2013: אחסון ליצ`י
החברה למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק"ש בע"מ קרית שמונה פקס40-1004666 . טל40-1004842 ,40-1267086 . www.fruitlab.co.il E-mail: [email protected] אחסון ליצ'י דוח לשנת 8466 צוות המעבדה :אוהד נריה ,אלה צבילינג ,היבא גדבאן ,רונית גניגר ,ליאת עזאני ,טלי גולדברג ,דני גמרסני ורות בן-אריה ינואר 8460 1 תקציר נושא :6הארכת משך שיווק פרי טרי השפעת ריכוז הפד"ח ומשך ההשהיה טרום האחסון על איכות הפרי -מטרתו של הניסוי הייתה לבחון את ההיתכנות לעכב את התפתחות הרקבונות הודות להצטברות הפד"ח והשהיית הפרי ללא קירור .לכן ,בניסוי זה נבחנה השהיה של הפרי בטמפרטורת החדר לתקופה של עד שבועיים תוך אריזתו בשקיות LDPEבעובי 021מיקרון להם אטימות רבה לגזי הנשימה ,אשר אפשרו הצטברות פד"ח שריכוזו הוכוון על-ידי חירור השקית בעזרת מחט בקוטר 0.2מ"מ. בתנאים אלו בהם הוחזק הפרי ללא קירור ,כאשר ריכוז הפד"ח הגיע לכ 01%-חלה הפחתה של 01%לערך בהתפתחות הרקבונות בהשוואה לטיפולים בהם ריכוז הפד"ח היה גבוה יותר (וריכוז החמצן נמוך יותר) .אולם ,אין בתנאים אלו כדי למנוע את התפתחות הרקבונות באופן מוחלט במהלך האחסון בקירור ,שלאחר ההשהיה בתנאים אלו. ב .השפעת תנאי האריזה בקירור ובחיי מדף על איכות הפרי -בניסוי זה נערך מאמץ לשלב בין תנאי האחסון בקירו ר לתנאי האחסון בחיי מדף ,תוך התאמת השיטה כמידת האפשר לתנאי יישום מסחריים .במסגרת זו נבחנה היתכנות לבניית אווירה מתאימה לפרי הארוז בשקיות על-ידי השהיית השקית האטומה בטמפרטורת החדר למשך יממה עד לבניית הרכב האווירה המבוקש בעזרת נשימת הפרי. קיימת היתכנות לאריזה כפולה של הפרי בשקיות אווירה מתואמת ,כאשר השקית החיצונית צריכה להיות דקה יותר מ 01-מיקרון .אך ,ללא טיפול כנגד רקבונות האחסון ,אין היתכנות לשיטת טיפול זו בפרי הטרי. נושא :8הדברת רקבונות בפרי טרי ומאויד בחינת שיטות ההדברה כללה שני תכשירי כלור ואחסון של הפרי בחשיפה מתמדת לריכוז נמוך של SO2כמקובל ביצוא ענבים .שני תכשירי הכלור לא היו יעילים כנגד התפתחות הרקבונות ,בעוד שחשיפה לגופרית הדו-חמצנית היה יעיל מאוד ,אך פגע מעט בצבע הפרי .נדמה כי שיטת הדברה זו עשויה להיות יעילה ויש מקום לשלבה בעת אחסון הפרי הטרי והמאויד בזמן המשלוח. נושא :6זירוז חזרת צבע הקליפה האדום בפרי מאויד – נערך ניסוי לבחינת שיטות להחזרה מהירה של צבע הפרי ,לאחר האיוד בגופרית ,מתוך כוונה לאפשר הגעה של פרי צבעוני גם ליעדים בהם משך המשלוח קצר מ 3-שבועות .תוצאות הניסוי מלמדות כי צבע הפרי חוזר מהר יותר הודות לאחסון הפרי בטמפרטורות הגבוהות מ 4oC-עם יתרון לטמפרטורה של 10oCבה הצבע התפתח במלואו לאחר 3ימים לעומת 4ימים בטמפרטורות ההשהיה האחרות .גורם נוסף שהשפיע על צבע הפרי היה טבילתו בתערובת החומצות כשהן מהולות פי 01לעומת ההמלצות. אולם ,השהיית הפרי בטמפרטורות הגבוהות עודדה התפתחות של רקבונות ,שבהיעדר טיפול בתכשיר הדברה פגעו במרבית הפרי. נושא :0בחינת ציפויי קליפה בפרי טרי – נערכו שני ניסויים בהם נבדקו ציפויי דונגים ופוליסכרידים שונים ,כנגד התייבשות הקליפה ולמניעת רקבונות .בשני הניסויים לא נמצאה כל השפעה לציפויים על איבוד המשקל ועל התפתחות הרקבונות .בהיעדר טיפול יעיל כנגד רקבונות לא ניתן לאמוד את השפעת הטיפולים על השחמת הקליפה. 2 תודות צוות מטע בית העמק צוות מטע כפר הנשיא צוות מטע עמיעד צוות ביא"ר מילופרי אבוקדו צור קרידי – קדם אבוקדו-גל מיכי לביא סייפאק ילנה פוברנוב – מדעי המזון – מינהל המחקר החקלאי אלי אלגרבלי – יו"ר שולחן המגדלים במועצת הצמחים ענף הפירות שולחן מגדלי הליצ'י במועצת הצמחים ענף הפירות מבוא בשנות המחקר האחרונות נערכה עבודה רבה בחיפוש אחר שיטות טיפול ואריזה שיאפשרו להימנע מאיוד ב .SO2-שיטות האחסון שנבחנו כללו אווירה מתואמת פאסיבית ,אווירה מתואמת אקטיבית ואווירה מבוקרת .תוצאות הניסויים מעידות על 3אלמנטים החשובים לשם הארכת האחסון של פרי הליצ'י הטרי ,כשלכל אחד מהם תרומה חשובה בפני עצמה ושילוב שלשתם עשוי לספק את הפיתרון הטוב ביותר: לחות יחסית גבוהה חיונית להפחתת השחמת הקליפה ועל כן יש להשתמש באריזות שישמרו על רמה גבוהה באחסון .מאידך יש צורך להימנע מההתעבות מים והווצרות טיפות על פני הפרי. שיעור חמצן נמוך חיוני אף הוא להפחתת ההשחמה ועשוי לתרום להאטת התפתחות ריקבון. השגה מהירה של שיעור חמצן נמוך (כ )3%-ושמירה עליו ,חיוניים להגעה למשך אחסון של 3 שבועות לפחות ,הוא הזמן המינימאלי הדרוש למשלוח ימי. ריכוז CO2גבוה מסייע כנגד התפתחות רקבונות האחסון ,אך ריכוזים גבוהים מ 01%-כשריכוז החמצן נמוך ,עלולים לגרום להשחמה של הקליפה. בנוסף לכך ,גם כשהפרי צולח באיכות טובה את פרק הזמן הדרוש לאחסון או משלוח ,יש לדאוג כי איכותו תישמר בחיי מדף .לצורך זאת ,מוצע להמשיך ולשמור את הפרי בתנאי אווירה מתאימים. לכך נדרש פיתוח אריזה המתאימה לאחסון בקירור וגם לחיי מדף בטמפרטורה גבוהה יותר ,בה הפעילות המטבולית של הפרי עולה .לפיכך ,בעונות האחרונות הוקדש המחקר לפתרון בעיית חיי המדף. בנוסף לכך ,במהלך האחסון ,הן של פרי טרי והן של פרי המטופל בגופרית ,עלולים להתפתח רקבונות הנגרמים על-ידי פטריית העובש האפור ) (Botrytis cineraופטריות עובש כחול ) .(Penicillium sp.כנגד פטריות אלו נהוג היה עד לפני כעשור לטבול את הפרי בתכשיר ספורטק (פרוכלורז) ,אך בעקבות דרישות השוק האירופאי ,הופסק השימוש בחומר זה .כתחליף לשימוש בספורטק נמצא תכשיר חלופי ספורקיל (אמוניום רביעוני) .אולם ,לאחרונה נאסר השימוש גם בתכשיר זה בפרי ליצ'י המיוצא לאירופה .לפיכך ,אשתקד נבחנו שוב תכשירים להדברת רקבונות שהינם בעלי פוטנציאל לשימוש בחקלאות אורגנית ,מתוך הנחה כי רישוי חומרים אלו בליצ'י יהיה פשוט יחסית לרישוי של חומרי הדברה כימיים. בעונת המחקר האחרונה בוצעו הניסויים בארבעה נושאים: 3 .0המשך פיתוח שיטת אריזה לאחסון פרי טרי באווירה מתואמת. .2בחינת שיטות להדברת רקבונות בפרי טרי ומאויד. .3זירוז חזרת צבע הקליפה האדום בפרי מאויד. .4בחינת ציפויי קליפה בפרי טרי. נושא :6הארכת משך שיווק פרי טרי הארכת משך שיווק הפרי ללא טיפול בגפרית ,הינה מטרה העומדת במרכז המחקר מזה מספר שנים .לפני כשלוש שנים הצלחנו בפיתוח תנאי אריזה של הפרי הטרי ,שכללו טבילה בספורקיל 0%כנגד רקבונות ואריזה בתנאי אווירה מתואמת בשקיות או אחסון באוויר מבוקר .שילוב האמצעים העניק יכולת לאחסן את הפרי במשך 3-0שבועות ,אך איכות הפרי בחיי מדף נפגמה בעיקר בגין השחמת הקליפה. אולם ,אשתקד בעונת ,2102בעקבות האיסור הגורף להשתמש בספורקיל ,נערכו הניסויים ללא השימוש בתכשיר הדברה כלשהו ,כאשר הפרי שהגיע מהמטע ,נארז מיידית בשקיות אווירה מתואמת והוכנס לקירור .בגין היעדר תכשיר הדברה כנגד רקבונות ,התפתח בעיקר בחיי המדף שיעור ניכר של ריקבון ,אשר פגם באיכות הפרי .באותה עונה נערכו שני ניסויי אחסון הפרי בשקיות ,כאשר בניסוי אחד בו שהה הפרי בטמפרטורת מדף בעודו ארוז לפני הקירור היה שיעור ריקבון נמוך משמעותית לעומת הניסוי השני ,למרות שמקור הפרי היה זהה .לפיכך בוצעו בעונה הנוכחית 2ניסויים בכיוון זה: א .חיקוי ה תנאים בניסוי בו הופחת שיעור הריקבון ,תוך בידוד הגורמים שאולי תרמו להצלחה: ריכוז גבוה של ( CO2פד"ח) בטמפרטורת המדף ומשך שהיית הפרי בטמפרטורה זו טרם האחסון בקירור. ב .בחינת אריזה בשקיות בתנאים שונים בכדי לבחון את השפעת האווירה על איכות הפרי המאוחסן. א .השפעת ריכוז הפד"ח ומשך ההשהיה טרום האחסון על איכות הפרי. רקע בעונה שעברה בניסוי שנועד ללימוד קצב נשימת הפרי בחיי מדף ,נארז הפרי בשקיות אטומות, קורר במשך שבוע ב 4oC-ולאחר מכן הועבר לטמפרטורה של 10oCו 20oC-לתקופה של עד שבועיים ימים .לפיכך בוצע ניסוי בו הושהה הפרי בטמפרטורת החדר לתקופה של עד שבועיים תוך אריזתו בשקיות LDPEבעובי 021מיקרון להם אטימות רבה לגזי הנשימה ,אשר אפשרו הצטברות פד"ח תוך שליטה מסוימת בריכוזו ,על-ידי חירור השקית. מהלך הניסוי הפרי נקטף במטע כפר הנשיא ב 20-ביולי ,2103 ,בשעות הבוקר והגיע למעבדה תוך שעתיים מקטיף .הפרי נארז בשקיות פוליאתילן בצפיפות נמוכה ( )LDPEבעובי 021מיקרון ,כשבכל שקית כ 0-ק"ג פרי .השקיות נאטמו בהלחמה והועברו לחדר אחסון בו .20oCלאחר יממה בה הגיעה ריכוז הפד"ח ל 41%-בעוד ריכוז החמצן ירד ל ,1%-בוצע חירור בשקיות בעזרת מחט בקוטר 0.2 4 מ"מ .כתוצאה מחירור השקיות במספר חורים שונה ( 0 ,4ו 02-חורים) ,ירד ריכוז הפד"ח וריכוז החמצן עלה תוך השגת 3אווירות שונות בהתאם למספר החורים (כמוצג באיור :)0 א 4 .חורים 3% -חמצן ו 23%-פד"ח; ב 0 .חורים 9% -חמצן ו 04%-פד"ח ג 02 .חורים 02% -חמצן ו 01%-פד"ח. בתום שבוע ושבועיים בתנאים אלו הועבר הפרי לקירור ב 4oC-עד תום 4שבועות מקטיף. לפיכך מבנה הניסוי המתוכנן כלל 3אווירות בתנאי שהייה טרם הקירור ושני זמני השהייה טרום קירור כאשר עבור כל שילוב גורמים נבחנו 0חזרות. 50 1 2 H o lls 15 8 H o lls 40 4 H o lls ) (% ) (% 30 10 2 CO 2 O 20 5 10 0 12 9 6 0 3 D a y s a fte r h a rv e s t 0 12 9 6 3 D a y s a fte r h a rv e s t איור :0אווירת גזי הנשימה (חמצן משמאל ופד"ח מימין) ,אשר הושגה בשקיות האחסון במהלך שהיית הפרי בטמפרטורה של 20oCטרם הכנסתו לקירור. תוצאות בתום 4שבועות מקטיף נבדקה איכות הפרי .נמצא כי הפרי סבל מהשחמת הקליפה (תמונה )0 ומעל ל 40%-ריקבון .באריזות בהן בוצעו 0ו 4-חורים הגיע שיעור הריקבון ל 00%-בממוצע ,בעוד שבאריזות בהן 02חורים הופחת שיעור הריקבון במובהק ) (p<0.05והגיע ל 40%-בממוצע. 5 0 תמונה :0מראה הפרי בתום האחסון בקירור. ימין – אריזה בה נוקבו 02חורים; מרכז -אריזה בה נוקבו 0חורים ושמאל – אריזה בה נוקבו 4 חורים בלבד. סיכום מטרתו של הניסוי הייתה לבחון את ההיתכנות לעכב את התפתחות הרקבונות הודות להצטברות הפד"ח והשהיית הפרי ללא קירור .לכן ,בניסוי זה נבחנה השהיה של הפרי בטמפרטורת החדר לתקופה של עד שבועיים תוך אריזתו בשקיות LDPEבעובי 021מיקרון להם אטימות רבה לגזי הנשימה ,אשר אפשרו הצטברות פד"ח שריכוזו הוכוון על-ידי חירור השקית. מתוצאות הניסוי עולה כי בתנאים אלו בהם הוחזק הפרי ללא קירור ,כאשר ריכוז הפד"ח הגיע לכ 01%-חלה הפחתה של 01%לערך בהתפתחות הרקבונות בהשוואה לטיפולים בהם ריכוז הפד"ח היה גבוה יותר (וריכוז החמצן נמוך יותר) .אולם ,אין בתנאים אלו כדי למנוע את התפתחות הרקבונות באופן מוחלט במהלך האחסון בקירור ,שלאחר ההשהיה בתנאים אלו .ייתכן כי שילוב תנאי השהיה אלו יחד עם טיפול נוסף שיתרום אף הוא להפחתת הרקבונות ,עשוי להניב תוצאות טובות יותר. ב .השפעת תנאי האריזה בקירור ובחיי מדף על איכות הפרי. רקע במהלך השנים האחרונות נמצאו להערכתנו תנאי האחסון בקירור של פרי הליצ'י הטרי מבחינת טמפרטורה ואווירת האחסון .בנוסף בניסויים נפרדים נבחנו אריזות לשמירת איכות הפרי הטרי גם בחיי מדף שלאחר אחסון .בניסוי המפורט להלן נערך מאמץ לשלב בין תנאי האחסון בקירור לתנאי האחסון בחיי מדף ,תוך התאמת השיטה כמידת האפשר לתנאי יישום מסחריים. במסגרת זו נבחנה היתכנות לבניית אווירה מתאימה לפרי הארוז בשקיות על-ידי השהיית השקית האטומה בטמפרטורת החדר למשך יממה עד לבניית הרכב האווירה המבוקש (כ 01%-פד"ח 6 וחמצן בין 3%ל )01%-בעזרת נשימת הפרי .בנוסף נבחנה ההיתכנות לארוז פרי באריזה כפולה המכילה שקית המתאימה לשיווק בחיי מדף שנארזה בתוך שקית עבה יותר מתוך מטרה לאפשר את בניית הרכב האווירה באחסון בקירור ,תקופה בה הפרי נושם לאט יותר ,כאשר בעת המעבר לחיי מדף מוסרת השקית העבה .כמו כן ,הודות להיתכנות השימוש במכולות להובלה באוויר מבוקר נבחן גם שילוב האריזה בשקיות עם אחסון בתנאי אוויר מבוקר. מהלך הניסוי הפרי לניסוי נקטף במטע בית העמק ב 04-ביולי 2103 ,לפני הצהריים והגיע למעבדה בשעה .03:11 בעת הגעת הפרי למעבדה הוא מוין וחולק לטיפולי האחסון השונים ,כאשר בכל אריזה 2ק"ג פרי, ועבור כל טיפול נארזו 0אריזות ,כאשר 4שקיות יועדו ל 3-שבועות אחסון ו 4-שקיות ל 0-שבועות אחסון .אחסון הפרי בוצע ב 4oC-ובתום האחסון הועבר הפרי ל 0-ימי חיי מדף ב .20oC-בחלק מהטיפולים הושהה הפרי טרם הקירור 24שעות באריזה האטומה בטמפ' של 20oCבכדי שריכוז החמצן ירד וריכוז הפד"ח יעלה ,כך שבעת הכנסת הפרי לקירור תיבנה אווירה מתאימה ולא רק בחלוף מספר ימים בקירור. טיפולי האריזה והאחסון כללו: השהיה אווירת האחסון מספר טרם קירור בתא טיפולי האריזה טיפול א. אריזה בשקית ( HDPEלחות גבוהה ללא שינוי הרכב גזי הנשימה) - אוויר רגיל ב. אריזה בשקית HDPEואחסון באוויר מבוקר - אוויר מבוקר* ג. אריזה בשקית HDPE + אוויר רגיל אריזה בשקית ( **LDPE60עובי 01מיקרון ,לחות גבוהה ושינוי אוויר רגיל ד. הרכב האווירה עקב נשימת הפרי :ירידה בריכוז החמצן ועליה בריכוז הפד"ח). - ה. אריזה בשקית LDPE60 - אוויר מבוקר ו. אריזה בשקית ,LDPE60עטיפה נוספת בשקית 01 LDPEמיקרון + אוויר רגיל * אוויר מבוקר 3% :חמצן ו 01%-פד"ח ** שקיות LDPEנאטמו על -ידי הלחמה. תוצאות אווירת האחסון אווירת האחסון הושפעה על-ידי שיטות תנאי האריזה והאחסון השונים ,כאשר בהתאם לציפייה בה שקית ה HDPE-לא השפיעה כמעט על אווירת האחסון ,כך שהפרי שהה בכ 21%-חמצן ו- 0.0%פד"ח (איורים 2ו .)3-לעומת זאת בפרי שנארז בשקית LDPEבעובי 01מיקרון בלבד ירד 7 היה ריכוז החמצן כ 02%-במהלך רוב תקופת האחסון וריכוז הפד"ח היה כ .01%-אולם לאחר 3 3 שבועות אחסון חלה ירידה לכ 7%-בריכוז החמצן בעוד שריכוז הפד"ח עלה לכ.02%- כאשר נארז הפרי באריזה כפולה :שקית LDPEבעובי 01מיקרון כאריזה פנימית ושקית חיצונית LDPEבעובי 01מיקרון היה ריכוז החמצן בסביבת הפרי כחצי אחוז בעוד שריכוז הפד"ח הגיע כמעט ל.31%- בנוסף למדידת ריכוז האווירה בשקיות אלו ,אוחסנו כאמור שניים מהטיפולים בתנאי אווירה מבוקרת בה נקבע ריכוז החמצן התא על 3%וריכוז הפד"ח על .01%במדידת הרכב האווירה שנוצר סביב הפרי נמצא כי בעוד שהאווירה סביב הפרי שאוחסן בשקיות ה HDPE-הייתה דומה לאווירה שנקבעה בתא ,הרי שהאווירה סביב הפרי שאוחסן בשקיות LDPEבעובי 01מיקרון לא הכילה חמצן כלל ( )1%וריכוז הפד"ח היה כ 04%-בממוצע. גורם נוסף שנבחן בניסוי זה היה השהיית הפרי טרם האחסון בטמפרטורת החדר ,מתוך כוונה שתיוצר אווירה מתאימה לאחסון טרם הכנסת הפרי לקירור ,כפי שבוצע אשתקד .כתוצאה מהשהייה זו ירד ריכוז החמצן ועלה ריכוז הפד"ח בתחילת האחסון .במהלך האחסון בקירור השתנה הרכב האווירה והגיע לשיווי משקל חדש בדומה לאווירה בפרי מהאריזה המקבילה לאחר יומיים באריזת HDPEו 0-ימים באריזת ה LDPE-הכפולה. a 20 10 b c 0 40 20 30 10 Days from hearvest איור :2ריכוז החמצן שנמדד באריזות האווירה המתואמת במהלך האחסון בקירור. – a-cאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בין הנתונים. – RAאחסון באווירה אטמוספרית - C ,אריזת פרי קר – H ,אריזת פרי חם 8 0 )O2 (% HDPE - RA - C HDPE - RA - H LDPE 60 - C LDPE 60 + 80 - C LDPE 60+ 80 - H 30 30 20 a b 10 c 40 )CO2 (% HDPE - RA - C HDPE - RA - H LDPE 60 - C LDPE 60 + 80 - C LDPE 60+ 80 - H 40 0 20 30 10 0 Days from hearvest איור :3ריכוז הפד"ח שנמדד באריזות האווירה המתואמת במהלך האחסון בקירור. – a-cאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בין הנתונים. – RAאחסון באווירה אטמוספרית - C ,אריזת פרי קר – H ,אריזת פרי חם איכות הפרי בבדיקת איכות הפרי בתום 3שבועות אחסון בקירור הוערך מדד האיכות של הפרי ללא פתיחת השקיות ,כאשר הפרי ששהה באוויר מבוקר בעודו עטוף בשקית HDPEקיבל את ההערכה הגבוהה ביותר ולאחריו הפרי שאוחסן בשקיות LDPEבעובי 01מיקרון (טבלה .)0הפרי שנארז בשקיות הכפולות קיבל את הערכות האיכות הנמוכות ביותר. לאחר 4ימים בחיי מדף נמצא כי יותר מ 00%-מהפרי נרקב בעיקר ע"י בוטריטיס וביותר ממחציתו הופיעה השחמה של הקליפה (טבלה .)0בתום שבועיים נוספים בקירור נמצא כי כל הפרי בניסוי נרקב על-ידי בוטריטיס. סיכום בניסוי זה נערך מאמץ לשלב בין תנאי האחסון בקירור לתנאי האחסון בחיי מדף ,תוך התאמת השיטה כמידת האפשר לתנאי יישום מסחריים .במסגרת זו נבחנה היתכנות לבניית אווירה מתאימה לפרי הארוז בשקיות על-ידי השהיית השקית האטומה בטמפרטורת החדר למשך יממה עד לבניית הרכב האווירה המבוקש בעזרת נשימת הפרי. בנוסף נבחנ ה ההיתכנות לארוז פרי באריזה כפולה המכילה שקית המתאימה לשיווק בחיי מדף שנארזה בתוך שקית עבה יותר מתוך מטרה לאפשר את בניית הרכב האווירה באחסון בקירור, תקופה בה הפרי נושם לאט יותר ,כאשר בעת המעבר לחיי מדף מוסרת השקית העבה .כמו כן, הודות להיתכנות השימוש במכולות להובלה באוויר מבוקר נבחן גם שילוב האריזה בשקיות עם אחסון בתנאי אוויר מבוקר. תוצאות הניסוי מעידות כי דחיית קירור הפרי בשקית הארוזה קיצרה את משך הזמן הנדרש לבניית הרכב האווירה המבוקש ,אשר גם אם היה שונה מאווירת האחסון ,התייצבה האווירה בעת קירור הפרי והייתה דומה לאווירה שבשקית המקבילה בה נארז פרי קר מלכתחילה. 9 אחסון הפרי הארוז בשקית LDPEבעובי 01מיקרון (היא השקית שנמצאה כמתאימה בעבר), בתנאי אווירה מבוקרת ,או בשקית LDPEבעובי 01מיקרון ,גרמו לקבלת הרכב אווירה בו ריכוז גבוה של פד"ח וריכוז נמוך של חמצן ,אשר מניסיוננו עלולים לגרום להשחמת הקליפה .כאשר ראוי לציין כי הרכב האווירה שהתקבל בשקית LDPEבעובי 01מיקרון ,שאוחסנה בקירור רגיל היה טוב מבחינת ריכוזי הפד"ח ,בעוד שריכוז החמצן היה גבוה מדי. למרות זאת ,בהיעדר טיפול בתכשיר להדברת רקבונות ,קשה לאמוד את השפעת האריזות על איכותו הפיזיולוגית של הפרי ועל קצב נשימתו ,היות וגם האילוח המסיבי בגורמי הריקבון עלול להגביר את קצב נשימת הפרי. לסיכום ,נדמה שקיימת היתכנות לאריזה כפולה של הפרי בשקיות אווירה מתואמת ,כאשר השקית החיצונית צריכה להיות דקה יותר מ 01-מיקרון .אך ,שוב ללא טיפול כנגד רקבונות האחסון ,אין היתכנות לשיטת טיפול זו בפרי הטרי. טבלה :0השפעת שיטות האריזה על איכות הפרי הכוללת בתום 3שבועות אחסון בקירור ועל שכיחות הריקבון ושכיחות הפרי עם השחמת קליפה בתום 0ימים נוספים בחיי מדף. אריזה סגירה אווירת אחסון מדד איכות ()6-64 ריקבון ()% השחמה ()% HDPE פרי קר RA 6.75 bc 100 a 91.4 a HDPE פרי קר CA 7.75 a 76.3 bc 52.9 d HDPE פרי חם RA 6.75 bc 100 a 97.8 a HDPE פרי חם CA 7.75 a 100 a 78.4 abc LDPE 60 פרי קר RA 7.5 ab 82.9 abc 78.4 abc LDPE 60 פרי קר CA 6.88 bc 65.7 c 62.9 bcd LDPE 60 פרי קר MA 80 5.5 d 100 a 58.2 cd LDPE 60 פרי חם MA 80 6.63 c 89.2 ab 100 a – a-dאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בין הטיפולים בכל מדד. נושא :8הדברת רקבונות בפרי טרי ומאויד רקע בעקבות איסור השימוש בקוטל פטריות ספורטק ולאחריו בחומר החיטוי ספורקיל ,בפרי המיוצא למדינות אירופה ,נדרשנו לבחון שיטות הדברה או חומרים ,אשר עשויים למנוע את התפתחות הרקבונות ,הן בפרי מאויד והן בפרי הטרי .אשתקד נבחנו מספר תכשירים ,אך הם לא נמצאו כיעילים .השנה נבחנו 2חומרי חיטוי על-בסיס כלור והשפעת נייר מלח בי-סולפיט המשחרר אדי SO2באופן מבוקר במהלך תקופה ארוכה ,תכשיר הנמצא בשימוש בענבים כנגד בוטריטיס. 10 בכדי לעודד את התפתחות שני סוגי הפטריות פניציליום ובוטריטיס ,נטבלה מחצית הפרי בחומצה המעודדת את התפתחות הפטריה הראשונה בעוד מחצית הפרי לא נטבלה בכדי לראות את ההשפעה באופן ברור יותר על התפתחות הבוטריטיס. מהלך העבודה הפרי המאויד לניסוי נקטף ממטעי עין המפרץ ב 00-ביולי 2103 ,והועבר לבית האריזה מילופרי. מספר שעות לאחר הקטיף אויד הפרי ב SO2-והועבר לקירור ב .4oC-למחרת הועבר הפרי למעבדה בקרית שמונה לביצוע טיפולי ההדברה .הפרי הטרי לניסוי נקטף ממטעי בית העמק ב 04-ביולי, 2103ובו ביום הועבר למעבדה לביצוע טיפולי ההדברה. עבור כל אחד מסוגי הטיפול בפרי (איוד או טרי) ,הוצב הניסוי במתכונת של ניסוי דו-גורמי .כאשר הגורם הראשון שנבדק היה תכשירי ההדברה וכלל: א .ביקורת ללא תכשיר הדברה; ב .טבילה בכלור של חברה מסחרית בריכוז 011ח"מ חומר פעיל (כלור ;)A ג .טבילה בכלור מסוג טהרספט (קונצפט לרוקחות) בריכוז 0,111ח"מ חומר פעיל (כלור ;)B ד .הוספת ניר SO2מעל פני הפרי המאוחסן. הגורם השני היה השפעת הטבילה בחומצות: א .טבילה בתערובת החומצות ( 01%חומצה זרחתית ו 31%-חומצת לימון); ב .פרי הטבול במים בלבד כביקורת לטבילה בחומצות; ג .פרי ללא טבילה (עבור הביקורת וניר ה.)SO2- תכשירי הכלור הוספו למיכל המים או למיכל החומצה בעת הטבילה. לאחר התייבשותו נארז הפרי בסלסלות שהכילו כ 411-גרם פרי ,אשר שימשו כחזרות 4 .חזרות עבור כל שילוב טיפולים .הפרי הוכנס לקירור למשך הלילה ולמחרת הוכנס לקירור כאשר הוא עטוף בשקיות LDPEבעובי 01מיקרון ,אשר לא נאטמו בהלחמה .לטיפולים המיועדים הוסף ניר הגופרית .בתום 3שבועות אחסון ב 4oC-ולאחר 0ימים נוספים בחיי מדף ( )20oCנבדקה איכות הפרי הטרי .בתום 4שבועות אחסון ב 1oC-ולאחר 0ימים נוספים בחיי מדף נבדקה איכות הפרי המאויד. תוצאות השפעת הטיפולים על התפתחות הרקבונות בבדיקת הפרי בתום האחסון בקירור לא נמצאו רקבונות בפרי המאויד בעוד שבפרי הטרי ,אשר לא נטבל בתערובת החומצות ,נמצאו כ 7.0%-פירות רקובים בביקורת ,כתוצאה מהפטרייה בוטריטיס ,בעוד שטיפולי ההדברה הפחיתו את הנגיעות אל מתחת ל( 0.0%-נתונים אינם מוצגים). אולם ,בתום 0ימי חיי מדף ,הגיע שיעור הריקבון בפרי המאויד ,אשר לא נטבל בחומצות לכ,70%- כאשר בפרי הטבול בחומצות הגיע שיעור הריקבון ל( 21%-איור .)4גורם הריקבון העיקרי בחיי מדף היה פטריות מהסוג פניציליום ,כאשר בפרי אשר נטבל בחומצה היה שיעור הריקבון כתוצאה מהפטרייה בוטריטיס נמוך מ .2%-מבין טיפולי ההדברה ,הטיפול בו סך הריקבון היה הנמוך ביותר (פחות מ )2%-היה הטיפול בו אוחסנו הפירות בשקית בה נייר שחרור איטי של .SO2 לעומת זאת ,בפרי הטרי ,בתום חיי המדף נמצא שכאשר נטבלו הפירות בתכשירי הכלור המהולים במים ,כל הפירות נרקבו (איור .)0לעומת זאת כאשר נטבלו הפירות בחומצה ,נרקבו כל הפירות, 11 פרט לפירות שאוחסנו בשקיות בהן הונח ניר לשחרור אדי ,SO2אשר מנע את התפתחות הריקבון כתוצאה מפניציליום ובוטריטיס לחלוטין. Acid - Acid + Bot Pen A b 100 75 A 50 B a C )Decay (% A b 25 B B b C 0 SO 2 C lB co n C lA tr ol 2 SO C lB C lA tr ol co n איור :4השפעת טיפולי ההדברה על שכיחות הרקבונות בפרי מאויד ,עם וללא טבילה בחומצה בתום האחסון בקירור. – a-bאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בין הטיפולים. Acid + a b Acida 100 Bot Bot + Pen Pen 80 40 )Decay (% 60 20 c 0 co nt ro l C lA C lB SO 2 2 SO co nt ro l C lA C lB איור :0השפעת טיפולי ההדברה על שכיחות הרקבונות בפרי טרי ,עם וללא טבילה בחומצה ,בתום 0ימי חיי מדף שלאחר האחסון בקירור. – a-cאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בין הטיפולים. השפעת הטיפולים על איכות קליפת הפרי כחלק מתהליך הבדיקה ,נבחנה קליפת הפרי למדדים של צריבות כימיות ,אשר נגרמו כתוצאה מהטבילה בחומצה .בעוד שבפרי המאויד ,לא הופיעו צריבות כלל ,הרי שבפרי הטרי הופיעו צריבות בכל הטיפולים בשכיחות העולה על ,01%פרט לחשיפת הפרי לאדי ( SO2טבלה .)2 גורם נוסף שנבחן היה חזרת הצבע האדום של הקליפה ,בפרי המאויד .כצפוי צבע הפרי שנטבל בתערובת החומצות היה אדום יותר מצבע הפרי שנטבל במים (טבלה ,)2כאשר חשיפת הפרי לאדי הגופרית במינון הנמוך במהלך האחסון בקירור ,עיכב את התפתחות הצבע של פירות טיפול זה ,גם כאשר הפרי נטבל בתערובת החומצות (תמונה .)2 12 בנוסף לבדיקות הוויזואליות ,נערכה בדיקה למוצקות הפרי במישוש ,על-מנת לבחון האם מי מהטיפולים פוגם בפרי .תוצאות הבדיקה שנערכו בתום האחסון בקירור מעידות כי מעל ל01%- מהפירות נמצאו כרכים ,ללא השפעה של מי מהטיפולים. סיכום בחינת שיטות ההדברה כללה שני תכשירי כלור ואחסון של הפרי בחשיפה מתמדת לריכוז נמוך של SO2כמקובל ביצוא ענבים .שני תכשירי הכלור לא היו יעילים כנגד התפתחות הרקבונות ,בעוד שחשיפה לגופרית הדו-חמצנית היתה יעילה מאוד ,אך פגעה מעט בצבע הפרי .נדמה כי שיטת הדברה זו עשויה להיות יעילה ויש מקום לשלבה בעת אחסון הפרי הטרי והמאויד בזמן המשלוח. טבלה :2השפעת טיפולי ההדברה בשילוב טבילה בחומצה על שכיחות הפרי הצרוב ועל התקדמות צבע הקליפה האדום של הפרי. צריבות ()% טבילה ללא חומצה בחומצה צבע קליפה (*)6-5 טבילה ללא חומצה בחומצה ביקורת 1.1 91.3+ a 2.4 a 4.2+ a כלור A 1.1 100+ a 2.6 a 4.0+ a כלור B 1.1 80.5+ a 2.6 a 4.0+ a ניר SO2 1.1 0.0+ b 1.5 b 2.7+ b * צבע – 0צהוב עד צבע 0אדום. +מציין הבדל מובהק בין פרי טבול בחומצה לפרי שלא נטבל בחומצה – a-bאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בין הערכים שבעמודה. כלור B נייר SO2 תמונה :2 מראה הפרי בתום האחסון בקירור (תמונה עליונה) ובתום חיי מדף (תמונה תחתונה). שורה עליונה בכל תמונה הינה של פרי טבול בחומצות. 13 כלור A ביקורת נושא :6האצת קבלת הצבע בפרי מאויד רקע כאשר מטופל הליצ'י באיוד בגופרית לאחר הקטיף כנגד השחמת והתייבשות הקליפה ,מאבדת הקליפה את צבעה הוורוד-אדום ומקבלת גוון לבן-צהבהב .ללא כל טיפול ,חוזר צבע הקליפה לאיטו ולאחר כ 3-שבועות בקירור (משלוח לאירופה) צבע הקליפה הופך להיות ורוד חיוור .בכדי לזרז את קבלת הצבע האדום ולחזקו נהוג לטבול את הפרי בחומצות (בעבר חומצה מלחית וכיום בתערובת חומצות זרחתית וציטרית) .אולם טבילה בחומצות מעניקה לפרי צבע פחות טבעי ומגבירה את הסיכון להתפתחות רקבונות ,לכן משווקים הן פירות עם חומצה והן פירות ללא טבילה בחומצה. טרם פתיחת העונה ,הועלתה דרישה של משווקי הפרי לנסות ולזרז את חזרת צבע הקליפה ,בכדי שגם במשלוחים הקצרים מ 3-שבועות יתקבל חזרה צבע הפרי .לפיכך בוצע השנה ניסוי ראשוני בו נבחנו שני גורמים :השפעת טמפרטורת השהיה טרום הקירור (משלוח) והשפעת טבילה בחומצה אורגנית חלשה :חומצה סליצילית ,שהינה המרכיב הפעיל בתרופה אספירין ,אשר מיוחסות לה תכונות של פעילות כנגד נזקי צינה ואף כנגד רקבונות. מהלך העבודה הפרי לניסוי נקטף ממטעי עין המפרץ ב 01-ביולי 2103 ,והועבר לביהא"ר מילופרי .בבית האריזה אויד הפרי כמקובל ביום הקטיף .למחרת ,בשעות הבוקר ,הועבר הפרי למעבדה בקרית שמונה וחולק לטיפולים הבאים ,במתכונת של ניסוי דו-גורמי: גורם א' – טמפרטורת השהיה עד חזרת הצבע: א( 1oC .ביקורת) ב4oC . ג10oC . ד20oC . גורם ב' – טיפול לאחר האיוד א .ללא טיפול כלל ב .טבילה בתערובת החומצות בריכוז נמוך ( 3%ציטרית ו 0%-זרחתית) ג .טבילה בחומצה סליצילית בריכוז 0%בתוספת שטח .91 עבור כל שילוב טיפולים נדגמו 0סלסלות בהן כ 411-גרם פרי ,אשר חולקו כדלקמן 4 :לאחסון בקירור ( )1oCבמשך 4שבועות ו 4-לאחסון במשך 0שבועות. מדי יום במהלך שהיית הפרי בטמפרטורות השונות ,נבדק צבעו וכאשר דירוג הצבע שלו הגיע לדרגה 3על-פי סקלת הצבע שבתמונה 3הועבר הפרי לקירור עד מועד הוצאתו .בתום האחסון בקירור נבדקה איכות הפרי. תוצאות השפעת הטיפולים על התקדמות צבע הפרי בעת ההשהיה כאמור לעיל ,צבע הפרי הוערך מדי יום ,עד העברתו לקירור ,כאשר כפי שניתן לראות בתמונה 3 טבילה בתערובת החומצות המדוללת ובחומצה סליצילית העניקו לפרי מעט צבע מיד לאחר 14 טיפול ,אך כצפוי ,הצבע לא היה מספק .עם חלוף הימים בהשהיה גבר הצבע האדום בכל הטיפולים ,כאשר בטבילה בתערובת החומצות המדוללת היה הצבע האדום החזק ביותר ,לאחריו הטבילה בחומצה הסליצילית ולבסוף פרי הביקורת ,כפי שניתן לראות בתמונה. בנוסף לכך ,גם לטמפרטורת השהיית הפרי ,טרם האחסון הייתה השפעה מזרזת על חזרת הצבע האדום ,כאשר הפרי שהושהה ב 20oC-הועבר לקירור לאחר 3ימי השהייה בעוד שיתר הטיפולים לאחר 4ימים .בהערכת הצבע בעת הכנסת הפרי לקירור ,טושטשו ההבדלים בין הטמפרטורות, פרט לחומצה הסליצילית בה עדיין נמצא יתרון לפרי ששהה ב .10oC-לעומת זאת בכל הטמפרטורות נשאר יתרון הצבע האדום לטיפול שנטבל בתערובת החומצות המהולה ,על-פני שני הטיפולים האחרים ,כאשר לרוב לא נמצא יתרון לטבילה בחומצה הסליצילית על-פני הביקורת שלא נטבלה כלל. תמונה :3סקלת הצבע ששימשה לדירוג מראה הפרי בעת ההשהיה טרם ההכנסה לקירור. תמונה :4התקדמות צבע הפרי בהשפעת הטיפולים השונים בעת השהייתו לפני האחסון בקירור. – Conפרי ללא טבילה; – C+Pטבילה בתערובת החומצות; – Salטבילה בחומצה סליצילית. 15 השפעת הטיפולים על איכות הפרי בתום האחסון בבחינת איכות הפרי בתום 4ו 0-שבועות אחסון בקירור נמצא כי שיעור ניכר מהפרי נרקב על-ידי שתי הפטריות בוטריטיס ופניציליום .השהיית הפרי טרם האחסון בקירור בטמפרטורות הגבוהות בכדי לזרז את חזרת צבעו האדום של הפרי הגבירה את שיעור הריקבון שהתפתח בתום חיי המדף (איור .)0בכל מועדי הבדיקה ,הפרי שהושהה ב 10oC-היה הנגוע ביותר כבר בעת הבדיקה בתום האחסון בקירור (כ 31%-בתום 4שבועות ,כ 01%-בתום 0שבועות אחסון ,בהשוואה לנגיעות נמוכה מ 01%-בטיפולים האחרים) .ייתכן והסיבה נעוצה בעובדה שבכדי למנוע את התייבשות הפרי בעת ההשהיה נעטף הפרי בשקיות פלסטיק ובה בעת הופעל ערפול בתא האחסון ולכן הלחות היחסית בה שהה הפרי הייתה גבוהה מאוד דבר שאפשר את התפתחות הפטריות והתבססותן עוד לפני תחילת האחסון. טבילת הפרי בחומצה הסליצילית הפחיתה את הנגיעות בבוטריטיס ובכך גם תרמה להפחתת שיעור הריקבון הכללי (איור .)7 80 b 60 40 b )Decay (% Pen P+B Bot B A A A a a a B A A A a ab 100 20 0 1C 4C 10 C 20 C 1C 4C 10 C 20 C 1C 4C 10 C 20 C Sal P+C Control איור :0השפעת טמפרטורת ההשהיה בכל אחד מטיפולי הטבילה בחומצות על התפתחות הרקבונות בתום 0ימי חיי מדף שלאחר 0שבועות אחסון בקירור. – Controlטיפול הביקורת; – P + Cתערובת החומצות; – Salחומצה סליצילית. – Penפניציליום; – P + Bפניציליום ובוטריטיס באותם פירות; – Botבוטריטיס. – A-Bאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (P<0.05בסך הריקבון הכולל. – a-bאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בסך הריקבון הנגרם על-ידי בוטריטיס. 16 A A B a a AA 100 A BC a 80 ab 60 b B 40 b )Decay (% Pen P+B Bot A A B a ab b 20 0 tr P ol + C Sa l C on tr P ol + C Sa l C on tr P ol + C Sa l C on tr P ol + C Sa l on C 20C 10C 4C 1C איור :7השפעת טיפולי הטבילה בחומצות בכל אחת מטמפרטורות ההשהיה על התפתחות הרקבונות בתום 0ימי חיי מדף שלאחר 0שבועות אחסון בקירור. – Controlטיפול הביקורת; – P + Cתערובת החומצות; – Salחומצה סליצילית. – Penפניציליום; – P + Bפניציליום ובוטריטיס באותם פירות; – Botבוטריטיס. A-Cשחור– אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (P<0.05בסך הריקבון הכולל. a-bכחול – אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בסך הריקבון הנגרם על-ידי. A-Bירוק – אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בסך הריקבון הנגרם על-ידי פניציליום. סיכום בניסוי זה נבחנה שתי שיטות להחזרה מהירה של צבע הפרי ,לאחר האיוד בגופרית ,מתוך כוונה לאפשר הגעה של פרי צבעוני גם ליעדים בהם משך המשלוח קצר מ 3-שבועות .תוצאות הניסוי מלמדות כי צבע הפרי חוזר מהר יותר הודות לאחסון הפרי בטמפרטורות הגבוהות מ 4oC-עם יתרון לטמפרטורה של 10oCבה הצבע התפתח במלואו לאחר 3ימים לעומת 4ימים בטמפרטורות ההשהיה האחרות. גורם נוסף שהשפיע על צבע הפרי היה טבילתו בתערובת החומצות כשהן מהולות פי 01לעומת ההמלצות. אולם ,אליה וקוץ בה ,השהיית הפרי בטמפרטורות הגבוהות עודד התפתחות של רקבונות, שבהיעדר טיפול בתכשיר הדברה פגעו במרבית הפרי .טבילת הפרי בחומצה סליצילית לא תרמה לקבלת הצבע באופן משמעותי ,אך סייעה בהפחתת הנגיעות ברקבונות ,שנצפו בתום חיי המדף. 17 לפיכך ייתכן ושילוב תכשיר הדברה עם טבילה בחומצה הסליצילית ,עשוי להוות פתרון כנגד רקבונות. לסיכום ,זירוז קבלת צבע הפרי עשוי להתקבל על-ידי שילוב של השהיית הפרי בטמפרטורות גבוהות למשך 3עד 4ימים טרם המשלוח בקירור .ניתן לחזק את צבע הפרי בעזרת טבילה בתערובת חומצות מהולה .אולם ללא טיפול בחומר חיטוי כנגד התפתחות הרקבונות לא ניתן ליישם שיטות אלו. נושא :0בחינת ציפויי קליפה בפרי טרי – בשיתוף ד"ר ילנה פוברנוב -מדעי המזון במינהל המחקר החקלאי רקע אחד הגורמים המאיצים את השחמת קליפת הפרי מיד לאחר הקטיף ,הינו התייבשות הקליפה, אשר בעטיה מתגברת פעילות אנזימים מחמצנים הגורמים להתפתחות ההשחמה .בין הגורמים המאיצים את התייבשות הקליפה הינם התפתחות סדקים מיקרוסקופיים סמוך לקטיף ולאחרי דרכם מאבדת הקליפה מים .בעבודות שערכנו בעבר בחנו תכשירים שונים לציפוי הקליפה למניעת התייבשותה .אולם ,התוצאות שהתקבלו לא היו מספקות .למרות זאת החלטנו השנה לבחון את ציפוי הקליפה בדונגים שונים ,המסוגלים להעניק שכבת ציפוי עבה יחסית שעשויה למנוע את התייבשות הקליפה מחד ,אך מאידך עלולה לגרום להתפתחות טעמי לוואי בגין הגבלת חלופת גזי הנשימה בין הפרי לאטמוספירה .בנוסף לדונגים נבחנו גם ציפוי של הקליפה בכיטוזן לו גם תכונות כמונע התפתחות מיקרואורגניזמים וציפוי באלגינט שהינו פוליסכריד המקובל בשימוש במוצרי פרי וירק חתוכים למניעת התייבשות. מהלך העבודה הניסוי בוצע בשני שלבים וכלל קטיף פרי טרי בשעות הבוקר המוקדמות ממטעי קיבוץ עמיעד ובית העמק .ציפוי הפרי בדונגים בוצע במעבדה בקרית שמונה ,בעוד שציפוי הפרי בפוליסכרידים בוצע במעבדות המחלקה למדעי המזון בבית דגן אצל ד"ר ילנה פוברנוב. בציפוי הדונגים נכללו הטיפולים הבאים: .0ביקורת ללא טיפול; .2דונג קרנאובה בהברשה עם מכחול; .3דונג דובדבן המיובא על-ידי סייפאק; .4דונג אלטין גרין בריכוז 2.4%המיובא על-ידי סייפאק; .0טבילה באלטין גרין בתוספת חומצה סליצילית .0% ציפוי הפרי בפולי סכרידים נכללו הטיפולים הבאים: .0ביקורת ללא טיפול; .2כיטוזן במשקל מולקולארי גבוה בריכוז 0.0%בהברשה עם מכחול; .3אלגינט בריכוז 0.0%בהברשה וטבילה בתמיסת CaCl2בריכוז .0% .4טבילה בסטמפר 0% עבור כל אחד מהטיפולים נארזו 4חזרות בנות כ 411-גרם פרי ,אשר אוחסנו בקירור .הפרי מניסוי הדונגים נעטף בשקית פלסטיק במהלך האחסון בקירור ) ,(4oCבעוד שהפרי מניסוי 18 הפוליסכרידים אוחסן בסלסילות להן מכסה מחורר .משך האחסון היה 3שבועות ,כאשר במהלכו נבדק איבוד המשקל ובסופו נבחנה איכות הפרי. תוצאות איבוד המשקל של הפרי מניסוי הדונגים היה זניח ,הודות לשילוב בין ציפוי הפרי לעטיפתו בשקית הפלסטיק .לעומת זאת בניסוי הפוליסכרידים ,בהם הפרי לא נארז בעטיפה בשקית פלסטיק היה איבוד המשקל גבוה מ 3%-בתום 3שבועות אחסון בקירור וחמישה ימי חיי מדף (איור .)0אולם, לא נמצאה השפעה לציפויי הפוליסכרידים על איבוד המשקל. בנוסף לכך בתום האחסון בקירור נמצא כי שיעור מניכר של הפרי נרקב בעיקר על-ידי הפטרייה בוטריטיס ,ובכל הפירות התפתחה השחמה קשה (דרגה 4מ 0-לפחות) .לפיכך בשני הניסויים הפרי נזרק בתום האחסון בקירור ולא הועבר לחיי מדף. 4 3 2 1 )weight loss (% control chitozan alginat stempher 0 30 10 20 0 Days from harveast איור :0השפעת ציפויי הפוליסכרידים על איבוד המשקל במהלך האחסון בקירור. סיכום בניסויים אלו נ בחנה השפעה ציפויים שונים לקליפת הפרי ,כנגד התייבשות הקליפה ולמניעת רקבונות .בשני הניסויים לא נמצאה כל השפעה לציפויים השונים על איבוד המשקל ועל התפתחות הרקבונות .בהיעדר טיפול יעיל כנגד רקבונות לא ניתן לאמוד את השפעת הטיפולים על השחמת הקליפה. 19
© Copyright 2024