הזן `האס` מהווה מרכיב עיקרי בין זני האבוקדו בארץ ובעולם ומתאפיין ב

‫שם התוכנית ‪ :‬דילול עומס פרי ע"י הסרה סלקטיבית של פירות קטנים כאמצעי להגדלת גודל פרי ולמיתון הסירוגיות‬
‫באבוקדו מזן 'האס'‪ .‬התוכנית המוגשת לשולחן מגדלי האבוקדו‪.‬‬
‫שמות השותפים במחקר‪ :‬ד"ר ורד יריחימוביץ –מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬ד"ר ליאו וינר –שה"ם‪ ,‬מיקי נוי‪ -‬שה"ם‬
‫תקציר‪ .‬הזן 'האס' מהווה מרכיב עיקרי בין זני האבוקדו בארץ ובעולם ומתאפיין בסירוגיות גבוהה ובגודל פרי קטן‪ .‬שתי‬
‫תופעות אלו‪ ,‬מהוות בעיות חקלאיות מרכזיות ופוגעות בריווחיות הגידול‪ .‬גודל הפרי הינו בעייתי בזן זה כיוון שאחוז‬
‫גבוה מכלל הפירות הינם בעלי משקל סופי נמוך‪ .‬זיהויו של פרי קטן ככזה‪ ,‬אפשרי בשלבים מוקדמים במהלך העונה‪.‬‬
‫בפירות הניתנים לזיהוי כקטנים בתחילת העונה (‪ ,)Small fruit-SF‬חלה עצירה מוקדמת של תהליך חלוקת תאים בפרי‪.‬‬
‫הסירוגיות בזן 'האס' מתבטאת בצורתה הקלאסית‪ ,‬קרי‪ ,‬סירוגיות המופיעה בשלב הפריחה‪ ,‬במהלך שנת שפע עומס‬
‫הפרי מדכא את תהליך האינדוקציה לפריחה‪ ,‬מספר הפרחים באביב העוקב קטן ובעקבותיו גם היבול‪.‬‬
‫אחת הגישות ההורטיקולטוריות הנפוצות להפחתת תופעת הסירוגיות בעצי פרי מבוססות על דילול חנטים‪/‬פרי בשנת‬
‫השפע‪ .‬הדילול יכול להיות ידני או ע"י תרכובות אוקסיניות‪ .‬הבעיה שאמצעי זה הנו עתיר כוח אדם (דילול ידני)‪ ,‬או לא‬
‫מדויק דיו (דילול כימי) ולכן חקלאים נרתעים להשתמש באמצעי זה‪ .‬גידולו של הפרי הקטן בזן 'האס' מועט יחסית‬
‫בשוואה לפרי גדול‪ ,‬ומחירו נמוך מהפרי הגדול ולעיתים קרובות הוא נפסל לייצוא‪ .‬לפיכך‪ ,‬דווקא טיפול דילול ידני ע"י‬
‫הסרת פרקציית הפרי הקטן בזן זה עשוי להצדיק מבחינה כלכלית את השימוש באמצעי הזה לשיפור איכות הייבול‬
‫ומיתון הסירוגיות‪ .‬מחקר הקדמי שביצענו‪ ,‬בו בדקנו את האופציה לשימוש באמצעי זה בניסיונות שטח בקנה מידה קטן‪,‬‬
‫הראה כי טיפול דילול ע"י הסרה ידנית של פרקציית הפרי הקטן בשנת שפע‪ ,‬בתחילת חודש ספטמבר‪ ,‬הוביל לשינוי‬
‫בהתפלגות גדלי הפירות בעונת הטיפול ובעונה העוקבת ולהגדלת פרקצית הפרי גדול (‪ 222‬ג"ר ומעלה)‪ .‬טיפול זה גרם‬
‫בנוסף למיתון אינדקס הסירוגיות ולהעלאת ממוצע הייבול הדו שנתי‪ ,‬בהשוואה לביקורת‪ .‬במסגרת תוכנית זו אנו‬
‫מציעים לבחון בקנה מידה רחב את השימוש בדילול עומס פרי‪ ,‬ע"י הסרה סלקטיבית של פרקציית הפרי הקטן בשנת‬
‫שפע‪ ,‬כאמצעי להגדלת גודל פרי ולמיתון הסירוגיות באבוקדו מזן 'האס'‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא ותיאור הבעייה ‪ :‬הזן 'האס' מהווה מרכיב עיקרי בין זני האבוקדו בארץ ובעולם ומתאפיין בסירוגיות גבוהה‬
‫ובגודל פרי קטן‪ .‬שתי תופעות אלו‪ ,‬מהוות בעיות חקלאיות מרכזיות ופוגעות בריווחיות הגידול‪ .‬גודל הפרי הינו בעייתי‬
‫בזן זה כיוון שאחוז גבוה מכלל הפירות הינם בעלי משקל סופי נמוך‪ .‬פירות 'האס' קטנים מתפתחים באופן אקראי‬
‫בחלקי העץ השונים‪ ,‬כאשר הבדלי הגודל בין פירות גדולים וקטנים ניתנים לזיהוי בשלבים מוקדמים של התפתחות הפרי‪.‬‬
‫אפיון פירות 'האס' קטנים הראה כי בפירות אלו קליפת הזרע מנוונת וקצב גידולם מואט (‪ .)1-3‬בהמשך‪ ,‬מחקר אנטומי‬
‫השוואתי שנערך בזן 'האס' הוביל למסקנה כי הגורם המגביל את התפתחות הפירות הקטנים אינו גידול התאים אלא‬
‫עיכוב בתהליך חלוקתם (‪ .)3‬מסקנה זו אוששה בשנים האחרונות במעבדתינו לאחר איפיון דגם ביטויים ההתפתחותי של‬
‫גנים המקודדים לחלבונים המשתתפים בחלוקת תאים ומשמשים כסמנים לפעילות מיטוטית‪ ,‬בפירות 'האס' גדולים‬
‫וקטנים (‪.)4‬‬
‫בזן 'האס' מתבטאת הסירוגיות בצורתה הקלאסית‪ ,‬קרי‪ ,‬סירוגיות המופיעה בשלב הפריחה‪ ,‬במהלך שנת שנת שפע‬
‫האינדוקציה לפריחה נמוכה‪ ,‬מספר הפרחים קטן‪ ,‬ובעקבותיו גם היבול (‪ .)5‬הסיבות לעיכוב האינדוקציה לפריחה על ידי‬
‫עומס פרי הינן מורכבות‪ ,‬אולם‪ ,‬בעבודה שערכנו לאחרונה הדגמנו כי באבוקדו מזן 'האס' עומס פרי מעכב את המעבר‬
‫לפריחה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ע"י דיכוי ביטוי גנים המבקרים את המעבר לפריחה כדוגמת ‪ .PaFT‬עבודה זו עולה בקנה אחד עם‬
‫תוצאות מעבודות נוספות שנערכו בעצי פרי נוספים כגון מנגו (‪ ,)6‬הדרים (‪ )7‬וזית ( ד"ר אלון סמך‪-‬מידע אישי) ‪.‬‬
‫אחת הגישות ההורטיקולטוריות הנפוצות להפחתת תופעת הסירוגיות בעצי פרי מבוססות על דילול חנטים‪/‬פרי בשנת‬
‫השפע‪ .‬הדילול יכול להיות ידני או ע"י תרכובות אוקסיניות‪ .‬הבעיה שאמצעי זה הנו עתיר כוח אדם (דילול ידני)‪ ,‬או לא‬
‫מדויק דיו (דילול כימי)‪ .‬כאמור בזן 'האס' בעיית גודל פרי מחריפה בעיקר בשנות שפע‪ .‬בהתבסס על הידע הקיים בספרות‬
‫ועל תוצאות עבודה שערכנו בהקשר לאיפיון גורמים אנדוגנים המשפעים על גודל פרי באבוקדו 'האס'‪ ,‬ניתן כיום לקבוע‬
‫כי "גורל" הפרי הקטן נקבע בשלבים מוקדמים של התפתחות הפרי (‪ .)4‬זיהויו של פרי קטן ככזה‪ ,‬אפשרי בשלבים‬
‫מוקדמים במהלך העונה (‪ .)3-4‬גידולו של הפרי הקטן מועט יחסית בשוואה לפרי גדול‪ ,‬גם לאחר טיפולים במווסתי‬
‫צמיחה כגון בנזיל אדנין (וינר ויריחימוביץ‪-‬לא פורסם) ומחירו נמוך מהפרי הגדול ולעיתים קרובות הוא נפסל לייצוא‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬דווקא טיפול דילול ידני ע"י הסרת פרקציית הפרי הקטן בזן זה עשוי להצדיק מבחינה כלכלית את השימוש‬
‫באמצעי הזה לשיפור איכות הייבול ומיתון הסירוגיות‪ .‬במחקר הקדמי שביצענו במהלך השנתיים הקודמות בדקנו את‬
‫האופציה לשימוש באמצעי זה בניסיונות שטח בקנה מידה קטו‪ ,‬תוצאות מחקר זה מובאות להלן‪.‬‬
‫תוצאות מחקר הקדמיות‪ .‬מטרת הניסוי ההקדמי‪ :‬בחינת ראשונית של טיפולי דילול עומס פרי‪ ,‬ע"י הסרה סלקטיבית‬
‫של פירות קטנים‪ ,‬כאמצעי להגדלת פרי ולמיתון הסירוגיות באבוקדו מזן 'האס'‪.‬‬
‫מערך הניסוי ההקדמי‪ :‬הניסויי בוצע במהלך עונת ‪ 2111112‬במטע 'האס' בקיבוץ אייל‪ .‬לצורך הניסויי נבחרו ‪ 11‬עצים‬
‫במצב שפע‪ ,‬ארבעה עצים הוגדרו כעצי ביקורת ו‪12-‬העצים הנוספים חולקו לשלוש קבוצות טיפול (‪ 4‬עצים לטיפול)‪.‬‬
‫טיפולי הדילול בוצעו בכל קבוצת טיפול ע"י הסרת פרקצית הפירות הקטנים באופן ידני בראשית החודשים ספטמבר‪,‬‬
‫אוקטובר ונובמבר‪ .‬בהמשך‪ ,‬בתקופת הקטיף המסחרי של אותה עונה (סוף ינואר ‪ ,)2112‬נבדקה בכל עץ רמת היבול‬
‫הכללי והתפלגות גודלי הפירות‪ .‬בשנה העוקבת‪ ,‬בתקופת הקטיף המסחרי (תחילת פברואר ‪ )2112‬נבדקו שוב אותם‬
‫פרמטרים‪ .‬לאחר איסוף נתוני הייבול הדו‪-‬שנתיים חושב מדד הסירוגיות של כל אחד מעצי הטיפול והביקורת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תוצאות‪ :‬א‪ .‬בחינת השפעות טיפולי דילול בשנה הראשונה‪ .‬כדיי לבחון את השפעת הטיפולים נבדקה תחילה רמת‬
‫הייבול הכללי בכל אחד מעצי הטיפול‪ ,‬הנתונים שהתקבלו הושוו לנתונים שהתקבלו בקבוצת עצי ביקורת (ראה איור‬
‫מספר ‪ .)1‬כפי שניתן לראות תוצאות בדיקה זו הראו כי היבול הגבוה ביותר‪ ,‬ממוצע של ‪ ...7‬ק"ג לעץ‪ ,‬התקבל כצפוי‪,‬‬
‫בעצי הביקורת בהם לא בוצעו טיפולי דילול (איור ‪1‬א')‪ .‬מאידך‪ ,‬טיפולי הסרת פרקציית הפרי הקטן גרמו לפחת בייבול‬
‫הכללי שנע בין ‪ ,17-28 %‬כתלות במועד הדילול‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ככל שטיפול הדילול בוצע במועד מוקדם יותר‪ ,‬כך הפחת‬
‫ביבול הכללי היה נמוך יותר ולא נבדל באופן מובהק מיבול הביקורת (ספטמבר>אוקטובר>נובמבר)‪ .‬בהמשך‪ ,‬כדיי לבדוק‬
‫כיצד משפעים טיפולי הדילול על איכות הייבול‪ ,‬נבדקה גם כן התפלגות גודלי הפירות‪ .‬תוצאות בדיקה זו מוצגות באיור‬
‫‪1‬ב' ‪ .‬כפי שניתן לראות בעצי הביקורת התקבלה מגמה של התפלגות "נורמאלית"‪ ,‬כאשר רוב הייבול (כ‪ ).2%-‬התאפיין‬
‫בפירות במשקל בינוני שנע בין ‪ 151-221‬גר' (‪ 15% ,)NF‬מהיבול התאפיין בפירות שמשקלם היה גבוה מ‪ 221-‬גר' (‪)LF‬‬
‫והפרקציה הנותרת )‪ )12%‬התאפיינה בפירות שמשקלם היה קטן מ‪ 151-‬גר' (‪ .)SF‬בניגוד לכך‪ ,‬לאחר ביצוע טיפולי‬
‫דילול ע"י הסרת פרקציית הפרי הקטן התקבלה מגמה התפלגות שונה‪ .‬בפרט‪ ,‬לאחר טיפולים אלו לא התקבלו כלל פירות‬
‫קטנים במועד הקטיף וייבול הטיפולים התאפיין בהימצאות פירות במשקל בינוני (‪ )NF‬וגבוה (‪ )LF‬בלבד‪ .‬באופן מעניין‪,‬‬
‫כאשר הטיפול בוצע בתחילת החודשים ספטמבר ואוקטובר‪ ,‬גרר הטיפול עלייה משמעותית ומובהקת (של עד פי‪)3-‬‬
‫במשקל הכולל של פרקצית הפירות בעלי משקל גבוה (‪ ,)LF‬וירידה במשקל הכולל של פרקצית הפירות הבינונים (‪,)NF‬‬
‫בהשוואה לביקורת‪.‬‬
‫איור ‪ -1‬השפעת טיפולי דילול‬
‫על רמת היייבול (א) ועל‬
‫התפלגות גודל הפרי (ב)‪.‬‬
‫פרקצית הפרי הקטן הוסרה‬
‫באופן ידני במועדים שונים‬
‫במהלך עונת ‪ .2211/12‬הייבול‬
‫הכללי נקטף בינואר ‪ .2212‬כל‬
‫עמודה מייצגת ממוצע ‪+‬‬
‫שגיאת תקן של ‪ 4‬חזרות (‪4‬‬
‫עצים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחינת השפעות טיפולי הדילול בשנה העוקבת‪ .‬כדיי לבדוק כיצד משפעים טיפולי הדילול שבוצעו בשנת השפע‪ ,‬על‬
‫רמת ואיכות הייבול בשנה העוקבת‪ ,‬בדקנו שוב את רמת הייבול הכללי ואת התפלגות גודלי הפירות‪ .‬בדיקה זו בוצעה‬
‫בתקופת הקטיף המסחרי של עונת ‪( 2212/13‬ראה איור מספר ‪ .)2‬תוצאות בדיקות אלו הראו כי בעצי הביקורת התקבל‬
‫כעת היבול הנמוך ביותר‪ -‬ממוצע של כ‪ 1-‬ק"ג לעץ בלבד‪ .‬בעצים אלו עומס הפרי של השנה הקודמת עיכב לגמרי את‬
‫המעבר לפריחה ‪ -‬לא מוצג‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬בעצים בהם בוצעו טיפולי דילול ע"י הסרת פרקציית הפירות הקטנים‪ ,‬התקבל‬
‫‪2‬‬
‫ייבול כללי ממוצע גבוה יותר‪ ,‬בהשוואה לעצי ביקרות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬כ כל שטיפולי הדילול בוצעו במועד מוקדם יותר‪ ,‬כך‬
‫רמת היבול הכללי הממוצע בעונה העוקבת היה גבוה יותר (ספטמבר>אוקטובר>נובמבר)‪ .‬בחינת התפלגות גודלי הפירות‬
‫בעונה השנייה הראה כי ייבולם של העצים בהם בוצעו טיפולי הדילול התאפיין בהימצאות פירות במשקל בינוני וגבוה‬
‫ובהעדר כמעט מוחלט של פירות בעלי משקל נמוך (‪ .)SF‬בפרט‪ ,‬בטיפול הדילול בו הוסרה פרקציית הפירות הקטנים‪,‬‬
‫במועד המוקדם ביותר (בספטמבר ‪ ,)2211‬התקבל בעונה העוקבת אחוז גבוה (כ –‪ 80 %‬מכלל הייבול)‪ ,‬של פירות בבעלי‬
‫משקל גבוה מ‪ 220-‬ג"ר‪.‬‬
‫איור ‪ -2‬השפעת טיפולי‬
‫דילול על רמת היייבול (א)‬
‫ועל התפלגות גודל הפרי (ב)‬
‫בשנה העוקבת‪ .‬פרקצית‬
‫הפרי הקטן הוסרה באופן‬
‫ידני במועדים שונים במהלך‬
‫עונת ‪ .2211/12‬הייבול הכללי‬
‫נקטף בינואר ‪ .2213‬כל‬
‫עמודה מייצגת ממוצע ‪+‬‬
‫שגיאת תקן של ‪ 4‬חזרות (‪4‬‬
‫עצים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחינת השפעות טיפולי דילול על הייבול הדו שנתי ועל מדד הסירוגיות‪.‬‬
‫סיכום הנתונים מוצג באיור ‪ . 3‬כפי שניתן לראות‪ ,‬טיפול הדילול שבוצע בתחילת חודש ספטמבר גרם לעלייה מובהקת‬
‫בממוצע הייבול הדו‪-‬שנתי (ובסכום הייבול הדו שנתי)‪ ,‬בהשוואה לביקורת‪ .‬עלייה זו לא נצפתה כאשר הטיפול בוצע‬
‫במועדים מאוחרים יותר (אוקטובר ונובמבר)‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬חישוב מדד הסירוגיות הראה כי רמת הסירוגיות הגבוהה ביותר התקבלה בעצי הביקורת (אינדקס ממוצע של‬
‫‪ ,)2..8‬ואילו טיפולי דילול שבוצעו בתחילת החודשים ספטמבר ואוקטובר הקטינו את מידת הסירוגיות (אינדקס ממוצע‬
‫של ‪ 2.4‬ו‪ ,2.6-‬בהתאם)‪ .‬לטיפול הדילול המאוחר ביותר (שבוצע בחודש נובמבר)‪ ,‬לא הייתה כל השפעה ומידת הסירוגיות‬
‫בעצים אלו הייתה גבוהה כמו בעצי הביקורת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪79.38‬‬
‫‪78.95‬‬
‫‪57‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫)‪Total yield (Kg/Tree‬‬
‫‪2011/2012‬‬
‫‪2012/2013‬‬
‫‪Average‬‬
‫‪SUM‬‬
‫‪96.21‬‬
‫‪Total yield‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫נובמבר‬
‫אוקטובר‬
‫ספטמבר‬
‫ביקורת‬
‫מועד דילול ע"י הסרת פירות קטנים‬
‫איור ‪ -3‬השפעת טיפולי דילול על ממוצע הייבול הדו שנתי (ועל סך הייבול הדו שנתי) בהשוואה לביקרות‪ .‬פרקצית‬
‫הפרי הקטן הוסרה באופן ידני במועדים שונים במהלך עונת ‪ .2211/12‬הייבול הכללי נקטף בינואר‪ 2212‬וינואר ‪ .2213‬כל‬
‫עמודה מייצגת ממוצע ‪ +‬שגיאת תקן של ‪ 4‬חזרות (‪ 4‬עצים)‪.‬‬
‫מטרות מחקר ההמשך המוצע‪ :‬כאמור‪ ,‬המשמעות הכלכלית של תופעת הסירוגיות בזן 'האס' הינה גדולה‪ ,‬שכן היא‬
‫פוגעת ברווחים הרב שנתיים של החקלאי‪ .‬במסגרת תוכנית זו אנו מציעים לבחון בקנה מידה רחב את השימוש בדילול‬
‫עומס פרי‪ ,‬ע"י הסרה סלקטיבית של פרקציית הפרי הקטן בשנת שפע‪ ,‬כאמצעי להגדלת גודל פרי ולמיתון הסירוגיות‬
‫באבוקדו מזן 'האס'‪ .‬הצעה זו מתבססת‪ ,‬כאמור‪ ,‬על התוצאות שבידינו מניסוי שטח בקנה מידה קטן‪ ,‬המורות כי הסרת‬
‫פרקציית הפרי הקטן בשנת שפע‪ ,‬במועד מוקדם במהלך העונה (בתחילת חודש ספטמבר)‪ ,‬הובילה לשינוי בהתפלגות גדלי‬
‫הפירות בעונת הטיפול ובעונה העוקבת ולהגדלת פרקצית הפרי גדול (‪ 222‬ג"ר ומעלה)‪ .‬טיפול זה הוביל בנוסף למיתון‬
‫אינדקס הסירוגיות ולהעלאת ממוצע הייבול הדו שנתי (ראה תוצאות הקדמיות)‪.‬‬
‫תאור שלבי המחקר המוצעים ‪ :‬הניסויים יבוצעו בחלקות 'האס' הנטועות בקיבוץ אייל‪ ,‬מעגן מיכאל ו‪/‬או רמת הכובש‪.‬‬
‫בכל מטע ייערך ניסוי בתבנית של בלוקים באקראי עם ‪ 4‬חזרות (‪ 4‬שורות במטע)‪ .‬הטיפולים ייערכו בחלקות בהם ניתן‬
‫יהיה להגדיר את רוב העצים בשנת הניסוי כעצים המצויים בשנת שפע‪ .‬בכל שורה יבוצע תחילה רישום מדוייק לקביעת‬
‫מספר עצי ה'האס' הנתונים בעומס פרי גבוה‪ ,‬בינוני‪ ,‬ונמוך‪ .‬ייבחרו שורות עצים בהן עומס הפרי יהיה אחיד ככל שניתן‬
‫וכאלו שבהן מספר העצים עם עומס פרי נמוך יהיה קטן או אפסי‪ .‬נקפיד לבחור עצים הנטועים בחלקה על אותן כנות‬
‫זריעיות‪.‬‬
‫הטיפול יכלול הסרה ידנית של פרקציית הפרי הקטן‪ ,‬לאורך העצים בשורה‪ .‬הטיפול יבוצע בתחילת חודש ספטמבר אך‬
‫ורק בעצים הנתונים בעומס פרי גבוה ובינוני‪ .‬כדיי לבחון את השפעת הטיפול‪ ,‬יבוצע קטיף נפרד של עצים מטופלים‬
‫שנשאו יבול בינוני ועצים שנשאו ייבול גבוה‪ .‬הייבול של כל אחת מהקבוצות הטיפול ייקטף במועד הקטיף המסחרי‬
‫‪5‬‬
‫בתאום עם המגדל ויישלח בנפרד לבית האריזה‪ .‬בבית האריזה תיבדק בנפרד רמת הייבול הכללי והתפלגות גדלי הפירות‬
‫של העצים המטופלים שנשאו עומס פרי גבוה‪ ,‬ושל העצים המטופלים שנשאו עומס פרי בינוני (‪ 2‬קוטניינרים לשורה ‪4 X‬‬
‫חזרות)‪ .‬במקביל ייבדק הייבול הכללי והתפלגות גדלי הפירות של שורות הביקורת (‪ 1‬קונטינר לשורה ‪ 4 X‬חזרות)‪.‬‬
‫הנתונים שיתקבלו ישוקללו לאחר הכפלה בפקטור בהתאם למספר העצים בשורה שעמדו בעומס פרי גבוה ובינוני‬
‫ויחושבו כקג' לדונם‪ .‬נתונים אלו ישוו לנתונים שיתקבלו בעצי ביקורת‪.‬‬
‫בעונה העוקבת ייאסף הייבול הכללי במתכונת דומה‪ ,‬ויישלח שוב לבית האריזה לקבלת נתוני ייבול כללי והתפלגות גדלי‬
‫פירות‪ .‬הנתונים ישוקללו שוב לאחר הכפלה בפקטור תיקון בהתאם למספר העצים בשורה שעמדו בעומס פרי גבוה‬
‫ובינוני בעונת הראשונה (עונת הטיפול) וישוו לנתונים שיתקבלו בעצי ביקורת‪ .‬לאחר איסוף נתונים דו שנתיים ישקללו‬
‫הנתונים וייקבע אינדקס הסירוגיות בטיפול לעומת ביקורת בכל מקבוצות הטיפול ובכל אחת מהחלקות בהן בוצע‬
‫הניסוי‪.‬‬
‫תקציב מבוקש‪ ₪52,222 :‬לשנה‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬התקציב המבוקש הינו עבור א‪ .‬תשלום לסטודנט‪/‬עובד שיירכז את ביצוע הניסוי ויהיה אחראי על‪ -1 :‬עזרה‬
‫בבחירת שורות הטיפול והביקורת בחלקות וסימון עצים‪ -2 .‬ריכוז ועזרה בביצוע טיפולי הדילול (בספטמבר ‪)2213‬‬
‫בחלקות באתרים השונים‪ -3 .‬אחראי על קטיף העצים המטופלים ועצי הביקורת‪ ,‬בעונת הקטיף המסחרי ‪ 2213‬ו‪,2214 -‬‬
‫בתיאום עם המגדלים ובית האריזה‪ ,‬בחלקות באתרים השונים‪ -4 .‬ריכוז וסיכום הנתונים מבית האריזה‪ .‬ב‪ .‬תשלום ימי‬
‫עבודה לפועלים זמניים שייעסקו בדילול ידני (ספט ‪ )2213‬ובקטיף (ינואר ‪ 2213‬ובינואר ‪ )2214‬ותשלום למגדלים שאצלם‬
‫יבוצע הניסויים‪.‬‬
‫חלוקת תקציב‬
‫ד"ר ורד יריחיחימוביץ המחלקה למטעים‪ ,‬בית דגן – ‪₪ 25,222‬‬
‫ד"ר ליאו וינר שה"ם ‪₪ 25,222 -‬‬
‫ספרות מצוטטת‪.‬‬
‫‪1. Cowan et al.(1997). Plant Physiol 114:511-518.‬‬
‫‪2. Cowan et al. (2001) Physiologia Plantarum 111:127-136.‬‬
‫‪3. Cowan et al. (2005) Plant Growth Regulation 45:11-19.‬‬
‫‪4. Dahan et al. (2010) Planta 232: 663-676.‬‬
‫‪5- Muñoz-Fambuena et al. (2012). Annals of Botany 108: 511-519.‬‬
‫‪6- Nakagawa et al. (2012). Scientia Horticulturae 139: 108-117.‬‬
‫‪7- Shalom et al. (2012). PLoS One 7. doi: 10.1371/journal.pone.0046930‬‬
‫‪1‬‬
.