ק ד ש י ם מ ס ד ר ש ש מ ו ת £םפירוש הרב המובהק הגאון

‫ש ש מ ו ת‬
‫ק ד ש י ם‬
‫מ ס ד ר‬
‫‪£‬םפירוש הרב המובהק הגאון במהררעובדהמברטנורח‬
‫והוציא לאור חעלומו ונימוקו עמו להאיר עיני‬
‫כל ישראל החכס בהררעוכדיח‬
‫בכמהרדזנדהזלהח‬
‫על יר מאיר בן יעקב איש פאדינעל‬
‫כניתהשל העעסל »;ללןמאנ״עיק<מס לקאדל<ק<;ילי«‬
‫י‬
‫זז‬
‫‪•a‬‬
‫גד‪6‬ם בשגת&ט בויגיעיאח מחו! ממשלית אדונינו חדובוס מגיד‬
‫ורגצישקו דו‪/‬א ‪ irv‬כשנת שלישית למלכותו*‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪w w,w‬‬
‫‪v . hheebbrreewwbbooo o‬‬
‫‪k sk s . o r g‬‬
‫ע״י חיים תשס״ט‬
‫‪D n1n 3‬‬
‫י־ ר ו ? י ־••־־ ז•׳ ‪V‬‬
‫»י \ \‪\t‬‬
‫*״ י *‬
‫! !‪. .V W‬‬
‫«»‪i‬‬
‫ו­׳׳‪ /‬יי! י יי;‬
‫ץ* ג‪*.‬י‬
‫‪.*•••/‬‬
‫ב‪.‬‬
‫זבחייצ( פרגן א‬
‫‪ h t j‬־ ‪ ^ / ^ ^ I T‬׳ ־ ‪ -‬עכ?צחו שלא לשמן כגון' שבשקטיח‪ -‬שלה לשם שלמים‪ :‬כשרי ויזרוק למן;יקטיר‬
‫אמוריהן לשמן דבקד׳שתיה?־קיימי ואסיר לשכ?יי כה?‪ :‬אלא שלא יגל; לבעלים‬
‫‬‫־‬
‫"•יין להביא אאר לח?בתי א; לכדרו‪-‬וישחטכו בשמ» דאמלקלאמונא שפתיך תשמור ועשית‬
‫»‬
‫גאשל׳כללת להאלהיך כלבה אם נדבה קיכה‪-‬נדל ואם צדר איכהכדבה אלא הכי קאמל אם כמה שנדלתעשית‬
‫שנשקט לשם כדל •ולשם הבעלים‬
‫ן‬
‫‪ ^ * l‬ת‪/‬בחים שנזבחו שלא לשמן כשדים אלא שלאעלו יהא נדר ;•נא הבעל ידי חובת‬
‫לבעלים לשם חובה חוץ מן חפסח ומן החטאת חפםח כדר; ;אס לא; שלא כשקט הזבת‬
‫י‬
‫כזמנו והחשאמ ככל זמן ד׳ אלעזר אומר אף חאשם לשם בעלים יהא כדבה כל;מ'כשר‬
‫מפסח כזסנו‪ .‬והחבאת וחאשם בכל זםן אמד רכי אליעזר ‪ rivunn‬ה<א כאל; הביא‪ ,‬לכדכ' אבל ‪ j‬א ייבא‬
‫^ ידי בדרי שלא ע‪.‬ה לבעלים לשם‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫״ ׳ ‪^1‬‬
‫‪»,‬‬
‫‪ ,‬קמה ו ל»קא קרבן יקידש יש צו‬
‫^‪1‬‬
‫^‬
‫בע״י אבל קלבנ׳י׳‪ -‬נבול כבשקטז‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫‪j‬שחשים ^‬
‫שלא לשמ‪ 1‬עצו לנבול לשם ק?כח‬
‫!׳‬
‫י‬
‫!‬
‫‪* . j i y / 1 /‬‬
‫^ ‪j ^ /‬‬
‫נכות מחם כשדין לשם נמוך מחם פםולי כיצד קדשי‬
‫שהשקיט מושכתי למה שהז לאויי!‬
‫_!‬
‫_!‬
‫י ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫"י י‬
‫ל״ד־קאכששחטזבפישלאלשמ‬
‫" ל י‬
‫‪u‬‬
‫קדשים ששח«ץ לשם קדשים קלים‬
‫אז אמרי* דלא על‪ ,‬לכעלים לשם‬
‫^ ^‬
‫?‬
‫יי‬
‫ל מ ס קדשיקישיס כ׳שיין‬
‫ח;ב אבל שחטן כעס ע ; לבעלי׳‬
‫‪,‬‬
‫בשרין וטןלסיס ששחטן לשם בכור לשם םעשי‬
‫למוכס‪ :‬חח מן העסק דבפסת‬
‫י י‬
‫הפסח ששחטו בשחיית ביי ^ י‬
‫כתיב ועשיתפסקעל שיה! כל‬
‫נמחעבשלשת עשי בץבתידא פוסל כאילו נשחט י ז ע‬
‫עשיותיו לשם‪:‬פסח ועוד כתיב‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫‪°‬‬
‫ע ‪*™ P‬‬
‫*מר‬
‫ואמרתם זבח פסת'הוא שתהא‬
‫שחושיכו‬
‫‪e.‬‬
‫^כיחה לשם הסח והכי תלי קלאי חד לפסול אם כעשה שלא לשם פסח וחל לפסןל אם נע־ו׳שלא לשם בעליי‪:‬‬
‫איבדבחטאת כמי כתיכי תלי קלאי כתיב ושזזט א<תת לחטאת שתהא שחיטה לשם חטאת וכתיב ;לקת‬
‫הכהן מלס ה־וטאתעל שתהא קבלת הדם זזייקתי לשם חטאת וכסל עליי הכהן עליו;לא על חבלו דהיכו‬
‫שתהא לשם כעלים מחטאתו אשי חטא שתהא לשם א;ת» החט ולא אמרזדחטאתשלא לשמי פסול אלא‬
‫פששחטו לשם קדשים אחלים אכל שקט לשם חולין כשר;לא ע ח לבעלים לשם חובה לכתיב ולא יקלל; אע‬
‫קדשי בכי ישראל קדשי מ־וללי׳קדש ?אין ח‪/‬לין מחללי'קדשי'‪ :‬הפסח בזמנו פסול שלא לשמ? כל זמן שחיטתו‬
‫ילהיבו מקנותהיזם של עלבי פסחים עד העלב אבל ק?דם לכן ואקל מכן קימא לן פפח בשאל ימ?ת השנה‬
‫שלמים ה?י ?כל דינו כשלמי'‪ :‬אף האשם כדמפרש טעמא;אזיל החטאת באה על חט ?כ? וכתייכחטאתכאשם‬
‫ורבק סיריי חטאתדכתיב ביה מעיטאפס?לאשם‪7‬לאכתיבביהמע<טא כשר ואםתאמל אשם כמי כתיכ‬
‫כיה אשם ה?א האי לא נאמר אלא לאחל הקטלתאמ?רין ואם בא למעט שלא לשמו דפס?ל קדם הקטרת‬
‫זאמולין היה נליך לכתבו ואין הלכה כליאליעזל‪ :‬ב הנשחטיילשם פשק כל שאל זבחים שנזבח? כיד בכיסן‬
‫לשם פסח פסולין וכן שכזבחו לשם חטאתבכל זמן פסולין כי הים דאכהי פסילים לשם אחלים ?פלינ אתק‬
‫דמתטתיןדאמל כל הזבחים שנזבח? שלא לשמן כשלים;אמל איה; ;בלבד שלא ישחטפ לא לשם פסח ולא‬
‫לשםחטאת‪ :‬שמעון אתי עזריה בקרא כן על שם שעזריה עסק בפלקמטיא ׳היה מספק נלכי שמעין אחיו‬
‫שהיה עישק ביטלה והתנו ביניהם שיהא חלק לעזריה בשכר תלמ?ד? של שמעין‪ :‬שחטן לשאר ובקי' לשם‬
‫‪4‬ביה מהן כדמפלש ואזיל כשלים‪ :‬לשם כמוך מהן לשם זבח שהוא פחותמהן בקדושה פסזלין לכתיב ילא‬
‫יקללו אתקדשי בכי ישלאל את אשי ילימ׳ לה במולם מהם אין מתחלליס בכמ<ך מהןמתקללים ואין הלכה‬
‫כלבי יוסי כץ חוני ולא כשמעק אקי עזליה‪ :‬בטל ומעשל כהמה כמ?כין משלמי' מפני שהשלמים טעונים‬
‫מתן אלבעכלומל שיעמתכיתשק אלכעוסמיכה וכסבים ותכופתקזה יש?ק מה שאין כן כבכור ובמעשל‬
‫דלמןטעוןמתגהאחתויוין סמיכהונסכי'נוהגת בהןולאתכזפתחזה ושוק‪ J :‬ליהישעמכשיל דחשיב‬
‫ליה כפסק בשאר ימותהשנה הואיל ואי ן זמנו עד בי ן הערבים‪ :‬בן בתילא פוסל הואיל ומקנת הי?ם לאו»‬
‫‪fl‬‬
‫ח ז ב ה‬
‫‪0 £‬‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫‪9m‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ש‬
‫חט‬
‫מ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ןחא‬
‫שם‬
‫‪1‬‬
‫ה א ( ע ם‬
‫‪3nK‬‬
‫מ ן ‪ 1‬א‬
‫ט‬
‫ח‬
‫ן ז ח ט א ת‬
‫א‬
‫? | ע ‪ 0‬ן ‪4‬‬
‫‪n‬‬
‫ב‬
‫תפ ש ן ן‬
‫ח‬
‫פ ס ן‬
‫י ן ס י ב ן ת מ > י א ן מ ד‬
‫מ‬
‫א ן נ ן ‪/‬‬
‫א‬
‫?‬
‫ח ב כ‬
‫ע ש י‬
‫י ח‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪J‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫ן‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י ה י ע ע‬
‫ש‬
‫כ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ז א י‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫מ ‪ £ 1‬י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫כ א ל י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫י ב י ס‬
‫כ‬
‫י‬
‫ו‬
‫&‬
‫‪#‬לןט‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫א ב‬
‫*‬
‫‪ii‬‬
‫הוהליה‬
‫זבחים •פרק ב‬
‫‪/*.‬ה ליה כפסק בזמכ; ;הלכה כבן נתירא‪ :‬שבעים ושביםזקן להודיעך שבישיבה ^יות המ משבים •כלן‬
‫כאיש אקד לכך עני;קן)לא עני זקנים; כל הזבחים הכאכלי׳ א ל ‪ ,‬ל ‪ , p i . f,i‬ף ן ^ י על דברי‬
‫חכמים לפס׳ל קקמפסח יקטאע אלא עולה‪ :‬ל ‪ .‬קבל *הלך חלין א; או קעני ‪ fa ^ 0 0‬ל ק או קנל‬
‫הדס במולק או הוליך הדם ליוובח או ולק כל אקעמאלבעעבוד;׳ קללו שעשה שלא לשמן בפסק ובקטאמ‬
‫פסליבשאר זבחי לא עלו לבעלים‬
‫לשםקובואפייעשה אקע מארבע שהושיבו רבי אלעור בן עזריה בישיבה שכל מזבחים הבאבלימ*‬
‫שנזבחו שלא לשמן כשרק אלא שלא עלו לבעלים משום חובת‬
‫עבודות הללו לשמן ושלא לסמן‬
‫חוץ מן הפסח ומן חחטאת ולא חיסיף כן עזאי אלאמעולה ולא חורי‬
‫יחד בין שהקדים מחשכע לסמן‬
‫ד ח‪3‬פח והחטאת ששחטן שלא לשמן ק ב י ־‬
‫בוחכםים*‬
‫צמקשגעשלא לשמן בין שה חדים‬
‫והלך וזרק שלא לשמן או לשמן ושלא לשמן או שלא לשם*‬
‫' ל־״ן‬
‫מתשכתש‪-‬א כש»ן ‪,‬‬
‫ולשמן פסולים כיצד לשמן ושלא לשסןלשםפפח ולשם שלמי*‬
‫בכצעכיןעסצ‪ :‬ס ב ל א » י ש «‬
‫« ‪ F‬־ » ‪ « 1‬ץ י ^ ל ״ פ מ ל שלא לשמן ולשמן לשם שלבים ולשם חפסח שמזבח נפסל ברז‬
‫_‪_j‬״‬
‫‪l‬‬
‫_ו‬
‫וחכמים אומרים אעג דאפשר‬
‫! ד ב ר י ם בשהיטח ובקבול וכחלוך ובזריקה ר שמעון ככשיר ביילוך‬
‫!‬
‫_‪1‬‬
‫י ‪,‬‬
‫ו‬
‫שצח בהליך מקשבהפוסלע כה‬
‫^‬
‫עבודה והולכעהלס^דס ^ ושלא בזריקת אבל אפשו• שלא חויך ושוחט כצד חמזבח חור*‬
‫^ דבי אליעזר אומר חמחלך במקום שהוא צייך ל ה ל ן חםחשכת‬
‫^ ״ ^ ן ^‬
‫•‪1‬ם^«וב‪0‬קי‪0‬שאיזצי־ידלחלךאץח‪0‬חשבח‪6‬וסלמ* ‪..‬ז‬
‫וקפליגומי אהלן הכהני מקבלה‬
‫כ ל ח ז ב ח י ‪ 0‬ש ק ב ל ד ‪ 0‬ז ? ד א ו ^ ‪ :‬ו ל וממחוסר‬
‫‪3‬‬
‫‪ 0‬ד מ‬
‫המהלך‬
‫*אלך עכוע כהונה‪:‬‬
‫בגדיי מחוסר כפורי׳שלא רחץ ידים ורגלים ערל‬
‫במקום שהוא צ <ךל <ל<ך‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ס י‬
‫‪3‬‬
‫ע ז‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫צ‬
‫מ י ז ש ב‬
‫‪P‬‬
‫‪A‬‬
‫‪r‬‬
‫‪7‬‬
‫ל‬
‫>ר‬
‫‪w‬‬
‫ד כ כ ג י ב‬
‫ה‬
‫ז; מקשבה פושלתבה כ נל קבלו‬
‫טפא‬
‫בקין להלן מן המזבק;הכניסי בפנים שקירבו לנד המזבק זהו הלוך שנריך להלך ומקשבה פוסלמ בו קבלו‬
‫כפנים סמיך למזבק והוניאו לקוץ זה; הלוך שאין נריך ואין מקשבה פיסלעבו קזר והכניסו זהו הלוך הכריך‬
‫‪r‬‬
‫;אי ן הלכה כר אלגטר;לא כרבי שמעון‪:‬‬
‫הזבקיישקבל למן ול שאיכו כהן פסל דכחייויכזלו מקדשי בניישראלולא יקלל; למד עלהוי‬
‫שעגל שקלל את הקלשים‪ :‬אונן מי שמעלו אקד מן הקלובים שהוא קייב להתאבל‬
‫‪.‬עליהם פל יוםהמיעה קרוי איבן ואסור לאכול בקדשים ואם עבד חלל קקמכהן גליל שהוא מקיימ‬
‫אונן •י וטבול יום שאין טהלתו כגמרע עד שיעריב שמשי כדכעיב יבא השמש יטהר‪ :‬ומחוסר בגלי©‬
‫כהן הדייט ששמש בעחועמארבעה בגלים וכהן גדול ששמש ‪5‬ח׳ת משמנה וכשם שמק׳סר !‪.‬גדים פסול‬
‫כך מיועד בגדים פס׳ל וכן אם היה לבר חיק בין בשרו לכעוכע אז למכנסים פסול דלחמכאאמלהיהיו‬
‫על בשלי שלא יהא דבר חוק בין הבגדים לבשרו הילכך כהן בשעת עבודה לא היה מניח תפליןשליללע•‬
‫שהן חיננים בין הבגד לבשרו אכלתהלין של לאש היה מפיק לפי שהן מונחי׳ על שעלי שהוא כלאה בין ‪p‬‬
‫ומחוסר כפזרים כגון זב וזבת ומנזרעויולדת שנגמרה טחרתן ולא הביאו קרבכזתיהן *‬
‫למנכפת‪:‬‬
‫ואשכחן דכתברחמכא ביולדת וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שעד כאן טמאה היא והיא הדין לכל שאי‬
‫טמאיםהטעיכיסקרבןשהןבטימאתןעדשיביאוכפלתןלעכיןאטלתקדשיםללעבוד במקדש‪ :‬ושלא‬
‫רקקידיכ ודגלים לפי שכחמל בקדיש ידיםולגליםחקת עולם וכאמל בבגדי כה;כהי!קע גמלם מהבגד•‬
‫כהיכה אס עבד מקיסר בגדים פסל אף אם עבד שלא לקק ידיו ולגלי! פסל וסדל קדוש ידים זלגלים לא‬
‫עומד ולא יושב אלא מזטה ומכיק ידו הימכית על גבי לגלי הימנית וידו השמאלית על גבי לגל! תשמאליע‬
‫ומשפשף רגליו בידיי בשעה שהיא מקדש ואיכי לשאי לקדש בתיך הכיול ענמ; אלא מן קמים שיונאים ממכ‪1‬‬
‫שכאמל ייחני אהלן ובכיי ממני ולא בת׳כו וכל המימית כשלים לקדוש ואפילי שאינן מים חיים‪ :‬וערל‬
‫אם עבד פסל דכתיכ ביחזקאל כלבן ככל ערל לב יעללבשל היךש עלל לכן ככל מה בן ככל אס עבד‬
‫פסל אף ערל כן יי יושב דכתיב לעמוד לשית שלא יהיה שידוע אלא מעומד‪ :‬י עימד על גבי כלימ‬
‫הואיל‬
‫נ‬
‫ג‬
‫זנחיסנ*מן‬
‫•ןואיכויצפתהעזיה מקדשתוכלי שלת מקדשים הדבר הכזגעבהן מהכלי שית בייךשלאיהא דמי‬
‫הזנץ ביני לכלי שית אףלנפה לא יהא דבל קובץ בי כ; לבין הלבפה ?לא מבעיא כלים שאיכן הן בשד דודאי‬
‫חייג׳ א‪-‬א אפילו בהמה שהיא מין בשר‪/‬לא מבעיא בהמה שאיכה מין אדם אלא אפילו לגליקנילו שהן‬
‫קבל בשמאל פסל דכתיב ולקק הכהןמדם הקטאת באנבעו וכתן מלמד שלאמהא‬
‫מין אדם חוככים ג‬
‫קבליתהדם ולא כמזכה אלא בימין‬
‫•ומתיישב עומד עב כלים ו‪$‬׳ג כחסח על גבי דגלי ‪ 1‬ע ר ו פסל קבל דכל מקים שכאמר יד אן אנבקג‬
‫^ ע ם א ל פסל דבי שמעון מכשיר בשפך על הרצפה ואספו &סור‪-‬י איני אלא כימין דיליף ממצורע‬
‫דפתיב ביה וטבל הכהן א ע‬
‫ק למטן‬
‫ן‬
‫ו‬
‫‪1‬ג‪1‬נו על גבי הכבש שלא כ נ ;‬
‫אנכעו סימנית‪ :‬ודכי שמעז^‬
‫ץ‬
‫למעלן ואת זזגיחניס למעלן למטן‬
‫מכשיר סכר מקרא כדדש לאקרת‬
‫^״‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ןן‪2‬תגיםכ ץ‪.‬‬
‫ולא לפגי! הילכך א‪:‬כע אוכתן‬
‫מזבח לזרוק דמו כחוץ או פקצתדסו בחוץ ל ק ן ‪-‬‬
‫דכקיב בתריה קאי)לא אולקת‬
‫ג ח ץ או מקצת אמודיו בחוץ לאכול בשרו‬
‫דכתיבלקמיה ודבנןסכלימקרא‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫^‬
‫נדיש לפכיו ולאקליו זכי כתיכ‬
‫^״^‪^^^^,‬ףא^^א‬
‫ד‬
‫ס ו דנ‬
‫ד י‬
‫א‬
‫חו‬
‫| ‪ £‬ס ו‬
‫‪3DUfi‬‬
‫ו‬
‫ו א י‬
‫א‬
‫ת‬
‫ת‬
‫‪ 3‬פ ג י ם ‪ 3‬ח ו‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫ח‬
‫א‬
‫ב‬
‫ן‬
‫י‬
‫״‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ן‬
‫ן‬
‫י‬
‫ח‬
‫‪3‬‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ץ‬
‫&‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ח ג ח נ‬
‫ן‬
‫א‬
‫ץ‬
‫‪3‬‬
‫‪w‬‬
‫‪n‬‬
‫טי‬
‫ו‬
‫כ‬
‫א‬
‫ד‬
‫ו‬
‫א‬
‫ת‬
‫‪m‬‬
‫ת‬
‫א ט ו ר י ו‬
‫א י ב ן י ת‬
‫י‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪/‬‬
‫‪0wp‬‬
‫מוריו למחר לאכול בשרו למחר או כזית מעור ח א ל י ה ל ‪0‬‬‫‪, .,‬‬
‫_!‬
‫‪l.‬‬
‫‪l‬‬
‫זחחכללבי‬
‫נ‬
‫י ת מ ב ש ר ו למחר פגוליחייבין עלייברח*‬
‫^ ש ו ו ״ ז והמקבל ומהלך וחזורק לאבל דבר שדרכו לאבל ל ח ^ י י‬
‫י‬
‫ך ג י שדרכו ל ה ^ י ר חוץ למקומו שכול ואיןבו בית " י ו י‬
‫ח ר א ן‬
‫מ‬
‫ז ם ג‬
‫אצבע אתלויהו קא׳ אלקיקה‬
‫דלפכי';אנתינה דאקרי; והלכה‬
‫בקבמיי־נשפךמלהלנפהשלא‬
‫נתקכלהדסבכלמואספיפסול‬
‫לכתי ולקקמלםקפרמאימדם‬
‫הפר אי סלקא דעתך ואפי׳ מחבת‬
‫פגול‬
‫* ‪ 0‬והא כתיב ואת כל דם הפר •שפוך אלתא בדיך שיקבל כל הדם אלא קרי כיה ולקק דם מקפד מן קפל‬
‫»< לכו ולא מן תאדיןשגורעףאות מעיבה זו ומ?סיפין אותת על תיבת אחרת ויורשים א?תה‪ :‬כתב? על‬
‫*הבש שלאככנד היסוד פסול ומכל מקום נתכפרו הבעלים אלא שהבשר איבו נאכל דאמר רחמנא גבי ד©‬
‫‪,‬אני נתתי! לכם על המובק לכפר כיון שהגיע דם למזבק כתכפרו הבעלים‪ :‬כתן אתהכתניס למטה מחוט‬
‫ק ר א שהיה חוגר למזבת באמנע להדמים הכתבים בקמש אמות העליונות שהן למעלה תן קקוט נקראים‬
‫גתכים למעלה והכתנים בקמש אמות תקתיכ׳ת שהן למטה מן הקוט כקראים הכתבים למטה‪ :‬הנענים‬
‫פעבים שדמן טע?ן הזיה על מזבק הזהב‪ :‬כקו[ על מובק הקנון‪ :‬פס׳ל ואסור באכילה‪ :‬ואין בו כ ל ע‬
‫‪9‬א?‪.‬כל מבשר הקדשים שנפסל דמו בפסולים הלל? אינו עניש כרת‪ :‬ב השוקט אתהזבק שלמים או‬
‫שאר הנאכלים‪ :‬כ?יתמע?ר האליה הא קא משמע לן דעור האליה לא? כאליה דמי והוי מקשבלאכ?ל דבל‬
‫שדרכו לאכ?ל ?לפיכך פס?ל דאי באליה דמי הוי מקשב לאכול דבר שדרכ? להקטיר ולא היה פיסל כדתבן‬
‫ואינו ‪£‬מש כדת האוכל‬
‫לקמן בשמ?ך לאמל דכד שדרכו לאכול להקטיר דבר שדרכו להקטיר פסיל‬
‫ואפילו בחק איבז עגושכרת‪ :‬לאכול את בשרו למקד הא ליכא לאזקומה בשלמים אלא בתודה וקטאת‬
‫דאל; בשלמים זמנ;ה?א אכל לזרוק דמו או להקטיר אעודיו אפיל; בשלמים הוי למקד קו׳ן ל‪/‬מנו‪ :‬פגול‬
‫השוקט ?המקבל ;המהלך ;הז?רק‬
‫ג‬
‫וחייבים עלי? כרתהאוכל! ואפילו ממנו עמש כרת‪:‬‬
‫אם כשהוא עסוק באקתמאלכעעגוד‪1‬תהללו קשב על הובקלאכלממכו דבל שדלכ? לאכול דהינו הבשר‬
‫אן להקטיר ממכ? דבר שדלכ! להקטיר דהיט אמולים קוץ למקןמו הבשל אכול באכילה והאוכל! אינו עב!ש‬
‫כלעואס קשב על קזק^ לאכלן קוץלותכוקזבק פגול והאוכל; אפילו בתיך זמנו ענוש כרת דכתיב ואם‬
‫האכול יאכל מבשל זבק שלמיו ביזם השלישי לא ירנה המקריב איתי לא יקשכ לו פגיל יהיה זבמקשכ‬
‫לאכול מזבקו ביום השלישי הכתוב מדבל א? איכו מדבר אלא באוכל מזנק? כיוס השלישי אמלתאקר‬
‫(שהוכשר יחזור ויפסל בתמיהא ועוד הרי היא אומר לא יקשב במחשבה הוא כפסלואיכו כפסל כשלישי‬
‫ומדקאמר קיא האכול יאכל דרשינן דבשתי אכילות הכיטב מדבר אקתאכילתאדס דהיינו הבבר׳אקת‬
‫‪6‬כילת מזב* דהינ; האימ;דין;על שתיהן הוא אומד לא ׳קשב ל; פגיל יהיה ‪; :‬בלבד שיקרב המתיר הד•‬
‫ן‪3‬‬
‫ה ס‬
‫‪:‬‬
‫סלי קדשים‬
‫י‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫*‬
‫ן‪/‬ו‬
‫שהוא‬
‫זבחים ‪£‬לכןג‬
‫‪ , £‬א » ע‪,4‬לכלמ י*‬
‫־‪0‬ה»א עי‪$‬ל! המבזתישלא יהא ט פסול אסל אבל אם יש כ? פס!ל <‬
‫הרגאמי‬
‫א‪;,‬‬
‫ך‬
‫»אזיל דגבי פגול כתיכ לא ילבה כדכתיב גבי כשל לומר לך כהלנאע‬
‫גשי לא קרי לה הלבאיו אלאםייקה שהיא סוף ארבע עבודות המתירות א‪0‬פ‪?4‬ל איכזקטע <לע;ל&‬
‫בש^קק כלא מקשבה העןשלת‬
‫הוא עלוי ועומד ע ד שחרק הדם שהוא סיף כל סמתייין‬
‫הפשה והחטאת ששקטן שלא‬
‫י "‬
‫לשמן מוניאן עילי עמל אבל שאר פגול וחייבק ז‪$‬ל* כדת ובלבד שיקרב חמתיד במצותו ״‬
‫ובקי׳איןשלא לשמןע<ביאן מידי כיצד קרב חמתיד במצותו שחט בשתיקה קבל והלך וזרק י״>‬
‫פגול דהא כשלי׳הן מלא לשמן יי לזמנו או ששחט חוץ לזמניקכל זחלך וזרק בשתיקה או ע ש ה *‬
‫ה לאכיל סיתבקוץ וכזית קבל וחלו ייי? י ץ י * י זה " י א שקיכ המתיר במצותו בחגי‬
‫לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ למקומו‪ ,‬קבל והלך הרק הר!־‬
‫למתר היבו הך דאמרן אלא'לדיש‬
‫איירי בשתי עצולות ששקט & י לזמנו או ששחט חוץ לומנו קכל וחלךחדק חוץ למקימי * י‬
‫* ששחט ק‪1‬ל וחלך חרק מוץ למקומו השמח וחחט*׳ששד!טן שלזו‬
‫[™‪ * ? ' V‬ל‬
‫[* ‪:‬‬
‫*אכולבזיתלמקל וכאןבעבודה לשמזקבלוהלךוזרקחוץלזמנואוששחטחוץלןמנוקבלוהלד‬
‫אחת ששחט על מכתלאכול כזית חרק שלא לשמן אז ששחט קבל וחלך וזיק שלא לשמן זח הוא‬
‫לאבולכזיתכחוץוכזיתלםחרכזיו!‬
‫ח‬
‫שלאקרככמצותו*‬
‫' י‬
‫^™™‪'*1‬‬
‫‪ * * M‬למחר וכזית בהדן כחצי זית בחוץ ובחציזית למחר כהציזית ל נ « ‪2‬‬
‫אמררבייהורתזח ״ כ ל *‬
‫וכחצי זית בחוץ שפול וווי!בו ב ר ת ‪.‬‬
‫«םמחשבתח» קדמחימתש ת»וםקיס*ולוףרכיםעליוכדת‬
‫קלס פסול) לפגולוונעבולקא^‬
‫ואמ מחשבת המקים קרמה למחשבת חזםן ‪6‬םול ואץ בו בררת‬
‫^‬
‫׳!‬
‫\ וחכמים אוםרי זה וזה פסול ואין בו כרת לאכול כחצי זית ולהקטיר‬
‫^‬
‫כחעיזיתכשרשאיןאכילחוחקטרחם‪5‬טרפין״‬
‫לאמלכחניזית ולהקטירצחני‬
‫כל ה‪9‬סולין ששחטו שחיטתן כשרה שהשחיפומ‬
‫^ףמ י ‪j‬‬
‫^ ‪ ^ ,‬ק ‪, ,‬ז ‪p , ,‬‬
‫כשרה כזרים בגשי׳ובעבדי׳ אפי׳בקדשי קדשיה‬
‫למקומו כ א ‪ ,‬׳ א ל ק ׳‬
‫‪P : C P X‬‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫ש‬
‫לכ‬
‫‪7‬יןלת‬
‫ה ל נ‬
‫ג‬
‫ע‬
‫‪V‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫כ ן‬
‫ב‬
‫מיע‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י ב י‬
‫ל‬
‫< י ל ‪4‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ז‪32‬‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ה ‪,‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫מ י ע ל י ג‬
‫ל א י‬
‫י א‬
‫ל י ה ע פ ן ס‬
‫ה ל כ ה‬
‫ק‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫כ ל ‪ 3‬י י ה < ד ה‬
‫ז מ כ‬
‫ט‬
‫ש יש‬
‫א‬
‫ה < ק‬
‫‪p‬‬
‫מ ל‬
‫עצטרעיןלעסלן א ^‬
‫שיגמרא זהכא ליכא שיעולא ‪j‬‬
‫הפסולין ששקט!‬
‫^‬
‫״שקיטתן כשרה‬
‫והיא הדק לאמי׳ לכתקלה שוקעי‬
‫לכתי ושקט אתנן הבקר והקריבו‬
‫כפי אהלןהכהניאתהדםמקבלק ואלך מנית בחוכ למל על השקיטה שכשרה בזדים ובפסולים ?לא קתכי‬
‫ששקט? דמשמע דיעבל אין לכתקלהלא אלא משום טמאים בלבל לטמא לכתקלה לא ישקיט גזרי*‬
‫שמא יגע בבשל וטמא ששחט בקלשיס וכשלים לאמשכקתלה אלאבסכיכא אליכא זכגין שה?א עומל‬
‫חיץ לשלה ישיקט הבהמה שבתיך העזלה להא שקיטת קדשים בעזלה ה?יא?אין טמא נכנס לעולים‬
‫ומטמא מ ד ץ שאינו מטמא את הסכין דלאןאב הטומאה היא אז בטמא מת ?כגון שבלק קלועים‬
‫שלקכהושחט בה אבל בסכין לא שטמא מת מטמא את הסכין להיית אכ הטומאה כיונא בו והסכין'‬
‫לפיכך הן פוסלים אתהקרבן במקשבה הואיל ?ראויין לעבודה זו מקשבתן מקשב*‬
‫מטמא את הבשר‪:‬‬
‫שקבל? את הדם על מכת לאכול)להקטיר קוץ לזמנו אן קוץ למקומו‪:‬‬
‫יכלן הפסילים‪:‬‬
‫זפ?סלת‪:‬‬
‫אם יש דם הנפש עוד בבהמה יחזור הכשר לעבודה ויקכל ויזרוק ? קזכקכשר שאיןעמשבתןשלאלופיסלמן‬
‫בקצלה לפי שאיק ראויין לה ואין המקשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראןי ובמקיס הראו•‬
‫יקזיד לכשר ולא‬
‫ב‬
‫לעיוד דכת־ב המקריב אות! לא יקשב בראוי להקמה הכתוב מדכר‪:‬‬
‫נתגז פסול על גבי הכבש שלא כנ‪4‬ד היסוד דהויא׳ נתיבה ש ‪$‬‬
‫מפסיל במה שנתן אותו לפסול‪:‬‬
‫ד<זכ‬
‫ש‬
‫ובלבד שלא יודוטמאי׳נוגעי׳ בכשר ל^יכ׳חס פופלי במחשב׳וכלן‬
‫שקבלו את חרס חוץ לזמנו וחוץ למקומו אם יש דם הנפש יחזוד‬
‫קבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לבשי*‬
‫ב‬
‫הכשר ויקכל ״‬
‫קיכל מימינו וגחן ל?ז‪0‬אלו יחזיר ליסיגו קכל ככלי קדש וגת|‬
‫גכןיז‬
‫כמקומה‬
‫זצחיס * מ ן ג‬
‫!מקומה אי שנתן את הכתבים למטה למעלה יחזור הכשר ויקבל וצריכה לאשמועינן בכלה! דאית ליה‬
‫*גקכתא בקזדה דאי אשעעיכן ברישא הוא אמיכא הכך ל*זזו לעבודת בבור כגון טמא דמוי לכתקלה בצמר‬
‫*הילכךנגי יקיל איכא תקכע׳ בקודה אבל שמאל דלא קזיא לעבודתניכור אימא דליתליה תקכעא בתזרה‬
‫*איאשמעיכן שמאלהוה אמיבאשמאלאיתלהתקכתאבקזרה שבן יש בה הכשר כיוס סכפורים שכהן גדול‬‫בוטל אתהמקתהבימיבולאת הלן*‬
‫גכליחוליחזיד לכלי קדש בשפך מ ן הכלי על‪-‬חדצ&ח ואספו ‪-‬משמאל! אבל כלי חול אימא לא ואי‬
‫‪ $‬ש ר נתנו על גכי חככש שלא כבגד חיסור נתן את חנחגק למטח אשמכטכן כלי קול דקזו לקלושיכהו‬
‫אבל קכך אימא לא בליכא‪:‬‬
‫־* םעלח^ואת הנתגין לםעלח למטח את חגתגיס מכפנים נחוץ‬
‫ג • לאכל דבר שאין דדכ‪1‬‬
‫"ןאת הנתבק בחוץ בשמם אם יש דם חנפש^חזור חכשי• ‪-‬ויקבל•‬
‫‪ J • f‬השוחט אתחזבח לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר י לאכול חוץ לומכו או ק?ז למקומו‪:‬‬
‫י ורבי אליעזר פיסל ואין הלכה‬
‫ש י ש ו ו ק דרכי לחקמידכשד ד א ל ^ נ ו י י פ ו ‪ 0‬ן » ^ ! ^‬
‫קיפה‬
‫ד‬
‫לאכול ולהקטיר ר ב ד שדרכו להקטיר פחות מגזית ב ש לאכול כרכי אליעזר ‪:‬‬
‫תבצין ודק דק שבשזלי קדרה‪:‬‬
‫*חצי זית ולהקטיר כחצי זית כשדשאין אכילה והקטרה מ צ ט ^ ץ ^‬
‫אלל שיורי הבשל הכלבקים בעוד‬
‫השוחט את חזבח לאכול כזית מןחעור מן הרוטב‬
‫ד‬
‫י‬
‫פירושאקרגיד‬
‫בשעתקפשט •‬
‫^ ^ ״ ^ ^ ‪ 1 m ] Q m w v a‬״ ‪^ ] ^ ^ D a‬‬
‫&‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫‪3‬י‬
‫ש‬
‫ד‬
‫י‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫ז‬
‫ל שהוא קשה ואיכודאוי ל‬
‫א‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪r‬‬
‫ו‬
‫ג‬
‫פ‬
‫לאכילה שחורין מעילו בלעז‪ :‬י‬
‫!»‬
‫!‬
‫!‬
‫הקרניס ‪, LI0,‬אפי׳ מהשי*‬
‫״ייי י‬
‫השוחט את ה מ י ק י ^ י א כ י ל «‬
‫״‬
‫נו״רוטטא*‬
‫שליאבחוץ ל א » ל המולק חורין בפנים לאכול ביציהם ™ ‪ V‬בהן קרובלכשרשכשקותכי אוי״‬
‫לא פגלחלב אמוקדשץ וביצי תוייז אין ת״בין עליהן משים * ' י י יובא ממנו דס לא קשיב כבשר‪:‬‬
‫^ ת ד ״ ״ מ א * ‪ -‬י ‪ ? ,‬ח נ ו ו * * ׳ ן נ י ״ ר‪3‬י אווותא ודי‪.1‬למחי ואין קייביןעליהםי״וםפגולא•‬
‫*‪,‬להוציאו ל ״ ו ץ רבי יהירה פיסל וחכמי מכשירין שחטו על מני* היה הובח פגול שחשב ע ל מ ד ו‬
‫לאכלומ׳זלזמבו ואכל מאלו ע‬
‫‪:‬ליתנועלגביחנבששלא כבגד חיסור ליתן את חנתגק‪ .‬ל ^ ז‬
‫וטמא אם אכל מאחד‬
‫פטור‪:‬‬
‫ל ע ל ן ואת חנתנק למעלן למטן את חגתנין כפנים בחיץ ™‬
‫מאלחבטומאתהג׳ףמובק כשר‬
‫*בחנק בחוץ בפגים שיאכלוהו טמאים שיקריבוהו טמאי<=‬
‫ויאכלוהו עריליישיקריבוהועילים לשבר עצמות חפםח ולאכול איבו קייב משוס אוכל קדשים‬
‫בטומאת הגיף‪ :‬ה השוקע‬
‫‪ 0 0‬ג ו נ א לערב דםו בדם פסולין כשד שאין חמחשכ׳‪3‬וסלת«לא‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫;‬
‫ט‬
‫‪0‬‬
‫חוץ‬
‫את המוקדשים כלהיכא דנקע‬
‫האילשנא מיידי בנקמת׳ לאכול‬
‫שליל שבמעיה או שליה העוד החופה את הילד אין מחשבה ‪ 11.‬פוסלת את הזבק דשליל ושליא‬
‫לא פגל הכי קאמר השוחט את המוקדשים לאכול שליל או שליה חוץ‬
‫לאו גופא דזבקא הוא‪:‬‬
‫קלבהמוקדשיןוביביתודיןאין קייבין‬
‫למקומו לא פסל ואם קשב לאכולמהןקק לזמנו לאפגל‪:‬‬
‫בעליהן משום פגול אם פגלבזבק ואכלמקלב שבדדיה לא מקייב עליה משוס פגול דלאזגיפו דזבחא‬
‫להניח את דמו אל את אמורי! למחר לא שיקטירם למקד דקאי מקשבת קוץ‬
‫ן‬
‫;<ןןא‪ :‬׳‬
‫׳לומנל היא ופגול גמור הוי אלא על מכת שיניה הכל למקר ולא יקטירם ‪ :‬רבי יהודה פוסל הואיל‬
‫׳מפסיל בהונאה ובהמק קפסיל נמי כמקשבת הונאה והנוק וכשם שחם הניקן למקד פסול דדם‬
‫וקכמיס מכשיריה‬
‫•כפסל בשקיעת הקמה כך אס קשב עליהן להביקם לממד פסל ‪:‬‬
‫ל‬
‫הואיל ולא חשכ לא להקטיר ולא לזדיק ולא לאכיל ח?ץ לזמכו וכן לא קשב לא להקטיר ולא‬‫‪:‬לזרוק ולא לאכול חק למקומו אף על פי שחשב להכיח למחר או להוניא ח׳׳ן למקומו לא פסל והלכה‬
‫כקכמיםוחאדלא פסל רבי יהודה במקשב בדמים הכתכים למטה לתת א ועס למעלה הואיל ואניעשה‬
‫ק פ ס ל משום דסבירא ליה לרבי יהולה שהקישב לזרוק הדם על המזבק אפילו שלא במקומו כאלו קשב‬
‫לזרקו‬
‫*‬
‫ד‬
‫א‬
‫זבחים פרגן ד‬
‫׳•לזרקובמקומו ובלבל שלא יחשוב לזריק מק לעזרה‪:‬‬
‫;‬
‫אומרים כל הכעכים על מובק הקניןיש מהן שעעוכים ארבע מתמי* י •‬
‫־בית שמאי‬
‫שטעינים שתים שהן איבע ויש שטעזבי׳עתכהאתתכדתכן בארך פ י ? ‪1‬‬
‫והשתא קאמרדכצןשצא נתןאצא מענהאקתכדיעכל כפללכעיכולם זבקידישפד שפיכהאחעמשמ*‬
‫י‬
‫מדצא כתיב סביב למשמע שתי‬
‫‪1‬‬
‫;‪»-*jr»»wp‬־‬
‫‪:‬‬
‫׳־״״אז‬
‫« * ״«««״*‪ " 1‬י י‬
‫^ ‪ ^ £‬״ * ? ? י ן ״‬
‫‪^;,,^Upri.‬‬
‫נ‬
‫‪., .‬‬
‫חתלייםנייחמליפקימייה־פחוהחטאת״לא־ישסןי‬
‫‪.‬‬
‫•*‪nr‬‬
‫‪<»»1‬״״‪0,‬״«‪**1.™.‬‬
‫םי׳נו״־״‬
‫«םגת‪1‬א״״י‪ ..‬ינ״ב״ ״‪»,‬מ״ ״״״וץ‪ 6‬״ «• ג״ז‬
‫ש‬
‫?נ‬
‫שנ‬
‫סנ‬
‫םזחםחמתנ^ויאנ־יייפ״ךאםנתגונאגתקנןואח״שיי•‬
‫מ‬
‫י‬
‫סנדי אהבי מקרא למש ‪F‬‬
‫*‬
‫ואקט מסורע ד מ ש‬
‫ס ל כ ן טפי מלא מעסורעובכל‬
‫היא ממקרא והמלה! חמש א‬
‫ארבעה למנוה והר לעכב ואם‬
‫לפיכך חטאת יכל הזבחים לבית הלל ולביתי שמאי שאד הזבחים תו ‪f‬‬
‫נתן מתנת אחע כפל‪:‬‬
‫מקטאתכתן את הראשונה כתקנה ואת השטה במת שכת אכילת בשל חיץ לזמ‪:‬ה כעד יכשר הקרבן ליקרכ‬
‫על ילי מתנה לאשוכה לאין השניה מתרת הכשר שהרי הוער על ילי מתנה ראשונה הילכך איכה מפגלת‪:‬‬
‫כתןאתהדאשזכה מק לומכה כ?׳פגיל וחייבין עליז כלת שאין מחשבת ‪ p p‬למקומו‪ :‬׳ישניה מיציאתו מיל»‬
‫אס חשל אקתמכל המתכות לא כפל דכפל העלם‬
‫פגול שהרי חיקבעבראשונה שקלבי כל מתירי!‪ :‬כ‬
‫דבל כתיכ וע&ה לפל מאפל עשה לפר קקטאתכן יעשה לו ומקלא שאיכו כריך הוא שהלי כל עכולותא‬
‫‪0‬מ‪£‬לשובוא‪0‬לכפי‪.‬ל באזהרת היאות שבו הוא דאתא והכי משמע יעשה ל! כאשר כתבתי לו עשיותיו‬
‫לב־כך אם נתכן כלן כתקנן הואיל‬
‫ושנה ע‪-‬יהם לעכב שאם חסר אחת מן המתכית לא כפר‪:‬‬
‫וכצן מתירות אין זו מערת בלא זי יאין ‪ 11‬מפגלת בלא זו‪ :‬ואחת שלא כתקכה במחשבת חק לזמכו פסיל‬
‫אלו דכלים אין חייבין‬
‫נ‬
‫שצח היתר בראשונות )אין מ כרת שאין מפגלים כחצי מתיר‪:‬‬
‫הקומץ אם קמץעלמכת לאכילשילים למחרוכתפגלה המכחה‬
‫עציהן כרת באכילתן משום פגול‪:‬‬
‫איןהאוכל אתהקימץ ככלת שאין הפגול חל אלא על לכר שיש»‬
‫שאינה נאכלת אצא ליום ולילה‪:‬‬
‫מתירין אקרים לפגול משלמי ילפינן ליה לכתיב ואס האכול יאכל מכשל זבח שלמיו וממה שלמי׳ מתחלים‬
‫שיש להן מתילייבין לא דם בין למזבח שהלם מתיל להקטיר האמורי' למובק והאמורין מתירין הבשר לאדם‬
‫וחייבים עליהןמשום פגול אף כלשישלומתיליןבין לאלם בין למזבח חייבים עלי? משוס פעל לאפויף‬
‫כל הנך דחשיב כמתטתין שאין להן מתורץ אלא הן עצמן מתילי׳ לאקלים שהאוכל מהן איכו קי<‬
‫והלבוכה אין אקל מתילה אלא היא מתלת את המכקהכמוהקומץ‪ :‬מכחת נדבת‬
‫משום פגול‪:‬‬
‫כהכיםכלהכליל יאינהכקמנתהילכךאין אחר מתירה‪ :‬מכחת כהן משיח להיכו חכיתי כהן גדול‬
‫שהיא קליבה בכל יום מחניתה בנקל ומחניתה בערב‪ :‬ומנחת נסכים לא גרםיכן להא מפלג פליגי כה‬
‫והדס הוא המתיל‪ :‬והנסכים הבאים בפני עבמן כגון‬
‫ויש ייליין כין באה עם הזבח לבאה בפני עבמה •י‬
‫סהתכדב מכיזתכסכים בלא זבח כדאמריכן כמכחועמקגדכ אדם מנחתבםכים בפני עצמה אי בסי הביאה‬
‫בשניל היכת אלא שהכיא זנחו היום וכסכיו לעקל דאקד עוד וקנקתס וכסכיקם אפי למקד אבל אס הביאן‬
‫עם וכסו‬
‫ש‬
‫מ ע‬
‫*‬
‫מ‬
‫חייבין עליהם מ ש ו & פגור־יהקומץ והלבונה והקטורת וסנה*‬
‫‪W‬‬
‫כ ח ב י מ וםנחרתכחןסשיח והדםוהנסכים הבאים בפני‬
‫דכיי רבי מאיד וחכ‪0‬י‪ 0‬אומרים*!* הגאים עם הבהמה ל ת מ מ ן‬
‫מ ל ממדע‬
‫ש‬
‫זבחים <‪£‬דק ד‬
‫ח‬
‫ןלזזבחו ופגל בזבת נתפגלו הנסכים ‪ :‬וחכמים א;מריס אף הבאים עם המהמה לכמן דימל להקריבבסכיס‬
‫לוגשמןשלמטרע‬
‫למסימכא שאין הזכקמקילןליקרכ אלא הןמתיריםאת עבמ ן והלכה כחכמים ‪:‬‬
‫‪ ' °‬י ^כלין‪ :‬אין קייבין עלי; משי׳פגול אם עגל באשם לא כסגל הל»ג;אף על פי שהלוג תלוי כאשם דכתיב‬
‫*נללססאשםלאםלא כעןעלם האשם תחלה אין כתיכתהשמן כלום אפילו הכי כיו! לאלם מביא אשמו‬
‫עכשיו ול׳גו עד עשרה ימיט‬
‫מזל מצורע דבי שמעון אומד אין חייבים עליו מ ש ו ט ‪ S u a‬ודכי כמכא שאין האשם עתידו וכיון‬
‫לאין לו מעילים אין‪ .‬תייביןעלינ‬
‫םאיי אומר חייבץ עליו משום שגיל שדם האשם מתירו ובל שיש‬
‫משום פגול‪ :‬ולכי מאיל אומלילוג‬
‫ל ו מתירים בין לאדמ כין למזבח חייבין עליי משום פגול ‪ 9‬ד‬
‫הכא עם האשם כו ביום חייכין‬
‫*עולה ד‪0‬ח מתיר את בשדח למזבח ועורח לכחגים עולת חעון״‬
‫עליו משוס פגולאםפגל כאש*‬
‫ןדמח מתיר את בשדח למזבח חטאת חעוף דמח מתיר את בשרח‬
‫לכחנים *ריס חנשדפייושעירים חנשרפי׳דםן מתיד את אימוריחן ואי ן הלכי כרבי מאיל‪ :‬כין לא ל •‬
‫ליקרב דבי שמעון אומד כל שאיני על םזבחחחיעון כשלמים אין כין למזבח או לזה או לזה‪ :‬ד‬
‫העולה דמה עתיד את בשד‪$‬‬
‫קדשי גויס אץ חייבין עליהן‬
‫‪n‬‬
‫י‪1‬וייכץ עליי ‪ 0‬ש ו ס פגול *‬
‫למובת דכתיב מרקו את הד‪$‬‬
‫נןשום פגול נותר וטמא וחשחטן בחוץ פטור דברי רבי מאיר רבי‬
‫והדר וערכו‪ :‬זאתעזדס לכהכים‬
‫יוסי מחייב דבדיס שאץ חייבץ עליהם משום פגול חייבץ עליחבש‬
‫גמר העולה אשר הקריכאין לו‬
‫‪ 0‬ש ו ‪ 0‬נותר משום טסויי* חוץ מן הדס רבי שםעץ אומד בדבר‬
‫אלא לאקר זריקה‪:‬חטאת העיף‬
‫שדרכן לחאכר־^ אבל בגין העצים וחלבונךין והקטרת אין חייבץ‬
‫שהיא כאכלתלכהכים כעקאלן‬
‫לשם ששה רבדים הזבח נזבח‬
‫ו‬
‫וגליהם משום טומאה״‬
‫מלכתיב לכל חטאעם לרבות‬
‫לשכם‬
‫ריח‬
‫לשם‬
‫אשם‬
‫לשם‬
‫חשם‬
‫לשם‬
‫חזובח‬
‫לשם חזבח לשם‬
‫סטאתהעזף דלאתיעא נבילה‬
‫גיחוח וחחטארמ והאשם לשם ח‪10‬את אמד דבי יוסי אף מי של*י* היא ‪ :‬פרי© הנשרפים פר ביק‬
‫מ כ‬
‫חימ‪....‬‬
‫משיח ופד העלם דבר מל בבול‬
‫<&ר יזם הכפודי ושעירים הבשרפ׳' שעיר יום הכפודיס ושקמדי עז שכל אל! ליק טעוןהזיה לפכים ואמודמןן‬
‫קרבים על מזבח העולה ושאר הבשר בשרף בביתהדשן והואיל;דמן עתיר אתאעודיהן ליקרב אם פגלכהן‬
‫ןא ל אע א ימוריהן חייב עליהן משוס פגול‪ :‬כל שאינו על עזכמ החנון כשלמים לשגול כשלמים הוא ללתיב‬
‫»ה שלמים מיוחדים שמתן דמן על מזבח החנון אף כל שלמן נתן על מזבק החנון לאפוקי פרים הנשרפים‬
‫קדשי גויס שהגוי©‬
‫ושעירים הכשלפיס שדמן טעון הזיה ומתן דמים בפנים ואין הלכה כרבי שמנמן‪ •:‬ה‬
‫כוללים כדרים ונדבות כישלאל לכתיבבפדשתאעול איש אישמביתישראלאשר יקריבו קרבכם לכל נדריהן‬
‫ולכל נלבותס וללשינן מה תל איש איש ללבותאתהגויס שנולדים נדלים וכלטתכישלאל‪ :‬אין חייבין משעי‬
‫*גול כותר וטמא דפגול יליף מכוער כגולה שוה דעון עון וכותל יליף מטמ'כגזרה שוה לחלול חלול וכעמו{‬
‫כתיב ויכזרו מקלשי בכי ישלאל ולא עקדשי גויס ואין הלכה כדבי מאיר ‪ :‬דברים שאין חייבין עליהם משו*‬
‫•גול כגק הקומץ והקטרת וכל השנמין במשנתכ ו חייבי ן משום טומאה האוכלן בטומאתה גוף סייב כרתי*‪,‬‬
‫‪ pp‬מן הדם דמעטיה קרא דכתיכ;אני כתתי! לכס שלכם יהא כשאר מוליןילא כקדשים ועוד כתיב על‬
‫העזכחלכפר לכפרה כעעיו ולא למעילה הילכו אין חייכין עליו לא משום טומא' ולא משום כותר ולא מש<‪0‬‬
‫פ‪0‬ל אלא משויאוכל דם גרידא‪ :‬בדבר שדרכן להאכל שדרך בני אדס לאכלן ואף על פי שהוא מן הכקטר*״‬
‫כגון קומץ ומנחתבהנים והדומים לה אבל לבונה ועבים וקטרת אין לזייבין עליהן משום טומאה ורבכן‬
‫פליגי עליה ומרבו להו לטומאה מקרא דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא והבשר יעירא לרבות עני׳ ולבונה‬
‫‪#‬הלכה כחכמים לעבים ולבינה במי יש בהן משום טומאה;אי ן לך עבים מטטאין אלא עבים של קרבן בלבל‬
‫לשם זבח לאפיקי שבוי קדש כגון לשם זכת‬
‫ו‬
‫‪0‬אם נגעה בהן טימאה אסור לשרפן על גבי המזבח‪:‬‬
‫אשר‪ :‬לשם זובח לאפיקי שבוי בעלים כדילפינן לעיל בריש פרק קמא ממונא שפתיך תשמור ועשיתכאשל‬
‫נדרת לה׳אלתיך נדבה!כוי‪ :‬לשם אשים לאפוקי אם שחט! על מבת לעשותו מתכותבלויית בנהלים‪ :‬לש&‬
‫לשם הנקתדוק נחתרוח להקדוש כדון‬
‫<־יס לאפוקי אם גלאן תקלס חוץ למערכה לתו לא עסקי דיחא‪:‬‬
‫כ‬
‫הוא‬
‫‪,‬‬
‫*נחים ‪ p i n‬ח‬
‫»‪8‬וא שאמ׳ונעש׳ ל«נ< מ ל חכי ילפינןלהו מדכתייאשה < ‪ ,‬ק ק ‪ < ^ j j , ^ $‬ן ^ ‪3‬יאן עגמ•‬
‫ן^א לימ‬
‫אף מ׳ שלא היק בלב; לשם אחל מכל אל; אלא שחט; סתם כשל שהוא תנאי ביתדין שישקוט‬
‫‪ ,‬א שלא לשק‬
‫‪,‬ן^ ן‬
‫לשמךלמא אעילמיער שלא לשמן‪:‬שאין המחשבה הולכע אלא‬
‫אף ט אמל׳ הבעלים לשמן לא; מלי ח?א דלאו בדלה; תליא מלתא לכתיב המקריב לא יחשב וסל^י‬
‫כלבימסי‪:‬‬
‫מקומן של;במים תיזז בלבו לשפם אחד מכל אלו כשר שחוא תנאי בית דין'‪fiw‬‬
‫^ ןן‪-‬ן‬
‫המחשבה חולכת אלא אחד תעובד ־>‬
‫קדשי קדשים ע‬
‫אתהו מקומן ש ל זבחי׳ קדשי קדשי׳שחיפזהז‬
‫^ך*\ן ךן‬
‫עולותקטאות;אשמות‪ :‬שחיטתן‬
‫בצ‪6‬וןפד יעעיי של יום חכפורים שחיניימ‬
‫״ ‪-.‬‬
‫<צפ;ן ע;לה כהדיא כתיב בה‬
‫בעפק וקבול דמן פכא שדת בע‪6‬ק ודמ ן טעק ח?יח על בין חבדיפי‬
‫)שקט אותה על ירן המובק בפ;כ‬
‫ועל הפרוכת ועל מזבח חזחב וסחנדח אחת מהם מעכבר־! ש י א‬
‫‪/‬זטאת כעיב בה במקום אשד‬
‫לאנתןל*‬
‫ר‬
‫קכ‬
‫‪:‬‬
‫‪0‬ם‬
‫ש‬
‫ה ע ן ב ל‬
‫כ‬
‫ע‬
‫א י ה‬
‫ה‬
‫מ י‬
‫ז‬
‫משקט העולה תשקט החטאת‬
‫י‬
‫‪£‬שם כתיב ביה במקום‬
‫‪£‬‬
‫^ ה״לה י &‬
‫| י** י * {‬
‫האשם שח״טין־ן‬
‫»נגי חכא וקב‪/‬ל דעןכצפקאף‬
‫*‬
‫»‬
‫‪p‬‬
‫כ ג ש‬
‫ז‬
‫‪v‬‬
‫}‬
‫‪p‬‬
‫חדסחיח שופך על יסוד מעדבי׳של מזבח חחיעון אם‬
‫ב •ריס נןנשדפי׳ושעידיס חגשרפים שחיטתן מגפי!‬
‫עכב•‬
‫וקבול דמן בבלי שרת מנפק ודמן טעון חזייח על הפרוכת וער^‬
‫מזבח הזחב מתכ׳*חת מחן מעכבת שירי הדם חיח שופך על יסוד‬
‫‪0‬ערבית של מזבח החיעון אס לא נתז לא עיכב אלו ואלו גשרפין‬
‫‪v7‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫זגמקום שחיטה דסמיך ל‪£‬תי‪#‬ה‬
‫־׳עתיב;לקק מדם קפד אלא מש;ם‬
‫דאיכא אשמו של מכורעשהבהן היה מקבלמקנתדמז ככפז דכתיכ ולקח הכהן מדם האשם לנתן מה נתינה‬
‫במגעו של כהן באצבעו אף לקיקה בעכמו של כהן משום הכי לא כתב הכא וקבול דמן שאין קבול‬
‫דמן שזה וקשוס ללא ם‪4‬י ליה בלא קבלת כלי שלאקר שקבל כהן אקד מקנת דם בידו היה כהן‬
‫‪(1‬קד מקכל הדם בכלי משוס הכי קדר תני בהליא אשם מצורע אשם תלוי שקיטתן בצפון וקבול‬
‫עד ושעיר של יום הכפורים אף על גב דנפון בעולה הוא דכתיב אקדי*‬
‫׳למןבכל׳ שדת בבעון‪:‬‬
‫׳נ^אלקטאות ברישא לאילי דאתיאמדדשאקביבאלאזזחטאות פנימיות אידי דנככס דמן לפכי לפנים‬
‫*מיבא ליה;אקדמינה; לשאר מטאות ואנה! נמישקיטתץ בצפון לכתיב!שקט את קקטאתבמקום הכמל*ז‬
‫?קלאימידאה^דהא כתיב במקום אשל תשקט העולה עשקטהקטאתאלא זה בבה אבלכלהקטאו^‬
‫קיהז טעונות צפון‪ :‬י וקבול דמן בכלי שרת דכתיב בעולת סיבי וישם באגנות וממנה למל! כל‬
‫הזיה על בין הבדים עומד בין שבי בדי ארון ומזה אקע למעל‪$‬‬
‫*דבקים להמת טעונים כ ל י ‪:‬‬
‫ושבע למטה כעל עבי! של כפילע»לא היו כוגעיט בה ‪ :‬ועל הפרוכת דכתיב וכן יעשה לא&‬
‫ועל מ‪/‬בק הזהב'כלכתיב ויצא אל קעזבק בסלל עגולת יום הכפולים בפלשת אקיי‬
‫מועל‪:‬‬
‫מתגה אקת ממגבת כלאמלן בפלק בית שמאי לבפל העלם לבל כתיב ועשק לפל באשל‬
‫«מת‪:‬‬
‫מנשה לפל קקטאת כן יעשה לו וקלא יתידא הוא לעכב שאםקסל אמת מן המתגות לא כפל וללשילן‬
‫נדל‬
‫ועשה לפר זה פר יום הכפולים לנליליה־כמי מתנה אקת\מעכבעכמו פד העלם לבל‪:‬‬
‫»‪49‬ןדם היה שוען על יסוד מערבי לכתיב אל יסוד עזבק העולה אשד פעק אהל מועד ואהל ‪m‬‬
‫אם'לא כען שידי הדם ליסוד לא עככ הכפרה דבתד הזא^ג‬
‫למערבו של מזבח הקגון היה ‪:‬‬
‫ומתן למים לפנים כתיב וכלה מכפל את הקלש למשמע שכבד שלמו כל הכפרוע כלן‪:‬‬
‫פריס הנשרפים פר העלם ופר כהן משיק שאין כאכלים לכהנים אלא נשרפים קלן‬
‫ב‬
‫הזיה‬
‫;שעירים הנשרפים ©עןרי עב;לח זדה שה;קש; לעד העלם לכל דבריהם‪:‬‬
‫‪5‬יד!שלים‪:‬‬
‫יעל הפרוכת שבע הזיות על הפרוכת אבל כין הבדים לא כתיב כהו הזיה כמו בפר של יוםהכפורי*‬
‫אלו ואלו של מם הכמרים ושאר הנשרפים כשרפיע‬
‫לכתיב ביה והזה כאצכעו ע ל פט םכעןדת‪:‬‬
‫כבית‬
‫‪,‬‬
‫זבחים פ ו ק ח ׳‬
‫י‬
‫*בית ה*שן למקום שמוניאים שס את הדשן של מובס הקנון לכתיב ביה והוציא את הדשן אל׳מיזדן‬
‫אלו הן קטאוע הנמר שאמ‬
‫‪J‬‬
‫לעשנה זבפדיס הנשרפים כתיב אל שפך הדשן ישרף ;‬
‫שעיר* ראשי קדשים ושל מועדות שהן על מזבלו‬
‫צליכין להזכילם שהרי הפנימיות כגר בשנו‪:‬‬
‫עלה בכבש‬
‫*קצין י• שקיעתן כצפון שהלי לעדבו כבנין אכ לכל החטאות שהן טעזכות נפון‪:‬‬
‫ופנה לסוככ מפני שלעס כתן ע&‬
‫חטאות הציבור וחיחידאלוחן חטאות הקרכות ובאצבע צריך לעקוזד‬
‫ג‬
‫ג ב י ת מדשן•‬
‫העיבור שעירי דאשי חדשים ו ש ל מועדות שחיטתן בצפץ וקבול ]על גבי סובב אבל ככל שאר ה‬
‫וימן בכלי שדת מגפון ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנור־ו הדמים שהן תקתיכיס מן הקוע‬
‫מיצר עלרח בכבש ופגרי! למובכ ובא לו לקרן דרומית מורחירת ולמטה וממד על הרצפה אצל‬
‫ב«רהי עפונית צפוביח מערבי״מערבית דרומי׳שיריחדמ חיח ש י ע ן ו ד ת המזבח וזורק מן הכלי וכל‬
‫* ל יסוד דרומית ונאכלין לפגים מן חקלעי׳לוכרי כהבח בכל מאכל מקום שיגיעלקזבק כשל‪ :‬ובא‬
‫חעולח קדשי קדשים שחיטתן לו לקלן דלומיע מולקית שב©‬
‫ד‬
‫ליום ולילח עד חצות •‬
‫&»פון וקבול דמן בכלי שרת יגצ‪1‬וון ודמן טעון שתי םתבורמ שחן הוא פוגע ראשון כלקיימא ל ן‬
‫כל פונות שאתה פוכה לא יהי!‬
‫ארבע‬
‫אלא דרך ימין)הכבש כדרו«‬
‫וכשעולה בו ופנה למזבק במנ‪6‬‬
‫ל‬
‫ימינו למזרק ופונה לימינו‬
‫למןלח ובא לו לאותה הקרן והולך ומקיף בסובב ד ד ן ימין ופני; למזבק מן הדרום למורק וממודש‬
‫לצפין ומצפון למערב דהינו דרך ימין‪ :‬ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש קמזבק בכל ווית וזוית‬
‫על יסוד דרומית דילפיכן ילידתו מן הככש בקטאות הקצונוע ושירי קלם נידו‬
‫שכה קלוי קרן‪:‬‬
‫*ןיניאתו לק ההיכל ושידים סכמימיים היד! מה יציאתו מן ההיכל היה נותן שילי הדם‪ .‬בסמוך לו‬
‫^ א יסוד תעלבי כדכתיב אשר פתק אתל מועד דהיכו לנד ‪-‬מצרב שהוא סמוך להיכל אף ירידתן‬
‫» ן הככש נותן השירים כסמיך לו דחינו יסוד ללומי הסמוך לככש שהככש כלרוס‪ :‬לפטם מן חקלעזפ‬
‫לפי שבמשכן היו קלעים היקף לקצר אהל מועד וכקטאת כתיב במקום קדוש תאכל בקנר אהל‬
‫לוכדי כהונה לגבי קטאת ואש*‬
‫*!עד ובבית עולמים היתה קומת הגמלה כמקום סקלעיס‪:‬‬
‫בכל מאכל משים לבעי לעתבא בפסק לאינו באכ‪$‬‬
‫*ונקה כתיב כל וכר בכהניםיאכל אותה‪:‬‬
‫‪ £‬לא כלי תנא בכלה! בכל מאכל‪ :‬ליום ולילה דכתיב ובשר זבק תידת שלמיו ביום ההוא יאכל למדמ‬
‫לעולה שנאכלת ליום אקל קטאת ואשם מכין תלמוד לומר זבק‪ :‬ע ד קצותסייג עשוקכמיס לתורה‬
‫העילה קלש*‬
‫ד‬
‫להרחיק את האדם מן העברה דהא קרא לא יטק ממנו עד בקד קאמד‪:‬‬
‫•ןלשים היא ליפסל במנא תטבול יום ובמקוסל כפולים ומועלים בה ומשום דלא כתג בה בקרא קדש!‬
‫•ןדשים היא כמו בקטאע ואשם אשמעיכן מגא סכא דהיא כמי קדשי קדשים ©חטאת ואשם שהל*‬
‫שתי מתכות בקרן מורקית צפונית ובקרן מערבית‬
‫* י א שוה להם למקום שקיטתן וקבלת למן‪:‬‬
‫‪^.‬ומית שככנדה באלכסון וטעמא משום דקלן מורתיע דרומית לא היה לו יסוד לפי שלא ה י *‬
‫פקלקו של בטמן שנתנבא יעקב עליו כבקר יאכל עד באקסכתיה יתבכי מקדשא דבר המקול*‬
‫לדמום לא יהא אלא בקלקו של בנימין ואויט סקק לא היה כקלק? שתמזבת היה תגפמ‬
‫כקלקו של יהודה אמה כמזרקו ואמה בדרומו הל אורך מזרק ודרום בעובי אמה אלא שלא היעין‬
‫אמה שבמזלק על פכי כל המזרק שכשמגיע לקרן מזרקית צפונית היתח כלה בתוך אמה לקרן וכן‬
‫אכילת האמה הדרומית לא היתה מהלכת על פכי כל הדרום שכשמגעת לקרן דרומית מערכיין‬
‫*יעה כלה סמוך לקק אמת כמצא יסוד לשלש הקלנות הילכך היה מתקיל כקרן כפוכית מזלקית‬
‫<ן»איל <קרן דרומית מזרקית אין לה יסיד לפי שלא היה בחלקו של עודף שנתנבא עליו יעקכוע;ל‪$‬‬
‫לאעלן‬
‫גועוכה תקלה ממן למה כנגד היסוד הלכך בעי הכן תרתי‬
‫זנדזים *דק ‪h‬‬
‫ז‪>*1‬מק לשתי מתכות שחן איבעבעיכן כדי שיהא עתן הדם באלכע למות המזבח לכתיב ו ז ר ק ו נ י *‬
‫*גלהמזבק סביב אי זזלקז יכול יזלקכו מריקה אקתתל סביב ואי אפשל להקיף מליקה אי סביב יכיל' '‪*P‬‬
‫גקוט תלמוד לזמר חרקו ואין זריקה אלא מרחיק וכקוט אי אפשל להקיף אלא באנבע הא כיבד מיק שהן‬
‫»‪ rnp‬שהן ארבע‪ :‬וטעינה הפשט ונתוק כדכקיב והפשיט אתהעילק ונתח אותה לנעקיה‪? :‬כלי*‬
‫לא שיי כלח בשדפתעל גבי האש‪:‬‬
‫זב‬
‫ארבע וטעונה הפשט וניתוח וכליל לאישים* ־ ח‬
‫זבחי שלמי נמר כבשי‬
‫ה‬
‫מצרתי‪-‬אשם גזלו׳האמור כשמעת שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות אשם מילות אשם מעילוי*‬
‫אשם שפחח חרושה אשם נזיד אשבש מצורע אשם תלוישחיטתן‬
‫הפקלק ‪ :‬אשם מעילות הנהנה‬
‫בצפון וקבול דמן בבלי שרת בצ‪6‬ון ודמן טעון שתי מחבורת שחן‬
‫מן ההקדש‪ :‬אשם שפקה קלופה‬
‫ארבע ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כחובה בכר‪-‬י מאכל ליל*‬
‫? י׳‬
‫״ ‪°‬‬
‫חתודחואילנזירקדשיםקליסשחיטתן‬
‫‪1‬‬
‫וחציה בתקולק המיועדתלעבל זלילהעדחעות•‬
‫בכל מקים בעזרח ודמן טעון שתי מחנות שהן ארבע ו נ א כ ל י ם‬
‫‪P‬‬
‫^ »<* " '‬
‫?‪"j‬״‬
‫בכלהעירלכלארםבכלםאכללייםולילחעדחעותהמודםמה*‬
‫י?**‬
‫^ ש ה ם ו ד מ נ א כ ל ל כ ה ג י מ ל ג ש י ה ם ל ב נ י ח מ‬
‫כ י ו צ א ב ח‬
‫שלמיםקדשיםקליםשחיטתןבכלכקיט‬
‫‪t‬‬
‫ולעבדיהם‪.‬‬
‫^‬
‫«‬
‫‪, ,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪35‬‬
‫‪, 1‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫פ‬
‫א‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ש ק < ‪ :‬י ה‬
‫ה‬
‫פ‬
‫‪5‬‬
‫‪C‬‬
‫| ד‬
‫‪9‬‬
‫כ ל‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫‪3‬‬
‫‪i‬‬
‫א‬
‫‪p‬‬
‫^ ^‬
‫‪. y‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^ ^‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫גתיב זריקה וכתי'ש י ‪ , :‬ל ‪,‬‬
‫לפנים מן הקלעים‬
‫‪3‬קדש הקדשים תאכלבו‪ :‬״כחי‬
‫‪D‬‬
‫‪m‬‬
‫‪f‬‬
‫‪y‬‬
‫מ ת ‪ 1‬כ ן ע‬
‫‪o o f t p‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫ב‬
‫^‬
‫‪t‬‬
‫‪v‬‬
‫ע‬
‫‪f p c‬‬
‫ד ב א ש ם נ מ‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫כ א כ‬
‫ל כ מ י ב‬
‫ם‬
‫ב א ש ם‬
‫לכל ארס בכל מאכל לשבי ימים ולילה אחל חבודס מחםכיוע«יו‪,‬‬
‫כחן אלא שחםורמ באכ^לכחגימ לבשיחס ולבגיחם ולעבדיהם •‬
‫הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים שחיטתן בכל‬
‫ח‬
‫םקובש געזרח ורבן טעק מתנריז אחד וכלבד שיתן כנגר היסוד‬
‫שיבח באכילתן הבכור נאכל לכחנים והמעשר לכל אדם וגאבלין‬
‫בכל‬
‫שלמי נטר סמך איתן הכתיב‬
‫לקעאת דכתיכ ועשיתם שעיר עזי© אחד לקטאתושני כבשים בכי שנה לזבק שלמיס לומ לך שדינן כקטאת‬
‫שאין כאכליס אלא לפנים מן הקלעים)לזכרי מ ז נ ה אבל אין טעוטס ארבעמתמתכקטאת שאין לך בכל‬
‫התןדה ואיל כזיר קדשים קלים א‪,‬ק‬
‫ו‬
‫*קלבבותעי שטעון ארבע מתבותאלאקטאעבלבד‪:‬‬
‫וכאכלים בכל העיל דגבי קטאת כתיב‬
‫מועלים בהן‪ :‬שקיטתן בכל מקום אין טעוכיםשקיטה בצפון‪:‬‬
‫‪r‬אכלתם אותה במקיס קדוש אותה במקום קדוש ואין שלמים במקום קדוש אלא כמקום טהול להינו בכל‬
‫לכל אדם לזלים ‪ :‬ליום ולילה בתידה כתיב כמם‬
‫העיר שהוא מקום טהור מליככס שם מצורעים‪:‬‬
‫קלבנו יאכל לא יטקממנו עד בקל ותניא יעלת שלמיו ללבות שלמי נזיד‪ :‬המידס מהם קזה ושוק שמק‬
‫מהם לכהן כשאר שלמים לתודה לשלמים אתקוש דכתיב חאת תולתזבק שלמים אס על תודה וכג«‬
‫וארבע קלית מארבע מיכים שבה כדכתיב אקד מכל קרבן לכהן הזורק ומודם ‪.‬מאיל נזיר ורוע‬
‫־‬
‫כשלה וחוה ישיק וחלת מצה אחת ורקיק אקד כייצא בהן כאכלים בכל העיד ליום ולילה ‪:‬‬
‫לכקבים לכשיהם כדכתיב ואת חוה התניפה זכו' אתה ובכיך וככותיך תאכלו כמקים־ טהור ‪; :‬‬
‫שקיטתן בכל מקום בעולה שלש פרשיות באמי; בשקיטת שלמים קדא בכן צקי‬
‫ו‬
‫*ודא בכשב וקלא בעז בקמייתא כתיב ושקטו פתק אהל מועד ובעלתי ביעיייתא כתיב לסט אהל‬
‫מועד להכשיר את כל הרוקית שבעזרה דלפט משמע כל שלפכי ההיכל‪ :‬לשכי יעים ולילה אחת‬
‫והמעשר‬
‫ק‬
‫׳להבי כתיב בשלמים והכותל מבשר הזבק ביום השלישי באש ישרף ‪:‬‬
‫זלמן טעין מתכה קקת דלא כתיב בהו סביב אלא ואת דמם תזרוק כתיב ג ל‬
‫‪0‬עשל בקמה ‪:‬‬
‫כנגד היסול במקום שיש‬
‫בכול וחכך כתי מהקס ילפי מדלא כתיב ואת דמו אלא ואת דמם ‪:‬‬
‫*סוד תקעי; למעוטי מ‪/‬דתית דלומית שאין שם יקוד כדאמלן ובכור מעשד ופסח טעזטס יסוד‬
‫דילפיכן‬
‫‪f‬‬
‫פ ר ק‬
‫זבחים‬
‫ז‬
‫ו‬
‫שנה באכילתן מ‬
‫* * ל ' ^ *ל״קה וייקח ל«ילה שזה מעמלהוכעולה כתיב אל יסוד עוגת העולה‪:‬‬
‫הבכור נאכל לכהניסכדכתיכ ובשרם יהיה ל ן ‪ :‬והמעגל‬
‫^ *ל ה• שהשוה אותן למען למים‬
‫לכל מלס שלא מכינו כסל העולה שיהיה לכקניםקלקבו‪ :‬ונאכלים ככל העיל לכתוב והבאעס שמה‬
‫*מלותיכסזזכקיכסואתעעשרותיכס ותביא בשני מעשלועהכתובמדבל תל מע׳*ל בקמה ;חד מעשר דגן‬
‫וכת^כההוא קרא ובכולות כ‬
‫בקדכס ובאככם ומדלת קבע לקו‬
‫&בל חעיר לכל ארס בכל מאכל למגי ימים ולילית אחד הפסח אינו‬
‫מקינה שמע מי־״ה למעשר ובכול‬
‫* א כ ל אלא בלילח זאיגו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכלאל^‪1‬‬
‫נאכלים בכל העיר‪ :‬לשני ימים‬
‫‪.‬‬
‫למנויו וא‪:‬גו גאכל אלא עלי *‬
‫‪5‬‬
‫קדשי קרשים ששחטן בראש חםזבדו ר׳ יוסי ולילה אקעדבבכור ק;א א‪/‬מל‬
‫ן ־‬
‫)‪p"|2‬׳‬
‫ובשלס יהיה ל ן כקוה התכושז‬
‫אומר כאלו נשחטו כצפון רבי יוסי בר יחוד׳‬
‫וכשוק הימין הקישו הכת‪1‬ב צק‪/‬יו‬
‫״‪1‬‬
‫ושוק מק סוס ושוק שצ שצמים‬
‫^‬
‫^‬
‫לשניימיסולילה אתת אף בכול‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫ל ‪ ,‬ל‬
‫;‬
‫^‬
‫לשני ימים ולילה אקע ומעשל‬
‫•‬
‫_!‬
‫כבכול ־ לממייו לאותה שנמנו‬
‫?‬
‫״ * א ת העיף חי״ח עשית״ ״ י ״ י ז ל י ״ ״‬
‫בלעי לקיקת; כלכתיב איש לע•‬
‫מי״״כשרחאלאומתי״ םקוקחזשלש״רברימ ח‪-‬תח אות תקיז‬
‫‪.‬‬
‫• ש מ ש ת מלסטן ושלשח םלמעלן םלמ^ן חטאת חעוף וחחגשות‬
‫‪1‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪n‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪p‬‬
‫ם‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫ט ת צ י‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪v‬‬
‫ג‬
‫‪w‬‬
‫ל‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ד‬
‫י‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ג‬
‫?‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ח‬
‫כ‬
‫‪p B V‬‬
‫ל‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ב‬
‫ל‬
‫״‬
‫ו‬
‫ן ‪ 0‬ח { נ י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫י‬
‫ן‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ו‬
‫?‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ן נ ‪ 1‬ך ר ן ם‬
‫‪0‬‬
‫ב ד ר ן ג = ש‬
‫י‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ע‬
‫צ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ב‬
‫‪8‬‬
‫ג‬
‫ת‬
‫י‬
‫ת‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י‬
‫ן‬
‫&‬
‫י‬
‫‪) p j‬‬
‫‪°‬‬
‫* ^‬
‫י׳״ייי״י‬
‫כל חעולים למזבח עולין דרך ימין ומקישין‬
‫‪j‬‬
‫גמזרח•‬
‫‪7 0 0‬‬
‫‪0‬‬
‫נ י ם י ר‬
‫ח‬
‫י ס י י ‪ ,‬י י ן‬
‫ח‬
‫ע‬
‫י‬
‫ף‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ח‬
‫י‬
‫א‬
‫‪n‬‬
‫‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫גי‪1‬ד»«‬
‫‪P‬‬
‫י ל ח ל ש י ם כאלו‬
‫נשקטובצפון‬
‫ע‬
‫דכתיכ וזבקתעליו את‬
‫יייייק י‬
‫־‪.‬־׳‬
‫עןלןעיךואת ש^ויךכלי כפל׳לעולה^מ^ פשר לשלמ׳ימיואף על גב לעולה טעונה בשן ואין שלמים‬
‫^ צ מ ז ב מ ן ‪ :‬מ ק נ י העובח!לנפוןצנפוןדמשמעליה קביו לגמלותיך !תציולשלמין דאי סלקאלעתן כלו‬
‫לע«לה כשד השתא כלו לעילת אמרע לכשר כל! לשלמים ששקיעתן בכל מקום מבעיא ואדן אנעלין סלקא‬
‫^ ע ת ן אמינ׳ עילה דדקיק ליה מקים שלא הוכשל! לה שאד הריקות ופעמים שהעולות מרזבות ונר להם‬
‫המקוסילפיפך הכשיל להם יאשהקזבק אבל שלמים ללא דקיק לה׳ המקום לא הכשיר להם לאש קמזבת‬
‫<ןא משעע לן והלכה כרבי יוסי‪ :‬קיו כקמצותבכל מקום ואינם טעונות בפין ללא קבע הכת״ב מקום‬
‫לקעיצה לפנים מן הקלעים לזכלי כהונה לכתיב לכל קלבכם ולכל מכקתס יסמין ליה בקדש הקדשים‬
‫קטאת‬
‫כ‬
‫האכלנו כל זכליאכלאות׳‪ :‬ליום ולילה עד קנות דילפא ממנקתלתמי תודה‪:‬‬
‫»ע»ף היתהנעשיתבקלןמעלביתדלומיתמשוסדמבקת קוטא קלויה קטאתדכתיכ כמנקת קוטא לי>‬
‫»שי‪.‬ם עליה שמן ולא יען עליה לכונה כי קט את ה יא ומשמע נמי שהחטאת קלויה מבתה לקטאת נהפכה‬
‫להיות מנקה בדלי דלות ומנחה מבינו שטעונה הגשה בקלן מעלבית לרומית לכתיב הקרב אותה בג<‬
‫אהלן לפני ה אל פכי המזבח אי זהו דוק שהוא לפני הואל פני קמזבק הוי אומד זו דוק מעלגיעללומית‬
‫דלסכי ה'ה‪7‬א מערב ופני המזכת הוא הדרוס ששם היה הכבש ומה מנחה טעונה הגשה נקלן מערבית‬
‫דרומית אף חטאת העיף עבידתה בקלן מערכית דרומית והזאת דמה היא עקר עבודתה‪ :‬בכל מקןם‬
‫היתה כ‪£‬לה למליקתה אלא זה חיה מקומה להזאתיוהכי מפרש לה בגמרא‪ :‬מלמטה למטת מחוט חסקרא‪:‬‬
‫הגשות של מנקזת קןדס קמינתן כדכתיב !הגישה אל המזבק‪ :‬ושירי הדם של קטאות הקנונוע היה שופך‬
‫וליסוד דרומי כדילעיכץ כה א׳ זהי מקימן‪.‬נסיך המים בקג הסכות‪ :‬והיין בכליוםששםהיו חשתיןולא‬
‫היה אפשל לנסך כי תם שס‪ :‬לע׳כתהעיף כשהיא לבה במזלח דעקל מקומה בקין דרומית מזרחית מפני‬
‫‪0‬קל!בה לבית הדשן לירוק שס מולאה ומנה כדכתיב והשלין אותה אל מקוםהלשן!כשהיא לכה שם שיש‬
‫‪.‬פקכיםהלבהבחיתה הקיץעסלקיט בעינ׳תיאיןלזה מקום לעמזד בס׳בב לעולת העיף נעשית למעלה‬
‫כא לו לקלן דרימית יי ג י נ י ת שחף היא סת!כה לביתהדשן יותר משי*ל שתי קימתשביתהדשן סמיך לכבש‬
‫ג ומקיפים ללך ‪ l w‬מקיפים אתהמובק בשביל כרכי עבודה‬
‫חיהבמזלח<ש‪-‬ככש!לדרומו שצמזבח‪:‬‬
‫כג׳ן‬
‫ו‬
‫זבחי©‬
‫‪u‬‬
‫* ג י ן למתן למישטאותולסלוי מגניבה א! לסמך אביים כמורא‪• :‬״ ומדדים ב מ ע י מ ש ל ל ב ? & י ‪ 1‬י א ^‬
‫‪^,,‬ס^^ןממז^^הן‪:‬נמל‬
‫״ממלין למזבח כ ע ל י י ה י ז»ןהעולס לשלשה דבלים אל!‬
‫התלעצגיז‬
‫‪:‬קמיס והיין ועילת העיףשכשהואעילה למזבח פונה ל » ‪ .‬לשמאל ^ ^ ^ ‪ ,‬ן ק‬
‫־ייןעלי»עובכסוןהמישוה ןשמא»^שכ‪7‬כעשןהמ^בקבעו‪ 7‬שהוא פונה שמ^מת ומקיף לשמאלי**‬
‫׳‬
‫עעמן;לימן ואכן עגמן עמימגם‬
‫<היי לבם;בשניהם שיהיו ׳ס ויודדק ד ד ךשמאלחוץ מן חעולא ו‪/‬צלשה רבועם אלו שחיי ‪* ^ i r‬‬
‫חטאתהעיףגעדזזיתהנעשיתמיי *‬
‫י‬
‫הנסבים תמימים ועולת העיף וחחדיםלעקב*‬
‫מולק אתראשח ממול עד»־דן‪.‬ואינד‪-‬מכדילןמזך^כרמה עלקיי‬
‫״״ח ‪w‬״‪• J‬‬
‫היה מילק את המזבח שידיזודםהית כמצויה עי^חיהודאין למזבח ‪ $‬ל * ד ב י ‪£‬‬
‫ד‬
‫עילמחמיףסיעויהיהחנעשיהעייז‬
‫ח‬
‫וכזלחלבתכים*‬
‫<־יה מ י «‬
‫יאשה איתי‬
‫לכבשושנחלסובבבאלולקחדרומית‪-‬מזד^חי״מילק א י *‬
‫< * » ? י ‪ f‬ש יי׳‬
‫?‪7‬‬
‫דא*ח ממולעדפח ומבדיל וממצה * ‪ 4‬י מ ח עלקיד ה מ ב ח נ *‬
‫' ' '‬
‫" ‪T f‬‬
‫איגהי־אש והקיף בית מ ל ק ״ י ל מ ו ב ״ יספגו במלח וזרקיעל ‪JU‬‬
‫^‬
‫^‬
‫־‬
‫^‬
‫האשימ‪.‬באלילג והסידאת״מודאדא״חנוצ״^ח בכימ**‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫חיוצאיסעמם^שליקלב^חדשזשיסעזלא^ל^מ^‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫ש‬
‫ז‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫ן כ ‪ 0‬ן > מ ל‬
‫<י‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫;‬
‫‪9‬‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ו‬
‫‪0‬‬
‫ב‬
‫אסע מ ע ב ו‬
‫^‬
‫^‬
‫כ ן‬
‫״‬
‫מ ‪ 5‬ד י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫״‬
‫ל‬
‫צ‬
‫^ ^‬
‫ע מ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ס י מ‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ק‬
‫?‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ש‬
‫א‬
‫׳ ל‬
‫‪w‬‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫‪] p,‬‬
‫ן‬
‫! ‪ ,‬ל‬
‫כדכתיכ;לא יבדיל ‪:‬‬
‫ש מ ג י ע‬
‫‪7‬‬
‫ב‬
‫‪P‬‬
‫ב‬
‫א י‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫ב ש ל‬
‫‪^ 1 ,‬‬
‫ן‬
‫ומזה‬
‫‪3‬שר‪4»1‬ל‪,‬כםלחחרקיעל‪4‬כיחאשיס* ו* ל * המיר• ל א * *‬
‫חמודו*»?* אמשגזאח ילא את בגי‪0‬עע«מ»מאקמםנ«ד«‪0‬ש«‬
‫במלנזבל ‪ r w M W‬מ * ו « ד מ ‪ 0‬מ ‪ » ^ ^ « 0‬ד ה * ב ^ ל ^ ‪1 » 1‬‬
‫ולא הכדיל בעולה פסל מיצה דם הראש ולוו מיצ׳רם הגיף פכולוז‬
‫חטאת העוף‬
‫מיצה רס הגוף ולא מיצה רס הראש כשרה * ו‬
‫שםלקח ׳‬
‫מדמה אוחז בעיף ומזה שלא היה‬
‫מזה לא בכלי ולא באנבעאלא‪.‬בגופו של עוף היה מתמנה שמקרב בית מליקתו למזבת ולזיזפז בק״יי‬
‫והלשמתמנהומדד לימד דבתטאתהלטףכמיבוהזה מדםהתטאתמל קיר המזבח והנשאר כדם ימנהיא^‬
‫»סזד המזבח אי זהו קיר שהשירים של; מעמציןליסול הוי אומר זהקירהתחתון דהינו מן החוט ולמטה לאי‬
‫היד העלבון דהינו מןהתיט *למעלה פעמים שהוא‪ .‬מממנה לסובב כגון שעושה; למעלה מן הסובב שהאי•‬
‫עלה בכבש לפי שעגלתהעוף נעשית למעלה דלא כתיב בעולת‬
‫ה‬
‫צעמה מן הסףב אמה‪:‬‬
‫העיף יסוד אלא כסטאתהעזף בלבד ובבהמה אפכא לחטאת כקמה בעשיתלמעלה לכתיב בהקדגי^‬
‫בא ל! לקרן דרומית‬
‫המזבח ועילת בהמה למטה דכתיב אל יסוד מזבח העולה תלה היסוד כעולה‪:‬‬
‫ממול ערפה מזל הרואה א *‬
‫מזיחית לפי שהיא קרובה לביתהדשן ששם משליך המולאה והנונה ‪:‬‬
‫שרפה וי«א אמ׳לי הנואד ואף על פי שלא נאמד בעילה מיל ע׳רף למלט בה מול עורף מחטאת ג ; ״‬
‫• ומכליל חותך שבי סימכים דמדכתב בחטאת העיף ולא יבדיל למדני שמטלתהעיף מבדיל‪ :‬והאיף‬
‫ספג! כמלח לשי{‬
‫בית מליקת! למזבח מקרב ודוחק בית המליקה בקיר המזבח כדי שיתמנה הדם ‪:‬‬
‫שאיבה ולקיתה כמו סופג׳את הארבעים אף כאן כ!תן עליו מלח כלי שיהא הראש מז ך ;מקבל‬
‫מיראה זפק‪ :‬נובא‬
‫פירוש אתר ספגובגימל כימ יסופקו בקיף לשון ויספיק את כפי׳‪:‬‬
‫המלח •‬
‫שסע אתהע׳ף בין‬
‫ק;דרכו כמין ארובה ;כוטלכלהעור והמנה שכנגד הזפק עסהזהק ומשליך‪:‬‬
‫או לא הבדיל‬
‫הבדיל בחטאת שמלק שכי שימכים בחטאת‪:‬‬
‫ו‬
‫אגפים ולא היה מבדיל‪:‬‬
‫בעילה שמלק בה סימן אחד‪ :‬פסול דכל שנוי שהוא לפכי עב;ד‪/‬ת הדם פ מ ל ‪ :‬ולא מינה דם ה גזן>‬
‫מעאתהעיף שמלקה שלא לשמה מליקה מ מ ן‬
‫י‬
‫כמלה דעקד למים בג׳ף הוא לשכי <‬
‫כמקים‬
‫‪r‬‬
‫‪0‬‬
‫מי‬
‫ח‬
‫זפח‪ #‬פרק ‪•t‬‬
‫»‪$‬קזם שקיעה בב*זמה »**‪/‬י בו«ן כמקום׳ *־יקע סל•©בבהמה !המקשבה הפוסלתבשקיטק מריקודם‬
‫גטלעהעוף כשלה כלענן‬
‫פ^המה פיסלתבמליקה‪.‬וכמנן‪/‬תדםבעוף אבל קבלה• והלוך אין בעוף ‪:‬‬
‫‪ 3‬ך מ פ ל ק קמח גגי׳ בקמה כלי הזבקים שנזבקו שלא לשמן כשלים אלא שלא עלן לבעלים לשם קובה‪,‬‬
‫<*‪1*$‬־ספסק ׳<ןיגיפו‪1‬גאעגלאפ;‪0<74‬ל שדרכי לתכול קטאע העגף‪:‬להקטיר לכל שדרכו לסקטיד עולת״‬
‫שלא לשמת אין י‬
‫י העיף‬
‫מןניא עילס מילי פגול לע»‬
‫»סו‪ 76‬קת׳של ^לע‪01‬ח&יעזזדממשלאלשםחאולמ‪0‬חו^^‬
‫‪ ^ r n c « * S‬של*‪:‬לשפה ולש^חפסולחעולרת העוף כמרד־ן שהיא כשלה שלא לשמה ‪:‬‬
‫^ ‪ .‬יכלה עתכיעין מפורשת לעיל‪.‬‬
‫ו»^דשזיאעלח«לבעלים׳>אחד חטאתחעוף‪.‬ואחך‬
‫פלקשכי‪:‬‬
‫»ן*&קדמ«צעתדמןלאכול דבילשררבו־לאכוללחקטוך‪-‬‬
‫ח ^ א ח ‪ A i y n‬שעשאפ‬
‫מחלכילימןשירתוץ‪.‬למקימושמילואיםביכי־תחוץלזמגופגול‬
‫כחגדקיב‬
‫וחייבזן‪:‬על!וברר״׳נובלבדמיקדבמפחידכמעותי‬
‫מסיט הסקרא כהלכתה שהיא‬
‫חוץ‬
‫לובביאבשפלק‬
‫נז‪0‬ו‪/‬יהב‪!»0‬מימלקבשת< יפיצח חד חוץ‬
‫כעשיע למטה כדאמרן כפרקין‬
‫זח‬
‫לוסכו‬
‫חיץ‬
‫חדש‬
‫ופיצח‬
‫^סגוזמיזמזז־מימ בשחיקה או מםלק‬
‫דלעיל ־ כמעשה קטאתבהזאה‬
‫ןץןאמקייכתמתידמבמנוז‪/‬וביץד לא קי־כ חמתיד כמעותו מלק‬
‫'לשם תטאעאף על‬
‫' ''‬
‫ו ^ ץ לםקוסו ומיצהדזדם־חוץ‪:‬לוטנו או שמלק חוץ לזסגו ופיצה פ׳ ששיבה בסדר מליקה כגון‬
‫מרמ‪-‬חוץעלנ־קומזחטאמ‪:‬וומוןף״שמלקח שלא לשמחומיצחדמ*‪ :‬שמלק ;הבדיל וכקטאתנאמל ‪.‬‬
‫ך^ץ‪.‬לזנחאו‪:‬עסלקח׳חוץלו‪00‬גת ומיצה דמה ש ל * לממח ‪ •K1‬ולא יבדיל כשרה ה;איל ;נעשית‬
‫*‪0£‬לקי‪1‬ומיצחדמח ש ל א לשמח ?יי! הוא ׳של*יי*קדכחפתיד למטה ובשאר עגולות כהלכתה‪:‬‬
‫י ז נ י ח ו לאבל כוית־בחוץ וכזית למחד טיח לםחד זיכוי בחוץ בחצי־ כמעשה תטאת לשם עולה זכו‬
‫ןית‬
‫פ‬
‫^‪ » w a r n s *^0‬ו ? » « ‪ 3‬י ^ « ‪ 0‬ח ‪ 1‬ץ ‪ 0 0 -‬ו ל מס׳לה דתטאתשלא לשמה‬
‫^ י ן בו •בדת**מי־ דבי יהודה זח חכלל אם מחשכת חזמןקדםת״ פסולה כמעשה כלם כלומר •‬
‫^ ח ש ב ח ת ם ק ו ם פגול וחייבץ ע ל ו כייז ואס מחשבת חמקו‪0‬‬
‫כמעשה אחד מכלם האמורים‬
‫‪ nxnp‬למחשבת חזמן פסול ואץ בו בדת וחכטימאדסי־דס זח חול־ז כאן ׳אסילו כמעשה קטאע לשם‬
‫^ ל ואין בו כרת לאכלכתצי זית‪.‬־ולהקטיר בחצי ‪ m‬כשד שאין חטאע היאיל ועשאה למעלה‬
‫‪c‬‬
‫;‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪n‬‬
‫‪y‬‬
‫דבר‬
‫ל‬
‫מ כ‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫עולע‬
‫ב‬
‫פסולה י‬
‫קעיףשעשאה למעלה כהלכתה‬
‫שהיא נעשיתלמעלה‪ :‬כמעשפ‬
‫?טלה לשם גמלת אף על עי‪.‬‬
‫ששיבה במליקתה שלא הבדיל‬
‫אכילה והקטרה סצטרפין ‪/‬׳‬
‫חטאת העוף שעשאח למטן כמעשה חטארת‬
‫|*‪ p*l‬ך‬
‫לשם חטאת כשי׳ח כמעשח חטאת לשם עולה‬
‫במעשה עולה לשם חטאר־ו כמעשח עולה לשם עולת פסולרח‬
‫עולת‬
‫‪3‬‬
‫עשאח למעלה כמעשה כולבשפסולריז *‬
‫חעוף שעשאת למעלן כמעשה עולה לשם עולה כשרת במעשך‪-‬ן ומן הלין היה לו להכליל אפילו‪.‬‬
‫כמעשה נטלם‬
‫הכי כשלה ‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫עולה לש‪ 6‬חטאין כשדר־ז ובלבד שלא עלתר־ן ל‬
‫ווטאן״ת לשם עולה כםעשד־ז חטאת לשם חטארע פסולת עשאה לשם תטאע כשרה דכלקוכקים‪,‬‬
‫שכובת! שלא לשמן כשדים אל^‬
‫וכולן אינן‬
‫ג‬
‫למטן צמעשת כולן פסולה ״‬
‫שלא עלילבעליס לשם קובה קו׳ן‬
‫מטמאורת" בבירת חבליעולת ומועליכש בחן חוץ סחטאר־ו‬
‫מן הפסק ומן הקטאע ־• עשאה‬
‫העוף‬
‫למטה כמעשה כלן כמעשה אקל‬
‫מכלן ואפילו כמעשה לטלה לשם‬
‫מ\לה‪ :‬פסולה הואיל ועשאה למסה פסולה‪ 4 :‬וכלן אינן מנועאותכביתחכליעה אעע שנפסלו מליקתן‬
‫כ ע ל י ם‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ח‬
‫מעקלתן‬
‫זגחים פרבן ז‬
‫*אהלתןממיי ככלהיואין מטמאים בביתהבליעה כדק כבלת עק^מהוד מהאוכל‪ {,‬א ף ע ל ‪$‬י שלא נ נ ע ג ^‬
‫כב»]ש'תחמלדחביי;בכימהבליעהצטמא ט<קאיז‬
‫ל‬
‫ט מ א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪ ,,^3‬ק ל ^ל‪ ,‬אף ע ל פי שאיףן‬
‫ס‬
‫ג‬
‫מליקתן מתיליקפאכילה מפני הפסיל שאירע בהן מכל מקום מטהלתןומיציאתן‬
‫מ י ד י‬
‫נ ב‬
‫^ ' ' ‪ 1‬י ‪M‬׳‬
‫ה‬
‫מ‬
‫הבהכה מהן כשמ־‪.‬סל<טה מכיאקיכןמעילק כדין כל נהנה מן ההקדש;אפילו קטאת הואיל ?כפשלה מי*‬
‫‪..‬‬
‫היה כה שעת היתר לפהכים לא י‬
‫״באה מידי מעילה‪ :‬חין מחטאת‬
‫חעוף ש ע ש א ח ל מ ט ן כמעשה חטאת ל ש ם‬
‫ה ע י ף ש ע ש א ה כמעשה חטאת‬
‫העוף ש ע ש א ח ל מ ט ן כםעשח חטאת ל ש ם חטאת ר ב י אליע**•‬
‫ח ט‬
‫א ׳ ‪/‬׳‬
‫ד‬
‫עירי*‬
‫ל&סת*‪1‬את דכשרה היא רש• ביז‬
‫א ו מ ד םועלין ב ז ו ד מ ׳ י ח י ש ע * ו מ ר אין מועלין ב ה א מ ר ר ב י אליעזי‬
‫שעתהיתל לכהכיםושאנאין כה‬
‫פ ח א מ חטאת ש א י ן מ י ע ל י ן ב ח ל ש מ ה כ ש ש י נ ה א ת ש מ ה ס ^ ‪1‬‬
‫מ ע י ל ת א פ ל ו ל ו ל ‪ • :‬ד •‪:‬ימיי•‬
‫ב ה ע ו ל מ ש מ ו ע ל ק בה ל ש מ ח כששיני א ת ש מ ה אינו ד ץ שימעלו י‬
‫א ‪ -‬י י אימי‬
‫<גז‬
‫ל'‬
‫מ ‪ ,‬ע‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ד‬
‫בה א מ ד ל ו ר ב י יחושע ל א אמ א מ ד ה בחטאת ש ש י נ ה א ת שמו־*'‬
‫א‬
‫עילה היא ומי הוציאה עמעילתה‬
‫ןחלא שיגת‪-‬הית־י ל‬
‫כ ת כ י ם‬
‫צס‪:‬דבי י ה ז ש ^ ^ י ‪1‬‬
‫אי‬
‫ל* ‪£‬‬
‫י ס‬
‫ש ש י נ ח אח ש מ ח ל ש ם חטאת ש כ ן שינה א ת ש מ ר ח לדבי־ ש א ץ‬
‫מ ‪ 7 ,‬ג צ י ם‬
‫ב ו מעילה א מ ד ל ו ר ב י אלעזר והרי קדשי קדשים ש ש ח ט ן בדרום‬
‫כה דכיון דשינח שמה ׳‬
‫‪°‬‬
‫׳?‪"£‬‬
‫‪r‬‬
‫מ ע ש י ה‬
‫‪j‬‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ה‬
‫‪ ,‬ל‪,‬׳‬
‫ע‬
‫^ ל‪,‬‬
‫פ‬
‫^ ‪,‬‬
‫ס‬
‫ג ז‬
‫‪p‬‬
‫<‬
‫נ ה ל ה‬
‫ל‪,‬‬
‫ג ע‬
‫ל ‪.‬‬
‫ה‬
‫ו ש ח ט ן ל ש ם קרשים קלימ יוכיחו ש כ ן שיבה את ש מ ן ל ד ב ד ש * ז‬
‫‪Z ^ ^ l ^ l‬‬
‫צש‬
‫לא ב‬
‫לןטם עולח‪-‬שכן ש י נ ה ש כ ח ל ר כ ר ש י ש ב ו מעילה חאםר בעולה‬
‫א‬
‫א‬
‫ק ‪:‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ש‬
‫כ ל‬
‫‪, ,,‬‬
‫ל ב‬
‫ל‬
‫ל‬
‫י ן י ת ל‬
‫ה‬
‫ד ב ל‬
‫ק‬
‫ט‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ש ע ג‬
‫י‬
‫נ ד ל‬
‫‪.‬‬
‫פ‬
‫‪,‬ל‬
‫‪ ,‬ל‬
‫יחושעלאא«*‪0‬דתב^קרשמ‪»^1‬‬
‫ררמישחטןלש‬
‫ז כ‬
‫‪0‬‬
‫קרשים ק ל י ט ש כ ך ש י ג ח א ר ת ש מ ן ברבר• ש י ש ב ו איכורוהתד‪.‬‬
‫‪, ,‬‬
‫ש מ ע‬
‫ם‬
‫‪W‬‬
‫בדמעילחומועלים בחן א ף א ת ת א ל ת ו ז מ ת ע ל ה ע י ל ח ש א ף ע ל * •‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ם‬
‫שלמי יוכיחו ששינה שמן מעשיהן‬
‫לדבר שאין מ מעילה שקדגוס‬
‫תאם ב ע י ל ח ש ש י נ ה את ש פ ו ב ד ב ר ש כ י ל ו ה ת ר ‪,‬‬
‫ח‬
‫פלק‬
‫ב ש מ א ל ו א ו בלילה ש ח ט ח י ל י ם בפנים ו ק ד ש י מ כ ח י ץ א י נ ך‬
‫מטמאים בכית חבליעדז מלק בסכין מלק חולק בפגים ו ק ד ש י ם‬
‫ב ח ו ץ ת ו ר ק ש ל א תגיע ז ב נ ן ו ב נ י יוגה ש ע ב ר זכנן ש י ב ש גפיי?‬
‫‪1‬‬
‫ושבסמירתעינתושגקטעהידחושגשברהרגלח כטמא בביר*‬
‫הבליעח‬
‫קלים אין מעילה" אלא באמזריחן‬
‫ועומליס בהן מפכישכפסלו בשנוי‬
‫מקומן ולא הוציאתןוריקתןמידי מעילה‪ :‬א מ ד ; ה י מ י קדשים קלים יש כאמוריהן משוס מעילה ;אין פבפין‬
‫משוס מעילה‪:‬בדבר שכלו היתד בחטאתהשף שאין ב; בד מעילה והלכה כרבי יהושע‪:‬‬
‫ה‬
‫מל?‬
‫כשמאל למליקתי פסילה שכל מקים שכאמר אנכע יכהוכה איני אלא ימין‪ :‬או בלילה דאין מליקה בלילה‬
‫דרקענא אמר ביום ביותו‪ :‬איכן מטמאים הואיל ופסילןבקדש ׳אהכי מליקה דדה׳ שאם על! לא ירדו׳•‬
‫‪0‬סט חוליןכפנים וקדשים בתק אין מטמאים בביתהבליעה»אף על פ י שאסורים באכילה‪ :‬מלק בסכין לא‪1‬‬
‫מליקה היא ולאו שחיטה היא דהא מליקה בבפודןהיא בעבמ׳ של כ ק ‪ :‬מלק קול״ן בפנים דלא שיין מליקה‬
‫כחולין אלא כקדשים כפכיס והמולק חולין ככל עקום א׳ קדשים בחיץ הוי כאלו בוקר או מעקל ואין אותה‬
‫מליקה מוציאה מידי כבלה‪ :‬תודין שלא הגיעזמכן לעדין גדילים כשרים קטכים פסולים‪ :‬בכי יעה קטניפ‬
‫כשרים ‪ J‬דולים פסולים‪ :‬ושיבש גפה למחוסר אבד יפסול אף בעופיתדהא דקימא ל ן אין תמות חכרו נ ע ו פ ׳‬
‫ה מ בגין דייךן שבעין שאין מומן ככר אבל מחוסר אבד הקליבהוכא לפחתך‪ :‬מטמא בבית הבליעה דלא‬
‫מחני מליקה דדה‪ ,‬למדי שאפילועלו י ל ד ו ‪ :‬כל שאין פסולין בקדש שכפסלו קודם שבאו לעזרה וכל שאין‬
‫עסולדבקדש אמריכן^קמןבפיהמזבת מקדש דאם עלה י ר ד אבל אותן שפסולן בקדש כגק הקדשים הלאויק‬
‫אלא שנפסלו כעבודותיהן אין מטמאים דהא אהנילהו מליקה דאם עלו לא י ר ד ו ‪:‬‬
‫ו ר יאוכן יטבול יזם ומחוסר כפורים וכל איתן תשכייין בדיש פרק שני ‪:‬‬
‫כל הפסולים כגין‬
‫ואיכן מטייאית בבית‬
‫הבליעה שאף ע ל פי שאין מליקתן מתרת קדשים באכילה מכל מקום טוציאתן תיל׳‬
‫איכה‬
‫ט‬
‫?!נחים ‪ p h b‬ח‬
‫־‪ * ...‬י ׳‪.‬אינק מטמאה בבית הבליעה למליקתהמטהלתה מידי ג ב ל ה ‪ :‬י י « •הזלה אזמל עטמאמ‬
‫ן ^ י ת י ע ל י ע ה לסכידאליה ללבי ׳חודה ללא שק»טה בעוף של ק‪/‬לין ולא מליקה בקדשים לא מהכ» כ ט ל מ *‬
‫אינו דין‪.‬שתהא שקיטה כוי וכיון ד י ל פ ע ששחיטהמטהרעאת הטליפה‬
‫*עו^לה״־יאה מידיכבלה‪:‬‬
‫מ ה מכינו בשמיטה ‪ o‬א ף מליקם‬
‫»;ןנ!ף במילין מקל וקומל ילע»כן מליקת קלשיממיכה בבנין א ב ‪:‬‬
‫* ג ל י ע ח זה מכלל כ ל שחיה פסולה ב ק ד ש איבה מטמאה * ב י ר ת‬
‫ן ן ב ל ע ת לא חיה פסולה ב ק ד ש מ ט מ א בכית הבליעה ו כ ל הפסולה‬
‫י‬
‫» ם ל ק ו מליקתן פסולת ואינן מ ט מ א ו ת כבית הבליעה ״‬
‫‪ 9‬ל ק ו נ ^ צ א טדפה ר ב י מ א י ר א ו ש ר איגח מ ט מ א ת כ ב י ת הבליע?‬
‫ד ב י יהודה א ו מ ד מטמאה בביתוןובליעח ‪VPH‬־ ד ב י מאיר מ ת א ם‬
‫* ב ל ת כתמה שתיא מטמאה כמ‪4‬עוב»שא‪1‬שחיטתח מטהרת א ת‬
‫ן ן ר פ ת ח מטומאתה נ ב ל ת ת ע ו ^ א י ג ה ם‪$‬םאח ב מ ג ע ובמשגיי*‬
‫^ י ^ ו דין שת!?א שחיט*ח מטהרת• את‪-‬טר&חח כ«{ןו‪0‬אתדת‪.‬מומ‬
‫י‬
‫^ ע י ג ו ב ש ח ו ט ת ח ש ה י א םכשדתח באכילת ומטהרת אתטי־פתה‬
‫ל ט ו מ א ת ה א ף מ ל י ק ת מ שמיא מכשדתה באכילד־וחטהי־ אריג‬
‫§ןרפתח מטומאתד־ז ר ב י יוסי א ו מ ר ריח כ נ ב ל ת ב ח מ ה שחיטתה‬
‫מטהרת א ב ל לא־מליקתה*‬
‫כ ל חזכתי ש ג ת ע ר ב ו כחטאות חמתות א ו ב ע ו ד‬
‫‪ A‬ךרן ך ן‬
‫הנסקל אפילו א ח ד ב ר ו ב ן ימותו כלס נ ת ע ר ב ו‬
‫*‬
‫ג מ ו ר שנעבדה כ ו ע‪3‬יי*ח א ו שהמית את חאי־ש ע ל <וי ע ר א ח ד א ו‬
‫חבעלימ ב ר ו ב ע ובני־בע ובמוקצה ו ב ג ע ב ר ו ב א ת נ ן ובמחיר‬
‫^ ל א י & ובטריפה וכיוצא דופן י ר ע ו ע ד שיסתאבו וימכרו ויביא‬
‫ג‬
‫^ ך מ י חיפח שבחן מאותו המין ג ת ע ר ב בחולין תםיםיכש י מ כ ר ו‬
‫^חו^יןלצרכיאוחוהםק*‬
‫•י‬
‫י‬
‫כ‬
‫קדשימ בקדשים מק כ מ י נ ו‬
‫זח׳‬
‫המכשילתבאכילה תטהל טל»פ<ג‬
‫לבי יוסי אועל‬
‫מטומאתה‪:‬‬
‫דיה כ; כיוןדלאאשכתןכהדיא‬
‫לשמיטה מוביאה עילי בבלה‬
‫ב?«ף אלא מקל ‪1‬קומל מכבלת‬
‫כתמה אתה בא ללמוד דיה ש‬
‫שתהא מ ב ל ע בהמה ‪£‬שקיטתיו‬
‫ש‬
‫מטקרתה מידי כבילה ולא‬
‫מליקתדדיו לבא מן הדין להיויג‬
‫ככלין ישלש מחלוקות;בלבר רבי‬
‫מאיר סבל אתתשקיטה ואקת‬
‫מליקה מוניאה בעיף מי לי כבלה‬
‫ול בי יהולה סבל בין שמיטה ב*ן‬
‫מליקה לא מהנו בטריפה בעין>‬
‫להיכייןה מידי בבלה ודי יוסי סמי‬
‫שחיטה מהביא מליקה לא מסביא‬
‫והלכה כרבי יוסי‪«.' :‬‬
‫ן^ן* הזבי‪.‬ים שנתערבו בחטאו‬
‫המי«ת ה ץ כל הזבלים‬
‫שכתערבו בס ז חטאותהמתותלו‬
‫שוד הכסק' אפיאתתבריבוא ימותו‬
‫כלן דכיוןדכתעלבובאסורי‬
‫ה‬
‫הנאה אין תקנה לפדותם דכימא‬
‫!)•ען עד שיסתאבו ולא בטליבלובא לבעלי תייס השיבי ולא בטלי וחטאות המתי־; הן חמשה ואלו הן ולד‬
‫*ןטאתועמגרת חטאת וחטאת שמתו בעליה ושכפל! בעליה באחרת ושעגלק^נעי אלו חמש חטאות‬
‫*ןביחין אותן במקום סמל עד שימועי מאליהן והן כקראי© חטאותתמתותי בשור שנעברה בו עבירה‬
‫*והוא כפסל בה לחקרכה כמן שהמית את האדם על פי עד אחל שאיכו אסור להדיוט לפי שאיכו כסקל אלא‬
‫ע ל פ י שבי עדים‪ :‬או על פי הבעלים שבא! בעלים לביתליןזהזדזשהמיתלאפטר ליה מסקילה דמודה‬
‫* ק נ ס פטור אבל לגבוה נאסר דקיימא לן מן הנאן להוביא אתהכוגח ורובע וכרבע על פי עד אחד או על‬
‫‪:‬ם׳ הבעלים אוקודם שנגמר דינו או שהיה אות* שהמיתוהריבעו<זכרבעג<׳ שנאסר לגבוה ולא להדיוט‪:‬‬
‫באעכן ומחיר כל חנ»‬
‫ונעבד כמי שכיהן מותרים להדיוט‪:‬‬
‫*!וקנה שחפרישוקו לקרבן לעבודה זרה‪:‬‬
‫הולין נכהו וזבח אחד מעורב בהן‪ :‬כלן ידגמ שאי אפשר לשקוט אחד מהם בלא מים שמא זהו הזבת»הש?תט‬
‫‪ ,‬קדשים בקק קייב כלתולמכרן לברכי יטלותאי אפשר שהרי פסולים‪ :‬ויביא בדמי היפה שבהן מאותו קמין‬
‫•אםקטאתחטאת ואם עילה עולה וי קח מעות כשיעור דמי היפה שבכלן ויאמר כל מקום שהוא הזבק‬
‫יהא מחולל על המעות קללו‪ :‬כתעלב זבק אחד בקולין כשלים הלבה ימכרו הקולין כל ן לכרכי אותי המין‬
‫שהיה הזבק שנתערב בהן ונמנא? בלן קלשים ממין אחל אלא שאין ילועעי בעלי! של כל אחל ואחל שהדי‬
‫הזבק הראשון שם בעליו עליו ואין ידיעאי זה! ותקנת! שיקריב כל אקד לשם מי שהיא ויאמר כשיקריב כל‬
‫מין במינו קעאתכקטאת עילה בעולה שלמים בשלמים &א שהן של‬
‫& ק ל הלי הוא לשם כעלים של;‪ :‬כ‬
‫בעלים‬
‫‪i‬‬
‫»‬
‫כ א‬
‫סדרקלשים‬
‫ז‬
‫זבחים ‪ m . pifi‬׳‬
‫ללא ‪to‬‬
‫‪ ,‬״ל* ^ ‪ ,‬ה • ‪ $‬ל‬
‫יקליצ כל אקלילשם מי שקוא <לא תצילשס אדם‬
‫כעלים חיכה‪:‬‬
‫סמיכהדכתיכ בכי ישראל וסמן בכי ישלאל סומכים <אץ‪3‬ג!ת ישראל סומכות אכל בקדכן •אנש»‪ 6‬י צ ץ‬
‫סמיכה לא‪ :‬מין בשאיכו מיכו ירעו שאי אפשר בהקרבה שקלויףס במינן דמים א! כהיןטרתן א! פאכיל^ך‬
‫*פסיד המותר קביתו שאם מבר אקד מהן בשכיס;האקד‪-‬כאקדגרי‪,‬ן להביא• מכל מין ‪f f o j p o p o o j‬‬
‫ידועמאיזה מין היא אות! שבמכר‬
‫< ס נ‬
‫י ‪ 5‬ש י ם‬
‫ל ב נ‬
‫?ח יקרב לשם מה שחוא חח יקרב לשם םח שהו קרשי׳בקרעזי**!‬
‫כשכי וכמכא מפסיד אמד מביעו‪:‬‬
‫שבי״*‬
‫כשאינו פינו ירעו עד שיסתאבו‬
‫כתעלבו בבכור ובמעשר בהמה‬
‫פפין זח ובדמי היפה שכחן מסין»ח ויפסיד חפותד כביתו ג מ ע י *‬
‫שאין להם פדמן שתחול קלושיע‬
‫בבכודובמעשר ירעו עד שימחאכ ו ויאכלו ‪3‬בכוד ובמעשי ״כ*‬
‫‪ P‬לי״לין אלא‬
‫‪7‬‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ן‬
‫ן י ב י א‬
‫‪3‬‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ח י ‪ 6‬ה‬
‫‪3‬‬
‫כאבלים כמומן קככיך לכהכים‬
‫והמעשר לבעלים‪ :‬כלן ירעו עד‬
‫׳ י*״י‬
‫שיסעאט שיפ׳ל‬
‫• * מ ק ו ס ך א סמ״ףןלל ^‬
‫המעו הלל; ומימיי לאכלן ובלבד‬
‫שיאכלו בתורת בכור ו מ '‬
‫ימכל׳ באטלס ולא ישקלםבליע‪:,‬‬
‫‪. ,‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫‪, ,‬ל‪,‬‬
‫ק ‪p j,j j,j‬‬
‫׳*תע‪-‬כ! !‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ע‬
‫‪P‬‬
‫& כ ל‬
‫‪1P7mtv‬‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ש ס פ‬
‫כ‬
‫ש ל‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪ r‬״‬
‫ל ש ל א‬
‫ב מ‬
‫מ ל‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫‪p‬‬
‫'־שן החטאת עם האשם שהחטאת‬
‫איכה לעולם איל יאשם איכואלא‬
‫א״*‬
‫ב‬
‫יכולין להתערב חוץ סן החטאת ומן האשם* ‪:‬‬
‫שנתערב בשלמיס ידעו עד שיסתאבו רבי שמעה אומר‬
‫ישחטרבעפוןויאכלובחמורשבהןאמדולו אין מביאים קדשי•‬
‫לבית הפסול * ; ע ר ב ו התנכית בחתיכות < קדשי קרשים בקרשי*‬
‫‪ L‬י‬
‫ו ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫_!‬
‫קלים חנאכלין ליונ* אחר בנאכליס לשבי ימים יאכלו כ ח מ י י‬
‫אכריחטאתשבתערבבאכריעולחרביאלעוי*‬
‫ר‬
‫שכחן*‬
‫‪4‬איטי* י«ז למעלן ורואה אגי את ב ש ד החטאת מלסעלן כאלו הח'‬
‫עעיס וחכמים אומרים תעיכדי^ודתו ויונא• לבית השריפה *‬
‫׳ח ־ א ב ר ק צ א כ ר ג ע ל י מופק דכי אליעזר אופר אמיקדנדרא• ^‬
‫אחד‬
‫איל יאי אשם מנ׳רע ואשה כזיר הוא שהן באים כבשים מצל מקום הן זכרים זהקטאתאיכה באה אלא כקנס‬
‫אבל תעאתועולה מתערבים כגון שעיר נשיא כשעיר עולת נדבה וכל שכן חטאת ושלמים שהכל קרכ‬
‫ג י אשם שנתערב בשלמים שמתן‬
‫נקבות וכן איל של עילת כלבה ‪ oof<3‬י‬
‫שלמים בין זכרים‬
‫דמי של אשס ושלמים ש!ה ל שניהם ישקטו כנפון ‪-‬לשלמים שחיטתן מ ל מקוסויכולים נמי‪-‬לשותטן בצפ^‬
‫במקום ששומטים האשם‪ :‬כתמול שבהן לפגים מן הקלעים לוכלי כהונה למס ולילה ולא כשלמי׳ הקלים‬
‫שנאכלים ככל העיל לכל אלם לשבי ימים‪;.‬לילה אחת ובעל השלמים ינא ילי כללו להא שלמים לשמן הן‬
‫קלטם שמקליב בלאחל לשם מי שהוא‪ :‬אק מביאיןקלאים לבית הפסול שממעט אתאכילת שלמים כי!‬
‫בא׳כליהן בין בזמן אצ־ילתן ומביאן לידי כותל אלא ייע! ויסתאבו וימכלו כלאמליק גבי קלשים בק לשים » ‪f‬‬
‫תעיכותבקתיכותאם כתעלב חתיכת‬
‫כשאינו מינו ויביא בדמי היפה שבהן וכו׳ ואין הלכה כדבי שמעיף‬
‫קדשי קלשים כחתיכה של קדשים קלים או חתיכה של קדשים קלים הנאכלים ליום אחד כנין שלמי עולם‬
‫עם חתיכה של קדשים קלים הנאכלים לשב; ימים ולילה אחת דהינו שאר שלמים בהא עולו רככן לד׳ שממין‬
‫י אברי קטאתשבשלה נאכל לכהניס‪ :‬שבמעי*‬
‫דיאכלו כחמור שבהן דמאי איתליה למעבד‪:‬‬
‫באבלי עילה שכלה כליל‪ :‬יתן למעלן יתןאברי התערובות כלן על העבים ‪1‬טעמא דד׳אליעולדאמי קיא‬
‫כי כל שאיר וכל דכש לא תקטירו ואשת לאתתכומהםוקכימשעעועא דקראביכל שאור וכל דבש לא‬
‫תקטירו ולא תקטיר! כל שממכואשה לה דהיכו השירי שלקרבךקרבןראש־תתקדיכ! מן השאור והלבש לאי‬
‫שתי הלחם מן השאור !בכורים מפרי העץ שהם תאנים ותמלים ואל המזבח ללשיגן ליה בין אשאול ודבש‬
‫כין אשירים לריח כיחח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עטם והיכו דקאמר ורואהאכי את בשר חטאית‬
‫כאלו הן עטם‪ :‬וחכמי אומרי' תעובר נודתן כלומר יכיח אותן עד שיפסל! !יצא לביתהשדיפה כשאר פסול״‬
‫המוקדשים ואיכו מעלן למזבח דהא עבר מש!ם כל שמממ לאשים הרי היא בכל תקטירו וחטאתלאימודיו‬
‫אברים באברי בעלי מומים אברים כשרים‬
‫קרבים לאשים הדי הבשר בבל תקטירו!הלכה כחכמים‪ :‬ה‬
‫שכתעדכ כה ןאבר אקד של בעלי מומי; ובא כתן שאינו יודעבתמרובתן והקריב אקד מן קדאשין יקרבו כ‪$‬‬
‫‪f‬‬
‫ע‬
‫הלאשין‬
‫י‬
‫זבחינו פיק ח *‬
‫<מ‪$‬שין מתחלה דתלעןאסוראיבההואלקדכ־והכךכלמכש^ כבהוובגמדאמפיש ללא שיי לאליעולאלא‬
‫&יזקליבן שכיםשצים לולא׳ חד מהכן־ חג להיתר' הוא ובמכס הקרבה ‪ 11‬ליקדב משום ההוא דהיתר ואי משו׳'‬
‫<‪ f>m‬דספקאסולאיכא לעתלייה בתותו^קדב‪.‬תיחלה קלדס שהמלך אבל אסל אתל שמא לא כתכה הקרב<‬
‫‪3#‬ל‪0‬קכב אשי לד אליעזר דלתא האי דאסוראהזאכקקעאנןדתק מזוג אסל הכי מפרש ל ה בגמלא לבמל‬
‫;‬
‫אחרםחןיקרכובלחדא׳שיןכדעיםשל*אחד‪0‬הןוקדבז‪%‬הבדעיס‬
‫חובםים אומרימ אפילו ק ר ב ו מ ל ס ח ו ץ י מ א ז ז ד מחן יצא לבירת‬
‫ו ‪ :‬ד ם ש נ ת ע ר ב במים א ם י ש כ ו מ ד א ו ד ד מ ב ש ד‬
‫וזשדיפה ‪/‬׳‬
‫» ת ע י ב ביין דואק אותו באלו חואםיס נ ח ע ר כ בדס ב ח ם א ו‬
‫״ץ‬
‫‪,,‬״‪,‬ך״‬
‫‪,‬א &‬
‫‪8‬דם החי א ץ‬
‫כתערבבדםפסילקישפך‪.^txinmnDth‬‬
‫‪.‬ז‬
‫*‪*3‬לד‪*0‬‬
‫רח‬
‫ו‪«8‬ןךלאממדביאלעודי&כשידאםלאגםלךונתןכשד‪.‬‬
‫^‬
‫חמימים בדם בעלי מומים י ש פ ך ל א מ ת ג מ י ב כ ע ו ת ר ב י‬
‫״ ו מ ק י כ כוס אח׳קרבו כ ל הכסות ^ ‪ , 0‬׳ ^ ‪ ,‬׳ ^ ^ ^‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫^ ‪,‬‬
‫^‬
‫״‬
‫^‬
‫^‬
‫׳ ‪,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫י י‬
‫‪,‬‬
‫‪/ /‬‬
‫_!‬
‫• ‪,‬‬
‫ת‬
‫ה ר ו‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ח‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫‪6‬‬
‫‪V‬‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ן‬
‫ר ‪3‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫״‬
‫א‬
‫‪A‬‬
‫|‬
‫‪R‬‬
‫‪W‬‬
‫‪W‬‬
‫‪I‬‬
‫ו‬
‫‪R‬‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪O‬‬
‫‪W‬‬
‫ד‬
‫‪R‬‬
‫‪W‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪W‬‬
‫‪W‬‬
‫גלילה עולה ר אלינטר דלא כתגה‬
‫הקרבה זו ל י ק ר ב כ ד א מ ר ן ‪ :‬י‬
‫‪•:‬ו אסיש כו מרקידה כשר והכי‬
‫מלי כשכפלו המים לתוך ל ס של‬
‫קדשי אבל א ם כפל דם שלקדש*׳‬
‫ליב״ך מיס אמריכ קעא קמא במנל‬
‫ואפיישבלזמראהדםפסו^כתמרב‬
‫כייןשהואאדום לואי|אות‪1‬כאצ<‬
‫הוא מים ‪1‬אמ היה‪.‬דם זה ככל‬
‫סןתןהמיםכשד־בדסבהמהשצ‬
‫חיליןדואיןאותודסשלתוליזכאלו‬
‫האמיםואםחיהמרא אלמומית‬
‫שצדסהכשר ככר בהם כשל ואי*‬
‫עלעישהלם^ל;^‬
‫^ ע ל ״ ^ ו חן מים ויחזור מתן ל מ ט ן וח־פי א ו י ש ש כ י ל א פ ח ו א ם‬
‫ל*נ־‪0‬לן‬
‫ע ל‬
‫י‬
‫הרבה ז אין ד ם מבטל דם דמין‬
‫;מימללייהולהלאבטיל ואמיל!‬
‫לופה לתיך כלי׳גדול אף צל; עי שאל! היההלם עיף איין הלם ה&‪£‬ל ככל בהם אפילו הכי כשר לזריקה ואיו‬
‫ז ־ כת&׳בבל‪6‬הפסוליםכגקבלם שכמט למוץ לזמנו‪ :‬ישפך לאמת המינז‬
‫‪*£‬כהכרבי יהודה‪:‬‬
‫&ע;בלת בעזרה ומדלת לבחלקדלון ולא אמריכן רואים אות! כאלו הוא מים ואם דם הכשר ככר בהם‬
‫ל ק לגזריבן דלמא אתי לאכשולי דם פסולים בעיכיהו וכן דם התמצית דמדאודיתא דם התמניתלא חזי־‬
‫לכפלה כלכתע כי נפש כל בשר כלם הוא ׳אני נתתי; לכם על המזבח לכפל לם שהכפש יובאה ב; מכפל‬
‫< אין הכפש יובאה בו אינו מכפלוגזלינץ על דם הכפש שנתערב בדם התמניתדלמא אתי לאכשורי בזליקה‬
‫ד ם חתמנית בעיניה‪ :‬רבי אליעזר תכשיר לכתחלה בדם התמצית שנתערב עם דם הנפש דסבד‬
‫*׳ןסתמציתשל בהמה מצי להיות רבה על דם הכפש הילכך אמאי נגזור הוה ליתכבתערבדם החולין‬
‫נ ד ם קדשים ללא גזליכן ביה עילי וכשנתעלב בדם פסילין דניילתאידשביח לאפליג רבי אליעזר ותנא‬
‫<ףא סגר פעמים שדם התמניע רבה על לס הכפש הילכן גזר היכא דלא רבה אט! היכא ללבה ומיהו‬
‫הי א ללא כמלך הכה ן בבית לין אם יען מתערובת זו אם לאו ;כתן מאלי' מולה תנא קמא דכשד‬
‫^ ד ה בעלמא היא ובדיעבד כשד וכי אתי לאמלוכי אמריכן ליה לשופכו לאמה משום גזלה והלכה‬
‫דם שנתערב כדם כעלי‪.‬מזמין ישפך לאמה ;בהא לא פליג רבי אליעזר דעבל‬
‫ת‬
‫<חעי ‪:‬‬
‫כתערבו טסותככוסועכוס דם של בעל מום בכוסות של דם כשר ואין‬
‫מריקתן משום לא תקרןבו‪:‬‬
‫לבי אליעזר אומד אם קלבאקד מהם ט' כדרך שנחלקו באברים‬
‫•ידועאיזהו כוס של דם בעל מ ו ם‬
‫*אברי בעלי מומים כך בחלקו בכוסות וכדפדישנא לעיל ובריכתלאפל׳ג׳ בתרוייה; דאי אשמעיכן באברים‬
‫גחאקאמר רבי אליעזר יקרבו משום לאתעבילא כפלתן בהכשר ׳דהינו זריקת דמן שהיא עקד כפיה‬
‫הכתכים למטה מחוט‬
‫ט־‬
‫אבל גבי כוסותבכיס־ת לעקל כפלה כקלקול אימא לא בריכה‪:‬‬
‫ספקרא כמן דםע<לה ואשם ושלמים ובכור ופסק;מעשר‪ :‬שכתעלב; בדם מטאתשהוא נתון למעלה ‪:‬‬
‫ר אליעזל אומל ימן למעלה עתנותתטאתואף על פי שלם התחתוכיס מעזלכ בו הואיל ואיכו מתכוון‬
‫•לתתהתחתוניס למעלה‪ :‬רואה אפי אותם כאל; הס מים ומפצישמצוה להקדים עליונים לתתעוכים‬
‫‪0‬כל חסעא;תק;לעות לעולות׳ ה י ל ע כ ו ת ן למעלה עמלה ואחל כךלעטה וכתיבת מטה תמלה‪-‬לו‬
‫ח‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ם‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪u‬‬
‫לשפיכת‬
‫יי*ד‬
‫לשפיכתפיליםשלתטאתולי«לת מממלנעןלהג• יעקכ;לאמסללי<ן^)ל<א»טז‬
‫הנענים במתנה אמתט‪£‬י"ך‬
‫י‬
‫מתן כשל להא ניתן ממנו למתלה ואץ הלכה כלכ» אליעזל‪:‬‬
‫כתנזמתכהאקתמכלכ;ש;כ»ס י י ק ^ ת ג ה א ^‬
‫»ןפרש כגקמס דם בכ;ד שנתערב בכוס דם מעשר ‪:‬‬
‫מתן ארבע בעתן ארבע׳ כ«ן לם עולת כד© שלמים‪ .‬או כלס‬
‫מ מ ה זה זמתכה אחת מכזה זה‪:‬‬
‫משגיהם מעוטם שתימתגולבשקן‬
‫חניתנין םתגח אחת ש נ ת ע י *‬
‫אדכעזשכיהן תמתוטם‪ :‬מתן לא מ ז ל ך וניגן * י " י‬
‫כגיתגקםתנחאחתיתנוסתגמ אחת מחן ארבע במתן א ר נ *‬
‫ארכעבעתןאקעכגקעולה ב‬
‫יגתנז בפתן ארבע מחן ארכע במחנח אחת רבי אליעזר * י מ י י‬
‫מ מ ל ששניהם תקתזכים •‬
‫<בי אליעזל אזמל יכתכל במתן ינחנו בפתץ ארבע‪:‬רכייחושע אומד זנתנו בפתבח אחו^אםד מ‬
‫רביאליעזדזחריחואעוברעלבלתנרעאמדלורבייחושע*^‬
‫אלבע ורואה אט את עתכזת‬
‫הוא עובד על ב ל תופיף אמד לו רבי אליעזר לא נאםר בלתוםין*‬
‫»זיתר;תנתבו׳ מלם הבכ;ל כאלו‬
‫אלא כשהוא עצבו אמד ל ו רבי יהושע לא באםד ב ל ת ג י ע א ל •‬
‫* ‪ 0‬מםוא יןחסעלקממממנמג‬
‫כשהו* עצמו ועוד אמד רבי יהושע כשנתת עברת ע ל ב ל תוסק״‬
‫^‬
‫*ותשצאיעכ;ד^‬
‫ועשיתבידךוכשלאנתתעבדתעלבלהנדעולאעשיתבי^״‬
‫^ ׳ * ‪ w‬׳ ‪ w‬מצ־סנמגים**‬
‫כ‬
‫‪9‬‬
‫‪k‬‬
‫‪1‬‬
‫ב צ‬
‫ודכיתביןב^משנתערביעמ״ני״^ב״וץישפבי‬
‫י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לאמח כתן במוץומזדיזבתןכפטפכשרבפביפ וחזרי ת ו ו ן ב ח י ו‬
‫‪JegkmovKKVPtn-wh‬‬
‫עקיבא אופדימי־‪w‬ד‪1‬י‪n‬ד<זמ‪n‬מ‬
‫י נ ‪ a‬י ע ק י ‪ a‬א י ‪ l J‬ת ו ל ‪ t o m‬ם ‪* t t‬‬
‫הרמץ שגבנמדלגפדבחי׳כלמ&ול והבסיס אומרים חטאת בלבד‬
‫‪_^ .‬‬
‫והלכה כ מ ‪» . :‬‬
‫יכ‬
‫דבי אליעזר אופר אף האשם שנאמר כחטאת כאשם ‪0‬‬
‫^‬
‫^ ׳‬
‫חטאוגשקבלךםח בשני מסות יצא אחד מהן לחוץ חפניסיכשד‬
‫^‬
‫ל א א״^ק ‪^ ^ ,‬‬
‫נכנס אחד מחן לפנים רבי יוסי הגלילי מכשיר בחצון וחכסיכ*‬
‫אתאלז עפכי סכשדן של ^ י‬
‫אליגמר דקבד אמריק ד!אץ לא פוסלין אפר רבי יוסי הגלילי מה אפ במקוםשוזבחשבח פוסלי*‬
‫כחוץ לא תעשח את חסשואד כיוצא בחן ‪9‬קוס שאין חמחשבמ‬
‫הליג חכא דהיכילעביד בית*‬
‫‪&. c‬וסלת ־ •‬
‫לקוץ והדל לפטם כשמ שעטה‬
‫<מ‪0‬ע>?‬
‫״ ‪ 3‬מ ג י ם‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ד‬
‫י ם‬
‫י ש ע כ ן‬
‫מ‬
‫ס ( ר‬
‫ס‬
‫‪rnx‬‬
‫ךר‬
‫‪:‬‬
‫להקדים עליונים לתחתזכים כך‬
‫מכזה לתקדים עטמילתיכק דפכיעיחשזב ביתיבבפנים זהדדכיתיב בקוץ כיזןדאיכאקטאתואשםשאם‬
‫נתערב למס בלמים מפגימים לא מגי למימליתץכפבים ואקל כך יתן בקלן משום‪:‬ד מפסלי חבזכים לא‬
‫פסיקאליס זאם תאמר לפסליבתו לקטנים כדי להכשיל פטמים למפסליבהו כידים לא קאסר דס‬
‫כתן בתק כהן שלא במלן‬
‫אליעזר ומוטב להמתין עד שקיעת הקמה ויפסלו מאליהןיישפכי לאמה •־‬
‫זנק מתערובת זו כקיץ כשר‪ :‬רבי עקיבא פיסל הק«ן שכל ימים הקטנים שנכנס; לפנים בפהלז יי‬
‫וקכמים מכשירים בכל הקרבמת קוץ מקטאת הקבינה דמפסלא משיםוכ‪4‬קטאתאשר יובאוכו׳והלכם‬
‫ינאאתדמסןלקרן קוץ לעזרה הפנימי כשר וניתן ממבז מתנותיו והקרבןכשד‪:‬‬
‫כקכמים‪ :‬יכ‬
‫ומה א•‬
‫;קכמים פוסלים דכתיב אשר יובא מדקה ואפילו מקנת דמה פסל מדלא כתיב אעדמה‪:‬‬
‫במקום שהמקשבה פוסלת בקיץ כלומר ומה חק שהוא מקום שהמחשבה פיסלת שאס קשב כשחיטה ע‪2‬‬
‫לא עשה אכל מוניא מקבת דמה לקוץ את המשוייד בפני© כמצא‬
‫ענת לזרוק דמה לחוץ פסולה ‪:‬‬
‫מקום שאין המחשבה פזסלתכפכים כלומר היכל שהוא מקים שאץ‬
‫כו כדאמדיתו הפכיעי כשד‪:‬‬
‫איבו דק וכוי ואין‬
‫המחשבה פוסלתכו שאם שקט על מכת ליתןאת הנתבים בקוץ כפנים כשד‪:‬‬
‫הלכה כדבי יוסי הגלילי ודיקא בדם הוא לאמליכן לאם יבא קיץלעזלה אוכככם בפנים להזועמממ‬
‫כהיכל נפסל אבל בשר קדשים בהידאם ינא לחיץ כפסל ואמר באכילה דכתיב ובשר בשדה טרפם‬
‫בשרשיבא‪,‬קוץלעמינתו דהינו קדשי קדשים חוץ לעזרה וקדשים קלים מחוץ לעיר נעשה כאלו הוא בשל‬
‫בשדה והרישא טרפם ולא תאכל; עכל ‪,‬עקום אםככנס לפטם אלתןן ההיכל לא בפסל בשביל ־‪p‬‬
‫ומועל‬
‫‪1‬א‬
‫ובחים פרק ט‬
‫*מתל׳באטלה דאמלקיא אשד מבא מדמה לא תאכל מדמה ללא מכשלה י•‬
‫ע ד שיכפר בהיכל ז‬
‫י ? י יהודה אומד כ»' <הלכה כלבי •הודה‪ :‬ואין הביין מלכה על היוצא ואף על גב דפסזליס שעלו לא׳‬
‫ילל< אלצ׳״קהא לא ארגו דכעיב בני( ונשא חקק אע עיןהקדש«‪.0‬וכפלשעאמזל כתיב איש ישר‬
‫•קרב ?בל'לע;ם אל הקדשים וטעאעועלי! מה קדשים סאעולים להלן בטומאה הכתוב מדבר אףעון‬
‫קדשיםהאמורים בניין בטומאה‬
‫הכעובעדבד‪:‬‬
‫‪$‬וסלר־גבפניבש איגו דיןשל*י<נעשר־תארת הםשואר כנכנס‬
‫מקדש את‬
‫נכנע לכגןי־ אף על שי של*י*ו פ ו ר שסר—י דברי רכז אליעזר רכי‬
‫הלא וי לו‬
‫ממעון אומר עד שכפר רבי יחורר־ן אושר אכש נכגם שוגג‬
‫ופליגי תכאי בפירושם דמתגיתין‬
‫• ש ר כד־* חרמין חפסולין שניתנו ער־ גבי חמזבח ל«י*‬
‫מאיטה! תראמ לו רכייהישע‬
‫םדצהחזציץאלאעל הטמא שהציץ מרעת ער־־־־י הטמ^<זאימ‬
‫אומר כל הראוי לאשים להשלף‬
‫מרצח עלהיוצא׳*‬
‫עלגביהאש אף על פי שנפסל‬
‫אומר‬
‫יחושע‬
‫רמי‬
‫לו‬
‫הראוי‬
‫‪ . p‬חמזבתמקדש את‬
‫פ ל ס‬
‫אם עלה למזבת קדשו המזבס‬
‫״‬
‫‪ :‬כ ל חראני לאישימאמעלחלא ירד שנאמר היא וכעשה לחמו ואם עלה לא ירד‬
‫!!עולחעלפוקדחעלחמזבח מה חעולח שהי* ראויה לאשיבש אכל דבל שאיכו לקוי לאש כגון‬
‫& עלתח לא תרד אף כל רבד שהוא ראוי לאשים אם עלה לגי* דם פסול וכסטס פס<ליס אפילו‬
‫היא העולה‬
‫•הר רבן גמליאל אומר כלתדאוי למזבח אם עלה לא ירד שנאמר אס עלו ילדו‪:‬‬
‫תיא העולה על מוקרח על המזבח פח העולה שהיא דאייה לםזכח על מוקדה דיר שהוא למוקד‬
‫‪ DM‬עלתח לא תרד אף כל רני־ שהין* ראוי למזבח אם עלח לגי־* ועלה הרי הוא כהוייתו ולא •רד‬
‫י ר ד אין בין דברי רבן גפליאר״־י לרביי רבי יהושע אלא מרגש <‪ f»v‬משמע כתיייתה עהא ‪:‬‬
‫רבן גמליאל אומר כל הראוי‬
‫‪ opoam‬ש ר ג ן גמליאל ‪ r r r t u h m c m‬ירבי^מי שע*י־מד ידחו‬
‫ש‬
‫^ י שמעון אומי‪-‬ימבח כ ש ד והנסכים פסוליפ חנםהיפ‪ :‬כשדין למזבח!אפילו דם ונסכים‬
‫שכפסלו אס עלו לאייל! ואין לך‬
‫!!*זבה פםולאפילו זח וזח פסולין הזבח לא ירד וחנסכים ירדו •‬
‫ואלו אס עלו לא •רדו הלן והטמא והיוצא ושוחט חוץ למעט אלא דבל שלאהוכלר ל‬
‫ב‬
‫לוגגו וחוץ למקומו ושקבלו פסולים וזרקו את דסו רבי יהודה לקלקו של מזבח מעולם כגון‬
‫!*ומי־ שנשחטת בלילה או שנשפך את רמה ושיעא רמה חוץ קמכים שלא קלשו בכלי לאלול‬
‫לקלעים א עלתה תרד רבי שמעון אומר לא תרד שהלה דכי קמינה לא?> על גב דהמכתה כלל‬
‫ממעון אושר כל שפסלו בקדש הקרש מקבלו לא היה פםלובקדש קדשה בכלי אין זה חלק גבוה‬
‫כדוד שאין המנחה קריכה כלה‬
‫אין‬
‫ל׳ ‪--‬זבקמינהבלא מתן כלי אץ זה‬
‫‪:‬‬
‫‬‫אלא ה דה והכסביס ש זם ראויים למיבק ואין‬
‫שבורר למזבח ואינו מתקדש אפילו עלה על גבי המזבח‪:‬‬
‫רבי שמשן אזמר הזבח כשר והנסכים פסולים רבי שמעון סבירה ליה בנסכים של‬
‫•דאויים לאשים‪:‬‬
‫ובת כרבי יהושע ובדם ובנסכים חבאיס בפני עבמן כרבן גמליאל ולא ממיקדה יל־ף אלא מקרא דכתיכ‬
‫ג ל סכעעבעזבח יקדש וכתיב כתדיהזזה אשל תמשה על המזבח כבשים בבי שכה תמימים שנים למס עולה־‬
‫ן^ן המזבח מקדש אלא לומיא לגמלה מק עולה הכאה בגלל עגמת אף כל הבאים בגלל ענמן ינאו נסכים‬
‫*זכאים בגלל הזכס הילכך כין שהוכח כשרי וחכסכים ‪,‬פסולים כגק שינא י או כטמא! בין שהזבח פסול‬
‫^מנסכים כשרים דהואיל והן פא׳יבנכגללימסליםעמו ובטלה'תזרתהקלש מהן ואפילו זה וזה פסולים‬
‫והכסכים ידלו כיון שאין באים ^גלל ענמן איפז ז ל ומיא דעילה ואין‬
‫‪,‬הזבח לא ירד שמזבח מקדשו‪:‬‬
‫הלן בין ד*בין אמורים שלכו לילה חיץ למזבח‪:‬‬
‫ב‬
‫עזבתמקדשן והלכה כדבי יהישע? ״‬
‫ניכי יהודה אומד שכשקטלבלילהכויאםעלתערד דכתיב זאתתולתהעולה היא העילה זאת היא העזלה‬
‫‪.‬‬
‫* ד י כאן שלשה מעוטים משעי נשחטה בלילה!שבשפך דמה ושינא דמה חרן לקלעים שאס על‪;,‬‬
‫־; ^ מ י שמעון אומר לא תדדדלליש זאתתולק העילה תורה י‪/‬חתלבל העולים שאם על» לא ירדו והלכה‬
‫* ‪ U1‬כלבי‬
‫ב ‪4‬‬
‫סדר ק^שיס‬
‫ן‪•.‬י‬
‫המ?בח‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ם‬
‫ל ‪ /‬י ד‬
‫זבחים פי ?‬
‫ט‬
‫‪5‬‬
‫‪^ . • .‬‬
‫'‬
‫׳‬
‫כליהולה‪ J :‬עכשילבבעלי מ<עין לאס על; לא ילל; <ל»קא בדיקין שבעין < ^י ‪? 1‬‬
‫הואיל;הן כשלי לכתקלה בעופו אבלכמחושל אבל‪ .‬דפסיל בעיפי׳לא‪ p :‬י א א אתבעלי מומי שאם עג‬
‫כי‪,‬‬
‫‪;7‬‬
‫‪,‬‬
‫‪p p j‬‬
‫^‬
‫‪7p p‬‬
‫כ‬
‫ק‬
‫י ל‬
‫כלבי קככא כן אכטעכוס‪:‬‬
‫כך אם ילד; לאחל‬
‫קאיכ‬
‫שעלו לא• עלו ע ו ד ‪, :‬כלן שעל;‬
‫חיים בלאש המזבח דבי עקיבא‬
‫קאמל לה להכשיל בבעל מומין‬
‫ומודה שאם עלו קיים בראש‬
‫י׳ ק‬
‫שאין‬
‫׳‬
‫כעלי מומין חיים‪ :‬עולה שעלת־‬
‫״‬
‫י^י‬
‫* "י‬
‫י(‬
‫*‬
‫ךי' ׳ '‬
‫? י‬
‫‪V‬‬
‫™‬
‫^‬
‫^‬
‫"‬
‫ק‬
‫‪PC/‬‬
‫‪3‬‬
‫י '^‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬״הולים משום ל א ‪4‬‬
‫‪,‬׳‬
‫י‬
‫}} ‪.‬‬
‫״‬
‫י '‪. .‬‬
‫‪fa-fa'm.,fa,‬‬
‫‪£ j,, ,p‬‬
‫ה מ‬
‫ב ק‬
‫ה מ ז כ‬
‫י י ל ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ה מ ן ב ח‬
‫ש‬
‫ל ה‬
‫^‬
‫ל‬
‫‪, fa‬ן‪;,,‬‬
‫מ ש י ם‬
‫ד ב י‬
‫י *"‬
‫ב ע ‪,‬‬
‫ת כ‬
‫ס י‬
‫ש ל א ש‬
‫מ‬
‫‪7‬‬
‫ל ש‬
‫ח‬
‫ע‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫ה מ ז כ י ז מ‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר א‬
‫ג‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ע‬
‫‪^Jf‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ז כ ק‬
‫ב ש ל י ן ד‬
‫‪p‬‬
‫‪W‬‬
‫ך‬
‫‪p‬‬
‫‪L‬‬
‫מ‬
‫ב ה‬
‫לש‬
‫ח‬
‫ל א ן י ה‬
‫למזבח החנון‪ :‬הנמר שבראשי‬
‫כבשים גלסיבן ורישא דבכא‬
‫א‬
‫ד‬
‫ק ן ל י ל‬
‫ן‬
‫‪7‬‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ב ׳ י‬
‫‪,‬ן‬
‫כ פ‬
‫ך‬
‫י ז ס‬
‫‪,‬א‬
‫; ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫^ ^‬
‫ע‬
‫כשם שאם על; לא ילל‪ ,‬א ל‬
‫כ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י נ‬
‫ן‬
‫כ ‪ 5‬ץ י‬
‫בה‬
‫י‬
‫ב‬
‫א י ן ג א‬
‫פ ס‬
‫ק‬
‫?<א‬
‫ד‬
‫א‬
‫מ ל‬
‫)י‬
‫ילך‬
‫‪3‬‬
‫‪ ,‬ל י ן לענן כהו צא ילל״‬
‫‪m‬‬
‫אלו לא חיה פםולן בקדש ח ר י‬
‫ג‬
‫אין הקדש מקבלי י׳‬
‫ונייכע ווומוקעח והגעכד והאתנן וחםחיר והכלאים‬
‫וועאןיופן ובעלי םומין רבי עקיבא מכשיר בבעלי פומין יי־י‬
‫חנגיאסקהכהבימאדמרדוחה היה אכא את בעלי פוסין מ ע י‬
‫כשם שאס עלו לא ירדו כך אם ירדו לגי*‬
‫ד‬
‫גבי הפוכה *‬
‫יעלו וכלן שעלו חיים לראש המזבח ירדו עולה שעלתה חיח לרז*׳•‬
‫המזבח חרד שחטה כראש המזבח יפ^יט וינתח בפקיבח •‬
‫אלו אם עלו ירדו בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלין ומיתי‬
‫העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטרת והעמד‬
‫שבראשי כבשים והשער שבזקן תישיפש וחעזנמון־מ וחגידיבם‬
‫וחקרגיס והטלפיס בזסן שהן פחוכדין יעלו שנאמר והקטיר הכהן‬
‫י ת עולתיך הבשר‬
‫«תהכל״מזבחה פרשו לא יעלו שנאמר‬
‫ובילסשפקעי מעל בבי חמזבח לא ס י ר ו ב ן נחלת‬
‫ו‬
‫והדס‪,‬‬
‫שפקעה פעל נכי המזבח אברים שפקעו מעל זבי הכזבח קודנכו‬
‫י לחצות יחזיר ומועלין בהן לאחי חצות לא יהזיר ואין בועלי! בהן‬
‫ז כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו כך הכבש פקדש כשם‬
‫מ‬
‫והטרי*יי‬
‫ח‬
‫ו ע מ‬
‫‪3‬ז‬
‫שהמזבח והכבש מקרבין מת הראוי להן כך הכלימ מ ק ד ש י &‬
‫כלי‬
‫אחריתי היא ובהדי עבמ׳ע^ידי'‬
‫קע‪:‬י לה ומשפט אחד להם הנמר שבראשי כבשים של עילה שהראש אינו בכלל הפשט וקרב עם עולו והבי‬
‫אמליק בשחיטת חילין מנין לרבותאתהראש שבבר הותז בשחיטה שאף על פי שאיני בכלל הפשטה ישנ»‬
‫בכלל הקט רה תלמוד לומל את הלאש ויש כמל ב‪!4‬בה לא ש! של ככש אגל ערפ* יכן השעל שבזק! התיישים‬
‫•וכולם בין פסללים שעלו דתנן בהל לא ירדו בין‬
‫ו‬
‫בזמן שהן מחיבלים כלן עיליס‪:‬‬
‫לא‬
‫ופקעי מנגל המזבח לחלץ אשקלטיל בלעז‪:‬‬
‫עכמית יעדים שהעלן מחובלים זעבלתןהאש‪:‬‬
‫אבלים שפקעי זכולי אי דאית בה•‬
‫וכן נקלתשפקעה אק נריך להחזיל‪:‬‬
‫יחזיר אין נייך להקזיי‪:‬‬
‫מעש שבשלן כיכר אפיל; לאחר חמת כמי יחזיר דלא הוי עיכול ואי דליתכהו ממש שכשלפזכלן ונעשוגחלת‬
‫אפ־לי קידס חנית לא יחדל אלא הכא במאי עסיקיכן בגין שכתקשי מחמתהאש ששלטה בכלן יכשלפ! ולאי‬
‫קידם לקבלת ולאקל קנותילפיקמקלא לכתיב כל‬
‫כעשי פקס אבל כעכים יבשים הם מתיכם ‪:‬‬
‫‪ .‬ו ו ‪,‬‬
‫ברי ז‬
‫^‬
‫לבקל שצ ציצה הוא עמ׳ד השתל‪ :‬ןעןעצין בהן דאכתי בכימזבק ננהו‪ :‬ואין מועלין בהן דכילן י‬
‫הכבש מקדש לכיייב ומשתתא*‬
‫ז‬
‫מעכלים היי להו • דיר שכעפיע קנ»מו ואין מועלים בי‪:‬‬
‫הכלים מקדשים דככליס כמי כתיב כלהכוגעכהםיקדש‪:‬‬
‫המזבת ‪ w‬את ללבזת את הכבש ‪:‬‬
‫מדותהיבש שתי מדות של יבש היי שם עשד»ן ויזני עשלין‬
‫כלי הלק קעליתומזרקות לדם וליין ולשמן‪:‬‬
‫שהיי עי שי ן והן שלימים; שהיו עושים כשהן שלימים ומיהו כל כלי שרתשיקבי או שכשבל! י׳ין מתתכים‬
‫שבריהן אלאעישיםאותןקלשיס וכן קכיןשכפגם אין משקיקאזתולהקידקפגם ובגדי כהוכה שבתלכלכן‬
‫*ן‬
‫זבחים פיק י ‪:‬־‬
‫יב‬
‫• | מממץ אותן אלא ששים חלשים ומכיחין אלו לצורך פתילותשל מכ״יה <שמי!תביתמשואבס וכל כך למ‪9‬‬
‫ן‪4‬פי שאי ןעכימ ?מקים עשילות ומזבח שהפגם פסול וכל פגימה הפוסלת כסכין של שחיטה פוסלת במזבת‬
‫*הל ומן שהמ?כמ פגום כל קלשיס הנשחטים בעזלה כלם פסוליפ לכתיב וזבחת עליו אתעוליעץ ואת‬
‫? ^ ‪ T‬יא אפשל לומל מקלא כמשמעושהדי שסיטעקדשיס בכטיה היאילא על המזבח אלא עליו כלומר‬
‫כל יען שהוא שלם אתה זובח ואי‬
‫ק‬
‫ן^די חלח מקדשין את חלח ומידות חיבש מקדשות את חיבשאין אתה זובח כשהוא פגום וכל‬
‫‪*:‬לי חלח מקדשין אח היבש ולא מדות ה נ ש מקדשות את הלח‬
‫קדשים הכמנאים כעזרה כשעה‬
‫* ל י הקודש ׳עגקכי אס עושימ המ מעין מלאכתן שחיו עושין והן שהמזבח פגום אף על פי שכשקט ו‬
‫*זלםיבש סקדשין ואם לאו אץ מקדשיכם וכולן אין מ ק ד ש י מ ככשרותכלס פסולים ואפי' שירי‬
‫מכתות איכס נאכלים דכתיכ‬
‫אלא בקרש ׳׳‬
‫כ ל התדיר סחבירו קודם את חברו התמירים ואכלוה מבית אבל המזכח מפי‬
‫‪ D*l£l‬ו‬
‫קודמין למוספין מוספי שבת קודםין ל מ ו מ י השמועלעדו בזמן שהמזבח שלם‬
‫י‬
‫ד א ש «דש מוספי ראש חרש קודסין לפוכפי ראש השנה שנאסר ולא כומן שהוא פגים‪:‬‬
‫התדיר מחבימ‬
‫וכל חפקידס מחברו קורס ארת‬
‫ב‬
‫ן‪0‬לבדעולתהחדש•‬
‫קודם אתקבירו‬
‫ןזברו דם חטאת קידם לדם עולה ספני שהוא כרצח איברי עולה‬
‫דכתיכ מלבד עילת הבקר אשל‬
‫קודמ ן לאמורי חטאת כפני שחן נליל לאשים חטאת קודפרת‬
‫לעילת התמיד מכדי כתי ב מלבד‬
‫לאשם מפני שיכה נתן על ארבע קרנות ועל היכור אשם קורם‬
‫עולת הבקר עשויה כבד משמע‬
‫לחורה ולאיל נזיר כפני שחוא קדשי קדשים התורח ואיל נדר‬
‫מיכה שמעינן דתמידין קודמים‬
‫קודמק לשלמימ מפני שהן נאבלין לום אהד וטעונים לחכש‬
‫למוספייאשר לעילת התמיד למה‬
‫<»ןלפ'קוךפין לבכור מפנו שחם טעונים פתן ארבע וסמיכה ונסכי'‬
‫לי פשיטה דעילת הכקל עילת‬
‫^ ו פ ת חוח ושיק * ‪ 4‬ח בכור קורם לפעשד בפני שקדושתו‬
‫העמיל קיא אלא תלה לך טעם‬
‫ן^ר^ס ונאכללכתגיס חפעשר קודפ לעופות מפגי שחוא זבח הקדמתה כתדירותכלי שתלמוד‬
‫העופות קידבין‬
‫ד‬
‫* י ש בו קדשי קדשימ דמו ואפוריו ״‬
‫לשאל תדידין שיקדמו דמשים‬
‫למנחות מפגי שח; מיני רמים מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה היא גיפה לא היה נריך לפלושי‪:‬‬
‫‪0‬פגי שהיא באה על חטא חטאת העוף קודמת לעילת העור‪ .‬וכן‬
‫לס חטאת קילס לד©‬
‫ב‬
‫גהקדשח* ת כלהחטאו׳שבתוד׳קורםו׳לאשכותחוץמאשם עולה אס שכיהס שק‪/‬טיייעימדי'‬
‫מצורע‬
‫שהוא מלנה מכפל‬
‫לקלק ז‬
‫עלקייבי‬
‫כלית׳ת שכלי כים לנוי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫^דול‪ :‬אברי עילה קודמים בהקטרת; לאבלי קטאתאם מלקו למי שכיהכ‪ :‬מפכי שהן כליל וגל לכו»‬
‫ועל היסיד שפיכת ׳‬
‫על אלבעקלכיתואשם שתי מתהיתשהןאלבעולא על הקרנית‪:‬‬
‫‪0‬א זה לעזבק‪:‬‬
‫מתן אלבע שתי מתכית שהן אלכע ובכיר אינו אלא מתגה אקת‬
‫‪0‬ירים יבאשם לא מניבי שנאמר בי‪:‬‬
‫ונאכל לכהכים והמעשר אין לכהכים‬
‫‪j‬‬
‫‪» .‬איכז טע»ן סמיכה ונסכים ילא תכופה קזה <ש<ק‪:‬‬
‫מפני שהזא מין זנק זכיקת סכין יעיף במליקה וזבחים יזשיבי <אן>‬
‫סלקכו אלא כלי נאכל לבעלים‪:‬‬
‫נגל גב דקלכן ע‪1‬ף כלו קדשי קדשים או תטאתאו עילה קדשים יש להן לקלק גביה שני דכליס דמי ואבריו‬
‫•גוה שאין ‪ p‬לחטחת הע׳ף שאין למ־׳כק אלא למה י כיין דקדמה לקטאת העיף כל שכן לעלתהע׳ף דהא‬
‫שהן מיכי דמים ומיכי דמים כפלתן‬
‫ד‬
‫קטאתהעזף קולמעלעילתהעיף כלמפלש ואזיל‪:‬‬
‫קטאת העוף קולעת עעילתהעיף ד נתיב והקליב את אשל לחטאת לאשיכה בכה בכין אב‬
‫»לובה‪:‬‬
‫וכן להקלשה ככהוא מפליש קימדהיכז שתי‬
‫לכל החטאותשקידמת לעול׳ת בין כבהמה כין בע׳ף‪:‬‬
‫קודמות לאשמות אס היה מחיייבקטאת‬
‫ה‬
‫מלים א! שני בכי יוכה קילאשס לחטאת תתלה‪:‬‬
‫*אשם והביאן חטאעקודמתכדעכן שדמה כתן על אלכע קלכותועל היסול ‪ :‬מפני שהיא בא להכשיל‬
‫וכאיס בככף‬
‫^תקמנולע לקדשיס;לביאת מקדש סילכן קשיכותא הוא לגביה שהטהדה תלויה כ!‪:‬‬
‫‪ iiii‬שקלים‬
‫‪a‬‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ונחים יפרק יא‬
‫דבט אכילה קאי כגין קטאתלאשס־ואשם לתולהותודה לשלמים יי שלמ ‪& p‬ל קלבן אמש‬
‫א‪/‬מלים כ;' והלכה כחכמים‬
‫ןעדיל ומקודש כגון דם עולת‬
‫תמיד ודם חטאת עומדים זה‬
‫תדיר ווה מקודש ממנו דהא‬
‫אמרן דם חטא׳ קודם לדם עולה‬
‫מפני שהוא מרנה הא מלתא‬
‫מכעיא כגמרא ולא אפשיטת ונר׳‬
‫וככולן‬
‫לתמיד ק‪/‬דס‪ :‬ז‬
‫ככל הנאכלים רשאים הכהנים‬
‫לשנו׳ באכילתן כגון לאכלן נלויק‬
‫מבושלים ושלוקי' דבמתנו כהונת‬
‫כתיב לך נתיניה למשחה לגדולת‬
‫כדרך שהמלכים אוכלים כלי‬
‫ו‬
‫של; ק ;מבושל ;במטעמים‬
‫ותבלין‪ :‬שלא יביא אתהתלומה‬
‫לילי פסיל לפי שהתבלין שבלעו‬
‫טעם הק־שייאס יבואן לידי כותל‬
‫מצורע מפגי שחוא בא על ידי הכשר כל האשמות שבחורה‪ ,‬ב*י‪1‬‬
‫בני שתים וכאין בככף עקלים !‪ p.‬באשם נזיר ואשם בעור*‬
‫ו ‪ .‬י״*‬
‫שהן באק בגי שגתן ואי ג! כאיןביסן* שקלים *‬
‫שחץ קודמים בהקרבתן כך ודן קידםיס באכילתן שלמים של אמ*‬
‫ש זר!טאד*‬
‫ושלמים של היום על אמש קזדבק שלמים ל‬
‫ואשמ של חיום של אמש קודמין דברירבימאיר וחכמים אומרי*‬
‫'ובמל‬
‫‪t‬‬
‫חהטאת ק רמת מפני שהיא קרעי קדשים *‬
‫הבחנים רשאין לשנות באכ לתן לאכלן צלויים שלוקץ ומבגשלץ‬
‫ולתת לחוק הבלי חול ן ותבלי הרוסה דברי רבי שמעון רבי מאיי‬
‫אומר לא יתן לתוכן הבלי תרומה שלא יביא את התרומה לידי‬
‫פסול * ח *‪1‬ד שמעון אמ ראית שמן שהוא מתחלק בעזרס אי|‬
‫מותר רקיקל סגחו י‪#‬ר»‪1‬ולוג שמן‬
‫אתה עריך לשאול פח הוא‬
‫של פעורע אפ ראית שפן שחוא ‪ \%3v‬על גביח^י׳>*‪Vw‬יןאתח‬
‫לשאול מה הוא אלא סותר רקיקי מנחות כדינים ונ נחת כחן‬
‫המשיח שאין מתנדבים שמן רבי טלפון אופר כהנדבם שבן*‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫א ב‬
‫‪6‬‬
‫דםומ״ותשנתזעיהבגרהריזחטעוןכבוס^•‬
‫ק‬
‫^‬
‫‪,‬׳‬
‫א‪,‬‬
‫הל‪,‬‬
‫על פי שאץ הכתוב ברכי א ר א ב נ א ב ל ו ח ש ^‬
‫שבלועבהן ‪ :‬ח שהואקקקלק‬
‫לאכילתכהכי'‪:‬מיתלקיקי מנחת במקום קדוש תאכל אחר הנאכלת ואחד הפנימית טעונות בכו©‬
‫ב‬
‫ישראל מכחעמאפה שבאה חלות שנאמר תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות •‬
‫'יקי קין חלות בוללן ולקיקיס חטאת פסולה אין דמה טעון כבוס בין שהיה דה שעת;הכושר בין‬
‫עלא‬
‫מ׳ שמן יאמייש במסכי מנח׳ימושחן‬
‫כמין כי ישאל השמץ נאכל לכתכי‪ :‬מיתר לקיקי מכחתכהטדמכחת כהני כלה כליל ׳השמן שצ‪ 0‬על גבה‬
‫ונותר שאיני כבלעבה שולפי׳אועו בפגי ענמו‪ :‬ומועל מכתת כהן המשיק לפי ששמנה מרובה ש^עלזגים‬
‫שאין‬
‫לעשדין ימתיך שהיא אפייה תחלה אין שמנה כבלעבפתיתה וכריך להקטיר המיתר כפני עצמו‪:‬‬
‫מתנדבי שמן לפיל לא יעלה על לעתו שיהא השמן הכקטל כדבה‪ :‬לטלפון אימי מתנדבי' שמן בפני ענימ‬
‫ואין פחית מלוג ונשלף כפכיענחו והלכיכלטלכיןוכןתלכישמתכדבי' ייןבפכי עגמיאיץפקית משלשיליגץ‬
‫חורקין איתו עג האשייונשלף שם ואעג להוא מכבה אש המעללולחמכיאמילא תרבה הואיל ואיכו ממכרן‬
‫לכבות שרי לכל שמעין קימא לן דדבל שאיכומתכיין מי׳תל ילא ה״ פסיק דשיה דאכשד שתהיה האש גלילה‬
‫וחוקה ותכנת את היין ולא יכבנה‪:‬‬
‫‪ 1 f l N D H‬ט ע י ן כבוס כדכתיכ ואשד יזה מדמה תכנס במקום קדוש‪ :‬שכאמרכמקלם‬
‫‪D‬‬
‫ואחד הפנימית שדמןטעין הזיה‬
‫‪.‬יךישתאכל <כהה<א ענייכא כתיכ‪:‬‬
‫שנאמר תורת החטאת ברישא דההוא עניינה כתיב תירה אלזתלכל החטאידג‬
‫בפכיס שאינן באבלות‪:‬‬
‫ודיקאחטאתבהמה אכל דם חטאת העיף איכיטעין כביש דכההוא עכייכא תשחט החטאת כי־‪,‬יב פדנו‬
‫לחטאתהעיף שאיכה כשיזשת ׳אין דמה טעזן כביס דכתיכ אשר יזה מדמה מדם כפרה ולא עדם פסילה‪:‬‬
‫שעתהכישל ליליק' שלכה שלן למה‪ :‬ושקבלו פסילי גרסיכי׳לגישזלקו דהא אפייחטאתכשירה שכתז דמה‬
‫ע‪ 1‬הבגד לאי‪,‬ל זליקתה דם איכו טעין כביס כדאמליכן אשל יזה פלט לזה שכבל הוזה‪ :‬ב כמז מן הנואל‬
‫של בהמה‬
‫ה ן ב‬
‫ה ל מ ש‬
‫ט ע ם ה ק ד‬
‫) ‪ £‬ך‬
‫ו‬
‫א‬
‫זבחימ פרק **‪-‬י‬
‫יג‬
‫*‪ 5‬פה&ה על הבגד איבו ה ע ץ ככ‪1‬ש לכתיב אשר יזה לא אמרתי אלא בראוי להזאה‪ :‬מן יזקק של מזבת‪:‬‬
‫<מן הישוד מן השירים קראדין לישפך על היסיליאף על פי שלא כשפכי עדין דמאמל שכיען ממן למה אין‬
‫©ירים טעוכים ככוס דכתיכ אשר יזה פרט לזה שכבר הוזה מדמה‪ :‬אלא הדם שכתקכל בכלי מה טעם‬
‫»ן>עד מה טעם נשפך על הרנפה יאספו אין טעון כבוס לפי שאין טע»ן כבוס אלא הדם שנתקבל ככלי ולאו!‬
‫להזאה למעיטי קבל פחות מכדי‬
‫»לאתיחלח שער־ו חכושו* איזו חיא שתיחלה שעדמחבושד הזאה ככלי וה ופחות מכלי הזא»‪1‬‬
‫וןןלנח שנטמאת ושיצאת ואיזו היא שלאחיה לה שערתחכושד בכלי זה ואח׳כערבן ללא קדש*‬
‫זאין טעונים כבוס‪ :‬ג עד שלא‬
‫»בשחטחחוץלזםנחוחוץ לםקוסת ושקבלו פסוליןוזדקואד־נ‬
‫נתז מן הצואר על חבגד אינו טעון ככוס מן חקוץ הופשט אין טעון כביס דכתיבעל‬
‫ג‬
‫ד‪0‬ח«‬
‫ע‬
‫וסן חיסור אינוטעון ככוס נשפך על ‪ mwnn‬יאספו אינו טעין הבגד מה בגל הלאוי לקבל‬
‫*בוס אלא חרס שנתקבל בכלי וראוי לחדה • נתז על העור שלא טומאה דאין לך בגל קטן ששמו‬
‫ךןופשט אימ טעון כבוס משהופשט טעון כבוס דברי רבייחודר־ו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אם‬
‫דבי אליעזר אופי־ אף משהופשט אין טעון כבוס אלא מקום הדם חשב עליו לכלי כמות שהוא אףי‬
‫אחד כל הראוי לקבל טומאה ועד שלא‬
‫ד‬
‫ןןיבר שהוא י־אוי לקכד טומאה וראוי לכבום *‬
‫הופשט איבו ראוי לקבל טומאל*‬
‫ןןבגר ואחד חשק ואחד העור טעובין כבוס במקום קדוש ושבירת‬
‫ומשהופשטהוי ראוי לקבל *‪1‬‬
‫כלי חרס בפקום קי־וש וםריקח ושטיפ' בכלי בחשת במקום קלוש‬
‫טימאה אם קשכ עליו לעשזת‬
‫בגד שיצא חוץ‬
‫ח‬
‫?ח חומר בחטאת מקדשי קדשים״‬
‫אית! מכסה למרכבה או לכסות‬
‫לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש נטםאחוץ לקלעים קורעו‬
‫בי אתהמטה ואיכן נליך קביע‪:‬‬
‫ובכנס וםככסו כנגקוס קרוש ׳־׳ כלי חרס שיצא חיץ לקלעים נכנם‬
‫אף משהופשט כל" זמן שלא בתקן‬
‫ושוברו במקום קדוש נטמא חדןלקלעימ בוקגורבכבם ׳ושוכרו‬
‫להיוע כלי אין טעון כבוס לבעיכן‬
‫‪ 0‬ק י ס קדוש * ו כלי גחשת שיצא חוץ לקלעים נכנס ומורקו דבל המקכל טומאה שאין מחוסל‬
‫&זוטפו בםקו קיוש גטם׳חוץ לקלעי פוחתו ונבנ׳וםורקו ושוטפו אפילו מחשבה‪ :‬אלא מקום הלם‬
‫סקוס קי־וש״ ז אחד שבישל בו ואחר שעירה לתוכו רותח ולא כל הבגד‪»:‬לאוי לקבל טומאי*‬
‫‪f‬‬
‫' קרשי קרשים ואחד קרשים קלם טעוגין פריקת ושטיפת דגי ואף על פי שמחוסר מחשבה‬
‫שמעון‬
‫ובלבד שלא יהא מחוסר מלאכי•‬
‫ג‬
‫י‬
‫ג‬
‫| ‪ 4‬ח‬
‫וסתמא כרבי יהודה וכן הלכי*‬
‫!לאוי לכנות למעוטי כלי ‪ p‬דאף על גב דמקבל טומאה היא איבו ראוי לכבוס דבר גרידא הוא ולא‬
‫!שבירת כלי קרש במקום קלוש דבתר לכתיב תכבמ‬
‫במקום קדוש בעזלה •י‬
‫ד‬
‫ג ד כבוס‪:‬‬
‫במקום קדוש כתיכ וכלי תלש אשר תבושל בי ישבר אתקש שבירת כלי חרש לכבוסמה כביס במקום קדו&‬
‫כגל שניתז עליו לם קטאת‪ :‬ויב‪$‬‬
‫ה‬
‫אף שבירת כלי קלש במקזם קלוש‪ :‬זה קומל אכבוס קאי‪:‬‬
‫‪ p p‬לקלעים כטמא קיץ לקלעים לאחר שינא ואי אפשר להככימ טומאה לעזרה קילעו ברובו וטהור מטומא*‬
‫ונכנס ומכבסו במק!ם קדוש ואף על גב דבגדשכטמא וקלעו בלוב! עדין הוא בטומאתו מדדבכן על שלא‬
‫»‪0‬אר בקבירו כלי ריקכ סולר הכא שרי להככיסו לעזרה כדי לקיים בו ענית ככוס כיון דמדאורית׳ כשנקלע‬
‫?ובו טהור‪ :‬נוקבו לטהרו מטמאעי ולזקבקב קטן כשיעור שרשקטן דבזה טהר מטומאתו ועדין כלי הוא‬
‫ומקיים בו מכות שבירה במקדש אבל אם כקב כקכ גדול דינא מתידתכלי שוב איכו כככס ושיברו לרקמכ'אמ‬
‫ו פוחתו דכלי‬
‫וכלי תליש אשר תבושל בו ישבר בשעת שבירה יה־ה כלי יהאי בשעת שבירה לא הוי כלי‪:‬‬
‫»נתכ»'איכו טתוימטומאתובכקב כל שהו י‪1‬א בכקב גדול ימיה! אחר שפקתימקיש עליי בקורכס ומקבלו בדי‬
‫שיחזור שם כלי עליו דבש^מריק'בלי שיהיה כלי •י ז ואחי שעירילתיכו רותק מדכתי׳ וכלי קרש אשר תבושל‬
‫כ! ישבר דסמך ישבר אכל בו ולא כתייואם בכלי קדש תבושל ישבר למדרש אם כבלע בו ממ ישבר‪ :‬קדשי׳קלי©‬
‫איכן טעיכיימריקה ושטיפה מודה רישמעין דבעו הגעלה בריתקין שהדי הטעם הבלוענע‪:‬ה כיתר ופולטו‬
‫לאקל זקן בהיתל אם לא יגעילכו ומתילתמליקה לשטיפה הוא לממעטל שמעין לקדשי קלי למליק ישטיפ*‬
‫לקלש»‬
‫‪. ,‬‬
‫וגמים * מ ן יל‬
‫י < ן כל ה כ »‬
‫ק‬
‫^‬
‫^ ^‬
‫^‬
‫‪^,‬‬
‫י‬
‫דקלשי קדשים כייןשי^ה‬
‫ובליכיס מליקה בקמיןושטיפת בגונן ואלו קדשים קלים ללכי שמען מגעילן אפיל< יין ואפי׳ במזג לימחיך‬
‫ללא קפליכא אלא להגעילאש;ל הכבלע ב» ואיןבלין להגעיל אלא מקים קבשול כלכל;אסל ההגעלה * |‬
‫עליך שטיפה בכונן לכל ה‪:‬ך גזלתהכיע כנה! בקטאתובקדשי קלש׳ ולא כקלסי׳קלי׳ ואין הלכה כלש ל ל י !‬
‫תרומה ממעטכן מכלהכידאעל‬
‫שמעון אומר קדשים קלים אינן טעונין מרקת ושטיפה ר ב י פ ו ד ^‬
‫דכת׳יאכל אועהויבניא אוע׳פלט‬
‫אומר אס בשל בו מתחלת הרגל יבשל בואתכל חיגל«והבמע=*‬
‫צתלומח שאין לה עולת‪ .‬מליקת‬
‫אומריבש עד זמן אכילת מריקה ושטיפממריקח כמרקתהבוה‬
‫ושטיפכקדש׳ אכלקלש׳ קלי שוק‬
‫ושטיפה כשטיפדת הכוס בריקרלז כחםק ושטיפה ב ע ו ג ן ו ח ש ״ י‬
‫הןצקלשיקלשילכליערתמליק־‬
‫כישל בו קדשים וחילק «י׳‬
‫ח‬
‫והאסכלה מגעילן בחמין‪,‬‬
‫**!יפובפילזמדיק;שמילנקלקו‬
‫קדשי קרשים בקדשים קלים אס יש בהן בבוהן טעם הרי הקליג*‬
‫מנאים וכבי• תא יש שאומר מריקה‬
‫נ א כ ל י ן כ ח מ ^ ו ^ ן ^ ^ ^ ^ ^ ^ ס ^ ל ק ב ם ^‬
‫ושטיפה » ״ |‬
‫ם‬
‫ב מ‬
‫‪W‬‬
‫ב י < ן‬
‫‪f‬‬
‫‪ J‬ן א ם‬
‫‪w‬‬
‫כ ש‬
‫י‬
‫כ‬
‫הועט‬
‫מ י י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬יש מי שא;מר מריסה ;שטיפה‬
‫»‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫!״—‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫רקיק שנגע ברקיק וחתיכד־ז בחתיכה ל א כ ^ ה ר ק י ק ו ל ‪ .‬נ ^‬
‫החתיכו״אסוריןאינואסוראלאמקוםשבלע‪.‬‬
‫י‬
‫>‬
‫לקמן בסמ! א‬
‫טביליוכשומחוסרבפורימ«יגןחולקיב=«‬
‫ב‬
‫ל‬
‫‪v‬‬
‫‪Q m‬‬
‫‪v n‬‬
‫בקדשימ ל א כ ו ^ ל ע ר ב אובן בוגע ואיגי‬
‫»כתלן מה מבפנים כלוע שטיפה‬
‫מקריב ואיגו חולק לאכול־־ לערב בעליםומק בין בעלי מומין‬
‫^‬
‫‪p ,‬‬
‫״‪,‬‬
‫׳ קכועק בק כעלי מוםין עיכרין חולקק ואובלין אבל ל*סקריבין‬
‫‪-, ^ ,‬׳‬
‫״‬
‫וכל שאינו ראוי לעבודו‪-‬ז א‪-‬גו חולק בבשר וכל שאין לו בבשן‪-‬‬
‫^ ‪,‬ו‬
‫ל‬
‫‪,‬ק ‪J :‬‬
‫אין לו בעורות אפילו טמא בשעה זריקת דבי'וטהור בשעת הקטר•‬
‫‪,‬ק‬
‫מריקה ושטי‬
‫י ‪ ,‬ל חלבים אינו חולק בבשר שנאמר המקריב רם העלםייואת החלב‬
‫ישטוף לפי שכל י ן‬
‫מבני‬
‫לקבילו למתוך ששלמים מלונים‬
‫בלגל אקבלועשלהן כעשה כותל שהרי ומן שלמים לשני ימים וכי מבשל ביה שלמים האדכא הלל מבשל בי*‬
‫ןצמיס למחר משלמים שנשחטו ביום המחרת ופולט מה שבלעאתמול ובילע מן האחרונותנמכא שאינו בא‬
‫‪$‬ילי מתר‪ :‬וחכמים אומרים עד זמן אכילה שלא יהא בין סיף הבשול לתחלתמריקה ושטיפה ןיא זמן אכיל*‬
‫בצבל;צא מתל מזה לכתיב ומולק < שוטף וכתיב כל זכל בכהבים יאכל אותה ולמה סמכן הכתוב לומר ל י‬
‫*ממתין זמן אכילה בלבל והדל עביל ליה מליקה ושטיפה בו ביום מיל והלכה כחכמים‪ :‬האסכלה גלאדיל*‬
‫הלי חקליס נאכלים כחמורים‬
‫ח‬
‫**מי• יקיא עשויה כעין שבכה וכולין עליו בלי‪:‬מגעילן בקמין‪:‬‬
‫ואיכן טעונים מליקה מתגיתין קהולי עקסלא והכי קתגי אס יש בהןבנותן טעם הלי קיים נאכל׳ בחמורים‬
‫צפנים מן הקלעים ויום ולילה וטעוכי מליקה ושטיפה ופסולים במגעאין בהן בכותן טעם אין הקלי כאבל*‬
‫פחמוריס ואין בהן מריקה ושטיפה ואין פוסלים במגע ומתניתין רבי שמעון היא דאמר קדשים קלים‬
‫בועינים מריקה ושטיפה הילכך כשלא בתג! טעם קדשי קדשים בקדשים קלים אין טעונים עריקה ושטימ*‬
‫רקיק פסול שנגע ברקיק כשר וכלעהכשר מן הפס<ל‪:‬‬
‫ומחוסר כפורים כגון זב זמבורעויולדתשטבל•‬
‫מם שטבל ועלק ולא העריב שמשו‪:‬‬
‫והעליב שמשן ולא הביאו כפרתן‪ :‬איבן חולקים כקדשים הואיל ואין ראייין לאסלה אי|‬
‫חולקים לאהיל לערב כשיטהלו לכתיב הכהן המקטא איתה יאכלכה כהן הראוי לחטוי חילק שאינו ראי‬
‫לחטוי אינו קו לק ואי אפשל לימל כהן שא‪-‬כו לאיי לקטוי בשעת הקלכה איכו אוכל א אי א קטן לאיט‬
‫לאו׳ לקעוי ואוכל אלא עכ יאכלכה לאמל קלא יחלוק בה כלי לאכול ממנה קאמל ומלאפקיה קלא לחלוקי‬
‫בלשון אכילה שמ דכהן הראוי לאכילה קולק שאין ראוי לאכילה אינו קולק הילכך בעלי מומין חולקין שאף‬
‫עלפי שאין ראייין ל־זטוי ראויין הן לאכילה כדכתיבומן הקדשים יאכל‪ :‬איכןכוגע והוא שטכל ולא הסיק‬
‫לעתו מן הטבילה כל זמן שהוא אונן שאם הסיק דעתו וכגעאפ׳' לאק׳ שטבל פסל;כל שאיכ! לא» לעבודה‬
‫איבו‬
‫»כוסושטיע׳ ^ \‬
‫ךאל‬
‫‪p p :‬‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ש מ ל‬
‫‪w‬‬
‫ה א‬
‫מ ב ע כ י ם‬
‫‪p‬‬
‫מל‬
‫‪w‬‬
‫‪ £‬ק י‬
‫ט‬
‫ב ק מ י‬
‫א‬
‫ע‬
‫כ‬
‫פה‬
‫‪w‬‬
‫‪1‬‬
‫< ש ט י ע‬
‫ב‬
‫ה ל‬
‫א‬
‫י ע ל‬
‫ם‬
‫כ ע ש ה ג‬
‫ע‬
‫טבלר‬
‫ד ה‬
‫כ‬
‫יד‬
‫זגחים' פרגן יצ‬
‫‪ v‬קרא בהדי*‬
‫ן למחלקת דאי‬
‫ומן הקדשים יאכל ואין הכהן חולק כקדשים עד‪-‬סיהא טהור מסתת זריקת דמים‬
‫•גד שעתהקטל חלבי•;אם נטמא בין כך ובין כ ן אינן קזלק ‪ :‬וטהור בשעתהקטד חלבים שהוא כל הליליז‬
‫כגק שטבל;טהד כהתרבשמש‪:‬‬
‫כל שלא זכה המזבת‬
‫כ‬
‫בל שלא זבח‬
‫ב‬
‫‪0‬בבי אחדן לו תחיה שוק חיפין לפנח *‬
‫חםזבח כבשרה לא זכו חכחנים בעורח ש נ א פ ר עולת איש עולת בבשרה כגין שאירע בה פסול‬
‫קודם זריקה דלא היתה לה שעת‬
‫*< ל ^ »‬
‫ף‬
‫ל ל‬
‫הועלתה לאשים ׳> עולת ש נ ש‬
‫ע;דה לכהכים‬
‫היתר למזכק ‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫?לתה לבעלים עודה לכה^ו׳ א ן‪1,, .‬‬
‫עורות קדשים קלים לבעלים ועורות הואיל;זכה המזבח כבשלה שהדי‬
‫‪j‬‬
‫עורותיהן לכחגים *‬
‫;אחל עילתאשה‬
‫כשרההיא‪:‬‬
‫קדשי קדשים לכחנים קל וחופר פח אס עולה שלא זכו בבשרר‪-‬ן‬
‫לכתף;חכהןהמקליב את ע;ל<‪1‬‬
‫^‬
‫ח ט ח ש‬
‫ח ד‬
‫ן ב ן‬
‫‪0‬‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ח ק ד ע ן י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י ם‬
‫ן‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‪4‬‬
‫כ‬
‫ג ן ן ם‬
‫ו‬
‫?‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ש‬
‫‪n‬תו ז א י מ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ז ב ח יוכיח שאין לו עוד פכל מקום ‪.‬‬
‫א י ן‬
‫‪0‬‬
‫ח א‬
‫ח‬
‫ן‬
‫ש‬
‫א‬
‫א י ג ן ך י ן‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ע י ז ב ן‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ג‬
‫ן‬
‫א‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ת ‪H‬‬
‫^‪1‬ז?י‪^ ,0‬‬
‫‪0‬ש‬
‫ע ן י ( ן ת י ח ם‬
‫‪4‬‬
‫ח‬
‫כ‬
‫י‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ל א ן ז ד‬
‫״‬
‫״‬
‫^‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫! ׳‬
‫»*ריעאלבי השריפה אמי־ דכי עקיבא םדבדיו לכדנו שהמפשיט‬
‫״׳‬
‫ג‬
‫י ת י ח ס‬
‫י‬
‫א‬
‫ם‬
‫‪0‬‬
‫ד ד ב י ן ז ג י נ א ס ג ץ‬
‫ה כ ח נ י ס‬
‫^‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ע‬
‫< ע י ל ‪ 1‬א‬
‫ף א י ת י‬
‫" ™‬
‫'‬
‫*‬
‫»‬
‫״‬
‫* י ן לא ראינו ראיח אלא יועא לבית השריפה*‬
‫כנ״גיי׳ז‬
‫חגשי־פיבש ושעירים הנשרפיכש בזמן ש ח ט‬
‫י ‪ -‬פ י ן ב כ י ת הדשןומטםאיז ״ ל י ש ואפ איגן גשרפין כמעוחן‬
‫ייי‬
‫י‬
‫ש פ י ן כבית חבירת ואיגג־ש םטםאין בגדים‬
‫ת‬
‫ח‬
‫נ‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫א‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪w‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ג‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ם‬
‫א‬
‫ן‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫י י ם‬
‫גש‬
‫ג‬
‫י‬
‫איש אין לי אלא איש ץ ל ת נשים‬
‫‪ w w‬מבין‪ .‬תלמוד לומר ע ; י‬
‫הע< ה רבה אם כן צמה נאמד‬
‫עיצתאיש פרט למתפיס עולתו‬
‫ז‬
‫צבדקהביתשהעיריזדיש‪ :‬ג‬
‫ע;ל;ת קדשים קלם לבעלי*‬
‫לכתיב עיל העולה ‪ b i‬מה עילס‬
‫קדשי קדשי אל> כל פלשי תלשי‪/‬־‬
‫עודות קדשי קדשים חטאו*‬
‫ואשמיתלכהניםכדמפדשטעע׳‬
‫ואזיל‪ :‬אין המזבח מוכיח כלומל‬
‫אין לך לומד מזבח יוכיח שזכמ‬
‫בבשר העולה ילא ז כה בעיר ואף‬
‫* ת ת אל תתמה בקדשי קדשים שאף על פי שזכו כהטם מ ש ק לא יזכו בעידן אין ז; הוכחה שאין למזב»‬
‫ד‬
‫» ד בכל מקום אבל בכהכיס מנינו שזכו בעיל העילה וקל וחומל שיזכו בעילית קדשי קדשים‪:‬‬
‫* י ן עולותיהן לכהכים אלא כשרפים עם עורן ‪ :‬לא ראיתי עור יובא לבית השריפה לאח שהופשט אם נמבאי*‬
‫<ןליפה אף על פי שפסול זה היה בו קילס הפשט הואיל ולא ככל עד לאקל הפשט‪ :‬שהמפשיט אתהבכול‬
‫*במנא טריפה האקאמשמעלן לבי עקיבא דאפילו בכול בעל מום הנשמט במדינה עלעזמזזלא התיל!‬
‫הכיעבאלא באכילה כלכתיב בשעליך תאכלכו אבל אם עעעולו אסור וטעון קבורה'אשמעי' רבי עקיבא‬
‫‪.‬להיכא דלא הובל טרעותן עד לאחד הפשט שלייה שתיטתו והפשט! לעירו כאלו כ זרק דמ‪ 1‬במקדש‪:‬‬
‫יאות; הכחכים בערו ואיכו כשרן‪ :‬אין לא דאיתי ראיה שמא לא אירעבימיו שימבא טריפה לאלל הפשע‬
‫ואם אילעישלפוהו הוא לא ראה אלא יבא לבית השריפה הואיל יקידם הפשט בא ‪ :‬והלכה כרבי עקיב*‬
‫כבכוד בעל מום כשהתירו מומחה אבל לא העידו מומחה לא והלכה כחכמים בבכיר תמים דבשל בקבולע‬
‫פרים הכשלפים פד כהן משיח ופר העלם דבר של בכור ופר של יום הכפילים‪:‬‬
‫והעול בשליפה‪ :‬ה‬
‫ושעירים הנשרפים שעיר יום הכפזרים ושעירי עבידה זלה‪ :‬נשלפים בביתהלשן חוץ לשלש מתכות ובבית‬
‫עולמים חו׳ן לירושלם דכתיב בהי אל מחק למחכה כלומר חיץ לשלשה מחכות‪ :‬ומטמאין בגדי׳לעסיקין בהם‬
‫כדכתיב!השילףא;תם יכבס בגדיו וכל מקום שכאמד יכבס בגדיו לא בלבד הבגדים שהוא לביש טעינין‬
‫שלא כמנוותן כנק שכפסלו‬
‫מ ! ס אלא כל בגד שהוא כיגע בו בעודו מחובר לטמא כטעא יטעין כבוס ‪:‬‬
‫‪ .‬ונגגטנכים שליפה כשאר פסולי המוקדשים‪ . :‬בב תהבירה פעמים בעזרה;פעמים בהד הביתכינד איל*‬
‫בהן‬
‫זבחים פדק ע‬
‫^‬
‫‪9‬הןפפ;ל קוים יציאתןען הנמלה בין ק;דם ‪,‬ריקה בין לאחר;ליקה נשלפים בביתהלשן הגליל‬
‫אילעכהן פסול אחי יכיאתןמן העול בשלפי בבית הלשן שבהל הבית;הן כיתהמקדש‪ :‬ו הין סזנ׳•' *‬
‫אעהכשדמיס כמבותן היו נושאים אותןבמוטותלהןניאן לבית שליפתן‪ :‬הלאשוכי בכי אדס הבש׳א'‬
‫אותןשבלאשהאחד יונאים הלאשונים והאתלןניס שכלאש השני לא תא;‪ :‬נתן הנשל נגמלה שליסתןהיו‬
‫המגויעשיב בהן מטמא בגדים‬
‫־אכלמקמיסכיכלהמסייען כ‬
‫חיו סובלק אות כמוטות יצאו הראשונים חוץ ל ח י ^‬
‫י‬
‫בשעת שליפה מטמאים בגדים לןעודח וחאחרוני׳לא יצאו הראשונים כטסאק כגרים וחאחדיג*‬
‫לכתיב והשולף אותם יכבס בגדיו אינן ם‪6‬ובאין בגדים עד ש י ע א ו ‪ ^ ^ .‬ל ואלו פפז‪*°‬ז‬
‫בשעת שליפה יכיל המסייע לאסל‬
‫בגדים רבי שמעיו א י אלי ואלו אינן מטםאק בגדים עד שיזנ*‬
‫שנעשו אפל מטמא בגדים תלמוד‬
‫האור ברובן ניתך הבשר אין השורף מטמא בגדים ״‬
‫‪;$‬מל אותם אותם מטמא בגדים‬
‫חשוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטד*‬
‫כעש; אפר אינו מטמא בגדים‬
‫וחייב על העלי׳ רבי יוכי חכלילי אובר שח•‬
‫וסריס הכשלפים ;שעירים ה‬
‫ב‪6‬נים והעלה בחוץ חייב שחט בחוץ והעלה בחוץ ‪6‬טור ש ל ^‬
‫הנשלפים עגמן אין מטמאים‬
‫העלה בחוץ אלא דבר פסול אמדו לו אף השוחט ב‪3‬גיס ומעל*‬
‫אדם ובגדים שמגעים בהם אלא‬
‫ב טמא שאכל בין קדש טם*י*‬
‫בחוץ כיון שהוציאו ‪6‬סלו«‬
‫המתעסק כשדיפת‪/‬טמא מ«ידע‬
‫‪ pat‬קדש טהור חייב דכי יוסי הגלילי אומר טפ*** שאכל טהוי‬
‫הכתוב לדברי דבק משינאו ה‬
‫הסומלים פמ‪/‬טויג ולדכיי לבי חייב וטמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא רבד טמא אברו לו‬
‫קעעוןמשיבאתהאול ברובה ואין אף טמא שאכל שהיד כיון שנגע ‪3‬ו טימאתו וטהור שאבל טםא‬
‫חיכדנעחיטח‬
‫•טור שאינו חייב אלא על טומאתהגוף ״ ג‬
‫הלכה כדבי שמעק‪:‬‬
‫קדשיסבתק מבעליה ובעליה מכשחיטר־ז חיגיד בשחיטר־ז שהשוחט להרימו‬
‫‪tf/TOrt‬‬
‫והעלן בחיץ חייב וחמעלח להדיוט שטור חומד בעליהעניבס שאחזו במכין‬
‫מ ע ל ם אסד חייב על השחיטה ושחטו פטורי׳ אחזו באבר והעלוהו חייבין העלה וחזר והי״לר*‬
‫וחייב על ההעלאה שחן שבי גופי וחזר והעלה חייב על בל עליה ועליר־ז דברי רבי שכ עוץ רבי יוסי‬
‫מגידה דתרויהו כתיבי אשד י אומד אינו חייב אלא אחת ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבוו‬
‫*שחט ואשל יעלה‪ :‬ביין שהוניאו רבי שמעון אומר אפילו העלה על הסלע או על האבן חיב ״‬
‫ד אחד‬
‫»םל; ;אפילו הכי ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫חייב והוא הדין‬
‫סב‬
‫‪0‬‬
‫עאו‬
‫א‬
‫‪H‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ב ד‬
‫‪,‬‬
‫גשוחע בחרן ומעלה בח׳ץ ולבי‬
‫״וסי הגלילי אתר לן מה לשוחט בפנים ומעלה בתק שק היתה לו שעתהכישי־ תאמר לשוקט בח‪,‬ץ <מעלה‬
‫הטמא א ל ׳ משו*‬
‫ב‬
‫כמח שלא היתה לו שעתהכישר ואין הלכה ברבי יוסי הגלילי ־•‬
‫י‪$,‬י‬
‫‪.‬‬
‫‪, ,‬‬
‫דפליגי רבי יוסי הגלילי ורבנן בתיייהי ודמי הנך תרתי פלעלגא א‬
‫הגלילי אומר יכו׳ כשנטמא הגיף ואלזר כך כטמא הכשר כיליה עלמא לא פליגי לחייב כרת בי פליג‬
‫‪0‬כטמא הבשר ;אקר כך כטמא הגיף רבנן איתלהיאסור כילל דמתיךשחל עלי! אסור טומאת הגון‬
‫לאסל! בבשרטהיר שהיה מיתר בו מתחלה חל כמי אף על הבשר טמא ואף על פי שהיה אסור יעימד‬
‫כדי שיתחייב עליו אףמשןס טומאת הגוף ילכיייסי הגלילי לית ליה אסןל קל על אסורבאס׳ר כללל ‪f^f‬‬
‫אסור של ט;מאתהניף חל על אשור שלטותאת בשר יאין הלכה כלכי יוסי הגלילי‪ :‬ומהול שאכל טמא פטיי‬
‫מן הכרת יסופג את הארבעים משים והכשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל איכוחיי־ב אלא על טומאת הגין‬
‫כדכתיב וטומאת? עליו וככרעה יטומאתהג׳ף הכתוב מדבר‪ :‬ג שהשוחט בחון כו׳השוחט קדשי׳בהק‬
‫לאכילת הדיוט חייב •׳המעלה בהק לכורך הדיוט פטור משים העלאתחק דגבי שחיטה כתיב לס יחשב לאיש‬
‫אפילו השיחט לאיש יגכי העלאה כתיב לעשית איתי לה איכו חייב כשמעלהי בחיץ עד שיכוין כי לה׳‪ :‬ישחטו‬
‫הטילים דיצתיב דם יחשב לאיש ההיא אחד ילא שכיס‪ :‬יהעלוחו חייבים דכתיב איש איש אשר יעלה וכוי שאין‬
‫נגלאיש אישאלא לדבותשכיםשאקןובאבד והעלוהו שהן קייביס‪:‬העלה זכןלעל?‪<:‬קזר והעלה מאותה בהמה‬
‫עגמה‬
‫ש‬
‫ה ד ד י‬
‫ע כ כ ה‬
‫}כ‬
‫ה ד ד י‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ר ב י‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ינ‪t‬‬
‫פרגן‬
‫» ‪ w q‬תי ב וגל כל אמת ואמת*על שיעלה לראש המזבח דכתיכ ויק כח מ‪/‬בה לה׳ אלמא אפילו במיג יחמי‬
‫‪0‬היא במוץ איבה העלאה בלאמזבק‪ :‬אפילו העלה על הסלע דכתיבוודק הכהןאתהדם על מזבח פתת‬
‫אהל ממגל ולא מזבח בבמת יחיל ובפלשת המעלה במוץ כעיב והלכה כרבי יוסי‪ :‬ד שהיה פסולן כקדש‬
‫©יק *לן והי‪/‬כא והנשמע חוץ לזמנו ומוץ למקומו הואיל ובפנים אם עלו לא יללו מתקבל בפכים קריכןבמז‬
‫וחייכין עליהם כחוץ דכתי לעשוי‬
‫אחד קדשים כשדין ואחד קדשים שסולק שחיה פסולן אותי להיכל הכעשהלהשם קייטן‬
‫ד‬
‫גקודש והקריבן בחוץ חייב חמעלח כזית מן העולה וםן חאימורק עליו בחוץ וכל שאינו כעשה ל<‪4‬‬
‫בחיץ חייב חקומץ וחלבוגח וחקטרת ומנחרת כחגים ומנחת כחן אין ח׳יכין עליו כחוץ‪ :‬המעלה‬
‫ןומשיח ומנחת גסכץ שהקריב מאחד מחן כזית בחוץ חייב רבי כזית מן העולה ומאמודיה ח‪«9‬‬
‫זיתמזה וחכי זית מזה סייכדכלש‬
‫ק‬
‫^‪,‬יס‬
‫ןןלעזי־ פוטר עד שיקריב‬
‫כליל‪ :‬הלבונה של מנחת נדכה‬
‫והקטורתשלכליוםפלסשקדית‬
‫המקריב קדשים ואמודיהם בחוץ חייב‬
‫ח‬
‫גחוץפט״ד •‬
‫ופרס בין הערכים‪,:‬מכחתכה^‬
‫^‬
‫^ ‪^ .‬‬
‫^ ^‬
‫מגווה ש ‪« ,‬‬
‫שהיאכלילוראויהלהעלאכקומז‬
‫‪,‬‬
‫״ • ‪,‬‬
‫ל״וכחוחקריבת‬
‫שנמכתתישדאצאכצשירימכהע‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ישראל איכ‪ ,‬חייכ על העלא‪£‬‬
‫י י דביאלעוד פ ״ ך ע ד ש י ק ר י ב א ת ״ ^‬
‫״תאחרסחן כ‬
‫ביוץ ־ מנחתכהןמשימעשידי*‬
‫י‬
‫ק‬
‫*חרבפניס ואתר ב ח ף ח־יבשכיבזיכילבינח‬
‫מחןבחוץחיבז‪ -‬אלעור פוטר ער שיקריב את חשני אחי בפנים האיפה שהואמביאבכלמם;‬
‫כ׳יתדהיני שיעור הקטרה‪ :‬ע ל‬
‫^‬
‫"‪P‬‬
‫? ק‬
‫י« י "יו‬
‫*)*חמג&ךסי חג בחג בחוץ חייב דכי גחמיח אומר שירי חדבש שיקריב את כלן דקסכר כל‬
‫העעיריםמפסליבחסרהוכלזמי‬
‫^‪,‬גומ״ק־אתחחעוף «גינ‪ 1‬וחעליל־ו‬
‫*חקריבןביוזץ‪:‬סיי‪,*0‬‬
‫חייב‪0.‬לק בחיץ והעלח בחוץ ט ו ר השוחט את אעק« בפגי' שלא קרכוכלן לאהויאהקטלג‬
‫^‬
‫^ ע ל ח בתוץ‪-‬פטור שחט בחוץ וחעלה בחוץ חייב נמצא ד י י לנאת בעלים ילי קיכיקילרבכן‬
‫ז‬
‫ת‬
‫א‬
‫י י ב ן‬
‫ש ח‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫)‬
‫מ ן ש י י ף‬
‫ט‬
‫]‬
‫‪m‬‬
‫א נ ק מ ע ח‬
‫‪n‬‬
‫‪p‬‬
‫ב ח י ץ ‪0‬‬
‫‪r‬‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ז‬
‫?‬
‫ב‬
‫ז‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫ק‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫ץ‬
‫ן‬
‫?‬
‫ז‬
‫י‬
‫מ‬
‫ק‬
‫י‬
‫ח ו ץ ח‬
‫ת‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫ש‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫ח‬
‫צ‬
‫ב‬
‫ה י י ב ח ז י י‬
‫מ‬
‫ע ת‬
‫ד פ י ם‬
‫‪3‬‬
‫ח י י ב‬
‫ח‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ת‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫ע‬
‫ז‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫הבי כמי הויא הקטרתן בכזייג‬
‫חכשי־י‬
‫* י ב א דכלז קיים ולאחסרו קודםהקטרה‪ :‬ושייר מהןקייב שחדיבזה כגמלה הקטלה‪ :‬׳כלן שמסלו כל שתן‬
‫קודם הקטרה עי אבול או שליפה נפסלו בתסלוכןדכתיב והנותרת מן המכהה פדט לשחסרה היא אי שחסל‬
‫קומנה קודם ה קטלה ‪ :‬ה המקריב קדשים ואמודיהן שהקריב הבשר והאמורים מחוברים בו תייב משום‬
‫אמורים ולא אמליבן הרי בשר חונץ כין האימוריס לאש ודכוותה בפטם לאו העלאה היא דרחמבא אמר ע ל‬
‫הע‪3‬ים אשר על האש והמעלן נחוץ נמי לא יהא קייב לא אמרינן הכי לפי שמין כמינו אינו קונן‪ :‬מנחה שלא{‬
‫כקמכה אינה ראויה לפנים הילכךהמקריבה בקוץ פטור ‪ :‬קמנה וחזר קומנה לתיבה והקריבה כקוץ מייב‬
‫ז‬
‫שכיובא כה בפטם כשרה כדתכן כהקומץ כעעדכ קומנה כשידיה לא יקטיר ואס הקטיר כשדה‪:‬‬
‫הקומץ והלבונה של עכתתכדכה שכיהם מתירים אתשיריה לאכילה‪ .‬הילכך דבי אלעור פוטר דבעי‪-‬הקטדיג‬
‫כל המעיל‪ :‬אקל כפנים תקלה ואתל כ ן חשבי כמוץ חייב שזח גמל ובו הכל תליי‪ :‬שבי כזיכי לבונה מתירים‬
‫לחם הפכים‪ :‬מי החג שנתמלאו לשם נסין המים בחג הסכיעאם כסך איתן כחיץ חייב לסבל בסון המי•‬
‫ונקגלאוריתא היא הילכך מחייב עלה בחק ואין הלכה כלבי אלעולככלהמתכיתין ונסיך המים כחג לאו‬
‫דאוריתא הוא אלא הלכה למשה מסיני‪ :‬שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב בשירי דמים הפכימיי© מיידי וסבל‬
‫לשירי הדם מעכבים בהם הילכך עבודה היא להתחייב עליה במוץ אבל בשירי הדם של מובס הקנון מידיז‬
‫לבי נחמיה שאינם אליז למנוה ולא לעכב הילכך הזולקן כקוץ ודאי פטול ואין הלכה כלבי נחמיה‪1 :‬‬
‫מלק כחוץ כבלה היא שאין מליקה אלא כפנים לפיכך פטור על הפלאתי כחיץ ואס עאמל והלא כל חכעלים‬
‫כתק בפסלו ביביאתן וכן השוחט בקוץ פסול הוא וקייבין על העלאתו העם דקמכא רבייה אבל לעניןשאל‬
‫פסולים מעקבל בפכיםבעיכן‪ :‬שחט בחוץ והעלה בקוץ קייב אף על העלאה לכל שמתחייב על שחיטתו‬
‫‪ pnj‬אם חזר והעלן הוא אן אקר קייב‪ :‬כמבא ד ד ן הכשרו בפכים בגמלא קאמל תני ל ל ן חיובו בפני פטולו‬
‫בסון‬
‫זגח^מ פמן יד‬
‫^‬
‫! ד ל ן חיובו בחח פט<י<בפגים כגון שחט העוף בעטם;העלה בתקפטזל שיוט פתק והעלה מ י ד‬
‫מייב מלק בפנים)העלה בשק קייב מלק בתק והעלה בק‪/‬׳ן פטור במנאבמק‪ ,‬שמרןח״כעל <‪-‬עלאתזאי‬
‫בעשיתהעבודה הראשוכה בפנים כגון במליקת פנים פעול על העלאת; אם כעשיתהמליקהי בי״׳ן ילידי‬
‫עעעתייכעלהעלאהאם כעשיתעגילה הלאשוכהבקוץ כגק כשחיטה מטול; במיסאם בשקט; מ נ י *‬
‫והעלהבמק‪ :‬לבי שמעין אומל‬
‫‪ ; 3‬כמלעיה דעבא קמא קסודי וזכשרו סב‪>5‬גים ופטורו בחוץ דדך הכשרו בחוץ ופטורו בפנייה‬
‫»קסרא יהכי קעכי וכן השוקט דכי שמעון אומר ב ^ שחייבין עליו בחוץ תייבין על » ו צ ^ ג י‬
‫׳ ‪ r‬בפנים שהעלהו בחוץ חוץ סן חשוחט־בפנים ומעלה בחיץ ״‬
‫׳'‬
‫*‬
‫החטאת שקבל דמה ככוס אהד נתן בחוץ וחזר וגי״‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫מטור דאינה מתקכלת בפטם‬
‫דכתיב ביום זבחכם ולא בלילה בפנים בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב שכלו ראוי לבוא בפנים קב»*י‬
‫וכמנא הזבה פסיל ׳ ‪ P‬א ' דמה בשתי כוסות בחן שניחן בפנים פטור שניחן בחוץ חייב א»»*‬
‫נןייבעל העלאתו אבל אם שקט בפבים ואחד בחיץ פטור אחד בחוץ ואחד בפנים חייבעלחחיע*‬
‫ותפנימי מכפר לפח הדכר דומה למפריש חטאחוואכדח ו ח ו ו א י‬
‫בלילה בחק והעל ץ ׳ ק י ׳ "‬
‫אחרת תחתיה ואחד כך נמצאת חדאשוגח וחדי שתיהן עומרוד*‬
‫מפני שהשיייט ‪* : P‬‬
‫שחט שתיהן בפנים פטור שחט שחיחן כחוץ חייב אחת בפניה*‬
‫*יאלפי חייב שתים על השקיטה‬
‫< * ' * * ‪ V‬ואחרת בחוץ פטור אחת כחוץ ו א ח ת בפגים חייבעלהחיצוגי־ו־‬
‫‪1‬עצ ההעלאה‬
‫" *‪ P‬והפנימית מכפרת כשם שדמה פוטר את בשדח כך הוא פוטר את‬
‫*‪V‬הא ואמר כל שס״ג‬
‫;כשדחברתת‪.‬‬
‫נוייביזעל כיובאכו בפנים ־‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ב ל ‪ ,‬י‬
‫‪w p i a , w‬‬
‫ה ב פ כ‬
‫‪i‬‬
‫ינ‬
‫‪p‬‬
‫ה‬
‫‪r o‬‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ב צ‬
‫כ ש י ה‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫ע ל‬
‫™‬
‫*העלהו;‪:‬ק;כלומ <*><"‬
‫׳נמק בלילה והעלה בחח חייב כך‬
‫וי‬
‫'‬
‫‪ 0‬ם שמט בפנים בלילה והעצה‬
‫״ ‪y‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ה ש‬
‫‪u‬‬
‫‪r pjr‬‬
‫‪p‬‬
‫‪a‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ג‬
‫א‬
‫‪p‬‬
‫ה‬
‫*השותת ע*ףכפט ‪ ,‬עלק‪ ;,‬פ‪,‬׳‬
‫^‬
‫עהויפטול אעעשאסשין?!‬
‫*קוץ קייכ ואין הלכה כל׳ ‪: p u p‬‬
‫ח כתן בחיץ וקור וכתןבפטס‬
‫סייב מלת דפשיט היא ומשויסיפ‬
‫כקטלח ‪ :‬כתן כפטם ותור וכתן‬
‫וגמרן שאינו נותן בתק אלא שילי‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ב‬
‫‪ 1‬ס‬
‫ס‬
‫שרת חטאת ששרפת חוץ מ ג י ת מ ו ק שעיוי‬
‫^‬
‫י ‪a ,‬‬
‫י‬
‫<‬
‫מרע •‬
‫חמשתלח שהקריבו בחוץ פטור שגאמ ואל‬
‫י‬
‫‪H‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬י‬
‫‪,‬‬
‫»‬
‫>‬
‫פתח אחד^םועד לא הביאו כל שאינו ראוי לבא אל פתח אח‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫חרובעוחגרבעוחסוקצ׳והגעבד‬
‫ב‬
‫סועד אין חייכק עליו ״‬
‫וחאתנןוחמחיד וחכלאיכש והטריפה ויוצא דופן שחקדיבן בחוץ‬
‫פטור שנילפני משכן היכל שאינו ראוי לפגי משכן ה׳ איןחייבין‬
‫עליו * בעלי מומק בין בעלי מומק קבועיםבין בעלי מומין עוברים‬
‫שהקריבן כחוץ פטור רבי שמעון אומר בעלי מוםץ קכועק פםיי‬
‫ובעלי מומקעוכדקעוכרק כלא תעשח* תורים שלא חגיעזסנז‬
‫ן ב ג י‬
‫‪1‬זדם קייב ומתניתין כרבי נחמיה דסבד שירים מעכבים ואיכה הלכה‪ :‬שניהן כקיץ חייכ אחת ואם היתה ל<‬
‫ידיעה בנעים חייב שתים‪ :‬אחד בפנים ואחר כך השכי כחיץ פטור ואפילו לרבי נחמיה דסבר כיס אח׳עישיז‬
‫ואת חסרו לקוי להיותבשפך לאמה הילכך אפילי שירי לא היי‪ :‬יהפנימי מכפר להכשיר הובק שהלם המי^‬
‫מחלה בחיץ צא עשה המשיייר כייצא מ ‪ :‬שתיהן בחיץ חייב על כל אחת ואח דבשעתשחיטה ל אחע הימה‬
‫‪.‬דאייה בפטם‪ :‬אחתכפכים והשבית אחלי כן בחוץ פטיד להויא לה תטאתשכתכפרו בעליה ילמיתה אזלא‬
‫ואיכה מתקבלת בפנים‪ :‬קייב על החנוכה להא קזיא לפכיס לאי ‪ M‬מהן שירכה יקריבה כשם שלמה פוש*‬
‫אתבשדה מן המעילהבזריקת דם שבת בבשר שעת היתל לכהכיס‪ :‬כך הוא פוטראתבשר קבלתה ל«ן‬
‫על פי שפסולה ואשמעיכן הבא להיכאלמוכקותשתיהן וקלם יזלק את דם האקת פטל אתןחברתהמן‬
‫כ‬
‫המעילה משום חטאתשנתכפר; כעליה לקימא לן קטאותהמת׳עלא כהכין ולא מועלין‪:‬‬
‫חטאת פדה אדומה שכאמר בה חטאת היא‪:‬קוץמגיתה מעלכה של עטם מסודרייכמיץ גת היו‬
‫‪0‬דך‪/‬‬
‫עושי לה במקום ששוסטייאותה בהר המשחה ככגד פתחו של היכל;אם שקטה קוץ למקו׳ההיא‬
‫פסולה אכל איכ; קייב עליה מש; שוחט קדשייכחק דדחמכ פטדיה מדכתיב ואל פתח אהל מועד לא מביאו‬
‫׳ומדקפיד קלא למגש! על שלא הביאו שע בעומד להביא; שם משתעי קלא‪ :‬כל שאיכ; לאוי לכואוכו שאימ‬
‫להקריב‪ :‬ג כלא תעשה ה; ‪ If‬ןלאןיין לבוא לאקר זמן אין בהן כלת אלא לא; גרידא ללא תעשין ככל אשי‬
‫אכקנו‬
‫יי‬
‫זגחים * ‪ p n‬יד‬
‫ובגיתנה שעבר ץמלן‬
‫*‪3‬יומ ששים פה המם‪ :‬עורים שלא הגיע ומק דעורים גלולים ולא קטנים‬
‫‪.‬זמכי תנה‪-‬קטנים לא גלולים ופסולים מתמלתהבהוב ואלך‪ :‬בלא מעשה הואיל ולאדין לאהד ‪1‬מן יש דחן‬
‫לא מעשה לשוחטן כקוץ‪ :‬אועו ואעבמ ששמט אח ל מהן ובא להקריב השבי בו במס ואסול משום א;עו א מ‬
‫‪ w‬לא עשחטו ביו׳אקד‪:‬ומקוסר ומן בין שהוא ממוסר‬
‫מחוסל ומן ןכ״ןעו שלא היה שבעתימייתקתאמז כין שהבעל*‬
‫ממוסרי׳ומןכלמערש לקמן וגליל‬
‫מגייובח שעבד זמנן שהקריבן בחיץ פטור רבי שמעון אום׳בבי לאשמועיכן סלוגתא דיש ורבנן‬
‫נוגח שעכר ומכן פטור וחויים שלא הגיע זמנן בלא תעשח אותו בכלה! דאי אשקעיכן כבעלי מומין‬
‫‪ rvniff‬בהא קאמרי רבנן משום דמאיס•‬
‫ךאת כנו למחוסר ומן רבי שםעק אומד חדי זח בלא תעשה‬
‫*•׳שמעון אומר כל שהוא ראוי לבא לאחר זמן הרי זה בלא חעשח אבל מוליס ובכי י!כה דלא מאיש•‬
‫אימי מולו ליה לריש ואי אשמעיכן‬
‫‪*%‬ין בו ברת וחכמים אומרייבל שאין בו כרת אין בו בלא תעשח*‬
‫מחוסר ומן בץ בגופו כין בבעליו איות מיא מחוסר ומן יערים ובכי יונה משום דלא ‪WP‬‬
‫ג‬
‫בבעליו הזב והזבח וחגדד־ן ויולדת ומצורע שהקריבו חטאחבס אבל בעלי מועין דחו! ואידק; א ין?‬‫עודי להור שמעון לרבנן ואי עב*‬
‫‪*!.‬שסם כחוץ פטורין עולותיהן ושלםיחם כחוץ חייבין המעליל*‬
‫הכיערעי עשוס‪.‬דפסולאדג;<&‬
‫©בשר חטאת מבשר אשם כבשר קרשי קדשיס מבשר קדשיבש‬
‫אכלאועו ואעבנו דפסולא מעל*‪3‬‬
‫קלים ומותי־ העמד ושתי הלחם ולחם הפגים ושירי מנחות היוצק‬
‫אעי לה ו אימי מודי להו לש לרבנן‬
‫זןבוללהפותת המליחחמביף המגיש חממדר אתהשלחן והמטיב‬
‫נריכא)אין הלכי כר שעעין ‪J‬‬
‫את הנרות והקומץ והמקבל מקצת דמיבש כחוץ פטור אק חייבין‬
‫הזב׳הזבה שהקריבו כקוץ בתוך‬
‫עליו לא משום זרות ולא םשוםטוםאח ולא ס^יס מחוסר בגדים‬
‫יעי ספלו‪ :‬והיולדעשהקריכעיך‬
‫ד‬
‫!לא משום רחוץ ידים ורגלים *‬‫עד שלא חוקם חםשק מלאמ •* פט‪1‬לי שאין עעקכלין ל<|‬
‫גאסרז‬
‫ת‪0‬ש‪3‬ן‬
‫כשהוקם‬
‫מגכורוד־*‬
‫ןןיו חב^ות מותרות ועבודה‬
‫למוכה ולא לכלכה׳ יאשמץ בגמל"‬
‫‪.‬חבםות ועבודה בכחבים קדשי קדשים כאבלים לפנים מן חקלעימ פריך וכ חכה ויוללע כבי אש•‬
‫ה‬
‫^דשיס קלים בכל בחגה ישראל >׳‬‫באו לגלגל והותרו כיה! ומשכי‪ .‬חגי מנורעכהליה*‬
‫ך‪,‬במות קדשי קדשים נאכלים לפגימ מן הקלעים קדשי׳ קלים בכל שמנולע מביא אשם ‪ :‬עולותיהן‬
‫©קום׳׳ ו באו לשילה נאםמ חכמות לא חיה שם תקרה אלא בית ושלמיהן כגמ עליך הכי בכי שלמ»‪1‬‬
‫נכהו ומשני עני נזיר בהדיה!‬
‫של‬
‫‪:‬‬
‫שנזיר מביא שלמים ‪ :‬בקוץתייבין‬
‫שהן מתקבלותבפגים בלכה לשמן לאחר שהקריבו חטאתם והמבודעאתא שמו מבשר קטאת מבשראשמ‬
‫*כ! דכל הבי באבלים לכהכיס ואינן קרבים לגבי מזבח ורחמנא אמי אשד יעלה עילה או זבח מה עילה שהי‪$‬‬
‫•קריבה עלגבי מזבח אף כל שה!א קרב על גבי מזבח‪ :‬מבשר קדשיקדשים כבשי עגרתשהם שלמי בבולי‬
‫זףש להם תןרתקדשי קדשי׳‪ :‬היונק השמן על המנקה‪ :‬הבולל הפותתחבולל המנקה בשמן ופיעעה עמים ‪5‬‬
‫^מכיף המגיש שמכיף אתהמנקה שטעיכה עמפה ומגישה בקוץהמכחה שהיא טעינה הגשה כפכים בקרן‬
‫ דלומיע־עעלטת כדכעיכ והגישה אל המזבח‪ :‬המסדר לקס הפנים על השלחן‪ :‬פטור דאמד קרא אשי‬‫עבודה ינאז אלו שאין אקד מהן גמל‬
‫; <עלה עולה או זכק מה העלאה שהוא גמר עבודה אף כל ?«א‬
‫; *בורה‪ :‬אין חייבי ן עליו משים ילות אם עשה ול אחתמכל העבודועהללו כגק שבלל או פעת וכו׳וכץ טעא»‬
‫• *חוקר בגדייאו מי שאיכו רחוץ ידים ודגלי'איכו חייב מימה אעפ שנפסל אותז דבל שעבל ‪ : )3‬ל <הע«ד‪#‬‬
‫כגםלותדכתיב וישלח את כעדי ככי ישראל אלו הבכורות שהעבודה בהם ‪ :‬משהיקם המשכן כאסרו הבמויב‬
‫י לכתייוז! פתח אהל מועד לא הביאו מכלל דבאהל מועד תלי אסילא יליקילישד נאסר! הבע! אבל גיי' מותרי"‬
‫•להקריב לשמי׳בכמ ואפייבומן הזה ואסור לישר להיוישליקם להקריב ולא לסייעם אבל להורילהם סדד הקר ‪$‬‬
‫‪ :‬םרי‪ :‬ה כאולגלגלולאהיהשםביעאלאיריעי'המשכןשלמדבד‪:‬היתדיהבמיתדרחמכאמראשלישח«‬
‫כמתל וכי!‪ V‬פתח אהל מיצלא הביאו פלט לגלגל שלא היה שם מנח שכבל בטלו המקנו והתחילו להייי כפיר י‬
‫בכל קאד‪/‬עהאיעעע במי קדשי׳ קלי׳נאכלי׳ בלע שקלי לא‪.‬היה שם ענק כעז שהיה במזיגד‪ 1 :‬באילשי‬
‫ש‬
‫נאכל*‬
‫‪1‬‬
‫זבחים ‪ pia‬יד‬
‫נאשיו ה מ ו ת ל מ ג ב כי ‪1‬א באמם עד עתה אל המכוסה מכלל דכשיבואאלהעמתה‬
‫ןושילח שהיתה שםענומה שלא היו נוסעים ממקום למקום כמו כעדכר ‪ :‬כית של אכניס מלמטה ןירימא•‬
‫מלמעלה דכמיבותביאהו ביתה שילה אלמא ביתהיה וכתייויטיש משכן שילה אלמא של ידיעותהיה עלמי‬
‫^לא הים שם תקרה אלא ביתשל אבנים מלמטה וידיעותמלמעלהאמעשר שני בכל הרואה‪.‬ולעיל לא מגי‬
‫‪#‬עשלשני לפי שבליל שנה שהיו‬
‫ש ל אכגים מלפטן ויייעורת מלמעלן והיא היתה פנוחח קלע*‬
‫*גלגול לא נתקייבובמעשדו׳ על‬
‫קדשי גאכליילפגיימןחקלעיקדשי׳קלי׳ומעשר שגי בכל חתאה•‬
‫שכבשו וחלקו ובכל הרואה הימ‬
‫ו באו ל ג ו ב ולגבעון הותרו חכמו הרשי קדשי׳ ל י ׳ ל פ ג * ם?‬
‫בבל מקו שדואיןמשם שילה דאע'‬
‫וזקלעי׳קדשים קלים בכל ערי ישראל״ ח באולידומלו׳גאסיו‬
‫קרא השמד לך פן תעלהעולותיך‬
‫בכל מקום אשר תראה ? ל מ ק ׳ ' חבםוח ולא חיח להם עוד היתד והיאחיתת גחלחקד״יקישיב‬
‫ל נאכלים לפגים םןהקלעים קרשים קליסומעשר שני לפניםםן‬
‫אשר ץ א ה אי אתה מעלה‬
‫כל הקרשיםשתקרישובשעחאיסיי‬
‫ט‬
‫החומה‪.‬‬
‫אתה אוכל ככל מקום שאתה‬
‫במותוחקריביבשעמאיםורבמותב״יץהריאלובעשחול^‬
‫^ ^ ‪j ^ f f l‬‬
‫ו״קי״י‬
‫י‬
‫״עשה וחייבקעליהן כ ד ״‬
‫ושבעים^‬
‫^‪tontoantotow‬‬
‫נאכ‬
‫‪6‬‬
‫א ב‬
‫ח ק ד‬
‫מ ו‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ח‬
‫י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ת‬
‫בשעת איסור במודע הרי אלו ב ע ש ה ל « ״ ™ ״״ץ״יביב*‬
‫‪,‬‬
‫לנוכומדכח ©ב ס מ י מ א ^ עליהם כדת הקדישן בשעת איסור במות והקייבם בשעו‪-‬וחיתי‬
‫במות חיי אלו בעשח ואין בהם כלא תעשדת ‪.‬‬
‫^‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫« א ק ד ש י מ קדבין במשכן קדשים שהוקדשו למשכן קי־בגור־ג‬
‫‪^1‬‬
‫^‬
‫הציבור קרבין במשכן וק‪-‬בנור־ו היחיד בכסר־ז קי־בנוח היחיד‬
‫^‬
‫שהוקדשו לםשקיקייב במשכן ואכם הקריבן בבכהפטורמח‬
‫הבמות כי לא באתם עד עתה אל‬
‫בקבםת יחיד לכברת ציבור סמיכה ושוזיפזרת צפון ומתן סביב‬
‫‪ ,‬״‬
‫‪, ,‬אל‬
‫וחנופת והגשת רבי יהודח אומר אין בנחה בבמה וכיהון ובגר*‬
‫‪ #‬י ל ק ל ‪ , » ,‬לק ‪,‬לא לקן‬
‫ע דת‬
‫ןכתוב אלא כדי ליתן היתד ל‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע ל‬
‫כ‬
‫מ‬
‫‪p /‬‬
‫ד‬
‫א ‪ 5‬מ כ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫א‬
‫ק ה‬
‫ס כ‬
‫י‬
‫< ן מ‬
‫א‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫הז‬
‫ש‬
‫ב‬
‫מ‬
‫׳‬
‫ע‬
‫ב א ס ; ל‬
‫ע ב‬
‫ל‬
‫‪y‬‬
‫ח ה‬
‫ק‬
‫‪ ypyj‬לא תוכל‬
‫מעותבין ‪ 11‬ל״ ‪ :‬קדשים קלים בכל ערי ישראל והה למעשר שני שהדי הקישן הכתלכ‬
‫*אכיל בסעדין מעשר דגנך וכווכל נדריך אשד תדור ממן שקדשים קלים טעונים הבאת מקלם אף מעשי‬
‫מ י מע׳ן הבאתמקוס כזמן שקדשים קלים בכל עדי ישראל אף מעשר שכי ככל עלי ישלאל‪ :‬ק והיא‬
‫שיתה כחלה האמולה כי*רה כ׳ לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנקלה דמשמע משתטאן אל הנחלה‬
‫יאסרו הבמות‪ :‬ט הרי אלו בעשה דשמה תביאו אתעולותיכס דמשמעאבל לא בבמה ולאו הבא מכלל‬
‫עשה׳עשהאינמיעשה והביאום לה‪ :‬ולא תעשה דהשמר לך פן תעלה עולותיך וכל מקום שנאמר שעד»|‬
‫״אל איני אלא לא תעשה‪ :‬ואין קייבין עליהם כרת כיין שהקדישם בשעתהיתר הבמותשאין המקריב בתי|‬
‫קייב כרתאלא על קרב ן שאם הקריב) בחוץ בשעת הקדשו היה קייב דומיא דמדבר דבכלי) דשקוטי חוץ כי‪1‬י"‬
‫שקת נטלם תחיה זאתלהם זאתלהם ואין אחרת להם‪ :‬הקדישן בשעת אסור הבמות מההיא שעעא קלי׳כן‬
‫גה״הביאוםלה׳וכיק שתמתין עד שלא יכול לקיימו נתבטל העמה על ילו אכל לאווכלעליכא לאזהרה‬
‫׳ועונש בשעת הקרבה כתיבי)הרי הומרו הבמות‪ :‬י )אלו קדשים קדביםבמשכן כגון בזמן הגלגל ׳מנ‬
‫ווגעון שהיה שם משכן והיו הבמות מותלות אלו קדשים כריכים להקריבו כמשכן ולא בבמה‪ :‬קלשי'שסתמן‬
‫הוקדשו למשכן ומאי כיה! קלבבותנבול‪ :‬קלבכות יחיד סתמן לבמה‪ :‬קלבכו יחיד שהוקדשו למשכן שפירש‬
‫כשעת הקדשן על מכת להקריבן למשכן ואס הקריבן בכמה פטור מאזהרה ומעיכש שהרי הותלו הבמו׳ומימ‬
‫אסור לשנותדכתיב מונא שפתיך תשמור ועשית‪ :‬במתבב׳ר גלגל ונוב וגבעון סמיכה דכתיב לפכי ה וסמל‬
‫‪ 4 .‬שאין סמיכה בבמה‪ :‬ושחיטתגפון דכעיב נפוכה לפ^היואין בפין בבמה‪ :‬ומתן סביב שתי מתמתשהן ארבע‬
‫לכתיב בה! אתהדםעלהמזבת סביב ולא בבמה‪*:‬תכופה דכתיביתבופה לפט ה ואין תנופה בבמה‪:‬והגשה‬
‫׳*תיב והגישה אל קעובת ואין הגשה בבמה‪ :‬אין מנתה כבמה דןבקים אעל קיא ככעא ולא מכקית‪ :‬כזהין‬
‫דכתיכ‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬ז‬
‫מנחית פמן א‬
‫‪ " y p & r‬י ק הכהן אתהלם על המובס מוכת כליך כהן ואין כמה נריכ׳כהן‪ :‬ונגדי שיתלכיון דאינה נליכה‬
‫‪ f r t a‬אין כאן מקום לבגדי שיתדבבגדי שלע כתיב ילבשס הכהףכלי שלעלבכלי שלמכעיכ לשרת בקדש‬
‫יריח ביחס אכליישנלאן;העלן איןבהן משים דיח ביחח ןלןקא במזבח לכתיב ליח ניחת לה אבל‬
‫»לא ב‬
‫‪3‬צמה א י לאן והעלן אין בכן כלום‪; :‬מחיבת דמייתוט הסקרא להבדילבין דמי התחתיני׳ לדמייהעליוכי׳‬
‫ואין קיט הסקרא בבמה לכתיב‬
‫&רח וכלי שרת וריח ניחוח ומחעד־־ו לדמים ורחוץ ידים ורגליבש והית הרשת ע ד חני המזבח ולא‬
‫בבמה‪ :‬ורחק ידים ורגלי׳ בבואם‬
‫אכל הזמן והנוחר והטמא עןין‬
‫כ מ ה ‪:‬‬
‫ע‬
‫נ‬
‫‪ 3‬ז ה‬
‫י‬
‫נשלמה מסכתזכחים‪:‬‬
‫א‬
‫‪ * 1‬ד‬
‫״־י־״ י׳!‬
‫מ‬
‫כ ל‬
‫‪,‬״‬
‫ח‬
‫י א‬
‫מ‬
‫ן ב ז ה ‪/y‬‬
‫ז‬
‫״‬
‫‪1‬בעה נתחיל מסכת מבמות ־•‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ע ל י‬
‫ו‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫נ‬
‫? ‪ 1‬כ ע י י ם‬
‫ק‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ן‬
‫ס‬
‫^ ל‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ח‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫אל אהל מועד ירחנ! מים ולא‬
‫בבמה‪ :‬הזמן אם קשבעלהקלבן‬
‫ו‬
‫ת‬
‫א ? ז א‬
‫ץ‬
‫^‬
‫ךווטא ומנחת קנאות מנחת חוטא ו מ נ ק‬
‫ן נת ככלי והלך והקטיר שלא לשמן או לשמן ושלא לשמן‬
‫^‬
‫ח ת‬
‫מ‬
‫נ א ן ת‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ס‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫לאכלו חקלומכו‪ :‬והטמא אף על‬
‫פי שזר כשד להקריב בבמה אין‬
‫ש‬
‫ז‬
‫כל‬
‫טמא מקריב בבמה‪:‬‬
‫המנח‪-‬תשנקמנו שלא‬
‫שמן כגין שהתנדב‬
‫»*ו שלא לשמן ולשמן פסולות כיצד לשסן ושלא לשמן לשכם‬
‫ת מרחשת והכיאה ותמנה !‬
‫ח‬
‫נ‬
‫מ‬
‫‪_ !ill‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/‬‬
‫ת בדכדיז או שלא לשמן ולשמן לשבש‬
‫הכהן לשם מחבת‪ :‬כשלו ומקטיר‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ג**־"‬
‫‪^ ^ J~ *.‬‬
‫‪u‬‬
‫״‬
‫‪n‬‬
‫‬‫‪,‬‬
‫*‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ה ק ז ושיריה נאכלים שחמינת‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫«‬
‫״ ת בל הסנחות שקמצן זר אונן טבול יום םחיסר בגרים סחוסי המנחה כמקים שחיטת הסרבן‬
‫עומדת יבשס שבל הזבתי' שנשחט!‬
‫ו » י ם שלא רחוץ ירים ודגלים עי־ל טמא יושב עימד על גבי כיי'‬
‫* י • גבי בחמה על גכי רגלי הביו פסל קמץ בשמאל פסל בן בתיי׳ שלא לשמן כשרים כדילפי מקר א‬
‫יחזיר ויחזור ויקסוץ ביסיןקסץיעלח בידו *י־וראו ג י ג י כריש מסכת זכחיםהכינמי כל‬
‫*‬
‫קמנחי׳שכקמני שלא לשמן כשדו‪:‬‬
‫‪\.^?,‬‬
‫!‬
‫ו‬
‫! וי‬
‫י‬
‫שלאעלו לבעלי לשם חיבה היה מני למתכ׳ ילא עלולבעלי לשם חיבה והא דקתני אלא דמשמ׳דכי דינה‬
‫מנסתכשריתאלא דבל זה לאשמועיכן דאסור לשנויי בה שכלי אחר שאם עבד וקמכה שלא לשמה אסיר לתת‬
‫שלא עלי לבעליילשש חיבתי ולא ינא ידי כדלי ינליך להביא מכתה אחלת‬
‫ק ו מ ץ בכלי שיתשלא לשמה ‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪M‬‬
‫‪w‬‬
‫;מ‬
‫י א‬
‫צ פ‬
‫ו‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫? ן א‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫<אין שיריה; באבלי׳וטעמא הוי משים דמכקתקוטא חטאת קלייה רסמבא ובחטאת כתי׳ישחט איתה לחטאת‬
‫‪.,‬לקת מדם החטאת שתהא שחיטה ולקיחה דהינו קבלתהדם לשם חטאתלמכחת קנאית הואיל יכתיב בה‬
‫בגין דנתי׳ מנחת זכדון מזכרת עין כחטאת שויוה דבק ומנחת העומר אענ דלאו מכתתיזוטא היא ילאו מנחת‬
‫‪ ,‬ל‪.‬‬
‫‪,‬לא‬
‫^נאותהיא אם קמנה שלא לשמה פסולה יאיןשיליה כאכלים הואיל ובאה להתיל‬
‫*‪5‬מכקותש‪:‬קעבוש‪--‬א לשמן כשרות לתגן במתגיתיןדיקאבמנח׳תשאיןלהס זמן קבוע איילי ולא במנחת‬
‫ה ח ד ש‬
‫ה ת < י ר ה‬
‫כ‬
‫מכורץ‬
‫פש יד; מכניס גדי‬
‫* אנכיגיתיל‬
‫‪.‬‬
‫מנחות פדק א‬
‫אבבעותיו כקמחומכנים הקמק למיך ידו ומוחק באנבע קטכה שלא ינא היןמק ‪ pp‬לקמיצה ומוחק כגיל* •‬
‫שלא יבא הקמת ח׳ץלאבבע ווה היה נלין לעש! נמכחתמחבת׳מלקש׳למעשיהןאפ)ייףלאחאפ״ק ׳ ז‬
‫וקומץ ואי אפשל לפותתן לקות כל כך שלא יהיו יובאותחיץ לקומץ הילכך מוחק כגודל מלמעלה ובאנטג‬
‫קטנה מלמטהוזו היעה מעמליתקשותשבמקדשדבקזשיגדול יכוללהש״ע לא‪ .‬אלאחסל ולאיהי‪:‬‬
‫ולמכסכתכ שכדקו לכרי האומד‬
‫שזו עבודה קשה שבמקלש והוא מלח או קורט של* לבונה פסל מפני שאמדו הקומץ חיחר והחסי‬
‫פ ס ו ^ איזח חוא היתד שקמצו מבידץ וחמד שקמצו ב י * ׳ *‬
‫מפל וקומץ כלקמני אנשי הא״׳‬
‫אצבעותיו כיצד הוא עושה פושט את אצבעותיו על פס ירי ״ *‬
‫כגמלא לשינו שממלא כפו ממנה‬
‫פ ץ את הכנחח‬
‫כללך שבני אדם ממלאים ידיהם ריבה שמנח וחסד שסגח חסד ל^‬
‫לאכולשידיחבחוץאוכזיתםשידיהכחו^^רקוכצהבחי?‬
‫ממה שלוקחים בילס ואבי א ? י‬
‫אובויחמקומצה בחיץ אילהקטידלבינתה בחיץ פסול יינק נ י‬
‫שאיןפילוש כלקמ^ * « אלא‬
‫בד״לאכילשידיחלמחדאובזי״משידיחלכ״דל״קטיד ק י ם ^‬
‫« ‪ f‬״ ״ "‪1‬״י‬
‫פ‬
‫‪0‬‬
‫‪n‬וגתה‬
‫ו‬
‫׳מכניס הקמח בנדי אככעותיו‬
‫ז‬
‫ה‬
‫‪B33‬‬
‫ת ק ו‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫למהדאובזיתמקימצחלסח^ילהקטירלבוגתחלמחדפגו^‬
‫ל‬
‫לתיך יד‪ ,‬א יל א‪, ,‬‬
‫וחייבקעליוכרת וח הכלל כל הקומץ והנותר בכלי וחסחלו‬
‫^‬
‫עלא ש ל א ‪, ,‬‬
‫וחםקטיי‪ -‬לאכול דכי־ שדרכו לאכור־*י ולחקטי• רבד שרדכי‬
‫לא‬
‫‪,‬לא <‬
‫לחקטיר חוץ למקומו פסול יאיץ בו כי־ת חוץ לובנו פגול וחייבק‬
‫ק ‪s^'vfa,‬‬
‫ומבבכ ‪; f‬י‪/‬כ׳‬
‫ב חסתיד כפציחו כיצד קי‪-‬ב המתיר ככצותו‬
‫‪f‬‬
‫‪a‬‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫ש‬
‫קמץ כשתיקח וכי‪/‬ן בכלי ותלך והקטיר חוץ לוםגו או שקמץ חוץ‬
‫ק‬
‫דברי האומד ‪^ # ! 0‬‬
‫למקומו ונתן בכלי יהלך והקטיר כשתיקח או שקמץ ונתץ ככן^‬
‫מעבודות קשית שכמקל‬
‫ותלך והקטיר חוץ לזמנו זה הוא שקרב המתיר במצותו*‬
‫התלמוד כדברי וכן פירשוה ל‬
‫כיצד לא קי־ב המהיר במצותו קמץ חוץ למקומו ומק‬
‫ד‬
‫למתי‪ :‬ג ריבה שמנה ששיער‬
‫‪,1,33‬‬
‫השמן לוג לכל עשרון ואם ריבה‬
‫שנתן שני לעין א! יותל לעשלון לחזו לשתי מכקיתפסל‪ :‬קסל שמכה פקות מלוג שמן לעשרון סלת‪ :‬חמי‬
‫צבוכתה שלא כתן בה אלא קולט אחל של לבוכ אכל אס יש בה שבי קלטין כשלה לכתי׳את כל הלבונה אשל על‬
‫המנקה כל משמעאפי׳קורט אחד לכל משמע כל לה! כלכתיב אין לשפחתך כל בבית את לרבו׳ עול קירמ‬
‫י‪,‬יע« מדאר‬
‫אתד הדי שנים ואלו רבה לבונתה לא קתבי דלא פסל אלא כשרכה יותר על שני קומני לאן‬
‫או להקטיל קומנה בקיץ דמקשכה פוסלת בין שחשב על אכילת אלם‬
‫לאכול שיליה בחוץ קק^מלה‪:‬‬
‫ב' ן שחשב על אכילתמזבת דכתיכ ואס האכול יאכל בשתי אכיל׳עתכתוב מדבל אחת לאכילת אדם ואתת‬
‫ל ואיכו‬
‫לאכילתמזבת וההוא קרא במחשבה קיירי לכתיב המקריב אות<לאיקשבבשעתהקל א‬
‫נפגל ביום השלישי אלמא במחשבה מיירי שחשב עליו לאבלו ביום השלישי‪ :‬פסולה דמחשבתחוץ למק׳מ•‬
‫פלסלתבקקיבת ממכחהכמו שפוסלתבשקיטת הזבק ומה שפוסל טבק בשחיטה בקבלת הדם בהולכה‬
‫כזליקתהלם פוסלהמכחהבקמינחבכתיכה ככלי שלת בהולכה כהקעלת הקומץ ולב׳כה ארכעהככגל‬
‫ארבעה והקומץ והלבוכה ענמן קשובים גבי מנחה כמו הדס והאמולים אצל הזבח ושילי מנחת הכאכלי•‬
‫כבשל הזבח הנאכל ובפלק שט דובקים מפורשים כל הכי פסילי והתם ילפיכן להו כלה! מקלאי‪ :‬לאכול‬
‫דבל פ‪7‬רכו לאכול כגון שיליס דבל שדלכו להקטיל בגין הקומץ אבל אס חשב לאכול הקומץ או להקטיל‬
‫השיליס חוץ לזעכו לא פסל דכטלח דעתו אכל כל אדם •־ וכלכל שיקלכ המעיל הקומץ כהלכתו כאלו היה‬
‫כשר שלא יהא שם שים פסול אלא הפגול בלבי אבל אס יש בי פסול אחר אינו חשזב חתל פגול ואין כ! כלת‪:‬סמ׳ן‬
‫כשתיקח שלא חשב שים מחשבת פסול כשעתקמינה‪ :‬וכתןבכלי והלך והקטיר חוץ לזמכו כלומ שבשלשת‬
‫קמץ חוץ למקומו השב‪.‬כשעת קמינה לאכול השירי*‬
‫עבודות הללו חשב על השירים לאכלן חוץ לזמכו‪:‬‬
‫כתן בכלי הלך והקטיר קיץ לזמכו יבאתת משלשת עבודות הללו תשב על השירים‬
‫חיץ לעילה‪:‬‬
‫מנקתקוטא וקנאות יש בהן עוד סקול אקר היחביאן קידי פגול כגון שלא‬
‫ד‬
‫לאכלן חיץ לזמנז‪:‬‬
‫לשמן‬
‫כ‬
‫ש‬
‫נ ב ע‬
‫מ ט‬
‫אלא‬
‫ת י‬
‫ש‬
‫י ך ך‬
‫מ‬
‫מ ן י ה‬
‫מ ‪ 7‬ת‬
‫כדת ובלבד‬
‫תת‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪7‬‬
‫ש‬
‫ש ה‬
‫ס‬
‫)‬
‫‪D‬‬
‫‪o‬‬
‫‪v‬‬
‫‪p‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫בהה;‬
‫ב‬
‫ס‬
‫נ פ ג‬
‫יח‬
‫מנחית פיק ב‬
‫‪£‬םמןלאמייבןבדישפרקין דפסולועאס קמנן שלא לשמן;שלשת שאי העגזדזתקשבעליהן קוץ לזמנן או‬
‫שקמץ או כתן ככלי א; הילין א;‬
‫אפילו הדאשונה מק לומכת;השאר שלא לשמן הוניא מידי פגיל‬
‫הקטיר שלא לשמן כלומר אי ז< מאלי שעשה שלא לשמןוהשאר על מנת לאטל לשירים ‪ pn‬לומכ! לא קרב‬
‫»ןעתיד כמנות; ;אי׳בשילים כדת‪ :‬כזיתבקוץ כדתלמקד קשב באקתמן העבודות שתי מחשבוע חוץ לזמנו‬
‫א ‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫מוץ לעק;מ; ועל השעא קמריבן‬
‫בעבודות שחשב באחתחוץ לזמנו‬
‫ג מ ל י והלך והקטיר ותקריב חוץ לזמגו או שקמץ חוץלזמנו וגתן‬
‫גמלי ותלך והקטיר חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו וגחן בכלי ובאקד'ק;ץ למקומו ועכשיו מייל!‬
‫ו ה ל ן וחקטיד חוץ למקומו מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שקשב בשתיהן בתכולה אקע ולדי‬
‫מ ל א ל ש ם ן ונתן בכלי והלן והקטיר חוץ לזמנן או שקמץ חוץ יהודה אבעליך דלאתיעא בשתי‬
‫ל ז מ נ ן וגחן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן או שקמין וגחן בכלי עגולות הוא דפליג רבי יהודה‬
‫דבתרקעיעא אזלינןאכל בחלא‬
‫והקטיר והקריב שלא לשמן זח הוא שלא קייב המתיר במצותו‬
‫עבודה מודה קא משמעלן‪:‬כז»'‬
‫* אכול כזית כחוץ וכזית למחר כזית למחר וכזית כחיץ כחצי זירת‬
‫למחר כזיעבק‪ p‬אף על פישקשכ‬
‫^ ח ו ץ וכחצי זית למתי־ כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ פמול ואין‬
‫ב ו ברת אמר ר׳יחורח זח הכלל אם מחשבת חזמן קדמח למחשבת תחלקלח‪ p‬לזמנו קוביאתושביה‬
‫מידי כרת‪ :‬אמ ל יהודה זח הכלל‬
‫ממקום פגול וחייבין עליו כרת ואפם מחשברת המקומם קדמריז‬
‫כ; רכי יהודה פליג אתגא קמא‬
‫למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרים זה וזח פסוו־־*‬
‫בין בעבודה אק בין בשתי עבודות‬
‫! א י ן בו ברת לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילת‬
‫ואין הלכה כרבי יהודה‪:‬‬
‫והקטרח םעטרפין ‪/‬׳‬
‫אתהמכקעולה‬
‫מ‬
‫חקומץ את חםגחח לאכול שירית או להקטיר‬
‫‪«j‬‬
‫דבי יוסי שהוא‬
‫י‬
‫י‬
‫קםצח לםחד מודח דכי יוסי בזח שהוא פגור־־י‬
‫״‬
‫פסול משום דבעי למתכא סיפא‬
‫^ י י ב ק עליו כדת להקטיר לכוגתה למחר דבי יוסי אומר פגוד־י‬
‫להקטיר לבוכתת למתר רבי יוסי‬
‫^ י ן בו כרת וחכמים אומרים פגול וחייבין עליו כרת אמרו ל ו מח‬
‫א;ע׳פס;ל ואין בו כרתעהו דתית׳‬
‫* נ ח זו מן חזבח אסר להם שחזבח דמו ובשרו ואמוריו א׳ולבוגח‬
‫טעמא דרבי מסי משום דסבר אין‬
‫ב‬
‫* י ג ח מן חםנחח ״‬
‫שחט ש בי כבשימ לאכול אחת מן מפגלין כקכ׳ מתיר כל;עד שאם‬
‫ךןחלות למוד־ חקטיד שגי כזיכין לאבל אחת מן הסדרים למחר קשב לעבוד למחר עבודת קני‬
‫ג י יוסי אומר אותת תחלה ואותו הםדד שחשב עליופגול וחייבק עתיר לא פגל והן לבוני קבי מתיר‬
‫הוא ‪ f37‬הקטלת קומץ ולגונה‬
‫עליו‬
‫ממילים השילים ;אפילו לישא כי‬
‫׳*׳•ע׳־ ׳‪ u‬׳‪tH‬׳‪ w 7‬וקעי^ו‬
‫משום הכי‬
‫»כ בהקטלתקועץ עבודתקני מתיל היא ופליג לכי יוסי קא משמע לן לבהא מולה טעמא לא; ס‬
‫הוא אלא משום דאין מתיר מפגלאת המתיד‪ :‬מה שנה מן הזבח שהשוקטועל מכת להקטיר אמולים‬
‫קמודיס‬
‫איכה מן קמכקה איכה ממין המכחה כמו הקומץ ואף על סי שהיא ממתידי המנקה קסבר‬
‫למחר פגול‪:‬‬
‫דבי יוסי שאין מתיר מפגל אתהמתיר שאין עבודת מתיר זה שהוא קומץ מ<עלתלפגלמתירהאחרשהיא‬
‫הלבוכה במחשבה שהוא מחשב על הלבונה בעבודת הקומץ ולבנן אמלי ליה כי אמליכן דאין מתיר מפגל‬
‫את המתיר היכא דלא אקבע בחד מכא בגין שכי כבשי עילתלשביהס מתירים את הלחם ואם שחט אחד‬
‫מהם על מכתלאכיל אתחכירו למחר שניהם כשרים אכלהיכא לאקבעו כחד מכא כגון קומץ ולכוכה‬
‫שחט שכי‬
‫כ‬
‫ששניהם בכלי אחד מועלת מחשבת מתיר זה לפגל מתיר אחר והלכה בחכמים‪:‬‬
‫כבשים של ענדת דכתיב כהו שכי כבשים בני שנה לזבח שלמים ׳אותן כבשים מתירין ומקדשים לשעי‬
‫הלחם שאיןהלחם קדוש אלא כשחיטת שני כבשים הואיל והוזקקו עמו בתבופה ושאר כבשים שלענרע‬
‫לאכול אחת מן החלות למחר ו;מן אכילת החלות אינו אלא ליום ;לילה כדין מנקה‬
‫דמוקפים ככה!‪:‬‬
‫הקטיר שני ב‪/‬כין לשתי עעלכית של לחס הפכים כדכתיכ ישמע‬
‫שכאמל בה כחטאת וכאשם‪:‬‬
‫א;עם שתים מעלכות היתה על כל עעלכת כף אתת שיש בה לבינה כדכתיבוכתתעלהמעלכת‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫הקך ץ‬
‫ר‬
‫ג‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫‪u‬‬
‫לבוכה‬
‫<‬
‫לבונה זכה ושעי הכפות הלל׳שבהם כעונה הלבונה נקראים שכי כ;כיס)?למכה בקטלתכלכתיג י‬
‫ללקס לאזכרה והליןם נאכל וזמן אכילת! כל אותו שבת שמפילים אות! מןהשלחןבלבד ואם נס‬
‫ל ‪ ,‬לא נזמנ׳ ^‬
‫^‬
‫ל‪*,‬״ס‬
‫ן‬
‫ל א‬
‫ל ל ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫<ן ק‬
‫עיל‬
‫ק‬
‫כ ‪ /‬י כ י םש‬
‫ש ב‬
‫ג ה‬
‫ב‬
‫ח ד מ‬
‫ק ש כ ע‬
‫אותה סלק של שעי הלחם של עבלח‪:.‬‬
‫אקל‪ :‬כטמאתאחת מן תקלות‬
‫דוקא בשכטמא אתל משמי הלקם‬
‫קולס זליקתדם הככשי׳או אקל‬
‫מןהסדלי׳קדס הקעלתהכזיכי׳‬
‫הוא דא פליגי לגי יהודה ורבנן‬
‫אבל אס‪:‬טמ' לאחלזליקתהדם‬
‫א< לאקל הקטרת הבזיכיס לבלי‬
‫ש י ן ל ק ס‬
‫ט‬
‫ב א‬
‫כ ש ג י ל‬
‫ה‬
‫ע‬
‫;‬
‫ד‬
‫ה‬
‫הע ד טפ‬
‫עליו ברח ותשבי & י ל יאיץ בו כרת וחכמים אוסרים זח י*‬
‫וודי ק עליו כרת נטכאת אחת מן החלות או אהר מן חסדריס י *‬
‫יוסי אומר שניהם יצאו לבית השריפה שאין קרבן העכור חייק‬
‫‪ 1 ,‬״ ג ההורדז‬
‫וחכמים אומרים הטמא בטומאתו ו‬
‫מפגלת את חלחס‪1‬חלחס אינו פפגלאת התודה ביצרהעודטא"‬
‫התודה לאכול ממנה לטחרהיא והלחם ב־פוגליןלאבול ‪0‬ן הלחמי‬
‫‪5‬‬
‫פ ג‬
‫‪2‬‬
‫ח ט ה ו רו א ב‬
‫‪,‬‬
‫ן ? ן א‬
‫ה‬
‫ואותי הסדר של למס הפכים‪:‬‬
‫ז ה‬
‫״‬
‫ה‬
‫עגול שכל{‬
‫י‬
‫•‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫?‬
‫ל‬
‫מש‬
‫מ ל ש‬
‫כ ח ש ב י ם‬
‫ס‬
‫חכ* הטמא בטומאתו והטהיי‬
‫שאץקרבןבבורחליק‬
‫יאכ׳•‪:‬‬
‫בתלמידא מסיק ללא ק י א ' ל <‬
‫מסבלא אמלה ר יהודה למלעיה‬
‫אלא תלמוד עלודבידו וכד היה‬
‫י ;‬
‫‪J‬‬
‫^‬
‫^ ^ ‪. ^ U‬‬
‫^‬
‫‪ ,‬ן ^ ׳ ״ ע ^ א ^ ס‬
‫]‬
‫סלל ‪,‬אץ ‪ ,‬׳ ‪1 1,‬לח‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ן ו ״ ל כ‬
‫‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫לםחר הלחם מפוגל וההורה אינה מפוגלת הכבשים ספגלק ארי־‬
‫חלחם ותלחם איני מפגל את הכבשים כיצד השיחט את הכבשיפ••‬
‫לאכול מהן לכחד חס והלחם מפוגלין לאכול מן הלחם לפחי‬
‫הזכה מפגל אי־׳‬
‫ד‬
‫חלחס כפיגל והכבשים אינ‪ :‬ס־וגלין ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫חנסכק משקרשי ככלי רכדי י כ י סאיר יהנסכין אינןכפגליז אימ•‬
‫תיבה כיצד השוחט את חומו לאכיל ממנו לסחר הוא ונככור‬
‫‪0‬פ‪1‬גלין‪7.‬יחקי־יכ ‪ p‬חבסכין למיור חבסכק ם^ילגק והזכחאינן‬
‫פיגלבקיסץילאכלבינהבלבונה ולא בקוס^‪.‬‬
‫ה‬
‫מפוגל״‬
‫רבי מאיר אומד פגול וחייבים עליו כיח וחבמיס אומרים אץ בו‬
‫כרת עד שיפגלאת כל המתיר מודים הכםיס ליבי מאיר בפגחזד‬
‫חוטא ובמנחה קנאות עאם פגל בקומץ שהוא פגול וח־יבץ עליי‬
‫כרת שהקומץ הוא המתיר שחט אחל מן הכבשים לאכול שחי*‬
‫חלותל&חר חקט־ר אחד מן הבזיכין לאכול עני מדדים למחר ר ב י‬
‫מאיר אומי פגול וחייבים עליו כרת וחכמיס אומדים אק פגול עד׳‬
‫שיפגל את בל המתיר שחט אחד מן הכבשים לאכול מבנו לבחי׳‬
‫א‬
‫׳ ל‬
‫»כן ‪ 5‬כבשים ׳ ל‬
‫הבאים עמהם הס ט פ ל י ל ו ׳‬
‫'איןהכבשי׳ טפלייללחס‪, ,‬ן‬
‫ל‬
‫מפגל הטפלה יאין הטפלה‬
‫העקר ואי אשמעיכן ע א קאי‬
‫דיכא בעודה ׳לא אשמעיכככבשי׳‬
‫שלענלתהוה אמינא התם הוא‬
‫דכי מפגל לחם לא מפגלא תידה‬
‫משום־ללא המקק! ביממה עם היוליתאבל כבשים דה״קקי בתנזכה עם היזל׳תדכתיב ׳הכיף הכהן איימי‬
‫על הליזס אימא כי מפגל לחם לפגלי כמי ככשים זאי תנא ככשיס הזה אמיכא העם כי מפגלי כבשים מפגל‬
‫לתם משים דהוזקקי זה עם זה בתכיפה אבל תודה דלא הייקקי אימא כי מפגל בתודה לא מפגלי בחלית‬
‫הזבח מפגל אתהכסכיס יהשיתה מהן עניש כלת‪ :‬משקלשו בכלי לאחל ששמי‬
‫ד‬
‫בדיכא‪:‬‬
‫דבלי לבי מאיל דלכי מאיל מבד‬
‫אותם בכלי שלש שהכלי מקדשן קדישת עלם דשיב אין להם פדיון‪:‬‬
‫שכשכיס מעפגלים לכי שהדס של הזבח הוא שמבשיל יקתיל איתן למזבח והואיל ויש להן מתיל מתפגלת‬
‫במחשבתחק לזמנו וחכמים פליגיעל‪-‬ה בפלק בית שמאי במסבעזבקיס ואמרי שהנסכים אין להם מתיי‬
‫פגלבקולדןבהקטרתהקומןחשכ על השירים‬
‫ה‬
‫לפיכךאיןמתפגליןזאיןהלכה כדבימאיר‪:‬‬
‫לאכלן שלא כזמכן‪ :‬על שיפגל בכל המתיר והקטרת אחל מהן קני מתיל הוא דאיכא כמי הקטדתתבילי‬
‫במברת חוטא ובמכקי*‬
‫שאין שירי המכחה מותרים באכילה לכהן עד שיקטירו הקימ׳ן והלבונה‪:‬‬
‫שחט אקדמןה כבשיםשלכבשי ענדת יאק הלק•‬
‫קנאית •שאין ההן לבינה והקימ׳ן לבדו ה א המתיר‪:‬‬
‫מי תל אלא אחר שישחטו שניהן •־ הקטיר אחד מן הבזיכין יהלי אין מתיל הלחם אלא הקטלתשכיהס‪:‬‬
‫רבי עאיר אומר פגול לסבר מ״י מתיר כמי קפגל)אץ הלכה כלכי מאיר‪:‬‬
‫*קומ׳ן‬
‫ש‬
‫ע ‪ :‬ר ע ב‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ס ס‬
‫כבש‬
‫הע‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה ו‬
‫י‬
‫מנחות פרק נ‬
‫(תמלמ^‬
‫ים‬
‫אתהעכקה לאכול קוץ לזמכו דבר שאי ן דרכו לאכול כגץ הקומץ יהלביכ ולהקטיי‬
‫קוץ לזמכו דכר שאין דרכו להקטיר השירים שדרכן לאכול ואין דרכן להקטיר‪:‬‬
‫כשד לאין ‪ 11‬משובת מחשכה דבטלח דעת! אצל ל א ‪ :‬דבי אליעור פוסל דכתיב ואם האכול‪ .‬יאכל‬
‫מבשר זבמ שלמי; בשתי אכילותהכתוכמלבדאקתאכילע אדם ואחת אכילת מזבח לומר לך כשם שפופלע‬
‫אטלת אדם לאדם כגון שירים‬
‫אם חשב עליהם לאד‪ 9‬לאכלם‬
‫״‬
‫»‬
‫‪t,‬‬
‫ן‪ 1‬ןן‪1‬‬
‫ןן ' ן»‬
‫מק לזמנו ואכילת מזבח למזביו‬
‫חקוםץ את חםגחה לאכול ר ב ד‬
‫ך‬
‫לאכול להקטיר דבי‪-‬שאין דרכי לחקנזיר כשר ‪ S‬כ״קומזאםתשכעליולסקהידו‬
‫שבא כזמכו כ ן פוסלתמתשכת א‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫_ א כ י צ ת א ד ם כמז שירים אםסשכ‬
‫‪!_ l‬‬
‫ ‪--‬‬‫™ עלי ׳ל‪ ,‬ל ‪4‬ז ןח‪ ,‬לזמבן‬
‫^ ^‬
‫לח^ירפחיי׳^כ״ייי^יל ^ י‬
‫ל א י צ ק ל א ב י ל מדאפתינהודתמץלתרדהובלשו‬
‫כ‬
‫ד שאין אכיל״‪,‬וחקטרח םעטרפי^‬
‫* י י * * ־ * אכילהשמעעינהכי הדדיככחו‬
‫ז‬
‫^ * ת ת ל א מלתלאחניףלאחגי׳״‬
‫ומקטבי׳ מזו לזו ורבנן סבדי להעי‬
‫* י ״‬
‫" ‪ W‬י ״ ״‬
‫שדות נתערב ? י‬
‫כםגחתכחןחםשיחכסנחתבסכיןכשרחרבייהוריזאים » י ׳ י ״ אפתה רחמנא להקלדה כלשון‬
‫אכילה לומ לך מה אכילה ככזית‬
‫' י‬
‫כחןוזםשיחובםגחת כםכק פסולת שזו כלילת ח עבת " י‬
‫שתי םנחות שלא בקמצי אףמקשבתהיןעדבטיעזלעולם‬
‫‪j‬‬
‫ךיבחוחןכולעוחזומוו*‬
‫כ‬
‫ו א‬
‫פ ג ו‬
‫ן ן ז ב י ר י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ף‬
‫ם ו ו ב ר ו‬
‫אכ‬
‫ל ם‬
‫‪ n n o‬ש ‪3‬‬
‫כ‬
‫ח ם‬
‫ש‬
‫ף‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫ם‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1 7‬י ע ן ר‬
‫ך‬
‫כ‬
‫י‬
‫ך‬
‫ד‬
‫כ‬
‫‪w‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫ד‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫מכק‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫א‬
‫מ ן ג ח‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪3‬‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ת‬
‫מ ת י ס‬
‫כ ח ב י ם‬
‫‪0‬‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫ת‬
‫ת‬
‫אכילה כאורתיה תשמע קימץ ‪i‬‬
‫ונתערבו‬
‫למזבח ושירים לאדם והלכה‬
‫לאיבקסרר ^גנחהבתאל^מתן^יןכ^אחרכןכןתןאתהסלתואתרכךתוזל‬
‫כ‬
‫כחכמים••‬
‫<י!גין שמן וכולל'ותכיימפדשטנרק כלהעמוותפקעכותלא יבק ולא כלל כשד לגין שכתןכל לשמן שכל»‪1‬‬
‫^ ל ק ל א ש ק שחיה קדם לעשייתה דאי חסד שמנה אערינן בפרק קמא שהיא צסולה ובגמרא בפירקין‬
‫כ<דיניקהמעכבתומפדשלא ינק לאינקכחן אלא זד דמקמינה ואלן מכות כהונה אבל יניקה‬
‫ל י ל ה כשרי' מ ר ‪1‬לא בלל דקתבי על כרחיך לא בל ל כלל דבלילת ודאי איכה מעככת ומתציתין הכי קאמל‬
‫לא פתתפתותאותה פתים אף עלגבדבמבקת מחבת‬
‫‪£‬א ינק כהן אלא זר או לא בלל כלל כשר‪:‬‬
‫גלכד כתיב הוא הדין לכל המנחות הנאפות ת־ולהכגין מחבת!מרחשת ומאפה מנוה לפיתתן כלן ואחר‬
‫קוע׳ןווהאםלא פתתאלאכדיקעינהכשר‪ :‬לא מלח כל הענקה כלה ‪£‬לא הקומץ לאלו מליחת‬
‫לא הגיש כדכתיב‬
‫לא הכיף בעכקתקוטא ומנחת קנא ותדטעובות תנופה ‪:‬‬
‫<ןק<מץ מעכבת היא‪:‬‬
‫והגישה אל המזבח שהכהן מוליכה אבל המזבח ומגישה בקלן דרומיתמעדביתכבגד חודה של קרן‪:‬‬
‫פתיתים מחבית גדולותיותר מהדין המפורש בהן מנחתישראל כופל אחת לשבים ושנים לארבעה ומבדיל‬
‫<אבמריך לאשמועוכן פתיתים גדולות ואף על גב דאשמעיכן דאי לא פתת כשרה דסלקא דעתן אמיבא‬
‫היען ה!א דאיכא תורת חלותעליהןאבל הכאדלאו תורת חלותאיכא ולאו פתיתים איכא אימא לא קא‬
‫ולא משחן הרקיקים הטעונים משיקה כדכתיב ורקיקי מנות עשותיס כשמן אחר אפייתן‬
‫ששמע לן‪:‬‬
‫במכחת‬
‫מושק!חוור ומושחן עד שיכלה כל השמן שבלוג‪ :‬במכקת כהכים כשרה שכלן כליל כמוהו‪:‬‬
‫כהן המשיק ובעכקתכסכים פסילה לפי שהקומץ דמכקתישיאל כלילת! עבה ליגאקדשמן לעשרון סלי‪3‬‬
‫!ענסתכסכים ושל כהן משית כלילתן דכיזשלשת ליגיםלעשרון כדכתיכ כמכקת כםכים בליל ברביעית׳‬
‫ההיןשמן ובמכקתכהן משיק היא אומד סלתמנקה תמיד הדי קיא ל ן כמנקת התמיד שהיא עשרין סלת‬
‫והן בולעית זו מוו הקומץ כולע ממכקת פסכיס וממכקתכהן משיק ורבה שמנן‬
‫גלול ברביעית ההין‬
‫‪0‬ל עכקות הללו על הקומץ ומבטלו ליה והוי מכקה שלא הוקטר קומבה ופסולה הכקמנת אבל מנחת‬
‫נשכים כשלה ולא הזי כלבה שמנה כיון דשלא מדעת עירבו השמן שבולעת! בטל לגבה וכעאן דליתיה ואין‬
‫אס יכול לקמנן מזו בפגי עבמח ועוו בפכי ענמה שנפלה‬
‫ג‬
‫סלכה כדבי יהודה‪:‬‬
‫נ‪1‬ו‬
‫ןכ‬
‫סלל קדשים‬
‫‪4‬‬
‫‪J‬‬
‫נ‬
‫‪11/‬‬
‫זו בנד‬
‫מנחית פרק ‪1‬‬
‫»ו בגל זה של כלי וזו בכד זה ולשאר מהן כלי קומץ שלא נתערב כשמת ואם לאן פסולות ל^ןי[‬
‫׳בתולת כהכים מסלתה ולא מסלתקנרתה‪ :‬לא יקעירואפילו כל המעולכע לאין הקטרה מנוה אלא‬
‫‪ p , p‬ל מקל‪-‬מנ״ה‬
‫ל‬
‫כקומץ ומקמץ כמי לאקמיץ שט קועכים דלעא ככל ק‪/‬מץ יש מ ז‬
‫ואם הקט?ל כל המעורבתהיא לא עלתה לבעלים דהא לא כקמכה ואין מכקתכדבק טק^עבלא קמי* * י‬
‫ןעעלב קומנה בשיליה לא יקטיר‬
‫ה‬
‫ש נ ת ע ל ב ;‬
‫י כ א‬
‫ש‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫ונתערבו זו בזו אם יכיל לקמוץ כזו בפני עצמה וםזו בפגי עציר*‬
‫את כלה משום דהשילים אסורים‬
‫כשדות ואם לאו פסולות הקומץ שנתעיב במנחח שלא גקנא*"׳‬
‫להקטיר לכתי׳לא תקטירו ממ»‬
‫לא‪ .‬יקטיר ואם ן־‪,‬קט־ר זו שנקםצחעלחה לבעלים וזו שלא מןסצח‬
‫אש לה כל שממנו לאשי׳הלי היא‬
‫לא עלתה לבעלי׳גתערב קומצה בשיריה או בשיריה של חגירתח׳•‬
‫נטמא יזקימ׳ו‬
‫ן*ל תקטירו‪:‬‬
‫והקריבוהניץמרכהדכתיבונשא ‪-‬לא יקטיר ואס הקטיר עלתה לכעלימ גטייא‪-‬הקומץ והקייבי‬
‫תציץ מרעה יצא והקריבו אץ הציץ מרעה שהציץ כרווח‪S * .‬‬
‫אהרןאתעץהקלשיסאינומשא‬
‫‪V T ^ l ^ Z V ^ J t n‬‬
‫שהותרה מכבנה בנבוד ־ דכתיכ‬
‫‪^,‬‬
‫׳‬
‫במ^ד ‪, , ,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫‪, ,‬‬
‫דישבונמי בד־קלשה;ע‪,^ 4‬‬
‫נ ב מ ^ א ^ ‪. ^ ^ ^ , ,‬‬
‫בכמה שכפוב זגבעק שלא־המישס‬
‫‪$ .‬‬
‫^‬
‫^‬
‫'ל ‪,‬ן‬
‫^א‪,‬‬
‫‪|,‬‬
‫ן‬
‫׳אץ‬
‫׳ ‪,‬ן <)‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬״ א לי>‪:‬‬
‫אליעזר כשרה על דעתו של רב•‬
‫אליעזר לאעל בפרקכינדנולין‬
‫ב מ‬
‫א י כ‬
‫א ‪ 5‬ן י‬
‫ע ד‬
‫י ן י ן נ א‬
‫מ ר ‪ 5‬ה‬
‫ב‬
‫ן ; נ ן ן‬
‫ע ל‬
‫׳ א‬
‫מצ‬
‫ע‬
‫ר ב ה‬
‫פ כ י‬
‫ג‬
‫י‬
‫א‬
‫ם‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ע י‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ד כ ק ( ז ‪3‬‬
‫ע‬
‫ד‬
‫א‪1‬ין‬
‫ר נ‬
‫פ כ י ה‬
‫ד‬
‫ה ‪ 3‬י ז‬
‫ע‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ד‬
‫)‬
‫ע ל נ‬
‫•נטנ^יריהנ^‬
‫ד‬
‫חטמא ואינו מרצה על היוצא‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫שיריח אבדו שיריח כמרת דבי אלעזר כשרה וכפרח רבי יהושע‬
‫פסולת שלא בכלי שרת פסולה דבי שמעון ככשיר הקטיר קםצח‬
‫פעמיימ^כשלח*‪ ..‬ת הקומץ םעוטו מעכב את רובו העשרו?‬
‫ם;‪$‬וטי‪*^0‬תרוכגהי^מעוטו‪^.‬עכב את‪,‬רובו ה^םןםעועי׳‬
‫מעכב אתר*בו חםלת והשמן מעכבין זה את זה הקומץ והלבונה‬
‫מעככין זח את זח ‪ 0‬ו שני שעירי יום חכפורימ מעככין זח את זח‬
‫שגיכבשיעצרתםעככיןזחאתזהשתיחלותמעכבו׳זואתזושג•‪,‬‬
‫מדרי׳מעכביןזהאתזחשניבזיכימע‪:‬בי׳זהאתזההסדרי׳וחב‪#‬יכקי‬
‫מעכבין זה אח זה שני מינימ שבנזיר ג׳ שבפרה ד׳ שבתורת ד'‬
‫שבלולב ארבעה שבמצורע םעכבץ זה את זה שבע הזיות שבפרה׳‬
‫••>‬
‫מעכבות ••׳‬
‫‪t‬‬
‫‪l.‬‬
‫‪7‬םאףע<<פ*שאיןבשדהכאכמי‬
‫קומץ אף על פי שאק סירים כשד‬
‫למדת רבי יהושעדאמד אםאץבשראיןדם הכאבמי פסול להקריב הקיק>‬
‫אהקטין קומץ‪:‬‬
‫'»ז׳א שלא נשתייר דבר מן השירים שלא כטמא והלכה כלבי יהושע‪ :‬שלא בכלי שדת שלא קידש היףייך‬
‫ולב‬
‫בכלי שלת יאבל בתקלת המכחה כולי עלמא לא פליגי דבעיא כלי כלאמליכן בפלק שתי הלחם‪:-‬‬
‫&מעין מכשיר‪.‬טעמא דרכי שמעון מפרש כגמרא משים דאמל קלא קדש קדשים היא'כחטאת !כאשם‪-‬‬
‫מדאקישדחמכאמכחהלחטאתדעבידתי במתגה באנבעממש שמעמיכה לקומץדמכחה כמי א לנסי‬
‫עיבד בידו בלא כלי ובלבד שיעבוד בידו הימניתדומיא דחטאתשכאמר בו אנבע דכתיב ביה ולקיד הכהן‬
‫הקטיי‬
‫עלם החטאת באנבעי יכל מקים שנאמד אנבע וכהונה אינו אלא ימין ואין הלכה כלכי שמעין‪:‬‬
‫קומנה פעמים חני קומץ בפעם אחת וחני קומץ בפעםאקלת ודיקא נקט פעמים ועולאדאיץ קומץ‬
‫סקית משכי זיתים ים פליג ליה לשתי פעמים כמנא שאין הקטרה בפחית עכזית ולפיכך כשרה אבל אם׳‬
‫מעלטו מעכב• את׳‬
‫חלקה לשלשה אן לארבע פעמים דעביד לה הקטרה פקיתה קכזיתפסולה י‪ :‬ה‬
‫דובי שאם קסר כל שהוא פסזל דאמר דקמכא מלא קומצו‪ :‬העשרק מכקה שהיא פקיתה מעשדק אפילו כל‬
‫וכן השמן בין למכקת‬
‫שהו פסילה‪ :‬היין חכי ההץ לפר ושלישית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש‪:‬‬
‫הסלת והשמן של מנחה מעכבים• זה‬
‫נסכים שהיאכשיעור היין בין למכקתכדבה שהיא ליגאקד שמן‪:‬‬
‫הקומ ץיהלבוכה מעכבים!ה אתזה דכתיכ והליסממכו בקמב‪7‬וכ‪-1‬על‬
‫את זה דכתיב מגרשה ימשעכה‪:‬‬
‫שכי שעירי יום הפירים השעיר אשר עלס עליי הגולל לה' ושעול המשתליז‬
‫ו‬
‫כל לכיכתה‪:‬‬
‫שכי כבשי עבלמ שגי כבשי שלמים שבאים קובה על שתי הלקם‪ :‬שעי קליע שתי הלקם של‬
‫לעזאזל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫מגדע‬
‫כ‬
‫מנחוון פרגן ד * ־‬
‫*גייג•יי מצי הדליס‪£‬י‪)*9‬עדכות׳שללקם הפצים שש־קלות לפלמעלפת ג י יי שעי־כז‪33‬ים&תי נצ)י‪5‬‬
‫שבהן הלבוכהוכתינים עלשמץ המתלפות‪- :‬אסדיים והבזיכיפעעגביןזי* את זיז שאט אין •מעלכות של‬
‫לאםעלהשלקן לא יען בו את הליכים של לבינז*ואםאיןבזיכין לא <ען אע הלת‪ ^0‬שני מינים שבגזיד‬
‫קלותמנותורקיקי מ נ י ע ‪ :‬ושלשה שבפימאממה ע ז ארז ואזוב ושני תולעת‪ :-‬אלבעהשניעדה ארבעה‬
‫מיכים &ללקם שמכיאי• על שלמי‬
‫םעבבות זו את־זושפע תזיות ש ל ב ק חברים ושעל ‪-‬חפרוכווושעל עולה קלוע מנוע ורקיקי מ נ מ‬
‫ו ס ^ ר כ כ ק ן ח ל ו ע לחםקמן‪:‬‬
‫שכעחקכי׳םנודחסעכבץ‬
‫‪r‬‬
‫*זבח חזחב־םעכבוח זו את‬
‫»ח את זח שכעת *ידותיח מעפכק זח את זח שכיזודשיותשכמותת ‪ ,‬ארבעה שבלולכ לולב ואמדונ‬
‫*‪ rvwiir*p»v‬הדס וערבה אם מנןלארבעמן‬
‫* ע כ ב ו ו מ ז ו או־ת זו ואפילו כתב א ״ י‬
‫‪ ,‬בכל החםבלואם עלפישכוטצי‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬י‬
‫‪.,. .‬‬
‫אקד מ ה ן ^ י ^ ן א ק ד ‪5-‬׳‬
‫**תפילין מ ע כ ב ו ת ז ו * ת ז ו ו א ^ י ו בתג א * ד ‪ 0‬ע כ ב ז‬
‫כקחעגביםינאדקיעאלןלולפ‬
‫*עבבותזואת זושארבעתז»«ניח א״ח ד ג י י ע מ ^ י " * ל‬
‫א^דיך‪-‬אבדאכלאםקסראסל‬
‫‪V‬‬
‫^‬
‫־־ • ‪* -‬דבעיק ארבע ‪ * ™ o‬־ ־‬
‫מןהעיטםוכטל כל השלשה לא‬
‫ח ת פ ל י ‪ * * , -‬מעכבת את^חלבן " • * ־ ז ־ * *‬
‫ך‬
‫•מעכב אתוזתכלת־תמלח ש ל י ד אינח‪-‬מעבביי״ קיים מנוה כלל‪ - :‬אלכעה‬
‫־ • י •‬
‫שבמנורעעץארן ואזוכ ושני ‪ -‬ע‬
‫מ ל ראש ושלדאש״איבח מעכבחי ש ל י י חסיל * « מ « ז‬
‫ת׳לעת והנפול התיה‪ :‬ישבע‬
‫‪6‬עכבן;חמת‪1‬וחשעלםזנתח^עח;«ינ?‬
‫ה‪/‬ייתשבפדהאדימהדכתייוהזה‬
‫מעככות‬
‫אל בכת פכי‪ .‬אהל מועד מדמה‬
‫‪••-•5 1*..‬‬
‫שבעהזיותשל‬
‫שבע פעמים‪:‬‬
‫י־‬
‫־‬
‫•'יי'‬
‫י*על הפרוכת ושעל מוכת‬
‫»זהע^יו‪'0‬הכפורים' מ פ ד כהן משית ובפר העלם דבר של בכור ושעירי ע מ ל ה זרה שכל אלו‬
‫‪ .‬עממים חזיה על הפרוכת ועל מובק הזהב כמו שמפורש ׳בפלשת דקלא ובאמרי מוע ‪-‬ושעירי‪ .‬עבודה‬
‫זרה מרביכן להוא מקרא דכתיביעשה לפר כאשר עשה לפר החטאת לפרזה סר כהןמשיההחעאת^לו‬
‫^עילי עז וארבע מתכות שעל ארבע קרבות של מזבק הזהב במי מעכבית זואתזו אף על פי שלא‬
‫שבעה קני מנורת כלכתיב יש שהקנים תנאים מנדיה יהקנה האמגעי הרי שנעה‬
‫הוזכרו במשנה‪ :‬ז‬
‫ואפילו כתב אקד מעבבן אפילו אות‬
‫קיכי מכורת ‪ :‬שתי פרשיות שבמזוזה שמע והיה אם שמוע‪:‬‬
‫אתת שהיא לגוקי‪ :‬לחברתה ואינה עוקפת ‪4‬ויל כהלכתה פוסל במזוזה ובתפילין וכספר עירה‪. :‬‬
‫ארבעה פרשיות שבתפלין קדשוהיה כי יביאן שמע;היהאםשמ;עמעכב!ת זו אתזו בין בתפלה של‬
‫דאש שכיעכים כל פלשה יפלשה בקלף בפני עגמו בין ביעלה של יד שכל ארבעתן כתיבים בקלף אתל‪:‬‬
‫אלבעתן אלבעמעיית ואין מעכבותוואתזו ואיןהלכה כלכיישמעאל‪:‬‬
‫׳‪ .‬אינה מעכבת את תלכן אף על ‪4‬ב למניה לתת שני קיטין של תכלת ושכי קוטין‬
‫ךגרןד^ןן ‪,‬‬
‫של לכן או קיט אחל של תכלת ושלשה קזטיס של לבן אפילו הכי אין זה‬
‫מעכב את זה ואם כתן ארבעתן של תכלת או ארבעתן של לבן יכא‪ :‬תפלה של יד איכה מעכבתשל ראש‬
‫דמכם כתבדיקא ששתיהןענויון אנלו אנל אםאיןעטיהאנלואלאאקתמהןלאיכיח האקתעדשימבא‬
‫*;אסלתגןליבן שמא יטעה ויסמין על אקתתמיד ווה דלא כהלכתה דמאן דאמל הכיכבמלא הדר ביה‬
‫צ י ז ג י י‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪... ..‬‬
‫א י נ ם‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ושמן׳‬
‫*סכין ס«ן ד מתג! של קטאתאין מעכבות ז; את זו שאם‪ .‬לא נתןז‪1‬א אקתכפל לכתי ודם זבחך ישיך שפיכה‬
‫ג ד‬
‫*‬
‫‪i'iii‬‬
‫אתת‬
‫מנחית פיק ד‬
‫אקתמשמע‪ :‬ב הפליםןהאליםוהכבשיס הנך דכתיבינפלפתאמל אל הנהנים»ה<ןי‪3‬מם עול<ז»•‬
‫•בעת כבשים תמיעיה בבי שכה ופר בן בקל אחד ואילים שנים הבאים עם שתי הלחם של ענדת ‪:‬‬
‫אינם מעכבים הפרים שנים ואיל אסל ושבעה כבשים של תוספים של עברע הכתובים בער&תפגתס‬
‫?וריםשל מיסעים מעכביןהפלשלשתי הלחם ולא הפר שלשתיהלקםמעכב י * עלים של » עיס ‪p i‬‬
‫קני‪.,‬אלים של שתי הלחם אין‬
‫זזפדים וחאליס והכבשים‬
‫ב‬
‫•מגבין• האיל אתל של מוספים םעכבותזו את ז ו *‬
‫*לאאילאקדשלעוספים מעככ מעבבין זח את זח רבי שמעון אנמדאס היו ל ח ס ד י ם מרובים ‪*hi‬‬
‫* נ י האילים של שתי מלסס ובן ןויו לחם כבסים יביאו שי־ אחד ינסכיו ו ל * יקרבו ב ו א בלא גםכק •‬
‫מעכבק את הלחמ‬
‫‪ .‬ג ז ע ו וחאיל והכבשים והשעיר‬
‫הכבשיםאין מעפבין אל‪ 1‬א ת * «‬
‫מי שמעק א ו ץ אםהיו להם ולא הלחם מעכבן חלחם מעככ »ת הכבשים בכבשים איבן‬
‫מעכבק אחחלחםדבדי דכי עקיבא אמדשםעון בןגנם לא כי*»‬
‫ךיםמדובים כלומר דמים מ י‬
‫? « חכבשיםםעבביןאת תלחם וחלחס »יג* מעכב הכבשים שב!‬
‫*קנועפלים כ י י ב ל ק‬
‫ש‬
‫* * ' ‪f * T‬‬
‫ארק קד ונסכי! ומפיס לה ממרא‬
‫‪£‬‬
‫?‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ן א י ע ?‬
‫נ״גינו כשה* ישראל במרבד ארבעים שנח קרבו כבשים בל*‬
‫‪_ 1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫«‬
‫לחם אף כן *קרבו כבשים בלא לחם אמר דבי שמעק חלבי*‬
‫ל‬
‫מ י כ ר י כ ן •<*ס*בלאק־?שעסכדבדיו שכל האמור בחום*‬
‫^ ‪^ ^ .‬‬
‫‪.‬״ומשק‬
‫»ו<ן זדי«?חבב‪30‬דד ^למומדכחזדתכחגיסלאקרב בםדבי‬
‫^‬
‫»‬
‫‪ » ^ ^ y‬ש ב א ו ‪ :‬ל * ד ץ ^ ר כ ו אלו ואלי ומפבימחאבי אומי־ יקרבו כבשים‬
‫‪tt^pt‬‬
‫ק בלא להם שחכבשים םתידין את עעמן ב ו * לחמ בלא כבשים * ץ‬
‫‪p^jy,gpcp‬‬
‫‪ ,‬התמידין אינן מעכבין את הםוםפיס‬
‫ד‬
‫ל י סי יתידבו ״‬
‫‪$‬‬
‫‪£‬לא לקןד‪,‬עך‬
‫ולא המוספים מעבבין את‪-‬חתםידים ולא הםוספיןכעכבין זח אתזת‬
‫‪,‬‬
‫אחד איל אק? ^‬
‫הלא הקריבו כבש בבקי יקיייבו כין הערבי׳ אבד ד שמעון אימתי‬
‫הראויה ל! מל ^א‬
‫א‪,‬ן ׳בזמן שהיו אנוסק •אי שוגנין •אבלאס מיו מוידין זלא הקריבו‬
‫<אלים מרובים בלא‬
‫מ‬
‫‪W4‬‬
‫‪v n‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ס‬
‫כ‬
‫י ל ן‬
‫ס‬
‫ה‬
‫מ‬
‫‪m‬‬
‫‪9 P P X‬‬
‫>‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫& כ י ע & ר‬
‫ש מ ן ״ ‪3‬‬
‫ה ט א ע‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ס‬
‫א י פ ע‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ס ר י ם מ ר ן ב י ם‬
‫ז‬
‫הלכה כדבי שמעין‪:‬‬
‫״האילן‬
‫‪ J‬הפד‬
‫•״‬
‫‪r‬‬
‫י י‬
‫כבש‬
‫בנמרימפרשדלעבין קדימיקאמידאיןמעכבין זהאתזהדאי בעי תמילין מקריב כריש׳ ואי בעי מוספי מקד*‬
‫ברישא ואעגדכתיב וערך עליה העולה ומשמעהעולה דהיכו עילעתעיד תהא ראשוכה לכל יזיך־במת‬
‫^ ‪ * ! /‬׳ ו י ‪ -‬׳ ״ י״^ ‪w‬׳ ‪ /‬י ׳‪-‬״•והקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין י י י ־ ־ ‪-‬‬
‫^!׳»־ י י•׳•׳^׳‬
‫׳!״׳ ‪ w‬׳!•׳•‪/‬׳ע ^‬
‫והכי פירוש׳ לא הקריבו התמיד של שחד לא יקריבו התמיד של בין הערבים דרכי מדדיש קדא אס את הכבש‬
‫אחתתעשה בבקרהוכשד שני ליקרב בין הערכים ואי לא לא‪ :‬בדא שלא כתחבך עזביז דהאי קדא במכיך‬
‫כתיב בפרשתזאתה תבוה דכתיב לעיל מכיה וזה אשד תעשה על המזבח אכל כתחכך מזכת שכבר הקריב‬
‫עליו קרככויאשי׳לא הקריב תעיד של שקר יקריב תעיד של בין הערבי דכתייבפדשת פכקס ואתהכבש השבי‬
‫*געשה‬
‫כא‬
‫מנחות ‪ p*tt‬ח‬
‫<עשה כין העלבים כמנחת הבקר וכנסכו ובחהוא קלא לא !‪:‬תיבאתהמש אחי תשגשה בבקר וי‪8‬יא בסעיי‬
‫•האי קרא למה נאמר;הלא כאמל למעלה כפלשת ואתהכבש השני תעשה זכי' לפי שנאמר עמו את הכבש‬
‫אמד תעשה כבקר הרי שלא הקריבו של שמר שומעאבי שלא יקריבו של בין הערבי תלעודגלוער קיא בתיא‬
‫*אתקכבס השני עגידלן שאס לא הקריכ של שקר יקריכ של כיןהערבים‪ :‬אכל אם מ‪,‬ילים ‪ ,‬לא יקריבו‬
‫כין הערבים אותן המדדים אכל‬
‫כהני׳ אקרים יכילים להקריב‪ :‬לא‬
‫» ש בבקר לא יקריבו בק זזעדבים ל א חקשיחי ק^ררת בבקר‬
‫הקסירו קטודתבבקר יקטירו בין‬
‫•מןמירו בק הערבי׳ אמ׳רבישמעץ וכולח חיחה קייבח בין הערבים‬
‫הערכים דקטלתלא שכיקא כקל‬
‫מ א י ן סחנמן את מזבח חזחכ אלא כקטורת ח ס ‪ 0‬י ‪ 0‬ולא מזבח‬
‫גכדא שיקטיר קטודעפעמי׳ לכ‪1‬‬
‫‪1 , 1,‬‬
‫״‪1‬‬
‫^ ‪«,‬‬
‫^‬
‫כמו בעילה כדאמריק כיומא שלא‬
‫ג ש ב ת ו ל א * ת חסנורח אלא בשבעת ברותיח בין הערבים‪.‬‬
‫חביתי כתן ג ח ל לא חיו ב א ו ת ח ע י י נ ן ׳ א ^ ^ ^ ו ץ שכה בה אדם מעולם מפבי שקיא‬
‫‪n .‬‬
‫מעשרתדכתיבישימ‪ ,‬קטיןה ג‬
‫״‬
‫^‬
‫בחפךוסמיךניהברןהקינוהינכ‬
‫^ ‪ ,‬״ ן ^ ^ ^ ^‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ח‬
‫‪a‬‬
‫ג‬
‫ח‬
‫ו‬
‫‪r‬‬
‫ו‬
‫‪D‬‬
‫מ‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ד‬
‫י‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ח‬
‫ד‬
‫א א‬
‫ת‬
‫ג‬
‫א‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫‪y‬‬
‫‪n‬‬
‫אב‬
‫‪i‬‬
‫ח ס‬
‫ן‬
‫״‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫ח & ג י ם‬
‫״‬
‫ח‬
‫ע‬
‫י‬
‫•‪ 371K‬ריב מחצה׳ בשחרית־ומת‬
‫» צ י‬
‫‪w‬‬
‫ש ל‬
‫‪-‬‬
‫ת‬
‫^‬
‫»‬
‫ע‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫«‬
‫שיניקו אותהמוידיןואין חלככי״‬
‫ל וחיצ״ו ומקריב מחצה ומחצת אבר נמצאו שני חציי קיביז‬
‫שעעוןבשתיהז־שאיןמ^נטםאת‬
‫^‪1‬גי חציים אוברק לא מינו בהן א ח י ם׳־יי מ * ח י ת ח ? י ־ י ״ י *‬
‫מובקקוהבאלאבקטרתהסמים‬
‫* * ע ו ן א ו ם י משל עבוד רבי יהורח»ומר מ ש ל ערשיםושליםה‬
‫של כין הערכים דכתיצ בבקי‬
‫־חיחחקרבח״‬
‫^ כיאוימאעהכרותיקצוירנ׳כלויי‬
‫בל חסגחות גאות מעת יווץ‬
‫ח‬
‫^י)|‬
‫כ ש » י » את המכולה מן לאפי‬
‫י•*~***«*‪1‬ש<י^‪**-1‬ך‬
‫״י׳ ‪»-‬‬
‫*יבי׳םאיר‪-‬אדמי• שאוד כורח להן מתוכן וםחסען י‪-‬בי * ה ל א ו מ י • שיש ש‪0‬מהללקתהני<תואי לאו‬
‫דעבד הדלקה באורתא מאי בעי‬
‫‪ ! , .‬ף היא א*ח מן ומובחר אלא עביא את חשאור מ ו ת ן לתו‪1‬‬
‫למתקן כבפר׳ אלמא קכוך המנורה‬
‫‪.‬וזמרת וממלא את חמדה אסר לו אף חיא חיתח חסידה או יתידח״‬
‫כין הערבים וכיון דממריבתקנכה‬
‫ב כלחמנחות‬
‫גערב קטרתכמי כתקככהבמרבדכתיב ובהעליתאהק אתהכרנתבין הערבים יקטירכה‪ :‬ה חביתי‬
‫בהן גדול מכשתכנ שמביא בכל מס יעל שם דבתי׳בה על מקבת בשמן תעשה משום הכי מרי לה קב עין‪:‬לא‬
‫היו באייקנאין שלא יביא מביתי קני עשרון כבקר וקני עשרון בערב‪ :‬ולא קני עשריכו של ראשין שנשאר מן‬
‫•ןעשרון שלם שהכי׳קראשק שמת ולא קרב אלא קניד‪-‬זשני קניין אובדי קני עשרוכו של ראש‪1‬ן שמתוקבי עשרוכו‬
‫‪0‬ל וה שעעד‪:‬משלבבור דכתיכהק עולם קקוה יהא משל עולםכלומד משל בבור מתרומתהלשכה‪:‬ל יהודה‬
‫׳אומר משל יודשיידכתי והכהן המשיק תקתיומבכיו והכי משמע והכהן המשיק שמתתקתיו אק מבניו יעשה‬
‫‪:‬אותה‪ :‬ושלימה היתה קרינה כל ומן שהיא באה משל נטר לדכי שמעין או משל יורשים ללכי יהודה שלימה‬
‫יהיתהקריבהעשדוןשלס‪.‬ולא קבי עשרון דבי שמעיןמפיק ליה מכליל תקטר שלא יקטיריה לקנאים אלא‬
‫גלה כשהיא באה משל בבור ורבי יהודה מפיק לה עדכעיב מבנידיעשה אותה כשאקד מבניו מקריב לאקי‬
‫שמע אביו דהינו היודשיםיעשה אותה ולא סניה והלכה כרבי יהודה שמשליורשים היא באה‪:‬‬
‫המנקיתבא׳תענה קוץ מקמץ שבתודה דכעיב על חלותלקם קמין‪ :‬ושתי הלחם דכתיב חמץ‬
‫•ן>ן‪1‬‬
‫תאפינה‪ :‬שאולהיהבילחלהןעתוכןמעיךעשרקדתידה ושתיהלקם היה מוניא שאורשהי•‬
‫‪$‬ש מן הסלתמעט לאחר שנמדד וטומנו כסלתועתחעץ מאליו ועמנו מקמץ השאל׳שממקוםאקרלא היה‬
‫־•כול להכיא שלא עהא מנקה יתרה‪ :‬היא אינה מן המובחר שאיבה מקמנת יפה לפי שאין לה שאור מקומץ‬
‫* פ ה ‪ :‬אלא מביא שאור שמקומץ יפה מתוך בית! ונותן לתיך סעשלון ומוסיף וממלאהי סלת‪ :‬אף היא היתה‬
‫״הסל אי יעדה כמן אם השאור עבה וממבל בקושי עם מעטשים אינו מקויקכפח גלול כ?‪1‬ו היה קמח וכעבא‬
‫»זעשלק יעי לפי שאם לא היה שאול ע«בל היה נפקו ‪4‬דול מעכשיו ואם אינו מו^בל יפה שנתן בו מים הלבמ‬
‫נמנא‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ד‬
‫‪ .‬מ><*ל*‬
‫מנחית ג<רק ה‬
‫לןהקלמץ אף זז ‪.‬צא עאפהקמ ‪ f‬לבקמלץ דזקא‪-‬י‬
‫אלתסבלבשללטגכן בז עריכתה‬
‫כל המנחות נלושותבפמויק ומשמרן עד‬‫שמתעסק בת בידים אחד לישה ‪ -‬ה‬
‫*קייטן על כל אחת )אתת לפי ואסהחמיצו שיריח עוכר בלא תעשח ש נ א מ ר ב ל ה ב ג ח י ז ^ ^‬
‫יגיונ‪0‬‬
‫^‬
‫שכאער לא תעשה קמץ יכלל לא הקריבו לח׳לא חעשח חמץ וחייבים י^ י‬
‫ץ ןלא לבוגיי‬
‫ן )‪V‬‬
‫אפיתח ״ ג יש טעונות‬
‫»הא קייב אלא אתת תלמיד ללמי‬
‫לא תאפה אפייה בכלל היתללמה ולא שבן לא שפן ולא לבובה ואלו טעונות שפץ ולבונה מ נ ץ י ־‬
‫»נאת להקיש אליה מה אפיה חסלת והמחבת והמרחשת והחלות ותרקיקק‪*0‬חת‪3‬חגיי ^^‬
‫י‬
‫‪.‬עיזקדתשהיא מעש יקילי ׳יזייגין כחן משיח ומנחת גייס ימנחת גשימומנחת חעומי‪ -‬מנחת‬
‫< "( טעוגח שמן ואין טעונה לבונה לחס־חפנים טעון לבונח ח י ן ט מ‬
‫*?‬
‫‪£‬ל»ה ־»‬
‫שמן שתי הלחם מנחה חוטא ומנחת קגאו׳לא שמן ולא‪-‬לגיט*‬
‫ל‬
‫*ישתה ;עליכתה‬
‫וחייב על חשמן בפגי עצמו ועל חלבונח בפניעזנסח » ‪K‬‬
‫ד‬
‫ימילי שבח לאתליי קטןף שהלא‬
‫*עשה יחידי לקייבק מליהכפכי עלי״שמןפמלח לבונה ילקטגח גחן שמןעלשיריתדאינועוגי‬
‫וך‪-‬זש»עונ*‬
‫^ ז ״ ג ״ ״ ‪ » .‬״ ל ל י ‪ 2‬ל ג ב י כ ל י לאעםלת‪,‬‬
‫עבמה זקט״ף הלא ^ ח ל י ^ ף ס‬
‫^ ^ ‪ ] a‬הגשת ואינן שעוגות תגיפח ו * י ^ היא הגשה הגשח ולא תנהזז‪.‬‬
‫‪°‬‬
‫ל א * ג י פ ״ * א הגשת אלו טעונות חגשהואינןטעוצותחגושמ‬
‫‪££‬נדב^‬
‫חםלתוחםחבתוהםרחשתוהחלותוהרקיקיץכנחהכהניםפגחוו‬
‫<שמןללבלנהזב‪,‬לל ‪ , ,‬׳ ‪,‬‬
‫כהן משיח מנחת גויס מנחת נשים מנחת חוטא רבי שמעון אופי‬
‫^‬
‫שמן ללבונה לכל הכי אקריניגמרי מנחת בה גיס מנחת כחן משיח אין בחן הגשודזפפגייטאיךנ*‬
‫אלוטעונז!‬
‫ו‬
‫תנופה וכל שאין כחן הנופח אין בחן הגשה*‬
‫עמכחע סל^ דכתיבכה‬
‫תנופה ואין טעוגק הגשה לוג שמן ש ל מצורע ואשמו והבכורים‬
‫ע‬
‫למשמע ל‪, , ,‬‬
‫שמןולבלנין ‪ :‬להקללת להלקיקין ־ כדברי רבי אליעזר בן יעקב ואיורי שלמי יחידוחזה ושוק שלט!‬
‫למבקתעאפה תנוד קרי הקללת אחד אגשים ואחד‪.‬גש?ם כישראלאכללא באחדיםושתיהלח^‬
‫ד ש נ י '‬
‫ותרקיקין דאי בעי קל<ת מייתי‬
‫‪,.‬ןן^*‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 1‬י ש ח ח‬
‫‪7‬‬
‫ע י כ ח‬
‫״>‪ n‬ש ס‬
‫מ‬
‫‪0 0 3‬‬
‫‪:‬‬
‫מ‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪W‬‬
‫?‬
‫אכי‬
‫׳ נ‬
‫גמי‬
‫‪af‬‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ש‬
‫‪M‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫י ן י ד ם‬
‫ק‬
‫א‬
‫מנ‬
‫א ע י י ה < ב ל י ל ה‬
‫ס‬
‫כמ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫מ‬
‫כ ת י ‪3‬‬
‫כ פ ש‬
‫דכ‬
‫ןכחע ‪r 7‬‬
‫ט‬
‫י כ ת‬
‫ואי בעי רקיקין מייתי‪ :‬למכקתכהנים כהן שהתנדב אחת מממשת מנקזת הללי‪ :‬מנקתכהן משיח מכ<מ‬
‫הביתין‪ :‬מי ממגדב מנחה כדילפיכן מאיש איש מלמד שהמים מביאין נדרים ינדבלת כישראל‪ :‬ומבקת נשיי‬
‫אשה שהתנדבה מכחה ‪ :‬למכקתבסכים לא בעיא למכה דשמן כאמר כה ילא לביבה‪ :‬זלקם הפכים כתיב כ*א‬
‫ן לא ן ; ל א לכזבה‪:‬‬
‫וכתתעל המערכת למכה זכה ללא כתיב ביה שמן‪ :‬שתי הקליתשל עכרע לא‬
‫ד ‪ .‬ןחייג &‬
‫מכחתקלטא למכקת קנאלת כהדיא כתיב בהז לא ישים עליה שמן זלא יתן עליה למכה‪:‬‬
‫השמן אם כתכל על עכחתחיטא אז על מכחת קנאית‪ :‬כתן כלי שיש בל שמן על נכי כלי של מכחינ חיטא לא‬
‫פסלה»לא אמליכן הדי עבר על מה שכתיב בת‪/‬רה לא ישים עליה שמן שלא הזהירה עירה אלא שלאיתן‬
‫השמן לתיך הסלתאי לתיך הקמח‪ :‬ה טעיכ לת הגשה בקללה של קרן דדלמיתמערביתכדכתיכ להגישן*‬
‫אלהתזנת‪ :‬להחללעזהלקיקין מצקת מאפה תכלל‪ :‬מנחתכהכים שהיא כלה כליל‪ :‬לכל שאיןבהן קמינה‬
‫ללגלאשם מגיד*‬
‫?‬
‫להתיר השירים מן המנחה לכהכיס אין בהן הגשה לאין הלכה כרני שמעין‪:‬‬
‫כתיב בהל להכיף י• להבכןלים כדברי דכי אליעזר בןיעקב גדסיכן כללמ דשמעיכן ליה כעלמא לאמל בכליימ‬
‫שעזכיס תכלפה להלכה כמלתל‪ :‬זאמלרי שלמי יתיד לתזה לשלק שלהן בהדיא כתיב בהל שלק התל<מה לחזמ‬
‫סעכ<פה על אשי תתלביס יביאל לתכיף‪ :‬אתד שלמי אכשיס לאחד שלמי כשיס טעזנים תכ;פה בישראל א מ‬
‫לא באחרים מפרש בגמלא דהכי קאמד אקד אנשים ואקל נשים קרבבן טעין תגלפה‪/‬מגלפה עימה כישראצ‬
‫אבל!‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ב ה‬
‫ש מ‬
‫מנחית פמןזדז‬
‫כב‬
‫‪($‬בללאבידי פשיס להכי תביא בכי ישלאל מניפין‪ .‬ו‪£‬ין קגדסמביפין בכיישדאל מביפקזלא בנותיקדאל‬
‫*פיפית ? ‪:‬שעי הלחם וכבשי שלמים של עבלתהבאים בגלל הלחם כתיכ בקו והכיף הכהן אועם על ליזם'‬
‫? >י' 'לאועלממש‪6‬לא סק׳ךלהס כבשיס בגל הלחם כלבל< רבי בבליים ‪ p i‬הלכסף‪ :‬שכאמלאשמ‬
‫?‪7‬נף'אשל קולט זעהוכף והולם *עלואים ילדיכן מאל ח^ונעעתגופס מוליך‪.‬ו«כיא עדומםמעלה ומוריד*‬
‫עכןפה־ היעה במולק כלועל אף‬
‫ןשגי כבשים של עערת כיעד הוא עושה נותן שתי חלןןםס על ג בי כע^לתשל עזבק יכול להניף וכל‬
‫זבכ‬
‫ס‬
‫שכן במעלבו‪-‬דקדוביותר להיכל*‬
‫מבי כבשים ומגיח שתי ידיומלמטן מוליך ומביא םעלד־*ומוריד‬
‫וענופוע קולמותלהגשובתסלם‬
‫^ ג א מ ר אשד‪ .‬חוגף ואשרחורבש תנופה חיתח במורח וחגשדח‬
‫וגמעדכזתגגפוה קור^ת להגשות מנחת חעומר ומנחת קבאירת מטף ואקל כך מגיש ;במנימ‬
‫ןזעוגותתגופה והגשה לחם הפגימומכוותגםכיס לא תגופהולא העומר ובמכסת! קכאוע אוימ‬
‫דטעונוע תכופה והגשה מתזב‬
‫רבי שמעון אומד שלשת מיגי^טעוגי^שלש‬
‫ו‬
‫»גשה*‬
‫במכקעקכאועוהכיף את‪,‬המנסס‬
‫ועצות שתיבש בכל אחת ו‪.‬אחת והשלישית אין^הן ואלו‪ .‬הן ?בחי‬
‫לפני היוסלד והקריב אויטז אל‬
‫»ןלמי‪,‬יחי׳הבחי ׳^למי צבור ואשממצורע זבחי שלמי יחיד טעוני׳‬
‫&פיגחח״מותגופה שחוטיבש ואין!כחן חג־יפון חייג! זבחי שלמי המזבח‪ :‬ו ‪ .‬שלשה מינין שלמי‬
‫יקי' ושלמי בכול שהם כבשי עבדת‬
‫ןויבוך טעוגין תנופה חיים ושחוטים ואי{ בחן סמיכה ואשם מצורע‬
‫‪.‬ואשם ממדע שלשה מינים הללו‬
‫האומד‬
‫ח‬
‫מעוגיססמיכחות^חהוואקבותגיפתשחוט*‬
‫טעונים בין שלשען שלש מבוע‬
‫מדי ז‪$‬לי במחבת לא יביא במרחשת במרחשת לא יביא במחברת‬
‫סמיכה ׳תכופה קיים תכופה‬
‫<מת בק מחבת למרחשת אלא שהמרחשת יש לה כסוי וחמחבךמ‬
‫!שקועים‪ :‬שתים מנותמןהשלש‬
‫אין לח כסוי דברי דבי יומי הגלילי דבי חגבידז בן גמליאל אןםד‬
‫יש בכל מין‪ -‬ומין!השלישית‪.‬אין‬
‫*‬
‫‪fsyjcwqy‬‬
‫^רחשתע‪{0$‬ת ומ^ש‪1‬ק רותמים»‪0‬ח‪3‬מ^וה‬
‫כהן לאין בכל עק אלא שתים‪:‬‬
‫רעפים‬
‫יביא׳מז«חבי‪0‬חומ^ןח‬
‫<ורי עלי^חבור לא‬
‫\‪# .‬‬
‫שלמי יעיד כתיב בהו ממיכה‬
‫כופח‬
‫מאפה‬
‫יביא‬
‫רצה‬
‫אס‬
‫אומי־‬
‫יהורח‬
‫דכי‬
‫הערביים‬
‫ערות‬
‫ן‪0‬אפ‪8‬‬
‫בויקרא ותבוסס שחוטים‪.‬בקזה‬
‫מרי עלי מגחת מאפהזלא ‪1‬כיא םחצח חלות ומחצי=ן רקיקק רבי ושוק שלקן בנו אתאהלן; שלמו‬
‫שמעון&תירנע^מ שהוא קרבן אחד‪/‬׳‬
‫*‬
‫בבול כתיב בהו תכופה קיים‬
‫*דק ו‬
‫וםכיף הכהן אותם דהינו קזים‬
‫;‬
‫;‬
‫‪K‬‬
‫ותנופה שקוטים‪ .‬כקזה ושמן‬
‫‪.‬עלהןדילפי מקדשי יקיד אבל סמיכה לא במו דהלכתא גמילי לה דאין ככל קלבנית בבור אלאקמג‬
‫בןמיכיתבלבד סמיכה של שעיר העשתלק ושל פר העלם דבר של כבור‪ :‬אשס מבורע כתיב ביה תנופה‬
‫מי כלכתיב והניף הכהן אותם בפרשעזאת תהיה וסמיכה דאי אפשר לקרבן יחיד שלא יסמוך ידו ע‪£‬‬
‫<־אש קרבנו‪ :‬אבל לא תגופה שקוט למיעט לקמכא גבי שלמי יקיל ואתקזה התנופהלהביף אותו או?«‬
‫ק‪ .‬מלקשת עמוקה לכתיב וכל נעשה במלקשע‬
‫למעוטי אשם‪ .‬של מגולע שאיבו טע׳ן תכופה שתוט‪:‬‬
‫גיעכה משמעאלמא יש לה תוך‪ :‬ומעשיה לוחשי ן שהשמן כע יכל כת‪1‬כה לשיןהלומש על קאק למתלגמיכן‬
‫"דדתיש ייש שגורסים ומעשיה רכים כלומד שלי שתה רכה ‪ :‬ומקבתנפה לכתיב על מתכת משמעעליה ולאי‬
‫•כמוכה אלעא אין לה תזך‪ :‬נפה שאינה עמוקה אלא שוליה בפין אכל איגכיה כמו נף עלפכיהמיס‪-‬ומעשיה•‬
‫כופת•‬
‫ש‬
‫קשים שהעסה שמטגנים בה לישתה קשה כדי שלא תשפך לקי״! שהרי הכלי אין ל! שפה‪:‬‬
‫מקום שפיתת קללה אחת ופעמים שמסיקין אותו ואיפייבו עסה‪ :‬רעפי' טיילש בלעז עשויין מקרה ומסיקין‬
‫אותן ככבשן‪ :‬ויולתהעלכיין כעין גומא עשייה כקלקע וטוחה כטיט ומסיקין אש בתוכה על שתתלבן‬
‫ואופים בה עסה‪ :‬אם לנה יביא מעשה כופק לכופח מין תבול היא ואין הלכה כרכי יהולה‪ :‬מנחת מאפה‬
‫• כתיבי בה חלועולקיקיץ‪ :‬לא יביא מקנה קליתלכל מנחיתבאותעשל עשר וזה לא יביא קמש קלועוקמש‬
‫יקיקין אלא או ה כל קלותאו הכל לקיקין‪ :‬מפני שהוא קלבן אקל ששניהם כתובים במנקה אחת הילכן‬
‫יבול להביא עקבה עמין זה ?עקנק מעין;ק ואין קלכק כלכי שמעון;‬
‫‪:‬‬
‫אלו‬
‫ונד״ים פרק י‬
‫מנמותכקמבותמנקתסלתנקמצתעשה‬
‫ומכסת»‪pyf‬‬
‫‪.‬‬
‫‪c w w‬‬
‫‪<p l j,‬לקי<ךםי^‬
‫‪m‬‬
‫‪t‬‬
‫ואוכלה היבנ קומ ץ‪ :‬ענקתעים או כשיס שהתנדבו אחת עאלו‪ :‬מנקתהעומל אזכלח כתיב בה ג מ ג ״ *‬
‫עכקעקוטא של כקנים נקמצתאף ע ל ‪4‬כ דמנקת כהן נ ש י * ־‬
‫שוטא וקנאות כיעכ כקו קמיצה;‬
‫כלכיע וכלענמיבקןכלילתהיה‬
‫אלו מנחות גקםגוח ושיריהן לבחגיס מ ג י י‬
‫נגבלמקום כעיא קתינה והקומץ ^ ף ^ י ן •ך‬
‫סלת והמחבת והמרחשת והחלות וחרקילז‬
‫«‬
‫קדכ לעצמו והשיליסקרכי׳לענען‬
‫אכל למכא קמא אי ן מכתת כהן מנחת גמ' &גחו‪ 1‬נשים מגחת חעומד מבמת חוטא ומנחת ? * י "‬
‫נקמכתאלא כקטרתכמות ' א דכי שמעון אומד מנחת חוטא ש ל כחגים נקמצות והקומץ ק י‬
‫מגחתכחגיסיםט*‬
‫‪3‬‬
‫דסכר כל מכסה ששיריה כאכלים לעצמו והשיריים קרביס לעצמן >‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ש ה‬
‫‪1‬‬
‫כיי*‬
‫כ א כ ל י ם‬
‫איבה כקמפת והלכה כתגאקמא*‬
‫כ ף יפה כקו המוכח ל*‬
‫‪ .‬כ‬
‫חםובח מנח הכתבים שתיהלחם ולחם הפגים לכהגים * ק בחי*‬
‫כלחמנתוי*‬
‫ג‬
‫למזבח ובזת יפה כח הבחנים מכה חמזבח*‬
‫^‬
‫^ ^‬
‫י‬
‫^‬
‫^‬
‫‪ m‬ל ס ^‬
‫«לע‪ 1‬ע ל ^ ‪ - & 0‬ה * ו ^‬
‫^‬
‫^‬
‫^ ן‬
‫ל ן ‪^5‬אל^‬
‫קא מ‬
‫מנםכו כשאל נסכים ויולד לשיתין‬
‫דהינו כמין שני נקביישהיו בימבת‬
‫ויוללים‪-‬למטה עד היסודות כלי‬
‫הנעשית נבלי ט׳מגות שלש מ״גיו־נ שמן יציקחובלילה‪£ov‬‬
‫שםזבבליקידםלעש״מזוחחלמובוללןרברירביוחכמיא^‬
‫אף תסלח החלות טעונות בלילה חרקיקיס םשווזים כיצד מושחן‬
‫כלחמגחויו‬
‫ד‬
‫ג מ ק כ י ו ש א ד חש©ן־ גאבל לפוזבי* ‪.‬‬
‫»בעשותבכו*טעוגות »תית‪1‬ד‪0‬כ‪0‬תישרוולכמלאחדלשני^‬
‫ושני׳לאדבע׳ומבדיל מנחת כחגי׳כופלאחדלשבי׳ושני׳לאדכ^‬
‫ואיגו מבדיל מנחת כחן חמשיח מכפלה ר ש אומד מנחת בחני*‬
‫ומנחת כחן משיח אק בהם פתיתימפגי שאייכהם קםיצ׳וכל ש א ץ‬
‫בהם‬
‫ה‬
‫ד‬
‫מ ג‬
‫מ‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫״‬
‫ב‬
‫‪y‬‬
‫ה‬
‫‪J‬‬
‫‪W‬‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ש מ ע‬
‫‪m‬‬
‫‪7‬‬
‫‪p y f p‬‬
‫‪p‬‬
‫שיהיהכקהמזבקיעה‪ :‬ובזה יפהכחהכהניםלאת׳יי שתי הלחם של עגלת אם הביאום בפכי ענמן כלא‬
‫כבשים ללא תימא לשליפה עומדזתולא לאכילה כיקשלא קדמ כבשים שמתירים אותם קאמשמע לן לבויז‬
‫הנעשותבכליכגוןמנקתעלקשת‬
‫ג‬
‫יפהכקכהניסלעולם׳ללאכילהעומדותילאלשריפה ‪:‬‬
‫נעסבתשהןנעשותככלי‪ :‬טעמותג מתכיתשמן למעוטי מנקתעאפה תנור שאינה טעינה יניקה‪ :‬ומתן‬
‫שמן בכלי שרת ונותן סלע עליו דכתיב בענמת מלחשת סלתכשמן‬
‫שמקבלי קודם לעשייתן תחלה‬
‫תמשה כלומל תנתןאלמא לטעוכה מתן שמן קדם לעשייתה ובמנחת מקכתכתיכ ‪3‬לילה דניקה ולא כתיב‬
‫בהמתןשעןככליתמלה ובמלקשת כתיכ מתן שמן ולא כתיב בה יניקה וכלילה וגמלי ה ך מהן כאמי‬
‫קרבכן במרסשתוכאמל קלבכן במקבת וכינד הוא עושה נותן שמן תקלה בכלי שלת ונותן עליו את הסלת‬
‫ונותן עציה שמן ובוללה הרי מתןשמן בבלי ובלילה ולשה במים ואופה בתכור ופותתה ויונק עליה שמן‬
‫אקר פתיתהוזו היא יניקה הרי שלשתן וקומץ ומקטיר את הקומץ והשאר נאכל לכהנים‪ :‬והחלות‬
‫בוללן לבל י לכי השתא מיירי במכקת מאפה תכול שהיא באה קלות או רקיקים יכתיב בה סלע מלוע מנוינ‬
‫בלולותבשמןדביסבר קלות בלולות כתיב שבוללן כשהן חלית ולבכן סבלי סלת בלולות כתיב *למל‬
‫שנכללת כשהיא סלת והלכה כחכמים‪ :‬קלותטעוכותבלילה וחלקיקים משוקים לכתיב קלות בלולות‬
‫ולא לקיקיס בלולים לקיקיס משוחים ולא קלות משיקות‪ :‬כיבד מושקן כמין כי יונית שהיא כמין ג*'‬
‫כל המנקות הנעשית בכלי הכא לאו למעוטי מבמת‬
‫ד‬
‫שלנו כהערשת‪,‬גודל מן האצבע‪:‬‬
‫מאפה תגור אתא דכתיבפתותאותה פתיםוכו׳ מנקה ללביתכל הענקות לפתיתה אלא למעוטי שאז‬
‫כיפל אחת לשבים דכתיב פתותאותח פתים פתות הינ!‬
‫קלקם ולקם הפנים שאין מעוכים פתיתה‪:‬‬
‫שבים לכיין דכשבר היכו שתי חתיכות פתים מדביק שתהא החתיכה לשתי קתיכות דהינו ארבי^ו‬
‫יכול יעשנה סרוליס^לעוללומל אמה פתים ןלאפתיתיה לפיעתיס וכלןפתיתןכזיי^ם לסיפא למתגיתין‬
‫לאו‬
‫כג‬
‫מנחות פדק ז‬
‫גאו לני שמעון קא<ד לה אלא דברי הכל היא דלאמל שעשה פתיתים םיינים מפל^ל זיתלשכים ישני©‬
‫לארבעה ‪ J‬מכפלה לא יהיה מכפלה לאלבעה אלא לשבים דלאכתיכ בה אלא מכקתפעם ולאפתית‪ :‬לבי‬
‫שיכה שמשפשף הסטה בין ילל לכלי בלי שתהאניקה‬
‫ה‬
‫שמעין אימי כל ואין הלכה כלבי שמעון‪:‬‬
‫להשיר קלפתה‪ :‬בעיטה שבועט בעובי אגרופל או בעובי פס ידו והיה שף אתעובלעט שתי׳ שף שתיס ונועע‬
‫שלשה לתוזל ועושה כסדל הזי*‬
‫עדשגימלקמשמאותבעיטיתלג‬
‫ל‬
‫בחס קמיצת אץ בתם פתיתת ו ב א פתיתםכזתיכ‪,,6‬‬
‫מאיתשיעות‪ :‬הג לבי *סי אזמל‬
‫וזמנחות טעינות שלש סאות שיפה וחמש מאות בעיטה והשיפון‬
‫בבנק כלות שיפה לבעיטה כבנק‬
‫והבעיטה בחטים רבי יוסי‪-‬אומר אף בבצק כל המגחו׳באות ע׳שח‬
‫ולק בתטיןיאץהלכה כלבייונא‪:‬‬
‫^ ^‬
‫<נשרחוץ‪-‬מלחס הפני׳וחבי ‪,‬‬
‫עשי עשל תלות ומנתתהלתכמי‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫אעג לקודם אפיה בקמנתאפ ??‬
‫‪_ .‬י‬
‫הכיעשלקלותהיאבאה ־ לתם‬
‫י‪°‬‬
‫•חלות תודת והגוידות שהן ב א י י ז ^ י ^ י *‬
‫ע ש י ו נ י & ס ״ י ״ הפטם בהליא כתיב ביה שתצם‬
‫חיר־זכ*עשיון ‪*13‬ל׳* סאי! ״ י‬
‫עשרה ח ית • וחביתי כי־ן גדול‬
‫*‬
‫'‬
‫ם עשי־ים וארב״" ״ ׳ ״ י י ־ '‬
‫נאמל בלחם הפני־חק עולם ונאע‬
‫ל עשרה נפח ישתי הלחם בשתים‬
‫חעימד חיה מנופח‬
‫ז‬
‫במביתי לנחת עולס מה להלן ‪f31‬‬
‫עיז‬
‫<שרחולחםחפנים באחת ע ש י י ת י‬
‫י * • " " י " חלית אל> כאן ״ ב קלות ומקייטו‬
‫*‬
‫*‬
‫<צ‬
‫מהן שס תלות בבקר לשש חלות‬
‫* ־־‬
‫‪°‬‬
‫׳‬
‫י *‬
‫בעלב ‪ pp :‬ממלות מלה שהן‬
‫התורה ודתה באת חמש מאין ירושלמיורת‬
‫ן‬
‫^ ך ק‬
‫שחן שש מדבריות שתי האיפות האיפה שלש באלת עשר כלבטוכילמימרטעת‬
‫״‬
‫א י ן עשרים עשרזן עשרה ליחסץיועשי־ד־ז לםצה עשרה ‪ yonh‬לקמן בא לך פלקין ואין הל<‪$‬ה‬
‫ו העומל ה״מ‬
‫כלבי מאיל‪:‬‬
‫עשרון לחלח וחםצת שלשה מינק חלות ורקיקים ורבוכה במצאו‬
‫באעשריןמג סאיןמכקתהעיער‬
‫שלשה‬
‫שמניאק מחחלתהפסק היו קינרים ג סאין דהיבל איפה שעירים וטוחנים איתי ומביאיןאית? בנפה"יג פעמ‪4‬‬
‫ע ד שמעמידים סלת׳ על עשללן שהוא עשיריתהאיפה *טעמא דבעי עשל׳ןשל ע׳מל ג סאין של שגמרייכ^ן‬
‫דמתטאה חדשה הוא יש‪ -‬שעירי' יש בהן סויים הלבה ישלתמיעט ללא אתי עשלוכז מיבקל אלא משלש סא‪:#‬‬
‫שעי הלחם שתי עשלונים משלש סאין כיון דמקטים קאתו אעג דמתבואה חדשה אתיין דבענרת תבואה קל‬
‫הטין חדשה היא אפילו הכי שתי עשלוכיס מובתלים אתי מג‪ '.‬סאין‪ :‬לחס הפנים כד עשליטם דהכי ביעה‬
‫שתים עשרה חלותשכיעשלוכיס יהיה הקלה תאית ‪ :‬מכד םאיןכיזן דמקטיסאתיומתביאה ע׳‪:‬הכפ<ק‬
‫היה מנופה ביג נפה ז? למעלה מזו וכל זה למנוה אבל לא לעכב שא ם הביא‬
‫עשרין מובחר מסאה‪ :‬ו‬
‫רבי שמעז] אומר לא היה לה קנבה דאפילו‬
‫עומר עשרזן מארבע סאין או שהביאו משכי סאין לא פסל‪:‬‬
‫לכתתלה לא כתמ חכמים קנכה מכמה סאין קטין או שעדין מביאין עומר ושתי הלחם ולחם הפניס אלא‬
‫לואין בסלתשתהא מכיפה כל נלכה ידיו ואיןהלכה כלבי שמעזןי‬
‫קמשסאין ירושלמילת שהן שש מדבריות חמשסאין שלירישלם הן שש מאלתן שהיו‬
‫!*חולה‬
‫כמדבר טמי משה שהיסיפי על המדה שהיתה בימי משה שתלת לקימח לי מישיפין על‬
‫המלות ואין מיסיפין יותל משתית ואיתי שתיתהיא שתותמלבל •־ שתי איפיתכלימל הכך שש סאין הם שתי‬
‫איפיתשהם עשלים עשלין שהרי בבל איפת עשר עשליכית‪ :‬עשרה לקמץ עשלה עשליכיס לעשל חלותקמ׳ן‬
‫סבתןלה‪ :‬לכלכה חלוטה במים רותחי'קלייה לביכה ילמבם פיליש לניכה מליבה בשמן וקלייה בו לפי שהיה‬
‫כהשמןככגדהחלותוהרקיקים•־ כמנא שלשה עשלוכיתושליש לכל מין ימין שבמכה ‪ :‬שלשה חלותלעשרלן‬
‫דה לו לתו עשר חלות לשלשה עשריכית ושליש •י במלה ירושלמית שלא היי בה עשריטתאלא קבים היו הנך‬
‫חמש םאיןשלשים קבי‪ 6‬שהסאה ששה קבים יבנמלא בבדיתא מייתי מגזירה שיה שכל מין ומין שבארבעה‬
‫»יט שביעדה היו באים עשל קלות אמלל כאמ' כאן והקריב ממכל אקל מכל קרבן תלומה לה' ונאמר במריעת‬
‫מעשד‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ד‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪n‬‬
‫‪W‬‬
‫מ‬
‫ר נ י‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ד‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ן‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫‪n‬‬
‫כ‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫‪o‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ז‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ט‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫ץ‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫ת י ה י ח ם ש ב י‬
‫‪3‬‬
‫‪n J C f y C J‬‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ש‬
‫א‬
‫ב ח‬
‫א ל‬
‫ס ל ‪ 1‬ת‬
‫א‬
‫כ נ י ‪ 6‬ה‬
‫י ת‬
‫כ‬
‫א ו ת ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ז‬
‫ש‬
‫ב י ש מ‬
‫ע ר‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ה י ה‬
‫־ ‪ 1‬ת ח א‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫מ כ י‬
‫ב ו ‪ £‬ה‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫ה י ח‬
‫‪0‬‬
‫‪b‬‬
‫צ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ח‬
‫מנחות פרק ן‬
‫»^עשל תרומה לה מה להלן אחל ממשל אף כא ן אתל מ ע ש ל ן ל‬
‫מ ד ג‬
‫‪,‬‬
‫ש מ י‬
‫ן‬
‫‪P7‬‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ק מ‬
‫׳ ן היה עשל עשלמים‬
‫כנגד ג מינים של מנה מלכתוב על חלותלחם חמין אמלה תורה כנגד קמ׳ן הבא מכה‪:‬‬
‫כ‬
‫המלןאים‬
‫שקיו בימי משה כשכתתנךאהלןוכניו לכתובה ‪:‬הת באים כמפה שבתודה קל‪,‬ע!לקיקיס ורביבה ל י ^‬
‫כ‬
‫ב‬
‫כמלואים ומסל המפות אשר לפני ללקקקלתמבהאקת?קלתלקסשען אקד<דקיק אחלהלתמנהא״‬
‫ז‬
‫חלות‪ .‬ומלת לחם שמן ז; רכיכה‬
‫דמוסיף‪,‬בה שמן כגג תלו ורקיקי‬
‫ולקיקמלקיק‪ :‬נזילות לחמי‬
‫בזיל שנאמ'וסל מפותסלת קלות‬
‫בלולותבשמן ולקיקי מבזת מ‬
‫משוחים בשמן ולביכה לא הוזכר‬
‫שם‪ :‬שניידותשכי חלקים של‬
‫עיט מפח שביעדח היז בנזירות‬
‫כדמפרש ואזיל‪:‬כעפאו לנזירות‬
‫עשר קבי‪ /‬שהרי בג מיני מבה‬
‫שבתודה היו מעשה עשר קבין‬
‫והי! לה; עשרי בידותשל ממשה‬
‫משד שחן ששעשלוכוע‪;:‬עדויין‬
‫בלומר;עוד שנושף עליסןשהלי‬
‫»יו שלשה עשרוכיס ושליש לכל‬
‫מין כלאעלן לעיל גבי מנה ש‬
‫שבתולה נמנא לשני מינים שש‬
‫עשלונו׳ ושני שלישי עשלוןוהינו‬
‫דקאמל ששעשלונות ועלויין‪:‬‬
‫ומכולן מכל אלבע' עיביישבתוד'‬
‫הי? הכהניס נוטלי' אחל מעשר‬
‫יטולפלוס‪ K‬שבול‬
‫שלא! • ׳ » ׳ » ׳ « ״‬
‫עלומה‪:‬־ ׳ * ׳ •‬
‫י ־‬
‫־‬
‫שלשחעשרוגות ושליש לכל מין משלשת חלות לעשרוןבםיי‬
‫‪,5‬‬
‫ירושלמיות היו שלשי׳קכ חמשה עשר לחמץ וחמשה עשר למצח‬
‫חמשח עשר לחמץ קב וחצי לחלח וחמשה עשר למעה והמצ^‬
‫שלשת מיגק חלות ורקיקים ורכובח נמצאו חמשת קבים לבל םי‪1‬‬
‫ב‬
‫משתי חלות לקב ״‬
‫חםלואים חיו באים כמצה שבתורת‬
‫חלור־ו ורקיקים ורבוכדת הנזירות היחדיז באח שתי ירות במצייז‬
‫שבחורה חלות ורקיקים ואין בה רבוכה ועשרת קבים‪.‬ףןשלםיות‬
‫נמצאו שחן ששת עשרונותועדוין ומכלן חיה מ ט ל אחד מעשדח‬
‫חרומח ש גאמד והקריב ממנו אחד מכל קרבן תדוכח לחי אחי‬
‫שלא יטול פרומ מכל קרבן שיחיו כל חקרבגות שוק ושלא יטוי־"*‬
‫מקרבן לחבידו לכחן חזודק אח דם חשלםיבש לו יחיה והשאר‬
‫גאכל לכעליס ׳׳‬
‫ג‬
‫השוחט את התודה בפגים ולחמה חוץ‬
‫לחומרת לא קיש חלחנ= שחטה עד ש ל ^ קרסו כתנור ואפילו‬
‫קרמו כולן חוץ כאחד כהן לא קדש חלחםשחטר־זחיץלזפגר־ן‬
‫וחוץ למקומה לא קדש הלחם שחטה ונמצאת טרפה לא קדש‬
‫הלחם שחט ונמצאת כעלה מום רבי אליעזר אומר קרש וחכמים‬
‫אומרים לא קדש שחטה של^‪ 2‬לשמח ו ק אילהמלואימוכןשגי‬
‫ד‬
‫כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן לא קדש הלחם‪,‬׳‬
‫נסכין שקרשו ונמצא חזבח פסול אם יש שם זבח אחד יקרבו עמי‬
‫ןא‪3‬ן‬
‫שלא יטול תרומה מקרבן על‬
‫״מתיך‪ :‬שיהיו כל הקרבנותשזין המינים יהיו שוק עשרה תלות לכל מין‪:‬‬
‫השוחט את‬
‫ג‬
‫הכילו שאס היו ממין והחמשה וממין זה ממשה עשלנמפא מפליש מזה על זהי•‬
‫היעלה כפנים לפנים מן העזרה‪ :‬ולחמה חוץ לחומה בגמלא מוקמי לה חוץ לחומת בית פאגי לכותי‬
‫פירשו תחלתומה החיבובהשלירזשלם ואףעלגבדכתיבוהקליבעלזבת התולה חלותלמשמע לכאורה‬
‫שיהא הלחם אפלה בשעתזביחה לא דרשיכן על בסמיך ודמבסגורס ביתכגי ומפרש שהוא מקום קל!ב להד‬
‫הבית אלא שהוא קק לחומת הל הבית ושם אופים המנחות ועל שם כך היו קולים לו בית בגי לשק פת בג‬
‫שחטה על מבת לאכלה חיץ‬
‫עד שלא קרמו בתנור לאו לתם נבה! אלא עסה בעלמא‪:‬‬
‫המלך‪:‬‬
‫לזמנה קדש הלחם ונפגל עלמנתלאכלהחק למקזמה קדש הלחם ונפסל וטעמאדקדש הלחם משי•‬
‫שחטה ונמפאת טלפה לא קדש הלחם‬
‫דפסולובקדשיקימא לן כל שפסול! בקדש הקדש מקבלו‪:‬‬
‫שחטה ונמפאתבעלתמוס רבי אליעזר אומר קדש בגמלא מוקי לה בדיקין‬
‫דפסולו קולם שחיטה הוא‪:‬‬
‫שבעין דבכי האימזמא סבר רבי אליעזר לאס עלו לא ילדו הואיל ואין מומן נכל הילכך קלש הלחם‬
‫שלא לשמה לא קדש הלחם דכתיבעל חל;ע לים קמין יקריב קמכו על‬
‫ואין הלכה כרבי אליעזר‪:‬‬
‫וכן איל המלואים לפי שהן היו‬
‫זבח תודת שלמיו יקריב קרבנו על זבח שנזבח לשם תודת שלמיו‪:‬‬
‫מזלה לכל הקרבנוע נקט איל מלואים והוא הדין לאיל נזיד דמלןאים כקרבן יחיד חןחשוביס‪:‬‬
‫כסכים שקדש! בכלי לאו דוקא בכלי שאין נסכים מתקדשים ליפסלבמנא ובליבה ואף‬
‫ד‬
‫ונמפא הזבה‬
‫על פי שקדשז ככלי אלא בשמיטת הזבח דכתיכ זבמ ?נסכים הנסכים תלויים טבק‪:‬‬
‫פסול‬
‫מנחית פרק ח‬
‫•סילשכפשל בזריקה ד?‪1‬ובשחיטהבפסל לא קדש? נסכים‪:‬אם יש שם זבק אקר יקרב? עמו בבסכי׳שלנבוד‪,‬‬
‫מיקמיכץלהלמעכיתיןמשזםדלבביעדין מעכה עליהם א‪ 0‬קוברכו לזכקזההינרכוואסלאויהיולזבת‬
‫אסל אכל ככסכים של יחיד אי ן כשלים לובק אתר ואפילו נסכים של נמר אין קייביס עס זנק אחר אלא אם‬
‫‪ P‬היה איתי ובח ובוק כשכפסל תזנח קלאשון אבל אם לא היה זכוח כשעה שנפסל הזב־! הראשון אין קרביי•‬
‫עם הוכח האחר ומחגיתין תסור*‬
‫ואם לאו יפסלו בלנח וליד תודח והמורתח והמפיייש חורחו ואבד׳ מחסרא והכי קתני כמה לברים‬
‫והפריש אתרת תחתית אינן טעונים לחם שנאםי• וחקייב על זבח אמוליישהיה זבח וטח כאומ׳שעה‬
‫הועדת התודה טעונה לחם לא ולרה ולא חליפתח ל המורתח אבל אס לא היה זבח זבוח באותה‬
‫; בלינה‬
‫ש כ פ ס ל‬
‫שעה כעשה כמי‬
‫^‬
‫ופסנליס והכי מפרשא מתגיתין‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫‪j‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ס ‪ 3‬ב כ סכ?‪ZI‬‬
‫״׳ ״ ה‬
‫ולחמה מן המעשר יכי" י י ״ * י ״ י ׳ מ ^ י ‪T‬‬
‫מנין לאומר הרי עלי תורח לא יביא‪,‬אל* ‪ 1°‬אתר כמה ימים לקימאלןמביא‬
‫י‬
‫סעשרשני*‬
‫ךחולק שנאמר חבחמ פסח לח׳ א ל ה י ך צ א ן ו ב ק ד ו ״ ^ א ק פ ס ח אלם קלבבו היום וכסכואפיל‪,‬‬
‫באאלאמןחכבשיסוםן ע י א ל א ל מ ח ג * ם י ^ יבקי ל * אקר כמה ימים ביןנסכי׳של יחיד‬
‫כין נסכים של בבזל ‪ ;p‬ממדעי‬
‫"‬
‫להקיש ‪ H‬חכא מן חכקר ומךח***‬
‫מביא אשמו היום ולע שמן של*‬
‫י‬
‫׳‬
‫בחובח אינו כאמן תתיליז ‪1‬‬
‫לאשר כמה ימים‪ :‬ולד יעדה ש‬
‫״י‬
‫אלא מן החולין חי־י‬
‫שהפריש עודה מעוכלעדללח‪:‬‬
‫י ‪ °‬י ו י*‬
‫‪ 1‬י‬
‫‪1°‬‬
‫י‬
‫וכן המפריש תולעו ואבדה‬
‫מןהחילין״‬
‫י‬
‫ר יע‬
‫‪1,‬‬
‫י‬
‫בד‬
‫ח ן ר ח י ב י א‬
‫ה י א‬
‫א‬
‫ם ן‬
‫ן ן ח ן ל ‪ 1‬ץ‬
‫‪n‬‬
‫‪p‬‬
‫ן ן ו | ו ף ן ן‬
‫‪] Q‬‬
‫ח ח ן ל ‪ 1‬י ץ‬
‫ח ס ע ע ן ת‬
‫‪S‬‬
‫י ב י א‬
‫‪n‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪p‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬א‬
‫ח‬
‫ז‬
‫א י ‪ 1‬א ‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫ת י ד ח‬
‫ז ו ב ח‬
‫ח‬
‫י ‪ 1‬א י ג י א ו‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫א‬
‫י‬
‫א י ‪ 1‬א‬
‫‪Q‬‬
‫‪n‬‬
‫כ‬
‫י ר ב י‬
‫ה ר י ע ל י‬
‫חחול‪1‬י‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫ס‬
‫־ ז י ז י א‬
‫ם י ם‬
‫ח ג ס כ י ם ‪1 3 3‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ח‬
‫א‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ח‬
‫מ‬
‫כ ח י ב ה‬
‫ח י א י ל‬
‫נ ם‬
‫ו ח ם‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫א י ב י א‬
‫‪1 3 , 1 0‬‬
‫א י ב י א ו א ן ‪ 1‬א‬
‫והפרישאחרתתתתיהאינ׳טעןכ‪/*™M‬י‬
‫‪Y °‬‬
‫בלקרבנורתצביי י‬
‫לתם הראשונה אם בעבאעלאחר‬
‫ומחוצה לארץ סן חחדש ומן חיש! חוץ ‪p‬‬
‫חעוםר ושתי חלחם שאינן כאימ אלא מן החדש ומן הארץ וכלן הקרבי שכיה ז ק שכיה אס נמנאע‪.‬‬
‫הדאשוכיקודם הקרבתה והקדיש‬
‫אינן‬
‫הראשונה שוב אין השניה טעונה לקם‪ :‬קליפתה היכו המפריש עודה ואבדה והפריש אקרתתחתיה‪:‬‬
‫ה‬
‫מתורתה כגון שעומדתבעין ואומר זו תמורת;! וכתיב והיה הוא ועמודת! יהיה קדש‪:‬‬
‫»ביא היא ולקמה מן הקולין ולא מן המעשר דכיזן דאמר הרי עלי הוה ליה דבר שבקובה וכל דבר שבקוביז‬
‫אינוכא אלא מן הח׳לין יאם אעל הלי עלי תידה מן הקולן ולחמה מן המעשר יביא היא ולחמה מן החולין‬
‫דלתם נגרר אחל תולה יכיק לאמר הרי עלי תילהמן החילין בעל כלח־ה אחייב ליה בלחם הילכךהאי‬
‫דמהלר ואמר לקמה מן המעשר לאו כלים הוא תודה מן המעשר !לקמה מן החולין יכיא כלומליביא‬
‫דכלשכןאם יביא שניהם מן המילין דשפיר עבד אלא אם לנה להביא כמו‬
‫במו שכלר ולאו קונה‬
‫שכלר יביא ולא יכיא הלחם מקיטי מעשר שכי ענמו דלקם לומיא לשלמים בעיכן מה שלמים ממעות מעשר‬
‫שט ולא ממעשר שכי ענמו אף לחם כ ן ‪ :‬ו מה פסק שהוא בא בקובה איכו בא אלא מן הק‪1‬לין דפסת‬
‫מבלים לא בא אלא מן החילין שעדין לא היעה להם שום תבואת מעשר שכי שאין מעשר אלחמשכככסו‬
‫לאלץ ומה פסח מכלים לא בא אלא מן החילין אף פסח לוללת אימ בא אלא מן החולין שהרי הוא‬
‫אומל ועבדת את העבודה הזאת כחדש הזה שיהז כל עבודות החלש הזה כזה של מבלים‪:‬‬
‫אף כל דבר שבקובה כמי כוילפיכך חאומל היי עלי תודה או שלמים היאיל׳הן באים קיבה דקאמל‬
‫והכסכיס אפילו אמד הלי עלי להביאם מעשר לא יכיא אלא מן‬
‫הלי עלי לא יביא אלא מן החולין‪:‬‬
‫הקולין דכי שרא דקמבא לאתדי שלמים ממעשר הכימילי שלמים ג;פיה; דמי אכילה ככה; אבל כסכים‬
‫ח י ח י ד‬
‫ב א י ם‬
‫ז‬
‫בל מרבנלת‬
‫׳ דכליל הם לא יניאו מן המעשר‪:‬‬
‫מן הקדש ומן הישן במכקןת קאער שאיכן באים אלא מן הקדש ב ש מ י‬
‫כתיב‬
‫כ מ י ב מ כ ק ה‬
‫^‪,p ,pj.‬‬
‫‪W‬‬
‫‪$‬‬
‫ה‬
‫מנחות פרק ה‬
‫ק ם כ מ י ב ב כ ; ל י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪ : 1‬י ל ח ט י ם‬
‫‪.‬‬
‫ן מ ן‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫^‬
‫י‬
‫ר ז‬
‫ב ע ן מ ל‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫י ב‬
‫צ י‬
‫^ א< אל האין‬
‫״‬
‫ן‬
‫רוו‪:‬‬
‫‪*..-..‬ורו‬
‫וקבלתם אתקנילהוב‬
‫אלפא לסלע סלע שלל‬
‫בלשון ייני‪ :‬שכיה להן קלובה‬
‫אחד בהל ;אחד בבקעה יאותה‬
‫איבן באים אלא מן המובחר ואיזהו מובחר פככם ומזוניחה אי **‬
‫שבבקע היא שסלע שלה משיבת'‪:‬‬
‫לםלרתשביה להם הפריים בבקעה כל הארעורמ היו כשרות אלא‬
‫בל הארנית של ארץ ישראלהת‬
‫אין מביאק לא כבית הזבלים " * י *‬
‫כ‬
‫מכאן היו מביאים ״‬
‫^‬
‫ק‬
‫^‬
‫מבית השלחים ולא מבית האילן ואם הביא כשר ביעד הוא עומח‬
‫אין מביאים ף מ י יש*‬
‫ב‬
‫גדחשנת ראשונה ובשנית !ורעי‪ ,-‬קודם לפסח שבעים יום והיא‬
‫ל ' \*י ‪f‬‬
‫'^‬
‫‪,‬‬
‫עושת סלח מרובה ביצר הו״ בודק הגזבר'מכניס אתידולחובי*‬
‫שבדיכ זבל דשמא לא כודבלה כל‬
‫‪i‬‬
‫עלחבהאבקפמולהעדשיניפנח ואם התליעה פסולה‪,‬‬
‫כרכה וכתנא; פיליתיה כחישיס *‬
‫במי לפי שס»בצ מבאיס ׳ ‪ " f‬־ תקיעה אל»א לשמן אבא שאול אומר שניה ל״ רגב בעבר ר׳יייז‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫_‪V‬‬
‫שעם הפרי‪ :‬וצא מביעהשלתיס‬
‫כל הארצות היו כשרות אלא מכאן היומביאיןאין מניאין ל א כ ב ^‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫* ״ ב * ן ל‬
‫הזבלים ולא םביתהשלחים ולא ממת ע נזרע ביניחס ואם ח ב * *‬
‫^‬
‫ואם הביא פמול אין מכיאין מן הגרגרי‬
‫כשר*־ן מכ״אק‬
‫ל‪,‬‬
‫‪^Sfc,‬‬
‫שגשרו כמים ילא ‪ p‬חככושי׳ולא פן השלוקין ואם הביא פסול ׳׳•‬
‫^ ^ ‪. ' ^ - , ^ ^ ^ ^ ^ ,‬‬
‫שלשה ותיםובהן שלשה שלשה שמביט הזית הראשון‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫מהחורש ל ‪ ,‬ן ‪ ,‬ל‬
‫מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל‪-‬רבי יהוררק אומו•‬
‫׳ ‪p,‬‬
‫םביבור־ז הסל זה ראשון טען כקורה רבי יהירה אובר ב א ב נ י מ‬
‫‪,‬‬
‫יאשוכה‬
‫זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר ל‪0‬נמי>'‬
‫ועכיח חניה ביר וכן בשניי חורשה‬
‫כלה וזול׳ החני שלא זרע אשעיןל הזית השני מגרגרו ב י א ש חגג וכותש ונותן לתוך הסל ר' יחודת•‬
‫אומר םביבור־ו הפרוזה ראשון טען בקורד־ן רבי יהודר‪-‬ן אומאי‬
‫והחני שזרע אשתקד *מניחו ניר‬
‫באבנים‬
‫וכן בכל שנה זורע ניר שלאשתק'‬
‫‪ :‬כיבד בודק הסלתאם מנופה כל כרכו אם לא!‪ :‬עלה בידו אבק קמח דק וגרוע הוא ‪ :‬עד שיכיפנה כנפי‬
‫צעביר האבק דק שכשאר בה‪ :‬יאס התליע הסלתאי החטה פסילה והיא שהתליעה בריבה יילפיכ לה לקק‬
‫עדכתיב תמימיםיהיל לכם ומכחתם תמימים יהי! לכס וכסכיהם שיהיי גם כן המנחיתיהכסכים תמימימ׳‪:‬‬
‫נ• תקועה עיר ששמה תקףכדכתיב וישלח יואב •תקועה‪ :‬אלפאלשחן השמן שלה ראשון וממאי‬
‫צשמכים כאלף זי שהיא רשזכה לאיתיית‪ :‬אכפיקיכין שמן העש־י מזיתים שלא הביאי שליש בשילן יהוא מ י ־‬
‫שלשה זיתים ג פעמים כשנהמלקטי׳אתהויתים‬
‫ד‬
‫מאד‪ :‬שנשרו במים שהמים מקלקלים אתהשמן‪:‬‬
‫ובהן ג שמטס בכל פעם יש ג מינים שמן‪ :‬הזית רראשין פעם‪ -‬רא שינה שמלקט! מגרגרי בראש הזית מלקע‬
‫גדגידיס שהן בראש הזיתשהן מתבשלים תחלה לפי שהחמה זירקתעליהן ימבשלתן‪ :‬לתוך‪-‬ההל ימסתנן‬
‫ומנא יהכליתחתהסל לקבל השמן‪ :‬דכי יהודה אימי סכיבית דזפכי הסל ביתן את השמן והשמן זב ד ד י‬
‫ה־פכיתזכיפללשולי הסל ‪1‬משס מסתנן ויוכא יכמגא שמןמזיקק •שהפהולתכשאלמדוכק בדופכי הסלאלל‬
‫לא יתנם בשולי השל מפכי שתתערב יו שמן וסמלים יינאיסילמגאשמןעכול והשמן הזב מאליו בלא שום‬
‫טעיכה כקרא שמן לאשין של הזית הראשון‪ :‬טען בקילה זיתים שבכל‪ :‬לכי יהודה אימל באבכייולא כקורה‬
‫שהקילה כבידה ימוגיאה אתהשמלים ‪ :‬חזל וטוען בליחיס את הזיתים שתיזתהקילה וטיעןאקכ הקולה‪:‬‬
‫קלאשיון למכילה דבעלשמןזיתזן‪ :‬יהשאל כסל למכקיידלאכתיבכה! זך ‪:‬הזיתהשכי פעם שכייכשכלקט‬
‫אתשכמכאים ‪.‬מבישללם עתה;• מגלגלן בלאש הגג מלקטהגלגילין הסמוכים לגג שזית׳הן היו סמוכים‬
‫לגגיתיהן יאותן מתבשלים בשניה‪ :‬הלאשין שינא קידם טעיכה כשר למכולה‪ :‬הזית שלישי שמתלקט פעם‬
‫שלישית אק מתגשמים לעולם כל נלכן שהן ענפים שתלזת הגג שאין קמה •מגעת בה ן‪:‬עיטנ! לשין מעט^של‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫י ז ל י ז ם‬
‫ם‬
‫ש ? ‪ ,‬כ‬
‫מ כ‬
‫ל א‬
‫< ז ץ מ ט‬
‫ק ז ב‬
‫‪1‬‬
‫י ם ;‬
‫ס‬
‫‪p‬‬
‫ס‬
‫א‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ה ג ל‬
‫ש‬
‫מ ש כ י ה ז ‪ 7‬ד ע ה‬
‫כ י ר‬
‫ע מ ר‬
‫ם‬
‫כ ם‬
‫‪p p‬‬
‫כ ל י ן נ י ה‬
‫כ י ר‬
‫ד ש כ ה‬
‫ן ״ ר ע ק נ‬
‫ה‬
‫כח‬
‫מנחית פרגן ח‬
‫זימים שהיא הגימא שמניתים בה הזיתים כדישיעפשז שסולשין מקיא ה<א עטיכיו מלאן חלב‪ :‬שילקה;‬
‫שית׳׳ףש )מנגבו בלאש הגג למתיך שהזא נבזי;מכזכס כמקים אחד איבעה )חמשה ימיכ זב מאלמ‬
‫שדן לאו לפל מלי שוק דהאבכלי‪ !.-‬ענן הלאשק‬
‫ה‬
‫מ<יזל באיבי יפה לעיכך גריך לנגב׳‪:‬‬
‫*מנייה)השאל למנקותאלא שזין לענתות קאמל ומשום דקיימאלן בכל מקום מבחל כזלין שיטאמן‬
‫המ»בחד קא משסע לן השתא‬
‫באבנים זח שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למגוררה שהלאש׳ן שבשני)השבי שבראשון‬
‫שדן שאם יש ל< מכחה להביא זיש‬
‫וה׳ט*י למנחות חזית השלישי טוענו כתוך הכית ער שיעלר־ן‬
‫לומשניהם מאיזה שירכה יביא‬
‫וסגנבו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל ר׳יחורח אומר סביב אכל אם יש־לו משלישי שבראשון‬
‫חשל זח יאשון טען כקורה רכי יחורח אוסר באבנים זח שגי חזר )מראשון שכשני יביא מנחתו מ‬
‫וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות <׳ ח^‬
‫מדאש׳ן שבשני שהו מובחר‪ :‬ו‬
‫והראשון‬
‫חי־אשון שבראשון אין למעלת ממנו השני שבראשון‬
‫קרותים והטיליןשכ מקמח' הם‪:‬‬
‫ש ב ט ני שוק השלישי שבראשון והשני ש כ ש נ י והראשון ?‪1‬יזסכ‪1‬ן יין מיטק מחמיהשמ שתלו‬
‫שבשלישי שוין השלישי שבשניוחשגישבשלישישוין השלישי העכבייבשמש למתק; שמש בלשון‬
‫שבשלישי אץ למטה ממנו אף חמגחות היו בדין שיטענו שמן ייןיושטן‪ :‬יין ישן שעברו עליו‬
‫ב תלש עובל אדמימותו והכתיב‪,‬‬
‫?•ח זן סח אם חמנורר־ן שאינדת לאכילדל{ 'טעוגר־ושמןזיתזך‬
‫המנחות שחן לאכילה א נו דין שיטענו שמן זית זך תלמוד לומר אזמל אל תל א יין כי יתאדם ז‪»1‬א‬
‫ומנין היו םביאין ב ‪ PIT‬א לעימותו מיבחל היא‪:‬לא‬
‫ו‬
‫זך בתית למאיר ולא זך כתית למנחות ״‬
‫מתיק כשהיא מת<קמסמתעכמו‬
‫את היין ק־וחים יחטולים אלפא ליי! שנית לחן כית ד־םח ובית לבן‬
‫דאלומחמתשמש האתכארישא‬
‫ב ח י ו‪61‬ד פגגא בנקע כל הא־צויתיוכשרו׳אלא מכאן היו מביאץ‬
‫אין סכיאי; לא מבית חובלים ולא מבית חשלחין ולא םםח שנזרע אליוסטן אס הביא כשל‪ :‬הא‬
‫י‪$‬יחן‪.‬ואס הביא כ׳שי־ אין מכיאין אליוםטן ואם חביא כשר אין תילוששלאעבלו עליו אלכעים‬
‫מם וראשין עקל‪ :‬מן הדליות‬
‫^ י א י ן ישן דבי‪-‬י דבי וחכמים מכשירין אין מביא ין לא מתוק לא‬
‫מן הגפכי המורלית עג כליכסות‬
‫»‪j‬וישן או מבושל ואם חכיא תשולאין מביאין מן הדליות אלא מן‬
‫ז‬
‫‪...‬יוי״ייותומןחכי־ס־םהעכורים ׳־>‬
‫לא היו כונסיט אותו וקנים גבזהיס מן הארק אלא מ ן‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ג‬
‫‪Q‬‬
‫‪n‬׳‬
‫י ־׳‬
‫‪,‬‬
‫זכיות הלגליות מגפכיס ששינכות ע ג‬
‫בחונים גי־וליס אלא כתפיות קטנות ואינו ממלא את החביו‬
‫הקנןחין קלקעבין רגלי כני ה אדם ש׳ןיכן‬
‫מפני הק‪:‬ןך‬
‫‪»u‬׳«>לי*״ מפיה‬
‫אינו מביא‬
‫^ף‪5‬ירוש‪:‬דיעויווז׳ריחו גורף‬
‫»»‪ -‬פיוט ‪:‬די שיה!*‬
‫‪^&!» nvu‬׳‬
‫‪,j‬׳־|»‪u n‬‬
‫מודלות‪ :‬העבודי'שבעבדישתי‬
‫ןל*א משוליה מפני השםי־ים אלא! מביא משלישה וטאבעעח כיצד‬
‫פעמים בשנת שחופרים סביבות‬
‫חוא בודק הגזבר יושב וחקנח כידו ודק את הגיד להקייע בקנה ד‬
‫הגפני׳ להפך בקדקע שב;ישיהן‬
‫יוסי בר יתןדח אומר יין שעלה בו קשחין פסול שנאש' תמימים יחיו‬
‫ועזשין בהן גומית להשקותן ‪in‬‬
‫לכס‬
‫היא עמדתן‪ :‬ז כחכבים גדילים‬
‫שהכלים הגלולים פוגמים טעם היין כדי שיהא ריחן מדף כשהקכית מלאה יונא הליח להק ;קינן‬
‫קמח‪-‬ן כ‪<:‬ין גי־גרים דקים לבנים שעולים על פכי היין ללמיס לקמח‪ :‬ומאמכעה מש‪-‬ם בדגא‬
‫כ;לל> ‪:‬‬
‫באעבע החבית‪ :‬קנה אמתהמדהשהיתה לגילה להיות ביד הגזבל‪ :‬זרק ׳'׳‪.‬תהגיד והקיש בקנה כלומר‬
‫ל ק היין הגיד של שמלים שמתחילים השתלים לבאת הקיש הגזבל בקכה שבידו ודחהו שלא יכנש לכלי‬
‫שיש בו היין ־לביתי פירשו הקיש בקכה שגילו ללמוז אל מיסך היין מן החנית שיסתום החבית בניזק ולא‬
‫דני יוסי בל יהודה א;מי יץ שעלי בו‬
‫היה חומל ל; סתם לפ־ שהדביל קשה ליין!הכי מפרש ליה בגמלח‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ש ׳‬
‫שהיו מביאים הסצת והיין והשק ממקומות עזבקלים ידועים כלתנן במקגיתין כך היו מביאים הקלבכות‬
‫סלל קדשים‬
‫ד‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ו‬
‫מיינ־׳יודג‬
‫מנחות םרק ט‬
‫‪.‬‬
‫דקיכו יטדים ובכי מנה מהל המלר־‬
‫» קומות ידועים אילים ממואב ככשיס עקבלק עגלים מ שדין‬
‫'‪r‬׳‬
‫עשדון עשלין יקניעשלון שתימלותסלעשדזן היו אחת מולדים איח־ה‬
‫שהיעח קטנה ולא היעה מחזקת כשהיא גדושה אלא עשדק כשיעור חניתי‬
‫מקוקה דלכי מאיל גמלמקלא לכתיב עשליןעשלין לככס האחד לשתי עשרוכות היו שם ואי שע״ק‬
‫שוותהויא לה מדה אקתאלא אמת‬
‫לכם ומנחתם הםיסיס יהיו לכם וגככיהס״‬
‫מחויןה ואיזתגלושה גדושה שבה‬
‫שתי מידות של יבש חיו במקדש עשית יי״י‬
‫‪g‬‬
‫\‪ty]£‬‬
‫ח‬
‫«‬
‫^‬
‫^‬
‫עשרון רבי מאיד אומר ע ש ו ן עשרו! י‬
‫י‬
‫שבה היה מודד לחביתי כהן גדול‬
‫עשרק עשרון מה היה משמש שבו היה מודד לכל כ נחות לא חי"‬
‫‪ :‬וחכמים אומרים לא חיה שם אלא‬
‫מודד לא בשל שלשח לפר ולא בשל שנים לאי‪ *,‬אלא מורת‬
‫עשרון אחד דכתיכועשרון אחל‬
‫עשרוגותחציעשרק מחהיה משמש שבו הח חולק הביתי ‪K‬‬
‫ףייז‬
‫שבעטרותמל‬
‫ב‬
‫גדול מחצה ב בקד ומחצה בין הערבים‪,‬‬
‫מקוק היה <כו קיו מודלים לכל‬
‫לחחיובמקדש חין וחצי חתין ושלישית התיןיורביעית ההין לוג‬
‫‪.‬‬
‫המכח‪1‬תוהצכ כחכמי‬
‫וחצילוגורביעיתלוגרביאליעזרבדצרוקאומדשגתותחיובהין‬
‫שנשהשצפד צמכקתנסכיס *‬‫‪1‬‬
‫ו‬
‫ו ו‬
‫‪,‬‬
‫•עד דכתיב־ביה ישצשת עשיוכים‬
‫עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש דבי שמעק אוכדלאהיח‬
‫^ |‬
‫‪ , ,‬ל ׳ ‪ ^ , £‬שמתק וכי מח חית חחין משמש אלא בדה יתירה ש ל לוג וכחעת‬
‫‪,‬א *‪,‬‬
‫חית שכת היה מודד לכגחת בוק גדול לוג ומחצי בבקר ולוג ומחצי‬
‫\‬
‫^ ‪p‬‬
‫‪fa‬‬
‫‪ a‬רביעית מה חיתח משמשת רביעית מיגש‬
‫כ ץ הערכים *‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫עעשדק‪fa :‬‬
‫למצורע ורביעית שמן לנזיד חצי לוג מה הה משמש חצי לוג מיס‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫ן‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫לסופות וחצי לוג שמן לתודה ובלוג היח מודד לכל הפנחוישאפי׳‬
‫ק‬
‫‪,‬ק‬
‫מנתת של ששים עשרון נותן לת ששימ לוג רבי אליעזר בן יעקב‬
‫משמש שבו היה מ ו ד ד ל י ו‬
‫אופד א‪6‬לו מנחת ׳של עמים עשרון אין לד‪ .‬אלא לוגה שנאמד‬
‫כהן ‪4‬ל!ל וחכי פיל‪ ,‬א ל ^‬
‫למנחת‬
‫כהן גלול מביא מביתו עשתן‬
‫מןץןן‬
‫‪J7‬‬
‫‪9 6 3‬‬
‫ה מ כ ק ‪ ,‬י ז‬
‫מ ‪ ,‬ד ד‬
‫י ז‬
‫מ ת ‪,‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪p c a ? p‬‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ש‬
‫א‬
‫ק‬
‫)‪f,1p1‬‬
‫ד‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫ח ת‬
‫‪0‬‬
‫‪j‬‬
‫צ א ב ש ל‬
‫‪w‬‬
‫ה א מ ח‬
‫ק‬
‫נ ש‬
‫‪p‬שה‬
‫ש‬
‫‪p‬‬
‫ש ל‬
‫‪3‬‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ע ש ל ן‬
‫ק ב י‬
‫ג ר ס‬
‫כ‬
‫‪p7AXr7‬‬
‫ע ן ד ד‬
‫ע ש ד‬
‫ח ע י‬
‫ע ש ר‬
‫ב ע כ י‬
‫ע ש ל‬
‫ע‬
‫״‬
‫כ י ע‬
‫ן‬
‫מ ה‬
‫י ן י ה‬
‫קב‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ק ב ז‬
‫שלס וחזנה! בחני עשרון שבמקדש ולש כל חני עשמן בפני עגמז ועושה מכל מני עשתן שש חלות שהן לסבי‬
‫חצאי עשיק בקל!ת ואיפה כלן ביחל ואקר כ ן מחלק כל חלה לשכיס ומקריב'יב חבאין בבקר ו״יב חנאין‬
‫‪W‬‬
‫בערב וקודם שיקריב פותתאותן לפקין כזיתוכופל כל פתיתה לשכיס ואיבו מבדיל אבל פתי כל שאל‬
‫ב‬
‫אף תל שי שפתין שלהן כזית כופל אותן לשנים ושטס לארבעה ומבדיל כלתבן לעיל כפלק ששי‪:‬‬
‫‪ f‬לא היה שם אלא הין וכי היו סימנים מסמרותא! פגימות עד כאן לפר קני ההין עד כאן‬
‫??‪?jY‬‬
‫באיל שלישית ההין ועד כאן לככש דכיעיתההין יאין הלכה כרבי אלעזד‪ :‬וכי מה היה ההץ משמש שלא‬
‫היה במקדש דבר שיהיה כריך להין שלם שלעולם לא כנטרכ! להין אלא בשמן המשקה כימי משה ואותי שמן‬
‫מלין הדא קיים מ מ ד ואס כן לא קיו נדיכיס להק‪ :‬אלא מדה יתירה היתה שם להשלים השבעמדות ז‬
‫רביעית‬
‫‪j‬‬
‫במנקתכחן גדול היו לה שלשה לוגין שמן לוג ומחנה שקריתילוג ועחבה בין הערבים ‪:‬‬
‫מיס לקבירעדכתיב ישקע את הכפור האקת אל כלי קדש על מיס קיים למיס שדם הכפוי כיאה בהם‬
‫ושערו קכמיסרביעית הלע‪ :‬רביעית שקלכזיר ללחםכזילזתילביעיתלאקדיש להיותכלי שלידמשי©‬
‫דביעיתמים של מנודע דהא קיץ הוא ולא משום לחם של בזיר דאין לחם של כזיל קלוש אלא כשחיטת הזבה‬
‫אלא מפני שבה היה מידדלקביתי כהן גדיל רביעית שמן לכל חלה וקלה שהן שנים עשר קלות וכסכיהן‬
‫שלשה לעין שמן‪ :‬קני ליג מים לסוטה לכתיכ ילקק הכהן מיס קדושים בכלי קרש חני לוג מים הים‬
‫חני לוג שמן לתודה הלכה למשה מסיני וכן רביעית של כויר וחני ליג כמי לא מש!ם‬
‫ממלא מן הכי‪1‬ר‪:‬‬
‫קני ל׳ג מים של סוטה ותני לוג שמן של תודה הוא דקדיש להיית כלי שרת אלא מפכי שכו מחלק קבי לונ‬
‫שמן לכל כר וכד של ממרה‪ :‬אי ן לה א לא ליגה לוג אקד לכל ששים עשלין ואין הלכה כל אליעזר בן יעקב?‬
‫ששה ליגים לפר דהיכו קני ההין כדכתיב כלול בשמן קבי ההין‪ :‬וארבעה לאיל דהינו שלישיע ההק‪ :‬יו!‬
‫לכבש‬
‫?‬
‫‪W P‬‬
‫כי‬
‫מנחות פרק גו ׳‬
‫עחנילזג לכל בר שבייך שיתן בה מדתה שתהא דולקת‬
‫*כנש להיב<יביעית ההין שההיןייכלוגין‪:‬‬
‫והולכת מעלכ עד בקי ושערו קכמים קני ליג שמן לל‪^-‬י י‪/‬קיפתטכת הארוכים וכן היה נותן ככל נ י בכל‬
‫לילה)אש כבעה נפסלה אותת *עילה *השמן מלהדליק כהן כמד אלא מסירן ונותן קני לזג שמן אסלופתילה‬
‫מעדבין נסכי פריס מבחענסכי פר גענקתנסכי איל לפי שבלילת שתיהן ש<ה שכ»‬
‫ד‬
‫קדשה)מדליק‪:‬‬
‫לעי לעשרק דהא תכן לעיל ששה‬
‫למנחה ולוג שסן ששח לפר אי־בעח לאיל שלשה לכבש שלשה‬
‫מערבק נסכי אילים‬
‫ד‬
‫וםחצת לסגורח מחצי לוג לכל ג ר י‬
‫‪,‬י‬
‫‪1,‬‬
‫^‬
‫> ל ו‬
‫ז‬
‫!‬
‫‪L1‬‬
‫ואם כללן אלי ב ג י ע צ ס ן י ל נ י ע צ ס ן י נ ח ע ר כ ו ^ י ז א ^‬
‫"‬
‫שלאבללפסלחככש‪oynan‬מימי"ימי•‬
‫כל המרות שחיו ב ס ק י * ™‬
‫«‬
‫לאחיי גמכיו כפולין‪,‬‬
‫ג נ ס ב י ) | ר י ס‬
‫ג ס כ י‬
‫‪s‬‬
‫ב כ ע ן י ס ‪ 3‬נ ס כ י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ש‬
‫י‬
‫ג ס כ י‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫בש‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ב‬
‫צ‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ר ע‬
‫ן‬
‫מ ‪ 8‬ר י ם‬
‫ם‬
‫י ב פ‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫לעין לפר וםלת ה״ לה) שלשה‬
‫עשרוכים כדכעיכ והקריכ על כ ;‬
‫הבקר מכתה סלעשלשה עשרוני‬
‫בלול מ מ ן קנ^ההין דהינו ששש‬
‫ג י ן ולאיל ארכע לינין וסנע‬
‫שני^רונים לאילכסכיככשים‬
‫שלשהלוגיזלעשלוןלכתי׳עשלין‬
‫אקד לכבש האקד יכתיכ בלול‬
‫בשמן כתיק רביעית ההין דהינו‬
‫יי?׳״"‬
‫*‬
‫*"־׳ יי׳ « ‪T‬‬
‫ושל היים כשל‬
‫שלשה ליגת‪:‬‬
‫בירועיהןקרש ומדות היבש בירוציחן חול רבי עקיבא אימי ‪ °‬י‬
‫‪,‬״לח קדש לפיכך כיריציחן קרש ומדות היבש חול לפיכך בייועיח׳ אמש אם הביא אמש זבק בלא‬
‫כשטס דקיעלןאדם מביא זבקו‬
‫‪°‬־ י‬
‫״"י"‬
‫ו ל רבי יוסי אומר לא משוס זח‬
‫היום ונסכי) מכאן ועד עשדס‬
‫כל קדבנות הצבור והיחיד טעוגק נסכים חיץ ם*‬
‫ו‬
‫געבר*‬
‫ימים )אס היום הכיא קרכן אחד‬
‫וזבכור והמעשר ‪ n c a m‬והחמאת והאשם אלא שחטאתי ׳ י־*‬
‫ושבי נסכים עמו אתדכ§בילו‬
‫מצורע‬
‫ואחד בשביל של אמש מערבין‬
‫»של אס הקדבכ)עש!ין שיהו שכיהן כבשים א) אילים או פר ואיל‪ :‬אכל אין מערנין כסכי כבשים בכםכי‬
‫פלים לאילים לפי שמכקעפר ואיל קריבה היא לגבי כבשי׳ובולעתהימנה וכמגאתשל כבש קסדה זזו יערה‪:‬‬
‫‪,‬אם בללן שכבר הלכה מנ)ת שמכןכשלועכלבכןלפליגי עליה לדבי יה)דהכהק)מ׳ן רבה ואמרי קלב‬
‫שנעערב בכלזל יקרב)אם ע ד שלא כללן כעעימ ססולית דבעיכן ראוי לכילה יליכא דקס רה לה של כבש‬
‫ה‬
‫‪,‬של איל יתלה‪ :‬אף על פי שמנחתו כעולה כדכתיב באמור אל הכהכיס ומכקתז שכי עשרוניס‪:‬‬
‫שהיה גודשה בתוכה כשהיה מקזק היה מחזיק בשאר עשדון גדיש ומתביתיןד מאילהיא לאמי כריש פיקין‬
‫כידוניה ן גודשן דלק כמי איכא‬
‫עשלקועשלק היה במקדש אקל מחזק ואחד גדוש ול׳ת הלבתסתיה‪:‬‬
‫גודש פורעה‪ :‬מלותהצק בירוביהן קדש ומדותהינש בירוניהןחולבגמרא מפרש דהאי תנא סבל מדגת‬
‫סלק כעשחו בין מבפנים כיןמבקק הילכך שפתהכלי מקדשן לבירוגיןמדות היבש במשקו מבפכייולא במשקו‬
‫מבקקהילכךבירוניןשאיכןכזגעים מבפנים במקזםמשיקתן לא קדשי‪ :‬רבי עקיבא אומר מדותהלק קדש‬
‫דסבר מדות הלק במשקו בין מבפנים בין קבקו ‪ f‬מדוע היבש קול דלא נעשק! כל עקר ומיהו מה שמודדים‬
‫בהן קלוש קדושתהפה וגברא למאי דנריך מקדש בפה בירובין לא מקדש להוא דלא בריבי ליה‪:‬ליוסי אזמל‬
‫לא מש»ז זה רבי יוסי סבר אידי ואילי במשקו מבפנים ולא כמשק! מבק!׳ןוהכא היבו טעמא משוס דלק נעבר‬
‫מה שבשולי סכלי כשמזסיפין עליו כעכר ומתערב וכבלל ועולה מלמעלה וכמנא שכבר קדשו הבירובין כיעך‬
‫הכלי‪ :‬והיבש אינו כעכל אלא במקומו עומל חילכך מה שבפכיס קדיש ומה שבקרן איכו קלוש‪:‬‬
‫קק מן הכמר)המעשר והפסק והחטאת והאשם משום לכתיב בפלשת נסכים לפלח‬
‫<‬
‫כדר או לכלבת באבכדר ובנדבה טעון נסכים ינאוככור )מעשל )פסח )קטאת)אשם שהן באים חובה‬
‫לא לנלבה שאין טעמים נשכים יכול אף קובות הבאות מקמת הרגל •ברגל כגון עולת ראיה ושלמי‬
‫הגיגה לא יהיו טעיכותכםכים תל או במועדיכם כל הבא במועדיכם טעון נסכים ושעירי קטאותשבאים‬
‫הוכה ללגל אין טעונים נסכים לכתיב בפלשת נסכים וכי תעשה בן בקל בן בקל בכלל היה בכלל‬
‫ועשיתם אשה למשמע כל אשה טעון נסכים קרן מאותם שמיעט ולמה יכא להקיש אלי) מה‬
‫‪8‬‬
‫ב ח‬
‫ש‬
‫ח‬
‫י‬
‫ח‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ד‬
‫י‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ח‬
‫א ל ‪ 1‬א‬
‫‪y j‬‬
‫ח י ב ש‬
‫ח‬
‫ת‬
‫א י נ י‬
‫‪85‬‬
‫ד‬
‫כ‬
‫‪4‬‬
‫‪H‬‬
‫בן בקר‬
‫מנחות *דקי‬
‫חטאות שאי{‬
‫ק‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫י‪-‬בןבקי מיוחל שבא כנדר עלבה אף כל בא בלדר ן נ‬
‫לעי שאינן‬
‫י‬
‫חטאתו ותשמ! של‬
‫מטאתבאה כנלל וכלנה שאינן טעונ׳תבהכיס‪:‬‬
‫באים על חט כשאר חטאות ואשמותוחטאענזיר איכה טעונה בקכיס משים לנזיר חוטא הלח כלכעי מאשי‬
‫קטח על הכפש שניער עגמו מן היין‪ f :‬פר הבא על ^ ז־יגלקחתקכלהמב;תכגיןה»ר<בדשריל‬
‫»'י‪ 5‬״הי פל העלם דבד של נב»ר‬
‫ד נ ה‬
‫י נ א‬
‫ש ע י ל י‬
‫ר‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י ם‬
‫״‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ס‬
‫נ כ כ י ‪0‬‬
‫נ‬
‫המכןי‬
‫כלקרבנוחדצביי אי?‬
‫ו‬
‫כעורע ואשמו טעינם נסכים *‬
‫שבמקרא ושמיכה כתיכה כיה‬
‫בחם כםיכח חוץ מן הפי‪ -‬הבא על כל המעות ושעיר הסשחלח י י‬
‫י וסמכו וקני העדה אתידיהס על‬
‫שסעון אובר אף שעיר עכורה זרח כל קרבנות היחיד טעיג־ן‬
‫ראש הפר ושלשה מוקכיביע לין‬
‫היו סימכין עלי<‪:‬ושעיל המשתלח סמיכת חוץ ‪ p‬הבכור והמעשר וחפכח והיורש סוכך ונביא נםנ‬
‫הכל סוככק חוץ םחדששוטה וקטןבוכא‬
‫ח‬
‫וכפיר‪.‬‬
‫לעזאזל כתיב ביה וסמך אהלן‬
‫ונכרי והעבר והשליח וקאשח וסמיכה שירי מצו״ על הראש‬
‫אתשת׳'ליו על לא ש השעל׳׳‪:‬‬
‫? ‪ * °‬כשתי ידים וכמקום שכוככין שוהטיז ותכף לסמיכה שחיטה ״‬
‫שעירי עמדה זלה ~ * '‬
‫ן‬
‫כ‬
‫<‪£J'Zwf‬‬
‫‪f‬‬
‫כ פ‬
‫״*‪1‬‬
‫׳'‬
‫כ‬
‫ה ל כ ה‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪p,p ,‬‬
‫‪,‬״ן‬
‫‪fa‬‬
‫^ ‪ fa‬׳‬
‫‪$ ,‬ק ן ‪. .‬‬
‫‪,‬א‬
‫המירו כבהמאל‪.‬יתתמייתייזל‬
‫‪,‬‬
‫עליה ושעי ן ק ‪ ,‬י ן ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫אביו‪ :‬ק‬
‫וקטן לפי שאין להם דעת‪ :‬וסומא‬
‫ג ק ל ב ד ח‬
‫ד ה ן א‬
‫ק‬
‫ס‬
‫‪p‬‬
‫<מב‬
‫א‬
‫‪p‬‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ל‬
‫כ‬
‫מ‬
‫< ‪p j‬‬
‫נ ס כ‬
‫ה י ; ל‬
‫י י ן י ד ל‬
‫}‬
‫^‬
‫ש‬
‫ב‬
‫א ב י‬
‫״‬
‫ר ‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫ן מ‬
‫מ ר‬
‫א ם‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ש מ כ‬
‫מ ח ל ש‬
‫ה ת‬
‫ר ה‬
‫ש‬
‫ט ה‬
‫‪3‬‬
‫חימר בסמיכה מבתנופה ובחנופה כבכםיכח שאחי‬
‫ט‬
‫מניף לכל החב״ס ואץ אהדסיסך לכל החברים וחובר בחנופה‬
‫שהתניפח נוהגת בקרבנות היחד ובקרבגית הצבור בחייבם‬
‫וכשתוטין כדבר שיש בו רוח חיימ וביכר שאין בו רוח חיימ מת‬
‫ץ כן בסמיכה•‬
‫א‬
‫ש‬
‫רבי ישמעני אומר העוכ ר חיה בא בשבת כ ע ל ש‬
‫‪£‬ךק ו‬
‫םאץ ובחול כחמש וחכמים אומרים אהד שבת‬
‫ואחד החול משלש היה בא רבי חגניא כגן הכהנ ם אובר בשבת‬
‫היה נקצר ביחיד ובמגל אהד ובקיפר־ז אחרת ו ב ח ו ר י בשלשד־ו‬
‫ובשלשה קופות ובשלשה כגלות וחכמים אומרים אחד שבר־ו‬
‫ואחד‬
‫דכתי בפי העלם דבי של גבוי וסמכו י‬
‫במסכת סנהדרין»הת לכל שאד סמי‬
‫סומכין ׳אין הגוי סי׳מכין‪ :‬והעבד והשל‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫׳‬
‫סומכים)לא בפות ישיאל סומכות‪ :‬וסמיכה שירי מנוה דאינה מעכבתכפרה ומיהו *מענה' עלי״ו הכתוב ‪»b‬‬
‫לא כ פ י ‪ :‬כבלע ידים דכתיבבשעיי המשתלח יסמך אהרן אתשתי ידי׳ יה בכה אכלכל הסמיכות שיהי<‬
‫כשתי ידי‪ :‬ובמקיס שסומכי׳שוחטי׳שאס כמן־ חח לעזרה מוזר יס־מך בעזרה במק׳ס שחיטה ותכף לסמיכה‬
‫שחיטה ד כתיב ?המך ישחט‪ :‬ט שאהד מכיף לכל הקביי׳שכתחביו להתכדכ קיכן אחד שכל קיבמ׳כדבה‬
‫׳כילי׳ להניא בש׳תפ׳ת׳אחד מכיף ע• כלן אבל כלן יקד אין ׳כזלי׳להניף דהזיא יניבה בין ידו של זה ולקלק‬
‫וכהן שמניח ידותחתיד הכעלי ומכיף והויא ידבעליםקנינה לאאכפתלןדהא עקדתטפה בבעלי‪:0‬‬
‫בקיבכ׳תהיהיד כמן ת זה ושיק של שלמי'‪ :‬יכקרככזתכביד כבשי ענדת שטעיכיס תכופה תיים ישחיטים י•‬
‫בדכי שיש בי רוח חיים קרבן בהמה‪) :‬בדבר שאין בו ריח חיים כגין לקמי תידה וכזיר‪:‬‬
‫ך ^ ז וע{‪^£‬א‪ *7‬אומר הע<מר היה בא בשכתכשחל״יו בכיסן להיויבש־בת העומד דוחה את השבת‬
‫שכל קלבןשזמניקייעדיחהאת השבתואת הטזמאה והיההעימר כא משלש‬
‫סאין שהיו קינרין שלש סאין שעידין ומטעין א <תן בכפה עד שמעמידץ אותן על עשלין אחד מובחר‪ :‬וכחול‬
‫אם יליייבכימן להיותבחיל הין קזכליןאזען חמש סאיןדסבל לבי ישמעאל עשלקמובחר בלא טלקאשאימ‬
‫מכפה איתו כל כך אתי מחמש בטלקאכשמכפה אות׳ הלבה אתי משלש בחול מייתיכן מחמש שכך משיבה‬
‫הדבר יותר שמניפין מכל סאה מעט אזת! סלתדק היינא ראשון שהוא מובחר זמוניאין מחמ א ץ עשרץ‪:‬‬
‫בשבת מביא שלש מזטכ שירכה כמלאכה אקת שילקד שלשה קאים פעמים הרבה ןאלירבה במלאבזת‬
‫הלבה‬
‫ש ס‬
‫כז‬
‫מנחות‪:‬פדבן י•׳‪..‬‬
‫בשלשה בכי אדם לבשלש‬
‫היבה שייןציי זיכרוד)יטחק וירקד שכי סאק ממר ואין הלכה ביבי ישמעאל‪:‬‬
‫קומזתזבשלש־מגללתלפרסם הדבל שקבידתהעיער בשונאי סמשיזעשר בכיסן מפני הבדוקים שהיז אומרי'‬
‫&אק העומד בא אלא כאידיבשכת‪:‬‬
‫עצותהכממרלכא‪-‬מןהקריבממקיםשקרוכילרישלם לפי‬
‫כאתזיבשכת‪ ' :‬כ‬
‫*איןממגידין על־המצותהילכך כשי‬
‫‪:‬שיובא מירושלכזלבקש עומר אותה מביאה שמיכא ראשינה נוטלה‪:‬‬
‫ב‬
‫ו א ח ד מחול ב ש ל ש ת ו ב ש ל ש ת קופות ו כ ש ל ש ת מ ג ל ו ת *‬
‫לה בכל לא כשל כל ברכו‪:‬מעשה‬
‫שנא מגגית בדיפין )עין סוכר‬
‫יח)קים מימשלם הרכה מפני‬
‫שהחריבו הגייסוע כל תב)א)ע‬
‫שסביב)עירישלם‪ J :‬כרימת‬
‫כורכים וקושרים דאשי שטליס‬
‫מלוא אגרוף‪ :‬מעמסוע לשם‬
‫לעוגאי יום טוב כשקונדייאועו‪:‬‬
‫כדי שיהא כקכר בעסק גדול‬
‫‪v‬‬
‫בקול המולה גדילה שיכירו‬
‫הבדוקים שבמוצאי יום טוב‬
‫קוברים אייט משים דאכהו לא‬
‫מידוכהאי כדלקמן‪ :‬אמי להן‬
‫הקונר לבט העיירות העומדי©‬
‫עליו‪.‬אסעדין בא השמש ואמרו‬
‫לוהיך* מגל זה כלימר אקבוד‬
‫התכיאה‪.‬־במ‪0‬לזה‪:‬־ קופה ז!‬
‫אכניס התבואה לתי ך קיפה זו‪:‬‬
‫שבתזיאקנור בשבתזי‪ :‬אמדו‬
‫לו היןג׳ פעמיששיאללתן כל דבל‬
‫<דכד יכל כך שהיה שיי‪1‬ולמיז‬
‫מפני הבדוקים וביתיסים שהיו‬
‫אומרייאין קניי' העומר כמוצאי‬
‫י‬
‫באגות מעומד ל ב א מ ן הקרוב ל א ב כ ר הקרוב ל ו ר ו ש ל ם סביאים‬
‫א ו ת ו מכל מקים מ ע ש ת ש ב א מגנות צ ר י פ ץ ו ש ת י הלחם בבקעת‬
‫עין סובי־ ״‬
‫ביצר היו עושים שילוחי ב ית דין יוצאים מערב‬
‫ג‬
‫יום טוב ועושים אותו כריכות ב פ ח ו ב ד לקרקע‪ ,‬בדי שיהא כוח‬
‫לקצור וכל חעייי־ות הסמוכות ל ש ם מ ת כ נ ס ו ת ל ש ם ברי שיח‪*4‬‬
‫גקצי־בעסק גדול כיון שחשכת א ו מ ר ל ח ם ב א ה ש מ ש אומרים חק‬
‫ב א ת ש מ ש אומרים ח ץ מ ג ל ו ו א ו מ ד ע ז ח ק מ ג ל ז ו אומרים ו י ן‬
‫קופת זו אומדים ח ץ קופת ז ו אוסרים ה ץ ב ש ב ת ׳ א ו מ ד להכש‬
‫» ב ת זו אומדים ח ץ ש ב ת ז ו אומדים חין אקצור והם אומדים ל ו‬
‫ק צ ו ר אקצור ותם אומדים ל ו קצור ש ל ש ה פעסייעל ב ל ד ב ד ו ד ב ר‬
‫ו ה ס * ו פ ר י ם •לו הין ־הין ה י ן כ ל ב ך דימה מפני הביחוסיס שחיו‬
‫*\םדוס אין קצירתיהעומד במוצא* יום ט ו ב *‬
‫‪.‬ד‬
‫קצרוהו‬
‫ךכתנימדבקופורד חבואוחו‪.‬לעזרת זחיויסוובחבין * י ת ד באדרבהי‬
‫לקיים בדגממייויצן^י ד ב ר י ד ב י מ א י ד י וחכמים אוסרים בקגיבבז‬
‫ו^קלייחיא חובטים אותו כרי ש ל א יתםעצונתגורןו לאביב ו א ב ו ב‬
‫חית םינוקכ בדי שיהא ח‪£‬ור ש ו ל ם ב כ ו ל י ש ח ט •הו בעזרת וח־ות‬
‫מ נ ש ב ת ב ו גתגוחי בייחיים ש ל ג ר ו ס ו ת והוציאו מ ‪ .‬ג ו י ע ש ר ו ן‬
‫עןחוא מנופה ב ש ל ש ע ש י ח נעה ו י ז ש א ־ נ^דה ו נ א כ ל ל ב ל אדם‬
‫‪:‬‬
‫וחייב בחלומופפזוד מ ן המעש מ ר ת ר ב י ע ק י ב ^ ם ה י י ב בחלולש‬
‫י ובמעשרות י‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫•‬
‫יוסטיכאלאבמיצאישבתדכתי׳‬
‫;‬
‫וספרתם לכם‪ :‬ממחרתהשיתממחדתשצתבדאשיימשמעןמשודתכידכ! מאבותינו דהאי ממהרתהשכיהיכו‬
‫מחרתימם ט‪1‬ב ראש ק של היסח בין שמל במול בין בשבת וכן מבינו בספר יהושע ויאכלו מעמ־ הארץ‬
‫ממחרת הפסח מבית <ק‪$‬י והריכאמר כתורה ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עדענםהיום הזה ומאחר‬‫שתלה היתר החדש במחרת הפסח הדבר ברודישמחרתהפסה הוא המתיר אתהחדש ובו קיצריס העימר‬
‫כין שחל מם טוב רא&וץשל פצזיז בחילבין שתל להיות בשנת ולפיכך הקוברים קנביהץ קולם כדי שישמעו‬
‫הביתיס ‪)t‬לה)ניאמל‪5‬ן^קןברי‪b‬י‪^t‬מד בלילה ולבביים דכת־ב׳וספלתם לכםממקרע השבת וכוי שבע‬
‫שבתית תמימי ת תהיינה ואי אפשי'להיות תמימית־אלא אם כן מתחיל למבית תתסלת הלילה שהרי הלילה‬
‫תתלת היום היא<הלרהוא אימר מהאל איעש בקמה תחל לספור למא הקנידה בלילה היא בשעה סמתחיל‬
‫מהבהבים אותו באור בנמדרבשיבילק כלי לקייטבו מנותקליעדצתיבאביב קלוי‬
‫ד‬
‫נמכוען ־־‬
‫כאש ובמנחתיהעימי מיידי קרין י י וחכמים אומרים כתתלה ־לוובטיס ולא כדרך תביאה יבשה שחיכטים‬
‫אותה במקל אלא ׳בקנים לקים ובקולי!ת בקלח של כרוב כדי שלא יתמעך ואחי כך מקיימים בומצית‬
‫^י׳דסבירא להו לרבנן שאם־ מהבהבים אותו באור מעשאק בקךא קלי ״שאין כקרא קלי אלא על ידיי‬
‫לני־אחרל דה>צ< על־*ד• ‪5‬ל| שכ‪1‬תציצזא‪7‬ת< באביב יליויא עלי של‪2‬חשתמכוקב שמיכרי קלמת קילין בי יהלכה‬
‫המגןעז?‪-‬־ •׳גיאיזם ^^סי^שאזןטחיכזתד^אלאשכה^אםוטחכבייפיד^מכיי השנבץ של ?לפא‬
‫>‬
‫(‬
‫!‬
‫סדר קדשים‬
‫י‬
‫»־‬
‫‪4‬‬
‫‪Hi‬‬
‫בנפה'‬
‫‪,‬‬
‫מנחית פרגן י‬
‫בכפה עם הס^תעמסות לשון גריסין של‪.‬פול ועל שם כן כקדאתגדש כרעל‪ :‬וקייבכקלה לחיוב י‬
‫הינ׳ גלגול העסה וגלולעסה ‪ 11‬ביד הדיוט היא לאקל שכשלה‪ . :‬ופטור מן המעשרות למילממ ביי‬
‫לבי עקיבא מקייב האי קמח הכ‪,‬ער מעשלק של ע י י‬
‫סקדש הוא ומילומ הקלש פוטר מן המעשר<ע‪:‬‬
‫כסלה ובמעשרותלפי שלאכתגומעועהקלש אלא כבדיךלקסבעשלק ל א ל האתדלאקדשהיל^‬
‫לאו מילות הקל ש הוא להא לא‬
‫ז מ‬
‫ן ‪ :‬ד‬
‫ב‬
‫< ובלל מ י ו‬
‫ןל‬
‫ן‬
‫ובמעשרות בא לו לעשמן‬
‫קדיש!אין הלבה כרבי עקיבא‪:‬‬
‫׳ ?ל־‬
‫ח‬
‫באלו לעשרין מתן תקלח שענו וחגישקמץוהקקוירוחשאדגאכללכחגיש*‬
‫העומד יוצאק ומוציאין כשוק ידושלם שהוא ל א קמח וקלי ש י *‬
‫וצכוכתו קו דם נתינת הסלע ־‬
‫ינק ובצ* לאתר נתינת הסלת ברצון חכמימ דברי דבי מאיר רבי •הודח אומד ברצון חכמים ח*‬
‫כדרך כצ המנקות שנותן ש״? עושים משקרב חעומי חותר החדש מיד וחיחוקיבם‪ .‬מותרים‬
‫בכצ' תמצה ואסר כך נותןסל* מחצות היום ולתא משחרב בית המקדש התקין רבךוחגן מ‬
‫ובאי שיחא יום חנף כולו אסור אמר רבי יהודח והלא מן החדי^ז‬
‫״'»‬
‫״ " י‪P ™1‬‬
‫הוא אסור שנאמר עד עצם חיום הזח מפנימה חרחוקען םותדיה‬
‫הניף והגיש דענקת ה*מל‬
‫‪^ ^ JL‬‬
‫‪1 1‬‬
‫שעונה תנפה והגשה כדאמדימ‬
‫*‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫העומר חיח מתיר במדינה ושתי הלחם בבקר*‬
‫‪1‬‬
‫כדבק ‪ w‬ס ד״די » א יאכל‬
‫מןהתדש כשיךנדק«דסשיק ‪ ,‬אקמכיאין מנחות!ובכורים ומנחת חבתםח קודם לעומר ואנ=‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫הביא מסול קנדמ לשתי תלה^לא‪.‬יבי«גואס הביא כשיב*‬
‫*עמימהשפבדהואק*‪,‬‬
‫חחטי והשעורים וחמםמייןישכולמ מיעל‪-‬מזש״ווון ודיי‪3‬ין בתלת‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫‪ ,‬וםצטיעק זח עם זה ואסורין בחדש מלפני חשסח ומלקצוד׳פל^נד‬
‫^‬
‫^‬
‫תעופי‬
‫שמא יאכל כשקובד והלכה כרבי‬
‫ן נ ת‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫צ ג‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪51‬‬
‫‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫ט‬
‫‪5‬‬
‫‪p‬‬
‫‪P‬‬
‫ל‬
‫צ‬
‫‪3‬‬
‫>‬
‫‪w‬‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ן‬
‫ם‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫ק כ מ י ס‬
‫מ‬
‫ל ב י י ה ן ד ס‬
‫ד‬
‫״ ל‬
‫והרחזקיס שאיק‬
‫•הודה ז‬
‫יודעים אם עדין קרכ קעןמר מותרים מחנות היזם ולהלן כדקתכי טעמא לקמן‪ :‬שיהא יום הכן>'‬
‫יזם ששה עשר בניסן שכו מכיפין אתהעומר כלו אשור לאכול ט חדש‪ :‬אמר רבי יהודה לתנא דמתביתין‬
‫•כירבןיוחכן התקק והלאמן היערה אסירממןשאין כיתהמקדשקייס דתדי קראי כתיבי כתיב אסד‬
‫אומר עד ענם התם הזה דמשעעועעמו שליום כלו אסור דעד ועד בכלל וכימב אקר אומד‪ ,‬עד הביאםי‬
‫אתקיקאלקיכם דמשמעדלאקד קלבןהעןמר עותר הא כיבד כאן ממן שכיתהמקדש קיים כאן בזמן‬
‫‪0‬אק ליתהמקדש קיים אלמא ממן שאין בית המקדש קייס שאין העומד קלב הי' מכ^הכף כלו אהוד »ן‬
‫היערה ומשכונגמרא דהא דתבן התקין‪.‬רבןיוקנן בן זכאי שיהא יוסהבף כלי אסור לאתימא התקין אלא׳‬
‫דרש והתקין כלומלשדלש מקראות הללו ברכים והודיעם שכך הדין שיום הנף כלו א מ י מן הת׳לא‬
‫משחרב בית המקדש ואיע דמפלשי בגמלא שאין הקלשאסוד מן התורה ביום ששה עשר בזמן שאין‬
‫מקדשאלא ע ד שיאיר פני המורק שקרית ביום יין דכתי׳ עד עגם היום הזה עד ולא עד בהלל וה<קין רבן‬
‫מקנן בן זכאי שיהא יום הנף כלו אסור משוס מהרה יבכה בית המקדש ייאמר* אשתקד מי לא ה!ה אכלינן־‬
‫משהאיר המזרק השתא נמי כיכול וקן איבן יודעים דבזמןהמקדש אסור לאכול קדש עד שיקרב העומד‬
‫העוער היי«‬
‫ו‬
‫דכתיב עד הביאכם את קרבן &חיכם והכי פרשיבן לק בפרק לילב הגזול‪:‬‬
‫׳שתי הלחם במקדש שקילס שתי הלקס אין מביאין•‬
‫מתיר במדינה לאכול הקדש בכל המקימות‪:‬‬
‫מכתה מתבואה קדשה דכתיב בשתי קלסם מנקה קדשה שתהא קדשה לכל המנקות ‪ :‬ומנקת בהמה׳‬
‫ואם הביא קודם לעיער פסול שלא הותר הלןלש מכללן אפילו אנל ההדממ י‬
‫מנמת כסכים של בהמה‪:‬‬
‫אכל קידם שתי הלחם לא יכיא)אם הכיא כשר שכבר הועד מכללו אבל ההדיוט‪ :‬ז י ועצטרפין׳‬
‫והעם וה להשלים שיעור העסה החייבת בקלה ולא שינערפו כלץ יק‪ 7‬למין כשאינו מינו אינומבטדף‬
‫אלא הקטין מנטרפין עם הכיסמין בלבד מעני שהןמינן משעולים‪:‬מצטדתץ עם לכל קק־עך החטיך‬
‫<אףעלגב דכוסמין עין קטין הן לאו מק כטיןדוקא אלא קין שעולים ואן מין ‪8‬טים ומנטמקע*׳‬
‫י‬
‫קקטיש‬
‫כי!‬
‫מנחית פדכן ־«־־‬
‫? י ת ‪ £‬ע י י י ם ; מ י ה ו בירושלמי משמעדאסכלושו יקד מנטיעין אפילו מין בשאיממימיאבלאםל•‬
‫* ‪ ' ' 7‬אלא'שאחר כך היונישכית העסוע זז בזו מין כמיכל מנטרפין שלאבמיכז איןמנטרפין‪:‬‬
‫ואסיליפ בקדשכדכתיכ זלקםזקלי וכרמל לא תאכלו עלענם היום הזה יגעריק לקם לקם מפסק מס‬
‫ומלקנול לפכי הפסק שאסור לקבור מאקדמקמשת‬
‫להלן מקמשתקקינים אף כאן מחמשת קמיכיס‪:‬‬
‫המינים קודם קגירת העגמי‬
‫דכתיכ כנממר ראשית‪ .‬קנירכ‪0‬‬
‫מעוסי ואס תשריש קודם לעומר וזעופר מתירוז ואם לאו זוסורימ‬
‫שתהא תקלה לכל הכקנלים‬
‫קועי־יס בית השלחים שבעמקים‬
‫ח‬
‫ןןדמיכיאעוםרהבא*‬
‫ואתיא ראשיתדאשיתמקלה‬
‫!•בל לא גודשין אגשי יריחו קועדין בדצק חכמים וגודשין שלא‬
‫כתיכ התם;ראשית עריסותיכ•׳‬
‫‪3‬י‪-‬צון חכמים ולא סיחו בידם חכמים חקוצר לשחות מאכירי־י‬
‫וכתיכ הכא ראשיע קנירכם מה‬
‫לבחמוו יזמר דכי יהודה אימתי בזמן שהתחיל עד שלא חביאךץ‬
‫להלן מחמשת המיכין אף כאן‬
‫^״‬
‫‪ ^ » ,,‬משת‬
‫״‪^ ^,‬‬
‫‪,‬‬
‫שליש‬
‫מקמשתהמיכין‪ :‬ואםהשרישו‬
‫קיצי־קם^גיתגטיעות מפגי בית האבל מפגי במול י ת‬
‫ט‬
‫אקדעממשתהמינץהצצוקידם‬
‫המדרש לא יעשה אותן כרוכות אבלמגיחן‬
‫ת העומר העומר מתירן‬
‫‪ 0 9 n‬ק ב י ר‬
‫‪m & v m D x r v‬‬
‫‪1‬‬
‫|עיס‬
‫‪ ,‬ש‬
‫ק ד‬
‫ר ג‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ן‬
‫א‬
‫י ק ע ו ד ‪3‬‬
‫‪H n‬‬
‫ש‬
‫ב י א ח‬
‫ב‬
‫צאיביא‬
‫מן‬
‫צ‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪,‬מותר לקבר‪,‬אחי קניי העזעי‬
‫יכ*י* מן ח י ב ש ס צ ו ״ י ל ק צ ו ד ב ל ‪^ ,‬‬
‫דכתיבאשיתזרעכש^המש^‬
‫ודו״האתחשבת•‬
‫שנזרע וכשדש כשדה ואם באו‬
‫שלא השרישו אלא אחד קבירת‬
‫העימד אסורים עד שיבא העועד־‬
‫קוברים ביתחשלחים שבעמקים שתביאתן רעה ואין עביאין עומר‬
‫ס‬
‫*בא של שבה הכאה‪:‬‬
‫•גשם ותכיא כתיב אחד אומר וקברתם אעקבירה והבאתם את לממד דמשעע דיכול לקנור קודם הבאת‬
‫העומר וכתוכ אחר אומר ראשיתקנידכס דמשיועשתהא ראשיע לכל הקבידות הא כיבד ממקום שאתמ‬
‫<!ל להביא העומר אי אתה קובד ק׳דס לעומר ממקום שאי אתה מביא כגון בית השלמים וכית העמקים•‬
‫אבל לא גודשים לעשות גדיש‬
‫!!איןעביאין עומל מחן לפי שהן דעות אתה קובר מהן קדם לעומד ‪:‬‬
‫קובר לשמת מותר לקבור‬
‫אנשי ירקו ביתהשלתין הוו לה! י‬
‫דכמה דאפשר לשנויי משנינן‪:‬‬
‫אמתי בזמן שהתחיל לקנלה לכורך בהמתי עד שלא הביאה‬
‫לשחת קולם לעומר ומאכיל לבהמת!‪:‬‬
‫דכי שמעק אומר אף יקביל ויאכיל‬
‫שליש אחרון של נמר בשילה קזנל אף לאחר שהביאה שליש ‪:‬‬
‫יתחיל לקבור ומאכיל לבהמתו משהביאה שליש דכל לשקע לאו קביד הוא והלכה כרבי יהודה שבא‬
‫קוברים קודם לעומד מפני הנטיעות שלא יפסידו לפי‬
‫ט‬
‫לפרש דבריו של תגא קמא ‪:‬‬
‫שאותה תבואה אינה דאייה לעימר כדאמרינן בפרק כלהקרבכותאין עביאיןלאמשדת בית השלחים‬
‫פירוש אקר מפני הנטיעות‬
‫»לא משלה אלן ולעיל אמריבן ממקום שאי אתה מביא אתה קזבר י‬
‫משום כלאים לפי שפעמים אדם זורע תבואה ואין שם נטיעזת ולאחד זמן עולות שם נטיעות ביניהן‬
‫ומפני בית האבל שאין להם עקום פנוי לישב לברך‬
‫מאיליהן וכריך לקבור הזרעים משום כלאים‪:‬‬
‫ומפכי בית המדרש שאין מקום לתלמידים לישב וטעמא דכל‬
‫כרכערחבה שאוהדים כביתהאבל‪:‬‬
‫הכי משום דקניר מנוה ככה! *והכתוב אומר ראשית קנירכם שיהיה העומר ראשית לקנירכם של‬
‫כבתים אגודותבלא קשור ״‬
‫כריכות אלומות קשורות‪:‬‬
‫<‪<0‬ע ולא ראשית לקטר של מנוה‪:‬‬
‫ר‬
‫< | י ?‬
‫ב‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ד‬
‫א‬
‫פירוש אחר כריכות אלומות גלולות• בבתים אגודות קטנות‪ :‬מן הקמה שיהא קטר לשמו‪:‬‬
‫לקכור בלילה כלילפיבן כריש‬
‫מן הלת דכתיב כרמל לך ׳מל‪:‬‬
‫לא מבא שככר כקנר הכל‪:‬‬
‫ערקין מדכתיב מהחל חרמש כקמה תקל לספוד משעה שאתת‬
‫עונה אתה קובר והספירה בריכה להיות בלילה דכתיב‬
‫שבע שבתות תמימות‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫וווו‬
‫שתיהלקם‬
‫מכי‪#‬דן‪:‬פלג! יאן‬
‫שתי דלחס‬
‫לחם הפנים‪-‬ב^יש אחד אחד דכתיב כיה שני'?גשיוכיייהיה הקלה האחי;מל ^‬
‫שכלישות אחת אקע זמטן שאפ״תן שתים שתים תלמוד לומר ושמת אימי*‬
‫עושהמהם דהייט בתנור תהא גלשק א)ת‪ 0‬למשמע שהיה ניתן שכ‬
‫מימה לא שונה שאתה שה‬
‫יםבשמדפיפים‬
‫‬‫־"־ ־‬
‫ילוד כתנור יכול אף שתיהלחם כן תלמוד לומרושמתאותס שהיה ל' ל‪/‬מד)שמעם מה ‪,i p‬מודלומלושמ*‬
‫אועם אותם אתה מתן שנים שנים‬
‫שתיהלחסבילישותאחחאחחונאפורת אחי־*‬
‫^‬
‫הממד יאק אתה נותן שתי הלתם ^ ך ק‬
‫שביס שטס אלא אחד אחל‪:‬‬
‫אן־‪/‬ד ונאפה שגי•‬
‫אמחלחםת*נים בילוש‬
‫י‬
‫כלעז‬
‫ובטפזס סמדדמספןלמא‬
‫שביס וכטשןסמיח עז^ח אותן וכשחוא ר ד ן ג ו ח נ ן בטפוס כ י י‬
‫ושמי‬
‫פע׳ן תיבה שנטל כסוית‬
‫מ ל א יתקלקלו‪ <.‬־ ‪ a‬ד‪ .‬אחח ש ת י הלחם ואחד להם ח‪2‬בי^‬
‫דפכותיהוו כנגד זו כך הלחם‬
‫ל»&תן ועריכתן<חךץ ואפייתן בפנים ואינן־דוחותארו ח ש ג ת י ג ?‬
‫היו לו שתי דפכותושולים לקבים‬
‫יהןדח •״אומר כל׳‪.‬מעשיהם‪.‬בפנים ר ב י מ מ ע ו ן א ו מ ר ל ^ ל ס * * *‬
‫ומתקן חבבק בתיך הדפוס שיהא‬
‫ד ג ׳ ל ל ו מ ר ש ת י חלחם ולחם‪:‬תפנים כ ש י ר ו ת בעזרת ובשייוו־*‬
‫וכשהוא‬
‫עשוי כעין הלפוס‪:‬‬
‫חביתי כחן גדול ל י ש ת ן ואפייחןבפג•^‬
‫‪1‬‬
‫בביתפאגי‪.‬״‬
‫דוד׳ אותן מן התכול מענן בדפוס‬
‫‪,‬ריחותאת^שב״״״יגןוהרקדן אינןרו״ו״אתהשבתבלל*״‬
‫‪Z‬‬
‫מ‬
‫יכ‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫^שלשה ‪7‬‬
‫*‬
‫‪£‬‬
‫ק‪.‬‬
‫^‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ל ע ק י ב א הל מלאסח ש א * ך ‪ .‬ל ת לעשות מ ע ר ב ש ב ״ א י ג ח ד ו ח מ‬
‫•‬
‫י~‬
‫•שפק‪-‬ואמד היה לה כיעוד כשהיא‬
‫הל ‪ n w o n‬י ש בחן מעשח כלי בפגים ואין בחן מעשר־ז‬
‫‪r‬‬
‫נ^מיעזאסד כשהוא דדה מן ה‬
‫כ ל י כ ח ו ץ כיעד ש ת י הלחם ארכן שבעת ודחבן ארבעח וקי־גותיחן‬
‫*תן«י כותגה בדפוס כדי שלא‬
‫א ר ב ע אצבעות לחם הפגים א י כ ן ע ש ר ח ו ר ח ב ן ח מ ש ח וקרנותיו‬
‫תתקלקל‪ :‬כ לישתן ועריכתן‬
‫ש ב ע אענעות ר ב י יהודה א ו ב ר שלא תטעי־‪ ,‬ז ד ד יוזז ב ן זוכןייו‬
‫•‪:‬א!ץ ואפייתן בפניי לא אתבל •רא‬
‫אומר ו נ ת ת ע ל השלח^לחם בנים ל פ נ י המיר כדי שיהא לו פנים*‬
‫טעמא דהא מלתא כגמרא‬
‫חשלחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם ה‪02‬ס אורכן‬
‫ח‬
‫ו‬
‫אמא׳ לישתן ועריכתן בחיץ‬
‫עשרה ורחבן חמשה גותן ארכו כגגר ר ח ב ו ש ל ש ל ח ן וכופוד־י‬
‫ואפייתן בפטם ‪ .:‬ואין דוקותאת‬
‫השבת אפייתן‪ :‬וכשרות בבית טפמיימומחצה מכאן וטפחיייוכחצח מכאן נ מ צ א א ד כ ו מ ב ל א ב ‪5‬‬
‫רחבו‬
‫הגי דמכם אומד שהוא מקים‬
‫המק* להד הבית מחק ששם המ‬
‫אופים המנחות מלשק פתבג‬
‫מביתי כהן גליל לישתןיעליכתןבפטם ללבליהכל‬
‫‪4‬‬
‫המלך ואין הלכה אלא כדברי תכא קמא‪:‬‬
‫ויתי מגי עשיק שחילק בו עשרונו של כהן גדול כמשת וכתקדש ומקדש אתהמכל‪.‬ה‪ :‬ודוחותאת השבת‬
‫שאית‬
‫ד‬
‫לע שאי אפשר לעשות לישתו ועריכתו ואפייתו מאתמול דכיין דמקדשה בכלימפסלא בליבה•‪:‬‬
‫‪:‬׳‬
‫יש בהן מעשה כלי בפטם במלאכתן שנעשה בהן בפטם טע;טם כלי לאפיקי על גבי טבלא יבמלאכתן‬
‫קדכותיהן שהוא מלביק ב‪3‬ק לכל‬
‫שנעשיתבחיץ בגין לישת! )עריכתו של לחם הפנים איכז טעק כלי‪:‬‬
‫קלח© ללחם‬
‫ין‬
‫דופן כמין קלטם ואלך ־הקרן יובא אלבעאנכעות‪ :‬לכי יהודה א ן לא‬
‫הפכים בין בשיעיל אילך ול׳קבבין כשיעיל הקלביתבשתי הלחכדאלכיסבעהזדיזב) ארבע <קדכ;לג•) ארבע‬
‫אכבעיתיסימכסזדד‪ :‬לחם הפכים אלכו עשלה ולחכו תמשה )קלטתי! שבע אבבע)ת וסימניך יה•‬
‫שיהא לןפכיס דפכות <הץ הן הקרנים‪:‬‬
‫ודרכי של לבי יהודה לתת סימנים כמו דנך עדש באתכ‬
‫אלכועשלה ורחבו חמשהכדכתיב אמתיס ארכו ואמה רחמ רבי י הודה לטעמיה לאמל*‬
‫ה‬
‫של כלים בת חמשה טפחים היא‪ :‬כותן ארכו של לחס הפכים ככגד רתבל של שלחן וכופל הלחם טפחים‬
‫וכמנא אדכ‬
‫ומלכה למעלה בגיבה מכאן ומכאן והן הן הקלכותוכמכא? זקזפותכשלהלשעע קשלקן‪:‬‬
‫ממלא לקבי של שליזן ‪1‬לי‪,‬ב) מחזיק חכי אילך של שלק וכשהיה ההלל אחל אכלי כמכא שלחן כלו מלא ‪:‬‬
‫אלכז שכיס עעד ד מאיר‪-‬לטעמיה דאעל כל אמה בת ששה טפחים חיץ ממזבח הזהב <קלן מזבח החנו‬
‫‪1‬‬
‫אתחשכתושאיאפשי>ל‪*1‬לעשות‪0‬ערב‪:‬שבתדוחהאתהשבת*‬
‫מ לש‬
‫י נ ? ן ע ה‪3‬‬
‫‪B‬‬
‫‪p‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫והקזכב‬
‫‪ pW?#l<7‬ןהלכה‪5,‬דב^*איר* ^ ה ק כ י ע א ל כ ^ ^ ל ס ^ ה א מ ו ל ה י ג ^ ^ ^ ל ג ‪ :‬׳^?•קלמיומאממנ׳‬
‫ן«ין שני האדלים לרחב הלחם לא תו?_אלא המשהושני הסדרים מס‪.‬ז?קין‪.‬ע&י'‪3‬שלחן לאיכו'^ל»ו^‪5‬תים‪..‬‬
‫*‪d»ai«1‬׳ן שלי לסדר שתהא רותמנשבתכהםשלא יעעעשו‪ :‬אבא ש‪#‬ל אימ‪-‬י׳־ש^בא^לימישהין ‪tf‬‬
‫? ‪ : p g ' p‬והלא כשנאמר;כתת לגל הקעדכת ועל עמש משמע‪-‬ימלמ ‪yt**Ktwxtoi?w>r‬׳‬
‫הכאכמי עליסמזךיהלכפיכאבא׳‬
‫? ‪ V w t‬שלחןךנך*דכי יחוי־חרב*פאיר א*מד תשלחן ?ורגו שאזל* וזמ<«<לקלתתמש‪1‬ק?^‬
‫בא<ת‪4‬פצ»ליק^גמנק&קפיס<ך‬
‫א^יס עמרןךחקו קןעןין לחם חפגיס ארבו עשדח מחכו חם‪8‬גמ‬
‫?‪3‬ין<*‪ vrft&#‬וליבמה‬
‫§וימ‪ 1‬ו ו ^ ן « ח ז « < ש ל ח ! ו ה ו & * ז ‪ $‬י ו ? * מ ; » ‪ * 3‬ז ו ט ^ ו י ה ג ז‬
‫&ב»*ן וט‪8‬מ»?« יןוח‪.‬ג^מצעכךי‪.‬שתחא ק מ ח מב*מל־וגימשן לסלי‪:‬וה‪^:‬שישל<תש‪0‬י‪1‬׳^«‬
‫ה מ ע מ ת לאמעןז‪^ .‬הםזלמ*‬
‫!***־׳*או^אושר שם חיו *ותנין שגימיכ^לכובו^ל לחם הפני‬
‫«‪S!,3‬‬
‫^‪^*S‬סיי ל י ^ ב כ ^ א ש ר י ב ת ת ^ ל ״ ם מ ד ס ״ ^ ^ ו כ ח ^ י‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪f‬‬
‫‪W‬‬
‫^‬
‫"‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ו‬
‫^ ! ^ ״ * • ת י ק ג ^ ^‬
‫^ ^ ‪^ W p w w w a w f i w‬‬
‫^שלחן<־לה‪^^5‬חיוג‪0‬קדשא^ןלארכוש^יתן> ־‬
‫‪^» .‬בי שזלחגוה׳חיו באולם םצ‪6‬גינ‪1‬על‪.‬שתוזו‪1‬בי«‬
‫‪ .‬ז‬
‫^ ר שלשי«ואח?« ש ל »ו*על»א‪-‬יישיש ‪4‬ויז»»פלו׳»חפממז‬
‫» י ם מ ו < ע ל ש ל » ח ‪ » 3‬י ^ » ^ ‪ ^ 1‬י ן ב ק ר ש ולא שודודין ואזזד‬
‫^לוחג׳ סגפנים שעליו לחם חפביש חםיד ארכעח כחבים ‪ » 1‬ס י י‬
‫»גיםבירןש^סדר!םושגים‪0‬דששבי כזיסיךדאדגעחמקדימץ‬
‫^פניח^ שגישלימיל שבי סדרים י^גי׳לימול שני&יצ?ס ה‪0‬ב‪-1‬ים»׳‬
‫אוגדיםבע^ופביחפץלדמס המו^י«יך‪.‬עומהים־בדרומופניהבש‬
‫^ ו ן ‪ -‬א ל ו & ו ש ב י ן ואל}‪40‬יתין מעחושי‪-‬י^וה בנגדעזיוחושלזח‬
‫שגאםר לפגי חםיד רבי יופי**ומר^שילו אלו גוטלין יאלו בגיחין‬
‫‪3‬ב‬
‫‪/‬‬
‫«‬
‫‪$‬‬
‫ה ***נס‬
‫‪ i w k‬שליש‪>$‬׳‪ :‬לאשל׳״‬
‫מנים במתלגיל הקלש*׳ול*‬
‫כ^ן^הישכהלמזהשב^‬
‫"*כנס־מעדבשכממומטןמבו^‬
‫להשז^ם^וג^לארמ^^‬
‫‪:‬ולמקד משדד הלק* ולאו*‪5‬‬
‫שבת ביתי הקניה בין כל‪:‬לסם‬
‫‪.‬כמשפטן; אדכןלא^ישלבמ*‬
‫מ*נזיק! לממבכהזזזמכהיץכאדק‬
‫קק*ון הארק שאמו לימבו של‬
‫ביתשהכדים שבארון המבולטים‬
‫ור׳וי׳קי^כעלוכלמלומי׳יכשני דל*‬
‫אשה שנאמר ויאריכו הנדי' וירא!‬
‫ אף־‬‫והעדיס לרקבו ־של אדק־ יזין‬
‫׳‬
‫מזבחים לאלן לארכו של ארק הוו בדים לא היה בין בד לבד אלא שיעור דוקב הארק דהינו אמ׳תא־!יפלג•‬
‫ותרי נבלי הבישאין בשבי בלים אתהאלין שנים מכאן ישכים מכאן לא הי; מגי לימסבץ בהלבדאל^מ־א^‬
‫ילדקבו כתיכיס וחן היז ממורק למערבשהליהזו תקקי«י בפמבת*מ‪3‬א ארכגשל אתן לדקבו של בית‪:‬‬
‫^כלבכמסמן)לאהי)^תי©‪1‬ןסאלאלתדאמגש^ו^ך?‪1‬‬
‫•‪1‬‬
‫*עכשיו עביחין תל של שיש ומידימשאן להיכל ומסדרןעל &לוהב של מש?«ועלשלזסכבגניאתועד שתקבור!‬
‫!מיפים כלקתכי לקמן במתםתיך •המכניסים עגמדיםככמקידהכי גגדיף‪-‬ס« דאיעןי&משדלים־קעגידיך‬
‫•הו בבפין‪:‬אלי מישכין ועד שלא יגביהו מן השלק אלומכיחק‪ :‬אפילו אלרכוטלים)אלו ע נ ק מניחיןאקד‬
‫שכטל) ‪:‬אף זי היתה תמיד לקבל לבי ייסי דאין תעיד אלא שלא ילין שלקן לילהאקתכלא לתם ‪:‬׳ והחלויל‬
‫מעקלקית לכהנים משמר המבאקילק ‪-‬עעעשמד סבככס‪. :‬קל יום הכפורים להייתבשבת שדין לחם‬
‫••ופטם לאפל) כאותו‪.‬שבת׳שמקז‪£‬יםאו?«־‪.‬מגגל השלקןזעכבמאיןימלזםלאכלומפכיהיעגגיתץהקלות‬
‫•»נתתלק)ת לערב ואיןעמתיכים‪14-‬לקו למחר תעני‪,‬שכפסלרבליפה‪:‬לאקד‪ -‬ומכו שנסתלק‪ :‬י השעזדשל‬
‫•מוםףשתוא מטאתונאפל‪-‬לכהכיס כאכל לערכ׳׳בלילישב^שזמכו^ןסיולילקעד^! ‪ .‬קבוע ־‬
‫;‬
‫מנח‪1‬וו <*רגן יא‬
‫‪c‬‬
‫* מ ת ואן » ‪* i‬ישאין־יכ&םילבשליבשבתילאכיום הכשרים‪:‬סמליים פהביםשעלו*בבל ובגעימ^יש י מ‬
‫»גליי©ח»<&א‪£‬סככדדיים היו ועל שם ששונאים תלמידין חכמים שבא* את הבבלייםקראןלאלםכנלי•'•‬
‫עגמשיפומעשהדעכתמתבבלייס‪ :‬חיו אוכלים אותו תי כשחל יום כשלים להיותבעש‪ :‬מפני שדעתן י &‬
‫ואיכןזקכיס לאכול הכשר כשה<א חי‪ :‬ק ו א ת ה כ ; י כ י ם ל א ק ד ש כ ק ‪ , ,‬ן ‪ ,‬ל ן ^ ^ ג ע מ ל י נ ^‬
‫והקטיר את הבזיכים‬
‫»למם‬
‫מ ב ת פשולה למחוסדוען הוא ‪tp‬ווחיתת תמידיעאו ונחגייז עלחשלחן שלזחב שחיח ב*יי^‬
‫ש‪$‬א היה מל ‪-‬השלסן ז|א ששא יע* הקטירו תבזיכין וחחלות מתחלקות לכתבים חל * ס חג&וריטי‬
‫^‬
‫מ כ א אי אפשל לתקן ולועייניתני לחיוות בשבר־*‪ :‬מחלורת מתחלקודמ לערב חל לח>ורא‬
‫* ב ת ש ע י ר של יום חמורים נאכל לערב * פ צ ל ^ א ו ב ל ק *יי׳*‬
‫ע י שבתהכא׳ מ י ק דלקס פסלי‬
‫סדר את חלאמ*‬
‫*‬
‫גליבו בשבתקלשדשלמןישוב אי» כשחוא חי םפבי שדעתן יפה ״‬
‫בשבתואת תבזיכימ לאחר שבת והקטיר * * ו*‪3‬דבים בשבי־•‬
‫יקללשהוי* אלא עד‪,‬שנתראשונה‬
‫׳למעשילכלי^»*<י״ט«עליק *סולח ואיןחייבקעליחן משום פיגול נותר ושב‪ *4‬סח־‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ק‬
‫סדר‬
‫‪3‬‬
‫ב‬
‫‪J‬‬
‫• מ מ ת * ^ ^ ‪^ /‬‬
‫&‬
‫^‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫}^‬
‫^‬
‫‪ ,‬ן ^ ל ‪ , ,‬״ ^ ‪^ ^ ^ ,‬‬
‫^ז^עלינן כהקומן־הניתד ^‬
‫^׳‬
‫״ ‪,‬׳ ‪ ,‬ו ‪, ,‬‬
‫‪^,‬‬
‫ווה לא כמעד‪.‬לט ן <‬
‫‪fa ,‬‬
‫דבויכים קמ מקי י‬
‫קלב* כהלכתן י י נ י ^ לש ק‪.‬‬
‫קכאהלעמוד שכותים על השלק‬
‫‬‫אומר משובש‬
‫מקדש למי שתו^ע שבת ומאותו‬
‫שכת *כול לשהותן שבעת יעים‬
‫ה י <‬
‫‪p‬‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫ע ש‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ר‬
‫‪v‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ם טומ‬
‫ם‬
‫מ ע‬
‫‪ 7‬י ל‬
‫ה‬
‫ם‬
‫‪3‬‬
‫מייביןעליחן משום פיגול וגותר וטמא סדר אח הלחם ו א ר י‬
‫זזםיבין לאחדשכת ו«ק»יד א‪-.‬ז חבויכיס ב ש ב ו ף פסול כהני‬
‫ימשח *יחגחלשכתחגאויו שא־פיא ח י * ע ל חשלחן ימים רכי‪6‬‬
‫שמי הלחש ג ו ו ב ^ א ^ ח ו ד י *‬
‫אק‪3‬כךבלו‪*^0‬‬
‫משגיס ולא יתד ע י שלשת בי»דפ־או‪1‬יתםער‪<3‬וס טוב יגאבלות‬
‫ביום טוב לשנים חל יום טוב לתיות אחר חשבת גאכל ל ש ל ש ו ל‬
‫לחםה&גימ באכל אין פחורתמתשע ולא יתר על אחד עשד‬
‫כיצד נאפת בערב שבת ונאכו־־י בשבת לחשערה חל יובש טוב‬
‫לחיות ערב שברת גאכל לעשרה שביי יסיט־ ׳טוביבש של ראי•‬
‫חשנחגאכל לאחד עשר ואינו דוחח ל א אר־ו חשבות ו א י *‬
‫ג ם ל י א ר ‪%‬‬
‫יובש טוב רבן שמענן בן‬
‫שמעון ב ן תסגן תחרת אר־ביזכם טוב ר^יבו ד ו ח מ א\־‪#‬‬
‫‪::‬י‬
‫‪• ,‬־ • ‪ • -‬יום עופ*‬
‫‬‫;‬
‫‪i‬‬
‫^‬
‫^ '‬
‫קודסהשבתאין בכן כלום שאי(‬
‫השלחן מקדש) עד השבת הילכך‬
‫לא־מפצןיל בליבה לאחר השבת‪:‬‬
‫־‪ :‬אין פחועמשכיס משבי יעי ם עשבאעו‪ :‬נאכל לשלשה שאפאום בערב שבת לפי שאין אמיק‬
‫לעשלה שכאען בחמיש•‬
‫‪7‬מוהלן*שבתולאיוסטו‪ 0‬״ לתשעה בשבת שכיח שהוא תשיעי לאפייתו‪:‬‬
‫נשבת‪ :‬יי שכי ימים טוכי‪6‬של לאש־השכה קולם לשבת כאפה כרביען ונאכל בשבת שכיה הלי לאיזדתשי‬
‫ואם תאמר הרישכים עשר נבהו דהאאותה שבתהויא יום הכפולים ואין הלחם נאכל עד למונאי שכת הא‬
‫ לא קשיא ללעכין אכילת קדשים הלילה הולך אחד היום שעבר הילכך מקלי אחל עשר‪ :‬ואיכ» דואה לא את‬‫השבתילא את יום טוב לפי שאין אופי׳ ומבשלים ביום טזב אלא מה שא!כל באותו המם בלבד‪ :‬לכן שמעין ג |‬
‫גמליאל אומר כ»׳ואין הלכה כרבן שמעק בן גמליאל‪:‬‬
‫‪l‬‬
‫‪ e:c ,‬שבדין לפלותןוהדמים קלושים ודוקא כשנטמא! יש לה ן פדיון חם לא קד‪»6‬‬
‫‪. .‬‬
‫בכלי אבל לא כטמא! אף על פי שלא קדשלככליאין עודיס אותן‪ .:‬העופועוהעבים והלבונה שנטמא' אי|‬
‫צקם עדיין שלא נאמל עדיין בקדושת הגיף אלא בבהמה בעלתעןם לכתיב ואם כל בהמה טעאה אשר לא‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪p i c p‬‬
‫ר ב י ם‬
‫*‪012‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫‪.‬‬
‫חסנחוח וחגסכיס שנטמאו עד שלא ק י מ ז‬
‫בכלי ישלרתן פדיה‪.‬םשקרשן‪ .‬ככלי ‪r*s‬‬
‫לחם ‪-‬‬
‫יקרי;!‬
‫מונחית פרק‬
‫‪b‬‬
‫•קדיטי^נהקדבן לה והעריך הכהן אותה ‪1‬כל ובבעלי מומים שיפדו הכתוב מ ד ב י דאי בבהמה טמאה‬
‫; ממש כשה״א אומד ואם כבהמה הטמאה ‪1‬פדהבערכך הרי בהמהטמאיז אמולה ואשמעיבן במתניקין דייך‬
‫;•*גל גכ לאשכיזן בקדוש קדושתהג !ף דכפל כיהמומא דמפריק העופותוהעבים והלבוכה וכלי שדעדקדשי•‬
‫מהשהכיאהכיא דאמדיק לא לשם כדלי! הביאה אלא‬
‫כ‬
‫‪.‬קמשתהעףוכטעאולאעפלקי‪:‬‬
‫כדבה אמדת היא ‪ 1r iir‬להביא‬
‫במחבתשהיתה עשדון שלת׳ •מ‬
‫;להם פדיון והעופות ותעעיפ והלבובה ובלי מ ר ת אץ לחם פדיון‬
‫ב ‪ • :‬חאומרחדיעלי מוכחת לפכיו ואמוו להבי במחבת‬
‫באפר אלא כחכדת ׳׳‬
‫כ‪:‬‬
‫וכי'‪ :‬הדי זו פסולה דקכעה לכלי‬
‫‪* .‬מחבת וחביא כמרחשת במרחשת והביא במחבת מחשחביגיי*‬
‫שהזכיר בה ואין יכול לשכות לכל•‬
‫?זבי* וידי‪ :‬חובתו לא יצא זו לחביא־במחבת וחביאבמרוזש^נ‬
‫אמד י אלו להביא ככלי אחד אלו‬
‫י־ *םרחשיזגותכיא במחבת הדי זופסולח־הדי עלישבי עשרוגיס‬
‫שהיו מוכחים לפכיו‪-‬־הרי אלו פסול*‬
‫לחמגיי* ככליאחד והבי‪4‬י* בשגיבלים בשגי כלים וחבריי* בכלי‬
‫דהיכא דנדד בכלי אמד והביא‬
‫‪ :‬א ח ד מה שתביא חביא וידיזזובחול* יעא אלג לחכיא בכלי אחד כשבי כלים הפריש ממכה ‪ op‬ין‬
‫!והביא בשבי כלים בשני סלים והביא ככלי אחרחדיאלופסולין‬
‫קומבים והוא לא כדר אלא קומ׳ן‬
‫בשבי‬
‫וזייי עלי שבי עשדוגיבש לחבי‪ <4‬בכלי»ייוחד והכי***‬
‫ועוד שמכחה חסרה היא בכל כלי‬
‫ובשני‬
‫בלים אמררלו בכלי אחר גדרת הקריבן בכלי אחד כשרים‬‫וכלי והיכא דכדד בשכי כלי והביא‬
‫•גלים פסולין הרי עלישגי עשרונים להביא בשבי כלינגוחביגיי* ככלי אמד הויא מכתה יעירה »‬
‫בכלי אחד אמרו לי בשבי כלינ=ז גדרת חקדיבמ׳ בשבי כ ל י ‪ 0‬ומיעט בקומבין שהוא כייר למ‬
‫•גשרק בחגו בכלי‪1‬אחד כשתי םגחורמ •שנתעיבו *‬
‫שתי קמיבותולא קמ׳ן אלא אחד;‬
‫חדי עלי מנחח מן השעורין יבי‪»4‬ו מן חזזטיבש‬
‫ג‬
‫אמרו לו ככלי אחד כדרתולא ס‪6‬‬
‫•קמה יבי‪4‬י* ‪3- r - h o‬ד^נ שםן יד*‪3‬זכיז *פי יי יעבמז ש מ ן ולביגודיו לדבריהם והקריבה כשכי כלי©‬
‫ן^ני עשרון יבי‪4‬י»עשדון שלמ־עשדון ומחצזיז יכי‪ <4‬שכיבש פסילים ואף על גב דלא אמד אל•‬
‫להביא ככלי אמד משום דהשתא‬
‫*‪-‬גן שםעק שוטר של‪4‬י» התנדב בדרך חמתבדביבש •‬
‫מחגרב ארס מנחה ש ל ששים ע ש ד ק ומבהי•* ליכא למיער לשים נדבה אתרע‬
‫ד‬
‫גכליאחדאסאםדחדיעליששים ואחד ממא ששים בכלי אחד אייתו לה ל ט ו ן לאמרי ליה ־כלי‬
‫»אןזר בכלי אחר שבןעבודםבזא ביום טובחדאשוןשל חןנשהל אתדבדי־תהוה ליה לעימר לה!‬
‫&ןיות בשבת ששיבש ואחד דיו ליחיד שיה«‪8‬חודת מן הצבור אנא משום כדר אקדינא מייתיפן‬
‫כשחי מנחות שנתערבו‬
‫להג‬
‫אהד‬
‫ואמדינן בסרק הקימ׳ן אס יכול‬
‫‪c‬‬
‫לקמקעוו בפני עגמה זמזובפניעצמה כשדות ואם לאז פסולות והא דקתכילעיל אלו להביא בשני כלים‬
‫הרי עלי‬
‫ג‬
‫<הביא בכלי אקדפסוליתעיידי כגין ללא יכול לקמו׳ן מכל אמת בפני עבמה‪:‬‬
‫‪34‬שה‪.‬מן הסעודים יביאמן החטים שאיןמנתת נדכה באה‪ .‬אלא מן‪.‬הסטים וכג׳ן שאמר אלו הייתי מדגן‬
‫‪$‬אין מביאים מנקה מן השעורים לתהייתי מ ד ר אלאמןהמטיכזאבלאםאמרלאהייעימדר כלום איבו‬
‫ו‪1‬ייבכלוםז יביא סלתדכתיבסלתיהיה קרבנו‪ :‬דבי שמעון פוטר דבי שמעק סבר ‪.‬בגמר דברי•‪.‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪$‬לם ניתפש והואיל וגמר דבריו שלא כדק המנחה אמו תייב כלום ואין הלכה‪.‬כרבי שעע‪1‬ן‪:‬‬
‫שק^בוד מביאים ימ‪/‬־שלשהעשדוניםלעד לשלשה עשר פדים הסתשעה ושלשים עשלובים ועשלוץ לככ«‬
‫כאלבעעשר כבשים קם ארבע עשר עשדיפיס^שמעשרמים לאיל לשבי האלים הם ארבע עשדונים‬
‫!זדי המשים ושכעת ולשני עמידים שנים ולשני כבשי מוסף שבעשבים הדי ששים ואחד ואמר לו ל שמעון וכי‬
‫כל אותן של א‪1‬תו יי‪ 0‬בכלי אקל היו והלא אלו לעדים ואלי'לאילים ולכבשים ואי מעדכ להו מפסיל‬
‫*עכיותפריםבלילעןעבה‪,‬שכיליגי^ילעשלק קבי ההק לשלשת־עשדוכים ומכקת כבשים בלילתןדכס‬
‫וןב?עיתההיןלעשריכן דהינו שלשה* לוגים וה^ בולעת זו‪.‬עוווסמבאת זו קסדה זזו ?תלה אלא מפני מה‬
‫איןמביא יקזלמשים ואקדעשרמיסבכלי אחל‪ :‬לעל ־ששישיסל להבלל בלמ״אתד ןקאי ענא סבל‬
‫בדכי‬
‫‪,‬‬
‫מנחות <*מן ינ‬
‫ואיילה‬
‫כלבי אלישי ק יעקב לאמי בפיק שתי מלזתאפילוענקה שלששים עשלונים יי') ^‬
‫שלא צבללה כלהכיקשלאויהלהלל^אין הבלילה‪.‬עעכבע־להכז קיעאלן דכל הראוי לבינה קין גי‬
‫מעכבת מ;כל שאעןדאד למלה כילה^עכבלגבו־‪; :‬ששיח זאתדאיךכבללים כד״מיהאי‪ .‬י ן י ׳ י? ' ‪1‬‬
‫שלדביעותהלוג‪ :‬אקמעכדב־סלעייןלכהבים‪.‬שלא‪.‬מטממנסתנסכיס קל‪:‬לןגאקד‪.‬זלאשל שביס‪/‬צמ‬
‫שמשה אכל מעכלביס נ ליגים‬
‫׳^קזרלצכשייארבעה דימו לאיל ;אחר א&־דבישסעא• נחל«*ז‪$‬לולפדים ואלולבבשים ואיננש‬
‫נבלליבש זה עם זה אל‪4‬״? עד ששים יכולים לבלזד־* אמרו יי‬
‫•!ששהליגיםשקוא מבי ההין דקזו‬
‫‪$‬פל ומששה ולמעלה התכדכים ששים בבלליבש וששים ואחד איך בכללים‪ -‬אמד להן כל מרי*‬
‫*שבעה ‪ w‬שלשה מניהו לכבש «כמים‪ p‬בארבעים סאו; ח ו * ט ו ב ל בארבעים סאה חהר קיסי*‬
‫אינדיכוללטבול בחן אץ מתנדבינמ לי!שניםוחמשוד? אכיי!‬
‫• וארבעה לאיל <שמכה חזי לשג׳‬
‫סחנדגגמשלשדוואדבעמדששח ומששמ^לסעלת^ד יו!־'"׳‬
‫‪£‬לי‪!0‬תשעי קזולכבשזפר עשרה‬
‫‪ w‬לאיל יפי >‪ t‬הזללשכי ^לי‪ °‬פתגדבים יזןדאין מתנדבימ‪:‬שמן דברי• רבי עקיב* רבי נזי^ח‬
‫אומדעתנדביס ששן׳אמד דביטרעון מציגו ביין עמגחופזדזב*‬
‫‪ ^7‬י‬
‫'••ל**‬
‫כרבה אף‪ :‬מ ש מ ן בא‪ .‬חובה ובא גדבזדאמד רבי עקיבא לא *מ‬
‫'*‪P‬‬
‫׳מ׳עבלטם ‪f‬‬
‫אמדת ביק שכןד״ואקי׳ב חובתו ב פ ג י ע ה תאמר בשסןשאיני‬
‫* * ט *י *? יף ? י *‬
‫קיכל״פמ‪6 1‬גרעג‪0‬ו»ץש‪0‬י‪ 23‬מתברכים עשרוןאחר אבר־ל‬
‫*תצדבים'**(בצח סלי""!•••־‬
‫^ ו ף א ^ ד פ ד י ד ד ^ ז ת ‪ -‬ל•‬
‫^ ^ ^ ' ‪S ^ r T Z‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ט‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪f‬‬
‫‪c‬‬
‫‪3‬‬
‫כ י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪P‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ע צ ב ה נ מ ת ה ‪:‬‬
‫^‬
‫ל‬
‫ע א מ ל ב ש ה ן כ ן‬
‫א ש כ י ן נ א‬
‫ל ו ס‬
‫ע י‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫שנימפידשתז ואיני יירע׳מה פירשתי יביא‬
‫ששיסעשרוןהדיעלי מנחח־יביא אתוש‪-‬רצודרכי יחודהאומד‬
‫‪r.v‬‬
‫‪ ,‬ב‬
‫יביאמנחתהכלתשהיאמיוחר״^בכנתוח‪.‬׳‪-‬‬
‫מגהה מין חפגהד‪ ,‬יביא אחת מנחות כי‪ :‬הכינחות יביא ס ת מ ו‬
‫‪ ^ ,‬פירשת׳ ואיני יודע‪.‬מה פירשתי י ב ^ ז ת כ ש ת ן פירשתי בגהוריו‬
‫‪,‬‬
‫נצלי׳בפ »‬
‫של‪-‬ל עשיזבימ ואי^י־ יזי׳ע מה פירשת י ובי‪<4‬פבחבד‪<:‬צלששז‪83‬‬
‫‪tyj, p‬‬
‫^‬
‫&‪\ ip‬‬
‫‪£‬תד או ק יונה אתל עימדביה ^שרוןד^י־אוממי‪3‬״א־מגחות‪:‬׳‪6‬ולעשדובים עאחדיעד^&ו‪»0‬‬
‫*; ‪.‬י־;‪.‬׳‪::‬׳‪ •w-<:‬־‪r :‬׳׳ ׳‪ r . - r • :•^•;4‬י י מ י ‪ • 9‬׳־*'‪:‬‬
‫‪9‬ןפניםוהלכה שמתילביסיין ־‬
‫‪. j f t f‬פני עבמןזמתכלבים נשכים בין נשביתי בין בםכי איל וכבש וכל קקלמית באים בנדבה בשותפות‬
‫קי׳ן מן המנחה לפי שנאמל בה נפש לכתיב ונפש כי תקל־ב קרבן מ‪:‬חה‪:‬‬
‫עלי עשיין פירשתי כמה עשל׳נים אביא ואיני יזדעכדה אמלתל יביאסשיעשריניס דאי בניי‬
‫ךןן״יו‬
‫מהכי כלר לא אכפת ליס למעכה ואימרעה שפירשתי' יהא לכללי ודםאל יהא לכלכה יבטפי‬
‫מהכי ליכא לספיקילאיןמנקהאמתיתיךה‪,‬מששיעשדון זהרי עלימכקפ האומר קלי עלי מכדזהכת!‪£‬־»מא‬
‫אי זו שירבה מחמש מנחות‪ :‬מחמלת‪1‬שכקדאתמכקה סתכ^ואק לה שםלורוכל־שאקמכתותזיפלהעםסנל!^‬
‫‪.‬ענקתקקבתעצקתמרקשתמנתתמאקה ואין הלבה כליהוףה? ‪•:‬כי ‪:‬מכקידמיןהמנקסיהיו״תרהלי^‬
‫מנקה אומין מכקה‪-‬יביא אקתמן המקסזתהאמלדותכפלישת‪ :‬מכמות לגלי או&אמד מק מנמו^עלייב^!‬
‫שני מנקןתממיןאק׳דנמרשת^ עיבי־מנקותשאביא ואים זילעכמה‪3rh‬גיס־ה‪ t 2 1 $‬׳ לל־ביא מביא ממשמן‬
‫מבחתסלתמשילקרקשת מנחת מקבת מפקתעאפהיעיל והיא באה שכי־מיכזם׳חלזת מ‪-‬יךןןק ׳־ &־י‪-‬‬
‫פישתיעכקהשלעשריכים ככלי אמד ואיכ< מדע^מה׳עשרונית קבעתי כה ‪ :‬י יכיא גמימעשרזןדיחי‬
‫מתכיליכאלספוקי ואי בביר קהכי כדד־לאאכפעילןד^תנה‪.‬ואמר גמה כפנדשתי־ יהא לנדר ז ר ‪^ 0‬‬
‫יהאלצלבי** ‪-‬דביאומרצון ד א מ ר ע כ ן ה ד מ ש ץ ע מ ד ^ ^ ! ^ ^סלי^זדקכעה־ןנאם‪-‬יביא ששי‪:3‬מ©‬
‫אקל ^בגמלמהכיכדי׳וםדא ־מנהמ׳״ימירהזדאי׳ת׳לי© גימד»(ני‪0‬נ^ס דמבא עלי&> היא הילכן״טיי‬
‫^של‪#‬ני‪;/‬קד‪£‬־ע‪ ^1‬ומלא של־אלבע עד‪-‬מש*‬
‫שנענא‬
‫•‪. :‬‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ע נ מ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ע‬
‫אכ מ‬
‫‪pp‬‬
‫לא‬
‫מנחות פיק יג‬
‫•‪ foWIS‬מבי*‪ 1‬ביןהכלאלףשמכה מאותושלשי׳עשלק לודאי חדא מכיהוכלדואיבךבדבה ואין הלכי בר׳‪•:‬‬
‫לאיפקיתמשכי גדלי'שתי כקעיותגל<לועדמיעיטעגיישכים •־ !המעלהאת הקומץ כחל[חייכ כרת‬
‫להעלאה היא ובהאי כללת הר כמי המעלה קומץבפכ' להקטרה מעל ית ז הא הילכךקשיכקמשה קומכןם‬
‫לא יפמית‬
‫ד‬
‫׳ לי*'לא חשיבלהקי להמעלה קומץ כפכיס לקומץ ששי‪ :‬ושכי טיבי' של לחם הפכים;‬
‫מלכד זהב והיא שיאמר מ ט נ ע‬
‫הדיעל־ עעיס לא יפחות משני גזירין לבוגח לא יפחירת של והב לאי לא ללמ׳כםכאללהב‬
‫ג‬
‫‪ 3‬ק ו מ ץ חמשה קסצים חן האומיהדי עלי לבוגח לא יפחות סקיסץ קאמ להיכ! מעיכה של זהב‪^:‬חשע‬
‫לא יפחזעממעה כסף שיכיינחשע‬
‫ממתנדב מנח׳יביא עמה קומץ לבונה חמעלח את הקומץ בחיץ‬
‫ששיה מעה כסף‪,:‬פרשתי כ ן וכך‬
‫חדי עלי זהב לויי*‬
‫ד‬
‫חייכ ושני כויכי! טעוגין שגי קכ>צים *‬
‫זהב ואיני י ו ן ע כמה פלשתי יביא‬
‫ישחית מדיגרזהב כסף לא יפחות סדיגדכסף נחשת לא יפחור־ג‬
‫כל כ ן עד שילע בענמו שמעולם‬
‫םמעה כסף פירשתי ואיגי יודע מה פירשתי הוא מביא עד שיאמר‬
‫קל»‬
‫ה‬
‫לאנתכויןלכלכך‪:‬‬
‫הרי עלי יין לא יפחות משלשה לוגין‬
‫ח‬
‫לא לכך נתכוונתי״‬
‫עלי יין לנסכים לא יעחומג לוגי׳‬
‫שמן לא יפחות מלוג רבי אומר שלשת לוגין פירשתי יאיגי יורע‬
‫שהן פתועי' שככסכים רכיעי ההין‬
‫חדי עלי עולת יביא כבש‬
‫ו‬
‫‪ 0‬ה פירשתי יביא כיום המרובה *‬
‫לככש עלתא ליגין היו שהין ״כ‬
‫רבי אלעור בן עזריא אומר תור או בן יונח פירשתי מן הבקר ואיגי‬
‫לוגין‪ :‬שמן לא יפחו מלוג שהפתוע‬
‫יודע מה פירשתי יביא פר ועגל מן הבהמה ואיגייודעמח פירשתי‬
‫שבמנחה ע&ריןסלתוהיא טעונה‬
‫»ביא פר ועגל איל גדי וטלה פירשתי ואיגי יודע םח פירשתי מוסיף ל»ג שמן‪:‬ר אומ שלש ‪ r‬ליגין כפחו‬
‫הרי עלי תודה ושלמים יביא כבש‬
‫ז‬
‫עליהם תור ובן יונת׳׳‬
‫שבמנתתנסכימ עשרק לכבש‪ ,‬כ‬
‫‪J‬‬
‫<‪J,‬‬
‫ןןידשתי סן הבקר ואיגי יורע פח פירשתי יביא סר ו*־' עגל ועגלת‬
‫^ ן חבחםח ואיכי יידע סח פירשתי יכיא פד ופרה עגל יעגלח איל‬
‫ורחל גדי וגדיח שעיר ושעירה טלה וטליה י׳‬
‫ח‬
‫הדי עלי‬
‫ש ו ר יביא הוא ונסכיובםגח עגל יביא הוא וגסכיו בחמש‬
‫‪Wit‬‬
‫»ביא הוא ונסכיו בשתים כבש יביא הוא ונסכיו בסלע שור במנת‬
‫יביא במנה חוץ מנםכיו עגל בחמש יביא כחמש חוץ םנםכיו איל‬
‫כ ש ת י ט יביא ב ש ת י ט חוץ מנסכיוכבשבסלעיביא בסלע חוץ‬
‫מגסכיו שור במגה והביא שנים בכנה לא יצא ‪ W‬זח כמנת חםד‬
‫דיגת‬
‫י‬
‫בלול<רביעי" ההץ שמן ואין הלל‬
‫כלי‪ :‬כיום עלובה כיום טוב לא‪<1?.‬ן‬
‫של תג הסכות כשחל להיועכשבע‬
‫שאות! היום מליבה בנסכים ‪ -‬ל‬
‫לקלבביעשל תובתהיום מכל שאר‬
‫יעיתהשכה דהו! "ג פדיי ויל כשבי'‬
‫ולימיהפי ב מיםףדשבתיבימוסן*‬
‫דקגו?‪1‬יס שנייושעיראקל והנסכי‬
‫הנדיכיס לכלם מאה ואלכעי' ליג‬
‫הרי עלי‬
‫ו‬
‫ואין הלל כלבי‪:‬‬
‫עולה יביא ככש רבי אלעול בן‬
‫עזריה אומר או ע<ר או בן יוכה‬
‫כאעדיח ליגבא קמא לא הין קורים עילה סתם אלא לעולתט‪:‬מת ופחותה שבעילת בהמה הוא כבש הילבך‬
‫יביא כבש ובאתליה ד ל אלעןר בן עיליה הי! קורים עולה סתם גם לעילתהעיף הילכך יביא תור או בן יונה‬
‫ומול כי אתריה ומול כי אתריה‪ :‬יכיא פל ועגלזכלייילא כקכי'לעילה ליכא לספיקה אלא מכלים ומתני לכי‬
‫היא לאמל לקמן העתנלב קטן והביא גלול לא יבא אבל לבנן פלי ג• עליה ואתרי המתגלב קטן והביא גדיל‬
‫יבא ליש בכלל מלוכה מעט והלכה כחכמי' ‪:‬פירשתי אחד מקרבבות הבהמה ואיני יודע מאי זה מהן פירשתי‬
‫יכיא מכל מיכיבהמה הוכלי׳גלולי׳וקטני להיכו פר ועגל איל ושעיר יגדיוטלה‪-‬יפירשעי אתהעין ואיכי יולע‬
‫תודה ושלמים תידה א! שלמים‪ :‬יביא כבש פקותשבתודה‬
‫ז‬
‫•נה פילשתי אם מין בהמה אי מן ע י ף‬
‫*שלמים י‪ .‬יכיא פר ופרה ליטרה ושלמים איללספוקי בזכרי וכקכות‪ :‬ורחל נקבה בתשת• שכיס‪ :‬גלי בןשכה‬
‫יכיא היא וכסכי! במכה כך נתפרש ליכו‬
‫ת‬
‫»ק העוים שעיר עזים כן שתי שטם‪ :‬טלה כבש כן שנתי‪:‬‬
‫כעורה שבעל פה שיהא ע ר ן השוד עםכסכיומנה‪:‬עגל יביא הוא ונסכי! בחמש סלעים‪ :‬אמד הרי עלי שוי‬
‫כמכס יביאכיבמנה קיץ מנסכיו שהרי כך קבעו‪:‬שוד במכה והביא שטם כמנה לא יבא שהרי קבע שור במכה‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫קטן‬
‫‪v‬‬
‫מנחות‬
‫‪x‬‬
‫קטן והביא גדול יבא לבי א * י לא יבא קש« הבי תגא פלוגתא ללבי ןיבכן הבא בסיפא לפרושי ליישס‬
‫ונסתאב שנפל ממום דנעל מ;ם אקר‬
‫ט‬
‫דבלי הכל סיא אלא לבי היא ולא לבכן ואין חלבה כלב» ז‬
‫שמא כדכתיבואס מכל סכהמה הטמאה אשר לא יקריבו ממנת קלבן לה ובבעלי מומין שיפלו הכתובמל‪3‬ר‬
‫כדפדישכן כפלקין דלעיל‪ :‬אם רנה יביא בלמיו שצים ולא למי ללישא לאמליכן שור כמנה והביא שבי׳ במיז‬
‫לא יבא דהעם דאמר הרי עלי‬
‫שזר במנה קייב על שיכיאבו אכל דינר וזח ב‪0‬נ׳ חסר דינר שחור ותביא לבן לבז וחני' שהוי ג י י י‬
‫הכא בשור זה ונסתאב שאני דכיץ והביא קטן לא יצא קטן וחגיא נדול הגא רבי אוסר לא יצא•‬
‫ש ו ד זח עולת ונסתאב אס רצח יביא בדמיו שגיס ש מ‬
‫‪!9‬‬
‫דאמ שור זה אקדיבעולה ונסמאב‬
‫שוודים אלו עולה ונסתאבו אס רצת יכי‪4‬י« בדמיהם אחד‬
‫אזל ליה נדריה די« לא מ^י‬
‫! ו עולת וגסתא*‬
‫צקיועיס ‪ :‬רבי אוסר לכתחלה עולח ונסתאב אם; רצת יביגיי* בדמיו כבש‬
‫אם רצח יביא בדמיו איד־ירבי אוסר האומד אחר מכבשי חקי*‬
‫׳‬
‫"‪1‬‬
‫*‬
‫ואחד משוודי הקדש חיו לו ש ב י ט הקטן שבחן הקדש ש ל ״ י *‬
‫״*?‬
‫"‬
‫‪** 1‬י* ‪ t‬חביגוגי שבהן הקרש פירשתי ואיגי יודע מת פירשתי או ש א » י‬
‫»יי‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫*בינוני שבחן הקלש דכי יש ל!‬
‫י‬
‫אמד לי אנא ואיני יודע מה חנדול שבחן הקדש*‬
‫מיי״ _ ‪ ; " J L L , ,‬י "‬
‫_!‬
‫׳‬
‫ו _!‬
‫שנים הנדיב הקדש שהמקדיש‬
‫י חדי עלי עולה יקדיבבח במקדש ואם חקריבחבביתחוגיולא**‬
‫‪ * , * ,‬מ ^ י ״ ש ^ * ^‬
‫^ שאקריבגמ בבית חוביויקריבגח במקדש ואס חקריבחגניד*‬
‫'‬
‫י‬
‫‪w‬‬
‫כ‬
‫כ צ‬
‫א‬
‫ק‬
‫ם ה ב י א י ג א יכ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫מ‬
‫ט‬
‫מ‬
‫טש ב ה‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה‬
‫מ‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫י ן ק ל‬
‫י ש‬
‫כדליכם וכי יש לו שלשת קוששיס‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫^ ‪fa , , 5‬‬
‫‪,‬ל ‪, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ל‬
‫^‬
‫‪ ,‬ן‬
‫ע ן ן » א‪ ,‬א‬
‫לגבי קטן הילכך תרויהו אסירי‬
‫מיהולאקרכ למזכק אלא חד‬
‫מטהו והיכי עביד דלשתרי קל‬
‫ממה! ממתין לבינוני עד שיומם‬
‫‪ 3‬י כ‬
‫ט ה )‬
‫ק‬
‫כ‬
‫ה ס‬
‫פת‬
‫<‬
‫ד ש א‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ע‬
‫א‪7>1‬‬
‫ב י כ ע י ל ה‬
‫א ה‬
‫ד ה‬
‫יע י‬
‫י פ ס‬
‫י " «ק»יעולח יודיגיגויד יגלחבמקףע‬
‫" •יי י״אייגי ״ ס‬
‫ואמ גלח בביח חוגיולא יצא שאגלח בבית הוגיו יגלח כמקדו*‬
‫ואם גלח בבית חוגיו יצא רבי שמעון אומר אץ זה נזיד חכחגיגש‬
‫ששמשו בבירת חוניו לא ישמשו במקדש בירושלבש ואין ציייך‬
‫לומר דבר אחר שנאסר אך לא יעלו בחגי הבמות ע ^ מ ז ג «‬
‫ח׳בירושלם ביאס אכלו מצות בתוך אחיהם הריחן כבעלי מושי!‬
‫חולקין‬
‫‪31‬‬
‫‪ 0‬ע‬
‫א י ‪0‬‬
‫מחלל אותי בגדול דממה נפשך אי אבינופי קל ולא אגלול הרי נפל בו מום וקללו ואי אגדול קל מעקרים»»צ‬
‫כינוכי מ;ל‪1‬מעקדא פירשתי אי זה מן ולא ידעתי אי זה הוא‪ :‬או שאמר לי אבא כשע׳מיתת! א' משורי הפקות‬
‫להקדש ואיני יודע על אי זה מהן אמר לי הגדול שבהן הקדש דהיכאדאמר פירשתי ליכא ספיקה דודא'‬
‫הגדול פירש‪ :‬י בית קונת בה שבנה קניו בנו של שמעין הנייק באלכסבדריאה של מבריישכשמת שממ*ן‬
‫הנדיק אמל להם מניו בני ישמש תקתי מפני שהיה בקי ילגיל בעבודה מתר משמעי א י‪, ,‬לא ק ל עליו חני*‬
‫לתיותכהן גלול לפי שהיה שמעי אחיו גדול ממכי שתי שכיס ומקנה ונתמכה שמעי כהן גדול עקת אבמ‬
‫לימים נתקנא קניו בשמעזן אמי! אמר לו בא ואלמדך סדר עבודה הלבישי כתיכתכד דקה שלובשועהכ*•‬
‫על בשרן זעליה אוור נר קטן והעמידו אנל המזבק ינא ואמר לאקיו הנהנייראו מה נדר זח וקיים לאהובת‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ב‬
‫אותו היום שאתענהלבהן גדול אלבש כיענתשליכי ואסבור באזור שליכי בקשו אקיו הכהנים להרגוישת‬
‫‪.‬הם כל המאורעבקשו להרוג אתקניו ר ץ מפטהם לבית המלך יעלין כל הרואה י‬
‫לו לאלכסבדריאה של מגרים שהיו בה רבביעמישראליעשה שם מקדש ובכה קזכק והעלה עליו לשם עזבה‬
‫סי ועל אותו מזכק נתכבא ישעיה כיום ההיא יהיה מובקלח בתוך ארץ מבדים ועמד הבית ההוא קלמי‬
‫למאתים שכה וכקלא ביתקכיו על שמו והכל מולים שהקלבנזתשהיו קרכים שם איכן קלבן לפיכךעישאמי‬
‫שאקריבכה בכיתקניו כעשה כאומל הריעלי עזלהיעגי‬
‫סלי עלי עולה והקליבה שם לא יבא ילי כליו י‬
‫מנתשאהלגנה ולא אתחייב באקליותה הילכך אס הקליבה בביעקביויבאילי כללו אבל קייככלעממ״•‬
‫>?קמ כתוץ שהרי קרא עליה שם עולה ‪ :‬רבי שמעין אומל אין זו עולה והדי היא קולק גמולים שאיןש•‬
‫הקדש •י‬
‫ז‬
‫לב‬
‫חולין פרק א‬
‫ואס גלח בביתקניו לא ׳‬
‫»זקיש חל עליה כלל כשאמר שאקדיבבה בבית קניו ואין הלכה כלבי שמעין י•‬
‫שאגלח בגיעחביו אם גלח בכית חכי) ינא דהאי‬
‫'""'י'יגלח במקדשבידושלס ושם יביא קרבבותיו‪:‬‬
‫נכלא שכלל כנזיר כלי שיגלח בבית קוני! לנעורי כפשיה בעמון ומפבי שהיה קלוכ לכילג חכי! ולחזק קאל ‪f‬‬
‫מ י ^ ל אמר אי שגיא ככיע קניו»לקנא טפי לא מבינא לאבטעורי ןלא חל שם בזירות עליו אבל נעשה כעי‬
‫שנשבע שלא לשתוע יין עד זמן‬
‫^ ' ^ ‪ .‬יבי שמעין אומר אינו‬
‫נאמד בעולת חבהמת‬
‫*ולקין ואוכלק אבל לאמקריבק* יא‬
‫נזיר כצל ומועי לשעוע יין ואין‬
‫^‬
‫ע‬
‫א‬
‫ש‬
‫ח‬
‫‪n‬‬
‫‪m‬‬
‫ג י ח ן ח‬
‫ן‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ח‬
‫א‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ף י ח‬
‫י‬
‫ג י ד ן ן ח‬
‫ש‬
‫א‬
‫ך‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ד ח‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ואחדהספעגוובלבדשיכויןאדםאתדעתולשמיס׳׳‬
‫י‬
‫*ל‬
‫!‬
‫ו‬
‫»‬
‫ז‬
‫בשלמה מסכת מבקוע‪ :‬ובעהבתקילמסכתי״לי!‬
‫כ‬
‫ואין‬
‫^ ‪».‬מן»»ז ‪:‬‬
‫בדיך לומד לדבר אקר אס שמשו‬
‫ה‬
‫לעבולה זרה שלא ישמשו עוד‬
‫כילושלם והיי הן כבעלי מומין‬
‫‪:‬‬
‫שקילקיס ואוכלים בקדשים‪:‬‬
‫^‬
‫״״!‬
‫ש ן ן ז ז ן י ןו ע ז ח י ‪ 3‬ו ח ן כ ש ד ח ו ו ו ץ ‪ 0‬ח ר ש‬
‫הכל שוח^ {‬
‫י‬
‫»ליי‬
‫הכל שוקטים לכעקלה ושחיטתן‬
‫שוטח וקטן ש ט יק*‪ *1‬י«׳ זי״טייז ״ י א‬
‫י‬
‫כשרה דיעבד דמלישא משמע‬
‫י » ש ח ט ו ואחרים רואץ אותן שחיטייז ׳ י י " *‬
‫דהאי דערכינן מהכל שוקטין‬
‫י״י‬
‫השוחט בלילח וכן חסום*‬
‫בבלה ומטםאח כמשא *‬
‫לכתקלה ובסיפא משמע דכי‬
‫חשוחבו בשבת וביום חכפודים אף על ‪•fi‬‬
‫מח‪*1‬תוכשרת *‬
‫ערכינן מהכל דיעגדעדביכן ליה‬
‫חשוחמ‬
‫ב‬
‫למתחייב בג‪$‬שו שחיטתו כשדח *‬
‫אבל לכעחלה לא אעדבי והא‬
‫ליכא למימר כלה מתניתין‬
‫‪$‬כיוחלה וקלא קתנ* דכיוןדתבן הכל שוקטק פשיטא דכשדה ובמסקנא מפרשא מתכיעין בגמרא הכי הכל‬
‫!!!הטין כל המומחים היודעים הלכוע שקיטה שוקטין ואף על פי שאין מוקזקין שלא שחטולפכיכו שלשה‬
‫‪$‬עמיס לראות אם יש בהן כק שלא יעעלפו כשמיטה ויבואו לידי שהיה במה דכריס אמורים דקשיכי מומקים‬
‫‪!3‬מן שאלו המוסרים לו לשקוט יודעים ומכירים בו שיודע הלכותשקיטה אבל אם אין יודעים מ אם יודע‬
‫ק ץ עקרש‬
‫&למתשחיטת לא ישקיט ואם שקט בודקים אותו ואס יודעהלכותשחיטה שקיטתו כשרה ‪:‬‬
‫« ט ה וקטן לאפילו ליעבל ויודעים הלכותשחיטה אסור לאכול משקיטתן לתמיד הן מוקזקין לקלקל שאין‬
‫וכלן ששקט! מדלא קתכי ואם שקטו אלא וכלן ששחטו משמע ללאו אחלש שוטה וקטן גרידא‬
‫כהן דעת‪:‬‬
‫קאי אלא אף אשאין יולעים בי אם יולעהלכיתשקיטה ללישא קאל לבולקין אותי ואי לימיה קמן דלבדקיה‬
‫ושחט ואחרים מאין אותו שמיטתו כשלה וליתהלכתא כי האי מתכיתין אלא אף על גב דאין אקלים ליאין‬
‫אןיט וליתיה קמן ללבלקיה שמיטתו כשלה ל ח נ מנזיין אבל שקיטה מומקים הן יאף לכתקלה שוחטין אף‬
‫שקיטתככרי אפילו כהלכתה וישראל עומד על גביי‪ :‬כבלה אבל איכה‬
‫ע ל פי שאין אקלים רואין אותן‪:‬‬
‫אשורה בהכאה ד דוקא שקיטתמין האדוק לעבודה זדה אסורה בהכאה דסתם מחשכת מין לעבולהזריז‬
‫אכל נכרי האמיל כאן הוא מאיתן שמעשה אבותיהן בידיהן‪ :‬ומטמאה במשא כדכתיב והמשא אתכבלתה‬
‫<‪ o‬ואף על פי שלא נגע ולא היה נליך למתבי‪ :‬דכיון דכבלה היא בילוע שבבלה מטמאה כמשא אלא לומד‬
‫ל ך זו מטמאה במשא בלבד ויש לך אקרתשמטמאה אפילו באהל ואי ז׳ ‪ 11‬תקלובתע?‪ :‬השוחט בלילה יכן‬
‫הסומא תנא שוחט בלילה דומיא דסומא מה סומא באפלה אף השיקט בלילה כאפלה ובהאי הוא דתג׳השוקע‬
‫דיעבד אין לכתחלה לא אבל כשאבוקה כנגדו אפיל! לכעחלה שוקטים בלילה‪ :‬השוקט בשבת אף על פ•‬
‫•אס היה מזיד היה מתקייב בנפשו שקיטתו כשרה ומיהו אסורה באכילה ליומה דלהכי תני בשבת וביים‬
‫הכפודיםלאק‪1‬שישבתלי<םהכפודיסמחיום הכפזרים אסור באכילה כל אותו היום משוס ענוי אף שבת‬
‫*שורה כאכילה כל אות! היו ולמונאי שבתעותרתבין לו בין לאקדי' וקשזקט לימלה כשבתדבהעיר'קא שקע‬
‫מיתר‬
‫‪6‬‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫ש‬
‫ח‬
‫י‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ש ש‬
‫נ כ י י‬
‫חלליק‬
‫פיכ!‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫מ מ ר לכליא לאט‪ $‬ממנה באויע שנע כמל קי אכל לא מבושל שמא ירכה בשכיל!‪:‬‬
‫יש לה שמו פייותהאקתקלקה כסכיןוקאקתיש בה פגימותובנד שהיא חלקה אין שוחטים צכתקצה ‪u‬‬
‫שמא ישקוט בבד הע»ם ולהכי ענא השוקט למשמע ליעבל איןלכתקלה לא ׳שמעי׳מהא לסטן פג‪/‬מה יי‬
‫אן בגמי דהשת?•'‬
‫כה כלי לשחוט מן הפגם ולהלן אכ«ל לשקוע ‪3‬ה לכחמלה אלא א• כן כלך הפגם‬
‫למגזר דלמא אתי לשקוט במקזנ*‬
‫כ השוחט במגל יר כצור ובקגחשחיטתו כשרה הכל שוחטי!‬
‫הפגס‪:‬בכור ובקבה מעכיעין מיידי‬
‫ולעולם שוחטין ובכל שוחטין חוץ מסגל קע^ווהייייייח״יי^ י‬
‫ו‬
‫כגור ובקבה שהיו עלושים‬
‫ולבסוף קברן ושקט בהן כשהן והציפורן מפגי שחם חיגקין * השוחנן בסגל ק ן מ ד כ י י ד י ׳ ל *‬
‫בית שמאי פוםלין וכיח היריל מכשיהק ואם מחלקיו שיניח הרי‬
‫מקובלים וליעבד אין לכעסלה‬
‫חשוחטנהוךחטבעח ושייר בה ‪0‬לא החונז‬
‫»־‬
‫לא אכל במקובר מעקרו אפילי הוא כסכין״‬
‫דיעבד פסול ׳תליש גמור אפילי על פני כולה שחיטתו בשרה רבי יוסי ר יהודה אימר בלא חלט‬
‫ד השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה המיל?‬
‫על פגי רובה *‬
‫לכתמלה י ' * י ל‬
‫סן הערדין מליקתו פסולה השוחט מן העורף שחיטתו פסולד־יי‬
‫י‬
‫ולשין מקרא הוא ועקחבפיל‬
‫המולק מן העורף מליקתו כשיר׳השוחט מן חצוא שחיטתו כשרח‬
‫<תכרות‪:‬הכל ש׳קטיילאי״יי י ך‬
‫לק‬
‫משומד לעבירה אתת או אפילו‬
‫״ ‪J‬‬
‫נ‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫ל‬
‫ה ה‬
‫כ‬
‫ש‬
‫כ ;‬
‫ס‬
‫ע‬
‫מ ל מ ד ל‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫י ש‬
‫ה ‪ 0‬ן‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫״‬
‫לעגידיע הדבה שמותר לאכול‬
‫עשחיטתזוקוא שלא יהיה משומד לע! או מחלל שבתות בפרהסיא וטלק ישלאל כשר הסכין ימתן לי מפני‬
‫שמזקתו שאינו סולק לבדוק ואקל כך שוחט;אפילו כינו לבין עפמי ותיול ישלא ל ‪ or‬דק סכינו לאחד‪ ,‬שחיטה‬
‫אם היא ימח שמיטת׳ כשדה ואלו הבדוקים שאנו ק״ייילהן קלאי' שאיכן מאמיכיס כיעילה שבעל פה ״ש^טתן‬
‫פסולה אלא אם כן ישלאל עומד וליחה השחיטה מתחלה ועד סיף ‪ :‬ולעילם שיקטיס בין ביים בין בלילס‬
‫לאור האבוקה בין בלאש הגג זלא קיישינן שמא יאמרו לנבא השמים עילה לשליט יכן שוחטים כלא ש הכנעה‬
‫דמוכקא מלעא דלכקל ספיכתי הןא נלין ולא לשר הים קשקיט‪ :‬יבכל שיקטיס בין בזטכיתבין נקיימית שצ י‬
‫קנה שהוא עשב הגלל באגס החותן כסכין אבל בקנה ענמו אין שיקטיס בילכיגקלק מפני כימין שפולשים‬
‫מענו ונוקבים הסימנים ואתי למעבד קללה‪ :‬מגל קכיל שקונדיס בה התבואה שפגימותיה סטית כלן לנד‬
‫אקד בשפוע‪ :‬מגירה סכין מלא פגימות ויש לכל פגימה מורשא מכאן ימכאן דהיכי אוגדות‪ :‬שיכים העקובים •‬
‫כלק׳ שלבהמה ודוקא כשהן שכיס אייותר‪:‬והכפןרן קמקיבלת‪:‬שהןחיכקיס שאיןקותכין אלא קורעיימקמיע‬
‫הפגימותוהאי קונקיס אשאלא קאי ולאו אנפולן לטעמי ל כפור ןמשים מקובל היא‪ :‬מגל קביר ראשיה כפופ*‬
‫מאד ודדן הליכתא איכה קולעת? ביתשמאי אימליםבבלח ומטמאה במשא דגזלינן הילכה חטי הובאה‪:‬‬
‫ובית הלל לא גזלי דאפושה טימאה לא מפשיכן משוס גזלה אבל באכילה מודי דאהילה נזלה הולכה אט*‬
‫ג השיקט מתיך הטבעת יטבעתהגלולה שהיא עליונה לכלן ק תמר ושייל בה מלא החוט מל‬
‫הובאה‪:‬‬
‫פכי כלה לנד הראש שלא הטה לסכין לנאת מ ן הטבעת לנד הראש עד שגמר כל הטבעת כלה כשרה‬
‫מלא החוט כלומר כל דהו אבל אס קודם שגמר את כלה קגדים את הסכין לנד הלחש יינא מן הטבעי*‬
‫וגמד את השקיטה למעלה מן הטבעת שאינו מקים בקיטה שהיא הגלמהאף על פי שנשחט לוב הקנה־‬
‫״‬
‫כמקום שחיטה פסלי רבנן הואיל וגמרו בפסול‪ :‬רבי יוסי בל יהודה אומר מלא החוט על פכי ליבה א‬
‫שייר‬
‫תם‬
‫‪:‬‬
‫כה מלא קיט השערה מן הטבעת לכד הלאש על פכי ריב הטבעת כלימר שחתך רובהקכה בתיך הטבעת‬
‫ובמעיטה הגלים ויבא ממכה לנד הלאש יגמר השקיטה למעלה ממכה כשדה דכריבא אתכשלא לה שחיטה‬
‫ואדך כי קא שחיט מחתך בשל נעלמ׳ הוא יפהק הלכי השיקט למעלה מטבעת הגדילה משפיי כובע;למעלה‬
‫טריפה משפיי ט ב ע ולמטה בשיר יהיכי דשייר כתיטי ששח‪ 0‬כאיתן שכי קיט׳; ש‪ .‬בשר שהן למעלה מטבעת‬
‫השיחט מןהנדדיס נדי הנואל ג‬
‫ד‬
‫הגדולה ולמטה עשפוי כיבע ישייל כה; בל פייא לנד הדאש‪:‬‬
‫שקיטעי כשילה יאפיל! לכתקלה כמי ואידי דבעי למתג׳ סיפא המ׳לק־מן הנדדיס תנא נמי השוהט כליעבד!‬
‫המולק מן הבדלים מליקתי פכילה דבמליקה כתיכ ממול עלפו להיכו מאשוליו‪ :‬השוחט מן העולף שהיט»*‬
‫פסילה זהמ שלא החזיר הסימנייאקורי העירף ?!א קתך המפלקתעד שהגיעלסימבים לקודם שהגיע לסימני'‬
‫נעל פה‬
‫לג‬
‫חיי*ן *דגן א‬
‫צטיפי* בשכירי* המפרקת ואעג דבמליקה כשלה המס הוא לכלה מתמל‪ $‬יעל סיף הוי מן ‪ t>p»W‬והוי‬
‫מ א י שיחט שנוקב אתהושט מעט מעט תל שממל שמיטת! אכלשיו^ימן העורף כיון לשחיטה לאו הבי‬
‫‪4‬מילי לה היי שבירת העפדקתמן השחיטהואטרעא לה‪!,‬הש*קט מן הכללים דקתני רישא אפייבדלא אהדר‬
‫הסימנים להא משמעי סימכי׳שציל קודם קתיכתהמעלקמ‪ ;.‬ןלקמןהע*דףלאועורףממש דהינו מס‬
‫שיש משפיי הקדקוד *אקוריו כל‬
‫דבהלי פלניף דהא כתיב ממול‬
‫חמולק מן הצואר מליקתו&סולח שכל העורןו כשר לםליקח והל‬
‫ווצואד כשד לשתיטה גסצא כ ש ד בשחיטת פסול בסליקה כשד ערפו אלא מול קרואה אע העורף‬
‫דחייניאקוייקנוארעלקכבפורן‬
‫כ ש ר בתודק פסול בבבי יונח‬
‫״*סליקה!וסול כשחיטה * ח‬
‫מותךכשד ומפרקע עד שהגיש‬
‫ל• ‪,‬‬
‫בשר בבני יונח פסול בתורים תחלתהצי ו‬
‫צסימניםמליקיעכשלהלווהיא‬
‫;בשדכפדתפםול בעגלת כשר בעגלת פסולבפרת‪ .‬בשד בבחני׳‬
‫מגיע מציקיש צכעסלה ואיל‪.‬‬
‫^ ‪ ^ ^ ^ ^ ^ • ^ ^ 3‬״ ‪^ ,‬‬
‫דתכא השוקט מד הע*ר‪ 0‬פסוצה‬
‫‪• . .‬‬
‫_• ‪.‬‬
‫» ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ואפי׳ בדיעבד <‪ U f>i‬המולק‬
‫* י ו‬
‫חבלים טהור בבל תב*‪ 0‬טמא בכלי ח י *‬
‫בדיעבד‪:‬השוקטמןהנוארתקת‬
‫בכלי מתכות טהור ב נ ^ ^ י ת טמא בכלי עץ׳׳ ח י י * מ * • ״‬
‫הגרון קרינואל והוא דרך רוכ‬
‫חסרי פטוד בםתוקי׳חחייבבמתוקים פטורבמדים״ י‬
‫* ר שלא החמיץ איבו ניקח בכסף מעשר ו פ ו ט ר ת ח ס ק י י ^ השקיטות‪ :‬שכלהעור״ללמל‬
‫‪ 0‬ש ח ץ גיקח בכסף מעשר ואינו פוסל את חמקורת האחי! הרואה אע העורף‪ :‬ס כשר‬
‫בתורים פסול בבכי מגה דתורים‬
‫חשותפין‬
‫»שמע גדולי ולא קטנייכני יונה קטני' ולא גדולי דלא לשטמיט קרא ולכת! מן בכי התזרי או מן היו‪ $‬וערכתי‬
‫גכלהו עולייובכי מבי שע לעכב‪ :‬עתלת הבהוב כשמתחיל להביא כ!ליפה נתיב׳ סביב לנוארו פסוליבזה וכום‬
‫!נכי יוכיהשוליימשוםגדלןובתוליימשוה קטכן דיכאועכלל קטכייולכלל גלולי'לא באו ומיהו כני יוכה הקטפי'‬
‫^‪,,‬גגששומטי׳ככף מהם ואין דם יונ׳ממכו פסוליימרוב קטק‪ :‬ו כשר כפרה פסול בעגלה פלה אדומיועגלה‬
‫^ י ו פ ס שתיהן נעשים כחוץ אלא שפדה אדומה כשחיטה כשדה כעדיפה פסולה עגלה ערופה בעריפה‬
‫<שיס בשחיטה פסולה נענא הכשר בפרה פסול בעגלה והכשר בעגלה פסול בפרס‪ :‬כשד ככהבים פסל‬
‫ל!יים כהכייבמומין פסולי׳ בשכייכשדים לוייס במומין כשדייבשני'פסולי' לכתיב ומבן חמשי' שבה ישוב מנבא‬
‫י < ד ה ובשילה ובבית עולמי' שלא היה שם משא בכתף אין השכי׳פסולי'בלויים •‪1‬א הקיל בלבד ׳הקול אימ‬
‫מוסל בכהכים לעןלם נמנא בין בעדבד בי ן בשילה ובבית עילמים הכשר בכהכי׳ פסיל בלויים הכשר בלויים‬
‫^סולנכהנים‪ :‬טהור בכלי קרס טמא בכל הבלים אויר כלי חרס טמא שאם הגיעה טימאה לאוירו ולא‬
‫בגעה בו כטמא הכלי חרש דכתיב ביה אשר יפול מהם אל תוכי בגבו טהור שאפילו נגעה טימאה בגבי לא‬
‫<טמא בכך ארד כל הכלי' טהור כל ומן שלא נגעה בהן הטומאה אעפ שנתלית באיירן תבן טמא שאס נגעה‬
‫<ןומאה בגבן נטמאו נמנא הטהור ככלי חלס טמא בכל הכלים וטהור ככל הכלים טמא ככלי קרס‪ :‬טהול‬
‫«כל< עץ טמאבכלי מתכות גולמי כלי עין דהייכו כליישלא נגמרה כל מלאכתן אבל נגמרה חקיקתן ודאויין‬
‫המ‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ב ז ת ו ב ז ח פ ס ו‬
‫‪t‬‬
‫ש‬
‫ט‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫‪3‬‬
‫ח‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ם‬
‫א‬
‫ד‬
‫ח ‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫ם ע‬
‫הואיל ולככוד עשייין לא תשיבי כלי למלתיהו עד שתגמד כל מלאכתן פשוטיהן טמאים דלא אתקיש לשק‬
‫הכלי עץבמנא הטהור ככלי עץ טמא בכלי מתכיתהטהור ככלי מתכות טמא בכלי עץ‪ :‬הקייכ בשקדים‬
‫העלים שקלים המרי׳ קענייקייבי במעשר שדרכן לאכלןבקטכן קידס שיהיו מרים גדולייפטורי׳שאינן ראויין‬
‫!אכילה מתיקי' גדולי׳קייכין שכגמר עדיין קטכייפטורין שאין דרך אכילתן כן כמנא הקייב בשקלים המלים‬
‫התמד עד שלא הקמיץ עד השת איירי בערתי מילי‬
‫פטור כעיעקי׳ והחייב במתיקים פטור בערים‪ :‬ז‬
‫ולבדחכיהגבזהאיכיכוהגכזה והשעאייריבקדאמלתובזמן שדבר זה כיהגבהאקלבלזהכיהגכה‪:‬‬
‫מ ע ד מים שמתני על החרככי'והזגייוכשמחמיץ ותיהס כעשה יין או על השמרים וק׳לטי׳אותן המים טעם‬
‫ןןיק וממ! שנען ג חלקים מים ׳הוניא ארבעה לכילי עלמא יין מעליא הוא והכא מי ילי כגון שלא היניא אלא‬
‫קלל קדשים‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪f‬‬
‫‪i‬‬
‫כמו‬
‫י כ מ י ש כ ת ן א ל פ מ י ת א ו ג ע ע מ ‪^flj : :‬נגדשלאכקע׳ץמיכבעלמאהיא;איםבקסבכגףמעשי*»‪1W7‬‬
‫בקיקתכסף מעשל ונתתהכסף בכל אשר תאיה כעשן ע ׳ מק הפלט מפולש ‪ ,‬ל ‪! .‬גד‪,‬לי קרקע אף ב‬
‫פלי מפלי וגדולי קלקע‪ :‬מ!סלאתקמק)ה‪7‬שלשעל»גיןמי‪0‬שא;ביןפ;סלי'ןא^העק)ה אם נפללהז*‬
‫ףןולס המשכת ארבעים סאה וייןאיכו פוסל א* קמקוק‪-‬אלא בשניי מלאה‪ :‬משבקמח ‪ ,‬יין ונה׳ג ״‬
‫־־‬
‫נ״עםלואיןנ‪1‬קגביפס‪1‬למק<ה‪:.‬‬
‫‪:‬סאק׳ קש׳תפ׳' האקיישהן שותפין ׳‪•.‬חשוזעין כשחייכין בקלכזן פטורין פמעש׳ בהב׳כשחייבין במעשי‬
‫י ‪-‬כחכהבטוריספ‪^1‬ק<כין׳׳כלפ?יםשישככר קקגמובלנ<‬
‫'^™]*?‪™*v^jW‬‬
‫א״זזליצהובל ‪• 3 9‬‬
‫‪1‬״»‪J‬״«^שקלק»‪.‬ילבסיף‬
‫פ י‬
‫ל‬
‫מ ע‬
‫‪1‬‬
‫ק ש‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫^ ^ כ ק ל נ ק ‪ .‬כ ^ ן‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫פ ? ״ ל י ם‬
‫^‬
‫ג‬
‫מ‬
‫״‬
‫ע ש‬
‫כ‬
‫^‬
‫י‬
‫^‬
‫‪k.n*!W* «*,‬גלהק*‪4‬‬
‫‪n‬‬
‫‪,‬ולא סביילין‪-‬בסוצאי שבי; פכיילק ו ל א ה ר ן כהנרבכי!^‬
‫ע‬
‫מ כ‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫•ורובומלאחדככוהור׳יהודהאומרעדשימ^ו‬
‫‪or‬‬
‫בתפוסתהב?גתל יהיה ממ‪ :‬ופטמ־י׳ מן הקלבוךלנמלי שקיקלין בק׳ש*»‪£‬מ־ןלשלהש״ממךל>כיקס<^קימ‬
‫עומד והאבהשיקלעלבביואועל אקיממיעירויפוטריכשלו פטזר מןהקלכ׳ץ דימןכשקל׳ הש!קל*שכ<ל‬
‫'העט אן בשביל שכני א? כשביל כן עירי פטיו־וכביו נמי אין מפית שקליהס עליי יהזי ליה כשכב׳ זבן עירויי‬
‫כל מקים שיש מכל שאלם יכיל למכיר אתבתי דהינו כשהיא קטנה‪ :‬אין קנס אס נאנכה אי נתפתתהאץ‬
‫לאביה קמשייכהף לבערה כתיבונתן האיש השיכב עמה לאבי הנעלה קמשיס כסף‪ :‬יכל י• קיס שיש ק*א‬
‫דהינו כשהיא בעלה‪.‬׳אי ן מכל שאין אלם מזכר אתבתו לאקל שהביאה סימני נעליתימתני' ילי היא •דאייי‬
‫־הטבק מבת יום אקל על שתביא שתי שעדות־יש לה מכל ואין לה קנס סשתביא שתי כערית על שת‪3‬גר י*‬
‫לה קנס ׳אין לה מכל אבל קכמים אומדיםקטנהמבתשלשישנים וייס אחל עדשתכיא שתי שעדותישל*‬
‫מכד ייש לה קנס ׳הלכה כחכמיה ונמנא ‪ j>ittT‬מיום‪.‬שנולדה על שתלאה לביאה גש לה מנר‬
‫לה אנס ימשתלאה לביאה עד שתביא סימני׳ישלה מכד ׳יש לה קכס ומשתביא סימני׳עד שי־גגל ישלה קנ*‬
‫ואין לה מכל יאין בין כעליתלכגלותאלא ששה קדשי‪:‬כל מקיס שיש מאין יתזמה שהשיאיה אדה יאחיה)א**‬
‫לדעתה יכילה למאן ומנאה בלא גט עד שתביא סימני׳ יכל ימי קטכ׳תה איכה לאייה לללינה אם יבמה' הי*‬
‫׳לאיש כתיב בפלשת׳אם לא יקפיץ האיש ימקשיבן אשה לאיש ימשנראית ליזל נת אינה יכ׳לה למאן‪ :‬־ אל‬
‫מקים שיש תקיעה בעלבי שבתיתוימיםטוכיתיקעיישלש תקיעית להבטיל את העם ממלאכי י ב ק ל ב ^ ג‬
‫ת ץעימליעיתיקעישיבת‪ :‬אין הבדלה לא על הניס ילא בתפלה שאיןהבללה אלא במוצאי שנתלת <ימי‪6‬‬
‫טובים‪ :‬יום טיב שקל לתייתבעדב שבתתיקעייאעפ שגס הייס יום טיב היה ואין בי מלאכה לטקעי׳ להבדיל‬
‫?ומלאכת איכל נפש ‪ :‬ולא מבלילין מפני שהנכנס המיר מן היונא ‪ :‬תל להיימ כיי׳צאי שבמ *בדילין לפז‬
‫שהיוצא קמזד מן הנכנס ?תקיעה אין כאן‪ :‬בינד מבדילין בין שבת ליום טיב כשיזל יייס טוב להיות במונאז‬
‫שבת‪ :‬דידוכא אזמל בין קדש קמול ואין הלכה כלידוכא דלאמזלזליכןבי!ס ט׳כ לקלוקי קלש הקל‪:‬‬
‫^‬
‫הסימן כל׳ ואקל בעיף כעקא לן דכשל מקלא דכתיכ ואתתילת הנהמה והעיף' יכל ‪*!?J‬‬
‫ב‪*3‬כ‪5‬‬
‫במים הטיל׳ הכת;׳ לעוף ביןבקמה לדגים לחייבו בשני סמכייאי אפשר שכבד היקש ליג׳‬
‫אי אפשר‬
‫״‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫\‬
‫< ך ס‬
‫ל ? ט י ‪,‬‬
‫לד‬
‫חולין פרק ג‬
‫*'אמשל ש מ י יזיין׳! לבהמה הא כיצד הכשל! בשימן אתל ושמיטה מןהצואר)כשני המכיםוחמשת דצדים‬
‫י** **' אתיהשמיטה שהייה דרשה חלדה הגלמה ועקוד כלה! גמלא גמידי לה דתכיא יזבחתיכאשר בייתין‬
‫^מזישכגטיס^הכעלפהעלהלכותשקיטתעל^שטועל סקגה ועל רוב אחד בעוף ;על ריב סכים‬
‫בבהמיז •יעל שישמוט אתהוריל׳׳ כמין מגטין שעל שביכדיהקכה ‪#‬נגיף כלכד קאי ליהודה כלי להוציא אע‬
‫‪,‬‬
‫דמי היאיל וצולה! •כלו כאמד‬
‫אמ׳י^ייידין חצי*‪91‬־ בע>|‪3‬ץא‪1‬זזי וחציבבממח שח>טתו*םולוו‬
‫*ובא‪1‬וידבעון**רוכ שביס בבהמת שתמ׳ןתו השרתי;׳ ב ־ ־‬
‫השוחט שגי דאישק כאחד שמיטתו כשרת שבים אוחזין בסכק‬
‫;ןשוהטץ אןןילו‪-‬אחד למעלת ואחד לבטח שחיטתזיבשרה*‬
‫^ ^‬
‫^•^״‬
‫" ג י י תת*‬
‫ן‬
‫* ת ח ר ^ ו ׳ ב ב ת אחת אם יש הם‪6‬ין‪0‬לןאצו«ר ?נשרית תימשזח©‬
‫ז‪*1‬ת* שגי ־׳יאשים מ״־ג אחמ‪ «*.‬יעויבסכין מ ^ ־ צ ו א ד י א ^ ו י‬
‫בזמןעתיליך ולא ‪ wan‬א ו ^ ‪ ! - ^ ^ .‬״ ״ ^ ^‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫^‬
‫* ^ ‪y ,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫**‬
‫™‬
‫;‬
‫‪ r H‬ח י א &‬
‫ן‬
‫ה כדדכא‬
‫״‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪£‬‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ז‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ושמיטה לקאמד דבי יהודה לאו‬
‫דיקאאלאשיכקכהוריליןכשעע‬
‫שמיטה קודם שיקתש הדם דעז‬
‫לאכפי׳ין אפי׳ על ילי מליחה!אין‬
‫הלכהיכרכ•יהודה‪ :‬ר‪1‬כאתל‬
‫בעיף כ׳ יאעג לתכן ברישא י ! מ‬
‫שצאתד כמ‪7‬הו הדד תנא הכא‬
‫רובאתלבעקייכוחלכאיליןוחל'‬
‫בקדשים ^דאיאשמעיכן באולין‬
‫הוהאמיכא חולין הוא לפגי ליה‬
‫‪m‬‬
‫כ‬
‫?‬
‫א‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪n3rw‬‬
‫־‪S$S3‬‬
‫‪h****m™m*m‬נ<ל״שפקותגב^י‬
‫^חג^ן^חתאת״סכקי^יכא‬
‫ן*יי׳‪«*2‬־פמולה^בי‪&#‬עון אומד אם שתתבלי ניסיד*•• י ״‬
‫י‪. ^ .‬‬
‫‪.‬‬
‫ח‬
‫כ‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫ח‬
‫‪w‬‬
‫ט‬
‫‪r‬‬
‫‪w‬‬
‫‪2‬‬
‫תסגיליהברוםדקא משמעילן«‬
‫' י • ^ ‪ .‬״ ‪ 1‬״ ״ ^ ‪..L-,‬‬
‫שכיס‪.‬אוחזים בסכין‬
‫ב‬
‫אפיל‬
‫מאחטיןבהמהאחע‪:‬‬
‫^ וט*'‪,1/‬וחאט‪81‬סקא‪11‬תגדגריגאיוומק^ייגת‪:‬י^קר‬
‫א ס ד ל ^ ה ו ^ ^ ט ^‬
‫^ * * « ^ ^ י ^ * *‬
‫איתו בקצה אסלשל סכין ותכיר‪,‬‬
‫^פשקודביישבםאימ^^דבי‬
‫^ * א ו ‪ 0‬ר * ר פ ש כ ל ל א מ ד ד ב י ישמרסשושדבי יהושעכי־* בבדוהשכי‪:‬׳ג התאאתהדאש׳‬
‫*‪ nrmw‬בראוי ודבר ™ « ־ « כאל המתיז קכה או ללעשלואק׳‬
‫ש נ & ל ח נ ש ח י ת ה נבלת כל‬
‫ההכק בכת ופוסק ווו היא לרסה‪:‬‬
‫*־י‬
‫•‪•-‬׳ע‪-‬‬
‫^ • ;‬
‫היה ש;אט כאשיכ והתיז הראש‪7‬הזבאהבלפדאובהולצי!‪5‬לבד ולשיז־טתהסימכי׳שיעיר הכסרקרי התת‬
‫אתהלאש‪ :‬אם־ייש בסכין מ!א‪:‬יאלחק למאי הבהמה ׳העיף ששוחט כשרה שיש כסכין בד< לשתיט־‬
‫‪:‬כמשיכה נלא דרסה אבל אם אין אייך הסכין אלא כעיביהנואד‪.‬אוקק לצו^רמשהו דרסה היא שאין‬
‫ו‬
‫צ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫בידים משואמתכלומרכלאכידלתידים לגזר!עלהידיםלהיותש;יות לטמאה »‪:‬ימלין‪#‬־‬
‫ה‬
‫על טהלעהקלשמיייי לשני ע<שה שלישי כתן לאל! בחילין^ידא אס׳ ק? מוכשרים כלם אין ש<ך* ^‬
‫שלישיכקןלין‪ :‬לעי שלאהזכשדו כדם שאין אובלמקבל טומאה עז־ שי ‪,‬א‪ ^ ,‬עיםאןאחדמו ^ ‪r P‬‬
‫שהם מים יין שמן קלכ ודכש דם טל‪:‬ס!כשדו כשמיעה עג! לשר׳א שקיל^לקך _ <ןי ‪ ,‬אבלמן הקי מפי•‬
‫ואין‬
‫ליה כמי אזכלא לגבי‬
‫**™‪***pa‬‬
‫ת‬
‫סלבהכד שמעין‪ ; :‬השומנ! לח ל * ס ל טיפח<מלחלו דכיעץשא *‬
‫‪* tt*np*1‬‬
‫^‬
‫היח ועוף ולא יעא‪.‬םחן דם כ ש ו‬
‫את המסיכנתכל שמעמידי'אמה‬
‫י‬
‫שלא הוכשרו בר& רבי ש‪0‬עוןז«הרחוכשרו כשחיטה •‬
‫ואינה עגעלתמממתי׳וליקהדא‬
‫ב השוחט אח חםסמגח רכן ששעוןגן גמליאל אומד עד שח*רכ•‬
‫משימת‪!.‬אפיי יש לה כת‬
‫כיד וכדגל דכי אליעור אושר דיזז אם זינקמ א©ר רבי שמעון‬
‫מיניה לאכול קורות ובקעמת‬
‫חשונונו בלילר‪ .‬ולפשר השכים ו‪»0‬א כחלים טלאים ‪ qn.‬ב מ י י *‬
‫של עץ; ע ד שתפרכס י* לא‬
‫שויגקת וכפדמ רכיאליע»דוחכ‪0‬י‪0‬או‪0‬דמ*עדשחגןרהםאיביי‬
‫מלכסה מיישיקשעאבטליז ~‬
‫א י בדגל או עד שתכשכש בוגכת אחד בחפח דקה ואחד בחמי*‬
‫ממתהקודםיהי‬
‫כחםח דקת שששטת ידה ולא חחזירח פסולה שאיביו אל*י‬
‫*גםח‬
‫*‪3P)P*g‬‬
‫‪l™£nt‬‬
‫ע‬
‫‪,‬ש‬
‫נ‬
‫י ;‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ב ש ל‬
‫‪5‬‬
‫ד‬
‫מ‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ב ז ד י ה‬
‫;‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫ט‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫השוקט‪ w Z * F M j £0«5‬א ת ג ‪ 6‬ש ב ל ג י ב מ ח ד ב ר י ם א מ ו ר י ס ^ ח י ה ח בחזקת ב ם ו כ ^‬
‫שכדיכה עדכ»ס ‪ ^ ^ • f i & i‬ומל^אסחיחמ^מקת בריאה א*לו אין גח * ו ז ד סכל חםיפנינשי‬
‫‪ wnvn‬ל ג ב י י שיאאתוכשוןח ורבי אליעוך‬
‫חללו כשדה * ‪t:‬‬
‫^‬
‫מרכשס'‬
‫•וסל אסר דבי *ליעוד א*ילי שחט‪»» «1‬אבל*א*י» מואנד ב ג !‬
‫כותלי כייגשתיע^ן^•‬
‫שלחווסולח שסתם פחשכחגכרי לעבודת זרח אפר דבי‬
‫‪,,‬‬
‫ק ‪,:‬‬
‫דםכשל פ‬
‫קל וחופר הדברים וסח בכקים שהמחשבה פוסלת בפוקדשין אץ‬
‫ק‬
‫^‬
‫יןן‪,‬‬
‫הכל חולך אלא אחר העובר מקום שאין םחשבה פוסלת בחול^‬
‫ל שמעון ואין ה ל ל ׳ א ל י ‪.‬‬
‫חשוח‪8‬ו‬
‫ח‬
‫אינו דין שלא יהא הכל הולך אחר השוחט׳׳׳‬
‫‪,‬ן‬
‫אחל כסעח לקה ואק‬
‫לשס הדים לשם גבעות לשם ימים לשם נתלות לשנ^סדבייךז‬
‫‪ w>J‬נליכה סלכוס ואס ס»א‬
‫שחיטתו פסולייז שגיבש אוחזיכש בסכק ושוחטיבש אחר לשם‬
‫מסוכנת‪ :‬שפשטה ילה כגמל <ן‬
‫‪.‬‬
‫אחד םכו־־י אלו ואחד לשכם דבר כ ע ד שח־טתו שמלךד־ו‬
‫שמיטה ולא המזילה פסולה א©‬
‫‪,.‬‬
‫אץ‬
‫ש‬
‫היתק מסוכני לפי שאין זה פלכוס‬
‫< ן ש כ י ם‬
‫ה מ‬
‫ל‬
‫ט ש ד כ‬
‫ן מ כ‬
‫ה‬
‫ע ן ל‬
‫ק‬
‫כ ש י ס‬
‫א‬
‫ב ׳ מ‬
‫מכ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ע ז ר‬
‫ל‬
‫ב ה מ‬
‫‪r‬‬
‫אלא כן דרכה בשעתנאתכפשה אבל גסה לא! אילמה בהכי ובין שפשטה ולא כפפה בין שכפפה ולא פשטי‬
‫ודבי אליעזר פוסל אם בהמע גוי היא אעג דישלאל קשקיט לא מהכיא כה מחשכעגוי לסי!*‬
‫גשלה ‪r‬‬
‫מסשבת! לעז‪ :‬מנר כבד יותרתסכבד אמר ליוסי קו דלא מהכיא מחשבתבעלים הואילוישראלשחיט לה ג‬
‫מהבמקום׳שמקשכה פוסלת דהינובמוקדשיםכדכתיב המקריב אותז לא יקשבקריביהלאיקשככליאי‬
‫ק י לא יסשג‬
‫י‬
‫&לא יקשוכ לאכלה קיץ לוממ כי פגול יהיה‪ :‬אין הכל הולך אלא אחד העובל‬
‫אבל בעלי׳ לא פסלי במקשבתן כי מקריב לה כהן‪ :‬מקום שאק סמקשבה פוסלת בגמד מפרש למעני׳ לה*‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ה מ‬
‫י‬
‫ב‬
‫הוא ואעפ שיש בה קומד זו אין מקשב הולל אלא אקר‬
‫עבורו אלא בבי בשחיט וטריק׳ דהני הוא דכתיבן זובק‬
‫כתי׳ בהו והקטר אעג דשייכא בעז מיה! לאו עבוד היא לאפסולי בהמה משום הקטל —‬
‫כשקטס ולא נזרק למה לעז להא אעי׳בפכיילא מפסיל קלכן אם ישב על אכילעבשל כשעת הקטר סלבי*‬
‫וכיון שמנינו קולא במחשבת קוץ דין ה‪1‬א שבקל בזה שלא יהא הדבר עלוי אלא בשוחט והלכיכר מסי‪ :‬ס׳‬
‫השזקט לשם הדיםוכוי שחיטתן קסולה ותקלובתעזלא הויא ליאשל בהנאה משום לכל הכי אינן כעשיהמ•‬
‫לכתיב‬
‫לח‬
‫חולין פרגן נ י‬
‫׳יכתיב ‪ c W‬על ההל׳ ולא ההלי׳אלהיהס ימיה׳ פסילת מלאכול משום לימיא לשתינו לסם ‪ h‬ןעקלפא ‪93‬‬
‫'ייקא שאמל לשם הריילשם גבעות אבל אם אמי למלאך המעוכה על ההייייעל הגבעותהלי ז‪ 1‬ובחי מתים‬
‫אץ שיקטין ל<‪?/‬ך ימים שלא יאמלי לשלי של יס הוא‬
‫ואסור* בהכאה ‪:‬לשסדבלכשלשקיטהסתם•־ ט‬
‫״ ל א לתיך הכלים שלא יאעי׳ ליליק למה לעז קא עגיל‪ :‬עיגה גומא לשין נמגיאותלגפכים במועד‬
‫•‬
‫ן ק ע ;‬
‫אין שוחמין ל א לתוך יפים ולא לתוך נחרות ולא לחוף‬
‫ש‬
‫פליס אבל שיחט חזא לחיך עתא ש ל מים ובספיבת על נכי כלים‬
‫אץשוחסץ לגומא כל עיקי־ אבל עושת גומא בתיך כיחו ב ש ב ל‬
‫‪ .‬״‬
‫^‬
‫‪ ,‬ק ^‬
‫ן»‬
‫‪,‬‬
‫קטןעיגת של עיס דוקא עבירים‬
‫אכל כלילי' צא שמי יאמרו לפרבוף‬
‫פניו הכראה במים היא שוחט‪:‬‬
‫׳בספינה יכיל לשקוט ע ג כלים‬
‫יתדם שית וייל׳ לתיך הים שהדוא׳‬
‫חשוחט לשם עולת לשם זבחים לשם אשם תלוי לשג=‪6‬‬
‫י‬
‫^‬
‫בסכין י^וחטין אתר לשס אחד ‪ 0‬כ ‪ , 4‬ל‬
‫״חיטמ״םיל״השותטל^ס^תלשם^ס‬
‫אימ כלי שלא ללכלך הספיכ'הוא‬
‫כגישה‪:‬אץ שוקטי לגומא כל עקל‬
‫ואפילו בביעיטעמא לגומא מפני‬
‫שהיאסקהמיני־אכלע׳שהגימא‬
‫ש‬
‫‪4‬‬
‫כ ‪ 3‬ם‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ס‬
‫? ‪ £‬ע ! ס ת‬
‫ת ו כ ת ן ב‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ע ן‬
‫מ ן ן י ט ת ן‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י ן ן י ן ת‬
‫ת כ ן‬
‫‪K‬‬
‫ן ר כ י ׳ ־ ן ס ע י ן מ כ ש י‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ח‬
‫ד‬
‫‪r‬‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ש‬
‫י‬
‫ה מ‬
‫ג‬
‫י‬
‫ג י ן‬
‫ס‬
‫ס‬
‫א‬
‫ן‬
‫‪w‬‬
‫י ר א י ‪ 1 7‬מ ם‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ע‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫*‪™™*^™™™™^friwu‬‬
‫י‬
‫ובירב חשוחטל׳שמיאםי'ושאיניניררוגירבחשוח ל ש מ י כ ש י ״‬
‫א ל ו ה י ת בב״מח גקיבת הוושט ופסיקות‬
‫חגרגדת ניקב קרים של מוח גיקב הלב לבית‬
‫‪I‬‬
‫״‪-‬‬
‫^ ל ו ג ש ב י ח השדרה ונ‪6‬סקהחיט שלח ניטל הבכי ילא‬
‫‪ °‬ע ז א י ‪ °‬י עי‬
‫י‬
‫' « ׳* ־'?בה‬
‫‪ 0‬י ס י בייים‬
‫ג‬
‫ג‬
‫יג‬
‫ח ר‬
‫ת‬
‫‪3‬‬
‫שיקטים לגימא כל ע^הר‪,‬נה‬
‫לנקדקברו כיבד הוא » ש עושה‬
‫מקים חיז לגימא ושוקט ‪,‬הדם‬
‫שיתתויורד לממא‪ :‬יקץהאע‬
‫המיכיסיחזיק ידיהן בקקותיהם‬
‫יחקה לשין קיץ‪ :‬י השוקט חולץ‬
‫א ו‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ב י ש‬
‫י‬
‫ש‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ז לשם עילה כיון דעילה באס‬
‫שתיגקכ‬
‫^כלל וכלבה הרואה אומר עכשיו הוא מקדיש ושיקטה לעילה וקדשים בחק מיתרי׳ הילכך גז<רר בבן עלה‬
‫^סולה וכן שלמים‪ :‬אשם תלוי כא על ספק קיוב כלת כגון שתי קתיכותאחת של קלב !אק־ז של שומן ואכל‬
‫אחתמהן ואץ ידועאי ‪ 11‬מהן אכל אשתי ואיויתו עמי במטה ובא על אקתמהן יאץ יליע על איוו מהן כא‬
‫כ י א אשס תלוי להגןמן קייסולייעל שיולע ל‪ 1‬אם קטא ולאי מביא קטאתי ומתבייריאליעז׳ היא לאמ מתכלכ‬
‫אדם אשם על!י בכל יום שככל יום עימל בספק קט ולבו נקבי שמא קטאתי וכמכא שלבל הכדל וכלב הוא‪:‬‬
‫לשם פסק ופסק כעי מקרי דבר הכלל וכלב הואיל והוא עשוי להפליש; כל ימית השני ילהכיקו עד זמנו אמלי‬
‫&א שקיט שלמייבקז ‪ f‬ואכיל להו‪ :‬ורישמעין מכשיר דלא תייש למראית העין‪ :‬אשם ודאי כמן אשם גזלות מי‪-‬‬
‫שכשבע לשקד על כפילתממין ואשם מעילויואשם שפקה חריפה ועל שם שאשס תלוי בא על ספק קרי להכי‬
‫אשם ודאי‪ :‬לשם בכיר לשם מעשר מילע ילעי אנשי לשקר היא לבכור ומעשר קלא איתלהוימידע ידעו‬
‫זה הכלל לאתייי אם‬
‫קמי הכי לאלו ההיא שעעא לאו בכי אפלושיככהן דנימא השתא קמקייש ללי י‬
‫אמי הריני שוקט לשם עילתכזיר שהיא פסילה למה! לתימא ליכ למיקש לקילבא למידע ידעי דהא לא בלדי‬
‫»ןמל דמיע׳ אערי דלמא כדר בנכעא זה שלשיייום שהוא סתם בזידיתובשלשי׳ יום לא מככדא מלתא לשכניי‪.:‬‬
‫ןשאיכ!כלר וכלג לאתויי עילתייללתשאם אמר לשם עולתיוללתבפיריש כשרה ׳אפי׳אמילשם אשה שאיכה •‬
‫הייבעקלבן לידה ומה! לתימ הואיל ואין איתת אשה תייבתקלבןלילה לא היתה זו אלא כלבה קמל לאימזל‬
‫שמא הפילה דמפלתאיתלה קול יכמנא ק י ק זה חיבה ולא כדכה ולפיכך שחיטת! כשרה‪:‬‬
‫טרפו' ביקבהישט שני עוריתיש לו לושט החנין אדום והפנימי לבן אם כיקב זה בלא זה כשדה‬
‫^‪JL‬‬
‫כיקבו שכיהן אפי׳ זה שלא כנגד זה טרפה וכל בקב במשהו‪ :‬ופסוקת הגלגלתללחבה בדיבה‬
‫ואיכה טרפה על שיפסק ריב קחללועזבי התנוך אינו משלי׳ללוב ודוק כשכססקה ללקבה היא לפסולה בלוב י‬
‫אכל לארכה של קכה אפיילא נשתייר בה אלא קיליא אקתלמעלה לכל הלאש זחוליא אקתלמטה סמיך לכנפי‬
‫ליאה כשרה לפי שכל זמן שהבהמה מישכתניאלה יותר הסדק מתמעט ואיכן נראה‪ :‬ניקב קרוס ש ל מיח ב'‬
‫קלועים יש לו למיק התליין דבוק לעגם הגילנילת והשני סמוך למות אם ניקב התליין והשכי הסומך למות‬
‫קיים‬
‫‪111‬‬
‫‪$‬‬
‫ג‬
‫ק‬
‫שדל קדשים‬
‫ב י ! ‪,‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫חולין פרק ‪i‬‬
‫קייס בשיה ניקב השני השמץ למוח אעפ שהעליק קי ם טיפה יא עפ שלא ביקב הפגם‪ :‬י כייןב הלב לגיי*‬
‫י‪/‬ללי שני תלליייש ללב הגדול לנד ימין הנהמה;חלל קטן לבדשמאלאם ניקב הלב במשהז מזגיעהכקב לאת*‬
‫י ‪ : :‬בשניי*‬
‫ל‬
‫משכי אלו החללים טיפהוכן אס ניקב בס־זיס שבלב העשוי כעין כיכ‪,, ,‬ן ק ק‬
‫השדרה חליו‪/‬השליה‪ :‬ונפסק המוט כמ ן ק׳ט להן יונא מן המית יעובד על פכי אורך השדרה כלה י ק י‬
‫דק מקיף את החוט ואס כפסק‬
‫דוב הקעו של קלו׳ זה בלחבו הינו שח־נקב לבית חםספוגי׳ ניקבה הקכח ניקבה חברת נקבו היקי!‬
‫כפסק הק»ט וטלפה 'אפילו לא הכיס הפגיסית שניקבה אי ׳שנקלע דוב הה עוגה ‪ S‬יהודח אוסיי;‬
‫הגדולה שפח והקטנה בריכה הססס ובית הכוסות שגיקבי ל י * ?‬
‫כשכלה השדלה אלא אלקא למלת‬
‫בקט לרוב פסיק החוט עי שבירת גפלר‪ ,‬סןהגג נשתברי י י ב עלעות‪-‬ח ודרישה הזאב ר׳יהודה אוםי‬
‫ץ עוףחרק‬
‫‪.,‬‬
‫דריסת חזאב בדקח ודריסת אדי‬
‫השדרה היא •י ביט‪ -‬הכי• ל 'לא‬
‫ה‬
‫כ ה ה‬
‫ר ; י‬
‫ב כ ‪ 1‬ר פ‬
‫‪6,‬‬
‫כ‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ד ד‬
‫ב‬
‫ס ת ה ג‬
‫יררוסתהגס בעיף הגס זח הכלל כל שאין במוח חיה ד פ ח *‬
‫'‬
‫"‬
‫י‬
‫שישתיירכזיתבמקיסמרה וכזית‬
‫במקיס שהיא חיה משם דהיכומקיס ת ‪.‬ייתה כשהיא מעידה ודביקה תקתהכליו׳ןאס כשתייר בה פקותמב‬
‫דתיי בבימק׳מי הללי או אפי ייתל מב זיתים ישלא נכי מקוטותהללו טליפה‪ :‬הליאה שכיקכה לקרומי ד ק ‪.‬‬
‫יש לריאה כיקב זה בלא זה כשלי כיקבו שכיהן והלוק יונא כשכופסי איתה טלפה ומטעם ליאה שכיקבכאסי ‪.‬‬
‫פל השרפות שבריאה כשהם נמקים לעבילא לאכתיקי לפי שאין סרכא בלאכקבשהליאה שואבת כל מיני‬
‫״ושקה והמשקה כעשה עכ בתיכה!׳!גא מעט מעט דרך הכקב!כקפה וכעשה קלום וכשהסלכ! במקום דל*‬
‫עביד׳ לאכ ־‪.‬ו קי ככ׳ן אוכא באונא כסללן וו מגינה מל וו וחוורתלבליאות? וקין הכקב מתגלה אכל כשהם‬
‫ובמקום דעבידי לאכתיקי הקרוס מתפרק יהנקב מתגלה ־ או שמקלה כגין שח'סל־אלןמימ‪1‬שאוכ׳׳שי^ל^א'‬
‫ואם כקסרהאחת‪-‬עג האיכאותשלנדימיןיא שהעכיכיתא משלמת וכשרה ואם קסיההע‪:‬יכיתאעבמה ‪V‬‬
‫מכשירין לאין זה חסלק שהלכה בהמותאיןלהשענוניתא כך מיכק בגמלא‪ :‬עד שתנקבלייתהכמפוכות‬
‫קכוקכו קטבייתמתפשטל בתך הליאיכלן שופכין לסמפיןהגי־ול)לבית הסמפינוידתק כלימ' לסמפוןהגלו‪£‬‬
‫שכל הסמפיכית ש׳פכיילו יחין הלכה כרישמע׳ן‪ :‬כיקנה הקיבה כקב מפילש לתיך חללה בכל שהיא ‪:‬כיקכיי‬
‫המרה הכיס שלה למקים שאין הכבד היתעתה‪ :‬ניקבו הדקי' בכי מעים למקים שאין לקייאחלי׳סמוך לכקב־‬
‫צהגין עלי! אבל הדלא דכנתא לאכקיב לחנליה חבליה מגין עליה‪ :‬כרס הפנימי נל הכרס כלו קרר כר<* י‬
‫עכימי וכקיבתי במשהי‪ :‬כלס החנוכה בשל החיפ אתליב הכלס והוא קלים עב עיבל על כל החלל וק היחם‬
‫ועד היריכ׳ והכלס מעוט! כחבא תחתנלעיעהחזה ולוב! תחת אותי קלים לכקדנג ברוב דקחמיידכו שרואי'‬
‫כמה יש מן הקרים ככגד איתי ריב הכרס ואס בקיעשםדוכ מה שיש מן הקרוס ככגד הכלסטדפה»אם‬
‫ממקיס שהכלס כלה ילמטה כקרעאועי קרום כשדה‪ :‬הגדולה טפח כשיד גדיל אס כקרעטפח טרפי אל*‬
‫לצא הוי ריבה יבענל קטן מטרפא כליב׳אעג ללא היי טפח יהלכ׳כי יהוד‪ :‬המססיביתהכוסותסיף הכלם‬
‫עשיי ככיכע יקריי בית הכיסיתיהמכסמחיבר בז וסביב לחביין כשבאים להבלילן יש ‪ p n‬לזה ודיפןלים‬
‫מאמנעהן שיפבי׳ זה לתיך יה והמאכל כככס מכיתהכיס׳ת למססיומן המסס לקיבה ומהקיבה ל ד ק ז ־‬
‫שכיקבולחק שהנקב כלא׳מבק׳ז כגיןשכיקבואי זה אז זה שלא במקום קבירן לאפיקי אס ניקנזכמקי׳חניץ‬
‫דכשר לפי שליק המכסמגין על כקבי כיתהכיסו׳יליפןכית הכיסיתמגין על המסס‪:‬כפלח מן העושחטיז‬
‫מיד טריפה אם לא הלכה ברגליה אסר נפילתה דחיישיק שמא כתרסק! אבריה לאס הלכה מלא קומתה‬
‫כשירה ואיכה כריכה בדיקה <אס עמדה ולא הלכה ישחטה כריכה בדיקה יכן אס שהתה מעת לעת אחר‬
‫שנפלה ישחטה אעפ שלא הלכה ולא עמדה כשירה ונריכהבליקה יכליקה זי כחלל הגוף בפכים ללאות א «‬
‫כתלכזקןאבריהיניתהליזםזקהסמכייאיןכהןמשוםלסזקאבלי'‪:‬כשתבלולוב נלעיתיהכבגלעו גמלו‬
‫שיש בהן מיק יש לבהמה יא מכאן!יא מכאןכשתבלו ו מכאן ושש מכאן או *יא מכאן ןאימכאןזהי בשתברוזדוב‬
‫בלעותיה והיא שכשכל! ממניין כלפי השלדה לפי ששס קיותח ולא מקניין לבל החזה‪ :‬ולרוסתהזאכ שמכה‬
‫בצפ׳לניו בנהמה ימטיל בה ארס יש׳לפ‪/‬אין ללישה אלא בי־ אבל לא ביגל ואין ללוסה אלא מדעתודרוסה‬
‫שאמדו בדיכבדיק כנגד בני מעיים כגין ספק דרסה אי שלא; שללס ואין מקום הדריסה בכל מבח;ץ נליכיו‬
‫בדיקה‬
‫מ‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה ‪ ,‬מ ב‬
‫כ ל ‪ ,‬ס‬
‫ט‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ט‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫ים‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫לי‬
‫חוליןפלקנ‬
‫ל^ייקה נביז ^ליםה^ ליהוכל שככגל מ י מעייס‪.‬וא‪ 0‬האלים שם נשל סלפה ואם ולאי ללוהה היא ׳בולק‬
‫‪<,‬נגדמק<סהדל־שה ולואח אם האלים הבשר טליפהואס לאו כ‪0‬רה‪ :‬דרוסתהואבכדקה אבל בגסה‬
‫לא אליש זיחליה למקלייהולליסתאלי בגסה»לש ביקהול יהולה לפיושי מלתיה ללק אי‪/‬יולאו לאפלזגי‬
‫ע׳ייס ׳הלכה כמותו‪ :‬הנין אשפרויר בלעי בעיף ק‪7‬ין יוניה;כפורים‪ :‬ליוסזתהגס אשטזלבעיף‬
‫‪ .‬אותי׳ותדכגולי'•• זה הכלל לאי«יי‬
‫ומליו כשרוח בבהמה ביקבה הגרגרת או שנסדקה שבע מיני טלפיוע שלא הוזכרו‬
‫כ‬
‫עד כמח תחסר רבי שמעין כן גמליאל אומד עד כאיסר האיטלקי במשנה ואלו הן קיליתהילק שקפ׳ן‬
‫^ ל ולא לבית ממקומי מן החור שבענם האליה‬
‫ל‬
‫ב‪ 6‬חתח הגלגלת ולא ניק‬
‫חללו גשכרר־ן חשדרו־־‪ ,‬ול‪4‬י* גפםק חחוט שלרת ג טלה חכבד ‪.‬שהיי תיויב בו והוא דאעכיל ניביה‬
‫‪ 1 ,‬״ ‪ -‬ן לקת אפי בכוליא אח׳ יכש בשתיק‬
‫׳‬
‫*נשתייר ״ י ס ^ ‪,‬‬
‫^ והיא דמטיא לקייגא למקים חדי‬
‫^‬
‫י ^‪i^y,‬‬
‫‪^.‬ל‬
‫^ ש כ׳ יא‪ :‬טח׳צ שניקב כקכ‬
‫^ ^‬
‫ואם‬
‫מפיבש במקום עבה שבי‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫׳נשתייר כו כעיכי דינר»הכ כשר‪:‬סימני'שנדלדלו כר‪1‬בן כל‪1‬מ שנתלשי ככמה מקומו‪/‬מחוברי כאן מעט יכאן‬
‫מעט נעקרה הלע מעקר׳דללקיכשענרו תכן במתכיילבעיכ׳לונא אבלנעקר׳נצעאימעקל׳על חני חיליועה‬
‫טרפה יגולגילעשהיכתה מלוע למת על גלגילעה ולא כפחתה ילא כיקב הקלים אם לובה בחבסה דהינו‬
‫כתרןכגה טרפה‪ :‬ובשר הקופה אעריבהכדס ברובו כמי איכא למד לת‪:‬א מייתי ליה בזה הכלל ולא הוזכל‬
‫בפייבמ ‪£‬כה לפי שאינם מפלשי'הכרס החנוכה ששכוי במשכה שהיא כשר הקועה אתליב הכרס כדפלישפא‬
‫לעיי‪<1‬כן מייע• ת‪:‬א בזה הכלל כהתה שכאתבורגליה ה^חלוניימן הארכובה ולמעלה טרפי וקסרון בשדלה‬
‫שאם קצ(לה חיליא אקתטליפה עלולה שנפל עורה והופשטה כלה או מקמת שחין א! מחמע מלאכי טליפה‬
‫וחרותה שכמקהדיאס שלה וכעשית כיוליועשל דקל מחעתפחל שהכעיתה אלם לליקא כילי שמיס תגן‬
‫‪.‬לקמן שהיא כשלה משים דהדדא בליא אכל לא בידי אלם וכל הכי טלפיו׳ לכיכהו תנא בזה הכלל‪ :‬כל שאין‬
‫גמרתיה שלקתה מכה שאין כהמה לקויה דוגמתי יכולה לחיוע‪ :‬ב כיקבה הגלגלת בלא חסרון כלמפר'‬‫‪onp‬‬
‫ב‬
‫כ ז‬
‫‪ W‬ב י ט ך‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה ‪ 0‬ס ס‬
‫ש‬
‫י‬
‫״‬
‫‪0m‬‬
‫ו ב י ת ן ז כ ן ג ו ת‬
‫ל ‪ 1‬״ י‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫ש ב י ק ב ן‬
‫ח ת ן ן ת ן ן‬
‫‪0‬‬
‫כ‬
‫׳‬
‫ן‬
‫ן‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ז ח‬
‫ת ן ך‬
‫ז‬
‫ן ן א ס‬
‫‪ 3‬ן ס ? ן י ן‬
‫;‬
‫שיהיה כזיתכמקזס מלה וכ‪/‬יתבמק״ס שהיא מעיל‪ :‬זה לתיךזה שסמיכי הןודזפכן של שטהסאלןקי׳זה לזה‬
‫ןבאמנ־גיתן הן ש!פכ זה לזה חס יזזל; וניקב? במקום אליקתלפכ׳תיהם יאין הכקב כלאה לקיץ אלא זה לתיך‬
‫כיטכ הטיזיל לא שכי אלא כיטל אבל כיקכ במקים עביי ולא כשתייל‬
‫וה בשיה דהיז להללי כמי שפכי‪:‬‬
‫;‬
‫׳ י‬
‫״ י‬
‫ו ־׳׳״׳‬
‫־‬
‫ו‬
‫‪,‬י‬
‫‪t .‬‬
‫׳ ;‬
‫‪. .‬‬
‫‪6u.v‬׳‪-‬׳ ״ ״ ׳ ׳ ״ י‬
‫כגק שהיעיתאדס אי שאל כל הכליי כגין שאגתאליה»ק ל שחל טליפיהיכ׳ ילעילאם בילי שמיייכשלה אם‬
‫כילי אלם וטליפיבק״ן מביא כלי חלסלבנייזממלאןמים קלייומנית תליאיבתוכמעתלעתא הדליבליא כילי‬
‫שמייהיא וכשליזאי לא הללא בליא בידי אדם היא י׳טליפ׳יכ־־זןרף מביא כלי קלס שקול שאיני מ ז ע כמי הלין‬
‫ואין המיס מכטככי בו וימ שמביא כלי כחשתדומלאןמים פושלים^מכיח הריאה כתיבן מעתלעתאי הללא‬
‫הגל‪/‬דה שהופשט ע לה מעליה י‪,‬ס כשאל בה עיל כלקכ כ*לע על פכי‬
‫־ בריא כשרה ואם לאו טריפה‪:‬‬
‫השליה כלה שכמגאו חליית ה‪£‬לרה כלן מביכים הלי זו כשלה ואם נפשט ממכוריי־־ב סלע על פני‬
‫ג הכתה‬
‫ל‪.‬גלהשלדהאן> עלפי שכל שאי עורה קייסטר‪:‬פה וכן הא פסק ההלכה‪:‬‬
‫־‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1111 $‬‬
‫‪u‬‬
‫‪ pVin‬פרק נ‬
‫הבעה מולדה בראשה שבשכתה בשיניה דאל! ביד יש לריסה לחולדה בעופות וכל כנגד היי*‬
‫‪J‬‬
‫‪ .‬ס<א עושה מכניס‬
‫מקים שעושה אותה טריפה שיש למיש שמא נקבקל׳ס ל‬
‫*טדפא כיה‪:‬‬
‫יל! לתוך פי העיף ולותק אנבעו למעלה אם המוח עבנבק ו*ונא בידוע שנקב הקרום וטריפה י‬
‫הקרקבן והוא שיהיה מ ק ב בבשר הקרקבן ובכיס שבעיכ; שהמאכל עיבר ט דהינו שיהיו נקובייהכיס והבש‬
‫»ה כנגד;ה אבל קרקנן שניקב‬
‫ואילו טריפות כעוף נקיבת הוושט ופסיקת חנרגיי‬
‫ב‬
‫וכיס שלו קיים או אפילו ניקבו‬
‫ש‬
‫חכתה חולדה על ראשת מקוש ‪#‬‬
‫שניהם זה שלא כנגד וה כשרה׳•‬
‫וכתמרו כני מעיה כוונו מקמת‬
‫האיל ונהפכה מראיתן לשון מ?גי‬
‫שמרמרו‪ :‬ירוקים פסולים הכי‬
‫קאמאכרי שדרכן להיותאדומי׳‬
‫כגקהצכ ׳הכבדוהקרקבן‬
‫בא‪,,‬‬
‫׳ז‬
‫״ק*״‬
‫ק‬
‫‪o t p n f i‬‬
‫א‪,‬‬
‫כ מ ;‬
‫מ ‪,‬׳ ק‪,‬׳‬
‫ד‬
‫ה ד‬
‫ר ע ס‬
‫ש ד ל כ‬
‫^ ‪,‬‬
‫ם‬
‫ש מ י ן‬
‫מ‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ש‬
‫י‬
‫^ ‪,‬‬
‫וחמעושגתוחמעוגגתושאכלחחרדפיגיושאכלחצואההרגגולי‬
‫^‬
‫או ששתת מים הרעיש בשרת אכלה מם המוח אי שהכישה גח»‬
‫ל‬
‫ם ; י ן ;‬
‫ןל ‪, ,$,‬ק‪,‬׳^‬
‫ק‬
‫ע ו ש ח‬
‫א‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ף‬
‫פ‬
‫ה ג י‬
‫‪,‬‬
‫ק חקורקנן‬
‫ג״קבו חדקין נפלה לאור ונחפרו כני מעיה אם ירוקים פסולי?‬
‫אדומים כשייפם דדםר־ז וטרפו‪ .-‬ככותל או שרקמגתו‪ !-‬בחמי*‬
‫ןאלוכשרומ‬
‫ומפרכסת ושהתח מעת לעת ושחטה כשדח*‬
‫בעוףגיקכחהגרגרחאושנסדקהח־תהחולדחעלראשחבקינז‬
‫שאיגועושחאותחטדפהגיקכחזפקיביאוםראפילו ניטל י«אי‬
‫בבי מעיח ולא גיקכוגשתכדו גפי״ גשתכיו רגליה גםרטו בגפיי*‬
‫״״‪-,‬‬
‫‪,‬‬
‫_‪1‬‬
‫אדחתחים‬
‫ה‬
‫דכי יחודח אומר אס גטלח הגיעה פסולה‪,‬‬
‫ותרכגוצי יתולי וכני יונה וכיובא‬
‫״ ן ^ ^‬
‫א ס כ‬
‫מ ׳ ק ן כ‬
‫ח‬
‫ב ד‬
‫מותרת משום טד‪3‬ח יאמי־ח משים מכבת‪-‬נפשית ״‬
‫ל‬
‫ו‬
‫בשמגומבל״תןוכקפג; ^ י‬
‫פסולים וכן עופית המים שהלכ‬
‫והכבד יהקלקבן שלהם ירוקים‬
‫אס נפלי לאור והאדימו פסולים שכל שנשתנו מראיתן מחמת האור פסילים ׳שיעיר שימי המלאה כמשהו‬
‫דרסה אדם ברגליו‪ :‬אי שטרפה בכיתל שהכה בה בכותל‪ :‬או שינבתה בהמה‬
‫כמי שהנקב במשהו‪:‬‬
‫אסשהתהמעתלעתושדטהכשי^ז‬
‫דאיכא למיקש להני תלתא משיםרפוק אבלים ועדין מפרכסת‪:‬‬
‫מעיא בדיקה כדכתביבן לעול גבי בהמה שכל טריפות שמנו חכמיס בבהמה כנגדן כע׳ף יער עליהן העין*‬
‫ניקבה הגלגלת או שנםלקה נקיבות הגלגלת וסדיקתה בעיף‬
‫ד‬
‫אלו השנויין במשנה‪:‬‬
‫כנקימת הגלגלתיסדיקתה בבהמה וכבד פירשנו לעיל ואס ניקבה נקב שיש בה חסר׳ן אס התםלין‬
‫הזפק הוא סמיך לושט וכל‬
‫הוי כשיעול לוב חלל הקנה שלאיתן העיף טליפה ואס לאו כשלה‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ם‬
‫םימגיכחמחיייי* גאמיימןחתירהיסימג‪ .‬העוף לאגאפדו אנל‬
‫אמדי‬
‫‪:‬‬
‫‪ L‬הפך בהן טליפה שביק‬
‫שנהפך אחד מהם איני יכיל לחיית‪ :‬נשתבלי גפיה עבמיתהכנפים ודיקא בשתבלו אבל שמזטתגף בעיף‬
‫טליפהחיישיכן שמא ניקבה הריאה לפי שהליאה נחבאת בין הנלעיתוקלים הבשל לך ולק כין נלע לנלע‬
‫וכששימט גפה מתכתקתהליאה עם הגף‪ :‬בשתבלו לגליה מן האלכיבה ילמטה או אפיל; למעלה‪,‬לא יבא‬
‫הענם לחי[ אבל ינק לחיק תבן בבהמה המקשה דהיי טריפה ישם נפיש‪ :‬נמלטי ככפיה היכי מנה גלולה‬
‫שעל כל נופה‪ :‬בונה היא הדקה שעל הבשר שאין בה קנים דחשיב לה כגלולה ואין הלכי כד׳יודה‪< :‬ז‬
‫אק״תהדס שאחזה דם וחלתה לוהמעישכתשככנס עשן כגיפה‪:‬יהמכיננתק<לי מחמת בינה ורמבםפייאממ*‬
‫הדס שגבל עליה הדם והמעישכת שגברה עליההליקה השחורה יהמניננת שגבלה עליה הליחה הנכגה‬
‫ולא "הזכיר הליחה הלכיעיתשהיא האל־מח צפי שאינה מנייה כל כך בבהמות‪:‬הרליכני סםהמועדבהמה‬
‫וכן ניאתהתרנגיליס הבהמית האיכליתממנה מת׳ת‪ :‬המיס הרעים מיס מגילי‪ :‬סס המית דבר שהוא ספ‬
‫המית לאלם יאיבו סם המית לבהמה‪ :‬ו הדורס הא‪/‬קז מפלטו ומגביה מן הקרקע מה שהוא אוכל יש‬
‫שפירשו שאין ממתין לבעל קי עד שיעגיאלא אוכלו עקיים‪ :‬אכבעיתלה ז; אנבע הגבוהה שאתולי האבגע**•*‬
‫וקלקכמ‬
‫לו‬
‫חולין פיק ד‬
‫׳*קיקכנינקלףהכיםישביטך הקרקבן כקלף מבשר הקלקבן;לא שיהיה כלעזףטהול בדיך לכל הסימכי©‬
‫^‪-‬א סימן אחד בלבל די;בלבד שנדע בושאיכו דורס ואובל והגאזכים כתבו שמסורת בידם שאץ‬
‫‪.‬מכשירים עיף הבא בסימן אמד ואף על פי שידוע לכו כו שאיכו לליס ואוכל אלא אם כן היה‪-‬אותי סימן‬
‫‪.‬־ שקיקבכז כקלף בידאבל אס אינו כקלף י אף על ‪ ,‬שיש לן זפק אואבבעיתלה מעולם לא העירוה!‪:‬‬
‫החולק איג רגליי כשמעמודו ע ל‬
‫הח!כ‪ 1‬ממן שעי אנכעיעיו מכאן‬
‫אסרו ח‪:‬מים כל עוף הדורס טמא כל שיש ל ו אעבע יחרח חשק‬
‫וקורקבני נקלף טהול רבי אליעזר בר צדוק אומר כלעוףחחולק ושתיסמכאן‪ :‬גומאכידיעשהוא‬
‫ז ובחגבים והו סימן‬
‫דורם‪:‬‬
‫ובחגבים כל שישלו ארבע רגלים‬
‫ז‬
‫את דגליו טמא*‬
‫וארבע כנפיבשוקי־ציליבש וכנפיו נזופיןאת רובו רבי יזסיאומר שהלתם‪:‬כלשישלו אלבעלגל״‬
‫וארבע ככפיה ויש לו קלסילים‬
‫^‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ח ג כ‬
‫מ ה ו‬
‫ו ב ד ג י ם כ‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י‬
‫ד‬
‫ס ג ן ‪ 1‬י ה‬
‫פ‬
‫י‬
‫מ‬
‫?‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ד ב י ז ה ן ך ח א ו ג ן ר‬
‫ת‬
‫«‬
‫•ביק^יןיסגשידא״רוא^חןךקשיז ״ ק ב י ע י ז י י ^‬
‫ב‬
‫י‬
‫•‬
‫‪^ n ^ v n ^ n x ^ Z l o ^ n‬‬
‫^ת^״דבא^ח״ועיאאתדאש״ף‬
‫י‬
‫™‬
‫ל ״ שתחוידו ״די ‪ m‬בילוד חותך מעיבד ש ב מ ע י ה‬
‫‪W‬‬
‫״‬
‫״י‬
‫חמבכרתהמק^ח‬
‫ב‬
‫שגופה אסור ו ש א י כ ו ת מותר*‬
‫?‬
‫™‬
‫^ ל ר מחתך אבר אבר ו מ ^ י י‬
‫‪ ,‬ובפטרה מן הבכורה* ג בהמה שמת עיברה בתיך מעיה וחושי**‬
‫ךןרועח אתידו ו ג ג ע ג י ב ץ בבתמת »ם»ינ ‪0‬ך‪3‬פח©ת‬
‫״ * ד ד י ו ^ ג ל י ל י א ו פ י י ב ט מ א ח ט מ א וכשתורחטחוד* חאשח‬
‫ע‬
‫״‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ס‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫כ‬
‫מ‬
‫א‬
‫כ‬
‫י צ א‬
‫י‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ד י ב י‬
‫ח‬
‫‪n=7wV‬‬
‫‪ m‬י‬
‫ט‬
‫ח‬
‫כ ר‬
‫י‬
‫ד‬
‫ח‬
‫לכעד בהם כשהוא יזנה ל ק י ן‬
‫מעח׳קבהם־יביייסיאומושמ‪,‬‬
‫הלילוויכ‪ ,‬כ ש ל ‪ 7‬ל א ב ; י ס כ ס ‪^ :‬‬
‫ ששמו חגב וכןהלכה‪ :‬כלשישל'‬‫‪ .‬סנפירוקשקשת אפיל‪ ,‬אין לו‬
‫עכשיו ועמיד לגדל לאחר זמן‬
‫ אי יש לו עכשיו ועח\ד להשירן‬‫כשתנאמןהמיםמוער^סכפייין‬
‫הפודל! בהן ששט כהן על פנ»‬
‫המים‪:‬‬
‫המקשה מותר באכילה העיבר כלו ואפילו מקום למך של אבר דאם הוניא ידו ולא‬
‫‪HjDPto‬‬
‫החזירה נריך להניק ממה שבפני לנד הקנוןולקעכי שמקום החתך הבללתהחנון‬
‫•יי‬
‫‪,‬הפכיעיאסור מפני שהוא עומד על שפת הרקס אבל הקזירה אין בדיך לקתיך לנד פגים אלא מבמגם‬
‫וחותך ומקום קעך מועל דמאי טעמא נאסר האבר כשיבא לקק משום ובשל בשלה טריפה בשד שינא ק! ‪f‬‬
‫למקינתי שקוא לו שדה טריפה מה טריפ כיין שנטרפה שיב אין לה היתד אף בשד ביק שיבאקק למחינעו‬
‫*[ובאין לו היתר ומקום חתך לא יבא מק למתינעוהילכך מותרכשהקזירה קודם שחיטה לקליקכיה‬
‫בהמה בבהמה תאכלו‪ :‬הרי הוא כילוד ותו לא קהניא ליה שחיטת אמו ונליך שקיטה לענמו אם נמגא ק•‬
‫ואס במבא מת הדי הוא ככבלה‪ :‬ק»תך מומבר שבמעיה והבימ החתיכה בתיבה מ!ער כשקיטת הבהמה ולא‬
‫‪.‬כאסר משו׳ אבר מן החי מן הטחול ומן הכלייתשל בהמה עכמה אסור באכילה'אף על פ• שהניקובבסמה‬
‫‪ .‬לא הותר בשקיטעה ולהכי יקט טחול וכליות משוס דמדי דלא מטרפא בהו היא י ב קמבכדתהמקשה‬
‫לילד בפטר רקם שלח מיתר לתתוך אבר אבר כשהוא יובא ראשון דאשץ!משייך לכלבי' דכל כמה דלא נפק‬
‫דוביה לא קדיש‪ :‬ינא רובו כאחד וחתכי הרי וה יקבר דביניאתהרוב חלה קדושה עליו דקריבן ביה אשל‬
‫מלד‪ :‬ונפטרת מן הכםדה שהבא אחריו אינו בכור כין שינא דאשקאבד אבי!בין שיכא רוב כאחד להא שני‬
‫בבהמה טהורה טהור מקי ומה אם הועולה לו מחינתאמו להתירו באכילת‬
‫ג‬
‫לאו פטר רחם הוא‪:‬‬
‫כשקיטתהאףעלפי שהוא מת לא תיעיל לו כשהיא חיה לטהרו מלטמא ובהמה טמאה מכלן לאמי קר*‬
‫וכי ימותמן הבהמה ‪ 11‬כהמה טמאה אשד היא לכס לאכלה זו בהמה טהורה אתקש בהמה טמאה לבהמה‬
‫דבי יוסי הגלילי אומר בטמאה‬
‫• טהורה מה בהמה טהורה עיברה טהיר אף בהמה טמאה עיברה טהור‪:‬‬
‫ שמא ומפיק ליה מקרא לכתיב או נפש כי תגעככל טמא או בגבלת קיה טמאה אי בנבלע בהמה טמאה‬‫ובי נבלת בהמה טמאה מטמאה ונבלתבהמק טהורה אינה מטמאה לא אי;ה זק זה עובי שבטמאה טמא‬
‫ובטהורה‬
‫חולין פרק ד‬
‫מטהידה טהור מיןל ובטמאה טמאה דליכא קל ולוומר ולא דדפיכן הקישא ואיןהלבה כיסי״י*• * י *‬
‫^ ‪,‬עעמא »ס»י‬
‫ממאה ?ממאה זז מלרבכן גזלה שמא יוניא ס ע א א ‪ p ,‬ל‬
‫סמלה שעדין הוא במעיה ואתי לטהורה אבל בלועה שהישיע יל׳ למעי בהמה דקתכי מתכי^י‪ .‬עהזי‬
‫ל אשס עק&מ‬
‫^‬
‫» לי ‪ j :‬א‬
‫ל‪»,‬‬
‫למג‪/‬י הכי מעבי פלסס של‬
‫; כ ר‬
‫כ‬
‫בעגעה‬
‫ק‬
‫מ‬
‫סג‬
‫)‬
‫ט‬
‫‪f P‬‬
‫ש‬
‫ק > ר‬
‫ס‬
‫ע ל מ ד ן ל ן ה ל י י ן ; אכ‬
‫‪P‬‬
‫ס‬
‫ש ה‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ס‬
‫; ד‬
‫ש י ג א ה נ‬
‫‪7 7 1‬‬
‫כשמוציא ראשו קז׳ן‬
‫שמת ולדת בתוך מעיה ופשטת חיח אתידח ונגעת בוחחית *****‬
‫לפרוזדור זלא אתי לטהייח‪:‬‬
‫״ *‬
‫י‬
‫<" הבשל־ טהור בשר העובר מיסאת שבעה יהאשהטהירחעד שיצא הילד*‬
‫חסקשתלילדותוציאעובראתירווחתכחואחרבךשחטאמאמי‬
‫;שסוד שאין בהמה מקבלעטמאה‬
‫מסיים‪ :‬הבשר מגענבלה כשד •הכשר טהור שחט אדת אמו ואתר כד חתכה חבשר בגע ג ג * *‬
‫דברי רבי מאיר וחכמים אומדים מגע טדשח שחוטר‪ ,-‬מה ב«י*י‬
‫השבר מגעאבד טןהמי שהיא‬
‫בטר»וחששחשתחמטתדי<אףשחיטתכחסונ‪«1‬זהר^‪"».‬י‬
‫יי ‪ » »f‬י ״ «‬
‫"״*‬
‫אמרלחסיביסאיילאאם‪-‬טיחד^שחיטתטרםתאותס י ג י‬
‫<‬
‫**‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫כ כ ט צ ה‬
‫ש ת י ט‬
‫‪X‬‬
‫‪Z‬‬
‫ש‬
‫™‬
‫^‬
‫?‬
‫< ^‬
‫^‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫<‪, k‬‬
‫^‬
‫^ ^י‬
‫ו‪9‬ע‪1‬כד‪ :‬לא אס טהלה שסיעע‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫‪'wpws-yvh‬‬
‫; דבר שנוע‪ :‬ומכין‬
‫‪£‬‬
‫•מטתלתהלשמאא‪.‬‬
‫ש‬
‫ומן הדין אינה מטהיעה‬‫ממאה אשורה‪.‬באכילה וטריפה‬
‫‪ :‬אסורה באטלס ומה טעאס אין‬
‫;למיטתה עטהלתק עלטמ׳ דהכי‬
‫;תביא בתורת כהני לכל‪-‬הבהמח‬
‫מ‬
‫ע‬
‫א‬
‫מ‬
‫י ן י ״ ל‬
‫ס‬
‫‪c7 w‬׳‪7J‬‬
‫‪:‬‬
‫^ ן‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫?‬
‫ג‬
‫‪w‬‬
‫מ‬
‫‪p‬‬
‫י ע ן י ן ל‬
‫ת‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫)‬
‫‪f‬‬
‫ה‬
‫}‬
‫‪p‬‬
‫ל‬
‫‪v‬‬
‫ה‬
‫ש ? ן ל י‬
‫כהמעהר‬
‫ש ב ה מ‬
‫ה‬
‫^ ג ו פ ״ ‪ 0‬ג‬
‫ק‬
‫ל ט ^ ^‬
‫מטחרתוז כחמה טמא אסורה באכילה אףטיפח אסורה באבל*‬
‫ה בחמה טמאה אץ שחיסתח מטחרחח אף טרפה לא חטחדנח‬
‫שחשה לא אם אמדת בבהמה טסאתשלא היתח לה מעת הבר*"‬‫ן מאמר^רפזגשחיתח ‪1‬לח מעתהכושד מזל לך מה שחבאתהיי‬
‫»‪unaBtvenMg1y*fbenpan.j‬אמדמ מחממשמאה שגן‬
‫‪*01‬‬‫״אקבמיגחשחיטח תאמר בטיפה שיש ‪0‬פיגי‪ 1‬שחשה כךש‪00‬ון‬
‫ח‬
‫חיאץשחיטתוםטהרהולסישאיןכפינושחיטח‪/,‬‬
‫‪,‬חשוחט את הבהמה ומצא בה בן שמנה ח י א ו מ ת א ו ב ן ח ש ע מ‬
‫מת קירעו ומוציא את רמו םעא בן השעה חי טעון עחיטר־ז וחייג‬
‫בי‪1‬ותו חורת בנו רכי־י רבי מאיר וחכמיבש אובדים שןךטד*אמי‬
‫פטך״רתו רבי שמעין שזורי אומר אפילו בן הי שגיס וחורש‪trafa‬‬
‫‬‫‪r‬‬
‫ןאשרהיאמפרסתפיסהיגו׳כלהכינגגבהסיטמא להביא בהמה טמאה שלא תטהרנה שרדטתיז‪ :‬ת**י‬
‫• כטריפה שהיתה לה שעתסכושר דכיון רחל עלה עורתשקיטה יע לא פקעה מינה יהייא בכלל שאי»אז‬
‫ובקר‪ :‬טוצ צך מה שהכאת טיל מכא ן לאיה ״ שהכאת הלי שנוללה טליפה מן הכטן מכין תטהרנה‪ * :‬ש‬
‫׳במיכה שקיטה הילכך לא כפקא מכלל כאן יבקל אבל בן שמכה חי שכילל מבהמה חיהקיןלכונמהלבנבי‬
‫הפיצו בשקט צפי שאינו בכלל בקל ונא{ והלכה כחכמים בן במגה קי אם כילד ושחט‪ .‬אין שחיטתן ממהלמ‬
‫עילי נטלת שאין שחיטה עיעלתען שמנה אלא כשהוא במעי אמיכיתל כשחיטת אמו‪ :‬ה ומוטא את‬
‫דמו דחלבי בלבל הוא לשלי כלתבי' בעכ כשהוא אומי חלכ ושתי כלייתבאשס שאין כליך לומל למקל»חי*י‬
‫‪:‬ה!ה ילפי לה ומה שלמיישאין כל מיכן טעין י‪1‬יה הלי הן טעיני חלב ׳שתי כליו אשם שכל מיכז ע ש ן ?{יה אימ‬
‫דין שיטע‪:‬ז חלב ושתי כליותומה תל אלא לומל לך מה חלכ ישתי כליות האמיל כאשם מ»נא מכלל שליל‬
‫שאינךיכיללומל קלב שליל הכמבא כאשם יקליב שהייאיןאשם בא נקבה אף כל אפיכקלכנ; הנאיםנקבמ‬
‫קצב האמיר בהן מונא מכלל שליל וטון דאין חלב שליל קרב בכל היךבכות שרי באכילה אבל למו לא»גע‬
‫מלם האבלים לקימא לן במסכת כלתועדם האבלים עיבר בלא תעשה‪ :‬טע׳ן שחיטה לחלפים גלמי לשוייה‬
‫וחייב באותו ואתבכו שלא ישחטכו כמם ששחט‬
‫; בהמת באנפי כפשה ולא אתלט מכל בבהמה תאכלי •י‬
‫לבי שמעון ש״לי כ! לדגלי‬
‫זאתאמיוקכמ<ם אומלים שקיטתאחו מטהלתו לחלשים ולילה גרמי‪:‬‬
‫קכמים כיין שהלך על גבקרקעטעיןשקיטהמדרככן לאתילאחלופי לאכיל כקמה בלאשקיטקומ•‬
‫שמעין שזורי מתיל אפילו לאקר שהפליסעלגכ קדקת יקלכה כחכמים‪ :‬קלעה לנהמה כלאשקעמ*‬
‫;‬
‫;‬
‫;‬
‫(‬
‫? בהמה‬
‫לח‬
‫יחולק פיכן ד‬
‫‪.‬‬
‫וי״* י בלמה שלח<כורגליההאקדוכים מן הארכובה)למטה שלש עצמו' פילן* התחלק הואעגם הנחתן‬
‫*** הפיסית כשמפשיטים הכהמה ואותה לכזבה כקראת רכיכה הנמכרת ע‪ 0‬הראש יבלשון לעז קורים‬
‫‪»6‬תי פיקייכיקל; ובערכי לוקבא )למעלה הימנה עגם האמנתי וצומת הגידים כעקתיתו סמ<ך לפר^‬
‫^לכובההכמכלתעםחלאש והעליון היא קילית התחובה באליה)הפל ק שבין סיף הקזלית ללאש הערה‬
‫קאמנעיככל ינלאה כגמל כשה‬
‫עתיטת אמו מטתרתו נךעח ומצא בה כן פז' חי שעון שחשה לשי לונץ יותר מכשאל בע;י חיים י ן‬
‫בהמת שנחתמו ייגלית מן חאדכובח הארכובה ילמטה לקתני בי ת‪-‬י‬
‫ו‬
‫ן‪6‬זל* נשחטה אםו *‬
‫ולמטה כשרה מן האי‪-‬בובח ולמעלר־ז&סילה וכן שניטל צובר־! שהייכשדה הינו מתיזלתהאלכ׳ב‬
‫הכמכלת עם הליזש‪,‬יצמטה זמן‬
‫ןוגידין נשבר חעצש אם רוב הבער קיים שחיטתו מטתרחו ו א‬
‫השוחט את הבהמה ומצא בת הארכובה ולמעלה דהיכז מכוף‬
‫לאו אין שחיטתו כטהרתו* ‪t‬‬
‫הע‪:‬ם האמצעי שהוא מקו׳ נימת‬
‫‪1 ,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫הגילים בכל מק׳ם שנחתך הרגצ‬
‫^‬
‫׳‬
‫^‬
‫•‬
‫ם‬
‫‪m‬‬
‫‪H‬‬
‫נ‬
‫פ‬
‫מ ח‬
‫ת א כ ד‬
‫‪ 3‬ה‬
‫ן‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ג ח‬
‫ע ן ‪ 1‬י ח‬
‫ן א י ג ח‬
‫‪0‬‬
‫ט‬
‫ס‬
‫י‬
‫א‬
‫>‬
‫ט‬
‫ם‬
‫ח ‪K o n a‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫א‬
‫ן‬
‫א י ב ל ‪ 1‬י ן‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫א‬
‫ן‬
‫ט‬
‫י‬
‫ס‬
‫א‬
‫ת‬
‫!בלו׳שליאשיעת'מקצת'אםוד׳באכילתמימן ילדבאש׳יםי‪0‬ן לד‬
‫י‬
‫משם ולמעלה טדפהיכן שכטצ‬
‫צומת הגילים אפיצו צא כחתך‬
‫בבהמה‬
‫הל גל שלא נשבר העצם אל‪0‬‬
‫שכטל גומת הגילים טרפה‪ :‬כ ן‬
‫פירשו קנת אמוראים משכה זו‬
‫י‬
‫י‬
‫עגמראזשטה זז תפשו רכותי עקר והורו שבכל׳מקיש שתתקתך הרגל למעלה מרכובה התלתינה שקולי©‬
‫^לעזיבוקל! בין כמקום כומיעהגידיש בין למעלה מנומתהגילים טרפה אבל רמבס ורב אלפס רבו עפס‪#‬‬
‫!נקר הפילוש האחדשמפלש מן האלכיבה ולמטה כשלה מן הארכובה ולמעלה פסילה דככי קאמר למטה‬
‫שלכוכה העליונה שהיא הקי^יגיזייגחובה באליה ילא למעה מיל הסמיך לו אלא למטת ממג ם האמצעי‬
‫•^ל‪ ,‬דהימ כעגםהתתתין ילאי כשלה למעלה מןחארכוכה דהימכקיליעודאי טריפה כל מקום שימתך‬
‫*כן שכטל נומתהגילין כלזעל ובעילם האמכעי יש מקים שהיא טליפה כגק בצומת הגידין ויש עקום שהיא‬
‫עשרה כגק למעלה מן הנימתיאל תתעה הואך אי פסיק לה למענה מן הצומת כעגס האעכעיכשלה‬
‫וכשמשפיל לקיתכה בנימתטלפה שאיןאומליס בטרפית זו לימה לזו שהרי חיתכה מכאן ומתה קיתכןז‬
‫»!כאן ומיתה ולח כאסלה בהמה זו מפכי שהיא חתיכת לגל עמקים זה אלא מפכי שכחתגו הגילין שחתיכתן‬
‫**»א מכלל הטרפיותומקיס כומתהגילין הוא מתחיל מן המקים שהן כלאים קשין ולבכי' על המקים שיתחילו‬
‫להתרכך ולהתאדם ‪ :‬ונומתהגיליםהםשלשהקוט ם לבכים בבהמה צמותים ומחוברים יחד אקדעכס‬
‫•שבים דקים ואם כעל האמל העבה לבלו אי ן;ה כטל צומת הגילים שהרי כשאלו שכיס ואם כטלושגיס‬
‫*דקים מותלתשהיי האחד העבה גדול משכיהם והרי לא נטל פל הצומע אלא מעוטה ואס כחתך לוב! של‬
‫<ל אחל מהן טליפה ואין צריך לומד אם נקתבו כלן או כטל! כלן ובעוף הם ששה עשר חוטים לבביס אפילו‬
‫כשכל העגם למטה מן האלכיבה במקום שאין עישה אותה‬
‫לאנחעך אלא ריבו של אקל מהן טרפה‪:‬‬
‫»ליפה אם לוב הנשל קיים דהינו שעיר ובשל קופים רוב עביוולוב הקפ! של שבד דזמכין דמשכמעליה‬
‫לוה בלא זה כגין שמלחיב מנל אקד ועינל ‪-‬מבד אחר שאין העגם עגול הילכך בעינן לתלויה!‪ :‬שקיטעו‬
‫*טהרת! לאבר המלוללל ומועד אפילו באכילה יאם לאו שאין עור ובשר מיפים את רובו איןשקיטעו‬
‫*נטהלת* ואף על גב דבהמה מותרת הוי אבד אסור משום ובשר בשדה טריפה כדאמרינן להביא‬
‫אבר ובשל המלולללים ואם כשבר העצם מן הארכובה למעלה במקים שעישה אותה טריפה אם ר»כ‬
‫בשר קייס אבר ובהמת מיתר ואם לאו אבר ובהמה אסול ולין העיף כדין בהמה ללבל זה ‪:‬‬
‫נפש היפה שאין לעתו קצה בה מקמתמאיס‪:‬‬
‫שליא כמקכיס שהעיבל מונק בתיכו‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫<זאכלכה ולא אמרינן אבל מן הקי היא אלא גם היאכתרתבשחיטתקאם‪ :‬ואיבת מטמא׳דלא קשיבא אוכל •‬
‫*לא טומאתכבלותאם מתה הבהמה ו מטמא׳טימאתאוכלים אם כגעה בטומאה למקשבה משויא ליה אוכל‬
‫‪,‬אבל טומאתכבילותלא ללאו בשר הזק אלא בשאר אוכל בעלתא הוא; אסולק באכילה ואעג ללא נפק אלא‬
‫פ‪/‬לק&‬
‫חולין פיכן ה‬
‫»לתאועשיטא דכל מחזי הולל לא היה שם מכל מקום קיישיק שמא באויט עקצת יבא לאש ה < ל י ' י י י י ״‬
‫סימן ילל באשהוסימןילל בבהמה קמככלתזהי פטל ימם שלה‪ :‬ישליככה לכלבים שאק ק ? *‬
‫**ילוד י•‬
‫בהדאףעלגבדאיןשליאבלאוללהכארובאלאובעעקדשא היא דללמאבקבה ה״תא»נלמה ה!ה *‬
‫קדיש‪:‬וכעוקדשין כגין בהמת שלמים שהפילה שליא תקבל לכיק לאין שיליא ל א ל ל קלשה לכין זכל ונין‬
‫בקבה לכפיק מכהמת הקלש‬
‫בבהמה המבכרת שהפילה מליא ישליבנה ל כ ל ב י ו ובמיקי^ז‬
‫קדיש ‪ :‬בפלשת דלכים מקום‬
‫הקבר ואין קוברק אותה בפרשת דרכים ואת הולין אותרה באיל?‬
‫שהדרכים ממפרשי׳ לשביס)דרך‬
‫''מפגי דרכי האמורי‪.‬‬
‫המכחשיס לקבלה שם כדי שלא‬
‫אותו ו א ת ב ב ו ג ו ח נ ב ק ב א ר ץ ביןבחיגיף‬
‫ך‬
‫^‬
‫תפילעוד‪:‬דרכי קאמיל׳ טקוש‬
‫לארץבפגי *ביתישלא בפגי ה נ י ה ב ^‬
‫וכתיבלאתעשה כמעשיהם־‬
‫‪,7‬‬
‫‪,‬צ‬
‫ב‬
‫ך‬
‫;‬
‫מ‬
‫ץ שביהב*‬
‫ובמוקדשק ב*גד השוחט אותו ואת בגו וזולין‬
‫׳‬
‫'‬
‫אלתל‬
‫כערים וחש גי סופג אח חאיבעים קדשים בחוץ הראשי! ייי*‬
‫י* !‬
‫‪,‬‬
‫עם כרת ושגיהם שבולים ושגיהס סופגים את ״ א ד נ ע * ד״ליןבפגים‬
‫‪^ ^ /‬‬
‫^ ‪f ,‬‬
‫_ז‬
‫הבת איכו אשור דאיתי ואת בכ!‬
‫^ ‪ £ £‬שביהם פסולים והשגי סופג את הארבעים קרשים בפגים הראשי!‬
‫ב‬
‫כשדוג־שורוחשגיסיפגאתחאי־בעיםיפסול*‬
‫‪ 1‬״‬
‫^ ״‬
‫^ י י חולין וקדשי בחוץ הראשון כשרזפטור והשגי סופג את הארבע•‬
‫^‬
‫ן ^‬
‫^‬
‫ופסול קדשים וחולין בחוץ חדאשק חייב כדת ופסול וחשגי כשר‬
‫‪p‬׳^‬
‫<^}‪ .‬י ! ן ק ״‬
‫ושגיהם סופגים את י«אדבעינ=ז יוזלין וקדשים בפגיםשגיהמ ‪,‬‬
‫^‬
‫פסולים והשגיסופגאת הארבעיםקדשים וחולק בפגיםחראעק‬
‫'אצטיריךדקזבתהמףהיא‬
‫נ ע ר ובטור והעני סופג את הארבעים ופסול חולין בחוץ ובפנים‬
‫‪,‬ן א ץ‬
‫ה ‪,‬ף ‪,‬‬
‫^ הראשון כשר ופטור השני סופג את הארבעים ופסול קדשיבש‬
‫^ 'ן‬
‫‪1‬‬
‫לאלץ‪:‬‬
‫^ בחוץ ובפגים הראשון חייב כרת ושגיהם סופגים את הארבעי&‬
‫המקדש קיי ‪< ,‬יא‬
‫ילסדא הואיל)בעניינא דקדשים ושניהם פכולים חולין בפגים ובחוץ חראשק פכול ופטור והשבוי‬
‫סופג‬
‫׳צמיב בפני קכיתככקיגשלא בפני‬
‫;הביתלא ננהיג ק‪6‬ל‪ :‬בחולין ובמוקדש׳׳ בין ששניהם חולין א< שביהם עיקדשין בק שאקל מהן סזלין»השי‬
‫מוקדשין ומנלן דנוהג במ׳קדשי׳דכת! שור או כשב או עז כ׳ יולד ׳גו׳ילנה לקרבן אשה וכתי בתליה זשוד*‬
‫* ה איתויאתבכווכו‪ :‬בקוץ קוץ לעזרה‪:‬שכיהס כשרים משום דבלטלמתגי סיפ שטרם פסולים תכא ר י &‬
‫שניהם כשרים‪ :‬והשני סופגאתהארבעי׳משום לאו דאיתי ואתבט ולא שנא שי‪.‬ט אתהאס תחלה ולא שנא‬
‫‪0‬קט את הבן תקלה לא שנא שקטיכהי חד גברא ולא שכא תריגברי‪ :‬הראשין חייב כלתמשי׳שחיטי חוץאנ*‬
‫השני פטור מן הכרת דכיין דנשקטה אמו שוב איבו ראוי הבן לישקט היום בפני דפסיל משים ״חיסר ומן‬
‫שאינו דאוי לשוקטו ולהקריבו היום ואין קייב משו׳ שוקט בחק איאכ דאיי לפט דכתיואלפתק אהל מיעד לא‬
‫‪:‬קביאו הראןי לפתק אהל מועד תייבין עליו ניזקיאי לא לא‪ :‬ושניהן סופגי׳אתהארבעי׳קא׳משים ש<ל!ט בחח‬
‫־דכל קייכי בלית‪1‬תלוקי'והשני משים לאו דאייט ואת בצי‪:‬קולין בפניכ שכיהס פסיליןמשוס חולין שנשחי*‬
‫כעזלה‪ :‬והשני סופג משום אותי ואת כבו אבל משים אולין בעולה אזהרת עשה היא כי ירחק ממך המקים‬
‫וזבחת בליחוק מקום אתה זזבק ואי אתה זובק בקירוב מקום‪ :‬קלשיס בפנים השני סופג משום אותו ואת‬
‫קילין יקלסיס בקיץ לוקא כקט הראשין חולין והשכי קדשים‬
‫ב‬
‫כמ ופסיל משים קקוסר ומן‪:‬‬
‫וכןכלהשכוייןבמשנה לוקא נקט להו‪ :‬והשני סיפגמשיס אותו ואתבט‪ :‬קלשים בתקלה ואקכחןליןבחיזג‬
‫• השט כשד כאכילה ואידי דתכא פכול תכא כשר‪ :‬ישכיהס סופגים ראשיןמשי׳שיקט קוץ ישכי משוס אותו ואת‬
‫י בלי‪ :‬קילין וקדשים בפנים שכיהם פסילים ראשון משיס קילין שכשקעז בעזרה ושט משוס מקיסר זמךוהשבי‬
‫סופג משוס איתי ואתבכו‪ :‬קולין בחיץ ובפנים הראשון כקיץ יהשבי בפטם‪ :‬קדשים בחוץ ובפנים הראשי!‬
‫ושניהםפסוליםלאשקמשוםשנשקטבקקישנימשוםעקוסלזק ‪ :‬ושביה•‬
‫׳גכלתמשוסשוקטבקוין‪:‬‬
‫סזפגק‬
‫א ע‬
‫‪,‬‬
‫ב כ‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫א‬
‫ם‬
‫ה‬
‫א‬
‫ם‬
‫ב ח ו‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫ן‬
‫ש‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫״ י‬
‫י‬
‫א‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫׳‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ל‬
‫)‬
‫ב‬
‫ע‬
‫מ‬
‫‪ M‬״ ‪7 t f l‬‬
‫‪i‬‬
‫‪J‬‬
‫‪3‬‬
‫‪p‬‬
‫ב‬
‫ן‬
‫א‬
‫ה‬
‫נ‬
‫צ מ <‬
‫א‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ל ל א‬
‫‪m‬‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ה ג ע ‪3‬‬
‫‪ 3‬מ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ט‬
‫ב י ן‬
‫ר‬
‫ט מ‬
‫‪j‬‬
‫‪f‬‬
‫‪y‬‬
‫‪p‬‬
‫כ ל ; ז נ ה‬
‫ש נ י‬
‫ן ; פ נ י ) ‪ :‬כ‬
‫חולין ‪p p i p‬‬
‫‪r‬‬
‫^פגיסיל‪/‬שיך<שזם«חעמ*ץושנימש<םא<ת‪<1‬אתפ‪*1^8hh]Hi*fW>w5‬‬
‫לח‬
‫‪.‬׳‪*W *W{6‬‬
‫‪f‬‬
‫עלת‪-‬קכזא^ר^אממןו‬
‫‪.J‬‬
‫גטימשזס שוקט קק לא לקי‪.‬ימח‪/‬סל זמן הוא&יכומתקבלמטם‪.:‬‬
‫*לאי לאכילה היא‪ :‬ושוד הנסקל לאקל שנגמל לימ דקימא לן לאסור בהנאה אפילו שקטוי מנגלה‪.‬״‪3‬״^‬
‫ץסנילא ליה לבאסלת פתיים;אפיל; שסעהאסןלה ׳עמד^עסייןדמריגחטאיג^ג^ה עךופהאיבל* קשכק‬
‫;דשניהן קוןא»‪0 >.‬תי?ולגן שת<?נ^‬
‫» פ ג * ת הארבעים ו כ ש ד ק ד מ י ס כ ^ ג ו ^ מ נ מ ץ ‪ p r m n‬ב ש י לאויהונדיך‪,‬לה!סילןמן המשטז‬
‫חשומי ללא פעל פח! לכי שמלטן‪:‬‬
‫‪r.1‬‬
‫ןופטוד ומשבי סופג אתתאדבעיסופמל*‬
‫*בםצא טלפרת‪ .‬חשיחט לעכורח זרח ‪ t t m v m‬פרת זזטאדת ו ש ו י ‪;.‬תכעיס‪ .‬מסייקין קאי למחייטן‬
‫'זזנטקל ןעגלח ערופה דכי שמעחזפומדזחממקעפחייבין^^ז חכמים כשזקט‪ .‬לןנ^ודה ור‪f$ $‬‬
‫‪0‬כ* אלא &שק» <יא‪0‬ק לעי‪-‬ולמ‬
‫וגתגבלח כידו ותנוחו• ‪1‬דו‪0‬עקק&טו^ ממום אגעו‪ .‬ואת בנו * י‪.‬‬
‫•ענים^ילקתו שרת ובגת א י ן מ ^ ן ו ו ראשוץ ישחוט ראשון ואבם ‪; ,‬להוכא שניושקט^סבגל^נןל‬
‫אבלדאשק ל^ל|יזנ״^ניכ?נמל<‬
‫‪1‬קמ‪*1‬זשגי זכח^_ ‪ -‬שחט ‪ m t‬ו א ף ר כ ו שגי בבית םחמ‪,‬שםוביס‬
‫;!לה לכהך ‪.‬תקיעה‪ .‬קתרייתא‬
‫‪ vtxur‬שניבניח ואחרכך שחטת סופג את תאהבעזם שתטוז ואת‬
‫ למקייב מלת משים אות! וא<*‬‫•&תאיואת‪3‬תבתת סופג שמוגיגג שחטח ואת בת בתו! * א ח ר ב ן‬
‫ככו אתי כעי דין‪:‬קט‪ 0‬על*יה‬
‫שחט בתת סופג אח הארבעים םוסבום־אומר מ ש ע ש רבי מאיד‬
‫‪ .‬הטול‪.‬ממלקות לקם ליה כדקכא‬
‫^ןמג שמ»?ם ׳׳ י‪ :‬־ בארגעועודקימגש גת המוכר בממתלתכיק ו‬
‫‪,‬מיטה לתלתי לא »כדיכן‪:‬בי‪*,‬‬
‫«נד»ךלמוליעו אמה מכרתי׳לשמ&ט כי*ה מכרתי לשחוט ואלו' תן‬
‫‪;,‬פעמים שאפיל; שקט‪ .‬לאשון‬
‫ע ר ב יוםטוב חאחרוןשך־יחגוערכיוסטובחראשוןשד־יפסח‬
‫;לשלקפו• <שפ» לפגולה‬
‫מ ר ב עערמועבכ ראש חשנר־חגכדכדירבייוםג חגללנאןיעדב‬
‫כגק לאתרו כ!ה!ושן‪;0‬א<ת!וא?ג‬
‫ן^דיוח‬
‫•ום חכפורימ בגליל* אמני דבי יחורמ‪0‬אימת»בזמן שאין‬
‫כנ״לא אתל! כיה ממום מכולה‬
‫במוכר‪-‬אוו‬
‫‪ ! ,‬ג ל י ש ל ו דיות « ן עריך לחוריעווםוחזדבייחוחת‬
‫ולס לכיק דלא אעלו ביהת^ים‬
‫‪{1‬א‪. 0‬‬
‫עגולה ילק‪.‬לא מקטיל ולוקה‬
‫זמפמ*‪.‬אוי« ואת בגו ו ה ^ ס‬
‫גחצעים‪ :‬וכתנבלה בידו שלא מדעת‪ :‬והנוחר שתוקב השכין בגקידמ והותך‪ :‬והעעקרושעיקל קסימ‪$‬י‪0‬‬
‫*עקוס קבוקואינו שוקטן‪ :‬פטור ואפילו לרבנן ולא דמיא לשחיטה דלמול דהתה שהיטתתעלייתאי^‬
‫*דבל אקר גורם לק ליפסל אבל הבא ליכא שקיטה כלל‪ :‬אי זה שלקק לאשון ישקוט ראשק אם באו לביתן^ן‬
‫; א ה א ק ל לשקוע וקביל! מעכב עליו ואומר אט בדיך מתר ממך אנו אומרים להם הלוקק דאשיןישמע‬
‫שעל ענתכן לקק שאלו לא מכרה בעל הביתלשני ועכבה לענעו היה הלזקק שוקט שכך שנינו בתיספתא‬‫ואם קדם השט וכה שהקדים בעבעו‬
‫הלזקק מבעל הביעקוא קודם לבעל הבית שעל מכת כן לקח‪:‬‬
‫סופג שמונים דעל כל בן ששוקט עיבד בלאו«‬
‫וגדי שלא יבא לידי אמד דש לו דיוק שאוכל קיוםבשר‪:‬‬
‫שקטה ואת כתה ואמר כך אתכתבתה יש ‪5‬א|‬
‫‪:.‬פופגאת האלבעים דאין כאן שקיטתאסור אלא אקת‪:‬‬
‫שניאותו ואתכמ‪ :‬שקטה ואתכת כתה אין כאןעליןאסיל ו‪6‬קלכך שקט את בתק !*שבשקיטה^ו‬
‫שטאםולים אדע ואת בכו מ‪$‬ום אמה ובנלואותו משום בתה של ‪ 11‬שכבל נשתטה‪ :‬־סופג ארבעים‬
‫סיעכוס אומל סופג שמוטם לסבילא ליה לסומכומלמחייג‬
‫‪ * .‬ה ל לאו הוא ותדא התלאה וקד מעשה י•‬
‫*התלאה אתת וכלאו אקד שט מלקיות והוא הדין לרישא דקתט שקט שני כטה ואתר כך שחטהסופנ‬
‫ארבעים לסומכוססועג שעוטםוכך היא כתוספתא שקט קמשה כטה ואקד כך שקטה‪.‬סומכוס אומר‬
‫בארבעה סדקי ן כשנה לדך ישראל לעשות סימלו*‬
‫משוס דבי עאיר מייכ משוס חמשה לאוין‪:‬‬
‫כארבעה פרקין קללו וסתם קלוקק בקעה איבו לוקח אלא לשוחטה מיד לפיכך קעוכלבהעה לחסלו‬
‫ומכי תקלה אמה או בתה בו ביוה בדיך שיאמר לשני ד ע לך שהיוהמכלמן אמה לשקוט או גתה מכלתזי‬
‫האחרון של קג המ מלבים בשמחה קפט שרגל ב ס י‬
‫י לשקוט שמא כבל כ ש‬
‫‪30‬‬
‫ל ז ט ס‬
‫‪:‬‬
‫כ י ‪ ,‬ם‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫חולין‬
‫‪p i t‬‬
‫ו‬
‫ל ‪ ,‬עלמא־טיידי גםה<ז ״״ף‬
‫*!!»‪ frh»A5£5$#tfm)f‬ללא משיכעמ מ‪<1*'0‬ב לאשק& קב ע ש » ‪,‬‬
‫‪ fa jiunfiryfipy, ,‬זןא‪/‬כ«•‬
‫*אק להםילפאי צאיכ??‪/‬כשתי?‪1‬ה‪ :‬אף עלכיום הכפולים מליל ןלא‬
‫^ ‪ . £‬־ממן שא !‬
‫^‬
‫ובלכיוס הצע‪/‬לאשיא‪ *4‬בשל ע»ן^וד‪4‬ים כלעוכמכקלא^^‬
‫**ת קפסק‪£‬צי‪• 85‬ש׳־<כל‪1‬ןא‪ 0‬סי<«א^‪1‬ימולו למהשימי^אי‪-‬הכאיאנה אעמול ןהשנזה^סאק‬
‫לק!ל*ע‪£1‬אט אוקיא^מו^שקגמ‬
‫?‪0‬יא*ן מיליזשאק? בזמן שאין ׳חאמז׳למחךדאילמב^^ל^שע^ך^דוע ‪3‬יז־חן שמנמיט‬
‫לורימזשהואבמלו&והיר לקכזת מחמין ביום אחד״ ^ד־־‪ .:‬־ ‪.‬באהבעחשרקיםאלו‪TWvo‬‬
‫^ ^ ן ןאיןלו ללי?*‬
‫^ ל א י ן י ש ^ ‪£‬שק)ט סיום אכל יאמ מזמתבעל בדחיאמיז^ מ ו ד‬
‫״ נ ל ‪ ^ 1 p | » W‬נ ז ו ן י ג י ל כ ו פ ז ן א ו ת י ל ^ ל ^ ך א ס מ מ מת ללוקיגאגיז!‬
‫‪W‬‬
‫‪$‬יכ< קייב לקי דיש*שמאל«יך כשאזיעומז‪1‬שנמ‪8‬יגועןא‪8‬עד*»נז׳־‪0‬ת ממ למוכר* ־‪-‬‬
‫ה‬
‫ל כ ‪0‬‬
‫טה לה‬
‫וב<‬
‫ה‬
‫נ מ‬
‫‪,‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ r‬־ ‪m j‬‬
‫ד י נ‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ 5‬פ ל « ^ ^ ^ א ^א• אתי ‪1‬חלילהאת»יהטיכי׳מ‪0‬עון^ןזוסי>ג«מר ‪ 0‬מ ע ו נ ג י » י י‬
‫•׳•־‪-‬ף־^אוממותמז^חוופמולךאחדחלילח*‪-‬‬
‫^ ^ ^ ^ ^ ‪^ . ,‬‬
‫‪- |' g J‬־־־ ״‪-‬מי«ומ»‪1-‬מנ בארץ ובמחנה לאמן‬
‫‪^rfci‬‬
‫?‪^^f^pft5Vp‬‬
‫?**תאד**‪#‬אצ<ןע'לאמ‪/‬׳ארעא ^ ‪ • ^ ; ; ' ' ^ ^ 1‬־ " ״ חמג**ז‪«3‬מד‪ *^0‬בפני ימכימ ‪?3‬זזלון‬
‫=‬
‫‪f‬‬
‫‪:‬ז‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫^^יךאוחרבעמעוב^‬
‫‪»3£‬ת הכלה ה־לצך האם לסען‬
‫ד‪.‬שגחט וגמןצ*!‬
‫•שחט‪ 1‬אץ םכסיןז»רת ד ם ו ב‬
‫שה<גד<לה‬
‫משתיטים^ע ערשחץתשוחט לעבודה זית וחשוחטקולין‪,‬ב‪3‬נימ וקרשים כמין‬
‫ד‬
‫לכלה נ‬
‫חיח וענן* הנסקלים דבי מאיר מחי־ב וחכמים פוט רין השוה•‬
‫הטבק בעל כימו שאם <ן ל‬
‫‪ 2‬חרש‬
‫מליקת ליתןלוהליכל כשייאפיל! ונתבבלח בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות ח‬
‫כ‬
‫?‬
‫‪w‬‬
‫ולא תיןמממ*‬
‫?‪p3‬‬
‫לפי שדבל‪W«*k*w‬יפותקוביתומעתשקבלסעיכל הליני‬
‫למשיכה קיצה ולא מעותאלא נזירה שמא יאמדלו מיער ל*‪0‬ימיענ מעיז בעליה לאי י״קמתליי לפייי‬
‫*אקדיותהליקתמשנתןקיעותאי עתרתי לליקהבביתהמוצ שהל־רותשם לא טרק לאבולינהו אבל'לאמי‬
‫*משן מסתמא ממטי להילביתיהובאדנעקפלקיס אלי העמידו קכעים דבריהם על‪-‬דק תלדה שי*מ«‬
‫קיטתלפיכךאםמתמתלליקיזיעפסיד‪.‬הדינר שהריכדסיתומת‪ :‬איניעדבעינן משיכהיכל ז»ן שלא‬
‫»‪6‬ךקחרב״מבק‪ -f‬־ה׳‪<-‬מ«אקל־ אלערבאועויא^כממ׳לפישפלשתיןא^^ח^ןלקד*•‬
‫לפת־ ׳מי^לקיקאשה יסמיך *האותו זאעבכ״בקל*<|ילת הילךיאהרזהתדכעי׳בי;‪:‬קדנכויאכל לא«ס‬
‫מ«ניעל^ךאלעח^השלאסלי‪1‬קלייום‪^.‬־במעל׳סבקל יכול אף‪ .‬זידק סאעבממשבלאשיע יוםאת©׳‪:‬‬
‫‪ ^fijjf‬־‪ :‬־•׳" יהלםכו׳משוםדבעילמתג׳בק׳ליןאכל‪-‬לאבעוקדשיי״כקט לכלה!‪.-‬כעויךשי׳קטאתה*ן‬
‫^ ‪•,:‬־נ ‪ •1:‬ןעילתהעיףיקקדשו‪.‬בלקהג<אם»נלושהטן^ט»כי‪0‬כסוי‪ •.‬ובזלבכקיהמב•^‬
‫ילמעי^י בהמה ‪7‬לא ‪-‬תימא בהמי בכלל קיס׳ובפק׳לן מדכמיבבכמ‪-‬בע^עזמ על הארץתשפמז במי׳מך*•‬
‫"אינן טפזפ כס<יאףדסכהמסאימטכמןכסן‪:1‬במוימןעףהגללבגיעז ימהגבכזיבריהכפטעבמהייא‬
‫י*לא הכרינמגהסכמיכהאמסיי* היא‪:‬וטעיגה ההל א<«בה?ק‪ .‬ואינה‪ :‬טעינה כסוי‪ :‬ואין שזקטים‪.‬אוי&‪$‬גו‬
‫'•*‪^fyfcv'c&f‬עג‪-‬מאלומסגיקא־לאממללמןן*‪ V‬־* ׳»מטן&»‪.-‬אק מ^מיס את דמלזאפילו היה לזנ ממל‬
‫עא‪»:‬חמלגלואסק הזל‪^?^^^^^6‬נ^ניט ויב^להמ^קלע^ ‪ :‬ע ־ ר & י י‬
‫‪; j‬אמדי'‬
‫מקייב מ ‪ 0‬י שקיט שאיל לא<יה שמה שקיננה וסכמי פוטרייסבדי לאו שמה שקיט;קלכ כקכמי;‬
‫ה‬
‫י‪/‬‬
‫י‬
‫חולין פדג(;ג‬
‫״‬
‫מ‬
‫ז‬
‫איתן ללכהג שקיטתןפשלה‪<:‬זייביםלכק<תא*תן אמלים שמאיה חיי^^לצסןמן^דתגן לקמן&^ש‬
‫<צא כסה ידאהי אחל;<ןייב לכסית• פטור מלסנאתדכי מאיר קאער לה דסבל^יט‪.‬ת<& בינן לבין ענמן‬
‫‪*,‬בלה גמירה הי^ה‪/‬איל וריבמעשיהן מקילקלי?‪ 5‬ירבכן מציגי‪.‬עליה דרבי מא*ר בין ארישא בק אסיפא‪ .‬א‪£‬ה‬
‫^דמל׳ ליה לגד לאסיקלמלתיה <תלי ליבי עלןק ושברי מ ג ן לספק בכלה היא לא נבלה ודאית הילכלעקין‬
‫‪4‬‬
‫ע‬
‫בסויקייביסלכמועו^ן ששקעז‬
‫*וטהיק©ן ששחטו ואחרים רואץ אותה חייב‪,‬ולכהות כיגן לבק אחריהן אן^ן זאע‪3‬נ‪ 7‬דשמ שסיק‪'1‬‬
‫^ע‪0‬שפטור‪0‬ל^ם‪1‬ת וכן_לעבץ איתוןאת ב ג ו ששחטו ואףדיבש ‪.‬מעל״תא היא והלכה כר מאיד‪.:‬‬
‫שסט פיה יכסנה ואקל‬
‫ל‬
‫‪£5:‬אק אומן אסוךל^חוט אחייהבש^ביק ל^יןעצמן‪ ,‬דכי;‪0‬איר‬
‫דבתיכ ק?ז‬
‫•מזיר •לשחוט אחריהן וחכמים אוהדיה ןמחייס שא‪ 0‬שחשגעאעו כ ץ‬
‫ד ‪> . -‬שח«מאה ‪ m;rt‬במקום אחד ;או‪-‬עוףהפ‪£‬יק‪/‬ה מזה להטמין‬
‫^ןופג אח‪.‬ך‪**.‬ד‪5‬ע;ם ״‬
‫בימו* אחד לכולן מאח‪ .‬עופות כמקים אדור כסוי אחד לכולן חיד־ז כנ«י לכלאהקואח^גלבגן‪-‬‬
‫גמקיס אחר כמוי׳אחד לכול^ דגי‪.‬יחי^מ {‪«1‬שד שחט ףיר־ז ‪.‬האג או‪^.‬בעי^ליה ״‬
‫׳•בקנה יאחד כך ישחוט את העוף * שחהזילא‪,‬כסח וראהו אחד לאו אי הןח אעיכ‪, fjf 6‬בלין‪*^©,‬‬
‫אלא אס כן שקט שטהמ והכל‬
‫׳ןז«ב‪.‬לכסורתככ^ווגחגלרת פטור מלכסודת •בםחו חרזוז חמב‬
‫מודיק‪.‬דלעגין בלכה אינו עבדך‬
‫מ ן ו נ ת ע ר ב במימ אם יש בו מראית רמש‬
‫‪n‬‬
‫‪£‬כםות*‬
‫אלא כלכה אקת ואין ה ל כ ה ^ י‬
‫\ ‪ j y & ^ 3 j * t‬גתערב ביין דואין אותן כאלו הוא מימ נתערב בלס‬
‫יהודק‪; :‬לאהל אשל אייב ע ס ו ת‬
‫^ ח מ ח או^בדס חחיח רואין אותו כאילו הן מים דגו יהודה אופר‬
‫דכתיב בפרשת כסוי‪ .‬הדם‪^.‬בב»‬
‫דם ה נתז ו ע ע ל המכין חייב לכמות‬
‫ו‬
‫^ י ן דם מבטל רם•‬
‫ישלקל ממה ז; תהא ע ‪ 3‬כל ב<ף‬
‫* מ ד רבייחורר• אימתי בזמן שאק שסד‪0‬מלו‪1‬הנא‪^,‬כליש‪,‬שכש‬
‫•שלאל‪-‬ג כסה^הך^עסייכ^כגת‬
‫?‬
‫דם שלא‪,$«?1‬פטו< מלכסות *‬
‫במה םבםץ וכסח א ץ ‪,‬ל^שנ ^אלא י ? י ״ י ^ נ ^ ׳ ס‬
‫*>בסין מכסין בזבל—י חדק ובחול הרק בסיד יבחדכידת‬
‫ו ׳‪-‬לאמוד ונתגלה"מטול‪! .‬מלכסזי^‪:‬‬
‫! ב ל ב ג ח ובמגופה שכתשן אבל אץ מככקלא בזבל הגס ול‪-**1‬‬
‫ה כקערב כיין‪.‬שהוא אדום‬
‫* ח ו ל חגם ולא בלבנה ובמגופה שלא כתשן ולא עפה עליו אר־ן‬
‫הכלי בללאכ‪,‬ר רבי שמעון בן גמל אל דבר שכגדר־^כו צמחין‪.‬‬
‫אות! יין'כאלו עים ואגז ה"ית׳עלי}ית‬
‫מכסיןבו׳ושאיגו מגדל צמחים אין םכסין בו ״‬
‫דם נכל כמים כשיע;ר זת^יוייכ‬
‫**ףד‪/‬ץ‬
‫גיר הגש נוחג ב א ^ ב ח ו ע ' לארץ בפגידבייושלא לכסות‪ :,‬כעעכבבדם בהמה ‪pj9)7‬‬
‫בידך‬
‫במוקדשייונוהגבבחמיובח׳‬
‫הגי׳בחולייו‬
‫‪.‬בפגי‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫בר כסוי ר*»א ולוב! ‪ 7‬ס בהמה;‪, :‬קו‬
‫;‬
‫ישקוג‪4‬אןג‬
‫;‬
‫‪0‬כן»‬
‫לקלק‪7‬א»‬
‫;‬
‫;‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫בלםהקיהכדםה־ק^ של קיק‪.:‬‬
‫של‬
‫<לאין אומו שאינו טעין כסוי כאלו הוא מים ואם היה הדם ק‪/‬ה ש‪ 3‬שקיטעקיה ועיף ככר מ חייב לכסות&‪#‬‬
‫דם מבטל דם‪.‬ואפילואיןמראיעדסככרעכמים כעלעדםבהמהןקאין דס?קי?בטלדקסברמץגמי‪»£‬‬
‫ו ־ דם הניס ע ל גב לכותל *אמתי לפרושי קא‪,‬אמי‪1‬לאל‪£‬פ‪$‬יג^‬
‫לאבסילןאיןהלבהכרביזהידה‪:‬‬
‫וכקילהלקכלשאיןהייבמריךלכתשו‪ :‬קדסיעשקיקעקדסק < ובמגמה‪,‬כסוישל״סכס מעלןן‬
‫{‪t .‬‬
‫וןתבית‪ :‬דכד שאין עגדלכז במקיםאק מכסיםמ והיד וקדמת יל‪3‬יכקומגוקון־שכ»&ן‪.‬דקג]לעי‪|3‬מןכמן‬
‫‪3‬הןאף על ^ דאין •מגדלים כמקים הואיל ומעקלא־קודםשכעשיתבהן מלאכה היו מגדלים נמליסמכסין‬
‫‪3‬הן והאי כללא דרכן שמעון כן גמל״‪ 1‬לאי דוקא‪-‬דהא דסודתשל קרשי׳ דקה *כעולת&ל עשמן אמרי בבלייז«א‬
‫דמכסייכהן אף על גב דאיכן מגדלי' במקיס׳ואפר מכסים בו משום דאקרי עפר דבת;מעפר שדיפתקקעאת‬
‫״‪...‬‬
‫‪.‬‬
‫‪;.‬כן מכסים כשקיקתהיהכ דכתיב יעפריתזהכ לו‪ . :‬י‬
‫זבעזקדשימ אפילי נמלה שפלה כליל מוביאאתהוייל ומשלחו על הא^הבועד‬
‫שאקל^כ^ איןלו ‪ : * >p‬ך‬
‫יסעכקהקד;י^עפוסואיבז;מקדיכועם הבשל•!‬
‫ש‬
‫כ‬
‫נידהנשה‬
‫דומה‪ .‬לשלאדםשהואע«לאלאקכשרשעלהקוליתשלשןף‪5‬למןבהוא;אס נמנא׳עוף^שיש ל ו ן כ ^ ^ ל‬
‫! ז ד הכשהקלן אקוד‪:.‬עוהג בשלילבןתשעה קיהנ^באבבהמה דףהו‪7‬ה^ר א י ק ^ ^ ש ל י ל ואיןקלב*‬
‫י‬
‫כלב‬
‫^‬
‫‪ p^ih‬פיק ‪t‬‬
‫י *לגי יהולא ‪ V/i&toi‬שלילמותל‪ :‬פירוש אקר וקלב‪ /‬של ‪*4‬ל כלימל שןמ ל !יד ע‪,‬עד ‪$‬דימיי <פגאמ‬
‫^ ^ לקטטאסייז‬
‫^‬
‫׳ עימילאל ?ןל‪/‬שי‪ 6‬להבו ט אמר ז ׳אין הטבחים נאמנים‬
‫יאיןהלכק כדבי מאיל; כ שולק אדם ירן לנכלי ומי )אין קוששי ^ ‪ ,‬א ישלאל כששיל״י*‪.‬‬
‫<יקז‪/‬רןיקכק אותה מן הג‪/‬י;יאכלכה בגילה דביק לשליקה היא מק‪/‬מ? של גיד הנשל היה כבד אם נמ»ע‬
‫*{ימבה והל‪/‬קק מטן שלא כיטל‬
‫•ונ‪/‬לול‪ ;/‬שיט‪/‬לאתכל‪/‬יתמט '^ ימין *בירןשלשמאלואינו נוהג בעוף ספני שאק לי ק י י ^ י *‬
‫אחדמ ‪ 1‬לקיים ‪ 0‬עב‪/‬תכטילה בשליל רבי יחודוז אומד אינו גוהג בשליל וחלבו סוחר יייז‬
‫חטבחק גאמגק על גיד הגשהדבדירבי מאיר וחכמים אוסיי‬
‫‪J‬‬
‫‪£‬מלעו מלמעלה‬
‫שולח אדם ירן לגברי‬
‫אכצ‪/‬ואין בו בזית קייב משום נאמגא עליו ועל החלב״ ‪3‬‬
‫חגוטל גיד הגשה עד*‬
‫דבדיקה׳א‪/‬קייככלשה‪/‬אכאיכל "חגשחבתוכהמפגימבקומוגיכד •‬
‫נעלה>כלשהיאשק״ב‪:‬מזהכז‪ f‬שיטולאתכולודבייחודחאומד^לקייםבומ וחנטילרז•'‬
‫מש‬
‫כ ט‬
‫‪:‬‬
‫כ ן ק ׳ מ ע כ י ‪ 0‬ט ׳ ל ק‬
‫ם ‪ 0‬מ‬
‫ל‬
‫הם‬
‫ב ת‬
‫‪1‬‬
‫‪63‬‬
‫}‪:p7‬‬
‫‪:‬‬
‫‪^ K i ^ ^ :‬‬
‫ע‬
‫״אוכל‪,‬ד״גשחמי״מופגארבעיםאכלוואקבי^‬
‫‪i‬‬
‫ו ר״*‬
‫דוייב אבל מזח בזית ומזה כזית סופג שמינים י‬
‫ידןשגחבשלבחגידחגמת^‬
‫ד‬
‫סופג אלא ארבעים*‬
‫ישכח בנוח! טעם חדי זו אסורח כיצד משערק אוחח כבשי‬
‫כל«מ* ה גידחבשח שנתבשל עם הגידים בזסןשסביי*‬
‫ב ג ך ז ״ ^ ^ לאו בוא אםורין והרוטב כבוחן טעם וכן חתיב*‬
‫‪ W‬נכ‪7‬ץ»ופן ח^יפמשל־דג ‪hot‬שגתכ׳שלרעס החתיכותבז‪0‬ן‬
‫‪b‬‬
‫‪r‬‬
‫‪f‬‬
‫‪t‬‬
‫ו גוהג‬
‫^דסבלי^בייה‪/‬לה‬
‫^‬
‫״‪i‬‬
‫‪.‬‬
‫^ ^‬
‫^‪^.‬״‬
‫־ ‪££ V‬ל‪15‬עעד;אקצ^‬
‫^‬
‫‪^,^j‬‬
‫ן ^‬
‫^‬
‫^דשיעוליס הלכה למשה מסיני‬
‫*מילי לכהכי'משערי אף על עי‬
‫‪0‬אלו היה כרוב או קפל‪/‬ט היה בדיך פקזתא‪ /‬י‪/‬תר‪/‬הא מתביתיןאלקיא לה ואינה הלכה לקימא לןא^‪-‬‬
‫בגידים בג‪/‬תן טעם דביןכתבשל‪/‬בין כמלק יבין נבלה משליכי ומותדוד‪/‬קא בז אבל שומנו יש בי בנות• טע‪$‬‬
‫<אםלא כעל שומנו אוסר וב‪/‬עןטעם האמ;ר במין במינו שאין אדם יכיל להבקינו משעדין אועו בששים ‪:‬‬
‫י ה' יגיד הנשק שנתבשל ע& הגילים של היער כזמן שמכיל? משליכו למק ואין כאן אלא פליטתו‪ :‬בנותן‬
‫^נעסאס ישכגידשל אסיר בניתן טעם בכל אל; כלן אסוריטואם לאו שאינו מכירו כלן אסורים דככל אה!‬
‫־יש לועד זה קיא ולא בטיל ברובא לכבדיה הוא קשוב ובדיה לא בטלה •י בזמן שמכיק לקעיכות האנמי‬
‫משעליכן בביתן טעם ואי אין בהן כדי לתתטעם כשל היתל הלי השאל מיתלית‪ :‬ואס אין מכירן כל‬
‫׳החתיכותאסולותדכיל אמתישלחיש ולומד שמא זו היא ואינה בטלה ברוב הואיל וראויה להתכבד כהלפם‬
‫האזדקים‪ :‬וקלוטכעותל אס אין בקתיכותהאסול כדילתתטעם בריטב ובקיפה וכקתיכ׳תוהלכילמעפיז‬
‫‪.‬נאסור שנתערב בהייע מין־בשאיבז מיכו דאיכא לקיקם אעעמא אם תלועה היא שנתערבה בחולין יטעמנ‪$‬‬
‫כ ק ואם דבד אסור הוא תולגמנו באיעס גוי אם אומר שאין בתעדובתעעם התרומה או טעם האסור הבל‬
‫ימיתדזהמביה רבנן לנקתום גוי כיין דמלאכיט היא לא משקד שלא יפסיד אומנותו ואם כעערב מיןבמומ‬
‫זוליכא־למיקם אטעמא או במין בשאיבו מיכן ואין כאן כהן או ג‪/‬י שכיכל לסמיך עליו אם ־ האסור קזא מקלה‬
‫ודם בבלות וטרפותשקנים ורמשים ובהמה ועיפזתודגיסטמאין יכיינא בזה משערים אועי בששים אם י«‬
‫ששים של היתד כנגד האסור הכל מותר ואם לאו הכל אסור ובן שומן של גיד הנשה משערים אומו כנגד‬
‫‪.‬ששים של היתר אבל כקל שנתבשל עם בשד משערים א‪/‬תו כששים ‪/‬כקל מן המכין מפני שאמרו מדברי‬
‫ס‪/‬פליצ‪ :‬ובינה שיש בה אפרוקשנתגשלה עם שאר בביס של היתד כריכה ששים ‪/‬אקתככגדה ואם *אמין‬
‫ה‪/‬א תרומה יסלק ובכורים אס הוא מיןבמיכו א‪/‬מין בשאימ עימואיןשםפהן או גוי שיטעום משעלי אותו‬
‫גמ‪£‬א של‪,‬קולין;א«' ערלה וכלאי הכרס משערים אותןבמאקים וכל השיעורים הללו משעגיים בבלמה־‬
‫*בקללה בדוטצ^באתיכ‪/‬תוכתגלין ובקימה והוא הדק לקשכשולי‪.‬הקללה וכמומהוא בא‪.‬לפכימעסעליג^‬
‫ליה‬
‫ד ב‬
‫‪r‬‬
‫‪j‬‬
‫‪f‬‬
‫‪w‬‬
‫‪j‬‬
‫|‬
‫‪r‬‬
‫‪p‬‬
‫ז ק ; ד ה‬
‫מ‬
‫ב ש ל‬
‫ת‬
‫ס‬
‫כ ש י ע ן י‬
‫מ ז ו ר ח א‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מא‬
‫חוזיי! פרק ‪h‬‬
‫ציה וגא משעייכןבי&י לבלעא קללה מן קהיתל לפי שאף מןהאסוי כבלעובתמעצו מכמות שהיה לאמו‬
‫דהית־א כלת לאסולא לא בלע י• ו ואיבו מתג בטמאה שיזם אכל גיל הכפה של טמאה לתל יש בני דים‬
‫מ ו ת ן עתם ל‪/‬קה מש׳ם טמאה ‪/‬לא עש‪/‬ם גיד ולמד אין בגידי׳טעם פט‪/‬ל מכלום דבטהול עץ הוא והתולה‬
‫קייבה עגי» אכל כטמאת אינו נוהג‪ :‬מבני יעקב כאשל ‪/‬עלין טמאה מ‪/‬תל׳ להן על מתן עולה‪ :‬אמר‪ /‬לו‬
‫‪ .‬פסוק זה שה‪/‬היל עלי‪ /‬בסיני נא גן‬
‫ועל סיני לא הקהל! אלא שנכתב‬
‫ביחג בשחור ואיבו גוחגכטםאחדכי יהודח אומד אף‬
‫י‬
‫גמסאזז אמד רבי יהודה והלא בבני יעקכ נאסר גיד חגשח ועריק כמקומו לאחר שבאמ׳בסיני כשבא‬
‫גחמה טמא׳מותד׳לחן אמרו לו בסיבי נאם אלא שגכחב במקומו‪ :‬לסדל משה אתהתוי־ כתהמקרא‬
‫כל הבשר אשור ל ב ע ל כחלב חוץ מכשר רגים הזה על המעשה על כן הוזהרו‬
‫‪ T y ) Q‬ךן‬
‫בכיישראלאמן• כן שלא יאכלי גיל‬
‫ן‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ככשה ואין הלכה כל יהודה ‪:‬‬
‫ן ן ו ץ מבשד‬
‫הבשל אסיד לבשל כחלב‬
‫וחגבים • העוף עולת ע‪ 0‬חגכיגה על חשלחץ ואינו גאכל דבר‪1‬‬
‫יש מהן מדבלי תיל כגון‬
‫^‬
‫^ ‪^ «,‬‬
‫אי ‪ ,‬לל‬
‫‪,‬‬
‫בשדבהמ ויש מהן מדברי סופרי‬
‫^‬
‫ק ו ל י בית שמאי ומחוסרי בית ח י ל ל ‪.‬‬
‫ח ג כ‬
‫ד ג י ס‬
‫ג‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫ש ‪0‬‬
‫ו ‪3‬‬
‫תח‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ו ח ג ב י ‪0‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫י‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ן ז נ ן ד ר‬
‫| | ו ‪ 0‬ר י ‪0‬‬
‫; ‪l j‬‬
‫ח‬
‫מ ץ‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ה ג כ י ג חע‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ר‬
‫‪n‬‬
‫ב א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫‪om‬‬
‫ו ח‬
‫א‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪m‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ג‬
‫י‬
‫ט‬
‫ד כ י י ן ס י ן י‬
‫ן‬
‫כגין בשר עוף תיז מבשר דגי©‬
‫עאוכל עליו אבל בשולחן שםויד עליו א ת ח ת ב ש י ל ג ו ת ז ו ה ב ^‬
‫‪.‬תגביס שאיכז נה מלנלי תזרם‬
‫י‬
‫‪p1>-v‬‬
‫י‬
‫חושש‪nt‬‬
‫* ואיגו‬
‫ואסול‬
‫ונא מדבליהזפלים‪:‬‬
‫! ‪,‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪1 1‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ב ל ב ד שלא יחו גוגעיןוח בזח רבן שמעין כן גמליאל אומד ׳גגי‬
‫להעליתז עס הגבינה על השכחן‬
‫י י‬
‫‪< .‬‬
‫_!‬
‫*־‬
‫‪ ! ,‬י‬
‫‪ , ,‬י‬
‫•*כסגא‪-‬ן אוכלי‪ :‬על שלחן אחר זח כשר וזח גכיגה יאק תושיצין‪/‬׳‬
‫‪/‬אפי בשד ע ‪ 0‬דאהור קכ‪-‬נתו‬
‫* "׳*‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫י‪,‬‬
‫י‬
‫י ־"‬
‫מדברי ס‪,‬פדיא ‪,‬רלהעלתו עם‬
‫טיפת חלכשנפלהעלחחתיכחאם״ש בה בגייין טעם‬
‫ג‬
‫הגכלעלהשלחןגזרהשמאיעלה‬
‫א ו ת ה חתיכת אםוד ב‪-‬עד ‪..‬ת ״קי‪-‬ר״ « ס י ש נ « נ נ » ‪ 1‬ו ן ^‬
‫^ ״ ח ק ר ד ח אסור‪ ,‬״כחל קייעיימיעיא את חלבי לא קרעי‪«.‬י« גבכה עם בשד הבהמה בא‪£‬ס‬
‫ד‪,‬תת שהוא אסו' מן הע‪,‬ר דהינ‪,‬‬
‫^ נ ד עליו חלכ קייעי י ם י * « ™ י מ י לא קי־עי איגי ע י ב י עליי •‬
‫מבשל‪ :‬הבודד מן הבשר בכירים‬
‫ע ל אתחעיף עם חגביבח על השלחן איגו עובי־ בל‪ .,‬תעשה •‬
‫הלך אקל לשק בכי אלם ולכל מין‬
‫י‬
‫בשר אדם קורא כשר יו׳ןמבשד‬
‫י ותגני‪ :‬יכה אףלי לא ע‪/‬לה וצא נא ‪; i :‬אין להקשית בה היכ׳תק דאמרלעיל ואםזר להעלותן עם‬
‫^ ב נ ה על הסלחן דיל דהכי קאמד דבי זה מי־ולוקתכ•! ובה ואין זה סתם ואתכ מחלוקת דבש כמקים בה‬
‫אינה משכה‪ :‬אדי׳ס־ כ< הא קזויל ־־תץ ל י<סי היק ותפכ׳ ששכקולק הזכיר שמי בתוזלה הזכיר שמי בס‪«,‬‬
‫!©לי ח‪,‬א כאלו אמר החי להעיף עילה יאימ בקבל דבלי בש ובה אומלי' לא עילה ולא נאכל ל יוסי אמרה שלי‬
‫‪t‬‬
‫‪l v‬‬
‫‪,,‬‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ן ן ‪0‬‬
‫ח‬
‫ב‬
‫מ‬
‫י‬
‫מ‬
‫•יאכלו‬
‫אעהקלרה ולא כסה אותה קרי לא כקלק טעם הטפה אלא לאותה קתיכה בלבל‪ :‬אם יש בכיתן טעס באית*‬
‫התיכה כל<מד אם אין באיתח קתיכח לבלה ששים לבטל הטפה מיד כאסרתהחתיכהואוסרתקבריתיה‬
‫נכדיך ששים ככגד כל החתיכה ‪ :‬כעד את הקלרה שהגיס בה מיד קודם שקבלה החתיכה טעם מן הטפ*‬
‫דיהשיגא במערבה הטפה ככלן‪ :‬אם יש בכותןטעם נאותה קדרה כלומ אין כת כטפה לאסור כלן אלא אכ יש‬
‫כה טעם ליתן בבל הקדר‪ :‬קכקלדדי הבהמי קורעו ומזניא אתקלב׳ ק׳לע׳ שתי יעיב וטקו ככיתל ומותר‬
‫אקכ לבשלו עם בשר בקדרה‪ :‬לא קלעו אינו ע׳כר עליו אם בשלו לבדו בקלר׳ומותר לעש! כן אפיילכיזהלה‬
‫‪ hfe‬א ילי לבעי לעתבי סיפ גבי לב לא קלעו אינו עיבר עליו אבל איסור׳מייקא איכא ת א במי ריש׳א־כ? ע׳כר‬
‫»לין ואם כשלו עם בשר בלא קריעעשערי׳ אות* כששי וכקל עגמו מן המכין יהכקל כשאל לעולם קהי‪ :‬ה ל‬
‫סדלקדשיש‬
‫ו‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪i‬‬
‫קד*‬
‫ג‬
‫!‬
‫ואיכובוצע‪ :‬איכועיכל בנא תעשהאיכו יכול צבאצידיצאתעשהכלזמלאין לחיש שמק ׳־׳־׳‬
‫ד מיקד לנשצ;מועל כהנאה דאין ב? קשים‬
‫עליי דאכמי אכיל ליה איבי עיבל בלא תעשה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫דעלעא כתיבי גבי אסיר בשל‬
‫בשר בחמה טהורה בחלב בחמה טהורה אסור לב׳ג״‬
‫ד‬
‫בקלב יהד מניה׳ להוניא את‬
‫ואסור כהנאח בשר כחכה טהורה בחלב בהמה טמאה כ׳**‬
‫הטמאה שאם כשל כשד כהמה‬
‫בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה מותר לבשל וסוהר בחנאח‬
‫שמאה אמי בחלב בהמה טהורה‬
‫מיתל ובאכילה מיהא אסור משים רבי עקיבא אומר חיה ועוף אינם מן התורה שנאמר לא הבעל‬
‫גדי בחלב אמו שלש פעמים ‪9‬רט לחיה ולעוף ובהמה טמאה רבי‬
‫^ "ל‬
‫‪P‬‬
‫?‬
‫לא ח ב ש י‬
‫יוסי חגל‪-‬לי אומר נאמר לא חאכ‪4‬ו ל‬
‫'‬
‫׳‬
‫' ״ל‬
‫*‪'7‬‬
‫גדי בחלב אםואת שאסור משום נכלה אסורלבשלבחלבעיף‬
‫ו ב ט מ א ה ואפי הבשרטה׳י‪:‬‬
‫ל ״לסור לוםי •‬
‫ל ״ל‬
‫שאסור משים נכלה י ל ‪,‬‬
‫פלט לקיה ולעיף ׳לבהמ‬
‫קבתגכריו׳־ל‬
‫ח‬
‫בחלב אמו יצא עוף שאי! לו חלב א ם ‪,‬‬
‫^ פ ר ט לעיף שאינו בהמה ^‬
‫‪.‬״ ^ י * »‬
‫!‬
‫י‬
‫הלט צחיה לאעג דחיה בכלל‬
‫נכלה הרי זו אסירה המעמיד בעור של קבהכשרחאמיש בניתן‬
‫‪,‬‬
‫' ‪ 1 ,‬ן טעם הרי זו אסורה כעורה שינקה מז הטרפה קכתה אכורה טרפת‬
‫^ ״‬
‫^‬
‫ו‬
‫שינקה ‪0‬ך תכשרח קכחח מותרת ספני שכנוס במיעיה*‬
‫‪ ,‬״‬
‫^‬
‫חומר כחלב ‪0‬כדם וחומר כלב= מבחלב חומר בחלב שהחלב‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪!, ,‬‬
‫מועלץ‬
‫פילש לך הכתיב לגלי זה מעזים‬
‫נקמל לא תאכלו כל‬
‫היה האאס לא פירש יש במ^מעאףשאל בהמה מדאנטריך כיהלפרישי‪:‬‬
‫נבלה יכאמר נאית׳ פש!ק עגייי לא תנשל גדי בחלב אמי למשמע כל שכיהג בו אסיר כבילה יש בי משים כשד‬
‫בקלביאיכא בין רביייסי הגלילי יבין רבי עקיבא דלבי ייסי הגלילי סנלקיה דאיריתא לכל שהיא אסוי‬
‫משום כבלה יש בו משום בשל בקלכ קק מן העיף שאין לי סלבאםילביעק־כא סבר קיה לאי דאוריתא אי‬
‫קמי גטף מדלככן איכא ביכייהו לבי עקיבא לפלישאינו מן התירה לישמע הא מדרבנן ישביאסילאבללבי‬
‫ק‪-‬כה קלכ הקרוש‬
‫ה‬
‫יוסי הגלילי ללא פליש האי לישכא שלי ליה לגמל׳ ׳הלכה כלבי עקיבא •י‬
‫המעמיד‬
‫שבת׳ך הקיבה‪ :‬ככלי ושל כבלה הכי קאמל קיבת שחיטת ככלי שהיא כבלה הלי זי אס׳לה‪:‬‬
‫‪.‬קצב כעיר ש״ קיבה להוא בשל אס י ש בה ליתן טעם בחלב הרי זז אהילה ואם לאו מיתלתיאעפ שהוא‬
‫מעמיד היאיל יהעזר עגמי של היתל היא ואין אס׳לו אלא מחמת דבל אחל שנתערב בי לא חמליכן בהאי‬
‫הכל הילך אקר המעיויל אבל אם העתיל הגבכה בעיל קיבה של ככלה אפילי אין בה ליתןטעם בתלכ‬
‫אסור משכי המעמיד שאסור ואסור! מקימת עכמי ילפיכך אסלי גינית הגזים מפכי שמעמידין אותם‬
‫כעיל קיבה של כבלה אבל הקיבה ענמה להיכו החלב הקלוש שבתיך הקיבה אסיקכא ללית בה אסיר כללי‬
‫דסרשא בעלמא היא כך כתי‪ .‬למינם אבל לש״י כתב וחלב הכמנא קליש כעיל הקיבה שמילחין איתה נעירה‬
‫אכי הייתי כוהנ היתל עד הנה יבלבל שלא יתכי בה קלב אחל ותיעה הייתי בכך שהייתי סיכל מדאמרינן׳‬
‫גבי ק־בתעיליתכהן שדעתי יפה גיקעה חיה שמעיזינהפרשאכעלמא היא ילחמתסלא ילא היא חלבגמור‬
‫הוא מדתנן כמתניתין כשלה שינק־ מן הטריפה קיבתאסיר׳ שימ קלב הזא יקיבתעילה י־בריא משים ללאו‬
‫גופה היא ?!א שינקתי מאמי יהיה ליה ככוס כתיך מעיה כנתין בקעלה ומועל‪ :‬י שהקלכ מיעלייבז לאפי‬
‫קדשים קלים שהן ממין בעלים יאין בהן ממילה בחייהן יש מעינה באמזריהן לאקר שכזליךלמן לכידיב גני‬
‫קרשים קלים כל קלב להיזלהכי כתיב בהי לה למימרא דקל‪0‬י ה קריכן ביה לעכין מעילה‪ :‬וטמא אס אכלו‬
‫כטומאתהמף קייב שתי קטאיתא־יתיישזס חלב יאקל משוסטימאתהגיף‪-‬מה שאין כן בלם לגבי לםכתיכ‬
‫על המזבח להפר לכפלה <*נתייילא שיהא קליי שלי למעיל בי האימ עימד אלא לכפל כשנילכס זמשיס‬
‫גגיל אין בי לכל שלכל אקר מתיל איתי כנין בשל קדשים שהלם מתולו לכהכיס כזליקיע יפגין עילה שלמה‬
‫מתיל ס‬
‫יחכ‬
‫כ‬
‫ט‬
‫‪ £‬ר‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ח‬
‫כ מ ז ב‬
‫י‬
‫מ‬
‫ב‬
‫מ כ י ה‬
‫ל מ ע ‪ ,‬ע‬
‫ט‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫ס‬
‫א‬
‫ת‬
‫| > ד י‬
‫מ‬
‫א י ע י ל א‬
‫א‬
‫ע‬
‫א‬
‫מ ד כ ק > י ‪3‬‬
‫יש‬
‫ח‬
‫‪ 7‬ע ׳ ל‬
‫י ה‬
‫ד ת‬
‫א‬
‫ע ג ד‬
‫ב‬
‫מ‬
‫א‬
‫כ‬
‫ת‬
‫א‬
‫א ה ןכפקא‬
‫ע ‪J‬‬
‫ק ע ן י ס‬
‫ה נ ‪ 0‬י ם‬
‫כ א‬
‫כו‬
‫‪M n‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ו‬
‫א‬
‫נ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י כ ק‬
‫וזולין‬
‫‪.‬‬
‫ט‬
‫ע מ ן‬
‫מ ג‬
‫י‬
‫•מידה למזבח דאם לא נזרק דמה אין אבליה כקטליס לכתוב &רק הכהן הדם על מזבח היוהלל• יהקטיי‬
‫אתזתלבללימכיקק אלו יש בחן משים עגיל אבל דם להיא גופיה מעיל הזא אין קייבין עליו משים פגול‪:‬‬
‫»משים » מ ו וטמא כמי אין ב! דכעיב בלס עלי מעוטי הוא ולכם קל למעוטי מכועל זחל למעוטי מטומאה‪:‬‬
‫אלא בבהמה טהודה כלכעיב מן הבהמה א ל יקליבוממכז‪:‬‬
‫והרוטב משום‬
‫דתגן כפ בהמה‬
‫‪3‬ועלק בו וחייבי! עליו משום שגול וגותד וטמא ‪0‬ח שאץ כן כדם‬
‫וחוםי• כדם שהדם ג וחג בכהםיוחיח ועוף בין טמאים ובין טחורי' המקשה גגי שיליא ואיכה מטמאה‬
‫טומאתאיכלים ולא טומאע ככלות‬
‫‪ 1 ,‬״‪,‬‬
‫וחלב איגו גוהג אלא ב ב ח מ‬
‫תכ הנמר והדוטב והאי ‪ 7‬אפסקי*‬
‫העוד והרוטב וחקיפח וחאלל וחעעםות ‪. ,‬‬
‫‪y‬‬
‫ן*ףת‬
‫משיס דתכ כפרק כהמה המקשה‬
‫ל‪,‬‬
‫׳‬
‫‪1,‬‬
‫ו ה ק ר ג י ‪ ^ ,‬׳‬
‫מגא בהבןטחיטעיןשחיט׳וחייב‬
‫ל‬
‫* ב ל לא טומאת‬
‫באותוואתבכועכחאקלכךאותו‬
‫*מפיכסת מטמאת טומאת אובלין אבל לא טומאת גכלורת עד‬
‫ואעבכו ואידי לאיילי כיה בשמיש‬
‫!‬
‫_!‬
‫י‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫עתמות או עד שיתק את ראשה ריבה לטמא טומאת אוכלה ממה‬
‫שאיכה ראויה תכאי בתריה כשוי‬
‫‪.,‬‬
‫^ י _‪u‬‬
‫׳‬
‫‪l‬‬
‫^‪1‬‬
‫_ז ל‬
‫‪.‬‬
‫חעוד‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪r‬‬
‫‪w‬‬
‫‪n‬‬
‫‪s‬‬
‫‪x‬‬
‫י ח ן ר ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫כ ד‬
‫חב‬
‫ו ח‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ם‬
‫‪n‬‬
‫כ י ו צ א‬
‫כ י‬
‫‪n‬‬
‫‪K 0 I i‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪f‬‬
‫ט ‪ 0‬א‬
‫‪m‬‬
‫ט‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫כ‬
‫י ד י ז‬
‫א ו כ‬
‫ח‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ל ‪ 1‬ג כ ר י‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ט נ ן א‬
‫ט‬
‫ן‬
‫ו‬
‫‪/‬‬
‫ר‬
‫ם‬
‫חא‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ס‬
‫א‬
‫ם‬
‫ש‬
‫‪W‬‬
‫‪I‬‬
‫הדם ואידי דתכא בכסוי הלם‬
‫בו כזית‬
‫וכוהגבחיה ובעיף תכ גיד הפשה‬
‫*•כוהגבחיה ולא בעיף ואידי לאיילי בי ה בירך שנתבשל בה גיד הכשה בבלי ד ע ע אסור עכא־כל הבכי‬
‫•בעריה הדר לעניכא קמיתא דשיליא או איכה מטמאה טומאת אוכלים‪ :‬קעור והרוטב העור של בהמת‬
‫שחוטה כגוןפחיתמכבינה בשל ועולה מתובל בה מגטלף מפכי שהוא שומל לבשל והשומרים מנטרפים‬
‫לטומאה קלה שהיא טועאתאוכליס דכעיב בה על כל»לעור<ע אשל יזלע כללך שבני אלם מוכיאי לזליעת‬
‫»טה בקליפתה»שעךה בקליפתהועדשין בקליפעףאעג דבההוא קלא טהור הוא כתיב ביה טעמא משים‬
‫ל א םיכשר דסמיךליה וכי ייתן מים על ורע להיכשל טמא הוא‪ :‬והלןטכ כשהיא קרישה דרך לאכלה עם‬
‫<ןבשל ומנטרפת להשלים שיעיר בבינה אכל איכה איכל לקבל טימאה בפכי ענמה‪ :‬והקיכה תילין‬
‫אתם‬
‫והאלל גיד השדלה והניאל והוא לחב ולבן וקשה‬
‫ץ עי תן לאו אוכלים משיבי אבל לאכטלופ׳ עבערפון‪:‬‬
‫בהמה‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬קןלין לו בלעז קפילו וליגמתו באיוב לופאי אליל כלכםשמשכפסק אין לו ל ‪ ,‬א ל ^‬
‫ר שאין מ לפואה אתם אועלי׳ ללפאתאי כמי קלי תכא אלל לבשל •שפלטתו סכין כשמפשיטין אתהבהמ ס‬
‫פעמים שהסכין פולט מן הבשר אבל העיר ולא קשיכאוכלאבלמנטלףעםהאוכל‪ :‬והקרכיםוהטלפי‬
‫פ ל שחותם ויובא מהם דם אבל עיקרן מלמטה שהן רכים ומיהו באכעיכפשיהו לאו אוכלים נכהו‪:‬‬
‫מנטלפין משום שימר לטמא טימא־ע איכליס להשכים שיעור כבינה שאין אוכלים טמאים מי‪1‬מ ‪».‬ם‬
‫גפתוע תכבינה‪ :‬אבל לא טומאת כבלית אםמנבלה הן אין מטעאין ואי׳‪ ,‬מכטלפין לכזית להשלים‬
‫‪6‬יעור כבלה לטמא אלם ובגלים שעלי! לכתיב והמנע בכבלתה ולא בעיר שאין עליו מיתכשל והעור‬
‫משלים לכןית שהכיגע בו איכו טמא לפי שאין שומל מנטיף לטימאת כבלית וכן קיפה ורוטב לאי מן‬
‫כיונא בו שהיא מטמא‬
‫כבלה ככהז ןאלל וגילים לאו כשל הן אבל אוכלים כעלמא הוו בהדי בשר‬
‫שומאת אוכלים להי‪/‬ע מקבל טימאה מן השרן ומטמא אוכלים אחלים ואיכו מטמא מאליו טזמאתכבלות‬
‫השוחט בהמת טמאת לנכרי י שלאל ששחט בהמה טמאה לנולך ככלי ועילה‬
‫לטמא אחלים‪:‬‬
‫מפרכסת אף על גב דלא תזיא לככלי ללא שליא שחיטה לככי כת עד שתמות אפילו הכי הואיל‬
‫וישראל שחט שחיטה מעליתא היא והיאיל דשתיטה שליא לגבי דישלאל כבהמה טהורה משייא ליה‪.‬‬
‫מחשבת‪ ,‬אוכלא בשחיטה אף בטמאה לככלי אבל ככדי בשחיטה לא משלא ליה מחשבתו אוכלה"‬
‫אבללת‬
‫דלא אשכחן שחיטה לגביה וטמאה לישראל לא משויא ליה איבלא לבטלה מחשבתו‪:‬‬
‫או על שיתי! אתלאשה להייא‬
‫מומאתככל׳תעל שתמיתלהא יכי ימות מן הבהמה כתיכ‬
‫רבה הכתיב לטמא ט;מאע‬
‫ליה גסטלא !כבילה מקיים דקשובת מתה ואפילו היא מפרכסת ‪:‬‬
‫אוכלים להא איכא ע י‪ .‬ק;י דלגב׳ א‪/‬כלים אזכלא כנח; ׳‪.‬כבלה לא מקריא אף על גב לשייכי בה ‪:‬‬
‫האלל‬
‫‪ 6‬וין‬
‫כ‬
‫)‬
‫י‬
‫< ה‬
‫פ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ק כ ר ע‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ך‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ת‬
‫חו^יןעדק ט‬
‫‪.‬‬
‫יייי‪f‬‬
‫»אלל המכונס האי אלל יסיפא לכעהוי כשי שפלטתו סכין אגל העמי‪ :‬המכונס הכאסף למק»‬
‫ל יהודה•‬
‫^ ‪,‬אץ‬
‫ל ק‬
‫‪,‬‬
‫ואחשכי לא כטיל •־ וחשיכ הכשר ככלה וקייב עלי! א‬
‫^ ן ^‪ ,j,‬אף עןי »‬
‫‪, J‬‬
‫ן ‪.‬‬
‫»ן‬
‫כ אל< שעזלןקיק‬
‫הכי לסכל האי כעי לכיך ואין הלכה כרייוסי‪ :‬הטוטלח‪-‬של ו ל ה ל כ ה ל ן שלא טעןמשאוי‪:‬עגל הין‬
‫כל זמן שהיא יונק‪ :‬ועור הפרסז׳‬
‫אלו שעורותיהן כ נ י ז‬
‫בו מית במקום אחד חייב עליו ‪,‬‬
‫כשקותכיןקדגלימוסוארך‪:‬ביע‬
‫עוד חזיד הבי‬
‫‪,‬‬
‫המשתכיתהדקמ של כקב׳‪ :‬ועור עור האדם ועור חזיר ש ל‬
‫זעורחטטרתשלגמלחדכ׳ועו׳חראש^ל^לחרןועורחפרסי‬
‫מעקת האליה ע׳ל קזבבמתקת‬
‫ועוד בית חבושת ועור חשליל ועור שלחחת״אליח ועור האג?"‬
‫‪V^f‬׳‬
‫מקום שאין שער מפני‬
‫ם כ ג ע‬
‫מ‬
‫מ ע מ א‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ן ע ן ל ק ז < ר ‪D‬‬
‫נ כ כ ס‬
‫י ש‬
‫מ‬
‫ד ש‬
‫ד ש‬
‫א ;‬
‫ב ע ע כ י ‪ 0‬י ן ן א‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ן א ן כ‬
‫ז‬
‫;‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ב‬
‫מ ‪ 8‬ן כ ד ‪3‬‬
‫א‬
‫י ן ז ו ד ח‬
‫ף‬
‫וחכחוהלטאהוחחומטרבי יהודה אומד הלטאה כחולדה י נ י א‬
‫האנקה ריצי‪ :‬והלטאה ל ׳ ״ י ל א‬
‫שעיבדן או שהילד כהן כדי עבורה ™ חיץ םעורהארם י *‬
‫הו^ליסגה ‪ :‬הלטאה ?**י*‬
‫הנ*״*‬
‫ג‬
‫יוחנן בן בודי אוםדח׳שרעים יש לחן עודות‪.‬‬
‫* ל ה קלוק מבשרה ואין הלכ כל‬
‫‪.‬״ ‪4‬‬
‫ז‬
‫»ה!לה‪ :‬וכלן שעבדו כלאלי שאמרו‬
‫‪ , , J w w‬כבהמדחובחיח בטהורה ובטמאה בדקה ובגסה לשחיטה כיי‬
‫\‬
‫י״״‪-.‬‬
‫ו ז‬
‫_‪1‬‬
‫שהן מטמאי ככשר אס עבדן כעש‬
‫אחיזח ולחמת עד שיפשיט את החזה המרגיל כלו חבור לטומאת‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬ל‪,‬‬
‫ליטמא ולטמא עור שעלהצואר רבי יוחנן בן בורי אומר איגי‬
‫'‬
‫״‬
‫או ל‬
‫עיי‬
‫ר‬
‫חבור וחכמים אומרים חבור עד שיפשיט את בולו *‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫‪^3‬‬
‫שיש עליו כזית בשר חגוגע בעיב חיועאממנו ובשערי! שכגגרו‬
‫‪£‬‬
‫^‬
‫טמא חיו עליו כשגי חעאי זיתיס מטמא במשא ולא במגע דבר!‬
‫דבי ישמעאר־־^רבי עקיכג‪ *-‬אומר ל*י* במגע ול*י* בסש‪*4‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫׳ א ‪ ,‬ומודה רבי ענןיבא כשני חצאי ויתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא‪,‬‬
‫א‬
‫גזרה ש?א‬
‫טמא ומפני מהרבי עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן *‬
‫<אמ< שטיחי ן למטה לישב ול&כב‬
‫ח קולית‬
‫מליק‪ :‬יש להן עודות ואין אמד‬
‫מהן שיהיה ע׳יו מטמא כבשלו וללא כעבא קמא דקשיב ארבעה מהן ששערותיהן כבשרן ואי ן הלכה כרכ»‬
‫בטהולח ובטמאה בין שהיא טהילה שמיטה והמפשיטטעא כין שהיא ככלה‬
‫ג‬
‫יוקכןכןמלי‪:‬‬
‫ממאה והמפשיט טהור אם מפשיטו לעשיע מן העור שטיק להיינו מנע להניע עג המטה אז על גכ»‬
‫שלקן כגון שקורע וקותך העוד כלו לאלכו מלאש הבהמה ועד זנבה ועתקיל להפשיט העור הוי קבור י י‬
‫צהוניא טומאה מן הנבילה אם נוגע אדם טהור כעוד ולהכניס טימאה לבשר אם טהורה היא עד כד*‬
‫אקחה שהן שבי טפקים וטפי מהכי לא הוי יל להכניס ולהיכיא טומאתואם הבשר טהזד!פגעה טומאי*‬
‫ביותר משני טפקיםאלו לא בטמא הבשרואס הכשר כבילה ונגעטהור ביותר משבי טפקים הללז לא כטמ*‬
‫ולקמת אם לא קתך העור מתחלה לאדכו אלא מפשיטו כפול לכורך קמעמעקיל מביאי‬
‫הןוהיד •־‬
‫והופכו כלפי זנבה עד שיפשיט אתהקזההויקביד והבוגעבעורכניגעבבשדכיןליטמאבקלטמאמפבי‬
‫המרגיל שמתחיל מרגלי הבהמה להפשיט ומפשיטו כבול‬
‫שהקזה קשה להפשיט מכל האברים‪:‬‬
‫לבודך קמת כלי קכורמפכי שהחזה לסוף הפשט! היא לפיכך כלו קבור עד החזה והכוגעבעוד המופש*‬
‫עוד שעל הנואר מענמו כפשט לפיכך אינו קכורלעשזיו‬
‫כמגע משד בין ליטמא ט ן לטעא ‪:‬‬
‫עזר שין!‬
‫ד‬
‫המופשט הלאשין קטר כדרך שהקזה עושה יקכמים אומרים יכוייהלכה כקכעיס‪:‬‬
‫עליו כזיתכשל במקום אתל הנוגע כניב היונא ממני לניעה ותלתול היונא מאולע בשל!מלוי ולכוק במקבת‬
‫וכשעלה שבעור כנגד אותו בשר טמא דשעלה ה י‬
‫ובאיתי ניב ליכא כזית אכל מעירה הוא לכזית‪:‬‬
‫שומר מטמא במשא שהלי כשא כזית בבלה ולא במגע דאי אפשר ליגעביקד ושתי נגיעות איכן מכטרפות‪:‬‬
‫לא כמגע ולא במשא כדמפרש טעעא בסיפא שהעור מבטלו למודה רבי עקיבא דאף על גבדלאה*‬
‫כזיתעעודה במקום אקד ככהאי גווני בגין שעקב שני קבאי זיתים כקיסם כלומל עץ דק והסיטן שהוא טמא‬
‫‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ב ע‬
‫ש ה‬
‫ן ‪ :‬ה ן‬
‫מ‬
‫ר י ג ב ש ל‬
‫מ ע‬
‫ך ב ה ן ש ש ט‬
‫‪1‬‬
‫‪m‬‬
‫ל ה ל‬
‫כ ד י‬
‫ש מ ן א‬
‫ד ם‬
‫‪wp‬‬
‫‪ 7‬ב ל‬
‫ש‬
‫מ ל ;‬
‫י י‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ל‬
‫מ‬
‫׳‬
‫ה ע ן ל‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫א‬
‫׳ מ ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫י ע ש ה‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ש ע ב ד ן‬
‫ד ס ‪n u J‬‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫ט ? ‪ 3‬ס‬
‫ע‬
‫ע‬
‫א‬
‫ט‬
‫<הלכה‬
‫‪ii‬‬
‫‪1 0‬‬
‫•הלבה נ י עקיב^‪ :‬ס קולית כל עכם שיש בו מוק קמי קולית וקולית הממ תצ^עבהגין סעומה בין‬
‫בקונה טמא להא עכם כשעילה במתמטעא במגע ונמשח כלכתיב אז בענם אדם ‪ :‬וקולית העזקדשי•‬
‫^ ‪0‬קפ‪'0‬ל והנוער מטעאין אע הידים דגזרו בהו רבנן משום חשדי כהונה ‪1‬ענלי כהונס וגזלו אף בעגמויו‬
‫משמש׳ אתהנותל‪ :‬קול ענבלה ככלה אי עגמותיס עטמאין דכעיכ בבכלעה ולא בענמוע וכן של־ן הילכך‬
‫סתועי׳ שקולי׳ אף מלסעא במשא‬
‫ח קולית ‪ nnn‬וקו^׳חסוקד׳עי׳מנוגע בחן בין סתזמייבק נקובי' וכל שכן כמגע דאי א » ל לו ליגע‬
‫* ס * קולית גבלח וקולית מ מ י ץ חגוגע בחן סתומים טהוריבש כמוק שבפני ואעג לשמד מכנימ‬
‫גקובים כל שהוא מטמא בפגע מנין מ א ף בטמא תלמוד לומד ומוביא טומאה המ כדבר ‪0‬אפ של‬
‫ליגע כטומאה עבמה ואפילו לי‪1‬‬
‫ל לל‬
‫‪1,‬‬
‫^‬
‫ל^ל‬
‫‪,‬‬
‫חבוגע ו‬
‫‪4‬‬
‫ח ג מ ‪ 6‬מ‬
‫‪H‬‬
‫‪n‬‬
‫ע‬
‫ג‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫‪j‬‬
‫‪a‬‬
‫מ‬
‫‪y‬‬
‫א‬
‫מ מ א‬
‫נ‬
‫כ‬
‫א‬
‫ביעה חשי־ץ חמדוקסת ט״יייי*‬
‫‪ * 1‬מ ג ע לא בא לכלל משא ״ ו‬
‫»קבס כל שחו טמא עכבר שחציו בשר וחציו אדמחחגוגע כבשר‬
‫ו ‪ £‬א באדמת טהור דבי י״ודת א ו מ‬
‫׳‬
‫_י «‬
‫חאבדוחבשד״מרולרלקבבהמ מטםאיז‬
‫״בשרטמא‪• .‬‬
‫‪W‬‬
‫ג‬
‫י מ ף י ן ג ו ‪ 4‬ע ב א ד ‪ 0‬ת ׳ ‪ 8‬כ נ ב ד‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫? ז י״י״ז‬
‫‪* m a m‬יכליז‬
‫גרמית דברי רבי מאיר רבי שמעון אומד לא הוכשרו מתח חנייט‬
‫ב ט‬
‫י מ‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ע‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ט‬
‫מ‬
‫ח‬
‫י‬
‫ח‬
‫י‬
‫ב‬
‫מ‬
‫בס‪3D‬‬
‫היכא דאי אפשר ליגע בטומאה‬
‫עבמהאיןש‪ ,‬רמט א‪:‬נקוכי»‬
‫כצ שהו אפי כחוט השער שאפשל י‬
‫להכ^סכזחוט^עדהשליאשו‬
‫מ‬
‫מ‬
‫אוזקנ״סדיהואמטעאככך‪:‬‬
‫מניןשאףבמשא אקוליתלכבל*‬
‫קאידשק אינו מטמא במשא ‪:‬‬
‫העדוקמיו‬
‫< בינת השק יש משמונה שרבים שמטילים בנים כגון קנב והלטאה וקקומע‪:‬‬
‫םיזבל בה אפרוק טהורה לפי שאי אפשל ליגע באפרוח שבפנים‪ :‬ניקבה כל שהוא טמאה ואעפ שלא נגגג‬
‫גןיהשימל מככיש;עזניא טומאה בלבד שאפשר ליגע‪ :‬עכבר שחציו בשי יש עין עכבר שאינו ערה ורבה ‪fk‬‬
‫* * ג ע ! כונר מן האדמה כאשפה המשרכע תולעים ואם עדין לא כשלמה בריאת העכבר אלא מנלו אתל‬
‫^ מ או השמאלי הנוגע בבשר טמא באדמה שככגדו טהור‪ :‬רבי יהודה א‪1‬עד כ! ואין הלכה כרייהודק‪:‬‬
‫האבר והבשר המדולדלים בבהמה כתלש מעכה אבד דהינו בשר וגידים וענעית או נתלש מעכה‬
‫ל;די;עלין הן מעורק בה במקנתויש הפרש בין אבר מן המי לבשר מן החי שהאבל מטמא אדם וכליס‬
‫‪ 5‬ל ; והבשר שאיכו אבר טהור מכלום כדילפינן מקרא דכקיבוכי ימות מן הבהמה ממקבת בהמה כגון‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ג‬
‫י‬
‫ג ג‬
‫;ן עד‬
‫׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫! —‬
‫וכריכים הכשר לבא במים לאתל‬
‫יעלשו כלן אבל עקבצין טומאה מן השרץ יקטמאין בה אתאקרים‪:‬‬
‫טכדלדלו זאחר כך מקבלים טומאה לע־׳לם;• כשקטה הבהמה כטהרו מלטמא עוד משוס כבלה ואף על פי‬
‫שאסורים באכילה משים וכשר בשדה טריפה ‪-‬ידי כבילה טהרו דאין קח־טה ע׳ שה כטול‪ :‬ה׳כשל׳ כדמיה‬
‫לקבל טומאה בלא הכשר אקר כדין בהמה שכשקטה ויבא ממכה דם שהוכשר בשרה באיתו דם‪ :‬מתה‬
‫הבהמה הבשל שכדללל כריך הכשר לקבל טימאה מן השרץ אס לא הוכשר משכללדל דטומאת כבלח אין‬
‫‪ u‬דעיתה נמשה נעול וכקשכ ט‪1‬ו כפל איתי האכל או אות* הבשל המדוללל ואיכי כעשה כבלה עמה במיתתה‬
‫אלא כאלו פירש מקיים הוא ובשל הפילש מן החי טהול‪ :‬האבל מטמא משוס אבל מן הקי למיתה עישה‬
‫כעול כדפרישנא ואינו נעשה נבלה עמה הילכך אינו מטמא מש‪/‬ס בבלה ואיכא בין אכל מן הקי לאבל מן‬
‫הנבלה דבשד הפורש מאבר מן הקי לא מטמא שהרי אפילו כשר הפילשמן הק׳ לא מטמא כל שכן בשל‬
‫ודכי‬
‫הפורש מאכר מ ן החי ואלו בשד הפורש מאבר מן הנבלה מטמא כבשר הפורש מן הנבלה עגמה‪:‬‬
‫‪0‬מעין מטהר אי אפשר לאזקומי מלתיח דרכי שמעין אהך דסיפא דמה כעשך אי מיתה עישה נפיל ליטמא‬
‫משום אבל מן הקי אינה עושה נפול ליטמאמש;ס אבר מן בכלה הילכךעל כרקיך לבי שמעין ארישא‬
‫קאיהאבד והבשר המדולדלים בבהמה מעמאיןטומאתאיכלין בקקימו ורבי שמעון מטהר האבל כל זמן‬
‫» מ » ל ה בנעלי קיים שאיכ‪/‬קמקא ט ״את אוכלים וטעעא דרבי שמעון לאמל קרא מכל האיכל‬
‫אשד‬
‫* ‪«#‬‬
‫‪J‬‬
‫»‬
‫?דל קדשי©‬
‫ש‬
‫חוליי{ פרק י‬
‫־‬
‫־‬
‫אונל־ס לאפיין׳ ' * י‬
‫טומאת‬
‫לנויס מ ת י ק י י אוכל• < ‪f>wm‬‬
‫•אכל •* כ ל שאמה יכול להאכילו‬
‫־» פ יי‬
‫יו‪/‬׳‪-‬׳־‬
‫‪pvy>1t'i'wv‬‬
‫״ ־ ן י ׳י!׳•׳‪• —-‬‬
‫•‬
‫א י ן טומא*‬
‫‪, ,‬האלם‬
‫מבשל קמדוצלצים שאסולי לגלם משום אבל ק ן החי ׳לשל מ;החי שאיק קל<י‪,‬ן א ל ;אי‪/‬‬
‫האלם‬
‫מתהאלם‬
‫המלילדליכ באלם טהורים לאלם כי ימותכעיב‪:‬‬
‫אוכלי׳ והלכה צלבי מאיר בשתיהן‪ :‬ח‬
‫הבשר טסוי״י*זיתה עושת כיפיליכאלי כפל ופילש הבשל מן הנהמה קולס שמתה ובשל שפירש ק‬
‫החי טהור'‪:‬״ האבר מטמא משוס‬
‫אברמן סמי ודין האבר שפירש הבשר ערייהכשיחאכדסטמימשו׳אבר מן ח י ואינו מטם סמי*‬
‫אכר נבלת דברירמ וי־׳ש מטחי• ח האבדוחבשרחמרולזלז‬
‫מןתאלםממישה׳אמטמ כלזמן‬
‫* ? ׳ * * י שלם במגע ובמשא כאדם טהורק מת הארס חכ׳ער טהור האבר מטמ׳םשום אבר ‪TO‬‬
‫»אח<אבצכויתכשר שפיר ממנו חחי ואינו כטמ משום אבד מן חמת דברי רמור׳שסעון מטחי•‬
‫הזרוע והלחיים יהקבה מחבק בארץ ו ב ה י צ ע‬
‫‪,‬‬
‫או עגם כשעולה שפירש ממנו *‬
‫לארץ״ניהביהושל^בפניהבי״^אבי‬
‫״״י ™ *‬
‫לא במוקרשץ שחיה ברץ וםח אס החולין שאינן ת י ‪ ,‬ן ב ה ״‬
‫* לש ‪ £‬מ י * י <«י* ?סי *‬
‫י‪«...‬‬
‫<נגם כשעולה טמא‪ :‬ול שמעת‬
‫ו ש ו ק ח י י ב י ן ב מ ת נ י ״ ק ר ש י מ שחייביבשבחזר־ז ושוק איני י ז‬
‫עחייבין כ מ ח נ י ף הלמוד לימד ואתן אותבמ לאהרן הנח?‬
‫'‬
‫״‬
‫ולבניו ל״ק ע י ל מ א ץ לו א ל ^ ™ שאמור כענק ״׳‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫מןהל^‬
‫כל הקדשים שקרס מים קבוע להקדשן ונפדו חייבת‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בבבו»‪ 1‬ובמתנות ייוזגאין לחולין לה״ז ולהעבי־ וולדן וחלבן‬
‫‪$‬‬
‫^‬
‫מותד לאחר פדיונן יחשוהטן כחוץ פטור ואין עועץ תפוררי!‬
‫כרבישעעמ‪:‬‬
‫ואם מתו יפדו חיץ ג ן הבכור ובן המעשר כל שקים הקישן את‬
‫^‬
‫‪v*nKl‬‬
‫מומן אי פיס עובד להקדישן ולאחר מכאן נולד להם כוס קבו*‬
‫‪ ,‬ל‪5‬‬
‫*‬
‫ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ואינן יוצאין לחולין ל^זנזו‬
‫כחולין אנל לא במוקדשיןתכי‬
‫לכלה!‪ :‬בפני הביתסמן שביע ולהעבד ו ו ל ק וחלבן אסו׳לאתר פדיונן ושוחטן בחויחייב ועועזץ‬
‫תמורח‬
‫המקלש קיים י• ואתן אותם בחזה‬
‫<ש!ק כתיב אוענ« מעיט הוא קוה ושוק אין מידי אחלינא לא‪ :‬ב כל הקלשים שקלם מוס קכ להקדשן‬
‫הדי הן כמקליש עצי׳ ואבנים לדמיחןיאין בהן קלושתהגיף‪ :‬ונפדו קייבי׳בבכ׳לה אס ילל; לאחל שנפד»‬
‫אבצ קולס פדיון צא לקדושת למיס מלקה מן הבטלה שא ין קלושה קלה על קלישיז‪ :‬״לדן;חלכן מימי‬
‫גאקלפלייכן אבל מקדיש תמימים ונעשו בעלי מימין יבפלו וילק אקול כדלקמן יבין לישאלקתכי מומי‬
‫ובין סיפא יקתני אס׳ל מיילי כנין דאיעבד לפני פלייני יאתיליד לאחר פדיונו וחלבן כמי למקדיש תמימים‬
‫ונפלי נפקא לןלאסיל לכתיב נהס׳לי המיקי־ש ס שנפדי תזבח ואכלת בשר תזבק ולא נקה יאכלת ילא‬
‫נכלביך בשל ילא חלב‪' :‬אין עישין תמולה אפי׳ קולס פלייבן דט<ב מעקלא עושה עמ<ל׳ ואפייבעשה לעאסי‬
‫שהקדישי אנל ר ע מעקרי איני עישה תמירה‪ :‬ואם עתו יפדו יאעס שאינן דאויין אלא לכלבי ואבן קל יי^ין‬
‫סודי אתהקדשי׳ להאכילן לכלבייהכי כעני בעלמא נבקיזלא כקתלהוקדישתהניךחרן מן הבכור והמעשי‬
‫לאענ לקדם תימן להקדשן חלה עליהן קדישה גמיל'לכל לבליהם אלא שאין כשיייליקלב דבמר ברקס תלא‬
‫לקמכא לא שכא תם ולא שכא בעל מיס קליש עם קלב ובעל מום נאכל לכהן במ;ת< ומעשל בהמה כמי כת '‬
‫ביה העשירי יהיה קדש לא יבקר בין טיב לרע טוב תם רעבעל מום ־‪ .‬או מום עיבל קילס להקדשן לעמים‬
‫עיבד כמאן דליתיה דמי‪:‬פט!רי'מ ן הבכול לכתי'בפסולי המוקדש ' שכפלו ככבי וכאייל מה צגי ואייל פטור״‬
‫מ ע מ‬
‫<כ‬
‫ח‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ב ל‬
‫ק‬
‫י‬
‫ד‬
‫ש ר ת פ‬
‫ע ש ע‬
‫‪w‬‬
‫ל ה ה פ‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ל ש מ מ כ‬
‫ר ש מ מ כ‬
‫כ א ג ל מ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ע ‪ 5‬ס‬
‫‪ 1‬ה ׳ ל‬
‫; א י ן‬
‫ןה‬
‫ן ר‬
‫ד ‪ 3‬ע‬
‫י ן כ‬
‫ק‬
‫כ ת‬
‫ק י י ס מ ש י ם‬
‫)עני‬
‫לע‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t J L‬‬
‫מר‬
‫ז מ * י ן ‪ pia‬יא‬
‫מזצמתכי בדוקין שבעין ודי עקיבא היא דאק׳אט עלו לא ילדו הילכך הואיל ובפניי לא ילדו תייבין עליהם‬
‫במיץ אס שחטן קידם עליוכן‪ :‬ועושין תת‪/‬ד' קודם פדיוכןדכתיבטובבלעא; ר ע ב ט ז ב ‪ :‬ואס מיעמעבען‬
‫ק‪.‬עלב במאה מעני איילי כבכול שבא ליל ‪3S‬‬
‫'?? י יי'{»לין קת הקלש׳' להאכילן לכלג; ‪j :‬‬
‫* ס ל » ע‪/‬ס ביד כהן;מכל! לישלאלכעומ; דאי בבכור ביד י לאל קולס שנענו לכהן קמאישטלייאתכ ‪,‬‬
‫ממענועכהונה ליעי ליה כהן אי‬
‫‪7‬ר‬
‫כ‬
‫ר ‪0‬נ‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ככול הוא טלי ליעי הוא אי לא‬
‫וומויח ואס מתו יקברו ׳׳ ב בכוד שגתעדב במאת בזםן שסאה‬
‫ככול הוא הב לי מתנתאי אבל‬
‫עוחטק את כלץ פוטדי׳את כלן אחד שוחט את כ ו א פוטריילו אחד‬
‫כשכבר כא ליד כהן ומכרו לישראל‬
‫משוחט לכחן ולנכרי פטור םן הפתנות וחמשתתף עםחןעריך‬
‫במומוונעעדבבמאהמטרי'את‬
‫‪,‬‬
‫מידשושואסאמ׳חיןמן‬
‫כלןמעעועכהוכתלכלקדוסל‬
‫א‬
‫ל‬
‫^י־בני מעיה של פי־ה ותיו בחן מתנו׳ ב ו‬
‫יכוצצדחועאעענמוו^לכסן‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫נןןחדמי׳לקחו הימנו במ‪-‬שקלנותנןלכח‬
‫שצי בכור הוא שמכרו הכהן!פט*‬
‫•י‬
‫_!‬
‫‪. . .‬‬
‫^‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫_‬
‫גד שנתגייר ותיתח ל ו פיח נשחטה עד שלא גהגייי‬
‫ד‬
‫מ המתג! למן הבכול אין נותנים‬
‫‪,‬‬
‫מתגושאיןקלוש חלהעלקל<ו‬
‫• ט ו ר סמגתגייר חייב ספק פטור שהמוציא מחבייי עליו חיאיי־ *‬
‫אקל שוקט את כלן פוטרים ‪<f‬‬
‫״יי־‬
‫ף‬
‫* י ״יי* ז‬
‫אקל שאי אפשל שלא יהא הככוי‬
‫י‬
‫?‬
‫ן ב ג ג י ו ברגל שיק י׳יחיר «י * י ק ‪J °‬‬
‫אקל מהן ‪/‬׳כול לומד וה הוא‪:‬‬
‫*‬
‫«‬
‫של ת ל * י י ‪*°‬‬
‫כליך שילשוס שיעשה בו סימן‬
‫ראשית הגז גוהג בארץ יבחוצ־ ל א ‪ -‬ן ב ^ י‬
‫‬‫שיבינו הכל שיש לכהן או לנכדי‬
‫*‬
‫חבית ו ע ל א כ^בי הבייז כיי״״יז‬
‫״‬
‫*־‬
‫שותפו בה ‪ :‬ואם אמר לו אם אמר‬
‫י‬
‫׳ע‬
‫*מוקדשין חומד מ ד ו ע ולח׳יכש ובקיכר־•‬
‫כה ן לישראל פרה ‪ 11‬אס סוכר לך‬
‫נחלחיימש והקבד־ן ב ו ח ג & בבקי־ ובצאן כטי־וכדת ובמועט‬
‫פטור‬
‫" ‪ p‬סן הסענוע שכה ‪:‬‬
‫^יאשיתחגו איגונוהג אלא כדחלותואינו נוהג אלא בסרובח *‬
‫ישלאל מן המעמת׳• אמר לו ישראל‬
‫כ י *‬
‫לחבירו טבח מכיר לי בבי מעיה של פלה ז! וקיו בהן מענית הקיבה שהיא אקלגמן המתגית‪ :‬נותכן לוקח זה‬
‫המוכר מנכה לי מן הדתי שהרי היה יידעהליקח שהמי‪/‬ניתשסוזהלא מכל לו את הקיבה‪:‬לקת‬
‫לכהן יאין‬
‫יהטבק‬
‫׳« !‬
‫־‪r«t«1‬‬
‫׳‪-‬׳‪ »•*» !»•-‬י‬
‫<•! ‪ -‬י‬
‫<^ימ>‪ *,ywj 7‬׳«! ׳׳‪ !-‬׳» ׳• ־־״ ״* \ ‪- -‬‬
‫ינכה ל; מן הלמיס שהרי מכר דבר שאיני שלו ואס ע י ל השוקט ולא נתן מתנות מן הבהמה לא נאסר‬
‫<ןבשר באכילה אבל מכליןאותי ואפייכהן שפטור מן המתכיתאס הוא טבק ששיקט ומוכל בשוק ממתינין לו‬
‫‪ 3‬וג שבע;עמכאן יאלך מיניאין ממני מתכ‪/‬תונותנייאיחן לכהנ׳׳ אחלי' ואס קבע בית מטבתייאין ממתיניילו אלא‬
‫»;טאיןעמנ‪/‬מיד‪/‬אסלאלנהליתןמנדיןאייע‪ :‬ד מןהפלקשלאלכיבההכמכלתעסהלאש‪ :‬עד כף‬
‫של יד עבם רקב של כתף שקורין אספלדון והן ביענמויהעכם האמנעי דהינ; מן הכף של אלכיבה הנמכלת‬
‫עם הראש עד מקים שככו בגמל ככר והעגם העליון המחובר לגיף והזרוע לימנו בלבד היא שנותנים לכהן‬
‫דכת׳יכתן לכהן הזל;ע המיומן שבזדיע‪ :‬יהוא של כ‪/‬יל כלומל וכן ולוע בשלה האמור בכזיר כ ן כטלת‪:‬‬
‫*כנגדו בלגל שוק האמול בשלמייכמי היו שבי עבעועמןהפרק של ארכיב עד בוקא דאטמא דהיכי כל הירך נ‬
‫‪ p‬ל ‪4‬ל ל\כז פרק שבין הקוליתועבס האמנע׳ ואין הלככד יהודה ‪ :‬הפרק של לקי אכל הנדעייוחותך‬
‫כלפי מטה‪ :‬עד פיקה של גלגרעעד שפיי כיבעשהיא פקעיתה ופתחה של קבה דהיכ; לקיים התחת‪1‬כות‬
‫»‪ 0‬הלשון • לא פיקת של גלגלתטבעתהגד׳לה של קבה שעשייה עגילה כפיקה ופיקה קיא עגילק ככד!ד‪.‬‬
‫ובתןכה כקב שת׳קבית הכשימ הפלך להכבילו כשטייתכו‪:‬‬
‫הגז כל הגיזו בא‪:‬ו ואעייגוזזן מאה פעמי׳כ׳תן מן הגיזה מתכה לכהן‪ :‬נוהג באלץ וביונה‬
‫ייאשיןץ‬
‫לאלץ והאלנא נהיג עלעא כל אלעאי לקמל לאשית הגז איג; כוהגאלא בארץ דיליף כתיכין‬
‫י‬
‫*תינה מתר;מח מה תרזמה אינה ביהגת אלא באלץאף לאשיתהגז אינו נוהג אלא באלץ ולנותייהולו‬
‫לבקתכות נקי לאין נוהגות אלא בארץ לראשית הגז והמתנות שיין ה ן ולא הולו להן שאל חכמי‬
‫* ל ן ר ; געוקדשיס אפילו קדשי בדק הבית עשום לכתיב גז באנך זלא של הקלש‪ :‬כיהגים בבקל זפנאן‬
‫לכתיב‬
‫וויו!‬
‫‪7‬‬
‫ל‬
‫יי‬
‫ח‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪B‬‬
‫‪g‬‬
‫מ‬
‫‪n‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ת ג ן‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ג‬
‫כ ח ן‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ז‬
‫ג‬
‫ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫ו‬
‫פ‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ח‬
‫ז‬
‫״‬
‫ח‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫ר ג י כ ח‬
‫‪W‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫ה פ ד‬
‫י ז ת‬
‫ז‬
‫ך‬
‫ח י‬
‫ח‬
‫פ‬
‫י‬
‫ק‬
‫מ‬
‫י‬
‫ל ח י‬
‫‪#‬‬
‫כ‬
‫י ת י א‬
‫ף‬
‫‪v‬‬
‫ע‬
‫‪h‬‬
‫י ‪ £‬י ר‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫י ת‬
‫כ‬
‫‪p‬‬
‫׳‬
‫ש‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ג‬
‫י‬
‫ע‬
‫ג‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫ג‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ז‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫א‬
‫ט י א‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ה ג ז‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫*כתיב אם שול א‬
‫ש ה‬
‫ם‬
‫< ‪ ,‬א ‪,‬׳ ל^‬
‫עט‬
‫כמ‬
‫פ‬
‫חול*ין פרק יב‬
‫‪.p f> fa‬‬
‫ש י ן ע‬
‫‪fa‬‬
‫‪P‬‬
‫ב‬
‫*מגז כבשי יתחמם מה להלן כבשים אף כאן כבשים ‪J‬‬
‫ב ל ח‬
‫ל‪,‬‬
‫י ז י כ מ י ב ה כ‬
‫»»*‬
‫^‬
‫‪^u‬ך וכתיב הת•‬
‫‪3‬‬
‫ושתי באן אלמא תלת• מקלו כאן שנאמי סמ‬
‫*אן עשזתתשמעשית א ת בעליהן יאימליתלזקיםעשהמג<ה‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ה‬
‫^‬
‫‪P‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ה ע‬
‫‪, $‬‬
‫‪ 3‬ה‬
‫י‬
‫ק‪ ,‬מקמי‬
‫עכראשיתהגז לכתיב ביה כאן למשמע מחכה לאלו במלה כתיב בכולשןללעשעעאעי׳ ח ל ; כ ן עמג ״‬
‫‪,,‬‬
‫א ם שיל א‪ 0‬ש ה ‪ :‬מכה מכה ופלס‬
‫*ל אקתקנהיוחני יכביר מהכי לא‬
‫ב‬
‫השיב גז שזז פחית שבגיזית י‪ .‬ככל‬
‫וכסח הוא כ ר ו ב ח בית ש מ א י אומרים שו‪/‬י ד ח ל ו ״‬
‫ש נ א מ ד יחיח איש עגלת בקר ושתי צאן ובית ל ל א ו נ דים ח ‪* 0‬‬
‫ה‬
‫‪0‬הן לאז דוקא דבעקות מששים‬
‫ש נ א מ ר ח מ ש צ א ן עשויות דבי דוסא ב ן הדכיגמ אומר ‪iron‬‬
‫‪9‬צ<‪ 00‬לא מחייב בראשיתקגז אלא‬
‫ר ח ל ו ח ג ו ז ז ו ח ם ג ח ופרס חייבות כ ר א ש י ת חג? חכמים אומרינ*‬
‫י‬
‫יגא‬
‫חמשרחלוחגחזותכלשהןוכםח גותגיןלוםשקל חמש סלדם‬
‫קלי מגאלשיעורא זיטא ל מ ק כל‬
‫ביהודה ש ח ן ע ש ר סלעים ב ג ל י ל מ ל ו ב ן ו ל א‬
‫י כדי ל ע ש י ר י‬
‫נושזםדלדזסאיהיבשיעידא‬
‫‪0‬קן‪:‬והסצעמשקל<כדמעי<משק‬
‫מ מ נ ו ב ג ד קטן ש נ א מ ר תתן ל ו שיהאבוכדיםתגהלאחנ״ק‬
‫צ ו א‬
‫ליתגו ל ו עד ש צ ב ע ו פטור ל ב ג ו ולא צבעו חייב הלוקח גז צ א ג י‬
‫* ל מ ע ס י‪ ,‬גרעיני שעיר;כמה ה י‬
‫ש ל גכרי פ ט ו ר מ ר א ש י ת הגז הלוקח גז צ א ג ו ש ל חבירו אםמייל' ‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪™ XJ,P P‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫סבידו צא יפת; צכצ כהן ממשקל‬
‫המוכר חייב לא שייר חלוקח חייב היו ל ו ש נ י מיגים ש ח ו פ ו ת‬
‫‪fa‬י>״ר ‪J ^ ^ L fa‬‬
‫‪w‬‬
‫ע‬
‫סייבהישראל ל ל ‪ ,‬א ל א‬
‫ה ג‬
‫ראש‬
‫ז‬
‫בכ‬
‫‪0‬יע«ר מ ן‬
‫ה‬
‫ג ' ^‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו ל ב נ ו ת מ כ ר ל ו שחופות א כ ל לא ל ב נ ו ת זכרים אכל ל א ג ק ב ו ד ו‬
‫ל ן‬
‫‪,‬‬
‫‪ 7‬ה י כ‬
‫‪%‬‬
‫‪K‬‬
‫‪c‬‬
‫מלובן ע ד שכשילבנכז הכהן י ע מ י ד‬
‫^‬
‫מ ש ק‬
‫ל‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪',fa‬‬
‫כדי שיוכל ל ע ש ן ע י‬
‫הראוי לשילןע ‪ ,‬אי‬
‫מ‬
‫נ‬
‫) מ נ‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ש‬
‫^‬
‫כ ג ד‬
‫כ י ה‬
‫עדסמך קרא אח׳ ר א י‬
‫ל‬
‫ת‬
‫פרמ‬
‫‪^ f a‬‬
‫‪^ ,‬‬
‫ה ג ‪ f‬מ‬
‫ש ל ז ח ח ק ן ג י ח ג ב א ר ץ וכחוצדו לארץ כ פ נ «‬
‫הבית ושלא בפגי הבית בחולין אבל ל^»‬
‫בםוקדשין ח י ס ד ב כ ם ו י הדם משליח הקן שכםדיחדם ברחב ב ו ד ו !‬
‫ובעו׳ ב כ ז ו ס ן וכשאין מזומן ושלוח הקן אינו גיהג •‪<1‬ב;יוף ואיגד‬
‫ב כ ט‬
‫י‬
‫י‪3‬‬
‫‪ m‬גותן לעצמו חח גותן ל ע צ מ ו •‬
‫נוהג אלא ב ש א י ג ו בזוסן איזהו ש א י נ ו כ ו ו מ ן בגון אווזק ו ת ר ג ג ו ^ ן‬
‫ד‬
‫ש ב נ נ ו בפרדם אבל אם קגגו כבייוכן יוגי ה ר ד י ס א ו י פ ט ו ׳ ב ש ל ו ו ו ו‬
‫ן י בו בחר הי אלהיך מכל שבטיך‬
‫לעמיד לשדתשמעינן מיכה דהכי‬
‫ב‬
‫עוף‬
‫קאמ ת ן לי מראשית גז נאנך כדי שייכל ל ע ש ו ת מ ד לעמוד לשרת והקטן שבבגדים הראויים לשירת ה‪1‬א‬
‫אבגע והוא נעשה מממש סלעים נ ע ר מלובן וראשית הגז אין לו שיעור מ ן היערה ומדברי שערים שלא‬
‫יפקית מאחת מש ואין קייב בלאשיתהגז ע ד שיגזוז חמש כאן יתהיה גיזת כל אחת מחמשתן אין פקןע ע'ג‬
‫ס צ ע שאס היתה גיזת אחתמהן סחותמיב סלעאף ע ל פי שחמשתן ג׳זזות ׳ותל מס קלעים הרי זק פ ע ו ל ‪:‬‬
‫»ר שנבעו בעליו קידם שכתכו‪ :‬פ ע ו ר מליתמ עיל לקנייה בשכוי והיה ליה כמזיק מתכותכהיכה אזשאוכל!‬
‫• פ ע ו ל ‪ :‬יצא נבעי אין זה שכוי ואכתי בעיניה היא‪ :‬הלוקח גז נאנז של גכלי כשהוא מקובר לכאן פ ט ז י‬
‫א‬
‫ן ק‬
‫׳‬
‫ני'‬
‫ס שייר המזכל העז‬
‫חייב דצמר ליה ליקח מתנה דכהן גבך היא; ואם לאוהליקקקייבדאקדליק מוכרעתכהדכהן ל א ז ט י‬
‫ל ך * בחופות לא שקולית ולא לכנית‪ :‬זה ניתן לענמיהליקקכותן לענמו ע ל מ ה שלקק והמוכר מ ת ן‬
‫ל ע נ מ ז ע ל מה ששייר אכלו דגחת הלבכות טובת משל שקופות זכן זכרים ונקבות גיזת הזכרים קשה זםא*‬
‫דכקבית ר כ י ך ‪:‬‬
‫ל‬
‫‪10‬ל*לח‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫ק‬
‫נ‬
‫א‬
‫פ י ד ל ל ו מ נ‬
‫הקן אבל לא במיקדשיןעשכקתמזקדשין דאלו היו חולין היו קייבי׳בשלוק הקן כגון שהיה לו עיף‬
‫והקלישו כשהיא ברשיתי לבדק הכיתיברק ומנא! אקר כ ך רובץ ע ל הקן והכידז אינמיכגון‬
‫סהקדי ש גיזלית של שבכו למזבמ לעולת נדבה יאחכ כשגדלויאותן ג ״ ל ו ת ב ר ק ו וינאו זקככובמקים אקל‬
‫דמעקלא כי אקדשינהז ליליה הזו יקל הקלש עליהז והשתי דמנאן לאו מזומן ה!א ואי הוו קולין הזו מקייבי‪:‬‬
‫ואינו כיה ‪ 4‬א לא בשאיכו מ זומן לכתיב כי יקרא פ ל ט למוומן‪:‬‬
‫ש ק מ ו בפללס שקלל! ןינאומן הכית ואין‬
‫»‪1‬לותלבית;כעש;עלכלמת?עללסלא;עןןמןק<אמפ;ישיק;ל;ע ל ל;ק;‬
‫ג‬
‫^ללקיאות שללכן לי‪4‬לצ‬
‫»‪*»0‬‬
‫מת‬
‫בנורותן פרק א‬
‫עוף טמ*>‬
‫* ‪ 8‬בצי איםזעל שם הויזלוש המלך שהיס מתעסק בגלולן בקראו הללסיאזת על שמו‪3 :‬‬
‫ל&לק דכתיכ קן בפול כטף משמע בין טהור בין טמא כפור טהור ולא טמא‪ :‬עוף סמא רובין על‬
‫•‬
‫*יבימזף טהור אף על גכדעינאדאפרוקיסכר שלוק הזא פטור לקן בפול בעינן שתקפ־האם המקננת‬
‫•קולה יעיף טהור הרובץ על ביני עוף טמא פט;ל לאמר קלא)את הבנים תקח לך ולאלכלכיך! קייא‬
‫בעלבי קולים לו ןןובאל ובלע*‬
‫פלד׳ ז וללבו שקזכ* לוב׳ן ע ל‬
‫עוף טמא שטור מלשלח עוף ט ס א ר ו ב ץ עלי ביעי עי!*‬
‫ג‬
‫‪#‬חור וטהור ר ו ב ץ על ביצי עוף טמא שטור מלשלח קורא זבד ר ' סבבים כמו הכקני* שילבך ל מ‬
‫חיתה מעופפת בזמן אליעוד מקייב לש‪£‬ו<‪/‬כר אבה‬
‫ג‬
‫אליעזר מחייב וחכמים פוטדק ״‬
‫בכנפיה גוגעודת בקן חייב לשלח אין כגשיח נוגעות בקן פטור בשאר עופות מולק רבי^אליגמלי‬
‫ול*‬
‫י שזכר פטור לאם אמר‬
‫‪^1, ,‬‬
‫‪1,‬‬
‫^לעלח א‬
‫אכ ואין הלכה כדבי אליל*• ‪8‬‬
‫ן‪1‬‬
‫^‬
‫ממן שכנפיה נוגכממ‬
‫‪Q‬‬
‫לשלחשנאסר וחאם רובצת עלחאפדוחימ‬
‫ט ‪ ,‬רמ‬
‫ץ‬
‫ץ ק ן ס כ‬
‫ש‬
‫ש א‬
‫א‬
‫מ ק ו ם ן ן י ן‬
‫א ‪ £‬ר ן ח‬
‫ע‬
‫א‬
‫ף‬
‫ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫ב י צ ת >‬
‫ם א ; ‪ £‬ד ו ן ן ז ן מ פ ד י ן ז ץ א‬
‫|‬
‫י‬
‫‪ M‬ח‬
‫י כ י ן ג י ס‬
‫א‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ב‬
‫‪ 0‬ן ? ד ן ת ‪ 8‬ט ן ר‬
‫‪0‬‬
‫ן‬
‫‪™ °‬‬
‫?‬
‫' ?י "‬
‫י‬
‫**‬
‫‪,‬גדיכיןלאמן אף חאפרו״ץ עריבין לאמן יצאי נ « י ״ ז ״‬
‫*״זד״שלחח וחזררחאפ‪-‬לוארבעוחמ*״ פ ע מ י ם ח י י ^ י‬
‫‪ w‬לה תשלח אמד חריכי נוטל את האם ומשלח את הכניס חייב‬
‫•‬
‫_!‬
‫י !‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬ישלח שנאסר שלחתשלח את האם נטל הבנים תוו״ייזלקי‬
‫ר כך חזרה האס עליהם פטור מלשלח׳׳‬
‫ןנלהבגים דבי יהודה אומר לוקח ואיגו משלח וחכמים א ו ס ר י ט‬
‫קי‬
‫‪ • * J‬י ׳ י י‬
‫* ש ל ח י » י י י ? י *י"* * ^ * * "‬
‫לאיטולארסאסעלבביםי״ילי‬
‫ח‬
‫*שחאיןלוקיןעליח*‬
‫‪%‬יטחד אח חסצודע ומה*ס מצוח קלח שהיא כאיסד אמרח תודח‬
‫^ ע ן ה » ב לך וחאדכת ימים קל וחוסר על מעות חסות שגחורמ‪:‬‬
‫י י ח י‬
‫כ ג‬
‫י ‪ 0‬א‬
‫‪ r‬ב י צ י ס‬
‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫צ‬
‫י‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬
‫" ? ״‬
‫ת‬
‫ש‬
‫‪%‬‬
‫א‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י ג‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫ח‬
‫י‬
‫ח‬
‫״‬
‫א‬
‫ס‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫נשלמה מסכת קזלין‪ :‬ובעה נתקיל עםכתבכודות‪:‬‬
‫מלוקח עוכר חפורו של בכדי והסוכר לו אף‬
‫א‬
‫על פי שאינו רשאי וחמשתחף לו והמקבל‬
‫•יי•‬
‫‪ uatf‬והבוהן לו בקכלס עטור סן מגבורה שנאמד כישראל‬
‫אכל‬
‫ולא מ ^ פ ע ת ו ^ ב ד ו ב צ ת ז ל *‬
‫כתמשבתשמע^הלאםכבפ^‬
‫בעעותבקןקייבת‪ :‬סנאמלסל*‬
‫‬‫‪ , I,‬״ ‪ JL J . l‬יי‬
‫ד‬
‫ובעובסמשמע‪:‬‬
‫נעל את הכטסזכ‪ ',‬דכיקדנס*‬
‫אתהבביםהוהליסקןמ!ומן‪:‬‬
‫לוקח<איכומשלמא?>עלגכללא*‬
‫סכתק לעשה אין ליקק עליו הכא‬
‫היכוטעעדסבדרבי יהודה שלי•‬
‫מעקרא משמע והכי קאער קרא‬
‫לאתקק האם אבל מסישעליןי‬
‫לעשותכשתמנאהקןשלסתשלת‬
‫א תקאס ואין כאן בתק לעשה אל*‬
‫עבדת עשה זלא תעשה ואין הל&‬
‫כדבייהודה‪:‬איןלוקיןעליהא•‬
‫קיים עשה שבה אבל אם לא קיי*‬
‫העשה כמן הלוקח אם מע‪1‬‬
‫הבנים ושקטה או מתהתקתידו׳‬
‫לוקה עבוה שהיא כאיסל שאין‬
‫בה קשלון כיס אלא לבל מועט‪:‬‬
‫עובל ממולו של ככלי כשהוא כמעי אמו ובכול היא ולהכי נקט עובל חעולו שאין ל^‬
‫‪flftlStt‬‬
‫בהמה טמאה קלושה בבכורה אלא פטר קמור בלבד ואידי דזוטרן מליה לפטל קמול‬
‫״‬
‫״‬
‫»םיק ושרי ליה וכל הכך פרקי אקריכי מיירו בבכיר בהמה טהורה‪ :‬אף על פי שאינו לשאי למכור לגד בהמי!‬
‫נמה מפכישכעשיתבה מלאכה בשבתיהמשתתף לו אפילו קלק הגיי עשויים דדועכגז; יד» אז דגלו של בכוי‬
‫או של אמו כל זמן שאם יקתך ממכו אותי אבר ת&אל הבהמה כעלתמזס הדי זה שוממויגוי ופטור‪ :‬והמקב!‬
‫»ענ< שהחמורה של גוי וישראל מקבלה ומטפל כה כדי שיהו קולקין בזלדותאבל גיף הבהמה של גוי‪ :‬פע‪/‬י‬
‫* ן הבכורה אותי עיבר שקנה יק הגוי או שמכר הוא לגוי אינו קדיש הואיל ויש לגוי קלק בו או באמו‪:‬‬
‫&כאמל הקדשתו לי כל בכור בישראל ולא בגוים‪ :‬אם פטל! את שלישלאלבמלנל פלוייס לא פטרו בהמתן‬
‫*לי&לאל בעדבל לפעל בקעה בהמה פעלה כדכתיב;את כהמתקלגיים ‪ ppp‬בהעתס אלא הבי ק א ^‬
‫§ל‪/‬י<‪0‬‬
‫ב נ י מ ת‬
‫‪K‬‬
‫פ ר ג ן‬
‫קלויים הצקיעו קלזשתגמלי ישלא! במדבר כדכתיבואקקאתקלוייםתקתכל בכור ומ* ו א ^ י * ? *‬
‫קדושתהלוס את קדושתן של ישראל דין הוא ישעפקוע את של ענמן ומאחר שלמדכו שהופקעה קל **‬
‫בכורה עענמן של לויים למדנו שפטליקמוריהן פעולים מן קבב‪/‬לה דכתיב א ן פלה תפדה את ב « י‬
‫» ן ^ ל אימ בבכיי‬
‫האדם ‪/‬אתבכ^הבקמה הטמאה תפדה בל שישנו בבכור אדם ישנו נ‬
‫אלם אינו כקטר כהמה טמאה‬
‫‪9‬‬
‫‪5,‬‬
‫ב כ ; ל‬
‫אבל מבכור בהמה טהולה לא‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ה ג‪1‬מ‬
‫ס;‬
‫ש‬
‫אבל לא באחרים כחגים ילויםפטורין מקל וחופר אם פטרו‬
‫ישראל בסדבד רק הו* שיפטרו מ ל עעמן׳>‬
‫נפטרו כהניס ולוים כדלקמן ‪-‬י‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫•י*‬
‫ב‬
‫"‬
‫*‬
‫"‬
‫»מול שילדה כמין ‪ PIP‬פטור א'‬
‫שגפטיחסורפטרחםורשגישעמייעדשיחאחולדחםורוחגייי‬
‫א‬
‫חסירימהחם באכילחכחפחטחורחשילדחכמין בחמת טמא•‬
‫ש‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ה‬
‫»‪V‬‬
‫ח מ ן ר ן ל‬
‫מוהר באכילח וטמאה שילדה בפין בחמה טחורח אסור באכילה״‬
‫ס»*‬
‫‪1‬‬
‫ל‪.‬‬
‫‪:‬״"י‬
‫‪ . ,‬שבל׳נ‬
‫שהיועא מהטמא טמא והיועא מן הטהור ט ״ ו ד ר ג‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫**‬
‫‪,,.L 1‬‬
‫י ‪.‬‬
‫ו‬
‫‪6‬‬
‫‪ Pip‬לפטור טשומ דצא לק!‬
‫דג טחוד כותר כאכלח וטחוד שבלע דג טמא אסור באכילה ל•‪-‬‬
‫*‬
‫י‪ ,‬״‬
‫•!‬
‫י‬
‫~*«»*‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫*הדדי כצצ להא ישלה קלניס‬
‫חסוד שלא כיכרחזילדח שגי זכרים נוח‪,-‬‬
‫ג‬
‫שאיגוגדוליו*‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪!w-6‬״‪,‬״״‬
‫‪6U‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫׳ ו‬
‫ו‬
‫והק חין בה קרניס הא ערסולעה‬
‫^ ט ל ה אח לכהן וכר יגקבה מפריש טלה אחד לעזנמו שתי ממדיה ‪/‬‬
‫;‬
‫״‬
‫א ביכרו וילדו שגי זכרים גותן שב* טלייס לכהן זכר וגקבד*‬
‫ל‬
‫‪f‬‬
‫‪a‬‬
‫‪p‬‬
‫או מ ג י וכדים וגקכח ניתז טלח אחד לכהן מחי נקכור־ג וזכר אי‬
‫^‬
‫‪^ ,‬‬
‫אחת ביכר•‬
‫ר‬
‫^ שגי ז‪3‬יי‪ 0‬ומתי גקבות אין כאן למק כלוט ״‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬א‬
‫ואחת שלא ביכדח וילדו שגיוכדיכש גותן טלר־ד אחר ל‪3‬הן ?‪-c‬‬
‫‪,‬ן ‪, ,‬‬
‫‪$,‬‬
‫וגקכח‬
‫לפטור משום דסיס לא קדוש‬
‫ש י ל‬
‫פ‬
‫נ א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫כמי‬
‫ש י ל י ה‬
‫ס ‪ ,‬ס‬
‫כ מ י‬
‫מ‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪a M‬‬
‫‪w‬‬
‫*‬
‫‪p‬‬
‫^‬
‫‪7‬‬
‫)‬
‫מ ע‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ד ; ס ‪9‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫< מ ׳ ר‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ל‬
‫)‬
‫‪ /‬ל ‪ /‬י‬
‫ג‬
‫א ל‬
‫ד ה‬
‫כ מ‬
‫‪ 0‬א‬
‫ק‬
‫ק ן ה‬
‫ש ה‬
‫ע‬
‫<‬
‫מ‬
‫ג‬
‫א‬
‫< ‪p f‬‬
‫א‬
‫ד‬
‫בבכילה אבל פלה שילדה כעין‬
‫קמור דתלויהו קלשי בבכורה אימא ליחייכ בליכי‪ :‬פטל חמור פטר חמ<ד שני פעמים סד בקדש לי כל במל­‬
‫שהיובא‬
‫מ ד בראה אתה אומר אלי‪ :‬מהו באכילה כלומר בהמה שאין היילדלימיז לכילדמקו באכילה‪:‬‬
‫מהטמא טמא ודבש דבורים וגדעון עומד זלאעקרי יובא מן הממחלפי שאין ממכיתאיתו מכסלן אלא‬
‫מכניסיתאותי לגופן שאוכלות מסלקי האלנית ומק כעשה הלנש וחלב האדם מיתל כשפירש‪ :‬אכללינק‬
‫משדי האשה אסור ׳כל שאן חלב של בהמה וחיה טמאה הוי יונא מן הטמא ואשור‪ :‬דג טהול שכלע מ‬
‫ג‬
‫שמא אן> עצ גבדלאקזיבן ליה שבלעיכיין דרוכ דגים משריניס כמיכןכמי שבלע בפכיני י מ י ‪:‬‬
‫בותן טצק אחד לכהן בפליון לממה נפשן חל מניהו בכור‪ :‬זכר ובקבה ואין יל‪/‬עאם יכא זכר תחלה ‪ W 1‬־‬
‫בכיר אי נקכה יבאה תקלה)אין כאן לין בכורה מפלישטלח משום סכק ומפקיעעלי‪ ,‬ק ד ‪ ^ ,‬ל ‪ 1‬תמול‪.‬‬
‫*היאלענמו שהוא עגע? יאכל הטלה ולא יתבמלבהן דכהן הוי עוניא מקבילו ועליו הלאיה להביא עלים‬
‫שהזכרינא המלה ואמיאליכא שאפיל! פטל חמוד גמור שיפלאו בשה שוכאק קל׳שה לא כ‪;,‬לא בעליומ‬
‫שעי שסוליות‬
‫אלא גול ה׳א דאיכא אס איני מתן טלה לכהן דממובוהוא והכא ליכא גול לספק הוא‪:‬‬
‫•יללוכו זכר ונקבה נותן טלה אחל לכהן נשכיל היכל או שני וכלים ובקבה למלא ילדה זכל ומלא‬
‫ילדה זכר עקבי־ או איכמי קדאילדק שכי זכרים ואקתילדה נקבה מתנים טלה אקד לכהן להא ס י‬
‫*כל איכא ודאי בכור ואאדן דהוי ספק דשמא הנקבה יצאה תחלה מפליש טלה והוא לעבמו‪:‬‬
‫סכי זכרים ושתי נקבות ספק הן דשמא כל חדאיללה זכר וכקכה ושמא הכקכולג יגאו מחלה היליץ‬
‫אק לכהן כאן כלום אלא מפליש עליהן שכי טלאים לאפקועי לאהיליהויהןלענמן כ ן פילס! רבות•‬
‫אבל דביכו משה בר מימון סכד דאין כאן לכהן כלים ואפילו טלה לענמו איכו גליך להכליש משו•‬
‫לאיכא בכל קד מהכן ספיקי טיבא כשילד! שתי נקמת וזכר שמא אקת משתיהן ילדה שתי נקבו*‬
‫ןהאקרת זכר או שמא זו יללה נקבה והאחרת זכר ואקליו נקבה או כקבה ;אחליק זכל זכן ‪0‬פיק<*‬
‫זכי‬
‫‪ , , ,‬ת י עקל‪ :‬ל‬
‫‪ p‬״‬
‫‪ $‬י• אן‪,‬ל; ^ ל ל‬
‫הלבה יש בשני זכרים ‪p w‬‬
‫ה פ‬
‫‪S‬‬
‫)‬
‫‪ p‬קי‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ע נ מ‪t‬‬
‫‪1y‬‬
‫‪p‬‬
‫‪n‬‬
‫‪p‬‬
‫‪r p‬‬
‫ל‬
‫‪p‬ר כ‬
‫»קב§‬
‫מי‬
‫בנורית פרגן א‬
‫שבאעל ופטר קממ•‬
‫*קבה מפליש טלה לענעז לשמת אותה שלא ככרה ילדה את הנקבה ‪:‬‬
‫*‪.‬פדה בשה כל שה במשמע שה כשבים אי שה ע‪/‬ים שה זכל א) שה בקבה וכוי‪ :‬ופולח בו פעמים לבזיב‬
‫אם קול כהן זכת‪:‬ו לז‪:‬כככס לדיר להתעשר כמן ישל'‪ 1‬שהין לו עשרה ספק פעלי קמזלי' )הפריש עליהן עשרה‬
‫•יין יהן שלי קרי אלן בכנסים לליל למקום שמככיסים שם הכהמותלקעעשל ומעשדין כדרך‪.‬שעעשרים שאי‬
‫בהמו'‪:‬וה‪1‬א הדין שאם היה ל? ספ^‬
‫ונקבה משריש טלה אחד לעצמו שנאמד ועטר חסור הפרח בשח פער קמזר אקדאושכיםשנכנס‬
‫לדיר עם שאד כבשמ להתעשר‪:‬‬
‫ןןןחכבשימומן חעזיםזכד ונקבה גדול וקטן תמים ובעל מיבם‬
‫ואם עת נהכים בז שה שהפרישו‬
‫ו‪$‬ורח בו פעמים חרבה גכבס לדיר לחתעשד ואס מת נהנים בו׳׳‬
‫ח אין פורים לא כעגל ולא בחיח ולא בשחוטה ולא בטדיפח לפדיון פטר העזר אם מת כיל‬
‫ןלא בכלאים ולא בכוי רבי אליעזר מתיר בכלאים מפגי שחוא שה בעלים קידם שיבא ליד » ז ן כ‬
‫ואסר בכיי מפגי שהוא ספק גתנך לכהן אק הכתן רשאי לקיימו כהנה כו כהן אף על <י• •שלא‬
‫המפריש פריק פטר חמור זסת הגיע לידו מקיים דמעדבא‬
‫ו‬
‫* ר שיפייש שה תחתיו »*‬
‫דאערשיה כרשיתאדכהןקאי'‪^:‬‬
‫דבי אליעזר אוסר חייבק באחריותו כחמש סלעים ש ל בן וחכמים‬
‫ולא בתיה בבי ואיינו‪,‬‬
‫ה‬
‫אומרים אין תייבימ באחדיותו בפדיון מעשר שגיהעיד רבי יחושע‬
‫ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאק כאן לכהן בלומ מרת ולא כשקוטה כשק שקוט‪ :‬ולא‬
‫!טרחםורדבי אליעזר אומר יקבי• רבותר בחגאחו של טלד־ז בטריפה כגון שכתתבו רגליה מן‬
‫ל*י»» הארכובה ולמעלה‪ :‬כלאים תיש‬
‫ז‬
‫ןחבםיס א ומרים איגו ע‪-‬יך לחקכי• והטלה לכתן ׳׳‬
‫ךעח לפי־ותו עורפו בקיפיץ מאחי־יו וקוברו סצזתפריח קודמרת שבא עלרתל‪ :‬מעבי שהוא שה‬
‫לםצות עייפה שגאמ' ואס לא תפדת וערפתו מצותיעידת קודמת דכיןרקלבין עז קרויין שה ואין‬
‫ל ע ו ת «רית שגאםר א׳עד־ ‪ *S‬יעדת ‪ m e m‬מעות יקים קודגזרינ הלכה כרכי אליעזר ‪ :‬כוי בדיה‬
‫^ ע ו ת חליערת בראשינד־ז •שהיו מתכונק לשפש מעות ועכשיו כפני עכמק קיא ספק תיה סע^‬
‫»!אינן מתכונים לשם מעוח אמדו מצות חליצת קידמת למצודת בהמה‪ :‬כעני לכהן הפטר קמול‬
‫ע י שיפריש שה תקעי ‪f‬‬
‫* ו ס פ צ ו ת ג א ו ל ח באדון חיאקודמלכל אדם שנאמד ואם לא ע כ מ ׳‬
‫והוא לעכעו ואקר כך ישתמש‬
‫•‬
‫בפשר קמור ולפי שהכהנים ת‬
‫*רק כ‬
‫קשודים לעטן זה שלא להפריש‬
‫שה תמתי׳ הילכך ישראל ׳ ם‬
‫כחמש סלעים‬
‫ו‬
‫*כזתן פטר תמוד לכהן אינו זז משם עד שיפדנו הכהן בפניו‪:‬‬
‫כפדיון מעשר שני דאם אבד אינו קייכ כאקריות* דההוא כסף‬
‫טל פדיון סבן דיזייב באחריותו ‪:‬‬
‫•ייביה רקמבא לאכול פירושלם והא אול ליה וטעמא דרכי אליעזר שכן מבימ שהקיש הכתוב פטל‬
‫*מור לבכור אדם שכאמר ופטר קעור תפדה בשה וגומר וכל בכור כבי ך תפדה וחכמים אומריט‬
‫אך עדה עבדה את ככור האדם »את ככור הבהמה הטמאה תפדה לפדייה הקשעיז ולא לדבל‬
‫מת פטר קמור לאתל‬
‫שאין כאן לכהן כלום שאין קייב באקליותז כרבנן וכן הלכה‪:‬‬
‫אקר‪:‬‬
‫דכי אליעזר אומר יקצר להואיל והוא קייכ באקריות‬
‫•הפריש חפדיק ועדין לא כתכו לכהן‪:‬‬
‫הטלה כעאן דלא אפרשית דמי ומותר ישראל בהכאתו של טלה כמי שלא הפרישו‪ :‬אין כליך להקבל‬
‫?מעדכא דאפרשיה לטלה קם ליה כרשות כהן והופקעה קדושתו של פטר תמוד יכן הלכה‪:‬‬
‫מ‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫קופיץ כמין גרזן קטן שהקככים מחתכים בי בשר ועורפו היכו שחותך ראשו ממול ערפו‪:‬‬
‫ו‬
‫מנות יעידת באמה העבריה‪ :‬כראשונה שהיו מתכויכים‬
‫וקוברו לפי שאסור בהכאה לאחר עריפה‪:‬‬
‫לשם מנוה וחיו אומרים המיבםלשם כיי לשם ממק הוי פיגע בעלוה שלא במקום מנוה ואין כן הלכה‬
‫אלא הואיל ופקע אסור אשת את מינה כשמת אתיו בלא בכים הדי הותרה לו לגמרי ואפילו יבמה‬
‫לסם מי ולשם עמון‪ :‬עכ‪/‬ת גאולה באלין המתסיס בהמה לבלק הבית עבות פלייתח כאדון קולם‬
‫לכל אלם ‪ frrc‬מוסיף את הקזעמ;‬
‫?לוקת‬
‫גנייית פיכן ג‬
‫‪t)jyfjH‬‬
‫ע)בל צלתו אף על פי שאינו רשאי למכור ל! בהמה גסה‪:‬‬
‫כ‪ 5‬הקלשים פי|י*‪.‬‬
‫פ‬
‫‪ ,‬לעיל במסכי*‬
‫ן‬
‫מום קבוע להקדשן וכו וכל שקלם הקדשן אלע ן‬
‫ד ‪ .‬המקבל באןברזל מן המי ששם לו הגוי בהמותיו בדמים קכובים ןלעיעלו אומן דמים גני‬
‫מולק‪:‬‬
‫עשדשניםב^ויגוכיןהמלוואותןולמתשיהיולהןעד א‪/‬תוזמןיה<ביניהן‪ :‬ולדותפטוריןמן הבכ‪/‬ל&‬
‫ולדותיהן של*(ותן באן כשיגדיל!‬
‫הלוקח עוכר פרחו ש ל נכרי והמוכר ליי*!•‬
‫^‬
‫ויבכרו יפעלו מן הבמרה דאי לא‬
‫על פי שאינו רשאי הםעהחף לו ןמסקבד״ ‪.‬‬
‫י‬
‫יהיב זוזי לגמ תפיס כהמה ואי לא‬
‫סמגו ומגווזן לו בקבלה פטור מן הבכורה שגאמר בישראל אבל‬
‫משכס כה»^תפיש ילדות אשתגח‬
‫דשייכא יד גוי כוללות הילכן לא באחרים בחנים ולוים חייבים לא נפטרו מבכור בהמת ט ח ז י *‬
‫כלחקדשי*‬
‫ולדותבפורותשי היו לאותן ולדות ולא נפטרו אלא מפדיון הבן ומפטר חמוד*‬
‫שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבים בבכור ובמחנות ויועדו‬
‫•טולועמן הבכורה לכל דשייכ*‬
‫לחולין ליגזז ולחעבדוולדן וחלבן מותר לאחר פדיונם והשורט!‬
‫<מוי באמו הוא עשוי עןהכמי‬
‫בחוץ פטור ואין עועים תמורה ואם מחו יפדו ח מ מן הבכור ו פ !‬
‫'‬
‫י‬
‫<‪#‬צ » * מ ס ״ ‪' f‬‬
‫בלשקדם^ישןאתמ^מןאומום^‬
‫נ‬
‫״פעשד*‬
‫^‬
‫‪£‬‬
‫&‬
‫״‬
‫&‬
‫^‬
‫•טודין מן הבכורה ומן חמהגו ואינן ייצאת לחולין ליגח ולהעכי‬
‫‪ ,‬ל ל ^ ^ א מ ^ ה ן ‪^ ^ ,‬‬
‫וולדן וחלבן אסור י א ח ר אדיוגן וחשוחטן כחוץ חייב ועושי!‬
‫‪,‬‬
‫»עןלין <ל ‪,‬‬
‫ממקבל עאן ברזל מן הגן!‬
‫ד־‬
‫תסורחואם‪0‬ת‪1‬יקבד‪*1‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫}‪,‬‬
‫ולדות פטודין וולדי ולרוח חייבין ר ב ן שמעון בן גמליאל אומו•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ל ‪,‬׳‪,‬א \‬
‫דחן•‬
‫ח‬
‫אפילו עד עשרה דורות פטורין שאחריותן לנכרי*‬
‫תנ»ל <לח המגיעה לקלקי‬
‫שילדה כמין עז ועז שילדה כבין רחל פטור מן הבכורה ואם יש ‪%2‬‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫הש^א אל‪ .‬א ‪,,‬‬
‫רחל שלא בכרה וילדה שני זכרימ‬
‫ו‬
‫מקצת סיםגק חייב *‬
‫כדודאח טפימשלדאשקהילכך‬
‫ולדי ולדות של בהמות באן כרול ויצאו שגי ראשיהן כאחד רבי יוסי הגלילי אופר שניהן לכהן‬
‫שנאמר הזכרים לה׳וחכמים אומרים אי אפשר אלא אחר לו ואחד‬
‫כשבכל! פעולות מן הבכורה‬
‫הואיל !שייבא יד הגוי בדלהז לכהן דבי טיעון אומי־ הבחן בודד לו את היפה רבי עק‪-‬בא אומד‬
‫«צליוצדות של ולדות כשיבכרז משמנים ביניהן השני ידעה עד שיסתאב וחייב בכתגוח י‪«8‬‬
‫דהינו חמישי לבאן ברזל ינתכ׳ יופי פוטר מת אחד מהן רבי טרפון אומד יהלוקו דבי עקיבוא‬
‫אומר המוציא םהברו עליו הראיה זכר ונקנ׳אין נאן לכהן כלום*‬
‫שאחריותן עצ הנכיי‬
‫צכהז ‪:‬‬
‫שתירחלית שלאבכמ וילדי^גיזנריסגיחןשניהז‬
‫‪t‬‬
‫ולעולם כל מה דמשבמ נכי'‬
‫לכ״ןזכד ו נ ק ב ״ ״ ז כ ר לכהזשניזכדיםינקבד‪,-‬אחרלווא״י‬
‫^^^‪ffl‬‬
‫* ^ לכהן דבי טרפקאיםר הכהן בירד ל ו את ‪ r w n‬רבי ע ק י ב *‬
‫^ ^ ‪J ,‬‬
‫מןמ‬
‫<‬
‫ז‬
‫כ‬
‫‪v‬‬
‫>‬
‫‪J‬‬
‫‪ t‬ב ב י פ י ל ) ‪ £‬נ‬
‫ג‬
‫ן צ ד ן‬
‫ד‬
‫‪w‬‬
‫מ י‬
‫‪p f y h f‬‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫ה י ב‬
‫מ ל‬
‫} א‬
‫א‬
‫ם י מ ן ע‬
‫‪ 3‬י ם‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ז דנ‬
‫ט פ י‬
‫ש ז י כ‬
‫מייבים בבכורה אפיי הביאם אינו דומה לאמו פטור מן הבטלה לכתיב א ן בכיל שול עד שיהא הזא וככול!‬
‫שור‪ :‬ואם יש בו מקנתסימנים שדומה לאמו עד שהוא ככר בהן שהוא עאיתו המין סייב‪ :‬ו שני הזכדי׳ל^‬
‫אי אפשר לנמנם שינאי שני לאשיהן כאחד אלא האחד ינא תחלה ;לא ידעיק‬
‫הזכרים משמע שכיס ‪:‬‬
‫הי מכיחו בורר לו אתהיפה דמסתמא היפה והבריא כפק ברישא‪ :‬משמנים ביכיהן הבעלים והכהן אין לס}‬
‫•חרק והעלוה בחלוקתן אלא השומן שסישראל נוטל השמן ומכימ הכחוש לכהןשהמיניא מחבירו עליו‬
‫והשני שכשאר לישראל ידעה עד שיפיל כז מום זאקר כ ן יאכצנ©‬
‫ז‬
‫הראיה והלכה בדבי עקיבא‪:‬‬
‫לספק ככול קואהילכן אינו כשקט תמים ובאותו של כהן לא בדין למימרדודאי איבו שיחטו עד שיהא‬
‫ן ןקלקיים והיןנ?‬
‫וקייכ במתנות לישלאל מ י ש ק ט נ ן ‪ p‬ל ן‬
‫ני עו© דבזמן הזה קמיילי‪:‬‬
‫כ ק‬
‫ס‬
‫ז‬
‫ל‬
‫ע‬
‫קמה‬
‫בנידות פיגן נ‬
‫ז‬
‫םז‬
‫* מ ה נפשך אי ב ט י הוא כלו לכהן אי לא? במל הוא סייב במעכות‪ :‬ולבי מצי פזטי להוי באל! זכה מ כה\‬
‫»ה‪4‬יעלידו ׳כשנפל מ מום כתג! לישדאלוכמנא שהוא פטזר מן המעמת הואיל וקשביין ליס כאלו בא מיד‬
‫לבי טלפין אומד יחלוק! דהלר ביה יכי ס י מ ן ממאי דאמל לעיל ל כסן‬
‫פהן לישלאל והלכה כלבי יוסי‪:‬‬
‫וגולל לו את היפה וסכל לממיים נמי שמק אע שניהם בלמים ומולקי את הדמים דלסביהן יש הלק‪ .‬כשכיסי‬
‫׳סילכך ‪-‬מת אשל מהס יקלוקו את‬
‫* ו מ י משמנים ביניהן תשני ידאח עד שיסתאב וחייב חסתנור* החי • לבי עקיבא אזמל המעה‬
‫ס‬
‫דבי יוסי פוטר סת אחד מחן דכי טרפק אומד יחלוקו דבי עקיבייי* והלכה כלבי עקיבא‪:‬‬
‫ד‬
‫זכר ובקבה אין לכהן כלום‬
‫* ו מ ד המוציא מחברו עלמ הראית שתי נקבות חבר או שני ובריס‬
‫אחת בכרה ואחר* לשמ׳כקבה יבאתה תחלה והמוצ?א‬
‫ח‬
‫‪%‬שתי נקבות אין כאן לכחן בלום *‬
‫עלת הראיה‪ :‬מ ג א‬
‫ע ל א ככרח וילדו שבי זכריסס אחד לו ואחד לבחן ר ׳ טרפון אומר מלזכירו‬
‫*!כחן בורד לו את חיפה רבי עקיבא אוסד סשסנק ביניחס חשבי אפילו לבי* טלה ק מודה דהת‪$‬‬
‫*רעה עד שיסתאב וחייב כמתנות רבי יומי פוטר שחיה רבי יוסי הוא דקא פלע משוס דודאי ה י‬
‫מד לכהן הילכךיפהכחו למלוין‬
‫* ו מ ר כל שחליפיו ביד בחן פטור סן המתנות רבי מאיר מחייב םו*‬
‫בשוהאבלהכא הודע כמו דשעא‬
‫*חדסהןרבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומד ח מ ו צ י ם‬
‫לא שייכא ככולה כלל ומיהו ידעה‬
‫ט‬
‫»חברו עליו הראיה זכר ונקבח אין כאן לכחן כלום *‬
‫ע ל שיסתאב ואתל כך יאכלמ‬
‫ע א דופן והבא אחריו רבי טדפון אום' שגיחסידעו עד שיסתאבו‬
‫יובא ד ו ק‬
‫ע‬
‫לספק הוא‪:‬‬
‫ויאכלו בסוםן לבעלים רבי עקיבא אומ׳שגיחן אינן בכור חראשון‬
‫שנקלעה אמו זהוביאו העובל ל‬
‫ס׳שוס שאינו פ ט י דחס ותשני משוס שקדמו אחר *‬
‫דרך דפכותיה והבא אמלמ הבולל‬
‫ךדנ ‪j‬‬
‫ירעו מל‬
‫חלוקח כחםח סן חגוי ואין ידוע אם בנדריו אתריו דרך הלמם ‪:‬‬
‫י‬
‫ו א ס ל א ג כ ד ז ז י ־ ב י י ש ‪ 0‬ג « ל » י ‪ 0‬ד ע * בויינ סישעאבו דמספקא ליה לרהי‬
‫^ ג ת ה וראי לכחן סבאן ואילך ספק דחלבת שתיבש ודאי לכהן‬
‫טלפון אי ככור לולדות קדימ‬
‫א ן ואילך ספק פיח וחמור בני ש ל ש ודאי לכהן סבאן ואילך אעפ שאינו ככור לרתמים כמן‬
‫^ ק אסרלו רבי עקיבא אילו בולד בלבר בהמת נפטרת היר־ז‬
‫יובא דופן שהוא הלאשון שנולל‬
‫גרבריך אלא אמרו סימן הולר בבחמח רקח טנוף וכנסה של״רח אעפישלא פטל הוא את הרחם‬
‫*באשת שפיר ושליח זח הכלל כל שידוע שבכרה אין כאן לכהן אי בכור לרחמים קדיש אף על פ*‬
‫שאינו בכור לולדות כגין הבא‬
‫גלום וכל שלא בכרר־ן חדי זח לכהן אם מפק יאכר^ במומו‬
‫לבעלים רבי אליעזר בן יעקב אומר בהמה בסת ששפעת חרררת אתר יונא דופן שהוא הראשון‬
‫שפטר אתהרתם אבל אינו בכול‬
‫רבי שמעק בן‬
‫ב‬
‫»ים הרי זו תקבר ונפטרת מן הבכוחז ׳‬
‫לולדות שהרי ייבא דופן קדמה!‬
‫במליאל‬
‫^עםפיקא שניהם ירעו עד שיסאתגו ויאכלו במומן לבעלים דשמא מרעי כעינן בכור לוללןע ולרחמים‬
‫»אין שום אסל מהן קלוש והמוניא מחבילו עליו הלאיח ורבי עקיבא פשיטת ליהדתדזיהו כעיבן ואין ש©‬
‫אתל מהן קלוש והלכה כלבי עקיבא‪:‬‬
‫עז בתשנתה שילדה בתיך שנעת ודאי אותי הולד לכהן לקודם לכן לא יללה‪ :‬ס פ ן‬
‫ד‪2‬ל‪1‬מת‬
‫ירעה עד שיפיל כז מום ויאכל במימו לבעלים ואם ספק פטר קמור הוא מפריש טליז‬
‫י‬
‫<הוא שלו‪ :‬טכוף אבעבועות שלדם שפולטתהכהמת ומראים אוען לרועה חכם ומכיר בחן אם הןמקמע‬
‫•!ריק שהפילה ושמא טנפה בתיך שנתה דחוי ספק ולד ונפטרה מןהככודחהילכך אפילו עז בת שבתה‬
‫ספק הוא‪ :‬שליא כמין כסוי על העובר שהעיבד מונח בה‪ :‬שפיר למעלה מן השליא קרים שיש ב? דם‬
‫גקדשוהוא קרוי שפיר •ולכותי פירשו חתיכה של בשד שישבה נורת אדם !יא לפיכך כקדאתשפיר לע»‬
‫שעשויה כשפופרת‪ :‬ששפעהתדרתדם שהפילה קתיכתדם‪ :‬הדי זו תקבר להודיע שנפטרה מן‬
‫׳הבכורה שהרואה שקוברים אותה יודע שהבא אחריו איבו קדוש בבכורה והלכה כדבי עקיבא וכרכי‬
‫אין קוששים שעא בנה של אקלע היה שיהא הבא אתריו בכור ספק דבימא‬
‫כ‬
‫אלינמל בן י ע ק ב ‪:‬‬
‫‪ %‬ו‬
‫& כ‬
‫סןבהעס‬
‫נצייות‬
‫?‪:‬ז‬
‫‪1‬‬
‫‪ pit‬ד‬
‫^‬
‫‪L‬‬
‫»‪T‬ן* בהמה לאי ילדה מעילם אלא שאהבה את זהבן חניתה ואימש;ם ראית לה חלב ה‬
‫‪ ,‬׳ נקזלותשצא י‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫‪,‬א‬
‫*׳אף על עי שאינן יולדות הא א י לא א ‪ ,‬ן א ל‬
‫' »ם‬
‫<ד*נבשי;איןקוששים של זו אנל זו בא דליקיש כספק בכורות אלא ולאי א״מ‪-‬ן‬
‫* נמשה מ ? ‪°‬‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫גטר׳תזדאין;הכריכים אתר שאץ מככילותפשוטי©‪,‬ק‪),‬״‬
‫*יןיפיזגלסיק ובגמל מפלש תגי‬
‫חושש שס**‬
‫^‬
‫‪!,!,,tjoj‬‬
‫קיפיז כלומד לטרן ‪ ,pp‬של‬
‫בנח מ ל אחרת חיה נכנס לתוך עדרו ודאה אח הבכירות םגיקיין‬
‫*ןופ״׳ן יעלש^שער של כ;אד 'אין‬
‫ל וו ב ״‬
‫ואת שאינן מבכירות » ק ‪,‬‬
‫•*אן משום לא תגוז ככוד באנך‬
‫רבי יוסיבז‬
‫ל ‪,‬‬
‫ל‪,‬‬
‫דק*שא ביד לאו גזיזה היא אבל *ועל ?ו או שמא בנח ש ל זו‬
‫‪W‬ם אום׳חשוחט אח הבכור עושה מקום בקופיץ מכאן ו מ ^‬
‫*כצי ודאי אסור‪ :‬וכן מןתל לתלש‬
‫ןאתהשעד;אפי לכתחלה לסל*' *תולש השער ובלבד מלא תיזנו ממקומו וכן חתןלש את חשעי‬
‫שערככודבעלםומשנשרוחניחי‬
‫ד‬
‫לראות פ קוס המום ‪.‬‬
‫״ ל מ כ ס מחום המ‪/‬ם והלל כ י‬
‫•בחלק ואחר כך שחטו עקכיא בן מחללאל מתיר וחכמים אוםייז‬
‫^‬
‫" '‬
‫•'' ‪ff‬‬
‫א א י כ א‬
‫<ל‬
‫כ‬
‫מ ל‬
‫א ב‬
‫כ‬
‫< פ כ ״ ל המ‬
‫ה ה‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪w‬‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ח‬
‫‪8‬‬
‫‪a‬‬
‫‪3‬‬
‫מ ‪0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪o‬‬
‫‪P‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫כ‬
‫מ ג ש ל‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫‪w‬‬
‫״‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ע ל מ מ ק י י ם‬
‫‪J‬‬
‫‪p‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ג ן‬
‫א ע‬
‫ח‬
‫י‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ח‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪0‬‬
‫ן‬
‫ש‬
‫?‬
‫‪n‬‬
‫מ‬
‫ו‬
‫‪j‬‬
‫ש‬
‫‪ n‬א ‪ 1‬נ ו‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫ג‬
‫א‬
‫ח מ‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫^ ‪, J‬‬
‫אתי לאשחויי לככורכד‪.‬‬
‫*‪.‬מי?כל שעה;איגיבח לצלי <‪pJ^j‬‬
‫*עבוד בו ועמלי המוקדשים‬‫אסירי בגיזה ועבוד׳ דכתייתזבק‬
‫‪$ .‬‬
‫^‬
‫<א ל‬
‫כוה התיל עקביה כלומר לא בזה‬
‫ה כ‬
‫‪n‬‬
‫ו ת א‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ב‬
‫?‬
‫‪7‬‬
‫מ ב ט ר‬
‫ס ב א י ם‬
‫כ ל ב ן ש מ ע‬
‫^‬
‫?‬
‫התירעקב״אל^י‬
‫‪J‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫בכודבעלמומשנשדשהניחובחלחואת׳כךמתבזהעקביאנן‬
‫זפחללאל מתיר וחכמים אוסרין העמד המדולדל בבכור את שחוא‬
‫י ‪<-‬ראח מן הגזה מותד ואת שאינו בראה מן הגזה אסור *‬
‫עד כמת ישדאר־י חייביבש לחישפר‪ -‬בבכוד‬
‫פ ר ק * ‪ •«f‬־ ־‬
‫בבהמה דקה עד שלשים יום ובנשה ח מ ע ו‬
‫יום דבי יוסי אומר ברקה עלעה וזרעים אמר לו כהן בתוך זמן‬
‫זה‬
‫‪r‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫עקביה מתיר וחכמים איסיים‬
‫ן‬
‫דבשקטודביי הכל שרי דמגו דמהכיא שקיטק לנמר המחובר בו להתירו לאתר שחיטה מהכיא בעי לתלוש‬
‫‪:‬ומ׳במ במלין'לא נמלקו אלא במת דאות! נמר המחובר מטעין קבורה עקביה מתיר לנהר שנשר מממ‬
‫•שהוא בחיים וסכמי׳ אןסדיסגזלה שמא ישהכו כדי ליהניתכנמלשכישר ממכז כל שעה»אתי למעבד בי*‬
‫במרחמדובללשלא‬
‫‪4‬יזה ׳מגידה ופסק ההלכה דאפילולאקר שחיטה במרשכשרממכו בקייםאסיר ‪:‬‬
‫ןמצש צגמלי אבל מקובר הוא עם הבמד ואיכו כופל אתשנראה עם הגיזה כשישקטכו ינוחו לאחי שקימ*‬
‫*היז הנמר המדובלל כבלל עם שאד הגחה ואיכוכראה כמופרש ממכה מותר כשאר הגיזה ישאימ־בראא‬
‫מם הגזה שיכא מיז יותר מדאי ונכר לכל שמדיבלל מן הגיזה אסור כמי שכשר לגמרי קודם שקיטה וסתמא‬
‫כרבכן דפליגי עליה דקככיה דהלכמא כותיהו‪:‬‬
‫כדקה ע ד שלשיםמ•‬
‫לקטפל בבכור להתעסק בגדולו קודם שיעכבו לכהן‪:‬‬
‫‪HDD‬‬
‫על‬
‫ובגסה עד קמשים בגמרא ילפיכן לה מדכתיב מלאתך ודמעך לא תאתר בכיי‬
‫כניך תתן צי וסמיך ליה כן תעשה לשזרך לנאנךולמיכן שילך המוקדם במקרא למלאתך ודמעך שת*‬
‫‪*,‬אקלםונאכך המאוחר לככוד בכיך שהואמאוקר ומלאתך ודמעך שהם הבכילים קרבים לחמשים יום‬
‫־שקתגיאה מבושלת בפסק ואין עביאין ככורים על ענרתדכתיב וקגשבועית בכזרי מעשיך וכמו שאתא‬
‫עושה למלאתך ולמעך שאיכך מביאים אלא לסיף קמשיס יים כן תעשה לשילך שלא תביאכז על קמשיס מם‬
‫וכדרך שאתה עישה לבכול בניך לכתיב ביהופלוייומבן קדש תפלה כן תעשה לנאכך שלא עביאנועד‬
‫שלשים ייס‪ :‬בלקה שלשה קלשיס לסי שטפולה מלוכה ששיניה לקות;א־בה יכילה לאכ׳ל עשב ואם לא תהיה‬
‫עם אמס תמית ואין הלכה כלבי יוסי‪ :‬לא יתכ׳ לו לכיין לעל ישלאל למיא ליטפל בו חמשים יים»אמל לו‬
‫כהן כתזך זמן זה תגהו לי ואלעכו לומה כמי ששיכר! שהיא מגילו מן הטילק על מכת שיעככז ל; ילא לכהן‬
‫אתר;לימה לכהן המסייעבביתקגלנוי; ללוש;ל‪/‬ד‪/‬תכד׳ שיתנו ל; סתלומו' ;תניא כהנים;לןייס המסייע•‬
‫בכית‬
‫בכידות' ‪rrTrfnn‬‬
‫‪,‬‬
‫מח‬
‫מ י ת הגינות א י ן י * ל ל ה ם תרומות׳עעשייית‪ :‬אבלאכ‪1‬ה?הבעלמוס»אמ!לל‪1‬תןלישאוכלמ׳הזאי&>‬
‫בין עמים בץ בעל מום ביןבזמןיהמזןדש ובין עכשיו פ ל‬
‫וחזי ליה לח הר כ ן המסייע בבית הגרכות‪:‬‬
‫שכה לידיה רשאי לקיימו)בסר בעל מ!ם ילפען שה‪/‬א ביתן לכהןואוכל* במומו מלכתיביבשדס יהיה׳לן^‪.‬‬
‫לאמי׳‬
‫כ ‪ ..‬כל שנים עשר קדש מש‪:‬ילד ‪:‬‬
‫לשין לבים אקד בכורתם ואקד בכור בעל מים‪:‬‬
‫שנתיכגק מען היה דבלי'לקיימו‬
‫ו ח ת נ ח ו ל י ה ד י ^ ל א י ת נ ו לואםחיח בעלמום אמד לו חןלי עג־ שיןניל כ; מום איכו רשא»י‬
‫מזאוכלנו מותר ובשעת המקיש אם היח תמים אמר לו חן לי‪ :‬לקיימו אלא עד שלשים ת•‬
‫ג‬
‫ן ל ‪ ,‬מיום שכפל בו המוס‪:‬‬
‫ל‬
‫»זאקר בגו ת ו ‪-‬‬
‫רבי יהודה מעיד כמזמין שבעין י‬
‫ן‪1‬‬
‫‪0‬ום שנאמר לפני ח אלהיך תאכלגו שגתבשנח ^‬
‫מודה רבי יהידה ד־אסוד מפנ*‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫ל ו מום בתיך שבתו מותי־ לק‪-‬יםו כ‪4‬‬
‫שהן עשתכיס לאקר מיתה שמפכי‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫^ צער מיתה העין מסתכה זאףעצ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ןמיאה א ת‬
‫גב דהשתא מתק‪/‬י מום קכ;ע‬
‫•‬
‫*שחט שא>* עלפי מומחה אסיר‪.‬‬
‫אי •הוס מוי ליה י‪ ,‬מחיים הזה‬
‫!‬
‫_‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 11‬ג!‪ 5‬ד [ \ י‬
‫‪.‬י‬
‫מוםחת וראה את חבכוד ונשחט על פיו חדי ? ‪ ,‬ק כ ר ו ^ ן ל ^‬
‫מתקדעיכד׳לאשדיאלאכמומין‬
‫^‬
‫^‬
‫*‬
‫שבגי‪ >7‬שאיכז משתנים‪ :‬ויכ*‬
‫‪,‬‬
‫‪j‬‬
‫(‬
‫‪,,, .‬ןןלג‪-‬ן‬
‫*־!בזתור וטחד את חטס‪ »<4‬מה שעשד־ז‬
‫מאיר סבר גזרינן מומיז שבמל>׳‬
‫‪, ,‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪,‬י‬
‫^‬
‫מעשרת‬
‫‪*»%‬בש חיה מומחר־ז ביך‪-‬ן דק פטור םלקולבש ׳>‬
‫שאינן משתנים אטו מומיןשבעין‬
‫"״•‬
‫‪_ L‬‬
‫— ‪u‬‬
‫‪L‬‬
‫י*'‬
‫שנטלת ח א מ שלח והאכילי־ז רבי טי־פיז לנל»=«• שהן משתנים והלכה כדבי‪.‬‬
‫מ‬
‫‪0‬ו‬
‫ים‬
‫ח ב ב ו ר ג א כ‬
‫ג‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ב י ן‬
‫מ‬
‫י‬
‫םכ‬
‫ב ע‬
‫י‬
‫ב‬
‫מ ג י‬
‫| | י נ ד‬
‫ר ע ‪ 1‬א י‬
‫‪% ? h‬‬
‫ם ן‬
‫מ ו ש ו ר ב י‬
‫א‬
‫י‬
‫ח‬
‫א‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ע ד׳ ‪ 1 £‬ל‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע ע ן ר‬
‫ש י ס י ו ס‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ב‬
‫מ א‬
‫ן ן ד ש ן‬
‫ג‬
‫ד‬
‫״‬
‫ג ו‬
‫א ח י‬
‫‪m‬‬
‫‪w‬‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה כ ה ן ר‬
‫א ו ‪ 0‬ר ח ן א י ל ‪ 1‬ן ח ן‬
‫‪ 0‬י ע { א י ג י‬
‫ח‬
‫י‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ט‬
‫‪m‬‬
‫״‬
‫ה ח י י ג‬
‫ן י ז י י ‪3‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫ח‬
‫?‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫ע ש ו‬
‫ס‬
‫א‬
‫״‬
‫ס ‪ 3‬י ת ן‬
‫‪1 3‬‬
‫עומקה הוא שנטל‪-‬‬
‫מאיר ‪:‬‬
‫י‬
‫ישותמן הנשיא או מביע דין של•‬
‫•>•‪-'•.‬‬
‫איין ישיאל להתיר בכומתוא^‬
‫^ ל ג ב דבעלמא מי שלמד בתורה שבעל פהויודעלסבור ולהקיש ולהבין דבר מתוך דבר הוא הכקרמ*‬
‫מזמחה וכשהוא נכר וידוע ויבא טבעו אבל אנשי דודו הוא מומקה לרבים והוא יכול לדקיסידי ואף על גכ‬
‫?!לא נקט ישותא מראש גזלה לענק היתר ב־כירועאיכו קרוי מומקה ואינו יכול להתיר בכורות אלא אמד‬
‫וישל•‬
‫ד‬
‫ט ז ל רשות מביתדין הסמוכין באדין ישראל ואין דשוע ראש הגילה מועיל בוק‪:‬‬
‫»בימ! וכשהוא משלס לכהן מען רביע דמיו אס היא בהמה דקה וחבי דמיו אם היא גסה ומשום הכי משלם‬
‫הקנה דממין המוטל בסעק קול קי ס דקיכא למימי אפסדיה לאילאהוה שדי ליה האי הוהאתי מומקיז‬
‫!‪.‬מזר ושרי ליה והוה אכול ליה והשתא בעי קבורה וא׳כא למימי לאו מדי אעסדיה דדלמא לא היה ביה‬
‫»‪0‬סא!מומחה גמור לא הה שדי ליה ושמא לא הזה נפיל ביה מים קבוע לעולם עד שימ׳תוקאי דלא משל© ‪-‬‬
‫עלגא ללקה כמו לגסה מפני שיש ט‪1‬לק גד‪1‬ל לגדל כהמה וזה שהתילהככול הגי לו לכהן מן הטורק הגדול ‪.‬‬
‫שהיה לו להטפל בה דשמא אם הראהו לאחר לא היה מתירו והיה לו כו טפול מלוכה על שיפ»ל בו מום ‪.‬‬
‫להכי בגעז בה ללאמשלם אלא רביע ודבינ? משה בד מימון* פירשה בענין אקר וזה עקר‪ . :‬מה שעסי*‬
‫»גש;י וישלם מגיען למאן ללאין לינא לגלמי קייכ לשלם מכיתו כשביל שגרם הפסד לקבירו ומאן דלא דאין‬
‫*ץכא דגדמי מפרש מתכיתין לוקא שכשא וכתן כיל חכה את הקייכ משכקת לה כגון שהיה לו משכון‬
‫למלוה מה פטד את הלוה וכטל אתהמשכק כידו מיד המל»ה והחזירו ללות־ וטמא אתהטהוינמי‬
‫אקל‬
‫משכחתלה שנשא וכתןביד כגין שהביאו לפכיו טהרותלישאל עליהן ואמר טמאות הן ונטל‬
‫והגיעו בהן כדי שלא יהא בהן עוד ספק ייעמד! דכריז‪ :‬וטהי אתהטמא כגון שלקקפירותטהורות‬
‫<ערבן עפ פירותאלו שטהר הוא שלא כדין וטמאן‪ :‬ואס היה עומקה לבית דין שכטלדשזת מבית דין פטור‬
‫*•לא מכי למימל ליה אמאי לייכתליה הואיל!לא בקיאת כדיכי‪ :‬האם שלה דחם שלה‪ :‬והאכילה רכי טרפין‬
‫לבלכייששאלו לו עליה ואמר טריפה והאכילה לכלבי*‪ :‬שלא תלד מפני שעלו וקדיו שלה ן מעולי׳ מאל ומוכרים‬
‫אותן‬
‫ג א‬
‫ש י‬
‫י‬
‫בכויות‬
‫‪,‬‬
‫‪p*ib‬‬
‫י‬
‫‪ $‬לןעה » י ן ז‬
‫ל‬
‫אמןביוקיויוביס שלאילדו במלמ״אקל‪;,‬‬
‫‪ .‬ר ה לנעציה־‬
‫‪} j‬‬
‫‪^ ^,‬‬
‫‪ ,‬ן‬
‫&‪#‬טל * ז היא‪:‬הלכה ממיין טיפין ה פ‬
‫} ‪, , ,‬יענטצה‬
‫‪y‬‬
‫מחה אתה חדא ועול קאער ליה קדא דטועהבדבד משנהקןא‬
‫האם שלק כשירה»קימא לן דטיעה בדכל משכה קמר הלק <דני‪ 1‬אותו כראוי ואינו מ ש ל ‪ ,‬אינמי נ פ ק *‬
‫הדעת טעית ל א מ י ן אסור ולה‬
‫ובאסעשחלפני חבסיכסוחתירו אמר תודום הרופא * ! * י י *‬
‫מביתלמהלר׳ןכמנא שאתה ה‬
‫אה האס ש י י ף‬
‫הפסלת! אפילי הכי פטור אמה וחזירה יועאח םאלכסנדריאח ע‬
‫‪ V‬הלעמ בשביל שלא תלד אמד רביטדפיןחלבה חמורך טרפון א ס י י י‬
‫צעישאתהמומקה‬
‫^‬
‫* ח י י א רבי עקיבא רבי טרפיןפטיד אהה שאמה סופחה לביתרין‬
‫‪J^T^J‬‬
‫הנוטל שביי ליייי‬
‫ה‬
‫*״דאילפליג 'לאאתמלהלבת׳ חםיסחה לבית דין פטיד מלשלם *‬
‫דואה בכורות אין שיחטיןעלפיי אלא אם כז״י״מומחה כ א ל *‬
‫™ ^ ‪' * ^ ^ 7‬‬
‫ביבנהשחתירי לי הנמים לחיית ניטל א ד ע א ‪ ,‬״ נבדכי־נ‬
‫מ ל מ ט ה ׳ ׳איל היא ׳עבד‬
‫‪L‬‬
‫‪T‬‬
‫מה שעשה עשיי ׳משלם מבית!‪:‬‬
‫הנוטלשכיי‬
‫ו‬
‫‪ £‬ה וששח בנסח בין חמים כ ץ בעל מ י ס ‪.‬‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫כ ל ז ש י ס י ן כ ר י כ י ם‬
‫ס ד ק י ס מ‬
‫ל‬
‫‪p%:Jyn‬‬
‫‪v p f > t i‬כ ל‬
‫ס ם ‪ 1‬י ז ז י ן ג י ם י ? א םש‬
‫ע‬
‫ה ע ד י‬
‫ל‬
‫ה י א‬
‫ש‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫ה‬
‫ה פ‬
‫ם‪ 7‬מ‬
‫טל‬
‫א‬
‫ם‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ח‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ע ן ל‬
‫ץ‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ס ד ו‬
‫ת‬
‫‪p‬‬
‫לריןריניו בטלים להעיד עדותו בטלהלחזות ‪,‬לקדש מיםיו ‪0‬י‬
‫^‬
‫‪^ ,‬‬
‫^ ‪,‬‬
‫סעי‪-‬ח ואפי־ו אפר סקלה אםחיחכחן וטמאהו מתרומתו כ א ם י י‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫יסשקו וסכו ואס חיה זקן מרכיבו על חףםו׳ונלתן לו שכרו כפזעל•‬
‫‪,‬‬
‫^ ‪^ ,‬‬
‫החשוד על הבכורות אץ לוקחין מפנו בשי‪ -‬עבא‪-‬ים ו ל *‬
‫‪r‬‬
‫א ״ ל*‬
‫‪P‬׳*‪b‬‬
‫^ עודות שאינן עכורק רב• אליעזי אומד לוקחים ממנו עודות ש ל‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪, 5‬‬
‫נקבת‬
‫כבהמה דקה יבגסה ששה נסה‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫‪0‬‬
‫ש ם‬
‫כ ק ש ל ה‬
‫ר‬
‫כ ‪ /‬מ‬
‫‪$‬‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ק‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ש ר י ל י ה ‪:‬‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ך‬
‫״‬
‫ב י ן א‬
‫ז׳‬
‫מ‬
‫?‬
‫״‬
‫‪y‬‬
‫ל ל א <‬
‫ה י ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ע‬
‫‪f 7 0‬‬
‫גביש טדחא להשליכו לחד[ ילכפיתי ילכדיקמימז הילכך שכרה מרינה‪ :‬כין תמים בין בעל מים יחף על נס‬
‫דכי אמד ליה עם הוא לא אהכי ליה ולא מלי מטל שכלי לאי לא שקיל חניק אתולמחשדיהכי אמר כעל‬
‫מוס היא ומכאן דן רמבם על השוקטים לרבים שראוי להם או שלא יטלו שכר כלל או שיטלו שכל על‬
‫המטל שכר ללון דיכי‪1‬‬
‫ז‬
‫הנמכאעטלפה כמי על הנמנאעכשילה דומ׳א ללוא• מומי הבכור‪:‬‬
‫בטלים דכיעינדאה למדעי אתכם חקים ומשפטים כאשר ניכיהמק אני בחנם חף אתם בחנם וברכני‬
‫אשכנז לאיתי שעדיריה כלבי ות שלא יביש הרב הנסמך לאש ישיבה ליטול עשלה זהיבים כלי להיות מגי‬
‫סעתעלכתיבעיכתיכקגטאקליהעליםהקותמיםעל הנטשכי זהיכים או והיכ לכל הפתיע לכל אחי‬
‫<אק וה הלבבעףי אלא גולן ואכס לפי שהיא יולעשאין כותכיס בעילו גט שלק בלש!ת! וכ׳תן הגט בעל כיס•‬
‫בייך שיתן לי כל קפכיו וקושש אני לגט שהוא פסל דהא תגן במתגיתין הכיטל שכד לדו ן ליניי בטלי להעיל‬
‫מדיתובטלהי‪-‬לתזיתממיקטאתעלטמאמת‪ :‬לקדש לעלכאהרקעחתבמים קיים קל כלי‪ :‬אפרקקליז‬
‫אפר כידה קרויה אפר מקלה כלומד אפר בעלמא שאין בה קדושה‪ :‬אבל אם היה זה רואה הבכירות או ז*‬
‫הדייןאוהעדאיחמקלשכהןוהעבירותמוליכועמו במקוםטיעאה וטמאהו מתדומיע ומפסידו שנייד‬
‫צקכיתקילין ילאכיל ודמי חולין יקרים מלמי תרומה שהמילי ראיין לכל ותרומה א י דא י אלא לכהני•‬
‫עהיליס מאכילו זה המיליכו ומשקהו יסכו ומתן לו שכלוכפיעל אס היה לגיל במלאכה כבילה וקשה ןמדימ‬
‫נ ה‬
‫?‬
‫ה‬
‫‪p‬כמלאכה‬
‫לוקח משכ•‬
‫הבכירות כהן הקשיד להטיל מוס בבכור‪ :‬כשי‬‫•‬
‫‪.‬‬
‫נכאים שאדום היא זמקלף בבשר עגל חמכים לעזבן כטל עגל תמים ואומר שבשר בבי הוא דאין לחי©‬
‫כבכירה; 'לא עיייתשאינןעביליםאבלעבירים זבכינן מכיס דאי איתא לככמ־ היה לא היה טרח ב *‬
‫סכי שמעי כי רככןומפסדי ליה מנאי‪ :‬לוקקים ממכ׳ עילות של כקכה דמילע ידיעי ועכא קמא דאסר סטי‬
‫לימא קתיך לזכריתיה יעביד ביה כמין כקביתוכי מש״לי ליק מה קתוך זה שבמקיס כקבועאומר עכברי•‬
‫אכלזהייאיןהלכה כרבי אליעזר‪ :‬מלובן ובואי פירשו ב‪4‬מדא למלוק מנואי קאער כל;על ן ק ן מביאי•‬
‫ולא‬
‫‪ 0‬ל‬
‫‪.‬‬
‫מט‬
‫צפיחית פדגן ח‬
‫' מ י י ק חי ל פ י ז י ה<ה לא מפשיל טלקיה !לא מלק ליה דהבי שמעי י נ ק מעמדי ליה מנאי דכי•‬
‫דסדחיהזזעאהוא טרק <מלק ליה ולא קפיד עליה‪:‬א לל< תץ ממנו יזמיובגדים דאי ד מ ו ד היא כלי‬
‫םאי נא טרק כהל דקפיד אטרחיה ‪7‬למ׳ מפסדי ליה מכי ‪ :‬ט»י ובגדי׳לאו ע ד י ם ממשקאמ׳דהשתיטווי‬
‫ןלידצוקקין מעכו בגדי אר^מבעיא אלא ב פ ס י כ י לבדים עש;<ין מנעי שאיכןטמיין‪ :‬מ היושודעל‬
‫סשכיעיע לוריע אי לעש! סתור'‬
‫< נ ק‬
‫?‬
‫ב‬
‫ס‬
‫‪f‬‬
‫‪ h n‬ח ו ו א י אכל* לוקידן ססגו שווי‬
‫‪\2‬‬
‫נקכ <אקלוקחים ס מ נ ו » ם ד‬
‫תחשוד ע ל השביעית אין לוקחק טסנו פשתן‬
‫ח‬
‫מבדים׳׳‬
‫חחשוד‬
‫ש‬
‫האפילו סיק אבל לוקחק ססנו שווי ואריג ״‬
‫נבזיות סובד תרומח לשס חילק אק ליקחין םמגו אפילו מים או‬
‫פלח דכדי דכי יחודח דכי שמעון א ו ל‬
‫‪ ,‬ן‬
‫*מעשרות אין לוקחין מ מ נ ו ‪ • .‬חח^חי ל‬
‫ב ו‬
‫‪ 0‬ד כ‬
‫| י ? ת‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ת‬
‫א‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ג‬
‫כספיחי שבישע‪ :‬סרק מתוקן‬
‫כמסרק דכייןלטלחיה זוטא ל‪£‬‬
‫קפיד‪:‬אריג לא! אריג ממש דהשי!‬
‫״ " י ^ י * אריג עכעיא היי בא ל‬
‫לכלל טיוי קולס לכן אלא אריג‬
‫קינו כמין שרשרו׳שעושין מ פ ש ‪p‬‬
‫ט אפ*‬
‫שצאנטוהמעזלם‪:‬‬
‫*שודעלחסעשדוחחחשודעלחמעשדו׳איגוחע״‪-‬עלזןעביע‪,‬׳‬
‫כל‬
‫מים ועצת משום קנס‪:‬‬
‫ווזזשוד על ‪ m‬יעל ותחש ורעל ו מ ו ח ר ו < ו י‬
‫שיש כי זיקת ערומוע כל דבל‬
‫^‬
‫!מוחלות ואינו חשוד לא עלות ולא ע ל ו ״‬
‫שתרומה נוקבת כו וכללאתויי‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫קלכי דגי שמערב׳ בהם שמן ז י *‬
‫כל‪.‬סוליחסוקרשקנמב ‪,‬‬
‫י שיש כוזיקתתדזמה והלכה כרכי‬
‫‪.‬‬
‫‪!1‬‬
‫‪.‬‬
‫ח‬
‫|‪1£p‬‬
‫»‬
‫‪1‬‬
‫י‪:‬‬
‫‪ .‬י ‪.‬‬
‫באטליו ונשקלין בלטי־א חוץ מן חככור ומן‬
‫ד‬
‫שמעו‪ *:‬איןחשודעלהמעפדו‬
‫לי‬
‫»‬
‫‪L L‬׳ ‪L‬‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫ע ש שחגייהןלבעליפסוליתמיקדשקחגייתץלה?י״י״יקליז ול׳קקיס ממנו תבואהבשארשנ‪.‬‬
‫לאי‪00‬גחישראל עסהבחי הביעואיןמעשרי'מסזודאי‪.‬אלא‬
‫‪a‬‬
‫<‪ ut1‬כנגד ‪ m o‬כבכוד‪.‬‬
‫^ ל ח ג כ ו ד ג ^ פ ת י ד י ש ו א פ ^ גוי ככור שאחזו ד מ א ^ י הוא שת ימאי מיעמידתשול על השביעית‬
‫איןקשודעלהמעשר!'וחשודעל‬
‫א ץ מקמץ‬
‫למעשיות אק חשוד על חשבישת לפי שיש בכל אמד מהן מומר שאינו בקבירו שביעות אינה בריכה להאכל‬
‫לפנים מקומתימשלם ומעשר שני אינונאפל אלא לפנים מ ן החומה הילכך איכא דקקיד ליה עונש מעשל‬
‫ןןעובששביעית• ומעשר אית ליה פליק ושביעיתכיון שנאסרה איןלתפדיוןהילכך איכאדתמירעליז‬
‫»?מתמעעשל‪ :‬החשוד על זה ועל זה כיון דתשוד אדאוריתא כל שכן דחשוד על הטהרותדעלרבכן‬
‫^‪,‬א שיהא אדם אוכל תולין בטהרה‪ :‬ויש שחשוד על טהדותדרבכן ואינו משוד לשביעיתולמעשרןי!‬
‫דעאן דתשיל אלרבכן לא תשיד אדאורייתא‪:‬‬
‫המוקדשים קדשים שנפל בהן ע!ם אם מ^כליןא‪ p‬ביוקר קוכת הכאה להקד*‬
‫<‪0£‬מ^י‬
‫הוא הילכך כמכרים באטליה דהינו שוק שמוכרים בו שאר בשר קולי ן ושם כמכר‬
‫&‬
‫*יוקר‪ :‬ובשקלים כליטרא לקמכד כדרך שהקנכים עוכרים בשר ק‪1‬לין דמתיך שיכולים למכרו ביוקר‬
‫*וסיפק בדמים כשפודים אותם מןההקדש ‪ :‬קוץ‪ p‬הבכור ומן המעשר שאםכמכרים ביוקר הנאתן‬
‫להעלים בכול הנאתו לכהן מ ש ל בכולכאכל לכל אדם וסכק מוכרו ונוטל דמיו ילכהן קרי בעלים של‬
‫*כול ומשים חכאתהדיוט לא מזלזלימ בקדשים לנהוג בהן מבהגחולין למכרן כאטליס אלא בביתו ואף‬
‫» ל פז שלא יקפגו עליהם בכי אדם כל כך ג ואק כשקלים בליטרא אלא באומל ואם יפסיל לית לן בה‪:‬‬
‫»<קל»ס מכה ככגל מכה מכור שאם ישליקתיכת בשרקולין שנשקלה כליטרא יכול לשקול כשד בכול‬
‫*גגלה אגל עעשל אין שוקליםעכה ככבד מכה דעקזי כאלו מוכר! ובהמת מעשר אסור למכרה כלל עשו»‬
‫‪7‬לא כתיב בה לא יפלה כדרך שכת*כ בבכזד אלא לא יגאל‪ :‬ושביכו בספרי בכור שכאקר כי לא יפלה הוא‬
‫נמכל מעשר שנאמד כו לאיגאלאיכי נעכל לא ק׳ ולא שקוט ולא תמים ולא בעל מום‪ :‬כ לא ימבה ישלאל‬
‫‪» .‬נ‪ 0‬הכתן לאכול עמו נקבילה מבשל בכול בעל מום שאין נמבק עלקבכול אלא קבילה שכלה כהני•‬
‫*כתיכ ובשרם יהיה ל ן כחזה הקגזפה והשוק הימין מה סזסישוק כהטם אין ישלאל לא אף ב מ ל ט ו‬
‫» * י ‪ 0‬כיןבעלמום כהבים אין יעלאל לא‪ :‬וביתהלל מתילין זאעילו גוי דכתזב כנב׳ וכאיל מה נכי‬
‫‪y‬‬
‫מ‬
‫ז ח‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪H‬‬
‫ל‬
‫ל ‪ 1‬א ‪ 0‬ע י ד י ‪/‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫פ‬
‫‪ 3‬א י ע ‪ 1 7‬י ‪ 1‬י‬
‫‪v F‬‬
‫‪1‬‬
‫ן ז ם‬
‫&ב‬
‫שליקלש׳•‬
‫ו‬
‫‪+‬‬
‫‪t‬‬
‫ן‬
‫וא‪.‬ל‬
‫‪.‬‬
‫בכויוה פיק ח•‪:‬‬
‫*איל אפיגוי אף יכיל כמי וקיא לכתיב ובשרם יהיה לך כחזה העכיפהיכשוק" הימין בפםי ממים‬
‫'‬
‫משתעי‪ :‬שאתזו לם קילי שה‪/‬א מסתכן כי מלב;י הדס‪:‬אין ליקיזין לן לס ׳אפי׳במקזם שאיני * '‬
‫' י‬
‫למשך שאלם כהיל על ממני אי שרייעליה כמקים שאין עישה בימוס אתי למעגל נמקים שעישה‬
‫;״כלכל שלא יעשה כי מים שלא יסליק לאש אזכו אי ביבישפתיו במקום לא ל ל ן ל ולהרפא דשביי ^ ‪1‬‬
‫כצשקלאילאשלייתליהבמקן׳‬
‫שאין בי מים אתי למעגל אפילי אק מקיןק לו דם דברי דבי יחודמ וחכמי׳ אומדים יקיז ובלבי מ י *‬
‫עליו רבי מםעיך‬
‫‪,‬ו״‬
‫במקום שיש ב׳ מ י י לא ישקוט יעמו‪/‬בו מום ו^ם עשה‬
‫העוי־ס באחד׳‬
‫״‬
‫עליי ה;איל וחי הטילי על שיעיל אומר יקיז אף על שי ש‬
‫כו מים אתר‪ :‬יקיז אף במקום הבכור חדי וח לא ישחט עולמית דכדי יבי אליעזר וחכמי׳אומייםי‬
‫‪ ,‬י ד ל כשיולד לו מונ* אחר ישחט עליו מעשה בזכר ש ל רחלים ‪P1‬‬
‫?»‬
‫ושעיומדולרלראחיקסדוראחדאמרומהטיבושלזהאםרי^‬
‫צהקיז מאיתי אבר ולא ינימכ׳‬
‫‪ 0‬ה נ‬
‫ג ׳ מ‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ח ו א ע‬
‫ב ‪ ,‬מ ‪ ,‬ס א‬
‫עישה‬
‫ס ה ‪ ,‬א‬
‫נ‬
‫מ כ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫קז‬
‫ס ח ד י‬
‫מ‬
‫ח ב‬
‫ו‬
‫‪m‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ט‬
‫ג‬
‫י‬
‫״ ״ ' ל בכור הוא ואינו נשחט אלא אמכן חיה בי מום נטל שיגימ יצי«־‬
‫׳ ?>‬
‫^‬
‫‪fnuk - L‬‬
‫‪u‬‬
‫ממום כילי; ישתט עציו ׳הלכה‬
‫באזנוובאמעשחלפניחכמיסוחתירוחוראהשהתירווהלךחגרם‬
‫׳־‬
‫•‬
‫_‬
‫‪/‬״^«‪,‬‬
‫הכורם _‬
‫ג‬
‫»יכי שמעין‪.‬‬
‫*באוני בכורות אחדים ואסרו פעם אחת היו הגוקוח משחקי בשח‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫וקשרו וגבות טלאי׳זח לוח ונפסקה זגבו של אחד מחם והדי חיי*‬
‫‪.‬י‬
‫!‬
‫‪| ,‬‬
‫‪,‬‬
‫בכור ובא מעש׳לפני חכמי׳וחתירוחו ראו שהתירו והלכו וקשרו‬
‫‪^,‬ל״‪^, 1‬‬
‫ה ל ‪ , ,‬לא ‪,‬‬
‫זנבות בכורות אחדים יאסרו זח הכלל כל שהוא לדעתו אסוי‬
‫נכל«מן ‪ (5‬״ ק‬
‫חית בכור דוח«יבע»יועשחב‪1‬‬
‫ר‬
‫ושלא לרעתו מותר ״‬
‫מעבי <הטיל מים בקלשי‬
‫פוס הרי זה לא ישחוט עליו כל הבומין הראיק לבא כידי א ד מ ׳‬
‫שהמטיל מים בקלשים ‪ ,‬א‬
‫‪/‬‬
‫רועים‬
‫הארבעים ואפי' עשה מום נבעל‬
‫ע‬
‫א‬
‫צ פ י‬
‫‪4‬‬
‫י י י‬
‫‪9i)t0‬‬
‫ה ב ב‬
‫מ י י ל‬
‫ש‬
‫ל כ ל‬
‫ה‬
‫‪Q‬‬
‫ה י ס ‪p‬‬
‫‪w‬‬
‫כ י ל ן‬
‫ש ק ע‬
‫ס‬
‫קל‬
‫א‬
‫‪t‬‬
‫ש ״ ם‬
‫‪vffl‬‬
‫כ ‪0‬‬
‫ם‬
‫ס‬
‫פ ג‬
‫ש‬
‫ת‬
‫מום לכתיב כל מים לא יהיה מ‬
‫קלי ביה לא יהיה בו שלא יטיל בו מוס ומלהוה ליה למכתב מום יכתב כל מים ללבית אפילו כעל מיס שלאו‬
‫״טיל בו מום‪ :‬כשיולל לו מום אקל ישחט עליו ואפי׳ באות! מיס עגליו אס מתכמטיל אתהמיסבבו שיה*‬
‫ישעלו מליללל לפי שלא•‬
‫* ״ י י ' על אית‪ 1‬המום דלדיליה קנסו רבנן לבליה לא קנסי י מ ן יכן הלכה‪:‬‬
‫נגוז מלטלס‪ :‬קסלוד ממונה מהמלך‪ :‬מה טבו של זה שהניקיתי להיקן כל כך‪ :‬פגיון סכין שיש לי ‪Prpiflu‬‬
‫הרד עיין‪ .:‬והעיריהו אעפ שהגוי נתנוון להטיל בו מום כיון לשלא מדעת ישראל עשה שלא נ ת מ *‬
‫צמשיתבקתליק לישראל‪ :‬לאה שהקילו וכלן ובלס באיבי בטיותאקליס כדי לעשיתנקתרוח לישיאל‬
‫נעשה כאלי אמר לי ישראל שיעשהו ואסור‪ :‬קיו תיניקותעשקקיס וכריכא לאשמועינן קסלור גויועמק*‬
‫לאי אשמעיק קסדור הוהאמינא בגוי הוא דשרי דליכא למגזר דלמא אתי לעסרך וללמוד להטיל »'»‬
‫כקלשים דסדכיה דגוי לא אכפת לן שהרי כהת הוא באסירין אבל קטן דאי שליימ ל י <‪ <pf‬ל^סלך אימ*‬
‫לא ואיאשמעיכן תיניקיתהיה אמינאתביק הוא דשלו לבכןדמאן לקוי לא אתילמימל נמיאי הוה ‪0‬י>‬
‫ביה גדול מ׳מא הזה משערי דקטן בגל!ל לא מקלף אבל גיי גדיל דאתי לאקליפי בגדולישראלאיע׳להכליל*‬
‫כל שהוא לדעת! אשורלאתזיי גרמא כגון שיוליך הבהמה במקזםשישבובלזלכלישתכשלמלפילמ‬
‫מגס‪ :‬זשלא לדעתו מותר לאיעיי אם היה ישראל מסיק לפי תימז ואומר בפני הגוי בכיר זה אם נפל מ‬
‫חיה ככור רודפו כוי הלי ז©‬
‫ד‬
‫מים הייני אוכלים אותו ושמעהגוי והטילבו מוםמותר‪:‬‬
‫הדא^ן לבוא בילי אל•‬
‫ישקט עליי ולא שפו אלא שבעטי בשעת דליפה אבל שלא בשעת דליפה לא‪:‬‬
‫רועם ישלאל נאמנים ישראל‬
‫שיש לימד אדם הטילם בו כגין בהעיתעינו נקטעה ידו נסדקה אונו‪:‬‬
‫הרועה בהמתי של כחן באמן לומל על המומין שנפלו בבהמתו‪.‬של כהן שמאליהן ארעז ויאכלבו מנגיו‬
‫הכקןבמומוולא קשדינןליהשמא על ילי אדסבא ׳ההמום בכונה ורועה זה משקר ובא להיטי! כל*‬
‫סישקטכו יבי כהן ויאכילנו ממני שקישראל מיתר לאכול מן הבכור בעל מום כשהכהן מ ע ן לו ממכו בהכי‬
‫בא קשלינן ליה לללגימא מזעעת כוי לא קיישינן שישקל הלזעה ןיעמלעבילס כעגול הנאתל‪1‬ימ*‬
‫ה‬
‫צפ‬
‫צפירות פרק ת‬
‫יזתימכהכיםלועזםשהסכהכיס אין נאמנים כשמעים בהמתן של ישלאללכקשץהאי כהן‬
‫מבי‬
‫*לועתשיזואענמוהטילבו מוםדמימלאמלי האי רועה לא שביק רבי ללילי ויחניה לכהן אחליכא והוא‬
‫* ל י ן דכהן‪.‬ריעה אין כאמן להעיל על הבכור של ההן הקל דקיישיכן לגומליס דסבד אעידנו עכשיו ויה*‬
‫*ומל לי כשיתן לי ישרקל במר עםואטיל ט עוס ויכא כ ק זה ויעזלנו שמאליו נפל ט מוס‪ .‬רבי שמעון כ ן‬
‫גמליאל אומר כאמן הוא על ש‪4‬‬
‫קבירו ואינו נאמ ן על של ענע•‬
‫סיועים ישראל באםניס ורועים בחנים אינן באהבים ד ג ן ממעון כן‬
‫יבי שמעון בןגמליאלעליג אתה*‬
‫*םליאל אומד גאשן הוא על של חבידו ואינו נאמן עלי ל עעסו‬
‫קמא וסבר ללא נקשדו כחביפ‬
‫‪n‬‬
‫ד ג י מאיד אופי־ חחשור על ד כ י לא דנו ולא סעידו *‬
‫אלא על בכור עכמו שכבר נתג*‬
‫•*אמן חכחן לומד הראיתי בכור זה ובעל סוס הוא חכל גאסניבש‬
‫» ל סוסי חמעשי בכור שגססת עינו שנקטעה ירו שנשכייר־ן צו ישראל אכל על שלתבילו כי^‬
‫רבו בין אקר לא כקשלי עליו ־‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫לבי מאיר אומר כל הקשול כ ל ב י‬
‫{‬
‫מ‬
‫ן‬
‫״‪r%n‬‬
‫״‬
‫‪w‬‬
‫‪Hy‬‬
‫ן ע ן ‪ 1‬מ ן |‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫‪w‬‬
‫‪ | w‬י ? ‪ 1‬א‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫ד ב י‬
‫י י ס י‬
‫ן‬
‫ח‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ח‬
‫^‬
‫^‬
‫‪r‬‬
‫‪f‬‬
‫!‬
‫^‬
‫& '‪/‬י!‬
‫ב י ר בהו‬
‫^יםמןהשוקלהעלעלי‪ ,‬וע‪3‬‬
‫אקלאפילושאיכוכהןאיןמועי*‬
‫בו ולתכא קמא לוקאכהן איכו‬
‫נאמן למעיל על ב מ י ! של כהן>‬
‫חשוחטאתחככודומבד״נורעשלאתרא״יס״שאבי‬
‫‪,‬‬
‫* ב ל ו יחי* יחזיר לחמאת ״דמים ומת שלא א כ ל י " ' ׳ * י " ‪ * i‬־‬
‫י״ויר להם את ״רמים ובן השוחט את חשי״ י מ נ י ״ ינייע‬
‫^‬
‫^ ״ ‪ ,‬א ^ ה מ ^ א כ ל ו אכלו ויחזיר לחם את חרסים וסח‬
‫^ ל ו ת ן ^ ד ו לו את הנשי־ והיא יחזיר להם את חרמים‬
‫‪ .‬לגויסאז הטילוהו לכלגיס ישלמו לו דסיחטרשת״‬
‫‪ %‬י ז ו א‬
‫מ כ ר י ח י‬
‫לחיישיכ ן לגומלי' אבל שאיני כהן׳‬
‫*"?י‬
‫אפילו אקל מעיל כאמן להתילו׳‬
‫•••״־‪•:‬‬
‫ורבי ממעין כן גמליאל אמל‪-‬‬
‫‪•, A‬יל! בכיו וככי ביתו של כהן כאעכים ללוקא איחי גופיה על של עגמו איכי כאמן שאשיע כמי איכה כאמכת‬
‫הראיתי ככ׳ל זח לקכם ואמר לי שמו©‬
‫ה‬
‫פכי שהיא כגופו והלכה בלבי שמעין בן גמליאל‪:‬‬
‫**ןע^אושומטז ובלבל שיהיו לו עלים שלא הטילו ט שהכהכים השולים להטיל מום בכפול כלי למכל!‬
‫*?דאכילו כין;לין אבל איןקשולין לאכול קלשים תמימים בקקולןער על מום עיבר שהוא קבועוכהןשהוא‬
‫‪,‬מחה באמן ללון על מום הבכול שהוא ק ט ע ולהתירו וכן נאמן הכהן לומר בכיר זה נתן לי ישלאל‬
‫מ‪ 1‬שהואעשיי להגלות אם כתכולוישלאל במומו אס לאו ומילתא לעבילא לאגלויילא משקלי בה‬
‫הכל נאמנים על מומי המעשר הכהטם קייבים להפריש מעשר כחמה כישלאל והכל‬
‫י אעכים למל על מום שכעשח בבהמת עעשל לשלא בכוכה היה ואפילו הבעלים מגו לאי בעי שדי ביה‬
‫שנסמיתעינו שנקטעה ילו להיכו‬
‫*!עא בכליה עלליס קולם שיעשל וכמנא קמעשל בעל מום‪:‬‬
‫ככי הככסת כלומל שאיכן קכמים והכי מילי במקים שאין יקיל מועקה אבל בעקום‬
‫מום מיבהק‪:‬‬
‫*שימידמומקהאיכוכשקט אלא על פי עומקה ואפילו במום מובהק לומיא להפלת כללים שבמקום‬
‫אפילו היו שם עשרים ושלשה אפילו היעה‬
‫?ויש יסיר מומסת אין שלשה הדיוטות מועילים‪:‬‬
‫‪2‬כהללים במקום ואין שם אקד שבטל רשות להתיר מומי הבכור אינו כשקט על פיהם ואפילו במום‬
‫השוקט אתחבכולומכל מבשל!‬
‫ו‬
‫•ובהק ע ד שיהיה שם עומקה ואין הלכה כלבי יוסי‪:‬‬
‫ןנודעלן לא קראהו למכם מה שאכל! הלוקקים אוכל! ויקזיל להם את הלמים‬
‫מכרוהו קלוקקים לגוים‬
‫משום קבס שהאכילם בשר אסור‪:‬‬
‫י •‬
‫הןאיל ולא גרס להם אסורא ישלמו לו דמי טריפה‬
‫‪,‬‬
‫כמו שהיא נמכרת ט»ל‪ :‬וקןא יקזיל להם את‬
‫‪&.‬ןן‪1‬תל וגבי בכולי לא תני מכרה? לגוי׳‬
‫••‬
‫&‪7‬במלתמיםאתולבהכאה‪:‬‬
‫[‬
‫י‬
‫ש‬
‫;‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫‪#‬‬
‫ג‬
‫‪f‬‬
‫«‬
‫על אלו‬
‫אליו‬
‫*‪1‬‬
‫‪w‬‬
‫גע־מה ^׳ן‬
‫פגימה‬
‫ל א י׳ ן י ל ‪r‬‬
‫של;‬
‫ב‬
‫‪7p‬‬
‫‪/‬ב‬
‫משמענע‬
‫'‬
‫‪^? ^1‬‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ן ל לגמי‬
‫ה‬
‫יי‬
‫^‬
‫ל ‪P 1‬‬
‫''ליי י‬
‫* י‬
‫^י‬
‫* י " * ה״‬
‫‪0‬ל כלשיכה בין שהנקבארוך בין עגול אם יש מ ל ן כלי להנטלף ל ל ‪,‬‬
‫‪ .‬אזנו‬
‫ע»ס< סתהא נפיכת נעשית‬
‫עלאלופוסקשידוטיןאהחבביי‬
‫פרוכייופתיתי׳כשממשמשיכהיאי <‪ D*l£‬ך‬
‫‪ p‬חסחוס אכל לא ס ן ע ו ר נ ם ? ‪y‬‬
‫י‬
‫הלכה כלכי מסי וכלקכימועין •‬
‫י היא ‪,‬גמה‬
‫דקשיכ בממגיתין ששוקטין עליהן שלא חסדה נקביו סלא כרשינוז‬
‫י עיניו‬
‫״ * *‬
‫‪°‬‬
‫שחגקב‬
‫אתקבכוד ילפי תקראי דכתייוכי‬
‫‪/‬‬
‫שחח׳נפרכת « ב ריס ש ל עין שנקב שנפנם ש נ כ י ? יזיי‬
‫תי<י‬
‫»היה מ מום כלל פסח‬
‫דק חבלול חלוק נחש ועינב לאיוחו הבלול לבן הפוסק ץ ״ "‬
‫פלע כל מום ל ע סול;כלל כלל‬
‫<‬
‫‪5 p ) y‬‬
‫‪7‬‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ה י כ ‪,‬‬
‫כ ה ש‬
‫‪1‬‬
‫א ז‬
‫;‬
‫‪5M‬‬
‫כ י ש י כ ה‬
‫מ‬
‫כש‬
‫כק‬
‫ש י ש‬
‫יכה ה י י *‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫י ע ן ל ‪ 4‬י ר של כ י‬
‫ע‬
‫‪4‬ר‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫א ו‬
‫י א י ג ח‬
‫״ ג י א ח‬
‫ט מ | ת‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ד ב י ז י ס י‬
‫ח א‬
‫ז ו‬
‫ב ז ‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ח‬
‫י ב ר‬
‫‪0‬‬
‫נ‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ספלמסהפר עפור׳ מומי ן שבגלל‬
‫;‬
‫'י‬
‫* ‪Vl‬‬
‫‪p pb‬‬
‫חודודוהסים הקבועים איזה הורוד הקבוע ל ששחי־״‬
‫ב‬
‫כ‬
‫* * י שםוגיס יוםרביחנינאבן אנטננוס אומד בודקין א ו ה ו ש י ש י *‬
‫״ ‪1‬‬
‫י י פ פ ג < * ך » * ־ פעמיסבחודשסוניסיוסואלוהםסוסקהקכועי‪ 0‬ללחדמ•‬
‫‪0‬‬
‫‪£‬נותמל‪:‬כ‬
‫‪ ! & ^ ? ^ j‬ש ל‬
‫אכ‬
‫גשמי^לח ייבש שלשל״ים אכלחיבשוא״דכך״נלי׳לח‬
‫״*מי**‬
‫ד‬
‫ ״ ״ ^ ‪ W ,‬״יבש ™ ״ ל ״ ‪.‬‬‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫‪Z‬‬
‫^ שנפגם שנסדק שפ״ו ד ־ ג ^ ״ ^ ג פ ח ד נ נ ס ד ק ה ״ י ״ מ מ י ז ע ו ג ו ת‬
‫‪; ,,‬‬
‫'‬
‫שנפגמו‬
‫׳‪.‬‬
‫^‬
‫*הוא כשד כיסף הכמשך וקופה‬
‫קנתמן השחור שבעין ןקורין לו בערה טפרא כמו שקורץ לנפזין טפרא לפי ההוא יחפה אע העין כדדן‬
‫סהנפולן קופה בשר האנבע‪:‬ועכב שיש בעיכו כגרגיי שלעכב‪ :‬לבן הפוסק בסייא סייא היכו שורה שבעין‬
‫סביכ השקור שמשם מראיעהעין באה ואם ק<ט לבן יובא מן הלבן שבעין ופוסק אומת שולה מכבס בשהול‬
‫מוימוס‪ :‬שקול ;נכנס בלבן אס קוט אקל שקול מנאמן השקול שבעין ופיסק בסיראוכככסבלבןאיביעום‬
‫סאין מומין בלבן דלא! עין הוא אלא שומן העון‪ :‬ב קו;ל)ל כעין טפין לבנ׳ת בעין עלנום לבן קיור •‬
‫*המיס קיולליםאל סעין ועןבעיס הלאות ג הקבועים אעלדקו קאי אקמל׳ל ואמיס‪ :‬טלקי' אועו נפעמים‬
‫ק » ^ ‪ y ,‬א ל ך היזויוי ואפ‬
‫ביען שעוכיס מם בכל יוס שהוא שליש הזמן של שעוכים יום בקיל»כ‬
‫הלן אעפ שחול מונין לו שמונים יום מיום שחול ואיןקקוולול קבועעד שיעמול שמוכי' ״כ ואס לא בלקייא‬
‫כתוך שמוכיסאעפשכענאהקוול׳ל שם ביים שעונים לא הוי מום לשמאככתיס הלך וחול יהלכה כחג?*‬
‫בן אכטיגטס‪ :‬אלו קן המים הקבועים כלומל במאי ילעיכן אי קבועים א' עובלים‪ :‬אכל לח ויבש של ו*ימ‬
‫אם האכילהו ללפואק מגן וקביל שקולין עיינו בלעו‪:‬לק הגלל באלל וקני ניסן ויבש הגלל אל‪,‬ל וסניתשל*‬
‫‪ l i t‬גשמים היפו שגלל בשלה בית הבעל ומעכייקסויי מקסיא והכי קתבי אבל לק ויבש של נשמים היי י•‬
‫עןסשלביתהשלחיןאינומוםודגשמיםנמי אכליכשואקר כך אכל לק איני מום על שיאכל יבש אקל הל*‬
‫של בית השלתין ארץ הכריכה להשקןעלא הוי רפואה ילא כלקיק כיה‪ :‬אכל יבש ןאלןל כך לין לרפואה א ן‬
‫א י ע מ ז ג י ל הגדצ‬
‫ן‬
‫!‪ 1‬לפו אתי ואעפ שלא כתרפא ככך איבו מום על שיאכל יכש א ל ״ ״ ^‬
‫באדר וסבי ניסן מאבילייאותו באדר וקני כיסן ותבן וקניר הגדל באלול וחני תשרי מאכילק אות! באלול ומבי‬
‫‪ ntp‬דלא שלזטינן ליה עד שיעברו עליו כל ימי הקיז ויבדק בשניהם ואס לא מסיפא הוי מום וכריך שיאכצ‬
‫מהם לא פקזתמכגחגרת בכל סעודה ושעולה כל שלש קדשים בתקלת הסעודה ולאתר ששתה »לא יהיס־‬
‫‪ ,‬ך ע ן ר יא ס שצמו‬
‫^‬
‫‪,‬ן ^‬
‫^‬
‫‪fa‬‬
‫ק^‬
‫העשבים‬
‫‪r‬‬
‫ה < כ ק ש ‪ 0‬ע פ‬
‫מ כ‬
‫מ ל‬
‫י‬
‫‪ < 3‬ד‬
‫סה‬
‫‪0‬‬
‫ב‬
‫ק לה‬
‫י י ן י ל י‬
‫א‬
‫ד‬
‫ס ( ; ל י < ב ש ד‬
‫ר‬
‫י פ ׳‬
‫ב ע‬
‫ה‬
‫שנפגם יש ט ססרק שנסיק»‪P‬‬
‫ד‬
‫‪ 19‬התנאים הללו ולא נתרפא הד מום ושומטין עליו‪:‬‬
‫קוטע! שכקבהוכו וקיא שבקט מ ח ף ת המיג‬
‫*וססרון ושיעור פגימה כדי שתקגוד בה בפודך‬
‫ק א ל איבו נלא^לאמגפביםכגקסכקכה מתיבה הקוצקעאתהממ״‬
‫»ל קוטם שהנקב נראה‬
‫מ ב ק‬
‫ע‬
‫נא‬
‫גבודית *רגן ו‬
‫י « ״ » « « י היאזאנןילפיק מכללופרע יכלל למומין שבגלוי ב ע י נ ן ‪ :‬שפתי שולה חינוכה ‪h‬‬
‫כגממ‪#‬‬
‫שכפגמובקסרי‪:‬‬
‫קיטיז הקניכותהשיכים שבאמבעהפה‪:‬‬
‫‪ n w‬כבוףר מודה הקינון‪:‬‬
‫והפגימיותשכים הגדילות‬
‫ניע׳קי יבא כשאר מהם אלא רישםמועט ואינן בולטות כמו שרגילים להיות‪:‬‬
‫אין בודקין מן המתאימות ולנכים‬
‫שקודק משילאש שכעקי ו לגמרי אבל כפגמו וכגקמי לא סוי מום‪:‬‬
‫שיכים הגדולות שהאמת ניאימ‬
‫ענפגמו או שגגמסו והפנימיות שנעקרו ר ' חגינא כן אנטיגנים‬
‫*ומי אין בודקין מן המתאימות ולפנים אף לא את חמתאיםוח«‬
‫גפגס הזוכן או עייח ש ל נקבת ובמוקדשין נפגם חזנב‬
‫ח‬
‫‪,,‬‬
‫• ן העצם אבל לא‪10‬ןהפי־ק או שתית ר א ש ן‬
‫ן‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫ע י ש עליו ב׳טר בין חוליא ל ל‬
‫^ ^‬
‫ל‬
‫י‬
‫בצים אין לו אלא‬
‫^ ‪,‬ץ‬
‫^ ‪\,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל ‪,‬‬
‫‪,‬ן‬
‫ך‬
‫‪1,‬‬
‫ק‬
‫^‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫דגלים או שאץ לו אלא שלש ועורגליו קלוטות‬
‫ו ל איוו הוא שחול שנשמטהידבו וכסול שאחת סידמיייי‬
‫נ ש ב ר ע ע מ י ר י ו ע צ ם י ג ל י אףעלפי ^איני‬
‫ח‬
‫‪,‬בוהה‪.‬‬
‫* י ב ר מוסק אלי מנה אילא ביבנה ותורי לו ״במים י » י י ‪™ * f‬‬
‫^ ף א מ ר י ^ י י א ש ם ע נ י א ת * את ש ג ל ג ל ת י עגיל כשל אדם‬
‫רומח לשלחויר ושניטל רוב המדבר ש ל לשונו ובית דין של‬
‫אחריהן‬
‫ה‬
‫ח ו‬
‫כ‬
‫‪ 3‬י ם‬
‫ר‬
‫^‬
‫צ א ת‬
‫פ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫י מ‬
‫ע‬
‫י‬
‫צ‬
‫ע נ י ב ע‬
‫י ב א‬
‫א‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ם א י ן‬
‫ם ו ש י ב ו ע‬
‫י צ א ת‬
‫י ן ן ת י ר ר כ י‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ו א ם‬
‫י י‬
‫א‬
‫ק‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ן‬
‫א‬
‫ס‬
‫ד‬
‫מ‬
‫א‬
‫ע‬
‫א כ י ס‬
‫ע כ ו ז ו‬
‫‪3‬‬
‫ר ב י‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫י ן ח ג ן‬
‫ו‬
‫‪j‬‬
‫מ‬
‫‪n‬‬
‫‪ 3‬ן‬
‫א‬
‫א‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ד‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫א‬
‫ר‬
‫ג ו ר י‬
‫ש‬
‫א‬
‫י מ‬
‫ע‬
‫ב י צ ח‬
‫ך‬
‫ג‬
‫ח‬
‫ג‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ס ב י צ ח ם ן ם ת‬
‫‪f‬‬
‫ש‬
‫א י ן‬
‫ם‬
‫א‬
‫‪£‬‬
‫כ‬
‫י ח כ ם‬
‫ע‬
‫ע צ ם‬
‫ך‬
‫א י ן‬
‫ע‬
‫‪w‬‬
‫ג ב‬
‫ב‬
‫‪0xfi‬‬
‫א ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫״ ב‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫״‬
‫ס‬
‫ן‬
‫מ‬
‫״‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ל‬
‫כשתים ועשויות כתאימוע משם‬
‫ולפכייאיבו כחשב מום מפט שהו*‬
‫סתד ילין ענמן שנעקרו לא הו»‬
‫מים 'אין הלכה כרכי חכניה כן‬
‫הזובן‬
‫ה‬
‫אכטיגכיס‪:‬‬
‫הניתק שהגיד של בהמה חבוי כ*‬
‫? ־ < הוי מום דלא הדר בריא‬
‫אבל כטל לא הוי מוס דחוור צ‬
‫צאיתכ׳‪ :‬עריה של נקבה בית‬
‫העדוההבילטלחקוכראהעל‬
‫שאדשטחהגיף‪:‬במוקדשיבשאי‬
‫דאלוביכ‪,‬דלי ‪1‬כ^ אב"לאמן‬
‫הפדקדנפגסביןה^קיםימעלה‬
‫איוכה כשלא כחתך כל הזנב‪ :‬או‬
‫שהיסיאשהזכבמפנילאתהעגם‬
‫ראש היכב התליי למטה בקלן‬
‫העור ובשר וכשאר העבם מגולה‬
‫ש‬
‫כגם‬
‫ה‬
‫כ‬
‫שיב אין מעלה ארוכה הואיל‬
‫!כראש הזנב הוא מפבל כעי אשד פנל ־ פא שנחלק הזנב בקנה! לשי* זנבות יבכל אחת משתיהן עכם‪:‬‬
‫ן ליא לחיליא מלא אנבע שחוליות שלזנברחזקיתוו מזי‪ :‬מליא אנבע דהימ רוחב גידל‪ :‬ו אין‬
‫ל? כנים א< אין לי אלא בינה אחתמתניתין תסירי מקסיא והכי קתני אין לו שתי בנים בשתיכיסין אלא‬
‫רבי ישמעאל אומר אס יש לו שבי כיסים אס־פיפליג‬
‫‪3‬כיס אחד אי כמי שני כיסין ובינה אחת הרי זה מום‪:‬‬
‫<קאמרתכא קמא אם אין לו אלא כינה אחתושכי כיסין הוי מוס לא היא דכל שיש לו שני כיסין בידוע שיש‬
‫לו שתי בנים אבל ארישא מודה דכי אין לו אלא כיס אתדכמין שאין לו אלא ביכה אתת דמי‪ :‬רבי‬
‫עקיבא אומי בידוע לא אעריכן אלא מושיבו על עכוזו גיסיכן ודוגמיע בפיק כיבד מעבלין עמיו תגן‬
‫או אכוזו תכן • על עכיוו על עגבת! אתת מושיבין את הבכוי שאי{ ל׳ אלא ביבה אתתבשכי כיסין וממעך‬
‫?ממשמש בכיס ובכסלים אם יש שם בינה אחת סופה לנאת ואם איכה ייבאה היי מום‪ :‬והתיר יכי עקיבא‬
‫בעל חמש רגלים אי שלש‬
‫ז‬
‫•להוי מום ה;איל ולא מנאה כמקומה כשמיעך ומשמש וכן הלכה‪:‬‬
‫הא דמשביכן לים כעל מום ולא טריפה הכי מלי כשיתר או חסי בידיו דהינו אותם של בד הראש אבל חשד‬
‫גיגל או יתר רגל מינליו האקלוכיס הויא טריפה ואסורה באכילה‪ :‬קליטות עגולות ואפילו הן סדיקית‬
‫היימום לפרסית בהמה טהירה איכן עגולית •י שקול שכשמטהיריכו תרגום משי ‪/‬יהו שקלתיה‪ :‬כ סול לרן‬
‫הבהמה שהירך מקוכרת לאליה סמיך לכסלים ילא למעלה מן סכסליס וזי הירך על גבי הכסל‪ :‬ח‬
‫א ל פ שאי»ככר כשהוא עומד שאין השבר כראה אבל ככר כשהיא מהלך שהיא בולע דאי איכו ככד כלל‬
‫אילתשםקכס‪ :‬עגול כשל אדם‬
‫לא הוי מום‪ :‬מומין אלו כשבד עגם ידו ועגם דגלו שהוזכרו למעלה‪:‬‬
‫לילאו הינו אולקה שיהא גלגל עין הבהמה עגיל כשל אדם‪ :‬לזב המדבר היינו אית‪ 1‬קבת הלשין שאיבו‬
‫ל ‪ 111‬מודבק‬
‫ג‬
‫‪t‬‬
‫סללקדשיס‬
‫‪m‬‬
‫< ב י‬
‫ח<‬
‫בכורות פיק ו‬
‫מעשה שהלת*‬
‫^ ‪.‬‬
‫‪ ,‬ל‪,‬‬
‫מולבק למלקיחיי י• ובית לין שלאחריהן א ‪,‬‬
‫ל ״ ליני לנק‬
‫ל‬
‫^• ״‬
‫ל‬
‫התקתין משים דתכן לעיל דבפי' למה ל ‪ ,‬י ל ‪ .‬י‬
‫עליה קלא בשפע! העליונה ע׳דפת על התקת׳כה א־ל ‪ wo‬קת־זיס‪ ,‬יה עודפלג על העלי;נה מילין לנק‬
‫דהוי מים ומעשה נמ־ שהלחי התחתן עודף על העליון 'אמי' קכמ‪-‬ס הלי;ה מום והני מלי כשענס סליי‬
‫התקתין שלף על העטין או הוי‬
‫מ ל‬
‫ק‬
‫מוםאפילו בבהמה אבל אין בה‬
‫עבס אצא ששפע׳ קתקתילאיוכק‬
‫״קבלת את העליוכה הוי מום‬
‫באלסאבללא בבהמה־ איןהגל'‬
‫חונים‬
‫« י‬
‫‪V L j * o » * * 0‬‬
‫‪£‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫א‬
‫‪w‬‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ד‬
‫‪A‬‬
‫כ‬
‫נ‬
‫|‬
‫ל‬
‫פ‬
‫‪B‬‬
‫ע‬
‫א י נ ת‬
‫‪p‬‬
‫נ‬
‫״‬
‫ק‬
‫ס א‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫ל פ‬
‫א‬
‫י ה‬
‫ר ב נ ן ע‬
‫מ‬
‫ש מ ע‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ה ש ת > אד‬
‫כעשה שהלחי החחיזיז‬
‫ט‬
‫אחריהן אבדו חדי אלו םוסץ*‬
‫עורף על העליון י * ל ח י ק *מעין כן גמליאל לחכמים ואסיים‬
‫הדיזחמום אזןהגדישחיההכפיל״אכריהככיםכזםןשהיאעעם‬
‫אחר מים ואם אינה עעס אחי אינה מים דכי חנניא בןגכליאר־‬
‫אומרונכ הגרי שהיא רימה לשל חזיר ושאין כ״ ל ״ הולייי־נ‬
‫רכיחניגאכןאנטיג א אחשי^‬
‫י‬
‫הדיזחמום •‬
‫כעיני וץנפגם עעם ירי יעעמ רגלי ישנפדקעעמושבפיי עי«‬
‫אחת גדולה ואחת קטנה אזגי אחת גמלה ואהת קטגה כמראח‬
‫אכל לא במרה דכי יהודה אומר אחת מכיציי ־גדולה כשהיט‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫נ י ס‬
‫ל‬
‫;‬
‫א‬
‫נ‬
‫ה ל‬
‫מ‬
‫ט‬
‫ם‬
‫‪y‬‬
‫י כ ר‬
‫זנבחעגלשאיגיח‬
‫יא‬
‫בחברתה ולא הורו לו חכמים ״‬
‫‪, ,‬‬
‫ע‪-, ,‬ל‪,‬׳ל ל‬
‫‪ ,‬מגעת לערקיב אמרו חכמים כל מרבית חעגלימ כן כל זמן החן‬
‫‪1 ,‬‬
‫ל‬
‫מגדילין הס נפתחות לאיזה ערקוב אמרי רבי חגיגא בןאגטיגגוס‬
‫״‬
‫לבעל חמש לגלי‬
‫‪ {,‬אומר לעדקוב שבאמעע הידך ע‪ 4‬א י י מוסין שוחטין את חבכוד‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫‪$‬‬
‫אילי שאץ שיחטק‬
‫יכ‬
‫‪ . , ,‬ופסולי הפזקדשין נפרץ עליהן *‬
‫‪,‬‬
‫ל ל ‪,‬‬
‫עליהן לא במקדש ולא ככדיגח חורור והכיס שאינם קבועי• וחטין‬
‫‪ . ,‬ל‬
‫על ‪,‬‬
‫א הפנימיות שנ‪2‬ג‪0‬ו ושנעקיו ובעל גרב וכעל יכלת ובעל חזדר״ו‬
‫ח׳ליותדוקא בונכ ל‬
‫וזקן‬
‫דבעיבג קוליות אבל ונב של גלי‬
‫מיליא אקתבלכל מ‪/‬ם שעיס איכומום וכן הלכה‪ :‬י יבלתפיי׳ש בלעז ואפילו היא בלובן שבעין דש‬
‫ושבפסק ענמו שבפיו‬
‫בה שיעל הרי וח מוס • ישכפגס עבס ידי שככל המים ולעיל איילי בשנשבל‪:‬‬
‫שחשיכיס קטע;ת ב׳ ולמעלה מן החוטין קא מייד׳ לאי קוטין גיפיהו דהיכו השיכים עניין שבאמכע הפה‬
‫הא ענן לעיל לאעי ‪,‬כפגמיאוכגממ‪ ,‬קיימים‪ :‬עיכיאקתגלילהכשלעגליאקתקטכהכשל אי״־‬
‫ולאהי״ל*‬
‫^^אי»נפיאלא*<להאיט ;‪:‬‬
‫לעלקיב לקשיהמליין שהיא מקוםחבויהייך עם‬
‫'א‬
‫סמים ללבי יהידה יהלכה מבעים־‬
‫מ ע‬
‫ג‬
‫א א < ; ע ל ש‬
‫ה א ע‬
‫ס ן ט ע מ א‬
‫ק‬
‫ל‬
‫מ כ‬
‫א ד מ‬
‫ס‪ 7‬א‬
‫כ ל א ק‬
‫( י מ‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ש‬
‫י ל‬
‫ש א י כ ה‬
‫א‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ה י א‬
‫כ ב ה ת‬
‫ל י ן ה כ מ‬
‫ש‬
‫לן א‬
‫ע ה‬
‫ט‬
‫דןמ‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ת ה ן‬
‫מ‬
‫״ ^ ^ ל י י ח ־ כלמלטתהעגלים כן בל‬
‫‪,‬י ׳‬
‫‪T°‬‬
‫שבאמכעסילו^‬
‫תיבות עגלים ומנהגן שיהא וכבן מניע לעלקיב וכשהן נךליתכמתקיתעד למטה‪:‬‬
‫תל אלי מימין שיקטיןאתהבכיד אן״עלגבלממ בייש‬
‫הקפיץ העליין שפירשתי דככגדיבגמל ניבי־‬
‫פרקין על אלו מימין שוקטים אתהבכור הדל מנייה הכא משים דתנן שלשה רוסי״ ‪, ,‬י‪ ,‬א ‪,‬ל‪ ,‬לאשמפמ‬
‫לק כמקדש לפי שאיכן לאו״ן‬
‫יב‬
‫אתאצו הדר יכצציכהו לימד שאף על אל; מומין שוקטים ־•‬
‫שאין מקריבין במקדש אלא מן המובקר‪ :‬ולא במדיכה שאינן עומין קבועים להפקיע קלושתן אלא‬
‫ומבפכיס‬
‫גרב מין שלזין לח‬
‫מביקין איתן עד שיכול בהן ק?ס אקר קבוע ויהיו בשקטים עליו‪:‬‬
‫וגיבהאמ!ר ביטדה דהוי מים היא שקין יכש‪ :‬יבלת בליכ ן העין ואין בהשיעד‪,‬לעיל דקשיכ לה במ״ת‬
‫ובעל ק״ית תלי גובי קיזיע היו קזזיע המכלית היא ילפ״ג‬
‫ששוחטין עליו מיירי דיש בה שיעל ‪:‬‬
‫הכתיבה בתילה שהואלקמבחק וינשמבפכים והיימוקא ללא הלל בליא דאמל קול למחכקלא שמה‬
‫ומזוהם‬
‫א ‪:‬‬
‫ן ‪ ,‬ל‬
‫״ץ‬
‫ילפתשמלפפת יהילכתעד מם המיתה וחזזית השכףז‪ -‬א ן‬
‫שיונאעמכו ליק לע‪ :‬ושכעידה בו עבילה שלבע אתהאשת אי שהמית אתהאלם על פיעל אחל‬
‫שאין לי אלא על אקל לא כלביעה ולא בנגיחה אן על פי ענע; שאין שם עד אלא הבעלים אמר‪ ,‬לאינוהו‬
‫שנלבע‬
‫‪W‬‬
‫‪P‬‬
‫ב ג מ ל נ כ י ש י ש‬
‫ל י מ‬
‫ג‬
‫ל א‬
‫כ‬
‫ב ה‬
‫ע ל מ כ ה‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ה י א‬
‫ש ק י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ה ר מ‬
‫(‬
‫מל‬
‫ס‬
‫נב‬
‫גכידירזפדק ו‬
‫פנלבתאושהמית;איכן נשקל ע ל פיהם ואיה״ שנים עדים כשלים מעילים ב ל ב י ימי השיל בסקילה‬
‫<»זסינו בהנאה מ ת ס ר ‪:‬‬
‫אין‬
‫וטומטום ואכדלוגיכוס דספק זכר הם יקלשי ספק כקבה ולא קדשי •‬
‫ג ן מום גדול מיה אאכדריגיכיס קאי דמשום בקבוע הוי כמום יהל כבכור בעל מום ונשחט במדינה‬
‫וחכמים אומרים אינו בכור דנריה בפני עבמו הוא !‪:‬גזזוכעבל והלכה‬
‫ו א מ י בגיזה ו ע כ ו ד ס ‪:‬‬
‫כתכמים‪:‬‬
‫אלו‬
‫‪,‬‬
‫וזקן וחולדה י ס ו ו ח ב ס ו ש ג ע ב ד ר ת כ ת ע ב ד ת ת ו ש ת ס י ת א ת האדם‬
‫״‬
‫וטומטום ואנדרוגינוס ל א כ מ ק ד ש ו ל א במדינהיריישמעאל אי אק‬
‫הפוסלים‬
‫בבכור פוסלים‬
‫‪.‬־ מום גדול מזח וחכמים אומרימ אינו כ כ ו ר אלא נגזז ונעבר‪/‬׳‬
‫בכהן לעבודה בין קטעים כין‬
‫מוסק א ל ו כין קבוע־ן בין עיבדין פומלין באדם‬
‫ן‬
‫)‪p*!£‬‬
‫י ו ת ר עליתן כ א ד ב ש חכילון והלפתן חסקבן‬
‫י‬
‫‪1,‬‬
‫ו ש ר א ש ו שקוע ו ק י‬
‫עובדים כ ל זמן שהן ע ל י ו ‪:‬‬
‫הכילין שיאשו קד מלמעלה ורחב‬
‫ל מ ט ה ודומה לכסוי של חכית‬
‫חקדח פסול א‪-‬זחחואקדחכל שאיןלושטי‪-‬ת‬
‫^‬
‫ן‪1‬‬
‫ש ק ״ ׳ אכלה ל פ י כ ן כקרא כילין‪:‬‬
‫והצפתין שלאש) דומה ל צ פ ע‬
‫ס‬
‫כ‬
‫•וסלק‪.‬‬
‫^‬
‫ע‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ג‬
‫?‬
‫‪ £‬ס ו ב ע‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ו‬
‫״‬
‫י‬
‫א ז ן‬
‫}‬
‫ח‬
‫ן‬
‫ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫ט‬
‫י‬
‫ם‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ן‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫א ק ל ו אלא גבין אחד ח ו א ג כ ן האסור ב ת ו ד‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ב‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫ן ע ן ת י‬
‫ן‬
‫ע ן ן כ ‪ 3‬י ן‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ר‬
‫א‬
‫ן‬
‫ר ‪ 3‬י‬
‫ת ‪4‬‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ן‬
‫א‬
‫ח‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ז‬
‫ט‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫ג‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ז ח‬
‫^‬
‫א‬
‫ן‬
‫ח‬
‫ן‬
‫‪0‬‬
‫ח‬
‫ד‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ד‬
‫י‬
‫ר‬
‫ע‬
‫א‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ץ‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ן‬
‫ל ן‬
‫א‬
‫ש‬
‫א י ן ח ן‬
‫ז‬
‫ר‬
‫א‬
‫י‬
‫^‬
‫ח‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ג ב י נ י ם‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ש ל ‪ 1‬ן‬
‫ר‬
‫^‬
‫ע ן ג י‬
‫^‬
‫ל ע י נ י ו באח ז שתי עיניו למעלח ושתי ע«ני ל‬
‫‪,‬‬
‫_!‬
‫‪!_ ,‬‬
‫^ מ ע ל ן ועינו אחת ל מ ט ן ראה א ת ח ח י ר ואת חעליח באחת סבי‬
‫‪.‬‬
‫<*םש ווגרמ והצידז ו ש נ ש ר ו ריסי עיניו פ ס ו ל מפני מ ר א י ת העין׳׳‬
‫׳"״י‬
‫י‬
‫י*^‬
‫י‬
‫צעגין‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫ט‬
‫ח‬
‫ע ר פ ו מאחריו ולנדעיי שיה ראשו‬
‫ודימה צפטיש דהינימחבתשייגא‬
‫‪,,,,‬‬
‫‪ .‬״‬
‫ורחשו‬
‫מנפ׳‪-‬יו ומחלזליו‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫שקיטגלסיכז יש מפרשים שראשו‬
‫בילט הי־כה דוכא לחקכ‬
‫‪1‬‬
‫*יש מפלשי׳ שאיני כילט כלל לפניו‬
‫שקיפס מאחריי שאין ראשו בולט מאחידיי כלל והוא מחיסר שדימה כמי שכחתן ממכו חתיכה‬
‫‪),‬אחיליו ולשין שקיפס שקיל פיסא שנטלה ממנו חתיכת‪:‬‬
‫»»טל ב־ן כתפיו ודומה כמי שאין לו ניאל‪:‬‬
‫כ <‬
‫שרחכה מלמעלה יהילכת וכלה‬
‫מ ק ק שדומה ראשו‬
‫מצמטה‪:‬‬
‫צמקבע שבולט הפ־חת ליזין ו כ ן‬
‫ובתוספתא מיכה גם כן כ׳אלו שקיט שראשו‬
‫ובעלי החטוטרתלבי יהודה מכש‪-‬ד כשיש עי‪-‬ס בחטיטרע‬
‫ל י עלמא לא פליגי דהוי מום כי פליגי כשאין כה ע נ ס רבי יהידה סבר חתיכת בשד בעלמא היא ורככן‬
‫ג ן ב י‬
‫י אמל קלא איש אשל בומים מולעאהלןהשוה בזלעי של אהלן יעבוד ושאיני שזה בז ־ע! של אהלן לא‬
‫• ע מ ל והלכה כחכמים‪:‬‬
‫ב‬
‫ואט יש לו הלי זה כשל והוא שתהיה שטת השיעי המקפת מאזן לאזן‬
‫מאחרמזלא לעניו דטפי הוי כוי כשישלולאחוליוילאלפכיויותלמכשיש לי סביככלהלאש ובאמנע קלח‬
‫<כל שכן דיש לו לפכמ ולא לאת׳ייו לפסול‪:‬‬
‫ומוטלים ע ל עיכיו‪:‬‬
‫גביכים גבותהעין‪ :‬שגגיכיו שוככים ששעלותגייכיז אריכיס‬
‫מי שיש לו שכי גבים ישתי שללאות לא שיש ל! שני ג י ים ממש לההוא לא חיי אלא כגין‬
‫סשדלתז עקומה ומחזי כגביןישדלחותהרכה וכולי עלמא מולו ל כ ל הכי מימי לחשיב׳ הכי תכאי הוו מ ו ם‬
‫ומשמעות דורשים בלבד איכא ביכיהו ד כ ל חד סכר שהמום שהיא מוכה היא גבן האמיל בתולה‪:‬‬
‫ג‬
‫בזחל שתי ע־כיוכאחתשחיטמו שבי! עיכיו שקועואיכו בולט כלל ע ד שכשהוא כא להעכיר מכחול כעיכת‬
‫י ם ל למשוך המכחול בין עין לעין ואין החוטם מ ע כ ב ו ‪ :‬כיעיכיו למעלה בגובה המנח שלא כשאר ככי אדם ‪:‬‬
‫*כעיכמלמטה מ ן המקים שנוהגיילה ו ת ‪ :‬עיכי אקתלמעלה מ ן המקים הנהוג ועיכו אחתלמטהמן המקום‬
‫הכהוג‪:‬רואה אתהחלל זאת העליה כאחת שעיניו עימלי במקומן הלאו׳ אבל עיכי אחתרואה למעלה ועיכו‬
‫אחת למטה חדל למי‪1‬ת ועליה למעלה יכל מי שהוא מעותהלאיתעישה כ ן שמדבל ענז חבירו ונראה כאלו‬
‫מביט בפכי אלם אחל‪ :‬סבי שמש כשליבה להביטאלהשמש מעמ׳ן עיניי וסיגל עפעפיו‪ :‬זגליס זיג שנים ליס‬
‫בלשון לועי שכיס‬
‫כלומל הזיג של ע־כים או של גביכ׳ העין שללכס להיותשיין חליק לשכי ענייכיס כגק‬
‫עיכואקתשחילה ואחתכען התכלת באחת תגבועעיכי! שיעל מלוכה יכאחע מ ע ט וכן ככל •שאר ד מ ע‬
‫‪0‬ל אבלים כל זוגא דלא שמ להדדי ‪ PHJF‬ק י י ל י ה ‪:‬‬
‫כיין שעיכיו זי!ג?ת לילפיתייילליתתתיל ד מ ע ה ‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫ל‬
‫‪7‬‬
‫'‪1(11‬‬
‫;שכשלו‬
‫בנויות פרגן ‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫שכשלו לישי עיכמ שנפל שיעי שבעפעפיו‪ :‬מפני מראית העין אכל מוס געןל לא הוי והכי מיצי כשנשקל‬
‫ן ק אי נפישי שמי*‬
‫בעפעמים לושם שיער אכל אם לא כשאל לושם לשער כלעלך‬
‫כליסי העין הוי מוס געוד ושלשת דינים חלוקים יש במומי אדסהמומין השל ן כאלם ובבהמה כ ה ן ש ^ י‬
‫‪,‬אין עגול *‬
‫‪,‬‬
‫*עגל בחן לוקהועבוליע מקוללת והמומין היעילים א‬
‫‪,‬‬
‫מקוללת והעומק שהן מפני‬
‫ן‪ 1‬נןפווחי‬
‫ק‬
‫^‪1‬‬
‫^ ^‪,‬ית‬
‫‪, ,£‬‬
‫מלאיתהעין א‬
‫ק ל י‬
‫ב‬
‫ם ע‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ן ע כ ד‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ל ס‬
‫ן ת‬
‫ע‬
‫‪v‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ם‬
‫;‬
‫‪ 4‬מ ; ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫ן‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ט ג ן תכ ש‬
‫ג‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫א ן ח‬
‫לוקה ואין בליךלומ׳שאין עבילתו סאכריו או קטן מאבריו חוטמו גדול םאברין ן קטן מאבריי'‬
‫מקוללת‪ :‬ל גיפו גדול מאכליו הצםס והצסע איזה הוא «מע מאונו קטנות ותצמם שאזגיו רומי"‬
‫שפתוחעליונח עודפת עלי התחתונה וחהחהוגי׳‬
‫ח‬
‫לספוג •‬
‫‪0‬יע‪1‬ר גיפו גדיל מן הלאיי לפי‬
‫שיעיל שאל אבליו כנין ידיוותלמ עודפת עלי העליונה חריזה מוס ו ש נ י נ ו שניו שמול בפני םיאיי‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫העק דדיו שוכבים כמל אשח כרסו צבא עבורו יעא נכפה אפילי‬
‫בייל שי‬
‫י* ?‬
‫אתתליםיםרוחקעריתכאהעליוחםאושכןובעלינבראיןלובציז‬
‫הקוטםכשיעטדאנבע ^ ש ל‬
‫או אץ לו אלא ביצה אחת זהי מרוחאש\חאמורבתורחרבי‬
‫' ל ו ואםהיהא״ךתק‬
‫ישמעאלאימרכ»~ישנמרחואשכיורביעקיב^אוםרבלשתת‬
‫*ןהליזסמום׳ דמו*‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫ה לדיו‬
‫‪:fwpowwb‬‬
‫באשכיודביחנניו‪-‬זבןאנטיננוסאומדכ^שמראיוחשוכיס*‬
‫׳ ‪,‬״‪,‬‬
‫‪, ,‬׳ ‪1,‬‬
‫חמקיש בקרסוליו ו ב א ר נ ב ת ובעל־^ פיקח*‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ $‬וחעיקי־־י איוד־ן עיקדכלשמקיף מדסותיו ואין ארכובותיו נושקומ‬
‫‪ ^ .3‬׳ ^ ‪, j ,‬‬
‫לזיפיקדת ייע‪ .‬י* םנידלי עקבי יחמי־ו לאחדריו פרסתו רחב‬
‫‪4‬זי‬
‫* ‪j,‬ל‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫כשו‪ ^-‬אווז אצבעותיו םודכביד־ו *יעי־י זו או קלמוור־ו ע ד‬
‫‪,‬ק‬
‫‪,‬‬
‫הפרק כשר למטר״! םן הפ^ק וחתכר־ן כ ע ד היחר־זבויתרמ‬
‫^ ל ל ^‬
‫השחורה‬
‫‪ ,‬ן וחתכר‪-‬ן אבש יש בו עצם פסול ואם לאו כשר יתר בידיו וברגליו‬
‫ולשאר כלא‬
‫ש ש ושש עשרים וארבע רבי יהודה מכשיר ותככים פזסלימו‬
‫שכיס של ביני ל ‪ ,‬א ך‬
‫משולט‬
‫שמגיע לארכובה בין שהוא נפוק‬
‫מחמת דוק א ו מחמת לימה‪:‬‬
‫שנמרמז אשכי»‬
‫ובעל גבר בעל אבד שכעארך הגיד של! ונעשה גדול עד שמניע לאדכיביתת‪:‬‬
‫שמראי! קשיכי ן שהוא שקוד ואעפ שאימ‬
‫שהדיק בא»כיו ועל ידי כן ביני! בפוקיס‪:‬‬
‫שכמוחו ביציי י‬
‫שקיל כבישי ולשין מרוק אשךמדאוקשךולאובבטסמשתעיקראובעקדהדיןלאפליגישכלאחד מהם‬
‫מידת במוס שמונה קגירו דהוי מום ולא כמלקו אלא בפירושו של מקרא ימשמעיתדורשין איכא ביניהי‪:‬‬
‫המקיש בקרסוליו שאלכמימ עקומיתלקק וקרסוליו לפנים ומקשים זה בזה כשהוא מיזלן‬
‫י‬
‫מקיש בארכובותיו הוי אפכא שרגליו עקומי׳ כלפי קוץ ומריקקיס זו מזו עד שאלכיביתיו למעלה כלפי פני•‬
‫מקשזתזז בזו‪ :‬בעל הפיקיןוהעיקל וקא פריש עיקל ברישא‪ :‬כל שהוא מקיף פרסותיו כשיושב ומקרב‬
‫פיסית רגליי » לזו אין ארכובותיו נעעית ‪ it‬לזו שעקימית כלפי קוץ יבעל הפיקין היא שפיקה תנאה‬
‫מגודלי קתיכתבשי עגולה כפיקה יובאה מגודל של ידו או מגודל של דגלו‪ :‬עקבו מבא מאסורת »»ן‬
‫דקבותכשלאזוז שקלושותקכשלאומ‬
‫ששיק! עומד באמצע יגל! שקני הרגל לפנים זחני דגל לאחור‪:‬‬
‫ואין ארכן יוער על רחק‪ :‬קלוטית מדובק! זז בזועד הפרק האמנתי של אצבעות‪ :‬למטה מן הפיק‬
‫אם י*‬
‫להיכו לנד הנפיק שמקיברים כלן וקתכן שיה! מקולקיס כשד‪ :‬היתה ב! יעדה אבכע •תירה‪:‬‬
‫שש ושש עשרים וארבע כל<מר אפילו‬
‫בה עצם פסולה דהיאיל וקתכה הריהזא מקיסר אבד שנמצא ב<‬
‫היו אצבעות ידי! ואצבעות רגליו שיין שככל יד ובכל רגלישששזשש אפילו הכי קכמים פוסלים וכל‬
‫השילה‬
‫סבן אם היה בידו אקת קמש ובידו אקת שש דהוי מום טפי והלכה כחכמים ‪:‬‬
‫ותכמים מכשירין סכרי בריאותי‬
‫בשתי ידיו רבי פיסל דםבר כקישיעא אעילידא ביה בימין‪:‬‬
‫‪: ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ע ז י‬
‫ק ‪ ,‬נ נ מ ן‬
‫כ ה‬
‫‪r‬‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫כ‬
‫‪ 4‬ד‬
‫ד‬
‫ד‬
‫י ס ע ד ש כ ל א‬
‫א ש ה‬
‫מ ;‬
‫נ כ ע ת‬
‫עי‬
‫‪J7r‬‬
‫י‬
‫ן‬
‫?‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ק נ ד‬
‫ע‬
‫ס‬
‫‪v‬‬
‫> ‪p‬‬
‫ש‬
‫כ ן ע ‪3‬‬
‫‪o‬‬
‫ע י י מ מ ע‬
‫ן מ ן‬
‫ע ש י ) ק‬
‫ה ג ן נ ר‬
‫ם‬
‫מלןבס‬
‫נ ר ה‬
‫ע‬
‫‪p p j ) p‬‬
‫מ‬
‫י ן י ן מ מ‬
‫פ ר‬
‫ה ל נ י ש ;‬
‫ה מ ע‬
‫‪0‬ש‬
‫לן‬
‫ם‬
‫ש כ‬
‫ע‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫•היא דאיתיילילא ליה בשמאל יסלהה כקכמים •י‬
‫סכמי שימר;‬
‫»‪4‬יק‪5‬ד אדום כארגמן‪:‬‬
‫*לבקן‬
‫מ‬
‫גבורות פרק ח‬
‫והשכול ;לאמיץ‬
‫והקפה ארוך ודק שאינו עבה לעי ארם והוא מ מ ע י *מגונה‬
‫*נבקן ככן במתי!‬
‫&*א למשיב כבעל מום מן העיעים היעדים באלם שאם עבד ל<קה»אין עבודתן מקוללת אבל השכ‪/‬ד מיין‬
‫ושכל אס עכל קלל דבפלשת שיעיי יין כעיב להבדיל בין הקודש ובין החיל ישכיל דמתגיעין איכי אלא ששעה‬
‫•לב הלכה או לוב דבש או אכל לכילה קעילועוכעבלכלה דעתו שאל; משיכים כבעלי מומים ואין מקללים‬
‫עבודה•‪ :‬ובעלי בנעים טהורים‬
‫משולט כמתי ידיו דבי * ו ס ל וחכמיכמ סבשידץ חמישי זחגיחוד כבין בוהק וכלו הפך לבן לא»‬
‫וחלכקן וחקפיו וחנבס וחתדש ותשומדת ותמכור ובעלי נ ג ע י מ מנגעים טמאים לא כדין לעימל‬
‫•חורין פסתיק כאדם וכשדין כבחכמ ר ב ן ממעון כן גסליאד‪-‬י לאפילו אכניסתעזרה קייב פרק;‬
‫ף תלתילין כעין יןתימכשר מנא»ב‬
‫ן\ ^‬
‫אוסר שישרת בכהםך‪-‬ן‬
‫תלייית כהן והלכת כדבי אליעול‬
‫‪,‬ו‬
‫‪, ,‬‬
‫^‬
‫‪,‬ז ^ ! ‪j ,‬‬
‫אותו אתבמ‬
‫ז‬
‫בןיעקכ‪:‬‬
‫גשדין באדם ופסולה גכמסח אותו ואת בגו ומרפה ויוע^גדו!!ן‬
‫^ & ^ ת א ^ ‪^ ,‬‬
‫ומגעכר׳ב״זעכידו^אסיתא״״ארי״גושאבשי׳בעביד^םייעי‬
‫^ ^ ש ל א י ‪ - -‬מ ' ל ^‬
‫‪0‬‬
‫ג ע‬
‫י‬
‫*דמ‬
‫״‪.‬‬
‫»‬
‫ב‬
‫ח‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫ח‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪n‬‬
‫ן‬
‫‪3‬‬
‫ח‬
‫ד ד‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ב‬
‫י ע‬
‫י א‬
‫ה ‪4‬‬
‫א‬
‫״‬
‫*™*" ?‪"I‬‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫‪0‬‬
‫ףא‬
‫י‬
‫א‬
‫‪ £ 1 £ £‬י ^ ^‬
‫‪Ta‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬יבחן ואינו בכור לבחלח בכור לגחל״דלכחז‬
‫י‬
‫^משאינובכוד לא לנחלה ולא לכח!*‬
‫•בור לכהן הכא אתר הנפלים ושיצא דאשו חי ו ק תשעת‬
‫א י ז ח ו‬
‫ב‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫ג‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ח‬
‫י*‬
‫י נ ו‬
‫ש ־ ׳ ל ד ^ ת מסימני טרעיות‬
‫הממיין בפרק אלו טדיפותאינס‬
‫קריכהעלגביהמובק״יובאדוען‬
‫שקרעו אעאק‪ ,‬והוניאוסו קי כ‬
‫* ' י בבהמה פסולה להקלבה לכי מלל‬
‫יי י‬
‫י ׳ י י י " ״ י*!*‬
‫וראשו מר‪-‬ג וחםפלות ‪H‬‬
‫וחכמים אומדים עד שיחאבו מצודת חאדמ חםפלת ס ג י י ^ י כתיב פרש ליובא לופן ובכהן‬
‫ושפיר ‪0‬דוק‪0‬והיחו‪4‬י* מחותך חכא אחריהן פכודלבחלת המקריב לא מפסיל כהכי‪:‬ה»שא‬
‫ןאיגד בכוד לכחן מי שלא תיו לו בנים ונשא אשד‪ .‬ש כ ב י יללי* בשים כעבילה כהן שנשא נלו שם‬
‫וקללה וונה ז כולל ועוכל אף ע ל‬
‫עודה‬
‫• י שעדין לא גירש מיתר לעבוד אחד שנדר שלא יהנה הוא ממכה׳היאממבו ע ד שיגדש וק‪/‬א שידוד על ל ע *‬
‫<נים שאין ל; הערק אלא לדבר מניח וליכא לעיקש שמא ילן אגל חכם ויאמר דלבודך דבדעכוח הוא שואל‬
‫ויתירו לו אתבלרו דכיון דקימא לן שהבא להתיר נדד; כדין לפרש על מה בדד ודאי כי שמע קכםדמשום‬
‫©היא גרישה או זוכה ואסורה לן כדר לא שדי ליה כדרי‪ :‬על שיקבל עלמ שלא יהא מטמא למתים הכא סני‬
‫‪$‬יה בקבלה ולא עדליבא ליה כע;נבי משא בשים בעבירה משים דקתם יכלו תוקפו הכא גט טימאה אק‬
‫יבדו ת;קפ; הילכן בקבלה גרידא סגי ליה‪:‬‬
‫‪ " ! l ^ m t‬ל כ ק ל ה ליטול פי שנים‪ :‬ואינו בכור לכסן קמשתסלעזם‪ :‬הבא אקר הכפלים כגון‬
‫שהיו תאומים אחד מהם כפל שלא כלו לו קדשי; ואקד כלו לו קדשי! והנפל שלא‬
‫<ל< לןקלשיו יבאראשיקיוקקזילוקדמו אקיוויבא וההאקלון בכול לנקלה דלאשקלא הפסידו ואף על‬
‫»כ ליביאתהלאש קשיבא לידה מעליא;טעמא משום לכתיב לאשיתאוכ; מי שלב אבי; ל;ה עליו אם מתיבא‬
‫*עללאשקללאובל קיימא דאין לבו דוק עלי; אכל לעגיןפטל רקם פעול קאיולל לכפטל לקם תלה‬
‫•־קמנא והדי הראשון פטל אתהרקם‪ :‬ובן תשעה מתשינא ראשו;הקוירו ויבא אקיו הוי בכור לנקלה להא‬
‫<אשון לא קשיב דאין למדוה עלמ;לעכין כקן לא; עטל לחם ק;א אבל יבא לאש בן תשעה קי ואמיכ הקזימ‬
‫*עתבכור לנקלה נמי לא י«י;ה הבא אקרי;‪ :‬וכן המפלתבהמה כ;לקפטל עכקלק לא משיכי לאין הלב לו•‬
‫»ז‪1‬יה‪0‬אבלפעללתםמיהאק;י‪;:‬סכמיםאומליסעל שיהא כו מכולת אדם לא משיב פטל רקם וקכא‬
‫סנדל קתיכתבשל עשויה כדמות סכדל ואין לה כ*רת אבלים‬
‫^קליו ה;י ככור לכהן;הלכה כחכמים‪:‬‬
‫*לגילה למא עשולל ולשון סנללישמפלשיסשכאל;לל‪ :‬א; שליא לאין שליאבלא ולל אלא שכמיז ומיהו‬
‫» ט ל דקם הוי‪ :‬ושפיל עדוקםתתיכח של בשל שקלוקס בה בולתהגמבל ועל שס שעשויה כשפוערתשל ביבה‪r‬‬
‫^מיה שכיל‪ :‬והיוכא מח‪/‬תן שבקתן אבל אכל מללן וה י ‪ #‬כל? אבללאמ עקותן לא פטל א‪ 0‬קלם אתיו‬
‫;יבא י‬
‫‪M‬‬
‫ב ח ‪ 0‬ח‬
‫ד ב‬
‫כ ימ‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫בכויות ג*דק ח‬
‫‪1‬‬
‫ויצא קולם יביאתלוב אבלי המסומן והוי כמי ככ‪,‬ל לכהן‪ :‬שכבל ילדה ללעכין כחלה לאל כתיב לאשי*‬
‫א ןכה‪ ,‬רגי‪,-‬ייה‬
‫^‬
‫‪•,‬ן ל‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫נ>ומ ולעגין כ ן ק‪,‬לא ק ‪£‬‬
‫ל ק‬
‫ה‬
‫נ מ‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ל ל ק ם‬
‫פ י‬
‫ד ה ש פ ק ה‬
‫ז‬
‫ע ו ד ה נ ן ע ת ה‬
‫י ל הר‬
‫ש‬
‫כש‬
‫עכשיו או נכייעונתגיייה ומשבאת ליל ישראל יללה הוי כמי בטל לנחלה שהרי לח הין לזה כנים‪ :‬לב*‬
‫מסי הגלילי א‪7‬מל ככיל לנקלה ולכהן לבנים הכוללים כבימה לא כנולי ואין הלכה כלבי יוסי הגלילי‬
‫בתגיילה מעובלת ובעלה עמה‬
‫»יללס הלי אוע! ולד בכול לכהן עורה שפחה ונשהחרדח עודה ככרית ונתגיירה משבאת ל י מ י *‬
‫לפטל רקם היא בישלאל 'לא ילדה בכור לנחלה ואיני בכור לכחן רבי יוסי ח ^ ו ל י אוסר בביי*‬
‫לגתלק לכיין דהילמז שלא ל^חלח ולכחן שנאמר ‪3‬טד דחם כישראל עד שיפטרו יהי*‬
‫בקלושקלאו בל נקלה קיא לולגב מישריור־* מי שחיו לו בנים ו נ ש ^ אשה שלא ילדה גחגיירי*‬
‫‪ n j‬דקקנאאפקריקדכקי׳קרמע מעוברת נשהחררח מעוברחילרחחיא וכחנתחיאולויחח*א•‬
‫סיסים ודמעה‪ :‬ילדה היא ו כ מ * ואשח שכבר ילרח וכן מי שלא שהחח אחר כעלה שלשה חדשים‬
‫בתישד מנכרת שילדה עם כהבת ונשאת וילדח אין ידוע אס בן תשע לראשון או מ שבע לאחרון‬
‫!‬
‫'‬
‫' ‪t ^ V T‬‬
‫*שי א'היא)צייה דל‪/‬יק כמי בכס‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫< ‪{,‬‬
‫א ‪,‬‬
‫ואין ׳דיעא׳ זח בכס בכור ל‬
‫^‬
‫‪^,‬‬
‫‪£‬‬
‫‪ , ,‬ל‪,‬‬
‫^‬
‫‪,j^.‬‬
‫בלקיכאלאיקיה ‪, :‬לאלנקל^‬
‫א‪, ,‬א‬
‫דהא לא י ד ע‬
‫<כןמי שלא שהה בו הוא ג מ ל‬
‫‪.‬לכהן והיא יפדה אתעגמן‪,‬לא•‬
‫לנקלה דהא לא ידע מאן ידית‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫ג‬
‫לק‬
‫;‬
‫)‬
‫‪w‬‬
‫‪i‬‬
‫;‬
‫‪p‬‬
‫‪0‬‬
‫‪p‬‬
‫‪Q‬‬
‫ל ד ש ל‬
‫‪p‬‬
‫ד‬
‫‪ P p ( S‬כ כ ל‬
‫כ ה ן‬
‫‪0‬‬
‫‪p u‬‬
‫‪p‬‬
‫מ כ כ ר‬
‫ב ן‬
‫ב ל י הד ה‬
‫‪t‬‬
‫י ן מ ‪0‬‬
‫‪y‬‬
‫ע ל‬
‫ה‬
‫‪D‬‬
‫;‬
‫בכודלכהןואינובכורלנחלהאקחובכודלנחלחולבחזהכפלמ•‬
‫י‬
‫_‪..‬‬
‫ו‬
‫‪V‬‬
‫שפירכלארםכלאמימסלאגניניס חמפלחכמין דגים וחגבים‬
‫שקעים ורמשים חםפלתיוםאדבעימחבא אחריהן בכורלנחלת‬
‫יוצא דופן והבא אחריו שניחם אינן בכוד‬
‫‪3‬‬
‫ולכי‪/‬ז*‬
‫לא לנחלת ולא לכהן רבי שמעון אופר הראשון לנחלה והשני‬
‫» י מייא בכרח אשתו וילדת שני‬
‫״•‬
‫לחי*׳״ ל *‬
‫זכרים נותן חםש כלע־ס לכהן מת אחד כהן בתוך שלשיש‪,‬‬
‫יום האב פטור מת האב והבגיכש קיימים רבי כאיר אומי אס‬
‫נהנו עד שלא חלקו נהנו ואםלאו פטורין רב• יהודה א ו ^‬
‫נתווייגו‪.‬הגכםיכש זכר ונקכד־ז אין כאן לכהן כלובש *‬
‫ד שתו‬
‫ע י ם‬
‫ס‬
‫*אפי׳ כפשוט לא ירית דהא׳ מדק׳ ליק לגבי האי והאי מדקי ליה לגבי האי ומתניקין דקתכי ולא לנחלהע!‬
‫מ א אחריו קאמד שהבא אחיי! איבו מ ו ר לנחלה לשמא יה הכפק בן האקיין הוא ־ מלא גניני׳ מלא גווני©‬
‫‪.‬יצעיס שהשפיד ‪» U M«JO‬‬
‫אינן בכור ראשין לא הוי כבוי לכחלה וילדו לו בעיכן שכי כמי לא ראשיתאינו כלטבז'ויבכויי לכהן יאשיז לא‬
‫‪ ....‬״*‪ill .‬‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י ן‬
‫‪ .‬וי‬
‫‪.‬‬
‫שמעיז־‬
‫י‬
‫'‪1‬‬
‫־‬
‫־־ ‪-‬‬
‫סכי וכריס נותן קמשסצעיס דתקד מהן בכור‪ :‬האב כטיל למבי למימד הכבול מע וכשמע הכן קוד*‬
‫*לשים איני קייב בהליון ועכשיו שהדבר ספק שמא הבכור מת ופטור שמא זה שכשאר הוא הככור וקייכ ס י‬
‫‪:‬קכהן מוניא מקבילו והמוניא ממבילו עליו הלאיה‪ :‬והוא הלין שהבן הנשאר פטור מלפלוע אתענמ*‬
‫סשיהיה גדול‪ :‬מתהאב לאחר שלשים‪ :‬ואם לאו פטודיס דסבל לכי מאיל האחין שחלקי כככהי אליהן דין‬
‫לקוחות יש להן לפי שאין בלירה לכל אחד על ירושתי אלא הלי הן כאלי קנ! זה מזה כל אמל הלקו ואלג‬
‫הקמש סלעים הי׳ קוב על אביהןכמל׳ה על פה ומלוה על פח איכה גובה י ן הלקוחותהילכן אס חלקו על‬
‫‪0.‬לא נתנו פטולים‪ :‬לבי יהודה אומר כתקייבוהנכבים קהבר קאקיס שקלקו יורשיכ הן ליש בלירה ל׳מל‬
‫כ*‬
‫ב כידית פירק ח ז‪.‬‬
‫נד‬
‫סל אקל זכה בקלקז ומלוה על פה גינה מן היורשים והלכה כרבייהולה‪ :‬זכליזכקבהאין כאןלכהןכלים‬
‫שעי כשים של איש אחד‬
‫ד‬
‫לאמל ליה בקבה יבאה לאש;כהוהמיניא מקטל? עליו הל חיה ‪:‬‬
‫וילדו שני וכלים במחבוא שכעערכ;‪ :‬אם לכהן אחד ט־ק פדיון שניהם יחויל לו הכהן ה' ס־יעים היאיל <מי‪1‬‬
‫אין יכול לה‪/‬ניא מידם לכל קל וחל מדחי ליה‪,‬‬
‫בתיך שלשים ואגלאי עלעא לנפל הוא;שלק כדין שקל‪:‬‬
‫ואומד הליכי מקויק בם בשביל‬
‫ד‬
‫•שתי נשים ש ל א ביכדו וילדו שגי וכדים גוחן עשר פדיון קקי‪ :‬אם שכי וכלים ונקבה‬
‫סלעים לכחן פת אחד מחן בתוך שלישים יום אם לכחן אחד נתן ילדו הישים שלו במחבוא‪ :‬כיתן‬
‫י‪1‬זזיר לו חמש סלעי מש אם לשני כחנים נתץ אינו יכול להוציןי* ממש סלעים לכהן דממה נפשן‬
‫‪0‬ירםזכד ונקבה או שני זכרים ונקכח נותן חסש סלעים לכחן קד היי ככור אס האקתילדה שבי‬
‫וכריס האקד ככור ואס האקע‬
‫מתי נקכות הנר או שני זכדים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום״‬
‫* ח מ ככרה ואחת שלא ככרה ןילרו שגי זכרים נותן חמש סלעים ילדה וכר ונקבה כמבא שחברתה‬
‫לכהן מת אחד מחן בתוך שלשים יום תאב שטור םת האב והבנים ילדה זכר לכדו והוא ככור ואותו‬
‫קיימין רבי מאיר אומר אם נתגו עד שלןי^ חלקו נחנו ואם לאו שעם הכקכה פטור שמא כקכס‬
‫אין לכהן כלום‬
‫•טורק רבי יתודח אומר נתחייבו נכסים זכרונקכתאין כאןלכחן יצאת ראשון‪:‬‬
‫שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו דלרו דאיכא למימהכקכומינאותחלה‬
‫ח‬
‫כלום ‪4‬‬
‫שניזכי־יס זח נותן חמש סלעים לכחןוזה נותן חמשםלעיס ואין כאן ככור‪ :‬האב פטור דמב»‬
‫*!בחן מתאחד מהן בתוך שלשים יום אם לכהן אחד נתנו יחזיר למימל בן המבכרתמת‪ :‬כתכו ע ל‬
‫לר‪ ,-,‬חמש סלעים אם לשני כחגים נתנו אינן יכולין להוציא מידם שלא קלק! כו כדפרישנא לעיל‬
‫והלכה כלבי יהולח‪ :‬וכר ונקבה‬
‫<כר ונקבה האבות פטורק וחבן חייב לפדות את עצמו שתי נקבות‬
‫יש לומר אותת שלא ככרס ילדה‬
‫ו‪1‬בר או שג‪/‬זכריש ושתי נקבית‪.‬א •ןלמח^לוגס׳י י ' א ח ת בכרת‬
‫הנקבה ואין כאן ב מ ל ‪ :‬ה‬
‫!אחת שלא בכרח שג־־ שני״אנשים וילדו שני וכרים זח‬
‫מתאחד' מן הולדות יסזיל להם‬
‫גכדה אשתו נותן חמש סלעים לכהן זכר וניקכד־זאין כאןלבסן‬
‫ממש סלעים ויקלקו שני האטת‬
‫בלום ״ מת הכן בתוך שלשים יומ אף על פי שנתן לכהן יחזיר לו‬
‫והני מילי כשכתב אקד מסן‬
‫חמש סלעים לאחר ל יום אעפ שלא נתן יתן מת כיום שלשי כיום‬
‫הרשאה לקבירז אבל אם לא כתג‬
‫מלפניו רבי עקיבא אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן *‬
‫אסד מקן הרשאה לקבירו כי אזיל‬
‫מת‬
‫קד מניהו לגבי כהן דקי ליס‬
‫לזמר בנך קקי וכי אזיל א ד ן לקי‬
‫זכר‬
‫ליה לומר בכך קקי ‪:‬‬
‫<גקבה האבותפטולים לכל קל וקל אמר ליה לכהן הכקבה שלי היא‪ :‬והבן קייב לפדותאתעגמו דמכל‬
‫מקום ככול היא‪ :‬שתי בקבותוזכל יש לומל האקתיללה בקבה וסאקתוכל ובקבה והנקבה יבאה תקלה‬
‫אקת בכלה'אקתשלא בכלה וכוי אין‬
‫ו‬
‫הילכך אין כאן לכהן כלים וכן שני זכרים ושבי בקמת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫בכול ובל מבן קלש ומעלה למשמע לאקל שלשים‪ :‬לבי עקיבא אומר אס כתן לא יטול קספקא ליה לרבי‬
‫עקיכא מלאנטליך למכתג ומעלה גבי עלכיס ולא גמרי ממדבר ה״ לקו שכי כתובים הבאים כאקל ואין‬
‫‪ ,‬ל ן א לק לא יט»ל ואס לא נתן לא יתןלקמוכיא מקבירו עליו הראיה‪ :‬והלכה כקכמי׳כקזקת‬
‫ן‪1‬‬
‫שלא כפלה ללא עביל אביש לפליק תוך ל' ‪ :‬לאחל כ בחזקת שנפלה לכהן קורעכקו והוי מוביא מקבילו‪:‬‬
‫ה<א קולס לככ׳ הכל מולייכלהיכ דלית ליה י‪1‬א חמש סלעייהוא קודם את בכו דממה דידיהעדיף כי פליגי‬
‫דאיכא חמש סלעייעשעבדי והי בכי קולי ל ׳הולק סבל מלוה הכתובה בתולה ככלעב כשטל למיא והי שלש׳‬
‫מ‬
‫מ ל י ם‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ם כ‬
‫דיליה‬
‫*‪Pi‬‬
‫גכייזת‬
‫‪b•*,‬‬
‫מ‬
‫‪ b‬פד »‬
‫^‬
‫‪ l‬יל י***‬
‫'‬
‫לוליין דאתייבגה! אמס א ד ! כהן וטדיף ‪ c w‬״‬
‫ד לאו‬
‫'‬
‫י‬
‫ח‬
‫אט! כלוע שמאטוכשתעגדו הנכסיםובהבך קמשנכי " י י‬
‫יילכל‬
‫‪1‬‬
‫ילידיה מ; לא מפריק בכ; דשמא שעבגד הלקוחותקדם לל״ל״־במ יי ?‬
‫‪ ,‬ף לק‪/‬תות » ‪4‬‬
‫ן ^‬
‫ק ^‪,‬ןן‬
‫‪f£ , j ,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫מנוה ליליה עליף והלכי כחכמי'‪:‬‬
‫< ממש סלעים של כןח סלע מת חאב בתוך שלשים יום בחוקיו שלא ע ד ה עד שיביא י * י ‪ £‬י‬
‫שיביא איה ש י‬
‫״״‪ -,‬ל ‪» .‬‬
‫^‪,1‬‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫^״״‬
‫‪, 7 :‬‬
‫ש ס י י‬
‫‪5‬‬
‫ש מ ג ‪ ,‬י‬
‫פ י ‪,‬‬
‫ל ‪w‬‬
‫פ‬
‫‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫‪j‬‬
‫‪J‬‬
‫‪j‬‬
‫‪p‬‬
‫ב‬
‫ל ע י א‬
‫‪ £‬ע ל‬
‫ב מ ש נ ה ה‬
‫א‬
‫א י‬
‫‪w‬‬
‫ש‬
‫ה א מ ן ל‬
‫ה‬
‫ק ׳ ל‬
‫״ פ ל ז‬
‫‪e‬‬
‫‪m‬‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫מ‬
‫י ם‬
‫ל ב י י המ‬
‫‪53‬‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫ו ‪ 3 0‬י‬
‫״‬
‫מ ל ; ה‬
‫ס‬
‫ק‬
‫מ‬
‫י ס י ב ב נ ‪ ,‬ח ‪ ,‬י‬
‫ס ג י )‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫ה כ י ; ׳‬
‫מ‬
‫ב י ״ י‬
‫ה‬
‫טט ל‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ר‬
‫כתורה בכל עקום ופעמים כקדא‬
‫נפדה הוא לפדות ובגו לשדות הוא קודם אח בגו רבי יהודח * י ‪°‬‬
‫בזסדח כסף המשים כסף מאה‬
‫כסף והוא היה ביעי משח משקל‬
‫סלש מאות ועשרים גדגירי שעודה‬
‫וכבית שני הוסיפו עליו והעלוה׳‬
‫למשקל שלש עאות וארבעה‬
‫י‬
‫ו‬
‫בנו קודםו שמעוהו על אביו ומצות בנו עליו ״‬
‫םלעים ש ל בן במנה צודי שלשיבם ש ל עבד וחמשים של * י •‬
‫ושל מפתח ומאה של מוציא שם דע כולם בשקל הקדש במט •‬
‫צורי ובולם נפרק בכסף ובשוחכםףחוץ ‪ p‬ה ש ק ל י & *‬
‫‪ n‬אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקי־קעות ו י *‬
‫ז ‪ 0‬ע‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫בהקדשות כהב לכהן שהוא חייב לו חמש סלעיס חייב ליה! יי‬
‫ושמונים שעירה ' ‪ P‬׳‬
‫ובנו אינו פדוי לפיכ׳אם רצח חכחן ליתן לו מתנת דשאי המפייס•‬
‫'‬
‫' ל ['‬
‫סלעים משקל אלף ותשע מאו^ * ‪ p n‬כנו ואבד חייב באחריותו שנאמד יחיח ל ך ופדה תפדה •‬
‫* הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שבי*‬
‫מנשרי שיטרית ביכונייתשל ‪V°‬‬
‫«‬
‫במכה כ»ר» היוימ‬
‫ממקק ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫? ו‬
‫‪0‬ל יעלא כגק מעשת סלעים של בן ושלשים שב עבד וממשים של אונס ומפתה ומאה שלעוביאשש‬
‫י ע כלם במפה בורי שהוא כסף מזוקק וכל כסף שהוא מדבייהס בגין הקנסות וכתיבת אשה לדברי‬
‫מ‬
‫ש ל ע‬
‫ש‬
‫כ‬
‫כ מ נ א‬
‫כ י ס‬
‫ק‬
‫ה י ן ם‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ת‬
‫‪ 3‬ג כ ‪0‬‬
‫י‬
‫‪0 5‬‬
‫‪c‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫יבינו משה בד מימין כלם כסף סדיכה שאחד משמונה חלקים שבהם כסף ושבעה חלקים נסשת אבל‬
‫רבותי הורו שכתוכתגתילהישלה דין כסף של תודה שכן כתוב כמוהל הבתולית ומאתן וחי הן של‬
‫וכלןנפדין הכי קאמר וכל הנפדיןכפדין ככסף יבשים‬
‫כסף בקי ומשקל כל ווז ששה עשר שעירות;‬
‫כסף ‪ p p‬מן השקלים כל הבפדק בגין כבוד אדם והקדשות נפדיןבין ככסף בין בשוה כהף חק מן‬
‫השקלים שהבא לשקיל מחגית השקל ברין* שיתן אותו מכסף בקי מטבעמנוייר ילא שזה כסף ומעשי‬
‫שיגבה אות׳ סוב כפדיון בנו אין בכי פדוי‪ :‬ולא בהקדשיתכלומר ולא ההקדשות כמי אין פודים א ותן לא‬
‫כתב לכהן שהוא חייב לו חמש סלעים משום פדיון כנו‬
‫בעגלים ולא בשטרות ולא בקרקעית‪:‬‬
‫סייב ליתן לו ובנו אינו פלוי לבל תולה בני פדוי לכשיתן ומה טעם אמלז יתן וכנו אינו פדוי גזר*‬
‫שמא יאמלו פולין בשטרות ‪ :‬לפיכך לאמלינן שחייב ליתן לו מעש סלעים אחלים לפליון בנו אם‬
‫דנה הכהן להחזירם ׳ליתכם ל׳ כמתנה רשאי אכל תקנה אחלע ליכא‪ :‬ואף על פי שהכהן רשאי‬
‫להחזיר וליתןהחמש סלעים במתנה לאבי חבכןל אס לעת אבי הבן סומכת בןלאי שיחדל לו הכהן‬
‫שנאמי‬
‫הקמש סלעים אין הבן פלוי כין החזילם הכהן בין לא המזילס כך נלאה מן הגמרא ‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫יהיה לך ופדה תפדה כשיהיה לך הפדיון אז בנו פלי' ׳האי קלא לאהלן נאמר ‪:‬‬
‫ולא בנכסי האם בכסי מלוג של האם לכתיב כי הוא ראשית אונו לו משפטהככורח משמעדאדידיא‬
‫ואינו בוטל פי שנים כשבח א•‬
‫קאי כלומר בנכסיו משמט הבכורה ולא בנכסי אשתו‪:‬‬
‫השביחו הנכסים לאחד מיתת האב קודם שקלקו אק הבכור נוטל פי שנים כשנח אלא שמין את הנכסים‬
‫מה הן שיין בשעת מיתת אביהן והבכור מטל פי שנים בהן בלבד שנאמר בכל אשר ימצא לו לאב‬
‫כשעת מיתה‪ :‬בראוי בנכסים שלא היה אביהן ע‪/‬קזק כשעתעיתתו אבל לאויין הי! ליפול לו בירושה‬
‫ונפלה‬
‫נח‬
‫בפורוח פד^ ט‬
‫ונפלה להן ל‪£‬חי זמן אין הבכול מטל בהן פי שנים‪ :‬ולא האשה בכתיבתה בשבח שהשביחו אם אץ שין‬
‫מכסים בשעתמיתע בעלה כדי שיעול כתיבתה זאמל כ ן השביחו אינה מטלת כיעבתה אלא כמה שהיו‬
‫ולא‬
‫• ל ן ׳אף על גב לכעלעא כח גובה השכח מקולי כת»כה ש אןןקאיבה נוטלת בלאזי כבמוחזק‪:‬‬
‫•בנזתנוטליתמזונועלאסי עיתתאכיסן כתנאי כתיבה מכין לקבן לי יהויין ליכי מנאי יהויין יעכן בביתו‬
‫ומתוכן מנכסאי לא מן השב•‬
‫מכ‬
‫»נבסי האס ואינו נ ו ט ל * שנים בשבת ולא בראוי כבםוחזקולא‬
‫וכלן *‬
‫^‬
‫»אשת בכתוכתר־ת ולא הבנות ‪p ^ ^ o a‬‬
‫א ל ו שאינן חוזרין‬
‫י‬
‫*וטלק כשבח ולא בראוי בבמוחוק*‬
‫ביובל הבכור ותיודש את אשתו וחסיבס את אשת אחיו וחמתנח‬
‫•דבר^יביםאייוחכסיס אוסרים מתנה כמכר רבי אלממדאומר‬
‫‪,‬א״וזרקביובלדבייו״נןבןברוקחאוסראףידייש״״^‬
‫לסמנא והיה הבכודאשדמלי‬
‫‪.‬‬
‫יחזיר לבבי משפחת ויבבתלתם ס ן ״ ד מ י ם *‬
‫ב כ « י מה ב‪0‬ל אינו מ ט *‬
‫* ע ש ר בח‪0‬חר«^ כ ״ ר ץ ‪ -‬י ב ״ ח ף י " י ‪£‬‬
‫^‬
‫" י * * * ל ^ בשכח ולא כי־אוי לכוא אף <נ«‬
‫בפני חביתושלא כפני‬
‫י‬
‫‪ * V‬במוקדשים וגוחנ בבקר ובעאךואיבן מתעשרים » ו ו * י מ אינו בוטל לא בשבח ולא בראו•‬
‫לבוא‪ :‬וכלן איןבוטלי׳ בשבת ה ל י‬
‫גכבשיס‬
‫מגא ליה לאתויי שבחא לממילא כגון תסאה שהיתה שחת כשמתאבמ זעבשיו כעשז שבולים או תמרי סמלי‬
‫•נעשו עכשיו תמליס גדילים דאימלישאהוס אמינא כי אין בכול בוטל פי שנים כשבח הכי מילה נשכס‬
‫»טרחו ב! אחיו כגק׳זבול שלית וקשקוש !עלול‪ :‬ולאכראייממיתוק לאתייי אם היה אכי אביהם קי בשעת‬
‫‪ .‬ת ^ י ה ‪ 0 » 0‬י < ג ^ ‪ 0‬י א ד » ל י » ל ל ^ מ » מ י ע א ף ע ל * ב ד ^ מהודי© ליפול להם יא?לל»יס לובו‬
‫* ס ר יטלו חלק אב׳חן»סדא דכמיחזק דעי קמל דאי מדיסא סוה אמיכא יאוי דקתגי יישא שאין מ מ ד‬
‫גוטל ב! כגון שנפלו להן בכסי אחי אביהן שלא היו לו כבים בשעתמיתתאביחן ואי^ ראוי אלא מסעק דשעא‬
‫^א יהיה לו זרע‪ :‬י הבכורה איבה תוזרתביובל דכתיכ פי שכיימקיש שמ חלקיו זה לזה מס חלק קשיטיימ‬
‫‪£‬ימ מחר בייכל דירגשה היא כדכתיכ והיה ביוםהכמילו את בכיו אף חלק בכידתו ירושה‪ :‬והיורש את אשי•‬
‫א י תנא סבר דאוליעא היא לשאדו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה עכאן שהבעל יורש אתאשתו‪:‬‬
‫*המיבמאתאשת אחיו ונטל חלק אחי! ירישה גמורה היאיאיבו מסוידת לשאר אתיו כיובל דככור קריים‬
‫*חמכא!היה הבכור והבכורה איכה חוזרת בי״בל כדילפיכן‪ :‬והמתנה כדברי דבי האיר דמכר ה!א לאמי‬
‫<סענא להדר ביובל ילושה ומתנה לא‪:‬וחכמים אומרים מתכה כמכר דכתיב בשנתהיובל הזאתתש»ב!אי•‬
‫‪ $‬ל אח»ת‪ 1‬וקרא ׳תירא הוא דהא כבד נאמד ושבתם איש אל אחוזת! אלא לדבותאתהעתגה הוא דאתא‪:‬‬
‫» אליעזר אומר כלןחוודים ביובל סבר לה כרכנן דאמיי תשימ לרכיתאת המתנה והבי כלהו מתנם‬
‫<כסו בכור לתתלו פי שנים מתגסקדייה יחמכא והיורש אתאשתוידישתהכעל דרככן והתיכם אתאש*‬
‫&סיו בכור קדייס דסמבא מה בכורה חוזדתאף יבם תחר‪ :‬היורש אתאשימ ימויד למי משפחה דכי יוחנן בן‬
‫גלוקא סבירא ליה ירושעהכעל אתאשתו דאודיתא היא מפא במאיעסיקיק כגק שהויישתו אשתו בית‬
‫ויבכה להם מן‬
‫*קבלותועשום פגם משפחה אמור רבנן לשקול דעייולהדל הקבלות לבכי משפתה ‪:‬‬
‫מדמים דעי קבר אשתו להוא עיתתחייב בקבורתה והלכה כהכמיםדעתגה כמכר וכרבי יוחנן נןבדוקס‬
‫»בעל *הורישיע אשת; כיתהקבדותםקיל לעיועהדר ביתהקכיותלכני משפסס ומבכה להס מן הדמים‬
‫‪w‬‬
‫‪p‬‬
‫‪M‬‬
‫ט‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫שהשכיחו סככסיס ולא מן הראי‬
‫לכיא לאחל מיתה כיון דמזונמן‬
‫הככיתעעכאיכתוכההןככתוכ‬
‫למו‪ :‬ולא היכם הנוטל חלק המ*‬
‫שייכםאת אשתואיכו מטל סל*‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫י ה‬
‫מ‬
‫דמיקבדאשתו‪:‬‬
‫»העה כל אשי יעבוד תחת השבט העשירי יהיה קדש ומקדיכי מלכו ודעו ושאר הבשל‬
‫‪*TO‬‬
‫נאכל לבעלים טהורים בידישלס כדין שלמים ואס כעל מוס הוא אוכלי' אותו כטומאה‬
‫*‬
‫גפני סביתושלא בפני סב״ת והאדנא אמול לבבן ל־לא לפרשו מעשד כהמה משוס תקלה‬
‫גבל מקום‪:‬‬
‫*איןלממלהקליבהובלץ למהי»ס*ד שת*;צבה »‪;0‬א*יגה לידי תקלה ד‪4‬קה ועבודה א)‪#«5‬‬
‫•‪0‬מ»;‪9‬‬
‫צנודוה פיק ה‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7°‬״‬
‫אבל לא במוקדשים בגין קלשים קל ם דאיכא למאן לאמי עמוןבעלים‬
‫ממענה בלא מים ‪.‬‬
‫ליעשי קא משמע לןיהיה קלש אמי יקעכא ולא שכבד קדוש‪ :‬בכבשים ועזים כל‪/‬סיוניהג בכבשים ובעז* •‬
‫*עתעשיין עזה על זה מדדבי דחמכא וכאן כדלקמן למשמיכל נאן מין אחל חשיב ליה לענק מ ע ש י‬
‫ן ״^עשיי•‬
‫^ ‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫ק‬
‫‪i‬‬
‫^ ‪, .p p p j ,‬ק‬
‫‪0‬נולדו לחמר יחש מלש אליל שה»א י א‬
‫*חהעלזה מן החלש על הישן‬
‫*מן הישן על החלש דכתיב עשי בכבשים ובעזים ‪ 1 y r a‬׳ « ‪ p‬מזח ‪ H y‬זח בחדש ובישן*»יג!‬
‫^ א י נ ן כלאין‬
‫^׳‬
‫ק ^‬
‫מעשי בשעי מעשיות הכתוב מתעשרק מזח על זח ע ה י‬
‫&לכל אמל מעשי בהמה 'אחל »ח בזח אק מתעשרק מזח על זח הכבשים והעזים שחס כלאים‬
‫מעשילגזעה מעשדדנןמחדש בזה אינו דק שלא יתעשרו מזה על ותתלמורלומד ןעאןמשם*‬
‫סעשדבחמח מצטרף כמלוא רגל בחפ •‬
‫ג‬
‫כלעאןאחד •‬
‫ע ל הישן לא להא כעיכ שכה שכה‬
‫דועחוכמח יהא דנלבהסח רועחששח עשר מיל חיחבק » י י‬
‫דעשמע זלא משכה זי על ש »‬
‫לאלושלשיס ועניםמילאינן םצטיפק חיחלו באמעעבביןי•‬
‫אשית אן> מעשי בהמה " י‬
‫ומעשרין‪,‬נאמעע רבי מאיר אומד הירדן כפסיק למעשר בתמה ‪f‬‬
‫‪P‬‬
‫»נבהישן א‬
‫חלקוחאושנתןלומחנחפםוד‪0‬םעשרבח‪0‬חהאחמ«‬
‫‪j‬‬
‫י ו * בהמה מעה כמו שיכולות‬
‫‪,‬י‬
‫ביהשתעי בלועה אח כשהבהמ;ת‬
‫חשוחפק שחייבק בקולבון פטויים ממעשר כחמדח ושחייה‬
‫״‬
‫״‬
‫במעשדבחםחפםורקמןחקולבוןקנומתפיסחהכיתחייבקוא*‬
‫^‬
‫\‬
‫^‬
‫^‬
‫י‬
‫לאי‬
‫•\;‬
‫י•״•‬
‫»«נאדמממ; ‪;.‬אם •ש לי חמש•‬
‫ן‬
‫‪ » w r‬׳ בגמר וה וממש בכפד אמר ‪•'"-'.‬־'‬
‫<*מקזה מזהיששעשלה מיל מביאן למין זיל אחלזמעשלן ואס לח׳קיתיזתל כ ט י ז ת לאמי קר‪#‬‬
‫*עבודנההנאן על ילי מוכה משמעאם יכולות להמכוע כרועה אחד מקל י נאןיתעכילבה מתת השכמ‬
‫שלשים)שכיס מיל איכן מכטרפין משים לבעי למעני בסמין שאס היה לו עדיי‬
‫להתעשר ואי לא לא •*‬
‫גאמגעאועןהאמנעיועמנטלפ׳עאעהבדלי׳להכי מני שאס רנלדיס לחיקימ זי מוז בלשים ישכים מילאין‬
‫האמבעי מנלפן‪ :‬מביא ומעשרן באענע לא ו באמנע ממש קאמר‪ :‬היילןמפסיקשאס היי לזקמשבהמומ‬
‫הלקוי!‬
‫‪j‬‬
‫מכאן וחמש כהעותמכאן וירלן באמנעאין מנטלפין יפטולועואין הלכה כלבי מאיל ‪:‬‬
‫אושכתןלו ממגח פטור ממעשר בהמה בגמרא ילפינן ליה מדכעיב בכיר בנין עמן לי כןעעשהלשוייו‬
‫לבאבן מה בכיןאינו בלקוח ובמענה ללא שיין בה׳ לקיחה וממכה אלא אכלי כילד! אל>נאנד ובקין א**‬
‫כלקוחימענהואףעלגבדהאי קרא בבכור הואדכתיכ ואבןילפינן מעשר מיניה הימ משום לכתיבה}‬
‫מעשה צשייןיעשייה ודאי לא מניעמוקמעבבכודדהא מרמם קדיש 'לא בעי עשייה שיקדישמהאישא<*‬
‫האחים השועפין האחים שחלקו נירישעאביהן‪,‬אחרכו‬
‫אינזעכיןלבכילעהועכיןללעשיבהמה‪:‬‬
‫בשתתפ;‪ :‬כשמ״בים בקלבין כשמכיאין שקליהן מביאין שני חכאי שקלים ונועבים שני קלבונועוהקלבי<‬
‫ן ו א לשין הכרע שחייבקלהכליעשקליהן ואם נתנו בין שניהם שקל שלםנועניםשבי קלבוביע שהיה ל י *‬
‫לשקול לחנאין‪ :‬ופטורים ממעשר בהמה מכל הביללים להס כל ימי השותפות שהשיתשת פיטר ממעשיי‬
‫בהמה דכתיב אשדיהיה לן ילא של שיתפיתואף על גב דהאי קרא בבכור הוא דכתיב אס איכ‪ 1‬עניןלככיל‬
‫וכשחייני}׳‬
‫דהא שמעיק דאיתיה בשותפיתלכתיבובכורותנקרכם זבאככם תגה! עכין למעשר בהמה ‪:‬‬
‫כמעשר בהמה כגין אם לא חלקי מעולם שתפוסתהביתקיימתלהיכו שילושתאביהן עומלתחייבק במעשל‬
‫כהמה לעשר כל הכולדים לתם כל ימי שותפותם להכיאמריכן בברייתא יכול אפילו קבו בתפזסתהביינ‬
‫תלמוד לומר יהיה דמשמע מכל מקום‪ :‬ופטורים מן הקלבק לגמד׳ ששוקלים בין שכיהםשקל שלם שמימן‬
‫אסחסב*זקת;עימל;האכ השוקל עלבניוא; על אתל מבכיעילו ופוטרו בשל! פטור מן הק^ביןדתכ^‬
‫<שקלי השוקל בשביל העני או בשביל שכבו או בשביל כן עיי! פטור מן הקלטן ובכיו נמי אין מנותשקליה^‬
‫יעלי‪ /‬זהמ ליה כשכמ ו‪3‬ן עילז‪ :‬קב;בממווסתהכיתקייביןבמעמל בהמה כלאעלינן מלמול לימר יהין‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ש ה ש כ ק‬
‫ן ב‬
‫‪D‬‬
‫‪n‬‬
‫ח ‪ 3‬ד‬
‫ל‬
‫‪5‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫‪n‬‬
‫ם‬
‫ב‬
‫) א י‬
‫‪m‬‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ג‬
‫;‬
‫ש‬
‫‪3‬‬
‫‪r‬‬
‫‪w‬‬
‫‪p‬‬
‫‪) { p‬‬
‫״‬
‫‪p‬‬
‫?‬
‫‪y‬‬
‫׳ ק י מ‬
‫‪w‬‬
‫‪,‬‬
‫בו‬
‫בנורות פרגן *‪t‬‬
‫?משעעמכלמ׳קום־ש״חיחובפילושילטתי עבאתי דהאיקנו לא שלקחו נמעות אלא שבעל! להם כהמ‪1‬י‪$‬‬
‫פנידישתאביהם‪ :‬מלקו ימולו ׳‪:‬שעממו הוו כשיתפיס לעלמא ופטורים ממעשי בהמה ׳קייביןכקלבון‪:‬‬
‫הכל כככס לליל להעעשי הבל לאעויי רובע ונלבעןמוקנה סהפדישוחו להקליט לעבוד*‬
‫ל‬
‫׳‬
‫ןלה ונעבד‪ .‬שעבדו הבהמה עגמה ואענן זוגה ומחיל כלכוטומטום ואכלרוגיביס שכל אלו ‪0‬ן> על פי שה© י‬
‫פסולים לקרבן ככנסיה לליל*‬
‫*י*ו&טודק חלקי וחזרו וגשתתפו חייבין בקולבון ופטורין ‪00‬עמל להעעשד דכיין דלא הקפידי!‬
‫הכל נכנס לדיר להתעשר חוץ הכלאים וחטרס' עורה בבעל מום לגכי מעשר‬
‫ד‬
‫*חסה*‬
‫*יוצגייןרופן ומחוסר ?ם? ויתום איזהו יתום כר־״* שמחה א‪0‬ו א\ כדכתוכ לא יבקלבק טוכלרע‬
‫מובמחטח רבי יחושעאימד אפילו גשחטה אמו וחעולח קייס אין לא הקפידה כמי ככל ה כך‬
‫שלש גרנות למעשר בחסה בפרס הפסח המילין י ‪ p p‬מן הכלאים ו י ו &‬
‫ה‬
‫& יתום *‬
‫דתגודככן ש;דא‪#‬‬
‫דופן וכו‬
‫אומר בעשר*׳‬
‫גפרמ העצרת בפרס חחג דברי דבי עקיבא בן‬
‫כשב פרט לכלאים לקיכו הבי! י‬
‫ו‬
‫‪%‬‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ח‬
‫א‬
‫ד‬
‫ד‬
‫א‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ב ם י ק‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ע‬
‫‪,‬יגי׳־ו‪0‬עי «ו»‪«.^ -‬ינג״‪1‬י־״׳"־־יז‬
‫ז‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ח‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ג‬
‫י א ‪7‬‬
‫י ע ן ד‬
‫" ״ ‪ y Z‬״ ׳ " ״ ' ״ * ל‬
‫ל ש * כי מלד פרע לייבא‬
‫ד ו פ ן ׳ והיה שבעע יעים ערגו‬
‫עמע אמו פדנו‬
‫לממוסד זמן•‬
‫‪0*$‬ם שמתה אמו כשילדעו דכלהכי פסולים לקדשים ממגשדבהמהיליף מקדשים בגזירה שוהנאמי‬
‫*אןתחתהשבט ונאמר להלן תחתאמו מה להלן פרט לכלהשמועהללואףכאן פדט לכל חשמותהללו‬
‫*סריפה כמי איכה ככנסת לדיר להתעשי דכתיב כל אסר יעמר הרט לטריפה שאינה עובדת כגון שנמעכו‬
‫^ליהמןהאלכזביזזלמעלה שהיי>אחממן חטרפיזיג והיא הדין לצל שאר מיני טדעיית! והשלסקיים‬
‫^עול »ףיסתרו*‪ 0‬יחפשיט וישלת‪ :‬אין זה יתום לפי שיש מקימיתסכשבהמה מתה מחמת לילה מפשיטי!‬
‫ואותה ומלבישים בעזלה אתהחיה <אתה<לד כלי שיתחמם ומעלי ליהכאלו היתה אמי חיה ואין הלכה כלב•‬
‫שלשגיניתלמעשי בהמה בשלשה פרקים בשנה הבחמותמתעשלים ילשין גלבותכחביא<ב‬
‫»<ןושעי‪ .‬ה‬
‫^ ‪ r y‬שהיא טבולה למעשלואין אוכלים עענה ע ד שיעשרו כך בשלשה פרקים הללו אין אוכלים מן‬
‫פלוס הפסת תמשה עסי יום קולס העסמ דהינו יום‬
‫*בהמות ולא מוכרים מהן עד שיעשרו אותן‪:‬‬
‫של אדד ולשין פריס פלגא חני הזמן ששואלין כהלכות הפסק דתניא שואלים בהלכות הפסת‬
‫»ןודם לפסח שלשים יום וכן פיוס ע נ י ת חמשה עשר ׳׳ם קודם וכן פרוס החג דהינו יום אסרוןשל אלול‬
‫•קבע* הנן מלתא ועני שיהיו קובעית למעשר בהמה כדי שיהיו בהמית מנייית לעולי דגלים דאף ע‪4‬‬
‫*בדתכן במתגיתין שעד שלא הגיע זמן הגורן מ‪1‬עד למכיר ולשחוט דגיין הוא הקובע למעשר אפילןו‬
‫»בי לא שחטי לסו אנשי עד למעשרן יגיתא ליה לאכיש לקיומי מנוה בעמוניה כדכר שאין הסד מ‬
‫גלום כג<) מעשר בהמה שהוא ענעו מקריב עעשל ואוכלו שלמים ואם לא היו מעשרים כשלשם‬
‫*דקים הלל; היו הרבה נמנעים לעכור לפי שלא עשרו ולא היו בהעיתמבויות לעולי דגלים‪ :‬בן ?מא»‬
‫* ו ע ל כתסעה עשר באדר דה»כ< ממשה עשר יעים קודש הפסח אלא ללבי עקיבא סמי אדל הסעיך לטםן‬
‫•עמיסססד פעמים מלא וחמשה עשר יום קולם הפסת פעמים מתחילים כתשעה עשל כאלל פעמים‬
‫*שלשים באלל הילכן לא קבע ליס זמן ובן ע׳אי סכר אלל הסמון לניסן לעולם הסד ותחלת פלוס העשמ‬
‫כאחל בסיין מתין שמיעיט בהמות יוללות מכיסן ועל עבלתאו‬
‫ו ל ע ו ל ם בתשעה עשר באדר‪:‬‬
‫פנקליס ומעשר לה! חמשה עשר יום קולם ענלת כלן יהי; באבלים קולם עגלת ולא תהא בהמה ענוים‬
‫לעגלי רגלים‪ :‬כתשעת עשר באב בן ימאי לטעמיה דאמל לקמן האליליים מתעשמת בפני עבמן ואין‬
‫•נטרפין עם אותן שכולל! קודם אלולדשמא כאחד כאלולדאשהשכס למעשר כהמה זהוילהו מלם‬
‫וישן‬
‫•יסןומסעקא ליה אימת הי לאש השנה אואלול *תשרי הילכןלאקפ* זממיכן של»ד? *?*‪5‬‬
‫ןעשלים באלול ללא לית• לנליפי הבזללים כאלולכהדיהו‪ :‬באסל בניסן סבר כרכי שמעק ק גמליאל לאמי‬
‫ןל יגכיהיכ•‬
‫ל ^‬
‫שואלים בהלכות המסת קולם לפסח שתי שבתות והיכו ‪,‬‬
‫לצתתזו כדגל‪ :‬באמד בסמן כדאמק טתמא דבן עזאי לעי שמיעוט בהמותיולדותמכיםן ועל עצי*‬
‫*מיו באמי בתשלי ואף על גב‬
‫י‬
‫כ מ‬
‫ב ה‬
‫ה ע ה ח‬
‫כ‬
‫דמעשלינ‬
‫בהמ;‬
‫‪:‬‬
‫׳להיאמם שתי שבתות‪ :‬מפגי באלול ולםח אמרו געעייס ותשעה ב א ל ו ^ ן ל ״ א ם ו ו ב * *‬
‫™ ^ י היא בתשרי ספבי שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוג ^**ל‬
‫דגיסאיראוסיביי״*‬
‫*שוםלבעינןהסדא בקדש וישן וזקדיסותו בעשרים ותשעת באלול‪.‬‬
‫ג * ל ו ^ ר « ש ת ש ג ח לסעשדכהסויח ‪ p‬עןאיאומי חאיחית‬
‫ןאחד בתשי' היא לאש הש?ה‬
‫כלתגולדיםםאםדבחע״י•‬
‫ו‬
‫<מעשלבהמה ואף עלגב ללא בתעשדק בפגי ‪• p w‬‬
‫‪ w j » * J‬דתשלי בהליהולהא עד עשרים ותשעת כאלולחדי אלו ‪ * 0‬ו י * ת ‪ w o n‬ל״פי ו * ״‬
‫^ ‪.‬ושנת ו״סשהלאחד דאשתשגח א י נ ן ‪ . 4 0‬ק חםשו־ז**‬
‫*‬
‫‪ £‬מלל מתוסל זמן היאא^ל׳ חנרןיחםשת לאתרהגחיזרי אלו מעטדפין‪-‬אס ‪ p‬לם״ג‪-‬םי‬
‫_^״«»‬
‫י י‬
‫‪,‬‬
‫»‬
‫‪. 1‬‬
‫*כילאמעשלינההואמעאמשים‬
‫שלש גרנותלסעשדבהכהשעד שלאהגיע תנרןסותר למביי‬
‫‪5‬‬
‫*‬
‫כי״י‬
‫‪,‬‬
‫‪ £ p , J‬ל ‪ ^ i ^ , ^ , ,‬זלשחוטחגמנהגחלאישחוטואסשחטפטוד*‬
‫סעשחכוגסןלריר ועישת אזןפתחקטן כדישלא יחיושגיט‬
‫‪, , ,‬‬
‫^‬
‫‪ 0‬שלשת ארבע*‬
‫•‬
‫חםשח ששח שבעח שמנח תשעת והיווגא ע׳מודי מוקדו כסקרוי*‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫<ן« ‪,‬‬
‫^ל‪/‬למ‪,‬ל ל‪£ * 3‬לןל»ון ואוסר הרי זח מעשר לא סקרו כםקדא ולא םנאם כשכש«‪V‬‬
‫*ת‪2‬נשדיםבפטעבמןכלמרישכה שמבאס רב״ניבש או עומר־ם הרי אלו סעושריכם חיה לו סאן!‬
‫ד״נןעקא ‪ ^ ,$‬״ א‪ £‬ונטל עשרה עשרה ונטל אהד אין זח סעשד רבי יוסי כרכי ימוד•‬
‫א״ אל‪,‬ל אוסר חרי ז« מעשר קפץ סן חםגוייס לתוכן הר• אלו פטורים מן‬
‫»‪ :#‬ל ^‬
‫‪£‬יאבתשלי הילבן אק מתע&דין חסעושריילתוכן כולן ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כםוםן לבעלי! •‬
‫‪ n‬תנאו כיכאמ־ סונה אותן שגיס ש בים םנאן א תשיעי ועמה•‬
‫*ואלוליין עם מגוללים מתשלי‬
‫סקולקלין‬
‫•אלן משום ללא לגטדפ* ימן‬
‫כל הנולדים‬
‫<אדש‪# :‬‬
‫סעשלמנילאשהשכהאגבדבעילסתניהעשלסכיהגויןומממ‬
‫ןןסתעא כלבי אליעזר ורבי שמעון‪:‬‬
‫נאמר הגודןעבערעין תגא כעי האי ג לא ישמיט שהמין קכען למעשדמדיכק‪ :‬ואם שחמ פסול »המ*‬
‫לליל <ןקזם מזקן‬
‫ן‬
‫שליא כאכילה ללא אשכמן בטכל דמעשד בהמה לא לאי»לא מימה‪:‬‬
‫אבטםאג קטם שמכניסים בו הכאן‪ :‬היה לזעאק וכטל עשלה בלא שום מטן א* עשלה ונטל אסל בלא‬
‫מנין אין זה מעשל לכתיב העשילי יהיה קלש ואין ‪ w‬עשילי‪ :‬לבי ייסי בלבי יהילה אומל היי וה מעמי‬
‫*סבל לכי יוסי כשם שתרומה גלילה ׳תליסתמעשל כטליס באועל ומחשבה לכתיכ ונחשב לכם חלוממט•‬
‫*ממשבה הייא תרומה כן מעשלכטל באומד ונמסשבת למעשר תרימה קריית לממכא לכתיב כ• את מעשי‬
‫»ט ישלאל אשל ייימו עלומה זאמקש מעשל בהמה למעשל לגן מה העשל לגן נטל כמחשבה אף מעגיי‬
‫נהמה בטל כעמשכה ואין הלכה כדבי יוסי‪ :‬קפץ אמד מן הממיין שמכה עשרה שינאו מן הפאת»ג«‬
‫מעשירי ונפסלו התשעה זקפץאמל מן התשעה לתין הליל כל אותן שבליל פטורים אםאימ נכלא*'*‬
‫הואלשעאזהינאעשילי ׳הזאאימ לאוי לכן שכבלנעטל אי נמיכלאחלמהן ספקאסהואענויהמי‬
‫ונפטר וכל ספיקאלאו פר עשורי הוא‪ :‬מןסמעישדיסען העשירייה שכבלקלשוקפץ אחדלתיןהי״י‬
‫היו כלהו ספק מעשל ןילעי על שיסתאבו לכל זמן שהן תמימים אסיד לשיסטן בסו׳ן ולאחי שיסעאגו יאל«‬
‫הכי בלסיכן יבא׳ שניםבאמתעוכה אותן שטם קכאן אהל תשיעי ׳עש*‬
‫ס‬
‫*מזמן לבעלים‪:‬‬
‫*קולקלין יבאו שנים כאתת‪/‬ה א ל זה כיוסב העתיז זמנה אמן זוג אקע מזנה כלן שטם שכיס זוג יע וימ*‬
‫‪ p t‬ק‬
‫‪ 9‬מ ז ק‬
‫ד‬
‫מ‬
‫א‬
‫מ ע ב ל‬
‫ד ע‬
‫שני‬
‫ש ע ם ה‬
‫‪WJ‬‬
‫ש ן‬
‫ד‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫גע צ‬
‫‪t‬‬
‫‪V f i p p‬‬
‫כ ד‬
‫גמג‬
‫ע‪:‬ה‬
‫‪p‬‬
‫ה‬
‫ע ע‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫ב מ ע ה‬
‫ל‬
‫‪P‬‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫העשיר*‬
‫ערכי{ פרק א‬
‫נ ז‬
‫*עשירי קדיש בהדישתמעשייסואהריןאםמכאןשלשיזשלשהאואיכעהאיכעה• מכאןאחתלשני*‬
‫הדאשיכיס שי;א! מכת אשד ילשלישיב ‪,‬לרביעי ‪ J‬תשיעיועשירי מקולקלים לפי שהתשיעי בחשבונו הוא‬
‫עשירי באמת והעשירי בקשבוכו הוא *יא ומשוה הכי ״ מקולקלים דיעו ע‪ 7‬שיסתאבוולא דמו‪.‬לקרא ׳‬
‫לעשירי תשיעי ולא־וד עשר עשילי דעשירי מעשר ‪0‬א קרב שלמ־ס דהתס נפיק אחד אתל וכי מטא עשירי •‬
‫ויךייה תשיעי ולאחד עשר קרי‬
‫ה‬
‫•קילקלין יעאו תשיעי ועשירי כאחת תשיעי ועשירי מקולקלין‬
‫קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחר עשי־ עשירי שלשתן‬
‫םקידשץ תתשיעי נאכל בסיסו והעשירי סעעור ואחי עשר כךב‬
‫‪,‬‬
‫^ ‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ך ב ד י‬
‫ו ב י‬
‫ס‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫י ה ן ד ה ו כ‬
‫ר ב י‬
‫תמורה עושת תםורח אסרו משום רבי סאיי־ אלו חית‬
‫קיא ל ‪ .‬י עשירי ולעשיי־י עשירי ולאחר‬
‫״יהקיב״‬
‫ח ‪ 0‬ו ר ח‬
‫ת ש‬
‫ע‬
‫י ש‬
‫לא‬
‫ע‬
‫ר‬
‫מ‬
‫^ ש י ר י א י ן א ח ר ע ש ר ס ^ ז ״ ״ כ ל ל כ ל שלא בעקר ש ס ^ י י י‬
‫ספגו אין אחד ע‪-‬שר סקידש *‬
‫״״‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫עתה < ־ * י * ״ « * י י ף ־‬
‫כשלמהמסכתבכוריע‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬
‫ז‬
‫ח‬
‫‪£‬‬
‫נ‬
‫ג < ו י ר י ם‬
‫י‬
‫ו נ ר ד‬
‫^‬
‫י‬
‫ס‬
‫י מ ע ד י ב י ן‬
‫‪u‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫נ י ד ר י ם‬
‫תיה ^^^‪^^,‬‬
‫‪WJW3‬‬
‫‪1 3‬‬
‫ל‬
‫‪w‬‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ג‬
‫^‬
‫ן נ י ר י ס‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ג‬
‫ל‬
‫א‬
‫ז = י‬
‫‪W‬‬
‫ש א י ג ן‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ך‬
‫א‬
‫עשירי מבריר לכע שהעשיעי׳‬
‫לחשבו‪ ?:‬היא עשרי לבהמות‬
‫והעשירי אשד עשר 'איה! הוא‬
‫דשיכה יטעה הילכן העשייה‬
‫מעשלגמור והאהל עשי־ קלב‬
‫שצמי מגזילתמצךכלמפרצקען‬
‫כ‪.‬לזלאמ‪7‬די"עש^‬
‫‪*.1‬‬
‫‪1‬‬
‫^ ‪±‬‬
‫קורא תשיעי דלהוי עשירי לאו‬
‫ממשל גמור הוא מאלי׳ וכדאמדי‬
‫איהוכמילאהייהילכמקולקלי'‪:‬‬
‫שלשתןמקודשי׳לכת־׳וכנמעשד‬
‫בקי ליטיגלטמגיואסל עמל־‬
‫יטצ שאבי מרב אן במ־כי ישטי* י‬
‫אמרתתיאיצ!‪ Mr‬קדיש ועמיתו‬
‫מיןידשיגמה למא איכ* מדוש•‬
‫‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ל א בםמ ך צ! כלומר העשירי ענמי הסמוך אנצ גיפו אף טעיתי איכה מקולשעאצא בסיייד לעשירי דהינו‬
‫^ & ׳ מלפכיו ואחל עשר מאחריו‪ :‬יכי יש עמידה עושה תמורה סבר ד יהודה דהאי אמד עשר הוי תמורה‬
‫^‪.‬יאי לקדייה עשירי כמאןלאמר ‪ if‬תהא תתתהעשידי למי יאק תעילהעישה עמודה דכתיבותיה הוא‬
‫למורתי יהיה קלש ולא עמולעעמורעו‪ :‬אמדי משם לי מאיי איכה תמילה אין הא חד עשל עמילת העשירי׳‬
‫א ם היה תמורה לא היה קרב לתמורת מעשר איכה קריבה דכתיב לא תפלה קלש הס הם קלבין ולא‬
‫^יןולתן יבבכול כתיב וילפינן מעשר מיניה ׳הלכה שאין האחד עשר עישה תמירה‪ :‬כל שלא נמקי שסי‬
‫הכגשירי מתמ לכל היכא לקרא לעשר׳ עשילי ת< לא מקדיש אחד עשר במאי לקרי ליהעשירי‪:‬‬
‫הכל לאתי״ בן שלש עשרה שכה ויום א־וד ולא הכיא שתי שעריי שהוא‬
‫•*•^‪ S‬מ ט ר י ב י ז‬
‫מעריך והוא קרוי מופלא הסמוך לאיש לפי שבודקים איתי אס יודע‬
‫י* ‪I .‬‬
‫!‪-Jf‬‬
‫^ןפלות״זלפלש לשם מי כדר ולשם מי הקדיש ואף על גב דאיש כייפליא כתיב כשהוא סמיך לפיקו קרוי‬
‫‪6‬יש לעכין»ה והכל דקאי כמי על כערכים לאתויי מכו‪1‬ל ימיכה שחין שאין שיין דמים דסלק' דעתך אחיכא‬
‫לכדור נדר בערכן כתיב כל שישכו בדמים ישכו כעדכיכ כל שאינו בדמים איכי כערכי קא משמע לן והכל‬
‫ק א י על כודרים משום כידרים נקט ליה יכידדים גופיה אגטדיך לאל‬
‫מלפישאיכוכערן‪ :‬מעריי•"^‬
‫!״‪ i‬׳*_־ ׳!׳ ‪•wv‬‬
‫מערשעערכין שהערך כתון לסי שכים שצ כערכים‪ :‬וכערכץ אם אמל אחר עליו עדך‬
‫ן‬
‫‪^,‬א עצמו ערכי עלי‪ :‬מדרין אמר דמי פליכי עלי בדיך שיתן כמו שהוא יפה לימכל ‪ ,‬ץ ‪.‬‬
‫כהכים ולויים כהכיכ אכטריכא ליה לח שמיעיכן‬
‫אחל עליו דמי עלוכי עלי אי אמר הוא ענמו ימי עלי‪:‬‬
‫דכערכים לסלקא דעתך אמיכא הואיל וכתיב והעמידו לפכי הכהן והעריך אותי הכהן ישראל לפ‪.‬י כה!‬
‫»לא כהן לע‪:‬י כהן הילכך כהן לימיה בערכין דאי עכי הוא לא קרינא כיה והעמילו לפני הכהן קא משמ־ג‬
‫נשים ועבדים יהאשץ‬
‫לן דכהכיס איענה! כתלרתערכין ואילי דתכן כהכים תכן לויימוישראלים‪:‬‬
‫»שלמת כשתתאלען או תתגרש והעבד כשי שתתרד‪ :‬ועועטוםואכדדזגימס מדדים יכדדים שהיי ישי ל‪©-‬‬
‫דמים‬
‫‪i‬‬
‫*‬
‫*‬
‫<״‬
‫סלד קדשי•‬
‫׳‬
‫(‬
‫‪6‬‬
‫‪t‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫‪ 3‬ש‬
‫ן ; ד ד י‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫! ‪h i‬‬
‫* י ה‬
‫עיביז‬
‫*מיס ומעיי כין את אתרים אם אמרו ערך פלוני עלי נותנים ע י ן אותו פלוני אבל צאכיגיצים‬
‫עקבה אמורים‬
‫ל ‪,‬‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫ן ‪,$‬‬
‫אם אמר ערכי עלי או אמר א ח ל ‪,‬‬
‫מ ר ש ע ערכין עד שיהיה זכי;דאי אובקבה ודאית‪ :‬פתיתמבןקדש כידר אם אמד למי! עלי שהי•‬
‫הנכ<*‬
‫כ‬
‫מוח דמים כל שהן אכל לא כ ע י ן שלא כאמר ע ר ן כעדשה אלא מק מדש ומעלס‪:‬‬
‫רכי מאיד אומל נעלך תלי קלאי‬
‫ח י ש שוטח וקטן נדדין וגערבין אכל ל *‬
‫ודאי ונקבח ודאית *‬
‫כעיט כפרשת ערכין קד רמי‬
‫נודדין ולא סעריכץ ספני שאין בחם דעת פחות מבן חרש נ ר י‬
‫וחד מיעיט כניישראלעיעט את‬
‫חנכרי דבי מאיד אומד נערך אבל לי•*‬
‫ב‬
‫אבל לא נערך «‬
‫הנדס איש כי יפליא רבה כל איש‬
‫מעריך ר יחודח אומר מעדיך אבל לא נעי־ך זח חח מורים ש נ ו ר ר ?‬
‫'י‬
‫' י‬
‫‪°‬‬
‫ב‬
‫ל ע‬
‫ג ר‬
‫ס‬
‫ב‬
‫י‬
‫כ כ‬
‫י'‬
‫‪W‬‬
‫כ ע ר‬
‫‪C‬‬
‫‪P‬‬
‫ד‬
‫ב י‬
‫"‬
‫‪5 7‬‬
‫'^־י‬
‫מ‬
‫'‬
‫י‬
‫מ א‬
‫י?‬
‫‪x‬‬
‫ונדדץ*‬
‫\‬
‫מניני שריבה הכתזב ככעלכים‬
‫; מ ? ג ל י כ י ם‬
‫ה ם‬
‫ע ל‬
‫פ‬
‫כ י ע‬
‫מ‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ד ן כ ל‬
‫‪?.‬‬
‫ק‬
‫פ ה י י‬
‫נ‬
‫חגוסס והיועא ליהי־ג לא נדר ולא נערך רבי‬
‫חנניא בן עקביא אומר נערך מפני שדמיו קעובים אבל אינו נידד‬
‫מפני שאין דמיו קעוכק רבי יוסי אומד נודר ומעריך ומקדיש ואס‬
‫ש‬
‫האשה שחיא יועאח ליהרג אין‬
‫ד‬
‫הזיק חייב בתשלומין‪.‬‬
‫‪W‬‬
‫ממתינה לח עד שתלד ימבה על המשבר ממתינין לה ער שתלד‬
‫'‬
‫‪?:‬‬
‫ז‬
‫?‬
‫״‪.‬״‬
‫י‬
‫;רני‬
‫כמעריך ודכלא צכערד ‪:‬‬
‫י ‪,‬״ ‪ . .‬חא׳שה מנהדגח נחנין כשערה בחסה מ נהרגה אמויה נחניח *‬
‫‪t‬‬
‫»‬
‫י !‬
‫»ה‪ /1‬ה תומר ככלי מעליך ונא‬
‫אי עדכי תותממלעולאיתרעלחםשיםסלע‬
‫^‬
‫כיעד נתן סלע והעשיר אינו נותן כלוספחורמ‬
‫י ־‪-‬‬
‫»אנדלוגיכוסמעריכי׳;לאכמר‪0‬׳‬
‫מסלע ותעשיר נותן ‪ o n‬״ ׳ ‪ o‬סלע ודת ביייי חמש םלעימ ר׳ סאיי‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪^,‬‬
‫אוסר‬
‫ך ‪ 1‬אל על ‪ ,‬על‪1‬‬
‫ןןא‬
‫קייב ליען כפישניז הערךהקכיב בערשהוישיאל שאמר עדן גזי פליט עלי איגיישאמר ערכי עלי לא‬
‫הגיסס לא כילל דלאי בר דמים היא דלמיתח היא עימד זלא כ ע י ן דכמיב‬
‫ג‬
‫אמל כלים‪:‬‬
‫והעמידו והעליבו והאי לאו בל העמלה והעלבה היא‪ :‬זחיונא ליהלג שנגמר דיכז בביעדין של ישראל‬
‫אבל יובא ליהרג על פי המלכות לא שנא מלכות ישראל »לא שנא מלכות של אומות הלמלם לכדי הכל‬
‫לא בידר דלאו בר דמים הוא‪ :‬זלא כעדן דכתיב כל קרם אשר יקרם מןחאדם לא‬
‫מערין ובעדן‪:‬‬
‫ורבי חכטה בן עקביא דאער בערן מיקי להאי קרא דכל קרס אשד יתרם לדדשא אחריתי‪:‬‬
‫יצדה‪:‬‬
‫יבי יוסי אותר ‪ b‬רבי מסי ותגא קמא לא פליגי בכודדומעריך ומקדיש כי פלעי באס הזיק תכא יןמא‬
‫סבל אם הזיק פעור מן התשלומים ואף על מו שהע‪1‬ק חייכ ‪3‬משלמדם‪ :‬מן העירה מלוה הכיעבמ במלם‬
‫לאו ככתיבה בשטר דמיאאלאכמלוהעלפהועלוהעלעחאיכהגובה מן היורשים ודכי יוסי סבל מל»ס‬
‫הכתיבה בתודה כמליה הכתיבה בשטר דמיא!גוכה מן היורשים והלכה כתגא קמא אבל לאלזר שתקכו‬
‫אין ממתינין‬
‫ד‬
‫דמלוה על פה גובה מן היורשים בית דין נוכק מממיכו ומשלמים מה שהזיק‪:‬‬
‫לה עד שתלד למה! לתימא וללית ממוכא לבעל הןכדבתיב כאשר ישית עליו בעל האשה ולא כפסליכהו‬
‫עטהקאמשמעלן דכתיב»מי«גם שכיהסגם ללביתאתהילל‪ :‬ישבה על המשבר מקום מושב האפס‬
‫היילדת קלי משבר‪ :‬מעתיכין לה על שתלד דכיין דכעקל לכאתגופא אתריכא הוא ואיכו כן‪».‬ףאמ»‬
‫נהכין בשערה לאו שערה ממשקאמר אלא פאס שהיתה לה משיער אשהאקדת קשורה לשערה ודוקא־‬
‫כשאמרת תכו אותה לבתי או לפל יכיע דכיון לאמלה תכו גליא דעתא דלא היחא לח דתחוי כגופה‬
‫בחמהשכהיויז׳‬
‫לאתסילי וככטולה מקיים דמיא אבלבעיין אקר אסור שנויי המת אסורים בהכאת‪:‬‬
‫א סירה בהכאה אפילו שערה‪:‬‬
‫פקותמסלע דאפייענישהעליך ואין ידו משגתאימכדיןבפחו׳ מסלעדכתיב‬
‫אי? ב ע ר כ י ן‬
‫וכל עלכך יהיה בשקל הקלש כל עלכי׳ שאתה מעדין לא יהיו פהועיימשקל *‬
‫״‬
‫**‬
‫ולא ייתר על קמשיידזהו גלול שבעיכי׳הכתיבי׳בפרשה‪ :‬כתן סלע והעשיל בן עשלים שערכ; ממשים וחיה‬
‫עניוכתןסלעלערכזכעגיהנדוןבםשגתיד ואמכהעשידעסור‪ :‬עקןתעסלעכתןפקזתמסלע וסיטויי‬
‫א כ ל‬
‫ש ‪ ,‬ט ת‬
‫ע י י כ י‬
‫ש י‬
‫ה‬
‫צ א‬
‫ע י ע ‪ ,‬ש א‬
‫״‬
‫כ ת‬
‫מל‬
‫כ ל ב‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י ה‬
‫של‬
‫ל ס‬
‫כ ך‬
‫ה י‬
‫ב‬
‫‪n j‬‬
‫ןנ‬
‫ז‬
‫זב‬
‫זפ‬
‫נח‬
‫עדכץ פיק ב‬
‫מתן ממשים דבכתיכה קעייתא לא יצא ידי‪0‬גלכו‪ .‬יעלין עלכי עליו ז היו בידיו חע‪ 0‬סלעי© עני ק עשרים‬
‫םהעליך עכמי יהיי לי קמש סלעים‪ :‬ר מאיר אומר אינן כוען אלא אמת דסבר ר׳ מאיר אי כיתן כל החמשי׳‬
‫שעליו או אינו כועןאלא שקל‪ :‬וקכמי׳אומרי׳כותן כל מת שבידו ד קרא לכתיב וכל ערכך יהיה ב ש ק ל ל ^ ג נ‬
‫*בערכים היא דאעא שאפייעגי שבעכיים לא יעןפתועועיהו היכא לאיעלית טפי יהיב דכתיכ על עי אמר‬
‫תשיב יהלכה כחכמים •י אי ן פתה‬
‫כטיעת פחו משכעיאיילי לאייר*‬
‫* ו מ ר אינו נותן אלא אתת וחכסיס אומדים נותן את הילם • א ץ‬
‫גערכק פחות מסלע ולא יתד על חמשים סלע א ץ ‪ nrm‬כטועריו באין בערכי פחיעולא יי תל תכא‬
‫נמי לכל הנך דאית כה׳ איןפתות‬
‫•חות משכעח ולא יתיי על שכעח עשר אין בננעיס פחות משבוע‬
‫ולאייתר^תח תחלתכדיתשדץ‬
‫אחד ולא יתר על שלשח שבועות י׳ כ אין נ‪-‬וחתין מר חדשים‬
‫כלה לאוליתא היא אס העקילמ‬
‫זזמעובריס כשנח ולא ני״אח יתד על ח שתי הלחמ נאכלות‬
‫וראתה היים מוכה ששה והיא•‬
‫•חות מש גיס ולא יתר עלג׳לחסהפנים נאכל אין פחות מ ת ש ע‬
‫דאתה שכים מינה חמשה והם •‬
‫^‬
‫דאתה שלשה מונה אד כעה והם *‬
‫ראתה בלז׳ופסקה לערב טובלת ומשמשת‪ :‬ומיום שביעי ואלך הויין ימי ייבה יא יום שאם דאתה בהן״ם•‬
‫אתד או שביס שומרת יום כ מ ד יום וטיבלת ואס ראתה בהן ג׳ רכופי׳הויא ובה גדולה שטעונה שבעה נקיי©‬
‫ןקרכן ואם משכו ימי זיבה חלש אי שנה אינה חוזלתלתחלתכדותעדשתשב שבעה בקיים !כשישבה שבעם‬
‫<ן«‪ 0‬ולאיבה הויא תחלתכלה ומוכה ששה והוא וחיזרת לעכיבה ככל המפולש ואס לא ראעה באיען"יא יום‬
‫י ^לניפייאינח זבה יכשתלאה א־זליהן בין שהיא ליאה סמיך בין שתלתיקה לאייתה הויא תחלתכלת ואפילו‬
‫נ*ראה גלינופייאיכה מוכה אלא אלבעה והם שאיןימי זוב אלא אותן יא יום שבין סיף נלותוה לעחלת נדות‬
‫כא‪:‬אין פתח בטועה ממות משבעה טועה היום ואיכה יילעע אס בימינדותה עימלת או באותן"א יום‬
‫^;**•׳*וכ^ישה״מזלע לעמיו <ד?ינמ' כפחממשפעה׳כיךי© »לאיומר על*ז כקיים כינד טועה שאמלש‬
‫יום אחל טמא לאיתי היוםיאיבח יולעתאם כימי נלות היא ינריכ׳למבו ו׳ והוא אס באותךא יום של ימי זיב'‬
‫<אינה בריכה לשתיל אלא יום כנגל יום פעתה יז שאם לא תלאה על לאחל יו יום לבל מיים זה חוזלת לפמח‬
‫גדותה דאם יום זה שראתה תחלתימי זיבה הוא כיין שכלו'יא שלמו ימי ז־בח והרחיקה ראייתה שלא ראתה‬
‫<נרלאתר*ידותחלתנדה היא ואפייאם תאמר שיום זה תחלתבדה הוא אעככינתה מימי הזוב לסיף יום יו‬
‫לבד מיום וה אבלאםתלאהיוסיזלאינאה<יןהספק אסיים בדה הוא אויוסויבה הוא דיש לומר שעא‬
‫יום זה שראתה תחלת ימי כדה היה ויום יו שראתה בו סיף"יא שנין נדה לנדה היא אי שמא יום ראשון מימ»‬
‫<ןוב הוא וכשכלו יא ינתה מימי הזיב וייס ‪ r‬שראתה ביעקלתכלה היא יכשאסתלאהקילם יום יז שלא‬
‫יגאה מן הספק וכל זמן שהיא בספיקא זו עקילקלתהיא שלעילסכתמיל עליה מסכק שכשתיאה יום אתד‬
‫אמל עחלת כדה היא ובריכת ששה והוא יכשתראה ג רניפיס כאמר ימי»יכ הן וכריכה זיכקייס ׳קרבן אבל‬
‫לאחר *מ אין להחמיר ד!דאי תחלתכדה היא ואפייעראה ג ימים רכופי תמכה אלבעה יהס וטובלעוטהודה‪:‬‬
‫‪6‬ין בנגעים פחות משביע אחל להסגל דיש בכנעי אלם שכבללים לשבוע אחד אס לטהר אם לחלוט‪:‬‬
‫‪,‬לא מתר על ג׳שכועיתכגעי בתים לתכיא בעפ מכין שאם עמל בעיכיו בשבוע לאשין יבשבוע שני שסול׳ן‬
‫איןפוחתין מאלבעה קדשים‬
‫כ‬
‫‪ ,‬״ ן ^ ! ט ח ומתן ל׳ שביעשלישי תל ובא הכהן ואס בוא יבוא כיי‪:‬‬
‫©שבדיה של שלשים יום לשכה דלא עבדיכן טפי משמנה חסרים אבל שמכה קסלים עבליכן‪< :‬לא כלאה‬
‫יומר על שמכה כלןעל ולא כלאה לחכמים לעבלבשכה יוער על שמכה חדשים שחדשה של לבנה כטיום‬
‫<חני ישעי ילותשעה ועג חלקים הלי לשבי חלשים כט ימים חלש אחל מכט ׳תלש אחד משלשים יום חדש‬
‫סל לטהוא חסר וקדש של שלשים קרוי מלא או מעיברוכדיןהיה שיהיו כלחלשיהשכהאקלמלחיחקד‬
‫סםל אלא מפכי יתרון השתי ידות שעה ו ע ג חלק ם שיש בכל חדש יקדש בריבים פעמים לעשותשמכה‬
‫פחותמשכים‬
‫מלשים מי־ולשיהשכה מלאים ואלכעה חסליס פעמים שמנה חסרים וקיבעה מלאים‪:‬‬
‫ליום שכילאפייען‪» :‬לא יומר על שלשה ליום שלישי לאפייתן כאכליס ותי לא כיבד חל יום טיב •של‬
‫» ג ר ת כאחד כשבת נאפית בערב שבת שאין אפייתן דוחה לא שבת ולא יוסטיבוכאכלותבייט לאחר‬
‫‪ U S‬ת‪:‬ופתן‬
‫ב‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪w‬‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ערכין פרכן ״ב‬
‫שי‬
‫מגופתןדהיכ; ליום שלישי וכשחל עגלת בש‪r‬ל ימי שבועכאעות בערביום טיב וכאכלות ביום טוב שהוא שבי‬
‫•לאפייתן‪ :‬לחם התנים נאכל אין פחית מתשעה שה׳א נאפת בערב שבת ונאכל לשבת אקלת שהוא י‬
‫‪ 363 ^ V & P‬אןעין לחם הפני^‬
‫!‬
‫• בדביעו כשכיז‪ .‬ומשלליס אותז על השלחן כשבע ונאכל‪ .‬לשבת שכיה שהוא יום"יא לי־‪.‬פי«תז‪ :‬וצא יעל‬
‫׳שני עשל כינל כילל בין השעשו׳‬
‫‪p‬‬
‫ע‬
‫של עלב שבת אנו במיל בשבת ולא יתד על אחד עשר קטן גמול אץ פחות םשכנח ולא יתד‬
‫אין פיחתין מעשד ם ואחת חקיעח בנ ק ר‬
‫נ‬
‫י דשמא ת;יעי הוא לבין השמשית שנים עשר *•‬
‫היא ולא פוסישץ על ארבעימ ושמונת אץ פוחתין משבי נבלין ול*^‬
‫י‪ P ° 1‬ל'ל א‬
‫סוסיפץ על שמח אין פוחחין משני חלילין ולא מוסיפק על שגיסם‬
‫כמכת שכת יום תשיעי ׳הילה שלא‬
‫בזמנה קינסליקה לא אתהשבת עשר ובשנים עשר יום בשנה החליל סכח לפגי חכזבח בשח טת‬
‫פסח ראשון ובשחיטת פסח שני וביום טיב ראשו! ש ל פסח וביום‬
‫•ולא י<ש ט׳ב ׳אם קלו שבי יעי‬
‫טוב של עצרת ובשמונה יםי החג ולא היח סכת באבוב של נחשת‬
‫•טובים של לאש השנה אחר‬
‫^ אלא באבוב של קנה מפני שקולן ערב ולא היה מחליק אל‪°‬‬
‫^‬
‫‪*? ™^j‬‬
‫ועברי הבחנים היי‬
‫ד‬
‫באבוב יחידי מפני עהוא מחליק יפה ״‬
‫ג חין פוחתים‬
‫י״כ ‪..‬י‪/‬יע‪.‬‬
‫״‬
‫ו‬
‫* פ א עקיעוי־ג במקלש במסכת‬
‫ע‬
‫י ‪,‬‬
‫הפ‬
‫ס‪1‬‬
‫ס י ן ס‬
‫ת׳‬
‫ס‬
‫‪h‬‬
‫עיי‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬ג‬
‫‪. ,‬״‬
‫‪ n‬י‬
‫י‬
‫סכה פרת החצי צ הן מפורש׳ והא‬‫‪^,‬״ ‪ ,‬״ ‪^ ^ j‬‬
‫דוקא לזמכין למיסיפ׳יעי שכע‬
‫*יןמשייעקיעותכשחלעלכפסת‬
‫להיות בסבת ומשי׳ם ללא שכיח‬
‫יצא מיסיפין על ששה‬
‫כלי האי לא חשיב ליה‪ :‬משני נבלים אין פוחתים משכי נכלים לשני לוייס‪:‬‬
‫לאאתפלש טעמא‪ :‬חלילין מין כלי זמר שקולו נשמע למלחוק נלמ״יליש בלעז ׳בערכי מזמתלי‪:‬‬
‫ולא מישיכין על שכיס עשר בנגל שנים עשל יום כשנה שהחליל מכה בהן לפכי המזבח ולשין מכה כופל‬
‫בשחיטת הפסח כארבע עשר‬
‫כקליל לפי שהוא עשי׳ בקב־ס ימבה באנבעו על הנקבים להכעיס הקיל‪:‬‬
‫בכיסן שהיו קולין ההלל בעזרה בשעת שחיטה כלאמל בפלק תמיד נשחט‪ :‬אבוב הקנה הלק שבראש‬
‫הקליל וכגי׳ליז מ׳כק לחליל גיהיה קלוי אביב‪ :‬שקולו ע?כ כשהיא של קנה‪-‬ידע• משל כ״שע ולוקא‬
‫מליל שמכה לפני העזכח עלהקלכן ה!א שלוקה אתהשכעוכלשקיוםטוכ אבל חליל של ביתהשואבה‬
‫לאהיה מקליק אלא באבוב‬
‫לא היה דוחה לא את השבת ולא אתיוס טוב כלמיכח בסכה פלק הקליל‪:‬‬
‫יקידיכשה־תמגיע לסיים הנעימה היה אקל מן החלילים מאליך לאתר שסיימו האקלים שזה׳ קלוק יפה‬
‫י»תל משאל! סיימ׳ שכיהם כאקל וחלוק הינו סייס השמעתקיל הנעימה ׳בשעתהקלבן היה שיל זה יהיו‬
‫מלויים משוררים בפה את ההלל באיתן שכיס עשר ימים והחלילים היו מחלילים אבל כשאל ימים הת‬
‫מהללים בכלנל וכנורות והשיר היה השיר שהיו הלניים אומלים כבית המקדש בראשון הת אומרים לה'‬
‫ועבלי כהניס היו אותן‬
‫ד‬
‫הארץ ומליאה וכל המומיל בשבי גליל ה ומהולל מאל יכו וכן כלס‪:‬‬
‫המכים בחליל לסבילא ליה ללבי מאיל אין מעלין מן הלוכן ליותהים ולאלמעשלית הילכךלא אכפת‬
‫בית הפנלים כיע נפלא שם משפחות מיוחסות‪ :‬ומאמאום שם מקום ‪ :‬ומשיאץ‬
‫לן אס היו עבדים‪:‬‬
‫לכהוכה כהכים היו נישאים את בנותיהן שמחשפחות מיוחסית שבישראל הי! ׳לבי יוסי סבל דמעלץ‬
‫דבי יזככיח כן אנטיגכיס‬
‫מן הליכן ליוחסים הילנך אי לאו למיוחסים היו לא הכיחום לכגן על הלוק‪:‬‬
‫אומר ל? ‪ c‬היו רבי חככיה בן אכטיגכוס סבר מעלין מן הדוכן למעשלות הילכך לויים חיו ולא פליגי‬
‫אלא כענגכים בכלי זמר אבל בשיר שבפת כילי עלמא מיד! דאין אועליס שיל בעח על הקלבן אלא‬
‫לזיים דכתיב גבי לוי ושרת בשם היאלהי! איזה׳ שירית בשם ה הוי אומר זח השיר!הלכה כרכי יוסי‪:‬‬
‫אין פוחתים מששה טלאים המבוקרים האיתכא סברדכבשים שלתמידין טעוכיס ביקיי‬
‫ת‬
‫ממים ארבעה ימים קודם שחיטתן דומיא דעסת מכרים שהיה עקמו עבעשןד ושקיעתו כארבע עשי‬
‫לילין‬
‫ד ‪ 7‬ע ן‬
‫; ‪0‬‬
‫ס‬
‫דברי דכי מאיר רבי יומי אומר‪ .‬משפחות בית הפגרים ו בית צפרי ח‬
‫‪, ,‬‬
‫•‬
‫ומאמאוס היו סשיאק לכהגח רבי חגגיא בן אגטיגנוס אומ ולדם‬
‫אין פוחחיןמששח טלאים המכיקיק בלשכרת‬
‫ת‬
‫חיו׳‬
‫‪«1‬ול«ימ‬
‫נט‬
‫עדבץ פדגן ג‬
‫דיליףמיעדו האמול!מעילים תשמרו להקייכ לי במועדו ממועדו האמזד בפסח אתהפסה במועדו הילכך‬
‫קודם יום קכוך ארבעה ימים מכקרין שמכה טלחיכוכועכים בלשכת הטלאים וביום חכיך כלטליס שנים‬
‫ומשוס דהכך‬
‫לתיידיןוכשאר! שם ששה מבוקרים ולחקר כן קודם הלילה מבקרים שכיס וכותכים שם‬
‫ואלן‬
‫לימגהו אכקי בשעתכטילתה שכי‪ 6‬לא חשיב להו‪ :‬וכן לעילם כוטלים שכיס וניתכים שנים‪:‬‬
‫השכים שמתכיס כו‪0‬לי‪ 0‬אועם‬
‫כלי‬
‫לחמישי שליום כעיכתן‪:‬‬
‫הטלאים כדי ל ש ב ת ו ל ש ב י יפים טובים ש ל ר א ש חשזבה ומוםיפק‬
‫לשבע ולשכי ימים טובים של ריס‬
‫ע י לעולכש אין פוחתין משתי חצוצי‪-‬ורת וסיםיפין עד לעולבש‬
‫סימכא בעלמא כקט דכי היכי‬
‫אין‬
‫ו‬
‫מתשעת בגורות וםוסיפין ע י לעולם וחעלעל לכד »‬
‫דאי מקלעי שבעושכ׳ ׳מייטיבים‬
‫י י ן ע ד ל ל אין‬
‫‪ ,‬ן ‪1,‬‬
‫לו‪,‬‬
‫‪ - , ,‬ל * של רה ב ה ך הדדי היה כדיך‬
‫י‬
‫‪.,^1,‬״‪,‬ל^ןך״‬
‫ו ן ו ח י ז י ן‬
‫‪P‬‬
‫‪K‬‬
‫‪J‬‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ג‬
‫י‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ע ו מ ד‬
‫ג כ כ ש‬
‫ע‬
‫א ל ‪ 1‬א‬
‫ת ז ע ב ן ו ם ו ש‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ח‬
‫ו י ם‬
‫מ ת ל‬
‫ע ו‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪ 30‬ע‬
‫‪ r n‬אומרים בגבל וכבוד אלא בפת בהי ליתן תבל בנעימת רבי‬
‫׳ ^‬
‫להקדים^בקל ההוא לשלישי‬
‫בשבת מעש דהא לא מכו קולס‬
‫‪,‬ויי עימריס וראשיתן מבין ^ ‪ ,‬״ ל ו י ו ^ י ח ל ו י מ חיי‬
‫^ ל ל ול״תמי‪,‬־ כ ש ר ו ו א ל ל‬
‫‪U‬‬
‫!‬
‫יל״ח‪0‬ידבשוי‪-‬חמיערשח‪0‬י״ אתחעבד ל‬
‫?‬
‫*‬
‫‪! ! .‬‬
‫‪.-.‬‬
‫י*‬
‫^ ״ ס י ר ב א י ג ם ומפותח ימיעיא שם רע י ח ק ל י ל ח ^ י י ;‬
‫^ ל ת ק ל ‪» W n‬יאחר ‪ n « « r « T w‬״ ‪W‬‬
‫'‬
‫' י‪°‬יי‬
‫^ ; ה כ ע ו ר שבישראל גותןחסשים בל* י * * י‬
‫'‬
‫בשדה אחוזת ל ח * י י י ־ י ^ י‬
‫ב‬
‫ת ן א ת שווהו*‬
‫^^ן^גחולת״מחחו^רתמקרישבפררסותםבספויבותזכזיע‬
‫המם לילךילבקש טלה ולכקד‬
‫והויאלקיחהדימיקודםשתיטד‪:‬‬
‫הכי כמי לעולם בעיק ד ימים‬
‫ומושיעיו ע י‬
‫קידם שחיטה‪:‬‬
‫‪$‬עילם אם רבו להוסיף טלא^‬
‫מב‪,‬קריסבלשכתה‪,-‬ל‪1‬׳מ‪,‬סי ץ‬
‫תשתי ח״דרוע‬
‫כמו שירנו‪:‬‬
‫כשתוקעץכחכ׳נללתאיושח״‪',‬‬
‫<מישיפיןעדלע‪,‬ל»‬
‫משתים‪:‬‬
‫‪s‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫א ל א ‪3‬‬
‫ד‬
‫י ז ק‬
‫‪£‬‬
‫י‬
‫א‬
‫ח ק‬
‫‪3‬‬
‫ח ק‬
‫ט‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫ג י‬
‫י‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ד‬
‫א‬
‫ע‬
‫כגמרא מפרש ע ד מאה ועשדי©‬
‫י‬
‫"‬
‫שגאיועמהםהכהבי'מאה!עשרי•‬
‫והבלבל לכד כלכל אמד היה שם ולא יותר דאמר קיא ואסף כמנלתיס להשמיע‬
‫*חבנרי• בחנוברוע‪:‬‬
‫אה על גב דמנלתים כתיב לשין דביס מפכי שהן שתי חתיכות רקמת של מתכת שמכין ו! על מ ומיה‪,‬‬
‫אין פיתתין‬
‫י‬
‫עעילעא עבד שאין אקד סהםמועיל כלא מביר! וחד גבלא עבי ד ביז<‬
‫י‬
‫דוכן כמין אבטכא שתלויים‬
‫^ י ע‪£‬ר לויים תשעה לתשע ככורות ושנים לשני נבלים ואחד לבלבל‪:‬‬
‫ל י ם מליה‪ :‬אין קטן כככס אין לוי קטן כככפ לעזרה לעשות לשוס עמלה כגון לכבד את העזרה‬
‫^ יי>אתהדלת<ת אלא בשעה שהלויים עלהלוכן בשיר אז נכנסים ליים קטנים לשירר עמהס'לא הת‬
‫*‪ c*,,‬קטנים אומרים בכבל וכככולאלא בפה כדי ליתן תבלליתן תבלין בכעימתהלדיילפי שקול הקטכי©‬
‫‪,‬ולין אותןקטכים למבין שנים עשר לויים ה‬
‫׳ן היו עומדים‪ :‬וניער׳ הל‪/‬ייס היו כקראי‬
‫_ זין יכולים לכסם ולהכעיס קילס כמותם‪:‬‬
‫להקל!להחמיר וכי' כלהו מפרש לה; ואזיל לקמץ בפייןין •י אתהכאה שכישר^‬
‫ד ס ר רון‬
‫ולהחמיר‬
‫אפילו שיה מאה מנה אינו ניתן אלא חמשים סלעוהינו להקל‪:‬‬
‫י‬
‫***י ^ ל '‬
‫ע ל י ך א ע הכעמ־ שבישראל אפילו אין שוה אלא חומש סלעים נותן קמשים סלעים אם הכעדך‬
‫בחולת המחוז סביבות העיר שאיבה משבחת כל כך משבי‬
‫ב‬
‫* ב ן עשרים ועד בן ששים‪:‬‬
‫פיד!ש אחר מחוז שם מקים שלא היו‬
‫» לרם הרגלים‪ :‬חולות סביבות כמו מחול הכרם מחוז עיר ־‬
‫ערדסאוע מקום שיש בי הרבה אלמת נטועים‪:‬שבסטו שם מקים יהאלנות ש©‬
‫שדותיהן תשיבים‪:‬‬
‫ביתזלעחומרשעןלים‬
‫מתן מי שפולח אותן מן ההקדש בין בעלים בין איש אחר ‪:‬‬
‫מעולים מאל‪:‬‬
‫מחמשים שקל כפף אם תקלת היובל היא אס לא! מ ג י ע השכים שעבלו סלע ופונליין לשכה בית זרע‬
‫»ן!עד ששדים עקום ראוי לזריעת כזרדהייכו שלשים סאה של שעורים והוא גלול ממקום זריעת כור‬
‫שלסטים‬
‫‪Hi‬‬
‫*‬
‫מ ‪4‬‬
‫‪0‬דר קדשי*‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫ב‬
‫< ג ) ע‬
‫הג‬
‫‪m‬‬
‫‪ 0‬ה מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫עדנין׳ פרק י‬
‫*{ חמין ‪ :‬והמקדיש שיה אחווה מלאה אלכות כשהוא פ ו ק פויה האלכית בשווייןוחוזר ש ל ה את‪-‬‬
‫שקרקע ביעזלע ק‪1‬מל שעולים בחמשים שקלכסף‪ :‬ובשלה מקנה כיתן את שיווי! לבשלה מיןכה כחיינ‬
‫וחשנלוהכהןאתמכסת העלכך ואין מכקת‪ .‬אליז מנין למים דהינו כפי מה שהיא שזה ‪ ,‬ק ‪ ,‬א אומי‬
‫אחד שדה אחוזה ואחל שלה מקנה שהלי כאתר בשלה אקווה וחשב יכחמד בשל*‬
‫והלמות מכס‪:‬‬
‫מקנה וקשב מה בשל אקוזה דבל‬
‫קכוב אף כשדה מקכה לכל קכוב חומד שעודים המשים שקל כפף ובשדה כקנח גוחן א ‪ °‬׳‬
‫דהיכו זלע חומש שעולים בקמשי' רבי אליעזר אומר אחד עדה אחוזה ואחד שדה כקנה מה בי!‬
‫שקל כסף‪ :‬ובשדה מקכה איכו שדח אחוזה לשדה מקנה אלא שבשדה אחחח גוחן חומש ובשרת‬
‫ובשור המועד שהסיח אר־נ‬
‫ג‬
‫כותן חמש לבשלה מקכה כתיב מקנה איגו גוחן חופש‪/‬׳‬
‫מכסת העלכך הקישו הכתיכ העבד להקל ולהחמייביצר אחד שהמית את הגאה שבעבדים ואיי‬
‫לעל כין מה על כים אין מוסיף הכעור שבעבדים גותן שלשים סלע המית בן חורין נותן את שווי‬
‫שלה ־מקכה קין‬
‫ובאוגס ובמפחת‬
‫ד‬
‫מוסיף חבל בזח ובזה משלם גזק שלם *‬
‫‪,‬‬
‫אף ו‬
‫יממש י‬
‫ה‬
‫־ ; ‪W‬‬
‫<" א ן‬
‫־־\‬
‫את שוויו דכתיבאםכופל יושת‬
‫מליו ונתן פדיון כפשו דמי כיזק‪:‬‬
‫מגל בזה ובזה בין בעבד בין בכן‬
‫קזריץ ולא המיתו משלם צוק‬
‫פגם פמין‬
‫ד‬
‫‪0‬ל‪:0‬‬
‫׳עמה אדם רובה ליתן בין שפחה‬
‫בתולה לשפחה בעילה להש אה‬
‫לעבדו שישלו קולתליקהימכו‪:‬‬
‫לפי המבייש והמתבייש אדם‬
‫ק ל ה שבייש בשת! מלובה‪:‬‬
‫׳המתבייש לפי חשיבות! בשת!‪:‬‬
‫במכא האועל בכיו‬
‫ה‬
‫משן‬
‫י‬
‫ה ל כ ה‬
‫כ י ג ‪,‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫׳‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫להקל ולהחמיר כיצד אחד שאגם ופהה אתהגדולחשבכהונח'‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫לפי חמבייש והמתבייש • ח ובמוציא שמ ר ע להקל ולהחמיר‬
‫כיצד אחד שחוציא שם דע על גדולת שבכהונה ועל קטנת י‬
‫שבישר* נייק כאה סלע נמצאהא־מד בפיו יתד מן העושה מעשת‬
‫שיק מעינז שלא גחתם גזר דין מל אמותיניעפרבר• אלא על לשק‬
‫הרעשנאברדנכו אותי זח עשר פעמים ולא שמעו בקולי *‬
‫השג יר בנודר והשני בנידרוחעדכייבגעוך •‬
‫ך‬
‫)‪£‬ךת‬
‫והערך בזמן הערך העג יד בנודר כיצד עני‬
‫שהעריך את העשיר נותן ערך עני ועשיר שהעריך את תעני נותן‬
‫אבל בקרבנות אינו כן חרישאכדקרבניי‬
‫ב‬
‫עדךעשיר״‬
‫ש ל מצורע זח עלי אם היה מצורע עני מביא קרבן עני עשיר םבהו‬
‫ך‬
‫ע‬
‫‪7‬‬
‫‪p‬‬
‫‪:‬‬
‫קיב?‬
‫והאונס דמוניא במילים על ידיי'‬
‫יתר מןהעישה מעשה שהאומר לאמנאע בתילים כומן מאה‪:‬‬
‫גזל דיןשלא ליככס לאלץ‪ :‬זה עשלפעמים גבי מרגלים כתיבדמשמעעל‬
‫מעשהכותן ממשים‪:‬‬
‫זה כעקתםגזלדין‪:‬‬
‫בנודר תידתדין השגת יד שעגי בדון בערכין כפי השג ידו בתר נלדר אזלינן‬
‫וך‬
‫‪fflfl‬‬
‫והשנים בכילל ילד שלעליך ערך זקן‬
‫ולא בער בידל כלמפלש לקמן‪:‬‬
‫כותןעלךזקן דלאאזלינן בתל שכיס לכולר ותנא לקלי למעליךנולר לשנא דקיאבקט דכתיבעלפי־ י‬
‫אשד תשיג יד הכודריעליככו הכהן ואילי דאמרהש ג יל בכולל אמי כמי השכים בנילל ‪:‬יהעלכים בבעלך‬
‫קבב העלך לזכל וכקבה בתר כערך אזיל ולא בתר מעדיך כלמפדש לקמן דאיש שאמר ערך א‪£‬ה״‬
‫והערך כזמן הערך כלמפלש לקמן באם העליךעכמו כשהיה פחות‬
‫פלוכיתעליכותןערךאשה‪:‬‬
‫ב‬
‫מכן עשרים דהוי ערך קטן וקידם כתיבת! היה בן עשרים איכו כיתץ אלא כשעה שהעריך‪:‬‬
‫אומר אכי אף בערכין כן אלו מתרמי אף כערכין דזמיא דקרכמע הזי כקיבכות להא דאמרינ'‬
‫דננרכיה איכן כקלבכות משו דלא דמו אהללי דמפכי מה עכי שהעריך עשיר כותן ערך עני לפי השג י מ‬
‫לעי שאין העשיר קייב כלום ולא דמילמבולע וזה שאמר עלהצשיד לאכתכוון אלא לפימדתשכויל*‬
‫של עשיר שפחיתים או יתרים על שכותיושלו הילכך כדק כהשגיד אבל עשיר שאמר עלכיעלילהוי־‬
‫הכי‬
‫קייב ערך שלם דומיא דמנורעעכי ושעעהעכיזאמד מה שאמר זה עליכותן ערך עשיר‪:‬‬
‫גדסיכן י‬
‫ס‬
‫ערבי{ פדק ד‬
‫‪ p f c ^ l‬היא עני זהעשיל או עשיר והעני משלם ע י ן ע ש י י היה עניזהעשיד קודם כתיכה משלס עדך‬
‫עשיר אשר תשיג יד הנולד אמר רחמנא והרי ידו משגע עשיר והעני יעי תשיג יד הכילר כתיב <הר<‬
‫רבי יהודה אומר אפילו עני והעשיר וחוד והעניכותןעדך עשיר דכעיכואם‬
‫היעה משגעבעעשנדר ‪:‬‬
‫אפילו אבין‬
‫ג‬
‫מ ן הוא מערכך עד שיהא במכויע מעקלעו ועד סופו ואין הלכה כדבי יהודה‪:‬‬
‫ע ע כשעה שנעחייב זה בקרק‬
‫קייבןעשיד דכי אומי אומר אבי אן* בערבים כן וכי מפגי מת עבי היה אכיו גוסס ונוטה למוע ו‬
‫מחעייך את תעשיר גותן ע ר ך עני שאין העשיר חייב כלום אבל‬
‫ומע וירש ממנו דכיא קודם‬
‫מעשיר מאסר ערכי עלי ושמע העבי ואסר מת שאמר זח עלי נותן שהביא קרכנו איפו מביא אלא‬
‫ע ר ך עשיר חיה עני והעשיר או עשיר וחעני נותן ע י ך עשיר רבי קלב{ עני כמו שה־ה בשעה ש‬
‫יחודח אוסר אפילו עני ותעשיר חזד והעני נותן ערך עשיד ‪,‬׳<‬
‫ספינתו כים‬
‫שנתחייב בקלבן‪:‬‬
‫לא שהיעה ספינתו טעונה »‬
‫אכל בקרבנות אינו כן אפילו אביו מת והניח לורבוגי*‬
‫‪ .‬ג‬
‫עשחורות שלו בריבוא דא© כ ן‬
‫ד ‪.‬‬
‫ספינתו ביס ובאו ל ו בריבואות אין להקדש כחן כלום‪/‬׳‬
‫עשיר הוא אלא שהיעה ספיכעו‬
‫מ נ י ם בנידר כיער ילד שחעדיך את חוקן נותן ערך זקן וזקן‬
‫עחעריך את חילר נותן ערך ילד וערבי בנערך ביצר איש שהעריך מושכרת לאתרים בריבוא שכד‬
‫א ת האשת גוחן עייך אשד! ואשח שהעריכה את האיש נותגר‪-‬נ והוא אין בידו אלא אותה הפיכה‬
‫‪ y‬ד ך ו ד ע והערך כזמן חערך כיעד העריכו פחות מבן‪,‬חסש ונעשה ומשום שכרה לאו עשיר הוא דאין‬
‫שכירות משתלמת אלא בסופה‬
‫^ ן ץ ‪ -‬ע ל בן חמש פחות מכן עשרים ונעשה יותר על בן עשריבש‬
‫ונמנא שעכשיו עבי הוא ומשום‬
‫תן מ ס ן הערך יום שלשים כלמטה סמנו שנת חמש ושנרת<‬
‫הסכינה עגמת לאו עשיר הוא‬
‫עשרים כלמטח ממנת שנאמר ואס מבן ששים שנח ומעלה אגש‬
‫דהא׳ תגי הכל כעאן דאעד לקמן‬
‫ב יךן‪4‬אויודי»*» י^מדע«^ל^&ש»‪:‬ת‪.‬ששים מח ש נ ת ששמן‬
‫שאם היה המעריך ממלבועןל?‬
‫ןילםטתמםגח אף ש נ ת חמש ושנת עשרים כלסטח ממנת חץ‬
‫‪ i^D‬להקדןז‪)71yhnwppy9‬‬
‫! ! ‪ Q‬עשה שנת ששים כלמטת מפנה להחמיר נעשה שנת חמש‬
‫ואם היה א כר מניח לו במד כקד<‬
‫ע ן נ ת עשרים כלםטח ממנת לתקל תלמוד לומד שנה שגד‪-‬ן‬
‫דהיא פלכסת! והכא כמי מכיס לו‬
‫^ ר ת שות מת שנח אסורה משגת שישים בלסטח ממנה א)*‬
‫ילד מכן‬
‫ד‬
‫ספינתו‪:‬‬
‫^ ג ת האמורה משנת חמשת ושנת עשרים כלמטהפמנד־ןכץ עשרים ו על בן ששים דהוי ערכו‬
‫נותן כזמן‬
‫^ ן ק ל נין להחסיר רבי אלעזר אומר עד שיהיו יתרות על השגיבש קמשיס שקלים‪:‬‬
‫חדש ויום אחד »<‬
‫הערך דכתיב כערכך יקום איבו‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫׳‬
‫י‬
‫יום‬
‫מתן אלא טמן הערך‪:‬‬
‫שלשים כלמטת אם אמד ערך‬
‫‪6‬דק ה‬
‫יק ן '^יתןקנוזהי^•‬
‫‪.‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪\ .‬‬
‫באותו מסבן שלשים ה<י כלמטה ולא אמד כלום דאין עדך לפחותעבן חדש דהכי כתיב ואם מכן חדש‪• :‬‬
‫מכן ששים שנח ומעלה משמע ששלמה שנתששיםואו הואכדוןכששיםאבלכשנתששיםכדיןכילד‪:‬‬
‫»‪5‬ין אם עשיכו בתעיהא כלומד וכי כן הוא אם עשיכו ששים כלעטה להתמיד דערך גדיל יש לפחות מכו‬
‫כלמטה ממכה להקל דערד‬
‫ששים מעשים סלע וליותר מבן ששים אין אלא תמשה עשר ‪:‬‬
‫רביאלעזר‬
‫•ותר פל בן עשרים גדול הוא מפתות מבן עשרים וכן בבן חמש כדכתיבבקרא*‬
‫אמלל?«לס שכתקמש ושכת עשרים ושכתששיםכלמטה על שתשלם כל‪.‬השבה ותדש ויום אחד משנד‬
‫אהדתדיליף גוירה שוח למעלה למעלה! מבכור כאער כאן מבן ששים שנה ומעלה זכאעד בבכור אדם •‬
‫‪,‬פלויממבן מדש ומעלה מה להלן תלש ;יום אמד שאין בכור נפדה פחות מבן חדש וייס אחד א^כאג‬
‫בגד שיוסיף על ששים קדש ויום^אקד ישנת חמש זשנת עשרים ׳לפי בגזירה שזה שנהשנהמשנתששיס‬
‫כליליף מגא קמא לעיל‪/‬אין הלכה כדבי אלעןר‪:‬‬
‫ה ל ‪ ,‬נ‬
‫ז‬
‫ע‬
‫ע ל‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ק • ד‬
‫* ‪iiu‬‬
‫האומר‬
‫ערכין פרק ה‬
‫משקלי עלי אם כסף כסף אם פילס כסף מעץ מעקל! כסף ואם פילם זהב סיק‬
‫‪*yyittfT‬‬
‫ובכלדסוא ובלבד שיהיה דכי שכמות‪/‬לגיל להיותכשקל כמקום הה‪/‬א זאפיל; זפתואפיל‪ /‬ככלים זלגיני‬
‫אבס׳ המקום למכל ם במשקל <אעד אהד מאנשי המקים הה‪/‬א משקלי עליסעס זלאפילש קלי‪/‬ה כ<מן‬
‫משקל; זפתאו כגלים ‪/‬כפעל ‪:‬‬
‫חאוםר משקלי עלי גווק משקלו אם ככף כק*‬
‫ו‪£‬ךדן ך‬
‫*מעשה כאמה של ילמטיה מפיש‬
‫אםוהב זהכ סעשח כאסח שלירנטיה שאמרח‬
‫י‬
‫כגמרא למתגיתיןמס‪/‬לי עתסלא‬
‫י‬
‫משקל בתי עלי ועלתה לידושלס ושקלוה וגתגח שקלח זהב‬
‫משקל ידי עלי רבי יהודה אובר ממלא חבית'מיס ומכניסרי! ע י‬
‫מפרקו ושוקל בשר המור וגידק ועעמו׳ונותן להוכ׳עד שתהכלא‬
‫‪:‬מכי קתני זאם אדם השיב <א‬
‫אףעלגבללאפלישאמלינןליה‬
‫לפי כבודו ומעשה כמי ‪ **fo‬ל‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫אמר דבי יוסי וכי היאך אפשרלכוק בשר כגגד בשר ועצמור*‬
‫י‬
‫‪"P ? £‬‬
‫*י*טיא‬
‫כנגד עצמות אלא שבין את חיר ככה היא ראויח לשקול ‪ .‬ב‬
‫\‬
‫*‬
‫‪7‬‬
‫דפי ידי עלי שמק אותו ככה הוא שוח ביד וככה הוא שוה בל*י»‬
‫?‬
‫*שקצ‪/‬ה;נתגי« קלה‬
‫יד זה חומר בנדדימ מבעדכין וחומר בערכין מכנדרימכ‪-‬צדהאומ'‬
‫שמיעה ממ׳דה ג ש ש י [‬
‫_‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫_‬
‫ו‬
‫יעציהיאדהיתשותצידודאם‬
‫ערכי עלי ומת יתנו היורשקרמי^י ומת לא י״נו היורשין שאק‬
‫^‬
‫׳‬
‫^‬
‫^ רמים למתים ערך ידי וערך רגלי עלילא אמרכלים ערך ראשי‬
‫‪, .‬‬
‫‪,‬‬
‫וערך פבו־י עלי נמק ערך כלו זח הכלל דבר שחבשסה תלויה ‪3‬ו‬
‫^ ^‬
‫‪,‬‬
‫עיערכיעליגזתן עיער‪13‬ערד״צייעלי‬
‫גיי׳זעיךכלו‪4 .‬‬
‫» ״ אדם ובא‪/‬ת* זמן יןיו ק ‪ ,‬״ ד‬
‫גותץ ערך כלו חעי דמי עלי גוהן חצי דמיו דסיחצייעלי נותן דס*‬
‫ק ‪, ^ ,‬‬
‫ל ‪ ,‬על‬
‫כולווחהכלו‪^-‬רברשהגשכר‪,-‬חלויר־זבונוחןערךנלו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫םידלתיךקבית גילאהעים‬
‫ד האומד‬
‫‪pp,‬‬
‫ישפכ; מ ן המי שבל‪.‬בי<‪j /‬עי‬
‫היד שה כני פ בת< כה על קמלפק‬
‫וקוזד ומכניס בקכיתבכר עילים‬
‫וענע‪1‬ת של קמור שמשקל כשד מעוד כמשקל נשל אדם;יהא כא‪/‬ע< בשד גידים!עבמ‪/‬ע כפי מה שיש ביי‬
‫שאין משקל עגמות ׳גידים שיה למשקל כשד ובותן לת‪/‬כה ע ד שתחזור ‪/‬מתמלא כמ; שהיעה להשיא‬
‫איכא נפק כשיעור ידו!שוקל הבשר והענמות והגידים ההם והוא משקל ידו‪ :‬היאך אפשל־ לכוין כשר כנגר‬
‫בסר שמא יש בבשר קמור שנותן ליעךהתכית יותלגידיס;עגמ‪/‬ע ממה שיש כיד או פקוע יכמנאשאץ‬
‫וכמה ה‪/‬א ש‪/‬הנלאיד מפדשבגמ לא שאין שמין אותו‬
‫ב‬
‫המשקל מכוון והלכה כלבי מסי‪:‬‬
‫כמה יפה כשכקטעה ילי וכמה היה ש!ה כששתי ידיו שלימות שמי שנקטעה ידו כשבאים לש!מ! כמה היה‬
‫שזה תקלה אין שמין אותו אלא בזול לפי שרואים אותי מזילזל וזה האומי דמי ילי עלי הלי לא נקטעה‬
‫יד! לכך מפרש כמה היאשוה בלא יד כגון אם מכרו רכוכלוקוין מידי שידו אקתמוכתכת ללצז ראשון‬
‫ושמין כמה הוא יפה כשרבו מוכרו כלו ולא שייי ממנו לענמו כלום וכסה שיה פחוע אם שייי‬
‫זה חומר בנדרים‬
‫רבו יל! אחת שלא מכלה דהשתא אינו מזולזל וכך הוא נומן לזלקדש ‪:‬‬
‫מבערכים דאלו אמר בערכים עלך ילי ולגלי עלי לאאמל כלוסאלא אס כן אמד בדבר שהנשמה מלים‬
‫ערכי עלי ועת יתנו היורשים דעלך דבר קניב הוא ודוקא כשעמד כדין ק<דם שמע לפי‬
‫כו‪:‬‬
‫שאימקייב בערך אלא אחד שיעמוד לפני הכהן כד כתיב והעמידו לפני הכהן אבל דעי עלי דאינו‬
‫אלה מה שישומוהז בבית דין והלי לא כא לילי כך שהל׳ עעאףעלפ׳ שעמד בדין הוא מחסראומלבא‬
‫זה הכלל לאתייי שאל אברים‬
‫כותן עדך כלו דבעלך נפשית כתיב‪:‬‬
‫ולא יתנו היולשיס‪:‬‬
‫ג קניי עלי ה‪/‬י כערכך לאשי וערך כבדי דהוי דבר שהנשמה תלויה בו‪:‬‬
‫שהנשמה תלויה כהס י•‬
‫דמי חניי עלי כ׳ת ן דעי כלו דכתי בדר בערכך נפשי הקיש נד ל למלך מה עלך אמ׳עלך סנ״ עלי נותן עדך‬
‫כלו אף נדל אמר לעי עניי עלי ניתן למי כלן‪ :‬זה הכלל לאתויי כל האבליישהבשמה תלויה בהם שאם אמי‬
‫דעי‬
‫א‬
‫מ‬
‫&‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫? ג ל י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ל י י ‪ ,‬ש‬
‫ם‬
‫ש‬
‫א‬
‫ל‬
‫ז ה ב‬
‫ל ־‬
‫ע כ ס כ מ ע י ד מ ל פ‬
‫‪7‬‬
‫‪n‬‬
‫‪p‬‬
‫‪t‬‬
‫‪o‬‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ן י‬
‫ה ק ל ע‬
‫ע‬
‫;‬
‫ה‬
‫‪p‬‬
‫‪0‬‬
‫‪v‬‬
‫״‬
‫‪ko‬‬
‫ערכין פרק י‬
‫״‪P‬‬
‫ד‬
‫•ימי מבי איתז אבל עלי בגין שאמר למי חט לבי עלי אי דמי מני ככלי עלי ביתן דעי כלו‬
‫הנולד והכילר יעמ היורשים והוא שעמד בדין קדם שמע כלהדישכא לעיל וסיפא אנטריכא ליה דעמ של‬
‫מביני מלי מעהכודר יעבו היורשים דמהו דעימא אף על גכ לעמד בדין הואיל ומת המדד קוד© שיסומן‬
‫מנידר לא אשתעבוד נכסי קא משמע לן אומדנא גלויי מלעא בעלמא הוא והואיל וכידר קיים אמדיכן ליה‪:‬‬
‫וביתזהקרכןלבל©‬
‫ה‬
‫הביע‪ :‬ונפל הביע קודם שהחזי ק‬
‫האומר ערכו ש ל פליגי עלי מת הנודד וחמורו״ יתנו‬
‫ד‬
‫בי גזבר ‪ :‬מע השוד חייב לשלם‬
‫זויורשין דמיו של פלוגי עלי מת חנודר יחנו חיורשק מת חגירד‬
‫ש ו ר ו ת עולת ולא אמריבן אין דמים למעי'אלא‬
‫ח‬
‫ל * יתנו ודורשים שאין דמים למתים*‬
‫באדם ב לבד‪ :‬ו ממשכנייאותם‬
‫ובית זח קי־בן מת חשוד או נפל תבית אינו חייב לשלם דמי ש ו ר‬
‫גובר נכנס לביתם ובוטל בעל‬
‫»ח עלי עולה או דמי בית זח עלי קי־בץמתחשודאו נפל חבית‬
‫כרחם‪ :‬חייכי קטאותואשעויג‬
‫חייבי ערבים מםשכנין אותן חייבי חפזאות‬
‫ו‬
‫דוייבלשלם‪/‬׳‬
‫כיון דלכפרה את« לא משהו להו‬
‫ן‬
‫ואשמות אק מםשכנק אותן חייבי עולות ושלמים מ מ ש כ ו ן‬
‫ואיןממשבכים אועןוסטאעכ‪,‬י‬
‫ל‬
‫* ף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרען‪-‬ן‬
‫הואיל ולאי לכפרה אעיא ואיכה‬
‫^‬
‫״ ״ ^ ‪, ^ ,‬‬
‫מעכבתימלשתותיין שכיק שנזרק‬
‫‪,‬‬
‫הדםשלאחדמןהקרבנועהותד‬
‫‪,‬‬
‫^ ‪ • y‬ן שים היתוםי׳ל יום ושום ח ח ק ד ׳ ׳ ‪,‬‬
‫הנזיןלשתות״ן ׳להטמלמע‪0‬‬
‫״‬
‫ובערבהסקר‪*,,‬‬
‫ומכיס לפשע ומשהי ליה הילכך‬
‫ממשכנים איתי על חטאתי‪ :‬חייבי עילית ו שלמים אף על גב לעילה מכפרע על עשת ועל לאו הנעק לעבה‬
‫<איל<לא< חובה הייא לא חשיב לה כעלה ואתי לשסוייהתילכך ממשככיםאותן ויש מחייבי עילית שאיו‬
‫»משככים אותן כגק עילת מנזיע לפי שהיא מעכבת טיזיי« לא אתי לשהויה‪ :‬כופים אותו ע ד שיאמד‬
‫» ‪ w r‬אם היכאדטתדיןמעשמיס אומו כליך שיאמר רונה אני‪ :‬וכן אתה אומר ע ט י כשיםכלמי שדינו‬
‫שכופים אותו לגלש ולא רבה לגרש בית דין של ישראל מט אותו ע ד שיאמר רונה אני זכותן הגט והיא כשד‪:‬‬
‫היעומיםכיתדין היולדים לככסי יתומים למכדן להגביתלכעל חוב שמין אתחקדקע ומכריזים‬
‫שלשים יום דנופים זה אחד זה כל הרובה ליקס יביא ויקמ‪ :‬ואי כעו מכריזים ששים ייס כל שכי‬
‫ןחעישי והכי עדיף טפי יאף על גב דכי תשבתכל שבי וקמישי שבששי׳מס מתחלתיום שני של הכתה יאשוכה‬
‫זשום‬
‫לא משכחתלהו אלא תמני סר יומי מכל מקום הכי עדיף כיון דמשכא מלתא טובא ידעי ושמעי‪:‬‬
‫&הקדש המקדיש שדה מקנח שהיא נפדיתכדמים כמו שהיא שזה‪ :‬בבקר ובערב בשעתהונאתפועלים‬
‫וכשעתהככסתעועליסדאיאיכא דבעילמזבןאעד להו לפועלים בשע־ת יביאתן יא! לי שדה פלוניתאם‬
‫היא יפה וכשעת הכנסת פועלים כששומעההכר זה פוכר והולך ושואלן וכשהן מכריזים אומרים שלה‬
‫*לוכי׳םכך וכך סימניה וכך וכך עבדיה בך היא עזשה תבואה וכך שעאזה ביתדין ואם מוכרי אותה לכתובת‬
‫אשה אומרים הלוקח יקק על מנת שיתןהעעות לכתובתאשח ואם עוכרים איתה בשביל בעל סיב אומרי«‬
‫» ל מכתשיתן המעות לכק משוםדאיכא לוקח דכיחא ליה ליקח כדי לפרוע למשה דכסכא פורתא פודתא‬
‫ואיכא דכיקא ליה טפי לפרוע לבעל חוב שבוטל זוזיסתסרים ושבורים שאין ד י ך סוקרים להקפיד ככך ואף‬
‫של גב דקימא לן דאין ביתדין כזקקיס לככסי יתומים למכרן והכא תגן ש׳ם הייעמים וכזידמשמעשביתדין‬
‫<מכרים נכס• יעומיםהא אמליכן דעל שלשה דברים בלבד כיתדק כזקקיס למכמ־ כככסי יתומים על בעל‬
‫מזב גוי שהיה אביהן ק״כ לו והיתה לבית אוכלת כהן ועל כתיבתאשה משוס דאיכא רומא ליתימי׳כשתגכה‬
‫בת׳בתה לכל זמן שלא גבתה כתובתה יש לה מזזמעמן הית מי גבתה כתיבתה שוב אין לה מזוכות יעל קז‪5‬‬
‫שהודה אביהן בשעתמיתת! שיש לפליט אבלו מכה או שנדוה׳ ביתדין על קיב זה ומתבכדזיויאז שלא הגיע‬
‫עלין זמן פריעת הסוב כשמת דלא עגיל אניש דפרע בגו זמביה ׳כשכייגלין כוקקים לככסי יתימים על ג־‬
‫דברים הללו מעמידים להם אפטדופיס ומיכרים בהכרזה כדתכן במתגיתין והכי מילי בקרקעות אבל‬
‫*סטלטלין השתא דקיעא לן מטלטלי דיתמי משתעגלי לבת הדי לק בשבע וגובה קובו מן המטלטליץ‪,‬אץ‬
‫בדיכין‬
‫א‬
‫ש‬
‫| ו ו ת ו‬
‫ע‬
‫א נ‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ן כ ן א‬
‫א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪n‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪ w‬א‬
‫א‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ד ב‬
‫ג‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ש‬
‫ג‬
‫‪0‬‬
‫פ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫ג ב ס י ו‬
‫‪m‬‬
‫‪w‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ר ע ו ג ו‬
‫י‬
‫ם‬
‫כ ו ‪ 3‬ק‬
‫ו ם ו ס כ ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫״‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ת‬
‫‪ 3‬ו ג | י ן‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫ז ק ב ב ר ף‬
‫ת‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫ערמן פרק י‬
‫בליכים הכלזה שאין עליזים לא עלהעכליס;לא על השטל^יל*‬
‫»‪.8‬לויה;מ‪/‬דולע;שהקינ<ביא על‬
‫סהקדש כי פליגי בשאלת דהקלש‬
‫י כ י אלינמל סבי אין כשאלי? על‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ט‬
‫*‬
‫ט‬
‫"‬
‫‪wt‬‬
‫‪:‬‬
‫י ל י י נ ה‬
‫?!לש‪:‬‬
‫דבי אליעזד אומד כשיניישנת יהוד חגאח דבי יהושע אומד א י‬
‫עדיך כיתגא בו אמ׳רבן שמעין בזגמליאלחעדב לאשת בכתובי״[‬
‫י‬
‫^‬
‫׳‬
‫המקדיש נכסיו והיהח עליו כתיבי‬
‫ב‬
‫זח ויחזיר את אשתו*‬
‫אישה ובעל חוב אין האשת יכולת לגבות כתובתה מן ההקדש יל*‬
‫בעלחוכאחחובואלאחשודפודחעלמנתליתןלאשהכחובחח‬
‫ולבעלחוב את חובו הקדיש תשעיס מנח והידחובו מאח םניח‬
‫י ג‬
‫‪8‬‬
‫; ה‬
‫ז‬
‫ל ש‬
‫‪v‬‬
‫'‬
‫‪w‬‬
‫‪,‬‬
‫* י‬
‫» ׳ '‪ ,‬ה‬
‫לסבר ר אליעזר ס ק י ש מ מ מ ס ׳ ״‬
‫סקדש‪/‬צפי ש ה מ ק ד י ש ^ *‬
‫אאפ‬
‫ק‬
‫כ י‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ס ע‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫נ ‪,‬‬
‫‪»*1£‬ל ל ״‬
‫^‬
‫״ ‪£ ,‬‬
‫מכטעועלוהוי הקלשהיצכן ^‬
‫ק ‪£,‬‬
‫*״יין לילוד הכא׳ א»‬
‫‪fa‬‬
‫‪h»l‬וגידסיס‬
‫היה כרי לגרשה והלכי כדייהושע‪:‬‬
‫העד כ לאשה בכתובת;אין ל ל‬
‫בכסיס זבדי'לער? לפליעבת‪1‬בתח‬
‫לא יפלע העליהכתוב׳על שידירכ׳‬
‫הגעל תתלה שלא ייכל להקזיר‬
‫אויצדיויישינ׳שעא דעתי להחזיר‬
‫ולאכול כתןבתלאתדשתגבכהען‬
‫‪pPP7WP‬‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ל‬
‫א‬
‫מ‬
‫דע‬
‫כ‬
‫‪p‬‬
‫ד‬
‫‪n‬‬
‫‪P0Of‬כ;‬
‫כ‬
‫נ ע‬
‫‪1‬‬
‫‪« 6‬‬
‫מוסי^עוד דינר ופודה בואת חנ־סיס״ללועלמנ״ליתן‬
‫ג ^ק* על פי שאסרו ח^‬
‫כתובתת ולבעל חוב את וזוכו׳׳‬
‫ערכין ממשכנין אותןנותנקלו מזק שלשיס יום וכסות עניגם‬
‫•עשר חדש ומטת סועעו־ת וסנדלץ ותפיליןלו אבל לא לאשתו‬
‫ולא לבניו אם היה אומץ נותנין לו שני כלי אומנות מכל מין ומק‬
‫ת ד ע *‪.‬ותנין לו שני ‪0‬ע*דק ושתי מגדות דב« אליעור אומד‪R3C‬‬
‫‪.‬‬
‫חיח אכר מחנק לו ארת עמדו חמד נותנין לו את חמודו *‬
‫היח מין לו אחד מרובה ומין אתר מועט אין אומרים ל ו‬
‫ד‬
‫למבוד מן המרובה וליקח לו מן תכועט אלא נותני׳לו שני מיגין‬
‫סן חמרובת וכל שיש לו מן תםועט המקדיש את נכסיו מזןלין ל ו‬
‫אחד המקדיש את נכסיו ואחוז‬
‫ח‬
‫את תפליו*‬
‫המעריך ארת עעסו אין לול‪4‬י‪ 1‬בכסורת אשתו ולא בכסור־ן‬
‫‪ 3‬ג י ן‬
‫הערב;עסק ההלכה בדין העדנ‬
‫בסמוכה מפילש בסיף בבא בתל‪ :‬ב ;היה עליז כיעבתאשה כגון שקדמו גדושין להקדש דעכשיז ליכא‬
‫המביא‪ :‬אלא הפ;לה פזלה בעלה פילח א;עןמן ההקלש מזל בדכל מועט כדי לפרועלאשה כתןבת׳דודא״‬
‫לאקיילעליה;הקדש שהדי איכןשלווהאי לכל מועט גזר שמא יאמרוהקדש יובא לחזליןבלא פליין‪:‬הקליש‬
‫ב והיה ק;ב;ק'אעגדתיב; ייתר על הקדשו לא אמריי האי לאו אלעעדתני בכסיאוזפיה אלא היעזני הימביה‬
‫הילל לא גבי מתקדשאלא אמרינ אדעתדהני בכסי אזזפיה יגבי מביהז יעד כעה עד פלגא אבל אם הככסים‬
‫שהקלישאין שייןתני המבלאגבימניהודזלאילאואדעתדחניככסי איזפיה דאין אדם עשוי לקבו קרקע‬
‫נתת מפי שני׳ עמס שהיא שיה‪ :‬ב מעשככי׳אותן גזבר ב‪:‬בכ לבתיה יבוטל בעל כלחן‪:‬מוין זכס; יתע'»קנדל»‬
‫ותפלק על כלן משיירי לו מעו לקבוק אס אין לו ד כתי׳ואס מך ה<א מערכי ודרשי רבני לקל׳ הכי ואם מך תעש׳‬
‫שישאר הוא שיהיה לו הייה וקיוימערכך מדמי הערךומשמיהוא יש ל»הזיה וסי; מדעי הערך אכל לא לאשתו‬
‫*לא לכני;‪ :‬מכל מין;מין מכל אומנו שנליכ'ד;ה׳ כלי‪ :‬מעגליידולדולא בלעז שמקליקי׳כה פני הלוס‪:‬עגידה‬
‫<גמון סכיןאליך מלא סגיעויובלשו מקלא משוד סיגא בלעז‪ :‬במד; במל בקל שאל; הן כלי אוממתוואין הלכה‬
‫כדיאליעזרדבע בקר;קמור נכשיינבהו ולא חשיבי כלי אומנו‪ :‬ד מין אקד מרוב ומק אימיעט בגין ג מעגל״‬
‫<מגר׳א‪ :‬בותני׳לו ב מן המרוב והגי נוטל הגזבדנוכל שיש ל; מן קמועמניחי׳לו ולא זככיכ לייאקריתז דכי היכ״‬
‫‪.‬דעד השתסגי לייבהכי השענמי ממגי ליידמהו דיטמיעד השתהו! אנשי מושלי לי מש; לסו לי׳מיןאק ערוכה‬
‫לאזשולי לאקריכי השתשהגזבד לקק הממבילא משכק מאןדמישיל לי הילכיכזבקלייאקדיתי קמל‪ :‬ה אקל*‬
‫גבקוע‬
‫עיני{ פרק ‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪. . _ .‬צקח לעבד כסותבשלשיסדיגר הוא משביח מכה על דמים‬
‫‪0‬שזה עכשיו‪ :‬לאטליס לים השיק‪ :‬לכרך שדרך סוחרי׳ לביא שם וקוכייהמרגלית ביוקר‪ :‬אין ל׳ להקלש אלאי‬
‫מקומו במרגלי׳ושעיעבעבידכת^‬
‫&ביו ול*יי* כצבע שעבען לשמן ולא בסנדלים חדשימם שלקחן‬
‫^שםן אף על פי ש אםי־ו עבדים נסבי־יבם בכסותן לשבח שאכש‬
‫הלקח לו כסות בשלשיכש דיבר משביח חוא מנח וכן פרח אפם‬
‫©מתיני׳אותח לאטלס משבחת חיא וכן מרגלית אם מעלין א ו ת‬
‫‪«,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪^1,‬‬
‫אין מקרישין לפני ח ע ב ר ‪ -‬י‬
‫^‬
‫ולא נ ו ^ ן לאתר חיובלפחי'משנת אק מחשב‪,,‬‬
‫*‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ס‬
‫‪M‬‬
‫|‬
‫<‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ח‬
‫א‬
‫ת ח י א‬
‫א‬
‫ץ‬
‫פ‬
‫א‬
‫ו‬
‫?‬
‫ם‬
‫ז‬
‫מ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ש‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ד‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ב‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫פ ח ו ת‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ק‬
‫י‬
‫ח‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫גשער־ז חייבל ™ ‪ 1‬ב ז ״ נ " י ‪ °‬י‬
‫ו ו ע ע ח ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ד‬
‫״‬
‫‪5‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫וכען אתהעלכך במם ההוא שלא‬
‫»שהה קדש להמשמיכל דכד שהוא‬
‫קדש להיכגק העם הקדבותשהן‬
‫לבדק הכיע כלן יהי כעכים כמם‬
‫ההוא מיל שלא ישהה אותן וטעמי‬
‫ל‬
‫כתב רמבם דומכץ דאתי‬
‫לאשהריבהו כדי להשביח ואת«‬
‫לידימסידהומהאי^טעמ כ מ י א‬
‫ץ‬
‫^־‬
‫‪m‬‬
‫שדס אח״׳‪:‬‬
‫פחומשתי‪Ww‬‬
‫"‬
‫^‬
‫‪°‬‬
‫״‬
‫^‬
‫‪W‬‬
‫ג ם ף חיי‬
‫במקדיש שדה אחווה עלפיהשנ‪.‬׳‬
‫^ ‪ ,‬״ ״ י ב מ אין נמרריפם עמחפחורת מכאן נמדדים ענ״־־*‬
‫׳‬
‫חכדישח‬
‫הכותרות ואי ן שכיס פחוע משכים‬
‫למקדיש שלה אח׳ זה נשנה ראשונה של יובל וכא לגאלה מתןכבית כור חמשיס סלע כדכתיב זרע חומר‬
‫‪Q‬‬
‫‪V‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫ע‬
‫{‬
‫י‬
‫ח‬
‫ט‬
‫פ‬
‫ח‬
‫א‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ם‬
‫ג‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫קכעמס סוכדיוני הרי מנעופוכדיון‬
‫^ י ע ^ ^ ‪ w‬״»׳•׳‪ -‬יי״ ״ * יי׳׳־׳ י ׳׳‪-‬׳ ׳•״\ י׳ ׳־‪-‬״־׳״•׳ ‪VV‬‬
‫ל־שנה פחותפוכדי־ן ומה שהנריכוהו ליתןסלעופיכדיק לשכה למט שכיס מט סלעיס ומט פזכדיוכייויש כאן‬
‫‪ ,‬ל י ‪ ,‬ן אחד יתר על יהמשים שקל שאמרה תירה אותו המכדיון ה׳א קלבון לפרוטלוט כלוע בשביל ההכלע‬
‫פ‬
‫נ‬
‫‪3‬ניסןשה»אא בעשכהלאיאמ׳תניסלע<חניפזכדיוןאכיכות;עשכהזואלא כותןסלע !פונדיון שלם והינו‬
‫*•קאמיאיןגואלייפחו משנדכמ דלא נפק לה כלה שתא לא מגרעלה כלל ולא יהיב ‪4‬א<לת מני שכה ?‪1‬א גאולת‬
‫שפה שלימי ומה טעם לפי שאין מחשבי חדשי׳עם ההקדשהבא לגאיל שדהו ה׳ שני׳וחבי לפני היובל אין מחשבי'‬
‫* ת ן ו חדשי שיבאו משכ ששיתאלא כותן!׳סלעי‪/‬שש פוכדיוכי׳דכת׳וחשב לו הכהן אתהכסף עפ השני הכועלו׳‬
‫©מ׳ אתה חשכ ואי אתה מחשב חדשי׳כלועיכל מה שנועד חשוב שני׳לעשו׳חדש הכותר שכהואיאתה מחשב‬
‫החדשים שיכאו לגרועמן השקל ופונדיון בשבילם‪ :‬אבל הקדש מחשב חדשי כלומר אם דיות של הקדש ה;א‬
‫שנחשוב איתה יניאתחני שנה שיכאה בגין דמקלשה בפלגא דמח ליובל דאי קשבת לההיא יביאה הוה‬
‫‪4‬יסעק‪1‬תמכ שבים לפני היובל ולא עפדקאבגידוע אלא במעשים ואי אמדת לאיןמקשבים אותן חדשים‬
‫שיבאו‬
‫ערכין פרק ז‬
‫שיבא; ה;ה הכאשני שנים לפני היוכלואיכא פסידאדהקלשדלא שקילאלא ש ג י ס ‪ -‬פ ־ י ם ^ ף י *‬
‫ה ב‬
‫^‬
‫^ ‪,£‬‬
‫מסשבים‬
‫; ל‬
‫‪pmj1‬‬
‫) ‪ :‬י ט א ה‬
‫^ ^‬
‫‪J y p‬‬
‫ש ג י ם‬
‫ל‬
‫פ נ י ה י ן ב‬
‫ל ‪,‬לא‬
‫מ ב ל‬
‫ק א בגי !ע אלאבחמ‬
‫ל‬
‫ס־ןל לכתיב ;תשכל׳הכהןמכלמקעש‪:‬כשעת היובל בזמן שהיובל כ;הג אבלבזמן שאי ן ה יבלמה ג‬
‫אותה בשיוויח כשאל הקלשיע‪/ :‬לעקומל שעולים מקום שיכולים לזר;עב; כיל שמגלים בשוולעים מ פ י‬
‫»ל ;בזליעה בינוכיע לא שיהיה‬
‫הקדישה שתים * ו שלש שבים לפני היובל נותן ל ו סלע ופוגייןד‬
‫הזלע מקוב ‪ f‬בי;תר »לא מפחי‬
‫לשנת אם אמר הריני נותן דבר שנת בשבח אק שובעק לו א ל *‬
‫ועפולל הרבה‪ :‬בקעים עמוקים‬
‫אהד הבעלים ואחד כל ה א ד ^‬
‫כ‬
‫נותן את כולו כאחת *‬
‫»כו ]והוא שיהיו מלאים מים שאין‬
‫סח בין הבעלים ל ב ץ כל חאדם אלא עחבעלים נ י ת נ י מ ח ו ם *‬
‫יא‪/‬יין לזליעה אבל אס איכן‬
‫הקדישה ונאלח אינה יחגאח‬
‫ג‬
‫מלאים מים הואיל וח;ו למדי אף וכל אדם אינו נותן חומש •׳‬
‫מידו ביובל נאלח בנו יוצאת לאביו ביובל נאלח אחד א י א י י‬
‫על גב לאין כמלדייעמח מתחשב׳‬
‫‪ V‬מן הקרובים ונאלח מידו אינה יתגאה מידו ביובל נאלח אחר « ן‬
‫כאפי כפשיה׳ כ ‪1‬‬
‫הבחנים והדי היא תחת ירו לא יאםד חיאיל והיא יוצאה לכהניכם‬
‫?‬
‫'^‬
‫‪ .‬ב י ו ב ^ ח ד י תיא תחת ידי חריחיא שליאלאיוצאדה לכל אחיי‬
‫מכאן במדדים‬
‫פ ‪,‬‬
‫;‬
‫ק ע ש י ם‬
‫פי‪,‬‬
‫ס ‪ ? 5‬ג ם צ כ‬
‫ל פ י‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪XP‬‬
‫מ‬
‫‪ :‬פ‬
‫חכחנים‪.‬‬
‫שהןמלאים מים;לא חזו לזייעה‬
‫הואיל ואין נבוהים עשרה על שם‬
‫*ותנים את דמיח רבדי רבי יחורה רבי שמעון אומד בבנסין‪.‬‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫אבללאנץתנקרפי אליעזר אוסדלא נכנסין ולאנוחנין אל*א‬
‫בעטע^מן‪ :‬אלא‬
‫חיובי־‪1V4‬‬
‫נקראה שדה ישימים עד‬
‫^‬
‫״‬
‫ננאלח נקראת רשושי דטועק עד חיוכל השלישי ל ע ו ל ק אק‬
‫ל‪ ,‬״‬
‫ח‬
‫חכחנים נכנסין לתוכח עד שיגאלנה אחי־ ״‬
‫ואחל כל ה א ד ‪,‬‬
‫כ‬
‫א חלוקח שרדיז מאביו סרת אביו ואחד כך הקדישה הרי חי‪<4‬‬
‫ביתכור בקמשיס שקל ין‬
‫כשרת‬
‫שוה אלף שקלים בין שאינו שיה‬
‫איבה יונאיז‬
‫נ‬
‫אלא חמשה שקלים‪ :‬שהבעלים ניתנים חומש כדכתיב אם נאיל יגאל אתהשדה יגו'‪:‬‬
‫מידו»יוכל לתותמתחלקת לכהנים כי חיכי דאי הוה שריק לה אניש אקרינא להוה בפקא בייבל ומתחלקים‬
‫לכה‪:‬ים כדכיעב והיה השלה בכאתי ביובל קדש לה‪ :‬נאלה בנו יובאה לאביו בייבל ולא לכהכיס דכתיכ וא•‬
‫מכד אתהשדה לאיש אחר לא יגאל עיד לאיש אקר ולא לבן‪ :‬גאלה אחד מקליט; של מקדיש מיד הנובר‬
‫ובאהמקליש׳‬
‫יאעלהואי*‬
‫ייתל ממני;‬
‫‪w‬‬
‫^‬
‫;חשב‬
‫״‬
‫ד‬
‫חגיעחיובלולאגגאלח״כהנימנכנםי׳לתוכת‬
‫‪w‬‬
‫ל ן‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ש י י ז אכ‬
‫כ ס‬
‫ס פ‬
‫ב‬
‫ד ה‬
‫ש ה ן‬
‫שתייבל פיגעבו תן נכנסי לתוכה והיא חליטה בידם ונותנים אע דמיה להקדש דגמר קדש קדש ממקליש‬
‫כיתכתי הכא בשדה אחוזה בנאתיבתבלקדש וכתיב במקדיש בית איש כי יקדיש אתבייעמה כיעלא ענא‬
‫מיד הקדש כלא דעי'כדכתייהתם והעריכו הכהן דכיתלא בפקא לכהכי אלא כפדה בדמי אף שדה אחחהלא‬
‫תנא מיל הקדש בלא דמייהילכ כי פריק לח אחיהו! למיילבלק הביתהקלש וכי עטי יובל בפקיבחכמ לכהפי•‬
‫ואי לא נגאלה יהבי כהני למי נ שקלי ושקלי לח‪ :‬יש אומינכבסייאבל לא כועני לגמד קדש קדש מכבשי ענדיג׳‬
‫דכתיב בהי קדש יהיי לה' לכהן מה התם בחכם אף כאן בחנם יניתא;ליה דכילף שדה אחיזה מכבשי ענדת‬
‫דתרויהו מכד מתכויכהונה ילא נילף מעקדיש ביתו דאינו נתן לכהני'לעילם ודי יהודה נ יק ליה דכילף שדם‬
‫אחוזה ממקליש ביתי לתלויה! קלשי בלק הביתולא כילף מכבשי עברת שהם קדשי מוכח והלכי בריהודה *‬
‫שדה רטישין שדה נטיבה כמו אס על בכיילועשה י• ע ד שיגאלכה אתד וכשתנא מידו ביובל ימסו בה כסטם‬
‫ועעחא דרי אליעזר דכתיב!היה השדה בנאעוביזבל קלש משמעכשענא מילהגואלכלין שאר אדם הקומי‬
‫קדקעשיונאח כיובלבההיא קאמיקרא דתהוילכהבייאבלבבאתו מיד הקדש לא משמי דאכעי לא אשמעינן‬
‫קלא להק ז׳פקעמכחו ביובל‪ :‬ה הלוקח שלה מאביו מתאביו ואקכ הקדיש הלי היא כשדה אחוזי שהרי ס י‬
‫שלא‬
‫פג‬
‫שלא הי‬
‫לא‬
‫בשעה‬
‫‪.‬םהקיישה צא היה גופת של; דעי‪/‬ידה היעה לחזור לאכמ כמכל כדין שאר מכירו׳יכשקר מקדיש של ה מקנה‬
‫היא שהגואלה מיד רגיבד מח;ירה‬
‫ביובל ילאשל לו י ־‬
‫י‬
‫גשיחאחחחהקדישחואחדכךמחאביוחריחיא כמדח סקגר־ז‬
‫אסמי האליק דהינו"‬
‫לאביו שלזה וזה יורש את בת אביו‬
‫ך ב ר י דבי מאיר רבי יחודה ודכי שמעון אומרים כשרח אחוזר־ן‬
‫ואין הלכיכלימאיי‪ :‬שדה מקנה‬
‫ימגאמר ואס את שדר־ז מקנתו א ש ד לא משרת אחוזתו ‪r r w‬‬
‫שהקדישה יגי‪1‬ה חקר איבה יובאה‬
‫לחיורת‪1r‬‬
‫« ‪ w‬י־אויח להיות שדה אחוזר־־ו יוצאת וו מחיא דאייה‬
‫לכהכיםבייבל שאץ אדמ מקד־יכ!‬
‫»ןדת אחוזת ושדה מקנח איגח יוצאה לכחנים ביובל ש א ץ א ז ־ מ‬
‫דבר שאינו שלי יקדקילא היה הלו‬
‫‪ 0‬ק ד י ש ד ב ד שאיגו שלו כחגים ולוים מקרטעים לעולם וגואלק‬
‫אלא עד היובל‪:‬כהנ׳ ילוייימקדישי׳‬
‫‪ .‬לעולם בין לפני היובל בק לאחר היובל ׳>‬
‫המקדיש את שדחו בשעה שאיני! יובל אומדים לעילס יאפיל! בשנת היובל עגמה‬
‫ן‪£‬ךד? ך ן‬
‫אבלישלאלשהקדיש שדהו בשבע‬
‫ל ו פתח אתת ר א ש ו ן שחבעלים נותנים חומש‬
‫״‬
‫‬‫היובל ענמה אינה מקולשע יגו&»‬
‫^ ל ארם אינו נותן חומש מעשה באח׳ שתקדיש את שדחו מפני‬
‫לעולם מה שאין כן בישראל שאע ‪1‬‬
‫ךיעחח אמרו לו פר ח אהה ראשק אמר חדי חיא שלי נאסר אמר‬
‫פי ד לאח ל היעל כדכעייואם מכר‬
‫וייחוסי לא אמר זח אלא בכביעח שההקדש נפדח בכסף וכשוח‬
‫את השדה לאיש אקר לאיגאלעוד‬
‫‪ 0‬ף אומרים לו הגע!‪ -‬ך נמצא םשסידאסר ושדהו ל פ נ ׳ ו *‬
‫אכל כהן או לוי שהקליש קרקע‬
‫אומד‬
‫אמד אחד ח ד י היא שלי בעשר סלעים ואחד‬
‫ב‬
‫שירש מאבותיו הדי זהגואללעילם‬
‫^ ‪ » £‬ר י מ ואחד א ו ש י ‪ ^ 0‬׳ « י ‪ 0‬מ י ד י י אומד בארבעים ואחד אימץ‪ -‬׳אמי׳עגי עלית הייכל ילא כעל‪,,,‬‬
‫^חםשיס חור בו של חמשים סםשכנין כנכסיו עד עשר חתר בו גואלה לאחד הייכל לכתיב גאול*‬
‫^ ל ארבעים ממשכגיפם מנכסיו עד עשר חזר בו ש ל שלשיבש‬
‫עולם תהיה ללויים‪:‬‬
‫^משכנים כנכס ו ער עשר חזר בו ש ל עשרים ממשכנים מנכסיו‬
‫בשע׳שאיכס‬
‫^ עשר חזר נ ו של »שר סוברים אותח בשויח ונפרעים נשו‪-‬־*‬
‫יתל בזמן‬
‫ש ר את המותר הבעלים אומדים בעשרים וכל אדם איםריכש‬
‫שאין יובל כ!הג‪:‬פתח אתה לאשק‬
‫לעשרים הבעליכס קודמים מפני עחבס סוסיפין חומש «‬
‫בכמה אתה רונה לפדותה ועפכי‬
‫ב אטד‬
‫רתח של הקדש שיאליםליתחלה‬
‫שהבעלים מוסיפים תומש !להכ»‬
‫ו קניבים ביע‬
‫וקראתם דרור‬
‫ג‬
‫המקדיש‬
‫ר‬
‫ע‬
‫•אדץצכל תשביה ס מ ן‬
‫‪ « P W P W W‬ו « ׳ ! ן « ״ ״ « ׳ ״ ׳ * ׳ יי‬
‫‪K‬‬
‫״‬
‫יי׳י׳־״י״י׳י י‬
‫‪ J P V‬עליינזתנים אין‪,‬‬
‫החומש כל דמי ייה ורכיעיותד ולן כל לממס האמור כעורה שיהא הקרן וחומשו ממשה ומפני שלשה דברים‬
‫‪»6‬ערים לבעלים פתח אתה ראשין ה־זחתשהבעלים מוסיפים אתהחומש כדקתבי במתגיתין והשכיתשמבות‬
‫^אולה בא לק לכתיב אם לאתגאלאלמא מבותגאולה קידמת למכירה והשלישיתשהוא מוסיף ומתן בעליונה‬
‫»ומי־ מ שאר בכי אדם לרובה אדם כקב שלו‪ :‬מפני רעתה שההובאישבה יתרה על השכח‪ :‬איסרשמנ פרוטו‪:‬‬
‫‪4‬א אמי זה אלא בככינת כלומר לא כך היה מעשת שלא אמ באיסד אלא בביבה ואמ׳לז הגזבר הגיעתך הדי היא‬
‫©לך בבינה ופליגעא דעק ודבי יוסי דרבכ׳סברי אין עודין הקדש בפחות מא רבע פרוטות כדי שיהא כחומש!‬
‫» ט ׳ ודיי וסי סבר פודי׳הקדש בכל שהוא ואעפ שאין בחומש! שוה פרוט והלכי בתק‪ :‬ב מעשככי׳מככפיו‬
‫» ר ע ש ר יכוויזמ כשקזרוזתאחדוה אבל חזרו כלן כאחד משלשי ביביהן בשוה כיבד אמר הדאשין הדי הוא‬
‫מלי בעשר ואמי השט כעשרים זאמ׳השלישי באלבעועשלי ומזלו בהן השלישי והשני כאקדנותכייאותו לראשון‬
‫‪?3‬גשרוממשכני׳ מנכסי השני בשבע ומנכסי שלישי בשבע וכענא ההקדש גיבה ארבעה ;תשלים וכן אס חזרו‬
‫ש)‬
‫ל )‬
‫שלשתן‬
‫ו‬
‫ערבק פרק י*‬
‫אמר אהד הדי היא שלי ככא לאחד שאמד; הבעלים כל הבעלים נותבים כעל כרסן כן דצה׳י‬
‫‪j‬‬
‫לא ׳הבינן ליה הואיל;אמדו הכעליסכיועלה החשמן עםהי״מש בכהואייהבינן ליה להאיךבכאכממ‬
‫הקדש מפסיד ובעלים כעל כרחן יתג; א;ע; סלעשהוסיף;ה עם הקלן;כה דדה; אגל על סלעשהוכיף יי‬
‫לא יוסיפו קומש י• אמד אחד בכה‬
‫א פ ר אחד חדי היא שלי בעשרים ואחת הבעלים נוהגי•‬
‫‪j‬‬
‫הבעלים ביתנים שלשי כעל כדקן‬
‫ובגמרא פרין אמאי כימים אע עשרים י ש ש בעשרים ושתים הבעלים נותנים ע ש ד י מ ומבע‬
‫הבעלים בשלמי ע ד השתא כייפיכ' בעשרים ושלש הבעלים נותנק עשרים ושמנת בעשרים ן א ד ב !‬
‫‪1‬חו להא לא עטכץ למיתבה להכך הבעלים נוהניס כעז בנח הבעלים נותנים שלשים א י ן כיסיפץ‬
‫משום דקרן דדה! לא הוי כקרן חומש על ש ל זה אמר אתר היא שלי כעמריב‪ 5‬ו ש ש אם רוני‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫ד א מ מ‬
‫ב‬
‫ע ל י ס‬
‫תבעלים ליתן שלשים ואחד ודינר חבעלים קודמים ואכש ל ו י‬
‫ברי***‬
‫מחריםאדמ מצאנו ומבקרוסעבדיי‬
‫ד‬
‫אומריםהניעתך*‬
‫ומשפחותיו חכנ*ניס ומשדח אחוזתו ואס חחדים את כלןאינן‬
‫מוחדמין דברי דבי אלעור אמד רבי אלעזר כץ עזריה מח אם‬
‫לגבות שאין אדם דשאי לחתי־ים את כל נכסיועלאחתבמחוכמו‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫המחרים ב נ י‬
‫ה‬
‫שיח* אדם חייב לחיות חס על נכסיו *‬
‫מילכעלנלחקמהדדיפןאבעלי׳‬
‫<פיק י מ ח ל י י ק‬
‫^‬
‫ך ״‬
‫‪* ™ I‬‬
‫‪T ^ T‬‬
‫דאעד אמד בכה לימבו להאיך‬
‫״ ‪ ,‬״‪,‬״‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫דסאמדודדהו הוו כקרוותועע‬
‫יבתדעכדי ושפחזעמעפדיםדשדח מקנתואינז&וחדמיסשאק‬
‫‪' t e w ' l t t o w & m p f i y‬‬
‫ל ^ אד‪ a n n o 0‬ד‪3‬״«אינד » ‪ « u n n a b‬יליי«»ייגז»ו״«‪?0‬רג»ידן^‬
‫‪,‬ן‬
‫_‬
‫יחודחרבישמעוזאיסדהכחניסאי״זסליימימשחחדנמך^ש‬
‫^‬
‫מלוים סחריםיס שאין חחרמיס שלחן ר‪3‬י אומר גיאיס דברי ד «‬
‫יאמיר בעלים בריש׳פלוטה‬
‫יחודח‬
‫על כסלעים דמטיקישב‪ $‬דקרן‬
‫ומומש לחמשה ועשרים ופריעה ואי יהביכן ליה להאיאיכא פסידא להקדש הילכך מהדדינןאבעליסכעל‬
‫כרמיה; והא דלא עכא ברישא חכעלים אומרים בעשרים ופרוטה דבפרוטו' לא דק עכא ולא חש למעכינהז‪:‬‬
‫אם דבוהכעלים ליען ל״א ודיבר כגון דמעקדא כשפתחו הבעלים ראשון אמדו באחד ׳עשרים סלעי©‬
‫דהוי בין קרן ומומש ששה ועשרים ודינר שהסלע ארבעה דיכלים וחומש הוא יביעיתהממין כדאמק‬
‫ועליו של‪/‬מ הס חמשה הדי ל״א ודינר‪ :‬הבעלים קודמים דאי הוה יהביבן ליה להאי היה מפסיד הקד•‬
‫ואם לאי שלא פעחו הבעלים‬
‫דינר עעאי דאעוד בעלים כדישא הילכך מהדרינן אבעלים על כימיה; ‪:‬‬
‫״בהלה אלא בעשרים זזה אזמר חמשה ועשרים אומרים לזה הניעתך הדיה‪/‬א שלךילא מהדרינן אכעלי•‬
‫משום דאעי־י בעלים בא אחר במקומנו שניתן חמשה ועשרים כמותנו יהא דתגן במתביתיץ שאין הבעלי•‬
‫מוס־עין קומש אלא על מה שפתחו הם עמלה ולא על עלויי שלזה הכי מלי היכאדלא שמו בכי אדם^י!‬
‫מקרקע כ»יי שאמר זה האחר אבל אם שמוהו שלשה בט אל־ם כדבריו של זה מיסיפין בעלים מימש בעלי•‬
‫ד‬
‫בעל ברקן וכלה ממגיתין לא איירי אלא בשדה אקוזה בזמן שאין היובל טהג כי‪-‬עכן בריש פרקין‪:‬‬
‫מחרים אדס מכאט מקנת באכי אומד הרי הן קרס וכותגן לכהן‪ :‬ואם הקרי אתכלן שלא שייי• לעבמי כלים*‬
‫אינן מיי׳דמים לאמי קייא מכלאשר לו מאדם ׳משדה אחוזתו מכל אשר לו אלו מטלטלק ולא כל מטלטלה‬
‫מאלם אלי עבדיו י ‪0‬פ״יתיו ככענייס ולא כלן ומשדה אחיזתו ולא כלה ׳אין הלכה כלבי אלע׳ל כן ע!דיי‪1‬‬
‫אלא לכתחלה לא יחייס את כלן אבל אם התלים מיחיייים‪ :‬להיותחס על נכסיי שלא יבזבזס להדיוט ג‬
‫שאין אדם מחלים דקר שאיני שלי יבתו נהי ליכיל למכלה יקטנותה איכי יכוללמכלי*‬
‫ה‬
‫בנערותה׳• שחחלמיס שלים לכתיב בל קרם בישראל לך יחיה וכיון דדידיה רויא מר הנאה בכך א *‬
‫היה מקרים איה! גיפיה זכי ביה ילאיהיבליה לכהזאקד‪ :‬כדאין דברי רבי •הולה חכיקאדל נלאין‬
‫דכלירבי יהידחליבי שמעון דמודה לו רבי שמעיז לדבי יהודה וסיכר כייית! כקי־קמויזולאדכלרפ*‬
‫י שמעון אלא בעטלטלין לפי שאין קי׳למם של לויים ורבי יהודה סבד היקשי מטלטלן לשדה אקחה ד כ י מ‬
‫מכל‬
‫ל‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫< מ ק ן‬
‫ים‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫כ ו ש ‪ 0‬ג ס‬
‫‪1‬‬
‫‪w‬‬
‫‪.‬‬
‫עדבק פרק ח‬
‫‪t‬‬
‫*>י‬
‫» מ אשר ‪-‬ו מאדם ובהמה משדה אחיזתו מה שדה אקחה אץהלויים מסיימים"כיכתיב כי אתחעעול^•‬
‫•יא נהם אף מטלטלין אין לויים מתרימים ירכי שמעין לית ליה האי הקישא ומדכמיתדבי לפרושי מלמיה‬
‫ו‬
‫‪7‬דבי שמעין קמה מידה לדכי יהודה זבמה כחלק עליז שמע מיכה דהלכח כרבי שמע ן‪:‬‬
‫• י ע י כהכים קלעים סהתליעם כ י י לתיעילכהכים הין להם פדיון כדכע־כ לאיעכר ולא יגאל אכל‬
‫הרמי כדק הביע יש להם פדיון‬
‫דאדעע־ז דהכי אחלמעהז דה?{‬
‫•הודח בקרקעודמ שנאסד בי אחוזת עמים תיא לתם וכדברי דכי‬
‫אין דתיי לבדק הביע אלה מעולנ‬
‫חרמי כוזבים‬
‫‪#‬סעק כסםלטלים שאין תחדסיס שלחם « • ו‬
‫אין לחם שדיון אלא נותבים לכתבים כתרומת דכי יהודון בן בתיד׳ וחכמים אומרים סתם חרמים‬
‫לכהכייוהלכס כקכמים והמקרים‬
‫•וומר סתם חרמים לבדק תבית ש נ א מ ד כל חרס קדש קדשיבש‬
‫מטלטליןבזען הזה יכןהמתר*©‬
‫‪ m h‬לח וחכמים־ אומרים םחמ חרמים לכתגימ ש נ א מ ד בשדח‬
‫קרקעות בקונה לארץ שדיכם‬
‫* ח ר ס לכוון תחיה אחתתו אם כן למה נ א ם ' כ ל חרס קדש קדשים‬
‫כעטלטלין לעכין זה כיקב©‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫* ו א ל ת ׳ ש ת ו א ח ל על קדשי קדשים ועל קדשים קלימ*‬
‫צכחכים והמקדיש לבדק תכייב‬
‫©חדים אדם את קרשיו בין קדשי קדשים ו כ ץ קדשי‪9‬ם קלים ‪OM‬‬
‫בזמן הזה סאין שם כיע פודיז‬
‫^__‬
‫^‬
‫^‬
‫מיתן נכתקנה כדכד מועט וצא‬
‫‪ ,1‬״^‪,‬״‪1, ,‬‬
‫^‬
‫* ו מ ד י ה כמת אדם רועת‬
‫יפחוע צכעקלה מארבעה זוזי«‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫ י מ א י ח ב מ ד בין תמים בין בעל סיס‬‫אוקרובצזחאבצצאכשיהפרוע‬
‫לי‬
‫ל‪,‬‬
‫^ ת ו ו ע י ר ק אומרים כמת א ד מ ר‬
‫צבד או כיונאבה משוםדליכא‬
‫או לבן אתותו* דבי ישמעאל אומד‬
‫פרסועי מלעא‪ :‬שהוא חל ע ל‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫*י"‬
‫קדשי קדשים כדמערש ‪1W‬‬
‫^ לימד אל תקדיש ש כ ב י‬
‫^‪ H‬ובאחר‪.‬אוסר אל תקדיש ואי‬
‫ו ׳ * ‪ r‬׳ ״ » ^ ע י ־ ש וקזיב‬
‫^ ^ י ^ ־ י מ ^ ט ו ר מ ע ^ ת מקדימי ‪ rtnM‬הקדש ע^מואין‬
‫״ ממדים אדם את קדשי! מ׳ ‪.‬‬
‫י‬
‫מקדימו הערש מזבח «‬
‫אםכדיהםאמע‪-‬‬
‫»‬
‫הדי עלי עולה והפריש כהמון‬
‫״י?‬
‫לכדי! זאתי כך המרימה הואיל‬
‫^ ‪ ,‬א תייכ באחריותה אם מתה או כנכבה כענאת שלו היא זכותן כל דמיה לכהן ואע הכהמה יקריכ לכלמ‬
‫ואם כדבת היא דאינו חייב באחריותה אם מתה האזדא' לא מייל בה קד©‬
‫^ ן א י ודאי יש לה פדיון‪:‬‬
‫‪.,‬לאן לידיה היא אלא בכדי טובתה וטובה שיש לו בה יתן לכהן כיבד שוד זה עילה והחרימו אזמדמ כמם‬
‫‪ £‬ד ם שאימ קייב בעילה דובה ליען אס יענא עילה בזיל כדי להקריכ דומן לקוכז וכאו^דסים יתןזה‬
‫‪gpgtp‬‬
‫‪ n‬היא טובת הכאה ש־ש לו בה שהרי אם מתה אז כגכבה איכי קייב באסריותה ועשהפרישיז‪fo,‬‬
‫שאיני רשאי שאיכו יד״כ תרגום כישם‬
‫**עתה אינו מאבד ואינו מפסיד אלא שהקריב דורין לקינו‪:‬‬
‫כיבד פודים אותו דהככזר גופו איכו מוקרם שהרי איבי שלזאלא לכהן אלא אומדים כמה אדם‬
‫יא‪:‬‬
‫לילק למגל הכית שיתן ככור! לכן בתי כהן או לק אימת* ואותה טובה דיהיביתן בעל הבית לכהן‬
‫גשביל הקרם ודוקא כקט כן בתי או בן אמויט כהן דאלו כהן גועיה לא מני למיתן טובה לבעל הבית כדי‬
‫«יתן הבכור ל; או לכהן אמדדכיקדככודקזיליהמימזי ככהן המסייע בביתהגדכות לדוש ולזדותכדל‬
‫כתזב אחד אממ•‬
‫^יעכ! לו עדזמיתכשכרו ואשתבק דלא שקיל ליה בעורתתרומח אלא כתורת שכד‪:‬‬
‫*קדיש גבי בכור כתיכ כל הבכוראשד יולד תקדיש‪ :‬וכתוב אחד אומד לא תקדיש כתיכ אחד אימר אל‬
‫הקדש עליי להעלות* בדמים שית!‬
‫*‪.‬קדיש אך בכור אשר יבובר לה׳ בבהמה לא יקדיש איש אותי‪:‬‬
‫»!וכת הכאתו כמה אלם חבה ליתן בו להעלות* עולה שאינו קייב בה אלא כלי לעשית לולין לקונו‪:‬‬
‫^ י אתה מקדישו הקדש מזבח שיהא שם אקר קל עליו ורכק לבפקא להוהך לדשא לעיל מכל קרם קדש‬
‫»ןדשים אל תקדיש מבעי ליה ללא! שאס מתפיס! לשם זבח אקר עובר בלאי זתץדיש מבעי להי לומר שמנוה‬
‫!הקדישו ולועד זה קדוש לבכורה ואף על גב דמאלי! הוא קדיש ודכי ישמעאל ליתליס ה ן דרשה והלכה‬
‫כקכמים‪:‬‬
‫;‬
‫ך ד‬
‫א‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ד‬
‫‪3‬‬
‫ח ן‬
‫ב ו ת ן‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ו‬
‫א‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ה‬
‫‪w‬‬
‫י‬
‫‪m‬‬
‫‪o‬‬
‫‪n‬‬
‫ע ו‬
‫‪n‬‬
‫ו ע ח‬
‫‪q‬‬
‫‪D‬‬
‫‪u‬‬
‫‪w‬‬
‫‪y m‬‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫כ י { ג ד ‪ 0‬ח‬
‫ת ן ב כ כ י ד ז ח‬
‫א ד ן ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת ג ‪1‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫י ם‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ן‬
‫א ן‬
‫‪fi‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫ת‬
‫‪1 6‬‬
‫י ד י‬
‫‪Q‬‬
‫י ש‬
‫< ץ ב ה‬
‫המ׳!כל‬
‫ערכין‬
‫פ ר ק‬
‫&‬
‫‪x‬‬
‫_‬
‫א ת שדהו בשעתהיובל בשעה שהי •כל כוהג אכל בשכתהיזבל עבמה אינו רשאי צ מ ס י‬
‫חמלכר‬
‫ואם מכר המכר בטל;מחזיר הדמי‪:‬אינו מ ת ל לגאולואפי' כתלבס לוקק אין ש<מש‬
‫דכעיב במספר שכיס אקר היובל תקכהשעהאקטיה ל; שעי שכיס ואי מהלרלה מקמי בכי עיבר כ**״*‬
‫ועוכר כמי גמבר בעשה אם גיאלה קודם שעי שנים לכתיב במסעד שכי עבואוע ימכור לך אבל לאמי &אי‬
‫שכיס אם דכה לפדותה פודה‬
‫חסוכי * ת ש ר ת ו כשעת חיובל «יגו םיי״י‬
‫‪y‬‬
‫)‪«yj£‬‬
‫איתה כעלכדחז' של לוקח ומתן‬
‫לגאול שחות משתי שנים שנאמר בסס*"‬
‫י‬
‫לו לעי מה שמכלה כלכעיב וחשב‬
‫ש נ י תביאמ ימבר לך חיתה שנת שדשון וירקון או שב יעית אינה׳‬
‫לו אע שכעעמכרו שעתשב כמס‬
‫עילה לו מן המנק ני‪-‬ח או הכירה עילת לו מן חמנין רבי אלע*‪2‬‬
‫סטם משמכדה ע ד היובל ומ״לק‬
‫א ו מ י סכרה לו לפני ראש חש נח והיא מלאה שירות הדי ?ח א י מ י‬
‫י׳‬
‫הדמים לפי ה שנים <‪Vf‬‬
‫מכיחלראשין‬
‫ב‬
‫ממנת ש ל ש תבואות לשתי שנימ ‪4‬‬
‫עשד שטס צפט היובל נמנה‬
‫במנת ומכר חדאשון לשני בםאתי אינו מחשב אלא עס חדאשזן־‬
‫׳‬
‫*‬
‫^‬
‫שנאס׳לאיש א ש ד מכר לו מכרת לראשון כמאתי׳וסכר חדומוין‬
‫* ‪1‬‬
‫^' י'^‬
‫ל ש נ י במנה אינו מחשב אלא עם האחרון שנאמד לאיש ל א ״ «‬
‫איכה אלא על ה״בל שהתה ™‬
‫_נ‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ממקק תעש שטם ואחל כד בא‬
‫ם מ כ‬
‫א‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫מ‬
‫‪op‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫כ‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫מכה‬
‫‪p‬‬
‫ס‬
‫‪h‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫אשר כתוכו לא ימכור כרחוק ויגאול בקרוב ברע ויגאול ביפר״!‬
‫^ו‪ 1‬י‬
‫‪ ,‬״ ‪1,1‬״‬
‫_‬
‫‪,‬‬
‫•‪LL‬‬
‫‪1.‬‬
‫_ ! נ‬
‫מובל צגאצה מכבה צו צוקת סכי‬
‫לא ילוח ויגאל ולא יגאל לחצאים ובהקיש בותרככלן ווו ח ו מ י‬
‫» ^‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫^ ^‬
‫חמוכר בית בבתי ערי חומה הרי זרי?‬
‫ג‬
‫‪ w o w t > x‬ח ו * ו ט סכחקרש *‬
‫גואלי מיו־ \‪ hmx‬כל שנים ע ש ר חדש‪-‬מרי‪ m‬במין ריבית ואיבד־*‬
‫^ ‪ , ^ . , , ,‬ל ‪ /‬י ^ א ^ ‪1,‬‬
‫דיבי׳מת המוכר ע א ל בגו מת הלוקח יגאל מיד כ נ ו איגי מונה ?‪V‬‬
‫^‬
‫^‬
‫שנת‬
‫וכרה הים שקרשה ׳עשאה ש‬
‫ניר ולא זלעה א׳ הובירה שהכיחה בור ואפי כיד לא עשה כה איה! אפסיד אנפשיה ועולה לו במנין שעי שניי‪:‬‬
‫שלש תבואות לשתי שטס אותה עבואה העימלמבה בשעתקכיק ושט תביאיתבשתי שטצ! שתעמיד בילו ודי‬
‫ב איכו מחשב הדיכל כשבא לגאלה אלא עס הלאשק‬
‫אל?«ר לא פליגאתק בהא אלא דבלי הכל היא ‪:‬‬
‫'אותי השכין יבכה לי לכל שכה ושכה שאכלה יהמיתר ישלם לו משל מכר לו בגיאל שדה מקבילו כתיב והשיב‬
‫אתהעודף לאיש אשר מכר לו‪ :‬לאיש אשל כתיכ'שהוא מיבא עתה כעיך השלח כשבא לפי־יתה ומכלן דדרשיל‬
‫לקולא גבי מוכר ולא דלשיכ' לחומר גמריכן גאולה גאילה מעבד עברי כשדה אקחה כתיב ומנא כדי גאולים‬
‫ובעבד עבדי כתיב גאולה תהיה לו מה להלן להקל אף כאן להקל והיומ מכלן דלהקלדעניא כמכר במכה‬
‫והשנית ועמד במאתים מכין שאין תתשבים אלא כמכה יכעו שהגיע מאותו מכה לכל שכה כך מככה לו תל‬
‫מכסף עקכתו ומכין שאס כמכר במאתיס והכשיף יעמד על מכה שאיןמקשביס אלא במכה תל כפי שכת בלמי‬
‫כעי מה שהיא שיה באיתה שעה‪:‬לא ימכ;ר שדה רחוקה שיש לו כדי לגאל שדה זי שהיא כקלוכ י ק לא ימכוי‬
‫בדע כדי שיגאיל שלה זו שהיא יפה ולא ילוה מאקלי'כלישיגאלואיכו גואל קני השדה שמכר י‪1‬א אוגיאלכלם‬
‫אז לא כלום יכל הכי ילפיכן מקרא לכתיב והשיגה ילו ומנא כלי גאולתו והשיגה ידו מענמו ולא שילזה ייגאל‬
‫דוכא משמע שימני לבל שלא היה מבוי לו כשעה שמכל פלט למיכל כלקיק כלי לגאול בקלוב בלעכלי לגא»‪1‬‬
‫טעה שהיה מגוי לו כשעה שמכר כדי גאולת* הואגואלואיבוגואללייבאי"‪ :‬ובהקדש מותר בכלץ המקליש שלה*‬
‫מותר לתמר שדה אתלתאו לליותכדי לגאלה;אסאיכז עס^ק לגאול כלה יגאלמניה וכשתשיגידו׳‪fc‬כלה‪*1‬‬
‫הלי זהגיאלמיד ואין דיכו כדין שלה אקוזהשאיכוגואלפקזתמשתי שט‪:‬הרי זה כמין רבית שכשמקזי*‬
‫ג‬
‫לו תעיתיי בתיך שכה ואין זה מככה לו כלום כמל שנשתמש בביתו כשכר המתכת מעותיו ואיכה רבית גמזי*‬
‫לרבית לא מקייא אלא על ידי הלוא' שולאי באת לידי רביתשאיבה כקלטת לעולם ולא על ילי מכר שהרי אם‬
‫לאיגאלכתזע־ולט לואייכאןלכית‪ :‬יגאלככוכתיךשכהאם ילבהאבל לאקלשכה כחלט וחיכו כגאל מזי‬
‫כדכתי ואם לאיגאלעד מלאתלו שכה תמימה יגי׳‪ :‬משעה שמכר לו שאם מכלה לאובן לשמעין בטמן זשמ»ן‬
‫ללד כאייר כיון שהגיע ניסן הוא כתלט ואין מוט למכר שכי‪-‬אלא ללאש׳ן שנעל מלאת לו דמשין לזה שהית*‬
‫‪w‬‬
‫‪R‬‬
‫;‬
‫כ‬
‫ת‬
‫<‬
‫ג‬
‫<‬
‫ת‬
‫מ‬
‫מ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫ן ק ס‬
‫ה‬
‫ל ה‬
‫ תן ל; מעןקי;‬‫‪, ^.‬‬
‫ויהא כסלע ל;‪ :‬שיהא חולש שיהא‬
‫ו‬
‫י‬
‫ועיבודי‬
‫‪S‬‬
‫תניע י י ם ש ג י ם ע * י ״ י ש ולא‬
‫לצמיתות בדאשינת תית נטמן יימ שנים ע ש ד חדש שתי*•!‬
‫‪11‬‬
‫‪S‬‬
‫^‬
‫‪S‬‬
‫‪r‬‬
‫‪l‬‬
‫‪V‬‬
‫^‬
‫לפני‪°‬מן״החימה כ ג ה כ ת י ^ *‬
‫* ל י ט ח ל י ״ ״ ק ק ״ ל ל ״ ו ק ן שיתא חולש את מעותיי בלשכח יי״א שעזשץבהז ‪S S S ^ S o‬‬
‫;מגדלים וכולית שיתיז‬
‫‪t-ro,‬‬
‫ע ו ב ד את ‪ rtrm‬ונכנס אימתי שידצדת חלת י‬
‫דכיט׳אשיכעידלדט׳כ^י^‬
‫‪,‬‬
‫כדי ש ת ו * ל ס ג י ס חתימת ת ה ח ו א‬
‫ח‬
‫םעותיו*‬
‫העיייכילשאנימיבהאתהשל?‬
‫^‬
‫»י‪-‬יחומחחוץסןחשדוו‪-‬ודבי מאיד אומד אף חשדוד־‪,‬‬
‫ל*‬
‫ תל מיי לומי הכ»‬‫מבנוי בתומח דבי י ת ו ד מ אומד אינו בבתי עדי חומת י‬
‫?‪*1‬‬
‫ע י י ש ג נ ״ ^ שאינן יומים כלל לבית‪.‬׳‬
‫י‬
‫יס״י•‬
‫יז‬
‫* ו מ ד כותל‬
‫י מ י אן> השדות כקומ׳לא!‬
‫^ ו מ ת ו ז ו ש א י ג מ מוקפת חומת מימות יתושע ב ן נ ו ן א י ג ו ת ככתי‬
‫שליתעמש קאמ׳ לבי מאיר להא‬
‫ל‬
‫<די חופה ואלו תן בתי עדי חומדת שלשרח ח ע‬
‫בית כתיב ישדותלא למ; לכייז‬
‫^תיכם םוקפוות חומר־ז סימירמ י‬
‫^ אלא ‪ ? V‬י ק ת של סלעי׳)מנזלת‬
‫* י ש נ ה שלעיפידים יחקי‪-‬ת שד* נ י ש חלב ויודפת ח י ש ג‬
‫זי י' י יעשמיולמ«‬
‫י‬
‫^ ד ו ד יחדיד ואונו דידישלס וכן כיוצא ב ח ן ‪.‬‬
‫הכית מקים סלעים ל י ט ו ל ע ^‬
‫^ י ח ת צ ד י ס נותנים להם כת תיפח שכבתי עדי‬
‫אבכיםלככץ ;מכילה ליטילמש*‬
‫׳‬
‫^ ב ש ד ו ת ונגאלקמיד ונגאלין כ ל שנים ע‬
‫חיל לבנין יאיןהלכה כי׳ מאיד ‪:‬‬
‫^‬
‫» ו ב ל ובגדעון בסף כשדות ואילן‬
‫איני כבתי תלי סימה להיי׳ נחלש‬
‫ל‬
‫* ל שני שני ב ת י‬
‫בסיף שכס‪ :‬כיתל הקינון ‪ ,‬א‬
‫ו‬
‫ל‬
‫יש‬
‫‪n‬‬
‫» אלו בבתי הצדים *‬
‫הומת״נ״זכבתיעייחימ׳והלל‬
‫״ ^ י * "‬
‫ב ו א‬
‫א‬
‫מ‬
‫כ כ ת‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ח ח י צ‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ע‬
‫א ‪0‬‬
‫מ א י‬
‫ד ו ת ע‬
‫ב‬
‫ח ו ש ע‬
‫ג‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ש‬
‫נ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ג‬
‫א ‪,‬‬
‫י‬
‫כ ג ן ן‬
‫ת‬
‫ג‬
‫ו‬
‫‪ta‬‬
‫מ‬
‫‪ 0‬א י כ‬
‫‪w‬‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ג‬
‫ס‬
‫י‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ע‬
‫א‬
‫<‪£‬י‬
‫ף ע‬
‫ב‬
‫ן‬
‫מ ‪ 0‬ו ק פ י ן ח‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ר ח‬
‫‪o‬‬
‫‪n‬‬
‫מ כ ‪ 3‬ת י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ח ‪0‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ב‬
‫א‬
‫א ‪ ,‬י‬
‫ל ז‬
‫י ע ה‬
‫י‬
‫״‬
‫י‬
‫א‬
‫ך י ו ע א י ם‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י ח ן ג ד ן מ‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ן‬
‫^ מ ת ה שלא הקיפוהחימיז אלא הקיפוה בתיםותכיפת הבתים ז ; ל ז י ה ל כ ^ ל א י כ ה ^ מ י ^‬
‫יכ;לאשריתיה חומתה‪:‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫י‬
‫?‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ע‬
‫*‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ש א‬
‫ל‬
‫הק‬
‫‪,‬‬
‫מ ס‬
‫ע ו ע י ת‬
‫ושאיבה מוקפת י״מה מימיע יהושע כן כין‬
‫‪hf,‬‬
‫ו ן‬
‫כ המיקפת חומס‬
‫^‬
‫ע‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫‪,‬ששמעלא כ ל ו מ י א ץ לו עכשיו והיה לו קומה ק ל ל ק ‪ ,‬י‬
‫ם‬
‫ה‬
‫*סשיכ במתני ילועו שהיו מוקפו מימיתיהושע בן מןעירושלם‬
‫ד ל ן א‬
‫כ מ‬
‫‪,‬‬
‫ב י ע ח‬
‫^‬
‫ל‪,‬‬
‫ע‬
‫וסכףדמןינעלנ‬
‫‪ J‬״ ״ ״ | קבב יכו כל הכך‬
‫ת י שנים ביל לקה כשדותדכתיב בהו גאולה תהיה לו למשמע מיל יגאלכ! אם ילבה והיכי כב*‪V 1‬‬
‫״ ו מ ה ‪ :‬ובגיעק כסף שמנכה לו חלוקת לפי שנים ששהו בידו כשדותדבבתי הקנדים כתיב עלשל״‬
‫•םשכ שמבאי כגיעון כסף כשי»ת‪:‬בחבלו׳של שני שביבתים ע י י שאין בה׳לא ש ת י ח נ ד ו ת ^ ‪/ r‬‬
‫^‬
‫‪X‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫^‬
‫״‬
‫^‪,‬מהמימ‪,‬תיהושענקשבי׳כבתיהחבקס‪ :‬ס‬
‫‪ L‬״‬
‫‪« S S K ^ w‬‬
‫* * ד ה * בגמלא אמי‪ ,‬מבי אינו גואלאלאכסליהוה‬
‫‪6‬‬
‫ה א ר‬
‫״‬
‫ז‬
‫‪r‬‬
‫‪H‬‬
‫חמודה פרק א‬
‫‪,‬‬
‫ולא כלום לאפיקי כן לוי הבא מן‬
‫סממורת ומן הנתינ' שאינו גואל‬
‫לעולס וכל שכן ישיאל שירש את‬
‫אבי אמ< ל;י דישדאל גמור היא‬
‫שאיכ; גואל לעילם א'‪ /‬הדברים‬
‫אמורים אין הדבר' הללו דגאולת‬
‫עולם אמורים אלא בעדיהלוים‬
‫גואל כסדר הזח וכן לוי שירש את אבי אםו ישראל אינו גוא*‬
‫כסדר הזח שנאמד כי בתי ערי חלוים עד שיחא לוי ובערי הלוים‬
‫דברי רבי וחכמים אוסי־יס אין הדברים אמורים ל א כערי הלוים‬
‫אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא ב ג ר ש עיר ןלא עיר‬
‫מגרש אמר רבי אלעזר במה רבדים אמורים בעדי חלוימ אכל‪-‬‬
‫בערי ישראל עושק שדח מגרש ולא מגרש שדה מגרש עיי‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫^ " י ^ * ‪ V‬יהלל‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫כחמים ^י ״‪" °'P‬‬
‫אין בו בייגוצא זורעים אועו אלא‬
‫מי היא ל א י ל אין ע*שין שדה‬
‫מגרש וכוי דכעיב ושדה מגלש‬
‫^‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ב צ‬
‫‪3‬‬
‫ד פ ‪ ,‬ה‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬לא עיר םנרש כדי שלא יחריבו אח עדי ישראל וכחגי׳ולוי־ מוכרי ‪.‬‬
‫לעולבס וגואליבש לעולמ שנאמר גאלרת עולמ חהי ;ללוים ‪.‬‬
‫‪s‬‬
‫פ כ‬
‫ס‬
‫מ כ ל ‪,‬‬
‫ה‬
‫;‬
‫ע ל י י ן ם‬
‫מ ע ל‬
‫ל א‬
‫פ‬
‫‪rf‬‬
‫אילימ לאימפיבללהא^ודכתכ‬
‫^ ‪,‬‬
‫״‬
‫; ל‬
‫ע ע | ] ל ם‬
‫ד‬
‫מ ה י ה‬
‫א י‬
‫א ל א‬
‫ל ל י י ם מ ע ל ל‬
‫ל א‬
‫ל א‬
‫‪w‬‬
‫ובעה במחיל מסכעתעורה‪:‬‬
‫כשלמה מסכת עיכין‪:‬‬
‫_‪^ A‬‬
‫‪«.‬‬
‫•‬
‫״כל מכירים אחד אנשים יאחר נשים ל*י*‬
‫‬‫ך ק‬
‫א‬
‫שארם רשאי להמיר אלא שאס המיר מומר‬
‫‪.‬־!‪...‬‬‫וסופג אח תארכעיפ »כחני‪000‬י*יי את שלחם וישי־אל ממירים‬
‫את שלהם אין חכחניס ממירים לא בהטיות יל* כאש=« יל‪1>1‬‬
‫‪0‬‬
‫בבכור אמר רבי יוחנן בן גויי וכי כפג• מה אין ממירים כבכוד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫< לא‬
‫‪,‬‬
‫אסר דבי עקיבא חטאת וא־גם כ תגה לכהן והבכור מחנה לכהן‬
‫האלץ‪ :‬מיכרי׳ לע‪1‬ל ‪,‬לא ‪ , ,‬ן‬
‫מה חטאת ואשם אין מכירים אף הבכור לא ימירו בו אמר לו רבי‬
‫‪^,‬‬
‫ל ל ‪,‬‬
‫‪0‬אי ‪,‬‬
‫‪ ,‬יוחנן בן גורי סח לי אם אינו ממיר בחטארת ובאיגכם שאק זכין‬
‫קי‬
‫שנים קודם המכל‬
‫מספד שכיעבואועימטל ל ן א ל בהן בחייהן תאמר בבכור שוכן לו בחייו אפר ל ו רבי עקיב‪4‬י*‬
‫אלו מוכרים אפיי סמיך ליובל יגואלי׳ וחלג«< כבר נאמר וחיר־ז חו^י־ן והמורחו יהיר־‪ .‬קדש חיכן קדושת‬
‫לעילם אם כתי עדי חומי מכרז איכן חלר־ז עליו בבירת הבעליגש אף חג ורדה בבירת הבעליכש *‬
‫ב נ מירק‬
‫כמלטייבסיףשנה כבתי ערי קומ‬
‫ש ל ; ג ה‬
‫כ ד‬
‫י ק ל‬
‫ש‬
‫ס‬
‫כ‬
‫י כ ׳‬
‫מ כ‬
‫ל‬
‫מ א ע י ש‬
‫כ‬
‫ש ל‬
‫פ ח‬
‫ד כ‬
‫ב‬
‫מ ש ל ע ז‬
‫‪3‬‬
‫ב ה‬
‫ב‬
‫של ישלאל ואם שלות מכרו אין בדיכין לעמוד ביד הלוקמ שתי שנים אלא גואלי מיד אס ידנו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ממילין הכל מתפיסין כקדושתתמור'שתופסת קדושת תמילה בבהמתחולין אס אמי!) תחת ‪1‬‬
‫של הקלש ביןעל פי אכש׳ בין על פי כשים כגון אם המילה אשה תוספת קלוש' תמורה על פיה‬
‫והכל דתכיכן הכא לאיעיי יורש שאס המיר בקרבן שהפליש מיליש! בחייו תמ׳לת׳ תמולה לא שאדם רשאי‬
‫להמיל דהאכתיב לא ימיל‪ :‬מוחל כתפסת עליה קלושה ושתיהן קלישת‪ :‬וסופג אתהאלבעי ליקה על לאד‬
‫דלא ימיר ואעג דלאו שאין בו מעשה הוא דקל כל לאי שאין בו מעשיאי ן לוקיץ עליו חוץ מכשבע ומימי‪/‬מקלל‬
‫אתחכירו כשם ואם תאמלאו הכתק לעשה היא דכתיייהיה היא ׳תמדתויהיה קדש ואין לולךן על לאו הכתק‬
‫לעשה״יל דשאכי הכא שהלאו כולל יותר מן העשה שכ׳ שכל מימר לוקה ואין כל מימד עישה לגמורה שהד*‬
‫ש־ת־גייונבוראיןעישיןתמורה וכיון דאין העשה שיה ללאו לא מקרי לאו הכתק לעשה ‪ :‬הכהכייממיריןאת‬
‫שלהן קרבכיתשהפריש הכהן להקריב לעיגמו אם המיר בו הכהן מתפיס בתמ‪:‬רה‪ :‬לא בקטאתואשם שנתן‬
‫לישראלשיקריב לו אסיהמיר בו הכהן אין עושה תמורה על ידו דהא אין לו חלקבואלא משעיג הקטרת‬
‫אמיליןיאלך זיכה בבשר ואין אדם מעפיס בדבר שאיכו שלו‪ :‬ולא כככור שכתן לו ישראל‪ :‬וכי עפכי מה א י ן‬
‫םכהכי ממירי' בבכור והלא כלו של כהן הוא ומחיים ניתכו לו ואין ישראל מתכפר בו‪ :‬מה תטאינ ואשם אי |‬
‫ממרי; ‪7‬הא ודאי פשיט'לןלאיןכהכי׳זוכי׳נהןאלאמהקטדתאמוריןואלך‪ :‬מקלימימרבחעאעואשפ‬
‫כלומד‬
‫פו‬
‫ח&ורחפיק א‬
‫כלומד דין היא שאין כהכ״יממידין כחטאת יאשם כוי ‪; :‬היה הוא »תי»דת; מקיש תמורה להקדש עבמו‪.‬הי‪9‬ן‬
‫קלושה חלה על ההקדש בביתבעלייאף תמירה לא עסול אלא בבית כעלי׳ אבל בניע כהן לא ידילא לגמרי‬
‫הילכך א ין כהן עימד בבמר אכל ישדאל אס העיד בתפס בקדושה שהרי כרשיתו חלה הקדישה על הבכור‬
‫‪/‬הלב כדיעקיבא ‪ :‬ב ממידין מן הבקר על הבאן וכוי דכתי׳כהמה בבהמה ובאן וכקר זכרי' ונקבית כלה<‬
‫בהמה מקלו‪ :‬טוב ברע טיב של‬
‫קולי׳לא ימיר א!ת!בלע של קדש‬
‫ כ ממירי" מן חבקד על חצאן ומן חעאן על חבקי• סן חכשבי׳ על‬‫יזעזי׳ומן תעזי'על הבשביימן הזכי־י׳על חנקכו׳ומן חגקבו׳על חזצרי׳ ‪.‬ואס הער ימיר יכו׳אלע כעלי מומ»׳‬‫עבדי תמורה;אבעל מים חיילא‬
‫» ן חתמיםייעל בעלי כומייופכעלי מומי על תתמיםי׳ ש ג א מ ד לא‬
‫עמ<ר לכתי או ר ע בטוב דמשעע‬
‫י׳‬
‫ל‪,‬‬
‫‪^,1^,‬‬
‫בעל מים של חולין בף‪ 0‬של קדש‪:‬‬
‫'‬
‫‪,‬חקדיש' את מימש ממירי׳ אחד בכ׳יב׳באח׳אחר‬
‫וי‪.‬י‪,‬הוסוכביעכלואמסוי»‪0‬ל‬
‫*‬
‫ד׳‪2‬א איןממידי׳אלא אחי באחד שב׳ וחיח הוא ותמורתו‬
‫קדש דעבי עמוד כל שקד הקישו‬
‫‪ ,‬״יי ממי^׳‪-‬ררי׳י״‪,-,-,,‬׳‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪z 1.‬‬
‫ל‬
‫*‬
‫‪».‬יויוד או« תמורתו מיוחדת *׳ ג אין ממירי אברי ב׳<י י‬
‫ן ? ‪ 1‬א י ם י ר‬
‫א‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ע ן ן ב‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ו‬
‫מ ו ם‬
‫בב ע‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫ח‬
‫א‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫פ‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫ך‬
‫ה ב‬
‫א‬
‫ח‬
‫ן‬
‫י‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫בי‬
‫אמירים אברקב^למימ ‪,‬‬
‫‪ ^ « W • ^ .‬״ ־ '‬
‫י‬
‫ע‬
‫ל‬
‫‪Z‬‬
‫ת‬
‫כ‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫*‬
‫‪Z‬‬
‫'‬
‫‪S‬‬
‫ל זו ת״ת זו שתהא כלת תמוד חח״יה*‬
‫^ לפי חשבון אין הם חומץ * ‪? °‬‬
‫ק‬
‫‪-.‬״מיהש הדאובים פוסלים ™‬
‫‪n‬‬
‫ע‬
‫ח‬
‫‪H‬‬
‫ה ב‬
‫י ח‬
‫א‬
‫י‬
‫‪Z‬‬
‫"‬
‫^‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫^‬
‫י איןהכריכעמרם‬
‫^‬
‫'‬
‫יז״‬
‫*‬
‫י פ‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ל ‪ 6‬י‬
‫ח‬
‫ח ‪ ,‬ע ב‬
‫*‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫^‬
‫™‬
‫*‬
‫™‬
‫טובבדעאורעיליהמשמעא^‪,‬‬
‫לאימיללאבטובולאבלעכ^‬
‫כתל׳דנע׳רחמנלמה לי לוע׳ לך‬
‫טוב מעקלי בישע שהוקדש היה‬
‫עם ושיב כפל בו מים עיש תמורה‬
‫ז‬
‫^ » ע ק ר י שצעל ב! מום קודם שיזוקלש אץ עישיעעיר׳‪ :‬ממירין אחד של למלין בבי שלהקדש כנין שאמיה!*‬
‫» עמת אל!‪ :‬ובידחילין בח׳דקידש כגון הרי אלו תתתזו‪ :‬מה היא מיוחד דכתי'ה;א ואין חלב כ י פ נ אבר»‬
‫נעיברים אברים דקזלין בעוברים דקדש שאם אמר תהא רגל בהמה זו תמורת עובר הקדש שבמעי בהמה‬
‫אין הקדושה קלה על האבר ולא עיכרים באברים שאם אמר הרי עיבד שבבהמתקילין זו תמורת רגל‬
‫‪5‬ל בהמגגקודש זז אין העובר קד׳ש‪ :‬ולא עוברי׳ואבלי' של מילין בשלמים לק לש ולא שלמים דחילין כ?וכרי'‬
‫ואברים ל קדש‪ :‬ממירים אברים בשלמים אמר הרי רגל בהמת מילין זי תמורתבהמה קלשזי קלה תמורה‬
‫^‪ 1‬א ל;פשטה לה בכל הבהמה והויא תמורא כלה וקליבה ילא שלימיםגה ן דאין כק באבר אחד של‬
‫בהמת קדש לעשותתמול‪ :‬זהלא במוקדשים בתחלתההקדש כשאמי לגלה של זי עילה כלה עילה כדילפיכא‬
‫ק ל א לכתי׳ כל אשל יען ממכה להייהיהקלש כשהוא אומל יהיה קדשללכותאתכלה ;הלכה כתק‪:‬‬
‫ד אין המדזמעמלמעאלא לפי חשבין סאה של תלומישכפלה לפח! ממאה קוליןוכלמע* וכפל מן המדומע‬
‫ל ק»׳אחד בעינ מאה מן החולין לפי מה שיש עלומי בסאה זו של דעוע‪ :‬ולא בעיכן ין סאה כבגד כל איתה‬
‫א ה ל למ<ע שאיכה כחשבת כלה עלומה לאס<ר חילק שכיים‪; :‬אין המחומ׳ן מקמץ אלא לפי חשבון עהה של‬
‫ס‪/‬לין שכעחמבה כשאול של ערומה הלי כלה אסיל׳ לזרי׳ ואם כפל מאיתה עסה לת׳ך עסה אחרת של קולין‬
‫<לןעבתח איכה אוסרתה אלא לפי קשבין שאור של תלותה שכתעדב בה ולא מתסלא אחרוכח איאכ כפל בה מן‬
‫ריראשוכ'שיעוד גדול לכ שיש כשאור של ערומ׳העעורב בה כדי לקמץ האקרוכ׳ בלא צירוף הקילין המדומעז׳‪:‬‬
‫ח‬
‫א י‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪f f‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫&‬
‫ש‬
‫יו‪^-‬׳*״ין׳‪-‬י •י י י ־ •‪|.‬׳״»״‪1JW-‬׳ ^•׳ ׳״ ן׳‪^-‬׳‪-‬׳ע׳‪-‬סז‪/‬כ‪-‬יגץמים‬
‫»היכודקממ?־ ן׳^ןין;‪WU J‬׳!׳‪ J‬ן‬
‫'לעקוה;קמין אותן אם הם שלשה כלים א; פחות פוסלי'את המקוה ואס משלשה כליי ולמעלה אין עיסלים‬
‫‪K‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪w‬‬
‫‪/‬עתגיתין‬
‫* *‬
‫ו‬
‫* י ה‬
‫יהי»‬
‫יי‬
‫‪f‬‬
‫י‬
‫*‬
‫י‬
‫י '^ '? ל <‬
‫המגייר מ * ? י" * * י ^‬
‫מטאתנעשים עי סנואתאלא עם מתן אפר כשגגה שכויק אי* האפר נעשים מי ח א<‪ /‬הילכך נעינן שי‬
‫* י ם תחלה ככלי ואחי כך אפר אכל כיגןאעד תקלה זחחר כך מים פסול דהא לא היו שם מים ''־י ־ ׳ ‪V‬‬
‫אעי כלי פיעש׳ »י מעאתותו לא עיעבדי עי תכ!אע וקרא דכתיכונתן עלי* מים קיים לא שיען סיים‬
‫האפל להא כתו עים סייםאלכל»‬
‫אץ מי חטאת נעשק מי חטאת אלא עם מתן אנוי‬
‫‪n‬‬
‫דעשמעהעי' נתוניאלהכלי»לא ?‪I‬‬
‫העפר אלא וניגן עליו להוהיי שא * * ץ כית חפדס עושת בית חפרס ולא תרומת אתר תרומת ורזי*‬
‫חמודת עושח תמורת ולא חולד עושת חמורח דבי יחודח אומי‬
‫שיען העמד על העימ יערכם‬
‫חולד עושה חמורח אמרו ל ו חקדש עושח חמורה לא ה ו ל י י י *‬
‫כאכבעו יפה ו י מ י י המי׳שתחמת‬
‫העופותוחמגחוח;«יגזעומת‬
‫י‬
‫חמורתעושקחמורח*‬
‫*‬
‫*לת‪:‬אין כיע הפיסעושה‬
‫‪ °‬חמודת שלא גאמד אלא בתםת תעיבוד והשותפים אינן עישימ‬
‫‪P‬‬
‫תמודח שגאמד לא ימיר אותח יחיד עושה תמורחלא תצביי‬
‫? ‪f‬‬
‫™‬
‫‪ * p‬י ‪ ,‬ולא תשותפים עושים תמורה קרבנות ברקהביתאינןעושינב*‬
‫« ״ ״ ‪ f‬״‬
‫? '‬
‫תמורה אמד רבי שמעק וחלא המעשר בכלל חיה ולמה‬
‫'‬
‫‪ ' ? £ * ^ 2‬׳‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קוצי כ העבמז לשדו שסכיכיעיה‬
‫לחקישאליובחסעשרקרכןיחידיצאוקדבגותציבורמהסעשי‬
‫ל‬
‫ק‬
‫קי־בן כזבח יעאו קדבגית ברק הכית ‪.‬‬
‫יש בקייכגוח חחיד מת שאין כקרכגות חעיבוי‬
‫הקבר שאין ידועהיק ה»א ו״ל‪,‬א ן ^ ף ק ן ;‬
‫־ •« ־••••‪ -‬ויש פקי־בנות חעיביי• ‪ no‬מאק בקרבנות חיחנך‬
‫^‬
‫שקי־בניח‬
‫לאותו לרך שלגילימ בני הכקעח‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ה י‬
‫‪5‬‬
‫< ן ב‬
‫י ז ‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫מ‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫שנפ‬
‫ג‬
‫ה‬
‫פ י ‪ ,‬ת‬
‫מ‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫םא י‬
‫ז‬
‫‪J‬‬
‫‪5‬‬
‫ט‬
‫‪03‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש כ ה‬
‫< ס ר ס‬
‫‪f‬‬
‫‪P‬‬
‫‪W‬‬
‫‪w‬‬
‫‪W‬‬
‫‪e‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫ש‬
‫ד‬
‫מ‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ש ת מ ס י‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪w‬‬
‫כ ל‬
‫ש א ב ד‬
‫‪p : t f J J f‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫ד‬
‫א‬
‫ע ג י ד ק י י ג ה ע ל ס‬
‫‪c‬‬
‫< מ ל א‬
‫מ‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ה ל ק א‬
‫לקדוש שדותיהן אם למזרק ומעינ או נפון ולרום דשמא לאחד מביראשיה היה הקבר ומשם נתגלגל הענס‬
‫לתזך אחל מן תשדוישמכאן ומכאן וכך שעדו קכמים דמלוא מעכה ראויותהענמ׳ת לגלגל על ידי המקדישה‬
‫ואין תרומה אחל תלומה השותפים שתרמו זה ‪£‬קל זה תלומת‬
‫שעי לא וכמת מלא מענה מאח אמה‪:‬‬
‫הראשון אינה ערומה דכיק שחזר השני ותרם גלי דעתיה ללא ניחא ליה בתרומת הלאשזן יהוה ליה ראשון‬
‫תורם לשלא מדעתתכירו ו ק השני ומתני'ריעקיכא היא ואינה הלכה אלא אם תלם הלא שין כשיעור דהימ‬
‫אמד מחמשים אין תרומת השני תלועה ואם לא תלס הראשון אלא כעין רעה כגון שתלס אקל מששי'תרומת‬
‫משני תרועה‪ :‬ואין תמורה עישת עמודה דאמל קרא ותמולתו יהיה קלש ילא תמולת תמורתו‪ :‬ולא הולי‬
‫*גישה תמורה דאמד קרא וחיה הוא ולא ח<לד ־‪.‬דייהודה אזמל חולד עשה תמזלה לאמל קלא יהיה לרכות‬
‫אתסולד ורבנן סכרי יהיה לרבותשיגג כמזיד שאם סכוי להקדיש שמוי יהקדיש את הלבן לגט קדשיילא‬
‫קדיש משום דהו* הקדש במעות וגבי תעודה קדיש והלכה כחכמים ומיה׳ אעג דאין תמורה עושה עמוים‬
‫קל עעירין וקוזרין מעידין בבהמה אקת ואפי כמה בהמותעל בהמה אחת של הקדש בין בבת אקתבין בזה‬
‫אחד זה כ לן תמורה *• ו שלא כאמד אלא בבהמה ואס המר יעיד בהמה בבהמה קדשי בדק הבית אין עושין‬
‫תמול׳ לגבי תתיי כתייקלבן וקדשי בדק הבייגלא אקרז קרבן‪ :‬אמר י ש והלא המעשר בכלל היה יש סבידא‬
‫ליה דקדשי בדק הסתאקרו קרבן הילכך לא נפקא לן דלא ע נ י י תמורה אלא מהכא והלא מעשר בכלל היה‬
‫בכלל כל הקדשים דעכדי תמורה ולמה יבא דכתיב בדידיה דעושה תמורה דכתיב גבי מעשל לא יבקי בין‬
‫שוב לרע ולא י מירכו‪ :‬מה מעשר קרכן יקיד ועישח תמורה אף כל קרבן יתיד עושה תמורה ינא» קרכנות‬
‫בבור והשיתפין דמעשר ליתיה בשותפו כדאמליינפבתרידבכורותיהיה לך ילא של שותפו; יגאו קיככו׳בדק‬
‫הביתדאעגדאקרו קרבן כדכתי׳וכקרב את קרבן ה איש אשר מבא כלו זהב איכן קרבן מזבק כמעשר ורבנן‬
‫דאע׳לעייקדשי בדק הבית לא אקח קרבןסברי כהי דקדק ה אקרו קרבן לה׳לא אקר! כשאר קרבכוימזבס‪:‬‬
‫קלבנותהיקיד וקדבכות הבכור אין כוהגי' אלא בזכרים דרובן עולות ועולה זכר א ואין מביאין‬
‫שלמים אלא ככשי ענלתלזכרים הן וקטאתשלהן כמי כתיב בכלה! שעיר קטאע א ל ‪ :‬קדמית‬
‫היקיד תייכי׳כאקליותןכלזמליש מאזתןשקכועלהסזמןשאעייעבד;ענן קייכ להקריבם כגןןעולתיולל*‬
‫ה<‬
‫ח‬
‫חמודה פרק ב‬
‫ו‬
‫>‪1-‬‬
‫יי‬
‫י‬
‫־•מג‬
‫ועד‬
‫י קרככוע‬
‫איתן‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫כשיודמנ׳ ל י ן אפיצ׳ לחקר כמ»‬
‫ימי־‪ :‬חביעי כה; גדול דוחן שבע‬
‫*יקרכנות היחיד עושים תפורה יקיבגות הציבור אינם ע ו ‪ 0‬י »‬
‫וטימאה דכתיב בהו מנחה עמיד‬
‫תמורה קיכנות חית ד גוהגין בזכר ‪ 0‬ובגקכות וקי־בגות צבור‬
‫הדי לך כמנחה של תמידין שדות׳‬
‫אין גוהגין אלא בזכרים קיבנות היחיד חייבין באחי־יותן ובאחריות‬
‫שבת וטומאה דכתמיד כתיב‬
‫נכסיהם וקרבנות ה ע ב י ר אינן חייבין לא באחריותן ובאחריודע‬
‫כמזעדו ואמרייבמו‪,‬די אף כשבע‬
‫גםכיחן אבל חייבין בקרבגות אחריות גבסיחן מעזקי־ב הזבח יש‬
‫כטומאה‪ :‬שאס היו דיכ הכהנים‬
‫גקרבנותהציבור מה שאין בקרבנות היחיד שקרבבות העיבוד‬
‫טמאית עישים איתי בטומאה‬
‫רוח־ן את השבת ואת הטימאתוקיבגות היחיד אינן דוחים ל ^‬
‫ופר יום הכפוריס פ י ' של כהן‬
‫את אשבת ולא את הטומאה א^ר רבי מאיר והלא חביתי כחן‬
‫גדול אלא שזמנן קביע כלומד‬
‫גדול ופר יום חכפורים קרבן יחיד ודוחין את חשבת ואת ח ט ו‬
‫אין הטעם עליי אלא כקביעות‬
‫תטאתחיחידשכפרופעליו מ‬
‫ב‬
‫* ל א ש ז מ נ ן קכוע‪/‬׳‬
‫הזמן דכל קרבן שזמכו קביעואם‬
‫ן‬
‫י‬
‫^ ל ציבור אינן מתות רבי יתודת אומד ימותו אמר‬
‫עבר הזמן אין ל׳ תשלומים דוחה‬
‫ל —‬
‫ג«ח םצינו בולד חטאת ובתמורת חטאת ובחטאת ש מ‬
‫שבתוטומאהיהלכה כר מאיר‪:‬‬
‫‪^y‬‬
‫^יחידרבייס אמורים א ב ו ־ ^ ל ^ כ ע י ב ו ר א ן « ש כ פ ר ו‬
‫ב חטאת היחיד ש כפרו בעליו‬
‫^ ע ב ר ח שנתן ביחד דברימ אמורים אבל לא כעיבוד*‬
‫שאבדה ונתכפר כאתרמ וא חיכך‬
‫ךןוסר בקרמיס מבתםורח ובתמורת מבקיעים ש ח ק ר‬
‫כמנאע הראשוכה ישל כבור‬
‫ק‬
‫!*מורח ואק תמורת עושה תמורה הציבור וחשות^ן‬
‫שכפרי ב א ך ׳ איכן מעות דחטאו׳‬
‫^‬
‫‪7‬‬
‫המתות הלכה לעשה מסיני היא‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫וסבירא ציה לתק דליהיל נ»יר»‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫‪, , ,‬‬
‫*־י*‬
‫ולאשלככורנר׳יהילהא׳מ׳ימ^‬
‫' ״יי״ * ״ י‬
‫‪ * ,‬י נ ח יוצא לחולין לחג״ ילחעבי‬
‫דכשל כמל כמי גמירי‪:‬אמר דב»‬
‫י ג ק מה מכינו כלומ קל חמש קטאיתמתותשמתו כעליה ושכפרו בעליה כאח'ישעבד שכתה ולי קטא*‬
‫‪^,‬עורעחטאתוכי היכי דעלתמכיהו לאו בכבוד גמירי להא לא משכחעלהו ביךבנותנבוד ולד חטאתלא‬
‫משכחתלת ככבוד שאין תטאתכקבת בנבול ותמילת חטאת במי אין קרבן נ מ ר עושה ת*ור'»שמתי בעליה‬
‫* ן בבור מתיי‪ :‬אף שכפרו בעליה ושעכרס שנתה אעג דאפשד דמשתכחי בנכול לא געירי דמתית‪ :‬כיחיד‬
‫דברי׳אענרי דמתותאבל לא בנבור והלכה כד׳שמעין‪ 4 :‬ואין תמורה עישה תמורה דתמיית׳ איו לקמכא‬
‫‪,‬לא יגעורתתמורתו‪ :‬אברי׳ועוברי׳לא ממירי׳דבהמה בבהמה כתי׳‪ :‬על בעלתמום קבועשאס בהמתתולין‬
‫געליגעום בבהמה תמימה של הקדש חלה עליה קדושה חמורה כל כך שאם ׳פדיה לא י‪,‬צא לחולין ליגון‬
‫‪,‬ליעכד אלא כדין קדשי׳שקדם הקדשן אתמומן שכשפוליןאותן אין בהן היתר גיזה ועבודה אלא היתד אכילה‬
‫מה שאין כן בקלשי׳שאם קלם מומן להקדשן יובאין לחזלין עי פליק ליגזז וליעבד אבל כתייור׳גלי קרא טוב‬
‫אן ד ע כטוב לא הפריש בין תם לבעל מום‪ :‬עשה שוגג כמזיד כתמורה שאם סבור לוע׳ שור שחיל שיכא‬
‫י‬
‫לן‬
‫י ם‬
‫ם א ת‬
‫ת ‪ 1‬ת‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ת ו ב ע‬
‫ן‬
‫ע‬
‫י ‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫‪1r0‬‬
‫ג‬
‫מ י ס‬
‫‪0‬‬
‫‪Q‬‬
‫ח‬
‫ן‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫ח‬
‫‪w‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ד‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫פ‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫ב‬
‫‪r‬‬
‫ר ב י‬
‫י י ס י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ע ע ז ח‬
‫‪ 0‬מ‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ע ל אל‪! :,‬לא עקרישי׳אחרי׳כתמודה אם קדושים הס וטריפה משכחת לה שהיא קדושה כגין שהקדיש בהמה‬
‫אתכ בטרפה ובז; הובלך לומר דאעפ׳ שקדושה היא אין עושה תמורה אבל כלאים ;ט;מטוסואכדרוניכיש‬
‫*נתחלת ברייתן נתקלקלו ואי אתה מובא כסןקדושה אלא כוללי קדשים שקדשה אמם קודם שנתעברה‬
‫‪1‬‬
‫‪ii‬דהשתא‬
‫ט ב ע‬
‫סדל קדשים‬
‫>‬
‫חמורה פרק ג‬
‫דהשתא מאליהן קיושיסדירך אמן הן ובהן הונלן לומר לאין עושי ממולה אלבאדדבי יהודה דא‬
‫י ק מלק וקשי‬
‫‪ , ,‬ק ‪ .‬א‪ 1,‬ך ן‬
‫^ ‪,‬‬
‫^‬
‫‪ ,‬ל ק ‪ ,‬׳ ‪ ,‬׳ ‪,1/^ ,‬‬
‫כבהמ טמא שאיכה עושה ממול וכלייוסי בל יהולה ׳כרכי אלעזר קיעא לן ל י א א ן דפליג עליה! בהא •‬
‫קדשים יולד וללן על סוף הע;לם משוס דשמעיה ענא לל^י אליעזר א לקמן וגל‬
‫שלמים לא יקלב‬
‫שלמים משוס הכי תכא ולד ולדן ע׳‪3‬ה שוגג ככזידבתמורה ולא עשה שוגג כמזיד בסוקדשים רני‬
‫עד סיף העולם כלוע'לא מבעיא‬
‫אלעזר אומד הכלאים והטרפה ויוצא דופן טוכטום ואנדרוגינוס‬
‫בוללן דלת מודיכ' לך אלא אפי׳ עד‬
‫ל א קדשים ולא כקדשים ׳׳‬
‫סוף העי לס לא מידיכא לך •• ולד‬
‫אלו קדשים שולרותיהן ותמורותיהן מוצא בה!‬
‫‪j‬‬
‫‪D I D‬‬
‫כזכסו‬
‫שלמי'לא יקרב שלמיהאלא‬
‫ולד שלמים ותמורתן וולדן וולד זלרן ער בי‪*1‬‬
‫י‬
‫גזירה‬
‫משוס‬
‫לכיפה ׳‪.‬מתתדלבכן‬
‫העולם הרי אלו כשלמימ וטעונים כמיכה וגפכימ וחנופה וחזרי"•‬
‫לותקכ׳‬
‫דאיאמלתולדשלמיייש‬
‫ושוק רבי אליעזר אומד ולד שלמים לא יקרב שלמים וחככימם‬
‫אתי לשהיייה לאם עד שתלד אמרים יקרב אמר רבי שבעו; לא גהלקו על ולד ולד ‪/‬גלכים ועל‬
‫ויגדל עדרים מן הולדות ואתי‬
‫ולר ולר המורה שלא יקרב ועל פה נחלקו על הולד שרבי אליעזר‬
‫בהו לידי גיזה ועבי‪.‬דה‪:‬לא כקלקו‬
‫אומר לא יקרב וחכמים אוסרים יקרב העיר רבי יהושע ורבי כפיים‬
‫על ולד ולד שלמים מודים תכמי'‬
‫על ולד שלמימ אמר רבי פפיימ אני מעיד שחיהח ל נ ו פרה זבחי‬
‫לדבי אליעזר בולד ולד שלמים‬
‫ב‬
‫שלימים זאכלבוה בפכח ואכלנו ולדה שלמים בחג *‬
‫ד־לא יקרב שמחשבת* ככרת מ‬
‫ו ל ד תודח ותמורתה ולידן וולד ולדן עד פין* חעילס הרי אלו כתורת‬
‫מח*ן מעמי; דלגדל עללים במי‬
‫ובלבד שאינן טעונק לחס תמורת עילח וולד תמורה ולדן וולד‬
‫ופסק י‪.‬הלכה בתק של ילד ולדן‬
‫ולרן ע י כיף העולס הרי אלו כעולה וטעונין הפעט ונתוח וכליו‪-‬י‬
‫עד כ!ף העילה הרי אלו כשלמי׳‬
‫הכבריש נקנה לעילה וילדת ו נ ר ירעה עד‬
‫ג‬
‫לאשים׳׳‬
‫הע־דדיהישעוכויללא נר‪/‬ייעזר‬
‫שיכתאב ויככר ויביא בדמיו עולה י ב י אליעזר אומר הוא עצמו‬
‫<עד»עוה אמת׳הלכה‪ :‬׳קכלכן‬
‫המפריע נקבה לאשם הרעה עד שהכהאב‬
‫יקרבעולה*‬
‫ולדה שלטים בחג בחג השביעית‬
‫ותמכר ויב*^ ברמיר־־ז אשמש * ‪ o‬קי כ אשכו יפלו ימיד־ז‬
‫קאמד שאס היה ממתין ומנפה‬
‫הבורה אעם‬
‫לנדבה רבי שכעון אוסר המכר שלא במום ״‬
‫לחג הסכות כמנא עובד בעשה‬
‫שמתו בעליו ושכפרו בעליו ירעה עד שיכהאב ויכבד ויפלו דמיו‬
‫שכאמובאתשמה והבאתם שמה‬
‫לנדבה‬
‫דמשמ׳ ברגל ראשון שתבוא שמה‬
‫הבא כל בדרי שעליך מיהו בלא י דלא תאחר אינו עובר על שיעבלו עליו של ש לגלי׳‪ :‬ב הרי ׳‪ !1‬כתיד'‬
‫ואעוליהן יןלבי עג קגמבח והבשר נאכל לייכ)לילה ‪ :‬ובלבד שאינן טעיכי׳ למס דכתי על לחס העול‪ :‬בעי ד‬
‫עכמ׳טעיכ לחם ולא ולדיותמורתטעיניילקס‪ :‬עמוד עילה כגין המיר זכר בעולה‪ :‬וולד עמולעה כגון המיר‬
‫נקיה בעולה דכקבה מתקלשעבעמולעעולה ויללה הי‪/‬מילה וכל‪ :‬ג ויביא בלמיו עילה ׳רישא לקתכי‬
‫הדי אלי׳ כעולה גבי ילד בל עמודה משים דהקדש לאשין שבאי אלו כלם מכסי הוא קיב לזכל הוא אכל הכא‬
‫במפריש כקב לעולה הקלש ראשין שכלם באי׳מכקו בקב'היא •׳איכה קליב הילכך איבו כעילה אלא ימכר ויביא‬
‫בלמי׳ עילה‪ :‬המפריש בקבילאשם יאיץ אשם בא מן הכקב'‪:‬תרעי עד שעסעאב עד שיפול בה מיס ׳בגמל פריי‬
‫ותמכל כלא מום דהיאייילא יחיא למלעיהמזס גמיל היא זה ולא קלשה אלא ללמיותמכל מיל ויביא כלמיס‬
‫אשם ומשכי הואיל וכחתלה קדישתדמים כהתלהכמי קל!ש'הנוף להא מלתילבעי׳מזם; אם קלכאשמו ותו‬
‫לא כריך לאשם ‪ :‬יפלו דמיה לכדגה לשופרות‪,‬שבמקדש שמהן היו מטלים להביא לכלבתבבול‪ :‬תמכל שלא‬
‫במישדהיחיל ולא י׳ויא לאשם אין לך מום גדול מזה ולא קדשה קדושתהגוף ותמכר מיל ויביא בלמיח‬
‫אשס‪ :‬ואעג דבבי מפליש כקבה לעולה לא פליג די׳שממן לבעיא מוס התם הוא דאיכא שם עילה בכתבה‬
‫דאשכחן עילת בקבה בעיף אבל אשם כקכה לא מביכיהילכך היכו מומא ולא יךשא אלא ללמי זאין הלכה‬
‫תמולתאשס וכוי כלן ידע; להלכה היא כל שבקטאתמתק באשם למגה ועעולת תטאי^‬
‫כלבי שמעין‪:‬‬
‫ד‬
‫ל ‪0‬‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ת מ‬
‫ל‬
‫(‬
‫‪p‬‬
‫‪7‬‬
‫מ ן סד ב ע‬
‫מ‬
‫ם י שב מ‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ר כ‬
‫ד‬
‫ה כ‬
‫כ‬
‫א י‬
‫נ מ‬
‫מ‬
‫‪7‬‬
‫מ ל‬
‫עתה‬
‫חמורח פיגן ד‬
‫סח‬
‫*תה ימות! דאית ליה לדני אליע‪/‬ר כקטאתכאשס מה בחטאת מתה אף באשם מתה‪ :‬יביא בדמיהן ?מלוין‬
‫דמותליתלכדבעיקיד א‪/‬לי ולא לכדכתבבור‪ :‬א©ס שמי‪/‬ובעליו או שכפרו בעליו באחר דכחטאת תמות‬
‫ד והלא אף הכלבה עולה פרושי קמפרש מאי ביכיהו‪ :‬בזמן שהיא באם‬
‫ובאשם תדעה ע ד שתסתאב‪:‬‬
‫תוכה שהיא מוטלת על היחיד להקריבה סומך עליה כוי‪ :‬ואס היה כהן אותו שהפריש אשם וכעכפד באתר‬
‫לנדבת דבי אליעזר אומד ימות ורבי אלעזר אומר יביא בדמיי‬
‫‪,‬עולח תמורת אשם ולד שלמים תמורתן וולדן וולד ולדן עד סוף‬
‫י—‬
‫‪1‬‬
‫_‪L‬‬
‫ו_ ״‪!_.‬‬
‫‪,‬״‪_u‬‬
‫חעילם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבת רבי אליעזר‬
‫ד‬
‫אומר יבותו ר בי אלעזר אובר יביא בימיה ן עולות •‬
‫והלא אף הנדבה עולת היא מת כין דברי רבי אלעזד לרכי־י‬
‫תכסיס אלא בזמן שהיא כאת חובה הוא סיםך עליה ומביא עלית‬
‫נסכין ונסביר״! משלו ואבס היה כהן עבודתה ועורה שלו ובזמן‬
‫שח־א כאח נדבה אינו מומך עליה ואינו מביא עלית נסכין ונסכיח‬
‫• ש ל צבור אף עלי פי שהוא כחן עבודתה ועוייח ש ל אנשי משמי״‪:‬‬
‫תמורת הבכור והמעשר וולדן וולד ולדן עד סוף תעילס‬
‫ח‬
‫‪ 1‬אלו בבכור ובמעשר ויאכלו במומם לבעלים מה בין הבכור‬
‫ע ש ד לב־ ן כר־־־יהקרש־בב* שכר־־^הקדשיבם נמכרים כאטלס‬
‫וגשחט־ן כאשלסינשקלין כליטרא חוץ מן חבכוד וסן המעשר‬
‫ו י ש להן פדיון ולתמורותיחן פדיון חוץ מן חבבור ו מ ן ח ט ע ש ר‬
‫מלחס»דיחודיתםווייתי »‪1‬ן‪6‬דיק ־חוץ מן תבבוד ימן המעשר‬
‫ובאים מחוצה לאי־ץ ל א ד ץ חוץ מן הבכור מן המעשר אס באו‬
‫הסימים יקרבו ואס בעלי מומין יאכלו במומן לבעלים אמר רבי‬
‫<טמעין מד‪ ,‬הטעם שהבכור והמעשר יש לחם פרנסת במקומן‬
‫‪ ,‬א י כל הקרשים אף על פי ש נוטרלו מים הדי אילי בקדושתן *‬
‫ולר חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו כעליה‬
‫ך‬
‫^ך*«‬
‫ימותו שעברה שנתה ושאבדח זגםעאת בעלת‬
‫י‬
‫״‬
‫מום אם םשיבפיו הבעלים תמות ואינה עושת תםורח לא בהנין‬
‫;‬
‫ןזד‬
‫ן ח ש‬
‫י‬
‫יי‬
‫וכתקו לראשון ברעיית עבודתה‬
‫ועילה סל עילה הקכ׳יהמדמי‬
‫איתי אשם שלו היא שהוא עגמו‬
‫מקריבה וכ׳טל העור ואפילו איכן‬
‫מן המשמלה של אותה שבת‪:‬אינו‬
‫סומן עליה יכדביגכביד אין בה‬
‫סמיכה ו־‪/‬עע שהוא כהן עבודתה‬
‫ועורה לאכש׳ משתל שהלי של ב‬
‫נ ס ר היא !אץ כהן של משמד‬
‫אחד רשאי להקליכ דכתי לבד‬
‫ממכריו על האבות מה שמכרו‬
‫>זסב‪7‬ת‪1‬ס<‪11‬סט^י(^ז את ש‬
‫שבתן ואכ׳ אטול את שבתי והלל‬
‫כדיריחכמי'־‪ .‬ה היי ?‪1‬׳בבכיר‬
‫וכמעשר כקדישעבכור ומעשר‬
‫בהמה שאין כשחטי' באטלס להיכן‬
‫בשוק שמוכלין ב׳ הבשר אפילו‬
‫לאחר שכפל בהן מים וכפלו‪pp:‬‬
‫מהבבול והמעשר מפכי סאין ח‬
‫תכאילתקדש כעכילתדדע• בכוו‬
‫לכהן ודעי מעשי לבעלים ומשו׳‬
‫הנאידדהו לא מזלזליבן בקלשי'‪:‬‬
‫ובאי ן מח ו כה לארץ לארץ ‪ f i r‬מן‬
‫הבכור ימן התעשר שתיכן באים‬
‫ולא‬
‫לכעחלה מחובה לאדץכדמפרש‬
‫טעמא לקמן‪ :‬אבל אה באו תמימים יקרבו לבעלים ככור לכהן ומעשר לישראל‪:‬אד ש מת טעם שהבכור‬
‫שבכור ומעשר יש להן פרנסה במק׳מן יש לה; תקכה‬
‫והמעשר איכןבאין מקונה לארץ כשאר קדשים‪:‬‬
‫ק ; ל ן ן י ! עד שיפתאכ; וימכרו במימן לבעלייישאר כל הקלשייאעב שכפל בהי מים הדי הן בקזישתן‬
‫וברין אתה לפדותן ולהעלות דמיהן ולהקליבן והואיל ישופןלהעליתדמיהן יפלו הןעכמןויקיבז ופסק‬
‫ההלכה דבכור ומעשד שעלו מחינה לארץ תעימ־ס לא יקרבו דכתיכ ואכלת לפני סי אלקיך מעש•‬
‫דניך עירושך ויצהלך ובכירותבקרך ונאכך ממקום שאתה מעיה מעשר דג; אתה מעלה ככור ועמק ום שאין‬
‫אתת מעלה מעשר לגן אין אתה מעלה בכול ומעשר בהמה כעי אתקש למעשר דגן‪:‬‬
‫חטאתושעבלה שנתה לא חזיא להקריבה תטאתדבתשכתה כתיב מיהי משזס האי פסולת‬
‫לחודיה אינה מתה אלא תרעה עד שתסתאב עד לאיכא תיתי ללעיתא שעבלה שנתה‬
‫ט‬
‫י‬
‫‪3‬מ‬
‫ולד‬
‫ש‬
‫ל ע‬
‫תמלרוז פרק ד‬
‫‪,‬לא‬
‫דעגלה שנתה ;אבלה אן אבלה <כמבאת בעלת מום אבל אבלה לי״להה׳י ‪* 1‬‬
‫לא כה‪:‬י ק ד ל כ כ ן ^‬
‫אף עלפי שלתתלשכמכאתכתכפלו הבעלים באחלעאיכה מתה אלא ערעה‪:‬‬
‫ואם‬
‫מיעלין אם כתנ; מהן עטורים מקרבן מעילה דכיון ללא היא!לא דמיה קרבים אזלא קדושתה‪:‬‬
‫שלא כפלו הבעלים שלא לנ; להתכפר כאמרת תדעה ע ל שעקעאב ואעבלה שכמה קאי דאותה שאבלה‬
‫וכמבאתכעלת מוס תעכל מיל‬
‫ויכיא בדמיהאמרת‪ :‬ועישתמוד' ולא סועלין אם עד שלא כפרו חבעלי' חרעח עד שחסחאג וחסם*‬
‫ב חבשיים‬
‫הואיל ודמיה עימדי ליקרב דלבר דביאבדםיח אחרת ועושת תמורת וםועלק כת <׳‬
‫העומד כדי שידעתי;יסתאב‬
‫חטאתו ואברח וחקריכ והפריש אחרת תחתזה ואחד כך נמצאים‬
‫כ ואתר כך‬
‫מ* שה תמול ה ‪:‬‬
‫הראשונה חמות הבפדישמעות לחטאת ואבדו והקריב חטאר־נ‬
‫במנאת הראשונה תמות דה;יא‬
‫*‬
‫תחתיחן ואחר ב ן נכ צאו הבעות ילכו ליס המלח*‬
‫חטאת שנתבעל; בעליה באחד ת ‪:‬‬
‫המפריש מעות לחטאחד ואבדו והשריש מעות אחרים תחתיהן ל *‬
‫»לכ; לים המלק כל היבא לאי‬
‫המפיק ליקח בחן חטאת עד שנמצאו חמעות הראשונות יביא מ *‬
‫הויא תטאתהויא עתה מעות נמי‬
‫המפריש מעות לחטאתו‬
‫ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה י‬
‫יביא‬
‫ג‬
‫אולי לים המלח‪:‬‬
‫מאל; ומאל; יערכם יתד לכיון ואברו והפריש חטאת תחתיהן ל א הספיק לחקי־יבח עד שנמצאו‬
‫דמתלויה; מייתי לא ה‪/‬י תטאע המעות והרי חטאת בעלת מום תמכד ויביא מאלו ומאלו חטאו־*‬
‫שנתכפר; בעליה באחדתאבלאי וחשאד יפלו לנדבה חסשדיש חטאתו ואברח והפריש מעור־נ‬
‫איה מיימי ממד מניהו מדימ <‪ m m n f‬לא חהפיק ליקח כדק ד«‪1‬את עד ש נמעאת חטאתו והרי ודזנ‬
‫אחליני דהו; לה; דעיתטאע בעלת ממ‪1‬תב‪3‬רדבי*»אלו ומאלו חטאת וחשאי• •מלו לנדבת‬
‫שכפלו בעליה באחלת ‪ :‬והשאר המפריש חטאתו ואבדיוחפדיש אהדת חחתיה לא חספיק להקי־יכת‬
‫•»ל! לכדכה דהוי כשאל מותרות ער שנמצאת הראשונה הרי שתיהן בעלת בום יבכרו ויביא מאלו‬
‫של חטאת דאזלי לכדבה‪ :‬והרי ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה המפריש חטאתו ואברד־ן‬
‫הטאתכעלתעוס אבל אם חטאע והשריש אחרת חחתיח לא הספיק להקדיבה עד שגמצאיהראשוב'‬
‫תמימה תיקרב היא והמע; ילכ; והרי שתיהן תמיכות אחת מחן יקיב חטאת וחשנית תמות דברי‬
‫לים המלח הואיל וכפרו הבעלים דבי ודוכסים אובדים אין חטאת מ‪.‬תה אלא ש נמצאת מאחד שבפרו‬
‫באחלת וכלהכךאלבאדרדאמר הבעלים ואק תםעות חולבות לים המלח אלא שנמצאו מאתד‬
‫אבו לה בשעת הפרשה כגין הכ‬
‫המפריש חטאתו והרי היא בעלת‬
‫ד‬
‫שכפרו הבעלים *‬
‫מעות דכמנאו קודם כפלה ואז‬
‫‪I‬‬
‫מום מוכרה ויביא בדמיה אחרת רבי אליעזר בדכי שמעון אומד‬
‫דברי‬
‫ליםהמלת‪ :‬והשניה תמית‬
‫אסקרבח ו מ נ י ח עד שלא נשחטחחדאשונח תמות שכבר כפרו‬
‫דבי וחכמים אומרים כוי הכל‬
‫הבעלים •‬
‫מודים במתבפר בשאיכה אבודה‬
‫וו‬
‫•יק‬
‫שאבודה מתה לא בחלקו אלא‬
‫‪,‬‬
‫‪pf>iv‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫בעתגפר באבוד דר סבר המפריש‬
‫לאבוד כאבוד דמי כלומר המפריש תחת קרבן אבוד דינו כאבוד וכיסיכי דאם בתגפד בשאיכו אנוי‬
‫האבוד הנשאר כשימנא דינו שימות הכי נמי כי נתכפר באחד מהן ואפילו כאבודים ילכו שאינן‬
‫ודוקאהמתכפי‬
‫ורבכן סכרי לא אמרים המפרים לאבוד כאבוד דמי‪:‬‬
‫אבודים ליס המלת‪:‬‬
‫בשאיכה אבילה והאבודה כשאדה האבודה מתה ואף על פי שגמצאת קידם כפרה אבלאםכעבמי‬
‫ד‬
‫באבודה •יכשארה שאיכה אבודה איכה עתה אלא תדעה עד שתסתאב והלכת כחכמים‪:‬‬
‫מ׳כרה ׳יכיא כלמית אתדע דמכי מכרה לאתר חשיכא כאלו איבה כעולם אכל כל זמן שהיא תסיב‬
‫בעלת כשעה שנתכפר באתדת תמות ורבי אלעזד בר רבי שמעון סבר כל ומן שהיא בעולם לאחי‬
‫שגתב‪5‬ר< הבעלים פאתרתבין שהיא תחת כעלה כין כיד אתרים תעות ואין הלכה כדבי א ל מ י‬
‫כרבישעע״‪:‬‬
‫כי‪3‬ל‬
‫סט‬
‫תמורה פרק ה‬
‫ילדה זכר יקדכ עולה דבכור‬
‫מעיימין על הבכור להפקיעו מכהן ולהקריבו לחוכת‪: 1‬‬
‫כיז‪$‬ף‬
‫לא קדיש אלא בלסם וכיין דמעקלה אתפסיה כקדושה אסיייט י « לא "יילא עליה קדושת‬
‫בכורה ‪ :‬ואס בקבה זבחי שלמים לאן במככרתמיירי לאין הנקבה קדושה בבכורה דכעי לאעדומ־י עלה‬
‫אצא כבהמת קדשים דאם חטאת היא ונתעברה ורןבה להערים שלא ילך למיתה דולד חטאת למיתה אויל‬
‫ישבה! לקלושה אקלע וקיימא‬
‫לןולדותקדשיסבהוייתןקד!שים‬
‫כיצד מערימים ע ל הכבוד מכברת שתיחזית‬
‫ךן‬
‫‪£‬ףק‬
‫ןלא כמעי אמן וכיון דעדין‬
‫מעוברת אומד מת שבמעימ ש ל זו אס וכר‬
‫לא קלשו קדזשיאמן מכי לאלכוכי‬
‫ן!ולת ילדת זכר יקדב עולה ואם נקבת זבתי שלסים ילדת נקברת‬
‫עליה! קלושה אסליעי דלהי‬
‫חקרכ מלמיכס אם זכר עולת אם נקבה זבחי שלמיבם ילדה וכר‬
‫טעיילידלאהדקטאע‪ :‬ב‬
‫ב‬
‫ונקבה הזכי־יקי־ב עולת והנקבה תקי״ב שלמים*‬
‫ילדה שבי זכליס ככהמע סולין‬
‫ייללה שני זכרים אחד מחן יקי‪-‬ב עולה והשני ימכר לחייבי עולדת‬
‫מיידי דאי בבהמתקי־שים האיך‬
‫ודמיו חולין ילדת שתי נקבות אחת מתמ תקרב שלמים והשנייה‬
‫דאקליש עולה להוי עולה וארך‬
‫תמכד לחייבי שלמימ ורמי חחולק ילדת טומטומ ואנדרוגינוס‬
‫קאי בקדושעא דאמיה אלא ודאי‬
‫• ר ב ן שמעק בן גמליאל אומר אץ קדושח ח ל עליחן ‪,‬‬
‫בבהמע חולין ולפיכן האי דלא‬
‫^ ק״‬
‫ל‬
‫ל ‪y‬״‪1‬‬
‫^‬
‫קדיש למי! חולין ומיהו על שכיס׳‬
‫^‬
‫ל‬
‫^‬
‫קלה קדושת עילה דהא אמר אם‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪, ^1‬‬
‫וכר עילה ומשום דאיהי לא כדר‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫אלא חדא הילכן יקריכ האסד‬
‫^ ‪ , ,‬״ ״ ^ ‪ ,‬״ ‪ 8‬״ ^‬
‫י ו ו ולד שלמים*‬
‫לכדרו והשני יסכדלבדכיעולה‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫^‪,.-‬ותמורת עילת דברידכי מאיר א‬
‫איןקדישהחלה‬
‫ודמיוחיצין‪:‬‬
‫*‬
‫מתחלה הואיל ואי אפשר ל‬
‫עציהן דולדוע קדשים כהויימז‬
‫' ‪» " r‬‬
‫‪U L . .‬‬
‫הןקדושיםולא ממע״אמ בתי‪,‬‬
‫ואם מ ש א ך תמורת עולה נמלך יאמר ת ס ו ר ח שלמים חןי זי‬
‫דהבך ביכיאתן מן ה ד ח כ א ; ״‬
‫חדי זו תחת זו תמורת זו וחלופת‬
‫ת‬
‫ורתעולת•‬
‫דאויין להקרבה לא קדשי וחבטי'‬
‫_ ״ ד י זו תמורת וו מחוללתעל וו אינו תמורת ואס תית חקי׳*‬
‫פ ל ת י ע ל לשבג וסבלי דולדות‬
‫י י‬
‫*‬
‫ע ל סוס יוצא לחולין ״ ‪ i n‬לעשות‬
‫*ןלשים כקדושתאמן קיימי ואין הלכה כרשבג‪ :‬ג האומר עלולדה •לבהמה מעיברע ולדה עילה והיא‬
‫»למים דבריו קיימין שהליקלושתהזלל קדמה אבל אמד היא שלמים ביישמה ולכל לאיעבה אקלשה והוי‬
‫כמקדיש שעי בהמו לשלמי׳וכי הדד ואמ זללה עולה הוי הולד שלמי׳והכא לא שיין למימ בהוייתן ובמעי אמל‬
‫דכי אמריכןבהוייען ולא במעי אמן ה מ בהקדישה ולבסוף כתעבלה דאיהו לא אעפסיה לעובד שום קדושה‬
‫^א מקדושת אמיח קא קדיש אבל במקדיש עעוברעקשיכ עובד לקבולי קדוס ז י מאיר איעליה תפוס לשון‬
‫ר א ‪ ,‬ן ‪ :‬א© לכן כתםק מתחלה כשאמר הי‪ #‬שלמים לא כתכ״ן לולדה הואיל ואי אפשר לקרות שבי שמות‬
‫כאקתשאין הפה יכולה לדבדשכי דברי׳ כאחת דברי ו קיימין לאף בגמר לבליואלמכתפס‪ :‬וכמלך ואמ ולדה‬
‫» ל ה אעפ שקור בו תוך כדי דבור זאע ולדת עולה לא אמד כלום הואיל וכשעה שהקדיש אתו לשלמים לא‬
‫געכוין שיהיה חולד עילה משום דקימא לן כל תוך כדי דבור כדבור דמי קק ממקדיש ומימד ומגדף ועזבד‬
‫ד‬
‫»‪ t‬ומקדש ומגרש דהכך ששה אין החזרה מועלתבהן אלפ שחזר כו תיך כדי דכור והלכיכדייוסי‪:‬‬
‫•געורעעולה תמורת שלמי'גרס* ולא גרסיכן ותמורת שלמייהרי ז< תמורתעילה לתפוס לשין ראשון‪ :‬דבריו‬
‫אייתין וקניה תמורעעולה וחניה תמורת שלמי והאי דלא קאמיתמודתעילה ושלמי' ואמר תמורה אתדויאו‬
‫»שום דסכר אי אמיכא תהודת עילה ישלמי׳תהיח קדושה ולא קריכה כדין האומר קניה עולה ותביה שלמים‬
‫שהיא קדושה ואיכה קריבה וטעה בהכי וסבר אימא תמורה אכל קד וחד כי היכי דתהיי קדושה גמורה‬
‫ליקרכהילכך אעג דאמר כי האי לשל לתרו־הו אכוון ותרעה עד שתסתאב ותמכד ויביא בדמי חציה עולה‬
‫‪PPP‬‬
‫» ד ע י מכיס שלמי והכי עסיקיכן כגין היו לפניו עילה שלמייכשהעיד את זז בהן והלכיכר יוסי י ה‬
‫ח‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫< ‪P L‬‬
‫ך‬
‫ח ר‬
‫ב‬
‫ע ו‬
‫ש‬
‫ח‬
‫‪v‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ש‬
‫ח ר י ז ו‬
‫ג ת כ ן ו ן‬
‫ן‬
‫‪N‬‬
‫ו ו ד א‬
‫? י י ‪ 0‬י ם‬
‫ר‬
‫‪K N‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ן א י‬
‫א פ‬
‫ש י | ט ף ן ק ר י ז י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ר‬
‫־ ן ר‬
‫ג‬
‫ב‬
‫‪ 0‬י ם‬
‫ם‬
‫י‬
‫ק ר ן ת‬
‫ע ל ז ‪ 0‬י ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫א‬
‫מ‬
‫נ‬
‫א‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ע‬
‫נ ‪ 3‬ל ‪ 1‬ך‬
‫א‬
‫ן‬
‫ז ז י א‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ן‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫י י ן ״ י‬
‫ע‬
‫ד‬
‫א‬
‫ן‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ם ד‬
‫ק ד י ת‬
‫נ י‬
‫ש‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ס‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
‫א‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ם‬
‫?‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫ה מ‬
‫|י‬
‫ד ם י ם‬
‫ב‬
‫ז ר י‬
‫ש‬
‫‪ it‬קלי * י‬
‫תמורה פרק ו‬
‫ו; קליפי ו; תמודתזלכלןלשין תעוריהן‪:‬מקוללתלשון קלןל היא;לא אמי כלום שאין בהמת קדש תמימ יוצאיז‬
‫לק;לין‪; :‬אס היה החלש בעצ מוס ינא לקולין ואעפ שאיכ; שות כמ; ההקדש בעל מ;ם ללנל לעל אפי הקל*‬
‫שוה מאה מכה שחללו על ש;ה פליטה ממולל;אעפ שינא לחולין מן תמול נלין לעש;עלמים מלרבכ כל׳^י‬
‫להשלייחלמים‪ :‬שלא יעאכה ההקלש אבל מן העילה אין אוכאה להקדשדכתייאלעוכ; איש אלגאקי; אחיו'׳•א‬
‫הקדש‪ :‬ו עחעקטאעאועקע‬
‫חדי זו תחת חטאת ותחת עולה לא אמיכלו' תחת חטאיי‬
‫ו‬
‫עולה סעם;לא אמי עקע חטא;;‬
‫זו ותחת עולח זו תחת חטאת ותת׳ עולה שיש לו בתוך הבית חי"‬
‫או עילה ‪ h‬לא אמי כלום לכת! לא‬
‫יחליפנו ולא ימיל איעי עד שיהיה ל ו דבדיו קיימי׳אם א מ ע ל הבחסיטםאח ועל בעלת מום חדי אלי‬
‫עולח לא אמד כלום חדי אלו לעולח ימכרו ויביא בדמיהן עולח י•‬
‫ההקדש ידוע ומיוחד כשמעיד כי‪:‬‬
‫כל חאימורין על נכי המזבח אוסרי'בלמודן‬
‫ך‬
‫' *"־י*‬
‫ממיז־ל א ״ ‪f ' /‬‬
‫ה‬
‫זע‬
‫‪ n‬ת ע א‬
‫תרוג׳והגרב׳ומוקצ׳וחגעכד ואתנן ומחיי‬
‫לפני;‪:‬הדי אלו לעמלה משמעלדמי ‪.‬‬
‫וחכלאים והטרפה ויוצא דושן איזה הוא מוקצה חמוקעת לעבודת‬
‫עולה דאי אנה; גופיה׳‬
‫‪1‬‬
‫זרה הוא אסו׳ומה שעליו מותר אמה הוא נעבד כל שעובדק אותי‬
‫יזי '‬
‫ב ‪ -‬איזחי‬
‫^ ‪ P f , ' , ' / ! ? f‬חזא ומה שעליו אמור זח וזח מותיק באכילה *‬
‫כל‬
‫אתנןהאומר לזונה האליך טלח זח בשכי‪-‬ך אפילו סארהכלז‬
‫פסוציצהקיבוקחשיצה׳‬
‫‪l‬‬
‫ן‬
‫• ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫ואזיצ‪ :‬א;סלים בכצשה‪;7‬אעיל;‬
‫אשוריןובן חאומדלחברוהא לךטלדתזח ותלין * » ‪S w » n « u‬‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫נ‬
‫עבדי דבי אומר אינו אתנן וחבםיםאיםייםאתנז‪,‬‬
‫*«<‪4‬״‪£‬‬
‫‪,4‬‬
‫איזחהוא ם ז ן נ ל פ ״ ״ י ״ ו י ד ^ ״ ‪ .‬״ ‪ ! .‬כלנז‪11‬ו*ן שגי‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫שותפין שחלקו אחד נטל עשרול־י‪ ,‬ואחד ג ט ^ תשעד־ז וכלב‬
‫ש ^‬
‫^‬
‫י‬
‫בכרתאלא כגין שנתערבה דייסת‬
‫הארי והזאבבנקובהקק‪ :‬הרובעוהנרבע והעוקבה והכעיד פסולי למזבח דאת קלא כי משחתם בהם מום‬
‫; ב‬
‫ל א‬
‫אל‪,‬‬
‫ה ; ה‬
‫ל ג ב‬
‫ג‬
‫י‬
‫ע‬
‫;‬
‫ג‬
‫ל‬
‫מ‬
‫א‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ע ‪ ,‬ל ה ‪:‬‬
‫מ‬
‫כ ח‬
‫כ ל‬
‫א‬
‫‪< p‬‬
‫מ ב מ א ם‬
‫כ כ‬
‫ק‬
‫ט‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ל ל א‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ש‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ג‬
‫‪ :‬ן אבל פס;ל; הן לקרבן‪ :‬מוקל בהמישהקכוה לעז ואיבה פסילה להקדביעד שיעשו בה מעש לשם עז כגון‬
‫שעבל; כוהכומלי אם ה;א ש;ל אוגזזוה׳ אם הוא שה‪:‬ובעבד איבו אס׳ כהכא' אעפשעבדוה; שאין בעלי חיים‬
‫כאסלי כהכא׳כששבלייאותןאבל נפסלי׳למזבח‪:‬ואתנומיזיל בהלייפסלינהו קלא לא תביא אתנן זיכה ומחיי‬
‫<לב‪!:‬כלאייתיש הבא על הלחל‪ :‬והטלפ לכחייבעעשל כל אשד יעבול תחת השבט פלט לטליפשאיניעיבלת‬
‫וקרב מזבתיליף מעעשינהמ׳‪;:‬יוני לופ׳ שכקלעאע! והוניאו העובי דלן הלופן ומעטי קלא דכתייכי תלד פלט‬
‫ליוני לופן הוא אס; למזבח ומה שעליו מותר להא לא כעב הוא ומה שעליו אסור חסי הוא למזבח ומותר אפיי‬
‫באכילה כדלקמן בסמיך ימה שעליו תכשיטי שעליו אסורי בהנאה שהדי נעבד! ויש בהן תפיסת ידי אלם ז‬
‫‪.‬זה וזה המוקנה והבעבד י• כ האומ' לז;נה אחתגויה;אחתישלאליתיהיא שתהיימחייבי לאןין;אין כדין‬
‫ל;מ מחייבי כריתית;מ־עו בדאבל אתגן של פנויה והיא ישלאליתאיכו פסול למזבח דאין זה אתכן זונה שהיי‬
‫לא כאסדה לכחוכה בביאה ז׳ וכן אתנן שכתכה אשה לאיש איבו פסול אכל אתגן זכור פסול‪ :‬אפי׳מאה בלן‬
‫אסולי' התכה עמה לתתלה טלה אקד באעככ ושלח לה אפיי מאה לא אמדיכן קד דאתכי עמה הזי אמכן והכך‬
‫אקליט כלם מתגח אלא כלהו חשיבי אתכן ואסולי‪ :‬ותלין שפקתך אכל עבדי בעבד עברי שאין לו אשה ;ככ*'‬
‫מיילי שאין לשגתביד ד‪ .‬ו למסור ל׳ שפחה ככעכיתלהוליד ממכיעבדייכיין שלא היתה לו אשה מתחלה הילכ'‬
‫אתככה אסור ללברי חכמי'ולי דאמלא הוי אתקל תליה האי סבלא לולאי אפייאיןל׳ אשה ובכיס לב; מוסד‬
‫ל; שפתה כנעכיתאיכמי אפילי איתליה האי סברא סבר הואיל ועבד עברי הותר מכללו בשפחה כבעכיתלא‬
‫אחד נטל עשרה טלאים יאחד נטל תשעה טלאים וכלכככגל‬
‫ג‬
‫משיב אתכן זונה;אין הלכה כרבי‪:‬‬
‫העשרה טלאים שכטל חבילוהעשלה טלאים שככגד התשעה וכלככלם אסירים משים מקיר כלב ׳התשעה‪.‬‬
‫שעם הכלבמותייס ובגמרא פרין אמאי שככגד הכלב כלם אסודי׳ ניפוק קל להלי כלבא והכן כלהו לשה^‬
‫ומשני‬
‫תמורה פרק ז‬
‫ומשכי תנא במאי עסיקינן כ ג י ן ד ט פ י דמי כלב מ ק ד מניה! שאיןבא‪,‬תן שכנגד; טלה שיח דמי הכלכ‬
‫דהשתא שיכי דמי הכלבבכלהו כגון שאיתןשכנגדן שדן כ ל א ק ד דיכד דהויי׳ דינדיס'איתן תשעה שעמו‬
‫עוין כל אקד דינד קסר מ ע ה דהינו תשעה דיכריס פקיתתשעה מעותוהכלב שוה דיבר ׳תשעה מעלת‬
‫במנא באוען עשרה שכנגד התשעה וכלב יש כהן תשעה שבכל אקד מ ה ן יש בו מעה מקיר כ ל כ והעשידי‬
‫כלו מקיר כלב‪ :‬שכיס ׳לא אלבעה‬
‫שניהם דכתב ק י א פלגיבא ליה‬
‫ע כ ג ג ד ה כ ל ב אסורים ש ע ם תכלב מותדיבש ש נ י ם ו ל א אדבעדייו‬
‫כאלו כ ע כ שכיס ה ן שנים‬
‫גחן ל ח‬
‫ד‬
‫ולדותיהן מותרין ש ג א ם ר ח ן ו ל א ולדותיהן *‬
‫אשמעיכן דוקא אעכן וזכה ומקיד‬
‫כספים הרי א ל ו מותרין ייגות ש מ נ י ם וםלתות וכל ד ב ר ש כ י ו צ א‬
‫כלב ולא א ר ב ע אמכן כלב ו מ ־ י ר‬
‫ב ו ק י ב ע ל ג ב י מזבח א ס ו ר נ ת ץ ל ח מ ו ק ד ש ק הרי א ל ו מ ו ת ר ץ‬
‫ווכה והן משמעתן ולא ולדותיה ן‪:‬‬
‫^‪1,‬‬
‫עופות הרי אלו אסורין שחיה בדין מ ה אם הכוקדשין‬
‫ד • כתן לה כספים הדי אלז‬
‫‪•1 , 1 ,‬‬
‫ק‬
‫מזערי לקנות מהן בהמה לקרבן‬
‫‪ 1 ,‬״ ^‬
‫^ ^‬
‫^‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ף‬
‫ש‬
‫א‬
‫ע‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ם‬
‫א‬
‫*חהעו״*‬
‫ן ן ן א‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ו‬
‫‪Y‬‬
‫ן ט ך ן י ר ח ל ‪ 1‬ע ל י ה ‪N‬‬
‫‪H‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪A‬‬
‫נ‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫כ ל ח א ס ו ר י מ ע ג המזבח ו ל ד ו ח ן‬
‫י‬
‫^‬
‫ף‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫ד ל ‪ 1‬א‬
‫ק‬
‫י‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ע ג‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫מ‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ר‬
‫מ א י ם ר י‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ד ב‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ב‬
‫א‬
‫ן‬
‫מ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ייכותשמכיס‬
‫וסלת למכקית ‪:‬‬
‫וסלתותאסודיס אבל ק ט י ומשאן‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫חנינא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ל ה ס ע ל גבי ה מ ז ב ח כ ל הקרשים ש נ ע ש ו ט ר פ ח « ק פ י י י מ‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ם‬
‫‪ 3‬ן‬
‫א י ‪ 3‬ו‬
‫סלת זיתים ועשאן שמן ע נ ב י ט‬
‫ועשאזיין הרי אלו מ׳תרי דדרשיכז‬
‫שכיהם‪1‬אשכוייהןולא‪,‬לד^ !‬
‫ח‬
‫‪H‬‬
‫הן‬
‫& ס ו‬
‫״‬
‫*״ יא‬
‫?‬
‫*ותם ״ " ‪F‬‬
‫י ש בקרשי מזבח םח ״ א י ז ב ק י ׳ * י ב י ק‬
‫ך‪-‬‬
‫ו י ש ב ק ד ש י בדק הבי מה ש א ק ב ק ד ש י מזבח‬
‫״־־ «‬
‫פ י ד י ם‬
‫א‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ד ש ‪ ,‬ם‬
‫י‬
‫‪3 1‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫י‬
‫כתן לה מוקדשים כנין הערי‪£‬‬
‫טלה ע ל פסקו ולאחד ו מ ן א מ ד‬
‫לזוכ הבעלי לי ע ל פסקי כאתככך‬
‫ם‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫י\‬
‫*‬
‫•‬
‫י‬
‫‪#‬‬
‫ש‬
‫קי‬
‫ש‬
‫סדא הואיל ואדם רשאי למכות‬
‫י‬
‫*חדים ע ל פסחו ממוכיה הוא ואימא ליחול עליה א י מ ן קא משמע ל ן דלא דאמר קרא לכל כ ד ר להוניא איג‬
‫הכדור כ ב ר ‪ :‬עופותשל חולין הרי אלו פסולים להקרבה שאתכן ׳מקיר קל עליהן‪ :‬עופות שאין המוס פוסל‬
‫ק דאמר קרא ת מ ס זבל בכשביס תמועוזכרות בבהמה ואין ת מ ו ת ו ז כ ר ו ת ב ע י ף ‪:‬‬
‫ב‬
‫‪ 6‬ת ה נ ט ף שאף הוא באבכדר שאעק ועתיר חלים ?גלי׳־‬
‫ה‬
‫לכל כדר כ ל להביא‬
‫כ ל האסורים לגבי מזבח כ ג ו ן‬
‫בהעהשכלבעה כשהיא חולין ואחל כ ך כתעבלה וילדה הולד מותר לקרבן שהזכר של היתר שבא על‬
‫בהמה זו והיא שהיא אסולה שכיהן גלמו לולד שיבא מה וזה גולם מותר אבל כרבעה כשהיא מ ע ו ב ד ת ה ו ל ד‬
‫פ‬
‫י‬
‫כ ‪ ,‬ל לקרבן דהיא וולדה כ ר נ ע ! ‪:‬‬
‫ולד טריפה לא יקרב אבל להדיוט דברי הכל שרי דלאו מגופה קא‬
‫נ י ופליגתא היא באלו טרפלתאיכא למאן דאעד טריפה יולדתואיכא למאן דאמר טריפה איכה י ו ל ד ת‬
‫לעאןדאמל טלפה יולדת משכחת לס כגון שנטרפה ולבסוף עברה ובהא פליגי לרבי אליעזר סבר זה וזה‬
‫^ורםאסורולבכן סבלי זה וזה גורם מותר ולמאן דאמל־ ט ר פ ת איכה יולדת משכחת לה כגק שעבדה‬
‫ןלבהיף כטרפה וכהא פליגי דרכי אליעזר סבר עוכר ירך אמו הוא ורבנן סברי עיבד לאו י ר ך אמי הוא ואין‬
‫הלכה כלבי אליעזר‪:‬‬
‫כשלה שיכקה מ ן הטרפה פסולה כל א׳תו היום ש״כקה מ ע ת ל ע ת היא פסולה‬
‫להקרבה הואיל ויכולה לעמול ע ל אותו חלב כלא אכילה אחרת ואיכז מתאכל ממעיה ע ל שישלם מ ע ת‬
‫^‬
‫ת‬
‫‪ :‬א ל לאקד שכתאכל ממעיה מודה רבי חנניה שהיא כשדה דאפילו בהמה שנתגטמה בכרשיכי עבולח‬
‫כ‬
‫»לה ה י ל מוליס שהיא כשדה לקזבק ואין הלכה כרבי קנכיה ב ן אכטיגכיס‪:‬‬
‫שאין פוליס א ת הקדשים‬
‫להאכילן לכלכיס דבפס׳לי המוקדשים שכפלו כתיב תובקואכלתבשרודלשיכן תיבת ולא גיזה ואכלת ולא‬
‫לכלבים בשר ולא ק ל ב ‪:‬‬
‫‪1‬ש‬
‫" י‬
‫ב מ ל ש י‬
‫»‬
‫מזבח‪:‬‬
‫שקדשי מזיק עושים תעודה זדוקא בהע׳ת של קדשי מזבח אבל‬
‫ע ו פ ו ת ומנקות אין ע׳שיםתמ?דה ‪:‬‬
‫וקדשי בדק הבית איןעזשיםתמזרה‬
‫לעיל בסוף פ ק ממעטיבן לקלשי בלק הבית מקראי ללא עבלי תמולה ‪:‬‬
‫משוס פגול ונותר וטמא כלהו‬
‫כשלמים כתיביושלמים בכלל כל הקדשים קיו ולעה ינאן לזעד לך עה שלמים ממקדים קדשי מזבתאף‬
‫כל‬
‫‪.‬‬
‫חמגרח פרק ז‬
‫‪ ? 7‬יי‪Z!,1‬‬
‫כל קדשי מ‪,‬בק‪;:‬לדן;קלבן אסדלאק׳ פדיונן קלבן דכתי׳בשד ולא י ל ב י ל י ן‬
‫‪ , ,‬ק‪,‬ן א ל ק י ; לא לימית לעצמת‬
‫ק ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לאק׳ פדיונן דליתלהו תקכמ‪.‬א ל א ק ל‬
‫; ;?;לעלי׳ ‪ ,‬ק י ק קעימ‪ .‬אעייתיעכור קוד פדיונן‬
‫פדיונן אבל נתעבר! לאחל פלי;ק ל » ‪,‬א״ל‬
‫צאוענ׳‬
‫;‬
‫ק‬
‫ק י‬
‫‪pj‬‬
‫לדמיולאקע דא ‪j»f<,<£ p1 «pp{>f‬‬
‫מבוכים כמקדש בשכלן שהם‬
‫נוטלים שכל מקדשי בלק הבית שקךשי םזכח עושים תסורח וחייבים עליהם מ ש ו ט פגול גיויי*‬
‫וטמא ולדן וחלבן אםוד לאחד פדיונם וחשוחטח בחרן חייב ואין‬
‫דאער לקמבא ;עש; לי מקדש לי‬
‫מחגים מחם לאוממם בשכרן פח שאין כן בקדש בדק הבית•‬
‫משלי דהינו מקלשי כדק הבית‪:‬‬
‫יש בקדשי בדק תביתבח שאין בקדשי מזבח שסחם‬
‫כ‬
‫מל לגל הכל אפילו‬
‫כ‬
‫הקדשות לבדק חבית חקדש כדק חבית חל על הכל ופועליו‬
‫בבהמה טמאה ובעביםובאמיס‪:‬‬
‫אחד קדשי מזבח‬
‫ג‬
‫בגדוליחן ואין בחם חבאחלכחגים «‬
‫ומועלין בגלגליהן שהמקליש‬
‫ואחד קדשי בדק חבירמ אין משגין אותו םקרושח לקדושי*‬
‫בהמה לבדק הבית מועל בחלבי[‬
‫‪pbl‬‬
‫ומקדישים אוחו הקדש עילוי ומחרימק אותו ואם מתו יקברו רבי‬
‫™*‬
‫י‪1‬‬
‫'‬
‫ואלות!‬
‫שמעון אומר קדשי בדק הבית אם מהו יפדו*‬
‫בכתתה מה שאץ כן כקדשים‬
‫חגקגרים קדשימ שתפלו יקברו תפל תשליא הקבר ש ו ר הנסקל‬
‫‪^ ^ J ,‬‬
‫?‬
‫ועגלח עיופה ועפורי סעורע ושעד גזיר ופטר חמוד ובשר בחלכ‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫וחולין שנשחטו בעזרה דבי שמעון אומי־ חולין שנשחטו‬
‫<‪, j‬‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫כ ע ד ה ישי־פו וכן חיח שנשחטו בעזלח י‬
‫‪,‬‬
‫כאכללכתני ״‬
‫^ ״ ^ ^ ‪ ,‬״ ואלו חן ח נ ש ד פ י מ חםץ כפסח ישי־ף ותדומדת טםאוד‪,‬‬
‫‪j‬‬
‫‪.‬‬
‫והערלח‬
‫מקדישה לקדושה לא י ס‬
‫‪0Jj‬‬
‫< ט כ ה‬
‫ט‬
‫‪7‬‬
‫ה‬
‫< ‪o f‬‬
‫ה‬
‫ל?‪1‬כ‬
‫;‬
‫ד י ש‬
‫ד‬
‫כ‪;p‬‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ח‬
‫‪7‬‬
‫ש ת‬
‫ד ק‬
‫כ כ ת‬
‫״‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫ל ש‬
‫‪PP‬‬
‫ת>׳‬
‫ד ‪0‬‬
‫פ ל‬
‫ד‬
‫א‬
‫י‬
‫ע‬
‫ג‬
‫פ‬
‫י ל פ כ י‬
‫מ‬
‫כ ה‬
‫ב ‪7‬‬
‫>כיס‬
‫מ ; ע צ‬
‫ד‬
‫ס‬
‫נ ה כ‬
‫ל כ י ן כ י ם‬
‫|‪W‬‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫‪fi‬‬
‫‪c‬‬
‫ה‬
‫‪p‬‬
‫ם‬
‫‪p‬‬
‫א ב ל‬
‫ע ה ב מ ל‬
‫‪o‬‬
‫פ כ ת נ‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ע ש‬
‫שלמי עולה ולא שלה שלמי'זכןהקדש לבדק ההיכל אין משבי׳אותו לבדק המזבח יכלכיונא כזה ‪<:‬מקדיש*‬
‫אותן אקדשי מזבח קאי‪ :‬הקדש עלוי כגון אס אמר על עולה הרי זז לבדק הבית מעליי אותה בדמי לפי מה‬
‫שיש לו בה ומתן לגזבר כדתבן בערכין מחרים אדם אתקדשיז אם נדר נותן דמיהן ואם כדבהכזתןאת‬
‫טובתה כלומר אם בהמה זו היעה נדר כגון דאמר הלי עלי שלה זהפליש לנדרו כיון דאס מתה אז נגנבה‬
‫קייב באקליותה כמבאתכלה שלו ונותן כל למיה לחלםלכהן והה כמי אם התפיס לבלק הביתקדשי מזבמ‬
‫ואם כדבה לאם מתה איבו קייב באחריותה כמבא שאין לו קלק כה <‪1‬א ט!בתהכאה ללשאי ליטול לבל מועמ‬
‫כלי שיתן עולה זו לבן כתו כהן ואותה טובתהכאה כותן לבלק הביע‪ :‬ועקרימין אותן אס הקלים קלשי מזבמ‬
‫כותן לכהן אתהעלוי כלפלישכא אבל קלשי בלק הביתשהתפיסן כין לקדשי מזבח בין לקלעי כהכי׳לא עשם‬
‫ולא כל;ם שאיכן שלו ואין אלם מקליש לבל שאיכו שלו כך כתב דמבם‪ :‬ואם עתו קדשי מזבק אפיל; לאחי‬
‫שהומת; אבל עלין לא כפלו יקבלו ואינו יכול לפדותן;להאכילן לכלבים ואפילו למאלאמל ©לים את‬
‫חקלשים להאכילן לכלבים הכי מלי כשכטלפה לאפשל לח בחעמלה והעלבה אכל משעל* דאי אעשי‬
‫לקיומי בה; והעעיד והעריך אין פודים אותן‪ :‬יבי שמימן אומר קדשי בדק הבית אס מתו יפדו קסבד לכי‬
‫שמעון דלא כאמר והעמיד והעריך אלא בקדשי מזבק ולא בקדשי בדק הבית ואין הלכה כרבי שמעון‪:‬‬
‫ואלו הן הנקברים משום דאסורי הכאה ככה!‪ :‬הפילה שליא עקבד דאין שיליה בלא ולד*‬
‫ד‬
‫ושעדכזיד טמ'ד?‪1‬ו שעד נזיד טהזד כשמגלח ביוםמלאעימי כזר! בשריפה הוא לא בקבורה‪ :‬חולין שנשקטנ‬
‫בעזרה ישרפו משום דמחלפי בקדשים שאירע בהם פסול טומאה או פסול נועד וטעו למימר כהו נע*‬
‫יקברו ואבן ילפיבןמדכתיבבחטאתבאשתשלףלעדעלכל פסולים שבקודש שהן בשריפה הילכך חולין‬
‫שבשקט! בעזרה במי בשריפה וכן חיה שנשחטה בעזרה ואף על גב דחיה ליכא למגזר בה דלמא טעו לקטי‬
‫קדשים פסולים דהא ל ע ידעי דקיה במוקדשים ליכא ולא אתי לאקלופי אפילו הכי תשרף ואין הלכה‬
‫קמץ בפסק מתניתין רבי יהודה היא דאמר כותר בבל תותירו וקמץ בבל תותירו מה‬
‫ה‬
‫כדבי שמעון‪:‬‬
‫מ ת י בשריפה אף קמ׳ןכשדיפה;אינה קלכה‪;:‬תתמה טמאידכתי׳‪/‬אני קנה כתתי לךאתמשמלתתרומויוי‬
‫בשתי‬
‫פ ר ק‬
‫כ ר י ת ו ת‬
‫ע א‬
‫א‬
‫גשתי תדומותהכיטב מלבר אתת תרומה טהורהואתתתדומה טמאה וכתיב לך שלן תהא להסיקה תחיב‬
‫*גשילך‪ :‬עללה מכלאי הכל ס גמל‪ :‬יכלאי הכיס לכתיב מן תקדשעןקלאשתת שליכילישיףאעדלם‬
‫•כלאי הכלם קאי אוכלים של ערלה ושל כלאי הכלם שלרכן לישלף ישרפו משקין שאין דרכן לישיף יקברו‪:‬‬
‫*מדליקין כעת וכשמן של תיומס משום לכלל עלומה טמאה עם קמין בפסמ וערלה וכלאי הכרס דאמר!‬
‫הכאה נכהי כי היכי ללא תטעי‬
‫לומד שגם מיומה שמאס אסוד‪$‬‬
‫*תערלח וכלאי הכרבש את ש ד ד כ ו ל י ש ד ף י ש ר ף ואת ש ד ר כ ו‬
‫בהכאה הדר תל ימלליקייליהכוי*‬
‫כל‬
‫ו‬
‫וייקבר יקבר וס רליקק בשת וכשמן ש ל חדיסח *‬
‫בפת ובשמן של תרומטמא׳‪ :‬ו‬
‫*קרעים שגשחטו ח ו ץ לזמגן וחוץ למקומן חדי אלו ישרפו אשם‬
‫מ ק לומכן על מ נ ע לאכלן סו׳ן‬
‫חלויישדף דבייהדדח אוסר יקבר חטאת העוףחבאח על ספק‬
‫צזמכן אי סי[ ל מ ק ו מ ן ‪ :‬ישמ•‬
‫ו‬
‫ל חבשרשץ &‬
‫^‪^,‬״‬
‫^‬
‫מדכתיב כקטאת כאש משרף‬
‫‪1‬כל חגקכדיס לא ישרפו רבי מזורה אוסר אם רעה ל ח ‪ , ,‬ו‬
‫|‬
‫״‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ב‬
‫י‬
‫< ן ן ן ר ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ד‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ח ‪0‬‬
‫‪ . ^ • ,‬׳ ״ י י ״ י ״ י ‪ .‬״ *‬
‫״‬
‫־ ״ ״‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ר ע‬
‫‪ . t $‬־ ״ ־‬
‫״ י י ‪ -‬״ ׳‬
‫עיי׳־יםיששבי״ותשבתויחחנאעלחאס‬
‫ב ע ו י ס ‪ :‬ס ט * ; העין‬
‫״‬
‫^ ״ ״ ״ ‪,,‬‬
‫| ‪ £‬ר ק א‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫<על הבחם‪-.‬־‪ ,‬והאשח הסביאה את הבחסה עליה הבא על א ש ״‬
‫ח ‪NR S‬ניעי‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫׳‬
‫‪N‬‬
‫‪B‬‬
‫‪L‬‬
‫(‬
‫‪N‬‬
‫‪W‬‬
‫* ™" ™ ‪f‬‬
‫‪£‬‬
‫*‬
‫י׳״‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫^ ו ע ל א ת י ״ ^ י ת י י ע י י • ^ •״׳י י * י י " «‬
‫* ״ ת אחי אמו ד;ר־^ ח ג י ״ חסגרף והעובי ע נ י י " י י ״ ״ ״ ז‬
‫* ז ר ע ו לםולך ובעל אוב חמחלל את חשבת וטמאשאבלאי׳‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ח‬
‫‪ 1‬א‬
‫ש‬
‫ת‬
‫א‬
‫מה‬
‫ב‬
‫‪y‬‬
‫‪S‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ח י ת‬
‫א‬
‫י‬
‫ג‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫א‬
‫"?י״*‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫‪s‬‬
‫‪s‬‬
‫»‬
‫‪W‬‬
‫י־ס־ק נ״ןאשה ־העילה ספק‬
‫ולד ספק רוק כיון דקטאתיולד*‬
‫מן העוףהוא כדכתיבובן יוכה‬
‫א י ת‪,‬ר לחטא׳מכיאתה על הסעה‬
‫והואיל ו א י כ ס נ ק ט י ת ל א א מ !‬
‫לן זרה דם על הספה ואינם‬
‫נאכלתדשמ לאוולדהומוסולין‬
‫היא מ ונבילה לאין סילק נאכלים‬
‫גמליקה ותשדף דהויא כשאר קדשים פסולים‪ :‬יטילנה לאמה אמת המים ה׳תה גסבדת כעזרה ויובאת‬
‫‪ £‬קל קדרון ואידי דעון ד ן הואמתמקעק ויונא כקלוק המים ‪ :‬כל הנשרפין לא יקברו דלמא קפד אניש‬
‫!משכת להו ואכיל להו‪ :‬וכלהכקבדיס לא ישרפו משום דכלהכקכייס אפרן אסור וכל הנשדפק כגק ק ק‬
‫*גרימה וכלאים אפרן מותר לכביס בגדים וכן כל הנשרפין להקדש כעי אפרן מותרקק מתלועתהדשן‬
‫י ב י יהודה אומר כ•‬
‫דכתב כיה דסמנא ושמו אנל המזבח ותניא ושמו בכקתושמ! כליישע! שלא יפור‪:‬‬
‫כ‬
‫*״‪/‬זל^עזיח‬
‫* י‬
‫ואין הלכה כרכי יהודה בכל הנך תלתא בכי דמתגיעין‪:‬‬
‫וששכדיתועלעוברבמוידבלאהתראה‪ :‬הבאעלאשהוכתהובתבתהובתמהבכלל‬
‫וכן בתו ובתבתו ובת בכו קמועז ואם קמיתז ואס קמיו כלם ככלל זה ‪ :‬המגדף מכרך א»ג‬
‫»שם‪ :‬והעובד עז כדרך עבודתה אי המזבח והמקטר והמכסך והמשתקוה אפילי שאץ ד י ן עבילתה בכן‪:‬‬
‫»בעל אובוידעזני ככלל ששכיהם בלאו אקד נאמרו ותכא בקט אוב שהוא ראשון כמקרא‪ :‬והמקלל את השבת‬
‫באקת מאבות מלאכית מיקסר אקתיתזלדותיהן‪ :‬כותר קדשים לאקדשעברזמכן‪ :‬פגול קדשי שקשכ לאכלן‬
‫‪ , p‬י ‪ ,‬ן אן חזן למקומן‪ :‬השוחט קדשי׳כקוץ קייכ אעפ שלא העלן דכתיכ ואל פתק אקל מועד לא הביאו‬
‫דמ יחשב לאיש ההוא דם שפן ונכרע זמעלה במי בכלתדכתיב אשל יעלה עולה או]זבח ועל פתח אהל‬
‫מועד לא יביאכו ואם שמט והעלה בשיגג חייב שתי חטאות‪ :‬והמפטם אע שמן המשקה במשקל סמעכים‬
‫ובמדע השמץ כמו שעשא׳ משה במדבר והוא שיעשכו לסוך בו אבל הטפטמו להתלמד או למסי! לאחי אימ‬
‫הייב‪ :‬והמפטם א תהקטורתאקד עשר סמקכי הקטורת אם לקק מכל אקד מהם כפי משקלוהקנוב בדבר•‬
‫•וכמים ןערבם כדרך שהיו מערבים הקטורת שמקטיר״ בבית המקדש קייב כרע ׳היא שיעשנה להריק כה‬
‫‪ h h‬עשא' להתלמד או להסיס לנבור פטור‪ :‬והסך גשמ ןהמשהה שעשה משה שלא לבורן כהוכה ו מ ל כ «‬
‫״‬
‫מ כ‬
‫כדיתרת <*דכן א‬
‫*ייב שלא הממתגיס מאותו עמן יילא על יאש מ ואפילו היה בן כג עושקים אותו באויע שמן שעשה משת‬
‫במדבל;מממ מושקים מלכי ביתד;ד;אין מושחים מלן כ ןמלן אס לא חיה ש‪ 0‬מתלוקתכמ; שמשתושלמה‬
‫שפכי מחלוקת; של אד;ניה; ;׳;אש מפני מחלוקת; של עתליה; ;יהזאקז מפכי יהויקים אחי; שהיה גדול ממ»‬
‫*משיקתהכקכים היא שמנקים מן השמן עללאשז ;ע;שתיסבין גב;תעיט; כמין כי מנית ;משיחת המלכים‬
‫<מין כ;ל‪ :‬העסח;המילה בענות‬
‫הקדש וחבא למקדש טסא חאוכל חלב ודם נותר פגול ו ט ם ^‬
‫עשה ויש בסן כלת;אין קיכן על‬
‫השוחט ומעלח בחוץ האוכל חמץ בפכח והאוכל וחעושח מלאכה‬
‫‪.‬שגגתןאבל כלה; הכן לא תעשס‬
‫ביום חכפודים חספטם את השסץ והמפטם את הקטורת וחס!‬
‫ככה; ;חייבים עלשגגתן ק י ק *‬
‫על «לי ^‪T‬‬
‫ב‬
‫כשמן המשחה חפמת ומילת במעות עשה *‬
‫‪ * ? P‬ד ג ט‬
‫‪P‬‬
‫‪ £‬חייבים על זדוגם כרת ועל שגגתז חטאת ועל לא חודע שלחן אשם‬
‫'‬
‫ל‬
‫תלוי חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו ספני שחוא בעולת ויורי‬
‫‪,‬י‬
‫ה אשי מ‬
‫דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף המגדף שגאמר תודח אחי־׳נ‬
‫» * ג ן » ‪ 1‬א י ב שו‪0‬ס ‪' " f‬‬
‫י׳«‬
‫נ‬
‫יחיה לכמ לעושה בשגגה יצא מגדף שאיגו מעשת «‬
‫‪I‬‬
‫׳‪1‬‬
‫״ ״ ?‬
‫סעדי; כסבור שהיא אשי״יסע׳כי מביאות קרבן ונאכל מביאות ואינו גאכל ויש שאינן מביאורמ‬
‫?‬
‫תמ כ‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫‪P‬‬
‫ס‬
‫}‬
‫‪s‬‬
‫;‬
‫‪p‬‬
‫ע‬
‫‪J‬‬
‫ה י א כ‪4‬‬
‫‪Z‬‬
‫^‬
‫צ‬
‫ע‬
‫^‬
‫‪f‬‬
‫‪S‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫צ‬
‫^‬
‫•לא קשתתדח;המקלל‬
‫^‬
‫*י‪/‬דע‪.‬בעקיהאס;דאלאשכעל‬
‫^\‬
‫‪,‬‬
‫׳ ‪£ ,‬‬
‫‪,‬ק ל‬
‫ל ‪,‬‬
‫<‬
‫ק^‬
‫הגוף כגיןהאוער אין שבתבתורה‬
‫אין עמדה ;רה אס;דה כתורה‬
‫ע‬
‫< ‪ ; /‬ל ה ‪ /‬א‬
‫*זס^‬
‫ל ע י ; כ א ק ! ה‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪ J j f‬״ ‪3‬‬
‫ן ע ל‬
‫מ ע ע ה‬
‫ן ן מ ל‬
‫ג מ ר‬
‫ש ע‬
‫ד ע‬
‫ש ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫אלומביאו״קרבזונאכלחמפלתכסקבהמ״חי״ועוףרברי^‬
‫מאיד והבסיס אומרימ עד שיחא בו סעורת חאדמ המפלת םגדל‬
‫או שליא ושפיד מרוקם וחיועא סחוחך וכץ שפחה שהפילה מביאת‬
‫* ל ו סביאזת ואינו נאכל חספלת ואינז‬
‫ר‬
‫קרב!ונאכל*‬
‫ידוע מה תפילודז וכן שתי נשימ שהפילו אחרתממקפטוד ואחת‬
‫ממין חובה אמר ר׳ יוםי אימתי בזמן שהלכו זו למזרח וזו ל מ ע ד ג‬
‫אבל אס היו שתיהן עומדות כאחת מביאות קרבן ונאכל»‪-‬‬
‫‪ .‬ה אלו‬
‫‪5‬או שוגגהוא זה אלא אכוס גמור ק;א ופטור‪:‬לא הודע כגון שכי זיתים אקד של קלב ואחד של שומן אכל אה‬
‫מקם;איכ; יודע איזה מהן אכל אשתו ואקותו עמו כמהה בא על אקתמהן ואיכ; יודע על איזומהן בא‪ :‬אשם‬
‫תל;׳ לפי קכא על הספק קד;י אשם תלוי שתולה ומגין עליו מן היסודים ואינו מכפר שאם כודע אליו אקר כ ן‬
‫כביל;ר שחטא מביא קטאתקבועה‪ :‬המטמא מקדש וקדשי! שנכנס למקדש כשהוא טמא או אכל קדשים‬
‫כטומאה‪ :‬מפגי שהוא כעולה ומלל;אין אשם תלוי בא אלא על לבד שזדונו כרת;שגגת; קטאת קבועה והאי‬
‫הואיל ושגגת! כעולה ויורד אין בלא הודעשלו אשם תלוי‪:‬חף המגדף אין מביאים על שגגתנ חטאתועל לא‬
‫הודע שלו כמי אין חייבים אשם מלוי דדחמכאמ גבי חטאת לעושה בשגגה פרט למגדף שאיןבו מעשה והלכי‬
‫ג כמין בהמה חיה ועיף הואיל וכאמרה בהן ינידה כאדם יא׳ ‪ j‬הלכה כרימאיד‪ :‬סכלל ולד הו״א‬
‫כחכמי‪:‬‬
‫&א שנשמתה מדתו ולשין סכדל שנאוי;דל כ ן מנאתי ורכותי פירשו שהיא חתיכת בשד עשויה כנולע סכדל‬
‫ורגילה לבוא עם ולד‪:‬שליא שאין שליא בלא;לד‪:‬שפיד מרוקם עור שהילד מרוקם ט שיש ביעב; נורת אבד»'‬
‫קטנייולעי שעשוי כשפופדתשל ביבה קלוי שפיר‪:‬וכן שפח שהפילה דסדא כי קאמרי'כל מנותפאשה חייבת‬
‫כה עבד קייב בה יזמ מבותהשמתבאיש ובאשה אבל יולדתדבבשים איתה ובכשייליתה אימי לא תחייב שפחה‬
‫להכי תכי וכן שפקה שהפילה‪ :‬ד ;אין ידוע מה הפילה אס נודתאדם;קייבתאם דגי וקגבייופטוד מביאה‬
‫קרבן שתי תירייאקד לעילה ואקד לחטאת על שלעילק מתנה ואומרתאס מין קיבה ילדעי עקא לק;בתי ואם‬
‫לאו תהא עולתכדבה אבל קטאת לא עניא לאתכיי׳ דאין קטאתבדבה ומייתא בסעק ואינו נאכל דשעא לא<‬
‫כתקדבןהיא ומליקתה ככבלס בעלמא ועשום חולין בעזרה לא אכפתלן לכיוןלאין למזבח אלא דמהל‪$‬‬
‫סשיבא אכילה‪ :‬וכן שתי נשיישהפילו במחבוא אקת‪ :‬מין פטיד כעין דגי' וחגבי‪ :‬מין קובה סכדל או שיליא‪:‬יאין‬
‫ידוע איזו הפילה עין קובה מביאייכל אמת שתי תורי" ואיכו כאכל‪:‬אמתי איכו כאבל בזמן שהלכו שהביאו קניסן‬
‫לכהן והלכו לדרכם ואין יכול; להקנות אבל אס שתיהן ?ממדות כאקת מביאו קטאתאק;מתנ‪/‬ת ביביהן א•‬
‫אנ<‬
‫י‬
‫* י תשייבתהיי הוא שלי ואם אתהמייבתהרי הוא שלך ואותי חטאתקרב ונאכלדדזק'חטאתשבא ע ל ק &‬
‫‪ W j‬ממגיל בו דכתיב או הידע אלין חטאתי אבל הכי דכי קא מתייןכשי תיכן לאשערוי• כאכילת קדש•׳‬
‫היא מת״! ומתכיין ואץ הלכ כ י יוסי‪ :‬ה ג ניני ג״נייואני שמעתי כמין תילעי‪:‬המפל! י)ם מ דעד שיעבר•‬
‫קרכעייוםצהריוכהחוימיאכעלמא‪:‬ודישמעוןמחייכביונאדועןדכיע׳ואס בקנה תלד והוהליחלמכתג‬
‫ו דוען ־‬
‫קבה‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫ואם כקכה היא אלא ריבה לה לידם‬
‫אלו שאינן מכיאית חםפלת שפיר מלא סיס סליו דם‬
‫ח‬
‫איזרתיממי היא יונא ל־ופן יתגא‬
‫©לא ננינים חמשלת כמק דגים וחגכים שקעים ורסשים הםפלת‬
‫קמא סכר אמר קרא אשת כיי י ג‬
‫ייבש ארכעיגש ויועגי*‪1‬דופן רבי שמעון מחייב ביועאדושן‪/‬׳‬
‫עזריע וילדה עד שתלד ממקום‬
‫חקייבן‬
‫ו חםפלת אוד לשמנים ואחד בית שמאי שוטרין םן‬
‫חמפלע לאוד‬
‫ו‬
‫שמזרעע‪:‬‬
‫אור‬
‫שמי־ו‬
‫גית הלל מחייבים אמרו בית חלל לביר־נ שמאי מאי‬
‫שמזכים ואחד שילדה כקנה וליל‬
‫לשמנים ואחד מיום שמנים ואחר אס שותלו לטומאת לא ישוח‬
‫שמונים ואחד שהיתת דאייה ל‬
‫לולקי‪-‬כןאסרו לתם בית שמאי לא אכש אמרתם כספלח״יובש למקד להביא כפרתה הפילה בית‬
‫• מ נ י ס ואתר שבן יועא בשעת שחי»י< דאויח לחביתי* ברת קי־בן שמאי פוטרים מן חקיכן מלידם‬
‫חאס‪-‬ובמפלר־* אור לשמנים ואחד של‪*-4‬יעא בשעת שחי*** שכיה אף ע ל גב דלאחד מלאת‬
‫*•אויה להביא בה קדכן אמרו להן בידמ חלל ותרי תמפלת יובש הוא הואיל ולילה היא ולא ינתין‬
‫מוםוגימ ואחר שחל להיות כשבת תוכיח שלא יצא בשעת שחי‪4‬״» שעה ראוי לקרבן דלילה מחוסל‬
‫ךיאוית לחביא בה קרבן וחייבת בקי־בן אמרו להם בית שמאי לא ומןקרבןהיאדכתיב ביים ציותו‬
‫* ם אמיתם במפלת יום שפנים ואחר שחל לחיות בשבת ש א ף הילכךלענין קרבן כתיךמלאת‬
‫דעי‪ :‬עאי שכא אוד לשמונים‬
‫ע ל פי שאינו ראוי לקייבן יחיד ראוי לקי־בן ציבור תאמרו במפלת‬
‫ו ל א לקי־בן ואחד מיום שעוכים ואחד דו לאי‬
‫‪%‬ןור לשמנים ואחי שאק מלילת י"*יי *א לקי" ז‬
‫^יבור חרמיכש אינן מוכיחץ שחספלת בתוך מלאות י־מיח טםאץ חייבת קרבן על חכפלשהעיל ל‬
‫לדברי הכל הואיל ואמר מלאת‬
‫חאשה שיש עליה ספק חמשת זיבות‬
‫ז‬
‫ט ו ר ה מן הקי־בן *‬
‫^םפק תמשה לירות שביארת קי־־בן אחד ואוכלת בזבחיכס ואין הפ לה‪:‬אם שוה לו לטומאה שהד•‬
‫אתם מודים שמשקיעת קתמם‬
‫ןןשאד עליה חובה חמש לידות ודאות חמש זיבות ודאות מביאי‬
‫של יום שמוטי כלו ימי טיהר שלם‬
‫<ןי־בץ אחד ואיכלח בזבחים וח‪;:‬או‪ -‬עליה חובת מעשר־ז שעמדו‬
‫ואם ראתה כליל שמ כים ואסור‬
‫*ןיגיבם בידו שלם ברנדי זחב אמר רבי שמעון כן גמליאל חסעון‬
‫טמאה‪ :‬הדמים איכן עוכיתימ‬
‫^‪-,‬ןל^ןאליןהלילר־זערשיהו בדנרין נכנם לכית דין ולמד‬
‫והדם שאתם אומרים אם שיוה ל!‬
‫!*אשת שיש עליה חמש לירות ודאית חמש זיבות ודאות םכ׳אד‪-‬ן‬
‫לטומא' איכ! לאיה שהרי המפלת‬
‫ה‬
‫^ י י ב ן אחר ואוכלת בזבחים ואין השא‪ -‬עלית חובה ועמדי קינים תי ך מלאת דמה טמא מפני‬
‫בו ביום כרכעתים *‬
‫הלידה ואיבה ק־יבתקרבן שפי לע»‬
‫שכל שבא בתיך מל* בתש'כאלו בא‬
‫פרק כ‬
‫‪7‬‬
‫ג‬
‫י ח י ד‬
‫י ‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫<ם הולד הדאשויובהא מזדו בה‪ :‬ז ה ספיקי זיבויספק זיכה הוי כגון טועה שראתה ג ימי ואיכה יודעתא«‬
‫כימי נדת׳אם בימי זיכ׳ מביאי קרב ואיבו כאכל וספק לידה הוי המי הפילה ואיכה יודעת מה הפילה!אס יש‬
‫*ליהה׳ספיקז׳שלזיבאיהספיקו׳שללילה‪:‬מביא׳קרב‪,‬איחטאתהעיףהבא של הספק‪ :‬ואוכלתבזבחיישקר•‬
‫<זקרבץ הזה לטהרה בא והרי ה׳א כטבילת שאם כטמאת התשה כמה טומאות טבילה אחת עולה לכלםא»‬
‫*ןדבןזה בן‪ :‬ואין השאר עליה חובה לא הכריכות חכמי׳ להביאן שאף האחתבקישי התירו להקריב ספק‬
‫»ליקתחזלין למזכח אלא שאם לא כן אין לה תקנה ליטהר בקישי׳׳־חמש לידותודאיתאו חמש זימת ודאזינ‬
‫מביאה קרבן אחד ואיכלתבזבחים כדפרישל •־ והשאר עליה חובה דתכי' יכול תביא על הלידה שלפני מלא<ן‬
‫*על הלידה של אחד מלאת קרבן אחי לשכיהם תל זאתעידת הייללת‪-‬־קיכ־ן ב קיכין דהיכו ארבעה תודין‪:‬‬
‫‪*.‬דיכריפהבבשכיזהיביידיכל זהב לכל קן‪ :‬המעין הזה שמעה היא‪:‬כככס לבד ולימד כייאעפ שתיקלכשל‬
‫* ! ‪ S i‬זלימד דבר שאיכו כהלכ׳משלם עתלעשותלה עשה כן שאלמלא כן לא ימנאו וימכע! העניו׳ מלהבי אפילו‬
‫^קיויאכלוקלשי בסיתאתהגיף‪ :‬בלבעקיס שכי קיכיןבשכי רבעי דינר כסף ודינל ‪/‬הב ?‪ fa‬לה דיכרי׳כסף‪:‬‬
‫איבעה‬
‫כריתות‬
‫י‪v i f« t‬‬
‫‪m‬״‬
‫»‪<-‬י‬
‫פ י ה‬
‫*״שלי כפיה שמביאים כפיה'לא ^‬
‫ש‬
‫ק‬
‫י‬
‫מ‬
‫ג‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪J‬‬
‫‪f‬‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה‬
‫א ל א ל א כ‬
‫^‬
‫ש‬
‫ן‬
‫'* יז ‪,‬‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י ש י ם ;‬
‫״ ‪ w‬ע ק ר ט‬
‫מ ח‬
‫""‪«3‬נ ו‪L‬ק ה ט *‬
‫ע" ן ק‬
‫‪1‬‬
‫״ ב תא י כ ה‬
‫*!מול‬
‫‪°‬‬
‫‪1‬‬
‫קיכז‬
‫מעמא בראיות ואפילו לאה שלש ראיותביום א ה ד‬
‫יעים והאחד וה הילכן משביבהו לתדתיאכלעב;רע ועצולעע אין עקד טומאתן חלוקה דשניהן שי*‬
‫‪.‬‬
‫עועאתן ככנייס ‪ :‬נ י עמוסי‬
‫ארבעה מחוסרי כפורים וארבעה מביאק מ י‬
‫& ר מ ‪•j‬‬
‫ז‬
‫יי‬
‫״ *‬
‫הזדון פמגגה אלו חן מחוסרי כשורים ה»•‬
‫י‬
‫שעל מנבל מותר לאכול בקדשים‬
‫ואין קרבן עעגבו אלא מלביא והזבח והיולדת ^זסעורע רבי אליעזר בן יעקב אומר נ ר סחוסי‬
‫ל ל כפרח עד ממרק עליו הרם ונזיר ליינו ותגלחתו וטוםאתו״ ב‬
‫כקסלהילכןלאקשיבליס‬
‫אלו מביאק על הזדון כשגגה חבא על חשפחת ונזיר מנטסא יער‬
‫שי"‪V‬‬
‫*?ןמי‬
‫חמשח מביאח‬
‫ג‬
‫שבועת העדות ועל שבועת חפקדק •‬
‫"‬
‫'א ‪ P'F‬י ז‬
‫א‪°‬‬
‫*גולת העוף הכיא מג־ ם״קמבס קרבן אחד על עכירות חדכח וחמשת מביאים קרבן עולת ו י ו י י‬
‫;‬
‫כ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ס‬
‫ס ב ר‪1‬‬
‫‪3 ,‬‬
‫מ‬
‫ב‬
‫י‬
‫א‬
‫מ ב י א ת‬
‫י ז י ב ן‬
‫ע‬
‫ל‬
‫כ י ‪,‬‬
‫ב כ‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫פ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫ה ב‬
‫ה‬
‫מ ס‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ל‬
‫‪o f‬‬
‫אלומביאיץקדבןאחדעלעכירותחרבההכאעלחשפחחביאיז'‬
‫' ' " ׳‬
‫דעועצקיי‬
‫*תג<תיס קדכןכדדמתידצו צ חדבד‪ .‬ונזיד שנטמא טומאוי־גתרבח והמקנא לאשתו עלידי‬
‫״‬
‫‪/‬‬
‫בשלעיג יין ונתגצסת ולהטעא‬
‫אנשיתרבתומודעשנתנגענגעיס״דב״תביאמודיווגתגבע‬
‫ל ‪^ ; , ,‬‬
‫^ ׳ ל ‪,‬‬
‫לאעלת ל ו ע ד ש י ב י א א ת ז ^ א ״ ו רבי יחורה אומר עד שיביאו‬
‫^ ‪ ,‬מ ‪ , ^ ,‬״ ^ ^ ‪^ ,‬‬
‫חאשח שילדח ולרוח חרבה חפילח כייוך שמנים‬
‫אשמו״ ד‬
‫למתים עד שיביא קלכן י‬
‫נקבה וימרח ותפילת גי׳וך שמנים נקכח ותמ*לתת*ומימ רבי‬
‫^ ^ ^ '‬
‫יחודח ׳׳י*‬
‫•דלאשעדויי בקדשים מזיר דמייתי‬
‫^ י ב ן לאשתדויי כיין דחוליןהוא‪ :‬כ הבא על שפחה חרזפה דאמד קרא וכפר עליו הכהן כאיל האשם על‬
‫מטאתו והדד כתב ונסלק לו מחטאתו אשר חטא לרבות מזיר כשוע‪ :‬ונזיר שנטמ דכתיב וכי ימותמתעלין‬
‫במתעפעאו פתע זה שוגג וכי הוא אומי ואם בפתע בלא איבי פתאום זה מזיד וכן היא אומי ופתאייעגד! ונענ»"‬
‫והינו עזיד דאין למנש אלא על המזיד‪ :‬ועל שביעת העדות קרבן עולה יורד האמור בשבועת העדותקייב‬
‫קכתו׳על מזיל כשעג לככלן כאמ׳זנעלם וכאן לא נאמ׳ונעלם •־ ועל שבועת הפקדק אשם האמור בשבועת‬
‫מעקדוןקייבומדד כשוגגדיליףתחט׳תחטא לגשמשבועתהעלו'‪ :‬ג קבאעלשפק׳קרופביאוקרכדכתז"‬
‫וכפר עליו הכהן באיל האשם על קטאיע אשר חטא והוה מצי למכתב על חטאתו ולשתוק מאי אשר קמא‬
‫לרבותקטאיס הרבה והכי מלי כשבא ביאותהרבה על שפקה אקתאבל בא על שפקותהדכה אפי׳ בהעלם‬
‫ונויד שנטמא טומאות‬
‫אקד קי יב על כל שפקה ושפחה דכתיב והיא ש פקה לקייכ על כל שפקה ושפקה‪:‬‬
‫הרבה כשנטמא בתוך שבעת ימי טומאתז לא צריכה למימד דאינו מביא אלא קרבן אקד דטומאה אדיכתא‬
‫היא כי בליכא לכטמא ביום השביעי שה;א יים תגלקת! וסבר האי תנא דקרא דכתיב וקדש את ראשו ביו•‬
‫החואביום שביעי שהוא יום תגלקתו קאמר שכזירזתטהרה קלה עליו באותו יום והשתא סדא כי נטמא אל»‬
‫ומכי בשביעי הוו לה! טומאות הרבה דהא התחילה נזירות דטהרה וליקייב שתי קדבנות קא משמע לן‬
‫דלעגי ן קרבן לא מחייב אלא קד דלא אתא זה לשעה הראויה לקרבן דאף על גב דכזידותטהרה אתחלה לה‬
‫מיום השביעי שעה הראויה לקרבן אינה אלא מיום השמיני‪ :‬המקנא לאשתו ע׳ אבשייהדבס דכתי׳זאת מוי׳*‬
‫הקנאותתורה אחת לקנאות הרבה‪ :‬ומצורע שנתנגע נגעים הרבה בגין שנתנגעוכתרפא נתנגעונתרפא‬
‫פעמים הרבה אינו מביא אלא קרבן אקד על כלם דכתיב זאת תהיה ת׳ית המצויע תויק אקע לעצור•‬
‫מעמים חרבה‪ :‬הביא בפורים ובתגגע בגמרא מפרש דהכי קתכי לא עלו בפורים להקבע בעניותובעשימינ‬
‫•אם היה עבי בשעתנפורים והעשיר ק<דם שיביא קטאתו בדיך להביא קרבן עשיר ואם היה עשיר והסב•‬
‫מביא קרבן דלות עד שיביא קטאיע דבתד חטאת אזליכן בין בעכמתבין בעשירות דכתיב אשר לא תשיג י מ‬
‫כטהדתוכשלאתשיגידובשעתטקדתויקיא בדלות ואף על פי שהעשיר אקר כן והאי טהדתוהיכותטא*‬
‫*היאכמדיע‪ :‬ע ל שיביא אשמו דבטהדתוא^מעשמעשכ‪/‬תן מדמן על בהונותיו וקכשירו לאכול כקדשי•‬
‫ואין‬
‫ה מ ן כ ק ‪:‬‬
‫א‬
‫פ‬
‫מ‬
‫כ ‪ /‬י ל‬
‫ד‬
‫ש‬
‫נ‬
‫‪ ,‬י צ‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ל א‬
‫‪w‬‬
‫ק כ ן‬
‫ענ‬
‫בריתות ‪ fna‬צ‬
‫‪ pfr‬הלכה פר'יהולה‪':‬האשה שהעילה ׳ללועהלבה;קא;יל ומפרש כיבד כגון הפילה כתיך סמוכים של‬
‫נקבה שמבלה לאחר שכועים דטומאה ושמשה ונתעברה והפילהכיןבה לאיזו־ ארבעים של ימירה דהינוכד‬
‫ללידההדאמנה ומורה והפילה לםוף כ ד של ‪ 11‬ולהכי נקט נקבה לבוכרים ליכא למימר הכי דאי הפילם‬
‫ותקן ארכעיס ‪7‬וכל האי שבי עיא כעלמא הוא דאין הולד נוכל ע ד ארבעים יום‪ :‬והמפלעתאומי׳ אפילו‬
‫זכרי' כגק נתעברה שלשי ׳הפילם‬
‫אחד לאתדארבע;'יהשכי כשתהא‬
‫‪*rrum‬וםדכמניאח עלחדאשוןואימ<מביאת על השני מביאזיי!‬
‫וינ׳ בע‪1‬ך ימי טיהיהראשון!שלישי‬
‫אלו מביאי;‬
‫ד‬
‫*להשלישי ואיבת מביאת על היכיעי *‬
‫בתיך ימי טוהרלשיני כל אלו א ץ‬
‫קרבן עולת מורד על שמיעת הקול ועל ביטוי שמתים ועל טומאת‬
‫‪' ^ Z ^ Z ^ h U‬‬
‫ובקי־בז ובשפתת לא תשחז את האיש לאשתבמכות י י א א י ־‬
‫‪1‬‬
‫ן ״ י ב על כלביא״ וביאה‪,‬״ תומי ״ ״ • י ״ ־ " " ״‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ד‬
‫^‬
‫״‬
‫‪4‬‬
‫ב‬
‫ח‬
‫א‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫אומד מביאה עלהראשיז ואל *‬
‫ת‬
‫כ‬
‫מכיאהעלהשכיי'יה‪/‬ד׳‪1‬ליגבץ‬
‫איזו״יאשפ״״כלש״^זשפה״י״ציח‬
‫אולדותבין אתאומים ואת מביאה‬
‫^להולדהראשק ולאעלהשכי שבולדבתוך מלאת של ראשון ומביאה על השלישי משים דהואלאכולד‬
‫״*ומלאת ללא חשבינן מלאת לשכה דכמאן דליתיה למי הואיל וכולדתיןמלאתשל ראשון ושלישי הו»‬
‫כ‬
‫ת‬
‫״ * « ן ו ע מ ש נ ק ר ק ראשיןכוצדאב'‬
‫״ ‪ .‬״ ‪ ,‬״ ‪.‬‬
‫״ ^ ״ ‪» :‬‬
‫ומאח מודהדימי טומאה איתלה וכל ומן שהיא מעצת כקבהיושבתעציה שבועיםדטומאה וסב‬
‫‪1‬‬
‫עילה ומדד עולה לעשיר;•;דר לעני שאם ה;א עשיר מביא כשבה‬
‫* " ל ואיו הלכה כר׳ יהודה;‬
‫* ! ‪ ,‬א ם עכי עיליס ובכי יוכה ובדלי ללותעשילית האיפה סלת‪ :‬שמיעת הקול ׳שמעה קול אלה‬
‫‪ 1 °‬מקלשוקל‪1‬שיו בשוגג ושבועעבטו׳ שלשתן כתוביםבהליא בפלשת ויקרא שמביאי ן בדלות ובדלי‬
‫‪ .‬ןרמללת בעשירית כבש לעולה ובן יוכה או ת‪1‬ל לחטאתכדלית שתי תולים דחינו פרידה לעוף‬
‫‪ ^ L,‬ל א »‪/‬ללח‪».‬ק עכודע בעשירות שכ; כבסיס כללות שתי תולים תמת שבי‬
‫<<"‬
‫י‬
‫י־ ־־‬
‫»!חת כ ב ש ‪. . .‬‬
‫‪r‬‬
‫ה‬
‫‪r‬‬
‫ך‬
‫ד‬
‫י ר‬
‫יןי‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫‪7‬‬
‫א ג‬
‫מ י ב‬
‫׳‪ Vt-‬׳•׳וי(‬
‫»^‪^,‬וללקבל _ ״ ‪,‬‬
‫במשכבי אשת כתיב ובשפלות אינו סייב אלא על גמד ‪ .‬א‬
‫׳‬
‫‪ .‬כ ל העדי! סייב על בל ביאה וביאה ו ב‬
‫ג‬
‫ש פ ת‬
‫א מ ק ל ע י ל ב ע‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ד‬
‫‪«v‬‬
‫_‪ ,‬י ־‬
‫^שכבת^עכתיבבהשדאייתלהו^ע‪:‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫‪7D‬‬
‫ן ‪ .‬ת בקרבן אכצ אם היא שיעתכין‬
‫©הוא שיגגכין שהיאמויד שביהןפטודי׳דכתיבבק‪,‬‬
‫^ההדדוהכיאאתאשמיבימןשהאשהליקהא^‬
‫‪.‬‬
‫< | ‪ 3‬י א‬
‫א‬
‫א ש י ן צ‬
‫א‬
‫ק‬
‫א‬
‫?‬
‫י‬
‫רת‬
‫**‬
‫י‬
‫י‬
‫»«‬
‫‪1‬‬
‫ואל‪,‬‬
‫פדיחות פרק‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫*אל; לא היינה קביה שפתה היו הקדישי תופס׳בה ושניהן בהלני׳ אבל עכשיו קדושייתופסי בה קבת מפנ בד‬
‫» לא קופשה הא ח;פשה‬
‫לא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ח‪.‬‬
‫ל ‪,‬‬
‫קירות שב ;אין <‪ ;/‬י‬
‫מייבים ׳‪ .‬והפדה לא נפלתה משמעפד;יה קכיג; איכה פדזיה לגמל׳‪ :‬זז היא שפחה ודאיתכלןמר שפחה‬
‫ו«מ;לה;האי לכתיב והעדה לאכפדתןן לבלה לגילה כלשץ בכי אלם‪ :‬כל העדי;עעפ;רש;תשסן במעקוד*}‬
‫‪.‬‬
‫ושמד אין לנ; ‪ w‬ידאי משינה היא‬
‫׳ ישמע!׳‬
‫ק‬
‫ק‬
‫‪,‬ן ‪,‬‬
‫סניה שפחה;קניה ב‬
‫אוסר זו חיא שפחת ודאית י כ י אלעזר אומד בן עזדיח אופיי כ ^‬
‫אלעזר בן עזריה הינו ר'עקיכא אלא‬
‫לתללליישמעאלאבא בעלמ כחתך העריות מפורשות וםת שיוד אין ל נ ו אלא שחציח שפחת ותציו*‬
‫כל העריות אחד גדול ואחד קטן הקטן פםיי‬
‫ו‬
‫בת חורין•‬
‫סל דדבדה תורה כלשון בני אדם‬
‫אחר ער ואחד ישן הישן פטור אחד שוגג ואחד סזיד חשוג‪4‬‬
‫מיהו הכא שאבי מדכתיב כ׳ לא‬
‫בחטאת וחמזיד בהכרת•‬
‫חופשה הפלה לא נעדתה למה‬
‫אמרו ל ו אכלת חלב מביא חטאת עד אומד אכל‬
‫‪%‬‬
‫צי שמ לחניה שעמה;קביה בת‬
‫ועד אומר לא אכל אשח אומדת א כ ^ ואשיח‬
‫' י* יי‬
‫קוליןוהלככל׳עקיבא‪ :‬ו כל‬
‫אומדת לא אכל מביא אשםחלויעד אומראכלוחוא אומר ל א‬
‫העלי; אם האקד גדול האיש או‬
‫אבלתיפטורשגים אומדים אכל והוא אומד לא אכלתירבי מאיי‬
‫'י‬
‫סאשה ;האקר‬
‫‪,‬‬
‫_‪1‬‬
‫‪/‬‬
‫וגדיצתייב;בשפתה אינו כזדאם‬
‫מחייב אמד ר מאיד אס הביאוהו * נ י ם למיתה חמורה לא יביאוהו‬
‫[‬
‫^‬
‫לק‪-.‬בזחקלאמרולומחאמיר‪2‬הלומרמדרחי*‪1‬י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אעק^ ‪, ^ ,‬‬
‫אכל חלב וחלב ב״עלח אחר אינו חי!כאליא חטאת אחד א כ ^‬
‫^ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫^ ‪/‬‬
‫חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם אחר חייב על כלאחדואחר‬
‫י‬
‫‪L‬‬
‫חוכר במעין הרבה ממין אהד וחופר כמין אחר בכינק הדבוק‬
‫האשה מביא קרבן‪ :‬א ח ^ ‪ ,‬א‬
‫שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית ממין אחד חייב ומשני‬
‫‪,‬‬
‫‪, ,‬‬
‫•‬
‫וכסה ישחה האוכלן כאלו אכלן קליו ת דברי‬
‫ג‬
‫פינין פטור*‬
‫‪•,‬‬
‫^‬
‫להלליכלאמרן‪ :‬שעגכחעאע רבי מאיר ורבכים אומרים עד שישהו‪ ;-‬ב ה ח י ל ו ועד מוף כד•*‬
‫אכילת פיס א כ ^ אוכלין טמאין ושתרה משקין טמאין ש ת מ‬
‫ומזיל כהכלתושפקה חלופה א‬
‫הוא מזיל והיא שיגגת שכיהן רביעית יק ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס רבי אליעזר אומי‬
‫אס ‪ ..‬״• ‪V‬‬
‫פעורי׳ להואיל ואין האשה לוקה‬
‫׳׳!‬
‫אין האיש מביא אשם ואם הוא שוגג והיא מזידה היא לוקה והיא באפס‪:‬‬
‫לו אפייאחדאומ ל; אכלת קלב והוא שותק;אינ; מכחיש; מביא חטאי על פיו‪ :‬ל אומליילואפל*‬
‫א‪£‬ןץ‬
‫קלב ואפיימאה והיא מכחיש ן ואומי בליא לי שלא אכלתי איכי מביא קלבן על פיה׳דכתייאי הודע‬
‫אליו קטאיט'לא שיודיעיהו אחלי'‪ :‬ר מאיר מחייב ואין הלכה כימ‪ :‬אס הביאוהו ב כוי אם העיד; עלי; שהלנ‬
‫אה הכפש‪ :‬אס ירכה לומימזיד הייתי אם היה לונה לפטול עכמ» בשקר היה יכול לומ מזיד הייתי ומזיל פגמי‬
‫מקרבן‪ :‬ב קלב וקלב ב'זיתי קלב‪ :‬בהעלם אחד אבלבל העלמותחייב על כל אחד ואקל ד קל העלמות‬
‫מהלקין‪ :‬ממין אחד חייב הא קמל דאעג לאין השבי חנאי זתיימתמחוי אחל דהיכו מתבשיל אחל אלא הם‬
‫מתגשילי׳קלוקי׳אפי הכי מנטרפין לפי שאין עמקוייןעקלקי'‪ :‬ג כמה ישהה האיכלן לשכ» קנאי זיתמי‬
‫דאמריכן מנטרפין‪ :‬כאלו אוכלן קליותרואי׳אותן כאלו כתפדדולפירורייכקליותיאוכלן אחד אקדכהמק‬
‫זו אחר זו זבההיא משעריכןאם אכל קני זית והפסיק ולאחד שעה אכל קני וייגאלד אם שהה מתחלה יעי‬
‫סזףכדיאכילתקליותבסמוךזולזומבטלפייאכלאסלא הפסיק האכילה אלא ששהה בלעיסמן ונליעמן‬
‫אפי כל היום כלו מכטלפי׳ לדברי דע‪ :‬וקכמי אוערייעד שישהה מתקלה ועד סוף כדי אכילת פרס כלומד‬
‫אפי׳ לא הפסיק בין אכילת קני זיעלאכילתקבי האקד אלא ששהה בלעיסת שכי חבאיזיתי׳כלי אכילתפים‬
‫מתתלתהאבינה עד סוף בליעתןמבטרפי ביותר מכלי אכילת פרם אין מנטרפין והלכה כחכמי פלס לשון‬
‫עלוסה והוא קבי ככד של עירובמ* ככדותלקב שכל ככד ק כיבים כמבא קבי ככר ד׳ כיבים ‪ p‬פירשו לממ‬
‫ודמכם‬
‫ה‬
‫ם‬
‫פס‬
‫ג מ ל‬
‫ב ה‬
‫מ פ נ י‬
‫נ‬
‫‪ 7‬ע ג ד‬
‫ה י מ‬
‫‪ 0‬ב ה‬
‫י כ ק ן ב‬
‫‪< > p w‬כ‬
‫‪r‬‬
‫ק > ל ״ ל‬
‫ב‬
‫ל ב י‬
‫י‬
‫־‬
‫>‬
‫ת ן ז ן ר‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ג‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ה‬
‫‪8‬‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ג ‪ | 5‬ד ת ח‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ג‬
‫י‬
‫ע‬
‫? ב א‬
‫ר‬
‫מ‬
‫‪J‬‬
‫פ ט‬
‫נ ע י< ‪f v s‬‬
‫ד ד‬
‫‪0‬‬
‫‪ 3‬ק‬
‫ה ; ק כ‬
‫מ ק‬
‫מ‬
‫כ‬
‫א‬
‫י ן ׳ א‬
‫ק‬
‫מ ב ן א‬
‫א‬
‫ק‬
‫ש‬
‫א‬
‫ל‬
‫ח ל‬
‫י ש ן‬
‫י ש ן פ ט‬
‫ע‬
‫ל כ מ‬
‫ל‬
‫ע ר ק י י ‪3‬‬
‫ס ט ן ר‬
‫ד‬
‫‪w‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫א י ; ק ש‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫עד‬
‫כריתות <ורק נ‬
‫<ימבםאוע'שה;אגיביבל' ‪:‬אכלאוכלי טעאי׳האוכל אוכליסעאייפהבי פיס שהואשניבבי לפיידבזקיולדסדי‬
‫‪.‬ילבםביבה וממכה כפסלה גויית! מלאכול כתד;מה וכןחשייג משקייטמאיייכרכיעיתכפסלה בוי«ת!מלאכול‬
‫כתרומה עד שיטבול;הש;תה לביעיע ייןוכככס לעקלש חייב כרתוהשתיקאמ שאם שהה באכילת מכי פרס‬
‫שלאוכלייטעאיםאו כשתיית דכיעיתשל משקי׳ טמאי'כדי אכילתעדסמכטרפי׳ לכשיעוד ונפסלה ‪«u««7‬‬
‫מלאכול בתרומה ואם שהה יותר‬
‫משיעור וה אין מבשיפין והם‬
‫ד‬
‫*‪ 0‬תפסיק בת או שנתן לתוכו מיס כל שהוא ‪6‬טוד •‬
‫לסיעוד לכיעות יין סל ככי&ינ‬
‫•ש אוכל אכילה אחת חייב עליח ארבע חטאות ואשם אחד טמא‬
‫מקדש שאם שחה בשתייתו כד»‬
‫מאכל אתחחלבוחית בותר מן חמוקדשים וביום הכיפורים דבי‬
‫אכילת פרם או מתות קייכ מתי‬
‫מאיד אומר אם תיתת בשבת ותוציאי בשבת חייב אמדו לו א י‬
‫עלכןפטורנאםהפסייןבהמלא‬
‫ישבאכיאחאחתתייבעליתששהטאות‬
‫ח‬
‫•ןחשמ*‬
‫שתהפלהלכיעזימבתאת׳וכככס‬
‫נזבא ע־ בתו חייב עליה משום בתו ואחותו ואשת אחיו ואשרת‬
‫למקדש פטור דכת״כ יין ישכר אל‬
‫^‬
‫‪*,‬‬
‫׳‬
‫תשתיק ד י ך שכרותו ואם•א»כ»‬
‫בת‬
‫שותת! בבת אחת אין זח דדך‬
‫שכרות! וכן אם כתןנו מים זהלכת כרבי אלעזד והבי מיל׳ בשותה רביעית ממש אבל שתה יותד מרכימיע‬
‫ארבעחטאותחדמשוםחלכוסד‬
‫ד‬
‫מודה רבי אלעזר לחייב אפילו לא שתה כלו בבת אתת‪:‬‬
‫»ש»ם אוכל קדש כטומאה ותד משוםכועל וקד משוס יום הכפירים והא דקימא לן בכל התודה כלה דאין‬
‫קל על אסור הכי מילי באסור נלידא כנק האוכל כבלת בקעה טמאה איכ; קייב משום ככלה לפי‬
‫^‬
‫שהוא אשור נרידא שאיכ; לא כולל ולא מוסיף אי‪-‬ל הכא אדם שהיה מתחלה טהור היה אשור בחלכ ומותר‬
‫בשאר כשל שלקלשים כעשהטמא מנו דכאש* בשאר חתיכות של כשד קרשים משום טומאה אתסד‬
‫‪*,‬יבחלב אף על פי שהיתם אסודה מתחלה וחיכו אסולכולל שהאסור האחרון כילל ואוסר‬
‫דכיים‬
‫• ‪— ,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫*גורים על האדם שהיו מועדים לי מתחלה ומיהו לא איתיסף אסורא אחענא אלא אנבדא אתיסמ י‬
‫אחרים על האדם שהי; מותרים לו מתחלה ומיהו צא איתיסף אסורא אחעבא אלא אנבדא אתיסף אסודא‬
‫לגבי אחריכי עליי וטיל כמי להא• באסוריה כעשת זה החלב כותר חיכו אסור מוסיף דמעקרא להדיוט‬
‫‪6‬סיר ולגבוה שלי כיון שכעשהכותל כוסף אסול על החתיכה עבמה ליאסל אפיל; לגבוה ומתיך שתל‬
‫עליה‪p‬י מ‪,‬‬
‫להתחייב ^ ‪v‬‬
‫כיתד לגבי הליוט ‪ w ,‬״‬
‫קל עליה כמי שם ‪v1,‬‬
‫לאסרה לגבוה ‪.‬‬
‫שם *אס!ד מעד ״ ^‬
‫‪1.‬יי*^ ׳ ׳‬
‫ציהשסח‬
‫משום כועד‬
‫ג ו‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫‪w‬‬
‫א י ש‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪m‬‬
‫ב ח‬
‫‪ k‬ע‬
‫ב ת ו ח י י כ‬
‫ם ן ר‬
‫‪t‬‬
‫‪W‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪M‬‬
‫צגבי גבלא‬
‫* ״ ל ג ב לכלאו הכי היתח אסורה להדיוט חל עצה יום הכפוריס מגו דאתוסף אסודא לן‬
‫בהדים‬
‫יקזלין שהי; מותרים ל; קודם יום הכמרים ג;דר ;מלל כמילהאי קלב של מוקדשים‬
‫ק‬
‫מוקדשיט ״ ד ׳‬
‫?״‬
‫עליו משום יום הכפולים‪ :‬ואשם אחל אשם מעילות על שכתכה מן הקדש בשיגג ואף ‪,‬ה‬
‫א לקולם להקדישה היה חלב זה אסור באכילה ומותר כהנאה‬
‫‪ ,‬על‬
‫^‬
‫‪f‬‬
‫״ ‪ •^A‬אי׳ילו בהבאה ומעין שחל שם חקלש על הקלב לאסלו בהכאה קל עליו כמי לחייב‬
‫אם היה בשבת;ה;ביא; בעי; כשהיה אוכלו חייב גם ע ל‬
‫*!‪!71‬א ילע; מש;ם כהכה מן ההקדש ‪:‬‬
‫‪6‬ר ובגמרא עפדשדהכיקאער אס היה יום הכפולים שקל להיות בשבת זתוביאו קייב שתים על‬
‫משום שכת ועשום יוםהכפורים ששניהם באים כאחד שבשעה שקדש היום לשבת קדש כמ»‬
‫* * ‪i‬‬
‫*ייעודים וכשם שעירוב והונאה לשבע בך עירוב והובאה ליום הכפודים ואיסור קל על אסוי‬
‫?‬
‫^ א לא קא חשיב אלא תטאות הכאות מפני אכילה והאי‬
‫ל‬
‫‪. ,‬‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫ל‬
‫כת; ;אמות; כגון שבא על אמו ;הוליד ממכה בת ותרי היא בתו‬
‫ח‬
‫ארר;א*‬
‫*‬
‫^ ! מ א ^ ו ) א ש ת אחיו שכשאת ל‪,‬ק‪,‬לם לכן;מלג;לאחר מ׳תת;כשאה אק׳ אבי; ;בא זה אביה עלית‬
‫משעא אס;ל ע ; ואחותו באין כאחיג ואף על פי שהיא ממזלע ואסורה לבוא בקהל כשכשאת‬
‫^ היו אחי אביה ממזדןם‬
‫^א לקדושין‬
‫‪p‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫ף‬
‫א ש‬
‫ק ע כ‬
‫ר ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫מ ם‬
‫ק‬
‫י‬
‫ב י‬
‫מ‬
‫כ‬
‫א י כ‬
‫< ‪: J‬‬
‫מ‬
‫ה ש ם‬
‫כ‬
‫ן מ ר‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ס!‬
‫‪11‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫^‬
‫ח‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪- « M‬‬
‫‪ ,‬א ‪ ,‬ס ף ^ ‪ - ,‬ק ל » אתי א*יו ^תלסן י‬
‫‪,‬‬
‫^^‬
‫‪ ,‬א א‪ ^ ,,,,‬א ^ ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בה אס;לה כמי לגבי לידיה ה;יא לה אשת איש מג; דאתוסף אסורה לגבי עלמאאתיסף אסורה לגני דידיה‬
‫קייב עליה מש;ם ביג באיי‬
‫פילסה כדה מג;דאלעסףאס<לס לגבי בעלה אתןסף אסורה כמי לגבי ליליה‬
‫ובלתיכג;ן שנשאהבנוג ואקותאשת*שהיה כשאד אתבתקת*;! שהיאאקותבתבעומןהאב‪ :‬ואשתאמי*‬
‫שמתבכ; ;כשאת א קיו של זה‪:‬‬
‫מ‬
‫ע ש‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ש ת‬
‫ואשתאחי אביו שעתאקיו;נשאה‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ק‬
‫יא ב‬
‫א ב י המ ‪4‬‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ב ס‬
‫‪>1‬ב‬
‫בת בתו וכלתו ואחות אשתו ואמת אחיו ואשת אחי אביו ואשר־*‬
‫אקי אביו‪ :‬אם עבל הזקן אביו‬
‫של זח;כשאה ואקל כך בא עלית‬
‫והחייב אף עלאשתהאכ;אף על‬
‫בבלאשתאתיו היא להא עקייביכ‬
‫ו‬
‫חמותו‬
‫ם א^יא״י *‬
‫׳‪°‬‬
‫אצמא אסילה ליה ״‬
‫אשתאמ;אין לה אישזתבה הכא‬
‫כמאי עסי קיכן כגון שנפל* לעניו‬
‫ליטםעא־׳; שמתבלא בכי ויבמה‬
‫הוא וכשאת;האי עגל הזקן דעכן היכו מסוס שהיא לו באסוד שכיה בלכד משום כת בתככ; ;משום כלת נכו‬
‫דשתיהן שכיותעדבלי סוערים;אס תאמל כלת; קיא דקא מקייביכן ליס לכליה משים אשת אק לאו פרכא‪.‬‬
‫קיא דאיכא לאוקועי דאשתאתיו של בכ; עאעוהיא ולא בלע! של אב היא אלא אשתתולגו *מתלעלו ־ ;אימ‬
‫ומאי אסור מוסיף איכא בבעביגו כשעבל אבי; ‪/‬בשאס יק‪ £‬מת״כיגליה <מי ממיס אסע אג תא‪-‬מלתא בען‬
‫לח בגמרא ותילכו כגון דאיכא ביא לסבא ואחיו של זה הוא דמגו לאתוסף בה אסולה גבי ההיא בלא משוש‬
‫אשתאבאתוםף כמי גבי דידיה‪ :‬וכן הבא על בת אשת! קייב עליה משיסכלאל; שחייב בבתי ועל בתבע‪.‬‬
‫אשתו קייב משיםכלאלו שחייב על בתבלע ובת אשתו שהיא אחיתו משכקת לח כגין שאביו אנס אז פתה‬
‫קשה והוליד ממכס בת ואחד כך כשא הוא אכוסתאביו או עפותת אביו שהיא מותרת לו הרי אותה ילבת‬
‫אחותי ובתאשתו ובתבת אשת* ואחות אשתו משכקת לה כגון שבא אבי אשתי על בת אשתו והוליד ממכה‬
‫בתאותה הבתקיא בתבתאשת; ;אחותאשיע‪ :‬ו משום קמות! וכלתו ואחותאשתוהאב שבא על כיס‪.‬׳‬
‫והוליד ממכה בתנשא ראובן זאתהבתהדי אמה אסור עליו משוס קמות! ואחותאשתו נשאתלבמ של ראובן י‬
‫נוסף עליה אסור משוס כלתו מת בכו של ראובן או גדשת ונשאת לאקיוכוכף עליה אסור אשת קקיומת‬
‫אחיו א; גדשה וכשאת לאשת אחי אביו כיסף עליה אסור אשע אק׳ אביו כשאת לעלע והיא אשתאיש ופירשה‬
‫נדה ובא עליה ראוכןבעודה אשתאיש וכדה הדי קייב עליה דאוכן משום כל השמות הלל;‪ :‬וכן הבא על‬
‫אם חמות! לבן בא על דינה בת לאה בתי והוליד ממכה בת ושמה סרח הכושא סרח נאסרה עליו לאה משום •‬
‫א& חמותו ומשום אחות אשתו שהרי סלק אשלעיליאה שתיהן בניתלכן נשאת לאה לכן כעלה סל סדי!‬
‫ונעשיתכלת! ואח כך לאחיו ואח כך לאחי אביו ובא עליה בעלה של סרח במצדה אשת איש וכדה קייב עליה‬
‫עשוסכלהשמותהללו ואםחמיוראובןבאעלזקבתואשתלבןאסלאהאמווימלידמענהכתושמהדינם‬
‫הנישא אעדינהבאסלה עליו לאה אמו של דאעץ משום אם חמיו ומשום אחות אשתי שהרי דיבה אשמי‬
‫ולאתאםתמיי שתיהןבנות אשת לבן נעשית כלת! ואקד כך קשת אחי; ;אחל כך אשתאחיאבי* <א‪5‬מ איש‬
‫יכיה חייב עליה ם משוס כל השמותהללו‪ :‬הבא על חמותו ח״כ עליה כוי לאשת לבן שת• בכ;תלאה;דסל‬
‫ובן אחד ושמו אשר ושם בתאשד סרח ובא אמד מן השוקובשא אתרסל ויוכבד בת לאת וסרח בע‪-‬אשרואת ־‬
‫כך בא הכישא שלש נשים פללי על אשת לבן חייב עליה משוס חעועו;אס חמות; ואם קמי! משוס קמות! שסי•‬
‫היא אם רחל אשתיומשים אם חמותי שהדי היא אםלאה חמותו;משים אם קמת לפי שהיא אמו של אשר חמים‬
‫שלשתן שם אחל הם בחד קרא כתיכי ובחד לאו הילכך אין חלוק חטאות ביניהן וכן הלכת‪ :‬ז באטליה‬
‫שוק שמיכרים שם כשר של אמאזם שם העיר‪ :‬הבא על אחותו וכן הכי קאמד הבא על אחותו שהיא אקמ‪•:‬‬
‫אבמ ואחותאמו ועשכקתלה עין שכא לא;כן על אמן;הןליד מעכה שתי כנות וקזד ובא עלאקתעבנותיו•!‬
‫‪v‬‬
‫איש ותגדח דבי יוסי אומד אם עבד תזקן וגשאח חייב עליה ‪0‬מ)נ*‬
‫י‬
‫אשת אב וכן הבא על בת אשתו ועל בת בת אשתו *‬
‫תבא על חמותו חייב עליה משום חסותו וכלתו ואחות אשתר‬
‫ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש וגדח וכן הבא על ‪toNl‬‬
‫* אם חמיו רבי יוחגן כ<נודי אומד תבא על חפוחי‬
‫ע ד י י‬
‫חייב עלית משום תמותו ואם חמותו ואם » ן א לו שלשוק‬
‫&ר עקיבא שאלתי את ר ב ן גמליאל ואת רבי‬
‫ן‬
‫שם אחד חם«‬
‫^‬
‫־‬
‫‪3‬‬
‫ב‬
‫מ‬
‫מ מ‬
‫ח כ‬
‫‪ 0‬ר ו‬
‫ז י ן ן ש‬
‫דבלישיה דקדא כתיב ואיש אשי‬
‫יהושע כאטלס ש ל אסאוס שהלכו ליקח בחמת למשתה ב נ ו ח ב א יקת את אחזתו ודאה את עדותה‬
‫זבו׳ למה לי למהלי תו ערות‬
‫ע ל אתותו ועל אתות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחת מחו חייכ‬
‫אתותו גלה אלא ללמד על אחות*‬
‫אחת על כלן או אחת על כל אחת ואחת ו א ם ד ו ל י ל א ש פ ע נ ו א כ ל‬
‫!ממעבי הבא על חמש נשיו נדות בהעלמ אחד שהוא חייב על כל שהיא אחות אביו ואחועאמו שחייב‬
‫אבי‬
‫ח‬
‫ועוד שאלן עלכלאחתואחת‪:‬‬
‫ח‬
‫אחת ואחת דואין אגו שהדברים קל וחומר *‬
‫דבי עקיבא אבר המדולדל בבהסח מהו אםדז ל ו לא שסענו אכל המדולד בבתיו תלוש רובו ומעוד׳‬
‫במקבת! מהו שיטת משואבד מן‬
‫עםענו באבר חסדולרל באדם שחוא טחוד שבך חיו מוכי שחץ‬
‫יטבירושלס עושק הולך לו ערב פסח אעל חרופא וחותכו עד שחוא החי כאלוכתלש לגמרי וקל בהעור‬
‫סניח בו בשעורח ותוחבו בסירח והוא נ מ ש ך ממנו והלח עושודה והרוטב לאב מן החי מטמ' כנבלה‬
‫!אבר הנתלש מן האדם לנמלי ‪p‬‬
‫*סחו והרופא עושה פסחו רואק אנו שהדברים קל ו ח ו מ ד *‬
‫מטמא כמע‪ :‬באבר המדולדל‬
‫ועוד שאלן רבי עקיבא השוחט ה׳זבחים בחוץ כחעלם‬
‫ט‬
‫באדם שמעודה קנת טהור‪ :‬מזכי‬
‫* ח ד סחו חייב א׳על כלס או אחת על כל‪,‬אחת אסרו לו לא שמענו‬
‫שקין שאכדיהן מעליי‪ :‬וחותנו לא‬
‫*סיר׳יוזושע שמעתי כאוכל כאבת אחיכה'תםחויים בהעלם אחד‬
‫עשי טהר שקוד לכן כמי‪.‬טהז׳ אלא‬
‫» ה ו א חייב על כל אחד ואחד משום מעילה ורואת אני שהרבדים‬
‫שלא יהא מאוס בדגל באבר ה‬
‫^ » ‪ $‬ד שמעין לא י ך שאו*י ד׳עקיב* אלא באוכל נותר מחמשוו‬
‫המדולדל •־ שמכיה כשערת ואי»‬
‫^חיםבחעלםאחרמחוח־יכאחתעלבולןאו אחת על כ ל אחת‬
‫תומכו לגמרי שלא יטמא את ה‬
‫אחד‬
‫א ח ת אסרו לו לא שמענו א ד יתושע שמעתי באוכל מזבח‬
‫קתותכו שמגע בו כשעתפרישה‪:‬‬
‫משום‬
‫ג^חסשה תמחויס בהעלם אח׳שחוא תייב על כ ל אתי־ יאחד‬
‫ותוחב; לאבד בסירה בקק המחול‬
‫חלבחגקכלואם‬
‫^עילת ורואה אני שהרבדים קי אד עקיבא אס‬
‫לקרק' ;הוא התולה כמשך ונתלש‬
‫‪!,‬ךיןישתשובאמ׳לוהשבאמילולא אם אמרת במעילה שעשת האבר מאליו;החולה איכו טמ'לפ»‬
‫את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהגה ערף הםעילת לזמן שמושך ענמי בכת בכתא־ז והאבר‬
‫י‬
‫םרובח תאםד בנותר שאין בו אחד מכל אלו *‬
‫אמד דבי נתלש ממכ? ככח ולילכגיעיבשעת‬
‫עקיבא שאלתי את דבי אליעזר העושה מלאכות הרבח כשבתות פלישה‪ :‬שהדבליםקוומהאלם‬
‫חיבה‬
‫שמקבל טומאה מתיים האבר ה‬
‫‪ l a‬ממנו טהור בהמה שאיכה מקבלתטועאה מחיים איבו דין שיהא האבר המדולדל ממנה טהור‪:‬‬
‫^משועעילהאםאכלזקולםזייקת‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ג ‪ :‬ח‬
‫*‪V‬‬
‫‪9‬‬
‫*‬
‫‪ z ( I‬ל א כ י שאלן רבי עקיבא דאם בשוחט שאלן מה ראיה הביא; לומאוכל האאיכא‬
‫\׳\•‬
‫‪^ U 21‬ויכהכה אלא על כרכזך לאשאלל׳עקיב׳אלא באוכל נותר בחמשה זבחי׳והטאו לו ראיה כמ״‬
‫‪!; a‬דתבלתמדבדחייבעלכל^חדמהזבתי׳נקבלנהממך‪, :‬אם לדין שאתהלומדאותה‬
‫**יי!״?‬
‫‪ ,‬דקל‬
‫*‬
‫?‬
‫‪l‬‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ע‬
‫* ^ ™ ‪, C X f‬לא מי שכיעו ל; ;המהכה ככתבה במידי דלאובראכילה‪ :‬בייףאת המעילה‬
‫?״‪ *'5‬ס‪ £‬״ & ‪ J , 1‬ל ‪,‬עדא אחלתישבעעילה שאםכהכה היום בתני פל‪,‬ט;מכאן עד שנה בחני כלוט‬
‫‪h‬‬
‫ח‬
‫»‪ww‬״••‬
‫קבלה מכיה ליהושעלהאיך תש־ב׳אי לא קבלה מכיה ופסק ההלכ שהאוכל כ ף‪.‬ר‬
‫^ ^ ; ת מ ח ו י ק א י כ ן מ ת ל ק י ן ב י ן ל ה ק ל ^ ל ^ י ־ י מלאכ‪,‬ות‬
‫‪J‬י‬
‫י‬
‫סדל קדשים‬
‫הרבה‬
‫‪M‬‬
‫‪*°‬‬
‫כריתות‬
‫פ‬
‫*****‬
‫יח י‬
‫‪ * " * W‬״ ^ ‪ ,‬ל ^ ל א‬
‫הלבה מעין מלאכה אקתתולדותהדבה שלאבאתי ־‬
‫חסמי‬
‫‪ 1‬״‬
‫"‬
‫אחל; ‪,‬כלן בהעלם אמד ובגמל כליך מאי קמבעי׳ליה ד כ ח‬
‫י׳ ‪* B U T‬‬
‫!‬
‫•‬
‫אב; ;משכי דר׳ עקיב תדעי כעא מיטה חדא הע‪,‬ש׳מלאלאחיז‪-‬כש^יז•‬
‫שמלאל מ מ מ ד היא דהיכ; זלון שכתושגג־מלאכ; ‪,‬הכי קא מבעיא ליה האי לעבד מ צ א אמעבכ ש׳»‬
‫‪^.1‬‬
‫״‬
‫מיאמדיכן כיין דבב ימי׳הס אעג‬
‫חיבת םעק מלאכה אחת בהעלם אחת סה הוא חייב אחת על « ‪f‬‬
‫דהעלם אקד ק‪,‬א לגבי מלאכה‬
‫הויין הכן שבת; כגופי׳ מזקלקים או אחת על כל אחת ואחת אמר לו חייב על כל אחת ואחת מקי י ‪,‬‬
‫של מלאכ שאין לומי׳זה לוה כגין אס חגרת שאין בח תוצאות הרכה וחטאות הרבה חייב על כל א‬
‫ויעוקנל בהעלם אח ב‪/‬דין שבת ואחת שבת שיש בה תוצאות הרכה וחטאות הרבה אינו דין שיהא‬
‫חייב על כל אחת ואחת אמדתי לו לא אם אמרת בגדח שיש בה ב׳‬
‫ישגגתמלאכותדחייבעל כל א'‬
‫אזהרות שחוא מוזהר על הגדה והגדה מוזהרת עליו תאמ׳ בשבת‬
‫ין‬
‫וא׳או לא! כגופים מוחלקים‬
‫שאין כה אלא אזהרה אחת אמר לי הבא על הקטגות יוכיח שאץ‬
‫' ל '‬
‫' ''‬
‫בה אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת אמרתי לו לא אם‬
‫אתתי פעמי דאי» "‬
‫אמדת בבא עלהקטנו' שאעפ שאין בהן עכשיויש בחן לאחר זס?‬
‫דציכ למימ הכימי שמתים מיין‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫ט‬
‫היבה‬
‫צ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫מי‬
‫ק‬
‫ד ‪ ,‬ד ע‬
‫כת‬
‫‪0‬‬
‫ד מ י‬
‫כ‬
‫״ ז ;‬
‫ש‬
‫; ע‬
‫א ח‬
‫ה‬
‫ק‬
‫א כ‬
‫מ‬
‫א י ז ע‬
‫בא ל א‬
‫» ‪f‬‬
‫‪f‬‬
‫״י^למלקדליק‬
‫קוייןידיע לידע ששכת היה אבל‬
‫‪1‬׳‬
‫‪ 1‬י ״ ‪,1 ...‬‬
‫צעכיןשגגעמצאט״גציכ יליעה‬
‫‪^ , y‬‬
‫^ ‪,‬‬
‫עשהע;לד;עהללמאבאתחיי׳א׳‬
‫א‪ ,‬ל ל א ״ ‪ ,‬א ק ‪ ,‬״ ל‬
‫תאמר בשבת שאין בח לא לעכשיו ולא לאחד זמן אמר לי ה ב *‬
‫ו‬
‫‪_.‬‬
‫עם בחמת יוכיח אסרתי לו בחסה כשבח*‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫*‬
‫ספק אבל חלב ספק לא אכל ואפי אכל ספק יש‬
‫<* ק‬
‫‪3‬ו כשיעדי׳ » ק ***ק כי ואפילו יש בי חלב‬
‫ושומן לפביו אכל את אחר מחן ואין ידוע איזו מחןאכל אשת‪,‬‬
‫ת‪/‬לד; ‪:‬אמ׳ל;חי<בעלכלא׳‪ ,‬ק׳‬
‫ל‪ ,‬א ״ ‪ ,‬ל ‪ , ' ,‬׳‬
‫מלאלאח׳בשבתו׳הלבכזד‪,‬ן‬
‫ל ל‬
‫ושעת מלאכות‬
‫ושבתלהבן שכיעבמפי מוקלקין‬
‫דמיין ותולדות של מלאכות‬
‫ואחותו עמו בכית שגג באחת מהן ואין ידוע כאיזוםהןשגג‬
‫שבת ויום חול ועשח מלאכה באחת מהן ואין ידוע באיזו כהכש‬
‫כשם שאם אכלחלבוחלכ‬
‫ב‬
‫עשחמכיאאשםתלוי‪/‬׳‬
‫בהעלם אחת איגו חייב אלא חטאת אחת כך על לא הודע שלחן‪,‬‬
‫אינו מביא אלא אשם אחד אם מיתה ידיעה בבתים כשם שהו**‬
‫מביא‬
‫ל ע ט‬
‫ג נ ד‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ד‬
‫;‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪J J p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪m‬‬
‫ה ט‬
‫ח‬
‫א‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ע ר‬
‫ה‬
‫ק‬
‫מ ל‬
‫ש‬
‫ד ע‬
‫שבת‬
‫ק י י כע‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ד‬
‫כמלאכות דמייןוחייב על כל תולדותולד׳ואעפ שתן עאכ אחד ‪ <b‬עשה אבות הרב‪) :‬מה נדה בגמ אמדיכ׳‬
‫תכי כדותהכא על חמש כשי׳כלותחייבעל כלאחתואחתדגופיןמוחלקין ככה! ‪:‬תובא! הרבה ענייני הרבה‬
‫כגין שבת דאיכ אבות מלאכויותולדותיהן אבל כדה אין בה תיובא אלא ביאה והכדה מזזהלת עלמ דכתיב‬
‫״ככרת! שפיהם מקרב עמם‪ :‬הבא על הקטמיהבא על ממש קטמתבלותחייב על כל אחת ואחת ואננס‬
‫שהקטנה איכה מוזהר‪ :‬הבא עם הבהמי יוכיח שחייב על בל ביא׳וביא׳‪ :‬בהמ׳ כשבתכלומ׳ כי היכי דמכעיא‬
‫לי בשבתהכי כמי מבעיילי בגהמולא קבלה עיכיה ר׳ עקיב מל׳ אליעזר לא לעכין דאמ עושה מלאכי אח בשבתו'‬
‫הרבה כגופין חלוקיןדמיין ולאלעכין תילדועמלאכותכמאלאכותדמיין ׳אין הלכה כרבי אליעזר‪:‬‬
‫אכל חלב ספק לא אכל והיכי דמי כגון חלב ישומן לפכיו ואכל אתאקד מהן כדתכי בםיפא‬
‫‪0£)0‬‬
‫ופרושי קמפריספק אכל חלב ספק לא אכל כינד כגין שקיו חלב ושומן לפניו דיש כאן אס»'‬
‫קבוע אבל אס היתה לפניו חתיכ אחתספק שהיא חלכ ספק שהיא שומן ואכלה פטזיללא אקבעאסודא‬
‫ואפי' אכל ולאי חלב ספק יש בו כזית וכגון שבשעישאכלו סבור שימן הואואחכ כ;דעלו שהוא חלב וספק יש‬
‫כו כזית ספק אין בי‪ :‬אכל אתאימהן וכסבור שומן היא ואחכ כולעשהאח'היה חלב זזה איכז יודעאי ז! אכל‬
‫מ־יא אשם תלוי אכל אם כשעיאכילה היתלו ספק והזיד ואכלה מספק הזי מזיד ופטו׳‪ :‬שגגבאימהן כהטי‬
‫‪ 11‬אשתי ואמנכסתבק איזו מהן היתמביא אשם תלד‪ :‬ב כן על לא הודע שלהן כגין אכל כ חתיכו'כהטי‬
‫ששתיהן שומן הן יאחכ כודעשכל אימתן ספק איכו מביא אלא אשם תלוי אחד הואיל ולא כודעלו בין אכילה‬
‫לאטלס שספק תלבאכל‪:‬ואם היתת ידיעה בכתיס ידיעת ספק כשם שהוא מביא קטאע על כל אתת אם‬
‫היתה‬
‫ער‬
‫כדיתית פרק ד‬
‫מיתה ידיעת ודאי בנתיס כך בידיעת ספק מביא שלבי אשמועתלייין י מלב ימעל לפכיו זסבר לשכיהן שזמן‬
‫שב היתד‪ :‬אשען כדה ואחות* עמו בביעבא על חקעמהן כסבור לכ׳א על אשעי טהור זכמכא שאשת! היתס‬
‫כדה ועוד ספק על איזו מהן בא‪ :‬ועשה מלאכה בין השמשות כסבור קול הוא‪ :‬ר'אליעזר מקייב חשאעממה‬
‫גפשך אס קלכ אכל חייכ אםכותר אכל קייב וכן כלם‪ :‬וליהושע עוטר דגבי קטאע כעי׳ אשר חטא בה ע ד‬
‫שיודע לו כמק קטא י וריאליעזד‬
‫האי אשר קטא בה מבעי ליה פרט‬
‫‪0‬כיא חטאת על כל אחת ואתת כך הוא מביא אשם תלוי על כל‬
‫למתעסק במלאכת שבת כגין כ‬
‫אח'ואחת כשם שאם אכל חלב ודם נוחר ופגול בהעלם אחת חייב‬
‫נתכוון לחת׳ך את התליש וחתך‬
‫על כל אחת ואחת כך על לא הודע שלחן סביא אשם תלוי על כל‬
‫אחי ואחד חלב ונוחי־ לפניו אכל אחד סחם ואין ידוע איזה מחם אתהמחובל שהיא כטור כיין דלא‬
‫אכל אשתו נדה ואחותי עםו בבית ש ג ג כאחת מחן ואין ידוע נתכוון לחתיכת לאכולח ודוקא‬
‫מתעסק במלאכי שבעהוא דפטו׳‬
‫באיזה מהן שגג שבת ויום חכפורים ועשה מלאכה בין השמשות‬
‫דמלאלעקשבתאסלה ת׳לה אבל‬
‫ו א ץ ירוע כאיזה מהם עשח רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע‬
‫מעעסק בקלבייובעליו'כגוי שאכל‬
‫סוטר׳׳אסדרכייוסילא נחלקי על חעושח מלאכה בין השמשות‬
‫קלב אובא על העלוה שלא כ‬
‫שהוא פוטר שאני אומר מקצת מלאכה עשח מהיום ומקצתדדן‬
‫כמעכוין קייב ל ל ע שהלי כקכק‪:‬‬
‫למתר ועל מה נחלקו על חעישח בחוך היום ואין ידוע אמ בשבת‬
‫לא כחלקי ליאליעול לאמילאבעיכן‬
‫עשה ואם ביום הכפירים עשח או על העושה ואין ידוע מעין איוו‬
‫שילעבמה קטא לא כדלק על ל׳‬
‫ל א כ ח עש ח רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אמד‬
‫יהושעומוד'לובעיש' מלאכה בין‬
‫ג‬
‫רבי יהודה פוטרו חיה רבי יהושע אף מאשם תלוי *‬
‫השמש! שבין שכת׳״יה שהו פטול‪:‬‬
‫ר ב י שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים לא נחלקו על דבר שחוןיי־ג שאני א!מל קני שיעול המלאכה‬
‫^‪*«» trm‬יוי־*«י«*‪1‬יי‪3‬וע»* ‪ no‬גחל&ןו על דבי־ שחיא משוס כעשיתבשב' ומבי שיעול ביה ואץ‬
‫ג י שמות שדבי אליעזר מחייב חטאת ירכי יהושע פיטר• אמד ז‪"-‬‬
‫כאן קיוב קטא'‪ :‬מעין איזו מלאכ‬
‫נוזודח אפילו נתכיון ללקטתאניבס ולקטענביבם עגביבש ולקט עשת אס חלש אי זלע פוטלו היה‬
‫ל יהושע חף מאשם תליי דגב»‬
‫חאנים שחורות ולקט לכנות לבנות ולקט שחורות ר ב י אליעזר‬
‫מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אמר ר יהודה המה אגי אמ יפטר אשם תלוי כתיב כי תדטא ולא‬
‫ידעפלטלזהשידעשקטא אלא‬
‫בה רבי יהושע אם כן למה נאמר אשר חטא בה פרט לכתעסק‪/‬׳‬
‫שאיןקקטאמסויי' וקטאתכקי לא‬
‫פרק ח‬
‫מחייבשאעפ שילע שחטא ממה כפשך עכל מקיס לא הובלד לו במה קטא ופסק ההלכה שה^ קייב'כאשם‬
‫<גלוי בין בחלב ונוער לעניו שאפשר שיוכלל הלבל בין בעישה מלאכה ביןהשמשועשבין שבתויוס הכפולים‬
‫שאי־אפשר שיוכלל הדכר וכן באשת! כדה ואחות! עמו בבית ושגג באחת מהן בכל אלי מביא אשם תלוי‪:‬‬
‫משום שם אחד כבקשתי כשיםכדותעעו בכית ושגג באחת מהן‪ :‬שהיא חייכ שהרי י ד ע‬
‫אפילו כתכ״ן ללקט תאכים‬
‫א ‪ :‬על לכר שהוא משום שכי שקותכנון בפק קנד ספק טחן‪:‬‬
‫<לקט ענבים בגמלא מפרש מלתיה דרבי יהולה במתכ׳ין ל לקט תאכים תחילה ואחל כן עכבים יהלכ ה יל‪,‬‬
‫על האקרוכים!ליקט עכבים תקלה ואקר כך תאכים יכן אס היה מתכוין ללקט שחורות ואחל כך לבכות‬
‫לבי י י‬
‫וכהפך•הדבר ;לייןט‬
‫אליעזרמקייבקטאתדהואיל;ל^־‬
‫כךשחורוח‪-‬‬
‫ואקר ׳‪-‬ן ‪-‬‬
‫'־־'יו״ לככועתתלה ״״׳״‬
‫»םפן‪.‬־םלכי‬
‫^ ^ ^ ^ ‪^ - o ^ l o s n ^ h p ^ i‬‬
‫כתכ״ןלאאכפתלןבמזקלםומאוחל־‬
‫נתב״ןהוה ליה כמתעסק ופטור ־ הכי גלסיכן אמל לבי שמעין תמיהכי אם פטל בזה לבי יה שע אל למד‬
‫גאמלאשלקטאבהסתםמתגיתיןקאמתמחעלתמיהתושל רבישמעיןאםכז ל ל א פ ט ל ד ^‬
‫למה כאמל אשל חטא בה ומשכי פלט למתעסק לאפיקי מי שלא היה מתכדן ללקיט כלל * ״ י י ד ימת״״‬
‫ללקוט תאנים לבד ולקט ענבים לבד שלא כעשית מחשבתו כל עקד והלה כיני יהושע»כמ^לש״‬
‫׳«׳״‪p‬׳‪-‬לטס‬
‫צמלתיה לבי יהודה‪:‬‬
‫מ‬
‫&‬
‫ג‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫ה ק ט‬
‫ז‬
‫י‬
‫ל‬
‫ם!‬
‫‪tiii‬‬
‫דםשקיטה‬
‫כייתית‬
‫שחיט'בין מסמי בין נחיה בין בע;פ; בין י ם כחיר׳ובין דס עקוד שנעקדו הסימנים וכן י ם י^ףס‬
‫שהנפש מבאס ב; 'איוהו דם שהכפש י<נא ‪ ,‬כל זמן שהוא עקלח דהינ‪ ,‬האמבעי יבא לאש׳ ן‬
‫שבתחלתההקז;אחדו לאחי שכלה הדםוכתמע שה;א ש;תתבסמ;ן;אינ;מקלס מהדס שאין זה דם הנפשי‬
‫וקיביס עלי; אס אכלממב‪ /‬כויתתייב כלת‪ :.‬דם הלב דם סבבלעבבשל קלב ‪/‬ה‪/‬י כשאל דם סאבלי שהיא‬
‫בלא;;איןחייבין עלי; כלת אבל‬
‫בחלל הלב מבי השחיט‬
‫ובעופו׳בקהנמנ‬
‫ים‬
‫‪1‬בי‪1‬‬
‫•‬
‫טמאים‬
‫חית‬
‫בעת‬
‫שואפת‬
‫שהבהמה‬
‫בא‬
‫ה;א‬
‫טחורים דם בהי ית ודם עיקור ודם חקזח שחגפ׳*‬
‫״‬
‫שחיט;מככסלם מבית השחיטה יוצאה בו חייבים עליו דם חטחול דם חלב דם בצים רם ר ג י ם ד ^‬
‫כחלל הלב;תייבייעלי;כלתאם יש חגביידם תתםעית אין חייבין עליהן ד׳יחוד׳מחייב בדם התמצית •‬
‫כו כזית ‪:‬לסבניםאית למפלשי‬
‫רבי עקיבא מחייב על ספק מעילות אשם תלוי וחכמים‬
‫ב‬
‫דם שבביני הזכל בשיל ואיל;תיש‬
‫*ןטרים ומורד‪ ,‬רבי עקיבא שאין מביא את מעילתו עד שתחודע‬
‫ולי בדאידם הנמנבביב תלכגולת‪ :‬לו ויבי^עמח אשבם ודאי אמר רבי טרפון מח לזה־־{ מביא שת•‬
‫דם התמטי שמתמל;נסחט;ש;תת אשמות אלא יביא מעילח וחומשה ויביא אשם בבי סלעים ויאמד‬
‫כשיוכילש; וכמבה דמו‪ :‬איןקייבין‬
‫אס ודאי מעלתי וו מעילתיוזת אשמי ואם ספק חמעות גרב ואשם‬
‫מלת כרת שאין כלת אלא כלם‬
‫ג‬
‫תלוי שממין שהוא מביא על הורע מביא על לא חודע״‬
‫הכפש לכת‪ :‬כי כפש כל בשר דמו‬
‫אמר לו דבי עקיבא גראים דבריך במעילה מעוטח הרי שבא על‬
‫כנפש; היא כל איכלי‪.‬ויכלת‪:‬ופס<ן‬
‫ידיספקםעילמ כמאו=זמנר=ןלאיפדחלו שיבי‪ *•4‬אשם בשתי‬
‫ההלל דדם הטחול;הלב יתבלמע‬
‫‪0‬לעימ‪.‬ואי־־ייבי‪1‬יי*ספקסעילרלז כטאר־־ו מג»=*חא מודד־ודב•‬
‫‪/‬דםהתמגיתהדיאלובאזהד וכל‬
‫עקיבא לרבי טדפון במעילה מועטת חאשח שחביאח חטאת חעק*‬
‫‪ ©7‬לא תאכל! ׳ליקין עליהם ואין‬
‫ספק אם ער שלא נמלקה גורע לח שילרת וראי תעשנה ודא*‬
‫בהן משו'כרתו דם הכמנא בבנים‬
‫ד‬
‫שכםין שהיגי* מביאה על לא הורע מכיאח על הודע ׳׳‬
‫אס; מלבדי סיפלייודס שלנים אם‬
‫חתיבד־ת ש ר ^ חולין וחתיברח שר־־יקדש אכר״י אחד מהן ואין‬
‫אכל ממנו כזיתליקה מש‪1‬ם אוכל‬
‫‪ p‬לא עשוי א יכללם ודם לגיס‪ 0‬ידוע איזו מחן א כ ^ פ ט ו ר רבי עקיב*״** מחייב באשבמ ת?*וי אכל‬
‫ארתחשנירח מבי‪1‬יי‪ 1‬א ש ם ודאי אכו^אחד הראשונדח וב*י*‬
‫ותגבייטהוליימותל לכתחלה אבל‬
‫בלין שיהיה בלם דגים קשקשים אחד ואכר־־י אדת השניריה זרת מביא אשכש תלוי חח מביא אשם‬
‫שיוכיחו עליו שהוא לם לגי' מפני תלוי דברי דכי עקיבא רבי שמעון אומר שניהכש מביאיכס אש&‬
‫תלאית העין ולם האלם אסור מ אחד רבי יומי אומד אין שביבם מביאיבס אשכם ‪-orua‬‬
‫?לבלי סופלי' כשפילש מן האדם‬
‫ח חחיכה ‪.‬‬
‫^ ׳ ן ליקין עלי;‪ :‬כ ספק מעילות ספק נהנה מן ההקדש ספק לא כחנה ‪ :‬וחכמיישטרי דבקטאת כתיכ‬
‫ממתובאשס תליי כתיכ מנית כל שחייבייעלשגגתז חטאת חייבי על לא הודעשלו אשם תלויזהנהכה מן‬
‫ההקלש שאין חייבי על שגגת;חטאת?‪1‬א אשם;דאי אין חייביןעל לא הודעשל; אשם תליי• שאינו מביא אע‬
‫מגמלת׳ אין בדיך להביא קממין •׳ שתי אשמות שאם הודע לו שחטא אחד שהביא אשם תלוי כריך להביא אשם‬
‫ולאי‪ :‬יביא מעילה וחומשה קרן הממון שנסתפק לו אם נהנה ממנו וחומשו‪ :‬בשתים סלעים איל הנקת‬
‫בשני סלעים דכתיב בעלכן כסף שקלים‪ :‬ואם ספק הכיקאערואס בספיקי עומד לעולם יהיה באשם‬
‫תלוי•׳ שממין שמביא על הודע מכיאעל לאהולע הילכך יכול להניחילהתבית והלכה כחכמים‪:‬‬
‫חטאת העוף ספק האשה שילדה ספק מין פטור ספק מין חייב מביאה ככש לעולם‬
‫ג‬
‫ומתכה אם מין חייב יהא לחובה ואם מין פטור יהא לנדבה אבל חטאת מביאה בספק ואיכה נאכלת‬
‫תעשכה ודאי ותאכל לכהכיס כשאר חטאות‪ :‬שעמי!‬
‫שמא חולין היא ומליקת חולין כבלה‪:‬‬
‫שהיא מביאה שהרי פרידה אחת מן התגרים אומן בכי היונה היא מביאה לחטאת בין <לא‪.‬י יולדת‬
‫זרבי עקיבא מחייב דבי עקיבא לטעמיה דמחייב אשם תלוי על ספין‬
‫ד‬
‫כיןעלספקיוללת‪:‬‬
‫מעילות‪ :‬שניהם מביאייאשם אחד בשותפו'ןיאמד זק לזה אם אתה אכלתהקתיכה של קדש יהא חלקי עתוב‬
‫דם‬
‫ז‬
‫ב‬
‫‪r‬‬
‫לן‪/‬יהא‬
‫‪.‬‬
‫עז‬
‫בדיחימ פרק י‬
‫‪ fa* r‬אשם כל׳ עליך‪ :‬אין שבים מביאים אשם אקד דלית ליה תנאי בקלבמתאלא אם כדביי חכמי שביהם‬
‫מעולים אי כליעקיכא כל אחל מביא אשם תלוי והלכה כחכמים שאין מביאים אשם תלוי על כ פ ץ מעילןע‪:‬‬
‫קטאתאחד ומתגה;ה עם זה כדפיר שנו לעיל‪ :‬אין שנים מכיאים קטאתאקתאכל אשם תלןי‬
‫ח‬
‫מ״תי כל קל;קד משום מתיכתהחלכ;היכו תק והא קמל דתק לכי יוס׳ הוא והלכה כמותו‪ :‬ו חתיכה של‬
‫‪,‬‬
‫קלכ;חתיכה של קדש כ;' מכיא‬
‫אשם תל;י אפי׳ ללבכן דאמלי אין‬
‫חתיכח ש ל חולין ותחיכח ש ל חלב אכל אחת מחן ו א ץ‬
‫וז‬
‫ל ספק מעילוי‬
‫תלוי ע י‬
‫מביאי׳אשם י‬
‫׳‬
‫ידוע א זו מחן אכל מביא אשם תלוי אכל את השגיח מביא ח ט‬
‫אכל אחד את תראשוב׳ובא אחד ואכל את תשגיח זח מביא אשם סכא מוד; דקייכ משו' קתיכה של‬
‫חלוי וזח מביא אשם תלוי דבדי דבי עקיבא דכי שמעון אומד קלב‪ :‬מביא קטאת ואשם;דאי על‬
‫מניהס בביאים חטאת אחד רייוסי אומד אין שנים מביאין^חטאת הקתיכק של קלב מכיא קטא׳ועל‬
‫חתיכת ש ל חלב וחתיכח ש ל קדש אכל את כשר של קדש אשם ודאי‪ :‬חעאע‬
‫ו‬
‫אחת *‬
‫ואשם בשותפ;ת;מתנה אם אנ»‬
‫אחד מהן ואין ידוע איזו מתן אכל מביא אשם תלוי אכל את חשני׳‬
‫אכלתי קלב ואתה קדש יהא קלק»‬
‫‪0‬ביא חטאת ואשם ודאי אכל*חד את הראשוגח ובא אחר ואכל‬
‫באשם מס;ל ל ן וקלקך בקטאת‬
‫את תשגיח זח מביא אשם תלוי וזח מביא אשמ תלוי דבי שמעון‬
‫מק;ל לי;אם אבי אכלתי קדש;את‬
‫אוסר שביחס מביאים חטאדת ואשם ד' יוסי אומר אק ב ' מביאים‬
‫מלב יהא קלקיבקטאת מקול ל ן‬
‫טא׳ואשם* ו חת״כח ש ל חלב וחתיכת ש ל חלב קדש אכל את‬
‫וקלקן באשם מקול לי‪ :‬אין שבים‬
‫אחד מחן ואק ידוע איזו מחן אכל מביא חטאת דבי עקיבא אומד‬
‫מביאים קטא' ואשם בשותפות אלא‬
‫^ביא אשם תלוי אכל את השגיח מביא שגי חשאות ואשם ודאי‬
‫זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם‬
‫אכל אחר את חראשונח ובא אחר ואכל את השגיח זח מכה**‬
‫על;׳;היכ; תק ;הא קמל דתין‬
‫וזח‬
‫^פזאתוזח^סליא‪-‬חטא^דכי^קיבאאוםי־זח מביא אשם ת ליי‬
‫ה»אי׳יומ*־*הלככמותו‪ :‬ז קתיכ‬
‫ושניהם‬
‫‪$‬ביא אשם תלוי רבי שסעק אומד ‪1‬ה חטאת וזח חטאת‬
‫של קלב וקתיכק של קלכ קדש כו‬
‫*‬
‫אחד‬
‫אשם‬
‫לביאים אשם אחד רבי יוסי אומר אין שניהן םביאין‬
‫מביא קטאת דממה נפשן קלב‬
‫ח‬
‫חתיכה ש ל חלב וחתיכה ש ל חלב נותר אכל את אחד אכל‪ :‬דיעקיכא אומי אף אשם תלו»‬
‫מהן ואין ידוע את איזו מהם אכל מביא חטאת ואשם תלוי אכל כקטאתמשום ספק מעילות ואין‬
‫* ת השניה מביא שלשת חטאות אכל אתר את הראשונה וב^ין הלכי כד עקיכא‪ :‬מביא שתי קטאו‬
‫ך ואכל את חשניח זח מ ב ^ חטאת ואשם תלוי וזת מכי^יג והוא שאכלן בשתי העלמות שאם‬
‫וזטאת ואשם תלוי רבי שמעין אומי זה חטאת וזה חטאת ושניהם לא היתה שם ידיעה בכיטסאינו‬
‫מביאים חטאת אחד רבי יוסי אום׳ כל חטאת שהיא כאת על חטא חייב אלא אקת‪:‬זה מביא אשם תל;»‬
‫אק שנים מביאים אותה ״‬
‫וכוימוסף על הקטאתשה;א בדין‬
‫חםביא אשם תלוי ונודע ל ו שלא חט^‪ 1‬אם‬
‫ך‬
‫להביא קשו אוכל קלב מכיא אשם‬
‫תלוי משום ספק מעילות‪ :‬ושניהן‬
‫עד שלא נשחט יצאוירעח בעדר דברי ר ב‬
‫א ת‬
‫ח‬
‫| ‪ 4‬ח‬
‫‪3‬דק‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫מכיאי אשם אקד בשותפו וסתנין‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ס התיכה של קלכ וקתיכה של קלב בותר כוימביא חטאת‬
‫< יוסי א;מ׳ב< ותק ד מסי הוא והלכה כמותי‪:‬‬
‫משום קלב ואשם תלוי מחמת ספק של מתר דבותר בכרת כחלב ואסור נותר חל על אס;ר קלב לפי שהוא‬
‫אסור מוסיף‪ :‬מביא שלש חטאות שתים משום קלב ואקתמשזם ביתד והיא שהיתה לו ידיעה בבתים דאי לאו‬
‫קכי איגומביא אלא שתי חטאו׳אחתמשום חלב;אחתמשוס נותר והאי דלא תני הבא שלש חטאות;אשם;דא»‬
‫קדעבי לעזל משו דרוב בוער אין בו שוה פרוטה דלא קזי למדי ואשם מעילו אינו בא על פחו משזה פרוטה‪:‬‬
‫<ל חטאת שהיא באה על קט לאפוקי חטאתיולדת שאיבה באה על חט דסבר ר יוסי ששתים מביאותאותה‬
‫^שותפו׳ובתבא׳ כדאמריכן בפק ופסק הלכה שאין קטאתבאה בשותפו ואפילו קטאתשל מקוסלי כפרה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫בלי ן ליה לי‪/‬מקדש ליה‪ :‬ירעה עד שיקתאכ דעתץ־ שלכוכוקפז בשעתקפדש;מתידא‬
‫־‪—,‬‬
‫~‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫עקפק‬
‫מ ה פ‬
‫יז‬
‫ה‬
‫ק‬
‫טנ‬
‫י‬
‫מ‬
‫;‬
‫מ‬
‫ח‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫^‬
‫בריתוח‬
‫ש‬
‫י ה‬
‫^ י‬
‫א‬
‫נ ט‬
‫י ו י^ ו י י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‪,‬‬
‫ע ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪1» ; 1‬ינ*‬
‫נ‬
‫מ מ ‪ ,‬ם‬
‫•‬
‫ימיה‬
‫‪' 1‬‬
‫מי‬
‫מהם עזלתכדבה ׳הלכה כחכמי' • הדס ישפך לאמה שבמקדש‪ :‬לביעהשריפה י***? * ^ ^ א אמי‬
‫לא‬
‫ל׳'‬
‫טעוני'קבילה האי ה;י טבחפס׳ל שטעקשריפה‪ :‬כזרקהדם ק‬
‫וק;אלאידע;כסלקל;בשעעסליקה לאעקאיליעקוהכא כמיבשעעזליקע קדםדהיכ; שעעסציקס‬
‫סימה ידיעה;הרי ‪ J‬מד כל כפרת‬
‫ספיק; וה;ה ליה אשם תלוי כשל • מאיר וחכמים אומדים ידעת עד שיסתאב וימכר ויפלו דפיו לנדבת‬
‫דבי אליעזר אומר יקרב שאם איבו בא על חטא זה הרי הוא בא ע י‬
‫אפיל; הדם בכיס יזרק דסכר ד'‬
‫חטא אחר אמ משנשחט נודע לו הדם ישפך והבשר יעא לביי*‬
‫מסי כלי שרעמקדשי אתקפסיל‬
‫השועה נזרק הדם הבשר יאכל ר נ י יומי אומר אפילו הלס כבו&‬
‫ליקלב ו כ ל ה ע י ליייק י י י ׳ ק‬
‫אשם ודאי אינוכן א עד ש ל »‬
‫כ‬
‫חרק והבשדיאכל*‬
‫י‬
‫' ™‪T‬‬
‫' ™‬
‫נשחט יעא וירעה בעדר משנשחט הדי זח יקבר נזרק חרם ח ב ש י‬
‫קודם שהיעה ל' 'ליעה *‪ I‬ל '‬
‫הנא לבית השריפה שור הנסקל אינו כץ אם עד ל א נסקל'»יי*‬
‫<‪ ocf‬״יא' * ' ז‬
‫כל מסי‪ :‬כ‬
‫״ * וירעה בערד משנמקל מותר בחנאח ענלח ערופה אינח ב! י*ם‬
‫?‪f‬׳ ' ' ‪.‬ז‬
‫?‬
‫עד שלא נערפה י מ א ותדעת בעדר משנערפה תקבר במקזםח‬
‫‪**:‬‬
‫‪3‬‬
‫רפי‬
‫נ‬
‫שעל ספק באה מתחלחה כפרח ספיקת וחלבה לה*‬
‫<ידע בעדר דטעמ לרבנן באשם‬
‫אליעזר אומר מתנדב אדם אשם תלה בכל יום ובכל שעה שירעת‬
‫^‪Tr'fe‬‬
‫«‪!3‬‬
‫‪0‬‬
‫א כ‬
‫‪ ,‬ל ס ש נ ‪ ,‬ל ע‬
‫ה‬
‫ש‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫מ ד‬
‫‪v‬‬
‫ד מ‬
‫ן‬
‫כ א‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ם כ‬
‫‪1‬‬
‫ה ה < א‬
‫צ ‪,‬‬
‫ע‬
‫‪i s‬‬
‫ש ל א‬
‫ש‬
‫‪J‬‬
‫ק‬
‫י ב י‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ד‬
‫ש צ א‬
‫ג‬
‫ה‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ם‬
‫ש‬
‫‪7‬‬
‫‪vp‬‬
‫מספקאכצאשם;לאיכנקחמד;‬
‫‪. ...‬‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫‪^ ,‬‬
‫^‬
‫ל‪,‬‬
‫שס‪,‬זמ; ‪,£‬׳ איכמיכסכ; קד‬
‫‪,‬‬
‫דהקדשטע;תהיק‪:‬הריזהיקבר‬
‫כיון דלא קדיש הוי כח‪,‬ליי‬
‫‪:‬‬
‫שבשקט; כעזרה דטע;ט ק‬
‫כילק הדם הבשר יבא לבית‬
‫השליפה כגמל' מפלש למי ששנה‬
‫לעיל הדי זה יקבל לא שכה הכא‬
‫הבשל יבא לביע השליפה דכיק‬
‫דסבל אשם;דאי ק;לין ה;א;לא‬
‫קליש לשלם איכי נשלף אלא‬
‫נקבל‪ :‬שיל הנסקל איכז כן כאשם תלד דהכאלא פליגי לבכן שאס כזדעשלאהלגיבאזידעהבעלר‪:‬עגלה‬
‫עדיפה איכה כן כאשם עלוי שאס עד שלא פעלפה כמבא ההזדגתגא;תרעה נעדיורמבם פי' שזל הכסקג‬
‫אינו כן כאשם ולאי לאשם;דאי משישחט הרי זה יקבר ושיר הכסקל כשכודעלאחר שנסקל מיתר בהכאה‬
‫עגלהעלופח איכה כן כשילהכסקל דשזלהכסקלאם כולעמשכסקל מועל בהכאה ועגלה עלופה אם‬
‫כודעההולג משכערפה העגלה תקבר כמקומה‪ :‬כפרה ספיקה בשעת עדיפה שהלי עלין ספק היה והלכה‬
‫מתכלכאלסאשס עליי לכלעצימ‬
‫ג‬
‫לה הילכך אסילה בהכאה ׳תקבל כלין כל העגלותהעלופית‪:‬‬
‫של אשם תלד נדבה הוא לאי סל חיכה הוא כי מעיידע ליה שקטא אמאי מייתי קטאיאלא שמכדבה הזא‪ :‬קין‬
‫ק ; ‪ 7‬ש‬
‫א‬
‫׳‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫‪i > p‬‬
‫‪,‬״יא קראת אשם חסידיבשאמיו^ייעלבבאבזכוטישהידת‬
‫‪0‬תנדבא מ״ל‪« 0‬יי «וץ‪0‬אתדיו ^פ‪,‬די ייהאח׳א ד‬
‫המעון הזה אילוהיו מניחים ליהייתי מביא אלאאימד ליהסתזער‬
‫שתכנה לכפק וחכמים אומרים אין מביאים אשם חליי אלא על‬
‫ח״בי חטאות ואשפות‬
‫ד‬
‫דבד שזדונו גרת ושננתו חטאת*‬
‫ודאין שעבר עליהן יום הכפירים חייבין להביא לאחר יום הכפוריפ‬
‫חייבי אשמורת תלוייןפטוריבש פי שבא על ידו ספק עברה ביובש‬
‫ה‬
‫חכפודים אפילו עם חשכה פטור שכל היום מכפר «‬
‫חאשה שיש עליה חטארת העוף ספק עבר עליח יום חכפודיבם‬
‫חייכת להביא לאחר יום הכיפוריכש מפני שפכשדחד־ן לאכור־*‬
‫בזבחיס‬
‫י‬
‫ש‬
‫א ג ל א‬
‫ש‬
‫ט ל ת‬
‫ש‬
‫‪ 3‬מ‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫פ‬
‫‪ v‬ן אשם תלוי‬
‫חייבין להביא לאחריה לאמל קלא מכל חטאתיכם לפני היתטהל; קט שאין מטל ב; אלא המקים"‬
‫‪/‬‬
‫דהיני שלא בילע לי שחטא יה מכפר אבל קט לאיכא לילע ביה חוץ מן המקים אין מם הכפירים מכפדז‪:‬‬
‫קטאעהעיף ספק כג׳ן שיללק;אין קלעים י‪/‬ם מין קי‪/‬ב אם מין פט?ל ־‪ .‬עפני שמבשילתהלאכול‬
‫ה‬
‫בזבקיס‬
‫׳‬
‫עח‬
‫׳כיייזויו פיצן ו‬
‫מ ח י ם לעחינ‪1‬לתכפיה היא משפק;אינה יכילה לאכיל בקדשים עד שתביא כפיתה ־ משנמלקה בולע לס‬
‫שלא ילדה הרי״ תקבר בדיןה;א למיעלת בהנאה למילין גמורים היא דעש;ס שנשחטה בעולה ליבא‬
‫לעיסדדלא אסרה יעלה אלא שחיטה אבל מליקה לא אבל רבנן ג;;רדאש<רה בהבאה שמא יאמר; בדכי‪,‬‬
‫מתמאתהעיף ספק;קטאתהעיף הבאה על הספק איבה כאבלת דשמא ק׳לין היא ;כבלה היא דמלייך!‬
‫נבלה בקילין ואסירה כמי בהכאה‬
‫י‬
‫דשעא קדש היא ;קדש שאיכ‪,‬‬
‫בזבחים חטאת העוף הבאת על ס&ק אם משנמלקה נודע לח חמ‬
‫המפריש שתי סלעימלאשמ ולקח בוק שני כאכלאשיבהכא׳‪ < :‬המערי׳ב׳‬
‫ו‬
‫ד•‬
‫‪1‬ו‬
‫* ל י ם לאשם אם חיה אחר מתן יפה שתי סלעים יקי‪-‬ב לאשמו סלעים שכך היא דין אשם דכתיב‬
‫‪1‬דזשניירעח עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבח לקח בהן שני באשם מעילי׳בערכך כסף שקלים‬
‫איליבש לחולין אחד יפה שתי סלעים ואחד יפח עשרה זוז היפו‪ ,-:‬בשקל הקדש לאשםומרגו' שקלים‬
‫ע ת י סלעים יקרב לאשסו והשני לסעילתו אתר לאשם ואחד סלעין יאשם מלית ואשם מלוי‬
‫* חולק אם היה ש ל אשם יפה שתי מלעים יקדב לאשמו ו ‪ » ,‬למדים מאשם מעיליתכנש נאמד‬
‫כאן בערכך;נאמר להלן בערכך‬
‫חםפריש ח‬
‫ז‬
‫? מעילתו ויביא עמח סלע וחומשה ״‬
‫ואשם'שפמה קדיפה כעי ה;איל‬
‫‪fo‬‬
‫גמתלאיביאנח בנואחיייוולא יביאנח מחטא על חטא‬
‫‪p‬‬
‫והיא איל היי אף היא בכסף‬
‫ע ל חלב שאכל אמש לא יביאנו על חלב שאכל חיום ש נ ! <‬
‫סלעים כשלשה אשמית הל ל! שהן‬
‫ו על חטאתו שיהא נ ך ב נ ו לשם חטאן*‬
‫י ע יאשם נזיל‬
‫^ ל‬
‫גןחקדש כשבה שעירה מהקדש שעירה כשבה מהקדש כשברדן‬
‫דבתיייהוכתיב כבש לאשם איכן‬
‫‪^ ,‬‬
‫ע י ר הודק ובני יונה מהקד׳תורץ‬
‫באי׳ככסף שקלים‪ :‬אס היה אתל‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬ן ס ר י ש לכשב או לשעיר׳חעגי‬
‫ת ק כ‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫ע ג‬
‫ט א ת ו‬
‫‪£H‬‬
‫םר‬
‫‪0‬‬
‫כ‬
‫‪n‬‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫ן‬
‫א ב‬
‫ו ב ג י י ו ג ה‬
‫י ש‬
‫י ב י א‬
‫ע ו ף‬
‫ע ש י ד י תן ן א ע‬
‫כ י‬
‫ה ע נ י י ב י א ע ע ן י ר י‬
‫^‪ wpt‬ליעמ״ו‪-‬ימ ח*י«׳מעמיי־»‪3‬י»נ מין״ ח י ‪.‬‬
‫^ * ד י בשב אי שעירה יגסתאב׳אם רצח יביא ב‬
‫‪.‬‬
‫ע ו ף וגקתאב לא יביא בדמיו עשירית א י‬
‫ע מ‬
‫ח‬
‫א ש ם‬
‫מ צ ן‬
‫ד‬
‫‪ 6‬ח ש א י‬
‫‪ 3‬י א‬
‫י‬
‫^‬
‫‪h‬‬
‫׳‬
‫‪w‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫'‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫ף‬
‫‪ £‬״ י‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫מהן יפה שתי סלעים א?> על <*‬
‫סבשעעהערשהלאמיס‪ /‬אל*‬
‫סצעאם בשעת כפרה יפה שכיפ‬
‫כשרדכמהשהיא שיה בשע*‬
‫כפרה אוליק היל?־ איי״ שס‪,‬א‬
‫פס‬
‫כ‬
‫^אשםלנדכה‪:‬לקחבהסשניאליסלחיליןלאכילהמעלבמ^‬
‫‪,‬יבא‪,‬לחיליןץפהעשלהו״יסכדישכיסלע‪-‬סשמעלבהןוחימשןשהסלעאלבעה ״‪,‬ים ‪:‬היפהשכיסלע!״‬
‫‪.‬קרב לאשמי לשם איתי אשס שהפריש עליה המע׳ת‪; :‬השני למעילתימפרש בגמיא לא שיקייב איתו לאשם‬
‫אלא שיתתגכו לגזכל כשביל שכי סלעים שהוביא לתיליןשכתחייכ בהן ובחומשן שהן בין הקרן והחומש עשדר‬
‫ןוזים ויביא אשם בשתי סלעיםמכיתי לקרבן מעילה‪ :‬אחד לאשם ואחד לחילי! לקק בשני סלעים‬
‫^ ^ ם יפה שני ^ ם ^‬
‫לאשמו הראשון שהרי לשמו כלקח ׳ממעיתשכערשולו‪; :‬השני שהיא חולין יקרבלמעילעו לאשת « ‪L‬‬
‫וי״׳י׳{׳׳*«׳׳ י» יי׳־ ־ ׳*עייש בכשי אוצשנניר‬
‫יי•‬
‫‪,‬׳‬
‫‪.‬‬
‫מהק‪:‬‬
‫הפריש מען לקכו בהן כשבה או שעזר‪ :‬העכ׳ יביא בהן עיף והשאל חילין לכתי׳בקלבן עילה ומרד גיי י ׳•י‪-‬ת‬
‫•שעיר מחטאתו אשר חטא דמשמ ממקב הדבר שהפרי׳לחטאת׳ שאס העני יבי עוף ממקל דמי הלל‪ ,‬״‪'I.,‬״‪r‬‬
‫‪£‬‬
‫‪ ,‬כעי׳מח״אע‪ ,‬למשמ לאם העכעוער מבי׳במקנ למי העיף עשיריתהאיפ׳יגט עשירית האיפד‬
‫עשלתהאיפה^על‬
‫םטאימדסשיןאםסעשילמםיףעלס^יהלל‪^^^^,‬‬
‫‪ :‬אם ר נ ה י ב י א — ‪1 - ^ 1‬‬
‫״‬
‫כ מ‬
‫ס ן מ מ ה‬
‫את‬
‫מעלה פרק א‬
‫ויש ל; כבשיעו יביא כבש עלמ;ל לוע׳ אם ככש יביא קלבנ; ;לעיל מניה כתי;הביא אעקלככ; שעיל עזי כחן‬
‫‪,‬‬
‫דבי שמעון אופר כבשים קודטין לעזים בכל כפום יבול‬
‫ט‬
‫ספני שחן ןמובחרין מהן תלמוד לומד אם כבש יני^ן קרבגי'‬
‫לחטאת מלמד ששניהם שקולין ״ תורין קודמין ל ב נ י יונח בכר‬
‫מקום יכול מפני שחן מובחרים מחן תלמוד לומד ובן יונת אי‬
‫האב קודם לאם בבל‬
‫תור לחטאת מלמד ששניהן שקולין *‬
‫הקלים ע; לכבש ללמד ששניהם‬
‫שקולים;אי זה מהן שירכה יכיא‪:‬‬
‫תורים קודמים לבכי מכה דבל;כ‬
‫מק;מ;תכתי כריש עורי והדד בני‬
‫י»כח‪:‬אם זכה הבן לפני הלב של;ב‬
‫סכמת; למד ממנו‪ :‬ין;דם אתהאב‬
‫^ ‪ P‬׳ ‪ ' ^ \' °‬א '‬
‫<לעד;ת מבית השבי ^להקמ {•‬
‫* ^ ^‬
‫" ‪V‬‬
‫'‬
‫פ׳ שאיני ש ק ‪.‬‬
‫‪ 3‬כ‬
‫ה מ‬
‫כג‬
‫ב‬
‫ב‬
‫מקום יכול שכבוד חאב עודף על כבודחאם תלמוד ל ו כ ד אימ‬
‫אבל אמרו חכמים‬
‫אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולים‬
‫תאב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביי‬
‫וכן בתלמוד תודח אם זכח הבן לפני חרב הרב קודם את האב‬
‫ל ה‬
‫‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫ע‬
‫‪ns‬‬
‫מ‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬ל‬
‫*י‬
‫קדשי‬
‫ל ם‬
‫צ י ב‬
‫' '‬
‫ט‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫כ כ ג י‬
‫א פ י צ ‪,‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫< ‪v 3 t‬‬
‫ב‬
‫‪3,‬ס‬
‫» ?‬
‫‪,‬‬
‫בכל מקום מפני שהוא ואביו חייבק ככבוד דכו *‬
‫י־‬
‫קדשים שסחטן‬
‫משדיכןלהשס״״עקל^‬
‫^‬
‫«‬
‫^‬
‫ל‬
‫^‬
‫״ ‪,‬‬
‫ש‬
‫סליקמסכתכדתות־ וכעהכתקילמסכתמעילה‬
‫^‬
‫ע‬
‫א‬
‫ל‬
‫״‬
‫ק‬
‫<‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ל‬
‫‪£‬‬
‫ר‬
‫ק‬
‫א‬
‫^‬
‫מ ק ד ש י ה ש ש ״ * בדדי״ מ ו ע *‬
‫שחטן בדרום וקבל דמן בצפון בצפון וקבל‬
‫ס‬
‫ז‬
‫דמן כדרום שחטן ביום וזרק בלילה בלילה וזרק ביומ או ששחטן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫^‬
‫חוץ לזמנן וחוץ למקומן מועלין בחן כלל אמ ד יהושע כ ל שהית‬
‫׳ '‬
‫‪,‬‬
‫<ך ‪,‬י‬
‫‪ .‬לח שעת תיתד לכחנים אין מועלק בח ושלא חיה לה שעת היתר‬
‫קילל^^'‪pj‬‬
‫לכחנים מועלק בה אי זו היא שהיה לה שעת היתר לכהני׳ שלנח‬
‫א ק ק‬
‫מק‬
‫ושנטמא שיצא׳איזו היא שלא הית לת שעת הית לכהני׳ שנשחטת‬
‫ולא בלכד כי נשמט; כ ד ל ; ק ל‬
‫דמןבנפק ה;א דעועלי׳כהן משזם חוץ לזמנה וחוץ למקומח ושקבלו פסולין וזרקו את דמה *‬
‫כ ש ד קדשי קדשים שיצא לפני זרקת דמים דבי אליעזו•‬
‫כ‬
‫לעקר עב;דח בבפון ה;י דמקבלה‬
‫ואלן מנות כהונה אלא אפילו שחטן‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ל ל‬
‫םכ ת‬
‫א כ ל‬
‫ל א י כ ׳ל א ׳‬
‫ל א ן י ה‬
‫א ל ק ל ש י‬
‫‪w‬‬
‫מ‬
‫פ ל ; ט ת‬
‫ט‬
‫ל‬
‫?‬
‫‪p‬‬
‫ל‬
‫‪P‬‬
‫ל י ם‬
‫‪W‬‬
‫מ ה‬
‫מ ע י ל ה‬
‫‪;0‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫כנפין וקבל דמן כדכום אף על נב דעקד עבודיהויא כללום שלא כדין אפי׳הכי מיעלי'בהן‪;:‬זרק דמן בלילה‬
‫אעגדלילח לאו זמן הקרב מזעלי'בהן‪:‬בלילה וזרק דמן ביום האי כל שכן הוא דמועלי׳דהא זרק ביום דעקי‬
‫עבודה הוא אלא זו ואין בדיך לומר זו קתכי‪ :‬או ששחטן בכפון וחישב עליהן לאכלן קוץ לזמנן שהוא פגול שיש‬
‫כ; כדת או קוץ למקומן שהוא פסול שאין בו כדתמועלי בה ‪ :‬כלל אמר רבי יהושע כל שהיה לח שעת היתל‬
‫לכסכים אף על גב דשוב כפסלה ואין דשאים לאכלן אפיי הכי אין מזעלי בה‪:‬שלבה לאקד זריקה או שנטמאת‬
‫או שיבאתקוץ לעזרה לאחד זריקה אעג דאינה ראויה לכהבים כיזן דהיה לה שעה אקי<חיתל קולם שלנה‬
‫אין מועלים בה ללאוקלשי היקליכן בה להא חזו לכהכים ׳•!שקבלו פסולים וזלקו את למה קבלו פסזליס את‬
‫דעה אעפ שזדקיק; כשלייא; שזלק;קו פסולי׳אעפ שקבלוהו כשלי' ואם לאחי שקבלו פסילייאת הלם וזרקוהו‬
‫מולו כשדים וקבלו שאר דם הנפש וזרקוהו הלי זריקת הכשרים עועלת;מתלת הבשל לכהבי';אין כ; מש<&‬
‫מעילה והכי מילי שאר פסולייקוץ מן הטמ אבל טמא שקכל אתהלם וזרקו אעפ שחזלו כשלייוקבל; שאל לם‬
‫הנפש וזרקוהו אין לבשר שעתחיתר ומועלייבו שהטמא הואילמיאזי לעבודתכבור שקרבן נבול לוקה את‬
‫הטומאה כשזרק הדםנעשה שאר הדם שירים ושוב אין זריקת הכשרים מועלת להתיר הבשר ואין ל ן‬
‫כעסזליס ת שעושה הדם שידים אלא הטמא כלבד‪ :‬כ כשר קדשי קדשיםשיבא לפני זריקת דמן ואק׳ה‬
‫נכנס‬
‫‪,‬‬
‫עט‬
‫מעי^ח פדגן כ‬
‫<אחל כך זיק את^דסיכ* אליעזר אןמל מועלים מ אעעשזיק אתהלם לסל ^ללכ* * ל י מ י מליקה‪,‬‬
‫ואין קייבין עלינ משום פ‪4‬ול מתי וטמא ה<‪£‬יל ויבא דזליקש•‬
‫» סהניא ליונק לאפיקיה מידי מעילה‪:‬‬
‫• ?ה קא קבעא לפגיל ^א פסולה‪ :‬ר עקיבא סבר אין מועלים בו דקסבר דוליקה מהכ״א ליוצא לאעוקיפ‬
‫פמיגילה‪ :‬אבל קייטןבו;אכל לשק בלם כמו כאמת וכי אמל לבי עקיבא דודיקהמהביא ליובאכג׳ןשיב*‬
‫למג!‬
‫הבשל ?לא כל<‬
‫מקבע‬
‫־׳ ׳ ־ ־ " ׳ ״‬
‫• \ ״ •ן־‬
‫אומר םועדין בו ואין חייכק עליו משובש פנול נותר וטמ‪4‬א רבי למהביא לססוא מקבת שבפנים‬
‫*קיבא אומד אין מועלין בו אבל חייכין עליו משוס פנול בותד מהביא כמי לההוא מיןבת שיצא‬
‫ו*םא אמר דבי עקיבא והיי תספרי׳ חטאת ואברח ומפריש אחרת מק והלכה כלבי עקיבא‪ :‬אמל ל'‬
‫תחתידיז ואתר • ך גמעאת הראשונה וחדי שתיוק עומדות אל*י* עקיבא וסדי‪ .‬המפריש חטאת!‬
‫בשם שדםם פוטר אתכשרח כך ה‪1‬א פוטר את כשד חברתה ואם ואבלה השתא‪.‬מייתגלאיה •למא»‬
‫פ « * דמח את בשד חבדתו‪-‬ן מן חסעילהדק תוא שיפטור ארת יקאמר דזריקה מיעלת ליובא ‪f‬‬
‫גשרה״‬
‫נ אמורי קדשים קלים שיצאו לפני וריקתדמימ והרי שתיהן עומדות שחוטות‬
‫רבי אליעזר אומר אין מועלין בחן ואץ חייבין עליהן משומ פנול וכתקכל דמן בשתי כוסות וזרין‬
‫‪1‬ותד וטמא רבי עקיב^ו אומר מועלק בחן וחייבין»שומ פגול דמה של אחת מסן לא כשמ‬
‫מעשה דמים בקדשי קדשימ להקל שדמה של אותת פוטר את בשד*‬
‫ד‬
‫בותר וטמא ״‬
‫ולהחמיר ובקדשים קלים בולן להתמיד ביצר קדשי קדשים לפני מן המעילה כך הוא פוטר אלג‬
‫ך!קת דמים סועלין באיסורים ובבשר לאחר ‪1‬ריקת דמיי מועלים בשד חברתה שלא כזדק למה מן‬
‫לאיסורים ואין פועלין בבשר על זה ועל זה חייבין משומ פינול המעילה הואיל והיה יכול לזרוק‬
‫ג\תר וטמא\בקדשימ קלמ כולמ להחמיר כיצד קדשי׳לפני זריקת דמה של אי ‪ 11‬שירבה‪ :‬ואם עטי‬
‫דמה אתבשרמכדת׳מן המעילה‬
‫^^אקמועליק לא באיסורי! רלא בבשר לאחר ודיקי‪/‬דמימש‬
‫^ןעלין באימודק ואץ מועלץ בבשר על זה ועל זח חייב ין משובש אן> על ‪1‬ב דפכאלמ סיא למועד‪.‬‬
‫^ ו ל נ ו ת ר וטמאנמצג*־* מעמה דמים בקדשי קדשים להקל—י קטאתהיא איכן דין שיפטור א<ן‬
‫בשרה של עגמה אעעי שכפסלמ‬
‫ולהחמיר ובקדשים קלים כולם להחמיר «‬
‫ב• יבא ?לא אקר רבי עקיבא כש•‬
‫חשאתחעוף מועלין בה משהוקדשה בפלקר־ן‬
‫^*ד^ן‬
‫שדעה פוטר את בשדה כן הו‪#‬‬
‫כגודיבש‬
‫ובמחוסר‬
‫יום‬
‫לחפםלבטגול‬
‫רה‬
‫חוכש‬
‫**״ •‬
‫‪o‬‬
‫עוטר את בישל סברתה אלא‬
‫בח‬
‫ואק‬
‫וטפא‬
‫פעולנותד‬
‫משום‬
‫עליח‬
‫תייבין‬
‫דמח‬
‫חתח‬
‫ן״גליגח‬
‫כששקט שתי קסטאותכאמתלע״•‬
‫מעילת ״‬
‫שאם רצה מזה זורק רנה מזיו‬
‫‪ ,‬ק אבל בזה אתר זה לא אד עקיבא שיהיה למק פוער בשד קברת; ‪ j‬אמורי קדשייןלייאין מועלי'כאמ‪1‬ל<‬
‫לןדשי׳קלייאלא לאתר זריקעדמי׳כדאמרי׳בשלהי פלקין ואס יבאו לפכי זריקת דמי׳ר אליגסר אומי אין עועלי ן‬
‫‪£‬הן לכי היכי דאית ליס לרבי אליעזר דאין זריקה מועלתלמנא לאפיקי בשר קדשי קדשי ממעילה הכי כמ!‬
‫‪ ,‬ל ת ליוגא להכי אמורי קלשי׳ קלי'לילי ממזל* וכי היכי דאיתליה לריעקכ׳ דזריקח מיעלת ליובא‬
‫‪$‬א»זק< בשל קלשי קלשיימידי מעילה מזעלתכעי לייבא להביא אמילי קדשייקלי לילי מעילה ל תעש*‬
‫^מי׳זו זריקתהדם‪ :‬ואין מועלין בבשר לאתר זריקת דמי אין מועליןבכשר דכבר יש בו שעתהיתר־לכהכימ‬
‫<הימ להקל דמשום זריקתדמי׳ אתיא ליה קולא דאין מועלין בו‪ :‬ועל זה ועל זח בין על האמודין בין על‬
‫<*בשד לאקזריקת קייבין משו׳פנ^ל אם פינל באקתמארבעעבודו׳דזדיקה קובעתבפניל וקבעה במי לבועל‬
‫*טמוהיכי להחמיר‪:‬ובקדשי׳קלילאחר זריקיכלו להקמיד דמיעלין באמורי דסברקז ו לנבוק וקדשייככהו ולא‬
‫<!מון בעלי‪ :‬ועל זה ועל זה בין על האמור י׳ בין על הבשר מייבייעליו משו׳פנול מתר וסמי ותיכי כלו לקקמיד•‪.‬‬
‫סעיף הוכשרה ליפסל כלומד משכמלקה כתוספה בה קדושישהיא בפסלתאסבגעבה‬
‫ך‪01‬את‬
‫טבול יום או מחוסר כפורים ודיקא כפסלתבטבול יום אכל לאמיטמאה לטמא אקדים‬
‫םכשםשמניל יום פוסל אתהעדומהכךהוא פיסלאתהקודש‪ :‬הוזה דמה קייביןעליה משיםפנולדקזאה‬
‫לסטאתהעוף ב״יקי *דיקה דגהמה קאי דהזאה קובעתפ‪<4‬לכסיזשב בו קודם לכן כמו זריקת דע בבהמה‬
‫»ש<ב‬
‫‪6‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ר‬
‫‪ 6‬י כ ה‬
‫ע‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫מעמיה פרגן ב‬
‫<‪0‬מצ »ש בו אמי מהר מ‪»1‬א ואין בה מעילת דביק דהוזה דמה יש בו היתל לכהכים‪:‬‬
‫כ‬
‫מיבה ל»&‬
‫מבוי לעולתהעיף קא׳ במקום זריקתהבהעה;הזאה דקטאתקעוףדבעולתקעוף כתיב ונמנה דמז ‪ :‬ע ד‬
‫*תבאלביתהלשןדכיוןדכלה כליל וליתבה שעת היתר לבסוף לעולם מ;על בה עד שעשרף כלה ותנעל‬
‫ג עלים הבשדפיןאין בהן לכהכים‬
‫מאסיה תרועתקדשן כדכתיב;קלים את הדשן אשל תאכל האש‪:‬‬
‫היתיכללג סחה דמן כוי הזאת‬
‫עולת חעוף מועלק בה םשחוקדשח נםלקח‬
‫כ‬
‫*מן קוכעתן לסגול לענוש כרת שעילת *‬
‫האוכל מהן אם קישב עליה כשעת חוכשרחלחפסל בטבול יום וכםחוסד כישורים ובלינחםיעחדםמ‬
‫שקימה להקטיר איע;דיהן קק חייבין עלית משום סיגול נותר וטסא ומועלין בח עד שחעא לבית‬
‫שדים חנשדפק ושעירים הנשרפים מועלץ ביון‬
‫‪4‬‬
‫לוענן וכיון דלית כקו היתד תדשן«‬
‫לכהנים מועלין כקן בביתהדשן משהוקדשונשחטו הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כישורי‬
‫מק למקנה קיכא דכשרפין אם ובלינה וזוזח•דמן חייבק עליהן משוס שיגול נותר וטמא ומועל?‬
‫העולה מועלין בהי'‬
‫ד‬
‫נחכה מ ה ן ‪ :‬עד שיותן הבשר בחן בכית חדשן עד שיותן הבשר*‬
‫כלומ'שיהיה נשרף ונעשה פקמים משחוקדשד־ז גשחטח הוכשרח להפסד•* בטבול יובש ובמחוסר‬
‫אכל לאקר שניתך שוב אין בו כפודימ ובליגה גזרק דמה חייבין עלית משומ פיגול גותר וטפ*יי*‬
‫מעילה שאין לך דבר שנעשית‬
‫אין מועלין בעורה אבל מועלק בבשר עד שיעאו לבית חדשן ״ ‪.‬‬
‫ד ;אין‬
‫מנות; ;ע;עליס ב;‪:‬‬
‫חטאת ואשם וזבחישלמי צבור מועלין כחן משהוקדשו‬
‫ח‬
‫עועלין בלמדס דלכהניס קיא‬
‫נשחטו חוכשי־ו לחפסל בטבול יומ וכמחוקר כפורים‪.‬ובלינד־ד‬
‫פלכעיב עוגר העולה אשי הקליצ‬
‫נזרק דמן חיזבי עליוזן ‪ a i v a‬פיגולנותד יטמ* אין מומלח'ככשר‬
‫לעיא ל; יה*ח אצל מועלק בכשל‬
‫שחגי­­‬
‫אבל בועלין באיפורים עד שיצאו לבית הישן * י ' ו '‬
‫ף ע י״‬
‫צל ‪,‬״ן ‪ ,‬א‬
‫לבליליהיא‪ .‬עד שתנאי לבית הדשן הלחם םועלין בהן משהוקדשו קרמו בתגור הוכשרולחפסר‪-‬י‬
‫• י‬
‫ש ה‬
‫ג‬
‫כ ש ל‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ב ק‬
‫י‬
‫שמרימים כל האפר מעל קמזבק בטבול יומ ובמחוסר כפורים ולשחוט עליהן את הזבח גזדק דמן‬
‫ומשליכים אותו לבית הדשן וש;ב ש ל כבשיבש חייבין עליהן משום פיגול בוחר טכ‪4‬ין ואין בחן‬
‫לחם הפגים מועלין בו משהוקדש קימ בחגור‬
‫ז‬
‫אין בה מעילה 'שכבר נעשית מעילה ‪/‬׳‬
‫*בותק‪ :‬ח‬
‫איןמועליןצבשי הוכשר להפםר־־־* בטבול יום ובמחוסר כפורים ולהסדר עלי גבר‬
‫להא ישבו היתי לכהניסדבשד השולחן קרבו חבזיכין חייבק בעליו משום פיגול נותר וטמ*יי» ואין‬
‫חמגחוח מועלין בהם משהוקדשו קדשד‬
‫ח‬
‫אסאיואשם וזבקי שלמי גבוי נאכל בו מעילח •‬
‫לכסכים‪ :‬אבלמועלין באימויים‬
‫בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יומ ובמחומר כפודימ ובליגה קרב‬
‫צאיןבהן‪ .‬היתר לכהביס‪ :‬ו‬
‫הקומץ מייבק עליו משום פגול נותר וטמא ואין מועלין בשירים‬
‫׳ ‪.‬‬
‫« • הקומץ‬
‫אבל מועלים בקומץ עד שיעא לבית תדשן*‬
‫שתי הלקם שמביא׳ בעבדע‪:‬קדמ׳‬
‫?‬
‫\ ™‬
‫™‬
‫תקונן וההיא קדימבתגזדקשיבא‬
‫הכשר ליפקל בטבול יום ועקוסד‬
‫כפורים כשחיטה דקלשי קדשי והכא לא גדסי׳ובלינה עשו דשתי הלקם נאפות מערב יום טוכ שאין אפייתן‬
‫דוקה אתהיט ונאכלו׳למקר ביט והוכשרו לשקוט עליהן את הזנק דכיון דקלע; פני׳ קלויה לקם‪ :‬ואין בהן‬
‫מעילה שיש כהן שעתהיתי לכהניס וככר נעשיתענותן י‪ .‬ז לקם הפנים הבא נתי לא גלסיכןביה ליפםל‬
‫גלינה שהרי נאפה בעש ואינו נאכל עד לשבתסאקר‪ :‬קרבו בדכי היכז עכשיייו שבשבת בשעת סלוק הלקם‬
‫ק צ ק ם‬
‫‪p‬‬
‫ה י כ ‪,‬‬
‫ח מ ל‬
‫וחלגוגת וחקטרתומגחורזכחנים ומנחתכחן משיח ומגחו־ג‬
‫*‬
‫~•‬
‫‪r‬‬
‫אלא בדקי ?קלב; מתידמכללקמן‪:‬כל שיש ללעתילי׳עק שלמי׳‪/‬קטאן׳ואשע; לדמן מעיל אעויילמזבקוכפל‬
‫צכקנים‬
‫־;‬
‫מעלח פרכ‪ /‬ג‬
‫פ‬
‫לכהכים או ד כ י שיש ל< מתירים לעוכק בלבל כגק ע;לתקע<ן> ופדים הנשרפים שימן מתיין למוכק כלכד>‬
‫»כגץ שיד הצתם דדמן של כבשים הוו מתיריהן ?לתם הפכים דסדוד נדכים הוו מתידיןוכגין מנסותדיש לי״‪,‬‬
‫סיתד בקומין כל הכי אין קייכיס עליהם משום פגול ומעד וטמא ע ד שיקרכ׳ מתירין דהכי כתיכ גכי ע ו ל לא‬
‫•רבה ואערינן כהדגאתכשר כך הדכאתפסול ונוחי וטמא יליףמפגול כמסכעוכמים כפרק כל הוכקים‪: :.‬י‬
‫וכל ד כ י שאין לו מעירים כי הנז^‬
‫מ‬
‫הקימ׳ןוהלכוכה דהןעבמן‬
‫*סכקמועלקכחןמשהוקדשוקדמובכ^חוכשדו ליפםלבטהיל‬
‫שום דכד‬
‫ואין מעייי‬
‫• י‬
‫מתירים הן י‬
‫יום ומחוסר כפורים ובלינה וחיבק עליחן משובש נותר משובם‬
‫» מ א ופגול אץ בחן זח חכלל כל שיש לו מהירק אק חייבין עליו אמי חייב עליה משוס כיתד וט?*‬
‫משום טמא עלכינן להו מדכעיכ‬
‫משום פיגול מ ת ר וטמא עד שיקריבו מתידיו וכל שאק לו מתירין‬
‫כ ל איש אשר יקדכ עכל ודמכם‬
‫ביון שקרש ככליחייבק עליו משום בוחר ומשוס ט פ א ופגור־־‬
‫אל הקדשים אשר יקדישו בגי »‬
‫איןבו*‬
‫‬‫>'‬
‫ישראל להיוטועאתי עליו ונכרתה‬
‫ולד חטאת ותםורת חטאת וחטאת שמתו‬
‫| ‪ V‬״ ‪ n‬ן•‬
‫ככל הקדשי' הכעוכ מלכי לסייכ‬
‫בעלח יםותושעבדריו שבתח ושאבדיח‬
‫‪ ,‬״‬
‫עליה משויטמא ומעד ׳ליףמטמ׳‪:‬‬
‫ושנמצאת בעלת מיס אס משכיפרו חבעליס תמות יאיגח עושת‬
‫‪ tptpnst‬דהכי‬
‫ממאי‬
‫ן^ך‬
‫חפודח ולא נהגים זלא מועלין ואמ עד שלא כיפרו חבעלימם‬
‫כנהו מתמש חטאות‬
‫ך* דעת עד שחחמאב ותמכר ויכיא כרמית אתרת ועושת תמודתת‬
‫דגעירי דמיעת והכן תלת לעולם‬
‫חמפדיש מעות לנזירותו לא נחנין ו ל א‬
‫ב‬
‫^ ו ע ל י ם בה «‬
‫ד‬
‫מתות בין קודם כפרה‬
‫^ ו ע ל ק מפני שחן ראוק לבוא סולן שלמים מת תיו סתומים יפלו‬
‫כין לאתר כפרה דלעולם לא‬
‫*ינדבח היו מפורשים דמי חטאת ילכו לים תמלח לא נהנים ולא‬
‫קדבי ומשנה זו שנדה בדיש‬
‫של‪0‬י‪0‬‬
‫^ךעליסגיין‪ r r ^ a t ^ n *3:‬י א ‪ 1‬מודית יו־‪ *6‬שלמים ^יפיאי‬
‫ס‬
‫מדק דביעו דתמולח ושם‬
‫ו‬
‫א‬
‫ד'ישסע*ן‬
‫נ‬
‫^ אבלים ליום אתר ואינן טעיכיס לחם *‬
‫המפריש מעמג‬
‫ב‬
‫פרשניה‪:‬‬
‫במיפן‬
‫וקל‬
‫בתחלתן‬
‫והנמכי׳תוסד‬
‫!?דם קל בתחלתו וחמור כמופו‬
‫לנוירות? ולא פירש אלו לעילתן‬
‫ןןרם בתחלח אין מועלים בו יצא לנחל קררון מועלימ כו הנסכים ואלו לחטאתי ואל! לשלמי‪ :‬ולא‬
‫ד‬
‫^תחלה מועלים בהן יצאו לשיתין אין מועלים בהם*‬
‫נהנים ?לא מועלים בבל אותן‬
‫ך ש ו ן מונח הפנימי והכגור׳לא נחנק ולא מועלין המקרי׳ דישו׳ ׳המעות‪ :‬מפני שהן דאוייץ להביא‬
‫^תחילד־ז מועלים בו חורים ש ל א הגיע זמנן ובנייונר•? ^ ע ב ר‬
‫כולן שלמים כלומד דבל מעם‬
‫זמנן‬
‫ומעה מנינן למימד ‪ ft‬לשלמים‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫״‬
‫"&פליש ושלמים קדשים קלים נכהו ואץ בהן דין מעילה כלתגן בשלהי פק קדשים קל• לפט ודיקת דמן א *‬
‫מועלים וחעג דאיכ נמי בהדיה! חטאעועולה דבכי מעילה נכחו כיון לאיכנמי דמי שלמי שאיכןיככי מעילם‬‫‪ * .‬קא מייקי עליה? קרבן מעילת אשתגק דמייתי חולין בעזדיהילכ לא נהכי׳לא מיעלי‪:‬עתחעפריש המעולן‬
‫«! ילמעו סעומי שלא פי׳ אלו לתטאעואלו לעולה ואלו לשלמי יפלו כל המעו לנדבה‪ :‬דמי תעאע ילכ» לים‬
‫‪,‬ולתמ‬
‫^‬
‫יתדאק לך דבר שבעשי עבותו ומועני ב<;יבא‪1‬בשתיןפקב‬
‫שב; יורלייהנסכי לשתין להיבו יסודוישל מוכח שהן תלולייועמוקי מאד ואס הככי׳ידו וקבל הבסכייקוד שירדו‬
‫־ לתהום אין מועל׳ כהן שכבבעשי׳ מנותן‪ :‬ד דשין מזבת הפנימי והמנוד׳חלשן שלח ושיי׳ הפתיל; של מנול'‬
‫* י ה מ;ניא'»מבילזן אבל מזבח הקטן מקו שמניח שם תיומ חדשן שלמובק החנוןואח שהוניאישס לא נהכי׳ולא‬
‫*;עלי׳ דבהני לא ?תי׳ושלס אבל המזכק כע; בדשיןמ;בס הנמלה ג המקדש דשון בתקלה מועלי בו הכי קא*‬‫המקדיש‬
‫מעלה פרק נ‬
‫‪t‬‬
‫חמקלי׳לעי דשון במתלה קולם שהוביא; לעוד׳ ליש ב; מעילה כגון דאע׳ דמי ישון עלי ואקכ הוציאו לסקובא‬
‫אחלונחנה מן הלשיןאעפ שכבד נעשיתמכועו אפיל והכי מועלים בי דכיון דנהנה ממנה^וחסל סן הלשן‬
‫שזבליכא לשער כסההיו לעי! כשבתעלבזה ונעבא ו פ מפשיל להקדש עשוההכי מועל בי לאלעד כשנהנם‬
‫תודין שהקדישן קודםזמנן;כני ימח שעכל ומנן לא בהכים;לא ע;עליס;לא דעז לעקוסר ן ק‬
‫מענו;‬
‫מתעה שהוא קדופ קודש ועכו‬
‫וםנן לא בחנים ולא מועלים ר ב י ממעון אומד חודינןשלא ‪f w i‬‬
‫וקרב לאחל וענ; דבהמה מגו‬
‫זמנן מועלק בהן ובני יונח מעבד ומגן לא נחגין ולא םועלק*‬
‫*משיבים דאיתכה קדושה כשהיא‬
‫ח חלב תמוקדשק וביעיחודין לא נהנים ולא בועלימ ב מ י‬
‫בעלת ימם להיוע בייכה פדיין‬
‫דברים אמודיבם בקרשימזכת אבל בקדש* בדק הבירת ת ק י י *‬
‫איעכח כמי קלושהאפיל; כשהיא‬
‫תרנגולת ^ ע ל י ן בת ובביצהח חמור מועלק ‪3‬ח ובוזלכת • •‬
‫מחוסר זמן אבל עופו דליכ למימי‬
‫כל*ראוי למזכתולאלכדקחביתלבדקחביתול*‬
‫ך‬
‫כהוהאי מג; שקרי אין המום פ‬
‫ת פועלקבו כחגדחקדייא ט י‬
‫*‬
‫א לבדקתב‬
‫מלא מים אש‪1‬ה מלאה ז ב ל ש ו ב ך מלא יונים א ל ן מלא שירוות‬
‫שלא נאמד פליק אלא כבאה*‬
‫*‬
‫»‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫בודואחרהך נתסלאםיםאשווחואחרכךנתמלאהזבלשו‪-‬בך‬
‫ומן תורים שלא הגיע‪/‬מק מ <‬
‫*‬
‫׳ י‬
‫•‬
‫כקן כיון דלקמן מקו; א*ת כהו‬
‫‪ruin‬כך נ ת מ ל * יוני א ל ן ואח כך נתמלא שירות שדה ואחד כל‬
‫^ י‬
‫^‬
‫נתמלאעמבימשמועלקבחכמ ואק מועלין בסדק שבתוכן רבי‬
‫^ ‪_ ,‬‬
‫'‬
‫ה‪-‬‬
‫שמען״‬
‫שמעין אמריו ועקד יש שדה יאילן מועלק‪.‬כחמ ובנדוליחמ מפננ‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,,‬ג *‬
‫‪£ J,£,‬‬
‫יילדכעזמז־דתל*״גקמןחסעדמדו‪,-,‬‬
‫שחן גדוליחקרש ‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫ו א ח ר י ט םתנדבקכן ולר בוקדשין ל ^ יינק מן ד׳זמוקדשין‬
‫<לא מועלים אבל ק ‪, ,‬‬
‫^ ואחריכש םתנדבק כן הפועליבס לןיי* יאכלו מגיוגדורת שד־*‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫^‪j,,‬‬
‫דד‪,‬קדש וכן שררת ל ^ האבר־* טכרשיני וי‪,-‬קדש •‬
‫הואיל וקדושע למי׳ הןלא<״ן ן‬
‫ו שדש*‬
‫לבדק הביע ובנמדא מפרש ד‬
‫*מתטתין חסודי מקסדא והכי‬
‫קתצ׳ בדא כש‪p‬דישן קדושתקמף למזכמ אבל הקדישן קדושעדמים לגבי מזבק כגון שאמד דמי עוף זה או‬
‫דעי כקמה זו הקדש להכיא מהס עולה נעשה כעי שהקדישן לבלק הכית לולאי בקדושעדמים למזבח א»*|‬
‫כה מעלה בבנים ובק׳‪-‬כ‪ :‬ו כל הלאו׳ למזבח שגופןדאוי קאמל‪ :‬בול מלא מים גופן לאוי לבלק הבית‬
‫לבנין ואין גופן ראוי למזבק שאיןלאזיין לכסון* המים אלא מים קיים ולא היו עכסכיסעיסבמקדשאלא‬
‫ממי השילוק‪ :‬אשפה מלאה זבל אין נופה לאו׳ לא למזבק ולא לבלק חביתאלא ללמיה נ שובך מלא מניס‬
‫יאוי למזבק ולא לכלק הכית‪ :‬אלן מלא פילותלאו׳ למקלש לבכולים ולא לבלק הבית‪ :‬שלה מלאה עשבים‬
‫אינה ראויה לא למזבק ולא לכדק הבית‪ :‬ואיןעועלי במה שבתוכן לאין מועלים כמה שהשביק לאק׳שה;קדש•‬
‫ולדמע;שרעאםינאהבקבהעשיריתתקתהשבל‪1‬והיהלהבן קודם לכן לא יינק שוב ממנה שבנה מלק‬
‫הוא והיא מעשר ונעבא כהנה עקלכ מקדשים שמעשר בהמה קדש הוא‪ :‬ואקדים מתנדבים כן כלומר זו‬
‫שהעבירה תחתהשבס סתם לא יינק ממנה אבל אקלים שהתגדכו קודם לכן לשאי״לחתנועקולם שעתעשי‬
‫שאם תנא בקבה בעשירי יהא קלבה קולין כדי שיינק בנה ממנה בחיתוכן נמי‪ .‬כילד מוקדש לא היו מקלישי*‬
‫סלי אען בך פירשו רבותי ומנומנם הוא ולמבם פי ואמרי'מתכדבים שמי שלבו כ;לכ; היה מתנדכ קלב ליזםק‬
‫כן המע׳שלת;בן המיקלשי לפי שאס;ל לבןליכקמקןדשייזה דבב בגיזה;עבודה דאסורייבקדשי הילכ אין‬
‫להן חקכה אלא שאחלי׳יתכלבו קלבלהכיקן כיוןשכאסלוליכק מקלכ אמןוישל הוא‪ :‬לא יאכל; מגלוגלותשל‬
‫הקד ש ואפי לו התנו שיעשו מלאכה כמזומכותיהן אין אוכלים מגדעג־ותשל הקדש אלא הגזבר כופן להם לע»‬
‫מזונות משל הקדש;הם קוטם מן השוק‪:‬וכן פרה שלשה בכרשיכ׳ הקדש סוכם פיה שלא עאכל משל הקד*‬
‫דכתיבלאתמס<םשולנלי«בליששלא;יל;לא תחסום אבל אתה ?מהם כדיש של קקלש שאינודאי לא‬
‫>‬
‫‪WIX‬‬
‫‪b‬‬
‫‪J‬‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ק‬
‫ב‬
‫<‪l‬‬
‫ס‬
‫׳‪w‬‬
‫י‬
‫ב ‪:‬‬
‫{ י ל‬
‫ב‬
‫ה כ‬
‫מ‬
‫ב כ י ם‬
‫ל א‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ ס נ י <‬
‫‪ 3‬ד ק‬
‫ל מ ן ע ל י ם‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫שסל*‬
‫פ ת ן י ד‬
‫מ ע ל ח‬
‫פ א‬
‫־־־‬
‫‪ t‬שישי אלן של הדיוט כאץ בשל הקלש לא נהכי *לא ממנלים דכי‪$‬ל‬
‫אסול לאמל כהקדש‪:‬‬
‫•הי‬
‫איליען ואלן כשל הליוט קאי וסבי מלי כשאין בין אלן של הדיוט לקרקע של הקדש אלא י י אמת אי עקןע‬
‫‪30‬ל אם יש ביטהךותד מששה עשיה אמה עועלץ כשישים הגללים כשדה החלש דלאגרירי ת! ב ת י אלן ‪r‬‬
‫»‪$‬להקלש באין ב ^ ה ד י ו ט לא כהבץ^ולאממגלין כגון שישבץ אלן של הקדש צקרקע של הדיוט יועד משש‬
‫ע־שיח אמה • ישישים הגדלים בשל‬
‫הדיומ לא גיירי ביגל אלן של הקדש‬
‫ש ד ש י א ל ן ‪ -‬מ ל תדיום כ א ץ ב ש ל הקדש ומד הקיש כ א ץ‬
‫‪» v‬‬
‫הואיל ורחוקי׳ממכו צל כך הילכך‬
‫‪ h * m‬הדיוט ל א גתנין ולא סועלק מעץ‪.‬שתוא יוצא מתוך שדדת‬
‫לא מועלין אבל אם אין ביניהן אלא‬
‫* ק ד ש ל א בחנק ל א מועלק הנא חוץ ל ש ד ה גחגיךממגו תמיבש‬
‫* ו ב כ ר מ ל זתב לא גתבק דלאמועליזגתבובעלוחיתמועלקבחם *ואמה אופחות מיעליםבהן‪:‬‬
‫מעין שהו׳ ייבא מיטך שדה הץדש‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^ ‪ _ ,‬י יבותי פירשיה לי כ ג ץ למעין של‬
‫קך‬
‫ל ל ‪,‬‬
‫*יוממבח‬
‫יןוציןהוא ‪,‬כובעבשדהשלהדיןע‬
‫ןןהרשלאגתגקולאמועליןמבאשרתזיתיו‬
‫אל*שנמשך ויובא ועיבד ציטך » *‬
‫^‬
‫^‬
‫‪£.‬ו מןעלי^בכ^זגז^‬
‫שלהקדש לא כתנים ממכובד״ך‬
‫ואין פועליו לא בש‪8‬וי ולא בגוית י‬
‫‪ ^ ^ 2 ^ £‬״״*‬
‫ז ״ ע מ ‪ ,‬״ ל מ ע ‪ V‬״ י ל ת י י ב‬
‫^ ״‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫ג‬
‫י ב ח‬
‫ח‬
‫ג‬
‫‪0‬‬
‫ץ‬
‫ו ק ג מ ‪ 1‬ג‬
‫י‬
‫ד ב י‬
‫ח ‪0‬‬
‫ב‬
‫ב‬
‫‪9‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫‪n‬‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י מ‬
‫‪l‬‬
‫א‬
‫‪i‬‬
‫^‬
‫‪p‬‬
‫ב‬
‫‪O‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ת‬
‫ע ד ו ק‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ג‬
‫א‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫ן ז ע ע י ס‬
‫‪T‬‬
‫שכעעיןזהשנוכעעשדשצחדמט״‬
‫^ ״ ז ימ ש י ם ״ ג ו ל ג ו ת ד ו נ ו ס א ק ד_ש י ב‪ .‬י _ק ״ כ י ת‬
‫^‬
‫ועיכדבשדהשלהקליצאומשדא‬
‫™‬
‫‪,‬״ע ‪,‬״קדשיחמזכחיקי^בי?‬
‫שלהקדשבהבים^נולכתמלה!‬
‫״משח רבדים בעול״ מעטדפין זח עם‬
‫כ‬
‫״לפעילת•‬
‫העי שבכד של זהב גבי כסוד המים‬
‫י‬
‫י־‬
‫» חבשד וחתלב וחםלת ותיין ותממ! י‬
‫בו׳ימיהחגמגןכמעשהוכמולכד‬
‫ל יו״־**‪-‬״‬
‫‪°‬‬
‫יי״׳י־י*" ™‬
‫מעשהו כשבע אלא שהיה מ מ ‪£‬‬
‫^שרשלרמאיסחלחוחככורימפעטרשיןזחעםזחלאסייליזייכ‬
‫מעש חכיתשצ זהב שאיכ מ ק ו ד ש י‬
‫‪:‬ים למעילה עד שנתנו לצלוחית של‬
‫‪ :‬ן בפילולכ וערכה‪ :‬נותנים היו ממכה‬
‫יןןשבדאשאלןשל‬
‫גבימזבק‪ :‬ח‬
‫‪ , ,,‬״ ‪. . _ , _ . .‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫ג > ע ב ו י ‪ 6‬ת‬
‫ע ם ז‬
‫ע ז ש‬
‫ח‬
‫ב‬
‫‪a‬‬
‫‪V‬‬
‫ת‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫ח ה ב ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ש‬
‫‪T‬‬
‫*!הדש שבכאן העוף מעגים וקסמין שהניא ממקום אמד‪ :‬שבאשידה יתיז בקנה יפיל הקן לארץ בקנה ויהכם‬
‫‪ ,‬ק א יעיז אבל לא יעלת על האשירידאם גמלה ליטול הקן נמבא נהנה מן האשירה והבצי והאפדוין*‬
‫? ב ק ן כלזמן שנרינים לאמן אשוריס בין שכראש אילן של הקדש בין שבראשהאשירה‪ :‬המקדיש אתהקזרש‬
‫‪ , ! ! 2‬ם יעל חוישא‪ :‬מועלים ככל! בעבם ובענפים ובעלי ן ‪ :‬הגזברים שלקחו אתהעביס שקכו עצי׳ מיעל‬
‫ל ״ ל ‪ ,‬ך ק<ל»ע‪ :‬מועלים בעבים למבס פי׳ לאתויי חתיכות עבים שחותכין במגל בעתשמתקגייאותן‬
‫*‬
‫? ‪,‬׳ ‪,‬עליןבהן^לא כשפוייןבסורי׳דקושכ‪/‬סרי׳מןהעכים כשמקליקיןאותן‪:‬כמיהעליןשבעצי היער‪:‬‬
‫המזבח ענטרפים זה עם זה למעילה אם כהכה משכי קדשי מזבח בשוה פייטה עעל‬
‫‪p‬‬
‫‪K‬‬
‫;ל‬
‫ח ן‬
‫<ן)י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫<‪£‬ע‬
‫י‬
‫״‬
‫י‬
‫ומנטלפים נע׳ לכז תלחייב עליהם משום אזבל פגול או כותר או טמא או לחיי למיגלה‬
‫‪{«1‬ל׳"‬
‫ימית נחוץ‪ :‬וקדשי בלק הביתמנטלפים זח עם זה למעילה אבל פגול ונותל אין בחן‪ :‬וקלשי מזבח וקדש*‬
‫‪ 2‬ה ה ט ע מ ב ט ר פ י ם ז ה ע ם זח למעילה אבל לא לדבר אחר כדאמרן דיןלשיבדק הבית לית בהו פגול‬
‫ק ולת״ב‬
‫׳ ^ל‬
‫ב חמשה דברים בעולה מבטרפיס זח עם זה לכזיתלח״ב‬
‫ותל וטמא ‪:‬‬
‫פגול וכ<תר וטמא ומשום מעילה אם כהכה מכלן בשוה פרוט‪ :‬והשלתהמכחה הבאה עם העילה והיין‬
‫&נסכים שהעולה טע׳כה מכחה ובםנים‪ :‬וששח בתודה שהתודה טעונה לחם מוסף על חמשה דברים‬
‫«בע*לה וכלן מבטרפים לכזית לפגול יכותר וטמא אבל לא למעולה שהתודה קדשים קלים ואין בהן מעילה‬
‫התרומה ותרומת מעשר שהיא אחד ממאה של קו״לין וכן תרומת מעשר ל‬
‫! ! ל ת ג ן בשלהי פרק קמא‪:‬‬
‫*עא< ;המלה שאף היא קרויה ער;עה דכתי׳ לאשייעריסותיכם חלה תרימו תרומה והבכורי׳ קרדץ תרומה‬
‫לאמל‬
‫» ‪1‬‬
‫יא א‬
‫סלד קדשים‬
‫מ ש‬
‫םמ‬
‫ת ב ק‬
‫ש‬
‫לאמל מול ותלועתידין אלו בכורים דכקוב בהי ולקח הכהן הטנאמילין סבטלפים וה עםזה צא&<י שאם‬
‫» ל מכלן שא;י כדי לקמץ בעוןעםה שלקולק באסרע‪ :‬ולמייב עליהן אתהקומש האוכל מכלן ט י נשגגיז‬
‫למשלם אתקק;עש‪. 4 :‬פלהפגולים מעילה מקטאתומאשם ןמשלמיומנטלפי׳ והעם וה לאוכל מהן םרצ^יי‬
‫סמבכיע;כןכלהמתריס‪:‬כלהנבלות מביכיםואעיל;בבלתבסע עעא׳עםככלעכקמ טהור מ מ ל « '‬
‫‪.‬לכויע לעגין טימאה אבל לא‬
‫למלקות שאינו לוקה עד‪ .‬שיאכל‬
‫*כזיתמכבלתבהמה טהור לבדה‬
‫ל *'‬
‫‪:‬א; כזית מן הטמאה ל‬
‫״ ' * * ] י ל ‪£‬י‬
‫מהן‬
‫^‬
‫‪/‬יז‬
‫?׳‬
‫אלא משומאזכצ בשדבהמה‬
‫‪.‬שמאה‪ :‬זכצהשרכים מכטרפים‬
‫*עם;הצ‪0‬יתל*'אתהא׳כלז‬
‫•מלקות ישמכה שרכים הכעזבים‬
‫^‬
‫‪^,‬‬
‫ב ד ה‬
‫מ כ י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫ט‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫א‬
‫ה‬
‫ל‬
‫(‪,‬כ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫מ ש ‪ ,‬ס‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ע ל פ י ‪0‬‬
‫‪w‬‬
‫ע‬
‫ם‬
‫נ ־ כל‪-‬וז&בולץ מ‪&2‬דמין זין עם ‪ m‬כל‬
‫עליהם אח חחומש *‬
‫חגותריץ סעטרפין ?העם ות כל׳ מ כ ל ו ת מע‪6-*0‬וח<ו עם ז‪H a 1‬‬
‫השרצים מצטדפין זת עם זח דם השרץ ו כ ש ר ר םצטרפין * גלל‬
‫אמד דבי יחושע כל שטומאתו ושעודרשזין םעטד‪6‬ק זח עם זיי‬
‫טומאתו ולא שעודו שעודרולא טוםאתו לאשומאת* ולא שעורי‪.‬‬
‫חפגול ־ותנותראין פצטד‪6‬י‪1‬‬
‫זי‬
‫איגזמצטרפץ‪-‬זחעסזת•‬
‫זחעםזהסןנכישהםשנישמיתמעדץחזבכ^וקוונבלוז^וי‬
‫חמת אקסצטרפקזתעםזת לטמא א * ל י בקל ש ב ש נ י ה ם‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫האוכל שנטמא באב חטומאת ושנטמא בולד הטומאה מצטי&ץ‬
‫ח• כלחאוכלקמעטיפין‬
‫זח עם זהלטסא בקל שבשניהם״‬
‫*א‪/‬בלן בכעדשה כשיעור‬
‫לפסול את חנויה בכחעי פדס במזון שתי סעודות לערוב בכביצת‬
‫*‪;1‬מאעזכךשיע;^אכילתן‪:‬‬
‫׳ לטנזא טומאת אוכלין בכנרונדת לתוצאת שבת בככותכח ב^וםם‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫תכפודימ־כל ססש^ז מעטרפין לפסול אח ח«יח ‪»3*3‬עיז‪ #‬י כ מ ל *‬
‫‪fo ,‬‬
‫‪£‬‬
‫‪,‬‬
‫־• •לתסיו׳‬
‫י יי‬
‫י י‬
‫*‪ pot‬השזדץ על הארץ‬
‫־ככל‬
‫לדטתדם השרץ שיהיה מטמא ככשרו‪-‬יכל שטומאת* ושישי) שדן מ ז ן נבלה זכבלה או שרץ ושרץ‪:‬טימאת!‬
‫»לא שיעולו בגין נבלה ושלץ לטומאתן שוהדתרויהו הזי טומאתן עד הערב»לא שיעזלז דכבלה שיעיל‬
‫•טומאתה זבכ‪/‬יתישדץשיעזרו ככעשדה ‪ :‬שיעזרו זלא טזמאתי בנק נבלה ומתדתרויהז מטמאין בכזיתולא‬
‫ב‪1‬ומאת! דאלו טומאתעתשבעה וטומאת נבלה לא הויא אלא עד הערב‪ :‬לא טומאת! ולא שיעורו כמן‬
‫מתושרץדטומאתמתהוי שבעה וטומאת שרץ עד העלב!בשיעולו במי איכן שזין דשיעול מתבכזייזשיעור‪-‬‬
‫שכי שמות שבי לאוין תלוקין‪::‬׳‪t‬‬
‫שרץ בכעדשה אילו אין מבטרפין זה עם זה הואיל ומותלקין הן;• • ל‬
‫•כקל שבשניהן כלומד ללא מבטרף לטומאה אפיי לשיעזדיןל כגץשיבטדך פחות מכעדשה דשיץ להסלים׳י‬
‫כויתדכבלה וכל שכן דלא מבטיף לשיעורקקןר וכן קבי זית של מת אין מבטרף לקבי (ית של נבילה לט«א>‬
‫אפילו טומאת ערב‪ :‬האוכל שנטמא באב זקן ולד ראשון ושנטמא בולד הטומאה זהו ולד שבי‪ :‬מצטדפיףמ‬
‫לטמא כקל שבשניהם לעשות שלישי כלדךהשבילעשד*‬
‫עםזהלכבינה שה<א שיעוד טומאת א וכלין‪:‬‬
‫שלישי והיכו בקל שבשניהם אבל אין מבטלפין להכי שיעשו שכי כמו שעןשה לאשין שני דאם כן היה כקמול‪:‬‬
‫לפסול אתהנזיה האזכל אוכלים טמאים בקני פרס שהוא בינה ומקנה לדברי יבינו‬
‫ה‬
‫שבשניהם‪:‬‬
‫משהבלמיימוןושבי בכים ללבלילמתי נפסלה גוייתו מלאכול בתרומה ופוסל אתהתדומה במגעו ע י‬
‫שיטבול‪ :‬כמזין שתי סעודויע לעירוב הרובה ללכת יותר מאלפים אמה בשבתעישה עלובי תקומץזמכימ‬
‫מזין שתי סעזדותבמקום שחנה שיקכה לוערובו והולך ממקום עיובו ולהלן אלפים אמה והוא ששה בצים•‬
‫לדברי רבי' משת בר מיימק ושמנה בביס לדברי דבותי •י גכבינה לטמא טומאתאוכלין שאין איכל מטמא ־‬
‫בפחותמכבינה דכתיב מכל האוכל אתר יאכל דמשמע איכל הנאכל בבתאקתי&עדו קכמים שאיןבית!‬
‫הבליעה מתזיק יותר מבינתתרנגולת‪ :‬ככגלוגלתלהונאתשבתהמוביא אוכלים בשבת מרשזעלעשות•‬
‫איבו קייב פחות מבגריגרת ‪ :‬בככותבת ביום הכפורים ששינה הכתוב וכתב תעבו ולא כתב לא תקכלו‬
‫דמשמעדלא קעיד רחמכא אלא אעבוי ושעלו קכמים דבכותבתקיתבא דעתיק דאביש בפקותמכועבתלא‬
‫עיתבא דעתיה‪ :‬לפסול את הגויה ברביעית השותה משקים טמאיסכרביעית כפסלה גוייתו מלאכול‬
‫בתממה ופוסל את התרומה במגע; עד שיבט;ל‪; :‬כמלא לוגמיו שהשותה כיוס קכעודים מלא ל»ומ‪1‬י‬
‫ע‬
‫ס‪0‬ר‬
‫}‬
‫; ב ש ר‬
‫‪v‬‬
‫‪7‬‬
‫ד ‪ / 0‬י ב‬
‫‪w‬‬
‫‪i‬‬
‫מ‬
‫‪v‬‬
‫כמ‬
‫ל‬
‫ט‬
‫‪vz‬‬
‫‪5‬‬
‫פב‬
‫חמי״&ד&‪11‬ן״ה‬
‫< ‪,‬העילה *כלא‪-‬י הסרםעבסדפים שאם אכל מצי שיעור מוס וחצי שיעור מזהמכטדפין‬
‫•‬
‫*•מותמקמממ >‬
‫ללק*תאתהארכי‪3‬ם‪ :‬שאיבמי ערלה;כלאי־ הכרםעעודכיםימד שנפל; ליעך היער מנטדפים לאסול־‬
‫וניבש במאיססוקגימנועןג‪1‬עג‪ . .0‬אינן מבמד‪0‬ןשיץדשכיש»‪7‬ע בנהי אלא אם יש בקדרה לבטל טעם‬
‫הבגד שה;א‬
‫זהעללה כפני עבמהלטעס־כלאי הכלם בעני עגמן מכל מומר ואין הלכה כרבי שמעין‪:‬‬
‫מטמא שלשה על שלשה והשין‬
‫‪p‬‬
‫! וגשו ביום חעזדים • ‪ .‬ז תעדלח וכלאי חברם‪.‬מעטדשין זח שהוא מטעא ארבעה על‬
‫* ס *תרבי ממקק איסיי איכןמעטרשקחבגד ומשק חמק יחעוז• ארבעה ;העירקמשה עלקעשםי‬
‫־נמודיחם‪6‬ץבממ«דשק זח‪ av‬וחד׳ממעוץ אומד מפגי מחןדאויים והמפיןששהעלששהנ הבגד‬
‫מבטרף לשק שקל הימכו לטמא‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬לשמא מושבי* ‪ .‬י ‪r‬‬
‫ה ‪ mean :‬מוה פאםממן חחקלש ^ ע ל ש ״ ם ל א בארבעה *ל ארבעה וכן כ‪1‬‬
‫*‪IW‬‬
‫‪^ : <Y‬גם־טעלד^רביזעקיכאוחכסיםאוםדיםב^ אחדעבערףלקל וכלןמבטדפ^‬
‫™‬
‫־^״^‪»in^L«^T‬‬
‫!^ דברשימבופגםלאמעל‪-‬עדמישגנמוכלדבדמאקכיסגם‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫;‬
‫על״;‪.‬‬
‫לטמא מושב‪.‬כלומד‬
‫ככוס‪.‬של‪.‬ווזכביק‪.‬שנמבות מעלח לבש בחלרק בסס במלית ‪f‬‬‫* ק ו ד י ^ ם ע ל ע ו ז ש י פ ג ו ב ז ת ל מ מן החםאת בק״יא^ייז * •דאמרןלעיל ד ב ל ע א י ן ‪J W .‬‬
‫שזחאיןמבטדפקהכ׳ענטדפין‬
‫•״י*'״׳־ *'‬
‫‪•:‬עלעד מיפממכשמיאמתמ‬
‫גו‪-‬ו בכממ‪-‬פר^מז־מגסממעדמרוםת או ש נ ת מ י ז ב ש ו ״ אף על פי שאין שיעמ־ז שמי‬
‫^ ‪ r t o‬כרכר אחר־ופגם כשוח‪4.‬דוט׳ בדבר אחד חדי ‪ w‬לא ^ הואיל והן שזין לדבר זה שכל׳‬
‫אקד מהן רא‪1‬י לטמא כמושב‬
‫י•‬
‫י‬
‫•^שבחבח גשוה ט־וםח ‪ awsn‬במומ * י י י *‬
‫הזב הילכך מבטלפין למומאע־‬
‫• * *יז‬
‫^‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫מ נ ח נ ח‬
‫גרי‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫נ ‪ :‬ד ב‬
‫א‬
‫ח‬
‫‪a‬‬
‫מושב‬
‫שזהעדוטה מן ההקדש אף צציפי שלא פגם מעל פליגעא דרבי עקיבא ודבכ זמערש‪5Tl3T‬‬
‫‪rf‬‬
‫בגמרא כגון בלבושא עציעאי?‪-‬ללב‪'#‬מפק<(‪£-‬גים לאלעד לפי שמתחכך בכעליס ולא‬
‫‪ T‬י י ‪.‬‬
‫^ ל י ג ו כעי בלסש דלפכים לגבי בשדיה דחי*א כמי פגים לאלתר עקמע זיעת אלא בלטשא מציעאה רב»‬
‫^קזבא סכל הואיל והוי דכי דלא פגים לאלעד אף על גב דפגים לאקד זמן הוי כדכר שאין מ פגם ועועלי׳‬
‫•ין כיון שכהבה בשוה פרוטה!לבכן סבלי הואיל ויש בו פגם עכל מקום אק מזעלים בו על שיפגום כיבד לבל‬
‫‪J f‬‬
‫פ‬
‫משלמע להקדש קרן ומומש כשנשתעשח בהן«כצ דבי שיש בי פג• כגון לבשבקלוקאו כסה כטליעאו‬
‫תלש שיער מן הקטאת‬
‫‪ ,‬ק בקללוס כתן דעומדין ליפגם לא מעל עד שיפגום בהם בשוה ערוטה‪:‬‬
‫‪ ,‬ט א ת בעלת מום איירי דעומלת‪-‬ליפדלת ודבר שיש ב; פגם הואהילכךלא מעל עד שיפגים כשוה‬
‫פרוטה‪ :‬אבלכקטאתתעימה לתלישתבמר ושיער לא עביד*בה מדי שכך היא לאויה להקרבה עכשיו כמו‬
‫כשהיא מתה כיון‬
‫םהיתח מתקלס קויא ככוס של זהב שהוא דבר שאין בו פגם וכיון שכהכח ממכה העל‪:‬‬
‫מעל דכיון שמתה לאו כת פלייה היא לאין פולים את הקדשים להאכילן לכלבים והכל מיידי בין‬
‫‬‫כקטאתתעימס ביןבקטאתכעלתעום‪ :‬כ ופגם בכקבי שיעור כגון לבש בגדי קלשכהכאתשיעול שוה‬
‫קבי פרוטה ופגים בכקני פרוטה שקרעבו ופגעו כשיעור קני פרוטה או שכהכח בשוק פרוטה בדבר אחל‬
‫םיש מפגם ולא פגם ופגם שזה פרוטה בדבר אקר כגין שפך משקה של קדש ולא כהכח קרי זה לא מעל על‬
‫שעזבה כשוהפרוטה ייפגם בשיח פרוטה בדבר אקד בעצעו ויהיה דבר שיש ב; פגם דבמעילה כתי' וחטאה‬
‫כשגגה ובאוכל תרועה כתיב גלא תשא! עליו קטא מה קטא האמור באוכל תרימה פוגם וכהכה יבעה שפגם‬
‫נהכיאף ‪ ) p f o p f a n‬במגילה בדיך שיהיה ס<‪4‬ם;כהנה ובאות; דבר בעצמו שפוגם כהנה ולא בדכד אקר;‬
‫ע‬
‫ח‬
‫ש כ ה כ ה‬
‫נ‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫במוקדשין‬
‫ג כמוקדש״ן בבהמה‪-‬תעיעח^ א ל א ב ה מ ^ ^ ש ל ת ב ה מ ה ת מ י ע ה נ ה מ מ ק י ש ^ ^ ^ ^‬
‫‪4‬פדייה קיימי;לא; בכי פגיעה ככה; שאפי׳דכב אמד על גבי בהמה ;הכקיש א; תלש מן נמלה עדין לאויהס‬
‫*קרבן;ישבח מ;על אחד מועל ;כן שתה אקד בכוס של זהב אעי׳אם פגמו ופחת; כיוןדקד;שה;א;נס״‬
‫לפליה קאידא;י הוא עדין לשידלתויש מע^לאמלמעלאכלקדשיכדק^טעכגוןכקמיגקדשיבדץ‬
‫מבירגאין בהם מ; על אמלמ;על‬
‫אין מועל אחר מועלבמוקדשק אלא בתמה וכלי שרר־*‬
‫‪1‬‬
‫מש;ם דבכי פדייה נכהו ובמן ש‬
‫שמעלב; אקר שהוציאו לקזלין תו •ביעדמב על גבי בחמה ובא תכירו נרגפ ובא חכידו ורכבשתמ‬
‫כבוס ש ל זהב ובא חבירו ושתת ובא חברו ושתת תלש מן החט* ‪1‬‬
‫לית כה עעזלה‪ :‬ד׳ אזמר כל ל ב י‬
‫ובא חברו ותלש ובא חברו ו ת ל ש ב ל ן מעלו דבי אובד כל שימ‬
‫*אין ל; עגס שאיכו כפסל דהי»‬
‫* ז ל' '‪° P‬‬
‫יאמין אפילו פגע; יש ט‬
‫י‬
‫^‬
‫תל‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ל‬
‫' ׳י‬
‫ן קודח^ל‬
‫ד ‪ :‬נטל‬
‫ל ו וודיון־־ישכז פועל אחר מועל *‬
‫ח ק ד ש ח ד י ז ח ל א מ ע ל נ ת נ « ל ח ב ר ו ה ו א ם < ו ח ב י ר ו לא פ ע י ־‬
‫־ ‪'f" P‬‬
‫כבאת בתוךכיתו חדי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוח פרוטיו‬
‫ה כ‬
‫‪75‬‬
‫^ ‪V‬‬
‫‪p‬יבא‬
‫‪3‬‬
‫‪3 9 1 9‬‬
‫א‬
‫קדשיעובמחמ׳עים‬
‫בטלשדוטח ש ל הקדש חריזה לא מעל נחנה לחברו ״וא מעד־‬
‫מועי ועבד ושחטן קודםפדייה‬
‫מ‬
‫|‬
‫כ‬
‫•לאס‬
‫ר‬
‫ד‬
‫מ ‪.-. W ^ i i w‬׳‪.‬‬
‫׳ ‪,‬‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫ק ‪,‬‬
‫‪,‬ן‬
‫א‬
‫״‬
‫״ ה ע ל כ ה‬
‫ד כ י‬
‫‪7‬‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ל‬
‫‪w‬‬
‫‪p‬‬
‫א ב ע‬
‫ל‬
‫‪p‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ע‬
‫‪w‬‬
‫מ‬
‫‪o‬‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫וחברו לא מעל נתנח לבלן אף על שי שלאדח‪-‬ןמעלשחוא א ו מ י‬
‫‪ V .‬אכילת‪ ,‬יאכיל*‬
‫ל ו ״ ד י מ ד ״ ץ שחוחה חכנסורחוץ*‬
‫ד‪.‬‬
‫^‬
‫ו‬
‫י‬
‫חכרו חגייחוזהגייח חברו אכילתו וחגיית^אבדו הבייתו ואפילה‬
‫מעלפס ובת תפשל‪ .‬דקת• מיע‬
‫^‬
‫מ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫ס‬
‫ש ת > ד מ י ם‬
‫»זמדומעטרפתזחע‪»0‬־״‪.‬פילולומזמרובה׳>‬
‫תשליגזמעשחשלי^כמלחביחומע?! לאעש׳‬
‫שליחותו‪:‬חשליוזעעד‪*-‬׳ כיעד א מ ד ל ו מ ז כ ש ד‬
‫לאורחים‬
‫י‬
‫הרי זה לא מעל בגמלא אוקי לה כגזכל של הקלש‬
‫ר‬
‫כנהו אין בו מועל אקל מועל והלכה כחכמים‪:‬‬
‫שהאבן והקורה של הקלש היו ממפ;עבילו^עקלל;טבסלןלעבמ;עליןחמבלשותקקלשיכלחיכא‬
‫‪7‬מטלטל להובביתיה הו; בלשות הקדש כבתקלח אבל כי כתנקלקבירו הוציאה מרשות! !שינה מהקדש‬
‫לקול ומעל;קביל; לא מעל שככל יבאה לקולין‪ :‬בבאה בק‪1‬ן בית‪ 1‬לא בנאה ממש דאכ הדי כהכה מיד שהוסיף‬
‫כבכין בית; אלא כגון שכתבה עלעיאד;בהשלאבבכיןדהשתאאיןלוהכאקעלשיד»לתקתיס;יהכהבס‬
‫כשוה פרוטה כגק שהיו מירותיובתוכים תחת הארובה זהי! גשמים לולפיס עליהם וסתם פי אתבה באבן‬
‫ה‬
‫של הקדש כיוןשהגיןעליהןבשוה פרוטה מעל‪ :‬נתכק לבלן כדי שיניקבולרקקבבית המיק־ן‪:‬‬
‫אכילתו ואכילת קבירו אכל הוא קבי שיעור והאכיל אתק ביר! קצי שיעוד או כהנה הוא קצי שיעור וההבא‬
‫את קביר; קני שיעוד ;כן הכאתו;אכילעקביר; כגין סך ה;א קני שיע;ר וקבירו אכל קני שיעוד או אפכא‬
‫כל אלו מנטרפ ים לקייב! אשם מעילות‪ :‬ואפילו לזמן מדובה כגין שאכל קבי שיעוד היום וחצי שיעזי‬
‫למחר בהעלם אקד או שאכל אוכהכהבקבי שיעוד היום והאכיל או ההכה אתקבירו בקבי שיעוד למילר‬
‫טנטרפים ואפילו לזמן מרובה ובלבד שיהיו בהעלם אחד דכתיכ כי תמעיל מעל מכל מקום שעמש׳ל‬
‫כעקייכבאשם‪:‬‬
‫שבתן ל; בעל הביתהקדש או מעותהקדש להוציאם בתודתקוליןועשה השליק שליקותו ג‬
‫השליח‬
‫בעל הבית מעל דבמעילת יש שלית לדבר עבירה ובכל התודה כלה אין שליח לדבר עבירה‬
‫תן בשר לאודקים‬
‫קין ממעילה משוס דכתיב בת ו אשמה הכפש ההיא מי ששגגתקלה דהיכו המשלת‪:‬‬
‫מאית! בשד של הקלש וכתן להם כבד של הקדש‪ :‬והוא אומד טלו שתים שתים וכוי ובלבד שיאמר השלים‬
‫טל! שתים מדעתי אז בעל הבית מעל דלא עקרהשליק שליתותואףעל פי שהוסיף על דברי המשלם‬
‫הילכך המשלת מעל שהריכעשיתשליקותווהשליקמעלעלזאתשהושיף מדעתי;האמ־קים כמי חייבים‬
‫על השלישית שכעלו מדעתם אבל אם לא אמי השליק סל! שתים מדעתן אלא עלו שתים כשליקותבעג‬
‫פג‬
‫מעיליה פרק י‬
‫מ ט ף ה מ ש ל י ן מעל ש ה י י כ ע ש ה דברו והשליח סעןד עעכי שהוםיף על שליחות ב ע ל הבית ולא עיקר א י ן‬
‫השליחות ומה שהוסיף לא הוסיף מדעעו‪ :‬גלוסקמא בלשון יו ן קודין לתיבת גליסקיס וישם בארון תלגום‬
‫אף על פי שאסר בעל הביתלא היה בלבו א ל א מזה מעל לפי ש ע ש ה‬
‫•יושלמיושווןיתיהבגלוסקמא‪:‬‬
‫ביד קרש שוטה וקטן שאיכן בכי שליקועאפילו הכי‬
‫ב‬
‫השליח עאעד ודברים שבלב איק דבלים‪:‬‬
‫הואיל וכעשיעשליתועו המשלת‬
‫מעל‪ :‬התמני שקבל ה ע ש ת‬
‫לאורחי׳וגתן לחם ככד כבד ונתן לחם ב ע ר תשלי ח מעל א מ ד ל ו‬
‫מיד חרש שוט'וקטן חיי'כשייכיא‬
‫חן לתם חתיבת חתיכת ותוא אומר עולו שתימ שתים וחם בעולו‬
‫המעות של הקדש בחפביו;‬
‫ע ל ש ש ל ש ב א מעלו אמד ל ו הבא מן החלון או סגלוסקמגייו‬
‫ונוכר כעל הכית קודם שהגיעו‬
‫ומביא לו אן* על פי שאמד בעל חבית לא היה בלבי אלא מזד־ח‬
‫המשעליד חכוכי וכיין שנובל‬
‫לו מבא לי מן חחלק‬
‫והביא מזת בעל הבית פעל אבל אס‬
‫שוב איכו חייב קרבן מעילה שא‪',‬‬
‫ותביא לו מגלומקמא מגל\פקמא והביא לו מן החלון חשלי״‬
‫קיבןמעיצה אכל מזיל‪ :‬החכונו‬
‫‪1,‬‬
‫‪<,‬‬
‫^‬
‫א‬
‫ן | ‪#‬‬
‫ב י ף‬
‫ב‬
‫ן ן ר ש‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫ע ן ן ט ה י ק ט ן‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫י ח ו ת ו‬
‫ע‬
‫חבית מעל לא עשו שליחותו חחנוגיפעל ^‬
‫ערשלאהגיע אצל חנוני החגיגי מעל כשיביא ב י ד ״‬
‫ב‬
‫‪n‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫ק‬
‫צ‬
‫ח‬
‫ש‬
‫‪3‬ע‬
‫ן ג ז כ ד‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‪^ ,‬‬
‫חייכ והוא שכזכרו בעל ה ב י ‪,‬‬
‫והשליח דהשתאאין כאןשיננ‬
‫יעשה כלומר א ם י ל ע החנוכי‬
‫‪! - L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫_ו‬
‫בפרוטה ו; שהיא קדש קודס‬
‫?י״‬
‫ל ה גרות או בכלה פתילות או שאמר לו ה‬
‫שיוניאבה וכתערכת כבר עם‬
‫* ו בכלה פתילות ה י ד י ? * י י ! "‬
‫ה א ל פ י ו ט ׳ ׳ ש י ש ליכיכדיעשס‬
‫* אבל אס אמין דיי ״באלי בחעיה נדות ממקום פליגי‬
‫ויהיהמועלהשתמבערוט‪:^,‬‬
‫י ™ ™‬
‫*‬
‫* * ״ פתילות מסקים * ל י * " י י‬
‫שביהם לא מעלו בעל הביתלא‬
‫'‬
‫~‪ I‬י י‬
‫‪.‬‬
‫ת י ל י ת מבי" י י ״ י ״ ‪ * °‬י ״ ‪,‬‬
‫מעל שהרי לא כעשית שליחות‬
‫*רוטות א ר לו הבא לי אתרוג והלך והביא לו בפרוטה אתדוב‬
‫כפרוטה !השליח ל א מעל שלא‬
‫י »י י ׳ כ ״ י * ט ע י‬
‫ובפ רוטח רםק שגיחם מעלו דבי יחוד״‬
‫עקר שליחותו של בעל הביע‬
‫ייע ״‬
‫אומר לו אתרוג גדול תייתי מבקש ומבאת י י‬
‫בפרוטה ובפחותחער‪1‬טה ליס׳‬
‫נתן לו דינר והב אמד לו הביא לי חלוק והלך ו ח כ י א‬
‫ל ו בשלימ חלוק ובשליש טלית שניחם מעלו ר יחודח אום׳כיח לא חיוב מעיל ‪ :‬השליח מעל שעקר‬
‫כ‬
‫שליחותו של בעל הביתיין‬
‫ל שתוא אומר לו חלוק גדול היית!׳ מבקש והבאת לי קטן ודע ״‬
‫בפתילו׳בין בכירית ויש בשכיהן‬
‫חםפקיד‬
‫ו‬
‫שכיהם מעלו והוא שיהא אות! האתרוג שוח שכי פרועות כמו שכתן לו בעל הבית רעל‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫^‪,‬‬
‫י ^ ע ע ל כיון שקכה ל! השליח כמו שאמר ושזה כמו שבתן לו הרי כעשיק שליחות! והשליח מעל שהרי קכה‬
‫ל « בפרוטה מדעתי שלאב שלימות בעל הבית‪ :.‬דבי יהודה אוער כעלהביתלא בעל לאתר ליה לשליה‬
‫‪6‬לן»ןייעקוכה אתרוג בשכי פרוטות כמו שכתתי לך היית מביא לי אתרוג גדול ש!ה ארבעפדוטיתעכשינ‬
‫אלא פרוטה הבאתלי אתרוגשוה שתי פרוטות שהוא קטון ורע וכמנא שלא עשית שליחותי <אין‬
‫‪fa‬‬
‫דלכה כרבי יהודה‪ :‬ה אםברודין קשורייקשדמשוכאףעלפי שאין עליו חותס או קשודי כשאר קשרי׳ לא‬
‫נישתמכחן דנלי דעתיה דלא ניחא ליה םישתמבהן‪ :‬הנפקד הואיל וקשרן קשר משוכח או הטיל עליו חותם‬
‫לפיכך אם הזב א‬
‫^ ‪ • t‬קלי כלזמןשאין קשורים קשר משונה או קשר כשאר קשרים ואין עליו ח‪/‬עם ־••‬
‫אלז אמד ל! המפקיד שישתמש בהן כיק שלא איו ביויין והרי שליחותו עשה והמפקיד כתי‬
‫^ ^ ל‬
‫כבעל‬
‫לא עעל להא לא אמד ליה בפירוש שי שתעש בהן‪ :‬הממני שמוכר פימת או בשמים כתנות‪:‬‬
‫‪,‬יעואס הפקידו אבלו מעות אף על פי שאיכן כלולים לא ישתמש בהן הילכך אם היו מעות של הקלש‬
‫הבי‬
‫כשלקני ועותר להשתמש במעות שהפקילו אבלו כשאינן ביייים היליד לא מעל‬
‫‪1‬תמש בהן מעל‪:‬‬
‫ונשתמש‬
‫והלכה‬
‫ג ‪H i 11‬‬
‫»א‬
‫מ‬
‫א‬
‫ב א‬
‫ג כ‬
‫ח‬
‫ן‬
‫״‬
‫ג‬
‫י‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ג י ת‬
‫ג‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ת י ב ח ע י ה‬
‫מ‬
‫י ח ב י‬
‫־ ‪n‬‬
‫נ‬
‫י‪6‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫ע‬
‫ה‬
‫א‬
‫ח‬
‫נ ן ע‬
‫״‬
‫‪p‬‬
‫& ב‬
‫מ‬
‫‪m‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫מכ‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ח‬
‫‪V‬‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ת‪:‬דד פיק‬
‫א"•‬
‫•‬
‫ו כיוישהוטאעהראשיל לכורך תשמישו מעל וחכמייאומדי׳לא מעל עד שיזנ כל המעייב‬
‫׳הלכי כ י יהוד‬
‫הקלש•‬
‫בה‬
‫שיהא‬
‫ד‬
‫ע‬
‫זה‬
‫מכיס‬
‫עלוטה‬
‫עכלה‬
‫לא‬
‫כלוע‬
‫זה‬
‫הכיס‬
‫מן‬
‫כחכמי‪:‬פלוטה‬
‫והלכי‬
‫לגירן^וולין‬
‫שבכיס‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. __ . . . . . . . . . ,‬‬
‫‬‫ין ו‪.‬‬
‫מקימוהפהניישוערייכביתהתקדש מפכי הכנו׳ וגדילה היא לבית שלא יהא כלח ש<מלי‬
‫ע מקומו ילפינ מלכתי׳‪/‬התוכי לפכי המשכן קלמהוכוי ש‪/‬מלי עשמלעלמשיןלעלמו‬
‫לשלשמשמלובגמקימו' ומהמניכו‬
‫כמשכן שהיי הכהנים אהרן ז‬
‫ושני בכיי שימרי׳בובג מקומו אף המפקיר מעות אצל השלח בי אם ציורין לא ישתמש בחכם‬
‫מקדש ק ; ביע אכטינס יביע לפיכך אםחוציגיי* מעל אמ מותרי מש ישתמש בחן לפיכך אב‪€‬‬
‫הניג׳־ן היו עלייעבכויייבכד שערי הוציא לא מעל אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בחכם־‬
‫העזרה ‪:‬והרוכין ילדי תדגים ילד לפיכך אס הוציא מעל החגיגי כבעל חבית דבי־י רב׳ מאיר רבי‬
‫פרוטה ש ל הקיש שנפלה לתוך‬
‫ו‬
‫יביא עא הליבין המילי׳חניבקש׳ יהודה אומר כשלחני*‬
‫תלשו לוב ק שלג‪:‬׳בית המוקד כפה חכים או שאמר פרוט' בכיסוח חקדש כיון שהוציא את חראשוגחז‬
‫כבין של בית המ־׳קל לא היעה מעל דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים ער שיוציא את כל חבים•‬
‫־?גלייה^ח כ׳יפהאלקיילטו בלעז מודח דבי עקיבא באומר פרוטה מן הכיס זה הקדש שהוא מוציא‬
‫עשר בארץ יהיה מוקף לוכדי של‬
‫והולך עד'שיוציא את כל חכיס*‬
‫אבן אנטבאו סביב של אככי גזיע‬
‫סליק מסכעמעילה‪ :‬ובעה נעחיל מסכע עמיד‬
‫הייעשיקעיע בכזתלויוכאיעמן‬
‫בשלשה מקומות חכחגיס שוםי־ים בביר־ג‬
‫הכזתל לתיך ביע המזקד לכד פ ר מ א‬
‫?קלקעועל גביהן אבט אחל;ע‬
‫הסקר בית אבטינס בית הניצוץ בית המוקד‬
‫קנלזמהןש יבאו׳ במי מן הכיתל‬
‫בית אבטינס ובית חניעוץ חיו עליו וחרובי'ש ומד* ש ס בית המוקד‬
‫<היוכעיןמעל;ז‪ /‬עצ זי‪:‬ייקני ביע‬
‫כיפה ובית גדול היה סוקף דוברים ע ל אכן וזקני בית אב ישנין‬
‫אב המשמל היה מתחלק לשבעת‬
‫שם ומפתחות העזרחי׳בירם ופרחי כהוגה איש כםתו ב א י ץ לא תיו‬
‫בתי אכ; כמכין יעז'השביע כל אמ׳‬
‫עמל יזמי זזקבי ביעאב של אןיע ישגים בבגדי קדש אל»»י* פו׳גיטין ומקפלין וםניחין אותן תחר־!‬
‫יים הי» ישני' שם על אזתן רובדי‪ :‬ראשיהן ומתכסין בכסות עצמן אירע קיי לאחד מהן יוצא וחולן?‬
‫ופלחי כהיכ' בחילי'שמתחיל שעד לו במסיבה ההולכת תחת חבירה והגרות רולקין מכאן ומכאן עד‬
‫וקל לפלוח זהן היו השומלי'‪:‬כסת! שהוא מגיע לבירת הטבילה ומדורה חיתה ‪ nv‬ובית כסא שר־י‬
‫לשייכלי וכסשיתאישכסתיבאלין כבוי חחיהיח כבודו מצאו נעול ידוע שיש בו אדס פתוח ידוע עאין‬
‫שלא הי! יכוליילשכב שם עגמטזת שם אדם ירד וטבל עלה וגסתפג ונתחפמ כנגד חסדורח ‪K p‬‬
‫ז‪1‬א באלן כדיך שימלי חנלית וישב לו אצל אחיו חכחנים עד שחמעריינפהחים יוצא והולך לו *‬
‫המלטי‪ :‬ימכיחייאיתן תחי יאשיהן‬
‫מי שהוא רוצח לתרום את חםזכח משכים וטבל עד‬
‫ב‬
‫כבגד ראשיהיזלא מח ראשיה ממש שלא יבא הממונה וכי כאיזו שעח הסמוג׳ בא לא כ?*העתי' שוות‬
‫לפי‬
‫פעמים‬
‫‪:‬י שיש בבגדי כהיבשיש בהן כלאי'בגון אבכטואיןמותל להשתמ'בחןאלאבשעעעב<ד'‪<:‬מתגסי'בכס< עגמן‬
‫כבגדי חול־‪-‬במסבבמחילת המהלכיתחתהבידישעחילה היתתח'המקליוכלהמקד'קלוי בירה‪ .‬כלתי ׳‪ 1‬הביל•‬
‫אשד הכינותי ?מפני שהיה בעל קרי לא היה מהלך דלך העזליאלא לרךהמחלוילקל מחל י׳ לא נתקדשו והבדנ‬
‫היו דילק׳ינמתילה מכאן ומכאן;ומליל'היתה שם שהכהן מתחמם בה לאחישטבללוזח היה בבזל; שלא נכנס‬
‫כו אלם מעןלם כל זמן שהייחכירו שס‪:‬מנאז נעזל זה סימני שיש אד׳ שם זלא היה כככ ־כסתפג קיכתה^סע^‬
‫כשלי‪ :‬בא יישב לי בבי' המזקד‪:‬עד שהשעלייבפתחייהיה ייבא והולך לי לחיין לפי שטבול יזם משתלת חקלגמד*‬
‫כלאמלי' בכיבד נזלין יכל זב ללבייבעל קלי‪ :‬ב לעדו אעהמזבת עלזמיהלשן‪:‬משכי זטיבל שלא היה אלם‬
‫נכנס ליטרה‪.‬לעבוד עבודה אפי׳טחיד על שהזא טיבל ־־זכי באי זז שעת הממיכת בא כלומימי אילזמן קבוע‬
‫לכיאתהממוכה דאמלעשהיה משכיייטזבל קידם ביאתהמתוכ׳ אלא ודאי לא היה זמן קבזע לביאעי שלא כל‬
‫העתייהיו שייתשפעמייהיה בא לןעקוכימחדותסגבד כיי‪/‬הילק עי שהיה רןבלעד;© היה משכים כל_מה שתי&‬
‫י ימצ‬
‫פד‬
‫תמיד * ר ק ננ‬
‫י ‪ 0‬ל ואחכ היה בא הממונה ודופק עליהם לאומם •שבבייהמוקד והם היו פועחין לו מקרו'הגבר אית למפרשי‬
‫קליאתהעלכג׳ל ואיתלמפרשי כתן שהיו לגיל לקלוע בכל יום סמיך לעליתהשחר ‪ :‬מ׳ שטכל יבא ויפיס‬
‫כל אותן שהיו נותנים לבןלת!ל‪1‬ם היו טובלים קולם שיביא הממונה ואיזכ היו מטילי פיס ביניהן הוא הגולל‬
‫ג פשפש פתח קטן שבתיך‬
‫ומי שבא לו הג׳לל הולך!יעלם וסלל הגורל ומעשהו מפורש בפ שני ליומא‪:‬‬
‫גופו של פתח גדול»ב! היו כככסי'‬
‫מביתהמוקל לעזל'‪:‬אלו היו הוליכי‬
‫•עפים שהוא בא מקריאת חגכי־ או סמיך לו מלפניו או מלאחריו‬
‫באכסדרא שבעזרה דרך המורח‬
‫חמםוגה בא ורופק עליהם וחס פתחו לו אסר לחן מי מ ט ב ל יבגין‬
‫שהיו אכסרראיע סכיב לעזרה‬
‫ג‬
‫ויפים הפיסי זכה פי שזכה •‬
‫גטלאתחמפתחופתח א ר מ‬
‫מבפנים עמ‪/‬לי'יונקי חיץ לכ<מלי‬
‫תפשפש ונכנס מבית הסוקר לעזרח ונכנסו אחי־יו ושתי אכיקימ‬
‫העולה ימן העלזילים ועד כותלי‬
‫מ ל אור בידכמ ונחלקו לשתי כתות אלו חולביס באכסדרר־ן‬
‫העזרה היה סכך על גביהם יה ן‬
‫ד ד ך המזרח ואלו הולכימס באכסררא דרךחפערבחיו בודקין‬
‫קרזייןפורטיקי בלעו ימן העמוד*‬
‫וחילכין עד שמגיעין למקום עישח חביתיס הגיעי אלו ואלו אמדו‬
‫ולחק היה בלא סכך יהמובח חיה‬
‫ד‬
‫^ ל י ם חכל שלים חעסירו עושה חכיחיס לעשית חביתן *‬
‫שלא כמקים הסכך יתיי מתחלק!׳‬
‫אימי־יילו‬
‫מי שזכה לתריס את המזבח חוא יתרוס את המזבח וחס‬
‫לשתי כ ע ז ע כדי שיהיו בודקים‬
‫וחדי‬
‫חכיור‬
‫ח»הי־ שפא הגע ככלי ער שתקדש ידיך ורגליך מן‬
‫ולוא ים כל כלי שלת שיהיי כלן‬
‫כבש‬
‫ל‬
‫ש‬
‫במערבו‬
‫חמחתח נתונה במקצוע בין חככ־ש למזבח‬
‫ב‬
‫במק ימן בשלים והיו הילכים‬
‫אין ארם נכנם עמו ולא ני־ בידו אלא מהלך לאוד המערכה *‬
‫באכסדריהעשוי' לנד רוח נפיכית‬
‫ל א היו דוא־ן אותו ולא שוםעין את קולו עד ששיםעין קיל העץ‬
‫אלו מהלכיי בה בחגיה של בד‬
‫שעיעח בן קטין מוכגי לכיור והן אוםרייהגיע עת קידש ידיו ורגליו‬
‫מזרח ואלו מהלכים בה בחניה של‬
‫בד מערב עד שפיגעימ יה בזה‬
‫^ןחכירר גבזליםחחדתחכהף ועל*ר‪-‬ת לראש חמזבח ופנה אר־‪1‬‬
‫במקום שעושים מכחיג קכיתין‬
‫חגחלים הלך חתה סן המאוכלות הפנימיות וירד חגיע לרצפר‪-‬ן‬
‫שלכהן גלול שהיה מביא בכל יום‬
‫הפך פניו לצפק חלך למזרחו ש ל כבש כעמר אמות צבי* ארת‬
‫מחגיתה ככקר ומי׳ניעה בערב‬
‫הגחלים על גני הרצפה רחוק סן הבבש שלשה טפחים מקוכש‬
‫והיא היעה סמיך לשער כיקיור‬
‫שגותניןמוראת חעוף ודישון מזבח הפנימי והמגירה *‬
‫ישם הי! אימלים זה לזה של!©‬
‫ראוו‪-‬־‪,‬ו אחיו שידר וח=ם רצי ובאי מהרו‬
‫וי^רמ ^‬
‫הכל שלים כלומל מנחכי כל ח‬
‫וקדשו ידיהן ורגליהן סן חכיור נטלי אר־ן‬
‫*• ״‬
‫הכלים בשלום ולא נפקד מהם‬
‫וחפדרין‬
‫האביק‬
‫המזבח‬
‫לראש‬
‫ועלו‬
‫חציגורות‬
‫ךןםגריפותואת‬
‫ה׳הל שלא‬
‫לי‬
‫כלי‪:‬‬
‫ל ג ^ נתאכלו םבערב סוגקין אותם לצדדי המזבח אס אין‬
‫מגע בכלי במחתה שהיא כלי שלע‬
‫ש‬
‫וזעדדין םחזיקין סוררין א ו ת מ בסובב ע ^ הכבש •‬
‫כ חחלו‬
‫שאין אלם לשא לקלב אל המזבח‬
‫ולא לשים עבולה עד שיקדש ילין‬
‫‪1 .‬״• במקב׳עבקלן זוית‪:‬בןקטין בך שמ‪ ,‬של כהןגלול שעשהמיכבי לכיול גלגל הסובב שעל יל‪ ,‬משקעי‬
‫מימיו נפסלים בלינה לפי שכל לבר שנתקדש בכלי שלת נפסל בליכת לילה וכשהים‬
‫^ ' ׳ ? ד כ י ‪ ,‬ל בב‪,‬ל לא הי‪ ,‬מימיו נפשלים ;לביבי משה בד מי‪-‬מון אימר שהמוכני היא כלי סביב לכיול שלא‬
‫‪ £‬י ‪ ,‬מניחים המים בלילה כלי שלא יתקלש‪, ,‬יפסל‪ ,‬כליבה ־ המחיכלית הפנימי׳ע‬
‫ב‪4‬‬
‫‪ w‬ה‬
‫הגקנישניז׳*‬
‫דאיתי‬
‫‪,‬שמווללשיכן ושמו כל; ושמו שלא יפיל־‬
‫אחיו לא‪/‬ת׳ שתרם אתהמזבח שילל מן המזכח וכעןאתהגחל׳ במזרחו‪ :‬יהם לנו‬
‫ס׳כקים מסלקים‬
‫ובאו וקלשו ידיהם ורגליהם כדי לעבזד עכידה ‪:‬‬
‫אומז ל ק נענוע ונלכוד וכן כגלי מס‪:‬קן גדי שהוא עיףעל יל• כעגוע וכגיח׳ע שמכגךן זה בזה‪ .‬אף‬
‫בם׳ב על הכבש כל׳קד על הכבש‬
‫גאז סוכקים מכעגעי׳ ומהעכין אותן בנכ‪,‬ל<עלנדלי המזבח‪:‬‬
‫שכזגד‬
‫‪m i‬‬
‫‪u‬‬
‫ד‬
‫יא‬
‫ו •‬
‫«ק ״ ו‬
‫ש‬
‫החל‪ ,‬מעלק באפל לאחל שסלקילבלדיסאולסונב אברים ועדיים שלא נתאכנ׳‬
‫ב‬
‫שככגלהסובב‪:‬‬
‫הין מושכים אתהאפל כמגלפותשבילםומעלין אזעי לתעות כמין כלי גל<ל של אפל שהיה כאמנעהמזנת‬
‫כגזר ועשוי כתפוח‪ :‬פעמים עליז כשלש מאזתבזל גוזמא קתכי למעילם לא הכיחולתייתעלי‪ ,‬שלש מאיתי‬
‫כול‪ :‬ובלגליס לא היו מלשכים אותו לא היו מוביאי׳ אתהלשן לקק אף על פי שהוא לבה על המזבח מפני‬
‫שהוא כוי למזבח שיהיה בלאה‬
‫חחלו םעלין באפר עלי גבי התפוח וחפוח]היח באמצע‬
‫כ‬
‫שקלבכות הלבה הי < עי‪ .‬המזבח‪:‬‬
‫המזבח פעמים עליו כשלש מאות כ ו י וברגליים ל*יי* חיו מדשגין‬
‫עי מיו לא כתעבל כלומ מה שחיה‬
‫אותו מפני שחוא נוי למזבח מימיו ל**יו נתעצל חכחן מלהוציא*‬
‫דשן כל כך לא מחמתעבלות‬
‫חחלו מעלין בגיודין לסדר את המערכה יבי‬
‫ג‬
‫את הדשן ״‬
‫הכהכים אלא לגוי להלאות ש‬
‫כל העצים כשדימ למערכה תיןכל תעצים כשדין למערכויןתוץ‬
‫^י‬
‫?‬
‫שקרבכויב‬
‫משל זית ו ש ל גפן א ב ר ־ באלו רגילין בםרביות ש ל תאנה ושל‬
‫™‪V‬‬
‫יי‬
‫סדר המערכה גדולה מזרחה והויתת‬
‫ד‬
‫? ‪ , " P‬אגוז ושל ע ץ שמן *‬
‫'‬
‫?״'‬
‫מורחת וראשי הגיזרק תפגימים תיו גוגעימ בתפוח וריוח היה ב ץ‬
‫*‬
‫?‪V* V‬‬
‫"‬
‫ע ט ם‬
‫סדרומשס‬
‫ח‬
‫הגיזרימשתיומציהיןאת האליתאמשם*‬
‫ד‬
‫' י ‪ 1‬ך הכהז‬
‫ע*י תאגח יפיץ לסרר המערכה שניה לקטדת מכנגד קרן מערבית‬
‫וכי‪7‬ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫קמזבק‬
‫ת‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ר ‪) 3‬‬
‫‪3‬‬
‫ג‬
‫פ‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ס‬
‫זגי‬
‫א י ‪ ,‬כ‬
‫ם‬
‫‪b‬‬
‫ע‬
‫‪m‬‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫ק‬
‫י‬
‫ר‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ככ‬
‫ע‬
‫דקתגי החל; מעלים ב‪ ,.,‬י‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫‪ ,‬״ ‪,‬‬
‫׳‬
‫‪, , $‬״ ‪$‬‬
‫׳‪,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫‪ ,‬א‬
‫‪,‬‬
‫א ‪, ,‬‬
‫לפי שהן טוענים כירות ןאיע‬
‫לאמלי טעמא לפי שהן נעשים‬
‫דשן מיד‪ :‬מולכיוע עגפים של‬
‫תאנהודוקא תאניםרעועללא‬
‫לי‬
‫א‬
‫א‬
‫ע ג י‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ה ״ ל‬
‫כ ש ל‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ש‬
‫? ן א‬
‫ם ;‬
‫מ ש‬
‫ס‬
‫‪w‬‬
‫ש כ‬
‫? ״ ץ מ ש‬
‫ם י ש‬
‫״‬
‫‪p‬‬
‫‪i‬‬
‫ח י ן‬
‫י ת‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ק‬
‫ג פ ן‬
‫ש‬
‫י ש ל‬
‫דרומית משוך מ ן חקין בלפי צפון ארבעאמות בעיםדחמש םאק‬
‫גחלים ובשבת בעומד שמונת סאין גחלים ששם היו נותנין ש ג י‬
‫בזיכי לבונח ש ל לחס חפנימ האיברים וחפדרימ שלגיו נתאכלך‬
‫מבעדב מחזירין אותן למערכא הציתו שתי המערכות כאש וירד‪,‬‬
‫ובא להם ללשכת הגזית •‬
‫אמר להם הםםונדת בואו והפיסו מי שוחמ‬
‫‪ ry\Q‬ןי‬
‫מי זורק מי מדשן מזבח הפנימי מי מדשן ארן •‬
‫*‬
‫המנודה מי מעלה אברים לכבש הראש והרגל ושתי הידים העוקץ‬
‫והרגל החזה והגרה ושתי דפנות הקרבים ותסלח והחביחים והיין‬
‫חפיסו‬
‫| ׳|‬
‫^ל ‪P‬‬
‫הנמשה שמןאפרסמין ואבי שמעתי שהוא האלן שקורי לו בלעז פינו ובערבי ציניבור ואף על גכידעץ מאכל‬
‫קואאיןכונולךכמובגפןוזיעהילכךלאאסלוה; משוםישובהשל אלץישלאלכדרך שאסרו הגפן והזית‪:‬‬
‫מערכה גלילה לפי שיש עוד מערכה אחרת קלי להךעעלכה גדולה ששלש מעלכות היו שם‬
‫ד‬
‫בכל יום אחת מערכה גלולה ששולפים עליה התעיל והשטתמערכה פחותה ממנה והיא קלויה מעלכס ־‬
‫של קטרת שנוטלים ממכה גחלים במחתה לקטדת שמקטירים בבקר ובין הערכים והשלישי' אינה משמשת‬
‫כלים אלא לקיום האש לכתיב והאש על המזבח תיקל בו ז ו מעלכה שלישית של קיום האש‪ :‬והזיעה מזרחה‬
‫מראית פניה דהינו הפתח והחלון של מערכה לנד מזרח של מזכח‪ :‬וראשי גזלין הפנימיים היו אלוכים ע ד‬
‫שהיי ביגעים בתפוח ׳•אתהאליתא חריותוקסמין לקין תוקבין בין הגדולים להטת האש‪ :‬ואליתא לשק»‪1‬ים‬
‫על שם זנבות האולים •י ה בררו עשם מבין מקום העני‪ :‬בעומד ה סאים היי באיתה מערכה של קטלת‬
‫כמו חמש סאיכ גחלים שמהם היה חיתה לבורך הקטורת‪ :‬בעומד כמו באומד‪ :‬יבשבת כעימד ח סאים לפי‬
‫שנליך ע* ד גחלים לשני טיכי לבונה של לחם הפנים שהיי מקטירים משבת לשבת ־•מחזירים אותן למערכס‬
‫ע‬
‫ג‬
‫ד‬
‫י‬
‫פ י י י ‪:‬‬
‫ש מ‬
‫ה ע‬
‫‪,‬‬
‫וכשלפים שם בנדי המעל כה הגדולה‪ :‬ובאו להם ללשכת הגזית לעשותפייסית‪:‬‬
‫הממיבת בואי יהפיסו הטילו פייס היא הגורל המפולש פר ישבי ליומא‪ :‬מי שוחע‬
‫א ס ר } ךןבן‬
‫אעג דשחיט כשרה בזר תקנו בה פייס דתחלע עבודת התמיד היא יחביבה לה<‬
‫אי לא יטילי פייס אתז לאננויי עלה ואתי בה לידי סכנה‪ :‬מי זורק עקכל הדם הוא הזולומשו‪/‬עקר הקרבן‬
‫הלא ‪1‬ריקה להכי נקט עי זורק‪ :‬עי עדשןעןכקהפנימי ׳קעדשן הוא המקטיר קע‪/‬רתומשודדשק ‪j w w‬‬
‫‪1‬‬
‫פח‬
‫ח‪0‬יר פרק ‪1‬‬
‫עטדהשלקל‪1‬ייתהיאכקטלהוקדש?ן המכזרה חחלינ ההדלקה ודשק מזבח הפנימי והמכורה קודם‬
‫שמיעת התמיד היה יהא דמדכד כסדר העייס ש<חט מירק ברישא משים שהם עקר עבודה שפי‪ :‬העמךן‬
‫האליה •י המזה כל י‪.‬דזאה אע הקרקע‪ :‬יהגדה מקום שהזא מעלה גרה היא הבזאר זבז מחזבדים קנה הדיאם‬
‫עם הכבל זהלב‪ :‬מכה מי שזכה מי שעלה ל» הפייס זזרק אעהדס זהסמזן לז שיחט ואף על פי שהשסיטמ‬
‫קזלמעלקכלעהדם מכל מקזמ‬
‫אמר ליחס תסמונת ‪ w s‬מפני שעכזדע הזריקה ג ד י ל *‬
‫כ‬
‫ועיסו וכת מי שזכת •‬
‫מ ן השקיטה שהשחיטה כשדה בז»י‬
‫וראו אכם תגיע *מן חשחיטח אם חגיע הרוא רלז אומד ברקי‬
‫םתה** בן שמואו־־י אומר חאיד פגי מ‪-‬־י המזרח עד שחמיי* מה שאין כן בזריקה לפיכך וכי*‬
‫הראשץ שהגיע לי־זהעייס בג‬
‫אמד לחבש צאו‬
‫‪j‬‬
‫ובחברון'והו‪4‬י« אומד חין «‬
‫בזריקה יהשני הסמיך ליכשחימם‬
‫^‬
‫הביאו טלח מלשכרמ חטלאים וחדי לשכת חטלאיב=» י‬
‫והשלישי מדשןטזכח הפנימי »‬
‫ו‬
‫במקצוע צפונית מעדכיר־ז וארבע לשכות‬
‫מקטיר חקטית והרביעי מדשן‬
‫ווטלאי׳ ואחת לשכת החותמיואתת לשברמבית ת מ ו ק ד ו א ״ ״‬
‫*‬
‫ו ד ל י ק את חכרו* את המכורה‬
‫‪^ ,‬‬
‫לחם ח פ נ ‪, ,‬‬
‫‪^ ^ S ^ S‬‬
‫‪ * ,‬ל י ם ו״וציאו םשם תשעימ ו ש ל ש ^ ^ י ^ ״ * ״ ״ ״ ‪ -‬י‬
‫העוקץ דהיני ה א ל < ה ה ^‬
‫״ ״חמיו בכוס שלוחב אף עלפי שהיא מבוקר מ ב ע ד כ מ ב ק ת‬
‫החזה!הגרה ז ה ע ש י ע י ש ע ! ^‬
‫מי שזכת בתמיד מושבי י ח י ל י‬
‫ח‬
‫‪.,‬ותו לאוד ״אבוקות‪.‬‬
‫והעשירי הקדכים והאחד ע ש ‪,‬‬
‫ל י״חמטבחיס וסי שזכו באיברים חולכין אחריו בית חסטבחים‬
‫הסלע של סכקת כסכיס שהי*‬
‫™‬
‫^‬
‫?‬
‫^‬
‫* י‬
‫הדיבה עם העמיד והשים ע ש ד‬
‫ע ל גביהן ואונקליות ש ל בדןל ״יו קבועה בחן ושלשת ? ־ י ־ *‬
‫‪b p‬‬
‫^ ״ ל ב ל א ח ד ג א ח שבחן תולקומפשיטק על שלחנות ש ל מ ו ד ו מביתי בג והשלשה משל־‬
‫ח‬
‫‪n‬‬
‫ם‬
‫‪D‬‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪H‬‬
‫‪D‬‬
‫‪m‬‬
‫מ‬
‫״‬
‫ב‬
‫ד‬
‫״‬
‫‪i‬‬
‫‪3‬‬
‫‪H‬‬
‫ב‬
‫ח‬
‫י‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ח‬
‫י‬
‫י י‬
‫ש‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ע מ י י י‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫ז‬
‫‪h‬‬
‫‪0‬‬
‫כסכיםכלאלו־יג כהכימ יונאימ‬
‫ז‬
‫כפייס אחד כמפזרש פ ב דיומא‪:‬‬
‫נא! ‪,‬לאו על מקום גבוה שהיה להם במקדש‪ :‬ומן השחיטה שהשחיטה פסילה כלילה שנאמד‬
‫גיוס ובחכם‪ :‬ברקאי האיד והבריק השקד‪:‬האיר פגי כל המזרח שלא היה א»מד כלום ע ד שהאירו פכי כל‬
‫ס שאין מספיק כשהבריק השקד כנקודה בלבד והלכה כמתתיא בן שמואל‪ :‬ע ד שהוא בחברון אומן‬
‫לעומדים למטה שואלים לו הגיעהאור בקברון והוא אומד הין וכדי להזכיר וכיתהאבית הקב‪,‬דים בקבדזן‬
‫ג מלשכת הטלאים לשכה שהיי הטלאים של תלמידים שם‪:‬לשכת הקיתמיתשל לוקחים‬
‫צימרים ק ‪:‬‬
‫‪ *})o^pni‬מעות כפי הנסכים שהוא‬
‫‪pwpfntJ‬‬
‫ליגלמנחה ויין לנשבים שהיו הולכים אנל הממונה על‬
‫ב י ך והוא נותן ל; חותם ומוליך החותם אגל הממונה על הנסכי׳ומקכל ממנו נסכים יאיתה לשכה שהממונה‬
‫» ל תקןיגמותיישכבההיא קלויה לשכת החותמות ובמסכת שקלים מפורש שהחותמות היו כמקדש וכתיב‬
‫עגל זכל גדי קוטא כשמביא י«עס שכתוב בו עגל בידוע שנתן מעות לנסכי פד זבד בידועשנתן מען‬
‫לנסכי איל שתרגום איל לכלא גלי בידוע שנתן מעות לנסכי כבש קוטא בידוע שבתן מעותלכסכי מנורע‪:‬‬
‫לשכתביתהמ‪,‬קד על שם המדודה שדולקת בה תמיד קרויה ביתהמוקל‪ :‬ד תשעים •שלשה כלי כסף‬
‫<כלי זהכ לא אתפדש למה קובלכו למבין של כלים הללו ובילושלמי כמסלחגיגה אמלו כנגד תשעי וג׳אזכרות‬
‫עבכבואתקגי זכריה ומלאכי‪ :‬השקו אתהתמיד סמיך לשקיטתי כדי שיהא עזרו בפשט יפה‪ :‬ככוס של זהצ‬
‫אילג לאמלי גוזמא קתבי ללא של זהב היה אלא של נקשת יפה כזהב ואית לאמרי בכוס של והב ממש שאין‬
‫ה‬
‫עניו'במקו׳עשירו ‪:‬אעפ שמבוקר דתמיד טעין בקור ממום ד יטייקודס שלזיטימ דומיא דשה הפסק‪:‬‬
‫לבפ‪,‬נ‪ ,‬של מובס דתמיד עולה היא ועולה טע‪0,‬ה בפוף<זעמודי'ננסי*עמודי׳של אבן נמיכי'‪ :‬ורכיעיישל אדו‬
‫•סתיכו' מרובעי של ארו היו על קעמידי'‪:‬אינקליות כעין ווים אננעיש בלעז היו קבועי׳ באיתן רביעי' של ארו‬
‫^ ל י ץ בהן הבהמי זוג סלרים של אכקליותזו למעלה מז‪ ,‬ה׳ק בכל קתיכתעץ לעל׳תכהמ גדולה או קטנה‬
‫‪ 13‬שלקמ' של מיש שנין העע^דיישעליהן <ןליקי'סקלבים מיה י‪/‬פשר לעשוען של וקב שאין עכיות במקום‬
‫עשיר ‪j<1‬‬
‫ש‬
‫ב‬
‫< ד מ ל‬
‫ט‬
‫ל‬
‫׳‬
‫ב‬
‫תמיר פרג‪ /‬נ‬
‫י‬
‫עשידיתולא עשאום א יא של שיש לפי שה‪/‬הב מרתיח;מסריח;השיש מקדד ומבכן ׳מעמילן שלא ׳סליק‪:‬‬
‫י הטני לשין;שמע בטכא מעה לסל ;עי; לחב‪:‬והבוז קיתון קלשון עלבי קורין אלכוז‪ :‬שכימפתחות‬
‫לפת‪1‬ח שני מכנמלים שכפישפש הכפ־כ׳‪ :‬עלקב כלי המחזיק שלשה קבין ולשין עלקב עלי וקנ;לומה הים•‬
‫תרקב אבל לא היה מחזיק אלא קבים;סכי ושל זהב היה‪ :‬א׳י;לל לאמעהשקי הפשפיהכפוכי לענן לקמן בא »‬
‫לעשפ' הגעוכ׳ היו לו בימכעילין‬
‫שבין חעמודי'‪ :‬ו םי שזב׳ בדישין מ ו ל הפנימי והמגודיחיו פקדימין•‬
‫מאיהיה למטה בפכים בתחתייע‬
‫וארבעת כליי בידם הטני ותבוז ושתי מפתחות הטגי דוםח לתרקכ‬
‫של פעק והיה הכהן הלוניליככס‬
‫מככיס אמע ילו במול שבכותל גדול של זהב מחזיק ק ב ן וחעי וחכו ז דוטילקתויגדול של זהב ומת*‬
‫בא לי‬
‫»‬
‫מפתחות אחד יורד לא‪0‬ת שחי ואחד שוחח כיון <‪4‬‬
‫ע ל בית השמי שלו ופותח בילו‬
‫לפשפש הצפוני ושני פ׳עפשין היו לו לשער הגרוד־* גייןחד כצפון‬
‫ד ל ן פגים והאקל פיתח במפתמ‬
‫מיל בלא ט;לח כשאי כל הפתק׳‪ :‬ואחר בררום שבדרום לא נכנס בו אדם מעולמ ועליו הוא מפורע‬
‫כיקכמו יננשכק בדפוס ויקבעכה‬
‫על ידי יחזקאל ויאמר אלי חיחשער חזה סניר יחיה לא יפחח ואיי*‬
‫כיון כלןער עהל בלא טולק‪:‬‬
‫לא יבא בו כי היאלחי ישראל בא בו וחיח סנוד נטל אר־ו הכפתי*‬
‫‪ 1‬ושכי פשפשין הי! לו לשער ופתח את הפשפש נכנס לתא ומן חתא אר־־י ההיכל עד ע‪.‬הו‪4‬י•*‬
‫מגדול הוא שעד ההיכל והיו ל;‬
‫מניע לשער הגדול הניע לשער הגדול העביר אר־ג הנגדו*יי*ר־*‬
‫דלתות כתקלתעובי הכותל שחיי‬
‫הפותחות ופתחו לא היד־• חשוחט שוחט עד ששומע קול שעד‬
‫אחדות‪.‬‬
‫ענביו שש אמות ודלת;ע‬
‫מיריחו חיי שימעין קיל שעד הגדול‬
‫‪n‬‬
‫חגדול ש נפתח ״‬
‫לסוף ל«בי; לנד עכי';שכי פשפשין‬
‫ש ג«תד‪ ,‬מיריחו חיו ׳שומעקקזל• חפגדיפח מיריחו חיו שומעיןקול‬
‫מן בעעתי‪ 0‬׳‪ j.‬טניס א'מימין שמר‬
‫חעץ שעשה בן קטין מוכני לכיור מיריחו היו שוםעין קיד־י גכינ*‬
‫הגד;ל דחוק קנתמן השער אותו‬
‫כרוז מיריחו היו שומעין קול החליל מיריחו חיו שומעץ קיל הצלע‪',‬‬
‫שבללום כתי סמר יהיה לא יפתק‬
‫מיריחו חיו שומעין קיר־־יהשיד מיריחו היי שומעימ קיר־־י חשופד‬
‫כשל עתיד !מסתתיכן היה כבית‬
‫עולמים אבל פשפש שככפון היה ויש אומדים אף קול של כהן גדול כשעה שהיא מזכיר את ח״‪-‬קן‬
‫מותח! על ידי חור שאנל! שתוחב ביוסהכפורים מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטורו‪-‬זאכדדב*‬
‫כי יד; עד השחי;כופף ידו בפכים אלעזר בן דגלאי עזים חיו לבית אבא בחרי םכוור וחיו מתעטשומ‬
‫מי שזכה בדשון מזבח הפנימי‬
‫ט‬
‫מדיח פטום הקטורת‪.‬‬
‫ופלילי מכעולאקד שבושכפתח‬
‫נכנס נוטל הטני והניחו לפניו והיה חופן וגותן לתוכו ובאחרוט*‬
‫לאלתר בלי טולק ופותק הפשפש‬
‫וכככס משם לתא יחי' לשכה אחת‬
‫‪1‬‬
‫הפתוח' להיכל ׳מןהתא נככס להיכל והולך בחלל ההיכל עד השער הגדול שבטיף ?מבי הכותל מבפנים׳‬
‫ופותחו ובא ל; אל שער השבי ועומד בפכייופותחו‪ :‬נגר גדיח שמכריח מקנה הדלת לקנה הדלע• פילויאחי‬
‫בגר היכו היתד הכעי ׳ןאקורי הדלת בנקב שבאסקיפה‪:‬ואתהפותחותהמבעזלי והמסגרות; ח מיריחו הי*‬
‫שומעים ק׳ל שעל הגלולומילישלים עד יריקו עשל פלפחות‪ :‬המגריפה מין כלי נגין שהיה במקדש יעשלם‬
‫בקכים היו כ! וכל אחד ואקל מינא מאה מיני זמל׳קילו כשמע על למלקיק‪ :‬בן קטין שם אלם וכהן גל»‪£‬‬
‫היה;עשה גלגל לכיול לשק ע; בבול שלא יהיו מימיו בפסלים בליבה שכל לבר שנתקדש ככלי שלענפסל‬
‫בלינה וביונאובטכול יום וכשהיו מעלים אותו מן הביל לקדש בויליהם ולגליהםהיה קול הגלגל כשמע‬
‫ע ד יריקו‪ :‬גביכי כרוזכהן ששמו גביכי שהיה מכייז בכל בקר בבית המקדש עמדו כחכים לעבודתכם ‪:‬‬
‫בלבל כמכלי כלעז *‬
‫מליל נלמינליש בלעז בערבי מז יואר וקילו כשמע למרחוק ויש אועלים פיפלי בלעז‪:‬‬
‫ט באחרונה שלא היה רק מעט דשן ולא היה יכול לקח כחפניז‪ :‬כיבד שאר הדשן‬
‫מכוור שם מקום‪:‬‬
‫לתיך הטני והניח! לטכי שם וינ'אכל מיל לא חיה מוניאו שכיון שנליילתתהלש;אנל המזבח קלמ' כמי לשון‬
‫המכולה ממתיןעד לאקד זריקתהתמיד שהיה עושה הטבתשתי כרות וגומר השלמעדשון המכולה ואז היו‬
‫שניהם מוביאין זה חעכי וזה הכוז ושופכין הדשן במקיס אחד אנל העובח וכבלעים שםבמקומן‪:‬‬
‫מבא שתי נלותע‪/‬לממת דולקים האי תנא סבר ממדה מ‪/‬דק ומעדכ היא מזנקת ופעמים שמיכת גס השאג‬
‫דולקים‬
‫‪.‬‬
‫פו‬
‫חמיז* פדק נ‬
‫*ו־״קיס ונקט שתי כרותמזלתיוע לולקיס משום דשאר כרוע אפילו לולקי׳ עככן ומדשבן ואלו שלי ברזתאם‬
‫מנאן דולקים איכועככן;עוד מש;ם דקתני כסיפא מכאן שככולאל; מזרחמע קחר ומלליקן וכשאר‬
‫כרוע מכתן שככו איכו מלליקן ע ל הערב‪ :‬מדשן אעהשחר חמש כלוע שלכד מערכ מסיר מהן השמן‬
‫•הישן והפעילה ישנה יהדשן ונותן הכל בכוו ונותן שמן קדש ופתילה חדשה ולאחר שחיטת התמיד‬
‫ווליקע דמו מדשן השני מזרחיוע‬
‫זכותן כהן שמן ופעילה קל־&ם‬
‫כיבד את השאר לתוכו וחני חי ויצא מי שזכה בדישון דתםנורריז‬
‫והה דמפסיק ההשכה כשקיטע‬
‫י ־'"‬
‫"‬
‫בנכנס ומעא שתי נדות מזרחיות יילקים י ^‬
‫העמיד זןריקע דמו ואיכן מטיבן‬
‫»יי*ת אלו דולקימ במקומן םעאן ש כבו מדשנן ומיייקז ‪°‬‬
‫כלן יחד משי׳ דכתיכבקר כבקר‬
‫הרולקיבס ואחר כך מדשן ארת השאר] ואבן ריזיי״יגיי" י י‬
‫כהטיכו אמ הכרוע אמדה עורם‬
‫‪8‬םנורח ובה ש ל ש מער־^ורת שעליריז הכהן עומד ומטיב *"־*ו־*‬
‫קלק ההטכה לשכי כקריס זעביל‬
‫הנרור־ג והגיח ארת חכח על מעלח שגיר־• יי *י* *׳‬
‫הטבעחמש כרוע בלישא והדד‬
‫פרק ד‬
‫הטבת שתי כלוע משום דביק דאעחיל עכיד רובה והאי דלא עביר שתא יהדר מד משום דכתיב כהמיז*‬
‫אבל‬
‫לפרוכעהעדותהנליק‬
‫כגיןלאקר שמעשמעון‬
‫הכס‬
‫והמ‬
‫משכים‬
‫כלועפקות‬
‫שמעוןהטבת‬
‫שמע ואין‬
‫הכרות‬
‫את‬
‫עד;'תהי‪$‬‬
‫כדתגי׳ימחק‬
‫שאיןכס‬
‫בזמןבללן‬
‫עמיל‬
‫לולק‬
‫מעלני‬
‫הבליק שהיה‬
‫םזלס‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫ש א י‬
‫‪3 0‬‬
‫ז‬
‫‪5‬‬
‫ח‬
‫‪ 1‬פ נ‬
‫ע‬
‫כ ל‬
‫״‬
‫ו‬
‫׳ ־ ' * ׳׳‬
‫מהשכיבה ש;לה בישלאל ז; כל מעלב׳ שכ;ען בה שמן כעליג לז‬
‫חבליתיה ;ממכה היה מעחיציבה היה מסיין‬
‫׳שחיה בא להטיב השכי כלותמזלחמילא היה מלשן אלא הכל הלאשון בלבל ומטיב! ומכיח הכל השכי הסמוך‬
‫כשח‬
‫‪ v‬יילס יעל העלבשמללייאתהכל; ;ממנ;מללי'כל הכליתהאחלייוחחל שהדלי' שאר הכר;'מטיבו ומדשמ‬
‫ל‬
‫םהיא דיכקיגמיד ?מת ?ךזלויב מ מ ש ש « ד מ ׳ « ‪ J‬׳™<‪ P-‬׳ * ‪ PPP P‬ס כ כ ל מולק ונכסיף‬
‫‪,‬‬
‫ק לפליכע יזעליעיעליךאיע^לפכי'^‬
‫י ה ל! להלליק ולא עכיל הכי מש!ם דכתיב להעלותני‬
‫אמל׳תילה קבע כר להדליק ממכו שאר כרות ואיזה זה נר שני של בד מזלח והוא קרוי בר מערכי דכי עייל‬
‫כהיכל בההלאכל פגע בלי שא ואין מעבירין על המניתיאיכא למימר בההוא אתוקסהכס והיקכעלהדל*׳‬
‫ממכו ובכל ראשון אי אפשר להא כתיב לפכי ה׳ מאותו כד שלכל שכיכה שהיא לכל מעלב ואין נל לאש«‬
‫מדשכן ומדליקן מי!‬
‫מבאן שכבו השכים מזרקייתכגון לאקר שמת שמעין הנדיק‪:‬‬
‫קל‪,‬י לפני ה׳‪:‬‬
‫‪ ,‬ל ק י ם ל א שהיה נותן פתילה קדשה ושמן חדש כ ד ל ן ק ט ב ת הכרית שהרי לעולם אין מסיבין שכז‬
‫ע ז ר ת י ו ת אלא לאחל שחיטת התמיד כדי להפסיק כין הטבת קמש להטבת שתים אלא מדשנן היימ‬
‫שמשיר הדשן שבראש הפתילה הישבה ומגביהה ומדליקה כדי להיות ככר יפה הפסק שביןי הטבתקמש‬
‫ומדשן אתהשאר » הטכת חמשהכדוע‬
‫כלות לשתים ואס אין ככלות לןלקיס מלליקן ממזכק העילה‪:‬‬
‫שכותן פתילה חדשה ושמן קדש ומכיקן כבוית ע ד קערכ שכא ומדליק ומדשן דהכא אינו כמו מדשכןשל‬
‫מכים מזרחיות דלעיל ולאחר שחיטת התמיד וזריקת דמוקיזל ומדשן המזלקיותוכ׳תן שמן ומעילם‬
‫‪.‬שדשה ומכיחה עד הערב כבויה וכר שכייה שקרויה מעלטת כמו כן מדשן ומסיר השען והפתילה ישכס‬
‫*כיתן שמן קדש ומדליקה זמזבח העולה כדי להדלי׳ממכ'כעדבהכדותהאחרות שכר מערבי היקב׳להדליין‬
‫*מכו כרןלגאחרות ולכך כמי מדליקה אס מכאה כבויה קודם שחיטת התמיד כיון שכריך מימ להלליקס‬
‫כשב ומטיב לאחל שחיטה כך מכאעי פי׳משלזו בפילישי רבייבדיך בר יבחק והיא המחויר שבכל הפילושימ‬
‫*דכלי למבמבמשנה וי תמהים מאל וגס מה שסיכל שהטבתהכלית היא הללקתן ישהיו מלליקין הכלוישל‬
‫מכירי כלן בכקל כדלך שמלליקין בערי פליא׳בשגבה בעיני ולא שמעתי ולא ראיתי לאחל מלבותי שסובר כן‪:‬‬
‫*אבן היתלפכי התכ;ל'לפי שהעמלהגביה״יח טפחים יהיה בדיך לעלותלמקוס גביה׳ כדי להטי' אתהכר!‬
‫*גהגמעל‪/‬עככגל גיהעלאו שכעיבותבממרה בהעלותך את הכלות;העלה אתכרותיה להעלוכל תעימ‬
‫^ניקהכיז ;ינא על לאחר דםהתמידשאו עושה הטבת שתי נדות וסוניאו יכן חבר! קוכיא את הנ‪«01‬‬
‫‪<.‬ל;סה»י‪.‬יאן ק שתק;? נגעל העט דה‪; :‬לא ‪ V&M‬שעדין לא נגמלה עבודת!‪:‬‬
‫ע‬
‫י ; מ י דמ‬
‫ח‬
‫הד‬
‫ב ל מ‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫מ‪mb‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ז ז‬
‫י‬
‫‪W l l‬‬
‫‪A‬‬
‫ייפתין‬
‫פ‬
‫כחק?תהג?ים שכך היו ששים כששוקטין לעז אלא מעקידין א?ת? היד עם הרגל‬
‫‪ , ,‬לאש? לדר;ם?פניו‬
‫כעקדתיבקק‪ :‬דאש? לדרום היה כשקט על ירך המזבח בפיכס ‪ ,‬ן ל‬
‫על קרן כ מ ג *‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫‪$‬‬
‫‪ ,‬ן ‪. 1,‬‬
‫ק ^‪^ 1,‬‬
‫‪$‬״‬
‫מעלכי' לפי שבבקר קמה במזרק‬
‫ש‬
‫? ג ל ב‬
‫א‬
‫| י ב‬
‫ם‬
‫י ה י ן‬
‫י‪0‬‬
‫ס מ‬
‫מ ן ב ת‬
‫ש‬
‫‪p‬‬
‫ק‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ע ;‬
‫)‬
‫לש‬
‫ה ; ה‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ל ה‬
‫הכ‬
‫ס‬
‫ע ‪ 1‬ה‬
‫‪i‬‬
‫‪l‬‬
‫‪C‬‬
‫‪,‬‬
‫‪W‬‬
‫לא היו כופתי׳את חטלת אלא םעקדין אותו *‬
‫ך‬
‫וודקת מ ג ד ה למערב והכתוב ) * ך ^ ן‬
‫שזכו כאברים אוחזים כו ובך חיתח עקידתו‬
‫״‬
‫א?עד שכיס ליום ככבד קי?ם כלו‬
‫דאשו לדרום וגניו למערב חשוחט עומד במזרח ושניו למערב‬
‫מ ד השמש שהשמש קרוי יזם‪:‬‬
‫ש ל שחד חיה נשחט על קרן עפוג־ית מערבית על טבעת שניי׳של‬
‫ושל כין העדכ׳ס שקמה בעעיכ‬
‫ומאירה כמד העזבק היה נשמע בין תערבימ היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניית‬
‫שחט חשוחט וקבל המקבל ב א ל ו לקרן מזיחית צפונית ונותן‬
‫עלקדןבפוניתע‪/‬רתית־‪-‬בטבעת‬
‫שניי דקו׳ מן המזבח לפי שהמזביז מזרחית צפונית מערבית דרומית ונותן מערבה דרומה שידי חרם‬
‫לא תית שובד בו את היתל‬
‫כ‬
‫ז תית שופך על יסוד דרומית •‬
‫"'' ‪1‬‬
‫‪4‬ב;ס ' * " י ל‬
‫אלא נוקבו מתוך ערבובו ותולת בו חית מפשיט דודד עד שחוא‬
‫^‬
‫‪° £‬‬
‫• יל * * ‪V P‬‬
‫שבלמתבכל סלד אלכעמכמי״• מניע לחזח הגיע לחזה חתך את הראש ונתנו למי שזכה בו חת<‬
‫את תכרעימ ונתן למי שזכח בתן מירק את חחפשט קרע את חלב‬
‫‪V‬‬
‫צכד משעד?תכת * '‬
‫ו *‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫כדנעת עש;י‪/‬עכמיז קשת‪:‬‬
‫ותוציא את דמו חתך את חידים ונתןלמי שזכה בתןעלת לדנל‬
‫•לפי שלא היו כופתים את ה ׳‬
‫קדעו‬
‫* ^ ״ ‪ ^ ,‬״ חימנית״י״ח ונתנה למישוכח בה ושתי ב י צ ו ע ם ״ ‪,‬‬
‫ונמעא כיליגליידיפנ* נטל*תח‪*,‬דר י « « • ע י י ביי־גש״יט‪,-,‬‬
‫*‬
‫‪ , ,‬א י הבהמה ‪£‬‬
‫הראש םלםעלן נטל את חק־ביים ונתנן למי עזבה בהם להדיחן‬
‫^‬
‫^‬
‫והכרס מדיחין אותה כבית םריחין כל צרכה והקרבין מדיחי׳ אותן‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫שלשת פעמים בםעיטח על שולתגות ש ל שיש שכין חעסודים ‪.‬‬
‫^ ' ׳‬
‫‪ ,‬״‪i ,‬‬
‫נטל את הסכין והפי־יש את הריאה מן הכבד ואצבע‬
‫ג‬
‫^‬
‫ק‬
‫‪J‬‬
‫״‬
‫תכבד מן הכבד ול*יי* הימבזיזדיז ממקוםדת נקב אר־ז החזדדן‬
‫א ץ‬
‫‪,‬ע‪,‬‬
‫לך ל ‪,‬‬
‫ונתבו למי שזכח בו עלית לדופן חימנירת הייה חותך ויורד עד‬
‫וזזדק הדם ככלי לעט‬
‫‪y‬‬
‫הסקדא זכותן שתי מתכות שהן תשדדדיז ולא חיר‪-‬ו נוגע בשדרוק עד ש ה ו ^ מניע לשת»‬
‫ארבע אקת שהיא כשתים כקדן צלעות רכות חתכה וגחנה למי שזכדח והכבד תלוידלז ב ח *‬
‫באלולגי־מוחניחכח שתי עלעורמ מכאן ושתיצלעור־ו מכאן‬
‫מןרקיתבפוכיתוהולך למערבי׳‬
‫ח ת כ מ לנתגם למי שוכח בה והקנית וחלב וחריאחח חלוייכש‬
‫דדומיתוטתן אקתשהיא כשתים‬
‫נקדן מעדכית דרומית נ כ‬
‫לא היה שובר מ אתהרגל כדדך שהטנקים עושים שמקתט׳ את הרגל עם העוד שבו אלא כוקבין מתת*‬
‫האדכוכה הנמכרת עם הראש ?תולה ב? ומפשיט הרגל עם שאר הבהמה והא קיימא לןדהכדעים ככלל‬
‫‪ :‬מירק אתהחפשט גמר להפשיטו שהדי לא הזפשטאלאעדהקזה‬
‫‪s^1^b)t>0131‬‬
‫הפשע ה ן ‪:‬‬
‫כסלהפדר הקלב כותבו על בית השקיטה וז? היא דדך כבוד שלמעלה שלא‬
‫ועדיין העור מקובר כ?‪:‬‬
‫״ראה לכלוך דם השקיטה ‪ :‬והכרס מליקין אותה מן הפרש שבתוכה בפני ענמה בבית המדיקין בלשכם‬
‫שהתנא במקדש זלא הי! מדיחין אותה עם שאד הקרביים שלא תטכפם‪ :‬שלש פעמים שאין הרעי יובא מהן‬
‫כעעוטת לכל הפקות ואם רבה להוסיף ולקדיקן יותר משלשה פעמים‬
‫אלא בדוקק לפי שחן דקים ג‬
‫ג ואבבע הכבד היה מפריש מן ה כ ב ד 'לא היה מזיזה לאנבעהכבד ממקומה שהדי היא‬
‫מוסיף‪:‬‬
‫קיתהקדיבה עם העוקץ ?האליה ׳הכבד היה עם הדופן הימני והריאה עם הגירה ושתי בצעגת עמה כמו‬
‫שמפורש בסמוך‪ :‬דופן יעני קיתך סמיך לשדרה אלא שהיה מנית שתי נלעות למעלה אל השדרה וכן שת״‬
‫בלוג? למעי;הרגל של ימין כשמאל׳ ;אעג דה?לכ אבדי׳לכבעבןד׳קיא;עג?דפס?ל׳כשמאלכיון ללא מעכב כפלה‬
‫שדיא‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫‪7‬‬
‫י‬
‫חכ‬
‫ש ש‬
‫כ ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪1W‬‬
‫קי;‬
‫‪D‬‬
‫תמ<‬
‫ק ע ב ע‬
‫ש ק י כ ן ה‬
‫ה‬
‫ט‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫;‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪t f‬‬
‫ק ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪P P‬‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ד‬
‫}‬
‫מ‬
‫ז‬
‫‪P‬‬
‫ב‬
‫ל‬
‫‪p‬‬
‫ב ד‬
‫א‬
‫ל ר ן י מ‬
‫מ‬
‫‪pp‬‬
‫ל ן‬
‫ש‬
‫י‬
‫ע‬
‫ל‬
‫כ ‪ 9‬ו כ‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ס‬
‫מ ד‬
‫ב‬
‫ת מ ן‬
‫ל‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫ח‬
‫‪m‬‬
‫דומירפדכן ‪h‬‬
‫״ י י א אע;צובשע& כדאיתא מ ו מ א ו כ י ת ע « מ ל ק ק ס מ ק ו ש מ פ ש י ט י י ע מ צ ז ם ק מ י מ ז א * י ל ל י א ס י ה א ב מ *‬
‫* ‪ V‬ת מ י כ ף א ק ת כ ד כ ׳קדא ‪:‬השביעי כסלתלמנקתכסכי׳שעםהעמיד‪ :‬כקבתין מכסת מ ק ב ת של כ ה ן ג מ ל‬
‫מקביתבכקדועקביתה בערכשמקריכככל יום האי דאפסקיסלקכתי בין סלתלכסכי שהןברכי ע מ י ד משלם‬
‫•סבתוקבעי לשניהם שם מנקה ל כ ן פירשן י ק ד ; מחני כבש ו ל מ ט ה במערבו ולא משביו ולמעלה כ ד י שתהא‬
‫כ כ ר ת ההולכה לסובק כשיחורו‬
‫‪.‬‬
‫כ * ל י ל ד ו פ ן ה ש מ א ל י ת והגיח ב ח ש ת י צ ל ע י ת ר פ י ד ת‬
‫‪3‬ח •‬
‫נולםעלץ ושתי צ ל ע ו ת ם ל מ ם ן ו כ ך חיה מ ג י ח חברתה ב ם צ א מ נ י ח‬
‫ג ש ת י ת ן ש ת י ם שתים ם ל ם ע ל ן שתים ושתיבש םלםבון ח ת כדיו‬
‫ו נ ת נ ה ל מ י שובת ב מ ו ח ש ד ד ח ע ס ת והפוחול ת ל ו י ב ת וחיא היתח‬
‫ן ד ו ל ת אלא ש ל י מ ץ קורין גדוד^ז ש ת כ ב ד תלוי ב ת ״ ב א ל י ל ע ו ק ץ‬
‫ח ו ת כ ו ו נ ת נ ו ל מ י ש ו כ ת ב ו ואלית ו א צ ב ע ת כ ב ד ו ש ת י כ ל ו ת ע מ ו‬
‫כ ט ל ד ג ל השמאלי חתכה ו נ ת נ ׳ ל מ י ש ז כ ת ב ת נ מ צ א ו כלן עומדיץ‬
‫ג ש ו ר ח והאברים בידם •‬
‫ה ר א ש ו ן ב ר א ש ו ב ר ג ל תייאש ב י מ י נ ו‬
‫ו ח ו ט מ ו ל&י ודוערוקדניו ב י ן אצבעותיו ובית ש ח י ט ת ו מלמעלה‬
‫כ‬
‫ו ה פ ר ד נ ת ו ן עליה ו ה ד ג ל ש ל י מ ץ ב ש מ א ל ו ובית ע ו ד ו ל ח ו ץ *‬
‫* ן ש נ י בשתי ידים ש ל י מ י ן ב י מ י נ ו ש ל ש מ א ל ב ש מ א ל ו ובית ע ו ד ן‬
‫>יחוץ <׳ חשלישי ב ע ו ק ץ ו כ ד ג ל העוקץ בימינו והאליה מ ד ו ל ד ל ת‬
‫ק אצבעותיו ו א צ ב ע ה כ ב ד ו ש ת י הכליות ע מ ו ה ר ג ל ש ל ש מ א ל‬
‫י‬
‫לשמאלו וגימ עייז ל ‪ °‬י ץ *‬
‫חדביע• בחזח י ב ג ר ח החזח‬
‫ב י מ י נ ו ו ח ג ד ת בשמאליו ו צ ל ע ו ת י י י ז ב ץ ש נ י •אצבעותיו *‬
‫ןןחמי' ב ש ת י ד פ נ ו ר ת ש ל ימימ בימי ו ש ל ש מ א ל ב ש מ א ל ו ו ב י ו ן‬
‫>ןורן ל ת ו ץ ח ש ש י בקרבים חנחונים ב ב ז ך ו כ ד ע י מ ע ל ג ב י ח מ‬
‫ב ל מ ע ל ה השביעי בםלת ה ש מ י נ י בחביתין התשיעי ביין ה ל כ ו‬
‫ןיגתגום מחצי ח כ ב ש ו ל מ ט ה ב מ ע ר ב ו וםלחום ו י ד ד ו ו כ א ו ל ח ב ש‬
‫ל ל ש כ ת הגזית ל ק מ ת א ת ש מ ע *‬
‫ןץ‬
‫י‬
‫^‬
‫»»מר לחם חמםונת ב ר כ ו ב י ה ח א ת ת ו ח ן‬
‫ב ר כ ו ק י א ו ע ש ר ת הרבדים ש ס ע וחיח א ס ׳‬
‫מלקדותאת ש מ ע ולוקא כ י מ מ‬
‫סקול היו כותגימ א ב ר י ממי״•‬
‫כ מ ע ר כ לבד השכינה אבל בשבתו*‬
‫דשל מזםסי' שהן ח ו מ ב היזם ה י ו‬
‫כ ע ע י כ ה י ? של ת מ י ד ם ע ז ד מ ע‬
‫כ ד מ ז כ ק כמםכ ס כ ה פ ה ס ל י ל •‬
‫לקלותאתשמעוכלש^ד ברכות‬
‫כדאיים לקמן ב א ד ן פ ד ק א ‪:‬‬
‫א ‪ £‬ך‬
‫ל ה ם המעוכה‬
‫בעק‬
‫דברכוימפידש שקיא‬
‫אהבה רבה ;אקר שהאיר סיום‬
‫וזרקה הקמה מברכים יובד א»•‬
‫ו ס ד ר ב ר ב ו ע אינו מ ע כ ב ‪:‬‬
‫קראו‬
‫עשדהדבדיילפי שהן ע ק ד ה י ע ל ‪0‬‬
‫וכדין היה שיהיו חולים אותן ב כ ל‬
‫מ * א ף בגבוליס שא שבטלום מספ<‬
‫ת ר ע ו מ ת המינים‪$‬היו אומרים ‪<V‬‬
‫לבדם כתג! בסיבי ולא שאד התור?‪:‬‬
‫והם כ ר כ ו שלש כדכ‪/‬ת;אלו ה ן‬
‫בדכותאמתדטכועגודה‬
‫‪i‬‬
‫וביכי*‬
‫כהכים ק ר י א ת הפסוקים בלבד*‬
‫בלא כשיאותכפיםשלא היויהכהכ״*‬
‫נושאי א ת כפיהן אלא לאק' הקדביב‬
‫^ מ ו ע ו י א מ ד ב ר ב ו א ת ת ע ם ש ל ש ב ר כ ו ת א מ ת ויציב ועכודרלז‬
‫ה ת מ י ד וקסודתכדאסליכן כ א ד ך‬
‫א מ ר לתם ת ר ש י ם ל ק ט ר ת ב ו א ו וחפיסו זבת ע י ש ? כ מ‬
‫כ ר כ ו ת אלא כ ד י שיהא ח ת מ י ל‬
‫ו כ ר ב ת כחנימ ו ב ש ב ת מומיפץ ברבה אתת ל מ ש מ ר היוצא «‬
‫ב‬
‫ו ! ד ש י ס עם ישנים בואו והפיסו ס י מעלת אברים מ ן ה כ ב ש ל מ ז ב ח‬
‫^«בי אליעזר ב ן יעקב או׳ תמעלת א כ ר י ל כ ב ש ת ו א מ ע ל ת א ו ת ן ע ג‬
‫!ןמזבח • ‪4‬‬
‫מ ס ת ם ל ח ז נ י ח י ו מפשיטין אותם א ת כ ג ח • ל א חיו‬
‫מםחין‬
‫פ ר ק א והא דכא לא המ מברכייהכך‬
‫מקובל ברגון ולא היו ב פ ט ד י ב כ ן ן‬
‫מחמלת שמכה עשרה‬
‫מ<סיפי&‬
‫ברכה א ת ת ומשמד התנא א ו מ ל‬
‫למשמר הנכנס מי ששיכן א ת שמי‬
‫בבית הזה הוא ישכן ביניכם אהבי!‬
‫‪$‬קוה שלום וריעות שבכל מם שבת היה נכנס משמר לעבודה ויובא המשמר שעגל‪:‬‬
‫ב‬
‫קדשים‬
‫לקטורתעי שלא זכהכקטורתכל ימיו יבוא ויפיס ולא קיו מכיתים למי שזכה כה פעם אקת לשכות בה מפכ‬
‫©מעשרתדכתיכ ישיקו קטורה באפך זכו‬
‫בדך המיל! לפיכך לא קי; מביסים לשנות בה אדם כדי שיהין‬
‫הכל מתעשרים ומתברכים בה‪ :‬קדשים עם ישכים לפי שאמד כקטרתקדשיםדוקא אמר הכא קדשים ‪toi‬‬
‫יסכים כלומר מי שזכה בפייס פעמים אקדותומי שלא זכה בואו!הפיס? •י‬
‫ולא היו כאן פייס ואי! הלכה כרכי אליעזר בן יעקב •י‬
‫ג‬
‫ה»א המעלה אותם לגבי המזכי*‬
‫מסדום לקזניס אותם כהנים שהכיכ! ע נ ק *‬
‫המיר פר‪n £‬‬
‫* * ם * •‬
‫& א *כו ‪3‬פייס )היו ‪5‬מ‪*5‬יס נגדי כהונה הין למסרים אזתסלקזכיס להיכ? אשמשי‪ 0‬היסקים בבלט המןדס‬
‫‪.‬כדי שיפשוט?ם בגדי הקדש שעליהם‪ :‬ולא היי מביסים ע‪2‬יסם‪.‬אלא ממסים• כלבד‪? .‬צ;בש!ס ״ ד י ק‪,‬צ ומי*‬
‫כך מפשיטים קמכבסיס?מניקים כל כעדי כהגבה;מבאים‪? :‬כתוב‪.‬עליהם תשע?שי הכלים קתצו»תש«|‬
‫מככסיםכיעב עליהן מכנסים ואתשבהן כתובעכע; עליהן כיעכתוכן עננפתואכנע ?קלל לבישעקבגדים‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫המכנסים עמלה לכל שאד בגדים‬
‫מניחק עליהם אלא פכגסיםבלבד וחלונות חיו שם וכתוב עדיהמ‬
‫של קדש דכמיכימכבסי בד ילבש‬
‫מי שזכח בקמרת חיה נ ו ט ל את חב^‬
‫ד‬
‫תשמישי תכלים *‬
‫ע ל בשרן שלא יהא דבר קולס‬
‫ןהכף דוסת לתרקב גדול ש ל ‪ a m‬מחזיקשלשח קבים וחג?ן חימ‬
‫למכנסים;אח׳ כ ן הכיעכתיאקל‬
‫בתומו מלא וגרושם קטרת וכסוי חיה ל ו ובמק מטוטלת חית עלי!‬
‫כך מ׳גי‪.‬עאבג ^ י ‪ ' 1‬ף‬
‫מי שזבח במחתח^טלמחתתחבסן* ועלית‬
‫ת‬
‫נ׳למעלן •‬
‫מ ט ן כף‬
‫ד‬
‫‪:‬כמכנפת‪.:‬‬
‫ל ר א ש חםזבח ופנה את חג־חלים חלר וחתת ירד ועירן לחיין‬
‫קטן מלא וגד?ש מקט׳לת יהיה‬
‫וחב גתפור ממגו כקב גחלי׳וחיה ככבדן לאפה ובשבת חיח ביפי!‬
‫* ?‬
‫* ' ל ל‬
‫• •^ ‪V‬‬
‫עליחן פספתד זסםכתר חיתה כלי גדול מרחק לתל ושתישרשרוי*‬
‫?‬
‫הגדילכיק שהקטןגדיש‬
‫חיובהאחתשהואמושדבהויורדואחתשחואאוחזבחמלמעא‬
‫״‬
‫* » * * ‪ l‬״ » * ‪ P £‬״‬
‫בשביל שלא תתגלגל ושלשת דברים תיתת משמשת כ יץ אותמ‬
‫‪? ./‬‬
‫‪\ i C Z . Z \ l‬‬
‫‪S‬‬
‫י‪.‬״‪.‬״‬
‫‪_ .‬‬
‫_‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫&ויו פכפי ־*ועבה‪.‬בעיות־••• מכן>‬
‫ע ל ‪ 4‬ב ג ח ל י מ ו ע ל ח ש כ ש ב ת ו מ ו ר י ד י ן בד‪ ,‬את חדשן פעל ‪V U‬‬
‫‪W w‬‬
‫ע‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪p‬‬
‫ק‬
‫כ‬
‫נ‬
‫נ‬
‫י ה‬
‫‪o f > D‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪1 9 3 ,‬‬
‫ד מ‬
‫ס נ‬
‫יפ‬
‫ת‬
‫‪w‬‬
‫&‪«3‬י מיה ל; לביד י" ‪p j w v p‬‬
‫* מ ע י קגידסו כעין טבע^יהמ‪:‬‬
‫‪*$‬סיי מלמעלה שעל ‪ , .‬ל }‬
‫‪,‬‬
‫‪j‬‬
‫ן ‪-‬‬
‫ל‬
‫‪g , ,‬‬
‫‪,‬‬
‫צירש מטוטל<חעי ^‬
‫^׳נאהגמלבמטוטלעדבסבמש‬
‫*המק יובאה שהיה לעין ע ל כסוי‬
‫מ‬
‫‪3n pp‬‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ד‬
‫מ ט‬
‫כת‬
‫ל‬
‫״‬
‫ט‬
‫?‬
‫‪j‬‬
‫‪n‬‬
‫כ מ‬
‫חגיעובין חאולס ולמזבח גטלאחד אתהסגרפון‬
‫חמיכח׳> ‪1‬‬
‫ווודקה כין ת«עלס ולמזבח אין אדמ שומע‪:‬קול חבירי בידושל*‬
‫מקול המגרפה ושלשה דברים חיתה משמשת ב ח ן ש ש ו מ ע א ו ^‬
‫ק ו ל ה יורע שאחיו חנהגימ נכנסים להשתהות והוא ר ץ ובא ובן‬
‫לוי שהוא שומע את קולח יודע שאחיוחלוים בכנסים לדבר בשיוי‬
‫ןחוא ר ץ ובן! <רא׳‪6‬ן ממעמד היה מעמיד * ת הממ^יכש כשעדי‬
‫יי ‪c‬‬
‫־ פרק ן‬
‫המזרח*‬
‫‪ .‬׳‪.‬‬
‫& מישזכהבמסתה לחולין הגחלים לעזבמ הזהב ולא־היהבזהפייסאל^‬
‫קכץכןוין סודר קטן לנוי‪:‬‬
‫מי‪ .‬ש!כה‪-‬בקטורתעל ידיפזיס אומר לזה שעמו זכה עמי במתתח ותעה‪ :‬מן המאלכלועהפנימיוע לג הכ׳‪1‬‬
‫‪0‬הן קלובים לדשן לא לרבה גחלים גסות‪.‬׳ביעל׳ית היה קועה‪ :‬ועורן בשל זהב אבל לא היה קועה בשל ‪» f‬‬
‫כ ד י שלא •מתקלקל והקורה קסהעל ממונן של ישראל‪.:.‬נעפזד מעכו בקבגקלים שהיה קומה במקתת של כ ' §‬
‫כתארבעה קבים ומערה בשל זהב שהןא של שלש וכדי להוליכה מלאה חיה מערק באקדזכה שזהו דרך כבו‬
‫שלמעלה‪ :‬מכבדן לאמה לאמתהמים שבעולה שלא יכו! בהן הכיזבים‪ :‬ובשבת שאסיר לכבות כופה על«‬
‫ססבתל כלי אקד גליל תלגום םימתיוססכתלוותיה‪ :.‬לתך קבי‪-‬כול טו סאין שהכיל ילשאין‪ :‬ושתי שכשרות‬
‫היובפספתראןוד מבד‪ :‬זק ?אחד מבד זה למי שבו‪,‬מורידים הדשן מעל קעזבק כדאמלינן בסמוך וכשעיליב!‬
‫דשן דדך קדקעהככש שהוא משמע היה כקן אקך לפכיו שמושב; בשרשרתוכהן אקדקיה למעלתמן‬
‫העסכתל*ת?פש כשרשרת שלפניו שלא תתגלגל במידרץ הכבש‪ :‬ועל השקשנמנאבעזרה בשבתכוכיי‪.‬עלי?‬
‫ססכתר קדי שלא יטמאו כ? חכהכים שאיןיכ?'ל& לה?ניא? משם בשבת דעל שבות כיהיגזדז ?אפילו* במקדש‬
‫בדיקא כשבמבא בעולה אבל במנא בהיכל א? באולם מ?ביאים אית? מיל ?אפילו בשבת‪ :‬קמגליפה כלי גדול‬
‫שהיו זולקים אות* כלוי להשמיע קול והקול היובא ממכו משמש שלשם לבדים כדמפרש־ואזיל‪ :‬כהן השומע‬
‫קילה אםלא חיה בעזרה קובא לקשתק??תעםאקי? הכחניס‪ :‬זדאש המעמד כשהיה שומעקול חמגדיפה‬
‫היה מעמיד אתהטמאיס של אותז ביתאב שהיודא?»ים לעב?ד כשעדי המזרק איתדאמרי כדי למימ‬
‫»לס?ליעשמפכיט»עאתקליהוא כעכע לעבוד כ‪7‬י שי‪/‬קד פעם אקדת וא!ת דאעדי מפגי המשל שלא‬
‫?חשליהו שלמלאכת? הלך ?הניק מלעג‪1‬ד אבל ידעו שמפני טומא אונס של שרץ או דא כעכע מלעבוד ולמקם‬
‫^ ^ ‪ ° ' k‬הקצ‪^/‬‬
‫^‬
‫'‬
‫המבןלע ש מ י עסי‪ /‬מ;ל?גתקיס מממיל‬
‫ל‬
‫‪r‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪? J ? W‬‬
‫‪W‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ /‬י‬
‫‪P‬‬
‫ל‬
‫* ח‬
‫* מ ן י‬
‫‪Tort‬‬
‫‪<£‬ת& ש?כ? ככף של קטלת ?כמחתה של גחלים להמת מלים כמעלות האילם ש?כ‬
‫‪• ^flrt‬‬
‫מעלותהת לאזלס ?לפניהם הי? מקדימים ללכתעי שזכה כדשק מוכת העכימי כלי‬
‫\‬
‫מזיטאאתהטכי שהניח שם מאחל שבריך לתתהדשן אבל המ*כק קדמת כמ? לש?ן המנ?לה היה ממעין על‬
‫לאשר *דיקתהתמיל שהיה הו;כהבדש?ןהעכ?רה עושה הטבת שני נדות?גומר השלמע לש?ןהמב?לה לאו‬
‫הי? שכיהן מ?ניאים זה הטכיזזם‬
‫החלו עולי׳ במעליות האולם מי שזכו בדישון הכזזושופכים הדשן במקום אתל‬
‫‪Y‬‬
‫אבל המזכח קדמה‪. :‬והשתחזם‬
‫מזכה חפנימי וחמנורח חיו מקדיםק לפניהם‬
‫־• ״‬
‫‪0‬י שזבח בדשון מזבח הפנימי נכנמ ונמל את ומני ומשתחודת ויבא שעעה כנמלה מכויט‪ :‬מבא<‬
‫שני נדות מזרחיים שככה כמן לאחל שמת שמעון‬
‫ויצאמישזכתבדישק המנודח נכנם‬
‫מדליקה מדשן את המזרחי ומניח את חמערבי דולק שממנו חית הצדיק שלא היה הנס כיןשכבם‬
‫‪P :‬‬
‫םדלקאת״מנודתשלבק״עדביםמצאושכב״^ייםיייקי‬
‫\ ‪f‬‬
‫טמזבחחעולח^לאתתכחממעלתשניתוחש״״ותזי^״‬
‫ו‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫‪^^m^TtS‬‬
‫כפרק אמר צהם התמיכה המס •‬
‫א‪ >7‬על פי שעכשי? מבא? ע ד ״ •‬
‫מישזכת ^ י‬
‫ג‬
‫משוליחםחתחותשתחוחויצא‪.‬‬
‫‪£‬לק ה י ק ש ^ ה הכס ק‪. 13‬‬
‫» ל את תביר מתיי * ־ י י ״ י ״ י * י ״ י‬
‫מככה״ד^נ? כדי לגמזד ה ‪ £‬ע ‪.‬‬
‫™‬
‫מ נ לתוכו נותנולו בח ניוומלמדים א י ת י ^‬
‫<‪2‬תחל לפניך ש ל תבוח תתחיל מרררן ויוצא לא חי" " ^ י שתי ברות יחד‪? :‬מדליק? ‪to‬‬
‫מזכיוהעולה שאין מדליקים כל‬
‫ט י ד ער שהממונח אומד לו הקטר ואמ חיה כחן גדול חםסוגח‬
‫מערכי לעילם אלא מאש של‬
‫* ו מ ר אישי כחן גדול הקטד ערשו חעמ והקטיר וםשתחוהויומנ•‬
‫מזכח העולה דכעיכ אש עמיל‬
‫• ? ‪1‬‬
‫"־׳ י‬‫•‬
‫יעקל על המזבח אש שנאמר בה‬
‫* מ י ד דכתיב להעלות כר תמיד מעל המזכיו החנון תוקי‪ :‬ממעלה שכיה של שלש מעלית שהי? לפכי‬
‫נבראת הגחלים שבמחתח על גבי המזכה‬
‫ב‬
‫םמכ?לה‪? :‬השתחוה ;יבא שהרי גמר עב?ת‪:1‬‬
‫&קט?רת‪ :‬ורלדן בשולי המחתה כדי שלא יפול הקטודתמעל הגחלים לפיכך היה מרקען ופי שטן שלא‬
‫»הי? משזפעים אלן וי‪1‬ך תלגום ו־רקע?;רדיד? ?על מזבח הזהב היה מקש׳ד ולא בתיך המחתה אבל בקטורע‬
‫שליום הכשרים היה מכיח הגחלים בתיך המחתה ועליה היה מקטיר ?לו היה שם ללול גחלים ביום‬
‫ונותכולכף לאוהב? שבא שם עמי להיכל לנידן כך ואם נתפזר מן הקטדתשבבזן‬
‫ג‬
‫^כפורים‪:‬‬
‫לעיר הכף לפי שהמן היה מלא ?גדוש ׳ופעמים כ?פלממכ?לת<ך הכףכיתןאיתביאת הקטרת שכתקמל‬
‫^ןגיך הכף בחפכי? של׳מקטיר‪ :‬מלמדים אותו לפי שלא הקטיר מע;לם כדתכן לעיל חדשים לקטודיב‬
‫שלא תתחיל לפניך שלא תכ?ה היה ש?פן הקטרת על הגחלים לבל‬
‫א ;הפיס! לפיכך ה<נדכ; ללמד?‪:‬‬
‫**ערברחוק ממכו ?כשהיה מתפזר לנד עכמ? היחבובר? כדאמריכן ביומא כדי שתהא עשנה שמה לבוא־‬
‫**הוכבוד שיהא שוהה כעבויה ?היה כובד ועישה הגל לנד|מעלב שכשבא לגרוד הקטורתהסמיךל? הוא‬
‫ל ג עערכרתוק ממנו ?איבו נכוה מן הקטרתשכשדף אבל אם היה עישה הגל לפניי כשיאסיף הקטרת‬
‫^תפזרהובהלו?מביא?אכלזנענאזד?ע?נכוהבניב?רהקטרתשש;רףלסני??היכ? דתגןכערק הוביאולו •‬
‫התחיל מדלל ויובא כלועל מיד שרדד הקערתעג גחליסינא ‪ :‬פירשו‬
‫« כ ר פנימה שהיאחובה לו‪:‬‬
‫‪ 13‬המס כל הכהניס עירשים מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרת הקטרת דכהיב וכל אלםלאיהים‬
‫נ^קל עןעד בבואו לכפר בקדש כל כפלה שכעשיתבקדש כל אדם לא יהיה באהל מועד הילכך כיןכשעת‬
‫םקטרתיין בשעת מתן דמים של פד כהן משיח ופר העלם דבר של נבור ושעירי עגולה זדה הי? הכהכים‬
‫מרשים מבין האולם ולמזבח אכל בשעתהקעלתקטלתשל יום הכפורי׳ לא היו פורשים אלא מןההיכלבלבד‬
‫לפישקטדקשליוט הכשריסלאהיח בחוץ בהי כל על מזבח הזהב אלא לפני לפכים בבית קלש הקדשים‬
‫הילכךאיןנריךשיפלשועביןקאןלם ולע‪/‬כק אלא מן ההיכלבלכד‪:‬‬
‫טמן‬
‫י ‪,‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫מ‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫א‬
‫‪ 0‬ק‬
‫י‬
‫(‬
‫׳‬
‫<‪:‬ן‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ר‬
‫)‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ז‬
‫י‬
‫ה א ש ד ‪ :‬הגביה ל‪ ,‬אתהעלוכתשתלוי בפקח! של אולם שלא היה לפתק) של אולם לצתית‬
‫פשאל פתקים שבמקדש אלא עדזכתבלבל‪ :‬כ באן ועמל; לאקלשכלכוץןלאוועשוחעכודותתאמ׳**‬
‫^ ‪ ,‬ג ת א ו ל ם ע מ ד ו הלאש‪/‬בי׳ ז‪1‬ו הקמשהכהכים שבילם קעשק בליםוכ<‪:,‬בלט אתסעם בלכ*‬
‫‪t1<31‬‬
‫‪S^wSwriSS‬‬
‫ן‬
‫גומןשכהן ג ד ו ל ג נ ב ס ל ה ש ת ח ו מ ש ל ^‬
‫אוחוין בו אחד בימינו ואחד בשמאלו ואחד‬
‫י‬
‫בלכה אקת לפי שלא הי; ש ט ם‬
‫כאבנים טוגות וכיון ששמע הממונה קול דגליו ש ל בחן גדור־"‬
‫א < א ! בין פסוק לפסוק‬
‫כ ד ר ן שעושים בגבולים‪ :‬אתהשם שחוא יוצא הגביה לו את הפרוכת בכבם ותשחחוח דצא ונכגסי‬
‫באו ועמדו על מעלות‬
‫כ‬
‫ככתבו ביוד הא‪ :‬ובמדינה בבכות אחיו הבחנים ותשתחוו ויצאו״‬
‫‪ c$fo‬דלתשאין מוכילי אתהשם חאולמ עמדו חראשונים לדרוס אחיחס הבחנים וחמשה כ ל י *‬
‫בידם חטבי ביד אחד ותכו? ביד אחד ותםחת׳ כיד אחד וחב זך גיר״‬
‫'‬
‫‪*.‬גחבו אל^כמקדש ב ל‬
‫אח וכף וכשוית ביד אחד וברכו את חעס ברכה אתת אלא שבמדינמ‬
‫'‬
‫ככל המקום אשד א ׳ ' י‬
‫^בואל״ךובלכתין סלסה! ודרשה • אומדים אותת ש ל ש כרכות ובמקדש כרכה אחת במקדש חיי•‬
‫אומרימ את השם ככתבו ובמדינת בכנויו כמדינת תכחני׳בושאימ‬
‫ככל המקום אשל אביא‬
‫את פפיהם ׳דיחמ כגגד כתפותיהס ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ‬
‫'?י‬
‫‪P‬‬
‫»יפמין‬
‫מכהן גדול שאין מגבית את ידיו למעלת מן תציץ רבי יהודת אומר‬
‫ '‬‫^ '‬
‫* * * י‬
‫אףבחןגדולמנכיחאתידיולמעלתמזהעתשנאמרוישאאחרן‬
‫^ ‪ ? .‬״ ^ ‪1‬‬
‫?‪°'?7‬‬
‫״מז^־״ןנדילידעחלח^‪.‬‬
‫* ת ידיו אל חעמ ו י כ ר כ ם *‬
‫^ ^ ^ ‪V ^ Z I T‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫•במי־‪ m6‬ובכיו כצ הימי מחהות‬
‫היה עולה בכבש והסגן כיבינו הגיע למחצית הכבש אחז הכגן‬
‫^‬
‫ח ל‬
‫מ‬
‫ה ן‬
‫ב ל ‪ 0‬נ א ע‬
‫ש מ‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ק‬
‫י‬
‫‪w700‬‬
‫מ‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫צע‬
‫‪0‬‬
‫‪R‬‬
‫מ י ם כ ל ה‬
‫ת‬
‫‪, ,‬׳‪ 1,,‬ק‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ם‬
‫מ‬
‫^‬
‫‪p‬‬
‫^‬
‫ל ש ש מ כ ר ט ם‬
‫‪p‬‬
‫‪w‬‬
‫״‬
‫ביםיגווחעלהוהישיטלוהראשוהדאשוהרגלוסכךעליחזוזרקן‬
‫הושיט השני לראשון שתי חיתם נוהגן לכהן גדול וסמך עלית*‬
‫חרקן נשמט השני והלך לו וכך חיו םושיטין לו שאר כל חאיבדין‬
‫‪$‬מעלח מקשיי אעבעותיהם‬
‫מגביקי׳ידיקם למעלה מדא י ׳‪ :‬והוויין מומך עליהן וזרקן ובזמן שהתיי* רוצה הוא מומך ואחרים‬
‫‪0‬אין מגביה ידיו למתלה מן הכיץ ?ורקק בא לו להקיף את חמזבח מהיכן הוא מחחיל מקרן דדומיו*‬
‫מפני שהשם כתוכ כו‪ :‬לכי יקודח מזרתית מזרחית צפונית *גפונית פערביר־נ מערבית דרומית נחגג‬
‫לו יין לנסך חםנן עומד על הקרן ותסודרים בידו ושני כחניבש‬
‫אומר בו׳ ואין הלכה כרי יהודה‪:‬‬
‫ג ממן שבגרונה להקטיר עומדימ על חשלחן החלבימ ושתי חצוצרות כידס תקעו ותריעו‬
‫»הזא מקטיר כל ומן שירכי ונוטל ותקעו באו ועמדו אצל בן ארזא אחד מימינו ואחד משמאלו שמזוי‬
‫לנסך‬
‫מלק כשילנק‪ :‬למקביתהכבש‬
‫וכבד נתיגעק‪:‬ת‪!:‬סמך עליהן משויכבודו של כג שתהא קשוב הקטרת! מתל משאל כהני"‪ :‬חלקן כדדלשינן‬
‫?עשיתעולזתיך הבשל והלם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה‪ :‬נשמט השני והלך לו אבל הראשון נשאר שם‬
‫לקבל האבלים מן המושיטים וליתכן לכהן גדול‪ :‬בא ל? להקיף אתהמזבק בג שהיה בלאש הכבש שהו*‬
‫כדרום מקיף דרך ימין דכל פוכותשאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין לכך היה קולך למזרקית דדומי<‬
‫?משם לנפזכיתמזרקיתעד שמגיע למערבית דרומית‪ !:‬מקום הכקבים שהיין והמים שמנסכים יורדים בהן'‬
‫וקסם הולכים לשתין שחן היסולות לשם עומד כחן אקד ומושיט לו היין לכסכים אבל בג לא היס נושא חיין'‬
‫עמו שמא יעקלקלהיין כעשן המערכה כשמקיף אתקמזבק ובעוד שהוא מקיף מהפך בנכורא דהיכו מזלב‬
‫אתחאבריישלא כתאכלז על המזבק אבל שאד הכהכי כשעושייכסוך חיק הולכי׳דרךשמאלמן הכבש לדרמייג‬
‫מעלביתשהיה קלוב לכבש כלקגן פיקדשי קדשי'כל העילייחולכי דדך ימין קק מן העזלה לשלשה דברים‬
‫בסון היין והמיםועולת העוף היין והמים שלא יתעשנוועולתהנסף כעי שלא תמות בעשן זלג שדומה לבן‬
‫‪p‬‬
‫ש‬
‫ק‬
‫כ״גשיש ל‪ 7‬לשותלהלן כמו שהוא קפין עה שאיןשאל כהכים לשאי לעשועכן עם יש ל? לשותלהפן בגמלא‬
‫‪,‬‬
‫קנים פרק‬
‫עומד עלאה ק ת אצל הכהן גדול שבא לכםך‪:‬פ ‪,‬ט‬
‫י* ל' להקיף כ י י ללכתדדך ימין‪ :‬הסגן‬
‫*לא‬
‫הסודדים‬
‫גידוצהכ‬
‫ה‬
‫לס»ף סרסה‪ :‬ד בראשון לס׳‬
‫לגםך והגיף הסג' בסודרי׳ והקיש בן אדזא בצלצל ודברו חדירים‬
‫האדץ ומלואס לפי שהוא ראשון‬
‫* ש י ד הגיעו לפרק תקעו ותשתחוו ח ע על ל פ!‪-‬׳ תקיע׳ ועל בל‬
‫למעשה בראשיע‪ :‬כשני גדול ס‬
‫הקיעח תשתחויח זת הוא סדר התמיד לעבודת בית אלדיגו יחי רצון שבו בחלקו המים והיה רקיע בין‬
‫שיבנח בםחי־ה בימיבו אמן * ר תשיר שהיו חלוים אומרים‬
‫מיס למים‪ :‬בשלישי אל>ם כבב‬
‫כמקדש ב?סהראשון היו אוםי‪-‬יס לח׳ חאריץ ומלאיתבל ויושכי‬
‫בעדע אל שבו כראיע היכשס‬
‫‪2‬ח בשני חיי אימדי׳ גדול ה" ומחולל מאד בעיי אלרינו חי• קדשו‬
‫שעליה עימדים הדייכין לעשויג‬
‫ד י ן ‪ :‬ברביעיאלכקמיע שבו ככןאו‬
‫ג׳^לישי היו אומרי' אלחיס נצב בעדתאלבקרב‪:‬אלדימ ישפט ברביעי‬
‫השמש וירח והככבים שעתיד‬
‫איו אוםי־ים אל נקמות תיאל נקמות הופיע וגו׳בחמשיחיו אומרי׳‬
‫הקכה להכקם מן העיכדי להם‪:‬‬
‫! ו י נ י נ ו לאלדים עונו חריעולאלרייעקב בששי היואימריסה׳‬
‫בחמישי הרכינו לאלים עוזכו שבו‬
‫&ןלך גאות לבש וגוי בשבת חיו אומרים מזמור שיר ליום חשב ת‬
‫נבראו כעלי חיים שהרואה אוען‬
‫*ןזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמי' *‬
‫עדכן ומשכת למראו;בשש׳ הימלך‬
‫סליק מככ ‪ /‬ע מ י ד ‪ :‬ובעה נתחיל מסכתקכיס‪:‬‬
‫שבו כשלמה הבריאה ובו נכלא‬
‫אדם שמכיר מלכויע של יוכרו‪:‬‬
‫ה‪*0‬אחגמ‪.‬צי^^«ז^ל^ןןו׳ח*ז<‪3‬ת‪0‬ל‪0‬עלעולת‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫מכותהלחי העולמי' האי עכ'הבד‬
‫מעוף געשית למעלת ועולת חבחםת ל‪00‬זח אם‬
‫•‬
‫‪O‬‬
‫לה כ מ י שעא אלפי שניי הוי עלעא‬
‫^ י ג ת בזח ובזח פםול סדר קנים כך הוא תחובה אחד חטאת ואחד‬
‫וחד חלוב ועל שם שבאלף שביעי‬
‫‪.‬ןןולח בנדרים ונדבות כלן עולות איזהו נ ד ר חאוםר חדי עלי עולת‬
‫לא יהיה כי אם הקבה שב׳ ונשגב‬
‫או‬
‫‪4‬רבה האום'הרי זו עולת מת בין נדדימ לנדבויאלא שתנדרי מתו‬
‫ה לבדו כיום ההוא לכך אומדים‬
‫באתריות*‬
‫^ ב נ ב ו חייבייבאחריותיונדבו׳מתו או נ ג נ ב ו אין חייבין‬
‫כשבת עומור שיר ליום השבע ל‬
‫ג חטאתשנתערבח בעולח ועולח בחטאת אפילו אחד בריבוא‬
‫לאל‪ 0‬השביעי שמעו של הקבין‬
‫ימותו‬
‫אלף שכה‪:‬‬
‫ם‬
‫כ‬
‫העוף כעשיתלמטה מחוטהשקלא דכתי והזהמדם החטאת אליקידה^בת והנשאל‬
‫ן ן‬
‫בדם ימנהאליסוד המזבח קיר שהשירי שלו סתמי' ליסוד וזהויףדהתחתקלמטהמחמ!‬
‫* •*י‬
‫^ ^ א ל א י ק י ל ה ע ל י ן ן ד ה י נ ו מ ן ה ח ו ט ולמעלה פעמים שהוא מתמנה לס׳בבכגין שעישהו למעלה‬
‫‪.1‬‬
‫דכתי׳קרבות בני‪-‬‬
‫לעטה מן הסובב אמה ‪:‬‬
‫^מלבב‬
‫עוללג‬
‫בגיעה‪ -‬של קרן‪:‬‬
‫למעלה דכתי קרנות‬
‫בהמהלמעלה‬
‫וחטאת בהמה‬
‫הה הקטרה בראשו של מזבח אף מביקה‬
‫מליקה ומנוי בראש‪,‬‬
‫למעלה דכתיב ומלק והקטיר ובמנה דמו ‪:‬‬
‫ואם שינה כזה ובזה פסל האי דפסל אס עשה מעשה‬
‫‪!.‬למזבח‪ :‬ושל בהמה למטה דכתיב בה יסוד‪of. :‬‬
‫אף למעלה כשרה למליקה ככל מקים כמובה‬
‫בהזאהחבב‬
‫דוקבהזאה‬
‫למעלהדוק‬
‫הע»‪ 0‬ע כ ק‬
‫^‪DA*,‬העיף‬
‫*טאיג‬
‫המכיקח של חטאת ׳‬
‫אבל המליי‬
‫ש<־ה ועולת העוף לית בה הזאה כי אם מבוי ואם עשאה למטה פסולה‪ :‬סדר קבין של חובה אחדקטא^‬
‫<‬
‫״‬
‫ט‬
‫א‬
‫מ‬
‫‪c‬‬
‫‪p‬‬
‫‪m‬‬
‫ג מ‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫ג‬
‫‪ ,‬׳ ׳ ־ ‪: r‬״׳־׳׳׳•׳•״^ויןץיןמדיונדבה אנה‬
‫א ס י י ש י « י ו — ״ • ‪ , • ~-‬־* י ‪,‬‬
‫* * ל י ת ושלמי׳ בלבד ואין עופו באי שצמים הילכךכלרי ובדכית שכעופות כלן למלות‪ :‬אפילו אחד בייכוא‬
‫‪ 1‬כלן ולא בטלי ברובא דכעציחיים משיבי ולא בטל קטאתשכתערכה כחובה בן יונה או תור של‪j>>m‬‬
‫*םאתשכעערכ כשכי קטן של חובה דהיכו קבין סתמא של יזלדתאו של זבה שכל קן מחן הוא אחד מולה‬
‫^ ן ת ד מטאתוכמבאו עתה ממש סרידותמעויבותימל ואיןכמר אלא מכין חטאת שבחובה ואיני יכיל להביא‬
‫מאל!‬
‫ו‬
‫*‪1‬‬
‫א‬
‫יב‬
‫‪...‬‬
‫ן‬
‫קנימ ^ י ק‬
‫•‬
‫ב‬
‫‪< .‬‬
‫מאלו הקמש פלילית לק שתי קמאיות בלבד שזה; מנין ה של בשני קגין של ‪ M I P‬דאי עפיל ‪ j‬קטא'‪£‬‬
‫שמאמן השבי קכיןעביל לה; ולאמן המעורב בהן ומשני קיכין אין יכל* לעשות רק שתי קטא;ע;צא‬
‫מט עגיל אפיל; עולה אתעלשמאיקת קקטאע המעולבע‪ :‬וכן עולה בןיונקאותול שהופרש לשום‬
‫עולה שנעעלבה בקובה כשני קינין סעמא אין כשל אלא מבין עולועשבקובה כלפל שכ לעיל גט קטאת*‬
‫בין שקקובה מל ובה והנדבה‬
‫ימותו כלם חטאת שנתערבה בחונה אין בשר אלא נמגק חט*יי*‬
‫מועטת כבין שקן אקל מפולש‬
‫שבתוכה וכן עולח שגחערגח בחוב׳ אין כשר אלא בסנק עולח*‬
‫שהן עולוע כעעלכ עם כמה‬
‫שבחובה בין שהחובה מרובה והגדנת מםועטת בק שהנדכו*‬
‫קיכין סעעא של יולדעאו של זכה‬
‫מדובה וחחובח ממועטת כק ששתי חן שוות * נ במה דבריי‬
‫־^"ל‬
‫?‬
‫‪fP \ °‬‬
‫מלה בין וכו׳כגון קן אקתסתומ אמורים בחובח ובנדב אבל בחובה שנתערבה זו בוו אחת ליי‬
‫ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו ש ל ש לזו ושל לזו םחצול‪ ,-‬בעיי‬
‫?‪1°‬‬
‫״שנתערב בכמ‪.‬‬
‫כ‬
‫מ ה‬
‫כ‬
‫׳‬
‫א ק ד‬
‫ק ט א ת‬
‫‪30‬‬
‫ה‬
‫וקלית;א לע;ל;תמפ׳לש;תנלבה‬
‫™ ™ ™‬
‫["*‬
‫‪0,‬‬
‫‪7‬‬
‫וסחעח שפול אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו ועשרה לזו ומאה ליי‬
‫המועט כשד בין משמ אחד בין משני שמות בין מאשח אחח בי‪1‬‬
‫‪%‬‬
‫׳‬
‫כלמגן בליש פלקין•‬
‫בקיבה;בנדב שנתערבו קבי קוב‬
‫^‬
‫»‬
‫^‬
‫ש^‬
‫'‬
‫^‬
‫״‬
‫״‬
‫‪,$ ,‬‬
‫‪,‬ל‬
‫‪j‬‬
‫ק ן ל‪,,‬ל ־א‪ ,‬ל‬
‫•‬
‫־אקרע‪:‬מקנה כשד ומקנה פסיל‬
‫־‪.‬ועקדיב מהארבעה קעעולבי׳‬
‫שנים בלבד אקד לעולה ואקל‬
‫לקטאת ולא יותר דאיעביד ש‬
‫׳שת! למלות שמא יעשה אותן מקן‬
‫‪,‬אקד וכל קן סיעעא הוא אקל‬
‫עולהואקדקטאת‪ :‬קממועעכשל אס כתעלבקןאקדסתמא בשתי קבים אחדות אובשלש אימ יכול‬
‫׳להקריב אלא קץ אקל פרידה אקת לחמאת ופרידה אחת לעולה אבל שתי עול׳תלא מני עביד שמא יקה‬
‫הקן שהוא מבודד תקלה ללידה אקת שאינו יכול לעשות מממ אלא אקל קעאת;אקד עולה ; ק אם‬
‫נתערבו עשר קטן כמאה אינו מקריב מכלן אלא עשל קיכין מקבתן קטאתומקנתןעולה והשאר פסולי«הז‬
‫‪.‬הממועט כשל‪ :‬כין משם אקל לילה ולילה זיבה וזיבה משתי בשים אומאשה אי׳ת‪ :‬בין משתי שמות לידם‬
‫וזיבה בין משתי כשי'כין מאשק אמתכדמפדש ואזיל; ד דבי יוסי אומד בו לאו מש׳ם דסבר לבי יוסי‬
‫יש ברירה וכימא דכשהקייכ הכהן קן אקד לשם אקל מקן קובלל קלבל למפרע דמתקלק כשעת‪ .‬לקימת‪.‬‬
‫הקן היה קן זח שלסאייא מפלשתלמול בפבכל עעלביןדלבי יוסימייליבשהתגו בשעת לקיקה שי»ב‪5‬‬
‫•‬
‫הכהן לעשותקן שידבק לשםאי״אבה שידבק;הלבה כיב׳ יוסי‪:‬‬
‫שלא פירש זו קטאת וזו עולה ולא מבעיא מפורשת דפשיט׳ שאם פרק האחי‪flON!l‬‬
‫יקמ זוג לשבי כיון שקן נפל שים זה מזק וכל אקדשעזעליז אלא אפיל; סתועם‬
‫״‬
‫שעדין הם יקד ועומדים להתפרש וסדא שאם פלק קאקל ימות השבי קמל‪ :‬לבין המיעת לבין קני^‬
‫שמשפטן שימותו כלם כגון קטאתשנעעלבס כעילה דעבן כהו בפק ימותו כלם‪ :‬לבין הקריבות לבין‬
‫קיכין סעומ; העועלו ליקדב ־• פסול ופוסל אקר כנגדי לפי שהו׳ סתם ולא נתפרש אס קטאתאס עולה לס״׳‬
‫‪£‬יכופוסלאלא אחד בנגל! בימפלש ןא‪/‬יל‪ :‬כ פלח פרידה אחת מזו לזו פוסל אחד בהליכתו ממקוהי‬
‫שנהלשופסול הוא עב<ן;או אתל לעה!ם שנתעלג‪ :‬דכשפלק פל׳?ק אתת עשני קינין לשנים קיני אסלי•‬
‫הל״‬
‫‪•:‬׳‬
‫ז•‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫ק‬
‫ע‬
‫א‬
‫נ ד ב ה‬
‫מ כ מ מ י כ ת‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬כ ת ע ל כ‪3‬‬
‫ש‬
‫‪m‬‬
‫א‬
‫ל ת‬
‫ד‬
‫‪p‬‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫ב ת‬
‫ז ‪ 3‬ה‬
‫משתינשים* ד כיעד משם אחד לירח ולידה זיבה וזיבה משש‬
‫ו^‬
‫_‪ 1‬ו‬
‫‬‫׳ _ו‬
‫אחד מ ש נ י ש מ ו לירחוזיבה כיצדשתינשים עלזולירחועלזי‬
‫לידה על וו זיבה ועל זו זיבת משם אחד משני שמות על זו לידדא‪1‬‬
‫ועל זו ויכה רבי יומי אומר שתי נשיכש עלקחו‪ .‬קניהן בערוב אי‬
‫שנחנו דמי קגיחן לכח לאיות שירעח ‪ \m‬ק י ב חטאת ולאיזון•‬
‫שירצח כהן יקריב עולה בין סשם אחד בין משני שמות*‬
‫קן כתוכו־‪ .‬שפרח ממני־־‪ .‬גוזל לאויד או‬
‫‪j‬‬
‫פרק‬
‫שפרח לבין חמתוית או שברת אחד מחן‬
‫יקח זוג לשני פרח לבין חקדיבירת פםול ופוכל אחד כגגדו'‬
‫כיצד שת*‬
‫כ‬
‫שהגוזל הפורדפסול ופוכל אחד כגגדו״‬
‫ב׳שיס‬
‫ז‬
‫‪v‬‬
‫קטם &דגן ב•‬
‫־*יילעלידו לכל)אמש פיידותלבד‪ :‬ומשלש פרידיע איבו יכול להקריב יק שמים אחד עילה <איזד>‬
‫אמאע‪ :‬שאם יעשה שמים מהן עילותכמנא שהוקבע השלישי שכשארואותי שפלח לתטאיולא מכל להקדיב‬
‫!?וכ גקמש פרידיתכי אם שתי חטאות כדין חטאתשכעערבה כסוכה דאעדיכן בלק לאין כשי" אלא מנץ‪.‬‬
‫*וטאתשכקוכס אינעי אין להקריב השלישי הנשאר‪,‬דתיישיכן‪-‬שמא יקדיכו אותו שפרח כחמשה פרידות‬
‫ויעשוהו חטאת ותכירו שכשאר׳‬
‫‪!:‬שיי לוו מתי קגייולוו שתי קניםיפדת מוו לוו פוסל אחד בחלייכתי בג פרידות כמי יעשוהו חטאת‬
‫חזי פיסל אחד בחזירתו פרח וחוד סרח וח?ד ל*יו הפסיד כלים וכמבאו שתי תטאיע מקן אחד‪:‬‬
‫לזו « ‪ m‬וכן מן החמשה פרידות איכ‪,‬‬
‫האפילו חןמעודבור־ו אין פחות משתים‪.‬‬
‫^ יכול להקריכ רק שתילועאותי‬
‫לזו ?ותיבש לוו שלש לזו ארבע לוו ח לוו שש לוו‬
‫* ן היא״יגח לשגיחלשלישית לרביעית לחסישירת ‪ ,‬ל ^ ‪ ,‬״ ושתיעילות דאי עבידגחטא‪,‬׳‬
‫א^‪,‬א?‪'1‬‬
‫~‬
‫ל * ב י ע י ״ •חור פיםל אחר ב ״ ל י ב ת ו ו א ח ר — " ^ ‪T‬‬
‫‪ 4‬אלא ב צ ^ ט ^‬
‫‪^ p‬‬
‫^ ' ‪ ° v T . T V r‬״ ‪^ U‬‬
‫ו^ימול!ע‪ :‬והיכויפסילה‪*,‬‬
‫׳שתיס החמישית יש לח שלש תששית יש ל "‬
‫™ * ״ " ־ " י או אחר במקום שנתערב‪ :‬ופוסל‬
‫י‬
‫יש לדת שש פיח יי״ל פוסי־^‪**,‬חי‬
‫ל י י ' והרביעית אי‪ 1‬לחכם כלום חחמישיר־נ ישלי‪-‬ו אחד^ אחד כנגדו במקום שפרח ונפר*‬
‫משם‪ :‬ח‪,‬ר פוסל אחד בקודעו‬
‫״ י ת י לח‪.‬שתי' משביעית יש לה חמש • י ח י י ״ י • ‪ °‬י *‬
‫חור ופרח אחד מאיתם התעש‬
‫כתדיכתי‬
‫פרידות לתוך אלו השלש שכמבאו‬
‫‪j‬‬
‫עתה ארכע ערירית ככאן ו‬
‫נ‬
‫ם ש‬
‫‪n‬‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ע‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫ב ח‬
‫י ז ש‬
‫‪n‬‬
‫י כ י ת י‬
‫מ‬
‫ע ש‬
‫ש‬
‫י‬
‫ח ד‬
‫יהיא אי אחד פסולים ביייןמ*‬
‫‪ * .‬ר ג ע & י י ד ו ת ק^ומיסל׳אמל בחורי* עעיךם םכמיש ויצא משם•*‬
‫ואחד חטחתיאסד‬
‫שככאן‪ :‬ואחד‬
‫הארבעה שככאן‪:‬‬
‫םמיגיגרב‬
‫חטחתיאסד‬
‫מן הארבעה‬
‫עילה מן‬
‫ואחד עונה‬
‫קטאע וחחד‬
‫אחד קטחע‬
‫לא אחד‬
‫לתקייבחחצא‬
‫יבולי נתקייב‬
‫ואין בוצי‬
‫שםואין י‬
‫שם‬
‫*ע־גלב‬
‫‪;,‬לה מן הארבעה האחרים‪ :‬דדלמאאותת פרידה שפרחה שכית היא מאותם שניקיכין ואיכה א!מיז‬
‫ע׳‬
‫‪:‬ע־גיבת בם תחלה וכשאד‪ ,‬שסג'פיידות מן חשכ׳ קיכין ואוי־טשפדח שםיאשזכה יכן במקים השכ»‬
‫שיע‪-‬גיבה‬
‫סעאות‬
‫קמם פ י ק‬
‫ג‬
‫^‬
‫ד‬
‫ממאות» אכקבעאותושפמזבששיתלעולה ולא יוכל להקריב ליןעולות מסבי הפימ־מ וקביין האיזייס‬
‫״ ע ; קן אחל;אין כשי‬
‫פסולי' כדין עולה שכעערכח בקוכה‪ :‬וכי פלס מןהשש־עלקעישיתכפסל‬
‫כששיתכי אם ד׳ קטאות וד עילות דשמא מןהששיתפדח מאפה אקתבשביעיתואקת כחמישית כחולה וצת‬
‫כשאי לה כי אם עשדה סדידותמגועה ואי ?מיל קעש קטאז׳וקמש תולות דלמא השתי פריד! שפרקו ממג*‬
‫יהיו קדבי׳עולות שתיהן ו״אכ יעשו‬
‫כשש קיכין שכע עילות א י יהיו בהליכתו ואחד בומידתו חחמשייותששית אין לחם בלום חשביעייו‬
‫ישלח אדבע ויש אומדים השביעית לא חפםידח כלום ואם פרח‬
‫עשוייןשתיהיןקטאותואין יכולי'‬
‫לעשות בשש קינין אלא שש ע»ל»ת מבין חמתות לגלם חדי כלם ימותו* ד ק ם י ומה וקן מפורשת‬
‫ושש קטאזתוכן מקמישי׳לרביעית שרח מן המתומ׳למפורש׳יקח זוב לשבי חוד או שפר מן חםפודמ'‬
‫חטאת מיק ועולה מיכן וסתומ'‬
‫‪n‬‬
‫וסרביעיע לשלשיח ומשלישית ר א ש ו ן חדי כלן ימותו*‬
‫כאמעע‬
‫לשכיח אין בשלישית כי אמ שתי‬
‫‪,‬‬
‫פדידוע אקתקטאתואקת עילה‬
‫ק‬
‫‪ 3‬ק ן ל ה‬
‫י‬
‫ואת ולמה הפסידה השלישית שטם שהרי מאותן שפרק בשניה בקולה לא יקריב? דהא קתנ• השביס‬
‫אי‬
‫אמד‬
‫אבלו‬
‫בה כל;ם;לא נקסי ממנה דכי י‪ :‬פיק'וקור לאו אראשונה ושניה קאי דכיק דאין להם כלום אלא מתים‬
‫אם פיח אמד מהם בין שאד קי<ין ימ;יט כלם כדתגן כסמוך;אס פיח מבין קמתיעלכלם כלם ימועו אלא‬
‫^איאשלישיישפיס לשגיהיימשכיה לשליש״יגימשלישיילדביג*׳ ועדכימומ לתעישית ומחמישי לששית ומששייג‬
‫לסבימיעןחזד משכיעיתלששיתעד השלישית הרי מין השביעית קסר ביפרידיתאקד בקודה ראשונה יאתד‬
‫כיחלהשניה ׳אין כשרבסביעת רקקמש פרידות לעולה וחמש פרידות לקטאתלאי עביד שש עילות‬
‫שמא השכים שהלכי מקנה יהיו קרבין עולות הלי ק עולות ואין כשבע קיכין לק שכע עיליתומן הששית קסי‬
‫דיפרילותבפייקה וקזלה יאשוכה ישנים כשניה וכשאלו שני קכין כשרים לאי עביל גיעולותשמא הארבעה‬
‫שהלכו ממכה יהיו עולועהדי שבע עילות ואין בשש קיביןרק שש עילות וכן חמישי' אין כשל בה כי אם אקד‬
‫לגמלה ואקדלקטאת כמ! כן בכאן כיון דברביעי'אין לה כלים היה יכול להקריב בקמישיתג עולותע'‬
‫ממאות דכי כמי אותן שהלכי ביביעיעאינן קריבויולפי והשהקמישיתאין לה אלא אקתקיח יכול להקריב‬
‫כלבינ^ייב עולותוב'קטאזתאלא גזליכן בכל פליק וחזיה כ' קיכין‪ :‬יכן כי פרח וחזר פעם שלישית אץ‬
‫להס כלום לבל השביעית שיש לה איבע כעי כן גזלין בכל פייחח וחזית שני קיכין‪:‬ויש אומליישביעיתלא‬
‫הפסידה כלום פי' בפריקה זחזרה שלישיתאלא לע׳לסיקלימיעמכה חמש קיני לשלש אלילות פלקו ממכה‬
‫לכל התער וכשאר בה רק יא פרידות ויעשה מהם ה׳ חטאות והי עילות כיין לאף הששיתאין לה כלום‬
‫והכא לא גזריכן בפריקה זו כמו בשאר קיכין דכיון דאיכה מפסדת בפריקה משים פעם לא גזרו על הקזרי‪1‬‬
‫ד קן סיעתה שלא פירש איזוקטאתואיזזעזלה‪ :‬וקן מפורשת שידיע‬
‫ואין הלכה כיש אומיים‪:‬‬
‫שזו חטאת וזו עילה והכא מיידי שכעערבו שתי הפרידות יחד אקר שהיו מפורשות והשמא אין ידוע‬
‫איזו חטאת ואיד עילה והכי מיכח כסיפא דקעני או שפרח מן המפורשתלסתומה ראשון ימותו כלם‬
‫ואי צאכתערבו פלידית המפורשות זו כזואמאי ימות; אס העולה פרחה הל!טאת הנשאלמ יקרב וקן‬
‫הסתומה יקריבו כה עילה אחתמפכי העולה שכתעיבה בה אלא מיייי שכתעדבו פרידזע המפיישומ?‪ 1‬בז•‬
‫ואם נתערבה פרי דה אחת כין ה קן הסתימה לתוך המפירשת יקח זיג לשכי ויפריש אקעקטאע ואחת‬
‫עילה ׳השלשה שנתערבו יקד ימותי בין קזר אקד מן השלש שנתערב׳ ונתערב עס היקידי הנשאר בסתימה‬
‫או עחלתהפליקה נתערב אקד מן המפורשתלסיטמח והיכו ראשון דקאמר כלומר שנתקלת פריקה הלך‬
‫אקד ונתערב בסתומה ימית! כלן דכיון שפרידות המפורשות במערבו יקד איכן קרבין עוד ‪C1‬‬
‫ס‬
‫פרק אחל מהן במקום אקר‪ :‬היכו אחד מן המתות שפרח לבין הקריבות ימותו כלן‪:‬‬
‫שמאתעכא! פרידה העסולשת לקעאתלבל אקל ןעדילה המפורשת בעגלה לבד השביזשטפדילמ‬
‫שלקן‬
‫תמורת פיק נ‬
‫‪,‬‬
‫‪N V‬‬
‫• ‪ : a s r t b l W H r‬פיח מן האמגע פרידה אחת לימין ופרידה אתת לשמאל לא הפסיד כלום לאמש‬
‫*יעולכ ע‪ 0‬הקטאתיעשה קטאתואותו שעס חלמלה יעשה עולה אבל לא חטאע דשמא יעשה׳ מן העולה‬
‫המפורשת‪ :‬קול לאמבע יחדו מן קנדדיםאקד מכאן ואקד מכאן זכתעלבו יקד אלו ימועו די*»את ועולם‬
‫גתערב׳ יקד אבל איתן שנשארו כל אקד לכדו קרכיס כל אקד כדינו‪ :‬קור מן האמנעייס לנדדיס הר»‬
‫קטאית ׳עילית מעידבים וימיתו‬
‫גאסצע פרח מן האמצעלעדדין אח׳חלך ואח תא־ י א תפסיד כלי׳ כלן‪ :‬אין מביאים יטרים כנגד‬
‫בכי יונה אלא או שכיהן תיליס או‬
‫אלא יאמר זח מחלין אצל חטאות חטאת הח מ ה ל ך אצל עולות‬
‫^בפיל ותביא‬
‫י? י‬
‫יק‬
‫י‬
‫עולת חזר לאמצע האמצעים‬
‫י ן הקעאיב‬
‫מילתה ‪1‬‬
‫עולות חור או מפדות מן האמצע לצדדין חדי כולן ימותו •‬
‫שהחטאת היא עיןד בין‬
‫אין מכיאיןתורין בנגד כבי יוגה‪/‬ולא בני יונח כ נ נ ד תורין כיעד‬
‫שהפרישתותחלה כין שהמרישיע‬
‫ה*‪1‬מח מחביאה חטאתת ת ו ר ועולתה בן יונת תכפול ו ח ב י ו ן‬
‫כסיף‪ :‬הולכין אחר הראשין ואינה‬
‫ן‬
‫עזלתח תור וחטאתה כן יונח בן עזאי אומר חולכין אחד ח‬
‫מגיחה השני אלא מחין שהפרישה‬
‫מאשמ מחביאח חטאת׳ ומתח יכיא ח י ו ^ י ן ‪^ 1 ^ $‬‬
‫הראשין כין שהיה הראשין חטאינ‬
‫ץ ן^״תןן ״‬
‫י‬
‫‪,‬ו‬
‫‪ p‬שהיה גמלה יהלכה כתגא‬
‫במחדברימ אמורי ‪^ ^ ^ 3‬‬
‫י‬
‫יןמא‪ :‬צאיביאוסיורשיםקטא^‬
‫‪3‬י<׳| *‬
‫ש ^ ב ‪ ^ 0‬ת ^ י‬
‫דחויא חטאת שמתו כעליה »א»‬
‫^‬
‫^ ^‬
‫^ ^‬
‫נא מהאי טעמא מביאים חטא״‬
‫^‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫א‪ >7‬על פי שקרבה עילה תקלמ‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫\‬
‫_ '‪~- 1‬‬
‫רמחצח פסול חצים למעלת וחצים למטח ן*ת מדמעלח מחצחה‬
‫^אףעצגבדבכג מק׳םקטאמ ץ‬
‫ ‪,‬‬‫^דומחצת‪.‬אוולו^תמלמטן‬
‫א ל ‪ 1‬י‬
‫י מ י ת‬
‫ח ‪ 8‬ז א ת‬
‫ר ב י‬
‫י א ן ‪ 1‬י‬
‫ב כ יי ‪ ,‬כ ה ‪:‬‬
‫ד ב‬
‫כ‬
‫י י כ ה‬
‫כ ד‬
‫מ‬
‫י א ש ו‬
‫א י ב‬
‫א‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל ‪ 1‬ן ן‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ע‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ח‬
‫ב ע ן ך‬
‫א‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ל ן ו ע ‪ 8‬ת י ם י ‪ 1‬ן ו‬
‫ן ‪ 0‬ן ״ | ״ ‪ 8‬ס ן‬
‫ל‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫״‬
‫‪£‬‬
‫‪m‬‬
‫‪j‬‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫דברים אמורים ככהן נמלך אפדקא קמא קאי והכי קאמרינן כדא״ דחטאת שנתערבה‬
‫כעולה שכלם ימות* וכן אחת לזו ושנים לז‪ 1‬ושלשה לוו דממ<עט כשר הני מלי ככהז שבא‬
‫להעלך ולשאול איך משפטן‪ :‬אבל בכהן שאיכוכמלך ועשה לדעת עבמ; קן שלם למעלה לאשת אחת עולה‬
‫פשלה וחטאת פסולה ואס עשה קן שלם למטה חטאת כשדה ועולה פסולה הילכך אחת ל״ ואסתלוו שתים‬
‫לוו ושתים לוו כו׳ ועשה כלן למעלה מקנה כשד דהינו עילית ומקפה פסולהיבי קטאתואם עשה כלו‬
‫למטה חטאותכשרותיעולותפסולותוכלפרקאקמא מיידי לכתקלה והאי פרקא מיידי דיעגל וכאקי]‬
‫לזו ושתים לוו דאמרן לעיל בכמלך הממועט כשד הכא בלא כמלך המדוכה כשד כיין שעשה קניין‬
‫למעלה וקניין ל^טה כיבד הרי שמאקת לוז עשה אותו קן של אשה למעלה ומש ק ‪u , , ,‬‬
‫אחרעע&ה פרידה אקי‪,‬מהן למעלה כדי שיהיו קניין למעלה וכשאר! שלש פרידות למטה!‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ח‬
‫כי‬
‫נ י‬
‫— י — ‪ -‬״י‪-‬׳״ ׳* שלשם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫—‬
‫״‬
‫גןטאות הרי ג קיכי כשרים וזהו המרובה כשר ומיהו עשר צ " ומאה לזו אי אפשר למבוא כעגין זה לפי שהן‬
‫!וגזעובל־לך לומר דהמרובה כשר דענןבמתגיתין אינו קוזד אלא לאקתלזז ושתים לזו כז׳שאינן זוגות יאיד»‬
‫<עכן לעיל בכהג המועט כשד תנא געי בכהג המלוכה כשר כאיכוכמלך ומיהו אף בעשר לזו ומאח לוו‬
‫למרובה כשר שאין פשול מהן אלא עשר קיכים דשמא כל הקיכים של אשה אקת למעלה ונפסלו הקטאות‬
‫‪ ifr‬כלן למטה ונפסלו העיליתועל כרקיך עשרה קיכים שלימים פסולים‪ :‬אתשלמעלח מקבח כשד ומקבה‬
‫<גסול כיון שעשה קן שלם למעלה והואיל וקיכים אלז לשתי כשיס יכיאו קןאקד בשותפותייתנו ביניהן אם‬
‫משל ראשון יסלח‪ ,‬ללאהעהאכאקרקתטאעללאהאואפכא ודוקאעשהקןשלם למעלה אכל אם קלק‬
‫לקינים סלילה אתת למעלה ועלילה אתת לעסה הכל כשר שאבי אומד עולה למעלה וקטאת למטה‬
‫‪1‬‬
‫יכ‬
‫‪J‬‬
‫‪H i‬‬
‫שקקינים‬
‫»‬
‫קנים פדכן ג‬
‫זק הכלל כל עקום שאתת י ל לחלוק בו כן כצמל שקן אשה א י «‬
‫*הק־ט׳ מיורשי' כעש״תכהן ־• י ב‬
‫איכז כחלק לשתים אצא קן אשה אקתלמעלח זקן אשת אתליתל׳וטה מתנה כשל ומקבה פס׳ל‪ :‬וכל ק י *‬
‫כוי ע ז ן אקל לזו זשכים לזז שיש מחלק של אשק אקתלמעלה ולמטה המרובה כשל בלפלישז׳‪ j .‬חטאתי‬
‫לז;;שלה ל‪ ;/‬כז׳תא כת׳ קא׳ אדי‪/‬נ׳ ל;ג׳ כפק שלה שכתעלבק בקטאת או אעכ כלו י עזת; זקכי עצי ב נ ע ‪y‬‬
‫אבל בלק כמלך על תערובת!‬
‫* ת ת דיזל ושתים לזו ושלש ל זו ועשר לזו ומאח לזו עשי*‬
‫כ‬
‫ועשה קן למעה יקן לעעלה מ‬
‫מקנה כשל ועקבה פסילואתב כולן למעלת מחעד־ז כש~ ומתעדת פסול בולן למטן מחצת כשי*‬
‫וםחצחפסולחצייןלמעלן ותעיין למטן תמדובתכשר זת הכלל׳‬
‫<דאי אתי לאמלזכי אעליכן ליה‬
‫‪.‬לא תקריב כדתכיכ ימות׳ כ ל ן ׳ כל מקום שאתח יכול לחלוק את תקנים ולא יחו משל אשת אתי*‬
‫כ ;‬
‫מ‬
‫ד‬
‫אתל‬
‫^‬
‫ש‬
‫נ ע‬
‫י מ‬
‫ת‬
‫~ ד ‪£‬מי*כן‬
‫י‬
‫ל ^‬
‫כ‬
‫כ ה‬
‫ש כ‬
‫; כ ש‬
‫ל‬
‫‪:‬‬
‫ץ‬
‫•ג‪4‬‬
‫‪f‬‬
‫<ף » י‬
‫'‪IP‬‬
‫?‬
‫"‪ H'P‬״‬
‫?חיני שתי שצות וחטאת אמד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫וזוכליכהקטאתוקןשלם דהיכז‬
‫למשא״נ‪»,‬למא׳״^ ״‬
‫הקיט פדילהשצתל״קנל‪^,‬‬
‫‪< nb‬אח ‪,‬״ י ״ ‪ ,‬״ ‪,‬‬
‫‪j>fivo‬‬
‫‪ , , £‬״ ‪^,‬‬
‫‪$‬‬
‫ואיז;חטאת;השלישי׳ פיר א<‬
‫זו שלה;אי ז; קטאק‪.‬א ל ל‪,‬׳‬
‫לא ני‪/‬עדש; קלי קטא<‪ /‬ל‬
‫*עילה לז; וקן סתומה ;קן ע‬
‫מפורשת ;כליך להקריב שתי‬
‫הקיגין קללו סתם תל שתיהן‬
‫ש‬
‫גייכ‬
‫‪0‬‬
‫י מ <‬
‫ד‬
‫ס‬
‫י‬
‫״‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫א פ י ר‬
‫חטאת לזו ועולת‬
‫מלמעלן כקמלמטןח^דובח כשר‬
‫לוו כשר עשח כלן למעלן מתער‪ ,‬כשר ומחצה פסול בולן למט(‪.‬‬
‫מחעח כשד ומחעח פסול הציין למעלן והעיק למטן שתיהן פסול‬
‫‪.‬״‬
‫י‬
‫׳_!• ־ ‪ ! 1 . .‬י‬
‫חטאו!‬
‫ד‬
‫שאני אימד חטאת קרינה למעלן ועולח ל מ ט ן *‬
‫‪,‬‬
‫י! ו‬
‫‪,‬‬
‫ועילהימתומ ומפורשתע׳*חכולן למעלןמחציית כשר ומתעדת‬
‫פםיל כולן למטח מחצה כשר ומחצה פסול חציי־‪ ,‬למעלן וחציי!‪*-‬‬
‫ת חטאו*‬
‫ל » * ז אק כשד אלא התומח וחי׳ פתתלק' ביניהן ״‬
‫שנתערבה בחיבה אין כשד א י ^ » י ן יישאית שכתיבת תובוד‪• ,‬‬
‫שנים בחטאת מחעח כ ע ד מחצה פעול וחטאת שביס בחיבתן‪.‬‬
‫הכני ן שבחובה כשר וכן עולח שנתערבה כחובה אי! כשר א ל ^ ן‬
‫מנין עולות שבחובו‪ ,-‬חובה שנים בעילת מחצה כשר ומחצת‬
‫ו‬
‫פסול עילה שניכמ כחובת הםנין שבחובד־ז כשר «‬
‫חאשח שאמרר־ן חדי עלי קן כשאלד וכר ילרח וכד מב־אדמ‬
‫מה‬
‫‪r‬‬
‫ש‬
‫כין מלמעלן כין מלםטן בחצרתכשד וםמעו—‪ .‬פסול כל מקו•*‬
‫שאק את׳ יכול לחלוק את חקנין עד שחוא משל אשח אחת ב ז‬
‫ה ק‬
‫ת ב‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ש)‬
‫נ‬
‫כע‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ת‬
‫י‬
‫השלותלמעלהוחטאותלמטה ישלה לוז וחטאת לזו כריך להקריב לשם בעלי׳ואם כתכםהכהן קניין‬
‫צמטהוחכיין למעלה אין כשלה אלא סתומה להי עפיהודעבד שלה;הי עביה׳ דעבד חטאת כשר כיק‬
‫שבל קן וקן היה בפני עכמו‪; :‬מתחלקת ביניהם הואיל ;בשלוב לקחום האחת ינאה ידי חטאת והאקת‬
‫קטאת שכתעלבת בחובה כלימר תא דתניק לעיי נפק קטאת שנתערבה‬
‫ה‬
‫יבאה ידי שלהי•‬
‫בתולה אין כשר אלא מטן חטאות שבקובה פעמי׳ ששלה אותו מכין לתקכה כשד ומקנה פסיל ופעמי'‬
‫ששלה לפחות ממחנה ומפרש ואזיל כיבד‪ :‬קובה שכיס בחטאת מקנה כשר ומקנה פסול פירוש‬
‫שני קיכין חיבה שיש בהן כפלים בחטאת כנין שקרבה מהן שלה אחת ונשתיירו שתי קטאזתועולה‬
‫אקתמחכה כשר ומחנה עס׳ל ששלה אקתהכשארתאיט יכול להקריב שמא זהי שנקבע לקטאתיקטאת‬
‫קמשרבתאינו יכיל להקריב שמא הוא העולה הכשארת הילל חיכו מקליב אלא שתי החטאית‪ .‬יהחטאת‪.‬‬
‫המשייכת והשלה הנשארת פסילי זהינו מחנה כשר וממנה פסיל‪ :‬חטאת שכיס בק׳גח מכין שבק׳כה‬
‫כשלפייכניןשקיבה קטאתאקת מן השט קיכין ׳נשתיירו שתי שליתיחטאתאקת הרי הן ד עריליתעם‬
‫חטאת שנתערבה בינירן והריאיכו יכיל להקריב שתי השלית שמא יקח חטאת קמשרבע ונס שתז‬
‫קטזיתלא יקריב שמאיקח אות* שבקבע לשלה הילכן איכז מקריבאלא חטאתאקתהרי שלה אותו‬
‫הד*‬
‫ן‬
‫מנין הפרזות שבתיבה לעחיתממחבה כשי וגה‪ :‬מפישיכ'כמי וכן עילה שכתעיבה בחיבה‪:‬‬
‫ננלי קז לביש אלד זכר ביולדת עכיה עסיקיכז דחלי עשירה מביאה כבש להיבתה <הכיץ נייך לעשית ‪0-0‬‬
‫לקעלה שקןכדכהשתהןשלותיקןשלקובק תלהלמעלק‪/‬קטאת למטה והוא לא עשה הן״ר ק‬
‫למעל?‬
‫*ב‬
‫גןנים <*רק ג‬
‫& ע ל ק מטי למלוא ולא כמלך כח ל ד ע ת ע ל מה הביאתו זכפסלק פרילה אקתהילכ בליכה שתעיא פדידי*‬
‫אקיתותקריבכה למעלה‪ :‬ממין אחד כלומר כדא כשהיו ממין אמד אבל היו השכי קיכין שהפיאה משכ»‬
‫מיכיםדהיכוקןאקד עוריםוקן אחד כני יוכה בריכה להביא עריד‪ 11‬אחעיטד ופרידה אמת בן יונה‬
‫ללי להשלים הפרידה שנפסלה דלאידעיכ אסמןהעורייאםמןכגיהיוכה הימה ויזגן לעיל אין מכיאי*‬
‫עודי' ככנד בכי י וכה כ׳' •י פירשה‬
‫כדרה כשהביאה שעי קיכץ‬
‫‪ W‬קבי' אחרת ל נ ד נ ׳ ואחרתלחובתה נתגת׳ לכהן והכהן עדיך‬
‫ויעשות שלש שדידין מלםעלן ואחת מלמטן לא עשה כן אלא עשת לכהן פירשה ואמרתאלו לכדלי'‬
‫ואלו לקובעי‪ :‬ממין אחד כלועל‬
‫ש ל שתים למעלן ושתימ למטן ו ל ^ נ מ ל ך וגריכריז לחבי*יי‪ 1‬ע ו ד‬
‫אם שעי קיכי הללו היו ממי ן אקל‬
‫שדידה אחת יקריבני למעלן ממין אחד משני םינין תביא שתים‬
‫דהינו שמהן• יעי״׳ א» שתיהן‬
‫שירשת נדרה עריכה להביא עוד שלש שרידימ ממין אחד ש ע נ י‬
‫ככי יונח זהקריכ מהן הכהן ש‬
‫םינת תביא ארבע קבעח נדרה צריכה להביא עוד חמש שרידיבש‬
‫שתים למעלה ושעם למטה אין‬
‫‪ p o a‬אחד משני מינין חכי׳ ש ש נתנת׳ לכהן ואין ידוע מה נ ת ׳‬
‫ג‬
‫חלד הכהן ועשח ואין ידוע מה עשה צריבה להביא עודאדכעי־ת‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫*‬
‫תיו‬
‫כשר אלא פרידה אקת מכל‬
‫הארכעה שהקריב»היא הימלם‬
‫? ^‬
‫" * * י‬
‫איןכשראלאמכין עילהש‪1‬קיכה‬
‫ונ‪0‬בה להביא ^ ש ל ש ה כ ד ^ ע‬
‫"*‬
‫‪°‬‬
‫ד ש בן עקשיא אומר זקני עס ה א י ץ כל *‪*0‬‬
‫שמזהיניז‬
‫‬‫‪.:.‬‬
‫י‬
‫ומקריב מהן אקע למטה ^ א‬
‫קקטאת שבקיבה ושבים למעלה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והוא הנדר‪ :‬משכי מיני תניא‬
‫ארבע אם הביקה שתי קיכיימשכ•‬
‫ז‬
‫ע‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪h‬‬
‫&‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪w‬‬
‫ח‬
‫ו‬
‫א‬
‫ט‬
‫™‬
‫קולו אחד ו כ ש ח ו ק‬
‫״בער‪-‬־ שת‪ .‬קרניו שחי ו ״ ו ו נ ״ י ־ * " " י‬
‫<ייי‬
‫* ‪ n o‬לתבלח *‬
‫״ ־‬
‫^׳‪r ,‬‬
‫ג נ י‬
‫ל‬
‫ע י י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ג‬
‫א‬
‫ת‬
‫*‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫ש י ? י י‬
‫ת‬
‫ב ן‬
‫ע ז א‬
‫‪w‬‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫ס‬
‫מיני׳ ופירשה נדלה ולא י ד ע הכהן איזה שנים מהן עשה למעלה ואי זח עשה למטה בריכה להביא‬
‫ארבע פרידותדשמא השתי תוריי שהביאה לכדרוהן עולות כעש! למטה ונשאר עליה ה נ י ד כלו ושג!‬
‫^ני יוכה שהן קובה כעש; למעלה וכשאר עליה בן יוכה אקד לקטאת מחיבתה או שמא שכי בנ»‬
‫קבעה נדלה כבין שאמרה‬
‫•ובה שלקובה כעש! למטה וכשאל עליה בן יוכה של עילה מקובתה‪:‬‬
‫שעת כדלה הדי עלי קן'‪,‬ממין פלוכי ופילשה בדרה דלעיל לא פירשה כל;ם בשעת הנדר אלאלאקל‬
‫* נדרה סתם הלי עלי קן הביאה מאי זה מין שלנתה;אמלה אל; לבדלי‪ :‬בריכה להביא ע; קמש פריד!‬
‫&כ׳ מ״ל׳ כגון שלאתר שקבעה נדלה והביאה נדרה עם חובתהאלהכהן עשה הכהן שתים למעלה»שתימ‬
‫‪ , 1‬ל א י ד ע א ם כ ד ר ה ע ש ה למעלה וחובתה למטה אם להפך והיא גס היא שכקה איזה מין קבעה‬
‫לכדרקאם תירי׳ אם כני יונה בריכה להביא עו׳קמש פרידו׳ דשמא הנדר נעשה למטה והחובה למעלה‬
‫מטק‬
‫׳ ׳‪«#1‬׳ ׳•׳ו׳•־•־*״•״׳ ׳״ ־׳־׳• ׳•» ׳»׳• ׳!׳׳« ׳‪-‬׳ ־ י ׳ ׳• • י ‪ -‬״•־ ״•׳׳•׳*׳‪-‬יאה‪.‬‬
‫‪-v‬׳‪w‬‬
‫•לינדרה!‪j5‬־׳‪»j-^j‬׳׳‪!-‬‬
‫מתחלה בדרה יקיבתח הכל ממין אקד אבלאםידעה שתתקלח הביאה נדלה וחובתה מש‪:‬י עיב 'ושכמ‬
‫*י‪.‬‬
‫״ ״ ‪ j‬־״י׳ ׳‪.‬׳‪-‬״‪ -‬׳‪ WB‬י‬
‫מתחלה בדרה יחינ׳ןמ‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫^‬
‫פ‬
‫'‬
‫^‬
‫^‬
‫\ "‬
‫מאיזה מין ^‬
‫מנה כדאמרן לעיל כיק שאינה יודעת באי יה תין קבעה בדדה ובריכה לבאת ידי שכיסם ו ^ ת ו ד ם‬
‫או שבי בני יוכה לעשות אחד חטאת ואמי עילה להשלים קיבתה והכא לא אמרן ד י י ל ה ב ב ז י ד ^‬
‫מור לחטאת בלבל ותעלה לה העולה שהקל בה תחלק לכס קיבה כדאמין לעי יבשלמא כ ־ ׳ י י י א י ־ « ‪1‬‬
‫אחד איכה בריכה להביא לעי^ת חיבתה ממה נפשך אם איתן תלין שקבעה לכליה יעשו ‪I Z i‬‬
‫^ ‪ 1‬ב‬
‫מתיהןאכחובתה למעלתכלה ויבא ‪• r‬לי מוכתםמ״לה יאס ח‪:‬תה נעשית ע׳לה לתט‬
‫*בנלרהנעיבעשיתאקת ל » * ס ןאקתלעטה ויעאהי* נ ל ז ה מתיך אחל ‪ w‬תר־ שהביאה עכשת‬
‫?‬
‫‪J‬‬
‫‪r‬‬
‫‪p‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ד‬
‫מדות *רק א‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫‪A‬‬
‫באתתיב^ה ילי כללה ובאקתידיעילת מונעהואם סובתה בעשיתכלה למטה<החטאת כשלה‬
‫משולה השתי תורי׳ שהביאה עבשיו באחת השלימה כליה והאקל יהא לכלבה וקטאת שמביאה עכשיו עטת‬
‫ע ל הספק ולא תאכל ואם היו הלאשוכים מכים תביא עכשיו חטאתה בן מכה ועזלה איכה כריכה ממה כמשך‬
‫כמו שאמדט בעולים אכל כשסכיאהשכימיכים!שכמה איוה מי ן קבעה לכללה ואיזהמיןקבעהצמובתמ‬
‫‪,‬‬
‫עם שכקחמהפילשהועשיהכהן‬
‫שמזקינין דעתן משרפת עליתן ש נ א מ ד מסיד ‪ net/‬לנאנ׳גי וטעס‬
‫כל מין ומין אמד למעלה ואחד‬
‫למטה שהיה סבול ששכיהן חובות וקנים יקח אבל זקמ תורדת אינן ק אל‪4‬י‪ 1‬כל ומן שמזקינין דעתן‬
‫מתישכת עליתן שנאמר בישישים חכמת ואורך ימי׳ תבונת •‬
‫סתומות תכיא אלכעה לכלרה‬
‫שתי לסדין ושתי יונים לפי שאיכה‬
‫םליק מסכת עמיל‪ :‬ובעה בתחיל מסכת מלות‪:‬‬
‫יודעת איזה עין קבעה לנדרה‬
‫וגס שני מיכין ברין לעולה כי‬
‫**‪M‬‬
‫י‬
‫שמא נעשו למטח ותטאת לזוע‬
‫סוכתה לפי שאינה יודעת מאיזה‬
‫א‬
‫״‬
‫בשלישת מקומות הכחניס עומדי׳בבייו‬
‫חמקדש בבית אכטינמ בבית הניצוץ‬
‫י^י ובבית המוקד וחלוים בעשרים ואחד מ ק ו ש תמשח על חמשרח‪3‬‬
‫‪ **" V‬ז‬
‫שעריחרחביתארבעחעלארכעפנותיומתוכוחמשחעלחםשת‬
‫*ונח כנגד יונה כ ת י ק‬
‫‪ * / f P V‬כשערי חעןרח ארבע על ארבע פנותי׳מכחוץ ואתר לשכת תקרבן‬
‫‪ f ' *f‬י‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫בדרה ‪.‬ןקכעה ק*בתס וקכיאה‬
‫‪9‬‬
‫; א כ‬
‫ס‬
‫י‬
‫״‬
‫י‬
‫כ כ נ ‪ ,‬ד‬
‫‪:‬‬
‫<‬
‫‪w‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ת‬
‫‪c‬‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ע כ‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫איש‬
‫כ‬
‫י א ח ד ל ש כ ״ ^ ר ב ת ו א ^ ל א ת י ד י בית ״ כ פ י ר ת ‪,‬‬
‫ל ‪,‬‬
‫[ ל‬
‫ל״‪.‬‬
‫״ ד ה כ י ת ת י ח מ ח ו ד ע ל פ ל מ ש מ ד י מ ש מ ד ו א כ י ק ״ ד ו י ק י ן לפניו‬
‫‪£‬‬
‫וכל משמד שאיני עימד אימר לי איש חד חביתשלים ^ י ך ניב‪.,‬‬
‫בדדה ‪,‬מאיזה מין ק ב ע ה ^ ‪^ ,‬‬
‫שהוא ישן חזבטו במקלו ודשו היקלולשרוף אתכסותווחםאו‬
‫י ׳א‪,‬‬
‫ולאאסנתכה לכהן‬
‫מת‬
‫מין אחד יהכהן אינו מלע אם‬
‫עשת הכל למעלה א; הכל למטה או מקנה למעלה ומקנה למטה הרי זו מביאה ארבעפרילותלכללה שתז‬
‫מדין ושני כני יונה ומביאה נם כן שתי לקובעה אחד קטאעואקד עולה מאי זק משני עיביישתרבס ומכיאם‬
‫חטאת‪ :‬אמירייהישעזהו שאמרו כויכשס שהכבש כשהוא חי אין יונא מממ אלא ק»ל אקד וכשהוא מת שהיה‬
‫דאוי שיפסק קילו יונאי׳מעבו שבעה קולותכדמפרש זאזיל קכא כמי כשכדרה תקלה קודם שהביאה כלום‬
‫לא היתס נליכה אלא קן לכללה וקן לקובתה לאקר שקבעה כדרח והביאה כדרה וקובעה לפי שאיכה יודעת‬
‫מה קבעה ואין ׳ודעהכהן עח הקריב נדיכ להביא ארבע פרידות לכדלה וארבע לקיבתה כדאעלן‪ :‬קרניו‬
‫לקבובדותלשיפדותדקריבן לשיפורא קנונרתא אן> בער לעשוי מעכו תכלת עושי מנערו מעיל שכלו מגלת‬
‫ועל שולי! פעמוני שמשמיעי׳קיל ותק תכלת לא קחשיב לפי שאיןהתכלתמשמיע קול אלא הפעמונים שעל‬
‫שילין סביכ‪ :‬ר'שמעין כן עקשיה אומי כל אף זה דימה להך מלתא דכשם שכשהוא מת קילו שבעה כך וקמ‬
‫תיריכל זמן שמזקיכייובאי׳ לידי תשיתכח הן מוסיפי׳חכמה שני מסיר שפה לנאמני‪/‬בעמי ה א ‪ p‬משעעי קרא‬
‫דלעיל מיכה כתייעסיר לכ דאשי עם הארץ‪ :‬כישישי׳ סכמי היבו תלמידי קכמיידאל! עמי הארץ חכמתמה להם!‬
‫עקומועהכקכים שומרי׳ לא מפכי פקד לסטייעכבי' אלא שכבוד וגדולה היא לביע שלא‬
‫^«^^ךי‬
‫יהא בלא שומלייישמירה ‪ u‬מנותה כל הלילה והכי שלשה מקומות שהכהכיישומרי כנגד‬
‫מה שבתו'בתודה והתוכי לפכי המשכן קדמה וכזי שומרי משמרת למשמרת רמז לג משמרועבנ עקומות‬
‫וכשם שבמשכן היו אהרן ושכי בניו שומרים בשלשה מקומותאן> בביתעולמים כן •י ביתאבטיכס ובית הכינו ‪f‬‬
‫שתי עליות היו בכויותכנד שעדי העזרה וכיתהמזקד לא היתה עלייה אלא כיפה ארקוולטו בלעז עשויה‬
‫בארןכך מפירש בריש מסכת תמיד‪ :‬והלוייםבאחד ועשרי׳מקום שבכד מקומות היו נריכיילשמוד המקדש‬
‫כדכתי׳ידבדי הי עי׳ למזרק הלזיים ששה לגפוכה ליום ארבעה לכנבה ליום ארבעה ולא סופי׳ שכיישכיילפרבי‬
‫למעיב ארבעה למסלה שטם לפרבר הרי כאן כד משמרות שלשה מהן היו לכהכים כדאמרן ברישא ואחד‬
‫ועשרי׳ללויי׳ואענ דקרא לא אמי אלא לויי׳בקני׳נעי קרויין ל? ים לכתיב והכקכי׳הלויי׳בכי כד;ק‪ :‬קמש ש;על•‬
‫על‬
‫ח‬
‫כ ל י ס‬
‫כ מ ס‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ט מ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫‪jv‬‬
‫מדות פי<ן א‬
‫* ״ חמשה שעלי ה י הבית ואיכעה שו»ל<׳אסדי׳על ארכעפמתיו מתוכן מבפביילקועתהי הבית ע ל חמש»ז‬
‫מילה האי תג׳ שבד הפשה שערייבלבד הין לע*רה ואפיילדבדי האוע׳לקמן שבצשעלי׳ היו מידה של‪£‬‬
‫‪°‬‬
‫היה משמר אלא על העשה על ארבע פמעיה עבקק לפי שאין ישיכהכעורה אלא למלכי נ י ע דוד בלבד <ל‪£‬‬
‫י י ס א שד לשימי לשמור כעמידה כל הלילה לפיכן סמ השומדי כמבועהעזרה וכן השומרי' בשערי העזלס‬
‫שומרי׳מבתו׳ן כ ד י שיהיו מויגדין‬
‫‪0‬ח קול כעזד׳קול בן לוי לוקה ובגדיו נשדש׳שישן ל ו על מעומרי כישיכה ואסמכוס אקרא דכתיכ‬
‫שכימ לערכי כלפי בר כלומ סון‬
‫דבי אלעזר בן יעקכ אומישעמ אתת מצאו את אתי אמא י מ ן ושדשו‬
‫איש הלי‬
‫לקומותהשיה‪ :‬כ‬
‫את בשותו• ג חמשת שעי־י׳חיו לחד חבית מ ג י שערי חוא־ת‬
‫הכיע קמוכה על כל השומייס ג‬
‫מ ן חדרום משמשין כניסח ויציא׳קישוגום מן המערב משמש כבימי‬
‫ג משמשי׳ כניסה ‪4‬ב״אם‬
‫ויציאה מדי מן הצפון לא חידת משמש כלום שעדחמורחי ל ‪ ,‬ן‬
‫שכהן היו נכנסין ויונאים להל‬
‫ע ו ש ן חבירת צורת שבו רואת כתן ש ו ר ף את חפרת וכל מ ס ע *‬
‫הבית‪ :‬קיפוכוס מן המערב ש ע י‬
‫ל‪,‬‬
‫^‬
‫שלהדהכיעשבנדמעדקיעוכוש‬
‫כצפוןושלשח בדרום ואחד כמזרח שבררומ שער ״ללק‬
‫שמז ושל כפין מרי שמו־עליי שישן‬
‫ק‬
‫»עד״קדבןשל‪^.‬ל *ערה‪0‬ימ‬
‫‪Z£&1£&1%‬‬
‫מימיגווא״״משמאלווא״^לשבתשכתם‬
‫^ ^ ו א ת ת‬
‫‪ " ,‬דהעלשעריהבימדלז‬
‫ד‪.‬םלביש ו א ו « לשכת בית ע י ש ״ ח ב י ״ ק * ח‬
‫שיאלהלהסעודא ע ל ב ו נ ה‬
‫‪ ,‬ו ב מ י ן א כ ס ד ר ה ה י ה י ע * ״ ב נ ן ״ ‪ ,‬ג ב י ו ש ״ כ ״ ג ׳ שיםיים‬
‫כשער כמזדקי‪:‬כהן גדולהשזלן‪,‬‬
‫^לסעלןו״לוים מלנטן ופתחתיה לו לחיל שגי לי ‪ W‬ח ק י מ‬
‫אתהעדסמתגידמאי׳סיאדס^‬
‫ארבע לשכות ״יי בבית תמיקי‬
‫ו‬
‫»לישילוב<ז‪7‬הנ«קד •‬
‫איןפדהאלומה כשדעת אלאבלנ‬
‫י‬
‫י‬
‫קי״זוגזתשתייךי^‪1‬ליז״ףיב= ? י * ״ י ״ ^‬
‫ואיכה הלכה‪:‬יכל מסעדיהכל‬
‫^ישששין מבדיל בין קי־ש לחול ומחקיו מ ע מ ש ו מערבית דרומית‬
‫ע ר <‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ל‬
‫< ן ע א י ם‬
‫ח‬
‫ד‬
‫‪m‬‬
‫‪w‬‬
‫‪n‬‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ם‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫‪3‬‬
‫‪v‬‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ג‬
‫?‬
‫ח ע‬
‫ר‬
‫־ ו ח‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ז‬
‫י‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ג‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ת‬
‫י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫י ן ג ע ח‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫הכהטסהמסייעי וסועד* לכהן‬
‫י‬
‫״יא‬
‫שער‬
‫י‬
‫ןןשורקאותה‪:‬להדהמשחלהלהזיתי׳שתואבעזרחושלידושלםושםהיו שורפייאתהפרח‪:‬‬
‫<ןללק על שם שהיו מככישי׳לרן שם עטישל מערכה הדולקים על המזבח כקלא שעי הללק‪ :‬שני לו שעל‬
‫!ןבמלוגרסיק ששם היו מכניסי'הבכורו׳ששקיטתן כדרום‪ :‬שער המי כדכע‪-‬יבספד יתזק׳‪ 1‬והכה מים מפכי'‬
‫‪ m‬הכתף סימכיעוהיכז דרוס שקרוי ימין כדכתי׳נפון וימין‪ :‬וראה ילחקאל מבואה שהיו מיס יונאי מבילן‪,‬‬
‫»ןדש הקדשי׳דקי׳ כקרני תגבי וכשעגיעי׳לשער זח נעשי כמלוא פי פ ־ קטן יהינו דקרי לקי מיס מפכים‪:‬‬
‫ע ל כקכור מפזרש במסכעיועא‪ :‬פנחס המלביש ממונח היה להלביש קכהכים כשעת עבודה ולהפשישן‬
‫‪6‬חל עמדה ולשמור כגדי כהוכה‪ :‬לשכת ששה קבשן בה היי ששק העכחס שכהן גדול מקריב בכל יום‬
‫עקבית׳ בנקר ומקכיתיבעלב ועל שם שכבה על מחבתבשמן תעשיכקדאתקבתין‪ :‬ה וכמין אכסדרה היה‬
‫! טיגלים אקל מנד זק ואקד מנד וה לשער היו כולטי׳ דונאיימק׳ ‪ f‬לקומת העזרה לנד קר הבית ועלים‬
‫בנויה למעלה על אותן שני כותלים‪ :‬ופתק היה לו לקיל באחד מן הכתלים חיה פתק התנא לחיל דקימ‬
‫ק ‪ 5‬כ»׳מקומתהד הביתעקק לעזרה ןקזא קרוי קיל‪ :‬שעד קקרבן שם עככיסי׳קדשי קדשי׳ ששמיםתן‬
‫כנפו? כיעהמוקיעל שם שמדור! דולק ויכה תמיד להתקמם שם הכהכי מפני שקולכי' יק פי קרוי בית המוקד‬
‫ו כקיטונות בקדרי׳קטכים י‬
‫ובית גד<ל סי ה ולארבע פכותיו היו ארכעלשכותקטנ; כדמפרש ואזיל‪:‬‬
‫הפתזלף׳לביעגדול של מלכי דהיכו טרקלין‪ :‬שתים בקלש ושתי׳בחול שביתהמוקד קבתו בכוי בתיך השדה‬
‫*ןמקודשעזמקנתי בח;ל‪ :‬וראשי פםפסיןראשי קורותיובאים מן הכותל ע ד המקום שהוא קדש כדי לדעת‬
‫אי וק קדש <אי זיז קול ולאכזלקדש׳ בקדש לשכת טלא קרבן שהיו שםטלאים מבוקרים לתמידי' כדתנןאין‬
‫במסתי׳מששה טלאיימבוקרי' בלשכת טלאי׳לשכתעזש׳לקם הפני בית גרמו היו ששי׳לקס הפט' שם ג ששקבים;‬
‫מלבי יין שהקש רז עליו לעז ובמהכתשקלים ובמסכת עמיד קידא לק לשכת החותמות‪ :‬בהיורדין לבית‬
‫הטבילה דא‪/‬תה לשכה היה תלד הכהן שרואה קרי וקולן בעמל‪.‬שאתר כית קעקדש לכיתהטכילח ושס׳‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬כ‬
‫מ‬
‫; ם‬
‫פ‬
‫מלודס‬
‫— ״‪...‬‬
‫קפןשעלק‪.‬טןבתיך‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫סשעשלתפש על כל כלי שרתשכע‪/‬דה שיהיו כ ^במקומן;ק כי עכןבמקכ ממיל בטצ אתקעפתק <פק& איי‬
‫הפשפש ונכבש מניע המוקד‬
‫לעולה וכויאלו הןלכי׳ כאכסנללא חיא ת״ת למכת עדי קיבץ דרומית מזרחית היא חיתה לשכת לחפ>‬
‫לרך המולה ואלו הולכי באכםכדי תפביבש מזרתירת צפונירת בח גנזו בני חשמונאי ארתאבגי׳‬
‫‪7‬לך המעלכ היו כוליןי וקולכין תםזכח ששקצובש מלבי יון צפונית מערבית בר־ן יורדים ל ב י ד *‬
‫שנים שערימ חיו לבית המוקד אחר פתחת‬
‫ו‬
‫הטבילה*‬
‫ע ד שמניעי'למקום עישה קכיען‬
‫לחיל ואחד פתוח לעזרת אמדרבי יהודהזח שחיה פחוח לעורר*‬
‫הגיע; אלו ואל; אומדי'של; הכל שלו׳‬
‫כילי‬
‫?‬
‫כלומר כל כלי שרע הן כמק‪/‬מן ‪ .‬פשפש קטן חיח ל ו שכו נכנסין לבלוש את חעורח ‪/‬׳‬
‫המוקד כיפת ובית גדול תית מוקף י וכזדין ש ל אבן וזקני בית א‪3‬ז‬
‫כשלום לבלוש תרנו וימפש ׳בלש‬
‫׳ ‪ V‬ישני׳ שס ופפתחוח העזרה בידם ופרחי כחונח איש כמותו באר״ן‬
‫לז‬
‫‪,‬‬
‫" ‪ -‬וסקי חיה שם אכח על אמת * ח וטבלא של שיש טבעתחיתו‪!,‬‬
‫?‬
‫?‬
‫ך‬
‫קבועה בח י ע ל ש ל ת שהבפחחו׳ חיו תלויות בה הניע זמן הנעילו?‪:‬‬
‫‪' f‬‬
‫&א כפה א י ק ׳ ^ ׳‬
‫חנכיחאתהטכלאבטבעתונטלאתהמפתחו׳מןהשלשלתונע^‬
‫כארז‪ :‬מיקף ךכליםשצאב!‬
‫!י ‪1‬‬
‫« י _‪1‬‬
‫אבטבאו סכיכ שצאככי נדת היו‬
‫‪:‬‬
‫‪J ? 1 J‬‬
‫‪1‬‬
‫ב י ת‬
‫‪7‬‬
‫ד‬
‫ה מ‬
‫‪r‬‬
‫‪w‬‬
‫כיפה‬
‫א‬
‫ט‬
‫ה‬
‫כ ל ע ז‬
‫‪oy‬‬
‫ס‬
‫ע ל‬
‫‪p‬‬
‫‪, c‬‬
‫‪ P‬הבחן מכפניבש ובז לוי ישן לו מבחוץ גמד מלנעול החזיר אד־*!‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫׳‬
‫‪...‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י «‬
‫׳ _! • ‪Y‬‬
‫משוקע; בכזמצ ויובאו קן הכימב‬
‫חמפ״חי ל^לשלתואתהטבלאלמקימחנתןכמתועליחישזלו־‬
‫‪>^ .‬‬
‫^‬
‫אירע קיי באחר כחם ויוצא והילד ליבמסיב החולב׳ תחת ח כ י ד *‬
‫‪ ,‬והנדו תלקי מכאן ומכאן ער שהו נגיע לבית הטביל ראבןיעקכ‪:‬‬
‫^‬
‫‪^ ,,‬‬
‫אמר במסיבה חהולכרת תחתחחיל יוצא וחולךלו בטבילה«‬
‫‪.‬‬
‫» ן ‪ $‬״ ^ ״ ‪ .‬״ק‬
‫הד חבית ה ה חמש פאות אמה על חםמ‬
‫^‬
‫<‪01£‬‬
‫אב המשער היהעתחלק לשבעיז‬
‫מאות אס׳י ובו כ ן הדרוס ש ני לו סן חמורת‪,‬‬
‫כתי אבו׳ כמנין ימות השבוע כל‬
‫שלישי לו מן הצפון מעוטו מן המערב מקום שהית דו ב מדתו שנ«׳‬
‫‪rfpv‬‬
‫אמד עיבד יומו וזק »‬
‫כל הנכנסין לחד חבית נכנסין דרך׳‬
‫‪0‬ל אותן־ יום היו ישני' ש ל ‪ -‬חיח רוב תשמישו * ׳ כ‬
‫אות; דוכדיס‪ :‬ופרקי כהינח ימקומקיפק ייוצאים ד ד ן שפא׳ חוץממישאדעו ר ב ד ש ח ו ^ ׳‬
‫כקוליישעתקיל שעד זקנם לערוק מקיף לשמאי שאני אכל השוכן בבית הזח ינחמך שאני מנוד'׳‬
‫והם היז השומלי' איש כסת! תשובץ בכיי חזת יתן בלבם ויקי‪-‬ביך דבי־י רבי מאי׳ אמד לו רב•‬
‫‪,‬ןס‪,‬‬
‫באי[ שלא המדשאיילשככ שם‬
‫הגיעי זמן׳‬
‫ק‬
‫ע ג עטותאלא באר ץ כדרך ששומרי קנרותהמלכי׳ עישים‪ :‬כסת! לשון כריס יכסתות‪:‬‬
‫סנמילת לנשל שעדי העזרה‪ :‬הכהן מבפנים וכן לוי יושב לו מבקק שהלוייס טפלי׳ לכהני'כמה שנ׳דלול‬
‫עליך וישלתוך הילל בביתאבטיבס זבבית הנינק שהיועליותהיו הכהני' שומרי׳ למעלה זלזייכ למטה ובייבי‬
‫המוקד שלא הימה אלא כיפה על האק היה כהן מבפבי׳ ובן לוי מבקו׳ן‪ :‬במסלה במחלה המהלכת תק<‬
‫כבידה שמחלה היתה תקתהיוקדש וכל המקדש קרוי בידהכדכתייאלהבירה אשד הבינותי ומפני שהיה בע‪1‬‬
‫קלי‪.‬לא היה מהלך דרך העזרה אלא ד י ך המחלותדקימ' לן מקלות לא כעקדש!‪! :‬הנדות דולק׳ במקלם‬
‫מכאן ומכאן ו במפבה ההולכתתקת הקיליונא ואיבו מחד לביתהמוקד לפי שהוא טבול יום ואין הלכה'‬
‫כד אליעזרבן יעקב אלא כלתכץ בריש תמיד בא יישב לו אבל אקיז הכהכי׳ בבית המוקד עד שהשערי׳ ׳נפתקי ׳‬
‫מבא והילך לו שאעפשטבול יום אקוד ליכבס לעזרתכשיילהיכז מקנה לויק לזה הקלו לפי שנטמא בפכי' ••‬
‫היה קעש מאו׳אמק מוקן> קומה סביב‪:‬דובו מן הדרום שבי ל; מן המזרק כלזמיהדוקין׳‬
‫‪ "VI‬ה ב י ת‬
‫שיש מתזמת הר הבית לק<מת העזרה לבד דרום יוער מן היוקק שישבניהן מבי׳‬
‫מ‪1‬יק והרוקק שיש ביביהן מבד״מולק תקר מן הרוקק שיש ביניהן לנד בפין יהנפיט יותר מן המערב‪ :‬ב י׳‬
‫מקסי" ד ד ן יעיןכגק המעשי׳ ד ר ן שעלי ק;ל‪7‬ק שהן מין הימין מקיפי׳ליך שער קטלי; שאני אבל כשזיין‪:‬‬
‫מ‬
‫ק‬
‫כ ע‬
‫ש‬
‫כ‬
‫מ ע‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ י ן‬
‫ן‬
‫ני ט < נ‬
‫׳ מ‬
‫‪£‬‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫מדוזיו ‪ pnd‬ב ״‬
‫י‬
‫*‬
‫״‬
‫י‬
‫יי‪,‬־״‪,‬׳‬
‫ז‬
‫־׳‬
‫״ י !‬
‫ע‬
‫ד‬
‫גבך שתשמע לדברי חבריך*‬
‫‪ u-.,^ • - -‬מחומת הר הכי' סייגמתיכ»‪;$‬‬
‫־‬
‫•מ&וי כקבי כקכי כמעה מסידגעבתבלנ׳והיא עש« מדפי ‪p‬אמכייוקגד*׳ שמרכיבי אותן ‪ 11‬מל ‪ n‬כאלכסוף‪:.‬‬
‫^‬
‫גזרו ככגדךג השתחדותכשעגיעי‬
‫« *‬
‫‪1‬ביח עשייה טפתים ייג פרעות חיו בו שפרעים מ ל כ י י ו ן חזר־ו‬
‫|ןגדרוס ו מ ר ו כגגדן יג חשתחויית לפגים ממגי חחיל עמד אסות‬
‫ו* ב מעלות חיו שם רום מעלה חצי * ‪ n p‬ושלחת חצי אסו־ת כ ל‬
‫}תמעלו׳ שחיו שם י״ום מעלת חצי אםח ושלח׳ חצי אמח י ץ מ ש ל‬
‫אולם כל תפתחי' וחשעדי׳ שחיו שס גובה׳ כ׳ אמת ורחכן י׳*מית‬
‫ו ז ו ץ מ^־ל אולםכל הפתחים שחיו שם חיו להן דלתית חיץ‪.‬משל?‬
‫אולם כל השערים שחיו שמ היולחמ שקיפות"תו־ן‪.‬משער » ך י‬
‫שחיו שם שתי אכגימ מוטות זו על גב זו בל השערים שחיו ש ק‬
‫גשתנו^לחיו׳שלוחבחיץמשעי־ניקנורמפנישבעשת בחן בם‬
‫\ י א מפגי שגחשתן מצתיב * ד וכלחכתלי שתיו שם היו גבוהי'‬
‫!•״ץ מכותל המזרחי שחכחן השורף את חפר' עומד כראש ח ד‬
‫חמשחת ומתכוון ורואה בפתחו ש ל חיכל בשעת הזיית חרס* ון‬
‫‪«» n « m f l ^ p « p ^ t y‬קד»אמימלשי'י‪5‬וסש עלהמב ©‪'*.‬ישלש•'‬
‫ור* לשכות תיו באדב׳ מקצעותיח ש ל מ' מ׳ אמח ילא תיו־‬
‫לקורות וכך תם עתידי׳ להיות שנ׳ ויוציאני אל תחצי החצוגת‬
‫העבירני ׳‪ 1‬ארבע מקצעו' החצי• והנח חצי־ במקציע חחצי ובאלב׳‬
‫^קעעוחחעד העירות קטורות אל* שאינן מקירו ומת חיו מ ש מ ש ו '‬
‫לרומית מזרחית הי* הית׳ל׳עכח הנזירי'ששם הנזידין מכשלק ‪p n‬‬
‫שלביחז וםגלחין את שערן וםשלחייתח' הדוד מזרחית צפוני' חי*‬
‫ךןיתח לשכת חעע־׳ששם חכהגים בעלי םומין מתל עיי חעצי׳וכל‬
‫י ^"״^ ‪T‬‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫לפכימ מאית׳ ס‪/‬רג היה מקו• ׳‬
‫פנוי עשר אתזתוהואכקדא קילגי‬
‫ושתם עשרה מעלי היישסכד* ׳‬
‫לעלויגמשם לעודת כםיס‪ :‬ריש‬
‫מעלה כ ל מעלה מהן גכוה<«‬
‫מחברתה חפי• אמה וכן תמעלי* ׳‬
‫הראשונה ומהה• ‪ . p‬הקרקע‬
‫סכי אמה‪ :‬ישלחה משך ריחכ‬
‫המעלה דחיכו מקים דרי ס מ י‬
‫הדגל חני אמה‪ p r :‬משל אולם‬
‫‪ p p‬מן המעליע שבין האילם י‬
‫ולמזבח שלא חיי כלן כן כדתגן י‬
‫לקמן בעג‪ :‬מק מפתח של חזל•‬
‫ל ע נ ן לקמן באידךפיקין גבהו‬
‫ארבעייאמה זדחבו עשדים‪ :‬הין‬
‫להם שק׳פ‪/‬ת אכן מוכחע ע ל‬
‫שתי העז״ותשהדלתשיקף עלת י‬
‫ושקופות לשון משקיף‪ :‬מעכ»‬
‫שנעשה בהן כס כמי שמעזדש‬
‫ביזמא פרק שלישי‪ :‬מכהיטת‬
‫כמו מזהיבות שמדאיתן דומם י‬
‫לזהב לפיל לא הובדכי לעשותן‬
‫כלתכתליישהת‬
‫של זהב‪ :‬ד‬
‫•‬
‫שם ככל בביבי הר הבית‪ :‬הי* י‬
‫גבות׳ הרבה עד שהיו כל הפת\^" ״‬
‫שבהן גובהן עשרי אמה לבד עמ<‪,1‬‬
‫שעל הפעחי'‪ fin:‬מפועל מזרת*‬
‫‪r‬‬
‫הוא התתתין לרגלי הד הבית!‬
‫שהכהן תשירף את העדה עומד‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ן‬
‫^‪,J,,‬‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪,,ijy‬‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ח‬
‫^ ק‬
‫י‬
‫כ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ח ן ח‬
‫ח‬
‫ג י ת שמגיח וחלקה חיתה בי־אש׳ וחקיפי׳בעוערה שתגשי׳י־ואית‬
‫גזלמעלן והאגשייםלמטן בדי שלא יחי מעודבין וטו מעליי עילות‬
‫מתוכה לעזרת ישי־אל כנגי* טי מעלות שכתהלים שעליהן חליים‬
‫•^מדים בשיר לא היו טרוטות אלא מוקפותכחצי‬
‫עגולת*‬
‫ולשכות‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬תחי נפי שההר הי‪.‬נך ומגביה דגי‪:‬ה עד שקרקע פתתההיכנ גמה עשרי אמה •יוער מקרקעדגליהר <‬
‫‪,‬׳מ יכמכא שאשקיפתהה‪-‬כל גבוהה מתש־ןוף פ<־ז הר הבית ש זדי לא היה כתק חבית וגזה אלא עשרים ‪v‬‬
‫‪/‬‬
‫ע^ל^ייונענא שאי^קכהן הש<קע תת־;יפלס ׳כול לראו‪/‬תללו של פתק ההיכל ׳יךאותועתת‪:‬‬
‫אודן• ^‬
‫מדות *יגן נ‬
‫י‬
‫‪x‬‬
‫‪.‬‬
‫אןין מן המ׳ימלמעלכ על לוקבמןהבפזןללרום‪:‬קעולמעאלא שאינן מקולו* מצשק <מכי‪ 1‬ע מ‬
‫)כסגי׳לעמןי‪-‬‬‫ולשכות תיו תחת עזרת ישראל ופתוחות לעזרת חבשים‬
‫י ‪1‬‬
‫מבערט‪,‬אל אלמטר כן ימין׳ שכחת*‬
‫ששם תלוים בוחני כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר עודינ‬
‫מה היעה משמשי‪ /‬מכלל דדישא‬
‫• ש ר א ^ תית‪ 9‬ארך מארי! אמת ושלשים וחמש על רוחב א ח ד !‬
‫כלס ל' אליעול בן יעקב קי‪/‬מ׳ לס‬
‫עשרח וכן עזרת כחנים תיתח אודך מאת ושלשים וחמש על רוחב‬
‫<סכ» מוכח כגמרא ביומא ץסעם‬
‫מעבי למדוערבי אליעזר בן יעקב אחת עשר׳וך>*שם פספסין מבדיל בק עזרתישראללעזרת הבחנים‬
‫היא‪:‬מלקס סיע כדאשוכ׳עי׳דבימ רבי אליעזר כן יעקכ אומ׳ מעלה חיחח ונבוחח אמה והדוכן נתון‬
‫עליח ובח ש ל ש מעלות ש ל חצי חציאמח נמצאת עזרת חכהנים‬
‫^ '‬
‫משהבלמימק * י‬
‫* * ״ ‪ rttoJ ^ * 7‬מעזרת ישראל שתי אמות וםחעח כל חעזרח היתח ארך‬
‫מ»קפעמי*בה‪:‬‬
‫י ‪ £‬מאח ושמוגים ושבע על רחב מאח ושלשים וחמש דנתשתחויווו‬
‫* ™‬
‫^"‪ ™f*f‬י ד תיו שמ אבא יומי בן חנן אומד כנגד שלשח ע ש ר שערי׳דרומיים‬
‫*‬
‫? ? *‬
‫םמוכימ למערב שעד״עליחשעד חרלק ש ע ד ״ כ כ ו ד י ^ ש ע י‬
‫חמימילמחנקדא^־עדחמ^בימכניםיןצלוחיתשלמיס‬
‫^ ״ ^ ‪, * , .‬‬
‫&‬
‫‪,‬‬
‫^ ^ י ב י ח ם י ס מחפכיבש‬
‫ג‬
‫^‬
‫מ‬
‫^‬
‫‬‫ש‬
‫‪t » w W‬‬
‫^עתיו‪-‬ק להיותיוצאק מ ה מ פ ת ן חבית י א י י מ ת ן נ ^ מ ^‬
‫^ ש ל א ל‬
‫למערבשעד יכנייושערהקיבתשעד הנשים שער תשיר תימרת•‬
‫היוקר<ט;עארוכ‪,‬ע‪,‬בעל‪ ,‬״‬
‫ל ׳ & ע ״ ל ‪ ,‬׳ ^ ‪ ,‬נקר^ן שמו שער יכניח שבו יצא יכגיר־ז בגלותו שבמזרח שעד‬
‫ל‬
‫גיקנוד ושגי ששששיבש היו לו אחד מימינו ואחד משגאלו ושב•‬
‫‪ p a‬עגילה •י ‪ t‬ולאש‬
‫במערב לא חיח להם שם• •‬
‫יאשיקולו׳כ;לטיומגאי׳מןמכמ‪$‬‬
‫המזבח חית שלשיבש ושתים על ש ל ש י כ *‬
‫‪j‬‬
‫‪D i d‬‬
‫לקכדילכין ?סרעישראל לעזלע‬
‫ושתים עלח אמח וכנס אמת זת וזיסוד נמצא‬
‫י‬
‫כהכים‪ :‬מעלה היעה סם בלמריב‬
‫״שדאלמגוכהס אמה;מזדכה כאולן שלשים על שלשיפס עלח חסש וכנס אמה זח הםובכ נםצ‪-4‬י* כת‬
‫כל השדה‪ :‬ודוק של לזיים בגזי על עשי־ייושמנח מקום חקדנויאמח מזיו ואמה מזח נמצא עשויים‬
‫עליה יעשד כמק אכטבא‪ :‬זגזבה וששח על עשרים וששח מקים הלוך דגלי חכחנים אמה םזול־נ‬
‫מדוכן אמה זקבי זבי שלש מעלזע ואמה מזח נמצא כד על כד מקום המערכה אמר רבי יומי מתחילם‬
‫‪4‬א ^‬
‫של סבי חכי אמה שעזלין כהן ל‬
‫לדוכן‪ :‬כל העודה מעמלעעזרעישדאל עדייא אמס עקום ממי שהיה אמידי ביתהכפורע על רוחב ענפין‬
‫לדרום‪*:‬יג שערייכדקא חשיב לה! ואזיל והאומישבעה שעדי'היו לעזרה נזתן טעם לי ג השמחוייע כנגד *יב‬
‫עדבועשפדבו מלכי יין בסזרגכדאמריבן לעיל כפדקים זבלה מעני מפזרשעכפק‪:‬‬
‫היה לכ אמה על לכ אמה היה מביא דפיס מדזבע עשזי מארבעה קרשי׳ כל קדש ארמ‬
‫‪1‬ו‪10‬בח‬
‫לבי אמה ודוחכ הקדש אמה והזא גבה! של הדפיס יממלאז אבטס יסיד זזפע ז ע פ ר ע‬
‫מהועך והוא כעשה מקשה אקע של לכ אמה על לכ אמה נבזה אמה וזהו יסזד‪ :‬עלה אמה יכבה אמה אחי‬
‫שעלה קיסזר לגזבה אמק מביא דשס אחי שאזרן כל קדש שלשים אמה זרזקב הקרש דהיכזגבהי של לפיס‬
‫זה קמש אעועוכמגו על היסוד זמסלאז אבכים זסיד וזפעמטסרע כראשון ובדבק ביסזד יכעשה מקשה אקע‬
‫של שלשים אמה על שלשייאמה עומד על היסוד וזה כקרא נמבב והוא גבוה מן הי‪»0‬ל קמש אמ»ע זקיכז כנס‬
‫אמה שהוא מעקבי מן היסוי אמה לכל לןק וקזזר ומביא דפוס‪ ,‬ג שהוא כס אמק על לק אמה גבוה ג׳ אמזי*‬
‫*;תג< על המבב;מעלא‪/‬כלאשיןוזס? מקים הממי כ' מק;א לאש; שלמובק נמ< קיכ^ל מלט‪,‬יןלמן סס׳מ‬
‫י‬
‫‪ ,‬כ ת‬
‫ש‬
‫ע ס‬
‫ס‬
‫כ‬
‫‪l‬‬
‫‪0‬‬
‫<‬
‫‪7‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪f‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ה מ ע‬
‫מ‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫אמה‬
‫‪.‬‬
‫‪ror‬‬
‫מוות ערק נ‬
‫ממה לכל נד;הסובב מלטי מן מק<ם המערכה אמה לכל נ ד יאחר כך מביא ישם אמה על אמה גיבה אמין‬
‫מזענ׳ ע ל " י ע המזבח וממלאיוהוא קרן המזכק יכן לארכעוויות‪ :‬מקי׳ הליך רנלי הכהכי' שלא ׳היי הכהכי'‬
‫בריכין להלך כין היךנזע אלא מ כימין אמה פנוי ממקום היךכית ולפנים לחלוךדגליהכהכים‪ :‬מתקלם‬
‫נימי שלמה‪ :‬לא היה אלא לק על כקוכוכס ונמלה של יםוד וסיככ מקים הקרכותומקויהליך דגלי הכהכי‬
‫ע ד שכשאר מקויהמערכה עשרי©‬
‫ע ל עשרים ‪ :‬וכשעלו ככי הגולם‬
‫לא חיח אלא כח על כת כונס ועולת גמדח ‪ n‬עד שנמעא מקיכש‬
‫חמעיכח כיעל עשרים וכשעלו כני חגולח חוסישו עליו ד׳ אמיו־־* והזסיפז ד׳ אמותזכו' נמצא יסומ‬
‫ל ל ע ל לב ומקום ע פ י כ י מ ל ל‬
‫•ןדדוםואי‪-‬בע אמות מן חמערב כמקגמאשנאמדותאריאל״יכ‬
‫על ל ד ‪ :‬ארבע אמות מן הדרום‬
‫אי״ך בשתים עשרת רוחב רבוע יכול שאינו אלא ״ כ על יב כשחו״‬
‫ודיאעועמן המערב כרסי׳ והפ»‬
‫אומר על ארבעח רבעיו מלמד שמן חאםעע חו‪4‬ייו מודד ש »‬
‫עשדח אמה לכל רוח ״ וחום ש ל מיקיא חוגרו ‪ ^ 0 * 2‬ל ״ ^ מייעי לה בזכקי׳ פר׳ קדשי קדשי״‪:‬‬
‫כמין גמא גימל יונית שהיא כמיץ‬
‫^ ‪1,‬‬
‫^ ‪n‬‬
‫» ק חרמים חעליונימ ‪^ t r h‬‬
‫כוןהפוכשלכיוקתסמסדטעע*‬
‫ג ל חזגפוז ועל מני כל חמעיב ואובל בי־רומ אמח אחרת ו ב ם ו ד‬
‫דמשושתקדהיכוחנקכישיזל^ן‬
‫ובקרן מערבית דרומית חיו ב׳נקבי‬
‫ב‬
‫*מחאתת*‬
‫ת‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫ן ה י ס ו ר ד ן י ח‬
‫‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 6‬ג י‬
‫ע‬
‫ח‬
‫מ‬
‫‪ ,‬ן ר ו ק בהן ומ״עדבק‪* ™™*1‬‬
‫‪a‬‬
‫* * *‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ץ‬
‫שלמה דיש‪ ,‬מזבח אדמה א״ום‬
‫באדמה שלא יהא חלול וכשהיו‬
‫ד‬
‫*נסכים על גבי המזבק בקרן דרומיתמעדבית קיו הכסכים^רדין מן המזבח לרבפה ושותתימ לבוד שהים‬
‫‪ e o‬ג ל ^דן דרומייםמעמיינ שימך למזבח ילא קיס פיגיך המ!כת»בכי הגולה הוםיפו בבנין המזכק ע ל‬
‫‪6‬‬
‫^ י ה א ו י ג י בזד קלזט לתוך המזבח ופתק! כקבים לראש המזבק בבגדי לירד שם הנסכים שהם היי אומדים‬
‫ןןיגיה כאכילה מה אכילת מתעבע במזבת דהינו הקרכבית שנשרפים על גבי מזבק אף שתיה דהיבז נסכים‬
‫מבלע במזבח»קדא דמזבק אדמה דרשי ליה שיהא מחובר כאדמ שלא יכנבו על גכי כפי׳ולא על גבי מקלז׳‪:‬‬
‫*ןיאמר והאריאל מקרא הוא ביחזקאל שהיה מתנבא על מלתביתשכי ושלעתיד לבוא‪:‬והאריאל שתייעשר*‬
‫*דתמקוס המערכה קאמר שתים עשרה אל ארבעת רבעי; מלמד שמאמנעיעי מודד שתים עשרה אמת‬
‫לכל״‬
‫<ןמס‬
‫*!"הקיט‪ :‬ואוכל בדר• ס אמה אחתובמזלק אמה אקתהמזבק כלו היה בחלקו של בכימן‪ :‬מוין מאמה אידן‬
‫^ ל פכי אודך חדרים ואמה אחת על פכי אזרך הגפון שהיה תיפס מחלקי של יהודה‪ :‬אלאשלא היתה אמם‬
‫<‪:‬מק»דש לדמים לא יהא אלא בחלקו שלככימן לפיכך לא עשויסוללמזכק כקדןדרוסיתמזרקיתל^‬
‫שלא היעה בחלקו של טירף ולא היו דמים כתגים למטה באותו קרן וכשהיו עושים דפיס מרובע ליס<ל‬
‫למלאת! מכלי וסיד!זפתיעופרת כדאמרן היו משימים ‪ p‬אי כל דבד באותו זדתשל דרומית מזרחית כד»‬
‫‪5‬לא תתמלאהזויתההיא ואחר כך שומטין העין יבשאר אותוקקפכזי בלייסוד ומפני זה כקרא הקל©‬
‫ובקרן מערכיע‬
‫ב‬
‫האמכעי של מזבח סיבב לפי שהוא מקיף וסיבב כל הקרנות מה שאין כן ביסיד‪:‬‬
‫ללומיעלמטה באמה של יסיר הי! שני בקביס‪:‬שהדמים הבתגים על יס׳ד מערבי כגון שידי קדם של קטאזע‬
‫הסכימו שלאקר כל חמתנותהיה שיפך שיר^קדם על יסוד מערבי‪:.‬ועל יסוד דרומי שירי הדם שלקיכוכו׳;‬
‫<!רד*ן דרך אותן נקבים ומתמךבים באמת קעים שבשלה ומשם מנאי׳ לבקל קדרון ובעלי הגמתהיו קונים‬
‫אזתן‬
‫מדות פרק ג‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪ ,‬חיליןצש*‬
‫בא;י‪ 0‬הקלן של עעלבית לרומית‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫׳אותן מן הגובלים ל״גלבהןאתהקלקע‪:‬‬
‫'למלל שתקתהמזבח בנגל מקום הנסכים‪ :‬זכבש היה לדלזמ; של מזבח כקין נשל משופעועשוי מדלון שבו‬
‫עזלין ויורדיןמן המזבח שלא היה אפשל לעל;עלובמעלועמש;ם שנאמר ולא תעלה במעצועעצ מזבחי; ‪.‬‬
‫שלשי׳;שעי׳אד‪ 0‬היה נעזן מללזם לכפזן;רקב; ממזלק לעעלכ מ אמה‪; :‬רבוכה כמין תל‪.‬זן תל;צ זאעה עב‬
‫ש ב‬
‫‪,‬אמה היה וככבש עבמו למערבו‬
‫‪ 4‬למטת ברצפת באותו הקרן םקוס חיה שם אסח על אםח‬
‫היה עומד ורכונה כמו כבובה‬
‫‪.‬לשון נבוב לוחות‪ :‬נותנין פסול! וטבלא ש ל שיש וטבעיהיתח קכועח בה שבו יורריןלשית ומגקןן‬
‫חטאי העוף שיהיו שם עד שיבואו אותו וכבש היח לדרומו של מזבח לב׳' על רהב ש ש עשר׳ורכובמ‬
‫לידי כזיגד ;אחר כך יגאו לבית חית׳ לו במערבו ששמתיו גותגין על ימוד מערבי ועל יסוד דרומי‬
‫ד‬
‫השריפה‪:‬‬
‫מבקעתבית ויורדים בחמ ומתערבימ ויוצאימ ושמ חיו נותנים פסולי חטאר־ץ‬
‫הביעלח‬
‫יק‬
‫אותן‬
‫מביאי‬
‫‪.‬כרס היו‬
‫ד אחד אבני חכבש ואחד אבני ממזבח מבקעת ביו*‬
‫העוף•‬
‫עעולס‪:‬‬
‫שם‬
‫מפרו‬
‫שלא‬
‫קרקע‬
‫כרם וחופיין למטח מתכתולח ומביאים שם אבנים שלמותשלו*‬
‫בכל‬
‫באככים‬
‫פוסלת‬
‫והפגימה‬
‫הונף עליהן ברזל שחברול פוסל בגגיע׳ובפגיםח לכל דבר נפגמת‬
‫דבר ואפיל; לא כפגמו בברזל‪:‬‬
‫אחת מחן היא פסולה וכולן כשרות ומלבגימ אות! פעמים בשנת‬
‫ומלבנים אותן בסיד פעמי׳ בשנה‪:‬‬
‫אחת בפםח ואחת בחג והחיכל פעם אחת בפסח דבי אומר בל ערב‬
‫*כיאומל בו לא פליג אתק אלא‬
‫שבת מלבנים אותן במפד־ומפני חרמים לא היו מדק אותן בכפי‪,‬‬
‫מוסיף לומ׳ לבבל עש היו מקכתי‬
‫של בדול שמא יגע ויפמול שהברזל נבדגיי* לקצר ימיו ש ל א ד ^‬
‫אועןבעפח עענ» תדעי' ‪ -‬לח סי;‬
‫והמזבח נכראלחאדיךימיו ש ל אלם אינו בדין מיניף חמקעד ע ל‬
‫מלין אותן בכעותאעלתיה דעק‬
‫וטבעות' חיו לע©וגי ׳ש«ל ‪0‬זבח‪«/‬שח סרדז׳^עי‬
‫ח‬
‫המאריך׳׳‬
‫מתדר כשהיו מלבנים אותן בסיד‬
‫ד' דיויש אוםיים איבע של י י' שעליהן שוחטים את הקדשים־‬
‫פעמים בשנה לא היו סדין אותן‬
‫ככפות של בבאים שרגילים לסוד בית חמטבחי׳חיה לצפינו ש ל מזבח ועליו חיעמודייננמין ורכיען"‬
‫כ ו ‪ :‬ח וטבעות היו בנפונ; ש ל א י ז על גביהן ואינקליו׳של ביזלחיו קכועין בהם יג׳מדריכם‬
‫של מזבח לפי שלא היו כופתו׳ את תיח לכל אחת ואחת שבתם חולייומפשיטי׳על שולחגיח ש‪7‬י שימ‬
‫הכיור היה ביז חאולמ ולמזבח ו מ ש ו ך‬
‫ו‬
‫התמיד כדתנן במסכת תעיד שבקהעמודים•‬
‫מתקין יוקכן כמן גדיל תשלים בלפי הדרוס בין האולמ ולמזבח כב אמה ו״יב מעלות תיו שם ר‪1‬נ‪1‬‬
‫וארבע עמסת לכד עשמלות מעלה חצי אמה ושלחה אמה אמה אמה ורובד גיואמח אמה רובד‪,‬‬
‫*הוכה יהיו קטעויבלנפק עשויות ש ל ש והעליונה אםח אמח רובד ארבע רבי יהודח אומר חעליוגו*‬
‫כמין קשת שהיו מכניסים בהן‬
‫אמה‬
‫‪1‬‬
‫בזאר הבהמה בשעעשמיטה ומענים ראש הטבעת בארץ והיז לנפינז של מזבח לעי שקדשי קדשים שתיטען‬
‫מפין‪ :‬שמנה עמודיםכנסים עמודים של אבן נעזבים‪ :‬ולביעין של ארז חתיכות מייבעות של ארז היז על>‬
‫העמודים‪:‬וא‪:‬קליות כעין מזלגותאנכיכיש בלעז‪ :‬היו קבועזן באוען רביע ן של ארז ועולין כהן הבהעם‬
‫ושלשה סדרים של אנקליותזז למעלה מזו הי; ככל חתי כת ‪ p‬לתלותבהעה גדולה או קטנה‪ :‬על שלחנות‬
‫הגרוס מעלה׳‬
‫של שיש שעליהן מדיחים הקרכים לעי שהשיש מקרר זמננן ושומר הבשר שלא יסריח‪ :‬ו‬
‫מכי אמה ושלחה אמה אמה אמה ורובד שלש ואמה אמה ורובד שלש העליונה אמה אמה ורובד ארבע דכי‪.‬‬
‫•הודה אומד העליונה אמה אמה ולוכד חמש כך כתב רבינז ברוך שמבא בנסחאוע ישנות מדוייקזעוהכ״‬
‫מידושא רום גוכה המעלה חבי אמה כמז שהיו כלן ושלחה דהינו משך דזחכ המעלה שזהו מדרך הלגל הים‬
‫אמה ומעלה שניה ושלישית כל אחתהיה שלחה אמה והיבו אמה אמה לקע‪:‬י ורובד שלש מעלה רביעי' הים‬
‫יחכה ג׳אמותייובד דקתני היבו שורה של רבעה כמו מוקף רובדים של אבן על הריבד הרביעי שבעזלםי‬
‫לפי שהרבפח היתה רחבה כלא מעלה ומשום הכי לא אמר שלמה שלש אלא רובד שלש כלומל שזרתהדנעי«<‬
‫ואמה אמה כלומר מעלה ממשיתוששיתכל אחתהיה שלחה אל& ורובד שלש ומעלה שביעית היעה ד‪0‬בי‪:1‬‬
‫פלש אמות‪ :‬העליונה אמה אמה;לוכד אלכעעי'המעלה העליונה שקיא המעלה של שתים עשרה לאמי‬
‫אלנע‬
‫(‬
‫*ו‬
‫מדות ‪6‬ונ(־ד‬
‫•‪0‬לבעעעלושהיה לכל אקתאמה המעלה העלייכיהיתה רקבה א י ב ע אמות עד האולם כעבאו כל המעלמ*‬
‫'»«עהעשדאמותמןהדאשוכהעדהאולם ושלש אמות דוחב של רבעה חלקה היה מןקמזכקעד תמלינ‬
‫המעלותהי־י שטם ועשר׳יםאמות כין האולם ולמזבח; דכי יהודה אומד העליונה רוכד ממש עדהאןלס‬
‫ממש אתלתדאותקידותמכדימת ועכויידולנ‪:‬‬
‫*דסבד לסיף שתי אמות של מוכח עתקילותהמעלות‪ :‬ו‬
‫של מילת של אלן שגדלי׳בו עמנו'‬
‫שקדויין מילין כדאמדיק כגמין‬
‫פתחו ש ל אולם ג ו ב ח ו א ד כ ע י מ‬
‫ו‬
‫אמהאםח רובד חמש״‬
‫קיישיכן שמא כמי מילין כתבו נ‬
‫נכיו‬
‫על*‬
‫היו‬
‫מילדת‬
‫ל‬
‫ש‬
‫מלתדאור־ג‬
‫וחמש‬
‫׳אמר־ז ויחכו ביאסדח‬
‫התחתונה הקורה חקחתוכה מ‬
‫מתחתונת עודפת על חפתת אמת מזחואםח מזה ושלמעלתמסנח‬
‫מושכבעעל משקוף העתק לרקמ‬
‫ןןודפת עליה אמה מזה ואמה מזח נמצאת העליונה שלשימ אםד‪-‬ן‬
‫של פתת שהוא רקב עשרים אעם‬
‫ח‬
‫*נדבך של אכנימ חיח בין כל אחת ואחת•‬
‫וכלונמות והקורה עודפת ע ל הפתח אמם‬
‫של**•*‬
‫בדי‬
‫אולכש‬
‫ל‬
‫ש‬
‫לכחלו‬
‫ע ל ארז חיו קבאןין מכתלו ש ל היכל‬
‫מזה ואמה מזח נמנא ארכה שפי‬
‫פרתי‬
‫שכחן‬
‫חאולמ‬
‫בתקרות‬
‫קבועין‬
‫יבעט ו ש ר ש י ו ת ש ל זהב תיו‬
‫ועשרים וקורה שנייה שלמעלה‬
‫בחונה עולץ ורואין את העטרו׳שנאמר והעטרות לחלמ ולטובית‬
‫מיענה עודפעעל הראשוני אמין‬
‫ךלידעיח ולחן בן צפניה לוכדון בהיכל חנפן של זהב חיתח עומדת מזה ואמה מזה נמצא איפין‬
‫ע ל פתחו ש ל היכל ומודלת על גבי כלונסות כל מי שחוא מתנדב‬
‫ארבעה ועשרימ והשלישית ששה‬
‫עלה או נרגיד או אשכול מביא ותולח כה אמר רבי אליעזר כדבי‬
‫ועשי־ייוהרביעית שמונח ועשרים‬
‫צדוק מעשה חיח ונמנו עלית גימאות כהביס *‬
‫והחמישיתשלשים‪ :‬ונדכךשויה‬
‫כמו נדבכים די אבן גלל‪ :‬כין כל‬
‫שתתו ש ל חיכל נכהו עשרימ אמת ודחכו‬
‫‪ M‬ך‬
‫‪A‬‬
‫עשר אמות וארבע דלתות חיי לי שתינספ אמת ואחת חמש קורותאלו לא‬
‫י‬
‫ד"‬
‫היו ביגעזעז! כז! אלא סויה של‬
‫גפנים ושנים בחוץ שנאמד ב' דלתות להיכל ולקדש חחעונודמ‬
‫כפתחוחלחוךהפתח לכסות עיכיו ש ל כותל והפנימיות נפתחות כטן של אכניס חיתה בין זו לוו‪:‬‬
‫שלא יבעטו' שלאיט»‬
‫ק‬
‫לתוך תבית לכסות אחד חדלתורתשכלחביר־‪/‬טוח בזהב ח ז ץ‬
‫מאחר הדלחור־ו רבי יהודה־ז אומד בתוך הפתח תיו עומדוי־׳נ הכתלים ליפול מחמת גגחן והיו׳‬
‫ובמק איעטכא מיטר‪-‬ז היו וגקפלורת לאחוריהן אלו שני א מ ו ת חכלונסיתהללו קנעשכי' מכותל‬
‫ומחצר־‪ :‬ואלו שני אמור־ו ומחצד־ז חצי אסח ומזוודת מכאן וחצי זה לכותל זה סועכיישכי הכתלים‬
‫שלאיפלו‪ :‬ויואין אתהעטדות‬
‫ןנםויז ומזוזר־ן מכאן שנאמר ושני דלתודת לדלתור־ו ש ת י ק ן‬
‫שבחלונותשל היכלי־ כל מי שהוא‬
‫•וסכות דלתות שגי לדלת אחת ושתים דלתות לאתרת *‬
‫עתגדכ זחכ להיכל ודונה שהזהצ‬
‫ושני‬
‫כ‬
‫עבמו שהתגלכ יענוהו כהיכל‬
‫לעי שהיה כלו מנופה זהב הים‬
‫‪.‬״שה מאות! זהב שמתנדב כדמות גרגיר או עלה או אשכול ותולה בה‪ :‬ונענו עליה שלש האזתכהטם‬
‫‪*.‬כובד הזהב מרובה שחיה בת חונדכו שלש מאותםהנים לטלטלה ‪/‬לפנותה ממקום למקום מה אמד מן‬
‫‪*.‬מחומות שדבל; חכמים לשק הבאי דלאו דוקא שלשמאותכהכיםולא כתגזן דבי אלגסד בדבי כדוק אצא‬
‫להודיעשזהכ הרבה התנדבו שם‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫של היכל שתים בפנים בעובי הכותל שכלפי פכים‪ :‬ישתים בקין בעביז שכלפי הקרן‬
‫‪•.‬‬
‫שעטו של כותל ההיכל היה שש אמות‪ :‬ולסוף אמה חנונה של גמבי הכותל חיו הדלתות‬
‫‪5‬ת^•‬
‫•יהבוטעאתד לימין הפתח ואחד לשמאלי כל דלתמהן רחבה ה׳ אמות וכשהיו כעולות חיונוגיטתזוכוו‬
‫•סזעמותרוקב חלל הפתח שרחב‪ ,‬עשר אמותוכשהיו בפתקוילנד פכים מכסזת חמש אמותשל עוכי הכותל‬
‫»עים דלתותאחלות כמדתאלו היו קבועות בסוף עובי הכותל לבד פנים וכשהן נעתקות מכסות חמש׳‬
‫אעותמפה וקמש אמותעפה מרוחב כותל ההיכל בפנים ושם לא היק הכותל טוק בזהב כמו שאד הביתלעי‬
‫י‬
‫שלא‬
‫מדות פ ר ק י‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫•מלא היה נלאה *!נטימיטא להיכשל פלקיס עקובלועעל ילי קליותוהן כפתח; וכשלובה נכפפו וככפלז*‬
‫‪ 11‬על ״ כ ן ה»ו כל קללת‪/‬תקלל; כין שלפנים נין שלקק מ ק ו ב ל י על!ל! קלין^ולסזף חני אמס של ש ג י‬
‫* מ מ ל חי; קבועותבין הדלתותשבפכים ביןאותן שבחוץ ?חמש אמו' של עובי הכ;על עפסיקות בין הדלתימ‬
‫*קבונועלדלתותהפנימיות;כל ללעהיה שלקמשאמות ממובל משעיל;ק;ע כלל;משעיאמ;ת ומחכה‬
‫וכשכפתק הדלתהקבק לנל פניי‬
‫ומני ששפשין חיו לולשערהגדולא'בצ‪6‬ון ואחד בדרופ‬
‫‪3‬‬
‫זקיה קניו נכפף ?נכפל זה על זה‬
‫שבררו׳ לא נכנס אדם כו מעולם ועליו תוא מפורש עלי ידי יחזקז^‬
‫ומכסה מעןבי הכותל אמעי;קני‬
‫ש נ א מ ד ויאמד אלי ח׳ השער הזח סגור יחית ל א יפתח ואיש ל‪^4‬‬
‫וכן קדלתהקכועכפני'כשבפתח‬
‫ילכד ימ׳ן היה אף הוא נכפונכפל יבא נ ו כי ח׳אלחי יש ראל בא בו והיה סנוד נטל את תמפחח ופתח‬
‫ומכסה קאמתים וחכי שנשאל* אח הפשפש ונכנס לחתא ומהתא לחיכל דבי יהודח אומ׳ שבתוך‬
‫עוביו ש ל כותל חיה םחלן עד שגםצ׳עוםד בין שני תשערי׳ ו‪6‬חמ‬
‫מעיכי הטתל‪ :‬שנאמר ושתים‬
‫ושלשים‬
‫נ‬
‫דלתועלדלתותשתיס אלמא כל את החיצונות מבפנים ואת הפנימיות מבחוץ״‬
‫דלת;דלת היעה ״ ח‬
‫כ‬
‫״‬
‫?‪I‬‬
‫'*‬
‫מ‬
‫טפ ש פ ש י‬
‫ו ‪f‬‬
‫‪7‬‬
‫ז‬
‫*‬
‫מ י מ י‬
‫ה ל ש ת‬
‫<‪,pps‬‬
‫?‬
‫ש ט‬
‫ש‬
‫?‬
‫־'‬
‫ם ;‬
‫ה‬
‫י‬
‫*‪**T‬‬
‫קנתען השער אותו שבדדוכתיכ‬
‫‪^ ^,,,j,‬‬
‫<מסעמאכד ‪,^ .‬״]״ים‪:‬‬
‫״‬
‫^‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ע‬
‫‪p J > w‬‬
‫ל^א‪ , ,‬ל‬
‫להיכל‪ :‬זמן ה^א‬
‫ה‬
‫א‬
‫ש כ ה‬
‫‪p p f y‬‬
‫מ‬
‫ש ם‬
‫ס‬
‫ה פ ת ן ק ק‬
‫כ כ כ ס‬
‫ל י ל‬
‫ק‬
‫כ‬
‫ושמונה תאים חיו שכם טו בצפון טו בדרומ וח׳ במערב שבצפון‬
‫ושבדרום היעל נכי חמשח וחמשח על נביחס ושבמערב שלשת‬
‫על נכי שלשה ושנים על נביתם ונפתחים היו לכליאח׳ואחד אתר‬
‫לתאחימיזואחדלתאמתשמאלאתדלתאשעלנביוובקרןםזדת^‬
‫‪ %.‬י‬
‫‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫צפיניתחיוחפתחיאחדלתאםןחיםץואחדלחאשעלנביוואחד‬
‫למסיבת ואחד ל**«‪ 87‬ואחר לחיכל‪ .‬ד חתחתזנח מ׳ורובל‬
‫ו והאמצעית ו ורובד שבע והעליונ ז ש נ היציע חתחתול ה׳כאממ‬
‫דחבה והתיכונה ו׳ באםחרחבח והשלישית שבע באמה רחבת «‬
‫ומסבח‬
‫ה‬
‫והולך בחלל ההיכל על השע הגדול שבסיף ע;בי הכועיעכפני'זפזעק; ונא לואלשער הבשבסיף עיכי הכזיע*‬
‫מבקק ועומד בפניש ופיתח?‪ :‬לבי יהוד אזמר בעזך עניו של כיתל היה מהלך קסבר למן התא לא היה נבכם‬
‫להיכל אלא מן התא היה מהלך בת?ך עובי? של בועל עד שנמנק עמוד בין שני הסעלי ופיתק אתדלתית של‬
‫תאים לשכות‪ :‬קמשה עשר בנפץ לקמן‬
‫נ‬
‫שעל הקינוןעבפגים זדלתזתשל שעד הפנימי מבקק‪:‬‬
‫כעלקים כי קשיבמנפק לדיוס שבעים אמה קא עני כותל המסבה תמש ?המסכה שלש כזתל התא קמש‬
‫והתא שש ?כותל ההיכל שש וכנגלן קחשיב בללזם;לא; למימלא לעובי ביעלי המסבה יעיני כיעל התא‬
‫ועגכי כותל ההיכל שלנל נפק היה כך‪ :‬אלא ע;כי הכותל עם החלל שבינו יבין הכ‪/‬תל השני ה;א מינה‬
‫וכקמש של כותל המסכה ושלש של מסבה וחמש של כותל התא ושש של התא ושש של היכל ככל אחל מאלו‬
‫הממשק חיתה לשכק אקתדהינו עא הרי קמשה תאים בכפין‪ :‬וכנגדן בדרום יעל אל; הקמשה היו בנויין‬
‫ממשק אקרים ועוד קמשה על גביהן קרי קמשה עשר עאים לגפק וממשה עשר לדרום‪ :‬וכן במערב קקשיס‬
‫לקמן כפרקין כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש ובכל אקד מהן היה לשכה שלאהיהכיתל עכ‬
‫שש אלא הכותל עם התא שכז היה שש והתא האחד שקונ׳לו היה שש וכותל התא האחד שקוץ להם עם הת^‬
‫שט היה קעש הרי ג לשכות ישלש לשכותאקרותכנויות על גכ אלו השלשה ושתים על גבי הן הרי שמונה‬
‫מאים למערב‪;:‬אקד לפשפש לתא שיש בו הפשפש הנפובי שבאותו תא נכנסים להיכל וסתם מתגי כרבנן‬
‫דאמר׳ לעיל נכנס לתא ומן התא להיכל דלא כרבי יהודה ד אמד בימך עבת של כ׳תל היה מהלך‪:‬‬
‫התקתובה קמש מקוץ למתל המסבה שהוא הכותל קקנק של הקדש היו יביעים דהימ גזוזטראות‬
‫מקיפים אתהכית משלשדוקועעעדכ בפין ודרום ;הי; היביעיםהללו תסתיים שביים ושלישים היניע‬
‫התחתונה חמש באמה רחבה והרובד שעליה דהינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרכפה של התיכונה שש‬
‫כאמה דחכה לפי שכותל המסכה היה הולך;מיבד כלפי מעלה־‪ .‬וכשמגיע אל הרובד שעל גבי התחתונה‬
‫סיה נכנס להניס ‪£‬מה‪£‬קת?על אותה אעה^קמלטתהא מתגים יןודתהיניע כמכאתהיניע התיכונה‬
‫לקבס‬
‫״ י י ?‬
‫*‬
‫מרות פרק ד‬
‫‪ ¥‬ן‬
‫*מהאמה אתת מעיק׳התחתוכה לסימ אותה אמס שנכנס הכיתל למים ‪ p i‬כשמניע לריכד שעל ״״‬
‫סתיכ?נה שהיא הינפה של שלישית היה הכ?תל מיצי ?נכנס לפטם אמס אקע כלי שיטח יחש הקילה על‬
‫* ו ק ס אמה שמתל התיכונה בילע דוכא לחיןמעי מכ?תל העליונה ׳כענאתהיניע העליונה יקי י־ א ״ «‬
‫‪,‬מתל מן התיכונה ׳שתי אמות מתל מן התחיענה מסו שנאמי כ׳ מבלע;׳ כתן לביתקונה לבלתי אחילבקיד<‪£‬‬
‫הביתכלימל היה מגלעימקסד‬
‫‪,.‬‬
‫מעיביקכ?תל מבקיזאמק אגזי*‬
‫ומסכת תיתת עולה מקרן מזרחית צפונית לקת צפונית‬
‫ח‬
‫כליבל של התיכונה יעיד אמה‬
‫‪*.‬ערבית שבת תיו עולים לגגות תתאים תיח עולה בפספס ופגיו‬
‫אקרע ברובד של העליונה כ ד ‪,‬‬
‫‪*,‬מערב תלך על כל פני הצפק עד שחו׳מגיע למערב הגיע למערב‬
‫שיהיה לו מקום לשים בהם ראש»‬
‫*חפךמניו לדרום הלך כל*י מערב עד שהוא מגיע לררוג= תניע‬
‫הקורות של הרובד כדי שלא‬
‫גלשי ררובש וחיו פניו למזרח חידת מהלך בדרומ עד שחואםגיע‬
‫יבטרך לאקוז בקימ׳ הבית לעשז׳‬
‫! פתחת של עלית שפתתת ש ל עלית פתוח כלפי הדרומ ובפתחודז‬
‫קודים ככותל ולתחוב שם ראש»‬
‫^ ל עלית תיו ב׳כלוגמות ש ל אר? שכהן היו עולץ לגנה ש ל ע ל‬
‫יקס‪:‬ה כעין‬
‫ה‬
‫הקורות‪:‬‬
‫‪ %‬ג ר א & ן פשפשין מבדיל בעליח בק הקדש לבין קדש הקדשיבש‬
‫מקילה וקערה שכה היי עולים‬
‫ןלולק חיו פתוחיןבעליח לבית קדעיחקדשי׳שבחן תיו ס ש ל ^ ל ץ‬
‫לגגותהתאים ומפני שהעולה כה‬
‫* ת חאומנק בתיבו׳ כדי שלא תונו עיניתן מבית קדשי ח ק ׳ *‬
‫עולה דרך היקף ויורד דרך‬
‫וחחיכלמאתעלמאחעלרוםמאח תאוטמ ש ש ‪J-VI K‬‬
‫היקף קרויה מסבה‪' :‬ל׳לין אד?כ‪1‬‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫^ובחימ׳זומח אמה י‬
‫שעישים כעליית‪ :‬משלשלים ‪f y‬‬
‫‪/‬‬
‫ל‬
‫^‬
‫ל‬
‫‪^.‬עזיבח‬
‫האומכים מ׳לילין אותם בחבל‬
‫‪^.‬יח ב ל עוד‪3‬עוליחמן תמרח אל^»אי‪-‬כע אפותודוזסעקח‬
‫כיטך התיכות כדי שלא יהנו‬
‫< מחפורח למערב מאח אמת כותל חאולם חמש ו ח א ו ל‬
‫בראייתכיע קדש הקדשים אלא‬
‫ק ‪,‬ן^ ‪^ , . ,‬‬
‫כותל תהיבל ש ש ותוכו א ד י‬
‫תקני מה שנרי ך בלבד ועולין‪:‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ל‬
‫* ט ח בית קדש ח ק‬
‫» מאה עצ מאה מאה אודך‬
‫! ו מ ש ם‪ :‬הצפון לדרוס שבעים אמת כותל תמסבח חמש ו‬
‫י ומאה רוחב‪ :‬אוטים בכין אטום‬
‫י‬
‫י‬
‫;סת?ם להיות יסוד לבית שעליו‬
‫מפמידין הכתצי‪ :‬אמה כיור הקורה התקתוכ שצעקדח היה עוביה אמה'לפי שהיתה טוקה בזהב ומבויירת‬
‫^יוריםכאי'נקדג ‪,‬תכי)ד‪:‬ואמתיםכיתדלפההקור<תהעליונ»תהכשעכותעל הקורה התקתונהה‪-‬העכי«‬
‫^ןיאעותנהןקלוייןביתדלפהלפישקכסדין של תקרה מקובדין על ידן תרגום במחברת בית לופיזאיי‬
‫לתמוה היאך היתח הקורה התקתונח שהכל נשנק עליה עביה אמק אתתבלבד והקורות העליונית שאיל‬
‫כלותעשא כל כך היהגטניין שתי אמית לפי שהקורה התחתונה מתיך שהיתה רקבה ביותר כעיבי אמה‬
‫י ע ה מוקה וכליאה ויכולה לקבל חבטן שעליה אבל הקולות העלמנות שלא חיו רחבות אלא טסק <‪tf‬‬
‫^ ‪,‬ענריכ?תלהי?תעג?תיותדאיכעיהיו הקולות העלמכזת עוביין שעי אמותכדי להרקיק התליה ען‬
‫‪,‬ןקויה התחתונה לפי שהיא מנויירת כיורים נאים ואם היתה התקרה סמוכה לח לא הי? טוריה נראזיג‬
‫‪,‬ככיותכל כך‪:‬תקרה הנשדי׳שנותנין עלהקודותסיחעגייןאמה‪ :‬מעזיבה הטיט יהאבבי'?הסידשנותטן‬
‫ל הכשדי'‪ :‬בלה עורב טס של ברזל קד כמין סיף וגובהו אמה היה מוכח על גבי המעקה כדי שלח ינוקו‬
‫כותל האילם עזכי כיתל האולם‬
‫ז‬
‫לעופותעלי? לפיכך כקרא כלה עורכ שמכלה העורכים משם‪:‬‬
‫ל מ ד ק קעש אעותוכן כותל ההיכל עוביו שש לבד מזרק‪? :‬ת‪1‬כי קלל? של היכל ארבעים אמה‪? :‬אטה‬
‫׳*!לקסיןכ?תל המפסיק כין ההיכל לבין קלשקקדשים קרוי טיקסין על שם שסיגד על האלון והלוחות‬
‫«כת‪:‬י בסיבי טרק כל לןארמי סגירה כמו טריקו גלי סין סיבי‪ :‬ועיביו שלכותל זה אמה ?לא הכדיע? כו‬
‫»ןכעים אי קלושתו כקדושתעכיס או כקדושת קק לפיכך עשו כ ט ת שני שתי פרכות אחתקינובה ?איז^‬
‫‪» .‬גיסית וביכיסן אויר אמה לקלוט ביניהן אויי מקום הכותל שהיה עביו אמה‪ :‬כותל ההיכל שש כבר פילשמ‬
‫י למזל שלא היה כמל ההיכל שכבד מעיב עבי! ששאל^עיכי עזתל ההיכל עם המקום הפכוי שבינ? ?בי!‬
‫‪1‬‬
‫י ה‬
‫ד מ י‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫פ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ו ר‬
‫ת‬
‫ו א מ ת‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫ן‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫חכ‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ן‬
‫ר‬
‫כ ד‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ן‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫י ז ן ז ן ך קא ן ע‬
‫ת‬
‫ד‬
‫? | א‬
‫ח‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬
‫ם‬
‫ב ע‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫ן‬
‫ד מ י ם כ ן ת‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫ח ט ר‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ו כ ן ת‬
‫א‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫ם‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ת‬
‫מ‬
‫‪/‬‬
‫&ן‬
‫ה‬
‫גז‬
‫ע‬
‫ש‬
‫»‪ 4‬א‬
‫נ*‬
‫»‬
‫הכזתל‬
‫‪.‬‬
‫מידית פרגן ח‬
‫*כומל השבי שחובה לוהיסששאעות‪ :‬ועוכי כותל השני שקרוי עא עם המקום העמי שנינו מנין הכמצ‬
‫השלישי שש אעוע‪ :‬ושבי הכועל השלישי שקרוי כותל סעא עם המקים הפכוי שבינו ובין הכועצ מלביש‬
‫קקבק היה חמש אעועושלשעחמקומומ הפכ‪/‬יין שבין ארבע כותלים הן חעאים ועליהן עאים אחיי כאיימ‬
‫ששנינו למעלה בעןגלכ שלשה עג שלשה ?שבים של גביהן וכן מגפון לדרום כותל המסכה תעש כ; כלןעמ‬
‫המלל שכין טתצ לכותל הכל‬
‫חמש שלע כותל מחא חפש והתא שש כותל ההיכל שש ותוכו עשיימ‬
‫כמו שפירשתי לעיל‪:‬‬
‫עשרה אמה מן הנפק שכותל ה אמת כותל חחיכל שש והתא שש וכותל התא ‪ icrpn‬ובית תודחו‬
‫האולם עוני; המש אמה והאולם חסים ג׳אםות והכותל חםש אמות האולם עולן* עליו טוו אמת ‪p‬‬
‫עשר אמות לנפון וכן ל ד מ ם ‪:‬‬
‫הצפק ושש עשדח אםת מן חדתם ותוא תית נקרא בית תחילפוו*‬
‫הסכינים‬
‫כביתהקליפות על שם‬
‫משם גונזים את חסכינייוחחיכל צר כאתדיו ורוחב מלפניוודוםוו‬
‫סכן‬
‫כיעהקליפ;׳‬
‫סגונזי' שם קלוי‬
‫לאדישנאםד חויאדיאל קדיתחגת דוד מת חאדי צד מאחוריו‬
‫קודיןלסכיני׳הגדולי'‬
‫גל‪«5‬׳ ל;עי‬
‫ודחב מלפניו אף החיכל צר מאחריו ורחב מלפניו *‬
‫‪ .‬ס ל ע י ‪ :‬נ ד מאמריו לנד מערב‬
‫כל תעזרה חיתח אורך מאח ושמנים רםבע על‬
‫‪£1‬ךדג ן ן‬
‫ולקכ מלפניו לנד מוימ ולא‬
‫רחב מאח ושלשימ וחמש מן תמזרח למעדכ‬
‫״‬
‫‪#‬תפלש לי היאך שהדי מאה על‬
‫מאח ושםגים ושבע מקום דריסרמ הכתניכם אחת עשרח אמרת‬
‫מאה היה בשיה‪:‬‬
‫׳ המזבח שלשים ושתים בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמת‬
‫ל‬
‫•‬
‫חחיכל מאח אמח ואחת עשרה אמדת לאחורי בירת חכפודרת מן‬
‫^ ^‬
‫‪^ I D‬‬
‫ה ג ‪ 0‬ל‬
‫ה ? מ ל ה כ‬
‫‪m‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫ג‬
‫ד‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫^^)^׳‬
‫ט‬
‫‪ ptata‬ליו־דמ ‪ * a m t ^ w h m t m a‬מ ן « ‪ 3 3‬ש ילמזבח ששיבש‬
‫ושתים סן חםזבח לטבעות שמונת אמות מקום הטבעות עשדי‪0‬‬
‫״ ‪, ,‬‬
‫‪.‬‬
‫ודי מן הטבעות לש^חגותארבעםןחשלחטת ולנבסיןאדבעםן‬
‫ושבע מן המזרח לעער על ל ‪,‬‬
‫‪ ,‬ן הננסק לכוחל העזרה שמבת אמות ותמותו־ בק תכבש לכותל‬
‫״ן‬
‫ל י ‪,‬‬
‫‪fa‬‬
‫לדרום‪ :‬מקים דייסתלנל< » ד^ מקום תננסק שש לשכוח חיו בעזרח שלש בעפק ושלש בדרום‬
‫והיאסנקדאתעזדתישלאלמןק‪ ,‬שבצפון לשכת המלח לשכת תפדות לשכת חםדיחי לשכת חמלת‬
‫דייסתמלי סכהני'קרויה ?מללג שם חיו נוחבק מלח לקרבן לשכת הפרוה שם חיו מולחין עורות‬
‫כהני׳‪ :‬הסזכק שט׳ושלשי׳ מפורש קדשים ועל גגח חית בית הטבילה לכהן גדול ביום הכפודי׳לשכת‬
‫לעיל דיש פ ג ‪ :‬ההיכל מאה אמס הסדיחיןששם חיו מדיחין קרבי חקדשימ ומשם מסבת עולה לגב‬
‫‪#‬כי כותל אולם וחללו של אולם בית חפרוח שבדרום לשכת העץ לשכת חגילר־! לשכת חגזיר־ו‬
‫ועובי כותל ההיכל וחללו ואמה לשכת העץ אמד דבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היהח םשסשוו‬
‫שרקסיןוקלל בית קדש הקדש• אבא שאול אומד לשכת כחן גדולי היתת שתיתן וגג שלשתן שתו‬
‫וכותל ההיכל למעלי והתא וכותל לשכת חגולת שם תית בוי* קבוע ותגלגל נתק עליו ומשם מספיק*‬
‫התא הכל מאח אמה כמפורש מים לכל העזרה לשכת הגזית שם היתח סנהדדי גדולת של ישד‪1‬‬
‫בפרקים דלעיל‪ :‬ו״יא אמה אמורי יושבת ודנת את הכהונה וכהן שנמצא בו פסול לובש שחודינש‬
‫כיתהכפור מסתל הלגו" של היכל ומעטן* שחודק ויוצא והולך לו ושלא נמצא בו פסול לובש לבבי*‬
‫לבד מערב ע ד הכותל מערכי של ומתעטף לבנים נכגם ומשמש עם אחיו הכחגים ויום טוב חיי‬
‫עזריהיהייא אמה של חלל עם עזבי‬
‫עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אתרן הכהן וכך היו אומרים*‬
‫ברוךחםקוםביוךהואשלאנםצאפסולבורעו שלאתיזוכייז‬
‫י*‬
‫"‬
‫הכותלקרוי‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫•‬
‫י ‪.‬‬
‫י‬
‫כשכתהפרוה אדם מכשף ששמו‬
‫‪J‬‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫ן‬
‫א ; ר ך‬
‫ן‬
‫א ה‬
‫כ י ם‬
‫ש מ‬
‫ב‬
‫‪v‬‬
‫ן ש‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ק מ ש‬
‫ק ב‬
‫ס נ פ‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ י‬
‫ה מ ן‬
‫‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫ע ^ ׳ ^ ״ ״ ן ^ ״ ‪^ , . ,‬‬
‫״קי׳«> ‪.‬‬
‫ס‬
‫כתב שהיה חותל בקיל כדי לראוי‬
‫*ש‪ 0‬היאך היה כהן ?מבל העבזד' מהי‪4‬שם‪; :‬על‬
‫״סונ׳־־לם‬
‫״‬
‫היה קיתהמגילה לכג במם הכעןלים חמש ל! גילו*‬
‫שסובל‬
‫קנים ‪ pia‬ב‬
‫&‪5‬ומל כג ביה כשהוא ממכה מבגדי והכ לבגדי לכן י־לי ל ק לכבלי וה‪ 3‬בלם המ על גג ב י * הפיוה ל *‬
‫ןןהיתה מקודשת כקדושת העזרה ?טכילותקכאותמקמתיוםקכעוליםכעינן במקום קדוש כלכתיכומדן‬
‫* ע בשרו במים במקים קדיש ק?ץ מטבילם ראשונה שאיכה באה כשכיליים הכפירים שאף כ ל י מ מ ב ס ש מ‬
‫* ק אדם טהור נכנס לעורה עד שיטבול הילכן טבילה ראשונה היעה בחול על גבי שעי המים היא סש‪>99‬‬
‫השלישי שבדיום ומעין של מים היה משיך שם כאמה הכאה מעין מזעם ושם היה טובל טבילה סיאשובםג‬
‫»סכס נכין אכניס‪ :‬מעלוע סגלגל?ת?ס<ככ?ע לעלות לגג כייגהעדוס דדך סססבה‪ :‬לשכת המלה על ש©‬
‫‪ j‬וד שכרו שם עולי גולה‪ :‬אכא שאול אומד אותה לשכת העץ היא היתה לשכת כהן גדול וסיא לשלםיהדדין‬
‫<עכןבליש יומא שבעתימים קודם יום הכעודיםמערישי כהן גדול מכיתו ללשכת פלסדלין וגג שלשתן ‪pip‬‬
‫»ך?י אמד לשלשתן שס היתה סנהדרי גדולה של ישרא^ יישביגבבד התיל שבס לעי שלשכת ?‪JPM‬‬
‫שיתה מכיש בקדש ותביה בחילובסביה שלקדש לאי היה אפשר לסנדדי לשבת שאין‬
‫•שיבה ב?«יה אלא למלכי ביק דוד בלבד דכתי ויבא העלך דוד וישכ לשני ס ‪:‬‬
‫ןמב‬
‫חס ונשלם‬
‫חהלח ל‪8$‬ל עילם‬
‫אמד משה נכהדדזכחחחכהןמקורפו‬
‫יי‪-‬׳‪-‬׳•־״ ־־־־‪ 1‬־‬
‫‪.‬־‬
‫ו־‬
‫׳•״׳׳• »» ׳»^׳‬
‫—‬
‫*‬
‫‪«* w‬׳‪»/.‬׳ ‪j‬‬
‫‪VJVW‬‬
‫‪J2fjjjj‬‬
‫לשבח לסכתהשיזע‪,‬עלתהעלותקשי סנן למין סאמשי כימ־ותיכו אל? איש גבוי סיל במלחמתה שליעי׳ם‬
‫גונה קי ל וקומת החכמה לב הקובל ביס התלמוד שמכתלי בית* נ כ י שנכנס לפכי לפנים ביעדה האלסי^‬
‫»יבא כשלום והוניא שכל? מקכק אל הפועל ?בלשקבס ?נקל כלכל במשפט דכיי? ולהם פכים קלקל הביע‬
‫אתהעשנההניעאתהמלעודכלשקקביהעעגגהכעותירכהאיכות• כפלפ?לבסברהכדקות• ד ב י י ו‬
‫הי«קים לכל פיות• כנרים לתלפי?ת• כ? כל מיני מגדים• דבד מרבדים• ד?ככ שפתי ישכים• מלשי©‬
‫‪4‬ם ישכים • ;יין הרקק עסיס דמונים • תרומתייכותודאשית שמכים ״ וכלי לאותקכר לולאות• מ י ואהלויב‬
‫״לאןלנ ואלם אלומים נותנים פתמון פה לאלסים ופתק דלמתלדתזתה אשד סוגרו ויבפם והב סמל•‬
‫המסגד והחדש קרש ודרש במעגלי עגיל• הבדק ולנעאזכי הקדשים ובפרט נמשכה שלא במ עליה עלעול‬
‫*לא נא עליה פלפול כפלפלתא קריפעא קראה כקו והאיר אל עבדעניס בפכי' וא?פכי ?סיד?שי'שזנייוכאשי‬
‫*אינוהו רב התועלת לדורך במשע?ל הקכמה ?למודד כשעולו מים לגבא בבא לכל עכודתהקדש השתדלמ‬
‫ככל עמ להדפיס? ולוכותב? אעהרבים ?להאיר עיני העברים במר ע?בי בעב?י ישמ״ חקי ה ויאכלו‬
‫העגמ־ ארץ הקייס אליכם אישים אקרא אוהכי העודה ולומדיה חכו גודל לאלהיכו והכיכו ענמכם להשיג‬
‫הספר הזה שלספירי?אין סעידה ובהתכדכעס לקנותאמת?כפדועערע?ז כישראל כק כייתהת?י׳הטסור»ן‬
‫הזאתכרכ? אלהם כי הכת?ב נ??ק יריע אף ינריח קק? מוסרי ואל כסף זלהקזיק ידי המשתדלים לה?ני*‬
‫לאמימשפטו ?להודיעטבען בעולם כי חיכידלא לק?י כבל?קיתשלפ?ליט?ן מוקמתבמיד פתיל כדדשמו‬
‫לאשר שאלןכי משק ככסיל זכליה כסןזל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫אמר מאיד בי ״יעקב אזש פרינץ‬
‫צכד‬
‫עשיתי המגבלה בכל חסלליס שכלעסו קודם זה שאי אפשל להלעיס בלתי טשתזשגיאי;ימ‬
‫שכן כזה ההעתק ישן ;מיושן ךך;׳היל אשל הטשעיש לכה על הכתב כי בדוחקגלול פלתים‬
‫‪ ,‬הא;ת!;ת!לא ט(גדט עיזול וסובאה להוטה לא;ר משפע הספל;מעשה;;עשיתי לי רב ןקכיתי צ׳ סבר להגי*‬
‫הספל ה‪/‬ת אשל שם העקוב לעישול;תקן העע;ות;ללכיו ראה ;ילפאה;;מזק בלקז;בלקז באול שכלו ויצן‬
‫געמקה של הלכה סלא הוא ה‪/‬תיק בקי בתללי יעלה כמהלל משה כהן בכהלל זכליה כהן מק;לפז‪:‬‬
‫•*לילתהול‬
‫ועבדיה‬
‫ואם הולל‬
‫הלא עשה‬
‫•הי ספלו‬
‫ללעבלת‬
‫לקד בפש‬
‫לכושל עה\‬
‫ואיש משכיל‬
‫ועהחביא ״‬
‫והטועס‬
‫אטשמכא‬
‫והוא כהן‬
‫•עומתה‬
‫ומושב;‬
‫•לא קדשו‬
‫•הגהו‬
‫אמת‬
‫עדי‬
‫ולאכשא?‬
‫*כןקזםלון‬
‫היה מתל‬
‫הליםתקלכ‬
‫ותזכה או‬
‫ח‬
‫ואבן‬
‫שמ;היה‬
‫שאול גזעו‬
‫למשנייות‬
‫לנחמה ‪.‬‬
‫יהי כעת‬
‫‪,‬כגמלא*‬
‫שתיה‬
‫כתגל~‬
‫כמ;יג*‬
‫סוישה‪.‬‬
‫לא;מה‬
‫* * ל‬
‫‪v‬‬
‫ע׳‪-‬אל ה‬
‫ילדפ»כ•‬
‫ הכי אעם‬‫לבל שמבת‬
‫ולויתחן‬
‫וקבר רב‬
‫כעיר קול על‬
‫כקבלה‬
‫בהגהות‬
‫עם חמש‬
‫עטי ופגים‬
‫כמוט שעל‬
‫אנוש חדק‬
‫עשה גס אל‬
‫קנה לך רב‬
‫בגילללאות‬
‫*מדי ‪r w i‬‬
‫גל סוד מ ד‬
‫לאואת*‬
‫יסדה בן‬
‫מכם לבב‬
‫וגס נפש‬
‫כמבול זה‬
‫שמו הקים‬
‫אשל לא כ עשה כזאת‬
‫‪-.‬כתיך גזלה שכולה ו‬
‫לנמא בין‬
‫אמתיין‬
‫בלוב נחת ולא תמת‬
‫לבשבל לב‬
‫לאין שליו‬
‫מבאוהו‬
‫כ‬
‫וילל‬
‫כני אל בו‬
‫לקחו כ‬
‫•כמשטישים מ ל מ ו ת‬
‫והאריכה _ לכל מכה‬
‫יקר דוש‬
‫ונפש עם‬
‫זהגייוכי‬
‫זאיש פילו‬
‫ועתה פה‬
‫באלץלא‬
‫כדובעייון ועל פה ח‬
‫ולא עשה‬
‫מלאכתאל‬
‫לראשונה‬
‫;נסכן ל‬
‫אשד בדעה שני תאמי‬
‫לכד כדפוס אשל אין לו‬
‫אמתתמאס וכלממדת‬
‫ו ד ע לך כי אסורה כל‬
‫ולאו כל יום כזחתתמבא‬
‫כלילת הול ואבן ה‬
‫‪WW‬‬
‫מחכל‬
‫לזכות‬
‫מדלי•‬
‫יזדופה‬
‫בלאשו‬
‫בתולה‬
‫לשנים‬
‫אכל כי‬
‫עמוקיע‬
‫והשש‬
‫לאחל‬
‫מכ;כה‬
‫;מרק‬
‫תאמי‬
‫וסבי‬
‫בבניין‬
‫כחזדמעיר‬
‫‪.‬‬
‫יען‪0‬עיד‬
‫_ובחד«יסו‬
‫י‬
‫ך‪.‬״‬
‫‪:‬‬
‫*דיבץנקד*‬
‫י ‪on‬‬
‫‪>.‬יי‪, -‬‬
‫•י•‬
‫‪v‬‬
‫‪ViLna‬‬
‫‪ J‬י י׳‬
‫«‬
‫» ‪/ w&f1‬‬
‫‪ JJ‬ו‬
‫‪-.‬‬
‫״‪•*.::‬יי*‬
‫עשייה״״‬
‫ענייה‪:‬‬
‫שתיה‪:‬‬
‫כויה‪:‬‬
‫לטייה‪:‬‬
‫אנייה‪:‬‬
‫בליה!‬
‫וביה‪:‬‬
‫סריה‪:‬‬
‫מיס‪:‬‬
‫ספייה‪:‬‬
‫בשיה‪:‬‬
‫דאייה;‬
‫למיה‪:‬‬
‫שנייה ג‬
‫בבייה‪:‬‬
‫ימייה‪:‬‬
‫שכיה‪:‬‬
‫שהייה‪:‬‬
‫קנייה‪:‬‬
‫שתיה‪:‬‬
‫חבל‪0‬איד‪#‬‬
‫‪7‬‬
‫׳׳״יל‬
‫נקיה‪:‬‬
‫;מיה‪:‬‬
‫כעסו מאיר •‬
‫י* < ׳;־ ן‪:‬‬
‫* *«‪.‬׳•» י ׳׳י י" יי* ‪"*•M.^f‬‬
‫עלית‪:‬‬
‫'•••<׳'יי" •ל‪:‬‬
‫־* ־ •י׳״׳ ‪i-1‬‬‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫•‬
‫‪3‬‬