ב"ה לקראת שבת פרשת תרומה ,ו' באדר ה'תשע"ג גליון 51 נפלאות מתורתך משיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א נדבת המשכן – רצוא ושוב הפרשיה הפותחת את פרשת תרומה מהווה מעין כותרת לכל הפרשות הבאות ,עד סוף ספר שמות ,העוסקות בעשית המשכן וכליו .בפרשיה זו יש שני ציוויים :על לקיחת התרומה-הנדבה ועל עשיית המשכן וכליו. לריצה למעלה יש תפקיד חשוב מאד ,בתנאי שהיא תכיל בתוכה מראש את היכולת לחזור ולשוב אל המקום התחתון שבו אנו נמצאים כנבראים ולגלות כאן את התכלית. לכאורה ,העיקר הוא הציווי על עשיית המשכן ואילו לקיחת התרומה היא דבר טפל יחסית .אבל מעיון בפסוקים עולה תמונה אחרת :קודם כל בא הציווי "ויקחו לי תרומה" אחר כך כתוב פירוט של כל החומרים לנדבת המשכן" ,זהב וכסף ונחשת" וכו' ,ורק בסיום כתוב הציווי על עצם עשית המשכן" ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" .נראה שהנדבה קובעת ברכה לעצמה ,ולא לחנם שם הפרשה הוא 'תרומה' ,ונמצא שיש כאן שני מוקדים ה'מדברים' זה עם זה" ,ויקחו לי תרומה"" ,ועשו לי מקדש" ,שני ציוויים בלשון דומה. בריאת העולם היתה כדי "להיות לו יתברך דירה בתחתונים" ,וזה הציווי השני בפרשיה שלנו" :ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" .את כל הכוח העצום שהושקע בנדבה ,את כל הריצה האדירה של הלב למעלה-מעלה, תקחו עכשיו ותבנו ממנו את המשכן וכליו ,תייצרו את הכלים שבהם ובתוכם תהיה השראת השכינה למטה .באמת ,השראת השכינה למטה היא פלא עצום עוד יותר מאשר הריצה למעלה ,כי זו "לא חכמה" לבטל את הכל כאין ואפס ולהגיע אל הקב"ה שאין עוד מלבדו כלל ,החידוש הגדול הוא שנמצאים למטה ,בתוך העולם הזה ,בבית של שלשים אמה על עשר אמות (מדות המשכן) ,ובתוכו יש השראת השכינה ,בתוך מציאות העולם נרגשת הנוכחות האלוקית .לאחר שהלב רץ למעלה, מורידים אותו למטה ומראים לו שבתוכו עצמו יש השראת השכינה, "ושכנתי בתוכם [לשון רבים]" – "בתוך כל אחד ואחד מישראל" [ובעומק: אם הריצה למעלה אומרת "ה' הוא הכל" ,אז השוב כלפי מטה אומר "הכל הוא ה'" ,ודוק]. לרוץ למעלה כדי להבין את היחס בין שני הציוויים ,נפנה לדברי הזוהר הקדוש המובאים בספר התניא (פמ"ז) על הפסוק "ויקחו לי תרומה" – "לי ,כלומר אותי". כאילו על ידי התרומה אנו לוקחים את ה'! אך מהי משמעות הדבר? אחד הביטויים החשובים בפנימיות התורה הוא "רצוא ושוב" – ביטוי הלקוח מתיאור המלאכים במעשה-מרכבה בנבואת יחזקאל" ,והחיות הלב והמעין רצוא ושוב" .אך התנועה הזו אינה רק נחלת המלאכים" ,חיות הקדש", והנה ,רבי נחמן מברסלב מסביר את סוד המלה לי כחיבור הרב והתלמיד: אלא נוגעת גם לנשמות שלנו ,בני האדם .זוהי מעין תנועת מטוטלת, התלמיד הוא בחינת הלב השואף כלפי מעלה ,ורמוז באות למ"ד ,מלשון רצוא ושוב ,רצוא ושוב – בתחילה רצים כלפי מעלה ,מתוך צמאון למקור לִ מוד ,שחז"ל אומרים עליה שהיא "מגדל פורח העליון שממנו נמצא הכל ,הקב"ה ,ולאחר מכן שבים באויר" – האות היחידה שצורתה עולה כלפי מעלה. למטה ,אל המקום התחתון שלנו ,ושוב רצים למעלה "ויקחו לי תרומה"" ,ועשו לי ואילו הרב הוא המוח שתפקידו להוריד את החכמה ושוב חוזרים למטה ,עד אין סוף ,כאשר התנודה בין מקדש" – חיבור נדבת הלב ולישב אותה בלבו של התלמיד ,שיהיו הדברים הרצוא והשוב היא מתח החיים התמידי (כמו "זרם הרץ למעלה עם השראת נכנסים אל הלב ומתיישבים בו ,והוא רמוז באות יו"ד, חילופין" בחשמל). השכינה היורדת למטה המייצגת תמיד את החכמה ,האות הקטנה ביותר, כנקודה אחת תמציתית של מקור החכמה היוצאת הנדבה למשכן היא המחשה מצוינת לתנועת הרצוא יש-מאין .החבור הנכון בין הלמ"ד של התלמיד ליו"ד של הנפש .עצם המלה תרומה באה מהפועל להרים ,כמו שכתוב בהבאת הנדבה "כל מרים תרומת כסף – "...האדם המרים תרומה מרים את הנפש של הרב יוצר את המלה לי .הרב והתלמיד הם גם שני סוגי חכמה" :חכמה שלו בהתמסרות כלפי מעלה ,שכן בנתינת הממון אנו נותנים את עצמנו תתאה" ,שנקודת המוצא שלה היא המציאות התחתונה ומשם היא עולה (שהרי אנו רוכשים את הממון בהשקעה של חלק מהחיּות שבנו" ,בנפשו למעלה ,והיא תשוקת-חכמת התלמיד .ו"חכמה עילאה" המורידה את יביא לחמו" ,והממון גם מיועד עבור חיי-הנפש שלנו) .בפרשה שלנו ,הדברים מלמעלה כלפי מטה ,והיא חכמת הרב המלמד. הלשון היא "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" – הנדבה היא ביטוי לתנועה במקום אחר ,מספר רבי נחמן על הלב והמעין :הלב של העולם משתוקק של הלב השואף ומשתוקק למעלה למעלה. אל המעין ,וגם המעין משתוקק אל הלב .הלב הוא התלמיד ,הפונה כאשר הכיוון הוא רצוא כלפי מעלה ,חץ-העליה מצביע ושואף עד אין בצמאון אדיר אל המעין ,והמעין הוא הרב" ,נחל נובע מקור חכמה" סוף ממש ,לדרגה עליונה כזו שאי אפשר להגדיר אותה ולא לקרוא לה הרוצה להשפיע ולהניק את התלמיד .מסתבר שלא כל כך פשוט לחבר בכל שם ,למעלה מכל העולמות הנבראים ,למעלה אפילו מכל השמות ביניהם ...אבל כאשר נעשה החיבור אז הלב והמעין מתאחדים ,ומהלמ"ד שבהם ה' נקרא – אלא לעצמּות ה' .זהו העומק של דברי הזוהר שעל ידי והיו"ד נוצר לי. התרומה אנו לוקחים כביכול את ה' – הנשמה רצה ועולה עד ה' ממש, כעת נחזור אל הפסוקים אצלנו :קודם מוזכרת נדבת הלב העולה בתחושה עמוקה ש"אין עוד מלבדו" ו"ה' הוא הכל". למעלה ,היא האות למ"ד של התלמיד" ,חכמה תתאה" .ואחר כך עשיית לשוב למטה המשכן והשראת השכינה בו ,היא אות היו"ד של הרב" ,חכמה עילאה" אם ניתן לנשמה לרוץ כך עד אין סוף ,היא פשוט תעלם ,תתבטל ותתאיין המצליחה לרדת מטה ולהתקבל בלב התלמיד .מחיבור הרב והתלמיד, במקור העליון ,כמו טיפה המתמזגת בים הגדול וכמו ניצוץ הנשאב אל חיבור הרצוא והשוב ,נוצרת המלה לי ,החורזת את שני המוקדים" :ויקחו המדורה .זה באמת 'כיף לא נורמלי' עבור הנשמה ,אבל עם כל ריצה לי תרומה" (כאן העיקר הוא הלמ"ד של לי)" ,ועשו לי מקדש" (וכאן אדירה כלפי מעלה בא הקב"ה והופך את הכיוון ומורה לנשמה :שובי העיקר הוא היו"ד הנכנסת לתוך הלמ"ד) .חיבור שני ה'לי' יוצר את המלה למטה! כלשון ספר יצירה "אם רץ לבך – שוב למקום". חכלילי בפסוק "חכלילי עינים מיין" שעליו דרשו חז"ל "כל חיך שטועמו אומר לי לי" ,טעם היין המשובח ביותר כאשר הלב מוצא את המעין לעילוי נשמת בני משפחת פוגל הי"ד ותשוקת התלמיד מתמלאת בהשפעת הרב .לחיים לחיים! ו' אדר תשע"א נקודות מהשיעור השבועי פיל משוגע בחודש אדר... לפי הקבלה ,לכל חודש מקבילה אות המשקפת את מהותה .האות של אדר היא קו"ף ,שהיא גם מלה בת שתי משמעויות :החיה קוף וקוף המחט .חור המחט נקרא קוף אך מימרה מפתיעה של חז"ל תופרת את קוף המחט לחיה אחרת – הפיל .בדיון על חלומות אומרים חז"ל "אין מראים לאדם [בחלום] אלא מהרהורי לבו" – ולכן איננו חולמים על דברים התלושים לחלוטין מחיינו ,והדוגמא בחז"ל היא שאיננו חולמים על "פיל הנכנס בתוך קוף המחט". חבוי כאן רמז עמוק :הפיל הוא החיה הגדולה ביותר ביבשה ,ולא לחנם נאמר ב'פרק שירה' שהשיר של הפיל הוא "מה גדלו מעשיך ה' ,מאֹד עמקו מחשבותיך" – חיה ענקית זו ,המתנהלת בשקט וכובד מלכותיים, היא המחשה לגדולת הבורא והד לעומקים הבלתי מפוענחים שלו. לכן חז"ל הצביעו על זיקה בין פילים לפלאים .המלה פלא קשורה מאוד באות אל"ף ,סמל לה' האחד הנפלא מעינינו .האל"ף של אלקים מסתתרת כביכול מבעד לבי"ת של "בראשית" ,סמל לאחדותו הנסתרת של הבורא שמאחורי השניות הנגלית של הבריאה .רשת הסמלים הזו ממחישה כיצד בפיל ,עם כל ארציותו ,יש מן הפלא של האל"ף הזו (כפי שאפילו מורגש במלה האנגלית .)elephant הפיל הנכנס בקוף המחט מסמל את בריאת העולם :ה' האינסופי בורא חלל מצומצם ואז חודר לתוכו .הבלתי-מוגבל נכנס לתוך המוגבל. הדימוי בא לנער אותנו מהתפיסה הרווחת שהאלוקות היא נשגבת ומופשטת ולכן מרחפת מעל המציאות ואינה מתעניינת בבני האדם הנחותים .כניסת הפיל לקוף המחט פירושה שאלוקות נשגבת באמת תחדור גם לחללים הקטנים ביותר של חיינו (תתעניין אף ב'קופים' נחותים כמונו). בהמשך ,יציאת הפיל מהצד השני מבטאת את התגלות ה' בתוך העולם, התחדשות תהליך הבריאה יש מאין בכל רגע .הפיזיקה הקוונטית מתארת כיצד חלקיקים תת-אטומיים נבראים ומתכלים בכל רגע; הפיל המגיח מקוף המחט רומז כי הדבר נכון לא רק במיקרו אלא גם במאקרו :המציאות כולה נבראת בכל רגע יש מאין. אמנם לא סביר שסתם כך נחלום על פילים הנכנסים בקופי-מחט, אך מי שימלא יומו במחשבות כאלה ,בהחלט אמור להצליח לחלום עליהם .אי-הסבירות לראות תופעה כזו בחלום מעידה על כך שרעיון הבריאה יש מאין נשגב מתפיסת אנוש .מצד שני ,היכולת להרהר בכך ביום עד שחולמים על כך בלילה משמעותה שהאדם כן מסוגל לשער בלבו את הפלא הזה ,גם אם לא לתפוס אותו לחלוטין. [אזהרה :בעקבות מאמר זה צפויים חלומות משונים]... אל תהיה רמאי! ◆ מקובל אצל חסידים שאפשר לתמצת את ספר התניא במשפט אחד: אל תרמה את עצמך! כך למשל מסופר על ר' הלל מפאריטש ,שהיה גדול באמת בתורה ובעבודה עוד לפני שהגיע לחסידות חב"ד (כחסיד טשרנוביל) ,והעיד על עצמו שעד שלמד את התניא חשב שהוא צדיק... בספר התניא אתה מבין שאפילו אם לא עשית שום עבירה מעולם ,אין זה אומר שאתה צדיק" ,הלוואי בינוני"! היסוד הזה של התניא הוא מצוה מפורשת בתרי"ג מצוות לדעת הסמ"ק (מצוה יד)" :שלא להיות צדיק בעיניו ,דכתיב 'אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלהיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי' וגו'". ◆ מפרשת משפטים לומדים לא רק כיצד לשפוט אחרים אלא גם כיצד לשפוט את עצמך" :מדבר שקר תרחק" – כלפי עצמך ,אל תחשוב שאתה צדיק" .ושחד לא תקח" – אל תתפתה לכל המחמאות שאומרים עליך ותחשוב שבאמת יש בך מזה ,כמאמר חז"ל (המופיע בפתיחת התניא): "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה ,היה בעיניך כרשע". ◆ נמסר בשם מורנו הבעל שם טוב שיש שלשה דברים שהם כמו מצוות עשה יסודיות (אם כי כמובן אינן נמצאות כמצוות בש"ס וברמב"ם): להיות פקח ,להיות שמח ,וזריזות במתינות .ההתחלה היא פקחות ,פקחות יהודית אמיתית ,שפירושה לא רק להיות חכם בתורה אלא גם בעניני העולם .פקח לא נותן שירמו אותו ,וראשית כל הוא לא מרמה את עצמו, לא לוקח שחד שעליו נאמר "יעור פקחים". ◆ מיד לאחר מתן תורה ,בפרשת יתרו ,יש את פרשת משפטים .משפטים הם דברים שהשכל האנושי המחייב (ובכל זאת עלינו לקיים אותם מפני שניתנו מסיני) .לומר שהדבר הראשון שנדרש מיהודי הוא שיהיה בעל שכל ,פקח .שלא יהפוך את השרש שפט לטפש… ◆ הרגישות של השופט לרמאות ניכרת בהלכה של "דין מרומה"" :מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה ,שלא יאמר :הואיל והעדים מעידין, אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים? תלמוד לומר' :מדבר שקר תרחק'". ומובא בשו"ע "וכשהיה רואה הרא"ש באומדנא דמוכח שהדין מרומה, היה כותב ונותן ביד הנתבע שאין לשום דיין להשתדל בדין זה" .גם כלפי עצמי ,העיקר הוא לזהות את הרמאות ,את היצר הרע המרמה אותי .מי שלא מרמה את עצמו – יכול לזהות כשמנסים לרמות אותו. מתוך דף 'התחדשות' אדר תשס"ח ניגון מכ"ז שבט תשע"ג ממלכה של ענקים הרבי הרש"ב מסביר את הפסוק "השקיפה ממעון קדשך" – שאנו מבקשים מהקב"ה שישקיף עלינו דרך המשקפת של התורה. התורה היא כמו זכוכית מגדלת שכאשר מסתכלים בה רואים כל יהודי מאד גדול .אם מביטים סתם-כך בעולם ,נראה שכל יהודי הוא קטן מאד לעומת מליוני שנות אור של היקום ,אבל במשקפת של התורה רואים את הדברים לפי הגודל האמיתי- האיכותי שלהם ,ואז רואים שכל יהודי גדול יותר מכל היקום. אברהם אבינו מכונה "האדם הגדול בענקים" – במדת החסד שלו הוא רואה שכל יהודי הוא ענק ,ממלכה של ענקים .אמנם נאמר "כי אתם המעט מכל העמים" – "שממעיטים את עצמכם" – אבל דוקא בגלל זה היהודי הוא ענק ,כי "מאן דאיהו זעיר איהו רב [מי שהוא קטן הוא גדול]" .אם יהודי הוא ענק ,מגיע להיטיב לו כל טוב סלה" ,הענק תעניק לו". משיעור כ"ז שבט תשע"ג יוצא ע"י ּגַ ל ֵעינַ י 1-700-700-966 אתר – pnimi.org.ilבלוג .haravginsburgh.com - ניתן להרשם לקבלת כל סיכומי השיעורים בדוא"ל: [email protected] לצפיה בשיעורים – malchuty.org עורך :יוסף פלאי להקדשת הגליון ,לתרומות ולסיוע בהפצה נא ליצור קשר עם חנן .0526071870 - הודעות לקוראי העלון •ביום חמישי י"א אדר לא יתקיים שיעור של הרב גינזבורג. •בליל פורים (מוצאי שבת) :הציבור מוזמן להתוועדות שמחה עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א ,החל מהשעה ,22:00בישיבת חב"ד ברחוב טאגור ,32רמת אביב ,תל אביב. בא שידו תר ty.orgר uחי לחיות עם הזמן השיעור השבועי של הרב יצחק גינזבורג alch m בימי חמישי ,שעה 21:00 בישיבת חורב בירושלים רחוב אטון ,2סנהדריה מורחבת ,ליד שדרות גולדה מאיר, מרחק הליכה מצומת בר אילן .הכניסה לרכב מהר חוצבים. עזרת נשים פתוחה מכירת ספרי הרב במקום
© Copyright 2024