שלום לכולם - המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון

‫שלום לכולם‬
‫> חדשות ‪2‬‬
‫> על הפרק ‪3‬‬
‫> בשדה המחקר ‪4‬‬
‫> שומעים ומשמיעים ‪6‬‬
‫> עכברי שדה ‪8‬‬
‫> הוראת השעה ‪9‬‬
‫> אקס‪-‬טריטוריה ‪10‬‬
‫> נא להכיר ‪11‬‬
‫> בכתובים ‪12‬‬
‫> עסקו במלאכה ‪13‬‬
‫החלטנו לחדש ימים כקדם ולהחיות מחדש את ידיעון המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בבאר שבע‪ .‬הידיעון הראשון יצא לאור בגרסה מודפסת ובשחור‪-‬לבן‬
‫בשנת ‪ ,1972‬בעריכתו של פרופ’ יהודה גרדוס‪ ,‬ומשנת ‪ 1976‬ועד ‪ 1998‬בעריכתו של פרופ’‬
‫אלי שטרן‪ .‬בסך הכל ראו אור ‪ 26‬ידיעונים‪.‬‬
‫עידן התקשורת והגרפיקה מציע כר נרחב לאפשרויות‪ ,‬הן מבחינה חזותית ואסתטית‪ ,‬והן‬
‫מבחינת הפצה ושווק (וכשיש את רוני‪ ,‬השמיים הם הגבול‪.)...‬‬
‫מתחקיר קצר שערכתי בין התלמידים במחלקה ובעיקר בין תלמידים שמתעניינים בלימודים‬
‫במחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬עולה תמונה די עגומה לגבי התדמית של הגאוגרפיה בעיני הציבור‪,‬‬
‫ובמידה מסוימת גם בתוך האקדמיה‪ .‬מטרתו של הידיעון היא להציג את העשייה המגוונת‬
‫והיחודית בגאוגרפיה‪ ,‬שמשלבת הוראה ומחקרים בין תחומי מדעי הסביבה (הגאוגרפיה‬
‫הפיזית) ובין תחומי לימודי הסביבה (הגאוגרפיה האנושית)‪ ,‬כשם שמתבטא במחלקה שלנו‪.‬‬
‫הידיעון כולל מדורים מגוונים‪ ,‬ביניהם מדור חדשות‪ ,‬המביא ידיעות הישר מהתנור‪ ,‬מדור על‬
‫הפרק‪ ,‬המנתח תופעות מקומיות עכשוויות מזוית ראיה אקדמית‪ ,‬בשדה המחקר‪ ,‬המציג‬
‫קמצוץ משלל המחקרים המתקיימים במחלקה‪ ,‬מדור שומעים ומשמיעים‪ ,‬הסוקר כנסים‬
‫מדעיים מהארץ ומהעולם שארעו בסמסטר האחרון‪ ,‬מדור עכברי שדה‪ ,‬שמביא תיאור של‬
‫מקצת מהסיורים שהתקיימו במחלקה לאחרונה‪ ,‬מדור הוראת השעה הפותח צוהר לחלק‬
‫מן הקורסים החדשים המוצעים לסטודנטים‪ ,‬מדור אקס‪-‬טריטוריה‪ ,‬המבטא את פעילותם‬
‫של חברי הסגל מחוץ למחלקה‪ ,‬מדור נא להכיר המציג אחד או שניים מעמיתי המחקר‪,‬‬
‫האורחים והסטודנטים שמתארחים ופועלים במחלקה‪ ,‬מדור בכתובים‪ ,‬המציג את פרסומיהם‬
‫האחרונים של חברי הסגל והסטודנטים‪.‬‬
‫הידיעון מתוכנן לראות אור פעמיים בשנה‪ ,‬אחת לסמסטר‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לכל חברי המחלקה ותלמידיה‪ ,‬שנרתמו לכתיבה ותרמו רעיונות ותמונות‬
‫לידיעון‪ .‬תודה מיוחדת לרוני בלושטיין‪ ,‬שכל פעם מפליאה מחדש ברעיונותיה‪.‬‬
‫המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪website: www.geog.bgu.ac.il‬‬
‫‪email: [email protected]‬‬
‫ערכה ועיצבה‪ :‬רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬
‫פרופ' פועה בר‬
‫ראש המחלקה‬
‫חדשות‬
‫פרוייקט מחקר חדש בתחום סביבה ובריאות במחלקה לגאוגרפיה‪.‬‬
‫הפרוייקט המשותף לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬ביה”ח סורוקה ומוסדות‬
‫נוספים בארץ ובעולם‪ ,‬ייבחן את השפעת החשיפה לאבק מדברי על‬
‫איכות האוויר ובריאות האדם בנגב‪.‬‬
‫גובש נוהל ופותחה תוכנה חדשה לפניות לוועדת ההוראה לתואר‬
‫ראשון במטרה ליעל ולהקל על הסטודנט את תהליך הפנייה לוועדה‪.‬‬
‫מעתה פניות לוועדת ההוראה ייעשו באמצעות אתר המחלקה‪,‬‬
‫והסטודנט יקבל ישירות לתא הדוא”ל שלו מסמך דיגיטלי שיפרט‬
‫את החלטת הוועדה ונימוקיה‪ .‬פרטים מלאים ניתן למצוא באתר‬
‫המחלקה‪.‬‬
‫יהושע רצון‪ ,‬מהנדס המעבדות של המחלקה‪ ,‬זכה במקום הראשון‬
‫בתחרות הארצית לעובדים מצטיינים של ידיעות אחרונות ע”ש‬
‫נח מוזס‪ .‬האוניברסיטה הגישה את מועמדותו של יהושע לתחרות‬
‫בעקבות זכייתו בתחרות העובד המצטיין של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫בנגב לשנת ‪ .2010‬מקצועיותו ומסירותו לעבודתו הותירו את רישומן‬
‫על צוות השופטים בתחרות‪ ,‬אך לא פחות מכך גם גישתו החיובית‬
‫והסבלנית כלפי מקבלי השירות ואווירת העבודה הנינוחה שהוא‬
‫משרה על סביבתו‪ .‬כל הכבוד‪.‬‬
‫בכנס האגודה הגיאוגרפית שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בדצמבר ‪ ,2010‬הוענק פרס האגודה לשנת ‪ 2010‬למרכז הנגב‬
‫לפיתוח אזורי‪ ,‬שבראשותו של פרופ’ יהודה גרדוס‪ .‬הפרס הוענק‬
‫למרכז על פעילותו הרבה בנושאי פיתוח הנגב והעלאת המודעות‬
‫לנושא‪.‬‬
‫בפקולטה למדעי הרוח והחברה הוכרז על פרויקט מח”ר (מפרסמים‬
‫בחברה ורוח)‪ ,‬לעידוד פרסום מחקר איכותי על ידי סטודנטים בכתבי‬
‫עת מדעיים מובילים ולחשיפת מחקרי המחלקות השונות‪ .‬הפרויקט‬
‫כולל תחרות על פרס כספי למאמר שנכתב ע”י סטודנט והמאמר‬
‫הזוכה יוצג כפוסטר ויפורסם באתר אינטרנט שייועד לכך‪ .‬פרופ’ טל‬
‫סבוראי הוא יוזם הפרוייקט ופועל לקידומו עם דיקן הפקולטה‪.‬‬
‫אות זכויות האדם לשנת ‪ 2010‬ע”ש אמיל גרינצוויג הוענק לפרופ’‬
‫אורן יפתחאל בשל פעילותו לקידום זכויות האדם בשטחים‪ ,‬חלוקה‬
‫שווה של הזכויות החברתיות בישראל וקידום ההכרה בכפרים‬
‫הבדואים‪ .‬הפרס ניתן לפרופ’ יפתחאל במסגרת המצעד השנתי‬
‫לזכויות אדם בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בתאריכים ‪ 24-22‬במרץ ‪ 2011‬ייערך הכנס השנתי של החברה‬
‫הגיאולוגית הישראלית‪ .‬פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הכנס‪.‬‬
‫מחליף קידומת‬
‫כ‬
‫תב העת המדעי הבינלאומי ‪ Geography Research Forum‬חגג לאחרונה את כרך מס’ ‪ .30‬ה‪ GRF-‬יוצא לאור‬
‫במסגרת המחלקה ונוסד ב‪ 1979-‬במשותף על ידי פרופ’ אלי שטרן ופרופ’ אבינועם מאיר‪ ,‬אשר גם שימשו כעורכיו‬
‫לאחר מכן‪ .‬במשך השנים השתתפו בעריכתו חברי סגל שונים של המחלקה‪ ,‬ואף נוסדה לו מועצת עורכים בינלאומית‪.‬‬
‫בעשר השנים האחרונות משמש פרופ’ מאיר כעורכו הראשי‪ .‬פרופ’ יהודה גרדוס משמש כעורך סקירות ספרים‪ ,‬ולאחרונה‬
‫הצטרף ד”ר יובל קרפלוס כעוזר המערכת‪ .‬רוני בלושטיין‪-‬לבנון משמשת כעורכת כרטוגרפית ומנהלת הפקה‪.‬‬
‫בעשור האחרון עבר ‪ GRF‬שינוי מיבני ובמסגרתו כל כרכיו הינם גיליונות מיוחדים המוקדשים לנושא מסויים‪ .‬כל גיליון‬
‫מתוכנן שלוש שנים מראש ולשם כך מוזמן מדען בעל שם כעורך‪-‬אורח ואחראי לתהליך הבקרה המדעית בתיאום ושיתוף‬
‫עם העורך הראשי‪ .‬הכרכים האחרונים הוקדשו לנושאים הבאים‪ :‬כרך ‪;Urban Economies and Development :28‬‬
‫כרך ‪ ;Planning and the Public Interest :29‬כרך ‪.Aboriginal Canadians: Issues and Challenges :30‬‬
‫אתר ה‪ GRF-‬עבר אף הוא שידרוג לאחרונה‪ ,‬ובעתיד הקרוב ניתן יהיה לצפות בו בתקצירי המאמרים של חמש השנים‬
‫האחרונות ובמאמרים המלאים של כל הכרכים הקודמים‪ .‬תודה לד”ר קרפלוס על עזרתו הרבה והאיכותית לשידרוג זה‪.‬‬
‫בקרו באתר‪www.geog.bgu.ac.il/grf :‬‬
‫הכרך ה‪ 30-‬של ה‪GRF-‬‬
‫‪2‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫על הפרק‬
‫רק בימי חול‬
‫סופת האבק שפקדה אותנו לפני כחודשיים‬
‫היתה אחת מהסופות החזקות ביותר שנצפו‬
‫בארץ בשנים האחרונות‪ .‬כמה נתונים‬
‫מעניינים עליה ועל שכמותה‬
‫ז‬
‫ו השנה השלישית ברציפות שבה מתרחשת סופת אבק בקנה מידה אזורי באמצע חודש דצמבר‪ .‬סופת‬
‫האבק שפקדה אותנו בתאריכים ‪ 11-12.12.2010‬היתה אחת מהסופות החזקות ביותר שנצפו בארץ בשנים‬
‫האחרונות‪ .‬התופעה התרחשה עם המעבר של שקע קר ועמוק באזור שמרכזו היה מעל דרום תורכיה (איור‬
‫‪ :1‬תמונת לוויין (‪ )MODIS‬מיום ‪ .)12.12‬החזית הקרה של השקע לוותה במשבי רוח עזים שהגיעו למהירויות‬
‫של יותר מ‪ 20-‬מטר לשניה במקומות שונים בארץ‪ .‬הרוח החזקה גרמה לסחיפה של קרקעות במסלול‬
‫נשיבתה‪ ,‬כולל קרקעות בצפון מצרים‪ ,‬סיני‪ ,‬והנגב‪ .‬החלקיקים שנפלטו מפני הקרקע הוסעו באטמוספירה‬
‫וגרמו לאובך ברוב חלקי הארץ‪ .‬במשך יומיים רצופים נצפה אובך כבד בבאר שבע (בתמונה למעלה) ונמדדו‬
‫ריכוזים גבוהים של כלל החומר המרחף באטמוספירה (‪ 1000-4000‬מיקרוגרם למטר מעוקב) ושל חלקיקים‬
‫קטנים מ‪ 10 -‬מיקרומטר (‪ )PM10‬המוגדרים כחלקיקים נשימתיים (איור ‪ :2‬דוגמה של חלקיקי אבק בקנ”מ‬
‫של ‪ 10‬מיקרומטר)‪ .‬ריכוזים גבוהים יותר של חלקיקים באטמוספירה‪ ,‬לצד סחיפה חזקה של קרקע‪ ,‬נצפו‬
‫בשטחים הפתוחים והחקלאיים שממערב לבאר שבע‪ .‬במהלך הסופה ובסיומה הושקעו כמויות גדולות של‬
‫חלקיקים (בגודל של עד כ‪ 200-‬מיקרומטר) על פני הארץ בשיעור של עשרות גרם למטר רבוע‪ .‬הנתונים על‬
‫שקיעת החלקיקים נאספו בסיוע סטודנטים מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬במסגרת הקורס ‘אבק‬
‫מדברי’ והסמינר ‘קרקע וגיאומורפולוגיה’‪ ,‬וכחלק ממחקר פעיל על תפרוסת מרחבית‪-‬עתית של שקיעת אבק‬
‫בסביבות אורבניות וטבעיות בצפון הנגב‪ .‬בשנים האחרונות הולך וגובר העניין בסופות אבק עקב ההשלכות‬
‫הסביבתיות הרבות‪ .‬תהליך סחיפת קרקע ופליטת חלקיקים לאטמוספירה מוביל לדלדול של משאבי הקרקע‬
‫הטבעית או החקלאית‪ ,‬בעוד ששקיעת אבק גורמת להעשרה ביסודות של מערכות אקולוגיות ימיות ויבשתיות‬
‫אחרות‪ .‬לחלקיקי אבק באטמוספירה יש השפעות על מאזן הקרינה‪ ,‬טמפרטורת האוויר והתפתחות ענני גשם‪.‬‬
‫במהלך סופות אבק עולה משמעותית רמת זיהום האוויר ולכך יש השפעות על סביבת האדם‪ .‬בקרוב יחל‬
‫מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬ביה”ח סורוקה ומוסדות נוספים בארץ ובעולם‪ ,‬שייבחן את‬
‫השפעת החשיפה לאבק מדברי על איכות האוויר ובריאות האדם בנגב‪.‬‬
‫ד”ר יצחק קטרה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫שימור‬
‫מרקמים‬
‫היסטוריים‬
‫מחקר שהסתיים בימים אלה עוסק‬
‫ביכולת המובחנות הסובייקטיבית‬
‫של מרקמים עירוניים היסטורים‬
‫ומזהה את המרכיבים החזותיים‬
‫המגדירים את רמת ההיסטוריות של‬
‫אתר ומקום‬
‫ב‬
‫ימים אלה סיימו פרופ’ אלי‬
‫שטרן וד”ר אורלי רכטמן‪,‬‬
‫ששימשה כפוסט דוקטורנטית אצלנו‬
‫במחלקה‪ ,‬מחקר העוסק במובחנות‬
‫הסובייקטיבית של נופים עירוניים‬
‫היסטוריים‪.‬‬
‫שמירת מרקמים‪ ,‬מכלולים ואתרים‬
‫היסטורים המצויים בתוך אזורים‬
‫עירוניים‪ ,‬מתפתחים ודינאמיים‪ ,‬הוא‬
‫נושא חשוב העומד על סדר יומה‬
‫של ועדת המורשת העולמית של‬
‫אונסק”ו‪ .‬כיצד מבצעים שימור פרטני‬
‫ומקיף יחד עם פיתוח עירוני? הכנס‬
‫האחרון של פורום אונסק”ו בנושא‬
‫אוניברסיטאות ומורשת (פרופ’ אלי‬
‫שטרן עומד בראש הפורום הישראלי של אונסקו‬
‫בנושא זה)‪ ,‬שנערך בוייטנאם‪ ,‬הוקדש כולו לשימור‬
‫המרקמים העירוניים ההיסטוריים‪ .‬ההנחה הבסיסית‬
‫היא כי יכולתו של הפרט להבחין ולזהות נופים‬
‫עירוניים הסטורים בתוך המערך העירוני המודרני הוא‬
‫צעד ראשון בהגדרת מדיניות ואמצעים לשימורם‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬המחקר שנערך על ידי פרופ’ שטרן וד”ר‬
‫רכטמן בוחן את יכולת המובחנות הסובייקטיבית של‬
‫מרקמים עירוניים היסטורים ומזהה את המרכיבים‬
‫החזותיים המגדירים את רמת ההיסטוריות שלהם‪,‬‬
‫כמו גם את השפעת רמת ההיסטוריות וההיכרות עם‬
‫המרחב העירוני על ההעדפה החזותית של הפרט‪.‬‬
‫תוצאות המחקר הוצגו בקיץ האחרון בכנס של‬
‫‪ PECSRL‬שנערך בריגה‪ ,‬לטביה‪.‬‬
‫כיצד מגיבות מערכות אקולוגיות לבצורות‬
‫ולשינויי אקלים?‬
‫כששפת התכנון ושפת‬
‫הסביבה נפגשים‪...‬‬
‫מחקר חדש של המעבדה למידע גאוגרפי‬
‫שיח הסביבתי‪ ,‬הכלל‪-‬עולמי והמקומי‪ ,‬משפיע‬
‫על תהליכי מדיניות וקבלת החלטות במגוון‬
‫תחומים‪ ,‬שהתכנון המרחבי הוא העיקרי בהם‪ .‬גם‬
‫מערכת התכנון בישראל מגלה בשנים האחרונות‬
‫פתיחות ורגישות גוברים לשיקולים סביבתיים‪ ,‬שבאה‬
‫לידי ביטוי בתוכניות‪ ,‬במדיניות תכנון‪ ,‬בהקמת ועדות‬
‫ומוסדות תכנון ואף בחקיקה התכנונית‪.‬‬
‫פרופ’ אבינועם מאיר וד”ר נורית אלפסי חוקרים‬
‫את התהליך שבו שפת הסביבה והשיח הסביבתי‬
‫נפגשים עם שפת ותהליך התכנון‪ .‬המחקר נעשה‬
‫במשותף עם יובל סיגלר וסטפני סאז‪ ,‬תלמידי מחקר‬
‫לתואר שני‪ ,‬ומתנהל משתי נקודות מבט עיקריות‪ :‬זו‬
‫של מערכת התכנון וזו של התנועה הסביבתית‪.‬‬
‫בישראל תהליכי שינוי של שיח התכנון שמקורם‬
‫בתפישות סביבתיות נמשכים מאז תחילת שנות‬
‫ה‪ ,70-‬עת הוקם השירות לשמירת איכות הסביבה‬
‫במשרד ראש הממשלה‪ .‬הגלגולים והתמורות‬
‫בתהליך ההתקרבות הזה משקפים את קשיי‬
‫ההסתגלות של מערכת התכנון לשיח הסביבתי‪.‬‬
‫המחקר חושף את ה”שערים” דרכם חדר שיח‬
‫הסביבה אל שיח התכנון ואת הבשלתם של רעיונות‬
‫סביבתיים לכלי תכנון הכוללים כלי מדיניות‪ ,‬תוכניות‬
‫ואף מוסדות תכנון‪.‬‬
‫גם השיח הסביבתי ודפוסי הפעולה של התנועה‬
‫הסביבתית‪ ,‬בדמותם של ארגונים ירוקים חוץ‪-‬‬
‫ממסדיים‪ ,‬משתנה בשל המפגש עם שיח התכנון‪.‬‬
‫המפגש עם שיח התכנון מוליד תפיסת עולם‬
‫סביבתית חדשה‪ ,‬שניתן לכנותה “פיתוח בר‪-‬קיימא”‪,‬‬
‫ואיתה באים לעולם אוסף של מושגים וכלי מדיניות‬
‫חדשים‪ ,‬שמשנים את השיח הסביבתי ועושים אותו‬
‫בר‪-‬יישום ו”תכנוני”‪.‬‬
‫ה‬
‫מעבדה למידע גאוגרפי (‪ )GILab‬במחלקה מתמחה במדעי המידע הגאוגרפי‪,‬‬
‫בעיצוב מערכות מידע גאוגרפיות ובעיקר בפיתוח מודלים וסימולציות נומריות של‬
‫תהליכים הידרולוגיים וגאומורפולוגיים ובין היתר מאזן מים בפני השטח וכימות מים‬
‫זמינים לצמח‪ .‬בשנים האחרונות מבצעת המעבדה מחקר גדול על תגובת מנגנוני הייצור‬
‫הראשוני‪ ,‬של קבוצות פונקציונליות שונות (צומח עשבוני‪ ,‬שיחים‪ ,‬יערות ושדות חיטה)‪,‬‬
‫לשינויים בתכונות הגשם והטמפרטורה וזאת בעיקר לנוכח שנות הבצורת שנצפו בארץ‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬שאלות המחקר העיקריות הן כיצד שינויים בתכונות הגשם כמו כמות‪,‬‬
‫תדירות‪ ,‬עוצמות‪ ,‬משך‬
‫ותקופות יובש‪ ,‬משפיעות‬
‫על היצרנות של קבוצות‬
‫שונות‪.‬‬
‫פונקציונליות‬
‫השיטות כוללות שילוב‬
‫תוכנת ‪ Hydrus‬בממ”ג‬
‫להדמיה של השונות‬
‫בזמן ובמרחב של שטפי‬
‫מים בקרקע‪ ,‬התאדות‪,‬‬
‫חידור ונגר‪ .‬באיור מתואר‬
‫תוצר מודל לחות קרקע‬
‫במדרון בלהבים‪ ,‬כאשר‬
‫צבע אדום מסמל את‬
‫רמת הלחות הנמוכה‬
‫ביותר וכחול ‪ -‬הגבוהה ביותר‪ .‬כמו כן נעשה שימוש במכ”מ מטאורולוגי למיפוי שונות‬
‫מרחבית בעוצמות הגשם וכן במיפוי מפורט של טופוגרפיית פני השטח ע”י תיאודוליט‬
‫אלקטרוני ואינטרפולציה של תכונות פני שטח‪ .‬תוצאות ראשוניות מראות כי מעבר‬
‫לתיפקודו כמפזר מים במרחב‪ ,‬לקרום הפיזיקלי חשיבות רבה בשימור מים זמינים‬
‫לצמח באזורים חצי צחיחים על ידי מניעת התאדות‪ .‬נמצא גם כי עשבוניים עמידים יותר‬
‫מהמעוצים לשינויים בתכונות גשם וטמפ’ וכי המשתנים האקלימיים המשפיעים ביותר‬
‫על יצרנות הם פיזור אירועי הגשם בתחילת העונה ומשך העונה הלחה‪ .‬המחקר ממומן‬
‫ע”י הקרנות ‪ ,IALC ,ISF‬והמדען הראשי של משרד החקלאות ומבוצע על ידי פרופ’‬
‫סבוראי ותלמידי המחקר רקפת שפרן‪-‬נתן‪ ,‬אופיר מילר‪ ,‬שי סלע ומיכאל דורמן‪ .‬המחקר‬
‫כולל שיתוף פעולה עם חוקרים ממכון וולקני‪ ,‬מהאוניברסיטה העברית ומהמכון לחקר‬
‫מדבריות בארה”ב (‪.)DRI‬‬
‫ה‬
‫‪4‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫שינויים מהירים בפאונת פרוקי הרגליים בעקבות‬
‫ייצוב דיונות בצפון מערב הנגב‬
‫עבודת תזה לתואר שני מהווה חלק מפרוייקט מחקרי רחב היקף‪,‬‬
‫העוסק בנושאים של ניהול וממשק חולות צפון מערב הנגב‬
‫ה‬
‫רס בתי גידול ואבדנם נתפסים כגורם המשמעותי ביותר לצמצום מגוון המינים בעולם‪.‬‬
‫מרבית המחקרים בנושא זה עוסקים בהשפעות ישירות ועקיפות של פעילות האדם על מצב‬
‫בית הגידול‪ .‬אך במקרים מסוימים דווקא הפסקה בפעילות אדם מסורתית היא הגורם לאבדן בית‬
‫גידול ייחודי‪ .‬איתי רנן‪ ,‬סטודנט לתואר שני במחלקה‪ ,‬ערך מחקר בנושא בהנחייתם של פרופ’ בר‪,‬‬
‫ד”ר גרונר ממכון הערבה ללימודי סביבה ופרופ’ פרידברג מאוניברסיטת ת”א‪ .‬במחקר נבחנה‬
‫השפעת תהליך אבדן בית הגידול החולי עקב הפסקת רעייה על הרכב חברת פרוקי‪-‬הרגליים‬
‫בחולות הנגב המערבי‪ .‬אזור זה הוא שטח החולות הגדול ביותר בארץ‪ ,‬המשתרע לאורך גבול‬
‫מצרים‪ ,‬בין ניצנה לכרם שלום‪ .‬מ‪ 1982-‬נמנעה כמעט לחלוטין תנועת בדואים ועדריהם בצדו‬
‫הישראלי של הגבול והחל תהליך מואץ של ייצוב הדיונות על‪-‬ידי קרומים ביוגניים‪ .‬כיום‪ ,‬פחות‬
‫מ‪ 7%-‬מהשטח הוא חול חשוף שנותר ברכסי דיונות בודדות ומבודדות‪ .‬במחקר נדגמו פרוקי‬
‫רגליים על‪-‬ידי מלכודות נפילה יבשות שהוטמנו ב‪ 3-‬יחידות נוף ברמות ייצוב שונות‪ :‬דיונות‬
‫פעילות‪ ,‬מדרונות חצי מיוצבים של דיונות פעילות ושקעים בין‪-‬דיונריים מיוצבים (שקע מישורי בין‬
‫שתי דיונות המאופיין בקרום מפותח)‪ .‬מהממצאים עולה כי קיימות ‪ 3‬חברות שונות המאפיינות‬
‫רמות ייצוב שונות‪ .‬הרכסים החוליים מאופיינים בחברת מינים ייחודיים לחול‪ ,‬שרובם אנדמיים‬
‫ונעדרים מיחידות נוף מיוצבות סמוכות‪ .‬המדרונות מאופיינים בחברה עשירה בנציגים משתי‬
‫יחידות הנוף הסמוכות ובמינים המגלים זיקה לסביבה חצי מיוצבת‪ .‬השקעים מאופיינים במספר‬
‫פרטים נמוך יחסית לרכס החולי ולמדרון ובמינים בעלי תפוצה רחבה בנגב ובכלל הארץ‪ .‬אבדן‬
‫בית הגידול החולי כתוצאה מהתפשטות בית הגידול הקרומי המיוצב‪ ,‬מוביל לצמצום בגודל‬
‫אוכלוסיות המינים הייחודיים לחול ולחדירת מינים נפוצים ממרכז הנגב‪ .‬ממשק לשמירה על‬
‫דיונות פעילות נדרש לשימור מגוון המינים הייחודי של חולות הנגב המערבי‪.‬‬
‫מפגש בין ותיקים‬
‫ועולים בבאר שבע‬
‫עבודת מ‪.‬א‪ .‬בוחנת מרחבי‬
‫מגע חברתיים ותרבותיים‬
‫באר שבע היא עיר מרובת תרבויות‬
‫וייחודית בנוף הישראלי בשל כך‪ .‬מיקומה‬
‫הדרומי והנוף הפיסי והאנושי המאפיינים‬
‫אותה הופכים את רחובותיה ואת מרחבה‬
‫הציבורי לסביבת חיים מגוונת‪ .‬מציאות‬
‫מרובת תרבויות זו הינה תופעה חדשה יחסית‪ ,‬אליה צריכים תושבי העיר הוותיקים להסתגל‪.‬‬
‫עבודת מחקר לתואר שני שנכתבה על ידי רועי נוריאל‪ ,‬בהנחייתם של פרופ’ גרדוס ופרופ’ מאיר‪,‬‬
‫בחנה את מערכת היחסים החברתיים‪-‬תרבותיים במרחבי המגע האתניים בנווה זאב ושיכון‬
‫דרום‪ ,‬כגון בתי ספר‪ ,‬מרכזים מסחריים (ראה תמונה)‪ ,‬פארקים ציבוריים ועוד‪ .‬אזורים אלה‬
‫נשלטים על‪-‬ידי שתי תרבויות דומיננטיות בעיר ושונות באופיין ‪ -‬התרבות “המזרחית” ו“הרוסית”‪.‬‬
‫התרבויות נבדלות זו מזו בתקופת הקליטה‪ ,‬אופייה‪ ,‬ביחס הממסד הקולט וברמת החיבוריות‬
‫לרשת הגלובלית‪ .‬מרחבי‪-‬מגע אלו מציגים נאמנה את מערכת היחסים האתניים ומבליטים את‬
‫מקומם ועוצמתם של תהליכי התבדלות בין התרבויות‪ .‬המחקר חשף את כוחו של הקבוצה‬
‫התרבותית בעיצוב ובהתוויית מדיניות במרחב הציבורי והפרטי למחצה‪ ,‬כך שיענה לצרכיהם‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הוקמו חנויות‪ ,‬ספריות ומרכזי תרבות ייעודיים לתרבות הרוסית במרחב המשותף‪ ,‬בשונה‬
‫מהאדישות המאפיינת את תושביהן המזרחיים הוותיקים של השכונות הנחקרות‪ .‬נמצא שלכל‬
‫אחד ממרחבי המגע ישנה השפעה שונה על מערכת יחסים בין הקבוצות ועל הנכונות ביצירת‬
‫קשרים ביניהן‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא שפארק ציבורי אחד מחדד את ההתבדלות בין התרבויות בעוד‬
‫שפארק אחר תורם להגדלת העירוב ולחשיפה הדדית לאחר‪ .‬מסקנות חדשניות אלה זוכות‬
‫לתגובות רבות‪ ,‬וחלקן אף מוטמעות במסמכי עמדה ומדיניות שונים‪.‬‬
‫ש(ו)קעים בחול‬
‫ב‬
‫מסגרת קמפוס חולות‪ ,‬שנערך בחודש‬
‫מאי ‪ ,2009‬בהשתתפותם של תלמידי‬
‫תואר ראשון במחלקה‪ ,‬נבדק בין השאר‬
‫הדגם המרחבי של תכונות הקרקע‪ ,‬כולל‬
‫משטר המים‪ ,‬בשמורת ניצנים‪ .‬שמורת‬
‫חולות ניצנים ממוקמת בדרום מישור‬
‫החוף בין אשדוד לאשקלון‪ .‬השמורה היא‬
‫אחת מכ‪ 12-‬תחנות ‪Long Term( LTER‬‬
‫‪ )Ecosystem Research‬הקיימות בארץ‪,‬‬
‫ומטרתן לשלב מדע וממשק לניהול מושכל‬
‫של שטחים פתוחים‪ .‬התחנה בניצנים‬
‫נמצאת באחריות רשות הטבע והגנים‬
‫וניהול אקדמי‪-‬מדעי של פרופ’ פועה בר‪.‬‬
‫באזור נעשים מחקרים שעוסקים בפרוקי‬
‫רגליים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬יונקים קטנים וצומח‬
‫ומחקרים בגיאומורפולוגיה וחישה‪-‬מרחוק‪.‬‬
‫לאחרונה נבחנים גם תכונות הקרקע‬
‫באזור‪ ,‬להם יש קשר ישיר למשטר המים‬
‫בחולות ולאקוויפר החוף‪.‬‬
‫מחקרה של ורד זיסו‪ ,‬במסגרת לימודיה‬
‫לתואר שני בהנחיית פרופ’ בר וד”ר קטרה‪,‬‬
‫עוסק בנושא זה‪ .‬מטרת המחקר היא לבדוק‬
‫את ההבדלים המרחביים בתכונות השכבה‬
‫העליונה של הקרקע בקנה מידה של רמת‬
‫ייצוב הדיונה והשקעים שביניהם‪ ,‬ובקנה‬
‫מידה מקומי של כתמים‪ :‬מתחת לשיח‬
‫ובשטח הפתוח הסמוך לו‪.‬‬
‫במחקר זה נמדדו קצב חידור לקרקע‪,‬‬
‫לחות הקרקע בעומק של ‪ 50‬ס”מ‪ ,‬צבע‬
‫הקרקע במצב יבש ורטוב וכמות הנשר‬
‫ליחידת שטח ב‪ 3-‬סוגי דיונות‪ :‬מיוצבות‪,‬‬
‫מיוצבות למחצה ונודדות‪ .‬מכל סוג נבחרו ‪3‬‬
‫דיונות ובהם התבצעו הבדיקות המפורטות‬
‫מתחת לשיח ובשטח הפתוח שסמוך‬
‫לו‪ .‬הבדיקות הנ”ל התבצעו גם בשקעים‬
‫הבינדיונאריים הצמודים לדיונות הנבדקות‪.‬‬
‫אחד הממצאים המעניינים העולים‬
‫מהבדיקות הוא שדווקא לדיונות הנודדות‬
‫יש תרומה משמעותית למשק המים של‬
‫אקוויפר החוף‪ ,‬בעיקר משום שהדיונות‬
‫המיוצבות או המיוצבות למחצה‪ ,‬בשל‬
‫נוכחות השיחים והנשר‪ ,‬אינן מאפשרות‬
‫לחלק ניכר ממי הגשמים לחדור אליו‪.‬‬
‫מן הנתונים שהתקבלו נמצאו מגוון קשרים‬
‫במערכת הדיונרית הפועלת כמערכת‬
‫הוליסטית ובה תפקודי הכתמים חשובים‬
‫להמשך קיומה של האקוסיסטמה‪ .‬הנתונים‬
‫היוו בסיס למאמר שיתפרסם בגיליון הבא‬
‫של כתב העת “אקולוגיה וסביבה”‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫נותרו מספר סימני שאלה באשר לדינמיקה‬
‫של הלחות בפרט ומשטר המים ככלל בזמן‬
‫ובמרחב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫שומעיםומשמיעים‬
‫על כנסים‪ ,‬ימי עיון ומה שביניהם‬
‫הכנס השנתי של האגודה הגאוגרפית הישראלית‬
‫כ‬
‫מדי שנה‪ ,‬התקיים כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית בחנוכה‪.‬‬
‫השנה נערך הכנס באוניברסיטה העברית בירושלים וכלל מגוון‬
‫מושבים‪ ,‬סיורים ופעילויות בתחומי המחקר הגיאוגרפים השונים‪.‬‬
‫מבין מגוון הנושאים שהועלו בכנס נדגיש את ההצגה והדיון בשתי‬
‫שיטות ההולכות ומתפתחות בשנים האחרונות ‪ -‬אינדקס ההשפעה‬
‫האנושית (‪ )The human Footprint Index‬וטביעת הרגל‬
‫האקולוגית (‪ .)Ecological Footprint Analysis‬שתי השיטות‬
‫מציגות היבטים שונים של התלות האנושית במגוון שירותים‬
‫סביבתיים ואת ההשפעה האנושית על מבנה ותפקוד המערכות‬
‫האקולוגיות ברמה הגלובלית‪.‬‬
‫הכנס נפתח בהרצאתו של ד”ר אריק סנדרסון מארגון שמירת‬
‫הטבע הבין לאומי‪ ,‬אשר הציגה שיטות אלו בהרצאת המליאה‪.‬‬
‫בהמשך התקיים מושב (שולחן עגול) בהנחייתו של פרופ’ פייטלסון‬
‫ובהשתתפותם של ד”ר סנדרסון‪ ,‬ד”ר יעקב גארב וד”ר מידד קיסינגר‬
‫מהמחלקה שלנו‪ .‬הדיון עסק ביתרונות ומגבלות שיטת ‘טביעת הרגל‬
‫האקולוגית’ ובישימותה ככלי למדיניות ותכנון בישראל‪.‬‬
‫בשנה הבאה בבחריין?‬
‫ל‬
‫פני זמן מה פורסמה בידיעון האלקטרוני החדש של האגודה‬
‫הגיאוגרפית הישראלית כתבה על מעורבותם של גיאוגרפים‬
‫בוועדת המורשת העולמית של אונסקו‪ .‬פרופ’ אלי שטרן הוא חבר‬
‫בוועדה הישראלית למורשת עולם של אונסקו ויוצא בקביעות לוועידה‬
‫השנתית של ועדת המורשת העולמית‪ .‬עם השנים‪ ,‬וועידות אלה הלכו‬
‫המקצועיים שבהערכת איכות‬
‫המרכיבים‬
‫ויותר‪.‬‬
‫יותר‬
‫בג"ג יישומית‬
‫‪ IGU‬ב‬
‫נס ה‪-‬‬
‫פוליטיות על כנ‬
‫הכתבה‬
‫והפכועבור ה‬
‫ת‪ .‬הכותר‪:‬‬
‫מיישמים"‪.‬‬
‫ברים – גם מ‬
‫פיה יישומית‪" ::‬לא רק מדב‬
‫וקנוניות פוליטיות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לחצים‬
‫כנגד‬
‫גיאוגרפהחלו להתגמד‬
‫האתרים‬
‫ההשתתפות בוועידה השנתית‪ ,‬בין אם כצופה ובין אם כחבר הוועדה‪,‬‬
‫היא חוויה מדהימה הממחישה איך העיסוק ב”גיאוגרפיה הקלאסית”‬
‫מתורגם לשימור הגיאוגרפיה העולמית‪.‬‬
‫השנה הוועידה נערכה בברזיליה ונרשמו בה כאתרי מורשת עולם‬
‫כמה אתרים בולטים במיוחד כמו מכתש הנגורונגורו וקניון האולדובאי‬
‫שבטנזניה‪ ,‬מכלול האיים של פאפאנאומוקוקה שמצפון להוואי‪ ,‬בתי‬
‫המאסר של הגולים לאוסטרליה ולטסמניה‪ ,‬האתר הקוסמולוגי ג’נטר‬
‫מנתר שבג’אייפור הודו‪ ,‬השוק של טבריז באיראן‪ ,‬והאטול ביקיני שבאיי‬
‫מרשל‪ .‬בעצם היותו חבר בועדת המורשת העולמית פרופ’ שטרן הינו‬
‫שותף‪ ,‬כגיאוגרף‪ ,‬בעיצוב עמדתה של ישראל באשר לרישומם של‬
‫אתרים בכל רחבי העולם כאתרי מורשת עולמית‪ ,‬לרבות האתרים‬
‫של ישראל עצמה‪ .‬הוועידה הבאה תיערך בקיץ ‪ 2011‬בבחריין‬
‫והשתתפות המשלחת הישראלית בוועידה זו עדיין אינה ברורה‪.‬‬
‫השתתפות בכנסים בשלבים שונים של הלימודים‬
‫מספקת הזדמנות יוצאת דופן לחלוק מידע ולהכיר‬
‫צדדים נוספים של העולם האקדמי‪ .‬סטודנטים‬
‫מספרים על כנסים שהשתתפו בהם במהלך‬
‫הסמסטר האחרון‬
‫בסוף נובמבר נכחנו בכנס ‪Integrated Water Resources( IWRM‬‬
‫‪ )Management‬ב‪ Karlsruhe-‬במערב גרמניה‪ .‬הכנס עסק בניהול‬
‫משאבי מים בתחומים שונים‪ :‬שאיבות מקידוחים‪ ,‬התפלה‪ ,‬טיהור‬
‫מים‪ ,‬ניהול אגני ניקוז ועוד‪ .‬במתחם הכנס הוצגה תערוכה מעניינת‬
‫של מכשור מודרני בתחום ניטור ומדידת מים‪ .‬אנחנו הצגנו פוסטרים‬
‫המתארים את המחקר שלנו‬
‫חלק לא פחות חשוב מהנסיעה כלל פגישה משותפת של משתתפי‬
‫פרויקט המחקר הבינ”ל ‪ ,SUMAR‬שנכללים בו מדענים וחוקרים‬
‫ישראלים‪ ,‬פלסטינים‪ ,‬גרמנים וירדנים‪ .‬הפרויקט עוסק באיכות ובכמות‬
‫מים עיליים הנכנסים לים המלח‪ ,‬וממומן על ידי משרד המדע הגרמני‪.‬‬
‫במהלך המפגש הציג פרופ’ לרון (שהוא חוקר ראשי בפרויקט) את‬
‫ההתקדמות הכללית של יעדי הפרויקט‪ ,‬ולאחר מכן הסטודנטים‬
‫והחוקרים הציגו את מחקריהם ועבודותיהם‪ .‬ביום שלאחר מכן הוזמנו‬
‫לסיור שכלל ביקור בעיירה בה פועלת מערכת חדשנית למחזור וניצול‬
‫יעיל של מים אפורים וביוב‪ .‬בהמשך הסיור ביקרנו במנזר עתיק‪.‬‬
‫השתתפותנו בכנס מומנה על ידי פרופ’ יונתן לרון ופרויקט ‪SUMAR‬‬
‫‪(Sustainable Management 0f Water Resources qoantity‬‬
‫‪ .)and quality in the Dead Sea area‬באופן אישי‪ ,‬חשנו שהנסיעה‬
‫תרמה לנו רבות‪ ,‬במיוחד המפגש עם קבוצת המחקר ‪.SUMAR‬‬
‫מכיוון שמרבית הסטודנטים עוסקים בנושאים קרובים ניתן לחלוק‬
‫מידע ורעיונות‪ ,‬ומעבר לכך‪ ,‬אף ליצור קשרים וחברויות‪ .‬אנו שמחים על‬
‫ההזדמנות שנפלה בחלקינו‪.‬‬
‫נועה הלל ודניאל זמלר (נכח גם יניב מונבז)‬
‫בינואר ‪ 2011‬השתתפתי והצגתי את המחקר שלי בכנס הבין לאומי‬
‫‪ POlinSAR 2011‬באיטליה (‪ .)ESRIN‬כנס זה מתקיים אחת לשנתיים‬
‫ומאורגן על‪-‬ידי סוכנות החלל האירופית (‪ .)ESA‬נושאי הכנס השנה היו‬
‫מדע ושימושים למערכות לוויני מכ”ם מפתח סינטטי מקוטבים‪ .‬בכנס‬
‫הנוכחי הושם דגש על נושאים כגון מיפוי ומדידת מאפייני יערות‪ ,‬תזוזות‬
‫קרקע‪ ,‬מיפוי אוקיינוסים‪ ,‬שימושי מכ”ם לחקלאות וכן שיטות ומודלים‬
‫תיאורטיים למערכות מכ”ם לוויני‪.‬‬
‫הכנס שימש הזדמנות טובה להציג את עבודתי (שהוצגה באמצעות‬
‫פוסטר מדעי) בתחום זיהויי עוגנים טבעיים בשטחים פתוחים עבור‬
‫תהליך מיפוי מדויק של תנועות קרקע (‪ .)PS interferometry‬מחקר‬
‫זה מבוצע במסגרת לימודיי לתואר שלישי במחלקה ונעשה תחת‬
‫הנחייתם של פרופ’ דן בלומברג מהמחלקה לגאוגרפיה ופרופ’ ישראל‬
‫רוטמן‪ ,‬מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים‪.‬‬
‫כיום ישנו מאמץ מחקרי רב בקרב מעבדות וסוכנויות חלל ברחבי‬
‫העולם למפות ולחזות תנועות ורעידות אדמה‪ ,‬באמצעות מידע לוויני‬
‫ולכן עבודתי מקדמת את תחום זה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫איציק אוגוסט‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫שומעיםומשמיעים‬
‫אצלנו בבית‬
‫המחלקה מארחת ומארגנת כנסים‬
‫כנס איגוד המתכננים תשנ”א‬
‫בפברואר ‪ 2011‬אירחה המחלקה את הכנס השנתי‬
‫של איגוד המתכננים הישראלי‪ ,‬שהיה בסימן של‬
‫התחדשות מרכזי ערים והמרחב הציבורי‬
‫הכנס הוא האירוע השנתי המרכזי בתחום התכנון בישראל‪ :‬מקום‬
‫המפגש לעוסקים בתכנון עירוני ואזורי מהמגזר הממשלתי‪ ,‬מהרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬מהמגזר הפרטי‪ ,‬מהמגזר השלישי‪ ,‬וממוסדות להשכלה‬
‫גבוהה‪ .‬הכנס התקיים במשך יומיים והשתתפו בו כ‪ 500-‬איש‪.‬‬
‫שיאו של הכנס היה ביום הראשון‪,‬‬
‫במהלכו התקיימו מעל ‪ 100‬הרצאות‬
‫בשלושה סבבים של שמונה מושבים‬
‫מקבילים‪ ,‬כל אחד‪ .‬מבין הנושאים‬
‫הרבים שנידונו עסקו בהתחדשות‬
‫מרכזי ערים‪ ,‬בתכנון הנגב‪ ,‬חיפה‬
‫ותל‪-‬אביב‪ ,‬האוכלוסייה הבדואית‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬הרפורמה בתכנון‪,‬‬
‫שיתוף ציבור‪ ,‬תכנון רב תרבותי‪,‬‬
‫אקולוגיה אורבנית ועוד‪.‬‬
‫מבין המושבים הרבים‪ ,‬בלט במיוחד‬
‫המושב “סטודנטים בבאר שבע‪:‬‬
‫לפוצץ את הבועה” בהשתתפותם‬
‫של סטודנטים מהמחלקה‪ .‬במושב זה ניתנו ארבע הרצאות שעסקו‬
‫במרחב הסטודנטיאלי בבאר שבע‪ ,‬שמתפתח סביב הקמפוס (ראה‬
‫הרחבה)‪ .‬מושב זה הינו תוצר סדנא תכנונית שנערכה במחלקה בשנת‬
‫הלימודים תש”ע בהנחיית ד”ר נורית אלפסי‪.‬‬
‫את יומו הראשון של הכנס נעל מושב מליאה שעסק ב”התחדשות ערי‬
‫הדרום”‪ ,‬ובו השתתפו ראשי רשויות מקומיות בנגב וסגניהם מקריית‬
‫גת‪ ,‬רהט‪ ,‬ערד וירוחם (ראה תמונה)‪ .‬הדיון‪ ,‬שהתנהל בהנחיית פרופ’‬
‫יפתחאל וד”ר אלפסי‪ ,‬אפשר למשתתפים ללמוד על מערכות היחסים‬
‫הפוליטיות בין הרשויות בנגב וכן על פרויקטים שונים של התחדשות‬
‫ערי הפיתוח בדרום‪.‬‬
‫בשונה מכנסים אחרים‪ ,‬בסיומו של היום נערך בילוי לילי בפאב‬
‫“קוקה”‪ .‬באווירה נינוחה על כוס משקה הציגו פעילים קהילתיים צורות‬
‫התארגנות שונות של חיים משותפים‬
‫בנגב ‪ -‬כפר איילים בדימונה‪ ,‬עמותת‬
‫קמה (תור המדבר) באר שבע‪ ,‬ובית‪-‬‬
‫מוריה בבאר שבע‪.‬‬
‫ביומו השני של הכנס התקיימה‬
‫ישיבת מליאה מיוחדת הדנה‬
‫בהתחדשות עירונית של באר שבע‬
‫כליבת המטרופולין הדרומי וכן‬
‫התקיימו מספר סיורים בבאר שבע‪,‬‬
‫בכפרים הבדואים ובדימונה‪.‬‬
‫לימודי תכנון הערים לתואר שני‬
‫במחלקה שלנו‪ ,‬הקורמים עור וגידים‬
‫בימים אלו ממש‪ ,‬זכו בכנס לחשיפה‬
‫ולהכרה כמסלול מוביל בהוראת התכנון בישראל‪ .‬הכנס הוכתר‬
‫בהצלחה רבה‪ .‬תודה מיוחדת לרועי נוריאל‪ ,‬שניצח על המלאכה‪.‬‬
‫מושב מיוחד‬
‫מחוץ לקמפוס האוניבריסטאי‪ :‬בין ג’נטריפיק ָציה לסטודנטיפיק ָציה‬
‫מ‬
‫אז הקמתה‪ ,‬נתפסה אוניברסיטת בן גוריון ככזו היוצרת הזדמנות‬
‫בלתי רגילה לעיר באר שבע‪ :‬הריכוז הגדול של מדענים ואנשי רוח‬
‫במרכז העיר הדרומית והמצעד המבורך של סטודנטים ותלמידי מחקר‬
‫הצטיירו כנכס‪ ,‬כאבן שואבת וכמכשיר פיתוח עירוני ואזורי‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות במיוחד מהווה ההשכלה הגבוהה פעילות משמעותית‬
‫המאפיינת את מרכז העיר‪ :‬לצד אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬שגדלה בקצב‬
‫מהיר וכוללת כיום כ‪ 18,000-‬סטודנטים‪ ,‬קמו בשכונותיה הותיקות של‬
‫באר שבע מספר מכללות אטרקטיביות‪ .‬מרבית הסטודנטים מתגוררים‬
‫בשכונות הותיקות של העיר‪ ,‬במה שנעשה למרחב סטודנטיאלי תוסס‬
‫ואטרקטיבי ‪ -‬הקמפוס האוניברסיטאי של ישראל‪ ,‬בהא הידיעה‪.‬‬
‫העלייה הכלל‪-‬עולמית בביקוש להשכלה גבוהה והצמיחה בהיקף‬
‫של “הגירת השכלה” מקומית ובינלאומית מייצרים ‘אזורי סטודנטים’‬
‫אופייניים בערים רבות בעולם‪ .‬קמפוסים‪ ,‬שלצד הלימודים והמגורים‬
‫מציעים חוויה סטודנטיאלית עשירה ומציפים את העיר בצעירים‪,‬‬
‫באופנה‪ ,‬בביקוש לבילוי ותרבות‪ .‬לצד ההזדמנות העירונית‪ ,‬יש‬
‫באזורים אלה גם כמה חולשות‪ ,‬כמו הידרדרות במערך הדיור‬
‫המקומי והתפתחותם של מתחים בין תושבי העיר לסטודנטים‪.‬‬
‫אוכלוסיית הסטודנטים‪ ,‬שבאורח מסורתי נחשבה כסוכנת של תהליכי‬
‫ג’נטריפיקציה והתחדשות‪ ,‬עלולה לייצר את מה שמכונה בספרות‬
‫העירונית בשם ‘סטודנטיפיקָציה’‪ .‬הכוונה היא ל”בועת סטודנטים”‬
‫המדירה מן המרחב את התושבים הוותיקים ובטווח הארוך פוגעת‬
‫בתדמית העיר‪ .‬ספרות התכנון מציעה מספר אמצעים להתמודדות‬
‫עם הנושא‪ ,‬וקבוצת המחקר הנוכחית מבקשת לתרום עוד כמה‪.‬‬
‫קבוצת המחקר‪ ,‬הכוללת תלמידי תכנון במחלקה לגיאוגרפיה‬
‫באוניברסיטת בן גוריון ומונחית בידי ד”ר נורית אלפסי‪ ,‬בחנה היבטים‬
‫מרכזיים בהתנהלותו של אזור הסטודנטים שהתפתח בבאר שבע‬
‫ולהתמודדות עם השלכותיו‪ .‬נקודות המבט שנבחנו הן‪ :‬דימוי הקמפוס‬
‫והתדמית העירונית בעיני הסטודנטים; שיקולי המיקום של הסטודנטים‬
‫בתוך העיר וכיצד הם מושפעים משיקולים חברתיים מזה ומשיקולים‬
‫תועלתיים (עלות‪ ,‬נגישות) מזה; נקודת המבט של תושבי העיר‪ :‬כיצד‬
‫רואים תושבי השכונות הותיקות את הסטודנטים ואת האוניברסיטה‪.‬‬
‫סוד הקסם של החיים הסטודנטיאליים נגלה במחקר‪ ,‬וכולל את מגוון‬
‫האינטראקציות החברתיות המתאפשרות במסגרתו‪ ,‬את אווירת‬
‫השכנות החזקה‪ ,‬את אפשרויות הבילוי ואת התפתחותו של אורח חיים‬
‫מקומי אופייני‪ .‬הראיונות מגלים את השימוש שעושים הסטודנטים‬
‫במונחים משתי מסגרות גיבוש ישראליות מרכזיות‪ :‬חיי הצבא והטיול‬
‫שלאחר הצבא‪ .‬בילוי סופשבוע בבאר שבע מכונה בשפת המקום‬
‫“לסגור שבת” (מונח מחיי הצבא)‪ ,‬והנוכחים מתקבצים לרוב ל”ארוחת‬
‫שישי” משותפת (פרקטיקה המוכרת למטיילים בדרום אמריקה‬
‫ובמזרח הרחוק)‪ .‬את הכביסה יש כאלה האוגרים לעת הביקור בבית‪,‬‬
‫וההווי המקומי מכונה לא אחת בשם “קיבוץ”‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ניתוח ‪ SWOT‬מחדד את הקשר שבין הסטודנטים והעיר ועומד על‬
‫ההזדמנויות הרבות הטמונות בו‪ .‬על מנת להתמודד עם האיומים על‬
‫אזור הסטודנטים‪ ,‬המחקר עומד על הצורך לפזר את הסטודנטים‬
‫ברחבי העיר‪ ,‬להחזיר אוכלוסיות משפחתיות לשכונות הוותיקות‬
‫ולשפר את הנגישות התחבורתית אל האוניברסיטה מכל חלקי העיר‪.‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫עכברי‪-‬שדה‬
‫גאוגרפים מסיירים בשטח‬
‫מבוא לגיאולוגיה‪ :‬הסיור לאילת‬
‫מסע איאולי בחולות ישראל‬
‫מעט אחרי חמש וחצי‪ ,‬איזה כיף לקום בבוקר‪ .‬שיניים‪ ,‬קפה‪ ,‬סנדוויץ ואני‬
‫יוצא‪ .‬רח’ רגר של שש ועשרים בבוקר לא דומה למה שהכרתי‪ :‬מבעד‬
‫לאווירה המנומנמת אפשר כבר להבחין בכמה חבר’ה מהמחלקה‬
‫הולכים בזריזות מנומנמת לכיוון שער האוניברסיטה‪.‬‬
‫הסיור התחיל בהשלמת שעות שינה באוטובוס‪ .‬אחרי כשעה הגענו‬
‫לתחנה הראשונה ‪ -‬תצפית מעל צומת הערבה‪ 40“ .‬דק’ ‪ -‬שעה לכל‬
‫היותר” שמעון אומר‪ .‬לפרופ’ שמעון פיינשטיין‪ ,‬שהוא המרצה בקורס‪,‬‬
‫חשוב מאוד שנלמד‪ .‬הוא מדויק וקפדן‪ ,‬לפחות בכל הנוגע ללימוד‬
‫הקורס‪ ,‬והשילוב בין זה ובין כמויות הידע הבלתי נדלות שלו בתחום‬
‫מביא לעיתים להערכת זמן מעט גסה‪...‬‬
‫בקע ים המלח הוא גוש שירד בין שני שברים‪ ,‬שזו תופעה שיש לה שם‪,‬‬
‫אך רוב החבר’ה לא בדיוק הצליחו להיזכר בו באותו הזמן‪ .‬בשלב הזה רן‬
‫המתרגל נכנס לפעולת ההדגמה האסוציאטיבית למה שנקרא “גרבן”‪.‬‬
‫אחד מתחביביו הרבים של רן הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לתת אסוציאציות מחיי‬
‫היום‪-‬יום למושגים גיאולוגיים (רק אל תנסו את זה בבית‪.)..‬‬
‫אחרי השקע האפריקאי המשכנו לעין חצבה לארוחת בוקר ומשם‬
‫לבקעת תמנע‪ .‬עצירה קצרה ושתי תחנות ומשם המשכנו לאזור הידוע‬
‫בכינוי “הקמפוס” ‪ -‬לא מדובר על הקמפוס החדש של האוניברסיטה‬
‫באילת‪ ,‬אלא על מסלול קבוע של סיורי גיאולוגיה למיניהם‪.‬‬
‫הערב הגיע‪ ,‬ואנחנו איתו הגענו למלון‪ .‬כן כן‪ ,‬מי היה מאמין ‪ -‬מלון ‪ -‬ולא‬
‫אכסניה‪ .‬חדרים‪ ,‬מיטות נוחות‪ ,‬מצעים‪ ,‬מגבות‪ ,‬אוכל סבבה‪ .‬ובקיצור ‪-‬‬
‫פירסט קלאס‪ .‬מאוחר יותר החבר’ה התפזרו‪ ,‬בעיקר לטובת ארוחות‬
‫ערב בתצורת שווראמה‪ ,‬אך לא להרבה זמן‪ ,‬ורובנו מצאנו את עצמנו‬
‫במנקי’ס (פאב הקופים)‪ ,‬לא לפני שמישהו דאג לסגור עם המקום על‬
‫הנחה לסטודנטים‪ .‬שמחה גדולה הייתה שם‪ ,‬סמי יכול להעיד‪.‬‬
‫בסוף דצמבר ‪ 2010‬השתתפנו‪ ,‬הסטודנטים בקורס “גיאומורפולוגיה‬
‫איאולית” בהוראת פרופסור חיים צוער‪ ,‬לסיור חולות מסכם‪ .‬יצאנו‬
‫השכם בבוקר‪ ,‬כשבשמיים איימו עלינו עננים קודרים המבשרים‬
‫את בואו הממשמש של אפיק ים סוף‪ ,‬שסיפק לנו גם רוחות עזות‬
‫לאורך כל היום‪ .‬למזלנו‪ ,‬הרוחות היו חזקות מספיק כדי להמחיש‬
‫לנו מגוון תופעות שלמדנו עליהן בקורס‪.‬‬
‫התחנה הראשונה הייתה בחולות ניצנה‪ ,‬שם חזינו בהשפעת‬
‫הקרומים על הדיונות בצד הישראלי‪ .‬המשכנו לאורך הגבול‬
‫למול עיניהם התוהות של שומרי הגבול המצריים‪ .‬יכולנו לשמוע‬
‫את צחוקם המתגלגל הנישא ברוח של השומרים שבחנו אותנו‬
‫בעודנו מתקשים לטפס על דיונה אורכית בעקבות פרופ’ צוער‬
‫הנמרץ‪ .‬משם הצפנו לחולות חלמיש ודיברנו ארוכות על חולות‬
‫עגור‪ ,‬השפעות האדם על החולות בנגב והשתנות החולות והצורות‬
‫האיאוליות לאורך הזמן‪.‬‬
‫התחנה הבאה הייתה חוף אשדוד‪ .‬לקול שאון הגלים התוודענו‬
‫ליופיין ואופיין של הדיונות החזיתיות ודיברנו על מצבם של החולות‬
‫והחופים בארץ‪ .‬אותות הסערה האחרונה נראו בבירור לאורך‬
‫החוף וכך יכולנו לראות בעצמנו מה קורה כשקו הדיונה החזיתית‬
‫נפרץ והחול חודר פנימה ומכסה את הרחובות‪.‬‬
‫סיימנו את הסיור בחולות ניצנים‪ .‬השקפנו על טרקטורונים‬
‫ואופנועים‪ ,‬יוצרים הפרעה מתמשכת בדיונה הגדולה‪ ,‬ששומרת על‬
‫הדיונה מתהליכי התייצבות‪ .‬התקדמנו לתוך השמורה לבדוק את‬
‫הדיונות המיוצבות למחצה וצפינו בשקיעה למרגלותיה של נבקה‪.‬‬
‫בהזדמנות זו נודה לפרופ’ צוער‪ ,‬שיוצא לגמלאות וזוהי שנתו‬
‫האחרונה כמרצה מן המניין‪ ,‬על קורס מרתק וייחודי‪.‬‬
‫ענת כרמי‪ ,‬סטודנטית לתואר שני‬
‫ביקור במרכז למיפוי ישראל‬
‫למחרת המשכנו לאזור נחל יהושפט‪ ,‬נחל שלמה וגבעת רחבעם‪ .‬ככה‬
‫שוטטנו רוב היום בין קונגלומרטים לאנטיקלינות הפוכות‪ ,‬והאמת שזה‬
‫די נחמד הסיורים האלו‪ .‬סוג של טיול‪ .‬הבונוס לכל הסיפור הזה הוא‬
‫הנוף‪ .‬איזה נוף מדהים ‪ -‬סיני מדרום והרי אילת מצפון‪ .‬במצפה גשרון‬
‫שמעון אפילו אמר שביום טוב רואים מפה את החרמון (סתאאם‪ ..‬אבל‬
‫רואים משם תצפית מרהיבה למפרץ אילת)‪.‬‬
‫בצהריים חזרנו לאוטובוסים לתחנה אחרונה‪ .‬אז כבר ניסים הנהג‪,‬‬
‫שבאמת לא מבין למה בכלל יש אנשים שלומדים גיאוגרפיה‪ ,‬לא היה‬
‫יכול עוד להתאפק ושאל את שאלת מליון הדולר “מה תעשו עם זה??”‪.‬‬
‫האמת היא שאין לי מושג‪ ,‬אבל זה מעניין ויש אחלה חבר’ה‪...‬‬
‫אהוד רייס‪ ,‬סטודנט לתואר ראשון‪ ,‬שנה א’‬
‫בינואר ‪ 2011‬ביקרו תלמידי הקורס “ממ”ג למתקדמים” במרכז‬
‫למיפוי ישראל (מפ”י)‪ .‬מטרת הביקור היתה לבחון כיצד התיאוריות‬
‫הנלמדות בקורס מיושמות ב”עולם האמיתי” של המידע הגאוגרפי‪.‬‬
‫הביקור החל בהרצאות על פעילות מפ”י‪ ,‬על הממ”ג ועל הבנט”ל‬
‫(בסיס נתונים טופוגרפי לאומי) אשר מחליף‪ ,‬יחד עם בסיסי נתונים‬
‫אחרים‪ ,‬את מה שהיה הממ”ג הלאומי‪ .‬ביקרנו באגפים קדסטר‪,‬‬
‫פוטוגרמטריה‪ ,‬כרטוגרפיה ושירותי מידע וארכיון‪ .‬למדנו כיצד‬
‫עובדי מפ”י מבצעים פוטוגרמטריה דיגיטלית על המסך בעזרת‬
‫משקפים תלת מימדיים‪ ,‬כיצד בונים שכבות דרכים מורכבות‬
‫ומבצעים טופולוגיה באיזורים רגישים וכן למדנו על המפות‬
‫השונות שמפ”י מייצרת‪ .‬נוכחנו שהתיאוריות הנלמדות באקדמיה‬
‫אכן מיושמות בתהליכי ייצור המידע הגאוגרפי אך היישום בעולם‬
‫האמיתי מורכב יותר מתרגילי הכיתה וכי תהליכים‪ ,‬שבאופן‬
‫תיאורטי נראה כי ניתן ליישמם בצורה אוטומטית‪ ,‬עדיין מוגבלים‬
‫בגלל הרגישות המשפטית והחברתית‪-‬כלכלית לאמינות כל עצם‬
‫שנקלט בממ”ג‪ .‬התרשמנו כי הממ”ג הולך לתפוס יותר ויותר נפח‬
‫פעילות בשנים הבאות ועל כן הוסכם על ידי כולם כי השעות‬
‫הרבות אותן בילו התלמידים בכיתת המחשבים בביצוע תרגילי‬
‫הקורס הן בהחלט מועילות‪.‬‬
‫פרופ’ טל סבוראי‪ ,‬מרצה הקורס‬
‫‪8‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫מרחב ומשפט‬
‫פרופ’ אורן יפתחאל‬
‫במחלקה‬
‫ים‬
‫ש‬
‫חד‬
‫ים‬
‫ס‬
‫ור‬
‫ק‬
‫ב‬
‫סמסטר א’ ימי רביעי ‪ 2 | 17:45-16:15‬נק”ז‬
‫מודדים‬
‫קיימות‬
‫ד”ר מידד‬
‫קיסינגר‬
‫סמסטר ב’‬
‫ימי ראשון‬
‫‪17:45-15:15‬‬
‫‪ 3‬נק”ז‬
‫> לסילבוס‬
‫ב‬
‫שנים האחרונות הולכת וגוברת‬
‫המודעות לקשרים שבין פעילות‬
‫אנושית לבין מצבן של המערכות‬
‫הסביבתיות‪ ,‬ובהתאם לכך הולכת‬
‫ומתגבשת ההכרה בצורך לקדם‬
‫פיתוח בר‪-‬קיימא‪ .‬הכרה זו מובילה‬
‫להתפתחותן של מגוון שיטות‪ ,‬אשר‬
‫שואפות לאמוד את מידת ההשפעה‬
‫ולאפשר בחינה של דרכי פעולה שונות‪,‬‬
‫תכנון‪ ,‬ומדיניות לקיימות‪ .‬גישות אלו‬
‫כוללות בין היתר‪ :‬מגוון אינדיקטורים‬
‫ואינדקסים של קיימות‪ ,‬ניתוח מחזור‬
‫חיים של מוצרים ופעילויות (‪Life‬‬
‫‪ ,)Cycle Analysis‬מטבוליזם חברתי‪,‬‬
‫טביעת רגל אקולוגית (‪Ecological‬‬
‫‪ )Footprint Analysis‬וטביעת רגל‬
‫פחמנית (‪.)Carbon Footprint‬‬
‫הקורס “מודדים קיימות” יחשוף את‬
‫הסטודנטים למגוון שיטות וגישות אלו‬
‫ויאפשר במסגרתו התנסות ויישום‬
‫ברמות השונות (הרמה המקומית‬
‫והרמה הבין‪-‬לאומית)‪ .‬במהלך הקורס‬
‫יושם דגש על ההיבטים המרחביים של‬
‫ההשפעות‪ ,‬המיקומים הגיאוגרפיים‬
‫של המרכיבים השונים‪ ,‬וניתוח‬
‫המשמעויות לפיתוח בר קיימא‪.‬‬
‫הקורס מוצע לתלמידי תואר שני‪.‬‬
‫> לסילבוס‬
‫מהלך הקורס נבחנים בצורה שיטתית הקשרים בין שינויים‬
‫מרחביים לבין המערכת המשפטית‪ .‬לשם כך מנתחים‬
‫הסטודנטים חומרים הנוגעים למספר סוגיות שעמדו בבסיס מאבקים‬
‫מרחביים והגיעו להחלטות משפטיות תקדימיות‪ ,‬ביניהן‪ :‬נגישות‬
‫לחופים‪ ,‬סגרגציה יישובית‪ ,‬כוחה התכנוני של מערכת הביטחון‪,‬‬
‫ועדות קבלה‪ ,‬שמירת השבת במרחבים ציבוריים‪ ,‬חריגות תכנוניות‬
‫של יזמים‪ ,‬הפקעת קרקעות‪ ,‬בעיקר מערבים‪-‬פלסטינים‪ ,‬מכשול‬
‫ההפרדה בגדה‪ ,‬ושאלת ההכרה ביישובים הבדווים‪.‬‬
‫הקורס “מרחב ומשפט” מוצע לתלמידי תואר שני במגמת תכנון עיר‬
‫ואזור וגיאוגרפיה אנושית‪.‬‬
‫גאוגרפיה משפטית‪ :‬הלכה למעשה‬
‫מאז ‪ 2008‬מתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע משפט מפתח‬
‫בנוגע לתביעות בעלות הקרקע של הבדווים‪ ,‬המתנהל בין יורשי השייח’‬
‫סולימאן אל‪-‬עוקבי לבין מדינת ישראל‪ .‬שני הצדדים טוענים לבעלות‬
‫על הקרקע‪ .‬הבדווים טוענים לבעלות על הקרקע בכוח ירושה מאבות‬
‫אבותיהם‪ ,‬מגורים ועיבוד ממושך עד לגירושם מאדמתם בשנת ‪.1951‬‬
‫המדינה טוענת לבעלות עקב אי‪-‬רישום הקרקע ע”י הבדווים בתקופה‬
‫העות’מאנית והבריטית‪ .‬הבדווים מסתמכים על תקפותו של הדין‬
‫המסורתי‪ ,‬לפיו הייתה הקרקע רשומה כשייכת למשפחת אל‪-‬עוקבי‪,‬‬
‫ואילו המדינה מבקשת להחיל את הדין הישראלי‪ ,‬על‪-‬פיו הקרקעות‬
‫נחשבות כ’מתות’ ולכן כרכוש המדינה‪.‬‬
‫חלק מרכזי של העדויות במשפט התמקד בסוגיות גיאוגרפיות‪ ,‬כגון‬
‫התפתחות ההתיישבות‪ ,‬החקלאות ומשטר המקרקעין בנגב לפני קום‬
‫המדינה‪ .‬שני העדים המומחים המרכזיים ‪ -‬פרופ’ אורן יפתחאל ופרופ’‬
‫רות קרק מלמדים גיאוגרפיה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון ובאוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪.‬‬
‫שטפונות ה‬
‫כתופעה‬
‫מרחבית‬
‫ד”ר חי כהן‬
‫סמסטר ב’‬
‫ימי שני‬
‫‪19:45-18:15‬‬
‫‪ 3‬נק”ז‬
‫> לסילבוס‬
‫קורס עוסק בשיטפונות כתופעת‬
‫טבע‪ .‬הלימודים כוללים סקירה‬
‫מעמיקה של הנושא לאורך הזמן‬
‫ובמרחב מנקודת המבט של יחסי‬
‫אדם‪-‬סובב‪.‬‬
‫במהלך הקורס ננסה לענות על‬
‫השאלה‪ :‬האם שיטפונות הם אסון‬
‫טבע או תופעת טבע נורמאלית‬
‫שהאדם מתקשה להסתגל אליה?‬
‫נושאי הלימוד יכללו‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫היבטים תרבותיים ומסורות הקשורים‬
‫לשיטפונות‪ ,‬הידרולוגיה ופלאו‪-‬‬
‫הידרולוגיה של שיטפונות‪ ,‬היבטים‬
‫גאומורפולוגיים‪ ,‬אקולוגיים וגאוגרפיים‬
‫של שטפונות‪ ,‬שיטפונות בדברי הימים‬
‫של כדור‪-‬הארץ‪ ,‬אסונות כתוצאה‬
‫משטפונות‪ ,‬היבטים סביבתיים ותכנון‬
‫לקראת שיטפונות‪ ,‬השלכות על משק‬
‫מים‪ ,‬שיטפונות במדבר בארץ ובעולם‪.‬‬
‫הקורס מוצע לתלמידי תואר ראשון‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫התחנה ההידרולוגית של המעבדה לגאומורפולוגיה‪ ,‬בראשותו של פרופ’ יוני‬
‫לרון‪ ,‬בנחל אשתמוע‪ .‬התמונה צולמה בינואר ‪ 2010‬בזמן שטפון ‪.‬‬
‫בתחנה זו נמדדים איכות המים‪ ,‬רום‪ ,‬ספיקת גרופת‪ ,‬שיפוע המים‪ ,‬מהירות‬
‫המים ועוד‪ .‬בערוץ טמונות מלכודות גרופת‪ ,‬שנפחן הכולל הוא כ‪ 2-‬קוב‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כדי לשולפן לאחר שטפון‪ ,‬נדרשים מנופים‪.‬‬
‫בימים אלה משמשת התחנה שני סטודנטים למחקר בהנחייתו של פרופ’‬
‫לרון‪ :‬רונאל ברזילי‪ ,‬סטודנט לתואר שלישי‪ ,‬ודניאל זמלר‪ ,‬סטודנט לתואר שני‪.‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫בעקבות המורשת היהודית‬
‫בסמסטר ב’ תשע”א אצא אי”ה לחצי שנת שבתון שתחולק בין הונגריה וספרד‪ .‬בהונגריה‬
‫הוזמנתי על ידי ראש המחלקה לגיאוגרפיה חברתית ופיתוח ותכנון אזורי באוניברסיטת דברצן‪,‬‬
‫פרופ’ אישטוון סולי‪-‬זקר‪ ,‬להצטרף לצוות מחקר שעוסק באינטגרציה של יישובים ואוכלוסיות‬
‫באזורי גבול‪ .‬כמדינה מוקפת גבולות יבשתיים ‪ -‬ומאז שהצטרפו לקהילייה האירופית ופתחו‬
‫את כל מעברי הגבול עם המדינות השכנות ‪ -‬נושא האינטגרציה לאורך הגבולות מעסיק את‬
‫ההונגרים עד מאד‪ .‬בספרד אעסוק בחקר התרומה של המורשת היהודית לפיתוח התיירות‬
‫המקומית‪ .‬בנושא זה אשתף פעולה עם פרופ’ סלבדור אנטון קלבה מאוניברסיטת רובירה אי‬
‫וירג’ילי שבטרגונה וד”ר נוריה גאלי מאוניברסיטת גירונה‪ .‬הנתונים שייאספו במהלך השבתון‬
‫ישמשו כחומרי גלם להוראה ומחקר בשנים הקרובות‪.‬‬
‫פרופ’ שאול קרקובר‬
‫אב”ג‪ :‬קמפוס ירוק‬
‫פרופ’ דן בלומברג עומד בראש המועצה‬
‫הירוקה של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫כפועל יוצא של פעילות המועצה זכתה‬
‫האוניברסיטה לפני כשנה בתו תקן “קמפוס‬
‫ירוק” ולאחרונה דורגה במקום ה‪ 46-‬בדרוג‬
‫העולמי של אוניברסיטאות במידת המחויבות‬
‫הסביבתית שלהן‪.‬‬
‫המועצה הירוקה פעלה בשנתיים האחרונות‬
‫לשינוי בתפיסה ובפעילות של המערכת‬
‫הלוגיסטית באוניברסיטה ולהגברת המודעות‬
‫לשימוש מושכל במשאבים‪ ,‬כגון נייר‪ ,‬מים‬
‫וחשמל‪ .‬פעילות זו הביאה לחסכון משמעותי‬
‫ומדיד במשאבים הללו‪ .‬המועצה פעלה גם‬
‫לפתיחת קורסים בחינוך הסביבתי וניהול‬
‫סביבתי של מפעלים כימיים ולהעמקת הקשר‬
‫בין האוניברסיטה לקהילה‪ .‬קשרים אלה‬
‫מטופחים גם באמצעות מתן מענקים לעידוד‬
‫פעילויות סביבתיות קהילתיות‪ .‬לאחרונה‬
‫הצטרף גם ד”ר מידד קיסינגר לפעילות‬
‫המועצה הירוקה כיו”ר תת הוועדה לחינוך‬
‫ופרוייקטים קהילתיים‪ .‬מומלץ להתרשם‬
‫מפעילות המועצה באתר קמפוס ירוק‪.‬‬
‫השיבה מאילת‬
‫בארבע השנים האחרונות (תשס”ז‪-‬תש”ע)‬
‫כיהנתי כדיקן בקמפוס אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫באילת‪ .‬בשנים אלו חילקתי את זמני בין‬
‫המחלקה בבאר שבע בימי ראשון וחמישי‬
‫לבין ניהול הקמפוס באילת בימים שני עד‬
‫רביעי‪ .‬היו אלה שנים מאתגרות‪ .‬זו לא רק‬
‫הנסיעה השבועית הלוך וחזור לאילת‪ .‬זהו גם‬
‫האתגר הגדול של פיתוח קמפוס חדש בעיר‬
‫הרחוקה ביותר ממרכזי האוכלוסייה בארץ‪.‬‬
‫בשנות עבודתי באילת הצלחתי להגדיל את‬
‫אוכלוסיית הסטודנטים בכחמישים אחוז‬
‫ולפתוח באילת תכניות לימוד חדשות כמו‬
‫כלכלה וחשבונאות‪ ,‬עבודה סוציאלית ועוד‪.‬‬
‫עשיתי ניסיון “למשוך” לקמפוס אילת גם את‬
‫לימודי הגיאוגרפיה‪ ,‬ניסיון שלא הצליח‪ .‬השיבה‬
‫למחלקה במשרה מלאה מחזירה אותי ואת‬
‫משפחתי לחיים נורמליים של הוראה ומחקר‬
‫במלוא מובן המילה‪.‬‬
‫פרופ’ שאול קרקובר‬
‫הייתי ‪ -‬במקסיקו‬
‫בחודשים אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ 2010‬שהיתי במכון למחקר אקולוגי בעיר ‪ ,XALAPA‬מקסיקו‬
‫(פירוש השם באחת מהשפות האינדיאניות המקומיות “מעין בחולות”)‪ ,‬במטרה להכיר מקרוב‬
‫מערכת של דיונות חוף באזור סוב‪-‬טרופי לח (ממוצע גשם שנתי ‪ 1,300‬מ”מ) ולהיות מעורבת‬
‫במחקר שהחל לפני כשנתיים‪.‬‬
‫המחקר התבצע בדיונות החוף שמצפון לעיר ‪ Veracruz‬ובסמוך לתחנת המחקר האקולוגית‬
‫‪ ,La Mancha‬ששוכנת במפרץ מקסיקו ולאורך החוף של האוקיינוס האטלנטי‪.‬‬
‫המחקר אליו התלוותי עסק בהשפעות דריכה על כיסוי והרכב הצומח‪ .‬תוצאות המחקר‪ ,‬אותן‬
‫ניתחתי יחד עם ד”ר לנה ז’בלב מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬הראו שלחצי‬
‫דריכה שמופעלים לכיוון מורד המדרון משפיעים יותר ובאופן מובהק על הירידה בכיסוי‬
‫הצומח ומספר המינים‪ ,‬בהשוואה ללחצי דריכה שמופעלים לכיוון מעלה המדרון‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫ההבדלים בין שני המצבים מטשטשים תוך ‪ 4‬חודשים מיום תחילת הניסוי‪ ,‬והשבילים שנוצרו‬
‫כתוצאה מכך חוזרים למצבם הראשוני לאחר שנה ו‪ 4-‬חודשים‪.‬‬
‫התוצאות שהתקבלו במחקר זה דומות לתוצאות שהתקבלו במחקרים שונים שביצעתי בארץ‬
‫בדיונות החופיות לאורך משור החוף‪ ,‬למרות ההבדלים בהרכב החול וכמות הגשמים (‪1,300‬‬
‫לעומת כ‪ 500-‬מ”מ בממוצע שנתי)‪ .‬עובדה זו מצביעה על הפוטנציאל הגבוה של השיקום‬
‫והשחזור של מערכות חוליות בעקבות לחצי דריכה והשפעות רכבי שטח‪.‬‬
‫פרופ’ פועה בר‬
‫דרישת שלום מאירופה‬
‫מאוקטובר ‪ 2010‬ועד ספטמבר ‪ 2011‬אני שוהה בשבתון‪ ,‬שמתחלק בין ספרד לצרפת‪ .‬בספרד‬
‫התקבלתי כפרופ’ אורח ל‪ 3-‬חודשים למחקר בלבד במחלקה לגאודינמיקה שבאוניברסיטת‬
‫מדריד‪ .‬בספרד אני מתמקד בהדרכת הדוקטורנטית ‪ ,Ana Lucia‬יחד עם ‪Prof. Jose-‬‬
‫‪ ,Francisco Martin-Duque‬בנושאי סחיפה והסעת חול בערוצים חתורים‪ .‬אנה כבר‬
‫ביקרה במחלקתנו פעמיים‪ .‬בנוסף אני עוזר בהדרכה של ‪,Cristin Martin Moreno‬‬
‫דוקטורנטית אחרת באותה קבוצה‪ ,‬בנושא הסעה של מרחפים וחול מאזורי כרייה לפארק‬
‫הטבע ‪ Alto Tajo‬בקסטיליה לה‪-‬מנשה‪.‬‬
‫מתחילת ינואר ועד סוף השבתון אהיה פרופ’ אורח למחקר בלבד ב‪Universite Joseph-‬‬
‫‪ Fourier‬שבגרנובל‪ ,‬במחלקה להנדסה סביבתית עם הקולגה ‪,Philippe Belleudy‬‬
‫היחידי העוסק כיום בהידרופון לניטור אקוסטי של גרופת נחלית‪ ,‬שיטה דומה לזו שלמדתי‬
‫בשבתון הקודם בקיוטו עם גיאופונים‪ .‬גם בצרפת ישנו מחקר ממומן שיתקיים ב‪Draix--‬‬
‫‪ Haux Provence‬בשיתוף עם ‪ Fred Liebault‬באזור ערוצים חתורים בחרסיות שחורות‬
‫וחולות המוכרים בספרות‪ .‬עיקר המחקר יכוון לניטור אקוסטי וישיר ולימוד תנועת גרופת‬
‫נחלית‪ .‬הקשרה לשינויים נחליים מעניינים מאוד באזור זה‪ ,‬שכן העונתיות משנה את תנאי‬
‫הסף‪ .‬באזור הייתה לפני שנתיים הדוקטורנטית יעל סטורץ‪-‬פרץ‪ ,‬שתגיע לצפון מזרח איטליה‬
‫למדידות שדה‪ ,‬בהן גם אני אשתתף‪ .‬המסטרנט דניאל זמלר אף הוא יחזור לאזור נהר‬
‫ה‪ ,Tagliamneto-‬גדול נחלי הפזרות בארופה‪ ,‬לסדרת מדידות שנייה עם קבוצת טרנטו‬
‫ובהשתתפותי‪ .‬בשהייתי בגרנובל אעבוד גם במזרם עם שני חוקרי ה‪Alain :CEMAGREF-‬‬
‫‪ .Reckin & Philippe Frey‬הדוקטורנט רונאל ברזילאי יבוא לביקור בגרנובל כדי ללמוד‬
‫את מערכת ההידרופון‪ ,‬שכן במסגרת הדוקטורט הוא למד מערכת מקבילה של גיאופונים‬
‫בשויצריה ובארץ‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרופ’ יוני לרון‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫זרקור על עמיתי מחקר‪ ,‬אורחים וסטודנטים‬
‫ד”ר ארנון בן‪-‬ישראל‬
‫ד”ר ארנון בן‪-‬ישראל הוא פוסט‪-‬דוקטורנט במחלקה‪ ,‬העוסק מזה שנתיים‬
‫במחקר משותף עם פרופ’ אבינועם מאיר בנושא פעילות פנ”ס (פנאי‪-‬נופש‪-‬‬
‫ספורט) מחוץ לבית בקרב ערביי הנגב הבדווים‪ .‬תופעה זו‪ ,‬הרווחת מאוד במרחב‬
‫הישראלי הכללי‪ ,‬הולכת וצוברת תאוצה גם בקרב אוכלוסיה זו‪ ,‬אך בניגוד לשאר‬
‫האוכלוסייה היא מתקיימת תחת מגבלות תרבותיות הנובעות מכללים מרחביים‪-‬‬
‫חברתיים בלתי כתובים ייחודיים למדי‪ ,‬המעצבים את המרחב הציבורי הבדווי‪.‬‬
‫במוקד המחקר ניצבים תושבים ותושבות של חורה‪ ,‬לקייה ותל‪-‬שבע‪ ,‬אשר‬
‫מקיימים שגרת הליכות ספורטיביות מטעמים שונים‪ .‬למחקר זה יש משמעויות‬
‫חשובות לאופני עיצוב המרחב העירוני הציבורי והפרטי ולכן גם למדיניות הפיתוח‬
‫העירונית‪ .‬המחקר‪ ,‬אשר ממומן ע”י הקרן הלאומית למדעים‪ ,‬מצוי בשלב של ניתוח‬
‫וסיכום שלב השדה‪.‬‬
‫במחקר הדוקטוראט‪ ,‬אותו השלים ב‪ ,2008-‬בחן בן‪-‬ישראל את תחושת המקום‬
‫של בדווים תושבי חורה‪-‬יתיר‪ .‬במסגרת זו התמקד ארנון בקהילת העיירה חורה‪,‬‬
‫שהוקמה ב‪ 1989-‬כיישוב קבע מתוכנן לתושבי הכפרים באזור‪ ,‬וכן בקהילות‬
‫המתגוררות בכפרים הבלתי מוכרים שסביב לחורה‪ ,‬בואכה יער יתיר‪ .‬המחקר‬
‫מציע ניתוח תרבותי‪-‬פרשני למגוון שאלות שעוסקות בהתנסות במקום‪ ,‬ובכלל‬
‫זה‪ :‬כיצד נחווה המקום ועל ידי מי? מהי מידת האינטראקציה בין השבטים השונים‬
‫בעיירה? מה תפקידו של האסלאם הפוליטי במערך שבטי פטרי‪-‬לוקאלי זה? מהם‬
‫מעלותיו ומהם מגבלותיו של מרחב ציבורי לסוגיו בעיירה? כיצד משוים המרחב? איזה סיפור מספר הנוף של מערך יישובי כה מורכב?‬
‫ד”ר ארנון בן ישראל לוקח גם חלק בכינונו של המרכז לעירוניות ים‪-‬תיכונית – בת‪-‬ים‪ .‬במסגרת זו הוא השלים זה מכבר מחקר גיאוגרפי‪-‬היסטורי‪,‬‬
‫שמתמקד בדימיוּן‪ ,‬תכנון וייסוד שכונת “בית וגן”‪ ,‬אשר הפכה למועצה מקומית בת‪-‬ים בשנת ‪ 1936‬והוכרזה כעיר בשנת ‪.1958‬‬
‫אורח‬
‫ביקורו של פרופ’ פיטר מ‪ .‬אטקינסון‪ ,‬ראש בית הספר לגאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת סאות’המפטון‬
‫באמצע חודש ינואר השנה נערך ביקור של פרופ’ פיטר מ‪ .‬אטקינסון במחלקה העבודה על הפרויקט תמשך במסגרת ביקורים של ענבר וטל‬
‫במסגרת מחקר משותף אשר הוא מבצע עם פרופ’ טל סבוראי וענבר באוניברסיטאות סאות’המפטון וקורנל‪.‬‬
‫חסיד‪ ,‬תלמידה לתואר שני במחלקה‪ .‬פרופ’ אטקינסון הוא מומחה בעל שם‬
‫עולמי לגאואינפורמטיקה‪ ,‬ובעיקר גאוסטטיסטיקה‪ ,‬והמחקר עוסק בלימוד‬
‫אוטוקורלציה ואינטרפולציה של תכונות פיזיקליות‪ ,‬כימיות וביולוגיות של הקרקע‬
‫לשם חיזוי איכות קרקע‪ ,‬לימוד תהליכי דלדול קרקע והשפעת אגרוטכנולוגיה על‬
‫תפקוד המערכת האקולוגית‪-‬חקלאית‪ .‬המחקר ממומן על ידי המועצה הבריטית‬
‫במסגרת קרן ‪ BIRAX‬והוא מבוצע בשיתוף פעולה עם אגף שימור הקרקע‬
‫בישראל וכן עם חוקרים באוניברסיטת קורנל בניו‪-‬יורק‪ .‬אחת משאלות המחקר‬
‫הבסיסיות היא כיצד משלבים באינטרפולציית קריגינג‪ ,‬המתבססת על ההנחה‬
‫של רציפות במרחב‪ ,‬את השפעות הטיפולים החקלאיים המתבצעים בשדות‬
‫ויותר מכך את ההיסטוריה של הטיפולים‪ ,‬אשר גם לה השפעה ניכרת על איכות‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫במסגרת הביקור פותחה פלטפורמה חדשה לחיזוי תכונות קרקע על סמך‬
‫שילוב מידע טופוגרפי רציף ומידע מבוסס‪-‬פוליגון המתאר באמצעות וקטור התמונה מתארת ירידה משמעותית מאוד בעובי הקרקע בשדות‬
‫את ההיסטוריה של שיטות העיבוד בשדה‪ .‬כמו כן נלמדו מספר פתרונות לריסון חקלאיים ברמות מנשה כתוצאה מסחיפה משטחית מואצת‪ .‬המצב‬
‫תהליכי דלדול קרקע ובוצעה עבודת עריכה של סדרת פרסומים‪ ,‬שנשלחו מ‪ 15-‬כה חמור עד כי החקלאים‪ ,‬שמסיבות כלכליות אינם יכולים להפסיק‬
‫מדינות עבור גיליון מיוחד שיפורסם בכתב העת היוקרתי ‪ .Geomorphology‬לעבד‪ ,‬זורעים ומגדלים את היבול בתוך אופק ‪ C‬בלוי‪ ,‬ואף לעתים‬
‫נושא הגליון המיוחד יהיה שימושי גאואינפורמטיקה ללימוד תהליכי סחיפת מים‪ .‬בתוך סלע האם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫בכתובים‬
‫פרסומים חדשים של אנשי המחלקה‬
Alfasi, N. and Fenster, T. (2009) Between the Global and Storz-Peretz, Y., Bowman, D., Laronne, J., and Svoray, T.,
the Local: on global locality and local globality. Urban (2010). Rapid incision of a small, coarse and steep fandelta in response to base-level fall: the case of Nahal
Geography, 30 (5): 543-566.
Qedem, the Dead Sea, Israel. Earth Surface Processes
Cohen, H., Laronne, J., and Reid, I. (2010). Simplicity and
and Laandforms, 1-14.
complexity of bed load response during flash floods in a
gravel bed ephemeral river: A 10 year field study. Water Svoray, T., and Ben-said, S. (2010). Multi-criteria analysis
of soil loss, water ponding and sediment logging in a
Resources Research, 46: 1-14.
Mediterranean agricultural catchment. Earth Surface
Gradus, Y. (2010). Water Management and Land
Processes and Landforms, 35: 202-216.
Reclamation in Israel. in S. Puiestra (Ed.) Land
Reclamations: Geo-Historical Issues in a Global Svoray, T., and Karnieli A., (2011). Rainfall, topography,
and primary production relationships in a semiarid
Perspective, Bologna: Ptron Editore. pp. 77-98.
ecosystem. Ecohydrology, 4: 56-66.
Katra, I., Scheidt, S., and Lancaster, N. (2009). Changes
in active eolian sand at northern Coachella Valley, Yiftachel, O., and Roded, B., (2010). Abraham’s Urban
California. Geomorphology, doi: 10.1016/ j.geomorph. footsteps: political geography and religious radicalism in
Israel/Palestine. in N., alSayyad, and M., Massoumi (eds.).
2008.10.004
The Fundamentalist City? Religiosity and the remaking
Kissinger, M., and Gottlieb, D. (2010). Place oriented
of urban space. London: Routledge, pp. 177-208.
ecological footprint analysis — The case of Israel’s grain
Yiftachel, O., Goldhaber, R., and Nuriel, R. (2010). Urban
supply, Ecological Economics, 69(8):1639-1645.
Justice and Recognition: Affirmation and Hostility in
Kissinger, M., and Rees, W., E. (2010). An interregional
Beersheba.in P., Marcuse et al. (eds.). Search of the Just
ecological approach for modelling sustainability in a
City, London: Routledge, pp. 120-143.
globalizing world - Reviewing existing approaches and
emerging directions. Ecological Modelling, 221(21): Yu, S., Bell, D., and Kutiel-Bar, P. (2009). Impact of
microhabitats on the heterogeneity of seedling
2615-2623.
emergence in a Mediterranean sand dunes community.
Kissinger, M., Timmer V. and Rees, W., E. (Accepted
Ecoseince, 16 (3): 369-378.
for publication). Interregional Interdependence:
Framework and Policy Prescriptions for Sustainability.
In Globalisation and Ecological Integrity in Science and
‫גם בעברית‬
International Law. Cambridge: Cambridge Scholars
Publishing.
‫ משילות‬:‫ ירושלים של כסף‬.)‫ (לקראת פרסום‬.‫ נ‬,‫ ואלפסי‬.‫ א‬,‫גנן‬
.‫ סוציולוגיה ישראלית‬,‫ יזמות עסקית ועיצוב המרחב‬,‫עירונית‬
Meir. A. and Gekker, M. (forthcoming). Gendered space,
power relationships and domestic planning and design
?‫ לקראת הכרה ביישובים הבדווים‬.)2009( .‫ א‬,‫יפתחאל‬
among displaced Israeli Bedouin. Women Studies
:)1( 6 ,‫ תכנון‬.‫מטרופולין באר שבע בעקבות ועדת גולדברג‬
International Forum.
.184-165
Melamed, G., Rotman, S.R., Blumberg, D.G., and Weiss,
‫ מיקרו‬:‫ דומים ושונים‬.)2010( .‫ י‬,‫ ובננסון‬,.‫ נ‬,‫ אלפסי‬,.‫ ש‬,‫פלינט‬
A.J., (Accepted for publication). Anomaly Detection in
‫ י”ב‬,‫ סוציולוגיה ישראלית‬,‫סגרגציה של חרדים במרכז ירושלים‬
Multi-Polarimetric Radar Images. International Journal
.111-83 :)1(
of Remote Sensing.
‫ ממבנה‬:‫אביב‬-‫ מטרופולין תל‬.)2009( .‫ א‬,‫ ואדלר‬,.‫ ש‬,‫קרקובר‬
Navarro, M., Muñoz-Pérez, J., Román-Sierra, J., Tsoar,
-‫אביב‬-‫ תל‬.)‫ קיפניס (עורך‬.‫ בתוך ב‬.‫מוקדי למבנה מפוזר‬-‫חד‬
H., Rodríguez, I., and Gómez-Pina, G. (Accepted for
-‫ תל‬.‫ מאה השנים הראשונות‬,‫ מפרבר גנים לעיר עולם‬:‫יפו‬
publication). Assessment of highly active dune mobility in
.338-315 ‫ ע”מ‬,‫ פרדס הוצאה לאור‬:‫אביב‬
the medium, short and very short term. Geomorphology.
‫ משארי נוף סובייקטיביים‬:‫ חלונות אל העבר‬.)2010( .‫ א‬,‫שטרן‬
Stern, E., (2010). Subjective Congestion. in K., Button,
.26-5 :76 ,‫ אופקים בגיאוגרפיה‬.‫בישראל‬
H., Vega, and P., Nijkamp (eds.). A Dictionary of Transport
Analysis. Cheltenham, UK.: Edward Elgar Publishing.
12
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫עסקו במלאכה‬
‫כתבו‪:‬‬
‫איציק אוגוסט‬
‫נורית אלפסי‬
‫דני בלומברג‬
‫רוני בלושטיין‪-‬לבנון‬
‫ארנון בן‪-‬ישראל‬
‫פועה בר‬
‫נועה הלל‬
‫ורד זיסו‬
‫דניאל זמלר‬
‫אורן יפתחאל‬
‫חי כהן‬
‫ענת כרמי‬
‫יוני לרון‬
‫אבינועם מאיר‬
‫רועי נוריאל‬
‫טל סבוראי‬
‫חיים צוער‬
‫יצחק קטרה‬
‫מידד קיסינגר‬
‫שאול קרקובר‬
‫אהוד רייס‬
‫איתי רנן‬
‫אלי שטרן‬
‫צילמו‪:‬‬
‫רמי זיתוני‬
‫דניאל זמלר‬
‫רועי נוריאל‬
‫טל סבוראי‬
‫איציק פלתיאל‬
‫יצחק קטרה‬
‫אהוד רייס‬
‫חזרה לתוכן העניינים‬
‫‪13‬‬