‫תיאולוגיה פוליטית‬ ‫ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ‬ ‫סילבוס סמסטריאלי‬ ‫נושא הקורס‪:‬‬ ‫צ'ארלס טיילור בספרו עידן החילון (‪ )A Secular Age‬מתאר את התמורות של ההשקפה הדתית בציוויליזציה‬ ‫המערבית‪ .‬אם עד העת החדשה‪ ,‬אמונה באלוהים הייתה הנחה שכמעט מקובלת על הכול‪ ,‬בעת החדשה‪ ,‬האמונה‬ ‫באל היא השקפה אחת מיני רבות‪ ,‬ומתחרה עם אחרות בשוק הדעות‪ .‬אחד מן המאפיינים הבולטים של התמורה‬ ‫הזו הוא הצדקת המציאות הפוליטית בטיעונים תיאולוגיים‪ .‬ההשקפה הדתית מתקיימת בעיקר במרחב הפרטי‬ ‫ופינתה את מקומה מן המרחב הציבורי‪ .‬זיקה בין התיאולוגי והפוליטי מתקיימת בעיקר כמודל תיאורטי (כמו‬ ‫למשל אצל קרל שמיט בספרו תיאולוגיה פוליטית) ולא עוד כתיאולוגיה פוליטית מהותית‪.‬‬ ‫בקורס תיבחן התמורה הזו‪ ,‬הן מן הבחינה התיאורטית‪ ,‬הן מן הבחינה ההיסטורית‪ ,‬עם הטלת דגש על החברה‬ ‫היהודית לדורותיה‪ .‬הדיון יתמקד בתפיסות פוליטיות בימי הביניים‪ ,‬בהתפתחות התיאוריה הפוליטית באשכנז‬ ‫ותיאוריות פוליטיות מחצי האי האיברי מן המאה העשירית ועד המאה השלוש עשרה‪ .‬בבחינת התיאוריות‬ ‫הפוליטיות יידון הצד התיאולוגי ותפקידו בצידוק ובכינון הישות הפוליטית‪ .‬מנגד‪ ,‬ייבחנו תיאוריות פוליטיות‬ ‫יהודיות בנות המאה העשרים כגון אלה של הרמן כהן‪ ,‬רוזנצווייג והרב קוק‪.‬‬ ‫דרישות הקורס‪ :‬עבודה באורך של כעשרה עמודים‪.‬‬ ‫שיעור א‪ :‬שיעור מבוא‬ ‫מקומו של האל בעיצוב עולמו של האדם‪:‬‬ ‫בשיעור זה ייבחנו הסוגיות התיאורטיות עליהן ייסוב הדיון במהלך הקורס‪ .‬בין הסוגיות ייבחנו השאלות‬ ‫ההגותיות והתיאולוגיות בקשר שבין התיאולוגי והפוליטי‪ .‬תוצג עמדתו של צ'ארלס טיילור ותיבחן מנקודת‬ ‫מוצא היסטורית והגותית‪ .‬לשאלת הרלבנטיות של הפן התיאולוגי תוצג גם ההבחנה בין ההשקפה של המדע עד‬ ‫העת החדשה‪ ,‬המניח רצף מן הפיזי למטפיזי‪ .‬כמו כן ייבחן תפקיד המשפט והשפעתו במרחב הפוליטי‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪Taylor, Charles, A Secular Age, (Boston: The Belknap Press of Harvard University Press, 2007) pp.‬‬ ‫‪539-593.‬‬ ‫שיעור ב‪ :‬שאלות של סמכות‪:‬‬ ‫בשיעור זה נלמד את הבחנתו של וולטר אולמן‪ .‬לדבריו‪ ,‬בימי הביניים התחרו ביניהן שתי תפיסות ממשל‪ .‬את‬ ‫האחת הוא מכנה תפיסת הכוח העולה‪ ,‬והאחרת היא תפיסת הכוח היורד‪ .‬על פי תפיסת הכוח העולה נמצא מקור‬ ‫הכוח בחברה‪ ,‬ברשות הרבים‪ ,‬והוא עולה מלמטה‪ ,‬מן העם אל הריבון‪ .‬את השנייה מכנה אולמן תפיסת הכוח‬ ‫היורד‪ ,‬על פיה נמצא הכוח ביד הריבון העליון‪ ,‬קרי האל‪ ,‬וממנו יורד הכוח אל המייצגים אותו‪ .‬תפיסת הכוח‬ ‫העולה היא זו שמאפיינת את העמדה החילונית‪ ,‬בעוד שתפיסת הכוח היורדת מאפיינת את עמדת הכנסייה‪ .‬אנו‬ ‫נבחן את השלכות תיאוריה זו על ההשקפה היהודית בעת העתיקה‪ ,‬בימי הביניים ובעת החדשה‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪Ullmann, Walter, Medieval Political Thought, Harmondsworth, 1965, pp. 12-18.‬‬ ‫שיעור ג‪ :‬התפתחות התיאוריה הפוליטית באשכנז‪:‬‬ ‫מקובל לתאר את תולדות יהודי אשכנז כקהילות שהתגבשו בערי גרמניה מן המאה העשירית ואילך‪ ,‬כמשפחות‬ ‫גרעיניות שהיגרו מאיטליה וממשפחות אלה התפתחו קהילות שעסקו בעיקר במסחר ובהלוואה בריבית‪ .‬קהילות‬ ‫אלה פנו אל תלמידי חכמים בשאלת הסמכות הקהילתית‪ .‬תשובות הרבנים הניבו ספרות רחבה הנשענת על‬ ‫כארבעה מקורות תלמודיים‪ .‬בשיעור זה נלמד את המקורות הללו ואת השלכותיהם‪ .‬שיעור זה יוקדש למאות‬ ‫הי‪-‬יב‪ ,‬ובעיקר לחכמים הבאים – רבינו משולם מלוקה‪ ,‬רבנו גרשום מאור הגולה‪ ,‬ריט"ע ור' יהודה בר' מאיר‬ ‫הכהן ור' אלעזר בר' יצחק‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫סולובייצ'יק‪ ,‬חיים‪ ,‬שו"ת כמקור היסטורי (ירושלים‪ :‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪54- ;46-49 ;31-32‬‬ ‫‪.88-94 ;66-69 ;55‬‬ ‫שיעור ד‪ :‬התפתחות התיאוריה הפוליטית באשכנז ‪ -‬המשך‪:‬‬ ‫שיעור זה יוקדש לשיטת רבינו תם והראבי"ה‪ .‬בשיעור ייבחן מושג הקורפורציה והשפעתו על חכמי ימי הביניים‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫ר' מרדכי ב"ר הלל‪ ,‬ספר המרדכי‪ ,‬בבא בתרא‪ ,‬סי' תפ‪-‬תפב‪.‬‬ ‫שיעור ה‪ :‬התיאוריה הפוליטית של המהר"ם מרוטנבורג‪:‬‬ ‫המהר"ם מרוטנבורג היה בכיר תלמידי החכמים באשכנז במחצית השניה של המאה הי"ג‪ ,‬ועמדתו בשאלת‬ ‫הסמכות הקהילתית השפיעה רבות גם בשנים שאחר ימי הביניים‪ .‬בשיעור זה תיבחן עמדתו יחד עם השקפתו‬ ‫התיאולוגית‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫ליפשיץ‪ ,‬יוסף יצחק‪ ,‬הקהילה כאגודה אחת‪ :‬הגדרת הקהילה של המהר"ם מרוטנברג‪ ,‬המסורת הפוליטית‬ ‫היהודית לדורותיה‪ :‬ספר זיכרון לפרופ` דניאל אלעזר‪ ,‬עורך משה הלינגר (רמת‪-‬גן‪ :‬הוצאת אוניברסיטת בר‪-‬‬ ‫אילן‪ ,‬תש"ע)‪ ,‬עמ' ‪.173-200‬‬ ‫‪Lifshitz, Joseph Isaac, Rabbi Meir of Rothenburg and the Foundation of Jewish Political Thought (Cambridge‬‬ ‫)‪and New York: Cambridge University Press, 2015‬‬ ‫לתלמידים תינתן הגרסא העברית של הספר‪.‬‬ ‫שיעור ו‪ :‬חכמי ספרד – הרמב"ם‪:‬‬ ‫בשיעור זה תיבחן השקפתו הפוליטית של הרמב"ם‪ ,‬על שאלת הסמכות‪ ,‬השימוש בכוח‪ ,‬שאלת הצדק ותפקיד‬ ‫הדת בזירה הפוליטית‪ .‬הרמב"ם שנולד בקורדובה בתחילת המאה הי"ב‪ ,‬והיגר למרוקו ומשם למצרים‪ ,‬היה בעל‬ ‫השפעה עצומה על המחשבה היהודית בכלל ועל המחשבה הפוליטית בכלל‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫לורברבוים‪ ,‬מנחם‪ ,‬פוליטיקה וגבולות ההלכה (ירושלים‪ :‬הוצאת מכון שלום הרטמן‪ ,‬תשס"ו)‪ ,‬עמ' ‪.27-83‬‬ ‫שיעור ז‪ :‬חכמי ספרד – הרשב"א והר"ן‪:‬‬ ‫בשיעור זה ייבחנו שתי השקפות של חכמים מספרד הנוצרית – זו של הרשב"א וזו של הר"ן‪ .‬הרשב"א שפעל‬ ‫בברצלונה במחצית השנייה של המאה הי"ג‪ ,‬השפיע רבות על התפיסה ההלכתית של הסמכות הפוליטית‪ .‬חלופת‬ ‫המכתבים בינו ובין המהר"ם הניבה תפיסה משותפת שיש לה מהלכים על תפיסת ההלכה עד ימינו‪.‬‬ ‫רבינו נסים גירונדי‪ ,‬הר"ן‪ ,‬אשר פעל אף הוא בברצלונה אך במאה הי"ד‪ ,‬גיבש השקפה דואליסטית של הסמכות‬ ‫הפוליטית‪ ,‬המבחינה בין מערכת משפט תורנית ואזרחית חילונית‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫המשך ‪ -‬לורברבוים‪ ,‬מנחם‪ ,‬פוליטיקה וגבולות ההלכה (ירושלים‪ :‬הוצאת מכון שלום הרטמן‪ ,‬תשס"ו)‪ ,‬עמ' ‪105-‬‬ ‫‪.162‬‬ ‫שיעור ח‪ :‬העת החדשה – הרמן כהן ופרנץ רוזנצוייג‪:‬‬ ‫השקפתו הפוליטית של כהן דגלה בהפרדת הפוליטיקה מן האתוס היהודי הלכתי‪ .‬לדבריו יהודי העולם החדש‬ ‫במערב זכו לראשונה להשתחרר מן המעמסה שבקיום מדינה‪ ,‬ולפיכך "נתאפשר ליהודים לקיים את דתם‬ ‫כאזרחים גרמנים ‪ -‬או כאזרחי כל מדינה אחרת ‪ -‬בתחושה שזהותם הלאומית המוסרית טוהרה מסיגי‬ ‫הפוליטיקה‪ .‬תרגום הפוליטיקה לאתיקה חברתית נראה לכהן כצעד עצום קדימה מבחינת ההתפתחות‬ ‫האנושית" (רות וייס‪" ,‬כישלונה המזהיר של הפוליטיקה היהודית בגולה"‪ ,‬תכלת ‪ ,10‬תשס"א)‪ .‬השקפת כהן‬ ‫תיבחן יחד עם זו של פרנץ רוזנצוייג אשר דגל בתפיסת האתוס היהודי כדבק בדתו ובנצח שהוא יוצר לעצמו‪,‬‬ ‫ועומד מעל השאיפה לאדמה‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪Mittelman, Alan L., The Scepter Shall Not Depart from Judah (Boston: Legsington Books, 2000), pp. 31‬‬‫‪35.‬‬ ‫שיעור ט‪-‬י‪ :‬הציונות והוגיה – ברל כצנלסון והרב קוק‪:‬‬ ‫ברל כצנלסון דגל בהומניזם ובהעתקת הערכים שיוחסו לאל אל האדם‪ .‬עמדתו היא ניסיון לוותר על התיאולוגי‬ ‫לטובת האדם‪ ,‬לאות בפוליטי הזירה הארצית של ערכי האדם‪ .‬הרב קוק לעומת זאת היה בעל השקפה משיחית‬ ‫אשר תפסה את ארץ ישראל ככיסאו של האל‪ .‬שתי עמדות אלה ייבחנו לאור התמורות של מעמד התיאולוגיה‬ ‫הפוליטית‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫שפירא‪ ,‬אניטה‪ ,‬ברל (תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תש"מ)‪ ,‬עמ' ‪.45-95‬‬ ‫קוק‪ ,‬ר' אברהם יצחק‪ ,‬אגרות הראי"ה (ח"א)‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬עמ' צה‪-‬צו‪.‬‬ ‫איש‪-‬שלום‪ ,‬בנימין‪ ,‬הרב קוק‪ :‬בין רציונליזם למיסטיקה (תל‪-‬אביב‪ :‬ספרית אופקים‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תש"ן)‪ ,‬עמ' ‪251-‬‬ ‫‪.262‬‬ ‫רוזנק‪ ,‬אבינועם‪ ,‬הלכה הנבואית ‪:‬הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק (ירושלים‪ :‬הוצאת ספרים ע"ש‬ ‫י"ל מאגנס‪ ,‬תשס"ז)‪.‬‬ ‫שיעור יא‪ :‬הר הבית‬ ‫עלייה להר הבית נעשתה לנושא המאחד שאלות פוליטיות ותיאולוגיות‪ .‬יש הרואים בהר הבית את שורש‬ ‫הסכסוך במזרח התיכון‪ .‬בשיעור זה נדון בנושא מן הכיוון ההלכתי והתיאולוגי‪ .‬נבחן את מכלול הנושאים‬ ‫ההלכתיים הכרוכים בכניסה להר ואת האפשרות של פולחן בהר – תפילה והקרבת קרבנות‪ .‬כמו כן נבחן את‬ ‫השאלה אם הפולחן העתיק עדיין רלבנטי במציאות בת זמננו‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫מתוך תשובת הרב אי"ה קוק‪ ,‬שו"ת משפט כהן‪ ,‬סימן צד (ירושלים‪ :‬הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬תשכ"ו)‪ ,‬סי' צד‪.‬‬ ‫שיעור יב‪ :‬סיכום‪:‬‬ ‫בשיעור זה ייבחנו בשנית השאלות התיאורטיות שנשאלו במהלך הקורס ובעיקר בשאלת מעמד הדת בחיים‬ ‫הפרטיים כנגד החיים הציבוריים‪ ,‬או האל הפרטי מול האל הציבורי‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫איש‪-‬שלום‪ ,‬בנימין‪ ,‬הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה (תל‪-‬אביב‪ :‬ספרית אופקים‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תש"ן)‬ ‫לורברבוים‪ ,‬מנחם‪" ,‬בזכות הדמוקרטיה‪ :‬שאלת המשטר הטוב במסורת ההלכתית"‪ ,‬יהדות פנים וחוץ‪ ,‬ערכו אבי‬ ‫שגיא‪ ,‬דודי שוורץ‪ ,‬ידידיה צ' שטרן (ירושלים‪ :‬הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס‪ ,‬תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪.57-75‬‬ ‫לורברבוים‪ ,‬מנחם‪" ,‬שובו של לויתן‪ :‬על התיאולוגיה הפוליטית של הובס"‪ ,‬תרבות דמוקרטית ‪( 6‬תשס"ב)‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.85-110‬‬ ‫לורברבוים‪ ,‬מנחם‪ ,‬פוליטיקה וגבולות ההלכה (ירושלים‪ :‬הוצאת מכון שלום הרטמן‪ ,‬תשס"ו)‪.‬‬ ‫סולובייצ'יק‪ ,‬חיים‪ ,‬שו"ת כמקור היסטורי (ירושלים‪ :‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪ ,‬תשנ"א)‪.‬‬ ‫קלזן‪ ,‬הנס‪ ,‬על מהותה וערכה של הדמוקרטיה‪ ,‬תרגם יצחק אנגלרד (ירושלים‪ :‬הוצאת המכון הישראלי‬ ‫לדמוקרטיה‪)2005 ,‬‬ ‫רוזנק‪ ,‬אבינועם‪ ,‬הלכה הנבואית ‪:‬הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק (ירושלים‪ :‬הוצאת ספרים ע"ש‬ ‫י"ל מאגנס‪ ,‬תשס"ז)‬ ‫שמיט‪ ,‬קרל‪ ,‬תיאולוגיה פוליטית‪ ,‬תרגם רן הכהן (תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת רסלינג‪)2005 ,‬‬ ‫שימדט‪ ,‬כריסטוף‪ ,‬שיינפלד‪ ,‬אלי‪ ,‬האלוהים לא ייאלם דום‪ :‬המודרנה היהודית והתיאולוגיה הפוליטית (תל‪-‬‬ ‫אביב‪ :‬מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד‪ ,‬תשס"ט)‬ ‫שפירא‪ ,‬אניטה‪ ,‬ברל (תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תש"מ)‬ ‫)‪Gierke, Otto, Political Theories of the Middle Age, tr. F.W. Maitland (Bristol, 1996‬‬ ‫‪Lifshitz, Joseph Isaac, Rabbi Meir of Rothenburg and the Foundation of Jewish Political Thought (Cambridge‬‬ ‫)‪and New York: Cambridge University Press, 2015‬‬ ‫)‪Mittelman, Alan L., The Scepter Shall Not Depart from Judah (Boston: Legsington Books, 2000‬‬ ‫)‪Taylor, Charles, A Secular Age, (Boston: The Belknap Press of Harvard University Press, 2007‬‬ ‫‪Ullmann, Walter, Medieval Political Thought, Harmondsworth, 1965‬‬