הזן `האס` מהווה מרכיב עיקרי בין זני האבוקדו בארץ ובעולם ומתאפיין ב
שם התוכנית :דילול עומס פרי ע"י הסרה סלקטיבית של פירות קטנים כאמצעי להגדלת גודל פרי ולמיתון הסירוגיות באבוקדו מזן 'האס' .התוכנית המוגשת לשולחן מגדלי האבוקדו. שמות השותפים במחקר :ד"ר ורד יריחימוביץ –מינהל המחקר החקלאי ,ד"ר ליאו וינר –שה"ם ,מיקי נוי -שה"ם תקציר .הזן 'האס' מהווה מרכיב עיקרי בין זני האבוקדו בארץ ובעולם ומתאפיין בסירוגיות גבוהה ובגודל פרי קטן .שתי תופעות אלו ,מהוות בעיות חקלאיות מרכזיות ופוגעות בריווחיות הגידול .גודל הפרי הינו בעייתי בזן זה כיוון שאחוז גבוה מכלל הפירות הינם בעלי משקל סופי נמוך .זיהויו של פרי קטן ככזה ,אפשרי בשלבים מוקדמים במהלך העונה. בפירות הניתנים לזיהוי כקטנים בתחילת העונה ( ,)Small fruit-SFחלה עצירה מוקדמת של תהליך חלוקת תאים בפרי. הסירוגיות בזן 'האס' מתבטאת בצורתה הקלאסית ,קרי ,סירוגיות המופיעה בשלב הפריחה ,במהלך שנת שפע עומס הפרי מדכא את תהליך האינדוקציה לפריחה ,מספר הפרחים באביב העוקב קטן ובעקבותיו גם היבול. אחת הגישות ההורטיקולטוריות הנפוצות להפחתת תופעת הסירוגיות בעצי פרי מבוססות על דילול חנטים/פרי בשנת השפע .הדילול יכול להיות ידני או ע"י תרכובות אוקסיניות .הבעיה שאמצעי זה הנו עתיר כוח אדם (דילול ידני) ,או לא מדויק דיו (דילול כימי) ולכן חקלאים נרתעים להשתמש באמצעי זה .גידולו של הפרי הקטן בזן 'האס' מועט יחסית בשוואה לפרי גדול ,ומחירו נמוך מהפרי הגדול ולעיתים קרובות הוא נפסל לייצוא .לפיכך ,דווקא טיפול דילול ידני ע"י הסרת פרקציית הפרי הקטן בזן זה עשוי להצדיק מבחינה כלכלית את השימוש באמצעי הזה לשיפור איכות הייבול ומיתון הסירוגיות .מחקר הקדמי שביצענו ,בו בדקנו את האופציה לשימוש באמצעי זה בניסיונות שטח בקנה מידה קטן, הראה כי טיפול דילול ע"י הסרה ידנית של פרקציית הפרי הקטן בשנת שפע ,בתחילת חודש ספטמבר ,הוביל לשינוי בהתפלגות גדלי הפירות בעונת הטיפול ובעונה העוקבת ולהגדלת פרקצית הפרי גדול ( 222ג"ר ומעלה) .טיפול זה גרם בנוסף למיתון אינדקס הסירוגיות ולהעלאת ממוצע הייבול הדו שנתי ,בהשוואה לביקורת .במסגרת תוכנית זו אנו מציעים לבחון בקנה מידה רחב את השימוש בדילול עומס פרי ,ע"י הסרה סלקטיבית של פרקציית הפרי הקטן בשנת שפע ,כאמצעי להגדלת גודל פרי ולמיתון הסירוגיות באבוקדו מזן 'האס'. 1 מבוא ותיאור הבעייה :הזן 'האס' מהווה מרכיב עיקרי בין זני האבוקדו בארץ ובעולם ומתאפיין בסירוגיות גבוהה ובגודל פרי קטן .שתי תופעות אלו ,מהוות בעיות חקלאיות מרכזיות ופוגעות בריווחיות הגידול .גודל הפרי הינו בעייתי בזן זה כיוון שאחוז גבוה מכלל הפירות הינם בעלי משקל סופי נמוך .פירות 'האס' קטנים מתפתחים באופן אקראי בחלקי העץ השונים ,כאשר הבדלי הגודל בין פירות גדולים וקטנים ניתנים לזיהוי בשלבים מוקדמים של התפתחות הפרי. אפיון פירות 'האס' קטנים הראה כי בפירות אלו קליפת הזרע מנוונת וקצב גידולם מואט ( .)1-3בהמשך ,מחקר אנטומי השוואתי שנערך בזן 'האס' הוביל למסקנה כי הגורם המגביל את התפתחות הפירות הקטנים אינו גידול התאים אלא עיכוב בתהליך חלוקתם ( .)3מסקנה זו אוששה בשנים האחרונות במעבדתינו לאחר איפיון דגם ביטויים ההתפתחותי של גנים המקודדים לחלבונים המשתתפים בחלוקת תאים ומשמשים כסמנים לפעילות מיטוטית ,בפירות 'האס' גדולים וקטנים (.)4 בזן 'האס' מתבטאת הסירוגיות בצורתה הקלאסית ,קרי ,סירוגיות המופיעה בשלב הפריחה ,במהלך שנת שנת שפע האינדוקציה לפריחה נמוכה ,מספר הפרחים קטן ,ובעקבותיו גם היבול ( .)5הסיבות לעיכוב האינדוקציה לפריחה על ידי עומס פרי הינן מורכבות ,אולם ,בעבודה שערכנו לאחרונה הדגמנו כי באבוקדו מזן 'האס' עומס פרי מעכב את המעבר לפריחה ,בין היתר ,ע"י דיכוי ביטוי גנים המבקרים את המעבר לפריחה כדוגמת .PaFTעבודה זו עולה בקנה אחד עם תוצאות מעבודות נוספות שנערכו בעצי פרי נוספים כגון מנגו ( ,)6הדרים ( )7וזית ( ד"ר אלון סמך-מידע אישי) . אחת הגישות ההורטיקולטוריות הנפוצות להפחתת תופעת הסירוגיות בעצי פרי מבוססות על דילול חנטים/פרי בשנת השפע .הדילול יכול להיות ידני או ע"י תרכובות אוקסיניות .הבעיה שאמצעי זה הנו עתיר כוח אדם (דילול ידני) ,או לא מדויק דיו (דילול כימי) .כאמור בזן 'האס' בעיית גודל פרי מחריפה בעיקר בשנות שפע .בהתבסס על הידע הקיים בספרות ועל תוצאות עבודה שערכנו בהקשר לאיפיון גורמים אנדוגנים המשפעים על גודל פרי באבוקדו 'האס' ,ניתן כיום לקבוע כי "גורל" הפרי הקטן נקבע בשלבים מוקדמים של התפתחות הפרי ( .)4זיהויו של פרי קטן ככזה ,אפשרי בשלבים מוקדמים במהלך העונה ( .)3-4גידולו של הפרי הקטן מועט יחסית בשוואה לפרי גדול ,גם לאחר טיפולים במווסתי צמיחה כגון בנזיל אדנין (וינר ויריחימוביץ-לא פורסם) ומחירו נמוך מהפרי הגדול ולעיתים קרובות הוא נפסל לייצוא. לפיכך ,דווקא טיפול דילול ידני ע"י הסרת פרקציית הפרי הקטן בזן זה עשוי להצדיק מבחינה כלכלית את השימוש באמצעי הזה לשיפור איכות הייבול ומיתון הסירוגיות .במחקר הקדמי שביצענו במהלך השנתיים הקודמות בדקנו את האופציה לשימוש באמצעי זה בניסיונות שטח בקנה מידה קטו ,תוצאות מחקר זה מובאות להלן. תוצאות מחקר הקדמיות .מטרת הניסוי ההקדמי :בחינת ראשונית של טיפולי דילול עומס פרי ,ע"י הסרה סלקטיבית של פירות קטנים ,כאמצעי להגדלת פרי ולמיתון הסירוגיות באבוקדו מזן 'האס'. מערך הניסוי ההקדמי :הניסויי בוצע במהלך עונת 2111112במטע 'האס' בקיבוץ אייל .לצורך הניסויי נבחרו 11עצים במצב שפע ,ארבעה עצים הוגדרו כעצי ביקורת ו12-העצים הנוספים חולקו לשלוש קבוצות טיפול ( 4עצים לטיפול). טיפולי הדילול בוצעו בכל קבוצת טיפול ע"י הסרת פרקצית הפירות הקטנים באופן ידני בראשית החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר .בהמשך ,בתקופת הקטיף המסחרי של אותה עונה (סוף ינואר ,)2112נבדקה בכל עץ רמת היבול הכללי והתפלגות גודלי הפירות .בשנה העוקבת ,בתקופת הקטיף המסחרי (תחילת פברואר )2112נבדקו שוב אותם פרמטרים .לאחר איסוף נתוני הייבול הדו-שנתיים חושב מדד הסירוגיות של כל אחד מעצי הטיפול והביקורת. 2 תוצאות :א .בחינת השפעות טיפולי דילול בשנה הראשונה .כדיי לבחון את השפעת הטיפולים נבדקה תחילה רמת הייבול הכללי בכל אחד מעצי הטיפול ,הנתונים שהתקבלו הושוו לנתונים שהתקבלו בקבוצת עצי ביקורת (ראה איור מספר .)1כפי שניתן לראות תוצאות בדיקה זו הראו כי היבול הגבוה ביותר ,ממוצע של ...7ק"ג לעץ ,התקבל כצפוי, בעצי הביקורת בהם לא בוצעו טיפולי דילול (איור 1א') .מאידך ,טיפולי הסרת פרקציית הפרי הקטן גרמו לפחת בייבול הכללי שנע בין ,17-28 %כתלות במועד הדילול .במקרה זה ,ככל שטיפול הדילול בוצע במועד מוקדם יותר ,כך הפחת ביבול הכללי היה נמוך יותר ולא נבדל באופן מובהק מיבול הביקורת (ספטמבר>אוקטובר>נובמבר) .בהמשך ,כדיי לבדוק כיצד משפעים טיפולי הדילול על איכות הייבול ,נבדקה גם כן התפלגות גודלי הפירות .תוצאות בדיקה זו מוצגות באיור 1ב' .כפי שניתן לראות בעצי הביקורת התקבלה מגמה של התפלגות "נורמאלית" ,כאשר רוב הייבול (כ ).2%-התאפיין בפירות במשקל בינוני שנע בין 151-221גר' ( 15% ,)NFמהיבול התאפיין בפירות שמשקלם היה גבוה מ 221-גר' ()LF והפרקציה הנותרת ) )12%התאפיינה בפירות שמשקלם היה קטן מ 151-גר' ( .)SFבניגוד לכך ,לאחר ביצוע טיפולי דילול ע"י הסרת פרקציית הפרי הקטן התקבלה מגמה התפלגות שונה .בפרט ,לאחר טיפולים אלו לא התקבלו כלל פירות קטנים במועד הקטיף וייבול הטיפולים התאפיין בהימצאות פירות במשקל בינוני ( )NFוגבוה ( )LFבלבד .באופן מעניין, כאשר הטיפול בוצע בתחילת החודשים ספטמבר ואוקטובר ,גרר הטיפול עלייה משמעותית ומובהקת (של עד פי)3- במשקל הכולל של פרקצית הפירות בעלי משקל גבוה ( ,)LFוירידה במשקל הכולל של פרקצית הפירות הבינונים (,)NF בהשוואה לביקורת. איור -1השפעת טיפולי דילול על רמת היייבול (א) ועל התפלגות גודל הפרי (ב). פרקצית הפרי הקטן הוסרה באופן ידני במועדים שונים במהלך עונת .2211/12הייבול הכללי נקטף בינואר .2212כל עמודה מייצגת ממוצע + שגיאת תקן של 4חזרות (4 עצים). ב .בחינת השפעות טיפולי הדילול בשנה העוקבת .כדיי לבדוק כיצד משפעים טיפולי הדילול שבוצעו בשנת השפע ,על רמת ואיכות הייבול בשנה העוקבת ,בדקנו שוב את רמת הייבול הכללי ואת התפלגות גודלי הפירות .בדיקה זו בוצעה בתקופת הקטיף המסחרי של עונת ( 2212/13ראה איור מספר .)2תוצאות בדיקות אלו הראו כי בעצי הביקורת התקבל כעת היבול הנמוך ביותר -ממוצע של כ 1-ק"ג לעץ בלבד .בעצים אלו עומס הפרי של השנה הקודמת עיכב לגמרי את המעבר לפריחה -לא מוצג .בניגוד לכך ,בעצים בהם בוצעו טיפולי דילול ע"י הסרת פרקציית הפירות הקטנים ,התקבל 2 ייבול כללי ממוצע גבוה יותר ,בהשוואה לעצי ביקרות .באופן כללי ,כ כל שטיפולי הדילול בוצעו במועד מוקדם יותר ,כך רמת היבול הכללי הממוצע בעונה העוקבת היה גבוה יותר (ספטמבר>אוקטובר>נובמבר) .בחינת התפלגות גודלי הפירות בעונה השנייה הראה כי ייבולם של העצים בהם בוצעו טיפולי הדילול התאפיין בהימצאות פירות במשקל בינוני וגבוה ובהעדר כמעט מוחלט של פירות בעלי משקל נמוך ( .)SFבפרט ,בטיפול הדילול בו הוסרה פרקציית הפירות הקטנים, במועד המוקדם ביותר (בספטמבר ,)2211התקבל בעונה העוקבת אחוז גבוה (כ – 80 %מכלל הייבול) ,של פירות בבעלי משקל גבוה מ 220-ג"ר. איור -2השפעת טיפולי דילול על רמת היייבול (א) ועל התפלגות גודל הפרי (ב) בשנה העוקבת .פרקצית הפרי הקטן הוסרה באופן ידני במועדים שונים במהלך עונת .2211/12הייבול הכללי נקטף בינואר .2213כל עמודה מייצגת ממוצע + שגיאת תקן של 4חזרות (4 עצים). ג .בחינת השפעות טיפולי דילול על הייבול הדו שנתי ועל מדד הסירוגיות. סיכום הנתונים מוצג באיור . 3כפי שניתן לראות ,טיפול הדילול שבוצע בתחילת חודש ספטמבר גרם לעלייה מובהקת בממוצע הייבול הדו-שנתי (ובסכום הייבול הדו שנתי) ,בהשוואה לביקורת .עלייה זו לא נצפתה כאשר הטיפול בוצע במועדים מאוחרים יותר (אוקטובר ונובמבר). במקביל ,חישוב מדד הסירוגיות הראה כי רמת הסירוגיות הגבוהה ביותר התקבלה בעצי הביקורת (אינדקס ממוצע של ,)2..8ואילו טיפולי דילול שבוצעו בתחילת החודשים ספטמבר ואוקטובר הקטינו את מידת הסירוגיות (אינדקס ממוצע של 2.4ו ,2.6-בהתאם) .לטיפול הדילול המאוחר ביותר (שבוצע בחודש נובמבר) ,לא הייתה כל השפעה ומידת הסירוגיות בעצים אלו הייתה גבוהה כמו בעצי הביקורת. 4 79.38 78.95 57 80 60 40 20 )Total yield (Kg/Tree 2011/2012 2012/2013 Average SUM 96.21 Total yield 100 0 נובמבר אוקטובר ספטמבר ביקורת מועד דילול ע"י הסרת פירות קטנים איור -3השפעת טיפולי דילול על ממוצע הייבול הדו שנתי (ועל סך הייבול הדו שנתי) בהשוואה לביקרות .פרקצית הפרי הקטן הוסרה באופן ידני במועדים שונים במהלך עונת .2211/12הייבול הכללי נקטף בינואר 2212וינואר .2213כל עמודה מייצגת ממוצע +שגיאת תקן של 4חזרות ( 4עצים). מטרות מחקר ההמשך המוצע :כאמור ,המשמעות הכלכלית של תופעת הסירוגיות בזן 'האס' הינה גדולה ,שכן היא פוגעת ברווחים הרב שנתיים של החקלאי .במסגרת תוכנית זו אנו מציעים לבחון בקנה מידה רחב את השימוש בדילול עומס פרי ,ע"י הסרה סלקטיבית של פרקציית הפרי הקטן בשנת שפע ,כאמצעי להגדלת גודל פרי ולמיתון הסירוגיות באבוקדו מזן 'האס' .הצעה זו מתבססת ,כאמור ,על התוצאות שבידינו מניסוי שטח בקנה מידה קטן ,המורות כי הסרת פרקציית הפרי הקטן בשנת שפע ,במועד מוקדם במהלך העונה (בתחילת חודש ספטמבר) ,הובילה לשינוי בהתפלגות גדלי הפירות בעונת הטיפול ובעונה העוקבת ולהגדלת פרקצית הפרי גדול ( 222ג"ר ומעלה) .טיפול זה הוביל בנוסף למיתון אינדקס הסירוגיות ולהעלאת ממוצע הייבול הדו שנתי (ראה תוצאות הקדמיות). תאור שלבי המחקר המוצעים :הניסויים יבוצעו בחלקות 'האס' הנטועות בקיבוץ אייל ,מעגן מיכאל ו/או רמת הכובש. בכל מטע ייערך ניסוי בתבנית של בלוקים באקראי עם 4חזרות ( 4שורות במטע) .הטיפולים ייערכו בחלקות בהם ניתן יהיה להגדיר את רוב העצים בשנת הניסוי כעצים המצויים בשנת שפע .בכל שורה יבוצע תחילה רישום מדוייק לקביעת מספר עצי ה'האס' הנתונים בעומס פרי גבוה ,בינוני ,ונמוך .ייבחרו שורות עצים בהן עומס הפרי יהיה אחיד ככל שניתן וכאלו שבהן מספר העצים עם עומס פרי נמוך יהיה קטן או אפסי .נקפיד לבחור עצים הנטועים בחלקה על אותן כנות זריעיות. הטיפול יכלול הסרה ידנית של פרקציית הפרי הקטן ,לאורך העצים בשורה .הטיפול יבוצע בתחילת חודש ספטמבר אך ורק בעצים הנתונים בעומס פרי גבוה ובינוני .כדיי לבחון את השפעת הטיפול ,יבוצע קטיף נפרד של עצים מטופלים שנשאו יבול בינוני ועצים שנשאו ייבול גבוה .הייבול של כל אחת מהקבוצות הטיפול ייקטף במועד הקטיף המסחרי 5 בתאום עם המגדל ויישלח בנפרד לבית האריזה .בבית האריזה תיבדק בנפרד רמת הייבול הכללי והתפלגות גדלי הפירות של העצים המטופלים שנשאו עומס פרי גבוה ,ושל העצים המטופלים שנשאו עומס פרי בינוני ( 2קוטניינרים לשורה 4 X חזרות) .במקביל ייבדק הייבול הכללי והתפלגות גדלי הפירות של שורות הביקורת ( 1קונטינר לשורה 4 Xחזרות). הנתונים שיתקבלו ישוקללו לאחר הכפלה בפקטור בהתאם למספר העצים בשורה שעמדו בעומס פרי גבוה ובינוני ויחושבו כקג' לדונם .נתונים אלו ישוו לנתונים שיתקבלו בעצי ביקורת. בעונה העוקבת ייאסף הייבול הכללי במתכונת דומה ,ויישלח שוב לבית האריזה לקבלת נתוני ייבול כללי והתפלגות גדלי פירות .הנתונים ישוקללו שוב לאחר הכפלה בפקטור תיקון בהתאם למספר העצים בשורה שעמדו בעומס פרי גבוה ובינוני בעונת הראשונה (עונת הטיפול) וישוו לנתונים שיתקבלו בעצי ביקורת .לאחר איסוף נתונים דו שנתיים ישקללו הנתונים וייקבע אינדקס הסירוגיות בטיפול לעומת ביקורת בכל מקבוצות הטיפול ובכל אחת מהחלקות בהן בוצע הניסוי. תקציב מבוקש ₪52,222 :לשנה. הסבר :התקציב המבוקש הינו עבור א .תשלום לסטודנט/עובד שיירכז את ביצוע הניסוי ויהיה אחראי על -1 :עזרה בבחירת שורות הטיפול והביקורת בחלקות וסימון עצים -2 .ריכוז ועזרה בביצוע טיפולי הדילול (בספטמבר )2213 בחלקות באתרים השונים -3 .אחראי על קטיף העצים המטופלים ועצי הביקורת ,בעונת הקטיף המסחרי 2213ו,2214 - בתיאום עם המגדלים ובית האריזה ,בחלקות באתרים השונים -4 .ריכוז וסיכום הנתונים מבית האריזה .ב .תשלום ימי עבודה לפועלים זמניים שייעסקו בדילול ידני (ספט )2213ובקטיף (ינואר 2213ובינואר )2214ותשלום למגדלים שאצלם יבוצע הניסויים. חלוקת תקציב ד"ר ורד יריחיחימוביץ המחלקה למטעים ,בית דגן – ₪ 25,222 ד"ר ליאו וינר שה"ם ₪ 25,222 - ספרות מצוטטת. 1. Cowan et al.(1997). Plant Physiol 114:511-518. 2. Cowan et al. (2001) Physiologia Plantarum 111:127-136. 3. Cowan et al. (2005) Plant Growth Regulation 45:11-19. 4. Dahan et al. (2010) Planta 232: 663-676. 5- Muñoz-Fambuena et al. (2012). Annals of Botany 108: 511-519. 6- Nakagawa et al. (2012). Scientia Horticulturae 139: 108-117. 7- Shalom et al. (2012). PLoS One 7. doi: 10.1371/journal.pone.0046930 1 .
© Copyright 2024