! ום אפריקה כאן בישראל ר הפלא מד - מרולה הסיפור על המרולה מתחיל בימים קד

‫מרולה‪ -‬הפלא מדרום אפריקה כאן בישראל!‬
‫הסיפור על המרולה מתחיל בימים קדומים של שבטים פרימיטיביים בדרום‬
‫אפריקה‪ .‬העץ המופלא‪ -‬שמסוגל להתנשא לגובה של ‪ 10‬מטרים ויותר‪ ,‬ומניב‬
‫מעל ‪ 500‬ק"ג פירות בשנה‪ -‬מתקשר לסגולות בתחום הרפואה והארוטיקה‪.‬‬
‫לעץ שמות רבים‪ :‬עץ הקופים‪ ,‬עץ הנישואים‪ ,‬עץ הפילים‪.‬‬
‫בקרב בני זולו נחשב עץ המרולה סמל לפוריות‪ .‬בני זוג העומדים להינשא‬
‫מקיימים לצילו של העץ טקס היטהרות לפני החתונה‪ .‬בנות השבט נוהגות‬
‫לשתות חליטה מקליפת העץ הזכרי‪ ,‬כסגולה ללידת בן זכר‪ ,‬וחליטה מהעץ‬
‫הנקבי במידה ונדרשת בת‪ .‬אם נולד בטעות בן זכר מחליטת עץ נקבי ולהפך‬
‫מאמינים בני השבט‪ ,‬כי לילד‪/‬ה יכולת להתנגד לרוחות‪ .‬אכילת הפרי מעוררת‬
‫חשק מיני ומחזקת און גברי‪ .‬בנוסף לסגולות הללו ידוע כי‪ ,‬קליפת העץ משמשת‬
‫תרופות לכאבי בטן‪ ,‬דיזנטריה‪ ,‬שגרון ועקיצות של חרקים‪ .‬פרי המרולה צהבהב‪,‬‬
‫טעמו חמוץ‪ -‬מתוק והוא מלא במיץ‪ .‬גודלו כגודל של ביצת תרנגולת‪ .‬הקליפה‬
‫קצת קשה להסרה‪ ,‬אך עשירה בוויטמין ‪ . C‬בתוך הפרי אגוז קשה‪ ,‬שמגן על‬
‫גרעין הפרי‪ .‬מהגרעין מייצרים שמן‪ ,‬שמכיל אקסידנטים וחומצה שומנית בלתי‬
‫רוויה‪ ,‬המסייע לעור להיות בריא וצעיר יותר‪.‬‬
‫אך כאן לא מסתיים הסיפור המרתק על המרולה‪ -‬העץ והפרי‪...‬‬
‫פרי המרולה מבשיל בקיץ והופך מירוק אפרפר לצהוב‪ .‬הפרי הבשל נושר על‬
‫הקרקע‪ .‬הנפילה גורמת לפציעתו‪ ,‬באוויר יש כידוע שמרים טבעיים‪ ,‬שנכנסים‬
‫לפרי אוכלים את הסוכר שבו‪ ,‬ומשחררים ‪ CO 2‬וכוהל אתילי )אלכוהול(‪ .‬ממש‬
‫כמו בתהליך תסיסה של יין‪ .‬מתקבל אחוז נמוך של אלכוהול אבל מספיק‪...‬‬
‫הריח הטרופי העז של הפרי התוסס נישא באוויר למרחקים ומושך בעלי חיים‪,‬‬
‫בעיקר את הפילים הדרום אפריקאים‪ .‬הפילים אוכלים משתכרים ומתחרמנים‪.‬‬
‫וכך ניתן להיות עדים למרוץ מתנדנד של פילים המחפשים פילות‪ .‬מרוץ מרתק‬
‫אך גם מסוכן‪ ,‬שכן ילידים רבים נמחצו למוות מרגלי הפילים השיכורים‬
‫והחרמנים‪.‬‬
‫מהפרי של המרולה נהגו להכין בירה עד שבשנות ה‪ 80-‬התחילו לייצר משקה‬
‫אלכוהולי חזק יותר‪ .‬לאחר ניסיונות הוסיפו לו שמנת והתקבל משקה איכותי‪-‬‬
‫אמרולה‪ .‬תהליך הכנת האמרולה ) ‪ ( amrula cream‬כולל ריסוק הפרי‪,‬‬
‫התססה עם שמרים‪ ,‬זיקוק ויישון למשך שנתיים‪ .‬רק לאחר מכן מוסיפים שמנת‬
‫איכותית טרייה‪ .‬מתקבל משקה עדין חמצמץ‪-‬מתוק בעל חוזק של ‪17%‬‬
‫אלכוהול‪ .‬ממש ליקר אהבה‪ ,‬תשוקה וחרמנות‪ ...‬מושלם!‬
‫)אהד גניאל‪ ,‬גיא גיסר(‬
‫עד כאן לא חידשתי לכם כלום – עכשיו הזמן להפתעה‪ -‬עץ המרולה נמצא כאן‬
‫בישראל!!! פרופ' יוסי מזרחי‪ ,‬ראש המכון למחקר שימושי באוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון בנגב‪ ,‬הביא בשנות ה‪ 80-‬את זרעי המרולה לארץ הקודש‪ .‬בשל הצורך‬
‫בתנאי חום ויובש הוחלט לגדלם בערבה כמובן‪ .‬ביוטבתה מצוי המטע הגדול‬
‫ביותר בארץ ובקיבוץ קטורה המטע הוותיק ביותר‪.‬‬
‫קיבוץ קטורה שוכן בערבה הדרומית ‪ 50‬ק"מ צפונית לאילת‪ -‬נקודה ירוקה בלב‬
‫המדבר הצהוב‪ .‬הקיבוץ הוקם ב‪ 1973‬ע"י קבוצת צעירים עולים מארה"ב‪ ,‬בוגרי‬
‫התנועה הציונית "יהודה הצעיר"‪ .‬במשך השנים נוספו גם צברים בוגרי תנועת‬
‫הצופים‪ ,‬והיישוב הלך וגדל‪ .‬כיום הוא השני בגודלו באזור ומונה כ‪ 140-‬חברים‬
‫ו‪ 160-‬ילדים‪ .‬חברים בו גם ישראלים וגם עולים מארצות שונות‪ :‬דרום אפריקה‪,‬‬
‫אנגליה‪ ,‬ספרד‪ ,‬צרפת ועוד‪ .‬עיקר כלכלת הקיבוץ מבוססת על חקלאות‪ ,‬יש בו‬
‫את "מכון הערבה ללימודי הסביבה"‪ ,‬לינה כפרית ועוד‪.‬‬
‫מכון הערבה לחקר הסביבה )‪ ( AIES‬הינו חלוץ בתחום החקלאות האורגנית‪.‬‬
‫מטרתו מחקר ופיתוח של גידולים חדשים בישראל‪ .‬ד"ר איילין סולווי‪ ,‬מנהלת‬
‫תוכנית מחקר הצמחים‪ ,‬היא מומחית גינון בעלת שם עולמי‪ ,‬בטיפוח אדמה‬
‫צחיחה וחקלאות אמידה‪ .‬אתר המטע בקטורה מכיל יותר מ‪ 50-‬סוגים של‬
‫צמחים רפואיים‪ ,‬צמחים נדירים ועצים מהמזרח התיכון‪ ,‬צפון אפריקה‪ ,‬תימן‪,‬‬
‫ירדן‪ ,‬ערב הסעודית‪ .‬כמו כן הם מנסים להחזיר מינים אקזוטיים בעלי ערך שהיו‬
‫בישראל לפני אלפי שנים‪.‬‬
‫אבל מה עם המרולה!? אכן יש בקטורה מטע מדהים ביופיו )ראה תמונות( של‬
‫עצי מרולה‪ .‬אומנם אצלנו אין עדרים של פילים אבל רעיונות להפקת משקה‬
‫אלכוהולי יש ויש!‬
‫מדרום אפריקה הרחוקה‪ ,‬דרך קטורה אי‪-‬שם‪ ,‬אתם מוזמנים להגיע למקום‬
‫הפשוט אך הפסטורלי והזמין‪ -‬בנימינה‪ .‬ביקב של ארז "טעם ארז" מותסס פרי‬
‫המרולה הציוני‪ ,‬וריחו המתקתק משגע את אנשי הסביבה‪ .‬אכן מביקור ביקב‬
‫אוכל להבטיח כי לפרי ריח טרופי משכר‪ ,‬אולי מחרמן‪ -‬את זה תבדקו אתם‪.‬‬
‫המבקרים ביקב יכולים לטעום ליקר מרולה ישר מהחבית‪ ,‬ובעוד מספר חודשים‬
‫אף יין מהפרי המופלא‪.‬‬
‫עינת רזניק‬