מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬
‫מדרש מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (מכילתא דרשב"י) הוא מדרש תנאים לספר שמות‪ .‬המכילתא דרשב"י‬
‫נקראת גם 'מדרש הלכה' מכיוון שהיא כוללת פרשנות לחלקים ההלכתיים של ספר שמות‪ .‬אולם‪ ,‬בהיותה‬
‫מדרש פרשני‪ ,‬כלומר‪ ,‬מדרש המבאר את פסוקי החומש לפי סדרם‪ ,‬מפרשת המכילתא גם את החלקים‬
‫הסיפוריים של ספר שמות‪ ,‬ולכן כוללת גם דברי אגדה רבים‪ .‬המכילתא דרשב"י נערכה בארץ ישראל במהלך‬
‫המאה השלישית‪ ,‬אך היא נחשבת למאוחרת יחסית לשאר מדרשי התנאים‪ .‬המכילתא דרשב"י שייכת לקבוצת‬
‫המדרשים המיוחסים לבית מדרשו של רבי עקיבא‪ 1.‬שמות החכמים המופיעים בה הם מבית מדרשו של רבי‬
‫עקיבא‪ ,‬אולם מוזכרים בה גם חכמים מבית מדרשו של רבי ישמעאל‪ .‬המכילתא דרשב"י עושה שימוש בדרכי‬
‫הדרשה המיוחסות לרבי עקיבא‪ ,‬אך יש בה גם דרשות שהם פשוטו של כתוב‪ ,‬כשיטת רבי ישמעאל‪2.‬‬
‫גילוי המדרש מחדש‬
‫המכילתא דרשב"י הייתה ידועה לגאונים ולחכמי ימי הביניים והם הרבו לצטט ממנה‪ ,‬אולם היא לא הודפסה‬
‫עם שאר המדרשים בתחילת המאה ה‪ ,16-‬ומאז נחשבה לאבודה‪ .‬מ' איש שלום היה הראשון שהחל ללקט‬
‫ציטוטים מהמכילתא דרשב"י מתוך ספרות הראשונים‪ .‬י' לוי גילה כי ציטוטים אלו מופיעים גם בתוך מדרש‬
‫הגדול לספר שמות‪ 3,‬והחל לשחזר את המכילתא דרשב"י על פי מדרש הגדול‪ .‬אולם‪ ,‬בעל מדרש הגדול לא‬
‫ציין את המקורות מהם לקח את המדרשים‪ ,‬ואף עיבד‪ ,‬קיצר ותיקן את מקורותיו‪ ,‬והשחזור של המכילתא‬
‫דרשב"י היה אפוא מסופק‪ .‬רד"צ הופמן הוציא מהדורה ראשונה של המדרש ב‪ ,1905-‬בהתבסס על ציטוטים‬
‫מתוך כתב יד של מדרש הגדול וכן על עוד שלושה קטעי גניזה שפורסמו בידי ש' שכטר‪ ,‬וכללו קטעים של‬
‫המכילתא דרשב"י עצמה‪ .‬לאחר פרסום המהדורה הראשונה התגלו עוד קטעי גניזה של המכילתא דרשב"י‬
‫שהכילו יותר ממחצית הספר‪ 4,‬והתגלו עוד ציטוטים מן המכילתא בספרות הראשונים‪ .‬מ"מ כשר זיהה‬
‫מדרשים מתוך המכילתא דרשב"י שהיוו לדעתו מקור לרמב"ם‪ ,‬במשנה תורה‪ 5.‬הגילויים החדשים הובילו את‬
‫י"נ אפשטיין להוציא מהדורה נוספת של המדרש‪ ,‬המבוססת הן על ‪ 95‬דפים וקטעי דפים מהמכילתא שרובם‬
‫התגלו בגניזה הן על שחזור הקטעים החסרים של המכילתא מתוך חמישה כתבי יד של מדרש הגדול‪.‬‬
‫אפשטיין הספיק להכין רק כמה עמודים ראשונים של הספר‪ ,‬ולאחר פטירתו הושלמה העבודה על ידי תלמידו‬
‫ע"צ מלמד ויצאה לאור ב‪ .1955-‬לאחר פרסום המהדורה נמצאו עוד מספר קטעי גניזה‪ 6,‬אך חלקים גדולים‬
‫של המכילתא עדיין אבודים והיא טרם התגלתה בשלמותה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪1‬‬
‫על הקריטריונים לחלוקה‪ ,‬רשימת המדרשים על פי בתי המדרש וגישות במחקר החולקות על כך ראה בהרחבה במבוא‬
‫למדרשי התנאים‪.‬‬
‫על דרכי הדרשה של רבי עקיבא ורבי ישמעאל ראה במבוא למדרשי התנאים‪.‬‬
‫על מדרש זה ראה במבוא למדרש הגדול‪.‬‬
‫הקטעים החדשים נמצאו בספריות שונות ברחבי העולם‪ ,‬אולם חלקם הגדול היו שייכים לאותו כתב היד‪ .‬לעתים חצי‬
‫אחד של הדף נמצא בספרייה אחת וחציו השני בספרייה אחרת!‬
‫מ"מ כשר פרסם תחילה את ממצאיו בספר הרמב"ם והמכילתא דרשב"י‪ ,‬ניו יורק תש"ג‪ .‬אולם‪ ,‬מרביתם של המדרשים‬
‫שאותם זיהה כשר כמקור לרמב"ם מופיעים במדרש הגדול בלבד‪ ,‬ולא בקטעי הגניזה של המכילתא דרשב"י‪ .‬במאמר‬
‫ביקורת של ש' צייטלין על ספרו של כשר הוא טען כי יש להניח שהרמב"ם היווה מקור למדרש הגדול ולא להפך‪,‬‬
‫ראה‪;S. Zeitlin, ‘Maimonides and the Mekilta of Rabbi Simon ben Yohai’, JQR 34, 1933-1934, pp. 487-489:‬‬
‫וראה במבוא למדרש הגדול‪ .‬כשר הוציא מהדורה מתוקנת של ספרו בשם ספר הרמב"ם והמכילתא דרשב"י‪ ,‬ירושלים‬
‫תש"ם‪ ,‬שבה הוא הציג גישה מתונה יותר ביחס שבין הרמב"ם והמכילתא דרשב"י‪.‬‬
‫ראה למשל‪ :‬מ' כהנא‪ ,‬קטעי מדרשי הלכה מן הגניזה‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪.‬‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬
‫שם המדרש וייחוסו‬
‫מכילתא היא המילה הארמית 'מידה' במשמעות של שיטה‪ ,‬חוק‪ 7.‬המדרש היה ידוע בימי הביניים גם בשמות‪:‬‬
‫'ספרי דבי רב'‪' ,‬מכילתא דרבי עקיבא' ו'מכילתא דסניא' (מכילתא של הסנה)‪.‬‬
‫ֵ‬
‫השמות 'מכילתא דרשב"י' ו'מכילתא דסניא' נובעים ממשפטי הפתיחה של המדרש – פרשנות על שמות‬
‫ג'‪ ,‬העוסק בהתגלות ה' למשה בסנה‪ .‬רבי שמעון בר יוחאי הוא החכם הראשון המוזכר במדרש‪ ,‬ולכן המדרש‬
‫כולו נקרא על שמו‪8.‬‬
‫ל' גינצבורג סבר‪ ,‬כי המכילתא קרויה על שמו של רשב"י מכיוון שיצאה מבית מדרשו‪ .‬הסתמות שבה‬
‫(ההלכות המובאות בלא שם אומרן)‪ ,‬לטענת גינצבורג‪ ,‬הן כדעת רבי שמעון‪ ,‬כיוצא מהשוואה למקורות‬
‫נוספים‪ .‬י' לוי טען כי הסתמות המופיעות במכילתא דרשב"י תואמות במקרים רבים את תני דבי חזקיה‬
‫(אמורא מהדור הראשון) בתלמודים ובמדרשים‪ ,‬ולכן יש לראות בחזקיה את עורך המכילתא‪ .‬אולם‪ ,‬י"נ‬
‫אפשטיין הראה ציטוטים רבים מפי תני ר' שמעון ותני רב חזקיה שאינם מופיעים במכילתא דרשב"י‪ ,‬ויתר על‬
‫כך‪ ,‬הם אף חולקים על הדעה במכילתא דרשב"י‪ .‬מכאן הסיק אפשטיין‪ ,‬כי המכילתא אמנם אינה מבית מדרשו‬
‫של ר' שמעון‪ ,‬אך היא גם לא נערכה על ידי רב חזקיה מאידך‪ ,‬אלא המכילתא דרשב"י עשתה שימוש בדברי‬
‫רבי שמעון ובדברי רב חזקיה כמו בדברי חכמים אחרים‪ ,‬ולפעמים גם הביאה סתמות מפיהם‪.‬‬
‫זמן המדרש‬
‫הדעה הרווחת במחקר לגבי זמן עריכתם של מדרשי התנאים היא שעריכה זו נעשתה במהלך המאה‬
‫השלישית‪ .‬אולם‪ ,‬החוקרים הצביעו על גורמים שונים המצביעים על עריכה מאוחרת של המכילתא דרשב"י‬
‫יחסית לשאר מדרשי התנאים‪ .‬י"נ אפשטיין טען‪ ,‬כי החלק ההלכתי במכילתא דרשב"י הוא המאוחר ביותר‬
‫בספרי ובתוספתא כלשונם‪,‬‬
‫ֵ‬
‫ממדרשי התנאים של בית מדרשו של רבי עקיבא שכן הוא עשה שימוש בספרא‪,‬‬
‫כלומר החיבורים הללו היו לפניו חתומים וערוכים‪ .‬צ"א יהודה ערך השוואה מקיפה בין המכילתא דרבי‬
‫ישמעאל והמכילתא דרשב"י בדרשות על עבד עברי‪ ,‬והסיק כי המכילתא דרשב"י נערכה מאוחר יותר‪ .‬ב' דה‪-‬‬
‫פריס טען‪ ,‬כי הדרשות במכילתא דרשב"י אינן מקבילות לדרשות במכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬אלא מעבדות‬
‫אותן‪ .‬ח"י לוין בדק את ציטוטי המשנה במכילתא דרשב"י ואת האופן שהמכילתא מפרשת אותם‪ ,‬והגיע‬
‫למסקנה כי פעולת עורך המכילתא ביחס למשנה דומה מאוד לפעולתם של האמוראים‪ :‬המכילתא דרשב"י‬
‫מנסחת מחדש את המשנה‪ ,‬מוסיפה פירוש למשנה‪ ,‬מפשטת משניות קשות‪ ,‬מיישבת סתירות בין משניות על‬
‫ידי אוקימתות ופוסקת הלכה על פי דעה אחת במשנה‪ .‬מכאן הסיק לוין כי עורך המכילתא דרשב"י היה‬
‫אמורא‪ 9.‬א"ח בורגנסקי (מכילתא דרשב"י) בחן את דרכי העריכה של המכילתא דרשב"י על פי סוגיה הלכתית‬
‫אחת‪ ,‬והסיק כי בפני עורך המכילתא דרשב"י היו מצויים קטעים הלכתיים רבים ממקורות שונים שבהם הוא‬
‫עשה שימוש נרחב‪ .‬מקורות אלו כוללים בין השאר את המשנה‪ ,‬התוספתא‪ ,‬דרשות ממכילתא דרבי ישמעאל‪,‬‬
‫וייתכן אפילו סוגיות בבליות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בורגנסקי ציין כי ייתכן שחלק ממקורות אלו היו כבר ערוכים ברמה‬
‫ראשונית‪ .‬ל' אליאס בר‪-‬לבב חקרה את דיני נזיקין במכילתא דרשב"י‪ 10,‬וציינה אף היא שהמכילתא דרשב"י‬
‫עושה שימוש במשנה ובתוספתא כשהם היו כבר חיבורים חתומים‪ .‬לטענתה‪ ,‬עורך המכילתא דרשב"י מעבד‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫ראה במבוא למדרשי התנאים‪.‬‬
‫התופעה ששם המדרש נקבע לפי החכם הראשון שמוזכר בו קיימת במדרשים נוספים‪ ,‬ראה לדוגמה במבוא למכילתא‬
‫דרבי ישמעאל ובמבוא לפסיקתא דרב כהנא‪.‬‬
‫לוין התמקד במחקרו בדרך שבה המכילתא דרשב"י מצטטת את המשנה‪ ,‬ולכן הוא מסייג את מסקנתו לחלק של פירושי‬
‫המשנה המצויים במכילתא דרשב"י בלבד‪.‬‬
‫במסגרת עבודה לשם קבלת התואר דוקטור שכתבה על המכילתא דרשב"י‪ .‬לאחר פטירתה בטרם עת עבודתה נערכה‬
‫סופית בידי מ' כהנא‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬
‫את המשנה ולעתים משנה את סדר הדרשות במכילתא על מנת להביא את ההלכות על פי הסדר שבו הן נדונות‬
‫במשנה‪ .‬אולם לדעתה‪ ,‬עורך המכילתא דרשב"י נשען בעיקר על התוספתא (ולא על המשנה) כמקור ההלכתי‬
‫לדיני נזיקין‪ .‬המובאות מן התוספתא רבות יותר מאלו של המשנה‪ ,‬ולעתים התוספתא משולבת במכילתא‬
‫דרשב"י כלשונה ללא כל עיבוד‪ .‬עם זאת אליאס בר‪-‬לבב לא קיבלה את דעתו של לוין כי עורך המכילתא‬
‫דרשב"י היה אמורא‪ ,‬והיא סברה שהמכילתא דרשב"י אמנם מאוחרת יחסית לשאר מדרשי התנאים‪ ,‬אך היא‬
‫עדיין חיבור תנאי‪ .‬מ' כהנא (המכילתות) שהתמקד בדרשות האגדה על פרשת עמלק‪ ,‬הצביע אף הוא על‬
‫עריכה מאוחרת של המכילתא דרשב"י‪ ,‬ביחס למכילתא דרבי ישמעאל‪.‬‬
‫סימן נוסף לאיחור המכילתא דרשב"י ניתן למצוא בשתי יחידות האגדה הפותחות את המכילתא‪ .‬יחידות‬
‫אלו‪ ,‬העוסקות במעמד הסנה ובבחירת משה לשליח שיגאל את ישראל‪ ,‬אינן מפרשות את הפסוקים לפי סדרם‬
‫כדרך המכילתא‪ ,‬אלא דנות בנושא רעיוני אחד‪ ,‬אגב הדיון בפסוק הראשון של הסדר המקראי‪ .‬תופעה זו של‬
‫דרשה אגדית על פסוק הסדר נדירה במדרשי התנאים‪ ,‬אבל מפותחת מאוד במדרשי האמוראים‪ ,‬דוגמת ויקרא‬
‫רבה ופסיקתא דרב כהנא‪ ,‬ומאוחר יותר גם בספרות התנחומא‪.‬‬
‫מקום המדרש ולשונו‬
‫הדעה המקובלת במחקר היא שהמכילתא דרשב"י נערכה בארץ ישראל‪ ,‬כמו שאר מדרשי התנאים‪ 11,‬ואולם‬
‫היו חוקרים שסברו שהמכילתא דרשב"י נערכה בבבל‪ ,‬מכיוון שבאחת מתשובות הגאונים‪ 12‬ציטוט מתוך‬
‫המכילתא דרשב"י הוצג בניגוד לציטוט מתוך המכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬שכונתה 'מכילתא של ארץ ישראל'‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬התלמוד הבבלי מצטט דרשות באופן דומה ואפילו זהה למכילתא דרשב"י‪ ,‬וככל הנראה המכילתא‬
‫דרשב"י התגלגלה לבבל‪ ,‬אולם אין בכך כדי להעיד על מקום עריכת החיבור‪ .‬לשון המכילתא היא עברית‬
‫הזהה ללשון המשנה והתוספתא‪ ,‬והכתיב של המכילתא דומה לכתיב הארץ ישראלי‪.‬‬
‫מבנה המדרש‪ ,‬תכניו ועריכתו‬
‫מבנה המדרש מקוטע‪ ,‬בשל המצב בו הגיע לידינו‪ ,‬ולכן קשה לקבוע מה היה אופיו ואורכו המקורי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫לא ברור מה הייתה חלוקתו הפנימית של המדרש‪ .‬בכתב היד העיקרי של המכילתא‪ 13,‬יש סימונים של סיומי‬
‫פסוקים ופסקות‪ .‬ייתכן‪ ,‬שהמכילתא דרשב"י הייתה בנויה במתכונת המכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬המחולקת‬
‫למסכתות‪ ,‬פרשות והלכות‪ .‬מהשם 'מכילתא דסניא' ניתן לשער כי המכילתא אכן נפתחה בדרשה על מעמד‬
‫הסנה בשמות ג'‪ .‬כמו כן‪ ,‬שתי הדרשות האגדיות המופיעות בראש המכילתא תואמות את ראשי הסדרים על פי‬
‫הקריאה הארץ ישראלית הקדומה‪ 14,‬וייתכן שבמדרש המקורי ראשי הסדרים היו בעלי משמעות לגבי מבנה‬
‫המכילתא‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫ראה במבוא למדרשי התנאים‪.‬‬
‫ראה‪ :‬א"א הרכבי (מהדיר)‪ ,‬תשובות הגאונים א‪ ,‬ירושלים תשכ"ו‪ ,‬סימן רכד‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫כתב יד פירקוביץ‪-‬אדלר‪ .‬ראה‪ :‬מ' כהנא‪ ,‬אוצר כתבי‪-‬יד של מדרשי ההלכה‪ :‬שחזור העותקים ותיאורם‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪,‬‬
‫עמ' ‪.51-54‬‬
‫המנהג הארץ ישראלי הקדום של הקריאה בתורה היה מחזור קריאה תלת‪-‬שנתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬בכל שבת נקרא בבית הכנסת‬
‫חלק אחד מן התורה‪ ,‬המכונה סדר‪ ,‬וקריאת התורה כולה הסתיימה אחת לשלוש שנים או שלוש שנים ומחצה‪ .‬על פי‬
‫מנהג זה התורה נחלקה ל‪ 154-‬או ל‪ 167-‬סדרים‪ .‬ברוב כתבי היד של התורה (אך לא בספרי התורה ששימשו לקריאה‬
‫בבית הכנסת) סומנו תחילת הסדרים בשולי הגיליון על יד האות סמ"ך‪ .‬מנהג הקריאה הבבלי‪ ,‬הנהוג עד ימינו‪ ,‬הוא‬
‫מחזור קריאה חד‪-‬שנתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬קוראים בכל שבת פרשה מן התורה‪ ,‬ומסיימים לקרוא את התורה כולה בשנה אחת‪ .‬על‬
‫פי מנהג זה התורה נחלקת ל‪ 53-‬פרשות‪ .‬ראה‪ :‬י' ייבין‪ ,‬ערך 'פרשה‪ ,‬סדר‪ ,‬פסקה‪ ,‬פסוק‪ ,‬פרק'‪ ,‬אנציקלופדיה מקראית ו‪,‬‬
‫ירושלים תשכ"ה‪ ,‬טורים ‪ ;625-627‬ש' נאה‪' ,‬סדרי קריאת התורה בארץ ישראל‪ :‬עיון מחודש‪ ,‬תרביץ סז ב‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ'‬
‫‪3‬‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬
‫הדרשות במכילתא דרשב"י כוללות דרשות (הלכה ואגדה) לפסוקים הבאים‪:‬‬
‫התגלות ה' למשה במעמד הסנה (שמות ג'‪ ,‬ב‪-‬ח)‪.‬‬
‫"וידבר אלוהים אל משה" (שמות ו'‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫מ"החדש הזה לכם" (שמות י"ב‪ ,‬א)‪ 15‬ועד סוף פרשת משפטים (שמות כ"ד‪ ,‬י)‪.‬‬
‫המצוות בפרשת כי תשא (שמות ל'‪ ,‬כ‪-‬כב; ל"א‪ ,‬יב‪ ,‬טו; ל"ד‪ ,‬יב‪-‬טו)‪.‬‬
‫מצוות שבת (שמות ל"ב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫המכילתא דרשב"י מביאה הלכות ודברי אגדה על פי סדר הפסוקים של ספר שמות‪ .‬בדרך כלל המכילתא‬
‫מצ טטת מילה או כמה מילים מן התורה ומביאה עליהן דרשה או סדרה של דרשות‪ .‬לעתים המכילתא חוזרת‬
‫שוב על אותה מילה ומביאה עליה דרשות נוספות‪ ,‬עד שהיא עוברת למילה הבאה‪ .‬אולם‪ ,‬במכילתא דרשב"י‬
‫ישנן חריגות רבות מסדר זה‪ .‬לעתים מובאות הלכות עצמאיות ללא זיקה לפסוק‪ ,‬או בעלי זיקה רופפת‪,‬‬
‫ולעתים סדר ההלכות חורג מסדר הפסוקים‪ .‬תופעות אלו ואחרות הובילו חוקרים למסקנה כי תהליך העריכה‬
‫של המכילתא דרשב"י‪ ,‬שכלל איסוף דרשות ממקורות שונים ושילובם יחד במסגרת מדרשית חדשה‪ ,‬לקה‬
‫בחסר‪ .‬א"ח בורגנסקי (הצמדת דרשות) ציין‪ ,‬שאחת הדוגמות לכך היא תופעת הצמדת דרשות‪ .‬במכילתא‬
‫דרשב"י מובאות דרשות ממקורות שונים זו אחר זו ללא כל הבחנה ביניהן‪ .‬תופעה זו יכולה לגרום לקשיים‬
‫בהבנת משמעות הדרשות‪ ,‬מכיוון שלעתים מובאות דרשות חולקות ברצף ללא כל סימן למחלוקת ביניהן‪.‬‬
‫בורגנסקי מדגיש‪ ,‬כי המודעות לתופעה זו במכילתא דרשב"י‪ ,‬מאפשרת לברר את משמעותן של דרשות‬
‫מוקשות ללא צורך בתיקוני נוסח או בפירושים דחוקים‪ .‬ל' אליאס בר‪-‬לבב סברה‪ ,‬שלעורך המכילתא דרשב"י‬
‫לא היו כמעט חומרים מקוריים‪ ,‬ועיקר יצירתו הייתה עיבוד של חומרים מדרשיים קיימים‪ .‬לכן‪ ,‬לדעתה‪,‬‬
‫המכילתא לא מעידה על חוג מסוים של חכמים או על בית מדרש אחד‪.‬‬
‫האגדה במכילתא דרשב"י‪16‬‬
‫במכילתא דרשב"י יש יחידות אגדה רחבות (כמו יחידת האגדה הפותחת את המכילתא על מעמד הסנה‪ ,‬או‬
‫היחידה העוסקת במלחמת עמלק)‪ ,‬בצד יחידות אגדה קטנות‪ ,‬המשולבות בתוך הפרשות ההלכתיות‪ .‬שילוב‬
‫האגדה בתוך פרשות ההלכה הוא הדרך המקובלת והטבעית בכל מדרשי התנאים‪ .‬לדוגמה‪ :‬המכילתא‬
‫דרשב"י דורשת את מצוַות נתינת הדם על המשקוף בליל פסח מצרים‪ 17.‬המכילתא דנה בשאלה על אילו בתים‬
‫צריך לשים את הדם של קרבן הפסח‪ ,‬על הבתים שבהם אוכלים את הקרבן או על הבתים ששימשו ללינה‪.‬‬
‫לאחר הדיון בשאלה זו שואלת המכילתא‪:‬‬
‫'וראיתי את הדם ופסחתי'‪ .‬מה אני צריך 'וראיתי' והלא הכל גלוי לפניו? אלא שלא יתן אלא על מקום‬
‫הניראה לכל עובר‪' .‬ופסחתי עליכם'‪ .‬לולי דבר כתוב לא היה איפשר לאומרו ופסחתי כאב שמביא לבן‬
‫דברי ר' אליעזר‪ ,‬וחכמים אומרים כמלך שדוחק פסיעותיו ברגליו‪' .‬ולא יהיה בכם נגף'‪ .‬מלמד‬
‫שבמצרים היתה מגיפה‪' .‬למשחית'‪ .‬מלמד שבמצרים היתה השחתה‪' .‬בהכותי'‪ .‬מלמד שבמצרים היתה‬
‫מכה‪ .‬מלמד שלקו המצריים באותו לילה בשלשה מיני פורעניות במגפה ובהשחתה ובמכה‪18.‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪ ;167-187‬ע' פליישר‪' ,‬הערות לצביון המחזור התלת‪-‬שנתי של הקריאה בתורה כמנהג ארץ ישראל'‪ ,‬תרביץ עג א‪,‬‬
‫תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.83-124‬‬
‫המכילתא דרבי ישמעאל פותחת בפסוק זה‪.‬‬
‫על האגדה במדרשי התנאים ראה במבוא למדרשי התנאים‪.‬‬
‫הדרשה על שמות י"ב‪ ,‬יג‪" :‬והיה הדם לכם לאֹ ת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלֵכם ולא יהיה בכם‬
‫נגף למשחית בהכֹ תי בארץ מצרים"‪.‬‬
‫‬‫מכילתא דרשב"י בא י"ב יג‪ ,‬מהד' אפשטיין מלמד עמ' ‪.16‬‬
‫‪4‬‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬
‫י' פרנקל הסביר‪ ,‬כי על פי ההבנה הפשוטה של הפסוק‪ ,‬הדם על הבתים נועד כדי שה' ידע אם בבית מצויים‬
‫אנשים מבני ישראל או אנשים מצריים‪ .‬השאלה של המכילתא מבטלת הבנה זו‪" :‬והלא הכל גלוי לפניו"‪.‬‬
‫ההסבר של המכילתא להבנה זו מיתרגם להלכה‪ :‬בני ישראל צריכים היו לשים את הדם במקום שבו כל אדם‬
‫היה יכול לראותו‪ .‬מיד לאחר מכן עוברת המכילתא לענייני אגדה‪19.‬‬
‫כאמור‪ ,‬חוקרים שעסקו במכילתא דרשב"י ובמכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הצביעו על כך‪ ,‬שמדרשי האגדה‬
‫בשני החיבורים דומים מאוד זה לזה ונראה שהם נלקחו ממקור אחד‪ .‬אם כי‪ ,‬מ' כהנא (המכילתות) סבור‬
‫שהמכילתא דרבי ישמעאל שומרת בדרך כלל על נוסח מקורי יותר מאשר המכילתא דרשב"י‪20.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪21‬‬
‫המהדורה הביקורתית למכילתא דרשב"י היא של אפשטיין‪-‬מלמד‪ ,‬שיצאה לאור בירושלים ב‪.1956-‬‬
‫המהדורה מבוססת‪ ,‬כאמור‪ ,‬על ‪ 95‬קטעי גניזה של המכילתא דרשב"י ושחזור החלקים החסרים מתוך מדרש‬
‫הגדול (החלקים המשוחזרים הודפסו במהדורה באותיות קטנות)‪ .‬המהדורה כוללת מבוא‪ ,‬מקבילות‬
‫ומפתחות‪ ,‬אך אינה כוללת פירוש‪ .‬נוסח הפנים של מהדורה זו מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ .‬לא קיים פירוש שיטתי למכילתא דרשב"י‪ ,‬אולם קטעים מתוכה פורשו בידי הרב מ"מ כשר בספרו‬
‫חומש תורה שלמה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש‪ ,‬פירושים ותרגומים‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬מהד' הופמן‪ ,‬פרנקפורט תרס"ה‪.‬‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬מהד' אפשטיין‪-‬מלמד‪ ,‬ירושלים תשט"ו‪.‬‬
‫מ"מ כשר‪ ,‬חומש תורה שלמה‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪.4‬‬
‫‪W.D. Nelson, Mekhilta de-Rabbi Shimon bar Yohai, translated into English with critical‬‬
‫‪introduction and annotation, Philadelphia 2006.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫ל' אליאס בר‪-‬לבב‪ ,‬מכילתא דרשב"י פרשת נזיקין‪ :‬בין יצירה ערוכה לעריכה יצירתית‪ ,‬עבודה לשם קבלת‬
‫התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪.‬‬
‫י"נ אפשטיין‪ ,‬מבואות לספרות התנאים – משנה‪ ,‬תוספתא ומדרשי‪-‬הלכה‪ ,‬ע"צ מלמד (עורך)‪ ,‬ירושלים‪-‬תל‬
‫אביב תשי"ז‪.‬‬
‫‪ .19‬השאלה שנשאלה על הפסוק זהה לשאלה המופיעה במכילתא דרבי ישמעאל (ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל)‪.‬‬
‫במכילתא דרבי ישמעאל מובא מדרש אגדה העוסק בטעמי המצוות‪ ,‬ומדגיש כי הדם נועד לבני ישראל ולא לקב"ה‪ ,‬ואף‬
‫קובע כי יש לתת את הדם על המזוזות מבפנים‪ .‬י' פרנקל מציע כי ניתן לזהות כאן פולמוס בין בתי המדרש‪ .‬בית מדרשו‬
‫של רבי ישמעאל הציע שתי תשובות באגדה מדוע יש לשים את הדם על מזוזות הבתים מבפנים‪ ,‬שהמשותף להן הוא‬
‫שאין בנתינת הדם על המזוזות כוח השפעה על ה'‪ ,‬וחשיבותה היא רק עבור בני ישראל‪ .‬תשובות אלו הגיעו לעריכה‬
‫במכילתא דרבי ישמעאל‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר הגיעו השאלה והתשובות עליה לבית מדרשו של רבי עקיבא‪ ,‬התעוררה‬
‫התנגדות לגישה המשתקפת מהתשובות שניתנו לשאלה זו‪ .‬בבית מדרשו של רבי עקיבא אימצו את השאלה וענו עליה‬
‫במדרש הלכה המבטא את ההפך מהתשובות באגדה שניתנו במכילתא דרבי ישמעאל‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬בבית מדרשו של‬
‫רבי עקיבא לא קיבלו את הדעה כי מעשה המצווה עצמו לא משפיע כלל על האל המצַ ווה‪ .‬יש לציין כי י' פרנקל מניח‬
‫שעריכת המכילתא דרשב"י מאוחרת לעריכת המכילתא דרבי ישמעאל‪.‬‬
‫‪ .20‬על ההבדלים במדרשי האגדה שבשתי המכילתות‪ ,‬ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪.‬‬
‫‪ .21‬על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫‪5‬‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬
‫א"ח בורגנסקי‪ ,‬מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‪ :‬עיונים במקורות ובדרכי העריכה‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר‬
‫דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן תשנ"ז = בורגנסקי‪ ,‬מכילתא דרשב"י‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬מסוגיות עריכתה של המכילתא דר' שמעון בן יוחאי – הצמדת דרשות'‪ ,‬סידרא יז‪ ,‬תשס"א‪-‬תשס"ב‪,‬‬
‫עמ' ‪ = 5-22‬בורגנסקי‪ ,‬הצמדת דרשות‪.‬‬
‫ב' דה‪-‬פריס‪ ,‬מחקרים בספרות התלמוד‪ ,‬ירושלים תשכ"ח‪.‬‬
‫מ' ויס‪ ,‬מבוא לתורה שבעל פה‪ ,‬יחידה ‪ :2‬מדרש הכתוב ומדרשי ההלכה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תל אביב‬
‫תשנ"א‪.‬‬
‫מ' כהנא‪ ,‬המכילתות לפרשת עמלק‪ ,‬ירושלים תשנ"ט = כהנא‪ ,‬המכילתות‪.‬‬
‫ח"י לוין‪' ,‬פירושי המשנה במכילתא דרשב"י ותורת האמוראים'‪ ,‬בר‪-‬אילן טז‪ ,‬תשל"ט‪ ,‬עמ' ‪.59-69‬‬
‫ע"צ מלמד‪ ,‬פרקי מבוא לספרות התלמוד‪ ,‬ירושלים תשל"ג‪.‬‬
‫י' פרנקל‪ ,‬מדרש ואגדה‪ ,‬יחידה ט‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תל אביב תשנ"ז‪.‬‬
‫‪L. Ginzberg, ‘Der Anteil R. Simons an der ihm zugeschriebenen Mechilta’, in: M. Brann and I.‬‬
‫‪Elbogen (eds.), Festschrift zu Israel Lewy’s siebzigstetm Geburtstag, Breslau 1911, pp. 403‬‬‫‪436.‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Mekhilta of R. Simon ben Yohai’, Encyclopaedia Judaica 11, Jerusalem 1971-1972, p.‬‬
‫‪1269.‬‬
‫‪M. Kahana, ‘The halakhic Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen‬‬
‫‪2006, pp. 3-105.‬‬
‫‪Idem, ‘Mekhilta of R. Simeon ben Yohai’, Encyclopaedia Judaica 13, Detroit 2007, pp. 795-797.‬‬
‫‪I. Lewy, ‘Ein Wort uber die “Mechilta des R. Simon” ’, Jahersbericht des judisch-theologischen‬‬
‫‪Seminars 1889.‬‬
‫‪H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.‬‬
‫‪Z.A. Yehuda, The Two Mekhiltot on the Hebrew Slave, Ph.D. diss., Yeshiva University, New York‬‬
‫‪1974.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ש' אברמסון‪' ,‬קטע חדש ממכילתא דרשב"י'‪ ,‬תרביץ מא‪ ,‬תשל"ב‪ ,‬עמ' ‪.361-372‬‬
‫א' גליק‪' ,‬קטע נוסף ממכילתא דרשב"י'‪ ,‬לשוננו ‪ ,48-49‬ב‪-‬ג‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪.210-215‬‬
‫מ' כהנא‪' ,‬דף נוסף ממכילתא דרשב"י'‪ ,‬עלי ספר טו‪ ,‬תשמ"ח‪-‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.5-20‬‬
‫מ"ב לרנר‪' ,‬פירושים וחידושים במכילתא דרשב"י לפרשת יתרו'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אופנהיימר ואחרים (עורכים)‪,‬‬
‫יהודים ויהדות בימי בית שני‪ ,‬המשנה והתלמוד‪ :‬מחקרים לכבודו של שמואל ספראי‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‪ ,‬עמ'‬
‫‪.372-388‬‬
‫‪W.D. Nelson, ‘The reconstruction of the “Mekhilta of Rabbi Shimon b. Yohai”: a reexamination’,‬‬
‫‪Hebrew Union College Annual 70-71, 1999-2000, pp. 261-302.‬‬
‫‪Idem, ‘Critiquing a critical edition: challenges utilizing the “Mekhilta of Rabbi Shimon B. Yohai” ’,‬‬
‫‪in: L. Teugels and R. Ulmer (eds.), Recent Developments in Midrash Research, Piscataway NJ‬‬
‫‪2005, pp. 97-115.‬‬
‫‪6‬‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪7‬‬