‫שלום לכולם‬ ‫> חדשות ‪2‬‬ ‫> על הפרק ‪3‬‬ ‫> בשדה המחקר ‪4‬‬ ‫> שומעים ומשמיעים ‪6‬‬ ‫> עכברי שדה ‪8‬‬ ‫> הוראת השעה ‪9‬‬ ‫> אקס‪-‬טריטוריה ‪10‬‬ ‫> נא להכיר ‪11‬‬ ‫> בכתובים ‪12‬‬ ‫> עסקו במלאכה ‪13‬‬ ‫החלטנו לחדש ימים כקדם ולהחיות מחדש את ידיעון המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‬ ‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בבאר שבע‪ .‬הידיעון הראשון יצא לאור בגרסה מודפסת ובשחור‪-‬לבן‬ ‫בשנת ‪ ,1972‬בעריכתו של פרופ’ יהודה גרדוס‪ ,‬ומשנת ‪ 1976‬ועד ‪ 1998‬בעריכתו של פרופ’‬ ‫אלי שטרן‪ .‬בסך הכל ראו אור ‪ 26‬ידיעונים‪.‬‬ ‫עידן התקשורת והגרפיקה מציע כר נרחב לאפשרויות‪ ,‬הן מבחינה חזותית ואסתטית‪ ,‬והן‬ ‫מבחינת הפצה ושווק (וכשיש את רוני‪ ,‬השמיים הם הגבול‪.)...‬‬ ‫מתחקיר קצר שערכתי בין התלמידים במחלקה ובעיקר בין תלמידים שמתעניינים בלימודים‬ ‫במחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬עולה תמונה די עגומה לגבי התדמית של הגאוגרפיה בעיני הציבור‪,‬‬ ‫ובמידה מסוימת גם בתוך האקדמיה‪ .‬מטרתו של הידיעון היא להציג את העשייה המגוונת‬ ‫והיחודית בגאוגרפיה‪ ,‬שמשלבת הוראה ומחקרים בין תחומי מדעי הסביבה (הגאוגרפיה‬ ‫הפיזית) ובין תחומי לימודי הסביבה (הגאוגרפיה האנושית)‪ ,‬כשם שמתבטא במחלקה שלנו‪.‬‬ ‫הידיעון כולל מדורים מגוונים‪ ,‬ביניהם מדור חדשות‪ ,‬המביא ידיעות הישר מהתנור‪ ,‬מדור על‬ ‫הפרק‪ ,‬המנתח תופעות מקומיות עכשוויות מזוית ראיה אקדמית‪ ,‬בשדה המחקר‪ ,‬המציג‬ ‫קמצוץ משלל המחקרים המתקיימים במחלקה‪ ,‬מדור שומעים ומשמיעים‪ ,‬הסוקר כנסים‬ ‫מדעיים מהארץ ומהעולם שארעו בסמסטר האחרון‪ ,‬מדור עכברי שדה‪ ,‬שמביא תיאור של‬ ‫מקצת מהסיורים שהתקיימו במחלקה לאחרונה‪ ,‬מדור הוראת השעה הפותח צוהר לחלק‬ ‫מן הקורסים החדשים המוצעים לסטודנטים‪ ,‬מדור אקס‪-‬טריטוריה‪ ,‬המבטא את פעילותם‬ ‫של חברי הסגל מחוץ למחלקה‪ ,‬מדור נא להכיר המציג אחד או שניים מעמיתי המחקר‪,‬‬ ‫האורחים והסטודנטים שמתארחים ופועלים במחלקה‪ ,‬מדור בכתובים‪ ,‬המציג את פרסומיהם‬ ‫האחרונים של חברי הסגל והסטודנטים‪.‬‬ ‫הידיעון מתוכנן לראות אור פעמיים בשנה‪ ,‬אחת לסמסטר‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות לכל חברי המחלקה ותלמידיה‪ ,‬שנרתמו לכתיבה ותרמו רעיונות ותמונות‬ ‫לידיעון‪ .‬תודה מיוחדת לרוני בלושטיין‪ ,‬שכל פעם מפליאה מחדש ברעיונותיה‪.‬‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫‪website: www.geog.bgu.ac.il‬‬ ‫‪email: [email protected]‬‬ ‫ערכה ועיצבה‪ :‬רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬ ‫פרופ' פועה בר‬ ‫ראש המחלקה‬ ‫חדשות‬ ‫פרוייקט מחקר חדש בתחום סביבה ובריאות במחלקה לגאוגרפיה‪.‬‬ ‫הפרוייקט המשותף לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬ביה”ח סורוקה ומוסדות‬ ‫נוספים בארץ ובעולם‪ ,‬ייבחן את השפעת החשיפה לאבק מדברי על‬ ‫איכות האוויר ובריאות האדם בנגב‪.‬‬ ‫גובש נוהל ופותחה תוכנה חדשה לפניות לוועדת ההוראה לתואר‬ ‫ראשון במטרה ליעל ולהקל על הסטודנט את תהליך הפנייה לוועדה‪.‬‬ ‫מעתה פניות לוועדת ההוראה ייעשו באמצעות אתר המחלקה‪,‬‬ ‫והסטודנט יקבל ישירות לתא הדוא”ל שלו מסמך דיגיטלי שיפרט‬ ‫את החלטת הוועדה ונימוקיה‪ .‬פרטים מלאים ניתן למצוא באתר‬ ‫המחלקה‪.‬‬ ‫יהושע רצון‪ ,‬מהנדס המעבדות של המחלקה‪ ,‬זכה במקום הראשון‬ ‫בתחרות הארצית לעובדים מצטיינים של ידיעות אחרונות ע”ש‬ ‫נח מוזס‪ .‬האוניברסיטה הגישה את מועמדותו של יהושע לתחרות‬ ‫בעקבות זכייתו בתחרות העובד המצטיין של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫בנגב לשנת ‪ .2010‬מקצועיותו ומסירותו לעבודתו הותירו את רישומן‬ ‫על צוות השופטים בתחרות‪ ,‬אך לא פחות מכך גם גישתו החיובית‬ ‫והסבלנית כלפי מקבלי השירות ואווירת העבודה הנינוחה שהוא‬ ‫משרה על סביבתו‪ .‬כל הכבוד‪.‬‬ ‫בכנס האגודה הגיאוגרפית שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בדצמבר ‪ ,2010‬הוענק פרס האגודה לשנת ‪ 2010‬למרכז הנגב‬ ‫לפיתוח אזורי‪ ,‬שבראשותו של פרופ’ יהודה גרדוס‪ .‬הפרס הוענק‬ ‫למרכז על פעילותו הרבה בנושאי פיתוח הנגב והעלאת המודעות‬ ‫לנושא‪.‬‬ ‫בפקולטה למדעי הרוח והחברה הוכרז על פרויקט מח”ר (מפרסמים‬ ‫בחברה ורוח)‪ ,‬לעידוד פרסום מחקר איכותי על ידי סטודנטים בכתבי‬ ‫עת מדעיים מובילים ולחשיפת מחקרי המחלקות השונות‪ .‬הפרויקט‬ ‫כולל תחרות על פרס כספי למאמר שנכתב ע”י סטודנט והמאמר‬ ‫הזוכה יוצג כפוסטר ויפורסם באתר אינטרנט שייועד לכך‪ .‬פרופ’ טל‬ ‫סבוראי הוא יוזם הפרוייקט ופועל לקידומו עם דיקן הפקולטה‪.‬‬ ‫אות זכויות האדם לשנת ‪ 2010‬ע”ש אמיל גרינצוויג הוענק לפרופ’‬ ‫אורן יפתחאל בשל פעילותו לקידום זכויות האדם בשטחים‪ ,‬חלוקה‬ ‫שווה של הזכויות החברתיות בישראל וקידום ההכרה בכפרים‬ ‫הבדואים‪ .‬הפרס ניתן לפרופ’ יפתחאל במסגרת המצעד השנתי‬ ‫לזכויות אדם בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫בתאריכים ‪ 24-22‬במרץ ‪ 2011‬ייערך הכנס השנתי של החברה‬ ‫הגיאולוגית הישראלית‪ .‬פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הכנס‪.‬‬ ‫מחליף קידומת‬ ‫כ‬ ‫תב העת המדעי הבינלאומי ‪ Geography Research Forum‬חגג לאחרונה את כרך מס’ ‪ .30‬ה‪ GRF-‬יוצא לאור‬ ‫במסגרת המחלקה ונוסד ב‪ 1979-‬במשותף על ידי פרופ’ אלי שטרן ופרופ’ אבינועם מאיר‪ ,‬אשר גם שימשו כעורכיו‬ ‫לאחר מכן‪ .‬במשך השנים השתתפו בעריכתו חברי סגל שונים של המחלקה‪ ,‬ואף נוסדה לו מועצת עורכים בינלאומית‪.‬‬ ‫בעשר השנים האחרונות משמש פרופ’ מאיר כעורכו הראשי‪ .‬פרופ’ יהודה גרדוס משמש כעורך סקירות ספרים‪ ,‬ולאחרונה‬ ‫הצטרף ד”ר יובל קרפלוס כעוזר המערכת‪ .‬רוני בלושטיין‪-‬לבנון משמשת כעורכת כרטוגרפית ומנהלת הפקה‪.‬‬ ‫בעשור האחרון עבר ‪ GRF‬שינוי מיבני ובמסגרתו כל כרכיו הינם גיליונות מיוחדים המוקדשים לנושא מסויים‪ .‬כל גיליון‬ ‫מתוכנן שלוש שנים מראש ולשם כך מוזמן מדען בעל שם כעורך‪-‬אורח ואחראי לתהליך הבקרה המדעית בתיאום ושיתוף‬ ‫עם העורך הראשי‪ .‬הכרכים האחרונים הוקדשו לנושאים הבאים‪ :‬כרך ‪;Urban Economies and Development :28‬‬ ‫כרך ‪ ;Planning and the Public Interest :29‬כרך ‪.Aboriginal Canadians: Issues and Challenges :30‬‬ ‫אתר ה‪ GRF-‬עבר אף הוא שידרוג לאחרונה‪ ,‬ובעתיד הקרוב ניתן יהיה לצפות בו בתקצירי המאמרים של חמש השנים‬ ‫האחרונות ובמאמרים המלאים של כל הכרכים הקודמים‪ .‬תודה לד”ר קרפלוס על עזרתו הרבה והאיכותית לשידרוג זה‪.‬‬ ‫בקרו באתר‪www.geog.bgu.ac.il/grf :‬‬ ‫הכרך ה‪ 30-‬של ה‪GRF-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫על הפרק‬ ‫רק בימי חול‬ ‫סופת האבק שפקדה אותנו לפני כחודשיים‬ ‫היתה אחת מהסופות החזקות ביותר שנצפו‬ ‫בארץ בשנים האחרונות‪ .‬כמה נתונים‬ ‫מעניינים עליה ועל שכמותה‬ ‫ז‬ ‫ו השנה השלישית ברציפות שבה מתרחשת סופת אבק בקנה מידה אזורי באמצע חודש דצמבר‪ .‬סופת‬ ‫האבק שפקדה אותנו בתאריכים ‪ 11-12.12.2010‬היתה אחת מהסופות החזקות ביותר שנצפו בארץ בשנים‬ ‫האחרונות‪ .‬התופעה התרחשה עם המעבר של שקע קר ועמוק באזור שמרכזו היה מעל דרום תורכיה (איור‬ ‫‪ :1‬תמונת לוויין (‪ )MODIS‬מיום ‪ .)12.12‬החזית הקרה של השקע לוותה במשבי רוח עזים שהגיעו למהירויות‬ ‫של יותר מ‪ 20-‬מטר לשניה במקומות שונים בארץ‪ .‬הרוח החזקה גרמה לסחיפה של קרקעות במסלול‬ ‫נשיבתה‪ ,‬כולל קרקעות בצפון מצרים‪ ,‬סיני‪ ,‬והנגב‪ .‬החלקיקים שנפלטו מפני הקרקע הוסעו באטמוספירה‬ ‫וגרמו לאובך ברוב חלקי הארץ‪ .‬במשך יומיים רצופים נצפה אובך כבד בבאר שבע (בתמונה למעלה) ונמדדו‬ ‫ריכוזים גבוהים של כלל החומר המרחף באטמוספירה (‪ 1000-4000‬מיקרוגרם למטר מעוקב) ושל חלקיקים‬ ‫קטנים מ‪ 10 -‬מיקרומטר (‪ )PM10‬המוגדרים כחלקיקים נשימתיים (איור ‪ :2‬דוגמה של חלקיקי אבק בקנ”מ‬ ‫של ‪ 10‬מיקרומטר)‪ .‬ריכוזים גבוהים יותר של חלקיקים באטמוספירה‪ ,‬לצד סחיפה חזקה של קרקע‪ ,‬נצפו‬ ‫בשטחים הפתוחים והחקלאיים שממערב לבאר שבע‪ .‬במהלך הסופה ובסיומה הושקעו כמויות גדולות של‬ ‫חלקיקים (בגודל של עד כ‪ 200-‬מיקרומטר) על פני הארץ בשיעור של עשרות גרם למטר רבוע‪ .‬הנתונים על‬ ‫שקיעת החלקיקים נאספו בסיוע סטודנטים מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬במסגרת הקורס ‘אבק‬ ‫מדברי’ והסמינר ‘קרקע וגיאומורפולוגיה’‪ ,‬וכחלק ממחקר פעיל על תפרוסת מרחבית‪-‬עתית של שקיעת אבק‬ ‫בסביבות אורבניות וטבעיות בצפון הנגב‪ .‬בשנים האחרונות הולך וגובר העניין בסופות אבק עקב ההשלכות‬ ‫הסביבתיות הרבות‪ .‬תהליך סחיפת קרקע ופליטת חלקיקים לאטמוספירה מוביל לדלדול של משאבי הקרקע‬ ‫הטבעית או החקלאית‪ ,‬בעוד ששקיעת אבק גורמת להעשרה ביסודות של מערכות אקולוגיות ימיות ויבשתיות‬ ‫אחרות‪ .‬לחלקיקי אבק באטמוספירה יש השפעות על מאזן הקרינה‪ ,‬טמפרטורת האוויר והתפתחות ענני גשם‪.‬‬ ‫במהלך סופות אבק עולה משמעותית רמת זיהום האוויר ולכך יש השפעות על סביבת האדם‪ .‬בקרוב יחל‬ ‫מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬ביה”ח סורוקה ומוסדות נוספים בארץ ובעולם‪ ,‬שייבחן את‬ ‫השפעת החשיפה לאבק מדברי על איכות האוויר ובריאות האדם בנגב‪.‬‬ ‫ד”ר יצחק קטרה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫שימור‬ ‫מרקמים‬ ‫היסטוריים‬ ‫מחקר שהסתיים בימים אלה עוסק‬ ‫ביכולת המובחנות הסובייקטיבית‬ ‫של מרקמים עירוניים היסטורים‬ ‫ומזהה את המרכיבים החזותיים‬ ‫המגדירים את רמת ההיסטוריות של‬ ‫אתר ומקום‬ ‫ב‬ ‫ימים אלה סיימו פרופ’ אלי‬ ‫שטרן וד”ר אורלי רכטמן‪,‬‬ ‫ששימשה כפוסט דוקטורנטית אצלנו‬ ‫במחלקה‪ ,‬מחקר העוסק במובחנות‬ ‫הסובייקטיבית של נופים עירוניים‬ ‫היסטוריים‪.‬‬ ‫שמירת מרקמים‪ ,‬מכלולים ואתרים‬ ‫היסטורים המצויים בתוך אזורים‬ ‫עירוניים‪ ,‬מתפתחים ודינאמיים‪ ,‬הוא‬ ‫נושא חשוב העומד על סדר יומה‬ ‫של ועדת המורשת העולמית של‬ ‫אונסק”ו‪ .‬כיצד מבצעים שימור פרטני‬ ‫ומקיף יחד עם פיתוח עירוני? הכנס‬ ‫האחרון של פורום אונסק”ו בנושא‬ ‫אוניברסיטאות ומורשת (פרופ’ אלי‬ ‫שטרן עומד בראש הפורום הישראלי של אונסקו‬ ‫בנושא זה)‪ ,‬שנערך בוייטנאם‪ ,‬הוקדש כולו לשימור‬ ‫המרקמים העירוניים ההיסטוריים‪ .‬ההנחה הבסיסית‬ ‫היא כי יכולתו של הפרט להבחין ולזהות נופים‬ ‫עירוניים הסטורים בתוך המערך העירוני המודרני הוא‬ ‫צעד ראשון בהגדרת מדיניות ואמצעים לשימורם‪.‬‬ ‫בהתאם‪ ,‬המחקר שנערך על ידי פרופ’ שטרן וד”ר‬ ‫רכטמן בוחן את יכולת המובחנות הסובייקטיבית של‬ ‫מרקמים עירוניים היסטורים ומזהה את המרכיבים‬ ‫החזותיים המגדירים את רמת ההיסטוריות שלהם‪,‬‬ ‫כמו גם את השפעת רמת ההיסטוריות וההיכרות עם‬ ‫המרחב העירוני על ההעדפה החזותית של הפרט‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר הוצגו בקיץ האחרון בכנס של‬ ‫‪ PECSRL‬שנערך בריגה‪ ,‬לטביה‪.‬‬ ‫כיצד מגיבות מערכות אקולוגיות לבצורות‬ ‫ולשינויי אקלים?‬ ‫כששפת התכנון ושפת‬ ‫הסביבה נפגשים‪...‬‬ ‫מחקר חדש של המעבדה למידע גאוגרפי‬ ‫שיח הסביבתי‪ ,‬הכלל‪-‬עולמי והמקומי‪ ,‬משפיע‬ ‫על תהליכי מדיניות וקבלת החלטות במגוון‬ ‫תחומים‪ ,‬שהתכנון המרחבי הוא העיקרי בהם‪ .‬גם‬ ‫מערכת התכנון בישראל מגלה בשנים האחרונות‬ ‫פתיחות ורגישות גוברים לשיקולים סביבתיים‪ ,‬שבאה‬ ‫לידי ביטוי בתוכניות‪ ,‬במדיניות תכנון‪ ,‬בהקמת ועדות‬ ‫ומוסדות תכנון ואף בחקיקה התכנונית‪.‬‬ ‫פרופ’ אבינועם מאיר וד”ר נורית אלפסי חוקרים‬ ‫את התהליך שבו שפת הסביבה והשיח הסביבתי‬ ‫נפגשים עם שפת ותהליך התכנון‪ .‬המחקר נעשה‬ ‫במשותף עם יובל סיגלר וסטפני סאז‪ ,‬תלמידי מחקר‬ ‫לתואר שני‪ ,‬ומתנהל משתי נקודות מבט עיקריות‪ :‬זו‬ ‫של מערכת התכנון וזו של התנועה הסביבתית‪.‬‬ ‫בישראל תהליכי שינוי של שיח התכנון שמקורם‬ ‫בתפישות סביבתיות נמשכים מאז תחילת שנות‬ ‫ה‪ ,70-‬עת הוקם השירות לשמירת איכות הסביבה‬ ‫במשרד ראש הממשלה‪ .‬הגלגולים והתמורות‬ ‫בתהליך ההתקרבות הזה משקפים את קשיי‬ ‫ההסתגלות של מערכת התכנון לשיח הסביבתי‪.‬‬ ‫המחקר חושף את ה”שערים” דרכם חדר שיח‬ ‫הסביבה אל שיח התכנון ואת הבשלתם של רעיונות‬ ‫סביבתיים לכלי תכנון הכוללים כלי מדיניות‪ ,‬תוכניות‬ ‫ואף מוסדות תכנון‪.‬‬ ‫גם השיח הסביבתי ודפוסי הפעולה של התנועה‬ ‫הסביבתית‪ ,‬בדמותם של ארגונים ירוקים חוץ‪-‬‬ ‫ממסדיים‪ ,‬משתנה בשל המפגש עם שיח התכנון‪.‬‬ ‫המפגש עם שיח התכנון מוליד תפיסת עולם‬ ‫סביבתית חדשה‪ ,‬שניתן לכנותה “פיתוח בר‪-‬קיימא”‪,‬‬ ‫ואיתה באים לעולם אוסף של מושגים וכלי מדיניות‬ ‫חדשים‪ ,‬שמשנים את השיח הסביבתי ועושים אותו‬ ‫בר‪-‬יישום ו”תכנוני”‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מעבדה למידע גאוגרפי (‪ )GILab‬במחלקה מתמחה במדעי המידע הגאוגרפי‪,‬‬ ‫בעיצוב מערכות מידע גאוגרפיות ובעיקר בפיתוח מודלים וסימולציות נומריות של‬ ‫תהליכים הידרולוגיים וגאומורפולוגיים ובין היתר מאזן מים בפני השטח וכימות מים‬ ‫זמינים לצמח‪ .‬בשנים האחרונות מבצעת המעבדה מחקר גדול על תגובת מנגנוני הייצור‬ ‫הראשוני‪ ,‬של קבוצות פונקציונליות שונות (צומח עשבוני‪ ,‬שיחים‪ ,‬יערות ושדות חיטה)‪,‬‬ ‫לשינויים בתכונות הגשם והטמפרטורה וזאת בעיקר לנוכח שנות הבצורת שנצפו בארץ‬ ‫בשנים האחרונות‪ .‬שאלות המחקר העיקריות הן כיצד שינויים בתכונות הגשם כמו כמות‪,‬‬ ‫תדירות‪ ,‬עוצמות‪ ,‬משך‬ ‫ותקופות יובש‪ ,‬משפיעות‬ ‫על היצרנות של קבוצות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫פונקציונליות‬ ‫השיטות כוללות שילוב‬ ‫תוכנת ‪ Hydrus‬בממ”ג‬ ‫להדמיה של השונות‬ ‫בזמן ובמרחב של שטפי‬ ‫מים בקרקע‪ ,‬התאדות‪,‬‬ ‫חידור ונגר‪ .‬באיור מתואר‬ ‫תוצר מודל לחות קרקע‬ ‫במדרון בלהבים‪ ,‬כאשר‬ ‫צבע אדום מסמל את‬ ‫רמת הלחות הנמוכה‬ ‫ביותר וכחול ‪ -‬הגבוהה ביותר‪ .‬כמו כן נעשה שימוש במכ”מ מטאורולוגי למיפוי שונות‬ ‫מרחבית בעוצמות הגשם וכן במיפוי מפורט של טופוגרפיית פני השטח ע”י תיאודוליט‬ ‫אלקטרוני ואינטרפולציה של תכונות פני שטח‪ .‬תוצאות ראשוניות מראות כי מעבר‬ ‫לתיפקודו כמפזר מים במרחב‪ ,‬לקרום הפיזיקלי חשיבות רבה בשימור מים זמינים‬ ‫לצמח באזורים חצי צחיחים על ידי מניעת התאדות‪ .‬נמצא גם כי עשבוניים עמידים יותר‬ ‫מהמעוצים לשינויים בתכונות גשם וטמפ’ וכי המשתנים האקלימיים המשפיעים ביותר‬ ‫על יצרנות הם פיזור אירועי הגשם בתחילת העונה ומשך העונה הלחה‪ .‬המחקר ממומן‬ ‫ע”י הקרנות ‪ ,IALC ,ISF‬והמדען הראשי של משרד החקלאות ומבוצע על ידי פרופ’‬ ‫סבוראי ותלמידי המחקר רקפת שפרן‪-‬נתן‪ ,‬אופיר מילר‪ ,‬שי סלע ומיכאל דורמן‪ .‬המחקר‬ ‫כולל שיתוף פעולה עם חוקרים ממכון וולקני‪ ,‬מהאוניברסיטה העברית ומהמכון לחקר‬ ‫מדבריות בארה”ב (‪.)DRI‬‬ ‫ה‬ ‫‪4‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫שינויים מהירים בפאונת פרוקי הרגליים בעקבות‬ ‫ייצוב דיונות בצפון מערב הנגב‬ ‫עבודת תזה לתואר שני מהווה חלק מפרוייקט מחקרי רחב היקף‪,‬‬ ‫העוסק בנושאים של ניהול וממשק חולות צפון מערב הנגב‬ ‫ה‬ ‫רס בתי גידול ואבדנם נתפסים כגורם המשמעותי ביותר לצמצום מגוון המינים בעולם‪.‬‬ ‫מרבית המחקרים בנושא זה עוסקים בהשפעות ישירות ועקיפות של פעילות האדם על מצב‬ ‫בית הגידול‪ .‬אך במקרים מסוימים דווקא הפסקה בפעילות אדם מסורתית היא הגורם לאבדן בית‬ ‫גידול ייחודי‪ .‬איתי רנן‪ ,‬סטודנט לתואר שני במחלקה‪ ,‬ערך מחקר בנושא בהנחייתם של פרופ’ בר‪,‬‬ ‫ד”ר גרונר ממכון הערבה ללימודי סביבה ופרופ’ פרידברג מאוניברסיטת ת”א‪ .‬במחקר נבחנה‬ ‫השפעת תהליך אבדן בית הגידול החולי עקב הפסקת רעייה על הרכב חברת פרוקי‪-‬הרגליים‬ ‫בחולות הנגב המערבי‪ .‬אזור זה הוא שטח החולות הגדול ביותר בארץ‪ ,‬המשתרע לאורך גבול‬ ‫מצרים‪ ,‬בין ניצנה לכרם שלום‪ .‬מ‪ 1982-‬נמנעה כמעט לחלוטין תנועת בדואים ועדריהם בצדו‬ ‫הישראלי של הגבול והחל תהליך מואץ של ייצוב הדיונות על‪-‬ידי קרומים ביוגניים‪ .‬כיום‪ ,‬פחות‬ ‫מ‪ 7%-‬מהשטח הוא חול חשוף שנותר ברכסי דיונות בודדות ומבודדות‪ .‬במחקר נדגמו פרוקי‬ ‫רגליים על‪-‬ידי מלכודות נפילה יבשות שהוטמנו ב‪ 3-‬יחידות נוף ברמות ייצוב שונות‪ :‬דיונות‬ ‫פעילות‪ ,‬מדרונות חצי מיוצבים של דיונות פעילות ושקעים בין‪-‬דיונריים מיוצבים (שקע מישורי בין‬ ‫שתי דיונות המאופיין בקרום מפותח)‪ .‬מהממצאים עולה כי קיימות ‪ 3‬חברות שונות המאפיינות‬ ‫רמות ייצוב שונות‪ .‬הרכסים החוליים מאופיינים בחברת מינים ייחודיים לחול‪ ,‬שרובם אנדמיים‬ ‫ונעדרים מיחידות נוף מיוצבות סמוכות‪ .‬המדרונות מאופיינים בחברה עשירה בנציגים משתי‬ ‫יחידות הנוף הסמוכות ובמינים המגלים זיקה לסביבה חצי מיוצבת‪ .‬השקעים מאופיינים במספר‬ ‫פרטים נמוך יחסית לרכס החולי ולמדרון ובמינים בעלי תפוצה רחבה בנגב ובכלל הארץ‪ .‬אבדן‬ ‫בית הגידול החולי כתוצאה מהתפשטות בית הגידול הקרומי המיוצב‪ ,‬מוביל לצמצום בגודל‬ ‫אוכלוסיות המינים הייחודיים לחול ולחדירת מינים נפוצים ממרכז הנגב‪ .‬ממשק לשמירה על‬ ‫דיונות פעילות נדרש לשימור מגוון המינים הייחודי של חולות הנגב המערבי‪.‬‬ ‫מפגש בין ותיקים‬ ‫ועולים בבאר שבע‬ ‫עבודת מ‪.‬א‪ .‬בוחנת מרחבי‬ ‫מגע חברתיים ותרבותיים‬ ‫באר שבע היא עיר מרובת תרבויות‬ ‫וייחודית בנוף הישראלי בשל כך‪ .‬מיקומה‬ ‫הדרומי והנוף הפיסי והאנושי המאפיינים‬ ‫אותה הופכים את רחובותיה ואת מרחבה‬ ‫הציבורי לסביבת חיים מגוונת‪ .‬מציאות‬ ‫מרובת תרבויות זו הינה תופעה חדשה יחסית‪ ,‬אליה צריכים תושבי העיר הוותיקים להסתגל‪.‬‬ ‫עבודת מחקר לתואר שני שנכתבה על ידי רועי נוריאל‪ ,‬בהנחייתם של פרופ’ גרדוס ופרופ’ מאיר‪,‬‬ ‫בחנה את מערכת היחסים החברתיים‪-‬תרבותיים במרחבי המגע האתניים בנווה זאב ושיכון‬ ‫דרום‪ ,‬כגון בתי ספר‪ ,‬מרכזים מסחריים (ראה תמונה)‪ ,‬פארקים ציבוריים ועוד‪ .‬אזורים אלה‬ ‫נשלטים על‪-‬ידי שתי תרבויות דומיננטיות בעיר ושונות באופיין ‪ -‬התרבות “המזרחית” ו“הרוסית”‪.‬‬ ‫התרבויות נבדלות זו מזו בתקופת הקליטה‪ ,‬אופייה‪ ,‬ביחס הממסד הקולט וברמת החיבוריות‬ ‫לרשת הגלובלית‪ .‬מרחבי‪-‬מגע אלו מציגים נאמנה את מערכת היחסים האתניים ומבליטים את‬ ‫מקומם ועוצמתם של תהליכי התבדלות בין התרבויות‪ .‬המחקר חשף את כוחו של הקבוצה‬ ‫התרבותית בעיצוב ובהתוויית מדיניות במרחב הציבורי והפרטי למחצה‪ ,‬כך שיענה לצרכיהם‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬הוקמו חנויות‪ ,‬ספריות ומרכזי תרבות ייעודיים לתרבות הרוסית במרחב המשותף‪ ,‬בשונה‬ ‫מהאדישות המאפיינת את תושביהן המזרחיים הוותיקים של השכונות הנחקרות‪ .‬נמצא שלכל‬ ‫אחד ממרחבי המגע ישנה השפעה שונה על מערכת יחסים בין הקבוצות ועל הנכונות ביצירת‬ ‫קשרים ביניהן‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא שפארק ציבורי אחד מחדד את ההתבדלות בין התרבויות בעוד‬ ‫שפארק אחר תורם להגדלת העירוב ולחשיפה הדדית לאחר‪ .‬מסקנות חדשניות אלה זוכות‬ ‫לתגובות רבות‪ ,‬וחלקן אף מוטמעות במסמכי עמדה ומדיניות שונים‪.‬‬ ‫ש(ו)קעים בחול‬ ‫ב‬ ‫מסגרת קמפוס חולות‪ ,‬שנערך בחודש‬ ‫מאי ‪ ,2009‬בהשתתפותם של תלמידי‬ ‫תואר ראשון במחלקה‪ ,‬נבדק בין השאר‬ ‫הדגם המרחבי של תכונות הקרקע‪ ,‬כולל‬ ‫משטר המים‪ ,‬בשמורת ניצנים‪ .‬שמורת‬ ‫חולות ניצנים ממוקמת בדרום מישור‬ ‫החוף בין אשדוד לאשקלון‪ .‬השמורה היא‬ ‫אחת מכ‪ 12-‬תחנות ‪Long Term( LTER‬‬ ‫‪ )Ecosystem Research‬הקיימות בארץ‪,‬‬ ‫ומטרתן לשלב מדע וממשק לניהול מושכל‬ ‫של שטחים פתוחים‪ .‬התחנה בניצנים‬ ‫נמצאת באחריות רשות הטבע והגנים‬ ‫וניהול אקדמי‪-‬מדעי של פרופ’ פועה בר‪.‬‬ ‫באזור נעשים מחקרים שעוסקים בפרוקי‬ ‫רגליים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬יונקים קטנים וצומח‬ ‫ומחקרים בגיאומורפולוגיה וחישה‪-‬מרחוק‪.‬‬ ‫לאחרונה נבחנים גם תכונות הקרקע‬ ‫באזור‪ ,‬להם יש קשר ישיר למשטר המים‬ ‫בחולות ולאקוויפר החוף‪.‬‬ ‫מחקרה של ורד זיסו‪ ,‬במסגרת לימודיה‬ ‫לתואר שני בהנחיית פרופ’ בר וד”ר קטרה‪,‬‬ ‫עוסק בנושא זה‪ .‬מטרת המחקר היא לבדוק‬ ‫את ההבדלים המרחביים בתכונות השכבה‬ ‫העליונה של הקרקע בקנה מידה של רמת‬ ‫ייצוב הדיונה והשקעים שביניהם‪ ,‬ובקנה‬ ‫מידה מקומי של כתמים‪ :‬מתחת לשיח‬ ‫ובשטח הפתוח הסמוך לו‪.‬‬ ‫במחקר זה נמדדו קצב חידור לקרקע‪,‬‬ ‫לחות הקרקע בעומק של ‪ 50‬ס”מ‪ ,‬צבע‬ ‫הקרקע במצב יבש ורטוב וכמות הנשר‬ ‫ליחידת שטח ב‪ 3-‬סוגי דיונות‪ :‬מיוצבות‪,‬‬ ‫מיוצבות למחצה ונודדות‪ .‬מכל סוג נבחרו ‪3‬‬ ‫דיונות ובהם התבצעו הבדיקות המפורטות‬ ‫מתחת לשיח ובשטח הפתוח שסמוך‬ ‫לו‪ .‬הבדיקות הנ”ל התבצעו גם בשקעים‬ ‫הבינדיונאריים הצמודים לדיונות הנבדקות‪.‬‬ ‫אחד הממצאים המעניינים העולים‬ ‫מהבדיקות הוא שדווקא לדיונות הנודדות‬ ‫יש תרומה משמעותית למשק המים של‬ ‫אקוויפר החוף‪ ,‬בעיקר משום שהדיונות‬ ‫המיוצבות או המיוצבות למחצה‪ ,‬בשל‬ ‫נוכחות השיחים והנשר‪ ,‬אינן מאפשרות‬ ‫לחלק ניכר ממי הגשמים לחדור אליו‪.‬‬ ‫מן הנתונים שהתקבלו נמצאו מגוון קשרים‬ ‫במערכת הדיונרית הפועלת כמערכת‬ ‫הוליסטית ובה תפקודי הכתמים חשובים‬ ‫להמשך קיומה של האקוסיסטמה‪ .‬הנתונים‬ ‫היוו בסיס למאמר שיתפרסם בגיליון הבא‬ ‫של כתב העת “אקולוגיה וסביבה”‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫נותרו מספר סימני שאלה באשר לדינמיקה‬ ‫של הלחות בפרט ומשטר המים ככלל בזמן‬ ‫ובמרחב‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫שומעיםומשמיעים‬ ‫על כנסים‪ ,‬ימי עיון ומה שביניהם‬ ‫הכנס השנתי של האגודה הגאוגרפית הישראלית‬ ‫כ‬ ‫מדי שנה‪ ,‬התקיים כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית בחנוכה‪.‬‬ ‫השנה נערך הכנס באוניברסיטה העברית בירושלים וכלל מגוון‬ ‫מושבים‪ ,‬סיורים ופעילויות בתחומי המחקר הגיאוגרפים השונים‪.‬‬ ‫מבין מגוון הנושאים שהועלו בכנס נדגיש את ההצגה והדיון בשתי‬ ‫שיטות ההולכות ומתפתחות בשנים האחרונות ‪ -‬אינדקס ההשפעה‬ ‫האנושית (‪ )The human Footprint Index‬וטביעת הרגל‬ ‫האקולוגית (‪ .)Ecological Footprint Analysis‬שתי השיטות‬ ‫מציגות היבטים שונים של התלות האנושית במגוון שירותים‬ ‫סביבתיים ואת ההשפעה האנושית על מבנה ותפקוד המערכות‬ ‫האקולוגיות ברמה הגלובלית‪.‬‬ ‫הכנס נפתח בהרצאתו של ד”ר אריק סנדרסון מארגון שמירת‬ ‫הטבע הבין לאומי‪ ,‬אשר הציגה שיטות אלו בהרצאת המליאה‪.‬‬ ‫בהמשך התקיים מושב (שולחן עגול) בהנחייתו של פרופ’ פייטלסון‬ ‫ובהשתתפותם של ד”ר סנדרסון‪ ,‬ד”ר יעקב גארב וד”ר מידד קיסינגר‬ ‫מהמחלקה שלנו‪ .‬הדיון עסק ביתרונות ומגבלות שיטת ‘טביעת הרגל‬ ‫האקולוגית’ ובישימותה ככלי למדיניות ותכנון בישראל‪.‬‬ ‫בשנה הבאה בבחריין?‬ ‫ל‬ ‫פני זמן מה פורסמה בידיעון האלקטרוני החדש של האגודה‬ ‫הגיאוגרפית הישראלית כתבה על מעורבותם של גיאוגרפים‬ ‫בוועדת המורשת העולמית של אונסקו‪ .‬פרופ’ אלי שטרן הוא חבר‬ ‫בוועדה הישראלית למורשת עולם של אונסקו ויוצא בקביעות לוועידה‬ ‫השנתית של ועדת המורשת העולמית‪ .‬עם השנים‪ ,‬וועידות אלה הלכו‬ ‫המקצועיים שבהערכת איכות‬ ‫המרכיבים‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫בג"ג יישומית‬ ‫‪ IGU‬ב‬ ‫נס ה‪-‬‬ ‫פוליטיות על כנ‬ ‫הכתבה‬ ‫והפכועבור ה‬ ‫ת‪ .‬הכותר‪:‬‬ ‫מיישמים"‪.‬‬ ‫ברים – גם מ‬ ‫פיה יישומית‪" ::‬לא רק מדב‬ ‫וקנוניות פוליטיות‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫לחצים‬ ‫כנגד‬ ‫גיאוגרפהחלו להתגמד‬ ‫האתרים‬ ‫ההשתתפות בוועידה השנתית‪ ,‬בין אם כצופה ובין אם כחבר הוועדה‪,‬‬ ‫היא חוויה מדהימה הממחישה איך העיסוק ב”גיאוגרפיה הקלאסית”‬ ‫מתורגם לשימור הגיאוגרפיה העולמית‪.‬‬ ‫השנה הוועידה נערכה בברזיליה ונרשמו בה כאתרי מורשת עולם‬ ‫כמה אתרים בולטים במיוחד כמו מכתש הנגורונגורו וקניון האולדובאי‬ ‫שבטנזניה‪ ,‬מכלול האיים של פאפאנאומוקוקה שמצפון להוואי‪ ,‬בתי‬ ‫המאסר של הגולים לאוסטרליה ולטסמניה‪ ,‬האתר הקוסמולוגי ג’נטר‬ ‫מנתר שבג’אייפור הודו‪ ,‬השוק של טבריז באיראן‪ ,‬והאטול ביקיני שבאיי‬ ‫מרשל‪ .‬בעצם היותו חבר בועדת המורשת העולמית פרופ’ שטרן הינו‬ ‫שותף‪ ,‬כגיאוגרף‪ ,‬בעיצוב עמדתה של ישראל באשר לרישומם של‬ ‫אתרים בכל רחבי העולם כאתרי מורשת עולמית‪ ,‬לרבות האתרים‬ ‫של ישראל עצמה‪ .‬הוועידה הבאה תיערך בקיץ ‪ 2011‬בבחריין‬ ‫והשתתפות המשלחת הישראלית בוועידה זו עדיין אינה ברורה‪.‬‬ ‫השתתפות בכנסים בשלבים שונים של הלימודים‬ ‫מספקת הזדמנות יוצאת דופן לחלוק מידע ולהכיר‬ ‫צדדים נוספים של העולם האקדמי‪ .‬סטודנטים‬ ‫מספרים על כנסים שהשתתפו בהם במהלך‬ ‫הסמסטר האחרון‬ ‫בסוף נובמבר נכחנו בכנס ‪Integrated Water Resources( IWRM‬‬ ‫‪ )Management‬ב‪ Karlsruhe-‬במערב גרמניה‪ .‬הכנס עסק בניהול‬ ‫משאבי מים בתחומים שונים‪ :‬שאיבות מקידוחים‪ ,‬התפלה‪ ,‬טיהור‬ ‫מים‪ ,‬ניהול אגני ניקוז ועוד‪ .‬במתחם הכנס הוצגה תערוכה מעניינת‬ ‫של מכשור מודרני בתחום ניטור ומדידת מים‪ .‬אנחנו הצגנו פוסטרים‬ ‫המתארים את המחקר שלנו‬ ‫חלק לא פחות חשוב מהנסיעה כלל פגישה משותפת של משתתפי‬ ‫פרויקט המחקר הבינ”ל ‪ ,SUMAR‬שנכללים בו מדענים וחוקרים‬ ‫ישראלים‪ ,‬פלסטינים‪ ,‬גרמנים וירדנים‪ .‬הפרויקט עוסק באיכות ובכמות‬ ‫מים עיליים הנכנסים לים המלח‪ ,‬וממומן על ידי משרד המדע הגרמני‪.‬‬ ‫במהלך המפגש הציג פרופ’ לרון (שהוא חוקר ראשי בפרויקט) את‬ ‫ההתקדמות הכללית של יעדי הפרויקט‪ ,‬ולאחר מכן הסטודנטים‬ ‫והחוקרים הציגו את מחקריהם ועבודותיהם‪ .‬ביום שלאחר מכן הוזמנו‬ ‫לסיור שכלל ביקור בעיירה בה פועלת מערכת חדשנית למחזור וניצול‬ ‫יעיל של מים אפורים וביוב‪ .‬בהמשך הסיור ביקרנו במנזר עתיק‪.‬‬ ‫השתתפותנו בכנס מומנה על ידי פרופ’ יונתן לרון ופרויקט ‪SUMAR‬‬ ‫‪(Sustainable Management 0f Water Resources qoantity‬‬ ‫‪ .)and quality in the Dead Sea area‬באופן אישי‪ ,‬חשנו שהנסיעה‬ ‫תרמה לנו רבות‪ ,‬במיוחד המפגש עם קבוצת המחקר ‪.SUMAR‬‬ ‫מכיוון שמרבית הסטודנטים עוסקים בנושאים קרובים ניתן לחלוק‬ ‫מידע ורעיונות‪ ,‬ומעבר לכך‪ ,‬אף ליצור קשרים וחברויות‪ .‬אנו שמחים על‬ ‫ההזדמנות שנפלה בחלקינו‪.‬‬ ‫נועה הלל ודניאל זמלר (נכח גם יניב מונבז)‬ ‫בינואר ‪ 2011‬השתתפתי והצגתי את המחקר שלי בכנס הבין לאומי‬ ‫‪ POlinSAR 2011‬באיטליה (‪ .)ESRIN‬כנס זה מתקיים אחת לשנתיים‬ ‫ומאורגן על‪-‬ידי סוכנות החלל האירופית (‪ .)ESA‬נושאי הכנס השנה היו‬ ‫מדע ושימושים למערכות לוויני מכ”ם מפתח סינטטי מקוטבים‪ .‬בכנס‬ ‫הנוכחי הושם דגש על נושאים כגון מיפוי ומדידת מאפייני יערות‪ ,‬תזוזות‬ ‫קרקע‪ ,‬מיפוי אוקיינוסים‪ ,‬שימושי מכ”ם לחקלאות וכן שיטות ומודלים‬ ‫תיאורטיים למערכות מכ”ם לוויני‪.‬‬ ‫הכנס שימש הזדמנות טובה להציג את עבודתי (שהוצגה באמצעות‬ ‫פוסטר מדעי) בתחום זיהויי עוגנים טבעיים בשטחים פתוחים עבור‬ ‫תהליך מיפוי מדויק של תנועות קרקע (‪ .)PS interferometry‬מחקר‬ ‫זה מבוצע במסגרת לימודיי לתואר שלישי במחלקה ונעשה תחת‬ ‫הנחייתם של פרופ’ דן בלומברג מהמחלקה לגאוגרפיה ופרופ’ ישראל‬ ‫רוטמן‪ ,‬מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים‪.‬‬ ‫כיום ישנו מאמץ מחקרי רב בקרב מעבדות וסוכנויות חלל ברחבי‬ ‫העולם למפות ולחזות תנועות ורעידות אדמה‪ ,‬באמצעות מידע לוויני‬ ‫ולכן עבודתי מקדמת את תחום זה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫איציק אוגוסט‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫שומעיםומשמיעים‬ ‫אצלנו בבית‬ ‫המחלקה מארחת ומארגנת כנסים‬ ‫כנס איגוד המתכננים תשנ”א‬ ‫בפברואר ‪ 2011‬אירחה המחלקה את הכנס השנתי‬ ‫של איגוד המתכננים הישראלי‪ ,‬שהיה בסימן של‬ ‫התחדשות מרכזי ערים והמרחב הציבורי‬ ‫הכנס הוא האירוע השנתי המרכזי בתחום התכנון בישראל‪ :‬מקום‬ ‫המפגש לעוסקים בתכנון עירוני ואזורי מהמגזר הממשלתי‪ ,‬מהרשויות‬ ‫המקומיות‪ ,‬מהמגזר הפרטי‪ ,‬מהמגזר השלישי‪ ,‬וממוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה‪ .‬הכנס התקיים במשך יומיים והשתתפו בו כ‪ 500-‬איש‪.‬‬ ‫שיאו של הכנס היה ביום הראשון‪,‬‬ ‫במהלכו התקיימו מעל ‪ 100‬הרצאות‬ ‫בשלושה סבבים של שמונה מושבים‬ ‫מקבילים‪ ,‬כל אחד‪ .‬מבין הנושאים‬ ‫הרבים שנידונו עסקו בהתחדשות‬ ‫מרכזי ערים‪ ,‬בתכנון הנגב‪ ,‬חיפה‬ ‫ותל‪-‬אביב‪ ,‬האוכלוסייה הבדואית‪,‬‬ ‫שטחים פתוחים‪ ,‬הרפורמה בתכנון‪,‬‬ ‫שיתוף ציבור‪ ,‬תכנון רב תרבותי‪,‬‬ ‫אקולוגיה אורבנית ועוד‪.‬‬ ‫מבין המושבים הרבים‪ ,‬בלט במיוחד‬ ‫המושב “סטודנטים בבאר שבע‪:‬‬ ‫לפוצץ את הבועה” בהשתתפותם‬ ‫של סטודנטים מהמחלקה‪ .‬במושב זה ניתנו ארבע הרצאות שעסקו‬ ‫במרחב הסטודנטיאלי בבאר שבע‪ ,‬שמתפתח סביב הקמפוס (ראה‬ ‫הרחבה)‪ .‬מושב זה הינו תוצר סדנא תכנונית שנערכה במחלקה בשנת‬ ‫הלימודים תש”ע בהנחיית ד”ר נורית אלפסי‪.‬‬ ‫את יומו הראשון של הכנס נעל מושב מליאה שעסק ב”התחדשות ערי‬ ‫הדרום”‪ ,‬ובו השתתפו ראשי רשויות מקומיות בנגב וסגניהם מקריית‬ ‫גת‪ ,‬רהט‪ ,‬ערד וירוחם (ראה תמונה)‪ .‬הדיון‪ ,‬שהתנהל בהנחיית פרופ’‬ ‫יפתחאל וד”ר אלפסי‪ ,‬אפשר למשתתפים ללמוד על מערכות היחסים‬ ‫הפוליטיות בין הרשויות בנגב וכן על פרויקטים שונים של התחדשות‬ ‫ערי הפיתוח בדרום‪.‬‬ ‫בשונה מכנסים אחרים‪ ,‬בסיומו של היום נערך בילוי לילי בפאב‬ ‫“קוקה”‪ .‬באווירה נינוחה על כוס משקה הציגו פעילים קהילתיים צורות‬ ‫התארגנות שונות של חיים משותפים‬ ‫בנגב ‪ -‬כפר איילים בדימונה‪ ,‬עמותת‬ ‫קמה (תור המדבר) באר שבע‪ ,‬ובית‪-‬‬ ‫מוריה בבאר שבע‪.‬‬ ‫ביומו השני של הכנס התקיימה‬ ‫ישיבת מליאה מיוחדת הדנה‬ ‫בהתחדשות עירונית של באר שבע‬ ‫כליבת המטרופולין הדרומי וכן‬ ‫התקיימו מספר סיורים בבאר שבע‪,‬‬ ‫בכפרים הבדואים ובדימונה‪.‬‬ ‫לימודי תכנון הערים לתואר שני‬ ‫במחלקה שלנו‪ ,‬הקורמים עור וגידים‬ ‫בימים אלו ממש‪ ,‬זכו בכנס לחשיפה‬ ‫ולהכרה כמסלול מוביל בהוראת התכנון בישראל‪ .‬הכנס הוכתר‬ ‫בהצלחה רבה‪ .‬תודה מיוחדת לרועי נוריאל‪ ,‬שניצח על המלאכה‪.‬‬ ‫מושב מיוחד‬ ‫מחוץ לקמפוס האוניבריסטאי‪ :‬בין ג’נטריפיק ָציה לסטודנטיפיק ָציה‬ ‫מ‬ ‫אז הקמתה‪ ,‬נתפסה אוניברסיטת בן גוריון ככזו היוצרת הזדמנות‬ ‫בלתי רגילה לעיר באר שבע‪ :‬הריכוז הגדול של מדענים ואנשי רוח‬ ‫במרכז העיר הדרומית והמצעד המבורך של סטודנטים ותלמידי מחקר‬ ‫הצטיירו כנכס‪ ,‬כאבן שואבת וכמכשיר פיתוח עירוני ואזורי‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות במיוחד מהווה ההשכלה הגבוהה פעילות משמעותית‬ ‫המאפיינת את מרכז העיר‪ :‬לצד אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬שגדלה בקצב‬ ‫מהיר וכוללת כיום כ‪ 18,000-‬סטודנטים‪ ,‬קמו בשכונותיה הותיקות של‬ ‫באר שבע מספר מכללות אטרקטיביות‪ .‬מרבית הסטודנטים מתגוררים‬ ‫בשכונות הותיקות של העיר‪ ,‬במה שנעשה למרחב סטודנטיאלי תוסס‬ ‫ואטרקטיבי ‪ -‬הקמפוס האוניברסיטאי של ישראל‪ ,‬בהא הידיעה‪.‬‬ ‫העלייה הכלל‪-‬עולמית בביקוש להשכלה גבוהה והצמיחה בהיקף‬ ‫של “הגירת השכלה” מקומית ובינלאומית מייצרים ‘אזורי סטודנטים’‬ ‫אופייניים בערים רבות בעולם‪ .‬קמפוסים‪ ,‬שלצד הלימודים והמגורים‬ ‫מציעים חוויה סטודנטיאלית עשירה ומציפים את העיר בצעירים‪,‬‬ ‫באופנה‪ ,‬בביקוש לבילוי ותרבות‪ .‬לצד ההזדמנות העירונית‪ ,‬יש‬ ‫באזורים אלה גם כמה חולשות‪ ,‬כמו הידרדרות במערך הדיור‬ ‫המקומי והתפתחותם של מתחים בין תושבי העיר לסטודנטים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית הסטודנטים‪ ,‬שבאורח מסורתי נחשבה כסוכנת של תהליכי‬ ‫ג’נטריפיקציה והתחדשות‪ ,‬עלולה לייצר את מה שמכונה בספרות‬ ‫העירונית בשם ‘סטודנטיפיקָציה’‪ .‬הכוונה היא ל”בועת סטודנטים”‬ ‫המדירה מן המרחב את התושבים הוותיקים ובטווח הארוך פוגעת‬ ‫בתדמית העיר‪ .‬ספרות התכנון מציעה מספר אמצעים להתמודדות‬ ‫עם הנושא‪ ,‬וקבוצת המחקר הנוכחית מבקשת לתרום עוד כמה‪.‬‬ ‫קבוצת המחקר‪ ,‬הכוללת תלמידי תכנון במחלקה לגיאוגרפיה‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון ומונחית בידי ד”ר נורית אלפסי‪ ,‬בחנה היבטים‬ ‫מרכזיים בהתנהלותו של אזור הסטודנטים שהתפתח בבאר שבע‬ ‫ולהתמודדות עם השלכותיו‪ .‬נקודות המבט שנבחנו הן‪ :‬דימוי הקמפוס‬ ‫והתדמית העירונית בעיני הסטודנטים; שיקולי המיקום של הסטודנטים‬ ‫בתוך העיר וכיצד הם מושפעים משיקולים חברתיים מזה ומשיקולים‬ ‫תועלתיים (עלות‪ ,‬נגישות) מזה; נקודת המבט של תושבי העיר‪ :‬כיצד‬ ‫רואים תושבי השכונות הותיקות את הסטודנטים ואת האוניברסיטה‪.‬‬ ‫סוד הקסם של החיים הסטודנטיאליים נגלה במחקר‪ ,‬וכולל את מגוון‬ ‫האינטראקציות החברתיות המתאפשרות במסגרתו‪ ,‬את אווירת‬ ‫השכנות החזקה‪ ,‬את אפשרויות הבילוי ואת התפתחותו של אורח חיים‬ ‫מקומי אופייני‪ .‬הראיונות מגלים את השימוש שעושים הסטודנטים‬ ‫במונחים משתי מסגרות גיבוש ישראליות מרכזיות‪ :‬חיי הצבא והטיול‬ ‫שלאחר הצבא‪ .‬בילוי סופשבוע בבאר שבע מכונה בשפת המקום‬ ‫“לסגור שבת” (מונח מחיי הצבא)‪ ,‬והנוכחים מתקבצים לרוב ל”ארוחת‬ ‫שישי” משותפת (פרקטיקה המוכרת למטיילים בדרום אמריקה‬ ‫ובמזרח הרחוק)‪ .‬את הכביסה יש כאלה האוגרים לעת הביקור בבית‪,‬‬ ‫וההווי המקומי מכונה לא אחת בשם “קיבוץ”‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ניתוח ‪ SWOT‬מחדד את הקשר שבין הסטודנטים והעיר ועומד על‬ ‫ההזדמנויות הרבות הטמונות בו‪ .‬על מנת להתמודד עם האיומים על‬ ‫אזור הסטודנטים‪ ,‬המחקר עומד על הצורך לפזר את הסטודנטים‬ ‫ברחבי העיר‪ ,‬להחזיר אוכלוסיות משפחתיות לשכונות הוותיקות‬ ‫ולשפר את הנגישות התחבורתית אל האוניברסיטה מכל חלקי העיר‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫עכברי‪-‬שדה‬ ‫גאוגרפים מסיירים בשטח‬ ‫מבוא לגיאולוגיה‪ :‬הסיור לאילת‬ ‫מסע איאולי בחולות ישראל‬ ‫מעט אחרי חמש וחצי‪ ,‬איזה כיף לקום בבוקר‪ .‬שיניים‪ ,‬קפה‪ ,‬סנדוויץ ואני‬ ‫יוצא‪ .‬רח’ רגר של שש ועשרים בבוקר לא דומה למה שהכרתי‪ :‬מבעד‬ ‫לאווירה המנומנמת אפשר כבר להבחין בכמה חבר’ה מהמחלקה‬ ‫הולכים בזריזות מנומנמת לכיוון שער האוניברסיטה‪.‬‬ ‫הסיור התחיל בהשלמת שעות שינה באוטובוס‪ .‬אחרי כשעה הגענו‬ ‫לתחנה הראשונה ‪ -‬תצפית מעל צומת הערבה‪ 40“ .‬דק’ ‪ -‬שעה לכל‬ ‫היותר” שמעון אומר‪ .‬לפרופ’ שמעון פיינשטיין‪ ,‬שהוא המרצה בקורס‪,‬‬ ‫חשוב מאוד שנלמד‪ .‬הוא מדויק וקפדן‪ ,‬לפחות בכל הנוגע ללימוד‬ ‫הקורס‪ ,‬והשילוב בין זה ובין כמויות הידע הבלתי נדלות שלו בתחום‬ ‫מביא לעיתים להערכת זמן מעט גסה‪...‬‬ ‫בקע ים המלח הוא גוש שירד בין שני שברים‪ ,‬שזו תופעה שיש לה שם‪,‬‬ ‫אך רוב החבר’ה לא בדיוק הצליחו להיזכר בו באותו הזמן‪ .‬בשלב הזה רן‬ ‫המתרגל נכנס לפעולת ההדגמה האסוציאטיבית למה שנקרא “גרבן”‪.‬‬ ‫אחד מתחביביו הרבים של רן הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לתת אסוציאציות מחיי‬ ‫היום‪-‬יום למושגים גיאולוגיים (רק אל תנסו את זה בבית‪.)..‬‬ ‫אחרי השקע האפריקאי המשכנו לעין חצבה לארוחת בוקר ומשם‬ ‫לבקעת תמנע‪ .‬עצירה קצרה ושתי תחנות ומשם המשכנו לאזור הידוע‬ ‫בכינוי “הקמפוס” ‪ -‬לא מדובר על הקמפוס החדש של האוניברסיטה‬ ‫באילת‪ ,‬אלא על מסלול קבוע של סיורי גיאולוגיה למיניהם‪.‬‬ ‫הערב הגיע‪ ,‬ואנחנו איתו הגענו למלון‪ .‬כן כן‪ ,‬מי היה מאמין ‪ -‬מלון ‪ -‬ולא‬ ‫אכסניה‪ .‬חדרים‪ ,‬מיטות נוחות‪ ,‬מצעים‪ ,‬מגבות‪ ,‬אוכל סבבה‪ .‬ובקיצור ‪-‬‬ ‫פירסט קלאס‪ .‬מאוחר יותר החבר’ה התפזרו‪ ,‬בעיקר לטובת ארוחות‬ ‫ערב בתצורת שווראמה‪ ,‬אך לא להרבה זמן‪ ,‬ורובנו מצאנו את עצמנו‬ ‫במנקי’ס (פאב הקופים)‪ ,‬לא לפני שמישהו דאג לסגור עם המקום על‬ ‫הנחה לסטודנטים‪ .‬שמחה גדולה הייתה שם‪ ,‬סמי יכול להעיד‪.‬‬ ‫בסוף דצמבר ‪ 2010‬השתתפנו‪ ,‬הסטודנטים בקורס “גיאומורפולוגיה‬ ‫איאולית” בהוראת פרופסור חיים צוער‪ ,‬לסיור חולות מסכם‪ .‬יצאנו‬ ‫השכם בבוקר‪ ,‬כשבשמיים איימו עלינו עננים קודרים המבשרים‬ ‫את בואו הממשמש של אפיק ים סוף‪ ,‬שסיפק לנו גם רוחות עזות‬ ‫לאורך כל היום‪ .‬למזלנו‪ ,‬הרוחות היו חזקות מספיק כדי להמחיש‬ ‫לנו מגוון תופעות שלמדנו עליהן בקורס‪.‬‬ ‫התחנה הראשונה הייתה בחולות ניצנה‪ ,‬שם חזינו בהשפעת‬ ‫הקרומים על הדיונות בצד הישראלי‪ .‬המשכנו לאורך הגבול‬ ‫למול עיניהם התוהות של שומרי הגבול המצריים‪ .‬יכולנו לשמוע‬ ‫את צחוקם המתגלגל הנישא ברוח של השומרים שבחנו אותנו‬ ‫בעודנו מתקשים לטפס על דיונה אורכית בעקבות פרופ’ צוער‬ ‫הנמרץ‪ .‬משם הצפנו לחולות חלמיש ודיברנו ארוכות על חולות‬ ‫עגור‪ ,‬השפעות האדם על החולות בנגב והשתנות החולות והצורות‬ ‫האיאוליות לאורך הזמן‪.‬‬ ‫התחנה הבאה הייתה חוף אשדוד‪ .‬לקול שאון הגלים התוודענו‬ ‫ליופיין ואופיין של הדיונות החזיתיות ודיברנו על מצבם של החולות‬ ‫והחופים בארץ‪ .‬אותות הסערה האחרונה נראו בבירור לאורך‬ ‫החוף וכך יכולנו לראות בעצמנו מה קורה כשקו הדיונה החזיתית‬ ‫נפרץ והחול חודר פנימה ומכסה את הרחובות‪.‬‬ ‫סיימנו את הסיור בחולות ניצנים‪ .‬השקפנו על טרקטורונים‬ ‫ואופנועים‪ ,‬יוצרים הפרעה מתמשכת בדיונה הגדולה‪ ,‬ששומרת על‬ ‫הדיונה מתהליכי התייצבות‪ .‬התקדמנו לתוך השמורה לבדוק את‬ ‫הדיונות המיוצבות למחצה וצפינו בשקיעה למרגלותיה של נבקה‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו נודה לפרופ’ צוער‪ ,‬שיוצא לגמלאות וזוהי שנתו‬ ‫האחרונה כמרצה מן המניין‪ ,‬על קורס מרתק וייחודי‪.‬‬ ‫ענת כרמי‪ ,‬סטודנטית לתואר שני‬ ‫ביקור במרכז למיפוי ישראל‬ ‫למחרת המשכנו לאזור נחל יהושפט‪ ,‬נחל שלמה וגבעת רחבעם‪ .‬ככה‬ ‫שוטטנו רוב היום בין קונגלומרטים לאנטיקלינות הפוכות‪ ,‬והאמת שזה‬ ‫די נחמד הסיורים האלו‪ .‬סוג של טיול‪ .‬הבונוס לכל הסיפור הזה הוא‬ ‫הנוף‪ .‬איזה נוף מדהים ‪ -‬סיני מדרום והרי אילת מצפון‪ .‬במצפה גשרון‬ ‫שמעון אפילו אמר שביום טוב רואים מפה את החרמון (סתאאם‪ ..‬אבל‬ ‫רואים משם תצפית מרהיבה למפרץ אילת)‪.‬‬ ‫בצהריים חזרנו לאוטובוסים לתחנה אחרונה‪ .‬אז כבר ניסים הנהג‪,‬‬ ‫שבאמת לא מבין למה בכלל יש אנשים שלומדים גיאוגרפיה‪ ,‬לא היה‬ ‫יכול עוד להתאפק ושאל את שאלת מליון הדולר “מה תעשו עם זה??”‪.‬‬ ‫האמת היא שאין לי מושג‪ ,‬אבל זה מעניין ויש אחלה חבר’ה‪...‬‬ ‫אהוד רייס‪ ,‬סטודנט לתואר ראשון‪ ,‬שנה א’‬ ‫בינואר ‪ 2011‬ביקרו תלמידי הקורס “ממ”ג למתקדמים” במרכז‬ ‫למיפוי ישראל (מפ”י)‪ .‬מטרת הביקור היתה לבחון כיצד התיאוריות‬ ‫הנלמדות בקורס מיושמות ב”עולם האמיתי” של המידע הגאוגרפי‪.‬‬ ‫הביקור החל בהרצאות על פעילות מפ”י‪ ,‬על הממ”ג ועל הבנט”ל‬ ‫(בסיס נתונים טופוגרפי לאומי) אשר מחליף‪ ,‬יחד עם בסיסי נתונים‬ ‫אחרים‪ ,‬את מה שהיה הממ”ג הלאומי‪ .‬ביקרנו באגפים קדסטר‪,‬‬ ‫פוטוגרמטריה‪ ,‬כרטוגרפיה ושירותי מידע וארכיון‪ .‬למדנו כיצד‬ ‫עובדי מפ”י מבצעים פוטוגרמטריה דיגיטלית על המסך בעזרת‬ ‫משקפים תלת מימדיים‪ ,‬כיצד בונים שכבות דרכים מורכבות‬ ‫ומבצעים טופולוגיה באיזורים רגישים וכן למדנו על המפות‬ ‫השונות שמפ”י מייצרת‪ .‬נוכחנו שהתיאוריות הנלמדות באקדמיה‬ ‫אכן מיושמות בתהליכי ייצור המידע הגאוגרפי אך היישום בעולם‬ ‫האמיתי מורכב יותר מתרגילי הכיתה וכי תהליכים‪ ,‬שבאופן‬ ‫תיאורטי נראה כי ניתן ליישמם בצורה אוטומטית‪ ,‬עדיין מוגבלים‬ ‫בגלל הרגישות המשפטית והחברתית‪-‬כלכלית לאמינות כל עצם‬ ‫שנקלט בממ”ג‪ .‬התרשמנו כי הממ”ג הולך לתפוס יותר ויותר נפח‬ ‫פעילות בשנים הבאות ועל כן הוסכם על ידי כולם כי השעות‬ ‫הרבות אותן בילו התלמידים בכיתת המחשבים בביצוע תרגילי‬ ‫הקורס הן בהחלט מועילות‪.‬‬ ‫פרופ’ טל סבוראי‪ ,‬מרצה הקורס‬ ‫‪8‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫מרחב ומשפט‬ ‫פרופ’ אורן יפתחאל‬ ‫במחלקה‬ ‫ים‬ ‫ש‬ ‫חד‬ ‫ים‬ ‫ס‬ ‫ור‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫סמסטר א’ ימי רביעי ‪ 2 | 17:45-16:15‬נק”ז‬ ‫מודדים‬ ‫קיימות‬ ‫ד”ר מידד‬ ‫קיסינגר‬ ‫סמסטר ב’‬ ‫ימי ראשון‬ ‫‪17:45-15:15‬‬ ‫‪ 3‬נק”ז‬ ‫> לסילבוס‬ ‫ב‬ ‫שנים האחרונות הולכת וגוברת‬ ‫המודעות לקשרים שבין פעילות‬ ‫אנושית לבין מצבן של המערכות‬ ‫הסביבתיות‪ ,‬ובהתאם לכך הולכת‬ ‫ומתגבשת ההכרה בצורך לקדם‬ ‫פיתוח בר‪-‬קיימא‪ .‬הכרה זו מובילה‬ ‫להתפתחותן של מגוון שיטות‪ ,‬אשר‬ ‫שואפות לאמוד את מידת ההשפעה‬ ‫ולאפשר בחינה של דרכי פעולה שונות‪,‬‬ ‫תכנון‪ ,‬ומדיניות לקיימות‪ .‬גישות אלו‬ ‫כוללות בין היתר‪ :‬מגוון אינדיקטורים‬ ‫ואינדקסים של קיימות‪ ,‬ניתוח מחזור‬ ‫חיים של מוצרים ופעילויות (‪Life‬‬ ‫‪ ,)Cycle Analysis‬מטבוליזם חברתי‪,‬‬ ‫טביעת רגל אקולוגית (‪Ecological‬‬ ‫‪ )Footprint Analysis‬וטביעת רגל‬ ‫פחמנית (‪.)Carbon Footprint‬‬ ‫הקורס “מודדים קיימות” יחשוף את‬ ‫הסטודנטים למגוון שיטות וגישות אלו‬ ‫ויאפשר במסגרתו התנסות ויישום‬ ‫ברמות השונות (הרמה המקומית‬ ‫והרמה הבין‪-‬לאומית)‪ .‬במהלך הקורס‬ ‫יושם דגש על ההיבטים המרחביים של‬ ‫ההשפעות‪ ,‬המיקומים הגיאוגרפיים‬ ‫של המרכיבים השונים‪ ,‬וניתוח‬ ‫המשמעויות לפיתוח בר קיימא‪.‬‬ ‫הקורס מוצע לתלמידי תואר שני‪.‬‬ ‫> לסילבוס‬ ‫מהלך הקורס נבחנים בצורה שיטתית הקשרים בין שינויים‬ ‫מרחביים לבין המערכת המשפטית‪ .‬לשם כך מנתחים‬ ‫הסטודנטים חומרים הנוגעים למספר סוגיות שעמדו בבסיס מאבקים‬ ‫מרחביים והגיעו להחלטות משפטיות תקדימיות‪ ,‬ביניהן‪ :‬נגישות‬ ‫לחופים‪ ,‬סגרגציה יישובית‪ ,‬כוחה התכנוני של מערכת הביטחון‪,‬‬ ‫ועדות קבלה‪ ,‬שמירת השבת במרחבים ציבוריים‪ ,‬חריגות תכנוניות‬ ‫של יזמים‪ ,‬הפקעת קרקעות‪ ,‬בעיקר מערבים‪-‬פלסטינים‪ ,‬מכשול‬ ‫ההפרדה בגדה‪ ,‬ושאלת ההכרה ביישובים הבדווים‪.‬‬ ‫הקורס “מרחב ומשפט” מוצע לתלמידי תואר שני במגמת תכנון עיר‬ ‫ואזור וגיאוגרפיה אנושית‪.‬‬ ‫גאוגרפיה משפטית‪ :‬הלכה למעשה‬ ‫מאז ‪ 2008‬מתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע משפט מפתח‬ ‫בנוגע לתביעות בעלות הקרקע של הבדווים‪ ,‬המתנהל בין יורשי השייח’‬ ‫סולימאן אל‪-‬עוקבי לבין מדינת ישראל‪ .‬שני הצדדים טוענים לבעלות‬ ‫על הקרקע‪ .‬הבדווים טוענים לבעלות על הקרקע בכוח ירושה מאבות‬ ‫אבותיהם‪ ,‬מגורים ועיבוד ממושך עד לגירושם מאדמתם בשנת ‪.1951‬‬ ‫המדינה טוענת לבעלות עקב אי‪-‬רישום הקרקע ע”י הבדווים בתקופה‬ ‫העות’מאנית והבריטית‪ .‬הבדווים מסתמכים על תקפותו של הדין‬ ‫המסורתי‪ ,‬לפיו הייתה הקרקע רשומה כשייכת למשפחת אל‪-‬עוקבי‪,‬‬ ‫ואילו המדינה מבקשת להחיל את הדין הישראלי‪ ,‬על‪-‬פיו הקרקעות‬ ‫נחשבות כ’מתות’ ולכן כרכוש המדינה‪.‬‬ ‫חלק מרכזי של העדויות במשפט התמקד בסוגיות גיאוגרפיות‪ ,‬כגון‬ ‫התפתחות ההתיישבות‪ ,‬החקלאות ומשטר המקרקעין בנגב לפני קום‬ ‫המדינה‪ .‬שני העדים המומחים המרכזיים ‪ -‬פרופ’ אורן יפתחאל ופרופ’‬ ‫רות קרק מלמדים גיאוגרפיה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון ובאוניברסיטה‬ ‫העברית בירושלים‪.‬‬ ‫שטפונות ה‬ ‫כתופעה‬ ‫מרחבית‬ ‫ד”ר חי כהן‬ ‫סמסטר ב’‬ ‫ימי שני‬ ‫‪19:45-18:15‬‬ ‫‪ 3‬נק”ז‬ ‫> לסילבוס‬ ‫קורס עוסק בשיטפונות כתופעת‬ ‫טבע‪ .‬הלימודים כוללים סקירה‬ ‫מעמיקה של הנושא לאורך הזמן‬ ‫ובמרחב מנקודת המבט של יחסי‬ ‫אדם‪-‬סובב‪.‬‬ ‫במהלך הקורס ננסה לענות על‬ ‫השאלה‪ :‬האם שיטפונות הם אסון‬ ‫טבע או תופעת טבע נורמאלית‬ ‫שהאדם מתקשה להסתגל אליה?‬ ‫נושאי הלימוד יכללו‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫היבטים תרבותיים ומסורות הקשורים‬ ‫לשיטפונות‪ ,‬הידרולוגיה ופלאו‪-‬‬ ‫הידרולוגיה של שיטפונות‪ ,‬היבטים‬ ‫גאומורפולוגיים‪ ,‬אקולוגיים וגאוגרפיים‬ ‫של שטפונות‪ ,‬שיטפונות בדברי הימים‬ ‫של כדור‪-‬הארץ‪ ,‬אסונות כתוצאה‬ ‫משטפונות‪ ,‬היבטים סביבתיים ותכנון‬ ‫לקראת שיטפונות‪ ,‬השלכות על משק‬ ‫מים‪ ,‬שיטפונות במדבר בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫הקורס מוצע לתלמידי תואר ראשון‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫התחנה ההידרולוגית של המעבדה לגאומורפולוגיה‪ ,‬בראשותו של פרופ’ יוני‬ ‫לרון‪ ,‬בנחל אשתמוע‪ .‬התמונה צולמה בינואר ‪ 2010‬בזמן שטפון ‪.‬‬ ‫בתחנה זו נמדדים איכות המים‪ ,‬רום‪ ,‬ספיקת גרופת‪ ,‬שיפוע המים‪ ,‬מהירות‬ ‫המים ועוד‪ .‬בערוץ טמונות מלכודות גרופת‪ ,‬שנפחן הכולל הוא כ‪ 2-‬קוב‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫כדי לשולפן לאחר שטפון‪ ,‬נדרשים מנופים‪.‬‬ ‫בימים אלה משמשת התחנה שני סטודנטים למחקר בהנחייתו של פרופ’‬ ‫לרון‪ :‬רונאל ברזילי‪ ,‬סטודנט לתואר שלישי‪ ,‬ודניאל זמלר‪ ,‬סטודנט לתואר שני‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫בעקבות המורשת היהודית‬ ‫בסמסטר ב’ תשע”א אצא אי”ה לחצי שנת שבתון שתחולק בין הונגריה וספרד‪ .‬בהונגריה‬ ‫הוזמנתי על ידי ראש המחלקה לגיאוגרפיה חברתית ופיתוח ותכנון אזורי באוניברסיטת דברצן‪,‬‬ ‫פרופ’ אישטוון סולי‪-‬זקר‪ ,‬להצטרף לצוות מחקר שעוסק באינטגרציה של יישובים ואוכלוסיות‬ ‫באזורי גבול‪ .‬כמדינה מוקפת גבולות יבשתיים ‪ -‬ומאז שהצטרפו לקהילייה האירופית ופתחו‬ ‫את כל מעברי הגבול עם המדינות השכנות ‪ -‬נושא האינטגרציה לאורך הגבולות מעסיק את‬ ‫ההונגרים עד מאד‪ .‬בספרד אעסוק בחקר התרומה של המורשת היהודית לפיתוח התיירות‬ ‫המקומית‪ .‬בנושא זה אשתף פעולה עם פרופ’ סלבדור אנטון קלבה מאוניברסיטת רובירה אי‬ ‫וירג’ילי שבטרגונה וד”ר נוריה גאלי מאוניברסיטת גירונה‪ .‬הנתונים שייאספו במהלך השבתון‬ ‫ישמשו כחומרי גלם להוראה ומחקר בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫פרופ’ שאול קרקובר‬ ‫אב”ג‪ :‬קמפוס ירוק‬ ‫פרופ’ דן בלומברג עומד בראש המועצה‬ ‫הירוקה של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫כפועל יוצא של פעילות המועצה זכתה‬ ‫האוניברסיטה לפני כשנה בתו תקן “קמפוס‬ ‫ירוק” ולאחרונה דורגה במקום ה‪ 46-‬בדרוג‬ ‫העולמי של אוניברסיטאות במידת המחויבות‬ ‫הסביבתית שלהן‪.‬‬ ‫המועצה הירוקה פעלה בשנתיים האחרונות‬ ‫לשינוי בתפיסה ובפעילות של המערכת‬ ‫הלוגיסטית באוניברסיטה ולהגברת המודעות‬ ‫לשימוש מושכל במשאבים‪ ,‬כגון נייר‪ ,‬מים‬ ‫וחשמל‪ .‬פעילות זו הביאה לחסכון משמעותי‬ ‫ומדיד במשאבים הללו‪ .‬המועצה פעלה גם‬ ‫לפתיחת קורסים בחינוך הסביבתי וניהול‬ ‫סביבתי של מפעלים כימיים ולהעמקת הקשר‬ ‫בין האוניברסיטה לקהילה‪ .‬קשרים אלה‬ ‫מטופחים גם באמצעות מתן מענקים לעידוד‬ ‫פעילויות סביבתיות קהילתיות‪ .‬לאחרונה‬ ‫הצטרף גם ד”ר מידד קיסינגר לפעילות‬ ‫המועצה הירוקה כיו”ר תת הוועדה לחינוך‬ ‫ופרוייקטים קהילתיים‪ .‬מומלץ להתרשם‬ ‫מפעילות המועצה באתר קמפוס ירוק‪.‬‬ ‫השיבה מאילת‬ ‫בארבע השנים האחרונות (תשס”ז‪-‬תש”ע)‬ ‫כיהנתי כדיקן בקמפוס אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫באילת‪ .‬בשנים אלו חילקתי את זמני בין‬ ‫המחלקה בבאר שבע בימי ראשון וחמישי‬ ‫לבין ניהול הקמפוס באילת בימים שני עד‬ ‫רביעי‪ .‬היו אלה שנים מאתגרות‪ .‬זו לא רק‬ ‫הנסיעה השבועית הלוך וחזור לאילת‪ .‬זהו גם‬ ‫האתגר הגדול של פיתוח קמפוס חדש בעיר‬ ‫הרחוקה ביותר ממרכזי האוכלוסייה בארץ‪.‬‬ ‫בשנות עבודתי באילת הצלחתי להגדיל את‬ ‫אוכלוסיית הסטודנטים בכחמישים אחוז‬ ‫ולפתוח באילת תכניות לימוד חדשות כמו‬ ‫כלכלה וחשבונאות‪ ,‬עבודה סוציאלית ועוד‪.‬‬ ‫עשיתי ניסיון “למשוך” לקמפוס אילת גם את‬ ‫לימודי הגיאוגרפיה‪ ,‬ניסיון שלא הצליח‪ .‬השיבה‬ ‫למחלקה במשרה מלאה מחזירה אותי ואת‬ ‫משפחתי לחיים נורמליים של הוראה ומחקר‬ ‫במלוא מובן המילה‪.‬‬ ‫פרופ’ שאול קרקובר‬ ‫הייתי ‪ -‬במקסיקו‬ ‫בחודשים אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ 2010‬שהיתי במכון למחקר אקולוגי בעיר ‪ ,XALAPA‬מקסיקו‬ ‫(פירוש השם באחת מהשפות האינדיאניות המקומיות “מעין בחולות”)‪ ,‬במטרה להכיר מקרוב‬ ‫מערכת של דיונות חוף באזור סוב‪-‬טרופי לח (ממוצע גשם שנתי ‪ 1,300‬מ”מ) ולהיות מעורבת‬ ‫במחקר שהחל לפני כשנתיים‪.‬‬ ‫המחקר התבצע בדיונות החוף שמצפון לעיר ‪ Veracruz‬ובסמוך לתחנת המחקר האקולוגית‬ ‫‪ ,La Mancha‬ששוכנת במפרץ מקסיקו ולאורך החוף של האוקיינוס האטלנטי‪.‬‬ ‫המחקר אליו התלוותי עסק בהשפעות דריכה על כיסוי והרכב הצומח‪ .‬תוצאות המחקר‪ ,‬אותן‬ ‫ניתחתי יחד עם ד”ר לנה ז’בלב מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬הראו שלחצי‬ ‫דריכה שמופעלים לכיוון מורד המדרון משפיעים יותר ובאופן מובהק על הירידה בכיסוי‬ ‫הצומח ומספר המינים‪ ,‬בהשוואה ללחצי דריכה שמופעלים לכיוון מעלה המדרון‪ .‬למרות זאת‪,‬‬ ‫ההבדלים בין שני המצבים מטשטשים תוך ‪ 4‬חודשים מיום תחילת הניסוי‪ ,‬והשבילים שנוצרו‬ ‫כתוצאה מכך חוזרים למצבם הראשוני לאחר שנה ו‪ 4-‬חודשים‪.‬‬ ‫התוצאות שהתקבלו במחקר זה דומות לתוצאות שהתקבלו במחקרים שונים שביצעתי בארץ‬ ‫בדיונות החופיות לאורך משור החוף‪ ,‬למרות ההבדלים בהרכב החול וכמות הגשמים (‪1,300‬‬ ‫לעומת כ‪ 500-‬מ”מ בממוצע שנתי)‪ .‬עובדה זו מצביעה על הפוטנציאל הגבוה של השיקום‬ ‫והשחזור של מערכות חוליות בעקבות לחצי דריכה והשפעות רכבי שטח‪.‬‬ ‫פרופ’ פועה בר‬ ‫דרישת שלום מאירופה‬ ‫מאוקטובר ‪ 2010‬ועד ספטמבר ‪ 2011‬אני שוהה בשבתון‪ ,‬שמתחלק בין ספרד לצרפת‪ .‬בספרד‬ ‫התקבלתי כפרופ’ אורח ל‪ 3-‬חודשים למחקר בלבד במחלקה לגאודינמיקה שבאוניברסיטת‬ ‫מדריד‪ .‬בספרד אני מתמקד בהדרכת הדוקטורנטית ‪ ,Ana Lucia‬יחד עם ‪Prof. Jose-‬‬ ‫‪ ,Francisco Martin-Duque‬בנושאי סחיפה והסעת חול בערוצים חתורים‪ .‬אנה כבר‬ ‫ביקרה במחלקתנו פעמיים‪ .‬בנוסף אני עוזר בהדרכה של ‪,Cristin Martin Moreno‬‬ ‫דוקטורנטית אחרת באותה קבוצה‪ ,‬בנושא הסעה של מרחפים וחול מאזורי כרייה לפארק‬ ‫הטבע ‪ Alto Tajo‬בקסטיליה לה‪-‬מנשה‪.‬‬ ‫מתחילת ינואר ועד סוף השבתון אהיה פרופ’ אורח למחקר בלבד ב‪Universite Joseph-‬‬ ‫‪ Fourier‬שבגרנובל‪ ,‬במחלקה להנדסה סביבתית עם הקולגה ‪,Philippe Belleudy‬‬ ‫היחידי העוסק כיום בהידרופון לניטור אקוסטי של גרופת נחלית‪ ,‬שיטה דומה לזו שלמדתי‬ ‫בשבתון הקודם בקיוטו עם גיאופונים‪ .‬גם בצרפת ישנו מחקר ממומן שיתקיים ב‪Draix--‬‬ ‫‪ Haux Provence‬בשיתוף עם ‪ Fred Liebault‬באזור ערוצים חתורים בחרסיות שחורות‬ ‫וחולות המוכרים בספרות‪ .‬עיקר המחקר יכוון לניטור אקוסטי וישיר ולימוד תנועת גרופת‬ ‫נחלית‪ .‬הקשרה לשינויים נחליים מעניינים מאוד באזור זה‪ ,‬שכן העונתיות משנה את תנאי‬ ‫הסף‪ .‬באזור הייתה לפני שנתיים הדוקטורנטית יעל סטורץ‪-‬פרץ‪ ,‬שתגיע לצפון מזרח איטליה‬ ‫למדידות שדה‪ ,‬בהן גם אני אשתתף‪ .‬המסטרנט דניאל זמלר אף הוא יחזור לאזור נהר‬ ‫ה‪ ,Tagliamneto-‬גדול נחלי הפזרות בארופה‪ ,‬לסדרת מדידות שנייה עם קבוצת טרנטו‬ ‫ובהשתתפותי‪ .‬בשהייתי בגרנובל אעבוד גם במזרם עם שני חוקרי ה‪Alain :CEMAGREF-‬‬ ‫‪ .Reckin & Philippe Frey‬הדוקטורנט רונאל ברזילאי יבוא לביקור בגרנובל כדי ללמוד‬ ‫את מערכת ההידרופון‪ ,‬שכן במסגרת הדוקטורט הוא למד מערכת מקבילה של גיאופונים‬ ‫בשויצריה ובארץ‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פרופ’ יוני לרון‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫זרקור על עמיתי מחקר‪ ,‬אורחים וסטודנטים‬ ‫ד”ר ארנון בן‪-‬ישראל‬ ‫ד”ר ארנון בן‪-‬ישראל הוא פוסט‪-‬דוקטורנט במחלקה‪ ,‬העוסק מזה שנתיים‬ ‫במחקר משותף עם פרופ’ אבינועם מאיר בנושא פעילות פנ”ס (פנאי‪-‬נופש‪-‬‬ ‫ספורט) מחוץ לבית בקרב ערביי הנגב הבדווים‪ .‬תופעה זו‪ ,‬הרווחת מאוד במרחב‬ ‫הישראלי הכללי‪ ,‬הולכת וצוברת תאוצה גם בקרב אוכלוסיה זו‪ ,‬אך בניגוד לשאר‬ ‫האוכלוסייה היא מתקיימת תחת מגבלות תרבותיות הנובעות מכללים מרחביים‪-‬‬ ‫חברתיים בלתי כתובים ייחודיים למדי‪ ,‬המעצבים את המרחב הציבורי הבדווי‪.‬‬ ‫במוקד המחקר ניצבים תושבים ותושבות של חורה‪ ,‬לקייה ותל‪-‬שבע‪ ,‬אשר‬ ‫מקיימים שגרת הליכות ספורטיביות מטעמים שונים‪ .‬למחקר זה יש משמעויות‬ ‫חשובות לאופני עיצוב המרחב העירוני הציבורי והפרטי ולכן גם למדיניות הפיתוח‬ ‫העירונית‪ .‬המחקר‪ ,‬אשר ממומן ע”י הקרן הלאומית למדעים‪ ,‬מצוי בשלב של ניתוח‬ ‫וסיכום שלב השדה‪.‬‬ ‫במחקר הדוקטוראט‪ ,‬אותו השלים ב‪ ,2008-‬בחן בן‪-‬ישראל את תחושת המקום‬ ‫של בדווים תושבי חורה‪-‬יתיר‪ .‬במסגרת זו התמקד ארנון בקהילת העיירה חורה‪,‬‬ ‫שהוקמה ב‪ 1989-‬כיישוב קבע מתוכנן לתושבי הכפרים באזור‪ ,‬וכן בקהילות‬ ‫המתגוררות בכפרים הבלתי מוכרים שסביב לחורה‪ ,‬בואכה יער יתיר‪ .‬המחקר‬ ‫מציע ניתוח תרבותי‪-‬פרשני למגוון שאלות שעוסקות בהתנסות במקום‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה‪ :‬כיצד נחווה המקום ועל ידי מי? מהי מידת האינטראקציה בין השבטים השונים‬ ‫בעיירה? מה תפקידו של האסלאם הפוליטי במערך שבטי פטרי‪-‬לוקאלי זה? מהם‬ ‫מעלותיו ומהם מגבלותיו של מרחב ציבורי לסוגיו בעיירה? כיצד משוים המרחב? איזה סיפור מספר הנוף של מערך יישובי כה מורכב?‬ ‫ד”ר ארנון בן ישראל לוקח גם חלק בכינונו של המרכז לעירוניות ים‪-‬תיכונית – בת‪-‬ים‪ .‬במסגרת זו הוא השלים זה מכבר מחקר גיאוגרפי‪-‬היסטורי‪,‬‬ ‫שמתמקד בדימיוּן‪ ,‬תכנון וייסוד שכונת “בית וגן”‪ ,‬אשר הפכה למועצה מקומית בת‪-‬ים בשנת ‪ 1936‬והוכרזה כעיר בשנת ‪.1958‬‬ ‫אורח‬ ‫ביקורו של פרופ’ פיטר מ‪ .‬אטקינסון‪ ,‬ראש בית הספר לגאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת סאות’המפטון‬ ‫באמצע חודש ינואר השנה נערך ביקור של פרופ’ פיטר מ‪ .‬אטקינסון במחלקה העבודה על הפרויקט תמשך במסגרת ביקורים של ענבר וטל‬ ‫במסגרת מחקר משותף אשר הוא מבצע עם פרופ’ טל סבוראי וענבר באוניברסיטאות סאות’המפטון וקורנל‪.‬‬ ‫חסיד‪ ,‬תלמידה לתואר שני במחלקה‪ .‬פרופ’ אטקינסון הוא מומחה בעל שם‬ ‫עולמי לגאואינפורמטיקה‪ ,‬ובעיקר גאוסטטיסטיקה‪ ,‬והמחקר עוסק בלימוד‬ ‫אוטוקורלציה ואינטרפולציה של תכונות פיזיקליות‪ ,‬כימיות וביולוגיות של הקרקע‬ ‫לשם חיזוי איכות קרקע‪ ,‬לימוד תהליכי דלדול קרקע והשפעת אגרוטכנולוגיה על‬ ‫תפקוד המערכת האקולוגית‪-‬חקלאית‪ .‬המחקר ממומן על ידי המועצה הבריטית‬ ‫במסגרת קרן ‪ BIRAX‬והוא מבוצע בשיתוף פעולה עם אגף שימור הקרקע‬ ‫בישראל וכן עם חוקרים באוניברסיטת קורנל בניו‪-‬יורק‪ .‬אחת משאלות המחקר‬ ‫הבסיסיות היא כיצד משלבים באינטרפולציית קריגינג‪ ,‬המתבססת על ההנחה‬ ‫של רציפות במרחב‪ ,‬את השפעות הטיפולים החקלאיים המתבצעים בשדות‬ ‫ויותר מכך את ההיסטוריה של הטיפולים‪ ,‬אשר גם לה השפעה ניכרת על איכות‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫במסגרת הביקור פותחה פלטפורמה חדשה לחיזוי תכונות קרקע על סמך‬ ‫שילוב מידע טופוגרפי רציף ומידע מבוסס‪-‬פוליגון המתאר באמצעות וקטור התמונה מתארת ירידה משמעותית מאוד בעובי הקרקע בשדות‬ ‫את ההיסטוריה של שיטות העיבוד בשדה‪ .‬כמו כן נלמדו מספר פתרונות לריסון חקלאיים ברמות מנשה כתוצאה מסחיפה משטחית מואצת‪ .‬המצב‬ ‫תהליכי דלדול קרקע ובוצעה עבודת עריכה של סדרת פרסומים‪ ,‬שנשלחו מ‪ 15-‬כה חמור עד כי החקלאים‪ ,‬שמסיבות כלכליות אינם יכולים להפסיק‬ ‫מדינות עבור גיליון מיוחד שיפורסם בכתב העת היוקרתי ‪ .Geomorphology‬לעבד‪ ,‬זורעים ומגדלים את היבול בתוך אופק ‪ C‬בלוי‪ ,‬ואף לעתים‬ ‫נושא הגליון המיוחד יהיה שימושי גאואינפורמטיקה ללימוד תהליכי סחיפת מים‪ .‬בתוך סלע האם‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫בכתובים‬ ‫פרסומים חדשים של אנשי המחלקה‬ Alfasi, N. and Fenster, T. (2009) Between the Global and Storz-Peretz, Y., Bowman, D., Laronne, J., and Svoray, T., the Local: on global locality and local globality. Urban (2010). Rapid incision of a small, coarse and steep fandelta in response to base-level fall: the case of Nahal Geography, 30 (5): 543-566. Qedem, the Dead Sea, Israel. Earth Surface Processes Cohen, H., Laronne, J., and Reid, I. (2010). Simplicity and and Laandforms, 1-14. complexity of bed load response during flash floods in a gravel bed ephemeral river: A 10 year field study. Water Svoray, T., and Ben-said, S. (2010). Multi-criteria analysis of soil loss, water ponding and sediment logging in a Resources Research, 46: 1-14. Mediterranean agricultural catchment. Earth Surface Gradus, Y. (2010). Water Management and Land Processes and Landforms, 35: 202-216. Reclamation in Israel. in S. Puiestra (Ed.) Land Reclamations: Geo-Historical Issues in a Global Svoray, T., and Karnieli A., (2011). Rainfall, topography, and primary production relationships in a semiarid Perspective, Bologna: Ptron Editore. pp. 77-98. ecosystem. Ecohydrology, 4: 56-66. Katra, I., Scheidt, S., and Lancaster, N. (2009). Changes in active eolian sand at northern Coachella Valley, Yiftachel, O., and Roded, B., (2010). Abraham’s Urban California. Geomorphology, doi: 10.1016/ j.geomorph. footsteps: political geography and religious radicalism in Israel/Palestine. in N., alSayyad, and M., Massoumi (eds.). 2008.10.004 The Fundamentalist City? Religiosity and the remaking Kissinger, M., and Gottlieb, D. (2010). Place oriented of urban space. London: Routledge, pp. 177-208. ecological footprint analysis — The case of Israel’s grain Yiftachel, O., Goldhaber, R., and Nuriel, R. (2010). Urban supply, Ecological Economics, 69(8):1639-1645. Justice and Recognition: Affirmation and Hostility in Kissinger, M., and Rees, W., E. (2010). An interregional Beersheba.in P., Marcuse et al. (eds.). Search of the Just ecological approach for modelling sustainability in a City, London: Routledge, pp. 120-143. globalizing world - Reviewing existing approaches and emerging directions. Ecological Modelling, 221(21): Yu, S., Bell, D., and Kutiel-Bar, P. (2009). Impact of microhabitats on the heterogeneity of seedling 2615-2623. emergence in a Mediterranean sand dunes community. Kissinger, M., Timmer V. and Rees, W., E. (Accepted Ecoseince, 16 (3): 369-378. for publication). Interregional Interdependence: Framework and Policy Prescriptions for Sustainability. In Globalisation and Ecological Integrity in Science and ‫גם בעברית‬ International Law. Cambridge: Cambridge Scholars Publishing. ‫ משילות‬:‫ ירושלים של כסף‬.)‫ (לקראת פרסום‬.‫ נ‬,‫ ואלפסי‬.‫ א‬,‫גנן‬ .‫ סוציולוגיה ישראלית‬,‫ יזמות עסקית ועיצוב המרחב‬,‫עירונית‬ Meir. A. and Gekker, M. (forthcoming). Gendered space, power relationships and domestic planning and design ?‫ לקראת הכרה ביישובים הבדווים‬.)2009( .‫ א‬,‫יפתחאל‬ among displaced Israeli Bedouin. Women Studies :)1( 6 ,‫ תכנון‬.‫מטרופולין באר שבע בעקבות ועדת גולדברג‬ International Forum. .184-165 Melamed, G., Rotman, S.R., Blumberg, D.G., and Weiss, ‫ מיקרו‬:‫ דומים ושונים‬.)2010( .‫ י‬,‫ ובננסון‬,.‫ נ‬,‫ אלפסי‬,.‫ ש‬,‫פלינט‬ A.J., (Accepted for publication). Anomaly Detection in ‫ י”ב‬,‫ סוציולוגיה ישראלית‬,‫סגרגציה של חרדים במרכז ירושלים‬ Multi-Polarimetric Radar Images. International Journal .111-83 :)1( of Remote Sensing. ‫ ממבנה‬:‫אביב‬-‫ מטרופולין תל‬.)2009( .‫ א‬,‫ ואדלר‬,.‫ ש‬,‫קרקובר‬ Navarro, M., Muñoz-Pérez, J., Román-Sierra, J., Tsoar, -‫אביב‬-‫ תל‬.)‫ קיפניס (עורך‬.‫ בתוך ב‬.‫מוקדי למבנה מפוזר‬-‫חד‬ H., Rodríguez, I., and Gómez-Pina, G. (Accepted for -‫ תל‬.‫ מאה השנים הראשונות‬,‫ מפרבר גנים לעיר עולם‬:‫יפו‬ publication). Assessment of highly active dune mobility in .338-315 ‫ ע”מ‬,‫ פרדס הוצאה לאור‬:‫אביב‬ the medium, short and very short term. Geomorphology. ‫ משארי נוף סובייקטיביים‬:‫ חלונות אל העבר‬.)2010( .‫ א‬,‫שטרן‬ Stern, E., (2010). Subjective Congestion. in K., Button, .26-5 :76 ,‫ אופקים בגיאוגרפיה‬.‫בישראל‬ H., Vega, and P., Nijkamp (eds.). A Dictionary of Transport Analysis. Cheltenham, UK.: Edward Elgar Publishing. 12 ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫עסקו במלאכה‬ ‫כתבו‪:‬‬ ‫איציק אוגוסט‬ ‫נורית אלפסי‬ ‫דני בלומברג‬ ‫רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬ ‫ארנון בן‪-‬ישראל‬ ‫פועה בר‬ ‫נועה הלל‬ ‫ורד זיסו‬ ‫דניאל זמלר‬ ‫אורן יפתחאל‬ ‫חי כהן‬ ‫ענת כרמי‬ ‫יוני לרון‬ ‫אבינועם מאיר‬ ‫רועי נוריאל‬ ‫טל סבוראי‬ ‫חיים צוער‬ ‫יצחק קטרה‬ ‫מידד קיסינגר‬ ‫שאול קרקובר‬ ‫אהוד רייס‬ ‫איתי רנן‬ ‫אלי שטרן‬ ‫צילמו‪:‬‬ ‫רמי זיתוני‬ ‫דניאל זמלר‬ ‫רועי נוריאל‬ ‫טל סבוראי‬ ‫איציק פלתיאל‬ ‫יצחק קטרה‬ ‫אהוד רייס‬ ‫חזרה לתוכן העניינים‬ ‫‪13‬‬