‫הידברות‬ ‫עונג שבת‬ ‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬ ‫העלון מוקדש לע"נ ג'אני טובה בת מפרה מוראדי | הצלחה אהרון‬ ‫רפאל בן רות | לזיווג הגון דינה בת מאשה | לזיווג הגון יעקב ישראל‬ ‫בן דליה ברכה | להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫זמן כניסת ויציאת שבת‬ ‫פרשת ויקהל‪-‬פקודי | גליון ‪ | 188‬כ"ג אדר תשע"ה‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫כניסת‬ ‫השבת‬ ‫צאת מוצ”ש‬ ‫השבת ר”ת‬ ‫ירושלים ‪17:09‬‬ ‫תל אביב ‪17:26‬‬ ‫חיפה ‪17:18‬‬ ‫באר שבע ‪17:27‬‬ ‫‪19:02‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫‪19:01‬‬ ‫‪19:02‬‬ ‫אתר הידברות החדש‬ ‫‪www.hidabroot.org‬‬ ‫‪18:22‬‬ ‫‪18:24‬‬ ‫‪18:23‬‬ ‫‪18:23‬‬ ‫להפצת העלון‪073-2221388 :‬‬ ‫בחסות‬ ‫יקבי ירושלים‬ ‫מסירות שמשתלמת‬ ‫בתוך כל מלאכת המשכן‪ ,‬דווקא ייתור לכאורה של כמה מילים מלמדנו על הכרת הטובה‬ ‫הגדולה של הקב"ה למשה‬ ‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬ ‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬ ‫"‬ ‫וַ ּיָ בֵ א ֶאת ָהָארֹן ֶאל ַה ִּמ ְׁשּכָ ן וַ ּיָ ֶׂשם ֵאת ָּפרֹכֶ ת ַה ָּמ ָסְך וַ ּיָ ֶסְך ַעל‬ ‫ֲארֹון ָה ֵעדּות‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר ִצּוָ ה ה' ֶאת מ ֶֹׁשה" (שמות מ‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫פרשותינו עוסקות בבניית המשכן וכליו‪ ,‬כאשר פעמים‬ ‫רבות הודגש בפרטי עשיית המשכן כי הדברים נעשו "ּכַ ֲא ֶׁשר‬ ‫ִצּוָ ה ה' ֶאת מ ֶֹׁשה"‪ .‬ויש לשאול‪ :‬הלא התורה מצמצמת במילותיה‬ ‫ובאותיותיה‪ ,‬אשר כל אחת מהן יקרה מהון רב‪ ,‬והלכות רבות‬ ‫נלמדות ממה שנראה אפילו כייתור של אות‪ .‬אם כך‪ ,‬לשם מה חזר‬ ‫הכתוב והדגיש כי הדברים נעשו כפי שה' ציווה את משה?‬ ‫ואם כדי להדגיש בכל פרט ופרט כי הוא נעשה בדיוק כרצון‬ ‫ה'‪ ,‬הלא די היה לומר "כאשר צוה ה'"‪ ,‬ומה הסיבה שטרחה‬ ‫התורה לציין שוב ושוב שה' ציווה את משה?‬ ‫בעל הטורים בביאורו לפסוק המובא לעיל‪ ,‬ביאר ביאור‬ ‫נפלא שמוסר השכל גדול בצדו‪ ,‬ונמתקו על פי משל‪.‬‬ ‫משל למלך גדול ורם‪ ,‬שאהב את בנו יחידו אהבת נפש‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ביום מן הימים נודע למלך לתדהמתו כי בנו מורד בו‪.‬‬ ‫הוא הצטרף לאויבי המלך‪ ,‬מתסיס את העם כנגדו‪ ,‬ומבקש‬ ‫את המלכות לעצמו‪ .‬שלח המלך את צבאותיו ובנו נלקח על ידם‬ ‫בשבי‪ .‬ישב המלך לכס המשפט ולרוב הקפדתו על בנו ביקש לחרוץ‬ ‫את דינו להריגה‪.‬‬ ‫המשנה למלך‪ ,‬אשר שימש במשך שנים רבות כמורה של בן‬ ‫המלך‪ ,‬ידע כי מעידה זו היתה רק שובבות נעורים‪ ,‬וכי עוד ישוב הבן‬ ‫להיות נאמן לאביו נאמנות גמורה‪ .‬וגם ידע עד כמה אוהב המלך‬ ‫את בנו‪ ,‬ורק מידת האמת שבו גוברת עתה על אהבתו ורגשותיו‬ ‫כלפי בנו‪ .‬מה עשה? נפל המשנה למלך לרגלי המלך והתחנן לפניו‬ ‫שיחוס וירחם על הבן המורד‪ .‬משראה שאין המלך נעתר לתחנוניו‪,‬‬ ‫הוסיף ואמר‪ :‬הנני מקבל עלי בנדר שביתי וכל רכושי יינתנו לאוצר‬ ‫המלכות ככופר נפש עבור הצלת הבן‪ .‬כשראה המלך את נכונות‬ ‫שאל את הרב‬ ‫‪2‬‬ ‫מדוע כו‬ ‫את עםלים שונאים‬ ‫שראל?‬ ‫‪4‬‬ ‫מא בן אהוב‬ ‫ת חיים ולדר‬ ‫‪7‬‬ ‫נזלת וליחה‬ ‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬ ‫אני רוצה להשתמש בצנצנת דבש‬ ‫שהתרוקנה לאחסון תבלינים‪ .‬האם היא‬ ‫טעונה טבילה?‬ ‫כל דבר מאכל או משקה שהיה בכלי‬ ‫מתוצרת גוי (וכמובן המאכל כשר)‪ ,‬הכלי‬ ‫צאי מהנקיונות ובואי להנות‬ ‫לנשים‬ ‫ערב‬ ‫במיוחד בשבילך‬ ‫אמונה‪ ,‬הומור ושמחת חיים‬ ‫השר להקריב את כל אשר לו למען בנו‪ ,‬קיבל את דבריו‪ ,‬והבן‬ ‫ניצל ממוות‪ .‬ואכן‪ ,‬כפי שנדר המשנה למלך‪ ,‬כל רכושו עבר לאוצר‬ ‫המלכות‪.‬‬ ‫אולם בראות המלך את טוב לבו ואהבתו הגדולה של המשנה‬ ‫למלך לבנו אהובו‪ ,‬עד שנתן את כל רכושו תמורתו‪ ,‬הכריז מיד‬ ‫למחרת כי במשך כל החודש הקרוב יועברו מיסי הממלכה ישירות‬ ‫לחשבונו הפרטי של המשנה‪ ,‬וכך התעשר המשנה למלך בכפל‬ ‫כפליים‪ .‬באותם הימים‪ ,‬כשהיה המלך מדבר אודותיו‪ ,‬היה חוזר‬ ‫ומזכיר את שמו בכל משפט‪ ,‬ומשבחו על נאמנותו כלפיו בכל פרט‬ ‫ופרט‪ ,‬כדי להראות שחביב הוא בפניו מאוד‪.‬‬ ‫אף כאן‪ ,‬כאשר אמר הקב"ה למשה רבנו לאחר חטא‬ ‫העגל‪" :‬רָ ִא ִיתי ֶאת ָה ָעם ַהּזֶ ה וְ ִהּנֵ ה ַעם ְק ֵׁשה עֹרֶ ף הּוא‪.‬‬ ‫ַאׁש ִמידֵ ם וְ ֶא ְמ ֶחה ֶאת ְׁש ָמם ִמ ַּת ַחת ַה ָּׁש ָמיִ ם"‬ ‫ֶהרֶ ף ִמ ֶּמּנִ י וְ ְ‬ ‫(דברים ט‪ ,‬יג‪-‬יד)‪ ,‬מיד עמד משה בתפילה‪ ,‬ולא הרפה עד‬ ‫אתם וְ ִאם ַאיִ ן ְמ ֵחנִ י נָ א‬ ‫שאמר‪" :‬וְ ַע ָּתה ִאם ִּת ָּׂשא ַח ָּט ָ‬ ‫ִמ ִּס ְפרְ ָך ֲא ֶׁשר ּכָ ָתבְ ָּת" (שמות לב‪ ,‬לב‪ .‬ובהשגחה ממעל מופיעות‬ ‫מילים אלה בפרק לב‪ ,‬ובפסוק לב‪ .‬שנתן לבו כפליים על ישראל)‪.‬‬ ‫ובאמת נחסר שמו של משה בכל פרשת תצוה‪.‬‬ ‫וכאשר מחל הקב"ה לישראל בזכות תפילתו ומסירותו של‬ ‫משה רבנו למען הצלת עם ישראל‪ ,‬נתן הקב"ה שכרו‪ ,‬וחזר והזכיר‬ ‫באהבה את שמו שוב ושוב בפרשות בניית משכן ה' בעולם‪ ,‬להכריז‬ ‫על חביבותו לפניו ולהדגיש את אהבתו אליו‪ ,‬בהזכירו את נאמנותו‬ ‫של משה רבנו‪ ,‬כי את הכל עשה כאשר ציווהו ה'‪ .‬ומכאן‪ ,‬שכאשר‬ ‫מתמסר יהודי למען כלל ישראל‪ ,‬ומקריב מזמנו מכוחותיו ומהונו‬ ‫למענם‪ ,‬אל יחשוב כי הוא מפסיד משהו מעצמו‪ ,‬אלא יידע נאמנה‬ ‫כי עתיד הקב"ה להחזיר לו כפל כפליים תורת השקעתו‪ .‬לפי שזו‬ ‫דרכו של הקב"ה לתת ולהעניק למי שמקריב מעצמו ומתמסר למען‬ ‫בניו אהוביו‪ ,‬עם ישראל‪ .‬ונאמן הוא בעל מלאכתך שימצא את הזמן‬ ‫הנכון והמקום הנכון‪ ,‬וישלם שכר פעולתך‪ .‬שבת שלום‪.‬‬ ‫הריק אינו צריך טבילה לשימוש חוזר‪ ,‬מפני‬ ‫שבעת הרכישה דעתו על המאכל ולא על‬ ‫הכלי‪ ,‬ולאחר שרוקנו את הכלי דעתו היא‬ ‫שהפכה אותו לכלי‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬המחמיר‬ ‫להטבילו יעשה כן בלי ברכה‪.‬‬ ‫האם שמיעת שיעור דרך הרדיו נחשב‬ ‫ללימוד תורה?‬ ‫'שומע כעונה' נאמר על כל דבר ובפרט‬ ‫בשיעורי תורה‪ .‬ולכן‪ ,‬אין הבדל בין אם‬ ‫שומע בדיסק או ברדיו או מחבר שמשמיע‬ ‫יום שני כ”ה אדר‬ ‫‪16/3/15‬‬ ‫‪ 18:30‬קבלת פנים – כיבוד קל‬ ‫הרב מאיר שוורץ‬ ‫הרב יצחק בצרי‬ ‫במהלך הערב תערך תפילה מיוחדת לישועה והצלחה‬ ‫לו דרך הטלפון‪ .‬ואמנם נאמר "והיו עיניך‬ ‫רואות את מוריך"‪ ,‬שבזה נחקקים הדברים‬ ‫בלבו‪ ,‬וגם מקבל יראת שמיים – ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬נכון להרגיל את עצמו 'בלכתך בדרך'‬ ‫– להקשיב לדברי תורה‪.‬‬ ‫בחמופע‬ ‫דש!‬ ‫הזמרת והאומנית‬ ‫טביב‬ ‫ענבר‬ ‫במופע "בשביל אל החלומות"‬ ‫הזדרזו להרשם! מספר המקומות מוגבל‬ ‫להרשמה‪073-222-1-300 :‬‬ ‫מנוע חיפוש‬ ‫היהודי החושב‬ ‫מונולוגים מערוץ הידברות‬ ‫מאת דניאל בלס‬ ‫"התפילין מחברות‬ ‫אותי לה' ולעצמי"‬ ‫הוא החל להניח תפילין לפני ‪ 7‬שנים‪ ,‬אך‬ ‫ההתקרבות של המנחה המפורסם גיא זו‪-‬ארץ‬ ‫נעוצה למעשה בילדותו ובקשר לסבו הגבאי‪,‬‬ ‫שהקפיד לקחת אותו מדי שבת לבית הכנסת‬ ‫גדלתי בבית שהתחלק לשניים‪ :‬מצד אחד‪ ,‬סבי וסבתי היו דתיים‬ ‫מאוד‪ .‬סבא היה גבאי בבית הכנסת‪ ,‬וזה מילא את עולמו‪ .‬ומצד‬ ‫שני‪ ,‬המשפחה של אמי לא היו דתיים בכלל‪ .‬תמיד אני זוכר בתור‬ ‫ילד שהיה מאבק בבית בין שתי התפיסות‪ .‬אמנם אני נמשכתי‬ ‫לצד הדתי‪ ,‬אהבתי ללכת עם סבא לבית הכנסת‪ ,‬הוא היה מאוד‬ ‫כריזמטי ומלא שמחה‪ ,‬ומנגינות בית הכנסת נכנסו לי עמוק בלב‪.‬‬ ‫אך בתור ילד לא ידעתי מה זה אומר להאמין‪ ,‬רק בגיל יותר‬ ‫מאוחר התחברתי לריבונו של עולם ממקום יותר עמוק‪ .‬החיבור‬ ‫שלי לפיוטי בית הכנסת סוחף אותי עד היום‪ .‬כשראיתי התרוממות‬ ‫רוח ביום כיפור עם מנגינות אדירות שסוחפות אחריהם ‪ 400‬איש‬ ‫– הבנתי שהתשוקה שלי היא בדבר הזה‪ .‬לפני כמה שנים התקשרתי‬ ‫לאחי שגר בארה"ב‪ ,‬וזמזמתי לו את המנגינות ההן‪ .‬אמנם במקום‬ ‫מסוים זריתי לו‬ ‫מלח על הפצעים‪,‬‬ ‫שכן הוא די‬ ‫התנתק מכל זה‪,‬‬ ‫אך זה גרם לו‬ ‫להתרגשות‪ ,‬והוא‬ ‫הרים איתי את‬ ‫הכפפה‪ .‬העלנו‬ ‫לעשות‬ ‫רעיון‬ ‫מופע של פיוטים‬ ‫ולאדינו‪ ,‬וב"ה יש‬ ‫לזה הצלחה גדולה‪ .‬לא ידענו שיש לזה כל כך הרבה ביקוש‪.‬‬ ‫התחלתי לקחת את העניינים ברצינות לפני ‪ 7‬שנים‪ .‬זו היתה‬ ‫סיטואציה מעניינת בה נפלה ההחלטה‪ :‬היה לי תליון עם מגן‬ ‫דוד‪ ,‬ואני זוכר את עצמי יושב במסעדה לא כשרה‪ ,‬כשאני סועד‬ ‫מאכל לא‪-‬כשר‪ ,‬ובאותו הזמן המגן דוד התנדנד לי על הצוואר‪ .‬זה‬ ‫מבחינתי היה הרגע שעצר אותי‪ ,‬ואמרתי לעצמי‪ :‬איך אתה שם‬ ‫מגן דוד ואתה אוכל מזון כזה? איך אתה חי בסתירה זאת? ואז‬ ‫הבנתי שאם אני רוצה להיות יהודי‪ ,‬אז זה לא מסתדר וחייבים‬ ‫להתחיל לעבוד על הצד היהודי שבי‪.‬‬ ‫החיבור שלי לתפילין התחיל דווקא מתוך קושי‪ .‬זו היתה‬ ‫תקופה שבה לא היתה לי עבודה‪ ,‬דווקא לאחר כמה חודשים מאוד‬ ‫אינטנסיביים‪ .‬פתאום למצוא את עצמך בלי עבודה זה נורא קשה‪.‬‬ ‫הייתי פעם בירושלים אצל הרב בניהו‪ ,‬והוא אמר לי‪ :‬תניח תפילין‪,‬‬ ‫ותגיד שמע ישראל‪ .‬זה היה משהו שהרגשתי שאני יכול לעמוד בו‪,‬‬ ‫ואכן אני מתמיד בזה‪ .‬זה נתן לי את התמיכה הרוחנית שהייתי זקוק‬ ‫לה באותה התקופה‪ ,‬וגם עם השנים זה התפתח והתקבע אצלי‬ ‫בסדר יום‪ .‬מאז שאני מניח תפילין – זה מאוד עוזר לי להתקרב‬ ‫לה' ולעצמי‪ .‬התפילין מחברות אותך למי שאתה‪ ,‬לפרופורציות‪,‬‬ ‫להסתפק במה שיש לך‪ ,‬להודות על מה שיש לך‪ .‬הנחת התפילין‬ ‫גורמת להתכנסות ולמחשבה על ה'‪ .‬זה גורם לפוקוס‪ ,‬ומשנה לך‬ ‫את כל התפיסה שלך על המציאות‪.‬‬ ‫מתוך ראיון בתכנית "בכיוון אחר"‪ ,‬ערוץ הידברות (‪)97‬‬ ‫לא יאומן כי יסופר!‬ ‫מדוע כולם שונאים את עם‬ ‫ישראל?‬ ‫לא משנה מי השונא התורן של עם ישראל‪ ,‬המטרה של כולם‬ ‫היא אחת‪ :‬להשיב אותנו לדרך ה'‬ ‫הנה נקודה מעניינת למחשבה‪ :‬גרמניה‬ ‫היא כיום "ידידה" של ישראל‪ ,‬ולא נראה‬ ‫שנשקפת לנו סכנה פיזית ממנה‪ .‬אך לפני‬ ‫פחות ממאה שנה‪ ,‬היא היתה האימפריה‬ ‫המסוכנת ביותר שידע העולם כולו‪,‬‬ ‫והצוררת הגדולה ביותר לעם היהודי‪.‬‬ ‫כיצד ייתכן מהפך היסטורי גדול כל כך?‬ ‫האם מישהו היה מדמיין לפני מאה שנה‪,‬‬ ‫שאויבנו הגדולים ביותר יהיו מדינות ערב?‬ ‫והרי בעבר הערבים חיו עם היהודים‬ ‫בשלום‪ ,‬יחסית‪ ,‬במשך מאות אם לא אלפי‬ ‫שנים‪ .‬ואם נביט רחוק יותר‪ ,‬לפני אלף‬ ‫ואלפיים שנה‪ ,‬נגלה שהיו לעם ישראל‬ ‫אויבים מגזעים אחרים‪ :‬מצרים‪ ,‬יוונים‪,‬‬ ‫רומאים‪ ,‬בבליים‪ ,‬פרסיים‪ ,‬נוצרים‪ ...‬עינינו‬ ‫רואות שהאויבים מתחלפים שוב ושוב‬ ‫בזה אחר זה‪ ,‬עד שנפקח את העיניים‬ ‫ונבין‪ ,‬שיש מי שמושך בחוטי ההיסטוריה‪.‬‬ ‫כי מצבנו הרוחני נאמר לנו בתורה מראש‪:‬‬ ‫"ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח‬ ‫לכף רגלך" (דברים כח‪ ,‬סה)‪.‬‬ ‫הגויים שונאים את עם ישראל‪ ,‬כי‬ ‫כך נגזר בשמים‪ ,‬וזהו התהליך שמתוכו‬ ‫יזדכך עם ישראל לקראת הגאולה‪ .‬ה'‬ ‫לבדו מחליט בכל דור מי יהיה העם‬ ‫שישנא אותנו וילחם בנו‪ .‬כיום הסכנה‬ ‫מגיעה מהאסלאם‪ ,‬ונראה שהיא הולכת‬ ‫ומתעצמת לקראת תקופת אחרית הימים‪,‬‬ ‫ומלחמת גוג ומגוג‪.‬‬ ‫שאלו חז"ל‪ :‬למה נקרא הר סיני בשם‬ ‫זה? והשיבו‪" :‬לפי שמשם ירדה שנאה‬ ‫לאומות העולם" (שבת דף פט‪ ,‬ב)‪ .‬וכך אמר‬ ‫רבי שמעון בר‪-‬יוחאי‪" :‬הלכה בידוע‬ ‫שעשו שונא ליעקב" (ספרי במדבר סט)‪.‬‬ ‫שנאה זו איננה טבעית ואין בה הגיון‪ .‬זו‬ ‫הסיבה שפעם היוונים שנאו אותנו‪ ,‬פעם‬ ‫הרומאים‪ ,‬ופעם הגרמנים‪ ,‬כי מצבנו נקבע‬ ‫יפור חייהם המדהים והמרגש של‬ ‫מסביב לעולם עם ס‬ ‫הידברותרה(‪)97‬לשעבר‬ ‫"בכיוון‬ ‫בתכנית‬ ‫מתוך ראיון‬ ‫אחר"‪,‬וףערוץקפוא‬ ‫אל‬ ‫גר הצדק‬ ‫קצין חיזבאללה לשעבר‬ ‫גר הצדק‬ ‫הלוחם מסין לסיני‬ ‫בנימין גומל‬ ‫אברהם סיני‬ ‫ליאור שטרן‬ ‫בשמים‪ ,‬ולא בדרך הטבע‪ .‬הגויים ישנאו‬ ‫אותנו בכל מצב‪ ,‬בין אם נהיה עניים ובין‬ ‫אם נהיה עשירים‪ ,‬בין אם נהיה נוודים‬ ‫חסרי מדינה‪ ,‬ובין אם תהיה לנו מדינה‪.‬‬ ‫התורה שלימדה אותנו את קורות העם‬ ‫היהודי מראש‪ ,‬גם סיפרה לנו מהי הסיבה‬ ‫לכל המלחמות וכל הייסורים ‪ -‬חוסר‬ ‫הנאמנות של עם ישראל לתורה ולמצוות‪.‬‬ ‫כל חיינו תלויים בתורה שניתנה לנו בסיני‪.‬‬ ‫ולכן כל יהודי ששומר מצווה ‪ -‬מחזק‬ ‫את עם ישראל‪ ,‬וכל יהודי שעובר עבירה‬ ‫ מרחיק את השמירה מעם ישראל‪.‬‬‫הכל תלוי במעשינו‪ ,‬ואנו המביאים את‬ ‫האויבים עלינו‪ .‬אנו החיילים המגנים על‬ ‫עם ישראל‪ ,‬חיילי השם‪.‬‬ ‫שנאת הגויים נועדה להפריד ולהרחיק‬ ‫אותנו מהם‪ ,‬להזכיר לנו לא לחיות כגויים‪,‬‬ ‫ולקיים את תכליתנו היהודית בעולם‪.‬‬ ‫כך נאמר בתורה‪" :‬הן עם לבדד ישכון‪,‬‬ ‫ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג‪ ,‬ט)‪ .‬ועל פי‬ ‫דרך זו נקבע מצבנו בעולם (ויקרא כ‪ ,‬כו)‪:‬‬ ‫"ואבדל אתכם מן העמים להיות לי" ‪-‬‬ ‫ביארו חז"ל בתלמוד‪" :‬אם אתם מובדלים‬ ‫מהם‪ ,‬הרי אתם שלי‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬הרי‬ ‫אתם של נבוכדנצר וחבריו" (ראו ביאור‬ ‫רש"י על הפסוק לעיל)‪ .‬כל עוד העם היהודי‬ ‫דבק באלוקיו‪ ,‬הכל יחיו עמו בשלום ואף‬ ‫המדינות הגדולות ביותר לא יצליחו לפגוע‬ ‫בו‪ .‬כפי שבימי שלמה המלך כל העמים‬ ‫חיו איתנו בשלום וברעות‪ ,‬ואף שיבחו‬ ‫אותנו‪ .‬אך כאשר העם היהודי נוטש את‬ ‫האמונה היהודית ומנסה להידמות לגויים‬ ‫במעשיו‪ ,‬אז הוא ניתן ביד הגויים‪ .‬בע"ה‬ ‫נזכה שהגאולה תגיע בקרוב‪ ,‬ואז תקוים‬ ‫הנבואה שהובטחה בידי הנביאים‪" :‬לא‬ ‫יישא גוי אל גוי (עם אל עם) חרב ולא‬ ‫ילמדו עוד מלחמה" (מיכה ד‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫אצלכם בבית‬ ‫ללא תשלום!‬ ‫להזמנת הרצאה באזור מגורכם‬ ‫‪073-2221290‬‬ ‫מלכי ישראל‬ ‫מאת הרב משה כהן חייאב‬ ‫שאול המלך‬ ‫(ה')‬ ‫מלחמת שאול בעמלק אמורה היתה לסגור את המעגל שנפתח בין שני‬ ‫העמים ביציאת מצרים‪ .‬אולם שאול לא עשה כציווי ה'‪ ,‬והותיר את מלך‬ ‫עמלק בחיים‪ .‬מה היה עונשו?‬ ‫אחר שנלחם בפלישתים ומנצחם‪ ,‬ממשיך שאול‬ ‫להילחם באויבי ישראל המקיפים את הארץ‪ :‬במואב‪,‬‬ ‫עמון ואדום שממזרח‪ ,‬במלכי צובה בצפון‪ ,‬ובפלישתים‬ ‫שבמערב‪" ,‬ובכל אשר יפנה ירשיע" – דהיינו‪ ,‬שלכולם‬ ‫הנחיל תבוסה ומפלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נלחם שאול בעמלק‬ ‫היושב בדרומה של הארץ והיכה אותו קשות‪ .‬בכך‬ ‫הציל את ישראל מידי שוסיו‪ .‬מלחמות אלו וניצחונו‬ ‫והתשועות שנעשו על יד שאול גרמו להתלכדות‬ ‫המלוכה סביבו וליראת כבוד וכניעה של העם למלך‬ ‫שאול‪ .‬למרות נצחונו בפלישתים‪ ,‬המלחמה בין ישראל‬ ‫ובינם ערכה כל ימי מלכות שאול ולשם כך גוייסו‬ ‫למערכה "כל איש גיבור וכל בן חיל"‪.‬‬ ‫ציווי שמואל הנביא‬ ‫שמואל הנביא פונה בציווי לשאול המלך ולשם כך‬ ‫מציין שלושה נתונים חשובים‪ ,‬שהוא הנביא נבחר ע"י‬ ‫הקב"ה שבכבודו ועצמו שלחו אל שאול למשכו למלך‬ ‫על ישראל‪ .‬וכיון שהוא המלך‪ ,‬עליו לציית לציווי ה'‬ ‫כנדרש ולא כמו בפעם הקודמת שלא קיים את דברי‬ ‫הנביא במלואם‪.‬‬ ‫הקב"ה זוכר את שעמלק הגיח לפתע במדבר ותקף‬ ‫את עם ישראל בה בעת שיצאו מעבדות מצרים‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬שיש מלך לישראל שלוחם את מלחמות ה' ועם‬ ‫ישראל בארצו‪ ,‬חלה מצוות מחיית עמלק ‪ -‬מצווה‬ ‫הבאה אחר מינוי מלך‪ .‬אשר על כן‪ ,‬זו העת הנכונה‬ ‫להשיבו כגמולו ולכן מצווה שמואל הנביא את שאול‬ ‫אׁשר לֹו וְ ֹלא‬ ‫עמלֵ ק‪ ,‬וְ ַהחרַ ְמ ֶּתם ֶאת ּכָ ל ֶ‬ ‫"לֵ ְך וְ ִהּכִ ָיתה ֶאת ָ‬ ‫ַת ְחמֹל ָעלָ יו‪ .‬וְ ֵה ַמ ָּתה ֵמ ִאיׁש ַעד ִא ָּׁשה‪ֵ ,‬מעֹלֵ ל וְ ַעד יֹונֵ ק‪,‬‬ ‫ִמּׁשֹור וְ ַעד ֶׂשה‪ִ ,‬מּגָ ָמל וְ ַעד חמֹור" – מחיית זכר עמלק‬ ‫בדיוק כציווי התורה‪ :‬לאבד כל זכר בדומם‪ ,‬צומח וחי‪.‬‬ ‫ההכנה והמלחמה‬ ‫כיון שעל פי ההלכה אסור לספור ולמנות אנשים‬ ‫באופן ישיר‪ ,‬פוקד שאול את העם ע"י טלאים‪ .‬כל‬ ‫חייל הביא טלה ולפי מספר הטלאים ידעו את מספר‬ ‫החיילים‪ .‬סה"כ נפקדו ‪ 200,000‬חיילי רגלים ועוד ‪10‬‬ ‫אלף איש מיהודה‪ .‬לפני הלחימה דורש שאול מאנשי‬ ‫שבט הקיני‪ ,‬שהם ממשפחתו של יתרו חותן משה‪,‬‬ ‫לסור ממקומם הסמוך לעמלקים כדי שלא יוכו‬ ‫בטעות במלחמה‪ .‬שבט הקיני מקבל את ההצעה וסר‬ ‫על סדר היום‬ ‫מאת הרב שי עמר‬ ‫קריאת פרשת פרה‪ :‬חובה מהתורה?‬ ‫מלבד פרשת השבוע‪ ,‬נקרא השבת גם את פרשת‬ ‫'פרה אדומה'‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שבשבת שקודם פרשת‬ ‫החודש סמוך לניסן מוסיפים לקריאה בתורה את‬ ‫הפרשה הזאת‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שבסמוך לחודש‬ ‫ניסן מיד אחר הקמת המשכן קיימו בני ישראל מצות‬ ‫שריפת פרה אדומה‪ ,‬כדי להזות על ישראל ולטהרם‪,‬‬ ‫ובכך יוכלו לקיים מצות הפסח בזמנו‪ .‬לכן מסמיכים‬ ‫פרשת פרה לפרשת החודש‪.‬‬ ‫הקשר בין הפרה למשיח‬ ‫אמרו חז"ל‪ ,‬כי תשע פרות אדומות נעשו מזמן‬ ‫שנצטוו ישראל במצווה זו‪ ,‬ועד חורבן בית שני‪.‬‬ ‫הראשונה נעשתה על ידי משה רבנו‪ ,‬השנייה על‬ ‫ידי עזרא הסופר‪ ,‬ומאז ועד לחורבן נעשו עוד שבע‪,‬‬ ‫וכשיבוא משיח צדקנו במהרה יעשה פרה עשירית‪.‬‬ ‫הפרה האדומה והלכותיה‬ ‫הקפדה יתירה הקפידו חכמים בעסק פרה אדומה‪.‬‬ ‫שבעה ימים לפני שריפתה היו מקדשים את הכהן‬ ‫העתיד לשרפה‪ ,‬והיו מזים עליו מאפרן של פרות‬ ‫קודמות על ידי אדם שלא נטמא למת מעולם‪ .‬ומנין‬ ‫מצאו אנשים כאלה שלא נטמאו למת מעולם?‬ ‫בתים מיוחדים היו לשם כך בירושלים‪ ,‬שהיו בנויים‬ ‫על סלעים חלולים‪ ,‬ולשם היו באות נשים ללדת את‬ ‫בניהן ולגדלם שם בלי שיצאו משם‪ ,‬ולבל ייטמאו‬ ‫בשום אופן‪ .‬וכשיצאו משם הוליכו אותם על דלתות‬ ‫הנתונות על גבי שוורים (שלא יהיה שום קשר בינם‬ ‫לבית הקרקע) עד לנהר השילוח וממנו שאבו מים‬ ‫טהורים‪ ,‬ואחר כך הובילום על גבי אותן דלתות עד‬ ‫להר הבית שבוודאי טהור מכל קבר שהוא‪ ,‬וכך מנעו‬ ‫כל טומאה מהם עד שהגיעו להזות על הכהן שנבחר‬ ‫לשרוף את הפרה האדומה‪.‬‬ ‫האם קריאת פרשת פרה בזמן הזה היא‬ ‫מהתורה?‬ ‫נחלקו הפוסקים אם קריאת פרשת פרה היא מן‬ ‫התורה‪ ,‬בשולחן ערוך (סי' קמ"ו וסי' תרפ"א) מבואר‬ ‫מתוך שטח עמלק‪ .‬שאול לא מחכה‪ ,‬ובביטחונו החזק‬ ‫בא לעיר העמלקים ונלחם בהם ליד הנחל‪ .‬שאול מכה‬ ‫את העמלקים מכה מוחצת ואף מצליח לתפוס את‬ ‫אגג מלך עמלק חי‪ ,‬ואת שאר העם העמלקי הורג‪.‬‬ ‫שאול והעם חמלו מלהרוג את אגג מלך עמלק כיון‬ ‫שנצחו כבר במלחמה‪ .‬כמו כן העם לא רצה להרוג את‬ ‫מיטב הצאן והבקר המובחרים והמפוטמים והשאירו‬ ‫אותם לעצמם‪ ,‬ולמעשה אינם מקיימים במלואו את‬ ‫הציווי האלוקי שניתן לשאול שלא להחיות כל נשמה‪.‬‬ ‫"ניחמתי כי המלכתי"‬ ‫היות ושאול לא קיים את דבר ה' כפי שציווהו‬ ‫הנביא‪ ,‬נגלה הקב"ה לשמואל הנביא בלילה ומודיע‬ ‫לו‪" :‬נִ ַח ְמ ִּתי ּכִ י ִה ְמלַ כְ ִּתי ֶאת ָׁשאּול לְ ֶמלֶ ְך" והסיבה "ּכִ י‬ ‫ָׁשב ֵמַאחרַ י וְ ֶאת ּדְ בָ רַ י ֹלא ֵה ִקים"‪ .‬בכך ביקש ה' לומר‬ ‫לנביא‪ ,‬שהוא אינו חפץ עוד בשאול ומתרחק ממנו‬ ‫כפועל יוצא ששאול התרחק מעשיית ציווי ה'‪.‬‬ ‫זעקת שמואל הנביא‬ ‫שמואל הנביא שומע את דבר ה' אליו וזועק בתפילה‬ ‫כדי לדעת על מה העונש ובעבור מה חרון האף על‬ ‫שאול המלך‪ ,‬היות ולא נאמר לו בנבואה חטאו של‬ ‫שאול אלא רק העונש‪ .‬שמואל נעצב ומצטער מאוד‬ ‫על שמשח את שאול למלך ויצאה תקלה תחת ידו‪.‬‬ ‫מרוב צער הוא זועק כל הלילה בתפילה לה' אולי‬ ‫יצליח למצוא פתח לביטול גזר הדין ‪.‬‬ ‫מה יקרה כעת‪ :‬האם שאול המלך ייענש? מה יעשו‬ ‫עם אגג? המשך בעז"ה בשבוע הבא‪...‬‬ ‫שהיא מן התורה‪ ,‬ומציינים לתוספות במסכת ברכות‬ ‫(יג‪ ).‬שכך כתבו‪.‬‬ ‫לדעת הרבה פוסקים היא מצות עשה מן התורה‪,‬‬ ‫ואף על פי שיש החולקים על זה‪ ,‬יש להחמיר כדברי‬ ‫האומרים שהיא מן התורה‪ ,‬ולכן יש לשים לב‬ ‫לפרטים כדלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬יש להקפיד לקרוא פרשת פרה מספר תורה‬ ‫הכשר והמהודר שיש בבית הכנסת; ב‪ .‬שליח הציבור‬ ‫והקהל יתכוונו לצאת ידי חובה מן התורה; ג‪ .‬ראוי‬ ‫ונכון שהנשים תבואנה לעזרת הנשים בפרשת פרה‬ ‫לשמוע קריאה זו‪ ,‬שאף היא מהתורה‪ ,‬ונשים שייכות‬ ‫בה להיטהר מטומאתן‪ ,‬ולאכול מקרבן פסח (ילקוט‬ ‫יוסף פורים מהדורת תשע"ב)‪.‬‬ ‫טעם לסוברים שפרשת פרה מהתורה‬ ‫בילקוט הגרשוני (או"ח סי' תרפ"ה) הביא טעם למה‬ ‫נאמר שפרשת פרה הוי מן התורה‪ ,‬והוא שמן התורה‬ ‫נצטווינו בזכירת מעשה העגל‪ ,‬וכתוב "זכור את אשר‬ ‫הקצפת‪ ,"...‬אלא שכתב המגן אברהם (סי' ס' סק"ב)‬ ‫שלא תיקנו לקרוא מעשה עגל בציבור משום גנותן‬ ‫של ישראל‪ ,‬ולכן תקנו לקרות פרשת פרה שהיא‬ ‫לכפרת מעשה העגל ובה אין גנותן של ישראל‪,‬‬ ‫ומקיימים בזה זכירת מעשה העגל‪.‬‬ ‫הפטרת השבוע ומשמעותה‬ ‫לאחר קריאת פרשת פרה כתב בשו"ע‬ ‫שמפטירים בנביא יחזקאל פרק ל"ו "בן אדם בית‬ ‫ישראל יושבים על אדמתם"‪ ,‬מפני שכתוב בה‬ ‫"וזרקתי עליכם מים טהורים" – אמנם בהפטרה‬ ‫זו אין מדובר כלל על טהרה מטומאות‪ ,‬אלא על‬ ‫טהרה מהחטאים ומהעוונות‪ ,‬כמו שנאמר "וזרקתי‬ ‫עליכם‪ ...‬ומכל גילולכם אטהר אתכם‪ ,‬ונתתי לכם‬ ‫לב חדש"‪.‬‬ ‫הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות‬ ‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬ ‫(תרפה‪ ,‬ג')‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפורים מהחיים‬ ‫חיים ולדר‬ ‫בן אהוב‬ ‫חלק ב'‬ ‫זהו סיפור חיים עם המון תובנות‪ ,‬שאני מאמין שיהיו לעזר‬ ‫לזולת‪ .‬אין לי מושג איך ניתן לבטא אותו בסיפור אחד קצר‪,‬‬ ‫אך אני בטוח שגם פרטים ממנו יעזרו להמון אנשים שקשורים‬ ‫למקרה כמו שלי‬ ‫תקציר‬ ‫הפרק הקודם‪:‬‬ ‫שלי‬ ‫הסיפור‬ ‫מתחיל בגיל תשע‪ ,‬כאשר‬ ‫הורי התגרשו‪ .‬אמי‪ ,‬שהיתה‬ ‫דומיננטית ביותר‪ ,‬גרמה לנתק מוחלט‬ ‫בינינו לבין אבא שלנו‪ .‬לאחר ארבע שנים היא‬ ‫נישאה לאדם אחר‪ ,‬ואף שהיה אמיד ולכאורה‬ ‫חיינו שודרגו‪ ,‬הסתבר כי היה לו אופי קשה ומאוד‬ ‫סבלנו ממנו‪ .‬מהנישואים השניים נולדו לאימא‬ ‫עוד שני ילדים‪ ,‬בן ובת‪ .‬באותה התקופה נכנסתי‬ ‫לישיבה‪ ,‬ובאחד הימים אבא שלי הופיע‪ ,‬מסר‬ ‫לי מכתב והלך‪ .‬במכתב הוא סיפר שהוא ממש‬ ‫מתגעגע אלי‪ ,‬והוא כתב לי עשרות מכתב אך מנעו‬ ‫מהם להגיע אלי‪ .‬לאט לאט הקשר בינינו התחזק‪,‬‬ ‫התחלתי להיפגש איתו והרגשתי סוף סוף את‬ ‫תחושת האבהות שכל כך היתה חסרה לי‪.‬‬ ‫כ‬ ‫שהייתי בן ‪ 16‬שיתפתי את אחי‪ ,‬שיש לי‬ ‫קשר עם אבא‪ .‬עשיתי את זה בעבודת‬ ‫הכנה גדולה ורגישה כדי שלא "לשרוף"‬ ‫את הכל‪.‬‬ ‫אחי נפגש איתו גם הוא והחל את התהליך שאני‬ ‫עברתי‪.‬‬ ‫האמת שוויתרתי לו קצת מהזמן שלי‪ .‬זה היה‬ ‫חשוב לי מאד‪ .‬זה היה מעניין לראות את אחי‬ ‫משתנה לטובה מול העיניים‪ .‬מילד חסר ביטחון‪,‬‬ ‫נרגן וקטנוני‪ ,‬הפך בתוך מספר חדשים לילד רגוע‬ ‫יותר ובוגר‪ .‬זה היה פשוט מחזה שקשה להבינו‪.‬‬ ‫שנה לאחר מכן הכנסנו לסוד העניין את אחותנו‪.‬‬ ‫זה היה הרבה יותר מסובך‪ .‬חששנו מאד שתסבך‬ ‫את כולנו‪ .‬הכנסנו לעניין את המשגיח שדיבר עם‬ ‫המורה שלה בסמינר והם יחד בהתייעצות עם‬ ‫רבנים גדולים עשו את המהלך‪ ,‬ואחותנו שסבלה‬ ‫מאד מאמי‪ ,‬החלה‬ ‫לראות את האור‪.‬‬ ‫המצב בבית נרגע יותר‪ .‬לפתע היה לנו הכוח‬ ‫לסבול את יחסו המשפיל והפוגע של אבי החורג‪.‬‬ ‫אתה מבין? היה לנו איזון כל כך חזק שכל מה‬ ‫שהיה לו לומר פשוט לא השפיע עלינו‪.‬‬ ‫התחלנו לעשות תורנויות במאורה שבה התגורר‬ ‫אבי‪ ,‬צבענו אותה‪ ,‬צחצחנו אותה‪ ,‬ואחותי באה‬ ‫לסדר את הבלגן‪ .‬היינו עושים שם קומונה כזו‬ ‫של שיחות על החיים‪ ,‬עצות של אבא וגם המון‬ ‫כיף‪ .‬ידענו שאבא איננו מושלם ושהוא עדיין "בין‬ ‫עבודות"‪ ,‬אך עם זאת ידענו שהוא איש ירא שמים‬ ‫שמקפיד על תפילות ועל לימוד יומי‪ .‬היה בו משהו‬ ‫שגרם לו לא להתקבל לעבודות ואם כן ‪ -‬לא‬ ‫להתמיד בהם‪ ...‬אבל כאבא הוא היה מושלם‪ .‬לא‬ ‫פחות מזה‪ .‬חכם‪ ,‬נבון‪ ,‬חם ואוהב יודע לומר את‬ ‫המילה הנכונה‪ ,‬מושיט יד וכתף‪ ,‬מקשיב ומאזין‪.‬‬ ‫כשהייתי בן עשרים נפטר אבי החורג‪.‬‬ ‫אמי ירשה את רכושו‪ ,‬כולל את שני ילדיו‪.‬‬ ‫חשבתי על כך שהם באמת יצאו המסכנים‬ ‫האמתיים‪ .‬האבא הביולוגי שלהם פגע בהם כמו‬ ‫שפגע בנו‪ ,‬ולהם לא היה 'אבא סודי' שאיזן את‬ ‫התמונה‪.‬‬ ‫ואם לא די בזה‪ ,‬מצבה הנפשי של אמי הלך‬ ‫והתדרדר‪ ,‬ועמו המצב בבית‪ .‬לפתע החלו לפקוד‬ ‫את מעוננו עובדות סוציאליות‪ ,‬וההמלצה שלהן‬ ‫היתה להוציא את שני הילדים הקטנים מהבית‪,‬‬ ‫ועוד שלל הצעות‪.‬‬ ‫זה הרגע בו הבנתי שאני צריך לעשות מעשה‪.‬‬ ‫שכרתי עורכת דין מעולה‪ ,‬וזו החלה לפעול‬ ‫בקרב שירותי הרווחה ובתי המשפט‪ .‬הכיוון שלי‬ ‫היה‪ :‬העברת המשמורת של הילדים לידי אבי‪.‬‬ ‫כאן החלה מלחמה‪ .‬הדודים שלי התנגדו‪ .‬וגם‬ ‫אחותו של אבי החורג ז"ל התנגדה‪ .‬למה? הם רצו‬ ‫שהמשמורת תעבור לידיים שלהם‪.‬‬ ‫הוזמנו לוועדת החלטה ברווחה‪ .‬זו היתה ועדה‬ ‫רבת משתתפים‪ .‬הדודים שלנו‪ ,‬הדודה של אחינו‬ ‫החורגים‪ ,‬וכל הילדים‪.‬‬ ‫אמי לא היתה נוכחת‪ .‬מצבה הנפשי לא אפשר‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫בתחילה נכנסו הדודים לחוד‪ .‬מסתבר שהגיעו‬ ‫להסכמה מפתיעה ביניהם‪ .‬שכל אחד לוקח את‬ ‫שלו‪ ...‬הם לא לקחו בחשבון שגם אנחנו הוזמנו‪.‬‬ ‫נכנסנו לחוד אני‪ ,‬אחי‪ ,‬אחותי ועורכת הדין‬ ‫ששכרתי‪ .‬חברי הועדה לא חלמו מה מצפה להם‪.‬‬ ‫ביקשנו להעביר את המשמורת לאבי‪ .‬חברי‬ ‫הועדה הופתעו‪ .‬הם אמרו שמבחינתם האיש הזה‬ ‫לא קיים‪ .‬הוא לא היה בקשר‪ ,‬הוא לא היה נוכח‪,‬‬ ‫אין לו אמצעים‪ ,‬אין להם צד לתת לו‪.‬‬ ‫"הוא לא היה נוכח אה?"‪ ,‬אמרתי‪ .‬והתחלתי‬ ‫לספר על הקשר המיוחד שהיה לי איתו החל מגיל‬ ‫‪ .13‬אחי דיבר אחרי‪ ,‬סיפר מה היה לפני שחבר אל‬ ‫אבא‪ ,‬ומה אחרי‪ .‬אחר כך דברה אחותי‪ ,‬שהחלה‬ ‫לספר מה הקשר עם אבא עשה לחייה‪ ,‬ולפתע‬ ‫החלה לבכות וסחפה אותנו ומיד לאחר מכן את‬ ‫כל חברי הועדה‪.‬‬ ‫זה היה מחזה שמעולם לא היה‪ .‬חברי ועדת‬ ‫רווחה שראו המון בחייהם‪ ,‬שלושה ילדים ועורכת‬ ‫דין אחת יושבים ובוכים‪ ,‬כל אחד בעוצמה שלו‪.‬‬ ‫אחרי שאחותי סיימה אמרתי‪" :‬זה בעניין של‬ ‫'נוכח' ובאשר למה שאמרתם על חוסר הקשר‬ ‫כביכול‪ ,‬אז הנה‪ :‬אמרתי ושפכתי את תכולת עשרות‬ ‫המכתבים ששלח אבי אלי מאז ניתק הקשר שלנו‬ ‫כשהייתי בגיל עשר‪.‬‬ ‫"את השקיות של אחי ואחותי לא הבאנו‪ ,‬אבל‬ ‫אם אתם רוצים‪...‬‬ ‫זה עשה את הרושם הדרוש‪ .‬ההחלטה היתה פה‬ ‫אחד‪ :‬המשמורת הועברה לאבי‪.‬‬ ‫מכיון שחלק נכבד מירושת אבי החורג‪ ,‬היתה‬ ‫מגיעה לנו‪ ,‬ומכיוון שאימי לא היתה בשלב זה‬ ‫במצב של יכולת נפשית לגדל אותנו‪ ,‬מינה בית‬ ‫המשפט את עורכת הדין שלנו כאפוטרופוס‪ ,‬והיא‬ ‫השיגה אישור לשכירת דירה גדולה‪ ,‬שבה נגור יחד‬ ‫עם אבי‪ ,‬ודמי קיום נאותים‪ ,‬ובתוך חודש עברנו‬ ‫לבית משותף ויפה והתאחדנו עם אבינו‪.‬‬ ‫וזה לא נגמר‪ .‬במקביל הגשתי בקשה לכלול את‬ ‫הילדים הקטנים במשמורת של אבי‪ .‬זה לא היה‬ ‫פשוט כי הם לא הילדים שלו ולדודה שלו היתה‬ ‫קדימות‪ .‬ולכן הם הועברו למשמורת אצלה‪.‬‬ ‫אבל חודש לאחר מכן התקיימה ישיבת ועדה‬ ‫נוספת‪ .‬הסתבר שהקטנים לקחו מאד קשה את‬ ‫הפרידה מאיתנו ופשוט לא הסתגלו לחיים בצל‬ ‫קורת דודתם‪.‬‬ ‫הועדה בדקה גם את התנהלות אבי‪ ,‬וציינה‬ ‫שמדובר באב שמתפקד ללא דופי‪ .‬מסתבר‬ ‫שהעובדה שאבי הוא "בין עבודות" אפשרה לו‬ ‫להיות 'עקרת בית' במשרה מלאה‪ ,‬כאשר הפרנסה‬ ‫מגיעה מהקצבה שקצב בית המשפט מהירושה‬ ‫הגדולה‪.‬‬ ‫ההחלטה היתה שטובת הילדים הקטנים מחייבת‬ ‫את איחודם מחדש עם אחיהם‪ ,‬ואחיי הקטנים‬ ‫הועברו אלינו‪ ,‬כמובן עם הסדרי ראייה רחבים‬ ‫לדודה‪ ,‬אותם דאג אבי לכבד בחפץ רב‪ ,‬הפכנו‬ ‫להיות משפחה מאוחדת ולשם שינוי – מאושרת‪.‬‬ ‫עברו שנים מאז‪ .‬אבי נישא בשנית‪ .‬היה חשש‬ ‫גדול לאור מה שעברנו אך אשתו החדשה היתה‬ ‫בעלת מידות נאצלות והתחברנו אליה מיד‪ .‬למרבה‬ ‫ההפתעה אבי מצא עבודה ושוב לא היה "בין‬ ‫עבודות"‪ .‬במהלך השנים נישאנו בזה אחר זה‪ .‬אמי‬ ‫נכחה בשמחותינו ויש לנו קשר תמידי איתה‪.‬‬ ‫ר' חיים ולדר‪ ,‬אתה שומע סיפורים רבים‪ ,‬אבל‬ ‫אני בטוח שכזה סיפור עוד לא הגיע לידך‪ .‬אני‬ ‫חושב שמלבד העלילה המרגשת‪ ,‬יש כאן מסר‬ ‫עצום בנוגע לניכור הורי‪.‬‬ ‫כתוב ש"כל המגרש אשתו אפילו מזבח מוריד‬ ‫עליו דמעות"‪ .‬באופן ציורי הייתי אומר שהדמעות‬ ‫הן דמעותיהם של הילדים‪ ,‬שמשלמים את המחיר‪.‬‬ ‫בני אדם לא מסתדרים? רוצים להיפרד? קחו‬ ‫אחריות על הילדים שלכם‪ .‬ילד צריך גם אבא וגם‬ ‫אמא‪ .‬וגם אם מדובר באבא ואמא שאינם מושלמים‪,‬‬ ‫עדיין הם האב והאם היחידים שיש לילד‪.‬‬ ‫אבל לפעמים מערכת שלמה רוקדת לחליל של‬ ‫אחד הצדדים במטרה לשלול מהילד את הדבר הכי‬ ‫חשוב בחייו‪ :‬אב או אם‪ .‬המערכת הזו מוכנה לשלם‬ ‫מאות אלפי שקלים בטיפולים בהסדרים ובדיונים‪,‬‬ ‫ואינה עושה די לגרום לכך שלילד יהיה קשר עם‬ ‫אביו ואימו‪.‬‬ ‫אם אתה שואל אותי‪ ,‬המערכת יכולה היתה בלי‬ ‫בעיה למנוע את הפרידה בינינו לבין אבא שלנו אם‬ ‫היתה מודיעה לאימא שלנו בתחילת הדרך שכל‬ ‫פספוס של פגישה תעלה לה בקנס של כמה אלפי‬ ‫שקלים‪ .‬מהידע שצברתי זה פשוט עובד‪.‬‬ ‫אני גם קורא לכל האנשים שמלווים קשר כזה‪:‬‬ ‫סבים‪ ,‬סבתות‪ ,‬דודים ודודות‪ ,‬עסקנים וגם עורכי‬ ‫דין‪ :‬אל תתנו ידכם למצב של ניכור‪ ,‬גם אם זה‬ ‫משרת מטרה זו או אחרת (ובדרך כלל זה לא‬ ‫משרת שום מטרה)‪ ,‬כמו כן צריך ועדה שתשפוט‬ ‫ותקנוס אנשים שמתירים מצב כזה של ניכור או‬ ‫חותרים אליו‪ .‬הם אויבי הילד‪ .‬הם הם רודפיו‪.‬‬ ‫הליכות שבת‬ ‫מאת הרב אופיר מלכא‬ ‫הלכות בורר‬ ‫(א')‬ ‫בורר לצורך סעודה מתמשכת‬ ‫האם מותר לברור מאכל לצורך סעודה‬ ‫שתתחיל אמנם בעוד זמן קצר‪ ,‬אלא‬ ‫שסעודה זו עתידה להתמשך זמן רב‪ ,‬והאוכל‬ ‫הנברר ייאכל רק לקראת סיומה‪ ,‬ואולי זה‬ ‫כבר לא ייקרא 'ברירה לאלתר'?‬ ‫בדין זה נחלקו הפוסקים‪ :‬משמעות‬ ‫המשנה ברורה‪ ,‬וכן פסק הבן איש חי‪,‬‬ ‫ש'לאלתר' אינו לשימוש מיידי אלא כל‬ ‫שהוא תוך שעה לסעודה‪ ,‬מותר לברור‬ ‫לצורך כל אותה הסעודה קודם הסעודה‪.‬‬ ‫אולם דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (הליכות‬ ‫עולם ח"ד פרשת בשלח עמ' ע"ה) שיש לברור תוך‬ ‫שעה מאכילת הדבר הנברר בעצמו‪ ,‬על כן‬ ‫אם הסעודה עתידה להתמשך זמן רב‪ ,‬יכול‬ ‫לברור רק סמוך לסעודה ממש [כזמן הנדרש‬ ‫להכנת המאכלים]‪ ,‬אף שאין זה תוך שעה‬ ‫לאכילת הדבר הנברר בפועל‪.‬‬ ‫בדיקת פיסטוקים למאכל‬ ‫זה היה מחזה שמעולם‬ ‫לא היה‪ .‬חברי ועדת‬ ‫רווחה שראו המון בחייהם‪,‬‬ ‫שלושה ילדים ועורכת‬ ‫דין אחת יושבים ובוכים‪,‬‬ ‫כל אחד בעוצמה שלו‬ ‫ועוד טיפ לאבות או אימהות שנקלעו למצב הזה‪:‬‬ ‫עשו מה שאבי עשה‪ .‬כתבו לילדיכם‪ ,‬חתרו ליצירת‬ ‫קשר‪ .‬ואם הדבר נמנע בחוק ‪ -‬כתבו מכתבים ושלחו‬ ‫להם ואת ההעתק לעצמכם‪ .‬כך תהיה הוכחה לילד‪,‬‬ ‫גם אם מאוחרת‪ ,‬שהוא לא ננטש מעולם‪ .‬ילד זקוק‬ ‫לזה גם בבגרותו‪ .‬כמו שאני הייתי זקוק לידיעה הזו‪.‬‬ ‫כעת אני עסוק בלהחזיר לאבי היקר את כל‬ ‫הנחת שנמנעה ממנו כל השנים‪ ,‬כמו על ההשקעה‬ ‫הרבה שבאה לאחר מכן‪.‬‬ ‫במקרה שלי האמת והצדק נצחו‪ ,‬והכי חשוב‪:‬‬ ‫אנו כילדים קיבלנו את הקשר ההורי שמגיע לנו‪.‬‬ ‫אבל מי כמוך יודע‪ ,‬בכמה מקרים הדבר נמנע ומי‬ ‫שסובל הם אבות אימהות וילדים שנמנע מהם‬ ‫הקשר החשוב ביותר של אדם בחייו‪.‬‬ ‫(עם זאת‪ ,‬צריך לזכור כי יש גם לא מעט מקרים‬ ‫שבהם הקשר בעייתי לילדים‪ ,‬והמבוגר האחראי‬ ‫מנסה למנוע אותו בעוד ההורה הבעייתי נלחם על‬ ‫"זכותו"‪ ,‬והילדים אינם מבינים כי הוא פוגע בהם‪.‬‬ ‫במקרים כאלה אין ברירה אלא להרחיק את הילדים‬ ‫מההורה הבעייתי‪ ,‬וכמובן שכל מקרה לגופו)‪.‬‬ ‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬ ‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬ ‫בפסח הזה כולנו בני חורין!‬ ‫והשנה עם מצות למהדרין!!‬ ‫רמי לוי אושר עד ויקטורי‬ ‫מצות ברכת הפסח‬ ‫להשיג בחנויות המובחרות יוחננוף והסוכנים המורשים בארץ‬ ‫קערה ובה פיסטוקים וכדו' שיש בהם‬ ‫ריקים או כאלה שאינם ראויים למאכל‪ ,‬האם‬ ‫יש לבדוק היטב קודם שנוטל מהצלחת האם‬ ‫הפיסטוק ראוי למאכל או שיכול להרים‬ ‫ולבדוק בידו?‬ ‫אם בקלות יכול לראות את הפסולת‬ ‫יתבונן לפני שמרים מהצלחת‪ .‬אולם אם‬ ‫יש טרחה בדבר ‪ -‬יש להקל‪ ,‬כיון שיש בזה‬ ‫'ספיקא דרבנן לקולא'‪ .‬ועוד היתר יש לומר‪,‬‬ ‫שכיון שרוב הפיסטוקים ראויים לאכילה ‪-‬‬ ‫אין לחשוש‪ ,‬היות ואינו מתכוון לברור‪ ,‬ואף‬ ‫אין כאן וודאות שיוציא דבר שאינו ראוי‬ ‫לאכילה ‪ -‬לכן מותר לכתחילה (סימן שט"ז‬ ‫סעיף ד')‪.‬‬ ‫סחיטת לימון הנתון ברשת‬ ‫ישנם מסעדות ובתי מלון שמגישים מנת‬ ‫דג ולצדו חצי לימון הנתון בתוך רשת קטנה‪,‬‬ ‫כדי למנוע את נפילת גלעיני הלימון אל‬ ‫הדג בעת סחיטתו‪ .‬האם מותר לסחוט את‬ ‫הלימון באופן זה בשבת?‬ ‫אסור לסחוט הלימון בשבת בעודו בתוך‬ ‫הרשת שמסביבו‪ ,‬כיון שיש בזה איסור 'בורר‬ ‫בכלי'‪ ,‬והמציאות היא שהרשת מונעת את‬ ‫נפילת הגלעינים שלא יפלו אחר שנעקרו‬ ‫ממקומם והתערבבו עם המיץ‪.‬‬ ‫לרכישת הספר "הליכות שבת" של הרב אופיר‬ ‫מלכא חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬ ‫ניתן לרכוש‬ ‫מצות קשות או רכות‬ ‫מצות שמורות עבודת יד‬ ‫למהדרין מן המהדרין‬ ‫מהרו לקנות את המצות טריות וטעימות‬ ‫באישור‬ ‫משרד‬ ‫הבריאות‬ ‫גדול הדור‬ ‫סיפורים ממסכת חייו של הרב יוסף אלישיב זצוק"ל‬ ‫מתוך הספר 'גדול הדור'‪ ,‬באדיבות הרב אברהם אוחיון‬ ‫ֵאיְך ָה ַרב ִמ ְתנַ ְדנֵ ד?!‬ ‫ּש ֶבר ֵאינֹו ְמ ַס ֵּכן ֶאת ַה ַחּיִ ים‪ֲ ,‬א ָבל ָע ְצ ַמת ַה ְּכ ֵאב ֶׁשּנִ ְג ֶר ֶמת ִמ ֶּמּנּו – ְמ ַס ֶּכנֶ ת ֶאת ַה ַחּיִ ים!" ָא ְמרּו‬ ‫"ה ֶ ׁ‬ ‫ַ‬ ‫רֹופ ִאים‪ ,‬וְ ִה ְד ִריכּו ֶאת ְּבנֵ י ַה ַּביִ ת ִל ְמר ַֹח ָל ַרב ְמ ָׁשחֹות ׁשֹונֹות‪ַ ,‬על ְמנָ ת ְל ָה ֵקל ֶאת ְּכ ֵא ָביו‬ ‫ָה ְ‬ ‫דֹוׁשה ֹלא יָ דְ ָעה ּגְ בּולֹות‪.‬‬ ‫ַאהבָ תֹו ֶׁשל ָמרָ ן לַ ּתֹורָ ה ַה ְּק ָ‬ ‫ֲ‬ ‫הּוא נִ ַּצח ֶאת ּכָ ל ּכְ לָ לֵ י ָהרְ פּוָאה וְ ֶאת ֻח ֵּקי ַה ֶּטבַ ע ִמּכ ַֹח‬ ‫דֹוׁשה‪.‬‬ ‫צּומה לַ ּתֹורָ ה ַה ְּק ָ‬ ‫ַאהבָ תֹו ָה ֲע ָ‬ ‫ֲ‬ ‫ַאחד ַהּיָ ִמים‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר ּבְ גַ ּבֹו ֶׁשל ָמרָ ן נִ ְׁשּבְ רָ ה‬ ‫ָהיָ ה זֶ ה ּבְ ַ‬ ‫תֹוצָאה ִמן‬ ‫ֻחלְ יָ ה‪ַ .‬הּיִ ּסּורִ ים וְ ַהּכְ ֵאבִ ים ֶׁשּנִ גְ רְ מּו לֹו ּכְ ָ‬ ‫ַה ֶּׁשבֶ ר ָהיּו ּבִ לְ ִּתי נִ ָּתנִ ים לְ ֵתאּור‪ּ .‬בְ נֵ י ּבֵ יתֹו ֶׁשל ָמרָ ן‬ ‫רֹופ ִאים וְ ַה ֻּמ ְמ ִחים‪ַ ,‬אְך‬ ‫ִהזְ ִעיקּו ֶאל ַהּבַ יִ ת ֶאת טֹובֵ י ָה ְ‬ ‫רֹופ ִאים ַהּגְ דֹולִ ים ֹלא ָהיָ ה ְמ ֻסּגָ ל לְ נַ ֵּת ַח‬ ‫ַאף ֶא ָחד ִמן ָה ְ‬ ‫ֶאת ָמרָ ן ַעל ְמנָ ת לְ ַאחֹות ֶאת ַה ֶּׁשבֶ ר ּבְ גַ ּבֹו‪.‬‬ ‫ּתּוח ּכָ זֶ ה‬ ‫ָאמרּו ּבַ ֲח ָׁשׁש‪" ,‬נִ ַ‬ ‫"ּבְ גִ ילֹו ַה ֻּמ ְפלָ ג ֶׁשל ָהרַ ב"‪ְ ,‬‬ ‫יֹותר"‪.‬‬ ‫ִהּנֹו ְמ ֻסּכָ ן ּבְ ֵ‬ ‫"ה ִאם ַה ֶּׁשבֶ ר ֵאינֹו ְמ ַסּכֵ ן ֶאת ַחּיָ יו ֶׁשל ָהרַ ב?" ָׁש ֲאלּו‬ ‫ַ‬ ‫ּבְ נֵ י ַהּבַ יִ ת‪.‬‬ ‫"ה ֶּׁשבֶ ר ֵאינֹו ְמ ַסּכֵ ן ֶאת ַה ַחּיִ ים‪ֲ ,‬אבָ ל ָע ְצ ַמת ַהּכְ ֵאב‬ ‫ַ‬ ‫ָאמרּו‬ ‫ֶׁשּנִ גְ רֶ ֶמת ִמ ֶּמּנּו – ְמ ַסּכֶ נֶ ת ֶאת ַה ַחּיִ ים!" ְ‬ ‫רֹופ ִאים‪ ,‬וְ ִהדְ רִ יכּו ֶאת ּבְ נֵ י ַהּבַ יִ ת לִ ְמר ַֹח לָ רַ ב ְמ ָׁשחֹות‬ ‫ָה ְ‬ ‫ׁשֹונֹות‪ַ ,‬על ְמנָ ת לְ ָה ֵקל ֶאת ּכְ ֵאבָ יו‪.‬‬ ‫ָאמר‬ ‫דּוע‪ֹ ,‬לא ַ‬ ‫ֶא ָחד ִמ ְּמקֹרָ בָ יו ֶׁשל ָמרָ ן‪ַ ,‬ע ְס ָקן רְ פּוָאה יָ ַ‬ ‫ַאחר ֻמ ְמ ֶחה ּבַ ַעל ֵׁשם‪,‬‬ ‫נֹוָאׁש‪ .‬הּוא ִח ֵּפׂש ּבְ כָ ל ָהעֹולָ ם ַ‬ ‫ֶׁשּיִ ְהיֶ ה מּוכָ ן לְ נַ ֵּת ַח ֶאת ָמרָ ן ּבְ גִ ילֹו ַה ֻּמ ְפלָ ג‪.‬‬ ‫רֹופסֹור‬ ‫רֹופסֹור ּכָ זֶ ה‪ּ .‬בִ ְת ִחּלָ ה ָח ַׁשׁש ַה ְּפ ֶ‬ ‫לְ בַ ּסֹוף ָמ ָצא ְּפ ֶ‬ ‫לְ ַט ֵּפל ּבָ רַ ב ַה ָּק ִׁשיׁש‪ ,‬אּולָ ם לְ בַ ּסֹוף ִה ְתרַ ָּצה‪ .‬הּוא ִקּבֵ ל‬ ‫פּואי ֶׁשל ָמרָ ן וְ לָ ַמד ֵה ֵיטב ֶאת‬ ‫לְ יָ דָ יו ֶאת ִּתיקֹו ָהרְ ִ‬ ‫ַהּנְ תּונִ ים‪.‬‬ ‫רֹופסֹור וְ ָה ַע ְס ָקן ֶאת ּדַ רְ ּכָ ם ֶאל‬ ‫ּבַ ּיֹום ַה ְּמי ָֹעד ָעׂשּו ַה ְּפ ֶ‬ ‫רֹופסֹור ּבִ ֵּקׁש לִ רְ אֹות ֶאת ַהחֹולֶ ה‪.‬‬ ‫ּבֵ יתֹו ֶׁשל ָמרָ ן‪ַ .‬ה ְּפ ֶ‬ ‫ּכַ ֲא ֶׁשר נִ כְ נְ סּו ַה ְּׁשנַ יִ ם ֶאל ַהּבַ יִ ת‪ ,‬יָ ַׁשב ָמרָ ן ּבְ ַחדְ רֹו וְ לָ ַמד‬ ‫ּבְ ָע ָמל ּובִ ְׁש ִק ָיקה‪ּ ,‬כְ דַ רְ ּכֹו ָּת ִמיד‪.‬‬ ‫נֹוע ַע מּול ַהּגְ ָמרָ א‪,‬‬ ‫רֹופסֹור ַה ְּמכֻ ּבָ ד ִהּבִ יט ּבְ ָמרָ ן ַה ִּמ ְת ֵ‬ ‫ַה ְּפ ֶ‬ ‫רֹוממּו ּבְ ח ֶֹסר ֵאמּון‪" .‬זֶ ה ַהחֹולֶ ה?" ָׁשַאל‪.‬‬ ‫ּבֹותיו ִה ְת ְ‬ ‫וְ גַ ָ‬ ‫"ָאכֵ ן"‪ֵ ,‬ה ִׁשיב ָה ַע ְס ָקן‪" ,‬זֶ הּו ָהרַ ב"‪.‬‬ ‫"מ ֶּׁשהּו ֹלא ִמ ְס ַּתּדֵ ר לִ י‬ ‫רֹופסֹור‪ַ ,‬‬ ‫ָאמר ַה ְּפ ֶ‬ ‫"אם ּכָ ְך"‪ַ ,‬‬ ‫ִ‬ ‫ּלּומים וְ ַהּבְ דִ יקֹות ֶׁשרָ ִא ִיתי ֹלא ַמ ְת ִא ִימים‬ ‫ּכָ אן‪ַ .‬ה ִּצ ִ‬ ‫נֹוע ַע ּכָ ְך ּבְ יִ ּסּורִ ים‬ ‫לַ ַּמ ָּצב ַהּזֶ ה‪ֵ .‬איְך יִ ָּתכֵ ן ֶׁשהּוא ִמ ְת ֵ‬ ‫נֹורָ ִאים ּכָ ֵאּלּו?!"‬ ‫ּכֹואב?"‬ ‫"הּגַ ב ֶׁשל ָהרַ ב ֵ‬ ‫רֹופסֹור ֶאל ָמרָ ן וְ ָׁשַאל‪ַ :‬‬ ‫נִ ּגַ ׁש ַה ְּפ ֶ‬ ‫ָמרָ ן ֵהרִ ים ֶאת ֵעינָ יו ַה ְּקדֹוׁשֹות ִמן ַה ֵּס ֶפר וְ ֵה ִׁשיב‬ ‫ּבִ ְק ָצרָ ה‪" :‬יֵ ׁש לִ י יִ ּסּורִ ים ּגְ דֹולִ ים!"‬ ‫"אם ּכָ ְך‪ֵ ,‬איְך‬ ‫רֹופא ֶה ֱחוִ ירּו‪ ,‬וְ הּוא ָׁשַאל‪ִ :‬‬ ‫ָּפנָ יו ֶׁשל ָה ֵ‬ ‫ָהרַ ב ְמ ֻסּגָ ל לְ ִה ְתנַ דְ נֵ ד?"‬ ‫ְּתׁשּובָ תֹו ֶׁשל ָמרָ ן ָהיְ ָתה ְׁש ִת ָיקה ֲארֻ ּכָ ה‪ .‬וְ כִ י ָמה יַ ּגִ יד‬ ‫ַאהבַ ת ַהּתֹורָ ה ֶׁשּלֹו ּגֹובֶ רֶ ת ַעל ּכָ ל‬ ‫רֹופסֹור ַהּנִ כְ ּבָ ד‪ֶׁ ,‬ש ֲ‬ ‫לַ ְּפ ֶ‬ ‫ַהּיִ ּסּורִ ים ֶׁשּבָ עֹולָ ם?‬ ‫וְ הּוא ָׁשב לְ ִה ְתנַ דְ נֵ ד מּול ַהּגְ ָמרָ א‪..‬‬ ‫לרכישת ספר 'גדול הדור' חייגו להידברות‪:‬‬ ‫‪073-222-12-50‬‬ ‫חידה בריבוע‬ ‫מה בפרשה?‬ ‫מסיימים לבנות‬ ‫את המשכן‬ ‫ֲאנַ ְחנּו קֹורְ ִאים ַה ַּׁשּבָ ת ְׁש ֵּתי ָּפרָ ׁשֹות ְמ ֻחּבָ רֹות‪ ,‬וַ יַ ְק ֶהל‪-‬‬ ‫ְּפּקּודֵ י‪ּ .‬בְ ָפרָ ַׁשת וַ יַ ְק ֶהל ִמ ְת ַמּלְ אֹות ּכָ ל ַההֹורָ אֹות ֶׁשּנִ ְּתנּו ּבַ ָּפרָ ׁשֹות‬ ‫יֹוצאת לְ דֶ רֶ ְך‪ּ .‬בֹונֵ י ַה ְּמ ַׁשּכֵ ן ֵהם‬ ‫ַהּקֹודְ מֹות ‪ְ -‬מלֶ אכֶ ת ּבְ נִ ּיַ ת ַה ִּמ ְׁשּכָ ן ֵ‬ ‫ָאהלִ יָאב‪ ,‬וְ כָ ל ִמי ֶׁשּנָ ַתן לֹו ה' ָחכְ ָמה לַ ֲעׂשֹות ֶאת‬ ‫ּבְ ַצלְ ֵאל ּבֵ ן אּורִ י‪ֳ ,‬‬ ‫ְמלֶ אכֶ ת ַה ִּמ ְׁשּכָ ן‪.‬‬ ‫הפרֹוכֶ ת‬ ‫ּבְ ָפרָ ָׁשה ְמתָֹארִ ים ּבְ נִ ּיַ ת ַה ִּמ ְׁשּכָ ן וְ ָהא ֶֹהל‪ַ ,‬ה ְּקרָ ִׁשים‪ָּ ,‬‬ ‫והכּפֹורֶ ת‪ַ ,‬ה ֻּׁשלְ ָחן וְ ַה ְּמנֹורָ ה‪ִ ,‬מזְ ּבֵ ַח ַה ְּקטֹרֶ ת‪ִ ,‬מזְ ּבֵ ַח‬ ‫וְ ַה ָּמ ָסְך‪ָ ,‬הָארֹון ַּ‬ ‫העולָ ה‪ַ ,‬הּכִ ּיֹור וְ ַּכנֹו וַ ֲח ַצר ַה ִּמ ְׁשּכָ ן‪.‬‬ ‫נֹוׂשא ּבְ נִ ּיַ ת ַה ִּמ ְׁשּכָ ן‪ְ .‬מפֹרָ ִטים ּבָ ּה‬ ‫ָּפרָ ַׁשת ִּפּקּודִ י ְמ ַסּיֶ ֶמת ֶאת ֵ‬ ‫ַהח ָֹמרִ ים ֶׁש ִּׁש ְּמׁשּו לִ ְמלֶ אכֶ ת ַה ִּמ ְׁשּכָ ן וְ כֵ לָ יו‪ְּ ,‬ומת ֶֹארֶ ת ֲע ִׂשּיַ ית ּבִ גְ דֵ י‬ ‫סֹופה ֶׁשל ַה ְּמלָ אכָ ה מּובָ ִאים ּכָ ל ּכְ לֵ י ַה ִּמ ְׁשּכָ ן ַאל מ ֶֹׁשה‪.‬‬ ‫ַהּכ ֲֹהנִ ים‪ּ .‬בְ ָ‬ ‫ַאשר ֶאת ַה ְּמלָ אכָ ה ֶׁשּנֶ ֶע ְׂש ָתה לְ ִפי ִמ ְצוֹות ה'‪ְּ ,‬ומבָ רֵ ְך ֵאת‬ ‫מ ֶֹׁשה ְמ ֵּ‬ ‫עֹוׂשים ּבָ ּה‪.‬‬ ‫ָה ִ‬ ‫ַה ִּמ ְׁשּכָ ן הּוקם ּבְ ֶא ָחד לַ חֹדֶ ׁש ָהרִ אׁשֹון (א' ּבְ נִ ָיסן)‪ּ ,‬בַ ָּׁשנָ ה ַה ְּׁשנִ ּיָ ה‬ ‫הּוקם ַה ִּמ ְׁשּכָ ן ְמכַ ֶסה ֶה ָענָ ן‬ ‫ַאחר ֶׁש ַ‬ ‫לְ ֵצאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ִמ ִּמ ְצרַ יִ ם‪ .‬לְ ַ‬ ‫מֹועד‪ְּ ,‬ומ ַס ֵּמל ּבְ כָ ְך ֶאת ְׁשכִ ינַ ת ה' ּבַ ִּמ ְׁשּכָ ן‪ .‬וְ כָ ְך הּוא ַה ִּס ָימן‬ ‫ֶאת א ֶֹהל ֵ‬ ‫לִ בְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‪ּ :‬כַ ֲא ֶׁשר שורֶ ה ַעּמּוד ֶה ָענָ ן ַעל ַה ִּמ ְׁשּכָ ן ּבַ ּיֹום‪ ,‬אֹו ׁשֹורֶ ה‬ ‫ָעלָ יו ַעּמּוד ָה ֵאׁש ּבַ ּלַ יְ לָ ה‪ ,‬חֹונִ ים ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ּבַ ָמקֹום‪ּ .‬כַ ֲא ֶׁשר עֹולֶ ה‬ ‫ֶה ָענָ ן ֵמ ַעל ַה ִּמ ְׁשּכָ ן ‪" -‬יִ ְסעּו ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ּבְ כָ ל ַמ ְס ֵע ָיהם"‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מאת עוזי קייש‬ ‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מדוע ארון עצי השטים נקרא על שמו של בצלאל?‬ ‫(רש"י שמות לז‪,‬א) "לפי שנתן ___‬ ‫על המלאכה יותר משאר חכמים"‪.‬‬ ‫הנס שנעשה בהקמת המשכן‪" :‬נזקף וקם __"‬ ‫(רש"י שמות‪,‬לט‪,‬לג)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ .4‬עונש הנשיאים שלא השתתפו בתחילה‬ ‫מי היה בנה של מרים?‬ ‫בבניית המשכן‪" :‬נחסרה אות __"‪.‬‬ ‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את הטעם לכך שהכיור נבנה‬ ‫מהמראות הצובאות לפי פירוש רש"י‪" .‬במראות הצובאות‪...‬ונעשה הכיור מהם שהוא‬ ‫לשום ___ בין איש לאשתו להשקות ממים שבתוכו למי שקנא לה בעלה ונסתרה"‪.‬‬ ‫הידעת?‬ ‫בספר 'משנה תורה' של הרמב"ם‪ ,‬יש בדיוק ‪ 1,000‬פרקים!‬ ‫רק בריאות‬ ‫מאת אליהו שכטר‬ ‫החתונה הכפולה‬ ‫גם אם היינו היכן שהיינו משך‬ ‫ששה ימים‪ ,‬ביום השבת אנו שבים‬ ‫ומתאחדים עם ה'‬ ‫נזלת וליחה‬ ‫שלומית הגיעה אלי ובפיה תלונה על‬ ‫שיעול שלא עוזב אותה כבר במשך כמה‬ ‫שנים‪ .‬הסתובבה בין רופאים שונים‪ ,‬ניסתה‬ ‫תרופות שונות אך ללא הועיל‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫הסברתי לה ששיעול אינו מחלה שיש‬ ‫להילחם בה‪ .‬שיעול הוא כלי טיפולי שקיים‬ ‫בגוף שלנו כדי לדחוף מהריאות חומרים‬ ‫שונים שמפריעים לפעולת הנשימה ושחדרו‬ ‫מבחוץ או התפתחו בתוכו‪ ,‬כגון עשן‪,‬‬ ‫נוזלים שונים‪ ,‬כימיקלים שנכנסו לראות‬ ‫ולמערכת הנשימה וכדומה‪ .‬אז‪ ,‬נוצר כעין‬ ‫כיווץ מהיר וחזק של שריר הבטן הדוחף‬ ‫את הסרעפת למעלה ומשחרר את הריאות‬ ‫מחומרי הפסולת‪ .‬לאור זאת‪ ,‬תרופות שונות‬ ‫ש"מרגיעות את השיעול" מדכאות בו זמנית‬ ‫את מנגנון השיעול ולא די שאינן מטפלות‬ ‫ומרפאות אלא יתירה מכך‪ ,‬לאורך זמן כח‬ ‫הריפוי שבשיעול ייחלש‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬אם היא משתעלת יש לבדוק‬ ‫מה גופה מנסה לפלוט‪ .‬בבדיקה פשוטה‬ ‫התברר ששלומית סובלת מליחה תקועה‬ ‫היוצרת גירוי עצבי המפעיל את מנגנון‬ ‫השיעול כדי להוציאה‪ ,‬אבל הליחה אינה‬ ‫יוצאת‪ .‬ישנם צמחי מרפא המיועדים לרכך‬ ‫את הליחה כדי שהשיעול יוכל לפלוט אותה‬ ‫ולממש את תפקידו‪ .‬אולם‪ ,‬עדיין בזה לא‬ ‫נפתרה הבעיה כי הגוף ממשיך ליצר את‬ ‫הליחה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬במה הועלנו?‬ ‫בבואנו להבין את מהות הליחה יש‬ ‫להבין שגם ליחה ונזלת אינן מחלות שיש‬ ‫להילחם בהן ולייבשן (כך פועלות חלק‬ ‫מהתרופות)‪ .‬הפרשת הנזלת והליחה הינה‬ ‫דרך של הגוף לסלק פסולת שחדרה לגוף‬ ‫מבחוץ או התפתחה בתוכו וטוב שכך‪,‬‬ ‫שאם לא כן הפסולת תישאר בגוף‪ ,‬מה‬ ‫שעלול להיות בסיס למחלות קשות‪ .‬לאור‬ ‫זאת‪ ,‬פתרון אמתי הוא להימנע מלהכניס‬ ‫פסולת לגוף‪ .‬פסולת נכנסת לגוף בדרכים‬ ‫שונות‪ ,‬כגון‪ :‬בזיהום האוויר‪ ,‬עישון‪ ,‬תזונה‬ ‫לקויה‪ ,‬חומרים כימיים שונים כתרופות‬ ‫ועוד‪ .‬לעיתים הפסולת מתפתחת בגוף‬ ‫עצמו כגון כשמערכת העיכול אינה מתפקדת‬ ‫כראוי ואינה מפרקת את המזון באופן מלא‪.‬‬ ‫כיון שכך‪ ,‬מערכת העיכול אינה יודעת מה‬ ‫לעשות במזון‪6‬שאינו מפורק כראוי‪ ,‬והוא‬ ‫הופך להיות פסולת‪ .‬מה שמביא למסקנה‬ ‫שהטיפול בליחה או בנזלת חייב לעבור דרך‬ ‫מערכת העיכול‪.‬‬ ‫ישנם מזונות המועדים לגרימת נזלות‬ ‫כגון‪ :‬מוצרי חלב‪ ,‬סוכרים‪ ,‬בצקים וקמחים‬ ‫שונים ועוד‪ .‬יש כאלה שבוטנים גורמים‬ ‫להם לנזלת‪ .‬יש שאגוזים‪ ,‬אבוקדו ועוד ‪-‬‬ ‫גורמים להם לנזלות‪ .‬על כן יש לסלק את‬ ‫החשודים מהמזון‪ .‬שולמית חדלה מלצרוך‬ ‫מאכלים אלו‪ ,‬ואכן לאחר כשבועיים מאז‬ ‫תחילת השינוי החלו השיעולים לפחות‬ ‫ואחרי כשלושה שבועות כמעט פסקו לגמרי‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬הפתרון נעוץ במזון!‬ ‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬ ‫מוכנות או לא מוכנות‪ ,‬השבת מגיעה‪ .‬ברגע אחד אנו‬ ‫צריכות להפסיק כל מלאכה‪ ,‬כל פעולה יוצרת‪ .‬אם‬ ‫לא מספיקה השביתה ממלאכה‪ ,‬מוסיף לנו רש"י‪:‬‬ ‫"כשתבוא השבת‪ ,‬יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך‬ ‫עשויה‪ ,‬שלא תהרהר אחר מלאכה" (שמות כ‪ ,‬ט)‪ .‬גם‬ ‫ביחס לכל מה שלא הספקנו לעשות בענייני חומר‬ ‫ורוח‪ ,‬כאשר מגיעה שבת עלינו לעשות סוויץ' (וזה‬ ‫קשה‪ ,)...‬ולהיכנס לעמדה נפשית של שביתה‪ .‬נשמה‬ ‫יתירה – "היינו בחינת נשימה יתירה" (לקוטי הלכות‪,‬‬ ‫שבת א)‪ .‬להרפות מכל התכנונים‪ ,‬הטרדות והבלבולים‪,‬‬ ‫ולהתמסר למשהו עליון יותר‪.‬‬ ‫היכולת להרפות קשה ביותר‪ ,‬דווקא כאשר אנו חיים‬ ‫מתוך מכוונות של עשייה וגרימת 'נחת רוח' לבורא‬ ‫יתברך‪ .‬זהו איזון עדין מאוד בנפש‪ ,‬וקשה להגיע אליו‪.‬‬ ‫הדבר נכון לא רק לגבי מלאכת ששת הימים‪ ,‬אלא גם‬ ‫לגבי השבת עצמה‪ .‬לפעמים‪ ,‬עצם הרצון ש'שולחן‬ ‫שבת יראה כך ולא אחרת'‪ ,‬או 'שכל האורחים ירגישו‬ ‫בנוח'‪ ,‬מונעת בעדנו מ"לשית את עצמנו ואת עולמנו‬ ‫בהכנעה תחת כסא כבוד ה' אלוקינו" (רש"ר הירש הנ"ל)‪.‬‬ ‫אתגר‪.‬‬ ‫השבת היא יום של אהבה‪ ,‬יום של דביקות‪ .‬החל‬ ‫מקבלת שבת‪ ,‬בה אנו מזמינים "בואי כלה‪ ,‬בואי‬ ‫כלה‪ ,"...‬אנו מבינים כי בשבת יש חיבור גדול – חתונה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ישנה חתונה כפולה‪ .‬לשבת נאמר "כנסת‬ ‫ישראל היא בן זוגך"‪ ,‬ומבחינה זו‪ ,‬השבת היא הכלה‬ ‫ובה אנו נדבקים‪ .‬מצד שני‪ ,‬כנסת ישראל היא כלה‬ ‫הנדבקת בדודה – הקב"ה – ביום השבת‪ .‬גם אם היינו‬ ‫משכן כללי‪,‬‬ ‫משכן פרטי‬ ‫המשכן הוא מקום השראת השכינה‬ ‫בעם ישראל באופן כללי‪ ,‬ובאופן פרטי‬ ‫'משכן' הוא ביתו של האדם עם זיווגו‬ ‫פרשות השבוע עוסקות בהקמת המשכן וכליו‪ ,‬והן‬ ‫מלאות בתיאוריהם המפורטים במידה רבה כ"כ שניתן‬ ‫ממש לציירם בדמיוננו‪.‬‬ ‫בביאורו של בעל הטורים ניתן לראות גם רמז לכך‬ ‫"יביאה את תרומת‬ ‫ָ‬ ‫שהזוגיות אחוזה במשכן‪ .‬על הפסוק‪:‬‬ ‫השם‪ "..‬הוא אומר‪" :‬שמביאים תכשיטי כסף וזהב שהם‬ ‫תכשיטי נשים‪ ,‬והכוונה שלא יביא מתכשיטי אישה אלא‬ ‫יביאה"‪ :‬בגימטרייה –‬ ‫ָ‬ ‫מרצונה"‪ .‬כמו"כ מבאר על "לבו‬ ‫'לב הוא והיא'‪ .‬בהקשר זה ניתן להרחיב על מהות הקשר‬ ‫הזוגי‪ .‬אהרון ורינה הם הורים לילדים‪ ,‬נשואים מספר‬ ‫שנים‪ ,‬אלא שנישואיהם עלו על שרטון‪ .‬כבר בתחילת‬ ‫האימון התברר לי שהם אימצו דפוס של שיתוף בני‬ ‫משפחותיהם בכל מה שקורה ביניהם‪ .‬אהרון סיפר לבני‬ ‫משפחתו בפרוטרוט‪ ,‬בתוספת תבלינים כהנה וכהנה‬ ‫אודות רעייתו ומעשיה ומה הוא חושב עליה‪ ,‬ורינה גם‬ ‫היא לא טמנה ידה בצלחת‪ .‬מה קורה ליחסים בהם‬ ‫האחד חש שבן זוגו משחיר את פניו בפני משפחתו?‬ ‫כך רינה מספרת שהיא לא מעוניינת יותר לבקר את‬ ‫הוריו של בעלה כי היא חשה לא רצויה‪ ,‬מסתכלים עליה‬ ‫ב"עין עקומה"‪ ,‬לא מדברים אתה‪ ,‬היא מרגישה מנודה‪,‬‬ ‫ולכן אין טעם ואולי גם אין סיכוי לתיקון‪ .‬אהרון מצדו‪,‬‬ ‫מרגיש אי נוחות לשהות בבית משפחת אשתו לאחר‬ ‫עזרת נשים‬ ‫מאת אורה רבקה וינגורט‬ ‫היכן שהיינו משך ששה ימים‪ ,‬ביום השבת אנו‬ ‫שבים ונפגשים‪ .‬לפי זה מובן מנהג ישראל לקרוא‬ ‫מגילת "שיר השירים" בערב שבת לפני מנחה (ולאלו‬ ‫מאתנו שאינן מספיקות‪ ,‬מובא בספרים שניתן לומר‬ ‫שיר השירים במהלך השבת‪ ,‬מתי שמתאפשר‪.)...‬‬ ‫חתונת השבת מתרחשת‪ ,‬כבכל חתונה‪ ,‬בשלבים‪.‬‬ ‫במהלך השלבים הללו הדביקות הולכת ומתחזקת‪ .‬ליל‬ ‫שבת הוא בבחינת אירוסין‪-‬קידושין‪ ,‬וכנוסח תפילת‬ ‫ערבית "אתה קידשת"‪ .‬ביום השבת‪ ,‬החתונה עצמה‪.‬‬ ‫בתפילת שחרית אומרים "ישמח משה במתנת חלקו"‪,‬‬ ‫ומרמזים למתנות שנותן החתן לכלה בחתונה‪ .‬לקראת‬ ‫ערב אנו מגיעים לשיא – לייחוד‪ ,‬וזו כמובן שעת‬ ‫סעודה שלישית‪ .‬נוסח התפילה במנחה הוא "אתה‬ ‫אחד"‪ ,‬המרמז לייחוד‪.‬‬ ‫בכך ניתן להבין מדוע זוהי התפילה הקצרה‪ ,‬משום‬ ‫שברגעים האינטימיים ביותר אין צורך בהרבה מילים‪...‬‬ ‫(עפ"י נתיבות שלום ח"ב עמ' לח)‪.‬‬ ‫מה אם איננו מרגישות ממש 'מרוממות' במהלך השבת?‬ ‫גם על זה אפשר להתפלל‪ .‬לפני שבת‪ ,‬ובעיצומה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בכל אחת מתפילות העמידה בשבת אנו‬ ‫מבקשים "וטהר לבנו לעבדך באמת‪ ,‬והנחילנו ה'‬ ‫אלוקינו באהבה וברצון שבת קודשך‪."...‬‬ ‫במהלך השבת אפשר להתפלל גם בדרך המיוחדת‬ ‫לשבת – בזמר‪ .‬זמירות שבת מבטאות רחשי לב‬ ‫עדינים וכמוסים‪ ,‬ומהנפלאים שבהם הוא פיוטו של‬ ‫רבי אהרן מקרלין‪" :‬י‪-‬ה אכסוף נועם שבת‪ ,‬המתאמת‬ ‫ומתאחדת בסגולתך‪ .‬משוך נועם יראתך לעם מבקשי‬ ‫רצונך‪ .‬קדשם בקדושת השבת המתאחדת בתורתך‪.‬‬ ‫פתח להם נועם ורצון לפתוח שערי רצונך‪."...‬‬ ‫אפשר להפוך את הרצון לתפילה‪ ,‬ואפשר גם להתפלל‬ ‫לרצות יותר‪...‬‬ ‫חכמת נשים‬ ‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬ ‫שהרשה לעצמו לספר עליה סיפורים‪ ,‬גם אם יש בהם‬ ‫אמת‪ .‬ההתרחקות ביניהם הלכה והעמיקה עד שתהום‬ ‫נפערה ביניהם‪ .‬נאמנה לכלל (ששמעתיו מפי הרב קוואס)‪:‬‬ ‫"אין זוג לא מוצלח יש זוג לא מודרך"‪ ,‬הפשלנו שרוולים‬ ‫והחלנו לעבוד‪:‬‬ ‫כלל ראשון‪ :‬אין משיחים על בן הזוג בפני איש! כשיש‬ ‫צורך לפרוק מטענים וכעסים‪ ,‬עושים זאת בפני איש‬ ‫מקצוע שהוא נאמן ושומר סודיות מתוקף תפקידו‪ ,‬או‬ ‫לחילופין בוחרים אדם אחד שאינו מהמשפחה בו ניתן‬ ‫לבטוח באופן מוחלט שישמור סודיות‪.‬‬ ‫כלל שני‪ :‬המפתח לזוגיות בריאה הוא "יראה ואהבה"‪.‬‬ ‫יראה מבטאת רגש של כבוד‪ ,‬מתן מרחב לבן הזוג‪,‬‬ ‫קבלה מוחלטת שלו על דעותיו‪ ,‬בחירותיו ומעשיו גם‬ ‫אם הדבר אינו נוח לנו‪ .‬חשוב להדגיש שהיראה קודמת‬ ‫לאהבה‪ .‬לשון הקודש הנפלאה מראה לנו זאת בפשטות‪:‬‬ ‫אם נכתוב יראה ומתחתיה אהבה‪ ,‬נוכל לקרוא את שתי‬ ‫המלים באופן הרגיל‪ ,‬מימין לשמאל‪ ,‬ומלמעלה למטה‬ ‫כאשר האותיות "יר" של יראה מתחברות לאותיות "אה"‬ ‫של אהבה‪ ,‬והאותיות "אה" של יראה עם האותיות "בה"‬ ‫של אהבה‪ .‬כיצד נדע שיראת כבוד קודמת לאהבה? אם‬ ‫נהפוך את הסדר ונכתוב אהבה ומתחתיה יראה ה'פטנט'‬ ‫לא יעבוד! הפרשה מתארת את החיבור הנעשה בין כל‬ ‫היריעות "ויהי המשכן אחד"‪ .‬מבחינה נשמתית‪ ,‬בני זוג‬ ‫הם אחד למרות חילוקי הדעות ביניהם אותם ניתן לברר‬ ‫באופן בונה‪ ,‬שהבניין יהיה "בניין שלם"!‬ ‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית ומאמנת‬ ‫להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‪ .‬לרכישת הספר החדש‬ ‫של ד"ר אהובה ניסן 'חכמת נשים' חייגו להידברות‬ ‫‪073-222-1250‬‬ ‫‪7‬‬