית‪ .‬המחקר יתבצע תוך יישום מתודולוגית מחקר חדשה – אפליקציה‬ ‫לסמארטפון בשילוב עם ראיונות חצי מובנים‪ .‬האפליקציה מאפשרת לדעת היכן נמצא התייר בכל רגע במהלך היום‬ ‫וכן משמשת כיומן הוצאות בזמן אמת בו ממלא התייר את הוצאותיו במהלך היום‪ .‬הראיונות תורמים להבנת התהליך‬ ‫המחשבתי המוביל לרכישה‪ .‬תוצאות ראשוניות מצביעות על דפוסים מרחביים שונים לתיירים שונים מחד ומנגד על‬ ‫זיהוי ברור של מרחבי צריכה תיירותיים בעיר ירושלים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪130‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬סוגיות נבחרות בתיירות‬ ‫איך גורמים למטיילים להרים לכלוך של אחרים ‪ -‬אפקטיביות של התערבויות‬ ‫במניעת השפעה לרעה של מבקרים על הסביבה‬ ‫איל מטרני‪ ,‬נורית קליאוט‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מבקרים בשטחים בעלי ערך של מורשת וטבע עלולים להשפיע לרעה על סביבת הביקור בצורות וברמות שונות‪ .‬כדי‬ ‫לצמצם או למנוע את ההשפעה השלילית מפעילים מנהלי השטחים הללו אמצעים שונים‪ ,‬ישירים ועקיפים‪ ,‬כדי לנהל‬ ‫את השפעות המבקרים‪ .‬בין האמצעים הללו תופסת מקום חשוב תקשורת שכנועית‪ ,‬תקשורת המנסה להעביר ידע‬ ‫מסוים למבקר בנוגע להתנהגות הרצויה‪ .‬תקשורת שכנועית יכולה להיות על בסיס אנושי‪ ,‬נוכחות איש צוות למשל‪,‬‬ ‫או תקשורת שאינה אנושית‪ ,‬למשל שילוט או דף מידע‪ .‬החלטות מנהלים לגבי צורת ההתערבות הרצויה ופוטנציאל‬ ‫האפקטיביות שלה ביצירת שינוי או בחיזוק עמדות והתנהגות יכולות להתבסס על ניסיון של מנהלי שטחים שבעזרתו‬ ‫הם מעריכים באופן סובייקטיבי את אמונות‪ ,‬עמדות וכוונות התנהגות המבקרים‪ .‬לעומת זאת הם יכולים להסתמך על‬ ‫תיאוריות ומחקרים מדעיים המספקים מסגרת תיאורטית ליצירת שינוי אפקטיבי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪131‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬סוגיות נבחרות בתיירות‬ ‫עיר דוד ‪ -‬מאת החופרים לעת התיירים‬ ‫שחר שילה‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬חשיפת והבנת הזיקה בין החפירות הארכאולוגיות להתפתחותו של אתר תיירות מורשת בעיר דוד‪ .‬חשיפת‬ ‫סיפור נדידת האתר מהר ציון למיקומו הנוכחי בעקבות החפירות ובחינת הקשר בין החפירות ופרסומן ליצירת ביקושי‬ ‫תיירות בעיר דוד‪ .‬השערת המחקר‪ :‬פרסום חפירות ארכאולוגיות הקשורות לסיפור ידוע‪ ,‬יוצר פרסומים פופולריים‪,‬‬ ‫המביאים ליצירת ביקושי תיירות והתפתחות תיירות מורשת באתר החפירות‪.‬‬ ‫מתודולוגיה‪:‬‬ ‫ •מחקר היסטורי וסקירת ספרות מקיפה בנושא החפירות בעיר דוד לדורותיהן‪.‬‬ ‫ •סקירת מאות ספרי נוסעים‪ ,‬תעודות ומקורות ראשוניים (ספרות ‪ +‬ארכיון)‪.‬‬ ‫ •סקירת עשרות ספרי הדרכת טיולים בירושלים מראשית צאתם לאור ועד שנת ‪.1948‬‬ ‫ •בחינה של עיתוני התקופה שלאחר החפירות לחיפוש היצעי תיירות שנוצרו לאתר‪.‬‬ ‫ •ניתוח התהליכים שהביאו ליצירתו והקמתו של אתר התיירות במיקומו הנוכחי‪.‬‬ ‫תקציר הממצאים‪:‬‬ ‫ •במשך קרוב ל‪ 2,000 -‬שנה אבדה עיר דוד המקראית תחת עיי חורבות ועפר‪ .‬מטיילים‪ ,‬תיירים ועולי רגל ביקרו‬ ‫בהר ציון בחושבם אותו לעיר דוד המקראית‪ ,‬ותיארו את ביקורם בו באופן רומנטי על רקע סיפורי המקרא‪ ,‬ללא‬ ‫הבנה גאוגרפית של העיר ירושלים‪.‬‬ ‫ •באמצע המאה ה‪ 19-‬החלו חפירות ארכאולוגיות בגבעה המזרחית בירושלים‪ .‬לאחר ‪ 30‬שנות חפירות‪ ,‬הציעו‬ ‫חוקרים לראשונה לזהות את הגבעה המזרחית כעיר דוד המקראית‪ ,‬ובכך נפתח תהליך זיהוי של אתרים במרחב‪,‬‬ ‫תוך החזרתם של שמות מקראיים למרחב עיר דוד (שמות כגון‪ :‬מעיין הגיחון‪ ,‬בריכת השילוח‪ ,‬קרית השלטון‪ ,‬גני‬ ‫המלך וכיו"ב)‪.‬‬ ‫ •הפרסומים האקדמיים זלגו אט אט אל ספרות ההדרכה והטיולים של מדריכי ירושלים‪ ,‬וכך נחשף הסיפור והידע‬ ‫לציבור הרחב‪ .‬ספרי הדרכת הטיולים החלו להתעדכן אודות מיקומה של עיר דוד לאחר כ‪ 40-‬שנות חפירה באתר‬ ‫(בעשור הראשון של המאה העשרים)‪.‬‬ ‫ •במהלך ראשית המאה העשרים‪ ,‬לצד הפרסומים הפופולריים החלו היצעי תיירות פופולריים לקהל הרחב בעיר דוד‬ ‫(במיקומה המעודכן והחדש)‪ .‬עשרות פרסומים של סיורים לקהל הרחב הוצעו בעיתונות היומית‪ ,‬והחלו ביקושי‬ ‫תיירות לאתר החדש‪ .‬סיכום‪ :‬נמצא קשר בין פרסומן של חפירות ארכאולוגיות העוסקות בסיפור ידוע‪ ,‬לבין‬ ‫יצירת פיתוח תיירותי ויצירתם של ביקושי תיירות‪ .‬שאלות מחקר שנותרו פתוחות עוסקות בחלקן של החפירות‬ ‫הארכאולוגיות ביצירת ביקושי תיירות‪ ,‬לעומת הנתח של היבטים פוליטיים – אידיאולוגיים בפיתוחה של התיירות‬ ‫לעיר דוד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪132‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬סוגיות נבחרות בתיירות‬ ‫תיירות‪ ,‬יין ופוליטיקה ומה שבינהם‪ :‬ניתוח מרחבי ביהודה ושומרון‬ ‫אוהד שקד*‪ ,**,‬יואל מנספלד*‪ ,‬דפנה קנטי**‪ ,‬סיון הירש הפלר***‪ ,‬גאולה שמעוני**‬ ‫* המרכז לחקר התיירות והחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** החוג למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** המרכז הבינתחומי‪ ,‬הרצליה‬ ‫חקר תיירות פוליטית על מגווניו השונים נחשב לתחום מחקר חדש יחסית‪ .‬עניינו בעיקר בהבנת השימוש בתיירות‬ ‫כמדיום להעברת מסרים פוליטיים ולשינוי עמדות בקרב תיירים ומבקרים במרחבים השנויים במחלוקת או נמצאים‬ ‫תחת מאבק שקט או אלים על מנת לשנות מציאות פוליטית כלשהי (‪ .)Moynagh 2008‬המחקר המדווח כאן‬ ‫עוסק בשימוש בתיירות בכלל ובתיירות יין בפרט על מנת להשיג הישגים ומטרות פוליטיות על ידי קיבעת עובדות‬ ‫טריטוריאליות וככלי המייצר תובנות ואהדה פוליטית בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית ומחוצה לה בכל הקשור‬ ‫למעמד יהודה ושומרון ומעמדם של תושביו‪ .‬שאלת המחקר המרכזית העומדת בבסיס המחקר היא עד כמה פיתוח‬ ‫של תשתיות תיירותיות ותשתיות תיירות יין ביהודה ושומרון הוא ביטוי לצורך בפיתוח כלכלי ויצירת מקומות עבודה‬ ‫בקרבת בתיהם של תושבי יהודה ושומרון ועד כמה התהליך הוא כלי פוליטי? כמהלך ראשוני במסגרת מחקר מקיף‬ ‫בתחום זה‪ ,‬נערך תיעוד ומיפוי מפורט של הפריסה המרחבית של תשתיות התיירות ובכללן תשתיות תיירות היין באזור‪.‬‬ ‫זאת על מנת לתעד את התופעה ולבחון את היקף התופעה‪ ,‬עד כמה היא אכן תיירותית והאם ניתן לייצר בחינה אמפירית‬ ‫של הקשר בין פריסת כרמי יין ביהודה ושומרון‪ ,‬פיתוח תיירות יין ותפעול המערכת התיירותית במרחב זה‪ .‬לצורך‬ ‫הניתוח נעשה שימוש כרטוגרפי נבתונים מרחביים ונתונים תיירותיים כדי למפות את התופעה הנחקרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשו‬ ‫גם ראיונות עומק עם העוסקים במלאכת פיתוח ותפעול התיירות והגברת התודעה הפוליטית על ידי המגזר הציבורי‬ ‫והפרטי במרחב המחקר‪ .‬תוצאות המחקר מראות כי יש קשר הדוק ומתגבר בין שימושי הקרקע החקלאיים בתחום‬ ‫התיירות ובכלל זה בתחום כרמי היין לבין תיירות יין הקשורה קשר ישיר עם הצורך להגברת מודעות פוליטית בקרב‬ ‫קבוצות שונות בחברה הישראלית‪ .‬תוצאות אלו מהוות בסיס להצדקת מחקר המשך אשר יעסוק בצורה רב מימדית‬ ‫בסוגיית התיירות הפוליטית המתפתחת בשטחי יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫‪Moynagh, M. A. (2008) Political Tourism and Its Texts. Toronto: Toronto University Press.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪133‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬סוגיות נבחרות בתיירות‬ ‫הגורמים המעצבים את תדמית היעד התיירותי בעיני סטודנטים ישראלים‬ ‫שרון טייטלר‪-‬רגב‪ ,‬שוש שהרבני‪ ,‬הלנה דה‪-‬סביליה‬ ‫כלכלה וניהול‪ ,‬מכללת עמק יזרעאל‬ ‫המטרות העיקריות של מחקר זה הם‪ .1 :‬ללמוד על התדמית של יוון‪ ,‬פורטוגל ופולין בעיני הסטודנט הישראלי כחלק‬ ‫ממחקר השוואתי המתבצע במקביל גם בקרב סטודנטים מהמדינות הנ"ל וכולל גם את ישראל כמדינת יעד‪ .2 ,‬ללמוד‬ ‫על ההשפעה של התדמית על הנכונות לנסוע והכוונה לנסוע ליעדים אלו‪ .3 ,‬ללמוד על ההשפעה של גורמים כמו רקע‬ ‫תרבותי‪ ,‬ניסיון עבר בנסיעות לחול ומקור האינפורמציה והשימוש ברשתות חברתיות על עיצוב התדמית‪ .4 ,‬לבדוק את‬ ‫התפיסות לגבי לקיחת סיכונים בקרב הסטודנטים הישראלים‪.‬‬ ‫השערות המחקר כוללות את העובדה שסטודנטים בעלי ניסיון קודם בנסיעות לחול יהיו בעלי גישות חיוביות יותר‬ ‫ביחס לסטודנטים שזו להם הפעם הראשונה (‪ ;)Andreu, Bigne and Cooper 2001‬השפעת האינטרנט והשימוש‬ ‫ברשתות חברתיות על תדמית היעד בעיני הצעירים; כאשר קיימת התאמה בין התרבות של היעד והתרבות של מדינת‬ ‫המוצא תיווצר תדמית חיובית יותר ליעד (‪.)Moura, Gnoth and Deans 2014‬‬ ‫המחקר בוצע באופן סימולטני בארבע המדינות במהלך החודשים מרץ‪-‬יוני ‪ .2014‬בשלב הראשון תנותח כל מדינה‬ ‫בנפרד‪ ,‬ובשלב השני יתבצע ניתוח השוואתי של ארבעת המדינות‪ .‬תוצאות ראשוניות שנאספו בקרב ‪ 276‬סטודנטים‬ ‫ישראלים מראות כי הגיל הממוצע הוא ‪ ,26.27‬כ‪ 44%-‬גברים ו‪ 51%-‬נשים (היתר לא ענו לשאלה)‪ .‬בקרב המדגם מספר‬ ‫הביקורים בחול בשלוש השנים האחרונות היה ‪ 1.87‬עם ממוצע שהות של ‪ 22.54‬יום‪ .‬מספר החברים בממוצע בפייסבוק‬ ‫היה ‪ .455‬כמחצית מהנשאלים הביעו רצון לנסוע ליוון ולפורטוגל (‪ 49.5‬לפורטוגל‪ ,‬ו‪ 53.3-‬ליוון)‪ ,‬בעוד שרק ‪26.6‬‬ ‫אחוז הביעו רצון לנסוע לפולין‪ ,‬ו‪ 41.1%-‬הביעו חוסר רצון‪ .‬הסיבות העיקריות לנסיעה ליוון היו האטרקציות והחופים‪,‬‬ ‫העובדה שהיעד בטוח והעובדה שהיעד לא יקר‪ .‬הסיבות העיקריות לנסיעה לפורטוגל היו דומות‪ :‬האטרקציות והחופים‪,‬‬ ‫יעד מרגש ומרתק והעובדה שהיעד בטוח‪ .‬הסיבות העיקריות לא לנסוע לפולין היו שהיעד לא מעניין (‪ )36.8%‬או שהיו‬ ‫שם כבר (‪ .)19.6‬אלו שבחרו לנסוע ציינו את העובדה שביעד אתרים היסטוריים‪ ,‬שזה יעד מרתק ובטוח‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪134‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות‪ :‬בין פיתוח לשימור‬ ‫"לצאת מבור הדימוי השלילי"‪ :‬אירועי תרבות כאסטרטגיה לשינוי תדמית‬ ‫העיר‬ ‫אפרת איזנברג‪ ,‬ניר כהן‬ ‫ארכיטקטורה‪ ,‬טכניון‬ ‫בעשורים האחרונים משקיעות ערים מסדרי גודל שונה מאמצים נרחבים באסטרטגיות מבוססות תרבות לצורך‬ ‫התחדשות עירונית‪ .‬רבים מסבירים את הצורך באסטרטגיות אלו ואת הפנמתן הכמעט גורפת למדיניות עירונית על‬ ‫רקע עידן המשילות העירונית (הניאו‪-‬ליברלית) המכפיפה רשויות לתחרות עיקשת על משאבים‪ ,‬אוכלוסיות חזקות‬ ‫והשקעות פרטיות‪ .‬במסגרת אסטרטגיות מבוססות תרבות‪ ,‬אירועי דגל וביניהם פסטיבלים עירוניים נתפסים כמנועים‬ ‫חשובים להתחדשות עירונית‪ .‬מאמר זה מפנה זרקור לשימוש בפסטיבלים עירוניים לצורך שיקום התדמית העירונית‬ ‫מסטיגמה שלילית (‪ .)territorial stigmas‬הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני בבת ים משמשת מקרה בוחן למדיניות‬ ‫ציבורית מבוססת תרבות המבקשת לייצר משמעות עירונית חדשה‪ .‬אנו מתחקים אחר הפעלתם של אמצעים אמנותיים‪,‬‬ ‫תרבותיים ויצירתיים על ה'תכונות' השליליות של העיר וכיצד משתמשים בדיוק בתכונות אלו כסולם הצלה מבור‬ ‫התדמית העירונית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪135‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות‪ :‬בין פיתוח לשימור‬ ‫הכרזת אתרי מורשת עולמית בישראל‬ ‫צביקה צוק‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫הצטרפות מדינת ישראל לאמנת המורשת של אונסקו ב‪ 1999-‬סימלה דרך חדשה והזדמנות להיכנס לרשימה המכובדת‬ ‫של אתרי מורשת עולמית‪ .‬הוועד הישראלי לאונסקו הצליח כבר ב‪ 2001-‬להביא להכרזת עכו ומצדה; ב‪ 2003-‬הוכרזה‬ ‫העיר הלבנה של תל אביב‪ ,‬ב‪ 2005-‬הוכרזו דרך הבשמים והתלים המקראיים וב‪ 2008-‬הגנים הבהאים‪ .‬ב‪ 2012-‬הוכרזו‬ ‫מערות הכרמל וב‪ 2014-‬מערות מרשה ובית גוברין‪ .‬ב‪ 13-‬שנים אפשר להתגאות ב‪ 8-‬הכרזות הכוללות ‪ 15‬אתרים‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬כי יש רק יתרונות‬ ‫מה היתרונות והחסרונות בהכרזות? האם ראוי להמשיך ולקדם אתרים להכרזה? בתחילה ָ‬ ‫להכרזות‪ :‬כניסה למועדון יוקרתי בינלאומי‪ ,‬הגדלת המודעות לשימור‪ ,‬יצירת גאווה מקומית‪ ,‬חגיגות הכרזה‪ ,‬דגלים‪,‬‬ ‫שילוט‪ ,‬דפדפות‪ ,‬בולים‪ ,‬מדליות ועוד‪ .‬מ–‪ 25‬האתרים שברשימה הטנטטיבית הוכרזו ‪ 8‬והוגשו עוד לאונסקו ‪ .5‬חלקם‬ ‫נדחו מנימוקים מקצועיים והיתר על רקע פוליטי בהתנגדות של מדינות ערב‪ .‬השער הכנעני בתל דן אושר מקצועית אך‬ ‫תקוע כי הסורים טוענים שהוא בשטח כבוש‪ .‬זאת‪ ,‬על אף מפות מהשנים ‪ 1948‑1921‬המעידות כי התל נמצא בשטח‬ ‫המנדט הבריטי ובשטח ישראל‪ .‬התיק המרשים של נדידת הציפורים בחולה נתקל בקשיים רבים‪ ,‬מקצועיים ופוליטיים‪.‬‬ ‫תיק מערות מרשה ובית גוברין נדחה מקצועית ולאחר תיקונים משמעותיים הוכרזו המערות השנה‪ .‬הדרך להכרזה‬ ‫ארוכה ומתישה ואונסקו מחמיר בבחינת התיקים‪ .‬בשנים ‪ 2011-2009‬לא הצלחנו בניסיונות ההכרזה עד כי נשאלה‬ ‫השאלה האם ראוי להמשיך ולהשקיע משאבים כה רבים בקידום הכרזות אתרים? לדעתי‪ ,‬מדינת ישראל אינה עושה די‬ ‫בנדון‪ .‬ראוי לחוקק חוק "אתרי המורשת העולמית של ישראל" לפיו תוקם יחידה קבועה ובעלת תקציב והיא שתקבע‬ ‫את הדרך הנכונה ואת רשימת האתרים לקידום‪ .‬ראוי שמשרדי החינוך והחוץ‪ ,‬להם תפקיד מרכזי בנושא זה‪ ,‬ישקיעו‬ ‫משאבים גדולים יותר ובעיקר מאמץ פוליטי על מנת לקדם באופן מקצועי יותר את הנושא‪ .‬האתרים המוכרזים‪ ,‬וגם‬ ‫אלו שברשימה הטנטטיבית‪ ,‬ראויים להיות מוטמעים במוסדות התכנון על מנת להגן עליהם‪ .‬גם אם חלקם לא יוכרזו‬ ‫הם יוסיפו להיות נכסים ערכיים חשובים ביותר למדינה‪ ,‬ובעצם ‪ -‬למעננו ולמען הדורות הבאים‪ .‬על כן‪ ,‬אין לעצור את‬ ‫התהליך אלא לקדמו ולשפרו‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪136‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות‪ :‬בין פיתוח לשימור‬ ‫הקשר שבין התיירות לשימור בערים היסטוריות בישראל‬ ‫שלי‪-‬אן פלג‬ ‫החוג לארץ ישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מורשת מהווה את אחד המשאבים החשובים לתיירות‪ .‬היא מייצרת מוקדים לביקורים‪ :‬אתרים‪ ,‬מבנים‪ ,‬מתחמים מעשה‬ ‫אדם‪ ,‬מתקנים וכדומה‪ .‬במונומנטים ארכאולוגים או היסטוריים המפגש שבין השימור לתיירות פשוט‪ .‬אך‪ ,‬כיצד השימור‬ ‫והתיירות משתלבים בערים ההיסטוריות שבהן מתגוררים אנשים ולהם תרבות עשירה משל עצמם? עיון בתהליכים‬ ‫המתרחשים בערים ההיסטוריות מראה שבישראל התיירות הוא המניע העיקרי לפעולות השימור המתקיימות בהן‪.‬‬ ‫משאבי המורשת בהן מושכים ומרתקים והם המשלבים אתרים פיזיים‪ ,‬עם חוויות לא מוחשיות‪' .‬אמנת וולטה' רואה‬ ‫את התיירות כאמצעי חיובי לפיתוח ולהתחדשות ערים היסטוריות‪ .‬מוצגים להלן גישות שונות לתיירות שהתפתחו‬ ‫בערים ההיסטוריות בישראל‪:‬‬ ‫ברמלה – שבה המונומנטים מהווים מוקדי תיירות בלבד;‬ ‫בצפת – שבה מיזמי התיירות מבוססים 'הרוח' הצפתי;‬ ‫בעכו העתיקה ‪ -‬שנתפסת כולה כעיר תיירות‪ ,‬ועיר מורשת עולם‪.‬‬ ‫מהם היתרונות והחסרונות של הגישות הללו וכיצד הם משפיעים על החברה‪ ,‬הכלכלה והפיתוח של הערים הללו? האם‬ ‫השימור בערים הללו הוא צעד טכני ליצירת אתרי ומשאבי לתיירות? מהם הקונפליקטים והאתגרים בחיבור של ערים‬ ‫חיות עם השימור ועם התיירות‪ .‬גישות עולמיות מעודכנות רואות בתרבות האנושית חלק חיוני בחיים העירוניים‪ .‬מכאן‬ ‫שהשימור בעיר היסטורית משמעה גם תחזוקת תרבויות חיות ומתן אפשרות להמשכיותן‪ .‬משום כך‪ ,‬תהליך דמוקרטי‬ ‫שבו התושבים מעורבים ושותפים בשימור עירם ומושתת על ההבנה הזאת הכרחי‪ .‬הוא כולל עבודה משותפת עם‬ ‫תושבי העיר לזיהוי ערכי העיר‪ ,‬לפיתוח חזון עבורה‪ ,‬לקביעת מטרות לפיתוח בר קיימא‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪137‬‬ ‫גאוגרפיה תיירותית ‪ -‬תיירות‪ :‬בין פיתוח לשימור‬ ‫מפארק עירוני לגן לאומי‬ ‫תום עמית‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫גן לאומי ירקון‪ ,‬הממוקם במרכז הארץ‪ ,‬היה ידוע ומוכר שנים רבות כאתר פיקניקים ומנגלים שמארח מבקרים בעיקר‬ ‫בימי שבת וחג‪ .‬דבר זה היה ייחודי בשנות השבעים של המאה הקודמת וענה על צורך שלא מצא את סיפוקו בעיר‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות צצות בערי המרכז גינות קהילתיות לצד פארקים עירוניים מפוארים‪ ,‬שמספקים את השירות הזה‬ ‫לתושבי הערים‪ .‬מתוך כך נעשתה עבודת תכנון של רשות הטבע והגנים שמטרתה לבחון מחדש את תפיסת גן לאומי‬ ‫ירקון מבחינת צרכי הציבור וצרכי המורשת ושמירת הטבע‪ ,‬עליהם אמונה הרשות‪ .‬התוצאה הינה הפעלת תוכנית "כוכב‬ ‫הירקון"‪ ,‬המטמיעה מעבר מאתר עירוני לשטח מוגן‪ ,‬המדגיש ערכי טבע‪ ,‬מורשת‪ ,‬נוף ותרבות‪ ,‬לצד הנגשתם בצורה‬ ‫חווייתית למבקרים בכל גיל‪ .‬באופן מעשי השינוי החל עם קיום של פעילויות ייחודיות וערכיות‪ ,‬שינוי תפיסת המים‬ ‫באיזור זה‪ ,‬ביצוע שבילים נושאיים ובניית תוכנית פיתוח להעצמת הערך‪ .‬בתוך שלוש שנים של פעילות אינטנסיבית‬ ‫גדל מספר המבקרים ב‪ 50 -‬אחוז‪ ,‬דבר שהוכיח כי לערכים יש ביקוש‪ .‬ההרצאה תסקור את התהליך‪ ,‬המחשבה מאחוריו‪,‬‬ ‫את תוצאות הביניים והשאיפות לעתיד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪138‬‬ ‫אקלים‬ ‫גאוגרפיה ובריאות‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל א'‬ ‫אריאל פרוינדליך‬ ‫יעקב אביעד‪ ,‬חיים קותיאל‪ ,‬חנוך לביא‬ ‫אילנית הלפמן‪-‬הרצוג‪ ,‬חיים קותיאל‬ ‫עפר ארזי‪ ,‬נעם חלפון‪ ,‬דן מלקינסון‬ ‫יורם בן‪-‬ארי‪ ,‬חיים קותיאל‬ ‫‪140‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪144‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל ב'‬ ‫ברוך זיו‪ ,‬צבי הרפז‪ ,‬הדס סערוני‬ ‫ג'ני פפרמן‪ ,‬עודד פוצ'טר‬ ‫פנינית כהן‪ ,‬עודד פוצ'טר‪ ,‬יצחק שנל‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬ברוך זיו‪ ,‬יהודית למפרט‪ ,‬יעל גזית‪ ,‬אפרת מורין‬ ‫‪145‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪148‬‬ ‫אקלים ‪ -‬שינויי אקלים והשפעותיהם על מערכות סביבתיות‬ ‫טל סבוראי‬ ‫מרסלו שטרנברג‬ ‫חזי יצחק‪ ,‬גולן בל‬ ‫נדב פלג‪ ,‬אפרת מורין‬ ‫‪149‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪152‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אקלים ובריאות האדם‬ ‫הלנה קרסנוב‪ ,‬יצחק קטרה‪ ,‬מיכאל פריגר‬ ‫מיה נגב‪ ,‬מנפרד גרין‬ ‫עמית טובי‪ ,‬גלעד רוזן‬ ‫אלינה רוזנברג‪ ,‬מרים וינברגר‪ ,‬חוה פרץ‬ ‫‪153‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪156‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אפידמיולוגיה סביבתית‬ ‫איתי קלוג‪ ,‬פרנסצקו נורדיו‪ ,‬ברנט קול‪ ,‬גואל שוורץ‬ ‫שמרית ממן‬ ‫חגית זמרוני‪ ,‬דניאל אורנשטיין‪ ,‬אפרת איזנברג‬ ‫זאב שטסל‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬אבינועם מאיר‬ ‫‪157‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪160‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪139‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל א'‬ ‫משתנים קלימטולוגיים ועומסים תרמיים ויישומם בתכנון השנתי של סיורים‬ ‫לימודיים במערכת החינוך‬ ‫אריאל פרוינדליך‬ ‫משרד החינוך ומכללת אחווה‬ ‫מערכת החינוך הממלכתית בישראל מייחסת מקום חשוב ביותר לסיורי חוץ כאמצעי לימוד נוסף‪ ,‬משלים וחוויתי‪,‬‬ ‫וכאמצעי להקניית ערכים שונים‪ .‬עקב כך‪ ,‬מושקעים משאבים וכספים רבים בתכנון וביצוע הסיורים הלימודיים‪ .‬רוב‬ ‫הסיורים הלימודיים מתקיימים בתנאי חוץ‪ ,‬מתוכננים ומתואמים זמן רב (מס' חודשים עד שנה) מראש‪ ,‬ומשולבים‬ ‫בתוכנית הלימודים הבית‪-‬ספרית‪ ,‬ומכיוון שכך מורכב למדי לשנות את מועדיהם עקב אילוצים שונים‪ .‬מאידך‪ ,‬דווקא‬ ‫סיורים כאלה‪ ,‬עקב היותם מראש מתוכננים לתנאי חוץ – הינם רגישים ביותר לתנאי מזג אוויר שונים‪ ,‬כגון ירידת‬ ‫גשמים‪ ,‬ותנאי עקת חום או קור‪ .‬למרות זאת‪ ,‬עולה הרושם כי בתי הספר נוהגים לתזמן את הטיולים וסיורי החוץ שלהם‬ ‫בלא התחשבות רבה בגורמים אקלימיים‪ ,‬ותוך שימוש בכללי אצבע שאינם מבוססים דיים‪ .‬משרד החינוך נעזר אמנם‬ ‫במדדי עומס חום או קור כדי למנוע קיום טיולים בערכים מסוכנים‪ ,‬אולם מדדים אלו מכוונים לסביבה הסגורה ואינם‬ ‫מבדילים בין תנאי שמש וצל‪ ,‬ולפיכך פחות מתאימים לתנאים בהם נערכים הטיולים‪ .‬המחקר הנוכחי משתמש במודל‬ ‫פיסיולוגי מודרני קיים המותאם לסביבה הפתוחה (מדד ‪ ,PET‬ומודל ‪ ,)RayMan‬יחד עם כיול לתחושה התרמית בתנאי‬ ‫הארץ‪ ,‬ותוך התחשבות במשטר הגשמים‪ ,‬ותנאי שמש וצל ‪ -‬על מנת לבחון את המועדים האופטימאליים במהלך השנה‬ ‫לקיום סיורי חוץ לימודיים באזורים שונים בארץ‪ .‬לאור ממצאים אלה ייבחנו תכניות טיולים שנתיות ממשיות של בתי‬ ‫ספר שונים‪ ,‬ויינתנו המלצות אפשריות שונות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪140‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל א'‬ ‫מאפיינים של ארועי גשם תת סופתיים לאורך חתך אקלימי שבין הרי יהודה‬ ‫לים המלח‬ ‫יעקב אביעד‪ ,‬חיים קותיאל‪ ,‬חנוך לביא‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫אירוע גשם תת סופתי (‪ )WIRE-Wet Intra Rain-spell Event‬הוא רצף הגשם היורד בתוך פרק הגשם‪ ,‬כאשר‬ ‫תחילתו וסופו מוגדרים לפי משך ההפסקה בתוך פרק הגשם באופן שכל עוד משך ההפסקה לא עבר סף מסוים רצף‬ ‫הגשם אינו נפסק‪ .‬אירועי גשם תת סופתיים מאופיינים לפי מספרם (‪ ,)WN‬לפי משכם (‪ )WD‬ולפי הכמות שירדה בהם‬ ‫(‪ .)WY‬במחקר הנוכחי נעשה ניתוח השוואתי של מאפיינים אלו עבור מגוון הגדרות של הפסקה‪ .‬המחקר מתבסס על‬ ‫נתוני גשם דקתיים מ‪ 10-‬שנים‪ ,‬ב‪ 3-‬תחנות גשם הממוקמות לאורך חתך אקלימי המשתרע מאקלים ים תיכוני בהרי‬ ‫יהודה במערב ועד אקלים צחיח בים המלח במזרח‪ .‬ניתוח השוואתי של התפלגויות מאפייני ארועי הגשם מראה שרוב‬ ‫הארועים הם קצרי משך‪ .‬מעל למחצית מן האירועים נמשכים עד ‪ 30‬דקות‪ .‬כמויות הגשם בהם קטנות יחסית‪ ,‬כאשר‬ ‫בכ‪ 60%-‬מהאירועים התת סופתיים העובי הוא עד ‪ 1.0‬מ"מ‪ .‬נמצא קשר מעריכי בין כמות הגשם באירוע לבין משכו‪,‬‬ ‫כאשר כמות הגשם גדלה ככל שהאירוע ארוך יותר‪ .‬כמו‪-‬כן נמצא‪ ,‬שכמויות הגשם‪ ,‬משכם ועוצמתם הממוצעת קטנים‬ ‫עם ההצחחה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪141‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל א'‬ ‫השוואה של פרמטרים מטאורולוגים על גרגרי אבקה הגורמים לאלרגיה בין ‪4‬‬ ‫אזורי מחקר‪ :‬ירושלים‪ ,‬ת"א קורדובה שבספרד וטולסה שבאוקלהומה ‪ -‬ארה"ב‬ ‫אילנית הלפמן‪-‬הרצוג‪ ,‬חיים קותיאל‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫השפעה של פרמטרים מטאורולוגים על גרגרי אבקה הגורמים לאלרגיה בין ‪ 4‬אזורי מחקר‪ :‬ירושלים‪ ,‬ת"א קורדובה‬ ‫שבספרד וטולסה שבאוקלהומה – ארה"ב אילנית הלפמן‪-‬הרצוג ופרופ' חיים קותיאל אוניברסיטת חיפה כ‪40%-‬‬ ‫מהאוכלוסייה בעולם סובלים מאלרגיה ומחלות ריאה מגוונות‪ .‬במחקר זה‪ ,‬נותחה ההשפעה של פרמטרים מטאורולוגים‬ ‫שונים על ריכוזי אבקנים של ברושיים (‪ )Cupressaceae‬בארבעה אזורים שונים‪ :‬תל‪-‬אביב וירושלים בישראל‪,‬‬ ‫קורדובה בספרד וטולסה באוקלוהומה‪ ,‬ארה"ב‪ .‬מתודולוגיה האבקנים נאספו במשך שנתיים (‪ )2011 ,2010‬וריכוזם‬ ‫חושב‪ .‬כל תחנת ניטור מוקמה ליד תחנה מטאורולוגית ומדדה נתונים מטאורולוגים‪ .‬בכל אזור עונת האבקה הוגדרה‬ ‫על ידי שימוש באחת מהשיטות הבאות‪ .1 :‬שימוש באחוזי מינימום‪/‬מקסימום לקביעת תחילת עונת הפריחה וסופה‪.2 .‬‬ ‫חישוב ‪ 10%‬של ריכוז גרגרי האבקה של היום המקסימלי‪ .‬ערך זה היווה סף לקביעת היום הראשון והיום האחרון של‬ ‫עונת הפריחה‪ .‬מבחן (‪ )Shapiro-Wilk‬בדק נורמליות בין האבקנים לבין הפרמטרים המטאורולוגים‪ .‬מבחן ספירמן‬ ‫(‪ )Spearman‬חישב את הקורלציה בין האבקנים לפרמטרים המטאורולוגיים‪ .‬תוצאות ומסקנות קיימים הבדלים משנה‬ ‫לשנה ובתחנות המחקר השונות‪ ,‬במשך עונת הפריחה של הברושיים ובתאריכים שעונת הפריחה מתחילה ומסתיימת‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬בירושלים ובתל אביב עונת הפריחה החלה לפחות שבועיים לפני שהחלה בשנת ‪ .2011‬בקורדובה ובטולסה‬ ‫עונת הפריחה בשנת ‪ 2011‬החלה מוקדם יותר מאשר בשנת ‪ ;2010‬בקורדובה לפחות בחמישה ימים ובטולסה בשבועיים‪.‬‬ ‫קורלציה חיובית נמצא בין טמפרטורה מקסימום לבין ריכוז גרגרי אבקה של ברושיים בשלושה אזורי מחקר (ירושלים‬ ‫‪ ,r=0.62; p<0.01‬תל‪-‬אביב ‪ r=0.33; p<0.01‬וטולסה ‪ .)r=0.67; p<0.01‬קורלציה שלילית נמצאה בקורדובה (;‪r=-0.56‬‬ ‫‪ .)p<0.01‬הימים בהם היו ריכוזים מקסימליים התרחשו בערכי טמפרטורה שונים בכל אזורי המחקר‪ ,‬כך שלא ניתן לחזות‬ ‫את הימים בהם יהיו ערכים מקסימליים על פי הטמפרטורה בלבד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪142‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל א'‬ ‫תחזיות משקעים לאירועי גשם בארץ ‪ ECMWF -‬או חוכמת ההמונים?‬ ‫עפר ארזי*‪ ,‬נעם חלפון**‪ ,‬דן מלקינסון***‬ ‫* החוג למערכות מידע‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** השירות המטאורולוגי‬ ‫*** החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫בתחומי מחקר וידע שונים נעשה שימוש בחוכמת ההמונים לחיזוי התנהגות של מערכות שונות‪ ,‬כגון התנהגות בורסה‪,‬‬ ‫תוצאות מערכות בחירות ועוד‪ .‬חוכמת ההמונים מושתתת על שקלול של ערכי חיזוי אשר ניתנים על ידי מספר רב של‬ ‫משתתפים‪ .‬בעוד שפיזור התחזיות גבוה‪ ,‬פעמים רבות הערך המשוקלל קרוב לערך במציאות‪ .‬במחקר זה ביקשנו לבחון‬ ‫האם חוכמת ההמונים תיטיב לחזות את כמויות המשקעים שירדו במהלך אירועי גשם שונים בחורף ‪ .2013-14‬במסגרת‬ ‫המחקר השווינו בין תחזיות המשקעים של מודל ‪ ,ECMWF‬שניתנו במהלך ‪ 72‬לפני תחילת האירוע‪ ,‬לבין ערכי‬ ‫המשקעים שנחזו על ידי "ההמון" באותו פרק זמן‪ .‬המשתתפים יכלו לעדכן את תחזיותיהם עד ל‪ 24-‬שעות לפני תחילת‬ ‫האירוע החזוי‪ .‬נבחרו שלוש נקודות שבהן נחזו ונמדדו משקעים‪ ,‬שהשתנו באירועים השונים‪ .‬במקביל נבדקו שלושה‬ ‫מנגנוני "הימורים"‪ .‬בראשון המשתמש הזין את תחזיתו לאירוע משקעים מבלי לדעת מהן התחזיות של המשתתפים‬ ‫האחרים‪ .‬בשני המשתתף יכול היה לראות את ממוצע התחזיות של כל המשתתפים האחרים‪ .‬ובשלישי המשתתף יכול‬ ‫היה לראות את כלל התחזיות של כל המשתתפים‪ .‬הניסוי נערך בשני מועדים שונים‪ :‬באירוע שהחל ב‪14/2/2014-‬‬ ‫ונמשך ‪ 48‬שעות‪ ,‬ובו ניתן היה להמר על ערכי המשקעים בנגבה צפת וירושלים‪ ,‬ובאירוע שהחל ב‪ 3/10/2014-‬ונמשך‬ ‫‪ 96‬שעות‪ ,‬ובו ניתן היה להמר על ערכי המשקעים בבאר שבע‪ ,‬איילון וירושלים‪ .‬כ‪ 60-‬אנשים השתתפו בניסוי (רובם‬ ‫פעילים בקהילת מזג האוויר של אתר תפוז)‪ ,‬ובערך ‪" 20‬הימרו" על כמות המשקעים שתרד בכל אתר‪ .‬מתוך הניסוי עולות‬ ‫כמה תוצאות מעניינות‪ .‬ראשית‪ ,‬מצאנו עדויות ל"חוכמה קולקטיבית" (‪ ,)Collective Intelligence‬דהיינו שממוצע‬ ‫ההימורים של הקבוצה טוב יותר מאלו של המשתתפים הבודדים‪ .‬שנית‪ ,‬בהשוואה למודל המטאורולוגי‪ ,‬ביצועי הקבוצה‬ ‫היו טובים‪ .‬תחזיות המודל הראו שוני רב (סטו בממוצע ב‪ 1-‬מ"מ באירוע גשם הראשון וב‪ 39-‬מ"מ באירוע השני)‪ ,‬בעוד‬ ‫שתוצאות הקבוצה היו עקביות יותר (סטיות של ‪ 9‬ו‪ 15-‬מ"מ בשני האירועים)‪ .‬התוצאות גם מרמזות על כל שאנשים‬ ‫לא נסמכו על תחזיות המודל‪ ,‬על אף שהיה זמין להם‪ ,‬אלא שיקללו גם ידע נוסף‪ .‬שלישית‪ ,‬בניתוח פרטני של חברי‬ ‫הקבוצה מצאנו כי ידע אישי של האיזור (הוערך לפי מרחק האתר ממקום המגורים) מתואם עם ביצועי המהמר‪ ,‬בעוד‬ ‫שידע מקצועי בנושא מזג אוויר (עפ"י שאלון קצר שמילאו המשתתפים) לא היה מתואם עם דיוק התחזית‪ .‬לבסוף‪,‬‬ ‫מצאנו עדות לכך שמנגנון הימורים משחק תפקיד המשפיע על האופן בו המשתתף בוחר להמר‪ ,‬כך שהימורי המשתתפים‬ ‫האחרים ‪ -‬במידה והם חשופים ‪ -‬משפיעים על ההימור של המשתתף‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪143‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל א'‬ ‫משטר הטמפרטורות באגן הים התיכון‪ :‬מגמות שינוי‪ ,‬אירועים קיצוניים ואי‪-‬‬ ‫ודאות‬ ‫יורם בן‪-‬ארי*‪ ,‬חיים קותיאל**‬ ‫* ניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫משטר הטמפרטורות על פני כדור הארץ משפיע בצורה ישירה ועקיפה על תהליכים שונים בסביבה הטבעית והאנושית‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬שחשוב לחקור את אופן השתנות הטמפרטורה לאורך זמן ואת אי הוודאות שלה‪ .‬המחקר הנוכחי מציג את משטר‬ ‫הטמפרטורות באגן הים התיכון באמצעות ניתוח מגמות שינוי ואי הוודאות של סדרות זמן עבור פרמטרים שונים של‬ ‫הטמפרטורה לאורך שנות המחקר‪ .‬הניתוח התבצע עבור פרקי זמן שנתיים‪ ,‬חודשיים‪ ,‬ומבחינת אירועי טמפרטורה‬ ‫קיצוניים‪ .‬חקר מגמות השינוי נותן מידע רב ערך על השתנות הטמפרטורות באגן הים התיכון‪ ,‬ובדיקת פרמטר אי‬ ‫הוודאות מאפשר לאבחן האם אי הוודאות עולה או יורדת לאורך זמן על רקע ההתחממות הגלובלית‪ .‬הנתונים שנבדקו‬ ‫כוללים טמפרטורות מינימום‪ ,‬ממוצע ומקסימום יומיות‪ ,‬שהתקבלו עבור ‪ 30‬תחנות מדידה באגן הים התיכון‪ ,‬המדידות‬ ‫נערכו בפרקי זמן שונים של עשרות שנים‪ ,‬במהלך המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת‪ .‬ממצאי המחקר‬ ‫מראים מגמת התחממות שנמצאה בעיקר בחודשי הקיץ‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי בצורות מגוונות ובאופן שונה באזורים‬ ‫השונים של אגן הים התיכון‪ .‬גם בחורף נמצאו סימנים של עליית טמפרטורה‪ ,‬למשל בטמפרטורת המקסימום בחודש‬ ‫ינואר‪ .‬התרחשו גם מקרים מועטים של התקררות שאפיינו במיוחד את מזרח האגן‪ .‬כמו כן נמצאו חודשים רבים‪ ,‬במיוחד‬ ‫בעונות המעבר‪ ,‬בהם לא נמצא שינוי מגמה מובהק‪ .‬מבחינת הנתונים הקיצוניים אז בטמפרטורת המינימום המוחלט‪,‬‬ ‫נמצאה בעיקר התמתנות או שלא נמצא שינוי‪ .‬לעומת זאת נמצאה מגמת עלייה בטמפרטורות המקסימום המוחלט‪,‬‬ ‫שאפיינה את התקופה שאחרי שנות השמונים‪ .‬אי הוודאות של עוצמת המופעים נמצאה אקראית בכלל האגן‪ ,‬אך נמצאו‬ ‫מקרים בודדים של שינוי מובהק שהתבטא בעליית אי הוודאות (בעונות האביב והקיץ) או ירידה באי הוודאות (בעונת‬ ‫החורף)‪ ,‬לאורך זמן‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪144‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל ב'‬ ‫מקורותיהם של שקעי אגן הים התיכון ‪ -‬ניתוח באמצעות אנליזה‬ ‫אובייקטיבית של "יחסי הורות" בין שקעים קיימים לשקעים נוצרים‬ ‫ברוך זיו‪ ,‬צבי הרפז‪ ,‬הדס סערוני‬ ‫מדעי הטבע‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מחקרים הראו שרוב שקעי אגן הים התיכון נוצרים כ'שקעי בן' תחת השפעתם של שקעים קיימים המצויים מחוצה לו‪,‬‬ ‫וחלקם הקטן ‪ -‬בהשפעת שקעים הנמצאים בים התיכון עצמו‪ .‬מיפוי אזורי ההשפעה של שקעים עשוי ללמד על "יחסי‬ ‫הורות" בין שקעים ולתרום להבנת תרומתם של אזורים גאוגרפיים שונים באגן הים התיכון ובסביבתו להיווצרות או‬ ‫התעמקות שקעים‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬ניתן ללמוד על התרחישים בהם נוצרים השקעים הים תיכוניים‪ .‬על מנת לזהות את‬ ‫'שקע האב' שבהשפעתו נוצר שקע חדש‪ ,‬פיתחנו שיטה המבוססת על הגדרה אובייקטיבית של אזור ההשפעה של שקע‪.‬‬ ‫מיפוי מיקומם של 'שקעי האב' של השקעים שנוצרו בים התיכון מעיד שרובם נוצרים בהשפעת שקעים ים תיכוניים‬ ‫ותיקים ורק מיעוטם בהשפעת שקעים מחוץ לאגן הים התיכון‪ ,‬רובם מאירופה והאטלנטי ויתרם מצפון אפריקה או‬ ‫אזור ים סוף‪ .‬מעקב אחר רצפי הורות (שושלות) מראה שהמקור הראשוני של רובם המכריע של שקעי הים התיכון‬ ‫הוא האוקיאנוס האטלנטי‪ .‬לרוב אין מדובר בשקע אטלנטי המגיע ישירות לים התיכון‪ ,‬אלא יוצר שקע בן בים התיכון‬ ‫במהלך תנועתו מזרחה לאירופה‪ .‬השקע הים תיכוני יוצר 'שקע נכד' בים התיכון וכן הלאה‪ .‬שכיחים המקרים בהם שקע‬ ‫ים תיכוני נע צפון מזרחה‪ ,‬לעבר אירופה‪ ,‬ותוך כדי כך יוצר שקעי בן נוספים (וכן נכדים וכו') בים התיכון‪ .‬ממצאים אלה‬ ‫מסבירים מדוע רוב השקעים הים תיכוניים הם בנים של שקעים ים תיכוניים ותיקים‪ ,‬בעוד שמקורם הראשוני העיקרי‬ ‫הוא באטלנטי‪ .‬ממצאים חדשים אלה נחשפו הודות לשיטה האובייקטיבית שפותחה ויושמה על נתונים ברזולוציה‬ ‫מרחבית גבוהה (נתוני ה‪ ERA-Interim-‬ברזולוציה של ‪ .)0.75°×0.75°‬תרחישי ההיווצרות של שקעי הבן נותחו‬ ‫באמצעות מפות קומפוזיט של הלחץ בפני הים והטמפרטורה ברום ‪ 850‬הפ"ס‪ .‬כל מפה נעשתה עבור אזור היווצרות‬ ‫ספציפי של שקעי בן‪ ,‬למשל קפריסין‪ ,‬ומבוססת על מספר גדול של אירועים‪ ,‬מתקופה של ‪ 33‬עונות חורף‪ ,‬בהם שקעי‬ ‫האב היו מרוכזים באזור גאוגרפי מוגדר‪ ,‬למשל ‪ -‬מזרח אירופה‪ .‬השיטה חושפת תרחישי היווצרות של שקעי בן על‬ ‫החזית הקרה לעומת אחרים הנוצרים על החזית החמה או בגזרה החמה שלו (בדומה לתרחיש ההיווצרות של שקע‬ ‫שרבי)‪ .‬עבור שקעי גנואה הנוצרים בהשפעת שקעי אב במרכז אירופה ומזרחה‪ ,‬נמצא כי הם נוצרים במורד הרוח של‬ ‫האלפים‪ ,‬כך שהחזית הקרה של שקע האב מעוכבת מאחורי רכס ההרים‪ ,‬כפי המתואר בתיאוריות המקובלות להיווצרות‬ ‫שקעי גנואה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪145‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל ב'‬ ‫השפעת העיור על משך ועוצמת גלי החום ‪ -‬מקרה מבחן של העיר המדברית‬ ‫באר שבע‬ ‫ג'ני פפרמן‪ ,‬עודד פוצ'טר‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫באר שבע‪ ,‬שאקלימה חם וצחיח‪ ,‬עברה תהליך עיור מואץ במהלך ‪ 50‬השנים האחרונות‪ .‬מחקרים רבים הראו כי תופעת‬ ‫העיור יוצרת אי חום עירוני‪ ,‬המתגבר ככל שגדלה האוכלוסייה‪ .‬עם ההאצה בעיור‪ ,‬גדל השימוש באנרגיה והחום הנאגר‬ ‫במשטחים הלא טבעיים מתעצם ונפלט לאטמוספרה העירונית‪ ,‬דבר אשר יוצר הפרשי טמפרטורות בין העיר לסביבתה‬ ‫הלא בנויה‪ .‬מחקרים בעולם הראו שתופעת אי החום העירוני מתעצמת במהלך אירוע גל חום‪ .‬מחקר זה בחן את‬ ‫השפעת העיר על משך ועוצמת גלי החום בה ואת השפעת גלי החום על עוצמת אי החום העירוני‪ .‬מתודולוגיית המחקר‬ ‫כללה השוואה של נתוני הטמפרטורה‪ ,‬הלחות היחסית ומשטר הרוחות‪ ,‬בין התחנה המטאורולוגית בבאר שבע לתחנה‬ ‫מטאורולוגית שהוקמה בשדות קיבוץ חצרים‪ 4 ,‬ק"מ מגבולה המערבי של העיר‪ .‬המחקר התמקד בחודשי הקיץ ועונות‬ ‫המעבר‪ .‬נערכה בחינה של המשתנים האקלימיים במהלך אירועי גלי חום‪ .‬התוצאות הראו שבאופן כללי הטמפרטורות‬ ‫גבוהות יותר והלחות היחסית ומהירות הרוח נמוכות יותר בעיר ביחס לסביבה הלא בנויה והחשופה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בלילות שרב הטמפרטורה גבוהה יותר בחצרים‪ ,‬כאשר בהמשך מתרחש היפוך והטמפרטורה גבוהה יותר בבאר שבע‬ ‫בלילה שלאחר האירוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬התוצאות הראו כי הפרש טמפרטורת המקסימום גבוה מזה של המינימום באירועים‬ ‫אלה ומגמה מעניינת של צמצום תופעת אי החום העירוני דווקא באירועי גל החום לעומת שאר ימי החודש‪ .‬עוד נמצא‪,‬‬ ‫שישנו קשר בין אי החום העירוני למהירות הרוח כך שדווקא בימים חמים יותר ככל שמהירות הרוח גוברת‪ ,‬הפרשי‬ ‫הטמפרטורות בין העיר לסביבתה מתעצמים בעוד שביום רגיל המגמה היא הפוכה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪146‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל ב'‬ ‫מדד להערכת כמותית של האיכות הסביבתית של שטחים פתוחים עירוניים‬ ‫פנינית כהן‪ ,‬עודד פוצ'טר‪ ,‬יצחק שנל‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מחקר זה מציג מתודולוגיה להערכה סביבתית כמותית של פארקים עירוניים‪ .‬מאחר ורוב המחקרים שבחנו את ההשפעה‬ ‫הסביבתית של פארקים התמקדו במיטרד אחד או שניים (זיהום אוויר או אקלים או רעש)‪ ,‬יש קושי להעריך את‬ ‫ההשפעה הכוללת של הפארק העירוני על האיכות הסביבתית בתחומו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬המחקרים המועטים שהציעו שיטות‬ ‫להערכה סביבתית של שטחים עירוניים ירוקים לא הסתמכו בהערכתם על ניתוח נתונים אמפיריים של רמות רעש‪,‬‬ ‫זיהום אויר ותעוקות אקלימיות‪ ,‬ולא חישבו את השפעתם המצטברת בסביבות עירוניות ספציפיות‪ .‬המתודולוגיה‬ ‫הנוכחית מציעה הערכה כמותית של משתנים סביבתיים המשפיעים על האיכות הסביבתית הנובעת משילוב של שלושת‬ ‫המיטרדים הסביבתיים העיקריים (תעוקה תרמית‪ ,‬עקת רעש ועקה כתוצאה מזיהום אויר)‪ .‬המתודולוגיה מתבססת‬ ‫על איסוף נתונים אמפיריים מאתרי מחקר בשטח‪ ,‬ניתוחם באמצעות מדדים מתוקפים ומקובלים‪ ,‬בדיקת השפעתם‬ ‫המשולבת על ידי הבאת מידת אי הנוחות הסביבתית למכנה המשותף לכולם‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬דירוג ההשפעה המשולבת על פי‬ ‫רמות של מידת אי הנוחות הכוללת לאדם‪ .‬שיטה זו מאפשרת לזהות את המיטרד המסוים הדומיננטי למידת האיכות‬ ‫או הנחיתות הסביבתית‪ ,‬וכן מאפשרת השוואה בין אתרים שונים במרקם העירוני לאורך עונות השנה‪ .‬שיטה זו יכולה‬ ‫לשמש מתכנני ערים ונוף ככלי מקצועי יישומי בתהליך קבלת החלטות כדי להשיג את התרומה המירבית משטחים‬ ‫עירוניים שונים לרווחת המשתמשים‪ .‬המתודולוגיה נוחה לביצוע‪ ,‬משתמשת באינדקסים מתוקפים ומקובלים בתחומי‬ ‫המחקר הרלונטיים ועל כן ישימה באופן אוניברסלי ואף ניתנת לשיכלול ולהוספת מטרדים אחרים‪ ,‬בתנאי שמתבססים‬ ‫על מדדים מתוקפים הניתנים לניתוח בצורה דומה‪ .‬מקרה בוחן התקיים בעיר תל אביב‪ ,‬במסגרתו נחקרו התפקוד‬ ‫הסביבתי של שטחים ציבוריים פתוחים במרחב העירוני ומידת יכולתם להביא לשיפור התחושות התרמליות‪ ,‬להפחית‬ ‫מטרדי רעש ולשפר איכות האוויר בתחומם‪ .‬אתרי המחקר היו‪ :‬שצ"פ עירוני ירוק (פארק)‪ ,‬שצ"פ עירוני בנוי חשוף‬ ‫(כיכר) וקניון רחוב הממוקמים באזורי מגורים ועסקים‪ .‬ממצאי מדידות אמפיריות של משתנים אקלימיים‪ ,‬מזהמי אויר‬ ‫וערכי רעש נותחו על ידי המדדים הרלונטיים והשפעתם הכוללת חושבה ודורגה‪ .‬התוצאות מדגישות את חשיבותם של‬ ‫הפארקים העירוניים בתוך הרקמה העירונית ומצדיקה ההשקעה בהם במונחים של פיתוח בר‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪147‬‬ ‫אקלים ‪ -‬סוגיות באקלים‪ :‬אגן הים התיכון וישראל ב'‬ ‫אירועי יובש ארוכים בעונת החורף ‪ -‬אפיון קלימטולוגי‪-‬סינופטי‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬ברוך זיו‪ ,‬יהודית למפרט‪ ,‬יעל גזית‪ ,‬אפרת מורין‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫אירועי יובש ארוכים במהלך עונת החורף גורמים לנזקים סביבתיים קשים‪ .‬אלה גורמים בין היתר פגיעה בחקלאות‪,‬‬ ‫בצומח הטבעי‪ ,‬מגדילים את הצורך בהשקיה ואת הסיכון לשריפות‪ .‬הבעיה חמורה במיוחד באזור הלבנט ובישראל‪.‬‬ ‫באזור זה נצפית כבר מגמה של הפחתה במשקעים והתארכות פרקי יובש (גם אם אינה מובהקת סטטיסטית בשל‬ ‫התנודות הבין‪-‬שנתיות הגבוהות)‪ .‬המגמה צפויה להחריף על פי תחזיות של מודלים אקלימיים לעשורים הקרובים‪.‬‬ ‫המחקר להלן בוחן את התרחישים הסינופטיים להתפתחות אירועי יובש חורפיים‪ ,‬שמשכם מעל שבוע ימים‪ ,‬וזאת על‬ ‫סמך כלל האירועים שהתרחשו לאורך ‪ 62‬עונות חורף (‪ 178 ,)2012/13‑1950/51‬במספר‪ .‬בחינה סובייקטיבית של מפות‬ ‫הלחץ הברומטרי בגובה פני הים‪ ,‬הגובה הגאופוטנציאלי ברום הבינוני (‪ 500‬הפ"ס) והאנומליה בטמפרטורה בשכבות‬ ‫הנמוכות (‪ 850‬הפ"ס) הצביעה על שלושה טיפוסים המייצגים משטרים אקלימיים שונים‪ .‬הטיפוס ה"סובטרופי" מאופיין‬ ‫בהתפשטות הרמה הסובטרופית על פני רוב אגן הים התיכון כשמסלול השקעים מצפין לעבר אירופה‪ .‬ה"ברוקליני"‬ ‫מאופיין בשהות ארוכה של רכס רום מעל מזרח הים התיכון והלבנט שהינו חלק מגל רוסבי‪ ,‬והטיפוס ה"פולארי"‬ ‫מאופיין בחדירת אוויר קר ויבש בשכבות הנמוכות מכיוון צפון‪-‬צפון מזרח‪ ,‬המוכר גם כרוחות השרקייה החורפיות‪.‬‬ ‫בכדי למיין אובייקטיבית את אירועי היובש‪ ,‬הוגדרו מדדים כמותיים לכל טיפוס‪ ,‬ועל בסיסם הופקו מפות קומפוזיט‬ ‫המצביעות על שונות סינופטית ברורה בין שלושת הטיפוסים‪ .‬ניתוח הגורמים להתפתחותם של אירועים המשתייכים‬ ‫לכל אחד מהטיפוסים הסינופטיים (שכלל גם בחינת התנועה האנכית ברום הבינוני ‪ -‬אומגה ב‪ 500-‬הפ"ס)‪ ,‬הראה כי‬ ‫הגורם הדינאמי של ההתמוככות הוא האחראי להתפתחות אירועי יובש מהטיפוס הסובטרופי‪ ,‬ואלה יכולים להתפתח‬ ‫גם אם בשכבות הנמוכות נושבת רוח מערבית‪ .‬אירועים מן הטיפוס הברוקליני‪ ,‬המהווים שני שלישים מאירועי היובש‬ ‫הארוכים‪ ,‬נגרמים משילוב של הגורם הדינאמי (ההתמוככות) והתרמודינאמי‪ ,‬הסעת האוויר היבש (והחם) בשכבות‬ ‫הנמוכות‪ .‬שכיחותם הגבוהה של האירועים מהטיפוס הברוקליני מעידה אף כי אזור הלבנט‪ ,‬למרות מיקומו הדרומי‪,‬‬ ‫נתון בעונת החורף למשטר קווי הרוחב הבינוניים (גלי רוסבי)‪ ,‬אפילו תחת אירועי יובש ארוכים‪ .‬אירועים מן הטיפוס‬ ‫הפולארי נוצרים כש"רמה חוסמת" ממוקמת מעל מזרח אירופה‪ ,‬המלווה באפיק רום עמוק ממזרח לאזור הלבנט‪.‬‬ ‫בשכבות הנמוכות שלטת חדירת אוויר קר ויבש המצביעה על הגורם התרמודינאמי כאחראי להתפתחותם של אירועים‬ ‫אלה‪ .‬מצבים פולאריים בהם הזרימה בשכבות הנמוכות משתנה לזרימה ימית לחה יכולים להסתיים באירועי גשם‬ ‫קיצוניים‪ .‬מיון ואפיון התרחישים הסינופטיים האחראיים לאירועי יובש ארוכים מאפשר להעריך את השינוי העתידי‬ ‫הצפוי בשכיחותם ומשכם באמצעות ניתוח התוצרים של מודלים אקלימיים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪148‬‬ ‫אקלים ‪ -‬שינויי אקלים והשפעותיהם על מערכות סביבתיות‬ ‫הערכת השפעת שינויי אקלים על תצורות צומח בהתבסס על מודלים‬ ‫מרחביים ונתוני חישה מרחוק‬ ‫טל סבוראי‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫זמינות מים היא הגורם המגביל במערכות אקולוגיות יובשניות ולפיכך ניתן לשער כי מערכות אלו נוטות יותר מאחרות‬ ‫לשינוי ביצרנות כתגובה לשינויים בתכונות הגשם והטמפרטורה‪ .‬מטרת הרצאה זו היא לכמת את ההשפעות של שינויי‬ ‫האקלים חזויים על יצרנות של צומח עשבוני‪ ,‬שדות חיטה כולל ביומסה כללית ויבול גרעינים‪ ,‬יערות נטע אדם ושיחים‪,‬‬ ‫באזור הצחיח למחצה של ישראל‪ .‬זאת נעשה באמצעות שימוש במודלים דינמיים בזמן ובמרחב ובאמצעות נתוני חישה‬ ‫מרחוק מלוויינים‪ .‬התוצאות מראות הבדלים משמעותיים בין תצורות הצומח בתגובה לשינויי אקלים‪ .‬במקרה של‬ ‫צומח עשבוני‪ ,‬סימולציות הראו כי שינויי אקלים חזויים ישפיעו באופן מתון יחסית על יצרנות‪ .‬בצפון הארץ הגורמים‬ ‫המשפיעים ביותר על יצרנות עשבונית הם מועדי התחלה וסיום של העונה הלחה; ובצפון הנגב‪ ,‬כמעט כל מאפייני הגשם‬ ‫משפיעים על היצרנות העשבונית אך כמות הגשם השנתית היא המשפיעה ביותר‪ .‬חיטה נמצאה יותר רגישה לשינויי‬ ‫אקלים חזויים‪ .‬התוצאות הראו ירידה משמעותית בייצור חיטה‪ ,‬כתוצאה מירידה בכמות גשם ועלייה בטמפרטורה‪.‬‬ ‫הירידה הגיעה לרמה של ‪ 17%‬בייצור חיטה‪ ,‬כתוצאה מירידה של ‪ 5%‬בכמות גשם ועד ‪ 10%‬כתוצאה מעלייה במעלה‬ ‫אחת בטמפרטורה יומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי רגישות חיטה לשינוי האקלים תלויה בכמות הגשם הממוצעת באזור‪:‬‬ ‫הרגישות פוחתת באזורים לחים יותר‪ .‬במקרה של יערות נטע אדם (אורן ירושלים)‪ ,‬שלושה סוגי תגובה זוהו לאורך חתך‬ ‫הגשם של ישראל מצפון לדרום‪ :‬ביצועים יציבים עם מתאם נמוך לגשם באזור הלח; ירידת ביצועים מתונה מתואמת‬ ‫עם כמות גשם באזור המעבר; וירידת ביצועים חדה עם מתאם לגשם בסביבות יבשות‪ .‬העבודה על שיחים הראתה כי‬ ‫הנוכחות של שכבת קרום יוצרת משוב חיובי במערכת הצחיחה למחצה זאת על ידי‪ :‬א) שיפור משאבי מים מקומיים‬ ‫על ידי הפחתת ערכי אידוי; ו‪-‬ב) שיפור משאבי מים לכתמי השיחים במדרון באמצעות יצירת נגר‪ .‬התגובה של ארבע‬ ‫תצורות הצומח שנבדקו שונה אם כן כך שהתצורות הפחות מבויתות יכולות להיות יותר גמישות לשינויים חזויים‬ ‫בזמינות מים ואילו החיטה והעצים הנטועים עלולים להפחית את התפוקה במידה ניכרת‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪149‬‬ ‫אקלים ‪ -‬שינויי אקלים והשפעותיהם על מערכות סביבתיות‬ ‫השפעות שינויי אקלים על המגוון הביולוגי בישראל – מה יודעים‪ ,‬מה צריך‬ ‫לדעת ומה אפשר לעשות?‬ ‫מרסלו שטרנברג‬ ‫ביולוגיה מולקולארית ואקולוגיה של צמחים‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫בעשורים הקרובים צפויים שינויי אקלים הכוללים עלייה בטמפרטורות‪ ,‬עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אויר‬ ‫קיצוניים‪ ,‬שנות בצורת‪ ,‬שיטפונות ואירועי שרב‪ .‬שינויים אלה צפויים להשפיע על המערכות הטבעיות‪ ,‬תפקודן והמגוון‬ ‫הביולוגי שבהן‪ .‬הרצאה זאת מתארת את ההשפעות האפשריות של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל‬ ‫והמלצות ראשוניות להיערכות לקראת שינויים אלה‪ .‬זאת על בסיס סקרי מומחים ופעילות של צוותי מומחים‪103 ,‬‬ ‫מומחים השתתפו באופן ישיר ועקיף בעבודה זאת‪ .‬ע"פ הערכות סקר המומחים‪ ,‬ההשפעות העיקריות של שינויי אקלים‬ ‫בישראל הן הידרדרות נוספת במצבם של בתי הגידול של מים מתוקים‪ ,‬התייבשות של שיחים ועצים‪ ,‬ועלייה בתדירות‬ ‫ועוצמת השריפות ביערות וחורשים‪ .‬כמו‪-‬כן צפויים שינויים בתחומי התפוצה של מינים שונים‪ .‬בים התיכון צפוי המשך‬ ‫התפשטות והתבססות של מינים פולשים מהים האדום‪ ,‬בלייה מואצת של סלעי החוף וקריסה של טבלאות הגידוד‬ ‫הייחודיות לחופי הארץ‪ .‬בשלב זה ההשלכות של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל אינן ברורות במלואן‪ ,‬וגם‬ ‫הידע לגבי התרומה של פעולות ממשק לצמצום השפעות שינויי האקלים לוקה בחסר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראוי לנקוט בפעולות‬ ‫היערכות בעלות השפעה חיובית על המגוון הביולוגי בכל תרחיש של שינוי אקלימי‪ .‬המכלול השלם של המערכת‬ ‫האקולוגית עמיד יותר לשינויים אנטרופוגניים מאשר חלקיו השונים‪ ,‬ולכן יכולת המערכת השלמה להתמודד עם שינויי‬ ‫האקלים גבוה יותר‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הכלי החשוב ביותר לשמירת המגוון הביולוגי לנוכח שינויי האקלים הוא שמירה‬ ‫על שלמות המערכת האקולוגית ככל שניתן‪ ,‬תוך ניהול מדיניות המיועדת להפחית את גורמי הפגיעה שאינם קשורים‬ ‫לשינויי אקלים‪ .‬מדיניות שכלול והגדלת המאמץ בשמירת הטבע בישראל‪ ,‬הכרחית על מנת לשמור על המגוון הביולוגי‬ ‫מול לחצי הפיתוח‪ .‬הצורך במדיניות זו גובר מאוד לנוכח הלחץ הנוסף על המערכות הטבעיות בעידן של שינויי אקלים‪.‬‬ ‫תוצאות סקר המומחים מצביעות על כך שעל מנת להגיע למירב החוסן של התחומים המוגנים להשפעת שינוי אקלים‬ ‫בעתיד‪ ,‬צריכים האזורים המוגנים להתאפיין בעושר מינים גבוה ו‪/‬או כוללים מארג בתי גידול רבים ושונים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪150‬‬ ‫אקלים ‪ -‬שינויי אקלים והשפעותיהם על מערכות סביבתיות‬ ‫השפעת הטרוגניות בתכונות הקרקע על השרידות של תבניות צומח במערכות‬ ‫מוגבלות מים‬ ‫חזי יצחק‪ ,‬גולן בל‬ ‫מחלקה לאנרגיה סולארית ופיזיקה סביבתית‪ ,‬מכונים לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫התופעה של תבניות צומח במערכות מוגבלות מים נחקרה רבות במשך השנים האחרונות באמצעות מודלים מתמטיים‬ ‫ובעבודות שדה‪ .‬מודלים מתמטיים שונים שפותחו על ידי חוקרים מרחבי העולם מאפשרים לחקור אלו תבניות צמחיה‬ ‫צפויות להופיע לאורך מפל הגשם כתוצאה מהמשוב החיובי בין צמחיה למים‪ .‬המודלים חוזים את סדרת המצבים‬ ‫הבאה בכמויות משקעים הולכות וקטנות בקרקע מישורית‪ :‬צמחיה אחידה‪ ,‬תבנית חורים‪ ,‬תבנית פסים‪ ,‬תבנית כתמים‬ ‫וקרקע חשופה‪ .‬תבניות כאלו התגלו במרבית האזורים המדבריים בעולם‪ .‬כמו כן המודלים חוזים את האפשרות למצוא‬ ‫שתי תבניות צמחיה שונות באותה כמות משקעים (ביסטבליות); התבנית הנבחרת תלויה בהתפלגויות הצמחייה והמים‬ ‫ההתחלתיות‪ .‬אחד הנושאים "החמים" כיום במחקר הוא הקריסה האפשרית של מערכת אקולוגית כתוצאה מבצורות‬ ‫ארוכות או מפעילות אנושית (‪ .)catastrophic shift‬אחת השאלות המרכזיות שנחקרות כיום‪ ,‬היא האם ניתן למצוא‬ ‫שינויים מרחביים בתבניות הצומח שיהוו סימני אזהרה לכך שהמערכת נמצאת במסלול המוליך לקריסה כלומר מעבר‬ ‫מתבנית כתמים לקרקע חשופה‪ .‬מציאת אינדיקטורים כאלו תאפשר הפעלת מימשק שיעצור את הדעיכה של המערכת‬ ‫האקולוגית‪ .‬רב המודלים נעשו על מערכות הומוגניות ולא לקחו השפעות של הטרוגניות בקרקע‪ .‬הטרוגניות נובעת‬ ‫כתוצאה משינויים בעומק ומרקם הקרקע‪ ,‬כיסוי אבנים‪ ,‬מיקרוטופוגרפיה ושינויים בשיפוע הקרקע‪ .‬בעבודה זו‪ ,‬חקרנו‬ ‫את השפעת ההטרוגניות בקרקע על המעברים הקריטיים באמצעות סימולציות נומריות של מודל מוכר לתבניות‬ ‫צומח‪ .‬הראינו שהוספת ההטרוגניות גורמת לשרידות טובה יותר של כתמי הצומח לירידה בכמות המשקעים‪ ,‬לעומת‬ ‫המערכת ההומוגנית וכן המעבר למצב של קרקע חשופה נעשה מדורג יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההטרוגניות גורמת להיסטרזיס‬ ‫בתגובת המערכת לשינויים בכמויות המשקעים‪ .‬לאור תוצאות אלו‪ ,‬לא ניתן להזניח את ההטרוגניות של המערכת בחקר‬ ‫המעברים הקריטיים של מערכות אקולוגיות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪151‬‬ ‫אקלים ‪ -‬שינויי אקלים והשפעותיהם על מערכות סביבתיות‬ ‫הערכת שינויים במשטר ההידרולוגי של אגני היקוות ברמות מנשה כתוצאה‬ ‫משינויי אקלים חזויים על ידי מודלים גלובליים‬ ‫נדב פלג‪ ,‬אפרת מורין‬ ‫התכנית להידרולוגיה ומשאבי מים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מודלים אקלימיים גלובליים חוזים שינויים בתנאי האקלים באזורנו במהלך המאה הנוכחית‪ .‬המחקר המוצג בחן כיצד‬ ‫עשויים להשפיע שינויים אלו על סופות הגשם ועל המשטר ההידרולוגי באגני היקוות באזור רמות מנשה‪ .‬במסגרת‬ ‫המחקר פותח מודל סטוכסטי‪ ,‬המכונה "מנוע מזג אויר" (‪ ,)HiReS-WG‬המייצר נתוני סופות גשם סינטטיות בפירוט‬ ‫גבוה בזמן ובמרחב (רבע קמ"ר ו‪ 5-‬דקות) ובעלות תכונות עתיות ומרחביות המתאימות למאפייני נתוני הגשם המדודים‬ ‫המתקבלים מניתוח נתוני גשם ממכ"ם מטאורולוגי‪ .‬תכונות הגשם המיוצר על ידי מנוע מזג האוויר מושפעות מהמצב‬ ‫הסינופטי‪ ,‬ומצבים אלו והשתנותם לאורך הזמן נקבעו על ידי קישור למודלים אקלימיים‪ .‬בדרך זו מסוגל מנוע מזג‬ ‫האוויר לייצר נתוני סופות גשם בתנאי האקלים הנוכחיים ובתנאי אקלים חזויים על פי המודלים הגלובלים‪ .‬בגישה‬ ‫זו מבצעים תהליך שנקרא הורדת סקלה (‪ )downscaling‬המעביר את הסקלה מסדר גודל של עשרות אלפי קמ"ר‬ ‫ומספר שעות במודלים האקלימיים הגלובלים (‪ )GCM‬לסקלה קטנה מקמ"ר ודקות אחדות בנתוני הגשם‪ .‬סקלה זו היא‬ ‫המתאימה להעריך השפעות הידרולוגיות באגני היקוות בגודל של עשרות קמ"ר האופייני לישראל‪ .‬במנוע מזג‪-‬האוויר‬ ‫הודגש בייחוד ייצור רכיב הגשם הקונבקטיבי‪ ,‬שהינו לרוב המניע ליצירת זרימות באגני ההיקוות בישראל‪ .‬השינויים‬ ‫החזויים במערכות הסינופטיות באזורנו לאמצע המאה הנוכחית נבחנו באמצעות מודלים גלובליים ותרחישים לפליטת‬ ‫גזי חממה שהוצגו בדוח החמישי של הפנל הבין‪-‬ממשלתי לשינויי אקלים (‪ .)IPCC‬נתונים אלו הוטמעו במנוע מזג‪-‬‬ ‫האוויר ליצירת מפות גשם סינטטיות עבור האקלים הקיים ועבור אמצע המאה‪ ,‬ושולבו במודל הידרולוגי המדמה את‬ ‫הזרימות בנחלי דליה ותנינים בכדי לבחון את השינוי הצפוי במשטר ההידרולוגי באגני ההיקוות‪ .‬המחקר התמקד רק‬ ‫בשינויי אקלים הקשורים בשכיחות הופעה של מצבים סינופטיים גשומים והשפעתם על כמויות גשם ונפחי זרימה‪.‬‬ ‫התוצאות מצביעות על ירידה ממוצעת של ‪ 18%‑15%‬בכמויות המשקעים השנתיות עבור אזור רמות מנשה ולירידה‬ ‫ממוצעת של ‪ 47%‑45%‬בנפחי הזרימות בחלק העליון של אגני ההיקוות של דליה ותנינים לאמצע המאה הנוכחית‬ ‫בהשוואה לתחילת המאה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪152‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אקלים ובריאות האדם‬ ‫דינמיקה של ‪ PM‬בתגובה לסופות אבק במרחב אורבני צחיח והקשר לבריאות‬ ‫הלנה קרסנוב*‪ ,‬יצחק קטרה*‪ ,‬מיכאל פריגר**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** המחלקה לאפידמיולוגיה והערכת שירותי בריאות‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בסופות אבק מדברי ובהשלכות הרבות על הסביבה הפיזית והאנושית‪ .‬סופות אבק‬ ‫ממקור מדברי עשויות לגרום לעלייה בריכוז החומר החלקיקי (‪ )PM‬באטמוספירה מעל לערכי התקן של איכות האוויר‪.‬‬ ‫למרות התקדמות במחקר‪ ,‬עדיין חסר מידע לגבי הדינמיקה של חלקיקי האבק בסביבה החוץ והתוך מבנית‪ ,‬במיוחד‬ ‫במרחבים אורבניים צחיחים בסמוך לשטחי המקור‪ .‬המחקר נערך בעיר באר שבע בנגב הנתונה לסופות אבק תדירות‬ ‫במהלך השנה ולכן מהווה אזור מחקר מתאים לחקר תופעה זו‪ .‬ניתוח רטרוספקטיבי ופרוספקטיבי משולב של אבק‬ ‫ובריאות התבצע בשלבים הבאים‪ .1 :‬ניתוח ‪ PM10‬בהקשר של סופות אבק בעיר באר שבע במהלך העשור האחרון ‪.2‬‬ ‫השפעות אבק אטמוספרי על המרחב התוך מבני ‪ .3‬פיזור מרחבי‪-‬עתי של חומר חלקיקי מרחף במרחב אורבני במהלך‬ ‫סופת אבק ‪ .4‬קשר בין סופות אבק לתחלואה בסביבה צחיחה‪ .‬התוצאות מראות כי סופות אבק הם מקור עיקרי לרמות‬ ‫גבוהות של חומר חלקיקי וזיהום אוויר בעיר באר שבע כאשר ‪ PM10‬הינו המזהם הדומיננטי באזור עם תרומה יממתית‬ ‫של כ‪ 1-2,643-‬מיקרוגרם למטר‪ 3‬לריכוזי חומר חלקיקי באויר‪ .‬ניכרת תרומה משמעותית של סופות אבק לערכי ‪PM‬‬ ‫בתוך מבנים – בממוצע פי ‪ 6‬מערכי רקע מקומיים ופי ‪ 10‬מערכי התקן של איכות האוויר‪ .‬בנוסף במהלך סופות אבק‬ ‫גדלה ההתאמה בריכוזי ‪ PM‬בין חוץ ופנים כאשר החלק היחסי של ‪ PM2.5‬קטן‪ .‬במרחב העיר באר שבע קיים דגם‬ ‫פיזור מרחבי של חומר חלקיקי במהלך סופות אבק‪ .‬חשיפה ל ‪ PM10‬במהלך סופת אבק מעלה את הסיכון להחרפה של‬ ‫מחלות נשימה כרוניות‪ .‬תוצאות המחקר תורמות להבנת הדינמיקה של אבק מדברי ועשויות לשמש כלי מסייע בקביעת‬ ‫מדיניות איכות סביבה ובריאות האדם‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪153‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אקלים ובריאות האדם‬ ‫מדיניות הערכות לשינוי אקלים במערכת הבריאות‪ :‬המקרים של אנגליה‬ ‫וישראל‬ ‫מיה נגב‪ ,‬מנפרד גרין‬ ‫ביה"ס לבריאות הציבור‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫לשינוי אקלים השפעות מרחיקות לכת על בריאות‪ ,‬כולל השפעות של טמפרטורה על תחלואה ותמותה ועל זיהום אוויר‪,‬‬ ‫עלייה באירו‪-‬אלרגנים‪ ,‬ריבוי שיטפונות‪ ,‬עלייה במפלס הים ועוד‪ .‬ההרצאה תציג מדיניות הערכות להשפעות על הבריאות‬ ‫ברמת הרשות המקומית באנגליה בהשוואה לישראל‪ .‬באנגליה אושר בשנת ‪ 2008‬חוק שינוי אקלים‪ ,‬אשר שם דגש הן על‬ ‫הפחתת פליטות והן על הצורך במדיניות הערכות לשינוי אקלים‪ ,‬כולל פיתוח של תוכנית לאומית‪ .‬התוכנית הלאומית‬ ‫הראשונה פורסמה ב‪ ,2013-‬והגדירה תחומי אחריות רלוונטיים לסקטור בריאות הציבור‪ .‬המחקר שיוצג מיפה וניתח‬ ‫את התפיסות של בכירים במערכת בריאות הציבור באנגליה בנוגע לשינוי אקלים ובריאות‪ ,‬באמצעות ניתוח איכותני‬ ‫של ראיונות‪ .‬בהרצאה יוצגו תפיסות הסיכון שלהם לגבי ההשפעות של שינוי אקלים על הבריאות‪ ,‬איך הם מתמודדים‬ ‫עם אי‪-‬הוודאות והמחסור בנתונים שמאפיינים את התחום‪ ,‬וכיצד הם רואים את תפקידם בהערכות לשינוי אקלים‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬יוצגו ממצאי מרכז הידע לשינוי אקלים בנוגע להשפעות הצפויות על הבריאות בישראל‪ ,‬והמלצות מדיניות‬ ‫לגבי הערכות ברשות המקומית‪ ,‬ובכללן פיתוח מערכת הרתעה אקלימית‪ ,‬ניטור תחלואה ותמותה‪ ,‬שיפור מוכנות מערכת‬ ‫הבריאות וחינוך והסברה‪ .‬נדון במצב המדיניות בישראל בהשוואה למצב באנגליה‪ ,‬ובהשלכותיו על הבריאות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪154‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אקלים ובריאות האדם‬ ‫הסתגלות עירונית לגורמי סיכון אקלימיים‪ :‬תובנות מטורונטו וניו‪-‬אורלינס‬ ‫עמית טובי‪ ,‬גלעד רוזן‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הקשר שבין מגמת שינויי האקלים הנוכחית‪ ,‬גורמי הסיכון שעלולים להיווצר או להחריף בעקבותיה כגון שטפונות‬ ‫ובצורות‪ ,‬והאינטראקציה בינם לבין אזורים עירוניים זוכה לעניין הולך וגובר‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬ההבנה כיצד ערים מושפעות‬ ‫מגורמי סיכון אקלימיים וכיצד הן מסתגלות אליהם עודנה מצומצמת‪ .‬מחקר זה מציע מסגרת תיאורטית רחבה המקשרת‬ ‫בין גורמי סיכון אקלימיים והסתגלות עירונית אליהם‪ .‬המשתנים העיקריים המרכיבים את המודל‪ ,‬סוגי ההסתגלות‬ ‫השונים וההיזונים החוזרים בינם לבין פגיעות וחוסן עירוניים זוהו באמצעות סקירת ספרות מקיפה‪ .‬המודל נבחן על‬ ‫טורונטו וניו‪-‬אורלינס‪ ,‬שתי ערים צפון‪-‬אמריקאיות מרכזיות בעלות עבר ארוך של חשיפה והסתגלות לשטפונות‪ .‬בעוד‬ ‫שטורונטו נחשבת למובילה בהסתגלות עירונית‪ ,‬ניו‪-‬אורלינס ידועה כמפגרת בתחום זה‪ .‬נתונים למחקר זה הושגו‬ ‫באמצעות סקירה של הספרות האקדמית הרלוונטית‪ ,‬דיווחי חדשות‪ ,‬ובחינת מסמכי מדיניות ותוכניות עיר‪ .‬בחינת‬ ‫נתונים אלו העלתה מספר גורמים אשר עיצבו את נתיבי ההסתגלות השונים‪ .‬בעוד שהסתגלותה של ניו‪-‬אורלינס‬ ‫הוכתבה על ידי סוכנויות פדראליות‪ ,‬אשר התקשו לשלב אספקטים מקומיים בתוכניות ההסתגלות של העיר‪ ,‬מבנה‬ ‫שלטוני מבוזר איפשר לטורונטו שליטה מלאה על הסתגלותה‪ .‬יכולתה הכלכלית של ניו‪-‬אורלינס לבצע הסתגלות‬ ‫נפגעה כתוצאה מצמיחת פרברי העיר ומעבר האוכלוסייה המבוססת לאזורים אלו‪ ,‬אך זו של טורונטו התחזקה עקב‬ ‫איגודים בין העיר לרשויות השכנות לה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הקמת פארקים בטורונטו יצרה מרחב בטוח לשטפונות בתחומי‬ ‫העיר‪ ,‬בעוד שהסתגלות ניו‪-‬אורלינס נסמכה באופן מהותי על התנגדות לאירועים אלו באמצעים הנדסיים‪ ,‬אשר כשלו‬ ‫כאשר שיטפונות חצו ערך סף מסויים‪ .‬הבדל מהותי זוהה גם בין הגישות התכנוניות של הערים‪ .‬בעוד שגישה תכנונית‬ ‫מתערבת איפשרה רגולציה אינטנסיבית של שימושי קרקע בטורונטו‪ ,‬ניו‪-‬אורלינס לא נקטה בצעדים דומים‪ .‬על אף‬ ‫השוני הרב בהסתגלות הערים‪ ,‬שתיהן רתמו את ההרס שנוצר בעקבות שטפונות לעקור אוכלוסיות חלשות מבתיהן על‬ ‫מנת לקדם תהליכי התחדשות עירונית‪ .‬לבסוף‪ ,‬מחקר זה מוצא כי על ערים לאמץ חזון ארוך טווח המשלב הסתגלות‬ ‫לסיכונים אקלימיים לצד פיתוח כלכלי וחברתי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪155‬‬ ‫ אקלים ובריאות האדם‬- ‫גאוגרפיה ובריאות‬ Ambient temperature and notified campylobacter illnesses in Israel: A time series study ‫ חוה פרץ‬,‫ מרים וינברגר‬,‫אלינה רוזנברג‬ ‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫אפידמיולוגיה‬ Background: Campylobacter infection is increasing and poses a serious public health problem in developed countries. Since the incidence varies seasonally, it may be expected to be changed in response to global climate changes. We aimed to assess the relationship between ambient temperature and weekly notified Campylobacter infections. Methods: An ecological time series study; Data on 29762 laboratory-confirmed cases of Campylobacter for the period 1.1.1999-31.12.2010 were obtained from the Israeli Ministry of Health, for the Jewish population. Mean temperature for each week was calculated based on the airport monitoring station records. We used piecewise linear Poisson regressions, to estimate the association between weekly cases of Campylobacter (dependent variable) and average temperature value of lags 0-9 weeks (exposure). The effect of temperature was adjusted for the following confounders: seasonality, linear long term trends, holiday's indicator and relative humidity. Results: We found a J-shape relationship between temperature and Campylobacter infections. For the whole population, the percent increase in cases for 10C below-and above a threshold of 250C was 3.8% (95%CI:0.7-6.9%) and 15.4% (95%CI:9.1-21.%) respectively. The thresholds and the exposureresponse curves varied between 3 age-groups: 0-2 years (28%), 2.1-10 years (25%) and 10.1+ years (47%). For infants (0-2y) and for ages 10+y the curve was positive above the threshold and constant below it. For ages 0-2y, the percent increase in cases for 10C above a threshold of 150C was 9.5% (95%CI:5.513.6%) and for ages 10+y, above a threshold of 24.50C it was 17.5% (95%CI:10.2-24.9%). Differently, for ages 2.1-10y, the exposure-response curve was constant above and positive below the threshold; the percent increase in cases for 10C above a threshold of 180C it was 8.9% (95%CI:3.1-14.5%). Conclusion: Higher temperatures during the whole year are important and further intervention and education on food-handling behavior is needed. The difference in the age-related curve should be further explored. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 156 ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אפידמיולוגיה סביבתית‬ ‫שילוב מודל רגרסית שימושי קרקע (‪ )LUR‬ונתוני לווין (‪ )AOD‬במודל‬ ‫חשיפה היברידי של חלקיקים אטמוספריים עדינים בצפון מזרח ארה"ב‪.‬‬ ‫איתי קלוג*‪ ,‬פרנסצקו נורדיו**‪ ,‬ברנט קול**‪ ,‬גואל שוורץ**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** הארוורד‬ ‫נתוני חישה מרחוק שמקורם בלווינים מספקים לנו כלי חשוב ׁ לניטור חלקיקים‪.‬הלווינים חשובים במיוחד באזורים‬ ‫בהם אין תחנות ניטור קרקע של חלקיקים אטמוספריים עדינים (‪ )PM2.5‬בשל גודל השטח הנדגם ואמינות הנתונים‬ ‫הרציפים‪ .‬חיישני הלווין מספקים פרמטר חשוב ונפוץ של החלקיקים (‪ .Aerosol optical depth (AOD‬מחקרים‬ ‫שונים ביססו יחסים כמותיים בין נתוני ‪ AOD‬הנמדדים על ידי לויינים לבין ‪ .PM2.5‬מחקרים אלו דיווחו יכולת ניבוי‬ ‫נמוכה עד בינונית‪ .‬חשוב מכך‪ ,‬הם חסרו יכולת ניבוי ברזולוציה גבוהה על פני אזורי מרחב וזמן גדולים‪ .‬במחקר זה ניסינו‬ ‫להרחיב את המודלים הקודמים שלנו על ידי אימות המודל באזור נוסף עם מאפיינים גאוגרפיים ומטרואולוגים שונים‬ ‫ופיתוח מתודות חדשות בכדי לחזות טוב יותר ריכוזי ‪ PM2.5‬בימים ללא נתוני ‪ AOD‬מהלווין‪ .‬התחלנו בכיול יומי‬ ‫של נתוני ‪ AOD‬ל‪ 2003-2011-‬בצפון מזרח ארה"ב‪ .‬השתמשנו ב‪ mixed models-‬לכיול יומי של ‪ AOD‬ו‪.PM2.5-‬‬ ‫בנוסף השתמשנו ב‪ )IPW) inverse probability weighting-‬לחישוב ל‪ missingness-‬אקראי של ‪ .AOD‬יצרנו‬ ‫משתנה שימושי קרקע אגרגטיבי הכולל את כל שימושי הקרקע שהיו זמינים‪ .‬אפשרנו לשיפועים רנדומלים לתפוס‬ ‫את ההבדלים שבין המשתנה היחיד למשתנה האגרגטיבי‪ .‬לבסוף‪ ,‬המודל החדש כולל כעת אזורים מוטמעים (‪nested‬‬ ‫‪ )regions‬בכיול היומי‪.‬בשלב השני‪ ,‬אנו מנצלים את הקשר בין ערכי ‪ AOD‬וערכים בתאים שכנים בכדי לנבא ‪AOD‬‬ ‫כאשר נתוני הלווין חסרים‪ .‬ביצועי המודל היו מצוינים‪ cross validated R2 :‬ממוצע=‪ ,0.81‬וריאציה משנה לשנה‬ ‫‪ .0.79-0.84‬בנוסף‪ ,‬התוצאות הראו כי אין הטיה (‪ )Bias‬בריכוזים המנובאים (שיפועים של ‪ .)0.97-1.01‬המודל שלנו‬ ‫מאפשר להעריך חשיפה באופן מהימן‪ ,‬ללא הטייה וברזולוציה גבוהה לטווח קצר (ניבוי יומי) וטווח ארוך (ניבוי שנתי)‬ ‫על מנת לחקור את ההשפעות של חשיפה ל‪.PM2.5-‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪157‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אפידמיולוגיה סביבתית‬ ‫שינויי אקלים בימות החול של מרכז אסיה‪ :‬עדויות מתיארוך לומינסנציה‬ ‫שמרית ממן‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫ימות חול‪ ,‬מוגדרות כאזורים מדבריים גדולים אשר מכוסים בחולות איאולים ובכיסוי צמחי בדרגות שונות‪ .‬ניידות‬ ‫או התייצבות של דיונות חול הינן אינדיקטור של רגישות האזור לשינויים סביבתיים אשר נובעים משינויי אקלים‪.‬‬ ‫מסיבה זו‪ ,‬ימות חול עשויות לספק מידע אודות תנאי האקלים ואירועים קודמים של שינויי אקלים ולהוות אינדיקטור‬ ‫גאומורפולוגי של כיווני ועוצמות רוחות בעבר‪ ,)OSL( Optically stimulated luminescence .‬הינה שיטת תיארוך‬ ‫מתקדמת הקובעת את הזמן אשר חלף מאז גרגיר הקוורץ נחשף לאחרונה לאור השמש ובכך ניתן לקבוע את משך זמן‬ ‫קבורתו‪ .‬הפלאואקלים של מרכז אסיה אינו ברור מאחר ולא נעשה כמעט מחקר על הסטרטיגרפיה של דיונות ולא דווח‬ ‫עד כה על תיארוך או גיל של השקעת החולות‪ .‬מחקרים מעטים נעשו על שתי ימות החול של מרכז אסיה‪ :‬הקרה‬ ‫קום והקיזל קום‪ .‬המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה למפות בעזרת חישה מרחוק את שתי ימות החול ולקבוע את‬ ‫הדינמיקה שלהם‪ .‬המטרה השנייה הייתה ללמוד את השינויים הפלאואקלימיים אשר הביאו להתייצבותם של חולות אלו‪.‬‬ ‫במחקר זה שולבו נתונים מחיישנים בעלי רזולוציה ספקטראלית ומרחבית שונה‪ .‬נתוני החישה מרחוק שימשו לצורך‬ ‫מיפוי תפוצת החולות כיום ובעבר‪ ,‬אפשרו זיהוי וקביעת תצורות דיונריות וכן סיפקו נתונים על כיסוי הצומח‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בוצעו ניתוחים מרחביים‪ ,‬תמוכי ממ"ג (מערכות מידע גאורגפיות) בלווי עבודת שדה לצורך אימות ודגימת סוגי החוליות‬ ‫והצומח המצויים בשטח המחקר וכן לצורך ניתוח ‪ .OSL‬תוצאות הגילים מאנליזת ה‪ ,OSL-‬אשר הופקו מהמטר העליון‬ ‫של ארבעה עשר חתכים בין דיונרים בשתי ימות החול‪ ,‬מצביעות על התייצבות הדיונות באמצע ההולוקן כתוצאה‬ ‫משינוי אקלימי‪ .‬ימות חול אלו מציינות תקופות במחצית הראשונה של ההולוקן בהן שרר אקלים שונה‪ ,‬אשר איפשר‬ ‫פעילות חול איאולית בשונה מהמצב כיום‪ .‬הכרונולוגיה של הגילים‪ ,‬יחד עם ניתוח מקיף של נתונים פלאואקלימיים‬ ‫שונים מהאזור‪ ,‬מציעים כי ירידה בהספקי הרוח ועלייה במשקעים במחצית השנייה של ההולוקן הביאה לייצוב החולות‬ ‫באזור זה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪158‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אפידמיולוגיה סביבתית‬ ‫נקודות תצפית‪ :‬ממ"ג איכותני ככלי להצגת מגוון תפיסות של נופי יערות‬ ‫הכרמל‬ ‫חגית זמרוני‪ ,‬דניאל אורנשטיין‪ ,‬אפרת איזנברג‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‬ ‫חקר הסביבה הטבעית מתמקד בתועלות הרבות שמספקת סביבה זו לבני אדם‪ .‬אולם‪ ,‬הדגש הוא בעיקר במאפיינים‬ ‫הפיזיים והביולוגיים של הסביבה‪ .‬מעטים המחקרים העוסקים באפיון החוויה של האנשים (מעבר להעדפת נוף זה‬ ‫או אחר) בסביבה הטבעית ואפשרויות הפעולה בסביבה זו‪ .‬המחקר הנוכחי מבקש להשלים פער זה באמצעות פיתוח‬ ‫ממ"ג איכותני לניתוח והצגת התפיסות של ציבור המשתמשים וצרכי השימוש שלהם לגבי הסביבה הטבעית‪ .‬בהתבסס‬ ‫על ספרות בין תחומית העוסקת בשירותי המערכת האקולוגית‪ ,‬בהבניה החברתית‪-‬תרבותית של הטבע ובפנומנולוגיה‬ ‫של הנוף‪ ,‬המחקר שואל אודות ההבנות והמשמעויות התרבותיות שמייחסים אנשים מקבוצות חברתיות שונות לנופי‬ ‫הטבע ולתועלות שהן מספקים עבורם‪ .‬המחקר בדק תפיסות אלו לגבי נופי יערות הכרמל‪ ,‬בקרב כ‪ 70-‬משתתפים‪.‬‬ ‫החידוש שמציע המחקר הינו במתודולוגיה המשלבת בין שיטות מחקר איכותניות כגון קבוצות מיקוד‪ ,‬ראיונות עומק‬ ‫וכלים ויזואליים לבין מיפוי דיגיטלי‪ .‬ניתוח הנתונים האיכותניים ושילובן במפות מאפשר להציג את מגוון התפיסות‬ ‫של אנשים מקבוצות חברתיות שונות (יהודים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬נשים‪ ,‬גברים‪ ,‬צעירים ומבוגרים) את יערות הכרמל‪ .‬ייחודן של‬ ‫המפות מתבטא‪ )1 :‬ביצירת כלי לשיתוף הציבור ומתן 'קול' לאנשים מקבוצות חברתיות שונות (ושוליות) לבטא את‬ ‫צרכי היומיום‪ ,‬העדפותיהם‪ ,‬הפרקטיקות והערכים התרבותיים שלהם; ‪ )2‬בהצגת הידע על המרחב כפי שהוא מתקיים‬ ‫במגוון הקשרים תרבותיים‪ ,‬ובאפשרות לזהות את נקודות ההסכמה והמחלוקת ביחס לנוף בקרב משתתפים מקבוצות‬ ‫חברתיות שונות; ‪ )3‬בפיתוח כלי שיעמוד לרשות קובעי מדיניות ומתכננים של הסביבה הכוללת את נקודות המבט של‬ ‫המשתמשים עצמם לגבי סביבתם הטבעית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪159‬‬ ‫גאוגרפיה ובריאות ‪ -‬אפידמיולוגיה סביבתית‬ ‫אינדקס להערכת קיימות ביופיסית עירונית‬ ‫זאב שטסל‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬אבינועם מאיר‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫ערים מהוות מרכיב מרכזי בתרבות‪ ,‬החברה והכלכלה האנושית‪ .‬השפעתן של הערים על הביוספרה רבה מאד‪ ,‬אך מאידך‬ ‫ברמת העיר טמון פוטנציאל רב לקידום אסטרטגיה של קיימות‪ ,‬שבאמצעותה יכולה החברה האנושית להתמודד עם‬ ‫ההשפעות השליליות של האדם על הסביבה‪ .‬חלק מרכזי במימוש מדיניות של קיימות עירונית הוא הערכה של מצב‬ ‫הקיימות העירונית‪ .‬המדידה מאפשרת לזהות את מרכיבי הפעילות האנושית שאינם מתנהלים באופן מקיים‪ ,‬ובהתאם‬ ‫לכך להצביע על כיווני פעולה אפשריים על מנת להפוך פעילויות אלו למקיימות‪ .‬בשנים האחרונות פותחו אינדיקטורים‬ ‫ואינדקסים רבים להערכת הקיימות העירונית על פי תפיסות שונות של קיימות עירונית‪ .‬מרבית הכלים משלבים יחד את‬ ‫מרכיבי הקיימות החברתית‪-‬כלכלית עם מרכיב הקיימות הביופיסית אך אינם נותנים תמונה מלאה ומעמיקה של מרכיב‬ ‫זה בקיימות העירונית‪ .‬כמו כן מרבית האינדקסים שנעשה בהם שימוש להערכת קיימות עירונית הם אינדקסים יחסיים‬ ‫ולא מוחלטים (באינדקס יחסי נקבע ערך האינדקס של מדידה מסוימת באמצעות הערך היחסי של המדידה ביחס‬ ‫למדידות אחרות)‪ .‬האינדקס שפיתחנו מבקש להתמודד עם החסרונות של המדדים הקיימים‪ .‬במסגרת פיתוח האינדקס‬ ‫הוגדרו הנושאים של הקיימות העירונית הביופיסית ברמה המקומית‪ ,‬האזורית והגלובלית ואינדיקטורים הנכללים בכל‬ ‫נושא‪ .‬לכל אינדיקטור נקבע ערך תקן וערך אופטימום למשתנה הנמדד‪ .‬ערך התקן הוא ערך שחריגה ממנו מהווה פגיעה‬ ‫בבריאות האדם‪ ,‬באיכות הסביבה או באספקת המשאבים המשרתים את האדם‪ ,‬וערך אופטימום שהוא הערך הרצוי‬ ‫עבור המשתנה‪ .‬באמצעות נוסחה שפותחה ניתן לכל מדידה ציון שבאמצעותו ניתן להעריך את המדידה ביחס לערך‬ ‫התקן וערך האופטימום של המשתנה הנמדד‪ .‬הציונים מאפשרים להשוות בין משתנים המבוטאים ביחידות שונות והציון‬ ‫הכולל המתקבל מהשימוש באינדקס מאפשר להעריך את הביצועים הסביבתיים של ערים‪ .‬שימוש ראשון באינדקס זה‬ ‫בוצע במסגרת מחקר הבודק את מידת הקיימות של כמה ערים בישראל‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪160‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬חופים‬ ‫מיכה קליין‬ ‫מנשה ביתן‪ ,‬דב צביאלי‪ ,‬דפנה דיסני‬ ‫אברהם זהבי‬ ‫דב צביאלי‪ ,‬מיכל לייכטר‪ ,‬מיכה קליין‪ ,‬אליעזר קיט‬ ‫‪162‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪165‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫אלעד דנטה‪ ,‬יהודה אנזל‪ ,‬אפרת מורין‪ ,‬נדב לנסקי‪ ,‬תמיר גרודק‪ ,‬נתן שפר‬ ‫דורית סיון‪ ,‬נעם גרינבאום‬ ‫רויטל בוקמן‪S. Filin, Y. Avni, D. Rosenfeld, S. Marcoi ,‬‬ ‫ארז שמרלר‪ ,‬יצחק קטרה‪ ,‬חזי יצחק‬ ‫גיא סיסמה‪-‬ונטורה‪ ,‬מוטי שטיין‪ ,‬נעם גרינבאום‪ ,‬נעמי פורת‪ ,‬גלעד שטיינברג‪ ,‬סימונה אבנעים‪-‬כתב‪,‬‬ ‫דורית סיון‬ ‫‪166‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪170‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש קמג"י‬ ‫רבקה אמית‪ ,‬יהודה אנזל‪ ,‬און כרובי‪ ,‬עמית מושקין‪ ,‬אלן גילספי‬ ‫יונתן לרון‪Thomas Geay, Philippe Belleudy, Cédric Gervaise, Helmut Habersack, ,‬‬ ‫‪Johann Aigner, Andrea Kreisler, Hugo Seitz‬‬ ‫יובל לוריג‪ ,‬ח' גינת‪ ,‬יונתן לרון‪ ,‬מוטי שטיין‪ . Gacek, S. Mischke ,‬‬ ‫‪D‬‬ ‫יובל ארבל‪ ,‬גילת ברתנא‪ ,‬אורי רמון‪ ,‬גדעון סולמני‪ ,‬עמית מנדלסון‪ ,‬עמיר אידלמן‪ ,‬אריאל כהן‪ ,‬איריס‬ ‫ברנשטיין‪ ,‬צופיה רוזנר סלע‬ ‫רועי אגוזי‪ ,‬יהודית לקח‬ ‫‪174‬‬ ‫‪175‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬סחף‬ ‫אלי ארגמן‪ ,‬מנחם אגסי‪ ,‬אלון מאור‬ ‫מור שחר‬ ‫נעמה טסלר‪ ,‬לאה ויטנברג‪ ,‬נעם גרינבאום‬ ‫ניצן סווט‪ ,‬יצחק קטרה‬ ‫נורית שטובר‪-‬זיסו‪ ,‬נעמה טסלר‬ ‫‪176‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪180‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫יואל רסקין‪ ,‬דורית סיון‪ ,‬רויטל בוקמן‪ ,‬גלעד שטיינברג‬ ‫משה ענבר‬ ‫ליאור רוטנברג‪ ,‬דן מלקינסון‪ ,‬לאה ויטנברג‪ ,‬משה ענבר‬ ‫נתנאל ברגמן‪ ,‬מרקו ואן‪-‬דה‪-‬וויל‪ ,‬סטיבן היקוק‬ ‫אסף חן‪ ,‬יצחק בננסון‪ ,‬ארנון קרניאלי‬ ‫‪181‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪184‬‬ ‫‪185‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪161‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪173‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬חופים‬ ‫עלייה בגובה פני הים ‪ -‬הכצעקתה?‬ ‫מיכה קליין‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫לאורך תקופות גאולוגיות מתרחשים בכדור הארץ מעברים מתקופות קרחוניות לתקופות בין‪-‬קרחוניות‪ .‬בתקופות‬ ‫קרחוניות יורד מפלס הים העולמי (כ‪ 120-‬מטר מתחת למפלס הנוכחי בשיא הקרחוני האחרון‪ ,‬לפני כ‪ 18-‬אלף שנה)‪.‬‬ ‫בתקופות בין‪-‬קרחוניות יש עלייה בגובה פני הים‪ .‬בדור האחרון שולטת במדיה העולמית הגישה כי אנו "הולכים‬ ‫לקראת" עלייה מואצת בגובה פני הים‪( .‬גישה שהעניקה פרס נובל לאל‪-‬גור)‪ ,‬כמובן לתופעה זו במידה והיא אמיתית‬ ‫השלכות רבת משמעות מבחינת אסטרטגיות להיערכות‪ .‬התחזיות לעליית גובה פני הים במאה ה‪ 21-‬נעות על הטווח‬ ‫רחב שבין ‪ 20‬ס"מ ל‪ 2-‬מטר‪ .‬הדוח החמישי של הפאנל הבין‪-‬ממשלתי לשינוי אקלים (‪ ,)IPCC‬חוזה כי העלייה‬ ‫העולמית בגובה פני הים במאה ה‪ 21-‬תהיה בין ‪ 26‬ל‪ 97-‬ס"מ‪ .‬תחזיות המבוססות על הקשר בין שינויי טמפרטורה‬ ‫וגובה פני הים‪ ,‬חוזות עלייה גדולה אף יותר (למשל ‪ .)Rahmstorf‬מחקרים נוספים חישבו את תרומתם של קרחונים‬ ‫לעליית גובה פני הים‪ ,‬ומצאו כי תרחיש קיצוני של עלייה של ‪ 2‬מטר עד סוף המאה הוא אפשרי‪ ,‬אך בסבירות נמוכה‪.‬בו‬ ‫זמנית מחוץ לגישה השולטת מתקיימת קבוצת חוקרים המערערת על התחזיות ה"מפחידות" של העלייה הגבוהה בפני‬ ‫הים המדידות הרציפות הארוכות ביותר שקיימות בישראל (מפ"י ‪ )2013‑1958‬מראות על גובה פני ים פחות או יותר‬ ‫יציב‪ ,‬אם עליות וירידות מחזוריים במהלך התקופה אך ללא שינוי מגמתי‪ .‬גם בעולם רבים החוקרים המראים כי גישת‬ ‫"ההפחדה" לא תואמת את המתרחש בשטח‪ .‬הדיון יציג גם את הבעיות המתודולוגיות הקיימות במדידה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪162‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬חופים‬ ‫השפעת עליית גובה פני הים במאה ה‪ 21-‬על מבנים ימיים בחופי הים התיכון‬ ‫של ישראל‪ :‬הערכת עלויות שימור‬ ‫מנשה ביתן*‪ ,‬דב צביאלי*‪ ,‬דפנה דיסני**‬ ‫* החוג לציוויליזציות ימיות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫** אוניברסיטת תל אביב‬ ‫המחקר הנוכחי עוסק בסקר כמותי ואיכותני של המבנים הימיים הקיימים לאורך חופי הים התיכון של ישראל ומציג‬ ‫מודל כלכלי המעריך את עלות השימור של מבנים ימיים נבחרים‪ ,‬שתידרש עקב נזקים העלולים להיגרם למבנים אלה‬ ‫כתוצאה מעליית גובה פני הים בהמשך המאה ה‪ .21-‬לאורך חופי הים התיכון של ישראל נסקרו ‪ 74‬מבנים ימיים על‪-‬פי‬ ‫הסיווג הבא‪ :‬שני נמלי ים; חמש בריכות השקטה ומוצאים ימיים של תחנות כוח; שני מזחים על כלונסאות לפריקת‬ ‫פחם; ארבעה מתקני התפלה פעילים; שנים עשר מרינות מעגנות; חמישה מקשרים ימיים; עשרים ושלושה שוברי גלים‬ ‫מנותקים; שמונה טיילות עירוניות; חמישה אתרים ארכאולוגיים; מתקן אחד לחקלאות ימית ושבעה דורבנות‪ .‬לא נכללו‬ ‫ברשימה זו מוצאות ימיים של שפכי תעשיה‪ ,‬ביוב עירוני וניקוזים שונים בחופים‪ .‬מתוך רשימה זו נבחרו ‪ 9‬מבנים‬ ‫מייצגים‪ ,‬בעלי ההשפעה הרבה ביותר על כלכלת ישראל ורווחת תושביה‪ :‬נמל חיפה; נמל אשדוד; בריכת השקטה של‬ ‫תחנת הכוח "אורות רבין"; מזח הפחם בחדרה; מתקן התפלת מי‪-‬ים בפלמחים; מרינה הרצליה; שוברי גלים מנותקים‬ ‫בחוף תל‪-‬אביב; תשתיות חופי רחצה; וקיר‪-‬ים בגן לאומי קיסריה‪ .‬למבנים אלה חושבה עלות השימור הישירה בעלייה‬ ‫של ‪ 0.5‬מ' או ‪ 1‬מ' בגובה פני הים‪ .‬הגורמים העיקריים העלולים לפגוע במבנים ימיים אלו הם‪ .1 :‬גלישת גלים מעבר‬ ‫לשוברי גלים קיימים (‪ – )Overtopping‬הקטנת מספר ימי העבודה התפעוליים בנמלי הים של ישראל‪ ,‬בתפעול תקין‬ ‫של מרינות ופגיעה בתשתיות תחנות כוח‪ .2 .‬שינוי ברמת סעירות (אגיטציה‪ )Agitation-‬בנמלים ופגיעה אפשרית‬ ‫ביכולת תפקוד תקין ועיכוב בשינוע אניות‪ .3 .‬הצפות של תשתיות חופיות עד כדי אי תפקוד וצורך בבנייה מחודשת‪.‬‬ ‫סה"כ העלות המתקנת לשמירת התפקוד הקיים של המבנים הימיים הנבחרים לעיל‪ ,‬שתידרש כתוצאה מעליית גובה‬ ‫פני הים ב‪ 0.5-‬מ' ו‪ 1-‬מ'‪ ,‬מסתכמת בכ‪ 600-‬מיליון ש"ח וכ‪ 1.5-‬מיליארד ש"ח בהתאמה‪ .‬סכומים אלה מבטאים ‪0.07%‬‬ ‫ו‪ 0.17%-‬מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל בשנת ‪ 2012‬בהתאמה‪ ,‬לא כולל אובדן הערך של הנכסים שעלולים להיפגע‬ ‫כתוצאה מעליית גובה פני הים‪ .‬עלויות אלו הינן עלויות ישירות בלבד לשם שימור מצב קיים ללא תוספות ושיפורים של‬ ‫המבנים‪ .‬בהתייחס לנושא קבלת החלטות ברמה הלאומית‪ ,‬מועד ביצוע הפעילות המתקנת אינו חד‪-‬משמעי ויש לבחון‬ ‫אותו מידי כעשור‪ ,‬בהתאם לשינויים המתרחשים בפועל בגובה פני הים‪ ,‬והתחזיות העדכניות‪ .‬קביעת סף לנקודת אל‬ ‫חזור ברמה לאומית ולא כל שבן ברמת המבנה דורשת ניתוח נתונים נוספים שאינם נכללים במסגרת עבודה זו ומהווה‬ ‫אתגר מחקרי נוסף‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪163‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬חופים‬ ‫תפקיד האדם בעיצובן ובאקולוגיה של טבלאות הסלע בחופי הכרמל והגליל‬ ‫אברהם זהבי‬ ‫גאוגרפיה‪ ,‬מכללה אקדמית בית ברל‬ ‫חופי הכרמל והגליל העליון המערבי הם חופים סלעיים‪ .‬החופים מאופיינים במצוקון כורכר שבחזיתם טבלת סלע המכונה‬ ‫גם טבלת הוורמטידים או טבלאות גידוד‪ .‬במספר מקומות מעל פני המים במרחק מה מהחוף‪ ,‬מתנשאים שרטונות ואיים‬ ‫קטנים המוקפים במצוקון וטבלאות סלע‪ .‬מטרת המחקר היא לנסות להבין את התהליכים שיצרו את טבלאות הסלע‪.‬‬ ‫המחקר מתבסס על תצפיות ועל הערכת קצב הבליה של מצוקון הכורכר כפי שהוא מתבטא בעומק הצניר שהתפתח‬ ‫בחציבות ומתקנים שיצר האדם‪.‬‬ ‫העובדה שטבלאות סלע מצויות בצד מזרח‪ ,‬בו עוצמת מפץ הגלים נמוכה‪ ,‬והחוזק המכני הגבוה יחסית של סלעי הכורכר‪,‬‬ ‫מעידים שעיצוב החוף הסלעי מושפע ברובו מתהליכי בליה מכניים פיסיקליים בהשפעת גידול גבישי מלח‪.‬‬ ‫במתקנים ובבריכות סמוכים לחוף‪ ,‬שנחצבו בתקופות קדומות‪ ,‬המתמלאים מי ים‪ ,‬לא קיימת פעילות גלים אך גובה המים‬ ‫בהם משתנה‪ .‬במתקנים אלה נוצרו צנירים‪ .‬מבדיקת מתקנים אלה מתברר‪ ,‬שקצב היווצרות הצנירים עומד על כ‪10-‬‬ ‫ס"מ לאלף שנים (ראה שרטוט)‪ .‬קצב זה אינו מספק על מנת להסביר את התפתחות טבלאות הסלע המגיעות לעשרות‬ ‫מטרים‪.‬‬ ‫חתכים טופוגרפיים בטבלאות‪ ,‬מראים‪ ,‬שקיימים לרוחבן הבדלי גובה‪ ,‬מעין מדרגות שגובהן מגיע ל‪ 10-‬ס"מ‪ .‬במקומות‬ ‫אחרים נראים סימני חציבה ברורים‪ .‬המסקנה היא‪ ,‬שללפחות חלק מהטבלאות הוא תוצר של חציבות סלעי הכורכר‬ ‫ששימשו לצורך בנייה של ישובים לאורך מישור החוף‪ .‬לאחר שהסתיימה החציבה‪ ,‬ונותרה טבלת סלע‪ ,‬מתפתחת במקום‬ ‫אוכלוסייה מגוונת של אצות ובעלי חיים‪ .‬האצות שמתפתחות על טבלאות הגידוד מעשירה את האטמוספירה בחמצן‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר שנוצרת הטבלה מתפתחת מושבה של צינורן בונה (‪ )Dendropoma petraeum‬ממשפחת הוורמטידים‪.‬‬ ‫הצינורנים יוצרים כרכוב בחזית הפונה לים (‪ .)Safriel 1975‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצרת מעין בריכה על פני משטח הטבלה‪,‬‬ ‫המכוסה במים‪ .‬כיסוי זה קיים גם בים שקט וגם בשעת שפל‪ .‬ניתן לשאר ששמירת הטבלה במצב של הצפה מדכאת‬ ‫אפשרות בליה כתוצאה מהתייבשות וגידול גבישי מלח‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪164‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬חופים‬ ‫הערכת כיוון הזרם השליט באזור החוף הקדמי‪ ,‬בהתבסס על כיוון נטיית‬ ‫מוצאי נחלי החוף של ישראל‬ ‫דב צביאלי*‪ ,‬מיכל לייכטר**‪ ,‬מיכה קליין**‪ ,‬אליעזר קיט***‬ ‫* המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫*** בי"ס להנדסה מכנית‪ ,‬הפקולטה להנדסה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫החלק העליון והדינמי ביותר של פרופיל החוף החולי‪ ,‬כולל את החוף הקדמי (‪ )foreshore‬והחוף האחורי (‪.)backshore‬‬ ‫החוף הקדמי‪ ,‬מוצף ברוב הזמן על‪-‬ידי הים ולעומת זאת החוף האחורי‪ ,‬נשטף רק בזמן סערות גלים ו‪/‬או בזמן גאות‬ ‫(‪ .)astronomical high tide‬בשני אזורים אלה‪ ,‬משתנים צורת פרופיל החוף ומיקום קו המים באופן תדיר ומהיר‪,‬‬ ‫עקב פעילות גלים וזרמי חוף‪ .‬לתהליכי הסעת החול באזור החוף הקדמי‪ ,‬תפקיד מכריע בעיצוב המורפולוגיה של החלק‬ ‫הימי והרדוד של החוף החולי‪ ,‬וביכולת וקצב "התאוששותו" מאירועי סחיפה זמניים וקיצוניים‪ .‬מאחר ואזור זה דינמי‬ ‫מאוד‪ ,‬היכולת למדוד פיסית על‪-‬ידי מכשירים את כמויות החול וכיוונן המוסעות בו היא משימה מורכבת מאוד‪ .‬המחקר‬ ‫הנוכחי‪ ,‬מיישם שיטה פשוטה להערכת כיוון הסעת החול באזור החוף הקדמי‪ ,‬המתבססת על תצלומי אוויר‪ ,‬הדמאות‬ ‫לווין ותצלומי קרקע‪ ,‬שבוצעו במוצאי נחלי החוף של ישראל‪ .‬לצורך המחקר נאספו כ‪ 330-‬תצפיות של מוצאי נחלים‬ ‫שונים לאורך החוף ונותחו כיווני הנטייה של המוצאים‪ .‬על מנת להעריך את הכיוון השליט של הסעת החול באזור‬ ‫החוף הקדמי‪ ,‬סווגו התצפיות לשלושה קטעי חוף גדולים (צפון‪ ,‬מרכז‪ ,‬ודרום) ונותחו בהתאם למשטר הגלים בהם צולמו‬ ‫(חורף או קיץ)‪ .‬תוצאות המחקר‪ ,‬מראות על כיווני הסעה משתנים באזור החוף הקדמי‪ ,‬כתלות במיקום הגאוגרפי לאורך‬ ‫חוף ישראל ומשטר הגלים העונתי‪ .‬בצפון החוף (חופי הכרמל עד חופי נתניה)‪ ,‬הכיוון השליט של הסעת החול לאורך כל‬ ‫השנה הוא מצפון לדרום‪ ,‬אם כי קיימת דומיננטיות ברורה יותר בחורף‪ .‬באזור המרכז (חופי גוש דן)‪ ,‬הכיוון השליט של‬ ‫הסעת החול הרבה פחות ברור מאשר בצפון ישראל‪ ,‬אולם עדיין ניכרת נטייה קלה לכיוון לדרום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בדרום‬ ‫ישראל (חופי זיקים‪-‬אשקלון עד חופי פלמחים‪-‬שורק) הכיוון השליט של הסעת החול בחורף הוא מדרום לצפון‪ ,‬ואילו‬ ‫בקיץ אין כיוון ההסעה שליט‪ .‬המחקר הנוכחי‪ ,‬עוסק כאמור בהערכת כיוון ההסעה החול באזור החוף הקדמי בלבד‪ .‬לכן‬ ‫תוצאות המחקר‪ ,‬עשויים לסייע ולהסביר שינויים מורפולוגיים במיקום קו החוף והצטברות‪/‬סחיפת חול באגפיהם של‬ ‫מבנים ימיים קטנים לאורך חוף ישראל‪ ,‬החודרים בניצב אל הים עד כ‪ 100-‬מ' מקו החוף‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪165‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫התחתרות נחל בהשפעת ירידת בסיס סחיפה מתמשכת‪ :‬נחל הערבה‪ ,‬ים‬ ‫המלח‬ ‫אלעד דנטה‪ ,‬יהודה אנזל‪ ,‬אפרת מורין‪ ,‬נדב לנסקי‪ ,‬תמיר גרודק‪ ,‬נתן שפר‬ ‫המכון למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫החל משנות ה‪ 60-‬של המאה הקודמת נסוג במהירות קו החוף הדרומי של ים המלח‪ ,‬עד להתייבשותם המלאה של‬ ‫האגן הדרומי ומיצר לינץ' בתחילת שנות ה‪ .80-‬מאז‪ ,‬ירד מפלס ים המלח בכ‪ 26-‬מ' ושפך נחל הערבה נדד כ‪ 3-‬ק"מ‬ ‫צפונה בעקבות חופו הנסוג של האגן הצפוני‪ .‬במקטע הנחל החדש‪ ,‬כ‪ 30-‬ק"מ סה"כ‪ ,‬מתקיימת זרימה כמעט כל‬ ‫השנה בספיקות גבוהות יחסית לנחלי הסביבה והנחל מתחתר לתוך המשקע האגמי‪ .‬שני הגורמים העיקריים לזרימות‬ ‫בערוץ הינם שטפונות והתמלחות הסופיות המוזרמות חזרה לאגן הצפוני מבריכות האידוי‪ .‬מטרת מחקר זה לאפיין את‬ ‫השינויים במקטע הנחל החדש בהשפעת משטרי הזרימה השונים‪ ,‬ולנסות לחזות שינויים עתידיים בהינתן המשך ירידת‬ ‫בסיס הסחיפה של הנחל‪ .‬כלי המחקר העיקרי הינו שחזור וניתוח פרופילי עבר של הנחל בעזרת שכבות מודל גבהים‬ ‫דיגיטלי (‪ )DEM‬ברזולוציה גבוהה ותצלומי אוויר משנים שונות‪ .‬השוואת הפרופילים ומעקב אחר נדידת נקודות נקע‬ ‫(‪ )Knickpoints‬במעלה מצביעים על התחתרות פעילה ומהירה בעיקר באיזור מיצר לינץ'‪ ,‬מצפון לבריכות האידוי‪.‬‬ ‫גובה בסיס הערוץ כיום נמוך בכ‪ 18-‬מ' ביחס לגובהו לפני היחשפות קרקעית המיצר בקרבת השפך ובכ‪ 6-‬מ' במעלה‪.‬‬ ‫וקטן במעלה נקודות הנקע‪.‬‬ ‫קצב ההתחתרות משתנה לאורך האפיק והוא עומד על עשרות ס"מ בשנה בקרבת השפך ֵ‬ ‫דלתת המלח היחודית בשפך הנחל מתקדמת בקצב של כ‪ 300‑100-‬מ' בשנה לכיוון צפון ושומרת על שיפועים נמוכים‬ ‫יחסית בשפך (כ‪ ,3-8‰-‬לעומת כ‪ 90‰-‬שיפוע הבתימטריה וחזית הדלתא)‪ .‬ככלל‪ ,‬לקצב ולצורת התפתחות הדלתא‪,‬‬ ‫בהשפעת גורמים שונים‪ ,‬יש השפעה ניכרת על קצבי נדידת נקודות הנקע וההתחתרות‪ .‬בין הגורמים המשפיעים על‬ ‫אופן התפתחות הדלתא‪ :‬עומק הבתימטריה של ים‪-‬המלח וצפיפות שכבתו העליונה‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬ספיקה גבוהה מהירדן‬ ‫(כגון ‪ 1992‬ו‪ )2003-‬יוצרת שכבת מים בתת‪-‬רוויה למלח באגן הצפוני‪ ,‬ממיסה במהירות חלקים נרחבים בדלתת המלח‬ ‫ויוצרת שיפוע גבוה בשפך הערוץ‪ ,‬שכפי הנראה‪ ,‬מאיץ את תהליכי ההתחתרות לאחור‪ .‬בעזרת תצפיות ומודל ממוחשב‪,‬‬ ‫יבחנו בהמשך גורמים שונים כמאיצי או ממתני התחתרות בנחל‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪166‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫ביצות החוף הישראלי‬ ‫דורית סיון*‪ ,‬נעם גרינבאום**‬ ‫החוג לציוויליזציות ימיות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הסדימנטים החרסיתיים ששקעו בגופי מים ביצתיים מכילים מידע סביבתי רב‪ :‬הידרולוגי‪ ,‬אקלימי‪ ,‬פליאונטולוגי‪,‬‬ ‫ואיזוטופי ובביצות החוף גם מידע על קרבתו של קו החוף‪ .‬הסדימנטים ניתנים לתיארוך בשיטות רדיומטריות שונות‬ ‫(בעקר פחמן ‪ )14‬ובלומיניסנציה ‪ .‬בכך מהווים סדימנטים חרסיתיים אלה ארכיון חשוב לחקר תנאי הסובב בעבר‪.‬‬ ‫ביצות החוף הישראלי נחקרו בעיקר בחוף הצפוני ‪ -‬באיזור עכו‪ ,‬בעמק זבולון ופיתחת נחל קישון‪ ,‬בחוף הכרמל‬ ‫ובמדף היבשת באזור קיסריה ואשקלון‪ ,‬בעומקי מים שלא עולים על ‪ 25‬מ'‪ .‬כיום מתרחב המחקר במדף היבשת הרדוד‬ ‫והוא מתבצע בעקר באמצעות הדמיות סייסמיות שונות עם חדירה ל תת‪-‬הקרקע לעומק של עד ‪ 15‑10‬מ'‪ .‬מנגנוני‬ ‫ההיווצרות של הביצות השונות כוללים עלייה של מפלסי מי תהום (בשל עלייה כמות המשקעים או בשל עליית מפלס‬ ‫הים) וחסימת פתחי נחלים‪ .‬כל הביצות היו של מים מתוקים עד בראקיים (מליחים) ולא של מי ים מלוחים‪ .‬מקורות‬ ‫המים מגוונים וניתן לזהותם באמצעות מאפייניהם הכימיים והאיזוטופיים‪.‬‬ ‫הערכת הופעתן והיעלמותן של הביצות מותנה קודם כל בתיארוך עפ"י סוג החומר המחקרי – חומר אורגני עבור‬ ‫תיארוך ברדיוקרבון או גרגרי קוורץ עבור שיטת הלומיניסנציה‪ .‬כמו כן נעשה שימוש בממצאים ארכיאולוגיים מתוארכים‬ ‫המעידים על התיישבות אדם על החרסית לאחר התייבשות הביצה‪ .‬עדויות ארכאולוגיות אלה משמשות גם כחסם‬ ‫כרונולוגי עליון לקיום הביצה‪ .‬ביצות החוף הישראלי שנחקרו עד כה תוארכו למעבר בין הפליסטוקן העליון להולוקן‬ ‫(‪ 12,000-6,000‬שנה לפני זמננו‪ .‬רובן התקיימו משכי זמן קצרים יחסית ‪ -‬עד כ‪ 1,000-‬שנה וכולן מייצגות חוסר יציבות‬ ‫של המערכת הסביבתית‪ :‬שינויי אקלים‪ ,‬שינויים בקצב עליית מפלס הים‪ ,‬שינויים באספקת חול אל היבשה ומשך זמן‬ ‫תגובת המערכת הסביבתית לשינוי‪.‬‬ ‫רק תיארוך אמין וברזולציה גבוהה מאפשרים קישור ארועי ההביצות לאירועים רגיונליים וגלובאליים של אקלים‪ ,‬סביבה‬ ‫ומפלס הים‪ .‬שיחזור תפרוסת הביצות ותיארוכן מאפשר גם קישור לתפרוסת הישובים ואופיים בתקופות שונות‪ .‬לימוד‬ ‫הקשר בין תנאי הסובב לתפרוסת הישוב ואופייה משמש בסיס לבנית מפות תצפית ארכיאולוגיות הנדרשות לתכנון‬ ‫עתידי של אזור החוף והמדף הרדוד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪167‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ The connection between large volcanic eruptions and level rise episodes in the Dead Sea Basin S. Filin**, Y. Avni***, D. Rosenfeld****, S. Marco***** ,*‫רויטל בוקמן‬ * Department of Marine Geosciences, Charney School of Marine Sciences, University of Haifa ** Department of Transportation and Geo-Information Engineering, Technion *** Geological Survey of Israel, Jerusalem **** Institute of Earth Sciences, The Hebrew University, Jerusalem ***** Department of Geophysics and Planetary Sciences, Tel Aviv University The 1991 Pinatubo volcanic eruption perturbed the atmosphere, triggering short-term changes in climate. The following winter was anomalously wet in the Levant, with a ~2-meter increase in the Dead Sea level that created a morphological terrace along the lake's shore. We tested the hypothesis that the 1991-92 shore terrace is a modern analogue to the linkage between past volcanic eruptions and a sequence of shore terraces in the Dead Sea Basin. Analysis of precipitation series from Jerusalem showed a positive correlation between the Dust Veil Index (DVI) of the modern eruptions and annual rainfall. Other factors that may affect the annual rainfall as the Southern Oscillation Index (SOI) and the North Atlantic oscillations (NAO) were incorporated along with the DVI in a linear multiple regression model. It was found that the NAO did not contribute anything except for increased noise, but the added SOI increased the explained variability of rainfall to more than 60%. Volcanic eruptions with a VEI of 6, as in the Pinatubo, occurred about once a century during the Holocene and the last glacial-interglacial cycle. This occurrence is similar to the frequency of shore terrace build-up during the Lake Lisan desiccation. Sixteen shore terraces, detected using airborne laser scanning data, were interpreted as indicating short-term level rises due to episodes of enhanced precipitation and runoff during the dramatic drop in Lake Lisan's level. The terraces were compared with a time series of volcanogenic sulfate from the GISP2 record, and a similar numbers of sulfate concentration peaks and terraces were found. Furthermore, a correlation was found between SO4 concentration peaks and the terraces heights. This correlation may indicate a link between the explosivity, magnitude of stratospheric injection, and the impact on the northern hemisphere water balance. Detailed records of such events provide a demonstration of global climatic teleconnections. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 168 ‫גאומורפולוגיה‬ ‫התלות בין אורך גל למהירות הרוח בגלוני חול‬ ‫ארז שמרלר*‪ ,‬יצחק קטרה*‪ ,‬חזי יצחק**‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫המחלקה לאנרגיה סולארית ופיזיקה סביבתית‪ ,‬המכונים לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫גלוני חול שכיחים במיוחד בסביבות נוף חוליות‪ .‬זוהי התבנית בעלת הממד המרחבי הקטן ביותר שנוצרת על ידי הרוח‬ ‫בתהליכים איאוליים‪ .‬קיימות תיאוריות שונות באשר למנגנוני ההתפתחות של גלוני החול (אופן היווצרות‪ ,‬גדילה והרס‬ ‫הגלון)‪ .‬ידוע כי מנגנוני הסעת החול היוצרים את הגלונים הם סולטאציה ורפטאציה וכי אורך גל של הגלונים גדל‬ ‫ליניארית עם העלייה במהירות הרוח‪ ,‬אך עדיין קיים פער בהבנת המנגנון הפיזיקלי הקובע את אורך הגל של הגלונים‪.‬‬ ‫מטרת המחקר היא לאפיין ולהבין את הקשר בין אורך הגל של הגלונים לבין מהירות הרוח וקוטר הגרגר באמצעות‬ ‫ניסויים מבוקרים במנהרת הרוח במעבדה לסימולציה איאולית של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ .‬הניסויים מתבצעים עם‬ ‫חול דיונרי במקטעי גודל השכיחים לתנועת חול בסלטציה במהירויות רוח שונות‪ .‬המאפיינים המורפולוגיים של הגלונים‬ ‫נמדדים באמצעות סורק לייזר המאפשר הדמיה תלת ממדית של פני השטח‪ .‬בנוסף נמדדים מאפיינים של התפלגות‬ ‫אנכית ואופקית של שטף הסולטאציה‪ .‬תוצאות הניסויים למקטע הגודל ‪ 300‑250‬מיקרומטר מראות כי זווית הפגיעה‬ ‫של גרגרי החול הנעים בסולטאציה קטנה עם העלייה במהירות הגזירה‪ ,‬דבר היכול להסביר את הגידול באורך הגל עם‬ ‫העלייה במהירות הרוח משום שהאזור החסוי מפגיעת גרגרי החול במורד הגלון גדל‪ .‬כמו כן‪ ,‬התוצאות מראות כי אורך‬ ‫הגל וכן גובה הגלונים‪ ,‬גדלים עם מהירות הגזירה‪ .‬המשך המחקר יכלול ניסויים בגדלי חול נוספים ופיתוח מודל המתמטי‬ ‫הקושר בין מהירות הרוח למאפיינים המורפולוגיים של הגלונים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪169‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫עדויות למפלסי ים גבוהים בתקופת האינטר‪-‬גלציאל האחרון לאורך חופי‬ ‫הגליל המערבי‬ ‫גיא סיסמה‪-‬ונטורה*‪ ,‬מוטי שטיין‪ ,‬נעם גרינבאום‪ ,‬נעמי פורת‪ ,‬גלעד שטיינברג‪ ,‬סימונה אבנעים‪-‬‬ ‫כתב‪ ,‬דורית סיון‬ ‫* החוג לציוויליזציות ימיות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫שיא האינטר‪-‬גלציאל האחרון‪ ,‬לפני כ‪ 130-‬עד ‪ 117‬אלף שנים (דרגה איזוטופית ‪ )E5‬התאפיין בשינויים חדים במפלסי‬ ‫הים‪ .‬באזור הים התיכון נמצאו עדויות למפלסי ים גבוהים מתקופה זו‪ ,‬שהגיעו לכדי ‪ 5‬מטר מעל המפלס הנוכחי‪ .‬טרסות‬ ‫ימיות‪ ,‬המכילות גסטרופודים ימיים מסוג ‪ ,Strombus bubonius‬המהווים מאובן מנחה לחדירת מינים של מים‬ ‫חמים בתקופות אינטר‪-‬גלציאליות‪ ,‬זוהו בחוף הגליל המערבי ע"י ‪ )1999( .Sivan et al‬ובחוף הכרמל ע"י ‪Galili et‬‬ ‫‪ .)2007( .al‬לאחרונה נתגלו באזור ראש הנקרה ושבי ציון‪ ,‬מחשופים ימיים הכוללים יחידות המייצגות סביבות השקעה‬ ‫שונות‪ ,‬הקשורות במפלסי הים‪ .‬בבסיס המחשוף‪ ,‬יחידת איאולית חולית גסת‪-‬גרגר עם מעט שברי מאובנים ימיים‬ ‫המייצגת מפלס ים נמוך יחסית‪ ,‬שנדגמה לתיארוך ב‪ .OSL-‬משטח אירוזיבי בגג היחידה‪ ,‬מעיד על גידוד ימי‪ ,‬בדומה‬ ‫לטבלאות הגידוד ההולוקניות בחוף‪ .‬מעל ובאי‪-‬התאמה נמצאת יחידה גסה המכילה מאובני ‪,Strombus bubonius‬‬ ‫רודוליטים וחלוקי נחל גדולים‪ ,‬המייצגים סביבת השקעה בים רדוד ובמגע עם מערכת פלוביאלית מקומית בגובה של‬ ‫כמטר מעל קו החוף הנוכחי‪ ,‬והיווצרותה קשורה כנראה לעלייה מהירה של מפלס הים‪ .‬על גבי יחידה זו‪ ,‬מופיע מבנה‬ ‫ריף דמוי כיפה המורם ‪ 3‑2‬מטר מעל קו החוף הנוכחי‪ .‬היחידה בנויה מוורמטידים ‪ -‬גסטרופודים ימיים ואצה אדומה‬ ‫קורמת‪ ,‬ומייצגת התייצבות של מפלס הים‪ ,‬במשך תקופה העולה על מאות שנים‪ .‬מעלייה באי‪-‬התאמה משוכבת יחידת‬ ‫אבן חול ימית (תצורת יסף) בגובה של עד ‪ 5‬מ' מעל מפלס הים הנוכחי‪ .‬היחידה ביוקלסטית‪ ,‬גסת‪-‬גרגר ומכילה שברי‬ ‫מאובנים ימיים רבים‪ .‬יחידה זו סוגרת את המחשוף הימי‪ ,‬ומייצגת עלייה מהירה של מפלס הים‪ .‬בדיקה מינרלוגית של‬ ‫מאובנים מהיחידות השונות‪ ,‬מעידה על החלפה של החומר הראשוני האראגוניטי‪ ,‬המצוי בגסטרופודים ימיים‪ ,‬בקלציט‪,‬‬ ‫ומצביעה על חשיפה ממושכת למים מטאורים‪ .‬ערכי ‪ U/TH‬שנמדדו על מאובנים אלו‪ ,‬מראים יחס איזוטופי מעט‬ ‫גבוהה‪ ,‬מזה הצפוי לאראגוניט השוקע ממי הים‪ ,‬ומחשבים גילים של האינטר‪-‬גלציאל האחרון‪ .‬החתך והתיארוך יאפשרו‬ ‫הערכת גילי מינימום והבנת הקשר לשינויי מפלסי הים הגלובליים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪170‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש קמג"י‬ ‫תובנות חדשות באניגמת היווצרות הלס המדברי והקשר בין הלס להיווצרות‬ ‫קרקעות ים תיכון‬ ‫רבקה אמית*‪ ,‬יהודה אנזל**‪ ,‬און כרובי*‪ ,‬עמית מושקין*‪ ,‬אלן גילספי***‬ ‫* המכון הגאולוגי‪ ,‬ירושלים‬ ‫** המכון למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫*** המחלקה למדעי כדור הארץ ומדע החלל‪ ,‬אוניברסיטת וושינגטון‪ ,‬ארה"ב‬ ‫תוצאות עבודות המחקר שנעשו בשנים האחרונות שינו את פרדיגמת תהליך היווצרות הלס המדברי והראו שהמרכיב‬ ‫העיקרי של משקעי הלס במדבר‪ ,‬הסילט הגס‪ ,‬נוצר בתהליך אברסיה של שדות חול המצויים במעלה הרוח‪ .‬התוצאה‬ ‫הינה השקעה והצטברות גרגרי סילט קוורצי גס במורד הרוח ובאסוציאציה מרחבית עם שדות חול‪ .‬במדבר סיני‪-‬נגב‬ ‫נמצא שהשכיח של הסילט הגס מורכב ברובו מגרגרי קוורץ בלויים וכמותו היחסית בחתכי משקעי לס בנגב גדלה עם‬ ‫הזמן‪ .‬העלייה של הרכיב הגס בחתכי לס כלפי פני השטח מצביעה על התעצמות והתקרבות מקור רכיב זה עם הזמן‪.‬‬ ‫מכיוון שהמסלע בנגב ובסיני הינו קרבונטי ברובו‪ ,‬המקור לגרגרים גסים של סילט קוורצי‪ ,‬המרכיב העיקרי של הלס‪,‬‬ ‫הינו שדה דיונות החול המצוי במורד אזור הלס‪ .‬מקור החולות הינו החול אשר הגיע מהנילוס והוסע אל היבשה ע"י‬ ‫זרמים ורוחות חזקות תוך כדי יצירת גרגרי הלס הגס במהלך תקופת הפליסטוקן העליון‪ .‬תהליך דומה זוהה גם בשולי‬ ‫מדבר סהרה‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬תימן‪ ,‬דרום אמריקה‪ ,‬ומדבריות אסיה‪ .‬ממצאים אלה מצביעים על כך ששדות דיונות הם‬ ‫המקור ללס המדברי וגרגרי הסילט נוצרים בתהליך של אברסיה אאולית בתקופות המאופינות ע"י רוחות חזקות בעיקר‬ ‫בתקופות הגלציאל‪ .‬תהליך זה נמצא גם במדבריות החול מצפון וממערב לפלטו הלס בסין והם המקור העיקרי ללס‬ ‫המרכיב את אחד ממשטחי הלס המרשימים והעתיקים ביותר בעולם‪ .‬ממצאים אלה מדגישים את ההכרח בזמינות שדות‬ ‫חול פעילים ויציבים בזמן ומשטר רוחות חזקות במיוחד אשר יכולות לגרום לאברסיה של החול על מנת ליצור משקעי‬ ‫לס‪ .‬בבחינה של קרקעות במזרח ים תיכון בכרתים‪ ,‬מלטה וכן בארץ בחתך בכיוון דרום ‪ -‬צפון מאזור הלס‪ ,‬נמצא קשר‬ ‫ברור בין היווצרות קרקעות עבות ומפותחות ובין המצאות שדה דיונות פעילות במעלה הרוח‪ .‬כאשר אין דיונות או‬ ‫לחילופין שדה דיונות מצוי במרחק של מאות ק"מ‪ ,‬הרכיב גס הגרגר מתמעט והקרקעות פחות מפותחות ורדודות‪ .‬נמצא‬ ‫שדרגת התפתחות הקרקעות במזרח ים תיכון תלויה בעיקר באספקת הרכיב גס הגרגר של הלס ופחות במשטר הלחות‬ ‫וכמות המשקעים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪171‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש קמג"י‬ ‫ניטור גרופת פסיבי בנחלי חלוקים גדולים‬ ‫יונתן לרון*‪,Cédric Gervaise ,Philippe Belleudy ,Thomas Geay ,‬‬ ‫‪Hugo Seitz ,Andrea Kreisler ,Johann Aigner ,Helmut Habersack‬‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫טכנולוגיות חלופיות לניטור שטף גרופת נחלית נמצאות בתהליך פיתוח כדי להוסיף ‪ -‬ובבא הזמן להחליף שיטות ישירות‬ ‫מסורתיות‪ .‬מחקרנו עוסק בניטור אקוסטי פסיבי של שטף גרופת ע"י שימוש מתמשך בהידרופון בסמוך לתשתית‪,‬‬ ‫וכיולו בשיטות חלופיות (סדרת גאופונים) וישירות (דוגמי חריץ מטיפוס ‪ )Reid‬בנהר חלוקי אלפיני גדול – ‪Drau‬‬ ‫‪ .River, Austria‬הטכנולוגיה הפסיבית חשה בגלים אקוסטיים המופצים בסביבת הנהר על ידי צלילים הנוצרים עקב‬ ‫התנגשויות בין חלקיקי גרופת‪ .‬החיישן גם רגיש לכל אות שאינו גרופת ("רעש")‪ ,‬כולל זה של הסביבה ההידרודינמית‪.‬‬ ‫אותות ההידרופון‪ ,‬הגאופונים ועומק המים קורלטיביים‪ .‬תגובות היסטרתיות בין שטף הגרופת לעומק המים לראשונה‬ ‫מראות שאותות אקוסטיים הנקלטים ע"י הידרופון אמנם קורלטיביים לתנועת גרופת בנהר חלוקי גדול‪ .‬הודות לרשת‬ ‫גדולה של גאופונים הפרוסים לרוחב הנהר‪ ,‬ניתוח של הרזולוציה המרחבית של ניטור ההידרופון מראה שהוא רגיש‬ ‫לתנועת גרופת לא רק מקומית‪ ,‬אלא גם על פני מרחקים של כמה מטרים ‪ -‬מדידות שכנראה רגישות לתנועת גרופת‬ ‫על פני מרחקים גדולים יותר‪ .‬ניטור אקוסטי המבוסס על הידרופונים עשוי להיות נפוץ בנהרות חלוקיים גדולים משום‬ ‫שהשיטה מייצגת שטח גדול בתשתית נהר ואיננה מקומית‪ ,‬ניתן להשתמש בה בשיטפונות גדולים‪ ,‬היא אינה משפיעה‬ ‫על הזרימה ולא על הגרופת ובשל עלותה הנמוכה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪172‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש קמג"י‬ ‫שיחזור ההידרוגאולוגי של גופי מים קדומים ‪ -‬מקרה נחל ציחור‬ ‫יובל לוריג‪ ,‬ח' גינת‪ ,‬יונתן לרון‪ ,‬מוטי שטיין‪D. Gacek, S. Mischke ,‬‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫בנחל ציחור הושקעו משקעי גיר דטריטי וכימי בגוף מים קדום במהלך הפלייסטוקן המוקדם והוגדרו כתצורת צחיחה‪.‬‬ ‫גוף זה‪ ,‬השתרע בהערכה על פני שטח של כ‪ 18‑10-‬קמ"ר‪ .‬רצף המשקעים מופיע במחשופים הפזורים ברציפות כמעט‬ ‫מלאה בשטח המחקר‪ .‬המחשופים מורכבים מאחד עד שלושה מחזורי השקעה‪ .‬כל מחזור מורכב מגיר כימי לבן וגיר‬ ‫דטריטי ירקרק‪-‬אפרפר‪ ,‬המייצגים ככל הנראה מספר סביבות השקעה‪ ,‬אגמית וסביבת מי תהום גבוהים (ביצתית)‪.‬‬ ‫מאספי מאובני מיקרופאונה המורכבים בעיקר מאוסטרקודים מצביעים על כך שמליחות גוף המים הקדום הייתה נמוכה‬ ‫מ‪ 500-‬מ"ג כלור לליטר וכי הטמפרטורות בסביבה היו נמוכות ב‪ 10-20°C-‬מהערכים העכשוויים‪ .‬חישוב מאזן המים‬ ‫לגוף המים הקדום מצביע שרכיב תרומת המים העיקרי היה ממי תהום‪ .‬נראה כי מי התהום שפעו לאורכו של קו העתק‬ ‫ציחור‪-‬ברק בגבול המזרחי של גוף המים הקדום‪ .‬בסקר שדה נמצאו יחידות סדימנטים קרבונטים שהושקעו במהלך‬ ‫שפיעת מי התהום אל גוף המים לאורך ההעתק‪ .‬מיפוי המחשופים מראה שלבי ההצפה שונים של גוף המים הקדום‪,‬‬ ‫וכי במרבית קיומו השתרע בצורה מצומצמת בחלקו הדרומי של גוף המים הקדום‪ .‬איתור מקור רכיב מי התהום האזורי‬ ‫הקדום מתבצע על סמך מפלסי מי התהום העכשווים בשילוב יחסי ‪ Sr87/Sr86‬מדגימות מים עכשוויות בהשוואה‬ ‫ליחסי איזוטופים במשקעי הקרבונט השונים והתבסס על מאובני האוסטרקודים‪ .‬שבע יחידות טרוורטין קדומות אותרו‬ ‫לאורך קו ההעתק ציחור‪-‬ברק לצד האפיק הנוכחי של נחל ציחור‪ .‬בהעדר יחסי שדה עם המשקעים האגמיים נראה‬ ‫כי משקעי הטרוורטין מאוחרים וייתכן אך כקשורים עם פעילות המעיינות בנגב ובערבה (לדוגמא‪ :‬טרוורטין מואה)‬ ‫בפלייסטוקן התיכון והמאוחר‪ .‬במשקעי הגיר מהפלייסטוקן המוקדם ויחידות הטרוורטין בציחור מצביעים על פעילות‬ ‫הידרולוגית ערה וארוכת טווח בנחל ציחור בפרט ובנגב הדרומי במהלך הרביעון‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪173‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש קמג"י‬ ‫סקר רב תחומי ותכנית לשימור ושיקום מעיינות במרחב מטה יהודה‬ ‫יובל ארבל*‪ ,‬גילת ברתנא‪ ,‬אורי רמון‪ ,‬גדעון סולמני‪ ,‬עמית מנדלסון‪ ,‬עמיר אידלמן‪ ,‬אריאל כהן‪,‬‬ ‫איריס ברנשטיין‪ ,‬צופיה רוזנר סלע‬ ‫* ידיד כדור הארץ ‪ -‬מזה"ת‬ ‫סקר ותוכנית זו מתיחסים למעלה משבעים מעיינות‪ ,‬במרחב מטה‪-‬יהודה‪ .‬המעיינות בהיותם מקור מים לאורך כל‬ ‫השנה‪ ,‬מהווים נקודות רגישות‪ ,‬וייחודיות במורשת הנוף של הרי יהודה‪ .‬סביבם התפתחו מערכות אקולוגיות ותרבות‬ ‫שהשפיעו על האזור כולו‪ .‬מיקום המעיינות הכתיב את הפיזור המרחבי של הפעילות האנושית והשפעתה על הנוף באלפי‬ ‫השנים האחרונות‪ .‬למרות חשיבותם הרבה‪ ,‬לא ניתנת למעיינות אלה תשומת הלב הראויה‪ .‬חלק מהמעיינות ו‪/‬או אזורי‬ ‫הזנה שלהם זוהמו בפסולת מסוגים שונים‪ .‬פעולות "שיקום" שונות גורמות נזק גם לשרידים ארכאולוגיים חשובים וגם‬ ‫לעולם החי והצומח במעיינות וסביבם‪ .‬רק במקומות ספורים מתבצעות הפעולות הנדרשות לשימור המעיינות‪ ,‬ולא‬ ‫תמיד באיזון הנכון בין הצורך להסדרה לצרכי קהלים שונים‪ ,‬לבין שמירת האיכויות הייחודיות של המקום‪ .‬ארגון ידידי‬ ‫כדור הארץ יזם סקר רב תחומי ובעקבותיו תוכנית אב שתנחה את הפעולות לשימור ופיתוח המעיינות‪ .‬הסקר והתוכנית‬ ‫נערכו ע"י עם אנשי מקצוע מתחומים שונים‪ ,‬בתאום וליווי של נציגי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‪ ,‬קרן קימת לישראל‪ ,‬מועצה אזורית מטה יהודה‪ ,‬היחידה הסביבתית שורק‪ ,‬החברה להגנת הטבע;‬ ‫ותוך שיתוף ציבור מהקהילות מקומיות‪ ,‬שבחלקן כבר נרתמו לטיפוחם של מספר מעיינות‪ .‬מתוך כלל המעיינות נבחרו‬ ‫שבעה לסקר ותכנון מפורטים‪ .‬הסקר‪ ,‬כלל גם סקירה של מקורות היסטוריים‪ ,‬דו"חות ארכאולוגיים וגם תיעוד מפורט‬ ‫של המעיינות וסביבתם כיום‪ ,‬בהיבטים אקולוגיים‪ ,‬גאולוגים‪ ,‬הידרולוגיים‪ ,‬ארכאולוגיים‪ ,‬חברתיים ועוד‪ .‬צירוף זה מציג‬ ‫מכלולים מגוונים ומעניינים שכוללים בנוסף למעיין ומערכות הובלה ואגירת המים (נקבות חצובות‪ ,‬בריכות מים ועוד)‪,‬‬ ‫וגם שרידים של מערכות שלחין‪ ,‬נוף טרסות‪ ,‬מדרגות ומתקנים חקלאיים שונים‪ .‬עולם החי והצומח שבהם שומר על‬ ‫חלק מהמאפיינים הייחודיים שלו‪ .‬לצד זאת תועדו פגיעות קשות של מינים פולשים‪ ,‬שינויים בסביבת המעיין וזיהומים‬ ‫שונים‪ .‬בשנים האחרונות חלק מהמעיינות משמשים כמוקדי פעילות אינטנסיבית של קבוצות שונות‪ .‬הפורום‪ ,‬המלווה‬ ‫את הכנת התוכנית‪ ,‬מגבש קווים מנחים לאיזון נכון בין צרכי הקהלים השונים ותושבי המקום לצד החשש מ"פיתוח‬ ‫יתר"‪ ,‬שעלול לפגוע גם בערכים האקולוגיים וגם בערכי מורשת האדם שתועדו בסקר‪ .‬המשך המצב הנוכחי‪ ,‬שבו מרבית‬ ‫המעיינות אינם מוגנים ושמורים‪ ,‬גורם לפגיעה והמשך הידרדרות המעינות וסביבתם‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪174‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ +‬מפגש קמג"י‬ ‫מחקר גאומורפולוגי ארוך טווח בישראל‪ :‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד(?)‬ ‫רועי אגוזי*‪ ,‬יהודית לקח**‬ ‫* התחנה לחקר הסחף‪ ,‬האגף לשימור קרקע וניקוז‪ ,‬משרד החקלאות‬ ‫** אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫מחקר גאומורפולוגי ארוך טווח נפוץ באתרים רבים בעולם ובמיוחד באגני היקוות קטנים בהם קל באופן יחסי לנטר‬ ‫ולבצע מדידות של תהליכים מעצבי נוף בסקאלות שונות‪ .‬גישה זו החלה בשוויץ ובספרד ואומצה גם בארץ ע"י פרופ'‬ ‫אשר שיק ז"ל באגן ההיקוות של נחל יעל באקלים צחיח קיצון‪ .‬למרות ביסוסו של אגן נחל יעל כאתר ערכי וייחודי‬ ‫בתרומתו המדעית ברמה עולמית‪ ,‬מרבית המחקרים ארוכי הטווח מנוהלים בצורה ממוסדת ומאורגנת מצויים דווקא‬ ‫במסגרת מחקרים אקולוגים ולא גאומורפולוגיים‪ .‬נוסף על המחקר הנמשך באגן נחל יעל ע"י ד"ר יהודית לקח‪ ,‬ד"ר תמיר‬ ‫גרודק ופרופ' יהודה אנזל מהאוניברסיטה העברית פועלים בארץ שלושה אגני היקוות נוספים בהם מתנהלים מחקרים‬ ‫הידרולוגיים וגאומורפולוגים ארוכי טווח (מעל ‪ 20‬שנה)‪ )1 :‬אגן נחל אשתמוע בהובלת פרופ' יוני לרון מאוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון שבנגב; ‪ )2‬אגן נחל אורן בהובלת ד"ר נעם גרינבאום וד"ר לאה ויטנברג מאוניברסיטת חיפה; ‪ )3‬אגן נחל פולג‬ ‫בהובלת חוקרי התחנה לחקר הסחף‪.‬‬ ‫ציוד מדידה לספיקות מים‪ ,‬תפוקת סדימנטים ועוצמת גשם הותקן בכול אחד מן האגנים הנזכרים‪ ,‬אך ללא סטנדרטים‬ ‫אחידים ומתנהל בצורה נפרדת ועצמאית‪ .‬יחד עם זאת בראייה כוללת‪ ,‬הרי שכול אחד מהאתרים הנזכרים משמש מוקד‬ ‫ידע ייחודי ברמה הארצית והעולמית גם יחד ועל כך יעידו הפרסומים המדעיים שהופקו במהלך השנים בנושאים שונים‪:‬‬ ‫אגן נחל יעל ייחודי בתרומתו ללימוד תהליכים נחליים בסובב צחיח קיצון; אגן נחל אשתמוע מייצג אזור צחיח למחצה‬ ‫ותרומה ייחודית בניטור ולימוד תהליכי הסעה של רחופת וגרופת; אגן נחל פולג מייצג סובב י"ת שמהווה מודל לאגן‬ ‫היקוות עם שימושי קרקע מעורבים המצוי תחת לחצי פיתוח ובינוי רבים ואילו אגן נחל אורן מייצג סובב י"ת הררי שבו‬ ‫שכיחות שריפות חורש ויער נטע אדם‪ .‬קיימת חשיבות רבה בהמשך מפעלי המחקר והידע הגאומורפולוגיים הללו וזאת‬ ‫ללא תלות בחוקר זה או אחר‪ .‬אנו סבורים שצוות חשיבה‪ ,‬סטנדרטים אחידים ואימוץ של שיטות מדידה מרחביות יחד‬ ‫עם הבטחת מימון לתקופה של חמש שנים שתתחדש בכול פעם יהוו בסיס להמשך מחקר גאומורפולוגי ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪175‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬סחף‬ ‫הערכת נגר וסחף מטיפולים שונים‪ ,‬במהלך ניסוי המטרה בתנאי שדה‪,‬‬ ‫במסגרת ניהול ממשק אגני בר‪-‬קיימא‬ ‫אלי ארגמן*‪ ,‬מנחם אגסי*‪ ,‬אלון מאור**‬ ‫* התחנה לחקר הסחף‪ ,‬האגף לשימור קרקע וניקוז‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫** המחלקה לסקר ומיפוי‪ ,‬האגף לשימור קרקע וניקוז‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫במסגרת פרויקט טיפול אגני שהתקיים באגני היקוות של נחל יחזקאל ושקדים‪ ,‬בוצע ניסוי המטרה מבוקר להערכת‬ ‫תפוקות נגר וסחף‪ ,‬מחלקות נגר‪ ,‬באתר מחקר בקרבת קיבוץ גבע‪ .‬במסגרת הניסוי נבחנו שלושה טיפולים לבחינת‬ ‫יעילותם בפני תהליכי נגר וסחף קרקע מטיפוס גרומוסול‪ .‬שלוש הטיפולים כללו – ביקורת (פליחה); אי‪-‬פליחה‪ ,‬כיסוי‬ ‫קש ושימוש בפולימר אורגני (‪ .)PAM‬כל החלקות נבחנו לאורך תקופה של חודשיים במערכת הגשם הניידת של התחנה‬ ‫לחקר הסחף‪ .‬סימולציית ההמטרה כללה שלושה תרחישים עונתיים – עצמת המטרה גבוהה (‪ 35‬מ"מ\שעה) על פני‬ ‫קרקע חשופה האופיינית לתחילת העונה הרטובה; עצמת המטרה מתונה (‪ 14‬מ"מ\שעה) בתנאי כיסוי צומח דליל לדימוי‬ ‫תנאי חורף; עצמת המטרה גבוהה (‪ 35‬מ"מ\שעה) תחת כיסוי צומח מלא‪ .‬כל החלקות נזרעו בדגן ובשיפוע אחיד של‬ ‫‪ .6%‬במסגרת הרצות מדמה הגשם נאספו נתוני נגר וסחף וחושבו ערכי החידור העיתי והסופי‪ .‬תוצאות הניסוי מראות‬ ‫כי ערכי סף תחילת הנגר בין התרחישים השונים משתנה באופן מובהק לאורך עונת הגידול ובין הטיפולים‪ .‬ערכי סף‬ ‫תחילת הנגר שנמדדו בטיפול הפליחה בתרחיש סתווי היו ‪ 18.25‬מ"מ גשם בהשוואה לערכי סף נגר של ‪ 37.49‬מ"מ של‬ ‫טיפול האי‪-‬פליחה‪ .‬במקביל‪ ,‬ערכי החידור הסופי בתרחיש האביב של טיפול האי‪-‬פליחה היה גבוה מקצב ההמטרה‬ ‫שנבחן (‪ 35‬מ"מ\שעה)‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪176‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬סחף‬ ‫השפעת תנאי קיצון‪ ,‬המדמים שריפה‪ ,‬על מעבר חום ועל אוכלוסיית‬ ‫החיידקים בקרקע‬ ‫מור שחר‬ ‫התחנה לחקר הסחף‪ ,‬אגף לשימור קרקע וניקוז‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שריפות משפיעות באופן ישיר ועקיף על המערכת האקולוגית של היער‪ .‬השפעות אלו הן בחלקן מיידיות ובחלקן לטווח‬ ‫הארוך‪ .‬שריפת הצמחייה בפרט והתכסית בכלל הופכת את הקרקע לחשופה יותר להשפעות השריפה והחום‪ .‬התפלגות‬ ‫הטמפרטורה לעומק הקרקע תלויה בעוצמת השריפה‪ ,‬במשך השריפה‪ ,‬בתכולת הרטיבות ובתכונות הקרקע‪ .‬מעבר‬ ‫החום אל פני השטח ומשם לעומק הקרקע עשוי לגרום לשינויים בתכונות ובתהליכים הפיסיקליים‪-‬כימיים והביולוגיים‬ ‫ובכללם המגוון המיקרוביאלי בקרקע‪ .‬מטרתו של מחקר זה היתה לכמת את התפשטות גל החום לתוך פרופיל הקרקע‬ ‫כתוצאה משריפת יער ואת השפעת השינוי בטמפרטורה על התכונות הפיסיקו‪-‬כימיות והמגוון המיקרוביאלי בקרקע‬ ‫בתנאי חום ורטיבות שונים‪ .‬המחקר הורכב מסדרת ניסויי מעבדה מבוקרים ובניית מודל המבוסס על משוואת מעבר‬ ‫החום באמצעותו ניתן לחזות את השתנות הטמפרטורה לעומק הקרקע לאורך זמן עבור תכולות רטיבות וטמפרטורות‬ ‫פני שטח שונות‪ .‬במקביל‪ ,‬נבדקו דוגמאות קרקע שנלקחו מאזור הכרמל בעקבות השריפה שהתרחשה בדצמבר ‪.2010‬‬ ‫מערכת הניסוי הורכבה מעמודת קרקע מבודדת שלעומקה חיישני טמפרטורה ומעליה מוקם גוף חימום‪ .‬במהלך הניסוי‬ ‫חוממו פני הקרקע בעמודה בכוונה לדמות את חימום פני הקרקע עקב שריפת יער‪ ,‬ונבדקו בקרקעות שונות ובמשטרי‬ ‫רטיבות שונים התפלגות הטמפרטורה וכמות החיידקים לעומק העמודה‪ .‬בנוסף לביצוע הניסויים נבנתה סימולציה‬ ‫נומרית בסביבת ‪ .MATLAB‬הסימולציה מאפשרת חיזוי של פרופיל טמפרטורת הקרקע בעת חימום‪ ,‬המדמה שריפה‪,‬‬ ‫והתקררות בתנאי התחלה ושפה שונים‪ .‬מתוצאות הניסויים עולה כי הסעת החום בקרקע כתוצאה מטמפרטורות גבוהות‪,‬‬ ‫המדמות שריפה בפני השטח‪ ,‬משפיעה באופן משמעותי על הסנטימטרים העליונים בפרופיל הקרקע כתלות בתכולת‬ ‫הרטיבות של הקרקע‪ .‬בקרקעות יבשות ההשפעה ניכרת בעומק של עד כ‪ 6-‬ס"מ ובקרקעות בעלות תכולת רטיבות‬ ‫גבוהה יותר עד לכ‪ 2-‬ס"מ‪ .‬בשכבות הקרקע העמוקות יותר לא נראה שינוי משמעותי בטמפרטורה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬בפני‬ ‫הקרקע‪ ,‬כתלות בתכולת הרטיבות ובטמפרטורת הקרקע‪ ,‬נראתה ירידה משמעותית בכמות החיידקים בקרקע‪ ,‬בעומק‬ ‫הקרקע לא נראה שינוי מובהק בכמות החיידקים ובתכונות הקרקע‪ ,‬אולם נראה שינוי בהרכב אוכלוסיית החיידקים‪.‬‬ ‫* מחקר זה נעשה במסגרת לימודים לתואר שני במחלקה להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה סביבתית‪ ,‬מכון צוקרברג לחקר‬ ‫המים‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬בהנחיית פרופ' נעם ויסברוד (אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב)‪ ,‬ד"ר אסנת גילאור‬ ‫(אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב) ופרופ' אלכס פורמן (הטכניון)‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪177‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬סחף‬ ‫השפעת שריפות יער על קרקע – סיכום של ‪ 9‬שנות מחקר בכרמל‬ ‫נעמה טסלר‪ ,‬לאה ויטנברג‪ ,‬נעם גרינבאום‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הקרקע הנה אחד הרכיבים החשובים של מערכות אקולוגיות יבשתיות‪ .‬היא מהווה תשתית לגידול של צמחים‪ ,‬לקיומם‬ ‫של בעלי חיים‪ ,‬ולויסות תהליכים אקו‪-‬הידרולוגיים‪ .‬לאחר שריפה עוברת הקרקע תהליכי שינוי והשפעה על התכונות‬ ‫הפיזיות והכימיקליות שלה‪ .‬תהליכים אלו ממשיכים להוות נושא למחקר על אף עבודות רבות שנכתבו בשנים האחרונות‬ ‫בתחום זה‪ .‬העבודה הנוכחית מסכמת תשע שנות מחקר שדה בכרמל ומקיפה קבוצות נתונים מפרקי זמן שונים‪:‬‬ ‫‪ 2010-2009 ,2006‑2005‬ו‪ .2011-2010-‬בעבודות אלו נעשו סקרי קרקע מלאים לאפיון טיפוס הקרקע ונלקחו דגימות‬ ‫קרקע מהאופק העליון‪ ,‬על מנת לאפיין את השפעת שריפות בודדות‪ ,‬השפעת חומרת השריפה והשפעת שריפות חוזרות‬ ‫על מדדי הקרקע‪ .‬בעבודה נבחנו מדדים כימיים ומדדים פיזיקליים שונים בהם‪ :‬דחיית מים‪ ,‬צפיפות גושית ודחיסות‬ ‫הקרקע‪ .‬בדיקות מעבדה לכימיה של הקרקע כללו‪ :‬אחוז חומר אורגני‪ ,‬זרחן (מ"ג‪/‬ק"ג)‪ ,‬חנקה (מ"ג‪/‬ק"ג)‪ ,‬אמון (מ"ג‪/‬ק"ג)‪,‬‬ ‫מוליכות חשמלית (‪ ,)dS/m‬אחוז הרוויה‪ ,pH ,‬אחוז הגיר ומרקם קרקע‪ .‬הפרמטר המושפע ביותר מהשריפה על הקרקע‬ ‫הוא אחוז החומר האורגני‪ ,‬למרכיב זה וכמותו השלכה על כל שאר התהליכים והפרמטרים שנמדדים בקרקע לאחר‬ ‫שריפה‪ .‬השפעת שריפות יער על קרקע הנה לטווח ארוך ועולה ככל שמספר השריפות עולה וככל שחומרת השריפה‬ ‫גבוהה יותר‪ .‬נופי הצומח הים‪-‬תיכוני מותאמים לשריפות יער במרווחי זמן של עשרים שנה‪ .‬בעשורים האחרונים יש‬ ‫עלייה בתדירות השריפות הגורמת לשינויים בתכונות הקרקע ובכיסוי הצומח‪ .‬בעקבות שריפות חוזרות‪ ,‬תאי שטח‬ ‫שנשלטו בעבר על ידי קומת יער גבוה הפכו לאזורים הנשלטים על ידי כיסוי שיחי סבוך‪ .‬לתהליכים אלו השפעות ניכרות‬ ‫על תכונות הקרקע‪ .‬הירידה בכיסוי הצומח חושפת את הקרקע לחבטה הישירה של טיפות הגשם‪ ,‬תהליך הגורם לארוזית‬ ‫התזה‪ ,‬חשיפת מחשופי סלע‪ ,‬עלייה בדחיסות הקרקע ושינוי במבנה הפרופיל‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪178‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬סחף‬ ‫מאפיינים פיסיקו‪-‬כימיים של אגרגציה בלס באזור צחיח למחצה‬ ‫ניצן סווט‪ ,‬יצחק קטרה‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫לסחיפה של קרקע על ידי מים ורוח יש השלכות סביבתיות וסוציו‪-‬אקונומיות רבות‪ .‬באזורים צחיחים וצחיחים למחצה‬ ‫סחיפת קרקע על יד רוח מזוהה עם פליטת אבק לאטמוספירה‪ .‬עמידות הקרקע לתהליכי סחיפה תלויה בתכונות‬ ‫הפיסיקו‪-‬כימיות של שכבת הקרקע העליונה שחשופה להשפעות אטמוספריות ואנתרופוגניות‪ .‬עבודה זו מתמקדת‬ ‫באגרגציה של קרקעות לס צחיחות למחצה‪ .‬לצורך המחקר נבדקו תכונות של אגרגטים במקטעי גודל שונים‪ ,‬כולל‬ ‫הרכב אלמנטים‪ ,‬תכולת גיר‪ ,‬פחמן אורגני‪ ,‬התפלגות גודל חלקיקים‪ ,‬ותכולת חרסיות‪ .‬מדד אגרגציה ‪ MWD‬בשטח‬ ‫טבעי (‪ 2,531‬מיקרומטר) היה גבוה יותר במובהק מזה של שטח מרעה אופייני (‪ 1,033‬מיקרומטר)‪ .‬בניתוח של אגרגטים‬ ‫בשטחי קרקע חשופה (ללא כיסוי) נמצאו הבדלים בתכונות הפיסיקו‪-‬כימיות כתלות במקטע הגודל של האגרגטים‪.‬‬ ‫שיעורי חרסית‪ ,‬סילט‪ ,‬רטיבות‪ ,‬וחומר האורגני היו גבוהים יותר באגרגטים הגדולים (‪ 2,000‑500‬מיקרומטר)‪ ,‬בעוד‬ ‫שתכולת הגיר הייתה גבוהה יותר בקבוצת האגרגטים ‪ 250‑63‬מיקרומטר‪ .‬הבדלים נוספים נמצאו בהרכב אלמנטים‬ ‫וריכוז חומר חלקיקי (‪ .)PM10‬תוצאות המחקר מאפשרות הבנה טובה יותר של תהליכי אגרגציה ועמידות לסחיפה‬ ‫כתלות בתנאים הסביבתיים‪ .‬המשך המחקר כולל ניתוח נתונים מתקדם לאומדן פוטנציאל הסחיפה ופליטת אבק‬ ‫לאטמוספירה בשטחי לס שונים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪179‬‬ ‫גאומורפולוגיה ‪ -‬סחף‬ ‫בליה מואצת של סלעים קרבונטיים בעקבות שריפות יער חזקות‬ ‫נורית שטובר‪-‬זיסו*‪ ,‬נעמה טסלר**‬ ‫* החוג ללימודי ארץ ישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫השריפה גורמת לעלייה מהירה של הטמפרטורות בפני הקרקע והסלע‪ .‬כאשר חומרת השריפה גבוהה‪ ,‬פני הסלע‬ ‫החשופים מתפשטים במהירות‪ ,‬ונוצר סידוק שגורם להיווצרות שבבים שטוחים ומקבילים לפני הסלע‪ .‬במחקר קודם‬ ‫(שטובר‪-‬זיסו‪ ,‬טסלר‪ ,‬גרינבאום וצצקין ‪ )2012‬הראנו כי סלעי הקירטון הם הנפגעים העיקריים מהשריפה‪ ,‬ביחס לסלעים‬ ‫קרבונטיים אחרים‪ .‬שבבי סלע ניתקים מהמחשוף העיקרי‪/‬הבולדר עד לעומקים של ‪ 20‑15‬ס"מ‪ .‬נוכחות הנארי על‬ ‫הקירטון מעודדת את תהליך האקספוליאציה וההתפרקות של הסלע‪.‬‬ ‫בשני ניסויים שערכנו במטרה לאמוד את הטמפרטות והזמן הדרושים להתבקעות הסלעים‪ ,‬מדדנו טמפרטורות בשריפה‬ ‫מבוקרת באמצעות מד‪-‬טמפרטורה הפועל בתחום האינפרא‪-‬אדום‪ .‬נבדקו ‪ 12‬סלעים שמשקלם בין ‪ 5‑3‬ק"ג המייצגים‬ ‫את ששת התצורות הקרבונטיות שנשרפו בכרמל (קירטון ערקן‪ ,‬קירטון עספיה‪ ,‬קירטון סומק‪ ,‬גיר בית אורן‪ ,‬גיר‬ ‫מוחרקה ודולומיט יגור)‪ .‬השריפות בוצעו במדורה פתוחה וכן בחביות חצי סגורות לשם הגברת החום ובניסון לדמות‬ ‫את החום הרב השורר מתחת לחופת יער בוערת‪ .‬התוצאות במדורה פתוחה הראו שבתוך שתי דקות מרגע הדלקת האש‪,‬‬ ‫טמפרטורת הלהבות הגיעה ל‪ ,450°C-‬וכעבור ‪ 4‬דקות‪ ,‬ל‪ .650°C-‬טמפרטורת הלהבות נשארה בין מינימום ‪600°C‬‬ ‫למקסימום ‪ 850°C‬במשך ‪ 25‬דקות‪ .‬חצי שעה מתחילת הניסוי‪ ,‬התפוצץ הסלע הראשון‪ :‬קירטון מתצורת ערקן‪ ,‬ונראו‬ ‫סדקים החוצים אותו בכל הכיוונים ולכל עומקו‪ .‬שאר הסלעים התפרקו (ללא פיצוץ) כעשר דקות מאוחר יותר‪.‬‬ ‫השריפה בתוך חביות מתכת הייתה בעוצמה גבוהה יותר‪ ,‬והטמפרטורות נותרו מעל ‪ 500°C‬במשך מספר שעות‪ .‬בניסוי‬ ‫זה נמדדה טמפרטורה מקסימלית של ‪ .880°C‬סלעי תצורת ערקן התפרקו ראשונים‪ ,‬חצי שעה אחרי הדלקת האש‪,‬‬ ‫בטמפרטורה של ‪ .600°C‑500°C‬בשאר הסלעים נצפה פירוק משמעותי (תצורת מוחרקה ובית אורן)‪ ,‬הפיכת הגיר לסיד‬ ‫(תצורת מוחרקה ועספיה)‪ ,‬שינוי בצבע הסלע עד למרכזו (בכל התצורות ובכל סוגי הסלעים)‪ .‬הסלע שנפגע הכי מעט‬ ‫באופן היחסי הוא הדולומיט‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪180‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫תיארוך פלישת החולות ההולוקניים‬ ‫ובניית שדות הדיונות במישור החוף הישראלי‬ ‫יואל רסקין‪ ,‬דורית סיון‪ ,‬רויטל בוקמן‪ ,‬גלעד שטיינברג‬ ‫החוג לציוויליזציות ימיות והחוג למדעים גאו‪-‬ימיים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מישור החוף הישראלי מאופיין בשדות דיונות חופיות החודרים ‪ 6‑3‬ק"מ לתוך היבשה‪ .‬למרות שיחידות חוליות במישור‬ ‫החוף תוארכו בצורה ספוראדית לכ‪ 6-‬אלף שנה ועד ימינו בשיטות לומינסנציה שונות‪ ,‬בעיקר לאתרים בודדים וגם‬ ‫בזיקה לחפירות ארכאולוגיות‪ ,‬מקובל שהדיונות היו בעיקר פעילות מהתקופה הביזנטית‪-‬רומית‪.‬‬ ‫מטרת המחקר היא לתארך את תקופות הפלישה ובנייתם של שדות החול והדיונות מחוף ניצנים בדרום ועד למפרץ‬ ‫חיפה‪ .‬שאלת המחקר עוסקת בהבנת המנגנונים וחשיבותם היחסית של הגורמים המשפיעים על פלישות החול ובניית‬ ‫הדיונות‪ :‬פעילות אדם‪ ,‬שינויי מפלס הים‪ ,‬הובלת חול בזרם האורכי‪ ,‬ושינויי באקלים‪.‬‬ ‫המחקר יתבסס על בנייתם של חתכים סדימנטולוגים לאורך שדות דיונות מהחוף ועד לקצה המזרחי של שדות הדיונות‪.‬‬ ‫תכונות סדימנטולוגיות של החול יבדקו ותיארוך החול יבוצע בשיטת הלומינסנציה (‪ .)LSO‬בנוסף הוקם בסיס נתונים‬ ‫המשלב תאריכים אבסולוטים וגאוארכאולוגיים קודמים‪ .‬בסיס נתונים זה מרכז את כל התצפיות הארכאולוגיות לאורך‬ ‫מישור החוף המתעדות יחידות חוליות ביחסי שדה עם שכבות ארכאולוגיות וגילים מוחלטים מדוחות‪ ,‬פרסומים‬ ‫ותוצאות שטרם פורסמו‪.‬‬ ‫ממצאים ראשונים מצביעים על מספר קרקעות קבורות בחתך החולי והבין‪-‬דיונרי ודמיון סדימנטולוגי בחול הדיונרי‪.‬‬ ‫ממצא זה עשוי להצביע על גיל יחסית צעיר של הדיונות ביחס לתשתית חולית קדומה יותר‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪181‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫גאומורפולוגיה בישראל ‪ 25 -‬שנה לאחר הסיכום של פרופ' אשר שיק‬ ‫משה ענבר‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ב‪ 1993-‬כתב פרופ' אשר שיק ז"ל סקירה על הגאומורפולוגיה בישראל שהתפרסם בסקר שכלל מרבית הארצות‬ ‫שבהן קיימת פעילות אקדמית במדע הגאומורפולוגיה‪ .‬זה היה שנים מעטות אחרי שהוקם ב‪ 1985-‬לראשונה האיגוד‬ ‫הגאומורפולוגי הבינלאומי ‪ .IAG - International Association of Geomorphology‬בישראל הוקמה במקביל‬ ‫הקבוצה הגאומורפולוגית הישראלית ‪ -‬קמג"י‪ ,‬החברה ב‪ IAG-‬המקיימת פעילות רציפה זה מעל ‪ 20‬שנה‪ ,‬ומסונפת‬ ‫כסקציה של האגודה הגאוגרפית הישראלית‪.‬‬ ‫הסקירה של שיק כללה בעיקר את הפעילות בעשורים של לפני ‪ 1990‬ובהם מרבית הפעילות המדעית התרכזה‬ ‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬בחוגים לגאוגרפיה באוניברסיטאות האחרות התנהלה פעילות מחקרית ענפה משנות‬ ‫השבעים אבל החלו להעניק תארים מתקדמים רק משנות השמונים‪.‬‬ ‫השוואה בהענקת תואר ד"ר מראה שעד שנת אלפיים כ‪ 20-‬מסיימים ‪ -‬בעיקר בירושלים ‪ -‬בעוד שמשנת אלפיים קבלו‬ ‫כ‪ 50-‬מועמדים דוקטורט בתחומים השונים של הגאומורפולוגיה באוניברסיטאות‪ .‬מאידך השוואה בתקנים בתחום בכל‬ ‫האוניברסיטאות לא השתנה כמעט ואפילו ירד באוניברסיטה העברית שהייתה המובילה בתחום‪ .‬מספר ניכר של חוקרים‬ ‫העוסקים בגאומורפולוגיה נמצא במכון הגאולוגי ובמכוני מחקר אחרים‪.‬‬ ‫הדגש בעבר היה על תחום גאומורפולוגיה מדברית ‪ -‬בקבצים גאומורפולוגיים שפורסמו עד שנת ‪ 2000‬כ‪70%-‬‬ ‫מהמאמרים היו בתחום זה‪ .‬בסקירה של כלל המאמרים בגאומורפולוגיה שפורסמו ב"אופקים בגאוגרפיה" מאז שנת ‪2000‬‬ ‫החלק של גמפ"ג מדברית הוא כ‪ .20%-‬המגוון של תחומים כולל נושאים‪ :‬נהרית‪ ,‬ספלאולוגיה ובלייה‪ ,‬חוף‪ ,‬אסונות טבע‪,‬‬ ‫גאוארכאולוגיה‪ ,‬השפעת שריפות‪ .‬החוקרים זוכים במענקי מחקר בקרנות תחרותיות בארץ ובחו"ל‪ ,‬בהיקפים העולים‬ ‫על התחומים השונים של הגאוגרפיה‪ .‬יבול הפרסומים הוא כמה מונים מזה שהיה בעשורים של המאה שעברה‪ ,‬בכתבי‬ ‫העת הבינלאומיים היוקרתיים בתחום‪ ,‬וכמו כן מספר הציטוטים הוא גבוה‪.‬‬ ‫ומה לגבי העתיד? אצטט את ‪ Dennys Brunsden‬בכנס הגאומורפולוגי הבינלאומי בפריס ב‪" :2013-‬יש לנו יותר‬ ‫מידע על מאדים אחרי שבועיים של צילומי חללית מאשר על קרקעית האוקיינוסים בכדור הארץ"‪ .‬כמובן שהמשפט‬ ‫הוא פרובוקטיבי אבל הייתה קריאה נכונה לדעתי למיקוד המשך המחקר הגאומורפולוגי בארץ‪ .‬גילוי שדות הגז ורבוי‬ ‫התשתיות באזורים הימיים הקרובים לחוף מהווה ללא ספק אתגר שבו יש לגאומורפולוגיים מה לתרום מן הידע‬ ‫שהצטבר באזורים היבשתיים‪ .‬אמנם המתודולוגיה שונה ויקרה כנראה אבל זהו אתגר לצעירים שבחבורה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪182‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫השפעת שינויי אקלים לעומת שינויים בשימושי קרקע על משטר זרימת‬ ‫המים באגן נחל משושים עליון‪ ,‬רמת הגולן‬ ‫ליאור רוטנברג*‪ ,‬דן מלקינסון*‪ ,**,‬לאה ויטנברג*‪ ,‬משה ענבר*‪**,‬‬ ‫* המכון לחקר הגולן‪ ,‬קצרין‬ ‫** החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הגולן הוא רמה בזלתית בשטח של כ‪ 1,000-‬קמ"ר‪ .‬הגולן מתאפיין במשטחי בזלת בעוביים שונים המחורצים בערוצי‬ ‫נחלים היוצרים נוף בראשיתי עם מגוון בתי גידול טבעיים‪ .‬למרות תחושת הטבעיות של הגולן‪ ,‬האזור נתון להשפעת‬ ‫שינויים גלובליים וביניהם שינויים בשימושי קרקע ושינויי אקלים‪ .‬קצב הפיתוח בגולן הוא כ‪ 2,000-‬דונם לשנה‪ ,‬והצפי‬ ‫לשנים הקרובות הוא להתמרה נוספת של כ‪ 40,000-‬דונם משטחים טבעיים לשטחים חקלאיים‪ .‬במהלך העשורים‬ ‫האחרונים נערכו מחקרים רבים בנושא שינויים אקלימיים והשפעתם על המערכות האקולוגיות‪ .‬במהלך שלוש השנים‬ ‫האחרונות החל מחורף ‪ ,2012-2011‬מתבצע מחקר הבודק את השפעת השינויים הגלובליים (שינויים בשימושי קרקע‬ ‫ושינויי אקלים) על הגורמים הביוטיים (צמחייה ובע"ח) וגורמים אביוטיים (יחסי נגר‪-‬גשם) במרחב מרכז רמת הגולן‪.‬‬ ‫בהרצאה זו נתמקד בהשפעת השינויים הגלובליים על יחסי נגר‪-‬גשם באגן העליון של נחל המשושים‪ .‬המחקר מתמקד‬ ‫בשני אגני ניקוז במרכז רמת הגולן‪ ,‬אגן נחל משושים העליון ואגן נחל עדי‪ .‬שני האגנים הינם בעלי מאפיינים דומים‬ ‫מבחינת קרקע ומסלע אך שונים ברמת שימושי קרקע‪ .‬נחל משושים עליון מתחיל במורדות המערביים של הר אביטל‬ ‫עד נקודת הפחורה הסמוכה לישוב קדמת צבי‪ .‬שטח האגן העליון הוא כ‪ 15-‬קמ"ר ומאופיין כשטח פתוח טבעי שמתוכו‬ ‫כ‪ 6%-‬לערך שטחים חקלאיים‪ .‬נחל עדי המתחיל כ‪ 1-‬ק"מ דרום מערב למחנה נפח‪ ,‬נשפך לנחל משושים בסמוך לצומת‬ ‫קצרין צפון ושטח אגן הנחל הוא כ‪ 5.5-‬קמ"ר מתוכו ‪ 30%‬לערך שטחים חקלאיים‪ .‬מטרת המחקר היא להשוות את‬ ‫השינויים ביחסי הנגר‪-‬גשם בשני אגני הניקוז מאז שנות השישים להיום‪ .‬הנחת המחקר היא שאם קיימים שינויים ביחסי‬ ‫נגר‪-‬גשם בין השנים אזי השינויים הגלובליים באים לידי ביטוי ביחסי הנגר‪-‬גשם‪ :‬אם קיימת מגמת שינוי דומה בשני‬ ‫האגנים אזי השינויים האקלימיים הם המשמעותיים‪ .‬אם המגמה שונה בין האגנים יתכן ששינויים בשימושי הקרקע‬ ‫הם המשמעותיים‪ .‬אם אין שינוי מהותי בהשוואה משנות השישים להיום בשני האגנים‪ ,‬משמע השינויים הגלובליים‬ ‫אינם באים לידי ביטוי במשטר הזרימה‪ .‬על מנת לבחון את השפעת שינויים בשימושי הקרקע ושינויי האקלים על‬ ‫משטר זרימת המים בנחל משושים עליון ונחל עדי‪ ,‬הוצבו מיקרו דייברים (מכשיר למדידת השתנות עומד המים ביחס‬ ‫לזמן) אחד בכל אגן ונאספו נתונים רציפים לאורך עונת המשקעים‪ .‬במקביל נאספו נתוני הגשם באזור האגנים ע"י מד‬ ‫גשם וניבדק יחסי נגר‪-‬גשם בכל אגן‪ .‬בשלב זה של העבודה לא נצפתה מגמה ברורה הקושרת בין השינויים הגלובליים‬ ‫לשינויים ביחסי נגר‪-‬גשם באגן נחל משושים עליון‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪183‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫מורפולוגיה ותהליכים עכשיויים באפיק החתור בחומר גלציאלי‪ ,‬דרום‬ ‫אונטריו‪ ,‬קנדה‬ ‫נתנאל ברגמן*‪ ,‬מרקו ואן‪-‬דה‪-‬וויל*‪ ,‬סטיבן היקוק**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת ווסטרן‪ ,‬לונדון‪ ,‬אונטריו‪ ,‬קנדה‬ ‫** המחלקה למדעי כדור הארץ‪ ,‬אוניברסיטת ווסטרן‪ ,‬לונדון‪ ,‬אונטריו‪ ,‬קנדה‬ ‫המחקר הגאומורפולוגי‪-‬הנדסי‪-‬אקולוגי של נחלים אלוביאליים קיים מעל מאה שנה ואילו של נחלי סלע נמשך בעקביות‬ ‫כשני עשורים אולם המחקר של נחלים החתורים בחומר גלציאלי נמצא בראשית דרכו‪ .‬נחלים ונהרות אלו התפתחו‬ ‫בתום עידן הקרח‪ ,‬אם על ידי חתירה והתאמה של המערכות האגניות לירידות ועליות בבסיס הסחיפה‪ ,‬כתוצאה‬ ‫משחרור הלחץ של מסת הקרח ויצירת ערוצי זרימה מתועלת או על ידי שטפונות ענק של פריצת אגמים קרחוניים‪ .‬עקב‬ ‫השתרעותו האדירה של גוש הקרח הלורנטידי (‪ )Laurentide Ice Sheet‬בצפון ארה"ב ובקנדה‪ ,‬נחלים ונהרות רבים‬ ‫באזורים אלה מוגדרים כחצי‪-‬אלוביאליים (‪ .)semi-alluvial channels‬הם מכילים גדות וקרקעית העשויות מ‪till-‬‬ ‫ודרגות שונות של כיסוי אלוביאלי בתשתית‪ .‬במקרים בהם הכיסוי האלוביאלי בתשתית מלא‪ ,‬הנחלים מתנהגים כנחלים‬ ‫חלוקיים אלוביאליים רגילים עם גדות לא אלוביאליות‪ .‬אולם‪ ,‬במקרים בהם הכיסוי בתשתית חלקי‪ ,‬החומר הגלציאלי‬ ‫בעל השפעה ליתולוגית חזקה מאד בדומה לאפיקי סלע‪ .‬השפעה ליתולוגית זו באה לידי ביטוי בצורות התשתית‬ ‫המופיעות באפיק ובמימדיהן‪ ,‬דרגות ההתחתרות בתשתית ובגדות‪ ,‬גאומטריית האפיק ויחסי רוחב‪/‬עומק והקשר בין‬ ‫האפיק למישור ההצפה בזמן שטפונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬החומר הגלציאלי המקומי קובע את התפלגות גודלי הגרגר שתופיע בנחל‪.‬‬ ‫רובו של החומר הגלציאלי דק‪-‬גרגר‪ ,‬בעיקר סילט וחרסית ומעט חול‪ .‬סדימנט גס יותר המרכיב את האלוביום מועט‬ ‫אך משתרע על פני טווח רחב מאד של גדלים מגרנולות ועד בולדרים ענקיים‪ ,‬מעבר ליכולת ההסעה של הנחל תחת‬ ‫המשטר ההידרולוגי הנוכחי‪ .‬בעזרת מיפוי מדויק של קטע נחל חצי‪-‬אלוביאלי בנחל מדווי הממוקם בעיר לונדון‪ ,‬דרום‬ ‫אונטריו‪ ,‬קנדה‪ ,‬אנו מדגימים תופעות גאומורפיות‪-‬סדימנטולוגיות המאפיינות נחלים מסוג זה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪184‬‬ ‫גאומורפולוגיה‬ ‫הערכת ביקוש וזמינות מים לחקלאות ותפרושת שדות חקלאיים בעזרת מודל‬ ‫מבוסס סוכנים וסלולר אוטומטה‬ ‫אסף חן‪ ,‬יצחק בננסון‪ ,‬ארנון קרניאלי‬ ‫המעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬המכונים לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬קמפוס שדה בוקר‬ ‫המגזר החקלאי הינו צרכן המים הגדול ביותר בעולם ובכך השפעתו על מחזור המים דרסטית‪ ,‬במיוחד באזורים‬ ‫צחיחים וצחיחים למחצה‪ ,‬דרך הטייה של מים עיליים ושאיבה של מי תהום‪ .‬ביקוש הולך וגובר לקרקעות חקלאיות‬ ‫מוביל לשינויים משמעותיים בכיסוי ושימוש קרקע‪ .‬אקלים‪ ,‬תכונות קרקע‪ ,‬סוג היבול‪ ,‬איכות המים וזמינותם‪ ,‬שיטות‬ ‫חקלאיות‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬וגידול אוכלוסין הינם הגורמים העיקריים לשינוי בשימוש בקרקע לחקלאות‪ ,‬וכתוצאה מכך‬ ‫לכמות המים הנדרשת לייצור יבול‪ .‬במחקר זה‪ ,‬נבחנה הדינמיקה של השינויים בשימושי וכיסוי הקרקע בשטחים‬ ‫פתוחים וחקלאיים באיזור צפון‪-‬מערב הנגב והערכה של ביקוש וזמינות מים לחקלאות בעתיד‪ ,‬כתוצאה מהשפעות‬ ‫אנטרופוגניות ואקלימיות‪ ,‬בעזרת כלים של חישה מרחוק ופיתוח מודלים מבוססי סוכנים וסלולר אוטומטה‪ .‬על‬ ‫מנת לזהות את המניעים העיקריים האחראיים לשינוי‪ ,‬וליצור את כללי המעבר עבור מטריצת המצבים של המודל‪,‬‬ ‫נבנתה מערכת לקלסיפיקציה של איזורים חקלאיים‪ ,‬ולזיהוי הדינמיקה ההיסטורית וההתפשטות של שדות חקלאיים‬ ‫באיזור הנגב החל מ‪ 1973-‬עד ‪ .2013‬בנוסף‪ ,‬נבנה סט כללים פיזי והתנהגותי המאפיין את תהליך קבלת ההחלטות‬ ‫של חקלאים בנוגע לבחירת סוג גידול‪ .‬נתונים אלו משמשים כקלט לפלטפורמה ממוחשבת המיישמת טכניקות סלולר‬ ‫אוטומטה ותכנות מבוסס סוכנים על מנת לספק מפת שימושי קרקע חקלאית עם רזולוצית יבול‪ ,‬ובכך ניתן להעריך‬ ‫את צריכת המים החקלאית החזוייה באיזור הנגב ב‪ 20-‬השנים הבאות וכמות וסוג היבול שיתקבל‪ ,‬בהתאם לתרחישים‬ ‫שונים‪ .‬כיול המודל נעשה בשני אופנים‪ :‬א) יישום המודל באיזור חקלאי במאלי‪ ,‬אפריקה‪ ,‬והשוואת תוצאותיו לנתונים‬ ‫חקלאיים קיימים‪ ,‬ב) הרצת המודל באיזור הנגב החל משנת ‪ 1985‬והשוואת תוצאות המודל למה שהתרחש בשטח‬ ‫בנקודות זמן שונות‪ .‬תוצאות ראשוניות של המודל מראות כי ישנה מגמת התפשטות של שטחים חקלאיים לאיזורים‬ ‫פתוחים המאופיינים באדמה חולית מדרום לפתחת שלום‪ ,‬ולהרחבה תלת‪-‬שנתית של כ‪ 15,000-‬דונם בתפרושת השדות‬ ‫החקלאיים‪ ,‬לפי תרחיש "עסקים כרגיל" המנבא עלייה שנתית רציפה של כ‪ 2-‬עד ‪ 3‬מלמ"ק בהקצאת מים מטופלים‬ ‫מקומיים ומאיזור גוש דן‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪185‬‬ ‫חישה מרחוק‪ ,‬ממ"ג וכרטוגרפיה‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק א'‬ ‫טל פיינגרש‬ ‫שירן חביבי‪ ,‬יצחק אוגוסט‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬סטנלי רוטמן‬ ‫יצחק אוגוסט‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬עדי שטרן‬ ‫סמיון פולינוב‪ ,‬מישל פורטמן‪ ,‬דניאל אורנשטיין‪ ,‬טלי כץ‪-‬גרו‬ ‫אנה ברוק‬ ‫‪188‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪192‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א'‬ ‫נעם לוין‬ ‫יהלי כץ‪ ,‬נעם לוין‬ ‫לי סבר‪ ,‬אלכסנדרה צ'ודנובסקי‪ ,‬פנחס אלפרט‪ ,‬אלקסי ליאפוסטין‪ ,‬יודג' ואנג‬ ‫נטליה ריבניקוב‪ ,‬בוריס פורטנוב‬ ‫אביב לי כהן‪-‬זדה‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬שמרית ממן‬ ‫ירון עוגן‬ ‫‪193‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪198‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק א'‬ ‫יובל שדה‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬ח' כהן‪ ,‬אפרת מורין‬ ‫אנטולי גיטלסון‪ ,‬יוסף יעקבי‬ ‫אלון אלירן‬ ‫גיסונג צאנג‪ ,‬מקסים שושני‬ ‫סיהאם חמזה‪ ,‬אנה ברוק‪ ,‬לאה ויטנברג‬ ‫‪199‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪203‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק ב'‬ ‫עופר לביא‪-‬בקין‪ ,‬און כרובי‪ ,‬דן בלומברג‬ ‫איל בן‪-‬דור‬ ‫דינה ביגון‬ ‫‪204‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪206‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק ב'‬ ‫עופרי גולומב‪ ,‬ויקטור אלחנתי‪ ,‬יפית כהן‪ ,‬נעם לווין‪ ,‬ויקטוריה סורוקר‪ ,‬יובל כהן‬ ‫אילן שוורצמן‪ ,‬עירא דיין‪ ,‬דן בלומברג‬ ‫סיון איזיקסון‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬שמעון רחמילביץ'‪ ,‬יהונתן אפרת‬ ‫סמיון פולינוב‪ ,‬אמציה פלד‪ ,‬עופר בארי‬ ‫‪208‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪211‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪186‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק ב'‬ ‫דניאלה קופל‬ ‫חנן ספונד‬ ‫נמרוד כרמון‬ ‫איתי הרמן‪ ,‬עופר רוזנשטיין‪ ,‬נטליה פנוב‪ ,‬אלכס גולדברג‪ ,‬ארנון קרניאלי‬ ‫‪212‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪215‬‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫שי עמרם‪ ,‬בשורה רגב‬ ‫מיכאל אדלמן‪ ,‬רז וייס‪ ,‬יונתן אילן‪ ,‬יאיר יבלוביץ‬ ‫אילה אורן‬ ‫עופר זכאי‬ ‫אורן רז‬ ‫‪216‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪220‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪187‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק א'‬ ‫שרשרת‪-‬עיבוד ממוכנת להדמאות ספקטראליות‬ ‫טל פיינגרש‬ ‫התעשייה האוירית‬ ‫דרישות סוכנויות החלל הישראלית והאיטלקית מלווין ‪ SHALOM‬ההיפרספקטרלי המסחרי הראשון כוללות בין‬ ‫השאר ספיקת שטח יומית של ‪ 200,000‬קמ"ר‪ SNR ,‬גבוה ביחס לרזולוציה (‪10‬מ' בצבע) וסדרה של תוצרי עיבוד‬ ‫שיופצו בתוך ימים ספורים לצרכנים השונים‪ .‬על מנת לעמוד בדרישות אלה הלווין ‪ OPTSAT 3000‬של תע"א מבצע‬ ‫תמרון צילום מיוחד שמצריך בהמשך גם כיול אטמוספרי מורכב‪ .‬תוצרי העיבוד המתוכננים של ‪ SHALOM‬כוללים‬ ‫תוצר כיול רדיומטרי (‪ ,)L1‬אטמוספרי (‪ ,)L2‬וכשבעים תוצרי פענוח שונים (‪ ,)L3, L4‬על‪-‬פי יישומים בעלי פוטנציאל‬ ‫כלכלי‪ .‬שרשרת העיבוד של ‪ SHALOM‬חייבת להיות ממוכנת‪ .‬בכנס מוצגים ההיבטים השונים של תכנון ופיתוח‬ ‫שרשרת העיבוד למול דרישות המע' בכללותה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪188‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק א'‬ ‫טכניקה מתקדמת של אינטרפרומטריית מכ"ם (‪ )InSAR‬למיפוי דיונות‬ ‫שירן חביבי‪ ,‬יצחק אוגוסט‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬סטנלי רוטמן‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫שינויים גאומורפולוגיים עיתיים ומרחביים מתרחשים כתוצאה מתהליכים טבעיים או מהתערבות האדם בטבע‬ ‫ומימדיהם תלויים במאפייני השטח ובמאפייני הגורם המשפיע‪ .‬כבר מספר עשורים שהדמאות החישה מרחוק משמשות‬ ‫לתיעוד והבנה של השינויים הגאומורפולוגיים בדיונות חול‪ .‬בנוסף לכלי החישה מרחוק האופטיים ותצלומי האוויר‪,‬‬ ‫שבהם נעשה שימוש בשנים מוקדמות‪ ,‬במחקרים רבים בנושא גאומורפולוגיה של דיונות נעשה שימוש בהדמאות מכ"ם‪.‬‬ ‫תכונות השטח כגון שיפוע‪ ,‬מורפולוגיה‪ ,‬חספוס ולחות קרקע על ידי החזרי אות המכ"ם בטכניקת ‪Synthetic( SAR‬‬ ‫‪ )Aperture RADAR‬מאפשר הבנה ומיפוי של תופעות גאומורפולוגיות‪ .‬שינויים עדינים המתרחשים בפרק זמן של‬ ‫ימים או חודשים בקנה מידה של סנטימטרים‪ ,‬קשים מאוד לזיהוי בפני השטח באמצעות כלי החישה מרחוק‪ .‬בכדי‬ ‫להתגבר על קושי זה‪ ,‬בשנים האחרונות פותחה טכניקה חדשה המכונה ‪Persistent Scatterer Interferometry( PS‬‬ ‫‪ )- PSInSAR‬למדידת דפורמציה בפני השטח של כדור הארץ על ידי ניתוח הפאזה של נקודות קוהרנטיות בודדות‬ ‫כפונקציה של זמן ומרחב‪ .‬מחקר זה מציג אלגוריתם חדש המהווה שיפור של טכניקת ה‪ ,PS-‬אלגוריתם ה‪ATS-‬‬ ‫(‪ .)Amplitude Time Signature‬בניגוד לשימוש הנפוץ בשיטת ה‪ ,PS-‬אשר נבחנה בעיקר באזורים עירוניים‬ ‫המכילים עצמים מעשי ידי‪-‬אדם בעלי ערכי החזרה גבוהה‪ ,‬אלגוריתם ה‪ ATS-‬מתאים לזיהוי מטרות בשטחים פתוחים‬ ‫ובמקומות בעלי החזרה נמוכה (כגון אזורים טבעיים)‪ .‬במחקר זה בחנו שימוש באלגוריתם זה לבחינת שינויים עדינים‬ ‫אשר התרחשו בדיונות חופיות באזור חולות ניצנים‪ ,‬באמצעות סט הדמאות של הלוויין ‪ .TerraSAR-X‬על מנת לאמוד‬ ‫את טיב האלגוריתם בוצעה עבודת שדה אשר כללה מדידות של שיעור ההסרה או ההשקעה במהלך תקופה של כשנה‪.‬‬ ‫מניתוח תוצאות השדה נמצא כי ההשקעה‪/‬ההסרה המקסימלית המצטברת הינה כ‪ 30-‬מ"מ בשנה‪ .‬תוצאות ראשוניות‬ ‫שהתקבלו לאחר הרצת האלגוריתם מציגות תוצאות דומות לאלו שהתקבלו בשטח‪ .‬המשך המחקר יכלול בחינה של‬ ‫עוצמת וכיווניות הרוח באזור המחקר במהלך מספר שנים‪ ,‬לכל אחת מהשנים יחושב מדד ה‪)Drift Potential( DP-‬‬ ‫כך שבמידה וחל שינוי במגמה הכללית במהלך השנים הללו נוכל לראות זאת ובהתאם לכך לבחון את ההתאמה בין‬ ‫תוצאות האלגוריתם שהתקבלו לנתוני המדידות בשטח‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪189‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק א'‬ ‫מערכת דימות רב ערוציות מבוססות חישה דחוסה – כלי חדש לחישה‬ ‫מרחוק‬ ‫יצחק אוגוסט‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬עדי שטרן‬ ‫הנדסת אלקטרואופטיקה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫תמונה היפרספקטרלית מספקת מידע מפורט לגבי ההחזר הספקטרלי של כל אלמנט עצם הנתון בתמונה‪ .‬יתרונות‬ ‫השימוש הצילום ההיפרספקטרלי על פני הדמאה סטנדרטית בא לידי ביטוי באופן וביכולת בהם ניתן לזהות ולאפיין‬ ‫אובייקטים שונים‪ .‬הדמאה סטנדרטית מכילה בעיקר מידע מרחבי ולכן אפיון המטרה מבוסס בעיקר על צורתה‬ ‫המרחבית‪ .‬הדמאה היפרספקטרלית מכילה מידע ספקטרלי עבור כל אלמנט שטח מצולם‪ .‬זיהויי אובייקטים בתמונה‬ ‫היפרספקטרלית יכול להיעשות על‪-‬ידי שימוש במידע המרחבי‪ ,‬הספקטרלי או בשילוב ביניהם‪ .‬אחד היתרונות באפיון‬ ‫מטרה על סמך מאפייניה הספקטרליים הוא ביכולת לזהות באופן יעיל מטרות קטנות יחסית לגודל אלמנט שטח‬ ‫בתמונה‪ .‬למרות היתרונות בשימוש צילום ההיפרספקטרלי לשיטה גם מספר חסרונות‪ .‬אחד החסרונות העיקריים הוא‬ ‫רכישת כמות מידע עצומה בה יתירות גדולה מאד‪ .‬ההשלכות של רכישת תכולת מידע דיגיטלי עצומה באה לידי ביטוי‬ ‫בצורך באמצעי אחסון מערכת שידור בעלת רוחב פס גדול וכן עלות חישובית גדולה‪ .‬מגבלה נוספת לשימוש במערכות‬ ‫חישה היפרספקטרליות הן רכישת כלל מרחב האותות ההיפרספקטרליים ברזולוציה אחידה יחסית במקום רכישת תת‬ ‫המרחב בו מצויים האותות המעניינים אותנו ברזולוציה גבוהה‪ .‬לפני מספר שנים הוצגה שיטה מתמטית בשם חישה‬ ‫דחוסה (‪ )Compressed Sensing‬לרכישת אותות דלילים מסוגים שונים‪ .‬בשנים האחרונות פורסמו מספר עבודות‬ ‫הבוחנות את השימוש בשיטה זו לצורך דגימת מידע בשטחי הנדסה שונים‪ .‬שימוש בשיטת החישה הדחוסה מורכב‬ ‫יותר מזה הנהוג כיום אך מאפשר רכישת מידע באופן יעיל יותר מזה הנהוג בשיטות קלאסיות‪ .‬עבודה זו חוקרת‬ ‫ומציעה מערכת ורכיבים לחישה דחוסה של אותות היפרספקטרליים‪ .‬פיתוח ארכיטקטורת חישה דחוסה של אותות‬ ‫היפרספקטרליים היא בעלת חשיבות רבה בתחומי ההנדסה ומדע‪ .‬תרומת עבודה זו היא בהרחבת האפשריות לשימוש‬ ‫במערכות צילום היפרספקטרליות לחישה מרחוק מזה לצרכי הקיים‪ .‬הרחבת מגוון המערכות העושות שימוש בצילום‬ ‫היפרספקטרלי לחישה מרחוק יאפשר אסוף מידע מגוון ומעמיק וברזולוציות גבוהות יותר מזה הנהוג כיום‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪190‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק א'‬ ‫הערכת שרותי מערכת מההר ועד הים ושילוב הערכתם במערכת התכנון‬ ‫בישראל‬ ‫סמיון פולינוב*‪ ,‬מישל פורטמן*‪ ,‬דניאל אורנשטיין*‪ ,‬טלי כץ‪-‬גרו**‬ ‫* הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬טכניון‪-‬מכון הטכנולוגי לישראל‬ ‫** החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מטרתו של מחקר זה הינה יצירת כלי תכנוני המבוסס על הערכת שירותי מערכת אקולוגיים¬‪ .‬מתודולוגיות לזיהוי‪,‬‬ ‫כימות וניתוח שירותי מערכת אקולוגיים (שמ"א) ביבשה ובים מתחילות רק עכשיו להתפתח בעולם וחסרות עד כה‬ ‫בישראל‪ .‬מחקר זה מבצע הערכה רב‪-‬תחומית של שמ"א לאורך חתך ברוחב כשני ק"מ מהר הכרמל דרך חוף הכרמל‬ ‫(באזור עתלית) ועד הקצה גבול המים הטריטוריאליים של המדינה (‪ 12‬מייל ימי מקו החוף)‪ .‬המטרות העיקריות של‬ ‫המחקר הן‪ )1 :‬לבחור אינדיקאטורים לשם הערכת היבטים אקולוגיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים של שמ"א; ‪ )2‬לפתח שיטה‬ ‫המבוססת על ‪ GIS‬לשם הגדרת המימדים המרחביים של שמ"א; ‪ )3‬לפתח נהלים שיאפשרו ישום השיטה במערכת‬ ‫התכנונית בארץ לצורכי תכנון מרחבי וניהול משאבי טבע‪ .‬אזור המחקר המוצע (אזור הפיילוט) עונה על שלושת‬ ‫התחומים המולטידיסצפלינארים של שירותי המערכת‪ )1 :‬אקולוגיה ‪ -‬יערות‪ ,‬שטחי חקלאות‪ ,‬שטחים פתוחים ועוד;‬ ‫‪ )2‬כלכלה ‪ -‬הערכה כללית של תועלות המיוצרות על‪-‬ידי שירותי מערכת שונים; ‪ )3‬חברה ‪ -‬שטחי תיירות‪ ,‬הן‬ ‫בשטח היבשתי והן בשטח החופי והימי‪ .‬עבור כל תחום נבחרו שירותי מערכת ואינדיקטורים מייצגים‪ .‬המחקר הינו בין‬ ‫הראשונים בעולם ובישראל בפרט אשר יבחן שירותי מערכת בחתך המשלב שטחים יבשתיים וימיים יחד (‪Portman‬‬ ‫‪ .)2013‬השטח היבשתי כולל מגוון רחב של מערכות אקולוגיות שונות (יערות‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬פארקים‪ ,‬שדות חקלאים‬ ‫שונים‪ ,‬שטחים פתוחים ועוד) ובנוסף שטח הכרמל המוגדר כ"ביוספרה"‪ .‬השטח הימי כולל אזורי כורכר‪ ,‬אזורים סלעיים‬ ‫וחוליים עליהם מתקיימים בתי גידול רבים‪ .‬חתך הרוחב כולל שטחי שמורות‪ ,‬פארקים ימיים‪ ,‬אזורי דייג‪ ,‬חופים‬ ‫ציבוריים ושטחים המתאימים לספורט ימי‪ .‬באזור החוף ילקחו בחשבון ערכי שטח ויזואליים וערכי פנאי ומורשת וכמו‬ ‫כן תפקיד החוף בשמירת רכסי הכורכר וחסימת בלייה וארוסיה חופית‪ .‬בים‪ ,‬יחידות הנוף לאורך החתך ייקבעו על ידי‬ ‫אינדקטורים הקשורים בעומק (בתימטריה) והתאמות השטח לבתי גידול‪ ,‬דייג ושייט‪ .‬הערכת סוגים שונים של שמ"א‬ ‫(הקשורים לאספקה‪ ,‬ויסות‪ ,‬תמיכה ותרבות) תתבצע באמצעות שילוב גישות מדיסציפלינות שונות ואיסוף ועיבוד‬ ‫מידע כמותי ואיכותני‪ .‬תרומת המחקר כוללת‪ )1 :‬פיתוח שיטות לשם הערכת שירותי מערכות אקולוגיות בקנה מידה‬ ‫מקומי שניתנות לשכפול ברמה הארצית; ‪ )2‬יצירת שיטה מרחבית עם רלוונטיות למדיניות למיפוי אזורי אספקת שרותי‬ ‫מערכת אקולוגית בעלי עדיפות גבוהה; ‪ )3‬חיזוק תפקיד בעלי העניין (כגון קובעי מדיניות ומשתמשי משאבים) בקביעת‬ ‫עדיפויות של שמ"א‪ .‬מאמץ מיוחד יושקע בבחינת הדרך בה הערכת וניהול שמ"א ישתלבו עם גישות ותכניות ניהול‬ ‫קיימות‪ ,‬כולל השמורה הביוספרית כרמל‪ ,‬תכניות מתאר ארציות‪ ,‬ותכנון משולב לניהול אזורי חוף‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪191‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק א'‬ ‫מודל אינטרגרטיבי לניטור הסביבה העירונית‬ ‫אנה ברוק‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הסביבה העירונית מוגדרת כמערכת פתוחה‪ ,‬דינמית וכאוטית המקיימת יחסי גומלין מורכבים בינה לבין הסביבה‬ ‫הפתוחה‪ .‬קשת רחבה של יישומים מנסים לכמת את ההשפעות הסביבתיות בתוך הסביבה העירונית ולפצח את מערכת‬ ‫הגומלין המסובכת בין העיר לסביבה הפתוחה‪ .‬לשם כך‪ ,‬מגוון רחב של יישומים דורש מידע מפורט בתלת‪-‬ממדי‬ ‫ויכולת ניטור בזמן אמת‪ .‬חישה מרחוק היפרספקטרלית והיפרתרמית היא כלי מבטיח המציע הערכה כמותית ומיון של‬ ‫חומרים ומשטחים חשופים בעיר באמצעות מידע ספקטרלי בתחום החזרתי בטווח ביו אור הנראה ותת‪-‬אדום הקרוב‬ ‫(‪ 2.5‑0.4‬מיקרומטר) ותחום תרמי בטווח של תת‪-‬אדום (‪ 25‑2.5‬מיקרומטר)‪ .‬טכנולוגית סריקה לייזר (‪LIDAR‬‬ ‫‪ )-Light Detection and Ranging‬מציעה מידע מדויק על המאפיינים הגאומטריים של המשטחים המשקף‬ ‫את הצורות השונות בסביבה העירונית המורכבת‪ .‬יצירת מערכת ניטור המבוססת על היתוך אינטגרטיבי בין נתונים‬ ‫היפרספקטראליים‪ ,‬היפרתרמיים וסריקת לייזר עשויה להגדיל את מעטפת היישומית של הכלים הטכנולוגיים ולתרום‬ ‫מידע חשוב וחדשני למשתמשי קצה שונים ומגוונים‪ ,‬כגון גופי תכנון ופיתוח‪ ,‬גופי איכות הסביבה וגופי רגולציה ופיקוח‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪192‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א'‬ ‫ניתוח של אורות לילה מהחיישן ‪EROS-B‬‬ ‫נעם לוין‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫תאורה מלאכותית מהווה את אחד הסמנים הייחודיים לפעילות אנושית‪ .‬למרות שתאורה מאפשרת לאדם להרחיב את‬ ‫זמני הפעילות שלו‪ ,‬לזיהום האור שנוצר יש השפעות שליליות על הצומח‪ ,‬החי‪ ,‬ואף על בריאות האדם‪ .‬אחד האמצעים‬ ‫היעילים ביותר למיפוי זיהום האור הוא באמצעות חישה מרחוק‪ .‬חיישן ה‪ OLS-‬בסדרת הלוויינים האמריקאית של‬ ‫‪ ,)DMSP( Defence Meteorological Satellite Program‬הוא הראשון לספק הדמאות לוויין גלובליות שהדגימו‬ ‫את המתאם הגבוה שבין צפיפות אוכלוסייה‪ ,‬פעילות כלכלית וזיהום האור‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנתונים של לוויינים אלו בעייתיים‬ ‫עקב הרזולוציה המרחבית והרדיומטרית הנמוכה‪ .‬לוויין ‪ EROS-B‬הוא לוויין מסחרי ישראלי ששוגר בשנת ‪ ,2006‬והחל‬ ‫מאמצע שנת ‪ 2013‬חברת ‪ ImageSat‬שמפעילה אותו החלה להציע מוצר ייחודי – הדמאות לוויין של אורות לילה‬ ‫ברזולוציה מרחבית גבוהה (‪ 70‬ס"מ)‪ .‬במסגרת ההרצאה אתאר את מאפייני הדמאות הלילה הללו‪ ,‬אציג את הקשרים‬ ‫שבין שימושי קרקע לאורות לילה ב ‪( Brisbane‬אוסטרליה)‪ ,‬וכן מאפיינים מרחביים של אורות לילה בירושלים‪.‬‬ ‫מקורות‪Levin, N., Johansen, K., Hacker, J.M., Phinn, S. (2014) A new source for high spatial :‬‬ ‫‪resolution night time images - the EROS-B commercial satellite. Remote Sensing of Environment,‬‬ ‫‪149, 1-12. doi: 10.1016/j.rse.2014.03.019‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪193‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א'‬ ‫הערכת והשוואת זיהום אור באמצעי חישה מרחוק במרחב העירוני של‬ ‫ירושלים‬ ‫יהלי כץ‪ ,‬נעם לוין‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה תכנון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מטרות מחקר זה הן ‪ )1‬לבצע השוואה בין זיהום האור המתקבל מנתונים לווייניים (‪ )EROS-B‬לבין זיהום האור‬ ‫המתקבל ממדידות קרקע‪ )2 ,‬באמצעות מכשיר ה‪ )SQM( Sky Quality Meter-‬לבחון את הקשר בין זיהום האור‬ ‫המתקבל משני אמצעי החישה וכן את הקשר בריבוד לפי סוג תכסית‪ )3 .‬לבחון את זיהום האור האסטרונומי (כלפי‬ ‫השמיים) והאקולוגי (כלפי הקרקע והאופק) המתקבל באמצעות מכשיר ה‪ SQM-‬ולבחון את רגישותו של המכשיר‬ ‫לשינויים מרחבים‪.‬‬ ‫שיטות‪ :‬נעשה שימוש בצילום לוויין ‪ EROS-B‬ובארבעה מכשירי ‪ SQM‬לשם הערכת זיהום האור‪ .‬בנוסף‪ ,‬נלקח מידע‬ ‫על נתוני תכסית ונתונים אסטרונומיים (מופע‪ ,‬אזימוט וגובה הירח)‪.‬‬ ‫המדידות נערכו בלילות שונים לאורך השנה על ידי מכשירי ה‪ SQM-‬בירושלים בתאי שטח פתוחים לאורך הגרדיאנט‬ ‫העירוני‪ .‬ב‪ 12.2.14-‬במקביל לצילום אורות הלילה שנלקח על ידי לוויין ‪ ,EROS-B‬נערכה מדידה במכשירי ה‪SQM-‬‬ ‫ונבחנו שטחים נוספים במרחב העירוני‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬נמצא קשר חלש בין זיהום האור כפי שהתקבל בשני אמצעי החישה‪ ,‬עוצמת הקשר השתנתה לפי סוג תכסית‪.‬‬ ‫זיהום האור באזורים בנויים וגנים היה הגבוה ביותר ובאזורי מטע הנמוך ביותר‪ .‬נמצאו קשרים חזקים בין שלושת כיווני‬ ‫הקריאה במכשיר ה‪ ,SQM-‬עוצמת הקשרים השתנתה בסוגי תכסית שונים‪ .‬נמצא קשר בינוני וחזק בעוצמתו בין גובה‬ ‫הירח לבין זיהום האור שהתקבל על ידי שלושת מכשירי ה‪ SQM-‬במדידה לאורך לילה‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬מחקר זה מציג לראשונה את המתאם בין זיהום האור המתקבל מנתוני ‪ EROS-B‬לבין זיהום האור המתקבל‬ ‫באמצעות מכשיר ה‪ .SQM-‬וכן את השתנות ההארה בכיווני הקריאה השונים באמצעות מכשיר ה‪ .SQM-‬לסוג‬ ‫התכסית תרומה בהסבר זיהום האור העירוני‪.‬‬ ‫ממצאי עבודה זו מחזקים את היכולת לאמוד את זיהום האור באמצעי חישה נגישים ומספקים תמיכה ראשונית‬ ‫לפוטנציאל הגלום במכשירים אלו כמענה מחקרי מחד ותכנוני מאידך‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪194‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א'‬ ‫דגם מרחבי של זיהום אוויר באזור ים המלח כפי שנצפה מהדמאות לווין‬ ‫לי סבר*‪ ,‬אלכסנדרה צ'ודנובסקי**‪ ,‬פנחס אלפרט***‪ ,‬אלקסי ליאפוסטין****‪ ,‬יודג' ואנג****‬ ‫* בית ספר ללימודי סביבה פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫** החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫*** פקולטה לגאופיזיקה ומדעי כדור הארץ‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫**** מרכז גודארט‪ ,‬נאסא‪ ,‬באלטימור ארה"ב‬ ‫כאזור הנמוך ביותר על‪-‬פני כדה"א כ‪ 430-‬מטר מתחת לפני הים‪ ,‬אזור ים המלח‪ ,‬מאופיין בתנאים סביבתיים אשר לא‬ ‫קיימים בשום מקום אחר‪ .‬תנאי האקלים הייחודיים (טמפרטורות גבוהות ואידוי מסיבי) ביחד עם תעשיות המתבססות‬ ‫על משאבי האגם‪ ,‬מביאים לכך שים המלח מתייבש‪ ,‬והאזור משתנה בקצב מהיר‪ .‬למחקר המתמקד על איפיון האירוסולים‬ ‫באזור ים המלח חשיבות סביבתית רבה‪ .‬הבנה מעמיקה של פרופיל האירוסולים באזור קשורה ישירות להבנת הבעיות‬ ‫הסביבתיות הקיימות בים המלח‪ ,‬השינויים בשימושי הקרקע‪ ,‬התכונות האקלימיות‪ ,‬ומקורות הזיהום האנטרופוגני –‬ ‫חלקיקים ממקור תעשייתי שלא אופיינו עד כה באזור‪.‬‬ ‫במחקר זה‪ ,‬כחלק מפרויקט ‪ ,)DEad SEa Research Venue( DESERVE‬בחנו דפוסים מרחביים של אירוסולים‪ .‬אנו‬ ‫מציגים לראשונה את הדגם המרחבי של זיהום אוויר אשר הופק מהדמית לווין ‪Moderate Resolution( MODIS‬‬ ‫‪ ,)Imaging Spectroradiometer‬מחישוב של עובי אופטי של אירוסולים (‪ )AOD‬ברזולוציה גבוהה של אחד‬ ‫קילומטר‪ .‬נמצא כי ריכוזים גבוהים יותר נמדדו בקרבה לאזורי תעשיה (מפעלים)‪.‬‬ ‫הנתונים נבחנו עבור שני חודשים המצייגים את עונות השנה ‪ -‬אוגוסט ודצמבר (קיץ וחורף) עבור ‪ .2013‑2002‬בעיבוד‬ ‫הנתונים נמצא דפוסי זיהום שונים גם בתוך העונות וגם בין העונות‪ ,‬כאשר לא נמצא ארטיפקט ברור עקב תרומה של‬ ‫המשטחים הבהירים באזור‪ .‬תוצאות אלו מעידות על כך שייתכן כי אזור ים המלח נתון להשפעות סביבתיתות שליליות‬ ‫(זיהום)‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪195‬‬ '‫ יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א‬- ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ Mapping Geographic Concentrations of Economic Activities in Europe Using Light-at-Night (LAN) Satellite Data ‫ בוריס פורטנוב‬,‫נטליה ריבניקוב‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫בית הספר לניהול‬ Data on geographic concentrations of EAs (such as entertainment, manufacturing, construction, wholesale and retail trade, financial services, etc.) are important for are important for identifying clusters of economic activities (EAs) and concentration forces behind them. However, such data, due to limited reporting by individual countries and administrative entities, are essentially sparse. Light at Night (LAN), captured by satellite sensors, is likely to differ by intensity, depending on its source. As a result, LAN levels can become a marker for specific EAs on the ground. The main goal of the present study was to determine the extent to which different EAs concentrated in NUTS3 regions can be predicted by LAN intensities they emit. We used ordinary least square and spatial dependency regressions, to explore the associations between EAs indices and LAN data, as well as other general NUTS3 attributes, such as average latitude, July and January temperatures, population density, GDP per capita, distances to the nearest major city, highway, etc. The analysis indicated that LAN intensities emitted from NUTS3 regions, together with other NUTS3 attributes, help to explain up to 93.9% variance in the areal density of several types of EAs, performing especially well for professional, scientific and technical services (R2=0.742-0.939), public administration (R2=0.642-0.934), as well as for arts, entertainment and recreation (R2.=0.718-0.934). For these EAs, R2 change attributed to LAN inclusion is higher, compared to R2 change attributed to the inclusion of all other predictors (up to 0.278 vs. up to 0.180). The study thus confirms the feasibility of using LAN satellite measurements for reconstructing geographic patterns of EAs, information on which is restricted or unavailable due to sparse or incomplete reporting. The analysis also confirms that for certain EAs, LAN data may be used as proxy to reconstruct EAs' concentrations in even geographically finer areas. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 196 ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א'‬ ‫פסי רוח בכדור הארך‪ :‬אפיון חזותי וגאומורפי‬ ‫אביב לי כהן‪-‬זדה‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬שמרית ממן‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫פסי רוח הם תבניות איאוליות (הסעה ע"י הרוח) הנצפות בפני השטח בכדור‪-‬הארץ‪ ,‬מאדים ונוגה‪ ,‬ואשר מובחנות‬ ‫מסביבתן כתוצאה מהבדלים באלבדו ובצורה‪ .‬מחוץ לכדור‪-‬הארץ‪ ,‬פסי רוח מהווים אינדיקטור כמעט ויחיד לאינטראקציה‬ ‫שבין פני השטח ושכבת הגבול האטמוספרית‪ .‬בניגוד למאדים ולנוגה‪ ,‬המחקר העוסק בפסי הרוח הארציים אינו מספק‪.‬‬ ‫על‪-‬מנת להגדיר את המאפיינים החזותיים והגאומורפולוגיים של פסי הרוח הארציים‪ ,‬הורכב לראשונה בסיס נתונים‬ ‫המכיל כ‪ 2,900 -‬פרטים‪ .‬בסיס הנתונים מכיל מידע אודות מספר פרמטרים אשר ביכולתם לאפיין את התפרוסת‬ ‫המרחבית והמורפולוגיה של פסי הרוח (נקודת ציון‪ ,‬אורך‪ ,‬רוחב‪ ,‬צורה‪ ,‬מכשול טופוגרפי‪ ,‬מקור סדימנטים‪ ,‬גאולוגיה‪,‬‬ ‫אזימוט‪ ,‬שיפוע ועוד)‪ .‬מספר אתרים ידועים (עליהם נעשו עבודות מחקר בעבר) נבחרו לטובת מחקר מעמיק יותר‪ .‬עבור‬ ‫כל אתר הושגו הדמאות אופטיות (‪ )Landsat ETM/OLI‬והדמאות מכ"ם (‪ .)SIR-C/AIRSAR‬לא כל פסי הרוח‬ ‫הנראים בהדמאות האופטיות נראים גם בהדמאות המכ"ם‪ .‬תוצאה זו מרמזת על כך שבנוגה לדוגמא‪ ,‬ייתכן ולא כל פסי‬ ‫הרוח מופו‪ ,‬ללא כל התחשבות במגבלות רזולוציה מרחבית‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬פסי הרוח הם למעשה דיונות ליניאריות‬ ‫אשר המראה הוויזואלי שלהם גורם לזיהויים כפסים‪ .‬פסי רוח ידועים כמעידים על כיוון הרוח העיקרי באזור הופעתם‬ ‫ובזמן היווצרותם‪ .‬נתוני אקלים (‪ )Re-analysis data‬של ה‪European Center for Medium-Range Weather-‬‬ ‫‪ )ECMWF( Forecast‬שימשו להפקת מפות של כיוון ועוצמת הרוח בתפרוסת עולמית בגובה ‪ 10‬מ' מעל פני השטח‪.‬‬ ‫נמצאה תאימות גבוהה בין וקטור הרוח כפי שהתקבל מנתוני האקלים לבין האוריינטציה של פסי הרוח‪ ,‬המעידים על‬ ‫זרימת הרוחות בפני השטח‪ .‬המשך המחקר יכלול התמקדות באתגרים בזיהוי ומיפוי של פסי רוח כתוצאה ממגבלות‬ ‫ברזולוציה מרחבית וספקטרום (מכ"ם מול אופטי) והגדרתם של המאפיינים המורפולוגיים והחזותיים של פסי הרוח‬ ‫הארציים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יורחב ההיבט האקלימי של המחקר גם לכוכב הלכת נוגה‪ .‬המשך מחקר פסי הרוח‪ ,‬הקשר שלהם‬ ‫לרוחות בפני השטח ולטופוגרפיה יתרום להבנה טובה יותר של תופעות מסוג זה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪197‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק א'‬ ‫פיתוח כלים ספקטרליים למיפוי חדשני של קרקעות‬ ‫ירון עוגן‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫סקר קרקע הוא שלב חיוני בתהליכי תכנון שימושי קרקע חקלאיים ועירוניים‪ ,‬הערכת סיכונים‪ ,‬מניעת זיהומי קרקע‬ ‫ומים‪ ,‬שימור הסביבה וקיימות‪ .‬השיטות הקונבנציונליות בהן משתמשים כיום הינן עתירות זמן‪ ,‬ממון וסובייקטיבית‬ ‫למחצה‪ .‬מחקר זה נועד לפתח כלי שיהווה חלופה מדויקת‪ ,‬מהירה ובעלות נמוכה‪ ,‬אשר יאפשר ניטור של התכונות הכימי‪-‬‬ ‫פיסיקליות של הקרקע לעומק פרופיל הקרקע‪ .‬במהלך המחקר המקיף שבוצע במעבדה לחישה מרחוק באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב נאספו מאות רבות של דוגמאות קרקע בהן ‪ 90‬דגימות מפני השטח ממגוון קרקעות ישראל ומעל ‪ 650‬דגימות‬ ‫קרקע מ‪ 48-‬קידוחים בשטחים החקלאיים של קיבוץ העוגן‪ .‬במחקר זה נעשה שילוב בין מגוון נתונים היפרספקטרליים‬ ‫הדמאתיים‪ ,‬מוטסים ומעבדתיים בתחומים ‪ ,VNIR-SWIR-MWIR-LWIR‬נתוני מוליכות חשמלית בתת הקרקע‬ ‫בשיטת ההשראה המגנטית באמצעות מכשיר ‪ FDEM‬וכן נתונים כימי‪-‬פיסיקליים כגון מדידות צבע‪ ,‬גודל גרגר‪,pH ,‬‬ ‫מוליכות חשמלית‪ ,‬שטח פנים סגולי וכן תכולת גיר‪ ,‬תחמוצות ברזל וחומר אורגני של דגימות הקרקע‪ .‬תוצאות המדידות‬ ‫המעבדתיות‪ ,‬בשילוב עם המדידות הספקטרליות‪ ,‬יהוו חלק מעץ ההחלטות שמטרתו לסווג ולמיין קרקעות שונות על‪-‬‬ ‫פי מערכת המיון של משרד החקלאות האמריקאי (‪ )USDA‬ומערכת המיון הישראלית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪198‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק א'‬ ‫שימוש בחישה מרחוק ברזולוציה מרחבית גבוהה לניתוח הידרו‪-‬גאומורפולוגי‬ ‫של אגני ניקוז בגודל בינוני באזורים צחיחים‬ ‫יובל שדה*‪ ,‬דן בלומברג*‪ ,‬ח' כהן*‪ ,‬אפרת מורין**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫אזורים צחיחים מאופיינים בשטחים נרחבים שהנגישות אליהם קשה‪ .‬שימוש בחישה מרחוק עשוי לספק כלי יעיל‬ ‫למיפוי אזורים אלו‪ .‬באופן מסורתי נאספו נתוני קלט עבור מודלים הידרולוגיים באזורים צחיחים בשיטות קרקעיות‬ ‫בלבד‪ .‬נתונים המושגים באמצעות חישה מרחוק יכולים לסייע בהערכת משתנים הידרולוגיים ואף להחליף חלק‬ ‫מהמדידות הקרקעיות כפרמטרים במודלים הידרולוגים‪ .‬חיישנים חלליים שנכנסו בשנים האחרונות לשימוש מספקים‬ ‫רזולוציה מרחבית גבוהה המאפשרת ניתוח הידרולוגי וגאומורפולוגי של אגני ניקוז קטנים ובינוניים‪ .‬באגן הניקוז של‬ ‫נחל רחף שבדרום מדבר יהודה נעשה שימוש בהדמאות חיישן ‪( WorldView2‬לוויין מולטי‪-‬ספקטראלי בעל רזולוציה‬ ‫מרחבית גבוהה) בכדי להפיק מפה גאומורפולוגית של האגן‪ ,‬חיישן ‪ )SAR( SRL Synthetic aperture radar‬לצורך‬ ‫הערכת רמות חספוס פני השטח ובמכ"ם גשם מטאורולוגי קרקעי על מנת להפיק מפות גשם לאירועים שונים‪ .‬שימוש‬ ‫בהדמאות לוויין ‪ WorldView2‬באמצעות החתימות הספקטראלית של העצמים השונים בפני השטח אפשר להפיק‬ ‫מפה גאומורפולוגית בעלת רזולוציה גבוהה‪ .‬המפה מכילה ‪ 17‬יחידות גאומורפולוגיות שונות ומסייעת בזיהוי אזורים‬ ‫התורמים נגר עילי וסחף‪ .‬נתוני מכ"ם הגשם המטאורולוגי כוילו באמצעות מדי גשם הפזורים באגן הניקוז‪ .‬השגיאה‬ ‫הממוצעת שהתקבלה מנתוני המכ"ם הגיעה לכדי ‪ 42-52%‬מעובי הגשם הסופתי‪ ,‬שגיאה דומה נמצאה גם במחקרים‬ ‫אחרים‪ .‬השוואה שנערכה בין ממוצע גשם אגני שהופק באמצעות שיטת הפוליגונים של טיסן ובין ממוצע גשם אגני‬ ‫שחושב באמצעות נתוני מכ"ם הגשם מראה סטייה ממוצעת של ‪ 22.9%‬בין שתי השיטות‪ .‬קורלציה טובה נמצאה‬ ‫מניתוח הדמאות ה‪ SRL-‬בין הפיזור (‪ )backscattering‬של ה‪ SAR-‬לבין חספוס פני השטח (‪ ,)RMS heights‬מתוך‬ ‫‪ 6‬יחידות גאומורפולוגיות בעלות שיפוע נמוך‪ ,‬נמצאה התאמה של ‪ 80%‬ברמת החספוס‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשה ניסיון לקשור‬ ‫את התוצאות למקדם החספוס ‪ Manning's n -‬לצורך שימושים הידרולוגיים‪ .‬לבסוף נעשה ניסיון לבחון האם המידע‬ ‫המתקבל מהחיישנים השונים מתאים לשמש כנתוני קלט במודל הידרולוגי‪ ,‬במסגרת המחקר נעשה שימוש במודל‬ ‫‪ KINEROS2‬אשר הופעל באמצעות הממשק הממ"גי ‪.AGWA‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪199‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק א'‬ ‫הערכת ריכוזי כלורופיל במים חופיים‪ ,‬באגמים ובמאגרי מים פוריים‬ ‫באמצעות חישה מרחוק‪ :‬אתגרים ופתרונות‬ ‫אנטולי גיטלסון*‪ ,‬יוסף יעקבי**‬ ‫* בית הספר למשאבי טבע‪ ,‬אוניברסיטת נברסקה‪-‬לינקולן‪ ,‬ארה"ב והטכניון‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל‬ ‫** חקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬המעבדה לחקר הכנרת‪ ,‬ישראל‬ ‫אלגוריתמים להמרת מידע אופטי למונחים של ריכוזי כלורופיל (‪ )chlorophyll a‬בים העמוק זמינים ותוצרי העבודה‬ ‫באמצעות חישה מרחוק משמשים למיפוי פיטופלנקטון במי הים העמוקים כדרך שיגרה‪ .‬באגמים ובמאגרים ובמידה‬ ‫רבה גם במי הים החופיים‪ ,‬האלגוריתמים המותאמים לים העמוק אינם ישימים‪ .‬המורכבות האופטית של המים הפוריים‬ ‫מחייבת פיתוח אלגוריתמים אחרים מאלה שמשמים בים‪ ,‬אלגוריתמים המבוססים על החזר האור (‪)reflectance‬‬ ‫באדום ובאינפרה‪-‬אדום קרוב (‪ )NIR‬של הספקטרום האלקטרומגנטי‪ .‬בטווח זה החזר האור ע"י המינרלים המורחפים‬ ‫והבליעה של החומר הצבעוני המומס נמוכים יחסית‪ .‬פיתחנו בעבודתנו אלגוריתמים להערכת ריכוזי כלורופיל בשתי‬ ‫רמות – א) ע"י בחירת אורכי הגל האופטימליים בספקטרום החזר האור‪ ,‬ב) בשימוש בארכי גל הנתונים בחיישנים‬ ‫נישאי‪-‬לווין כגון ‪ MERIS‬ו‪ .MODIS-‬לאחר מכן בחננו את תקפותם של האלגוריתמים באמצעות השוואה של נתוני‬ ‫החזר אור שנמדדו בסמוך לפני המים עם בסיס נתונים סינטטי (‪ ,)synthetic dataset‬כזה בו החזר האור חושב לטווח‬ ‫שבין ‪ 400‬ל‪ 800-‬ננומטר במרווח של ‪ 1‬ננומטר‪ ,‬על‪-‬סמך האיפיונים האופטיים המובנים (‪IOP = inherent optical‬‬ ‫‪ )properties‬של המים ומרכיביהם המורחפים והמומסים במים פוריים‪ .‬ייצרנו באמצעות תכנת ‪HYDROLIGHT‬‬ ‫למעלה מ‪ 2,000-‬ספקטרה סינטטיים של החזר אור בהתבסס על נתוני ‪ IOP‬שהושגו ע"י קבוצות מחקר רבות‪ .‬נתוני‬ ‫החזר האור המדודים נאספו בעבודות בארה"ב‪ ,‬ברוסיה ובכנרת‪ .‬מבין קבוצת אלגוריתמים שנוסו בעבודתנו‪ ,‬אלגוריתם‬ ‫המבוסס על שני אורכי גל באדום וב‪ NIR-‬ושתואם את מצאי ערוצי ‪ MERIS‬נמצא כמתאים ביותר לחיזוי ריכוזי‬ ‫כלורופיל בטווח רחב של סביבות מים פוריות‪ .‬האלגוריתם שנבנה על בסיס נתוני החזר‪-‬אור בפני המים יושם לפענוח‬ ‫נתונים שהושגו ע"י חיישנים נישאי‪-‬לווין ומטוסים ולמיפוי תפוצת הכלורופיל על פני שטחם של גופי מים‪ .‬הוא נמצא‬ ‫כבעל תוקף כולל‪ ,‬דהיינו מבלי כל צורך לפרמטריזציה חוזרת לגבי כל מקרה‪ .‬תוצאות מחקרנו מצביעות על הפוטנציאל‬ ‫הרב הגלום במודלים של החזר אור בטווח האדום וב‪ NIR-‬למיפוי כלורופיל במים פוריים על‪-‬פני שטחי מים נרחבים‬ ‫היות והחיישן ‪ OLCI‬הנישא על הלווין ‪ Sentinel-3‬מצוייד בערוצים ספקטראליים כמו אלה של ‪.MERIS‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪200‬‬ '‫ ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק א‬- ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ ‫מדידה של רטיבות הקרקע תחת קרום פיזיקלי באמצעות פיזור לאחור של‬ ‫גלים מילמטריים‬ ‫אלון אלירן‬ ‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫ביה"ס ללימודי הסביבה והמעבדה לחישה מרחוק‬ We present a multi-sensor remote sensing study of physically crusted soil with various moisture contents by using millimetre-wave backscatter radiation. The backscattered radiation was used to generate an empirical model to estimate soil moisture at the thin surface crust scale by using a set of soils with known moisture content as a reference. The model was then used to assess the moisture content of a new set of soils from the same group. Real-time measurement of soil moisture in the top layer beneath the soil crust is impractical at best and impossible using traditional methods. The proposed method, therefore, paves the way to assessing soil-moisture content immediately beneath the surface crust as well as in a micro-profile at depths of 0–3 cm. It can be combined with other active and passive remote sensing methods to provide a micro-profile measurement of soil moisture to the depth of the entire upper root zone (0–30 cm) and of the plough layer (0–20 cm) under undisturbed conditions. The method is based on the emerging technology of millimetre waves, which provide improved spatial resolution of the sub-surface concurrent with surface mapping. Further development and use of the method described herein will make it simple and practical to analyse and understand the processes governing the soil-water interface. The major processes for which this information is important are soil crusting, water budgets (infiltration, runoff and evaporation) and soil erosion. Modelling of the backscatter is based on a combination of surface and volume scattering models as well as models for layered structures. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 201 ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק א'‬ ‫מיפוי ביומסה באמצעות ראדאר‬ ‫גיסונג צאנג‪ ,‬מקסים שושני‬ ‫גאואינפורמציה‪ ,‬הטכניון חיפה‬ ‫פיתוח של מודל חדש המקשר בין פולריזציה של סיגנל ראדאר וביומסה של שיחים לאורך גראדיאנט אקלימי‪ .‬בדיקת‬ ‫התקפות של המודל מתבצעת מול מיפוי בשיטות אלומטריות על בסיס תצלום אויר ברזולוציה גבוהה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪202‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק א'‬ ‫ספקטרוסקופיה ככלי להערכה וניטור תכונות כימיות ופיזיקליות של אפר‬ ‫ורובד קרקע עליון לאחר שריפה‬ ‫סיהאם חמזה‪ ,‬אנה ברוק‪ ,‬לאה ויטנברג‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אפר מוגדר כשאריות מוצקות מבעירת ביומסה וכולל חומר אורגני חרוך‪ ,‬פחם ושרידי חומר מינראלי‪ .‬היווצרות האפר‬ ‫ותהליכי שינוי בתכונותיו מתרחשים כתוצאה משריפת חומר אורגני וכפונקציה של טמפרטורה‪ ,‬שינוי מינרלי והתחמצנות‬ ‫מתכות כבדות‪ .‬תהליכים אלו עלולים לשנות את התכונות הכימיות‪ ,‬הפיזיקליות והמורפולוגיות של האפר‪ .‬לאחר שריפה‬ ‫האפר מכסה את הקרקע ומשפיע על מכלול תכונות ותהליכים – אקולוגים‪ ,‬הידרולוגים‪ ,‬סדימנטולוגים ועוד – של‬ ‫השטחים השרופים‪ .‬ספקטרוסקופיה מבוססת על חקר קרינה המוחזרת (תחום רפלקטיבי ‪ 2.5‑0.4‬מיקרומטר) או נפלטת‬ ‫(תחום תרמי ‪ 25‑2.3‬מיקרומטר) מהחומר‪ ,‬שכן בדומה לטביעות אצבע‪ ,‬לחומרים שונים מאפיינים ספקטרליים ייחודיים‪.‬‬ ‫המחקר המוצג מתמקד בניתוח ספקטרלי של דגימות אפר המופק מסדרת ניסויי מעבדה מבוקרים (טמפרטורה‪ ,‬משך‬ ‫וסוג חומר הבעירה) ובוחן את הקשר בין המאפיינים הספקטרליים ותכונות האפר‪ .‬המחקר מדמה תנאים מקומיים של‬ ‫שריפות יער ובוחן את התכונות הכימיות והפיזיקליות של האפר ושל רובד קרקע העליון המתפתחים בניסויי המעבדה‪.‬‬ ‫המאפיינים הספקטרליים נבחנים כתלות בטמפרטורת השריפה‪ ,‬תכולת החומר האורגני וסוג הקרקע‪ .‬הניסויים מבוצעים‬ ‫על קרקעות רנדזינה מקומיות בשילובים שונים של תוספת חומר אורגני‪ .‬החומר נשרפף למשך שעתים בכבשן מעבדה‬ ‫לטמפרטורות הנעות בין ‪ 600‑200‬מעלות צלזיוס‪ .‬לאחר קירור‪ ,‬שכבות האפר והקרקע החרוכה מופרדות לתת‪-‬שכבות‬ ‫בהתאם למאפיינים חזותיים (גוון) ונמדדות באמצעות‪ :‬ספקטרומטר החזרתי (‪ 2.5‑0.4‬מיקרומטר)‪ ,‬ספקטרומטר ‪FTIR‬‬ ‫בתחום תת‪-‬אדום תיכון ורחוק (‪ 25‑2.3‬מיקרומטר) ומדדים כמותיים נוספים הכוללים אחוז אובדן מסה‪ ,‬מוליכות‬ ‫חשמלית ‪ ,EC‬מליחות‪ ,pH ,‬צבע לפי טבלת מונסל וקטיונים מרכזיים‪ .‬במסגרת ההרצאה יוצגו כלל הממצאים הזמינים‬ ‫לפיתוח מודלים ספקטרליים לאפיון תכונות כימיות ופיזיקליות של האפר‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪203‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק ב'‬ ‫זיהוי יחידות גאומורפולוגית המהוות מקורות אבק באמצעות חישה מרחוק‪,‬‬ ‫בצפון אפריקה ‪ -‬תוצאות ראשוניות‬ ‫עופר לביא‪-‬בקין*‪ ,‬און כרובי**‪ ,‬דן בלומברג*‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** המכון הגאולוגי‪ ,‬ירושלים‬ ‫מיפוי אזורי פליטת אבק אטמוספרי באמצעות הדמאות לוויין‪ ,‬מגלה כי מקורות האבק העיקריים בעולם ממוקמים‬ ‫לאורך "רצועת האבק" ובראשם מדבר סהרה כמקור החשוב ביותר של אבק‪ .‬עד כה רבים מהמחקרים עסקו בהגדרת‬ ‫מקורות אבק מנקודת מבט קלימטולוגית‪ ,‬בעוד ההיבט הגאומורפי נחקר פחות‪ .‬ההנחה הרווחת היא שרב מקורות האבק‬ ‫בסהרה נמצאים באזורים טופוגרפיים נמוכים המכילים משקעי אגם קדומים ומלחות (פליות)‪ .‬לאחרונה‪ ,‬מספר עבודות‬ ‫הראו כי מקורות האבק בסהרה מגוונים‪ ,‬וכוללים מניפות סחף‪ ,‬דיונות חול‪ ,‬מדרונות סלעיים ועוד‪ .‬למרות התקדמות‬ ‫זאת עדיין קיימים פערי ידע לגבי הזיהוי המדויק של היחידות הגאומורפולוגיות המהוות את מקורות האבק העיקריים‬ ‫בסהרה‪ ,‬וכן לגבי הדינמיקה של מקורות אלו בזמן‪.‬‬ ‫מטרות המחקר הן‪ )1 :‬זיהוי יחידות גאומורפולוגיות ברזולוציה גבוהה‪ ,‬המהוות "מקורות אבק" עיקריים במדבריות‬ ‫צפון אפריקה‪ )2 ,‬הערכת הגורמים הגאומורפולוגיים המשפיעים על פליטת האבק ממקורות האבק העיקריים ושינויים‬ ‫בזמן‪.‬השערות המחקר הן‪ )1 :‬ניתן להגדיר את מאפייני היחידות הגאומורפולוגיות המהוות מקורות אבק ברזולוציה‬ ‫מרחבית גבוהה באמצעות חישה מרחוק‪ )2 ,‬בקנה מידה מרחבי גדול‪ ,‬רוב מקורות האבק מהווים מקור אספקה מוגבל‪-‬‬ ‫סדימנט‪ ,‬כך שהאבק הנפלט תלוי במקורות אספקת האבק ובתנאי פני שטח המשתנים בזמן‪ .‬זיהוי מקורות האבק‬ ‫ייעשה באמצעות הדמאות חיישן ‪ ,SEVIRI‬המאפשרות מעקב אחר פלומות האבק עד למקום התרוממותו מפני השטח‪.‬‬ ‫הרזולוציה העיתית והמרחבית הגבוהה המתקבלת מהחיישן (תמונה כל ‪ 15‬דק' ופיקסל ‪ 3x3‬ק"מ)‪ ,‬מאפשרת הגדרת שטחי‬ ‫פליטת אבק בגודל של כ‪ 10x10-‬ק"מ‪ .‬מאפייני פני השטח (חספוס‪ ,‬צומח‪ ,‬לחות‪ ,‬והפרעות אנטרופוגניות) של היחידות‬ ‫הגאומורפולוגיות שיזוהו כמקורות אבק‪ ,‬ילמדו באמצעות חיישנים ספקטרלים (למשל ‪ ,)ASTER, LANDSAT‬ללימוד‬ ‫הגורמים המכתיבים את פליטת האבק‪ .‬אירועי פליטת אבק יחקרו באמצעות קורלציה בין נתוני רוחות לבין השינוי‬ ‫העיתי והמרחבי במאפייני פני השטח‪ ,‬לפני אירוע סופה‪ ,‬במהלכו‪ ,‬ואחריו‪ .‬תוצאות ראשוניות של המחקר‪ ,‬מציגות זיהוי‬ ‫של כמה יחידות גאומורפולוגיות המהוות אזורי פליטת אבק באזורים שונים בצפון אפריקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬חקר כמה אירועי‬ ‫פליטת אבק מציג את הקשר בין עוצמות הרוח לבין מאפייני פני השטח‪ ,‬לפני‪ ,‬תוך כדי ואחרי התרוממות אבק מפני‬ ‫השטח‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪204‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק ב'‬ ‫ספקטרוסקופיה של קרקעות‪ :‬בדרך הנכונה למדידה‬ ‫איל בן‪-‬דור‬ ‫המעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫חישה מרחוק היפרספקטרלית (חמ"ה) היא טכנולוגיה מוכרת וידועה בתחום החישה מרחוק של כדור הארץ אשר הולכת‬ ‫וקונה לה משתמשים רבים מתחומים שונים‪ .‬הטכנולוגיה פותחה לראשונה עבור מטרות גאולוגיות וכיום היא מכסה‬ ‫תחומים כגון‪ :‬צמחיה‪ ,‬מים‪ ,‬אטמוספירה‪ ,‬אזורים אורבניים‪ ,‬ניטור אקולוגי וגם קרקע‪ .‬בסיס הטכנלוגיה הנו שימוש בקרינה‬ ‫החוזרת או נפלטת ממטרה נתונה בתדרים אלקטורמגנטיים רבים וצרים‪ ,‬עד כדי קבלת ספקטרום מפורט ומאפיין של‬ ‫המטרה הנרכשת‪ .‬על בסיס הקשר בין הספקטרום לכימיה ניתן לאפיין באמצעות טכנלוגיה זו היבטיים כמותיים רבים‬ ‫במרחב‪ .‬השימוש בטכנלוגיה זו למיפוי קרקעות מבוסס על דיסיפלינה שהתפתחה בשני העשורים האחרונים המכונה‬ ‫אנליזה ספקטרלית כמותית של קרקעות שחלקה מבוסס על ספרית קרקעות הכוללת ספקטרוסוקפיה ונתונים כימיים‪.‬‬ ‫בניית ספריות ספקטרליות הנה טכניקה חשובה וידועה להכלת המידע הספקטרלי של חישני הטכנולוגיה‪ .‬בעולם יש‬ ‫פריחה רבה ליצירה ואסוף ספריות ספקטרליות של סלעים חומרים מעשי ידי אדם‪ ,‬צמחים ועתה גם קרקעות‪ .‬עד כה‬ ‫מדידה ואסוף של נתונים ספקטרליים של קרקעות נעשה ללא סטנדרטיציה אשר יכולה לאחד ספריות אלה לספריה‬ ‫אחת מושלמת וכל משתמש נשען על השיטות שלו הכוללות‪ :‬חישן שונה‪ ,‬הכנת דוגמא אישית‪ ,‬גאומטריה ותנאי מדידה‬ ‫משתנים‪ .‬כפועל יוצא אין אפשרות לנצל את כל המידע הרב שנאסף עבור קרקעות בשנים האחרונות ביותר מ‪44-‬‬ ‫ארצות ו‪ 4-‬יבשות‪ .‬בעבודה שערכנו המכון הגאופיזי באוסטרליה ‪ ,CSIRO‬פותחה שיטה פשוטה לנטרול ההשפעות‬ ‫השונות על הספקטרום הבודד של קרקעות בכל קונפיגורציה שיבחר המשתמש‪ .‬יכולתה של השיטה לנרמל את הנתונים‬ ‫הספקטרלים נבחנה בקרקעות שונות מאוסטרליה והתוצאה הסופית הנה מרשימה ומבטיחה‪ .‬ההרצאה תציג את הרעיון‪,‬‬ ‫את התוצאות ואת הצעדים הבאים בכיוון‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪205‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬יישומים מתקדמים בחישה מרחוק ב'‬ ‫חתך פנימי של דיונות חוף בישראל; תוצאות ראשוניות ממכ"ם חודר קרקע‬ ‫דינה ביגון‬ ‫המחלקה למדעי הגאולוגיה והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫סקירה מורפולוגית של דיונות חול‪ ,‬ללא התייחסות למבנה הפנימי שלהן‪ ,‬מגבילה את ההתבוננות לזמן הווה בלבד‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בחינה של המבנה הפנימי מאפשרת חקר של שינוים שחלו בדיונה לאורך זמן‪ ,‬כיוון שהשיכוב בדיונות חול‬ ‫נוצר כתוצאה משינויים בתנאים סביבתיים כגון משטר רוחות‪ ,‬אספקת סדימנטים‪ ,‬דפוסי משקעים ועוד‪ .‬מחקר של‬ ‫המבנה הפנימי באמצעות חפירת שוחות ותעלות מוגבל בעומקו והרסני מאד‪ ,‬ואילו באמצעות מכ"ם חודר קרקע ניתן‬ ‫לחקור דיונות עד עומק מקסימלי של ‪ 30‬מטרים ללא הפרעה סביבתית‪.‬‬ ‫מכ"ם חודר קרקע הינה שיטה גאופיזית בלתי פולשנית‪ ,‬בה משתמשים בקרינה אלקטרו‪-‬מגנטית כדי לזהות פרטים בתת‬ ‫הקרקע‪ .‬הקרינה‪ ,‬בתדרים ‪ MHz‬עד ‪ GHz‬בודדים‪ ,‬מוחזרת מקווי מגע בתת הקרקע במידה שהתכונות האלקטרו‪-‬‬ ‫מגנטיות (ובעיקר המקדם הדיאלקטרי) של החומרים בשני צידי הגבול שונות‪ .‬השיכוב בדיונות חול מתאפיין בהבדלים‬ ‫בגדלי הגרגר‪ ,‬הרכב‪ ,‬דחיסות‪ ,‬צורת ואורינטציית הגרגרים – תכונות אלו משפיעות על הקבוע הדיאלקטרי‪ ,‬ולכן מתקבלים‬ ‫החזרים מגבולות בין שכבות בדיונות חול‪.‬‬ ‫במחקר זה בוצעו חתכים של דיונות חוף בשני אזורים באמצעות מכ"ם חודר קרקע במטרה לזהות קשר בין מבנה פנימי‬ ‫לבין תופעות אקלימיות צעירות‪ .‬באזור המחקר הראשון בשדות‪-‬ים נחקרת דיונה מטפסת ואילו באזור המחקר השני‬ ‫בניצנים‪ ,‬נחקרות דיונות רוחביות‪ .‬אזורים אלו נבחרו לאור הימצאות מידע אקלימי וגאומורפולוגי קודם אשר תומך‬ ‫בקיום המחקר‪ .‬מתוצאות ראשוניות עולה כי ניתן לזהות שיכוב בדיונות החול עד לעומק מירבי של כ‪ 7-‬מטרים‪ .‬מאחר‬ ‫ובניית הדיונה מושפעת בעיקר מזמינות חול ועוצמת רוחות (בהנחה ולא קיימת הפרעה אנטרופוגנית) יש לצפות לקשר‬ ‫בין שינויים בתנאי הסביבה לבין המבנה הפנימי של הדיונה‪ .‬אנו סבורים כי שיכוב זה מייצג תקופות השקעה שונות‬ ‫בבניית הדיונה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪206‬‬ '‫ ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק ב‬- ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ Remote estimating crop biophysical characteristics ‫אנטולי גיטלסון‬ School of Natural Resources, University of Nebraska-Lincoln, USA Israeli Institute of Technology, Technion, Israel The quantification of absorbed photosynthetically active radiation (fAPAR), pigment contents (chlorophyll, Chl, carotenoids, Car, anthocyanin, Anth), green leaf area index and biomass, as well as gross primary production (GPP) of vegetation brings objective measures of the size and the functionality of its photosynthetic components. Canopy Chl content is well suited for quantifying canopy level nitrogen (N) content. Chl is a physically sound quantity since it represents the optical path in the canopy where absorption by Chl dominates the radiometric signal. Thus, Chl and other pigment absorption provides the necessary link between remote sensing observations and canopy state variables that are used as indicators of N status as well as productivity. Success in estimating Chl content using remotely sensed data may provide equally accurate measures of N content, CO2 assimilation, RuBP carboxylase activity, radiation use efficiency and other biophysical characteristics that are necessity for accurate and reliable estimation of crop physiological and phenological status. This study presents the principles, techniques and practical methodologies for accurate, rapid nondestructive in situ and remote sensing estimating of such biophysical characteristics of vegetation as fAPAR, green LAI, Chl, Car, Anth, N, water content and GPP. Firstly, we established relationships between reflectances in visible and NIR ranges of the spectrum and biophysical characteristics. Secondly, we identified optimal spectral ranges and revised the models allowing accurate estimation of biophysical characteristics. Finally, the performance of developed techniques for irrigated and rainfed maize and soybean, C3 and C4 crops with contrasting canopy architectures and leaf structures, was tested over a wide range of leaf area index and GPP in Nebraska, US. Then, developed methods were applied for wheat and potato in Israel showing high accuracy and reliability of estimating crop photosynthetic activity and productivity. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 207 ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק ב'‬ ‫צילומים תרמים לזיהוי עצי תמר החשודים כנגועים בחדקונית הדקל‬ ‫עופרי גולומב*‪ ,‬ויקטור אלחנתי‪ ,‬יפית כהן‪ ,‬נעם לוין‪ ,‬ויקטוריה סורוקר‪ ,‬יובל כהן‬ ‫* המכון להנדסה חקלאית‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‬ ‫חדקונית הדקל האדומה (‪ )RPW –Red Palm Weevil‬היא מזיק שלד המתמחה בדקלים‪ .‬בשנים אחרונות ניכרת‬ ‫התפשטותה בעולם בכלל ובארץ בפרט‪ .‬לארץ הגיעה החדקונית בשנת ‪ 1999‬ונתגלתה לראשונה במטעי תמר בצפון ים‬ ‫המלח ובבקעה‪ .‬במרץ ‪ 2009‬נתגלו בנהריה דקלים נגועים ומאז ממשיך הנגע להתפשט למרות מאמצי ההדברה‪ ,‬מאות‬ ‫דקלי נוי מתו ומאות חיפושיות נלכדות מדי חודש באזורים שונים בארץ‪ .‬כיום מתקדמת החדקונית כנחשול מצפון‬ ‫וממערב לכיוון מטעי התמר בדרום‪-‬מרכז הארץ‪ .‬בשנתיים האחרונות הגיעה הנגיעות לשטחי עמק הירדן‪ ,‬כאשר יותר‬ ‫ויותר חיפושיות נלכדות במטעי התמרים בעמק‪ .‬בנוסף לנגיעות בשטחי הנוי בבקעת הירדן‪ ,‬נלכדות ברציפות מזה‬ ‫שנתיים חיפושיות במטעי התמרים וכבר נתגלו מספר עצי תמר נגועים ‪ -‬חלקם התגלה רק עם נפילתו של העץ‪ .‬אם‬ ‫כך‪ ,‬יש ללמוד אודות החדקונית בכדי למנוע נזק משמעותי יותר בעתיד‪ .‬חשוב להגן על מטעי התמר הקונבנציונליים‬ ‫והאורגני‪ ,‬לפתח כלים להתמודדות עם המזיק ואכן‪ ,‬בכך עוסק המחקר‪ .‬גילוי המזיק החבוי הוא המפתח להצלחת ממשק‬ ‫ההדברה‪ .‬גילוי נגיעות בתמר באמצעים הקיימים קשה מאד עד בלתי אפשרי‪ ,‬במיוחד במטעי תמר העוברים לעיתים‬ ‫היקפים של כ‪ 10,000-‬דונם‪ .‬תוך ניצול השינויים הפיזיולוגיים בעץ הנגוע משערים כי ניתן לנטר את הנגיעות לאור‬ ‫העובדה שפעילות החדקונית פוגעת בגזע התמר וצפויה לפגוע בהובלת המים דרכו אך עד היום השערה זו לא נבחנה‪.‬‬ ‫במחקר התבצע על ידי צילום תרמי של עצים שונים ברחבי הארץ וכלל ניסויים מבוקרים וניסויים במטעים מסחריים‪.‬‬ ‫הצילומים בוצעו באמצעות מצלמה תרמית מסוג ‪ .FLIR ThermaCAM SC655‬בנוסף‪ ,‬צולמו העצים במצלמת ‪.RGB‬‬ ‫במקביל‪ ,‬לוו הצילומים במדידת מוליכות פיוניות באמצעות פורומטר לשם ואלידציה של הממצאים‪ .‬במהלך הניסוי צולמו‬ ‫העצים מספר פעמים מנת לעקוב אחר השינויים בעץ‪ .‬לשם ניתוח הנתונים נדרש היה להשיג את טמפרטורת חופת העץ‬ ‫המייצגת ולשם כך נבחנו דרכים שונות להפריד את הרקע מן העלווה על ידי עיבוד תמונה בתכנת ‪ .MATLAB‬עד כה‬ ‫עולה כי אכן יש הצדקה לשיטה כאשר במספר ניסויים התגלתה הנגיעות טרם נראתה מבחינה ויזואלית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪208‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק ב'‬ ‫שימוש באלגוריתם ‪ Rxmin‬לזיהוי אנומליות‪ :‬איתור מיקום אוהלי בדואים‬ ‫בנגב כמקרה בוחן‬ ‫אילן שוורצמן‪ ,‬עירא דיין‪ ,‬דן בלומברג‬ ‫המעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫בעשורים האחרונים מחקרים גאוגרפיים רבים עושים שימוש נרחב בחישה מרחוק בעשורים האחרונים‪ .‬זאת בשל‬ ‫שיפורים באיכות המידע המתקבל‪ ,‬וכן בשל שיפורים ביכולות העיבוד והפיענוח של אותו המידע‪ .‬אחד האתגרים בתחום‬ ‫עיבוד אותות בכלל ועיבוד תמונה בפרט‪ ,‬הוא הנושא של זיהוי אנומליות‪ .‬העיקרון של זיהוי אנומוליות‪ ,‬הוא חיפוש אחר‬ ‫חלקים בתמונה אשר מתנהגים בצורה חריגה יחסית לשאר התמונה‪ .‬בזיהוי אנומליה אנחנו לא מניחים ידע א‪-‬פריורי‬ ‫הן לגבי מה נחשב אנומליה והן לגבי מה נחשב לרגיל או לא חריג‪ .‬אלגוריתם לזיהוי אנומליות הוא אלגוריתם שנותן‬ ‫ציון לכל פיקסל וככל שהציון הניתן גבוה יותר‪ ,‬כך האלגוריתם מעריך את הפיקסל הזה כיותר אנומלי‪ ,‬דהיינו חריג‪.‬‬ ‫רוב האלגוריתמים המוצעים לזיהוי אנומליות כיום מבוססי אלגוריתם ‪ .RX‬אלגוריתם‪ RX,‬נותן לכל פיקסל ציון לפי‬ ‫הנוסחה הבאה‪ .R(x)=(x-μ)^T Φ^(-1) (x-μ) :‬כאשר ‪ μ‬מהווה התוחלת של הנתונים‪ Φ ,‬מטריצה הקווריאנס של הרעש‪,‬‬ ‫ו‪ x‬הפיקסל שלו רוצים לתת ציון‪ .‬אחת הבעיות בשימוש באלגוריתם ‪ RX‬הוא שיערוך נכון של הממוצע‪ ,‬כשההדמאה‬ ‫מכילה מספר רב של אובייקטים‪ .‬בעיה נוספת היא שיערוך נכון של הממוצע כאשר המטרה תופסת מספר רב של‬ ‫פיקסלים‪ ,‬שכן המטרה עלולה להיות מוחשבת מחושבת בתוך הממוצע וזה מפחית את "הסתברות הגילוי" – משמע‪,‬‬ ‫מציג מביא למצב שבו פיקסל שמכיל אנומליה מקבל ציון נמוך‪ .‬שיערוך לא מדיוק של הממוצע גורם להיווצרות של‬ ‫"אזעקות שווא" – מצב שבו פיקסל מקבל ציון גבוה למרות שמה שהוא מכיל אינו אנומליה‪ .‬במחקר זה אנו מציעים‬ ‫שיטה חדשה לשערוך הממוצע על ידי הסתכלות על הפיקסלים שנמצאים בסביבת הפיקסל‪ .‬השיטה שלנוהאלגוריתם‬ ‫שפיתחנו מקטינהן את התראות השווא במטרות קטנות‪ ,‬ומגדילה את הסתברות הגילוי במטרות גדולות יחסית לשיטות‬ ‫הידועות עד היום‪ .‬כמקרה בוחן נעשה שימוש בלוויין ‪ worldview2‬בעל רזולוציה מרחבית גבוהה של ‪ 1.84‬מטר‬ ‫לפיקסל‪ ,‬במטרה לנסות לאפיין תפרוסת מרחבית של אוהלי בדואים‪ .‬אוהלים בדואים מהווים אנומליה בסביבה הטבעית‪,‬‬ ‫שכן החתימה הספקטרלית שלהם שונה בצורה משמעותית מאשר החתימה הספקטרלית של יתר האיזורים המופיעים‬ ‫בהדמאה בנגב‪ .‬ע"י שימוש באלגוריתמים מסוג של זיהוי אנומליות ניתן להקטין משמעותית את שלב האיתור והזיהוי‬ ‫של מאהלים ובכך למצוא את התפרוסת המרחבית של הקהילה הבדואית במהירות ובדיוק רב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪209‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק ב'‬ ‫שימוש בצילום אוויר באינפרא אדום קרוב לניתוח מרחבי של תהליכים קצרי‬ ‫וארוכי טווח באוכלוסיית עצי שיטים באזור צחיח קיצון‬ ‫סיון איזיקסון‪ ,‬דן בלומברג‪ ,‬שמעון רחמילביץ'‪ ,‬יהונתן אפרת‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫אזורים צחיחים מאופיינים בכיסוי צומח דליל‪ ,‬המאופיין בשונות גבוהה במרחב ובזמן‪ ,‬בעיקר בהתאם לזמינות המים‪.‬‬ ‫קיימת חשיבות רבה לניטור שינויים בכיסוי הצמחי באזורים צחיחים כיוון שירידה של אחוזים בודדים באחוז הכיסוי‬ ‫הצמחי עשויה לפגוע בכושר הנשיאה של המערכת האקולוגית כולה‪ .‬שימוש בחישה מרחוק מאפשר להרחיב את הכיסוי‬ ‫העיתי והמרחבי ומכאן חשיבותו בניטור באזורים צחיחים‪ ,‬בהם לעיתים קרובות הגישה מוגבלת ומדידות שדה רציפות‬ ‫וארוכות טווח הינן נדירות‪ .‬המטרה העיקרית של מחקר זה הינה לבחון באמצעות תצלום אויר אינפרא אדום קרוב (ירוק‪,‬‬ ‫אדום‪ ,‬א"א קרוב) תהליכים ארוכי טווח וקצרי טווח המשפיעים על אוכלוסיית עצי השיטה‪ .‬שימוש בערוץ אינפרא‬ ‫אדום קרוב בתצלומי אוויר מאפשר ללמוד אודות מצב הביומסה הירוקה‪ ,‬זאת באמצעות שימוש באינדקסי צומח כמו‬ ‫‪ .NDVI‬צילום האוויר צולם בחורף ‪ 2010‬בנחל קטורה בערבה הדרומית‪ ,‬אזור צחיח קיצון‪ ,‬לאחר אירוע שיטפון שקטע‬ ‫רצף של לפחות ‪ 10‬שנים שחונות בנחל‪ .‬מפת עצי שיטה שהופקה מתצלום האוויר בתהליך עיבוד תמונה‪ ,‬מייצגת את‬ ‫דפוס התפוצה של שתי תכונות חשובות של העץ‪ :‬גודל העץ ומצב בריאות העלווה (‪ .)NDVI‬גודל העץ משמש כמדד‬ ‫לתהליכים גאוהידרולוגיים ארוכי טווח (מס' עשורים) המשפיעים על העצים‪ ,‬בעוד מצב בריאות העלווה משמש כמדד‬ ‫לתהליכים גאו הידרולוגיים קצרי טווח (חודשים עד מספר שנים) כמו תוואי הזרימה של שיטפונות אחרונים‪ .‬השוואה‬ ‫בין דפוס התפוצה המרחבי של גודל העצים לדפוס התפוצה של ערכי ה‪ ,NDVI-‬מאפשר ללמוד על התהליכים השונים‬ ‫הקשורים באספקת המים לעצים בחלקים שונים של הנחל‪ .‬תפוצת העצים בנחל חולקה באמצעות כלי סטטיסטיקה‬ ‫מרחבית לשלושה אזורים מובחנים‪ :‬עצים גדולים בעלי ערכי ‪ NDVI‬גבוהים‪ ,‬עצים גדולים בעלי ערכי ‪ NDVI‬נמוכים‪,‬‬ ‫עצים קטנים בעלי ערכי ‪ NDVI‬בינוניים‪ .‬חלוקה זו אפשרה לנו לבודד שלושה מקטעים המבטאים כל אחד שילוב אחר‬ ‫של תהליכים גאוהידרולוגיים (תפרוסת שיטפונות) קצרי וארוכי טווח‪ .‬כמן כן‪ ,‬חוסר הקורלציה המרחבית בין גודל העץ‬ ‫לערך ה‪ NDVI-‬של העצים‪ ,‬הינו תוצאה של שינויים מרחביים ועיתיים באספקת המים‪ .‬מדידות שדה נוספות דרושות‬ ‫על מנת למצוא עדויות תומכות לשינוי בתוואי הזרימה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪210‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬ניטור סביבתי באמצעות חישה מרחוק ב'‬ ‫אומדן ההשפעה של פרמטרים מרחביים על תהליכי התייבשות היער‪ ,‬בעזרת‬ ‫חישה מרחוק ומערכות מידע גאוגרפי‬ ‫סמיון פולינוב*‪ ,‬אמציה פלד*‪ ,‬עופר בארי**‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** אג"ם חקלאות מתקדמת‬ ‫מטרת מחקר זה היא לבחון ולהעריך את מידת השפעתם של פרמטרים מרחביים ואחרים המשפיעים על תופעות‬ ‫מסוימות של התייבשות היער‪ .‬במהלך המחקר תיבדק השפעתם של פרמטרים שונים על תהליך ההתייבשות‪ ,‬כגון‪ :‬סוג‬ ‫הקרקע‪ ,‬שיפוע‪ ,‬גובה‪ ,‬פנוּ ת ואחרים‪ .‬בעקבות שבע שנים של בצורת קשה‪ ,‬נצפתה תופעה של התייבשות יערות‪ ,‬הנמצאת‬ ‫במגמת עלייה‪ .‬בדרום הארץ נמצאים אזורי יער גדולים תחת סכנה התייבשות‪ .‬תהליך ההתייבשות יכול להיגרם כתוצאה‬ ‫מסיבות שונות‪ .‬בין אלו ניתן למנות‪ :‬שנות בצורת‪ ,‬עקה זמנית של יובש קיצוני‪ ,‬עלייה במשרעת הטמפרטורות‪ ,‬ירידה‬ ‫חדה בפוטנציאל המים באזור בית השורשים של העצים‪ ,‬מזיקים‪ ,‬מחלות‪ ,‬זיהום אוויר ושילוב של כמה מגורמים אלו‬ ‫יחד (סבר ונאמן ‪ .)2008‬את הגורמים להתייבשות אפשר גם לסווג לפי מידת השפעתם על עוצמת התהליך‪ .‬ניתן לחלק‬ ‫את הגורמים לשתי קבוצות‪ :‬גורמים דינאמיים המשתנים בזמן ובמרחב וגורמים קבועים בזמן ובמרחב‪ .‬כדוגמא לקבוצה‬ ‫הראשונה ניתן לציין את‪ :‬כמות המשקעים‪ ,‬חדירות הקרקע‪ ,‬טמפרטורת סביבה‪ .‬בקבוצה השנייה ניתן לציין את‪ :‬סוג‬ ‫הקרקע‪ ,‬המפנה‪ ,‬עומד היער והשיפוע (בארי ‪ .)2002‬תרומה צפויה מהמחקר תרומת המחקר המוצע הינה בסיווג עצים‬ ‫יבשים ובריאים ביער יתיר‪ .‬זאת‪ ,‬על‪-‬ידי מציאת "פוליגונים של עצים מיובשים" בצורה אוטומטית‪ .‬ניתוח תוצאות‬ ‫הרגרסיות יגדיר את עוצמת השפעתם של פרמטרים מרחביים שונים על תהליך ההתייבשות‪ .‬מודל שייבנה יעזור‬ ‫בהגדרת הפרמטרים המשפיעים ביותר ובלימוד האינטראקציה ביניהם על תהליך ההתייבשות ביער‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪211‬‬ '‫ מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק ב‬- ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי‬ ‫ספקטרוסקופיה ככלי לניתוח קרקעות עירוניות‬ ‫דניאלה קופל‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבהה‬ Urbanization has become one of the major forces of change around the globe. Land use transformation, especially urbanization has the most profound influences of human activities because it affects so many of the planet's physical and biological systems. Land use changes directly impact the ability of the earth to continue to provide ecological services to human society and the other occupants of the ecosystems. The urban process gradually degrades and transforms agricultural and natural ecosystems into built environments. The environment of the industrial-cities' of our era, contains a complex mixture of air, water, soils pollutants, the exact composition of which varies both over time and space due to changes in patterns and sources of emissions (Brophy et al. 2007, Douglas 2006). Chemical transformations associated mainly with manufacturing and release of heavy metals, plant nutrients and organic compounds to the atmosphere, to soil and water bodies that in excessive concentrations are considered as environmental hazards with potential public-health risks (Li & Chengqi 2008, Directive 2008/1/EC). As a result of ecological conditions and current management urban soils show a substantial spatial heterogeneity. Therefore, there is increasing demand for rapid and accurate diagnostic tests for soil contaminants in environmental decision making process and issues related to the public-health risk assessment. Whereas, adverse effects of pollutants on ecosystems have been demonstrated, one important need for environmental impact assessment have been defined as maintenance of long-term monitoring systems, which can enable to improve monitoring, modeling and assessment of various stressors in agriculture environment. Diffuse reflectance spectroscopy and diffuse reflectance Fourier-transform infrared (FTIR) spectroscopy across visible–near- short- mid- and long- wave infrared (0.4-14µm) has the potential to meet this demand. Relationships between spectral reflectance and soil properties, such as grain size distribution, moisture, iron oxides, carbonate content, and organic matter, have already been established in many studies (Krishnan et al. 1980, Ben-Dor and Banin 1995a,b, Jarmer et al. 2008, Richter et al. 2009). The aims of this study are to develop diagnostic tool for heavy metals, polycyclic aromatic hydrocarbons, asbestos and other anthropogenic contaminants in urban soil using spectroscopy across 0.4-14µm spectral range. To examine the potential of the above-mentioned technique on contaminated and uncontaminated urban areas in Northern Israel, we use both portable field spectrometers across 0.4-2.5µm and laboratory FTIR system across 0.7-14µm testing selected bare soil samples and integrate the obtained knowledge into the expert prototype system. The significances and contributions of the proposed work are expected in: 1) estimate morphological and biochemical characteristics of polluted soils, 2) design and develop the methodology for a near real-time expert monitoring system. The present research is focus on spectral identification and characterization of industrial heavy metal pollution, minerals, and anthropogenic materials in urban soils. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 212 ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק ב'‬ ‫שחזור מידע ספקטראלי תחת צל‬ ‫חנן ספונד‬ ‫הנדסת מיפוי וגאו‪-‬אינפורמציה‪ ,‬הטכניון‬ ‫לכל חומר בטבע יש חתימה ספקטרלית בתחום הנראה והאינפרא אדום הקרוב‪ ,‬החתימה מייצגת את ההחזר הספקטרלי‬ ‫מהחומר‪ .‬באמצעות טכנולוגיית חישה מרחוק היפר‪-‬ספקטרלית ניתן למדוד את החתימה הספקטרלית מכל פיקסל‬ ‫בהדמאה המתקבלת באמצעות המחוש‪ .‬מחושים היפר‪-‬ספקטרליים מוגדרים כמחושים פסיביים‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקור האור‬ ‫הדומיננטי הוא השמש אשר קרניה פוגעות באובייקט הנמצא על הקרקע ומוחזרות לעבר המחוש אשר מודד את החזר‬ ‫הקרינה מהאובייקט‪.‬‬ ‫כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית של המחושים בכלל ושיפור הרזולוציה המרחבית שלהם‪ ,‬מבוצעת הרכשה של‬ ‫עצמים רבים יותר וקטנים יותר בתמונה‪ .‬ככל שניתן לזהות עצמים קטנים יותר באמצעות המחוש‪ ,‬כך גם מתרבים‬ ‫כמויות הצללים הנוצרים מהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הדמאות לוויין ‪ -‬אם לפני כעשור היינו רואים צללים הנוצרים כתוצאה מהרים‬ ‫בהדמאות‪ ,‬הרי שהיום אנו מסוגלים לראות צללים של אובייקטים קטנים יותר כגון‪ :‬בניינים‪ ,‬עצים‪ ,‬רכבים וכדו‪ ....‬מחד‬ ‫גיסא‪ ,‬צללים יכולים לסייע בפענוח ויזואלי של התמונה וחילוץ ממד הגובה של העצמים במרחב‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬הצל גורם‬ ‫לבעיות בסגמנטציה‪ ,‬גילוי מטרות‪ ,‬התאמת תמונה של אותו שטח בפרקי זמן שונים במהלך היממה ועוד‪.‬‬ ‫מבחינה פיזיקלית‪ ,‬בצל משתבשת היכולת לחשב בצורה אמינה את ההחזרה ספקטרלית‪ .‬בפיקסל שאיננו מוצל קרינת‬ ‫השמש הישירה מאוד דומיננטית ביחס לשאר הקרינות‪ .‬קרינה של פיקסל מוצל לעבר המחוש מורכבת מקרינת השמיים‪,‬‬ ‫קרינת הסביבה‪ ,‬קרינת שכנים וקרינת המסלול אשר כולם באותו סדר גודל‪ .‬באורכי גל מסוימים בהם כמות האנרגיה‬ ‫נמוכה יחסית ותוספת הצל גורמת להנחתה נוספת עד לרמת הרעש של המחוש‪ ,‬נוצר מצב שבו המידע לא ניתן לשחזור‪.‬‬ ‫בהרצאה יוצג המחקר הנעשה בנושא כולל פיתוח אלגוריתם שחזור המידע הספקטרלי תחת צל אשר מתחשב במעברי‬ ‫הקרינה השונים‪ .‬כימות מידת ההשפעה של ההצללה על ההחזרה הספקטרלית של פיקסלים מוצללים הנן פעולות‬ ‫חשובות לשיפור המידע הממופה מתצלומים של חישה מרחוק וליכולת תיאום תמונות אשר נרכשו במצבי הארה‬ ‫והצללה שונים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪213‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק ב'‬ ‫שימוש בחישה מרחוק היפרספקטרלית לאפיון כמותי של מקדמי החיכוך‬ ‫בכבישי אספלט‬ ‫נמרוד כרמון‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫בטיחות הנסיעה ברכבים ממונעים בכבישי אספלט הינה אלמנט חשוב ביותר בבניית מערכות תחבורה בארץ ובעולם‬ ‫ובאחזקתם‪ .‬מרבית הכבישים מורכבים מתערובת של אגרגט סלעי וחומר אספלטי מקשר‪ .‬הערכת מקדם החיכוך‬ ‫שבין הכביש לצמיגי הרכב חשובה מאוד בתנאים רגילים אך חשובה יותר בתנאי גשם בהם רמת החיכוך יורדת ועולה‬ ‫מסוכנות הנסיעה‪ .‬גופים ממשלתיים ועירוניים רבים בארץ ובעולם עוסקים במדידת מקדמי החיכוך של כבישים לצורך‬ ‫אחזקתם השוטפת ולזיהוי נקודות כשל בכביש שעלולות לגרום לתאונות‪ .‬במרבית המדינות בעולם‪ ,‬וגם בישראל‪,‬‬ ‫מדידות אלו מבוצעות על ידי ניידת ייעודית באמצעות מכשיר מכאני המודד את ערכי החיכוך בתנאי רטיבות‪ .‬מכשיר‬ ‫זה הינו מסורבל‪ ,‬בעל בלאי גדול ועלות תפעולו גבוהה‪ .‬במחקר שמבוצע על ידנו מפותחת שיטה חדשה לאפיון מקדמי‬ ‫החיכוך באמצעות ספקטרוסקופיה החזרתית שהינה מהירה‪ ,‬זולה וידידותית לסביבה‪ .‬מחקרים קודמים בנושא בחנו‬ ‫את השינויים בספקטרה ההחזרה מכבישים כתלות בגיל האספלט שלהם (‪ .)Aging Effect‬נמצא כי בנוסף לביטוי‬ ‫של גיל האספלט‪ ,‬קיימים כרומופרים בספקטרום המאפיינים את רמות החיכוך בכביש‪ .‬הבנת הקשר בין המאפיינים של‬ ‫הספקטרום ההחזרתי מכביש ובין תהליכי הפחתת חיכוך תאפשר פיתוח כלי חדש לאפיון רמות החיכוך של הכביש‪.‬‬ ‫בשלב הראשון של המחקר ביצענו ניסוי במהלכו דגמנו ספקטרלית כ‪ 800-‬נקודות בכביש ‪ 4‬באמצעות ספקטרומטר‬ ‫שדה ורכשנו נתוני חיכוך שנמדדו על ידי מכון התקנים‪ .‬פיתחנו מודל התאמה אשר נתן חיזוי מובהק לנתוני החיכוך‪.‬‬ ‫הירידה בחיכוך נגרמת עקב תהליך הפרדות של מכלול הכביש על ידי גריעת החומר המקשר‪ ,‬תהליך שגורם להתדלדלות‬ ‫בפחמימנים באספלט ולחשיפת האגרגטים הסלעיים‪ .‬התוצאה באה לידי ביטוי באספלט‪ .‬בהמשך המחקר נבחן את‬ ‫האפשרות לייצר כלי למדידת חיכוך באמצעות הדמאות שיירכשו על ידי חיישן היפרספקטרלי מוטס‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמשיך‬ ‫ונאפיין את התהליכים הגורמים להפחתה בחיכוך ונזהה את הכרומופרים הרלוונטים בספקטרום לצורך שיפור יכולות‬ ‫הזיהוי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪214‬‬ ‫חישה מרחוק במחקר הסביבתי ‪ -‬מודלים ושיטות חדשניות לניתוח נתוני חישה מרחוק ב'‬ ‫זיהוי קרומים ביולוגיים מהקרקע ומהחלל‬ ‫איתי הרמן‪ ,‬עופר רוזנשטיין‪ ,‬נטליה פנוב‪ ,‬אלכס גולדברג‪ ,‬ארנון קרניאלי‬ ‫המעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬המכון לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫המחזור הפנולוגי השנתי של מבצעי הפוטוסינתזה ניתן לחלוקה לשלושה שלבים‪ :‬קרומים ביולוגיים‪ ,‬צומח חד שנתי‬ ‫וצומח רב שנתי‪ .‬הורקת גורמים אלו מתקיימת בעקיבה תוך חפיפה מסוימת‪ .‬הנחת המחקר היא שניתן לזהות את הורקת‬ ‫הקרומים בחלון הזמן שבתחילת העונה הרטובה‪ ,‬כלומר בין הגשם הראשון להשתלטות החד שנתיים‪ .‬מטרת המחקר‬ ‫היא זיהוי ספקטרלי של הורקת הקרומים הביולוגיים לפני כיסוי השטח בצמחייה עילאית‪ .‬הופעלו שלושה טיפולים‪:‬‬ ‫הסרת צמחייה‪ ,‬הסרת שכבת קרקע עליונה ובקורת‪ .‬בוצעו מדידות היפרספקטרליות קרקעיות באמצעות ספקטרומטר‬ ‫שדה בטווח של ‪ 1,000‑400‬ננומטר‪ .‬נאספו הדמאות של לוויין מולטיספקטרלי ‪ .Kompsat3‬מועדי האיסוף החללי‬ ‫והקרקעי היו מתואמים ובוצעו בהתאם לאירוע הגשם המשמעותי הראשון בחורף ‪ .2014‑2103‬הנתונים נותחו לפי שתי‬ ‫הרזולוציות הספקטרליות בשיטת ‪ PLS-DA‬לבחינת המיון בין הטיפולים השונים‪ .‬כמו כן חושבו ערכי ‪ NDVI‬לבחינת‬ ‫ההשתנות לאורך עונת הגידול‪ .‬ממוצע ערכי המיון הכולל בין שלושת הטיפולים‪ ,‬בכל אחד מהאתרים‪ ,‬עבור הנתונים‬ ‫הקרקעיים‪ ,‬שהומרו לערוצי הלוויין‪ ,‬עמד על ‪ 80‬אחוזי הצלחה ושל נתוני ההדמאות על ‪ 76‬אחוזי הצלחה‪ .‬ממוצע ערכי‬ ‫ה‪ NDVI-‬למועד מדידה עבור כל טיפול לאורך ציר הזמן מאפשר לראות היכן היו קרומים במועד הסמוך לאירוע הגשם‬ ‫הראשון בשנה כמו גם לראות את השתלטות החד שנתיים‪ .‬מכך ניתן להסיק שתוך הכרות עם השטח ומועדי משקעים‬ ‫ניתן לזהות הורקת קרומים והשתלטות חד שנתיים‪ .‬ניתן להסיק גם שמיון בין קרומים מוריקים לקרקע חשופה או‬ ‫מכוסה בצמחייה יבשה אפשרי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪215‬‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫מערכת חיזוי התקדמות שריפות‬ ‫שי עמרם‪ ,‬בשורה רגב‬ ‫המשרד לביטחון פנים‬ ‫שריפות יער הינןן תופעה שכיחה בארץ‪ ,‬בעיקר בחודשי הקיץ‪ .‬אחד ממאפייניהן הבולטים קשור לעובדה‪ ,‬כי הן אינן‬ ‫ניתנות לחיזוי‪ .‬כל כולן הינן מעשה ידי אדם‪ ,‬אם בזדון ואם ברשלנות (להוציא שריפות‪ ,‬הנגרמות ברחבי העולם מסופות‬ ‫ברקים‪ .‬בממוצע‪ ,‬מתרחשות בישראל בשנה כאלף שריפות יער (נתוני קק"ל)‪ ,‬בהיקף של ‪ 37‬אלף דונם (לצורך השוואה‪,‬‬ ‫השטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה)‪ .‬שטחי היער בישראל מונים כ‪ 1,621,000-‬דונם‪ ,‬מעט יותר מ‪ 7%-‬משטחה‬ ‫הכולל של מדינת‪-‬ישראל‪ .‬כ‪ 75%-‬מכלל השריפות מתחוללות בתקופה שבין חודש מאי לחודש ספטמבר‪ .‬עד לא מכבר‪,‬‬ ‫לא הייתה יכולת לחזות התרחשות שריפה בזמן אמת‪ ,‬לא כל שכן לחזות את כיווני התקדמות האש‪ ,‬את עוצמתה ואת‬ ‫קוויה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לא הייתה גם יכולת לבצע הדמיה‪ ,‬לשם קביעת אזורים מועדים לשריפה‪ ,‬על בסיס נתונים מדעיים‬ ‫ משקעים‪ ,‬סוג הקרקע‪ ,‬כיוון הרוח ועוצמתה‪ ,‬לחות הקרקע והצמחיה‪ ,‬חומרי בעירה ותנאי השטח‪ .‬מערכת תחזית‬‫שריפות‪ ,‬שפותחה במשרד לבטחון הפנים בשיתוף צוות מומחים למטאורולוגיה ולהתנהגות התפשטותן של שריפות‬ ‫יער‪ ,‬מורכבת מנתונים מטאורולוגיים נחזים‪ ,‬כדוגמת טמפרטורה‪ ,‬לחות יחסית‪ ,‬משקעים‪ ,‬כיוון הרוח ועוצמתה‪ ,‬ומנתוני‬ ‫תשתית‪ ,‬כדוגמת תנאים טופוגרפיים ומפת חומרי הבעירה‪ ,‬וכן ממודל של התפשטות שריפות‪ ,‬המהווה פונקציה של‬ ‫מאפייני חומרי בעירה‪ ,‬של טופוגרפיה‪ ,‬של עוצמת הרוח ושל כיוונה‪ .‬המערכת מאפשרת תצוגה תלת ממדית של חום‬ ‫השריפה וגובה להבות השריפה ותהווה כלי חיוני לתכנון וקבלת החלטות בשגרה ובחירום כדוגמת‪ :‬סגירת צירים‪ ,‬פינוי‬ ‫יישובים‪ ,‬הגדרת קווי גידור והגנה על יישובים ועוד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪216‬‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫נתוני ‪ GPS‬ככלי תומך החלטה במשטרת ישראל‬ ‫מיכאל אדלמן‪ ,‬רז וייס‪ ,‬יונתן אילן‪ ,‬יאיר יבלוביץ‬ ‫מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬משטרת ישראל‬ ‫בשנים האחרונות הגבירה משטרת ישראל את מאמציה להפוך את המחקר הגאוגרפי לכלי תומך החלטות‪ .‬שילוב ידע‬ ‫גאוגרפי עם טכנולוגיות חדשניות יוצר פלטפורמה חזקה למיקוד פעילות והתייעלות ארגונית‪ .‬אחת מהטכנולוגיות‬ ‫שבשימוש גובר במשטרות בעולם ובישראל הינה ה‪ .GPS-‬בעוד שרוב יישומי ה‪ GPS-‬עד כה היו למטרות איתור והצגת‬ ‫ניידות בשטח‪ ,‬פיתוחים טכנולוגיים אחרונים מאפשרים להפוך את הנתונים המתקבלים ממנה לכלי מחקר של ממש‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬טכנולוגיית ה‪ GPS-‬מבוקשת מאוד ועומדת במרכז של מערכות משטרה רבות בעולם כיום‪ .‬בין השימושים‬ ‫הנפוצים והבסיסיים ניתן לראות‪ :‬מערכות ניהול צי רכב (‪ ,Automatic Vehicle Location )AVL‬מעקב אחר‬ ‫חשודים ‪ /‬עבריינים מוכרים (‪ ,)Smith 2009‬דיווח על פשע‪/‬תאונה עם מיקום מדויק על ידי שימוש בכלי מבוסס מיקום‬ ‫(‪ )Kowsalyadevi 2014( Location Based Services )LBS‬ועוד‪ .‬הרחבה משמעותית של השימוש בטכנולוגיה זו‬ ‫מתקבלת ע"י שילוב מערכות ‪ ,GIS‬כגון‪ :‬מערכת לניהול אירועי תחבורה העוזרת למקבל ההחלטות להוציא לפועל‬ ‫במהירות וביעילות המרביים חלוקה של גבולות גזרה‪ ,‬שיגור והכוונה של כוחות ביטחון והצלה רלוונטיים וניהול מקוון‬ ‫של הכוחות בשטח‪ ,‬כל זאת תחת תנאים שונים בזמן אמת (‪.)Zografos, Konstantinos & Vasilakis 2002‬‬ ‫מספר מודלים מחקריים‪-‬יישומיים מבוססי ‪ GPS‬פותחו בשנה האחרונה במדור מחקר וסטטיסטיקה במשטרת ישראל‪.‬‬ ‫בחלקם כבר נעשה שימוש ולפיהם התקבלו החלטות ניהוליות חשובות וחלקם עדיין בשלבי תכנון‪ .‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬ניתוח השפעות של מיקומי ניידות תנועה על תאונות דרכים‪.‬‬ ‫‪2 .2‬איתור "שטחים אפורים" (זיהוי אזורים בהם יש שוני בקשב המשטרתי)‪.‬‬ ‫‪3 .3‬תיקוף נקודות חמות – השוואה בין כמות אירועי הפשיעה לעומת הנוכחות המשטרתית בנקודה חמה‪.‬‬ ‫‪4 .4‬ניתוח מסלולי נסיעה על פי תוואי אותות ה‪.GPS-‬‬ ‫‪5 .5‬בדיקת יעילות הפעילות השוטפת‪ :‬ניתוח פעילות ניידת בתנועה מול ניתוח פעילות ניידת במצב סטטי‪ ,‬ניתוח‬ ‫זמני נסיעה מבצעיים מול זמני נסיעה מנהלתיים‪ ,‬ניתוח נסיעה בשטח ישוב ‪ /‬תחנה ‪ /‬מרחב ‪ /‬מחוז מול יציאה‬ ‫מהשטח המוגדר‪.‬‬ ‫‪6 .6‬ניתוח קשרים באמצעות סטטיסטיקה מרחבית בין מיקומי ניידות לתופעות שונות במרחב‪.‬‬ ‫אחד המחקרים האחרונים שנערכו במדור מחקר וסטטיסטיקה כולל מודל יישומי המשלב נתוני ‪ GPS‬עם נתונים‬ ‫דמוגרפיים‪ .‬המחקר הינו כלי תומך החלטה להקמת תחנה או נקודת משטרה (תחנה קטנה)‪ .‬בשל המשאבים האנושיים‬ ‫והפיננסיים הרבים הנדרשים למהלך זה חשוב כי ההחלטה עליו תתקבל בהתבסס על ראיות‪ .‬המחקר בוחן את היחס בין‬ ‫מספר אותות ה‪ GPS-‬באזור ספציפי ביחס לשטח התחנה כולה בהצלבה מול נתונים דמוגרפיים המבוססים על אותו‬ ‫היחס‪ ,‬ובכך מספק לדרג המחליט מצע עובדתי מבוסס לקביעת המדיניות בנושא‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪217‬‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫ניתוח ראשוני של עתודות קרקע לפיתוח והערכת קיבולות יח"ד ‪ -‬בדגש על‬ ‫מתודולוגית העבודה הממ"גית‬ ‫אילה אורן‬ ‫מינהל התכנון‪ ,‬משרד הפנים‬ ‫במסגרת המאמץ הממשלתי לקידום פתרונות להגדלת מלאי יחידות הדיור‪ ,‬ובהמשך להחלטות קבינט הדיור‪ ,‬התבקש‬ ‫מינהל התכנון לאתר חטיבות קרקע לבנייה למגורים‪ .‬צוות החשיבה שהקים מינהל התכנון‪ ,‬בראשות מנהלת מינהל‬ ‫התכנון – בינת שוורץ‪ ,‬ובעזרת צוות עבודה מקצועי בראשות פרופ' שמאי אסיף‪ ,‬גיבש קווים מנחים כלליים לאיתור‬ ‫מתחמים להקמת יחידות הדיור‪ ,‬איתור ראשוני למתחמים אלו והערכת קיבולות יחידות הדיור‪ .‬תוצרי הפרוייקט הם‬ ‫שכבות ‪( GIS‬המונגשות לשותפים באטלס מפות ובאפליקציה שתוצג)‪ ,‬המסמנות חטיבות קרקע על בסיסן ניתן‬ ‫לקדם בדיקת היתכנות ראשונית לאיתור מתחמים‪ ,‬ונתונים סטטיסטיים לתיאור קיבולת יחידות הדיור הפוטנציאליות‪,‬‬ ‫הניתנות לתשאול מותנה מיקום‪ .‬התוצרים בשלב זה מוגדרים כטיוטה בלבד‪ ,‬והם מטוייבים כל העת על פי נתוני תכנון‬ ‫המקודמים בשוטף‪ ,‬ובהתאם להתייחסויות המתקבלות‪ .‬חשיבות הפרוייקט היא ביצירת כלי נוסף לאיתור מתחמים‬ ‫לפיתוח‪ ,‬המצטרף לארגז הכלים הקיים המשמש את היזמות הממשלתית‪ ,‬העירונית והפרטית‪ ,‬וייחודיותו הוא ביצירת‬ ‫מודלים טכניים‪ ,‬המשלבים מידע של יותר מ‪ 30-‬גופים ממשלתיים וציבורים‪ .‬מודל כזה‪ ,‬העשיר כל כך במידע‪ ,‬שנבנה‬ ‫כמודל ארצי‪ ,‬וטוייב לכדי כלי עבודה ממשי בעבור קהיליית התכנון בארץ‪ ,‬הוא פרוייקט בסדר גודל יוצא דופן‪ .‬הגישה‬ ‫התכנונית ושיטת האיתור שגובשה‪ ,‬כללה בחינה של שטחים פתוחים הצמודים לערים ושטחים מבונים המותאמים‬ ‫תיאורטית לעיבוי ופינוי‪-‬בינוי‪ ,‬באיזורי מגורים‪ ,‬מסחר ותעשיה נמוכה ודלילה‪ .‬הנחות היסוד לאיתור‪ ,‬מבוססות על‬ ‫שטחי המרקמים העירוניים והישובים המיוחדים בתמ"א ‪ 35‬ועל ייעודי התמ"מ התקפים ובמסגרת הגמישויות הקבועות‬ ‫בתכניות המתאר המחוזיות‪ ,‬בעדיפות למתחמים המתאימים לבנייה רוויה‪ ,‬עירוב שימושים ונגישות לתח"צ‪ .‬ההרצאה‬ ‫המוצעת תתמקד במתודולוגית העבודה הממ"גית‪ ,‬בייתרונות השימוש בכלי הממ"ג ותועלות שיתוף המידע הבין משרדי‪/‬‬ ‫בין ארגוני‪ .‬יסקרו גם הבעיות הנובעות משילוב זה‪ ,‬האתגרים הממ"גיים ואופן ההתמודדות עימם‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪218‬‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫הסדרת שמות וסמלי רחוב ברחובות מזרח ירושלים‬ ‫עופר זכאי‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫מזה שנתיים מתקיים במזרח ירושלים פרויקט למתן שמות רחובות ומספרי בתים המשותף לעיריית ירושלים ולגופים‬ ‫נוספים‪ ,‬ובהם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬בשכונות מזרח ירושלים רחובות וסמטאות רבים ללא שמות רחוב‬ ‫וללא סמלים‪ .‬למעשה רחובות ספורים בלבד הם בעלי שם רחוב וסמל המאפשרים לרשום את התושבים לפי כתובת‪.‬‬ ‫עיריית ירושלים יזמה פרויקט להסדרת שמות הרחובות במזרח העיר שבה רישום האוכלוסייה במרשם האוכלוסין נעשה‬ ‫לרוב לפי שכונות ולפי שמות פרטיים ושמות משפחה ולא לפי כתובת‪ .‬הסדרה זו נועדה לשפר את השירותים הניתנים‬ ‫לתושבים ולמשרדי הממשלה במזרח העיר ולהשוות את רמתם לרמה המקובלת במערב העיר‪ .‬ההרצאה בנושא תציג‬ ‫את תהליך הסדרת מתן השמות‪ ,‬את סימול הרחובות במזרח ירושלים ואת מעורבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫בתהליך‪ ,‬שבסופו יתאפשר רישום התושבים במזרח ירושלים לפי כתובת תקנית המורכבת משם רחוב רשמי וממספר‬ ‫בית בהתאם לתקן מען‪ ,‬הנחיות משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬לפרויקט ממלכתי זה משמעויות רבות‬ ‫בהיבט של שירותים לתושב‪ ,‬והוא מאפשר לשפר את הפעילות של הרשויות במזרח ירושלים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪219‬‬ ‫כרטוגרפיה וממ"ג‬ ‫מיפוי תופעות סטטיסטיות חברתיות‪-‬כלכליות ‪ -‬דפוס מול אינטרנט‪ :‬הכנת‬ ‫אוגדן מפות עבור "דוח פני החברה בישראל"‬ ‫אורן רז‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫הלמ"ס מפרסמת מדי שנה את דוח פני החברה בישראל‪ ,‬העוסק בתופעות סטטיסטיות כלכליות וחברתיות‪ .‬בשנת ‪2014‬‬ ‫הדוח עוסק ב‪ 14-‬הערים הגדולות בישראל‪ .‬במסגרת הדו"ח מפורסם לראשונה אוגדן מפות‪ ,‬כחוברת נפרדת‪ ,‬המכיל יחד‬ ‫עם גרסת האינטרנט כ‪ 200‬מפות של תופעות חברתיות שונות‪ .‬תהליך הגדרת המפות – התהליך חייב התייחסות למספר‬ ‫מגבלות קיימות‪ -‬גרסה מודפסת ובמקביל גרסת אינטרנט‪ .‬לגרסה המודפסת גם היו מגבלות‪ ,‬שעיקרן משאבים מוגבלים‬ ‫להיקף האוגדן וגודל דף ‪ ,A4‬שמגביל את היקף המידע שניתן להציג במפה‪ .‬מסגרת זו היא שהתוותה את האופן בו המפות‬ ‫עוצבו‪ .‬הוצגו שני סוגים של מפות‪ -‬מפות של כל מדינת ישראל המציגות תפרוסת תופעה לפי יישובים ומפות של הערים‬ ‫עצמן‪ ,‬בחלוקה פנימית לאזורים סטטיסטיים‪ .‬היקף היישובים המוצג הוגבל כמו כן מספר המפות העירוניות המוצגות‬ ‫בכל עמוד‪ .‬בשל גודל הדף הוגבל גם מספר הקטגוריות בכל מפות לחמש והמידע חולק לחמישונים‪ .‬גרסת האינטרנט היא‬ ‫למעשה תמונת ראי של הגרסה המודפסת בצורה של קבצים סגורים‪ ,‬וכך גם המפות‪ ,‬המופיעות באינטרנט כקבצי ‪,PDF‬‬ ‫אך גרסת האינטרנט גדולה בהרבה מגרסת הדפוס ומכילה מפות נוספות ומפות אינטראקטיביות‪ .‬הגדרת המידע והצגת‬ ‫מדרגים שונים באותו נושא‪ -‬אוגדן המפות משרת שתי מטרות ‪ -‬ציבור המעוניין לראות מידע על יישובים בהשוואה‬ ‫ארצית וציבור המעוניין לראות את התמונה רק ביישוב עצמו‪ .‬לצורך כך הוחלט לפרסם שני דירוגים לכל נושא ולכל‬ ‫יישוב ‪ -‬דירוג ארצי ודירוג יישובי‪ .‬האוגדן המודפס כולל מפות בדירוג הארצי וגרסת האינטרנט כוללת שתי סדרות‬ ‫מפות ‪ -‬הדירוג הארצי ודירוג יישובי‪ .‬במדד הארצי ניתן להשוות אזור סטטיסטי בודד בתוך הערים וגם בין הערים‪.‬‬ ‫בדירוג היישובי ניתן להשוות אזור סטטיסטי בודד לאזור סטטיסטי אחר באותה העיר‪ .‬בדירוג היישובי לא ניתן להשוות‬ ‫אזורים סטטיסטיים בין ערים ולכל מפה מקרא ייחודי משלה‪ .‬הדירוג היישובי נותן תמונה מדויקת יותר של תפרוסת‬ ‫הנתון במרחב העירוני‪ ,‬בלי להיות מושפע מנתונים של ערים אחרות‪ ,‬כלומר מיפוי ספציפי לכל עיר בנפרד‪ .‬פרויקט זה‬ ‫מציף את הדילמות הכרטוגרפיות בין עולם הדפוס לעולם האינטרנט‪ ,‬ומציג פתרונות אפשריים הלכה למעשה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪220‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בין הפרט לקהילה במרחב‬ ‫מאיסה תותרי פאח'ורי‪ ,‬נורית אלפסי‬ ‫יורי גובמן‪ ,‬לריסה פליישמן‬ ‫ניצן שריג‬ ‫‪222‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪224‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬חרדים ומרחב‬ ‫נסים ליאון‬ ‫נגה בראור‪-‬בינג‬ ‫עמירם גונן‬ ‫‪225‬‬ ‫‪226‬‬ ‫‪227‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬נשים חרדיות ומרחב‬ ‫מלכה גרינברג‪-‬רענן‬ ‫ענת בארט‬ ‫ורדה וסרמן‪ ,‬מיכל פרנקל‬ ‫לי כהנר‬ ‫‪228‬‬ ‫‪229‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪231‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬קוויר והעיר‪ :‬גאוגרפיה של מיניות בהקשר הישראלי‬ ‫חן משגב‬ ‫עדי מורנו‬ ‫גילי הרטל‬ ‫רות פרסר‬ ‫‪232‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪235‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בדואי הנגב‪ :‬חידושים במחקר גאוגרפי‪ ,‬היסטורי ומשפטי‬ ‫אמיר גלילי‬ ‫אורן יפתחאל‪ ,‬אחמד אמארה‬ ‫חבצלת יהל‪ ,‬רות קרק‪ ,‬סת' פרנזמן‬ ‫אלכסנדר (סנדי) קדר‬ ‫‪236‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪239‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪221‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בין הפרט לקהילה במרחב‬ ‫בין אינטימיות ושייכות לנחלת‪-‬הכלל‪ :‬המרחב הציבורי בעיר הערבית‪,‬‬ ‫בהדגמה על סכנין‬ ‫מאיסה תותרי פאח'ורי‪ ,‬נורית אלפסי‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫המרחב הציבורי בעיר הערבית התארגן ונבנה בהדרגה‪ ,‬במהלך דורות רבים‪ ,‬כמערכת מורכבת והיררכית של שטחים‬ ‫פתוחים ומבונים הממלאים מגוון צרכים חברתיים‪ .‬מרחבים ציבוריים וציבוריים‪-‬למחצה מילאו פונקציות של פנאי‪,‬‬ ‫מפגשים משפחתיים וחברתיים‪ ,‬אינטראקציות כלכליות וצרכים שלטוניים ואדמיניסטרטיביים‪ .‬בשונה מהחלוקה הברורה‬ ‫המתקיימת בערים מערביות בין שטח פרטי המשויך לאדם‪/‬גוף משפטי לבין שטח ציבורי השייך לכלל ומנוהל על ידי‬ ‫הרשות הציבורית‪ ,‬המרחבים הציבוריים בעיר הערבית הם כולם סמי‪-‬פרטיים ומשויכים לגופים פרטיים‪/‬פרטיים למחצה‬ ‫(למשל‪ ,‬משפחה מורחבת)‪ .‬הארגון המרחבי של השטחים הציבוריים מותאם אל הרשאות הנגישות והשימוש בהם‪ ,‬וכך‬ ‫גם הפיקוח עליהם ותחזוקתם‪ .‬הארגון המורכב של השטחים הפתוחים בעיר הערבית הופר‪ ,‬כאשר אל התכנון והבנייה‬ ‫של העיר הערבית נכנסו דפוסים מערביים ומודרניים של תכנון ובנייה‪ .‬הסדר האורגני השתבש‪ ,‬ושניים ממרכיבי היסוד‬ ‫של המרחב הציבורי השתנו ללא הכר‪ .‬ראשית‪ ,‬ההיררכיה ההדרגתית המורכבת התחלפה בחלוקה פשוטה וישירה בין‬ ‫פרטי לציבורי‪ .‬שנית‪ ,‬השיוך הברור של שטחים ציבוריים לאנשים‪/‬מוסדות חברתיים אחראיים הוסר‪ ,‬והשטח הציבורי‬ ‫נמסר לשליטתו של המוסד הנחות ביותר בהיררכיה החברתית – רשות הרבים‪ .‬תהליכי השינוי הללו מודגמים במחקר‬ ‫הנוכחי בהקשר של העיר סכנין‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪222‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בין הפרט לקהילה במרחב‬ ‫אמידת שווי של נכסים למגורים במגזר הערבי‬ ‫יורי גובמן‪ ,‬לריסה פליישמן‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫לזמינות הנתונים אודות שווי שוק של נכסים למגורים בכיסוי מפקדי חשובות גדולה מבחינת ניתוח כלכלי וסטטיסטי‪.‬‬ ‫בעוד שעבור המגזר היהודי חושבו לאחרונה אומדני שווי לכל נכס למגורים הרשום במרשם דירות ומבנים‪ ,‬עבור‬ ‫הסקטור הערבי הנתונים המקבילים טרם הופקו‪ .‬מטרתו העיקרית של הפרויקט הנוכחי היא אמידת שווי נכסים למגורים‬ ‫לכל הנכסים במגזר הערבי בישראל‪ .‬ערבי ישראל מתגוררים בעיקר בישובים הומוגניים‪ ,‬וכן במספר ערים מעורבות בתוך‬ ‫שכונות עם הרוב הלא יהודי‪ .‬מאפיינים פיזיים‪ ,‬סביבתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים של דפוסי המגורים ושל שוק‬ ‫הדיור במגזר הערבי גורמים לשוני משמעותי בשווקי הדיור בין שני המגזרים‪ :‬יהודי וערבי‪ .‬שוק הדיור במגזר הערבי‬ ‫אינו מפותח דיו ומאופיין בניידות מוגבלת הן תוך‪-‬יישובית והן בין‪-‬יישובית‪ .‬בפרויקט זה אנו מציעים את השיטה‬ ‫שפותחה לצורך הערכת שווים של הנכסים למגורים במגזר הערבי בכיסוי מפקדי‪ .‬תחילה‪ ,‬נחקרה סוגית מהימנות‬ ‫הנתונים הזמינים בלמ"ס אודות מחיר הנכס‪ .‬מודלים הדוניים שנאמדו על מחירי העסקאות שנלקחו מקובץ העסקאות‬ ‫כרמ"ן ועל נתוני הערכת שווי סובייקטיבית שנלקחו מקבצי סקר הוצאות משקי הבית‪ ,‬סיפקו מענה לשאלה‪ ,‬באיזו‬ ‫מידה ניתן להסביר את ההתפלגות של מחירי הדירות‪/‬ההערכות שווי במגזר הערבי על ידי הגורמים הידועים בספרות‬ ‫כמשפיעים על שווי נכם למגורים‪ .‬נמצא כי הן מחירי דירות והן הערכות שווי הסובייקטיביות מתואמים עם מאפייני נכס‬ ‫וישוב וכן עם גורמי המיקום‪ .‬על סמך תוצאות הניתוח הנ"ל‪ ,‬הוסק כי נתונים אלו יכולים לשמש בסיס לאמידת שווי‬ ‫בכיסוי מפקדי‪ .‬ממצאי הבדיקות שנערכו‪ ,‬ובפרט ההשוואה מול נתוני הרמה החברתית‪-‬כלכלית וכן מול נתוני ההכנסה‬ ‫הממוצעת בישוב‪ ,‬נתנו תוקף מסוים לאומדני שווי שהתקבלו לפי השיטה המוצעת‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬על סמך בדיקות אלו‬ ‫ניתן להסיק כי שיטה זו יציבה על פני השנים ויישומה איפשר לקבל אינדיקציה ראשונית אודות המגמות בשוק הנדל"ן‬ ‫במגזר הערבי בתקופה האחרונה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪223‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בין הפרט לקהילה במרחב‬ ‫"באנו בשביל החינוך"‪ -‬הגירה וניוד מעמדי במרחב הכפרי המתחדש של צפון‬ ‫הנגב‬ ‫ניצן שריג‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫פרויקט ההרחבות הכפריות במושבים ובקיבוצים שהחל בשנות ה‪ 90-‬העצים את תהליכי עיור המרחב הכפרי‪ ,‬שהיווה‪,‬‬ ‫מחד‪ ,‬הזדמנות להתחדשותו הדמוגרפית והכלכלית ומאידך איים על המרקם החברתי והסביבתי המייחד אותו‪ .‬מבחינת‬ ‫תושבי המרחב העירוני‪ ,‬שנמנו על קבוצת המהגרים‪ -‬מעמד הביניים‪ ,‬המזרחיים והערבים הישראלים‪ ,‬השנויים במרחב‬ ‫הכפרי הנגישו את החלום הפרברי שהיה פוטנציאל לשדרוג חברתי ולשיפור באיכות החיים‪ ,‬במיוחד בתחום החינוך‪.‬‬ ‫מנגד התמודדו הערים‪ ,‬ובמיוחד ערי הפיתוח‪ ,‬עם הגירה להרחבות של אוכלוסייתן החזקה מבחינה חברתית‪-‬כלכלית‪,‬‬ ‫שפגעה בחוסנן הכלכלי ודלדלה את מערכת החינוך‪ .‬מרכיב מרכזי בתהליכי הפרטתו ופירבורו של המרחב הכפרי היא‬ ‫מערכת החינוך ההתיישבותי‪ ,‬שהתבדלה בתכנייה ובדרכי הוראתם האוטונומיים‪ ,‬שנתפסו ע"י האוכלוסיות המודרות‬ ‫ממנה כאיכותיים ויוקרתיים‪ .‬כמו הישובים הכפריים‪ ,‬גם מערכת זו הייתה סגורה בפני מצטרפים חדשים שאינם‬ ‫מקבוצת המייסדים או צאצאיהם‪ .‬אני טוענת שמערכת החינוך ההתיישבותית הייתה חלק ממנגנון השימור והעברה‬ ‫של ההגמוניה בשרתה באופן בלעדי את קבוצת ה"מייסדים"‪ .‬במובן זה מערכת החינוך נתפסת הן כמשעתקת את צורת‬ ‫התרבות הדומיננטית והן את שעתוק היחסים החברתיים ויחסי העבודה (‪ .)Giroux 1983‬במודל השעתוק התרבותי‪-‬‬ ‫חברתי של הסוציולוג פייר בורדייה (‪ ,)Bourdieu 1973‬מערכת החינוך מביאה להתעצמות החלוקה הלא שוויונית של‬ ‫ההון התרבותי בין המעמדות‪ ,‬בכך שהתרבות שהיא מקנה לילדים קרובה יותר לתרבות הדומיננטית‪ .‬באופן זה מחוזק‬ ‫המונופול של התרבות ההגמונית‪ .‬תהליכי ניוד והגירה של אוכלוסיה עירונית עם מגוון אתני רחב חייב את מערכת‬ ‫החינוך ההתיישבותית ביצירת "אינטגרציה" בין קבוצת המייסדים למהגרים‪ -‬בני מעמד הביניים‪ :‬אשכנזים‪ ,‬מזרחיים‪ ,‬בני‬ ‫עיירות הפיתוח וערבים‪ .‬האינטגרציה חיזקה זהויות ומעמדות קיימים אך גם יצרה זהויות ומעמדות חדשים כ"קיבוצניק"‬ ‫ו"תושב הרחבה"‪ .‬בנוסף‪ ,‬גידול חד במספר הילדים הלומדים בבתי הספר ההתיישבותיים חייב לראשונה פיצול בתי ספר‪,‬‬ ‫הגדלת מספר הילדים בכיתות וקליטת כ"א חיצוני‪ .‬מעורבות הורים ‪" -‬פרנטולוגיה" התבטאה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בבחירת‬ ‫מנהלים ובהחלטות כלכליות שמעוררות דיון קהילתי ער על דמותה העתידית של מערכת החינוך ההתיישבותית וצביונו‬ ‫של המרחב הכפרי בכלל‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪224‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬חרדים ומרחב‬ ‫מרחב מול זמן בשטיבעל חסידי‬ ‫נסים ליאון‬ ‫המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫מוסד השטיבעל הוא מהמוסדות הוותיקים בעולם החסידי ומהווה את אחד מחדרי הלב של כל קהילה חסידית‪ .‬במסגרתו‬ ‫מתנהלים התפילות‪ ,‬הטישים‪ ,‬סעודות מצווה וקהילה‪ ,‬שמחות וקבלות פנים‪ .‬באופן די מוזר לא זכה השטיבעל החסידי‬ ‫למחקר היסטורי ואתנוגרפי מעמיק‪ .‬במסגרת הרצאתי יוצגו ממצאים ראשונים מעבודת שדה ארוכת זמן בשטיבעל‬ ‫של אחת החסידויות הגדולות בישראל‪ .‬במסגרת עבודת השדה התמקדתי בשלל של שאלות הנוגעות למקורותיו של‬ ‫השטיבעל‪ ,‬לדרך ארגונו‪ ,‬לתפקידו בקהילה ולמקום אותו הוא תופס בחיי היומיום של החסידים‪ .‬אחת השאלות שעלתה‬ ‫תוך כדי עבודת השדה התמקדה במתח שבין הארגון המרחבי של השטיבעל לבין ממד הזמן‪ .‬המדובר בשני ממדים‬ ‫שיחסי הניגוד ביניהם מקנים לשטיבעל את ייחודיותו כמוסד המבטא לא רק מקום של מפגש רעים אלא גם כמוסד‬ ‫המזכיר את היות החיים החסידיים בגדר אלטרנטיבה רדיקלית לסדר החברתי המודרני‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪225‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬חרדים ומרחב‬ ‫מרכז ופריפריה בקהילות חסידיות בימנו‬ ‫נגה בראור‪-‬בינג‬ ‫מחשבת ישראל‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫החברה החרדית היא חברה מגוונת שיש בה קבוצות משנה וחוגים רבים‪ ,‬אשר מאפייניהם נחקרו רבות בהקשרים‬ ‫ההיסטוריים והאנתרופולוגיים‪ .‬בינהם‪ ,‬גם המחקר אודות התפרסותה הגאוגרפית של החברה החרדית נידון אצל כמה‬ ‫חוקרות וחוקרים‪ .‬אם לגבי ה"משולש החרדי" שקודקודיו הם הריכוזיים החרדיים בירושלים‪ ,‬בני ברק ואשדוד ואם על‬ ‫ידי מחקר סוציולוגי גאוגרפי הבוחן את התפתחות הפרוור החרדי החדש בישובים וערים כגון‪ :‬אלעד‪ ,‬מודיעין עילית‪,‬‬ ‫רמת בית שמש‪ ,‬וביתר עילית‪ .‬מחקרי עוסק בשלושה חצרות חסידיות בנות זמננו בעיקר בעיר ירושלים מזווית עיונית‬ ‫היסטורית וסוציולוגית‪ .‬אני בעיקר מתמקדת בחסידות סלונים החל ממחצית המאה העשרים‪ ,‬ובספריו של האדמו"ר‬ ‫האחרון מסלונים (ר' שלום נח ברזובסקי)‪ ,‬תוך בדיקה והשוואה לחצרות גור ותולדות אהרון‪ .‬אחד הפרקים המרכזיים‬ ‫במחקרי בוחן את המכנה המשותף לשלושת החסידיות שהזכרתי והוא החמרתן בכל סוגיית ה'קדושה' המתמקדת בעיקר‬ ‫בסגפנות מינית‪ .‬הרצאתי תתמקד בחצר החסידית בימנו‪ .‬תוך התייחסות אל המעבר הגאוגרפי והשפעותיו בין הגטו‬ ‫החסידי הנמצא בליבה החרדית‪ ,‬בתוך שכונת מאה שערים ובין הגטו החסידי החדש הנמצא בערים הפריפריאליות‪:‬‬ ‫ביתר עילית‪ ,‬עמנואל ועוד‪ .‬ארצה לבחון את התמורות השונות העולות מהמעבר לערים החרדיות‪ ,‬במיוחד סביב "חומת‬ ‫הקדושה"' בתחום הזוגי‪-‬מיני‪ .‬האם היא נפרצת עם המעבר או שומרת על גבולותיה והחמרתה? תהליך המעבר מעלה‬ ‫כמה שאלות נוספות מלבד מידת ההחמרה על נושא ה'קדושה‪ .‬הראשונה‪ ,‬מהי מידת הנאמנות והזיקה בינו לבין החצר‬ ‫החסידית ולהנהגה החסידית המצויה בליבה החרדית חסידית בשכונת מאה שערים‪ .‬האם היא מתערערת עם המעבר‬ ‫לעיר החדשה? השנייה‪ ,‬מתמקדת ביצירת 'גטו של נשים' – עזרת נשים חסידית‪ .‬מה קורה בתוך הגאו החסידי לנשים‬ ‫החסידיות? האם הן מקיימות מפגש נשים חלופיים למפגש הגברים בישיבות?‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪226‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬חרדים ומרחב‬ ‫המאבק על מרחב בין חילונים לחרדים‬ ‫עמירם גונן‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫המרכז לחקר החברה החרדית‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫האוכלוסייה החרדית גדלה בשיעורים דמוגרפיים גבוהים יותר מאשר האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית‪ ,‬ברובה‬ ‫חילונית‪ .‬עובדת יסוד זו מייצרת מצבים בהם אוכלוסייה חרדית מרחיבה את מרחב מגוריה אל תוך מרחב המגורים של‬ ‫אוכלוסייה שאינה חרדית‪ .‬במצבים אלה הובחנו כמה אופנים של מאבק על מרחב המגורים‪.‬‬ ‫א) מאבק או תחרות בין משקי בית יחידים בתוך מרחבי מגורים קיימים‪ :‬משקי בית חרדים נכנסים באופן יחידני‬ ‫להתגורר בשכונות או ערים סמוכות‪ ,‬המיושבות באוכלוסייה שאינה חרדית‪ .‬אופן זה נתפס לעתים על ידי האוכלוסייה‬ ‫שאינה חרדית כ"חדירה" או אפילו "פלישה" לתחומה שלה אך ניתוח מבחין עשוי להגדירו ככניסת חרדים אל דיור‬ ‫סמוך שפונה על ידי מי שאינם חרדים מטעמים של מוביליות חברתית ושיפור דיור‪ .‬החרדים עושים זאת בשל הסמיכות‬ ‫למשפחה‪ ,‬למוסדות ולשירותים חרדיים ולמרחב של תרבות חרדית‪ .‬תהליך זה מוכר בערים רבות בעולם כאשר מדובר‬ ‫בדיפרנציאציה חברתי‪-‬כלכלית המשולבת בדיפרנציאציה תרבותית‪.‬‬ ‫ב) מאבק על הקצאת מבני ציבור במרחבי המגורים בהם השתקעה אוכלוסייה חרדית חדשה‪ :‬מאבק על הקצאת מבנים‬ ‫קיימים וחדשים (לבתי‪-‬ספר חרדיים‪ ,‬ישיבות ומקוואות)‪ .‬תחרות זו מלווה במאבק פוליטי של נציגות ציבורית‪-‬פוליטית‬ ‫חרדית באמצעות כוחה במערכות הממשל הקובעות מדיניות תכנון מרחבי‪.‬‬ ‫ג) מאבק על הקצאת מבני ציבור במרחבי מגורים של אוכלוסייה שאינה חרדית‪ :‬הקמת מבני חינוך ופולחן חרדיים‬ ‫באזורי מגורים שאין גרים בהם חרדים על מנת ליצור מוקדי משיכה להשתקעות חדשה של חרדים‪.‬‬ ‫ד) מאבק על הקמת שכונות חדשות מחוץ לתחומי המרחב החרדי‪ :‬מאבק זה נשען על פעילות של נציגות ציבורית‪-‬‬ ‫פוליטית חרדית בשילוב עם קבוצות רכישה חרדיות‪ .‬קבוצות הרכישה מאפשרות דילוג קבוצתי מאסיבי של משקי‪-‬בית‬ ‫חרדיים במטרה ליצור במהירות מרחב של שירותי חינוך ופולחן חרדיים ושל מרחב תרבותי חרדי‪ .‬קבוצות הרכישה‬ ‫מחליפות כיום את חברות השיכון המגזריות‪ ,‬שיצרו בשנות החמישים והששים מתחמי מגורים על בסיס חברתי‪-‬פוליטי‪.‬‬ ‫לאחרונה גם הקמת ערים חדשות לחרדים הופכת למושא למאבק (העיר חריש)‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪227‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬נשים חרדיות ומרחב‬ ‫המרחב היומיומי של נשים חרדיות בירושלים‬ ‫מלכה גרינברג‪-‬רענן‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הדרת נשים מהמרחב הציבורי בירושלים‪ ,‬הנקשרת במאבקים אתנו‪-‬תרבותיים בין קבוצות אוכלוסיה בעיר‪ ,‬עלתה בשנים‬ ‫האחרונות כמה וכמה פעמים על סדר היום הציבורי‪ .‬מטרת מחקר זה‪ ,‬היא לבחון כיצד נשים צעירות‪ ,‬חרדיות וירושלמיות‪,‬‬ ‫מבנות את מרחבי הפעילות היומיומיים שלהן‪ .‬באמצעות שימוש בשיטות מחקר מגוונות‪ ,‬הכוללות‪ :‬שאלונים‪ ,‬מפות‬ ‫מנטאליות‪ ,‬ראיונות עומק ושיטות איתור מתקדמות‪ ,‬מנסה המחקר לחשוף את דפוסי הפעילות שלהן ואת המשמעויות‬ ‫השונות שהן מייחסות למרחב‪ .‬בין השאר יבחן כיצד נשים אלו תופסות את האינטראקציות עם מרחבים ואוכלוסיות‬ ‫"אחרות"‪ .‬תוצאות המחקר מאפשרות להבין את הטבע האישי של גבולות‪ ,‬ואת היחס הדיאלקטי המתקיים בין המרחב‬ ‫"החרדי" למרחב "האחר"‪ .‬המחקר בוחן את טבעם המורכב של חיים במובלעות‪ ,‬וחושף כיצד תובנות וחוויות ממוגדרות‬ ‫של ניידות נשזרות במשמעויות השונות של המרחב‪ .‬בכך תורם מחקר להבנה כיצד הדינאמיקה היומיומית‪ ,‬הניידות‬ ‫והעדרה‪ ,‬תורמים להבנייה של הזהות החרדית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪228‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬נשים חרדיות ומרחב‬ ‫הבדלים מרחביים בחינוך בנות במגזר החרדי‪ :‬במרחב הגאוגרפי (פריפריה מול‬ ‫מרכז) ובמרחב החברתי (מודרנה מול שמרנות)‬ ‫ענת בארט‬ ‫עו"ס (עובדת במחלקה לארגון וניהול מערכות חינוך)‪ ,‬מכללה ירושלים‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים החלים בתחום תעסוקת נשים חרדיות והכשרה לתעסוקה בציבור‬ ‫החרדי‪ .‬שינויים אלה‪ ,‬הנוצרים מחוץ למערכת החינוך החרדית הממוסדת‪ ,‬יוצרים גלי שינוי בתוך מערכת החינוך‬ ‫החרדית הממוסדת ומביאים לפתיחת מסלולי למידה חדשים‪ ,‬ברמה המצומצמת; ולשינוי מערכתי בכניסה למערכות‬ ‫קרדיטיזציה אקדמיות ואחרות‪ ,‬ברמה הכוללת‪ .‬שינויים אלה באים לידי ביטוי שונה בקבוצות חרדיות שונות‪ .‬בעבודה זו‬ ‫ניתן מיקוד לשני צירים בחברה החרדית‪ ,‬הציר הראשון הוא הציר הגאוגרפי‪ ,‬ומתייחס למתרחש בין מרכז(ירושלים ובני‬ ‫ברק) לפריפריה (צפון‪ ,‬דרום‪ ,‬שומרון ויישובים קטנים במרכז); ואילו הציר השני הוא הציר החברתי‪ ,‬ומתייחס לתהליכי‬ ‫מודרניזציה בציבור החרדי (במחקר זה הוגדרה מודרניות כביצוע בחינות בגרות במוסד החינוכי)‪ .‬שאלת המחקר מתמקדת‬ ‫בהבדלים שבין הקבוצות השונות בתפיסת היעדים החינוכיים עבור בנות חרדיות במציאות המשתנה‪ .‬לבדיקת שאלת‬ ‫המחקר נערך מחקר איכותני‪-‬פנומנולוגי בקרב ‪ 31‬מרואיינים‪ ,‬בהם מנהלי ומנהלות בתי ספר חרדיים‪ ,‬מורות בסמינרים‬ ‫חרדיים ואמהות לבנות חרדיות הלומדות בסמינרים‪ .‬מן המחקר עולה כי בכל הקבוצות ישנה הכרה בצורך לעבודת‬ ‫נשים ולשינוי והרוויה שעוברים על תחום ההוראה‪ ,‬אך בין הקבוצות ניתן לראות הבדלים ביחס למשמעות הדברים‪.‬‬ ‫אצל מרואיינים השייכים למוסדות לימוד בפריפריה אשר מוגדרים מודרניים ניתן לראות מיקוד על שמירת הבית החרדי‬ ‫ופתיחות לעבודה והכשרה במגוון מסגרות הכשרה‪ .‬מוסדות הלימוד במרכז אשר מוגדרים מודרניים‪ ,‬עסוקים בשמירה‬ ‫רוחנית של התלמידה בצד פתיחת חשיבה לאפיקי הכשרה ותעסוקה מגוונים‪ ,‬וכן כרסום בנורמות חברתיות חרדיות כמו‬ ‫עבודת גברים‪ .‬מוסדות לימוד במרכז החרדי אשר מוגדרים מסורתיים מצויים בקונפליקט קשה מול המציאות‪ ,‬ולעת‬ ‫עתה מתמקדים בפתיחת מסלולי למידה נוספים להוראה שאינם בעלי קרדיטיזציה אקדמית‪ .‬מוסדות הלימוד בפריפריה‬ ‫אשר מוגדרים מסורתיים‪ ,‬הם מועטים מאוד ובהם נראה את ההצמדות החזקה ביותר ללימודי הוראה (אם כי יש בהם‬ ‫מסלולים נוספים)‪ .‬נושא הפריריה החרדית קבל תשומת לב מחקרית מסוימת‪ ,‬השינוי המשמעותי ביחסים בין הפריפריה‬ ‫והמרכז החרדי בעשורים האחרונים משמשים כר נרחב ללמידה על הדפוסים הייחודים המתפתחים מחוץ למרכז‬ ‫החרדי‪ .‬נראה כי הפריפריה החרדית‪ ,‬ברובה‪ ,‬מפתחת דפוסים מודרניים יותר מאילו שבמרכז‪ ,‬מבחינת היחס לסטנדרטים‬ ‫האקדמים המוצבים על ידי משרד החינוך‪ ,‬ומקדמת תהליך התקרבות לשוק העבודה וההכשרה הישראלי הכללי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪229‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬נשים חרדיות ומרחב‬ ‫"נראות ויראות" ‪ -‬נשים חרדיות בנופי ההיי‪-‬טק‬ ‫ורדה וסרמן*‪ ,‬מיכל פרנקל**‬ ‫* ניהול וכלכלה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫** האוניברסיטה העברית‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת בשיעור הנשים החרדיות שעובדות בחברות היי טק‪ ,‬אולם שילובן נתקל‬ ‫בקשיים רבים משני הצדדים‪ .‬אחד מן הגורמים המרכזיים המקשים על נגישותן של חרדיות לעבודה במוסדות חילוניים‬ ‫נוגע לאופיים המרחבי של הארגונים בהם הן מבקשות להשתלב‪ ,‬אולם למרות חשיבותו הרבה של פן זה‪ ,‬טרם נערכו‬ ‫מחקרים המזהים את צרכיהן הייחודיים של נשים חרדיות מבחינת הסביבה הארגונית‪-‬פיסית בה הן פועלות‪ .‬המחקר‬ ‫הנוכחי מבקש לבחון את עמדותיהן וחוויותיהן של נשים חרדיות ביחס לסביבתן הפיזית בארגוני היי‪-‬טק‪ ,‬בהם הן‬ ‫עובדות בחללי עבודה פתוחים‪ .‬הוא בוחן את הצרכים המיוחדים המאפיינים נשים חרדיות בארגוני היי‪-‬טק‪ ,‬ומצביע‬ ‫על הקשיים הייחודיים המעיבים על השתלבותן‪ ,‬ועל הפתרונות הארגוניים העשויים לסייע בהשתלבות שכזו‪ .‬הסוגיה‬ ‫המרחבית הינה סוגיה מרכזית וחשובה במיוחד בדיון על שילובן של חרדיות בשוק העבודה בשל השפעתה לא רק על‬ ‫ביצועיהן אלא על עצם מוכנותן להשתלב בו‪ .‬המפגש הבין‪-‬תרבותי בין החברה החילונית לבין הקהילה החרדית ממנה‬ ‫הן מגיעות יוצר קשיים ומגבלות בהתמודדות יומיומית עם הקהילה החרדית ובתוך המשפחה‪ ,‬שכן העבודה בסביבה‬ ‫חילונית מהווה איום ממשי על המשפחה ויחסי הכוח שבתוכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נדרשות התאמות מיוחדות על‪-‬מנת לאפשר‬ ‫את עבודתן ולאפשר נתיבי ניעות חברתית אלטרנטיביים עבור נשים אלו אשר במהלך חייהן מודרות תדיר מן המרחב‬ ‫הציבורי (באוטובוס‪ ,‬ברחוב‪ ,‬בבית הכנסת ובאירועים ציבוריים) ומתחומי ידע שונים (אלאור ‪ ;1992‬פרידמן ‪ .)1995‬בשל‬ ‫החשיבות הרבה לפיתוח מנגנוני העצמה של נשים חרדיות‪ ,‬המחקר הנוכחי מציע לבחון כיצד ניתן לספק להן דרכים‬ ‫לשילובן במרחב הציבורי באופן שתואם את אורח חייהן ומכיל את שונותן‪ ,‬אך במקביל עשוי להביא לאתגור ממשי‬ ‫של יחסי הכוח המגדריים כתוצאה מצמיחתה של אליטה מקצועית משכילה מקרבן‪ .‬בהתבסס על תיאוריות מתחום‬ ‫האסתטיקה הארגונית וגאוגרפיה פמיניסטית‪ ,‬אנו בוחנות דפוסי הכללה והדרה של החרדיות המועסקות במס' חברות‬ ‫היי‪-‬טק באזור ירושלים וביתר עלית‪ .‬שילוב התובנות שעולות משתי דיסציפלינות אלו חשוב במיוחד כאשר אנו דנים‬ ‫בשילובן של נשים חרדיות בעולם ההיי‪-‬טק‪ ,‬שכן כאשר הן מצטרפות למרחבי העבודה החילוניים‪ ,‬נשים אלה יוצרות‬ ‫מרחב מותר חדש לפעילותן תוך ערעור גבולות חברתיים תרבותיים בין מרחבים מותרים ואסורים‪ .‬המרחב המותר‬ ‫החדש שהן יוצרות הוא מרחב נשי שבו אין הן אמנם מתכחשות לתפקידן הביתי והאימהי‪ ,‬אולם הוא מאפשר להן‬ ‫פרטיות‪ ,‬אריגת רשתות חברתיות והרחבת הידע המרחבי שלהן (‪ .)Moser 1989, 1993‬פעילויות קולקטיביות של נשים‬ ‫מחוץ לביתן הוא אמצעי רב חשיבות להעצמה וליצירת קבוצות סולידריות של נשים ובסיס הכרחי לשינוי יחסי כוח‬ ‫מגדריים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪230‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬נשים חרדיות ומרחב‬ ‫בשולי המובלעת – זהותן של נשים חרדיות מודרניות המתהלכות על מרחב‬ ‫"קו תפר" גאוגרפי ותרבותי‬ ‫לי כהנר‬ ‫המכללה האקדמית לחינוך אורנים והחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫בעשורים האחרונים עוברת החברה החרדית טלטלה משמעותית‪ ,‬אותה ניתן לסווג לשלוש קטגוריות מרכזיות‪ :‬שינויים‬ ‫הנהגתיים – המתבטאים בהיעדרה של מנהיגות רוחנית דינמית ומשמעותית‪ ,‬לצד פריחתה של הנהגה מוניציפאלית‬ ‫פרקטית; שינויים תרבותיים – כדוגמת חדירתו של עולם התוכן באינטרנט‪ ,‬מגמת ההתמקצעות והאקדמיזציה ותרבות‬ ‫הצריכה המתחזקת; ושינויים כלכליים גלובליים ומקומיים‪ ,‬המעיקים ומקשים על מצבם הכלכלי של החרדים‪ .‬שינויים‬ ‫אלו מרחיבים את הסדקים ומערערים את חומת הסגירות והבדלנות החרדית‪ .‬אל שורת שינויים זו יש להוסיף את‬ ‫הגידול הדמוגרפי המאסיבי של החברה החרדית‪ .‬תהליכים אלו מרחיבים את גבולות "הליבה החרדית" – הן החברתית‬ ‫והן המרחבית ‪ -‬ומתוך כך מייצרים זהויות וקבוצות חדשות בחברה החרדית הנמצאות על "סרגל" שבין קיצון למודרנה‪.‬‬ ‫דיוקנה המשתנה של החברה החרדית משליך על מקומה בחברה הישראלית ומאתגר את הזהות השמרנית הבסיסית‬ ‫במרחביה שלה‪ .‬בתוך כך מבקש מחקר זה לבחון גם את השפעת תהליכים אלו על זהותן של נשים חרדיות המתחנכות‬ ‫וחיות בתוך ליבת המרחב החרדי ובשוליו‪ .‬בהרצאה אבקש להציג את דיוקנה של החברה החרדית בישראל ואת מגוון‬ ‫הזהויות הנוצרות במרחביה החברתיים‪ ,‬על רקע הימצאותה בתהליכי מאבק בין יסוד ההתבדלות למגמת המעורבות‪.‬‬ ‫עיקרה של ההרצאה יתמקד במיקומה של האישה החרדית בתוך מהמכלול החברתי המודרני‪ ,‬מאפייני החיים על "קו‬ ‫תפר" תרבותי וגאוגרפי ויוצגו דילמות חברתיות ומרחביות של נשים המנהלות את חייהן במיקום מרחבי‪-‬חברתי זה‪.‬‬ ‫דילמות אלו כוללות‪ :‬בחירת קהילה ומרחב מגורים‪ ,‬בחירת המרחב החינוכי‪ ,‬סוגיית שידוכי הילדים‪ ,‬המרחב התעסוקתי‬ ‫הנשי‪ ,‬מרחב שעות הפנאי ומעמד האישה‪ .‬הרצאה זו מתבססת על הרחבה של מחקר שעסק במאפייניה של קבוצה‬ ‫המצויה בתוך סקאלת החרדיות המודרנית‪ ,‬היושבת על "קו התפר" שבין העולם החרדי לבין העולם החילוני‪ .‬קבוצה‬ ‫הניזונה משני העולמות‪ ,‬זו של "חברת הלומדים החרדית" (ממנה היא באה במקור) וזו של רשות הרבים הישראלית‪,‬‬ ‫עמה היא באה במגע יומיומי בהקשרים שונים של תעסוקה‪ ,‬השכלה‪ ,‬תרבות צריכה ופנאי‪ .‬מתודולוגיית המחקר‬ ‫איכותנית ומבוססת על ראיונות עומק עם נשים מתוך הקהילה החרדית מודרנית‪ :‬עם אלו המגדירות עצמן כחרדיות‬ ‫מודרניות (בעיקר מתוך הקבוצה האשכנזית הליטאית) ועם אלו המגדירות עצמן כבעלות השקפה חרדית שמרנית‬ ‫המלווה בפתיחות חברתית‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪231‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬קוויר והעיר‪ :‬גאוגרפיה של מיניות בהקשר הישראלי‬ ‫מהי גאוגרפיה של מיניות? תיאוריה ומחקר בהקשר הישראלי‬ ‫חן משגב‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫לימודי מיניות ותיאוריה קווירית הפכו שכיחים בשני העשורים האחרונים בעולם הרחב וגם בישראל‪ ,‬והם סייעו בפיתוח‬ ‫שיח ביקורתי חוצה תחומי ידע‪ .‬תוך כך הולך וגובר העניין בסוגיות של מיניות בתחומי הידע ובמחקר העוסקים במרחב‬ ‫(גאוגרפיה‪ ,‬תכנון‪ ,‬אדריכלות ועיצוב אורבני)‪ .‬בתחומים אלו עוסקים בעיקר במרחוב (‪ )spatiality‬של מיניות בקני‬ ‫מידה שונים‪ ,‬מהגוף האנושי‪ ,‬מרחב הארון‪ ,‬הבית‪ ,‬הרחוב‪ ,‬העיר‪ ,‬המרחב הגלובלי והוירטואלי‪ .‬מרכז הכובד האנליטי‬ ‫והאינטלקטואלי עבר‪ ,‬החל משנות התשעים‪ ,‬מחקירה ותיאור של "ג'נטריפיקציה הומו‪-‬לסבית" ו‪"-‬היבדלות מרחבית"‬ ‫(שגם הם כשלעצמם חשובים וממשיכים לעמוד למחקר ולדיון) להבנה רחבה יותר של הנזילות‪ ,‬האמביוולנטיות‬ ‫והקונטינגנטיות של מרחבים מיניים‪ ,‬ברוח התיאוריה הקווירית‪ .‬התיאוריה הקווירית בפרשנותה המרחבית מבקשת‬ ‫לחשוף את ההיברידיות והטבע הנזיל של סובייקטיביות מינית‪ ,‬תוך חשיבה מחודשת על הממדים המרחביים‪ ,‬הפיסיים‪,‬‬ ‫העיצוביים והסימבוליים של סובייקטיביות זו‪ .‬מרחוב זה של המיניות איננו רק מיפוי של תופעות ומקומות הומו‪-‬‬ ‫לסביים‪" ,‬סימון נקודות על המפה" (‪ ,)Binnie & Valentine 1999‬אלא הרחבת ההבנה‪ ,‬הריבוי והאופן הנזיל בו ניתן‬ ‫לחקור מגדר ומיניות‪ ,‬לדמיין ולדון במשמעויות המרחביות ובאופן בו הן מקבלות נוכחות בערים המודרניות והגלובליות‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬עומד המחקר הקווירי המרחבי גם על המימדים המיניים ועל המשמעויות של סוגיות רחבות‪ ,‬חברתיות‪,‬‬ ‫תרבותיות ופוליטיות‪ ,‬המעסיקות את חוקרי המרחב מזה זמן – גלובליזציה והתפשטות הקפיטליזם המסחרי‪ ,‬פוסט‬ ‫קולוניאליזם וסוגיות של גזע ולאום‪ ,‬אקטיביזם וזכויות אדם‪ ,‬תיירות עירונית ואירועי גאווה‪ ,‬והאופן בו סוגיות אלו‬ ‫משפיעות על עיצוב‪ ,‬ניהול ותכנון העיר המודרנית‪ .‬הרצאה זו מבקשת להציג בקליפת אגוז את שדה המחקר המתפתח‬ ‫הזה באופן מבואי‪ ,‬ובעיקר לעמוד על הקשר שבין מין‪ ,‬מיניות ומרחב בהקשר הישראלי‪ ,‬במחקר המתקיים בישראל או‬ ‫עוסק בזהות ישראלית ובעירוניות המקומית‪ .‬ההרצאה תתמקד בהצגת הכיוונים התיאורטיים הכלליים של שדה המחקר‬ ‫וסקירה של המחקר המצומצם המתקיים בישראל או העוסק במרחב הישראלי ו‪/‬או בסובייקטים בעלי זהות ישראלית‬ ‫במרחבים אחרים (למשל ישראלים בחו"ל)‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪232‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬קוויר והעיר‪ :‬גאוגרפיה של מיניות בהקשר הישראלי‬ ‫סקס בעיר הגדולה‪ :‬ניאו‪-‬ליברליזם ומיניות במרחב התל אביבי‬ ‫עדי מורנו‬ ‫סוציולוגיה‪University of Manchester ,‬‬ ‫הרצאה זו עומדת על הקשר בין מרחב עירוני לממשליות ניאוליברלית וזהויות הומו‪-‬לאומיות‪ ,‬בהשראת כתיבתם של‬ ‫‪ )2002( Duggan (2002) Puar and Rai‬ו‪ .)2013( Gross-‬אעשה זאת באמצעות הדוגמה של "המרכז הגאה" התל‬ ‫אביבי‪ ,‬מתנ"ס עירוני שהוקם ומופעל על ידי עיריית תל אביב לשימוש קהילת הלהט"ב בעיר‪ ,‬והאופן בו המרחב העירוני‬ ‫מתארגן בתוך המרכז‪ ,‬באירועים שמתרחשים סביבו ובזירות להט"ביות אחרות בעיר כדוגמת גן העצמאות‪ .‬בעבודת‬ ‫המ‪.‬א‪ .‬שלי (‪ ,)Moreno 2011‬עמדתי על האופן בו פתיחת המרכז העירוני יצרה מנגנון פיזי‪ ,‬מרחבי‪ ,‬להתמרה של‬ ‫כוח פוליטי וממשלי לכוח שיחני בתוך קהילת הלהט"ב בעיר‪ .‬בפשטות‪ ,‬קירות המרחב וארגון החדרים בתוכו אפשרו‬ ‫להגדיר באופן פיזי מי רשאי להשתייך לקהילת הלהט"ב‪ ,‬ואיזה קבוצות וארגונים נמצאים בחוץ‪ .‬הכוח הסימבולי שנצבר‬ ‫במרכז מאפשר גם לייצר שיח עירוני של להט"ביות מהוגנת‪ ,‬השוללת את לגיטימיות קיומן של תופעות המאיימות על‬ ‫הסדר ההומונורמטיבי החדש‪ ,‬כגון סקס מזדמן בגן ציבורי או פרקטיקות מיניות מתחום הבדס"מ (‪ .)BDSM‬באמצעות‬ ‫תיאוריית ‪ Actor-Network‬שפותחה על ידי ברונו לאטור (‪ ,)1987 ;2005‬אדגים כיצד המרחב העירוני הפיזי (בניינים‪,‬‬ ‫גן ציבורי‪ ,‬רחובות העיר) משמשים כמתווכים בתרגום הכוח השלטוני והאידאולוגיה השלטת לפרקטיקות של שליטה‬ ‫וניהול הסובייקטים הפועלים‪ ,‬והגדרה של גבולות ההתנהגות המינית 'הראויה' של פרטים‪ ,‬הן בקבוצות הרוב והן‬ ‫בקבוצות שבעבר נחשבו למשתייכות לשוליים ה'סוטים' של החברה העירונית‪.‬‬ ‫‪Duggan, L., 2002. The new homonormativity: The sexual politics of neoliberalism, Duke University‬‬ ‫)‪Press. Gross, A., 2013. The Politics of LGBT Rights: Between (homo)normativity and (homo‬‬ ‫‪nationalism to queer politics. Legal Actions [heb], E, pp.101–142. Latour, B., 2005. Reassembling the‬‬ ‫‪social: an introduction to actor-network-theory (Google eBook), New York: Oxford University Press.‬‬ ‫‪Latour, B., 1987. Science in action : how to follow scientists and engineers through society, Cambridge,‬‬ ‫‪Mass: Harvard University Press. Moreno, A., 2011. Pride in the center: Neo-Liberal Governmentality‬‬ ‫‪and Individualization Processes in the LGBT community in Israel. Tel-Aviv. Puar, J.K. & Rai, A.S.,‬‬ ‫‪2002. Monster, Terrorist, Fag: The War on Terrorism and the Production of Docile Patriots. Social Text,‬‬ ‫‪20(3_72), pp.117–148.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪233‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬קוויר והעיר‪ :‬גאוגרפיה של מיניות בהקשר הישראלי‬ ‫פריפריה להט"בית – שייכות‪ ,‬עזיבה וחתרנות‬ ‫גילי הרטל‬ ‫התוכנית ללימודי מגדר‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫בעשור האחרון הקהילה הלהט"בית בישראל עברה תהליכים של התמרכזות‪ ,‬התמסדות‪ ,‬היטמעות ומיינסטרימיזציה‪.‬‬ ‫תהליכים אלו התרחשו בעיקר בתל‪-‬אביב ובאזור המרכז והובילו למשל להקמת המרכז הגאה‪ ,‬מרחב עירוני להט"בי‬ ‫המאגד בתוכו פעילויות תרבות וקבוצות תמיכה כמו גם את המשרדים של חלק מהארגונים הלה"טבים‪ .‬המרכז הגאה‬ ‫מהווה אתר‪-‬מנגנון אשר מכונן ומתחזק שיח סמי‪-‬הגמוני שבבסיסו פנטזיה בנוגע למרכז ולמרכזיות של הקהילה‬ ‫הלהט"בית‪ .‬לעומת השיח הרב אודות ה"מרכז"‪ ,‬ה"פריפריה" הלהט"בית בצפון ובדרום מוצגת ונתפשת כריקה‪ ,‬כמרחב‬ ‫המגביל אפשרויות של אקטיביזם להט"בי‪ ,‬נוכחות או נראות להט"בית‪ .‬הרצאה זו מבוססת על מחקר אתנוגרפי המתמקד‬ ‫בפוליטיקה של בושה במרחבים אקטיביסטיים להט"בים‪ .‬אתמקד בייצור וכינון שייכות להט"בית ב"פריפריות" בישראל‬ ‫תוך התמקדות תהליכי פריפריאליזציה‪ .‬בעוד בשיח ההגמוני‪ ,‬ה"מרכז" מובנה כדינאמי וכמתקדם וה"פריפריה" מוצגת‬ ‫כמקובעת בעבר‪ ,‬מקום אותו להט"בים בהכרח עוזבים‪ ,‬ברצוני להציג תנועה מסוג אחר החושפת דינאמיקה רב ממדית‬ ‫וביקורת על ה"מרכז"‪ .‬ביקורת זו מתרחבת מעבר לתהליכי המעבר (מה"פריפריה" למרכז) ולתנועה שבין ה"מרכז"‬ ‫ל"פריפריה" ומציעה לראות ב"פריפריה" מרחב אלטרנטיבי גם בהקשר של תרבות להט"בית‪ .‬כך‪ ,‬היחסים הקבועים‬ ‫שבין ה"מרכז" וה"פריפריה" מוצגים במסגרת השיח הלהט"בי כחורגים מהיחסיות המקבעת את שוליות ה"פריפריה"‬ ‫אל מול ה"מרכז"‪ ,‬כיחסים החושפים שיח אלטרנטיבי ואף חתרני אשר בו זמנית מקבל ומתנגד להבניה של המרחב‬ ‫כפריפריאלי‪ .‬שניות זו מדגימה את אופני הכינון של ה"פריפריה" כמרחב של שייכות להט"בי כמו גם חושפת את הציווים‬ ‫הנוכחים בשיח על להט"ב כזהות (פרפורמטיבית‪ ,‬מערבית‪ ,‬עירונית) ואת הרדוקציה המקבעת את הדינאמיקה בשיח‬ ‫על "פריפריה"‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪234‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬קוויר והעיר‪ :‬גאוגרפיה של מיניות בהקשר הישראלי‬ ‫הליכה בעיר‪ :‬קוסמופוליטיות‪ ,‬רב תרבותיות וקווירים ישראלים בברלין‬ ‫רות פרסר‬ ‫‪Institute for Cultural Inquiry, ICI Berlin‬‬ ‫אף כי אין בנמצא גורם רשמי‪ ,‬בישראל או בגרמניה‪ ,‬שבידו מידע מדויק לגבי מספרם של ישראלים בברלין (ההערכות‬ ‫נעות בין ‪ 3,000‬ל‪ ,)30,000-‬ההקסמות מברלין וסיפורי ההגירה אליה נוכחים תדיר בעיתונות כמו גם במדיה חברתית‪.‬‬ ‫העיסוק האינטנסיבי בברלין‪ ,‬הן כמרחב ממשי והן כייצוגה של ה'שיבה' לאירופה מחד גיסא והקושי להתקיים בישראל‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בין השאר בגל תביעות לאזרחות ודרכונים זרים‪ ,‬מייצרת את ברלין הלכה למעשה כיעד‬ ‫מועדף להגירה ולקווירים‪ ,‬כ'ציון החדשה'‪ .‬התפיסה הרואה בעיר כמקום מושבו של הקוויר‪ ,‬כיעד להגירה פנימית או‬ ‫גלובלית של להט"ב נדונה רבות מחקרים בתחום הגאוגרפיה החברתית תרבותית ומחקרים אורבניים‪ .‬מחקרים אלו‬ ‫הצביעו על האופנים בהם העיר נתפסת כמרחב חופשי ומשחרר‪ ,‬המנוסח במונחים של יציאה מהארון‪ ,‬וטראנספורמציה‬ ‫בזהות‪ ,‬שיח שבתורו תורם למיתוג המרחב העירוני כמרחב רב‪-‬תרבותי‪ ,‬בטוח במידה‪ ,‬המעודד מגוון (‪)diversity‬‬ ‫והמאפשר שייכות והשתתפות אזרחית לקווירים (מסוג מסויים)‪ .‬אלא שהמעבר של קווירים יהודים ישראלים לברלין‬ ‫טומן בחובו טראנספורמציות לא צפויות בזהות והזדהות‪ ,‬אתנית‪ ,‬ומינית כאחד‪ .‬הרצאה זו‪ ,‬המבוססת על אתנוגרפיה‬ ‫של הכמיהה וההגירה של לסביות יהודיות אזרחיות ישראל לברלין ומציעה בחינה ביקורתית של מעברים ועירוניות תוך‬ ‫ניתוח ההצטלבות בין קטגוריות של שייכות ולאומיות‪ ,‬זהות מגדרית ומיניות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪235‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בדואי הנגב‪ :‬חידושים במחקר גאוגרפי‪ ,‬היסטורי ומשפטי‬ ‫המודל המשולש‪ :‬יחסי כוחות נוודים‪-‬מדינה‪-‬אסלאם בחברה הבדווית בנגב‬ ‫אמיר גלילי‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל‪ ,‬מכללת בית ברל‬ ‫האוכלוסיה הבדווית בנגב מונה כיום כמאתיים אלף נפש בקירוב ומתאפיינת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במה שניתן לכנות "שוליות‬ ‫כפולה"‪ :‬הן מול המדינה והן מול הציבור הערבי במדינת ישראל‪ .‬מחקרים רבים על אוכלוסיות הנוודים במזרח התיכון‬ ‫עסקו בציר שבין שבט ומדינה (‪ )Khuri and Kostiner 1991, Rabi 2006, Ahaoni 2007‬מחקרים נוספים עסקו‬ ‫ביחסים שבין המנהג והתרבות הנוודית לדת האסלאם הממוסדת (‪ ,Stewart 2006, Bailey 2009‬קרסל ‪ .)2012‬ניתן‬ ‫לומר שהמחקר התבצע בשני צירים מקבילים אך למעשה‪ ,‬אירועי השנים האחרונות במזרח התיכון מדגימים לנו שיש‬ ‫לחבר בין הצירים‪ :‬מערכת היחסים המתפתחת באזורים בהם קיימת אוכלוסיה בדווית במזרח התיכון מעמידה שלושה‬ ‫כוחות במבחן‪ :‬חברת הנוודים‪ ,‬המדינה המודרנית‪ ,‬והדת הממוסדת‪ .‬הרצאה זו היא פרי מחקר הנכנס בימים אלו לשנתו‬ ‫השביעית על החברה הבדווית בנגב מנקודת מבט בין תחומית ורב נושאית‪ :‬מחקר דפוסי הקבורה של החברה הבדוית‬ ‫בנגב‪ ,‬מחקר המנהיגות הבדווית והחלטותיה בעידן של תמורות‪ ,‬השתנות המבנה החברתי והשלכותיו‪ ,‬שינויי הזהות‬ ‫מזהות שבטית לזהות אתנית (ערבית) לאומית (פלסתינאית) ודתית (מוסלמית)‪ .‬המחקר מתבסס על עבודת שדה‬ ‫גאוגרפית ואנתרופולוגית‪ ,‬מחקר ארכיוני‪ ,‬ניתוח מפות ותצלומי אוויר וניתוח ספרות המחקר‪ .‬בהרצאה אציג תובנות‪,‬‬ ‫שחלקן ראשוניות ונמצאות עדיין בתהליכי גיבוש ועיבוד‪ ,‬בנושא מכלול היחסים שבין חברת הנוודים‪ ,‬המדינה המודרנית‬ ‫ודת האסלאם הממוסדת‪ ,‬בהדגמה על האוכלוסיה הבדווית בנגב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪236‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בדואי הנגב‪ :‬חידושים במחקר גאוגרפי‪ ,‬היסטורי ומשפטי‬ ‫גאוגרפיה משפטית של עימות‪ :‬מדיניות והתנגדות בנגב‬ ‫אורן יפתחאל*‪ ,‬אחמד אמארה**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** המחלקה להיסטוריה‪ ,‬אוניברסיטת ניו‪-‬יורק‬ ‫המחקר בוחן בצורה שיטתית וביקורתית את השתלשלות המאבק המרחבי‪-‬משפטי בין הבדווים למדינה‪ .‬המסגרת‬ ‫ההשוואתית העיקרית נגזרת מתחום הגאוגרפיה המשפטית‪ ,‬וממקמת את הנושא מול מאבקם של עמים ילידים במדיניות‬ ‫מתיישבים מודרניות‪ ,‬למען שמירת קרקעותיהם‪ ,‬תרבותם ומעמדם האוטונומי‪ ,‬במקביל לשוויון אזרחי‪ .‬אך מסגרת זו‬ ‫אינה מספיקה‪ ,‬ואנו מוסיפים לה את השפעותיהם של סכסוכים אתנו‪-‬לאומיים בין רוב למיעוט‪ ,‬את תפקידה של החברה‬ ‫האזרחית (כולל מחקר)‪ ,‬ואת השלכות הקפיטליזם המעמיק‪ .‬לאור השפעתם של כוחות מבניים אלה‪ ,‬בוחנת ההרצאה את‬ ‫עבודתן של ועדות גולדברג ופראוור‪-‬בגין‪ ,‬את הזירה המשפטית והתכנונית‪ ,‬ואת תגובות הבדווים למדיניות הממשלה‬ ‫בנדון‪ .‬הניתוח מסתמך על סקירת מסמכי מדיניות‪ ,‬פרוטוקולים‪ ,‬פסקי דין והתפתחות התכנון במרחבי הבדווים‪ .‬הניתוח‬ ‫מעלה שמדיניות הממשלה עד היום התעלמה באופן שיטתי מהכללת הזווית הילידית‪-‬הבדווית כמרכב מפתח במדיניות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬התעלמה המדיניות מהתפתחויות עולמיות ומחקריות חשובות בתחומי הגאוגרפיה‪ ,‬המשפט והתכנון‪ ,‬ומהצלחות‬ ‫של מדינות אחרות למתן או לפתור סכסוכים דומים‪ .‬התעלמות זו גרמה לסדרה של טעויות וכישלונות‪ ,‬כאשר הסכסוך‬ ‫נמצא כעת במבוי סתום‪ ,‬לרעתם של כל הצדדים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪237‬‬ ‫גאוגרפיה חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬בדואי הנגב‪ :‬חידושים במחקר גאוגרפי‪ ,‬היסטורי ומשפטי‬ ‫משפט בינלאומי מנהגי ותביעות של בדואים לקרקעות בנגב‬ ‫חבצלת יהל‪ ,‬רות קרק‪ ,‬סת' פרנזמן‬ ‫גאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטה עברית ירושלים‬ ‫במחצית המאה ה‪ 19-‬נחקקו באימפריה העות'מאנית חוקי קרקעות המסדירים ומעגנים את מערך הזכויות הקרקעיות‬ ‫ברחבי האימפריה‪ .‬המנדט הבריטי ולאחריו מדינת ישראל בסמוך להקמתה‪ ,‬לא שינו באופן מהותי את החקיקה האמורה‬ ‫ואת סיווגי הקרקע‪ .‬במהלך השנים הוסדרו קרקעות ונרשמו בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) במעל ל‪ 95%-‬משטח‬ ‫ישראל‪ .‬בשנות השבעים של המאה העשרים‪ ,‬הגישו חלק מהבדואים בנגב‪ ,‬תביעות לבעלות פרטית במסגרת הליך‬ ‫הסדר קרקעות שהוכרז בצפון הנגב‪ .‬בתביעותיהם נטען לירושה‪ ,‬רכישה וזכויות מכוח משכנתאות שלא נפרעו‪ .‬אולם‬ ‫כשמבררים הכיצד הגיעו הזכויות לידי המורישים‪ ,‬המוכרים או הממשכנים‪ ,‬מתברר‪ ,‬כי מדובר בחלוקה פנימית‪ ,‬שהושגה‬ ‫בין הבדואים לבין עצמם‪ ,‬בהסכמה או בכוח הזרוע‪ ,‬מספר דורות קודם לכן‪ ,‬ללא רישום העסקאות בטאבו‪ .‬עד כה נדחו‬ ‫על ידי בתי המשפט התביעות שהוגשו‪ ,‬מאחר והתובעים לא הצליחו להוכיח את הזכויות להן טענו‪ ,‬כנדרש בדין הקיים‪.‬‬ ‫בעת האחרונה עלתה על ידי צוות חוקרים הטענה‪ ,‬כי יש להעניק לתובעים הבדואים זכויות בעלות פרטית בקרקע‬ ‫מאחר והבדואים‪ ,‬כך אומרת הטענה‪ ,‬הם 'עם יליד'‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬הכרזת האו"ם משנת ‪ 2007‬בדבר זכויות עמים ילידים‪,‬‬ ‫הינה נורמה משפטית בינלאומית המחייבת גם את ישראל‪ .‬הם מנסים לעגן את טענתם במשפט הבינלאומי המנהגי‪.‬‬ ‫במסגרת הדיון‪ ,‬נבקש לבחון את תקפותה של טענת החוקרים‪ .‬לשם כך‪ ,‬נפרט תחילה מהו משפט בינלאומי מחייב‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן נציג את הכללים להכרה בנורמה בינלאומית‪ ,‬כחלק מהמשפט המנהגי המחייב את המדינות‪ .‬בהמשך‪ ,‬נבחן האם‬ ‫זכויות העמים הילידים‪ ,‬אכן מוכרות בעולם כחלק מהמשפט המנהגי המחייב‪ ,‬ולשם כך נציג עמדתן של מדינות שונות‬ ‫בנושא זה‪ .‬לסיכום‪ ,‬נתייחס באופן מיוחד לזכויות שניתנות לעמים הילידים בהקשר הקרקעי במדינות העולם ולפער‬ ‫הקיים בינן לבין תביעות הבעלות הפרטית של בדואים מהנגב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪238‬‬ ‫ היסטורי ומשפטי‬,‫ חידושים במחקר גאוגרפי‬:‫ בדואי הנגב‬- ‫תרבותית‬-‫גאוגרפיה חברתית‬ ‫מקרקעי הבדווים והגאוגרפיה המשפטית וההיסטורית של הנגב‬ ‫אלכסנדר (סנדי) קדר‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫משפטים‬ The paper addresses the legal history and spatio-legal relations between Bedouins of the Negev and the State and sets them in the historical context of land struggles of indigenous peoples in settler societies that, similarly to Israel, have a Common Law background, focusing on the U.S., Canada, Australia and New Zealand. The paper draws upon the work of critical and postcolonial legal comparatists as well as the concept of "legal transplants," which provides insights on the movement, adoption, and transformation of legal doctrines, and on how structures and ideas manifest over space and time. It examines enduring colonial heritages and traces the diffusion and transplantation of legal ideas, institutions, and techniques that facilitated, and sometimes hampered, indigenous displacement and dispossession. Since the establishment of Israel in 1948, the Jewish State has devoted major efforts to secure its control over the land of Israel. In this framework, Israel and its Bedouin citizens have been entangled in a protracted legal and territorial strife over traditional tribal land in the Negev. The heart of this dispute lies in opposing concepts and conflicts of interests as to questions of ownership, possession and land use. On the one hand, the Bedouins claim land rights on the basis of customary laws, possession and cultivation of the land for generations and increasingly on their being an "indigenous people". On the other hand, Israel, drawing on formal legal interpretations of Ottoman and British laws, views all Bedouins residing outside townships established by the government as illegal trespassers invading state land. Israeli also rejects their categorization as "indigenous people." The lecture places this land dispute in a legal historical and comparative context. Until the midtwentieth century, the British Empire ruled much of the world, including Palestine. Legal knowhow circulated among common law countries and reinforced the development of doctrines legitimating the denial or the weakening of indigenous land rights in the U.S., Canada, New Zealand, Australia, India, and many former British possessions. Within this context, members of common law epistemic legal communities corresponded with each other while some legal actors were moving across regions, carrying with them legal conceptions. They implemented and adapted them to their new locations, while leaving traces, traditions and lines of communication that continued to influence former possessions long after the British left. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 239 ‫גאוגרפיה יישומית‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תשתיות לאומיות‬ ‫דרור בוימל‬ ‫בני פירסט‬ ‫ערן פייטלסון‬ ‫אפרים שלאין‬ ‫קווין דווארקה‬ ‫‪241‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪243‬‬ ‫‪244‬‬ ‫‪245‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬מתיאוריה לפרקטיקה‬ ‫אליהו שטרן‬ ‫יצחק בננסון‬ ‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬יאיר גרינברגר‬ ‫יצחק שנל‬ ‫‪246‬‬ ‫‪247‬‬ ‫‪248‬‬ ‫‪249‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תכנון שמירת טבע‬ ‫אסף זנזורי‪ ,‬מישל פורטמן‬ ‫דיויד טרופין‪ ,‬יוחאי כרמל‬ ‫גלעד וייל‪ ,‬נעם לוין‬ ‫אלון רוטשילד‪ ,‬עפרי גבאי‬ ‫נעם לוין‬ ‫‪250‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪252‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪254‬‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון וצבא ‪ -‬ביטחון וצבא‬ ‫רונית לופו‬ ‫יונתן לרון‪ ,‬עופר שאולקר‬ ‫עמירם אורן‬ ‫יאיר יבלוביץ‪ ,‬יונתן אילן‬ ‫יואל רסקין‬ ‫‪255‬‬ ‫‪256‬‬ ‫‪257‬‬ ‫‪258‬‬ ‫‪259‬‬ ‫גאוגרפיה של מצבי חירום‬ ‫‪Igal M. Shohet, Hsi-Hsien Wei,, Robert Levy, Stav Shapira, Ohad Levi, Tsafrir Levi,‬‬ ‫‪260 Amos Salamon, Yaron Bar-Dayan, Moti Zohar, Oren Vilnay, Limor Aharonson-Daniel‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪263‬‬ ‫כרמית רפפורט‪ ,‬סיגל בלומנפלד‬ ‫מיה נגב‪ ,‬אהוד סגל‪ ,‬ערן פייטלסון‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪240‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תשתיות לאומיות‬ ‫קונפליקטים תוך‪-‬סביבתיים בקידום אנרגיות מתחדשות‬ ‫דרור בוימל‬ ‫החברה להגנת הטבע‬ ‫שינויי האקלים‪ ,‬זיהום האוויר‪ ,‬חוסר היציבות במחירי הדלקים ותלותן של מדינות ביבוא דלקים‪ ,‬כולם תרמו בשני‬ ‫העשורים האחרונים לצמיחה מהירה ופיתוח מאסיבי של אנרגיות מתחדשות‪ .‬אנרגיות אלו נתפסות ככאלו לשחרר את‬ ‫האנושות מתלותו בשימוש המאסיבי בדלקים מזהמים ומתכלים‪ ,‬וזאת ללא כל עלות סביבתית‪.‬‬ ‫גם ישראל הצטרפה למגמה זו ובהחלטת הממשלה שהתקבלה בשנת ‪ ,2009‬הוחלט על שילוב אנרגיות מתחדשות בהיקף‬ ‫של ‪ 10%‬מכלל ייצור החשמל בשנת ‪ .2020‬בשנים שחלפו מאז החלטת הממשלה קודמו בעיקר מתקנים של אנרגיה‬ ‫סולארית‪ .‬המתקנים שאושרו‪ ,‬בהספק כולל של כ‪ 1,000-‬מגה‪-‬וואט‪ ,‬עתידים לקום על כ‪ 20,000‑15,000-‬אלף דונמים‪.‬‬ ‫גם אנרגית רוח זוכה לתשומת לב רבה‪ ,‬ועל אף שבפועל לא הוקמו מתקנים עד כה‪ ,‬תכניות רבות צפויות להיות מקודמות‬ ‫בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫בשנים אלה‪ ,‬בהם קודמו מתקנים רבים של אנרגיה סולארית ותחום אנרגית הרוח הוסדר‪ ,‬צפו ועלו קונפליקטים פנים‪-‬‬ ‫סביבתיים משמעותיים‪ .‬בעוד‪ ,‬היתרונות הסביבתיים של טכנולוגיות אלה זכו לתשומת לב רבה ויחסי ציבור מעולים‪,‬‬ ‫ההתייחסות לחסרונות הסביבתיים דוברו הרבה פחות‪ .‬היקפי הקרקע הנרחבים הנדרשים על מנת להקים מתקנים‬ ‫בהספקים משמעותיים‪ ,‬תוך פגיעה בשטחים פתוחים ורציפותם ובמערכות אקולוגיות מעלים שאלה בדבר היעילות‬ ‫בהקמת מתקנים אלה על הקרקע‪ .‬הדיונים הרבים סביב קידום אנרגית רוח בישראל‪ ,‬העלו שאלות בדבר הסכנות‬ ‫האקולוגיות שלהם‪ ,‬בעיקר על בעלי כנף‪ ,‬ובמיוחד במדינת ישראל‪ ,‬אשר מהווה את אחד מצירי הנדידה החשובים בעולם‪.‬‬ ‫קונפליקטים תוך‪-‬סביבתיים צריכים לקבל תשומת לב רבה יותר עם התבססות תחום האנרגיות המתחדשות בישראל‬ ‫וזאת על מנת למצוא פתרונות שיצמצמו את הקונפליקטים ויפחיתו את הפגיעה בסביבה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪241‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תשתיות לאומיות‬ ‫הטמעת היבטים סביבתיים בתכנון תשתיות לאומיות‬ ‫בני פירסט‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫תהליך הפיתוח המואץ בישראל נותן אותותיו בשנים האחרונות בעיקר על תחום התשתיות הארציות‪ .‬את תחום‬ ‫התשתיות כולו ניתן לחלק לשלוש גזרות משנה מקצועיות‪ :‬דרכים ומסילות ברזל‪ ,‬אנרגיה (תחנות כח לסוגיהן כולל‬ ‫אנרגיות מתחדשות וקידוחי החיפוש וההפקה של תגליות בים התיכון וביבשה) ומתקני התפלת מים‪ .‬אחד המאפיינים‬ ‫של תהליך התכנון של תשתיות אלה הוא חיוניותן הגבוהה מחד‪ ,‬ומנגד מידת ההתנגדויות הגבוהה והרגישות הציבורית‬ ‫הגבוהה להשפעות הסביבתיות של מתקני התשתית השונים‪.‬‬ ‫התכנון "המסורתי" הנשען על הערכה סביבתית שעיקרה הכנת תסקירי השפעה על הסביבה ממשיכה להתקיים‪ ,‬לצד‬ ‫מספר פרקטיקות וחידושים שהוכנסו בעשור האחרון‪ ,‬בראשם שיתוף הציבור‪ .‬כלי תכנוני חדש נוסף שנוסף לאחרונה‬ ‫בהכנת תכנית המתאר הארצית לתשתיות הקבלה והטיפול בתגליות הגז הטבעי מהים התיכון הוא ה"תכנית לניהול‬ ‫וניטור סביבתי" (תנ"ס – ‪ .)environmental managing and monitoring plan‬התנ"ס‪ ,‬שהוא מסמך עבודה‬ ‫המחויב להכנה ע"י היזם‪ ,‬בא לגשר על הפער התכנוני הקיים בין תכנית המתאר הארצית (תמ"א ‪37‬ח')‪ ,‬המציגה את‬ ‫התכנית בקווים כלליים בלבד‪ ,‬לבין היתרי הבנייה שהם רכיב מפורט וסופי בו כבר לא ניתן להשפיע על התכנון או על‬ ‫מיזעור השפעות סביבתיות שליליות במידה וקיימות‪ .‬כך‪ ,‬התנ"ס מאפשר לציבור באמצעות הרשות המקומית לדעת יותר‬ ‫על התכנית ולוודא כי מתקיימים לפיו ההגנות הסביבתיות הנדרשות‪ ,‬בשל העובדה כי בעת הכנת התנ"ס נדרש היזם‬ ‫להציג באופן מחייב את הנתונים שלא הוצגו בתסקיר שקדם לו‪.‬‬ ‫חדשנות נוספת בזירת תכנון אחרת קשורה לטכנולוגיית טורבינות הרוח‪ ,‬לפיה במקביל להכנת תכנית המתאר הארצית‬ ‫לתחום זה (תמ"א ‪/10‬ד‪ )12/‬הוכן גם מסמך מיפוי שכלל המלצה למתחמים לגביהם קיימת עדיפות להקמת חוות רוח‬ ‫גדולות‪ .‬מסמך זה‪ ,‬שהוכן וגובש ע"י צוות בין משרדי‪ ,‬יצא בקול קורא פומבי לחברות היזמיות העוסקות בתחום וביקש‬ ‫מהם להציע אתרים פוטנציאליים‪ ,‬אשר נבחנו וסוננו באופן ראשוני על ידי נציגים מקצועיים של משרדי הממשלה‬ ‫השונים (בטחון‪ ,‬פנים‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬רשות הטבע והגנים) ובכך הועלתה רמת הוודאות שיש‬ ‫למרבית השחקנים בתחום לגבי יישום התמ"א בעתיד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪242‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תשתיות לאומיות‬ ‫היבטים התחלקותיים של השקעות במבט רב‪-‬תשתיתי‬ ‫ערן פייטלסון‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫אנו חיים כיום בעולם בו אנו נשענים על תשתיות מרובות כדי להתגבר על המרחק‪ .‬אך רוב הניתוחים של השפעות‬ ‫התחלקותיות של תשתיות מתמקדים בתשתית אחת‪ .‬בפועל מידת אי השוויוניות המרחבית משתנה מתשתית לתשתית‪,‬‬ ‫כאשר התשתיות שיש אליהן את המספר הקטן ביותר של נקודות כניסה (רכבות מהירות ושדות תעופה המשמשים‬ ‫כ‪ )hubs-‬הן אלו שיוצרות את אי השוויון המרחבי הקיצוני ביותר‪ .‬אך אפיון אי השוויון לא יכול להסתפק בניתוח‬ ‫המרחבי‪ .‬אלא יש לנתח בנוסף את זהות המשתמשים ואת זהות הלא‪-‬משתמשים בכל מערכת‪ ,‬כדי להבין את ההשלכות‬ ‫על מרחב ההזדמנויות שפתוח בפני קבוצות אוכלוסייה שונות‪ .‬במחקר זה נבחנות ההשלכות על שתי קבוצות אלו של‬ ‫תשתיות שונות‪ .‬הטענה היא שאי השוויון המרחבי והעלויות הגבוהות של אמצעים מהירים וישירים יותר מצמצמים את‬ ‫הנגישות לאמצעים אלו‪ .‬על כן הנהנים מהשקעות אלו הם בעיקר שכבות חזקות ועסקים במוקדים המרכזיים‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך השקעות באמצעים אלו‪ ,‬ובייחוד רכבות מהירות‪ ,‬מגדילים את אי השוויון‪ ,‬שכן הם משרתים בעיקר קבוצות‬ ‫אוכלוסייה חזקות במרכזים המטרופוליניים על חשבון כלל האוכלוסיה‪ ,‬ותוך הדרת קבוצות פריפריאליות‪ .‬מכאן שבעת‬ ‫ניתוח ההשלכות ההתחלקותיות של אמצעי תחבורה וטלקומוניקציה יש לבחון גם את אי השוויון הנוצר מהשקעות‬ ‫באמצעים השונים‪ .‬ככל שאחוז ההשקעות באמצעים פחות נגישים עולה כך גובר האי שוויון‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪243‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תשתיות לאומיות‬ ‫גשרים וגישורים ‪ -‬מאחורי הקלעים של תכנון תשתיות לאומיות‬ ‫אפרים שלאין‬ ‫גשרים וגישורים ‪ -‬תכנון פיסי לישראל‬ ‫קידומה וביצועה של תכנית לתשתית לאומית בעולם התכנון והבנייה היא עולם רחב ועשיר‪ ,‬עולם מגוון ורב‪-‬תחומי‪,‬‬ ‫הכולל נושאים של‪ :‬חברה‪ ,‬הנדסה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬גאוגרפיה‪ ,‬מקרקעין‪ ,‬משפט‪ ,‬אקלים‪ ,‬טבע‪ ,‬שלטון‪ ,‬הון‪ .‬זהו עולם רווי שאיפות‬ ‫ומנגנוני בלימה; עולם של חשיבה מתוך הקופסה ויצירתיות מחוצה לה‪ ,‬שעומד בבסיס הכנתה ואישורה של תכנית‬ ‫במערכת התכנון והבנייה‪ .‬עולם דומה עומד בביצועה של תכנית מאושרת עד הפיכתה לפרויקט בנוי ומוגמר‪ .‬התכנית היא‬ ‫אבן דרך בהליך התכנוני המיועד לשפר את אורח חיינו בכל הקשור לפיתוח‪ ,‬לבנייה ולשימור‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬אישורה של‬ ‫תכנית מלווה בהסכמות‪ ,‬בהבטחות‪ ,‬בהתחייבויות לעת ביצוע‪ .‬מערכת התכנון לא נוהגת ללוות את הביצוע ואינה חשה‬ ‫אחריות לוודא‪ ,‬כי מה שהובטח לתושבים בעת הליך התנגדויות‪ ,‬הוא שיבוצע‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬דווקא משלב‬ ‫הביצוע‪ ,‬החששות ביחס לנושאי סביבה רבים יותר מאשר מהשלב שבו הפרויקט כבר פועל‪ .‬המעקב אחר הביצוע קשה‪,‬‬ ‫כרוך בדרישות ובשפה שונה מזו של שפת התכנון במשרד או בוועדה‪" .‬ראשית מעשה במחשבה תחילה" וחוסר מחשבה‬ ‫והכרה של שלב הביצוע גורר פעמים רבות פרויקטים רבים חזרה לשולחן הוועדות לתיקון תכניות שאושרו‪ ,‬תוך כדי‬ ‫ביצוען‪ .‬שולחנו של מוסד התכנון הוא שולחן של איזונים‪ .‬כל הנפשות סביב השולחן חשות תחושת שליחות ואחריות‬ ‫לייצוג המשרד‪ ,‬המוסד‪ ,‬הציבור‪ ,‬שבשמם הם מכהנים כחברי הוועדה‪ .‬כל אחד מהם בטוח‪ ,‬שהוא יודע מה נכון ומה טוב‬ ‫לציבור ולמדינת ישראל‪ .‬חברי הוועדה הם זן מיוחד של אנשים; בעלי זיכרון אסוציטיבי לאופן התנהלות הדיון ולפרטים‬ ‫רבים הקשורים בו‪ ,‬כמו‪ :‬היכן כל אחד ישב ומה אמר‪ ,‬מהו המקום שבו התקיים הדיון‪ ,‬מי מהציבור "צבע" את הדיון ושבה‬ ‫את החברים בקסמו‪ ,‬מי צעק ומי שכנע‪ ,‬מי הצביע וכיצד ומי בחר שלא להצביע ולא לקחת אחריות‪ .‬כל דיון וכל תכנית‬ ‫"צרובים" במוחו של חבר במוסד תכנון‪ ,‬כזיכרון אישי‪ .‬ובאשר לנחלת הכלל‪ ,‬במרוץ אחר החיים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לא נחים‬ ‫לרגע‪ ,‬לא מקדישים זמן לתיעוד ולסיכום של הידע והזיכרון המקצועי והארגוני שבתהליכי התכנון והביצוע‪ .‬בתרבות‬ ‫התכנון של ימינו לא מושקע מאמץ בשיתוף אחרים בניסיון ובחוויות באופן מלמד ופתוח‪ .‬תכנית לתשתית לאומית היא‬ ‫ככל תכנית מוצר משפטי של הוראות ותשריט‪ .‬התשתית הלאומית עצמה הופכת לחלק מהנוף עד כי פעמים רבות נשכח‬ ‫מהציבור המאבק שנגדה‪ .‬כל תשתית לאומית מוסיפה נדבך בתהליכי קבלת ההחלטות לפיתוח בד בבד עם השמירה על‬ ‫הסביבה‪ .‬בהרצאה יובא הסיפור "מאחורי הקלעים" בתהליך תכנון וביצוע תשתיות בישראל בעבודת "הצוות המלווה"של‬ ‫כביש חוצה ישראל‪" ,‬הגוף המאשר" לקו הרכבת לירושלים‪ ,‬והות"ל בהדגמה של הקמת גשר נבלט בתוואי שביל ישראל‪,‬‬ ‫המאבק הסביבתי כנגד גשר הרכבת בנחל יתלה ותרומתו להישג בינלאומי בפריצת מנהרות ושיתוף הפעולה בין רט"ג‬ ‫ויזם לעבודות תשתית צנרת התפלה בחוף הים בפלמחים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪244‬‬ ‫ תשתיות לאומיות‬- ‫גאוגרפיה יישומית‬ Infrastructure Finance - Lessons from America ‫קווין דווארקה‬ Public Policy, Hebrew University This presentation focuses on the American experience with new approaches to financing infrastructure projects, especially large-scale transit initiatives. Two approaches will be addressed: (1) Private Finance and (2) Value Capture. To illustrate the application of private financing in the United States, the presentation will offer an in-depth case study of a new light rail line in Baltimore, the Purple Line. Comparisons will be made between the way the private sector was engaged for the Baltimore Purple Line versus the Jerusalem Light Rail Project. To illustrate the use of value capture in the United States, the presentation will offer an in-depth case study of New York City's #7 Subway Line extension in Manhattan. This presentation will show how the future appreciation in land values around the alignment is being used to fund the capital costs of the extension. The presentation will conclude with an inventory of the opportunities and risks associated with these two alternative methods of infrastructure financing as well as guidance on how the lessons learned may be applied to the Israeli context. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 245 ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬מתיאוריה לפרקטיקה‬ ‫מתיאוריית העוגן לתכנית מתאר דינמית‬ ‫אליהו שטרן‬ ‫גאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫תהליכי הרפורמה במערכת התכנון העירוני והאזורי המתרחשים זה מכבר בישראל הניבו עד כה‪ ,‬ובין השאר‪ ,‬את מושג‬ ‫התכנית הכוללנית הנשענת במידה רבה על חלק מעקרונות התכנון הדינמי שהוצעו בזמנו למנהל התכנון במשרד‬ ‫הפנים על ידי המחבר הנוכחי ושותפתו האדריכלית דליה ליצ'פילד‪ .‬בימים אלה המחבר הנוכחי מהווה חלק מצוות‬ ‫בין‪-‬אוניברסיטאי שמונה על ידי מינהל התכנון לחקור בצורה השוואתית מספר מערכות תכנון בעולם המערבי במטרה‬ ‫לבחון שיפורים אפשריים במערכת הישראלית‪ .‬אחת המדינות במחקר היא אנגליה שעקרונות התכנון בה שימשו מקור‬ ‫להגיית התכנון הדינמי‪ .‬תכנון זה המניב תכנית מתאר דינמית מתאים את עצמו לנתוני המקום והזמן‪ ,‬מבוסס על מערכי‬ ‫מדיניות ולא על איזור פיזי ומתווה את המבנה העירוני העתידי על פי אזורים תפקודיים‪ .‬אין בה שימושי או ייעודי קרקע‬ ‫אלא מכלולים תפקודיים‪ ,‬גבולות של אזורים לשינוי רב‪-‬שלבי ומערכת מדרגית ונושאית של מדיניות‪ .‬הבסיס למהות‬ ‫ולהתוויה של האזורים התפקודיים היא "תיאורית העוגן" (‪ )Anchor point theory‬שפותחה על ידי הגאוגרף רג'ינלד‬ ‫גולדג' המנוח‪ .‬ההרצאה הנוכחית מדגימה כיצד תיאוריה גאוגרפית מיושמת‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בפיתוח כלי תכנוני חדש‬ ‫שמטרתו להחליף את שיטת האיזור הקיימת בשיטת תכנון דינמית‪ .‬שיטה זו פותרת את מרבית הבעיות הנוצרות בשיטה‬ ‫הנהוגה כיום‪ ,‬היא מאד דמוקרטית ושקופה‪ ,‬היא אינטגרטיבית‪ ,‬היא מתאימה את עצמה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לנסיבות הזמן והמקום‬ ‫ובשינוי קטן בחוק התכנון והבנייה היא תאפשר לערים רבות לערוך שינויים‪ ,‬אם נדרשים‪ ,‬במבנה הפיזי והתפקודי שלהן‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪246‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬מתיאוריה לפרקטיקה‬ ‫האם התקוות יתממשו? מיקרוסימולציה בעידן ה‪BIG DATA-‬‬ ‫יצחק בננסון‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫תיאוריה עירונית לא מאפשרת לחזות את מצבה של העיר או את מרכיביה‪ .‬תהליכים עירוניים תלויים בהתנהגות‬ ‫אנושית שיכולה להשתנות ולהפוך את כל המגמות תוך זמן קצר ביותר‪ .‬אם כן‪ ,‬האם נותר לנו רק לנתח את הדינמיקה‬ ‫העירונית שכבר התממשה‪ ,‬להסתפק ב‪ power low-‬ולנסח מודלים של ‪ stylized facts‬שלא בהכרח תואמים לאף‬ ‫עיר אמתית? ההתפתחויות האחרונות בטכנולוגיות המידע (‪ )ICT‬משנות את מנגנון ההסברים – מידע על התנהגות‬ ‫האנושית זורם אלינו בכמויות עצומות‪ .‬עד עכשיו‪ ,‬מרבית המידע שנצבר שייך לפעילות האדם במרחב העירוני והחלטות‬ ‫מיקום בטווח הקצר‪ .‬אין לנו עדיין בסיס עובדתי מספק על תהליכי קבלת ההחלטות ברמה של האדם או ארגון בטווח‬ ‫הארוך יותר‪ ,‬כגון בחירת מקום המגורים או התחלות הבנייה‪ .‬האם המידע החדש והעשיר על הפעילות המרחבית של‬ ‫האדם וקבלת החלטות לטווח קצר תביא לתוצאות מעודדות ומסמלת מהפך במודלים עירוניים? בהקשר זה אני בוחן‬ ‫את התפתחות הגישות לדינמיקה של מרכיב עירוני "מהיר" ‪ -‬חיפוש חניה‪ ,‬ומציג מודלים לתופעה זו‪ .‬מבט על התחום‬ ‫מלמד על דרכי שילוב בין סקרי שטח‪ ,‬מאגרי מידע גדולים‪ ,‬נתוני ‪ GIS‬וחישה מרחוק‪ ,‬מודלים אנליטיים והדמיה‪ .‬שילוב‬ ‫זה מביא לתובנות חדשות על היכולות של מודלים גאוגרפיים‪ ,‬על צורות בנייתם ועל אפשרויות שילוב של מודלים‬ ‫גאוגרפיים בתהליכי קביעת מדיניות וניהול משאבים‪ .‬תופעת חיפוש חניה מייצגת היטב את הפער בין דרישת השטח‬ ‫למודלים גאוגרפיים יישומיים ומאפשרת דיון מייצג על שילוב המודלים הגאוגרפיים בתחומים עירוניים אחרים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪247‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬מתיאוריה לפרקטיקה‬ ‫שילוב מגנון מחירי שוק בסימולציה עירונית‪:‬‬ ‫המקרה של רעידת אדמה בתל אביב‬ ‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬יאיר גרינברגר‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫סימולציות מבוססות סוכנים (‪ )agent based simulation‬מתארות את ההתנהגות של מערכות מורכבות כתוצר של‬ ‫התנהגות כלל הפרטים בתוכן‪ .‬לשם כך‪ ,‬מודלים אלו מסתמכים על שלושה איפיונים מרכזיים – של הסביבה‪ ,‬של הסוכן‪,‬‬ ‫ושל החוקים המנחים את התנהגות הסוכנים‪ .‬מעצם טבעם‪ ,‬מודלים אלה מדגישים את השינויים בביקוש (למגורים‪,‬‬ ‫שטחי מסחר וכד') בעיר‪ .‬המשמעות של ניסוח זה של הדינמיקה הפנים‪-‬מערכתית היא סביבה עירונית סטטית וסבילה‪,‬‬ ‫אשר שינויים בתוכה הנם תוצאה בלעדית של פעולות הסוכנים‪ .‬העבודה הנוכחית מתייחסת למגבלות אלו ע"י שילוב‬ ‫מנגנון מחירי שוק במודל סימולציה מבוסס‪-‬סוכנים המדמה את השפעת רעידת אדמה במרכז העיר תל אביב‪ .‬המודל‬ ‫מוסיף דינמיקות של צד ההיצע למנגנון הביקוש הקיים‪ ,‬אשר מיוצג בהחלטות סוכנים‪ .‬הדבר מתאפשר באמצעות הגדרת‬ ‫מבנים ואיזורים כישויות 'דמויות‪-‬סוכנים' אשר‪ ,‬למרות שאינן ניידות או בעלות יכולת יוזמה‪ ,‬הנן רגישות לשינויים‬ ‫בסביבתן‪ .‬לכן הם משתנים לאורך זמן על פי חוקי השפעה מוגדרים מראש‪ .‬תוצאות המודל מציגות אומדנים של אמידות‬ ‫עירונית‪ .‬אלה מתייחסים למצב של מרכז העיר בתקופה עד שלש שנים לאחר רעידת האדמה‪ .‬האומדנים כוללים‪:‬‬ ‫שינויים באוכלוסיה והכנסה באזור הנפגע‪ ,‬שינויים במלאי המבנים למגורים ולמסחר‪ ,‬שינויים בשווי מלאי ההון הקבוע‪,‬‬ ‫שינויים בתהליכים עירוניים ברמת השכונה (ניצני גנטריפיקציה‪ ,‬עזיבת אוכלוסיה וכד')‪ ,‬מדדי התאוששות של המערכת‬ ‫העירוית כגון זמן חזרה לשגרה (שווי משקל) או לשגרה חדשה ויציבות של המערכת העירונית בעקבות כך‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪248‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬מתיאוריה לפרקטיקה‬ ‫מודל כללי להבנת ההצלחה של יזמות כפרית בפריפריה‪:‬‬ ‫המקרה של צפון ישראל‬ ‫יצחק שנל‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫יזמות כלכלית נחשבת למנוף מרכזי לשינוי ולפיתוח כלכלי בכלל ובאזורי פריפריה בכלל‪ .‬שתי הגישות העיקריות‬ ‫המסבירות הצלחה של יזמות כזאת הן התיאוריה של היזם כגיבור נוטל סיכונים והתיאוריה של שיזור חברתי‪ .‬ההבנה‬ ‫המתגבשת בתחום משלבת בין שתי התיאוריות‪ .‬היזם הוא סוכן המוכן לקחת סיכונים כדי להפוך הזדמנויות שלא‬ ‫מוצה הפוטנציאל הכלכלי שלהם למוצרים נדרשים בשוק‪ .‬תיאורית השיזור קושרת את היזם למבנה החברתי בו הוא‬ ‫פועל ומאפשרת לו לנצל קשרים עם גורמים אחרים בחברה לתועלת העסק‪ .‬משאבים רלוונטים הם רשתות חברתיות‬ ‫המסייעות ליצירת נגישות לשווקים‪ ,‬מקורות ידע ומידע כישורי ניהול‪ ,‬יצור והפצה וכד‪ .‬לצורך הניתוח של הנטיה של‬ ‫יוזמות בפריפריה הצפונית של ישראל נבנה מודל אופרטיבי לניתוח בו נבחנו מאפייני היזמים‪ ,‬השיזור שלהם ברשתות‬ ‫חברתיות רלוונטיות לתהליכי היצור‪ ,‬הנגישות למנגנוני סיוע ליזמים כל אלה במסגרת של סביבה יזמית היחודית‬ ‫לפריפריה‪ .‬המאפיין הבולט ביותר של הסביבה היזמית בפריפריה היא נחיתות בנגישות המיצרת תנאים נחותים לפיתוח‬ ‫כלכלי‪ .‬למרות זאת מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים כי המוביליות הגוברת ודחיסת הזמן והמרחב מאפשרים‬ ‫לממשלים להציע פתרונות שבכוחם לנטרל חלק גדול מחסרונות הנגישות של הפריפריה ולהקנות ביטוי ליתרונות של‬ ‫הפריפריה‪ .‬מודעות זאת הביאה גם לשינוי במדיניות ממשלתית מסיבסוד הפריפריה לעידוד יזמות הנשענת על יתרונות‬ ‫של הסביבה היזמית המקומית‪ .‬ההרצאה מציגה מודל מושגי לניתוח היזמות בפריפריה ותציע ממצאים לגבי המאפיינים‬ ‫של יזמות בפריפריה הצפונית של ישראל לעל רקע מאפייני הסביבה היזמית של פריפריות כפריות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪249‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תכנון שמירת טבע‬ ‫קביעת וניהול רשת שמורות טבע ימיות‬ ‫אסף זנזורי*‪ ,‬מישל פורטמן**‬ ‫* החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫** הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‬ ‫בשמירת טבע ימית באזורינו יש חשיבות רבה לשילוב בין צורכי האדם החברתיים‪-‬כלכליים וצורכי המערכת האקולוגית‪.‬‬ ‫מחקר זה עוסק ביצירת ממשק לשמירת טבע‪ ,‬תוך שימוש בשיטות מולטי‪-‬דיסציפלינאריות להערכת מאפיינים שונים‬ ‫המייצגים את הנוף והאקולוגיה של שטח מוגן ימי מוצע באזור ראש הנקרה‪-‬אכזיב‪ .‬מטרת המחקר הינה לזהות "מבנים"‬ ‫מוסדיים וחברתיים שלעתים קרובות נותרים מחוץ להליך התכנון של שמורות ימיות כאשר נעשה שימוש במתודות‬ ‫שיטתיות לתעדוף מרחבי לשמירת טבע (‪ )SCP- spatial conservation prioritization‬המבוססות על השימוש‬ ‫ב‪ .GIS-‬על ידי השוואה בין תוצאות השיטות לתהליך קבלת ההחלטות וניתוחם ניתן יהיה להבחין באלמנטים חשובים‬ ‫שלא נלקחים בחשבון על ידי התכנון השיטתי (ה‪ .)SCP-‬המחקר יעשה שימוש בשלוש שיטות ‪ .SCP‬הראשונה‬ ‫מביניהן היא הרב‪-‬קריטניונית שהינה שיטה מקובלת לתכנון כבר מזה מספר עשורים‪ .‬יתרונה היא הענקת משקל רב‬ ‫לדעות ועדיפות של משתמשים או קבוצות עניין שונות‪ .‬תוצאות השיטה הרב‪-‬קריטריונית יוצגו לשלוש רמות שימור‬ ‫היפותטיות שונות המוגדרות כתרחישי הגנה‪ :‬רמת שימור גבוהה‪ ,‬שימור חלקי‪ ,‬ופארק ימי‪ .‬שתי השיטות האחרות‬ ‫שייבחנו ליצירת ממשק לשמורת טבע ראש הנקרה הן ה‪ MARXAN-‬וה‪ .ZONATION-‬הראשונה‪ ,‬היא שיטה‬ ‫לתכנון מרחבי לשמירת טבע שמיועדת לערב בעלי ענין (ואחרים) בתהליך התעדוף‪ ,‬תוך כדי ניסיון למקסם השגת‬ ‫מטרות ברורות לשמירת טבע ולצמצם ככל האפשר עלויות עבור פעילויות שמירת הטבע‪ .‬ה‪ ZONATION-‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬יוצרת מסגרת תעדוף ושימור המבוססת על מודלים של התפלגות סטטיסטית המייצגים מאפייני שמירת טבע‬ ‫ותעדוף שימור מרחבי‪ .‬לאחר יצירת החלופות על ידי השימוש בשלוש השיטות הנ"ל‪ ,‬התוצאות ינותחו לאור הנעשה‬ ‫בפועל (תכנית הממשק המקודמת על ידי מוסדות התכנון)‪ ,‬על מנת להוביל לשיפור השימוש בשיטות תכנון מרחביות‬ ‫לשמירת טבע‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪250‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תכנון שמירת טבע‬ ‫הגנה על בתי הגידול של העופות המקננים בחבל הים‪-‬תיכוני‪:‬‬ ‫התרומה הפוטנציאלית של שטחי חקלאות מקיימת כמשלימים לשמורות טבע‬ ‫דיויד טרופין‪ ,‬יוחאי כרמל‬ ‫תכנון ערים ואזורים‪ ,‬טכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫בישראל‪ ,‬בדומה לאזורים אחרים באגן הים התיכון‪ ,‬חבל הארץ הים‪-‬תיכוני מתאפיין ברמות עיור וצפיפות אוכלוסין‬ ‫אנושית גבוהות ובפסיפס נופי הטרוגני הכולל מגוון של שימושי קרקע ותצורות צומח‪ .‬חבל ארץ זה עבר בעשרות‬ ‫השנים האחרונות תמורות מרובות כגון הרחבת יישובים‪ ,‬אינטנסיפיקציה של חקלאות וייבוש בתי גידול לחים‪ .‬מערכות‬ ‫אקולוגיות וקבוצות מינים רבות הושפעו לשלילה משינויים אלה‪ .‬חלק מצעדי שמירת הטבע המומלצים בעבודות רבות‬ ‫הם מניעת פיתוח באזורים רגישים‪ ,‬הרחבת שמורות טבע‪ ,‬וניהול בר‪-‬קיימא של חקלאות‪ .‬גישות וכלים מתחום התכנון‬ ‫המערכתי של שמירת הטבע (‪ )Systematic conservation planning‬יכולים לשמש לדירוג האזורים השונים‬ ‫ולתכנון מרחבי של יישום צעדים כגון אלה‪.‬‬ ‫בעבודה זו התמקדנו במיני העופות המקננים בחבל הארץ הים תיכוני של ישראל‪ ,‬אשר רבים מהם חוו ירידות בעשורים‬ ‫האחרונים‪ .‬שילבנו מידע אודות העדפות בתי הגידול ותפוצתם של המינים השונים‪ ,‬עם מידע אודות תכסית ושימושי‬ ‫קרקע והשווינו בין שלוש חלופות להרחבת ההגנה על בתי הגידול של מיני העופות המקננים‪ )1( :‬התמקדות בהכרזה‬ ‫על השטחים הטבעיים הנותרים כאזורים מוגנים; (‪ )2‬תעדוף של שטחים חקלאיים בהם ייושמו שיטות של חקלאות‬ ‫משמרת מגוון ביולוגי (שיפור הערך האקולוגי של שטחים חקלאיים כמשלימים לשמורות הטבע הקונבנציונליות‬ ‫(‪ )3‬חלופה המשלבת את שתי הגישות הנ"ל‪ .‬את תעדוף השטחים ביצענו באמצעות תוכנת ‪ MARXAN‬אשר מהווה‬‫כלי עזר מרכזי בעולם לזיהוי אזורי עדיפות לשימור המגוון הביולוגי ותכנון שמירת טבע ומאפשרת לדרג שטחים לפי‬ ‫חשיבותם להשגת יעדים מוגדרים של שמירת טבע‪.‬‬ ‫התוצאות מצביעות על כך שלחלופה השלישית‪ ,‬המשלבת שמירה על שטחים טבעיים והעלאת הערך האקולוגי של‬ ‫שטחים חקלאיים‪ ,‬יש יתרונות יחסית לחלופות האחרות‪ :‬מערך של אזורים מוגנים המבוסס על חלופה זו יכול להקנות‬ ‫כיסוי גדול יותר של בתי הגידול הזמינים לכל אחד מהמינים ותצורה מרחבית עדיפה (מערך אזורים מוגנים המכסה שטח‬ ‫רב יותר באופן יותר רציף כך שקיטוע בתי הגידול והחשיפה לאפקט השוליים מצומצמים יותר)‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪251‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תכנון שמירת טבע‬ ‫גישה כמותית‪-‬מרחבית לבחינת עדיפויות להכרזת שמורות טבע בישראל‬ ‫גלעד וייל*‪ ,‬נעם לוין**‬ ‫* רשות הטבע והגנים‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫** המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫לאורך השנים‪ ,‬מערכת תכנונית ריכוזית וריבוי המתחרים על הקרקע היוו גורם מרכזי בפריסה המרחבית של השטחים‬ ‫המוגנים בישראל‪ .‬בבחינת המאפיינים המרחביים של השטחים המוגנים בישראל נמצא במחקר זה כי הם אינם מייצגים‬ ‫כראוי את מגוון בתי הגידול‪ .‬על מנת לאתר שטחים בעלי חשיבות גבוהה לצורך שיפור הייצוגיות‪ ,‬חולק שטח ישראל‬ ‫ליחידות תכנון אחידות של ‪ 250‬דונם‪ .‬עבור כל יחידת תכנון חושב מדד כמותי המייצג את ההפרעה האנתרופוגנית‪ ,‬וכן‬ ‫מדד פוטנציאל תכנוני לקידום כשמורה‪ .‬יעדי שימור הוגדרו על סמך נתוני ‪ 461‬מיני בעלי חיים וצמחים המצויים בסכנת‬ ‫הכחדה (מינים אדומים)‪ ,‬וכן בעזרת מיפוי של מערכות אקולוגיות‪ .‬בשל מורכבות והיקף מערך יחידות התכנון‪ ,‬כמו גם‬ ‫ריבוי יעדי השימור השונים‪ ,‬נעשה שימוש בתוכנת ‪ MARXAN‬הנפוצה בניתוח אקולוגי‪-‬מרחבי בתחום שמירת הטבע‪.‬‬ ‫התוכנה מיועדת לסייע בתכנון מושכל של שמורות טבע‪ ,‬תוך התבססות על מערכת יעדי שימור ואילוצים‪ .‬בעזרת‬ ‫התוכנה בוצעו הרצות במתארים שונים‪ ,‬אשר תוצריהם הוצגו במפות‪ .‬תוצרי המחקר מלמדים על העתודה המצומצמת‬ ‫של השטחים הפתוחים הקיימים בישראל כיום‪ ,‬עובדה המקשה על יישום מדיניות כוללת בנושא קידום שמורות‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הממצאים מצביעים בין היתר על פוטנציאל הקיים בהסבת שטחים חקלאיים לשטחים מוגנים‪ ,‬וכן על הצורך‬ ‫לשמר שטחים טבעיים קטנים ומקוטעים שנותרו במישור החוף‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪252‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תכנון שמירת טבע‬ ‫מה המחיר של הפיכת הצהוב לירוק?‬ ‫השפעות אקולוגיות של הייעור בצפון הנגב‬ ‫אלון רוטשילד‪ ,‬עפרי גבאי‬ ‫אגף שימור סביבה וטבע‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬ ‫מישורי הלס ובתות הספר הם חלק מדמותה של ישראל‪ .‬בתי גידול אלה כמעט אינם מיוצגים בשמורות טבע וגנים‬ ‫לאומיים‪ ,‬ולכן המגוון הביולוגי הייחודי השוכן בהם‪ ,‬ואשר ישראל מחויבת בהגנה עליו‪ ,‬מצוי בסיכון‪ .‬פעולות ייעור‬ ‫רחבות היקף מבוצעות במרחבי צפון הנגב ודרום הר חברון תוך השפעה משמעותית על מישורי הלס ובתות הספר‪ .‬חלק‬ ‫מפעולות הייעור כוללות פריצת דרכים ועבודות עפר נרחבות הכוללות הרמת סוללות אדמה גבוהות וסכירת ערוצים‬ ‫על ידי כלים מכניים כבדים‪ ,‬כמו גם חישוף השטח מצומח טבעי והידוק הקרקע‪ .‬היקפי הייעור במרחב הם משמעותיים‪,‬‬ ‫כך לדוגמה מדווח מרחב דרום של הקרן הקיימת לישראל על פעולות ייעור והכשרת שטח לייעור בהיקף של כ‪16,000-‬‬ ‫דונם בשנת ‪ .2010‬היקפים אלה מהווים שינוי משמעותי של שימושי הקרקע במרחב‪ .‬איכותם הטבעית ותפקודם‬ ‫האקולוגי של השטחים המיוערים משתנה בצורה דרמטית לאחר פעולות הייעור‪ ,‬המבוצעות במרחב אשר לא היה מיוער‬ ‫ביער טבעי במשך לפחות ‪ 2,000‬שנים‪ ,‬וכנראה שלא היה מיוער בתצורה זו באופן טבעי מעולם‪ .‬מן הראוי לבחון שאלות‬ ‫בסיסיות הנוגעות למדיניות של ייעור המרחב והאמצעים הננקטים לביצוע ייעור זה‪:‬‬ ‫ •מה המשמעויות האקולוגיות של פעולות ייעור נרחבות במרחב זה?‬ ‫ •האם משמעויות אקולוגיות נשקלו טרם קבלת ההחלטה‪ ,‬בהתבסס על נתונים מדעיים בהיבטים של שמירת המגוון‬ ‫הביולוגי הייחודי לאזור והמרות (‪ )trade offs‬בשירותי המערכת האקולוגית?‬ ‫ •מה מידת הקיימות (‪ )Sustainability‬של התמרת מרחב יובשני המתאפיין במיעוט של עצים‪ ,‬לאזור מיוער‪,‬‬ ‫בעיקר בעידן של שינויי אקלים?‬ ‫ •מי הגורם המחליט על הייעור‪ ,‬מיקומו ואופיו‪ ,‬ומה מידת השקיפות של התהליך?‬ ‫ •מה הבסיס הסטטוטורי והמנהלי לביצוע פעולות הייעור?‬ ‫ממצאינו מצביעים על פגיעה קשה במערכת האקולוגית הטבעית של צפון הנגב‪ ,‬ובמגוון הביולוגי הייחודי לה‪ ,‬בעקבות‬ ‫פעולות ייעור‪ ,‬שחלקן הגדול מבוצע ללא הליכי תכנון סדורים‪ .‬הדיון הציבורי בנושא זה התעורר לאחרונה ביתר שאת‪,‬‬ ‫בעקבות פרסום דוח מבקר המדינה בנושא ופרסום מכתב מדענים הקורא לבחינה מחודשת של מדיניות הייעור בנגב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪253‬‬ ‫גאוגרפיה יישומית ‪ -‬תכנון שמירת טבע‬ ‫המאפיינים של בסיסי הנתונים הדרושים לתכנון שמירת טבע בים התיכון‬ ‫נעם לוין‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הים התיכון נתון לאיומים אנושיים רבים‪ ,‬עקב צפיפות האוכלוסייה הגבוהה לאורך החופים וריבוי השימושים שלו‪ .‬על‬ ‫מנת לקדם תכנון שמירת טבע סיסטמטי של הים התיכון‪ ,‬נחוצים בסיסי נתונים לאפיון התפרושת המרחבית של המגוון‬ ‫הביולוגי ובתי הגידול הימיים‪ .‬בעבודה זו‪ ,‬בחנו את מצב הידע הקיים על שלושה סוגים של נתונים מרחביים בים התיכון‪:‬‬ ‫בתימטריה‪ ,‬בתי גידול ימיים‪ ,‬ומגוון ביולוגי‪ .‬כמו‪-‬כן סקרנו את העבודות שנעשו עד היום בגישה של תכנון שמירת טבע‬ ‫סיסטמטי ברחבי הים התיכון‪ .‬הממצאים העיקריים מצביעים על כך שאיכות וזמינות בסיסי הנתונים המרחביים לרוב‬ ‫גבוהה יותר בתחום המים של המדינות האירופאיות במערב הים התיכון‪ .‬כמו‪-‬כן אנו מצביעים על כך שהים התיכון‬ ‫נמצא בפיגור מבחינת תכנון שמירת הטבע שלו לעומת אזורים אחרים בעולם בהם תכנון סיסטמטי מתקיים כבר למעלה‬ ‫מעשרים שנה‪.‬‬ ‫מקורות‪Levin, N., Coll, M., Fraschetti, S., Gal, G., Giakoumi, S., Göke, C., Heymans, J.J., :‬‬ ‫‪Katsanevakis, S., Mazor, T., Öztürk, B., Rilov, G., Gajewski, J., Steenbeek, J., Kark, S. (in‬‬ ‫‪press) Review of biodiversity data requirements for systematic conservation planning in the‬‬ ‫‪Mediterranean Sea. Marine Ecology Progress Series. Accepted May 13th, 2014. doi: 10.3354/‬‬ ‫‪meps10857‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪254‬‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון וצבא ‪ -‬ביטחון וצבא‬ ‫להסתער ולשמר ‪ -‬ארכאולוגיה ואימונים בצה"ל‬ ‫רונית לופו‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫תרגילים גדולים של צה"ל מאופיינים בפעילות בתאי שטח נרחבים‪ ,‬בהם יש תנועה מסיבית של כלים כבדים בעלי זחל‬ ‫כגון טנקים ונגמ"שים‪ ,‬כלי הנדסה כגון דחפורים‪ ,‬פעולות של חפירה בקרקע‪ ,‬ושימוש בתחמושת בעלת היקף פגיעה‬ ‫נרחב בקרקע‪ .‬לפעולות אלו פוטנציאל של פגיעה בלתי‪-‬הפיכה בעתיקות גלויות על פני השטח וכאלו שעדין קבורות‬ ‫בקרקע‪ .‬בהרצאה זו אתייחס לתהליכי ניתוח שטח‪ ,‬מחקר וקבלת ההחלטות בהיבט של שימור עתיקות‪ ,‬המתבצע מול‬ ‫אימוני צה"ל במסגרת תרגילים גדולים‪ .‬הרעיון המנחה הוא לאפשר קיום של אימון במינימום הפרעה לדינמיקה שלו‬ ‫ובלבד שלא תתרחש פגיעה בעתיקות‪ .‬בבואנו לבחון את פוטנציאל הנזק לעתיקות בתרגיל מתוכנן‪ ,‬מתבצע ניתוח‬ ‫מעמיק של המרחב‪ .‬הניתוח מתבסס על תוצרי מחקרים שונים‪ :‬סקרי נוף וסקרים ארכאולוגיים שנערכו בסביבה‪ ,‬דוחות‬ ‫ודיווחי חוקרים היסטוריים שביקרו באזור‪ ,‬מפות היסטוריות ופעולות ארכאולוגיות שנערכו בשטח בעבר‪ .‬מתבצע ניתוח‬ ‫סטאטוס העתיקות נכון לעת הזאת בשטח‪ ,‬על‪-‬בסיס סיורים מקיפים ברכב וברגל ותשאול מפקחי עתיקות ועמיתים‬ ‫באזור‪ .‬לעיתים המסקנה העולה מהניתוח הארכאולוגי של השטח בהשוואה למתווה התרגיל הינה של שימוש דומה‬ ‫בשטח בימי קדם ועד ימינו לדוגמה‪ :‬קו ביצורים אשר יחפוף לקו עמדות בתרגיל‪ ,‬תנועה בציר מרכזי בשטח העובר‬ ‫למעשה על דרך קדומה ועמדת רתק בנקודה שולטת בישוב קדום‪ .‬לכך משמעויות בניתוח האסטרטגי של המרחב‬ ‫מחקר הנתונים מתקבלת תמונה מרחבית של היקף ואופי העתיקות בשטח‪.‬‬ ‫הגאוגרפי למטרות שונות לאורך התקופות‪ֵ .‬‬ ‫בנוסף מתקבלת תמונה ממוקדת של אזורי הפעילות הצבאית המתוכננת‪ .‬קורלציה בין שתי התמונות (המתבסס גם על‬ ‫מערכות מיפוי שונות) גוררת סדרה של התניות והנחיות לגבי אופי ומתווה התרגיל המאפשרים "להסתער ולשמר" את‬ ‫העתיקות במרחב התרגיל‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪255‬‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון וצבא ‪ -‬ביטחון וצבא‬ ‫פעולות צבאיות בעוטף עזה וגדר המערכת‪ :‬השפעות על מערכת הנחלים‬ ‫יונתן לרון*‪ ,‬עופר שאולקר**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** רשות ניקוז שקמה בשור‬ ‫הפעילות הצבאית בעוטף עזה הייתה ניכרת ביותר בקיץ ‪ .2014‬עיקרה של זו שהשפיעה על הנוף הינה תנועה של כלי רכב‬ ‫רבים וכבדים‪ ,‬כולל טנקים‪ .‬הפעילות גרמה לתנועה בשדות חקלאיים‪ ,‬בין השדות‪ ,‬בשטחים פתוחים אחרים‪ ,‬בדרכים לא‬ ‫סלולות וכן בחציית ערוצי נחלים ולאורכם‪ .‬תנועה רבה זו גרמה להרס תלכידי הקרקע לעומק רב‪ ,‬במקומות רבים מעל‬ ‫‪ 0.5‬מ' – זאת אומרת‪ ,‬לכל עומק בית השורשים בתקופות הגידול‪ .‬ההרס במיוחד מתבטא בפני הקרקע ובסנטימטרים‬ ‫העליונים בה‪ :‬בהעדר תלכידים ומבנה אנכי המקל על תנועת המים לתוך הקרקע‪ ,‬זו צפויה להאטם (קצבי חידור נמוכים‬ ‫ביותר) באירועי גשם עקב פגיעה של טיפות מים‪ .‬התוצאה הצפוייה הינה יצירה מהירה ורבה של נגר וכתוצאה מכך‬ ‫סחיפה של הקרקעות החקלאיות והאחרות וכן עירוץ מסיבי‪ .‬הנחלים עלולים לצבור סחף רב ולגרום לשיטפונות בשדות‪.‬‬ ‫המצב הקיים יודגם‪ .‬מידת ההרס הצפוי לשטחי חקלאות ולערוצי הנחלים הינה רבה אך בשלב מקדם זה קשה להעריכו‪.‬‬ ‫השפעות על ערוצי נחלים גם מתבטאות בפעילות אחרת של משרד הביטחון גדר המערכת בסובב הגדה המערבית‪.‬‬ ‫מטרת הגדר הינה מניעת מעבר של הולכי רגל וכלי רכב בין מדינת ישראל לגדה המערבית‪ .‬לכך הוקמה גדר הכוללת‬ ‫בסיס בטון וגדר מחוררת המאפשרים תנועה של בעלי כנף בלבד וסחף איאולי – זה המוסע ברוח‪ .‬הגדר חוצה ערוצים‬ ‫רבים‪ ,‬מרביתם קטנים וחלקם גדולים‪ ,‬כגון נחל חברון ונחל אשתמוע‪ .‬בחודשי הסתיו‪ ,‬חורף ואביב מתרחשים אירועי‬ ‫זרימה בנחלים אלה‪ ,‬כולם ככולם מסיעים גם צופת‪ ,‬תמס‪ ,‬רחופת וגרופת‪ .‬צופת רבה מוסעת בשטפונות וגורמת להאטת‬ ‫זרימת המים במעלה הגדר – ‪ .backwater‬כמויות גבוהות במיוחד של סחף מרחף וגם גרופת מוסעים בנחלים אלה‪,‬‬ ‫אך חלקם מושקעים במעלה הגדר‪ .‬כדי להקטין את מספר מעברי המים בערוצים חלקם הוטו בזוית חדה ולכן התחתרו‪.‬‬ ‫דרושה בדיקה קפדנית של נזקי הגדר לערוצי הנחלים לאורך גדר המערכת‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪256‬‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון וצבא ‪ -‬ביטחון וצבא‬ ‫"חיים בצוותא על קרקע בטוחה"‬ ‫עמירם אורן‬ ‫גאוגרף‪ ,‬חוקר עצמאי‬ ‫בישראל "הביטחון" הוא נושא מרכזי בהווייתה של המדינה‪ ,‬מערכת הביטחון שלה היא גדולה‪ ,‬מורכבת ומסועפת‪,‬‬ ‫עתירת משאבים ומשפיעה בתחומים רבים וגם בממד הגאוגרפי‪ .‬אין זה סוד שחלקים ניכרים מהארץ לרבות המרחב‬ ‫האווירי‪ ,‬המרחב הימי ומרחב התדרים האלקטרומגנטיים‪ ,‬משמשים במישרין ובעקיפין לצרכים ביטחוניים מאז הקמתה‪.‬‬ ‫השימוש הביטחוני הרב על כל צורותיו בולט ומשתלב במציאות המיוחדת הגאוגרפית המרחבית של ישראל‪ :‬מדינה‬ ‫המגדירה עצמה דמוקרטית הנמצאת במרחב עוין ומאיים‪ ,‬שטחה קטן והיא צפופה מאד‪ ,‬מדינה הצומחת ומתפתחת‬ ‫ומשתלבת עם מגמות העולמיות‪ ,‬מדינה השואפת להגן על הסביבה וגם שולטת על הגדה המערבית באמצעות ממשל‬ ‫צבאי ומקיימת בה תהליך התיישבות אזרחי‪.‬‬ ‫לשימוש הביטחוני הנרחב בשטח יש היבטים צבאיים‪ ,‬מדיניים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬ותרבותיים‪ ,‬יישוביים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬משפטיים‬ ‫סביבתיים ועוד‪ .‬במרחב הגאוגרפי של ישראל נוצרה מציאות של דו קיום‪ ,‬אזרחי וביטחוני שהיא משולבת ורבת פנים‪,‬‬ ‫מצד אחד מניעת או הגבלת השימוש האזרחי ותחרות עמו מצד שני פיתוח מרחבי‪.‬‬ ‫נקודת המוצא לדיון במציאות המשולבת היא הדומיננטיות הגאוגרפית והקרקעית של מערכת הביטחון הנובעת מהעובדה‬ ‫שהיא מקיימת מערכות תכנון עצמאיות ומנהלת את המקרקעין שלה בכלים שונים מאלה של יתר גופי המדינה‪ .‬המידע‬ ‫המפורט על היקף שימושי הקרקע הביטחוניים ופריסתם כמעט ואינו מצוי אצל גורמי המדינה הרלוונטיים‪ .‬ניהול‬ ‫שימושי הקרקע הביטחוניים בכל הקשור לסגירת שטחים לצורכי אימונים או פעילות מבצעית; אופן הקניית המקרקעין;‬ ‫תהליך קביעת ייעוד הקרקע וקבלת היתר לבניית תשתיות פיזיות ולהטלת מגבלות בנייה סביבן‪ ,‬אופן "הגנתם" מפני‬ ‫תכניות אזרחיות ואופן השמירה על איכות הסביבה כל אלה ייחודיים‪ ,‬יוצאי דופן ושונים מאלה החלים על השטחים‬ ‫האזרחיים‪ .‬פורמלית‪ ,‬הם מתאפשרים באמצעות חוקים‪ ,‬תקנות והסדרים מנהליים ייחודיים שנקבעו בשנות החמישים‬ ‫והשישים וכמעט שלא שונו או הותאמו מאז‪.‬‬ ‫הטענה העיקרית של המחקר היא שכיום‪ ,‬בדו קיום האזרחי והביטחוני ישנן שתי מגמות סותרות המאפיינות את‬ ‫הדומיננטיות הגאוגרפית והקרקעית של מערכת הביטחון – שנוי לצד קיבעון‪ .‬במשך למעלה משני העשורים האחרונים‬ ‫נשחק באופן שיטתי המעמד הבכיר של מערכת הביטחון שבעבר הקנה לה יכולת לפעול במרחב‪ ,‬כמעט ללא הפרעה‪.‬‬ ‫מערכת הביטחון כבר אינה נחשבת "פרה קדושה" ואינה נתפסת גורם מובן מאליו שאי אפשר לערער עליו‪ .‬מהלכיה‬ ‫הרבים בתחום התכנון ובנייה כבר אינם חשאיים‪ .‬מערכת הביטחון נאלצת להגיב ללחצים המופעלים עליה מצד המגזר‬ ‫האזרחי‪ :‬לפנות או לפתוח שטחים‪ ,‬למנוע או לצמצם מגבלות בינוי ולאץ מדיניות סביבתית ועוד ולכן‪ ,‬בדו קיום האזרחי‬ ‫ ביטחוני במרחב הגאוגרפי חלו שינויים‪ .‬על אף הלחצים וההיענות החלקית של למערכת הביטחון אליהם‪ ,‬יש לה‬‫"קווים אדומים" שיאפשרו לה את המשך גמישות הפעולה ועדיפות על המגזר האזרחי ולא תוכל ולא תסכים להתפשר‬ ‫עליהם‪ .‬המצב עליו ניתן להצביע הוא שלמרות פיחות זה במעמדה ההגמוני של מערכת הביטחון‪ ,‬ניתן לראותו כיציב‬ ‫והדומיננטיות הגאוגרפית והקרקעית שלה כמעט ולא השתנתה‪.‬‬ ‫מטרת ההרצאה היא להציג את מסגרת המחקר ובעיקר את השאלות והנושאים שעניינם המציאות של דו קיום אזרחי‬ ‫ביטחוני‪ ,‬על מרכיביה ורמותיה הן בממד הגאוגרפי והן בממד הזמן תוך התייחסות לגורמים המעורבים בה‪ ,‬לעניינים‬ ‫שהם מייצגים ולשיקולים המנחים אותם‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪257‬‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון וצבא ‪ -‬ביטחון וצבא‬ ‫גבולות משטרת ישראל בראי ההיסטוריה והאקטואליה‬ ‫יאיר יבלוביץ‪ ,‬יונתן אילן‬ ‫מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬משטרת ישראל‬ ‫חשיבות התיעוד ההיסטורי והניהול בהווה של גבולות‪ ,‬על מאפייניהם המגוונים‪ ,‬מוכר בתחומי עיסוק וידע רבים‪ .‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬תחום ניהול הגבולות מוכר היטב בהקשר של סכסוכים גאופוליטיים במדינות העולם ובפרט באזור המזרח התיכון‬ ‫וארץ ישראל‪ .‬לצד זאת‪ ,‬גבולות ממלאים תפקיד חשוב בתחומי השיטור‪ ,‬שמירת הסדר הציבורי וניהול בטחון הפנים‬ ‫בידי משטרות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫החלוקה המשטרתית לגבולות אדמיניסטרטיביים משפיעה על התפקוד המבצעי‪ ,‬הפיקודי‪ ,‬המשפטי והכלכלי של יחידות‬ ‫משטרה ברחבי העולם‪ ,‬ומכאן הצורך בפרישה מושכלת וברורה של יחידות המשטרה בהתאם למרחב הפעילות (‪Curtin‬‬ ‫‪ .)et al. 2007‬קביעת הגבולות היא אתגר שמהותו מציאת האיזון בין חלוקה הוגנת להתחשבות במאפיינים הייחודיים‬ ‫של כל יחידת שטח‪ .‬במקרים מסוימים הגבולות משורטטים על בסיס נוף טבעי (תבליט)‪ ,‬ריכוז הפשיעה או התאמת‬ ‫לגבולות מנהליים (‪.)Curtin and Hayslett-McCall, 2006‬‬ ‫בישראל קימת חלוקה טריטוריאלית לשבעה מחוזות משטרה ששורשיה בתקופת המנדט הבריטי‪ .‬השוואה שנערכה‬ ‫במחקר זה באמצעות כלי ממ"ג מלמדת על הדמיון הרב בין הגבולות המנדטוריים של המשטרה הבריטית לבין גבולות‬ ‫המחוזות של משטרת ישראל עד ימינו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הושפעו הגבולות המשטרתיים לאורך השנים מתהליכים פנים‪-‬‬ ‫ארגוניים ומהמציאות החיצונית המשתנה‪ :‬מלחמות ומשטר צבאי‪ ,‬שינויים דמוגרפיים‪ ,‬סוציולוגיים ומשפטיים כמו גם‬ ‫שינויים מדיניים כהסכמי השלום‪ .‬לסיווג הגבולות יש ערך כארגון מידע גולמי גאוגרפי‪ ,‬היסטורי ופוליטי‪ ,‬אך אין בו‬ ‫בכדי להוות מטרה בפני עצמו (ביגר‪ .)2000 ,‬המטרה אם כן‪ ,‬מתכנסת לניהול שוטף של הגבולות במשטרת ישראל לאורך‬ ‫השנים‪ ,‬משימה ייחודית ומורכבת בשל שני היבטים עיקריים‪:‬‬ ‫ •ההיבט הביטחוני – הגבולות הסובבים את ישראל (ובכללם הגבולות עם עזה ויהודה ושומרון) מייצרים רגישות‬ ‫מיוחדת בעבודת המשטרה‪ ,‬וזו מתבטאת בסוגיות של אחריות משטרתית לעומת צבאית‪ ,‬אכיפת ריבונות וסטטוס‬ ‫משפטי‪-‬מדיני משתנה בין תאי השטח‪.‬‬ ‫ •היבטי הפיתוח המרחבי – מדינת ישראל מתפתחת בקצב גדול ביחס לשאר מדינות המערב ובעלת אופי תרבותי‬ ‫– חברתי מגוון‪ .‬לכך השלכות רבות על ניהול המרחב בשגרה ובחירום‪ ,‬כגון‪ :‬התאמת יחס השוטרים לגידול‬ ‫האוכלוסיה‪ ,‬בניית תחנות משטרה חדשות לישובים חדשים ועוד‪ .‬כל מיזם פיתוח‪ ,‬החל מעיר או שכונה חדשה‪,‬‬ ‫עבור במתקן אנרגיה או תחנת רכבת שהוקמו וכלה בחווה או בשביל חדש נדרש לתשומה משטרתית ומצריך‬ ‫חשיבה מחודשת על ניהול הגבולות‪.‬‬ ‫ •במשך השנים נצבר במשטרה ידע גאוגרפי‪-‬היסטורי רב אודות תמורות מרחביות שונות והשפעותיהן על בניין‬ ‫הכוח ועל עבודת המשטרה‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬נערכה לאחרונה עבודת מחקר רחבת היקף שתוצאותיה הן מיפוי גבולות‬ ‫המשטרה מחדש‪ ,‬והיא מוצגת כאן לראשונה‪ .‬גם בעתיד‪ ,‬ניהול הגבולות לאור השתנות המרחב תמשיך להתבצע‬ ‫כחלק מעבודת התכנון והמטה של משטרת ישראל תוך שימוש בכלי ממ"ג‪ ,‬ידע גאוגרפי וקבלת החלטות מושכלת‬ ‫במרחב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪258‬‬ ‫גאוגרפיה של ביטחון וצבא ‪ -‬ביטחון וצבא‬ ‫הצעה לשילוב שיטות מחקר במדעי האדמה והמרחב ובחישה‬ ‫לאיתור מערכות תת‪-‬קרקעיות עוינות‬ ‫יואל רסקין‬ ‫החוג לציוויליזציות ימיות והחוג למדעים גאו‪-‬ימיים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ניצול תת‪-‬הקרקע ללחימה הגנתית והתקפית מוכר כבר אלפי שנים‪ .‬השימוש בתת‪-‬הקרקע ללוחמת טרור וגרילה בלבנון‬ ‫ורצועת עזה החלה לפני מספר עשורים והתעצם בסמוך לגבול ישראל בעקבות הנסיגות החד‪-‬צדדיות של צה"ל מלבנון‬ ‫(שנת ‪ )2000‬ומרצועת עזה (‪ .)2005‬מימוש פוטנציאל האיום התת‪-‬קרקעי הומחש לאחרונה במסגרת מבצע 'צוק איתן'‬ ‫באזור רצועת עזה‪ .‬קיים קושי רב לאיתור חללים ופעילות בתת‪-‬הקרקע בשיטות גאו‪-‬טכנולוגיות הנדסיות ושיטות‬ ‫חישה מקרוב וחישה מרחוק‪ .‬קושי זה מתעצם כשמדובר על שטחים לא נגישים ועוינים ובמתארים גאוגרפיים פיזיים‬ ‫ואנושיים שונים‪ .‬הרצאה זו תציג בקצרה (‪ )1‬את המאפיינים השונים של פעילות ארגוני גרילה וטרור בתת‪-‬קרקעית‬ ‫ומאפייני החללים ו‪ )2(-‬שיטות שונות בתחומי מחקר המרחב‪ ,‬חישה מרחוק וקרוב‪ ,‬ומדעי האדמה לאיתור רכיבים‬ ‫ספיציפיים של שלבי חפירת ותפעול מערכות תת‪-‬קרקעית עוינות‪ .‬ההרצאה תעמוד על חשיבות השילוב של שיטות‬ ‫מחקר‪ ,‬מגבלות ישום השיטות‪ ,‬ותציע סכמה מערכתית למתווה אשר תאפשר מחקר ופיתוח מענה לחלק מהאיומים‬ ‫הקשורים לתת‪-‬הקרקע על בסיס שילוב שיטות המחקר‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪259‬‬ ‫גאוגרפיה של מצבי חירום‬ Analytical-Enpirical Model for seismic risk assessment and management – The Case of Tiberias Hsi-Hsien Wei, Robert Levy, Stav Shapira, Ohad Levi, Tsafrir Levi, ,*‫יגאל מ' שוחט‬ Amos Salamon, Yaron Bar-Dayan, Moti Zohar, Oren Vilnay, Limor Aharonson-Daniel * Department of Structural Engineering, Ben-Gurion University of the Negev Mitigating the consequences of potential earthquakes requires an estimation of the casualties that may incur, and accordingly the development of an appropriate risk management and response model. Based on an extensive literature review of the consequences of earthquakes, the following parameters were identified as a significant factor in estimating human casualties: 1. The earthquake related hazards in the designated area, namely the seismic vibrations, amplification of the ground acceleration, surface rupture, soil liquefaction, landslides, and tsunamis. 2. The vulnerability of the structures to the seismic hazards. This is assessed by an empirical or analytical approach that combines simulation of seismic events, reaction of the ground, and the capacity of the building stock. 3. Vulnerability of the population due to its socio-economic conditions and demography in the designated area. This information is crucial to the prior preparedness plans and to the emergency response during and after an earthquake disaster. As a part of the research of “Risk Assessment for Earthquake Casualties in Israel”, Hazus-MH (Hazards U.S. Multi-Hazard) was adapted. This methodology of estimating the potential losses from disasters was developed by FEMA (Federal Emergency Management Agency) in order to examine the effects of natural hazards including strong earthquakes. The city of Tiberias is located along the tectonically active Dead-Sea-Fault, near the lake of Gallile in Northern Israel, and therefore is exposed to a high risk of earthquakes and landslide hazards. Thus it was chosen as a case study in this research. Tiberias covers an area 10.7 sq. km. which are divided into 12 census tracts (GIS ground cells) with forty-five thousand inhabitants. The goal of this study is to develop and implement a semi-empirical model for casualty estimation that will enable to forecast the extent, types, and severity of casualties that may result in Tiberias and its surroundings in the case of several scenarios of given earthquakes. The expected deliverables will enable the research team to assess the risk, and develop strategies for retrofitting the vulnerable structures, and improve preparedness of the population in the case of destructive earthquakes. The objectives of the research are as follows: • To review and quantify the effect of factors that influence injury and death rates in the event of an earthquake; • To assess the connection between structural and non-structural damage due to earthquakes and human vulnerability; • To develop a method to characterize the geological hazards and review the historical seismic ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 260 background of the city studied. • To integrate all the above-mentioned modules into a holistic mortality and morbidity risk assessment analytical-empirical model. • To develop a comprehensive risk assessment model for appraisal of the total loss as a result of the consequences of given earthquake scenarios; The research method is composed of a multidisciplinary approach combining structural engineering, geological science, emergency medicine, and risk assessment as follows: (1) Characterization of the structures using five attributes (construction year, floor area, building height, occupancy, and tract No); (2) Characterization of the dynamic parameters of the structures and their capacity and fargility curves (Rossetto and Elnashai, 2005; Nasserasadi et al. 2008); (3) Estimate the rates of casualties and the severity of injuries by a modified Delphi consensus reaching method; and (4) A comprehensive risk analysis model. A comprehensive literature review was conducted in order to appraise the factors that may affect the process of injury and death in earthquakes. The findings indicate that the main factor causing injury and death in earthquakes is building collapse, although other demographic and socio-economic characteristics also contribute to that. The populations that were identified as the most vulnerable and therefore at the highest risk of injury and death during an earthquake are mainly young children and elderly people, the disabled, and the poor. Taking measures to enhance preparedness among these populations may help mitigating the loss of lives by the next strong earthquake. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 261 ‫גאוגרפיה של מצבי חירום‬ ‫מיקום מפעלי חומרים מסוכנים והסביבה החברתית‬ ‫כרמית רפפורט*‪ ,‬סיגל בלומנפלד**‬ ‫* החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** המשרד להגנת הסביבה‬ ‫מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים בישראל ממוקמים סמוך לערים ומרכזי אוכלוסין‪ ,‬זאת בהלימה למיקומי מפעלים‬ ‫מקבילים באירופה וארה"ב‪ .‬עם זאת‪ ,‬בישראל קיים חשש גובר מאירועי טרור ומצבי מלחמה אשר מהווים סיכון ישיר‬ ‫לפגיעה במפעלים ומכאן לנזק גדול לאוכלוסיה‪ .‬מיקומם ומספרם של המפעלים קשור באופן חיובי לגודל האוכלוסיה‪,‬‬ ‫כאשר הריכוז הגבוה ביותר של מפעלי חומרים מסוכנים נמצא במטרופולין תל אביב (‪ 30%‬מכלל המפעלים המסוכנים‬ ‫בישראל)‪ ,‬מטרופולין חיפה (‪ ,)25%‬ואשדוד (‪ .)12%‬ריכוזי מפעלים משמעותיים נוספים נמצאים גם ברמת חובב ונתניה‪.‬‬ ‫המחקר מראה כי קרבת המפעלים לאוכלוסיה מהווה סיכון למאגרי מים‪ ,‬ולנתיבי תחבורה ראשיים במדינה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫כאשר ישנה אוכלוסיה חלשה בסמיכות למפעלים מסוכנים‪ ,‬בדומה לישובים הערביים סביב אזור תעשיה ציפורית‪ ,‬או‬ ‫ישובי הפזורה הבדואית סביב רמת חובב‪ ,‬הרי שהסיכון והמוכנות לחירום הופכים לבעייתיים אף יותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוכנות‬ ‫האוכלוסיה‪ ,‬ובעיקר זו הקרובה למפעלים המסוכנים‪ ,‬בהיבטי התקשורת וחיזוק הרשתות החברתיות‪ ,‬חשובה ביותר על‬ ‫מנת לעודד התנהגות נכונה במקרה חירום ובכך לסייע למזעור הפגיעה באזרחים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪262‬‬ ‫גאוגרפיה של מצבי חירום‬ ‫חיזוק מבני מגורים בפריפריה כנגד רעידת אדמה בגישת חבילות מדיניות‬ ‫מיה נגב*‪ ,‬אהוד סגל**‪ ,‬ערן פייטלסון***‬ ‫* בריאות הציבור‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** מדיניות ציבורית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫*** המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫יש בישראל כ‪ 800-‬אלף מבנים שנבנו לפני יישום התקן לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה‪ .‬אלו הם המבנים המצויים‬ ‫בסכנה ואשר דורשים חיזוק‪ .‬המרכיב העיקרי במדיניות הממשלתית לקידום חיזוק מבני מגורים הנו תמ"א ‪ .38‬אולם‬ ‫תכנית זו‪ ,‬המבוססת על תהליכי שוק‪ ,‬אינה רלוונטית לאזורי פריפריה עקב מחירי הקרקע הנמוכים‪ .‬לעומת זאת באזורי‬ ‫הפריפריה מצויים קווי שבר פעילים בסמוך לערי פיתוח הרוויות בשיכונים ישנים‪ .‬מטרת עבודה זו הוא לאפיין מדיניות‬ ‫כוללנית לחיזוק מבנים באזורי פריפריה‪ .‬מדיניות כוללנית נדרשל לאור הרב‪-‬ממדיות של הבעיה‪ .‬הגישה המוצעת‬ ‫להתמודדות עם בעיה רב ממדית היא גישת חבילות המדיניות‪ .‬חבילות מדיניות הנה מתודה לגיבוש מדיניות עבור‬ ‫סוגיות מורכבות על ידי שילוב בין מספר רב יחסית של אמצעי מדיניות תווך התייחסות לקשרים בין האמצעים‪,‬‬ ‫כגון ניגודיות‪ ,‬השלמה‪ ,‬תנאי קדם וסינרגיה ואף קבילות פוליטית‪ .‬השלב הראשון במתודה הנו זיהוי רשימת מלאי של‬ ‫אמצעי מדיניות רלוונטיים‪ .‬בהמשך מנתחים את תכונות האמצעים ואת הקשרים וההשפעות ההדדיות ביניהם‪ .‬על סמך‬ ‫ניתוחים אלו מגבשים חבילות של אמצעי מדיניות בעלי אפקטיבית גבוהה וקוהרנטיות פנימית‪ .‬בשלב אחרון מתאימים‬ ‫את החבילה בכדי שתהיה קבילה וישימה חברתית ופוליטית‪ .‬תהליך הניתוח כולל עבודה משותפת של צוות המחקר עם‬ ‫קבוצות מומחים להיבטים הרלוונטיים השונים בכדי שהחבילה הנבנית תסתמך על ידע עדכני ואיכותי‪ .‬יישום המתודה‬ ‫הניב שלוש חבילות מדיניות‪ :‬חבילה ממשלתית; חבילה אזרחית וחבילה מקומית‪ ,‬כאשר כל אחת כוללת בתוכה כ‪15-‬‬ ‫אמצעי מדיניות שונים‪ .‬לשלוש החבילות שבעה אמצעים משותפים הנדרשים בכל מקרה לקידום אפקטיבי של חיזוק‬ ‫מבני מגורים קיימים‪ :‬חיוב חיזוק; מיפוי של מבני מגורים בעייתיים כולל הערכת סיכון וכדאיות חיזוק; קביעת סדר‬ ‫עדיפויות מבחינת מיקוד מאמץ לחיזוק; קביעת תקנים לחיזוק (ולאו דווקא עמידה בתקן לבניינים חדשים); ואישור‬ ‫טכנולוגיות שונות לחיזוק‪ .‬בחבילה הממשלתית מוקמת מינהלת ממשלתית הפועלת ישירות לקידום וביצוע החיזוק‬ ‫באמצעות מינהלות מקומיות‪ ,‬בדומה לשיקום שכונות‪ .‬החבילה האזרחית מבוססת על חיוב בעלי הנכסים לחזק את‬ ‫המבנים‪ ,‬יחד עם מסגרת של תמריצים והרתעה‪ .‬כמו כן הממשלה נותנת גיבוי לתושבים בתהליך מול קבלנים ומוסדות‬ ‫פיננסיים‪ .‬החבילה המקומית מטילה את האחריות על הרשויות המקומיות תוך מתן תמיכה ממשלתית כלכלית ומקצועית‬ ‫לרשויות המקומיות והעמדה של קרן ממשלתית לסבסוד החיזוק‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪263‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬מושב לזכרו של עזריהו אלון‪ .‬טבע ושטחים פתוחים בחיפה רבתי‬ ‫סטפני סאז‪ ,‬אבינועם מאיר‪ ,‬נורית אלפסי‬ ‫דנה מרגליות‪ ,‬חביליו רון‬ ‫ניר פפאי‬ ‫אלה אלכסנדרי‬ ‫גדעון (גידי) ברסלר‬ ‫‪265‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪267‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪269‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬יחסי גומלין בין צמחים‪-‬קרקע ובעלי חיים‬ ‫אופיר כץ‬ ‫יאיר חרותי‪ ,‬אביבה פיטרס‪ ,‬פועה בר‬ ‫איתי דיוינסקי‪ ,‬פועה בר‪ ,‬ניר בקר‬ ‫טניה בירד‬ ‫מיכאל דורמן‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬אבי פרבולוצקי‪ ,‬יצחק משה‪ ,‬דימיטריס סאריס‬ ‫‪270‬‬ ‫‪271‬‬ ‫‪272‬‬ ‫‪273‬‬ ‫‪274‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬ממשק יער בתנאי סביבה משתנים והראיה העתידית של קרן קימת לישראל‬ ‫אלון טל‬ ‫דוד ברנד‬ ‫אביב אייזנבנד‬ ‫דן יקיר‬ ‫‪275‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪278‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫נסים צרור‬ ‫בני פירסט‬ ‫נעמה הגלעדי‬ ‫אביב שטרן‪ ,‬אופיר רובין‪ ,‬סתו רוזנצוויג‬ ‫‪279‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪281‬‬ ‫‪282‬‬ ‫כלכלה וסביבה ‪ -‬גאוגרפיה כלכלית וכלכלת משאבי טבע‬ ‫דוד כץ ‬ ‫נאווה חרובי‪ ,‬שרית שלהבת‪ ,‬שביט מדהלה‬ ‫אנדראה גרמנדי‬ ‫היאלי מרקו‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬אורית בן‪-‬צבי אסרף‬ ‫אסף זנזורי‬ ‫‪283‬‬ ‫‪284‬‬ ‫‪285‬‬ ‫‪286‬‬ ‫‪287‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪264‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬מושב לזכרו של עזריהו אלון‪ .‬טבע ושטחים פתוחים בחיפה רבתי‬ ‫הטמעת שפת התכנון וכליו בשיח הסביבתי בישראל‪:‬‬ ‫המקרה של החברה להגנת הטבע‬ ‫סטפני סאז‪ ,‬אבינועם מאיר‪ ,‬נורית אלפסי‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫הקשר שבין השיח הסביבתי לבין תהליכי התכנון המרחבי נחקר רבות‪ .‬אולם‪ ,‬בעוד שרוב המחקרים עוסקים בדרך בה‬ ‫חילחל השיח הסביבתי אל תוך תהליך התכנון והשפיע עליו‪ ,‬נשאלת השאלה לגבי התהליך ההפוך של חלחול שפת‬ ‫התכנון וכליו אל תוך השיח הסביבתי והדרך בה ארגונים סביבתיים משתמשים בהם לקידום עניינם—הגנת הסביבה‬ ‫מפני פיתוח ותכנון לא מבוקרים‪ .‬מעט מאד מחקרים עסקו בכך‪ .‬בחרנו לכן להשתמש בחברה להגנת הטבע כמקרה חקר‬ ‫מייצג להבנת התהליך בישראל‪ .‬עקבנו אחר התהליך שהביא את החלה"ט להפנמת כלי תכנון בחשיבה הסביבתית ובחנו‬ ‫את ההשלכות על דפוסי פעילותה‪ .‬המחקר מתבסס על נתונים מספרות מדעית‪ ,‬דוחות וראיונות‪ ,‬ועיבודם וניתוחם‬ ‫לאורך זמן ועל פי אבני דרך משמעותיות בהתפתחותה ההיסטורית של החלה"ט‪ .‬מסקנות המחקר מצביעות על תהליך‬ ‫שינוי ארוך ומורכב שראשיתו בשנות ה‪ .50-‬באמצעות אבני הדרך התחקינו אחר השינויים תוך הצגת הדילמות שעמדו‬ ‫בפני החלה"ט בתקופות השונות‪ .‬המחקר מראה כי השינויים שעברה החלה"ט נבעו מתוך הארגון עצמו אך גם ממערכת‬ ‫התכנון‪ .‬עם השנים אומצו כלים תכנוניים מועדפים בעלי השפעה לטווח ארוך ובכך צומצמה האפשרות למאבקים‬ ‫ציבוריים עתידיים כבעבר‪ .‬כלים אלו סווגו לשתי קבוצות פעילוּ ת‪:‬‬ ‫‪1 .1‬פעילות ליבה‪ :‬הגשת התנגדויות לועדות תכנון וועדות ערר‪ ,‬נוכחות והשתתפות בוועדות תכנון‪ ,‬תכנון חלופי‪,‬‬ ‫הצעות לשינוי חקיקה (ייזום חוקי תכנון חדשים);‬ ‫‪2 .2‬פעילות מעטפת‪ :‬ערעורים לבתי משפט ועתירות לבג"צ‪ ,‬שתלדנות ופעילות ציבורית (מחאות‪ ,‬כנסים‪ ,‬סדנאות‪,‬‬ ‫עצומות)‪.‬‬ ‫המחקר מראה כי אימוץ שפת התכנון וכליו יצרו לחלה"ט יתרונות רבים המתבטאים בגידול השפעתה על מערכת התכנון‬ ‫הפורמאלית בארץ והתבססותה החוץ ממסדית כגורם תכנוני אזרחי חשוב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪265‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬מושב לזכרו של עזריהו אלון‪ .‬טבע ושטחים פתוחים בחיפה רבתי‬ ‫אגן עין כרם‪ :‬תופעה מרחבית ייחודית שלהגנתה נדרשת חשיבה תכנונית‬ ‫מותאמת‬ ‫דנה מרגליות*‪ ,‬חביליו רון**‬ ‫* החברה להגנת הטבע‪ ,‬קהילת ירושלים‬ ‫** מינהל קהילתי יובלים‪-‬גנים‬ ‫עין כרם‪ ,‬כפר עתיק שראשיתו מהתקופה הכנענית שהפך לשכונה ירושלמית‪ ,‬ממוקם על שלוחה המשתפלת לאגן נחל‬ ‫שורק‪ .‬למרות קרבתה לעיר נותרה עין כרם יחידה עצמאית‪ ,‬מנותקת מהעיר ושומרת על אופייה וצביונה הכפריים‪ :‬בתי‬ ‫אבן מוקפים חצרות עטורות ירק‪ ,‬עצי בוסתן‪ ,‬סמטאות‪ ,‬מטעי זיתים עתיקים‪ ,‬שבילים ומדרגות חקלאיות המקיפים‬ ‫אותה‪ ,‬משמרים מראה של כפר קדום בנוף תנ"כי ‪ -‬פנינת נוף ציורית מערבית לירושלים‪ .‬האגן החזותי עין כרם מסביב‬ ‫לכפר כולל מטעי זיתים ושקדים‪ ,‬טראסות‪ ,‬הר הרצל ואתר יד ושם‪ ,‬הר אורה‪ ,‬עמק התימנים ועמק המעיין‪ ,‬את נחל‬ ‫שורק וגדותיו‪ ,‬ומדרונותיו של הר חרת‪ .‬אלה מהווים חלק ממכלול עתיר רבדים של נופי התרבות וכן תפקיד במסדרון‬ ‫האקולוגי‪ .‬כוח המשיכה של המרחב טמון בשילוב בין מורשת עשירה של היסטוריה‪ ,‬דת‪ ,‬אדריכלות וחקלאות מסורתיות‪,‬‬ ‫עם טבע רב עוצמה‪ ,‬נוף הררי פתוח‪ ,‬ועושר החי והצומח‪ .‬המכלול הרב‪-‬תחומי לתקופותיו היה הבסיס להתיישבות‬ ‫אוכלוסיות שונות בכפר במרוצת הזמן‪ ,‬והוא מושך אליו כיום המוני מבקרים‪ .‬מכלול זה הוא רוח התקופה‪ .‬הבנייה‬ ‫הערבית הכפרית‪ ,‬מערכות המים העתיקות‪ ,‬טרסות האבן‪ ,‬הגתות והשומרות ‪ -‬כולן עדות למסורת תרבותית שנכחדה‪.‬‬ ‫לצידם‪ ,‬מעיין מרים‪ ,‬מתחמי הכנסיות‪ ,‬והאתרים הממלכתיים בהר הרצל ‪ -‬עדות להיסטוריה ולתרבות חיה; כך משלב‬ ‫לקשר כה מרשים בין הרבדים ההיסטוריים ומציאות ימינו אין אח‬ ‫עין כרם את זיכרון נופי התנ"ך עם ה"כאן ועכשיו"‪ֶ .‬‬ ‫ורע לא בהיבט הפיזי ולא בהיבט רוח המקום‪ .‬החברה להגנת הטבע ושותפיה עוקבים אחר המתוכנן והנעשה באזור‬ ‫ופועלים למנוע את הפגיעה באגן ובמאפייניו‪ .‬אף שתכניות מתאר תקפות הגדירו את הכפר כמתחם לשימור‪ ,‬חסרה בחינה‬ ‫תכנונית כוללת לכפר ולסביבתו‪ .‬לכן‪ ,‬הממשלה‪ ,‬מוסדות תכנון ועיריית ירושלים‪ ,‬מאשרים תכניות נקודתיות ובמנותק‬ ‫מן ההקשר הכולל ‪ -‬תכניות הצפויות להרוס את האגן החזותי של עין כרם‪ .‬ללא תכנית מתאר כוללת‪ ,‬בעתיד הקרוב לא‬ ‫יוותר מה לשמר‪ .‬בהרצאה נבחן אילו מהלכים תכנוניים הביאו למצב הקיים‪ ,‬נעלה סוגיות בערכי המקום ונציע צעדים‬ ‫לשמר את מאפייניו הייחודיים של האזור תוך פיתוחו כחלק מהרקמה החיה של ירושלים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪266‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬מושב לזכרו של עזריהו אלון‪ .‬טבע ושטחים פתוחים בחיפה רבתי‬ ‫קהילה לוקחת אחריות על סביבתה ככלי משלים לשמירת הטבע על בתי‬ ‫גידול בסכנה‬ ‫ניר פפאי‬ ‫סמנכ"ל שימור סביבה וטבע‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬ ‫אין מחלוקת על כך שההגנה הטובה ביותר על בתי גידול הינה באמצעות הכרזתם כשמורות טבע‪ .‬כיון שכך למתבונן‬ ‫מהחוץ נראה שהטבע בישראל מוגן ברמה גבוהה מכיוון שכ‪ 20%-‬משטחי המדינה מוכרזים כשמורות טבע וגנים‬ ‫לאומיים ‪ -‬אחוז התואם את הנורמות הבינלאומיות של ארגוני שמירת הטבע בעולם‪ .‬אולם בחינה מדויקת יותר של‬ ‫הנתונים מלמדת שרוב השטחים המוגנים הינם בדרום‪ ,‬חלק ניכר מהם בחפיפה לשטחי אש‪ .‬בשטחים מצפון לבאר שבע‬ ‫רק אחוזים בודדים זוכים להגנה ברמה הגבוהה וחשוב מכך‪ ,‬כאשר בוחנים את אחוז ההגנה על פי בתי גידול ישנם פערים‬ ‫עצומים ובעוד לחלק מהם אחוז הגנה גבוה‪ ,‬בתי גידול רבים נמצאים בהגנת חסר‪ ,‬כלומר אחוזים בודדים בלבד מהם‬ ‫מוגנים‪ .‬לא במקרה רבים מבתי הגידול הללו‪ ,‬הנמצאים בסכנה ותחת לחצים כבדים נמצאים במרכז הארץ‪.‬‬ ‫הצורך להגן על בתי גידול חשובים אלו (בתות‪ ,‬חולות‪ ,‬לס‪ ,‬בתי גידול לחים ועוד) מצד אחד עם הרצון לעודד מעורבות‬ ‫פעילה של ציבור ללקיחת אחריות לשמירה על הטבע הסמוך אליו‪ ,‬מהצד השני‪ ,‬הובילו את החברה להגנת הטבע לקדם‬ ‫תחום הנקרא שמירת טבע פעילה‪.‬‬ ‫בהרצאה נציג שורה של דוגמאות בהן קהילות מקומיות לוקחת אחריות על הטבע שבאזורם ובכך נותנות מענה משלים‬ ‫לצורך בשמירה על בתי גידול הנמצאים בסכנה וחסרי הגנה סטטוטורית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪267‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬מושב לזכרו של עזריהו אלון‪ .‬טבע ושטחים פתוחים בחיפה רבתי‬ ‫‪ NGO‬וקידום קיימות עירונית – חיפה כעיר בוחן‬ ‫אלה אלכסנדרי‬ ‫החברה להגנת הטבע‬ ‫ההרצאה תעסוק בתפקיד ‪ NGO‬בכלל ועל דרכי הפעולה לקידום קיימות עירונית של החברה להגנת הטבע‪ .‬החלה"ט‬ ‫כארגון שמירת טבע סימנה את השמירה על השטחים הפתוחים כנושא המרכזי לטיפול וכפועל יוצא מכך גם בעירוניות‬ ‫בת קיימא‪ 5 .‬יחידות של הארגון ממוקמות בערים הגדולות ועוסקות במגוון דרכים בקידום קיימות עירונית‪ .‬ל‪NGO-‬‬ ‫תפקיד ייחודי בקידום עצמאי של אג'נדה במגוון דרכים תוך מחויבות עמוקה ושימוש בידע מקומי‪ .‬בין הדרכים נזכיר‬ ‫את היכולת לפעול מאחורי הקלעים לקידום מדיניות מקומית‪ ,‬להוות כלב שמירה ליישום מדיניות‪ ,‬תפקוד כממשק בין‬ ‫מקבלי החלטות‪ ,‬ציבור ונגישות למידע ויצירת מנגנונים אלטרנטיביים ופלטפורמות פעולה א – פורמליות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪268‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬מושב לזכרו של עזריהו אלון‪ .‬טבע ושטחים פתוחים בחיפה רבתי‬ ‫תכנית ניהול סביבתי לפרויקט כריית חול לבניית נמל המפרץ‬ ‫גדעון (גידי) ברסלר‬ ‫אגף ים וחופים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫נמל המפרץ‪ ,‬העתיד להיבנות בשנים הקרובות בחיפה‪ ,‬כולל מזח מכולות שמידותיו כ‪ 1000x500-‬מטר‪ .‬בניית המזח‬ ‫תיעשה בטכנולוגיה המקובלת של מילוי בחול ים‪ .‬חפירת כמויות כה גדולות של חול עלולה להוות סיכון לסביבה‬ ‫הימית ולמשתמשים בה‪ ,‬הן בשל הרחפת החול העלולה לפגוע במערכת האקולוגית הימית‪ ,‬והן בשל הרחפת משקעים‬ ‫מקרקעית הים העלולה לפגוע באיכות מי הים‪ .‬במסגרת ההרצאה תוצג תכנית הניהול הסביבתי (להלן תנ"ס) שפותחה‬ ‫כתוצר המרכזי של תסקיר ההשפעה על הסביבה‪ ,‬במטרה לאפשר את העבודה תוך מזעור הפגיעה בערכי הסביבה‬ ‫וברווחת תושבי חיפה והקריות‪ .‬זוהי הפעם הראשונה שכלי כזה מיושם בהיקף כזה בפרויקט תשתית בישראל‪ .‬כבסיס‬ ‫לתנ"ס בוצע סקר נרחב ומעמיק של המרכיבים השונים‪ ,‬הפיזיים‪ ,‬הכימיים והביולוגיים של הסביבה הימית והחופית של‬ ‫המפרץ‪ ,‬וכן נלמדו הסטנדרטים הבינלאומיים המתקדמים המקובלים לביצוע עבודות מסוג זה‪ .‬הלוגיקה של התנ"ס בנויה‬ ‫כשרשרת של גורמים ותוצאות‪ .‬הבטחת רציפות השרשרת תיעשה באמצעות מערכת ניטור המהווה נדבך יסודי בתנ"ס‪.‬‬ ‫להלן תאור סכמטי של התנ"ס בהתייחסות לנושא השמירה על המערכת האקולוגית‪:‬‬ ‫א‪ .‬נקבעה מידת "הפגיעה המותרת" לכל סוג נישה אקולוגית ‪ -‬מצב הנישה האקולוגית ינוטר תקופתית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נקבע סף הפגיעה באיכות מי הים שמתחת לה תתאפשר עמידה בקביעה א' ‪ -‬מצב איכות מי הים ינוטר ברציפות‬ ‫במספר שיטות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נקבע אופן העבודה של אוניית המחפר שיבטיח אי חריגה באיכות מי הים על פי קביעה ב' ‪ -‬אופן עבודת אוניית‬ ‫המחפר יפוקח ברציפות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נקבעה השיטה להתאמת אופן עבודת אוניית המחפר לשינויים המתגלים בניטור‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בהוראות התכנית הסטטוטורית ובהחלטת ממשלה נקבע אופן השליטה של הגורם המפקח על העבודה‪.‬‬ ‫תכנית הניטור כוללת‪ :‬בחינה תקופתית של חלקות מייצגות קבועות על הקרקעית באזור המושפע ובאתרי ביקורת‪,‬‬ ‫ניטור רציף של עמודת המים בנקודות רבות סביב אזור הכרייה‪ ,‬דיגום יומי של המים מסירה‪ ,‬ניתוח צילום לווין יומי‬ ‫למעקב אחר פלומת הסחף במים‪ ,‬ניתוח צילום לווין מורכב תלת חודשי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪269‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬יחסי גומלין בין צמחים‪-‬קרקע ובעלי חיים‬ ‫השפעתם של המינרלוגיה‪ ,‬הגשם והצומח על זמינות סיליקון לצמחים‬ ‫אופיר כץ‬ ‫גאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫סיליקון הוא יסוד מועיל לצמחים רבים‪ ,‬ולכן זמינות הסיליקה לצמחים היא בעלת חשיבות בשטחים פתוחים טבעיים‪,‬‬ ‫בשטחים חקלאיים ובשטחי‪-‬מרעה‪ .‬ישנם כמה משתנים שעשויים להסביר את זמינות הסיליקון בקרקע‪ :‬נוכחות של‬ ‫מינרלים סיליקטיים מסיסים בקרקע‪ ,‬הכימיה של הקרקע (‪ ,)pH‬פעילות המים כסוכני בלייה והסעה‪ ,‬והצומח (בעיקר‬ ‫מיני דגניים) כגורם שממחזר סיליקון‪ .‬מחקרים קודמים הדגימו את חשיבותם של חלק מגורמים אלה‪ ,‬וכן הצביעו על‬ ‫שונות מרחבית ועתית של זמינות הסיליקון‪ .‬במחקר הנוכחי נבחנו הגורמים המשפיעים על זמינות הסיליקון בקרקעות‬ ‫ישראל‪ .‬מחקר השוואתי של קרקעות ישראל‪ :‬נמצא כי ישנו קשר ברור בין זמינות הסיליקון למינרלוגיה‪ ,‬כאשר זמינות‬ ‫הסיליקה גדלה ככל שהקרקע מכילה פחות קוורץ בגודל חול‪ .‬השפעת ממוצע הגשם השנתי לא הייתה אחידה‪ ,‬אלא‬ ‫תלויה במינרלוגיה‪ .‬בקרקעות עתירות‪-‬קוורץ הייתה לגשם השפעה שלילית בשל העדר מינרל סיליקטי מסיס והמוליכות‬ ‫ההידראוגלית הגבוהה יחסית‪ ,‬בעוד שבקרקעות דלות‪-‬הקוורץ הייתה לגשם השפעה בחיובית בשל מסיסותם של‬ ‫המינרלים הסיליקטיים והמוליכות ההידראולית הנמוכה יחסית‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשני מקרים היה ניתן לקשור בין זמינות‬ ‫הסיליקון בקרקע לקצב התחלופה של הביומאסה‪ ,‬ובפרט לקצב התחלופה והמחזור של הסיליקון באקוסיסטמה‪ .‬מחקר‬ ‫עתי של קרקע לסית בבאר‪-‬שבע‪ :‬ככלל‪ ,‬זמינות הסיליקון בקרקע לא השתנתה עם העומק‪ .‬בחודשי החורף המאוחרים‬ ‫ובאביב נמצאה זמינות סיליקון גבוהה יחסית‪ ,‬אך לא היה ניתן לקשור אותה לאירועי גשם ספציפיים‪ .‬תוצאות אלה‬ ‫מצביעות על השפעה של התפלגות הגשמים השנתית‪ ,‬וככל הנראה גם של פעילות הצומח‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההבדלים בין כתמי‬ ‫הצומח שנחקרו היו ככלל בלתי‪-‬מובהקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬עבור כלל הדגימות‪ ,‬נמצא כי ל‪ pH-‬אין השפעה על זמינות הסיליקון‬ ‫בקרקע‪ .‬ההסבר לכך הוא שה‪ pH-‬של הקרקעות שנחקרו הוא ‪ ,9‑7‬טווח ערכים שבו המינרלים הסיליקטיים המסיסים‬ ‫והסיליקון הזמין בקרקע יציבים יחסית‪ .‬לסיכום‪ ,‬נראה כי המשתנים המשפיעים על זמינות הסיליקון בקרקעות ישראל‬ ‫הם‪ ,‬בסדר יורד‪:‬‬ ‫‪1 .1‬מינרלוגיה (במיוחד נוכחות סיליקטים מסיסים ונקבוביות)‪,‬‬ ‫‪2 .2‬ממוצע גשם שנתי‪,‬‬ ‫‪3 .3‬קצב התחלופה של הביומאסה (בעיקר ביומאסה מכילת‪-‬סיליקון) ועונתיות של הגשם והצומח‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪270‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬יחסי גומלין בין צמחים‪-‬קרקע ובעלי חיים‬ ‫שימוש ביישומי ממ"ג לניתוח מרחבי בחקר מעגלי עירית גדולה‬ ‫(‪ )Asphodelus ramosus Miller‬וגומא מגובב (‪Cyperus‬‬ ‫‪)macrorrhizus Nees‬‬ ‫יאיר חרותי*‪ ,‬אביבה פיטרס**‪ ,‬פועה בר*‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** היחידה לאדריכלות ובינוי ערים במדבר‪ ,‬המחלקה לאדם במדבר והמכון לחקר סביבות צחיחות‪,‬‬ ‫המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫מעגל צומח הינו כתם צומח רדיאלי אשר תמותת פרטים במרכזו מובילה להיווצרות מעגל‪ .‬הופעת מעגלי צומח מוגבלת‬ ‫לצמחים שמתרבים באופן וגטטיבי‪ ,‬ושכיחה בעיקר בבתי גידול צחיחים‪ .‬חקר מעגלי הצומח מתמקד במנגנון המוביל‬ ‫לתמותת הפרטים במרכז‪ .‬קיימים שני מודלים המציעים הסבר לתופעה זו‪:‬‬ ‫‪1 .1‬תחרות על משאב המים המובילה לתמותת הפרטים במרכז‪.‬‬ ‫‪2 .2‬הצטברות איאולית של משקע דק גרגר במרכז הכתם המובילה לתאחיזת מים גבוהה במרכז ולתנועת נגר אל שולי‬ ‫הכתם‪.‬‬ ‫התוצאה הסופית על פי שני המודלים היא חלוקת סביבת הכתם לשלוש מיקרו‪-‬סביבות‪ :‬מרכז כתם צחיח‪ ,‬שולי‬ ‫כתם לחים ומעטפת קרקע חשופה (מטריקס) המהווה מקור נגר לכתמי הצומח‪ .‬מטרת המחקר הייתה אפיון הדפוס‬ ‫המרחבי של רטיבות הקרקע במעגלי צומח ובחינת המתאם של דפוס פיזור הרטיבות למאפיינים מרחביים של בית‬ ‫הגידול (מפנה ושטח תורם נגר)‪ .‬מעגלי הצומח נדגמו בבתי גידול צחיחים‪-‬חוליים טבעיים (‪ 30‬מעגלי עירית גדולה‬ ‫ברמת בקע‪ ,‬ו‪ 47-‬מעגלי גומא מגובב ‪ -‬בשמורת ניצנים)‪ .‬מעגלי העיריות נדגמו לאורך עונת הצמיחה (דצמבר‪-‬אפריל)‬ ‫ומעגלי הגומא בתחילת האביב (מרץ)‪ .‬רטיבות הקרקע נדגמה על ידי מד ‪ TDR‬בעומק ‪ 20‬ס"מ (עומק שורשים)‪ .‬דגימות‬ ‫מרחביות בוצעו על ידי מכשיר ‪ GPS‬ידני ברמת בקע ומכשיר ‪ GPS‬דיפרנציאלי בניצנים‪ .‬ניתוח דפוסים מרחביים‬ ‫וקורלציה למאפיינים מרחביים בוצעו בתוכנת ‪ ArcGIS 10.1‬ובאמצעות מבחני מקבצים (‪,)Getis-Ord general G‬‬ ‫אוטוקורלציה מרחבית (‪ )Moran's I‬ורגרסיה מרחבית (‪ .)GWR‬באמצעות מבחנים אלו ניתן היה לזהות מקבצי‬ ‫מעגלים בעלי רטיבות קרקע גבוהה ולבחון את מידת המתאם שבין רטיבות הקרקע במעגלים לבין תכונות מרחביות של‬ ‫מיקומם בבית הגידול‪ .‬ממצאי העבודה הראו‪:‬‬ ‫‪1 .1‬היעדר דפוס מרחבי מובהק ברטיבות הקרקע במעגלי העירית ברמת בקע‪.‬‬ ‫‪2 .2‬דפוס מרחבי מובהק ברטיבות הקרקע במעגלי הגומא בניצנים‪.‬‬ ‫‪3 .3‬היעדר קורלציה בין דפוסי רטיבות הקרקע במעגלי הצומח לבין מאפיינים מרחביים בבית הגידול‪.‬‬ ‫ממצאי העבודה תומכים בהשערה כי‪ ,‬בתנאים שנבחנו על ידנו‪ ,‬תנועת נגר מסביבת הקרקע החשופה מסביב למעגלי‬ ‫הצומח (מטריקס)‪ ,‬אינה מהווה מקור נגר עיקרי למעגל‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪271‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬יחסי גומלין בין צמחים‪-‬קרקע ובעלי חיים‬ ‫בחינת החלופה בין מגוון ביולוגי ושירותי מערכת אקולוגיים באתרי מחקר‬ ‫אקולוגי ארוך טווח (‪ )LTER‬בישראל‬ ‫איתי דיוינסקי*‪ ,‬פועה בר*‪ ,‬ניר בקר**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** המכללה האקדמית תל חי‬ ‫שאלת השימור של המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי המרכיב אותן נובעת מכמה סיבות‪ ,‬שהמשותף להן הוא‬ ‫המשקל המועט שניתן בתהליכי קבלת ההחלטות לתועלות הנגזרות משירותי המערכת האקולוגית‪ ,‬שתומכות בקיומו‬ ‫של האדם‪ .‬כתוצאה מכך גברה בשנים האחרונות ההכרה בחשיבות פיתוח כלים‪ ,‬אשר יתנו ביטוי לערך האמתי של‬ ‫שירותים אלו ויעזרו למצוא את תרחישי הניהול המיטביים‪.‬‬ ‫ישנם שירותי מערכת הניתנים לתמחור בקלות יחסית‪ ,‬היות ויש להם שוק מלווה‪ .‬אולם יש שירותים שאינם מעורבים‬ ‫במנגנוני שוק ולכן מאתגרים יותר לתמחור‪ .‬שיטות כגון‪ ,‬עלות ההגעה (‪ )TCM‬וההערכה המותנית (‪ )CVM‬מניבות‬ ‫תוצאות סבירות למקרים הללו‪ .‬אין אותו דין חל על המגוון הביולוגי‪ .‬מטרתו של מחקר זה היא לבחון את ערך המגוון‬ ‫דרך העלות האלטרנטיבית שלו במונחי התועלות שכן ניתנות לתמחור‪.‬‬ ‫נבחרו שלושה אתרי מחקר אקולוגי ארוך טווח (‪ )LTER‬בישראל שנבדלים בשימושי הקרקע שלהם ושיש עבורם מאגר‬ ‫נתונים ארוך טווח עבור המגוון הביולוגי‪ .‬באמצעות הנתונים הללו אנו מחשבים את ערכם הכלכלי הכולל של שירותי‬ ‫המערכת האקולוגית עבור כל אתר ומצליבים כנגד מדדי שונות של המגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫תרחישי הניהול השונים‪ ,‬כפי שבאים לידי ביטוי באופן הממשק‪ ,‬מוצגים על גבי 'ספר יעילות' ‪)Efficiency Frontier(,‬‬ ‫ממנו ניתן לגזור את רמת החלופה בין שימור המגוון הביולוגי לבין שאר הערכים ומכאן את "העלות האלטרנטיבית‬ ‫ליחידת שונות של מגוון ביולוגי"‪.‬‬ ‫בחוות כרי דשא הוערכו שלושה שירותי מערכת ‪ -‬אספקת מזון למרעה‪ ,‬שירותי האבקת דבורים ושירותי תרבות (נוף)‪.‬‬ ‫ערכו של שירות אספקת מזון למרעה בחווה כולה (‪ 14,500‬דונם) שמצאנו הוא ‪ 3.36‬מלש"ח‪ 2.04 ,‬מלש"ח‪ 1.1 ,‬מלש"ח‬ ‫ו‪ 1.02-‬מלש"ח בשטח ללא רעייה‪ ,‬רעייה חלשה‪ ,‬בינונית וחזקה בהתאמה‪ .‬ערכו של הנוף כמשאב אסתטי לחווה כולה‬ ‫הוא ‪ 1.39‬מלש"ח לשטח ללא רעייה‪ 1.3 ,‬מלש"ח בשטח עם רעייה קלה ו‪ 1.04-‬מלש"ח בשטחים עם רעייה בינונית‬ ‫וחזקה‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר מעידות על היעילות הכלכלית באספקת שירותי המערכת האקולוגית ובקיום ושימור (על ידי תכנון‬ ‫וממשק מתאים) מגוון ביולוגי עשיר ככל האפשר בישראל‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪272‬‬ ‫קרקע ובעלי חיים‬-‫ יחסי גומלין בין צמחים‬- ‫אקולוגיה וסביבה‬ Long term biodiversity and ecological stability trends in response to vegetation removal for remobilization of coastal dunes ‫טניה בירד‬ ‫גוריון בנגב‬-‫ אוניברסיטת בן‬,‫גאוגרפיה ופיתוח סביבתי‬ Due to land use changes in coastal Israel over the last 50 years, there has been rapid dune stabilization leading to loss of mobile dunes; the preferred habitat for many endemic and specialist species. Unlike most coastal dune restoration projects that seek to stabilize dunes, deliberate vegetation removal promotes habitat for these specialist species. This shift from restoring coastal dunes as stabilized landscapes toward more morphodynamic ecosystems is becoming more prevalent, with projects now occurring in the Netherlands, Israel and Wales. We analyse a long-term dataset of coastal dune biodiversity monitoring across multiple taxa, to determine trends of species composition & turnover. This allows us to determine temporal stability at the population, community levels, in order to test the still debated relationship between diversity and ecological stability. This has rarely been tested in coastal habitats. We will also examine comparative trends between natural and treated dunes to understand the effect of disturbance (in the form of mechanical vegetation removal, and off road vehicle use) on resilience and resistance at the ecosystem level. We intend to identify preferred management actions for biodiversity at the landscape level under different conservation priorities. Preliminary multivariate (ordination) analysis of show return of some mobile dune species to some but not all treated dunes, while trends appear to be different among different taxa and different dune states. Initial results of diversity- stability at the population and community level are discussed, and future plans for ongoing analysis and research are presented. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 273 ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬יחסי גומלין בין צמחים‪-‬קרקע ובעלי חיים‬ ‫מה קובע פיזור מרחבי של תמותת עצים באזור חצי‪-‬צחיח?‬ ‫מבט מרובה קני מידה‬ ‫מיכאל דורמן‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬אבי פרבולוצקי‪ ,‬יצחק משה‪ ,‬דימיטריס סאריס‬ ‫גאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫מערכות יער מצויות תחת עקה גוברת כתוצאה משינויי אקלים גלובליים‪ ,‬בעוד הגורמים אשר קובעים היכן ומתי‬ ‫יתרחשו אירועי תמותת יער משמעותיים אינם מובנים דיים‪ .‬תצפיות נוספות נחוצות על מנת לתעד אירועי תמותת יער‪,‬‬ ‫להבין טוב יותר את הגורמים המביאים להתרחשותם‪ ,‬ולפעול לפי הבנות אלה לפיתוח ממשק יער בר‪-‬קיימא‪ .‬מכשול‬ ‫מרכזי להשגת מטרות אלה טמון בדגם הכתמי של תמותת עצים‪ ,‬הפרוס על פני מספר קני מידה‪ ,‬ובדינמיקה העתית‬ ‫ארוכת הטווח של התופעה‪ .‬נדרש שילוב של כלים‪ ,‬ממספר דיסציפלינות ומתודולוגיות‪ ,‬על מנת להתייחס לקני המידה‬ ‫השונים‪ ,‬אך זה נעשה עד כה לעיתים רחוקות‪ .‬אפיון דפוס תמותת עצי אורן ירושלים (‪ ,)Pinus halepensis‬בהקשר‬ ‫לתנאי הסביבה‪ ,‬נערך בשני יערות – להב ודבירה – באזור החצי צחיח בישראל‪ .‬שלושה מקורות מידע שולבו על מנת‬ ‫לאפיין את הדינמיקה בזמן ובמרחב של מצב היער‪:‬‬ ‫‪1 .1‬סדרות זמן של המשתנה ‪ )NDVI( Normalized Difference Vegetation Index‬המבטא את המצב הפיזיולוגי‬ ‫של חופת היער‪ ,‬מ‪ 18-‬הדמאות לוויין ‪;Landsat‬‬ ‫‪2 .2‬מפת עצים מתים‪ ,‬מפענוח תצלום אוויר ברזולוציה גבוהה;‬ ‫‪3 .3‬סדרות זמן של קצב גידול העצים – ‪ ,)BAI( Basal Area Increment‬מדד המתקבל מדיגום טבעות עצים‪,‬‬ ‫משלושה אתרים‪.‬‬ ‫הדגם המרחבי של המצאות עצים מתים היה מקובץ‪ .‬תמותה גבוהה יותר‪ ,‬באופן מובהק‪ ,‬נצפתה בעומדי יער מבוגרים‬ ‫ודלילים יחסית‪ ,‬על מפנים דרומיים ובקרקעות עמוקות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חלק גדול מהשונות בתמותה לא היה מוסבר‬ ‫על‪-‬ידי הגורמים הסביבתיים שנבדקו‪ .‬המתאם בין תמותה לבין צפיפות עצים נמוכה אינו תומך בסברה שדילול יערות‬ ‫באזורים חצי‪-‬צחיחים בהכרח יגדיל את סיכויי ההישרדות של העצים הנותרים בעת בצורת‪ .‬מידע ייחודי התקבל על‪-‬‬ ‫ידי מיזוג מדדי טבעות עצים וחישה מרחוק למעקב אחר תפקוד היער‪ ,‬בניגוד להטיה פוטנציאלית אשר עשויה לאפיין‬ ‫שימוש בכל אחד מכלים אלה בנפרד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נתוני טבעות עצים הצביעו על יכולת התאוששות מהירה של קצב גידול‬ ‫העצים‪ ,‬כיוון שהם התקבלו מאותו חלק של האוכלוסייה אשר שרד את הבצורת‪ ,‬וכך עשויים שלא לשקף מגמות‬ ‫דמוגרפיות באוכלוסייה כולה‪ ,‬כגון אירועי תמותה אותם ניתן לזהות בעזרת חישה מרחוק‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪274‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬ממשק יער בתנאי סביבה משתנים והראיה העתידית של קרן קימת לישראל‬ ‫ייעור בר קיימא וקיבוע פחמן בישראל‪ :‬המעבר מתפוקות עץ לשירותי מערכת‬ ‫אקולוגיים‬ ‫אלון טל‬ ‫המכונים לחקר המדבר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ודירקטוריון קרן הקיימת לישראל‬ ‫האבולוציה של הייעור בישראל במאה השנים האחרונות עברה מספר תחנות‪ .‬הקרן הקיימת לישראל התחילה כמוסד‬ ‫שעסק ברכישת קרקע וקידמה נטיעת עצים בעיקר כדי להבטיח רבנות יהודית בשטחים שלה‪ .‬עם קום המדינה הייעור‬ ‫נטל חלק חשוב בהעסקת עשרות אלפי עולים חדשים מובטלים יחד עם מטרות "לאומיות" נוספות‪ .‬במשך שלושים‬ ‫השנים האחרונות אסטרטגיית הייעור השתנתה מקצה לקצה‪ :‬אם בעבר המטרה המרכזית היתה קשורה לפיתוח ואף‬ ‫ביסוס תעשייה לתפוקת עץ בישראל‪ ,‬היום הארגון רואה את הייעור בראש ובראשונה כאמצעי להגדיל שירותי מערכת‬ ‫אקולוגיים‪ .‬קיבוע פחמן הוא אחד מן השירותים הנ"ל‪ .‬מבחינה מדיניות‪ ,‬הקרן הקיימת בחרה שלא לנסות להפוך את‬ ‫השירות האקולוגי של "קיבוע פחמן" לעסק רווחי‪ ,‬דבר שהתאפשר במסגרת השוק הבינלאומי לסחר בפליטות גזי חממה‬ ‫שהתפתח‪ .‬ישנו מספר טעמים להחלטה זו כגון חוסר אמינות אינהרנטית לעסקאות ייעור בשוק הפחמן בנוסף לשיקולים‬ ‫מוסריים‪ .‬עם זאת‪ ,‬קק"ל בהחלט רואה בקיבוע פחמן (הן בקרקע והן בתוך העץ עצמו) כאחד מן התועלות החשובות‬ ‫שמספקים עצי ישראל‪ .‬ההרצאה מבוססת על פרק בספר החדש "כל עצי היער – החורש בישראל מתקופת התנ"ך עד‬ ‫ימינו"‪ .‬היא תדון בצמתים ההיסטוריים השונים בגיבוש התפיסה הנוכחית בעניין האיזון הנכון בין שירותי המערכת‬ ‫השונים שמספקים יערות – לרבות קיבוע פחמן ושמירה על המגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪275‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬ממשק יער בתנאי סביבה משתנים והראיה העתידית של קרן קימת לישראל‬ ‫היערכות קרן קימת לישראל לשינויי אקלים באמצעות מחקר ופיתוח מתקדם‬ ‫דוד ברנד‬ ‫אגף הייעור‪ ,‬קרן קימת לישראל‬ ‫מחקרים רבים בעולם בוחנים כיום כיצד שינויי האקלים הצפויים עשויים להשפיע על מערכות אקולוגיות רבות וכיצד‬ ‫ממשק ופיתוח בר קיימא הנהוג כיום עשוי להיות מושפע משינויים אלו‪ .‬משאבי הטבע שבניהול קק"ל מספקים מגוון‬ ‫רחב של שירותים אקולוגיים לרווחת תושבי מדינת ישראל‪ .‬קק"ל נערכה לשינויי האקלים באמצעות מחקר ופיתוח‬ ‫מתקדם ובהתבסס על סקרים וניטור ארוך טווח‪ .‬קק"ל משקיעה מדי שנה למעלה מ‪ 7-‬מיליון ‪ ₪‬במחקרים ייחודיים‬ ‫ויישומיים התורמים באופן ישיר לניהול מיטבי של השטחים שבניהולה‪ .‬קק"ל הקימה ‪ 4‬תחנות ‪( LTER‬תחנות ניטור‬ ‫אקולוגי ארוך טווח) ועשרות אתרי ניטור ארוך טווח בכל רחבי הארץ המסייעים בידה לעקוב אחר הדינמיקה ביערות‬ ‫ובמערכות האקולוגיות שבאחריותה ולשנות את ממשק הפעולה בהתאם‪ .‬ההרצאה תתמקד בתחומים הבאים‪ :‬א‪ .‬הגברת‬ ‫העמידות של היערות ליובש באמצעות ממשק יערני ושיטות לאיסוף מי נגר‪ .‬ב‪ .‬השבחת מיני עצי היער והגברת עמידותם‬ ‫לבצורות מתמשכות‪ .‬ג‪ .‬התאמת תשתיות קרקעיות לאירועי גשם קיצוניים‪ .‬ד‪ .‬היערכות לעלייה הצפויה באירועי ועוצמת‬ ‫שריפות יער וחורש ה‪ .‬פיתוח כלים ואמצעים מתקדמים להתמודדות עם מינים פולשים‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪276‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה ‪ -‬ממשק יער בתנאי סביבה משתנים והראיה העתידית של קרן קימת לישראל‬ ‫אקלום והשבחה של עצים לייעור בישראל‬ ‫אביב אייזנבנד‬ ‫מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי‪ ,‬אגף הייעור‪ ,‬קרן קימת לישראל‬ ‫ראשית מפעל הייעור בישראל בשנות ה‪ ,50-‬אופיין בהקמה של חלקות אקלום (ארבורטום) באתרים שונים בארץ ביניהם‪:‬‬ ‫אילנות‪ ,‬רחובות‪ ,‬גילת ואחרים‪ .‬בחלקות מיוחדות אלה ניטעו מיני עצים מקבוצות שונות כמו‪ :‬אורנים‪ ,‬איקליפטוסים‪,‬‬ ‫ברושיים‪ ,‬שיטים‪ ,‬קזוארינות ועוד‪ .‬ייעודו של הארבורטום היה (ועדיין) לבחון את מידת התאמתם של מיני העצים‬ ‫השונים לתנאי בתי הגידול המאפיינים את ישראל‪ .‬אגף היעור בקק"ל בשיתוף עם חוקרים יערניים מקיימים ומובילים‬ ‫את תכנית האקלום וההשבחה עבור הייעור בישראל עד היום‪ ,‬בצמוד לצרכים ולאיומים העומדים בפנינו לאורך השנים‪.‬‬ ‫הצורך המרכזי להיות מסוגלים לטעת עצים עמידים ליובש באזורים צחיחים וצחיחים למחצה‪ ,‬מלווה את תכניות‬ ‫האקלום וההשבחה בקק"ל ובמיוחד תחת האיום של שינויי האקלים הצפויים באזורנו‪ ,‬ע"מ לספק את מגוון שירותי‬ ‫המערכת לתושבי הארץ בחלקי הארץ השונים ובכדי למנוע האצתם של תהליכים של סחף ובליה של קרקע‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו‬ ‫פועלים ע"מ לתת מענה לפלישה של מחלות ומזיקים אשר תוקפים את היער ו‪/‬או החורש בישראל‪ ,‬תוך איתור וריבוי‬ ‫של טיפוסים עמידים בשטח‪ ,‬שימור של מינים ואקוטיפים מקומיים המצויים בסכנת הכחדה ועוד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪277‬‬ ‫ ממשק יער בתנאי סביבה משתנים והראיה העתידית של קרן קימת לישראל‬- ‫אקולוגיה וסביבה‬ Biotic and a-biotic adjustments to semi-arid conditions in the Yatir pine-forest ‫דן יקיר‬ ‫ מכון וויצמן‬,‫מדעי הסביבה‬ Aleppo pine trees show a range of ajustments and adaptations to semi-arid conditons with low precipitation and humidity, and high temperature and radiation. Some of these adjustments are physiological, such as phenological changes and adjustments in the daily cycle of activities, and the characheristics of leaf gas exchange. And some are abiotic and help the dissipation of access energy absorb by the forest, and taking advantage of subsoil microsites to improve water relations. Taken together, these pine forest can survive and maintain productivity under drying and warming consitions predicted for much of the Mediterranean and other land regions. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 278 ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫אומדן ההשפעת של מדיניות תפיסת רכבים על השלכות בלתי חוקיות של‬ ‫פסולת בניין‪ :‬ישראל כמקרה מחקר‬ ‫נסים צרור‬ ‫החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אומדן ההשפעה של מדיניות תפיסת רכבים על השלכות בלתי חוקיות של פסולת בניין‪ :‬ישראל כמקרה מחקר נסים‬ ‫צרור ובוריס א‪ .‬פורטנוב החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬הפקולטה לניהול‪ ,‬אוניברסיטת חיפה תקציר פסולת בניין‬ ‫המושלכת בצדי הדרכים ובשטחים הפתוחים הינה המקור העיקרי לזיהום קרקע ומי תהום‪ .‬מתחילת שנת ‪ ,2006‬יישם‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מדיניות של תפיסת רכבים שבאמצעותם הושלכה פסולת בניין באופן בלתי חוקי‪ .‬מחקר זה בודק‬ ‫האם מדיניות תפיסת הרכבים גורמת לעלייה בכמות פסולת הבניין המפונה לאתרים מורשים‪ ,‬ובכך מפחיתה את כמות‬ ‫פסולת הבניין המושלכת בשטחים הפתוחים‪ .‬מאמר זה בוחן את השינויים ביחס שבין כמות פסולת הבניין שפונתה‬ ‫לאתרים מורשים לבין כמות פסולת הבניין שנוצרה‪ ,‬במחוזות השונים‪ ,‬בכל חודש לפני ואחרי ‪ 2/2006‬מועד תחילת‬ ‫יישום מדיניות זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הופץ שאלון בקרב נהגים העוסקים בפינוי פסולת בניין‪ .‬שאלון זה בדק את רמת המודעות‬ ‫של הנהגים למדיניות תפיסת הרכבים של מפרי החוק ואת רמת ההרתעה מנקודת מבטם של הנהגים העוסקים בפינוי‬ ‫פסולת בניין‪ .‬תוצאות המחקר מראות שבמחוז חיפה‪ ,‬בו מדיניות זו יושמה בצורה עקבית ובלתי מתפשרת‪ ,‬היחס בין‬ ‫כמות פסולת הבניין שפונתה לאתרים מורשים לבין הכמות שנוצרה עלה מ‪ 20%-‬בתחילת שנת ‪ 2004‬ל‪ 35%-‬באוקטובר‬ ‫‪ .2009‬שינוי זה ניתן לייחס בצורה מובהקת לכמות תפיסת הרכבים (‪ .)t=2.324; p<0.05‬בהשוואה במחוזות ירושלים‬ ‫ודרום‪ ,‬בהם מדיניות תפיסת הרכבים יושמה בצורה מינורית‪ ,‬ההשפעה על היחס נמצאה לא מובהקת (‪ .)p>0.1‬ניתוח‬ ‫תוצאות השאלון מראה שבמחוז חיפה קיים קשר ישיר בין השינוי ביחס ליישום מדיניות תפיסת הרכבים שבאמצעותם‬ ‫הושלכה פסולת בניין במקומות אסורים‪ .‬כמו כן‪ 62% ,‬מהנהגים‪ ,‬המשתתפים במדגם וענו על השאלון‪ ,‬מודעים למדיניות‬ ‫תפיסת הרכבים‪ 47% .‬מהם מכירים נהג שרכבו נתפס בגין השלכה של פסולת בניין במקומות אסורים‪ .‬בנוסף העריכו‬ ‫הנהגים שהסיכוי להיתפס משליך פסולת בניין באופן בלתי חוקי עומד על ‪ ,67%‬דבר המעיד על כך שמדיניות תפיסת‬ ‫הרכבים הכן מרתיע‪ .‬המסקנה במאמר זה הינה שמדיניות תפיסת רכבים‪ ,‬של נהגים המשליכים פסולת במקומות אסורים‪,‬‬ ‫מרתיע וגורמת לנהגים להוביל את פסולת הבניין לאתרים מורשים‪ ,‬ובכך גורמת להפחתה ניכרת של השלכות בלתי‬ ‫חוקיות בשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪279‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫לוחמי הסביבה או "מחבקי עצים"‪ :‬על האפקטיביות של מאבקים סביבתיים‬ ‫בני פירסט‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫מאז הקמת המדינה התקיימו בישראל כ‪ 70-‬מאבקים ציבוריים משמעותיים שעסקו בנושאים סביבתיים‪ .‬ניתוח דפוסי‬ ‫הפעילות של ארגוני הסביבה שהובילו את המאבקים הללו מאפשר לאפיין אותם לפי ארבעה טיפוסים‪ :‬מאבק מתון‬ ‫מול מאבק מצביע על שני טיפוסי מאבקים‪ :‬מאבק מתון מול מאבק רדיקלי‪ ,‬כאשר כל אחד משני הטיפוסים הללו‬ ‫נחלק לשני סוגי משנה‪ ,‬לפי נושא המאבק ‪ -‬מתון או נרחב‪ .‬ואלם‪ ,‬מעבר לסוגיית האפיון של המאבקים‪ ,‬עולה שאלה‬ ‫יישומית חשובה לגבי ההבדלים במידת האפקטיביות של כל אחד מארבעת טיפוסי המאבקים הללו‪ .‬עבודת דוקטורט‬ ‫שנערכה על ידי כותב שורות אלה עסקה בשאלות הללו באמצעות מודל תיאורטי מקורי שבחן בגישה איכותנית את‬ ‫מידת האפקטיביות של מאבקים סביבתיים בולטים בעשור האחרון‪ ,‬תוך התייחסות להשפעה על שלושה מרחבים‪:‬‬ ‫המרחב הפיזי (באמצעות מדדים של מבחן התוצאה)‪ ,‬המרחב הפוליטי (מידת ההשפעה על מקבלי ההחלטות) והמרחב‬ ‫התרבותי (מידת ההשפעה על התהודה הציבורית)‪ .‬המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא כי ארגוני הסביבה פועלים‬ ‫באופן המוצג במחקר כ"מודל ארבעת המרחבים"‪ :‬תנועה במרחב הציבורי (תקשורת‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬מערכת החינוך) כמתווכים‬ ‫בין הציבור והחברה האזרחית לבין שלושת המרחבים האחרים בהם מתקבלות ההכרעות לגבי עיצוב המרחב‪ :‬המרחב‬ ‫הפוליטי‪ ,‬המרחב המשפטי‪-‬תכנוני והמרחב המדעי‪ .‬תוך בחינת עומק של שבעה מקרי בוחן עולות מסקנות לגבי יעילות‬ ‫הפעולה המתונה על פני הרדיקלית‪ ,‬ועדיפותה של הפעולה בעלת החשיבה הנרחבת על פני החשיבה המצומצמת‬ ‫(מאבקי נימב"י)‪ .‬שיטת המחקר התבססה על ראיונות עומק עם השחקנים שנטלו חלק בשבעת המאבקים הנבדקים‪,‬‬ ‫הן מהארגונים הסביבתיים והן מהמגזר הפרטי העסקי והמימסד‪ .‬מסקנה נוספת העולה מן המחקר היא כי קיים פער‬ ‫תרבותי משמעותי בין הרמה המקומית‪ ,‬בה הוטמעו ערכי החשיבה הסביבתית הפוליטית בקרב המנהיגות המקומית‬ ‫ומקבלי ההחלטות‪ ,‬לבין הרמה הארצית‪ ,‬בה עדין נתפס הנושא הסביבתי כשולי וזניח‪ ,‬זאת בשל סדר עדיפות פוליטי‬ ‫לאומי אחר‪ .‬נראה כי השינוי התרבותי שחל בחברה האזרחית ביחס לנושא הסביבתי ברמה המקומית‪ ,‬לא הבשיל עדין‬ ‫לכדי השפעה על המערכת הפוליטית הארצית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪280‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫רפורמת התחבורה בגוש דן‪ :‬מקרה מבחן לאחריות תאגידית עירונית‬ ‫נעמה הגלעדי‬ ‫תכנון עיר ואזור‪ ,‬הטכניון‬ ‫בשנים האחרונות עולה השימוש במונח "ערים חכמות" הבא לתאר מצב בו הטכנולוגיה משרתת את צרכי העיר ומעניקה‬ ‫איכות חיים גבוהה לתושביה תוך ניצול יעיל של משאבים‪ .‬בעולם זה מקבלות מערכות תחבורה ציבוריות מקום‬ ‫מרכזי‪ ,‬הן לאור משבר הנפט הגלובלי כמו גם לצפיפות העירונית החזויה לשנת ‪ ,2050‬בה קרוב ל‪ 80%-‬מאוכלוסיית‬ ‫העולם תתגורר בערים‪ .‬המחקר המוצג בודק באמצעות ראיונות וניתוח מקרים דומים‪ ,‬כיצד מתנהל השדה המקומי בין‬ ‫התאגידים הציבוריים השונים (רשות מוניציפלית‪ ,‬תאגידי תחבורה‪ ,‬ומשרדי ממשלה) דרך מקרה המבחן של רפורמת‬ ‫התחבורה בגוש דן שהחלה ב‪ 2010-‬לאחר כ‪ 13-‬שנות תכנון‪ .‬מטרת הרפורמה שנהגתה במשרד התחבורה היתה‬ ‫העלאת מספר המשתמשים בקווי התחבורה הציבורית‪ .‬במסגרת השינויים הוגדרה מחדש ההיררכיה בין שירות תחבורתי‬ ‫מטרופוליני לבין מערכות תחבורה מקומיות‪ ,‬דרך תכנונם של ‪ 11‬קווים עורקיים המוזנים על ידי קווים שכונתיים‪ .‬בנוסף‬ ‫הוגדרו מחדש אזורי תפעול לצורך רפורמה במחירי התחבורה הציבורית‪ .‬ההחלטה על הרפורמה היתה אמנם ארצית‪,‬‬ ‫אך המעורבים הישירים ביישומה היו חברת נתיבי איילון וחברות תחבורה כגון אגד ודן‪ .‬מבדיקת מבקר המדינה בשנת‬ ‫‪ 2013‬נמצא כי "במהלך שמונה חודשים עשה משרד התחבורה ‪ 48‬שינויים ב‪ 59-‬קווים; חלק מהקווים הוחזרו למסלולם‬ ‫הקודם או שונה מסלולם‪ .‬מספר קווים שבוטלו הוחזרו למסלולם והוספו קווים חדשים‪ .‬הסטייה הניכרת מן המודל‬ ‫המתוכנן יש בה כדי להעיד‪ ,‬לדעת משרד מבקר המדינה‪ ,‬על פגם בתהליך התכנון" (מתוך דוח מבקר המדינה‪ ,‬עמ' ‪.)501‬‬ ‫בעוד שכשליו התכנוניים של הפרויקט סוקרו בעיתונות‪ ,‬מעט נכתב על תהליך התכנון בהקשריו המרחביים והחברתיים‪,‬‬ ‫ועל הדרך בה נותבו ההחלטות התכנוניות‪ .‬שאלת המוצא אם כך היא כיצד התנהלה התקשורת בתהליך התכנוני‪ ,‬והאם‬ ‫ניתן למפות הקשרי חברה‪-‬מרחב שהשפעתם לא נלקחה בשיקולי התכנון הראשוניים אך באה לידי ביטוי מאוחר יותר?‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪281‬‬ ‫אקולוגיה וסביבה‬ ‫האם מדיניות אנרגיה לאומית משפיעה באופן שונה על תושבי המרכז‬ ‫והפריפריה?‬ ‫אביב שטרן‪ ,‬אופיר רובין‪ ,‬סתו רוזנצוויג‬ ‫מנהל עסקים‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫תחבורה פרטית אחראית לכ‪ 20%-‬מפליטות המזהמים בישראל‪ ,‬ומהווה צרכן אנרגיה מרכזי במשק‪ .‬כחלק ממדיניות‬ ‫הסביבה והאנרגיה‪ ,‬גיבשה ממשלת ישראל רפורמה שנועדה לגרום לרוכשי מכוניות חדשות לרכוש מכוניות חסכוניות‬ ‫בדלק וסביבתיות יותר‪ .‬רפורמת המיסוי הירוק יצאה לדרך באוגוסט ‪ ,2009‬ובמרכזה שינוי שיטת המיסוי של מכוניות‬ ‫חדשות‪ :‬ככל שהמכונית מזהמת פחות‪ ,‬כך גדל החזר המס שמקבלים הרוכשים בעת הקניה‪ .‬ירידת מחיריהן של מכוניות‬ ‫חסכוניות כתוצאה ממנגנון המיסוי החדש הובילה‪ ,‬כצפוי‪ ,‬לעלייה בביקוש למכוניות אלו‪ .‬בעקבות עלייה זו‪ ,‬ירדה רמת‬ ‫הזיהום הממוצעת של המכוניות החדשות הנמכרות בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬מכיוון שמדובר במכוניות חסכוניות יותר‪ ,‬קטנה‬ ‫העלות השולית של השימוש ברכב עבור משקי הבית הבוחרים להחזיק במכוניות אלו‪ ,‬שכן כעת כמות נתונה של דלק‬ ‫מספיקה לנסיעה ארוכה יותר מאשר בעבר‪ .‬כתוצאה מכך עשויה הנסועה של משקי הבית לעלות ובמקרים קיצוניים‬ ‫אף לגרום לעלייה בצריכת הדלק יחסית לרמת הצריכה ערב הרפורמה‪ .‬תופעה זו מוגדרת בספרות כ"אפקט ריבאונד"‪.‬‬ ‫בשל מאפייני ביקוש ייחודיים לתחבורה פרטית במשקי בית הממוקמים בפריפריה‪ ,‬באזורים אלו אפקט הריבאונד עשוי‬ ‫לבוא לידי ביטוי באופן שונה‪ .‬מבחינה תיאורטית‪ ,‬לאפקט הריבאונד עלולה להיות השפעה חזקה יותר על משקי בית‬ ‫הממוקמים בפריפריה לעומת אלו הממוקמים במרכז‪ .‬בפרט‪ ,‬הירידה בעלות השולית של שימוש ברכב פרטי עשויה‬ ‫לקרב את תושבי הפריפריה למרכז ובכך עשויה להביא להזדמנויות חדשות ולעלייה ברווחה הכלכלית של תושבים אלו‪.‬‬ ‫בסיס הנתונים ששימש אותנו במחקר זה הינו סקר הוצאות משקי בית שנערך על ידי הלמ"ס בשנתיים שקדמו לרפורמה‬ ‫ובשנתיים שאחריה‪ .‬השתמשנו במודל הקמן לאמידה דו‪-‬שלבית‪ ,‬באמצעותו בחנו בשלב הראשון משתנים העשויים‬ ‫להשפיע על ההחלטה להחזיק במכונית‪ ,‬ובשלב השני אמדנו את משוואת הביקוש לדלק בדגש על בדיקת ההבדלים בין‬ ‫מרכז ופריפריה‪ .‬בהרצאה נציג את ממצאי המחקר הראשוניים‪ ,‬המצביעים על הבדלים בהשפעת הרפורמה על צריכת‬ ‫הדלק של משקי הבית שקנו רכב חדש וממוקמים בפריפריה לעומת אלו הממוקמים במרכז‪ .‬כמו כן‪ ,‬יידונו ההשלכות של‬ ‫ממצאים אלו על תכנון מדיניות לאומית להתייעלות אנרגטית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪282‬‬ ‫כלכלה וסביבה ‪ -‬גאוגרפיה כלכלית וכלכלת משאבי טבע‬ ‫שווקים לאספקת מים לטבע ‪ -‬האמנם?‬ ‫דוד כץ‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫בעבר מים שנשארו בטבע היו אך ורק מה שנשאר אחרי שכל המגזרים האחרים קיבלו את ההקצאות שלהם‪ .‬בהרבה‬ ‫מקרים זה הוביל להידרדרות באיכות נחלים ומקווי מים אחרים ובמערכות אקולוגיות אקוואטיות רבות‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫יש יותר ויתר הכרה שהקצאות מים לטבע הן מטרה ראויה ורצויה‪ ,‬אך לעתים קרובות יש בעיות של מימון‪ ,‬היות ובניגוד‬ ‫למגזרים אחרים‪ ,‬הטבע לא יכול לשלם עבור המים שהוא "צורך"‪ .‬השוק יכול להיות כלי להעברת מים לטבע‪ .‬תופעה זו‬ ‫הולכת וגדלה במדינות שבהן יש שווקי מים‪ .‬עבודה זו מציגה את התאוריה של שווקי מים לטבע‪ ,‬וסוקרת את השימוש‬ ‫בשווקים למטרה זו בעולם‪ .‬היא כמקרה בוחן היא מנתחת את השימוש בשווקי אלה בארה"ב‪ ,‬ומראה את היתרונות‪,‬‬ ‫החסרונות ומגבלות של השוק למטרות אקולוגיות‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪283‬‬ ‫כלכלה וסביבה ‪ -‬גאוגרפיה כלכלית וכלכלת משאבי טבע‬ ‫תאגידי מים וביוב ‪ -‬יעילות ויתרונות לגודל‬ ‫נאווה חרובי*‪ ,‬שרית שלהבת**‪ ,‬שביט מדהלה***‬ ‫* מינהל עסקים וביטוח‪ ,‬מכללה אקדמית נתניה‬ ‫** מחקר יישומי כלכלי‪ ,‬רחובות‬ ‫*** הפקולטה לחקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בעשור האחרון קיבלו ממשלות ישראל שורה של החלטות בעניין העברת משק המים והביוב המקומי להפעלה בידי‬ ‫תאגידי מים וביוב‪ .‬כיום יש ‪ 55‬תאגידי מים וביוב מתוכם ‪ 30‬הינם תאגידים עירוניים המשרתים רשות אחת בלבד‪,‬‬ ‫ומדברים על הפחתת מספרם בצורה משמעותית במסגרת של תאגידי מים אזוריים‪.‬‬ ‫במסגרת מחקר זה בחנו מהם הגורמים המשפיעים על יעילות תאגידי המים והביוב ומהם היתרונות לגודל בפעילותם‪.‬‬ ‫הגדרנו את התאגיד כמורכב מהמימדים הבאים‪ :‬פינאנסי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬סביבתי וחברתי‪ .‬המדדים הפיננסיים מוגדרים כאחוז‬ ‫מההכנסות וכוללים‪ :‬הון חוזר‪ ,‬רווח גולמי‪ ,‬השקעות‪ ,‬התחייבויות לטווח ארוך‪ ,‬והוצאות הנהלה וכלליות; המדדים‬ ‫הכלכליים מתייחסים לפריון הייצור‪ ,‬אשר מתאר הפרשים בגידול התפוקה לעומת גידול ההוצאות; המדדים הסביבתיים‬ ‫מתבטאים באיכות אספקת המים והטיפול בביוב; והמדדים חברתיים מבטאים את טיב אספקת שרות וכוללים הקטנת‬ ‫פחת מים‪ ,‬שיפור תשתיות ושביעות רצון‪ .‬בחנו באמצעות שאלונים את המשקלות של פעילות המים והביוב ואת‬ ‫חשיבות המדדים השונים בתפקודו כתאגיד מצליח‪.‬‬ ‫בנינו מערכת מידע רב‪-‬ממדית הכוללת דוחות פיננסיים‪ ,‬נתוני רשויות מקומיות וטיפול בשפכים‪ .‬החוקרים בתחום משק‬ ‫המים המוניציפאלי בעולם חלוקים בדעתם לגבי המידה שבה מתקיימים יתרונות לגודל בתאגידי מים וביוב‪ ,‬ולגבי נקודת‬ ‫הגודל האופטימאלי של התאגידים‪.‬‬ ‫המונח "יתרון לגודל" מתאר דרכים לגידול התאגיד באמצעות הגדלת כמות הייצור‪ ,‬הרחבת תחום המוצרים‪ ,‬הגדלת‬ ‫צפיפות אוכלוסיה ואיחוד אנכי‪.‬חלק מהמחקרים מצאו יתרונות לגודל באיחוד העלויות הקבועות הכרוכות בניהול‬ ‫ובשירותים שונים‪ ,‬בעוד שמחקרים אחרים מצאו חסרונות לגודל הנובעים מגידול במורכבות המערכת ובבירוקרטיה‬ ‫הנדרשת לניהולה‪.‬‬ ‫ישנה הסכמה לגבי קיום יתרונות לגודל בתאגידים קטנים‪ .‬בתאגידים בינוניים וגדולים אמדו יתרונות לגודל וגם חסרונות‬ ‫לגודל‪ .‬לכן הגודל האופטימאלי משתנה ממקום למקום‪ ,‬ושונה בתחום ייצור ואספקת המים לעומת תחום הטיפול‬ ‫בשפכים‪ .‬מבנה עלויות התאגיד תלוי במידה משמעותית במשתנים גאוגרפים‪ ,‬דמוגרפים והיסטוריים מקומיים ‪.‬‬ ‫אנו בחנו את השפעת גודל התאגיד על רווחיותו בתחומי המים והביוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬כן אמדנו גורמים נוספים שמשפיעים‬ ‫על רווחיותו אשר כוללים את מאפייני התאגיד‪ ,‬האוכלוסייה‪ ,‬המבנה העירוני והגאוגרפיה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪284‬‬ ‫ גאוגרפיה כלכלית וכלכלת משאבי טבע‬- ‫כלכלה וסביבה‬ Ecological-economics valuation and mapping of carbon sequestration in the Mediterranean Sea ‫אנדראה גרמנדי‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‬ From a welfare perspective, the regulating service of carbon sequestration by marine and coastal systems generates positive welfare impacts that are felt globally in the form of nature-based mitigation of climate change. Because of its public good nature, however, the current markets and respective price signals fail to capture these benefits to society. In other words, the current market prices, in their wide range of market goods and services, fail to embed the contribution that marine and coastal system have in terms of carbon sequestration. The absence of information in the existing market prices with respect to the benefits generated by these systems may be incorrectly interpreted as indicating that the value of this ecosystem service is zero. Since many decisions, in both the private and public sectors, are based on market information, this information failure may fuel inefficient decision-making with respect to the management of marine and coastal ecosystems. In this context, the present study provides an attempt to estimate empirically the benefits of marine systems in terms of carbon sequestration services. We embrace an integrated, ecological-economics, and spatially explicit approach with an application to the Mediterranean Sea. The implications of our findings in the context of climate change are explored. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 285 ‫כלכלה וסביבה ‪ -‬גאוגרפיה כלכלית וכלכלת משאבי טבע‬ ‫היבטים חברתיים‪-‬כלכליים של צריכת חשמל במגזר הביתי והשפעת אמצעי‬ ‫מדיניות‬ ‫היאלי מרקו‪ ,‬מידד קיסינג'ר‪ ,‬אורית בן‪-‬צבי אסרף‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫במהלך העשורים האחרונים הולכת ומתבססת ההכרה בחשיבות ניתוח והבנת הממשק שבין אנרגיה‪ ,‬סביבה וחברה‪,‬‬ ‫וההשלכות לקיימות החברה האנושית‪ .‬למרות ההישגים הרבים בתחום ההתייעלות האנרגטית‪ ,‬סך הביקוש לאנרגיה‬ ‫ממשיך לגדול‪ .‬צריכת חשמל ביתית מייצגת את הקשר בין בעיות סביבתיות גלובאליות להתנהגות אינדיבידואלית של‬ ‫בני אדם ומהווה אחד ממרכיבי צריכת האנרגיה המשמעותיים ביותר‪ .‬כיום כשליש מהחשמל בישראל מיועד לצריכה‬ ‫ביתית‪ ,‬כאשר עיקר הגידול בצריכה קשור במגזר זה‪ .‬בבסיסן של פעולות צרכניות וביניהן צריכת חשמל עומדים מגוון‬ ‫רחב של גורמים חברתיים‪-‬כלכליים‪ .‬בעוד שמחקרים רבים שנערכו בישראל כוונו אל הצרכנים הגדולים והתייחסו‬ ‫בעיקר לצמצום צריכת חשמל באמצעות התייעלות אנרגטית‪ ,‬טרם נערך בישראל ניתוח מעמיק של צריכת חשמל ביתית‬ ‫והגורמים המעצבים‪ .‬ניתוח כזה עשוי לתרום לגיבוש אסטרטגיות לצמצום בצריכת החשמל מתוך הבנה עמוקה של‬ ‫גורמים חברתיים‪-‬כלכליים העומדים ביסודה של התנהגות צריכת החשמל במשקי הבית‪.‬‬ ‫מטרת המחקר הינה לבחון את ההשפעה של מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים בצריכת חשמל במשקי בית כפי שהם באים‬ ‫לידי ביטוי במרחב העירוני של מטרופולין תל אביב‪ ,‬לזהות את המנגנונים העומדים מאחורי הבדלים חברתיים‪-‬כלכליים‬ ‫בצריכת חשמל ואת המשמעויות הנגזרות למדיניות‪.‬‬ ‫המחקר הינו מחקר מעורב המשלב שיטות כמותיות ואיכותניות וכולל ניתוח סטטיסטי מעמיק של ההיבטים החברתיים‪-‬‬ ‫כלכליים הבאים לידי ביטוי בצריכת חשמל ביתית וניתוח איכותני של ראיונות עם משקי בית אשר מתמקדים בהבנת‬ ‫גורמים חברתיים‪-‬כלכליים המשפיעים על צריכת החשמל ובפוטנציאל של כיווני מדיניות שונים לצמצום צריכת חשמל‬ ‫במגזר הביתי‪.‬‬ ‫התוצאות הראשוניות מצביעות על מרכיב ההכנסה כבעל ההשפעה העיקרית על צריכת החשמל הביתית‪ .‬קיים קשר‬ ‫ישיר בין הכנסה לצריכת חשמל והשיקול הכלכלי מכתיב את דפוסי צריכת החשמל של משקי בית‪ .‬גורמים נוספים‬ ‫המשפיעים על צריכת החשמל הם מספר הנפשות במשק הבית‪ ,‬גודל הדירה וגילאי הנפשות המרכיבים את משק הבית‪.‬‬ ‫בחינת ההשפעות הישירות והעקיפות של מאפיינים חברתיים‪-‬כלכליים על צריכת חשמל מאפשרת לגבש צעדי מדיניות‬ ‫לצמצום צריכת החשמל והנזקים הסביבתיים הנלווים לה מתוך הבנת הגורמים העומדים בבסיס התנהגות צריכת‬ ‫החשמל‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪286‬‬ ‫כלכלה וסביבה ‪ -‬גאוגרפיה כלכלית וכלכלת משאבי טבע‬ ‫ייעול ניצול הקרקע במודיעין‬ ‫אסף זנזורי‬ ‫החברה להגנת הטבע‬ ‫הביקוש למגורים במרכז הארץ עולה בהתמדה ומודיעין היא יעד מרכזי לפיתוח בשל המיקום והתשתיות הרבות‬ ‫שהושקעו בה‪ .‬מודיעין בנויה בלב רצף שטחים פתוחים‪ ,‬המהווים חלק ממכלול המסדרון האקולוגי הארצי‪ .‬שטחים‬ ‫פתוחים אלה מהווים את אחד המאפיינים הסביבתיים הייחודיים והאיכותיים של העיר‪.‬‬ ‫דפוס הפיתוח של מודיעין מתבטא בפיתוח שכונות חדשות בעיר הנבנות מן המרכז כלפי חוץ‪ .‬כל שכונה נוגסת בשטחים‬ ‫הערכיים הסובבים את העיר ומרחיבה את שטחה הבנוי של העיר לעבר המרחב הפתוח‪.‬‬ ‫פריסה מרחבית זו מעלה את השאלה "האם התכנון מנצל את הקרקע בעיר בצורה יעילה?"‬ ‫דוח זה בה לבחון את הקצאות הקרקע בשכונות השונות במודיעין‪ ,‬על מנת לראות האם אכן יש צורך בהמשך זחילת‬ ‫הבינוי אל עבר השטח הפתוח‪ ,‬או שמה ניצול השטח הפנימי בשכונות אינו יעיל מספיק‪ .‬לצורך זה נבנה מודל שהסתמך‬ ‫על תדריך משרד השיכון‪ ,‬ועל בסיסו נבחנו ההקצאות בשכונות השונות במודיעין‪.‬‬ ‫הדוח מציג את הצפיפויות המינימאליות הנדרשות לכל אזור על פי המלצות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביחס‬ ‫למצב הקיים‪ .‬מדד צפיפות יחידות דיור לדונם נטו הינו מדד מקובל בתכנון‪ ,‬אשר תמ"א ‪ 35‬משתמשת בו על מנת להגדיר‬ ‫את הצפיפויות המינימאליות הנדרשות לכל אזור‪ .‬דו"ח זה בודק האם קביעת צפיפות נטו מינימאלית אכן מבטיחה לנו‬ ‫ניצול יעיל של משאב הקרקע? בין מסקנות הדו"ח עולה כי השימוש במדד ה'צפיפות נטו' אינו משקף את ייעול השימוש‬ ‫בקרקע בצורה מיטבית‪ .‬וכי מדד 'צפיפות ברוטו' מציג מספר המייצג בצורה טובה יותר את יחס התושבים לשטח‪.‬‬ ‫אחוזי המימוש הממוצעים של שטחי הבנייה למטרת מגורים בעיר מודיעין (‪ )94%‬גבוהים במידה ניכרת מאחוזי המימוש‬ ‫של מבני ציבור (‪ .)69%‬מצב זה מצביע על יחס לא תקין בין שטחי המגורים לשטחי הציבור‪.‬‬ ‫ההפרשים הגדולים בין מספר היחידות שיכלו להיבנות בשכנות הקימות אינם מתיישבים עם משבר הדיור בשנים‬ ‫האחרונות המחייב התייחסות‪ ,‬במיוחד במרכז הארץ‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪287‬‬ ‫גאוארכאולוגיה‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים גאולוגים באתרים ארכאולוגיים‬ ‫אריאל מלינסקי‪-‬בולר‪ ,‬עומרי ברזילי‪ ,‬אבנר אילון‬ ‫און כרובי‪ ,‬עומרי ברזילי‪ ,‬יונתן גולדשמיט‪ ,‬רבקה אמית‪ ,‬נעמי פורת‪ ,‬יהודה אנזל‬ ‫נעם גרינבאום‪ ,‬רביד אקשטיין‪ ,‬אריאל מלינסקי‪-‬בולר‪ ,‬נעמי פורת‪ ,‬אראלה חוברס‬ ‫אמוץ עגנון‬ ‫דרור סגל‬ ‫‪289‬‬ ‫‪290‬‬ ‫‪291‬‬ ‫‪292‬‬ ‫‪293‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים טבעיים ואנושים בעיצוב הנוף הקדום‬ ‫חנן גינת‪ ,‬דגן משלי‪ ,‬עוזי אבנר‬ ‫נעמי פורת‪ ,‬יובל גדות‪ ,‬אורי דוידוביץ‪ ,‬יואב אבני‪ ,‬מיכל פיסצקי גלינה פאירשטיין‪ ,‬דני גולן‬ ‫ראובן ישורון‬ ‫רות שחק‪-‬גרוס‬ ‫ליאור וויסברוד‪ ,‬דן מלקינסון‪ ,‬גיא בר‪-‬עוז‬ ‫‪294‬‬ ‫‪295‬‬ ‫‪296‬‬ ‫‪297‬‬ ‫‪298‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬הפעילות האנושית בעבר ‪ -‬כמעצבת נוף וסביבה‬ ‫מרדכי היימן‬ ‫אלי אשכנזי‪ ,‬יונה חן‪ ,‬שמעון לביא‪ ,‬יואב אבני‬ ‫גיא בר‪-‬עוז‬ ‫אורן אקרמן‬ ‫‪299‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪302‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪288‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים גאולוגים באתרים ארכאולוגיים‬ ‫שחזור הסביבה הקדומה ותיארוך של אתר הפליאולית התחתון של כפר מנחם‬ ‫מערב‬ ‫אריאל מלינסקי‪-‬בולר*‪ ,‬עומרי ברזילי**‪ ,‬אבנר אילון***‬ ‫* המכון לארכאולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫** רשות העתיקות‬ ‫*** המכון הגאולוגי‪ ,‬ירושלים‬ ‫אתר הפליאולית התחתון של כפר מנחם מערב נחפר בחפירת הצלה לפני כעשור בידי עומרי ברזילי (רשות העתיקות)‪.‬‬ ‫החפירה חשפה רצף של שלוש שכבות‪ :‬חמרה בבסיס‪ ,‬גידוע של החמרה כאשר על גביו נמצאה השכבה הארכאולוגית‪,‬‬ ‫שכבה קוורציתית חומה וקרקע חומה (גרומוסול)‪ .‬במהלך החפירה לא תוארך האתר באמצעים רדיומטריים ו‪/‬או תיארוך‬ ‫יחסי‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא הכיל הממצא הליתי רכיבים אופייניים שיאפשרו את הערכת הגיל היחסי של האתר‪ .‬בשל הנסיבות‬ ‫הללו חזרנו לאתר וביצענו בו מספר בורות בדיקה‪ ,‬שבהם חשפנו מחדש את הרצף הסדמינטולוגי‪ ,‬על מנת לתארך את‬ ‫האתר במספר שיטות משלימות (פליאומגנטיזם‪ OSL ,‬ו‪ .)OSL-TT-‬בנוסף‪ ,‬בוצעו אנליזות סדימנטולוגית ואיזוטופיות‬ ‫נוספות של רצף הקרקעות על מנת לשחזר את הסביבה הקדומה‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על חשיבות כפולה של‬ ‫האתר‪ .‬ראשית האתר הארכאולוגי תוארך לטווח שבין ‪ ,450,000-780,000‬פרק זמן שמעט מאד אתרים פרהיסטוריים‬ ‫מתוארכים אליו בשיטות רדיומטריות‪ .‬שנית‪ ,‬מבחינה פליאו‪-‬אקלימית ניתן לראות שלפחות לאורך ‪ 780,000‬שנים‬ ‫האחרונות הסובב של האתר הינו של צמחייה ים תיכונית (צמחיית ‪ .)C-3‬יחד עם זאת ניתן לראות שינויים בתוך‬ ‫ההצטברות‪ ,‬כאשר קיים מעבר מתנאים יובשניים בשלב הקדום ביותר‪ ,‬שבו הצטברה החמרה‪ ,‬לסובב לח יותר‪ .‬שינוי זה‬ ‫מתרחש בו‪-‬זמנית ליישוב האתר‪ .‬לאחר היישוב האנושי הסובב הוא הלח ביותר‪ .‬תוצאות אלו מהוות בסיס למחקרים‬ ‫נוספים‪ ,‬שיאפשרו הבנה מדויקת של אופן הניצול של בתי גידול שונים על ידי ההומינידים‪ .‬המשך העבודה בשילוב‬ ‫תחומי מחקר מגוונים יכול להפרות מחקרים נוספים שיקרבו אותנו להבנה טובה יותר של הממשק בין האדם‪ ,‬הסובב‬ ‫והתרבות החומרית בפליסטוקן התיכון‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪289‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים גאולוגים באתרים ארכאולוגיים‬ ‫גאוארכאולוגיה של אתרים פריהיסטורים בירושלים‬ ‫און כרובי*‪ ,‬עומרי ברזילי**‪ ,‬יונתן גולדשמיט***‪ ,‬רבקה אמית*‪ ,‬נעמי פורת*‪ ,‬יהודה אנזל****‬ ‫* המכון הגאולוגי‪ ,‬ירושלים‬ ‫** רשות העתיקות‬ ‫*** אוניברסיטת קולומביה‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬ארה"ב‬ ‫**** יהודה אנזל‪ ,‬המכון למדעי כדה"א‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫עקב מיעוט באתרים פריהיסטורים באזור ירושלים‪ ,‬אין מידע מפורט לגבי סביבות המחייה והסובב הטבעי באזור של‬ ‫שדרת ההר המרכזי בישראל במשך הרביעון‪ .‬לאחרונה נערכו מספר חפירות הצלה בדרום ירושלים אשר גילו מספר‬ ‫אתרים פרהיסטוריים הקבורים תחת סדימנט במרקם חרסיתי‪ .‬לאתרים אלו פוטנציאל להעשיר את ידיעותינו לגבי‬ ‫דגמי ההתיישבות הפרהיסטוריים ולגבי תנאי הסובב ששררו באזור בתקופת הרביעון‪ .‬אולם‪ ,‬לניתוח נכון של הממצאים‬ ‫הארכאולוגים יש לקחת בחשבון את מגוון התהליכים הגאומורפולוגים אשר פעלו באזור‪ .‬מטרת המחקר הינה שיחזור‬ ‫התנאים הסביבתיים ודגמי היישוב בתקופת הרביעון באזור של ירושלים‪ ,‬בהתבסס על ניתוח ממצאים ארכאולוגים‬ ‫יחד עם ניתוח גאומורפולוגי‪-‬פדולוגי ותיארוך של אתרי החפירה‪ .‬אנו מציגים ממצאים משני אתרים עיקריים‪ :‬הראשון‬ ‫נמצא בשכונת ארנונה‪ ,‬סמוך לקו פרשת המים והשני נמצא באזור של עמק רפאים‪ ,‬כ‪ 1-‬ק"מ צפונית מזרחית ובמורד‬ ‫מאתר ארנונה‪ .‬החתך בשני האתרים דומה‪ ,‬ומורכב מיחידה עליונה בעלת מרקם חרסיתי בעובי ‪ 1.5‑1‬מטר המונחת‬ ‫באי‪-‬התאמה על שכבת סלעי צור וממצאים ארכאולוגים‪ .‬בעוד שאתר ארנונה מתפרש על שטח נרחב ומכיל ממצאים‬ ‫מהתקופה הפליאוליתית התיכונה‪ ,‬אתר עמק רפאים מוגבל בהיקפו לערוץ נחל והינו המשך של אתר עמק רפאים‬ ‫מהתקופה הפליאוליתית התחתונה שנחפר בעבר‪ .‬ניתוח של מפות טופוגרפיות ותצלומי אוויר היסטוריים מראה כי מקור‬ ‫הצור שבאתר עמק רפאים הינו אתר ארנונה המצוי על גבי סלעי צור מישאש‪ .‬תוצאות מדידות גדלי הגרגר‪ ,‬המינרלוגיה‬ ‫והתיארוך מראות כי גרגירי קוורץ בגודל סילט מופיעים ביחידה החרסיתית העליונה בכמות ההולכת וגדלה כלפי ראש‬ ‫החתך בין ‪ 27,000‬ל‪ 5,000-‬שנה לפני זמננו‪ .‬דגם זה מתאים לממצאים מחתכי הלס בנגב הצפוני והמרכזי המצויים כ‪70-‬‬ ‫ק"מ במעלה הרוח מאתרי החפירות בירושלים‪ ,‬ומלמדים כי מקור גרגירי הסילט בלס ובדיונות החול המהוות את מקור‬ ‫הלס‪ .‬ניתוח הממצאים הארכאולוגים יחד עם עבודות קודמות מציע כי אתרים בקו פרשת המים שימשו כאתרי ייצור‬ ‫צור‪ ,‬בעוד שאתרים במורד הינם סחופים ברובם‪ .‬אזורי המגורים היו ככל הנראה מערות מדבר יהודה‪ ,‬המצויות כמה ק"מ‬ ‫מזרחית לגב ההר המרכזי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪290‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים גאולוגים באתרים ארכאולוגיים‬ ‫הפליאוגאוגרפיה של מורד נחל קישון ב"עין קשיש" – אתר ארכאולוגי פתוח‬ ‫מהפליאולית התיכון‪ ,‬במיצר הכרמל‪ -‬גבעות טבעון‬ ‫נעם גרינבאום*‪ ,‬רביד אקשטיין**‪ ,‬אריאל מלינסקי‪-‬בולר**‪ ,‬נעמי פורת***‪ ,‬אראלה חוברס**‬ ‫* החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה אוניברסיטת חיפה‬ ‫** החוג לארכאולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫*** המכון הגאולוגי‪ ,‬ירושלים‬ ‫האתר הארכאולוגי הפתוח של עין קשיש מהפליאולית התיכון ממוקם על פשט נחל קישון במיצר שבין הכרמל לגבעות‬ ‫טבעון בקרבת יקנעם‪ .‬חפירת האתר ו‪ 3-‬תעלות מחקר נוספות בשנים ‪ 2012‑2010‬חושפות סדימנטים אלוביאליים‪,‬‬ ‫חרסיתיים שחורים שהושקעו ע"י נחל קישון ותוארכו באמצעות ‪ OSL‬ל‪ - 66±4ka-‬שלב איזוטופי ימי (שא"י)‬ ‫מס' ‪ .4‬סדימנטים אלה מייצגים סובב ביצתי‪ .‬השכבה הארכאולוגית‪ ,‬שבנויה בעיקר מחלוקים קרבונטים ומכילה כלי‬ ‫צור ועצמות מתקופת הפליאולית התיכון תוארכה ל‪ .64±4ka-‬שכבה זו מכוסה ע"י שכבה חרסיתית ביצתית נוספת‬ ‫שתוארכה לבין ‪ 50±3ka -‬ו‪( .41±3ka-‬שא"י מס' ‪ .)3‬הקומפלקס הביצתי מכוסה באי‪-‬התאמה ע"י יחידות חלוקים‬ ‫קרבונטיים גסים במטריקס חרסיתי אדמדם שמקורם בואדי קשיש בכרמל וגילם נע בין ‪ 15±0.7ka‬ו‪.10.5±0.5ka-‬‬ ‫הניתוח המינרלוגי של החרסיות מראה ריכוזי קוורץ גבוהים שמקורם בעיקר באבק וחרסיות שמקורם באגן הניקוז‬ ‫הגדול של הקישון‪ ,‬לעומת חרסיות אחרות וקרבונטים שמקורם במדרונות הכרמל‪ .‬התיארוך ויחסי השדה מראים שאפיק‬ ‫ופשט נחל קישון היו יציבים בפלייסטוקן העליון‪ .‬מפלס הים בתקופה זו היה ‪ 100-60‬מ' מתחת לפני הים בהווה וקו‬ ‫החוף היה מרוחק ‪ 10-7‬ק"מ מערבה לקו החוף הנוכחי‪ .‬העדויות הפליאו‪-‬אקלימיות בתקופה זו משתנות עפ"י מקורות‬ ‫המידע השונים‪ .‬לאור זה‪ ,‬המכניזם המוצע להיווצרות הביצות הוא‪( :‬א) אפיזודות חוזרות של חסימת מוצא הקישון‬ ‫במיצרי הכרמל ע"י חול איאולי שהובא לאיזור ע"י רוחות מערביות שנשבו מעל אדן היבשת החשוף תוך צבירת חול‬ ‫בצורת דיונות ורכסי כורכר לאורך מישור החוף‪( .‬ב) בהתבסס על קורלציות הידרולוגיות עם מפלסי ימת הלשון שניזונה‬ ‫מספיקות הירדן הנושק לאגן הקישון ממזרח‪ ,‬הזרימות בנחל קישון היו בעלות מרכיב גדול של זרימות בסיס וספיקות‬ ‫קטנות בתקופות החמות והלחות יותר שלא יכלו לפרוץ את חסימות החול וכתוצאה מכך הוצפו איזורים במעלה הנחל‬ ‫תוך יצירת ביצות זמניות‪ .‬הביצות התנקזו אל הים בתקופות הקרות והיבשות יותר של ארועי היינריך ‪ H6/H5‬ו‪H4-‬‬ ‫שהתאפיינו ככל הנראה בתדירות גבוהה יותר של שטפונות גדולים שפרצו את מחסומי החול‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪291‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים גאולוגים באתרים ארכאולוגיים‬ ‫קורלציות עיתיות ומרחביות של רישומי רעידות אדמה‪ :‬הסטוריה‪,‬‬ ‫ארכאולוגיה וסדימנטים‬ ‫אמוץ עגנון‬ ‫מכון פרדי ונדין הרמן למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫אזורנו מציע הזדמנויות יוצאות דופן לחקר רעידות קדומות בשילוב ידע משלוש דיסציפלינות‪ :‬הסטוריה‪ ,‬ארכאולוגיה‬ ‫וחקר סדימינטים למינריים באגמים ומערות‪ .‬לכל אחת מהגישות יתרונות משלה‪ .‬תעודות הסטוריות נותנות מידע‬ ‫מדוייק ביותר על תזמון רעשים הרסניים‪ ,‬ומהתיאורים ניתן ללמוד על מידת הנזק ופיזורו הגאוגרפי‪ ,‬אף כי נדרשת‬ ‫מידה של ביקורתיות בקריאת הנתונים‪ .‬ארכאולוגיה נותנת מידע ישיר על הנזק למבנים ברעידת אדמה‪ ,‬ולעיתים‬ ‫נדירות גם על קריעת ההעתק ממנו משתחררים הגלים (כמו במקרה של קירות מוסטים)‪ .‬שיטות תיארוך ארכאולוגיות‬ ‫ורדיומטריות מאפשרות דיוק של מאות ולעיתים עשרות שנים‪ ,‬וזיהוי עם אירועים היסטוריים מאפשר דיוק של שנים‬ ‫ספורות‪ .‬בשני העשורים האחרונים נצבר מידע נרחב מרישומים סדימנטריים של רעידות אדמה‪ .‬משקעי מערה הראו‬ ‫נזק מזעזועים פרה‪-‬היסטוריים‪ .‬תיארוך הרעידה האחרונה במערות שורק (בית שמש) ודניה (כרמל) לחמשת אלפים‬ ‫שנה תואם נזקים ממגידו ומיריחו‪ ,‬וכן שכבות ברקציה בים המלח‪ .‬שכבות מסוג זה‪ ,‬אשר תיארוכן ברדיוקרבון עשוי‬ ‫להביא לאי‪-‬ודאות של עד ‪ 250‬שנה‪ ,‬שימשו לקורלציות מפורטות עם רעידות הסטוריות וארכאולוגיות‪ .‬ספירת למינות‬ ‫עונתיות מאפשרת להקטין את שגיאות התיארוך‪ ,‬כאשר הרעידות ההיסטוריות משמשות כעוגן לכיול‪ .‬כארבעים רעידות‬ ‫הסטוריות התרחשו בשנים שמתאימות ליצירת שכבות ברקציה במשקעים הלמינריים של ים המלח‪ ,‬מרביתן מאוחרות‬ ‫למאה הראשונה לספירה‪ .‬לכל שכבות ברקציה בתקופה זו נמצאו רעידות תואמות‪ .‬הפיזור הגאוגרפי של רשמי רעידות‬ ‫אדמה הוא גורם מכריע ביכולת לחלץ מידע מרחבי על ההרס‪ ,‬ומכאן גם על גודל הרעש‪ .‬זמנים בהם התפוצה של אתרים‬ ‫ארכאולוגיים נרחבת מאפשרים בחינה של הטיות עקב עניין של ההיסטוריונים בני תקופת כל רעידה‪ .‬הדוגמה של‬ ‫רעידת ‪ 363‬לספירה מעניינת במיוחד‪ ,‬כי הארכאולוגיה מאששת את התמונה ההיסטורית‪ ,‬והמקור הסביר ביותר לרעידה‬ ‫הוא קריעה בהעתק הכרמל‪ .‬בנוסף‪ ,‬רעידה קטנה (אולי מאותה שנה) נבעה מקרע בערבה הדרומית‪ .‬מחקר עתידי של‬ ‫משקעים למינריים המושפעים מהעתק הכרמל יציג מבחן למסקנות מהארכאולוגיה וההסטוריה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪292‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים גאולוגים באתרים ארכאולוגיים‬ ‫עדויות לשיש צבעוני בארץ‪-‬ישראל‬ ‫דרור סגל‬ ‫מנהל ואוצר המוזיאון לארכאולוגיה בגן השלושה‪ ,‬ארכאולוג ברט"ג‬ ‫בכל אזור דרום הלבנט‪ ,‬אין מקורות טבעיים של שיש מטמורפי‪ ,‬ודאי לא בתקופה הרומית‪ .‬לכן כל פיסת שיש לבן אפרפר‪,‬‬ ‫הנחשפת באזור במהלך חפירת אתרים ארכאולוגיים‪ ,‬מקורה בשיש מיובא שנחצב וסופק במחצבות מעבר לים התיכון‪.‬‬ ‫ממחקרים שערכנו בהיפוס‪-‬סוסיתא וחמת גדר‪ ,‬כמו גם מחקרים שנערכו באתרים נוספים‪ ,‬נראה כי מרבית השיש הלבן‪,‬‬ ‫אפרפר‪ ,‬מגיע מהמחצבות האימפריאליות בפרוקונסוס (מרמרה)‪ .‬אולם נתגלו פריטים ואלמנטים‪ ,‬גם ממחצבות נוספות‪,‬‬ ‫דוגמת‪ :‬פנטליקון‪ ,‬פארוס‪ ,‬נאקסוס‪ ,‬תאסוס‪ ,‬אפרודיסיאס‪ ,‬דוקומיום‪ ,‬אפיון ועוד‪ .‬בסקירה זו נתמקד בפריטים הבודדים‬ ‫שנתגלו‪ ,‬עשויים שיש צבעוני‪ ,‬בגוונים של אדום‪ ,‬ירקרק‪ ,‬צהבהב וכדומה‪ .‬נראה כי פריטים אלו נבחרו בקפדנות והובאו‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬למטרות ספציפיות של ריהוט אבן או ריצוף ועיטור דוגמת אופוסקטילה צבעוני וכדומה‪.‬‬ ‫בסקירה שערכנו עד כה‪ ,‬נתגלו מספר לוחות שיש צבעוני בעיר הרומית ביזנטית שנחפרה בהיפוס‪-‬סוסיתא ובמרחצאות‬ ‫בחמת גדר‪ .‬מקור הפריטים הבודדים מאתרים אלה‪ ,‬במחצבות‬ ‫באתר באשקלון‪ ,‬בחוף הים התיכון‪ ,‬הדרומי של ארץ ישראל‪ ,‬נתגלו מספר עמודים במגוון צבעים‪ .‬ככול הנראה מקורם‬ ‫באי האיגאי סקירוס‪ .‬אפשרות פחות סבירה‪ ,‬כי הובאו מצפון מערב איטליה מאתר בשם‬ ‫שיש צבעוני נחשף גם באתר הגדול של קיסריה‪ ,‬המצוי אף הוא לחוף הים התיכון‪.‬‬ ‫מספר פריטים ארכיטקטוניים עשויים שיש צבעוני‪ ,‬נחשפו גם באתר הרומי הגדול בבית שאן (ניסה סקיתופוליס)‪.‬‬ ‫בכל האתרים הללו ורבים נוספים‪ ,‬נחשף שיש ציפולינו ירקרק‪ ,‬שמקורו במחצבת כריסטוס בחצי האי האגאי אוויה‪ .‬חלק‬ ‫מאותם פריטים‪ ,‬שמשו לעמודי ענק‪ ,‬שנחשפו למשל בקתדראלה בהיפוס‪-‬סוסיתא‪.‬‬ ‫שיש צבעוני מועט נחשף גם באתרים אחרים ברחבי ארץ ישראל‪.‬‬ ‫נראה כי הבנאים והפרנסים הרומיים‪ ,‬השתדלו לחסוך ולייעל את הבנייה באבן‪ ,‬המקומית וגם המיובאת‪ .‬אולם כאשר‬ ‫רצו וחיפשו אבן ספציפית צבעונית למטרה מסוימת‪ ,‬לא בחלו באמצעים וייבאו את השיש‪ ,‬הגרנית והפורפיר מכל קצוות‬ ‫האימפריה הרומית והעולם העתיק‪ .‬חלק ניכר מאותם פריטי יבוא‪ ,‬אבד בבורות הסיד בתקופות מאוחרות יותר‪ .‬יש‬ ‫להניח כי עם המשך החפירות והמחקרים‪ ,‬יחשפו פריטים רבים נוספים‪ ,‬של שיש צבעוני‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪293‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים טבעיים ואנושים בעיצוב הנוף הקדום‬ ‫עדויות לשטפונות על במכרות נחושת עתיקים בהר עמרם‬ ‫חנן גינת*‪ ,‬דגן משלי**‪ ,‬עוזי אבנר*‬ ‫* מרכז מדע ים המלח והערבה‬ ‫** בית ספר מעלה שחרות‬ ‫בקעת עמרם הינה מרכז חשוב לכריית נחושת ובמיוחד בתקופות הרומאית והמוסלמית הקדומה‪ .‬הכרייה היתה בעיקר‬ ‫באבני חול לבנות של תצורות אמיר ועברונה במערות‪ ,‬בגלריות ובפירים‪ .‬רוב המכרות גבוהים כמה עשרות מטרים‬ ‫מהערוצים הפעילים‪ .‬מעל ‪ 25,000‬טון של חומר תפל מהכרייה הוצאו בתהליך הכרייה‪ .‬יותר ממחצית מחומר זה נסחף‬ ‫על ידי שטפונות אל הערבה‪ .‬שאר החומר התפל‪ ,‬שעוביו עד חמישה מטר עדיין נמצא בבקעה‪ .‬משקעים אלוביאלים‬ ‫בטרסות נחל שהושקעו בשיטפונות נמצאים בתוך מערות הכרייה העתיקות‪ .‬חלק מהטרסות הן בגובה של מטר ויותר‬ ‫ועיקר החומר האלוביאלי שבהן כולל חלוקים של אבני חול לבנות‪ .‬כמו כן יש בטרסות הנחל חלוקי גיר‪ ,‬אבני חול‬ ‫צבעוניות מתצורת סמר וחומר חרסיתי‪ .‬מילוי זה מופיע גם בפירי כרייה שנסתמו ע"י שטפונות‪ .‬בחלק מהמערות‬ ‫הטרסות חתורות וניתן לראות בחתכים החשופים ביטוי למספר שטפונות שמילאו את המערה‪ .‬באחד ממשקעי הסחף‬ ‫נמצא שורש של עץ שיטה שתוארך ע"י פחמן ‪ 14‬ל‪ 240-‬אחרי הספירה‪ .‬משקעים אלוביאלים אלו הושקעו בשטפונות‬ ‫חזקים שהובילו חומרי סחף מהמדרון למערות‪ .‬במספר מכרות ניתן לראות שהסחף מילא את המערה כולה‪ .‬נמצאו‬ ‫סימני חציבה בסחף המעידים שהכורים הוציאו את הסחף האלוביאלי לאחר השקעתו‪ ,‬כנראה כדי להמשיך את פעילות‬ ‫הכריה‪ .‬ב‪ 18.11.2012-‬התרחש שטפון על‪ ,‬שתדירות חזרתו המשוערת אחת לחמישים שנה‪ .‬ספיקת שיא סגולית של ‪20‬‬ ‫מ"ק לשניה בקמ"ר נמדד באזור בקעת עמרם‪ .‬אל מערה שהשטח התורם לה מים הוא ‪ 386‬מ"ר נסחפו ‪ 9‬מ"ק של סחף‪.‬‬ ‫בתוך המערה נמדדה התחתרות והסעה של מ"ק של חומר אלוביאלי שנסחפו אל בסיס סחיפה מקומי בתוך מערה‪.‬סביר‬ ‫שבעבר היו שטפונות בעוצמה דומה ואף חזקים יותר והם שהובילו את חומרי הסחף אל המערה ובתוכה‪ .‬חלק מחומרי‬ ‫הסחף ששקעו הוצאו ע"י הכורים וחלקם נסחפו בתוך המערה‪ .‬ריבוי גרגרי וחלוקי נחושת לאורך הערוצים שהיו פעילים‬ ‫בזמן השטפון בנובמבר ‪ 2012‬מרמזים כי בעקבות השיטפון האדם כנראה גם ליקט תרכיזי נחושת מערוץ הנחל‪ .‬עד היום‬ ‫נעשו בארץ ובעולם מחקרים מעטים מאוד המפענחים חומרים אלוביאלים במערות כריה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪294‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים טבעיים ואנושים בעיצוב הנוף הקדום‬ ‫טראסות חקלאיות בהרי יהודה‬ ‫נעמי פורת*‪ ,‬יובל גדות**‪ ,‬אורי דוידוביץ***‪ ,‬יואב אבני*‪ ,‬מיכל פיסצקי** גלינה פאירשטיין*‪ ,‬דני גולן‬ ‫* סטרטיגרפיה‪ ,‬המכון הגאולוגי‪ ,‬ירושלים‬ ‫** אוניברסיטת תל אביב‬ ‫*** האוניברסיטה העברית‬ ‫נופם של הרי יהודה‪ ,‬כפי שהוא משתקף אלינו כיום‪ ,‬הינו תוצר של השפעה מצטברת של האדם על הסביבה הטבעית‪.‬‬ ‫הפיכתו של הנוף הטבעי למרחב חקלאי ותרבותי היא אחת המהפכות השקטות המשמעותיות ביותר בתולדות היישוב‬ ‫האנושי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מהפכה שפתחה לפני תושבי הארץ חלקי ארץ ונחלות באזורים שקודם לכן היו מחוץ לתחום‪.‬‬ ‫למרות שכיחותן של קירות הטראסה שאלות רבות ומרכזיות לגביהן נותרו ללא מענה‪ :‬מתי בדיוק התרחשה מהפכה זו?‬ ‫האם היה זה אירוע קצר מועד או תהליך שנמשך על‪-‬פני מאות (אלפי?) שנים? מה היה הידע הטכנולוגי שעמד בבסיס‬ ‫המהפכה השקטה? כיצד השפיעה המהפכה הזו על הסביבה הטבעית ועל משטר הקרקעות? שאלות אלו ונוספות עומדות‬ ‫בבסיס המחקר המוצג כאן המייצג שיתוף פעולה בין תחומי‪ ,‬המבוסס על אבחנות ארכאולוגיות וגאולוגיות‪ ,‬שחזור‬ ‫שיטות חקלאות מסורתית‪ ,‬ותארוך מילויי הקרקע שבטראסות בדגימות ‪ .OSL‬בשיטה זו מתארכים את זמן החשיפה‬ ‫האחרון של גרגרי קוורץ לאור שמש וקבורתם‪ ,‬ובמקרה של טרסות‪ ,‬את זמן הובלת הקרקע למילוי או זמן החריש‬ ‫האחרון‪ .‬השלב הראשון של המחקר התמקד בהר איתן היושב בלב האיזור המטורס של הרי יהודה‪ .‬במהלך העבודה בהר‬ ‫נחפרו ‪ 8‬חתכים ב‪ 3-‬איזורים סביב ההר ומתוכם נדגמו כ‪ 30-‬דוגמאות לתיארוך‪ .‬גיל הלומינסנציה של מירב הדוגמאות‬ ‫הוא בין ‪ 500‬ל‪ 300-‬שנה לפני זמננו‪ ,‬דהיינו הטרסות נבנו בתקופה העותמנית‪ .‬בחלק קטן מהחתכים נמצאו גילים‬ ‫קדומים יותר המעידים על בנייה של טראסות בחלקים מההר כבר בתקופה הרומית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪295‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים טבעיים ואנושים בעיצוב הנוף הקדום‬ ‫התרבות הנאטופית בהר הכרמל לפי טפונומיה קונטקסטואלית‬ ‫ראובן ישורון‬ ‫החוג לארכאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫התרבות הנאטופית (כ‪ 11,700‑15,000-‬שנים לפני זמננו) מעוררת עניין רב במחקר הפרהיסטורי‪ ,‬בשל היותה תרבות‬ ‫המעבר בין הציידים‪-‬לקטים הניידים של התקופה הפליאוליתית והחברות החקלאיות ויושבות הקבע של התקופה‬ ‫הניאוליתית‪ .‬בהר הכרמל ידועים ארבעה אתרים נאטופיים‪ ,‬בעלי מאפיינים שונים באיתור הטופוגרפי‪ ,‬הארכיטקטורה‪,‬‬ ‫עצמת השכבות‪ ,‬מאפייני הקבורה והתרבות החומרית‪ .‬ניתן לעמוד על ההבדלים התפקודיים ביניהם‪ ,‬וכתוצאה מכך על‬ ‫מערכת היישוב הנטופית בהר הכרמל‪ ,‬לפי גישת הטפונומיה הקונטקסטואלית‪ ,‬כלומר חיבור ההיסטוריה של מכלולי‬ ‫ארכאולוגיים עם הקונטקסט שלהם‪ ,‬תוך התמקדות בשלב ההשלכה והקבורה‪ .‬כאן יוצג מקרה‪-‬מבחן העושה שימוש‬ ‫בשרידים ארכאוזואולוגיים וכולל השוואה תוך‪-‬אתרית ובין‪-‬אתרית של היסטוריית ההתרבדות של עצמות בעלי חיים‬ ‫בקונטקסטים שונים‪ .‬התוצאות מאששות בעיקרן את השימוש ומשך היישוב שהוצע לכמה מהאתרים או השכבות‪,‬‬ ‫ומוסיפות תובנות נוספות על הדרך שבה אנשי התרבות הנאטופית ארגנו את המרחב הביתי והציבורי ברמת היישוב מחד‬ ‫גיסא‪ ,‬וברמת האזור (הכרמל) מאידך גיסא‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪296‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים טבעיים ואנושים בעיצוב הנוף הקדום‬ ‫חקר תהליכים סדימנטרים הקשורים בבליית בתי בוץ והשפעתם על הבנת‬ ‫היווצרות אתרי תילים ארכאולוגים‬ ‫רות שחק‪-‬גרוס‬ ‫מרכז קימל למדעי הארכאולוגיה‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬ ‫בנייה באמצעות לבני בוץ שיובשו בשמש מוכרת בעולם מאז תקופת הניאולית הקדם קרמי ועד ימינו‪ .‬ידוע כי חומר‬ ‫בנייה זה מתבלה בקלות‪ ,‬במיוחד כאשר הוא חשוף לגשם‪ ,‬ולכן ההנחה הרווחת בעת חפירת אתרים ארכאולוגים –‬ ‫ובמיוחד אתרי תילים באזורנו – היא כי מקור מרבית חומרי המילוי בין שכבות ארכאולוגיות שונות הוא בחומר לבנים‬ ‫בלוי‪ .‬לאחרונה בוצע מחקר מעמיק הבודק את התהליכים הגאומורפים והסדימנטרים המאפיינים את תהליך בליית מבני‬ ‫בוץ‪ .‬המחקר נקט בגישה גאו‪-‬אתנוארכאולוגית‪ :‬בוצעו תצפיות וחפירות בדיקה במספר מבנים נטושים שהוקמו בעבר‬ ‫הקרוב מלבני בוץ מיובשות‪ ,‬הן בדרום ישראל והן בצפון יוון‪ ,‬על‪-‬מנת לקבל מושג על קצב וסוגי תהליכים באזורי אקלים‬ ‫שונים‪ .‬אנליזות סדימנטריות כללו ניתוח מינרלוגי ושימוש בשיטת מיקרומורפולוגיה של הקרקע‪ .‬נמצא כי תהליך בליית‬ ‫בתי בוץ קשור קשר הדוק לתהליכים סחיפתיים וצבירתיים המתרחשים לאורך מדרונות ומאופיינים כתנועות בלית‪.‬‬ ‫תנועות הבלית כוללות זרימה וזחילה באנרגיה נמוכה‪ ,‬במצב רטוב ו‪/‬או יבש‪ ,‬הפועלות בו‪-‬זמנית לאורך מרחקים קצרים‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר המיקרומורפולוגי שופכות אור על ההבדלים הסטרוקטורלים בין קרקע לבין לבני בוץ ולבין חומר‬ ‫לבנים בלוי‪ ,‬ובכך מתאפשר זיהוי וודאי של חומר לבנים בלוי באתרים ארכאולוגים‪ .‬זיהוי חומר לבנים בלוי בדיוק גבוה‬ ‫משפיע על הבנת תהליכי נטישה וחורבן ביישובים עתיקים‪ ,‬עירוניים וכפריים‪ ,‬וכן מאפשר הבנה מיקרו‪-‬סטרטיגרפית‬ ‫של שכבות ארכאולוגיות בעת חפירה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪297‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬תהליכים טבעיים ואנושים בעיצוב הנוף הקדום‬ ‫שחזור האקולוגיה העירונית בעת העתיקה על פי שרידי יונקים קטנים‬ ‫מאתרים ארכאולוגיים‬ ‫ליאור וויסברוד*‪ ,‬דן מלקינסון**‪ ,‬גיא בר‪-‬עוז*‬ ‫* מכון ע"ש זינמן לארכאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אקולוגיה של ערים מודרניות הבוחנת את השפעתן על שימור מגוון מינים מהווה את אחד הנושאים החשובים במחקר‬ ‫העכשווי‪ .‬המחקר בערים מודרניות מתקשה לקבוע באופן חד משמעי האם הן תורמות לשימור מגוון מינים או מהוות‬ ‫איום על משאב חשוב זה‪ .‬בעבודתנו אנו תורמים פרספקטיבה חדשה למחקר המבוססת על הבנת השינויים האקולוגיים‬ ‫שחלו בסביבה העירונית בין העת העתיקה והמודרנית‪ .‬העבודה בדקה שרידים של יונקים קטנים מאתרים ארכאולוגים‬ ‫מתקופות הברונזה המאוחרת‪ ,‬הברזל וההלניסטית (אלף ‪ 1-2‬לפנה"ס) בישראל‪ .‬השרידים נאספו מ‪ 12-‬אתרים המפוזרים‬ ‫על פני מגוון אזורים גאוגרפיים בתחומי אזור האקלים הים‪-‬תיכוני (אזור החוף‪ ,‬העמקים הפנימיים ואזור ההר) באמצעות‬ ‫סינון דק של סדימנטים ארכאולוגיים ומיון החומר בתנאי מעבדה‪ .‬החומר נאסף מאתרים עירוניים מובהקים בתלים‬ ‫כגון מגידו וחצור בהם נחשף רצף ארוך של התיישבות עירונית צפופה וכן ממספר אתרים המייצגים התיישבות כפרית‪.‬‬ ‫קרוב לעשרה מטרים מעוקבים של קרקע ארכאולוגית נדגמו במסגרת הפרוייקט‪ .‬מחקרנו מבוסס על זיהוי טאכסונומי‬ ‫של השרידים הזעירים וכן תיעוד של מאפיינים טפונומיים המספקים עדות לאופן שבו הצטברו השרידים בשכבות‬ ‫הארכאולוגיות והתנאים שבהם השרידים השתמרו‪ .‬הנתונים מגלים שבאתרים העירוניים מופיעים באופן עקבי שני‬ ‫מינים בלבד‪ :‬עכבר הבית (‪ ,)Mus musculus domesticus‬אשר שכיחותו היחסית לרוב גבוהה מ‪ ,80%-‬והחדף‬ ‫(‪ .)Crocidura sp.‬על אף אינטנסיביות הדגימה הגבוהה יחסית שננקטה במסגרת המחקר‪ ,‬שרידיהם של מינים נוספים‬ ‫התגלו בעיקר באתרים הכפריים ובאופן ספורדי באתרים העירוניים‪ .‬אנו מציעים כי החברה האקולוגית של יונקים‬ ‫קטנים בערי המזרח הקדום הייתה מורכבת משני מינים בלבד ונשלטה עי ידי עכבר הבית‪ .‬מבנה זה של החברה העירונית‬ ‫הקדומה המתאפיין בעושר ומגוון מינים נמוכים דומה לזה שבערים מודרניות באזורים שבהם הבנייה צפופה‪ .‬מן הדמיון‬ ‫הרב באקולוגיה בין ערים קדומות ומדורניות ניתן להסיק שהחברות העירוניות לא הושפעו מן העלייה העצומה שחלה‬ ‫במשך הזמן בגודל ובמורכבות הסביבה העירונית וכי הגורם המכריע המעצב את מבנה החברה האקולגית העירונית הוא‬ ‫צפיפות הבנייה‪ .‬צפיפות בנייה גבוהה בערים מודרניות היא אמצעי חשוב להגביל התפשטות עירונית ואת השפעתה על‬ ‫צמצום הסביבה הטבעית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪298‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬הפעילות האנושית בעבר ‪ -‬כמעצבת נוף וסביבה‬ ‫מערכות נגר עילי מבקעת באר שבע ועד הכרמל‬ ‫מרדכי היימן‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫במסגרת פרויקט מיפוי של מערכות חקלאות קדומה‪ ,‬בעיקר מן המאות ‪ 8-6‬לספירה‪ ,‬מופו שטחי חקלאות בין הר‪-‬הנגב‬ ‫לרכס הכרמל‪ .‬המיפוי נערך בעזרת ‪ GPS‬והוא נועד לשמש בסיס למחקרים בינתחומיים הקשורים למערכות החקלאות‪.‬‬ ‫המיפוי התמקד במבחר אתרים כגון שבטה‪ ,‬עבדת‪ ,‬באר שבע ומלחתה‪ ,‬ובשטחים פתוחים כגון באזורי יתיר‪ ,‬שפלת‬ ‫יהודה‪ ,‬מודיעין ראש העין ומורדות הכרמל‪ .‬המניע לפרויקט הוא הניסיון להתחקות אחר תפוצת מערכות החקלאות‬ ‫המיוחדות של המדבר‪ ,‬המתבססות על ניצול נגר מדרונות‪ ,‬לאחר שנמצא שהן נפוצות גם בתחום הארץ הנושבת‬ ‫שמצפון‪ .‬בכל האזורים שמופו נמצא שעמוד השדרה של מערכות החקלאות הללו הם ואדיות סכורים בטראסות מו הסוג‬ ‫שנחקר בהרחבה בהר‪-‬הנגב והם בנויים בשיטה אחידה ללא שינויים רגיונליים‪ .‬מרכיב נוסף שנלווה בעקביות לוואדיות‬ ‫הסכורים הן מערכות שנבנו במדרון‪ ,‬משני צדי הוואדיות הסכורים‪ ,‬ובהן טראסות רדודות‪ ,‬פסי חצץ‪ ,‬גלי אבנים ומחשופי‬ ‫סלע תורמי נגר‪ .‬נמצא שמערכות המדרון אלא משתנות בהתאם לסביבה הטבעית ויש מקום לזהותן כוואריאציה של‬ ‫"תולילאת אל‪-‬ענב" הידועות מהר הנגב‪ .‬אלמנטים נוספים שנלוו למערכות אלה הם מגוון של מגדלי שדה‪ ,‬גלי אבנים‪,‬‬ ‫קירות תוחמים חלקות חקלאיות‪ ,‬גתות תעשייה ובתי בד גדולים בעיקר מצפון לשפלת יהודה‪ ,‬ועוד‪ .‬מספר רב של‬ ‫כנסיות ומנזרים‪ ,‬הפזורים בזיקה גאוגרפית למערכות החקלאות‪ ,‬משקפים את ראש המערכת היישובית‪ ,‬ככל הנראה‬ ‫כנציגי האימפריה הביזנטית‪ .‬בתחומי התפוצה של המערכות הללו נמצאו גם מערכות חקלאות של היישוב היהודי‬ ‫והשומרוני בני אותו פרק זמן‪ ,‬השונות מהמערכות שתוארו לעיל בכל מרכיביהן‪ .‬עיקרן ‪ -‬גרעין של יישוב ששטחו כמה‬ ‫עשרות דונמים שמוקף במאות מערות קבורה ומתקני חקלאיים זעירים‪ .‬בהרצאה כאן נציג את נתוני המחקר בשנה‬ ‫החולפת‪ ,‬שהתמקד באספקטים טיפולוגיים ובניסיון להגדיר מחדש את מרכיבי מערכות החקלאות‪ ,‬בין השאר בשל‬ ‫העובדה שהטרמינולוגיה המקובלת לתאר את המערכות הללו דלה מכדי להגדיר את מורכבותן‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪299‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬הפעילות האנושית בעבר ‪ -‬כמעצבת נוף וסביבה‬ ‫עצי פרי תרבותיים בבוסתנים נטושים אשר ניטעו במערכות חקלאיות‬ ‫עתיקות בהר הנגב המרכזי‬ ‫אלי אשכנזי*‪ ,‬יונה חן*‪ ,‬שמעון לביא*‪ ,‬יואב אבני**‬ ‫* מדעי הקרקע והמים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫** המכון הגאולוגי‪ ,‬ירושלים‬ ‫בהר הנגב המרכזי מצויים עצי פרי‪ ,‬ושרידי בוסתנים חקלאיים‪ ,‬חלקם נטושים מזה עשרות שנים וחלקם פעילים עד‬ ‫היום‪ ,‬שניטעו על ידי הבדווים ואף קודם להם‪ .‬העצים והבוסתנים ניטעו בחלקות קרקע התחומות ע"י מדרגות חקלאיות‬ ‫קדומות‪ ,‬שהן חלק ממערכות חקלאיות עתיקות‪ ,‬רובן מהתקופה הביזנטית‪ .‬בבוסתנים גדלים עצי פרי תרבותיים כגון‬ ‫זית‪ ,‬תאנה‪ ,‬גפן‪ ,‬רימון‪ ,‬שקד‪ ,‬תמר‪ ,‬חרוב‪ ,‬אלת הבוטנה‪ ,‬וחושחש‪ .‬העצים בבוסתנים הנטושים לא הושקו על ידי האדם‬ ‫לפחות עשרות שנים‪ .‬בבוסתנים מעטים נמצאו עצים שגילם מוערך במאות שנים‪ .‬על אף הנטישה‪ ,‬העצים ממשיכים‬ ‫לחיות וחלק גדול מהם‪ ,‬שורדים היטב ואף מניבים פירות גם היום‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על כך כי שרידות העצים‬ ‫מושפעת מהגורמים הבאים‪ )1( :‬מאפייני יחידות המסלע; (‪ )2‬מאפייני הקרקע (‪ )3‬מצב ההשתמרות של המערכות‬ ‫החקלאיות העתיקות והמדרגות החקלאיות הקדומות ו‪ )4(-‬ההבנה החקלאית של הבדווים בגידול עצי פרי‪ .‬בהרצאה‬ ‫הנוכחית נציג את תופעת עצי הפרי והבוסתנים בהר הנגב המרכזי ונדון בגורמים המאפשרים את שרידות העצים‪ ,‬תוך‬ ‫שימת דגש על המאפיינים הארכאולוגיים הקשורים בשרידותם‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪300‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬הפעילות האנושית בעבר ‪ -‬כמעצבת נוף וסביבה‬ ‫צייד יתר של בעלי פרסות באמצעות עפיפוני מדבר‬ ‫גיא בר‪-‬עוז‬ ‫החוג לארכאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ניצול אינטנסיבי ומתמשך של משאבי טבע בידי החברות החקלאיות גרם להשפעות אקולוגיות משמעותיות על תפוצת‬ ‫החי במזרח התיכון הקדום‪ .‬בעיקר‪ ,‬שיטות הציד בתקופות ההיסטורית‪ ,‬שכללו ציד המוני ולא מבוקר של בעלי פרסות‪,‬‬ ‫הביאו להכחדה מקומית של מספר חיות בר‪ .‬המחקר הארכאוזואולוגי מספק מידע חשוב על תפוצת חיות הבר ומגוון‬ ‫מיני החי שהתקיים בעבר ועל שינויים שחלו בנוף הקדום בהשפעת האדם בתקופות השונות‪ .‬נתונים ארכאוזואולוגים‬ ‫משולי המדבר מלמדים על שיטות ציד המוני וצייד יתר של בעלי פרסות באמצעות עפיפוני מדבר‪ ,‬תהליך שפגע קשות‬ ‫בדפוס הנדידה של בעלי הפרסות והביא בשיאו להכחדתם מן הלבנט‪ .‬המתכונת החברתית של ציד המוני של צבאים‬ ‫בתקופות בהן בני האדם התבססו בעיקר על ניצול חיות משק נבדלת באופן חד משמעי משיטות צייד ממוקדות ובנות‪-‬‬ ‫קיימא שהתקיימו בתקופות הקדומות‪ ,‬כאשר חיות הבר היו מקור המזון העיקרי מן החי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪301‬‬ ‫גאוארכאולוגיה ‪ -‬הפעילות האנושית בעבר ‪ -‬כמעצבת נוף וסביבה‬ ‫האדם מעצב את נוף העבר‬ ‫אורן אקרמן‬ ‫לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה‪ ,‬אוניבסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫המערכת הנופית בארץ ישראל נמצאת תחת מחזורי פעילות אנושית בעוצמות שונות במהלך אלפי השנה האחרונות‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬נחשפו ונסקרו אלפי אתרים ארכאולוגיים המעידים על פעילות בתוך האתר ובסביבתו הקרובה‪.‬הפעילות כללה‬ ‫בין השאר‪ :‬הקמת האתרים עצמם‪ ,‬כריתה‪ ,‬רעיה‪ ,‬שריפה‪ ,‬צייד‪ ,‬גידולים חקלאיים מהצומח‪ .‬נשאלת השאלה מה היקף‬ ‫ההשפעה של פעילות מתמשכת זו על הנוף‪ ,‬האם היא עצבה את נוף העבר של ארץ ישראל? אחד האתגרים במחקר‬ ‫זה‪ ,‬למצוא מתודולוגיה לצורך הבחנה בין הפעילות האנושית לזו הטבעית‪ .‬מחקרים שונים בתחום הגאוארכאולוגיה‪,‬‬ ‫בוטניקה ארכאולוגיות וזואוארכאולוגיה מאפשרים לבחון שאלות אלו‪ .‬תוצאות ומסקנות ממחקרים אלו יאפשרו לקבל‬ ‫תובנות חדשות בניהול שטחים פתוחים בהיבט מערכתי כולל של התשתית הפיזית‪ ,‬הביוטית‪/‬אקולוגית וערכי מורשת‬ ‫העבר‪ .‬כל אלו יוצגו בהרצאה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪302‬‬ ‫פוסטרים‬ ‫דודי הובר‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬שגיא כהן‬ ‫ניקולא אורבך‬ ‫הודיה ביתן‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬ה' ברוינס‬ ‫בראין אפשטיין‪ ,‬משה גבעוני‬ ‫רן שוחמי‬ ‫דרור סגל‬ ‫דרור סגל‬ ‫שי סלע‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬שמואל אסולין‬ ‫בר ברגמן‪ ,‬משה גבעוני‬ ‫עמיר מור‪-‬מוסרי‪ ,‬אריה בודובסקי‬ ‫אלכסנדרה שטיין‪ ,‬ארנון קרניאלי‬ ‫דוד הלמן‪ ,‬איתמר לנסקי‬ ‫עדו קליין‪ ,‬איתי פישהנדלר‬ ‫עצמון בן‪-‬בנימין‪ ,‬אנה ברוק‪ ,‬איל בן‪-‬דור‬ ‫ארז האסול‪ ,‬קייט רפאל‪ ,‬רון שער‪ ,‬שמואל מרקו‪ ,‬רות שחק‪-‬גרוס‪ ,‬ישראל פינקלשטיין‪ ,‬שרון צוקרמן‪,‬‬ ‫אמוץ עגנון‬ ‫קייט רפאל‪ ,‬ארז האסול‪ ,‬אמוץ עגנון‬ ‫רומן גרנדור‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪303‬‬ ‫‪304‬‬ ‫‪305‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪307‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪309‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪312‬‬ ‫‪313‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪315‬‬ ‫‪316‬‬ ‫‪317‬‬ ‫‪318‬‬ ‫‪319‬‬ ‫‪320‬‬ ‫שימוש ב‪ )LEM( Landscape Evolution Model-‬לסימולציה של‬ ‫ערוצונים זמניים באגני היקוות חקלאיים באזור רבדים‬ ‫דודי הובר*‪ ,‬טל סבוראי*‪ ,‬שגיא כהן**‬ ‫* המעבדה למידע גאוגרפי‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** המעבדה להדמיה של דינמיקת פני השטח‪ ,‬המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת אלבמה‪ ,‬טוסקלוסה‪,‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫הופעת ערוצונים זמניים (‪ )Ephemeral gullies‬כסממן לאירועי סחיפת קרקע באגנים חקלאיים היא תופעה נפוצה‬ ‫הידועה כבעלת השלכות הרסניות לקרקע וליבולים‪ .‬זרימת מים מרוכזת בערוצונים גורמת לאובדן עובי הקרקע והסעת‬ ‫סדימנטים במורד‪ .‬ניטור דינמיקת זמן‪-‬מרחב של ערוצונים זמניים בקנ"מ עתי מפורט וברזולוציה מרחבית גבוהה יאפשר‬ ‫הבנה טובה יותר של התופעה‪ .‬מחקרים רבים מציגים מגוון של מודלי סחיפת קרקע‪ ,‬אך רובם נוטים להתמקד באירועים‬ ‫סטטיים בעוד הם מזניחים דינאמיקה והשתנות מרחבית‪ .‬מודלים מבוססי ‪ DEM‬מאפשרים לדמות את השתנות הנוף‬ ‫ולהם היכולת להעריך‪ ,‬לכמת ולדמות תהליכי סחיפת קרקע במרחב בסקאלה שבין אלפי למיליוני שנים‪ .‬במסגרת מחקר‬ ‫זה‪ ,‬נעשה שימוש במודל התפתחות נוף ‪Cellular Automaton Evolutionary Slope( CAESAR-LISFLOOD‬‬ ‫‪ .)And River‬המודל חוזה את השתנות הנוף ע"י הדמיה של מעבר תנועת מים לאורך גריד תאים‪ .‬המודל משנה את‬ ‫הגובה התא פר צעד זמן‪ ,‬בהתאם לתהליכי סחיפה והשקעה‪ .‬המודל מתחשב בתנאים התחלתיים כגון‪ :‬טופוגרפיה‪ ,‬נתוני‬ ‫גשם‪ ,‬שכבת סלע האב והתפלגות גדלי גרגר של הרכב הקרקע‪ .‬לצרכי המחקר המוצג כאן‪ ,‬המודל עבר התאמה וכיול‬ ‫לטווח זמן של עונת גשם אחת ולאזור אגן היקוות קטן יחסית (כ‪ 0.36-‬קמ"ר)‪ .‬בעזרת כלי ממ"ג‪ ,‬פותח בסיס נתונים‬ ‫מרחבי הכולל‪ :‬רסטר גבהים לפי אינטרפולציה מסוג ‪ ,Topo to Raster‬מדידות מיקום וממדים של ערוצונים תוך שימוש‬ ‫ב‪ GPS-‬דיפרנציאלי ותאודוליט אלקטרוני‪ ,‬וכן הרכב גדלי הגרגר של הקרקע ע"י בדיקת ‪.Particle Size Analysis‬‬ ‫בעזרת מסד הנתונים התאפשר כימות ואימות מפורש במרחב של עומקי סחיפה והשקעת הקרקע‪ .‬הממצאים מראים כי‬ ‫למודל יכולת חיזוי טובה במרחב בהשוואה להופעת הערוצונים בשטח‪ .‬נמצא כי בבאפר של עד ‪ 10‬מטרים מן הערוצונים‬ ‫המדודים‪ ,‬רב הערוצונים נחזו‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחינה של עומקי הקרקע החזויים בממוצע כנגד עומקי הקרקע המדודים מראה‬ ‫התאמה טובה (כ‪ 12.56-‬ס"מ כנגד ‪ 18.9‬ס"מ בהתאמה)‪ .‬חיזוי סחיפת ערוצונים זמניים בעזרת מודל התפתחות נוף הוא‬ ‫מעשי ואף מומלץ עקב הדינמיות הרבה אותה המודל לוקח בחשבון בעזרת מנגנונים פיזיקליים של סחיפת ערוצונים‪.‬‬ ‫למחקר משמעות יישומית רבה שכן יש צורך רב בזיהוי אזורי סיכון לדלדול קרקע ולהבנה טובה יותר של התפתחות‬ ‫ערוצונים על מנת לתת מענה יעיל בשיטות שימור קרקע לתהליכי הסחיפה באגן‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪304‬‬ ‫ניאו נאצים אנטישמי בישראל‪ ,‬מאפייניו וביטויו במרחב‬ ‫ניקולא אורבך‬ ‫החוג לספרות אמנות ומוסיקה‪ ,‬מכללת צפת‬ ‫ביסודו המונח ניאו‪-‬נאצי‪ ,‬שעוצב‪ ,‬הוטה והורחב פעמים רבות בהתאם לצרכים פוליטיים כאלה ואחרים‪ ,‬מכוון לכל‬ ‫תנועה‪ ,‬קבוצה או רעיון חברתי‪-‬תרבותי ופוליטי הפועלים או מבקשים לפעול לקידומן במרחב הפיזי והתרבותי של‬ ‫עמדות פאשיסטיות התומכות בגזענות ובהחייאת המורשת הנאציסטית ההיטלראית‪ ,‬בעיקר כלפי יהודים‪ .‬במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬משכן מבטחו של העם היהודי ומפלטו מאימת האנטישמיות והנאציזם‪ ,‬החלו להופיע למן שנות ה‪ '80-‬ואילך‬ ‫גילויים ניאו‪-‬נאצים אנטישמים שניכרו היטב במרחב הציבורי‪ ,‬בדמות כתובות גרפיטי וריסוס צלבי קרס‪ ,‬השחתת‬ ‫מצבות יהודים‪ ,‬צידוד ברעיונות נאציסטים ובתורת הגזע‪ ,‬הפגנת אלימות מילולית ופיזית כלפי יהודים‪ ,‬פרסום והפצת‬ ‫תכנים מוסיקלים ותעמולתיים נגד היהודים ועוד‪ .‬התופעה שנתפסה עד כה כתופעה שולית וזוהתה עם קומץ מהגרים‬ ‫שאינם יהודים שעלו במהלך שנות ה‪ ,'90-‬הינה למעשה תופעה ששורשיה בהיסטוריה הישראלית עמוקים וקדומים יותר‬ ‫והיקפה הולך וגובר‪ .‬הגאוגרפיה של הניאו‪-‬נאציזם האנטישמי בישראל היא בעיקרה תוצר חברתי‪-‬כלכלי של אוכלוסיות‬ ‫שהודרו או‪/‬ו שנקלטו באופן חלקי בחברה‪ ,‬נקלעו למצוקה חברתית‪-‬כלכלית (לרוב בימי נערותם‪-‬בחרותם) וזיהו את‬ ‫החברה הישראלית והחברה היהודית בישראל כגורם האחראי למצוקותיהם‪ .‬מתוך תחושות אלו פיתחו אוכלוסיות אלו‬ ‫אידאולוגיות (לרוב לא מגובשות) או הזדהו עם רעיונות נאציסטים וניאו‪-‬נאצים קיימים ואף פעלו לתיקוף רעיונות‬ ‫אלו באופן אקטיבי במרחב הפיזי ומאוחר יותר גם במרחב הוירטואלי‪-‬בו התופעה התפשטה הרבה מכפי גודלה במרחב‬ ‫הפיזי‪ .‬מבחינה דמוגרפית הניאו נאציזם האנטישמי מאופיין לרוב ביחידים‪/‬קבוצות המשתייכים למעמד סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫נמוך‪-‬בינוני‪ ,‬לרוב חילונים המזוהים עם קשת רחבה של קבוצות בחברה הישראלית‪ :‬עולי ברה"מ לשעבר‪ ,‬אתיופים‪,‬‬ ‫מהגרי עבודה‪ ,‬ערבים‪ ,‬יהודים הסולדים מהדת היהודית ומההקצנה הדתית בישראל ואף של יהודים‪-‬ישראלים בני‬ ‫דור שלישי ושני‪ .‬ברם לצד האספקט החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬לניאו נאציזם האנטישמי בישראל ישנו גם אספקט תרבותי‪-‬‬ ‫אופנתי‪-‬טכנולוגי‪ ,‬הקשור באימוץ‪ ,‬חיקוי והפצת תכנים מוסיקלים‪ ,‬אקדמים‪ ,‬ספרותיים ופובליציסטים אנטישמים כחלק‬ ‫מהצורך בהשתייכות לקבוצות תרבותיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬צרכניות ווירטואליות בינ"ל שונות (להקות רוק‪ ,‬זמרים‪ ,‬עיתונאים‪,‬‬ ‫מותגים‪ ,‬אידאולוגיות אינדי‪ ,‬פורומים וחוקרים)‪ .‬קבוצה זו‪ ,‬לרוב מאופיינת בפאסיביות וגבולותיה מוגבלים בעיקר למרחב‬ ‫הוירטואלי‪ ,‬ואולם זליגה של קבוצות פורום שהתאגדו וירטואליות ומסרים שהובעו בצ'אטים ובפייסבוק ושהוגבלו‬ ‫למרחב הוירטואלי החלו לזלוג וזולגים בהדרגה אל המרחב הממשי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪305‬‬ ‫שילוב מבוסס ממ"ג של מודל הידרולוגי ומידע גאוארכאולוגי להערכת יבול מי‬ ‫נגר בטרסות חקלאיות ובורות קדומים בהר הנגב‬ ‫הודיה ביתן*‪ ,‬טל סבוראי*‪ ,‬ה' ברוינס**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫** המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‪ ,‬מחלקה אדם במדבר ע"ש בונה טרה‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫באזור הר הנגב כמות המשקעים הממוצעת לשנה עומדת על כ‪ 100-‬מ"מ‪ .‬מי הגשמים בלבד אינם מספיקים לגידולי‬ ‫בעל גרעיניים או לגידולי מטעי פריובכל זאת קיימים ממצאים ארכאולוגיים רבים המצביעים על אפשרות קיום בתנאי‬ ‫המדבר‪ .‬אחד הפתרונות שחברות עבר מצאו הוא שימוש במתקנים חקלאיים לאיסוף מי נגר‪ .‬המערכות הכי נפוצות הינן‬ ‫מערכות נחלים מטורסים‪ .‬בנוסף ישנן מערכות נחלים מטורסים בהן מצויות תעלות מדרוניות שתפקידן להגדיל את‬ ‫מי הנגר ולנתבם לבורות מים ולטרסות חקלאיות קדומות‪ .‬מטרת מחקר זה היא להעריך יבולי מי נגר למערכת נחל‬ ‫מטורס ולבורות מים באתר חורבת חלוקים ליד שדה בוקר‪.‬המחקר כולל בחינות (סימולציות) של כמות מי הנגר בכל‬ ‫טווח השתנות אקלימית שנתית משנה מאוד גשומה לשנת בצורת קיצונית על פי נתונים מטאורולוגיים ב‪ 30-‬שנים‬ ‫האחרונות‪ .‬לשם כך נעשה שימוש במערכת מידע גאוגרפית‪ ,‬במודל טופוגרפי‪-‬הידרולוגי וכן בחפירות גאוארכאולוגיות‪.‬‬ ‫ביתר פירוט‪ ,‬השיטות כללו שימוש במודל זרימה ‪ )Tau DEM( D-Infinity‬תוך שימוש בבסיס נתונים מבוסס‬ ‫‪(LiDAR‬מערכת מבוססת סריקת לייזר)‪ .‬על ידי חישוב כיווניות הזרימה המדויקת במעלות‪ ,‬חושב השטח המנוקז‬ ‫לכל טרסה במערכת החקלאית של חורבת חלוקים‪ .‬כמו כן נעשה שימוש באורטופוטו מפורט אשר באמצעותו נערך‬ ‫מיון מונחה של כיסויי הקרקע ולהם נקבעו משקולות מקדמי נגר המבוססים על הספרות‪ .‬בשילוב המודל‪ ,‬משקולות‬ ‫הנגר ונתונים מטאורולוגיים מחושבת תפוקת יבול הנגר בתנאי גשם שונים לאורך מספר שנים‪ .‬בפוסטר יוצגו תוצאות‬ ‫סימולציות גשם‪-‬נגר לתנאי האקלים המדברי המציגים את יבול מי הנגר והגשם הישיר לטרסות החקלאיות ולבורות‬ ‫המים והשלכתם על יכולת ההתיישבות באתר חלוקים בהר הנגב‪ .‬חקלאות קדומה‪ ,‬טרסות‪ ,‬נגר‪ ,‬מודל זרימה‪ ,‬הר הנגב‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪306‬‬ Exploring the Gap: operator provided quality of service compared to that which is desired by the passenger in a contract tendering regime ‫ משה גבעוני‬,‫בראין אפשטיין‬ ‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‬ Contract tendering is a complex process which is a popular mechanism for creating competition in Public Transportation (PT) markets. Israel is undergoing a contract tendering process in order to lower operating costs and increase service quality. This research explores the character of the Israeli experience focusing on quality of service (QOS). QOS is a construct of objective and subjective factors and as such is perceived differently by different agents. The data from a large scale QOS survey from the organization Transportation Today and Tomorrow has provided an understanding of what issues are most important to the customer's view of quality while a text based analysis of tendered contracts between the Israeli Ministry of Transportation and various PT operators has shown how quality is defined within the contract regime. Based on these methods, the results have been compared in order to characterize the gap between the QOS desired by the passenger and the provided quality resulting from a given contract regime. Preliminary conclusions show that user perceptions are more aligned with authority and operator goals than expected. This research is important for two reasons. First, it provides a case study specific analysis of quality perceptions in a changing PT marketplace, providing important knowledge for agencies and policymakers. Second, while there is abundant literature on QOS in PT, contract tendering and the contract regime, there is little research comparing perceptions of quality in relation to the contract tendering process or as to how the contract regime actually dictates quality supply. This research provides a novel model for analyzing the quality perceptions of the user, the authority and the operator as well as the gap between them. This model improves the understanding of quality in contract regimes where the goal of any transport policy is the increase of sustainable supply and QOS. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 307 ‫בחינת השפעותיה של א‪-‬תחבורה ציבורית בשבת‬ ‫רן שוחמי‬ ‫החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫לעובדה כי בישראל אין שירות סדיר של תחבורה‪-‬ציבורית בשבת השפעות רבות על מגוון אוכלוסיות ומגמות של‬ ‫שימוש באמצעי‪-‬תחבורה שונים‪ .‬מכיוון שישראל היא דוגמא בודדת לאי‪-‬הפעלת שירות ציבורי כה חיוני זה היא מהווה‬ ‫בסיס מחקרי ייחודי לסוגיה זו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בנושא זה לא קיימים מחקרים רבים ומטרתו של מחקר זה לבדוק לעומק‬ ‫את ההשפעות הישירות על התושבים בשל היעדר השירות בשבת‪ .‬מחקר זה נערך בקרב תושבי העיר תל אביב‪-‬יפו –‬ ‫אך הוא בהחלט מהווה תמונת ראי לחלקים אחרים במדינה‪ .‬אי‪-‬הפעלת השירות בגלל נושאים דתיים‪-‬ופוליטיים מהווה‬ ‫פגיעה חמורה באוכלוסיות שונות‪ ,‬פוגע בשירות התחבורה‪-‬הציבורית ומעודד בעקיפין שימוש ברכב פרטי וזאת למרות‬ ‫שרבים מתושבי העיר מעידים כי הם בעד הפעלת שירות תחבורה‪-‬ציבורית בעיר גם בשבת ואף ייסעו בה‪ .‬המחקר‬ ‫נערך בקרב ‪ 325‬תושבי העיר‪ ,‬תוך שימת דגש על אוכלוסיות מגוונות מכל רובעי העיר‪ ,‬גיל‪ ,‬דת ואחזקת רכב ‪ -‬בניסיון‬ ‫לענות השאלה כיצד משפיעה העובדה שבתל‪-‬אביב יפו אין תחבורה ציבורית סדירה בשבת על פעילויות והרגלי הנסיעה‬ ‫של תושבי העיר? שאלה זו נבחנה על ידי בחינת הרגלי הנסיעה‪ ,‬בחינת הפעילויות ואי ביצוע הפעילויות של תושבי‬ ‫העיר בשבת‪ ,‬בחינת הביקוש העתידי והשפעתו על התושבים והקשר בין שירות התחבורה הציבורית לאחזקת רכב‪.‬‬ ‫בחינת הסוגיה בכלי מחקר איכותניים מעלה תחושות קשות בקרב ציבור רחב‪ ,‬רובו חלש יותר וככזה אין לו השפעה‬ ‫רבה במסדרונות השלטון‪ .‬המילים "עוצר"‪" ,‬סגר"‪" ,‬כלא" וכדומה חזרו פעמים רבות והן ממחישות את הפערים בין מי‬ ‫שמחזיק ברכב פרטי ובין מי שאינו בכל הקשור להתניידות בסופי השבוע‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪308‬‬ ‫מערכת המחצבות שסיפקה אבן מקומית לבניית העיר הרומית והביזנטית‬ ‫ניסה‪-‬סקיתופוליס (בית שאן)‬ ‫דרור סגל‬ ‫מוזיאון עקבות בעמק ‪ -‬גנ"ש‪ ,‬עמק המעיינות ‪ -‬רט"ג‬ ‫העיר הרומית והביזנטית ניסה סקיתופוליס‪ ,‬הייתה מרכז אורבני גדול ומרשים במושגים של אותן תקופות‪ .‬בחלק מהזמן‬ ‫אף היוותה בירה ומרכז אזורי חשוב‪ .‬סביבה שגשגו ופרחו ישובים כפריים רבים‪ ,‬שנהנו משפע מעיינות‪ ,‬אדמות חקלאיות‬ ‫ודרכים חשובות‪ .‬בנייה ופיתוח בסדר גודל כזה‪ ,‬מחייבת חציבה והפקה של אבני בנייה רבות‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬האבנים‬ ‫המיובאות בעיקר שיש וגרניט‪ ,‬לא יכולות לספק את עיקר החומר לבנייה ולכן שמשו לרוב במבני ציבור מרכזיים‪ .‬מכאן‬ ‫שנוצר צורך בסיסי באבן בנייה מקומית קרובה ונוחה לחציבה‪ .‬הרומאים לא חסכו מאמץ בבנייה מונומנטאלית‪ ,‬אולם‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬חשבו ופעלו כלכלית וחיפשו מקור לחומרי הבנייה קרוב‪ ,‬זמין וזול להפקה ושימוש‪ .‬אנו מניחים כי את‬ ‫עיקר החומר לבניית העיר‪ ,‬סיפקו מחצבות עתיקות שנחשפו בהרי הגלבוע כ‪ 5-‬ק"מ מדרום מערב לעיר‪ .‬במקום ניכרות‬ ‫מחצבות רבות‪ ,‬חלקן גדולות ומרשימות‪ ,‬שסיפקו עשרות אלפי מקב של אבן גיר אאוקני ודולומיט‪ .‬האבנים נחצבו‬ ‫והובלו אל העיר בעזרת עגלות רתומות לבהמות משא‪ .‬לדעתנו חלק מהאבנים הושטו מזרחה על פני הנחלים שזרמו‬ ‫מאזור מורדות הגלבוע‪ ,‬מזרחה לכוון העיר‪ .‬ככל הנראה פעלו סדנאות אבן בסיסיות בשטח המחצבות בדומה למחצבות‬ ‫השיש הגדולות ברחבי האימפריה‪ .‬חיזוק לדעה זו‪ ,‬מצאנו בדמותם של פריטים ארכיטקטוניים שבורים שעובדו ונותרו‬ ‫בשטח המחצבות על ההר‪ .‬בעיר פעלו אמנים ברמה גבוהה מאוד‪ ,‬שייצרו משקופים וכותרות מאבן מקומית‪ ,‬ברמה‬ ‫שאיינה נופלת מאומני השיש שפעלו למשל במחצבות האימפריאליות בים השיש‪ .‬הוכחה לכך אנו רואים למשל בפריטים‬ ‫המעורבים שנחשפו באזור התיאטרון בעיר‪.‬‬ ‫חלק ממבני העיר‪ ,‬נבנו מאבני בזלת‪ .‬האבן הקשה שמשה בין השאר לבניית בסיסים וקירות תמך‪ ,‬גשרים וריצוף רחובות‪.‬‬ ‫גם במקרה זה בחרו בנאי העיר בפתרון הקרוב‪ ,‬הזול והנוח‪ .‬המחצבות שסיפקו את אבן הבזלת לבניית העיר‪ ,‬מצויות‬ ‫מצפון‪ ,‬במרחק קצר מאוד מהעיר‪ ,‬ברכס שממערב לקיבוץ חמדיה‪ ,‬אולי גם מדרום לקיבוץ‪ ,‬בקרבת כביש ‪ .90‬לא מן‬ ‫הנמנע כי המהנדסים הגרמנים של המסילה החיג'זית לדמשק‪ ,‬בחרו לסלול את הפסים‪ ,‬על התוואי הנוח של דרך‬ ‫המחצבות הרומיות שנותרה במקום‪.‬‬ ‫מערכת המחצבות הקדומות‪ ,‬באזור בית שאן‪ ,‬מהווה דוגמא לפעילות סביבתית קדומה וניצול יעיל של משאבי טבע‬ ‫לבנייה‪ ,‬בתא שטח קטן יחסית‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪309‬‬ ‫יבוא שיש לבנייה בתקופה הרומית והביזנטית‪ ,‬סוסיתא וחמת גדר כמקרה‬ ‫מבחן‬ ‫דרור סגל‬ ‫מוזיאון עקבות בעמק ‪ -‬גנ"ש‪ ,‬עמק המעיינות ‪ -‬רט"ג‬ ‫שיש מטמורפי בהגדרתו המדעית‪ ,‬אינו קיים בדרום הלבנט‪ ,‬ודאי שלא על פני השטח‪ .‬לכן נאלצו הרומאים והביזנטיים‪,‬‬ ‫לייבא שיש לארץ ישראל‪ ,‬לצרכי בנייה‪ ,‬ריהוט‪ ,‬קישוט ופיסול‪.‬‬ ‫במאה השנייה והשלישית לספירה‪ ,‬בתקופת השלום הרומאי‪ ,‬עם שוך המרידות הגדולות‪ ,‬החלו לייבא שיש בכמויות‬ ‫גדולות‪ ,‬בעיקר מאזור אסיה הקטנה (מערב תורכיה כיום)‪ ,‬יוון והאיים‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‪ .‬גרניט אדום ואפור‬ ‫יובא בעיקר מאסואן במצריים ומאזור הטרוד בתורכיה‪ .‬בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל נתגלה שיש רב כפריטים‬ ‫ארכיטקטוניים רבים דוגמת‪ :‬בסיסי עמודים‪ ,‬עמודים‪ ,‬כותרות‪ ,‬משקופים‪ ,‬ציפוי וחיפוי קירות ורצפות‪ ,‬ריהוט אבן‬ ‫(בעיקר בכנסיות)‪ ,‬מזרקות‪ ,‬פסלים וכיו"ב‪.‬‬ ‫אנו מוצאים את השיש בשלל גוונים וצבעים‪ ,‬החל מלבן ואפור‪ ,‬ירקרק‪ ,‬אדמדם‪ ,‬צהבהב ועד לשחור‪ .‬הרומאים לא‬ ‫הסתפקו בהשטת הפריטים הכבדים לערי החוף דוגמת‪ :‬קיסריה ואשקלון‪ .‬הם סחבו והובילו עמודי ענק וכותרות גדולות‬ ‫וכבדות מהנמלים בחוף ועד לערים בעומק היבשת‪ ,‬דוגמת‪ :‬ירושלים‪ ,‬בית שאן‪ ,‬גדרה והיפוס‪-‬סוסיתא‪ .‬בעיר האחרונה‪,‬‬ ‫אף העפילו עם משאם הכבד לראש ההר בשבילים עקלקלים‪ .‬הם העלו לעיר הרומית בהיפוס‪-‬סוסיתא‪ ,‬עמודי שיש‬ ‫צ'יפולינו ענקיים‪ ,‬שנחצבו במחצבת כריסטוס בקצה חצי האי אוויה בים האגאי‪ .‬לצידם נתגלו כותרות קורינתיות‬ ‫גדולות‪ ,‬משקופים ובסיסים‪ ,‬בעיקר מן המחצבה האימפריאלית שפעלה בפרוקונסוס‪-‬מרמרה (ים השיש) וסיפקה את‬ ‫האבן לכל רחבי האימפריה הרומית‪ ,‬בעיקר במזרח‪ .‬פריטים נוספים שנחשפו באתר‪ ,‬מקורם משלל מחצבות‪ ,‬דוגמת‪ :‬הר‬ ‫פנטליקון ליד אתונה‪ ,‬האיים תאסוס‪ ,‬פארוס‪ ,‬לסבוס וסקירוס‪ ,‬אפרודיסיאס‪ ,‬דוקומיום‪-‬אפיון‪ ,‬איאסוס ועוד‪ .‬מרבית‬ ‫הפריטים נחשפו בבניין הקתדרלה‪ ,‬בשימוש משני‪ ,‬באזור הפורום ובכנסיה הצפון מערבית‪.‬‬ ‫בחמת גדר נחשפו פריטי שיש רבים‪ ,‬בעיקר באולם‪ /‬בריכת המזרקות‪ ,‬שם נחשפו עשרות מזרקות שיש‪ ,‬דמויות מזבח‪.‬‬ ‫הפריטים זהים כמעט לחלוטין בצורתם‪ ,‬גודלם ויעודם הפונקציונלי‪ .‬ואולם להפתעתנו‪ ,‬מקור השיש מגוון‪ .‬המזרקות‬ ‫נחלקות לכמה קבוצות‪ ,‬כל אחת מקורה ממחצבה שונה‪ .‬ישנן כמה אפשרויות והסברים לעובדה זו‪ ,‬שיפורטו בהרחבה‬ ‫בעבודת המחקר‪.‬‬ ‫המחקר בסוסיתא וחמת גדר‪ ,‬כמו גם עדויות נוספות מאתרים אחרים‪ ,‬מעיד על מערכת מסחר משוכללת ומגוונת שיכלה‬ ‫להתקיים רק באימפריה גדולה וחזקה‪ ,‬עם יכולת כלכליות וטכנולוגיות רבות ונרחבות‪ ,‬תוך קיום מצב גאופוליטי שלו‪,‬‬ ‫שאיפשר את החציבה‪ ,‬הפעלת המסחר‪ ,‬ההובלה והבנייה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪310‬‬ ‫השפעת קרומי קרקע פיזיקליים על קליטת מים בצומח מעוצה בסביבות‬ ‫יובשניות – מחקר מבוסס ממ"ג וסימולציות נומריות‬ ‫שי סלע‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬שמואל אסולין‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫היווצרות קרום פיזיקלי בפני השטח הינה תופעה נפוצה באזור הבין שיחי באזורים יובשניים‪ .‬לקרום ישנה מוליכות‬ ‫הידראולית קטנה באופן משמעותי מהקרקע ממנה הוא נוצר‪ ,‬דבר המשפיע על חילופי השטפים דרכו‪ .‬באופן מסורתי‬ ‫קרומי קרקע נתפסים כמשפיעים באופן שלילי על מאזן המים הזמין לצומח‪ ,‬על ידי הקטנת החדור ואיבוד מים זמינים‬ ‫לנגר‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקרים עדכניים מראים כי לקרום השפעה חיובית על מאזן המים על ידי הקטנה משמעותית של‬ ‫שטפי אידוי מהקרקע‪ .‬מחקר זה בדק באמצעות נתוני אקלים ארוכי טווח (‪ 35‬שנה) וסימולציות נומריות כיצד הפחתת‬ ‫שטפי האידוי משפיעה על קליטת המים בשורשים של סירה קוצנית‪ .‬הפרמטרים של פונקציית קליטת המים של פדס‬ ‫(‪ )Feddes‬של הסירה הקוצנית הופקו במעבדה באמצעות ניסוי ליזימטרים ברזולוציה גבוהה‪ .‬קליטת המים בשורשים‬ ‫בעונות השונות נבדקה לאחר מכן באמצעות סימולציות נומריות בתוכנת ‪ .Hydrus2D‬אזור המחקר הינו מדרון‬ ‫הטרוגני (‪ 0.05‬קמ"ר) הנמצא באזור למחקר אקולוגי ארוך טווח (‪ )LTER‬בגבעות גורל‪ ,‬סמוך ללהבים‪ .‬המודל מייצג‬ ‫את התכונות הממוצעות של הטופוגרפיה והקרקע‪ ,‬כאשר תכונות הקרום בפני השטח חושבו לפי המודל של (‪Mualem‬‬ ‫‪ .)and Assouline 1989‬תוצאות המחקר מראות שנוכחות קרום משפיעה באופן חיובי על קליטת המים בשורשי‬ ‫הצומח‪ .‬נמצא כי קליטת המים בשורשים הינה קשורה באופן הדוק יותר לפיזור המשקעים במהלך העונה מאשר לכמות‬ ‫הגשם העונתית‪ .‬יעילות הקרום בהגברת הקליטה נמצאה ביחס חיובי למרווחי הייבוש בין הסופות במהלך העונה‪ .‬ניתוח‬ ‫של עקת מים בצומח מצא כי נוכחות הקרום מקטינה את עקת המים בצומח במהלך העונה וכי העקה יורדת עם העלייה‬ ‫בעובי בית השורשים‪ .‬עם זאת כתלות בפיזור הסופות במהלך העונה‪ ,‬עקת מים גבוהה יכולה להתקיים בבתי שורשים‬ ‫עמוקים גם בעונות עם גשם עונתי מעל הממוצע‪ .‬מסקנות המחקר מראות אם כן שלקרומי הקרקע תפקיד חשוב וחיובי‬ ‫בהגדלת העמידות של שיחים מעוצים לתקופות יובש‪ .‬מחקר המשך יבדוק יעילות זו של הקרום בהגדלת קליטת המים‬ ‫בצומח לאורך גרדיאנט אקלימי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪311‬‬ ‫אופן בחירת מסלול הרכיבה בתל אביב‪-‬יפו‬ ‫בר ברגמן‪ ,‬משה גבעוני‬ ‫גאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫התגברות בעיות זיהום האוויר והדוחק בכבישים בסביבה העירונית מעודדים שינויים בהרגלי הנסיעה למרחקים קצרים‪,‬‬ ‫ובפרט תורמים לעלייה באחוז הולכי הרגל ורוכבי אופניים לצרכי יוממות ולנסיעות קצרות‪ .‬בשנים האחרונות עיריית תל‬ ‫אביב‪-‬יפו החלה בהקמת תשתיות לרכיבת אופניים בשטחים ציבוריים ובלב הסביבה האורבנית‪ .‬חרף העובדה כי מחקרים‬ ‫רבים מעידים על מתאם חיובי בין היצע התשתיות לרכיבת אופניים לבין מספר רוכבי האופניים העושים בהן שימוש‪,‬‬ ‫מעט ידוע על השפעת אופי תשתיות הרכיבה ומיקומן במרחב העירוני על העדפות רוכבי האופניים בבחירת מסלול‬ ‫הרכיבה‪ .‬מחקר זה בוחן את אופן בחירת מסלול הרכיבה על‪-‬ידי רוכבי האופניים בתל אביב‪-‬יפו ומצביע על הגורמים‬ ‫המשפיעים על בחירת מסלול הרכיבה בעיר ועל חשיבות התשתיות עבורם בבחירה זו‪ .‬איסוף הנתונים התבצע באמצעות‬ ‫סקר "העדפות מוצהרות" (‪ )SP survey‬שנערך בקרב ‪ 133‬רוכבים מעמותת "ישראל בשביל אופניים"‪ ,‬במסגרתו השיבו‬ ‫על שאלות הנוגעות הן לרכיבת אופניים מסוימת שקיימו (רכיבת האופניים האחרונה) והן לרכיבותיהם באופן כללי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוצגו בפניהם מספר "תרחישים ויזואליים" המדמים מצבים משגרת יומם של הרוכבים‪ ,‬אשר מטרתם לעורר את‬ ‫תחושת "הסיכון הנתפס" ולדמות כניסה לתוך סיטואציה אפשרית‪ ,‬אשר ייתכן שייקלעו אליה בעת רכיבתם‪ .‬ממחקר זה‬ ‫עולה כי בטיחות ומהירות הרכיבה במסלול הינם האלמנטים בעלי שיעור ההשפעה הרב ביותר בבחירת מסלול הרכיבה‪,‬‬ ‫וכי אלמנטים הנוגעים לנוחות האקלימית לאורך הרכיבה (טופוגרפיה ומידת הצללה) אינם נושאים‪ ,‬לעומתם‪ ,‬משקל‬ ‫רב בבחירה זו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רוכבים מעדיפים לרכוב בשבילי אופניים המתאפיינים בחיכוך מינימלי עם תנועת הולכי רגל‬ ‫וכלי רכב ממונעים; אם הרכיבה מתבצעת בלב סביבה אורבנית‪ ,‬רוכבי האופניים יעדיפו לרכוב במסלול בעל הפרדה‬ ‫מפלסית ביניהם לבין תנועת כלי הרכב הממונעים בכביש והולכי הרגל על המדרכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬במטרה לעודד רכיבת אופניים‬ ‫ולהעלות את שיעור הרוכבים‪ ,‬יש להבטיח כי מסלולי הרכיבה בדרכים המרכזיות יהיו מופרדים מפלסית מתנועת הולכי‬ ‫רגל וכלי רכב ממונעים‪ ,‬כך שתתאפשר תנועת אופניים בעלת חיכוך נמוך מיתר משתמשי הדרך‪ .‬כך‪ ,‬תרד תחושת הסיכון‬ ‫בקרב הרוכבים‪ ,‬בפרט בקרב נשים וילדים המושפעים ממרכיב זה ביתר שאת‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪312‬‬ ‫השפעת קווי המתאר הגאוגרפיים על הפוריות הפנים כתמית בבתות ספר‬ ‫ערבתיות‬ ‫עמיר מור‪-‬מוסרי*‪ ,‬אריה בודובסקי**‬ ‫* המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬עמותת ואדי עתיר‬ ‫** מו"פ יהודה‪ ,‬כרמל‬ ‫אחת מתוצאות סחף הקרקע באזורים יובשניים ויובשניים למחצה הוא היווצרות בתת ספר ערבתיות סלעיות‪ .‬בעוד‬ ‫שקיומם מתועד‪ ,‬קיים פער בהבנת התהליכים המשפיעים על פוריות הכתמים‪ .‬מטרת המחקר היא להעריך את השפעת‬ ‫מספר מדדים (גאוגרפים‪ ,‬כימיים ופיזיקליים) על הכיסוי העשבוני בשטחים אלו והערכת קווי המתאר הסלעיים על‬ ‫הפוריות התוך כתמית והתווך המקיף‪ .‬אתר המחקר מצוי ב"חוות יתיר" (חוות בודדים שהוקמה ב‪ 1990-‬וממוקמת‬ ‫באזור חירן‪ ,‬צפון הנגב)‪ .‬אקלים חצי‪-‬יובשני (‪ 200‬מ"מ לשנה)‪ ,‬בעל מבנה גבעתי וכסוי סלעי (סלעי משקע מתקופת‬ ‫הקרקטיקון)‪ .‬השטח הינו בתת ספר ערבתית אופיינית (המשלב כתמי שיח ותווך בין כתמי ‪ )matrix‬המנוהל‪ ,‬תחת‬ ‫משטר רעייה בר‪-‬קיימא‪ .‬לבחינת המדדים המוזכרים נבחרו ‪ 24‬כתמים על השיפוע המערבי‪ ,‬מארבעה קבוצות (כתמי‬ ‫שיח המצויים בתוך סלע‪ ,‬הצמודים לסלע מצדיהם ובתחתיתם וממוקמים על השיפוע (בשטח החשוף מסלעים)‪ .‬מכול‬ ‫כתם נדגמה קרקע וביומסה עשבונית מתתי אזוריו (בהתאם לחלוקה שנקבעה עבור כול קבוצה)‪ .‬הנתונים נבחנו בארבעה‬ ‫שיטות שונות‪ :‬השוואת ערכי המדדים האמתיים‪ ,‬דרוג ההפרשים בין ערכי המדדים בהשוואה לחלקי הכתם‪ ,‬קישור‬ ‫מדדי הקרקע והכיסוי הצמחי העשבוני (שנערך בנפרד לערכים בתוך הכתמים ולאלו מהתווך המקיף) וניתוח מרחבי‬ ‫של הנתונים באמצעות '‪ .'kriging‬נמצא שמדדי הקרקע המשפיעים ביותר על הביומסה העונתית היו תכולת החומר‬ ‫האורגני (‪ )Soil Organic Matter‬ותכולת החרסית‪ ,‬כשתכולת המים לא הראתה קשר סטטיסטי‪ .‬בנוסף נמצא שקווי‬ ‫המתאר הסלעיים והמרחביים של הכתם השפיעו רבות על ערכי המדדים הנבחנים‪ ,‬אף בהשוואה לתווך המקיף‪ .‬כסיכום‬ ‫פוריות הכתם מושפעת משילוב מספר מדדים ולא מיחיד וכמו כן ישנה השפעה גדולה של קווי המתאר הגאוגרפיים‬ ‫המאפיינים כול קבוצת כתמים ואף אלו הייחודיים לכול פרט בודד בתוכם‪ .‬שיטות המחקר וניתוח הנתונים שהוצגו‬ ‫תוכלנה להתאים לשטחים דומים ואף בעלי מתאר גאוגרפי שונה‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪313‬‬ ‫ניטור פנולגיה של יערות בעזרת טכניקות חישה מרחוק ‪ -‬יתרונות ומגבלות‬ ‫אלכסנדרה שטיין‪ ,‬ארנון קרניאלי‬ ‫אנרגיה סולרית ופיסיקה סביבתית‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ‪ -‬המכון לחקר המדבר‬ ‫פנולוגיה היא חזרה עונתית של תופעות טבע המושפעות מהגנטיקה של המינים השונים ומתנאי הסביבה‪ .‬בצמחים‪,‬‬ ‫התזמון של התפרצות הניצנים‪ ,‬התפתחות והזדקנות העלים ושינוים בעונת הגדילה הינם דוגמאות לאירועים פנולוגיים‪.‬‬ ‫נעשה שימוש בטכניקות רבות לחקר השפעת האקלים על פנולוגיה‪ ,‬אמנם חישה מרחוק מהווה את הדרך היחידה לנטר‬ ‫פנולוגיה בקנה מידה גדול ובאינטרוואלים קבועים‪ .‬במחקר זה נעשה שימוש באינדקסים ספקטרליים כמו ‪normalized‬‬ ‫‪ ,)NDVI( difference vegetation index‬ו‪ )NDWI( normalized difference water index-‬מכלי ה‪MODIS-‬‬ ‫לניטור התגובה הפנולוגית למשתנים אקלימיים‪ .‬מטרת המחקר הינה כפולה‪ )1( :‬ללמוד את ההתנהגות הפנולוגית של‬ ‫ארבעה יערות הממוקמים לאורך גרדיאנט אקלימי בישראל‪ ,‬כתגובה לאקלים במהלך ‪ 14‬השנים האחרונות; (‪ )2‬לבחון‬ ‫את הביצועים של מצלמה מולטי‪-‬ספרקטלית בהערכת מחזור פנולוגי שנתי‪ .‬מטרות ספציופיות הן כדקלמן‪ )1( :‬לבחון‬ ‫את ההשפעה של שנות בצורת על התגובה הפנולוגית של היערות במחקר; (‪ )2‬לבחון את ההנחה שמידע רלוונטי יותר‬ ‫אודות התגובה הפנולוגית של היער לאקלים תתקבל משימוש בשני אינדקסים (‪ NDVI‬ו‪ )NDWI-‬מאשר באחד; (‪)3‬‬ ‫להשוות את היכולות של המצלמה המולטי ספקטרלית לניטור אירועים פנולוגיים לזו של מצלמת ‪ RGB‬קונבנציונאלית‪.‬‬ ‫ארבעה יערות אשר ממוקמים לאורך גרדיאנט גשם בישראל נבחרו כאתרי מחקר (יתיר‪ ,‬כרמל‪ ,‬ירושלים וגליל)‪ ,‬כאשר‬ ‫המצלמה המולטי הספקטרלית הוצבה ברמת הנדיב‪ .‬תוצאות ראשוניות מניתוח סדרות הזמן ביער יתיר מראה כי התגובה‬ ‫החזקה ביותר (‪ )R2=0.83‬של ה‪ NDVI-‬של היער נמצאה עבור כמות המשקעים המצטברת ב‪ 96-‬הימים האחרונים‪.‬‬ ‫מודל פשוט זה מסביר את השונות ב‪ NDVI-‬של היער ועשוי לחזות את התגובה של היער למשתנים אקלימיים‬ ‫הנתונים למגמות שינוי‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪314‬‬ Exploring MODIS-derived vegetation indices and actual evapotranspiration relationships ‫ איתמר לנסקי‬,‫דוד הלמן‬ ‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,‫המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‬ Actual evapotranspiration (ET) is a major component in the terrestrial water cycle. The relationship between vegetation indices from satellites and ET from flux towers is commonly used to expand estimates of ET to the landscape scale. To understand the nature of this relationship in different vegetation systems, we regressed NDVI and EVI from MODIS against ET measured from 7 fluxnet sites of croplands and grasslands annual vegetation systems and 9 Mediterranean forests in the US and the Mediterranean. In annual vegetation systems ET was highly correlated with NDVI and EVI (R = 0.85 and 0.83, respectively). All sites but one (6 sites), showed a lag between NDVI (and EVI) with respect to ET, implying early surface evaporation. In Mediterranean forests, ET was poorly correlated with NDVI/ EVI. In the densest forests (mean annual NDVI>0.72), NDVI saturated while EVI increased towards the summer, reaching its maximum at the same time as ET reached its highest rate. In less dense forests NDVI (and EVI) increased during the rainy season due to herbaceous growth in the forest floor, decreasing towards the summer when the annual vegetation started to dry out. Vegetation indices were able to explain nearly 70% of the seasonal variation in ET without using supplementary meteorological data. This shows the potential of NDVI and EVI in modeling ET in annual vegetation systems. However, in more complex vegetation systems like forests, the relations between vegetation indices and vegetation components were not straightforward. In evergreen forests NDVI and EVI were sensitive to the understory herbaceous growth, while almost insensitive to overstory canopy development. Only in dense forest, canopy development was detected by EVI, while NDVI did not change due to saturation problems. These findings are essential for optimal use of satellite-derived vegetation indices in models that aim to estimate actual evapotranspiration. ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 315 ‫פיצוי מארח ככלי מדיניות למיקום תשתיות לאומיות‬ ‫עדו קליין‪ ,‬איתי פישהנדלר‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מיקום תשתיות לאומיות הפכה בשנים האחרונות לאתגר בפני מערכת התכנון הישראלית‪ ,‬עקב התחזקותה של החברה‬ ‫האזרחית שהתרגלה לטעון את טענת ה‪( NIMBY-‬לא בחצר האחורית שלי)‪ .‬פתרון אפשרי למיקום תשתיות פוגעניות‬ ‫הוא "פיצוי מארח" (‪ .)Host Community Compensation‬פיצוי מארח הוא מענק הניתן על ידי יזם של תשתית‬ ‫לקהילה שבשטחה התשתית אמורה לקום‪ .‬השימוש בפיצוי מארח הינו נפוץ במדינות רבות‪ ,‬מכיוון שהוא מאפשר‬ ‫לגורמים המעוניינים במיקום התשתית לשכך את התנגדות הקהילה שבשטחה אמורה לקום התשתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬יעילות‬ ‫השימוש בפיצוי מארח מוטלת בספק‪ ,‬עקב בעיות העלולות לצוץ בשלבי היישום של מתן הפיצוי‪ ,‬כמו חוסר יכולת‬ ‫לכפות את המפצים לעמוד בהתחייבותם‪ .‬מחקר זה מעלה את השאלה ‪ -‬מהם הגורמים המשפיעים על השחקנים‬ ‫להשתמש בפיצוי? האם גורמים אלה משתנים על פני מהלך הפיצוי? המחקר מציע הסבר חדש לגורמים המשפיעים על‬ ‫יעילות השימוש בפיצוי מארח‪ ,‬על ידי סקירה של מקרה הבוחן של פארק נחל חדרה‪ ,‬המשתרע על פני יותר מ‪ 40-‬שנה‪.‬‬ ‫המחקר מגלה כי מאזן הכוחות בין שלושה שחקנים מרכזיים ‪-‬החברה האזרחית‪ ,‬המדינה והמגזר הפרטי ‪ -‬יכול לעזור‬ ‫בניבוי הנטייה של שחקנים שונים להציע‪ ,‬לקבל ולממש פיצוי מארח‪ .‬אי סימטריה ביחסי הכוחות בין השחקנים בשלבי‬ ‫היווצרות הפיצוי צפויה לפגוע באפשרות של החברה האזרחית לדרוש את הפיצוי בשלבי ישומו‪ ,‬ולכן החברה האזרחית‬ ‫מנסה להשתמש במנגנוני מינוף שיחישו את יישום הפיצוי‪ .‬המחקר טוען כי יש לשנות את ההסתכלות על פיצוי מארח‬ ‫מעבר לחתימת חוזה הפיצוי‪ ,‬ולשים את הדגש גם על ההתרחשות בתהליך הפיצוי בטווח הארוך‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪316‬‬ ‫איתור שינויים עיתיים בהדמאות היפרספקטרליות‬ ‫עצמון בן‪-‬בנימין*‪ ,‬אנה ברוק*‪ ,‬איל בן‪-‬דור**‬ ‫* מעבדה לחישה מרחוק וספקטרוסקופיה‪ ,‬החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫** מעבדה לחישה מרחוק‪ ,‬החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫היכולת לאתר שינויים לאורך זמן באמצעות הדמאות היפרספקטרליות שנמדדו בזמנים שונים של אותו איזור עניין‬ ‫היא בעלת עניין רב אך גם מחייבת הבנה נאותה של ההדמאה‪ ,‬על האובייקטים שבה‪ ,‬והדרך בה מעבדים את המידע‬ ‫ההיפרספקטרלי‪ .‬סיבות שונות עלולות להוביל לפרשנות שגויה של המידע ההיפר ספקטרלי ותמונות השינויים הנובעות‬ ‫מכך‪ .‬עבודה זו מציגה הדמאות של ‪ 3‬איזורי עניין שנרכשו בשני ימים רצופים על מנת לבדוק שינויים מכוונים ושלא‬ ‫מכוונים ולהעריך את יכולת הביצוע והתוצאות כפי שהן נגזרות מיישום של טכניקות שונות‪ ,‬ומצביעה על קשיים ולבטים‬ ‫שונים ביישומים אלו‪ .‬מחקרים דומים מציגים קשיים שונים בהקשר זה ועבודה זו מנסה להציף ולהעלות את תשומת‬ ‫הלב על ההיבטים השונים בהפעלת הכלים לצורך של בדיקת שינויים ומסיקה כי המשימה אינה פשטנית או אוטומטית‬ ‫כלל וכלל‪ .‬השוני באותות והרעש של ההדמאות השונות‪ ,‬העיבוד שלהם כמו גם שינויים של זווית הארה והמטוס‬ ‫בעת המדידה‪ ,‬מובילים להבדלים בעיבוד הסטטיסטי וכתוצאה מכך ניכרים הבדלים משמעותיים בסיווג והמיון של‬ ‫רכיבי הקצה והשינויים המתקבלים‪ .‬השוני בתוצאות ניכר הן בשלבי הביניים של האלגוריתמים השונים בתהליך הסיווג‬ ‫והן באובייקטים השונים שסווגו כשינויים‪ .‬נמצאו הבדלים בתוצאות שטף הקרינה (‪ )radiance‬וההחזרה היחסית‬ ‫(‪ ,)reflectance‬כמו גם חוסרי התאמה גדולים בין הקומפוננטות השונות הנגזרות מההדמאה על פי האלגוריתמים‬ ‫השונים‪ .‬מסקנות המחקר מציגות את העובדה כי בעיבוד המידע ההיפרספקטרלי יש חוסרי התאמה גדולים בין מרכיבי‬ ‫עיבוד ההדמאות‪ ,‬כך שהחסרה פשוטה ללא תשומת לב תביא לפרשנויות ותוצאות שונות התלויות בטכניקות הסיווג‬ ‫השונות‪ ,‬יחסי אות‪/‬רעש‪ ,‬הבדלי תאורה‪ ,‬זויות צילום ואיזורי העניין‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪317‬‬ ‫שכבות הרס ארכאולוגיות ותרומת הגומלין לארכאו‪-‬מגנטיזם וכרונולוגיה‬ ‫ארז האסול*‪ ,‬קייט רפאל*‪ ,‬רון שער*‪ ,‬שמואל מרקו**‪ ,‬רות שחק‪-‬גרוס***‪ ,‬ישראל פינקלשטיין****‪,‬‬ ‫שרון צוקרמן*****‪ ,‬אמוץ עגנון*‬ ‫* המכון למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫** החוג למדעי כדור הארץ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫*** מרכז קימל למדעי הארכיאולוגיה‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬ ‫**** המחלקה לארכאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫***** המחלקה לארכאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫דרום הלבנט עשיר באתרים ארכאולוגיים מגוונים מהפרהיסטוריה עד ההווה‪ .‬בהתפרסו על בקע ים המלח ושוליו‪,‬‬ ‫ובמפגש תרבויות‪ ,‬אימפריות עתיקות ודתות‪ ,‬היישוב הצפוף שהתפתח במרחב עבר גם זעזועים רבים‪ ,‬אם ברעשי אדמה‬ ‫הרסניים ואם במאבקים צבאיים‪ .‬זעזועים אלו השאירו חותם באתרים ארכאולוגיים רבים בדמות שכבות הרס הניתנות‬ ‫לתיעוד ותיארוך‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬מתועד ההרס בפירוט רב במקור היסטורי המציין את התאריך ואת הגורם לחורבן‪.‬‬ ‫מכיוון שטווח ההשפעה של רעידת אדמה או מסע מלחמה קדום עשוי להגיע למאות קילומטרים‪ ,‬ניתן להשתמש‬ ‫בשכבות הרס אלו כסמנים כרונו‪-‬סטרטיגרפיים באתרים השונים וכאופקים מנחים ברצף הזמן והמרחב‪.‬‬ ‫שכבות הרס יכולות לשמר את כיוון ועוצמת השדה הגאו‪-‬מגנטי המקומי בזמן ההרס‪ .‬חומרים ארכאולוגיים כדוגמת‬ ‫חרסים ולבני בוץ שרופות אשר חוממו מעל לטמפרטורת ‪ Curie‬בשרפות החורבן‪ ,‬משמרים ווקטור מגנטי המקביל‬ ‫לווקטור השולט בזמן ההרס‪ .‬במקרים בהם שכבת ההרס חתומה‪ ,‬על ידי מפולות או שכבות כיסוי‪ ,‬אפשר למצוא חומרים‬ ‫אלו ‪ In Situ‬במקום בו הם נשרפו לאחרונה ועל כן לדגום אותם תוך שמירה על כיוונם המקורי‪.‬‬ ‫בעבודתנו אנו מתמקדים בעיקר בתנורי בישול ביתיים (טבונים) אשר נמצאים בהקשר לשכבות הרס‪ .‬טבונים‪ ,‬ומתקני‬ ‫חימום אחרים אידאליים לסוג זה של מחקר‪ .‬יתרונם בטמפרטורת ההפעלה הגבוהה שלהם‪ ,‬חומרי הגלם מהם נבנו‬ ‫ויציבותם במרחב‪ .‬בשל תכונות אלו טבונים משמרים את הווקטור המגנטי מהזמן של הפעם האחרונה בה חוממו ויכולים‬ ‫להתאים למחקר גם במקרה של נטישה או כאשר החורבן לא כלל שריפה‪.‬‬ ‫עקומות שינויים סקולאריים מכוילות לדרום הלבנט ובעלות דיוק גבוה ככל הניתן במימד הזמן‪ ,‬ישמשו ככלי תיארוך‬ ‫עצמאי ומדויק נוסף על התיארוך הרדיומטרי המסורתי‪ .‬דוגמאות מגנטיות נאספו ממספר שכבות הרס בארץ‪ .‬בדיקות‬ ‫ראשוניות מראות כי טבונים אלו אכן משמרים את כיוון השדה המגנטי בדיוק גבוה מאוד‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪318‬‬ ‫מחפשים את קצה הנזק‪ :‬הארמונות האומיים ורעידות האדמה של ימי הביניים‬ ‫בהעתק עמק הירדן‬ ‫קייט רפאל‪ ,‬ארז האסול‪ ,‬אמוץ עגנון‬ ‫המכון למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫עבודה זו בוחנת את פיזור הנזק הסייסמי מהרעידות הגדולות של אמצע המאה השמינית והמאה האחת עשרה לספירה‬ ‫על פי מבנים אומיים משני צידי העתק ים המלח‪ .‬הח'ליפות האומיית שלטה ב‪ 750‑661-‬לספירה באגן המזרחי של‬ ‫הים התיכון‪ .‬השליטים האומיים אשר בירתם הייתה דמשק‪ ,‬בנו מספר רב של ארמונות באזורים הכפריים ובספר‪ .‬קבוצה‬ ‫גדולה של ארמונות נבנתה באזור הבלקה של ירדן‪ .‬המילה ארמונות מעט מטעה‪ ,‬אלו מבנים קטנים וצנועים למדי‪.‬‬ ‫ארמונות אלו נבנו כולם בתקופה קצרה מאוד ובתוכניות ושיטות בניה דומות‪ .‬בשל מאפיינים אלו קבוצת זו מהווה מקרה‬ ‫בוחן ייחודי ונדיר לפיזור נזקי רעידות האדמה הגדולות מבקע ים המלח‪ .‬מאסף ארמונות ומבנים אלו מאפשר לקבוע‬ ‫את האזורים בהם צפוי נזק סיסמי נרחב במקרה של רעידת אדמה חזקה בעמק הירדן‪ .‬בנוסף‪ ,‬סקר מבנים אלו מאפשר‬ ‫לבחון את ההשפעות של המרחק מהבקע‪ ,‬טכניקות בנייה וגורמי אתר שונים כמו טופוגרפיה ותשתית על הנזק הצפוי‪.‬‬ ‫הסקר מקיף ‪ 22‬אתרים בירדן ובישראל‪ .‬הסולמות המוכרים לדירוג נזק סייסמי ביישובים מסתמכים על סטטיסטיקה‬ ‫של נזק מתוך כלל המבנים ולכן פחות מתאימים להשוואה בין מבנים ספציפיים‪ .‬על כן הנזק הסייסמי במבנים האומיים‬ ‫דורג על פי סולם ייחודי‪ .‬לאתרים משוחזרים השתמשנו בתצלומים מתחילת המאה הקודמת אשר מקדימים את רעידת‬ ‫האדמה של ‪.1927‬‬ ‫תוצאות הסקר מראות אסימטריה חזקה לכיוון מזרח כאשר רצועת הנזק מגיעה לכ‪ 80-‬ק"מ מהבקע ואזור הנזק המקסימלי‬ ‫מרוכז סביב עמאן‪ ,‬כ‪ 30-‬ק"מ מהבקע‪ .‬בצד המערבי רצועת הנזק מגיעה רק עד כ‪ 60-‬ק"מ מהבקע‪ .‬בעוד התעודות‬ ‫ההיסטוריות מתמקדות דווקא בנזק ממערב לירדן‪ .‬תוצאות אלו מדגימות את ההטיה הגדולה הנוצרת בהסתמכות על‬ ‫מקורות היסטוריים בלבד ואת החשיבות הגדולה של שימוש באתרים ארכאולוגיים ככלי משלים לקטלוגים ההיסטוריים‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪319‬‬ ‫שינויים במגמת הכיסוי של קרומי הקרקע הביולוגיים בגבול ישראל‪-‬מצרים‬ ‫רומן גרנדור‪ ,‬אנה ברוק‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫קרומי הקרקע הביולוגיים הם כינוי לחבורות של מיקרואורגניזמים אשר מתפתחות בד"כ על גבי קרקעות מדבריות‬ ‫או חצי מדבריות הודות לעמידות שלנם בתנאי האקלים ששוררים באזורים אלו והודות לרגישותם להפרעות שונות‬ ‫כגון צמחים שונים העלולים להפריע להתפתחותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקרומי הקרקע הביולוגיים ישנם תפקידים רבים וחשובים‬ ‫באקוסיסטמות המדבריות אשר הם שייכים אליהן כגון תרומה של נוטריינטים ונטילת חלק בייצור של חומר אורגני‬ ‫ראשוני בשרשרת המזון‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יש להם השפעה גם ההידרולוגיה של האזור שבו הם נמצאים בכך שהם יכולים‬ ‫לגרום להיווצרותו של נגר עילי ויכולים לתרום למניעה של סחף קרקעות‪ .‬בשל חשיבותם של קרומי הקרקע הביולוגיים‬ ‫קיים צורך להגן עליהם מפני הפרעות ועל מנת לבצע זאת קיים צורך לזהות אותם על פני השטח ולמפות אותם‪ .‬אחד‬ ‫הכלים המשמשים לצורך כך הינו חישה מרחוק‪ .‬קרומי קרקע ביולוגיים קיימים גם בישראל‪ ,‬כאשר המקום הבולט ביותר‬ ‫הינו על גבול ישראל‪-‬מצרים שמעבר לכך שיש בו קרומי קרקע ביולוגיים בשיעור גבוה זהו קו גבול אשר ניתן לראות‬ ‫אותו בקלות מהאוויר עקב כך שצידו הישראלי של הגבול מכוסה בקרומי קרקע ביולוגיים בשיעור גבוה ונראה כהה‬ ‫וצידו המצרי מכוסה בהם בשיעור נמוך יותר ונראה בהיר‪.‬‬ ‫מטרתו של מחקר זה הינה לזהות את השינויים באחוז הכיסוי של כל אחד מצידי הגבול בקרומי קרקע ביולוגיים‬ ‫בגבול ישראל מצרים בין השנים ‪ 2003‑2000‬ו‪ .2013‑2003-‬במחקר לא נעשה שימוש במדידות מהשטח או בספריות‬ ‫ספקטרליות קיימות‪ ,‬אלא בוצע שילוב של שימוש באלגוריתמים ‪ k-means‬ו‪ .Spectral Angle Mapper-‬לאחר‬ ‫הרצת האלגוריתמים בוצע סיווג של האזור לקרומי קרקע ביולוגיים ולקרקע רגילה ולאחר מכן‪ ,‬בוצע לנתונים ניתוח‬ ‫סטטיסטי‪ .‬מסקנתו העיקרית של המחקר הינה ירידה באחוז הכיסוי בצידו הישראלי של הגבול ועלייה באחוז הכיסוי‬ ‫בצידו המצרי‪ .‬אם להסתמך על תוצאותיו של מחקר זה ניתן להניח שבעוד מספר שנים לא יהיה ניתן לזהות את גבול‬ ‫ישראל מצרים בקלות משום שגבול זה הופך במהלך השנים להיות דומה יותר משני צידיו‪.‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪320‬‬ India-Israel Strategic Partnership - Shifting Paradigms in the 21st Century Amit Mukherjee, Rachael Cayne National Security Studies Center (NSSC), University of Haifa The current Indo-Israeli venture in areas of security without underlying the general trend to politically support each other's stand point on issues of domestic/international conflicts is the outcome of the current situation faced and the practical requirements of both nations traditionally not known to have endorsed political standpoints. Despite the history of serendipitous relations both nations' governments have chosen to move forward with mutual understanding and cooperation. The commonality in the regional dimension even though they are geographically and politically separate entities, is existing and visible. The Strategic dimensions that need to be vociferously laid and displayed, patronised and declared as doctrines and policies which include the continuous recourse to engaging/disengaging from and to problem areas of cause and action syndrome, of other neighbouring nations', leading to their primary interest in creating hostility in India or Israel in undermining the Stability, Prosperity and Developmental plans. To be able to understand and acknowledge the realities of Geo-Economic, Politico-Military interests of individual states and their so called diplomatic alliances. This is the Geo-Political reality and is Omni-present in both the traditional Arab-Israeli domain and the Pakistan-Iran-North Korea-China direct and indirect alliances. India and Israel share the largest quantity of arms purchase and sale besides Israel is the second largest military and economic partner of India. With diplomatic ties both have joint ventures in intelligence sharing especially both being a target of state and non state terrorism. Israel seeks cooperation from India in Space program and other military activities related to maritime domain. Both nations have now joined strategic development projects to counter the threat of terrorism and defence of the state. The trade has been constantly increasing between both Israel and India. The trade now includes real estate development in India with focus in new areas of software, telecommunication, science, medical research and bio-agriculture technologies. Meeting at the highest levels, setting up of common study groups has increased trade levels between both nations. Much before other trade Israel extended cooperation to India in fields of nano-technologies and information technology other than water and bio technology. Both have invested billions of dollars to raise fund for joint industrial development. Newer thrust in alternate energy, space technology has also been setup. They have extended knowhow and co-operation in other fields in social sciences arts and humanities. These can be the corner stone's of larger strategic partnership but would need to be endowed with more fruitful bearings if the partnership has to be long lasting and more comprehensive. The entire gamut of cooperation in the above mentioned fields of Strategic portfolio of a. National Security Interests b. Regional Security Interests c. Trans-regional or Global Security Interests ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 321 ‫אינדקס שמות‬ ‫א‬ ‫אביעד יעקב ‪141 ,21 ,9‬‬ ‫אבני אילת ‪103 ,12‬‬ ‫אבני יואב ‪300 ,295 ,11‬‬ ‫אבנעים‪-‬כתב סימונה ‪170‬‬ ‫אבנר עוזי ‪294 ,10‬‬ ‫אברמוביץ לירון ‪69‬‬ ‫אגוזי ענבל ‪78 ,14‬‬ ‫אגוזי רועי ‪175 ,22 ,13‬‬ ‫אגסי מנחם ‪176 ,14‬‬ ‫אדלמן מיכאל ‪217 ,24 ,12‬‬ ‫אוגוסט יצחק ‪190 ,189 ,23 ,9‬‬ ‫אומר יצחק ‪60 ,19 ,13 ,8‬‬ ‫אופנהיים אביב ‪46 ,18 ,14‬‬ ‫אורבך ניקולא ‪305 ,27 ,16‬‬ ‫אורן אילה ‪218 ,24 ,12‬‬ ‫אורן הלה ‪126 ,21 ,12‬‬ ‫אורן עמירם ‪257 ,25 ,12‬‬ ‫אורנשטיין דניאל ‪191 ,159 ,13 ,9‬‬ ‫אידלמן עמיר ‪174‬‬ ‫אידן‪-‬רייניץ רינה ‪10‬‬ ‫איזיקסון סיון ‪210 ,24 ,14‬‬ ‫איזנברג אפרת ‪159 ,135 ,21 ,15 ,13‬‬ ‫אייזנבנד אביב ‪277 ,26 ,14‬‬ ‫איילון יוני ‪89 ,20 ,9‬‬ ‫אילון אבנר ‪289 ,9‬‬ ‫אילטוב זיניאדה ‪61 ,19 ,13‬‬ ‫אילן יונתן ‪258 ,217 ,25 ,12‬‬ ‫אלון מוזס טל ‪66 ,19 ,14‬‬ ‫אלחנתי ויקטור ‪208‬‬ ‫אלירן אלון ‪201 ,23 ,11‬‬ ‫אלכסנדרי אלה ‪268 ,25 ,12‬‬ ‫אלפסי נורית ‪,73 ,71 ,24 ,14 ,12 ,9‬‬ ‫‪265 ,222‬‬ ‫אלפרט פנחס ‪195‬‬ ‫אמארה אחמד ‪237 ,24 ,13‬‬ ‫אמית רבקה ‪290 ,171 ,22 ,13‬‬ ‫אנזל יהודה ‪290 ,171 ,166‬‬ ‫אסולין שמואל ‪311 ,16‬‬ ‫אפלבאום ליאור ‪29 ,15 ,8‬‬ ‫אפרת יהונתן ‪210 ,14‬‬ ‫אפשטיין בראין ‪307 ,27 ,16‬‬ ‫אקרמן אורן ‪302 ,26 ,11 ,10 ,7‬‬ ‫אקשטיין רביד ‪291‬‬ ‫ארבל יובל ‪174 ,22 ,13‬‬ ‫ארגמן אלי ‪176 ,22 ,14‬‬ ‫ארזי עפר ‪143 ,21 ,9‬‬ ‫ארט איל ‪129 ,13‬‬ ‫אריאלי דוד ‪29 ,15 ,8‬‬ ‫ארנון שרה ‪75 ,19 ,9‬‬ ‫אשכנזי אלי ‪300 ,26 ,11‬‬ ‫ב‬ ‫בארט ענת ‪229 ,24 ,11‬‬ ‫בארי עופר ‪211 ,14‬‬ ‫בודובסקי אריה ‪313 ,27 ,16‬‬ ‫בוימל דרור ‪241 ,25 ,9‬‬ ‫בונה עמרי ‪11 ,10 ,7‬‬ ‫בוקמן רויטל ‪181 ,168 ,22 ,15 ,12‬‬ ‫בורג דוד ‪61 ,19 ,13‬‬ ‫בורו דיד ‪81 ,19 ,14‬‬ ‫בטימר אן ‪10 ,7‬‬ ‫ביגון דינה ‪206 ,23 ,13‬‬ ‫ביגר גדעון ‪37 ,18 ,11‬‬ ‫בירד טניה ‪273 ,26 ,13‬‬ ‫בירנבוים עמית ‪72 ,19 ,14‬‬ ‫ביתן הודיה ‪306 ,27 ,16‬‬ ‫ביתן מנשה ‪163 ,22 ,9‬‬ ‫בכור שלמה ‪115 ,20 ,10‬‬ ‫בל גולן ‪151 ,22 ,11‬‬ ‫בלומברג דן ‪,190 ,189 ,14 ,13 ,11 ,10 ,9‬‬ ‫‪210 ,209 ,204 ,199 ,197‬‬ ‫בלומנפלד סיגל ‪262 ,25 ,13‬‬ ‫בלסלב ירון ‪51 ,18 ,15‬‬ ‫בן אריה יהושע ‪28 ,10‬‬ ‫בן‪-‬ארי יורם ‪144 ,21 ,9‬‬ ‫בן‪-‬בנימין עצמון ‪317 ,27 ,16‬‬ ‫בנבנישתי יעל ‪69‬‬ ‫בן גל מיכל ‪13 ,8‬‬ ‫בן‪-‬גל נדב ‪79 ,19 ,14‬‬ ‫בן‪-‬דור איל ‪317 ,205 ,23 ,16 ,15 ,13 ,8‬‬ ‫בן‪-‬ישראל ארנון ‪90 ,9‬‬ ‫בן ישראל בני ‪121 ,21 ,11‬‬ ‫בננסון יצחק ‪247 ,185 ,25 ,15 ,10‬‬ ‫בן‪-‬צבי אסרף אורית ‪286 ,15‬‬ ‫בקר ניר ‪272 ,13‬‬ ‫בראור‪-‬בינג נגה ‪226 ,24 ,10‬‬ ‫ברגמן בר ‪312 ,27 ,16‬‬ ‫ברגמן נתנאל ‪184 ,23 ,15‬‬ ‫בר דורון ‪33 ,18 ,9‬‬ ‫ברוינס ה' ‪306 ,16‬‬ ‫ברוכמן אלונה ‪104 ,20 ,12‬‬ ‫ברוק אנה ‪,15 ,14 ,13 ,11 ,10 ,9 ,8 ,7‬‬ ‫‪320 ,317 ,203 ,192 ,27 ,23 ,16‬‬ ‫ברור משה ‪28 ,10‬‬ ‫ברזילי עומרי ‪290 ,289 ,9‬‬ ‫בר‪-‬כהן ענת ‪78 ,19 ,14‬‬ ‫ברנד דוד ‪276 ,26 ,14‬‬ ‫ברנשטיין איריס ‪174‬‬ ‫ברסלר גדעון (גידי) ‪269 ,25 ,12‬‬ ‫בר‪-‬עוז גיא ‪301 ,298 ,26 ,11 ,10‬‬ ‫ברעם חניתה ‪13 ,8‬‬ ‫בר פועה ‪272 ,271 ,13 ,8‬‬ ‫ברתנא גילת ‪174‬‬ ‫ג‬ ‫גבאי עפרי ‪253 ,25 ,11‬‬ ‫גבעוני משה ‪,116 ,27 ,20 ,16 ,10 ,7‬‬ ‫‪312 ,307‬‬ ‫גדות יובל ‪295‬‬ ‫גובמן יורי ‪223 ,24 ,9‬‬ ‫גולדבלט רן ‪60 ,19 ,13‬‬ ‫גולדברג אלכס ‪215‬‬ ‫גולדשמיט יונתן ‪290‬‬ ‫גולומב עופרי ‪208 ,23 ,14‬‬ ‫גולן ארנון ‪9 ,7‬‬ ‫גולן דני ‪295‬‬ ‫גונן עמירם ‪227 ,24 ,10 ,7‬‬ ‫גורן תמיר ‪48 ,18 ,14 ,8‬‬ ‫גזית יעל ‪148‬‬ ‫גזית פנינה ‪102 ,20 ,12 ,8‬‬ ‫גיטלסון אנטולי ‪207 ,200 ,23 ,14 ,11 ,7‬‬ ‫גילספי אלן ‪171‬‬ ‫גינת ח' ‪173‬‬ ‫גינת חנן ‪294 ,26 ,10‬‬ ‫גל אופירה ‪108 ,20 ,13‬‬ ‫גלבמן אלון ‪125 ,21 ,12 ,8‬‬ ‫גלילי אמיר ‪236 ,24 ,13‬‬ ‫גנאים ג'לאל ‪83 ,15‬‬ ‫גנאיים נועמאן ‪83 ,19 ,15‬‬ ‫גסול דלית ‪124 ,21 ,12‬‬ ‫גפני ראובן ‪41 ,18 ,11‬‬ ‫גץ שלמה ‪84 ,19 ,15‬‬ ‫גרבר רנדי ‪69‬‬ ‫גרודק תמיר ‪166‬‬ ‫גרוס‪-‬לן דלית ‪109 ,20 ,14‬‬ ‫גרינבאום נעם ‪,22 ,17 ,14 ,13 ,12 ,9 ,8‬‬ ‫‪291 ,178 ,170 ,167 ,26‬‬ ‫גרינברג זאב ‪76 ,75 ,53 ,19 ,18 ,15 ,9 ,7‬‬ ‫גרינברגר יאיר ‪248 ,25 ,10‬‬ ‫גרינברג‪-‬רענן מלכה ‪228 ,24 ,11‬‬ ‫גרין מנפרד ‪154 ,22 ,12‬‬ ‫גרמנדי אנדראה ‪285 ,26 ,15‬‬ ‫גרנדור רומן ‪320 ,27 ,16‬‬ ‫ד‬ ‫דביר שילה ‪93 ,20 ,10‬‬ ‫דגן אלן ‪81 ,14‬‬ ‫דה‪-‬סביליה הלנה ‪134 ,14‬‬ ‫דווארקה קווין ‪245 ,25 ,9‬‬ ‫דוידוביץ אורי ‪295‬‬ ‫דונחין מילכה ‪14 ,8‬‬ ‫דורון ישראל (איסי) ‪69‬‬ ‫דורמן מיכאל ‪274 ,26 ,13‬‬ ‫דיוינסקי איתי ‪272 ,26 ,13‬‬ ‫דיין עירא ‪209 ,14‬‬ ‫דיסני דפנה ‪163 ,9‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪322‬‬ ‫טובי עמית ‪155 ,22 ,12‬‬ ‫טייטלר‪-‬רגב שרון ‪134 ,21 ,14‬‬ ‫טימותי דלן ‪119 ,20 ,11‬‬ ‫טל אלון ‪275 ,26 ,14‬‬ ‫טסלר נעמה ‪180 ,178 ,23 ,22 ,14‬‬ ‫טרופין דיויד ‪251 ,25 ,11‬‬ ‫דיקשטיין טובה ‪122 ,21 ,11‬‬ ‫דנטה אלעד ‪166 ,22 ,12‬‬ ‫דנן מירון ‪88 ,19 ,9‬‬ ‫ה‬ ‫האסול ארז ‪319 ,318 ,27 ,16‬‬ ‫הגני נטע ‪69‬‬ ‫הובר דודי ‪304 ,27 ,16‬‬ ‫הול מייקל ‪127 ,21 ,13‬‬ ‫היימן מרדכי ‪299 ,26 ,11‬‬ ‫היקוק סטיבן ‪184 ,15‬‬ ‫הירש הפלר סיון ‪133‬‬ ‫הכהן אליהו ‪28 ,10‬‬ ‫הלמן דוד ‪315 ,27 ,16‬‬ ‫הלפמן‪-‬הרצוג אילנית ‪142 ,21 ,9‬‬ ‫הרטל גילי ‪234 ,24 ,12‬‬ ‫הרמן איתי ‪215 ,24 ,15‬‬ ‫הרפז צבי ‪145 ,10‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ואנג יודג' ‪195‬‬ ‫ואן‪-‬דה‪-‬וויל מרקו ‪184 ,15‬‬ ‫וויסברוד ליאור ‪298 ,26 ,10‬‬ ‫ויטנברג לאה ‪,178 ,15 ,14 ,11 ,10 ,8 ,7‬‬ ‫‪203 ,183‬‬ ‫ויידנפלד עדי ‪127 ,21 ,13‬‬ ‫וייל גלעד ‪252 ,25 ,11‬‬ ‫וייס רז ‪217 ,12‬‬ ‫וינברגר מרים ‪156 ,12‬‬ ‫ויס אהוד ‪11‬‬ ‫וסרמן ורדה ‪230 ,24 ,11‬‬ ‫ז‬ ‫ז'בלב ילנה ‪68 ,14‬‬ ‫זגה מורן ‪40 ,18 ,11‬‬ ‫זהבי אברהם ‪164 ,22 ,9‬‬ ‫זוהר מוטי ‪43 ,18 ,11‬‬ ‫זוסמן הלל ‪96 ,20 ,11‬‬ ‫זיו ברוך ‪148 ,145 ,21 ,10‬‬ ‫זיוון זאב ‪39 ,18 ,11 ,7‬‬ ‫זיידן סוהיל ‪97 ,20 ,11‬‬ ‫זכאי עופר ‪219 ,24 ,12‬‬ ‫זלצר אסף ‪45 ,18 ,11 ,7‬‬ ‫זמרוני חגית ‪159 ,22 ,13‬‬ ‫זנזורי אסף ‪287 ,250 ,26 ,25 ,15 ,11‬‬ ‫ח‬ ‫חביבי שירן ‪189 ,23 ,9‬‬ ‫חוברס אראלה ‪291‬‬ ‫חלפון נעם ‪143 ,9‬‬ ‫ח'מאיסי ראסם ‪62 ,19 ,13‬‬ ‫חמזה סיהאם ‪203 ,23 ,11‬‬ ‫חן אסף ‪185 ,23 ,15‬‬ ‫חן יונה ‪300 ,11‬‬ ‫חן ליאור ‪34 ,18 ,10‬‬ ‫חרובי נאווה ‪284 ,26 ,15‬‬ ‫חרותי יאיר ‪271 ,25 ,13‬‬ ‫ט‬ ‫יאיר אהרון ‪13 ,8‬‬ ‫יבלוביץ יאיר ‪258 ,217 ,25 ,12‬‬ ‫יגל שי ‪94 ,20 ,10‬‬ ‫יהושע א‪.‬ב‪11 ,7 .‬‬ ‫יהל חבצלת ‪238 ,24 ,13‬‬ ‫יעקבי יוסף ‪200 ,23 ,11‬‬ ‫יפתחאל אורן ‪237 ,36 ,24 ,18 ,13 ,10‬‬ ‫יצחק חזי ‪169 ,151 ,22 ,12 ,11‬‬ ‫יקיר דן ‪278 ,26 ,14‬‬ ‫יקר גדעון ‪58 ,19 ,12‬‬ ‫ישורון ראובן ‪296 ,26 ,10‬‬ ‫ישראלי חזי ‪114 ,20 ,15 ,10 ,8‬‬ ‫כ‬ ‫כהן איילת ‪31 ,18 ,9‬‬ ‫כהן אריאל ‪174‬‬ ‫כהן‪-‬בלנקשטיין גלית ‪57 ,18 ,12‬‬ ‫כהן‪-‬הטב קובי ‪31 ,18 ,9‬‬ ‫כהן‪-‬זדה אביב לי ‪197 ,23 ,10‬‬ ‫כהן ח' ‪199 ,11‬‬ ‫כהני אלון ‪130 ,21 ,13‬‬ ‫כהן יובל ‪208‬‬ ‫כהן יחיאל ‪99 ,20 ,11‬‬ ‫כהן יפית ‪208‬‬ ‫כהן ניר ‪135 ,21 ,15‬‬ ‫כהן פנינית ‪147 ,21 ,10‬‬ ‫כהנר לי ‪231 ,75 ,24 ,11 ,9 ,7‬‬ ‫כהן שגיא ‪304 ,16‬‬ ‫כץ אופיר ‪270 ,25 ,13‬‬ ‫כץ‪-‬גרו טלי ‪191 ,9‬‬ ‫כץ דוד ‪283 ,26 ,15 ,8‬‬ ‫כץ יהלי ‪194 ,23 ,10‬‬ ‫כרובי און ‪290 ,204 ,171 ,26 ,13 ,9 ,7‬‬ ‫כרמון נמרוד ‪214 ,24 ,15‬‬ ‫כרמל יוחאי ‪251 ,25 ,11‬‬ ‫כתר ערן ‪123 ,21 ,12‬‬ ‫ל‬ ‫לב‪-‬ארי לילך ‪84 ,19 ,15‬‬ ‫לביא‪-‬בקין עופר ‪204 ,23 ,13‬‬ ‫לביא חנוך ‪141 ,9‬‬ ‫לביא שמעון ‪300 ,11‬‬ ‫לוז נמרוד ‪120 ,35 ,20 ,18 ,11 ,10‬‬ ‫לוין דניאל ‪125 ,21 ,12‬‬ ‫לוין נעם ‪,194 ,193 ,25 ,23 ,11 ,10 ,7‬‬ ‫‪254 ,252 ,208‬‬ ‫לוי עדי ‪103 ,20 ,12‬‬ ‫לופו רונית ‪255 ,25 ,12‬‬ ‫לוריג יובל ‪173 ,22 ,13‬‬ ‫ליאון נסים ‪225 ,24 ,10‬‬ ‫ליאפוסטין אלקסי ‪195‬‬ ‫ליבני ציפי ‪12 ,8‬‬ ‫לייבוביץ מיקי ‪29 ,15 ,8‬‬ ‫לייכטר מיכל ‪165 ,9‬‬ ‫למפרט יהודית ‪148‬‬ ‫לנסקי איתמר ‪315 ,27 ,16‬‬ ‫לנסקי נדב ‪166‬‬ ‫לקח יהודית ‪175 ,22 ,13‬‬ ‫לקט יחיאל ‪28 ,10 ,7‬‬ ‫לרון יונתן ‪,173 ,172 ,25 ,22 ,13 ,12‬‬ ‫‪256‬‬ ‫מ‬ ‫מאור אלון ‪176 ,14‬‬ ‫מאור יגאל ‪29 ,15 ,8‬‬ ‫מאיר אבינועם ‪265 ,160 ,90 ,20 ,12 ,9‬‬ ‫מאיר אהרן ‪11 ,7‬‬ ‫מגן נתן ‪129 ,21 ,13‬‬ ‫מדהלה שביט ‪284 ,15‬‬ ‫מדזיני ארנון ‪111 ,20 ,14‬‬ ‫מורין אפרת ‪,166 ,152 ,148 ,22 ,11 ,7‬‬ ‫‪199‬‬ ‫מור‪-‬מוסרי עמיר ‪313 ,27 ,16‬‬ ‫מורן אמיר ‪100 ,20 ,11‬‬ ‫מורנו עדי ‪233 ,24 ,12‬‬ ‫מורן מיקה ‪69 ,19 ,14‬‬ ‫מושקין עמית ‪171‬‬ ‫מטרני איל ‪131 ,21 ,14‬‬ ‫מיושי צ'יקאגי ‪116 ,10‬‬ ‫מישורי דניאל ‪67 ,19 ,14‬‬ ‫מלינסקי‪-‬בולר אריאל ‪291 ,289 ,26 ,9‬‬ ‫מלקינסון דן ‪,183 ,143 ,17 ,15 ,10 ,9‬‬ ‫‪298‬‬ ‫ממן שמרית ‪197 ,158 ,22 ,13 ,10‬‬ ‫מנדלבאום רני ‪73 ,19 ,14‬‬ ‫מנדלסון עמית ‪174‬‬ ‫מנספלד יואל ‪133 ,128 ,21 ,14 ,13 ,8‬‬ ‫מעוז יעקב ‪14 ,8‬‬ ‫מרגליות דנה ‪266 ,25 ,12‬‬ ‫מרכוס נאוה ‪107 ,20 ,13‬‬ ‫מרקו היאלי ‪286 ,26 ,15‬‬ ‫מרקו שמואל ‪318‬‬ ‫משגב חן ‪232 ,24 ,12 ,8‬‬ ‫מש גוסטבו ‪10 ,7‬‬ ‫משה יצחק ‪274‬‬ ‫משלי דגן ‪294 ,10‬‬ ‫נ‬ ‫נגב מיה ‪263 ,154 ,25 ,22 ,13 ,12‬‬ ‫נגואיצה דניאל ‪103 ,12‬‬ ‫נורדיו פרנסצקו ‪157 ,13‬‬ ‫ס‬ ‫סאז סטפני ‪265 ,25 ,12‬‬ ‫סאריס דימיטריס ‪274‬‬ ‫סבוראי טל ‪,274 ,149 ,21 ,16 ,11 ,10 ,7‬‬ ‫‪311 ,306 ,304‬‬ ‫סבר לי ‪195 ,23 ,10‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪323‬‬ ‫סגל אהוד ‪263 ,13‬‬ ‫סגל דרור ‪310 ,309 ,293 ,27 ,26 ,16 ,9‬‬ ‫סווט ניצן ‪179 ,23 ,14‬‬ ‫סולמני גדעון ‪174‬‬ ‫סופר מיכאל ‪83 ,82 ,19 ,15 ,8‬‬ ‫סורוקר ויקטוריה ‪208‬‬ ‫סיון דורית ‪181 ,170 ,167 ,22 ,15 ,12‬‬ ‫סיון חנה ‪112 ,20 ,14‬‬ ‫סיסמה‪-‬ונטורה גיא ‪170 ,22 ,12‬‬ ‫סלמון עמוס ‪43 ,11‬‬ ‫סלע שי ‪311 ,27 ,16‬‬ ‫סנה יעל ‪110 ,20 ,14‬‬ ‫סערוני הדס ‪148 ,145 ,21 ,10 ,7‬‬ ‫ספונד חנן ‪213 ,24 ,15‬‬ ‫ספיר ניצן ‪29 ,15 ,8‬‬ ‫ספרינצין מיכאל ‪14 ,8‬‬ ‫ע‬ ‫עגנון אמוץ ‪319 ,318 ,292 ,26 ,16 ,9‬‬ ‫עוגן ירון ‪198 ,23 ,10‬‬ ‫עזריהו מעוז ‪9 ,7‬‬ ‫עמית‪-‬כהן עירית ‪77 ,19 ,14‬‬ ‫עמית תום ‪138 ,21 ,15‬‬ ‫עמרם שי ‪216 ,24 ,12‬‬ ‫ענבר משה ‪183 ,182 ,23 ,17 ,15 ,12 ,8‬‬ ‫ערגון שלומית ‪69‬‬ ‫ערמון‪-‬עמבר עינת ‪17‬‬ ‫עוז עתר ‪68 ,19 ,14‬‬ ‫פ‬ ‫פאירשטיין גלינה ‪295‬‬ ‫פולינוב סמיון ‪211 ,191 ,24 ,23 ,14 ,9‬‬ ‫פוצ'טר עודד ‪147 ,146 ,21 ,10‬‬ ‫פורטמן מישל ‪250 ,191 ,25 ,11 ,9‬‬ ‫פורטנוב בוריס ‪23 ,10‬‬ ‫פורת נעמי ‪295 ,291 ,290 ,170 ,26 ,10‬‬ ‫פז שלומית ‪12 ,9 ,8 ,7‬‬ ‫פיטרס אביבה ‪271 ,13‬‬ ‫פייטלסון ערן ‪,25 ,20 ,18 ,13 ,12 ,10 ,9‬‬ ‫‪263 ,243 ,117 ,57‬‬ ‫פיינגרש טל ‪188 ,23 ,9 ,7‬‬ ‫פינקלשטיין ישראל ‪318‬‬ ‫פיסצקי מיכל ‪295‬‬ ‫פירסט בני ‪280 ,242 ,26 ,25 ,15 ,9 ,8‬‬ ‫פישהנדלר איתי ‪316 ,27 ,16‬‬ ‫פלג נדב ‪152 ,22 ,11‬‬ ‫פלג שלי‪-‬אן ‪137 ,21 ,15‬‬ ‫פלד אמציה ‪211 ,14‬‬ ‫פלזנשטיין דניאל ‪248 ,25 ,14 ,10 ,8‬‬ ‫פליישמן לריסה ‪223 ,24 ,9‬‬ ‫פליישר עליזה ‪129 ,13‬‬ ‫פלינט שלומית ‪64 ,19 ,13‬‬ ‫פנוב נטליה ‪215‬‬ ‫פפאי ניר ‪267 ,25 ,12 ,8‬‬ ‫פפרמן ג'ני ‪146 ,21 ,10‬‬ ‫פרבולוצקי אבי ‪274‬‬ ‫פרוינדליך אריאל ‪140 ,21 ,9‬‬ ‫פרוינד‪-‬פיינשטיין עוזי ‪115 ,20 ,10‬‬ ‫פרומין סו ‪11‬‬ ‫פריאנטה שרה ‪68 ,14‬‬ ‫פריגר מיכאל ‪153 ,12‬‬ ‫פרי טל ‪78 ,14‬‬ ‫פרנזמן סת' ‪238 ,13‬‬ ‫פרנקל מיכל ‪230 ,24 ,11‬‬ ‫פרסר רות ‪235 ,24 ,12‬‬ ‫פרץ חוה ‪156 ,12‬‬ ‫צ‬ ‫צאנג גיסונג ‪202 ,23 ,11‬‬ ‫צביאלי דב ‪165 ,163 ,22 ,9 ,7‬‬ ‫צ'ודנובסקי אלכסנדרה ‪195 ,13 ,8‬‬ ‫צוק צביקה ‪136 ,21 ,15‬‬ ‫צוקרמן שרון ‪318‬‬ ‫ציפר בני ‪11 ,7‬‬ ‫צפון זהר ‪98 ,20 ,11‬‬ ‫צרור נסים ‪279 ,26 ,15‬‬ ‫צ'רני יגאל ‪85 ,59 ,19 ,15 ,12 ,8‬‬ ‫ק‬ ‫קדר אלכסנדר (סנדי) ‪239 ,24 ,13 ,8‬‬ ‫קדרון ענת ‪47 ,18 ,14‬‬ ‫קול ברנט ‪157 ,13‬‬ ‫קולינס‪-‬קריינר נגה ‪17‬‬ ‫קופל דניאלה ‪212 ,24 ,15‬‬ ‫קותיאל חיים ‪144 ,142 ,141 ,21 ,9 ,7‬‬ ‫קטרה יצחק ‪179 ,169 ,153 ,23 ,14 ,12‬‬ ‫קיט אליעזר ‪165 ,9‬‬ ‫קיסינג'ר מידד ‪286 ,160 ,71 ,15 ,14 ,13‬‬ ‫קיפניס ברוך ‪29 ,15 ,8‬‬ ‫קלוג איתי ‪157 ,22 ,13 ,8‬‬ ‫קליאוט נורית ‪,29 ,21 ,15 ,14 ,10 ,8 ,7‬‬ ‫‪131‬‬ ‫קליין מיכה ‪165 ,162 ,22 ,9‬‬ ‫קליין עדו ‪316 ,27 ,16‬‬ ‫קם מיכאל ‪81 ,14‬‬ ‫קנטי דפנה ‪133‬‬ ‫קפלן סיגל ‪118 ,20 ,10‬‬ ‫קציר טל ‪52 ,18 ,15‬‬ ‫קרן אורטל ‪70 ,19 ,14‬‬ ‫קרניאלי ארנון ‪,215 ,185 ,27 ,16 ,15‬‬ ‫‪314‬‬ ‫קרסנוב הלנה ‪153 ,22 ,12‬‬ ‫קרקובר שאול ‪13 ,8‬‬ ‫קרק רות ‪238 ,46 ,18 ,14 ,13‬‬ ‫ר‬ ‫רביניו שי ‪95 ,20 ,10‬‬ ‫רגב בשורה ‪216 ,24 ,12‬‬ ‫רדאי איתמר ‪49 ,18 ,14‬‬ ‫רובין אופיר ‪282 ,15‬‬ ‫רובין ריכב (בוני) ‪43 ,11‬‬ ‫רודד בתיה ‪90 ,36 ,18 ,10 ,9 ,7‬‬ ‫רוזנברג אלינה ‪156 ,22 ,12‬‬ ‫רוזן גלעד ‪155 ,59 ,56 ,22 ,19 ,18 ,12‬‬ ‫רוזנצוויג סתו ‪282 ,15‬‬ ‫רוזנר סלע צופיה ‪174‬‬ ‫רוזנשטיין עופר ‪215‬‬ ‫רוטמן סטנלי ‪189 ,9‬‬ ‫רוטנברג ליאור ‪183 ,23 ,15‬‬ ‫רוטשילד אלון ‪253 ,25 ,11‬‬ ‫רון חביליו ‪266 ,25 ,12‬‬ ‫רונן גלעד ‪14 ,8‬‬ ‫רון עמוס ‪119 ,20 ,11 ,7‬‬ ‫רופא יודן ‪73 ,14‬‬ ‫רותם‪-‬מינדלי אורית ‪63 ,19 ,13 ,9 ,7‬‬ ‫רז אורן ‪220 ,24 ,16 ,12 ,8‬‬ ‫רזין ערן ‪85 ,70 ,19 ,15 ,14‬‬ ‫רזניק אריאל ‪71 ,19 ,14‬‬ ‫רחמילביץ' שמעון ‪210 ,14‬‬ ‫ריבניקוב נטליה ‪23 ,10‬‬ ‫רייטר יצחק ‪32 ,18 ,9‬‬ ‫רייניץ‪-‬אידן רינה ‪92 ,20‬‬ ‫רמון אורי ‪174‬‬ ‫רם יעל ‪116 ,10 ,7‬‬ ‫רנד גלית ‪29 ,15 ,8‬‬ ‫רסקין יואל ‪259 ,181 ,25 ,23 ,15 ,12 ,8‬‬ ‫רפאל קייט ‪319 ,318 ,27 ,16‬‬ ‫רפפורט כרמית ‪262 ,25 ,13‬‬ ‫ש‬ ‫שאול ירדנה ‪86 ,80 ,19 ,15 ,14‬‬ ‫שאולקר עופר ‪256 ,25 ,12‬‬ ‫שדה יובל ‪199 ,23 ,11‬‬ ‫שדמה אילן ‪91 ,20 ,9‬‬ ‫שהרבני שוש ‪134 ,14‬‬ ‫שוגרמן דב ‪69‬‬ ‫שוורץ גואל ‪157 ,13‬‬ ‫שוורצמן אילן ‪209 ,23 ,14‬‬ ‫שוורץ משה ‪81 ,14‬‬ ‫שוחט יגאל מ' ‪260 ,25 ,13‬‬ ‫שוחמי רן ‪308 ,27 ,16‬‬ ‫שוליק נורית ‪106 ,20 ,13‬‬ ‫שור נועה ‪128 ,21 ,13‬‬ ‫שושני מקסים ‪202 ,23 ,14 ,11 ,8‬‬ ‫שחק‪-‬גרוס רות ‪318 ,297 ,26 ,10‬‬ ‫שחר מור ‪177 ,22 ,14‬‬ ‫שטובר‪-‬זיסו נורית ‪180 ,23 ,15 ,14 ,8‬‬ ‫שטיין אלכסנדרה ‪314 ,27 ,16‬‬ ‫שטיינברג גלעד ‪181 ,170‬‬ ‫שטיין מוטי ‪173 ,170‬‬ ‫שטסל זאב ‪160 ,22 ,13‬‬ ‫שטרן אביב ‪282 ,26 ,15‬‬ ‫שטרן אליהו ‪246 ,25 ,10 ,7‬‬ ‫שטרנברג מרסלו ‪150 ,22 ,11‬‬ ‫שטרן עדי ‪190 ,9‬‬ ‫שי לביא ‪42 ,18 ,11‬‬ ‫שילה שחר ‪132 ,21 ,14‬‬ ‫שילוני צבי ‪50 ,18 ,15‬‬ ‫שי עודד ‪44 ,18 ,11‬‬ ‫שלאין אפרים ‪244 ,25 ,9‬‬ ‫שלהב יוסף ‪38 ,18 ,11‬‬ ‫שלהבת שרית ‪284 ,15‬‬ ‫שמאי שמואל ‪75 ,74 ,19 ,9‬‬ ‫שמעוני גאולה ‪133‬‬ ‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬חנוכה‪ ,‬תשע"ה‬ ‫"בין תיאוריה ליישומיות"‬ ‫‪324‬‬ Avni Y. 168 Bar-Dayan Yaron 260 Belleudy Philippe 172 Cayne Rachael 16, 27, 321 Filin S. 168 Gacek D. 173 Geay Thomas 172 Gervaise Cédric 172 Habersack Helmut 172 King Abby 69 Kreisler Andrea 172 Levi Ohad 260 Levi Tsafrir 260 Levy Robert 260 Manca Francesco 118 Marco S. 168 Mischke S. 173 Mukherjee Amit 16, 27, 321 Nielsen Thomas A. Sick 118 Prato Carlo G. 118 Rosenfeld D. 168 Salamon Amos 260 Seitz Hugo 172 Shapira Stav 260 Sheats Jylana L. 69 Vilnay Oren 260 Wei Hsi-Hsien 260 Winter Sandra Jane 69 Zohar Moti 260 169 ,22 ,12 ‫שמרלר ארז‬ ,25 ,20 ,19 ,14 ,10 ,9 ,8 ,7 ‫שנל יצחק‬ 249 ,147 ,91 ,87 ,65 318 ‫שער רון‬ 14 ,8 ‫שפירא עמוס‬ 10 ,7 ‫שפירא רביב‬ 166 ‫שפר נתן‬ 105 ,20 ,13 ‫שץ שוש‬ 133 ,21 ,14 ‫שקד אוהד‬ 224 ,24 ,9 ‫שריג ניצן‬ 52 ,18 ,15 ,8 ‫ששון אבי‬ 74 ,19 ,9 ‫ששון עירית‬ ‫ת‬ 10 ‫תורג'מן אסף‬ 103 ,12 ‫תורגמן משה‬ 222 ,24 ,9 ‫תותרי פאח'ורי מאיסה‬ Aharonson-Daniel Limor 260 Aigner Johann 172 ‫ תשע"ה‬,‫ חנוכה‬,‫ חיפה‬,‫כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ "‫"בין תיאוריה ליישומיות‬ 325