ק ד ש י ם מ ס ד ר ש ש מ ו ת £םפירוש הרב המובהק הגאון
ש ש מ ו ת
ק ד ש י ם
מ ס ד ר
£םפירוש הרב המובהק הגאון במהררעובדהמברטנורח
והוציא לאור חעלומו ונימוקו עמו להאיר עיני
כל ישראל החכס בהררעוכדיח
בכמהרדזנדהזלהח
על יר מאיר בן יעקב איש פאדינעל
כניתהשל העעסל »;ללןמאנ״עיק<מס לקאדל<ק<;ילי«
י
זז
•a
גד6ם בשגת&ט בויגיעיאח מחו! ממשלית אדונינו חדובוס מגיד
ורגצישקו דו/א irvכשנת שלישית למלכותו*
הועתק והוכנס לאינטרנט
w w,w
v . hheebbrreewwbbooo o
k sk s . o r g
ע״י חיים תשס״ט
D n1n 3
י־ ר ו ? י ־••־־ ז•׳ V
»י \ \\t
*״ י *
! !. .V W
«»i
ו׳׳ /יי! י יי;
ץ* ג*.י
.*•••/
ב.
זבחייצ( פרגן א
h t j־ ^ / ^ ^ I T׳ ־ -עכ?צחו שלא לשמן כגון' שבשקטיח -שלה לשם שלמים :כשרי ויזרוק למן;יקטיר
אמוריהן לשמן דבקד׳שתיה?־קיימי ואסיר לשכ?יי כה? :אלא שלא יגל; לבעלים
־
"•יין להביא אאר לח?בתי א; לכדרו-וישחטכו בשמ» דאמלקלאמונא שפתיך תשמור ועשית
»
גאשל׳כללת להאלהיך כלבה אם נדבה קיכה-נדל ואם צדר איכהכדבה אלא הכי קאמל אם כמה שנדלתעשית
שנשקט לשם כדל •ולשם הבעלים
ן
^ * lת/בחים שנזבחו שלא לשמן כשדים אלא שלאעלו יהא נדר ;•נא הבעל ידי חובת
לבעלים לשם חובה חוץ מן חפסח ומן החטאת חפםח כדר; ;אס לא; שלא כשקט הזבת
י
כזמנו והחשאמ ככל זמן ד׳ אלעזר אומר אף חאשם לשם בעלים יהא כדבה כל;מ'כשר
מפסח כזסנו .והחבאת וחאשם בכל זםן אמד רכי אליעזר rivunnה<א כאל; הביא ,לכדכ' אבל jא ייבא
^ ידי בדרי שלא ע.ה לבעלים לשם1
.
^
״ ׳ ^1
»,
,קמה ו ל»קא קרבן יקידש יש צו
^1
^
בע״י אבל קלבנ׳י׳ -נבול כבשקטז
^
1
^
jשחשים ^
שלא לשמ 1עצו לנבול לשם ק?כח
!׳
י
!
* . j i y / 1 /
^ j ^ /
נכות מחם כשדין לשם נמוך מחם פםולי כיצד קדשי
שהשקיט מושכתי למה שהז לאויי!
_!
_!
י .
.
"י י
ל״ד־קאכששחטזבפישלאלשמ
" ל י
u
קדשים ששח«ץ לשם קדשים קלים
אז אמרי* דלא על ,לכעלים לשם
^ ^
?
יי
ל מ ס קדשיקישיס כ׳שיין
ח;ב אבל שחטן כעס ע ; לבעלי׳
,
בשרין וטןלסיס ששחטן לשם בכור לשם םעשי
למוכס :חח מן העסק דבפסת
י י
הפסח ששחטו בשחיית ביי ^ י
כתיב ועשיתפסקעל שיה! כל
נמחעבשלשת עשי בץבתידא פוסל כאילו נשחט י ז ע
עשיותיו לשם:פסח ועוד כתיב
1
?
°
ע *™ P
*מר
ואמרתם זבח פסת'הוא שתהא
שחושיכו
e.
^כיחה לשם הסח והכי תלי קלאי חד לפסול אם כעשה שלא לשם פסח וחל לפסןל אם נע־ו׳שלא לשם בעליי:
איבדבחטאת כמי כתיכי תלי קלאי כתיב ושזזט א<תת לחטאת שתהא שחיטה לשם חטאת וכתיב ;לקת
הכהן מלס ה־וטאתעל שתהא קבלת הדם זזייקתי לשם חטאת וכסל עליי הכהן עליו;לא על חבלו דהיכו
שתהא לשם כעלים מחטאתו אשי חטא שתהא לשם א;ת» החט ולא אמרזדחטאתשלא לשמי פסול אלא
פששחטו לשם קדשים אחלים אכל שקט לשם חולין כשר;לא ע ח לבעלים לשם חובה לכתיב ולא יקלל; אע
קדשי בכי ישראל קדשי מ־וללי׳קדש ?אין ח/לין מחללי'קדשי' :הפסח בזמנו פסול שלא לשמ? כל זמן שחיטתו
ילהיבו מקנותהיזם של עלבי פסחים עד העלב אבל ק?דם לכן ואקל מכן קימא לן פפח בשאל ימ?ת השנה
שלמים ה?י ?כל דינו כשלמי' :אף האשם כדמפרש טעמא;אזיל החטאת באה על חט ?כ? וכתייכחטאתכאשם
ורבק סיריי חטאתדכתיב ביה מעיטאפס?לאשם7לאכתיבביהמע<טא כשר ואםתאמל אשם כמי כתיכ
כיה אשם ה?א האי לא נאמר אלא לאחל הקטלתאמ?רין ואם בא למעט שלא לשמו דפס?ל קדם הקטרת
זאמולין היה נליך לכתבו ואין הלכה כליאליעזל :ב הנשחטיילשם פשק כל שאל זבחים שנזבח? כיד בכיסן
לשם פסח פסולין וכן שכזבחו לשם חטאתבכל זמן פסולין כי הים דאכהי פסילים לשם אחלים ?פלינ אתק
דמתטתיןדאמל כל הזבחים שנזבח? שלא לשמן כשלים;אמל איה; ;בלבד שלא ישחטפ לא לשם פסח ולא
לשםחטאת :שמעון אתי עזריה בקרא כן על שם שעזריה עסק בפלקמטיא ׳היה מספק נלכי שמעין אחיו
שהיה עישק ביטלה והתנו ביניהם שיהא חלק לעזריה בשכר תלמ?ד? של שמעין :שחטן לשאר ובקי' לשם
4ביה מהן כדמפלש ואזיל כשלים :לשם כמוך מהן לשם זבח שהוא פחותמהן בקדושה פסזלין לכתיב ילא
יקללו אתקדשי בכי ישלאל את אשי ילימ׳ לה במולם מהם אין מתחלליס בכמ<ך מהןמתקללים ואין הלכה
כלבי יוסי כץ חוני ולא כשמעק אקי עזליה :בטל ומעשל כהמה כמ?כין משלמי' מפני שהשלמים טעונים
מתן אלבעכלומל שיעמתכיתשק אלכעוסמיכה וכסבים ותכופתקזה יש?ק מה שאין כן כבכור ובמעשל
דלמןטעוןמתגהאחתויוין סמיכהונסכי'נוהגת בהןולאתכזפתחזה ושוק J :ליהישעמכשיל דחשיב
ליה כפסק בשאר ימותהשנה הואיל ואי ן זמנו עד בי ן הערבים :בן בתילא פוסל הואיל ומקנת הי?ם לאו»
fl
ח ז ב ה
0 £
,
ע
9m
ן
י
ש
חט
מ
ה
א
ןחא
שם
1
ה א ( ע ם
3nK
מ ן 1א
ט
ח
ן ז ח ט א ת
א
? | ע 0ן 4
n
ב
תפ ש ן ן
ח
פ ס ן
י ן ס י ב ן ת מ > י א ן מ ד
מ
א ן נ ן /
א
?
ח ב כ
ע ש י
י ח
ש
ש
ש
D
0
י
י
ם
J
ע
א
ן
מ
כ
י ה י ע ע
ש
כ
י
ב
ז א י
א
0
מ
מ £ 1י
ש
כ
ע
י
י
ש
נ
י
י
כ א ל י
ה
ם
ז
1
י ב י ס
כ
י
ו
&
#לןט
1
;
א ב
*
ii
הוהליה
זבחים •פרק ב
/*.ה ליה כפסק בזמכ; ;הלכה כבן נתירא :שבעים ושביםזקן להודיעך שבישיבה ^יות המ משבים •כלן
כאיש אקד לכך עני;קן)לא עני זקנים; כל הזבחים הכאכלי׳ א ל ,ל , p i . f,iף ן ^ י על דברי
חכמים לפס׳ל קקמפסח יקטאע אלא עולה :ל .קבל *הלך חלין א; או קעני fa ^ 0 0ל ק או קנל
הדס במולק או הוליך הדם ליוובח או ולק כל אקעמאלבעעבוד;׳ קללו שעשה שלא לשמן בפסק ובקטאמ
פסליבשאר זבחי לא עלו לבעלים
לשםקובואפייעשה אקע מארבע שהושיבו רבי אלעור בן עזריה בישיבה שכל מזבחים הבאבלימ*
שנזבחו שלא לשמן כשרק אלא שלא עלו לבעלים משום חובת
עבודות הללו לשמן ושלא לסמן
חוץ מן הפסח ומן חחטאת ולא חיסיף כן עזאי אלאמעולה ולא חורי
יחד בין שהקדים מחשכע לסמן
ד ח3פח והחטאת ששחטן שלא לשמן ק ב י ־
בוחכםים*
צמקשגעשלא לשמן בין שה חדים
והלך וזרק שלא לשמן או לשמן ושלא לשמן או שלא לשם*
' ל־״ן
מתשכתש-א כש»ן ,
ולשמן פסולים כיצד לשמן ושלא לשסןלשםפפח ולשם שלמי*
בכצעכיןעסצ :ס ב ל א » י ש «
« F־ » « 1ץ י ^ ל ״ פ מ ל שלא לשמן ולשמן לשם שלבים ולשם חפסח שמזבח נפסל ברז
__j״
l
_ו
וחכמים אומרים אעג דאפשר
! ד ב ר י ם בשהיטח ובקבול וכחלוך ובזריקה ר שמעון ככשיר ביילוך
!
_1
י ,
ו
שצח בהליך מקשבהפוסלע כה
^
עבודה והולכעהלס^דס ^ ושלא בזריקת אבל אפשו• שלא חויך ושוחט כצד חמזבח חור*
^ דבי אליעזר אומר חמחלך במקום שהוא צייך ל ה ל ן חםחשכת
^ ״ ^ ן ^
•1ם^«וב0קי0שאיזצי־ידלחלךאץח0חשבח6וסלמ* ..ז
וקפליגומי אהלן הכהני מקבלה
כ ל ח ז ב ח י 0ש ק ב ל ד 0ז ? ד א ו ^ :ו ל וממחוסר
3
0ד מ
המהלך
*אלך עכוע כהונה:
בגדיי מחוסר כפורי׳שלא רחץ ידים ורגלים ערל
במקום שהוא צ <ךל <ל<ך
ג
ע
ק
ה
ס י
3
ע ז
ש
1
צ
מ י ז ש ב
P
A
r
7
ל
>ר
w
ד כ כ ג י ב
ה
ז; מקשבה פושלתבה כ נל קבלו
טפא
בקין להלן מן המזבק;הכניסי בפנים שקירבו לנד המזבק זהו הלוך שנריך להלך ומקשבה פוסלמ בו קבלו
כפנים סמיך למזבק והוניאו לקוץ זה; הלוך שאין נריך ואין מקשבה פיסלעבו קזר והכניסו זהו הלוך הכריך
r
;אי ן הלכה כר אלגטר;לא כרבי שמעון:
הזבקיישקבל למן ול שאיכו כהן פסל דכחייויכזלו מקדשי בניישראלולא יקלל; למד עלהוי
שעגל שקלל את הקלשים :אונן מי שמעלו אקד מן הקלובים שהוא קייב להתאבל
.עליהם פל יוםהמיעה קרוי איבן ואסור לאכול בקדשים ואם עבד חלל קקמכהן גליל שהוא מקיימ
אונן •י וטבול יום שאין טהלתו כגמרע עד שיעריב שמשי כדכעיב יבא השמש יטהר :ומחוסר בגלי©
כהן הדייט ששמש בעחועמארבעה בגלים וכהן גדול ששמש 5ח׳ת משמנה וכשם שמק׳סר !.גדים פסול
כך מיועד בגדים פס׳ל וכן אם היה לבר חיק בין בשרו לכעוכע אז למכנסים פסול דלחמכאאמלהיהיו
על בשלי שלא יהא דבר חוק בין הבגדים לבשרו הילכך כהן בשעת עבודה לא היה מניח תפליןשליללע•
שהן חיננים בין הבגד לבשרו אכלתהלין של לאש היה מפיק לפי שהן מונחי׳ על שעלי שהוא כלאה בין p
ומחוסר כפזרים כגון זב וזבת ומנזרעויולדת שנגמרה טחרתן ולא הביאו קרבכזתיהן *
למנכפת:
ואשכחן דכתברחמכא ביולדת וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שעד כאן טמאה היא והיא הדין לכל שאי
טמאיםהטעיכיסקרבןשהןבטימאתןעדשיביאוכפלתןלעכיןאטלתקדשיםללעבוד במקדש :ושלא
רקקידיכ ודגלים לפי שכחמל בקדיש ידיםולגליםחקת עולם וכאמל בבגדי כה;כהי!קע גמלם מהבגד•
כהיכה אס עבד מקיסר בגדים פסל אף אם עבד שלא לקק ידיו ולגלי! פסל וסדל קדוש ידים זלגלים לא
עומד ולא יושב אלא מזטה ומכיק ידו הימכית על גבי לגלי הימנית וידו השמאלית על גבי לגל! תשמאליע
ומשפשף רגליו בידיי בשעה שהיא מקדש ואיכי לשאי לקדש בתיך הכיול ענמ; אלא מן קמים שיונאים ממכ1
שכאמל ייחני אהלן ובכיי ממני ולא בת׳כו וכל המימית כשלים לקדוש ואפילי שאינן מים חיים :וערל
אם עבד פסל דכתיכ ביחזקאל כלבן ככל ערל לב יעללבשל היךש עלל לכן ככל מה בן ככל אס עבד
פסל אף ערל כן יי יושב דכתיב לעמוד לשית שלא יהיה שידוע אלא מעומד :י עימד על גבי כלימ
הואיל
נ
ג
זנחיסנ*מן
•ןואיכויצפתהעזיה מקדשתוכלי שלת מקדשים הדבר הכזגעבהן מהכלי שית בייךשלאיהא דמי
הזנץ ביני לכלי שית אףלנפה לא יהא דבל קובץ בי כ; לבין הלבפה ?לא מבעיא כלים שאיכן הן בשד דודאי
חייג׳ א-א אפילו בהמה שהיא מין בשר/לא מבעיא בהמה שאיכה מין אדם אלא אפילו לגליקנילו שהן
קבל בשמאל פסל דכתיב ולקק הכהןמדם הקטאת באנבעו וכתן מלמד שלאמהא
מין אדם חוככים ג
קבליתהדם ולא כמזכה אלא בימין
•ומתיישב עומד עב כלים ו$׳ג כחסח על גבי דגלי 1ע ר ו פסל קבל דכל מקים שכאמר יד אן אנבקג
^ ע ם א ל פסל דבי שמעון מכשיר בשפך על הרצפה ואספו &סור-י איני אלא כימין דיליף ממצורע
דפתיב ביה וטבל הכהן א ע
ק למטן
ן
ו
1ג1נו על גבי הכבש שלא כ נ ;
אנכעו סימנית :ודכי שמעז^
ץ
למעלן ואת זזגיחניס למעלן למטן
מכשיר סכר מקרא כדדש לאקרת
^״
ן
ל
ןן2תגיםכ ץ.
ולא לפגי! הילכך א:כע אוכתן
מזבח לזרוק דמו כחוץ או פקצתדסו בחוץ ל ק ן -
דכקיב בתריה קאי)לא אולקת
ג ח ץ או מקצת אמודיו בחוץ לאכול בשרו
דכתיבלקמיה ודבנןסכלימקרא
^
,
ל
.
^
^
נדיש לפכיו ולאקליו זכי כתיכ
^״^^^^^,ףא^^א
ד
ס ו דנ
ד י
א
חו
| £ס ו
3DUfi
ו
ו א י
א
ת
ת
3פ ג י ם 3ח ו
3
3
ח
א
ב
ן
י
״
ת
מ
ן
ד
ח
ן
ן
י
ח
3
ח
ו
ץ
&
ס
ן
ת
ח ג ח נ
ן
א
ץ
3
w
n
טי
ו
כ
א
ד
ו
א
ת
m
ת
א ט ו ר י ו
א י ב ן י ת
י
ת
פ
ב
ש
ר
/
0wp
מוריו למחר לאכול בשרו למחר או כזית מעור ח א ל י ה ל 0, .,
_!
l.
l
זחחכללבי
נ
י ת מ ב ש ר ו למחר פגוליחייבין עלייברח*
^ ש ו ו ״ ז והמקבל ומהלך וחזורק לאבל דבר שדרכו לאבל ל ח ^ י י
י
ך ג י שדרכו ל ה ^ י ר חוץ למקומו שכול ואיןבו בית " י ו י
ח ר א ן
מ
ז ם ג
אצבע אתלויהו קא׳ אלקיקה
דלפכי';אנתינה דאקרי; והלכה
בקבמיי־נשפךמלהלנפהשלא
נתקכלהדסבכלמואספיפסול
לכתי ולקקמלםקפרמאימדם
הפר אי סלקא דעתך ואפי׳ מחבת
פגול
* 0והא כתיב ואת כל דם הפר •שפוך אלתא בדיך שיקבל כל הדם אלא קרי כיה ולקק דם מקפד מן קפל
»< לכו ולא מן תאדיןשגורעףאות מעיבה זו ומ?סיפין אותת על תיבת אחרת ויורשים א?תה :כתב? על
*הבש שלאככנד היסוד פסול ומכל מקום נתכפרו הבעלים אלא שהבשר איבו נאכל דאמר רחמנא גבי ד©
,אני נתתי! לכם על המובק לכפר כיון שהגיע דם למזבק כתכפרו הבעלים :כתן אתהכתניס למטה מחוט
ק ר א שהיה חוגר למזבת באמנע להדמים הכתבים בקמש אמות העליונות שהן למעלה תן קקוט נקראים
גתכים למעלה והכתנים בקמש אמות תקתיכ׳ת שהן למטה מן הקוט כקראים הכתבים למטה :הנענים
פעבים שדמן טע?ן הזיה על מזבק הזהב :כקו[ על מובק הקנון :פס׳ל ואסור באכילה :ואין בו כ ל ע
9א?.כל מבשר הקדשים שנפסל דמו בפסולים הלל? אינו עניש כרת :ב השוקט אתהזבק שלמים או
שאר הנאכלים :כ?יתמע?ר האליה הא קא משמע לן דעור האליה לא? כאליה דמי והוי מקשבלאכ?ל דבל
שדרכו לאכ?ל ?לפיכך פס?ל דאי באליה דמי הוי מקשב לאכול דבר שדרכ? להקטיר ולא היה פיסל כדתבן
ואינו £מש כדת האוכל
לקמן בשמ?ך לאמל דכד שדרכו לאכול להקטיר דבר שדרכו להקטיר פסיל
ואפילו בחק איבז עגושכרת :לאכול את בשרו למקד הא ליכא לאזקומה בשלמים אלא בתודה וקטאת
דאל; בשלמים זמנ;ה?א אכל לזרוק דמו או להקטיר אעודיו אפיל; בשלמים הוי למקד קו׳ן ל/מנו :פגול
השוקט ?המקבל ;המהלך ;הז?רק
ג
וחייבים עלי? כרתהאוכל! ואפילו ממנו עמש כרת:
אם כשהוא עסוק באקתמאלכעעגוד1תהללו קשב על הובקלאכלממכו דבל שדלכ? לאכול דהינו הבשר
אן להקטיר ממכ? דבר שדלכ! להקטיר דהיט אמולים קוץ למקןמו הבשל אכול באכילה והאוכל! אינו עב!ש
כלעואס קשב על קזק^ לאכלן קוץלותכוקזבק פגול והאוכל; אפילו בתיך זמנו ענוש כרת דכתיב ואם
האכול יאכל מבשל זבק שלמיו ביזם השלישי לא ירנה המקריב איתי לא יקשכ לו פגיל יהיה זבמקשכ
לאכול מזבקו ביום השלישי הכתוב מדבל א? איכו מדבר אלא באוכל מזנק? כיוס השלישי אמלתאקר
(שהוכשר יחזור ויפסל בתמיהא ועוד הרי היא אומר לא יקשב במחשבה הוא כפסלואיכו כפסל כשלישי
ומדקאמר קיא האכול יאכל דרשינן דבשתי אכילות הכיטב מדבר אקתאכילתאדס דהיינו הבבר׳אקת
6כילת מזב* דהינ; האימ;דין;על שתיהן הוא אומד לא ׳קשב ל; פגיל יהיה ; :בלבד שיקרב המתיר הד•
ן3
ה ס
:
סלי קדשים
י
א
4
*
ן/ו
שהוא
זבחים £לכןג
, £א » ע,4לכלמ י*
־0ה»א עי$ל! המבזתישלא יהא ט פסול אסל אבל אם יש כ? פס!ל <
הרגאמי
א;,
ך
»אזיל דגבי פגול כתיכ לא ילבה כדכתיב גבי כשל לומר לך כהלנאע
גשי לא קרי לה הלבאיו אלאםייקה שהיא סוף ארבע עבודות המתירות א0פ?4ל איכזקטע <לע;ל&
בש^קק כלא מקשבה העןשלת
הוא עלוי ועומד ע ד שחרק הדם שהוא סיף כל סמתייין
הפשה והחטאת ששקטן שלא
י "
לשמן מוניאן עילי עמל אבל שאר פגול וחייבק ז$ל* כדת ובלבד שיקרב חמתיד במצותו ״
ובקי׳איןשלא לשמןע<ביאן מידי כיצד קרב חמתיד במצותו שחט בשתיקה קבל והלך וזרק י״>
פגול דהא כשלי׳הן מלא לשמן יי לזמנו או ששחט חוץ לזמניקכל זחלך וזרק בשתיקה או ע ש ה *
ה לאכיל סיתבקוץ וכזית קבל וחלו ייי? י ץ י * י זה " י א שקיכ המתיר במצותו בחגי
לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ למקומו ,קבל והלך הרק הר!־
למתר היבו הך דאמרן אלא'לדיש
איירי בשתי עצולות ששקט & י לזמנו או ששחט חוץ לומנו קכל וחלךחדק חוץ למקימי * י
* ששחט ק1ל וחלך חרק מוץ למקומו השמח וחחט*׳ששד!טן שלזו
[™ * ? ' Vל
[* :
*אכולבזיתלמקל וכאןבעבודה לשמזקבלוהלךוזרקחוץלזמנואוששחטחוץלןמנוקבלוהלד
אחת ששחט על מכתלאכול כזית חרק שלא לשמן אז ששחט קבל וחלך וזיק שלא לשמן זח הוא
לאבולכזיתכחוץוכזיתלםחרכזיו!
ח
שלאקרככמצותו*
' י
^™™'*1
* * Mלמחר וכזית בהדן כחצי זית בחוץ ובחציזית למחר כהציזית ל נ « 2
אמררבייהורתזח ״ כ ל *
וכחצי זית בחוץ שפול וווי!בו ב ר ת .
«םמחשבתח» קדמחימתש ת»וםקיס*ולוףרכיםעליוכדת
קלס פסול) לפגולוונעבולקא^
ואמ מחשבת המקים קרמה למחשבת חזםן 6םול ואץ בו בררת
^
׳!
\ וחכמים אוםרי זה וזה פסול ואין בו כרת לאכול כחצי זית ולהקטיר
^
כחעיזיתכשרשאיןאכילחוחקטרחם5טרפין״
לאמלכחניזית ולהקטירצחני
כל ה9סולין ששחטו שחיטתן כשרה שהשחיפומ
^ףמ י j
^ ^ ,ק , ,ז p , ,
כשרה כזרים בגשי׳ובעבדי׳ אפי׳בקדשי קדשיה
למקומו כ א ,׳ א ל ק ׳
P : C P X
כ
:
ש
לכ
7יןלת
ה ל נ
ג
ע
V
מ
ה
:
7
ח
0
כ ן
ב
מיע
מ
ע
י ב י
ל
< י ל 4
א
ל
ז32
ג
ה
ה ,
א
מ
מ י ע ל י ג
ל א י
י א
ל י ה ע פ ן ס
ה ל כ ה
ק
ז
3
ל
כ ל 3י י ה < ד ה
ז מ כ
ט
ש יש
א
ה < ק
p
מ ל
עצטרעיןלעסלן א ^
שיגמרא זהכא ליכא שיעולא j
הפסולין ששקט!
^
״שקיטתן כשרה
והיא הדק לאמי׳ לכתקלה שוקעי
לכתי ושקט אתנן הבקר והקריבו
כפי אהלןהכהניאתהדםמקבלק ואלך מנית בחוכ למל על השקיטה שכשרה בזדים ובפסולים ?לא קתכי
ששקט? דמשמע דיעבל אין לכתקלהלא אלא משום טמאים בלבל לטמא לכתקלה לא ישקיט גזרי*
שמא יגע בבשל וטמא ששחט בקלשיס וכשלים לאמשכקתלה אלאבסכיכא אליכא זכגין שה?א עומל
חיץ לשלה ישיקט הבהמה שבתיך העזלה להא שקיטת קדשים בעזלה ה?יא?אין טמא נכנס לעולים
ומטמא מ ד ץ שאינו מטמא את הסכין דלאןאב הטומאה היא אז בטמא מת ?כגון שבלק קלועים
שלקכהושחט בה אבל בסכין לא שטמא מת מטמא את הסכין להיית אכ הטומאה כיונא בו והסכין'
לפיכך הן פוסלים אתהקרבן במקשבה הואיל ?ראויין לעבודה זו מקשבתן מקשב*
מטמא את הבשר:
שקבל? את הדם על מכת לאכול)להקטיר קוץ לזמנו אן קוץ למקומו:
יכלן הפסילים:
זפ?סלת:
אם יש דם הנפש עוד בבהמה יחזור הכשר לעבודה ויקכל ויזרוק ? קזכקכשר שאיןעמשבתןשלאלופיסלמן
בקצלה לפי שאיק ראויין לה ואין המקשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראןי ובמקיס הראו•
יקזיד לכשר ולא
ב
לעיוד דכת־ב המקריב אות! לא יקשב בראוי להקמה הכתוב מדכר:
נתגז פסול על גבי הכבש שלא כנ4ד היסוד דהויא׳ נתיבה ש $
מפסיל במה שנתן אותו לפסול:
ד<זכ
ש
ובלבד שלא יודוטמאי׳נוגעי׳ בכשר ל^יכ׳חס פופלי במחשב׳וכלן
שקבלו את חרס חוץ לזמנו וחוץ למקומו אם יש דם הנפש יחזוד
קבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לבשי*
ב
הכשר ויקכל ״
קיכל מימינו וגחן ל?ז0אלו יחזיר ליסיגו קכל ככלי קדש וגת|
גכןיז
כמקומה
זצחיס * מ ן ג
!מקומה אי שנתן את הכתבים למטה למעלה יחזור הכשר ויקבל וצריכה לאשמועינן בכלה! דאית ליה
*גקכתא בקזדה דאי אשעעיכן ברישא הוא אמיכא הכך ל*זזו לעבודת בבור כגון טמא דמוי לכתקלה בצמר
*הילכךנגי יקיל איכא תקכע׳ בקודה אבל שמאל דלא קזיא לעבודתניכור אימא דליתליה תקכעא בתזרה
*איאשמעיכן שמאלהוה אמיבאשמאלאיתלהתקכתאבקזרה שבן יש בה הכשר כיוס סכפורים שכהן גדולבוטל אתהמקתהבימיבולאת הלן*
גכליחוליחזיד לכלי קדש בשפך מ ן הכלי על-חדצ&ח ואספו -משמאל! אבל כלי חול אימא לא ואי
$ש ר נתנו על גכי חככש שלא כבגד חיסור נתן את חנחגק למטח אשמכטכן כלי קול דקזו לקלושיכהו
אבל קכך אימא לא בליכא:
־* םעלח^ואת הנתגין לםעלח למטח את חגתגיס מכפנים נחוץ
ג • לאכל דבר שאין דדכ1
"ןאת הנתבק בחוץ בשמם אם יש דם חנפש^חזור חכשי• -ויקבל•
J • fהשוחט אתחזבח לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר י לאכול חוץ לומכו או ק?ז למקומו:
י ורבי אליעזר פיסל ואין הלכה
ש י ש ו ו ק דרכי לחקמידכשד ד א ל ^ נ ו י י פ ו 0ן » ^ ! ^
קיפה
ד
לאכול ולהקטיר ר ב ד שדרכו להקטיר פחות מגזית ב ש לאכול כרכי אליעזר :
תבצין ודק דק שבשזלי קדרה:
*חצי זית ולהקטיר כחצי זית כשדשאין אכילה והקטרה מ צ ט ^ ץ ^
אלל שיורי הבשל הכלבקים בעוד
השוחט את חזבח לאכול כזית מןחעור מן הרוטב
ד
י
פירושאקרגיד
בשעתקפשט •
^ ^ ״ ^ ^ 1 m ] Q m w v a״ ^ ] ^ ^ D a
&
1
,
כ
3י
ש
ד
י
ו
ל
ד
0
ז
ל שהוא קשה ואיכודאוי ל
א
ו
ג
ה
r
ו
ג
פ
לאכילה שחורין מעילו בלעז :י
!»
!
!
הקרניס , LI0,אפי׳ מהשי*
״ייי י
השוחט את ה מ י ק י ^ י א כ י ל «
״
נו״רוטטא*
שליאבחוץ ל א » ל המולק חורין בפנים לאכול ביציהם ™ Vבהן קרובלכשרשכשקותכי אוי״
לא פגלחלב אמוקדשץ וביצי תוייז אין ת״בין עליהן משים * ' י י יובא ממנו דס לא קשיב כבשר:
^ ת ד ״ ״ מ א * -י ? ,ח נ ו ו * * ׳ ן נ י ״ ר3י אווותא ודי.1למחי ואין קייביןעליהםי״וםפגולא•
*,להוציאו ל ״ ו ץ רבי יהירה פיסל וחכמי מכשירין שחטו על מני* היה הובח פגול שחשב ע ל מ ד ו
לאכלומ׳זלזמבו ואכל מאלו ע
:ליתנועלגביחנבששלא כבגד חיסור ליתן את חנתגק .ל ^ ז
וטמא אם אכל מאחד
פטור:
ל ע ל ן ואת חנתנק למעלן למטן את חגתנין כפנים בחיץ ™
מאלחבטומאתהג׳ףמובק כשר
*בחנק בחוץ בפגים שיאכלוהו טמאים שיקריבוהו טמאי<=
ויאכלוהו עריליישיקריבוהועילים לשבר עצמות חפםח ולאכול איבו קייב משוס אוכל קדשים
בטומאת הגיף :ה השוקע
0 0ג ו נ א לערב דםו בדם פסולין כשד שאין חמחשכ׳3וסלת«לא
r
1
ח
;
ט
0
חוץ
את המוקדשים כלהיכא דנקע
האילשנא מיידי בנקמת׳ לאכול
שליל שבמעיה או שליה העוד החופה את הילד אין מחשבה 11.פוסלת את הזבק דשליל ושליא
לא פגל הכי קאמר השוחט את המוקדשים לאכול שליל או שליה חוץ
לאו גופא דזבקא הוא:
קלבהמוקדשיןוביביתודיןאין קייבין
למקומו לא פסל ואם קשב לאכולמהןקק לזמנו לאפגל:
בעליהן משום פגול אם פגלבזבק ואכלמקלב שבדדיה לא מקייב עליה משוס פגול דלאזגיפו דזבחא
להניח את דמו אל את אמורי! למחר לא שיקטירם למקד דקאי מקשבת קוץ
ן
;<ןןא :׳
׳לומנל היא ופגול גמור הוי אלא על מכת שיניה הכל למקר ולא יקטירם :רבי יהודה פוסל הואיל
׳מפסיל בהונאה ובהמק קפסיל נמי כמקשבת הונאה והנוק וכשם שחם הניקן למקד פסול דדם
וקכמיס מכשיריה
•כפסל בשקיעת הקמה כך אס קשב עליהן להביקם לממד פסל :
ל
הואיל ולא חשכ לא להקטיר ולא לזדיק ולא לאכיל ח?ץ לזמכו וכן לא קשב לא להקטיר ולא:לזרוק ולא לאכול חק למקומו אף על פי שחשב להכיח למחר או להוניא ח׳׳ן למקומו לא פסל והלכה
כקכמיםוחאדלא פסל רבי יהודה במקשב בדמים הכתכים למטה לתת א ועס למעלה הואיל ואניעשה
ק פ ס ל משום דסבירא ליה לרבי יהולה שהקישב לזרוק הדם על המזבק אפילו שלא במקומו כאלו קשב
לזרקו
*
ד
א
זבחים פרגן ד
׳•לזרקובמקומו ובלבל שלא יחשוב לזריק מק לעזרה:
;
אומרים כל הכעכים על מובק הקניןיש מהן שעעוכים ארבע מתמי* י •
־בית שמאי
שטעינים שתים שהן איבע ויש שטעזבי׳עתכהאתתכדתכן בארך פ י ? 1
והשתא קאמרדכצןשצא נתןאצא מענהאקתכדיעכל כפללכעיכולם זבקידישפד שפיכהאחעמשמ*
י
מדצא כתיב סביב למשמע שתי
1
;»-*jr»»wp־
:
׳־״״אז
« * ״«««״* " 1י י
^ ^ £״ * ? ? י ן ״
^;,,^Upri.
נ
., .
חתלייםנייחמליפקימייה־פחוהחטאת״לא־ישסןי
.
•*nr
<»»1״״0,״«**1.™.
םי׳נו״־״
«םגת1א״״י ..ינ״ב״ ״»,מ״ ״״״וץ 6״ «• ג״ז
ש
?נ
שנ
סנ
םזחםחמתנ^ויאנ־יייפ״ךאםנתגונאגתקנןואח״שיי•
מ
י
סנדי אהבי מקרא למש F
*
ואקט מסורע ד מ ש
ס ל כ ן טפי מלא מעסורעובכל
היא ממקרא והמלה! חמש א
ארבעה למנוה והר לעכב ואם
לפיכך חטאת יכל הזבחים לבית הלל ולביתי שמאי שאד הזבחים תו f
נתן מתנת אחע כפל:
מקטאתכתן את הראשונה כתקנה ואת השטה במת שכת אכילת בשל חיץ לזמ:ה כעד יכשר הקרבן ליקרכ
על ילי מתנה לאשוכה לאין השניה מתרת הכשר שהרי הוער על ילי מתנה ראשונה הילכך איכה מפגלת:
כתןאתהדאשזכה מק לומכה כ?׳פגיל וחייבין עליז כלת שאין מחשבת p pלמקומו :׳ישניה מיציאתו מיל»
אס חשל אקתמכל המתכות לא כפל דכפל העלם
פגול שהרי חיקבעבראשונה שקלבי כל מתירי! :כ
דבל כתיכ וע&ה לפל מאפל עשה לפר קקטאתכן יעשה לו ומקלא שאיכו כריך הוא שהלי כל עכולותא
0מ£לשובוא0לכפי.ל באזהרת היאות שבו הוא דאתא והכי משמע יעשה ל! כאשר כתבתי לו עשיותיו
לב־כך אם נתכן כלן כתקנן הואיל
ושנה ע-יהם לעכב שאם חסר אחת מן המתכית לא כפר:
וכצן מתירות אין זו מערת בלא זי יאין 11מפגלת בלא זו :ואחת שלא כתקכה במחשבת חק לזמכו פסיל
אלו דכלים אין חייבין
נ
שצח היתר בראשונות )אין מ כרת שאין מפגלים כחצי מתיר:
הקומץ אם קמץעלמכת לאכילשילים למחרוכתפגלה המכחה
עציהן כרת באכילתן משום פגול:
איןהאוכל אתהקימץ ככלת שאין הפגול חל אלא על לכר שיש»
שאינה נאכלת אצא ליום ולילה:
מתירין אקרים לפגול משלמי ילפינן ליה לכתיב ואס האכול יאכל מכשל זבח שלמיו וממה שלמי׳ מתחלים
שיש להן מתילייבין לא דם בין למזבח שהלם מתיל להקטיר האמורי' למובק והאמורין מתירין הבשר לאדם
וחייבים עליהןמשום פגול אף כלשישלומתיליןבין לאלם בין למזבח חייבים עלי? משוס פעל לאפויף
כל הנך דחשיב כמתטתין שאין להן מתורץ אלא הן עצמן מתילי׳ לאקלים שהאוכל מהן איכו קי<
והלבוכה אין אקל מתילה אלא היא מתלת את המכקהכמוהקומץ :מכחת נדבת
משום פגול:
כהכיםכלהכליל יאינהכקמנתהילכךאין אחר מתירה :מכחת כהן משיח להיכו חכיתי כהן גדול
שהיא קליבה בכל יום מחניתה בנקל ומחניתה בערב :ומנחת נסכים לא גרםיכן להא מפלג פליגי כה
והדס הוא המתיל :והנסכים הבאים בפני עבמן כגון
ויש ייליין כין באה עם הזבח לבאה בפני עבמה •י
סהתכדב מכיזתכסכים בלא זבח כדאמריכן כמכחועמקגדכ אדם מנחתבםכים בפני עצמה אי בסי הביאה
בשניל היכת אלא שהכיא זנחו היום וכסכיו לעקל דאקד עוד וקנקתס וכסכיקם אפי למקד אבל אס הביאן
עם וכסו
ש
מ ע
*
מ
חייבין עליהם מ ש ו & פגור־יהקומץ והלבונה והקטורת וסנה*
W
כ ח ב י מ וםנחרתכחןסשיח והדםוהנסכים הבאים בפני
דכיי רבי מאיד וחכ0י 0אומרים*!* הגאים עם הבהמה ל ת מ מ ן
מ ל ממדע
ש
זבחים <£דק ד
ח
ןלזזבחו ופגל בזבת נתפגלו הנסכים :וחכמים א;מריס אף הבאים עם המהמה לכמן דימל להקריבבסכיס
לוגשמןשלמטרע
למסימכא שאין הזכקמקילןליקרכ אלא הןמתיריםאת עבמ ן והלכה כחכמים :
' °י ^כלין :אין קייבין עלי; משי׳פגול אם עגל באשם לא כסגל הל»ג;אף על פי שהלוג תלוי כאשם דכתיב
*נללססאשםלאםלא כעןעלם האשם תחלה אין כתיכתהשמן כלום אפילו הכי כיו! לאלם מביא אשמו
עכשיו ול׳גו עד עשרה ימיט
מזל מצורע דבי שמעון אומד אין חייבים עליו מ ש ו ט S u aודכי כמכא שאין האשם עתידו וכיון
לאין לו מעילים אין .תייביןעלינ
םאיי אומר חייבץ עליו משום שגיל שדם האשם מתירו ובל שיש
משום פגול :ולכי מאיל אומלילוג
ל ו מתירים בין לאדמ כין למזבח חייבין עליי משום פגול 9ד
הכא עם האשם כו ביום חייכין
*עולה ד0ח מתיר את בשדח למזבח ועורח לכחגים עולת חעון״
עליו משוס פגולאםפגל כאש*
ןדמח מתיר את בשדח למזבח חטאת חעוף דמח מתיר את בשרח
לכחנים *ריס חנשדפייושעירים חנשרפי׳דםן מתיד את אימוריחן ואי ן הלכי כרבי מאיל :כין לא ל •
ליקרב דבי שמעון אומד כל שאיני על םזבחחחיעון כשלמים אין כין למזבח או לזה או לזה :ד
העולה דמה עתיד את בשד$
קדשי גויס אץ חייבין עליהן
n
י1וייכץ עליי 0ש ו ס פגול *
למובת דכתיב מרקו את הד$
נןשום פגול נותר וטמא וחשחטן בחוץ פטור דברי רבי מאיר רבי
והדר וערכו :זאתעזדס לכהכים
יוסי מחייב דבדיס שאץ חייבץ עליהם משום פגול חייבץ עליחבש
גמר העולה אשר הקריכאין לו
0ש ו 0נותר משום טסויי* חוץ מן הדס רבי שםעץ אומד בדבר
אלא לאקר זריקה:חטאת העיף
שדרכן לחאכר־^ אבל בגין העצים וחלבונךין והקטרת אין חייבץ
שהיא כאכלתלכהכים כעקאלן
לשם ששה רבדים הזבח נזבח
ו
וגליהם משום טומאה״
מלכתיב לכל חטאעם לרבות
לשכם
ריח
לשם
אשם
לשם
חשם
לשם
חזובח
לשם חזבח לשם
סטאתהעזף דלאתיעא נבילה
גיחוח וחחטארמ והאשם לשם ח10את אמד דבי יוסי אף מי של*י* היא :פרי© הנשרפים פר ביק
מ כ
חימ....
משיח ופד העלם דבר מל בבול
<&ר יזם הכפודי ושעירים הבשרפ׳' שעיר יום הכפודיס ושקמדי עז שכל אל! ליק טעוןהזיה לפכים ואמודמןן
קרבים על מזבח העולה ושאר הבשר בשרף בביתהדשן והואיל;דמן עתיר אתאעודיהן ליקרב אם פגלכהן
ןא ל אע א ימוריהן חייב עליהן משוס פגול :כל שאינו על עזכמ החנון כשלמים לשגול כשלמים הוא ללתיב
»ה שלמים מיוחדים שמתן דמן על מזבח החנון אף כל שלמן נתן על מזבק החנון לאפוקי פרים הנשרפים
קדשי גויס שהגוי©
ושעירים הכשלפיס שדמן טעון הזיה ומתן דמים בפנים ואין הלכה כרבי שמנמן •:ה
כוללים כדרים ונדבות כישלאל לכתיבבפדשתאעול איש אישמביתישראלאשר יקריבו קרבכם לכל נדריהן
ולכל נלבותס וללשינן מה תל איש איש ללבותאתהגויס שנולדים נדלים וכלטתכישלאל :אין חייבין משעי
*גול כותר וטמא דפגול יליף מכוער כגולה שוה דעון עון וכותל יליף מטמ'כגזרה שוה לחלול חלול וכעמו{
כתיב ויכזרו מקלשי בכי ישלאל ולא עקדשי גויס ואין הלכה כדבי מאיר :דברים שאין חייבין עליהם משו*
•גול כגק הקומץ והקטרת וכל השנמין במשנתכ ו חייבי ן משום טומאה האוכלן בטומאתה גוף סייב כרתי*,
ppמן הדם דמעטיה קרא דכתיכ;אני כתתי! לכס שלכם יהא כשאר מוליןילא כקדשים ועוד כתיב על
העזכחלכפר לכפרה כעעיו ולא למעילה הילכו אין חייכין עליו לא משום טומא' ולא משום כותר ולא מש<0
פ0ל אלא משויאוכל דם גרידא :בדבר שדרכן להאכל שדרך בני אדס לאכלן ואף על פי שהוא מן הכקטר*״
כגון קומץ ומנחתבהנים והדומים לה אבל לבונה ועבים וקטרת אין לזייבין עליהן משום טומאה ורבכן
פליגי עליה ומרבו להו לטומאה מקרא דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא והבשר יעירא לרבות עני׳ ולבונה
#הלכה כחכמים לעבים ולבינה במי יש בהן משום טומאה;אי ן לך עבים מטטאין אלא עבים של קרבן בלבל
לשם זבח לאפיקי שבוי קדש כגון לשם זכת
ו
0אם נגעה בהן טימאה אסור לשרפן על גבי המזבח:
אשר :לשם זובח לאפיקי שבוי בעלים כדילפינן לעיל בריש פרק קמא ממונא שפתיך תשמור ועשיתכאשל
נדרת לה׳אלתיך נדבה!כוי :לשם אשים לאפוקי אם שחט! על מבת לעשותו מתכותבלויית בנהלים :לש&
לשם הנקתדוק נחתרוח להקדוש כדון
<־יס לאפוקי אם גלאן תקלס חוץ למערכה לתו לא עסקי דיחא:
כ
הוא
,
*נחים p i nח
»8וא שאמ׳ונעש׳ ל«נ< מ ל חכי ילפינןלהו מדכתייאשה < ,ק ק < ^ j j , ^ $ן ^ 3יאן עגמ•
ן^א לימ
אף מ׳ שלא היק בלב; לשם אחל מכל אל; אלא שחט; סתם כשל שהוא תנאי ביתדין שישקוט
,א שלא לשק
,ן^ ן
לשמךלמא אעילמיער שלא לשמן:שאין המחשבה הולכע אלא
אף ט אמל׳ הבעלים לשמן לא; מלי ח?א דלאו בדלה; תליא מלתא לכתיב המקריב לא יחשב וסל^י
כלבימסי:
מקומן של;במים תיזז בלבו לשפם אחד מכל אלו כשר שחוא תנאי בית דין'fiw
^ ןן-ן
המחשבה חולכת אלא אחד תעובד ־>
קדשי קדשים ע
אתהו מקומן ש ל זבחי׳ קדשי קדשי׳שחיפזהז
^ך*\ן ךן
עולותקטאות;אשמות :שחיטתן
בצ6וןפד יעעיי של יום חכפורים שחיניימ
״ -.
<צפ;ן ע;לה כהדיא כתיב בה
בעפק וקבול דמן פכא שדת בע6ק ודמ ן טעק ח?יח על בין חבדיפי
)שקט אותה על ירן המובק בפ;כ
ועל הפרוכת ועל מזבח חזחב וסחנדח אחת מהם מעכבר־! ש י א
/זטאת כעיב בה במקום אשד
לאנתןל*
ר
קכ
:
0ם
ש
ה ע ן ב ל
כ
ע
א י ה
ה
מ י
ז
משקט העולה תשקט החטאת
י
£שם כתיב ביה במקום
£
^ ה״לה י &
| י** י * {
האשם שח״טין־ן
»נגי חכא וקב/ל דעןכצפקאף
*
»
p
כ ג ש
ז
v
}
p
חדסחיח שופך על יסוד מעדבי׳של מזבח חחיעון אם
ב •ריס נןנשדפי׳ושעידיס חגשרפים שחיטתן מגפי!
עכב•
וקבול דמן בבלי שרת מנפק ודמן טעון חזייח על הפרוכת וער^
מזבח הזחב מתכ׳*חת מחן מעכבת שירי הדם חיח שופך על יסוד
0ערבית של מזבח החיעון אס לא נתז לא עיכב אלו ואלו גשרפין
v7
•
.
.
.
M
זגמקום שחיטה דסמיך ל£תי#ה
־׳עתיב;לקק מדם קפד אלא מש;ם
דאיכא אשמו של מכורעשהבהן היה מקבלמקנתדמז ככפז דכתיכ ולקח הכהן מדם האשם לנתן מה נתינה
במגעו של כהן באצבעו אף לקיקה בעכמו של כהן משום הכי לא כתב הכא וקבול דמן שאין קבול
דמן שזה וקשוס ללא ם4י ליה בלא קבלת כלי שלאקר שקבל כהן אקד מקנת דם בידו היה כהן
(1קד מקכל הדם בכלי משוס הכי קדר תני בהליא אשם מצורע אשם תלוי שקיטתן בצפון וקבול
עד ושעיר של יום הכפורים אף על גב דנפון בעולה הוא דכתיב אקדי*
׳למןבכל׳ שדת בבעון:
׳נ^אלקטאות ברישא לאילי דאתיאמדדשאקביבאלאזזחטאות פנימיות אידי דנככס דמן לפכי לפנים
*מיבא ליה;אקדמינה; לשאר מטאות ואנה! נמישקיטתץ בצפון לכתיב!שקט את קקטאתבמקום הכמל*ז
?קלאימידאה^דהא כתיב במקום אשל תשקט העולה עשקטהקטאתאלא זה בבה אבלכלהקטאו^
קיהז טעונות צפון :י וקבול דמן בכלי שרת דכתיב בעולת סיבי וישם באגנות וממנה למל! כל
הזיה על בין הבדים עומד בין שבי בדי ארון ומזה אקע למעל$
*דבקים להמת טעונים כ ל י :
ושבע למטה כעל עבי! של כפילע»לא היו כוגעיט בה :ועל הפרוכת דכתיב וכן יעשה לא&
ועל מ/בק הזהב'כלכתיב ויצא אל קעזבק בסלל עגולת יום הכפולים בפלשת אקיי
מועל:
מתגה אקת ממגבת כלאמלן בפלק בית שמאי לבפל העלם לבל כתיב ועשק לפל באשל
«מת:
מנשה לפל קקטאת כן יעשה לו וקלא יתידא הוא לעכב שאםקסל אמת מן המתגות לא כפל וללשילן
נדל
ועשה לפר זה פר יום הכפולים לנליליה־כמי מתנה אקת\מעכבעכמו פד העלם לבל:
»49ןדם היה שוען על יסוד מערבי לכתיב אל יסוד עזבק העולה אשד פעק אהל מועד ואהל m
אם'לא כען שידי הדם ליסוד לא עככ הכפרה דבתד הזא^ג
למערבו של מזבח הקגון היה :
ומתן למים לפנים כתיב וכלה מכפל את הקלש למשמע שכבד שלמו כל הכפרוע כלן:
פריס הנשרפים פר העלם ופר כהן משיק שאין כאכלים לכהנים אלא נשרפים קלן
ב
הזיה
;שעירים הנשרפים ©עןרי עב;לח זדה שה;קש; לעד העלם לכל דבריהם:
5יד!שלים:
יעל הפרוכת שבע הזיות על הפרוכת אבל כין הבדים לא כתיב כהו הזיה כמו בפר של יוםהכפורי*
אלו ואלו של מם הכמרים ושאר הנשרפים כשרפיע
לכתיב ביה והזה כאצכעו ע ל פט םכעןדת:
כבית
,
זבחים פ ו ק ח ׳
י
*בית ה*שן למקום שמוניאים שס את הדשן של מובס הקנון לכתיב ביה והוציא את הדשן אל׳מיזדן
אלו הן קטאוע הנמר שאמ
J
לעשנה זבפדיס הנשרפים כתיב אל שפך הדשן ישרף ;
שעיר* ראשי קדשים ושל מועדות שהן על מזבלו
צליכין להזכילם שהרי הפנימיות כגר בשנו:
עלה בכבש
*קצין י• שקיעתן כצפון שהלי לעדבו כבנין אכ לכל החטאות שהן טעזכות נפון:
ופנה לסוככ מפני שלעס כתן ע&
חטאות הציבור וחיחידאלוחן חטאות הקרכות ובאצבע צריך לעקוזד
ג
ג ב י ת מדשן•
העיבור שעירי דאשי חדשים ו ש ל מועדות שחיטתן בצפץ וקבול ]על גבי סובב אבל ככל שאר ה
וימן בכלי שדת מגפון ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנור־ו הדמים שהן תקתיכיס מן הקוע
מיצר עלרח בכבש ופגרי! למובכ ובא לו לקרן דרומית מורחירת ולמטה וממד על הרצפה אצל
ב«רהי עפונית צפוביח מערבי״מערבית דרומי׳שיריחדמ חיח ש י ע ן ו ד ת המזבח וזורק מן הכלי וכל
* ל יסוד דרומית ונאכלין לפגים מן חקלעי׳לוכרי כהבח בכל מאכל מקום שיגיעלקזבק כשל :ובא
חעולח קדשי קדשים שחיטתן לו לקלן דלומיע מולקית שב©
ד
ליום ולילח עד חצות •
&»פון וקבול דמן בכלי שרת יגצ1וון ודמן טעון שתי םתבורמ שחן הוא פוגע ראשון כלקיימא ל ן
כל פונות שאתה פוכה לא יהי!
ארבע
אלא דרך ימין)הכבש כדרו«
וכשעולה בו ופנה למזבק במנ6
ל
ימינו למזרק ופונה לימינו
למןלח ובא לו לאותה הקרן והולך ומקיף בסובב ד ד ן ימין ופני; למזבק מן הדרום למורק וממודש
לצפין ומצפון למערב דהינו דרך ימין :ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש קמזבק בכל ווית וזוית
על יסוד דרומית דילפיכן ילידתו מן הככש בקטאות הקצונוע ושירי קלם נידו
שכה קלוי קרן:
*ןיניאתו לק ההיכל ושידים סכמימיים היד! מה יציאתו מן ההיכל היה נותן שילי הדם .בסמוך לו
^ א יסוד תעלבי כדכתיב אשר פתק אתל מועד דהיכו לנד -מצרב שהוא סמוך להיכל אף ירידתן
» ן הככש נותן השירים כסמיך לו דחינו יסוד ללומי הסמוך לככש שהככש כלרוס :לפטם מן חקלעזפ
לפי שבמשכן היו קלעים היקף לקצר אהל מועד וכקטאת כתיב במקום קדוש תאכל בקנר אהל
לוכדי כהונה לגבי קטאת ואש*
*!עד ובבית עולמים היתה קומת הגמלה כמקום סקלעיס:
בכל מאכל משים לבעי לעתבא בפסק לאינו באכ$
*ונקה כתיב כל וכר בכהניםיאכל אותה:
£לא כלי תנא בכלה! בכל מאכל :ליום ולילה דכתיב ובשר זבק תידת שלמיו ביום ההוא יאכל למדמ
לעולה שנאכלת ליום אקל קטאת ואשם מכין תלמוד לומר זבק :ע ד קצותסייג עשוקכמיס לתורה
העילה קלש*
ד
להרחיק את האדם מן העברה דהא קרא לא יטק ממנו עד בקד קאמד:
•ןלשים היא ליפסל במנא תטבול יום ובמקוסל כפולים ומועלים בה ומשום דלא כתג בה בקרא קדש!
•ןדשים היא כמו בקטאע ואשם אשמעיכן מגא סכא דהיא כמי קדשי קדשים ©חטאת ואשם שהל*
שתי מתכות בקרן מורקית צפונית ובקרן מערבית
* י א שוה להם למקום שקיטתן וקבלת למן:
^.ומית שככנדה באלכסון וטעמא משום דקלן מורתיע דרומית לא היה לו יסוד לפי שלא ה י *
פקלקו של בטמן שנתנבא יעקב עליו כבקר יאכל עד באקסכתיה יתבכי מקדשא דבר המקול*
לדמום לא יהא אלא בקלקו של בנימין ואויט סקק לא היה כקלק? שתמזבת היה תגפמ
כקלקו של יהודה אמה כמזרקו ואמה בדרומו הל אורך מזרק ודרום בעובי אמה אלא שלא היעין
אמה שבמזלק על פכי כל המזרק שכשמגיע לקרן מזרקית צפונית היתח כלה בתוך אמה לקרן וכן
אכילת האמה הדרומית לא היתה מהלכת על פכי כל הדרום שכשמגעת לקרן דרומית מערכיין
*יעה כלה סמוך לקק אמת כמצא יסוד לשלש הקלנות הילכך היה מתקיל כקרן כפוכית מזלקית
<ן»איל <קרן דרומית מזרקית אין לה יסיד לפי שלא היה בחלקו של עודף שנתנבא עליו יעקכוע;ל$
לאעלן
גועוכה תקלה ממן למה כנגד היסוד הלכך בעי הכן תרתי
זנדזים *דק h
ז>*1מק לשתי מתכות שחן איבעבעיכן כדי שיהא עתן הדם באלכע למות המזבח לכתיב ו ז ר ק ו נ י *
*גלהמזבק סביב אי זזלקז יכול יזלקכו מריקה אקתתל סביב ואי אפשל להקיף מליקה אי סביב יכיל' '*P
גקוט תלמוד לזמר חרקו ואין זריקה אלא מרחיק וכקוט אי אפשל להקיף אלא באנבע הא כיבד מיק שהן
» rnpשהן ארבע :וטעינה הפשט ונתוק כדכקיב והפשיט אתהעילק ונתח אותה לנעקיה? :כלי*
לא שיי כלח בשדפתעל גבי האש:
זב
ארבע וטעונה הפשט וניתוח וכליל לאישים* ־ ח
זבחי שלמי נמר כבשי
ה
מצרתי-אשם גזלו׳האמור כשמעת שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות אשם מילות אשם מעילוי*
אשם שפחח חרושה אשם נזיד אשבש מצורע אשם תלוישחיטתן
הפקלק :אשם מעילות הנהנה
בצפון וקבול דמן בבלי שרת בצ6ון ודמן טעון שתי מחבורת שחן
מן ההקדש :אשם שפקה קלופה
ארבע ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כחובה בכר-י מאכל ליל*
? י׳
״ °
חתודחואילנזירקדשיםקליסשחיטתן
1
וחציה בתקולק המיועדתלעבל זלילהעדחעות•
בכל מקים בעזרח ודמן טעון שתי מחנות שהן ארבע ו נ א כ ל י ם
P
^ »<* " '
?"j״
בכלהעירלכלארםבכלםאכללייםולילחעדחעותהמודםמה*
י?**
^ ש ה ם ו ד מ נ א כ ל ל כ ה ג י מ ל ג ש י ה ם ל ב נ י ח מ
כ י ו צ א ב ח
שלמיםקדשיםקליםשחיטתןבכלכקיט
t
ולעבדיהם.
^
«
, ,
7
35
, 1
ב
ה
פ
א
ק
ה
ש ק < :י ה
ה
פ
5
C
| ד
9
כ ל
כ
ל
ת
3
i
א
p
^ ^
. y
^
^
^ ^
,
ן
גתיב זריקה וכתי'ש י , :ל ,
לפנים מן הקלעים
3קדש הקדשים תאכלבו :״כחי
D
m
f
y
מ ת 1כ ן ע
o o f t p
ש
ה
א
ר
ב
^
t
v
ע
f p c
ד ב א ש ם נ מ
ב
3
כ א כ
ל כ מ י ב
ם
ב א ש ם
לכל ארס בכל מאכל לשבי ימים ולילה אחל חבודס מחםכיוע«יו,
כחן אלא שחםורמ באכ^לכחגימ לבשיחס ולבגיחם ולעבדיהם •
הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים שחיטתן בכל
ח
םקובש געזרח ורבן טעק מתנריז אחד וכלבד שיתן כנגר היסוד
שיבח באכילתן הבכור נאכל לכחנים והמעשר לכל אדם וגאבלין
בכל
שלמי נטר סמך איתן הכתיב
לקעאת דכתיכ ועשיתם שעיר עזי© אחד לקטאתושני כבשים בכי שנה לזבק שלמיס לומ לך שדינן כקטאת
שאין כאכליס אלא לפנים מן הקלעים)לזכרי מ ז נ ה אבל אין טעוטס ארבעמתמתכקטאת שאין לך בכל
התןדה ואיל כזיר קדשים קלים א,ק
ו
*קלבבותעי שטעון ארבע מתבותאלאקטאעבלבד:
וכאכלים בכל העיל דגבי קטאת כתיב
מועלים בהן :שקיטתן בכל מקום אין טעוכיםשקיטה בצפון:
rאכלתם אותה במקיס קדוש אותה במקום קדוש ואין שלמים במקום קדוש אלא כמקום טהול להינו בכל
לכל אדם לזלים :ליום ולילה בתידה כתיב כמם
העיר שהוא מקום טהור מליככס שם מצורעים:
קלבנו יאכל לא יטקממנו עד בקל ותניא יעלת שלמיו ללבות שלמי נזיד :המידס מהם קזה ושוק שמק
מהם לכהן כשאר שלמים לתודה לשלמים אתקוש דכתיב חאת תולתזבק שלמים אס על תודה וכג«
וארבע קלית מארבע מיכים שבה כדכתיב אקד מכל קרבן לכהן הזורק ומודם .מאיל נזיר ורוע
־
כשלה וחוה ישיק וחלת מצה אחת ורקיק אקד כייצא בהן כאכלים בכל העיד ליום ולילה :
לכקבים לכשיהם כדכתיב ואת חוה התניפה זכו' אתה ובכיך וככותיך תאכלו כמקים־ טהור ; :
שקיטתן בכל מקום בעולה שלש פרשיות באמי; בשקיטת שלמים קדא בכן צקי
ו
*ודא בכשב וקלא בעז בקמייתא כתיב ושקטו פתק אהל מועד ובעלתי ביעיייתא כתיב לסט אהל
מועד להכשיר את כל הרוקית שבעזרה דלפט משמע כל שלפכי ההיכל :לשכי יעים ולילה אחת
והמעשר
ק
׳להבי כתיב בשלמים והכותל מבשר הזבק ביום השלישי באש ישרף :
זלמן טעין מתכה קקת דלא כתיב בהו סביב אלא ואת דמם תזרוק כתיב ג ל
0עשל בקמה :
כנגד היסול במקום שיש
בכול וחכך כתי מהקס ילפי מדלא כתיב ואת דמו אלא ואת דמם :
*סוד תקעי; למעוטי מ/דתית דלומית שאין שם יקוד כדאמלן ובכור מעשד ופסח טעזטס יסוד
דילפיכן
f
פ ר ק
זבחים
ז
ו
שנה באכילתן מ
* * ל ' ^ *ל״קה וייקח ל«ילה שזה מעמלהוכעולה כתיב אל יסוד עוגת העולה:
הבכור נאכל לכהניסכדכתיכ ובשרם יהיה ל ן :והמעגל
^ *ל ה• שהשוה אותן למען למים
לכל מלס שלא מכינו כסל העולה שיהיה לכקניםקלקבו :ונאכלים ככל העיל לכתוב והבאעס שמה
*מלותיכסזזכקיכסואתעעשרותיכס ותביא בשני מעשלועהכתובמדבל תל מע׳*ל בקמה ;חד מעשר דגן
וכת^כההוא קרא ובכולות כ
בקדכס ובאככם ומדלת קבע לקו
&בל חעיר לכל ארס בכל מאכל למגי ימים ולילית אחד הפסח אינו
מקינה שמע מי־״ה למעשר ובכול
* א כ ל אלא בלילח זאיגו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכלאל^1
נאכלים בכל העיר :לשני ימים
.
למנויו וא:גו גאכל אלא עלי *
5
קדשי קרשים ששחטן בראש חםזבדו ר׳ יוסי ולילה אקעדבבכור ק;א א/מל
ן ־
)p"|2׳
ובשלס יהיה ל ן כקוה התכושז
אומר כאלו נשחטו כצפון רבי יוסי בר יחוד׳
וכשוק הימין הקישו הכת1ב צק/יו
״1
ושוק מק סוס ושוק שצ שצמים
^
^
לשניימיסולילה אתת אף בכול
־
.
ל ,ל
;
^
לשני ימים ולילה אקע ומעשל
•
_!
כבכול ־ לממייו לאותה שנמנו
?
״ * א ת העיף חי״ח עשית״ ״ י ״ י ז ל י ״ ״
בלעי לקיקת; כלכתיב איש לע•
מי״״כשרחאלאומתי״ םקוקחזשלש״רברימ ח-תח אות תקיז
.
• ש מ ש ת מלסטן ושלשח םלמעלן םלמ^ן חטאת חעוף וחחגשות
1
|
|
n
ח
י
p
ם
0
ר
ט ת צ י
ח
0
n
v
ג
w
ל
ו
כ
ד
י
כ
ן
ג
?
ח
ב
ב
ח
כ
p B V
ל
0
מ
3
כ
ל
א
ב
ל
״
ו
ן 0ח { נ י
ב
ל
י
ן
ם
ע
ו
?
ח
ר
ם
ז
ח
ב
ן נ 1ך ר ן ם
0
ב ד ר ן ג = ש
י
ח
ע
ד
מ
ח
ע
צ
י
ו
ב
8
ג
ת
י
ת
ס
י
3
כ
כ
ן
י
ן
&
י
) p j
°
* ^
י׳״ייי״י
כל חעולים למזבח עולין דרך ימין ומקישין
j
גמזרח•
7 0 0
0
נ י ם י ר
ח
י ס י י ,י י ן
ח
ע
י
ף
כ
ש
ח
י
א
n
:
n
גי1ד»«
P
י ל ח ל ש י ם כאלו
נשקטובצפון
ע
דכתיכ וזבקתעליו את
יייייק י
־.־׳
עןלןעיךואת ש^ויךכלי כפל׳לעולה^מ^ פשר לשלמ׳ימיואף על גב לעולה טעונה בשן ואין שלמים
^ צ מ ז ב מ ן :מ ק נ י העובח!לנפוןצנפוןדמשמעליה קביו לגמלותיך !תציולשלמין דאי סלקאלעתן כלו
לע«לה כשד השתא כלו לעילת אמרע לכשר כל! לשלמים ששקיעתן בכל מקום מבעיא ואדן אנעלין סלקא
^ ע ת ן אמינ׳ עילה דדקיק ליה מקים שלא הוכשל! לה שאד הריקות ופעמים שהעולות מרזבות ונר להם
המקוסילפיפך הכשיל להם יאשהקזבק אבל שלמים ללא דקיק לה׳ המקום לא הכשיר להם לאש קמזבת
<ןא משעע לן והלכה כרבי יוסי :קיו כקמצותבכל מקום ואינם טעונות בפין ללא קבע הכת״ב מקום
לקעיצה לפנים מן הקלעים לזכלי כהונה לכתיב לכל קלבכם ולכל מכקתס יסמין ליה בקדש הקדשים
קטאת
כ
האכלנו כל זכליאכלאות׳ :ליום ולילה עד קנות דילפא ממנקתלתמי תודה:
»ע»ף היתהנעשיתבקלןמעלביתדלומיתמשוסדמבקת קוטא קלויה קטאתדכתיכ כמנקת קוטא לי>
»שי.ם עליה שמן ולא יען עליה לכונה כי קט את ה יא ומשמע נמי שהחטאת קלויה מבתה לקטאת נהפכה
להיות מנקה בדלי דלות ומנחה מבינו שטעונה הגשה בקלן מעלבית לרומית לכתיב הקרב אותה בג<
אהלן לפני ה אל פכי המזבח אי זהו דוק שהוא לפני הואל פני קמזבק הוי אומד זו דוק מעלגיעללומית
דלסכי ה'ה7א מערב ופני המזכת הוא הדרוס ששם היה הכבש ומה מנחה טעונה הגשה נקלן מערבית
דרומית אף חטאת העיף עבידתה בקלן מערכית דרומית והזאת דמה היא עקר עבודתה :בכל מקןם
היתה כ£לה למליקתה אלא זה חיה מקומה להזאתיוהכי מפרש לה בגמרא :מלמטה למטת מחוט חסקרא:
הגשות של מנקזת קןדס קמינתן כדכתיב !הגישה אל המזבק :ושירי הדם של קטאות הקנונוע היה שופך
וליסוד דרומי כדילעיכץ כה א׳ זהי מקימן.נסיך המים בקג הסכות :והיין בכליוםששםהיו חשתיןולא
היה אפשל לנסך כי תם שס :לע׳כתהעיף כשהיא לבה במזלח דעקל מקומה בקין דרומית מזרחית מפני
0קל!בה לבית הדשן לירוק שס מולאה ומנה כדכתיב והשלין אותה אל מקוםהלשן!כשהיא לכה שם שיש
.פקכיםהלבהבחיתה הקיץעסלקיט בעינ׳תיאיןלזה מקום לעמזד בס׳בב לעולת העיף נעשית למעלה
כא לו לקלן דרימית יי ג י נ י ת שחף היא סת!כה לביתהדשן יותר משי*ל שתי קימתשביתהדשן סמיך לכבש
ג ומקיפים ללך l wמקיפים אתהמובק בשביל כרכי עבודה
חיהבמזלח<ש-ככש!לדרומו שצמזבח:
כג׳ן
ו
זבחי©
u
* ג י ן למתן למישטאותולסלוי מגניבה א! לסמך אביים כמורא• :״ ומדדים ב מ ע י מ ש ל ל ב ? & י 1י א ^
^,,ס^^ןממז^^הן:נמל
״ממלין למזבח כ ע ל י י ה י ז»ןהעולס לשלשה דבלים אל!
התלעצגיז
:קמיס והיין ועילת העיףשכשהואעילה למזבח פונה ל » .לשמאל ^ ^ ^ ,ן ק
־ייןעלי»עובכסוןהמישוה ןשמא»^שכ7כעשןהמ^בקבעו 7שהוא פונה שמ^מת ומקיף לשמאלי**
׳
עעמן;לימן ואכן עגמן עמימגם
<היי לבם;בשניהם שיהיו ׳ס ויודדק ד ד ךשמאלחוץ מן חעולא ו/צלשה רבועם אלו שחיי * ^ i r
חטאתהעיףגעדזזיתהנעשיתמיי *
י
הנסבים תמימים ועולת העיף וחחדיםלעקב*
מולק אתראשח ממול עד»־דן.ואינד-מכדילןמזך^כרמה עלקיי
״״ח w״• J
היה מילק את המזבח שידיזודםהית כמצויה עי^חיהודאין למזבח $ל * ד ב י £
ד
עילמחמיףסיעויהיהחנעשיהעייז
ח
וכזלחלבתכים*
<־יה מ י «
יאשה איתי
לכבשושנחלסובבבאלולקחדרומית-מזד^חי״מילק א י *
< * » ? י fש יי׳
?7
דא*ח ממולעדפח ומבדיל וממצה * 4י מ ח עלקיד ה מ ב ח נ *
' ' '
" T f
איגהי־אש והקיף בית מ ל ק ״ י ל מ ו ב ״ יספגו במלח וזרקיעל JU
^
^
־
^
האשימ.באלילג והסידאת״מודאדא״חנוצ״^ח בכימ**
^
^
^
חיוצאיסעמם^שליקלב^חדשזשיסעזלא^ל^מ^
^
.
ש
ז,
:
מ
0
ן כ 0ן > מ ל
<י
5
י
מ
;
9
פ
ר
ל
ע
מ
ל
ל
ס
ו
0
ב
אסע מ ע ב ו
^
^
כ ן
״
מ 5ד י
ש
ה
ל
ל
ל
ד
ש
מ
ל
ה
א
״
ל
צ
^ ^
ע מ
ב
ע
ס י מ
ע
ל
ב
מ
ת
ע
ק
?
ל
ש
ש
א
׳ ל
w
^
,
] p,
ן
! ,ל
כדכתיכ;לא יבדיל :
ש מ ג י ע
7
ב
P
ב
א י
ל
1
י
.
^
ב ש ל
^ 1 ,
ן
ומזה
3שר4»1ל,כםלחחרקיעל4כיחאשיס* ו* ל * המיר• ל א * *
חמודו*»?* אמשגזאח ילא את בגי0עע«מ»מאקמםנ«ד«0ש«
במלנזבל r w M Wמ * ו « ד מ 0מ » ^ ^ « 0ד ה * ב ^ ל ^ 1 » 1
ולא הכדיל בעולה פסל מיצה דם הראש ולוו מיצ׳רם הגיף פכולוז
חטאת העוף
מיצה רס הגוף ולא מיצה רס הראש כשרה * ו
שםלקח ׳
מדמה אוחז בעיף ומזה שלא היה
מזה לא בכלי ולא באנבעאלא.בגופו של עוף היה מתמנה שמקרב בית מליקתו למזבת ולזיזפז בק״יי
והלשמתמנהומדד לימד דבתטאתהלטףכמיבוהזה מדםהתטאתמל קיר המזבח והנשאר כדם ימנהיא^
»סזד המזבח אי זהו קיר שהשירים של; מעמציןליסול הוי אומר זהקירהתחתון דהינו מן החוט ולמטה לאי
היד העלבון דהינו מןהתיט *למעלה פעמים שהוא .מממנה לסובב כגון שעושה; למעלה מן הסובב שהאי•
עלה בכבש לפי שעגלתהעוף נעשית למעלה דלא כתיב בעולת
ה
צעמה מן הסףב אמה:
העיף יסוד אלא כסטאתהעזף בלבד ובבהמה אפכא לחטאת כקמה בעשיתלמעלה לכתיב בהקדגי^
בא ל! לקרן דרומית
המזבח ועילת בהמה למטה דכתיב אל יסוד מזבח העולה תלה היסוד כעולה:
ממול ערפה מזל הרואה א *
מזיחית לפי שהיא קרובה לביתהדשן ששם משליך המולאה והנונה :
שרפה וי«א אמ׳לי הנואד ואף על פי שלא נאמד בעילה מיל ע׳רף למלט בה מול עורף מחטאת ג ; ״
• ומכליל חותך שבי סימכים דמדכתב בחטאת העיף ולא יבדיל למדני שמטלתהעיף מבדיל :והאיף
ספג! כמלח לשי{
בית מליקת! למזבח מקרב ודוחק בית המליקה בקיר המזבח כדי שיתמנה הדם :
שאיבה ולקיתה כמו סופג׳את הארבעים אף כאן כ!תן עליו מלח כלי שיהא הראש מז ך ;מקבל
מיראה זפק :נובא
פירוש אתר ספגובגימל כימ יסופקו בקיף לשון ויספיק את כפי׳:
המלח •
שסע אתהע׳ף בין
ק;דרכו כמין ארובה ;כוטלכלהעור והמנה שכנגד הזפק עסהזהק ומשליך:
או לא הבדיל
הבדיל בחטאת שמלק שכי שימכים בחטאת:
ו
אגפים ולא היה מבדיל:
בעילה שמלק בה סימן אחד :פסול דכל שנוי שהוא לפכי עב;ד/ת הדם פ מ ל :ולא מינה דם ה גזן>
מעאתהעיף שמלקה שלא לשמה מליקה מ מ ן
י
כמלה דעקד למים בג׳ף הוא לשכי <
כמקים
r
0
מי
ח
זפח #פרק •t
»$קזם שקיעה בב*זמה »**/י בו«ן כמקום׳ *־יקע סל•©בבהמה !המקשבה הפוסלתבשקיטק מריקודם
גטלעהעוף כשלה כלענן
פ^המה פיסלתבמליקה.וכמנן/תדםבעוף אבל קבלה• והלוך אין בעוף :
3ך מ פ ל ק קמח גגי׳ בקמה כלי הזבקים שנזבקו שלא לשמן כשלים אלא שלא עלן לבעלים לשם קובה,
<*1*$־ספסק ׳<ןיגיפו1גאעגלאפ;0<74ל שדרכי לתכול קטאע העגף:להקטיר לכל שדרכו לסקטיד עולת״
שלא לשמת אין י
י העיף
מןניא עילס מילי פגול לע»
»סו 76קת׳של ^לע01ח&יעזזדממשלאלשםחאולמ0חו^^
^ r n c « * Sשל*:לשפה ולש^חפסולחעולרת העוף כמרד־ן שהיא כשלה שלא לשמה :
^ .יכלה עתכיעין מפורשת לעיל.
ו»^דשזיאעלח«לבעלים׳>אחד חטאתחעוף.ואחך
פלקשכי:
»ן*&קדמ«צעתדמןלאכול דבילשררבו־לאכוללחקטוך-
ח ^ א ח A i y nשעשאפ
מחלכילימןשירתוץ.למקימושמילואיםביכי־תחוץלזמגופגול
כחגדקיב
וחייבזן:על!וברר״׳נובלבדמיקדבמפחידכמעותי
מסיט הסקרא כהלכתה שהיא
חוץ
לובביאבשפלק
נז0ו/יהב!»0מימלקבשת< יפיצח חד חוץ
כעשיע למטה כדאמרן כפרקין
זח
לוסכו
חיץ
חדש
ופיצח
^סגוזמיזמזז־מימ בשחיקה או מםלק
דלעיל ־ כמעשה קטאתבהזאה
ןץןאמקייכתמתידמבמנוז/וביץד לא קי־כ חמתיד כמעותו מלק
'לשם תטאעאף על
' ''
ו ^ ץ לםקוסו ומיצהדזדם־חוץ:לוטנו או שמלק חוץ לזסגו ופיצה פ׳ ששיבה בסדר מליקה כגון
מרמ-חוץעלנ־קומזחטאמ:וומוןף״שמלקח שלא לשמחומיצחדמ* :שמלק ;הבדיל וכקטאתנאמל .
ך^ץ.לזנחאו:עסלקח׳חוץלו00גת ומיצה דמה ש ל * לממח •K1ולא יבדיל כשרה ה;איל ;נעשית
*0£לקי1ומיצחדמח ש ל א לשמח ?יי! הוא ׳של*יי*קדכחפתיד למטה ובשאר עגולות כהלכתה:
י ז נ י ח ו לאבל כוית־בחוץ וכזית למחד טיח לםחד זיכוי בחוץ בחצי־ כמעשה תטאת לשם עולה זכו
ןית
פ
^ » w a r n s *^0ו ? » « 3י ^ « 0ח 1ץ 0 0 -ו ל מס׳לה דתטאתשלא לשמה
^ י ן בו •בדת**מי־ דבי יהודה זח חכלל אם מחשכת חזמןקדםת״ פסולה כמעשה כלם כלומר •
^ ח ש ב ח ת ם ק ו ם פגול וחייבץ ע ל ו כייז ואס מחשבת חמקו0
כמעשה אחד מכלם האמורים
nxnpלמחשבת חזמן פסול ואץ בו בדת וחכטימאדסי־דס זח חול־ז כאן ׳אסילו כמעשה קטאע לשם
^ ל ואין בו כרת לאכלכתצי זית.־ולהקטיר בחצי mכשד שאין חטאע היאיל ועשאה למעלה
c
;
ן
:
1
ז
n
y
דבר
ל
מ כ
ע
ט
ס
:
:
עולע
ב
פסולה י
קעיףשעשאה למעלה כהלכתה
שהיא נעשיתלמעלה :כמעשפ
?טלה לשם גמלת אף על עי.
ששיבה במליקתה שלא הבדיל
אכילה והקטרה סצטרפין /׳
חטאת העוף שעשאח למטן כמעשה חטארת
|* p*lך
לשם חטאת כשי׳ח כמעשח חטאת לשם עולה
במעשה עולה לשם חטאר־ו כמעשח עולה לשם עולת פסולרח
עולת
3
עשאח למעלה כמעשה כולבשפסולריז *
חעוף שעשאת למעלן כמעשה עולה לשם עולה כשרת במעשך-ן ומן הלין היה לו להכליל אפילו.
כמעשה נטלם
הכי כשלה :
0
עולה לש 6חטאין כשדר־ז ובלבד שלא עלתר־ן ל
ווטאן״ת לשם עולה כםעשד־ז חטאת לשם חטארע פסולת עשאה לשם תטאע כשרה דכלקוכקים,
שכובת! שלא לשמן כשדים אל^
וכולן אינן
ג
למטן צמעשת כולן פסולה ״
שלא עלילבעליס לשם קובה קו׳ן
מטמאורת" בבירת חבליעולת ומועליכש בחן חוץ סחטאר־ו
מן הפסק ומן הקטאע ־• עשאה
העוף
למטה כמעשה כלן כמעשה אקל
מכלן ואפילו כמעשה לטלה לשם
מ\לה :פסולה הואיל ועשאה למסה פסולה 4 :וכלן אינן מנועאותכביתחכליעה אעע שנפסלו מליקתן
כ ע ל י ם
כ
ע
ש
ח
מעקלתן
זגחים פרבן ז
*אהלתןממיי ככלהיואין מטמאים בביתהבליעה כדק כבלת עק^מהוד מהאוכל {,א ף ע ל $י שלא נ נ ע ג ^
כב»]ש'תחמלדחביי;בכימהבליעהצטמא ט<קאיז
ל
ט מ א
ב
ג
ד
י
,,^3ק ל ^ל ,אף ע ל פי שאיףן
ס
ג
מליקתן מתיליקפאכילה מפני הפסיל שאירע בהן מכל מקום מטהלתןומיציאתן
מ י ד י
נ ב
^ ' ' 1י M׳
ה
מ
הבהכה מהן כשמ־.סל<טה מכיאקיכןמעילק כדין כל נהנה מן ההקדש;אפילו קטאת הואיל ?כפשלה מי*
..
היה כה שעת היתר לפהכים לא י
״באה מידי מעילה :חין מחטאת
חעוף ש ע ש א ח ל מ ט ן כמעשה חטאת ל ש ם
ה ע י ף ש ע ש א ה כמעשה חטאת
העוף ש ע ש א ח ל מ ט ן כםעשח חטאת ל ש ם חטאת ר ב י אליע**•
ח ט
א ׳ /׳
ד
עירי*
ל&סת*1את דכשרה היא רש• ביז
א ו מ ד םועלין ב ז ו ד מ ׳ י ח י ש ע * ו מ ר אין מועלין ב ה א מ ר ר ב י אליעזי
שעתהיתל לכהכיםושאנאין כה
פ ח א מ חטאת ש א י ן מ י ע ל י ן ב ח ל ש מ ה כ ש ש י נ ה א ת ש מ ה ס ^ 1
מ ע י ל ת א פ ל ו ל ו ל • :ד •:ימיי•
ב ה ע ו ל מ ש מ ו ע ל ק בה ל ש מ ח כששיני א ת ש מ ה אינו ד ץ שימעלו י
א -י י אימי
<גז
ל'
מ ,ע
ם
ה
ב
ה
ד
בה א מ ד ל ו ר ב י יחושע ל א אמ א מ ד ה בחטאת ש ש י נ ה א ת שמו־*'
א
עילה היא ומי הוציאה עמעילתה
ןחלא שיגת-הית־י ל
כ ת כ י ם
צס:דבי י ה ז ש ^ ^ י 1
אי
ל* £
י ס
ש ש י נ ח אח ש מ ח ל ש ם חטאת ש כ ן שינה א ת ש מ ר ח לדבי־ ש א ץ
מ 7 ,ג צ י ם
ב ו מעילה א מ ד ל ו ר ב י אלעזר והרי קדשי קדשים ש ש ח ט ן בדרום
כה דכיון דשינח שמה ׳
°
׳?"£
r
מ ע ש י ה
j
נ
מ
ע
ס
ל
ה
,ל,׳
ע
^ ל,
פ
^ ,
ס
ג ז
p
<
נ ה ל ה
ל,
ג ע
ל .
ה
ו ש ח ט ן ל ש ם קרשים קלימ יוכיחו ש כ ן שיבה את ש מ ן ל ד ב ד ש * ז
Z ^ ^ l ^ l
צש
לא ב
לןטם עולח-שכן ש י נ ה ש כ ח ל ר כ ר ש י ש ב ו מעילה חאםר בעולה
א
א
ק :
ש
ה
ל
ש
כ ל
, ,,
ל ב
ל
ל
י ן י ת ל
ה
ד ב ל
ק
ט
ן
ש
ש ע ג
י
נ ד ל
.
פ
,ל
,ל
יחושעלאא«*0דתב^קרשמ»^1
ררמישחטןלש
ז כ
0
קרשים ק ל י ט ש כ ך ש י ג ח א ר ת ש מ ן ברבר• ש י ש ב ו איכורוהתד.
, ,
ש מ ע
ם
W
בדמעילחומועלים בחן א ף א ת ת א ל ת ו ז מ ת ע ל ה ע י ל ח ש א ף ע ל * •
ש
ה
ה
ם
שלמי יוכיחו ששינה שמן מעשיהן
לדבר שאין מ מעילה שקדגוס
תאם ב ע י ל ח ש ש י נ ה את ש פ ו ב ד ב ר ש כ י ל ו ה ת ר ,
ח
פלק
ב ש מ א ל ו א ו בלילה ש ח ט ח י ל י ם בפנים ו ק ד ש י מ כ ח י ץ א י נ ך
מטמאים בכית חבליעדז מלק בסכין מלק חולק בפגים ו ק ד ש י ם
ב ח ו ץ ת ו ר ק ש ל א תגיע ז ב נ ן ו ב נ י יוגה ש ע ב ר זכנן ש י ב ש גפיי?
1
ושבסמירתעינתושגקטעהידחושגשברהרגלח כטמא בביר*
הבליעח
קלים אין מעילה" אלא באמזריחן
ועומליס בהן מפכישכפסלו בשנוי
מקומן ולא הוציאתןוריקתןמידי מעילה :א מ ד ; ה י מ י קדשים קלים יש כאמוריהן משוס מעילה ;אין פבפין
משוס מעילה:בדבר שכלו היתד בחטאתהשף שאין ב; בד מעילה והלכה כרבי יהושע:
ה
מל?
כשמאל למליקתי פסילה שכל מקים שכאמר אנכע יכהוכה איני אלא ימין :או בלילה דאין מליקה בלילה
דרקענא אמר ביום ביותו :איכן מטמאים הואיל ופסילןבקדש ׳אהכי מליקה דדה׳ שאם על! לא ירדו׳•
0סט חוליןכפנים וקדשים בתק אין מטמאים בביתהבליעה»אף על פ י שאסורים באכילה :מלק בסכין לא1
מליקה היא ולאו שחיטה היא דהא מליקה בבפודןהיא בעבמ׳ של כ ק :מלק קול״ן בפנים דלא שיין מליקה
כחולין אלא כקדשים כפכיס והמולק חולין ככל עקום א׳ קדשים בחיץ הוי כאלו בוקר או מעקל ואין אותה
מליקה מוציאה מידי כבלה :תודין שלא הגיעזמכן לעדין גדילים כשרים קטכים פסולים :בכי יעה קטניפ
כשרים Jדולים פסולים :ושיבש גפה למחוסר אבד יפסול אף בעופיתדהא דקימא ל ן אין תמות חכרו נ ע ו פ ׳
ה מ בגין דייךן שבעין שאין מומן ככר אבל מחוסר אבד הקליבהוכא לפחתך :מטמא בבית הבליעה דלא
מחני מליקה דדה ,למדי שאפילועלו י ל ד ו :כל שאין פסולין בקדש שכפסלו קודם שבאו לעזרה וכל שאין
עסולדבקדש אמריכן^קמןבפיהמזבת מקדש דאם עלה י ר ד אבל אותן שפסולן בקדש כגק הקדשים הלאויק
אלא שנפסלו כעבודותיהן אין מטמאים דהא אהנילהו מליקה דאם עלו לא י ר ד ו :
ו ר יאוכן יטבול יזם ומחוסר כפורים וכל איתן תשכייין בדיש פרק שני :
כל הפסולים כגין
ואיכן מטייאית בבית
הבליעה שאף ע ל פי שאין מליקתן מתרת קדשים באכילה מכל מקום טוציאתן תיל׳
איכה
ט
?!נחים p h bח
־ * ...י ׳.אינק מטמאה בבית הבליעה למליקתהמטהלתה מידי ג ב ל ה :י י « •הזלה אזמל עטמאמ
ן ^ י ת י ע ל י ע ה לסכידאליה ללבי ׳חודה ללא שק»טה בעוף של ק/לין ולא מליקה בקדשים לא מהכ» כ ט ל מ *
אינו דין.שתהא שקיטה כוי וכיון ד י ל פ ע ששחיטהמטהרעאת הטליפה
*עו^לה״־יאה מידיכבלה:
מ ה מכינו בשמיטה oא ף מליקם
»;ןנ!ף במילין מקל וקומל ילע»כן מליקת קלשיממיכה בבנין א ב :
* ג ל י ע ח זה מכלל כ ל שחיה פסולה ב ק ד ש איבה מטמאה * ב י ר ת
ן ן ב ל ע ת לא חיה פסולה ב ק ד ש מ ט מ א בכית הבליעה ו כ ל הפסולה
י
» ם ל ק ו מליקתן פסולת ואינן מ ט מ א ו ת כבית הבליעה ״
9ל ק ו נ ^ צ א טדפה ר ב י מ א י ר א ו ש ר איגח מ ט מ א ת כ ב י ת הבליע?
ד ב י יהודה א ו מ ד מטמאה בביתוןובליעח VPH־ ד ב י מאיר מ ת א ם
* ב ל ת כתמה שתיא מטמאה כמ4עוב»שא1שחיטתח מטהרת א ת
ן ן ר פ ת ח מטומאתה נ ב ל ת ת ע ו ^ א י ג ה ם$םאח ב מ ג ע ובמשגיי*
^ י ^ ו דין שת!?א שחיט*ח מטהרת• את-טר&חח כ«{ןו0אתדת.מומ
י
^ ע י ג ו ב ש ח ו ט ת ח ש ה י א םכשדתח באכילת ומטהרת אתטי־פתה
ל ט ו מ א ת ה א ף מ ל י ק ת מ שמיא מכשדתה באכילד־וחטהי־ אריג
§ןרפתח מטומאתד־ז ר ב י יוסי א ו מ ר ריח כ נ ב ל ת ב ח מ ה שחיטתה
מטהרת א ב ל לא־מליקתה*
כ ל חזכתי ש ג ת ע ר ב ו כחטאות חמתות א ו ב ע ו ד
Aךרן ך ן
הנסקל אפילו א ח ד ב ר ו ב ן ימותו כלס נ ת ע ר ב ו
*
ג מ ו ר שנעבדה כ ו ע3יי*ח א ו שהמית את חאי־ש ע ל <וי ע ר א ח ד א ו
חבעלימ ב ר ו ב ע ובני־בע ובמוקצה ו ב ג ע ב ר ו ב א ת נ ן ובמחיר
^ ל א י & ובטריפה וכיוצא דופן י ר ע ו ע ד שיסתאבו וימכרו ויביא
ג
^ ך מ י חיפח שבחן מאותו המין ג ת ע ר ב בחולין תםיםיכש י מ כ ר ו
^חו^יןלצרכיאוחוהםק*
•י
י
כ
קדשימ בקדשים מק כ מ י נ ו
זח׳
המכשילתבאכילה תטהל טל»פ<ג
לבי יוסי אועל
מטומאתה:
דיה כ; כיוןדלאאשכתןכהדיא
לשמיטה מוביאה עילי בבלה
ב?«ף אלא מקל 1קומל מכבלת
כתמה אתה בא ללמוד דיה ש
שתהא מ ב ל ע בהמה £שקיטתיו
ש
מטקרתה מידי כבילה ולא
מליקתדדיו לבא מן הדין להיויג
ככלין ישלש מחלוקות;בלבר רבי
מאיר סבל אתתשקיטה ואקת
מליקה מוניאה בעיף מי לי כבלה
ול בי יהולה סבל בין שמיטה ב*ן
מליקה לא מהנו בטריפה בעין>
להיכייןה מידי בבלה ודי יוסי סמי
שחיטה מהביא מליקה לא מסביא
והלכה כרבי יוסי«.' :
ן^ן* הזבי.ים שנתערבו בחטאו
המי«ת ה ץ כל הזבלים
שכתערבו בס ז חטאותהמתותלו
שוד הכסק' אפיאתתבריבוא ימותו
כלן דכיוןדכתעלבובאסורי
ה
הנאה אין תקנה לפדותם דכימא
!)•ען עד שיסתאבו ולא בטליבלובא לבעלי תייס השיבי ולא בטלי וחטאות המתי־; הן חמשה ואלו הן ולד
*ןטאתועמגרת חטאת וחטאת שמתו בעליה ושכפל! בעליה באחרת ושעגלק^נעי אלו חמש חטאות
*ןביחין אותן במקום סמל עד שימועי מאליהן והן כקראי© חטאותתמתותי בשור שנעברה בו עבירה
*והוא כפסל בה לחקרכה כמן שהמית את האדם על פי עד אחל שאיכו אסור להדיוט לפי שאיכו כסקל אלא
ע ל פ י שבי עדים :או על פי הבעלים שבא! בעלים לביתליןזהזדזשהמיתלאפטר ליה מסקילה דמודה
* ק נ ס פטור אבל לגבוה נאסר דקיימא לן מן הנאן להוביא אתהכוגח ורובע וכרבע על פי עד אחד או על
:ם׳ הבעלים אוקודם שנגמר דינו או שהיה אות* שהמיתוהריבעו<זכרבעג<׳ שנאסר לגבוה ולא להדיוט:
באעכן ומחיר כל חנ»
ונעבד כמי שכיהן מותרים להדיוט:
*!וקנה שחפרישוקו לקרבן לעבודה זרה:
הולין נכהו וזבח אחד מעורב בהן :כלן ידגמ שאי אפשר לשקוט אחד מהם בלא מים שמא זהו הזבת»הש?תט
,קדשים בקק קייב כלתולמכרן לברכי יטלותאי אפשר שהרי פסולים :ויביא בדמי היפה שבהן מאותו קמין
•אםקטאתחטאת ואם עילה עולה וי קח מעות כשיעור דמי היפה שבכלן ויאמר כל מקום שהוא הזבק
יהא מחולל על המעות קללו :כתעלב זבק אחד בקולין כשלים הלבה ימכרו הקולין כל ן לכרכי אותי המין
שהיה הזבק שנתערב בהן ונמנא? בלן קלשים ממין אחל אלא שאין ילועעי בעלי! של כל אחל ואחל שהדי
הזבק הראשון שם בעליו עליו ואין ידיעאי זה! ותקנת! שיקריב כל אקד לשם מי שהיא ויאמר כשיקריב כל
מין במינו קעאתכקטאת עילה בעולה שלמים בשלמים &א שהן של
& ק ל הלי הוא לשם כעלים של; :כ
בעלים
i
»
כ א
סדרקלשים
ז
זבחים m . pifi׳
ללא to
,״ל* ^ ,ה • $ל
יקליצ כל אקלילשם מי שקוא <לא תצילשס אדם
כעלים חיכה:
סמיכהדכתיכ בכי ישראל וסמן בכי ישלאל סומכים <אץ3ג!ת ישראל סומכות אכל בקדכן •אנש» 6י צ ץ
סמיכה לא :מין בשאיכו מיכו ירעו שאי אפשר בהקרבה שקלויףס במינן דמים א! כהיןטרתן א! פאכיל^ך
*פסיד המותר קביתו שאם מבר אקד מהן בשכיס;האקד-כאקדגרי,ן להביא• מכל מין f f o j p o p o o j
ידועמאיזה מין היא אות! שבמכר
< ס נ
י 5ש י ם
ל ב נ
?ח יקרב לשם מה שחוא חח יקרב לשם םח שהו קרשי׳בקרעזי**!
כשכי וכמכא מפסיד אמד מביעו:
שבי״*
כשאינו פינו ירעו עד שיסתאבו
כתעלבו בבכור ובמעשר בהמה
פפין זח ובדמי היפה שכחן מסין»ח ויפסיד חפותד כביתו ג מ ע י *
שאין להם פדמן שתחול קלושיע
בבכודובמעשר ירעו עד שימחאכ ו ויאכלו 3בכוד ובמעשי ״כ*
Pלי״לין אלא
7
מ
0
כ
ד
ן
ן י ב י א
3
ד
0
י
ח י 6ה
3
כאבלים כמומן קככיך לכהכים
והמעשר לבעלים :כלן ירעו עד
׳ י*״י
שיסעאט שיפ׳ל
• * מ ק ו ס ך א סמ״ףןלל ^
המעו הלל; ומימיי לאכלן ובלבד
שיאכלו בתורת בכור ו מ '
ימכל׳ באטלס ולא ישקלםבליע:,
. ,
, ,
,
^
, ,ל,
ק p j,j j,j
׳*תע-כ! !
ם
מ
ע
P
& כ ל
1P7mtv
כ
ע
ם
ש ס פ
כ
ש ל
כ
1
r״
ל ש ל א
ב מ
מ ל
א
0
p
'־שן החטאת עם האשם שהחטאת
איכה לעולם איל יאשם איכואלא
א״*
ב
יכולין להתערב חוץ סן החטאת ומן האשם* :
שנתערב בשלמיס ידעו עד שיסתאבו רבי שמעה אומר
ישחטרבעפוןויאכלובחמורשבהןאמדולו אין מביאים קדשי•
לבית הפסול * ; ע ר ב ו התנכית בחתיכות < קדשי קרשים בקרשי*
Lי
ו ,
1
_!
קלים חנאכלין ליונ* אחר בנאכליס לשבי ימים יאכלו כ ח מ י י
אכריחטאתשבתערבבאכריעולחרביאלעוי*
ר
שכחן*
4איטי* י«ז למעלן ורואה אגי את ב ש ד החטאת מלסעלן כאלו הח'
עעיס וחכמים אומרים תעיכדי^ודתו ויונא• לבית השריפה *
׳ח ־ א ב ר ק צ א כ ר ג ע ל י מופק דכי אליעזר אופר אמיקדנדרא• ^
אחד
איל יאי אשם מנ׳רע ואשה כזיר הוא שהן באים כבשים מצל מקום הן זכרים זהקטאתאיכה באה אלא כקנס
אבל תעאתועולה מתערבים כגון שעיר נשיא כשעיר עולת נדבה וכל שכן חטאת ושלמים שהכל קרכ
ג י אשם שנתערב בשלמים שמתן
נקבות וכן איל של עילת כלבה oof<3י
שלמים בין זכרים
דמי של אשס ושלמים ש!ה ל שניהם ישקטו כנפון -לשלמים שחיטתן מ ל מקוסויכולים נמי-לשותטן בצפ^
במקום ששומטים האשם :כתמול שבהן לפגים מן הקלעים לוכלי כהונה למס ולילה ולא כשלמי׳ הקלים
שנאכלים ככל העיל לכל אלם לשבי ימים;.לילה אחת ובעל השלמים ינא ילי כללו להא שלמים לשמן הן
קלטם שמקליב בלאחל לשם מי שהוא :אק מביאיןקלאים לבית הפסול שממעט אתאכילת שלמים כי!
בא׳כליהן בין בזמן אצ־ילתן ומביאן לידי כותל אלא ייע! ויסתאבו וימכלו כלאמליק גבי קלשים בק לשים » f
תעיכותבקתיכותאם כתעלב חתיכת
כשאינו מינו ויביא בדמי היפה שבהן וכו׳ ואין הלכה כדבי שמעיף
קדשי קלשים כחתיכה של קדשים קלים או חתיכה של קדשים קלים הנאכלים ליום אחד כנין שלמי עולם
עם חתיכה של קדשים קלים הנאכלים לשב; ימים ולילה אחת דהינו שאר שלמים בהא עולו רככן לד׳ שממין
י אברי קטאתשבשלה נאכל לכהניס :שבמעי*
דיאכלו כחמור שבהן דמאי איתליה למעבד:
באבלי עילה שכלה כליל :יתן למעלן יתןאברי התערובות כלן על העבים 1טעמא דד׳אליעולדאמי קיא
כי כל שאיר וכל דכש לא תקטירו ואשת לאתתכומהםוקכימשעעועא דקראביכל שאור וכל דבש לא
תקטירו ולא תקטיר! כל שממכואשה לה דהיכו השירי שלקרבךקרבןראש־תתקדיכ! מן השאור והלבש לאי
שתי הלחם מן השאור !בכורים מפרי העץ שהם תאנים ותמלים ואל המזבח ללשיגן ליה בין אשאול ודבש
כין אשירים לריח כיחח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עטם והיכו דקאמר ורואהאכי את בשר חטאית
כאלו הן עטם :וחכמי אומרי' תעובר נודתן כלומר יכיח אותן עד שיפסל! !יצא לביתהשדיפה כשאר פסול״
המוקדשים ואיכו מעלן למזבח דהא עבר מש!ם כל שמממ לאשים הרי היא בכל תקטירו וחטאתלאימודיו
אברים באברי בעלי מומים אברים כשרים
קרבים לאשים הדי הבשר בבל תקטירו!הלכה כחכמים :ה
שכתעדכ כה ןאבר אקד של בעלי מומי; ובא כתן שאינו יודעבתמרובתן והקריב אקד מן קדאשין יקרבו כ$
f
ע
הלאשין
י
זבחינו פיק ח *
<מ$שין מתחלה דתלעןאסוראיבההואלקדכ־והכךכלמכש^ כבהוובגמדאמפיש ללא שיי לאליעולאלא
&יזקליבן שכיםשצים לולא׳ חד מהכן־ חג להיתר' הוא ובמכס הקרבה 11ליקדב משום ההוא דהיתר ואי משו׳'
< f>mדספקאסולאיכא לעתלייה בתותו^קדב.תיחלה קלדס שהמלך אבל אסל אתל שמא לא כתכה הקרב<
3#ל0קכב אשי לד אליעזר דלתא האי דאסוראהזאכקקעאנןדתק מזוג אסל הכי מפרש ל ה בגמלא לבמל
;
אחרםחןיקרכובלחדא׳שיןכדעיםשל*אחד0הןוקדבז%הבדעיס
חובםים אומרימ אפילו ק ר ב ו מ ל ס ח ו ץ י מ א ז ז ד מחן יצא לבירת
ו :ד ם ש נ ת ע ר ב במים א ם י ש כ ו מ ד א ו ד ד מ ב ש ד
וזשדיפה /׳
» ת ע י ב ביין דואק אותו באלו חואםיס נ ח ע ר כ בדס ב ח ם א ו
״ץ
,,״,ך״
,א &
8דם החי א ץ
כתערבבדםפסילקישפך.^txinmnDth
.ז
**3לד*0
רח
ו«8ןךלאממדביאלעודי&כשידאםלאגםלךונתןכשד.
^
חמימים בדם בעלי מומים י ש פ ך ל א מ ת ג מ י ב כ ע ו ת ר ב י
״ ו מ ק י כ כוס אח׳קרבו כ ל הכסות ^ , 0׳ ^ ,׳ ^ ^ ^
,
״
^ ,
^
״
^
^
׳ ,
^
^
י י
,
/ /
_!
• ,
ת
ה ר ו
ת
ר
מ
ח
י
א
ו
ש
6
V
ת
ח
ן
ר 3
Q
N
N
״
א
A
|
R
W
W
I
ו
R
מ
ר
O
W
ד
R
W
Y
0
W
W
גלילה עולה ר אלינטר דלא כתגה
הקרבה זו ל י ק ר ב כ ד א מ ר ן :י
•:ו אסיש כו מרקידה כשר והכי
מלי כשכפלו המים לתוך ל ס של
קדשי אבל א ם כפל דם שלקדש*׳
ליב״ך מיס אמריכ קעא קמא במנל
ואפיישבלזמראהדםפסו^כתמרב
כייןשהואאדום לואי|אות1כאצ<
הוא מים 1אמ היה.דם זה ככל
סןתןהמיםכשד־בדסבהמהשצ
חיליןדואיןאותודסשלתוליזכאלו
האמיםואםחיהמרא אלמומית
שצדסהכשר ככר בהם כשל ואי*
עלעישהלם^ל;^
^ ע ל ״ ^ ו חן מים ויחזור מתן ל מ ט ן וח־פי א ו י ש ש כ י ל א פ ח ו א ם
ל*נ־0לן
ע ל
י
הרבה ז אין ד ם מבטל דם דמין
;מימללייהולהלאבטיל ואמיל!
לופה לתיך כלי׳גדול אף צל; עי שאל! היההלם עיף איין הלם ה&£ל ככל בהם אפילו הכי כשר לזריקה ואיו
ז ־ כת&׳בבל6הפסוליםכגקבלם שכמט למוץ לזמנו :ישפך לאמת המינז
*£כהכרבי יהודה:
&ע;בלת בעזרה ומדלת לבחלקדלון ולא אמריכן רואים אות! כאלו הוא מים ואם דם הכשר ככר בהם
ל ק לגזריבן דלמא אתי לאכשולי דם פסולים בעיכיהו וכן דם התמצית דמדאודיתא דם התמניתלא חזי־
לכפלה כלכתע כי נפש כל בשר כלם הוא ׳אני נתתי; לכם על המזבח לכפל לם שהכפש יובאה ב; מכפל
< אין הכפש יובאה בו אינו מכפלוגזלינץ על דם הכפש שנתערב בדם התמניתדלמא אתי לאכשורי בזליקה
ד ם חתמנית בעיניה :רבי אליעזר תכשיר לכתחלה בדם התמצית שנתערב עם דם הנפש דסבד
*׳ןסתמציתשל בהמה מצי להיות רבה על דם הכפש הילכך אמאי נגזור הוה ליתכבתערבדם החולין
נ ד ם קדשים ללא גזליכן ביה עילי וכשנתעלב בדם פסילין דניילתאידשביח לאפליג רבי אליעזר ותנא
<ףא סגר פעמים שדם התמניע רבה על לס הכפש הילכן גזר היכא דלא רבה אט! היכא ללבה ומיהו
הי א ללא כמלך הכה ן בבית לין אם יען מתערובת זו אם לאו ;כתן מאלי' מולה תנא קמא דכשד
^ ד ה בעלמא היא ובדיעבד כשד וכי אתי לאמלוכי אמריכן ליה לשופכו לאמה משום גזלה והלכה
דם שנתערב כדם כעלי.מזמין ישפך לאמה ;בהא לא פליג רבי אליעזר דעבל
ת
<חעי :
כתערבו טסותככוסועכוס דם של בעל מום בכוסות של דם כשר ואין
מריקתן משום לא תקרןבו:
לבי אליעזר אומד אם קלבאקד מהם ט' כדרך שנחלקו באברים
•ידועאיזהו כוס של דם בעל מ ו ם
*אברי בעלי מומים כך בחלקו בכוסות וכדפדישנא לעיל ובריכתלאפל׳ג׳ בתרוייה; דאי אשמעיכן באברים
גחאקאמר רבי אליעזר יקרבו משום לאתעבילא כפלתן בהכשר ׳דהינו זריקת דמן שהיא עקד כפיה
הכתכים למטה מחוט
ט־
אבל גבי כוסותבכיס־ת לעקל כפלה כקלקול אימא לא בריכה:
ספקרא כמן דםע<לה ואשם ושלמים ובכור ופסק;מעשר :שכתעלב; בדם מטאתשהוא נתון למעלה :
ר אליעזל אומל ימן למעלה עתנותתטאתואף על פי שלם התחתוכיס מעזלכ בו הואיל ואיכו מתכוון
•לתתהתחתוניס למעלה :רואה אפי אותם כאל; הס מים ומפצישמצוה להקדים עליונים לתתעוכים
0כל חסעא;תק;לעות לעולות׳ ה י ל ע כ ו ת ן למעלה עמלה ואחל כךלעטה וכתיבת מטה תמלה-לו
ח
ש
כ
ם
:
כ
כ
ג
u
לשפיכת
יי*ד
לשפיכתפיליםשלתטאתולי«לת מממלנעןלהג• יעקכ;לאמסללי<ן^)ל<א»טז
הנענים במתנה אמתט£י"ך
י
מתן כשל להא ניתן ממנו למתלה ואץ הלכה כלכ» אליעזל:
כתנזמתכהאקתמכלכ;ש;כ»ס י י ק ^ ת ג ה א ^
»ןפרש כגקמס דם בכ;ד שנתערב בכוס דם מעשר :
מתן ארבע בעתן ארבע׳ כ«ן לם עולת כד© שלמים .או כלס
מ מ ה זה זמתכה אחת מכזה זה:
משגיהם מעוטם שתימתגולבשקן
חניתנין םתגח אחת ש נ ת ע י *
אדכעזשכיהן תמתוטם :מתן לא מ ז ל ך וניגן * י " י
כגיתגקםתנחאחתיתנוסתגמ אחת מחן ארבע במתן א ר נ *
ארכעבעתןאקעכגקעולה ב
יגתנז בפתן ארבע מחן ארכע במחנח אחת רבי אליעזר * י מ י י
מ מ ל ששניהם תקתזכים •
<בי אליעזל אזמל יכתכל במתן ינחנו בפתץ ארבע:רכייחושע אומד זנתנו בפתבח אחו^אםד מ
רביאליעזדזחריחואעוברעלבלתנרעאמדלורבייחושע*^
אלבע ורואה אט את עתכזת
הוא עובד על ב ל תופיף אמד לו רבי אליעזר לא נאםר בלתוםין*
»זיתר;תנתבו׳ מלם הבכ;ל כאלו
אלא כשהוא עצבו אמד ל ו רבי יהושע לא באםד ב ל ת ג י ע א ל •
* 0מםוא יןחסעלקממממנמג
כשהו* עצמו ועוד אמד רבי יהושע כשנתת עברת ע ל ב ל תוסק״
^
*ותשצאיעכ;ד^
ועשיתבידךוכשלאנתתעבדתעלבלהנדעולאעשיתבי^״
^ ׳ * w׳ wמצ־סנמגים**
כ
9
k
1
ב צ
ודכיתביןב^משנתערביעמ״ני״^ב״וץישפבי
י.
,
לאמח כתן במוץומזדיזבתןכפטפכשרבפביפ וחזרי ת ו ו ן ב ח י ו
JegkmovKKVPtn-wh
עקיבא אופדימי־wד1יnד<זמnמ
י נ aי ע ק י aא י l Jת ו ל t o mם * t t
הרמץ שגבנמדלגפדבחי׳כלמ&ול והבסיס אומרים חטאת בלבד
_^ .
והלכה כ מ » . :
יכ
דבי אליעזר אופר אף האשם שנאמר כחטאת כאשם 0
^
^ ׳
חטאוגשקבלךםח בשני מסות יצא אחד מהן לחוץ חפניסיכשד
^
ל א א״^ק ^ ^ ,
נכנס אחד מחן לפנים רבי יוסי הגלילי מכשיר בחצון וחכסיכ*
אתאלז עפכי סכשדן של ^ י
אליגמר דקבד אמריק ד!אץ לא פוסלין אפר רבי יוסי הגלילי מה אפ במקוםשוזבחשבח פוסלי*
כחוץ לא תעשח את חסשואד כיוצא בחן 9קוס שאין חמחשבמ
הליג חכא דהיכילעביד בית*
&. cוסלת ־ •
לקוץ והדל לפטם כשמ שעטה
<מ0ע>?
״ 3מ ג י ם
ד
ם
ב
ד
י ם
י ש ע כ ן
מ
ס ( ר
ס
rnx
ךר
:
להקדים עליונים לתחתזכים כך
מכזה לתקדים עטמילתיכק דפכיעיחשזב ביתיבבפנים זהדדכיתיב בקוץ כיזןדאיכאקטאתואשםשאם
נתערב למס בלמים מפגימים לא מגי למימליתץכפבים ואקל כך יתן בקלן משום:ד מפסלי חבזכים לא
פסיקאליס זאם תאמר לפסליבתו לקטנים כדי להכשיל פטמים למפסליבהו כידים לא קאסר דס
כתן בתק כהן שלא במלן
אליעזר ומוטב להמתין עד שקיעת הקמה ויפסלו מאליהןיישפכי לאמה •־
זנק מתערובת זו כקיץ כשר :רבי עקיבא פיסל הק«ן שכל ימים הקטנים שנכנס; לפנים בפהלז יי
וקכמים מכשירים בכל הקרבמת קוץ מקטאת הקבינה דמפסלא משיםוכ4קטאתאשר יובאוכו׳והלכם
ינאאתדמסןלקרן קוץ לעזרה הפנימי כשר וניתן ממבז מתנותיו והקרבןכשד:
כקכמים :יכ
ומה א•
;קכמים פוסלים דכתיב אשר יובא מדקה ואפילו מקנת דמה פסל מדלא כתיב אעדמה:
במקום שהמקשבה פוסלת בקיץ כלומר ומה חק שהוא מקום שהמחשבה פיסלת שאס קשב כשחיטה ע2
לא עשה אכל מוניא מקבת דמה לקוץ את המשוייד בפני© כמצא
ענת לזרוק דמה לחוץ פסולה :
מקום שאין המחשבה פזסלתכפכים כלומר היכל שהוא מקים שאץ
כו כדאמדיתו הפכיעי כשד:
איבו דק וכוי ואין
המחשבה פוסלתכו שאם שקט על מכת ליתןאת הנתבים בקוץ כפנים כשד:
הלכה כדבי יוסי הגלילי ודיקא בדם הוא לאמליכן לאם יבא קיץלעזלה אוכככם בפנים להזועמממ
כהיכל נפסל אבל בשר קדשים בהידאם ינא לחיץ כפסל ואמר באכילה דכתיב ובשר בשדה טרפם
בשרשיבא,קוץלעמינתו דהינו קדשי קדשים חוץ לעזרה וקדשים קלים מחוץ לעיר נעשה כאלו הוא בשל
בשדה והרישא טרפם ולא תאכל; עכל ,עקום אםככנס לפטם אלתןן ההיכל לא בפסל בשביל ־p
ומועל
1א
ובחים פרק ט
*מתל׳באטלה דאמלקיא אשד מבא מדמה לא תאכל מדמה ללא מכשלה י•
ע ד שיכפר בהיכל ז
י ? י יהודה אומד כ»' <הלכה כלבי •הודה :ואין הביין מלכה על היוצא ואף על גב דפסזליס שעלו לא׳
ילל< אלצ׳״קהא לא ארגו דכעיב בני( ונשא חקק אע עיןהקדש«.0וכפלשעאמזל כתיב איש ישר
•קרב ?בל'לע;ם אל הקדשים וטעאעועלי! מה קדשים סאעולים להלן בטומאה הכתוב מדבר אףעון
קדשיםהאמורים בניין בטומאה
הכעובעדבד:
$וסלר־גבפניבש איגו דיןשל*י<נעשר־תארת הםשואר כנכנס
מקדש את
נכנע לכגןי־ אף על שי של*י*ו פ ו ר שסר—י דברי רכז אליעזר רכי
הלא וי לו
ממעון אומר עד שכפר רבי יחורר־ן אושר אכש נכגם שוגג
ופליגי תכאי בפירושם דמתגיתין
• ש ר כד־* חרמין חפסולין שניתנו ער־ גבי חמזבח ל«י*
מאיטה! תראמ לו רכייהישע
םדצהחזציץאלאעל הטמא שהציץ מרעת ער־־־־י הטמ^<זאימ
אומר כל הראוי לאשים להשלף
מרצח עלהיוצא׳*
עלגביהאש אף על פי שנפסל
אומר
יחושע
רמי
לו
הראוי
. pחמזבתמקדש את
פ ל ס
אם עלה למזבת קדשו המזבס
״
:כ ל חראני לאישימאמעלחלא ירד שנאמר היא וכעשה לחמו ואם עלה לא ירד
!!עולחעלפוקדחעלחמזבח מה חעולח שהי* ראויה לאשיבש אכל דבל שאיכו לקוי לאש כגון
& עלתח לא תרד אף כל רבד שהוא ראוי לאשים אם עלה לגי* דם פסול וכסטס פס<ליס אפילו
היא העולה
•הר רבן גמליאל אומר כלתדאוי למזבח אם עלה לא ירד שנאמר אס עלו ילדו:
תיא העולה על מוקרח על המזבח פח העולה שהיא דאייה לםזכח על מוקדה דיר שהוא למוקד
DMעלתח לא תרד אף כל רני־ שהין* ראוי למזבח אם עלח לגי־* ועלה הרי הוא כהוייתו ולא •רד
י ר ד אין בין דברי רבן גפליאר״־י לרביי רבי יהושע אלא מרגש < f»vמשמע כתיייתה עהא :
רבן גמליאל אומר כל הראוי
opoamש ר ג ן גמליאל r r r t u h m c mירבי^מי שע*י־מד ידחו
ש
^ י שמעון אומי-ימבח כ ש ד והנסכים פסוליפ חנםהיפ :כשדין למזבח!אפילו דם ונסכים
שכפסלו אס עלו לאייל! ואין לך
!!*זבה פםולאפילו זח וזח פסולין הזבח לא ירד וחנסכים ירדו •
ואלו אס עלו לא •רדו הלן והטמא והיוצא ושוחט חוץ למעט אלא דבל שלאהוכלר ל
ב
לוגגו וחוץ למקומו ושקבלו פסולים וזרקו את דסו רבי יהודה לקלקו של מזבח מעולם כגון
!*ומי־ שנשחטת בלילה או שנשפך את רמה ושיעא רמה חוץ קמכים שלא קלשו בכלי לאלול
לקלעים א עלתה תרד רבי שמעון אומר לא תרד שהלה דכי קמינה לא?> על גב דהמכתה כלל
ממעון אושר כל שפסלו בקדש הקרש מקבלו לא היה פםלובקדש קדשה בכלי אין זה חלק גבוה
כדוד שאין המנחה קריכה כלה
אין
ל׳ --זבקמינהבלא מתן כלי אץ זה
:
אלא ה דה והכסביס ש זם ראויים למיבק ואין
שבורר למזבח ואינו מתקדש אפילו עלה על גבי המזבח:
רבי שמשן אזמר הזבח כשר והנסכים פסולים רבי שמעון סבירה ליה בנסכים של
•דאויים לאשים:
ובת כרבי יהושע ובדם ובנסכים חבאיס בפני עבמן כרבן גמליאל ולא ממיקדה יל־ף אלא מקרא דכתיכ
ג ל סכעעבעזבח יקדש וכתיב כתדיהזזה אשל תמשה על המזבח כבשים בבי שכה תמימים שנים למס עולה־
ן^ן המזבח מקדש אלא לומיא לגמלה מק עולה הכאה בגלל עגמת אף כל הבאים בגלל ענמן ינאו נסכים
*זכאים בגלל הזכס הילכך כין שהוכח כשרי וחכסכים ,פסולים כגק שינא י או כטמא! בין שהזבח פסול
^מנסכים כשרים דהואיל והן פא׳יבנכגללימסליםעמו ובטלה'תזרתהקלש מהן ואפילו זה וזה פסולים
והכסכים ידלו כיון שאין באים ^גלל ענמן איפז ז ל ומיא דעילה ואין
,הזבח לא ירד שמזבח מקדשו:
הלן בין ד*בין אמורים שלכו לילה חיץ למזבח:
ב
עזבתמקדשן והלכה כדבי יהישע? ״
ניכי יהודה אומד שכשקטלבלילהכויאםעלתערד דכתיב זאתתולתהעולה היא העילה זאת היא העזלה
.
* ד י כאן שלשה מעוטים משעי נשחטה בלילה!שבשפך דמה ושינא דמה חרן לקלעים שאס על;,
־; ^ מ י שמעון אומר לא תדדדלליש זאתתולק העילה תורה י/חתלבל העולים שאם על» לא ירדו והלכה
* U1כלבי
ב 4
סדר ק^שיס
ן•.י
המ?בח
1
א
ם
ל /י ד
זבחים פי ?
ט
5
^ . • .
'
׳
כליהולה J :עכשילבבעלי מ<עין לאס על; לא ילל; <ל»קא בדיקין שבעין < ^י ? 1
הואיל;הן כשלי לכתקלה בעופו אבלכמחושל אבל .דפסיל בעיפי׳לא p :י א א אתבעלי מומי שאם עג
כי,
;7
,
p p j
^
7p p
כ
ק
י ל
כלבי קככא כן אכטעכוס:
כך אם ילד; לאחל
קאיכ
שעלו לא• עלו ע ו ד , :כלן שעל;
חיים בלאש המזבח דבי עקיבא
קאמל לה להכשיל בבעל מומין
ומודה שאם עלו קיים בראש
י׳ ק
שאין
׳
כעלי מומין חיים :עולה שעלת־
״
י^י
* "י
י(
*
ךי' ׳ '
? י
V
™
^
^
"
ק
PC/
3
י '^
^
,
,״הולים משום ל א 4
,׳
י
}} .
״
י '. .
fa-fa'm.,fa,
£ j,, ,p
ה מ
ב ק
ה מ ז כ
י י ל ,
1
ה מ ן ב ח
ש
ל ה
^
ל
, faן;,,
מ ש י ם
ד ב י
י *"
ב ע ,
ת כ
ס י
ש ל א ש
מ
7
ל ש
ח
ע
נ
0
ה מ ז כ י ז מ
4
,
י
ע
ר א
ג
ל
פ
ה
ש
ע
^Jf
י
:
ד
כ
ז כ ק
ב ש ל י ן ד
p
W
ך
p
L
מ
ב ה
לש
ח
ל א ן י ה
למזבח החנון :הנמר שבראשי
כבשים גלסיבן ורישא דבכא
א
ד
ק ן ל י ל
ן
7
ל
ן
ב ׳ י
,ן
כ פ
ך
י ז ס
,א
; ה
ה
ה
^ ^
ע
כשם שאם על; לא ילל ,א ל
כ
ה
כ
י נ
ן
כ 5ץ י
בה
י
ב
א י ן ג א
פ ס
ק
?<א
ד
א
מ ל
)י
ילך
3
,ל י ן לענן כהו צא ילל״
m
אלו לא חיה פםולן בקדש ח ר י
ג
אין הקדש מקבלי י׳
ונייכע ווומוקעח והגעכד והאתנן וחםחיר והכלאים
וועאןיופן ובעלי םומין רבי עקיבא מכשיר בבעלי פומין יי־י
חנגיאסקהכהבימאדמרדוחה היה אכא את בעלי פוסין מ ע י
כשם שאס עלו לא ירדו כך אם ירדו לגי*
ד
גבי הפוכה *
יעלו וכלן שעלו חיים לראש המזבח ירדו עולה שעלתה חיח לרז*׳•
המזבח חרד שחטה כראש המזבח יפ^יט וינתח בפקיבח •
אלו אם עלו ירדו בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלין ומיתי
העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטרת והעמד
שבראשי כבשים והשער שבזקן תישיפש וחעזנמון־מ וחגידיבם
וחקרגיס והטלפיס בזסן שהן פחוכדין יעלו שנאמר והקטיר הכהן
י ת עולתיך הבשר
«תהכל״מזבחה פרשו לא יעלו שנאמר
ובילסשפקעי מעל בבי חמזבח לא ס י ר ו ב ן נחלת
ו
והדס,
שפקעה פעל נכי המזבח אברים שפקעו מעל זבי הכזבח קודנכו
י לחצות יחזיר ומועלין בהן לאחי חצות לא יהזיר ואין בועלי! בהן
ז כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו כך הכבש פקדש כשם
מ
והטרי*יי
ח
ו ע מ
3ז
שהמזבח והכבש מקרבין מת הראוי להן כך הכלימ מ ק ד ש י &
כלי
אחריתי היא ובהדי עבמ׳ע^ידי'
קע:י לה ומשפט אחד להם הנמר שבראשי כבשים של עילה שהראש אינו בכלל הפשט וקרב עם עולו והבי
אמליק בשחיטת חילין מנין לרבותאתהראש שבבר הותז בשחיטה שאף על פי שאיני בכלל הפשטה ישנ»
בכלל הקט רה תלמוד לומל את הלאש ויש כמל ב!4בה לא ש! של ככש אגל ערפ* יכן השעל שבזק! התיישים
•וכולם בין פסללים שעלו דתנן בהל לא ירדו בין
ו
בזמן שהן מחיבלים כלן עיליס:
לא
ופקעי מנגל המזבח לחלץ אשקלטיל בלעז:
עכמית יעדים שהעלן מחובלים זעבלתןהאש:
אבלים שפקעי זכולי אי דאית בה•
וכן נקלתשפקעה אק נריך להחזיל:
יחזיר אין נייך להקזיי:
מעש שבשלן כיכר אפיל; לאחר חמת כמי יחזיר דלא הוי עיכול ואי דליתכהו ממש שכשלפזכלן ונעשוגחלת
אפ־לי קידס חנית לא יחדל אלא הכא במאי עסיקיכן בגין שכתקשי מחמתהאש ששלטה בכלן יכשלפ! ולאי
קידם לקבלת ולאקל קנותילפיקמקלא לכתיב כל
כעשי פקס אבל כעכים יבשים הם מתיכם :
.ו ו ,
ברי ז
^
לבקל שצ ציצה הוא עמ׳ד השתל :ןעןעצין בהן דאכתי בכימזבק ננהו :ואין מועלין בהן דכילן י
הכבש מקדש לכיייב ומשתתא*
ז
מעכלים היי להו • דיר שכעפיע קנ»מו ואין מועלים בי:
הכלים מקדשים דככליס כמי כתיב כלהכוגעכהםיקדש:
המזבת wאת ללבזת את הכבש :
מדותהיבש שתי מדות של יבש היי שם עשד»ן ויזני עשלין
כלי הלק קעליתומזרקות לדם וליין ולשמן:
שהיי עי שי ן והן שלימים; שהיו עושים כשהן שלימים ומיהו כל כלי שרתשיקבי או שכשבל! י׳ין מתתכים
שבריהן אלאעישיםאותןקלשיס וכן קכיןשכפגם אין משקיקאזתולהקידקפגם ובגדי כהוכה שבתלכלכן
*ן
זבחים פיק י :־
יב
• | מממץ אותן אלא ששים חלשים ומכיחין אלו לצורך פתילותשל מכ״יה <שמי!תביתמשואבס וכל כך למ9
ן4פי שאי ןעכימ ?מקים עשילות ומזבח שהפגם פסול וכל פגימה הפוסלת כסכין של שחיטה פוסלת במזבת
*הל ומן שהמ?כמ פגום כל קלשיס הנשחטים בעזלה כלם פסוליפ לכתיב וזבחת עליו אתעוליעץ ואת
? ^ Tיא אפשל לומל מקלא כמשמעושהדי שסיטעקדשיס בכטיה היאילא על המזבח אלא עליו כלומר
כל יען שהוא שלם אתה זובח ואי
ק
ן^די חלח מקדשין את חלח ומידות חיבש מקדשות את חיבשאין אתה זובח כשהוא פגום וכל
*:לי חלח מקדשין אח היבש ולא מדות ה נ ש מקדשות את הלח
קדשים הכמנאים כעזרה כשעה
* ל י הקודש ׳עגקכי אס עושימ המ מעין מלאכתן שחיו עושין והן שהמזבח פגום אף על פי שכשקט ו
*זלםיבש סקדשין ואם לאו אץ מקדשיכם וכולן אין מ ק ד ש י מ ככשרותכלס פסולים ואפי' שירי
מכתות איכס נאכלים דכתיכ
אלא בקרש ׳׳
כ ל התדיר סחבירו קודם את חברו התמירים ואכלוה מבית אבל המזכח מפי
D*l£lו
קודמין למוספין מוספי שבת קודםין ל מ ו מ י השמועלעדו בזמן שהמזבח שלם
י
ד א ש «דש מוספי ראש חרש קודסין לפוכפי ראש השנה שנאסר ולא כומן שהוא פגים:
התדיר מחבימ
וכל חפקידס מחברו קורס ארת
ב
ן0לבדעולתהחדש•
קודם אתקבירו
ןזברו דם חטאת קידם לדם עולה ספני שהוא כרצח איברי עולה
דכתיכ מלבד עילת הבקר אשל
קודמ ן לאמורי חטאת כפני שחן נליל לאשים חטאת קודפרת
לעילת התמיד מכדי כתי ב מלבד
לאשם מפני שיכה נתן על ארבע קרנות ועל היכור אשם קורם
עולת הבקר עשויה כבד משמע
לחורה ולאיל נזיר כפני שחוא קדשי קדשים התורח ואיל נדר
מיכה שמעינן דתמידין קודמים
קודמק לשלמימ מפני שהן נאבלין לום אהד וטעונים לחכש
למוספייאשר לעילת התמיד למה
<»ןלפ'קוךפין לבכור מפנו שחם טעונים פתן ארבע וסמיכה ונסכי'
לי פשיטה דעילת הכקל עילת
^ ו פ ת חוח ושיק * 4ח בכור קורם לפעשד בפני שקדושתו
העמיל קיא אלא תלה לך טעם
ן^ר^ס ונאכללכתגיס חפעשר קודפ לעופות מפגי שחוא זבח הקדמתה כתדירותכלי שתלמוד
העופות קידבין
ד
* י ש בו קדשי קדשימ דמו ואפוריו ״
לשאל תדידין שיקדמו דמשים
למנחות מפגי שח; מיני רמים מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה היא גיפה לא היה נריך לפלושי:
0פגי שהיא באה על חטא חטאת העוף קודמת לעילת העור .וכן
לס חטאת קילס לד©
ב
גהקדשח* ת כלהחטאו׳שבתוד׳קורםו׳לאשכותחוץמאשם עולה אס שכיהס שק/טיייעימדי'
מצורע
שהוא מלנה מכפל
לקלק ז
עלקייבי
כלית׳ת שכלי כים לנוי
1
,
^דול :אברי עילה קודמים בהקטרת; לאבלי קטאתאם מלקו למי שכיהכ :מפכי שהן כליל וגל לכו»
ועל היסיד שפיכת ׳
על אלבעקלכיתואשם שתי מתהיתשהןאלבעולא על הקרנית:
0א זה לעזבק:
מתן אלבע שתי מתכית שהן אלכע ובכיר אינו אלא מתגה אקת
0ירים יבאשם לא מניבי שנאמר בי:
ונאכל לכהכים והמעשר אין לכהכים
j
» .איכז טע»ן סמיכה ונסכים ילא תכופה קזה <ש<ק:
מפני שהזא מין זנק זכיקת סכין יעיף במליקה וזבחים יזשיבי <אן>
סלקכו אלא כלי נאכל לבעלים:
נגל גב דקלכן ע1ף כלו קדשי קדשים או תטאתאו עילה קדשים יש להן לקלק גביה שני דכליס דמי ואבריו
•גוה שאין pלחטחת הע׳ף שאין למ־׳כק אלא למה י כיין דקדמה לקטאת העיף כל שכן לעלתהע׳ף דהא
שהן מיכי דמים ומיכי דמים כפלתן
ד
קטאתהעזף קולמעלעילתהעיף כלמפלש ואזיל:
קטאת העוף קולעת עעילתהעיף ד נתיב והקליב את אשל לחטאת לאשיכה בכה בכין אב
»לובה:
וכן להקלשה ככהוא מפליש קימדהיכז שתי
לכל החטאותשקידמת לעול׳ת בין כבהמה כין בע׳ף:
קודמות לאשמות אס היה מחיייבקטאת
ה
מלים א! שני בכי יוכה קילאשס לחטאת תתלה:
*אשם והביאן חטאעקודמתכדעכן שדמה כתן על אלכע קלכותועל היסול :מפני שהיא בא להכשיל
וכאיס בככף
^תקמנולע לקדשיס;לביאת מקדש סילכן קשיכותא הוא לגביה שהטהדה תלויה כ!:
iiiiשקלים
a
ל
ב
ונחים יפרק יא
דבט אכילה קאי כגין קטאתלאשס־ואשם לתולהותודה לשלמים יי שלמ & pל קלבן אמש
א/מלים כ;' והלכה כחכמים
ןעדיל ומקודש כגון דם עולת
תמיד ודם חטאת עומדים זה
תדיר ווה מקודש ממנו דהא
אמרן דם חטא׳ קודם לדם עולה
מפני שהוא מרנה הא מלתא
מכעיא כגמרא ולא אפשיטת ונר׳
וככולן
לתמיד ק/דס :ז
ככל הנאכלים רשאים הכהנים
לשנו׳ באכילתן כגון לאכלן נלויק
מבושלים ושלוקי' דבמתנו כהונת
כתיב לך נתיניה למשחה לגדולת
כדרך שהמלכים אוכלים כלי
ו
של; ק ;מבושל ;במטעמים
ותבלין :שלא יביא אתהתלומה
לילי פסיל לפי שהתבלין שבלעו
טעם הק־שייאס יבואן לידי כותל
מצורע מפגי שחוא בא על ידי הכשר כל האשמות שבחורה ,ב*י1
בני שתים וכאין בככף עקלים ! p.באשם נזיר ואשם בעור*
ו .י״*
שהן באק בגי שגתן ואי ג! כאיןביסן* שקלים *
שחץ קודמים בהקרבתן כך ודן קידםיס באכילתן שלמים של אמ*
ש זר!טאד*
ושלמים של היום על אמש קזדבק שלמים ל
ואשמ של חיום של אמש קודמין דברירבימאיר וחכמים אומרי*
'ובמל
t
חהטאת ק רמת מפני שהיא קרעי קדשים *
הבחנים רשאין לשנות באכ לתן לאכלן צלויים שלוקץ ומבגשלץ
ולתת לחוק הבלי חול ן ותבלי הרוסה דברי רבי שמעון רבי מאיי
אומר לא יתן לתוכן הבלי תרומה שלא יביא את התרומה לידי
פסול * ח *1ד שמעון אמ ראית שמן שהוא מתחלק בעזרס אי|
מותר רקיקל סגחו י#ר»1ולוג שמן
אתה עריך לשאול פח הוא
של פעורע אפ ראית שפן שחוא \%3vעל גביח^י׳>*Vwיןאתח
לשאול מה הוא אלא סותר רקיקי מנחות כדינים ונ נחת כחן
המשיח שאין מתנדבים שמן רבי טלפון אופר כהנדבם שבן*
3
ע
א ב
6
דםומ״ותשנתזעיהבגרהריזחטעוןכבוס^•
ק
^
,׳
א,
הל,
על פי שאץ הכתוב ברכי א ר א ב נ א ב ל ו ח ש ^
שבלועבהן :ח שהואקקקלק
לאכילתכהכי':מיתלקיקי מנחת במקום קדוש תאכל אחר הנאכלת ואחד הפנימית טעונות בכו©
ב
ישראל מכחעמאפה שבאה חלות שנאמר תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות •
'יקי קין חלות בוללן ולקיקיס חטאת פסולה אין דמה טעון כבוס בין שהיה דה שעת;הכושר בין
עלא
מ׳ שמן יאמייש במסכי מנח׳ימושחן
כמין כי ישאל השמץ נאכל לכתכי :מיתר לקיקי מכחתכהטדמכחת כהני כלה כליל ׳השמן שצ 0על גבה
ונותר שאיני כבלעבה שולפי׳אועו בפגי ענמו :ומועל מכתת כהן המשיק לפי ששמנה מרובה ש^עלזגים
שאין
לעשדין ימתיך שהיא אפייה תחלה אין שמנה כבלעבפתיתה וכריך להקטיר המיתר כפני עצמו:
מתנדבי שמן לפיל לא יעלה על לעתו שיהא השמן הכקטל כדבה :לטלפון אימי מתנדבי' שמן בפני ענימ
ואין פחית מלוג ונשלף כפכיענחו והלכיכלטלכיןוכןתלכישמתכדבי' ייןבפכי עגמיאיץפקית משלשיליגץ
חורקין איתו עג האשייונשלף שם ואעג להוא מכבה אש המעללולחמכיאמילא תרבה הואיל ואיכו ממכרן
לכבות שרי לכל שמעין קימא לן דדבל שאיכומתכיין מי׳תל ילא ה״ פסיק דשיה דאכשד שתהיה האש גלילה
וחוקה ותכנת את היין ולא יכבנה:
1 f l N D Hט ע י ן כבוס כדכתיכ ואשד יזה מדמה תכנס במקום קדוש :שכאמרכמקלם
D
ואחד הפנימית שדמןטעין הזיה
.יךישתאכל <כהה<א ענייכא כתיכ:
שנאמר תורת החטאת ברישא דההוא עניינה כתיב תירה אלזתלכל החטאידג
בפכיס שאינן באבלות:
ודיקאחטאתבהמה אכל דם חטאת העיף איכיטעין כביש דכההוא עכייכא תשחט החטאת כי־,יב פדנו
לחטאתהעיף שאיכה כשיזשת ׳אין דמה טעזן כביס דכתיכ אשר יזה מדמה מדם כפרה ולא עדם פסילה:
שעתהכישל ליליק' שלכה שלן למה :ושקבלו פסילי גרסיכי׳לגישזלקו דהא אפייחטאתכשירה שכתז דמה
ע 1הבגד לאי,ל זליקתה דם איכו טעין כביס כדאמליכן אשל יזה פלט לזה שכבל הוזה :ב כמז מן הנואל
של בהמה
ה ן ב
ה ל מ ש
ט ע ם ה ק ד
) £ך
ו
א
זבחימ פרק **-י
יג
* 5פה&ה על הבגד איבו ה ע ץ ככ1ש לכתיב אשר יזה לא אמרתי אלא בראוי להזאה :מן יזקק של מזבת:
<מן הישוד מן השירים קראדין לישפך על היסיליאף על פי שלא כשפכי עדין דמאמל שכיען ממן למה אין
©ירים טעוכים ככוס דכתיכ אשר יזה פרט לזה שכבר הוזה מדמה :אלא הדם שכתקכל בכלי מה טעם
»ן>עד מה טעם נשפך על הרנפה יאספו אין טעון כבוס לפי שאין טע»ן כבוס אלא הדם שנתקבל ככלי ולאו!
להזאה למעיטי קבל פחות מכדי
»לאתיחלח שער־ו חכושו* איזו חיא שתיחלה שעדמחבושד הזאה ככלי וה ופחות מכלי הזא»1
וןןלנח שנטמאת ושיצאת ואיזו היא שלאחיה לה שערתחכושד בכלי זה ואח׳כערבן ללא קדש*
זאין טעונים כבוס :ג עד שלא
»בשחטחחוץלזםנחוחוץ לםקוסת ושקבלו פסוליןוזדקואד־נ
נתז מן הצואר על חבגד אינו טעון ככוס מן חקוץ הופשט אין טעון כביס דכתיבעל
ג
ד0ח«
ע
וסן חיסור אינוטעון ככוס נשפך על mwnnיאספו אינו טעין הבגד מה בגל הלאוי לקבל
*בוס אלא חרס שנתקבל בכלי וראוי לחדה • נתז על העור שלא טומאה דאין לך בגל קטן ששמו
ךןופשט אימ טעון כבוס משהופשט טעון כבוס דברי רבייחודר־ו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אם
דבי אליעזר אופי־ אף משהופשט אין טעון כבוס אלא מקום הדם חשב עליו לכלי כמות שהוא אףי
אחד כל הראוי לקבל טומאה ועד שלא
ד
ןןיבר שהוא י־אוי לקכד טומאה וראוי לכבום *
הופשט איבו ראוי לקבל טומאל*
ןןבגר ואחד חשק ואחד העור טעובין כבוס במקום קדוש ושבירת
ומשהופשטהוי ראוי לקבל *1
כלי חרס בפקום קי־וש וםריקח ושטיפ' בכלי בחשת במקום קלוש
טימאה אם קשכ עליו לעשזת
בגד שיצא חוץ
ח
?ח חומר בחטאת מקדשי קדשים״
אית! מכסה למרכבה או לכסות
לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש נטםאחוץ לקלעים קורעו
בי אתהמטה ואיכן נליך קביע:
ובכנס וםככסו כנגקוס קרוש ׳־׳ כלי חרס שיצא חיץ לקלעים נכנם
אף משהופשט כל" זמן שלא בתקן
ושוברו במקום קדוש נטמא חדןלקלעימ בוקגורבכבם ׳ושוכרו
להיוע כלי אין טעון כבוס לבעיכן
0ק י ס קדוש * ו כלי גחשת שיצא חוץ לקלעים נכנס ומורקו דבל המקכל טומאה שאין מחוסל
&זוטפו בםקו קיוש גטם׳חוץ לקלעי פוחתו ונבנ׳וםורקו ושוטפו אפילו מחשבה :אלא מקום הלם
סקוס קי־וש״ ז אחד שבישל בו ואחר שעירה לתוכו רותח ולא כל הבגד»:לאוי לקבל טומאי*
f
' קרשי קרשים ואחד קרשים קלם טעוגין פריקת ושטיפת דגי ואף על פי שמחוסר מחשבה
שמעון
ובלבד שלא יהא מחוסר מלאכי•
ג
י
ג
| 4ח
וסתמא כרבי יהודה וכן הלכי*
!לאוי לכנות למעוטי כלי pדאף על גב דמקבל טומאה היא איבו ראוי לכבוס דבר גרידא הוא ולא
!שבירת כלי קרש במקום קלוש דבתר לכתיב תכבמ
במקום קדוש בעזלה •י
ד
ג ד כבוס:
במקום קדוש כתיכ וכלי תלש אשר תבושל בי ישבר אתקש שבירת כלי חרש לכבוסמה כביס במקום קדו&
כגל שניתז עליו לם קטאת :ויב$
ה
אף שבירת כלי קלש במקזם קלוש :זה קומל אכבוס קאי:
p pלקלעים כטמא קיץ לקלעים לאחר שינא ואי אפשר להככימ טומאה לעזרה קילעו ברובו וטהור מטומא*
ונכנס ומכבסו במק!ם קדוש ואף על גב דבגדשכטמא וקלעו בלוב! עדין הוא בטומאתו מדדבכן על שלא
»0אר בקבירו כלי ריקכ סולר הכא שרי להככיסו לעזרה כדי לקיים בו ענית ככוס כיון דמדאורית׳ כשנקלע
?ובו טהור :נוקבו לטהרו מטמאעי ולזקבקב קטן כשיעור שרשקטן דבזה טהר מטומאתו ועדין כלי הוא
ומקיים בו מכות שבירה במקדש אבל אם כקב כקכ גדול דינא מתידתכלי שוב איכו כככס ושיברו לרקמכ'אמ
ו פוחתו דכלי
וכלי תליש אשר תבושל בו ישבר בשעת שבירה יה־ה כלי יהאי בשעת שבירה לא הוי כלי:
»נתכ»'איכו טתוימטומאתובכקב כל שהו י1א בכקב גדול ימיה! אחר שפקתימקיש עליי בקורכס ומקבלו בדי
שיחזור שם כלי עליו דבש^מריק'בלי שיהיה כלי •י ז ואחי שעירילתיכו רותק מדכתי׳ וכלי קרש אשר תבושל
כ! ישבר דסמך ישבר אכל בו ולא כתייואם בכלי קדש תבושל ישבר למדרש אם כבלע בו ממ ישבר :קדשי׳קלי©
איכן טעיכיימריקה ושטיפה מודה רישמעין דבעו הגעלה בריתקין שהדי הטעם הבלוענע:ה כיתר ופולטו
לאקל זקן בהיתל אם לא יגעילכו ומתילתמליקה לשטיפה הוא לממעטל שמעין לקדשי קלי למליק ישטיפ*
לקלש»
. ,
וגמים * מ ן יל
י < ן כל ה כ »
ק
^
^ ^
^
^,
י
דקלשי קדשים כייןשי^ה
ובליכיס מליקה בקמיןושטיפת בגונן ואלו קדשים קלים ללכי שמען מגעילן אפיל< יין ואפי׳ במזג לימחיך
ללא קפליכא אלא להגעילאש;ל הכבלע ב» ואיןבלין להגעיל אלא מקים קבשול כלכל;אסל ההגעלה * |
עליך שטיפה בכונן לכל ה:ך גזלתהכיע כנה! בקטאתובקדשי קלש׳ ולא כקלסי׳קלי׳ ואין הלכה כלש ל ל י !
תרומה ממעטכן מכלהכידאעל
שמעון אומר קדשים קלים אינן טעונין מרקת ושטיפה ר ב י פ ו ד ^
דכת׳יאכל אועהויבניא אוע׳פלט
אומר אס בשל בו מתחלת הרגל יבשל בואתכל חיגל«והבמע=*
צתלומח שאין לה עולת .מליקת
אומריבש עד זמן אכילת מריקה ושטיפממריקח כמרקתהבוה
ושטיפכקדש׳ אכלקלש׳ קלי שוק
ושטיפה כשטיפדת הכוס בריקרלז כחםק ושטיפה ב ע ו ג ן ו ח ש ״ י
הןצקלשיקלשילכליערתמליק־
כישל בו קדשים וחילק «י׳
ח
והאסכלה מגעילן בחמין,
**!יפובפילזמדיק;שמילנקלקו
קדשי קרשים בקדשים קלים אס יש בהן בבוהן טעם הרי הקליג*
מנאים וכבי• תא יש שאומר מריקה
נ א כ ל י ן כ ח מ ^ ו ^ ן ^ ^ ^ ^ ^ ^ ס ^ ל ק ב ם ^
ושטיפה » ״ |
ם
ב מ
W
ב י < ן
f
Jן א ם
w
כ ש
י
כ
הועט
מ י י
ע
ב
,
י
1יש מי שא;מר מריסה ;שטיפה
»
י
r
ו
.
!״—1
.
רקיק שנגע ברקיק וחתיכד־ז בחתיכה ל א כ ^ ה ר ק י ק ו ל .נ ^
החתיכו״אסוריןאינואסוראלאמקוםשבלע.
י
>
לקמן בסמ! א
טביליוכשומחוסרבפורימ«יגןחולקיב=«
ב
ל
v
Q m
v n
בקדשימ ל א כ ו ^ ל ע ר ב אובן בוגע ואיגי
»כתלן מה מבפנים כלוע שטיפה
מקריב ואיגו חולק לאכול־־ לערב בעליםומק בין בעלי מומין
^
p ,
״,
׳ קכועק בק כעלי מוםין עיכרין חולקק ואובלין אבל ל*סקריבין
-, ^ ,׳
״
וכל שאינו ראוי לעבודו-ז א-גו חולק בבשר וכל שאין לו בבשן-
^ ,ו
ל
,ק J :
אין לו בעורות אפילו טמא בשעה זריקת דבי'וטהור בשעת הקטר•
,ק
מריקה ושטי
י ,ל חלבים אינו חולק בבשר שנאמר המקריב רם העלםייואת החלב
ישטוף לפי שכל י ן
מבני
לקבילו למתוך ששלמים מלונים
בלגל אקבלועשלהן כעשה כותל שהרי ומן שלמים לשני ימים וכי מבשל ביה שלמים האדכא הלל מבשל בי*
ןצמיס למחר משלמים שנשחטו ביום המחרת ופולט מה שבלעאתמול ובילע מן האחרונותנמכא שאינו בא
$ילי מתר :וחכמים אומרים עד זמן אכילה שלא יהא בין סיף הבשול לתחלתמריקה ושטיפה ןיא זמן אכיל*
בצבל;צא מתל מזה לכתיב ומולק < שוטף וכתיב כל זכל בכהבים יאכל אותה ולמה סמכן הכתוב לומר ל י
*ממתין זמן אכילה בלבל והדל עביל ליה מליקה ושטיפה בו ביום מיל והלכה כחכמים :האסכלה גלאדיל*
הלי חקליס נאכלים כחמורים
ח
**מי• יקיא עשויה כעין שבכה וכולין עליו בלי:מגעילן בקמין:
ואיכן טעונים מליקה מתגיתין קהולי עקסלא והכי קתגי אס יש בהןבנותן טעם הלי קיים נאכל׳ בחמורים
צפנים מן הקלעים ויום ולילה וטעוכי מליקה ושטיפה ופסולים במגעאין בהן בכותן טעם אין הקלי כאבל*
פחמוריס ואין בהן מריקה ושטיפה ואין פוסלים במגע ומתניתין רבי שמעון היא דאמר קדשים קלים
בועינים מריקה ושטיפה הילכך כשלא בתג! טעם קדשי קדשים בקדשים קלים אין טעונים עריקה ושטימ*
רקיק פסול שנגע ברקיק כשר וכלעהכשר מן הפס<ל:
ומחוסר כפורים כגון זב זמבורעויולדתשטבל•
מם שטבל ועלק ולא העריב שמשו:
והעליב שמשן ולא הביאו כפרתן :איבן חולקים כקדשים הואיל ואין ראייין לאסלה אי|
חולקים לאהיל לערב כשיטהלו לכתיב הכהן המקטא איתה יאכלכה כהן הראוי לחטוי חילק שאינו ראי
לחטוי אינו קו לק ואי אפשל לימל כהן שא-כו לאיי לקטוי בשעת הקלכה איכו אוכל א אי א קטן לאיט
לאו׳ לקעוי ואוכל אלא עכ יאכלכה לאמל קלא יחלוק בה כלי לאכול ממנה קאמל ומלאפקיה קלא לחלוקי
בלשון אכילה שמ דכהן הראוי לאכילה קולק שאין ראוי לאכילה אינו קולק הילכך בעלי מומין חולקין שאף
עלפי שאין ראייין ל־זטוי ראויין הן לאכילה כדכתיבומן הקדשים יאכל :איכןכוגע והוא שטכל ולא הסיק
לעתו מן הטבילה כל זמן שהוא אונן שאם הסיק דעתו וכגעאפ׳' לאק׳ שטבל פסל;כל שאיכ! לא» לעבודה
איבו
»כוסושטיע׳ ^ \
ךאל
p p :
כ
ד
ב
מ
ש מ ל
w
ה א
מ ב ע כ י ם
p
מל
w
£ק י
ט
ב ק מ י
א
ע
כ
פה
w
1
< ש ט י ע
ב
ה ל
א
י ע ל
ם
כ ע ש ה ג
ע
טבלר
ד ה
כ
יד
זגחים' פרגן יצ
vקרא בהדי*
ן למחלקת דאי
ומן הקדשים יאכל ואין הכהן חולק כקדשים עד-סיהא טהור מסתת זריקת דמים
•גד שעתהקטל חלבי•;אם נטמא בין כך ובין כ ן אינן קזלק :וטהור בשעתהקטד חלבים שהוא כל הליליז
כגק שטבל;טהד כהתרבשמש:
כל שלא זכה המזבת
כ
בל שלא זבח
ב
0בבי אחדן לו תחיה שוק חיפין לפנח *
חםזבח כבשרה לא זכו חכחנים בעורח ש נ א פ ר עולת איש עולת בבשרה כגין שאירע בה פסול
קודם זריקה דלא היתה לה שעת
*< ל ^ »
ף
ל ל
הועלתה לאשים ׳> עולת ש נ ש
ע;דה לכהכים
היתר למזכק :
y
?לתה לבעלים עודה לכה^ו׳ א ן1,, .
עורות קדשים קלים לבעלים ועורות הואיל;זכה המזבח כבשלה שהדי
j
עורותיהן לכחגים *
;אחל עילתאשה
כשרההיא:
קדשי קדשים לכחנים קל וחופר פח אס עולה שלא זכו בבשרר-ן
לכתף;חכהןהמקליב את ע;ל<1
^
ח ט ח ש
ח ד
ן ב ן
0
ב
ע
ן
ח ק ד ע ן י
ר
ש
י ם
ן
ן
כ
ב
א
ו4
כ
ג ן ן ם
ו
?
ד
ם
ש
nתו ז א י מ
ש
ר
ז ב ח יוכיח שאין לו עוד פכל מקום .
א י ן
0
ח א
ח
ן
ש
א
א י ג ן ך י ן
ח
ד
ח
ע י ז ב ן
ד
ע
ג
ן
א
ר
ח
ש
ת H
^1ז?י^ ,0
0ש
ע ן י ( ן ת י ח ם
4
ח
כ
י
ג
ס
ל א ן ז ד
״
״
^
^
.
! ׳
»*ריעאלבי השריפה אמי־ דכי עקיבא םדבדיו לכדנו שהמפשיט
״׳
ג
י ת י ח ס
י
א
ם
0
ד ד ב י ן ז ג י נ א ס ג ץ
ה כ ח נ י ס
^
ן
ע
ע
< ע י ל 1א
ף א י ת י
" ™
'
*
»
״
* י ן לא ראינו ראיח אלא יועא לבית השריפה*
כנ״גיי׳ז
חגשי־פיבש ושעירים הנשרפיכש בזמן ש ח ט
י -פ י ן ב כ י ת הדשןומטםאיז ״ ל י ש ואפ איגן גשרפין כמעוחן
ייי
י
ש פ י ן כבית חבירת ואיגג־ש םטםאין בגדים
ת
ח
נ
מ
י
י
נ
מ
ע
א
ט
ר
ה
w
ה
כ
ה
ג
י
ם
ב
ע
י
ד
י
י
ח
כ
מ
י
ם
א
ן
ו
מ
י
י
ם
י י ם
גש
ג
י
איש אין לי אלא איש ץ ל ת נשים
w wמבין .תלמוד לומר ע ; י
הע< ה רבה אם כן צמה נאמד
עיצתאיש פרט למתפיס עולתו
ז
צבדקהביתשהעיריזדיש :ג
ע;ל;ת קדשים קלם לבעלי*
לכתיב עיל העולה b iמה עילס
קדשי קדשי אל> כל פלשי תלשי/־
עודות קדשי קדשים חטאו*
ואשמיתלכהניםכדמפדשטעע׳
ואזיל :אין המזבח מוכיח כלומל
אין לך לומד מזבח יוכיח שזכמ
בבשר העולה ילא ז כה בעיר ואף
* ת ת אל תתמה בקדשי קדשים שאף על פי שזכו כהטם מ ש ק לא יזכו בעידן אין ז; הוכחה שאין למזב»
ד
» ד בכל מקום אבל בכהכיס מנינו שזכו בעיל העילה וקל וחומל שיזכו בעילית קדשי קדשים:
* י ן עולותיהן לכהכים אלא כשרפים עם עורן :לא ראיתי עור יובא לבית השריפה לאח שהופשט אם נמבאי*
<ןליפה אף על פי שפסול זה היה בו קילס הפשט הואיל ולא ככל עד לאקל הפשט :שהמפשיט אתהבכול
*במנא טריפה האקאמשמעלן לבי עקיבא דאפילו בכול בעל מום הנשמט במדינה עלעזמזזלא התיל!
הכיעבאלא באכילה כלכתיב בשעליך תאכלכו אבל אם עעעולו אסור וטעון קבורה'אשמעי' רבי עקיבא
.להיכא דלא הובל טרעותן עד לאחד הפשט שלייה שתיטתו והפשט! לעירו כאלו כ זרק דמ 1במקדש:
יאות; הכחכים בערו ואיכו כשרן :אין לא דאיתי ראיה שמא לא אירעבימיו שימבא טריפה לאלל הפשע
ואם אילעישלפוהו הוא לא ראה אלא יבא לבית השריפה הואיל יקידם הפשט בא :והלכה כרבי עקיב*
כבכוד בעל מום כשהתירו מומחה אבל לא העידו מומחה לא והלכה כחכמים בבכיר תמים דבשל בקבולע
פרים הכשלפים פד כהן משיח ופר העלם דבר של בכור ופר של יום הכפילים:
והעול בשליפה :ה
ושעירים הנשרפים שעיר יום הכפזרים ושעירי עבידה זלה :נשלפים בביתהלשן חוץ לשלש מתכות ובבית
עולמים חו׳ן לירושלם דכתיב בהי אל מחק למחכה כלומר חיץ לשלשה מחכות :ומטמאין בגדי׳לעסיקין בהם
כדכתיב!השילףא;תם יכבס בגדיו וכל מקום שכאמד יכבס בגדיו לא בלבד הבגדים שהוא לביש טעינין
שלא כמנוותן כנק שכפסלו
מ ! ס אלא כל בגד שהוא כיגע בו בעודו מחובר לטמא כטעא יטעין כבוס :
.ונגגטנכים שליפה כשאר פסולי המוקדשים . :בב תהבירה פעמים בעזרה;פעמים בהד הביתכינד איל*
בהן
זבחים פדק ע
^
9הןפפ;ל קוים יציאתןען הנמלה בין ק;דם ,ריקה בין לאחר;ליקה נשלפים בביתהלשן הגליל
אילעכהן פסול אחי יכיאתןמן העול בשלפי בבית הלשן שבהל הבית;הן כיתהמקדש :ו הין סזנ׳•' *
אעהכשדמיס כמבותן היו נושאים אותןבמוטותלהןניאן לבית שליפתן :הלאשוכי בכי אדס הבש׳א'
אותןשבלאשהאחד יונאים הלאשונים והאתלןניס שכלאש השני לא תא; :נתן הנשל נגמלה שליסתןהיו
המגויעשיב בהן מטמא בגדים
־אכלמקמיסכיכלהמסייען כ
חיו סובלק אות כמוטות יצאו הראשונים חוץ ל ח י ^
י
בשעת שליפה מטמאים בגדים לןעודח וחאחרוני׳לא יצאו הראשונים כטסאק כגרים וחאחדיג*
לכתיב והשולף אותם יכבס בגדיו אינן ם6ובאין בגדים עד ש י ע א ו ^ ^ .ל ואלו פפז*°ז
בשעת שליפה יכיל המסייע לאסל
בגדים רבי שמעיו א י אלי ואלו אינן מטםאק בגדים עד שיזנ*
שנעשו אפל מטמא בגדים תלמוד
האור ברובן ניתך הבשר אין השורף מטמא בגדים ״
;$מל אותם אותם מטמא בגדים
חשוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטד*
כעש; אפר אינו מטמא בגדים
וחייב על העלי׳ רבי יוכי חכלילי אובר שח•
וסריס הכשלפים ;שעירים ה
ב6נים והעלה בחוץ חייב שחט בחוץ והעלה בחוץ 6טור ש ל ^
הנשלפים עגמן אין מטמאים
העלה בחוץ אלא דבר פסול אמדו לו אף השוחט ב3גיס ומעל*
אדם ובגדים שמגעים בהם אלא
ב טמא שאכל בין קדש טם*י*
בחוץ כיון שהוציאו 6סלו«
המתעסק כשדיפת/טמא מ«ידע
patקדש טהור חייב דכי יוסי הגלילי אומר טפ*** שאכל טהוי
הכתוב לדברי דבק משינאו ה
הסומלים פמ/טויג ולדכיי לבי חייב וטמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא רבד טמא אברו לו
קעעוןמשיבאתהאול ברובה ואין אף טמא שאכל שהיד כיון שנגע 3ו טימאתו וטהור שאבל טםא
חיכדנעחיטח
•טור שאינו חייב אלא על טומאתהגוף ״ ג
הלכה כדבי שמעק:
קדשיסבתק מבעליה ובעליה מכשחיטר־ז חיגיד בשחיטר־ז שהשוחט להרימו
tf/TOrt
והעלן בחיץ חייב וחמעלח להדיוט שטור חומד בעליהעניבס שאחזו במכין
מ ע ל ם אסד חייב על השחיטה ושחטו פטורי׳ אחזו באבר והעלוהו חייבין העלה וחזר והי״לר*
וחייב על ההעלאה שחן שבי גופי וחזר והעלה חייב על בל עליה ועליר־ז דברי רבי שכ עוץ רבי יוסי
מגידה דתרויהו כתיבי אשד י אומד אינו חייב אלא אחת ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבוו
*שחט ואשל יעלה :ביין שהוניאו רבי שמעון אומר אפילו העלה על הסלע או על האבן חיב ״
ד אחד
»םל; ;אפילו הכי .
.
חייב והוא הדין
סב
0
עאו
א
H
,
י
ב ד
,
גשוחע בחרן ומעלה בח׳ץ ולבי
״וסי הגלילי אתר לן מה לשוחט בפנים ומעלה בתק שק היתה לו שעתהכישי־ תאמר לשוקט בח,ץ <מעלה
הטמא א ל ׳ משו*
ב
כמח שלא היתה לו שעתהכישר ואין הלכה ברבי יוסי הגלילי ־•
י$,י
.
, ,
דפליגי רבי יוסי הגלילי ורבנן בתיייהי ודמי הנך תרתי פלעלגא א
הגלילי אומר יכו׳ כשנטמא הגיף ואלזר כך כטמא הכשר כיליה עלמא לא פליגי לחייב כרת בי פליג
0כטמא הבשר ;אקר כך כטמא הגיף רבנן איתלהיאסור כילל דמתיךשחל עלי! אסור טומאת הגון
לאסל! בבשרטהיר שהיה מיתר בו מתחלה חל כמי אף על הבשר טמא ואף על פי שהיה אסור יעימד
כדי שיתחייב עליו אףמשןס טומאת הגוף ילכיייסי הגלילי לית ליה אסןל קל על אסורבאס׳ר כללל f^f
אסור של ט;מאתהניף חל על אשור שלטותאת בשר יאין הלכה כלכי יוסי הגלילי :ומהול שאכל טמא פטיי
מן הכרת יסופג את הארבעים משים והכשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל איכוחיי־ב אלא על טומאת הגין
כדכתיב וטומאת? עליו וככרעה יטומאתהג׳ף הכתוב מדבר :ג שהשוחט בחון כו׳השוחט קדשי׳בהק
לאכילת הדיוט חייב •׳המעלה בהק לכורך הדיוט פטור משים העלאתחק דגבי שחיטה כתיב לס יחשב לאיש
אפילו השיחט לאיש יגכי העלאה כתיב לעשית איתי לה איכו חייב כשמעלהי בחיץ עד שיכוין כי לה׳ :ישחטו
הטילים דיצתיב דם יחשב לאיש ההיא אחד ילא שכיס :יהעלוחו חייבים דכתיב איש איש אשר יעלה וכוי שאין
נגלאיש אישאלא לדבותשכיםשאקןובאבד והעלוהו שהן קייביס:העלה זכןלעל?<:קזר והעלה מאותה בהמה
עגמה
ש
ה ד ד י
ע כ כ ה
}כ
ה ד ד י
כ
ס
ר ב י
,
ן
ינt
פרגן
» w qתי ב וגל כל אמת ואמת*על שיעלה לראש המזבח דכתיכ ויק כח מ/בה לה׳ אלמא אפילו במיג יחמי
0היא במוץ איבה העלאה בלאמזבק :אפילו העלה על הסלע דכתיבוודק הכהןאתהדם על מזבח פתת
אהל ממגל ולא מזבח בבמת יחיל ובפלשת המעלה במוץ כעיב והלכה כרבי יוסי :ד שהיה פסולן כקדש
©יק *לן והי/כא והנשמע חוץ לזמנו ומוץ למקומו הואיל ובפנים אם עלו לא יללו מתקבל בפכים קריכןבמז
וחייכין עליהם כחוץ דכתי לעשוי
אחד קדשים כשדין ואחד קדשים שסולק שחיה פסולן אותי להיכל הכעשהלהשם קייטן
ד
גקודש והקריבן בחוץ חייב חמעלח כזית מן העולה וםן חאימורק עליו בחוץ וכל שאינו כעשה ל<4
בחיץ חייב חקומץ וחלבוגח וחקטרת ומנחרת כחגים ומנחת כחן אין ח׳יכין עליו כחוץ :המעלה
ןומשיח ומנחת גסכץ שהקריב מאחד מחן כזית בחוץ חייב רבי כזית מן העולה ומאמודיה ח«9
זיתמזה וחכי זית מזה סייכדכלש
ק
^,יס
ןןלעזי־ פוטר עד שיקריב
כליל :הלבונה של מנחת נדכה
והקטורתשלכליוםפלסשקדית
המקריב קדשים ואמודיהם בחוץ חייב
ח
גחוץפט״ד •
ופרס בין הערכים,:מכחתכה^
^
^ ^ .
^ ^
מגווה ש « ,
שהיאכלילוראויהלהעלאכקומז
,
״ • ,
ל״וכחוחקריבת
שנמכתתישדאצאכצשירימכהע
.
י
ישראל איכ ,חייכ על העלא£
י י דביאלעוד פ ״ ך ע ד ש י ק ר י ב א ת ״ ^
״תאחרסחן כ
ביוץ ־ מנחתכהןמשימעשידי*
י
ק
*חרבפניס ואתר ב ח ף ח־יבשכיבזיכילבינח
מחןבחוץחיבז -אלעור פוטר ער שיקריב את חשני אחי בפנים האיפה שהואמביאבכלמם;
כ׳יתדהיני שיעור הקטרה :ע ל
^
"P
? ק
י« י "יו
*)*חמג&ךסי חג בחג בחוץ חייב דכי גחמיח אומר שירי חדבש שיקריב את כלן דקסכר כל
העעיריםמפסליבחסרהוכלזמי
^,גומ״ק־אתחחעוף «גינ 1וחעליל־ו
*חקריבןביוזץ:סיי,*0
חייב0.לק בחיץ והעלח בחוץ ט ו ר השוחט את אעק« בפגי' שלא קרכוכלן לאהויאהקטלג
^
^ ע ל ח בתוץ-פטור שחט בחוץ וחעלה בחוץ חייב נמצא ד י י לנאת בעלים ילי קיכיקילרבכן
ז
ת
א
י י ב ן
ש ח
3
8
)
מ ן ש י י ף
ט
]
m
א נ ק מ ע ח
n
p
ב ח י ץ 0
r
ב
ר
ז
ז
?
ב
ז
0
ה
ק
י
מ
0
ץ
ן
?
ז
י
מ
ק
י
ח ו ץ ח
ת
ג
מ
ר
1
כ
ש
3
ל
3
ן
ה
0
ח
צ
ב
ה י י ב ח ז י י
מ
ע ת
ד פ י ם
3
ח י י ב
ח
י
ב
י
י
י
ב
א
ת
א
ח
י
ע
ז
י
א
י
כ
י
0
הבי כמי הויא הקטרתן בכזייג
חכשי־י
* י ב א דכלז קיים ולאחסרו קודםהקטרה :ושייר מהןקייב שחדיבזה כגמלה הקטלה :׳כלן שמסלו כל שתן
קודם הקטרה עי אבול או שליפה נפסלו בתסלוכןדכתיב והנותרת מן המכהה פדט לשחסרה היא אי שחסל
קומנה קודם ה קטלה :ה המקריב קדשים ואמודיהן שהקריב הבשר והאמורים מחוברים בו תייב משום
אמורים ולא אמליבן הרי בשר חונץ כין האימוריס לאש ודכוותה בפטם לאו העלאה היא דרחמבא אמר ע ל
הע3ים אשר על האש והמעלן נחוץ נמי לא יהא קייב לא אמרינן הכי לפי שמין כמינו אינו קונן :מנחה שלא{
כקמכה אינה ראויה לפנים הילכךהמקריבה בקוץ פטור :קמנה וחזר קומנה לתיבה והקריבה כקוץ מייב
ז
שכיובא כה בפטם כשרה כדתכן כהקומץ כעעדכ קומנה כשידיה לא יקטיר ואס הקטיר כשדה:
הקומץ והלבונה של עכתתכדכה שכיהם מתירים אתשיריה לאכילה .הילכך דבי אלעור פוטר דבעי-הקטדיג
כל המעיל :אקל כפנים תקלה ואתל כ ן חשבי כמוץ חייב שזח גמל ובו הכל תליי :שבי כזיכי לבונה מתירים
לחם הפכים :מי החג שנתמלאו לשם נסין המים בחג הסכיעאם כסך איתן כחיץ חייב לסבל בסון המי•
ונקגלאוריתא היא הילכך מחייב עלה בחק ואין הלכה כלבי אלעולככלהמתכיתין ונסיך המים כחג לאו
דאוריתא הוא אלא הלכה למשה מסיני :שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב בשירי דמים הפכימיי© מיידי וסבל
לשירי הדם מעכבים בהם הילכך עבודה היא להתחייב עליה במוץ אבל בשירי הדם של מובס הקנון מידיז
לבי נחמיה שאינם אליז למנוה ולא לעכב הילכך הזולקן כקוץ ודאי פטול ואין הלכה כלבי נחמיה1 :
מלק כחוץ כבלה היא שאין מליקה אלא כפנים לפיכך פטור על הפלאתי כחיץ ואס עאמל והלא כל חכעלים
כתק בפסלו ביביאתן וכן השוחט בקוץ פסול הוא וקייבין על העלאתו העם דקמכא רבייה אבל לעניןשאל
פסולים מעקבל בפכיםבעיכן :שחט בחוץ והעלה בקוץ קייב אף על העלאה לכל שמתחייב על שחיטתו
pnjאם חזר והעלן הוא אן אקר קייב :כמבא ד ד ן הכשרו בפכים בגמלא קאמל תני ל ל ן חיובו בפני פטולו
בסון
זגח^מ פמן יד
^
! ד ל ן חיובו בחח פט<י<בפגים כגון שחט העוף בעטם;העלה בתקפטזל שיוט פתק והעלה מ י ד
מייב מלק בפנים)העלה בשק קייב מלק בתק והעלה בק/׳ן פטור במנאבמק ,שמרןח״כעל <-עלאתזאי
בעשיתהעבודה הראשוכה בפנים כגון במליקת פנים פעול על העלאת; אם כעשיתהמליקהי בי״׳ן ילידי
עעעתייכעלהעלאהאם כעשיתעגילה הלאשוכהבקוץ כגק כשחיטה מטול; במיסאם בשקט; מ נ י *
והעלהבמק :לבי שמעין אומל
; 3כמלעיה דעבא קמא קסודי וזכשרו סב>5גים ופטורו בחוץ דדך הכשרו בחוץ ופטורו בפנייה
»קסרא יהכי קעכי וכן השוקט דכי שמעון אומר ב ^ שחייבין עליו בחוץ תייבין על » ו צ ^ ג י
׳ rבפנים שהעלהו בחוץ חוץ סן חשוחט־בפנים ומעלה בחיץ ״
׳'
*
החטאת שקבל דמה ככוס אהד נתן בחוץ וחזר וגי״1
n
מטור דאינה מתקכלת בפטם
דכתיב ביום זבחכם ולא בלילה בפנים בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב שכלו ראוי לבוא בפנים קב»*י
וכמנא הזבה פסיל ׳ Pא ' דמה בשתי כוסות בחן שניחן בפנים פטור שניחן בחוץ חייב א»»*
נןייבעל העלאתו אבל אם שקט בפבים ואחד בחיץ פטור אחד בחוץ ואחד בפנים חייבעלחחיע*
ותפנימי מכפר לפח הדכר דומה למפריש חטאחוואכדח ו ח ו ו א י
בלילה בחק והעל ץ ׳ ק י ׳ "
אחרת תחתיה ואחד כך נמצאת חדאשוגח וחדי שתיהן עומרוד*
מפני שהשיייט * : P
שחט שתיהן בפנים פטור שחט שחיחן כחוץ חייב אחת בפניה*
*יאלפי חייב שתים על השקיטה
< * ' * * Vואחרת בחוץ פטור אחת כחוץ ו א ח ת בפגים חייבעלהחיצוגי־ו־
1עצ ההעלאה
" * Pוהפנימית מכפרת כשם שדמה פוטר את בשדח כך הוא פוטר את
*Vהא ואמר כל שס״ג
;כשדחברתת.
נוייביזעל כיובאכו בפנים ־
ס
ב
ג
ח
מ
ת
ב ל ,י
w p i a , w
ה ב פ כ
i
ינ
p
ה
r o
ג
ל
ב צ
כ ש י ה
v
1
ע ל
™
*העלהו;:ק;כלומ <*><"
׳נמק בלילה והעלה בחח חייב כך
וי
'
0ם שמט בפנים בלילה והעצה
״ y
,
ש ה ש
u
r pjr
p
a
ה
ה
ע
ג
א
p
ה
*השותת ע*ףכפט ,עלק ;,פ,׳
^
עהויפטול אעעשאסשין?!
*קוץ קייכ ואין הלכה כל׳ : p u p
ח כתן בחיץ וקור וכתןבפטס
סייב מלת דפשיט היא ומשויסיפ
כקטלח :כתן כפטם ותור וכתן
וגמרן שאינו נותן בתק אלא שילי
ס
ה
ב
1ס
ס
שרת חטאת ששרפת חוץ מ ג י ת מ ו ק שעיוי
^
י a ,
י
<
מרע •
חמשתלח שהקריבו בחוץ פטור שגאמ ואל
י
H
.
.י
,
»
>
פתח אחד^םועד לא הביאו כל שאינו ראוי לבא אל פתח אח
v
1
חרובעוחגרבעוחסוקצ׳והגעבד
ב
סועד אין חייכק עליו ״
וחאתנןוחמחיד וחכלאיכש והטריפה ויוצא דופן שחקדיבן בחוץ
פטור שנילפני משכן היכל שאינו ראוי לפגי משכן ה׳ איןחייבין
עליו * בעלי מומק בין בעלי מומק קבועיםבין בעלי מומין עוברים
שהקריבן כחוץ פטור רבי שמעון אומר בעלי מוםץ קכועק פםיי
ובעלי מומקעוכדקעוכרק כלא תעשח* תורים שלא חגיעזסנז
ן ב ג י
1זדם קייב ומתניתין כרבי נחמיה דסבד שירים מעכבים ואיכה הלכה :שניהן כקיץ חייכ אחת ואם היתה ל<
ידיעה בנעים חייב שתים :אחד בפנים ואחר כך השכי כחיץ פטור ואפילו לרבי נחמיה דסבר כיס אח׳עישיז
ואת חסרו לקוי להיותבשפך לאמה הילכך אפילי שירי לא היי :יהפנימי מכפר להכשיר הובק שהלם המי^
מחלה בחיץ צא עשה המשיייר כייצא מ :שתיהן בחיץ חייב על כל אחת ואח דבשעתשחיטה ל אחע הימה
.דאייה בפטם :אחתכפכים והשבית אחלי כן בחוץ פטיד להויא לה תטאתשכתכפרו בעליה ילמיתה אזלא
ואיכה מתקבלת בפנים :קייב על החנוכה להא קזיא לפכיס לאי Mמהן שירכה יקריבה כשם שלמה פוש*
אתבשדה מן המעילהבזריקת דם שבת בבשר שעת היתל לכהכיס :כך הוא פוטראתבשר קבלתה ל«ן
על פי שפסולה ואשמעיכן הבא להיכאלמוכקותשתיהן וקלם יזלק את דם האקת פטל אתןחברתהמן
כ
המעילה משום חטאתשנתכפר; כעליה לקימא לן קטאותהמת׳עלא כהכין ולא מועלין:
חטאת פדה אדומה שכאמר בה חטאת היא:קוץמגיתה מעלכה של עטם מסודרייכמיץ גת היו
0דך/
עושי לה במקום ששוסטייאותה בהר המשחה ככגד פתחו של היכל;אם שקטה קוץ למקו׳ההיא
פסולה אכל איכ; קייב עליה מש; שוחט קדשייכחק דדחמכ פטדיה מדכתיב ואל פתח אהל מועד לא מביאו
׳ומדקפיד קלא למגש! על שלא הביאו שע בעומד להביא; שם משתעי קלא :כל שאיכ; לאוי לכואוכו שאימ
להקריב :ג כלא תעשה ה; Ifןלאןיין לבוא לאקר זמן אין בהן כלת אלא לא; גרידא ללא תעשין ככל אשי
אכקנו
יי
זגחים * p nיד
ובגיתנה שעבר ץמלן
*3יומ ששים פה המם :עורים שלא הגיע ומק דעורים גלולים ולא קטנים
.זמכי תנה-קטנים לא גלולים ופסולים מתמלתהבהוב ואלך :בלא מעשה הואיל ולאדין לאהד 1מן יש דחן
לא מעשה לשוחטן כקוץ :אועו ואעבמ ששמט אח ל מהן ובא להקריב השבי בו במס ואסול משום א;עו א מ
wלא עשחטו ביו׳אקד:ומקוסר ומן בין שהוא ממוסר
מחוסל ומן ןכ״ןעו שלא היה שבעתימייתקתאמז כין שהבעל*
ממוסרי׳ומןכלמערש לקמן וגליל
מגייובח שעבד זמנן שהקריבן בחיץ פטור רבי שמעון אום׳בבי לאשמועיכן סלוגתא דיש ורבנן
נוגח שעכר ומכן פטור וחויים שלא הגיע זמנן בלא תעשח אותו בכלה! דאי אשקעיכן כבעלי מומין
rvniffבהא קאמרי רבנן משום דמאיס•
ךאת כנו למחוסר ומן רבי שםעק אומד חדי זח בלא תעשה
*•׳שמעון אומר כל שהוא ראוי לבא לאחר זמן הרי זה בלא חעשח אבל מוליס ובכי י!כה דלא מאיש•
אימי מולו ליה לריש ואי אשמעיכן
*%ין בו ברת וחכמים אומרייבל שאין בו כרת אין בו בלא תעשח*
מחוסר ומן בץ בגופו כין בבעליו איות מיא מחוסר ומן יערים ובכי יונה משום דלא WP
ג
בבעליו הזב והזבח וחגדד־ן ויולדת ומצורע שהקריבו חטאחבס אבל בעלי מועין דחו! ואידק; א ין?עודי להור שמעון לרבנן ואי עב*
*!.שסם כחוץ פטורין עולותיהן ושלםיחם כחוץ חייבין המעליל*
הכיערעי עשוס.דפסולאדג;<&
©בשר חטאת מבשר אשם כבשר קרשי קדשיס מבשר קדשיבש
אכלאועו ואעבנו דפסולא מעל*3
קלים ומותי־ העמד ושתי הלחם ולחם הפגים ושירי מנחות היוצק
אעי לה ו אימי מודי להו לש לרבנן
זןבוללהפותת המליחחמביף המגיש חממדר אתהשלחן והמטיב
נריכא)אין הלכי כר שעעין J
את הנרות והקומץ והמקבל מקצת דמיבש כחוץ פטור אק חייבין
הזב׳הזבה שהקריבו כקוץ בתוך
עליו לא משום זרות ולא םשוםטוםאח ולא ס^יס מחוסר בגדים
יעי ספלו :והיולדעשהקריכעיך
ד
!לא משום רחוץ ידים ורגלים *עד שלא חוקם חםשק מלאמ •* פט1לי שאין עעקכלין ל<|
גאסרז
ת0ש3ן
כשהוקם
מגכורוד־*
ןןיו חב^ות מותרות ועבודה
למוכה ולא לכלכה׳ יאשמץ בגמל"
.חבםות ועבודה בכחבים קדשי קדשים כאבלים לפנים מן חקלעימ פריך וכ חכה ויוללע כבי אש•
ה
^דשיס קלים בכל בחגה ישראל >׳באו לגלגל והותרו כיה! ומשכי .חגי מנורעכהליה*
ך,במות קדשי קדשים נאכלים לפגימ מן הקלעים קדשי׳ קלים בכל שמנולע מביא אשם :עולותיהן
©קום׳׳ ו באו לשילה נאםמ חכמות לא חיה שם תקרה אלא בית ושלמיהן כגמ עליך הכי בכי שלמ»1
נכהו ומשני עני נזיר בהדיה!
של
:
שנזיר מביא שלמים :בקוץתייבין
שהן מתקבלותבפגים בלכה לשמן לאחר שהקריבו חטאתם והמבודעאתא שמו מבשר קטאת מבשראשמ
*כ! דכל הבי באבלים לכהכיס ואינן קרבים לגבי מזבח ורחמנא אמי אשד יעלה עילה או זבח מה עילה שהי$
•קריבה עלגבי מזבח אף כל שה!א קרב על גבי מזבח :מבשר קדשיקדשים כבשי עגרתשהם שלמי בבולי
זףש להם תןרתקדשי קדשי׳ :היונק השמן על המנקה :הבולל הפותתחבולל המנקה בשמן ופיעעה עמים 5
^מכיף המגיש שמכיף אתהמנקה שטעיכה עמפה ומגישה בקוץהמכחה שהיא טעינה הגשה כפכים בקרן
דלומיע־עעלטת כדכעיכ והגישה אל המזבח :המסדר לקס הפנים על השלחן :פטור דאמד קרא אשיעבודה ינאז אלו שאין אקד מהן גמל
; <עלה עולה או זכק מה העלאה שהוא גמר עבודה אף כל ?«א
; *בורה :אין חייבי ן עליו משים ילות אם עשה ול אחתמכל העבודועהללו כגק שבלל או פעת וכו׳וכץ טעא»
• *חוקר בגדייאו מי שאיכו רחוץ ידים ודגלי'איכו חייב מימה אעפ שנפסל אותז דבל שעבל : )3ל <הע«ד#
כגםלותדכתיב וישלח את כעדי ככי ישראל אלו הבכורות שהעבודה בהם :משהיקם המשכן כאסרו הבמויב
י לכתייוז! פתח אהל מועד לא הביאו מכלל דבאהל מועד תלי אסילא יליקילישד נאסר! הבע! אבל גיי' מותרי"
•להקריב לשמי׳בכמ ואפייבומן הזה ואסור לישר להיוישליקם להקריב ולא לסייעם אבל להורילהם סדד הקר $
:םרי :ה כאולגלגלולאהיהשםביעאלאיריעי'המשכןשלמדבד:היתדיהבמיתדרחמכאמראשלישח«
כמתל וכי! Vפתח אהל מיצלא הביאו פלט לגלגל שלא היה שם מנח שכבל בטלו המקנו והתחילו להייי כפיר י
בכל קאד/עהאיעעע במי קדשי׳ קלי׳נאכלי׳ בלע שקלי לא.היה שם ענק כעז שהיה במזיגד 1 :באילשי
ש
נאכל*
1
זבחים piaיד
נאשיו ה מ ו ת ל מ ג ב כי 1א באמם עד עתה אל המכוסה מכלל דכשיבואאלהעמתה
ןושילח שהיתה שםענומה שלא היו נוסעים ממקום למקום כמו כעדכר :כית של אכניס מלמטה ןירימא•
מלמעלה דכמיבותביאהו ביתה שילה אלמא ביתהיה וכתייויטיש משכן שילה אלמא של ידיעותהיה עלמי
^לא הים שם תקרה אלא ביתשל אבנים מלמטה וידיעותמלמעלהאמעשר שני בכל הרואה.ולעיל לא מגי
#עשלשני לפי שבליל שנה שהיו
ש ל אכגים מלפטן ויייעורת מלמעלן והיא היתה פנוחח קלע*
*גלגול לא נתקייבובמעשדו׳ על
קדשי גאכליילפגיימןחקלעיקדשי׳קלי׳ומעשר שגי בכל חתאה•
שכבשו וחלקו ובכל הרואה הימ
ו באו ל ג ו ב ולגבעון הותרו חכמו הרשי קדשי׳ ל י ׳ ל פ ג * ם?
בבל מקו שדואיןמשם שילה דאע'
וזקלעי׳קדשים קלים בכל ערי ישראל״ ח באולידומלו׳גאסיו
קרא השמד לך פן תעלהעולותיך
בכל מקום אשר תראה ? ל מ ק ׳ ' חבםוח ולא חיח להם עוד היתד והיאחיתת גחלחקד״יקישיב
ל נאכלים לפגים םןהקלעים קרשים קליסומעשר שני לפניםםן
אשר ץ א ה אי אתה מעלה
כל הקרשיםשתקרישובשעחאיסיי
ט
החומה.
אתה אוכל ככל מקום שאתה
במותוחקריביבשעמאיםורבמותב״יץהריאלובעשחול^
^ ^ j ^ f f l
ו״קי״י
י
״עשה וחייבקעליהן כ ד ״
ושבעים^
^tontoantotow
נאכ
6
א ב
ח ק ד
מ ו
ב
מ
ע
ת
ח
י
ת
ר
ב
ם
ן
ת
בשעת איסור במודע הרי אלו ב ע ש ה ל « ״ ™ ״״ץ״יביב*
,
לנוכומדכח ©ב ס מ י מ א ^ עליהם כדת הקדישן בשעת איסור במות והקייבם בשעו-וחיתי
במות חיי אלו בעשח ואין בהם כלא תעשדת .
^-
1
« א ק ד ש י מ קדבין במשכן קדשים שהוקדשו למשכן קי־בגור־ג
^1
^
הציבור קרבין במשכן וק-בנור־ו היחיד בכסר־ז קי־בנוח היחיד
^
שהוקדשו לםשקיקייב במשכן ואכם הקריבן בבכהפטורמח
הבמות כי לא באתם עד עתה אל
בקבםת יחיד לכברת ציבור סמיכה ושוזיפזרת צפון ומתן סביב
,״
, ,אל
וחנופת והגשת רבי יהודח אומר אין בנחה בבמה וכיהון ובגר*
#י ל ק ל , » ,לק ,לא לקן
ע דת
ןכתוב אלא כדי ליתן היתד ל
ע
ס
ע
ק
ל
א
ע ל
כ
מ
p /
ד
א 5מ כ
ר
כ
א
ק ה
ס כ
י
< ן מ
א
מ
ה
י
הז
ש
ב
מ
׳
ע
ב א ס ; ל
ע ב
ל
y
ח ה
ק
ypyjלא תוכל
מעותבין 11ל״ :קדשים קלים בכל ערי ישראל והה למעשר שני שהדי הקישן הכתלכ
*אכיל בסעדין מעשר דגנך וכווכל נדריך אשד תדור ממן שקדשים קלים טעונים הבאת מקלם אף מעשי
מ י מע׳ן הבאתמקוס כזמן שקדשים קלים בכל עדי ישראל אף מעשר שכי ככל עלי ישלאל :ק והיא
שיתה כחלה האמולה כי*רה כ׳ לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנקלה דמשמע משתטאן אל הנחלה
יאסרו הבמות :ט הרי אלו בעשה דשמה תביאו אתעולותיכס דמשמעאבל לא בבמה ולאו הבא מכלל
עשה׳עשהאינמיעשה והביאום לה :ולא תעשה דהשמר לך פן תעלה עולותיך וכל מקום שנאמר שעד»|
״אל איני אלא לא תעשה :ואין קייבין עליהם כרת כיין שהקדישם בשעתהיתר הבמותשאין המקריב בתי|
קייב כרתאלא על קרב ן שאם הקריב) בחוץ בשעת הקדשו היה קייב דומיא דמדבר דבכלי) דשקוטי חוץ כי1י"
שקת נטלם תחיה זאתלהם זאתלהם ואין אחרת להם :הקדישן בשעת אסור הבמות מההיא שעעא קלי׳כן
גה״הביאוםלה׳וכיק שתמתין עד שלא יכול לקיימו נתבטל העמה על ילו אכל לאווכלעליכא לאזהרה
׳ועונש בשעת הקרבה כתיבי)הרי הומרו הבמות :י )אלו קדשים קדביםבמשכן כגון בזמן הגלגל ׳מנ
ווגעון שהיה שם משכן והיו הבמות מותלות אלו קדשים כריכים להקריבו כמשכן ולא בבמה :קלשי'שסתמן
הוקדשו למשכן ומאי כיה! קלבבותנבול :קלבכות יחיד סתמן לבמה :קלבכו יחיד שהוקדשו למשכן שפירש
כשעת הקדשן על מכת להקריבן למשכן ואס הקריבן בכמה פטור מאזהרה ומעיכש שהרי הותלו הבמו׳ומימ
אסור לשנותדכתיב מונא שפתיך תשמור ועשית :במתבב׳ר גלגל ונוב וגבעון סמיכה דכתיב לפכי ה וסמל
4 .שאין סמיכה בבמה :ושחיטתגפון דכעיב נפוכה לפ^היואין בפין בבמה :ומתן סביב שתי מתמתשהן ארבע
לכתיב בה! אתהדםעלהמזבת סביב ולא בבמה*:תכופה דכתיביתבופה לפט ה ואין תנופה בבמה:והגשה
׳*תיב והגישה אל קעובת ואין הגשה בבמה :אין מנתה כבמה דןבקים אעל קיא ככעא ולא מכקית :כזהין
דכתיכ
ה
0
1ז
מנחית פמן א
" y p & rי ק הכהן אתהלם על המובס מוכת כליך כהן ואין כמה נריכ׳כהן :ונגדי שיתלכיון דאינה נליכה
f r t aאין כאן מקום לבגדי שיתדבבגדי שלע כתיב ילבשס הכהףכלי שלעלבכלי שלמכעיכ לשרת בקדש
יריח ביחס אכליישנלאן;העלן איןבהן משים דיח ביחח ןלןקא במזבח לכתיב ליח ניחת לה אבל
»לא ב
3צמה א י לאן והעלן אין בכן כלום; :מחיבת דמייתוט הסקרא להבדילבין דמי התחתיני׳ לדמייהעליוכי׳
ואין קיט הסקרא בבמה לכתיב
&רח וכלי שרת וריח ניחוח ומחעד־־ו לדמים ורחוץ ידים ורגליבש והית הרשת ע ד חני המזבח ולא
בבמה :ורחק ידים ורגלי׳ בבואם
אכל הזמן והנוחר והטמא עןין
כ מ ה :
ע
נ
3ז ה
י
נשלמה מסכתזכחים:
א
* 1ד
״־י־״ י׳!
מ
כ ל
,״
ח
י א
מ
ן ב ז ה /y
ז
״
1בעה נתחיל מסכת מבמות ־•
נ
ח
ע ל י
ו
ח
,
ע
נ
? 1כ ע י י ם
ק
ם
מ
ש
ו
צ
ן
ס
^ ל
ח
י
3
ש
ח
מ
ן
ח
י
כ
ש
ר
אל אהל מועד ירחנ! מים ולא
בבמה :הזמן אם קשבעלהקלבן
ו
ת
א ? ז א
ץ
^
ךווטא ומנחת קנאות מנחת חוטא ו מ נ ק
ן נת ככלי והלך והקטיר שלא לשמן או לשמן ושלא לשמן
^
ח ת
מ
נ א ן ת
ש
ק
ס
ע
1
לאכלו חקלומכו :והטמא אף על
פי שזר כשד להקריב בבמה אין
ש
ז
כל
טמא מקריב בבמה:
המנח-תשנקמנו שלא
שמן כגין שהתנדב
»*ו שלא לשמן ולשמן פסולות כיצד לשסן ושלא לשמן לשכם
ת מרחשת והכיאה ותמנה !
ח
נ
מ
_ !ill
.
1
/
ת בדכדיז או שלא לשמן ולשמן לשבש
הכהן לשם מחבת :כשלו ומקטיר
י
י
,
ג**־"
^ ^ J~ *.
u
״
n
,
*
ט
ו
ח
ה ק ז ושיריה נאכלים שחמינת
,
.
«
״ ת בל הסנחות שקמצן זר אונן טבול יום םחיסר בגרים סחוסי המנחה כמקים שחיטת הסרבן
עומדת יבשס שבל הזבתי' שנשחט!
ו » י ם שלא רחוץ ירים ודגלים עי־ל טמא יושב עימד על גבי כיי'
* י • גבי בחמה על גכי רגלי הביו פסל קמץ בשמאל פסל בן בתיי׳ שלא לשמן כשרים כדילפי מקר א
יחזיר ויחזור ויקסוץ ביסיןקסץיעלח בידו *י־וראו ג י ג י כריש מסכת זכחיםהכינמי כל
*
קמנחי׳שכקמני שלא לשמן כשדו:
\.^?,
!
ו
! וי
י
שלאעלו לבעלי לשם חיבה היה מני למתכ׳ ילא עלולבעלי לשם חיבה והא דקתני אלא דמשמ׳דכי דינה
מנסתכשריתאלא דבל זה לאשמועיכן דאסור לשנויי בה שכלי אחר שאם עבד וקמכה שלא לשמה אסיר לתת
שלא עלי לבעליילשש חיבתי ולא ינא ידי כדלי ינליך להביא מכתה אחלת
ק ו מ ץ בכלי שיתשלא לשמה :
w
1
J
M
w
;מ
י א
צ פ
ו
0
י
1
? ן א
3
מ
<אין שיריה; באבלי׳וטעמא הוי משים דמכקתקוטא חטאת קלייה רסמבא ובחטאת כתי׳ישחט איתה לחטאת
.,לקת מדם החטאת שתהא שחיטה ולקיחה דהינו קבלתהדם לשם חטאתלמכחת קנאית הואיל יכתיב בה
בגין דנתי׳ מנחת זכדון מזכרת עין כחטאת שויוה דבק ומנחת העומר אענ דלאו מכתתיזוטא היא ילאו מנחת
,ל.
,לא
^נאותהיא אם קמנה שלא לשמה פסולה יאיןשיליה כאכלים הואיל ובאה להתיל
*5מכקותש:קעבוש--א לשמן כשרות לתגן במתגיתיןדיקאבמנח׳תשאיןלהס זמן קבוע איילי ולא במנחת
ה ח ד ש
ה ת < י ר ה
כ
מכורץ
פש יד; מכניס גדי
* אנכיגיתיל
.
מנחות פדק א
אבבעותיו כקמחומכנים הקמק למיך ידו ומוחק באנבע קטכה שלא ינא היןמק ppלקמיצה ומוחק כגיל* •
שלא יבא הקמת ח׳ץלאבבע ווה היה נלין לעש! נמכחתמחבת׳מלקש׳למעשיהןאפ)ייףלאחאפ״ק ׳ ז
וקומץ ואי אפשל לפותתן לקות כל כך שלא יהיו יובאותחיץ לקומץ הילכך מוחק כגודל מלמעלה ובאנטג
קטנה מלמטהוזו היעה מעמליתקשותשבמקדשדבקזשיגדול יכוללהש״ע לא .אלאחסל ולאיהי:
ולמכסכתכ שכדקו לכרי האומד
שזו עבודה קשה שבמקלש והוא מלח או קורט של* לבונה פסל מפני שאמדו הקומץ חיחר והחסי
פ ס ו ^ איזח חוא היתד שקמצו מבידץ וחמד שקמצו ב י * ׳ *
מפל וקומץ כלקמני אנשי הא״׳
אצבעותיו כיצד הוא עושה פושט את אצבעותיו על פס ירי ״ *
כגמלא לשינו שממלא כפו ממנה
פ ץ את הכנחח
כללך שבני אדם ממלאים ידיהם ריבה שמנח וחסד שסגח חסד ל^
לאכולשידיחבחוץאוכזיתםשידיהכחו^^רקוכצהבחי?
ממה שלוקחים בילס ואבי א ? י
אובויחמקומצה בחיץ אילהקטידלבינתה בחיץ פסול יינק נ י
שאיןפילוש כלקמ^ * « אלא
בד״לאכילשידיחלמחדאובזי״משידיחלכ״דל״קטיד ק י ם ^
« f״ ״ "1״י
פ
0
nוגתה
ו
׳מכניס הקמח בנדי אככעותיו
ז
ה
B33
ת ק ו
.
1
,
למהדאובזיתמקימצחלסח^ילהקטירלבוגתחלמחדפגו^
ל
לתיך יד ,א יל א, ,
וחייבקעליוכרת וח הכלל כל הקומץ והנותר בכלי וחסחלו
^
עלא ש ל א , ,
וחםקטיי -לאכול דכי־ שדרכו לאכור־*י ולחקטי• רבד שרדכי
לא
,לא <
לחקטיר חוץ למקומו פסול יאיץ בו כי־ת חוץ לובנו פגול וחייבק
ק s^'vfa,
ומבבכ ; fי/כ׳
ב חסתיד כפציחו כיצד קי-ב המתיר ככצותו
f
a
י
ק
י
ש
קמץ כשתיקח וכי/ן בכלי ותלך והקטיר חוץ לוםגו או שקמץ חוץ
ק
דברי האומד ^ # ! 0
למקומו ונתן בכלי יהלך והקטיר כשתיקח או שקמץ ונתץ ככן^
מעבודות קשית שכמקל
ותלך והקטיר חוץ לזמנו זה הוא שקרב המתיר במצותו*
התלמוד כדברי וכן פירשוה ל
כיצד לא קי־ב המהיר במצותו קמץ חוץ למקומו ומק
ד
למתי :ג ריבה שמנה ששיער
,1,33
השמן לוג לכל עשרון ואם ריבה
שנתן שני לעין א! יותל לעשלון לחזו לשתי מכקיתפסל :קסל שמכה פקות מלוג שמן לעשרון סלת :חמי
צבוכתה שלא כתן בה אלא קולט אחל של לבוכ אכל אס יש בה שבי קלטין כשלה לכתי׳את כל הלבונה אשל על
המנקה כל משמעאפי׳קורט אחד לכל משמע כל לה! כלכתיב אין לשפחתך כל בבית את לרבו׳ עול קירמ
י,יע« מדאר
אתד הדי שנים ואלו רבה לבונתה לא קתבי דלא פסל אלא כשרכה יותר על שני קומני לאן
או להקטיל קומנה בקיץ דמקשכה פוסלת בין שחשב על אכילת אלם
לאכול שיליה בחוץ קק^מלה:
ב' ן שחשב על אכילתמזבת דכתיכ ואס האכול יאכל בשתי אכיל׳עתכתוב מדבל אחת לאכילת אדם ואתת
ל ואיכו
לאכילתמזבת וההוא קרא במחשבה קיירי לכתיב המקריב אות<לאיקשבבשעתהקל א
נפגל ביום השלישי אלמא במחשבה מיירי שחשב עליו לאבלו ביום השלישי :פסולה דמחשבתחוץ למק׳מ•
פלסלתבקקיבת ממכחהכמו שפוסלתבשקיטת הזבק ומה שפוסל טבק בשחיטה בקבלת הדם בהולכה
כזליקתהלם פוסלהמכחהבקמינחבכתיכה ככלי שלת בהולכה כהקעלת הקומץ ולב׳כה ארכעהככגל
ארבעה והקומץ והלבוכה ענמן קשובים גבי מנחה כמו הדס והאמולים אצל הזבח ושילי מנחת הכאכלי•
כבשל הזבח הנאכל ובפלק שט דובקים מפורשים כל הכי פסילי והתם ילפיכן להו כלה! מקלאי :לאכול
דבל פ7רכו לאכול כגון שיליס דבל שדלכו להקטיל בגין הקומץ אבל אס חשב לאכול הקומץ או להקטיל
השיליס חוץ לזעכו לא פסל דכטלח דעתו אכל כל אדם •־ וכלכל שיקלכ המעיל הקומץ כהלכתו כאלו היה
כשר שלא יהא שם שים פסול אלא הפגול בלבי אבל אס יש בי פסול אחר אינו חשזב חתל פגול ואין כ! כלת:סמ׳ן
כשתיקח שלא חשב שים מחשבת פסול כשעתקמינה :וכתןבכלי והלך והקטיר חוץ לזמכו כלומ שבשלשת
קמץ חוץ למקומו השב.כשעת קמינה לאכול השירי*
עבודות הללו חשב על השירים לאכלן חוץ לזמכו:
כתן בכלי הלך והקטיר קיץ לזמכו יבאתת משלשת עבודות הללו תשב על השירים
חיץ לעילה:
מנקתקוטא וקנאות יש בהן עוד סקול אקר היחביאן קידי פגול כגון שלא
ד
לאכלן חיץ לזמנז:
לשמן
כ
ש
נ ב ע
מ ט
אלא
ת י
ש
י ך ך
מ
מ ן י ה
מ 7ת
כדת ובלבד
תת
:
ז
7
ש
ש ה
ס
)
D
o
v
p
כ
ל
בהה;
ב
ס
נ פ ג
יח
מנחית פיק ב
£םמןלאמייבןבדישפרקין דפסולועאס קמנן שלא לשמן;שלשת שאי העגזדזתקשבעליהן קוץ לזמנן או
שקמץ או כתן ככלי א; הילין א;
אפילו הדאשונה מק לומכת;השאר שלא לשמן הוניא מידי פגיל
הקטיר שלא לשמן כלומר אי ז< מאלי שעשה שלא לשמןוהשאר על מנת לאטל לשירים pnלומכ! לא קרב
»ןעתיד כמנות; ;אי׳בשילים כדת :כזיתבקוץ כדתלמקד קשב באקתמן העבודות שתי מחשבוע חוץ לזמנו
א ,
:
מוץ לעק;מ; ועל השעא קמריבן
בעבודות שחשב באחתחוץ לזמנו
ג מ ל י והלך והקטיר ותקריב חוץ לזמגו או שקמץ חוץלזמנו וגתן
גמלי ותלך והקטיר חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו וגחן בכלי ובאקד'ק;ץ למקומו ועכשיו מייל!
ו ה ל ן וחקטיד חוץ למקומו מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שקשב בשתיהן בתכולה אקע ולדי
מ ל א ל ש ם ן ונתן בכלי והלן והקטיר חוץ לזמנן או שקמץ חוץ יהודה אבעליך דלאתיעא בשתי
ל ז מ נ ן וגחן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן או שקמין וגחן בכלי עגולות הוא דפליג רבי יהודה
דבתרקעיעא אזלינןאכל בחלא
והקטיר והקריב שלא לשמן זח הוא שלא קייב המתיר במצותו
עבודה מודה קא משמעלן:כז»'
* אכול כזית כחוץ וכזית למחר כזית למחר וכזית כחיץ כחצי זירת
למחר כזיעבק pאף על פישקשכ
^ ח ו ץ וכחצי זית למתי־ כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ פמול ואין
ב ו ברת אמר ר׳יחורח זח הכלל אם מחשבת חזמן קדמח למחשבת תחלקלח pלזמנו קוביאתושביה
מידי כרת :אמ ל יהודה זח הכלל
ממקום פגול וחייבין עליו כרת ואפם מחשברת המקומם קדמריז
כ; רכי יהודה פליג אתגא קמא
למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרים זה וזח פסוו־־*
בין בעבודה אק בין בשתי עבודות
! א י ן בו ברת לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילת
ואין הלכה כרבי יהודה:
והקטרח םעטרפין /׳
אתהמכקעולה
מ
חקומץ את חםגחח לאכול שירית או להקטיר
«j
דבי יוסי שהוא
י
י
קםצח לםחד מודח דכי יוסי בזח שהוא פגור־־י
״
פסול משום דבעי למתכא סיפא
^ י י ב ק עליו כדת להקטיר לכוגתה למחר דבי יוסי אומר פגוד־י
להקטיר לבוכתת למתר רבי יוסי
^ י ן בו כרת וחכמים אומרים פגול וחייבין עליו כרת אמרו ל ו מח
א;ע׳פס;ל ואין בו כרתעהו דתית׳
* נ ח זו מן חזבח אסר להם שחזבח דמו ובשרו ואמוריו א׳ולבוגח
טעמא דרבי מסי משום דסבר אין
ב
* י ג ח מן חםנחח ״
שחט ש בי כבשימ לאכול אחת מן מפגלין כקכ׳ מתיר כל;עד שאם
ךןחלות למוד־ חקטיד שגי כזיכין לאבל אחת מן הסדרים למחר קשב לעבוד למחר עבודת קני
ג י יוסי אומר אותת תחלה ואותו הםדד שחשב עליופגול וחייבק עתיר לא פגל והן לבוני קבי מתיר
הוא f37הקטלת קומץ ולגונה
עליו
ממילים השילים ;אפילו לישא כי
׳*׳•ע׳־ ׳ u׳tH׳ w 7וקעי^ו
משום הכי
»כ בהקטלתקועץ עבודתקני מתיל היא ופליג לכי יוסי קא משמע לן לבהא מולה טעמא לא; ס
הוא אלא משום דאין מתיר מפגלאת המתיד :מה שנה מן הזבח שהשוקטועל מכת להקטיר אמולים
קמודיס
איכה מן קמכקה איכה ממין המכחה כמו הקומץ ואף על סי שהיא ממתידי המנקה קסבר
למחר פגול:
דבי יוסי שאין מתיר מפגל אתהמתיר שאין עבודת מתיר זה שהוא קומץ מ<עלתלפגלמתירהאחרשהיא
הלבוכה במחשבה שהוא מחשב על הלבונה בעבודת הקומץ ולבנן אמלי ליה כי אמליכן דאין מתיר מפגל
את המתיר היכא דלא אקבע בחד מכא בגין שכי כבשי עילתלשביהס מתירים את הלחם ואם שחט אחד
מהם על מכתלאכיל אתחכירו למחר שניהם כשרים אכלהיכא לאקבעו כחד מכא כגון קומץ ולכוכה
שחט שכי
כ
ששניהם בכלי אחד מועלת מחשבת מתיר זה לפגל מתיר אחר והלכה בחכמים:
כבשים של ענדת דכתיב כהו שכי כבשים בני שנה לזבח שלמים ׳אותן כבשים מתירין ומקדשים לשעי
הלחם שאיןהלחם קדוש אלא כשחיטת שני כבשים הואיל והוזקקו עמו בתבופה ושאר כבשים שלענרע
לאכול אחת מן החלות למחר ו;מן אכילת החלות אינו אלא ליום ;לילה כדין מנקה
דמוקפים ככה!:
הקטיר שני ב/כין לשתי עעלכית של לחס הפכים כדכתיכ ישמע
שכאמל בה כחטאת וכאשם:
א;עם שתים מעלכות היתה על כל עעלכת כף אתת שיש בה לבינה כדכתיבוכתתעלהמעלכת
י
4
הקך ץ
ר
ג
כ
3
u
לבוכה
<
לבונה זכה ושעי הכפות הלל׳שבהם כעונה הלבונה נקראים שכי כ;כיס)?למכה בקטלתכלכתיג י
ללקס לאזכרה והליןם נאכל וזמן אכילת! כל אותו שבת שמפילים אות! מןהשלחןבלבד ואם נס
ל ,לא נזמנ׳ ^
^
ל*,״ס
ן
ל א
ל ל ,
,
<ן ק
עיל
ק
כ /י כ י םש
ש ב
ג ה
ב
ח ד מ
ק ש כ ע
אותה סלק של שעי הלחם של עבלח:.
אקל :כטמאתאחת מן תקלות
דוקא בשכטמא אתל משמי הלקם
קולס זליקתדם הככשי׳או אקל
מןהסדלי׳קדס הקעלתהכזיכי׳
הוא דא פליגי לגי יהודה ורבנן
אבל אס:טמ' לאחלזליקתהדם
א< לאקל הקטרת הבזיכיס לבלי
ש י ן ל ק ס
ט
ב א
כ ש ג י ל
ה
ע
;
ד
ה
הע ד טפ
עליו ברח ותשבי & י ל יאיץ בו כרת וחכמים אוסרים זח י*
וודי ק עליו כרת נטכאת אחת מן החלות או אהר מן חסדריס י *
יוסי אומר שניהם יצאו לבית השריפה שאין קרבן העכור חייק
1 ,״ ג ההורדז
וחכמים אומרים הטמא בטומאתו ו
מפגלת את חלחס1חלחס אינו פפגלאת התודה ביצרהעודטא"
התודה לאכול ממנה לטחרהיא והלחם ב־פוגליןלאבול 0ן הלחמי
5
פ ג
2
ח ט ה ו רו א ב
,
ן ? ן א
ה
ואותי הסדר של למס הפכים:
ז ה
״
ה
עגול שכל{
י
•
3
מ
?
ל
מש
מ ל ש
כ ח ש ב י ם
ס
חכ* הטמא בטומאתו והטהיי
שאץקרבןבבורחליק
יאכ׳•:
בתלמידא מסיק ללא ק י א ' ל <
מסבלא אמלה ר יהודה למלעיה
אלא תלמוד עלודבידו וכד היה
י ;
J
^
^ ^ . ^ U
^
,ן ^ ׳ ״ ע ^ א ^ ס
]
סלל ,אץ ,׳ 1 1,לח
ה
מ
ע
מ
ן ו ״ ל כ
:
0
לםחר הלחם מפוגל וההורה אינה מפוגלת הכבשים ספגלק ארי־
חלחם ותלחם איני מפגל את הכבשים כיצד השיחט את הכבשיפ••
לאכול מהן לכחד חס והלחם מפוגלין לאכול מן הלחם לפחי
הזכה מפגל אי־׳
ד
חלחס כפיגל והכבשים אינ :ס־וגלין .
1
י
י
.
חנסכק משקרשי ככלי רכדי י כ י סאיר יהנסכין אינןכפגליז אימ•
תיבה כיצד השוחט את חומו לאכיל ממנו לסחר הוא ונככור
0פ1גלין7.יחקי־יכ pחבסכין למיור חבסכק ם^ילגק והזכחאינן
פיגלבקיסץילאכלבינהבלבונה ולא בקוס^.
ה
מפוגל״
רבי מאיר אומד פגול וחייבים עליו כיח וחבמיס אומרים אץ בו
כרת עד שיפגלאת כל המתיר מודים הכםיס ליבי מאיר בפגחזד
חוטא ובמנחה קנאות עאם פגל בקומץ שהוא פגול וח־יבץ עליי
כרת שהקומץ הוא המתיר שחט אחל מן הכבשים לאכול שחי*
חלותל&חר חקט־ר אחד מן הבזיכין לאכול עני מדדים למחר ר ב י
מאיר אומי פגול וחייבים עליו כרת וחכמיס אומדים אק פגול עד׳
שיפגל את בל המתיר שחט אחד מן הכבשים לאכול מבנו לבחי׳
א
׳ ל
»כן 5כבשים ׳ ל
הבאים עמהם הס ט פ ל י ל ו ׳
'איןהכבשי׳ טפלייללחס, ,ן
ל
מפגל הטפלה יאין הטפלה
העקר ואי אשמעיכן ע א קאי
דיכא בעודה ׳לא אשמעיכככבשי׳
שלענלתהוה אמינא התם הוא
דכי מפגל לחם לא מפגלא תידה
משום־ללא המקק! ביממה עם היוליתאבל כבשים דה״קקי בתנזכה עם היזל׳תדכתיב ׳הכיף הכהן איימי
על הליזס אימא כי מפגל לחם לפגלי כמי ככשים זאי תנא ככשיס הזה אמיכא העם כי מפגלי כבשים מפגל
לתם משים דהוזקקי זה עם זה בתכיפה אבל תודה דלא הייקקי אימא כי מפגל בתודה לא מפגלי בחלית
הזבח מפגל אתהכסכיס יהשיתה מהן עניש כלת :משקלשו בכלי לאחל ששמי
ד
בדיכא:
דבלי לבי מאיל דלכי מאיל מבד
אותם בכלי שלש שהכלי מקדשן קדישת עלם דשיב אין להם פדיון:
שכשכיס מעפגלים לכי שהדס של הזבח הוא שמבשיל יקתיל איתן למזבח והואיל ויש להן מתיל מתפגלת
במחשבתחק לזמנו וחכמים פליגיעל-ה בפלק בית שמאי במסבעזבקיס ואמרי שהנסכים אין להם מתיי
פגלבקולדןבהקטרתהקומןחשכ על השירים
ה
לפיכךאיןמתפגליןזאיןהלכה כדבימאיר:
לאכלן שלא כזמכן :על שיפגל בכל המתיר והקטרת אחל מהן קני מתיל הוא דאיכא כמי הקטדתתבילי
במברת חוטא ובמכקי*
שאין שירי המכחה מותרים באכילה לכהן עד שיקטירו הקימ׳ן והלבונה:
שחט אקדמןה כבשיםשלכבשי ענדת יאק הלק•
קנאית •שאין ההן לבינה והקימ׳ן לבדו ה א המתיר:
מי תל אלא אחר שישחטו שניהן •־ הקטיר אחד מן הבזיכין יהלי אין מתיל הלחם אלא הקטלתשכיהס:
רבי עאיר אומר פגול לסבר מ״י מתיר כמי קפגל)אץ הלכה כלכי מאיר:
*קומ׳ן
ש
ע :ר ע ב
ה
ס
ס ס
כבש
הע
מ
כ
ע
ר
ה ו
י
מנחות פרק נ
(תמלמ^
ים
אתהעכקה לאכול קוץ לזמכו דבר שאי ן דרכו לאכול כגץ הקומץ יהלביכ ולהקטיי
קוץ לזמכו דכר שאין דרכו להקטיר השירים שדרכן לאכול ואין דרכן להקטיר:
כשד לאין 11משובת מחשכה דבטלח דעת! אצל ל א :דבי אליעור פוסל דכתיב ואם האכול .יאכל
מבשר זבמ שלמי; בשתי אכילותהכתוכמלבדאקתאכילע אדם ואחת אכילת מזבח לומר לך כשם שפופלע
אטלת אדם לאדם כגון שירים
אם חשב עליהם לאד 9לאכלם
״
»
t,
ן 1ןן1
ןן ' ן»
מק לזמנו ואכילת מזבח למזביו
חקוםץ את חםגחה לאכול ר ב ד
ך
לאכול להקטיר דבי-שאין דרכי לחקנזיר כשר Sכ״קומזאםתשכעליולסקהידו
שבא כזמכו כ ן פוסלתמתשכת א
^
^
^
_ א כ י צ ת א ד ם כמז שירים אםסשכ
!_ l
--™ עלי ׳ל ,ל 4ז ןח ,לזמבן
^ ^
לח^ירפחיי׳^כ״ייי^יל ^ י
ל א י צ ק ל א ב י ל מדאפתינהודתמץלתרדהובלשו
כ
ד שאין אכיל״,וחקטרח םעטרפי^
* י י * * ־ * אכילהשמעעינהכי הדדיככחו
ז
^ * ת ת ל א מלתלאחניףלאחגי׳״
ומקטבי׳ מזו לזו ורבנן סבדי להעי
* י ״
" Wי ״ ״
שדות נתערב ? י
כםגחתכחןחםשיחכסנחתבסכיןכשרחרבייהוריזאים » י ׳ י ״ אפתה רחמנא להקלדה כלשון
אכילה לומ לך מה אכילה ככזית
' י
כחןוזםשיחובםגחת כםכק פסולת שזו כלילת ח עבת " י
שתי םנחות שלא בקמצי אףמקשבתהיןעדבטיעזלעולם
j
ךיבחוחןכולעוחזומוו*
כ
ו א
פ ג ו
ן ן ז ב י ר י
ב
ש
ף
ם ו ו ב ר ו
אכ
ל ם
n n oש 3
כ
ח ם
ש
ף
ש
א
י
ם
ץ
ר
ד
ו
כ
1
1 7י ע ן ר
ך
כ
י
ך
ד
כ
w
ן
ד
ל
1
כ
י
ב
ע
י
ד
ד
כ
ו
י
ה
מכק
ה
ר
ז
1
מ
א
מ ן ג ח
3
3
י
ש
3
פ
ת
ת
מ ת י ס
כ ח ב י ם
0
ב
ב
י
ת
ת
אכילה כאורתיה תשמע קימץ i
ונתערבו
למזבח ושירים לאדם והלכה
לאיבקסרר ^גנחהבתאל^מתן^יןכ^אחרכןכןתןאתהסלתואתרכךתוזל
כ
כחכמים••
<י!גין שמן וכולל'ותכיימפדשטנרק כלהעמוותפקעכותלא יבק ולא כלל כשד לגין שכתןכל לשמן שכל»1
^ ל ק ל א ש ק שחיה קדם לעשייתה דאי חסד שמנה אערינן בפרק קמא שהיא צסולה ובגמרא בפירקין
כ<דיניקהמעכבתומפדשלא ינק לאינקכחן אלא זד דמקמינה ואלן מכות כהונה אבל יניקה
ל י ל ה כשרי' מ ר 1לא בלל דקתבי על כרחיך לא בל ל כלל דבלילת ודאי איכה מעככת ומתציתין הכי קאמל
לא פתתפתותאותה פתים אף עלגבדבמבקת מחבת
£א ינק כהן אלא זר או לא בלל כלל כשר:
גלכד כתיב הוא הדין לכל המנחות הנאפות ת־ולהכגין מחבת!מרחשת ומאפה מנוה לפיתתן כלן ואחר
קוע׳ןווהאםלא פתתאלאכדיקעינהכשר :לא מלח כל הענקה כלה £לא הקומץ לאלו מליחת
לא הגיש כדכתיב
לא הכיף בעכקתקוטא ומנחת קנא ותדטעובות תנופה :
<ןק<מץ מעכבת היא:
והגישה אל המזבח שהכהן מוליכה אבל המזבח ומגישה בקלן דרומיתמעדביתכבגד חודה של קרן:
פתיתים מחבית גדולותיותר מהדין המפורש בהן מנחתישראל כופל אחת לשבים ושנים לארבעה ומבדיל
<אבמריך לאשמועוכן פתיתים גדולות ואף על גב דאשמעיכן דאי לא פתת כשרה דסלקא דעתן אמיבא
היען ה!א דאיכא תורת חלותעליהןאבל הכאדלאו תורת חלותאיכא ולאו פתיתים איכא אימא לא קא
ולא משחן הרקיקים הטעונים משיקה כדכתיב ורקיקי מנות עשותיס כשמן אחר אפייתן
ששמע לן:
במכחת
מושק!חוור ומושחן עד שיכלה כל השמן שבלוג :במכקת כהכים כשרה שכלן כליל כמוהו:
כהן המשיק ובעכקתכסכים פסילה לפי שהקומץ דמכקתישיאל כלילת! עבה ליגאקדשמן לעשרון סלי3
!ענסתכסכים ושל כהן משית כלילתן דכיזשלשת ליגיםלעשרון כדכתיכ כמכקת כםכים בליל ברביעית׳
ההיןשמן ובמכקתכהן משיק היא אומד סלתמנקה תמיד הדי קיא ל ן כמנקת התמיד שהיא עשרין סלת
והן בולעית זו מוו הקומץ כולע ממכקת פסכיס וממכקתכהן משיק ורבה שמנן
גלול ברביעית ההין
0ל עכקות הללו על הקומץ ומבטלו ליה והוי מכקה שלא הוקטר קומבה ופסולה הכקמנת אבל מנחת
נשכים כשלה ולא הזי כלבה שמנה כיון דשלא מדעת עירבו השמן שבולעת! בטל לגבה וכעאן דליתיה ואין
אס יכול לקמנן מזו בפגי עבמח ועוו בפכי ענמה שנפלה
ג
סלכה כדבי יהודה:
נ1ו
ןכ
סלל קדשים
4
J
נ
11/
זו בנד
מנחית פרק 1
»ו בגל זה של כלי וזו בכד זה ולשאר מהן כלי קומץ שלא נתערב כשמת ואם לאן פסולות ל^ןי[
׳בתולת כהכים מסלתה ולא מסלתקנרתה :לא יקעירואפילו כל המעולכע לאין הקטרה מנוה אלא
p , pל מקל-מנ״ה
ל
כקומץ ומקמץ כמי לאקמיץ שט קועכים דלעא ככל ק/מץ יש מ ז
ואם הקט?ל כל המעורבתהיא לא עלתה לבעלים דהא לא כקמכה ואין מכקתכדבק טק^עבלא קמי* * י
ןעעלב קומנה בשיליה לא יקטיר
ה
ש נ ת ע ל ב ;
י כ א
ש
ם
,
;
ונתערבו זו בזו אם יכיל לקמוץ כזו בפני עצמה וםזו בפגי עציר*
את כלה משום דהשילים אסורים
כשדות ואם לאו פסולות הקומץ שנתעיב במנחח שלא גקנא*"׳
להקטיר לכתי׳לא תקטירו ממ»
לא .יקטיר ואם ן־,קט־ר זו שנקםצחעלחה לבעלים וזו שלא מןסצח
אש לה כל שממנו לאשי׳הלי היא
לא עלתה לבעלי׳גתערב קומצה בשיריה או בשיריה של חגירתח׳•
נטמא יזקימ׳ו
ן*ל תקטירו:
והקריבוהניץמרכהדכתיבונשא -לא יקטיר ואס הקטיר עלתה לכעלימ גטייא-הקומץ והקייבי
תציץ מרעה יצא והקריבו אץ הציץ מרעה שהציץ כרווחS * .
אהרןאתעץהקלשיסאינומשא
V T ^ l ^ Z V ^ J t n
שהותרה מכבנה בנבוד ־ דכתיכ
^,
׳
במ^ד , , ,
^
^
, ,
דישבונמי בד־קלשה;ע,^ 4
נ ב מ ^ א ^ . ^ ^ ^ , ,
בכמה שכפוב זגבעק שלא־המישס
$ .
^
^
'ל ,ן
^א,
|,
ן
׳אץ
׳ ,ן <)
ל
,
7״ א לי>:
אליעזר כשרה על דעתו של רב•
אליעזר לאעל בפרקכינדנולין
ב מ
א י כ
א 5ן י
ע ד
י ן י ן נ א
מ ר 5ה
ב
ן ; נ ן ן
ע ל
׳ א
מצ
ע
ר ב ה
פ כ י
ג
י
א
ם
3
ה
ע י
ע
כ
ד כ ק ( ז 3
ע
ד
א1ין
ר נ
פ כ י ה
ד
ה 3י ז
ע
כ
מ
ד
)
ע ל נ
•נטנ^יריהנ^
ד
חטמא ואינו מרצה על היוצא,
.
שיריח אבדו שיריח כמרת דבי אלעזר כשרה וכפרח רבי יהושע
פסולת שלא בכלי שרת פסולה דבי שמעון ככשיר הקטיר קםצח
פעמיימ^כשלח* ..ת הקומץ םעוטו מעכב את רובו העשרו?
ם;$וטי*^0תרוכגהי^מעוטו^.עכב את,רובו ה^םןםעועי׳
מעכב אתר*בו חםלת והשמן מעכבין זה את זה הקומץ והלבונה
מעככין זח את זח 0ו שני שעירי יום חכפורימ מעככין זח את זח
שגיכבשיעצרתםעככיןזחאתזהשתיחלותמעכבו׳זואתזושג•,
מדרי׳מעכביןזהאתזחשניבזיכימע:בי׳זהאתזההסדרי׳וחב#יכקי
מעכבין זה אח זה שני מינימ שבנזיר ג׳ שבפרה ד׳ שבתורת ד'
שבלולב ארבעה שבמצורע םעכבץ זה את זה שבע הזיות שבפרה׳
••>
מעכבות ••׳
t
l.
7םאףע<<פ*שאיןבשדהכאכמי
קומץ אף על פי שאק סירים כשד
למדת רבי יהושעדאמד אםאץבשראיןדם הכאבמי פסול להקריב הקיק>
אהקטין קומץ:
'»ז׳א שלא נשתייר דבר מן השירים שלא כטמא והלכה כלבי יהושע :שלא בכלי שדת שלא קידש היףייך
ולב
בכלי שלת יאבל בתקלת המכחה כולי עלמא לא פליגי דבעיא כלי כלאמליכן בפלק שתי הלחם:-
&מעין מכשיר.טעמא דרכי שמעון מפרש כגמרא משים דאמל קלא קדש קדשים היא'כחטאת !כאשם-
מדאקישדחמכאמכחהלחטאתדעבידתי במתגה באנבעממש שמעמיכה לקומץדמכחה כמי א לנסי
עיבד בידו בלא כלי ובלבד שיעבוד בידו הימניתדומיא דחטאתשכאמר בו אנבע דכתיב ביה ולקיד הכהן
הקטיי
עלם החטאת באנבעי יכל מקים שנאמד אנבע וכהונה אינו אלא ימין ואין הלכה כלכי שמעין:
קומנה פעמים חני קומץ בפעם אחת וחני קומץ בפעםאקלת ודיקא נקט פעמים ועולאדאיץ קומץ
סקית משכי זיתים ים פליג ליה לשתי פעמים כמנא שאין הקטרה בפחית עכזית ולפיכך כשרה אבל אם׳
מעלטו מעכב• את׳
חלקה לשלשה אן לארבע פעמים דעביד לה הקטרה פקיתה קכזיתפסולה י :ה
דובי שאם קסר כל שהוא פסזל דאמר דקמכא מלא קומצו :העשרק מכקה שהיא פקיתה מעשדק אפילו כל
וכן השמן בין למכקת
שהו פסילה :היין חכי ההץ לפר ושלישית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש:
הסלת והשמן של מנחה מעכבים• זה
נסכים שהיאכשיעור היין בין למכקתכדבה שהיא ליגאקד שמן:
הקומ ץיהלבוכה מעכבים!ה אתזה דכתיכ והליסממכו בקמב7וכ-1על
את זה דכתיב מגרשה ימשעכה:
שכי שעירי יום הפירים השעיר אשר עלס עליי הגולל לה' ושעול המשתליז
ו
כל לכיכתה:
שכי כבשי עבלמ שגי כבשי שלמים שבאים קובה על שתי הלקם :שעי קליע שתי הלקם של
לעזאזל:
,
ם
,
מגדע
כ
מנחוון פרגן ד * ־
*גייג•יי מצי הדליס£י)*9עדכות׳שללקם הפצים שש־קלות לפלמעלפת ג י יי שעי־כז33ים&תי נצ)י5
שבהן הלבוכהוכתינים עלשמץ המתלפות- :אסדיים והבזיכיפעעגביןזי* את זיז שאט אין •מעלכות של
לאםעלהשלקן לא יען בו את הליכים של לבינז*ואםאיןבזיכין לא <ען אע הלת ^0שני מינים שבגזיד
קלותמנותורקיקי מ נ י ע :ושלשה שבפימאממה ע ז ארז ואזוב ושני תולעת :-אלבעהשניעדה ארבעה
מיכים &ללקם שמכיאי• על שלמי
םעבבות זו את־זושפע תזיות ש ל ב ק חברים ושעל -חפרוכווושעל עולה קלוע מנוע ורקיקי מ נ מ
ו ס ^ ר כ כ ק ן ח ל ו ע לחםקמן:
שכעחקכי׳םנודחסעכבץ
r
*זבח חזחב־םעכבוח זו את
»ח את זח שכעת *ידותיח מעפכק זח את זח שכיזודשיותשכמותת ,ארבעה שבלולכ לולב ואמדונ
* rvwiir*p»vהדס וערבה אם מנןלארבעמן
* ע כ ב ו ו מ ז ו או־ת זו ואפילו כתב א ״ י
,בכל החםבלואם עלפישכוטצי
.
,י
.,. .
אקד מ ה ן ^ י ^ ן א ק ד 5-׳
**תפילין מ ע כ ב ו ת ז ו * ת ז ו ו א ^ י ו בתג א * ד 0ע כ ב ז
כקחעגביםינאדקיעאלןלולפ
*עבבותזואת זושארבעתז»«ניח א״ח ד ג י י ע מ ^ י " * ל
א^דיך-אבדאכלאםקסראסל
V
^
־־ • * -דבעיק ארבע * ™ o־ ־
מןהעיטםוכטל כל השלשה לא
ח ת פ ל י * * , -מעכבת את^חלבן " • * ־ ז ־ * *
ך
•מעכב אתוזתכלת־תמלח ש ל י ד אינח-מעבביי״ קיים מנוה כלל - :אלכעה
־ • י •
שבמנורעעץארן ואזוכ ושני -ע
מ ל ראש ושלדאש״איבח מעכבחי ש ל י י חסיל * « מ « ז
ת׳לעת והנפול התיה :ישבע
6עכבן;חמת1וחשעלםזנתח^עח;«ינ?
ה/ייתשבפדהאדימהדכתייוהזה
מעככות
אל בכת פכי .אהל מועד מדמה
••-•5 1*..
שבעהזיותשל
שבע פעמים:
י־
־
•'יי'
י*על הפרוכת ושעל מוכת
»זהע^יו'0הכפורים' מ פ ד כהן משית ובפר העלם דבר של בכור ושעירי ע מ ל ה זרה שכל אלו
.עממים חזיה על הפרוכת ועל מובק הזהב כמו שמפורש ׳בפלשת דקלא ובאמרי מוע -ושעירי .עבודה
זרה מרביכן להוא מקרא דכתיביעשה לפר כאשר עשה לפר החטאת לפרזה סר כהןמשיההחעאת^לו
^עילי עז וארבע מתכות שעל ארבע קרבות של מזבק הזהב במי מעכבית זואתזו אף על פי שלא
שבעה קני מנורת כלכתיב יש שהקנים תנאים מנדיה יהקנה האמגעי הרי שנעה
הוזכרו במשנה :ז
ואפילו כתב אקד מעבבן אפילו אות
קיכי מכורת :שתי פרשיות שבמזוזה שמע והיה אם שמוע:
אתת שהיא לגוקי :לחברתה ואינה עוקפת 4ויל כהלכתה פוסל במזוזה ובתפילין וכספר עירה. :
ארבעה פרשיות שבתפלין קדשוהיה כי יביאן שמע;היהאםשמ;עמעכב!ת זו אתזו בין בתפלה של
דאש שכיעכים כל פלשה יפלשה בקלף בפני עגמו בין ביעלה של יד שכל ארבעתן כתיבים בקלף אתל:
אלבעתן אלבעמעיית ואין מעכבותוואתזו ואיןהלכה כלכיישמעאל:
׳ .אינה מעכבת את תלכן אף על 4ב למניה לתת שני קיטין של תכלת ושכי קוטין
ךגרןד^ןן ,
של לכן או קיט אחל של תכלת ושלשה קזטיס של לבן אפילו הכי אין זה
מעכב את זה ואם כתן ארבעתן של תכלת או ארבעתן של לבן יכא :תפלה של יד איכה מעכבתשל ראש
דמכם כתבדיקא ששתיהןענויון אנלו אנל אםאיןעטיהאנלואלאאקתמהןלאיכיח האקתעדשימבא
*;אסלתגןליבן שמא יטעה ויסמין על אקתתמיד ווה דלא כהלכתה דמאן דאמל הכיכבמלא הדר ביה
צ י ז ג י י
י
ת
1
1
;
... ..
א י נ ם
י
.
ושמן׳
*סכין ס«ן ד מתג! של קטאתאין מעכבות ז; את זו שאם .לא נתןז1א אקתכפל לכתי ודם זבחך ישיך שפיכה
ג ד
*
i'iii
אתת
מנחית פיק ד
אקתמשמע :ב הפליםןהאליםוהכבשיס הנך דכתיבינפלפתאמל אל הנהנים»ה<ןי3מם עול<ז»•
•בעת כבשים תמיעיה בבי שכה ופר בן בקל אחד ואילים שנים הבאים עם שתי הלחם של ענדת :
אינם מעכבים הפרים שנים ואיל אסל ושבעה כבשים של תוספים של עברע הכתובים בער&תפגתס
?וריםשל מיסעים מעכביןהפלשלשתי הלחם ולא הפר שלשתיהלקםמעכב י * עלים של » עיס p i
קני.,אלים של שתי הלחם אין
זזפדים וחאליס והכבשים
ב
•מגבין• האיל אתל של מוספים םעכבותזו את ז ו *
*לאאילאקדשלעוספים מעככ מעבבין זח את זח רבי שמעון אנמדאס היו ל ח ס ד י ם מרובים *hi
* נ י האילים של שתי מלסס ובן ןויו לחם כבסים יביאו שי־ אחד ינסכיו ו ל * יקרבו ב ו א בלא גםכק •
מעכבק את הלחמ
.ג ז ע ו וחאיל והכבשים והשעיר
הכבשיםאין מעפבין אל 1א ת * «
מי שמעק א ו ץ אםהיו להם ולא הלחם מעכבן חלחם מעככ »ת הכבשים בכבשים איבן
מעכבק אחחלחםדבדי דכי עקיבא אמדשםעון בןגנם לא כי*»
ךיםמדובים כלומר דמים מ י
? « חכבשיםםעבביןאת תלחם וחלחס »יג* מעכב הכבשים שב!
*קנועפלים כ י י ב ל ק
ש
* * ' f * T
ארק קד ונסכי! ומפיס לה ממרא
£
?
מ
ב
ן א י ע ?
נ״גינו כשה* ישראל במרבד ארבעים שנח קרבו כבשים בל*
_ 1
1 1
«
לחם אף כן *קרבו כבשים בלא לחם אמר דבי שמעק חלבי*
ל
מ י כ ר י כ ן •<*ס*בלאק־?שעסכדבדיו שכל האמור בחום*
^ ^ ^ .
.״ומשק
»ו<ן זדי«?חבב30דד ^למומדכחזדתכחגיסלאקרב בםדבי
^
»
» ^ ^ yש ב א ו :ל * ד ץ ^ ר כ ו אלו ואלי ומפבימחאבי אומי־ יקרבו כבשים
tt^pt
ק בלא להם שחכבשים םתידין את עעמן ב ו * לחמ בלא כבשים * ץ
p^jy,gpcp
,התמידין אינן מעכבין את הםוםפיס
ד
ל י סי יתידבו ״
$
£לא לקןד,עך
ולא המוספים מעבבין את-חתםידים ולא הםוספיןכעכבין זח אתזת
,
אחד איל אק? ^
הלא הקריבו כבש בבקי יקיייבו כין הערבי׳ אבד ד שמעון אימתי
הראויה ל! מל ^א
א,ן ׳בזמן שהיו אנוסק •אי שוגנין •אבלאס מיו מוידין זלא הקריבו
<אלים מרובים בלא
מ
W4
v n
ל
ע
מ
ס
כ
י ל ן
ס
ה
מ
m
9 P P X
>
0
1
& כ י ע & ר
ש מ ן ״ 3
ה ט א ע
ל
ד
ס
א י פ ע
ה
מ
ס ר י ם מ ר ן ב י ם
ז
הלכה כדבי שמעין:
״האילן
Jהפד
•״
r
י י
כבש
בנמרימפרשדלעבין קדימיקאמידאיןמעכבין זהאתזהדאי בעי תמילין מקריב כריש׳ ואי בעי מוספי מקד*
ברישא ואעגדכתיב וערך עליה העולה ומשמעהעולה דהיכו עילעתעיד תהא ראשוכה לכל יזיך־במת
^ * ! /׳ ו י -׳ ״ י״^ w׳ /י ׳-״•והקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין י י י ־ ־ -
^!׳»־ י י•׳•׳^׳
׳!״׳ w׳!•׳•/׳ע ^
והכי פירוש׳ לא הקריבו התמיד של שחד לא יקריבו התמיד של בין הערבים דרכי מדדיש קדא אס את הכבש
אחתתעשה בבקרהוכשד שני ליקרב בין הערכים ואי לא לא :בדא שלא כתחבך עזביז דהאי קדא במכיך
כתיב בפרשתזאתה תבוה דכתיב לעיל מכיה וזה אשד תעשה על המזבח אכל כתחכך מזכת שכבר הקריב
עליו קרככויאשי׳לא הקריב תעיד של שקר יקריב תעיד של בין הערבי דכתייבפדשת פכקס ואתהכבש השבי
*געשה
כא
מנחות p*ttח
<עשה כין העלבים כמנחת הבקר וכנסכו ובחהוא קלא לא !:תיבאתהמש אחי תשגשה בבקר וי8יא בסעיי
•האי קרא למה נאמר;הלא כאמל למעלה כפלשת ואתהכבש השני תעשה זכי' לפי שנאמר עמו את הכבש
אמד תעשה כבקר הרי שלא הקריבו של שמר שומעאבי שלא יקריבו של בין הערבי תלעודגלוער קיא בתיא
*אתקכבס השני עגידלן שאס לא הקריכ של שקר יקריכ של כיןהערבים :אכל אם מ,ילים ,לא יקריבו
כין הערבים אותן המדדים אכל
כהני׳ אקרים יכילים להקריב :לא
» ש בבקר לא יקריבו בק זזעדבים ל א חקשיחי ק^ררת בבקר
הקסירו קטודתבבקר יקטירו בין
•מןמירו בק הערבי׳ אמ׳רבישמעץ וכולח חיחה קייבח בין הערבים
הערכים דקטלתלא שכיקא כקל
מ א י ן סחנמן את מזבח חזחכ אלא כקטורת ח ס 0י 0ולא מזבח
גכדא שיקטיר קטודעפעמי׳ לכ1
1 , 1,
״1
^ «,
^
כמו בעילה כדאמריק כיומא שלא
ג ש ב ת ו ל א * ת חסנורח אלא בשבעת ברותיח בין הערבים.
חביתי כתן ג ח ל לא חיו ב א ו ת ח ע י י נ ן ׳ א ^ ^ ^ ו ץ שכה בה אדם מעולם מפבי שקיא
n .
מעשרתדכתיבישימ ,קטיןה ג
״
^
בחפךוסמיךניהברןהקינוהינכ
^ ,״ ן ^ ^ ^ ^
מ
א
ו
ח
a
ג
ח
ו
r
ו
D
מ
ק
ש
ד
י
ע
ן
ח
ד
א א
ת
ג
א
m
n
y
n
אב
i
ח ס
ן
״
ע
י
3
1
ח & ג י ם
״
ח
ע
י
• 371Kריב מחצה׳ בשחרית־ומת
» צ י
w
ש ל
-
ת
^
»
ע
-
י
ז
«
שיניקו אותהמוידיןואין חלככי״
ל וחיצ״ו ומקריב מחצה ומחצת אבר נמצאו שני חציי קיביז
שעעוןבשתיהז־שאיןמ^נטםאת
^1גי חציים אוברק לא מינו בהן א ח י ם׳־יי מ * ח י ת ח ? י ־ י ״ י *
מובקקוהבאלאבקטרתהסמים
* * ע ו ן א ו ם י משל עבוד רבי יהורח»ומר מ ש ל ערשיםושליםה
של כין הערכים דכתיצ בבקי
־חיחחקרבח״
^ כיאוימאעהכרותיקצוירנ׳כלויי
בל חסגחות גאות מעת יווץ
ח
^י)|
כ ש » י » את המכולה מן לאפי
י•*~***«*1ש<י^**-1ך
״י׳ »-
*יבי׳םאיר-אדמי• שאוד כורח להן מתוכן וםחסען י-בי * ה ל א ו מ י • שיש ש0מהללקתהני<תואי לאו
דעבד הדלקה באורתא מאי בעי
! , .ף היא א*ח מן ומובחר אלא עביא את חשאור מ ו ת ן לתו1
למתקן כבפר׳ אלמא קכוך המנורה
.וזמרת וממלא את חמדה אסר לו אף חיא חיתח חסידה או יתידח״
כין הערבים וכיון דממריבתקנכה
ב כלחמנחות
גערב קטרתכמי כתקככהבמרבדכתיב ובהעליתאהק אתהכרנתבין הערבים יקטירכה :ה חביתי
בהן גדול מכשתכנ שמביא בכל מס יעל שם דבתי׳בה על מקבת בשמן תעשה משום הכי מרי לה קב עין:לא
היו באייקנאין שלא יביא מביתי קני עשרון כבקר וקני עשרון בערב :ולא קני עשריכו של ראשין שנשאר מן
•ןעשרון שלם שהכי׳קראשק שמת ולא קרב אלא קניד-זשני קניין אובדי קני עשרוכו של ראש1ן שמתוקבי עשרוכו
0ל וה שעעד:משלבבור דכתיכהק עולם קקוה יהא משל עולםכלומד משל בבור מתרומתהלשכה:ל יהודה
׳אומר משל יודשיידכתי והכהן המשיק תקתיומבכיו והכי משמע והכהן המשיק שמתתקתיו אק מבניו יעשה
:אותה :ושלימה היתה קרינה כל ומן שהיא באה משל נטר לדכי שמעין או משל יורשים ללכי יהודה שלימה
יהיתהקריבהעשדוןשלס.ולא קבי עשרון דבי שמעיןמפיק ליה מכליל תקטר שלא יקטיריה לקנאים אלא
גלה כשהיא באה משל בבור ורבי יהודה מפיק לה עדכעיב מבנידיעשה אותה כשאקד מבניו מקריב לאקי
שמע אביו דהינו היודשיםיעשה אותה ולא סניה והלכה כרבי יהודה שמשליורשים היא באה:
המנקיתבא׳תענה קוץ מקמץ שבתודה דכעיב על חלותלקם קמין :ושתי הלחם דכתיב חמץ
•ן>ן1
תאפינה :שאולהיהבילחלהןעתוכןמעיךעשרקדתידה ושתיהלקם היה מוניא שאורשהי•
$ש מן הסלתמעט לאחר שנמדד וטומנו כסלתועתחעץ מאליו ועמנו מקמץ השאל׳שממקוםאקרלא היה
־•כול להכיא שלא עהא מנקה יתרה :היא אינה מן המובחר שאיבה מקמנת יפה לפי שאין לה שאור מקומץ
* פ ה :אלא מביא שאור שמקומץ יפה מתוך בית! ונותן לתיך סעשלון ומוסיף וממלאהי סלת :אף היא היתה
״הסל אי יעדה כמן אם השאור עבה וממבל בקושי עם מעטשים אינו מקויקכפח גלול כ?1ו היה קמח וכעבא
»זעשלק יעי לפי שאם לא היה שאול ע«בל היה נפקו 4דול מעכשיו ואם אינו מו^בל יפה שנתן בו מים הלבמ
נמנא
ע
ס
ד
.מ><*ל*
מנחית ג<רק ה
לןהקלמץ אף זז .צא עאפהקמ fלבקמלץ דזקא-י
אלתסבלבשללטגכן בז עריכתה
כל המנחות נלושותבפמויק ומשמרן עדשמתעסק בת בידים אחד לישה -ה
*קייטן על כל אחת )אתת לפי ואסהחמיצו שיריח עוכר בלא תעשח ש נ א מ ר ב ל ה ב ג ח י ז ^ ^
יגיונ0
^
שכאער לא תעשה קמץ יכלל לא הקריבו לח׳לא חעשח חמץ וחייבים י^ י
ץ ןלא לבוגיי
ן )V
אפיתח ״ ג יש טעונות
»הא קייב אלא אתת תלמיד ללמי
לא תאפה אפייה בכלל היתללמה ולא שבן לא שפן ולא לבובה ואלו טעונות שפץ ולבונה מ נ ץ י ־
»נאת להקיש אליה מה אפיה חסלת והמחבת והמרחשת והחלות ותרקיקק*0חת3חגיי ^^
י
.עיזקדתשהיא מעש יקילי ׳יזייגין כחן משיח ומנחת גייס ימנחת גשימומנחת חעומי -מנחת
< "( טעוגח שמן ואין טעונה לבונה לחס־חפנים טעון לבונח ח י ן ט מ
*?
£ל»ה ־»
שמן שתי הלחם מנחה חוטא ומנחת קגאו׳לא שמן ולא-לגיט*
ל
*ישתה ;עליכתה
וחייב על חשמן בפגי עצמו ועל חלבונח בפניעזנסח » K
ד
ימילי שבח לאתליי קטןף שהלא
*עשה יחידי לקייבק מליהכפכי עלי״שמןפמלח לבונה ילקטגח גחן שמןעלשיריתדאינועוגי
וך-זש»עונ*
^ ז ״ ג ״ ״ » .״ ל ל י 2ל ג ב י כ ל י לאעםלת,
עבמה זקט״ף הלא ^ ח ל י ^ ף ס
^ ^ ] aהגשת ואינן שעוגות תגיפח ו * י ^ היא הגשה הגשח ולא תנהזז.
°
ל א * ג י פ ״ * א הגשת אלו טעונות חגשהואינןטעוצותחגושמ
££נדב^
חםלתוחםחבתוהםרחשתוהחלותוהרקיקיץכנחהכהניםפגחוו
<שמןללבלנהזב,לל , ,׳ ,
כהן משיח מנחת גויס מנחת נשים מנחת חוטא רבי שמעון אופי
^
שמן ללבונה לכל הכי אקריניגמרי מנחת בה גיס מנחת כחן משיח אין בחן הגשודזפפגייטאיךנ*
אלוטעונז!
ו
תנופה וכל שאין כחן הנופח אין בחן הגשה*
עמכחע סל^ דכתיבכה
תנופה ואין טעוגק הגשה לוג שמן ש ל מצורע ואשמו והבכורים
ע
למשמע ל, , ,
שמןולבלנין :להקללת להלקיקין ־ כדברי רבי אליעזר בן יעקב ואיורי שלמי יחידוחזה ושוק שלט!
למבקתעאפה תנוד קרי הקללת אחד אגשים ואחד.גש?ם כישראלאכללא באחדיםושתיהלח^
ד ש נ י '
ותרקיקין דאי בעי קל<ת מייתי
,.ןן^*
ש
1
ע
0
3
1י ש ח ח
7
ע י כ ח
״> nש ס
מ
0 0 3
:
מ,
J
J
W
?
אכי
׳ נ
גמי
af
ע
מ
ס
ש
M
ה
י
ק
י ן י ד ם
ק
א
מנ
א ע י י ה < ב ל י ל ה
ס
כמ
ל
מ
מ
כ ת י 3
כ פ ש
דכ
ןכחע r 7
ט
י כ ת
ואי בעי רקיקין מייתי :למכקתכהנים כהן שהתנדב אחת מממשת מנקזת הללי :מנקתכהן משיח מכ<מ
הביתין :מי ממגדב מנחה כדילפיכן מאיש איש מלמד שהמים מביאין נדרים ינדבלת כישראל :ומבקת נשיי
אשה שהתנדבה מכחה :למכקתבסכים לא בעיא למכה דשמן כאמר כה ילא לביבה :זלקם הפכים כתיב כ*א
ן לא ן ; ל א לכזבה:
וכתתעל המערכת למכה זכה ללא כתיב ביה שמן :שתי הקליתשל עכרע לא
ד .ןחייג &
מכחתקלטא למכקת קנאלת כהדיא כתיב בהז לא ישים עליה שמן זלא יתן עליה למכה:
השמן אם כתכל על עכחתחיטא אז על מכחת קנאית :כתן כלי שיש בל שמן על נכי כלי של מכחינ חיטא לא
פסלה»לא אמליכן הדי עבר על מה שכתיב בת/רה לא ישים עליה שמן שלא הזהירה עירה אלא שלאיתן
השמן לתיך הסלתאי לתיך הקמח :ה טעיכ לת הגשה בקללה של קרן דדלמיתמערביתכדכתיכ להגישן*
אלהתזנת :להחללעזהלקיקין מצקת מאפה תכלל :מנחתכהכים שהיא כלה כליל :לכל שאיןבהן קמינה
ללגלאשם מגיד*
?
להתיר השירים מן המנחה לכהכיס אין בהן הגשה לאין הלכה כרני שמעין:
כתיב בהל להכיף י• להבכןלים כדברי דכי אליעזר בןיעקב גדסיכן כללמ דשמעיכן ליה כעלמא לאמל בכליימ
שעזכיס תכלפה להלכה כמלתל :זאמלרי שלמי יתיד לתזה לשלק שלהן בהדיא כתיב בהל שלק התל<מה לחזמ
סעכ<פה על אשי תתלביס יביאל לתכיף :אתד שלמי אכשיס לאחד שלמי כשיס טעזנים תכ;פה בישראל א מ
לא באחרים מפרש בגמלא דהכי קאמד אקד אנשים ואקל נשים קרבבן טעין תגלפה/מגלפה עימה כישראצ
אבל!
,
ה
״
כ
ר
ב ה
ש מ
מנחית פמןזדז
כב
($בללאבידי פשיס להכי תביא בכי ישלאל מניפין .ו£ין קגדסמביפין בכיישדאל מביפקזלא בנותיקדאל
*פיפית ? :שעי הלחם וכבשי שלמים של עבלתהבאים בגלל הלחם כתיכ בקו והכיף הכהן אועם על ליזם'
? >י' 'לאועלממש6לא סק׳ךלהס כבשיס בגל הלחם כלבל< רבי בבליים p iהלכסף :שכאמלאשמ
?7נף'אשל קולט זעהוכף והולם *עלואים ילדיכן מאל ח^ונעעתגופס מוליך.ו«כיא עדומםמעלה ומוריד*
עכןפה־ היעה במולק כלועל אף
ןשגי כבשים של עערת כיעד הוא עושה נותן שתי חלןןםס על ג בי כע^לתשל עזבק יכול להניף וכל
זבכ
ס
שכן במעלבו-דקדוביותר להיכל*
מבי כבשים ומגיח שתי ידיומלמטן מוליך ומביא םעלד־*ומוריד
וענופוע קולמותלהגשובתסלם
^ ג א מ ר אשד .חוגף ואשרחורבש תנופה חיתח במורח וחגשדח
וגמעדכזתגגפוה קור^ת להגשות מנחת חעומר ומנחת קבאירת מטף ואקל כך מגיש ;במנימ
ןזעוגותתגופה והגשה לחם הפגימומכוותגםכיס לא תגופהולא העומר ובמכסת! קכאוע אוימ
דטעונוע תכופה והגשה מתזב
רבי שמעון אומד שלשת מיגי^טעוגי^שלש
ו
»גשה*
במכקעקכאועוהכיף את,המנסס
ועצות שתיבש בכל אחת ו.אחת והשלישית אין^הן ואלו .הן ?בחי
לפני היוסלד והקריב אויטז אל
»ןלמי,יחי׳הבחי ׳^למי צבור ואשממצורע זבחי שלמי יחיד טעוני׳
&פיגחח״מותגופה שחוטיבש ואין!כחן חג־יפון חייג! זבחי שלמי המזבח :ו .שלשה מינין שלמי
יקי' ושלמי בכול שהם כבשי עבדת
ןויבוך טעוגין תנופה חיים ושחוטים ואי{ בחן סמיכה ואשם מצורע
.ואשם ממדע שלשה מינים הללו
האומד
ח
מעוגיססמיכחות^חהוואקבותגיפתשחוט*
טעונים בין שלשען שלש מבוע
מדי ז$לי במחבת לא יביא במרחשת במרחשת לא יביא במחברת
סמיכה ׳תכופה קיים תכופה
<מת בק מחבת למרחשת אלא שהמרחשת יש לה כסוי וחמחבךמ
!שקועים :שתים מנותמןהשלש
אין לח כסוי דברי דבי יומי הגלילי דבי חגבידז בן גמליאל אןםד
יש בכל מין -ומין!השלישית.אין
*
fsyjcwqy
^רחשתע{0$ת ומ^ש1ק רותמים»0ח3מ^וה
כהן לאין בכל עק אלא שתים:
רעפים
יביא׳מז«חבי0חומ^ןח
<ורי עלי^חבור לא
\# .
שלמי יעיד כתיב בהו ממיכה
כופח
מאפה
יביא
רצה
אס
אומי־
יהורח
דכי
הערביים
ערות
ן0אפ8
בויקרא ותבוסס שחוטים.בקזה
מרי עלי מגחת מאפהזלא 1כיא םחצח חלות ומחצי=ן רקיקק רבי ושוק שלקן בנו אתאהלן; שלמו
שמעון&תירנע^מ שהוא קרבן אחד/׳
*
בבול כתיב בהו תכופה קיים
*דק ו
וםכיף הכהן אותם דהינו קזים
;
;
K
ותנופה שקוטים .כקזה ושמן
.עלהןדילפי מקדשי יקיד אבל סמיכה לא במו דהלכתא גמילי לה דאין ככל קלבנית בבור אלאקמג
בןמיכיתבלבד סמיכה של שעיר העשתלק ושל פר העלם דבר של כבור :אשס מבורע כתיב ביה תנופה
מי כלכתיב והניף הכהן אותם בפרשעזאת תהיה וסמיכה דאי אפשר לקרבן יחיד שלא יסמוך ידו ע£
<־אש קרבנו :אבל לא תגופה שקוט למיעט לקמכא גבי שלמי יקיל ואתקזה התנופהלהביף אותו או?«
ק .מלקשת עמוקה לכתיב וכל נעשה במלקשע
למעוטי אשם .של מגולע שאיבו טע׳ן תכופה שתוט:
גיעכה משמעאלמא יש לה תוך :ומעשיה לוחשי ן שהשמן כע יכל כת1כה לשיןהלומש על קאק למתלגמיכן
"דדתיש ייש שגורסים ומעשיה רכים כלומד שלי שתה רכה :ומקבתנפה לכתיב על מתכת משמעעליה ולאי
•כמוכה אלעא אין לה תזך :נפה שאינה עמוקה אלא שוליה בפין אכל איגכיה כמו נף עלפכיהמיס-ומעשיה•
כופת•
ש
קשים שהעסה שמטגנים בה לישתה קשה כדי שלא תשפך לקי״! שהרי הכלי אין ל! שפה:
מקום שפיתת קללה אחת ופעמים שמסיקין אותו ואיפייבו עסה :רעפי' טיילש בלעז עשויין מקרה ומסיקין
אותן ככבשן :ויולתהעלכיין כעין גומא עשייה כקלקע וטוחה כטיט ומסיקין אש בתוכה על שתתלבן
ואופים בה עסה :אם לנה יביא מעשה כופק לכופח מין תבול היא ואין הלכה כרכי יהולה :מנחת מאפה
• כתיבי בה חלועולקיקיץ :לא יביא מקנה קליתלכל מנחיתבאותעשל עשר וזה לא יביא קמש קלועוקמש
יקיקין אלא או ה כל קלותאו הכל לקיקין :מפני שהוא קלבן אקל ששניהם כתובים במנקה אחת הילכן
יבול להביא עקבה עמין זה ?עקנק מעין;ק ואין קלכק כלכי שמעון;
:
אלו
ונד״ים פרק י
מנמותכקמבותמנקתסלתנקמצתעשה
ומכסת»pyf
.
c w w
<p l j,לקי<ךםי^
m
t
ואוכלה היבנ קומ ץ :ענקתעים או כשיס שהתנדבו אחת עאלו :מנקתהעומל אזכלח כתיב בה ג מ ג ״ *
עכקעקוטא של כקנים נקמצתאף ע ל 4כ דמנקת כהן נ ש י * ־
שוטא וקנאות כיעכ כקו קמיצה;
כלכיע וכלענמיבקןכלילתהיה
אלו מנחות גקםגוח ושיריהן לבחגיס מ ג י י
נגבלמקום כעיא קתינה והקומץ ^ ף ^ י ן •ך
סלת והמחבת והמרחשת והחלות וחרקילז
«
קדכ לעצמו והשיליסקרכי׳לענען
אכל למכא קמא אי ן מכתת כהן מנחת גמ' &גחו 1נשים מגחת חעומד מבמת חוטא ומנחת ? * י "
נקמכתאלא כקטרתכמות ' א דכי שמעון אומד מנחת חוטא ש ל כחגים נקמצות והקומץ ק י
מגחתכחגיסיםט*
3
דסכר כל מכסה ששיריה כאכלים לעצמו והשיריים קרביס לעצמן >
נ
,
,
3
ה
ש ה
1
כיי*
כ א כ ל י ם
איבה כקמפת והלכה כתגאקמא*
כ ף יפה כקו המוכח ל*
.כ
חםובח מנח הכתבים שתיהלחם ולחם הפגים לכהגים * ק בחי*
כלחמנתוי*
ג
למזבח ובזת יפה כח הבחנים מכה חמזבח*
^
^ ^
י
^
^
mל ס ^
«לע 1ע ל ^ - & 0ה * ו ^
^
^
^ ן
ל ן ^5אל^
קא מ
מנםכו כשאל נסכים ויולד לשיתין
דהינו כמין שני נקביישהיו בימבת
ויוללים-למטה עד היסודות כלי
הנעשית נבלי ט׳מגות שלש מ״גיו־נ שמן יציקחובלילה£ov
שםזבבליקידםלעש״מזוחחלמובוללןרברירביוחכמיא^
אף תסלח החלות טעונות בלילה חרקיקיס םשווזים כיצד מושחן
כלחמגחויו
ד
ג מ ק כ י ו ש א ד חש©ן־ גאבל לפוזבי* .
»בעשותבכו*טעוגות »תית1ד0כ0תישרוולכמלאחדלשני^
ושני׳לאדבע׳ומבדיל מנחת כחגי׳כופלאחדלשבי׳ושני׳לאדכ^
ואיגו מבדיל מנחת כחן חמשיח מכפלה ר ש אומד מנחת בחני*
ומנחת כחן משיח אק בהם פתיתימפגי שאייכהם קםיצ׳וכל ש א ץ
בהם
ה
ד
מ ג
מ
5
י
״
ב
y
ה
J
W
ס
ה
ע
ש מ ע
m
7
p y f p
p
שיהיהכקהמזבקיעה :ובזה יפהכחהכהניםלאת׳יי שתי הלחם של עגלת אם הביאום בפכי ענמן כלא
כבשים ללא תימא לשליפה עומדזתולא לאכילה כיקשלא קדמ כבשים שמתירים אותם קאמשמע לן לבויז
הנעשותבכליכגוןמנקתעלקשת
ג
יפהכקכהניסלעולם׳ללאכילהעומדותילאלשריפה :
נעסבתשהןנעשותככלי :טעמותג מתכיתשמן למעוטי מנקתעאפה תנור שאינה טעינה יניקה :ומתן
שמן בכלי שרת ונותן סלע עליו דכתיב בענמת מלחשת סלתכשמן
שמקבלי קודם לעשייתן תחלה
תמשה כלומל תנתןאלמא לטעוכה מתן שמן קדם לעשייתה ובמנחת מקכתכתיכ 3לילה דניקה ולא כתיב
בהמתןשעןככליתמלה ובמלקשת כתיכ מתן שמן ולא כתיב בה יניקה וכלילה וגמלי ה ך מהן כאמי
קרבכן במרסשתוכאמל קלבכן במקבת וכינד הוא עושה נותן שמן תקלה בכלי שלת ונותן עליו את הסלת
ונותן עציה שמן ובוללה הרי מתןשמן בבלי ובלילה ולשה במים ואופה בתכור ופותתה ויונק עליה שמן
אקר פתיתהוזו היא יניקה הרי שלשתן וקומץ ומקטיר את הקומץ והשאר נאכל לכהנים :והחלות
בוללן לבל י לכי השתא מיירי במכקת מאפה תכול שהיא באה קלות או רקיקים יכתיב בה סלע מלוע מנוינ
בלולותבשמןדביסבר קלות בלולות כתיב שבוללן כשהן חלית ולבכן סבלי סלת בלולות כתיב *למל
שנכללת כשהיא סלת והלכה כחכמים :קלותטעוכותבלילה וחלקיקים משוקים לכתיב קלות בלולות
ולא לקיקיס בלולים לקיקיס משוחים ולא קלות משיקות :כיבד מושקן כמין כי יונית שהיא כמין ג*'
כל המנקות הנעשית בכלי הכא לאו למעוטי מבמת
ד
שלנו כהערשת,גודל מן האצבע:
מאפה תגור אתא דכתיבפתותאותה פתיםוכו׳ מנקה ללביתכל הענקות לפתיתה אלא למעוטי שאז
כיפל אחת לשבים דכתיב פתותאותח פתים פתות הינ!
קלקם ולקם הפנים שאין מעוכים פתיתה:
שבים לכיין דכשבר היכו שתי חתיכות פתים מדביק שתהא החתיכה לשתי קתיכות דהינו ארבי^ו
יכול יעשנה סרוליס^לעוללומל אמה פתים ןלאפתיתיה לפיעתיס וכלןפתיתןכזיי^ם לסיפא למתגיתין
לאו
כג
מנחות פדק ז
גאו לני שמעון קא<ד לה אלא דברי הכל היא דלאמל שעשה פתיתים םיינים מפל^ל זיתלשכים ישני©
לארבעה Jמכפלה לא יהיה מכפלה לאלבעה אלא לשבים דלאכתיכ בה אלא מכקתפעם ולאפתית :לבי
שיכה שמשפשף הסטה בין ילל לכלי בלי שתהאניקה
ה
שמעין אימי כל ואין הלכה כלבי שמעון:
להשיר קלפתה :בעיטה שבועט בעובי אגרופל או בעובי פס ידו והיה שף אתעובלעט שתי׳ שף שתיס ונועע
שלשה לתוזל ועושה כסדל הזי*
עדשגימלקמשמאותבעיטיתלג
ל
בחס קמיצת אץ בתם פתיתת ו ב א פתיתםכזתיכ,,6
מאיתשיעות :הג לבי *סי אזמל
וזמנחות טעינות שלש סאות שיפה וחמש מאות בעיטה והשיפון
בבנק כלות שיפה לבעיטה כבנק
והבעיטה בחטים רבי יוסי-אומר אף בבצק כל המגחו׳באות ע׳שח
ולק בתטיןיאץהלכה כלבייונא:
^ ^
<נשרחוץ-מלחס הפני׳וחבי ,
עשי עשל תלות ומנתתהלתכמי
^
,
^
אעג לקודם אפיה בקמנתאפ ??
_ .י
הכיעשלקלותהיאבאה ־ לתם
י°
•חלות תודת והגוידות שהן ב א י י ז ^ י ^ י *
ע ש י ו נ י & ס ״ י ״ הפטם בהליא כתיב ביה שתצם
חיר־זכ*עשיון *13ל׳* סאי! ״ י
עשרה ח ית • וחביתי כי־ן גדול
*
'
ם עשי־ים וארב״" ״ ׳ ״ י י ־ '
נאמל בלחם הפני־חק עולם ונאע
ל עשרה נפח ישתי הלחם בשתים
חעימד חיה מנופח
ז
במביתי לנחת עולס מה להלן f31
עיז
<שרחולחםחפנים באחת ע ש י י ת י
י * • " " י " חלית אל> כאן ״ ב קלות ומקייטו
*
*
<צ
מהן שס תלות בבקר לשש חלות
* ־־
°
׳
י *
בעלב pp :ממלות מלה שהן
התורה ודתה באת חמש מאין ירושלמיורת
ן
^ ך ק
שחן שש מדבריות שתי האיפות האיפה שלש באלת עשר כלבטוכילמימרטעת
״
א י ן עשרים עשרזן עשרה ליחסץיועשי־ד־ז לםצה עשרה yonhלקמן בא לך פלקין ואין הל<$ה
ו העומל ה״מ
כלבי מאיל:
עשרון לחלח וחםצת שלשה מינק חלות ורקיקים ורבוכה במצאו
באעשריןמג סאיןמכקתהעיער
שלשה
שמניאק מחחלתהפסק היו קינרים ג סאין דהיבל איפה שעירים וטוחנים איתי ומביאיןאית? בנפה"יג פעמ4
ע ד שמעמידים סלת׳ על עשללן שהוא עשיריתהאיפה *טעמא דבעי עשל׳ןשל ע׳מל ג סאין של שגמרייכ^ן
דמתטאה חדשה הוא יש -שעירי' יש בהן סויים הלבה ישלתמיעט ללא אתי עשלוכז מיבקל אלא משלש סא:#
שעי הלחם שתי עשלונים משלש סאין כיון דמקטים קאתו אעג דמתבואה חדשה אתיין דבענרת תבואה קל
הטין חדשה היא אפילו הכי שתי עשלוכיס מובתלים אתי מג '.סאין :לחס הפנים כד עשליטם דהכי ביעה
שתים עשרה חלותשכיעשלוכיס יהיה הקלה תאית :מכד םאיןכיזן דמקטיסאתיומתביאה ע׳:הכפ<ק
היה מנופה ביג נפה ז? למעלה מזו וכל זה למנוה אבל לא לעכב שא ם הביא
עשרין מובחר מסאה :ו
רבי שמעז] אומר לא היה לה קנבה דאפילו
עומר עשרזן מארבע סאין או שהביאו משכי סאין לא פסל:
לכתתלה לא כתמ חכמים קנכה מכמה סאין קטין או שעדין מביאין עומר ושתי הלחם ולחם הפניס אלא
לואין בסלתשתהא מכיפה כל נלכה ידיו ואיןהלכה כלבי שמעזןי
קמשסאין ירושלמילת שהן שש מדבריות חמשסאין שלירישלם הן שש מאלתן שהיו
!*חולה
כמדבר טמי משה שהיסיפי על המדה שהיתה בימי משה שתלת לקימח לי מישיפין על
המלות ואין מיסיפין יותל משתית ואיתי שתיתהיא שתותמלבל •־ שתי איפיתכלימל הכך שש סאין הם שתי
איפיתשהם עשלים עשלין שהרי בבל איפת עשר עשליכית :עשרה לקמץ עשלה עשליכיס לעשל חלותקמ׳ן
סבתןלה :לכלכה חלוטה במים רותחי'קלייה לביכה ילמבם פיליש לניכה מליבה בשמן וקלייה בו לפי שהיה
כהשמןככגדהחלותוהרקיקים•־ כמנא שלשה עשלוכיתושליש לכל מין ימין שבמכה :שלשה חלותלעשרלן
דה לו לתו עשר חלות לשלשה עשריכית ושליש •י במלה ירושלמית שלא היי בה עשריטתאלא קבים היו הנך
חמש םאיןשלשים קבי 6שהסאה ששה קבים יבנמלא בבדיתא מייתי מגזירה שיה שכל מין ומין שבארבעה
»יט שביעדה היו באים עשל קלות אמלל כאמ' כאן והקריב ממכל אקל מכל קרבן תלומה לה' ונאמר במריעת
מעשד
ה
ת
ד
י
ב
n
W
מ
ר נ י
א
י
כ
ד
א
ו
ה
ן
0
ד
n
כ
א
כ
א
o
ו
כ
ה
א
ש
ו
ע
ת
ז
ת
כ
ט
י
ע
ש
מ
ר
מ
י
ץ
ח
,
ח
י
י
ע
ת י ה י ח ם ש ב י
3
n J C f y C J
י
א
י
כ
ע
ב
ס
ש
א
ב ח
א ל
ס ל 1ת
א
כ נ י 6ה
י ת
כ
א ו ת ה
ם
י
1
ל
צ
ז
ש
ב י ש מ
ע ר
0
1
ד
כ
ח
ה י ה
־ 1ת ח א
א
י
כ
ח
מ כ י
ב ו £ה
מ
ר
י
א
ה י ח
0
b
צ
ר
ל
ח
מנחות פרק ן
»^עשל תרומה לה מה להלן אחל ממשל אף כא ן אתל מ ע ש ל ן ל
מ ד ג
,
ש מ י
ן
P7
ש
ל
ק מ
׳ ן היה עשל עשלמים
כנגד ג מינים של מנה מלכתוב על חלותלחם חמין אמלה תורה כנגד קמ׳ן הבא מכה:
כ
המלןאים
שקיו בימי משה כשכתתנךאהלןוכניו לכתובה :הת באים כמפה שבתודה קל,ע!לקיקיס ורביבה ל י ^
כ
ב
כמלואים ומסל המפות אשר לפני ללקקקלתמבהאקת?קלתלקסשען אקד<דקיק אחלהלתמנהא״
ז
חלות .ומלת לחם שמן ז; רכיכה
דמוסיף,בה שמן כגג תלו ורקיקי
ולקיקמלקיק :נזילות לחמי
בזיל שנאמ'וסל מפותסלת קלות
בלולותבשמן ולקיקי מבזת מ
משוחים בשמן ולביכה לא הוזכר
שם :שניידותשכי חלקים של
עיט מפח שביעדח היז בנזירות
כדמפרש ואזיל:כעפאו לנזירות
עשר קבי /שהרי בג מיני מבה
שבתודה היו מעשה עשר קבין
והי! לה; עשרי בידותשל ממשה
משד שחן ששעשלוכוע;:עדויין
בלומר;עוד שנושף עליסןשהלי
»יו שלשה עשרוכיס ושליש לכל
מין כלאעלן לעיל גבי מנה ש
שבתולה נמנא לשני מינים שש
עשלונו׳ ושני שלישי עשלוןוהינו
דקאמל ששעשלונות ועלויין:
ומכולן מכל אלבע' עיביישבתוד'
הי? הכהניס נוטלי' אחל מעשר
יטולפלוס Kשבול
שלא! • ׳ » ׳ » ׳ « ״
עלומה:־ ׳ * ׳ •
י ־
־
שלשחעשרוגות ושליש לכל מין משלשת חלות לעשרוןבםיי
,5
ירושלמיות היו שלשי׳קכ חמשה עשר לחמץ וחמשה עשר למצח
חמשח עשר לחמץ קב וחצי לחלח וחמשה עשר למעה והמצ^
שלשת מיגק חלות ורקיקים ורכובח נמצאו חמשת קבים לבל םי1
ב
משתי חלות לקב ״
חםלואים חיו באים כמצה שבתורת
חלור־ו ורקיקים ורבוכדת הנזירות היחדיז באח שתי ירות במצייז
שבחורה חלות ורקיקים ואין בה רבוכה ועשרת קבים.ףןשלםיות
נמצאו שחן ששת עשרונותועדוין ומכלן חיה מ ט ל אחד מעשדח
חרומח ש גאמד והקריב ממנו אחד מכל קרבן תדוכח לחי אחי
שלא יטול פרומ מכל קרבן שיחיו כל חקרבגות שוק ושלא יטוי־"*
מקרבן לחבידו לכחן חזודק אח דם חשלםיבש לו יחיה והשאר
גאכל לכעליס ׳׳
ג
השוחט את התודה בפגים ולחמה חוץ
לחומרת לא קיש חלחנ= שחטה עד ש ל ^ קרסו כתנור ואפילו
קרמו כולן חוץ כאחד כהן לא קדש חלחםשחטר־זחיץלזפגר־ן
וחוץ למקומה לא קדש הלחם שחטה ונמצאת טרפה לא קדש
הלחם שחט ונמצאת כעלה מום רבי אליעזר אומר קרש וחכמים
אומרים לא קדש שחטה של^ 2לשמח ו ק אילהמלואימוכןשגי
ד
כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן לא קדש הלחם,׳
נסכין שקרשו ונמצא חזבח פסול אם יש שם זבח אחד יקרבו עמי
ןא3ן
שלא יטול תרומה מקרבן על
״מתיך :שיהיו כל הקרבנותשזין המינים יהיו שוק עשרה תלות לכל מין:
השוחט את
ג
הכילו שאס היו ממין והחמשה וממין זה ממשה עשלנמפא מפליש מזה על זהי•
היעלה כפנים לפנים מן העזרה :ולחמה חוץ לחומה בגמלא מוקמי לה חוץ לחומת בית פאגי לכותי
פירשו תחלתומה החיבובהשלירזשלם ואףעלגבדכתיבוהקליבעלזבת התולה חלותלמשמע לכאורה
שיהא הלחם אפלה בשעתזביחה לא דרשיכן על בסמיך ודמבסגורס ביתכגי ומפרש שהוא מקום קל!ב להד
הבית אלא שהוא קק לחומת הל הבית ושם אופים המנחות ועל שם כך היו קולים לו בית בגי לשק פת בג
שחטה על מבת לאכלה חיץ
עד שלא קרמו בתנור לאו לתם נבה! אלא עסה בעלמא:
המלך:
לזמנה קדש הלחם ונפגל עלמנתלאכלהחק למקזמה קדש הלחם ונפסל וטעמאדקדש הלחם משי•
שחטה ונמפאת טלפה לא קדש הלחם
דפסולובקדשיקימא לן כל שפסול! בקדש הקדש מקבלו:
שחטה ונמפאתבעלתמוס רבי אליעזר אומר קדש בגמלא מוקי לה בדיקין
דפסולו קולם שחיטה הוא:
שבעין דבכי האימזמא סבר רבי אליעזר לאס עלו לא ילדו הואיל ואין מומן נכל הילכך קלש הלחם
שלא לשמה לא קדש הלחם דכתיבעל חל;ע לים קמין יקריב קמכו על
ואין הלכה כרבי אליעזר:
וכן איל המלואים לפי שהן היו
זבח תודת שלמיו יקריב קרבנו על זבח שנזבח לשם תודת שלמיו:
מזלה לכל הקרבנוע נקט איל מלואים והוא הדין לאיל נזיד דמלןאים כקרבן יחיד חןחשוביס:
כסכים שקדש! בכלי לאו דוקא בכלי שאין נסכים מתקדשים ליפסלבמנא ובליבה ואף
ד
ונמפא הזבה
על פי שקדשז ככלי אלא בשמיטת הזבח דכתיכ זבמ ?נסכים הנסכים תלויים טבק:
פסול
מנחית פרק ח
•סילשכפשל בזריקה ד?1ובשחיטהבפסל לא קדש? נסכים:אם יש שם זבק אקר יקרב? עמו בבסכי׳שלנבוד,
מיקמיכץלהלמעכיתיןמשזםדלבביעדין מעכה עליהם א 0קוברכו לזכקזההינרכוואסלאויהיולזבת
אסל אכל ככסכים של יחיד אי ן כשלים לובק אתר ואפילו נסכים של נמר אין קייביס עס זנק אחר אלא אם
Pהיה איתי ובח ובוק כשכפסל תזנח קלאשון אבל אם לא היה זכוח כשעה שנפסל הזב־! הראשון אין קרביי•
עם הוכח האחר ומחגיתין תסור*
ואם לאו יפסלו בלנח וליד תודח והמורתח והמפיייש חורחו ואבד׳ מחסרא והכי קתני כמה לברים
והפריש אתרת תחתית אינן טעונים לחם שנאםי• וחקייב על זבח אמוליישהיה זבח וטח כאומ׳שעה
הועדת התודה טעונה לחם לא ולרה ולא חליפתח ל המורתח אבל אס לא היה זבח זבוח באותה
; בלינה
ש כ פ ס ל
שעה כעשה כמי
^
ופסנליס והכי מפרשא מתגיתין
*
1
j
ש
ד
ק
ת
נ
ס 3ב כ סכ?ZI
״׳ ״ ה
ולחמה מן המעשר יכי" י י ״ * י ״ י ׳ מ ^ י T
מנין לאומר הרי עלי תורח לא יביא,אל* 1°אתר כמה ימים לקימאלןמביא
י
סעשרשני*
ךחולק שנאמר חבחמ פסח לח׳ א ל ה י ך צ א ן ו ב ק ד ו ״ ^ א ק פ ס ח אלם קלבבו היום וכסכואפיל,
באאלאמןחכבשיסוםן ע י א ל א ל מ ח ג * ם י ^ יבקי ל * אקר כמה ימים ביןנסכי׳של יחיד
כין נסכים של בבזל ;pממדעי
"
להקיש Hחכא מן חכקר ומךח***
מביא אשמו היום ולע שמן של*
י
׳
בחובח אינו כאמן תתיליז 1
לאשר כמה ימים :ולד יעדה ש
״י
אלא מן החולין חי־י
שהפריש עודה מעוכלעדללח:
י °י ו י*
1י
1°
י
וכן המפריש תולעו ואבדה
מןהחילין״
י
ר יע
1,
י
בד
ח ן ר ח י ב י א
ה י א
א
ם ן
ן ן ח ן ל 1ץ
n
p
ן ן ו | ו ף ן ן
] Q
ח ח ן ל 1י ץ
ח ס ע ע ן ת
S
י ב י א
n
a
n
p
a
1א
ח
ז
א י 1א 0
0
ס
3
א
ת י ד ח
ז ו ב ח
ח
י 1א י ג י א ו
1
n
n
1
5
א
י
א י 1א
Q
n
כ
י ר ב י
ה ר י ע ל י
חחול1י
3
ת
ס
־ ז י ז י א
ם י ם
ח ג ס כ י ם 1 3 3
1
מ
כ
ח
א
פ
ס
ח
מ
כ ח י ב ה
ח י א י ל
נ ם
ו ח ם
י
א
ב
א
א י ב י א
1 3 , 1 0
א י ב י א ו א ן 1א
והפרישאחרתתתתיהאינ׳טעןכ/*™Mי
Y °
בלקרבנורתצביי י
לתם הראשונה אם בעבאעלאחר
ומחוצה לארץ סן חחדש ומן חיש! חוץ p
חעוםר ושתי חלחם שאינן כאימ אלא מן החדש ומן הארץ וכלן הקרבי שכיה ז ק שכיה אס נמנאע.
הדאשוכיקודם הקרבתה והקדיש
אינן
הראשונה שוב אין השניה טעונה לקם :קליפתה היכו המפריש עודה ואבדה והפריש אקרתתחתיה:
ה
מתורתה כגון שעומדתבעין ואומר זו תמורת;! וכתיב והיה הוא ועמודת! יהיה קדש:
»ביא היא ולקמה מן הקולין ולא מן המעשר דכיזן דאמר הרי עלי הוה ליה דבר שבקובה וכל דבר שבקוביז
אינוכא אלא מן הח׳לין יאם אעל הלי עלי תידה מן הקולן ולחמה מן המעשר יביא היא ולחמה מן החולין
דלתם נגרר אחל תולה יכיק לאמר הרי עלי תילהמן החילין בעל כלח־ה אחייב ליה בלחם הילכךהאי
דמהלר ואמר לקמה מן המעשר לאו כלים הוא תודה מן המעשר !לקמה מן החולין יכיא כלומליביא
דכלשכןאם יביא שניהם מן המילין דשפיר עבד אלא אם לנה להביא כמו
במו שכלר ולאו קונה
שכלר יביא ולא יכיא הלחם מקיטי מעשר שכי ענמו דלקם לומיא לשלמים בעיכן מה שלמים ממעות מעשר
שט ולא ממעשר שכי ענמו אף לחם כ ן :ו מה פסק שהוא בא בקובה איכו בא אלא מן הק1לין דפסת
מבלים לא בא אלא מן החילין שעדין לא היעה להם שום תבואת מעשר שכי שאין מעשר אלחמשכככסו
לאלץ ומה פסח מכלים לא בא אלא מן החילין אף פסח לוללת אימ בא אלא מן החולין שהרי הוא
אומל ועבדת את העבודה הזאת כחדש הזה שיהז כל עבודות החלש הזה כזה של מבלים:
אף כל דבר שבקובה כמי כוילפיכך חאומל היי עלי תודה או שלמים היאיל׳הן באים קיבה דקאמל
והכסכיס אפילו אמד הלי עלי להביאם מעשר לא יכיא אלא מן
הלי עלי לא יביא אלא מן החולין:
הקולין דכי שרא דקמבא לאתדי שלמים ממעשר הכימילי שלמים ג;פיה; דמי אכילה ככה; אבל כסכים
ח י ח י ד
ב א י ם
ז
בל מרבנלת
׳ דכליל הם לא יניאו מן המעשר:
מן הקדש ומן הישן במכקןת קאער שאיכן באים אלא מן הקדש ב ש מ י
כתיב
כ מ י ב מ כ ק ה
^,p ,pj.
W
$
ה
מנחות פרק ה
ק ם כ מ י ב ב כ ; ל י
י
1
: 1י ל ח ט י ם
.
ן מ ן
,
ו
ה
^
י
ר ז
ב ע ן מ ל
י
כ
.
^
י ב
צ י
^ א< אל האין
״
ן
רוו:
*..-..ורו
וקבלתם אתקנילהוב
אלפא לסלע סלע שלל
בלשון ייני :שכיה להן קלובה
אחד בהל ;אחד בבקעה יאותה
איבן באים אלא מן המובחר ואיזהו מובחר פככם ומזוניחה אי **
שבבקע היא שסלע שלה משיבת':
לםלרתשביה להם הפריים בבקעה כל הארעורמ היו כשרות אלא
בל הארנית של ארץ ישראלהת
אין מביאק לא כבית הזבלים " * י *
כ
מכאן היו מביאים ״
^
ק
^
מבית השלחים ולא מבית האילן ואם הביא כשר ביעד הוא עומח
אין מביאים ף מ י יש*
ב
גדחשנת ראשונה ובשנית !ורעי ,-קודם לפסח שבעים יום והיא
ל ' \*י f
'^
,
עושת סלח מרובה ביצר הו״ בודק הגזבר'מכניס אתידולחובי*
שבדיכ זבל דשמא לא כודבלה כל
i
עלחבהאבקפמולהעדשיניפנח ואם התליעה פסולה,
כרכה וכתנא; פיליתיה כחישיס *
במי לפי שס»בצ מבאיס ׳ " f־ תקיעה אל»א לשמן אבא שאול אומר שניה ל״ רגב בעבר ר׳יייז
ו
,
_V
שעם הפרי :וצא מביעהשלתיס
כל הארצות היו כשרות אלא מכאן היומביאיןאין מניאין ל א כ ב ^
.
^
* ״ ב * ן ל
הזבלים ולא םביתהשלחים ולא ממת ע נזרע ביניחס ואם ח ב * *
^
ואם הביא פמול אין מכיאין מן הגרגרי
כשר*־ן מכ״אק
ל,
^Sfc,
שגשרו כמים ילא pחככושי׳ולא פן השלוקין ואם הביא פסול ׳׳•
^ ^ . ' ^ - , ^ ^ ^ ^ ^ ,
שלשה ותיםובהן שלשה שלשה שמביט הזית הראשון
ד
.
מהחורש ל ,ן ,ל
מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל-רבי יהוררק אומו•
׳ p,
םביבור־ז הסל זה ראשון טען כקורה רבי יהירה אובר ב א ב נ י מ
,
יאשוכה
זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר ל0נמי>'
ועכיח חניה ביר וכן בשניי חורשה
כלה וזול׳ החני שלא זרע אשעיןל הזית השני מגרגרו ב י א ש חגג וכותש ונותן לתוך הסל ר' יחודת•
אומר םביבור־ו הפרוזה ראשון טען בקורד־ן רבי יהודר-ן אומאי
והחני שזרע אשתקד *מניחו ניר
באבנים
וכן בכל שנה זורע ניר שלאשתק'
:כיבד בודק הסלתאם מנופה כל כרכו אם לא! :עלה בידו אבק קמח דק וגרוע הוא :עד שיכיפנה כנפי
צעביר האבק דק שכשאר בה :יאס התליע הסלתאי החטה פסילה והיא שהתליעה בריבה יילפיכ לה לקק
עדכתיב תמימיםיהיל לכם ומכחתם תמימים יהי! לכס וכסכיהם שיהיי גם כן המנחיתיהכסכים תמימימ׳:
נ• תקועה עיר ששמה תקףכדכתיב וישלח יואב •תקועה :אלפאלשחן השמן שלה ראשון וממאי
צשמכים כאלף זי שהיא רשזכה לאיתיית :אכפיקיכין שמן העש־י מזיתים שלא הביאי שליש בשילן יהוא מ י ־
שלשה זיתים ג פעמים כשנהמלקטי׳אתהויתים
ד
מאד :שנשרו במים שהמים מקלקלים אתהשמן:
ובהן ג שמטס בכל פעם יש ג מינים שמן :הזית רראשין פעם -רא שינה שמלקט! מגרגרי בראש הזית מלקע
גדגידיס שהן בראש הזיתשהן מתבשלים תחלה לפי שהחמה זירקתעליהן ימבשלתן :לתוך-ההל ימסתנן
ומנא יהכליתחתהסל לקבל השמן :דכי יהודה אימי סכיבית דזפכי הסל ביתן את השמן והשמן זב ד ד י
ה־פכיתזכיפללשולי הסל 1משס מסתנן ויוכא יכמגא שמןמזיקק •שהפהולתכשאלמדוכק בדופכי הסלאלל
לא יתנם בשולי השל מפכי שתתערב יו שמן וסמלים יינאיסילמגאשמןעכול והשמן הזב מאליו בלא שום
טעיכה כקרא שמן לאשין של הזית הראשון :טען בקילה זיתים שבכל :לכי יהודה אימל באבכייולא כקורה
שהקילה כבידה ימוגיאה אתהשמלים :חזל וטוען בליחיס את הזיתים שתיזתהקילה וטיעןאקכ הקולה:
קלאשיון למכילה דבעלשמןזיתזן :יהשאל כסל למכקיידלאכתיבכה! זך :הזיתהשכי פעם שכייכשכלקט
אתשכמכאים .מבישללם עתה;• מגלגלן בלאש הגג מלקטהגלגילין הסמוכים לגג שזית׳הן היו סמוכים
לגגיתיהן יאותן מתבשלים בשניה :הלאשין שינא קידם טעיכה כשר למכולה :הזית שלישי שמתלקט פעם
שלישית אק מתגשמים לעולם כל נלכן שהן ענפים שתלזת הגג שאין קמה •מגעת בה ן:עיטנ! לשין מעט^של
r
1
כ
ש
י
י
י ז ל י ז ם
ם
ש ? ,כ
מ כ
ל א
< ז ץ מ ט
ק ז ב
1
י ם ;
ס
p
ס
א
י
0
ש
ה ג ל
ש
מ ש כ י ה ז 7ד ע ה
כ י ר
ע מ ר
ם
כ ם
p p
כ ל י ן נ י ה
כ י ר
ד ש כ ה
ן ״ ר ע ק נ
ה
כח
מנחית פרגן ח
זימים שהיא הגימא שמניתים בה הזיתים כדישיעפשז שסולשין מקיא ה<א עטיכיו מלאן חלב :שילקה;
שית׳׳ףש )מנגבו בלאש הגג למתיך שהזא נבזי;מכזכס כמקים אחד איבעה )חמשה ימיכ זב מאלמ
שדן לאו לפל מלי שוק דהאבכלי !.-ענן הלאשק
ה
מ<יזל באיבי יפה לעיכך גריך לנגב׳:
*מנייה)השאל למנקותאלא שזין לענתות קאמל ומשום דקיימאלן בכל מקום מבחל כזלין שיטאמן
המ»בחד קא משסע לן השתא
באבנים זח שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למגוררה שהלאש׳ן שבשני)השבי שבראשון
שדן שאם יש ל< מכחה להביא זיש
וה׳ט*י למנחות חזית השלישי טוענו כתוך הכית ער שיעלר־ן
לומשניהם מאיזה שירכה יביא
וסגנבו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל ר׳יחורח אומר סביב אכל אם יש־לו משלישי שבראשון
חשל זח יאשון טען כקורה רכי יחורח אוסר באבנים זח שגי חזר )מראשון שכשני יביא מנחתו מ
וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות <׳ ח^
מדאש׳ן שבשני שהו מובחר :ו
והראשון
חי־אשון שבראשון אין למעלת ממנו השני שבראשון
קרותים והטיליןשכ מקמח' הם:
ש ב ט ני שוק השלישי שבראשון והשני ש כ ש נ י והראשון ?1יזסכ1ן יין מיטק מחמיהשמ שתלו
שבשלישי שוין השלישי שבשניוחשגישבשלישישוין השלישי העכבייבשמש למתק; שמש בלשון
שבשלישי אץ למטה ממנו אף חמגחות היו בדין שיטענו שמן ייןיושטן :יין ישן שעברו עליו
ב תלש עובל אדמימותו והכתיב,
?•ח זן סח אם חמנורר־ן שאינדת לאכילדל{ 'טעוגר־ושמןזיתזך
המנחות שחן לאכילה א נו דין שיטענו שמן זית זך תלמוד לומר אזמל אל תל א יין כי יתאדם ז»1א
ומנין היו םביאין ב PITא לעימותו מיבחל היא:לא
ו
זך בתית למאיר ולא זך כתית למנחות ״
מתיק כשהיא מת<קמסמתעכמו
את היין ק־וחים יחטולים אלפא ליי! שנית לחן כית ד־םח ובית לבן
דאלומחמתשמש האתכארישא
ב ח י ו61ד פגגא בנקע כל הא־צויתיוכשרו׳אלא מכאן היו מביאץ
אין סכיאי; לא מבית חובלים ולא מבית חשלחין ולא םםח שנזרע אליוסטן אס הביא כשל :הא
י$יחן.ואס הביא כ׳שי־ אין מכיאין אליוםטן ואם חביא כשר אין תילוששלאעבלו עליו אלכעים
מם וראשין עקל :מן הדליות
^ י א י ן ישן דבי-י דבי וחכמים מכשירין אין מביא ין לא מתוק לא
מן הגפכי המורלית עג כליכסות
»jוישן או מבושל ואם חכיא תשולאין מביאין מן הדליות אלא מן
ז
...יוי״ייותומןחכי־ס־םהעכורים ׳־>
לא היו כונסיט אותו וקנים גבזהיס מן הארק אלא מ ן
:
ן
י
ג
Q
n׳
י ־׳
,
זכיות הלגליות מגפכיס ששינכות ע ג
בחונים גי־וליס אלא כתפיות קטנות ואינו ממלא את החביו
הקנןחין קלקעבין רגלי כני ה אדם ש׳ןיכן
מפני הק:ןך
»u׳«>לי*״ מפיה
אינו מביא
^ף5ירוש:דיעויווז׳ריחו גורף
»» -פיוט :די שיה!*
^&!» nvu׳
,j׳־|»u n
מודלות :העבודי'שבעבדישתי
ןל*א משוליה מפני השםי־ים אלא! מביא משלישה וטאבעעח כיצד
פעמים בשנת שחופרים סביבות
חוא בודק הגזבר יושב וחקנח כידו ודק את הגיד להקייע בקנה ד
הגפני׳ להפך בקדקע שב;ישיהן
יוסי בר יתןדח אומר יין שעלה בו קשחין פסול שנאש' תמימים יחיו
ועזשין בהן גומית להשקותן in
לכס
היא עמדתן :ז כחכבים גדילים
שהכלים הגלולים פוגמים טעם היין כדי שיהא ריחן מדף כשהקכית מלאה יונא הליח להק ;קינן
קמח-ן כ<:ין גי־גרים דקים לבנים שעולים על פכי היין ללמיס לקמח :ומאמכעה מש-ם בדגא
כ;לל> :
באעבע החבית :קנה אמתהמדהשהיתה לגילה להיות ביד הגזבל :זרק ׳'׳.תהגיד והקיש בקנה כלומר
ל ק היין הגיד של שמלים שמתחילים השתלים לבאת הקיש הגזבל בקכה שבידו ודחהו שלא יכנש לכלי
שיש בו היין ־לביתי פירשו הקיש בקכה שגילו ללמוז אל מיסך היין מן החנית שיסתום החבית בניזק ולא
דני יוסי בל יהודה א;מי יץ שעלי בו
היה חומל ל; סתם לפ־ שהדביל קשה ליין!הכי מפרש ליה בגמלח:
,
כ ש ׳
שהיו מביאים הסצת והיין והשק ממקומות עזבקלים ידועים כלתנן במקגיתין כך היו מביאים הקלבכות
סלל קדשים
ד
א
4
ו
מיינ־׳יודג
מנחות םרק ט
.
דקיכו יטדים ובכי מנה מהל המלר־
» קומות ידועים אילים ממואב ככשיס עקבלק עגלים מ שדין
'r׳
עשדון עשלין יקניעשלון שתימלותסלעשדזן היו אחת מולדים איח־ה
שהיעח קטנה ולא היעה מחזקת כשהיא גדושה אלא עשדק כשיעור חניתי
מקוקה דלכי מאיל גמלמקלא לכתיב עשליןעשלין לככס האחד לשתי עשרוכות היו שם ואי שע״ק
שוותהויא לה מדה אקתאלא אמת
לכם ומנחתם הםיסיס יהיו לכם וגככיהס״
מחויןה ואיזתגלושה גדושה שבה
שתי מידות של יבש חיו במקדש עשית יי״י
g
\ty]£
ח
«
^
^
עשרון רבי מאיד אומר ע ש ו ן עשרו! י
י
שבה היה מודד לחביתי כהן גדול
עשרק עשרון מה היה משמש שבו היה מודד לכל כ נחות לא חי"
:וחכמים אומרים לא חיה שם אלא
מודד לא בשל שלשח לפר ולא בשל שנים לאי *,אלא מורת
עשרון אחד דכתיכועשרון אחל
עשרוגותחציעשרק מחהיה משמש שבו הח חולק הביתי K
ףייז
שבעטרותמל
ב
גדול מחצה ב בקד ומחצה בין הערבים,
מקוק היה <כו קיו מודלים לכל
לחחיובמקדש חין וחצי חתין ושלישית התיןיורביעית ההין לוג
.
המכח1תוהצכ כחכמי
וחצילוגורביעיתלוגרביאליעזרבדצרוקאומדשגתותחיובהין
שנשהשצפד צמכקתנסכיס *1
ו
ו ו
,
•עד דכתיב־ביה ישצשת עשיוכים
עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש דבי שמעק אוכדלאהיח
^ |
, ,ל ׳ ^ , £שמתק וכי מח חית חחין משמש אלא בדה יתירה ש ל לוג וכחעת
,א *,
חית שכת היה מודד לכגחת בוק גדול לוג ומחצי בבקר ולוג ומחצי
\
^ p
fa
aרביעית מה חיתח משמשת רביעית מיגש
כ ץ הערכים *
,
.
עעשדקfa :
למצורע ורביעית שמן לנזיד חצי לוג מה הה משמש חצי לוג מיס,
.
ן
ן,
J
לסופות וחצי לוג שמן לתודה ובלוג היח מודד לכל הפנחוישאפי׳
ק
,ק
מנתת של ששים עשרון נותן לת ששימ לוג רבי אליעזר בן יעקב
משמש שבו היה מ ו ד ד ל י ו
אופד א6לו מנחת ׳של עמים עשרון אין לד .אלא לוגה שנאמד
כהן 4ל!ל וחכי פיל ,א ל ^
למנחת
כהן גלול מביא מביתו עשתן
מןץןן
J7
9 6 3
ה מ כ ק ,י ז
מ ,ד ד
י ז
מ ת ,
י
כ
p c a ? p
ב
ת
ש
א
ק
)f,1p1
ד
ע
:
i
ח ת
0
j
צ א ב ש ל
w
ה א מ ח
ק
נ ש
pשה
ש
p
ש ל
3
ס
ט
ע ש ל ן
ק ב י
ג ר ס
כ
p7AXr7
ע ן ד ד
ע ש ד
ח ע י
ע ש ר
ב ע כ י
ע ש ל
ע
״
כ י ע
ן
מ ה
י ן י ה
קב
ש
מ
ק ב ז
שלס וחזנה! בחני עשרון שבמקדש ולש כל חני עשמן בפני עגמז ועושה מכל מני עשתן שש חלות שהן לסבי
חצאי עשיק בקל!ת ואיפה כלן ביחל ואקר כ ן מחלק כל חלה לשכיס ומקריב'יב חבאין בבקר ו״יב חנאין
W
בערב וקודם שיקריב פותתאותן לפקין כזיתוכופל כל פתיתה לשכיס ואיבו מבדיל אבל פתי כל שאל
ב
אף תל שי שפתין שלהן כזית כופל אותן לשנים ושטס לארבעה ומבדיל כלתבן לעיל כפלק ששי:
fלא היה שם אלא הין וכי היו סימנים מסמרותא! פגימות עד כאן לפר קני ההין עד כאן
???jY
באיל שלישית ההין ועד כאן לככש דכיעיתההין יאין הלכה כרבי אלעזד :וכי מה היה ההץ משמש שלא
היה במקדש דבר שיהיה כריך להין שלם שלעולם לא כנטרכ! להין אלא בשמן המשקה כימי משה ואותי שמן
מלין הדא קיים מ מ ד ואס כן לא קיו נדיכיס להק :אלא מדה יתירה היתה שם להשלים השבעמדות ז
רביעית
j
במנקתכחן גדול היו לה שלשה לוגין שמן לוג ומחנה שקריתילוג ועחבה בין הערבים :
מיס לקבירעדכתיב ישקע את הכפור האקת אל כלי קדש על מיס קיים למיס שדם הכפוי כיאה בהם
ושערו קכמיסרביעית הלע :רביעית שקלכזיר ללחםכזילזתילביעיתלאקדיש להיותכלי שלידמשי©
דביעיתמים של מנודע דהא קיץ הוא ולא משום לחם של בזיר דאין לחם של כזיל קלוש אלא כשחיטת הזבה
אלא מפני שבה היה מידדלקביתי כהן גדיל רביעית שמן לכל חלה וקלה שהן שנים עשר קלות וכסכיהן
שלשה לעין שמן :קני ליג מים לסוטה לכתיכ ילקק הכהן מיס קדושים בכלי קרש חני לוג מים הים
חני לוג שמן לתודה הלכה למשה מסיני וכן רביעית של כויר וחני ליג כמי לא מש!ם
ממלא מן הכי1ר:
קני ל׳ג מים של סוטה ותני לוג שמן של תודה הוא דקדיש להיית כלי שרת אלא מפכי שכו מחלק קבי לונ
שמן לכל כר וכד של ממרה :אי ן לה א לא ליגה לוג אקד לכל ששים עשלין ואין הלכה כל אליעזר בן יעקב?
ששה ליגים לפר דהיכו קני ההין כדכתיב כלול בשמן קבי ההין :וארבעה לאיל דהינו שלישיע ההק :יו!
לכבש
?
W P
כי
מנחות פרק גו ׳
עחנילזג לכל בר שבייך שיתן בה מדתה שתהא דולקת
*כנש להיב<יביעית ההין שההיןייכלוגין:
והולכת מעלכ עד בקי ושערו קכמים קני ליג שמן לל^-י י/קיפתטכת הארוכים וכן היה נותן ככל נ י בכל
לילה)אש כבעה נפסלה אותת *עילה *השמן מלהדליק כהן כמד אלא מסירן ונותן קני לזג שמן אסלופתילה
מעדבין נסכי פריס מבחענסכי פר גענקתנסכי איל לפי שבלילת שתיהן ש<ה שכ»
ד
קדשה)מדליק:
לעי לעשרק דהא תכן לעיל ששה
למנחה ולוג שסן ששח לפר אי־בעח לאיל שלשה לכבש שלשה
מערבק נסכי אילים
ד
וםחצת לסגורח מחצי לוג לכל ג ר י
,י
1,
^
> ל ו
ז
!
L1
ואם כללן אלי ב ג י ע צ ס ן י ל נ י ע צ ס ן י נ ח ע ר כ ו ^ י ז א ^
"
שלאבללפסלחככשoynanמימי"ימי•
כל המרות שחיו ב ס ק י * ™
«
לאחיי גמכיו כפולין,
ג נ ס ב י ) | ר י ס
ג ס כ י
s
ב כ ע ן י ס 3נ ס כ י
כ
ל
ב
ש
י
ג ס כ י
א
6
בש
ס
ג
ב
צ
ס
ב
ר ע
ן
מ 8ר י ם
ם
י ב פ
,
מ
ש
נ
ת
ח
י
י
י
פ
לעין לפר וםלת ה״ לה) שלשה
עשרוכים כדכעיכ והקריכ על כ ;
הבקר מכתה סלעשלשה עשרוני
בלול מ מ ן קנ^ההין דהינו ששש
ג י ן ולאיל ארכע לינין וסנע
שני^רונים לאילכסכיככשים
שלשהלוגיזלעשלוןלכתי׳עשלין
אקד לכבש האקד יכתיכ בלול
בשמן כתיק רביעית ההין דהינו
יי?׳״"
*
*"־׳ יי׳ « T
ושל היים כשל
שלשה ליגת:
בירועיהןקרש ומדות היבש בירוציחן חול רבי עקיבא אימי °י
,״לח קדש לפיכך כיריציחן קרש ומדות היבש חול לפיכך בייועיח׳ אמש אם הביא אמש זבק בלא
כשטס דקיעלןאדם מביא זבקו
°־ י
״"י"
ו ל רבי יוסי אומר לא משוס זח
היום ונסכי) מכאן ועד עשדס
כל קדבנות הצבור והיחיד טעוגק נסכים חיץ ם*
ו
געבר*
ימים )אס היום הכיא קרכן אחד
וזבכור והמעשר n c a mוהחמאת והאשם אלא שחטאתי ׳ י־*
ושבי נסכים עמו אתדכ§בילו
מצורע
ואחד בשביל של אמש מערבין
»של אס הקדבכ)עש!ין שיהו שכיהן כבשים א) אילים או פר ואיל :אכל אין מערנין כסכי כבשים בכםכי
פלים לאילים לפי שמכקעפר ואיל קריבה היא לגבי כבשי׳ובולעתהימנה וכמגאתשל כבש קסדה זזו יערה:
,אם בללן שכבר הלכה מנ)ת שמכןכשלועכלבכןלפליגי עליה לדבי יה)דהכהק)מ׳ן רבה ואמרי קלב
שנעערב בכלזל יקרב)אם ע ד שלא כללן כעעימ ססולית דבעיכן ראוי לכילה יליכא דקס רה לה של כבש
ה
,של איל יתלה :אף על פי שמנחתו כעולה כדכתיב באמור אל הכהכיס ומכקתז שכי עשרוניס:
שהיה גודשה בתוכה כשהיה מקזק היה מחזיק בשאר עשדון גדיש ומתביתיןד מאילהיא לאמי כריש פיקין
כידוניה ן גודשן דלק כמי איכא
עשלקועשלק היה במקדש אקל מחזק ואחד גדוש ול׳ת הלבתסתיה:
גודש פורעה :מלותהצק בירוביהן קדש ומדותהינש בירוניהןחולבגמרא מפרש דהאי תנא סבל מדגת
סלק כעשחו בין מבפנים כיןמבקק הילכך שפתהכלי מקדשן לבירוגיןמדות היבש במשקו מבפכייולא במשקו
מבקקהילכךבירוניןשאיכןכזגעים מבפנים במקזםמשיקתן לא קדשי :רבי עקיבא אומר מדותהלק קדש
דסבר מדות הלק במשקו בין מבפנים בין קבקו fמדוע היבש קול דלא נעשק! כל עקר ומיהו מה שמודדים
בהן קלוש קדושתהפה וגברא למאי דנריך מקדש בפה בירובין לא מקדש להוא דלא בריבי ליה:ליוסי אזמל
לא מש»ז זה רבי יוסי סבר אידי ואילי במשקו מבפנים ולא כמשק! מבק!׳ןוהכא היבו טעמא משוס דלק נעבר
מה שבשולי סכלי כשמזסיפין עליו כעכר ומתערב וכבלל ועולה מלמעלה וכמנא שכבר קדשו הבירובין כיעך
הכלי :והיבש אינו כעכל אלא במקומו עומל חילכך מה שבפכיס קדיש ומה שבקרן איכו קלוש:
קק מן הכמר)המעשר והפסק והחטאת והאשם משום לכתיב בפלשת נסכים לפלח
<
כדר או לכלבת באבכדר ובנדבה טעון נסכים ינאוככור )מעשל )פסח )קטאת)אשם שהן באים חובה
לא לנלבה שאין טעמים נשכים יכול אף קובות הבאות מקמת הרגל •ברגל כגון עולת ראיה ושלמי
הגיגה לא יהיו טעיכותכםכים תל או במועדיכם כל הבא במועדיכם טעון נסכים ושעירי קטאותשבאים
הוכה ללגל אין טעונים נסכים לכתיב בפלשת נסכים וכי תעשה בן בקל בן בקל בכלל היה בכלל
ועשיתם אשה למשמע כל אשה טעון נסכים קרן מאותם שמיעט ולמה יכא להקיש אלי) מה
8
ב ח
ש
ח
י
ח
י
ת
י
כ
ח
מ
ד
י
ת
ל
ח
ד
ח
א ל 1א
y j
ח י ב ש
ח
ת
א י נ י
85
ד
כ
4
H
בן בקר
מנחות *דקי
חטאות שאי{
ק
^
,
י-בןבקי מיוחל שבא כנדר עלבה אף כל בא בלדר ן נ
לעי שאינן
י
חטאתו ותשמ! של
מטאתבאה כנלל וכלנה שאינן טעונ׳תבהכיס:
באים על חט כשאר חטאות ואשמותוחטאענזיר איכה טעונה בקכיס משים לנזיר חוטא הלח כלכעי מאשי
קטח על הכפש שניער עגמו מן היין f :פר הבא על ^ ז־יגלקחתקכלהמב;תכגיןה»ר<בדשריל
»'י 5״הי פל העלם דבד של נב»ר
ד נ ה
י נ א
ש ע י ל י
ר
מ
כ
י ם
״
ר
ע
ט
ש
ע
ז
נ
ס
נ כ כ י 0
נ
המכןי
כלקרבנוחדצביי אי?
ו
כעורע ואשמו טעינם נסכים *
שבמקרא ושמיכה כתיכה כיה
בחם כםיכח חוץ מן הפי -הבא על כל המעות ושעיר הסשחלח י י
י וסמכו וקני העדה אתידיהס על
שסעון אובר אף שעיר עכורה זרח כל קרבנות היחיד טעיג־ן
ראש הפר ושלשה מוקכיביע לין
היו סימכין עלי<:ושעיל המשתלח סמיכת חוץ pהבכור והמעשר וחפכח והיורש סוכך ונביא נםנ
הכל סוככק חוץ םחדששוטה וקטןבוכא
ח
וכפיר.
לעזאזל כתיב ביה וסמך אהלן
ונכרי והעבר והשליח וקאשח וסמיכה שירי מצו״ על הראש
אתשת׳'ליו על לא ש השעל׳׳:
? * °כשתי ידים וכמקום שכוככין שוהטיז ותכף לסמיכה שחיטה ״
שעירי עמדה זלה ~ * '
ן
כ
<£J'Zwf
f
כ פ
״*1
׳'
כ
ה ל כ ה
,
*
.
.
p,p ,
,״ן
fa
^ fa׳
$ ,ק ן . .
,א
המירו כבהמאל.יתתמייתייזל
,
עליה ושעי ן ק ,י ן ,
,
ק
אביו :ק
וקטן לפי שאין להם דעת :וסומא
ג ק ל ב ד ח
ד ה ן א
ק
ס
p
<מב
א
p
ס
ל
ל
כ
מ
< p j
נ ס כ
ה י ; ל
י י ן י ד ל
}
^
ש
ב
א ב י
״
ר 3
7
ן מ
מ ר
א ם
ה
ק
ל
ס
ש מ כ
מ ח ל ש
ה ת
ר ה
ש
ט ה
3
חימר בסמיכה מבתנופה ובחנופה כבכםיכח שאחי
ט
מניף לכל החב״ס ואץ אהדסיסך לכל החברים וחובר בחנופה
שהתניפח נוהגת בקרבנות היחד ובקרבגית הצבור בחייבם
וכשתוטין כדבר שיש בו רוח חיימ וביכר שאין בו רוח חיימ מת
ץ כן בסמיכה•
א
ש
רבי ישמעני אומר העוכ ר חיה בא בשבת כ ע ל ש
£ךק ו
םאץ ובחול כחמש וחכמים אומרים אהד שבת
ואחד החול משלש היה בא רבי חגניא כגן הכהנ ם אובר בשבת
היה נקצר ביחיד ובמגל אהד ובקיפר־ז אחרת ו ב ח ו ר י בשלשד־ו
ובשלשה קופות ובשלשה כגלות וחכמים אומרים אחד שבר־ו
ואחד
דכתי בפי העלם דבי של גבוי וסמכו י
במסכת סנהדרין»הת לכל שאד סמי
סומכין ׳אין הגוי סי׳מכין :והעבד והשל
,
׳
׳
סומכים)לא בפות ישיאל סומכות :וסמיכה שירי מנוה דאינה מעכבתכפרה ומיהו *מענה' עלי״ו הכתוב »b
לא כ פ י :כבלע ידים דכתיבבשעיי המשתלח יסמך אהרן אתשתי ידי׳ יה בכה אכלכל הסמיכות שיהי<
כשתי ידי :ובמקיס שסומכי׳שוחטי׳שאס כמן־ חח לעזרה מוזר יס־מך בעזרה במק׳ס שחיטה ותכף לסמיכה
שחיטה ד כתיב ?המך ישחט :ט שאהד מכיף לכל הקביי׳שכתחביו להתכדכ קיכן אחד שכל קיבמ׳כדבה
׳כילי׳ להניא בש׳תפ׳ת׳אחד מכיף ע• כלן אבל כלן יקד אין ׳כזלי׳להניף דהזיא יניבה בין ידו של זה ולקלק
וכהן שמניח ידותחתיד הכעלי ומכיף והויא ידבעליםקנינה לאאכפתלןדהא עקדתטפה בבעלי:0
בקיבכ׳תהיהיד כמן ת זה ושיק של שלמי' :יכקרככזתכביד כבשי ענדת שטעיכיס תכופה תיים ישחיטים י•
בדכי שיש בי רוח חיים קרבן בהמה) :בדבר שאין בו ריח חיים כגין לקמי תידה וכזיר:
ך ^ ז וע{^£א *7אומר הע<מר היה בא בשכתכשחל״יו בכיסן להיויבש־בת העומד דוחה את השבת
שכל קלבןשזמניקייעדיחהאת השבתואת הטזמאה והיההעימר כא משלש
סאין שהיו קינרין שלש סאין שעידין ומטעין א <תן בכפה עד שמעמידץ אותן על עשלין אחד מובחר :וכחול
אם יליייבכימן להיותבחיל הין קזכליןאזען חמש סאיןדסבל לבי ישמעאל עשלקמובחר בלא טלקאשאימ
מכפה איתו כל כך אתי מחמש בטלקאכשמכפה אות׳ הלבה אתי משלש בחול מייתיכן מחמש שכך משיבה
הדבר יותר שמניפין מכל סאה מעט אזת! סלתדק היינא ראשון שהוא מובחר זמוניאין מחמ א ץ עשרץ:
בשבת מביא שלש מזטכ שירכה כמלאכה אקת שילקד שלשה קאים פעמים הרבה ןאלירבה במלאבזת
הלבה
ש ס
כז
מנחות:פדבן י•׳..
בשלשה בכי אדם לבשלש
היבה שייןציי זיכרוד)יטחק וירקד שכי סאק ממר ואין הלכה ביבי ישמעאל:
קומזתזבשלש־מגללתלפרסם הדבל שקבידתהעיער בשונאי סמשיזעשר בכיסן מפני הבדוקים שהיז אומרי'
&אק העומד בא אלא כאידיבשכת:
עצותהכממרלכא-מןהקריבממקיםשקרוכילרישלם לפי
כאתזיבשכת ' :כ
*איןממגידין על־המצותהילכך כשי
:שיובא מירושלכזלבקש עומר אותה מביאה שמיכא ראשינה נוטלה:
ב
ו א ח ד מחול ב ש ל ש ת ו ב ש ל ש ת קופות ו כ ש ל ש ת מ ג ל ו ת *
לה בכל לא כשל כל ברכו:מעשה
שנא מגגית בדיפין )עין סוכר
יח)קים מימשלם הרכה מפני
שהחריבו הגייסוע כל תב)א)ע
שסביב)עירישלם J :כרימת
כורכים וקושרים דאשי שטליס
מלוא אגרוף :מעמסוע לשם
לעוגאי יום טוב כשקונדייאועו:
כדי שיהא כקכר בעסק גדול
v
בקול המולה גדילה שיכירו
הבדוקים שבמוצאי יום טוב
קוברים אייט משים דאכהו לא
מידוכהאי כדלקמן :אמי להן
הקונר לבט העיירות העומדי©
עליו.אסעדין בא השמש ואמרו
לוהיך* מגל זה כלימר אקבוד
התכיאה.־במ0לזה:־ קופה ז!
אכניס התבואה לתי ך קיפה זו:
שבתזיאקנור בשבתזי :אמדו
לו היןג׳ פעמיששיאללתן כל דבל
<דכד יכל כך שהיה שיי1ולמיז
מפני הבדוקים וביתיסים שהיו
אומרייאין קניי' העומר כמוצאי
י
באגות מעומד ל ב א מ ן הקרוב ל א ב כ ר הקרוב ל ו ר ו ש ל ם סביאים
א ו ת ו מכל מקים מ ע ש ת ש ב א מגנות צ ר י פ ץ ו ש ת י הלחם בבקעת
עין סובי־ ״
ביצר היו עושים שילוחי ב ית דין יוצאים מערב
ג
יום טוב ועושים אותו כריכות ב פ ח ו ב ד לקרקע ,בדי שיהא כוח
לקצור וכל חעייי־ות הסמוכות ל ש ם מ ת כ נ ס ו ת ל ש ם ברי שיח*4
גקצי־בעסק גדול כיון שחשכת א ו מ ר ל ח ם ב א ה ש מ ש אומרים חק
ב א ת ש מ ש אומרים ח ץ מ ג ל ו ו א ו מ ד ע ז ח ק מ ג ל ז ו אומרים ו י ן
קופת זו אומדים ח ץ קופת ז ו אוסרים ה ץ ב ש ב ת ׳ א ו מ ד להכש
» ב ת זו אומדים ח ץ ש ב ת ז ו אומדים חין אקצור והם אומדים ל ו
ק צ ו ר אקצור ותם אומדים ל ו קצור ש ל ש ה פעסייעל ב ל ד ב ד ו ד ב ר
ו ה ס * ו פ ר י ם •לו הין ־הין ה י ן כ ל ב ך דימה מפני הביחוסיס שחיו
*\םדוס אין קצירתיהעומד במוצא* יום ט ו ב *
.ד
קצרוהו
ךכתנימדבקופורד חבואוחו.לעזרת זחיויסוובחבין * י ת ד באדרבהי
לקיים בדגממייויצן^י ד ב ר י ד ב י מ א י ד י וחכמים אוסרים בקגיבבז
ו^קלייחיא חובטים אותו כרי ש ל א יתםעצונתגורןו לאביב ו א ב ו ב
חית םינוקכ בדי שיהא ח£ור ש ו ל ם ב כ ו ל י ש ח ט •הו בעזרת וח־ות
מ נ ש ב ת ב ו גתגוחי בייחיים ש ל ג ר ו ס ו ת והוציאו מ .ג ו י ע ש ר ו ן
עןחוא מנופה ב ש ל ש ע ש י ח נעה ו י ז ש א ־ נ^דה ו נ א כ ל ל ב ל אדם
:
וחייב בחלומופפזוד מ ן המעש מ ר ת ר ב י ע ק י ב ^ ם ה י י ב בחלולש
י ובמעשרות י
•
י
י
•
יוסטיכאלאבמיצאישבתדכתי׳
;
וספרתם לכם :ממחרתהשיתממחדתשצתבדאשיימשמעןמשודתכידכ! מאבותינו דהאי ממהרתהשכיהיכו
מחרתימם ט1ב ראש ק של היסח בין שמל במול בין בשבת וכן מבינו בספר יהושע ויאכלו מעמ־ הארץ
ממחרת הפסח מבית <ק$י והריכאמר כתורה ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עדענםהיום הזה ומאחרשתלה היתר החדש במחרת הפסח הדבר ברודישמחרתהפסה הוא המתיר אתהחדש ובו קיצריס העימר
כין שחל מם טוב רא&וץשל פצזיז בחילבין שתל להיות בשנת ולפיכך הקוברים קנביהץ קולם כדי שישמעו
הביתיס )tלה)ניאמל5ן^קןבריbי^tמד בלילה ולבביים דכת־ב׳וספלתם לכםממקרע השבת וכוי שבע
שבתית תמימי ת תהיינה ואי אפשי'להיות תמימית־אלא אם כן מתחיל למבית תתסלת הלילה שהרי הלילה
תתלת היום היא<הלרהוא אימר מהאל איעש בקמה תחל לספור למא הקנידה בלילה היא בשעה סמתחיל
מהבהבים אותו באור בנמדרבשיבילק כלי לקייטבו מנותקליעדצתיבאביב קלוי
ד
נמכוען ־־
כאש ובמנחתיהעימי מיידי קרין י י וחכמים אומרים כתתלה ־לוובטיס ולא כדרך תביאה יבשה שחיכטים
אותה במקל אלא ׳בקנים לקים ובקולי!ת בקלח של כרוב כדי שלא יתמעך ואחי כך מקיימים בומצית
^י׳דסבירא להו לרבנן שאם־ מהבהבים אותו באור מעשאק בקךא קלי ״שאין כקרא קלי אלא על ידיי
לני־אחרל דה>צ< על־*ד• 5ל| שכ1תציצזא7ת< באביב יליויא עלי של2חשתמכוקב שמיכרי קלמת קילין בי יהלכה
המגןעז?-־ •׳גיאיזם ^^סי^שאזןטחיכזתד^אלאשכה^אםוטחכבייפיד^מכיי השנבץ של ?לפא
>
(
!
סדר קדשים
י
»־
4
Hi
בנפה'
,
מנחית פרגן י
בכפה עם הס^תעמסות לשון גריסין של.פול ועל שם כן כקדאתגדש כרעל :וקייבכקלה לחיוב י
הינ׳ גלגול העסה וגלולעסה 11ביד הדיוט היא לאקל שכשלה . :ופטור מן המעשרות למילממ ביי
לבי עקיבא מקייב האי קמח הכ,ער מעשלק של ע י י
סקדש הוא ומילומ הקלש פוטר מן המעשר<ע:
כסלה ובמעשרותלפי שלאכתגומעועהקלש אלא כבדיךלקסבעשלק ל א ל האתדלאקדשהיל^
לאו מילות הקל ש הוא להא לא
ז מ
ן :ד
ב
< ובלל מ י ו
ןל
ן
ובמעשרות בא לו לעשמן
קדיש!אין הלבה כרבי עקיבא:
׳ ?ל־
ח
באלו לעשרין מתן תקלח שענו וחגישקמץוהקקוירוחשאדגאכללכחגיש*
העומד יוצאק ומוציאין כשוק ידושלם שהוא ל א קמח וקלי ש י *
וצכוכתו קו דם נתינת הסלע ־
ינק ובצ* לאתר נתינת הסלת ברצון חכמימ דברי דבי מאיר רבי •הודח אומד ברצון חכמים ח*
כדרך כצ המנקות שנותן ש״? עושים משקרב חעומי חותר החדש מיד וחיחוקיבם .מותרים
בכצ' תמצה ואסר כך נותןסל* מחצות היום ולתא משחרב בית המקדש התקין רבךוחגן מ
ובאי שיחא יום חנף כולו אסור אמר רבי יהודח והלא מן החדי^ז
״'»
״ " יP ™1
הוא אסור שנאמר עד עצם חיום הזח מפנימה חרחוקען םותדיה
הניף והגיש דענקת ה*מל
^ ^ JL
1 1
שעונה תנפה והגשה כדאמדימ
*
J
,
העומר חיח מתיר במדינה ושתי הלחם בבקר*
1
כדבק wס ד״די » א יאכל
מןהתדש כשיךנדק«דסשיק ,אקמכיאין מנחות!ובכורים ומנחת חבתםח קודם לעומר ואנ=1
t
הביא מסול קנדמ לשתי תלה^לא.יבי«גואס הביא כשיב*
*עמימהשפבדהואק*,
חחטי והשעורים וחמםמייןישכולמ מיעל-מזש״ווון ודיי3ין בתלת
.
״
,וםצטיעק זח עם זה ואסורין בחדש מלפני חשסח ומלקצוד׳פל^נד
^
^
תעופי
שמא יאכל כשקובד והלכה כרבי
ן נ ת
ע
0
ג
ו
ב
ן
נ
ת
ו
צ ג
0
8
0
51
:
w
ט
5
p
P
ל
צ
3
>
w
ל
ל
ק
נ
ן
ן
ד
ן
ם
w
w
ק כ מ י ס
מ
ל ב י י ה ן ד ס
ד
״ ל
והרחזקיס שאיק
•הודה ז
יודעים אם עדין קרכ קעןמר מותרים מחנות היזם ולהלן כדקתכי טעמא לקמן :שיהא יום הכן>'
יזם ששה עשר בניסן שכו מכיפין אתהעומר כלו אשור לאכול ט חדש :אמר רבי יהודה לתנא דמתביתין
•כירבןיוחכן התקק והלאמן היערה אסירממןשאין כיתהמקדשקייס דתדי קראי כתיבי כתיב אסד
אומר עד ענם התם הזה דמשעעועעמו שליום כלו אסור דעד ועד בכלל וכימב אקר אומד ,עד הביאםי
אתקיקאלקיכם דמשמעדלאקד קלבןהעןמר עותר הא כיבד כאן ממן שכיתהמקדש קיים כאן בזמן
0אק ליתהמקדש קיים אלמא ממן שאין בית המקדש קייס שאין העומד קלב הי' מכ^הכף כלו אהוד »ן
היערה ומשכונגמרא דהא דתבן התקין.רבןיוקנן בן זכאי שיהא יוסהבף כלי אסור לאתימא התקין אלא׳
דרש והתקין כלומלשדלש מקראות הללו ברכים והודיעם שכך הדין שיום הנף כלו א מ י מן הת׳לא
משחרב בית המקדש ואיע דמפלשי בגמלא שאין הקלשאסוד מן התורה ביום ששה עשר בזמן שאין
מקדשאלא ע ד שיאיר פני המורק שקרית ביום יין דכתי׳ עד עגם היום הזה עד ולא עד בהלל וה<קין רבן
מקנן בן זכאי שיהא יום הנף כלו אסור משוס מהרה יבכה בית המקדש ייאמר* אשתקד מי לא ה!ה אכלינן־
משהאיר המזרק השתא נמי כיכול וקן איבן יודעים דבזמןהמקדש אסור לאכול קדש עד שיקרב העומד
העוער היי«
ו
דכתיב עד הביאכם את קרבן &חיכם והכי פרשיבן לק בפרק לילב הגזול:
׳שתי הלחם במקדש שקילס שתי הלקס אין מביאין•
מתיר במדינה לאכול הקדש בכל המקימות:
מכתה מתבואה קדשה דכתיב בשתי קלסם מנקה קדשה שתהא קדשה לכל המנקות :ומנקת בהמה׳
ואם הביא קודם לעיער פסול שלא הותר הלןלש מכללן אפילו אנל ההדממ י
מנמת כסכים של בהמה:
אכל קידם שתי הלחם לא יכיא)אם הכיא כשר שכבר הועד מכללו אבל ההדיוט :ז י ועצטרפין׳
והעם וה להשלים שיעור העסה החייבת בקלה ולא שינערפו כלץ יק 7למין כשאינו מינו אינומבטדף
אלא הקטין מנטרפין עם הכיסמין בלבד מעני שהןמינן משעולים:מצטדתץ עם לכל קק־עך החטיך
<אףעלגב דכוסמין עין קטין הן לאו מק כטיןדוקא אלא קין שעולים ואן מין 8טים ומנטמקע*׳
י
קקטיש
כי!
מנחית פדכן ־«־־
? י ת £ע י י י ם ; מ י ה ו בירושלמי משמעדאסכלושו יקד מנטיעין אפילו מין בשאיממימיאבלאםל•
* ' ' 7אלא'שאחר כך היונישכית העסוע זז בזו מין כמיכל מנטרפין שלאבמיכז איןמנטרפין:
ואסיליפ בקדשכדכתיכ זלקםזקלי וכרמל לא תאכלו עלענם היום הזה יגעריק לקם לקם מפסק מס
ומלקנול לפכי הפסק שאסור לקבור מאקדמקמשת
להלן מקמשתקקינים אף כאן מחמשת קמיכיס:
המינים קודם קגירת העגמי
דכתיכ כנממר ראשית .קנירכ0
מעוסי ואס תשריש קודם לעומר וזעופר מתירוז ואם לאו זוסורימ
שתהא תקלה לכל הכקנלים
קועי־יס בית השלחים שבעמקים
ח
ןןדמיכיאעוםרהבא*
ואתיא ראשיתדאשיתמקלה
!•בל לא גודשין אגשי יריחו קועדין בדצק חכמים וגודשין שלא
כתיכ התם;ראשית עריסותיכ•׳
3י-צון חכמים ולא סיחו בידם חכמים חקוצר לשחות מאכירי־י
וכתיכ הכא ראשיע קנירכם מה
לבחמוו יזמר דכי יהודה אימתי בזמן שהתחיל עד שלא חביאךץ
להלן מחמשת המיכין אף כאן
^״
^ » ,,משת
״^ ^,
,
שליש
מקמשתהמיכין :ואםהשרישו
קיצי־קם^גיתגטיעות מפגי בית האבל מפגי במול י ת
ט
אקדעממשתהמינץהצצוקידם
המדרש לא יעשה אותן כרוכות אבלמגיחן
ת העומר העומר מתירן
0 9 nק ב י ר
m & v m D x r v
1
|עיס
,ש
ק ד
ר ג
ש
0
ע
ן
ן
א
י ק ע ו ד 3
H n
ש
ב י א ח
ב
צאיביא
מן
צ
3
ת
י
0
ס
ו
ע
ח
ת
ו
ע
ם
ר
,מותר לקבר,אחי קניי העזעי
יכ*י* מן ח י ב ש ס צ ו ״ י ל ק צ ו ד ב ל ^ ,
דכתיבאשיתזרעכש^המש^
ודו״האתחשבת•
שנזרע וכשדש כשדה ואם באו
שלא השרישו אלא אחד קבירת
העימד אסורים עד שיבא העועד־
קוברים ביתחשלחים שבעמקים שתביאתן רעה ואין עביאין עומר
ס
*בא של שבה הכאה:
•גשם ותכיא כתיב אחד אומר וקברתם אעקבירה והבאתם את לממד דמשעע דיכול לקנור קודם הבאת
העומר וכתוכ אחר אומר ראשיתקנידכס דמשיועשתהא ראשיע לכל הקבידות הא כיבד ממקום שאתמ
<!ל להביא העומר אי אתה קובד ק׳דס לעומר ממקום שאי אתה מביא כגון בית השלמים וכית העמקים•
אבל לא גודשים לעשות גדיש
!!איןעביאין עומל מחן לפי שהן דעות אתה קובר מהן קדם לעומד :
קובר לשמת מותר לקבור
אנשי ירקו ביתהשלתין הוו לה! י
דכמה דאפשר לשנויי משנינן:
אמתי בזמן שהתחיל לקנלה לכורך בהמתי עד שלא הביאה
לשחת קולם לעומר ומאכיל לבהמת!:
דכי שמעק אומר אף יקביל ויאכיל
שליש אחרון של נמר בשילה קזנל אף לאחר שהביאה שליש :
יתחיל לקבור ומאכיל לבהמתו משהביאה שליש דכל לשקע לאו קביד הוא והלכה כרבי יהודה שבא
קוברים קודם לעומד מפני הנטיעות שלא יפסידו לפי
ט
לפרש דבריו של תגא קמא :
שאותה תבואה אינה דאייה לעימר כדאמרינן בפרק כלהקרבכותאין עביאיןלאמשדת בית השלחים
פירוש אקר מפני הנטיעות
»לא משלה אלן ולעיל אמריבן ממקום שאי אתה מביא אתה קזבר י
משום כלאים לפי שפעמים אדם זורע תבואה ואין שם נטיעזת ולאחד זמן עולות שם נטיעות ביניהן
ומפני בית האבל שאין להם עקום פנוי לישב לברך
מאיליהן וכריך לקבור הזרעים משום כלאים:
ומפכי בית המדרש שאין מקום לתלמידים לישב וטעמא דכל
כרכערחבה שאוהדים כביתהאבל:
הכי משום דקניר מנוה ככה! *והכתוב אומר ראשית קנירכם שיהיה העומר ראשית לקנירכם של
כבתים אגודותבלא קשור ״
כריכות אלומות קשורות:
<<0ע ולא ראשית לקטר של מנוה:
ר
< | י ?
ב
י
ן
י
ב
ש
מ
כ
ד
א
פירוש אחר כריכות אלומות גלולות• בבתים אגודות קטנות :מן הקמה שיהא קטר לשמו:
לקכור בלילה כלילפיבן כריש
מן הלת דכתיב כרמל לך ׳מל:
לא מבא שככר כקנר הכל:
ערקין מדכתיב מהחל חרמש כקמה תקל לספוד משעה שאתת
עונה אתה קובר והספירה בריכה להיות בלילה דכתיב
שבע שבתות תמימות:
7
י
4
וווו
שתיהלקם
מכי#דן:פלג! יאן
שתי דלחס
לחם הפנים-ב^יש אחד אחד דכתיב כיה שני'?גשיוכיייהיה הקלה האחי;מל ^
שכלישות אחת אקע זמטן שאפ״תן שתים שתים תלמוד לומר ושמת אימי*
עושהמהם דהייט בתנור תהא גלשק א)ת 0למשמע שהיה ניתן שכ
מימה לא שונה שאתה שה
יםבשמדפיפים
־"־ ־
ילוד כתנור יכול אף שתיהלחם כן תלמוד לומרושמתאותס שהיה ל' ל/מד)שמעם מה ,i pמודלומלושמ*
אועם אותם אתה מתן שנים שנים
שתיהלחסבילישותאחחאחחונאפורת אחי־*
^
הממד יאק אתה נותן שתי הלתם ^ ך ק
שביס שטס אלא אחד אחל:
אן־/ד ונאפה שגי•
אמחלחםת*נים בילוש
י
כלעז
ובטפזס סמדדמספןלמא
שביס וכטשןסמיח עז^ח אותן וכשחוא ר ד ן ג ו ח נ ן בטפוס כ י י
ושמי
פע׳ן תיבה שנטל כסוית
מ ל א יתקלקלו <.־ aד .אחח ש ת י הלחם ואחד להם ח2בי^
דפכותיהוו כנגד זו כך הלחם
ל»&תן ועריכתן<חךץ ואפייתן בפנים ואינן־דוחותארו ח ש ג ת י ג ?
היו לו שתי דפכותושולים לקבים
יהןדח •״אומר כל׳.מעשיהם.בפנים ר ב י מ מ ע ו ן א ו מ ר ל ^ ל ס * * *
ומתקן חבבק בתיך הדפוס שיהא
ד ג ׳ ל ל ו מ ר ש ת י חלחם ולחם:תפנים כ ש י ר ו ת בעזרת ובשייוו־*
וכשהוא
עשוי כעין הלפוס:
חביתי כחן גדול ל י ש ת ן ואפייחןבפג•^
1
בביתפאגי.״
דוד׳ אותן מן התכול מענן בדפוס
,ריחותאת^שב״״״יגןוהרקדן אינןרו״ו״אתהשבתבלל*״
Z
מ
יכ
1
א
^שלשה 7
*
£
ק.
^
ח
ר
ל ע ק י ב א הל מלאסח ש א * ך .ל ת לעשות מ ע ר ב ש ב ״ א י ג ח ד ו ח מ
•
י~
•שפק-ואמד היה לה כיעוד כשהיא
הל n w o nי ש בחן מעשח כלי בפגים ואין בחן מעשר־ז
r
נ^מיעזאסד כשהוא דדה מן ה
כ ל י כ ח ו ץ כיעד ש ת י הלחם ארכן שבעת ודחבן ארבעח וקי־גותיחן
*תן«י כותגה בדפוס כדי שלא
א ר ב ע אצבעות לחם הפגים א י כ ן ע ש ר ח ו ר ח ב ן ח מ ש ח וקרנותיו
תתקלקל :כ לישתן ועריכתן
ש ב ע אענעות ר ב י יהודה א ו ב ר שלא תטעי־ ,ז ד ד יוזז ב ן זוכןייו
•:א!ץ ואפייתן בפניי לא אתבל •רא
אומר ו נ ת ת ע ל השלח^לחם בנים ל פ נ י המיר כדי שיהא לו פנים*
טעמא דהא מלתא כגמרא
חשלחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם ה02ס אורכן
ח
ו
אמא׳ לישתן ועריכתן בחיץ
עשרה ורחבן חמשה גותן ארכו כגגר ר ח ב ו ש ל ש ל ח ן וכופוד־י
ואפייתן בפטם .:ואין דוקותאת
השבת אפייתן :וכשרות בבית טפמיימומחצה מכאן וטפחיייוכחצח מכאן נ מ צ א א ד כ ו מ ב ל א ב 5
רחבו
הגי דמכם אומד שהוא מקים
המק* להד הבית מחק ששם המ
אופים המנחות מלשק פתבג
מביתי כהן גליל לישתןיעליכתןבפטם ללבליהכל
4
המלך ואין הלכה אלא כדברי תכא קמא:
ויתי מגי עשיק שחילק בו עשרונו של כהן גדול כמשת וכתקדש ומקדש אתהמכל.ה :ודוחותאת השבת
שאית
ד
לע שאי אפשר לעשות לישתו ועריכתו ואפייתו מאתמול דכיין דמקדשה בכלימפסלא בליבה•:
:׳
יש בהן מעשה כלי בפטם במלאכתן שנעשה בהן בפטם טע;טם כלי לאפיקי על גבי טבלא יבמלאכתן
קדכותיהן שהוא מלביק ב3ק לכל
שנעשיתבחיץ בגין לישת! )עריכתו של לחם הפנים איכז טעק כלי:
קלח© ללחם
ין
דופן כמין קלטם ואלך ־הקרן יובא אלבעאנכעות :לכי יהודה א ן לא
הפכים בין בשיעיל אילך ול׳קבבין כשיעיל הקלביתבשתי הלחכדאלכיסבעהזדיזב) ארבע <קדכ;לג•) ארבע
אכבעיתיסימכסזדד :לחם הפכים אלכו עשלה ולחכו תמשה )קלטתי! שבע אבבע)ת וסימניך יה•
שיהא לןפכיס דפכות <הץ הן הקרנים:
ודרכי של לבי יהודה לתת סימנים כמו דנך עדש באתכ
אלכועשלה ורחבו חמשהכדכתיב אמתיס ארכו ואמה רחמ רבי י הודה לטעמיה לאמל*
ה
של כלים בת חמשה טפחים היא :כותן ארכו של לחס הפכים ככגד רתבל של שלחן וכופל הלחם טפחים
וכמנא אדכ
ומלכה למעלה בגיבה מכאן ומכאן והן הן הקלכותוכמכא? זקזפותכשלהלשעע קשלקן:
ממלא לקבי של שליזן 1לי,ב) מחזיק חכי אילך של שלק וכשהיה ההלל אחל אכלי כמכא שלחן כלו מלא :
אלכז שכיס עעד ד מאיר-לטעמיה דאעל כל אמה בת ששה טפחים חיץ ממזבח הזהב <קלן מזבח החנו
1
אתחשכתושאיאפשי>ל*1לעשות0ערב:שבתדוחהאתהשבת*
מ לש
י נ ? ן ע ה3
B
p
t
:
והקזכב
pW?#l<7ןהלכה5,דב^*איר* ^ ה ק כ י ע א ל כ ^ ^ ל ס ^ ה א מ ו ל ה י ג ^ ^ ^ ל ג :׳^?•קלמיומאממנ׳
ן«ין שני האדלים לרחב הלחם לא תו?_אלא המשהושני הסדרים מס.ז?קין.ע&י'3שלחן לאיכו'^ל»ו^5תים..
*d»ai«1׳ן שלי לסדר שתהא רותמנשבתכהםשלא יעעעשו :אבא ש#ל אימ-י׳־ש^בא^לימישהין tf
? : p g ' pוהלא כשנאמר;כתת לגל הקעדכת ועל עמש משמע-ימלמ yt**Ktwxtoi?w>r׳
הכאכמי עליסמזךיהלכפיכאבא׳
? V w tשלחןךנך*דכי יחוי־חרב*פאיר א*מד תשלחן ?ורגו שאזל* וזמ<«<לקלתתמש1ק?^
בא<ת4פצ»ליק^גמנק&קפיס<ך
א^יס עמרןךחקו קןעןין לחם חפגיס ארבו עשדח מחכו חם8גמ
?3ין<* vrft&#וליבמה
§וימ 1ו ו ^ ן « ח ז « < ש ל ח ! ו ה ו & * ז $י ו ? * מ ; » * 3ז ו ט ^ ו י ה ג ז
&ב»*ן וט8מ»?« יןוח.ג^מצעכךי.שתחא ק מ ח מב*מל־וגימשן לסלי:וה^:שישל<תש0י1׳^«
ה מ ע מ ת לאמעןז^ .הםזלמ*
!***־׳*או^אושר שם חיו *ותנין שגימיכ^לכובו^ל לחם הפני
«S!,3
^^*Sסיי ל י ^ ב כ ^ א ש ר י ב ת ת ^ ל ״ ם מ ד ס ״ ^ ^ ו כ ח ^ י
:
;
f
W
^
"
1
ע
ר
ש
ו
^ ! ^ ״ * • ת י ק ג ^ ^
^ ^ ^ W p w w w a w f i w
^שלחן<־לה^^5חיוג0קדשא^ןלארכוש^יתן> ־
^» .בי שזלחגוה׳חיו באולם םצ6גינ1על.שתוזו1בי«
.ז
^ ר שלשי«ואח?« ש ל »ו*על»א-יישיש 4ויז»»פלו׳»חפממז
» י ם מ ו < ע ל ש ל » ח » 3י ^ » ^ ^ 1י ן ב ק ר ש ולא שודודין ואזזד
^לוחג׳ סגפנים שעליו לחם חפביש חםיד ארכעח כחבים » 1ס י י
»גיםבירןש^סדר!םושגים0דששבי כזיסיךדאדגעחמקדימץ
^פניח^ שגישלימיל שבי סדרים י^גי׳לימול שני&יצ?ס ה0ב-1ים»׳
אוגדיםבע^ופביחפץלדמס המו^י«יך.עומהים־בדרומופניהבש
^ ו ן -א ל ו & ו ש ב י ן ואל}40יתין מעחושי-י^וה בנגדעזיוחושלזח
שגאםר לפגי חםיד רבי יופי**ומר^שילו אלו גוטלין יאלו בגיחין
3ב
/
«
$
ה ***נס
i w kשליש>$׳ :לאשל׳״
מנים במתלגיל הקלש*׳ול*
כ^ן^הישכהלמזהשב^
"*כנס־מעדבשכממומטןמבו^
להשז^ם^וג^לארמ^^
:ולמקד משדד הלק* ולאו*5
שבת ביתי הקניה בין כל:לסם
.כמשפטן; אדכןלא^ישלבמ*
מ*נזיק! לממבכהזזזמכהיץכאדק
קק*ון הארק שאמו לימבו של
ביתשהכדים שבארון המבולטים
ור׳וי׳קי^כעלוכלמלומי׳יכשני דל*
אשה שנאמר ויאריכו הנדי' וירא!
אף־והעדיס לרקבו ־של אדק־ יזין
׳
מזבחים לאלן לארכו של ארק הוו בדים לא היה בין בד לבד אלא שיעור דוקב הארק דהינו אמ׳תא־!יפלג•
ותרי נבלי הבישאין בשבי בלים אתהאלין שנים מכאן ישכים מכאן לא הי; מגי לימסבץ בהלבדאל^מ־א^
ילדקבו כתיכיס וחן היז ממורק למערבשהליהזו תקקי«י בפמבת*מ3א ארכגשל אתן לדקבו של בית:
^כלבכמסמן)לאהי)^תי©1ןסאלאלתדאמגש^ו^ך?1
•1
*עכשיו עביחין תל של שיש ומידימשאן להיכל ומסדרןעל &לוהב של מש?«ועלשלזסכבגניאתועד שתקבור!
!מיפים כלקתכי לקמן במתםתיך •המכניסים עגמדיםככמקידהכי גגדיף-ס« דאיעןי&משדלים־קעגידיך
•הו בבפין:אלי מישכין ועד שלא יגביהו מן השלק אלומכיחק :אפילו אלרכוטלים)אלו ע נ ק מניחיןאקד
שכטל) :אף זי היתה תמיד לקבל לבי ייסי דאין תעיד אלא שלא ילין שלקן לילהאקתכלא לתם :׳ והחלויל
מעקלקית לכהנים משמר המבאקילק -עעעשמד סבככס. :קל יום הכפורים להייתבשבת שדין לחם
••ופטם לאפל) כאותו.שבת׳שמקז£יםאו?«־.מגגל השלקןזעכבמאיןימלזםלאכלומפכיהיעגגיתץהקלות
•»נתתלק)ת לערב ואיןעמתיכים14-לקו למחר תעני,שכפסלרבליפה:לאקד -ומכו שנסתלק :י השעזדשל
•מוםףשתוא מטאתונאפל-לכהכיס כאכל לערכ׳׳בלילישב^שזמכו^ןסיולילקעד^! .קבוע ־
;
מנח1וו <*רגן יא
c
* מ ת ואן » * iישאין־יכ&םילבשליבשבתילאכיום הכשרים:סמליים פהביםשעלו*בבל ובגעימ^יש י מ
»גליי©ח»<&א£סככדדיים היו ועל שם ששונאים תלמידין חכמים שבא* את הבבלייםקראןלאלםכנלי•'•
עגמשיפומעשהדעכתמתבבלייס :חיו אוכלים אותו תי כשחל יום כשלים להיותבעש :מפני שדעתן י &
ואיכןזקכיס לאכול הכשר כשה<א חי :ק ו א ת ה כ ; י כ י ם ל א ק ד ש כ ק , ,ן ,ל ן ^ ^ ג ע מ ל י נ ^
והקטיר את הבזיכים
»למם
מ ב ת פשולה למחוסדוען הוא tpווחיתת תמידיעאו ונחגייז עלחשלחן שלזחב שחיח ב*יי^
ש$א היה מל -השלסן ז|א ששא יע* הקטירו תבזיכין וחחלות מתחלקות לכתבים חל * ס חג&וריטי
^
מ כ א אי אפשל לתקן ולועייניתני לחיוות בשבר־* :מחלורת מתחלקודמ לערב חל לח>ורא
* ב ת ש ע י ר של יום חמורים נאכל לערב * פ צ ל ^ א ו ב ל ק *יי׳*
ע י שבתהכא׳ מ י ק דלקס פסלי
סדר את חלאמ*
*
גליבו בשבתקלשדשלמןישוב אי» כשחוא חי םפבי שדעתן יפה ״
בשבתואת תבזיכימ לאחר שבת והקטיר * * ו*3דבים בשבי־•
יקללשהוי* אלא עד,שנתראשונה
׳למעשילכלי^»*<י״ט«עליק *סולח ואיןחייבקעליחן משום פיגול נותר ושב *4סח־
1
ד
כ
ה
ק
סדר
3
ב
J
• מ מ ת * ^ ^ ^ /
&
^
^
.
}^
^
,ן ^ ל , ,״ ^ ^ ^ ^ ,
^ז^עלינן כהקומן־הניתד ^
^׳
״ ,׳ ,ו , ,
^,
ווה לא כמעד.לט ן <
fa ,
דבויכים קמ מקי י
קלב* כהלכתן י י נ י ^ לש ק.
קכאהלעמוד שכותים על השלק
אומר משובש
מקדש למי שתו^ע שבת ומאותו
שכת *כול לשהותן שבעת יעים
ה י <
p
5
ע
ע ש
ז
ה
ר
v
ם
ל
ם טומ
ם
מ ע
7י ל
ה
ם
3
מייביןעליחן משום פיגול וגותר וטמא סדר אח הלחם ו א ר י
זזםיבין לאחדשכת ו«ק»יד א-.ז חבויכיס ב ש ב ו ף פסול כהני
ימשח *יחגחלשכתחגאויו שא־פיא ח י * ע ל חשלחן ימים רכי6
שמי הלחש ג ו ו ב ^ א ^ ח ו ד י *
אק3כךבלו*^0
משגיס ולא יתד ע י שלשת בי»דפ־או1יתםער<3וס טוב יגאבלות
ביום טוב לשנים חל יום טוב לתיות אחר חשבת גאכל ל ש ל ש ו ל
לחםה&גימ באכל אין פחורתמתשע ולא יתר על אחד עשד
כיצד נאפת בערב שבת ונאכו־־י בשבת לחשערה חל יובש טוב
לחיות ערב שברת גאכל לעשרה שביי יסיט־ ׳טוביבש של ראי•
חשנחגאכל לאחד עשר ואינו דוחח ל א אר־ו חשבות ו א י *
ג ם ל י א ר %
יובש טוב רבן שמענן בן
שמעון ב ן תסגן תחרת אר־ביזכם טוב ר^יבו ד ו ח מ א\־#
::י
• ,־ • • -יום עופ*
;
i
^
^ '
קודסהשבתאין בכן כלום שאי(
השלחן מקדש) עד השבת הילכך
לא־מפצןיל בליבה לאחר השבת:
־ :אין פחועמשכיס משבי יעי ם עשבאעו :נאכל לשלשה שאפאום בערב שבת לפי שאין אמיק
לעשלה שכאען בחמיש•
7מוהלן*שבתולאיוסטו 0״ לתשעה בשבת שכיח שהוא תשיעי לאפייתו:
נשבת :יי שכי ימים טוכי6של לאש־השכה קולם לשבת כאפה כרביען ונאכל בשבת שכיה הלי לאיזדתשי
ואם תאמר הרישכים עשר נבהו דהאאותה שבתהויא יום הכפולים ואין הלחם נאכל עד למונאי שכת הא
לא קשיא ללעכין אכילת קדשים הלילה הולך אחד היום שעבר הילכך מקלי אחל עשר :ואיכ» דואה לא אתהשבתילא את יום טוב לפי שאין אופי׳ ומבשלים ביום טזב אלא מה שא!כל באותו המם בלבד :לכן שמעין ג |
גמליאל אומר כ»׳ואין הלכה כרבן שמעק בן גמליאל:
l
e:c ,שבדין לפלותןוהדמים קלושים ודוקא כשנטמא! יש לה ן פדיון חם לא קד»6
. .
בכלי אבל לא כטמא! אף על פי שלא קדשלככליאין עודיס אותן .:העופועוהעבים והלבונה שנטמא' אי|
צקם עדיין שלא נאמל עדיין בקדושת הגיף אלא בבהמה בעלתעןם לכתיב ואם כל בהמה טעאה אשר לא
5
י
י
ה
p i c p
ר ב י ם
*012
1
y
.
חסנחוח וחגסכיס שנטמאו עד שלא ק י מ ז
בכלי ישלרתן פדיה.םשקרשן .ככלי r*s
לחם -
יקרי;!
מונחית פרק
b
•קדיטי^נהקדבן לה והעריך הכהן אותה 1כל ובבעלי מומים שיפדו הכתוב מ ד ב י דאי בבהמה טמאה
; ממש כשה״א אומד ואם כבהמה הטמאה 1פדהבערכך הרי בהמהטמאיז אמולה ואשמעיבן במתניקין דייך
;•*גל גכ לאשכיזן בקדוש קדושתהג !ף דכפל כיהמומא דמפריק העופותוהעבים והלבוכה וכלי שדעדקדשי•
מהשהכיאהכיא דאמדיק לא לשם כדלי! הביאה אלא
כ
.קמשתהעףוכטעאולאעפלקי:
כדבה אמדת היא 1r iirלהביא
במחבתשהיתה עשדון שלת׳ •מ
;להם פדיון והעופות ותעעיפ והלבובה ובלי מ ר ת אץ לחם פדיון
ב • :חאומרחדיעלי מוכחת לפכיו ואמוו להבי במחבת
באפר אלא כחכדת ׳׳
כ:
וכי' :הדי זו פסולה דקכעה לכלי
* .מחבת וחביא כמרחשת במרחשת והביא במחבת מחשחביגיי*
שהזכיר בה ואין יכול לשכות לכל•
?זבי* וידי :חובתו לא יצא זו לחביא־במחבת וחביאבמרוזש^נ
אמד י אלו להביא ככלי אחד אלו
י־ *םרחשיזגותכיא במחבת הדי זופסולח־הדי עלישבי עשרוגיס
שהיו מוכחים לפכיו-־הרי אלו פסול*
לחמגיי* ככליאחד והבי4י* בשגיבלים בשגי כלים וחבריי* בכלי
דהיכא דנדד בכלי אמד והביא
:א ח ד מה שתביא חביא וידיזזובחול* יעא אלג לחכיא בכלי אחד כשבי כלים הפריש ממכה opין
!והביא בשבי כלים בשני סלים והביא ככלי אחרחדיאלופסולין
קומבים והוא לא כדר אלא קומ׳ן
בשבי
וזייי עלי שבי עשדוגיבש לחבי <4בכלי»ייוחד והכי***
ועוד שמכחה חסרה היא בכל כלי
ובשני
בלים אמררלו בכלי אחר גדרת הקריבן בכלי אחד כשריםוכלי והיכא דכדד בשכי כלי והביא
•גלים פסולין הרי עלישגי עשרונים להביא בשבי כלינגוחביגיי* ככלי אמד הויא מכתה יעירה »
בכלי אחד אמרו לי בשבי כלינ=ז גדרת חקדיבמ׳ בשבי כ ל י 0ומיעט בקומבין שהוא כייר למ
•גשרק בחגו בכלי1אחד כשתי םגחורמ •שנתעיבו *
שתי קמיבותולא קמ׳ן אלא אחד;
חדי עלי מנחח מן השעורין יבי»4ו מן חזזטיבש
ג
אמרו לו ככלי אחד כדרתולא ס6
•קמה יבי4י* 3- r - h oד^נ שםן יד*3זכיז *פי יי יעבמז ש מ ן ולביגודיו לדבריהם והקריבה כשכי כלי©
ן^ני עשרון יבי4י»עשדון שלמ־עשדון ומחצזיז יכי <4שכיבש פסילים ואף על גב דלא אמד אל•
להביא ככלי אמד משום דהשתא
*-גן שםעק שוטר של4י» התנדב בדרך חמתבדביבש •
מחגרב ארס מנחה ש ל ששים ע ש ד ק ומבהי•* ליכא למיער לשים נדבה אתרע
ד
גכליאחדאסאםדחדיעליששים ואחד ממא ששים בכלי אחד אייתו לה ל ט ו ן לאמרי ליה ־כלי
»אןזר בכלי אחר שבןעבודםבזא ביום טובחדאשוןשל חןנשהל אתדבדי־תהוה ליה לעימר לה!
&ןיות בשבת ששיבש ואחד דיו ליחיד שיה«8חודת מן הצבור אנא משום כדר אקדינא מייתיפן
כשחי מנחות שנתערבו
להג
אהד
ואמדינן בסרק הקימ׳ן אס יכול
c
לקמקעוו בפני עגמה זמזובפניעצמה כשדות ואם לאז פסולות והא דקתכילעיל אלו להביא בשני כלים
הרי עלי
ג
<הביא בכלי אקדפסוליתעיידי כגין ללא יכול לקמו׳ן מכל אמת בפני עבמה:
34שה.מן הסעודים יביאמן החטים שאיןמנתת נדכה באה .אלא מן.הסטים וכג׳ן שאמר אלו הייתי מדגן
$אין מביאים מנקה מן השעורים לתהייתי מ ד ר אלאמןהמטיכזאבלאםאמרלאהייעימדר כלום איבו
ו1ייבכלוםז יביא סלתדכתיבסלתיהיה קרבנו :דבי שמעון פוטר דבי שמעק סבר .בגמר דברי•.
י
ד
$לם ניתפש והואיל וגמר דבריו שלא כדק המנחה אמו תייב כלום ואין הלכה.כרבי שעע1ן:
שק^בוד מביאים ימ/־שלשהעשדוניםלעד לשלשה עשר פדים הסתשעה ושלשים עשלובים ועשלוץ לככ«
כאלבעעשר כבשים קם ארבע עשר עשדיפיס^שמעשרמים לאיל לשבי האלים הם ארבע עשדונים
!זדי המשים ושכעת ולשני עמידים שנים ולשני כבשי מוסף שבעשבים הדי ששים ואחד ואמר לו ל שמעון וכי
כל אותן של א1תו יי 0בכלי אקל היו והלא אלו לעדים ואלי'לאילים ולכבשים ואי מעדכ להו מפסיל
*עכיותפריםבלילעןעבה,שכיליגי^ילעשלק קבי ההק לשלשת־עשדוכים ומכקת כבשים בלילתןדכס
וןב?עיתההיןלעשריכן דהינו שלשה* לוגים וה^ בולעת זו.עוווסמבאת זו קסדה זזו ?תלה אלא מפני מה
איןמביא יקזלמשים ואקדעשרמיסבכלי אחל :לעל ־ששישיסל להבלל בלמ״אתד ןקאי ענא סבל
בדכי
,
מנחות <*מן ינ
ואיילה
כלבי אלישי ק יעקב לאמי בפיק שתי מלזתאפילוענקה שלששים עשלונים יי') ^
שלא צבללה כלהכיקשלאויהלהלל^אין הבלילה.עעכבע־להכז קיעאלן דכל הראוי לבינה קין גי
מעכבת מ;כל שאעןדאד למלה כילה^עכבלגבו־; :ששיח זאתדאיךכבללים כד״מיהאי .י ן י ׳ י? ' 1
שלדביעותהלוג :אקמעכדב־סלעייןלכהבים.שלא.מטממנסתנסכיס קל:לןגאקד.זלאשל שביס/צמ
שמשה אכל מעכלביס נ ליגים
׳^קזרלצכשייארבעה דימו לאיל ;אחר א&־דבישסעא• נחל«*ז$לולפדים ואלולבבשים ואיננש
נבלליבש זה עם זה אל4״? עד ששים יכולים לבלזד־* אמרו יי
•!ששהליגיםשקוא מבי ההין דקזו
$פל ומששה ולמעלה התכדכים ששים בבלליבש וששים ואחד איך בכללים -אמד להן כל מרי*
*שבעה wשלשה מניהו לכבש «כמים pבארבעים סאו; ח ו * ט ו ב ל בארבעים סאה חהר קיסי*
אינדיכוללטבול בחן אץ מתנדבינמ לי!שניםוחמשוד? אכיי!
• וארבעה לאיל <שמכה חזי לשג׳
סחנדגגמשלשדוואדבעמדששח ומששמ^לסעלת^ד יו!־'"׳
£לי!0תשעי קזולכבשזפר עשרה
wלאיל יפי > tהזללשכי ^לי °פתגדבים יזןדאין מתנדבימ:שמן דברי• רבי עקיב* רבי נזי^ח
אומדעתנדביס ששן׳אמד דביטרעון מציגו ביין עמגחופזדזב*
^7י
'••ל**
כרבה אף :מ ש מ ן בא .חובה ובא גדבזדאמד רבי עקיבא לא *מ
'*P
׳מ׳עבלטם f
אמדת ביק שכןד״ואקי׳ב חובתו ב פ ג י ע ה תאמר בשסןשאיני
* * ט *י *? יף ? י *
קיכל״פמ6 1גרעג0ו»ץש0י 23מתברכים עשרוןאחר אבר־ל
*תצדבים'**(בצח סלי""!•••־
^ ו ף א ^ ד פ ד י ד ד ^ ז ת -ל•
^ ^ ^ ' S ^ r T Z
ה
ז
ט
כ
,
;
f
c
3
כ י
,
,
3
0
P
^
^
^
ע צ ב ה נ מ ת ה :
^
ל
ע א מ ל ב ש ה ן כ ן
א ש כ י ן נ א
ל ו ס
ע י
׳
,
4
שנימפידשתז ואיני יירע׳מה פירשתי יביא
ששיסעשרוןהדיעלי מנחח־יביא אתוש-רצודרכי יחודהאומד
r.v
,ב
יביאמנחתהכלתשהיאמיוחר״^בכנתוח.׳-
מגהה מין חפגהד ,יביא אחת מנחות כי :הכינחות יביא ס ת מ ו
^ ,פירשת׳ ואיני יודע.מה פירשתי י ב ^ ז ת כ ש ת ן פירשתי בגהוריו
,
נצלי׳בפ »
של-ל עשיזבימ ואי^י־ יזי׳ע מה פירשת י ובי<4פבחבד<:צלששז83
tyj, p
^
&\ ip
£תד או ק יונה אתל עימדביה ^שרוןד^י־אוממי3״א־מגחות:׳6ולעשדובים עאחדיעד^&ו»0
*; .י־;.׳::׳ •w-<:־r :׳׳ ׳ r . - r • :•^•;4י י מ י • 9׳־*':
9ןפניםוהלכה שמתילביסיין ־
. j f t fפני עבמןזמתכלבים נשכים בין נשביתי בין בםכי איל וכבש וכל קקלמית באים בנדבה בשותפות
קי׳ן מן המנחה לפי שנאמל בה נפש לכתיב ונפש כי תקל־ב קרבן מ:חה:
עלי עשיין פירשתי כמה עשל׳נים אביא ואיני יזדעכדה אמלתל יביאסשיעשריניס דאי בניי
ךןן״יו
מהכי כלר לא אכפת ליס למעכה ואימרעה שפירשתי' יהא לכללי ודםאל יהא לכלכה יבטפי
מהכי ליכא לספיקילאיןמנקהאמתיתיךה,מששיעשדון זהרי עלימכקפ האומר קלי עלי מכדזהכת!£־»מא
אי זו שירבה מחמש מנחות :מחמלת1שכקדאתמכקה סתכ^ואק לה שםלורוכל־שאקמכתותזיפלהעםסנל!^
.ענקתקקבתעצקתמרקשתמנתתמאקה ואין הלבה כליהוףה? •:כי :מכקידמיןהמנקסיהיו״תרהלי^
מנקה אומין מכקה-יביא אקתמן המקסזתהאמלדותכפלישת :מכמות לגלי או&אמד מק מנמו^עלייב^!
שני מנקןתממיןאק׳דנמרשת^ עיבי־מנקותשאביא ואים זילעכמה3rhגיס־ה t 2 1 $׳ לל־ביא מביא ממשמן
מבחתסלתמשילקרקשת מנחת מקבת מפקתעאפהיעיל והיא באה שכי־מיכזם׳חלזת מ-יךןןק ׳־ &־י-
פישתיעכקהשלעשריכים ככלי אמד ואיכ< מדע^מה׳עשרונית קבעתי כה :י יכיא גמימעשרזןדיחי
מתכיליכאלספוקי ואי בביר קהכי כדד־לאאכפעילןד^תנה.ואמר גמה כפנדשתי־ יהא לנדר ז ר ^ 0
יהאלצלבי** -דביאומרצון ד א מ ר ע כ ן ה ד מ ש ץ ע מ ד ^ ^ ! ^ ^סלי^זדקכעה־ןנאם-יביא ששי:3מ©
אקל ^בגמלמהכיכדי׳וםדא ־מנהמ׳״ימירהזדאי׳ת׳לי© גימד»(ני0נ^ס דמבא עלי&> היא הילכן״טיי
^של#ני;/קד£־ע ^1ומלא של־אלבע עד-מש*
שנענא
•. :
צ
ה
ע נ מ
כ
ר
ש
ע
אכ מ
pp
לא
מנחות פיק יג
• foWISמבי* 1ביןהכלאלףשמכה מאותושלשי׳עשלק לודאי חדא מכיהוכלדואיבךבדבה ואין הלכי בר׳•:
לאיפקיתמשכי גדלי'שתי כקעיותגל<לועדמיעיטעגיישכים •־ !המעלהאת הקומץ כחל[חייכ כרת
להעלאה היא ובהאי כללת הר כמי המעלה קומץבפכ' להקטרה מעל ית ז הא הילכךקשיכקמשה קומכןם
לא יפמית
ד
׳ לי*'לא חשיבלהקי להמעלה קומץ כפכיס לקומץ ששי :ושכי טיבי' של לחם הפכים;
מלכד זהב והיא שיאמר מ ט נ ע
הדיעל־ עעיס לא יפחות משני גזירין לבוגח לא יפחירת של והב לאי לא ללמ׳כםכאללהב
ג
3ק ו מ ץ חמשה קסצים חן האומיהדי עלי לבוגח לא יפחות סקיסץ קאמ להיכ! מעיכה של זהב^:חשע
לא יפחזעממעה כסף שיכיינחשע
ממתנדב מנח׳יביא עמה קומץ לבונה חמעלח את הקומץ בחיץ
ששיה מעה כסף,:פרשתי כ ן וכך
חדי עלי זהב לויי*
ד
חייכ ושני כויכי! טעוגין שגי קכ>צים *
זהב ואיני י ו ן ע כמה פלשתי יביא
ישחית מדיגרזהב כסף לא יפחות סדיגדכסף נחשת לא יפחור־ג
כל כ ן עד שילע בענמו שמעולם
םמעה כסף פירשתי ואיגי יודע מה פירשתי הוא מביא עד שיאמר
קל»
ה
לאנתכויןלכלכך:
הרי עלי יין לא יפחות משלשה לוגין
ח
לא לכך נתכוונתי״
עלי יין לנסכים לא יעחומג לוגי׳
שמן לא יפחות מלוג רבי אומר שלשת לוגין פירשתי יאיגי יורע
שהן פתועי' שככסכים רכיעי ההין
חדי עלי עולת יביא כבש
ו
0ה פירשתי יביא כיום המרובה *
לככש עלתא ליגין היו שהין ״כ
רבי אלעור בן עזריא אומר תור או בן יונח פירשתי מן הבקר ואיגי
לוגין :שמן לא יפחו מלוג שהפתוע
יודע מה פירשתי יביא פר ועגל מן הבהמה ואיגייודעמח פירשתי
שבמנחה ע&ריןסלתוהיא טעונה
»ביא פר ועגל איל גדי וטלה פירשתי ואיגי יודע םח פירשתי מוסיף ל»ג שמן:ר אומ שלש rליגין כפחו
הרי עלי תודה ושלמים יביא כבש
ז
עליהם תור ובן יונת׳׳
שבמנתתנסכימ עשרק לכבש ,כ
J
<J,
ןןידשתי סן הבקר ואיגי יורע פח פירשתי יביא סר ו*־' עגל ועגלת
^ ן חבחםח ואיכי יידע סח פירשתי יכיא פד ופרה עגל יעגלח איל
ורחל גדי וגדיח שעיר ושעירה טלה וטליה י׳
ח
הדי עלי
ש ו ר יביא הוא ונסכיובםגח עגל יביא הוא וגסכיו בחמש
Wit
»ביא הוא ונסכיו בשתים כבש יביא הוא ונסכיו בסלע שור במנת
יביא במנה חוץ מנםכיו עגל בחמש יביא כחמש חוץ םנםכיו איל
כ ש ת י ט יביא ב ש ת י ט חוץ מנסכיוכבשבסלעיביא בסלע חוץ
מגסכיו שור במגה והביא שנים בכנה לא יצא Wזח כמנת חםד
דיגת
י
בלול<רביעי" ההץ שמן ואין הלל
כלי :כיום עלובה כיום טוב לא<1?.ן
של תג הסכות כשחל להיועכשבע
שאות! היום מליבה בנסכים -ל
לקלבביעשל תובתהיום מכל שאר
יעיתהשכה דהו! "ג פדיי ויל כשבי'
ולימיהפי ב מיםףדשבתיבימוסן*
דקגו?1יס שנייושעיראקל והנסכי
הנדיכיס לכלם מאה ואלכעי' ליג
הרי עלי
ו
ואין הלל כלבי:
עולה יביא ככש רבי אלעול בן
עזריה אומר או ע<ר או בן יוכה
כאעדיח ליגבא קמא לא הין קורים עילה סתם אלא לעולתט:מת ופחותה שבעילת בהמה הוא כבש הילבך
יביא כבש ובאתליה ד ל אלעןר בן עיליה הי! קורים עולה סתם גם לעילתהעיף הילכך יביא תור או בן יונה
ומול כי אתריה ומול כי אתריה :יכיא פל ועגלזכלייילא כקכי'לעילה ליכא לספיקה אלא מכלים ומתני לכי
היא לאמל לקמן העתנלב קטן והביא גלול לא יבא אבל לבנן פלי ג• עליה ואתרי המתגלב קטן והביא גדיל
יבא ליש בכלל מלוכה מעט והלכה כחכמי' :פירשתי אחד מקרבבות הבהמה ואיני יודע מאי זה מהן פירשתי
יכיא מכל מיכיבהמה הוכלי׳גלולי׳וקטני להיכו פר ועגל איל ושעיר יגדיוטלה-יפירשעי אתהעין ואיכי יולע
תודה ושלמים תידה א! שלמים :יביא כבש פקותשבתודה
ז
•נה פילשתי אם מין בהמה אי מן ע י ף
*שלמים י .יכיא פר ופרה ליטרה ושלמים איללספוקי בזכרי וכקכות :ורחל נקבה בתשת• שכיס :גלי בןשכה
יכיא היא וכסכי! במכה כך נתפרש ליכו
ת
»ק העוים שעיר עזים כן שתי שטם :טלה כבש כן שנתי:
כעורה שבעל פה שיהא ע ר ן השוד עםכסכיומנה:עגל יביא הוא ונסכי! בחמש סלעים :אמד הרי עלי שוי
כמכס יביאכיבמנה קיץ מנסכיו שהרי כך קבעו:שוד במכה והביא שטם כמנה לא יבא שהרי קבע שור במכה:
:
קטן
v
מנחות
x
קטן והביא גדול יבא לבי א * י לא יבא קש« הבי תגא פלוגתא ללבי ןיבכן הבא בסיפא לפרושי ליישס
ונסתאב שנפל ממום דנעל מ;ם אקר
ט
דבלי הכל סיא אלא לבי היא ולא לבכן ואין חלבה כלב» ז
שמא כדכתיבואס מכל סכהמה הטמאה אשר לא יקריבו ממנת קלבן לה ובבעלי מומין שיפלו הכתובמל3ר
כדפדישכן כפלקין דלעיל :אם רנה יביא בלמיו שצים ולא למי ללישא לאמליכן שור כמנה והביא שבי׳ במיז
לא יבא דהעם דאמר הרי עלי
שזר במנה קייב על שיכיאבו אכל דינר וזח ב0נ׳ חסר דינר שחור ותביא לבן לבז וחני' שהוי ג י י י
הכא בשור זה ונסתאב שאני דכיץ והביא קטן לא יצא קטן וחגיא נדול הגא רבי אוסר לא יצא•
ש ו ד זח עולת ונסתאב אס רצח יביא בדמיו שגיס ש מ
!9
דאמ שור זה אקדיבעולה ונסמאב
שוודים אלו עולה ונסתאבו אס רצת יכי4י« בדמיהם אחד
אזל ליה נדריה די« לא מ^י
! ו עולת וגסתא*
צקיועיס :רבי אוסר לכתחלה עולח ונסתאב אם; רצת יביגיי* בדמיו כבש
אם רצח יביא בדמיו איד־ירבי אוסר האומד אחר מכבשי חקי*
׳
"1
*
ואחד משוודי הקדש חיו לו ש ב י ט הקטן שבחן הקדש ש ל ״ י *
״*?
"
** 1י* tחביגוגי שבהן הקרש פירשתי ואיגי יודע מת פירשתי או ש א » י
»יי
*
,
י
י
*בינוני שבחן הקלש דכי יש ל!
י
אמד לי אנא ואיני יודע מה חנדול שבחן הקדש*
מיי״ _ ; " J L L , ,י "
_!
׳
ו _!
שנים הנדיב הקדש שהמקדיש
י חדי עלי עולה יקדיבבח במקדש ואם חקריבחבביתחוגיולא**
* , * ,מ ^ י ״ ש ^ * ^
^ שאקריבגמ בבית חוביויקריבגח במקדש ואס חקריבחגניד*
'
י
w
כ
כ צ
א
ק
ם ה ב י א י ג א יכ
ב
ה
:
י
י
ב
א
מ
ט
מ
טש ב ה
ב
ש
ה
מ
r
r
י ן ק ל
י ש
כדליכם וכי יש לו שלשת קוששיס
,
ן
^ fa , , 5
,ל , ,
,
ק
ל
^
,ן
ע ן ן » א ,א
לגבי קטן הילכך תרויהו אסירי
מיהולאקרכ למזכק אלא חד
מטהו והיכי עביד דלשתרי קל
ממה! ממתין לבינוני עד שיומם
3י כ
ט ה )
ק
כ
ה ס
פת
<
ד ש א
ד
ע
ע
א7>1
ב י כ ע י ל ה
א ה
ד ה
יע י
י פ ס
י " «ק»יעולח יודיגיגויד יגלחבמקףע
" •יי י״אייגי ״ ס
ואמ גלח בביח חוגיולא יצא שאגלח בבית הוגיו יגלח כמקדו*
ואם גלח בבית חוגיו יצא רבי שמעון אומר אץ זה נזיד חכחגיגש
ששמשו בבירת חוניו לא ישמשו במקדש בירושלבש ואין ציייך
לומר דבר אחר שנאסר אך לא יעלו בחגי הבמות ע ^ מ ז ג «
ח׳בירושלם ביאס אכלו מצות בתוך אחיהם הריחן כבעלי מושי!
חולקין
31
0ע
א י 0
מחלל אותי בגדול דממה נפשך אי אבינופי קל ולא אגלול הרי נפל בו מום וקללו ואי אגדול קל מעקרים»»צ
כינוכי מ;ל1מעקדא פירשתי אי זה מן ולא ידעתי אי זה הוא :או שאמר לי אבא כשע׳מיתת! א' משורי הפקות
להקדש ואיני יודע על אי זה מהן אמר לי הגדול שבהן הקדש דהיכאדאמר פירשתי ליכא ספיקה דודא'
הגדול פירש :י בית קונת בה שבנה קניו בנו של שמעין הנייק באלכסבדריאה של מבריישכשמת שממ*ן
הנדיק אמל להם מניו בני ישמש תקתי מפני שהיה בקי ילגיל בעבודה מתר משמעי א י, ,לא ק ל עליו חני*
לתיותכהן גלול לפי שהיה שמעי אחיו גדול ממכי שתי שכיס ומקנה ונתמכה שמעי כהן גדול עקת אבמ
לימים נתקנא קניו בשמעזן אמי! אמר לו בא ואלמדך סדר עבודה הלבישי כתיכתכד דקה שלובשועהכ*•
על בשרן זעליה אוור נר קטן והעמידו אנל המזבק ינא ואמר לאקיו הנהנייראו מה נדר זח וקיים לאהובת1
,
ק
ב
אותו היום שאתענהלבהן גדול אלבש כיענתשליכי ואסבור באזור שליכי בקשו אקיו הכהנים להרגוישת
.הם כל המאורעבקשו להרוג אתקניו ר ץ מפטהם לבית המלך יעלין כל הרואה י
לו לאלכסבדריאה של מגרים שהיו בה רבביעמישראליעשה שם מקדש ובכה קזכק והעלה עליו לשם עזבה
סי ועל אותו מזכק נתכבא ישעיה כיום ההיא יהיה מובקלח בתוך ארץ מבדים ועמד הבית ההוא קלמי
למאתים שכה וכקלא ביתקכיו על שמו והכל מולים שהקלבנזתשהיו קרכים שם איכן קלבן לפיכךעישאמי
שאקריבכה בכיתקניו כעשה כאומל הריעלי עזלהיעגי
סלי עלי עולה והקליבה שם לא יבא ילי כליו י
מנתשאהלגנה ולא אתחייב באקליותה הילכך אס הקליבה בביעקביויבאילי כללו אבל קייככלעממ״•
>?קמ כתוץ שהרי קרא עליה שם עולה :רבי שמעין אומל אין זו עולה והדי היא קולק גמולים שאיןש•
הקדש •י
ז
לב
חולין פרק א
ואס גלח בביתקניו לא ׳
»זקיש חל עליה כלל כשאמר שאקדיבבה בבית קניו ואין הלכה כלבי שמעין י•
שאגלח בגיעחביו אם גלח בכית חכי) ינא דהאי
'""'י'יגלח במקדשבידושלס ושם יביא קרבבותיו:
נכלא שכלל כנזיר כלי שיגלח בבית קוני! לנעורי כפשיה בעמון ומפבי שהיה קלוכ לכילג חכי! ולחזק קאל f
מ י ^ ל אמר אי שגיא ככיע קניו»לקנא טפי לא מבינא לאבטעורי ןלא חל שם בזירות עליו אבל נעשה כעי
שנשבע שלא לשתוע יין עד זמן
^ ' ^ .יבי שמעין אומר אינו
נאמד בעולת חבהמת
*ולקין ואוכלק אבל לאמקריבק* יא
נזיר כצל ומועי לשעוע יין ואין
^
ע
א
ש
ח
n
m
ג י ח ן ח
ן
ב
0
מ
ז
ח
א
מ
ה
ף י ח
י
ג י ד ן ן ח
ש
א
ך
ן
מ
ד ח
ר
ב
ח
ואחדהספעגוובלבדשיכויןאדםאתדעתולשמיס׳׳
י
*ל
!
ו
»
ז
בשלמה מסכת מבקוע :ובעהבתקילמסכתי״לי!
כ
ואין
^ ».מן»»ז :
בדיך לומד לדבר אקר אס שמשו
ה
לעבולה זרה שלא ישמשו עוד
כילושלם והיי הן כבעלי מומין
:
שקילקיס ואוכלים בקדשים:
^
״״!
ש ן ן ז ז ן י ןו ע ז ח י 3ו ח ן כ ש ד ח ו ו ו ץ 0ח ר ש
הכל שוח^ {
י
»ליי
הכל שוקטים לכעקלה ושחיטתן
שוטח וקטן ש ט יק* *1י«׳ זי״טייז ״ י א
י
כשרה דיעבד דמלישא משמע
י » ש ח ט ו ואחרים רואץ אותן שחיטייז ׳ י י " *
דהאי דערכינן מהכל שוקטין
י״י
השוחט בלילח וכן חסום*
בבלה ומטםאח כמשא *
לכתקלה ובסיפא משמע דכי
חשוחבו בשבת וביום חכפודים אף על •fi
מח*1תוכשרת *
ערכינן מהכל דיעגדעדביכן ליה
חשוחמ
ב
למתחייב בג$שו שחיטתו כשדח *
אבל לכעחלה לא אעדבי והא
ליכא למימר כלה מתניתין
$כיוחלה וקלא קתנ* דכיוןדתבן הכל שוקטק פשיטא דכשדה ובמסקנא מפרשא מתכיעין בגמרא הכי הכל
!!!הטין כל המומחים היודעים הלכוע שקיטה שוקטין ואף על פי שאין מוקזקין שלא שחטולפכיכו שלשה
$עמיס לראות אם יש בהן כק שלא יעעלפו כשמיטה ויבואו לידי שהיה במה דכריס אמורים דקשיכי מומקים
!3מן שאלו המוסרים לו לשקוט יודעים ומכירים בו שיודע הלכותשקיטה אבל אם אין יודעים מ אם יודע
ק ץ עקרש
&למתשחיטת לא ישקיט ואם שקט בודקים אותו ואס יודעהלכותשחיטה שקיטתו כשרה :
« ט ה וקטן לאפילו ליעבל ויודעים הלכותשחיטה אסור לאכול משקיטתן לתמיד הן מוקזקין לקלקל שאין
וכלן ששקט! מדלא קתכי ואם שקטו אלא וכלן ששחטו משמע ללאו אחלש שוטה וקטן גרידא
כהן דעת:
קאי אלא אף אשאין יולעים בי אם יולעהלכיתשקיטה ללישא קאל לבולקין אותי ואי לימיה קמן דלבדקיה
ושחט ואחרים מאין אותו שמיטתו כשלה וליתהלכתא כי האי מתכיתין אלא אף על גב דאין אקלים ליאין
אןיט וליתיה קמן ללבלקיה שמיטתו כשלה ל ח נ מנזיין אבל שקיטה מומקים הן יאף לכתקלה שוחטין אף
שקיטתככרי אפילו כהלכתה וישראל עומד על גביי :כבלה אבל איכה
ע ל פי שאין אקלים רואין אותן:
אשורה בהכאה ד דוקא שקיטתמין האדוק לעבודה זדה אסורה בהכאה דסתם מחשכת מין לעבולהזריז
אכל נכרי האמיל כאן הוא מאיתן שמעשה אבותיהן בידיהן :ומטמאה במשא כדכתיב והמשא אתכבלתה
< oואף על פי שלא נגע ולא היה נליך למתבי :דכיון דכבלה היא בילוע שבבלה מטמאה כמשא אלא לומד
ל ך זו מטמאה במשא בלבד ויש לך אקרתשמטמאה אפילו באהל ואי ז׳ 11תקלובתע? :השוחט בלילה יכן
הסומא תנא שוחט בלילה דומיא דסומא מה סומא באפלה אף השיקט בלילה כאפלה ובהאי הוא דתג׳השוקע
דיעבד אין לכתחלה לא אבל כשאבוקה כנגדו אפיל! לכעחלה שוקטים בלילה :השוקט בשבת אף על פ•
•אס היה מזיד היה מתקייב בנפשו שקיטתו כשרה ומיהו אסורה באכילה ליומה דלהכי תני בשבת וביים
הכפודיםלאק1שישבתלי<םהכפודיסמחיום הכפזרים אסור באכילה כל אותו היום משוס ענוי אף שבת
*שורה כאכילה כל אות! היו ולמונאי שבתעותרתבין לו בין לאקדי' וקשזקט לימלה כשבתדבהעיר'קא שקע
מיתר
6
א
3
5
ש
ח
י
ט
ת
ש ש
נ כ י י
חלליק
פיכ!
,
א
,
ב
מ מ ר לכליא לאט $ממנה באויע שנע כמל קי אכל לא מבושל שמא ירכה בשכיל!:
יש לה שמו פייותהאקתקלקה כסכיןוקאקתיש בה פגימותובנד שהיא חלקה אין שוחטים צכתקצה u
שמא ישקוט בבד הע»ם ולהכי ענא השוקט למשמע ליעבל איןלכתקלה לא ׳שמעי׳מהא לסטן פג/מה יי
אן בגמי דהשת?•'
כה כלי לשחוט מן הפגם ולהלן אכ«ל לשקוע 3ה לכחמלה אלא א• כן כלך הפגם
למגזר דלמא אתי לשקוט במקזנ*
כ השוחט במגל יר כצור ובקגחשחיטתו כשרה הכל שוחטי!
הפגס:בכור ובקבה מעכיעין מיידי
ולעולם שוחטין ובכל שוחטין חוץ מסגל קע^ווהייייייח״יי^ י
ו
כגור ובקבה שהיו עלושים
ולבסוף קברן ושקט בהן כשהן והציפורן מפגי שחם חיגקין * השוחנן בסגל ק ן מ ד כ י י ד י ׳ ל *
בית שמאי פוםלין וכיח היריל מכשיהק ואם מחלקיו שיניח הרי
מקובלים וליעבד אין לכעסלה
חשוחטנהוךחטבעח ושייר בה 0לא החונז
»־
לא אכל במקובר מעקרו אפילי הוא כסכין״
דיעבד פסול ׳תליש גמור אפילי על פני כולה שחיטתו בשרה רבי יוסי ר יהודה אימר בלא חלט
ד השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה המיל?
על פגי רובה *
לכתמלה י ' * י ל
סן הערדין מליקתו פסולה השוחט מן העורף שחיטתו פסולד־יי
י
ולשין מקרא הוא ועקחבפיל
המולק מן העורף מליקתו כשיר׳השוחט מן חצוא שחיטתו כשרח
<תכרות:הכל ש׳קטיילאי״יי י ך
לק
משומד לעבירה אתת או אפילו
״ J
נ
״
t
ל
ה ה
כ
ש
כ ;
ס
ע
מ ל מ ד ל
נ
,
י ש
ה 0ן
.
י
״
לעגידיע הדבה שמותר לאכול
עשחיטתזוקוא שלא יהיה משומד לע! או מחלל שבתות בפרהסיא וטלק ישלאל כשר הסכין ימתן לי מפני
שמזקתו שאינו סולק לבדוק ואקל כך שוחט;אפילו כינו לבין עפמי ותיול ישלא ל orדק סכינו לאחד ,שחיטה
אם היא ימח שמיטת׳ כשדה ואלו הבדוקים שאנו ק״ייילהן קלאי' שאיכן מאמיכיס כיעילה שבעל פה ״ש^טתן
פסולה אלא אם כן ישלאל עומד וליחה השחיטה מתחלה ועד סיף :ולעילם שיקטיס בין ביים בין בלילס
לאור האבוקה בין בלאש הגג זלא קיישינן שמא יאמרו לנבא השמים עילה לשליט יכן שוחטים כלא ש הכנעה
דמוכקא מלעא דלכקל ספיכתי הןא נלין ולא לשר הים קשקיט :יבכל שיקטיס בין בזטכיתבין נקיימית שצ י
קנה שהוא עשב הגלל באגס החותן כסכין אבל בקנה ענמו אין שיקטיס בילכיגקלק מפני כימין שפולשים
מענו ונוקבים הסימנים ואתי למעבד קללה :מגל קכיל שקונדיס בה התבואה שפגימותיה סטית כלן לנד
אקד בשפוע :מגירה סכין מלא פגימות ויש לכל פגימה מורשא מכאן ימכאן דהיכי אוגדות :שיכים העקובים •
כלק׳ שלבהמה ודוקא כשהן שכיס אייותר:והכפןרן קמקיבלת:שהןחיכקיס שאיןקותכין אלא קורעיימקמיע
הפגימותוהאי קונקיס אשאלא קאי ולאו אנפולן לטעמי ל כפור ןמשים מקובל היא :מגל קביר ראשיה כפופ*
מאד ודדן הליכתא איכה קולעת? ביתשמאי אימליםבבלח ומטמאה במשא דגזלינן הילכה חטי הובאה:
ובית הלל לא גזלי דאפושה טימאה לא מפשיכן משוס גזלה אבל באכילה מודי דאהילה נזלה הולכה אט*
ג השיקט מתיך הטבעת יטבעתהגלולה שהיא עליונה לכלן ק תמר ושייל בה מלא החוט מל
הובאה:
פכי כלה לנד הראש שלא הטה לסכין לנאת מ ן הטבעת לנד הראש עד שגמר כל הטבעת כלה כשרה
מלא החוט כלומר כל דהו אבל אס קודם שגמר את כלה קגדים את הסכין לנד הלחש יינא מן הטבעי*
וגמד את השקיטה למעלה מן הטבעת שאינו מקים בקיטה שהיא הגלמהאף על פי שנשחט לוב הקנה־
״
כמקום שחיטה פסלי רבנן הואיל וגמרו בפסול :רבי יוסי בל יהודה אומר מלא החוט על פכי ליבה א
שייר
תם
:
כה מלא קיט השערה מן הטבעת לכד הלאש על פכי ריב הטבעת כלימר שחתך רובהקכה בתיך הטבעת
ובמעיטה הגלים ויבא ממכה לנד הלאש יגמר השקיטה למעלה ממכה כשדה דכריבא אתכשלא לה שחיטה
ואדך כי קא שחיט מחתך בשל נעלמ׳ הוא יפהק הלכי השיקט למעלה מטבעת הגדילה משפיי כובע;למעלה
טריפה משפיי ט ב ע ולמטה בשיר יהיכי דשייר כתיטי ששח 0כאיתן שכי קיט׳; ש .בשר שהן למעלה מטבעת
השיחט מןהנדדיס נדי הנואל ג
ד
הגדולה ולמטה עשפוי כיבע ישייל כה; בל פייא לנד הדאש:
שקיטעי כשילה יאפיל! לכתקלה כמי ואידי דבעי למתג׳ סיפא המ׳לק־מן הנדדיס תנא נמי השוהט כליעבד!
המולק מן הבדלים מליקתי פכילה דבמליקה כתיכ ממול עלפו להיכו מאשוליו :השוחט מן העולף שהיט»*
פסילה זהמ שלא החזיר הסימנייאקורי העירף ?!א קתך המפלקתעד שהגיעלסימבים לקודם שהגיע לסימני'
נעל פה
לג
חיי*ן *דגן א
צטיפי* בשכירי* המפרקת ואעג דבמליקה כשלה המס הוא לכלה מתמל $יעל סיף הוי מן t>p»Wוהוי
מ א י שיחט שנוקב אתהושט מעט מעט תל שממל שמיטת! אכלשיו^ימן העורף כיון לשחיטה לאו הבי
4מילי לה היי שבירת העפדקתמן השחיטהואטרעא לה!,הש*קט מן הכללים דקתני רישא אפייבדלא אהדר
הסימנים להא משמעי סימכי׳שציל קודם קתיכתהמעלקמ ;.ןלקמןהע*דףלאועורףממש דהינו מס
שיש משפיי הקדקוד *אקוריו כל
דבהלי פלניף דהא כתיב ממול
חמולק מן הצואר מליקתו&סולח שכל העורןו כשר לםליקח והל
ווצואד כשד לשתיטה גסצא כ ש ד בשחיטת פסול בסליקה כשד ערפו אלא מול קרואה אע העורף
דחייניאקוייקנוארעלקכבפורן
כ ש ר בתודק פסול בבבי יונח
״*סליקה!וסול כשחיטה * ח
מותךכשד ומפרקע עד שהגיש
ל• ,
בשר בבני יונח פסול בתורים תחלתהצי ו
צסימניםמליקיעכשלהלווהיא
;בשדכפדתפםול בעגלת כשר בעגלת פסולבפרת .בשד בבחני׳
מגיע מציקיש צכעסלה ואיל.
^ ^ ^ ^ ^ ^ • ^ ^ 3״ ^ ,
דתכא השוקט מד הע*ר 0פסוצה
• . .
_• .
» ,
.
ואפי׳ בדיעבד < U f>iהמולק
* י ו
חבלים טהור בבל תב* 0טמא בכלי ח י *
בדיעבד:השוקטמןהנוארתקת
בכלי מתכות טהור ב נ ^ ^ י ת טמא בכלי עץ׳׳ ח י י * מ * • ״
הגרון קרינואל והוא דרך רוכ
חסרי פטוד בםתוקי׳חחייבבמתוקים פטורבמדים״ י
* ר שלא החמיץ איבו ניקח בכסף מעשר ו פ ו ט ר ת ח ס ק י י ^ השקיטות :שכלהעור״ללמל
0ש ח ץ גיקח בכסף מעשר ואינו פוסל את חמקורת האחי! הרואה אע העורף :ס כשר
בתורים פסול בבכי מגה דתורים
חשותפין
»שמע גדולי ולא קטנייכני יונה קטני' ולא גדולי דלא לשטמיט קרא ולכת! מן בכי התזרי או מן היו $וערכתי
גכלהו עולייובכי מבי שע לעכב :עתלת הבהוב כשמתחיל להביא כ!ליפה נתיב׳ סביב לנוארו פסוליבזה וכום
!נכי יוכיהשוליימשוםגדלןובתוליימשוה קטכן דיכאועכלל קטכייולכלל גלולי'לא באו ומיהו כני יוכה הקטפי'
^,,גגששומטי׳ככף מהם ואין דם יונ׳ממכו פסוליימרוב קטק :ו כשר כפרה פסול בעגלה פלה אדומיועגלה
^ י ו פ ס שתיהן נעשים כחוץ אלא שפדה אדומה כשחיטה כשדה כעדיפה פסולה עגלה ערופה בעריפה
<שיס בשחיטה פסולה נענא הכשר בפרה פסול בעגלה והכשר בעגלה פסול בפרס :כשד ככהבים פסל
ל!יים כהכייבמומין פסולי׳ בשכייכשדים לוייס במומין כשדייבשני'פסולי' לכתיב ומבן חמשי' שבה ישוב מנבא
י < ד ה ובשילה ובבית עולמי' שלא היה שם משא בכתף אין השכי׳פסולי'בלויים •1א הקיל בלבד ׳הקול אימ
מוסל בכהכים לעןלם נמנא בין בעדבד בי ן בשילה ובבית עילמים הכשר בכהכי׳ פסיל בלויים הכשר בלויים
^סולנכהנים :טהור בכלי קרס טמא בכל הבלים אויר כלי חרס טמא שאם הגיעה טימאה לאוירו ולא
בגעה בו כטמא הכלי חרש דכתיב ביה אשר יפול מהם אל תוכי בגבו טהור שאפילו נגעה טימאה בגבי לא
<טמא בכך ארד כל הכלי' טהור כל ומן שלא נגעה בהן הטומאה אעפ שנתלית באיירן תבן טמא שאס נגעה
<ןומאה בגבן נטמאו נמנא הטהור ככלי חלס טמא בכל הכלים וטהור ככל הכלים טמא ככלי קרס :טהול
«כל< עץ טמאבכלי מתכות גולמי כלי עין דהייכו כליישלא נגמרה כל מלאכתן אבל נגמרה חקיקתן ודאויין
המ
ח
כ
ב ז ת ו ב ז ח פ ס ו
t
ש
ט
ח
י
י
,
3
ט
3
ח
ח
מ
ם
א
ד
ח 0
3
ם ע
הואיל ולככוד עשייין לא תשיבי כלי למלתיהו עד שתגמד כל מלאכתן פשוטיהן טמאים דלא אתקיש לשק
הכלי עץבמנא הטהור ככלי עץ טמא בכלי מתכיתהטהור ככלי מתכות טמא בכלי עץ :הקייכ בשקדים
העלים שקלים המרי׳ קענייקייבי במעשר שדרכן לאכלןבקטכן קידס שיהיו מרים גדולייפטורי׳שאינן ראויין
!אכילה מתיקי' גדולי׳קייכין שכגמר עדיין קטכייפטורין שאין דרך אכילתן כן כמנא הקייב בשקלים המלים
התמד עד שלא הקמיץ עד השת איירי בערתי מילי
פטור כעיעקי׳ והחייב במתיקים פטור בערים :ז
ולבדחכיהגבזהאיכיכוהגכזה והשעאייריבקדאמלתובזמן שדבר זה כיהגבהאקלבלזהכיהגכה:
מ ע ד מים שמתני על החרככי'והזגייוכשמחמיץ ותיהס כעשה יין או על השמרים וק׳לטי׳אותן המים טעם
ןןיק וממ! שנען ג חלקים מים ׳הוניא ארבעה לכילי עלמא יין מעליא הוא והכא מי ילי כגון שלא היניא אלא
קלל קדשים
ה
א
f
i
כמו
י כ מ י ש כ ת ן א ל פ מ י ת א ו ג ע ע מ ^flj : :נגדשלאכקע׳ץמיכבעלמאהיא;איםבקסבכגףמעשי*»1W7
בקיקתכסף מעשל ונתתהכסף בכל אשר תאיה כעשן ע ׳ מק הפלט מפולש ,ל ! .גד,לי קרקע אף ב
פלי מפלי וגדולי קלקע :מ!סלאתקמק)ה7שלשעל»גיןמי0שא;ביןפ;סלי'ןא^העק)ה אם נפללהז*
ףןולס המשכת ארבעים סאה וייןאיכו פוסל א* קמקוק-אלא בשניי מלאה :משבקמח ,יין ונה׳ג ״
־־
נ״עםלואיןנ1קגביפס1למק<ה:.
:סאק׳ קש׳תפ׳' האקיישהן שותפין ׳•.חשוזעין כשחייכין בקלכזן פטורין פמעש׳ בהב׳כשחייבין במעשי
י -כחכהבטוריספ^1ק<כין׳׳כלפ?יםשישככר קקגמובלנ<
'^™]*?™*v^jW
א״זזליצהובל • 3 9
1״»J״«^שקלק».ילבסיף
פ י
ל
מ ע
1
ק ש
:
כ
1
א
:
^ ^ כ ק ל נ ק .כ ^ ן
^
,
^
פ ? ״ ל י ם
^
ג
מ
״
ע ש
כ
^
י
^
k.n*!W* «*,גלהק*4
n
,ולא סביילין-בסוצאי שבי; פכיילק ו ל א ה ר ן כהנרבכי!^
ע
מ כ
י
ל
י
•ורובומלאחדככוהור׳יהודהאומרעדשימ^ו
or
בתפוסתהב?גתל יהיה ממ :ופטמ־י׳ מן הקלבוךלנמלי שקיקלין בק׳ש*»£מ־ןלשלהש״ממךל>כיקס<^קימ
עומד והאבהשיקלעלבביואועל אקיממיעירויפוטריכשלו פטזר מןהקלכ׳ץ דימןכשקל׳ הש!קל*שכ<ל
'העט אן בשביל שכני א? כשביל כן עירי פטיו־וכביו נמי אין מפית שקליהס עליי יהזי ליה כשכב׳ זבן עירויי
כל מקים שיש מכל שאלם יכיל למכיר אתבתי דהינו כשהיא קטנה :אין קנס אס נאנכה אי נתפתתהאץ
לאביה קמשייכהף לבערה כתיבונתן האיש השיכב עמה לאבי הנעלה קמשיס כסף :יכל י• קיס שיש ק*א
דהינו כשהיא בעלה.׳אי ן מכל שאין אלם מזכר אתבתו לאקל שהביאה סימני נעליתימתני' ילי היא •דאייי
־הטבק מבת יום אקל על שתביא שתי שעדות־יש לה מכל ואין לה קנס סשתביא שתי כערית על שת3גר י*
לה קנס ׳אין לה מכל אבל קכמים אומדיםקטנהמבתשלשישנים וייס אחל עדשתכיא שתי שעדותישל*
מכד ייש לה קנס ׳הלכה כחכמיה ונמנא j>ittTמיום.שנולדה על שתלאה לביאה גש לה מנר
לה אנס ימשתלאה לביאה עד שתביא סימני׳ישלה מכד ׳יש לה קכס ומשתביא סימני׳עד שי־גגל ישלה קנ*
ואין לה מכל יאין בין כעליתלכגלותאלא ששה קדשי:כל מקיס שיש מאין יתזמה שהשיאיה אדה יאחיה)א**
לדעתה יכילה למאן ומנאה בלא גט עד שתביא סימני׳ יכל ימי קטכ׳תה איכה לאייה לללינה אם יבמה' הי*
׳לאיש כתיב בפלשת׳אם לא יקפיץ האיש ימקשיבן אשה לאיש ימשנראית ליזל נת אינה יכ׳לה למאן :־ אל
מקים שיש תקיעה בעלבי שבתיתוימיםטוכיתיקעיישלש תקיעית להבטיל את העם ממלאכי י ב ק ל ב ^ ג
ת ץעימליעיתיקעישיבת :אין הבדלה לא על הניס ילא בתפלה שאיןהבללה אלא במוצאי שנתלת <ימי6
טובים :יום טיב שקל לתייתבעדב שבתתיקעייאעפ שגס הייס יום טיב היה ואין בי מלאכה לטקעי׳ להבדיל
?ומלאכת איכל נפש :ולא מבלילין מפני שהנכנס המיר מן היונא :תל להיימ כיי׳צאי שבמ *בדילין לפז
שהיוצא קמזד מן הנכנס ?תקיעה אין כאן :בינד מבדילין בין שבת ליום טיב כשיזל יייס טוב להיות במונאז
שבת :דידוכא אזמל בין קדש קמול ואין הלכה כלידוכא דלאמזלזליכןבי!ס ט׳כ לקלוקי קלש הקל:
^
הסימן כל׳ ואקל בעיף כעקא לן דכשל מקלא דכתיכ ואתתילת הנהמה והעיף' יכל *!?J
ב*3כ5
במים הטיל׳ הכת;׳ לעוף ביןבקמה לדגים לחייבו בשני סמכייאי אפשר שכבד היקש ליג׳
אי אפשר
״
׳
,
\
< ך ס
ל ? ט י ,
לד
חולין פרק ג
*'אמשל ש מ י יזיין׳! לבהמה הא כיצד הכשל! בשימן אתל ושמיטה מןהצואר)כשני המכיםוחמשת דצדים
י** **' אתיהשמיטה שהייה דרשה חלדה הגלמה ועקוד כלה! גמלא גמידי לה דתכיא יזבחתיכאשר בייתין
^מזישכגטיס^הכעלפהעלהלכותשקיטתעל^שטועל סקגה ועל רוב אחד בעוף ;על ריב סכים
בבהמיז •יעל שישמוט אתהוריל׳׳ כמין מגטין שעל שביכדיהקכה #נגיף כלכד קאי ליהודה כלי להוציא אע
,
דמי היאיל וצולה! •כלו כאמד
אמ׳י^ייידין חצי*91־ בע>|3ץא1זזי וחציבבממח שח>טתו*םולוו
*ובא1וידבעון**רוכ שביס בבהמת שתמ׳ןתו השרתי;׳ ב ־ ־
השוחט שגי דאישק כאחד שמיטתו כשרת שבים אוחזין בסכק
;ןשוהטץ אןןילו-אחד למעלת ואחד לבטח שחיטתזיבשרה*
^ ^
^•^״
" ג י י תת*
ן
* ת ח ר ^ ו ׳ ב ב ת אחת אם יש הם6ין0לןאצו«ר ?נשרית תימשזח©
ז*1ת* שגי ־׳יאשים מ״־ג אחמ «*.יעויבסכין מ ^ ־ צ ו א ד י א ^ ו י
בזמןעתיליך ולא wanא ו ^ ! - ^ ^ .״ ״ ^ ^
^
,
^
.
^
^
* ^ y ,
^
^
,
^
**
™
;
r Hח י א &
ן
ה כדדכא
״
ב
א
£
י
י
כ
ת
י
0
ז
ן
י
1
א
ושמיטה לקאמד דבי יהודה לאו
דיקאאלאשיכקכהוריליןכשעע
שמיטה קודם שיקתש הדם דעז
לאכפי׳ין אפי׳ על ילי מליחה!אין
הלכהיכרכ•יהודה :ר1כאתל
בעיף כ׳ יאעג לתכן ברישא י ! מ
שצאתד כמ7הו הדד תנא הכא
רובאתלבעקייכוחלכאיליןוחל'
בקדשים ^דאיאשמעיכן באולין
הוהאמיכא חולין הוא לפגי ליה
m
כ
?
א
מ
0
י
ת
n3rw
־S$S3
h****m™m*mנ<ל״שפקותגב^י
^חג^ן^חתאת״סכקי^יכא
ן*יי׳«*2־פמולה^בי&#עון אומד אם שתתבלי ניסיד*•• י ״
י. ^ .
.
ח
כ
י
ר
1
י
ש
ח
w
ט
r
w
2
תסגיליהברוםדקא משמעילן«
' י • ^ .״ 1״ ״ ^ ..L-,
שכיס.אוחזים בסכין
ב
אפיל
מאחטיןבהמהאחע:
^ וט*',1/וחאט81סקא11תגדגריגאיוומק^ייגת:י^קר
א ס ד ל ^ ה ו ^ ^ ט ^
^ * * « ^ ^ י ^ * *
איתו בקצה אסלשל סכין ותכיר,
^פשקודביישבםאימ^^דבי
^ * א ו 0ר * ר פ ש כ ל ל א מ ד ד ב י ישמרסשושדבי יהושעכי־* בבדוהשכי:׳ג התאאתהדאש׳
* nrmwבראוי ודבר ™ « ־ « כאל המתיז קכה או ללעשלואק׳
ש נ & ל ח נ ש ח י ת ה נבלת כל
ההכק בכת ופוסק ווו היא לרסה:
*־י
••-׳ע-
^ • ;
היה ש;אט כאשיכ והתיז הראש7הזבאהבלפדאובהולצי!5לבד ולשיז־טתהסימכי׳שיעיר הכסרקרי התת
אתהלאש :אם־ייש בסכין מ!א:יאלחק למאי הבהמה ׳העיף ששוחט כשרה שיש כסכין בד< לשתיט־
:כמשיכה נלא דרסה אבל אם אין אייך הסכין אלא כעיביהנואד.אוקק לצו^רמשהו דרסה היא שאין
ו
צ
,
,
7
7
בידים משואמתכלומרכלאכידלתידים לגזר!עלהידיםלהיותש;יות לטמאה »:ימלין#־
ה
על טהלעהקלשמיייי לשני ע<שה שלישי כתן לאל! בחילין^ידא אס׳ ק? מוכשרים כלם אין ש<ך* ^
שלישיכקןלין :לעי שלאהזכשדו כדם שאין אובלמקבל טומאה עז־ שי ,א ^ ,עיםאןאחדמו ^ r P
שהם מים יין שמן קלכ ודכש דם טל:ס!כשדו כשמיעה עג! לשר׳א שקיל^לקך _ <ןי ,אבלמן הקי מפי•
ואין
ליה כמי אזכלא לגבי
**™***pa
ת
סלבהכד שמעין ; :השומנ! לח ל * ס ל טיפח<מלחלו דכיעץשא *
* tt*np*1
^
היח ועוף ולא יעא.םחן דם כ ש ו
את המסיכנתכל שמעמידי'אמה
י
שלא הוכשרו בר& רבי ש0עוןז«הרחוכשרו כשחיטה •
ואינה עגעלתמממתי׳וליקהדא
ב השוחט אח חםסמגח רכן ששעוןגן גמליאל אומד עד שח*רכ•
משימת!.אפיי יש לה כת
כיד וכדגל דכי אליעור אושר דיזז אם זינקמ א©ר רבי שמעון
מיניה לאכול קורות ובקעמת
חשונונו בלילר .ולפשר השכים ו»0א כחלים טלאים qn.ב מ י י *
של עץ; ע ד שתפרכס י* לא
שויגקת וכפדמ רכיאליע»דוחכ0י0או0דמ*עדשחגןרהםאיביי
מלכסה מיישיקשעאבטליז ~
א י בדגל או עד שתכשכש בוגכת אחד בחפח דקה ואחד בחמי*
ממתהקודםיהי
כחםח דקת שששטת ידה ולא חחזירח פסולה שאיביו אל*י
*גםח
*3P)P*g
l™£nt
ע
,ש
נ
י ;
ע
ל
ב ש ל
5
ד
מ
א
0
0
ב ז ד י ה
;
כ
ש
י
ת
ט
ה
:
השוקט w Z * F M j £0«5א ת ג 6ש ב ל ג י ב מ ח ד ב ר י ם א מ ו ר י ס ^ ח י ה ח בחזקת ב ם ו כ ^
שכדיכה עדכ»ס ^ ^ • f i & iומל^אסחיחמ^מקת בריאה א*לו אין גח * ו ז ד סכל חםיפנינשי
wnvnל ג ב י י שיאאתוכשוןח ורבי אליעוך
חללו כשדה * t:
^
מרכשס'
•וסל אסר דבי *ליעוד א*ילי שחט»» «1אבל*א*י» מואנד ב ג !
כותלי כייגשתיע^ן^•
שלחווסולח שסתם פחשכחגכרי לעבודת זרח אפר דבי
,,
ק ,:
דםכשל פ
קל וחופר הדברים וסח בכקים שהמחשבה פוסלת בפוקדשין אץ
ק
^
יןן,
הכל חולך אלא אחר העובר מקום שאין םחשבה פוסלת בחול^
ל שמעון ואין ה ל ל ׳ א ל י .
חשוח8ו
ח
אינו דין שלא יהא הכל הולך אחר השוחט׳׳׳
,ן
אחל כסעח לקה ואק
לשס הדים לשם גבעות לשם ימים לשם נתלות לשנ^סדבייךז
w>Jנליכה סלכוס ואס ס»א
שחיטתו פסולייז שגיבש אוחזיכש בסכק ושוחטיבש אחר לשם
מסוכנת :שפשטה ילה כגמל <ן
.
אחד םכו־־י אלו ואחד לשכם דבר כ ע ד שח־טתו שמלךד־ו
שמיטה ולא המזילה פסולה א©
,.
אץ
ש
היתק מסוכני לפי שאין זה פלכוס
< ן ש כ י ם
ה מ
ל
ט ש ד כ
ן מ כ
ה
ע ן ל
ק
כ ש י ס
א
ב ׳ מ
מכ
ע
ר
ק
ע ז ר
ל
ב ה מ
r
אלא כן דרכה בשעתנאתכפשה אבל גסה לא! אילמה בהכי ובין שפשטה ולא כפפה בין שכפפה ולא פשטי
ודבי אליעזר פוסל אם בהמע גוי היא אעג דישלאל קשקיט לא מהכיא כה מחשכעגוי לסי!*
גשלה r
מסשבת! לעז :מנר כבד יותרתסכבד אמר ליוסי קו דלא מהכיא מחשבתבעלים הואילוישראלשחיט לה ג
מהבמקום׳שמקשכה פוסלת דהינובמוקדשיםכדכתיב המקריב אותז לא יקשבקריביהלאיקשככליאי
ק י לא יסשג
י
&לא יקשוכ לאכלה קיץ לוממ כי פגול יהיה :אין הכל הולך אלא אחד העובל
אבל בעלי׳ לא פסלי במקשבתן כי מקריב לה כהן :מקום שאק סמקשבה פוסלת בגמד מפרש למעני׳ לה*
:
ד
מ
ב
ה מ
י
ב
הוא ואעפ שיש בה קומד זו אין מקשב הולל אלא אקר
עבורו אלא בבי בשחיט וטריק׳ דהני הוא דכתיבן זובק
כתי׳ בהו והקטר אעג דשייכא בעז מיה! לאו עבוד היא לאפסולי בהמה משום הקטל —
כשקטס ולא נזרק למה לעז להא אעי׳בפכיילא מפסיל קלכן אם ישב על אכילעבשל כשעת הקטר סלבי*
וכיון שמנינו קולא במחשבת קוץ דין ה1א שבקל בזה שלא יהא הדבר עלוי אלא בשוחט והלכיכר מסי :ס׳
השזקט לשם הדיםוכוי שחיטתן קסולה ותקלובתעזלא הויא ליאשל בהנאה משום לכל הכי אינן כעשיהמ•
לכתיב
לח
חולין פרגן נ י
׳יכתיב c Wעל ההל׳ ולא ההלי׳אלהיהס ימיה׳ פסילת מלאכול משום לימיא לשתינו לסם hןעקלפא 93
'ייקא שאמל לשם הריילשם גבעות אבל אם אמי למלאך המעוכה על ההייייעל הגבעותהלי ז 1ובחי מתים
אץ שיקטין ל<?/ך ימים שלא יאמלי לשלי של יס הוא
ואסור* בהכאה :לשסדבלכשלשקיטהסתם•־ ט
״ ל א לתיך הכלים שלא יאעי׳ ליליק למה לעז קא עגיל :עיגה גומא לשין נמגיאותלגפכים במועד
•
ן ק ע ;
אין שוחמין ל א לתוך יפים ולא לתוך נחרות ולא לחוף
ש
פליס אבל שיחט חזא לחיך עתא ש ל מים ובספיבת על נכי כלים
אץשוחסץ לגומא כל עיקי־ אבל עושת גומא בתיך כיחו ב ש ב ל
.״
^
,ק ^
ן»
,
קטןעיגת של עיס דוקא עבירים
אכל כלילי' צא שמי יאמרו לפרבוף
פניו הכראה במים היא שוחט:
׳בספינה יכיל לשקוט ע ג כלים
יתדם שית וייל׳ לתיך הים שהדוא׳
חשוחט לשם עולת לשם זבחים לשם אשם תלוי לשג=6
י
^
בסכין י^וחטין אתר לשס אחד 0כ , 4ל
״חיטמ״םיל״השותטל^ס^תלשם^ס
אימ כלי שלא ללכלך הספיכ'הוא
כגישה:אץ שוקטי לגומא כל עקל
ואפילו בביעיטעמא לגומא מפני
שהיאסקהמיני־אכלע׳שהגימא
ש
4
כ 3ם
ם
ח
ח
ר
ס
? £ע ! ס ת
ת ו כ ת ן ב
ן
ד
ח
ע ן
מ ן ן י ט ת ן
י
ע
ש
י ן ן י ן ת
ת כ ן
K
ן ר כ י ׳ ־ ן ס ע י ן מ כ ש י
י
י
א
ח
ד
r
ש
ל
ש
י
ה מ
ג
י
ג י ן
ס
ס
א
ן
w
י ר א י 1 7מ ם
ח
כ
ב
ח
ע
כ
1
י
ר
*™™*^™™™™^friwu
י
ובירב חשוחטל׳שמיאםי'ושאיניניררוגירבחשוח ל ש מ י כ ש י ״
א ל ו ה י ת בב״מח גקיבת הוושט ופסיקות
חגרגדת ניקב קרים של מוח גיקב הלב לבית
I
״-
^ ל ו ג ש ב י ח השדרה ונ6סקהחיט שלח ניטל הבכי ילא
°ע ז א י °י עי
י
' « ׳* ־'?בה
0י ס י בייים
ג
ג
יג
ח ר
ת
3
שיקטים לגימא כל ע^הר,נה
לנקדקברו כיבד הוא » ש עושה
מקים חיז לגימא ושוקט ,הדם
שיתתויורד לממא :יקץהאע
המיכיסיחזיק ידיהן בקקותיהם
יחקה לשין קיץ :י השוקט חולץ
א ו
ש
ח
ס
ר
ח
ב י ש
י
ש
ת
י
י
ד
כ
ז לשם עילה כיון דעילה באס
שתיגקכ
^כלל וכלבה הרואה אומר עכשיו הוא מקדיש ושיקטה לעילה וקדשים בחק מיתרי׳ הילכך גז<רר בבן עלה
^סולה וכן שלמים :אשם תלוי כא על ספק קיוב כלת כגון שתי קתיכותאחת של קלב !אק־ז של שומן ואכל
אחתמהן ואץ ידועאי 11מהן אכל אשתי ואיויתו עמי במטה ובא על אקתמהן יאץ יליע על איוו מהן כא
כ י א אשס תלוי להגןמן קייסולייעל שיולע ל 1אם קטא ולאי מביא קטאתי ומתבייריאליעז׳ היא לאמ מתכלכ
אדם אשם על!י בכל יום שככל יום עימל בספק קט ולבו נקבי שמא קטאתי וכמכא שלבל הכדל וכלב הוא:
לשם פסק ופסק כעי מקרי דבר הכלל וכלב הואיל והוא עשוי להפליש; כל ימית השני ילהכיקו עד זמנו אמלי
&א שקיט שלמייבקז fואכיל להו :ורישמעין מכשיר דלא תייש למראית העין :אשם ודאי כמן אשם גזלות מי-
שכשבע לשקד על כפילתממין ואשם מעילויואשם שפקה חריפה ועל שם שאשס תלוי בא על ספק קרי להכי
אשם ודאי :לשם בכיר לשם מעשר מילע ילעי אנשי לשקר היא לבכור ומעשר קלא איתלהוימידע ידעו
זה הכלל לאתייי אם
קמי הכי לאלו ההיא שעעא לאו בכי אפלושיככהן דנימא השתא קמקייש ללי י
אמי הריני שוקט לשם עילתכזיר שהיא פסילה למה! לתימא ליכ למיקש לקילבא למידע ידעי דהא לא בלדי
»ןמל דמיע׳ אערי דלמא כדר בנכעא זה שלשיייום שהוא סתם בזידיתובשלשי׳ יום לא מככדא מלתא לשכניי.:
ןשאיכ!כלר וכלג לאתויי עילתייללתשאם אמר לשם עולתיוללתבפיריש כשרה ׳אפי׳אמילשם אשה שאיכה •
הייבעקלבן לידה ומה! לתימ הואיל ואין איתת אשה תייבתקלבןלילה לא היתה זו אלא כלבה קמל לאימזל
שמא הפילה דמפלתאיתלה קול יכמנא ק י ק זה חיבה ולא כדכה ולפיכך שחיטת! כשרה:
טרפו' ביקבהישט שני עוריתיש לו לושט החנין אדום והפנימי לבן אם כיקב זה בלא זה כשדה
^JL
כיקבו שכיהן אפי׳ זה שלא כנגד זה טרפה וכל בקב במשהו :ופסוקת הגלגלתללחבה בדיבה
ואיכה טרפה על שיפסק ריב קחללועזבי התנוך אינו משלי׳ללוב ודוק כשכססקה ללקבה היא לפסולה בלוב י
אכל לארכה של קכה אפיילא נשתייר בה אלא קיליא אקתלמעלה לכל הלאש זחוליא אקתלמטה סמיך לכנפי
ליאה כשרה לפי שכל זמן שהבהמה מישכתניאלה יותר הסדק מתמעט ואיכן נראה :ניקב קרוס ש ל מיח ב'
קלועים יש לו למיק התליין דבוק לעגם הגילנילת והשני סמוך למות אם ניקב התליין והשכי הסומך למות
קיים
111
$
ג
ק
שדל קדשים
ב י ! ,
מ
מ
חולין פרק i
קייס בשיה ניקב השני השמץ למוח אעפ שהעליק קי ם טיפה יא עפ שלא ביקב הפגם :י כייןב הלב לגיי*
י/ללי שני תלליייש ללב הגדול לנד ימין הנהמה;חלל קטן לבדשמאלאם ניקב הלב במשהז מזגיעהכקב לאת*
י : :בשניי*
ל
משכי אלו החללים טיפהוכן אס ניקב בס־זיס שבלב העשוי כעין כיכ,, ,ן ק ק
השדרה חליו/השליה :ונפסק המוט כמ ן ק׳ט להן יונא מן המית יעובד על פכי אורך השדרה כלה י ק י
דק מקיף את החוט ואס כפסק
דוב הקעו של קלו׳ זה בלחבו הינו שח־נקב לבית חםספוגי׳ ניקבה הקכח ניקבה חברת נקבו היקי!
כפסק הק»ט וטלפה 'אפילו לא הכיס הפגיסית שניקבה אי ׳שנקלע דוב הה עוגה Sיהודח אוסיי;
הגדולה שפח והקטנה בריכה הססס ובית הכוסות שגיקבי ל י * ?
כשכלה השדלה אלא אלקא למלת
בקט לרוב פסיק החוט עי שבירת גפלר ,סןהגג נשתברי י י ב עלעות-ח ודרישה הזאב ר׳יהודה אוםי
ץ עוףחרק
.,
דריסת חזאב בדקח ודריסת אדי
השדרה היא •י ביט -הכי• ל 'לא
ה
כ ה ה
ר ; י
ב כ 1ר פ
6,
כ
ג
כ
ח
ד ד
ב
ס ת ה ג
יררוסתהגס בעיף הגס זח הכלל כל שאין במוח חיה ד פ ח *
'
"
י
שישתיירכזיתבמקיסמרה וכזית
במקיס שהיא חיה משם דהיכומקיס ת .ייתה כשהיא מעידה ודביקה תקתהכליו׳ןאס כשתייר בה פקותמב
דתיי בבימק׳מי הללי או אפי ייתל מב זיתים ישלא נכי מקוטותהללו טליפה :הליאה שכיקכה לקרומי ד ק .
יש לריאה כיקב זה בלא זה כשלי כיקבו שכיהן והלוק יונא כשכופסי איתה טלפה ומטעם ליאה שכיקבכאסי .
פל השרפות שבריאה כשהם נמקים לעבילא לאכתיקי לפי שאין סרכא בלאכקבשהליאה שואבת כל מיני
״ושקה והמשקה כעשה עכ בתיכה!׳!גא מעט מעט דרך הכקב!כקפה וכעשה קלום וכשהסלכ! במקום דל*
עביד׳ לאכ ־.ו קי ככ׳ן אוכא באונא כסללן וו מגינה מל וו וחוורתלבליאות? וקין הכקב מתגלה אכל כשהם
ובמקום דעבידי לאכתיקי הקרוס מתפרק יהנקב מתגלה ־ או שמקלה כגין שח'סל־אלןמימ1שאוכ׳׳שי^ל^א'
ואם כקסרהאחת-עג האיכאותשלנדימיןיא שהעכיכיתא משלמת וכשרה ואם קסיההע:יכיתאעבמה V
מכשירין לאין זה חסלק שהלכה בהמותאיןלהשענוניתא כך מיכק בגמלא :עד שתנקבלייתהכמפוכות
קכוקכו קטבייתמתפשטל בתך הליאיכלן שופכין לסמפיןהגי־ול)לבית הסמפינוידתק כלימ' לסמפוןהגלו£
שכל הסמפיכית ש׳פכיילו יחין הלכה כרישמע׳ן :כיקנה הקיבה כקב מפילש לתיך חללה בכל שהיא :כיקכיי
המרה הכיס שלה למקים שאין הכבד היתעתה :ניקבו הדקי' בכי מעים למקים שאין לקייאחלי׳סמוך לכקב־
צהגין עלי! אבל הדלא דכנתא לאכקיב לחנליה חבליה מגין עליה :כרס הפנימי נל הכרס כלו קרר כר<* י
עכימי וכקיבתי במשהי :כלס החנוכה בשל החיפ אתליב הכלס והוא קלים עב עיבל על כל החלל וק היחם
ועד היריכ׳ והכלס מעוט! כחבא תחתנלעיעהחזה ולוב! תחת אותי קלים לכקדנג ברוב דקחמיידכו שרואי'
כמה יש מן הקרים ככגד איתי ריב הכרס ואס בקיעשםדוכ מה שיש מן הקרוס ככגד הכלסטדפה»אם
ממקיס שהכלס כלה ילמטה כקרעאועי קרום כשדה :הגדולה טפח כשיד גדיל אס כקרעטפח טרפי אל*
לצא הוי ריבה יבענל קטן מטרפא כליב׳אעג ללא היי טפח יהלכ׳כי יהוד :המססיביתהכוסותסיף הכלם
עשיי ככיכע יקריי בית הכיסיתיהמכסמחיבר בז וסביב לחביין כשבאים להבלילן יש p nלזה ודיפןלים
מאמנעהן שיפבי׳ זה לתיך יה והמאכל כככס מכיתהכיס׳ת למססיומן המסס לקיבה ומהקיבה ל ד ק ז ־
שכיקבולחק שהנקב כלא׳מבק׳ז כגיןשכיקבואי זה אז זה שלא במקום קבירן לאפיקי אס ניקנזכמקי׳חניץ
דכשר לפי שליק המכסמגין על כקבי כיתהכיסו׳יליפןכית הכיסיתמגין על המסס:כפלח מן העושחטיז
מיד טריפה אם לא הלכה ברגליה אסר נפילתה דחיישיק שמא כתרסק! אבריה לאס הלכה מלא קומתה
כשירה ואיכה כריכה בדיקה <אס עמדה ולא הלכה ישחטה כריכה בדיקה יכן אס שהתה מעת לעת אחר
שנפלה ישחטה אעפ שלא הלכה ולא עמדה כשירה ונריכהבליקה יכליקה זי כחלל הגוף בפכים ללאות א «
כתלכזקןאבריהיניתהליזםזקהסמכייאיןכהןמשוםלסזקאבלי':כשתבלולוב נלעיתיהכבגלעו גמלו
שיש בהן מיק יש לבהמה יא מכאן!יא מכאןכשתבלו ו מכאן ושש מכאן או *יא מכאן ןאימכאןזהי בשתברוזדוב
בלעותיה והיא שכשכל! ממניין כלפי השלדה לפי ששס קיותח ולא מקניין לבל החזה :ולרוסתהזאכ שמכה
בצפ׳לניו בנהמה ימטיל בה ארס יש׳לפ/אין ללישה אלא בי־ אבל לא ביגל ואין ללוסה אלא מדעתודרוסה
שאמדו בדיכבדיק כנגד בני מעיים כגין ספק דרסה אי שלא; שללס ואין מקום הדריסה בכל מבח;ץ נליכיו
בדיקה
מ
ת
י
ה ,מ ב
כ ל ,ס
ט
ר
פ
ה
ע
ל
ט
1
ז
ים
,
:
לי
חוליןפלקנ
ל^ייקה נביז ^ליםה^ ליהוכל שככגל מ י מעייס.וא 0האלים שם נשל סלפה ואם ולאי ללוהה היא ׳בולק
<,נגדמק<סהדל־שה ולואח אם האלים הבשר טליפהואס לאו כ0רה :דרוסתהואבכדקה אבל בגסה
לא אליש זיחליה למקלייהולליסתאלי בגסה»לש ביקהול יהולה לפיושי מלתיה ללק אי/יולאו לאפלזגי
ע׳ייס ׳הלכה כמותו :הנין אשפרויר בלעי בעיף ק7ין יוניה;כפורים :ליוסזתהגס אשטזלבעיף
.אותי׳ותדכגולי'•• זה הכלל לאי«יי
ומליו כשרוח בבהמה ביקבה הגרגרת או שנסדקה שבע מיני טלפיוע שלא הוזכרו
כ
עד כמח תחסר רבי שמעין כן גמליאל אומד עד כאיסר האיטלקי במשנה ואלו הן קיליתהילק שקפ׳ן
^ ל ולא לבית ממקומי מן החור שבענם האליה
ל
ב 6חתח הגלגלת ולא ניק
חללו גשכרר־ן חשדרו־־ ,ול4י* גפםק חחוט שלרת ג טלה חכבד .שהיי תיויב בו והוא דאעכיל ניביה
1 ,״ -ן לקת אפי בכוליא אח׳ יכש בשתיק
׳
*נשתייר ״ י ס ^ ,
^ והיא דמטיא לקייגא למקים חדי
^
י ^i^y,
^.ל
^ ש כ׳ יא :טח׳צ שניקב כקכ
^ ^
ואם
מפיבש במקום עבה שבי
״
,
.
׳נשתייר כו כעיכי דינר»הכ כשר:סימני'שנדלדלו כר1בן כל1מ שנתלשי ככמה מקומו/מחוברי כאן מעט יכאן
מעט נעקרה הלע מעקר׳דללקיכשענרו תכן במתכיילבעיכ׳לונא אבלנעקר׳נצעאימעקל׳על חני חיליועה
טרפה יגולגילעשהיכתה מלוע למת על גלגילעה ולא כפחתה ילא כיקב הקלים אם לובה בחבסה דהינו
כתרןכגה טרפה :ובשר הקופה אעריבהכדס ברובו כמי איכא למד לת:א מייתי ליה בזה הכלל ולא הוזכל
בפייבמ £כה לפי שאינם מפלשי'הכרס החנוכה ששכוי במשכה שהיא כשר הקועה אתליב הכרס כדפלישפא
לעיי<1כן מייע• ת:א בזה הכלל כהתה שכאתבורגליה ה^חלוניימן הארכובה ולמעלה טרפי וקסרון בשדלה
שאם קצ(לה חיליא אקתטליפה עלולה שנפל עורה והופשטה כלה או מקמת שחין א! מחמע מלאכי טליפה
וחרותה שכמקהדיאס שלה וכעשית כיוליועשל דקל מחעתפחל שהכעיתה אלם לליקא כילי שמיס תגן
.לקמן שהיא כשלה משים דהדדא בליא אכל לא בידי אלם וכל הכי טלפיו׳ לכיכהו תנא בזה הכלל :כל שאין
גמרתיה שלקתה מכה שאין כהמה לקויה דוגמתי יכולה לחיוע :ב כיקבה הגלגלת בלא חסרון כלמפר'onp
ב
כ ז
Wב י ט ך
י
י
ת
ה 0ס ס
ש
י
״
0m
ו ב י ת ן ז כ ן ג ו ת
ל 1״ י
מ
א
י
י
ח
ש ב י ק ב ן
ח ת ן ן ת ן ן
0
כ
׳
ן
ן
י
ד
ב
ז ח
ת ן ך
ז
ן ן א ס
3ן ס ? ן י ן
;
שיהיה כזיתכמקזס מלה וכ/יתבמק״ס שהיא מעיל :זה לתיךזה שסמיכי הןודזפכן של שטהסאלןקי׳זה לזה
ןבאמנ־גיתן הן ש!פכ זה לזה חס יזזל; וניקב? במקום אליקתלפכ׳תיהם יאין הכקב כלאה לקיץ אלא זה לתיך
כיטכ הטיזיל לא שכי אלא כיטל אבל כיקכ במקים עביי ולא כשתייל
וה בשיה דהיז להללי כמי שפכי:
;
׳ י
״ י
ו ־׳׳״׳
־
ו
,י
t .
׳ ;
. .
6u.v׳-׳ ״ ״ ׳ ׳ ״ י
כגק שהיעיתאדס אי שאל כל הכליי כגין שאגתאליה»ק ל שחל טליפיהיכ׳ ילעילאם בילי שמיייכשלה אם
כילי אלם וטליפיבק״ן מביא כלי חלסלבנייזממלאןמים קלייומנית תליאיבתוכמעתלעתא הדליבליא כילי
שמייהיא וכשליזאי לא הללא בליא בידי אדם היא י׳טליפ׳יכ־־זןרף מביא כלי קלס שקול שאיני מ ז ע כמי הלין
ואין המיס מכטככי בו וימ שמביא כלי כחשתדומלאןמים פושלים^מכיח הריאה כתיבן מעתלעתאי הללא
הגל/דה שהופשט ע לה מעליה י,ס כשאל בה עיל כלקכ כ*לע על פכי
־ בריא כשרה ואם לאו טריפה:
השליה כלה שכמגאו חליית ה£לרה כלן מביכים הלי זו כשלה ואם נפשט ממכוריי־־ב סלע על פני
ג הכתה
ל.גלהשלדהאן> עלפי שכל שאי עורה קייסטר:פה וכן הא פסק ההלכה:
־7
,
1111 $
u
pVinפרק נ
הבעה מולדה בראשה שבשכתה בשיניה דאל! ביד יש לריסה לחולדה בעופות וכל כנגד היי*
J
.ס<א עושה מכניס
מקים שעושה אותה טריפה שיש למיש שמא נקבקל׳ס ל
*טדפא כיה:
יל! לתוך פי העיף ולותק אנבעו למעלה אם המוח עבנבק ו*ונא בידוע שנקב הקרום וטריפה י
הקרקבן והוא שיהיה מ ק ב בבשר הקרקבן ובכיס שבעיכ; שהמאכל עיבר ט דהינו שיהיו נקובייהכיס והבש
»ה כנגד;ה אבל קרקנן שניקב
ואילו טריפות כעוף נקיבת הוושט ופסיקת חנרגיי
ב
וכיס שלו קיים או אפילו ניקבו
ש
חכתה חולדה על ראשת מקוש #
שניהם זה שלא כנגד וה כשרה׳•
וכתמרו כני מעיה כוונו מקמת
האיל ונהפכה מראיתן לשון מ?גי
שמרמרו :ירוקים פסולים הכי
קאמאכרי שדרכן להיותאדומי׳
כגקהצכ ׳הכבדוהקרקבן
בא,,
׳ז
״ק*״
ק
o t p n f i
א,
כ מ ;
מ ,׳ ק,׳
ד
ה ד
ר ע ס
ש ד ל כ
^ ,
ם
ש מ י ן
מ
י
ל
כ
ד
ש
י
^ ,
וחמעושגתוחמעוגגתושאכלחחרדפיגיושאכלחצואההרגגולי
^
או ששתת מים הרעיש בשרת אכלה מם המוח אי שהכישה גח»
ל
ם ; י ן ;
ןל , ,$,ק,׳^
ק
ע ו ש ח
א
ן
ה
ט
ף
פ
ה ג י
,
ק חקורקנן
ג״קבו חדקין נפלה לאור ונחפרו כני מעיה אם ירוקים פסולי?
אדומים כשייפם דדםר־ז וטרפו .-ככותל או שרקמגתו !-בחמי*
ןאלוכשרומ
ומפרכסת ושהתח מעת לעת ושחטה כשדח*
בעוףגיקכחהגרגרחאושנסדקהח־תהחולדחעלראשחבקינז
שאיגועושחאותחטדפהגיקכחזפקיביאוםראפילו ניטל י«אי
בבי מעיח ולא גיקכוגשתכדו גפי״ גשתכיו רגליה גםרטו בגפיי*
״״-,
,
_1
אדחתחים
ה
דכי יחודח אומר אס גטלח הגיעה פסולה,
ותרכגוצי יתולי וכני יונה וכיובא
״ ן ^ ^
א ס כ
מ ׳ ק ן כ
ח
ב ד
מותרת משום טד3ח יאמי־ח משים מכבת-נפשית ״
ל
ו
בשמגומבל״תןוכקפג; ^ י
פסולים וכן עופית המים שהלכ
והכבד יהקלקבן שלהם ירוקים
אס נפלי לאור והאדימו פסולים שכל שנשתנו מראיתן מחמת האור פסילים ׳שיעיר שימי המלאה כמשהו
דרסה אדם ברגליו :אי שטרפה בכיתל שהכה בה בכותל :או שינבתה בהמה
כמי שהנקב במשהו:
אסשהתהמעתלעתושדטהכשי^ז
דאיכא למיקש להני תלתא משיםרפוק אבלים ועדין מפרכסת:
מעיא בדיקה כדכתביבן לעול גבי בהמה שכל טריפות שמנו חכמיס בבהמה כנגדן כע׳ף יער עליהן העין*
ניקבה הגלגלת או שנםלקה נקיבות הגלגלת וסדיקתה בעיף
ד
אלו השנויין במשנה:
כנקימת הגלגלתיסדיקתה בבהמה וכבד פירשנו לעיל ואס ניקבה נקב שיש בה חסר׳ן אס התםלין
הזפק הוא סמיך לושט וכל
הוי כשיעול לוב חלל הקנה שלאיתן העיף טליפה ואס לאו כשלה
ד
מ
ם
םימגיכחמחיייי* גאמיימןחתירהיסימג .העוף לאגאפדו אנל
אמדי
:
Lהפך בהן טליפה שביק
שנהפך אחד מהם איני יכיל לחיית :נשתבלי גפיה עבמיתהכנפים ודיקא בשתבלו אבל שמזטתגף בעיף
טליפהחיישיכן שמא ניקבה הריאה לפי שהליאה נחבאת בין הנלעיתוקלים הבשל לך ולק כין נלע לנלע
וכששימט גפה מתכתקתהליאה עם הגף :בשתבלו לגליה מן האלכיבה ילמטה או אפיל; למעלה,לא יבא
הענם לחי[ אבל ינק לחיק תבן בבהמה המקשה דהיי טריפה ישם נפיש :נמלטי ככפיה היכי מנה גלולה
שעל כל נופה :בונה היא הדקה שעל הבשר שאין בה קנים דחשיב לה כגלולה ואין הלכי כד׳יודה< :ז
אק״תהדס שאחזה דם וחלתה לוהמעישכתשככנס עשן כגיפה:יהמכיננתק<לי מחמת בינה ורמבםפייאממ*
הדס שגבל עליה הדם והמעישכת שגברה עליההליקה השחורה יהמניננת שגבלה עליה הליחה הנכגה
ולא "הזכיר הליחה הלכיעיתשהיא האל־מח צפי שאינה מנייה כל כך בבהמות:הרליכני סםהמועדבהמה
וכן ניאתהתרנגיליס הבהמית האיכליתממנה מת׳ת :המיס הרעים מיס מגילי :סס המית דבר שהוא ספ
המית לאלם יאיבו סם המית לבהמה :ו הדורס הא/קז מפלטו ומגביה מן הקרקע מה שהוא אוכל יש
שפירשו שאין ממתין לבעל קי עד שיעגיאלא אוכלו עקיים :אכבעיתלה ז; אנבע הגבוהה שאתולי האבגע**•*
וקלקכמ
לו
חולין פיק ד
׳*קיקכנינקלףהכיםישביטך הקרקבן כקלף מבשר הקלקבן;לא שיהיה כלעזףטהול בדיך לכל הסימכי©
^-א סימן אחד בלבל די;בלבד שנדע בושאיכו דורס ואובל והגאזכים כתבו שמסורת בידם שאץ
.מכשירים עיף הבא בסימן אמד ואף על פי שידוע לכו כו שאיכו לליס ואוכל אלא אם כן היה-אותי סימן
.־ שקיקבכז כקלף בידאבל אס אינו כקלף י אף על ,שיש לן זפק אואבבעיתלה מעולם לא העירוה!:
החולק איג רגליי כשמעמודו ע ל
הח!כ 1ממן שעי אנכעיעיו מכאן
אסרו ח:מים כל עוף הדורס טמא כל שיש ל ו אעבע יחרח חשק
וקורקבני נקלף טהול רבי אליעזר בר צדוק אומר כלעוףחחולק ושתיסמכאן :גומאכידיעשהוא
ז ובחגבים והו סימן
דורם:
ובחגבים כל שישלו ארבע רגלים
ז
את דגליו טמא*
וארבע כנפיבשוקי־ציליבש וכנפיו נזופיןאת רובו רבי יזסיאומר שהלתם:כלשישלו אלבעלגל״
וארבע ככפיה ויש לו קלסילים
^
1,
,
ב
ח ג כ
מ ה ו
ו ב ד ג י ם כ
ש
מ
י
ד
ס ג ן 1י ה
פ
י
מ
?
ק
מ
ד ב י ז ה ן ך ח א ו ג ן ר
ת
«
•ביק^יןיסגשידא״רוא^חןךקשיז ״ ק ב י ע י ז י י ^
ב
י
•
^ n ^ v n ^ n x ^ Z l o ^ n
^ת^״דבא^ח״ועיאאתדאש״ף
י
™
ל ״ שתחוידו ״די mבילוד חותך מעיבד ש ב מ ע י ה
W
״
״י
חמבכרתהמק^ח
ב
שגופה אסור ו ש א י כ ו ת מותר*
?
™
^ ל ר מחתך אבר אבר ו מ ^ י י
,ובפטרה מן הבכורה* ג בהמה שמת עיברה בתיך מעיה וחושי**
ךןרועח אתידו ו ג ג ע ג י ב ץ בבתמת »ם»ינ 0ך3פח©ת
״ * ד ד י ו ^ ג ל י ל י א ו פ י י ב ט מ א ח ט מ א וכשתורחטחוד* חאשח
ע
״
^
3
א
י
ס
ל
כ
ר
י
ב
י
כ
מ
א
כ
י צ א
י
ל
ח
ז
ד י ב י
ח
n=7wV
mי
ט
ח
כ ר
י
ד
ח
לכעד בהם כשהוא יזנה ל ק י ן
מעח׳קבהם־יביייסיאומושמ,
הלילוויכ ,כ ש ל 7ל א ב ; י ס כ ס ^ :
ששמו חגב וכןהלכה :כלשישל' .סנפירוקשקשת אפיל ,אין לו
עכשיו ועמיד לגדל לאחר זמן
אי יש לו עכשיו ועח\ד להשירןכשתנאמןהמיםמוער^סכפייין
הפודל! בהן ששט כהן על פנ»
המים:
המקשה מותר באכילה העיבר כלו ואפילו מקום למך של אבר דאם הוניא ידו ולא
HjDPto
החזירה נריך להניק ממה שבפני לנד הקנוןולקעכי שמקום החתך הבללתהחנון
•יי
,הפכיעיאסור מפני שהוא עומד על שפת הרקס אבל הקזירה אין בדיך לקתיך לנד פגים אלא מבמגם
וחותך ומקום קעך מועל דמאי טעמא נאסר האבר כשיבא לקק משום ובשל בשלה טריפה בשד שינא ק! f
למקינתי שקוא לו שדה טריפה מה טריפ כיין שנטרפה שיב אין לה היתד אף בשד ביק שיבאקק למחינעו
*[ובאין לו היתר ומקום חתך לא יבא מק למתינעוהילכך מותרכשהקזירה קודם שחיטה לקליקכיה
בהמה בבהמה תאכלו :הרי הוא כילוד ותו לא קהניא ליה שחיטת אמו ונליך שקיטה לענמו אם נמגא ק•
ואס במבא מת הדי הוא ככבלה :ק»תך מומבר שבמעיה והבימ החתיכה בתיבה מ!ער כשקיטת הבהמה ולא
.כאסר משו׳ אבר מן החי מן הטחול ומן הכלייתשל בהמה עכמה אסור באכילה'אף על פ• שהניקובבסמה
.לא הותר בשקיטעה ולהכי יקט טחול וכליות משוס דמדי דלא מטרפא בהו היא י ב קמבכדתהמקשה
לילד בפטר רקם שלח מיתר לתתוך אבר אבר כשהוא יובא ראשון דאשץ!משייך לכלבי' דכל כמה דלא נפק
דוביה לא קדיש :ינא רובו כאחד וחתכי הרי וה יקבר דביניאתהרוב חלה קדושה עליו דקריבן ביה אשל
מלד :ונפטרת מן הכםדה שהבא אחריו אינו בכור כין שינא דאשקאבד אבי!בין שיכא רוב כאחד להא שני
בבהמה טהורה טהור מקי ומה אם הועולה לו מחינתאמו להתירו באכילת
ג
לאו פטר רחם הוא:
כשקיטתהאףעלפי שהוא מת לא תיעיל לו כשהיא חיה לטהרו מלטמא ובהמה טמאה מכלן לאמי קר*
וכי ימותמן הבהמה 11כהמה טמאה אשד היא לכס לאכלה זו בהמה טהורה אתקש בהמה טמאה לבהמה
דבי יוסי הגלילי אומר בטמאה
• טהורה מה בהמה טהורה עיברה טהיר אף בהמה טמאה עיברה טהור:
שמא ומפיק ליה מקרא לכתיב או נפש כי תגעככל טמא או בגבלת קיה טמאה אי בנבלע בהמה טמאהובי נבלת בהמה טמאה מטמאה ונבלתבהמק טהורה אינה מטמאה לא אי;ה זק זה עובי שבטמאה טמא
ובטהורה
חולין פרק ד
מטהידה טהור מיןל ובטמאה טמאה דליכא קל ולוומר ולא דדפיכן הקישא ואיןהלבה כיסי״י*• * י *
^ ,עעמא »ס»י
ממאה ?ממאה זז מלרבכן גזלה שמא יוניא ס ע א א p ,ל
סמלה שעדין הוא במעיה ואתי לטהורה אבל בלועה שהישיע יל׳ למעי בהמה דקתכי מתכי^י .עהזי
ל אשס עק&מ
^
» לי j :א
ל»,
למג/י הכי מעבי פלסס של
; כ ר
כ
בעגעה
ק
מ
סג
)
ט
f P
ש
ק > ר
ס
ע ל מ ד ן ל ן ה ל י י ן ; אכ
P
ס
ש ה
ט
ק
ן
ר
ס
; ד
ש י ג א ה נ
7 7 1
כשמוציא ראשו קז׳ן
שמת ולדת בתוך מעיה ופשטת חיח אתידח ונגעת בוחחית *****
לפרוזדור זלא אתי לטהייח:
״ *
י
<" הבשל־ טהור בשר העובר מיסאת שבעה יהאשהטהירחעד שיצא הילד*
חסקשתלילדותוציאעובראתירווחתכחואחרבךשחטאמאמי
;שסוד שאין בהמה מקבלעטמאה
מסיים :הבשר מגענבלה כשד •הכשר טהור שחט אדת אמו ואתר כד חתכה חבשר בגע ג ג * *
דברי רבי מאיר וחכמים אומדים מגע טדשח שחוטר ,-מה ב«י*י
השבר מגעאבד טןהמי שהיא
בטר»וחששחשתחמטתדי<אףשחיטתכחסונ«1זהר^"».י
יי » »fי ״ «
"״*
אמרלחסיביסאיילאאם-טיחד^שחיטתטרםתאותס י ג י
<
**
3
0
1
כ כ ט צ ה
ש ת י ט
X
Z
ש
™
^
?
< ^
^
מ
,
/
<, k
^
^ ^י
ו9ע1כד :לא אס טהלה שסיעע
^
,
'wpws-yvh
; דבר שנוע :ומכין
£
•מטתלתהלשמאא.
ש
ומן הדין אינה מטהיעהממאה אשורה.באכילה וטריפה
:אסורה באטלס ומה טעאס אין
;למיטתה עטהלתק עלטמ׳ דהכי
;תביא בתורת כהני לכל-הבהמח
מ
ע
א
מ
י ן י ״ ל
ס
c7 w׳7J
:
^ ן
מ
א
י
מ
?
ג
w
מ
p
י ע ן י ן ל
ת
p
p
)
f
ה
}
p
ל
v
ה
ש ? ן ל י
כהמעהר
ש ב ה מ
ה
^ ג ו פ ״ 0ג
ק
ל ט ^ ^
מטחרתוז כחמה טמא אסורה באכילה אףטיפח אסורה באבל*
ה בחמה טמאה אץ שחיסתח מטחרחח אף טרפה לא חטחדנח
שחשה לא אם אמדת בבהמה טסאתשלא היתח לה מעת הבר*"ן מאמר^רפזגשחיתח 1לח מעתהכושד מזל לך מה שחבאתהיי
»unaBtvenMg1y*fbenpan.jאמדמ מחממשמאה שגן
*01״אקבמיגחשחיטח תאמר בטיפה שיש 0פיגי 1שחשה כךש00ון
ח
חיאץשחיטתוםטהרהולסישאיןכפינושחיטח/,
,חשוחט את הבהמה ומצא בה בן שמנה ח י א ו מ ת א ו ב ן ח ש ע מ
מת קירעו ומוציא את רמו םעא בן השעה חי טעון עחיטר־ז וחייג
בי1ותו חורת בנו רכי־י רבי מאיר וחכמיבש אובדים שןךטד*אמי
פטך״רתו רבי שמעין שזורי אומר אפילו בן הי שגיס וחורשtrafa
r
ןאשרהיאמפרסתפיסהיגו׳כלהכינגגבהסיטמא להביא בהמה טמאה שלא תטהרנה שרדטתיז :ת**י
• כטריפה שהיתה לה שעתסכושר דכיון רחל עלה עורתשקיטה יע לא פקעה מינה יהייא בכלל שאי»אז
ובקר :טוצ צך מה שהכאת טיל מכא ן לאיה ״ שהכאת הלי שנוללה טליפה מן הכטן מכין תטהרנה * :ש
׳במיכה שקיטה הילכך לא כפקא מכלל כאן יבקל אבל בן שמכה חי שכילל מבהמה חיהקיןלכונמהלבנבי
הפיצו בשקט צפי שאינו בכלל בקל ונא{ והלכה כחכמים בן במגה קי אם כילד ושחט .אין שחיטתן ממהלמ
עילי נטלת שאין שחיטה עיעלתען שמנה אלא כשהוא במעי אמיכיתל כשחיטת אמו :ה ומוטא את
דמו דחלבי בלבל הוא לשלי כלתבי' בעכ כשהוא אומי חלכ ושתי כלייתבאשס שאין כליך לומל למקל»חי*י
:ה!ה ילפי לה ומה שלמיישאין כל מיכן טעין י1יה הלי הן טעיני חלב ׳שתי כליו אשם שכל מיכז ע ש ן ?{יה אימ
דין שיטע:ז חלב ושתי כליותומה תל אלא לומל לך מה חלכ ישתי כליות האמיל כאשם מ»נא מכלל שליל
שאינךיכיללומל קלב שליל הכמבא כאשם יקליב שהייאיןאשם בא נקבה אף כל אפיכקלכנ; הנאיםנקבמ
קצב האמיר בהן מונא מכלל שליל וטון דאין חלב שליל קרב בכל היךבכות שרי באכילה אבל למו לא»גע
מלם האבלים לקימא לן במסכת כלתועדם האבלים עיבר בלא תעשה :טע׳ן שחיטה לחלפים גלמי לשוייה
וחייב באותו ואתבכו שלא ישחטכו כמם ששחט
; בהמת באנפי כפשה ולא אתלט מכל בבהמה תאכלי •י
לבי שמעון ש״לי כ! לדגלי
זאתאמיוקכמ<ם אומלים שקיטתאחו מטהלתו לחלשים ולילה גרמי:
קכמים כיין שהלך על גבקרקעטעיןשקיטהמדרככן לאתילאחלופי לאכיל כקמה בלאשקיטקומ•
שמעין שזורי מתיל אפילו לאקר שהפליסעלגכ קדקת יקלכה כחכמים :קלעה לנהמה כלאשקעמ*
;
;
;
(
? בהמה
לח
יחולק פיכן ד
.
וי״* י בלמה שלח<כורגליההאקדוכים מן הארכובה)למטה שלש עצמו' פילן* התחלק הואעגם הנחתן
*** הפיסית כשמפשיטים הכהמה ואותה לכזבה כקראת רכיכה הנמכרת ע 0הראש יבלשון לעז קורים
»6תי פיקייכיקל; ובערכי לוקבא )למעלה הימנה עגם האמנתי וצומת הגידים כעקתיתו סמ<ך לפר^
^לכובההכמכלתעםחלאש והעליון היא קילית התחובה באליה)הפל ק שבין סיף הקזלית ללאש הערה
קאמנעיככל ינלאה כגמל כשה
עתיטת אמו מטתרתו נךעח ומצא בה כן פז' חי שעון שחשה לשי לונץ יותר מכשאל בע;י חיים י ן
בהמת שנחתמו ייגלית מן חאדכובח הארכובה ילמטה לקתני בי ת-י
ו
ן6זל* נשחטה אםו *
ולמטה כשרה מן האי-בובח ולמעלר־ז&סילה וכן שניטל צובר־! שהייכשדה הינו מתיזלתהאלכ׳ב
הכמכלת עם הליזש,יצמטה זמן
ןוגידין נשבר חעצש אם רוב הבער קיים שחיטתו מטתרחו ו א
השוחט את הבהמה ומצא בת הארכובה ולמעלה דהיכז מכוף
לאו אין שחיטתו כטהרתו* t
הע:ם האמצעי שהוא מקו׳ נימת
1 ,
י
,
^
הגילים בכל מק׳ם שנחתך הרגצ
^
׳
^
•
ם
m
H
נ
פ
מ ח
ת א כ ד
3ה
ן
י
ע
ב
ג ח
ע ן 1י ח
ן א י ג ח
0
ט
ס
י
א
>
ט
ם
ח K o n a
א
ח
א
ן
א י ב ל 1י ן
י
ב
י
א
ן
ט
י
ס
א
ת
!בלו׳שליאשיעת'מקצת'אםוד׳באכילתמימן ילדבאש׳יםי0ן לד
י
משם ולמעלה טדפהיכן שכטצ
צומת הגילים אפיצו צא כחתך
בבהמה
הל גל שלא נשבר העצם אל0
שכטל גומת הגילים טרפה :כ ן
פירשו קנת אמוראים משכה זו
י
י
עגמראזשטה זז תפשו רכותי עקר והורו שבכל׳מקיש שתתקתך הרגל למעלה מרכובה התלתינה שקולי©
^לעזיבוקל! בין כמקום כומיעהגידיש בין למעלה מנומתהגילים טרפה אבל רמבס ורב אלפס רבו עפס#
!נקר הפילוש האחדשמפלש מן האלכיבה ולמטה כשלה מן הארכובה ולמעלה פסילה דככי קאמר למטה
שלכוכה העליונה שהיא הקי^יגיזייגחובה באליה ילא למעה מיל הסמיך לו אלא למטת ממג ם האמצעי
•^ל ,דהימ כעגםהתתתין ילאי כשלה למעלה מןחארכוכה דהימכקיליעודאי טריפה כל מקום שימתך
*כן שכטל נומתהגילין כלזעל ובעילם האמכעי יש מקים שהיא טליפה כגק בצומת הגידין ויש עקום שהיא
עשרה כגק למעלה מן הנימתיאל תתעה הואך אי פסיק לה למענה מן הצומת כעגס האעכעיכשלה
וכשמשפיל לקיתכה בנימתטלפה שאיןאומליס בטרפית זו לימה לזו שהרי חיתכה מכאן ומתה קיתכןז
»!כאן ומיתה ולח כאסלה בהמה זו מפכי שהיא חתיכת לגל עמקים זה אלא מפכי שכחתגו הגילין שחתיכתן
**»א מכלל הטרפיותומקיס כומתהגילין הוא מתחיל מן המקים שהן כלאים קשין ולבכי' על המקים שיתחילו
להתרכך ולהתאדם :ונומתהגיליםהםשלשהקוט ם לבכים בבהמה צמותים ומחוברים יחד אקדעכס
•שבים דקים ואם כעל האמל העבה לבלו אי ן;ה כטל צומת הגילים שהרי כשאלו שכיס ואם כטלושגיס
*דקים מותלתשהיי האחד העבה גדול משכיהם והרי לא נטל פל הצומע אלא מעוטה ואס כחתך לוב! של
<ל אחל מהן טליפה ואין צריך לומד אם נקתבו כלן או כטל! כלן ובעוף הם ששה עשר חוטים לבביס אפילו
כשכל העגם למטה מן האלכיבה במקום שאין עישה אותה
לאנחעך אלא ריבו של אקל מהן טרפה:
»ליפה אם לוב הנשל קיים דהינו שעיר ובשל קופים רוב עביוולוב הקפ! של שבד דזמכין דמשכמעליה
לוה בלא זה כגין שמלחיב מנל אקד ועינל -מבד אחר שאין העגם עגול הילכך בעינן לתלויה! :שקיטעו
*טהרת! לאבר המלוללל ומועד אפילו באכילה יאם לאו שאין עור ובשר מיפים את רובו איןשקיטעו
*נטהלת* ואף על גב דבהמה מותרת הוי אבד אסור משום ובשר בשדה טריפה כדאמרינן להביא
אבר ובשל המלולללים ואם כשבר העצם מן הארכובה למעלה במקים שעישה אותה טריפה אם ר»כ
בשר קייס אבר ובהמת מיתר ואם לאו אבר ובהמה אסול ולין העיף כדין בהמה ללבל זה :
נפש היפה שאין לעתו קצה בה מקמתמאיס:
שליא כמקכיס שהעיבל מונק בתיכו:
r
<זאכלכה ולא אמרינן אבל מן הקי היא אלא גם היאכתרתבשחיטתקאם :ואיבת מטמא׳דלא קשיבא אוכל •
*לא טומאתכבלותאם מתה הבהמה ו מטמא׳טימאתאוכלים אם כגעה בטומאה למקשבה משויא ליה אוכל
,אבל טומאתכבילותלא ללאו בשר הזק אלא בשאר אוכל בעלתא הוא; אסולק באכילה ואעג ללא נפק אלא
פ/לק&
חולין פיכן ה
»לתאועשיטא דכל מחזי הולל לא היה שם מכל מקום קיישיק שמא באויט עקצת יבא לאש ה < ל י ' י י י י ״
סימן ילל באשהוסימןילל בבהמה קמככלתזהי פטל ימם שלה :ישליככה לכלבים שאק ק ? *
**ילוד י•
בהדאףעלגבדאיןשליאבלאוללהכארובאלאובעעקדשא היא דללמאבקבה ה״תא»נלמה ה!ה *
קדיש:וכעוקדשין כגין בהמת שלמים שהפילה שליא תקבל לכיק לאין שיליא ל א ל ל קלשה לכין זכל ונין
בקבה לכפיק מכהמת הקלש
בבהמה המבכרת שהפילה מליא ישליבנה ל כ ל ב י ו ובמיקי^ז
קדיש :בפלשת דלכים מקום
הקבר ואין קוברק אותה בפרשת דרכים ואת הולין אותרה באיל?
שהדרכים ממפרשי׳ לשביס)דרך
''מפגי דרכי האמורי.
המכחשיס לקבלה שם כדי שלא
אותו ו א ת ב ב ו ג ו ח נ ב ק ב א ר ץ ביןבחיגיף
ך
^
תפילעוד:דרכי קאמיל׳ טקוש
לארץבפגי *ביתישלא בפגי ה נ י ה ב ^
וכתיבלאתעשה כמעשיהם־
,7
,צ
ב
ך
;
מ
ץ שביהב*
ובמוקדשק ב*גד השוחט אותו ואת בגו וזולין
׳
'
אלתל
כערים וחש גי סופג אח חאיבעים קדשים בחוץ הראשי! ייי*
י* !
,
עם כרת ושגיהם שבולים ושגיהס סופגים את ״ א ד נ ע * ד״ליןבפגים
^ ^ /
^ f ,
_ז
הבת איכו אשור דאיתי ואת בכ!
^ £ £שביהם פסולים והשגי סופג את הארבעים קרשים בפגים הראשי!
ב
כשדוג־שורוחשגיסיפגאתחאי־בעיםיפסול*
1״
^ ״
^ י י חולין וקדשי בחוץ הראשון כשרזפטור והשגי סופג את הארבע•
^
ן ^
^
ופסול קדשים וחולין בחוץ חדאשק חייב כדת ופסול וחשגי כשר
p׳^
<^} .י ! ן ק ״
ושגיהם סופגים את י«אדבעינ=ז יוזלין וקדשים בפגיםשגיהמ ,
^
פסולים והשגיסופגאת הארבעיםקדשים וחולק בפגיםחראעק
'אצטיריךדקזבתהמףהיא
נ ע ר ובטור והעני סופג את הארבעים ופסול חולין בחוץ ובפנים
,ן א ץ
ה ,ף ,
^ הראשון כשר ופטור השני סופג את הארבעים ופסול קדשיבש
^ 'ן
1
לאלץ:
^ בחוץ ובפגים הראשון חייב כרת ושגיהם סופגים את הארבעי&
המקדש קיי < ,יא
ילסדא הואיל)בעניינא דקדשים ושניהם פכולים חולין בפגים ובחוץ חראשק פכול ופטור והשבוי
סופג
׳צמיב בפני קכיתככקיגשלא בפני
;הביתלא ננהיג ק6ל :בחולין ובמוקדש׳׳ בין ששניהם חולין א< שביהם עיקדשין בק שאקל מהן סזלין»השי
מוקדשין ומנלן דנוהג במ׳קדשי׳דכת! שור או כשב או עז כ׳ יולד ׳גו׳ילנה לקרבן אשה וכתי בתליה זשוד*
* ה איתויאתבכווכו :בקוץ קוץ לעזרה:שכיהס כשרים משום דבלטלמתגי סיפ שטרם פסולים תכא ר י &
שניהם כשרים :והשני סופגאתהארבעי׳משום לאו דאיתי ואתבט ולא שנא שי.ט אתהאס תחלה ולא שנא
0קט את הבן תקלה לא שנא שקטיכהי חד גברא ולא שכא תריגברי :הראשין חייב כלתמשי׳שחיטי חוץאנ*
השני פטור מן הכרת דכיין דנשקטה אמו שוב איבו ראוי הבן לישקט היום בפני דפסיל משים ״חיסר ומן
שאינו דאוי לשוקטו ולהקריבו היום ואין קייב משו׳ שוקט בחק איאכ דאיי לפט דכתיואלפתק אהל מיעד לא
:קביאו הראןי לפתק אהל מועד תייבין עליו ניזקיאי לא לא :ושניהן סופגי׳אתהארבעי׳קא׳משים ש<ל!ט בחח
־דכל קייכי בלית1תלוקי'והשני משים לאו דאייט ואת בצי:קולין בפניכ שכיהס פסיליןמשוס חולין שנשחי*
כעזלה :והשני סופג משום אותי ואת כבו אבל משים אולין בעולה אזהרת עשה היא כי ירחק ממך המקים
וזבחת בליחוק מקום אתה זזבק ואי אתה זובק בקירוב מקום :קלשיס בפנים השני סופג משום אותו ואת
קילין יקלסיס בקיץ לוקא כקט הראשין חולין והשכי קדשים
ב
כמ ופסיל משים קקוסר ומן:
וכןכלהשכוייןבמשנה לוקא נקט להו :והשני סיפגמשיס אותו ואתבט :קלשים בתקלה ואקכחןליןבחיזג
• השט כשד כאכילה ואידי דתכא פכול תכא כשר :ישכיהס סופגים ראשיןמשי׳שיקט קוץ ישכי משוס אותו ואת
י בלי :קילין וקדשים בפנים שכיהם פסילים ראשון משיס קילין שכשקעז בעזרה ושט משוס מקיסר זמךוהשבי
סופג משוס איתי ואתבכו :קולין בחיץ ובפנים הראשון כקיץ יהשבי בפטם :קדשים בחוץ ובפנים הראשי!
ושניהםפסוליםלאשקמשוםשנשקטבקקישנימשוםעקוסלזק :ושביה•
׳גכלתמשוסשוקטבקוין:
סזפגק
א ע
,
ב כ
3
ק
א
ם
ה
א
ם
ב ח ו
,
״
ן
ש
כ
מ
ע
״ י
י
א
נ
י
ע
׳
ג
כ
ן
ל
ל
)
ב
ע
מ
M״ 7 t f l
i
J
3
p
ב
ן
א
ה
נ
צ מ <
א
ל
ג
ל ל א
m
ג
כ
ה ג ע 3
3מ
ב
ה
ם
ש
ט
ב י ן
ר
ט מ
j
f
y
p
כ ל ; ז נ ה
ש נ י
ן ; פ נ י ) :כ
חולין p p i p
r
^פגיסיל/שיך<שזם«חעמ*ץושנימש<םא<ת<1אתפ*1^8hh]Hi*fW>w5
לח
.׳*W *W{6
f
עלת-קכזא^ר^אממןו
.J
גטימשזס שוקט קק לא לקי.ימח/סל זמן הוא&יכומתקבלמטם.:
*לאי לאכילה היא :ושוד הנסקל לאקל שנגמל לימ דקימא לן לאסור בהנאה אפילו שקטוי מנגלה.״3״^
ץסנילא ליה לבאסלת פתיים;אפיל; שסעהאסןלה ׳עמד^עסייןדמריגחטאיג^ג^ה עךופהאיבל* קשכק
;דשניהן קוןא»0 >.תי?ולגן שת<?נ^
» פ ג * ת הארבעים ו כ ש ד ק ד מ י ס כ ^ ג ו ^ מ נ מ ץ p r m nב ש י לאויהונדיך,לה!סילןמן המשטז
חשומי ללא פעל פח! לכי שמלטן:
r.1
ןופטוד ומשבי סופג אתתאדבעיסופמל*
*בםצא טלפרת .חשיחט לעכורח זרח t t m v mפרת זזטאדת ו ש ו י ;.תכעיס .מסייקין קאי למחייטן
'זזנטקל ןעגלח ערופה דכי שמעחזפומדזחממקעפחייבין^^ז חכמים כשזקט .לןנ^ודה ורf$ $
0כ* אלא &שק» <יא0ק לעי-ולמ
וגתגבלח כידו ותנוחו• 1דו0עקק&טו^ ממום אגעו .ואת בנו * י.
•ענים^ילקתו שרת ובגת א י ן מ ^ ן ו ו ראשוץ ישחוט ראשון ואבם ; ,להוכא שניושקט^סבגל^נןל
אבלדאשק ל^ל|יזנ״^ניכ?נמל<
1קמ*1זשגי זכח^_ -שחט m tו א ף ר כ ו שגי בבית םחמ,שםוביס
;!לה לכהך .תקיעה .קתרייתא
vtxurשניבניח ואחרכך שחטת סופג את תאהבעזם שתטוז ואת
למקייב מלת משים אות! וא<*•&תאיואת3תבתת סופג שמוגיגג שחטח ואת בת בתו! * א ח ר ב ן
ככו אתי כעי דין:קט 0על*יה
שחט בתת סופג אח הארבעים םוסבום־אומר מ ש ע ש רבי מאיד
.הטול.ממלקות לקם ליה כדקכא
^ןמג שמ»?ם ׳׳ י :־ בארגעועודקימגש גת המוכר בממתלתכיק ו
,מיטה לתלתי לא »כדיכן:בי*,
«נד»ךלמוליעו אמה מכרתי׳לשמ&ט כי*ה מכרתי לשחוט ואלו' תן
;,פעמים שאפיל; שקט .לאשון
ע ר ב יוםטוב חאחרוןשך־יחגוערכיוסטובחראשוןשד־יפסח
;לשלקפו• <שפ» לפגולה
מ ר ב עערמועבכ ראש חשנר־חגכדכדירבייוםג חגללנאןיעדב
כגק לאתרו כ!ה!ושן;0א<ת!וא?ג
ן^דיוח
•ום חכפורימ בגליל* אמני דבי יחורמ0אימת»בזמן שאין
כנ״לא אתל! כיה ממום מכולה
במוכר-אוו
! ,ג ל י ש ל ו דיות « ן עריך לחוריעווםוחזדבייחוחת
ולס לכיק דלא אעלו ביהת^ים
{1א. 0
עגולה ילק.לא מקטיל ולוקה
זמפמ*.אוי« ואת בגו ו ה ^ ס
גחצעים :וכתנבלה בידו שלא מדעת :והנוחר שתוקב השכין בגקידמ והותך :והעעקרושעיקל קסימ$י0
*עקוס קבוקואינו שוקטן :פטור ואפילו לרבנן ולא דמיא לשחיטה דלמול דהתה שהיטתתעלייתאי^
*דבל אקר גורם לק ליפסל אבל הבא ליכא שקיטה כלל :אי זה שלקק לאשון ישקוט ראשק אם באו לביתן^ן
; א ה א ק ל לשקוע וקביל! מעכב עליו ואומר אט בדיך מתר ממך אנו אומרים להם הלוקק דאשיןישמע
שעל ענתכן לקק שאלו לא מכרה בעל הביתלשני ועכבה לענעו היה הלזקק שוקט שכך שנינו בתיספתאואם קדם השט וכה שהקדים בעבעו
הלזקק מבעל הביעקוא קודם לבעל הבית שעל מכת כן לקח:
סופג שמונים דעל כל בן ששוקט עיבד בלאו«
וגדי שלא יבא לידי אמד דש לו דיוק שאוכל קיוםבשר:
שקטה ואת כתה ואמר כך אתכתבתה יש 5א|
:.פופגאת האלבעים דאין כאן שקיטתאסור אלא אקת:
שניאותו ואתכמ :שקטה ואתכת כתה אין כאןעליןאסיל ו6קלכך שקט את בתק !*שבשקיטה^ו
שטאםולים אדע ואת בכו מ$ום אמה ובנלואותו משום בתה של 11שכבל נשתטה :־סופג ארבעים
סיעכוס אומל סופג שמוטם לסבילא ליה לסומכומלמחייג
* .ה ל לאו הוא ותדא התלאה וקד מעשה י•
*התלאה אתת וכלאו אקד שט מלקיות והוא הדין לרישא דקתט שקט שני כטה ואתר כך שחטהסופנ
ארבעים לסומכוססועג שעוטםוכך היא כתוספתא שקט קמשה כטה ואקד כך שקטה.סומכוס אומר
בארבעה סדקי ן כשנה לדך ישראל לעשות סימלו*
משוס דבי עאיר מייכ משוס חמשה לאוין:
כארבעה פרקין קללו וסתם קלוקק בקעה איבו לוקח אלא לשוחטה מיד לפיכך קעוכלבהעה לחסלו
ומכי תקלה אמה או בתה בו ביוה בדיך שיאמר לשני ד ע לך שהיוהמכלמן אמה לשקוט או גתה מכלתזי
האחרון של קג המ מלבים בשמחה קפט שרגל ב ס י
י לשקוט שמא כבל כ ש
30
ל ז ט ס
:
כ י ,ם
ז
י
:
חולין
p i t
ו
ל ,עלמא־טיידי גםה<ז ״״ף
*!!» frh»A5£5$#tfm)fללא משיכעמ מ<1*'0ב לאשק& קב ע ש » ,
fa jiunfiryfipy, ,זןא/כ«•
*אק להםילפאי צאיכ??/כשתי?1ה :אף עלכיום הכפולים מליל ןלא
^ . £־ממן שא !
^
ובלכיוס הצע/לאשיא *4בשל ע»ן^וד4ים כלעוכמכקלא^^
**ת קפסק£צי• 85ש׳־<כל1ןא 0סי<«א^1ימולו למהשימי^אי-הכאיאנה אעמול ןהשנזה^סאק
לק!ל*ע£1אט אוקיא^מו^שקגמ
?0יא*ן מיליזשאק? בזמן שאין ׳חאמז׳למחךדאילמב^^ל^שע^ך^דוע 3יז־חן שמנמיט
לורימזשהואבמלו&והיר לקכזת מחמין ביום אחד״ ^ד־־ .:־ .באהבעחשרקיםאלוTWvo
^ ^ ן ןאיןלו ללי?*
^ ל א י ן י ש ^ £שק)ט סיום אכל יאמ מזמתבעל בדחיאמיז^ מ ו ד
״ נ ל ^ 1 p | » Wנ ז ו ן י ג י ל כ ו פ ז ן א ו ת י ל ^ ל ^ ך א ס מ מ מת ללוקיגאגיז!
W
$יכ< קייב לקי דיש*שמאל«יך כשאזיעומז1שנמ8יגועןא8עד*»נז׳־0ת ממ למוכר* ־-
ה
ל כ 0
טה לה
וב<
ה
נ מ
,
,6
:
r־ m j
ד י נ
:
r
5פ ל « ^ ^ ^ א ^א• אתי 1חלילהאת»יהטיכי׳מ0עון^ןזוסי>ג«מר 0מ ע ו נ ג י » י י
•׳•־-ף־^אוממותמז^חוופמולךאחדחלילח*-
^ ^ ^ ^ ^ ^ . ,
- |' g J־־־ ״-מי«ומ»1-מנ בארץ ובמחנה לאמן
^rfci
?^^f^pft5Vp
?**תאד**#אצ<ןע'לאמ/׳ארעא ^ • ^ ; ; ' ' ^ ^ 1־ " ״ חמג**ז«3מד *^0בפני ימכימ ?3זזלון
=
f
:ז:
:
ז
^^יךאוחרבעמעוב^
»3£ת הכלה ה־לצך האם לסען
ד.שגחט וגמןצ*!
•שחט 1אץ םכסיןז»רת ד ם ו ב
שה<גד<לה
משתיטים^ע ערשחץתשוחט לעבודה זית וחשוחטקולין,ב3נימ וקרשים כמין
ד
לכלה נ
חיח וענן* הנסקלים דבי מאיר מחי־ב וחכמים פוט רין השוה•
הטבק בעל כימו שאם <ן ל
2חרש
מליקת ליתןלוהליכל כשייאפיל! ונתבבלח בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות ח
כ
?
w
ולא תיןמממ*
?p3
לפי שדבלW«*k*wיפותקוביתומעתשקבלסעיכל הליני
למשיכה קיצה ולא מעותאלא נזירה שמא יאמדלו מיער ל*0ימיענ מעיז בעליה לאי י״קמתליי לפייי
*אקדיותהליקתמשנתןקיעותאי עתרתי לליקהבביתהמוצ שהל־רותשם לא טרק לאבולינהו אבל'לאמי
*משן מסתמא ממטי להילביתיהובאדנעקפלקיס אלי העמידו קכעים דבריהם על-דק תלדה שי*מ«
קיטתלפיכךאםמתמתלליקיזיעפסיד.הדינר שהריכדסיתומת :איניעדבעינן משיכהיכל ז»ן שלא
»6ךקחרב״מבק -f־ה׳<-מ«אקל־ אלערבאועויא^כממ׳לפישפלשתיןא^^ח^ןלקד*•
לפת־ ׳מי^לקיקאשה יסמיך *האותו זאעבכ״בקל*<|ילת הילךיאהרזהתדכעי׳בי;:קדנכויאכל לא«ס
מ«ניעל^ךאלעח^השלאסלי1קלייום^.־במעל׳סבקל יכול אף .זידק סאעבממשבלאשיע יוםאת©׳:
^fijjf־ :־•׳" יהלםכו׳משוםדבעילמתג׳בק׳ליןאכל-לאבעוקדשיי״כקט לכלה!.-כעויךשי׳קטאתה*ן
^ •,:־נ •1:ןעילתהעיףיקקדשו.בלקהג<אם»נלושהטן^ט»כי0כסוי •.ובזלבכקיהמב•^
ילמעי^י בהמה 7לא -תימא בהמי בכלל קיס׳ובפק׳לן מדכמיבבכמ-בע^עזמ על הארץתשפמז במי׳מך*•
"אינן טפזפ כס<יאףדסכהמסאימטכמןכסן:1במוימןעףהגללבגיעז ימהגבכזיבריהכפטעבמהייא
י*לא הכרינמגהסכמיכהאמסיי* היא:וטעיגה ההל א<«בה?ק .ואינה :טעינה כסוי :ואין שזקטים.אוי&$גו
'•*^fyfcv'c&fעג-מאלומסגיקא־לאממללמןן* V־* ׳»מטן&».-אק מ^מיס את דמלזאפילו היה לזנ ממל
עא»:חמלגלואסק הזל^?^^^^^6נ^ניט ויב^להמ^קלע^ :ע ־ ר & י י
; jאמדי'
מקייב מ 0י שקיט שאיל לא<יה שמה שקיננה וסכמי פוטרייסבדי לאו שמה שקיט;קלכ כקכמי;
ה
י/
י
חולין פדג(;ג
״
מ
ז
איתן ללכהג שקיטתןפשלה<:זייביםלכק<תא*תן אמלים שמאיה חיי^^לצסןמן^דתגן לקמן&^ש
<צא כסה ידאהי אחל;<ןייב לכסית• פטור מלסנאתדכי מאיר קאער לה דסבל^יט.ת<& בינן לבין ענמן
*,בלה גמירה הי^ה/איל וריבמעשיהן מקילקלי? 5ירבכן מציגי.עליה דרבי מא*ר בין ארישא בק אסיפא .א£ה
^דמל׳ ליה לגד לאסיקלמלתיה <תלי ליבי עלןק ושברי מ ג ן לספק בכלה היא לא נבלה ודאית הילכלעקין
4
ע
בסויקייביסלכמועו^ן ששקעז
*וטהיק©ן ששחטו ואחרים רואץ אותה חייב,ולכהות כיגן לבק אחריהן אן^ן זאע3נ 7דשמ שסיק'1
^ע0שפטור0ל^ם1ת וכן_לעבץ איתוןאת ב ג ו ששחטו ואףדיבש .מעל״תא היא והלכה כר מאיד.:
שסט פיה יכסנה ואקל
ל
£5:אק אומן אסוךל^חוט אחייהבש^ביק ל^יןעצמן ,דכי;0איר
דבתיכ ק?ז
•מזיר •לשחוט אחריהן וחכמים אוהדיה ןמחייס שא 0שחשגעאעו כ ץ
ד > . -שח«מאה m;rtבמקום אחד ;או-עוףהפ£יק/ה מזה להטמין
^ןופג אח.ך**.ד5ע;ם ״
בימו* אחד לכולן מאח .עופות כמקים אדור כסוי אחד לכולן חיד־ז כנ«י לכלאהקואח^גלבגן-
גמקיס אחר כמוי׳אחד לכול^ דגי.יחי^מ {«1שד שחט ףיר־ז .האג או^.בעי^ליה ״
׳•בקנה יאחד כך ישחוט את העוף * שחהזילא,כסח וראהו אחד לאו אי הןח אעיכ, fjf 6בלין*^©,
אלא אס כן שקט שטהמ והכל
׳ןז«ב.לכסורתככ^ווגחגלרת פטור מלכסודת •בםחו חרזוז חמב
מודיק.דלעגין בלכה אינו עבדך
מ ן ו נ ת ע ר ב במימ אם יש בו מראית רמש
n
£כםות*
אלא כלכה אקת ואין ה ל כ ה ^ י
\ j y & ^ 3 j * tגתערב ביין דואין אותן כאלו הוא מימ נתערב בלס
יהודק; :לאהל אשל אייב ע ס ו ת
^ ח מ ח או^בדס חחיח רואין אותו כאילו הן מים דגו יהודה אופר
דכתיב בפרשת כסוי .הדם^.בב»
דם ה נתז ו ע ע ל המכין חייב לכמות
ו
^ י ן דם מבטל רם•
ישלקל ממה ז; תהא ע 3כל ב<ף
* מ ד רבייחורר• אימתי בזמן שאק שסד0מלו1הנא^,כליש,שכש
•שלאל-ג כסה^הך^עסייכ^כגת
?
דם שלא,$«?1פטו< מלכסות *
במה םבםץ וכסח א ץ ,ל^שנ ^אלא י ? י ״ י ^ נ ^ ׳ ס
*>בסין מכסין בזבל—י חדק ובחול הרק בסיד יבחדכידת
ו ׳-לאמוד ונתגלה"מטול! .מלכסזי^:
! ב ל ב ג ח ובמגופה שכתשן אבל אץ מככקלא בזבל הגס ול-**1
ה כקערב כיין.שהוא אדום
* ח ו ל חגם ולא בלבנה ובמגופה שלא כתשן ולא עפה עליו אר־ן
הכלי בללאכ,ר רבי שמעון בן גמל אל דבר שכגדר־^כו צמחין.
אות! יין'כאלו עים ואגז ה"ית׳עלי}ית
מכסיןבו׳ושאיגו מגדל צמחים אין םכסין בו ״
דם נכל כמים כשיע;ר זת^יוייכ
**ףד/ץ
גיר הגש נוחג ב א ^ ב ח ו ע ' לארץ בפגידבייושלא לכסות :,כעעכבבדם בהמה pj9)7
בידך
במוקדשייונוהגבבחמיובח׳
הגי׳בחולייו
.בפגי
י
.
בר כסוי ר*»א ולוב! 7ס בהמה;, :קו
;
ישקוג4אןג
;
0כן»
לקלק7א»
;
;
ז
,
;
בלםהקיהכדםה־ק^ של קיק.:
של
<לאין אומו שאינו טעין כסוי כאלו הוא מים ואם היה הדם ק/ה ש 3שקיטעקיה ועיף ככר מ חייב לכסות&#
דם מבטל דם.ואפילואיןמראיעדסככרעכמים כעלעדםבהמהןקאין דס?קי?בטלדקסברמץגמי»£
ו ־ דם הניס ע ל גב לכותל *אמתי לפרושי קא,אמי1לאל£פ$יג^
לאבסילןאיןהלבהכרביזהידה:
וכקילהלקכלשאיןהייבמריךלכתשו :קדסיעשקיקעקדסק < ובמגמה,כסוישל״סכס מעלןן
{t .
וןתבית :דכד שאין עגדלכז במקיםאק מכסיםמ והיד וקדמת יל3יכקומגוקון־שכ»&ן.דקג]לעי|3מןכמן
3הןאף על ^ דאין •מגדלים כמקים הואיל ומעקלא־קודםשכעשיתבהן מלאכה היו מגדלים נמליסמכסין
3הן והאי כללא דרכן שמעון כן גמל״ 1לאי דוקא-דהא דסודתשל קרשי׳ דקה *כעולת&ל עשמן אמרי בבלייז«א
דמכסייכהן אף על גב דאיכן מגדלי' במקיס׳ואפר מכסים בו משום דאקרי עפר דבת;מעפר שדיפתקקעאת
״...
.
;.כן מכסים כשקיקתהיהכ דכתיב יעפריתזהכ לו . :י
זבעזקדשימ אפילי נמלה שפלה כליל מוביאאתהוייל ומשלחו על הא^הבועד
שאקל^כ^ איןלו : * >pך
יסעכקהקד;י^עפוסואיבז;מקדיכועם הבשל•!
ש
כ
נידהנשה
דומה .לשלאדםשהואע«לאלאקכשרשעלהקוליתשלשןף5למןבהוא;אס נמנא׳עוף^שיש ל ו ן כ ^ ^ ל
! ז ד הכשהקלן אקוד:.עוהג בשלילבןתשעה קיהנ^באבבהמה דףהו7ה^ר א י ק ^ ^ ש ל י ל ואיןקלב*
י
כלב
^
p^ihפיק t
י *לגי יהולא V/i&toiשלילמותל :פירוש אקר וקלב /של *4ל כלימל שןמ ל !יד ע,עד $דימיי <פגאמ
^ ^ לקטטאסייז
^
׳ עימילאל ?ןל/שי 6להבו ט אמר ז ׳אין הטבחים נאמנים
יאיןהלכק כדבי מאיל; כ שולק אדם ירן לנכלי ומי )אין קוששי ^ ,א ישלאל כששיל״י*.
<יקז/רןיקכק אותה מן הג/י;יאכלכה בגילה דביק לשליקה היא מק/מ? של גיד הנשל היה כבד אם נמ»ע
*{ימבה והל/קק מטן שלא כיטל
•ונ/לול ;/שיט/לאתכל/יתמט '^ ימין *בירןשלשמאלואינו נוהג בעוף ספני שאק לי ק י י ^ י *
אחדמ 1לקיים 0עב/תכטילה בשליל רבי יחודוז אומד אינו גוהג בשליל וחלבו סוחר יייז
חטבחק גאמגק על גיד הגשהדבדירבי מאיר וחכמים אוסיי
J
£מלעו מלמעלה
שולח אדם ירן לגברי
אכצ/ואין בו בזית קייב משום נאמגא עליו ועל החלב״ 3
חגוטל גיד הגשה עד*
דבדיקה׳א/קייככלשה/אכאיכל "חגשחבתוכהמפגימבקומוגיכד •
נעלה>כלשהיאשק״ב:מזהכז fשיטולאתכולודבייחודחאומד^לקייםבומ וחנטילרז•'
מש
כ ט
:
כ ן ק ׳ מ ע כ י 0ט ׳ ל ק
ם 0מ
ל
הם
ב ת
1
63
}:p7
:
^ K i ^ ^ :
ע
״אוכל,ד״גשחמי״מופגארבעיםאכלוואקבי^
i
ו ר״*
דוייב אבל מזח בזית ומזה כזית סופג שמינים י
ידןשגחבשלבחגידחגמת^
ד
סופג אלא ארבעים*
ישכח בנוח! טעם חדי זו אסורח כיצד משערק אוחח כבשי
כל«מ* ה גידחבשח שנתבשל עם הגידים בזסןשסביי*
ב ג ך ז ״ ^ ^ לאו בוא אםורין והרוטב כבוחן טעם וכן חתיב*
Wנכ7ץ»ופן ח^יפמשל־דג hotשגתכ׳שלרעס החתיכותבז0ן
b
r
f
t
ו גוהג
^דסבלי^בייה/לה
^
״i
.
^ ^
^^.״
־ ££ Vל15עעד;אקצ^
^
^,^j
ן ^
^
^דשיעוליס הלכה למשה מסיני
*מילי לכהכי'משערי אף על עי
0אלו היה כרוב או קפל/ט היה בדיך פקזתא /י/תר/הא מתביתיןאלקיא לה ואינה הלכה לקימא לןא^-
בגידים בג/תן טעם דביןכתבשל/בין כמלק יבין נבלה משליכי ומותדוד/קא בז אבל שומנו יש בי בנות• טע$
<אםלא כעל שומנו אוסר וב/עןטעם האמ;ר במין במינו שאין אדם יכיל להבקינו משעדין אועו בששים :
י ה' יגיד הנשק שנתבשל ע& הגילים של היער כזמן שמכיל? משליכו למק ואין כאן אלא פליטתו :בנותן
^נעסאס ישכגידשל אסיר בניתן טעם בכל אל; כלן אסוריטואם לאו שאינו מכירו כלן אסורים דככל אה!
־יש לועד זה קיא ולא בטיל ברובא לכבדיה הוא קשוב ובדיה לא בטלה •י בזמן שמכיק לקעיכות האנמי
משעליכן בביתן טעם ואי אין בהן כדי לתתטעם כשל היתל הלי השאל מיתלית :ואס אין מכירן כל
׳החתיכותאסולותדכיל אמתישלחיש ולומד שמא זו היא ואינה בטלה ברוב הואיל וראויה להתכבד כהלפם
האזדקים :וקלוטכעותל אס אין בקתיכותהאסול כדילתתטעם בריטב ובקיפה וכקתיכ׳תוהלכילמעפיז
.נאסור שנתערב בהייע מין־בשאיבז מיכו דאיכא לקיקם אעעמא אם תלועה היא שנתערבה בחולין יטעמנ$
כ ק ואם דבד אסור הוא תולגמנו באיעס גוי אם אומר שאין בתעדובתעעם התרומה או טעם האסור הבל
ימיתדזהמביה רבנן לנקתום גוי כיין דמלאכיט היא לא משקד שלא יפסיד אומנותו ואם כעערב מיןבמומ
זוליכא־למיקם אטעמא או במין בשאיבו מיכן ואין כאן כהן או ג/י שכיכל לסמיך עליו אם ־ האסור קזא מקלה
ודם בבלות וטרפותשקנים ורמשים ובהמה ועיפזתודגיסטמאין יכיינא בזה משערים אועי בששים אם י«
ששים של היתד כנגד האסור הכל מותר ואם לאו הכל אסור ובן שומן של גיד הנשה משערים אומו כנגד
.ששים של היתר אבל כקל שנתבשל עם בשד משערים א/תו כששים /כקל מן המכין מפני שאמרו מדברי
ס/פליצ :ובינה שיש בה אפרוקשנתגשלה עם שאר בביס של היתד כריכה ששים /אקתככגדה ואם *אמין
ה/א תרומה יסלק ובכורים אס הוא מיןבמיכו א/מין בשאימ עימואיןשםפהן או גוי שיטעום משעלי אותו
גמ£א של,קולין;א«' ערלה וכלאי הכרס משערים אותןבמאקים וכל השיעורים הללו משעגיים בבלמה־
*בקללה בדוטצ^באתיכ/תוכתגלין ובקימה והוא הדק לקשכשולי.הקללה וכמומהוא בא.לפכימעסעליג^
ליה
ד ב
r
j
f
w
j
|
r
p
ז ק ; ד ה
מ
ב ש ל
ת
ס
כ ש י ע ן י
מ ז ו ר ח א
3
1
r
,
1
מא
חוזיי! פרק h
ציה וגא משעייכןבי&י לבלעא קללה מן קהיתל לפי שאף מןהאסוי כבלעובתמעצו מכמות שהיה לאמו
דהית־א כלת לאסולא לא בלע י• ו ואיבו מתג בטמאה שיזם אכל גיל הכפה של טמאה לתל יש בני דים
מ ו ת ן עתם ל/קה מש׳ם טמאה /לא עש/ם גיד ולמד אין בגידי׳טעם פט/ל מכלום דבטהול עץ הוא והתולה
קייבה עגי» אכל כטמאת אינו נוהג :מבני יעקב כאשל /עלין טמאה מ/תל׳ להן על מתן עולה :אמר /לו
.פסוק זה שה/היל עלי /בסיני נא גן
ועל סיני לא הקהל! אלא שנכתב
ביחג בשחור ואיבו גוחגכטםאחדכי יהודח אומד אף
י
גמסאזז אמד רבי יהודה והלא בבני יעקכ נאסר גיד חגשח ועריק כמקומו לאחר שבאמ׳בסיני כשבא
גחמה טמא׳מותד׳לחן אמרו לו בסיבי נאם אלא שגכחב במקומו :לסדל משה אתהתוי־ כתהמקרא
כל הבשר אשור ל ב ע ל כחלב חוץ מכשר רגים הזה על המעשה על כן הוזהרו
T y ) Qךן
בכיישראלאמן• כן שלא יאכלי גיל
ן1
,
י
ככשה ואין הלכה כל יהודה :
ן ן ו ץ מבשד
הבשל אסיד לבשל כחלב
וחגבים • העוף עולת ע 0חגכיגה על חשלחץ ואינו גאכל דבר1
יש מהן מדבלי תיל כגון
^
^ ^ «,
אי ,לל
,
בשדבהמ ויש מהן מדברי סופרי
^
ק ו ל י בית שמאי ומחוסרי בית ח י ל ל .
ח ג כ
ד ג י ס
ג
ת
0
ש 0
ו 3
תח
ם
ן
ו ח ג ב י 0
א
ס
י
ע
ד
ן ז נ ן ד ר
| | ו 0ר י 0
; l j
ח
מ ץ
ב
0
ע
ה ג כ י ג חע
ד
פ
ן
ת
ר
n
ב א
ב
ב
om
ו ח
א
ש
מ
m
י
ד
ד
ג
י
ט
ד כ י י ן ס י ן י
ן
כגין בשר עוף תיז מבשר דגי©
עאוכל עליו אבל בשולחן שםויד עליו א ת ח ת ב ש י ל ג ו ת ז ו ה ב ^
.תגביס שאיכז נה מלנלי תזרם
י
p1>-v
י
חוששnt
* ואיגו
ואסול
ונא מדבליהזפלים:
! ,
י
.
1 1
ו
ו
ב ל ב ד שלא יחו גוגעיןוח בזח רבן שמעין כן גמליאל אומד ׳גגי
להעליתז עס הגבינה על השכחן
י י
< .
_!
*־
! ,י
, ,י
•*כסגא-ן אוכלי :על שלחן אחר זח כשר וזח גכיגה יאק תושיצין/׳
/אפי בשד ע 0דאהור קכ-נתו
* "׳*
,
/
י,
י
י ־"
מדברי ס,פדיא ,רלהעלתו עם
טיפת חלכשנפלהעלחחתיכחאם״ש בה בגייין טעם
ג
הגכלעלהשלחןגזרהשמאיעלה
א ו ת ה חתיכת אםוד ב-עד ..ת ״קי-ר״ « ס י ש נ « נ נ » 1ו ן ^
^ ״ ח ק ר ד ח אסור ,״כחל קייעיימיעיא את חלבי לא קרעי«.י« גבכה עם בשד הבהמה בא£ס
ד,תת שהוא אסו' מן הע,ר דהינ,
^ נ ד עליו חלכ קייעי י ם י * « ™ י מ י לא קי־עי איגי ע י ב י עליי •
מבשל :הבודד מן הבשר בכירים
ע ל אתחעיף עם חגביבח על השלחן איגו עובי־ בל .,תעשה •
הלך אקל לשק בכי אלם ולכל מין
י
בשר אדם קורא כשר יו׳ןמבשד
י ותגני :יכה אףלי לא ע/לה וצא נא ; i :אין להקשית בה היכ׳תק דאמרלעיל ואםזר להעלותן עם
^ ב נ ה על הסלחן דיל דהכי קאמד דבי זה מי־ולוקתכ•! ובה ואין זה סתם ואתכ מחלוקת דבש כמקים בה
אינה משכה :אדי׳ס־ כ< הא קזויל ־־תץ ל י<סי היק ותפכ׳ ששכקולק הזכיר שמי בתוזלה הזכיר שמי בס«,
!©לי ח,א כאלו אמר החי להעיף עילה יאימ בקבל דבלי בש ובה אומלי' לא עילה ולא נאכל ל יוסי אמרה שלי
t
l v
,,
ס
ג
ן ן 0
ח
ב
מ
י
מ
•יאכלו
אעהקלרה ולא כסה אותה קרי לא כקלק טעם הטפה אלא לאותה קתיכה בלבל :אם יש בכיתן טעס באית*
התיכה כל<מד אם אין באיתח קתיכח לבלה ששים לבטל הטפה מיד כאסרתהחתיכהואוסרתקבריתיה
נכדיך ששים ככגד כל החתיכה :כעד את הקלרה שהגיס בה מיד קודם שקבלה החתיכה טעם מן הטפ*
דיהשיגא במערבה הטפה ככלן :אם יש בכותןטעם נאותה קדרה כלומ אין כת כטפה לאסור כלן אלא אכ יש
כה טעם ליתן בבל הקדר :קכקלדדי הבהמי קורעו ומזניא אתקלב׳ ק׳לע׳ שתי יעיב וטקו ככיתל ומותר
אקכ לבשלו עם בשר בקדרה :לא קלעו אינו ע׳כר עליו אם בשלו לבדו בקלר׳ומותר לעש! כן אפיילכיזהלה
hfeא ילי לבעי לעתבי סיפ גבי לב לא קלעו אינו עיבר עליו אבל איסור׳מייקא איכא ת א במי ריש׳א־כ? ע׳כר
»לין ואם כשלו עם בשר בלא קריעעשערי׳ אות* כששי וכקל עגמו מן המכין יהכקל כשאל לעולם קהי :ה ל
סדלקדשיש
ו
א
6
i
קד*
ג
!
ואיכובוצע :איכועיכל בנא תעשהאיכו יכול צבאצידיצאתעשהכלזמלאין לחיש שמק ׳־׳־׳
ד מיקד לנשצ;מועל כהנאה דאין ב? קשים
עליי דאכמי אכיל ליה איבי עיבל בלא תעשה:
1
דעלעא כתיבי גבי אסיר בשל
בשר בחמה טהורה בחלב בחמה טהורה אסור לב׳ג״
ד
בקלב יהד מניה׳ להוניא את
ואסור כהנאח בשר כחכה טהורה בחלב בהמה טמאה כ׳**
הטמאה שאם כשל כשד כהמה
בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה מותר לבשל וסוהר בחנאח
שמאה אמי בחלב בהמה טהורה
מיתל ובאכילה מיהא אסור משים רבי עקיבא אומר חיה ועוף אינם מן התורה שנאמר לא הבעל
גדי בחלב אמו שלש פעמים 9רט לחיה ולעוף ובהמה טמאה רבי
^ "ל
P
?
לא ח ב ש י
יוסי חגל-לי אומר נאמר לא חאכ4ו ל
'
׳
' ״ל
*'7
גדי בחלב אםואת שאסור משום נכלה אסורלבשלבחלבעיף
ו ב ט מ א ה ואפי הבשרטה׳י:
ל ״לסור לוםי •
ל ״ל
שאסור משים נכלה י ל ,
פלט לקיה ולעיף ׳לבהמ
קבתגכריו׳־ל
ח
בחלב אמו יצא עוף שאי! לו חלב א ם ,
^ פ ר ט לעיף שאינו בהמה ^
.״ ^ י * »
!
י
הלט צחיה לאעג דחיה בכלל
נכלה הרי זו אסירה המעמיד בעור של קבהכשרחאמיש בניתן
,
' 1 ,ן טעם הרי זו אסורה כעורה שינקה מז הטרפה קכתה אכורה טרפת
^ ״
^
ו
שינקה 0ך תכשרח קכחח מותרת ספני שכנוס במיעיה*
,״
^
חומר כחלב 0כדם וחומר כלב= מבחלב חומר בחלב שהחלב
ן
,
,
!, ,
מועלץ
פילש לך הכתיב לגלי זה מעזים
נקמל לא תאכלו כל
היה האאס לא פירש יש במ^מעאףשאל בהמה מדאנטריך כיהלפרישי:
נבלה יכאמר נאית׳ פש!ק עגייי לא תנשל גדי בחלב אמי למשמע כל שכיהג בו אסיר כבילה יש בי משים כשד
בקלביאיכא בין רביייסי הגלילי יבין רבי עקיבא דלבי ייסי הגלילי סנלקיה דאיריתא לכל שהיא אסוי
משום כבלה יש בו משום בשל בקלכ קק מן העיף שאין לי סלבאםילביעק־כא סבר קיה לאי דאוריתא אי
קמי גטף מדלככן איכא ביכייהו לבי עקיבא לפלישאינו מן התירה לישמע הא מדרבנן ישביאסילאבללבי
ק-כה קלכ הקרוש
ה
יוסי הגלילי ללא פליש האי לישכא שלי ליה לגמל׳ ׳הלכה כלבי עקיבא •י
המעמיד
שבת׳ך הקיבה :ככלי ושל כבלה הכי קאמל קיבת שחיטת ככלי שהיא כבלה הלי זי אס׳לה:
.קצב כעיר ש״ קיבה להוא בשל אס י ש בה ליתן טעם בחלב הרי זז אהילה ואם לאו מיתלתיאעפ שהוא
מעמיד היאיל יהעזר עגמי של היתל היא ואין אס׳לו אלא מחמת דבל אחל שנתערב בי לא חמליכן בהאי
הכל הילך אקר המעיויל אבל אם העתיל הגבכה בעיל קיבה של ככלה אפילי אין בה ליתןטעם בתלכ
אסור משכי המעמיד שאסור ואסור! מקימת עכמי ילפיכך אסלי גינית הגזים מפכי שמעמידין אותם
כעיל קיבה של כבלה אבל הקיבה ענמה להיכו החלב הקלוש שבתיך הקיבה אסיקכא ללית בה אסיר כללי
דסרשא בעלמא היא כך כתי .למינם אבל לש״י כתב וחלב הכמנא קליש כעיל הקיבה שמילחין איתה נעירה
אכי הייתי כוהנ היתל עד הנה יבלבל שלא יתכי בה קלב אחל ותיעה הייתי בכך שהייתי סיכל מדאמרינן׳
גבי ק־בתעיליתכהן שדעתי יפה גיקעה חיה שמעיזינהפרשאכעלמא היא ילחמתסלא ילא היא חלבגמור
הוא מדתנן כמתניתין כשלה שינק־ מן הטריפה קיבתאסיר׳ שימ קלב הזא יקיבתעילה י־בריא משים ללאו
גופה היא ?!א שינקתי מאמי יהיה ליה ככוס כתיך מעיה כנתין בקעלה ומועל :י שהקלכ מיעלייבז לאפי
קדשים קלים שהן ממין בעלים יאין בהן ממילה בחייהן יש מעינה באמזריהן לאקר שכזליךלמן לכידיב גני
קרשים קלים כל קלב להיזלהכי כתיב בהי לה למימרא דקל0י ה קריכן ביה לעכין מעילה :וטמא אס אכלו
כטומאתהמף קייב שתי קטאיתא־יתיישזס חלב יאקל משוסטימאתהגיף-מה שאין כן בלם לגבי לםכתיכ
על המזבח להפר לכפלה <*נתייילא שיהא קליי שלי למעיל בי האימ עימד אלא לכפל כשנילכס זמשיס
גגיל אין בי לכל שלכל אקר מתיל איתי כנין בשל קדשים שהלם מתולו לכהכיס כזליקיע יפגין עילה שלמה
מתיל ס
יחכ
כ
ט
£ר
מ
כ
ח
כ מ ז ב
י
מ
ב
מ כ י ה
ל מ ע ,ע
ט
3
ת
ס
א
ת
| > ד י
מ
א י ע י ל א
א
ע
א
מ ד כ ק > י 3
יש
ח
7ע ׳ ל
י ה
ד ת
א
ע ג ד
ב
מ
א
כ
ת
א
א ה ןכפקא
ע J
ק ע ן י ס
ה נ 0י ם
כ א
כו
M n
א
ס
ו
ד
נ
ב
ב
ל
כ
ח
ח
ו
א
נ
ב
מ
ר
ש
י כ ק
וזולין
.
ט
ע מ ן
מ ג
י
•מידה למזבח דאם לא נזרק דמה אין אבליה כקטליס לכתוב &רק הכהן הדם על מזבח היוהלל• יהקטיי
אתזתלבללימכיקק אלו יש בחן משים עגיל אבל דם להיא גופיה מעיל הזא אין קייבין עליו משים פגול:
»משים » מ ו וטמא כמי אין ב! דכעיב בלס עלי מעוטי הוא ולכם קל למעוטי מכועל זחל למעוטי מטומאה:
אלא בבהמה טהודה כלכעיב מן הבהמה א ל יקליבוממכז:
והרוטב משום
דתגן כפ בהמה
3ועלק בו וחייבי! עליו משום שגול וגותד וטמא 0ח שאץ כן כדם
וחוםי• כדם שהדם ג וחג בכהםיוחיח ועוף בין טמאים ובין טחורי' המקשה גגי שיליא ואיכה מטמאה
טומאתאיכלים ולא טומאע ככלות
1 ,״,
וחלב איגו גוהג אלא ב ב ח מ
תכ הנמר והדוטב והאי 7אפסקי*
העוד והרוטב וחקיפח וחאלל וחעעםות . ,
y
ן*ףת
משיס דתכ כפרק כהמה המקשה
ל,
׳
1,
ו ה ק ר ג י ^ ,׳
מגא בהבןטחיטעיןשחיט׳וחייב
ל
* ב ל לא טומאת
באותוואתבכועכחאקלכךאותו
*מפיכסת מטמאת טומאת אובלין אבל לא טומאת גכלורת עד
ואעבכו ואידי לאיילי כיה בשמיש
!
_!
י
י
.
עתמות או עד שיתק את ראשה ריבה לטמא טומאת אוכלה ממה
שאיכה ראויה תכאי בתריה כשוי
.,
^ י _u
׳
l
^1
_ז ל
.
חעוד
ש
ח
ר
ו
ש
ח
0
m
r
w
n
s
x
י ח ן ר ח
א
ו
כ ד
חב
ו ח
1
ג
ב
0
א
ן
ת
ם
n
כ י ו צ א
כ י
n
K 0 I i
Q
f
ט 0א
m
ט
ס
0
כ
י ד י ז
א ו כ
ח
א
0
ל 1ג כ ר י
J
•
ע
ר
י
ב
ח
ט נ ן א
ט
ן
ו
/
ר
ם
חא
ח
ו
ג
ס
א
ם
ש
W
I
הדם ואידי דתכא בכסוי הלם
בו כזית
וכוהגבחיה ובעיף תכ גיד הפשה
*•כוהגבחיה ולא בעיף ואידי לאיילי בי ה בירך שנתבשל בה גיד הכשה בבלי ד ע ע אסור עכא־כל הבכי
•בעריה הדר לעניכא קמיתא דשיליא או איכה מטמאה טומאת אוכלים :קעור והרוטב העור של בהמת
שחוטה כגוןפחיתמכבינה בשל ועולה מתובל בה מגטלף מפכי שהוא שומל לבשל והשומרים מנטרפים
לטומאה קלה שהיא טועאתאוכליס דכעיב בה על כל»לעור<ע אשל יזלע כללך שבני אלם מוכיאי לזליעת
»טה בקליפתה»שעךה בקליפתהועדשין בקליפעףאעג דבההוא קלא טהור הוא כתיב ביה טעמא משים
ל א םיכשר דסמיךליה וכי ייתן מים על ורע להיכשל טמא הוא :והלןטכ כשהיא קרישה דרך לאכלה עם
<ןבשל ומנטרפת להשלים שיעיר בבינה אכל איכה איכל לקבל טימאה בפכי ענמה :והקיכה תילין
אתם
והאלל גיד השדלה והניאל והוא לחב ולבן וקשה
ץ עי תן לאו אוכלים משיבי אבל לאכטלופ׳ עבערפון:
בהמה
,
,,קןלין לו בלעז קפילו וליגמתו באיוב לופאי אליל כלכםשמשכפסק אין לו ל ,א ל ^
ר שאין מ לפואה אתם אועלי׳ ללפאתאי כמי קלי תכא אלל לבשל •שפלטתו סכין כשמפשיטין אתהבהמ ס
פעמים שהסכין פולט מן הבשר אבל העיר ולא קשיכאוכלאבלמנטלףעםהאוכל :והקרכיםוהטלפי
פ ל שחותם ויובא מהם דם אבל עיקרן מלמטה שהן רכים ומיהו באכעיכפשיהו לאו אוכלים נכהו:
מנטלפין משום שימר לטמא טימא־ע איכליס להשכים שיעור כבינה שאין אוכלים טמאים מי1מ ».ם
גפתוע תכבינה :אבל לא טומאת כבלית אםמנבלה הן אין מטעאין ואי׳ ,מכטלפין לכזית להשלים
6יעור כבלה לטמא אלם ובגלים שעלי! לכתיב והמנע בכבלתה ולא בעיר שאין עליו מיתכשל והעור
משלים לכןית שהכיגע בו איכו טמא לפי שאין שומל מנטיף לטימאת כבלית וכן קיפה ורוטב לאי מן
כיונא בו שהיא מטמא
כבלה ככהז ןאלל וגילים לאו כשל הן אבל אוכלים כעלמא הוו בהדי בשר
שומאת אוכלים להי/ע מקבל טימאה מן השרן ומטמא אוכלים אחלים ואיכו מטמא מאליו טזמאתכבלות
השוחט בהמת טמאת לנכרי י שלאל ששחט בהמה טמאה לנולך ככלי ועילה
לטמא אחלים:
מפרכסת אף על גב דלא תזיא לככלי ללא שליא שחיטה לככי כת עד שתמות אפילו הכי הואיל
וישראל שחט שחיטה מעליתא היא והיאיל דשתיטה שליא לגבי דישלאל כבהמה טהורה משייא ליה.
מחשבת ,אוכלא בשחיטה אף בטמאה לככלי אבל ככדי בשחיטה לא משלא ליה מחשבתו אוכלה"
אבללת
דלא אשכחן שחיטה לגביה וטמאה לישראל לא משויא ליה איבלא לבטלה מחשבתו:
או על שיתי! אתלאשה להייא
מומאתככל׳תעל שתמיתלהא יכי ימות מן הבהמה כתיכ
רבה הכתיב לטמא ט;מאע
ליה גסטלא !כבילה מקיים דקשובת מתה ואפילו היא מפרכסת :
אוכלים להא איכא ע י .ק;י דלגב׳ א/כלים אזכלא כנח; ׳.כבלה לא מקריא אף על גב לשייכי בה :
האלל
6וין
כ
)
י
< ה
פ
י
ה
ס
ק כ ר ע
ל
כ
ך
א
ב
4
:
:
ת
חו^יןעדק ט
.
ייייf
»אלל המכונס האי אלל יסיפא לכעהוי כשי שפלטתו סכין אגל העמי :המכונס הכאסף למק»
ל יהודה•
^ ,אץ
ל ק
,
ואחשכי לא כטיל •־ וחשיכ הכשר ככלה וקייב עלי! א
^ ן ^ ,j,אף עןי »
, J
ן .
»ן
כ אל< שעזלןקיק
הכי לסכל האי כעי לכיך ואין הלכה כרייוסי :הטוטלח-של ו ל ה ל כ ה ל ן שלא טעןמשאוי:עגל הין
כל זמן שהיא יונק :ועור הפרסז׳
אלו שעורותיהן כ נ י ז
בו מית במקום אחד חייב עליו ,
כשקותכיןקדגלימוסוארך:ביע
עוד חזיד הבי
,
המשתכיתהדקמ של כקב׳ :ועור עור האדם ועור חזיר ש ל
זעורחטטרתשלגמלחדכ׳ועו׳חראש^ל^לחרןועורחפרסי
מעקת האליה ע׳ל קזבבמתקת
ועוד בית חבושת ועור חשליל ועור שלחחת״אליח ועור האג?"
V^f׳
מקום שאין שער מפני
ם כ ג ע
מ
מ ע מ א
ש
ד
ן ע ן ל ק ז < ר D
נ כ כ ס
י ש
מ
ד ש
ד ש
א ;
ב ע ע כ י 0י ן ן א
כ
כ
ן א ן כ
ז
;
מ
ש
ב
מ 8ן כ ד 3
א
י ן ז ו ד ח
ף
וחכחוהלטאהוחחומטרבי יהודה אומד הלטאה כחולדה י נ י א
האנקה ריצי :והלטאה ל ׳ ״ י ל א
שעיבדן או שהילד כהן כדי עבורה ™ חיץ םעורהארם י *
הו^ליסגה :הלטאה ?**י*
הנ*״*
ג
יוחנן בן בודי אוםדח׳שרעים יש לחן עודות.
* ל ה קלוק מבשרה ואין הלכ כל
.״ 4
ז
»ה!לה :וכלן שעבדו כלאלי שאמרו
, , J w wכבהמדחובחיח בטהורה ובטמאה בדקה ובגסה לשחיטה כיי
\
י״״-.
ו ז
_1
שהן מטמאי ככשר אס עבדן כעש
אחיזח ולחמת עד שיפשיט את החזה המרגיל כלו חבור לטומאת
*
,
,ל,
ליטמא ולטמא עור שעלהצואר רבי יוחנן בן בורי אומר איגי
'
״
או ל
עיי
ר
חבור וחכמים אומרים חבור עד שיפשיט את בולו *
*
.
^3
שיש עליו כזית בשר חגוגע בעיב חיועאממנו ובשערי! שכגגרו
£
^
טמא חיו עליו כשגי חעאי זיתיס מטמא במשא ולא במגע דבר!
דבי ישמעאר־־^רבי עקיכג *-אומר ל*י* במגע ול*י* בסש*4
,
^
׳ א ,ומודה רבי ענןיבא כשני חצאי ויתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא,
א
גזרה ש?א
טמא ומפני מהרבי עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן *
<אמ< שטיחי ן למטה לישב ול&כב
ח קולית
מליק :יש להן עודות ואין אמד
מהן שיהיה ע׳יו מטמא כבשלו וללא כעבא קמא דקשיב ארבעה מהן ששערותיהן כבשרן ואי ן הלכה כרכ»
בטהולח ובטמאה בין שהיא טהילה שמיטה והמפשיטטעא כין שהיא ככלה
ג
יוקכןכןמלי:
ממאה והמפשיט טהור אם מפשיטו לעשיע מן העור שטיק להיינו מנע להניע עג המטה אז על גכ»
שלקן כגון שקורע וקותך העוד כלו לאלכו מלאש הבהמה ועד זנבה ועתקיל להפשיט העור הוי קבור י י
צהוניא טומאה מן הנבילה אם נוגע אדם טהור כעוד ולהכניס טימאה לבשר אם טהורה היא עד כד*
אקחה שהן שבי טפקים וטפי מהכי לא הוי יל להכניס ולהיכיא טומאתואם הבשר טהזד!פגעה טומאי*
ביותר משני טפקיםאלו לא בטמא הבשרואס הכשר כבילה ונגעטהור ביותר משבי טפקים הללז לא כטמ*
ולקמת אם לא קתך העור מתחלה לאדכו אלא מפשיטו כפול לכורך קמעמעקיל מביאי
הןוהיד •־
והופכו כלפי זנבה עד שיפשיט אתהקזההויקביד והבוגעבעורכניגעבבשדכיןליטמאבקלטמאמפבי
המרגיל שמתחיל מרגלי הבהמה להפשיט ומפשיטו כבול
שהקזה קשה להפשיט מכל האברים:
לבודך קמת כלי קכורמפכי שהחזה לסוף הפשט! היא לפיכך כלו קבור עד החזה והכוגעבעוד המופש*
עוד שעל הנואר מענמו כפשט לפיכך אינו קכורלעשזיו
כמגע משד בין ליטמא ט ן לטעא :
עזר שין!
ד
המופשט הלאשין קטר כדרך שהקזה עושה יקכמים אומרים יכוייהלכה כקכעיס:
עליו כזיתכשל במקום אתל הנוגע כניב היונא ממני לניעה ותלתול היונא מאולע בשל!מלוי ולכוק במקבת
וכשעלה שבעור כנגד אותו בשר טמא דשעלה ה י
ובאיתי ניב ליכא כזית אכל מעירה הוא לכזית:
שומר מטמא במשא שהלי כשא כזית בבלה ולא במגע דאי אפשר ליגעביקד ושתי נגיעות איכן מכטרפות:
לא כמגע ולא במשא כדמפרש טעעא בסיפא שהעור מבטלו למודה רבי עקיבא דאף על גבדלאה*
כזיתעעודה במקום אקד ככהאי גווני בגין שעקב שני קבאי זיתים כקיסם כלומל עץ דק והסיטן שהוא טמא
:
P
1
י
ב ע
ש ה
ן :ה ן
מ
ר י ג ב ש ל
מ ע
ך ב ה ן ש ש ט
1
m
ל ה ל
כ ד י
ש מ ן א
ד ם
wp
7ב ל
ש
מ ל ;
י י
ע
ע
ב
ל
מ
׳
ה ע ן ל
ל
מ
ה
א
׳ מ ה
ה
א
י ע ש ה
ד
ם
ש ע ב ד ן
ד ס n u J
ד
0
ט ? 3ס
ע
ע
א
ט
<הלכה
ii
1 0
•הלבה נ י עקיב^ :ס קולית כל עכם שיש בו מוק קמי קולית וקולית הממ תצ^עבהגין סעומה בין
בקונה טמא להא עכם כשעילה במתמטעא במגע ונמשח כלכתיב אז בענם אדם :וקולית העזקדשי•
^ 0קפ'0ל והנוער מטעאין אע הידים דגזרו בהו רבנן משום חשדי כהונה 1ענלי כהונס וגזלו אף בעגמויו
משמש׳ אתהנותל :קול ענבלה ככלה אי עגמותיס עטמאין דכעיכ בבכלעה ולא בענמוע וכן של־ן הילכך
סתועי׳ שקולי׳ אף מלסעא במשא
ח קולית nnnוקו^׳חסוקד׳עי׳מנוגע בחן בין סתזמייבק נקובי' וכל שכן כמגע דאי א » ל לו ליגע
* ס * קולית גבלח וקולית מ מ י ץ חגוגע בחן סתומים טהוריבש כמוק שבפני ואעג לשמד מכנימ
גקובים כל שהוא מטמא בפגע מנין מ א ף בטמא תלמוד לומד ומוביא טומאה המ כדבר 0אפ של
ליגע כטומאה עבמה ואפילו לי1
ל לל
1,
^
ל^ל
,
חבוגע ו
4
ח ג מ 6מ
H
n
ע
ג
3
א
j
a
מ
y
א
מ מ א
נ
כ
א
ביעה חשי־ץ חמדוקסת ט״יייי*
* 1מ ג ע לא בא לכלל משא ״ ו
»קבס כל שחו טמא עכבר שחציו בשר וחציו אדמחחגוגע כבשר
ו £א באדמת טהור דבי י״ודת א ו מ
׳
_י «
חאבדוחבשד״מרולרלקבבהמ מטםאיז
״בשרטמא• .
W
ג
י מ ף י ן ג ו 4ע ב א ד 0ת ׳ 8כ נ ב ד
מ
,
? ז י״י״ז
* m a mיכליז
גרמית דברי רבי מאיר רבי שמעון אומד לא הוכשרו מתח חנייט
ב ט
י מ
ח
כ
ע
י
נ
מ
ח
0
1
מ
ה
מ
ב
ב
ט
מ
ח
י
ח
י
ב
מ
בס3D
היכא דאי אפשר ליגע בטומאה
עבמהאיןש ,רמט א:נקוכי»
כצ שהו אפי כחוט השער שאפשל י
להכ^סכזחוט^עדהשליאשו
מ
מ
אוזקנ״סדיהואמטעאככך:
מניןשאףבמשא אקוליתלכבל*
קאידשק אינו מטמא במשא :
העדוקמיו
< בינת השק יש משמונה שרבים שמטילים בנים כגון קנב והלטאה וקקומע:
םיזבל בה אפרוק טהורה לפי שאי אפשל ליגע באפרוח שבפנים :ניקבה כל שהוא טמאה ואעפ שלא נגגג
גןיהשימל מככיש;עזניא טומאה בלבד שאפשר ליגע :עכבר שחציו בשי יש עין עכבר שאינו ערה ורבה fk
* * ג ע ! כונר מן האדמה כאשפה המשרכע תולעים ואם עדין לא כשלמה בריאת העכבר אלא מנלו אתל
^ מ או השמאלי הנוגע בבשר טמא באדמה שככגדו טהור :רבי יהודה א1עד כ! ואין הלכה כרייהודק:
האבר והבשר המדולדלים בבהמה כתלש מעכה אבד דהינו בשר וגידים וענעית או נתלש מעכה
ל;די;עלין הן מעורק בה במקנתויש הפרש בין אבר מן המי לבשר מן החי שהאבל מטמא אדם וכליס
5ל ; והבשר שאיכו אבר טהור מכלום כדילפינן מקרא דכקיבוכי ימות מן הבהמה ממקבת בהמה כגון
מ
ש
ג
י
ג ג
;ן עד
׳.
.
! —
וכריכים הכשר לבא במים לאתל
יעלשו כלן אבל עקבצין טומאה מן השרץ יקטמאין בה אתאקרים:
טכדלדלו זאחר כך מקבלים טומאה לע־׳לם;• כשקטה הבהמה כטהרו מלטמא עוד משוס כבלה ואף על פי
שאסורים באכילה משים וכשר בשדה טריפה -ידי כבילה טהרו דאין קח־טה ע׳ שה כטול :ה׳כשל׳ כדמיה
לקבל טומאה בלא הכשר אקר כדין בהמה שכשקטה ויבא ממכה דם שהוכשר בשרה באיתו דם :מתה
הבהמה הבשל שכדללל כריך הכשר לקבל טימאה מן השרץ אס לא הוכשר משכללדל דטומאת כבלח אין
uדעיתה נמשה נעול וכקשכ ט1ו כפל איתי האכל או אות* הבשל המדוללל ואיכי כעשה כבלה עמה במיתתה
אלא כאלו פירש מקיים הוא ובשל הפילש מן החי טהול :האבל מטמא משוס אבל מן הקי למיתה עישה
כעול כדפרישנא ואינו נעשה נבלה עמה הילכך אינו מטמא מש/ס בבלה ואיכא בין אכל מן הקי לאבל מן
הנבלה דבשד הפורש מאבר מן הקי לא מטמא שהרי אפילו כשר הפילשמן הק׳ לא מטמא כל שכן בשל
ודכי
הפורש מאכר מ ן החי ואלו בשד הפורש מאבר מן הנבלה מטמא כבשר הפורש מן הנבלה עגמה:
0מעין מטהר אי אפשר לאזקומי מלתיח דרכי שמעין אהך דסיפא דמה כעשך אי מיתה עישה נפיל ליטמא
משום אבל מן הקי אינה עושה נפול ליטמאמש;ס אבר מן בכלה הילכךעל כרקיך לבי שמעין ארישא
קאיהאבד והבשר המדולדלים בבהמה מעמאיןטומאתאיכלין בקקימו ורבי שמעון מטהר האבל כל זמן
» מ » ל ה בנעלי קיים שאיכ/קמקא ט ״את אוכלים וטעעא דרבי שמעון לאמל קרא מכל האיכל
אשד
* «#
J
»
?דל קדשי©
ש
חוליי{ פרק י
־
־
אונל־ס לאפיין׳ ' * י
טומאת
לנויס מ ת י ק י י אוכל• < f>wm
•אכל •* כ ל שאמה יכול להאכילו
־» פ יי
יו/׳-׳־
pvy>1t'i'wv
״ ־ ן י ׳י!׳•׳• —-
•
א י ן טומא*
, ,האלם
מבשל קמדוצלצים שאסולי לגלם משום אבל ק ן החי ׳לשל מ;החי שאיק קל<י,ן א ל ;אי/
האלם
מתהאלם
המלילדליכ באלם טהורים לאלם כי ימותכעיב:
אוכלי׳ והלכה צלבי מאיר בשתיהן :ח
הבשר טסוי״י*זיתה עושת כיפיליכאלי כפל ופילש הבשל מן הנהמה קולס שמתה ובשל שפירש ק
החי טהור':״ האבר מטמא משוס
אברמן סמי ודין האבר שפירש הבשר ערייהכשיחאכדסטמימשו׳אבר מן ח י ואינו מטם סמי*
אכר נבלת דברירמ וי־׳ש מטחי• ח האבדוחבשרחמרולזלז
מןתאלםממישה׳אמטמ כלזמן
* ? ׳ * * י שלם במגע ובמשא כאדם טהורק מת הארס חכ׳ער טהור האבר מטמ׳םשום אבר TO
»אח<אבצכויתכשר שפיר ממנו חחי ואינו כטמ משום אבד מן חמת דברי רמור׳שסעון מטחי•
הזרוע והלחיים יהקבה מחבק בארץ ו ב ה י צ ע
,
או עגם כשעולה שפירש ממנו *
לארץ״ניהביהושל^בפניהבי״^אבי
״״י ™ *
לא במוקרשץ שחיה ברץ וםח אס החולין שאינן ת י ,ן ב ה ״
* לש £מ י * י <«י* ?סי *
י«...
<נגם כשעולה טמא :ול שמעת
ו ש ו ק ח י י ב י ן ב מ ת נ י ״ ק ר ש י מ שחייביבשבחזר־ז ושוק איני י ז
עחייבין כ מ ח נ י ף הלמוד לימד ואתן אותבמ לאהרן הנח?
'
״
ולבניו ל״ק ע י ל מ א ץ לו א ל ^ ™ שאמור כענק ״׳
^
,
מןהל^
כל הקדשים שקרס מים קבוע להקדשן ונפדו חייבת
ב
,
״
,
,
בבבו» 1ובמתנות ייוזגאין לחולין לה״ז ולהעבי־ וולדן וחלבן
$
^
מותד לאחר פדיונן יחשוהטן כחוץ פטור ואין עועץ תפוררי!
כרבישעעמ:
ואם מתו יפדו חיץ ג ן הבכור ובן המעשר כל שקים הקישן את
^
v*nKl
מומן אי פיס עובד להקדישן ולאחר מכאן נולד להם כוס קבו*
,ל5
*
ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ואינן יוצאין לחולין ל^זנזו
כחולין אנל לא במוקדשיןתכי
לכלה! :בפני הביתסמן שביע ולהעבד ו ו ל ק וחלבן אסו׳לאתר פדיונן ושוחטן בחויחייב ועועזץ
תמורח
המקלש קיים י• ואתן אותם בחזה
<ש!ק כתיב אוענ« מעיט הוא קוה ושוק אין מידי אחלינא לא :ב כל הקלשים שקלם מוס קכ להקדשן
הדי הן כמקליש עצי׳ ואבנים לדמיחןיאין בהן קלושתהגיף :ונפדו קייבי׳בבכ׳לה אס ילל; לאחל שנפד»
אבצ קולס פדיון צא לקדושת למיס מלקה מן הבטלה שא ין קלושה קלה על קלישיז :״לדן;חלכן מימי
גאקלפלייכן אבל מקדיש תמימים ונעשו בעלי מימין יבפלו וילק אקול כדלקמן יבין לישאלקתכי מומי
ובין סיפא יקתני אס׳ל מיילי כנין דאיעבד לפני פלייני יאתיליד לאחר פדיונו וחלבן כמי למקדיש תמימים
ונפלי נפקא לןלאסיל לכתיב נהס׳לי המיקי־ש ס שנפדי תזבח ואכלת בשר תזבק ולא נקה יאכלת ילא
נכלביך בשל ילא חלב' :אין עישין תמולה אפי׳ קולס פלייבן דט<ב מעקלא עושה עמ<ל׳ ואפייבעשה לעאסי
שהקדישי אנל ר ע מעקרי איני עישה תמירה :ואם עתו יפדו יאעס שאינן דאויין אלא לכלבי ואבן קל יי^ין
סודי אתהקדשי׳ להאכילן לכלבייהכי כעני בעלמא נבקיזלא כקתלהוקדישתהניךחרן מן הבכור והמעשי
לאענ לקדם תימן להקדשן חלה עליהן קדישה גמיל'לכל לבליהם אלא שאין כשיייליקלב דבמר ברקס תלא
לקמכא לא שכא תם ולא שכא בעל מיס קליש עם קלב ובעל מום נאכל לכהן במ;ת< ומעשל בהמה כמי כת '
ביה העשירי יהיה קדש לא יבקר בין טיב לרע טוב תם רעבעל מום ־ .או מום עיבל קילס להקדשן לעמים
עיבד כמאן דליתיה דמי:פט!רי'מ ן הבכול לכתי'בפסולי המוקדש ' שכפלו ככבי וכאייל מה צגי ואייל פטור״
מ ע מ
<כ
ח
ך
מ
ב
ע
ת
ע
3
ל
ה
ב ל
ק
י
ד
ש ר ת פ
ע ש ע
w
ל ה ה פ
ב
ל
ל ש מ מ כ
ר ש מ מ כ
כ א ג ל מ
כ
ש
ם
ע 5ס
1ה ׳ ל
; א י ן
ןה
ן ר
ד 3ע
י ן כ
ק
כ ת
ק י י ס מ ש י ם
)עני
לע
,
,
t
t J L
מר
ז מ * י ן piaיא
מזצמתכי בדוקין שבעין ודי עקיבא היא דאק׳אט עלו לא ילדו הילכך הואיל ובפניי לא ילדו תייבין עליהם
במיץ אס שחטן קידם עליוכן :ועושין תת/ד' קודם פדיוכןדכתיבטובבלעא; ר ע ב ט ז ב :ואס מיעמעבען
ק.עלב במאה מעני איילי כבכול שבא ליל 3S
'?? י יי'{»לין קת הקלש׳' להאכילן לכלג; j :
* ס ל » ע/ס ביד כהן;מכל! לישלאלכעומ; דאי בבכור ביד י לאל קולס שנענו לכהן קמאישטלייאתכ ,
ממענועכהונה ליעי ליה כהן אי
7ר
כ
ר 0נ
0
ש
ככול הוא טלי ליעי הוא אי לא
וומויח ואס מתו יקברו ׳׳ ב בכוד שגתעדב במאת בזםן שסאה
ככול הוא הב לי מתנתאי אבל
עוחטק את כלץ פוטדי׳את כלן אחד שוחט את כ ו א פוטריילו אחד
כשכבר כא ליד כהן ומכרו לישראל
משוחט לכחן ולנכרי פטור םן הפתנות וחמשתתף עםחןעריך
במומוונעעדבבמאהמטרי'את
,
מידשושואסאמ׳חיןמן
כלןמעעועכהוכתלכלקדוסל
א
ל
^י־בני מעיה של פי־ה ותיו בחן מתנו׳ ב ו
יכוצצדחועאעענמוו^לכסן
.
^
נןןחדמי׳לקחו הימנו במ-שקלנותנןלכח
שצי בכור הוא שמכרו הכהן!פט*
•י
_!
. . .
^
י
,
_
גד שנתגייר ותיתח ל ו פיח נשחטה עד שלא גהגייי
ד
מ המתג! למן הבכול אין נותנים
,
מתגושאיןקלוש חלהעלקל<ו
• ט ו ר סמגתגייר חייב ספק פטור שהמוציא מחבייי עליו חיאיי־ *
אקל שוקט את כלן פוטרים <f
״יי־
ף
* י ״יי* ז
אקל שאי אפשל שלא יהא הככוי
י
?
ן ב ג ג י ו ברגל שיק י׳יחיר «י * י ק J °
אקל מהן /׳כול לומד וה הוא:
*
«
של ת ל * י י *°
כליך שילשוס שיעשה בו סימן
ראשית הגז גוהג בארץ יבחוצ־ ל א -ן ב ^ י
שיבינו הכל שיש לכהן או לנכדי
*
חבית ו ע ל א כ^בי הבייז כיי״״יז
״
*־
שותפו בה :ואם אמר לו אם אמר
י
׳ע
*מוקדשין חומד מ ד ו ע ולח׳יכש ובקיכר־•
כה ן לישראל פרה 11אס סוכר לך
נחלחיימש והקבד־ן ב ו ח ג & בבקי־ ובצאן כטי־וכדת ובמועט
פטור
" pסן הסענוע שכה :
^יאשיתחגו איגונוהג אלא כדחלותואינו נוהג אלא בסרובח *
ישלאל מן המעמת׳• אמר לו ישראל
כ י *
לחבירו טבח מכיר לי בבי מעיה של פלה ז! וקיו בהן מענית הקיבה שהיא אקלגמן המתגית :נותכן לוקח זה
המוכר מנכה לי מן הדתי שהרי היה יידעהליקח שהמי/ניתשסוזהלא מכל לו את הקיבה:לקת
לכהן יאין
יהטבק
׳« !
־r«t«1
׳-׳ »•*» !»•-י
<•! -י
<^ימ> *,ywj 7׳«! ׳׳ !-׳» ׳• ־־״ ״* \ - -
ינכה ל; מן הלמיס שהרי מכר דבר שאיני שלו ואס ע י ל השוקט ולא נתן מתנות מן הבהמה לא נאסר
<ןבשר באכילה אבל מכליןאותי ואפייכהן שפטור מן המתכיתאס הוא טבק ששיקט ומוכל בשוק ממתינין לו
3וג שבע;עמכאן יאלך מיניאין ממני מתכ/תונותנייאיחן לכהנ׳׳ אחלי' ואס קבע בית מטבתייאין ממתיניילו אלא
»;טאיןעמנ/מיד/אסלאלנהליתןמנדיןאייע :ד מןהפלקשלאלכיבההכמכלתעסהלאש :עד כף
של יד עבם רקב של כתף שקורין אספלדון והן ביענמויהעכם האמנעי דהינ; מן הכף של אלכיבה הנמכלת
עם הראש עד מקים שככו בגמל ככר והעגם העליון המחובר לגיף והזרוע לימנו בלבד היא שנותנים לכהן
דכת׳יכתן לכהן הזל;ע המיומן שבזדיע :יהוא של כ/יל כלומל וכן ולוע בשלה האמור בכזיר כ ן כטלת:
*כנגדו בלגל שוק האמול בשלמייכמי היו שבי עבעועמןהפרק של ארכיב עד בוקא דאטמא דהיכי כל הירך נ
pל 4ל ל\כז פרק שבין הקוליתועבס האמנע׳ ואין הלככד יהודה :הפרק של לקי אכל הנדעייוחותך
כלפי מטה :עד פיקה של גלגרעעד שפיי כיבעשהיא פקעיתה ופתחה של קבה דהיכ; לקיים התחת1כות
» 0הלשון • לא פיקת של גלגלתטבעתהגד׳לה של קבה שעשייה עגילה כפיקה ופיקה קיא עגילק ככד!ד.
ובתןכה כקב שת׳קבית הכשימ הפלך להכבילו כשטייתכו:
הגז כל הגיזו בא:ו ואעייגוזזן מאה פעמי׳כ׳תן מן הגיזה מתכה לכהן :נוהג באלץ וביונה
ייאשיןץ
לאלץ והאלנא נהיג עלעא כל אלעאי לקמל לאשית הגז איג; כוהגאלא בארץ דיליף כתיכין
י
*תינה מתר;מח מה תרזמה אינה ביהגת אלא באלץאף לאשיתהגז אינו נוהג אלא באלץ ולנותייהולו
לבקתכות נקי לאין נוהגות אלא בארץ לראשית הגז והמתנות שיין ה ן ולא הולו להן שאל חכמי
* ל ן ר ; געוקדשיס אפילו קדשי בדק הבית עשום לכתיב גז באנך זלא של הקלש :כיהגים בבקל זפנאן
לכתיב
וויו!
7
ל
יי
ח
ת
0
ג
ת
ו
B
g
מ
n
ה
ן
ת ג ן
מ
ח
ג
כ ח ן
ו
ו
ת
ז
ג
ו
א
ם
ו
פ
0
ר
כ
ג
ב
ן
ח
ז
״
ח
מ
1
ר ג י כ ח
W
ע
י
ה פ ד
י ז ת
ז
ך
ח י
ח
פ
י
ק
מ
י
ל ח י
#
כ
י ת י א
ף
v
ע
h
י £י ר
א
ה
ר
כ
ש
י
י ת
כ
p
׳
ש
י
כ
ח
ג
י
ע
ג
ש
י
י
ס
ג
י
י
ת
א
נ
ל
ח
ז
י
ד
ב
א
ט י א
ל
ר
ה ג ז
ה
ש
ל
ו
ע
*כתיב אם שול א
ש ה
ם
< ,א ,׳ ל^
עט
כמ
פ
חול*ין פרק יב
.p f> fa
ש י ן ע
fa
P
ב
*מגז כבשי יתחמם מה להלן כבשים אף כאן כבשים J
ב ל ח
ל,
י ז י כ מ י ב ה כ
»»*
^
^uך וכתיב הת•
3
ושתי באן אלמא תלת• מקלו כאן שנאמי סמ
*אן עשזתתשמעשית א ת בעליהן יאימליתלזקיםעשהמג<ה
ק
ד
ש
ה
^
P
ה
י
ע
ה
מ
מ
ה ע
, $
3ה
י
ק ,מקמי
עכראשיתהגז לכתיב ביה כאן למשמע מחכה לאלו במלה כתיב בכולשןללעשעעאעי׳ ח ל ; כ ן עמג ״
,,
א ם שיל א 0ש ה :מכה מכה ופלס
*ל אקתקנהיוחני יכביר מהכי לא
ב
השיב גז שזז פחית שבגיזית י .ככל
וכסח הוא כ ר ו ב ח בית ש מ א י אומרים שו/י ד ח ל ו ״
ש נ א מ ד יחיח איש עגלת בקר ושתי צאן ובית ל ל א ו נ דים ח * 0
ה
0הן לאז דוקא דבעקות מששים
ש נ א מ ר ח מ ש צ א ן עשויות דבי דוסא ב ן הדכיגמ אומר iron
9צ< 00לא מחייב בראשיתקגז אלא
ר ח ל ו ח ג ו ז ז ו ח ם ג ח ופרס חייבות כ ר א ש י ת חג? חכמים אומרינ*
י
יגא
חמשרחלוחגחזותכלשהןוכםח גותגיןלוםשקל חמש סלדם
קלי מגאלשיעורא זיטא ל מ ק כל
ביהודה ש ח ן ע ש ר סלעים ב ג ל י ל מ ל ו ב ן ו ל א
י כדי ל ע ש י ר י
נושזםדלדזסאיהיבשיעידא
0קן:והסצעמשקל<כדמעי<משק
מ מ נ ו ב ג ד קטן ש נ א מ ר תתן ל ו שיהאבוכדיםתגהלאחנ״ק
צ ו א
ליתגו ל ו עד ש צ ב ע ו פטור ל ב ג ו ולא צבעו חייב הלוקח גז צ א ג י
* ל מ ע ס י ,גרעיני שעיר;כמה ה י
ש ל גכרי פ ט ו ר מ ר א ש י ת הגז הלוקח גז צ א ג ו ש ל חבירו אםמייל' 3
.
™ XJ,P P
1
.
ו
סבידו צא יפת; צכצ כהן ממשקל
המוכר חייב לא שייר חלוקח חייב היו ל ו ש נ י מיגים ש ח ו פ ו ת
faי>״ר J ^ ^ L fa
w
ע
סייבהישראל ל ל ,א ל א
ה ג
ראש
ז
בכ
0יע«ר מ ן
ה
ג ' ^,
ה
מ
ו ל ב נ ו ת מ כ ר ל ו שחופות א כ ל לא ל ב נ ו ת זכרים אכל ל א ג ק ב ו ד ו
ל ן
,
7ה י כ
%
K
c
מלובן ע ד שכשילבנכז הכהן י ע מ י ד
^
מ ש ק
ל
ס
מ
ש
',fa
כדי שיוכל ל ע ש ן ע י
הראוי לשילןע ,אי
מ
נ
) מ נ
מ
ן
ש
^
כ ג ד
כ י ה
עדסמך קרא אח׳ ר א י
ל
ת
פרמ
^ f a
^ ,
ה ג fמ
ש ל ז ח ח ק ן ג י ח ג ב א ר ץ וכחוצדו לארץ כ פ נ «
הבית ושלא בפגי הבית בחולין אבל ל^»
בםוקדשין ח י ס ד ב כ ם ו י הדם משליח הקן שכםדיחדם ברחב ב ו ד ו !
ובעו׳ ב כ ז ו ס ן וכשאין מזומן ושלוח הקן אינו גיהג •<1ב;יוף ואיגד
ב כ ט
י
י3
mגותן לעצמו חח גותן ל ע צ מ ו •
נוהג אלא ב ש א י ג ו בזוסן איזהו ש א י נ ו כ ו ו מ ן בגון אווזק ו ת ר ג ג ו ^ ן
ד
ש ב נ נ ו בפרדם אבל אם קגגו כבייוכן יוגי ה ר ד י ס א ו י פ ט ו ׳ ב ש ל ו ו ו ו
ן י בו בחר הי אלהיך מכל שבטיך
לעמיד לשדתשמעינן מיכה דהכי
ב
עוף
קאמ ת ן לי מראשית גז נאנך כדי שייכל ל ע ש ו ת מ ד לעמוד לשרת והקטן שבבגדים הראויים לשירת ה1א
אבגע והוא נעשה מממש סלעים נ ע ר מלובן וראשית הגז אין לו שיעור מ ן היערה ומדברי שערים שלא
יפקית מאחת מש ואין קייב בלאשיתהגז ע ד שיגזוז חמש כאן יתהיה גיזת כל אחת מחמשתן אין פקןע ע'ג
ס צ ע שאס היתה גיזת אחתמהן סחותמיב סלעאף ע ל פי שחמשתן ג׳זזות ׳ותל מס קלעים הרי זק פ ע ו ל :
»ר שנבעו בעליו קידם שכתכו :פ ע ו ר מליתמ עיל לקנייה בשכוי והיה ליה כמזיק מתכותכהיכה אזשאוכל!
• פ ע ו ל :יצא נבעי אין זה שכוי ואכתי בעיניה היא :הלוקח גז נאנז של גכלי כשהוא מקובר לכאן פ ט ז י
א
ן ק
׳
ני'
ס שייר המזכל העז
חייב דצמר ליה ליקח מתנה דכהן גבך היא; ואם לאוהליקקקייבדאקדליק מוכרעתכהדכהן ל א ז ט י
ל ך * בחופות לא שקולית ולא לכנית :זה ניתן לענמיהליקקכותן לענמו ע ל מ ה שלקק והמוכר מ ת ן
ל ע נ מ ז ע ל מה ששייר אכלו דגחת הלבכות טובת משל שקופות זכן זכרים ונקבות גיזת הזכרים קשה זםא*
דכקבית ר כ י ך :
ל
10ל*לח
י
ד
י
ה
ק
נ
א
פ י ד ל ל ו מ נ
הקן אבל לא במיקדשיןעשכקתמזקדשין דאלו היו חולין היו קייבי׳בשלוק הקן כגון שהיה לו עיף
והקלישו כשהיא ברשיתי לבדק הכיתיברק ומנא! אקר כ ך רובץ ע ל הקן והכידז אינמיכגון
סהקדי ש גיזלית של שבכו למזבמ לעולת נדבה יאחכ כשגדלויאותן ג ״ ל ו ת ב ר ק ו וינאו זקככובמקים אקל
דמעקלא כי אקדשינהז ליליה הזו יקל הקלש עליהז והשתי דמנאן לאו מזומן ה!א ואי הוו קולין הזו מקייבי:
ואינו כיה 4א לא בשאיכו מ זומן לכתיב כי יקרא פ ל ט למוומן:
ש ק מ ו בפללס שקלל! ןינאומן הכית ואין
»1לותלבית;כעש;עלכלמת?עללסלא;עןןמןק<אמפ;ישיק;ל;ע ל ל;ק;
ג
^ללקיאות שללכן לי4לצ
»*»0
מת
בנורותן פרק א
עוף טמ*>
* 8בצי איםזעל שם הויזלוש המלך שהיס מתעסק בגלולן בקראו הללסיאזת על שמו3 :
ל&לק דכתיכ קן בפול כטף משמע בין טהור בין טמא כפור טהור ולא טמא :עוף סמא רובין על
•
*יבימזף טהור אף על גכדעינאדאפרוקיסכר שלוק הזא פטור לקן בפול בעינן שתקפ־האם המקננת
•קולה יעיף טהור הרובץ על ביני עוף טמא פט;ל לאמר קלא)את הבנים תקח לך ולאלכלכיך! קייא
בעלבי קולים לו ןןובאל ובלע*
פלד׳ ז וללבו שקזכ* לוב׳ן ע ל
עוף טמא שטור מלשלח עוף ט ס א ר ו ב ץ עלי ביעי עי!*
ג
#חור וטהור ר ו ב ץ על ביצי עוף טמא שטור מלשלח קורא זבד ר ' סבבים כמו הכקני* שילבך ל מ
חיתה מעופפת בזמן אליעוד מקייב לש£ו</כר אבה
ג
אליעזר מחייב וחכמים פוטדק ״
בכנפיה גוגעודת בקן חייב לשלח אין כגשיח נוגעות בקן פטור בשאר עופות מולק רבי^אליגמלי
ול*
י שזכר פטור לאם אמר
^1, ,
1,
^לעלח א
אכ ואין הלכה כדבי אליל*• 8
ן1
^
ממן שכנפיה נוגכממ
Q
לשלחשנאסר וחאם רובצת עלחאפדוחימ
ט ,רמ
ץ
ץ ק ן ס כ
ש
ש א
א
מ ק ו ם ן ן י ן
א £ר ן ח
ע
א
ף
ח
א
ו
ב י צ ת >
ם א ; £ד ו ן ן ז ן מ פ ד י ן ז ץ א
|
י
Mח
י כ י ן ג י ס
א
מ
ב
ב
0ן ? ד ן ת 8ט ן ר
0
ן
™ °
?
' ?י "
י
**
,גדיכיןלאמן אף חאפרו״ץ עריבין לאמן יצאי נ « י ״ ז ״
*״זד״שלחח וחזררחאפ-לוארבעוחמ*״ פ ע מ י ם ח י י ^ י
wלה תשלח אמד חריכי נוטל את האם ומשלח את הכניס חייב
•
_!
י !
.
,ישלח שנאסר שלחתשלח את האם נטל הבנים תוו״ייזלקי
ר כך חזרה האס עליהם פטור מלשלח׳׳
ןנלהבגים דבי יהודה אומר לוקח ואיגו משלח וחכמים א ו ס ר י ט
קי
• * Jי ׳ י י
* ש ל ח י » י י י ? י *י"* * ^ * * "
לאיטולארסאסעלבביםי״ילי
ח
*שחאיןלוקיןעליח*
%יטחד אח חסצודע ומה*ס מצוח קלח שהיא כאיסד אמרח תודח
^ ע ן ה » ב לך וחאדכת ימים קל וחוסר על מעות חסות שגחורמ:
י י ח י
כ ג
י 0א
rב י צ י ס
ב
נ
י
מ
א
י
א
צ
י
י
n
0
" ? ״
ת
ש
%
א
ד
ח
י ג
1
7
ח
1
ג
י
ב
י
ט
ח
י
ח
״
א
ס
ס
.
נשלמה מסכת קזלין :ובעה נתקיל עםכתבכודות:
מלוקח עוכר חפורו של בכדי והסוכר לו אף
א
על פי שאינו רשאי וחמשתחף לו והמקבל
•יי•
uatfוהבוהן לו בקכלס עטור סן מגבורה שנאמד כישראל
אכל
ולא מ ^ פ ע ת ו ^ ב ד ו ב צ ת ז ל *
כתמשבתשמע^הלאםכבפ^
בעעותבקןקייבת :סנאמלסל*
, I,״ JL J . lיי
ד
ובעובסמשמע:
נעל את הכטסזכ ',דכיקדנס*
אתהבביםהוהליסקןמ!ומן:
לוקח<איכומשלמא?>עלגכללא*
סכתק לעשה אין ליקק עליו הכא
היכוטעעדסבדרבי יהודה שלי•
מעקרא משמע והכי קאער קרא
לאתקק האם אבל מסישעליןי
לעשותכשתמנאהקןשלסתשלת
א תקאס ואין כאן בתק לעשה אל*
עבדת עשה זלא תעשה ואין הל&
כדבייהודה:איןלוקיןעליהא•
קיים עשה שבה אבל אם לא קיי*
העשה כמן הלוקח אם מע1
הבנים ושקטה או מתהתקתידו׳
לוקה עבוה שהיא כאיסל שאין
בה קשלון כיס אלא לבל מועט:
עובל ממולו של ככלי כשהוא כמעי אמו ובכול היא ולהכי נקט עובל חעולו שאין ל^
flftlStt
בהמה טמאה קלושה בבכורה אלא פטר קמור בלבד ואידי דזוטרן מליה לפטל קמול
״
״
»םיק ושרי ליה וכל הכך פרקי אקריכי מיירו בבכיר בהמה טהורה :אף על פי שאינו לשאי למכור לגד בהמי!
נמה מפכישכעשיתבה מלאכה בשבתיהמשתתף לו אפילו קלק הגיי עשויים דדועכגז; יד» אז דגלו של בכוי
או של אמו כל זמן שאם יקתך ממכו אותי אבר ת&אל הבהמה כעלתמזס הדי זה שוממויגוי ופטור :והמקב!
»ענ< שהחמורה של גוי וישראל מקבלה ומטפל כה כדי שיהו קולקין בזלדותאבל גיף הבהמה של גוי :פע/י
* ן הבכורה אותי עיבר שקנה יק הגוי או שמכר הוא לגוי אינו קדיש הואיל ויש לגוי קלק בו או באמו:
&כאמל הקדשתו לי כל בכור בישראל ולא בגוים :אם פטל! את שלישלאלבמלנל פלוייס לא פטרו בהמתן
*לי&לאל בעדבל לפעל בקעה בהמה פעלה כדכתיב;את כהמתקלגיים pppבהעתס אלא הבי ק א ^
§ל/י<0
ב נ י מ ת
K
פ ר ג ן
קלויים הצקיעו קלזשתגמלי ישלא! במדבר כדכתיבואקקאתקלוייםתקתכל בכור ומ* ו א ^ י * ? *
קדושתהלוס את קדושתן של ישראל דין הוא ישעפקוע את של ענמן ומאחר שלמדכו שהופקעה קל **
בכורה עענמן של לויים למדנו שפטליקמוריהן פעולים מן קבב/לה דכתיב א ן פלה תפדה את ב « י
» ן ^ ל אימ בבכיי
האדם /אתבכ^הבקמה הטמאה תפדה בל שישנו בבכור אדם ישנו נ
אלם אינו כקטר כהמה טמאה
9
5,
ב כ ; ל
אבל מבכור בהמה טהולה לא
ב
ה
מ
ה ג1מ
ס;
ש
אבל לא באחרים כחגים ילויםפטורין מקל וחופר אם פטרו
ישראל בסדבד רק הו* שיפטרו מ ל עעמן׳>
נפטרו כהניס ולוים כדלקמן -י
ב
ח
ו
ב
י
ר
•י*
ב
"
*
"
»מול שילדה כמין PIPפטור א'
שגפטיחסורפטרחםורשגישעמייעדשיחאחולדחםורוחגייי
א
חסירימהחם באכילחכחפחטחורחשילדחכמין בחמת טמא•
ש
ץ
י
ה
»V
ח מ ן ר ן ל
מוהר באכילח וטמאה שילדה בפין בחמה טחורח אסור באכילה״
ס»*
1
ל.
:״"י
. ,שבל׳נ
שהיועא מהטמא טמא והיועא מן הטהור ט ״ ו ד ר ג
י
ן
.
**
,,.L 1
י .
ו
6
Pipלפטור טשומ דצא לק!
דג טחוד כותר כאכלח וטחוד שבלע דג טמא אסור באכילה ל•-
*
י ,״
•!
י
~*«»*
ו
י
ו
*הדדי כצצ להא ישלה קלניס
חסוד שלא כיכרחזילדח שגי זכרים נוח,-
ג
שאיגוגדוליו*
י
,
!w-6״,״״
6U
,
,
׳ ו
ו
והק חין בה קרניס הא ערסולעה
^ ט ל ה אח לכהן וכר יגקבה מפריש טלה אחד לעזנמו שתי ממדיה /
;
״
א ביכרו וילדו שגי זכרים גותן שב* טלייס לכהן זכר וגקבד*
ל
f
a
p
או מ ג י וכדים וגקכח ניתז טלח אחד לכהן מחי נקכור־ג וזכר אי
^
^ ,
אחת ביכר•
ר
^ שגי ז3יי 0ומתי גקבות אין כאן למק כלוט ״
,
,א
ואחת שלא ביכדח וילדו שגיוכדיכש גותן טלר־ד אחר ל3הן ?-c
,ן , ,
$,
וגקכח
לפטור משום דסיס לא קדוש
ש י ל
פ
נ א
י
ה
ה
כמי
ש י ל י ה
ס ,ס
כ מ י
מ
ח
,
a M
w
*
p
^
7
)
מ ע
ס
,
ק
ד ; ס 9
ל
ע
< מ ׳ ר
ת
ש
ל
)
/ל /י
ג
א ל
ד ה
כ מ
0א
ק
ק ן ה
ש ה
ע
<
מ
ג
א
< p f
א
ד
בבכילה אבל פלה שילדה כעין
קמור דתלויהו קלשי בבכורה אימא ליחייכ בליכי :פטל חמור פטר חמ<ד שני פעמים סד בקדש לי כל במל
שהיובא
מ ד בראה אתה אומר אלי :מהו באכילה כלומר בהמה שאין היילדלימיז לכילדמקו באכילה:
מהטמא טמא ודבש דבורים וגדעון עומד זלאעקרי יובא מן הממחלפי שאין ממכיתאיתו מכסלן אלא
מכניסיתאותי לגופן שאוכלות מסלקי האלנית ומק כעשה הלנש וחלב האדם מיתל כשפירש :אכללינק
משדי האשה אסור ׳כל שאן חלב של בהמה וחיה טמאה הוי יונא מן הטמא ואשור :דג טהול שכלע מ
ג
שמא אן> עצ גבדלאקזיבן ליה שבלעיכיין דרוכ דגים משריניס כמיכןכמי שבלע בפכיני י מ י :
בותן טצק אחד לכהן בפליון לממה נפשן חל מניהו בכור :זכר ובקבה ואין יל/עאם יכא זכר תחלה W 1־
בכיר אי נקכה יבאה תקלה)אין כאן לין בכורה מפלישטלח משום סכק ומפקיעעלי ,ק ד ^ ,ל 1תמול.
*היאלענמו שהוא עגע? יאכל הטלה ולא יתבמלבהן דכהן הוי עוניא מקבילו ועליו הלאיה להביא עלים
שהזכרינא המלה ואמיאליכא שאפיל! פטל חמוד גמור שיפלאו בשה שוכאק קל׳שה לא כ;,לא בעליומ
שעי שסוליות
אלא גול ה׳א דאיכא אס איני מתן טלה לכהן דממובוהוא והכא ליכא גול לספק הוא:
•יללוכו זכר ונקבה נותן טלה אחל לכהן נשכיל היכל או שני וכלים ובקבה למלא ילדה זכל ומלא
ילדה זכר עקבי־ או איכמי קדאילדק שכי זכרים ואקתילדה נקבה מתנים טלה אקד לכהן להא ס י
*כל איכא ודאי בכור ואאדן דהוי ספק דשמא הנקבה יצאה תחלה מפליש טלה והוא לעבמו:
סכי זכרים ושתי נקבות ספק הן דשמא כל חדאיללה זכר וכקכה ושמא הכקכולג יגאו מחלה היליץ
אק לכהן כאן כלום אלא מפליש עליהן שכי טלאים לאפקועי לאהיליהויהןלענמן כ ן פילס! רבות•
אבל דביכו משה בר מימון סכד דאין כאן לכהן כלים ואפילו טלה לענמו איכו גליך להכליש משו•
לאיכא בכל קד מהכן ספיקי טיבא כשילד! שתי נקמת וזכר שמא אקת משתיהן ילדה שתי נקבו*
ןהאקרת זכר או שמא זו יללה נקבה והאחרת זכר ואקליו נקבה או כקבה ;אחליק זכל זכן 0פיק<*
זכי
, , ,ת י עקל :ל
p״
$י• אן,ל; ^ ל ל
הלבה יש בשני זכרים p w
ה פ
S
)
pקי
כ
ה
ע נ מt
1y
p
n
p
r p
ל
pר כ
»קב§
מי
בנורית פרגן א
שבאעל ופטר קממ•
*קבה מפליש טלה לענעז לשמת אותה שלא ככרה ילדה את הנקבה :
*.פדה בשה כל שה במשמע שה כשבים אי שה ע/ים שה זכל א) שה בקבה וכוי :ופולח בו פעמים לבזיב
אם קול כהן זכת:ו לז:כככס לדיר להתעשר כמן ישל' 1שהין לו עשרה ספק פעלי קמזלי' )הפריש עליהן עשרה
•יין יהן שלי קרי אלן בכנסים לליל למקום שמככיסים שם הכהמותלקעעשל ומעשדין כדרך.שעעשרים שאי
בהמו':וה1א הדין שאם היה ל? ספ^
ונקבה משריש טלה אחד לעצמו שנאמד ועטר חסור הפרח בשח פער קמזר אקדאושכיםשנכנס
לדיר עם שאד כבשמ להתעשר:
ןןןחכבשימומן חעזיםזכד ונקבה גדול וקטן תמים ובעל מיבם
ואם עת נהכים בז שה שהפרישו
ו$ורח בו פעמים חרבה גכבס לדיר לחתעשד ואס מת נהנים בו׳׳
ח אין פורים לא כעגל ולא בחיח ולא בשחוטה ולא בטדיפח לפדיון פטר העזר אם מת כיל
ןלא בכלאים ולא בכוי רבי אליעזר מתיר בכלאים מפגי שחוא שה בעלים קידם שיבא ליד » ז ן כ
ואסר בכיי מפגי שהוא ספק גתנך לכהן אק הכתן רשאי לקיימו כהנה כו כהן אף על <י• •שלא
המפריש פריק פטר חמור זסת הגיע לידו מקיים דמעדבא
ו
* ר שיפייש שה תחתיו »*
דאערשיה כרשיתאדכהןקאי'^:
דבי אליעזר אוסר חייבק באחריותו כחמש סלעים ש ל בן וחכמים
ולא בתיה בבי ואיינו,
ה
אומרים אין תייבימ באחדיותו בפדיון מעשר שגיהעיד רבי יחושע
ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאק כאן לכהן בלומ מרת ולא כשקוטה כשק שקוט :ולא
!טרחםורדבי אליעזר אומר יקבי• רבותר בחגאחו של טלד־ז בטריפה כגון שכתתבו רגליה מן
ל*י»» הארכובה ולמעלה :כלאים תיש
ז
ןחבםיס א ומרים איגו ע-יך לחקכי• והטלה לכתן ׳׳
ךעח לפי־ותו עורפו בקיפיץ מאחי־יו וקוברו סצזתפריח קודמרת שבא עלרתל :מעבי שהוא שה
לםצות עייפה שגאמ' ואס לא תפדת וערפתו מצותיעידת קודמת דכיןרקלבין עז קרויין שה ואין
ל ע ו ת «רית שגאםר א׳עד־ *Sיעדת m e mמעות יקים קודגזרינ הלכה כרכי אליעזר :כוי בדיה
^ ע ו ת חליערת בראשינד־ז •שהיו מתכונק לשפש מעות ועכשיו כפני עכמק קיא ספק תיה סע^
»!אינן מתכונים לשם מעוח אמדו מצות חליצת קידמת למצודת בהמה :כעני לכהן הפטר קמול
ע י שיפריש שה תקעי f
* ו ס פ צ ו ת ג א ו ל ח באדון חיאקודמלכל אדם שנאמד ואם לא ע כ מ ׳
והוא לעכעו ואקר כך ישתמש
•
בפשר קמור ולפי שהכהנים ת
*רק כ
קשודים לעטן זה שלא להפריש
שה תמתי׳ הילכך ישראל ׳ ם
כחמש סלעים
ו
*כזתן פטר תמוד לכהן אינו זז משם עד שיפדנו הכהן בפניו:
כפדיון מעשר שני דאם אבד אינו קייכ כאקריות* דההוא כסף
טל פדיון סבן דיזייב באחריותו :
•ייביה רקמבא לאכול פירושלם והא אול ליה וטעמא דרכי אליעזר שכן מבימ שהקיש הכתוב פטל
*מור לבכור אדם שכאמר ופטר קעור תפדה בשה וגומר וכל בכור כבי ך תפדה וחכמים אומריט
אך עדה עבדה את ככור האדם »את ככור הבהמה הטמאה תפדה לפדייה הקשעיז ולא לדבל
מת פטר קמור לאתל
שאין כאן לכהן כלום שאין קייב באקליותז כרבנן וכן הלכה:
אקר:
דכי אליעזר אומר יקצר להואיל והוא קייכ באקריות
•הפריש חפדיק ועדין לא כתכו לכהן:
הטלה כעאן דלא אפרשית דמי ומותר ישראל בהכאתו של טלה כמי שלא הפרישו :אין כליך להקבל
?מעדכא דאפרשיה לטלה קם ליה כרשות כהן והופקעה קדושתו של פטר תמוד יכן הלכה:
מ
:
5
קופיץ כמין גרזן קטן שהקככים מחתכים בי בשר ועורפו היכו שחותך ראשו ממול ערפו:
ו
מנות יעידת באמה העבריה :כראשונה שהיו מתכויכים
וקוברו לפי שאסור בהכאה לאחר עריפה:
לשם מנוה וחיו אומרים המיבםלשם כיי לשם ממק הוי פיגע בעלוה שלא במקום מנוה ואין כן הלכה
אלא הואיל ופקע אסור אשת את מינה כשמת אתיו בלא בכים הדי הותרה לו לגמרי ואפילו יבמה
לסם מי ולשם עמון :עכ/ת גאולה באלין המתסיס בהמה לבלק הבית עבות פלייתח כאדון קולם
לכל אלם frrcמוסיף את הקזעמ;
?לוקת
גנייית פיכן ג
t)jyfjH
ע)בל צלתו אף על פי שאינו רשאי למכור ל! בהמה גסה:
כ 5הקלשים פי|י*.
פ
,לעיל במסכי*
ן
מום קבוע להקדשן וכו וכל שקלם הקדשן אלע ן
ד .המקבל באןברזל מן המי ששם לו הגוי בהמותיו בדמים קכובים ןלעיעלו אומן דמים גני
מולק:
עשדשניםב^ויגוכיןהמלוואותןולמתשיהיולהןעד א/תוזמןיה<ביניהן :ולדותפטוריןמן הבכ/ל&
ולדותיהן של*(ותן באן כשיגדיל!
הלוקח עוכר פרחו ש ל נכרי והמוכר ליי*!•
^
ויבכרו יפעלו מן הבמרה דאי לא
על פי שאינו רשאי הםעהחף לו ןמסקבד״ .
י
יהיב זוזי לגמ תפיס כהמה ואי לא
סמגו ומגווזן לו בקבלה פטור מן הבכורה שגאמר בישראל אבל
משכס כה»^תפיש ילדות אשתגח
דשייכא יד גוי כוללות הילכן לא באחרים בחנים ולוים חייבים לא נפטרו מבכור בהמת ט ח ז י *
כלחקדשי*
ולדותבפורותשי היו לאותן ולדות ולא נפטרו אלא מפדיון הבן ומפטר חמוד*
שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבים בבכור ובמחנות ויועדו
•טולועמן הבכורה לכל דשייכ*
לחולין ליגזז ולחעבדוולדן וחלבן מותר לאחר פדיונם והשורט!
<מוי באמו הוא עשוי עןהכמי
בחוץ פטור ואין עועים תמורה ואם מחו יפדו ח מ מן הבכור ו פ !
'
י
<#צ » * מ ס ״ ' f
בלשקדם^ישןאתמ^מןאומום^
נ
״פעשד*
^
£
&
״
&
^
•טודין מן הבכורה ומן חמהגו ואינן ייצאת לחולין ליגח ולהעכי
,ל ל ^ ^ א מ ^ ה ן ^ ^ ,
וולדן וחלבן אסור י א ח ר אדיוגן וחשוחטן כחוץ חייב ועושי!
,
»עןלין <ל ,
ממקבל עאן ברזל מן הגן!
ד־
תסורחואם0ת1יקבד*1
^
^
^
},
ולדות פטודין וולדי ולרוח חייבין ר ב ן שמעון בן גמליאל אומו•
,
,ל ,׳,א \
דחן•
ח
אפילו עד עשרה דורות פטורין שאחריותן לנכרי*
תנ»ל <לח המגיעה לקלקי
שילדה כמין עז ועז שילדה כבין רחל פטור מן הבכורה ואם יש %2
א
,
הש^א אל .א ,,
רחל שלא בכרה וילדה שני זכרימ
ו
מקצת סיםגק חייב *
כדודאח טפימשלדאשקהילכך
ולדי ולדות של בהמות באן כרול ויצאו שגי ראשיהן כאחד רבי יוסי הגלילי אופר שניהן לכהן
שנאמר הזכרים לה׳וחכמים אומרים אי אפשר אלא אחר לו ואחד
כשבכל! פעולות מן הבכורה
הואיל !שייבא יד הגוי בדלהז לכהן דבי טיעון אומי־ הבחן בודד לו את היפה רבי עק-בא אומד
«צליוצדות של ולדות כשיבכרז משמנים ביניהן השני ידעה עד שיסתאב וחייב בכתגוח י«8
דהינו חמישי לבאן ברזל ינתכ׳ יופי פוטר מת אחד מהן רבי טרפון אומד יהלוקו דבי עקיבוא
אומר המוציא םהברו עליו הראיה זכר ונקנ׳אין נאן לכהן כלום*
שאחריותן עצ הנכיי
צכהז :
שתירחלית שלאבכמ וילדי^גיזנריסגיחןשניהז
t
ולעולם כל מה דמשבמ נכי'
לכ״ןזכד ו נ ק ב ״ ״ ז כ ר לכהזשניזכדיםינקבד,-אחרלווא״י
^^^ffl
* ^ לכהן דבי טרפקאיםר הכהן בירד ל ו את r w nרבי ע ק י ב *
^ ^ J ,
מןמ
<
ז
כ
v
>
J
tב ב י פ י ל ) £נ
ג
ן צ ד ן
ד
w
מ י
p f y h f
3
ל
ה י ב
מ ל
} א
א
ם י מ ן ע
3י ם
מ
ה
3
ה
מ
מ
ת
מ
ז דנ
ט פ י
ש ז י כ
מייבים בבכורה אפיי הביאם אינו דומה לאמו פטור מן הבטלה לכתיב א ן בכיל שול עד שיהא הזא וככול!
שור :ואם יש בו מקנתסימנים שדומה לאמו עד שהוא ככר בהן שהוא עאיתו המין סייב :ו שני הזכדי׳ל^
אי אפשר לנמנם שינאי שני לאשיהן כאחד אלא האחד ינא תחלה ;לא ידעיק
הזכרים משמע שכיס :
הי מכיחו בורר לו אתהיפה דמסתמא היפה והבריא כפק ברישא :משמנים ביכיהן הבעלים והכהן אין לס}
•חרק והעלוה בחלוקתן אלא השומן שסישראל נוטל השמן ומכימ הכחוש לכהןשהמיניא מחבירו עליו
והשני שכשאר לישראל ידעה עד שיפיל כז מום זאקר כ ן יאכצנ©
ז
הראיה והלכה בדבי עקיבא:
לספק ככול קואהילכן אינו כשקט תמים ובאותו של כהן לא בדין למימרדודאי איבו שיחטו עד שיהא
ן ןקלקיים והיןנ?
וקייכ במתנות לישלאל מ י ש ק ט נ ן pל ן
ני עו© דבזמן הזה קמיילי:
כ ק
ס
ז
ל
ע
קמה
בנידות פיגן נ
ז
םז
* מ ה נפשך אי ב ט י הוא כלו לכהן אי לא? במל הוא סייב במעכות :ולבי מצי פזטי להוי באל! זכה מ כה\
»ה4יעלידו ׳כשנפל מ מום כתג! לישדאלוכמנא שהוא פטזר מן המעמת הואיל וקשביין ליס כאלו בא מיד
לבי טלפין אומד יחלוק! דהלר ביה יכי ס י מ ן ממאי דאמל לעיל ל כסן
פהן לישלאל והלכה כלבי יוסי:
וגולל לו את היפה וסכל לממיים נמי שמק אע שניהם בלמים ומולקי את הדמים דלסביהן יש הלק .כשכיסי
׳סילכך -מת אשל מהס יקלוקו את
* ו מ י משמנים ביניהן תשני ידאח עד שיסתאב וחייב חסתנור* החי • לבי עקיבא אזמל המעה
ס
דבי יוסי פוטר סת אחד מחן דכי טרפק אומד יחלוקו דבי עקיבייי* והלכה כלבי עקיבא:
ד
זכר ובקבה אין לכהן כלום
* ו מ ד המוציא מחברו עלמ הראית שתי נקבות חבר או שני ובריס
אחת בכרה ואחר* לשמ׳כקבה יבאתה תחלה והמוצ?א
ח
%שתי נקבות אין כאן לכחן בלום *
עלת הראיה :מ ג א
ע ל א ככרח וילדו שבי זכריסס אחד לו ואחד לבחן ר ׳ טרפון אומר מלזכירו
*!כחן בורד לו את חיפה רבי עקיבא אוסד סשסנק ביניחס חשבי אפילו לבי* טלה ק מודה דהת$
*רעה עד שיסתאב וחייב כמתנות רבי יומי פוטר שחיה רבי יוסי הוא דקא פלע משוס דודאי ה י
מד לכהן הילכךיפהכחו למלוין
* ו מ ר כל שחליפיו ביד בחן פטור סן המתנות רבי מאיר מחייב םו*
בשוהאבלהכא הודע כמו דשעא
*חדסהןרבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומד ח מ ו צ י ם
לא שייכא ככולה כלל ומיהו ידעה
ט
»חברו עליו הראיה זכר ונקבח אין כאן לכחן כלום *
ע ל שיסתאב ואתל כך יאכלמ
ע א דופן והבא אחריו רבי טדפון אום' שגיחסידעו עד שיסתאבו
יובא ד ו ק
ע
לספק הוא:
ויאכלו בסוםן לבעלים רבי עקיבא אומ׳שגיחן אינן בכור חראשון
שנקלעה אמו זהוביאו העובל ל
ס׳שוס שאינו פ ט י דחס ותשני משוס שקדמו אחר *
דרך דפכותיה והבא אמלמ הבולל
ךדנ j
ירעו מל
חלוקח כחםח סן חגוי ואין ידוע אם בנדריו אתריו דרך הלמם :
י
ו א ס ל א ג כ ד ז ז י ־ ב י י ש 0ג « ל » י 0ד ע * בויינ סישעאבו דמספקא ליה לרהי
^ ג ת ה וראי לכחן סבאן ואילך ספק דחלבת שתיבש ודאי לכהן
טלפון אי ככור לולדות קדימ
א ן ואילך ספק פיח וחמור בני ש ל ש ודאי לכהן סבאן ואילך אעפ שאינו ככור לרתמים כמן
^ ק אסרלו רבי עקיבא אילו בולד בלבר בהמת נפטרת היר־ז
יובא דופן שהוא הלאשון שנולל
גרבריך אלא אמרו סימן הולר בבחמח רקח טנוף וכנסה של״רח אעפישלא פטל הוא את הרחם
*באשת שפיר ושליח זח הכלל כל שידוע שבכרה אין כאן לכהן אי בכור לרחמים קדיש אף על פ*
שאינו בכור לולדות כגין הבא
גלום וכל שלא בכרר־ן חדי זח לכהן אם מפק יאכר^ במומו
לבעלים רבי אליעזר בן יעקב אומר בהמה בסת ששפעת חרררת אתר יונא דופן שהוא הראשון
שפטר אתהרתם אבל אינו בכול
רבי שמעק בן
ב
»ים הרי זו תקבר ונפטרת מן הבכוחז ׳
לולדות שהרי ייבא דופן קדמה!
במליאל
^עםפיקא שניהם ירעו עד שיסאתגו ויאכלו במומן לבעלים דשמא מרעי כעינן בכור לוללןע ולרחמים
»אין שום אסל מהן קלוש והמוניא מחבילו עליו הלאיח ורבי עקיבא פשיטת ליהדתדזיהו כעיבן ואין ש©
אתל מהן קלוש והלכה כלבי עקיבא:
עז בתשנתה שילדה בתיך שנעת ודאי אותי הולד לכהן לקודם לכן לא יללה :ס פ ן
ד2ל1מת
ירעה עד שיפיל כז מום ויאכל במימו לבעלים ואם ספק פטר קמור הוא מפריש טליז
י
<הוא שלו :טכוף אבעבועות שלדם שפולטתהכהמת ומראים אוען לרועה חכם ומכיר בחן אם הןמקמע
•!ריק שהפילה ושמא טנפה בתיך שנתה דחוי ספק ולד ונפטרה מןהככודחהילכך אפילו עז בת שבתה
ספק הוא :שליא כמין כסוי על העובר שהעיבד מונח בה :שפיר למעלה מן השליא קרים שיש ב? דם
גקדשוהוא קרוי שפיר •ולכותי פירשו חתיכה של בשד שישבה נורת אדם !יא לפיכך כקדאתשפיר לע»
שעשויה כשפופרת :ששפעהתדרתדם שהפילה קתיכתדם :הדי זו תקבר להודיע שנפטרה מן
׳הבכורה שהרואה שקוברים אותה יודע שהבא אחריו איבו קדוש בבכורה והלכה כדבי עקיבא וכרכי
אין קוששים שעא בנה של אקלע היה שיהא הבא אתריו בכור ספק דבימא
כ
אלינמל בן י ע ק ב :
%ו
& כ
סןבהעס
נצייות
?:ז
1
pitד
^
L
»Tן* בהמה לאי ילדה מעילם אלא שאהבה את זהבן חניתה ואימש;ם ראית לה חלב ה
,׳ נקזלותשצא י
.
ן
,א
*׳אף על עי שאינן יולדות הא א י לא א ,ן א ל
' »ם
<ד*נבשי;איןקוששים של זו אנל זו בא דליקיש כספק בכורות אלא ולאי א״מ-ן
* נמשה מ ? °
.
״
גטר׳תזדאין;הכריכים אתר שאץ מככילותפשוטי©,ק),״
*יןיפיזגלסיק ובגמל מפלש תגי
חושש שס**
^
!,!,,tjoj
קיפיז כלומד לטרן ,ppשל
בנח מ ל אחרת חיה נכנס לתוך עדרו ודאה אח הבכירות םגיקיין
*ןופ״׳ן יעלש^שער של כ;אד 'אין
ל וו ב ״
ואת שאינן מבכירות » ק ,
•*אן משום לא תגוז ככוד באנך
רבי יוסיבז
ל ,
ל,
דק*שא ביד לאו גזיזה היא אבל *ועל ?ו או שמא בנח ש ל זו
Wם אום׳חשוחט אח הבכור עושה מקום בקופיץ מכאן ו מ ^
*כצי ודאי אסור :וכן מןתל לתלש
ןאתהשעד;אפי לכתחלה לסל*' *תולש השער ובלבד מלא תיזנו ממקומו וכן חתןלש את חשעי
שערככודבעלםומשנשרוחניחי
ד
לראות פ קוס המום .
״ ל מ כ ס מחום המ/ם והלל כ י
•בחלק ואחר כך שחטו עקכיא בן מחללאל מתיר וחכמים אוםייז
^
" '
•'' ff
א א י כ א
<ל
כ
מ ל
א ב
כ
< פ כ ״ ל המ
ה ה
3
ה
ש
ה
ר
א
w
מ
ן
ר
ה
ק
ח
8
a
3
מ 0
n
o
P
י
:
r
כ
מ ג ש ל
j
י
w
״
נ
ק
ע ל מ מ ק י י ם
J
p
א
ו
ג ן
א ע
ח
י
ן
מ
ח
א
ר
ה
מ
נ
ט
,
ו
0
ן
ש
?
n
מ
ו
j
ש
nא 1נ ו
0
א
נ
ג
א
ח מ
ג
ה
,
^ , J
אתי לאשחויי לככורכד.
*.מי?כל שעה;איגיבח לצלי <pJ^j
*עבוד בו ועמלי המוקדשיםאסירי בגיזה ועבוד׳ דכתייתזבק
$ .
^
<א ל
כוה התיל עקביה כלומר לא בזה
ה כ
n
ו ת א
ב
ע
ב
?
7
מ ב ט ר
ס ב א י ם
כ ל ב ן ש מ ע
^
?
התירעקב״אל^י
J
^
^
^
בכודבעלמומשנשדשהניחובחלחואת׳כךמתבזהעקביאנן
זפחללאל מתיר וחכמים אוסרין העמד המדולדל בבכור את שחוא
י <-ראח מן הגזה מותד ואת שאינו בראה מן הגזה אסור *
עד כמת ישדאר־י חייביבש לחישפר -בבכוד
פ ר ק * •«f־ ־
בבהמה דקה עד שלשים יום ובנשה ח מ ע ו
יום דבי יוסי אומר ברקה עלעה וזרעים אמר לו כהן בתוך זמן
זה
r
4
0
עקביה מתיר וחכמים איסיים
ן
דבשקטודביי הכל שרי דמגו דמהכיא שקיטק לנמר המחובר בו להתירו לאתר שחיטה מהכיא בעי לתלוש
:ומ׳במ במלין'לא נמלקו אלא במת דאות! נמר המחובר מטעין קבורה עקביה מתיר לנהר שנשר מממ
•שהוא בחיים וסכמי׳ אןסדיסגזלה שמא ישהכו כדי ליהניתכנמלשכישר ממכז כל שעה»אתי למעבד בי*
במרחמדובללשלא
4יזה ׳מגידה ופסק ההלכה דאפילולאקר שחיטה במרשכשרממכו בקייםאסיר :
ןמצש צגמלי אבל מקובר הוא עם הבמד ואיכו כופל אתשנראה עם הגיזה כשישקטכו ינוחו לאחי שקימ*
*היז הנמר המדובלל כבלל עם שאד הגחה ואיכוכראה כמופרש ממכה מותר כשאר הגיזה ישאימ־בראא
מם הגזה שיכא מיז יותר מדאי ונכר לכל שמדיבלל מן הגיזה אסור כמי שכשר לגמרי קודם שקיטה וסתמא
כרבכן דפליגי עליה דקככיה דהלכמא כותיהו:
כדקה ע ד שלשיםמ•
לקטפל בבכור להתעסק בגדולו קודם שיעכבו לכהן:
HDD
על
ובגסה עד קמשים בגמרא ילפיכן לה מדכתיב מלאתך ודמעך לא תאתר בכיי
כניך תתן צי וסמיך ליה כן תעשה לשזרך לנאנךולמיכן שילך המוקדם במקרא למלאתך ודמעך שת*
*,אקלםונאכך המאוחר לככוד בכיך שהואמאוקר ומלאתך ודמעך שהם הבכילים קרבים לחמשים יום
־שקתגיאה מבושלת בפסק ואין עביאין ככורים על ענרתדכתיב וקגשבועית בכזרי מעשיך וכמו שאתא
עושה למלאתך ולמעך שאיכך מביאים אלא לסיף קמשיס יים כן תעשה לשילך שלא תביאכז על קמשיס מם
וכדרך שאתה עישה לבכול בניך לכתיב ביהופלוייומבן קדש תפלה כן תעשה לנאכך שלא עביאנועד
שלשים ייס :בלקה שלשה קלשיס לסי שטפולה מלוכה ששיניה לקות;א־בה יכילה לאכ׳ל עשב ואם לא תהיה
עם אמס תמית ואין הלכה כלבי יוסי :לא יתכ׳ לו לכיין לעל ישלאל למיא ליטפל בו חמשים יים»אמל לו
כהן כתזך זמן זה תגהו לי ואלעכו לומה כמי ששיכר! שהיא מגילו מן הטילק על מכת שיעככז ל; ילא לכהן
אתר;לימה לכהן המסייעבביתקגלנוי; ללוש;ל/ד/תכד׳ שיתנו ל; סתלומו' ;תניא כהנים;לןייס המסייע•
בכית
בכידות' rrTrfnn
,
מח
מ י ת הגינות א י ן י * ל ל ה ם תרומות׳עעשייית :אבלאכ1ה?הבעלמוס»אמ!לל1תןלישאוכלמ׳הזאי&>
בין עמים בץ בעל מום ביןבזמןיהמזןדש ובין עכשיו פ ל
וחזי ליה לח הר כ ן המסייע בבית הגרכות:
שכה לידיה רשאי לקיימו)בסר בעל מ!ם ילפען שה/א ביתן לכהןואוכל* במומו מלכתיביבשדס יהיה׳לן^.
לאמי׳
כ ..כל שנים עשר קדש מש:ילד :
לשין לבים אקד בכורתם ואקד בכור בעל מים:
שנתיכגק מען היה דבלי'לקיימו
ו ח ת נ ח ו ל י ה ד י ^ ל א י ת נ ו לואםחיח בעלמום אמד לו חןלי עג־ שיןניל כ; מום איכו רשא»י
מזאוכלנו מותר ובשעת המקיש אם היח תמים אמר לו חן לי :לקיימו אלא עד שלשים ת•
ג
ן ל ,מיום שכפל בו המוס:
ל
»זאקר בגו ת ו -
רבי יהודה מעיד כמזמין שבעין י
ן1
0ום שנאמר לפני ח אלהיך תאכלגו שגתבשנח ^
מודה רבי יהידה ד־אסוד מפנ*
1
;
ל ו מום בתיך שבתו מותי־ לק-יםו כ4
שהן עשתכיס לאקר מיתה שמפכי
״
1
^ צער מיתה העין מסתכה זאףעצ
,
,
ןמיאה א ת
גב דהשתא מתק/י מום קכ;ע
•
*שחט שא>* עלפי מומחה אסיר.
אי •הוס מוי ליה י ,מחיים הזה
!
_1
1
11ג! 5ד [ \ י
.י
מוםחת וראה את חבכוד ונשחט על פיו חדי ? ,ק כ ר ו ^ ן ל ^
מתקדעיכד׳לאשדיאלאכמומין
^
^
*
שבגי >7שאיכז משתנים :ויכ*
,
j
(
,,, .ןןלג-ן
*־!בזתור וטחד את חטס »<4מה שעשד־ז
מאיר סבר גזרינן מומיז שבמל>׳
, ,
J
י
,י
^
מעשרת
*»%בש חיה מומחר־ז ביך-ן דק פטור םלקולבש ׳>
שאינן משתנים אטו מומיןשבעין
"״•
_ L
— u
L
י*'
שנטלת ח א מ שלח והאכילי־ז רבי טי־פיז לנל»=«• שהן משתנים והלכה כדבי.
מ
0ו
ים
ח ב ב ו ר ג א כ
ג
ש
ח
ב
ש
ח
ב
ת
ב י ן
מ
י
םכ
ב ע
י
ב
מ ג י
| | י נ ד
ר ע 1א י
% ? h
ם ן
מ ו ש ו ר ב י
א
י
ח
א
י
ו
ר
ע ד׳ 1 £ל
ה
0
ת
י
ע ע ן ר
ש י ס י ו ס
ד
ר
ב
מ א
ן ן ד ש ן
ג
ד
״
ג ו
א ח י
m
w
ש
ר
ג
ו
ת
ה כ ה ן ר
א ו 0ר ח ן א י ל 1ן ח ן
0י ע { א י ג י
ח
י
ז
ז
ט
m
״
ה ח י י ג
ן י ז י י 3
א
ת
ח
?
3
ט
ע ש ו
ס
א
״
ס 3י ת ן
1 3
עומקה הוא שנטל-
מאיר :
י
ישותמן הנשיא או מביע דין של•
•>•-'•.
איין ישיאל להתיר בכומתוא^
^ ל ג ב דבעלמא מי שלמד בתורה שבעל פהויודעלסבור ולהקיש ולהבין דבר מתוך דבר הוא הכקרמ*
מזמחה וכשהוא נכר וידוע ויבא טבעו אבל אנשי דודו הוא מומקה לרבים והוא יכול לדקיסידי ואף על גכ
?!לא נקט ישותא מראש גזלה לענק היתר ב־כירועאיכו קרוי מומקה ואינו יכול להתיר בכורות אלא אמד
וישל•
ד
ט ז ל רשות מביתדין הסמוכין באדין ישראל ואין דשוע ראש הגילה מועיל בוק:
»בימ! וכשהוא משלס לכהן מען רביע דמיו אס היא בהמה דקה וחבי דמיו אם היא גסה ומשום הכי משלם
הקנה דממין המוטל בסעק קול קי ס דקיכא למימי אפסדיה לאילאהוה שדי ליה האי הוהאתי מומקיז
!.מזר ושרי ליה והוה אכול ליה והשתא בעי קבורה וא׳כא למימי לאו מדי אעסדיה דדלמא לא היה ביה
»0סא!מומחה גמור לא הה שדי ליה ושמא לא הזה נפיל ביה מים קבוע לעולם עד שימ׳תוקאי דלא משל© -
עלגא ללקה כמו לגסה מפני שיש ט1לק גד1ל לגדל כהמה וזה שהתילהככול הגי לו לכהן מן הטורק הגדול .
שהיה לו להטפל בה דשמא אם הראהו לאחר לא היה מתירו והיה לו כו טפול מלוכה על שיפ»ל בו מום .
להכי בגעז בה ללאמשלם אלא רביע ודבינ? משה בד מימון* פירשה בענין אקר וזה עקר . :מה שעסי*
»גש;י וישלם מגיען למאן ללאין לינא לגלמי קייכ לשלם מכיתו כשביל שגרם הפסד לקבירו ומאן דלא דאין
*ץכא דגדמי מפרש מתכיתין לוקא שכשא וכתן כיל חכה את הקייכ משכקת לה כגון שהיה לו משכון
למלוה מה פטד את הלוה וכטל אתהמשכק כידו מיד המל»ה והחזירו ללות־ וטמא אתהטהוינמי
אקל
משכחתלה שנשא וכתןביד כגין שהביאו לפכיו טהרותלישאל עליהן ואמר טמאות הן ונטל
והגיעו בהן כדי שלא יהא בהן עוד ספק ייעמד! דכריז :וטהי אתהטמא כגון שלקקפירותטהורות
<ערבן עפ פירותאלו שטהר הוא שלא כדין וטמאן :ואס היה עומקה לבית דין שכטלדשזת מבית דין פטור
*•לא מכי למימל ליה אמאי לייכתליה הואיל!לא בקיאת כדיכי :האם שלה דחם שלה :והאכילה רכי טרפין
לבלכייששאלו לו עליה ואמר טריפה והאכילה לכלבי* :שלא תלד מפני שעלו וקדיו שלה ן מעולי׳ מאל ומוכרים
אותן
ג א
ש י
י
בכויות
,
p*ib
י
$לןעה » י ן ז
ל
אמןביוקיויוביס שלאילדו במלמ״אקל;,
.ר ה לנעציה־
} j
^ ^,
,ן
&#טל * ז היא:הלכה ממיין טיפין ה פ
} , , ,יענטצה
y
מחה אתה חדא ועול קאער ליה קדא דטועהבדבד משנהקןא
האם שלק כשירה»קימא לן דטיעה בדכל משכה קמר הלק <דני 1אותו כראוי ואינו מ ש ל ,אינמי נ פ ק *
הדעת טעית ל א מ י ן אסור ולה
ובאסעשחלפני חבסיכסוחתירו אמר תודום הרופא * ! * י י *
מביתלמהלר׳ןכמנא שאתה ה
אה האס ש י י ף
הפסלת! אפילי הכי פטור אמה וחזירה יועאח םאלכסנדריאח ע
Vהלעמ בשביל שלא תלד אמד רביטדפיןחלבה חמורך טרפון א ס י י י
צעישאתהמומקה
^
* ח י י א רבי עקיבא רבי טרפיןפטיד אהה שאמה סופחה לביתרין
J^T^J
הנוטל שביי ליייי
ה
*״דאילפליג 'לאאתמלהלבת׳ חםיסחה לבית דין פטיד מלשלם *
דואה בכורות אין שיחטיןעלפיי אלא אם כז״י״מומחה כ א ל *
™ ^ ' * ^ ^ 7
ביבנהשחתירי לי הנמים לחיית ניטל א ד ע א ,״ נבדכי־נ
מ ל מ ט ה ׳ ׳איל היא ׳עבד
L
T
מה שעשה עשיי ׳משלם מבית!:
הנוטלשכיי
ו
£ה וששח בנסח בין חמים כ ץ בעל מ י ס .
^
.
כ ל ז ש י ס י ן כ ר י כ י ם
ס ד ק י ס מ
ל
p%:Jyn
v p f > t iכ ל
ס ם 1י ז ז י ן ג י ם י ? א םש
ע
ה ע ד י
ל
ה י א
ש
3
7
ה
ה פ
ם 7מ
טל
א
ם
ד
מ
ה
ס
ח
ו
ח
כ
פ
ע ן ל
ץ
,
3
ס ד ו
ת
p
לריןריניו בטלים להעיד עדותו בטלהלחזות ,לקדש מיםיו 0י
^
^ ,
^ ,
סעי-ח ואפי־ו אפר סקלה אםחיחכחן וטמאהו מתרומתו כ א ם י י
^
^
^
יסשקו וסכו ואס חיה זקן מרכיבו על חףםו׳ונלתן לו שכרו כפזעל•
,
^ ^ ,
החשוד על הבכורות אץ לוקחין מפנו בשי -עבא-ים ו ל *
r
א ״ ל*
P׳*b
^ עודות שאינן עכורק רב• אליעזי אומד לוקחים ממנו עודות ש ל
,
.
, 5
נקבת
כבהמה דקה יבגסה ששה נסה
י
כ
ש
ל
0
ש ם
כ ק ש ל ה
ר
כ /מ
$
כ
ש
א
ק
כ
ל
ש ר י ל י ה :
ל
פ
ל
ך
״
ב י ן א
ז׳
מ
?
״
y
ל ל א <
ה י ה
א
ל
ב
ע
f 7 0
גביש טדחא להשליכו לחד[ ילכפיתי ילכדיקמימז הילכך שכרה מרינה :כין תמים בין בעל מים יחף על נס
דכי אמד ליה עם הוא לא אהכי ליה ולא מלי מטל שכלי לאי לא שקיל חניק אתולמחשדיהכי אמר כעל
מוס היא ומכאן דן רמבם על השוקטים לרבים שראוי להם או שלא יטלו שכר כלל או שיטלו שכל על
המטל שכר ללון דיכי1
ז
הנמכאעטלפה כמי על הנמנאעכשילה דומ׳א ללוא• מומי הבכור:
בטלים דכיעינדאה למדעי אתכם חקים ומשפטים כאשר ניכיהמק אני בחנם חף אתם בחנם וברכני
אשכנז לאיתי שעדיריה כלבי ות שלא יביש הרב הנסמך לאש ישיבה ליטול עשלה זהיבים כלי להיות מגי
סעתעלכתיבעיכתיכקגטאקליהעליםהקותמיםעל הנטשכי זהיכים או והיכ לכל הפתיע לכל אחי
<אק וה הלבבעףי אלא גולן ואכס לפי שהיא יולעשאין כותכיס בעילו גט שלק בלש!ת! וכ׳תן הגט בעל כיס•
בייך שיתן לי כל קפכיו וקושש אני לגט שהוא פסל דהא תגן במתגיתין הכיטל שכד לדו ן ליניי בטלי להעיל
מדיתובטלהי-לתזיתממיקטאתעלטמאמת :לקדש לעלכאהרקעחתבמים קיים קל כלי :אפרקקליז
אפר כידה קרויה אפר מקלה כלומד אפר בעלמא שאין בה קדושה :אבל אם היה זה רואה הבכירות או ז*
הדייןאוהעדאיחמקלשכהןוהעבירותמוליכועמו במקוםטיעאה וטמאהו מתדומיע ומפסידו שנייד
צקכיתקילין ילאכיל ודמי חולין יקרים מלמי תרומה שהמילי ראיין לכל ותרומה א י דא י אלא לכהני•
עהיליס מאכילו זה המיליכו ומשקהו יסכו ומתן לו שכלוכפיעל אס היה לגיל במלאכה כבילה וקשה ןמדימ
נ ה
?
ה
pכמלאכה
לוקח משכ•
הבכירות כהן הקשיד להטיל מוס בבכור :כשי•
.
נכאים שאדום היא זמקלף בבשר עגל חמכים לעזבן כטל עגל תמים ואומר שבשר בבי הוא דאין לחי©
כבכירה; 'לא עיייתשאינןעביליםאבלעבירים זבכינן מכיס דאי איתא לככמ־ היה לא היה טרח ב *
סכי שמעי כי רככןומפסדי ליה מנאי :לוקקים ממכ׳ עילות של כקכה דמילע ידיעי ועכא קמא דאסר סטי
לימא קתיך לזכריתיה יעביד ביה כמין כקביתוכי מש״לי ליק מה קתוך זה שבמקיס כקבועאומר עכברי•
אכלזהייאיןהלכה כרבי אליעזר :מלובן ובואי פירשו ב4מדא למלוק מנואי קאער כל;על ן ק ן מביאי•
ולא
0ל
.
מט
צפיחית פדגן ח
' מ י י ק חי ל פ י ז י ה<ה לא מפשיל טלקיה !לא מלק ליה דהבי שמעי י נ ק מעמדי ליה מנאי דכי•
דסדחיהזזעאהוא טרק <מלק ליה ולא קפיד עליה:א לל< תץ ממנו יזמיובגדים דאי ד מ ו ד היא כלי
םאי נא טרק כהל דקפיד אטרחיה 7למ׳ מפסדי ליה מכי :ט»י ובגדי׳לאו ע ד י ם ממשקאמ׳דהשתיטווי
ןלידצוקקין מעכו בגדי אר^מבעיא אלא ב פ ס י כ י לבדים עש;<ין מנעי שאיכןטמיין :מ היושודעל
סשכיעיע לוריע אי לעש! סתור'
< נ ק
?
ב
ס
f
h nח ו ו א י אכל* לוקידן ססגו שווי
\2
נקכ <אקלוקחים ס מ נ ו » ם ד
תחשוד ע ל השביעית אין לוקחק טסנו פשתן
ח
מבדים׳׳
חחשוד
ש
האפילו סיק אבל לוקחק ססנו שווי ואריג ״
נבזיות סובד תרומח לשס חילק אק ליקחין םמגו אפילו מים או
פלח דכדי דכי יחודח דכי שמעון א ו ל
,ן
*מעשרות אין לוקחין מ מ נ ו • .חח^חי ל
ב ו
0ד כ
| י ? ת
ע
ר
ת
א
ו
מ
ן
ת
ג
כספיחי שבישע :סרק מתוקן
כמסרק דכייןלטלחיה זוטא ל£
קפיד:אריג לא! אריג ממש דהשי!
״ " י ^ י * אריג עכעיא היי בא ל
לכלל טיוי קולס לכן אלא אריג
קינו כמין שרשרו׳שעושין מ פ ש p
ט אפ*
שצאנטוהמעזלם:
*שודעלחסעשדוחחחשודעלחמעשדו׳איגוחע״-עלזןעביע,׳
כל
מים ועצת משום קנס:
ווזזשוד על mיעל ותחש ורעל ו מ ו ח ר ו < ו י
שיש כי זיקת ערומוע כל דבל
^
!מוחלות ואינו חשוד לא עלות ולא ע ל ו ״
שתרומה נוקבת כו וכללאתויי
,
ך
קלכי דגי שמערב׳ בהם שמן ז י *
כל.סוליחסוקרשקנמב ,
י שיש כוזיקתתדזמה והלכה כרכי
.
!1
.
ח
|1£p
»
1
י:
.י .
באטליו ונשקלין בלטי־א חוץ מן חככור ומן
ד
שמעו *:איןחשודעלהמעפדו
לי
»
L L׳ L
.
׳
ע ש שחגייהןלבעליפסוליתמיקדשקחגייתץלה?י״י״יקליז ול׳קקיס ממנו תבואהבשארשנ.
לאי00גחישראל עסהבחי הביעואיןמעשרי'מסזודאי.אלא
a
< ut1כנגד m oכבכוד.
^ ל ח ג כ ו ד ג ^ פ ת י ד י ש ו א פ ^ גוי ככור שאחזו ד מ א ^ י הוא שת ימאי מיעמידתשול על השביעית
איןקשודעלהמעשר!'וחשודעל
א ץ מקמץ
למעשיות אק חשוד על חשבישת לפי שיש בכל אמד מהן מומר שאינו בקבירו שביעות אינה בריכה להאכל
לפנים מקומתימשלם ומעשר שני אינונאפל אלא לפנים מ ן החומה הילכך איכא דקקיד ליה עונש מעשל
ןןעובששביעית• ומעשר אית ליה פליק ושביעיתכיון שנאסרה איןלתפדיוןהילכך איכאדתמירעליז
»?מתמעעשל :החשוד על זה ועל זה כיון דתשוד אדאוריתא כל שכן דחשוד על הטהרותדעלרבכן
^,א שיהא אדם אוכל תולין בטהרה :ויש שחשוד על טהדותדרבכן ואינו משוד לשביעיתולמעשרןי!
דעאן דתשיל אלרבכן לא תשיד אדאורייתא:
המוקדשים קדשים שנפל בהן ע!ם אם מ^כליןא pביוקר קוכת הכאה להקד*
<0£מ^י
הוא הילכך כמכרים באטליה דהינו שוק שמוכרים בו שאר בשר קולי ן ושם כמכר
&
*יוקר :ובשקלים כליטרא לקמכד כדרך שהקנכים עוכרים בשר ק1לין דמתיך שיכולים למכרו ביוקר
*וסיפק בדמים כשפודים אותם מןההקדש :קוץ pהבכור ומן המעשר שאםכמכרים ביוקר הנאתן
להעלים בכול הנאתו לכהן מ ש ל בכולכאכל לכל אדם וסכק מוכרו ונוטל דמיו ילכהן קרי בעלים של
*כול ומשים חכאתהדיוט לא מזלזלימ בקדשים לנהוג בהן מבהגחולין למכרן כאטליס אלא בביתו ואף
» ל פז שלא יקפגו עליהם בכי אדם כל כך ג ואק כשקלים בליטרא אלא באומל ואם יפסיל לית לן בה:
»<קל»ס מכה ככגל מכה מכור שאם ישליקתיכת בשרקולין שנשקלה כליטרא יכול לשקול כשד בכול
*גגלה אגל עעשל אין שוקליםעכה ככבד מכה דעקזי כאלו מוכר! ובהמת מעשר אסור למכרה כלל עשו»
7לא כתיב בה לא יפלה כדרך שכת*כ בבכזד אלא לא יגאל :ושביכו בספרי בכור שכאקר כי לא יפלה הוא
נמכל מעשר שנאמד כו לאיגאלאיכי נעכל לא ק׳ ולא שקוט ולא תמים ולא בעל מום :כ לא ימבה ישלאל
» .נ 0הכתן לאכול עמו נקבילה מבשל בכול בעל מום שאין נמבק עלקבכול אלא קבילה שכלה כהני•
*כתיכ ובשרם יהיה ל ן כחזה הקגזפה והשוק הימין מה סזסישוק כהטם אין ישלאל לא אף ב מ ל ט ו
» * י 0כיןבעלמום כהבים אין יעלאל לא :וביתהלל מתילין זאעילו גוי דכתזב כנב׳ וכאיל מה נכי
y
מ
ז ח
1
כ
H
ל
ל 1א 0ע י ד י /
ח
י
פ
3א י ע 1 7י 1י
v F
1
ן ז ם
&ב
שליקלש׳•
ו
+
t
ן
וא.ל
.
בכויוה פיק ח•:
*איל אפיגוי אף יכיל כמי וקיא לכתיב ובשרם יהיה לך כחזה העכיפהיכשוק" הימין בפםי ממים
'
משתעי :שאתזו לם קילי שה/א מסתכן כי מלב;י הדס:אין ליקיזין לן לס ׳אפי׳במקזם שאיני * '
' י
למשך שאלם כהיל על ממני אי שרייעליה כמקים שאין עישה בימוס אתי למעגל נמקים שעישה
;״כלכל שלא יעשה כי מים שלא יסליק לאש אזכו אי ביבישפתיו במקום לא ל ל ן ל ולהרפא דשביי ^ 1
כצשקלאילאשלייתליהבמקן׳
שאין בי מים אתי למעגל אפילי אק מקיןק לו דם דברי דבי יחודמ וחכמי׳ אומדים יקיז ובלבי מ י *
עליו רבי מםעיך
,ו״
במקום שיש ב׳ מ י י לא ישקוט יעמו/בו מום ו^ם עשה
העוי־ס באחד׳
״
עליי ה;איל וחי הטילי על שיעיל אומר יקיז אף על שי ש
כו מים אתר :יקיז אף במקום הבכור חדי וח לא ישחט עולמית דכדי יבי אליעזר וחכמי׳אומייםי
,י ד ל כשיולד לו מונ* אחר ישחט עליו מעשה בזכר ש ל רחלים P1
?»
ושעיומדולרלראחיקסדוראחדאמרומהטיבושלזהאםרי^
צהקיז מאיתי אבר ולא ינימכ׳
0ה נ
ג ׳ מ
ש
:
כ
ד
מ
ח ו א ע
ב ,מ ,ס א
עישה
ס ה ,א
נ
מ כ
ו
ו
קז
ס ח ד י
מ
ח ב
ו
m
מ
י
י
ס
ש
ח
ט
ג
י
״ ״ ' ל בכור הוא ואינו נשחט אלא אמכן חיה בי מום נטל שיגימ יצי«־
׳ ?>
^
fnuk - L
u
ממום כילי; ישתט עציו ׳הלכה
באזנוובאמעשחלפניחכמיסוחתירוחוראהשהתירווהלךחגרם
׳־
•
_
/״^«,
הכורם _
ג
»יכי שמעין.
*באוני בכורות אחדים ואסרו פעם אחת היו הגוקוח משחקי בשח
,
י
וקשרו וגבות טלאי׳זח לוח ונפסקה זגבו של אחד מחם והדי חיי*
.י
!
| ,
,
בכור ובא מעש׳לפני חכמי׳וחתירוחו ראו שהתירו והלכו וקשרו
^,ל״^, 1
ה ל , ,לא ,
זנבות בכורות אחדים יאסרו זח הכלל כל שהוא לדעתו אסוי
נכל«מן (5״ ק
חית בכור דוח«יבע»יועשחב1
ר
ושלא לרעתו מותר ״
מעבי <הטיל מים בקלשי
פוס הרי זה לא ישחוט עליו כל הבומין הראיק לבא כידי א ד מ ׳
שהמטיל מים בקלשים ,א
/
רועים
הארבעים ואפי' עשה מום נבעל
ע
א
צ פ י
4
י י י
9i)t0
ה ב ב
מ י י ל
ש
ל כ ל
ה
Q
ה י ס p
w
כ י ל ן
ש ק ע
ס
קל
א
t
ש ״ ם
vffl
כ 0
ם
ס
פ ג
ש
ת
מום לכתיב כל מים לא יהיה מ
קלי ביה לא יהיה בו שלא יטיל בו מוס ומלהוה ליה למכתב מום יכתב כל מים ללבית אפילו כעל מיס שלאו
״טיל בו מום :כשיולל לו מום אקל ישחט עליו ואפי׳ באות! מיס עגליו אס מתכמטיל אתהמיסבבו שיה*
ישעלו מליללל לפי שלא•
* ״ י י ' על אית 1המום דלדיליה קנסו רבנן לבליה לא קנסי י מ ן יכן הלכה:
נגוז מלטלס :קסלוד ממונה מהמלך :מה טבו של זה שהניקיתי להיקן כל כך :פגיון סכין שיש לי Prpiflu
הרד עיין .:והעיריהו אעפ שהגוי נתנוון להטיל בו מום כיון לשלא מדעת ישראל עשה שלא נ ת מ *
צמשיתבקתליק לישראל :לאה שהקילו וכלן ובלס באיבי בטיותאקליס כדי לעשיתנקתרוח לישיאל
נעשה כאלי אמר לי ישראל שיעשהו ואסור :קיו תיניקותעשקקיס וכריכא לאשמועינן קסלור גויועמק*
לאי אשמעיק קסדור הוהאמינא בגוי הוא דשרי דליכא למגזר דלמא אתי לעסרך וללמוד להטיל »'»
כקלשים דסדכיה דגוי לא אכפת לן שהרי כהת הוא באסירין אבל קטן דאי שליימ ל י < <pfל^סלך אימ*
לא ואיאשמעיכן תיניקיתהיה אמינאתביק הוא דשלו לבכןדמאן לקוי לא אתילמימל נמיאי הוה 0י>
ביה גדול מ׳מא הזה משערי דקטן בגל!ל לא מקלף אבל גיי גדיל דאתי לאקליפי בגדולישראלאיע׳להכליל*
כל שהוא לדעת! אשורלאתזיי גרמא כגון שיוליך הבהמה במקזםשישבובלזלכלישתכשלמלפילמ
מגס :זשלא לדעתו מותר לאיעיי אם היה ישראל מסיק לפי תימז ואומר בפני הגוי בכיר זה אם נפל מ
חיה ככור רודפו כוי הלי ז©
ד
מים הייני אוכלים אותו ושמעהגוי והטילבו מוםמותר:
הדא^ן לבוא בילי אל•
ישקט עליי ולא שפו אלא שבעטי בשעת דליפה אבל שלא בשעת דליפה לא:
רועם ישלאל נאמנים ישראל
שיש לימד אדם הטילם בו כגין בהעיתעינו נקטעה ידו נסדקה אונו:
הרועה בהמתי של כחן באמן לומל על המומין שנפלו בבהמתו.של כהן שמאליהן ארעז ויאכלבו מנגיו
הכקןבמומוולא קשדינןליהשמא על ילי אדסבא ׳ההמום בכונה ורועה זה משקר ובא להיטי! כל*
סישקטכו יבי כהן ויאכילנו ממני שקישראל מיתר לאכול מן הבכור בעל מום כשהכהן מ ע ן לו ממכו בהכי
בא קשלינן ליה לללגימא מזעעת כוי לא קיישינן שישקל הלזעה ןיעמלעבילס כעגול הנאתל1ימ*
ה
צפ
צפירות פרק ת
יזתימכהכיםלועזםשהסכהכיס אין נאמנים כשמעים בהמתן של ישלאללכקשץהאי כהן
מבי
*לועתשיזואענמוהטילבו מוםדמימלאמלי האי רועה לא שביק רבי ללילי ויחניה לכהן אחליכא והוא
* ל י ן דכהן.ריעה אין כאמן להעיל על הבכור של ההן הקל דקיישיכן לגומליס דסבד אעידנו עכשיו ויה*
*ומל לי כשיתן לי ישרקל במר עםואטיל ט עוס ויכא כ ק זה ויעזלנו שמאליו נפל ט מוס .רבי שמעון כ ן
גמליאל אומר כאמן הוא על ש4
קבירו ואינו נאמ ן על של ענע•
סיועים ישראל באםניס ורועים בחנים אינן באהבים ד ג ן ממעון כן
יבי שמעון בןגמליאלעליג אתה*
*םליאל אומד גאשן הוא על של חבידו ואינו נאמן עלי ל עעסו
קמא וסבר ללא נקשדו כחביפ
n
ד ג י מאיד אופי־ חחשור על ד כ י לא דנו ולא סעידו *
אלא על בכור עכמו שכבר נתג*
•*אמן חכחן לומד הראיתי בכור זה ובעל סוס הוא חכל גאסניבש
» ל סוסי חמעשי בכור שגססת עינו שנקטעה ירו שנשכייר־ן צו ישראל אכל על שלתבילו כי^
רבו בין אקר לא כקשלי עליו ־
^
^
^
^
^
לבי מאיר אומר כל הקשול כ ל ב י
{
מ
ן
״r%n
״
w
Hy
ן ע ן 1מ ן |
י
י
א
w
| wי ? 1א
ע
י
י
ד ב י
י י ס י
ן
ח
ס
מ
ח
^
^
r
f
!
^
& '/י!
ב י ר בהו
^יםמןהשוקלהעלעלי ,וע3
אקלאפילושאיכוכהןאיןמועי*
בו ולתכא קמא לוקאכהן איכו
נאמן למעיל על ב מ י ! של כהן>
חשוחטאתחככודומבד״נורעשלאתרא״יס״שאבי
,
* ב ל ו יחי* יחזיר לחמאת ״דמים ומת שלא א כ ל י " ' ׳ * י " * i־
י״ויר להם את ״רמים ובן השוחט את חשי״ י מ נ י ״ ינייע
^
^ ״ ,א ^ ה מ ^ א כ ל ו אכלו ויחזיר לחם את חרסים וסח
^ ל ו ת ן ^ ד ו לו את הנשי־ והיא יחזיר להם את חרמים
.לגויסאז הטילוהו לכלגיס ישלמו לו דסיחטרשת״
%י ז ו א
מ כ ר י ח י
לחיישיכ ן לגומלי' אבל שאיני כהן׳
*"?י
אפילו אקל מעיל כאמן להתילו׳
•••״־•:
ורבי ממעין כן גמליאל אמל-
•, Aיל! בכיו וככי ביתו של כהן כאעכים ללוקא איחי גופיה על של עגמו איכי כאמן שאשיע כמי איכה כאמכת
הראיתי ככ׳ל זח לקכם ואמר לי שמו©
ה
פכי שהיא כגופו והלכה בלבי שמעין בן גמליאל:
**ןע^אושומטז ובלבל שיהיו לו עלים שלא הטילו ט שהכהכים השולים להטיל מום בכפול כלי למכל!
*?דאכילו כין;לין אבל איןקשולין לאכול קלשים תמימים בקקולןער על מום עיבר שהוא קבועוכהןשהוא
,מחה באמן ללון על מום הבכול שהוא ק ט ע ולהתירו וכן נאמן הכהן לומר בכיר זה נתן לי ישלאל
מ 1שהואעשיי להגלות אם כתכולוישלאל במומו אס לאו ומילתא לעבילא לאגלויילא משקלי בה
הכל נאמנים על מומי המעשר הכהטם קייבים להפריש מעשר כחמה כישלאל והכל
י אעכים למל על מום שכעשח בבהמת עעשל לשלא בכוכה היה ואפילו הבעלים מגו לאי בעי שדי ביה
שנסמיתעינו שנקטעה ילו להיכו
*!עא בכליה עלליס קולם שיעשל וכמנא קמעשל בעל מום:
ככי הככסת כלומל שאיכן קכמים והכי מילי במקים שאין יקיל מועקה אבל בעקום
מום מיבהק:
*שימידמומקהאיכוכשקט אלא על פי עומקה ואפילו במום מובהק לומיא להפלת כללים שבמקום
אפילו היו שם עשרים ושלשה אפילו היעה
?ויש יסיר מומסת אין שלשה הדיוטות מועילים:
2כהללים במקום ואין שם אקד שבטל רשות להתיר מומי הבכור אינו כשקט על פיהם ואפילו במום
השוקט אתחבכולומכל מבשל!
ו
•ובהק ע ד שיהיה שם עומקה ואין הלכה כלבי יוסי:
ןנודעלן לא קראהו למכם מה שאכל! הלוקקים אוכל! ויקזיל להם את הלמים
מכרוהו קלוקקים לגוים
משום קבס שהאכילם בשר אסור:
י •
הןאיל ולא גרס להם אסורא ישלמו לו דמי טריפה
,
כמו שהיא נמכרת ט»ל :וקןא יקזיל להם את
&.ןן1תל וגבי בכולי לא תני מכרה? לגוי׳
••
&7במלתמיםאתולבהכאה:
[
י
ש
;
י
.
:
"
#
ג
f
«
על אלו
אליו
*1
w
גע־מה ^׳ן
פגימה
ל א י׳ ן י ל r
של;
ב
7p
/ב
משמענע
'
^? ^1
ב
ע
ן ל לגמי
ה
יי
^
ל P 1
''ליי י
* י
^י
* י " * ה״
0ל כלשיכה בין שהנקבארוך בין עגול אם יש מ ל ן כלי להנטלף ל ל ,
.אזנו
ע»ס< סתהא נפיכת נעשית
עלאלופוסקשידוטיןאהחבביי
פרוכייופתיתי׳כשממשמשיכהיאי < D*l£ך
pחסחוס אכל לא ס ן ע ו ר נ ם ? y
י
הלכה כלכי מסי וכלקכימועין •
י היא ,גמה
דקשיכ בממגיתין ששוקטין עליהן שלא חסדה נקביו סלא כרשינוז
י עיניו
״ * *
°
שחגקב
אתקבכוד ילפי תקראי דכתייוכי
/
שחח׳נפרכת « ב ריס ש ל עין שנקב שנפנם ש נ כ י ? יזיי
תי<י
»היה מ מום כלל פסח
דק חבלול חלוק נחש ועינב לאיוחו הבלול לבן הפוסק ץ ״ "
פלע כל מום ל ע סול;כלל כלל
<
5 p ) y
7
ע
ן
ה י כ ,
כ ה ש
1
א ז
;
5M
כ י ש י כ ה
מ
כש
כק
ש י ש
יכה ה י י *
,
ג
י ע ן ל 4י ר של כ י
ע
4ר
a
n
ג
ד
ה
א ו
י א י ג ח
״ ג י א ח
ט מ | ת
ד
ם
ע
3
י
ד ב י ז י ס י
ח א
ז ו
ב ז 0
,
מ
ח
י ב ר
0
נ
ע
י
3
ספלמסהפר עפור׳ מומי ן שבגלל
;
'י
* Vl
p pb
חודודוהסים הקבועים איזה הורוד הקבוע ל ששחי־״
ב
כ
* * י שםוגיס יוםרביחנינאבן אנטננוס אומד בודקין א ו ה ו ש י ש י *
״ 1
י י פ פ ג < * ך » * ־ פעמיסבחודשסוניסיוסואלוהםסוסקהקכועי 0ללחדמ•
0
£נותמל:כ
! & ^ ? ^ jש ל
אכ
גשמי^לח ייבש שלשל״ים אכלחיבשוא״דכך״נלי׳לח
״*מי**
ד
״ ״ ^ W ,״יבש ™ ״ ל ״ .^
^
^
Z
^ שנפגם שנסדק שפ״ו ד ־ ג ^ ״ ^ ג פ ח ד נ נ ס ד ק ה ״ י ״ מ מ י ז ע ו ג ו ת
; ,,
'
שנפגמו
׳.
^
*הוא כשד כיסף הכמשך וקופה
קנתמן השחור שבעין ןקורין לו בערה טפרא כמו שקורץ לנפזין טפרא לפי ההוא יחפה אע העין כדדן
סהנפולן קופה בשר האנבע:ועכב שיש בעיכו כגרגיי שלעכב :לבן הפוסק בסייא סייא היכו שורה שבעין
סביכ השקור שמשם מראיעהעין באה ואם ק<ט לבן יובא מן הלבן שבעין ופוסק אומת שולה מכבס בשהול
מוימוס :שקול ;נכנס בלבן אס קוט אקל שקול מנאמן השקול שבעין ופיסק בסיראוכככסבלבןאיביעום
סאין מומין בלבן דלא! עין הוא אלא שומן העון :ב קו;ל)ל כעין טפין לבנ׳ת בעין עלנום לבן קיור •
*המיס קיולליםאל סעין ועןבעיס הלאות ג הקבועים אעלדקו קאי אקמל׳ל ואמיס :טלקי' אועו נפעמים
ק » ^ y ,א ל ך היזויוי ואפ
ביען שעוכיס מם בכל יוס שהוא שליש הזמן של שעוכים יום בקיל»כ
הלן אעפ שחול מונין לו שמונים יום מיום שחול ואיןקקוולול קבועעד שיעמול שמוכי' ״כ ואס לא בלקייא
כתוך שמוכיסאעפשכענאהקוול׳ל שם ביים שעונים לא הוי מום לשמאככתיס הלך וחול יהלכה כחג?*
בן אכטיגטס :אלו קן המים הקבועים כלומל במאי ילעיכן אי קבועים א' עובלים :אכל לח ויבש של ו*ימ
אם האכילהו ללפואק מגן וקביל שקולין עיינו בלעו:לק הגלל באלל וקני ניסן ויבש הגלל אל,ל וסניתשל*
l i tגשמים היפו שגלל בשלה בית הבעל ומעכייקסויי מקסיא והכי קתבי אבל לק ויבש של נשמים היי י•
עןסשלביתהשלחיןאינומוםודגשמיםנמי אכליכשואקר כך אכל לק איני מום על שיאכל יבש אקל הל*
של בית השלתין ארץ הכריכה להשקןעלא הוי רפואה ילא כלקיק כיה :אכל יבש ןאלןל כך לין לרפואה א ן
א י ע מ ז ג י ל הגדצ
ן
! 1לפו אתי ואעפ שלא כתרפא ככך איבו מום על שיאכל יכש א ל ״ ״ ^
באדר וסבי ניסן מאבילייאותו באדר וקני כיסן ותבן וקניר הגדל באלול וחני תשרי מאכילק אות! באלול ומבי
ntpדלא שלזטינן ליה עד שיעברו עליו כל ימי הקיז ויבדק בשניהם ואס לא מסיפא הוי מום וכריך שיאכצ
מהם לא פקזתמכגחגרת בכל סעודה ושעולה כל שלש קדשים בתקלת הסעודה ולאתר ששתה »לא יהיס־
,ך ע ן ר יא ס שצמו
^
,ן ^
^
fa
ק^
העשבים
r
ה < כ ק ש 0ע פ
מ כ
מ ל
י
< 3ד
סה
0
ב
ק לה
י י ן י ל י
א
ד
ס ( ; ל י < ב ש ד
ר
י פ ׳
ב ע
ה
שנפגם יש ט ססרק שנסיק»P
ד
19התנאים הללו ולא נתרפא הד מום ושומטין עליו:
קוטע! שכקבהוכו וקיא שבקט מ ח ף ת המיג
*וססרון ושיעור פגימה כדי שתקגוד בה בפודך
ק א ל איבו נלא^לאמגפביםכגקסכקכה מתיבה הקוצקעאתהממ״
»ל קוטם שהנקב נראה
מ ב ק
ע
נא
גבודית *רגן ו
י « ״ » « « י היאזאנןילפיק מכללופרע יכלל למומין שבגלוי ב ע י נ ן :שפתי שולה חינוכה h
כגממ#
שכפגמובקסרי:
קיטיז הקניכותהשיכים שבאמבעהפה:
n wכבוףר מודה הקינון:
והפגימיותשכים הגדילות
ניע׳קי יבא כשאר מהם אלא רישםמועט ואינן בולטות כמו שרגילים להיות:
אין בודקין מן המתאימות ולנכים
שקודק משילאש שכעקי ו לגמרי אבל כפגמו וכגקמי לא סוי מום:
שיכים הגדולות שהאמת ניאימ
ענפגמו או שגגמסו והפנימיות שנעקרו ר ' חגינא כן אנטיגנים
*ומי אין בודקין מן המתאימות ולפנים אף לא את חמתאיםוח«
גפגס הזוכן או עייח ש ל נקבת ובמוקדשין נפגם חזנב
ח
,,
• ן העצם אבל לא10ןהפי־ק או שתית ר א ש ן
ן1
,
ל
ע י ש עליו ב׳טר בין חוליא ל ל
^ ^
ל
י
בצים אין לו אלא
^ ,ץ
^ \,
,
ל ,
,ן
ך
1,
ק
^
^
,
^
.
ל
דגלים או שאץ לו אלא שלש ועורגליו קלוטות
ו ל איוו הוא שחול שנשמטהידבו וכסול שאחת סידמיייי
נ ש ב ר ע ע מ י ר י ו ע צ ם י ג ל י אףעלפי ^איני
ח
,בוהה.
* י ב ר מוסק אלי מנה אילא ביבנה ותורי לו ״במים י » י י ™ * f
^ ף א מ ר י ^ י י א ש ם ע נ י א ת * את ש ג ל ג ל ת י עגיל כשל אדם
רומח לשלחויר ושניטל רוב המדבר ש ל לשונו ובית דין של
אחריהן
ה
ח ו
כ
3י ם
ר
^
צ א ת
פ
ע
מ
ח
ב
ע
י
י מ
ע
י
צ
ע נ י ב ע
י ב א
א
ת
ת
ת
ם א י ן
ם ו ש י ב ו ע
י צ א ת
י ן ן ת י ר ר כ י
ע
כ
ר
ו א ם
י י
א
ק
י
ב
א
ן
א
ס
ד
מ
א
ע
א כ י ס
ע כ ו ז ו
3
ר ב י
0
א
0
י ן ח ג ן
ו
j
מ
n
3ן
א
א
מ
ח
ד
צ
מ
ו
א
1
0
0
ס
א
ר
ג ו ר י
ש
א
י מ
ע
ב י צ ח
ך
ג
ח
ג
א
י
י
ח
ת
ס ב י צ ח ם ן ם ת
f
ש
א י ן
ם
א
£
כ
י ח כ ם
ע
ע צ ם
ך
א י ן
ע
w
ג ב
ב
0xfi
א ו
מ
ו
י
״ ב
ב
ע
ל
ו
ה
״
ס
ן
מ
״
ת
ע
ן
ל
כשתים ועשויות כתאימוע משם
ולפכייאיבו כחשב מום מפט שהו*
סתד ילין ענמן שנעקרו לא הו»
מים 'אין הלכה כרכי חכניה כן
הזובן
ה
אכטיגכיס:
הניתק שהגיד של בהמה חבוי כ*
? ־ < הוי מום דלא הדר בריא
אבל כטל לא הוי מוס דחוור צ
צאיתכ׳ :עריה של נקבה בית
העדוההבילטלחקוכראהעל
שאדשטחהגיף:במוקדשיבשאי
דאלוביכ,דלי 1כ^ אב"לאמן
הפדקדנפגסביןה^קיםימעלה
איוכה כשלא כחתך כל הזנב :או
שהיסיאשהזכבמפנילאתהעגם
ראש היכב התליי למטה בקלן
העור ובשר וכשאר העבם מגולה
ש
כגם
ה
כ
שיב אין מעלה ארוכה הואיל
!כראש הזנב הוא מפבל כעי אשד פנל ־ פא שנחלק הזנב בקנה! לשי* זנבות יבכל אחת משתיהן עכם:
ן ליא לחיליא מלא אנבע שחוליות שלזנברחזקיתוו מזי :מליא אנבע דהימ רוחב גידל :ו אין
ל? כנים א< אין לי אלא בינה אחתמתניתין תסירי מקסיא והכי קתני אין לו שתי בנים בשתיכיסין אלא
רבי ישמעאל אומר אס יש לו שבי כיסים אס־פיפליג
3כיס אחד אי כמי שני כיסין ובינה אחת הרי זה מום:
<קאמרתכא קמא אם אין לו אלא כינה אחתושכי כיסין הוי מוס לא היא דכל שיש לו שני כיסין בידוע שיש
לו שתי בנים אבל ארישא מודה דכי אין לו אלא כיס אתדכמין שאין לו אלא ביכה אתת דמי :רבי
עקיבא אומי בידוע לא אעריכן אלא מושיבו על עכוזו גיסיכן ודוגמיע בפיק כיבד מעבלין עמיו תגן
או אכוזו תכן • על עכיוו על עגבת! אתת מושיבין את הבכוי שאי{ ל׳ אלא ביבה אתתבשכי כיסין וממעך
?ממשמש בכיס ובכסלים אם יש שם בינה אחת סופה לנאת ואם איכה ייבאה היי מום :והתיר יכי עקיבא
בעל חמש רגלים אי שלש
ז
•להוי מום ה;איל ולא מנאה כמקומה כשמיעך ומשמש וכן הלכה:
הא דמשביכן לים כעל מום ולא טריפה הכי מלי כשיתר או חסי בידיו דהינו אותם של בד הראש אבל חשד
גיגל או יתר רגל מינליו האקלוכיס הויא טריפה ואסורה באכילה :קליטות עגולות ואפילו הן סדיקית
היימום לפרסית בהמה טהירה איכן עגולית •י שקול שכשמטהיריכו תרגום משי /יהו שקלתיה :כ סול לרן
הבהמה שהירך מקוכרת לאליה סמיך לכסלים ילא למעלה מן סכסליס וזי הירך על גבי הכסל :ח
א ל פ שאי»ככר כשהוא עומד שאין השבר כראה אבל ככר כשהיא מהלך שהיא בולע דאי איכו ככד כלל
אילתשםקכס :עגול כשל אדם
לא הוי מום :מומין אלו כשבד עגם ידו ועגם דגלו שהוזכרו למעלה:
לילאו הינו אולקה שיהא גלגל עין הבהמה עגיל כשל אדם :לזב המדבר היינו אית 1קבת הלשין שאיבו
ל 111מודבק
ג
t
סללקדשיס
m
< ב י
ח<
בכורות פיק ו
מעשה שהלת*
^ .
,ל,
מולבק למלקיחיי י• ובית לין שלאחריהן א ,
ל ״ ליני לנק
ל
^• ״
ל
התקתין משים דתכן לעיל דבפי' למה ל ,י ל .י
עליה קלא בשפע! העליונה ע׳דפת על התקת׳כה א־ל woקת־זיס ,יה עודפלג על העלי;נה מילין לנק
דהוי מים ומעשה נמ־ שהלחי התחתן עודף על העליון 'אמי' קכמ-ס הלי;ה מום והני מלי כשענס סליי
התקתין שלף על העטין או הוי
מ ל
ק
מוםאפילו בבהמה אבל אין בה
עבס אצא ששפע׳ קתקתילאיוכק
״קבלת את העליוכה הוי מום
באלסאבללא בבהמה־ איןהגל'
חונים
« י
V L j * o » * * 0
£
J
J
J
א
w
ק
ש
ד
A
כ
נ
|
ל
פ
B
ע
א י נ ת
p
נ
״
ק
ס א
0
ל
ל פ
א
י ה
ר ב נ ן ע
מ
ש מ ע
ד
פ
ה ש ת > אד
כעשה שהלחי החחיזיז
ט
אחריהן אבדו חדי אלו םוסץ*
עורף על העליון י * ל ח י ק *מעין כן גמליאל לחכמים ואסיים
הדיזחמום אזןהגדישחיההכפיל״אכריהככיםכזםןשהיאעעם
אחר מים ואם אינה עעס אחי אינה מים דכי חנניא בןגכליאר־
אומרונכ הגרי שהיא רימה לשל חזיר ושאין כ״ ל ״ הולייי־נ
רכיחניגאכןאנטיג א אחשי^
י
הדיזחמום •
כעיני וץנפגם עעם ירי יעעמ רגלי ישנפדקעעמושבפיי עי«
אחת גדולה ואחת קטנה אזגי אחת גמלה ואהת קטגה כמראח
אכל לא במרה דכי יהודה אומר אחת מכיציי ־גדולה כשהיט
1
ע
נ י ס
ל
;
א
נ
ה ל
מ
ט
ם
y
י כ ר
זנבחעגלשאיגיח
יא
בחברתה ולא הורו לו חכמים ״
, ,
ע-, ,ל,׳ל ל
,מגעת לערקיב אמרו חכמים כל מרבית חעגלימ כן כל זמן החן
1 ,
ל
מגדילין הס נפתחות לאיזה ערקוב אמרי רבי חגיגא בןאגטיגגוס
״
לבעל חמש לגלי
{,אומר לעדקוב שבאמעע הידך ע 4א י י מוסין שוחטין את חבכוד
'
.
^
$
אילי שאץ שיחטק
יכ
. , ,ופסולי הפזקדשין נפרץ עליהן *
,
ל ל ,
עליהן לא במקדש ולא ככדיגח חורור והכיס שאינם קבועי• וחטין
. ,ל
על ,
א הפנימיות שנ2ג0ו ושנעקיו ובעל גרב וכעל יכלת ובעל חזדר״ו
ח׳ליותדוקא בונכ ל
וזקן
דבעיבג קוליות אבל ונב של גלי
מיליא אקתבלכל מ/ם שעיס איכומום וכן הלכה :י יבלתפיי׳ש בלעז ואפילו היא בלובן שבעין דש
ושבפסק ענמו שבפיו
בה שיעל הרי וח מוס • ישכפגס עבס ידי שככל המים ולעיל איילי בשנשבל:
שחשיכיס קטע;ת ב׳ ולמעלה מן החוטין קא מייד׳ לאי קוטין גיפיהו דהיכו השיכים עניין שבאמכע הפה
הא ענן לעיל לאעי ,כפגמיאוכגממ ,קיימים :עיכיאקתגלילהכשלעגליאקתקטכהכשל אי״־
ולאהי״ל*
^^אי»נפיאלא*<להאיט ;:
לעלקיב לקשיהמליין שהיא מקוםחבויהייך עם
'א
סמים ללבי יהידה יהלכה מבעים־
מ ע
ג
א א < ; ע ל ש
ה א ע
ס ן ט ע מ א
ק
ל
מ כ
א ד מ
ס 7א
כ ל א ק
( י מ
ק
ש
ש
י ל
ש א י כ ה
א
ש
נ
ה י א
כ ב ה ת
ל י ן ה כ מ
ש
לן א
ע ה
ט
דןמ
ל
פ
ש
ת ה ן
מ
״ ^ ^ ל י י ח ־ כלמלטתהעגלים כן בל
,י ׳
T°
שבאמכעסילו^
תיבות עגלים ומנהגן שיהא וכבן מניע לעלקיב וכשהן נךליתכמתקיתעד למטה:
תל אלי מימין שיקטיןאתהבכיד אן״עלגבלממ בייש
הקפיץ העליין שפירשתי דככגדיבגמל ניבי־
פרקין על אלו מימין שוקטים אתהבכור הדל מנייה הכא משים דתנן שלשה רוסי״ , ,י ,א ,ל ,לאשמפמ
לק כמקדש לפי שאיכן לאו״ן
יב
אתאצו הדר יכצציכהו לימד שאף על אל; מומין שוקטים ־•
שאין מקריבין במקדש אלא מן המובקר :ולא במדיכה שאינן עומין קבועים להפקיע קלושתן אלא
ומבפכיס
גרב מין שלזין לח
מביקין איתן עד שיכול בהן ק?ס אקר קבוע ויהיו בשקטים עליו:
וגיבהאמ!ר ביטדה דהוי מים היא שקין יכש :יבלת בליכ ן העין ואין בהשיעד,לעיל דקשיכ לה במ״ת
ובעל ק״ית תלי גובי קיזיע היו קזזיע המכלית היא ילפ״ג
ששוחטין עליו מיירי דיש בה שיעל :
הכתיבה בתילה שהואלקמבחק וינשמבפכים והיימוקא ללא הלל בליא דאמל קול למחכקלא שמה
ומזוהם
א :
ן ,ל
״ץ
ילפתשמלפפת יהילכתעד מם המיתה וחזזית השכףז -א ן
שיונאעמכו ליק לע :ושכעידה בו עבילה שלבע אתהאשת אי שהמית אתהאלם על פיעל אחל
שאין לי אלא על אקל לא כלביעה ולא בנגיחה אן על פי ענע; שאין שם עד אלא הבעלים אמר ,לאינוהו
שנלבע
W
P
ב ג מ ל נ כ י ש י ש
ל י מ
ג
ל א
כ
ב ה
ע ל מ כ ה
כ
ב
ה י א
ש ק י
ש
ש
ה ר מ
(
מל
ס
נב
גכידירזפדק ו
פנלבתאושהמית;איכן נשקל ע ל פיהם ואיה״ שנים עדים כשלים מעילים ב ל ב י ימי השיל בסקילה
<»זסינו בהנאה מ ת ס ר :
אין
וטומטום ואכדלוגיכוס דספק זכר הם יקלשי ספק כקבה ולא קדשי •
ג ן מום גדול מיה אאכדריגיכיס קאי דמשום בקבוע הוי כמום יהל כבכור בעל מום ונשחט במדינה
וחכמים אומרים אינו בכור דנריה בפני עבמו הוא !:גזזוכעבל והלכה
ו א מ י בגיזה ו ע כ ו ד ס :
כתכמים:
אלו
,
וזקן וחולדה י ס ו ו ח ב ס ו ש ג ע ב ד ר ת כ ת ע ב ד ת ת ו ש ת ס י ת א ת האדם
״
וטומטום ואנדרוגינוס ל א כ מ ק ד ש ו ל א במדינהיריישמעאל אי אק
הפוסלים
בבכור פוסלים
.־ מום גדול מזח וחכמים אומרימ אינו כ כ ו ר אלא נגזז ונעבר/׳
בכהן לעבודה בין קטעים כין
מוסק א ל ו כין קבוע־ן בין עיבדין פומלין באדם
ן
)p*!£
י ו ת ר עליתן כ א ד ב ש חכילון והלפתן חסקבן
י
1,
ו ש ר א ש ו שקוע ו ק י
עובדים כ ל זמן שהן ע ל י ו :
הכילין שיאשו קד מלמעלה ורחב
ל מ ט ה ודומה לכסוי של חכית
חקדח פסול א-זחחואקדחכל שאיןלושטי-ת
^
ן1
ש ק ״ ׳ אכלה ל פ י כ ן כקרא כילין:
והצפתין שלאש) דומה ל צ פ ע
ס
כ
•וסלק.
^
ע
ע
פ
ר
ן
ג
?
£ס ו ב ע
ת
ם
ו
״
י
א ז ן
}
ח
ן
ח
א
ו
ט
י
ם
ר
ט
ת
ש
ר
ה
3
ר
י
י
ן
ז
3
א ק ל ו אלא גבין אחד ח ו א ג כ ן האסור ב ת ו ד
מ
ג
ב
י
ג
י
ן ע ן ת י
ן
ע ן ן כ 3י ן
ש
ד
ר
א
ן
ר 3י
ת 4
ח
נ
ג
,
י
ת
ב
ן
א
ח
ן
נ
ז
ט
י
ן
י
ג
ס
3
ו
ם
ן
ז ח
^
א
ן
ח
ן
0
ח
ד
מ
3
י
כ
ם
ד
י
ר
ע
א
ד
0
ן
י
ץ
0
י
ן
ל ן
א
ש
א י ן ח ן
ז
ר
א
י
^
ח
כ
מ
י
ג ב י נ י ם
ן
פ
ש ל 1ן
ר
^
ע ן ג י
^
ל ע י נ י ו באח ז שתי עיניו למעלח ושתי ע«ני ל
,
_!
!_ ,
^ מ ע ל ן ועינו אחת ל מ ט ן ראה א ת ח ח י ר ואת חעליח באחת סבי
.
<*םש ווגרמ והצידז ו ש נ ש ר ו ריסי עיניו פ ס ו ל מפני מ ר א י ת העין׳׳
׳"״י
י
י*^
י
צעגין:
0
ט
ח
ע ר פ ו מאחריו ולנדעיי שיה ראשו
ודימה צפטיש דהינימחבתשייגא
,,,,
.״
ורחשו
מנפ׳-יו ומחלזליו.
L
שקיטגלסיכז יש מפרשים שראשו
בילט הי־כה דוכא לחקכ
1
*יש מפלשי׳ שאיני כילט כלל לפניו
שקיפס מאחריי שאין ראשו בולט מאחידיי כלל והוא מחיסר שדימה כמי שכחתן ממכו חתיכה
),אחיליו ולשין שקיפס שקיל פיסא שנטלה ממנו חתיכת:
»»טל ב־ן כתפיו ודומה כמי שאין לו ניאל:
כ <
שרחכה מלמעלה יהילכת וכלה
מ ק ק שדומה ראשו
מצמטה:
צמקבע שבולט הפ־חת ליזין ו כ ן
ובתוספתא מיכה גם כן כ׳אלו שקיט שראשו
ובעלי החטוטרתלבי יהודה מכש-ד כשיש עי-ס בחטיטרע
ל י עלמא לא פליגי דהוי מום כי פליגי כשאין כה ע נ ס רבי יהידה סבר חתיכת בשד בעלמא היא ורככן
ג ן ב י
י אמל קלא איש אשל בומים מולעאהלןהשוה בזלעי של אהלן יעבוד ושאיני שזה בז ־ע! של אהלן לא
• ע מ ל והלכה כחכמים:
ב
ואט יש לו הלי זה כשל והוא שתהיה שטת השיעי המקפת מאזן לאזן
מאחרמזלא לעניו דטפי הוי כוי כשישלולאחוליוילאלפכיויותלמכשיש לי סביככלהלאש ובאמנע קלח
<כל שכן דיש לו לפכמ ולא לאת׳ייו לפסול:
ומוטלים ע ל עיכיו:
גביכים גבותהעין :שגגיכיו שוככים ששעלותגייכיז אריכיס
מי שיש לו שכי גבים ישתי שללאות לא שיש ל! שני ג י ים ממש לההוא לא חיי אלא כגין
סשדלתז עקומה ומחזי כגביןישדלחותהרכה וכולי עלמא מולו ל כ ל הכי מימי לחשיב׳ הכי תכאי הוו מ ו ם
ומשמעות דורשים בלבד איכא ביכיהו ד כ ל חד סכר שהמום שהיא מוכה היא גבן האמיל בתולה:
ג
בזחל שתי ע־כיוכאחתשחיטמו שבי! עיכיו שקועואיכו בולט כלל ע ד שכשהוא כא להעכיר מכחול כעיכת
י ם ל למשוך המכחול בין עין לעין ואין החוטם מ ע כ ב ו :כיעיכיו למעלה בגובה המנח שלא כשאר ככי אדם :
*כעיכמלמטה מ ן המקים שנוהגיילה ו ת :עיכי אקתלמעלה מ ן המקים הנהוג ועיכו אחתלמטהמן המקום
הכהוג:רואה אתהחלל זאת העליה כאחת שעיניו עימלי במקומן הלאו׳ אבל עיכי אחתרואה למעלה ועיכו
אחת למטה חדל למי1ת ועליה למעלה יכל מי שהוא מעותהלאיתעישה כ ן שמדבל ענז חבירו ונראה כאלו
מביט בפכי אלם אחל :סבי שמש כשליבה להביטאלהשמש מעמ׳ן עיניי וסיגל עפעפיו :זגליס זיג שנים ליס
בלשון לועי שכיס
כלומל הזיג של ע־כים או של גביכ׳ העין שללכס להיותשיין חליק לשכי ענייכיס כגק
עיכואקתשחילה ואחתכען התכלת באחת תגבועעיכי! שיעל מלוכה יכאחע מ ע ט וכן ככל •שאר ד מ ע
0ל אבלים כל זוגא דלא שמ להדדי PHJFק י י ל י ה :
כיין שעיכיו זי!ג?ת לילפיתייילליתתתיל ד מ ע ה :
J
ל
7
'1(11
;שכשלו
בנויות פרגן t
.
י
שכשלו לישי עיכמ שנפל שיעי שבעפעפיו :מפני מראית העין אכל מוס געןל לא הוי והכי מיצי כשנשקל
ן ק אי נפישי שמי*
בעפעמים לושם שיער אכל אם לא כשאל לושם לשער כלעלך
כליסי העין הוי מוס געוד ושלשת דינים חלוקים יש במומי אדסהמומין השל ן כאלם ובבהמה כ ה ן ש ^ י
,אין עגול *
,
*עגל בחן לוקהועבוליע מקוללת והמומין היעילים א
,
מקוללת והעומק שהן מפני
ן 1נןפווחי
ק
^1
^ ^,ית
, ,£
מלאיתהעין א
ק ל י
ב
ם ע
ב
ל
ן ע כ ד
ד
נ
ל ס
ן ת
ע
v
מ
מ
ם
;
4מ ; ל
ה
א
א
ן
ס
ע
ט ג ן תכ ש
ג
ד
,
א ן ח
לוקה ואין בליךלומ׳שאין עבילתו סאכריו או קטן מאבריו חוטמו גדול םאברין ן קטן מאבריי'
מקוללת :ל גיפו גדול מאכליו הצםס והצסע איזה הוא «מע מאונו קטנות ותצמם שאזגיו רומי"
שפתוחעליונח עודפת עלי התחתונה וחהחהוגי׳
ח
לספוג •
0יע1ר גיפו גדיל מן הלאיי לפי
שיעיל שאל אבליו כנין ידיוותלמ עודפת עלי העליונה חריזה מוס ו ש נ י נ ו שניו שמול בפני םיאיי
א
1
העק דדיו שוכבים כמל אשח כרסו צבא עבורו יעא נכפה אפילי
בייל שי
י* ?
אתתליםיםרוחקעריתכאהעליוחםאושכןובעלינבראיןלובציז
הקוטםכשיעטדאנבע ^ ש ל
או אץ לו אלא ביצה אחת זהי מרוחאש\חאמורבתורחרבי
' ל ו ואםהיהא״ךתק
ישמעאלאימרכ»~ישנמרחואשכיורביעקיב^אוםרבלשתת
*ןהליזסמום׳ דמו*
,
^
ה לדיו
:fwpowwb
באשכיודביחנניו-זבןאנטיננוסאומדכ^שמראיוחשוכיס*
׳ ,״,
, ,׳ 1,
חמקיש בקרסוליו ו ב א ר נ ב ת ובעל־^ פיקח*
י
.
,
$וחעיקי־־י איוד־ן עיקדכלשמקיף מדסותיו ואין ארכובותיו נושקומ
^ .3׳ ^ , j ,
לזיפיקדת ייע .י* םנידלי עקבי יחמי־ו לאחדריו פרסתו רחב
4זי
* j,ל
^
,
כשו ^-אווז אצבעותיו םודכביד־ו *יעי־י זו או קלמוור־ו ע ד
,ק
,
הפרק כשר למטר״! םן הפ^ק וחתכר־ן כ ע ד היחר־זבויתרמ
^ ל ל ^
השחורה
,ן וחתכר-ן אבש יש בו עצם פסול ואם לאו כשר יתר בידיו וברגליו
ולשאר כלא
ש ש ושש עשרים וארבע רבי יהודה מכשיר ותככים פזסלימו
שכיס של ביני ל ,א ך
משולט
שמגיע לארכובה בין שהוא נפוק
מחמת דוק א ו מחמת לימה:
שנמרמז אשכי»
ובעל גבר בעל אבד שכעארך הגיד של! ונעשה גדול עד שמניע לאדכיביתת:
שמראי! קשיכי ן שהוא שקוד ואעפ שאימ
שהדיק בא»כיו ועל ידי כן ביני! בפוקיס:
שכמוחו ביציי י
שקיל כבישי ולשין מרוק אשךמדאוקשךולאובבטסמשתעיקראובעקדהדיןלאפליגישכלאחד מהם
מידת במוס שמונה קגירו דהוי מום ולא כמלקו אלא בפירושו של מקרא ימשמעיתדורשין איכא ביניהי:
המקיש בקרסוליו שאלכמימ עקומיתלקק וקרסוליו לפנים ומקשים זה בזה כשהוא מיזלן
י
מקיש בארכובותיו הוי אפכא שרגליו עקומי׳ כלפי קוץ ומריקקיס זו מזו עד שאלכיביתיו למעלה כלפי פני•
מקשזתזז בזו :בעל הפיקיןוהעיקל וקא פריש עיקל ברישא :כל שהוא מקיף פרסותיו כשיושב ומקרב
פיסית רגליי » לזו אין ארכובותיו נעעית itלזו שעקימית כלפי קוץ יבעל הפיקין היא שפיקה תנאה
מגודלי קתיכתבשי עגולה כפיקה יובאה מגודל של ידו או מגודל של דגלו :עקבו מבא מאסורת »»ן
דקבותכשלאזוז שקלושותקכשלאומ
ששיק! עומד באמצע יגל! שקני הרגל לפנים זחני דגל לאחור:
ואין ארכן יוער על רחק :קלוטית מדובק! זז בזועד הפרק האמנתי של אצבעות :למטה מן הפיק
אם י*
להיכו לנד הנפיק שמקיברים כלן וקתכן שיה! מקולקיס כשד :היתה ב! יעדה אבכע •תירה:
שש ושש עשרים וארבע כל<מר אפילו
בה עצם פסולה דהיאיל וקתכה הריהזא מקיסר אבד שנמצא ב<
היו אצבעות ידי! ואצבעות רגליו שיין שככל יד ובכל רגלישששזשש אפילו הכי קכמים פוסלים וכל
השילה
סבן אם היה בידו אקת קמש ובידו אקת שש דהוי מום טפי והלכה כחכמים :
ותכמים מכשירין סכרי בריאותי
בשתי ידיו רבי פיסל דםבר כקישיעא אעילידא ביה בימין:
: ,
,
ע ז י
ק ,נ נ מ ן
כ ה
r
מ
0
כ
4ד
ד
ד
י ס ע ד ש כ ל א
א ש ה
מ ;
נ כ ע ת
עי
J7r
י
ן
?
פ
ח
ק נ ד
ע
ס
v
> p
ש
כ ן ע 3
o
ע י י מ מ ע
ן מ ן
ע ש י ) ק
ה ג ן נ ר
ם
מלןבס
נ ר ה
ע
p p j ) p
מ
י ן י ן מ מ
פ ר
ה ל נ י ש ;
ה מ ע
0ש
לן
ם
ש כ
ע
ד
:
•היא דאיתיילילא ליה בשמאל יסלהה כקכמים •י
סכמי שימר;
»4יק5ד אדום כארגמן:
*לבקן
מ
גבורות פרק ח
והשכול ;לאמיץ
והקפה ארוך ודק שאינו עבה לעי ארם והוא מ מ ע י *מגונה
*נבקן ככן במתי!
&*א למשיב כבעל מום מן העיעים היעדים באלם שאם עבד ל<קה»אין עבודתן מקוללת אבל השכ/ד מיין
ושכל אס עכל קלל דבפלשת שיעיי יין כעיב להבדיל בין הקודש ובין החיל ישכיל דמתגיעין איכי אלא ששעה
•לב הלכה או לוב דבש או אכל לכילה קעילועוכעבלכלה דעתו שאל; משיכים כבעלי מומים ואין מקללים
עבודה• :ובעלי בנעים טהורים
משולט כמתי ידיו דבי * ו ס ל וחכמיכמ סבשידץ חמישי זחגיחוד כבין בוהק וכלו הפך לבן לא»
וחלכקן וחקפיו וחנבס וחתדש ותשומדת ותמכור ובעלי נ ג ע י מ מנגעים טמאים לא כדין לעימל
•חורין פסתיק כאדם וכשדין כבחכמ ר ב ן ממעון כן גסליאד-י לאפילו אכניסתעזרה קייב פרק;
ף תלתילין כעין יןתימכשר מנא»ב
ן\ ^
אוסר שישרת בכהםך-ן
תלייית כהן והלכת כדבי אליעול
,ו
, ,
^
,ז ^ ! j ,
אותו אתבמ
ז
בןיעקכ:
גשדין באדם ופסולה גכמסח אותו ואת בגו ומרפה ויוע^גדו!!ן
^ & ^ ת א ^ ^ ,
ומגעכר׳ב״זעכידו^אסיתא״״ארי״גושאבשי׳בעביד^םייעי
^ ^ ש ל א י - -מ ' ל ^
0
ג ע
י
*דמ
״.
»
ב
ח
א
ד
ם
3
ן
ח
B
0
n
ן
3
ח
ד ד
ב
ב
ח
מ
ב
י ע
י א
ה 4
א
״
*™*" ?"I
1
ן
0
ףא
י
א
£ 1 £ £י ^ ^
Ta
3
1
,יבחן ואינו בכור לבחלח בכור לגחל״דלכחז
י
^משאינובכוד לא לנחלה ולא לכח!*
•בור לכהן הכא אתר הנפלים ושיצא דאשו חי ו ק תשעת
א י ז ח ו
ב
כ
י
י
ג
ח
ל
ח
י*
י נ ו
ש ־ ׳ ל ד ^ ת מסימני טרעיות
הממיין בפרק אלו טדיפותאינס
קריכהעלגביהמובק״יובאדוען
שקרעו אעאק ,והוניאוסו קי כ
* ' י בבהמה פסולה להקלבה לכי מלל
יי י
י ׳ י י י " ״ י*!*
וראשו מר-ג וחםפלות H
וחכמים אומדים עד שיחאבו מצודת חאדמ חםפלת ס ג י י ^ י כתיב פרש ליובא לופן ובכהן
ושפיר 0דוק0והיחו4י* מחותך חכא אחריהן פכודלבחלת המקריב לא מפסיל כהכי:ה»שא
ןאיגד בכוד לכחן מי שלא תיו לו בנים ונשא אשד .ש כ ב י יללי* בשים כעבילה כהן שנשא נלו שם
וקללה וונה ז כולל ועוכל אף ע ל
עודה
• י שעדין לא גירש מיתר לעבוד אחד שנדר שלא יהנה הוא ממכה׳היאממבו ע ד שיגדש וק/א שידוד על ל ע *
<נים שאין ל; הערק אלא לדבר מניח וליכא לעיקש שמא ילן אגל חכם ויאמר דלבודך דבדעכוח הוא שואל
ויתירו לו אתבלרו דכיון דקימא לן שהבא להתיר נדד; כדין לפרש על מה בדד ודאי כי שמע קכםדמשום
©היא גרישה או זוכה ואסורה לן כדר לא שדי ליה כדרי :על שיקבל עלמ שלא יהא מטמא למתים הכא סני
$יה בקבלה ולא עדליבא ליה כע;נבי משא בשים בעבירה משים דקתם יכלו תוקפו הכא גט טימאה אק
יבדו ת;קפ; הילכן בקבלה גרידא סגי ליה:
" ! l ^ m tל כ ק ל ה ליטול פי שנים :ואינו בכור לכסן קמשתסלעזם :הבא אקר הכפלים כגון
שהיו תאומים אחד מהם כפל שלא כלו לו קדשי; ואקד כלו לו קדשי! והנפל שלא
<ל< לןקלשיו יבאראשיקיוקקזילוקדמו אקיוויבא וההאקלון בכול לנקלה דלאשקלא הפסידו ואף על
»כ ליביאתהלאש קשיבא לידה מעליא;טעמא משום לכתיב לאשיתאוכ; מי שלב אבי; ל;ה עליו אם מתיבא
*עללאשקללאובל קיימא דאין לבו דוק עלי; אכל לעגיןפטל רקם פעול קאיולל לכפטל לקם תלה
•־קמנא והדי הראשון פטל אתהרקם :ובן תשעה מתשינא ראשו;הקוירו ויבא אקיו הוי בכור לנקלה להא
<אשון לא קשיב דאין למדוה עלמ;לעכין כקן לא; עטל לחם ק;א אבל יבא לאש בן תשעה קי ואמיכ הקזימ
*עתבכור לנקלה נמי לא י«י;ה הבא אקרי; :וכן המפלתבהמה כ;לקפטל עכקלק לא משיכי לאין הלב לו•
»ז1יה0אבלפעללתםמיהאק;י;:סכמיםאומליסעל שיהא כו מכולת אדם לא משיב פטל רקם וקכא
סנדל קתיכתבשל עשויה כדמות סכדל ואין לה כ*רת אבלים
^קליו ה;י ככור לכהן;הלכה כחכמים:
*לגילה למא עשולל ולשון סנללישמפלשיסשכאל;לל :א; שליא לאין שליאבלא ולל אלא שכמיז ומיהו
» ט ל דקם הוי :ושפיל עדוקםתתיכח של בשל שקלוקס בה בולתהגמבל ועל שס שעשויה כשפוערתשל ביבהr
^מיה שכיל :והיוכא מח/תן שבקתן אבל אכל מללן וה י #כל? אבללאמ עקותן לא פטל א 0קלם אתיו
;יבא י
M
ב ח 0ח
ד ב
כ ימ
א
1
בכויות ג*דק ח
1
ויצא קולם יביאתלוב אבלי המסומן והוי כמי ככ,ל לכהן :שכבל ילדה ללעכין כחלה לאל כתיב לאשי*
א ןכה ,רגי,-ייה
^
•,ן ל
,
.
נ>ומ ולעגין כ ן ק,לא ק £
ל ק
ה
נ מ
כ
ט
ע
ל ל ק ם
פ י
ד ה ש פ ק ה
ז
ע ו ד ה נ ן ע ת ה
י ל הר
ש
כש
עכשיו או נכייעונתגיייה ומשבאת ליל ישראל יללה הוי כמי בטל לנחלה שהרי לח הין לזה כנים :לב*
מסי הגלילי א7מל ככיל לנקלה ולכהן לבנים הכוללים כבימה לא כנולי ואין הלכה כלבי יוסי הגלילי
בתגיילה מעובלת ובעלה עמה
»יללס הלי אוע! ולד בכול לכהן עורה שפחה ונשהחרדח עודה ככרית ונתגיירה משבאת ל י מ י *
לפטל רקם היא בישלאל 'לא ילדה בכור לנחלה ואיני בכור לכחן רבי יוסי ח ^ ו ל י אוסר בביי*
לגתלק לכיין דהילמז שלא ל^חלח ולכחן שנאמר 3טד דחם כישראל עד שיפטרו יהי*
בקלושקלאו בל נקלה קיא לולגב מישריור־* מי שחיו לו בנים ו נ ש ^ אשה שלא ילדה גחגיירי*
n jדקקנאאפקריקדכקי׳קרמע מעוברת נשהחררח מעוברחילרחחיא וכחנתחיאולויחח*א•
סיסים ודמעה :ילדה היא ו כ מ * ואשח שכבר ילרח וכן מי שלא שהחח אחר כעלה שלשה חדשים
בתישד מנכרת שילדה עם כהבת ונשאת וילדח אין ידוע אס בן תשע לראשון או מ שבע לאחרון
!
'
' t ^ V T
*שי א'היא)צייה דל/יק כמי בכס
^
.
< {,
א ,
ואין ׳דיעא׳ זח בכס בכור ל
^
^,
£
, ,ל,
^
,j^.
בלקיכאלאיקיה , :לאלנקל^
א, ,א
דהא לא י ד ע
<כןמי שלא שהה בו הוא ג מ ל
.לכהן והיא יפדה אתעגמן,לא•
לנקלה דהא לא ידע מאן ידית
m
a
ג
לק
;
)
w
i
;
p
0
p
Q
ל ד ש ל
p
ד
P p ( Sכ כ ל
כ ה ן
0
p u
p
מ כ כ ר
ב ן
ב ל י הד ה
t
י ן מ 0
y
ע ל
ה
D
;
בכודלכהןואינובכורלנחלהאקחובכודלנחלחולבחזהכפלמ•
י
_..
ו
V
שפירכלארםכלאמימסלאגניניס חמפלחכמין דגים וחגבים
שקעים ורמשים חםפלתיוםאדבעימחבא אחריהן בכורלנחלת
יוצא דופן והבא אחריו שניחם אינן בכוד
3
ולכי/ז*
לא לנחלת ולא לכהן רבי שמעון אופר הראשון לנחלה והשני
» י מייא בכרח אשתו וילדת שני
״•
לחי*׳״ ל *
זכרים נותן חםש כלע־ס לכהן מת אחד כהן בתוך שלשיש,
יום האב פטור מת האב והבגיכש קיימים רבי כאיר אומי אס
נהנו עד שלא חלקו נהנו ואםלאו פטורין רב• יהודה א ו ^
נתווייגו.הגכםיכש זכר ונקכד־ז אין כאן לכהן כלובש *
ד שתו
ע י ם
ס
*אפי׳ כפשוט לא ירית דהא׳ מדק׳ ליק לגבי האי והאי מדקי ליה לגבי האי ומתניקין דקתכי ולא לנחלהע!
מ א אחריו קאמד שהבא אחיי! איבו מ ו ר לנחלה לשמא יה הכפק בן האקיין הוא ־ מלא גניני׳ מלא גווני©
.יצעיס שהשפיד » U M«JO
אינן בכור ראשין לא הוי כבוי לכחלה וילדו לו בעיכן שכי כמי לא ראשיתאינו כלטבז'ויבכויי לכהן יאשיז לא
....״*ill .
,
r
I
1
,
י ן
.וי
.
שמעיז־
י
'1
־
־־ -
סכי וכריס נותן קמשסצעיס דתקד מהן בכור :האב כטיל למבי למימד הכבול מע וכשמע הכן קוד*
*לשים איני קייב בהליון ועכשיו שהדבר ספק שמא הבכור מת ופטור שמא זה שכשאר הוא הככור וקייכ ס י
:קכהן מוניא מקבילו והמוניא ממבילו עליו הלאיה :והוא הלין שהבן הנשאר פטור מלפלוע אתענמ*
סשיהיה גדול :מתהאב לאחר שלשים :ואם לאו פטודיס דסבל לכי מאיל האחין שחלקי כככהי אליהן דין
לקוחות יש להן לפי שאין בלירה לכל אחד על ירושתי אלא הלי הן כאלי קנ! זה מזה כל אמל הלקו ואלג
הקמש סלעים הי׳ קוב על אביהןכמל׳ה על פה ומלוה על פח איכה גובה י ן הלקוחותהילכן אס חלקו על
0.לא נתנו פטולים :לבי יהודה אומר כתקייבוהנכבים קהבר קאקיס שקלקו יורשיכ הן ליש בלירה ל׳מל
כ*
ב כידית פירק ח ז.
נד
סל אקל זכה בקלקז ומלוה על פה גינה מן היורשים והלכה כרבייהולה :זכליזכקבהאין כאןלכהןכלים
שעי כשים של איש אחד
ד
לאמל ליה בקבה יבאה לאש;כהוהמיניא מקטל? עליו הל חיה :
וילדו שני וכלים במחבוא שכעערכ; :אם לכהן אחד ט־ק פדיון שניהם יחויל לו הכהן ה' ס־יעים היאיל <מי1
אין יכול לה/ניא מידם לכל קל וחל מדחי ליה,
בתיך שלשים ואגלאי עלעא לנפל הוא;שלק כדין שקל:
ואומד הליכי מקויק בם בשביל
ד
•שתי נשים ש ל א ביכדו וילדו שגי וכדים גוחן עשר פדיון קקי :אם שכי וכלים ונקבה
סלעים לכחן פת אחד מחן בתוך שלישים יום אם לכחן אחד נתן ילדו הישים שלו במחבוא :כיתן
י1זזיר לו חמש סלעי מש אם לשני כחנים נתץ אינו יכול להוציןי* ממש סלעים לכהן דממה נפשן
0ירםזכד ונקבה או שני זכרים ונקכח נותן חסש סלעים לכחן קד היי ככור אס האקתילדה שבי
וכריס האקד ככור ואס האקע
מתי נקכות הנר או שני זכדים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום״
* ח מ ככרה ואחת שלא ככרה ןילרו שגי זכרים נותן חמש סלעים ילדה וכר ונקבה כמבא שחברתה
לכהן מת אחד מחן בתוך שלשים יום תאב שטור םת האב והבנים ילדה זכר לכדו והוא ככור ואותו
קיימין רבי מאיר אומר אם נתגו עד שלןי^ חלקו נחנו ואם לאו שעם הכקכה פטור שמא כקכס
אין לכהן כלום
•טורק רבי יתודח אומר נתחייבו נכסים זכרונקכתאין כאןלכחן יצאת ראשון:
שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו דלרו דאיכא למימהכקכומינאותחלה
ח
כלום 4
שניזכי־יס זח נותן חמש סלעים לכחןוזה נותן חמשםלעיס ואין כאן ככור :האב פטור דמב»
*!בחן מתאחד מהן בתוך שלשים יום אם לכהן אחד נתנו יחזיר למימל בן המבכרתמת :כתכו ע ל
לר ,-,חמש סלעים אם לשני כחגים נתנו אינן יכולין להוציא מידם שלא קלק! כו כדפרישנא לעיל
והלכה כלבי יהולח :וכר ונקבה
<כר ונקבה האבות פטורק וחבן חייב לפדות את עצמו שתי נקבות
יש לומר אותת שלא ככרס ילדה
ו1בר או שג/זכריש ושתי נקבית.א •ןלמח^לוגס׳י י ' א ח ת בכרת
הנקבה ואין כאן ב מ ל :ה
!אחת שלא בכרח שג־־ שני״אנשים וילדו שני וכרים זח
מתאחד' מן הולדות יסזיל להם
גכדה אשתו נותן חמש סלעים לכהן זכר וניקכד־זאין כאןלבסן
ממש סלעים ויקלקו שני האטת
בלום ״ מת הכן בתוך שלשים יומ אף על פי שנתן לכהן יחזיר לו
והני מילי כשכתב אקד מסן
חמש סלעים לאחר ל יום אעפ שלא נתן יתן מת כיום שלשי כיום
הרשאה לקבירז אבל אם לא כתג
מלפניו רבי עקיבא אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן *
אסד מקן הרשאה לקבירו כי אזיל
מת
קד מניהו לגבי כהן דקי ליס
לזמר בנך קקי וכי אזיל א ד ן לקי
זכר
ליה לומר בכך קקי :
<גקבה האבותפטולים לכל קל וקל אמר ליה לכהן הכקבה שלי היא :והבן קייב לפדותאתעגמו דמכל
מקום ככול היא :שתי בקבותוזכל יש לומל האקתיללה בקבה וסאקתוכל ובקבה והנקבה יבאה תקלה
אקת בכלה'אקתשלא בכלה וכוי אין
ו
הילכך אין כאן לכהן כלים וכן שני זכרים ושבי בקמת:
1
י
בכול ובל מבן קלש ומעלה למשמע לאקל שלשים :לבי עקיבא אומר אס כתן לא יטול קספקא ליה לרבי
עקיכא מלאנטליך למכתג ומעלה גבי עלכיס ולא גמרי ממדבר ה״ לקו שכי כתובים הבאים כאקל ואין
,ל ן א לק לא יט»ל ואס לא נתן לא יתןלקמוכיא מקבירו עליו הראיה :והלכה כקכמי׳כקזקת
ן1
שלא כפלה ללא עביל אביש לפליק תוך ל' :לאחל כ בחזקת שנפלה לכהן קורעכקו והוי מוביא מקבילו:
ה<א קולס לככ׳ הכל מולייכלהיכ דלית ליה י1א חמש סלעייהוא קודם את בכו דממה דידיהעדיף כי פליגי
דאיכא חמש סלעייעשעבדי והי בכי קולי ל ׳הולק סבל מלוה הכתובה בתולה ככלעב כשטל למיא והי שלש׳
מ
מ ל י ם
ת
כ
ם כ
דיליה
*Pi
גכייזת
b•*,
מ
bפד »
^
lיל י***
'
לוליין דאתייבגה! אמס א ד ! כהן וטדיף c w״
ד לאו
'
י
ח
אט! כלוע שמאטוכשתעגדו הנכסיםובהבך קמשנכי " י י
יילכל
1
ילידיה מ; לא מפריק בכ; דשמא שעבגד הלקוחותקדם לל״ל״־במ יי ?
,ף לק/תות » 4
ן ^
ק ^,ןן
f£ , j ,
,
, ,
,
מנוה ליליה עליף והלכי כחכמי':
< ממש סלעים של כןח סלע מת חאב בתוך שלשים יום בחוקיו שלא ע ד ה עד שיביא י * י £י
שיביא איה ש י
״״ -,ל » .
^,1
^
,
^״״
, 7 :
ש ס י י
5
ש מ ג ,י
פ י ,
ל w
פ
:
w
j
J
j
p
ב
ל ע י א
£ע ל
ב מ ש נ ה ה
א
א י
w
ש
ה א מ ן ל
ה
ק ׳ ל
״ פ ל ז
e
m
3
ע
מ
י ם
ל ב י י המ
53
ל
ם
י
ו 3 0י
״
מ ל ; ה
ס
ק
מ
י ס י ב ב נ ,ח ,י
ס ג י )
כ
י
י
מ
ת
ש
ג
4
ה כ י ; ׳
מ
ב י ״ י
ה
טט ל
ד
0
ע
ר
ר
כתורה בכל עקום ופעמים כקדא
נפדה הוא לפדות ובגו לשדות הוא קודם אח בגו רבי יהודח * י °
בזסדח כסף המשים כסף מאה
כסף והוא היה ביעי משח משקל
סלש מאות ועשרים גדגירי שעודה
וכבית שני הוסיפו עליו והעלוה׳
למשקל שלש עאות וארבעה
י
ו
בנו קודםו שמעוהו על אביו ומצות בנו עליו ״
םלעים ש ל בן במנה צודי שלשיבם ש ל עבד וחמשים של * י •
ושל מפתח ומאה של מוציא שם דע כולם בשקל הקדש במט •
צורי ובולם נפרק בכסף ובשוחכםףחוץ pה ש ק ל י & *
nאין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקי־קעות ו י *
ז 0ע
ג
5
9
בהקדשות כהב לכהן שהוא חייב לו חמש סלעיס חייב ליה! יי
ושמונים שעירה ' P׳
ובנו אינו פדוי לפיכ׳אם רצח חכחן ליתן לו מתנת דשאי המפייס•
'
' ל ['
סלעים משקל אלף ותשע מאו^ * p nכנו ואבד חייב באחריותו שנאמד יחיח ל ך ופדה תפדה •
* הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שבי*
מנשרי שיטרית ביכונייתשל V°
«
במכה כ»ר» היוימ
ממקק :
.
.
t
t
1
? ו
0ל יעלא כגק מעשת סלעים של בן ושלשים שב עבד וממשים של אונס ומפתה ומאה שלעוביאשש
י ע כלם במפה בורי שהוא כסף מזוקק וכל כסף שהוא מדבייהס בגין הקנסות וכתיבת אשה לדברי
מ
ש ל ע
ש
כ
כ מ נ א
כ י ס
ק
ה י ן ם
מ
ש
ת
3ג כ 0
י
0 5
c
4
4
יבינו משה בד מימין כלם כסף סדיכה שאחד משמונה חלקים שבהם כסף ושבעה חלקים נסשת אבל
רבותי הורו שכתוכתגתילהישלה דין כסף של תודה שכן כתוב כמוהל הבתולית ומאתן וחי הן של
וכלןנפדין הכי קאמר וכל הנפדיןכפדין ככסף יבשים
כסף בקי ומשקל כל ווז ששה עשר שעירות;
כסף p pמן השקלים כל הבפדק בגין כבוד אדם והקדשות נפדיןבין ככסף בין בשוה כהף חק מן
השקלים שהבא לשקיל מחגית השקל ברין* שיתן אותו מכסף בקי מטבעמנוייר ילא שזה כסף ומעשי
שיגבה אות׳ סוב כפדיון בנו אין בכי פדוי :ולא בהקדשיתכלומר ולא ההקדשות כמי אין פודים א ותן לא
כתב לכהן שהוא חייב לו חמש סלעים משום פדיון כנו
בעגלים ולא בשטרות ולא בקרקעית:
סייב ליתן לו ובנו אינו פלוי לבל תולה בני פדוי לכשיתן ומה טעם אמלז יתן וכנו אינו פדוי גזר*
שמא יאמלו פולין בשטרות :לפיכך לאמלינן שחייב ליתן לו מעש סלעים אחלים לפליון בנו אם
דנה הכהן להחזירם ׳ליתכם ל׳ כמתנה רשאי אכל תקנה אחלע ליכא :ואף על פי שהכהן רשאי
להחזיר וליתןהחמש סלעים במתנה לאבי חבכןל אס לעת אבי הבן סומכת בןלאי שיחדל לו הכהן
שנאמי
הקמש סלעים אין הבן פלוי כין החזילם הכהן בין לא המזילס כך נלאה מן הגמרא :
v
יהיה לך ופדה תפדה כשיהיה לך הפדיון אז בנו פלי' ׳האי קלא לאהלן נאמר :
ולא בנכסי האם בכסי מלוג של האם לכתיב כי הוא ראשית אונו לו משפטהככורח משמעדאדידיא
ואינו בוטל פי שנים כשבח א•
קאי כלומר בנכסיו משמט הבכורה ולא בנכסי אשתו:
השביחו הנכסים לאחד מיתת האב קודם שקלקו אק הבכור נוטל פי שנים כשנח אלא שמין את הנכסים
מה הן שיין בשעת מיתת אביהן והבכור מטל פי שנים בהן בלבד שנאמר בכל אשר ימצא לו לאב
כשעת מיתה :בראוי בנכסים שלא היה אביהן ע/קזק כשעתעיתתו אבל לאויין הי! ליפול לו בירושה
ונפלה
נח
בפורוח פד^ ט
ונפלה להן ל£חי זמן אין הבכול מטל בהן פי שנים :ולא האשה בכתיבתה בשבח שהשביחו אם אץ שין
מכסים בשעתמיתע בעלה כדי שיעול כתיבתה זאמל כ ן השביחו אינה מטלת כיעבתה אלא כמה שהיו
ולא
• ל ן ׳אף על גב לכעלעא כח גובה השכח מקולי כת»כה ש אןןקאיבה נוטלת בלאזי כבמוחזק:
•בנזתנוטליתמזונועלאסי עיתתאכיסן כתנאי כתיבה מכין לקבן לי יהויין ליכי מנאי יהויין יעכן בביתו
ומתוכן מנכסאי לא מן השב•
מכ
»נבסי האס ואינו נ ו ט ל * שנים בשבת ולא בראוי כבםוחזקולא
וכלן *
^
»אשת בכתוכתר־ת ולא הבנות p ^ ^ o a
א ל ו שאינן חוזרין
י
*וטלק כשבח ולא בראוי בבמוחוק*
ביובל הבכור ותיודש את אשתו וחסיבס את אשת אחיו וחמתנח
•דבר^יביםאייוחכסיס אוסרים מתנה כמכר רבי אלממדאומר
,א״וזרקביובלדבייו״נןבןברוקחאוסראףידייש״״^
לסמנא והיה הבכודאשדמלי
.
יחזיר לבבי משפחת ויבבתלתם ס ן ״ ד מ י ם *
ב כ « י מה ב0ל אינו מ ט *
* ע ש ר בח0חר«^ כ ״ ר ץ -י ב ״ ח ף י " י £
^
" י * * * ל ^ בשכח ולא כי־אוי לכוא אף <נ«
בפני חביתושלא כפני
י
* Vבמוקדשים וגוחנ בבקר ובעאךואיבן מתעשרים » ו ו * י מ אינו בוטל לא בשבח ולא בראו•
לבוא :וכלן איןבוטלי׳ בשבת ה ל י
גכבשיס
מגא ליה לאתויי שבחא לממילא כגון תסאה שהיתה שחת כשמתאבמ זעבשיו כעשז שבולים או תמרי סמלי
•נעשו עכשיו תמליס גדילים דאימלישאהוס אמינא כי אין בכול בוטל פי שנים כשבח הכי מילה נשכס
»טרחו ב! אחיו כגק׳זבול שלית וקשקוש !עלול :ולאכראייממיתוק לאתייי אם היה אכי אביהם קי בשעת
.ת ^ י ה 0 » 0י < ג ^ 0י א ד » ל י » ל ל ^ מ » מ י ע א ף ע ל * ב ד ^ מהודי© ליפול להם יא?לל»יס לובו
* ס ר יטלו חלק אב׳חן»סדא דכמיחזק דעי קמל דאי מדיסא סוה אמיכא יאוי דקתגי יישא שאין מ מ ד
גוטל ב! כגון שנפלו להן בכסי אחי אביהן שלא היו לו כבים בשעתמיתתאביחן ואי^ ראוי אלא מסעק דשעא
^א יהיה לו זרע :י הבכורה איבה תוזרתביובל דכתיכ פי שכיימקיש שמ חלקיו זה לזה מס חלק קשיטיימ
£ימ מחר בייכל דירגשה היא כדכתיכ והיה ביוםהכמילו את בכיו אף חלק בכידתו ירושה :והיורש את אשי•
א י תנא סבר דאוליעא היא לשאדו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה עכאן שהבעל יורש אתאשתו:
*המיבמאתאשת אחיו ונטל חלק אחי! ירישה גמורה היאיאיבו מסוידת לשאר אתיו כיובל דככור קריים
*חמכא!היה הבכור והבכורה איכה חוזרת בי״בל כדילפיכן :והמתנה כדברי דבי האיר דמכר ה!א לאמי
<סענא להדר ביובל ילושה ומתנה לא:וחכמים אומרים מתכה כמכר דכתיב בשנתהיובל הזאתתש»ב!אי•
$ל אח»ת 1וקרא ׳תירא הוא דהא כבד נאמד ושבתם איש אל אחוזת! אלא לדבותאתהעתגה הוא דאתא:
» אליעזר אומר כלןחוודים ביובל סבר לה כרכנן דאמיי תשימ לרכיתאת המתנה והבי כלהו מתנם
<כסו בכור לתתלו פי שנים מתגסקדייה יחמכא והיורש אתאשתוידישתהכעל דרככן והתיכם אתאש*
&סיו בכור קדייס דסמבא מה בכורה חוזדתאף יבם תחר :היורש אתאשימ ימויד למי משפחה דכי יוחנן בן
גלוקא סבירא ליה ירושעהכעל אתאשתו דאודיתא היא מפא במאיעסיקיק כגק שהויישתו אשתו בית
ויבכה להם מן
*קבלותועשום פגם משפחה אמור רבנן לשקול דעייולהדל הקבלות לבכי משפתה :
מדמים דעי קבר אשתו להוא עיתתחייב בקבורתה והלכה כהכמיםדעתגה כמכר וכרבי יוחנן נןבדוקס
»בעל *הורישיע אשת; כיתהקבדותםקיל לעיועהדר ביתהקכיותלכני משפסס ומבכה להס מן הדמים
w
p
M
ט
3
י
r
שהשכיחו סככסיס ולא מן הראי
לכיא לאחל מיתה כיון דמזונמן
הככיתעעכאיכתוכההןככתוכ
למו :ולא היכם הנוטל חלק המ*
שייכםאת אשתואיכו מטל סל*
3
מ
י ה
מ
דמיקבדאשתו:
»העה כל אשי יעבוד תחת השבט העשירי יהיה קדש ומקדיכי מלכו ודעו ושאר הבשל
*TO
נאכל לבעלים טהורים בידישלס כדין שלמים ואס כעל מוס הוא אוכלי' אותו כטומאה
*
גפני סביתושלא בפני סב״ת והאדנא אמול לבבן ל־לא לפרשו מעשד כהמה משוס תקלה
גבל מקום:
*איןלממלהקליבהובלץ למהי»ס*ד שת*;צבה »;0א*יגה לידי תקלה ד4קה ועבודה א)#«5
•0מ»;9
צנודוה פיק ה
-
.
7°״
אבל לא במוקדשים בגין קלשים קל ם דאיכא למאן לאמי עמוןבעלים
ממענה בלא מים .
ליעשי קא משמע לןיהיה קלש אמי יקעכא ולא שכבד קדוש :בכבשים ועזים כל/סיוניהג בכבשים ובעז* •
*עתעשיין עזה על זה מדדבי דחמכא וכאן כדלקמן למשמיכל נאן מין אחל חשיב ליה לענק מ ע ש י
ן ״^עשיי•
^ .
,,
ק
i
^ , .p p p j ,ק
0נולדו לחמר יחש מלש אליל שה»א י א
*חהעלזה מן החלש על הישן
*מן הישן על החלש דכתיב עשי בכבשים ובעזים 1 y r a׳ « pמזח H yזח בחדש ובישן*»יג!
^ א י נ ן כלאין
^׳
ק ^
מעשי בשעי מעשיות הכתוב מתעשרק מזח על זח ע ה י
&לכל אמל מעשי בהמה 'אחל »ח בזח אק מתעשרק מזח על זח הכבשים והעזים שחס כלאים
מעשילגזעה מעשדדנןמחדש בזה אינו דק שלא יתעשרו מזה על ותתלמורלומד ןעאןמשם*
סעשדבחמח מצטרף כמלוא רגל בחפ •
ג
כלעאןאחד •
ע ל הישן לא להא כעיכ שכה שכה
דועחוכמח יהא דנלבהסח רועחששח עשר מיל חיחבק » י י
דעשמע זלא משכה זי על ש »
לאלושלשיס ועניםמילאינן םצטיפק חיחלו באמעעבביןי•
אשית אן> מעשי בהמה " י
ומעשרין,נאמעע רבי מאיר אומד הירדן כפסיק למעשר בתמה f
P
»נבהישן א
חלקוחאושנתןלומחנחפםוד0םעשרבח0חהאחמ«
j
י ו * בהמה מעה כמו שיכולות
,י
ביהשתעי בלועה אח כשהבהמ;ת
חשוחפק שחייבק בקולבון פטויים ממעשר כחמדח ושחייה
״
״
במעשדבחםחפםורקמןחקולבוןקנומתפיסחהכיתחייבקוא*
^
\
^
^
י
לאי
•\;
י•״•
»«נאדמממ; ;.אם •ש לי חמש•
ן
» w r׳ בגמר וה וממש בכפד אמר •'"-'.־'
<*מקזה מזהיששעשלה מיל מביאן למין זיל אחלזמעשלן ואס לח׳קיתיזתל כ ט י ז ת לאמי קר#
*עבודנההנאן על ילי מוכה משמעאם יכולות להמכוע כרועה אחד מקל י נאןיתעכילבה מתת השכמ
שלשים)שכיס מיל איכן מכטרפין משים לבעי למעני בסמין שאס היה לו עדיי
להתעשר ואי לא לא •*
גאמגעאועןהאמנעיועמנטלפ׳עאעהבדלי׳להכי מני שאס רנלדיס לחיקימ זי מוז בלשים ישכים מילאין
האמבעי מנלפן :מביא ומעשרן באענע לא ו באמנע ממש קאמר :היילןמפסיקשאס היי לזקמשבהמומ
הלקוי!
j
מכאן וחמש כהעותמכאן וירלן באמנעאין מנטלפין יפטולועואין הלכה כלבי מאיל :
אושכתןלו ממגח פטור ממעשר בהמה בגמרא ילפינן ליה מדכעיב בכיר בנין עמן לי כןעעשהלשוייו
לבאבן מה בכיןאינו בלקוח ובמענה ללא שיין בה׳ לקיחה וממכה אלא אכלי כילד! אל>נאנד ובקין א**
כלקוחימענהואףעלגבדהאי קרא בבכור הואדכתיכ ואבןילפינן מעשר מיניה הימ משום לכתיבה}
מעשה צשייןיעשייה ודאי לא מניעמוקמעבבכודדהא מרמם קדיש 'לא בעי עשייה שיקדישמהאישא<*
האחים השועפין האחים שחלקו נירישעאביהן,אחרכו
אינזעכיןלבכילעהועכיןללעשיבהמה:
בשתתפ; :כשמ״בים בקלבין כשמכיאין שקליהן מביאין שני חכאי שקלים ונועבים שני קלבונועוהקלבי<
ן ו א לשין הכרע שחייבקלהכליעשקליהן ואם נתנו בין שניהם שקל שלםנועניםשבי קלבוביע שהיה ל י *
לשקול לחנאין :ופטורים ממעשר בהמה מכל הביללים להס כל ימי השותפות שהשיתשת פיטר ממעשיי
בהמה דכתיב אשדיהיה לן ילא של שיתפיתואף על גב דהאי קרא בבכור הוא דכתיב אס איכ 1עניןלככיל
וכשחייני}׳
דהא שמעיק דאיתיה בשותפיתלכתיבובכורותנקרכם זבאככם תגה! עכין למעשר בהמה :
כמעשר בהמה כגין אם לא חלקי מעולם שתפוסתהביתקיימתלהיכו שילושתאביהן עומלתחייבק במעשל
כהמה לעשר כל הכולדים לתם כל ימי שותפותם להכיאמריכן בברייתא יכול אפילו קבו בתפזסתהביינ
תלמוד לומר יהיה דמשמע מכל מקום :ופטורים מן הקלבק לגמד׳ ששוקלים בין שכיהםשקל שלם שמימן
אסחסב*זקת;עימל;האכ השוקל עלבניוא; על אתל מבכיעילו ופוטרו בשל! פטור מן הק^ביןדתכ^
<שקלי השוקל בשביל העני או בשביל שכבו או בשביל כן עיי! פטור מן הקלטן ובכיו נמי אין מנותשקליה^
יעלי /זהמ ליה כשכמ ו3ן עילז :קב;בממווסתהכיתקייביןבמעמל בהמה כלאעלינן מלמול לימר יהין
,
:
ש ה ש כ ק
ן ב
D
n
ח 3ד
ל
5
א
ס
n
ם
ב
) א י
m
ש
,
מ
ג
;
ש
3
r
w
p
) { p
״
p
?
y
׳ ק י מ
w
,
בו
בנורות פרגן *t
?משעעמכלמ׳קום־ש״חיחובפילושילטתי עבאתי דהאיקנו לא שלקחו נמעות אלא שבעל! להם כהמ1י$
פנידישתאביהם :מלקו ימולו ׳:שעממו הוו כשיתפיס לעלמא ופטורים ממעשי בהמה ׳קייביןכקלבון:
הכל כככס לליל להעעשי הבל לאעויי רובע ונלבעןמוקנה סהפדישוחו להקליט לעבוד*
ל
׳
ןלה ונעבד .שעבדו הבהמה עגמה ואענן זוגה ומחיל כלכוטומטום ואכלרוגיביס שכל אלו 0ן> על פי שה© י
פסולים לקרבן ככנסיה לליל*
*י*ו&טודק חלקי וחזרו וגשתתפו חייבין בקולבון ופטורין 00עמל להעעשד דכיין דלא הקפידי!
הכל נכנס לדיר להתעשר חוץ הכלאים וחטרס' עורה בבעל מום לגכי מעשר
ד
*חסה*
*יוצגייןרופן ומחוסר ?ם? ויתום איזהו יתום כר־״* שמחה א0ו א\ כדכתוכ לא יבקלבק טוכלרע
מובמחטח רבי יחושעאימד אפילו גשחטה אמו וחעולח קייס אין לא הקפידה כמי ככל ה כך
שלש גרנות למעשר בחסה בפרס הפסח המילין י p pמן הכלאים ו י ו &
ה
& יתום *
דתגודככן ש;דא#
דופן וכו
אומר בעשר*׳
גפרמ העצרת בפרס חחג דברי דבי עקיבא בן
כשב פרט לכלאים לקיכו הבי! י
ו
%
ת
ש
ע
ב
ח
א
ד
ד
א
ב
ח
ד
ב ם י ק
מ
ע
ד
י
0
ו
ת
ע
,יגי׳־ו0עי «ו»«.^ -ינג״1י־״׳"־־יז
ז
0
ע
ח
3
א
ב
ר
ג
י א 7
י ע ן ד
" ״ y Z״ ׳ " ״ ' ״ * ל
ל ש * כי מלד פרע לייבא
ד ו פ ן ׳ והיה שבעע יעים ערגו
עמע אמו פדנו
לממוסד זמן•
0*$ם שמתה אמו כשילדעו דכלהכי פסולים לקדשים ממגשדבהמהיליף מקדשים בגזירה שוהנאמי
*אןתחתהשבט ונאמר להלן תחתאמו מה להלן פרט לכלהשמועהללואףכאן פדט לכל חשמותהללו
*סריפה כמי איכה ככנסת לדיר להתעשי דכתיב כל אסר יעמר הרט לטריפה שאינה עובדת כגון שנמעכו
^ליהמןהאלכזביזזלמעלה שהיי>אחממן חטרפיזיג והיא הדין לצל שאר מיני טדעיית! והשלסקיים
^עול »ףיסתרו* 0יחפשיט וישלת :אין זה יתום לפי שיש מקימיתסכשבהמה מתה מחמת לילה מפשיטי!
ואותה ומלבישים בעזלה אתהחיה <אתה<לד כלי שיתחמם ומעלי ליהכאלו היתה אמי חיה ואין הלכה כלב•
שלשגיניתלמעשי בהמה בשלשה פרקים בשנה הבחמותמתעשלים ילשין גלבותכחביא<ב
»<ןושעי .ה
^ r yשהיא טבולה למעשלואין אוכלים עענה ע ד שיעשרו כך בשלשה פרקים הללו אין אוכלים מן
פלוס הפסת תמשה עסי יום קולס העסמ דהינו יום
*בהמות ולא מוכרים מהן עד שיעשרו אותן:
של אדד ולשין פריס פלגא חני הזמן ששואלין כהלכות הפסק דתניא שואלים בהלכות הפסת
»ןודם לפסח שלשים יום וכן פיוס ע נ י ת חמשה עשר ׳׳ם קודם וכן פרוס החג דהינו יום אסרוןשל אלול
•קבע* הנן מלתא ועני שיהיו קובעית למעשר בהמה כדי שיהיו בהמית מנייית לעולי דגלים דאף ע4
*בדתכן במתגיתין שעד שלא הגיע זמן הגורן מ1עד למכיר ולשחוט דגיין הוא הקובע למעשר אפילןו
»בי לא שחטי לסו אנשי עד למעשרן יגיתא ליה לאכיש לקיומי מנוה בעמוניה כדכר שאין הסד מ
גלום כג<) מעשר בהמה שהוא ענעו מקריב עעשל ואוכלו שלמים ואם לא היו מעשרים כשלשם
*דקים הלל; היו הרבה נמנעים לעכור לפי שלא עשרו ולא היו בהעיתמבויות לעולי דגלים :בן ?מא»
* ו ע ל כתסעה עשר באדר דה»כ< ממשה עשר יעים קודש הפסח אלא ללבי עקיבא סמי אדל הסעיך לטםן
•עמיסססד פעמים מלא וחמשה עשר יום קולם הפסת פעמים מתחילים כתשעה עשל כאלל פעמים
*שלשים באלל הילכן לא קבע ליס זמן ובן ע׳אי סכר אלל הסמון לניסן לעולם הסד ותחלת פלוס העשמ
כאחל בסיין מתין שמיעיט בהמות יוללות מכיסן ועל עבלתאו
ו ל ע ו ל ם בתשעה עשר באדר:
פנקליס ומעשר לה! חמשה עשר יום קולם ענלת כלן יהי; באבלים קולם עגלת ולא תהא בהמה ענוים
לעגלי רגלים :כתשעת עשר באב בן ימאי לטעמיה דאמל לקמן האליליים מתעשמת בפני עבמן ואין
•נטרפין עם אותן שכולל! קודם אלולדשמא כאחד כאלולדאשהשכס למעשר כהמה זהוילהו מלם
וישן
•יסןומסעקא ליה אימת הי לאש השנה אואלול *תשרי הילכןלאקפ* זממיכן של»ד? *?*5
ןעשלים באלול ללא לית• לנליפי הבזללים כאלולכהדיהו :באסל בניסן סבר כרכי שמעק ק גמליאל לאמי
ןל יגכיהיכ•
ל ^
שואלים בהלכות המסת קולם לפסח שתי שבתות והיכו ,
לצתתזו כדגל :באמד בסמן כדאמק טתמא דבן עזאי לעי שמיעוט בהמותיולדותמכיםן ועל עצי*
*מיו באמי בתשלי ואף על גב
י
כ מ
ב ה
ה ע ה ח
כ
דמעשלינ
בהמ;
:
׳להיאמם שתי שבתות :מפגי באלול ולםח אמרו געעייס ותשעה ב א ל ו ^ ן ל ״ א ם ו ו ב * *
™ ^ י היא בתשרי ספבי שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוג ^**ל
דגיסאיראוסיביי״*
*שוםלבעינןהסדא בקדש וישן וזקדיסותו בעשרים ותשעת באלול.
ג * ל ו ^ ר « ש ת ש ג ח לסעשדכהסויח pעןאיאומי חאיחית
ןאחד בתשי' היא לאש הש?ה
כלתגולדיםםאםדבחע״י•
ו
<מעשלבהמה ואף עלגב ללא בתעשדק בפגי • p w
w j » * Jדתשלי בהליהולהא עד עשרים ותשעת כאלולחדי אלו * 0ו י * ת w o nל״פי ו * ״
^ .ושנת ו״סשהלאחד דאשתשגח א י נ ן . 4 0ק חםשו־ז**
*
£מלל מתוסל זמן היאא^ל׳ חנרןיחםשת לאתרהגחיזרי אלו מעטדפין-אס pלם״ג-םי
_^״«»
י י
,
»
. 1
*כילאמעשלינההואמעאמשים
שלש גרנותלסעשדבהכהשעד שלאהגיע תנרןסותר למביי
5
*
כי״י
,
£ p , Jל ^ i ^ , ^ , ,זלשחוטחגמנהגחלאישחוטואסשחטפטוד*
סעשחכוגסןלריר ועישת אזןפתחקטן כדישלא יחיושגיט
, , ,
^
0שלשת ארבע*
•
חםשח ששח שבעח שמנח תשעת והיווגא ע׳מודי מוקדו כסקרוי*
,
,
<ן« ,
^ל/למ,ל ל£ * 3לןל»ון ואוסר הרי זח מעשר לא סקרו כםקדא ולא םנאם כשכש«V
*ת2נשדיםבפטעבמןכלמרישכה שמבאס רב״ניבש או עומר־ם הרי אלו סעושריכם חיה לו סאן!
ד״נןעקא ^ ,$״ א £ונטל עשרה עשרה ונטל אהד אין זח סעשד רבי יוסי כרכי ימוד•
א״ אל,ל אוסר חרי ז« מעשר קפץ סן חםגוייס לתוכן הר• אלו פטורים מן
» :#ל ^
£יאבתשלי הילבן אק מתע&דין חסעושריילתוכן כולן ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כםוםן לבעלי! •
nתנאו כיכאמ־ סונה אותן שגיס ש בים םנאן א תשיעי ועמה•
*ואלוליין עם מגוללים מתשלי
סקולקלין
•אלן משום ללא לגטדפ* ימן
כל הנולדים
<אדש# :
סעשלמנילאשהשכהאגבדבעילסתניהעשלסכיהגויןומממ
ןןסתעא כלבי אליעזר ורבי שמעון:
נאמר הגודןעבערעין תגא כעי האי ג לא ישמיט שהמין קכען למעשדמדיכק :ואם שחמ פסול »המ*
לליל <ןקזם מזקן
ן
שליא כאכילה ללא אשכמן בטכל דמעשד בהמה לא לאי»לא מימה:
אבטםאג קטם שמכניסים בו הכאן :היה לזעאק וכטל עשלה בלא שום מטן א* עשלה ונטל אסל בלא
מנין אין זה מעשל לכתיב העשילי יהיה קלש ואין wעשילי :לבי ייסי בלבי יהילה אומל היי וה מעמי
*סבל לכי יוסי כשם שתרומה גלילה ׳תליסתמעשל כטליס באועל ומחשבה לכתיכ ונחשב לכם חלוממט•
*ממשבה הייא תרומה כן מעשלכטל באומד ונמסשבת למעשר תרימה קריית לממכא לכתיב כ• את מעשי
»ט ישלאל אשל ייימו עלומה זאמקש מעשל בהמה למעשל לגן מה העשל לגן נטל כמחשבה אף מעגיי
נהמה בטל כעמשכה ואין הלכה כדבי יוסי :קפץ אמד מן הממיין שמכה עשרה שינאו מן הפאת»ג«
מעשירי ונפסלו התשעה זקפץאמל מן התשעה לתין הליל כל אותן שבליל פטורים אםאימ נכלא*'*
הואלשעאזהינאעשילי ׳הזאאימ לאוי לכן שכבלנעטל אי נמיכלאחלמהן ספקאסהואענויהמי
ונפטר וכל ספיקאלאו פר עשורי הוא :מןסמעישדיסען העשירייה שכבלקלשוקפץ אחדלתיןהי״י
היו כלהו ספק מעשל ןילעי על שיסתאבו לכל זמן שהן תמימים אסיד לשיסטן בסו׳ן ולאחי שיסעאגו יאל«
הכי בלסיכן יבא׳ שניםבאמתעוכה אותן שטם קכאן אהל תשיעי ׳עש*
ס
*מזמן לבעלים:
*קולקלין יבאו שנים כאתת/ה א ל זה כיוסב העתיז זמנה אמן זוג אקע מזנה כלן שטם שכיס זוג יע וימ*
p tק
9מ ז ק
ד
מ
א
מ ע ב ל
ד ע
שני
ש ע ם ה
WJ
ש ן
ד
ע
0
גע צ
t
V f i p p
כ ד
גמג
ע:ה
p
ה
ע ע
3
3
9
ב מ ע ה
ל
P
ב
,
העשיר*
ערכי{ פרק א
נ ז
*עשירי קדיש בהדישתמעשייסואהריןאםמכאןשלשיזשלשהאואיכעהאיכעה• מכאןאחתלשני*
הדאשיכיס שי;א! מכת אשד ילשלישיב ,לרביעי Jתשיעיועשירי מקולקלים לפי שהתשיעי בחשבונו הוא
עשירי באמת והעשירי בקשבוכו הוא *יא ומשוה הכי ״ מקולקלים דיעו ע 7שיסתאבוולא דמו.לקרא ׳
לעשירי תשיעי ולא־וד עשר עשילי דעשירי מעשר 0א קרב שלמ־ס דהתס נפיק אחד אתל וכי מטא עשירי •
ויךייה תשיעי ולאחד עשר קרי
ה
•קילקלין יעאו תשיעי ועשירי כאחת תשיעי ועשירי מקולקלין
קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחר עשי־ עשירי שלשתן
םקידשץ תתשיעי נאכל בסיסו והעשירי סעעור ואחי עשר כךב
,
^ .
0
0
י
ע
ו
מ
ת
ח
0
ו
י
ה
ך ב ד י
ו ב י
ס
א
י
י
א
0
ד
י ה ן ד ה ו כ
ר ב י
תמורה עושת תםורח אסרו משום רבי סאיי־ אלו חית
קיא ל .י עשירי ולעשיי־י עשירי ולאחר
״יהקיב״
ח 0ו ר ח
ת ש
ע
י ש
לא
ע
ר
מ
^ ש י ר י א י ן א ח ר ע ש ר ס ^ ז ״ ״ כ ל ל כ ל שלא בעקר ש ס ^ י י י
ספגו אין אחד ע-שר סקידש *
״״
1
״
עתה < ־ * י * ״ « * י י ף ־
כשלמהמסכתבכוריע:
a
r
a
ז
ח
£
נ
ג < ו י ר י ם
י
ו נ ר ד
^
י
ס
י מ ע ד י ב י ן
u
כ
י
.
נ י ד ר י ם
תיה ^^^^^,
WJW3
1 3
ל
w
א
.
ג
^
ן נ י ר י ס
י
מ
כ
ח
ג
ל
א
ז = י
W
ש א י ג ן
ג
ע
ד
ך
א
עשירי מבריר לכע שהעשיעי׳
לחשבו ?:היא עשרי לבהמות
והעשירי אשד עשר 'איה! הוא
דשיכה יטעה הילכן העשייה
מעשלגמור והאהל עשי־ קלב
שצמי מגזילתמצךכלמפרצקען
כ.לזלאמ7די"עש^
*.1
1
^ ±
קורא תשיעי דלהוי עשירי לאו
ממשל גמור הוא מאלי׳ וכדאמדי
איהוכמילאהייהילכמקולקלי':
שלשתןמקודשי׳לכת־׳וכנמעשד
בקי ליטיגלטמגיואסל עמל־
יטצ שאבי מרב אן במ־כי ישטי* י
אמרתתיאיצ! Mrקדיש ועמיתו
מיןידשיגמה למא איכ* מדוש•
.
11
ל א בםמ ך צ! כלומר העשירי ענמי הסמוך אנצ גיפו אף טעיתי איכה מקולשעאצא בסיייד לעשירי דהינו
^ & ׳ מלפכיו ואחל עשר מאחריו :יכי יש עמידה עושה תמורה סבר ד יהודה דהאי אמד עשר הוי תמורה
^.יאי לקדייה עשירי כמאןלאמר ifתהא תתתהעשידי למי יאק תעילהעישה עמודה דכתיבותיה הוא
למורתי יהיה קלש ולא עמולעעמורעו :אמדי משם לי מאיי איכה תמילה אין הא חד עשל עמילת העשירי׳
א ם היה תמורה לא היה קרב לתמורת מעשר איכה קריבה דכתיב לא תפלה קלש הס הם קלבין ולא
^יןולתן יבבכול כתיב וילפינן מעשר מיניה ׳הלכה שאין האחד עשר עישה תמירה :כל שלא נמקי שסי
הכגשירי מתמ לכל היכא לקרא לעשר׳ עשילי ת< לא מקדיש אחד עשר במאי לקרי ליהעשירי:
הכל לאתי״ בן שלש עשרה שכה ויום א־וד ולא הכיא שתי שעריי שהוא
•*•^ Sמ ט ר י ב י ז
מעריך והוא קרוי מופלא הסמוך לאיש לפי שבודקים איתי אס יודע
י* I .
!-Jf
^ןפלות״זלפלש לשם מי כדר ולשם מי הקדיש ואף על גב דאיש כייפליא כתיב כשהוא סמיך לפיקו קרוי
6יש לעכין»ה והכל דקאי כמי על כערכים לאתויי מכו1ל ימיכה שחין שאין שיין דמים דסלק' דעתך אחיכא
לכדור נדר בערכן כתיב כל שישכו בדמים ישכו כעדכיכ כל שאינו בדמים איכי כערכי קא משמע לן והכל
ק א י על כודרים משום כידרים נקט ליה יכידדים גופיה אגטדיך לאל
מלפישאיכוכערן :מעריי•"^
!״ i׳*_־ ׳!׳ •wv
מערשעערכין שהערך כתון לסי שכים שצ כערכים :וכערכץ אם אמל אחר עליו עדך
ן
^,א עצמו ערכי עלי :מדרין אמר דמי פליכי עלי בדיך שיתן כמו שהוא יפה לימכל ,ץ .
כהכים ולויים כהכיכ אכטריכא ליה לח שמיעיכן
אחל עליו דמי עלוכי עלי אי אמר הוא ענמו ימי עלי:
דכערכים לסלקא דעתך אמיכא הואיל וכתיב והעמידו לפכי הכהן והעריך אותי הכהן ישראל לפ.י כה!
»לא כהן לע:י כהן הילכך כהן לימיה בערכין דאי עכי הוא לא קרינא כיה והעמילו לפני הכהן קא משמ־ג
נשים ועבדים יהאשץ
לן דכהכיס איענה! כתלרתערכין ואילי דתכן כהכים תכן לויימוישראלים:
»שלמת כשתתאלען או תתגרש והעבד כשי שתתרד :ועועטוםואכדדזגימס מדדים יכדדים שהיי ישי ל©-
דמים
i
*
*
<״
סלד קדשי•
׳
(
6
t
ם
י
3ש
ן ; ד ד י
א
מ
י
! h i
* י ה
עיביז
*מיס ומעיי כין את אתרים אם אמרו ערך פלוני עלי נותנים ע י ן אותו פלוני אבל צאכיגיצים
עקבה אמורים
ל ,
^
1
ן ,$
אם אמר ערכי עלי או אמר א ח ל ,
מ ר ש ע ערכין עד שיהיה זכי;דאי אובקבה ודאית :פתיתמבןקדש כידר אם אמד למי! עלי שהי•
הנכ<*
כ
מוח דמים כל שהן אכל לא כ ע י ן שלא כאמר ע ר ן כעדשה אלא מק מדש ומעלס:
רכי מאיד אומל נעלך תלי קלאי
ח י ש שוטח וקטן נדדין וגערבין אכל ל *
ודאי ונקבח ודאית *
כעיט כפרשת ערכין קד רמי
נודדין ולא סעריכץ ספני שאין בחם דעת פחות מבן חרש נ ר י
וחד מיעיט כניישראלעיעט את
חנכרי דבי מאיד אומד נערך אבל לי•*
ב
אבל לא נערך «
הנדס איש כי יפליא רבה כל איש
מעריך ר יחודח אומר מעדיך אבל לא נעי־ך זח חח מורים ש נ ו ר ר ?
'י
' י
°
ב
ל ע
ג ר
ס
ב
י
כ כ
י'
W
כ ע ר
C
P
ד
ב י
"
5 7
'^־י
מ
'
י
מ א
י?
x
ונדדץ*
\
מניני שריבה הכתזב ככעלכים
; מ ? ג ל י כ י ם
ה ם
ע ל
פ
כ י ע
מ
ל
כ
ם
ד ן כ ל
?.
ק
פ ה י י
נ
חגוסס והיועא ליהי־ג לא נדר ולא נערך רבי
חנניא בן עקביא אומר נערך מפני שדמיו קעובים אבל אינו נידד
מפני שאין דמיו קעוכק רבי יוסי אומד נודר ומעריך ומקדיש ואס
ש
האשה שחיא יועאח ליהרג אין
ד
הזיק חייב בתשלומין.
W
ממתינה לח עד שתלד ימבה על המשבר ממתינין לה ער שתלד
'
?:
ז
?
״.״
י
;רני
כמעריך ודכלא צכערד :
י ,״ . .חא׳שה מנהדגח נחנין כשערה בחסה מ נהרגה אמויה נחניח *
t
»
י !
»ה /1ה תומר ככלי מעליך ונא
אי עדכי תותממלעולאיתרעלחםשיםסלע
^
כיעד נתן סלע והעשיר אינו נותן כלוספחורמ
י ־-
»אנדלוגיכוסמעריכי׳;לאכמר0׳
מסלע ותעשיר נותן o n״ ׳ oסלע ודת ביייי חמש םלעימ ר׳ סאיי
^
,
,
^,
אוסר
ך 1אל על ,על1
ןןא
קייב ליען כפישניז הערךהקכיב בערשהוישיאל שאמר עדן גזי פליט עלי איגיישאמר ערכי עלי לא
הגיסס לא כילל דלאי בר דמים היא דלמיתח היא עימד זלא כ ע י ן דכמיב
ג
אמל כלים:
והעמידו והעליבו והאי לאו בל העמלה והעלבה היא :זחיונא ליהלג שנגמר דיכז בביעדין של ישראל
אבל יובא ליהרג על פי המלכות לא שנא מלכות ישראל »לא שנא מלכות של אומות הלמלם לכדי הכל
לא בידר דלאו בר דמים הוא :זלא כעדן דכתיב כל קרם אשר יקרם מןחאדם לא
מערין ובעדן:
ורבי חכטה בן עקביא דאער בערן מיקי להאי קרא דכל קרס אשד יתרם לדדשא אחריתי:
יצדה:
יבי יוסי אותר bרבי מסי ותגא קמא לא פליגי בכודדומעריך ומקדיש כי פלעי באס הזיק תכא יןמא
סבל אם הזיק פעור מן התשלומים ואף על מו שהע1ק חייכ 3משלמדם :מן העירה מלוה הכיעבמ במלם
לאו ככתיבה בשטר דמיאאלאכמלוהעלפהועלוהעלעחאיכהגובה מן היורשים ודכי יוסי סבל מל»ס
הכתיבה בתודה כמליה הכתיבה בשטר דמיא!גוכה מן היורשים והלכה כתגא קמא אבל לאלזר שתקכו
אין ממתינין
ד
דמלוה על פה גובה מן היורשים בית דין נוכק מממיכו ומשלמים מה שהזיק:
לה עד שתלד למה! לתימא וללית ממוכא לבעל הןכדבתיב כאשר ישית עליו בעל האשה ולא כפסליכהו
עטהקאמשמעלן דכתיב»מי«גם שכיהסגם ללביתאתהילל :ישבה על המשבר מקום מושב האפס
היילדת קלי משבר :מעתיכין לה על שתלד דכיין דכעקל לכאתגופא אתריכא הוא ואיכו כן».ףאמ»
נהכין בשערה לאו שערה ממשקאמר אלא פאס שהיתה לה משיער אשהאקדת קשורה לשערה ודוקא־
כשאמרת תכו אותה לבתי או לפל יכיע דכיון לאמלה תכו גליא דעתא דלא היחא לח דתחוי כגופה
בחמהשכהיויז׳
לאתסילי וככטולה מקיים דמיא אבלבעיין אקר אסור שנויי המת אסורים בהכאת:
א סירה בהכאה אפילו שערה:
פקותמסלע דאפייענישהעליך ואין ידו משגתאימכדיןבפחו׳ מסלעדכתיב
אי? ב ע ר כ י ן
וכל עלכך יהיה בשקל הקלש כל עלכי׳ שאתה מעדין לא יהיו פהועיימשקל *
״
**
ולא ייתר על קמשיידזהו גלול שבעיכי׳הכתיבי׳בפרשה :כתן סלע והעשיל בן עשלים שערכ; ממשים וחיה
עניוכתןסלעלערכזכעגיהנדוןבםשגתיד ואמכהעשידעסור :עקןתעסלעכתןפקזתמסלע וסיטויי
א כ ל
ש ,ט ת
ע י י כ י
ש י
ה
צ א
ע י ע ,ש א
״
כ ת
מל
כ ל ב
ע
ר
י ה
של
ל ס
כ ך
ה י
ב
n j
ןנ
ז
זב
זפ
נח
עדכץ פיק ב
מתן ממשים דבכתיכה קעייתא לא יצא ידי0גלכו .יעלין עלכי עליו ז היו בידיו חע 0סלעי© עני ק עשרים
םהעליך עכמי יהיי לי קמש סלעים :ר מאיר אומר אינן כוען אלא אמת דסבר ר׳ מאיר אי כיתן כל החמשי׳
שעליו או אינו כועןאלא שקל :וקכמי׳אומרי׳כותן כל מת שבידו ד קרא לכתיב וכל ערכך יהיה ב ש ק ל ל ^ ג נ
*בערכים היא דאעא שאפייעגי שבעכיים לא יעןפתועועיהו היכא לאיעלית טפי יהיב דכתיכ על עי אמר
תשיב יהלכה כחכמים •י אי ן פתה
כטיעת פחו משכעיאיילי לאייר*
* ו מ ר אינו נותן אלא אתת וחכסיס אומדים נותן את הילם • א ץ
גערכק פחות מסלע ולא יתד על חמשים סלע א ץ nrmכטועריו באין בערכי פחיעולא יי תל תכא
נמי לכל הנך דאית כה׳ איןפתות
•חות משכעח ולא יתיי על שכעח עשר אין בננעיס פחות משבוע
ולאייתר^תח תחלתכדיתשדץ
אחד ולא יתר על שלשח שבועות י׳ כ אין נ-וחתין מר חדשים
כלה לאוליתא היא אס העקילמ
זזמעובריס כשנח ולא ני״אח יתד על ח שתי הלחמ נאכלות
וראתה היים מוכה ששה והיא•
•חות מש גיס ולא יתר עלג׳לחסהפנים נאכל אין פחות מ ת ש ע
דאתה שכים מינה חמשה והם •
^
דאתה שלשה מונה אד כעה והם *
ראתה בלז׳ופסקה לערב טובלת ומשמשת :ומיום שביעי ואלך הויין ימי ייבה יא יום שאם דאתה בהן״ם•
אתד או שביס שומרת יום כ מ ד יום וטיבלת ואס ראתה בהן ג׳ רכופי׳הויא ובה גדולה שטעונה שבעה נקיי©
ןקרכן ואם משכו ימי זיבה חלש אי שנה אינה חוזלתלתחלתכדותעדשתשב שבעה בקיים !כשישבה שבעם
<ן« 0ולאיבה הויא תחלתכלה ומוכה ששה והוא וחיזרת לעכיבה ככל המפולש ואס לא ראעה באיען"יא יום
י ^לניפייאינח זבה יכשתלאה א־זליהן בין שהיא ליאה סמיך בין שתלתיקה לאייתה הויא תחלתכלת ואפילו
נ*ראה גלינופייאיכה מוכה אלא אלבעה והם שאיןימי זוב אלא אותן יא יום שבין סיף נלותוה לעחלת נדות
כא:אין פתח בטועה ממות משבעה טועה היום ואיכה יילעע אס בימינדותה עימלת או באותן"א יום
^;**•׳*וכ^ישה״מזלע לעמיו <ד?ינמ' כפחממשפעה׳כיךי© »לאיומר על*ז כקיים כינד טועה שאמלש
יום אחל טמא לאיתי היוםיאיבח יולעתאם כימי נלות היא ינריכ׳למבו ו׳ והוא אס באותךא יום של ימי זיב'
<אינה בריכה לשתיל אלא יום כנגל יום פעתה יז שאם לא תלאה על לאחל יו יום לבל מיים זה חוזלת לפמח
גדותה דאם יום זה שראתה תחלתימי זיבה הוא כיין שכלו'יא שלמו ימי ז־בח והרחיקה ראייתה שלא ראתה
<נרלאתר*ידותחלתנדה היא ואפייאם תאמר שיום זה תחלתבדה הוא אעככינתה מימי הזוב לסיף יום יו
לבד מיום וה אבלאםתלאהיוסיזלאינאה<יןהספק אסיים בדה הוא אויוסויבה הוא דיש לומר שעא
יום זה שראתה תחלת ימי כדה היה ויום יו שראתה בו סיף"יא שנין נדה לנדה היא אי שמא יום ראשון מימ»
<ןוב הוא וכשכלו יא ינתה מימי הזיב וייס rשראתה ביעקלתכלה היא יכשאסתלאהקילם יום יז שלא
יגאה מן הספק וכל זמן שהיא בספיקא זו עקילקלתהיא שלעילסכתמיל עליה מסכק שכשתיאה יום אתד
אמל עחלת כדה היא ובריכת ששה והוא יכשתראה ג רניפיס כאמר ימי»יכ הן וכריכה זיכקייס ׳קרבן אבל
לאחר *מ אין להחמיר ד!דאי תחלתכדה היא ואפייעראה ג ימים רכופי תמכה אלבעה יהס וטובלעוטהודה:
6ין בנגעים פחות משביע אחל להסגל דיש בכנעי אלם שכבללים לשבוע אחד אס לטהר אם לחלוט:
,לא מתר על ג׳שכועיתכגעי בתים לתכיא בעפ מכין שאם עמל בעיכיו בשבוע לאשין יבשבוע שני שסול׳ן
איןפוחתין מאלבעה קדשים
כ
,״ ן ^ ! ט ח ומתן ל׳ שביעשלישי תל ובא הכהן ואס בוא יבוא כיי:
©שבדיה של שלשים יום לשכה דלא עבדיכן טפי משמנה חסרים אבל שמכה קסלים עבליכן< :לא כלאה
יומר על שמכה כלןעל ולא כלאה לחכמים לעבלבשכה יוער על שמכה חדשים שחדשה של לבנה כטיום
<חני ישעי ילותשעה ועג חלקים הלי לשבי חלשים כט ימים חלש אחל מכט ׳תלש אחד משלשים יום חדש
סל לטהוא חסר וקדש של שלשים קרוי מלא או מעיברוכדיןהיה שיהיו כלחלשיהשכהאקלמלחיחקד
סםל אלא מפכי יתרון השתי ידות שעה ו ע ג חלק ם שיש בכל חדש יקדש בריבים פעמים לעשותשמכה
פחותמשכים
מלשים מי־ולשיהשכה מלאים ואלכעה חסליס פעמים שמנה חסרים וקיבעה מלאים:
ליום שכילאפייען» :לא יומר על שלשה ליום שלישי לאפייתן כאכליס ותי לא כיבד חל יום טיב •של
» ג ר ת כאחד כשבת נאפית בערב שבת שאין אפייתן דוחה לא שבת ולא יוסטיבוכאכלותבייט לאחר
U Sת:ופתן
ב
ק
,
ח
w
ג
ה
ג
ערכין פרכן ״ב
שי
מגופתןדהיכ; ליום שלישי וכשחל עגלת בשrל ימי שבועכאעות בערביום טיב וכאכלות ביום טוב שהוא שבי
•לאפייתן :לחם התנים נאכל אין פחית מתשעה שה׳א נאפת בערב שבת ונאכל לשבת אקלת שהוא י
363 ^ V & Pאןעין לחם הפני^
!
• בדביעו כשכיז .ומשלליס אותז על השלחן כשבע ונאכל .לשבת שכיה שהוא יום"יא לי־.פי«תז :וצא יעל
׳שני עשל כינל כילל בין השעשו׳
p
ע
של עלב שבת אנו במיל בשבת ולא יתד על אחד עשר קטן גמול אץ פחות םשכנח ולא יתד
אין פיחתין מעשד ם ואחת חקיעח בנ ק ר
נ
י דשמא ת;יעי הוא לבין השמשית שנים עשר *•
היא ולא פוסישץ על ארבעימ ושמונת אץ פוחתין משבי נבלין ול*^
י P ° 1ל'ל א
סוסיפץ על שמח אין פוחחין משני חלילין ולא מוסיפק על שגיסם
כמכת שכת יום תשיעי ׳הילה שלא
בזמנה קינסליקה לא אתהשבת עשר ובשנים עשר יום בשנה החליל סכח לפגי חכזבח בשח טת
פסח ראשון ובשחיטת פסח שני וביום טיב ראשו! ש ל פסח וביום
•ולא י<ש ט׳ב ׳אם קלו שבי יעי
טוב של עצרת ובשמונה יםי החג ולא היח סכת באבוב של נחשת
•טובים של לאש השנה אחר
^ אלא באבוב של קנה מפני שקולן ערב ולא היה מחליק אל°
^
*? ™^j
ועברי הבחנים היי
ד
באבוב יחידי מפני עהוא מחליק יפה ״
ג חין פוחתים
י״כ ..י/יע.
״
ו
* פ א עקיעוי־ג במקלש במסכת
ע
י ,
הפ
ס1
ס י ן ס
ת׳
ס
h
עיי,
t
1ג
. ,״
nי
י
סכה פרת החצי צ הן מפורש׳ והא^,״ ,״ ^ ^ j
דוקא לזמכין למיסיפ׳יעי שכע
*יןמשייעקיעותכשחלעלכפסת
להיות בסבת ומשי׳ם ללא שכיח
יצא מיסיפין על ששה
כלי האי לא חשיב ליה :משני נבלים אין פוחתים משכי נכלים לשני לוייס:
לאאתפלש טעמא :חלילין מין כלי זמר שקולו נשמע למלחוק נלמ״יליש בלעז ׳בערכי מזמתלי:
ולא מישיכין על שכיס עשר בנגל שנים עשל יום כשנה שהחליל מכה בהן לפכי המזבח ולשין מכה כופל
בשחיטת הפסח כארבע עשר
כקליל לפי שהוא עשי׳ בקב־ס ימבה באנבעו על הנקבים להכעיס הקיל:
בכיסן שהיו קולין ההלל בעזרה בשעת שחיטה כלאמל בפלק תמיד נשחט :אבוב הקנה הלק שבראש
הקליל וכגי׳ליז מ׳כק לחליל גיהיה קלוי אביב :שקולו ע?כ כשהיא של קנה-ידע• משל כ״שע ולוקא
מליל שמכה לפני העזכח עלהקלכן ה!א שלוקה אתהשכעוכלשקיוםטוכ אבל חליל של ביתהשואבה
לאהיה מקליק אלא באבוב
לא היה דוחה לא את השבת ולא אתיוס טוב כלמיכח בסכה פלק הקליל:
יקידיכשה־תמגיע לסיים הנעימה היה אקל מן החלילים מאליך לאתר שסיימו האקלים שזה׳ קלוק יפה
י»תל משאל! סיימ׳ שכיהם כאקל וחלוק הינו סייס השמעתקיל הנעימה ׳בשעתהקלבן היה שיל זה יהיו
מלויים משוררים בפה את ההלל באיתן שכיס עשר ימים והחלילים היו מחלילים אבל כשאל ימים הת
מהללים בכלנל וכנורות והשיר היה השיר שהיו הלניים אומלים כבית המקדש בראשון הת אומרים לה'
ועבלי כהניס היו אותן
ד
הארץ ומליאה וכל המומיל בשבי גליל ה ומהולל מאל יכו וכן כלס:
המכים בחליל לסבילא ליה ללבי מאיל אין מעלין מן הלוכן ליותהים ולאלמעשלית הילכךלא אכפת
בית הפנלים כיע נפלא שם משפחות מיוחסות :ומאמאום שם מקום :ומשיאץ
לן אס היו עבדים:
לכהוכה כהכים היו נישאים את בנותיהן שמחשפחות מיוחסית שבישראל הי! ׳לבי יוסי סבל דמעלץ
דבי יזככיח כן אנטיגכיס
מן הליכן ליוחסים הילנך אי לאו למיוחסים היו לא הכיחום לכגן על הלוק:
אומר ל? cהיו רבי חככיה בן אכטיגכוס סבר מעלין מן הדוכן למעשלות הילכך לויים חיו ולא פליגי
אלא כענגכים בכלי זמר אבל בשיר שבפת כילי עלמא מיד! דאין אועליס שיל בעח על הקלבן אלא
לזיים דכתיב גבי לוי ושרת בשם היאלהי! איזה׳ שירית בשם ה הוי אומר זח השיר!הלכה כרכי יוסי:
אין פוחתים מששה טלאים המבוקרים האיתכא סברדכבשים שלתמידין טעוכיס ביקיי
ת
ממים ארבעה ימים קודם שחיטתן דומיא דעסת מכרים שהיה עקמו עבעשןד ושקיעתו כארבע עשי
לילין
ד 7ע ן
; 0
ס
דברי דכי מאיר רבי יומי אומר .משפחות בית הפגרים ו בית צפרי ח
, ,
•
ומאמאוס היו סשיאק לכהגח רבי חגגיא בן אגטיגנוס אומ ולדם
אין פוחחיןמששח טלאים המכיקיק בלשכרת
ת
חיו׳
«1ול«ימ
נט
עדבץ פדגן ג
דיליףמיעדו האמול!מעילים תשמרו להקייכ לי במועדו ממועדו האמזד בפסח אתהפסה במועדו הילכך
קודם יום קכוך ארבעה ימים מכקרין שמכה טלחיכוכועכים בלשכת הטלאים וביום חכיך כלטליס שנים
ומשוס דהכך
לתיידיןוכשאר! שם ששה מבוקרים ולחקר כן קודם הלילה מבקרים שכיס וכותכים שם
ואלן
לימגהו אכקי בשעתכטילתה שכי 6לא חשיב להו :וכן לעילם כוטלים שכיס וניתכים שנים:
השכים שמתכיס כו0לי 0אועם
כלי
לחמישי שליום כעיכתן:
הטלאים כדי ל ש ב ת ו ל ש ב י יפים טובים ש ל ר א ש חשזבה ומוםיפק
לשבע ולשכי ימים טובים של ריס
ע י לעולכש אין פוחתין משתי חצוצי-ורת וסיםיפין עד לעולבש
סימכא בעלמא כקט דכי היכי
אין
ו
מתשעת בגורות וםוסיפין ע י לעולם וחעלעל לכד »
דאי מקלעי שבעושכ׳ ׳מייטיבים
י י ן ע ד ל ל אין
,ן 1,
לו,
- , ,ל * של רה ב ה ך הדדי היה כדיך
י
.,^1,״,ל^ןך״
ו ן ו ח י ז י ן
P
K
J
ס
מ
ג
י
ס
ס
ע ו מ ד
ג כ כ ש
ע
א ל 1א
ת ז ע ב ן ו ם ו ש
ב
ש
ע
ח
ו י ם
מ ת ל
ע ו
פ
ע
ו
מ
ד
י
ם
30ע
r nאומרים בגבל וכבוד אלא בפת בהי ליתן תבל בנעימת רבי
׳ ^
להקדים^בקל ההוא לשלישי
בשבת מעש דהא לא מכו קולס
,ויי עימריס וראשיתן מבין ^ ,״ ל ו י ו ^ י ח ל ו י מ חיי
^ ל ל ול״תמי,־ כ ש ר ו ו א ל ל
U
!
יל״ח0ידבשוי-חמיערשח0י״ אתחעבד ל
?
*
! ! .
.-.
י*
^ ״ ס י ר ב א י ג ם ומפותח ימיעיא שם רע י ח ק ל י ל ח ^ י י ;
^ ל ת ק ל » W nיאחר n « « r « T w״ W
'
' י°יי
^ ; ה כ ע ו ר שבישראל גותןחסשים בל* י * * י
'
בשדה אחוזת ל ח * י י י ־ י ^ י
ב
ת ן א ת שווהו*
^^ן^גחולת״מחחו^רתמקרישבפררסותםבספויבותזכזיע
המם לילךילבקש טלה ולכקד
והויאלקיחהדימיקודםשתיטד:
הכי כמי לעולם בעיק ד ימים
ומושיעיו ע י
קידם שחיטה:
$עילם אם רבו להוסיף טלא^
מב,קריסבלשכתה,-ל1׳מ,סי ץ
תשתי ח״דרוע
כמו שירנו:
כשתוקעץכחכ׳נללתאיושח״',
<מישיפיןעדלע,ל»
משתים:
s
ע
י
י
0
א ל א 3
ד
י ז ק
£
י
א
ח ק
3
ח ק
ט
ם
ח
ד
1
ג י
י
ב
ח
ג
ל
ל
ע
ל
ד
א
ע
כגמרא מפרש ע ד מאה ועשדי©
י
"
שגאיועמהםהכהבי'מאה!עשרי•
והבלבל לכד כלכל אמד היה שם ולא יותר דאמר קיא ואסף כמנלתיס להשמיע
*חבנרי• בחנוברוע:
אה על גב דמנלתים כתיב לשין דביס מפכי שהן שתי חתיכות רקמת של מתכת שמכין ו! על מ ומיה,
אין פיתתין
י
עעילעא עבד שאין אקד סהםמועיל כלא מביר! וחד גבלא עבי ד ביז<
י
דוכן כמין אבטכא שתלויים
^ י ע£ר לויים תשעה לתשע ככורות ושנים לשני נבלים ואחד לבלבל:
ל י ם מליה :אין קטן כככס אין לוי קטן כככפ לעזרה לעשות לשוס עמלה כגון לכבד את העזרה
^ יי>אתהדלת<ת אלא בשעה שהלויים עלהלוכן בשיר אז נכנסים ליים קטנים לשירר עמהס'לא הת
* c*,,קטנים אומרים בכבל וכככולאלא בפה כדי ליתן תבלליתן תבלין בכעימתהלדיילפי שקול הקטכי©
,ולין אותןקטכים למבין שנים עשר לויים ה
׳ן היו עומדים :וניער׳ הל/ייס היו כקראי
_ זין יכולים לכסם ולהכעיס קילס כמותם:
להקל!להחמיר וכי' כלהו מפרש לה; ואזיל לקמץ בפייןין •י אתהכאה שכישר^
ד ס ר רון
ולהחמיר
אפילו שיה מאה מנה אינו ניתן אלא חמשים סלעוהינו להקל:
י
***י ^ ל '
ע ל י ך א ע הכעמ־ שבישראל אפילו אין שוה אלא חומש סלעים נותן קמשים סלעים אם הכעדך
בחולת המחוז סביבות העיר שאיבה משבחת כל כך משבי
ב
* ב ן עשרים ועד בן ששים:
פיד!ש אחר מחוז שם מקים שלא היו
» לרם הרגלים :חולות סביבות כמו מחול הכרם מחוז עיר ־
ערדסאוע מקום שיש בי הרבה אלמת נטועים:שבסטו שם מקים יהאלנות ש©
שדותיהן תשיבים:
ביתזלעחומרשעןלים
מתן מי שפולח אותן מן ההקדש בין בעלים בין איש אחר :
מעולים מאל:
מחמשים שקל כפף אם תקלת היובל היא אס לא! מ ג י ע השכים שעבלו סלע ופונליין לשכה בית זרע
»ן!עד ששדים עקום ראוי לזריעת כזרדהייכו שלשים סאה של שעורים והוא גלול ממקום זריעת כור
שלסטים
Hi
*
מ 4
0דר קדשי*
1
0
:
ב
< ג ) ע
הג
m
0ה מ
ם
י
עדנין׳ פרק י
*{ חמין :והמקדיש שיה אחווה מלאה אלכות כשהוא פ ו ק פויה האלכית בשווייןוחוזר ש ל ה את-
שקרקע ביעזלע ק1מל שעולים בחמשים שקלכסף :ובשלה מקנה כיתן את שיווי! לבשלה מיןכה כחיינ
וחשנלוהכהןאתמכסת העלכך ואין מכקת .אליז מנין למים דהינו כפי מה שהיא שזה ,ק ,א אומי
אחד שדה אחוזה ואחל שלה מקנה שהלי כאתר בשלה אקווה וחשב יכחמד בשל*
והלמות מכס:
מקנה וקשב מה בשל אקוזה דבל
קכוב אף כשדה מקכה לכל קכוב חומד שעודים המשים שקל כפף ובשדה כקנח גוחן א °׳
דהיכו זלע חומש שעולים בקמשי' רבי אליעזר אומר אחד עדה אחוזה ואחד שדה כקנה מה בי!
שקל כסף :ובשדה מקכה איכו שדח אחוזה לשדה מקנה אלא שבשדה אחחח גוחן חומש ובשרת
ובשור המועד שהסיח אר־נ
ג
כותן חמש לבשלה מקכה כתיב מקנה איגו גוחן חופש/׳
מכסת העלכך הקישו הכתיכ העבד להקל ולהחמייביצר אחד שהמית את הגאה שבעבדים ואיי
לעל כין מה על כים אין מוסיף הכעור שבעבדים גותן שלשים סלע המית בן חורין נותן את שווי
שלה ־מקכה קין
ובאוגס ובמפחת
ד
מוסיף חבל בזח ובזה משלם גזק שלם *
,
אף ו
יממש י
ה
־ ; W
<" א ן
־־\
את שוויו דכתיבאםכופל יושת
מליו ונתן פדיון כפשו דמי כיזק:
מגל בזה ובזה בין בעבד בין בכן
קזריץ ולא המיתו משלם צוק
פגם פמין
ד
0ל:0
׳עמה אדם רובה ליתן בין שפחה
בתולה לשפחה בעילה להש אה
לעבדו שישלו קולתליקהימכו:
לפי המבייש והמתבייש אדם
ק ל ה שבייש בשת! מלובה:
׳המתבייש לפי חשיבות! בשת!:
במכא האועל בכיו
ה
משן
י
ה ל כ ה
כ י ג ,
א
כ
ל
ע
׳
י
:
להקל ולהחמיר כיצד אחד שאגם ופהה אתהגדולחשבכהונח'
.
*
לפי חמבייש והמתבייש • ח ובמוציא שמ ר ע להקל ולהחמיר
כיצד אחד שחוציא שם דע על גדולת שבכהונה ועל קטנת י
שבישר* נייק כאה סלע נמצאהא־מד בפיו יתד מן העושה מעשת
שיק מעינז שלא גחתם גזר דין מל אמותיניעפרבר• אלא על לשק
הרעשנאברדנכו אותי זח עשר פעמים ולא שמעו בקולי *
השג יר בנודר והשני בנידרוחעדכייבגעוך •
ך
)£ךת
והערך בזמן הערך העג יד בנודר כיצד עני
שהעריך את העשיר נותן ערך עני ועשיר שהעריך את תעני נותן
אבל בקרבנות אינו כן חרישאכדקרבניי
ב
עדךעשיר״
ש ל מצורע זח עלי אם היה מצורע עני מביא קרבן עני עשיר םבהו
ך
ע
7
p
:
קיב?
והאונס דמוניא במילים על ידיי'
יתר מןהעישה מעשה שהאומר לאמנאע בתילים כומן מאה:
גזל דיןשלא ליככס לאלץ :זה עשלפעמים גבי מרגלים כתיבדמשמעעל
מעשהכותן ממשים:
זה כעקתםגזלדין:
בנודר תידתדין השגת יד שעגי בדון בערכין כפי השג ידו בתר נלדר אזלינן
וך
fflfl
והשנים בכילל ילד שלעליך ערך זקן
ולא בער בידל כלמפלש לקמן:
כותןעלךזקן דלאאזלינן בתל שכיס לכולר ותנא לקלי למעליךנולר לשנא דקיאבקט דכתיבעלפי־ י
אשד תשיג יד הכודריעליככו הכהן ואילי דאמרהש ג יל בכולל אמי כמי השכים בנילל :יהעלכים בבעלך
קבב העלך לזכל וכקבה בתר כערך אזיל ולא בתר מעדיך כלמפדש לקמן דאיש שאמר ערך א£ה״
והערך כזמן הערך כלמפלש לקמן באם העליךעכמו כשהיה פחות
פלוכיתעליכותןערךאשה:
ב
מכן עשרים דהוי ערך קטן וקידם כתיבת! היה בן עשרים איכו כיתץ אלא כשעה שהעריך:
אומר אכי אף בערכין כן אלו מתרמי אף כערכין דזמיא דקרכמע הזי כקיבכות להא דאמרינ'
דננרכיה איכן כקלבכות משו דלא דמו אהללי דמפכי מה עכי שהעריך עשיר כותן ערך עני לפי השג י מ
לעי שאין העשיר קייב כלום ולא דמילמבולע וזה שאמר עלהצשיד לאכתכוון אלא לפימדתשכויל*
של עשיר שפחיתים או יתרים על שכותיושלו הילכך כדק כהשגיד אבל עשיר שאמר עלכיעלילהוי־
הכי
קייב ערך שלם דומיא דמנורעעכי ושעעהעכיזאמד מה שאמר זה עליכותן ערך עשיר:
גדסיכן י
ס
ערבי{ פדק ד
p f c ^ lהיא עני זהעשיל או עשיר והעני משלם ע י ן ע ש י י היה עניזהעשיד קודם כתיכה משלס עדך
עשיר אשר תשיג יד הנולד אמר רחמנא והרי ידו משגע עשיר והעני יעי תשיג יד הכילר כתיב <הר<
רבי יהודה אומר אפילו עני והעשיר וחוד והעניכותןעדך עשיר דכעיכואם
היעה משגעבעעשנדר :
אפילו אבין
ג
מ ן הוא מערכך עד שיהא במכויע מעקלעו ועד סופו ואין הלכה כדבי יהודה:
ע ע כשעה שנעחייב זה בקרק
קייבןעשיד דכי אומי אומר אבי אן* בערבים כן וכי מפגי מת עבי היה אכיו גוסס ונוטה למוע ו
מחעייך את תעשיר גותן ע ר ך עני שאין העשיר חייב כלום אבל
ומע וירש ממנו דכיא קודם
מעשיר מאסר ערכי עלי ושמע העבי ואסר מת שאמר זח עלי נותן שהביא קרכנו איפו מביא אלא
ע ר ך עשיר חיה עני והעשיר או עשיר וחעני נותן ע י ך עשיר רבי קלב{ עני כמו שה־ה בשעה ש
יחודח אוסר אפילו עני ותעשיר חזד והעני נותן ערך עשיד ,׳<
ספינתו כים
שנתחייב בקלבן:
לא שהיעה ספינתו טעונה »
אכל בקרבנות אינו כן אפילו אביו מת והניח לורבוגי*
.ג
עשחורות שלו בריבוא דא© כ ן
ד .
ספינתו ביס ובאו ל ו בריבואות אין להקדש כחן כלום/׳
עשיר הוא אלא שהיעה ספיכעו
מ נ י ם בנידר כיער ילד שחעדיך את חוקן נותן ערך זקן וזקן
עחעריך את חילר נותן ערך ילד וערבי בנערך ביצר איש שהעריך מושכרת לאתרים בריבוא שכד
א ת האשת גוחן עייך אשד! ואשח שהעריכה את האיש נותגר-נ והוא אין בידו אלא אותה הפיכה
yד ך ו ד ע והערך כזמן חערך כיעד העריכו פחות מבן,חסש ונעשה ומשום שכרה לאו עשיר הוא דאין
שכירות משתלמת אלא בסופה
^ ן ץ -ע ל בן חמש פחות מכן עשרים ונעשה יותר על בן עשריבש
ונמנא שעכשיו עבי הוא ומשום
תן מ ס ן הערך יום שלשים כלמטה סמנו שנת חמש ושנרת<
הסכינה עגמת לאו עשיר הוא
עשרים כלמטח ממנת שנאמר ואס מבן ששים שנח ומעלה אגש
דהא׳ תגי הכל כעאן דאעד לקמן
ב יךן4אויודי»*» י^מדע«^ל^&ש»:ת.ששים מח ש נ ת ששמן
שאם היה המעריך ממלבועןל?
ןילםטתמםגח אף ש נ ת חמש ושנת עשרים כלסטח ממנת חץ
i^Dלהקדןז)71yhnwppy9
! ! Qעשה שנת ששים כלמטת מפנה להחמיר נעשה שנת חמש
ואם היה א כר מניח לו במד כקד<
ע ן נ ת עשרים כלםטח ממנת לתקל תלמוד לומד שנה שגד-ן
דהיא פלכסת! והכא כמי מכיס לו
^ ר ת שות מת שנח אסורה משגת שישים בלסטח ממנה א)*
ילד מכן
ד
ספינתו:
^ ג ת האמורה משנת חמשת ושנת עשרים כלמטהפמנד־ןכץ עשרים ו על בן ששים דהוי ערכו
נותן כזמן
^ ן ק ל נין להחסיר רבי אלעזר אומר עד שיהיו יתרות על השגיבש קמשיס שקלים:
חדש ויום אחד »<
הערך דכתיב כערכך יקום איבו
1
4
י
ו
׳
י
יום
מתן אלא טמן הערך:
שלשים כלמטת אם אמד ערך
6דק ה
יק ן '^יתןקנוזהי^•
.
!
,
!
\ .
באותו מסבן שלשים ה<י כלמטה ולא אמד כלום דאין עדך לפחותעבן חדש דהכי כתיב ואם מכן חדש• :
מכן ששים שנח ומעלה משמע ששלמה שנתששיםואו הואכדוןכששיםאבלכשנתששיםכדיןכילד:
»5ין אם עשיכו בתעיהא כלומד וכי כן הוא אם עשיכו ששים כלעטה להתמיד דערך גדיל יש לפחות מכו
כלמטה ממכה להקל דערד
ששים מעשים סלע וליותר מבן ששים אין אלא תמשה עשר :
רביאלעזר
•ותר פל בן עשרים גדול הוא מפתות מבן עשרים וכן בבן חמש כדכתיבבקרא*
אמלל?«לס שכתקמש ושכת עשרים ושכתששיםכלמטה על שתשלם כל.השבה ותדש ויום אחד משנד
אהדתדיליף גוירה שוח למעלה למעלה! מבכור כאער כאן מבן ששים שנה ומעלה זכאעד בבכור אדם •
,פלויממבן מדש ומעלה מה להלן תלש ;יום אמד שאין בכור נפדה פחות מבן חדש וייס אחד א^כאג
בגד שיוסיף על ששים קדש ויום^אקד ישנת חמש זשנת עשרים ׳לפי בגזירה שזה שנהשנהמשנתששיס
כליליף מגא קמא לעיל/אין הלכה כדבי אלעןר:
ה ל ,נ
ז
ע
ע ל
:
•
•
ק • ד
* iiu
האומר
ערכין פרק ה
משקלי עלי אם כסף כסף אם פילס כסף מעץ מעקל! כסף ואם פילם זהב סיק
*yyittfT
ובכלדסוא ובלבד שיהיה דכי שכמות/לגיל להיותכשקל כמקום הה/א זאפיל; זפתואפיל /ככלים זלגיני
אבס׳ המקום למכל ם במשקל <אעד אהד מאנשי המקים הה/א משקלי עליסעס זלאפילש קלי/ה כ<מן
משקל; זפתאו כגלים /כפעל :
חאוםר משקלי עלי גווק משקלו אם ככף כק*
ו£ךדן ך
*מעשה כאמה של ילמטיה מפיש
אםוהב זהכ סעשח כאסח שלירנטיה שאמרח
י
כגמרא למתגיתיןמס/לי עתסלא
י
משקל בתי עלי ועלתה לידושלס ושקלוה וגתגח שקלח זהב
משקל ידי עלי רבי יהודה אובר ממלא חבית'מיס ומכניסרי! ע י
מפרקו ושוקל בשר המור וגידק ועעמו׳ונותן להוכ׳עד שתהכלא
:מכי קתני זאם אדם השיב <א
אףעלגבללאפלישאמלינןליה
לפי כבודו ומעשה כמי **foל
ה
3
ש
אמר דבי יוסי וכי היאך אפשרלכוק בשר כגגד בשר ועצמור*
י
"P ? £
*י*טיא
כנגד עצמות אלא שבין את חיר ככה היא ראויח לשקול .ב
\
*
7
דפי ידי עלי שמק אותו ככה הוא שוח ביד וככה הוא שוה בל*י»
?
*שקצ/ה;נתגי« קלה
יד זה חומר בנדדימ מבעדכין וחומר בערכין מכנדרימכ-צדהאומ'
שמיעה ממ׳דה ג ש ש י [
_
t
1
_
ו
יעציהיאדהיתשותצידודאם
ערכי עלי ומת יתנו היורשקרמי^י ומת לא י״נו היורשין שאק
^
׳
^
^ רמים למתים ערך ידי וערך רגלי עלילא אמרכלים ערך ראשי
, .
,
וערך פבו־י עלי נמק ערך כלו זח הכלל דבר שחבשסה תלויה 3ו
^ ^
,
עיערכיעליגזתן עיער13ערד״צייעלי
גיי׳זעיךכלו4 .
» ״ אדם ובא/ת* זמן יןיו ק ,״ ד
גותץ ערך כלו חעי דמי עלי גוהן חצי דמיו דסיחצייעלי נותן דס*
ק , ^ ,
ל ,על
כולווחהכלו^-רברשהגשכר,-חלויר־זבונוחןערךנלו.
,
םידלתיךקבית גילאהעים
ד האומד
pp,
ישפכ; מ ן המי שבל.בי<j /עי
היד שה כני פ בת< כה על קמלפק
וקוזד ומכניס בקכיתבכר עילים
וענע1ת של קמור שמשקל כשד מעוד כמשקל נשל אדם;יהא כא/ע< בשד גידים!עבמ/ע כפי מה שיש ביי
שאין משקל עגמות ׳גידים שיה למשקל כשד ובותן לת/כה ע ד שתחזור /מתמלא כמ; שהיעה להשיא
איכא נפק כשיעור ידו!שוקל הבשר והענמות והגידים ההם והוא משקל ידו :היאך אפשל־ לכוין כשר כנגר
בסר שמא יש בבשר קמור שנותן ליעךהתכית יותלגידיס;עגמ/ע ממה שיש כיד או פקוע יכמנאשאץ
וכמה ה/א ש/הנלאיד מפדשבגמ לא שאין שמין אותו
ב
המשקל מכוון והלכה כלבי מסי:
כמה יפה כשכקטעה ילי וכמה היה ש!ה כששתי ידיו שלימות שמי שנקטעה ידו כשבאים לש!מ! כמה היה
שזה תקלה אין שמין אותו אלא בזול לפי שרואים אותי מזילזל וזה האומי דמי ילי עלי הלי לא נקטעה
יד! לכך מפרש כמה היאשוה בלא יד כגון אם מכרו רכוכלוקוין מידי שידו אקתמוכתכת ללצז ראשון
ושמין כמה הוא יפה כשרבו מוכרו כלו ולא שייי ממנו לענמו כלום וכסה שיה פחוע אם שייי
זה חומר בנדרים
רבו יל! אחת שלא מכלה דהשתא אינו מזולזל וכך הוא נומן לזלקדש :
מבערכים דאלו אמר בערכים עלך ילי ולגלי עלי לאאמל כלוסאלא אס כן אמד בדבר שהנשמה מלים
ערכי עלי ועת יתנו היורשים דעלך דבר קניב הוא ודוקא כשעמד כדין ק<דם שמע לפי
כו:
שאימקייב בערך אלא אחד שיעמוד לפני הכהן כד כתיב והעמידו לפני הכהן אבל דעי עלי דאינו
אלה מה שישומוהז בבית דין והלי לא כא לילי כך שהל׳ עעאףעלפ׳ שעמד בדין הוא מחסראומלבא
זה הכלל לאתייי שאל אברים
כותן עדך כלו דבעלך נפשית כתיב:
ולא יתנו היולשיס:
ג קניי עלי ה/י כערכך לאשי וערך כבדי דהוי דבר שהנשמה תלויה בו:
שהנשמה תלויה כהס י•
דמי חניי עלי כ׳ת ן דעי כלו דכתי בדר בערכך נפשי הקיש נד ל למלך מה עלך אמ׳עלך סנ״ עלי נותן עדך
כלו אף נדל אמר לעי עניי עלי ניתן למי כלן :זה הכלל לאתויי כל האבליישהבשמה תלויה בהם שאם אמי
דעי
א
מ
&
ש
כ
ה
מ
ש
? ג ל י
ש
מ
ה
ל י י ,ש
ם
ש
א
ל
ז ה ב
ל ־
ע כ ס כ מ ע י ד מ ל פ
7
n
p
t
o
ב
ג
ד
ל
ק
ס
ד
ן י
ה ק ל ע
ע
;
ה
p
0
v
״
ko
ערכין פרק י
״P
ד
•ימי מבי איתז אבל עלי בגין שאמר למי חט לבי עלי אי דמי מני ככלי עלי ביתן דעי כלו
הנולד והכילר יעמ היורשים והוא שעמד בדין קדם שמע כלהדישכא לעיל וסיפא אנטריכא ליה דעמ של
מביני מלי מעהכודר יעבו היורשים דמהו דעימא אף על גכ לעמד בדין הואיל ומת המדד קוד© שיסומן
מנידר לא אשתעבוד נכסי קא משמע לן אומדנא גלויי מלעא בעלמא הוא והואיל וכידר קיים אמדיכן ליה:
וביתזהקרכןלבל©
ה
הביע :ונפל הביע קודם שהחזי ק
האומר ערכו ש ל פליגי עלי מת הנודד וחמורו״ יתנו
ד
בי גזבר :מע השוד חייב לשלם
זויורשין דמיו של פלוגי עלי מת חנודר יחנו חיורשק מת חגירד
ש ו ר ו ת עולת ולא אמריבן אין דמים למעי'אלא
ח
ל * יתנו ודורשים שאין דמים למתים*
באדם ב לבד :ו ממשכנייאותם
ובית זח קי־בן מת חשוד או נפל תבית אינו חייב לשלם דמי ש ו ר
גובר נכנס לביתם ובוטל בעל
»ח עלי עולה או דמי בית זח עלי קי־בץמתחשודאו נפל חבית
כרחם :חייכי קטאותואשעויג
חייבי ערבים מםשכנין אותן חייבי חפזאות
ו
דוייבלשלם/׳
כיון דלכפרה את« לא משהו להו
ן
ואשמות אק מםשכנק אותן חייבי עולות ושלמים מ מ ש כ ו ן
ואיןממשבכים אועןוסטאעכ,י
ל
* ף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרען-ן
הואיל ולאי לכפרה אעיא ואיכה
^
״ ״ ^ , ^ ,
מעכבתימלשתותיין שכיק שנזרק
,
הדםשלאחדמןהקרבנועהותד
,
^ • yן שים היתוםי׳ל יום ושום ח ח ק ד ׳ ׳ ,
הנזיןלשתות״ן ׳להטמלמע0
״
ובערבהסקר*,,
ומכיס לפשע ומשהי ליה הילכך
ממשכנים איתי על חטאתי :חייבי עילית ו שלמים אף על גב לעילה מכפרע על עשת ועל לאו הנעק לעבה
<איל<לא< חובה הייא לא חשיב לה כעלה ואתי לשסוייהתילכך ממשככיםאותן ויש מחייבי עילית שאיו
»משככים אותן כגק עילת מנזיע לפי שהיא מעכבת טיזיי« לא אתי לשהויה :כופים אותו ע ד שיאמד
» w rאם היכאדטתדיןמעשמיס אומו כליך שיאמר רונה אני :וכן אתה אומר ע ט י כשיםכלמי שדינו
שכופים אותו לגלש ולא רבה לגרש בית דין של ישראל מט אותו ע ד שיאמר רונה אני זכותן הגט והיא כשד:
היעומיםכיתדין היולדים לככסי יתומים למכדן להגביתלכעל חוב שמין אתחקדקע ומכריזים
שלשים יום דנופים זה אחד זה כל הרובה ליקס יביא ויקמ :ואי כעו מכריזים ששים ייס כל שכי
ןחעישי והכי עדיף טפי יאף על גב דכי תשבתכל שבי וקמישי שבששי׳מס מתחלתיום שני של הכתה יאשוכה
זשום
לא משכחתלהו אלא תמני סר יומי מכל מקום הכי עדיף כיון דמשכא מלתא טובא ידעי ושמעי:
&הקדש המקדיש שדה מקנח שהיא נפדיתכדמים כמו שהיא שזה :בבקר ובערב בשעתהונאתפועלים
וכשעתהככסתעועליסדאיאיכא דבעילמזבןאעד להו לפועלים בשע־ת יביאתן יא! לי שדה פלוניתאם
היא יפה וכשעת הכנסת פועלים כששומעההכר זה פוכר והולך ושואלן וכשהן מכריזים אומרים שלה
*לוכי׳םכך וכך סימניה וכך וכך עבדיה בך היא עזשה תבואה וכך שעאזה ביתדין ואם מוכרי אותה לכתובת
אשה אומרים הלוקח יקק על מנת שיתןהעעות לכתובתאשח ואם עוכרים איתה בשביל בעל סיב אומרי«
» ל מכתשיתן המעות לכק משוםדאיכא לוקח דכיחא ליה ליקח כדי לפרוע למשה דכסכא פורתא פודתא
ואיכא דכיקא ליה טפי לפרוע לבעל חוב שבוטל זוזיסתסרים ושבורים שאין ד י ך סוקרים להקפיד ככך ואף
של גב דקימא לן דאין ביתדין כזקקיס לככסי יתומים למכרן והכא תגן ש׳ם הייעמים וכזידמשמעשביתדין
<מכרים נכס• יעומיםהא אמליכן דעל שלשה דברים בלבד כיתדק כזקקיס למכמ־ כככסי יתומים על בעל
מזב גוי שהיה אביהן ק״כ לו והיתה לבית אוכלת כהן ועל כתיבתאשה משוס דאיכא רומא ליתימי׳כשתגכה
בת׳בתה לכל זמן שלא גבתה כתובתה יש לה מזזמעמן הית מי גבתה כתיבתה שוב אין לה מזוכות יעל קז5
שהודה אביהן בשעתמיתת! שיש לפליט אבלו מכה או שנדוה׳ ביתדין על קיב זה ומתבכדזיויאז שלא הגיע
עלין זמן פריעת הסוב כשמת דלא עגיל אניש דפרע בגו זמביה ׳כשכייגלין כוקקים לככסי יתימים על ג־
דברים הללו מעמידים להם אפטדופיס ומיכרים בהכרזה כדתכן במתגיתין והכי מילי בקרקעות אבל
*סטלטלין השתא דקיעא לן מטלטלי דיתמי משתעגלי לבת הדי לק בשבע וגובה קובו מן המטלטליץ,אץ
בדיכין
א
ש
| ו ו ת ו
ע
א נ
ד
ע
ד
ש
ז
ן כ ן א
א
מ
ר
n
ה
ת
wא
א
ו
נ
י
מ
ד ב
ג
א
0
ר
ג
ש
ג
0
פ
ה
י
ק
י
ג ב ס י ו
m
w
ע
ל
ר ע ו ג ו
י
ם
כ ו 3ק
ו ם ו ס כ ר
י
ו
נ
ו
״
ב
ן
ת
3ו ג | י ן
w
w
ז ק ב ב ר ף
ת
א
מ
י
ערמן פרק י
בליכים הכלזה שאין עליזים לא עלהעכליס;לא על השטל^יל*
».8לויה;מ/דולע;שהקינ<ביא על
סהקדש כי פליגי בשאלת דהקלש
י כ י אלינמל סבי אין כשאלי? על
ע
ל
ה
מ
ט
*
ט
"
wt
:
י ל י י נ ה
?!לש:
דבי אליעזד אומד כשיניישנת יהוד חגאח דבי יהושע אומד א י
עדיך כיתגא בו אמ׳רבן שמעין בזגמליאלחעדב לאשת בכתובי״[
י
^
׳
המקדיש נכסיו והיהח עליו כתיבי
ב
זח ויחזיר את אשתו*
אישה ובעל חוב אין האשת יכולת לגבות כתובתה מן ההקדש יל*
בעלחוכאחחובואלאחשודפודחעלמנתליתןלאשהכחובחח
ולבעלחוב את חובו הקדיש תשעיס מנח והידחובו מאח םניח
י ג
8
; ה
ז
ל ש
v
'
w
,
* י
» ׳ ' ,ה
לסבר ר אליעזר ס ק י ש מ מ מ ס ׳ ״
סקדש/צפי ש ה מ ק ד י ש ^ *
אאפ
ק
כ י
כ
כ
ס ע
ד
י
,
נ ,
»*1£ל ל ״
^
״ £ ,
מכטעועלוהוי הקלשהיצכן ^
ק £,
*״יין לילוד הכא׳ א»
fa
h»lוגידסיס
היה כרי לגרשה והלכי כדייהושע:
העד כ לאשה בכתובת;אין ל ל
בכסיס זבדי'לער? לפליעבת1בתח
לא יפלע העליהכתוב׳על שידירכ׳
הגעל תתלה שלא ייכל להקזיר
אויצדיויישינ׳שעא דעתי להחזיר
ולאכול כתןבתלאתדשתגבכהען
pPP7WP
ג
ל
ל
א
מ
דע
כ
p
ד
n
P0Ofכ;
כ
נ ע
1
« 6
מוסי^עוד דינר ופודה בואת חנ־סיס״ללועלמנ״ליתן
ג ^ק* על פי שאסרו ח^
כתובתת ולבעל חוב את וזוכו׳׳
ערכין ממשכנין אותןנותנקלו מזק שלשיס יום וכסות עניגם
•עשר חדש ומטת סועעו־ת וסנדלץ ותפיליןלו אבל לא לאשתו
ולא לבניו אם היה אומץ נותנין לו שני כלי אומנות מכל מין ומק
ת ד ע *.ותנין לו שני 0ע*דק ושתי מגדות דב« אליעור אומדR3C
.
חיח אכר מחנק לו ארת עמדו חמד נותנין לו את חמודו *
היח מין לו אחד מרובה ומין אתר מועט אין אומרים ל ו
ד
למבוד מן המרובה וליקח לו מן תכועט אלא נותני׳לו שני מיגין
סן חמרובת וכל שיש לו מן תםועט המקדיש את נכסיו מזןלין ל ו
אחד המקדיש את נכסיו ואחוז
ח
את תפליו*
המעריך ארת עעסו אין לול4י 1בכסורת אשתו ולא בכסור־ן
3ג י ן
הערב;עסק ההלכה בדין העדנ
בסמוכה מפילש בסיף בבא בתל :ב ;היה עליז כיעבתאשה כגון שקדמו גדושין להקדש דעכשיז ליכא
המביא :אלא הפ;לה פזלה בעלה פילח א;עןמן ההקלש מזל בדכל מועט כדי לפרועלאשה כתןבת׳דודא״
לאקיילעליה;הקדש שהדי איכןשלווהאי לכל מועט גזר שמא יאמרוהקדש יובא לחזליןבלא פליין:הקליש
ב והיה ק;ב;ק'אעגדתיב; ייתר על הקדשו לא אמריי האי לאו אלעעדתני בכסיאוזפיה אלא היעזני הימביה
הילל לא גבי מתקדשאלא אמרינ אדעתדהני בכסי אזזפיה יגבי מביהז יעד כעה עד פלגא אבל אם הככסים
שהקלישאין שייןתני המבלאגבימניהודזלאילאואדעתדחניככסי איזפיה דאין אדם עשוי לקבו קרקע
נתת מפי שני׳ עמס שהיא שיה :ב מעשככי׳אותן גזבר ב:בכ לבתיה יבוטל בעל כלחן:מוין זכס; יתע'»קנדל»
ותפלק על כלן משיירי לו מעו לקבוק אס אין לו ד כתי׳ואס מך ה<א מערכי ודרשי רבני לקל׳ הכי ואם מך תעש׳
שישאר הוא שיהיה לו הייה וקיוימערכך מדמי הערךומשמיהוא יש ל»הזיה וסי; מדעי הערך אכל לא לאשתו
*לא לכני; :מכל מין;מין מכל אומנו שנליכ'ד;ה׳ כלי :מעגליידולדולא בלעז שמקליקי׳כה פני הלוס:עגידה
<גמון סכיןאליך מלא סגיעויובלשו מקלא משוד סיגא בלעז :במד; במל בקל שאל; הן כלי אוממתוואין הלכה
כדיאליעזרדבע בקר;קמור נכשיינבהו ולא חשיבי כלי אומנו :ד מין אקד מרוב ומק אימיעט בגין ג מעגל״
<מגר׳א :בותני׳לו ב מן המרוב והגי נוטל הגזבדנוכל שיש ל; מן קמועמניחי׳לו ולא זככיכ לייאקריתז דכי היכ״
.דעד השתסגי לייבהכי השענמי ממגי ליידמהו דיטמיעד השתהו! אנשי מושלי לי מש; לסו לי׳מיןאק ערוכה
לאזשולי לאקריכי השתשהגזבד לקק הממבילא משכק מאןדמישיל לי הילכיכזבקלייאקדיתי קמל :ה אקל*
גבקוע
עיני{ פרק t
,
. . _ .צקח לעבד כסותבשלשיסדיגר הוא משביח מכה על דמים
0שזה עכשיו :לאטליס לים השיק :לכרך שדרך סוחרי׳ לביא שם וקוכייהמרגלית ביוקר :אין ל׳ להקלש אלאי
מקומו במרגלי׳ושעיעבעבידכת^
&ביו ול*יי* כצבע שעבען לשמן ולא בסנדלים חדשימם שלקחן
^שםן אף על פי ש אםי־ו עבדים נסבי־יבם בכסותן לשבח שאכש
הלקח לו כסות בשלשיכש דיבר משביח חוא מנח וכן פרח אפם
©מתיני׳אותח לאטלס משבחת חיא וכן מרגלית אם מעלין א ו ת
«,
1,
^1,
אין מקרישין לפני ח ע ב ר -י
^
ולא נ ו ^ ן לאתר חיובלפחי'משנת אק מחשב,,
*
ל
ח
ס
M
|
<
ד
1
ע
ב
ח
א
ת ח י א
א
ץ
פ
א
ו
?
ם
ז
מ
י
ס
ה
ק
ד
ש
א
3
ה
ל
ה
ק
ד
מ
0
ש
ח
ח
ב
מ
י
י
ם
פ ח ו ת
מ
מ
ק
י
ח
מ
,
ח
גשער־ז חייבל ™ 1ב ז ״ נ " י °י
ו ו ע ע ח ו
מ
י
ת
ש
ש
י
א
י
מ
ם
ע
ד
״
5
ח
י
וכען אתהעלכך במם ההוא שלא
»שהה קדש להמשמיכל דכד שהוא
קדש להיכגק העם הקדבותשהן
לבדק הכיע כלן יהי כעכים כמם
ההוא מיל שלא ישהה אותן וטעמי
ל
כתב רמבם דומכץ דאתי
לאשהריבהו כדי להשביח ואת«
לידימסידהומהאי^טעמ כ מ י א
ץ
^־
m
שדס אח״׳:
פחומשתיWw
"
^
°
״
^
W
ג ם ף חיי
במקדיש שדה אחווה עלפיהשנ.׳
^ ,״ ״ י ב מ אין נמרריפם עמחפחורת מכאן נמדדים ענ״־־*
׳
חכדישח
הכותרות ואי ן שכיס פחוע משכים
למקדיש שלה אח׳ זה נשנה ראשונה של יובל וכא לגאלה מתןכבית כור חמשיס סלע כדכתיב זרע חומר
Q
V
D
D
ע
{
י
ח
ט
פ
ח
א
י
ס
י
ע
י
ם
ג
3
י
א
1
r
קכעמס סוכדיוני הרי מנעופוכדיון
^ י ע ^ ^ w״»׳•׳ -יי״ ״ * יי׳׳־׳ י ׳׳-׳ ׳•״\ י׳ ׳־-״־׳״•׳ VV
ל־שנה פחותפוכדי־ן ומה שהנריכוהו ליתןסלעופיכדיק לשכה למט שכיס מט סלעיס ומט פזכדיוכייויש כאן
,ל י ,ן אחד יתר על יהמשים שקל שאמרה תירה אותו המכדיון ה׳א קלבון לפרוטלוט כלוע בשביל ההכלע
פ
נ
3ניסןשה»אא בעשכהלאיאמ׳תניסלע<חניפזכדיוןאכיכות;עשכהזואלא כותןסלע !פונדיון שלם והינו
*•קאמיאיןגואלייפחו משנדכמ דלא נפק לה כלה שתא לא מגרעלה כלל ולא יהיב 4א<לת מני שכה ?1א גאולת
שפה שלימי ומה טעם לפי שאין מחשבי חדשי׳עם ההקדשהבא לגאיל שדהו ה׳ שני׳וחבי לפני היובל אין מחשבי'
* ת ן ו חדשי שיבאו משכ ששיתאלא כותן!׳סלעי/שש פוכדיוכי׳דכת׳וחשב לו הכהן אתהכסף עפ השני הכועלו׳
©מ׳ אתה חשכ ואי אתה מחשב חדשי׳כלועיכל מה שנועד חשוב שני׳לעשו׳חדש הכותר שכהואיאתה מחשב
החדשים שיכאו לגרועמן השקל ופונדיון בשבילם :אבל הקדש מחשב חדשי כלומר אם דיות של הקדש ה;א
שנחשוב איתה יניאתחני שנה שיכאה בגין דמקלשה בפלגא דמח ליובל דאי קשבת לההיא יביאה הוה
4יסעק1תמכ שבים לפני היובל ולא עפדקאבגידוע אלא במעשים ואי אמדת לאיןמקשבים אותן חדשים
שיבאו
ערכין פרק ז
שיבא; ה;ה הכאשני שנים לפני היוכלואיכא פסידאדהקלשדלא שקילאלא ש ג י ס -פ ־ י ם ^ ף י *
ה ב
^
^ ,£
מסשבים
; ל
pmj1
) :י ט א ה
^ ^
J y p
ש ג י ם
ל
פ נ י ה י ן ב
ל ,לא
מ ב ל
ק א בגי !ע אלאבחמ
ל
ס־ןל לכתיב ;תשכל׳הכהןמכלמקעש:כשעת היובל בזמן שהיובל כ;הג אבלבזמן שאי ן ה יבלמה ג
אותה בשיוויח כשאל הקלשיע/ :לעקומל שעולים מקום שיכולים לזר;עב; כיל שמגלים בשוולעים מ פ י
»ל ;בזליעה בינוכיע לא שיהיה
הקדישה שתים * ו שלש שבים לפני היובל נותן ל ו סלע ופוגייןד
הזלע מקוב fבי;תר »לא מפחי
לשנת אם אמר הריני נותן דבר שנת בשבח אק שובעק לו א ל *
ועפולל הרבה :בקעים עמוקים
אהד הבעלים ואחד כל ה א ד ^
כ
נותן את כולו כאחת *
»כו ]והוא שיהיו מלאים מים שאין
סח בין הבעלים ל ב ץ כל חאדם אלא עחבעלים נ י ת נ י מ ח ו ם *
יא/יין לזליעה אבל אס איכן
הקדישה ונאלח אינה יחגאח
ג
מלאים מים הואיל וח;ו למדי אף וכל אדם אינו נותן חומש •׳
מידו ביובל נאלח בנו יוצאת לאביו ביובל נאלח אחד א י א י י
על גב לאין כמלדייעמח מתחשב׳
Vמן הקרובים ונאלח מידו אינה יתגאה מידו ביובל נאלח אחר « ן
כאפי כפשיה׳ כ 1
הבחנים והדי היא תחת ירו לא יאםד חיאיל והיא יוצאה לכהניכם
?
'^
.ב י ו ב ^ ח ד י תיא תחת ידי חריחיא שליאלאיוצאדה לכל אחיי
מכאן במדדים
פ ,
;
ק ע ש י ם
פי,
ס ? 5ג ם צ כ
ל פ י
כ
,
י
XP
מ
:פ
חכחנים.
שהןמלאים מים;לא חזו לזייעה
הואיל ואין נבוהים עשרה על שם
*ותנים את דמיח רבדי רבי יחורה רבי שמעון אומד בבנסין.
^
,
׳
אבללאנץתנקרפי אליעזר אוסדלא נכנסין ולאנוחנין אל*א
בעטע^מן :אלא
חיובי־1V4
נקראה שדה ישימים עד
^
״
ננאלח נקראת רשושי דטועק עד חיוכל השלישי ל ע ו ל ק אק
ל ,״
ח
חכחנים נכנסין לתוכח עד שיגאלנה אחי־ ״
ואחל כל ה א ד ,
כ
א חלוקח שרדיז מאביו סרת אביו ואחד כך הקדישה הרי חי<4
ביתכור בקמשיס שקל ין
כשרת
שוה אלף שקלים בין שאינו שיה
איבה יונאיז
נ
אלא חמשה שקלים :שהבעלים ניתנים חומש כדכתיב אם נאיל יגאל אתהשדה יגו':
מידו»יוכל לתותמתחלקת לכהנים כי חיכי דאי הוה שריק לה אניש אקרינא להוה בפקא בייבל ומתחלקים
לכה:ים כדכיעב והיה השלה בכאתי ביובל קדש לה :נאלה בנו יובאה לאביו בייבל ולא לכהכיס דכתיכ וא•
מכד אתהשדה לאיש אחר לא יגאל עיד לאיש אקר ולא לבן :גאלה אחד מקליט; של מקדיש מיד הנובר
ובאהמקליש׳
יאעלהואי*
ייתל ממני;
w
^
;חשב
״
ד
חגיעחיובלולאגגאלח״כהנימנכנםי׳לתוכת
w
ל ן
ע
ד
ש י י ז אכ
כ ס
ס פ
ב
ד ה
ש ה ן
שתייבל פיגעבו תן נכנסי לתוכה והיא חליטה בידם ונותנים אע דמיה להקדש דגמר קדש קדש ממקליש
כיתכתי הכא בשדה אחוזה בנאתיבתבלקדש וכתיב במקדיש בית איש כי יקדיש אתבייעמה כיעלא ענא
מיד הקדש כלא דעי'כדכתייהתם והעריכו הכהן דכיתלא בפקא לכהכי אלא כפדה בדמי אף שדה אחחהלא
תנא מיל הקדש בלא דמייהילכ כי פריק לח אחיהו! למיילבלק הביתהקלש וכי עטי יובל בפקיבחכמ לכהפי•
ואי לא נגאלה יהבי כהני למי נ שקלי ושקלי לח :יש אומינכבסייאבל לא כועני לגמד קדש קדש מכבשי ענדיג׳
דכתיב בהי קדש יהיי לה' לכהן מה התם בחכם אף כאן בחנם יניתא;ליה דכילף שדה אחיזה מכבשי ענדת
דתרויהו מכד מתכויכהונה ילא נילף מעקדיש ביתו דאינו נתן לכהני'לעילם ודי יהודה נ יק ליה דכילף שדם
אחוזה ממקליש ביתי לתלויה! קלשי בלק הביתולא כילף מכבשי עברת שהם קדשי מוכח והלכי בריהודה *
שדה רטישין שדה נטיבה כמו אס על בכיילועשה י• ע ד שיגאלכה אתד וכשתנא מידו ביובל ימסו בה כסטם
ועעחא דרי אליעזר דכתיב!היה השדה בנאעוביזבל קלש משמעכשענא מילהגואלכלין שאר אדם הקומי
קדקעשיונאח כיובלבההיא קאמיקרא דתהוילכהבייאבלבבאתו מיד הקדש לא משמי דאכעי לא אשמעינן
קלא להק ז׳פקעמכחו ביובל :ה הלוקח שלה מאביו מתאביו ואקכ הקדיש הלי היא כשדה אחוזי שהרי ס י
שלא
פג
שלא הי
לא
בשעה
.םהקיישה צא היה גופת של; דעי/ידה היעה לחזור לאכמ כמכל כדין שאר מכירו׳יכשקר מקדיש של ה מקנה
היא שהגואלה מיד רגיבד מח;ירה
ביובל ילאשל לו י ־
י
גשיחאחחחהקדישחואחדכךמחאביוחריחיא כמדח סקגר־ז
אסמי האליק דהינו"
לאביו שלזה וזה יורש את בת אביו
ך ב ר י דבי מאיר רבי יחודה ודכי שמעון אומרים כשרח אחוזר־ן
ואין הלכיכלימאיי :שדה מקנה
ימגאמר ואס את שדר־ז מקנתו א ש ד לא משרת אחוזתו r r w
שהקדישה יגי1ה חקר איבה יובאה
לחיורת1r
« wי־אויח להיות שדה אחוזר־־ו יוצאת וו מחיא דאייה
לכהכיםבייבל שאץ אדמ מקד־יכ!
»ןדת אחוזת ושדה מקנח איגח יוצאה לכחנים ביובל ש א ץ א ז ־ מ
דבר שאינו שלי יקדקילא היה הלו
0ק ד י ש ד ב ד שאיגו שלו כחגים ולוים מקרטעים לעולם וגואלק
אלא עד היובל:כהנ׳ ילוייימקדישי׳
.לעולם בין לפני היובל בק לאחר היובל ׳>
המקדיש את שדחו בשעה שאיני! יובל אומדים לעילס יאפיל! בשנת היובל עגמה
ן£ךד? ך ן
אבלישלאלשהקדיש שדהו בשבע
ל ו פתח אתת ר א ש ו ן שחבעלים נותנים חומש
״
היובל ענמה אינה מקולשע יגו&»
^ ל ארם אינו נותן חומש מעשה באח׳ שתקדיש את שדחו מפני
לעולם מה שאין כן בישראל שאע 1
ךיעחח אמרו לו פר ח אהה ראשק אמר חדי חיא שלי נאסר אמר
פי ד לאח ל היעל כדכעייואם מכר
וייחוסי לא אמר זח אלא בכביעח שההקדש נפדח בכסף וכשוח
את השדה לאיש אקר לאיגאלעוד
0ף אומרים לו הגע! -ך נמצא םשסידאסר ושדהו ל פ נ ׳ ו *
אכל כהן או לוי שהקליש קרקע
אומד
אמד אחד ח ד י היא שלי בעשר סלעים ואחד
ב
שירש מאבותיו הדי זהגואללעילם
^ » £ר י מ ואחד א ו ש י ^ 0׳ « י 0מ י ד י י אומד בארבעים ואחד אימץ -׳אמי׳עגי עלית הייכל ילא כעל,,,
^חםשיס חור בו של חמשים סםשכנין כנכסיו עד עשר חתר בו גואלה לאחד הייכל לכתיב גאול*
^ ל ארבעים ממשכגיפם מנכסיו עד עשר חזר בו ש ל שלשיבש
עולם תהיה ללויים:
^משכנים כנכס ו ער עשר חזר בו ש ל עשרים ממשכנים מנכסיו
בשע׳שאיכס
^ עשר חזר נ ו של »שר סוברים אותח בשויח ונפרעים נשו-־*
יתל בזמן
ש ר את המותר הבעלים אומדים בעשרים וכל אדם איםריכש
שאין יובל כ!הג:פתח אתה לאשק
לעשרים הבעליכס קודמים מפני עחבס סוסיפין חומש «
בכמה אתה רונה לפדותה ועפכי
ב אטד
רתח של הקדש שיאליםליתחלה
שהבעלים מוסיפים תומש !להכ»
ו קניבים ביע
וקראתם דרור
ג
המקדיש
ר
ע
•אדץצכל תשביה ס מ ן
« P W P W Wו « ׳ ! ן « ״ ״ « ׳ ״ ׳ * ׳ יי
K
״
יי׳י׳־״י״י׳י י
J P Vעליינזתנים אין,
החומש כל דמי ייה ורכיעיותד ולן כל לממס האמור כעורה שיהא הקרן וחומשו ממשה ומפני שלשה דברים
»6ערים לבעלים פתח אתה ראשין ה־זחתשהבעלים מוסיפים אתהחומש כדקתבי במתגיתין והשכיתשמבות
^אולה בא לק לכתיב אם לאתגאלאלמא מבותגאולה קידמת למכירה והשלישיתשהוא מוסיף ומתן בעליונה
»ומי־ מ שאר בכי אדם לרובה אדם כקב שלו :מפני רעתה שההובאישבה יתרה על השכח :איסרשמנ פרוטו:
4א אמי זה אלא בככינת כלומר לא כך היה מעשת שלא אמ באיסד אלא בביבה ואמ׳לז הגזבר הגיעתך הדי היא
©לך בבינה ופליגעא דעק ודבי יוסי דרבכ׳סברי אין עודין הקדש בפחות מא רבע פרוטות כדי שיהא כחומש!
» ט ׳ ודיי וסי סבר פודי׳הקדש בכל שהוא ואעפ שאין בחומש! שוה פרוט והלכי בתק :ב מעשככי׳מככפיו
» ר ע ש ר יכוויזמ כשקזרוזתאחדוה אבל חזרו כלן כאחד משלשי ביביהן בשוה כיבד אמר הדאשין הדי הוא
מלי בעשר ואמי השט כעשרים זאמ׳השלישי באלבעועשלי ומזלו בהן השלישי והשני כאקדנותכייאותו לראשון
?3גשרוממשכני׳ מנכסי השני בשבע ומנכסי שלישי בשבע וכענא ההקדש גיבה ארבעה ;תשלים וכן אס חזרו
ש)
ל )
שלשתן
ו
ערבק פרק י*
אמר אהד הדי היא שלי ככא לאחד שאמד; הבעלים כל הבעלים נותבים כעל כרסן כן דצה׳י
j
לא ׳הבינן ליה הואיל;אמדו הכעליסכיועלה החשמן עםהי״מש בכהואייהבינן ליה להאיךבכאכממ
הקדש מפסיד ובעלים כעל כרחן יתג; א;ע; סלעשהוסיף;ה עם הקלן;כה דדה; אגל על סלעשהוכיף יי
לא יוסיפו קומש י• אמד אחד בכה
א פ ר אחד חדי היא שלי בעשרים ואחת הבעלים נוהגי•
j
הבעלים ביתנים שלשי כעל כדקן
ובגמרא פרין אמאי כימים אע עשרים י ש ש בעשרים ושתים הבעלים נותנים ע ש ד י מ ומבע
הבעלים בשלמי ע ד השתא כייפיכ' בעשרים ושלש הבעלים נותנק עשרים ושמנת בעשרים ן א ד ב !
1חו להא לא עטכץ למיתבה להכך הבעלים נוהניס כעז בנח הבעלים נותנים שלשים א י ן כיסיפץ
משום דקרן דדה! לא הוי כקרן חומש על ש ל זה אמר אתר היא שלי כעמריב 5ו ש ש אם רוני
ש
.
ד א מ מ
ב
ע ל י ס
תבעלים ליתן שלשים ואחד ודינר חבעלים קודמים ואכש ל ו י
ברי***
מחריםאדמ מצאנו ומבקרוסעבדיי
ד
אומריםהניעתך*
ומשפחותיו חכנ*ניס ומשדח אחוזתו ואס חחדים את כלןאינן
מוחדמין דברי דבי אלעור אמד רבי אלעזר כץ עזריה מח אם
לגבות שאין אדם דשאי לחתי־ים את כל נכסיועלאחתבמחוכמו
״
1
,
י
המחרים ב נ י
ה
שיח* אדם חייב לחיות חס על נכסיו *
מילכעלנלחקמהדדיפןאבעלי׳
<פיק י מ ח ל י י ק
^
ך ״
* ™ I
T ^ T
דאעד אמד בכה לימבו להאיך
״ ,״,״,
.
דסאמדודדהו הוו כקרוותועע
יבתדעכדי ושפחזעמעפדיםדשדח מקנתואינז&וחדמיסשאק
' t e w ' l t t o w & m p f i y
ל ^ אד a n n o 0ד3״«אינד » « u n n a bיליי«»ייגז»ו״«?0רג»ידן^
,ן
_
יחודחרבישמעוזאיסדהכחניסאי״זסליימימשחחדנמך^ש
^
מלוים סחריםיס שאין חחרמיס שלחן ר3י אומר גיאיס דברי ד «
יאמיר בעלים בריש׳פלוטה
יחודח
על כסלעים דמטיקישב $דקרן
ומומש לחמשה ועשרים ופריעה ואי יהביכן ליה להאיאיכא פסידא להקדש הילכך מהדדינןאבעליסכעל
כרמיה; והא דלא עכא ברישא חכעלים אומרים בעשרים ופרוטה דבפרוטו' לא דק עכא ולא חש למעכינהז:
אם דבוהכעלים ליען ל״א ודיבר כגון דמעקדא כשפתחו הבעלים ראשון אמדו באחד ׳עשרים סלעי©
דהוי בין קרן ומומש ששה ועשרים ודינר שהסלע ארבעה דיכלים וחומש הוא יביעיתהממין כדאמק
ועליו של/מ הס חמשה הדי ל״א ודינר :הבעלים קודמים דאי הוה יהביבן ליה להאי היה מפסיד הקד•
ואם לאי שלא פעחו הבעלים
דינר עעאי דאעוד בעלים כדישא הילכך מהדרינן אבעלים על כימיה; :
״בהלה אלא בעשרים זזה אזמר חמשה ועשרים אומרים לזה הניעתך הדיה/א שלךילא מהדרינן אכעלי•
משום דאעי־י בעלים בא אחר במקומנו שניתן חמשה ועשרים כמותנו יהא דתגן במתביתיץ שאין הבעלי•
מוס־עין קומש אלא על מה שפתחו הם עמלה ולא על עלויי שלזה הכי מלי היכאדלא שמו בכי אדם^י!
מקרקע כ»יי שאמר זה האחר אבל אם שמוהו שלשה בט אל־ם כדבריו של זה מיסיפין בעלים מימש בעלי•
ד
בעל ברקן וכלה ממגיתין לא איירי אלא בשדה אקוזה בזמן שאין היובל טהג כי-עכן בריש פרקין:
מחרים אדס מכאט מקנת באכי אומד הרי הן קרס וכותגן לכהן :ואם הקרי אתכלן שלא שייי• לעבמי כלים*
אינן מיי׳דמים לאמי קייא מכלאשר לו מאדם ׳משדה אחוזתו מכל אשר לו אלו מטלטלק ולא כל מטלטלה
מאלם אלי עבדיו י 0פ״יתיו ככענייס ולא כלן ומשדה אחיזתו ולא כלה ׳אין הלכה כלבי אלע׳ל כן ע!דיי1
אלא לכתחלה לא יחייס את כלן אבל אם התלים מיחיייים :להיותחס על נכסיי שלא יבזבזס להדיוט ג
שאין אדם מחלים דקר שאיני שלי יבתו נהי ליכיל למכלה יקטנותה איכי יכוללמכלי*
ה
בנערותה׳• שחחלמיס שלים לכתיב בל קרם בישראל לך יחיה וכיון דדידיה רויא מר הנאה בכך א *
היה מקרים איה! גיפיה זכי ביה ילאיהיבליה לכהזאקד :כדאין דברי רבי •הולה חכיקאדל נלאין
דכלירבי יהידחליבי שמעון דמודה לו רבי שמעיז לדבי יהודה וסיכר כייית! כקי־קמויזולאדכלרפ*
י שמעון אלא בעטלטלין לפי שאין קי׳למם של לויים ורבי יהודה סבד היקשי מטלטלן לשדה אקחה ד כ י מ
מכל
ל
כ
,
< מ ק ן
ים
p
p
p
מ
ה
כ ו ש 0ג ס
1
w
.
עדבק פרק ח
t
*>י
» מ אשר -ו מאדם ובהמה משדה אחיזתו מה שדה אקחה אץהלויים מסיימים"כיכתיב כי אתחעעול^•
•יא נהם אף מטלטלין אין לויים מתרימים ירכי שמעין לית ליה האי הקישא ומדכמיתדבי לפרושי מלמיה
ו
7דבי שמעין קמה מידה לדכי יהודה זבמה כחלק עליז שמע מיכה דהלכח כרבי שמע ן:
• י ע י כהכים קלעים סהתליעם כ י י לתיעילכהכים הין להם פדיון כדכע־כ לאיעכר ולא יגאל אכל
הרמי כדק הביע יש להם פדיון
דאדעע־ז דהכי אחלמעהז דה?{
•הודח בקרקעודמ שנאסד בי אחוזת עמים תיא לתם וכדברי דכי
אין דתיי לבדק הביע אלה מעולנ
חרמי כוזבים
#סעק כסםלטלים שאין תחדסיס שלחם « • ו
אין לחם שדיון אלא נותבים לכתבים כתרומת דכי יהודון בן בתיד׳ וחכמים אומרים סתם חרמים
לכהכייוהלכס כקכמים והמקרים
•וומר סתם חרמים לבדק תבית ש נ א מ ד כל חרס קדש קדשיבש
מטלטליןבזען הזה יכןהמתר*©
m hלח וחכמים־ אומרים םחמ חרמים לכתגימ ש נ א מ ד בשדח
קרקעות בקונה לארץ שדיכם
* ח ר ס לכוון תחיה אחתתו אם כן למה נ א ם ' כ ל חרס קדש קדשים
כעטלטלין לעכין זה כיקב©.
,
* ו א ל ת ׳ ש ת ו א ח ל על קדשי קדשים ועל קדשים קלימ*
צכחכים והמקדיש לבדק תכייב
©חדים אדם את קרשיו בין קדשי קדשים ו כ ץ קדשי9ם קלים OM
בזמן הזה סאין שם כיע פודיז
^__
^
^
מיתן נכתקנה כדכד מועט וצא
,1״^,״1, ,
^
* ו מ ד י ה כמת אדם רועת
יפחוע צכעקלה מארבעה זוזי«
^
,
י מ א י ח ב מ ד בין תמים בין בעל סיסאוקרובצזחאבצצאכשיהפרוע
לי
ל,
^ ת ו ו ע י ר ק אומרים כמת א ד מ ר
צבד או כיונאבה משוםדליכא
או לבן אתותו* דבי ישמעאל אומד
פרסועי מלעא :שהוא חל ע ל
*
,
.
,
י
*י"
קדשי קדשים כדמערש 1W
^ לימד אל תקדיש ש כ ב י
^ Hובאחר.אוסר אל תקדיש ואי
ו ׳ * r׳ ״ » ^ ע י ־ ש וקזיב
^ ^ י ^ ־ י מ ^ ט ו ר מ ע ^ ת מקדימי rtnMהקדש ע^מואין
״ ממדים אדם את קדשי! מ׳ .
י
מקדימו הערש מזבח «
אםכדיהםאמע-
»
הדי עלי עולה והפריש כהמון
״י?
לכדי! זאתי כך המרימה הואיל
^ ,א תייכ באחריותה אם מתה או כנכבה כענאת שלו היא זכותן כל דמיה לכהן ואע הכהמה יקריכ לכלמ
ואם כדבת היא דאינו חייב באחריותה אם מתה האזדא' לא מייל בה קד©
^ ן א י ודאי יש לה פדיון:
.,לאן לידיה היא אלא בכדי טובתה וטובה שיש לו בה יתן לכהן כיבד שוד זה עילה והחרימו אזמדמ כמם
£ד ם שאימ קייב בעילה דובה ליען אס יענא עילה בזיל כדי להקריכ דומן לקוכז וכאו^דסים יתןזה
gpgtp
nהיא טובת הכאה ש־ש לו בה שהרי אם מתה אז כגכבה איכי קייב באסריותה ועשהפרישיזfo,
שאיני רשאי שאיכו יד״כ תרגום כישם
**עתה אינו מאבד ואינו מפסיד אלא שהקריב דורין לקינו:
כיבד פודים אותו דהככזר גופו איכו מוקרם שהרי איבי שלזאלא לכהן אלא אומדים כמה אדם
יא:
לילק למגל הכית שיתן ככור! לכן בתי כהן או לק אימת* ואותה טובה דיהיביתן בעל הבית לכהן
גשביל הקרם ודוקא כקט כן בתי או בן אמויט כהן דאלו כהן גועיה לא מני למיתן טובה לבעל הבית כדי
«יתן הבכור ל; או לכהן אמדדכיקדככודקזיליהמימזי ככהן המסייע בביתהגדכות לדוש ולזדותכדל
כתזב אחד אממ•
^יעכ! לו עדזמיתכשכרו ואשתבק דלא שקיל ליה בעורתתרומח אלא כתורת שכד:
*קדיש גבי בכור כתיכ כל הבכוראשד יולד תקדיש :וכתוב אחד אומד לא תקדיש כתיכ אחד אימר אל
הקדש עליי להעלות* בדמים שית!
*.קדיש אך בכור אשר יבובר לה׳ בבהמה לא יקדיש איש אותי:
»!וכת הכאתו כמה אלם חבה ליתן בו להעלות* עולה שאינו קייב בה אלא כלי לעשית לולין לקונו:
^ י אתה מקדישו הקדש מזבח שיהא שם אקר קל עליו ורכק לבפקא להוהך לדשא לעיל מכל קרם קדש
»ןדשים אל תקדיש מבעי ליה ללא! שאס מתפיס! לשם זבח אקר עובר בלאי זתץדיש מבעי להי לומר שמנוה
!הקדישו ולועד זה קדוש לבכורה ואף על גב דמאלי! הוא קדיש ודכי ישמעאל ליתליס ה ן דרשה והלכה
כקכמים:
;
ך ד
א
ס
ב
ד
3
ח ן
ב ו ת ן
ח
ב
ש
ו
א
ד
ת
ט
ב
ן
ה
w
י
m
o
n
ע ו
n
ו ע ח
q
D
u
w
y m
ח
כ
ת
ו
ב
א
כ י { ג ד 0ח
ת ן ב כ כ י ד ז ח
א ד ן ר
ש
י
ת ג 1
ג
י
י ם
ל
ב
ן
א ן
fi
א
ת
ת
1 6
י ד י
Q
י ש
< ץ ב ה
המ׳!כל
ערכין
פ ר ק
&
x
_
א ת שדהו בשעתהיובל בשעה שהי •כל כוהג אכל בשכתהיזבל עבמה אינו רשאי צ מ ס י
חמלכר
ואם מכר המכר בטל;מחזיר הדמי:אינו מ ת ל לגאולואפי' כתלבס לוקק אין ש<מש
דכעיב במספר שכיס אקר היובל תקכהשעהאקטיה ל; שעי שכיס ואי מהלרלה מקמי בכי עיבר כ**״*
ועוכר כמי גמבר בעשה אם גיאלה קודם שעי שנים לכתיב במסעד שכי עבואוע ימכור לך אבל לאמי &אי
שכיס אם דכה לפדותה פודה
חסוכי * ת ש ר ת ו כשעת חיובל «יגו םיי״י
y
)«yj£
איתה כעלכדחז' של לוקח ומתן
לגאול שחות משתי שנים שנאמר בסס*"
י
לו לעי מה שמכלה כלכעיב וחשב
ש נ י תביאמ ימבר לך חיתה שנת שדשון וירקון או שב יעית אינה׳
לו אע שכעעמכרו שעתשב כמס
עילה לו מן המנק ני-ח או הכירה עילת לו מן חמנין רבי אלע*2
סטם משמכדה ע ד היובל ומ״לק
א ו מ י סכרה לו לפני ראש חש נח והיא מלאה שירות הדי ?ח א י מ י
י׳
הדמים לפי ה שנים <Vf
מכיחלראשין
ב
ממנת ש ל ש תבואות לשתי שנימ 4
עשד שטס צפט היובל נמנה
במנת ומכר חדאשון לשני בםאתי אינו מחשב אלא עס חדאשזן־
׳
*
^
שנאס׳לאיש א ש ד מכר לו מכרת לראשון כמאתי׳וסכר חדומוין
* 1
^' י'^
ל ש נ י במנה אינו מחשב אלא עם האחרון שנאמד לאיש ל א ״ «
איכה אלא על ה״בל שהתה ™
_נ
ו
,
ממקק תעש שטם ואחל כד בא
ם מ כ
א
5
כ
מ
op
ש
מ
כ
n
י
מכה
p
ס
h
י
נ
ש
0
ש
ה
מ
כ
י
כ
ה
י
ה
אשר כתוכו לא ימכור כרחוק ויגאול בקרוב ברע ויגאול ביפר״!
^ו 1י
,״ 1,1״
_
,
•LL
1.
_ ! נ
מובל צגאצה מכבה צו צוקת סכי
לא ילוח ויגאל ולא יגאל לחצאים ובהקיש בותרככלן ווו ח ו מ י
» ^
,
צ
^ ^
חמוכר בית בבתי ערי חומה הרי זרי?
ג
w o w t > xח ו * ו ט סכחקרש *
גואלי מיו־ \ hmxכל שנים ע ש ר חדש-מרי mבמין ריבית ואיבד־*
^ , ^ . , , ,ל /י ^ א ^ 1,
דיבי׳מת המוכר ע א ל בגו מת הלוקח יגאל מיד כ נ ו איגי מונה ?V
^
^
שנת
וכרה הים שקרשה ׳עשאה ש
ניר ולא זלעה א׳ הובירה שהכיחה בור ואפי כיד לא עשה כה איה! אפסיד אנפשיה ועולה לו במנין שעי שניי:
שלש תבואות לשתי שטס אותה עבואה העימלמבה בשעתקכיק ושט תביאיתבשתי שטצ! שתעמיד בילו ודי
ב איכו מחשב הדיכל כשבא לגאלה אלא עס הלאשק
אל?«ר לא פליגאתק בהא אלא דבלי הכל היא :
'אותי השכין יבכה לי לכל שכה ושכה שאכלה יהמיתר ישלם לו משל מכר לו בגיאל שדה מקבילו כתיב והשיב
אתהעודף לאיש אשר מכר לו :לאיש אשל כתיכ'שהוא מיבא עתה כעיך השלח כשבא לפי־יתה ומכלן דדרשיל
לקולא גבי מוכר ולא דלשיכ' לחומר גמריכן גאולה גאילה מעבד עברי כשדה אקחה כתיב ומנא כדי גאולים
ובעבד עבדי כתיב גאולה תהיה לו מה להלן להקל אף כאן להקל והיומ מכלן דלהקלדעניא כמכר במכה
והשנית ועמד במאתים מכין שאין תתשבים אלא כמכה יכעו שהגיע מאותו מכה לכל שכה כך מככה לו תל
מכסף עקכתו ומכין שאס כמכר במאתיס והכשיף יעמד על מכה שאיןמקשביס אלא במכה תל כפי שכת בלמי
כעי מה שהיא שיה באיתה שעה:לא ימכ;ר שדה רחוקה שיש לו כדי לגאל שדה זי שהיא כקלוכ י ק לא ימכוי
בדע כדי שיגאיל שלה זו שהיא יפה ולא ילוה מאקלי'כלישיגאלואיכו גואל קני השדה שמכר י1א אוגיאלכלם
אז לא כלום יכל הכי ילפיכן מקרא לכתיב והשיגה ילו ומנא כלי גאולתו והשיגה ידו מענמו ולא שילזה ייגאל
דוכא משמע שימני לבל שלא היה מבוי לו כשעה שמכל פלט למיכל כלקיק כלי לגאול בקלוב בלעכלי לגא»1
טעה שהיה מגוי לו כשעה שמכר כדי גאולת* הואגואלואיבוגואללייבאי" :ובהקדש מותר בכלץ המקליש שלה*
מותר לתמר שדה אתלתאו לליותכדי לגאלה;אסאיכז עס^ק לגאול כלה יגאלמניה וכשתשיגידו׳fcכלה*1
הלי זהגיאלמיד ואין דיכו כדין שלה אקוזהשאיכוגואלפקזתמשתי שט:הרי זה כמין רבית שכשמקזי*
ג
לו תעיתיי בתיך שכה ואין זה מככה לו כלום כמל שנשתמש בביתו כשכר המתכת מעותיו ואיכה רבית גמזי*
לרבית לא מקייא אלא על ידי הלוא' שולאי באת לידי רביתשאיבה כקלטת לעולם ולא על ילי מכר שהרי אם
לאיגאלכתזע־ולט לואייכאןלכית :יגאלככוכתיךשכהאם ילבהאבל לאקלשכה כחלט וחיכו כגאל מזי
כדכתי ואם לאיגאלעד מלאתלו שכה תמימה יגי׳ :משעה שמכר לו שאם מכלה לאובן לשמעין בטמן זשמ»ן
ללד כאייר כיון שהגיע ניסן הוא כתלט ואין מוט למכר שכי-אלא ללאש׳ן שנעל מלאת לו דמשין לזה שהית*
w
R
;
כ
ת
<
ג
<
ת
מ
מ
כ
כ
ת
ס
ל
ה
ש
א
י
ן ק ס
ה
ל ה
תן ל; מעןקי;, ^.
ויהא כסלע ל; :שיהא חולש שיהא
ו
י
ועיבודי
S
תניע י י ם ש ג י ם ע * י ״ י ש ולא
לצמיתות בדאשינת תית נטמן יימ שנים ע ש ד חדש שתי*•!
11
S
^
S
r
l
V
^
לפני°מן״החימה כ ג ה כ ת י ^ *
* ל י ט ח ל י ״ ״ ק ק ״ ל ל ״ ו ק ן שיתא חולש את מעותיי בלשכח יי״א שעזשץבהז S S S ^ S o
;מגדלים וכולית שיתיז
t-ro,
ע ו ב ד את rtrmונכנס אימתי שידצדת חלת י
דכיט׳אשיכעידלדט׳כ^י^
,
כדי ש ת ו * ל ס ג י ס חתימת ת ה ח ו א
ח
םעותיו*
העיייכילשאנימיבהאתהשל?
^
»י-יחומחחוץסןחשדוו-ודבי מאיד אומד אף חשדוד־,
ל*
תל מיי לומי הכ»מבנוי בתומח דבי י ת ו ד מ אומד אינו בבתי עדי חומת י
?*1
ע י י ש ג נ ״ ^ שאינן יומים כלל לבית.׳
י
יס״י•
יז
* ו מ ד כותל
י מ י אן> השדות כקומ׳לא!
^ ו מ ת ו ז ו ש א י ג מ מוקפת חומת מימות יתושע ב ן נ ו ן א י ג ו ת ככתי
שליתעמש קאמ׳ לבי מאיר להא
ל
<די חופה ואלו תן בתי עדי חומדת שלשרח ח ע
בית כתיב ישדותלא למ; לכייז
^תיכם םוקפוות חומר־ז סימירמ י
^ אלא ? Vי ק ת של סלעי׳)מנזלת
* י ש נ ה שלעיפידים יחקי-ת שד* נ י ש חלב ויודפת ח י ש ג
זי י' י יעשמיולמ«
י
^ ד ו ד יחדיד ואונו דידישלס וכן כיוצא ב ח ן .
הכית מקים סלעים ל י ט ו ל ע ^
^ י ח ת צ ד י ס נותנים להם כת תיפח שכבתי עדי
אבכיםלככץ ;מכילה ליטילמש*
׳
^ ב ש ד ו ת ונגאלקמיד ונגאלין כ ל שנים ע
חיל לבנין יאיןהלכה כי׳ מאיד :
^
» ו ב ל ובגדעון בסף כשדות ואילן
איני כבתי תלי סימה להיי׳ נחלש
ל
* ל שני שני ב ת י
בסיף שכס :כיתל הקינון ,א
ו
ל
יש
n
» אלו בבתי הצדים *
הומת״נ״זכבתיעייחימ׳והלל
״ ^ י * "
ב ו א
א
מ
כ כ ת
ר
ח
ח ח י צ
י
ת
כ
0
מ
ת
ע
א 0
מ א י
ד ו ת ע
ב
ח ו ש ע
ג
ן
ן
ו
ש
נ
מ
י
ג
א ,
י
כ ג ן ן
ת
ג
ו
ta
מ
0א י כ
w
ש
ח
ג
ס
י
ה
ר
ע
א
<£י
ף ע
ב
ן
מ 0ו ק פ י ן ח
ר
ר
ת
ו
א
ס
ד
ר ח
o
n
מ כ 3ת י
ע
י
ח 0
מ
י
י
ר
פ
ן
ש
ת
ב
א
א ,י
ל ז
י ע ה
י
״
י
א
ך י ו ע א י ם
ת
ו
י ח ן ג ד ן מ
ש
ם
ע
ה
ן
^ מ ת ה שלא הקיפוהחימיז אלא הקיפוה בתיםותכיפת הבתים ז ; ל ז י ה ל כ ^ ל א י כ ה ^ מ י ^
יכ;לאשריתיה חומתה:
י
נ
י
מ
ת
י
?
,
ש
ע
*
ע
פ
ש א
ל
הק
,
מ ס
ע ו ע י ת
ושאיבה מוקפת י״מה מימיע יהושע כן כין
hf,
ו ן
כ המיקפת חומס
^
ע
י
^
י
,ששמעלא כ ל ו מ י א ץ לו עכשיו והיה לו קומה ק ל ל ק ,י
ם
ה
*סשיכ במתני ילועו שהיו מוקפו מימיתיהושע בן מןעירושלם
ד ל ן א
כ מ
,
ב י ע ח
^
ל,
ע
וסכףדמןינעלנ
J״ ״ ״ | קבב יכו כל הכך
ת י שנים ביל לקה כשדותדכתיב בהו גאולה תהיה לו למשמע מיל יגאלכ! אם ילבה והיכי כב*V 1
״ ו מ ה :ובגיעק כסף שמנכה לו חלוקת לפי שנים ששהו בידו כשדותדבבתי הקנדים כתיב עלשל״
•םשכ שמבאי כגיעון כסף כשי»ת:בחבלו׳של שני שביבתים ע י י שאין בה׳לא ש ת י ח נ ד ו ת ^ / r
^
X
w
w
^
״
^,מהמימ,תיהושענקשבי׳כבתיהחבקס :ס
L״
« S S K ^ w
* * ד ה * בגמלא אמי ,מבי אינו גואלאלאכסליהוה
6
ה א ר
״
ז
r
H
חמודה פרק א
,
ולא כלום לאפיקי כן לוי הבא מן
סממורת ומן הנתינ' שאינו גואל
לעולס וכל שכן ישיאל שירש את
אבי אמ< ל;י דישדאל גמור היא
שאיכ; גואל לעילם א' /הדברים
אמורים אין הדבר' הללו דגאולת
עולם אמורים אלא בעדיהלוים
גואל כסדר הזח וכן לוי שירש את אבי אםו ישראל אינו גוא*
כסדר הזח שנאמד כי בתי ערי חלוים עד שיחא לוי ובערי הלוים
דברי רבי וחכמים אוסי־יס אין הדברים אמורים ל א כערי הלוים
אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא ב ג ר ש עיר ןלא עיר
מגרש אמר רבי אלעזר במה רבדים אמורים בעדי חלוימ אכל-
בערי ישראל עושק שדח מגרש ולא מגרש שדה מגרש עיי
1
א
;
1
^ " י ^ * Vיהלל
*
.
כחמים ^י ״" °'P
אין בו בייגוצא זורעים אועו אלא
מי היא ל א י ל אין ע*שין שדה
מגרש וכוי דכעיב ושדה מגלש
^
^
,
ע
ב צ
3
ד פ ,ה
ש
:
,לא עיר םנרש כדי שלא יחריבו אח עדי ישראל וכחגי׳ולוי־ מוכרי .
לעולבס וגואליבש לעולמ שנאמר גאלרת עולמ חהי ;ללוים .
s
פ כ
ס
מ כ ל ,
ה
;
ע ל י י ן ם
מ ע ל
ל א
פ
rf
אילימ לאימפיבללהא^ודכתכ
^ ,
״
; ל
ע ע | ] ל ם
ד
מ ה י ה
א י
א ל א
ל ל י י ם מ ע ל ל
ל א
ל א
w
ובעה במחיל מסכעתעורה:
כשלמה מסכת עיכין:
_^ A
«.
•
״כל מכירים אחד אנשים יאחר נשים ל*י*
ך ק
א
שארם רשאי להמיר אלא שאס המיר מומר
.־!...וסופג אח תארכעיפ »כחני000י*יי את שלחם וישי־אל ממירים
את שלהם אין חכחניס ממירים לא בהטיות יל* כאש=« יל1>1
0
בבכור אמר רבי יוחנן בן גויי וכי כפג• מה אין ממירים כבכוד
,
,
< לא
,
אסר דבי עקיבא חטאת וא־גם כ תגה לכהן והבכור מחנה לכהן
האלץ :מיכרי׳ לע1ל ,לא , ,ן
מה חטאת ואשם אין מכירים אף הבכור לא ימירו בו אמר לו רבי
^,
ל ל ,
0אי ,
,יוחנן בן גורי סח לי אם אינו ממיר בחטארת ובאיגכם שאק זכין
קי
שנים קודם המכל
מספד שכיעבואועימטל ל ן א ל בהן בחייהן תאמר בבכור שוכן לו בחייו אפר ל ו רבי עקיב4י*
אלו מוכרים אפיי סמיך ליובל יגואלי׳ וחלג«< כבר נאמר וחיר־ז חו^י־ן והמורחו יהיר־ .קדש חיכן קדושת
לעילם אם כתי עדי חומי מכרז איכן חלר־ז עליו בבירת הבעליגש אף חג ורדה בבירת הבעליכש *
ב נ מירק
כמלטייבסיףשנה כבתי ערי קומ
ש ל ; ג ה
כ ד
י ק ל
ש
ס
כ
י כ ׳
מ כ
ל
מ א ע י ש
כ
ש ל
פ ח
ד כ
ב
מ ש ל ע ז
3
ב ה
ב
של ישלאל ואם שלות מכרו אין בדיכין לעמוד ביד הלוקמ שתי שנים אלא גואלי מיד אס ידנו:
1
ממילין הכל מתפיסין כקדושתתמור'שתופסת קדושת תמילה בבהמתחולין אס אמי!) תחת 1
של הקלש ביןעל פי אכש׳ בין על פי כשים כגון אם המילה אשה תוספת קלוש' תמורה על פיה
והכל דתכיכן הכא לאיעיי יורש שאס המיר בקרבן שהפליש מיליש! בחייו תמ׳לת׳ תמולה לא שאדם רשאי
להמיל דהאכתיב לא ימיל :מוחל כתפסת עליה קלושה ושתיהן קלישת :וסופג אתהאלבעי ליקה על לאד
דלא ימיר ואעג דלאו שאין בו מעשה הוא דקל כל לאי שאין בו מעשיאי ן לוקיץ עליו חוץ מכשבע ומימי/מקלל
אתחכירו כשם ואם תאמלאו הכתק לעשה היא דכתיייהיה היא ׳תמדתויהיה קדש ואין לולךן על לאו הכתק
לעשה״יל דשאכי הכא שהלאו כולל יותר מן העשה שכ׳ שכל מימר לוקה ואין כל מימד עישה לגמורה שהד*
ש־ת־גייונבוראיןעישיןתמורה וכיון דאין העשה שיה ללאו לא מקרי לאו הכתק לעשה :הכהכייממיריןאת
שלהן קרבכיתשהפריש הכהן להקריב לעיגמו אם המיר בו הכהן מתפיס בתמ:רה :לא בקטאתואשם שנתן
לישראלשיקריב לו אסיהמיר בו הכהן אין עושה תמורה על ידו דהא אין לו חלקבואלא משעיג הקטרת
אמיליןיאלך זיכה בבשר ואין אדם מעפיס בדבר שאיכו שלו :ולא כככור שכתן לו ישראל :וכי עפכי מה א י ן
םכהכי ממירי' בבכור והלא כלו של כהן הוא ומחיים ניתכו לו ואין ישראל מתכפר בו :מה תטאינ ואשם אי |
ממרי; 7הא ודאי פשיט'לןלאיןכהכי׳זוכי׳נהןאלאמהקטדתאמוריןואלך :מקלימימרבחעאעואשפ
כלומד
פו
ח&ורחפיק א
כלומד דין היא שאין כהכ״יממידין כחטאת יאשם כוי ; :היה הוא »תי»דת; מקיש תמורה להקדש עבמו.הי9ן
קלושה חלה על ההקדש בביתבעלייאף תמירה לא עסול אלא בבית כעלי׳ אבל בניע כהן לא ידילא לגמרי
הילכך א ין כהן עימד בבמר אכל ישדאל אס העיד בתפס בקדושה שהרי כרשיתו חלה הקדישה על הבכור
/הלב כדיעקיבא :ב ממידין מן הבקר על הבאן וכוי דכתי׳כהמה בבהמה ובאן וכקר זכרי' ונקבית כלה<
בהמה מקלו :טוב ברע טיב של
קולי׳לא ימיר א!ת!בלע של קדש
כ ממירי" מן חבקד על חצאן ומן חעאן על חבקי• סן חכשבי׳ עליזעזי׳ומן תעזי'על הבשביימן הזכי־י׳על חנקכו׳ומן חגקבו׳על חזצרי׳ .ואס הער ימיר יכו׳אלע כעלי מומ»׳עבדי תמורה;אבעל מים חיילא
» ן חתמיםייעל בעלי כומייופכעלי מומי על תתמיםי׳ ש ג א מ ד לא
עמ<ר לכתי או ר ע בטוב דמשעע
י׳
ל,
^,1^,
בעל מים של חולין בף 0של קדש:
'
,חקדיש' את מימש ממירי׳ אחד בכ׳יב׳באח׳אחר
וי.י,הוסוכביעכלואמסוי»0ל
*
ד׳2א איןממידי׳אלא אחי באחד שב׳ וחיח הוא ותמורתו
קדש דעבי עמוד כל שקד הקישו
,״יי ממי^׳-ררי׳י״,-,-,,׳
י
י
י
z 1.
ל
*
».יויוד או« תמורתו מיוחדת *׳ ג אין ממירי אברי ב׳<י י
ן ? 1א י ם י ר
א
ת
ן
ו
ע ן ן ב
ב
ע
ר
ו
א
ר
3
ע
ט
ו
מ ו ם
בב ע
ס
3
ח
א
מ
ו
א
פ
ע
5
ך
ה ב
א
ח
ן
י
ח
ס
ו
1
בי
אמירים אברקב^למימ ,
^ « W • ^ .״ ־ '
י
ע
ל
Z
ת
כ
r
י
י
ח
*
Z
'
S
ל זו ת״ת זו שתהא כלת תמוד חח״יה*
^ לפי חשבון אין הם חומץ * ? °
ק
-.״מיהש הדאובים פוסלים ™
n
ע
ח
H
ה ב
י ח
א
י
Z
"
^
י
^
י
^
י איןהכריכעמרם
^
'
יז״
*
י פ
ל
ד
ל 6י
ח
ח ,ע ב
*
-
V
^
™
*
™
טובבדעאורעיליהמשמעא^,
לאימיללאבטובולאבלעכ^
כתל׳דנע׳רחמנלמה לי לוע׳ לך
טוב מעקלי בישע שהוקדש היה
עם ושיב כפל בו מים עיש תמורה
ז
^ » ע ק ר י שצעל ב! מום קודם שיזוקלש אץ עישיעעיר׳ :ממירין אחד של למלין בבי שלהקדש כנין שאמיה!*
» עמת אל! :ובידחילין בח׳דקידש כגון הרי אלו תתתזו :מה היא מיוחד דכתי'ה;א ואין חלב כ י פ נ אבר»
נעיברים אברים דקזלין בעוברים דקדש שאם אמר תהא רגל בהמה זו תמורת עובר הקדש שבמעי בהמה
אין הקדושה קלה על האבר ולא עיכרים באברים שאם אמר הרי עיבד שבבהמתקילין זו תמורת רגל
5ל בהמגגקודש זז אין העובר קד׳ש :ולא עוברי׳ואבלי' של מילין בשלמים לק לש ולא שלמים דחילין כ?וכרי'
ואברים ל קדש :ממירים אברים בשלמים אמר הרי רגל בהמת מילין זי תמורתבהמה קלשזי קלה תמורה
^ 1א ל;פשטה לה בכל הבהמה והויא תמורא כלה וקליבה ילא שלימיםגה ן דאין כק באבר אחד של
בהמת קדש לעשותתמול :זהלא במוקדשים בתחלתההקדש כשאמי לגלה של זי עילה כלה עילה כדילפיכא
ק ל א לכתי׳ כל אשל יען ממכה להייהיהקלש כשהוא אומל יהיה קדשללכותאתכלה ;הלכה כתק:
ד אין המדזמעמלמעאלא לפי חשבין סאה של תלומישכפלה לפח! ממאה קוליןוכלמע* וכפל מן המדומע
ל ק»׳אחד בעינ מאה מן החולין לפי מה שיש עלומי בסאה זו של דעוע :ולא בעיכן ין סאה כבגד כל איתה
א ה ל למ<ע שאיכה כחשבת כלה עלומה לאס<ר חילק שכיים; :אין המחומ׳ן מקמץ אלא לפי חשבון עהה של
ס/לין שכעחמבה כשאול של ערומה הלי כלה אסיל׳ לזרי׳ ואם כפל מאיתה עסה לת׳ך עסה אחרת של קולין
<לןעבתח איכה אוסרתה אלא לפי קשבין שאור של תלותה שכתעדב בה ולא מתסלא אחרוכח איאכ כפל בה מן
ריראשוכ'שיעוד גדול לכ שיש כשאור של ערומ׳העעורב בה כדי לקמץ האקרוכ׳ בלא צירוף הקילין המדומעז׳:
ח
א י
ע
:
,
f f
ש
ה
כ
:
מ
מ
&
ש
יו^-׳*״ין׳-י •י י י ־ •|.׳״»״1JW-׳ ^•׳ ׳״ ן׳^-׳-׳ע׳-סז/כ-יגץמים
»היכודקממ?־ ן׳^ןין;WU J׳!׳ Jן
'לעקוה;קמין אותן אם הם שלשה כלים א; פחות פוסלי'את המקוה ואס משלשה כליי ולמעלה אין עיסלים
K
4
1
S
w
/עתגיתין
* *
ו
* י ה
יהי»
יי
f
י
*
י
י '^ '? ל <
המגייר מ * ? י" * * י ^
מטאתנעשים עי סנואתאלא עם מתן אפר כשגגה שכויק אי* האפר נעשים מי ח א< /הילכך נעינן שי
* י ם תחלה ככלי ואחי כך אפר אכל כיגןאעד תקלה זחחר כך מים פסול דהא לא היו שם מים ''־י ־ ׳ V
אעי כלי פיעש׳ »י מעאתותו לא עיעבדי עי תכ!אע וקרא דכתיכונתן עלי* מים קיים לא שיען סיים
האפל להא כתו עים סייםאלכל»
אץ מי חטאת נעשק מי חטאת אלא עם מתן אנוי
n
דעשמעהעי' נתוניאלהכלי»לא ?I
העפר אלא וניגן עליו להוהיי שא * * ץ כית חפדס עושת בית חפרס ולא תרומת אתר תרומת ורזי*
חמודת עושח תמורת ולא חולד עושת חמורח דבי יחודח אומי
שיען העמד על העימ יערכם
חולד עושה חמורח אמרו ל ו חקדש עושח חמורה לא ה ו ל י י י *
כאכבעו יפה ו י מ י י המי׳שתחמת
העופותוחמגחוח;«יגזעומת
י
חמורתעושקחמורח*
*
*לת:אין כיע הפיסעושה
°חמודת שלא גאמד אלא בתםת תעיבוד והשותפים אינן עישימ
P
תמודח שגאמד לא ימיר אותח יחיד עושה תמורחלא תצביי
? f
™
* pי ,ולא תשותפים עושים תמורה קרבנות ברקהביתאינןעושינב*
« ״ ״ f״
? '
תמורה אמד רבי שמעק וחלא המעשר בכלל חיה ולמה
'
' ? £ * ^ 2׳,
,
,
קוצי כ העבמז לשדו שסכיכיעיה
לחקישאליובחסעשרקרכןיחידיצאוקדבגותציבורמהסעשי
ל
ק
קי־בן כזבח יעאו קדבגית ברק הכית .
יש בקייכגוח חחיד מת שאין כקרכגות חעיבוי
הקבר שאין ידועהיק ה»א ו״ל,א ן ^ ף ק ן ;
־ •« ־•••• -ויש פקי־בנות חעיביי• noמאק בקרבנות חיחנך
^
שקי־בניח
לאותו לרך שלגילימ בני הכקעח
ת
נ
ה י
5
< ן ב
י ז ,
J
מ
J
י
ר
שנפ
ג
ה
פ י ,ת
מ
ג
כ
ל
י
םא י
ז
J
5
ט
03
,
,
ב י
ה
ע
י
ס
ש
ד
ה
ש
מ
י
ש כ ה
< ס ר ס
f
P
W
w
W
e
ו
א
ש
ד
מ
5
מ
ל
ש ת מ ס י
ש
1
7
w
כ ל
ש א ב ד
p : t f J J f
א
ס
ד
א
ע ג י ד ק י י ג ה ע ל ס
c
< מ ל א
מ
ע
כ
ה ל ק א
לקדוש שדותיהן אם למזרק ומעינ או נפון ולרום דשמא לאחד מביראשיה היה הקבר ומשם נתגלגל הענס
לתזך אחל מן תשדוישמכאן ומכאן וכך שעדו קכמים דמלוא מעכה ראויותהענמ׳ת לגלגל על ידי המקדישה
ואין תרומה אחל תלומה השותפים שתרמו זה £קל זה תלומת
שעי לא וכמת מלא מענה מאח אמה:
הראשון אינה ערומה דכיק שחזר השני ותרם גלי דעתיה ללא ניחא ליה בתרומת הלאשזן יהוה ליה ראשון
תורם לשלא מדעתתכירו ו ק השני ומתני'ריעקיכא היא ואינה הלכה אלא אם תלם הלא שין כשיעור דהימ
אמד מחמשים אין תרומת השני תלועה ואם לא תלס הראשון אלא כעין רעה כגון שתלס אקל מששי'תרומת
משני תרועה :ואין תמורה עישת עמודה דאמל קרא ותמולתו יהיה קלש ילא תמולת תמורתו :ולא הולי
*גישה תמורה דאמד קרא וחיה הוא ולא ח<לד ־.דייהודה אזמל חולד עשה תמזלה לאמל קלא יהיה לרכות
אתסולד ורבנן סכרי יהיה לרבותשיגג כמזיד שאם סכוי להקדיש שמוי יהקדיש את הלבן לגט קדשיילא
קדיש משום דהו* הקדש במעות וגבי תעודה קדיש והלכה כחכמים ומיה׳ אעג דאין תמורה עושה עמוים
קל עעירין וקוזרין מעידין בבהמה אקת ואפי כמה בהמותעל בהמה אחת של הקדש בין בבת אקתבין בזה
אחד זה כ לן תמורה *• ו שלא כאמד אלא בבהמה ואס המר יעיד בהמה בבהמה קדשי בדק הבית אין עושין
תמול׳ לגבי תתיי כתייקלבן וקדשי בדק הבייגלא אקרז קרבן :אמר י ש והלא המעשר בכלל היה יש סבידא
ליה דקדשי בדק הסתאקרו קרבן הילכך לא נפקא לן דלא ע נ י י תמורה אלא מהכא והלא מעשר בכלל היה
בכלל כל הקדשים דעכדי תמורה ולמה יבא דכתיב בדידיה דעושה תמורה דכתיב גבי מעשל לא יבקי בין
שוב לרע ולא י מירכו :מה מעשר קרכן יקיד ועישח תמורה אף כל קרבן יתיד עושה תמורה ינא» קרכנות
בבור והשיתפין דמעשר ליתיה בשותפו כדאמליינפבתרידבכורותיהיה לך ילא של שותפו; יגאו קיככו׳בדק
הביתדאעגדאקרו קרבן כדכתי׳וכקרב את קרבן ה איש אשר מבא כלו זהב איכן קרבן מזבק כמעשר ורבנן
דאע׳לעייקדשי בדק הבית לא אקח קרבןסברי כהי דקדק ה אקרו קרבן לה׳לא אקר! כשאר קרבכוימזבס:
קלבנותהיקיד וקדבכות הבכור אין כוהגי' אלא בזכרים דרובן עולות ועולה זכר א ואין מביאין
שלמים אלא ככשי ענלתלזכרים הן וקטאתשלהן כמי כתיב בכלה! שעיר קטאע א ל :קדמית
היקיד תייכי׳כאקליותןכלזמליש מאזתןשקכועלהסזמןשאעייעבד;ענן קייכ להקריבם כגןןעולתיולל*
ה<
ח
חמודה פרק ב
ו
>1-
יי
י
־•מג
ועד
י קרככוע
איתן
,
.
כשיודמנ׳ ל י ן אפיצ׳ לחקר כמ»
ימי־ :חביעי כה; גדול דוחן שבע
*יקרכנות היחיד עושים תפורה יקיבגות הציבור אינם ע ו 0י »
וטימאה דכתיב בהו מנחה עמיד
תמורה קיכנות חית ד גוהגין בזכר 0ובגקכות וקי־בגות צבור
הדי לך כמנחה של תמידין שדות׳
אין גוהגין אלא בזכרים קיבנות היחיד חייבין באחי־יותן ובאחריות
שבת וטומאה דכתמיד כתיב
נכסיהם וקרבנות ה ע ב י ר אינן חייבין לא באחריותן ובאחריודע
כמזעדו ואמרייבמו,די אף כשבע
גםכיחן אבל חייבין בקרבגות אחריות גבסיחן מעזקי־ב הזבח יש
כטומאה :שאס היו דיכ הכהנים
גקרבנותהציבור מה שאין בקרבנות היחיד שקרבבות העיבוד
טמאית עישים איתי בטומאה
רוח־ן את השבת ואת הטימאתוקיבגות היחיד אינן דוחים ל ^
ופר יום הכפוריס פ י ' של כהן
את אשבת ולא את הטומאה א^ר רבי מאיר והלא חביתי כחן
גדול אלא שזמנן קביע כלומד
גדול ופר יום חכפורים קרבן יחיד ודוחין את חשבת ואת ח ט ו
אין הטעם עליי אלא כקביעות
תטאתחיחידשכפרופעליו מ
ב
* ל א ש ז מ נ ן קכוע/׳
הזמן דכל קרבן שזמכו קביעואם
ן
י
^ ל ציבור אינן מתות רבי יתודת אומד ימותו אמר
עבר הזמן אין ל׳ תשלומים דוחה
ל —
ג«ח םצינו בולד חטאת ובתמורת חטאת ובחטאת ש מ
שבתוטומאהיהלכה כר מאיר:
^y
^יחידרבייס אמורים א ב ו ־ ^ ל ^ כ ע י ב ו ר א ן « ש כ פ ר ו
ב חטאת היחיד ש כפרו בעליו
^ ע ב ר ח שנתן ביחד דברימ אמורים אבל לא כעיבוד*
שאבדה ונתכפר כאתרמ וא חיכך
ךןוסר בקרמיס מבתםורח ובתמורת מבקיעים ש ח ק ר
כמנאע הראשוכה ישל כבור
ק
!*מורח ואק תמורת עושה תמורה הציבור וחשות^ן
שכפרי ב א ך ׳ איכן מעות דחטאו׳
^
7
המתות הלכה לעשה מסיני היא
^
^
^
וסבירא ציה לתק דליהיל נ»יר»
*
,
, , ,
*־י*
ולאשלככורנר׳יהילהא׳מ׳ימ^
' ״יי״ * ״ י
* ,י נ ח יוצא לחולין לחג״ ילחעבי
דכשל כמל כמי גמירי:אמר דב»
י ג ק מה מכינו כלומ קל חמש קטאיתמתותשמתו כעליה ושכפרו בעליה כאח'ישעבד שכתה ולי קטא*
^,עורעחטאתוכי היכי דעלתמכיהו לאו בכבוד גמירי להא לא משכחעלהו ביךבנותנבוד ולד חטאתלא
משכחתלת ככבוד שאין תטאתכקבת בנבול ותמילת חטאת במי אין קרבן נ מ ר עושה ת*ור'»שמתי בעליה
* ן בבור מתיי :אף שכפרו בעליה ושעכרס שנתה אעג דאפשד דמשתכחי בנכול לא געירי דמתית :כיחיד
דברי׳אענרי דמתותאבל לא בנבור והלכה כד׳שמעין 4 :ואין תמורה עישה תמורה דתמיית׳ איו לקמכא
,לא יגעורתתמורתו :אברי׳ועוברי׳לא ממירי׳דבהמה בבהמה כתי׳ :על בעלתמום קבועשאס בהמתתולין
געליגעום בבהמה תמימה של הקדש חלה עליה קדושה חמורה כל כך שאם ׳פדיה לא י,צא לחולין ליגון
,ליעכד אלא כדין קדשי׳שקדם הקדשן אתמומן שכשפוליןאותן אין בהן היתר גיזה ועבודה אלא היתד אכילה
מה שאין כן בקלשי׳שאם קלם מומן להקדשן יובאין לחזלין עי פליק ליגזז וליעבד אבל כתייור׳גלי קרא טוב
אן ד ע כטוב לא הפריש בין תם לבעל מום :עשה שוגג כמזיד כתמורה שאם סבור לוע׳ שור שחיל שיכא
י
לן
י ם
ם א ת
ת 1ת
ר
ב
ט
ש
ת ו ב ע
ן
ע
י 1
3
י
1r0
ג
מ י ס
0
Q
ח
ן
0
ד
ב
ח
0
ח
w
י
ע
ו
ע
ד
מ
י
י
ש
פ
י
0
:
ב
r
ר ב י
י י ס י
ב
י
ר
ב
ע ע ז ח
0מ
3
ר
ע
ע ל אל! :,לא עקרישי׳אחרי׳כתמודה אם קדושים הס וטריפה משכחת לה שהיא קדושה כגין שהקדיש בהמה
אתכ בטרפה ובז; הובלך לומר דאעפ׳ שקדושה היא אין עושה תמורה אבל כלאים ;ט;מטוסואכדרוניכיש
*נתחלת ברייתן נתקלקלו ואי אתה מובא כסןקדושה אלא כוללי קדשים שקדשה אמם קודם שנתעברה
1
iiדהשתא
ט ב ע
סדל קדשים
>
חמורה פרק ג
דהשתא מאליהן קיושיסדירך אמן הן ובהן הונלן לומר לאין עושי ממולה אלבאדדבי יהודה דא
י ק מלק וקשי
, ,ק .א 1,ך ן
^ ,
^
,ל ק ,׳ ,׳ ,1/^ ,
כבהמ טמא שאיכה עושה ממול וכלייוסי בל יהולה ׳כרכי אלעזר קיעא לן ל י א א ן דפליג עליה! בהא •
קדשים יולד וללן על סוף הע;לם משוס דשמעיה ענא לל^י אליעזר א לקמן וגל
שלמים לא יקלב
שלמים משוס הכי תכא ולד ולדן ע׳3ה שוגג ככזידבתמורה ולא עשה שוגג כמזיד בסוקדשים רני
עד סיף העולם כלוע'לא מבעיא
אלעזר אומד הכלאים והטרפה ויוצא דופן טוכטום ואנדרוגינוס
בוללן דלת מודיכ' לך אלא אפי׳ עד
ל א קדשים ולא כקדשים ׳׳
סוף העי לס לא מידיכא לך •• ולד
אלו קדשים שולרותיהן ותמורותיהן מוצא בה!
j
D I D
כזכסו
שלמי'לא יקרב שלמיהאלא
ולד שלמים ותמורתן וולדן וולד זלרן ער בי*1
י
גזירה
משוס
לכיפה ׳.מתתדלבכן
העולם הרי אלו כשלמימ וטעונים כמיכה וגפכימ וחנופה וחזרי"•
לותקכ׳
דאיאמלתולדשלמיייש
ושוק רבי אליעזר אומד ולד שלמים לא יקרב שלמים וחככימם
אתי לשהיייה לאם עד שתלד אמרים יקרב אמר רבי שבעו; לא גהלקו על ולד ולד /גלכים ועל
ויגדל עדרים מן הולדות ואתי
ולר ולר המורה שלא יקרב ועל פה נחלקו על הולד שרבי אליעזר
בהו לידי גיזה ועבי.דה:לא כקלקו
אומר לא יקרב וחכמים אוסרים יקרב העיר רבי יהושע ורבי כפיים
על ולד ולד שלמים מודים תכמי'
על ולד שלמימ אמר רבי פפיימ אני מעיד שחיהח ל נ ו פרה זבחי
לדבי אליעזר בולד ולד שלמים
ב
שלימים זאכלבוה בפכח ואכלנו ולדה שלמים בחג *
ד־לא יקרב שמחשבת* ככרת מ
ו ל ד תודח ותמורתה ולידן וולד ולדן עד פין* חעילס הרי אלו כתורת
מח*ן מעמי; דלגדל עללים במי
ובלבד שאינן טעונק לחס תמורת עילח וולד תמורה ולדן וולד
ופסק י.הלכה בתק של ילד ולדן
ולרן ע י כיף העולס הרי אלו כעולה וטעונין הפעט ונתוח וכליו-י
עד כ!ף העילה הרי אלו כשלמי׳
הכבריש נקנה לעילה וילדת ו נ ר ירעה עד
ג
לאשים׳׳
הע־דדיהישעוכויללא נר/ייעזר
שיכתאב ויככר ויביא בדמיו עולה י ב י אליעזר אומר הוא עצמו
<עד»עוה אמת׳הלכה :׳קכלכן
המפריע נקבה לאשם הרעה עד שהכהאב
יקרבעולה*
ולדה שלטים בחג בחג השביעית
ותמכר ויב*^ ברמיר־־ז אשמש * oקי כ אשכו יפלו ימיד־ז
קאמד שאס היה ממתין ומנפה
הבורה אעם
לנדבה רבי שכעון אוסר המכר שלא במום ״
לחג הסכות כמנא עובד בעשה
שמתו בעליו ושכפרו בעליו ירעה עד שיכהאב ויכבד ויפלו דמיו
שכאמובאתשמה והבאתם שמה
לנדבה
דמשמ׳ ברגל ראשון שתבוא שמה
הבא כל בדרי שעליך מיהו בלא י דלא תאחר אינו עובר על שיעבלו עליו של ש לגלי׳ :ב הרי ׳ !1כתיד'
ואעוליהן יןלבי עג קגמבח והבשר נאכל לייכ)לילה :ובלבד שאינן טעיכי׳ למס דכתי על לחס העול :בעי ד
עכמ׳טעיכ לחם ולא ולדיותמורתטעיניילקס :עמוד עילה כגין המיר זכר בעולה :וולד עמולעה כגון המיר
נקיה בעולה דכקבה מתקלשעבעמולעעולה ויללה הי/מילה וכל :ג ויביא בלמיו עילה ׳רישא לקתכי
הדי אלי׳ כעולה גבי ילד בל עמודה משים דהקדש לאשין שבאי אלו כלם מכסי הוא קיב לזכל הוא אכל הכא
במפריש כקב לעולה הקלש ראשין שכלם באי׳מכקו בקב'היא •׳איכה קליב הילכך איבו כעילה אלא ימכר ויביא
בלמי׳ עילה :המפריש בקבילאשם יאיץ אשם בא מן הכקב':תרעי עד שעסעאב עד שיפול בה מיס ׳בגמל פריי
ותמכל כלא מום דהיאייילא יחיא למלעיהמזס גמיל היא זה ולא קלשה אלא ללמיותמכל מיל ויביא כלמיס
אשם ומשכי הואיל וכחתלה קדישתדמים כהתלהכמי קל!ש'הנוף להא מלתילבעי׳מזם; אם קלכאשמו ותו
לא כריך לאשם :יפלו דמיה לכדגה לשופרות,שבמקדש שמהן היו מטלים להביא לכלבתבבול :תמכל שלא
במישדהיחיל ולא י׳ויא לאשם אין לך מום גדול מזה ולא קדשה קדושתהגוף ותמכר מיל ויביא בלמיח
אשס :ואעג דבבי מפליש כקבה לעולה לא פליג די׳שממן לבעיא מוס התם הוא דאיכא שם עילה בכתבה
דאשכחן עילת בקבה בעיף אבל אשם כקכה לא מביכיהילכך היכו מומא ולא יךשא אלא ללמי זאין הלכה
תמולתאשס וכוי כלן ידע; להלכה היא כל שבקטאתמתק באשם למגה ועעולת תטאי^
כלבי שמעין:
ד
ל 0
ע
ש
ת מ
ל
(
p
7
מ ן סד ב ע
מ
ם י שב מ
כ
נ
ר כ
ד
ה כ
כ
א י
נ מ
מ
7
מ ל
עתה
חמורח פיגן ד
סח
*תה ימות! דאית ליה לדני אליע/ר כקטאתכאשס מה בחטאת מתה אף באשם מתה :יביא בדמיהן ?מלוין
דמותליתלכדבעיקיד א/לי ולא לכדכתבבור :א©ס שמי/ובעליו או שכפרו בעליו באחר דכחטאת תמות
ד והלא אף הכלבה עולה פרושי קמפרש מאי ביכיהו :בזמן שהיא באם
ובאשם תדעה ע ד שתסתאב:
תוכה שהיא מוטלת על היחיד להקריבה סומך עליה כוי :ואס היה כהן אותו שהפריש אשם וכעכפד באתר
לנדבת דבי אליעזר אומד ימות ורבי אלעזר אומר יביא בדמיי
,עולח תמורת אשם ולד שלמים תמורתן וולדן וולד ולדן עד סוף
י—
1
_L
ו_ ״!_.
,״_u
חעילם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבת רבי אליעזר
ד
אומר יבותו ר בי אלעזר אובר יביא בימיה ן עולות •
והלא אף הנדבה עולת היא מת כין דברי רבי אלעזד לרכי־י
תכסיס אלא בזמן שהיא כאת חובה הוא סיםך עליה ומביא עלית
נסכין ונסביר״! משלו ואבס היה כהן עבודתה ועורה שלו ובזמן
שח־א כאח נדבה אינו מומך עליה ואינו מביא עלית נסכין ונסכיח
• ש ל צבור אף עלי פי שהוא כחן עבודתה ועוייח ש ל אנשי משמי״:
תמורת הבכור והמעשר וולדן וולד ולדן עד סוף תעילס
ח
1אלו בבכור ובמעשר ויאכלו במומם לבעלים מה בין הבכור
ע ש ד לב־ ן כר־־־יהקרש־בב* שכר־־^הקדשיבם נמכרים כאטלס
וגשחט־ן כאשלסינשקלין כליטרא חוץ מן חבכוד וסן המעשר
ו י ש להן פדיון ולתמורותיחן פדיון חוץ מן חבבור ו מ ן ח ט ע ש ר
מלחס»דיחודיתםווייתי »1ן6דיק ־חוץ מן תבבוד ימן המעשר
ובאים מחוצה לאי־ץ ל א ד ץ חוץ מן הבכור מן המעשר אס באו
הסימים יקרבו ואס בעלי מומין יאכלו במומן לבעלים אמר רבי
<טמעין מד ,הטעם שהבכור והמעשר יש לחם פרנסת במקומן
,א י כל הקרשים אף על פי ש נוטרלו מים הדי אילי בקדושתן *
ולר חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו כעליה
ך
^ך*«
ימותו שעברה שנתה ושאבדח זגםעאת בעלת
י
״
מום אם םשיבפיו הבעלים תמות ואינה עושת תםורח לא בהנין
;
ןזד
ן ח ש
י
יי
וכתקו לראשון ברעיית עבודתה
ועילה סל עילה הקכ׳יהמדמי
איתי אשם שלו היא שהוא עגמו
מקריבה וכ׳טל העור ואפילו איכן
מן המשמלה של אותה שבת:אינו
סומן עליה יכדביגכביד אין בה
סמיכה ו־/עע שהוא כהן עבודתה
ועורה לאכש׳ משתל שהלי של ב
נ ס ר היא !אץ כהן של משמד
אחד רשאי להקליכ דכתי לבד
ממכריו על האבות מה שמכרו
>זסב7ת1ס<11סט^י(^ז את ש
שבתן ואכ׳ אטול את שבתי והלל
כדיריחכמי'־ .ה היי ?1׳בבכיר
וכמעשר כקדישעבכור ומעשר
בהמה שאין כשחטי' באטלס להיכן
בשוק שמוכלין ב׳ הבשר אפילו
לאחר שכפל בהן מים וכפלוpp:
מהבבול והמעשר מפכי סאין ח
תכאילתקדש כעכילתדדע• בכוו
לכהן ודעי מעשי לבעלים ומשו׳
הנאידדהו לא מזלזליבן בקלשי':
ובאי ן מח ו כה לארץ לארץ f i rמן
הבכור ימן התעשר שתיכן באים
ולא
לכעחלה מחובה לאדץכדמפרש
טעמא לקמן :אבל אה באו תמימים יקרבו לבעלים ככור לכהן ומעשר לישראל:אד ש מת טעם שהבכור
שבכור ומעשר יש להן פרנסה במק׳מן יש לה; תקכה
והמעשר איכןבאין מקונה לארץ כשאר קדשים:
ק ; ל ן ן י ! עד שיפתאכ; וימכרו במימן לבעלייישאר כל הקלשייאעב שכפל בהי מים הדי הן בקזישתן
וברין אתה לפדותן ולהעלות דמיהן ולהקליבן והואיל ישופןלהעליתדמיהן יפלו הןעכמןויקיבז ופסק
ההלכה דבכור ומעשד שעלו מחינה לארץ תעימ־ס לא יקרבו דכתיכ ואכלת לפני סי אלקיך מעש•
דניך עירושך ויצהלך ובכירותבקרך ונאכך ממקום שאתה מעיה מעשר דג; אתה מעלה ככור ועמק ום שאין
אתת מעלה מעשר לגן אין אתה מעלה בכול ומעשר בהמה כעי אתקש למעשר דגן:
חטאתושעבלה שנתה לא חזיא להקריבה תטאתדבתשכתה כתיב מיהי משזס האי פסולת
לחודיה אינה מתה אלא תרעה עד שתסתאב עד לאיכא תיתי ללעיתא שעבלה שנתה
ט
י
3מ
ולד
ש
ל ע
תמלרוז פרק ד
,לא
דעגלה שנתה ;אבלה אן אבלה <כמבאת בעלת מום אבל אבלה לי״להה׳י * 1
לא כה:י ק ד ל כ כ ן ^
אף עלפי שלתתלשכמכאתכתכפלו הבעלים באחלעאיכה מתה אלא ערעה:
ואם
מיעלין אם כתנ; מהן עטורים מקרבן מעילה דכיון ללא היא!לא דמיה קרבים אזלא קדושתה:
שלא כפלו הבעלים שלא לנ; להתכפר כאמרת תדעה ע ל שעקעאב ואעבלה שכמה קאי דאותה שאבלה
וכמבאתכעלת מוס תעכל מיל
ויכיא בדמיהאמרת :ועישתמוד' ולא סועלין אם עד שלא כפרו חבעלי' חרעח עד שחסחאג וחסם*
ב חבשיים
הואיל ודמיה עימדי ליקרב דלבר דביאבדםיח אחרת ועושת תמורת וםועלק כת <׳
העומד כדי שידעתי;יסתאב
חטאתו ואברח וחקריכ והפריש אחרת תחתזה ואחד כך נמצאים
כ ואתר כך
מ* שה תמול ה :
הראשונה חמות הבפדישמעות לחטאת ואבדו והקריב חטאר־נ
במנאת הראשונה תמות דה;יא
*
תחתיחן ואחר ב ן נכ צאו הבעות ילכו ליס המלח*
חטאת שנתבעל; בעליה באחד ת :
המפריש מעות לחטאחד ואבדו והשריש מעות אחרים תחתיהן ל *
»לכ; לים המלק כל היבא לאי
המפיק ליקח בחן חטאת עד שנמצאו חמעות הראשונות יביא מ *
הויא תטאתהויא עתה מעות נמי
המפריש מעות לחטאתו
ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה י
יביא
ג
אולי לים המלח:
מאל; ומאל; יערכם יתד לכיון ואברו והפריש חטאת תחתיהן ל א הספיק לחקי־יבח עד שנמצאו
דמתלויה; מייתי לא ה/י תטאע המעות והרי חטאת בעלת מום תמכד ויביא מאלו ומאלו חטאו־*
שנתכפר; בעליה באחדתאבלאי וחשאד יפלו לנדבה חסשדיש חטאתו ואברח והפריש מעור־נ
איה מיימי ממד מניהו מדימ < m m n fלא חהפיק ליקח כדק ד«1את עד ש נמעאת חטאתו והרי ודזנ
אחליני דהו; לה; דעיתטאע בעלת ממ1תב3רדבי*»אלו ומאלו חטאת וחשאי• •מלו לנדבת
שכפלו בעליה באחלת :והשאר המפריש חטאתו ואבדיוחפדיש אהדת חחתיה לא חספיק להקי־יכת
•»ל! לכדכה דהוי כשאל מותרות ער שנמצאת הראשונה הרי שתיהן בעלת בום יבכרו ויביא מאלו
של חטאת דאזלי לכדבה :והרי ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה המפריש חטאתו ואברד־ן
הטאתכעלתעוס אבל אם חטאע והשריש אחרת חחתיח לא הספיק להקדיבה עד שגמצאיהראשוב'
תמימה תיקרב היא והמע; ילכ; והרי שתיהן תמיכות אחת מחן יקיב חטאת וחשנית תמות דברי
לים המלח הואיל וכפרו הבעלים דבי ודוכסים אובדים אין חטאת מ.תה אלא ש נמצאת מאחד שבפרו
באחלת וכלהכךאלבאדרדאמר הבעלים ואק תםעות חולבות לים המלח אלא שנמצאו מאתד
אבו לה בשעת הפרשה כגין הכ
המפריש חטאתו והרי היא בעלת
ד
שכפרו הבעלים *
מעות דכמנאו קודם כפלה ואז
I
מום מוכרה ויביא בדמיה אחרת רבי אליעזר בדכי שמעון אומד
דברי
ליםהמלת :והשניה תמית
אסקרבח ו מ נ י ח עד שלא נשחטחחדאשונח תמות שכבר כפרו
דבי וחכמים אומרים כוי הכל
הבעלים •
מודים במתבפר בשאיכה אבודה
וו
•יק
שאבודה מתה לא בחלקו אלא
,
pf>iv
,
ם
בעתגפר באבוד דר סבר המפריש
לאבוד כאבוד דמי כלומר המפריש תחת קרבן אבוד דינו כאבוד וכיסיכי דאם בתגפד בשאיכו אנוי
האבוד הנשאר כשימנא דינו שימות הכי נמי כי נתכפר באחד מהן ואפילו כאבודים ילכו שאינן
ודוקאהמתכפי
ורבכן סכרי לא אמרים המפרים לאבוד כאבוד דמי:
אבודים ליס המלת:
בשאיכה אבילה והאבודה כשאדה האבודה מתה ואף על פי שגמצאת קידם כפרה אבלאםכעבמי
ד
באבודה •יכשארה שאיכה אבודה איכה עתה אלא תדעה עד שתסתאב והלכת כחכמים:
מ׳כרה ׳יכיא כלמית אתדע דמכי מכרה לאתר חשיכא כאלו איבה כעולם אכל כל זמן שהיא תסיב
בעלת כשעה שנתכפר באתדת תמות ורבי אלעזד בר רבי שמעון סבר כל ומן שהיא בעולם לאחי
שגתב5ר< הבעלים פאתרתבין שהיא תחת כעלה כין כיד אתרים תעות ואין הלכה כדבי א ל מ י
כרבישעע״:
כי3ל
סט
תמורה פרק ה
ילדה זכר יקדכ עולה דבכור
מעיימין על הבכור להפקיעו מכהן ולהקריבו לחוכת: 1
כיז$ף
לא קדיש אלא בלסם וכיין דמעקלה אתפסיה כקדושה אסיייט י « לא "יילא עליה קדושת
בכורה :ואס בקבה זבחי שלמים לאן במככרתמיירי לאין הנקבה קדושה בבכורה דכעי לאעדומ־י עלה
אצא כבהמת קדשים דאם חטאת היא ונתעברה ורןבה להערים שלא ילך למיתה דולד חטאת למיתה אויל
ישבה! לקלושה אקלע וקיימא
לןולדותקדשיסבהוייתןקד!שים
כיצד מערימים ע ל הכבוד מכברת שתיחזית
ךן
£ףק
ןלא כמעי אמן וכיון דעדין
מעוברת אומד מת שבמעימ ש ל זו אס וכר
לא קלשו קדזשיאמן מכי לאלכוכי
ן!ולת ילדת זכר יקדב עולה ואם נקבת זבתי שלסים ילדת נקברת
עליה! קלושה אסליעי דלהי
חקרכ מלמיכס אם זכר עולת אם נקבה זבחי שלמיבם ילדה וכר
טעיילידלאהדקטאע :ב
ב
ונקבה הזכי־יקי־ב עולת והנקבה תקי״ב שלמים*
ילדה שבי זכליס ככהמע סולין
ייללה שני זכרים אחד מחן יקי-ב עולה והשני ימכר לחייבי עולדת
מיידי דאי בבהמתקי־שים האיך
ודמיו חולין ילדת שתי נקבות אחת מתמ תקרב שלמים והשנייה
דאקליש עולה להוי עולה וארך
תמכד לחייבי שלמימ ורמי חחולק ילדת טומטומ ואנדרוגינוס
קאי בקדושעא דאמיה אלא ודאי
• ר ב ן שמעק בן גמליאל אומר אץ קדושח ח ל עליחן ,
בבהמע חולין ולפיכן האי דלא
^ ק״
ל
ל y״1
^
קדיש למי! חולין ומיהו על שכיס׳
^
ל
^
קלה קדושת עילה דהא אמר אם
,
ל
,
, ^1
וכר עילה ומשום דאיהי לא כדר
^
,
אלא חדא הילכן יקריכ האסד
^ , ,״ ״ ^ ,״ 8״ ^
י ו ו ולד שלמים*
לכדרו והשני יסכדלבדכיעולה
1
״
^,.-ותמורת עילת דברידכי מאיר א
איןקדישהחלה
ודמיוחיצין:
*
מתחלה הואיל ואי אפשר ל
עציהן דולדוע קדשים כהויימז
' » " r
U L . .
הןקדושיםולא ממע״אמ בתי,
ואם מ ש א ך תמורת עולה נמלך יאמר ת ס ו ר ח שלמים חןי זי
דהבך ביכיאתן מן ה ד ח כ א ; ״
חדי זו תחת זו תמורת זו וחלופת
ת
ורתעולת•
דאויין להקרבה לא קדשי וחבטי'
_ ״ ד י זו תמורת וו מחוללתעל וו אינו תמורת ואס תית חקי׳*
פ ל ת י ע ל לשבג וסבלי דולדות
י י
*
ע ל סוס יוצא לחולין ״ i nלעשות
*ןלשים כקדושתאמן קיימי ואין הלכה כרשבג :ג האומר עלולדה •לבהמה מעיברע ולדה עילה והיא
»למים דבריו קיימין שהליקלושתהזלל קדמה אבל אמד היא שלמים ביישמה ולכל לאיעבה אקלשה והוי
כמקדיש שעי בהמו לשלמי׳וכי הדד ואמ זללה עולה הוי הולד שלמי׳והכא לא שיין למימ בהוייתן ובמעי אמל
דכי אמריכןבהוייען ולא במעי אמן ה מ בהקדישה ולבסוף כתעבלה דאיהו לא אעפסיה לעובד שום קדושה
^א מקדושת אמיח קא קדיש אבל במקדיש עעוברעקשיכ עובד לקבולי קדוס ז י מאיר איעליה תפוס לשון
ר א ,ן :א© לכן כתםק מתחלה כשאמר הי #שלמים לא כתכ״ן לולדה הואיל ואי אפשר לקרות שבי שמות
כאקתשאין הפה יכולה לדבדשכי דברי׳ כאחת דברי ו קיימין לאף בגמר לבליואלמכתפס :וכמלך ואמ ולדה
» ל ה אעפ שקור בו תוך כדי דבור זאע ולדת עולה לא אמד כלום הואיל וכשעה שהקדיש אתו לשלמים לא
געכוין שיהיה חולד עילה משום דקימא לן כל תוך כדי דבור כדבור דמי קק ממקדיש ומימד ומגדף ועזבד
ד
» tומקדש ומגרש דהכך ששה אין החזרה מועלתבהן אלפ שחזר כו תיך כדי דכור והלכיכדייוסי:
•געורעעולה תמורת שלמי'גרס* ולא גרסיכן ותמורת שלמייהרי ז< תמורתעילה לתפוס לשין ראשון :דבריו
אייתין וקניה תמורעעולה וחניה תמורת שלמי והאי דלא קאמיתמודתעילה ושלמי' ואמר תמורה אתדויאו
»שום דסכר אי אמיכא תהודת עילה ישלמי׳תהיח קדושה ולא קריכה כדין האומר קניה עולה ותביה שלמים
שהיא קדושה ואיכה קריבה וטעה בהכי וסבר אימא תמורה אכל קד וחד כי היכי דתהיי קדושה גמורה
ליקרכהילכך אעג דאמר כי האי לשל לתרו־הו אכוון ותרעה עד שתסתאב ותמכד ויביא בדמי חציה עולה
PPP
» ד ע י מכיס שלמי והכי עסיקיכן כגין היו לפניו עילה שלמייכשהעיד את זז בהן והלכיכר יוסי י ה
ח
n
n
< P L
ך
ח ר
ב
ע ו
ש
ח
v
ר
י
ש
ח ר י ז ו
ג ת כ ן ו ן
ן
N
ו ו ד א
? י י 0י ם
ר
K N
ן
א
ס
0
0
ן א י
א פ
ש י | ט ף ן ק ר י ז י
ב
י
ר
ם
י
ר
ב
ר
־ ן ר
ג
ב
0י ם
ם
י
ק ר ן ת
ע ל ז 0י ם
י
ר
א
מ
נ
א
ן
נ
ע
נ 3ל 1ך
א
ן
ז ז י א
ד
ר
ב
פ
ן
ת
0
י י ן ״ י
ע
ד
א
ן
ם
ל
ח
ד
ם ד
ק ד י ת
נ י
ש
ד
מ
ב
ו
ו
ת
כ
ס
א
י
ן
א
ז
ת
ם
?
ד
כ
ז
3
ת
כ
ב
1
ה מ
|י
ד ם י ם
ב
ז ר י
ש
itקלי * י
תמורה פרק ו
ו; קליפי ו; תמודתזלכלןלשין תעוריהן:מקוללתלשון קלןל היא;לא אמי כלום שאין בהמת קדש תמימ יוצאיז
לק;לין; :אס היה החלש בעצ מוס ינא לקולין ואעפ שאיכ; שות כמ; ההקדש בעל מ;ם ללנל לעל אפי הקל*
שוה מאה מכה שחללו על ש;ה פליטה ממולל;אעפ שינא לחולין מן תמול נלין לעש;עלמים מלרבכ כל׳^י
להשלייחלמים :שלא יעאכה ההקלש אבל מן העילה אין אוכאה להקדשדכתייאלעוכ; איש אלגאקי; אחיו'׳•א
הקדש :ו עחעקטאעאועקע
חדי זו תחת חטאת ותחת עולה לא אמיכלו' תחת חטאיי
ו
עולה סעם;לא אמי עקע חטא;;
זו ותחת עולח זו תחת חטאת ותת׳ עולה שיש לו בתוך הבית חי"
או עילה hלא אמי כלום לכת! לא
יחליפנו ולא ימיל איעי עד שיהיה ל ו דבדיו קיימי׳אם א מ ע ל הבחסיטםאח ועל בעלת מום חדי אלי
עולח לא אמד כלום חדי אלו לעולח ימכרו ויביא בדמיהן עולח י•
ההקדש ידוע ומיוחד כשמעיד כי:
כל חאימורין על נכי המזבח אוסרי'בלמודן
ך
' *"־י*
ממיז־ל א ״ f ' /
ה
זע
nת ע א
תרוג׳והגרב׳ומוקצ׳וחגעכד ואתנן ומחיי
לפני;:הדי אלו לעמלה משמעלדמי .
וחכלאים והטרפה ויוצא דושן איזה הוא מוקצה חמוקעת לעבודת
עולה דאי אנה; גופיה׳
1
זרה הוא אסו׳ומה שעליו מותר אמה הוא נעבד כל שעובדק אותי
יזי '
ב -איזחי
^ P f , ' , ' / ! ? fחזא ומה שעליו אמור זח וזח מותיק באכילה *
כל
אתנןהאומר לזונה האליך טלח זח בשכי-ך אפילו סארהכלז
פסוציצהקיבוקחשיצה׳
l
ן
• ן
ו
י
ואזיצ :א;סלים בכצשה;7אעיל;
אשוריןובן חאומדלחברוהא לךטלדתזח ותלין * » S w » n « u
1
^
נ
עבדי דבי אומר אינו אתנן וחבםיםאיםייםאתנז,
*«<4״£
,4
איזחהוא ם ז ן נ ל פ ״ ״ י ״ ו י ד ^ ״ .״ ! .כלנז11ו*ן שגי
,
^
שותפין שחלקו אחד נטל עשרול־י ,ואחד ג ט ^ תשעד־ז וכלב
ש ^
^
י
בכרתאלא כגין שנתערבה דייסת
הארי והזאבבנקובהקק :הרובעוהנרבע והעוקבה והכעיד פסולי למזבח דאת קלא כי משחתם בהם מום
; ב
ל א
אל,
ה ; ה
ל ג ב
ג
י
ע
;
ג
ל
מ
א
ק
ד
ע ,ל ה :
מ
כ ח
כ ל
א
< p
מ ב מ א ם
כ כ
ק
ט
ל
י
פ
ק
ל ל א
ל
ה
ש
כ
נ
ג
:ן אבל פס;ל; הן לקרבן :מוקל בהמישהקכוה לעז ואיבה פסילה להקדביעד שיעשו בה מעש לשם עז כגון
שעבל; כוהכומלי אם ה;א ש;ל אוגזזוה׳ אם הוא שה:ובעבד איבו אס׳ כהכא' אעפשעבדוה; שאין בעלי חיים
כאסלי כהכא׳כששבלייאותןאבל נפסלי׳למזבח:ואתנומיזיל בהלייפסלינהו קלא לא תביא אתנן זיכה ומחיי
<לב!:כלאייתיש הבא על הלחל :והטלפ לכחייבעעשל כל אשד יעבול תחת השבט פלט לטליפשאיניעיבלת
וקרב מזבתיליף מעעשינהמ׳;:יוני לופ׳ שכקלעאע! והוניאו העובי דלן הלופן ומעטי קלא דכתייכי תלד פלט
ליוני לופן הוא אס; למזבח ומה שעליו מותר להא לא כעב הוא ומה שעליו אסור חסי הוא למזבח ומותר אפיי
באכילה כדלקמן בסמיך ימה שעליו תכשיטי שעליו אסורי בהנאה שהדי נעבד! ויש בהן תפיסת ידי אלם ז
.זה וזה המוקנה והבעבד י• כ האומ' לז;נה אחתגויה;אחתישלאליתיהיא שתהיימחייבי לאןין;אין כדין
ל;מ מחייבי כריתית;מ־עו בדאבל אתגן של פנויה והיא ישלאליתאיכו פסול למזבח דאין זה אתכן זונה שהיי
לא כאסדה לכחוכה בביאה ז׳ וכן אתנן שכתכה אשה לאיש איבו פסול אכל אתגן זכור פסול :אפי׳מאה בלן
אסולי' התכה עמה לתתלה טלה אקד באעככ ושלח לה אפיי מאה לא אמדיכן קד דאתכי עמה הזי אמכן והכך
אקליט כלם מתגח אלא כלהו חשיבי אתכן ואסולי :ותלין שפקתך אכל עבדי בעבד עברי שאין לו אשה ;ככ*'
מיילי שאין לשגתביד ד .ו למסור ל׳ שפחה ככעכיתלהוליד ממכיעבדייכיין שלא היתה לו אשה מתחלה הילכ'
אתככה אסור ללברי חכמי'ולי דאמלא הוי אתקל תליה האי סבלא לולאי אפייאיןל׳ אשה ובכיס לב; מוסד
ל; שפתה כנעכיתאיכמי אפילי איתליה האי סברא סבר הואיל ועבד עברי הותר מכללו בשפחה כבעכיתלא
אחד נטל עשרה טלאים יאחד נטל תשעה טלאים וכלכככגל
ג
משיב אתכן זונה;אין הלכה כרבי:
העשרה טלאים שכטל חבילוהעשלה טלאים שככגד התשעה וכלככלם אסירים משים מקיר כלב ׳התשעה.
שעם הכלבמותייס ובגמרא פרין אמאי שככגד הכלב כלם אסודי׳ ניפוק קל להלי כלבא והכן כלהו לשה^
ומשני
תמורה פרק ז
ומשכי תנא במאי עסיקינן כ ג י ן ד ט פ י דמי כלב מ ק ד מניה! שאיןבא,תן שכנגד; טלה שיח דמי הכלכ
דהשתא שיכי דמי הכלבבכלהו כגון שאיתןשכנגדן שדן כ ל א ק ד דיכד דהויי׳ דינדיס'איתן תשעה שעמו
עוין כל אקד דינד קסר מ ע ה דהינו תשעה דיכריס פקיתתשעה מעותוהכלב שוה דיבר ׳תשעה מעלת
במנא באוען עשרה שכנגד התשעה וכלב יש כהן תשעה שבכל אקד מ ה ן יש בו מעה מקיר כ ל כ והעשידי
כלו מקיר כלב :שכיס ׳לא אלבעה
שניהם דכתב ק י א פלגיבא ליה
ע כ ג ג ד ה כ ל ב אסורים ש ע ם תכלב מותדיבש ש נ י ם ו ל א אדבעדייו
כאלו כ ע כ שכיס ה ן שנים
גחן ל ח
ד
ולדותיהן מותרין ש ג א ם ר ח ן ו ל א ולדותיהן *
אשמעיכן דוקא אעכן וזכה ומקיד
כספים הרי א ל ו מותרין ייגות ש מ נ י ם וםלתות וכל ד ב ר ש כ י ו צ א
כלב ולא א ר ב ע אמכן כלב ו מ ־ י ר
ב ו ק י ב ע ל ג ב י מזבח א ס ו ר נ ת ץ ל ח מ ו ק ד ש ק הרי א ל ו מ ו ת ר ץ
ווכה והן משמעתן ולא ולדותיה ן:
^1,
עופות הרי אלו אסורין שחיה בדין מ ה אם הכוקדשין
ד • כתן לה כספים הדי אלז
•1 , 1 ,
ק
מזערי לקנות מהן בהמה לקרבן
1 ,״ ^
^ ^
^
ש
ו
ף
ש
א
ע
ץ
י
ם
ה
ן
פ
ם
א
*חהעו״*
ן ן ן א
ר
ח
ח
ו
Y
ן ט ך ן י ר ח ל 1ע ל י ה N
H
Q
A
נ
W
י
ד
כ ל ח א ס ו ר י מ ע ג המזבח ו ל ד ו ח ן
י
^
ף
א
י
מ
ד ל 1א
ק
י
ב
ד
ע ג
ח
0
ז
ב
ו
ו
ז
ח
מ
כ
מ
י
ת
ו
י
ר
מ א י ם ר י
מ
ד
ד ב
ר
ב
ר
ע
ב
ח
ב
א
ן
מ
י
כ
ש
ר
ה
ה
ט
ר
פ
ייכותשמכיס
וסלת למכקית :
וסלתותאסודיס אבל ק ט י ומשאן
ם
,
חנינא
,
,
ק
ל ה ס ע ל גבי ה מ ז ב ח כ ל הקרשים ש נ ע ש ו ט ר פ ח « ק פ י י י מ
ז
ז
ס
מ
ם
3ן
א י 3ו
סלת זיתים ועשאן שמן ע נ ב י ט
ועשאזיין הרי אלו מ׳תרי דדרשיכז
שכיהם1אשכוייהןולא,לד^ !
ח
H
הן
& ס ו
״
*״ יא
?
*ותם ״ " F
י ש בקרשי מזבח םח ״ א י ז ב ק י ׳ * י ב י ק
ך-
ו י ש ב ק ד ש י בדק הבי מה ש א ק ב ק ד ש י מזבח
״־־ «
פ י ד י ם
א
ת
ח
ד ש ,ם
י
3 1
כ
ל
ב
י
כתן לה מוקדשים כנין הערי£
טלה ע ל פסקו ולאחד ו מ ן א מ ד
לזוכ הבעלי לי ע ל פסקי כאתככך
ם
?
1
י\
*
•
י
#
ש
קי
ש
סדא הואיל ואדם רשאי למכות
י
*חדים ע ל פסחו ממוכיה הוא ואימא ליחול עליה א י מ ן קא משמע ל ן דלא דאמר קרא לכל כ ד ר להוניא איג
הכדור כ ב ר :עופותשל חולין הרי אלו פסולים להקרבה שאתכן ׳מקיר קל עליהן :עופות שאין המוס פוסל
ק דאמר קרא ת מ ס זבל בכשביס תמועוזכרות בבהמה ואין ת מ ו ת ו ז כ ר ו ת ב ע י ף :
ב
6ת ה נ ט ף שאף הוא באבכדר שאעק ועתיר חלים ?גלי׳־
ה
לכל כדר כ ל להביא
כ ל האסורים לגבי מזבח כ ג ו ן
בהעהשכלבעה כשהיא חולין ואחל כ ך כתעבלה וילדה הולד מותר לקרבן שהזכר של היתר שבא על
בהמה זו והיא שהיא אסולה שכיהן גלמו לולד שיבא מה וזה גולם מותר אבל כרבעה כשהיא מ ע ו ב ד ת ה ו ל ד
פ
י
כ ,ל לקרבן דהיא וולדה כ ר נ ע ! :
ולד טריפה לא יקרב אבל להדיוט דברי הכל שרי דלאו מגופה קא
נ י ופליגתא היא באלו טרפלתאיכא למאן דאעד טריפה יולדתואיכא למאן דאמר טריפה איכה י ו ל ד ת
לעאןדאמל טלפה יולדת משכחת לס כגון שנטרפה ולבסוף עברה ובהא פליגי לרבי אליעזר סבר זה וזה
^ורםאסורולבכן סבלי זה וזה גורם מותר ולמאן דאמל־ ט ר פ ת איכה יולדת משכחת לה כגק שעבדה
ןלבהיף כטרפה וכהא פליגי דרכי אליעזר סבר עוכר ירך אמו הוא ורבנן סברי עיבד לאו י ר ך אמי הוא ואין
הלכה כלבי אליעזר:
כשלה שיכקה מ ן הטרפה פסולה כל א׳תו היום ש״כקה מ ע ת ל ע ת היא פסולה
להקרבה הואיל ויכולה לעמול ע ל אותו חלב כלא אכילה אחרת ואיכז מתאכל ממעיה ע ל שישלם מ ע ת
^
ת
:א ל לאקד שכתאכל ממעיה מודה רבי חנניה שהיא כשדה דאפילו בהמה שנתגטמה בכרשיכי עבולח
כ
»לה ה י ל מוליס שהיא כשדה לקזבק ואין הלכה כרבי קנכיה ב ן אכטיגכיס:
שאין פוליס א ת הקדשים
להאכילן לכלכיס דבפס׳לי המוקדשים שכפלו כתיב תובקואכלתבשרודלשיכן תיבת ולא גיזה ואכלת ולא
לכלבים בשר ולא ק ל ב :
1ש
" י
ב מ ל ש י
»
מזבח:
שקדשי מזיק עושים תעודה זדוקא בהע׳ת של קדשי מזבח אבל
ע ו פ ו ת ומנקות אין ע׳שיםתמ?דה :
וקדשי בדק הבית איןעזשיםתמזרה
לעיל בסוף פ ק ממעטיבן לקלשי בלק הבית מקראי ללא עבלי תמולה :
משוס פגול ונותר וטמא כלהו
כשלמים כתיביושלמים בכלל כל הקדשים קיו ולעה ינאן לזעד לך עה שלמים ממקדים קדשי מזבתאף
כל
.
חמגרח פרק ז
? 7ייZ!,1
כל קדשי מ,בק;:לדן;קלבן אסדלאק׳ פדיונן קלבן דכתי׳בשד ולא י ל ב י ל י ן
, ,ק,ן א ל ק י ; לא לימית לעצמת
ק ,
,
לאק׳ פדיונן דליתלהו תקכמ.א ל א ק ל
; ;?;לעלי׳ ,ק י ק קעימ .אעייתיעכור קוד פדיונן
פדיונן אבל נתעבר! לאחל פלי;ק ל » ,א״ל
צאוענ׳
;
ק
ק י
pj
לדמיולאקע דא j»f<,<£ p1 «pp{>f
מבוכים כמקדש בשכלן שהם
נוטלים שכל מקדשי בלק הבית שקךשי םזכח עושים תסורח וחייבים עליהם מ ש ו ט פגול גיויי*
וטמא ולדן וחלבן אםוד לאחד פדיונם וחשוחטח בחרן חייב ואין
דאער לקמבא ;עש; לי מקדש לי
מחגים מחם לאוממם בשכרן פח שאין כן בקדש בדק הבית•
משלי דהינו מקלשי כדק הבית:
יש בקדשי בדק תביתבח שאין בקדשי מזבח שסחם
כ
מל לגל הכל אפילו
כ
הקדשות לבדק חבית חקדש כדק חבית חל על הכל ופועליו
בבהמה טמאה ובעביםובאמיס:
אחד קדשי מזבח
ג
בגדוליחן ואין בחם חבאחלכחגים «
ומועלין בגלגליהן שהמקליש
ואחד קדשי בדק חבירמ אין משגין אותו םקרושח לקדושי*
בהמה לבדק הבית מועל בחלבי[
pbl
ומקדישים אוחו הקדש עילוי ומחרימק אותו ואם מתו יקברו רבי
™*
י1
'
ואלות!
שמעון אומר קדשי בדק הבית אם מהו יפדו*
בכתתה מה שאץ כן כקדשים
חגקגרים קדשימ שתפלו יקברו תפל תשליא הקבר ש ו ר הנסקל
^ ^ J ,
?
ועגלח עיופה ועפורי סעורע ושעד גזיר ופטר חמוד ובשר בחלכ
^
.
וחולין שנשחטו בעזרה דבי שמעון אומי־ חולין שנשחטו
<, j
י
n
כ ע ד ה ישי־פו וכן חיח שנשחטו בעזלח י
,
כאכללכתני ״
^ ״ ^ ^ ,״ ואלו חן ח נ ש ד פ י מ חםץ כפסח ישי־ף ותדומדת טםאוד,
j
.
והערלח
מקדישה לקדושה לא י ס
0Jj
< ט כ ה
ט
7
ה
< o f
ה
ל?1כ
;
ד י ש
ד
כ;p
מ
כ
ח
7
ש ת
ד ק
כ כ ת
״
מ
ה
3
ל ש
PP
ת>׳
ד 0
פ ל
ד
א
י
ע
ג
פ
י ל פ כ י
מ
כ ה
ב 7
>כיס
מ ; ע צ
ד
ס
נ ה כ
ל כ י ן כ י ם
|W
ס
0
מ
ל
מ
fi
c
ה
p
ם
p
א ב ל
ע ה ב מ ל
o
פ כ ת נ
ס
0
ש
ע ש
שלמי עולה ולא שלה שלמי'זכןהקדש לבדק ההיכל אין משבי׳אותו לבדק המזבח יכלכיונא כזה <:מקדיש*
אותן אקדשי מזבח קאי :הקדש עלוי כגון אס אמר על עולה הרי זז לבדק הבית מעליי אותה בדמי לפי מה
שיש לו בה ומתן לגזבר כדתבן בערכין מחרים אדם אתקדשיז אם נדר נותן דמיהן ואם כדבהכזתןאת
טובתה כלומר אם בהמה זו היעה נדר כגון דאמר הלי עלי שלה זהפליש לנדרו כיון דאס מתה אז נגנבה
קייב באקליותה כמבאתכלה שלו ונותן כל למיה לחלםלכהן והה כמי אם התפיס לבלק הביתקדשי מזבמ
ואם כדבה לאם מתה איבו קייב באחריותה כמבא שאין לו קלק כה <1א ט!בתהכאה ללשאי ליטול לבל מועמ
כלי שיתן עולה זו לבן כתו כהן ואותה טובתהכאה כותן לבלק הביע :ועקרימין אותן אס הקלים קלשי מזבמ
כותן לכהן אתהעלוי כלפלישכא אבל קלשי בלק הביתשהתפיסן כין לקדשי מזבח בין לקלעי כהכי׳לא עשם
ולא כל;ם שאיכן שלו ואין אלם מקליש לבל שאיכו שלו כך כתב דמבם :ואם עתו קדשי מזבק אפיל; לאחי
שהומת; אבל עלין לא כפלו יקבלו ואינו יכול לפדותן;להאכילן לכלבים ואפילו למאלאמל ©לים את
חקלשים להאכילן לכלבים הכי מלי כשכטלפה לאפשל לח בחעמלה והעלבה אכל משעל* דאי אעשי
לקיומי בה; והעעיד והעריך אין פודים אותן :יבי שמימן אומר קדשי בדק הבית אס מתו יפדו קסבד לכי
שמעון דלא כאמר והעמיד והעריך אלא בקדשי מזבק ולא בקדשי בדק הבית ואין הלכה כרבי שמעון:
ואלו הן הנקברים משום דאסורי הכאה ככה! :הפילה שליא עקבד דאין שיליה בלא ולד*
ד
ושעדכזיד טמ'ד?1ו שעד נזיד טהזד כשמגלח ביוםמלאעימי כזר! בשריפה הוא לא בקבורה :חולין שנשקטנ
בעזרה ישרפו משום דמחלפי בקדשים שאירע בהם פסול טומאה או פסול נועד וטעו למימר כהו נע*
יקברו ואבן ילפיבןמדכתיבבחטאתבאשתשלףלעדעלכל פסולים שבקודש שהן בשריפה הילכך חולין
שבשקט! בעזרה במי בשריפה וכן חיה שנשחטה בעזרה ואף על גב דחיה ליכא למגזר בה דלמא טעו לקטי
קדשים פסולים דהא ל ע ידעי דקיה במוקדשים ליכא ולא אתי לאקלופי אפילו הכי תשרף ואין הלכה
קמץ בפסק מתניתין רבי יהודה היא דאמר כותר בבל תותירו וקמץ בבל תותירו מה
ה
כדבי שמעון:
מ ת י בשריפה אף קמ׳ןכשדיפה;אינה קלכה;:תתמה טמאידכתי׳/אני קנה כתתי לךאתמשמלתתרומויוי
בשתי
פ ר ק
כ ר י ת ו ת
ע א
א
גשתי תדומותהכיטב מלבר אתת תרומה טהורהואתתתדומה טמאה וכתיב לך שלן תהא להסיקה תחיב
*גשילך :עללה מכלאי הכל ס גמל :יכלאי הכיס לכתיב מן תקדשעןקלאשתת שליכילישיףאעדלם
•כלאי הכלם קאי אוכלים של ערלה ושל כלאי הכלם שלרכן לישלף ישרפו משקין שאין דרכן לישיף יקברו:
*מדליקין כעת וכשמן של תיומס משום לכלל עלומה טמאה עם קמין בפסמ וערלה וכלאי הכרס דאמר!
הכאה נכהי כי היכי ללא תטעי
לומד שגם מיומה שמאס אסוד$
*תערלח וכלאי הכרבש את ש ד ד כ ו ל י ש ד ף י ש ר ף ואת ש ד ר כ ו
בהכאה הדר תל ימלליקייליהכוי*
כל
ו
וייקבר יקבר וס רליקק בשת וכשמן ש ל חדיסח *
בפת ובשמן של תרומטמא׳ :ו
*קרעים שגשחטו ח ו ץ לזמגן וחוץ למקומן חדי אלו ישרפו אשם
מ ק לומכן על מ נ ע לאכלן סו׳ן
חלויישדף דבייהדדח אוסר יקבר חטאת העוףחבאח על ספק
צזמכן אי סי[ ל מ ק ו מ ן :ישמ•
ו
ל חבשרשץ &
^^,״
^
מדכתיב כקטאת כאש משרף
1כל חגקכדיס לא ישרפו רבי מזורה אוסר אם רעה ל ח , ,ו
|
״
ד
ע
ב
י
< ן ן ן ר ח
א
ו
מ
ד
מ
כ
ן
ח 0
. ^ • ,׳ ״ י י ״ י ״ י .״ *
״
־ ״ ״
0
ר
ב
ר ע
. t $־ ״ ־
״ י י -״ ׳
עיי׳־יםיששבי״ותשבתויחחנאעלחאס
ב ע ו י ס :ס ט * ; העין
״
^ ״ ״ ״ ,,
| £ר ק א
.
,
<על הבחם-.־ ,והאשח הסביאה את הבחסה עליה הבא על א ש ״
ח NR Sניעי1
3
׳
N
B
L
(
N
W
* ™" ™ f
£
*
י׳״
י
^
י
^ ו ע ל א ת י ״ ^ י ת י י ע י י • ^ •״׳י י * י י " «
* ״ ת אחי אמו ד;ר־^ ח ג י ״ חסגרף והעובי ע נ י י " י י ״ ״ ״ ז
* ז ר ע ו לםולך ובעל אוב חמחלל את חשבת וטמאשאבלאי׳
ג
ת
ח
1א
ש
ת
א
מה
ב
y
S
א
ח
י
ת
י
ח י ת
א
י
ג
א
ח
י
א
"?י״*
כ
י
י
r
s
s
»
W
י־ס־ק נ״ןאשה ־העילה ספק
ולד ספק רוק כיון דקטאתיולד*
מן העוףהוא כדכתיבובן יוכה
א י ת,ר לחטא׳מכיאתה על הסעה
והואיל ו א י כ ס נ ק ט י ת ל א א מ !
לן זרה דם על הספה ואינם
נאכלתדשמ לאוולדהומוסולין
היא מ ונבילה לאין סילק נאכלים
גמליקה ותשדף דהויא כשאר קדשים פסולים :יטילנה לאמה אמת המים ה׳תה גסבדת כעזרה ויובאת
£קל קדרון ואידי דעון ד ן הואמתמקעק ויונא כקלוק המים :כל הנשרפין לא יקברו דלמא קפד אניש
!משכת להו ואכיל להו :וכלהכקבדיס לא ישרפו משום דכלהכקכייס אפרן אסור וכל הנשדפק כגק ק ק
*גרימה וכלאים אפרן מותר לכביס בגדים וכן כל הנשרפין להקדש כעי אפרן מותרקק מתלועתהדשן
י ב י יהודה אומר כ•
דכתב כיה דסמנא ושמו אנל המזבח ותניא ושמו בכקתושמ! כליישע! שלא יפור:
כ
*״/זל^עזיח
* י
ואין הלכה כרכי יהודה בכל הנך תלתא בכי דמתגיעין:
וששכדיתועלעוברבמוידבלאהתראה :הבאעלאשהוכתהובתבתהובתמהבכלל
וכן בתו ובתבתו ובת בכו קמועז ואם קמיתז ואס קמיו כלם ככלל זה :המגדף מכרך א»ג
»שם :והעובד עז כדרך עבודתה אי המזבח והמקטר והמכסך והמשתקוה אפילי שאץ ד י ן עבילתה בכן:
»בעל אובוידעזני ככלל ששכיהם בלאו אקד נאמרו ותכא בקט אוב שהוא ראשון כמקרא :והמקלל את השבת
באקת מאבות מלאכית מיקסר אקתיתזלדותיהן :כותר קדשים לאקדשעברזמכן :פגול קדשי שקשכ לאכלן
, pי ,ן אן חזן למקומן :השוחט קדשי׳כקוץ קייכ אעפ שלא העלן דכתיכ ואל פתק אקל מועד לא הביאו
דמ יחשב לאיש ההוא דם שפן ונכרע זמעלה במי בכלתדכתיב אשל יעלה עולה או]זבח ועל פתח אהל
מועד לא יביאכו ואם שמט והעלה בשיגג חייב שתי חטאות :והמפטם אע שמן המשקה במשקל סמעכים
ובמדע השמץ כמו שעשא׳ משה במדבר והוא שיעשכו לסוך בו אבל הטפטמו להתלמד או למסי! לאחי אימ
הייב :והמפטם א תהקטורתאקד עשר סמקכי הקטורת אם לקק מכל אקד מהם כפי משקלוהקנוב בדבר•
•וכמים ןערבם כדרך שהיו מערבים הקטורת שמקטיר״ בבית המקדש קייב כרע ׳היא שיעשנה להריק כה
h hעשא' להתלמד או להסיס לנבור פטור :והסך גשמ ןהמשהה שעשה משה שלא לבורן כהוכה ו מ ל כ «
״
מ כ
כדיתרת <*דכן א
*ייב שלא הממתגיס מאותו עמן יילא על יאש מ ואפילו היה בן כג עושקים אותו באויע שמן שעשה משת
במדבל;מממ מושקים מלכי ביתד;ד;אין מושחים מלן כ ןמלן אס לא חיה ש 0מתלוקתכמ; שמשתושלמה
שפכי מחלוקת; של אד;ניה; ;׳;אש מפני מחלוקת; של עתליה; ;יהזאקז מפכי יהויקים אחי; שהיה גדול ממ»
*משיקתהכקכים היא שמנקים מן השמן עללאשז ;ע;שתיסבין גב;תעיט; כמין כי מנית ;משיחת המלכים
<מין כ;ל :העסח;המילה בענות
הקדש וחבא למקדש טסא חאוכל חלב ודם נותר פגול ו ט ם ^
עשה ויש בסן כלת;אין קיכן על
השוחט ומעלח בחוץ האוכל חמץ בפכח והאוכל וחעושח מלאכה
.שגגתןאבל כלה; הכן לא תעשס
ביום חכפודים חספטם את השסץ והמפטם את הקטורת וחס!
ככה; ;חייבים עלשגגתן ק י ק *
על «לי ^T
ב
כשמן המשחה חפמת ומילת במעות עשה *
* ? Pד ג ט
P
£חייבים על זדוגם כרת ועל שגגתז חטאת ועל לא חודע שלחן אשם
'
ל
תלוי חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו ספני שחוא בעולת ויורי
,י
ה אשי מ
דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף המגדף שגאמר תודח אחי־׳נ
» * ג ן » 1א י ב שו0ס ' " f
י׳«
נ
יחיה לכמ לעושה בשגגה יצא מגדף שאיגו מעשת «
I
׳1
״ ״ ?
סעדי; כסבור שהיא אשי״יסע׳כי מביאות קרבן ונאכל מביאות ואינו גאכל ויש שאינן מביאורמ
?
תמ כ
3
מ
ע
י
ש
כ
P
ס
}
s
;
p
ע
J
ה י א כ4
Z
^
צ
ע
^
f
S
ה
י
צ
^
•לא קשתתדח;המקלל
^
*י/דע.בעקיהאס;דאלאשכעל
^\
,
׳ £ ,
,ק ל
ל ,
<
ק^
הגוף כגיןהאוער אין שבתבתורה
אין עמדה ;רה אס;דה כתורה
ע
< ; /ל ה /א
*זס^
ל ע י ; כ א ק ! ה
ם
ה
J j f״ 3
ן ע ל
מ ע ע ה
ן ן מ ל
ג מ ר
ש ע
ד ע
ש ה
ל
כ
אלומביאו״קרבזונאכלחמפלתכסקבהמ״חי״ועוףרברי^
מאיד והבסיס אומרימ עד שיחא בו סעורת חאדמ המפלת םגדל
או שליא ושפיד מרוקם וחיועא סחוחך וכץ שפחה שהפילה מביאת
* ל ו סביאזת ואינו נאכל חספלת ואינז
ר
קרב!ונאכל*
ידוע מה תפילודז וכן שתי נשימ שהפילו אחרתממקפטוד ואחת
ממין חובה אמר ר׳ יוםי אימתי בזמן שהלכו זו למזרח וזו ל מ ע ד ג
אבל אס היו שתיהן עומדות כאחת מביאות קרבן ונאכל»-
.ה אלו
5או שוגגהוא זה אלא אכוס גמור ק;א ופטור:לא הודע כגון שכי זיתים אקד של קלב ואחד של שומן אכל אה
מקם;איכ; יודע איזה מהן אכל אשתו ואקותו עמו כמהה בא על אקתמהן ואיכ; יודע על איזומהן בא :אשם
תל;׳ לפי קכא על הספק קד;י אשם תלוי שתולה ומגין עליו מן היסודים ואינו מכפר שאם כודע אליו אקר כ ן
כביל;ר שחטא מביא קטאתקבועה :המטמא מקדש וקדשי! שנכנס למקדש כשהוא טמא או אכל קדשים
כטומאה :מפגי שהוא כעולה ומלל;אין אשם תלוי בא אלא על לבד שזדונו כרת;שגגת; קטאת קבועה והאי
הואיל ושגגת! כעולה ויורד אין בלא הודעשלו אשם תלוי:חף המגדף אין מביאים על שגגתנ חטאתועל לא
הודע שלו כמי אין חייבים אשם מלוי דדחמכאמ גבי חטאת לעושה בשגגה פרט למגדף שאיןבו מעשה והלכי
ג כמין בהמה חיה ועיף הואיל וכאמרה בהן ינידה כאדם יא׳ jהלכה כרימאיד :סכלל ולד הו״א
כחכמי:
&א שנשמתה מדתו ולשין סכדל שנאוי;דל כ ן מנאתי ורכותי פירשו שהיא חתיכת בשד עשויה כנולע סכדל
ורגילה לבוא עם ולד:שליא שאין שליא בלא;לד:שפיד מרוקם עור שהילד מרוקם ט שיש ביעב; נורת אבד»'
קטנייולעי שעשוי כשפופדתשל ביבה קלוי שפיר:וכן שפח שהפילה דסדא כי קאמרי'כל מנותפאשה חייבת
כה עבד קייב בה יזמ מבותהשמתבאיש ובאשה אבל יולדתדבבשים איתה ובכשייליתה אימי לא תחייב שפחה
להכי תכי וכן שפקה שהפילה :ד ;אין ידוע מה הפילה אס נודתאדם;קייבתאם דגי וקגבייופטוד מביאה
קרבן שתי תירייאקד לעילה ואקד לחטאת על שלעילק מתנה ואומרתאס מין קיבה ילדעי עקא לק;בתי ואם
לאו תהא עולתכדבה אבל קטאת לא עניא לאתכיי׳ דאין קטאתבדבה ומייתא בסעק ואינו נאכל דשעא לא<
כתקדבןהיא ומליקתה ככבלס בעלמא ועשום חולין בעזרה לא אכפתלן לכיוןלאין למזבח אלא דמהל$
סשיבא אכילה :וכן שתי נשיישהפילו במחבוא אקת :מין פטיד כעין דגי' וחגבי :מין קובה סכדל או שיליא:יאין
ידוע איזו הפילה עין קובה מביאייכל אמת שתי תורי" ואיכו כאכל:אמתי איכו כאבל בזמן שהלכו שהביאו קניסן
לכהן והלכו לדרכם ואין יכול; להקנות אבל אס שתיהן ?ממדות כאקת מביאו קטאתאק;מתנ/ת ביביהן א•
אנ<
י
* י תשייבתהיי הוא שלי ואם אתהמייבתהרי הוא שלך ואותי חטאתקרב ונאכלדדזק'חטאתשבא ע ל ק &
W jממגיל בו דכתיב או הידע אלין חטאתי אבל הכי דכי קא מתייןכשי תיכן לאשערוי• כאכילת קדש•׳
היא מת״! ומתכיין ואץ הלכ כ י יוסי :ה ג ניני ג״נייואני שמעתי כמין תילעי:המפל! י)ם מ דעד שיעבר•
קרכעייוםצהריוכהחוימיאכעלמא:ודישמעוןמחייכביונאדועןדכיע׳ואס בקנה תלד והוהליחלמכתג
ו דוען ־
קבה
p
,
ואם כקכה היא אלא ריבה לה לידם
אלו שאינן מכיאית חםפלת שפיר מלא סיס סליו דם
ח
איזרתיממי היא יונא ל־ופן יתגא
©לא ננינים חמשלת כמק דגים וחגכים שקעים ורסשים הםפלת
קמא סכר אמר קרא אשת כיי י ג
ייבש ארכעיגש ויועגי*1דופן רבי שמעון מחייב ביועאדושן/׳
עזריע וילדה עד שתלד ממקום
חקייבן
ו חםפלת אוד לשמנים ואחד בית שמאי שוטרין םן
חמפלע לאוד
ו
שמזרעע:
אור
שמי־ו
גית הלל מחייבים אמרו בית חלל לביר־נ שמאי מאי
שמזכים ואחד שילדה כקנה וליל
לשמנים ואחד מיום שמנים ואחר אס שותלו לטומאת לא ישוח
שמונים ואחד שהיתת דאייה ל
לולקי-כןאסרו לתם בית שמאי לא אכש אמרתם כספלח״יובש למקד להביא כפרתה הפילה בית
• מ נ י ס ואתר שבן יועא בשעת שחי»י< דאויח לחביתי* ברת קי־בן שמאי פוטרים מן חקיכן מלידם
חאס-ובמפלר־* אור לשמנים ואחד של*-4יעא בשעת שחי*** שכיה אף ע ל גב דלאחד מלאת
*•אויה להביא בה קדכן אמרו להן בידמ חלל ותרי תמפלת יובש הוא הואיל ולילה היא ולא ינתין
מוםוגימ ואחר שחל להיות כשבת תוכיח שלא יצא בשעת שחי4״» שעה ראוי לקרבן דלילה מחוסל
ךיאוית לחביא בה קרבן וחייבת בקי־בן אמרו להם בית שמאי לא ומןקרבןהיאדכתיב ביים ציותו
* ם אמיתם במפלת יום שפנים ואחר שחל לחיות בשבת ש א ף הילכךלענין קרבן כתיךמלאת
דעי :עאי שכא אוד לשמונים
ע ל פי שאינו ראוי לקייבן יחיד ראוי לקי־בן ציבור תאמרו במפלת
ו ל א לקי־בן ואחד מיום שעוכים ואחד דו לאי
%ןור לשמנים ואחי שאק מלילת י"*יי *א לקי" ז
^יבור חרמיכש אינן מוכיחץ שחספלת בתוך מלאות י־מיח טםאץ חייבת קרבן על חכפלשהעיל ל
לדברי הכל הואיל ואמר מלאת
חאשה שיש עליה ספק חמשת זיבות
ז
ט ו ר ה מן הקי־בן *
^םפק תמשה לירות שביארת קי־־בן אחד ואוכלת בזבחיכס ואין הפ לה:אם שוה לו לטומאה שהד•
אתם מודים שמשקיעת קתמם
ןןשאד עליה חובה חמש לידות ודאות חמש זיבות ודאות מביאי
של יום שמוטי כלו ימי טיהר שלם
<ןי־בץ אחד ואיכלח בזבחים וח;:או -עליה חובת מעשר־ז שעמדו
ואם ראתה כליל שמ כים ואסור
*ןיגיבם בידו שלם ברנדי זחב אמר רבי שמעון כן גמליאל חסעון
טמאה :הדמים איכן עוכיתימ
^-,ןל^ןאליןהלילר־זערשיהו בדנרין נכנם לכית דין ולמד
והדם שאתם אומרים אם שיוה ל!
!*אשת שיש עליה חמש לירות ודאית חמש זיבות ודאות םכ׳אד-ן
לטומא' איכ! לאיה שהרי המפלת
ה
^ י י ב ן אחר ואוכלת בזבחים ואין השא -עלית חובה ועמדי קינים תי ך מלאת דמה טמא מפני
בו ביום כרכעתים *
הלידה ואיבה ק־יבתקרבן שפי לע»
שכל שבא בתיך מל* בתש'כאלו בא
פרק כ
7
ג
י ח י ד
י 6
,
<ם הולד הדאשויובהא מזדו בה :ז ה ספיקי זיבויספק זיכה הוי כגון טועה שראתה ג ימי ואיכה יודעתא«
כימי נדת׳אם בימי זיכ׳ מביאי קרב ואיבו כאכל וספק לידה הוי המי הפילה ואיכה יודעת מה הפילה!אס יש
*ליהה׳ספיקז׳שלזיבאיהספיקו׳שללילה:מביא׳קרב,איחטאתהעיףהבא של הספק :ואוכלתבזבחיישקר•
<זקרבץ הזה לטהרה בא והרי ה׳א כטבילת שאם כטמאת התשה כמה טומאות טבילה אחת עולה לכלםא»
*ןדבןזה בן :ואין השאר עליה חובה לא הכריכות חכמי׳ להביאן שאף האחתבקישי התירו להקריב ספק
»ליקתחזלין למזכח אלא שאם לא כן אין לה תקנה ליטהר בקישי׳׳־חמש לידותודאיתאו חמש זימת ודאזינ
מביאה קרבן אחד ואיכלתבזבחים כדפרישל •־ והשאר עליה חובה דתכי' יכול תביא על הלידה שלפני מלא<ן
*על הלידה של אחד מלאת קרבן אחי לשכיהם תל זאתעידת הייללת-־קיכ־ן ב קיכין דהיכו ארבעה תודין:
*.דיכריפהבבשכיזהיביידיכל זהב לכל קן :המעין הזה שמעה היא:כככס לבד ולימד כייאעפ שתיקלכשל
* ! S iזלימד דבר שאיכו כהלכ׳משלם עתלעשותלה עשה כן שאלמלא כן לא ימנאו וימכע! העניו׳ מלהבי אפילו
^קיויאכלוקלשי בסיתאתהגיף :בלבעקיס שכי קיכיןבשכי רבעי דינר כסף ודינל /הב ? faלה דיכרי׳כסף:
איבעה
כריתות
יv i f« t
m״
»<-י
פ י ה
*״שלי כפיה שמביאים כפיה'לא ^
ש
ק
י
מ
ג
כ
י
י
י
ן
י
כ
י
ל
ק
ש
י
ב
J
f
ן
ק
ן
ב
ט
ב
א
ה
א ל א ל א כ
^
ש
ן
'* יז ,
ב
ב
י ש י ם ;
״ wע ק ר ט
מ ח
""«3נ וLק ה ט *
ע" ן ק
1
״ ב תא י כ ה
*!מול
°
1
קיכז
מעמא בראיות ואפילו לאה שלש ראיותביום א ה ד
יעים והאחד וה הילכן משביבהו לתדתיאכלעב;רע ועצולעע אין עקד טומאתן חלוקה דשניהן שי*
.
עועאתן ככנייס :נ י עמוסי
ארבעה מחוסרי כפורים וארבעה מביאק מ י
& ר מ •j
ז
יי
״ *
הזדון פמגגה אלו חן מחוסרי כשורים ה»•
י
שעל מנבל מותר לאכול בקדשים
ואין קרבן עעגבו אלא מלביא והזבח והיולדת ^זסעורע רבי אליעזר בן יעקב אומר נ ר סחוסי
ל ל כפרח עד ממרק עליו הרם ונזיר ליינו ותגלחתו וטוםאתו״ ב
כקסלהילכןלאקשיבליס
אלו מביאק על הזדון כשגגה חבא על חשפחת ונזיר מנטסא יער
שי"V
*?ןמי
חמשח מביאח
ג
שבועת העדות ועל שבועת חפקדק •
"
'א P'Fי ז
א°
*גולת העוף הכיא מג־ ם״קמבס קרבן אחד על עכירות חדכח וחמשת מביאים קרבן עולת ו י ו י י
;
כ
ע
י
ס
ס ב ר1
3 ,
מ
ב
י
א
מ ב י א ת
י ז י ב ן
ע
ל
כ י ,
ב כ
,
כ
פ
י
ה
ע
:
ד
ה ב
ה
מ ס
ב
ם
ל
o f
אלומביאיץקדבןאחדעלעכירותחרבההכאעלחשפחחביאיז'
' ' " ׳
דעועצקיי
*תג<תיס קדכןכדדמתידצו צ חדבד .ונזיד שנטמא טומאוי־גתרבח והמקנא לאשתו עלידי
״
/
בשלעיג יין ונתגצסת ולהטעא
אנשיתרבתומודעשנתנגענגעיס״דב״תביאמודיווגתגבע
ל ^ ; , ,
^ ׳ ל ,
לאעלת ל ו ע ד ש י ב י א א ת ז ^ א ״ ו רבי יחורה אומר עד שיביאו
^ ,מ , ^ ,״ ^ ^ ^ ,
חאשח שילדח ולרוח חרבה חפילח כייוך שמנים
אשמו״ ד
למתים עד שיביא קלכן י
נקבה וימרח ותפילת גי׳וך שמנים נקכח ותמ*לתת*ומימ רבי
^ ^ ^ '
יחודח ׳׳י*
•דלאשעדויי בקדשים מזיר דמייתי
^ י ב ן לאשתדויי כיין דחוליןהוא :כ הבא על שפחה חרזפה דאמד קרא וכפר עליו הכהן כאיל האשם על
מטאתו והדד כתב ונסלק לו מחטאתו אשר חטא לרבות מזיר כשוע :ונזיר שנטמ דכתיב וכי ימותמתעלין
במתעפעאו פתע זה שוגג וכי הוא אומי ואם בפתע בלא איבי פתאום זה מזיד וכן היא אומי ופתאייעגד! ונענ»"
והינו עזיד דאין למנש אלא על המזיד :ועל שביעת העדות קרבן עולה יורד האמור בשבועת העדותקייב
קכתו׳על מזיל כשעג לככלן כאמ׳זנעלם וכאן לא נאמ׳ונעלם •־ ועל שבועת הפקדק אשם האמור בשבועת
מעקדוןקייבומדד כשוגגדיליףתחט׳תחטא לגשמשבועתהעלו' :ג קבאעלשפק׳קרופביאוקרכדכתז"
וכפר עליו הכהן באיל האשם על קטאיע אשר חטא והוה מצי למכתב על חטאתו ולשתוק מאי אשר קמא
לרבותקטאיס הרבה והכי מלי כשבא ביאותהרבה על שפקה אקתאבל בא על שפקותהדכה אפי׳ בהעלם
ונויד שנטמא טומאות
אקד קי יב על כל שפקה ושפחה דכתיב והיא ש פקה לקייכ על כל שפקה ושפקה:
הרבה כשנטמא בתוך שבעת ימי טומאתז לא צריכה למימד דאינו מביא אלא קרבן אקד דטומאה אדיכתא
היא כי בליכא לכטמא ביום השביעי שה;א יים תגלקת! וסבר האי תנא דקרא דכתיב וקדש את ראשו ביו•
החואביום שביעי שהוא יום תגלקתו קאמר שכזירזתטהרה קלה עליו באותו יום והשתא סדא כי נטמא אל»
ומכי בשביעי הוו לה! טומאות הרבה דהא התחילה נזירות דטהרה וליקייב שתי קדבנות קא משמע לן
דלעגי ן קרבן לא מחייב אלא קד דלא אתא זה לשעה הראויה לקרבן דאף על גב דכזידותטהרה אתחלה לה
מיום השביעי שעה הראויה לקרבן אינה אלא מיום השמיני :המקנא לאשתו ע׳ אבשייהדבס דכתי׳זאת מוי׳*
הקנאותתורה אחת לקנאות הרבה :ומצורע שנתנגע נגעים הרבה בגין שנתנגעוכתרפא נתנגעונתרפא
פעמים הרבה אינו מביא אלא קרבן אקד על כלם דכתיב זאת תהיה ת׳ית המצויע תויק אקע לעצור•
מעמים חרבה :הביא בפורים ובתגגע בגמרא מפרש דהכי קתכי לא עלו בפורים להקבע בעניותובעשימינ
•אם היה עבי בשעתנפורים והעשיר ק<דם שיביא קטאתו בדיך להביא קרבן עשיר ואם היה עשיר והסב•
מביא קרבן דלות עד שיביא קטאיע דבתד חטאת אזליכן בין בעכמתבין בעשירות דכתיב אשר לא תשיג י מ
כטהדתוכשלאתשיגידובשעתטקדתויקיא בדלות ואף על פי שהעשיר אקר כן והאי טהדתוהיכותטא*
*היאכמדיע :ע ל שיביא אשמו דבטהדתוא^מעשמעשכ/תן מדמן על בהונותיו וקכשירו לאכול כקדשי•
ואין
ה מ ן כ ק :
א
פ
מ
כ /י ל
ד
ש
נ
,י צ
כ
מ
ל א
w
ק כ ן
ענ
בריתות fnaצ
pfrהלכה פר'יהולה':האשה שהעילה ׳ללועהלבה;קא;יל ומפרש כיבד כגון הפילה כתיך סמוכים של
נקבה שמבלה לאחר שכועים דטומאה ושמשה ונתעברה והפילהכיןבה לאיזו־ ארבעים של ימירה דהינוכד
ללידההדאמנה ומורה והפילה לםוף כ ד של 11ולהכי נקט נקבה לבוכרים ליכא למימר הכי דאי הפילם
ותקן ארכעיס 7וכל האי שבי עיא כעלמא הוא דאין הולד נוכל ע ד ארבעים יום :והמפלעתאומי׳ אפילו
זכרי' כגק נתעברה שלשי ׳הפילם
אחד לאתדארבע;'יהשכי כשתהא
*rrumוםדכמניאח עלחדאשוןואימ<מביאת על השני מביאזיי!
וינ׳ בע1ך ימי טיהיהראשון!שלישי
אלו מביאי;
ד
*להשלישי ואיבת מביאת על היכיעי *
בתיך ימי טוהרלשיני כל אלו א ץ
קרבן עולת מורד על שמיעת הקול ועל ביטוי שמתים ועל טומאת
' ^ Z ^ Z ^ h U
ובקי־בז ובשפתת לא תשחז את האיש לאשתבמכות י י א א י ־
1
ן ״ י ב על כלביא״ וביאה,״ תומי ״ ״ • י ״ ־ " " ״
י
1
0
ו
י
ד
^
״
4
ב
ח
א
^
1
אומד מביאה עלהראשיז ואל *
ת
כ
מכיאהעלהשכיי'יה/ד׳1ליגבץ
איזו״יאשפ״״כלש״^זשפה״י״ציח
אולדותבין אתאומים ואת מביאה
^להולדהראשק ולאעלהשכי שבולדבתוך מלאת של ראשון ומביאה על השלישי משים דהואלאכולד
״*ומלאת ללא חשבינן מלאת לשכה דכמאן דליתיה למי הואיל וכולדתיןמלאתשל ראשון ושלישי הו»
כ
ת
״ * « ן ו ע מ ש נ ק ר ק ראשיןכוצדאב'
״ .״ ,״ .
״ ^ ״ » :
ומאח מודהדימי טומאה איתלה וכל ומן שהיא מעצת כקבהיושבתעציה שבועיםדטומאה וסב
1
עילה ומדד עולה לעשיר;•;דר לעני שאם ה;א עשיר מביא כשבה
* " ל ואיו הלכה כר׳ יהודה;
* ! ,א ם עכי עיליס ובכי יוכה ובדלי ללותעשילית האיפה סלת :שמיעת הקול ׳שמעה קול אלה
1 °מקלשוקל1שיו בשוגג ושבועעבטו׳ שלשתן כתוביםבהליא בפלשת ויקרא שמביאי ן בדלות ובדלי
.ןרמללת בעשירית כבש לעולה ובן יוכה או ת1ל לחטאתכדלית שתי תולים דחינו פרידה לעוף
^ L,ל א »/ללח».ק עכודע בעשירות שכ; כבסיס כללות שתי תולים תמת שבי
<<"
י
י־ ־־
»!חת כ ב ש . . .
r
ה
r
ך
ד
י ר
יןי:
k
7
א ג
מ י ב
׳ Vt-׳•׳וי(
»^^,וללקבל _ ״ ,
במשכבי אשת כתיב ובשפלות אינו סייב אלא על גמד .א
׳
.כ ל העדי! סייב על בל ביאה וביאה ו ב
ג
ש פ ת
א מ ק ל ע י ל ב ע
ה
כ
ד
«v
_ ,י ־
^שכבת^עכתיבבהשדאייתלהו^ע:
ל
כ
ה
0
7D
ן .ת בקרבן אכצ אם היא שיעתכין
©הוא שיגגכין שהיאמויד שביהןפטודי׳דכתיבבק,
^ההדדוהכיאאתאשמיבימןשהאשהליקהא^
.
< | 3י א
א
א ש י ן צ
א
ק
א
?
י
רת
**
י
י
»«
1
ואל,
פדיחות פרק
,
ג
*אל; לא היינה קביה שפתה היו הקדישי תופס׳בה ושניהן בהלני׳ אבל עכשיו קדושייתופסי בה קבת מפנ בד
» לא קופשה הא ח;פשה
לא
,
,ח.
ל ,
קירות שב ;אין < ;/י
מייבים ׳ .והפדה לא נפלתה משמעפד;יה קכיג; איכה פדזיה לגמל׳ :זז היא שפחה ודאיתכלןמר שפחה
ו«מ;לה;האי לכתיב והעדה לאכפדתןן לבלה לגילה כלשץ בכי אלם :כל העדי;עעפ;רש;תשסן במעקוד*}
.
ושמד אין לנ; wידאי משינה היא
׳ ישמע!׳
ק
ק
,ן ,
סניה שפחה;קניה ב
אוסר זו חיא שפחת ודאית י כ י אלעזר אומד בן עזדיח אופיי כ ^
אלעזר בן עזריה הינו ר'עקיכא אלא
לתללליישמעאלאבא בעלמ כחתך העריות מפורשות וםת שיוד אין ל נ ו אלא שחציח שפחת ותציו*
כל העריות אחד גדול ואחד קטן הקטן פםיי
ו
בת חורין•
סל דדבדה תורה כלשון בני אדם
אחר ער ואחד ישן הישן פטור אחד שוגג ואחד סזיד חשוג4
מיהו הכא שאבי מדכתיב כ׳ לא
בחטאת וחמזיד בהכרת•
חופשה הפלה לא נעדתה למה
אמרו ל ו אכלת חלב מביא חטאת עד אומד אכל
%
צי שמ לחניה שעמה;קביה בת
ועד אומר לא אכל אשח אומדת א כ ^ ואשיח
' י* יי
קוליןוהלככל׳עקיבא :ו כל
אומדת לא אכל מביא אשםחלויעד אומראכלוחוא אומר ל א
העלי; אם האקד גדול האיש או
אבלתיפטורשגים אומדים אכל והוא אומד לא אכלתירבי מאיי
'י
סאשה ;האקר
,
_1
/
וגדיצתייב;בשפתה אינו כזדאם
מחייב אמד ר מאיד אס הביאוהו * נ י ם למיתה חמורה לא יביאוהו
[
^
לק-.בזחקלאמרולומחאמיר2הלומרמדרחי*1י.
,
אעק^ , ^ ,
אכל חלב וחלב ב״עלח אחר אינו חי!כאליא חטאת אחד א כ ^
^ .
,
^ /
חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם אחר חייב על כלאחדואחר
י
L
חוכר במעין הרבה ממין אהד וחופר כמין אחר בכינק הדבוק
האשה מביא קרבן :א ח ^ ,א
שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית ממין אחד חייב ומשני
,
, ,
•
וכסה ישחה האוכלן כאלו אכלן קליו ת דברי
ג
פינין פטור*
•,
^
להלליכלאמרן :שעגכחעאע רבי מאיר ורבכים אומרים עד שישהו ;-ב ה ח י ל ו ועד מוף כד•*
אכילת פיס א כ ^ אוכלין טמאין ושתרה משקין טמאין ש ת מ
ומזיל כהכלתושפקה חלופה א
הוא מזיל והיא שיגגת שכיהן רביעית יק ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס רבי אליעזר אומי
אס ..״• V
פעורי׳ להואיל ואין האשה לוקה
׳׳!
אין האיש מביא אשם ואם הוא שוגג והיא מזידה היא לוקה והיא באפס:
לו אפייאחדאומ ל; אכלת קלב והוא שותק;אינ; מכחיש; מביא חטאי על פיו :ל אומליילואפל*
א£ןץ
קלב ואפיימאה והיא מכחיש ן ואומי בליא לי שלא אכלתי איכי מביא קלבן על פיה׳דכתייאי הודע
אליו קטאיט'לא שיודיעיהו אחלי' :ר מאיר מחייב ואין הלכה כימ :אס הביאוהו ב כוי אם העיד; עלי; שהלנ
אה הכפש :אס ירכה לומימזיד הייתי אם היה לונה לפטול עכמ» בשקר היה יכול לומ מזיד הייתי ומזיל פגמי
מקרבן :ב קלב וקלב ב'זיתי קלב :בהעלם אחד אבלבל העלמותחייב על כל אחד ואקל ד קל העלמות
מהלקין :ממין אחד חייב הא קמל דאעג לאין השבי חנאי זתיימתמחוי אחל דהיכו מתבשיל אחל אלא הם
מתגשילי׳קלוקי׳אפי הכי מנטרפין לפי שאין עמקוייןעקלקי' :ג כמה ישהה האיכלן לשכ» קנאי זיתמי
דאמריכן מנטרפין :כאלו אוכלן קליותרואי׳אותן כאלו כתפדדולפירורייכקליותיאוכלן אחד אקדכהמק
זו אחר זו זבההיא משעריכןאם אכל קני זית והפסיק ולאחד שעה אכל קני וייגאלד אם שהה מתחלה יעי
סזףכדיאכילתקליותבסמוךזולזומבטלפייאכלאסלא הפסיק האכילה אלא ששהה בלעיסמן ונליעמן
אפי כל היום כלו מכטלפי׳ לדברי דע :וקכמי אוערייעד שישהה מתקלה ועד סוף כדי אכילת פרס כלומד
אפי׳ לא הפסיק בין אכילת קני זיעלאכילתקבי האקד אלא ששהה בלעיסת שכי חבאיזיתי׳כלי אכילתפים
מתתלתהאבינה עד סוף בליעתןמבטרפי ביותר מכלי אכילת פרם אין מנטרפין והלכה כחכמי פלס לשון
עלוסה והוא קבי ככד של עירובמ* ככדותלקב שכל ככד ק כיבים כמבא קבי ככר ד׳ כיבים pפירשו לממ
ודמכם
ה
ם
פס
ג מ ל
ב ה
מ פ נ י
נ
7ע ג ד
ה י מ
0ב ה
י כ ק ן ב
< > p wכ
r
ק > ל ״ ל
ב
ל ב י
י
־
>
ת ן ז ן ר
ד
ש
ג
א
0
ר
ן
ה
8
ד
ח
ג | 5ד ת ח
ד
כ
ת
ר
ג
י
ע
? ב א
ר
מ
J
פ ט
נ ע י< f v s
ד ד
0
3ק
ה ; ק כ
מ ק
מ
כ
א
י ן ׳ א
ק
מ ב ן א
א
ק
ש
א
ל
ח ל
י ש ן
י ש ן פ ט
ע
ל כ מ
ל
ע ר ק י י 3
ס ט ן ר
ד
w
ה
א
p
p
p
א י ; ק ש
ם
,
עד
כריתות <ורק נ
<ימבםאוע'שה;אגיביבל' :אכלאוכלי טעאי׳האוכל אוכליסעאייפהבי פיס שהואשניבבי לפיידבזקיולדסדי
.ילבםביבה וממכה כפסלה גויית! מלאכול כתד;מה וכןחשייג משקייטמאיייכרכיעיתכפסלה בוי«ת!מלאכול
כתרומה עד שיטבול;הש;תה לביעיע ייןוכככס לעקלש חייב כרתוהשתיקאמ שאם שהה באכילת מכי פרס
שלאוכלייטעאיםאו כשתיית דכיעיתשל משקי׳ טמאי'כדי אכילתעדסמכטרפי׳ לכשיעוד ונפסלה «u««7
מלאכול בתרומה ואם שהה יותר
משיעור וה אין מבשיפין והם
ד
* 0תפסיק בת או שנתן לתוכו מיס כל שהוא 6טוד •
לסיעוד לכיעות יין סל ככי&ינ
•ש אוכל אכילה אחת חייב עליח ארבע חטאות ואשם אחד טמא
מקדש שאם שחה בשתייתו כד»
מאכל אתחחלבוחית בותר מן חמוקדשים וביום הכיפורים דבי
אכילת פרם או מתות קייכ מתי
מאיד אומר אם תיתת בשבת ותוציאי בשבת חייב אמדו לו א י
עלכןפטורנאםהפסייןבהמלא
ישבאכיאחאחתתייבעליתששהטאות
ח
•ןחשמ*
שתהפלהלכיעזימבתאת׳וכככס
נזבא ע־ בתו חייב עליה משום בתו ואחותו ואשת אחיו ואשרת
למקדש פטור דכת״כ יין ישכר אל
^
*,
׳
תשתיק ד י ך שכרותו ואם•א»כ»
בת
שותת! בבת אחת אין זח דדך
שכרות! וכן אם כתןנו מים זהלכת כרבי אלעזד והבי מיל׳ בשותה רביעית ממש אבל שתה יותד מרכימיע
ארבעחטאותחדמשוםחלכוסד
ד
מודה רבי אלעזר לחייב אפילו לא שתה כלו בבת אתת:
»ש»ם אוכל קדש כטומאה ותד משוםכועל וקד משוס יום הכפירים והא דקימא לן בכל התודה כלה דאין
קל על אסור הכי מילי באסור נלידא כנק האוכל כבלת בקעה טמאה איכ; קייב משום ככלה לפי
^
שהוא אשור נרידא שאיכ; לא כולל ולא מוסיף אי-ל הכא אדם שהיה מתחלה טהור היה אשור בחלכ ומותר
בשאר כשל שלקלשים כעשהטמא מנו דכאש* בשאר חתיכות של כשד קרשים משום טומאה אתסד
*,יבחלב אף על פי שהיתם אסודה מתחלה וחיכו אסולכולל שהאסור האחרון כילל ואוסר
דכיים
• — ,
.
,
.
*גורים על האדם שהיו מועדים לי מתחלה ומיהו לא איתיסף אסורא אחענא אלא אנבדא אתיסמ י
אחרים על האדם שהי; מותרים לו מתחלה ומיהו צא איתיסף אסורא אחעבא אלא אנבדא אתיסף אסודא
לגבי אחריכי עליי וטיל כמי להא• באסוריה כעשת זה החלב כותר חיכו אסור מוסיף דמעקרא להדיוט
6סיר ולגבוה שלי כיון שכעשהכותל כוסף אסול על החתיכה עבמה ליאסל אפיל; לגבוה ומתיך שתל
עליהpי מ,
להתחייב ^ v
כיתד לגבי הליוט w ,״
קל עליה כמי שם v1,
לאסרה לגבוה .
שם *אס!ד מעד ״ ^
1.יי*^ ׳ ׳
ציהשסח
משום כועד
ג ו
1
ת
w
א י ש
״
:
a
m
ב ח
kע
ב ת ו ח י י כ
ם ן ר
t
W
7
4
M
צגבי גבלא
* ״ ל ג ב לכלאו הכי היתח אסורה להדיוט חל עצה יום הכפוריס מגו דאתוסף אסודא לן
בהדים
יקזלין שהי; מותרים ל; קודם יום הכמרים ג;דר ;מלל כמילהאי קלב של מוקדשים
ק
מוקדשיט ״ ד ׳
?״
עליו משום יום הכפולים :ואשם אחל אשם מעילות על שכתכה מן הקדש בשיגג ואף ,ה
א לקולם להקדישה היה חלב זה אסור באכילה ומותר כהנאה
,על
^
f
״ •^Aאי׳ילו בהבאה ומעין שחל שם חקלש על הקלב לאסלו בהכאה קל עליו כמי לחייב
אם היה בשבת;ה;ביא; בעי; כשהיה אוכלו חייב גם ע ל
*!!71א ילע; מש;ם כהכה מן ההקדש :
6ר ובגמרא עפדשדהכיקאער אס היה יום הכפולים שקל להיות בשבת זתוביאו קייב שתים על
משום שכת ועשום יוםהכפורים ששניהם באים כאחד שבשעה שקדש היום לשבת קדש כמ»
* * i
*ייעודים וכשם שעירוב והונאה לשבע בך עירוב והובאה ליום הכפודים ואיסור קל על אסוי
?
^ א לא קא חשיב אלא תטאות הכאות מפני אכילה והאי
ל
. ,
.
^
ל
כת; ;אמות; כגון שבא על אמו ;הוליד ממכה בת ותרי היא בתו
ח
ארר;א*
*
^ ! מ א ^ ו ) א ש ת אחיו שכשאת ל,ק,לם לכן;מלג;לאחר מ׳תת;כשאה אק׳ אבי; ;בא זה אביה עלית
משעא אס;ל ע ; ואחותו באין כאחיג ואף על פי שהיא ממזלע ואסורה לבוא בקהל כשכשאת
^ היו אחי אביה ממזדןם
^א לקדושין
p
א
ס
ף
א ש
ק ע כ
ר ה
מ
כ
כ
מ ם
ק
י
ב י
מ
כ
א י כ
< : J
מ
ה ש ם
כ
ן מ ר
כ
כ
ב
ס!
11
י
י
י
י
ת
^
ח
I
J
t
- « M
,א ,ס ף ^ - ,ק ל » אתי א*יו ^תלסן י
,
^^
,א א ^ ,,,,א ^ ,
,
בה אס;לה כמי לגבי לידיה ה;יא לה אשת איש מג; דאתוסף אסורה לגבי עלמאאתיסף אסורה לגני דידיה
קייב עליה מש;ם ביג באיי
פילסה כדה מג;דאלעסףאס<לס לגבי בעלה אתןסף אסורה כמי לגבי ליליה
ובלתיכג;ן שנשאהבנוג ואקותאשת*שהיה כשאד אתבתקת*;! שהיאאקותבתבעומןהאב :ואשתאמי*
שמתבכ; ;כשאת א קיו של זה:
מ
ע ש
ם
ן
ש ת
ואשתאחי אביו שעתאקיו;נשאה
נ
מ
ק
יא ב
א ב י המ 4
ד
מ
ב ס
>1ב
בת בתו וכלתו ואחות אשתו ואמת אחיו ואשת אחי אביו ואשר־*
אקי אביו :אם עבל הזקן אביו
של זח;כשאה ואקל כך בא עלית
והחייב אף עלאשתהאכ;אף על
בבלאשתאתיו היא להא עקייביכ
ו
חמותו
ם א^יא״י *
׳°
אצמא אסילה ליה ״
אשתאמ;אין לה אישזתבה הכא
כמאי עסי קיכן כגון שנפל* לעניו
ליטםעא־׳; שמתבלא בכי ויבמה
הוא וכשאת;האי עגל הזקן דעכן היכו מסוס שהיא לו באסוד שכיה בלכד משום כת בתככ; ;משום כלת נכו
דשתיהן שכיותעדבלי סוערים;אס תאמל כלת; קיא דקא מקייביכן ליס לכליה משים אשת אק לאו פרכא.
קיא דאיכא לאוקועי דאשתאתיו של בכ; עאעוהיא ולא בלע! של אב היא אלא אשתתולגו *מתלעלו ־ ;אימ
ומאי אסור מוסיף איכא בבעביגו כשעבל אבי; /בשאס יק £מת״כיגליה <מי ממיס אסע אג תא-מלתא בען
לח בגמרא ותילכו כגון דאיכא ביא לסבא ואחיו של זה הוא דמגו לאתוסף בה אסולה גבי ההיא בלא משוש
אשתאבאתוםף כמי גבי דידיה :וכן הבא על בת אשת! קייב עליה משיסכלאל; שחייב בבתי ועל בתבע.
אשתו קייב משיםכלאלו שחייב על בתבלע ובת אשתו שהיא אחיתו משכקת לח כגין שאביו אנס אז פתה
קשה והוליד ממכס בת ואחד כך כשא הוא אכוסתאביו או עפותת אביו שהיא מותרת לו הרי אותה ילבת
אחותי ובתאשתו ובתבת אשת* ואחות אשתו משכקת לה כגון שבא אבי אשתי על בת אשתו והוליד ממכה
בתאותה הבתקיא בתבתאשת; ;אחותאשיע :ו משום קמות! וכלתו ואחותאשתוהאב שבא על כיס.׳
והוליד ממכה בתנשא ראובן זאתהבתהדי אמה אסור עליו משוס קמות! ואחותאשתו נשאתלבמ של ראובן י
נוסף עליה אסור משוס כלתו מת בכו של ראובן או גדשת ונשאת לאקיוכוכף עליה אסור אשת קקיומת
אחיו א; גדשה וכשאת לאשת אחי אביו כיסף עליה אסור אשע אק׳ אביו כשאת לעלע והיא אשתאיש ופירשה
נדה ובא עליה ראוכןבעודה אשתאיש וכדה הדי קייב עליה דאוכן משום כל השמות הלל; :וכן הבא על
אם חמות! לבן בא על דינה בת לאה בתי והוליד ממכה בת ושמה סרח הכושא סרח נאסרה עליו לאה משום •
א& חמותו ומשום אחות אשתו שהרי סלק אשלעיליאה שתיהן בניתלכן נשאת לאה לכן כעלה סל סדי!
ונעשיתכלת! ואח כך לאחיו ואח כך לאחי אביו ובא עליה בעלה של סרח במצדה אשת איש וכדה קייב עליה
עשוסכלהשמותהללו ואםחמיוראובןבאעלזקבתואשתלבןאסלאהאמווימלידמענהכתושמהדינם
הנישא אעדינהבאסלה עליו לאה אמו של דאעץ משום אם חמיו ומשום אחות אשתי שהרי דיבה אשמי
ולאתאםתמיי שתיהןבנות אשת לבן נעשית כלת! ואקד כך קשת אחי; ;אחל כך אשתאחיאבי* <א5מ איש
יכיה חייב עליה ם משוס כל השמותהללו :הבא על חמותו ח״כ עליה כוי לאשת לבן שת• בכ;תלאה;דסל
ובן אחד ושמו אשר ושם בתאשד סרח ובא אמד מן השוקובשא אתרסל ויוכבד בת לאת וסרח בע-אשרואת ־
כך בא הכישא שלש נשים פללי על אשת לבן חייב עליה משוס חעועו;אס חמות; ואם קמי! משוס קמות! שסי•
היא אם רחל אשתיומשים אם חמותי שהדי היא אםלאה חמותו;משים אם קמת לפי שהיא אמו של אשר חמים
שלשתן שם אחל הם בחד קרא כתיכי ובחד לאו הילכך אין חלוק חטאות ביניהן וכן הלכת :ז באטליה
שוק שמיכרים שם כשר של אמאזם שם העיר :הבא על אחותו וכן הכי קאמד הבא על אחותו שהיא אקמ•:
אבמ ואחותאמו ועשכקתלה עין שכא לא;כן על אמן;הןליד מעכה שתי כנות וקזד ובא עלאקתעבנותיו•!
v
איש ותגדח דבי יוסי אומד אם עבד תזקן וגשאח חייב עליה 0מ)נ*
י
אשת אב וכן הבא על בת אשתו ועל בת בת אשתו *
תבא על חמותו חייב עליה משום חסותו וכלתו ואחות אשתר
ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש וגדח וכן הבא על toNl
* אם חמיו רבי יוחגן כ<נודי אומד תבא על חפוחי
ע ד י י
חייב עלית משום תמותו ואם חמותו ואם » ן א לו שלשוק
&ר עקיבא שאלתי את ר ב ן גמליאל ואת רבי
ן
שם אחד חם«
^
־
3
ב
מ
מ מ
ח כ
0ר ו
ז י ן ן ש
דבלישיה דקדא כתיב ואיש אשי
יהושע כאטלס ש ל אסאוס שהלכו ליקח בחמת למשתה ב נ ו ח ב א יקת את אחזתו ודאה את עדותה
זבו׳ למה לי למהלי תו ערות
ע ל אתותו ועל אתות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחת מחו חייכ
אתותו גלה אלא ללמד על אחות*
אחת על כלן או אחת על כל אחת ואחת ו א ם ד ו ל י ל א ש פ ע נ ו א כ ל
!ממעבי הבא על חמש נשיו נדות בהעלמ אחד שהוא חייב על כל שהיא אחות אביו ואחועאמו שחייב
אבי
ח
ועוד שאלן עלכלאחתואחת:
ח
אחת ואחת דואין אגו שהדברים קל וחומר *
דבי עקיבא אבר המדולדל בבהסח מהו אםדז ל ו לא שסענו אכל המדולד בבתיו תלוש רובו ומעוד׳
במקבת! מהו שיטת משואבד מן
עםענו באבר חסדולרל באדם שחוא טחוד שבך חיו מוכי שחץ
יטבירושלס עושק הולך לו ערב פסח אעל חרופא וחותכו עד שחוא החי כאלוכתלש לגמרי וקל בהעור
סניח בו בשעורח ותוחבו בסירח והוא נ מ ש ך ממנו והלח עושודה והרוטב לאב מן החי מטמ' כנבלה
!אבר הנתלש מן האדם לנמלי p
*סחו והרופא עושה פסחו רואק אנו שהדברים קל ו ח ו מ ד *
מטמא כמע :באבר המדולדל
ועוד שאלן רבי עקיבא השוחט ה׳זבחים בחוץ כחעלם
ט
באדם שמעודה קנת טהור :מזכי
* ח ד סחו חייב א׳על כלס או אחת על כל,אחת אסרו לו לא שמענו
שקין שאכדיהן מעליי :וחותנו לא
*סיר׳יוזושע שמעתי כאוכל כאבת אחיכה'תםחויים בהעלם אחד
עשי טהר שקוד לכן כמי.טהז׳ אלא
» ה ו א חייב על כל אחד ואחד משום מעילה ורואת אני שהרבדים
שלא יהא מאוס בדגל באבר ה
^ » $ד שמעין לא י ך שאו*י ד׳עקיב* אלא באוכל נותר מחמשוו
המדולדל •־ שמכיה כשערת ואי»
^חיםבחעלםאחרמחוח־יכאחתעלבולןאו אחת על כ ל אחת
תומכו לגמרי שלא יטמא את ה
אחד
א ח ת אסרו לו לא שמענו א ד יתושע שמעתי באוכל מזבח
קתותכו שמגע בו כשעתפרישה:
משום
ג^חסשה תמחויס בהעלם אח׳שחוא תייב על כ ל אתי־ יאחד
ותוחב; לאבד בסירה בקק המחול
חלבחגקכלואם
^עילת ורואה אני שהרבדים קי אד עקיבא אס
לקרק' ;הוא התולה כמשך ונתלש
!,ךיןישתשובאמ׳לוהשבאמילולא אם אמרת במעילה שעשת האבר מאליו;החולה איכו טמ'לפ»
את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהגה ערף הםעילת לזמן שמושך ענמי בכת בכתא־ז והאבר
י
םרובח תאםד בנותר שאין בו אחד מכל אלו *
אמד דבי נתלש ממכ? ככח ולילכגיעיבשעת
עקיבא שאלתי את דבי אליעזר העושה מלאכות הרבח כשבתות פלישה :שהדבליםקוומהאלם
חיבה
שמקבל טומאה מתיים האבר ה
l aממנו טהור בהמה שאיכה מקבלתטועאה מחיים איבו דין שיהא האבר המדולדל ממנה טהור:
^משועעילהאםאכלזקולםזייקת
ץ
י
ג :ח
*V
9
*
z ( Iל א כ י שאלן רבי עקיבא דאם בשוחט שאלן מה ראיה הביא; לומאוכל האאיכא
\׳\•
^ U 21ויכהכה אלא על כרכזך לאשאלל׳עקיב׳אלא באוכל נותר בחמשה זבחי׳והטאו לו ראיה כמ״
!; aדתבלתמדבדחייבעלכל^חדמהזבתי׳נקבלנהממך, :אם לדין שאתהלומדאותה
**יי!״?
,דקל
*
?
l
מ
כ
ע
* ^ ™ , C X fלא מי שכיעו ל; ;המהכה ככתבה במידי דלאובראכילה :בייףאת המעילה
?״ *'5ס £״ & J , 1ל ,עדא אחלתישבעעילה שאםכהכה היום בתני פל,ט;מכאן עד שנה בחני כלוט
h
ח
»ww״••
קבלה מכיה ליהושעלהאיך תש־ב׳אי לא קבלה מכיה ופסק ההלכ שהאוכל כ ף.ר
^ ^ ; ת מ ח ו י ק א י כ ן מ ת ל ק י ן ב י ן ל ה ק ל ^ ל ^ י ־ י מלאכ,ות
Jי
י
סדל קדשים
הרבה
M
*°
כריתות
פ
*****
יח י
* " * W״ ^ ,ל ^ ל א
הלבה מעין מלאכה אקתתולדותהדבה שלאבאתי ־
חסמי
1״
"
אחל; ,כלן בהעלם אמד ובגמל כליך מאי קמבעי׳ליה ד כ ח
י׳ * B U T
!
•
אב; ;משכי דר׳ עקיב תדעי כעא מיטה חדא הע,ש׳מלאלאחיז-כש^יז•
שמלאל מ מ מ ד היא דהיכ; זלון שכתושגג־מלאכ; ,הכי קא מבעיא ליה האי לעבד מ צ א אמעבכ ש׳»
^.1
״
מיאמדיכן כיין דבב ימי׳הס אעג
חיבת םעק מלאכה אחת בהעלם אחת סה הוא חייב אחת על « f
דהעלם אקד ק,א לגבי מלאכה
הויין הכן שבת; כגופי׳ מזקלקים או אחת על כל אחת ואחת אמר לו חייב על כל אחת ואחת מקי י ,
של מלאכ שאין לומי׳זה לוה כגין אס חגרת שאין בח תוצאות הרכה וחטאות הרבה חייב על כל א
ויעוקנל בהעלם אח ב/דין שבת ואחת שבת שיש בה תוצאות הרכה וחטאות הרבה אינו דין שיהא
חייב על כל אחת ואחת אמדתי לו לא אם אמרת בגדח שיש בה ב׳
ישגגתמלאכותדחייבעל כל א'
אזהרות שחוא מוזהר על הגדה והגדה מוזהרת עליו תאמ׳ בשבת
ין
וא׳או לא! כגופים מוחלקים
שאין כה אלא אזהרה אחת אמר לי הבא על הקטגות יוכיח שאץ
' ל '
' ''
בה אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת אמרתי לו לא אם
אתתי פעמי דאי» "
אמדת בבא עלהקטנו' שאעפ שאין בהן עכשיויש בחן לאחר זס?
דציכ למימ הכימי שמתים מיין
ט
ש
ב
מ
ה
י
ב
ט
היבה
צ
י
,
ה
י
ב
מי
ק
ד ,ד ע
כת
0
ד מ י
כ
״ ז ;
ש
; ע
א ח
ה
ק
א כ
מ
א י ז ע
בא ל א
» f
f
״י^למלקדליק
קוייןידיע לידע ששכת היה אבל
1׳
1י ״ ,1 ...
צעכיןשגגעמצאט״גציכ יליעה
^ , y
^ ,
עשהע;לד;עהללמאבאתחיי׳א׳
א ,ל ל א ״ ,א ק ,״ ל
תאמר בשבת שאין בח לא לעכשיו ולא לאחד זמן אמר לי ה ב *
ו
_.
עם בחמת יוכיח אסרתי לו בחסה כשבח*
,
,
ו
1
1 1
*
ספק אבל חלב ספק לא אכל ואפי אכל ספק יש
<* ק
3ו כשיעדי׳ » ק ***ק כי ואפילו יש בי חלב
ושומן לפביו אכל את אחר מחן ואין ידוע איזו מחןאכל אשת,
ת/לד; :אמ׳ל;חי<בעלכלא׳ ,ק׳
ל ,א ״ ,ל , ' ,׳
מלאלאח׳בשבתו׳הלבכזד,ן
ל ל
ושעת מלאכות
ושבתלהבן שכיעבמפי מוקלקין
דמיין ותולדות של מלאכות
ואחותו עמו בכית שגג באחת מהן ואין ידוע כאיזוםהןשגג
שבת ויום חול ועשח מלאכה באחת מהן ואין ידוע באיזו כהכש
כשם שאם אכלחלבוחלכ
ב
עשחמכיאאשםתלוי/׳
בהעלם אחת איגו חייב אלא חטאת אחת כך על לא הודע שלחן,
אינו מביא אלא אשם אחד אם מיתה ידיעה בבתים כשם שהו**
מביא
ל ע ט
ג נ ד
0
ע
ע
כ
ד
;
p
p
J J p
p
m
ה ט
ח
א
מ
ש
ש
ס
ע ר
ה
ק
מ ל
ש
ד ע
שבת
ק י י כע
כ
ש
ב
ת
ד
ד
כמלאכות דמייןוחייב על כל תולדותולד׳ואעפ שתן עאכ אחד <bעשה אבות הרב) :מה נדה בגמ אמדיכ׳
תכי כדותהכא על חמש כשי׳כלותחייבעל כלאחתואחתדגופיןמוחלקין ככה! :תובא! הרבה ענייני הרבה
כגין שבת דאיכ אבות מלאכויותולדותיהן אבל כדה אין בה תיובא אלא ביאה והכדה מזזהלת עלמ דכתיב
״ככרת! שפיהם מקרב עמם :הבא על הקטמיהבא על ממש קטמתבלותחייב על כל אחת ואחת ואננס
שהקטנה איכה מוזהר :הבא עם הבהמי יוכיח שחייב על בל ביא׳וביא׳ :בהמ׳ כשבתכלומ׳ כי היכי דמכעיא
לי בשבתהכי כמי מבעיילי בגהמולא קבלה עיכיה ר׳ עקיב מל׳ אליעזר לא לעכין דאמ עושה מלאכי אח בשבתו'
הרבה כגופין חלוקיןדמיין ולאלעכין תילדועמלאכותכמאלאכותדמיין ׳אין הלכה כרבי אליעזר:
אכל חלב ספק לא אכל והיכי דמי כגון חלב ישומן לפכיו ואכל אתאקד מהן כדתכי בםיפא
0£)0
ופרושי קמפריספק אכל חלב ספק לא אכל כינד כגין שקיו חלב ושומן לפניו דיש כאן אס»'
קבוע אבל אס היתה לפניו חתיכ אחתספק שהיא חלכ ספק שהיא שומן ואכלה פטזיללא אקבעאסודא
ואפי' אכל ולאי חלב ספק יש בו כזית וכגון שבשעישאכלו סבור שימן הואואחכ כ;דעלו שהוא חלב וספק יש
כו כזית ספק אין בי :אכל אתאימהן וכסבור שומן היא ואחכ כולעשהאח'היה חלב זזה איכז יודעאי ז! אכל
מ־יא אשם תלוי אכל אם כשעיאכילה היתלו ספק והזיד ואכלה מספק הזי מזיד ופטו׳ :שגגבאימהן כהטי
11אשתי ואמנכסתבק איזו מהן היתמביא אשם תלד :ב כן על לא הודע שלהן כגין אכל כ חתיכו'כהטי
ששתיהן שומן הן יאחכ כודעשכל אימתן ספק איכו מביא אלא אשם תלוי אחד הואיל ולא כודעלו בין אכילה
לאטלס שספק תלבאכל:ואם היתת ידיעה בכתיס ידיעת ספק כשם שהוא מביא קטאע על כל אתת אם
היתה
ער
כדיתית פרק ד
מיתה ידיעת ודאי בנתיס כך בידיעת ספק מביא שלבי אשמועתלייין י מלב ימעל לפכיו זסבר לשכיהן שזמן
שב היתד :אשען כדה ואחות* עמו בביעבא על חקעמהן כסבור לכ׳א על אשעי טהור זכמכא שאשת! היתס
כדה ועוד ספק על איזו מהן בא :ועשה מלאכה בין השמשות כסבור קול הוא :ר'אליעזר מקייב חשאעממה
גפשך אס קלכ אכל חייכ אםכותר אכל קייב וכן כלם :וליהושע עוטר דגבי קטאע כעי׳ אשר חטא בה ע ד
שיודע לו כמק קטא י וריאליעזד
האי אשר קטא בה מבעי ליה פרט
0כיא חטאת על כל אחת ואתת כך הוא מביא אשם תלוי על כל
למתעסק במלאכת שבת כגין כ
אח'ואחת כשם שאם אכל חלב ודם נוחר ופגול בהעלם אחת חייב
נתכוון לחת׳ך את התליש וחתך
על כל אחת ואחת כך על לא הודע שלחן סביא אשם תלוי על כל
אחי ואחד חלב ונוחי־ לפניו אכל אחד סחם ואין ידוע איזה מחם אתהמחובל שהיא כטור כיין דלא
אכל אשתו נדה ואחותי עםו בבית ש ג ג כאחת מחן ואין ידוע נתכוון לחתיכת לאכולח ודוקא
מתעסק במלאכי שבעהוא דפטו׳
באיזה מהן שגג שבת ויום חכפורים ועשה מלאכה בין השמשות
דמלאלעקשבתאסלה ת׳לה אבל
ו א ץ ירוע כאיזה מהם עשח רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע
מעעסק בקלבייובעליו'כגוי שאכל
סוטר׳׳אסדרכייוסילא נחלקי על חעושח מלאכה בין השמשות
קלב אובא על העלוה שלא כ
שהוא פוטר שאני אומר מקצת מלאכה עשח מהיום ומקצתדדן
כמעכוין קייב ל ל ע שהלי כקכק:
למתר ועל מה נחלקו על חעישח בחוך היום ואין ידוע אמ בשבת
לא כחלקי ליאליעול לאמילאבעיכן
עשה ואם ביום הכפירים עשח או על העושה ואין ידוע מעין איוו
שילעבמה קטא לא כדלק על ל׳
ל א כ ח עש ח רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אמד
יהושעומוד'לובעיש' מלאכה בין
ג
רבי יהודה פוטרו חיה רבי יהושע אף מאשם תלוי *
השמש! שבין שכת׳״יה שהו פטול:
ר ב י שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים לא נחלקו על דבר שחוןיי־ג שאני א!מל קני שיעול המלאכה
^*«» trmיוי־*«י«*1יי3וע»* noגחל&ןו על דבי־ שחיא משוס כעשיתבשב' ומבי שיעול ביה ואץ
ג י שמות שדבי אליעזר מחייב חטאת ירכי יהושע פיטר• אמד ז"-
כאן קיוב קטא' :מעין איזו מלאכ
נוזודח אפילו נתכיון ללקטתאניבס ולקטענביבם עגביבש ולקט עשת אס חלש אי זלע פוטלו היה
ל יהושע חף מאשם תליי דגב»
חאנים שחורות ולקט לכנות לבנות ולקט שחורות ר ב י אליעזר
מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אמר ר יהודה המה אגי אמ יפטר אשם תלוי כתיב כי תדטא ולא
ידעפלטלזהשידעשקטא אלא
בה רבי יהושע אם כן למה נאמר אשר חטא בה פרט לכתעסק/׳
שאיןקקטאמסויי' וקטאתכקי לא
פרק ח
מחייבשאעפ שילע שחטא ממה כפשך עכל מקיס לא הובלד לו במה קטא ופסק ההלכה שה^ קייב'כאשם
<גלוי בין בחלב ונוער לעניו שאפשר שיוכלל הלבל בין בעישה מלאכה ביןהשמשועשבין שבתויוס הכפולים
שאי־אפשר שיוכלל הדכר וכן באשת! כדה ואחות! עמו בבית ושגג באחת מהן בכל אלי מביא אשם תלוי:
משום שם אחד כבקשתי כשיםכדותעעו בכית ושגג באחת מהן :שהיא חייכ שהרי י ד ע
אפילו כתכ״ן ללקט תאכים
א :על לכר שהוא משום שכי שקותכנון בפק קנד ספק טחן:
<לקט ענבים בגמלא מפרש מלתיה דרבי יהולה במתכ׳ין ל לקט תאכים תחילה ואחל כן עכבים יהלכ ה יל,
על האקרוכים!ליקט עכבים תקלה ואקר כך תאכים יכן אס היה מתכוין ללקט שחורות ואחל כך לבכות
לבי י י
וכהפך•הדבר ;לייןט
אליעזרמקייבקטאתדהואיל;ל^־
כךשחורוח-
ואקר ׳-ן -
'־־'יו״ לככועתתלה ״״׳״
»םפן.־םלכי
^ ^ ^ ^ ^ - o ^ l o s n ^ h p ^ i
כתכ״ןלאאכפתלןבמזקלםומאוחל־
נתב״ןהוה ליה כמתעסק ופטור ־ הכי גלסיכן אמל לבי שמעין תמיהכי אם פטל בזה לבי יה שע אל למד
גאמלאשלקטאבהסתםמתגיתיןקאמתמחעלתמיהתושל רבישמעיןאםכז ל ל א פ ט ל ד ^
למה כאמל אשל חטא בה ומשכי פלט למתעסק לאפיקי מי שלא היה מתכדן ללקיט כלל * ״ י י ד ימת״״
ללקוט תאנים לבד ולקט ענבים לבד שלא כעשית מחשבתו כל עקד והלה כיני יהושע»כמ^לש״
׳«׳״p׳-לטס
צמלתיה לבי יהודה:
מ
&
ג
3
מ
ה ק ט
ז
י
ל
ם!
tiii
דםשקיטה
כייתית
שחיט'בין מסמי בין נחיה בין בע;פ; בין י ם כחיר׳ובין דס עקוד שנעקדו הסימנים וכן י ם י^ףס
שהנפש מבאס ב; 'איוהו דם שהכפש י<נא ,כל זמן שהוא עקלח דהינ ,האמבעי יבא לאש׳ ן
שבתחלתההקז;אחדו לאחי שכלה הדםוכתמע שה;א ש;תתבסמ;ן;אינ;מקלס מהדס שאין זה דם הנפשי
וקיביס עלי; אס אכלממב /כויתתייב כלת :.דם הלב דם סבבלעבבשל קלב /ה/י כשאל דם סאבלי שהיא
בלא;;איןחייבין עלי; כלת אבל
בחלל הלב מבי השחיט
ובעופו׳בקהנמנ
ים
1בי1
•
טמאים
חית
בעת
שואפת
שהבהמה
בא
ה;א
טחורים דם בהי ית ודם עיקור ודם חקזח שחגפ׳*
״
שחיט;מככסלם מבית השחיטה יוצאה בו חייבים עליו דם חטחול דם חלב דם בצים רם ר ג י ם ד ^
כחלל הלב;תייבייעלי;כלתאם יש חגביידם תתםעית אין חייבין עליהן ד׳יחוד׳מחייב בדם התמצית •
כו כזית :לסבניםאית למפלשי
רבי עקיבא מחייב על ספק מעילות אשם תלוי וחכמים
ב
דם שבביני הזכל בשיל ואיל;תיש
*ןטרים ומורד ,רבי עקיבא שאין מביא את מעילתו עד שתחודע
ולי בדאידם הנמנבביב תלכגולת :לו ויבי^עמח אשבם ודאי אמר רבי טרפון מח לזה־־{ מביא שת•
דם התמטי שמתמל;נסחט;ש;תת אשמות אלא יביא מעילח וחומשה ויביא אשם בבי סלעים ויאמד
כשיוכילש; וכמבה דמו :איןקייבין
אס ודאי מעלתי וו מעילתיוזת אשמי ואם ספק חמעות גרב ואשם
מלת כרת שאין כלת אלא כלם
ג
תלוי שממין שהוא מביא על הורע מביא על לא חודע״
הכפש לכת :כי כפש כל בשר דמו
אמר לו דבי עקיבא גראים דבריך במעילה מעוטח הרי שבא על
כנפש; היא כל איכלי.ויכלת:ופס<ן
ידיספקםעילמ כמאו=זמנר=ןלאיפדחלו שיבי *•4אשם בשתי
ההלל דדם הטחול;הלב יתבלמע
0לעימ.ואי־־ייבי1יי*ספקסעילרלז כטאר־־ו מג»=*חא מודד־ודב•
/דםהתמגיתהדיאלובאזהד וכל
עקיבא לרבי טדפון במעילה מועטת חאשח שחביאח חטאת חעק*
©7לא תאכל! ׳ליקין עליהם ואין
ספק אם ער שלא נמלקה גורע לח שילרת וראי תעשנה ודא*
בהן משו'כרתו דם הכמנא בבנים
ד
שכםין שהיגי* מביאה על לא הורע מכיאח על הודע ׳׳
אס; מלבדי סיפלייודס שלנים אם
חתיבד־ת ש ר ^ חולין וחתיברח שר־־יקדש אכר״י אחד מהן ואין
אכל ממנו כזיתליקה מש1ם אוכל
pלא עשוי א יכללם ודם לגיס 0ידוע איזו מחן א כ ^ פ ט ו ר רבי עקיב*״** מחייב באשבמ ת?*וי אכל
ארתחשנירח מבי1יי 1א ש ם ודאי אכו^אחד הראשונדח וב*י*
ותגבייטהוליימותל לכתחלה אבל
בלין שיהיה בלם דגים קשקשים אחד ואכר־־י אדת השניריה זרת מביא אשכש תלוי חח מביא אשם
שיוכיחו עליו שהוא לם לגי' מפני תלוי דברי דכי עקיבא רבי שמעון אומר שניהכש מביאיכס אש&
תלאית העין ולם האלם אסור מ אחד רבי יומי אומד אין שביבם מביאיבס אשכם -orua
?לבלי סופלי' כשפילש מן האדם
ח חחיכה .
^ ׳ ן ליקין עלי; :כ ספק מעילות ספק נהנה מן ההקדש ספק לא כחנה :וחכמיישטרי דבקטאת כתיכ
ממתובאשס תליי כתיכ מנית כל שחייבייעלשגגתז חטאת חייבי על לא הודעשלו אשם תלויזהנהכה מן
ההקלש שאין חייבי על שגגת;חטאת?1א אשם;דאי אין חייביןעל לא הודעשל; אשם תליי• שאינו מביא אע
מגמלת׳ אין בדיך להביא קממין •׳ שתי אשמות שאם הודע לו שחטא אחד שהביא אשם תלוי כריך להביא אשם
ולאי :יביא מעילה וחומשה קרן הממון שנסתפק לו אם נהנה ממנו וחומשו :בשתים סלעים איל הנקת
בשני סלעים דכתיב בעלכן כסף שקלים :ואם ספק הכיקאערואס בספיקי עומד לעולם יהיה באשם
תלוי•׳ שממין שמביא על הודע מכיאעל לאהולע הילכך יכול להניחילהתבית והלכה כחכמים:
חטאת העוף ספק האשה שילדה ספק מין פטור ספק מין חייב מביאה ככש לעולם
ג
ומתכה אם מין חייב יהא לחובה ואם מין פטור יהא לנדבה אבל חטאת מביאה בספק ואיכה נאכלת
תעשכה ודאי ותאכל לכהכיס כשאר חטאות :שעמי!
שמא חולין היא ומליקת חולין כבלה:
שהיא מביאה שהרי פרידה אחת מן התגרים אומן בכי היונה היא מביאה לחטאת בין <לא.י יולדת
זרבי עקיבא מחייב דבי עקיבא לטעמיה דמחייב אשם תלוי על ספין
ד
כיןעלספקיוללת:
מעילות :שניהם מביאייאשם אחד בשותפו'ןיאמד זק לזה אם אתה אכלתהקתיכה של קדש יהא חלקי עתוב
דם
ז
ב
r
לן/יהא
.
עז
בדיחימ פרק י
fa* rאשם כל׳ עליך :אין שבים מביאים אשם אקד דלית ליה תנאי בקלבמתאלא אם כדביי חכמי שביהם
מעולים אי כליעקיכא כל אחל מביא אשם תלוי והלכה כחכמים שאין מביאים אשם תלוי על כ פ ץ מעילןע:
קטאתאחד ומתגה;ה עם זה כדפיר שנו לעיל :אין שנים מכיאים קטאתאקתאכל אשם תלןי
ח
מ״תי כל קל;קד משום מתיכתהחלכ;היכו תק והא קמל דתק לכי יוס׳ הוא והלכה כמותו :ו חתיכה של
,
קלכ;חתיכה של קדש כ;' מכיא
אשם תל;י אפי׳ ללבכן דאמלי אין
חתיכח ש ל חולין ותחיכח ש ל חלב אכל אחת מחן ו א ץ
וז
ל ספק מעילוי
תלוי ע י
מביאי׳אשם י
׳
ידוע א זו מחן אכל מביא אשם תלוי אכל את השגיח מביא ח ט
אכל אחד את תראשוב׳ובא אחד ואכל את תשגיח זח מביא אשם סכא מוד; דקייכ משו' קתיכה של
חלוי וזח מביא אשם תלוי דבדי דבי עקיבא דכי שמעון אומד קלב :מביא קטאת ואשם;דאי על
מניהס בביאים חטאת אחד רייוסי אומד אין שנים מביאין^חטאת הקתיכק של קלב מכיא קטא׳ועל
חתיכת ש ל חלב וחתיכח ש ל קדש אכל את כשר של קדש אשם ודאי :חעאע
ו
אחת *
ואשם בשותפ;ת;מתנה אם אנ»
אחד מהן ואין ידוע איזו מתן אכל מביא אשם תלוי אכל את חשני׳
אכלתי קלב ואתה קדש יהא קלק»
0ביא חטאת ואשם ודאי אכל*חד את הראשוגח ובא אחר ואכל
באשם מס;ל ל ן וקלקך בקטאת
את תשגיח זח מביא אשם תלוי וזח מביא אשמ תלוי דבי שמעון
מק;ל לי;אם אבי אכלתי קדש;את
אוסר שביחס מביאים חטאדת ואשם ד' יוסי אומר אק ב ' מביאים
מלב יהא קלקיבקטאת מקול ל ן
טא׳ואשם* ו חת״כח ש ל חלב וחתיכת ש ל חלב קדש אכל את
וקלקן באשם מקול לי :אין שבים
אחד מחן ואק ידוע איזו מחן אכל מביא חטאת דבי עקיבא אומד
מביאים קטא' ואשם בשותפות אלא
^ביא אשם תלוי אכל את השגיח מביא שגי חשאות ואשם ודאי
זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם
אכל אחר את חראשונח ובא אחר ואכל את השגיח זח מכה**
על;׳;היכ; תק ;הא קמל דתין
וזח
^פזאתוזח^סליא-חטא^דכי^קיבאאוםי־זח מביא אשם ת ליי
ה»אי׳יומ*־*הלככמותו :ז קתיכ
ושניהם
$ביא אשם תלוי רבי שסעק אומד 1ה חטאת וזח חטאת
של קלב וקתיכק של קלכ קדש כו
*
אחד
אשם
לביאים אשם אחד רבי יוסי אומר אין שניהן םביאין
מביא קטאת דממה נפשן קלב
ח
חתיכה ש ל חלב וחתיכה ש ל חלב נותר אכל את אחד אכל :דיעקיכא אומי אף אשם תלו»
מהן ואין ידוע את איזו מהם אכל מביא חטאת ואשם תלוי אכל כקטאתמשום ספק מעילות ואין
* ת השניה מביא שלשת חטאות אכל אתר את הראשונה וב^ין הלכי כד עקיכא :מביא שתי קטאו
ך ואכל את חשניח זח מ ב ^ חטאת ואשם תלוי וזת מכי^יג והוא שאכלן בשתי העלמות שאם
וזטאת ואשם תלוי רבי שמעין אומי זה חטאת וזה חטאת ושניהם לא היתה שם ידיעה בכיטסאינו
מביאים חטאת אחד רבי יוסי אום׳ כל חטאת שהיא כאת על חטא חייב אלא אקת:זה מביא אשם תל;»
אק שנים מביאים אותה ״
וכוימוסף על הקטאתשה;א בדין
חםביא אשם תלוי ונודע ל ו שלא חט^ 1אם
ך
להביא קשו אוכל קלב מכיא אשם
תלוי משום ספק מעילות :ושניהן
עד שלא נשחט יצאוירעח בעדר דברי ר ב
א ת
ח
| 4ח
3דק
,
י
מכיאי אשם אקד בשותפו וסתנין/
,
,
ס התיכה של קלכ וקתיכה של קלב בותר כוימביא חטאת
< יוסי א;מ׳ב< ותק ד מסי הוא והלכה כמותי:
משום קלב ואשם תלוי מחמת ספק של מתר דבותר בכרת כחלב ואסור נותר חל על אס;ר קלב לפי שהוא
אסור מוסיף :מביא שלש חטאות שתים משום קלב ואקתמשזם ביתד והיא שהיתה לו ידיעה בבתים דאי לאו
קכי איגומביא אלא שתי חטאו׳אחתמשום חלב;אחתמשוס נותר והאי דלא תני הבא שלש חטאות;אשם;דא»
קדעבי לעזל משו דרוב בוער אין בו שוה פרוטה דלא קזי למדי ואשם מעילו אינו בא על פחו משזה פרוטה:
<ל חטאת שהיא באה על קט לאפוקי חטאתיולדת שאיבה באה על חט דסבר ר יוסי ששתים מביאותאותה
^שותפו׳ובתבא׳ כדאמריכן בפק ופסק הלכה שאין קטאתבאה בשותפו ואפילו קטאתשל מקוסלי כפרה:
1
בלי ן ליה לי/מקדש ליה :ירעה עד שיקתאכ דעתץ־ שלכוכוקפז בשעתקפדש;מתידא
־—,
~
׳
,
עקפק
מ ה פ
יז
ה
ק
טנ
י
מ
;
מ
ח
י
ל
ש
^
בריתוח
ש
י ה
^ י
א
נ ט
י ו י^ ו י י
ה
כ
י,
ע ה
ע
י
ש
1» ; 1ינ*
נ
מ מ ,ם
•
ימיה
' 1
מי
מהם עזלתכדבה ׳הלכה כחכמי' • הדס ישפך לאמה שבמקדש :לביעהשריפה י***? * ^ ^ א אמי
לא
ל׳'
טעוני'קבילה האי ה;י טבחפס׳ל שטעקשריפה :כזרקהדם ק
וק;אלאידע;כסלקל;בשעעסליקה לאעקאיליעקוהכא כמיבשעעזליקע קדםדהיכ; שעעסציקס
סימה ידיעה;הרי Jמד כל כפרת
ספיק; וה;ה ליה אשם תלוי כשל • מאיר וחכמים אומדים ידעת עד שיסתאב וימכר ויפלו דפיו לנדבת
דבי אליעזר אומר יקרב שאם איבו בא על חטא זה הרי הוא בא ע י
אפיל; הדם בכיס יזרק דסכר ד'
חטא אחר אמ משנשחט נודע לו הדם ישפך והבשר יעא לביי*
מסי כלי שרעמקדשי אתקפסיל
השועה נזרק הדם הבשר יאכל ר נ י יומי אומר אפילו הלס כבו&
ליקלב ו כ ל ה ע י ליייק י י י ׳ ק
אשם ודאי אינוכן א עד ש ל »
כ
חרק והבשדיאכל*
י
' ™T
' ™
נשחט יעא וירעה בעדר משנשחט הדי זח יקבר נזרק חרם ח ב ש י
קודם שהיעה ל' 'ליעה * Iל '
הנא לבית השריפה שור הנסקל אינו כץ אם עד ל א נסקל'»יי*
< ocf״יא' * ' ז
כל מסי :כ
״ * וירעה בערד משנמקל מותר בחנאח ענלח ערופה אינח ב! י*ם
?f׳ ' ' .ז
?
עד שלא נערפה י מ א ותדעת בעדר משנערפה תקבר במקזםח
**:
3
רפי
נ
שעל ספק באה מתחלחה כפרח ספיקת וחלבה לה*
<ידע בעדר דטעמ לרבנן באשם
אליעזר אומר מתנדב אדם אשם תלה בכל יום ובכל שעה שירעת
^Tr'fe
«!3
0
א כ
,ל ס ש נ ,ל ע
ה
ש
כ
,
י
מ ד
v
ד מ
ן
כ א
ד
ק
ם כ
1
ה ה < א
צ ,
ע
i s
ש ל א
ש
J
ק
י ב י
ט
,
א
ד
ש צ א
ג
ה
כ
כ
כ
ם
ם
ש
7
vp
מספקאכצאשם;לאיכנקחמד;
. ...
1
^
^ ,
^
ל,
שס,זמ; ,£׳ איכמיכסכ; קד
,
דהקדשטע;תהיק:הריזהיקבר
כיון דלא קדיש הוי כח,ליי
:
שבשקט; כעזרה דטע;ט ק
כילק הדם הבשר יבא לבית
השליפה כגמל' מפלש למי ששנה
לעיל הדי זה יקבל לא שכה הכא
הבשל יבא לביע השליפה דכיק
דסבל אשם;דאי ק;לין ה;א;לא
קליש לשלם איכי נשלף אלא
נקבל :שיל הנסקל איכז כן כאשם תלד דהכאלא פליגי לבכן שאס כזדעשלאהלגיבאזידעהבעלר:עגלה
עדיפה איכה כן כאשם עלוי שאס עד שלא פעלפה כמבא ההזדגתגא;תרעה נעדיורמבם פי' שזל הכסקג
אינו כן כאשם ולאי לאשם;דאי משישחט הרי זה יקבר ושיר הכסקל כשכודעלאחר שנסקל מיתר בהכאה
עגלהעלופח איכה כן כשילהכסקל דשזלהכסקלאם כולעמשכסקל מועל בהכאה ועגלה עלופה אם
כודעההולג משכערפה העגלה תקבר כמקומה :כפרה ספיקה בשעת עדיפה שהלי עלין ספק היה והלכה
מתכלכאלסאשס עליי לכלעצימ
ג
לה הילכך אסילה בהכאה ׳תקבל כלין כל העגלותהעלופית:
של אשם תלד נדבה הוא לאי סל חיכה הוא כי מעיידע ליה שקטא אמאי מייתי קטאיאלא שמכדבה הזא :קין
ק ; 7ש
א
׳
כ
ד
ס
3
ר
i > p
,״יא קראת אשם חסידיבשאמיו^ייעלבבאבזכוטישהידת
0תנדבא מ״ל« 0יי «וץ0אתדיו ^פ,די ייהאח׳א ד
המעון הזה אילוהיו מניחים ליהייתי מביא אלאאימד ליהסתזער
שתכנה לכפק וחכמים אומרים אין מביאים אשם חליי אלא על
ח״בי חטאות ואשפות
ד
דבד שזדונו גרת ושננתו חטאת*
ודאין שעבר עליהן יום הכפירים חייבין להביא לאחר יום הכפוריפ
חייבי אשמורת תלוייןפטוריבש פי שבא על ידו ספק עברה ביובש
ה
חכפודים אפילו עם חשכה פטור שכל היום מכפר «
חאשה שיש עליה חטארת העוף ספק עבר עליח יום חכפודיבם
חייכת להביא לאחר יום הכיפוריכש מפני שפכשדחד־ן לאכור־*
בזבחיס
י
ש
א ג ל א
ש
ט ל ת
ש
3מ
0
0
0
פ
vן אשם תלוי
חייבין להביא לאחריה לאמל קלא מכל חטאתיכם לפני היתטהל; קט שאין מטל ב; אלא המקים"
/
דהיני שלא בילע לי שחטא יה מכפר אבל קט לאיכא לילע ביה חוץ מן המקים אין מם הכפירים מכפדז:
קטאעהעיף ספק כג׳ן שיללק;אין קלעים י/ם מין קי/ב אם מין פט?ל ־ .עפני שמבשילתהלאכול
ה
בזבקיס
׳
עח
׳כיייזויו פיצן ו
מ ח י ם לעחינ1לתכפיה היא משפק;אינה יכילה לאכיל בקדשים עד שתביא כפיתה ־ משנמלקה בולע לס
שלא ילדה הרי״ תקבר בדיןה;א למיעלת בהנאה למילין גמורים היא דעש;ס שנשחטה בעולה ליבא
לעיסדדלא אסרה יעלה אלא שחיטה אבל מליקה לא אבל רבנן ג;;רדאש<רה בהבאה שמא יאמר; בדכי,
מתמאתהעיף ספק;קטאתהעיף הבאה על הספק איבה כאבלת דשמא ק׳לין היא ;כבלה היא דמלייך!
נבלה בקילין ואסירה כמי בהכאה
י
דשעא קדש היא ;קדש שאיכ,
בזבחים חטאת העוף הבאת על ס&ק אם משנמלקה נודע לח חמ
המפריש שתי סלעימלאשמ ולקח בוק שני כאכלאשיבהכא׳ < :המערי׳ב׳
ו
ד•
1ו
* ל י ם לאשם אם חיה אחר מתן יפה שתי סלעים יקי-ב לאשמו סלעים שכך היא דין אשם דכתיב
1דזשניירעח עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבח לקח בהן שני באשם מעילי׳בערכך כסף שקלים
איליבש לחולין אחד יפה שתי סלעים ואחד יפח עשרה זוז היפו ,-:בשקל הקדש לאשםומרגו' שקלים
ע ת י סלעים יקרב לאשסו והשני לסעילתו אתר לאשם ואחד סלעין יאשם מלית ואשם מלוי
* חולק אם היה ש ל אשם יפה שתי מלעים יקדב לאשמו ו » ,למדים מאשם מעיליתכנש נאמד
כאן בערכך;נאמר להלן בערכך
חםפריש ח
ז
? מעילתו ויביא עמח סלע וחומשה ״
ואשם'שפמה קדיפה כעי ה;איל
fo
גמתלאיביאנח בנואחיייוולא יביאנח מחטא על חטא
p
והיא איל היי אף היא בכסף
ע ל חלב שאכל אמש לא יביאנו על חלב שאכל חיום ש נ ! <
סלעים כשלשה אשמית הל ל! שהן
ו על חטאתו שיהא נ ך ב נ ו לשם חטאן*
י ע יאשם נזיל
^ ל
גןחקדש כשבה שעירה מהקדש שעירה כשבה מהקדש כשברדן
דבתיייהוכתיב כבש לאשם איכן
^ ,
ע י ר הודק ובני יונה מהקד׳תורץ
באי׳ככסף שקלים :אס היה אתל
,
,ן ס ר י ש לכשב או לשעיר׳חעגי
ת ק כ
1
ה
1
ע ג
ט א ת ו
£H
םר
0
כ
n
א
י
י
ן
א ב
ו ב ג י י ו ג ה
י ש
י ב י א
ע ו ף
ע ש י ד י תן ן א ע
כ י
ה ע נ י י ב י א ע ע ן י ר י
^ wptליעמ״ו-ימ ח*י«׳מעמיי־»3י»נ מין״ ח י .
^ * ד י בשב אי שעירה יגסתאב׳אם רצח יביא ב
.
ע ו ף וגקתאב לא יביא בדמיו עשירית א י
ע מ
ח
א ש ם
מ צ ן
ד
6ח ש א י
3י א
י
^
h
׳
w
ע
י
'
i
י
ף
£״ י
•
J
מהן יפה שתי סלעים א?> על <*
סבשעעהערשהלאמיס /אל*
סצעאם בשעת כפרה יפה שכיפ
כשרדכמהשהיא שיה בשע*
כפרה אוליק היל?־ איי״ שס,א
פס
כ
^אשםלנדכה:לקחבהסשניאליסלחיליןלאכילהמעלבמ^
,יבא,לחיליןץפהעשלהו״יסכדישכיסלע-סשמעלבהןוחימשןשהסלעאלבעה ״,ים :היפהשכיסלע!״
.קרב לאשמי לשם איתי אשס שהפריש עליה המע׳ת; :השני למעילתימפרש בגמיא לא שיקייב איתו לאשם
אלא שיתתגכו לגזכל כשביל שכי סלעים שהוביא לתיליןשכתחייכ בהן ובחומשן שהן בין הקרן והחומש עשדר
ןוזים ויביא אשם בשתי סלעיםמכיתי לקרבן מעילה :אחד לאשם ואחד לחילי! לקק בשני סלעים
^ ^ ם יפה שני ^ ם ^
לאשמו הראשון שהרי לשמו כלקח ׳ממעיתשכערשולו; :השני שהיא חולין יקרבלמעילעו לאשת « L
וי״׳י׳{׳׳*«׳׳ י» יי׳־ ־ ׳*עייש בכשי אוצשנניר
יי•
,׳
.
מהק:
הפריש מען לקכו בהן כשבה או שעזר :העכ׳ יביא בהן עיף והשאל חילין לכתי׳בקלבן עילה ומרד גיי י ׳•י-ת
•שעיר מחטאתו אשר חטא דמשמ ממקב הדבר שהפרי׳לחטאת׳ שאס העני יבי עוף ממקל דמי הלל ,״'I.,״r
£
,כעי׳מח״אע ,למשמ לאם העכעוער מבי׳במקנ למי העיף עשיריתהאיפ׳יגט עשירית האיפד
עשלתהאיפה^על
םטאימדסשיןאםסעשילמםיףעלס^יהלל^^^^,
:אם ר נ ה י ב י א — 1 - ^ 1
״
כ מ
ס ן מ מ ה
את
מעלה פרק א
ויש ל; כבשיעו יביא כבש עלמ;ל לוע׳ אם ככש יביא קלבנ; ;לעיל מניה כתי;הביא אעקלככ; שעיל עזי כחן
,
דבי שמעון אופר כבשים קודטין לעזים בכל כפום יבול
ט
ספני שחן ןמובחרין מהן תלמוד לומד אם כבש יני^ן קרבגי'
לחטאת מלמד ששניהם שקולין ״ תורין קודמין ל ב נ י יונח בכר
מקום יכול מפני שחן מובחרים מחן תלמוד לומד ובן יונת אי
האב קודם לאם בבל
תור לחטאת מלמד ששניהן שקולין *
הקלים ע; לכבש ללמד ששניהם
שקולים;אי זה מהן שירכה יכיא:
תורים קודמים לבכי מכה דבל;כ
מק;מ;תכתי כריש עורי והדד בני
י»כח:אם זכה הבן לפני הלב של;ב
סכמת; למד ממנו :ין;דם אתהאב
^ P׳ ' ^ \' °א '
<לעד;ת מבית השבי ^להקמ {•
* ^ ^
" V
'
פ׳ שאיני ש ק .
3כ
ה מ
כג
ב
ב
מקום יכול שכבוד חאב עודף על כבודחאם תלמוד ל ו כ ד אימ
אבל אמרו חכמים
אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולים
תאב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביי
וכן בתלמוד תודח אם זכח הבן לפני חרב הרב קודם את האב
ל ה
,
9
ע
ns
מ
א
,
,ל
*י
קדשי
ל ם
צ י ב
' '
ט
p
,
כ כ ג י
א פ י צ ,
י
ב
י
< v 3 t
ב
3,ס
» ?
,
בכל מקום מפני שהוא ואביו חייבק ככבוד דכו *
י־
קדשים שסחטן
משדיכןלהשס״״עקל^
^
«
^
ל
^
״ ,
ש
סליקמסכתכדתות־ וכעהכתקילמסכתמעילה
^
ע
א
ל
״
ק
<
ל
כ
ל
£
ר
ק
א
^
מ ק ד ש י ה ש ש ״ * בדדי״ מ ו ע *
שחטן בדרום וקבל דמן בצפון בצפון וקבל
ס
ז
דמן כדרום שחטן ביום וזרק בלילה בלילה וזרק ביומ או ששחטן
,
,
;
^
חוץ לזמנן וחוץ למקומן מועלין בחן כלל אמ ד יהושע כ ל שהית
׳ '
,
<ך ,י
.לח שעת תיתד לכחנים אין מועלק בח ושלא חיה לה שעת היתר
קילל^^'pj
לכחנים מועלק בה אי זו היא שהיה לה שעת היתר לכהני׳ שלנח
א ק ק
מק
ושנטמא שיצא׳איזו היא שלא הית לת שעת הית לכהני׳ שנשחטת
ולא בלכד כי נשמט; כ ד ל ; ק ל
דמןבנפק ה;א דעועלי׳כהן משזם חוץ לזמנה וחוץ למקומח ושקבלו פסולין וזרקו את דמה *
כ ש ד קדשי קדשים שיצא לפני זרקת דמים דבי אליעזו•
כ
לעקר עב;דח בבפון ה;י דמקבלה
ואלן מנות כהונה אלא אפילו שחטן
ל
ש
ל ל
םכ ת
א כ ל
ל א י כ ׳ל א ׳
ל א ן י ה
א ל ק ל ש י
w
מ
פ ל ; ט ת
ט
ל
?
p
ל
P
ל י ם
W
מ ה
מ ע י ל ה
;0
ב
א
ו
0
ד
כנפין וקבל דמן כדכום אף על נב דעקד עבודיהויא כללום שלא כדין אפי׳הכי מיעלי'בהן;:זרק דמן בלילה
אעגדלילח לאו זמן הקרב מזעלי'בהן:בלילה וזרק דמן ביום האי כל שכן הוא דמועלי׳דהא זרק ביום דעקי
עבודה הוא אלא זו ואין בדיך לומר זו קתכי :או ששחטן בכפון וחישב עליהן לאכלן קוץ לזמנן שהוא פגול שיש
כ; כדת או קוץ למקומן שהוא פסול שאין בו כדתמועלי בה :כלל אמר רבי יהושע כל שהיה לח שעת היתל
לכסכים אף על גב דשוב כפסלה ואין דשאים לאכלן אפיי הכי אין מזעלי בה:שלבה לאקד זריקה או שנטמאת
או שיבאתקוץ לעזרה לאחד זריקה אעג דאינה ראויה לכהבים כיזן דהיה לה שעה אקי<חיתל קולם שלנה
אין מועלים בה ללאוקלשי היקליכן בה להא חזו לכהכים ׳•!שקבלו פסולים וזלקו את למה קבלו פסזליס את
דעה אעפ שזדקיק; כשלייא; שזלק;קו פסולי׳אעפ שקבלוהו כשלי' ואם לאחי שקבלו פסילייאת הלם וזרקוהו
מולו כשדים וקבלו שאר דם הנפש וזרקוהו הלי זריקת הכשרים עועלת;מתלת הבשל לכהבי';אין כ; מש<&
מעילה והכי מילי שאר פסולייקוץ מן הטמ אבל טמא שקכל אתהלם וזרקו אעפ שחזלו כשלייוקבל; שאל לם
הנפש וזרקוהו אין לבשר שעתחיתר ומועלייבו שהטמא הואילמיאזי לעבודתכבור שקרבן נבול לוקה את
הטומאה כשזרק הדםנעשה שאר הדם שירים ושוב אין זריקת הכשרים מועלת להתיר הבשר ואין ל ן
כעסזליס ת שעושה הדם שידים אלא הטמא כלבד :כ כשר קדשי קדשיםשיבא לפני זריקת דמן ואק׳ה
נכנס
,
עט
מעי^ח פדגן כ
<אחל כך זיק את^דסיכ* אליעזר אןמל מועלים מ אעעשזיק אתהלם לסל ^ללכ* * ל י מ י מליקה,
ואין קייבין עלינ משום פ4ול מתי וטמא ה<£יל ויבא דזליקש•
» סהניא ליונק לאפיקיה מידי מעילה:
• ?ה קא קבעא לפגיל ^א פסולה :ר עקיבא סבר אין מועלים בו דקסבר דוליקה מהכ״א ליוצא לאעוקיפ
פמיגילה :אבל קייטןבו;אכל לשק בלם כמו כאמת וכי אמל לבי עקיבא דודיקהמהביא ליובאכג׳ןשיב*
למג!
הבשל ?לא כל<
מקבע
־׳ ׳ ־ ־ " ׳ ״
• \ ״ •ן־
אומר םועדין בו ואין חייכק עליו משובש פנול נותר וטמ4א רבי למהביא לססוא מקבת שבפנים
*קיבא אומד אין מועלין בו אבל חייכין עליו משוס פנול בותד מהביא כמי לההוא מיןבת שיצא
ו*םא אמר דבי עקיבא והיי תספרי׳ חטאת ואברח ומפריש אחרת מק והלכה כלבי עקיבא :אמל ל'
תחתידיז ואתר • ך גמעאת הראשונה וחדי שתיוק עומדות אל*י* עקיבא וסדי .המפריש חטאת!
בשם שדםם פוטר אתכשרח כך ה1א פוטר את כשד חברתה ואם ואבלה השתא.מייתגלאיה •למא»
פ « * דמח את בשד חבדתו-ן מן חסעילהדק תוא שיפטור ארת יקאמר דזריקה מיעלת ליובא f
גשרה״
נ אמורי קדשים קלים שיצאו לפני וריקתדמימ והרי שתיהן עומדות שחוטות
רבי אליעזר אומר אין מועלין בחן ואץ חייבין עליהן משומ פנול וכתקכל דמן בשתי כוסות וזרין
1ותד וטמא רבי עקיב^ו אומר מועלק בחן וחייבין»שומ פגול דמה של אחת מסן לא כשמ
מעשה דמים בקדשי קדשימ להקל שדמה של אותת פוטר את בשד*
ד
בותר וטמא ״
ולהחמיר ובקדשים קלים בולן להתמיד ביצר קדשי קדשים לפני מן המעילה כך הוא פוטר אלג
ך!קת דמים סועלין באיסורים ובבשר לאחר 1ריקת דמיי מועלים בשד חברתה שלא כזדק למה מן
לאיסורים ואין פועלין בבשר על זה ועל זה חייבין משומ פינול המעילה הואיל והיה יכול לזרוק
ג\תר וטמא\בקדשימ קלמ כולמ להחמיר כיצד קדשי׳לפני זריקת דמה של אי 11שירבה :ואם עטי
דמה אתבשרמכדת׳מן המעילה
^^אקמועליק לא באיסורי! רלא בבשר לאחר ודיקי/דמימש
^ןעלין באימודק ואץ מועלץ בבשר על זה ועל זח חייב ין משובש אן> על 1ב דפכאלמ סיא למועד.
^ ו ל נ ו ת ר וטמאנמצג*־* מעמה דמים בקדשי קדשים להקל—י קטאתהיא איכן דין שיפטור א<ן
בשרה של עגמה אעעי שכפסלמ
ולהחמיר ובקדשים קלים כולם להחמיר «
ב• יבא ?לא אקר רבי עקיבא כש•
חשאתחעוף מועלין בה משהוקדשה בפלקר־ן
^*ד^ן
שדעה פוטר את בשדה כן הו#
כגודיבש
ובמחוסר
יום
לחפםלבטגול
רה
חוכש
**״ •
o
עוטר את בישל סברתה אלא
בח
ואק
וטפא
פעולנותד
משום
עליח
תייבין
דמח
חתח
ן״גליגח
כששקט שתי קסטאותכאמתלע״•
מעילת ״
שאם רצה מזה זורק רנה מזיו
,ק אבל בזה אתר זה לא אד עקיבא שיהיה למק פוער בשד קברת; jאמורי קדשייןלייאין מועלי'כאמ1ל<
לןדשי׳קלייאלא לאתר זריקעדמי׳כדאמרי׳בשלהי פלקין ואס יבאו לפכי זריקת דמי׳ר אליגסר אומי אין עועלי ן
£הן לכי היכי דאית ליס לרבי אליעזר דאין זריקה מועלתלמנא לאפיקי בשר קדשי קדשי ממעילה הכי כמ!
,ל ת ליוגא להכי אמורי קלשי׳ קלי'לילי ממזל* וכי היכי דאיתליה לריעקכ׳ דזריקח מיעלת ליובא
$א»זק< בשל קלשי קלשיימידי מעילה מזעלתכעי לייבא להביא אמילי קדשייקלי לילי מעילה ל תעש*
^מי׳זו זריקתהדם :ואין מועלין בבשר לאתר זריקת דמי אין מועליןבכשר דכבר יש בו שעתהיתר־לכהכימ
<הימ להקל דמשום זריקתדמי׳ אתיא ליה קולא דאין מועלין בו :ועל זה ועל זח בין על האמודין בין על
<*בשד לאקזריקת קייבין משו׳פנ^ל אם פינל באקתמארבעעבודו׳דזדיקה קובעתבפניל וקבעה במי לבועל
*טמוהיכי להחמיר:ובקדשי׳קלילאחר זריקיכלו להקמיד דמיעלין באמורי דסברקז ו לנבוק וקדשייככהו ולא
<!מון בעלי :ועל זה ועל זה בין על האמור י׳ בין על הבשר מייבייעליו משו׳פנול מתר וסמי ותיכי כלו לקקמיד•.
סעיף הוכשרה ליפסל כלומד משכמלקה כתוספה בה קדושישהיא בפסלתאסבגעבה
ך01את
טבול יום או מחוסר כפורים ודיקא כפסלתבטבול יום אכל לאמיטמאה לטמא אקדים
םכשםשמניל יום פוסל אתהעדומהכךהוא פיסלאתהקודש :הוזה דמה קייביןעליה משיםפנולדקזאה
לסטאתהעוף ב״יקי *דיקה דגהמה קאי דהזאה קובעתפ<4לכסיזשב בו קודם לכן כמו זריקת דע בבהמה
»ש<ב
6
ז
ז
ר
6י כ ה
ע
ע
:
מעמיה פרגן ב
<0מצ »ש בו אמי מהר מ»1א ואין בה מעילת דביק דהוזה דמה יש בו היתל לכהכים:
כ
מיבה ל»&
מבוי לעולתהעיף קא׳ במקום זריקתהבהעה;הזאה דקטאתקעוףדבעולתקעוף כתיב ונמנה דמז :ע ד
*תבאלביתהלשןדכיוןדכלה כליל וליתבה שעת היתר לבסוף לעולם מ;על בה עד שעשרף כלה ותנעל
ג עלים הבשדפיןאין בהן לכהכים
מאסיה תרועתקדשן כדכתיב;קלים את הדשן אשל תאכל האש:
היתיכללג סחה דמן כוי הזאת
עולת חעוף מועלק בה םשחוקדשח נםלקח
כ
*מן קוכעתן לסגול לענוש כרת שעילת *
האוכל מהן אם קישב עליה כשעת חוכשרחלחפסל בטבול יום וכםחוסד כישורים ובלינחםיעחדםמ
שקימה להקטיר איע;דיהן קק חייבין עלית משום סיגול נותר וטסא ומועלין בח עד שחעא לבית
שדים חנשדפק ושעירים הנשרפים מועלץ ביון
4
לוענן וכיון דלית כקו היתד תדשן«
לכהנים מועלין כקן בביתהדשן משהוקדשונשחטו הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כישורי
מק למקנה קיכא דכשרפין אם ובלינה וזוזח•דמן חייבק עליהן משוס שיגול נותר וטמא ומועל?
העולה מועלין בהי'
ד
נחכה מ ה ן :עד שיותן הבשר בחן בכית חדשן עד שיותן הבשר*
כלומ'שיהיה נשרף ונעשה פקמים משחוקדשד־ז גשחטח הוכשרח להפסד•* בטבול יובש ובמחוסר
אכל לאקר שניתך שוב אין בו כפודימ ובליגה גזרק דמה חייבין עלית משומ פיגול גותר וטפ*יי*
מעילה שאין לך דבר שנעשית
אין מועלין בעורה אבל מועלק בבשר עד שיעאו לבית חדשן ״ .
ד ;אין
מנות; ;ע;עליס ב;:
חטאת ואשם וזבחישלמי צבור מועלין כחן משהוקדשו
ח
עועלין בלמדס דלכהניס קיא
נשחטו חוכשי־ו לחפסל בטבול יומ וכמחוקר כפורים.ובלינד־ד
פלכעיב עוגר העולה אשי הקליצ
נזרק דמן חיזבי עליוזן a i v aפיגולנותד יטמ* אין מומלח'ככשר
לעיא ל; יה*ח אצל מועלק בכשל
שחגי
אבל בועלין באיפורים עד שיצאו לבית הישן * י ' ו '
ף ע י״
צל ,״ן ,א
לבליליהיא .עד שתנאי לבית הדשן הלחם םועלין בהן משהוקדשו קרמו בתגור הוכשרולחפסר-י
• י
ש ה
ג
כ ש ל
ה
:
ב ק
י
שמרימים כל האפר מעל קמזבק בטבול יומ ובמחוסר כפורים ולשחוט עליהן את הזבח גזדק דמן
ומשליכים אותו לבית הדשן וש;ב ש ל כבשיבש חייבין עליהן משום פיגול בוחר טכ4ין ואין בחן
לחם הפגים מועלין בו משהוקדש קימ בחגור
ז
אין בה מעילה 'שכבר נעשית מעילה /׳
*בותק :ח
איןמועליןצבשי הוכשר להפםר־־־* בטבול יום ובמחוסר כפורים ולהסדר עלי גבר
להא ישבו היתי לכהניסדבשד השולחן קרבו חבזיכין חייבק בעליו משום פיגול נותר וטמ*יי» ואין
חמגחוח מועלין בהם משהוקדשו קדשד
ח
אסאיואשם וזבקי שלמי גבוי נאכל בו מעילח •
לכסכים :אבלמועלין באימויים
בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יומ ובמחומר כפודימ ובליגה קרב
צאיןבהן .היתר לכהביס :ו
הקומץ מייבק עליו משום פגול נותר וטמא ואין מועלין בשירים
׳ .
« • הקומץ
אבל מועלים בקומץ עד שיעא לבית תדשן*
שתי הלקם שמביא׳ בעבדע:קדמ׳
?
\ ™
™
תקונן וההיא קדימבתגזדקשיבא
הכשר ליפקל בטבול יום ועקוסד
כפורים כשחיטה דקלשי קדשי והכא לא גדסי׳ובלינה עשו דשתי הלקם נאפות מערב יום טוכ שאין אפייתן
דוקה אתהיט ונאכלו׳למקר ביט והוכשרו לשקוט עליהן את הזנק דכיון דקלע; פני׳ קלויה לקם :ואין בהן
מעילה שיש כהן שעתהיתי לכהניס וככר נעשיתענותן י .ז לקם הפנים הבא נתי לא גלסיכןביה ליפםל
גלינה שהרי נאפה בעש ואינו נאכל עד לשבתסאקר :קרבו בדכי היכז עכשיייו שבשבת בשעת סלוק הלקם
ק צ ק ם
p
ה י כ ,
ח מ ל
וחלגוגת וחקטרתומגחורזכחנים ומנחתכחן משיח ומגחו־ג
*
~•
r
אלא בדקי ?קלב; מתידמכללקמן:כל שיש ללעתילי׳עק שלמי׳/קטאן׳ואשע; לדמן מעיל אעויילמזבקוכפל
צכקנים
־;
מעלח פרכ /ג
פ
לכהכים או ד כ י שיש ל< מתירים לעוכק בלבל כגק ע;לתקע<ן> ופדים הנשרפים שימן מתיין למוכק כלכד>
»כגץ שיד הצתם דדמן של כבשים הוו מתיריהן ?לתם הפכים דסדוד נדכים הוו מתידיןוכגין מנסותדיש לי״,
סיתד בקומין כל הכי אין קייכיס עליהם משום פגול ומעד וטמא ע ד שיקרכ׳ מתירין דהכי כתיכ גכי ע ו ל לא
•רבה ואערינן כהדגאתכשר כך הדכאתפסול ונוחי וטמא יליףמפגול כמסכעוכמים כפרק כל הוכקים: :.י
וכל ד כ י שאין לו מעירים כי הנז^
מ
הקימ׳ןוהלכוכה דהןעבמן
*סכקמועלקכחןמשהוקדשוקדמובכ^חוכשדו ליפםלבטהיל
שום דכד
ואין מעייי
• י
מתירים הן י
יום ומחוסר כפורים ובלינה וחיבק עליחן משובש נותר משובם
» מ א ופגול אץ בחן זח חכלל כל שיש לו מהירק אק חייבין עליו אמי חייב עליה משוס כיתד וט?*
משום טמא עלכינן להו מדכעיכ
משום פיגול מ ת ר וטמא עד שיקריבו מתידיו וכל שאק לו מתירין
כ ל איש אשר יקדכ עכל ודמכם
ביון שקרש ככליחייבק עליו משום בוחר ומשוס ט פ א ופגור־־
אל הקדשים אשר יקדישו בגי »
איןבו*
>'
ישראל להיוטועאתי עליו ונכרתה
ולד חטאת ותםורת חטאת וחטאת שמתו
| V״ nן•
ככל הקדשי' הכעוכ מלכי לסייכ
בעלח יםותושעבדריו שבתח ושאבדיח
,״
עליה משויטמא ומעד ׳ליףמטמ׳:
ושנמצאת בעלת מיס אס משכיפרו חבעליס תמות יאיגח עושת
tptpnstדהכי
ממאי
ן^ך
חפודח ולא נהגים זלא מועלין ואמ עד שלא כיפרו חבעלימם
כנהו מתמש חטאות
ך* דעת עד שחחמאב ותמכר ויכיא כרמית אתרת ועושת תמודתת
דגעירי דמיעת והכן תלת לעולם
חמפדיש מעות לנזירותו לא נחנין ו ל א
ב
^ ו ע ל י ם בה «
ד
מתות בין קודם כפרה
^ ו ע ל ק מפני שחן ראוק לבוא סולן שלמים מת תיו סתומים יפלו
כין לאתר כפרה דלעולם לא
*ינדבח היו מפורשים דמי חטאת ילכו לים תמלח לא נהנים ולא
קדבי ומשנה זו שנדה בדיש
של0י0
^ךעליסגיין r r ^ a t ^ n *3:י א 1מודית יו־ *6שלמים ^יפיאי
ס
מדק דביעו דתמולח ושם
ו
א
ד'ישסע*ן
נ
^ אבלים ליום אתר ואינן טעיכיס לחם *
המפריש מעמג
ב
פרשניה:
במיפן
וקל
בתחלתן
והנמכי׳תוסד
!?דם קל בתחלתו וחמור כמופו
לנוירות? ולא פירש אלו לעילתן
ןןרם בתחלח אין מועלים בו יצא לנחל קררון מועלימ כו הנסכים ואלו לחטאתי ואל! לשלמי :ולא
ד
^תחלה מועלים בהן יצאו לשיתין אין מועלים בהם*
נהנים ?לא מועלים בבל אותן
ך ש ו ן מונח הפנימי והכגור׳לא נחנק ולא מועלין המקרי׳ דישו׳ ׳המעות :מפני שהן דאוייץ להביא
^תחילד־ז מועלים בו חורים ש ל א הגיע זמנן ובנייונר•? ^ ע ב ר
כולן שלמים כלומד דבל מעם
זמנן
ומעה מנינן למימד ftלשלמים
1
י
,
ג
״
"&פליש ושלמים קדשים קלים נכהו ואץ בהן דין מעילה כלתגן בשלהי פק קדשים קל• לפט ודיקת דמן א *
מועלים וחעג דאיכ נמי בהדיה! חטאעועולה דבכי מעילה נכחו כיון לאיכנמי דמי שלמי שאיכןיככי מעילם * .קא מייקי עליה? קרבן מעילת אשתגק דמייתי חולין בעזדיהילכ לא נהכי׳לא מיעלי:עתחעפריש המעולן
«! ילמעו סעומי שלא פי׳ אלו לתטאעואלו לעולה ואלו לשלמי יפלו כל המעו לנדבה :דמי תעאע ילכ» לים
,ולתמ
^
יתדאק לך דבר שבעשי עבותו ומועני ב<;יבא1בשתיןפקב
שב; יורלייהנסכי לשתין להיבו יסודוישל מוכח שהן תלולייועמוקי מאד ואס הככי׳ידו וקבל הבסכייקוד שירדו
־ לתהום אין מועל׳ כהן שכבבעשי׳ מנותן :ד דשין מזבת הפנימי והמנוד׳חלשן שלח ושיי׳ הפתיל; של מנול'
* י ה מ;ניא'»מבילזן אבל מזבח הקטן מקו שמניח שם תיומ חדשן שלמובק החנוןואח שהוניאישס לא נהכי׳ולא
*;עלי׳ דבהני לא ?תי׳ושלס אבל המזכק כע; בדשיןמ;בס הנמלה ג המקדש דשון בתקלה מועלי בו הכי קא*המקדיש
מעלה פרק נ
t
חמקלי׳לעי דשון במתלה קולם שהוביא; לעוד׳ ליש ב; מעילה כגון דאע׳ דמי ישון עלי ואקכ הוציאו לסקובא
אחלונחנה מן הלשיןאעפ שכבד נעשיתמכועו אפיל והכי מועלים בי דכיון דנהנה ממנה^וחסל סן הלשן
שזבליכא לשער כסההיו לעי! כשבתעלבזה ונעבא ו פ מפשיל להקדש עשוההכי מועל בי לאלעד כשנהנם
תודין שהקדישן קודםזמנן;כני ימח שעכל ומנן לא בהכים;לא ע;עליס;לא דעז לעקוסר ן ק
מענו;
מתעה שהוא קדופ קודש ועכו
וםנן לא בחנים ולא מועלים ר ב י ממעון אומד חודינןשלא f w i
וקרב לאחל וענ; דבהמה מגו
זמנן מועלק בהן ובני יונח מעבד ומגן לא נחגין ולא םועלק*
*משיבים דאיתכה קדושה כשהיא
ח חלב תמוקדשק וביעיחודין לא נהנים ולא בועלימ ב מ י
בעלת ימם להיוע בייכה פדיין
דברים אמודיבם בקרשימזכת אבל בקדש* בדק הבירת ת ק י י *
איעכח כמי קלושהאפיל; כשהיא
תרנגולת ^ ע ל י ן בת ובביצהח חמור מועלק 3ח ובוזלכת • •
מחוסר זמן אבל עופו דליכ למימי
כל*ראוי למזכתולאלכדקחביתלבדקחביתול*
ך
כהוהאי מג; שקרי אין המום פ
ת פועלקבו כחגדחקדייא ט י
*
א לבדקתב
מלא מים אש1ה מלאה ז ב ל ש ו ב ך מלא יונים א ל ן מלא שירוות
שלא נאמד פליק אלא כבאה*
*
»
.
V
בודואחרהך נתסלאםיםאשווחואחרכךנתמלאהזבלשו-בך
ומן תורים שלא הגיע/מק מ <
*
׳ י
•
כקן כיון דלקמן מקו; א*ת כהו
ruinכך נ ת מ ל * יוני א ל ן ואח כך נתמלא שירות שדה ואחד כל
^ י
^
נתמלאעמבימשמועלקבחכמ ואק מועלין בסדק שבתוכן רבי
^ _ ,
'
ה-
שמען״
שמעין אמריו ועקד יש שדה יאילן מועלק.כחמ ובנדוליחמ מפננ
,
,,ג *
£ J,£,
יילדכעזמז־דתל*״גקמןחסעדמדו,-,
שחן גדוליחקרש v
,
^
ו א ח ר י ט םתנדבקכן ולר בוקדשין ל ^ יינק מן ד׳זמוקדשין
<לא מועלים אבל ק , ,
^ ואחריכש םתנדבק כן הפועליבס לןיי* יאכלו מגיוגדורת שד־*
,
,
^j,,
דד,קדש וכן שררת ל ^ האבר־* טכרשיני וי,-קדש •
הואיל וקדושע למי׳ הןלא<״ן ן
ו שדש*
לבדק הביע ובנמדא מפרש ד
*מתטתין חסודי מקסדא והכי
קתצ׳ בדא כשpדישן קדושתקמף למזכמ אבל הקדישן קדושעדמים לגבי מזבק כגון שאמד דמי עוף זה או
דעי כקמה זו הקדש להכיא מהס עולה נעשה כעי שהקדישן לבלק הכית לולאי בקדושעדמים למזבח א»*|
כה מעלה בבנים ובק׳-כ :ו כל הלאו׳ למזבח שגופןדאוי קאמל :בול מלא מים גופן לאוי לבלק הבית
לבנין ואין גופן ראוי למזבק שאיןלאזיין לכסון* המים אלא מים קיים ולא היו עכסכיסעיסבמקדשאלא
ממי השילוק :אשפה מלאה זבל אין נופה לאו׳ לא למזבק ולא לבלק חביתאלא ללמיה נ שובך מלא מניס
יאוי למזבק ולא לכלק הכית :אלן מלא פילותלאו׳ למקלש לבכולים ולא לבלק הבית :שלה מלאה עשבים
אינה ראויה לא למזבק ולא לכדק הבית :ואיןעועלי במה שבתוכן לאין מועלים כמה שהשביק לאק׳שה;קדש•
ולדמע;שרעאםינאהבקבהעשיריתתקתהשבל1והיהלהבן קודם לכן לא יינק שוב ממנה שבנה מלק
הוא והיא מעשר ונעבא כהנה עקלכ מקדשים שמעשר בהמה קדש הוא :ואקדים מתנדבים כן כלומר זו
שהעבירה תחתהשבס סתם לא יינק ממנה אבל אקלים שהתגדכו קודם לכן לשאי״לחתנועקולם שעתעשי
שאם תנא בקבה בעשירי יהא קלבה קולין כדי שיינק בנה ממנה בחיתוכן נמי .כילד מוקדש לא היו מקלישי*
סלי אען בך פירשו רבותי ומנומנם הוא ולמבם פי ואמרי'מתכדבים שמי שלבו כ;לכ; היה מתנדכ קלב ליזםק
כן המע׳שלת;בן המיקלשי לפי שאס;ל לבןליכקמקןדשייזה דבב בגיזה;עבודה דאסורייבקדשי הילכ אין
להן חקכה אלא שאחלי׳יתכלבו קלבלהכיקן כיוןשכאסלוליכק מקלכ אמןוישל הוא :לא יאכל; מגלוגלותשל
הקד ש ואפי לו התנו שיעשו מלאכה כמזומכותיהן אין אוכלים מגדעג־ותשל הקדש אלא הגזבר כופן להם לע»
מזונות משל הקדש;הם קוטם מן השוק:וכן פרה שלשה בכרשיכ׳ הקדש סוכם פיה שלא עאכל משל הקד*
דכתיבלאתמס<םשולנלי«בליששלא;יל;לא תחסום אבל אתה ?מהם כדיש של קקלש שאינודאי לא
>
WIX
b
J
3
ק
ל
כ
ק
ב
<l
ס
׳w
י
ב :
{ י ל
ב
ה כ
מ
ב כ י ם
ל א
ש
א
י
י
מ
כ ס נ י <
3ד ק
ל מ ן ע ל י ם
ה
ב
ה
שסל*
פ ת ן י ד
מ ע ל ח
פ א
־־־
tשישי אלן של הדיוט כאץ בשל הקלש לא נהכי *לא ממנלים דכי$ל
אסול לאמל כהקדש:
•הי
איליען ואלן כשל הליוט קאי וסבי מלי כשאין בין אלן של הדיוט לקרקע של הקדש אלא י י אמת אי עקןע
30ל אם יש ביטהךותד מששה עשיה אמה עועלץ כשישים הגללים כשדה החלש דלאגרירי ת! ב ת י אלן r
»$להקלש באין ב ^ ה ד י ו ט לא כהבץ^ולאממגלין כגון שישבץ אלן של הקדש צקרקע של הדיוט יועד משש
ע־שיח אמה • ישישים הגדלים בשל
הדיומ לא גיירי ביגל אלן של הקדש
ש ד ש י א ל ן -מ ל תדיום כ א ץ ב ש ל הקדש ומד הקיש כ א ץ
» v
הואיל ורחוקי׳ממכו צל כך הילכך
h * mהדיוט ל א גתנין ולא סועלק מעץ.שתוא יוצא מתוך שדדת
לא מועלין אבל אם אין ביניהן אלא
* ק ד ש ל א בחנק ל א מועלק הנא חוץ ל ש ד ה גחגיךממגו תמיבש
* ו ב כ ר מ ל זתב לא גתבק דלאמועליזגתבובעלוחיתמועלקבחם *ואמה אופחות מיעליםבהן:
מעין שהו׳ ייבא מיטך שדה הץדש
^
^
^
^
^ _ ,י יבותי פירשיה לי כ ג ץ למעין של
קך
ל ל ,
*יוממבח
יןוציןהוא ,כובעבשדהשלהדיןע
ןןהרשלאגתגקולאמועליןמבאשרתזיתיו
אל*שנמשך ויובא ועיבד ציטך » *
^
^
£.ו מןעלי^בכ^זגז^
שלהקדש לא כתנים ממכובד״ך
ואין פועליו לא בש8וי ולא בגוית י
^ ^ 2 ^ £״״*
ז ״ ע מ ,״ ל מ ע V״ י ל ת י י ב
^ ״
י
,
,
״
ג
י ב ח
ח
ג
0
ץ
ו ק ג מ 1ג
י
ד ב י
ח 0
ב
ב
9
ד
י
ב
ש
n
כ
מ
י מ
l
א
i
^
p
ב
O
ל
א
ת
ע ד ו ק
3
ק
ר
ג
א
א
ו
ש
מ
ת
ש
ח
0
ן ז ע ע י ס
T
שכעעיןזהשנוכעעשדשצחדמט״
^ ״ ז ימ ש י ם ״ ג ו ל ג ו ת ד ו נ ו ס א ק ד_ש י ב .י _ק ״ כ י ת
^
ועיכדבשדהשלהקליצאומשדא
™
,״ע ,״קדשיחמזכחיקי^בי?
שלהקדשבהבים^נולכתמלה!
״משח רבדים בעול״ מעטדפין זח עם
כ
״לפעילת•
העי שבכד של זהב גבי כסוד המים
י
י־
» חבשד וחתלב וחםלת ותיין ותממ! י
בו׳ימיהחגמגןכמעשהוכמולכד
ל יו״־**-״
°
יי״׳י־י*" ™
מעשהו כשבע אלא שהיה מ מ £
^שרשלרמאיסחלחוחככורימפעטרשיןזחעםזחלאסייליזייכ
מעש חכיתשצ זהב שאיכ מ ק ו ד ש י
:ים למעילה עד שנתנו לצלוחית של
:ן בפילולכ וערכה :נותנים היו ממכה
יןןשבדאשאלןשל
גבימזבק :ח
, ,,״ . . _ , _ . .
י
ס
ג > ע ב ו י 6ת
ע ם ז
ע ז ש
ח
ב
a
V
ת
n
י
ד
ח ה ב ש
ע
י
ח
ח
ב
ש
T
*!הדש שבכאן העוף מעגים וקסמין שהניא ממקום אמד :שבאשידה יתיז בקנה יפיל הקן לארץ בקנה ויהכם
,ק א יעיז אבל לא יעלת על האשירידאם גמלה ליטול הקן נמבא נהנה מן האשירה והבצי והאפדוין*
? ב ק ן כלזמן שנרינים לאמן אשוריס בין שכראש אילן של הקדש בין שבראשהאשירה :המקדיש אתהקזרש
, ! ! 2ם יעל חוישא :מועלים ככל! בעבם ובענפים ובעלי ן :הגזברים שלקחו אתהעביס שקכו עצי׳ מיעל
ל ״ ל ,ך ק<ל»ע :מועלים בעבים למבס פי׳ לאתויי חתיכות עבים שחותכין במגל בעתשמתקגייאותן
*
? ,׳ ,עליןבהן^לא כשפוייןבסורי׳דקושכ/סרי׳מןהעכים כשמקליקיןאותן:כמיהעליןשבעצי היער:
המזבח ענטרפים זה עם זה למעילה אם כהכה משכי קדשי מזבח בשוה פייטה עעל
p
K
;ל
ח ן
<ן)י
כ
ל
<£ע
י
״
י
ומנטלפים נע׳ לכז תלחייב עליהם משום אזבל פגול או כותר או טמא או לחיי למיגלה
{«1ל׳"
ימית נחוץ :וקדשי בלק הביתמנטלפים זח עם זה למעילה אבל פגול ונותל אין בחן :וקלשי מזבח וקדש*
2ה ה ט ע מ ב ט ר פ י ם ז ה ע ם זח למעילה אבל לא לדבר אחר כדאמרן דיןלשיבדק הבית לית בהו פגול
ק ולת״ב
׳ ^ל
ב חמשה דברים בעולה מבטרפיס זח עם זה לכזיתלח״ב
ותל וטמא :
פגול וכ<תר וטמא ומשום מעילה אם כהכה מכלן בשוה פרוט :והשלתהמכחה הבאה עם העילה והיין
&נסכים שהעולה טע׳כה מכחה ובםנים :וששח בתודה שהתודה טעונה לחם מוסף על חמשה דברים
«בע*לה וכלן מבטרפים לכזית לפגול יכותר וטמא אבל לא למעולה שהתודה קדשים קלים ואין בהן מעילה
התרומה ותרומת מעשר שהיא אחד ממאה של קו״לין וכן תרומת מעשר ל
! ! ל ת ג ן בשלהי פרק קמא:
*עא< ;המלה שאף היא קרויה ער;עה דכתי׳ לאשייעריסותיכם חלה תרימו תרומה והבכורי׳ קרדץ תרומה
לאמל
» 1
יא א
סלד קדשים
מ ש
םמ
ת ב ק
ש
לאמל מול ותלועתידין אלו בכורים דכקוב בהי ולקח הכהן הטנאמילין סבטלפים וה עםזה צא&<י שאם
» ל מכלן שא;י כדי לקמץ בעוןעםה שלקולק באסרע :ולמייב עליהן אתהקומש האוכל מכלן ט י נשגגיז
למשלם אתקק;עש. 4 :פלהפגולים מעילה מקטאתומאשם ןמשלמיומנטלפי׳ והעם וה לאוכל מהן םרצ^יי
סמבכיע;כןכלהמתריס:כלהנבלות מביכיםואעיל;בבלתבסע עעא׳עםככלעכקמ טהור מ מ ל « '
.לכויע לעגין טימאה אבל לא
למלקות שאינו לוקה עד .שיאכל
*כזיתמכבלתבהמה טהור לבדה
ל *'
:א; כזית מן הטמאה ל
״ ' * * ] י ל £י
מהן
^
/יז
?׳
אלא משומאזכצ בשדבהמה
.שמאה :זכצהשרכים מכטרפים
*עם;הצ0יתל*'אתהא׳כלז
•מלקות ישמכה שרכים הכעזבים
^
^,
ב ד ה
מ כ י
ב
ה
0
ט
0
מ
א
ה
ל
(,כ
ה
,
ב
מ ש ,ס
ה
כ
ט
ע ל פ י 0
w
ע
ם
נ ־ כל-וז&בולץ מ&2דמין זין עם mכל
עליהם אח חחומש *
חגותריץ סעטרפין ?העם ות כל׳ מ כ ל ו ת מע6-*0וח<ו עם זH a 1
השרצים מצטדפין זת עם זח דם השרץ ו כ ש ר ר םצטרפין * גלל
אמד דבי יחושע כל שטומאתו ושעודרשזין םעטד6ק זח עם זיי
טומאתו ולא שעודו שעודרולא טוםאתו לאשומאת* ולא שעורי.
חפגול ־ותנותראין פצטד6י1
זי
איגזמצטרפץ-זחעסזת•
זחעםזהסןנכישהםשנישמיתמעדץחזבכ^וקוונבלוז^וי
חמת אקסצטרפקזתעםזת לטמא א * ל י בקל ש ב ש נ י ה ם
,
י
האוכל שנטמא באב חטומאת ושנטמא בולד הטומאה מצטי&ץ
ח• כלחאוכלקמעטיפין
זח עם זהלטסא בקל שבשניהם״
*א/בלן בכעדשה כשיעור
לפסול את חנויה בכחעי פדס במזון שתי סעודות לערוב בכביצת
*;1מאעזכךשיע;^אכילתן:
׳ לטנזא טומאת אוכלין בכנרונדת לתוצאת שבת בככותכח ב^וםם
^
,
תכפודימ־כל ססש^ז מעטרפין לפסול אח ח«יח »3*3עיז #י כ מ ל *
fo ,
£
,
־• •לתסיו׳
י יי
י י
* potהשזדץ על הארץ
־ככל
לדטתדם השרץ שיהיה מטמא ככשרו-יכל שטומאת* ושישי) שדן מ ז ן נבלה זכבלה או שרץ ושרץ:טימאת!
»לא שיעולו בגין נבלה ושלץ לטומאתן שוהדתרויהו הזי טומאתן עד הערב»לא שיעזלז דכבלה שיעיל
•טומאתה זבכ/יתישדץשיעזרו ככעשדה :שיעזרו זלא טזמאתי בנק נבלה ומתדתרויהז מטמאין בכזיתולא
ב1ומאת! דאלו טומאתעתשבעה וטומאת נבלה לא הויא אלא עד הערב :לא טומאת! ולא שיעורו כמן
מתושרץדטומאתמתהוי שבעה וטומאת שרץ עד העלב!בשיעולו במי איכן שזין דשיעול מתבכזייזשיעור-
שכי שמות שבי לאוין תלוקין::׳t
שרץ בכעדשה אילו אין מבטרפין זה עם זה הואיל ומותלקין הן;• • ל
•כקל שבשניהן כלומד ללא מבטרף לטומאה אפיי לשיעזדיןל כגץשיבטדך פחות מכעדשה דשיץ להסלים׳י
כויתדכבלה וכל שכן דלא מבטיף לשיעורקקןר וכן קבי זית של מת אין מבטרף לקבי (ית של נבילה לט«א>
אפילו טומאת ערב :האוכל שנטמא באב זקן ולד ראשון ושנטמא בולד הטומאה זהו ולד שבי :מצטדפיףמ
לטמא כקל שבשניהם לעשות שלישי כלדךהשבילעשד*
עםזהלכבינה שה<א שיעוד טומאת א וכלין:
שלישי והיכו בקל שבשניהם אבל אין מבטלפין להכי שיעשו שכי כמו שעןשה לאשין שני דאם כן היה כקמול:
לפסול אתהנזיה האזכל אוכלים טמאים בקני פרס שהוא בינה ומקנה לדברי יבינו
ה
שבשניהם:
משהבלמיימוןושבי בכים ללבלילמתי נפסלה גוייתו מלאכול בתרומה ופוסל אתהתדומה במגעו ע י
שיטבול :כמזין שתי סעודויע לעירוב הרובה ללכת יותר מאלפים אמה בשבתעישה עלובי תקומץזמכימ
מזין שתי סעזדותבמקום שחנה שיקכה לוערובו והולך ממקום עיובו ולהלן אלפים אמה והוא ששה בצים•
לדברי רבי' משת בר מיימק ושמנה בביס לדברי דבותי •י גכבינה לטמא טומאתאוכלין שאין איכל מטמא ־
בפחותמכבינה דכתיב מכל האוכל אתר יאכל דמשמע איכל הנאכל בבתאקתי&עדו קכמים שאיןבית!
הבליעה מתזיק יותר מבינתתרנגולת :ככגלוגלתלהונאתשבתהמוביא אוכלים בשבת מרשזעלעשות•
איבו קייב פחות מבגריגרת :בככותבת ביום הכפורים ששינה הכתוב וכתב תעבו ולא כתב לא תקכלו
דמשמעדלא קעיד רחמכא אלא אעבוי ושעלו קכמים דבכותבתקיתבא דעתיק דאביש בפקותמכועבתלא
עיתבא דעתיה :לפסול את הגויה ברביעית השותה משקים טמאיסכרביעית כפסלה גוייתו מלאכול
בתממה ופוסל את התרומה במגע; עד שיבט;ל; :כמלא לוגמיו שהשותה כיוס קכעודים מלא ל»ומ1י
ע
ס0ר
}
; ב ש ר
v
7
ד / 0י ב
w
i
מ
v
כמ
ל
ט
vz
5
פב
חמי״&ד&11ן״ה
< ,העילה *כלא-י הסרםעבסדפים שאם אכל מצי שיעור מוס וחצי שיעור מזהמכטדפין
•
*•מותמקמממ >
ללק*תאתהארכי3ם :שאיבמי ערלה;כלאי־ הכרםעעודכיםימד שנפל; ליעך היער מנטדפים לאסול־
וניבש במאיססוקגימנועןג1עג . .0אינן מבמד0ןשיץדשכיש»7ע בנהי אלא אם יש בקדרה לבטל טעם
הבגד שה;א
זהעללה כפני עבמהלטעס־כלאי הכלם בעני עגמן מכל מומר ואין הלכה כרבי שמעין:
מטמא שלשה על שלשה והשין
p
! וגשו ביום חעזדים • .ז תעדלח וכלאי חברם.מעטדשין זח שהוא מטעא ארבעה על
* ס *תרבי ממקק איסיי איכןמעטרשקחבגד ומשק חמק יחעוז• ארבעה ;העירקמשה עלקעשםי
־נמודיחם6ץבממ«דשק זח avוחד׳ממעוץ אומד מפגי מחןדאויים והמפיןששהעלששהנ הבגד
מבטרף לשק שקל הימכו לטמא
.
.לשמא מושבי* .י r
ה mean :מוה פאםממן חחקלש ^ ע ל ש ״ ם ל א בארבעה *ל ארבעה וכן כ1
*IW
^ : <Yגם־טעלד^רביזעקיכאוחכסיםאוםדיםב^ אחדעבערףלקל וכלןמבטדפ^
™
־^״^»in^L«^T
!^ דברשימבופגםלאמעל-עדמישגנמוכלדבדמאקכיסגם
1
ז
;
על״;.
לטמא מושב.כלומד
ככוס.של.ווזכביק.שנמבות מעלח לבש בחלרק בסס במלית f* ק ו ד י ^ ם ע ל ע ו ז ש י פ ג ו ב ז ת ל מ מן החםאת בק״יא^ייז * •דאמרןלעיל ד ב ל ע א י ן J W .
שזחאיןמבטדפקהכ׳ענטדפין
•״י*'״׳־ *'
•:עלעד מיפממכשמיאמתמ
גו-ו בכממ-פר^מז־מגסממעדמרוםת או ש נ ת מ י ז ב ש ו ״ אף על פי שאין שיעמ־ז שמי
^ r t oכרכר אחר־ופגם כשוח4.דוט׳ בדבר אחד חדי wלא ^ הואיל והן שזין לדבר זה שכל׳
אקד מהן רא1י לטמא כמושב
י•
י
•^שבחבח גשוה ט־וםח awsnבמומ * י י י *
הזב הילכך מבטלפין למומאע־
• * *יז
^
־
:
מ נ ח נ ח
גרי
ע
0
נ :ד ב
א
ח
a
מושב
שזהעדוטה מן ההקדש אף צציפי שלא פגם מעל פליגעא דרבי עקיבא ודבכ זמערש5Tl3T
rf
בגמרא כגון בלבושא עציעאי?-ללב'#מפק<(£-גים לאלעד לפי שמתחכך בכעליס ולא
Tי י .
^ ל י ג ו כעי בלסש דלפכים לגבי בשדיה דחי*א כמי פגים לאלתר עקמע זיעת אלא בלטשא מציעאה רב»
^קזבא סכל הואיל והוי דכי דלא פגים לאלעד אף על גב דפגים לאקד זמן הוי כדכר שאין מ פגם ועועלי׳
•ין כיון שכהבה בשוה פרוטה!לבכן סבלי הואיל ויש בו פגם עכל מקום אק מזעלים בו על שיפגום כיבד לבל
J f
פ
משלמע להקדש קרן ומומש כשנשתעשח בהן«כצ דבי שיש בי פג• כגון לבשבקלוקאו כסה כטליעאו
תלש שיער מן הקטאת
,ק בקללוס כתן דעומדין ליפגם לא מעל עד שיפגום בהם בשוה ערוטה:
,ט א ת בעלת מום איירי דעומלת-ליפדלת ודבר שיש ב; פגם הואהילכךלא מעל עד שיפגים כשוה
פרוטה :אבלכקטאתתעימה לתלישתבמר ושיער לא עביד*בה מדי שכך היא לאויה להקרבה עכשיו כמו
כשהיא מתה כיון
םהיתח מתקלס קויא ככוס של זהב שהוא דבר שאין בו פגם וכיון שכהכח ממכה העל:
מעל דכיון שמתה לאו כת פלייה היא לאין פולים את הקדשים להאכילן לכלבים והכל מיידי בין
כקטאתתעימס ביןבקטאתכעלתעום :כ ופגם בכקבי שיעור כגון לבש בגדי קלשכהכאתשיעול שוה
קבי פרוטה ופגים בכקני פרוטה שקרעבו ופגעו כשיעור קני פרוטה או שכהכח בשוק פרוטה בדבר אחל
םיש מפגם ולא פגם ופגם שזה פרוטה בדבר אקר כגין שפך משקה של קדש ולא כהכח קרי זה לא מעל על
שעזבה כשוהפרוטה ייפגם בשיח פרוטה בדבר אקד בעצעו ויהיה דבר שיש ב; פגם דבמעילה כתי' וחטאה
כשגגה ובאוכל תרועה כתיב גלא תשא! עליו קטא מה קטא האמור באוכל תרימה פוגם וכהכה יבעה שפגם
נהכיאף ) p f o p f a nבמגילה בדיך שיהיה ס<4ם;כהנה ובאות; דבר בעצמו שפוגם כהנה ולא בדכד אקר;
ע
ח
ש כ ה כ ה
נ
11
11
במוקדשין
ג כמוקדש״ן בבהמה-תעיעח^ א ל א ב ה מ ^ ^ ש ל ת ב ה מ ה ת מ י ע ה נ ה מ מ ק י ש ^ ^ ^ ^
4פדייה קיימי;לא; בכי פגיעה ככה; שאפי׳דכב אמד על גבי בהמה ;הכקיש א; תלש מן נמלה עדין לאויהס
*קרבן;ישבח מ;על אחד מועל ;כן שתה אקד בכוס של זהב אעי׳אם פגמו ופחת; כיוןדקד;שה;א;נס״
לפליה קאידא;י הוא עדין לשידלתויש מע^לאמלמעלאכלקדשיכדק^טעכגוןכקמיגקדשיבדץ
מבירגאין בהם מ; על אמלמ;על
אין מועל אחר מועלבמוקדשק אלא בתמה וכלי שרר־*
1
מש;ם דבכי פדייה נכהו ובמן ש
שמעלב; אקר שהוציאו לקזלין תו •ביעדמב על גבי בחמה ובא תכירו נרגפ ובא חכידו ורכבשתמ
כבוס ש ל זהב ובא חבירו ושתת ובא חברו ושתת תלש מן החט* 1
לית כה עעזלה :ד׳ אזמר כל ל ב י
ובא חברו ותלש ובא חברו ו ת ל ש ב ל ן מעלו דבי אובד כל שימ
*אין ל; עגס שאיכו כפסל דהי»
* ז ל' '° P
יאמין אפילו פגע; יש ט
י
^
תל
ב
ש
ל
' ׳י
ן קודח^ל
ד :נטל
ל ו וודיון־־ישכז פועל אחר מועל *
ח ק ד ש ח ד י ז ח ל א מ ע ל נ ת נ « ל ח ב ר ו ה ו א ם < ו ח ב י ר ו לא פ ע י ־
־ 'f" P
כבאת בתוךכיתו חדי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוח פרוטיו
ה כ
75
^ V
pיבא
3
3 9 1 9
א
קדשיעובמחמ׳עים
בטלשדוטח ש ל הקדש חריזה לא מעל נחנה לחברו ״וא מעד־
מועי ועבד ושחטן קודםפדייה
מ
|
כ
•לאס
ר
ד
מ .-. W ^ i i w׳.
׳ ,
ל
,
^
ק ,
,ן
א
״
״ ה ע ל כ ה
ד כ י
7
ח
ל
ל
w
p
א ב ע
ל
p
ה
ד
ע
w
מ
o
ד
1
וחברו לא מעל נתנח לבלן אף על שי שלאדח-ןמעלשחוא א ו מ י
V .אכילת ,יאכיל*
ל ו ״ ד י מ ד ״ ץ שחוחה חכנסורחוץ*
ד.
^
ו
י
חכרו חגייחוזהגייח חברו אכילתו וחגיית^אבדו הבייתו ואפילה
מעלפס ובת תפשל .דקת• מיע
^
מ
ב
א
ו
1
ס
ש ת > ד מ י ם
»זמדומעטרפתזחע»0־״.פילולומזמרובה׳>
תשליגזמעשחשלי^כמלחביחומע?! לאעש׳
שליחותו:חשליוזעעד*-׳ כיעד א מ ד ל ו מ ז כ ש ד
לאורחים
י
הרי זה לא מעל בגמלא אוקי לה כגזכל של הקלש
ר
כנהו אין בו מועל אקל מועל והלכה כחכמים:
שהאבן והקורה של הקלש היו ממפ;עבילו^עקלל;טבסלןלעבמ;עליןחמבלשותקקלשיכלחיכא
7מטלטל להובביתיה הו; בלשות הקדש כבתקלח אבל כי כתנקלקבירו הוציאה מרשות! !שינה מהקדש
לקול ומעל;קביל; לא מעל שככל יבאה לקולין :בבאה בק1ן בית 1לא בנאה ממש דאכ הדי כהכה מיד שהוסיף
כבכין בית; אלא כגון שכתבה עלעיאד;בהשלאבבכיןדהשתאאיןלוהכאקעלשיד»לתקתיס;יהכהבס
כשוה פרוטה כגק שהיו מירותיובתוכים תחת הארובה זהי! גשמים לולפיס עליהם וסתם פי אתבה באבן
ה
של הקדש כיוןשהגיןעליהןבשוה פרוטה מעל :נתכק לבלן כדי שיניקבולרקקבבית המיק־ן:
אכילתו ואכילת קבירו אכל הוא קבי שיעור והאכיל אתק ביר! קצי שיעוד או כהנה הוא קצי שיעור וההבא
את קביר; קני שיעוד ;כן הכאתו;אכילעקביר; כגין סך ה;א קני שיע;ר וקבירו אכל קני שיעוד או אפכא
כל אלו מנטרפ ים לקייב! אשם מעילות :ואפילו לזמן מדובה כגין שאכל קבי שיעוד היום וחצי שיעזי
למחר בהעלם אקד או שאכל אוכהכהבקבי שיעוד היום והאכיל או ההכה אתקבירו בקבי שיעוד למילר
טנטרפים ואפילו לזמן מרובה ובלבד שיהיו בהעלם אחד דכתיכ כי תמעיל מעל מכל מקום שעמש׳ל
כעקייכבאשם:
שבתן ל; בעל הביתהקדש או מעותהקדש להוציאם בתודתקוליןועשה השליק שליקותו ג
השליח
בעל הבית מעל דבמעילת יש שלית לדבר עבירה ובכל התודה כלה אין שליח לדבר עבירה
תן בשר לאודקים
קין ממעילה משוס דכתיב בת ו אשמה הכפש ההיא מי ששגגתקלה דהיכו המשלת:
מאית! בשד של הקלש וכתן להם כבד של הקדש :והוא אומד טלו שתים שתים וכוי ובלבד שיאמר השלים
טל! שתים מדעתי אז בעל הבית מעל דלא עקרהשליק שליתותואףעל פי שהוסיף על דברי המשלם
הילכך המשלת מעל שהריכעשיתשליקותווהשליקמעלעלזאתשהושיף מדעתי;האמ־קים כמי חייבים
על השלישית שכעלו מדעתם אבל אם לא אמי השליק סל! שתים מדעתן אלא עלו שתים כשליקותבעג
פג
מעיליה פרק י
מ ט ף ה מ ש ל י ן מעל ש ה י י כ ע ש ה דברו והשליח סעןד עעכי שהוםיף על שליחות ב ע ל הבית ולא עיקר א י ן
השליחות ומה שהוסיף לא הוסיף מדעעו :גלוסקמא בלשון יו ן קודין לתיבת גליסקיס וישם בארון תלגום
אף על פי שאסר בעל הביתלא היה בלבו א ל א מזה מעל לפי ש ע ש ה
•יושלמיושווןיתיהבגלוסקמא:
ביד קרש שוטה וקטן שאיכן בכי שליקועאפילו הכי
ב
השליח עאעד ודברים שבלב איק דבלים:
הואיל וכעשיעשליתועו המשלת
מעל :התמני שקבל ה ע ש ת
לאורחי׳וגתן לחם ככד כבד ונתן לחם ב ע ר תשלי ח מעל א מ ד ל ו
מיד חרש שוט'וקטן חיי'כשייכיא
חן לתם חתיבת חתיכת ותוא אומר עולו שתימ שתים וחם בעולו
המעות של הקדש בחפביו;
ע ל ש ש ל ש ב א מעלו אמד ל ו הבא מן החלון או סגלוסקמגייו
ונוכר כעל הכית קודם שהגיעו
ומביא לו אן* על פי שאמד בעל חבית לא היה בלבי אלא מזד־ח
המשעליד חכוכי וכיין שנובל
לו מבא לי מן חחלק
והביא מזת בעל הבית פעל אבל אס
שוב איכו חייב קרבן מעילה שא',
ותביא לו מגלומקמא מגל\פקמא והביא לו מן החלון חשלי״
קיבןמעיצה אכל מזיל :החכונו
1,
<,
^
א
ן | #
ב י ף
ב
ן ן ר ש
ר
מ
א
ע ן ן ט ה י ק ט ן
ע
ם
י
ש
י ח ו ת ו
ע
חבית מעל לא עשו שליחותו חחנוגיפעל ^
ערשלאהגיע אצל חנוני החגיגי מעל כשיביא ב י ד ״
ב
n
ד
י
6
י
ק
צ
ח
ש
3ע
ן ג ז כ ד
ת
ב
^ ,
חייכ והוא שכזכרו בעל ה ב י ,
והשליח דהשתאאין כאןשיננ
יעשה כלומר א ם י ל ע החנוכי
! - L
L
L
_ו
בפרוטה ו; שהיא קדש קודס
?י״
ל ה גרות או בכלה פתילות או שאמר לו ה
שיוניאבה וכתערכת כבר עם
* ו בכלה פתילות ה י ד י ? * י י ! "
ה א ל פ י ו ט ׳ ׳ ש י ש ליכיכדיעשס
* אבל אס אמין דיי ״באלי בחעיה נדות ממקום פליגי
ויהיהמועלהשתמבערוט:^,
י ™ ™
*
* * ״ פתילות מסקים * ל י * " י י
שביהם לא מעלו בעל הביתלא
'
~ Iי י
.
ת י ל י ת מבי" י י ״ י ״ * °י ״ ,
מעל שהרי לא כעשית שליחות
*רוטות א ר לו הבא לי אתרוג והלך והביא לו בפרוטה אתדוב
כפרוטה !השליח ל א מעל שלא
י »י י ׳ כ ״ י * ט ע י
ובפ רוטח רםק שגיחם מעלו דבי יחוד״
עקר שליחותו של בעל הביע
ייע ״
אומר לו אתרוג גדול תייתי מבקש ומבאת י י
בפרוטה ובפחותחער1טה ליס׳
נתן לו דינר והב אמד לו הביא לי חלוק והלך ו ח כ י א
ל ו בשלימ חלוק ובשליש טלית שניחם מעלו ר יחודח אום׳כיח לא חיוב מעיל :השליח מעל שעקר
כ
שליחותו של בעל הביתיין
ל שתוא אומר לו חלוק גדול היית!׳ מבקש והבאת לי קטן ודע ״
בפתילו׳בין בכירית ויש בשכיהן
חםפקיד
ו
שכיהם מעלו והוא שיהא אות! האתרוג שוח שכי פרועות כמו שכתן לו בעל הבית רעל
ד
:
^,
י ^ ע ע ל כיון שקכה ל! השליח כמו שאמר ושזה כמו שבתן לו הרי כעשיק שליחות! והשליח מעל שהרי קכה
ל « בפרוטה מדעתי שלאב שלימות בעל הבית :.דבי יהודה אוער כעלהביתלא בעל לאתר ליה לשליה
6לן»ןייעקוכה אתרוג בשכי פרוטות כמו שכתתי לך היית מביא לי אתרוג גדול ש!ה ארבעפדוטיתעכשינ
אלא פרוטה הבאתלי אתרוגשוה שתי פרוטות שהוא קטון ורע וכמנא שלא עשית שליחותי <אין
fa
דלכה כרבי יהודה :ה אםברודין קשורייקשדמשוכאףעלפי שאין עליו חותס או קשודי כשאר קשרי׳ לא
נישתמכחן דנלי דעתיה דלא ניחא ליה םישתמבהן :הנפקד הואיל וקשרן קשר משוכח או הטיל עליו חותם
לפיכך אם הזב א
^ • tקלי כלזמןשאין קשורים קשר משונה או קשר כשאר קשרים ואין עליו ח/עם ־••
אלז אמד ל! המפקיד שישתמש בהן כיק שלא איו ביויין והרי שליחותו עשה והמפקיד כתי
^ ^ ל
כבעל
לא עעל להא לא אמד ליה בפירוש שי שתעש בהן :הממני שמוכר פימת או בשמים כתנות:
,יעואס הפקידו אבלו מעות אף על פי שאיכן כלולים לא ישתמש בהן הילכך אם היו מעות של הקלש
הבי
כשלקני ועותר להשתמש במעות שהפקילו אבלו כשאינן ביייים היליד לא מעל
1תמש בהן מעל:
ונשתמש
והלכה
ג H i 11
»א
מ
א
ב א
ג כ
ח
ן
״
ג
י
ז
ז
ם
נ
ג י ת
ג
י
י
י
י
נ
ת י ב ח ע י ה
מ
י ח ב י
־ n
נ
י6
ת
ה
ר
י
א
ע
ה
א
ח
נ ן ע
״
p
& ב
מ
m
י
ה
מכ
י
0
י
ת
מ
ב
ח
V
ש
0
ו
ל
י
ב
ב
י
ח
ב
ת
ת:דד פיק
א"•
•
ו כיוישהוטאעהראשיל לכורך תשמישו מעל וחכמייאומדי׳לא מעל עד שיזנ כל המעייב
׳הלכי כ י יהוד
הקלש•
בה
שיהא
ד
ע
זה
מכיס
עלוטה
עכלה
לא
כלוע
זה
הכיס
מן
כחכמי:פלוטה
והלכי
לגירן^וולין
שבכיס
,
.
. __ . . . . . . . . . ,
ין ו.
מקימוהפהניישוערייכביתהתקדש מפכי הכנו׳ וגדילה היא לבית שלא יהא כלח ש<מלי
ע מקומו ילפינ מלכתי׳/התוכי לפכי המשכן קלמהוכוי ש/מלי עשמלעלמשיןלעלמו
לשלשמשמלובגמקימו' ומהמניכו
כמשכן שהיי הכהנים אהרן ז
ושני בכיי שימרי׳בובג מקומו אף המפקיר מעות אצל השלח בי אם ציורין לא ישתמש בחכם
מקדש ק ; ביע אכטינס יביע לפיכך אםחוציגיי* מעל אמ מותרי מש ישתמש בחן לפיכך אב€
הניג׳־ן היו עלייעבכויייבכד שערי הוציא לא מעל אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בחכם־
העזרה :והרוכין ילדי תדגים ילד לפיכך אס הוציא מעל החגיגי כבעל חבית דבי־י רב׳ מאיר רבי
פרוטה ש ל הקיש שנפלה לתוך
ו
יביא עא הליבין המילי׳חניבקש׳ יהודה אומר כשלחני*
תלשו לוב ק שלג:׳בית המוקד כפה חכים או שאמר פרוט' בכיסוח חקדש כיון שהוציא את חראשוגחז
כבין של בית המ־׳קל לא היעה מעל דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים ער שיוציא את כל חבים•
־?גלייה^ח כ׳יפהאלקיילטו בלעז מודח דבי עקיבא באומר פרוטה מן הכיס זה הקדש שהוא מוציא
עשר בארץ יהיה מוקף לוכדי של
והולך עד'שיוציא את כל חכיס*
אבן אנטבאו סביב של אככי גזיע
סליק מסכעמעילה :ובעה נעחיל מסכע עמיד
הייעשיקעיע בכזתלויוכאיעמן
בשלשה מקומות חכחגיס שוםי־ים בביר־ג
הכזתל לתיך ביע המזקד לכד פ ר מ א
?קלקעועל גביהן אבט אחל;ע
הסקר בית אבטינס בית הניצוץ בית המוקד
קנלזמהןש יבאו׳ במי מן הכיתל
בית אבטינס ובית חניעוץ חיו עליו וחרובי'ש ומד* ש ס בית המוקד
<היוכעיןמעל;ז /עצ זי:ייקני ביע
כיפה ובית גדול היה סוקף דוברים ע ל אכן וזקני בית אב ישנין
אב המשמל היה מתחלק לשבעת
שם ומפתחות העזרחי׳בירם ופרחי כהוגה איש כםתו ב א י ץ לא תיו
בתי אכ; כמכין יעז'השביע כל אמ׳
עמל יזמי זזקבי ביעאב של אןיע ישגים בבגדי קדש אל»»י* פו׳גיטין ומקפלין וםניחין אותן תחר־!
יים הי» ישני' שם על אזתן רובדי :ראשיהן ומתכסין בכסות עצמן אירע קיי לאחד מהן יוצא וחולן?
ופלחי כהיכ' בחילי'שמתחיל שעד לו במסיבה ההולכת תחת חבירה והגרות רולקין מכאן ומכאן עד
וקל לפלוח זהן היו השומלי':כסת! שהוא מגיע לבירת הטבילה ומדורה חיתה nvובית כסא שר־י
לשייכלי וכסשיתאישכסתיבאלין כבוי חחיהיח כבודו מצאו נעול ידוע שיש בו אדס פתוח ידוע עאין
שלא הי! יכוליילשכב שם עגמטזת שם אדם ירד וטבל עלה וגסתפג ונתחפמ כנגד חסדורח K p
ז1א באלן כדיך שימלי חנלית וישב לו אצל אחיו חכחנים עד שחמעריינפהחים יוצא והולך לו *
המלטי :ימכיחייאיתן תחי יאשיהן
מי שהוא רוצח לתרום את חםזכח משכים וטבל עד
ב
כבגד ראשיהיזלא מח ראשיה ממש שלא יבא הממונה וכי כאיזו שעח הסמוג׳ בא לא כ?*העתי' שוות
לפי
פעמים
:י שיש בבגדי כהיבשיש בהן כלאי'בגון אבכטואיןמותל להשתמ'בחןאלאבשעעעב<ד'<:מתגסי'בכס< עגמן
כבגדי חול־-במסבבמחילת המהלכיתחתהבידישעחילה היתתח'המקליוכלהמקד'קלוי בירה .כלתי ׳ 1הביל•
אשד הכינותי ?מפני שהיה בעל קרי לא היה מהלך דלך העזליאלא לרךהמחלוילקל מחל י׳ לא נתקדשו והבדנ
היו דילק׳ינמתילה מכאן ומכאן;ומליל'היתה שם שהכהן מתחמם בה לאחישטבללוזח היה בבזל; שלא נכנס
כו אלם מעןלם כל זמן שהייחכירו שס:מנאז נעזל זה סימני שיש אד׳ שם זלא היה כככ ־כסתפג קיכתה^סע^
כשלי :בא יישב לי בבי' המזקד:עד שהשעלייבפתחייהיה ייבא והולך לי לחיין לפי שטבול יזם משתלת חקלגמד*
כלאמלי' בכיבד נזלין יכל זב ללבייבעל קלי :ב לעדו אעהמזבת עלזמיהלשן:משכי זטיבל שלא היה אלם
נכנס ליטרה.לעבוד עבודה אפי׳טחיד על שהזא טיבל ־־זכי באי זז שעת הממיכת בא כלומימי אילזמן קבוע
לכיאתהממוכה דאמלעשהיה משכיייטזבל קידם ביאתהמתוכ׳ אלא ודאי לא היה זמן קבזע לביאעי שלא כל
העתייהיו שייתשפעמייהיה בא לןעקוכימחדותסגבד כיי/הילק עי שהיה רןבלעד;© היה משכים כל_מה שתי&
י ימצ
פד
תמיד * ר ק ננ
י 0ל ואחכ היה בא הממונה ודופק עליהם לאומם •שבבייהמוקד והם היו פועחין לו מקרו'הגבר אית למפרשי
קליאתהעלכג׳ל ואיתלמפרשי כתן שהיו לגיל לקלוע בכל יום סמיך לעליתהשחר :מ׳ שטכל יבא ויפיס
כל אותן שהיו נותנים לבןלת!ל1ם היו טובלים קולם שיביא הממונה ואיזכ היו מטילי פיס ביניהן הוא הגולל
ג פשפש פתח קטן שבתיך
ומי שבא לו הג׳לל הולך!יעלם וסלל הגורל ומעשהו מפורש בפ שני ליומא:
גופו של פתח גדול»ב! היו כככסי'
מביתהמוקל לעזל':אלו היו הוליכי
•עפים שהוא בא מקריאת חגכי־ או סמיך לו מלפניו או מלאחריו
באכסדרא שבעזרה דרך המורח
חמםוגה בא ורופק עליהם וחס פתחו לו אסר לחן מי מ ט ב ל יבגין
שהיו אכסרראיע סכיב לעזרה
ג
ויפים הפיסי זכה פי שזכה •
גטלאתחמפתחופתח א ר מ
מבפנים עמ/לי'יונקי חיץ לכ<מלי
תפשפש ונכנס מבית הסוקר לעזרח ונכנסו אחי־יו ושתי אכיקימ
העולה ימן העלזילים ועד כותלי
מ ל אור בידכמ ונחלקו לשתי כתות אלו חולביס באכסדרר־ן
העזרה היה סכך על גביהם יה ן
ד ד ך המזרח ואלו הולכימס באכסררא דרךחפערבחיו בודקין
קרזייןפורטיקי בלעו ימן העמוד*
וחילכין עד שמגיעין למקום עישח חביתיס הגיעי אלו ואלו אמדו
ולחק היה בלא סכך יהמובח חיה
ד
^ ל י ם חכל שלים חעסירו עושה חכיחיס לעשית חביתן *
שלא כמקים הסכך יתיי מתחלק!׳
אימי־יילו
מי שזכה לתריס את המזבח חוא יתרוס את המזבח וחס
לשתי כ ע ז ע כדי שיהיו בודקים
וחדי
חכיור
ח»הי־ שפא הגע ככלי ער שתקדש ידיך ורגליך מן
ולוא ים כל כלי שלת שיהיי כלן
כבש
ל
ש
במערבו
חמחתח נתונה במקצוע בין חככ־ש למזבח
ב
במק ימן בשלים והיו הילכים
אין ארם נכנם עמו ולא ני־ בידו אלא מהלך לאוד המערכה *
באכסדריהעשוי' לנד רוח נפיכית
ל א היו דוא־ן אותו ולא שוםעין את קולו עד ששיםעין קיל העץ
אלו מהלכיי בה בחגיה של בד
שעיעח בן קטין מוכגי לכיור והן אוםרייהגיע עת קידש ידיו ורגליו
מזרח ואלו מהלכים בה בחניה של
בד מערב עד שפיגעימ יה בזה
^ןחכירר גבזליםחחדתחכהף ועל*ר-ת לראש חמזבח ופנה אר־1
במקום שעושים מכחיג קכיתין
חגחלים הלך חתה סן המאוכלות הפנימיות וירד חגיע לרצפר-ן
שלכהן גלול שהיה מביא בכל יום
הפך פניו לצפק חלך למזרחו ש ל כבש כעמר אמות צבי* ארת
מחגיתה ככקר ומי׳ניעה בערב
הגחלים על גני הרצפה רחוק סן הבבש שלשה טפחים מקוכש
והיא היעה סמיך לשער כיקיור
שגותניןמוראת חעוף ודישון מזבח הפנימי והמגירה *
ישם הי! אימלים זה לזה של!©
ראוו-־,ו אחיו שידר וח=ם רצי ובאי מהרו
וי^רמ ^
הכל שלים כלומל מנחכי כל ח
וקדשו ידיהן ורגליהן סן חכיור נטלי אר־ן
*• ״
הכלים בשלום ולא נפקד מהם
וחפדרין
האביק
המזבח
לראש
ועלו
חציגורות
ךןםגריפותואת
ה׳הל שלא
לי
כלי:
ל ג ^ נתאכלו םבערב סוגקין אותם לצדדי המזבח אס אין
מגע בכלי במחתה שהיא כלי שלע
ש
וזעדדין םחזיקין סוררין א ו ת מ בסובב ע ^ הכבש •
כ חחלו
שאין אלם לשא לקלב אל המזבח
ולא לשים עבולה עד שיקדש ילין
1 .״• במקב׳עבקלן זוית:בןקטין בך שמ ,של כהןגלול שעשהמיכבי לכיול גלגל הסובב שעל יל ,משקעי
מימיו נפסלים בלינה לפי שכל לבר שנתקדש בכלי שלת נפסל בליכת לילה וכשהים
^ ' ׳ ? ד כ י ,ל בב,ל לא הי ,מימיו נפשלים ;לביבי משה בד מי-מון אימר שהמוכני היא כלי סביב לכיול שלא
£י ,מניחים המים בלילה כלי שלא יתקלש, ,יפסל ,כליבה ־ המחיכלית הפנימי׳ע
ב4
wה
הגקנישניז׳*
דאיתי
,שמווללשיכן ושמו כל; ושמו שלא יפיל־
אחיו לא/ת׳ שתרם אתהמזבח שילל מן המזכח וכעןאתהגחל׳ במזרחו :יהם לנו
ס׳כקים מסלקים
ובאו וקלשו ידיהם ורגליהם כדי לעבזד עכידה :
אומז ל ק נענוע ונלכוד וכן כגלי מס:קן גדי שהוא עיףעל יל• כעגוע וכגיח׳ע שמכגךן זה בזה .אף
בם׳ב על הכבש כל׳קד על הכבש
גאז סוכקים מכעגעי׳ ומהעכין אותן בנכ,ל<עלנדלי המזבח:
שכזגד
m i
u
ד
יא
ו •
«ק ״ ו
ש
החל ,מעלק באפל לאחל שסלקילבלדיסאולסונב אברים ועדיים שלא נתאכנ׳
ב
שככגלהסובב:
הין מושכים אתהאפל כמגלפותשבילםומעלין אזעי לתעות כמין כלי גל<ל של אפל שהיה כאמנעהמזנת
כגזר ועשוי כתפוח :פעמים עליז כשלש מאזתבזל גוזמא קתכי למעילם לא הכיחולתייתעלי ,שלש מאיתי
כול :ובלגליס לא היו מלשכים אותו לא היו מוביאי׳ אתהלשן לקק אף על פי שהוא לבה על המזבח מפני
שהוא כוי למזבח שיהיה בלאה
חחלו םעלין באפר עלי גבי התפוח וחפוח]היח באמצע
כ
שקלבכות הלבה הי < עי .המזבח:
המזבח פעמים עליו כשלש מאות כ ו י וברגליים ל*יי* חיו מדשגין
עי מיו לא כתעבל כלומ מה שחיה
אותו מפני שחוא נוי למזבח מימיו ל**יו נתעצל חכחן מלהוציא*
דשן כל כך לא מחמתעבלות
חחלו מעלין בגיודין לסדר את המערכה יבי
ג
את הדשן ״
הכהכים אלא לגוי להלאות ש
כל העצים כשדימ למערכה תיןכל תעצים כשדין למערכויןתוץ
^י
?
שקרבכויב
משל זית ו ש ל גפן א ב ר ־ באלו רגילין בםרביות ש ל תאנה ושל
™V
יי
סדר המערכה גדולה מזרחה והויתת
ד
? , " Pאגוז ושל ע ץ שמן *
'
?״'
מורחת וראשי הגיזרק תפגימים תיו גוגעימ בתפוח וריוח היה ב ץ
*
?V* V
"
ע ט ם
סדרומשס
ח
הגיזרימשתיומציהיןאת האליתאמשם*
ד
' י 1ך הכהז
ע*י תאגח יפיץ לסרר המערכה שניה לקטדת מכנגד קרן מערבית
וכי7ל
י
ה
קמזבק
ת
ב
כ
ר ) 3
3
ג
פ
ט
ב
ס
זגי
א י ,כ
ם
b
ע
m
ע
ה
ע
1
ק
י
ר
ס
כ
ככ
ע
דקתגי החל; מעלים ב ,.,י
,
^
,״ ,
׳
, , $״ $
׳,
^
^
,א
,
א , ,
לפי שהן טוענים כירות ןאיע
לאמלי טעמא לפי שהן נעשים
דשן מיד :מולכיוע עגפים של
תאנהודוקא תאניםרעועללא
לי
א
א
ע ג י
ע
מ
ה ״ ל
כ ש ל
ד
ל
ס
ל
ש
? ן א
ם ;
מ ש
ס
w
ש כ
? ״ ץ מ ש
ם י ש
״
p
i
ח י ן
י ת
ב
ם
ק
ג פ ן
ש
י ש ל
דרומית משוך מ ן חקין בלפי צפון ארבעאמות בעיםדחמש םאק
גחלים ובשבת בעומד שמונת סאין גחלים ששם היו נותנין ש ג י
בזיכי לבונח ש ל לחס חפנימ האיברים וחפדרימ שלגיו נתאכלך
מבעדב מחזירין אותן למערכא הציתו שתי המערכות כאש וירד,
ובא להם ללשכת הגזית •
אמר להם הםםונדת בואו והפיסו מי שוחמ
ry\Qןי
מי זורק מי מדשן מזבח הפנימי מי מדשן ארן •
*
המנודה מי מעלה אברים לכבש הראש והרגל ושתי הידים העוקץ
והרגל החזה והגרה ושתי דפנות הקרבים ותסלח והחביחים והיין
חפיסו
| ׳|
^ל P
הנמשה שמןאפרסמין ואבי שמעתי שהוא האלן שקורי לו בלעז פינו ובערבי ציניבור ואף על גכידעץ מאכל
קואאיןכונולךכמובגפןוזיעהילכךלאאסלוה; משוםישובהשל אלץישלאלכדרך שאסרו הגפן והזית:
מערכה גלילה לפי שיש עוד מערכה אחרת קלי להךעעלכה גדולה ששלש מעלכות היו שם
ד
בכל יום אחת מערכה גלולה ששולפים עליה התעיל והשטתמערכה פחותה ממנה והיא קלויה מעלכס ־
של קטרת שנוטלים ממכה גחלים במחתה לקטדת שמקטירים בבקר ובין הערכים והשלישי' אינה משמשת
כלים אלא לקיום האש לכתיב והאש על המזבח תיקל בו ז ו מעלכה שלישית של קיום האש :והזיעה מזרחה
מראית פניה דהינו הפתח והחלון של מערכה לנד מזרח של מזכח :וראשי גזלין הפנימיים היו אלוכים ע ד
שהיי ביגעים בתפוח ׳•אתהאליתא חריותוקסמין לקין תוקבין בין הגדולים להטת האש :ואליתא לשק»1ים
על שם זנבות האולים •י ה בררו עשם מבין מקום העני :בעומד ה סאים היי באיתה מערכה של קטלת
כמו חמש סאיכ גחלים שמהם היה חיתה לבורך הקטורת :בעומד כמו באומד :יבשבת כעימד ח סאים לפי
שנליך ע* ד גחלים לשני טיכי לבונה של לחם הפנים שהיי מקטירים משבת לשבת ־•מחזירים אותן למערכס
ע
ג
ד
י
פ י י י :
ש מ
ה ע
,
וכשלפים שם בנדי המעל כה הגדולה :ובאו להם ללשכת הגזית לעשותפייסית:
הממיבת בואי יהפיסו הטילו פייס היא הגורל המפולש פר ישבי ליומא :מי שוחע
א ס ר } ךןבן
אעג דשחיט כשרה בזר תקנו בה פייס דתחלע עבודת התמיד היא יחביבה לה<
אי לא יטילי פייס אתז לאננויי עלה ואתי בה לידי סכנה :מי זורק עקכל הדם הוא הזולומשו/עקר הקרבן
הלא 1ריקה להכי נקט עי זורק :עי עדשןעןכקהפנימי ׳קעדשן הוא המקטיר קע/רתומשודדשק j w w
1
פח
ח0יר פרק 1
עטדהשלקל1ייתהיאכקטלהוקדש?ן המכזרה חחלינ ההדלקה ודשק מזבח הפנימי והמכורה קודם
שמיעת התמיד היה יהא דמדכד כסדר העייס ש<חט מירק ברישא משים שהם עקר עבודה שפי :העמךן
האליה •י המזה כל י.דזאה אע הקרקע :יהגדה מקום שהזא מעלה גרה היא הבזאר זבז מחזבדים קנה הדיאם
עם הכבל זהלב :מכה מי שזכה מי שעלה ל» הפייס זזרק אעהדס זהסמזן לז שיחט ואף על פי שהשסיטמ
קזלמעלקכלעהדם מכל מקזמ
אמר ליחס תסמונת w sמפני שעכזדע הזריקה ג ד י ל *
כ
ועיסו וכת מי שזכת •
מ ן השקיטה שהשחיטה כשדה בז»י
וראו אכם תגיע *מן חשחיטח אם חגיע הרוא רלז אומד ברקי
םתה** בן שמואו־־י אומר חאיד פגי מ-־י המזרח עד שחמיי* מה שאין כן בזריקה לפיכך וכי*
הראשץ שהגיע לי־זהעייס בג
אמד לחבש צאו
j
ובחברון'והו4י« אומד חין «
בזריקה יהשני הסמיך ליכשחימם
^
הביאו טלח מלשכרמ חטלאים וחדי לשכת חטלאיב=» י
והשלישי מדשןטזכח הפנימי »
ו
במקצוע צפונית מעדכיר־ז וארבע לשכות
מקטיר חקטית והרביעי מדשן
ווטלאי׳ ואחת לשכת החותמיואתת לשברמבית ת מ ו ק ד ו א ״ ״
*
ו ד ל י ק את חכרו* את המכורה
^ ,
לחם ח פ נ , ,
^ ^ S ^ S
* ,ל י ם ו״וציאו םשם תשעימ ו ש ל ש ^ ^ י ^ ״ * ״ ״ ״ -י
העוקץ דהיני ה א ל < ה ה ^
״ ״חמיו בכוס שלוחב אף עלפי שהיא מבוקר מ ב ע ד כ מ ב ק ת
החזה!הגרה ז ה ע ש י ע י ש ע ! ^
מי שזכת בתמיד מושבי י ח י ל י
ח
.,ותו לאוד ״אבוקות.
והעשירי הקדכים והאחד ע ש ,
ל י״חמטבחיס וסי שזכו באיברים חולכין אחריו בית חסטבחים
הסלע של סכקת כסכיס שהי*
™
^
?
^
* י
הדיבה עם העמיד והשים ע ש ד
ע ל גביהן ואונקליות ש ל בדןל ״יו קבועה בחן ושלשת ? ־ י ־ *
b p
^ ״ ל ב ל א ח ד ג א ח שבחן תולקומפשיטק על שלחנות ש ל מ ו ד ו מביתי בג והשלשה משל־
ח
n
ם
D
ד
0
r
3
V
V
H
D
m
מ
״
ב
ד
״
i
3
H
ב
ח
י
ש
ם
ז
ב
ח
י
י י
ש
ג
ה
ע מ י י י
נ
ג
ס
י
v
ז
h
0
כסכיםכלאלו־יג כהכימ יונאימ
ז
כפייס אחד כמפזרש פ ב דיומא:
נא! ,לאו על מקום גבוה שהיה להם במקדש :ומן השחיטה שהשחיטה פסילה כלילה שנאמד
גיוס ובחכם :ברקאי האיד והבריק השקד:האיר פגי כל המזרח שלא היה א»מד כלום ע ד שהאירו פכי כל
ס שאין מספיק כשהבריק השקד כנקודה בלבד והלכה כמתתיא בן שמואל :ע ד שהוא בחברון אומן
לעומדים למטה שואלים לו הגיעהאור בקברון והוא אומד הין וכדי להזכיר וכיתהאבית הקב,דים בקבדזן
ג מלשכת הטלאים לשכה שהיי הטלאים של תלמידים שם:לשכת הקיתמיתשל לוקחים
צימרים ק :
*})o^pniמעות כפי הנסכים שהוא
pwpfntJ
ליגלמנחה ויין לנשבים שהיו הולכים אנל הממונה על
ב י ך והוא נותן ל; חותם ומוליך החותם אגל הממונה על הנסכי׳ומקכל ממנו נסכים יאיתה לשכה שהממונה
» ל תקןיגמותיישכבההיא קלויה לשכת החותמות ובמסכת שקלים מפורש שהחותמות היו כמקדש וכתיב
עגל זכל גדי קוטא כשמביא י«עס שכתוב בו עגל בידוע שנתן מעות לנסכי פד זבד בידועשנתן מען
לנסכי איל שתרגום איל לכלא גלי בידוע שנתן מעות לנסכי כבש קוטא בידוע שבתן מעותלכסכי מנורע:
לשכתביתהמ,קד על שם המדודה שדולקת בה תמיד קרויה ביתהמוקל :ד תשעים •שלשה כלי כסף
<כלי זהכ לא אתפדש למה קובלכו למבין של כלים הללו ובילושלמי כמסלחגיגה אמלו כנגד תשעי וג׳אזכרות
עבכבואתקגי זכריה ומלאכי :השקו אתהתמיד סמיך לשקיטתי כדי שיהא עזרו בפשט יפה :ככוס של זהצ
אילג לאמלי גוזמא קתבי ללא של זהב היה אלא של נקשת יפה כזהב ואית לאמרי בכוס של והב ממש שאין
ה
עניו'במקו׳עשירו :אעפ שמבוקר דתמיד טעין בקור ממום ד יטייקודס שלזיטימ דומיא דשה הפסק:
לבפ,נ ,של מובס דתמיד עולה היא ועולה טע0,ה בפוף<זעמודי'ננסי*עמודי׳של אבן נמיכי' :ורכיעיישל אדו
•סתיכו' מרובעי של ארו היו על קעמידי':אינקליות כעין ווים אננעיש בלעז היו קבועי׳ באיתן רביעי' של ארו
^ ל י ץ בהן הבהמי זוג סלרים של אכקליותזו למעלה מז ,ה׳ק בכל קתיכתעץ לעל׳תכהמ גדולה או קטנה
13שלקמ' של מיש שנין העע^דיישעליהן <ןליקי'סקלבים מיה י/פשר לעשוען של וקב שאין עכיות במקום
עשיר j<1
ש
ב
< ד מ ל
ט
ל
׳
ב
תמיר פרג /נ
י
עשידיתולא עשאום א יא של שיש לפי שה/הב מרתיח;מסריח;השיש מקדד ומבכן ׳מעמילן שלא ׳סליק:
י הטני לשין;שמע בטכא מעה לסל ;עי; לחב:והבוז קיתון קלשון עלבי קורין אלכוז :שכימפתחות
לפת1ח שני מכנמלים שכפישפש הכפ־כ׳ :עלקב כלי המחזיק שלשה קבין ולשין עלקב עלי וקנ;לומה הים•
תרקב אבל לא היה מחזיק אלא קבים;סכי ושל זהב היה :א׳י;לל לאמעהשקי הפשפיהכפוכי לענן לקמן בא »
לעשפ' הגעוכ׳ היו לו בימכעילין
שבין חעמודי' :ו םי שזב׳ בדישין מ ו ל הפנימי והמגודיחיו פקדימין•
מאיהיה למטה בפכים בתחתייע
וארבעת כליי בידם הטני ותבוז ושתי מפתחות הטגי דוםח לתרקכ
של פעק והיה הכהן הלוניליככס
מככיס אמע ילו במול שבכותל גדול של זהב מחזיק ק ב ן וחעי וחכו ז דוטילקתויגדול של זהב ומת*
בא לי
»
מפתחות אחד יורד לא0ת שחי ואחד שוחח כיון <4
ע ל בית השמי שלו ופותח בילו
לפשפש הצפוני ושני פ׳עפשין היו לו לשער הגרוד־* גייןחד כצפון
ד ל ן פגים והאקל פיתח במפתמ
מיל בלא ט;לח כשאי כל הפתק׳ :ואחר בררום שבדרום לא נכנס בו אדם מעולמ ועליו הוא מפורע
כיקכמו יננשכק בדפוס ויקבעכה
על ידי יחזקאל ויאמר אלי חיחשער חזה סניר יחיה לא יפחח ואיי*
כיון כלןער עהל בלא טולק:
לא יבא בו כי היאלחי ישראל בא בו וחיח סנוד נטל אר־ו הכפתי*
1ושכי פשפשין הי! לו לשער ופתח את הפשפש נכנס לתא ומן חתא אר־־י ההיכל עד ע.הו4י•*
מגדול הוא שעד ההיכל והיו ל;
מניע לשער הגדול הניע לשער הגדול העביר אר־ג הנגדו*יי*ר־*
דלתות כתקלתעובי הכותל שחיי
הפותחות ופתחו לא היד־• חשוחט שוחט עד ששומע קול שעד
אחדות.
ענביו שש אמות ודלת;ע
מיריחו חיי שימעין קיל שעד הגדול
n
חגדול ש נפתח ״
לסוף ל«בי; לנד עכי';שכי פשפשין
ש ג«תד ,מיריחו חיו ׳שומעקקזל• חפגדיפח מיריחו חיו שומעיןקול
מן בעעתי 0׳ j.טניס א'מימין שמר
חעץ שעשה בן קטין מוכני לכיור מיריחו היו שוםעין קיד־י גכינ*
הגד;ל דחוק קנתמן השער אותו
כרוז מיריחו היו שומעין קול החליל מיריחו חיו שומעץ קיל הצלע',
שבללום כתי סמר יהיה לא יפתק
מיריחו חיו שומעין קיר־־יהשיד מיריחו היי שומעימ קיר־־י חשופד
כשל עתיד !מסתתיכן היה כבית
עולמים אבל פשפש שככפון היה ויש אומדים אף קול של כהן גדול כשעה שהיא מזכיר את ח״-קן
מותח! על ידי חור שאנל! שתוחב ביוסהכפורים מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטורו-זאכדדב*
כי יד; עד השחי;כופף ידו בפכים אלעזר בן דגלאי עזים חיו לבית אבא בחרי םכוור וחיו מתעטשומ
מי שזכה בדשון מזבח הפנימי
ט
מדיח פטום הקטורת.
ופלילי מכעולאקד שבושכפתח
נכנס נוטל הטני והניחו לפניו והיה חופן וגותן לתוכו ובאחרוט*
לאלתר בלי טולק ופותק הפשפש
וכככס משם לתא יחי' לשכה אחת
1
הפתוח' להיכל ׳מןהתא נככס להיכל והולך בחלל ההיכל עד השער הגדול שבטיף ?מבי הכותל מבפנים׳
ופותחו ובא ל; אל שער השבי ועומד בפכייופותחו :נגר גדיח שמכריח מקנה הדלת לקנה הדלע• פילויאחי
בגר היכו היתד הכעי ׳ןאקורי הדלת בנקב שבאסקיפה:ואתהפותחותהמבעזלי והמסגרות; ח מיריחו הי*
שומעים ק׳ל שעל הגלולומילישלים עד יריקו עשל פלפחות :המגריפה מין כלי נגין שהיה במקדש יעשלם
בקכים היו כ! וכל אחד ואקל מינא מאה מיני זמל׳קילו כשמע על למלקיק :בן קטין שם אלם וכהן גל»£
היה;עשה גלגל לכיול לשק ע; בבול שלא יהיו מימיו בפסלים בליבה שכל לבר שנתקדש ככלי שלענפסל
בלינה וביונאובטכול יום וכשהיו מעלים אותו מן הביל לקדש בויליהם ולגליהםהיה קול הגלגל כשמע
ע ד יריקו :גביכי כרוזכהן ששמו גביכי שהיה מכייז בכל בקר בבית המקדש עמדו כחכים לעבודתכם :
בלבל כמכלי כלעז *
מליל נלמינליש בלעז בערבי מז יואר וקילו כשמע למרחוק ויש אועלים פיפלי בלעז:
ט באחרונה שלא היה רק מעט דשן ולא היה יכול לקח כחפניז :כיבד שאר הדשן
מכוור שם מקום:
לתיך הטני והניח! לטכי שם וינ'אכל מיל לא חיה מוניאו שכיון שנליילתתהלש;אנל המזבח קלמ' כמי לשון
המכולה ממתיןעד לאקד זריקתהתמיד שהיה עושה הטבתשתי כרות וגומר השלמעדשון המכולה ואז היו
שניהם מוביאין זה חעכי וזה הכוז ושופכין הדשן במקיס אחד אנל העובח וכבלעים שםבמקומן:
מבא שתי נלותע/לממת דולקים האי תנא סבר ממדה מ/דק ומעדכ היא מזנקת ופעמים שמיכת גס השאג
דולקים
.
פו
חמיז* פדק נ
*ו־״קיס ונקט שתי כרותמזלתיוע לולקיס משום דשאר כרוע אפילו לולקי׳ עככן ומדשבן ואלו שלי ברזתאם
מנאן דולקים איכועככן;עוד מש;ם דקתני כסיפא מכאן שככולאל; מזרחמע קחר ומלליקן וכשאר
כרוע מכתן שככו איכו מלליקן ע ל הערב :מדשן אעהשחר חמש כלוע שלכד מערכ מסיר מהן השמן
•הישן והפעילה ישנה יהדשן ונותן הכל בכוו ונותן שמן קדש ופתילה חדשה ולאחר שחיטת התמיד
ווליקע דמו מדשן השני מזרחיוע
זכותן כהן שמן ופעילה קל־&ם
כיבד את השאר לתוכו וחני חי ויצא מי שזכה בדישון דתםנורריז
והה דמפסיק ההשכה כשקיטע
י ־'"
"
בנכנס ומעא שתי נדות מזרחיות יילקים י ^
העמיד זןריקע דמו ואיכן מטיבן
»יי*ת אלו דולקימ במקומן םעאן ש כבו מדשנן ומיייקז °
כלן יחד משי׳ דכתיכבקר כבקר
הרולקיבס ואחר כך מדשן ארת השאר] ואבן ריזיי״יגיי" י י
כהטיכו אמ הכרוע אמדה עורם
8םנורח ובה ש ל ש מער־^ורת שעליריז הכהן עומד ומטיב *"־*ו־*
קלק ההטכה לשכי כקריס זעביל
הנרור־ג והגיח ארת חכח על מעלח שגיר־• יי *י* *׳
הטבעחמש כרוע בלישא והדד
פרק ד
הטבת שתי כלוע משום דביק דאעחיל עכיד רובה והאי דלא עביר שתא יהדר מד משום דכתיב כהמיז*
אבל
לפרוכעהעדותהנליק
כגיןלאקר שמעשמעון
הכס
והמ
משכים
כלועפקות
שמעוןהטבת
שמע ואין
הכרות
את
עד;'תהי$
כדתגי׳ימחק
שאיןכס
בזמןבללן
עמיל
לולק
מעלני
הבליק שהיה
םזלס
0
ת
א
ש א י
3 0
ז
5
ח
1פ נ
ע
כ ל
״
ו
׳ ־ ' * ׳׳
מהשכיבה ש;לה בישלאל ז; כל מעלב׳ שכ;ען בה שמן כעליג לז
חבליתיה ;ממכה היה מעחיציבה היה מסיין
׳שחיה בא להטיב השכי כלותמזלחמילא היה מלשן אלא הכל הלאשון בלבל ומטיב! ומכיח הכל השכי הסמוך
כשח
vיילס יעל העלבשמללייאתהכל; ;ממנ;מללי'כל הכליתהאחלייוחחל שהדלי' שאר הכר;'מטיבו ומדשמ
ל
םהיא דיכקיגמיד ?מת ?ךזלויב מ מ ש ש « ד מ ׳ « J׳™< P-׳ * PPP Pס כ כ ל מולק ונכסיף
,
ק לפליכע יזעליעיעליךאיע^לפכי'^
י ה ל! להלליק ולא עכיל הכי מש!ם דכתיב להעלותני
אמל׳תילה קבע כר להדליק ממכו שאר כרות ואיזה זה נר שני של בד מזלח והוא קרוי בר מערכי דכי עייל
כהיכל בההלאכל פגע בלי שא ואין מעבירין על המניתיאיכא למימר בההוא אתוקסהכס והיקכעלהדל*׳
ממכו ובכל ראשון אי אפשר להא כתיב לפכי ה׳ מאותו כד שלכל שכיכה שהיא לכל מעלב ואין נל לאש«
מדשכן ומדליקן מי!
מבאן שכבו השכים מזרקייתכגון לאקר שמת שמעין הנדיק:
קל,י לפני ה׳:
,ל ק י ם ל א שהיה נותן פתילה קדשה ושמן חדש כ ד ל ן ק ט ב ת הכרית שהרי לעולם אין מסיבין שכז
ע ז ר ת י ו ת אלא לאחל שחיטת התמיד כדי להפסיק כין הטבת קמש להטבת שתים אלא מדשנן היימ
שמשיר הדשן שבראש הפתילה הישבה ומגביהה ומדליקה כדי להיות ככר יפה הפסק שביןי הטבתקמש
ומדשן אתהשאר » הטכת חמשהכדוע
כלות לשתים ואס אין ככלות לןלקיס מלליקן ממזכק העילה:
שכותן פתילה חדשה ושמן קדש ומכיקן כבוית ע ד קערכ שכא ומדליק ומדשן דהכא אינו כמו מדשכןשל
מכים מזרחיות דלעיל ולאחר שחיטת התמיד וזריקת דמוקיזל ומדשן המזלקיותוכ׳תן שמן ומעילם
.שדשה ומכיחה עד הערב כבויה וכר שכייה שקרויה מעלטת כמו כן מדשן ומסיר השען והפתילה ישכס
*כיתן שמן קדש ומדליקה זמזבח העולה כדי להדלי׳ממכ'כעדבהכדותהאחרות שכר מערבי היקב׳להדליין
*מכו כרןלגאחרות ולכך כמי מדליקה אס מכאה כבויה קודם שחיטת התמיד כיון שכריך מימ להלליקס
כשב ומטיב לאחל שחיטה כך מכאעי פי׳משלזו בפילישי רבייבדיך בר יבחק והיא המחויר שבכל הפילושימ
*דכלי למבמבמשנה וי תמהים מאל וגס מה שסיכל שהטבתהכלית היא הללקתן ישהיו מלליקין הכלוישל
מכירי כלן בכקל כדלך שמלליקין בערי פליא׳בשגבה בעיני ולא שמעתי ולא ראיתי לאחל מלבותי שסובר כן:
*אבן היתלפכי התכ;ל'לפי שהעמלהגביה״יח טפחים יהיה בדיך לעלותלמקוס גביה׳ כדי להטי' אתהכר!
*גהגמעל/עככגל גיהעלאו שכעיבותבממרה בהעלותך את הכלות;העלה אתכרותיה להעלוכל תעימ
^ניקהכיז ;ינא על לאחר דםהתמידשאו עושה הטבת שתי נדות וסוניאו יכן חבר! קוכיא את הנ«01
<.ל;סה»י.יאן ק שתק;? נגעל העט דה; :לא V&Mשעדין לא נגמלה עבודת!:
ע
י ; מ י דמ
ח
הד
ב ל מ
,
ח
מmb
מ
י
י
ז ז
י
W l l
A
ייפתין
פ
כחק?תהג?ים שכך היו ששים כששוקטין לעז אלא מעקידין א?ת? היד עם הרגל
, ,לאש? לדר;ם?פניו
כעקדתיבקק :דאש? לדרום היה כשקט על ירך המזבח בפיכס ,ן ל
על קרן כ מ ג *
,
ל
$
,ן . 1,
ק ^^ 1,
$״
מעלכי' לפי שבבקר קמה במזרק
ש
? ג ל ב
א
| י ב
ם
י ה י ן
י0
ס מ
מ ן ב ת
ש
p
ק
ל
כ
ד
ק
מ
ע ;
)
לש
ה ; ה
ש
ק
ל ה
הכ
ס
ע 1ה
i
l
C
,
W
לא היו כופתי׳את חטלת אלא םעקדין אותו *
ך
וודקת מ ג ד ה למערב והכתוב ) * ך ^ ן
שזכו כאברים אוחזים כו ובך חיתח עקידתו
״
א?עד שכיס ליום ככבד קי?ם כלו
דאשו לדרום וגניו למערב חשוחט עומד במזרח ושניו למערב
מ ד השמש שהשמש קרוי יזם:
ש ל שחד חיה נשחט על קרן עפוג־ית מערבית על טבעת שניי׳של
ושל כין העדכ׳ס שקמה בעעיכ
ומאירה כמד העזבק היה נשמע בין תערבימ היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניית
שחט חשוחט וקבל המקבל ב א ל ו לקרן מזיחית צפונית ונותן
עלקדןבפוניתע/רתית־-בטבעת
שניי דקו׳ מן המזבח לפי שהמזביז מזרחית צפונית מערבית דרומית ונותן מערבה דרומה שידי חרם
לא תית שובד בו את היתל
כ
ז תית שופך על יסוד דרומית •
"'' 1
4ב;ס ' * " י ל
אלא נוקבו מתוך ערבובו ותולת בו חית מפשיט דודד עד שחוא
^
° £
• יל * * V P
שבלמתבכל סלד אלכעמכמי״• מניע לחזח הגיע לחזה חתך את הראש ונתנו למי שזכה בו חת<
את תכרעימ ונתן למי שזכח בתן מירק את חחפשט קרע את חלב
V
צכד משעד?תכת * '
ו *
1
ו
י
כדנעת עש;י/עכמיז קשת:
ותוציא את דמו חתך את חידים ונתןלמי שזכה בתןעלת לדנל
•לפי שלא היו כופתים את ה ׳
קדעו
* ^ ״ ^ ,״ חימנית״י״ח ונתנה למישוכח בה ושתי ב י צ ו ע ם ״ ,
ונמעא כיליגליידיפנ* נטל*תח*,דר י « « • ע י י ביי־גש״יט,-,
*
, ,א י הבהמה £
הראש םלםעלן נטל את חק־ביים ונתנן למי עזבה בהם להדיחן
^
^
והכרס מדיחין אותה כבית םריחין כל צרכה והקרבין מדיחי׳ אותן
,
.
שלשת פעמים בםעיטח על שולתגות ש ל שיש שכין חעסודים .
^ ' ׳
,״i ,
נטל את הסכין והפי־יש את הריאה מן הכבד ואצבע
ג
^
ק
J
״
תכבד מן הכבד ול*יי* הימבזיזדיז ממקוםדת נקב אר־ז החזדדן
א ץ
,ע,
לך ל ,
ונתבו למי שזכח בו עלית לדופן חימנירת הייה חותך ויורד עד
וזזדק הדם ככלי לעט
y
הסקדא זכותן שתי מתכות שהן תשדדדיז ולא חיר-ו נוגע בשדרוק עד ש ה ו ^ מניע לשת»
ארבע אקת שהיא כשתים כקדן צלעות רכות חתכה וגחנה למי שזכדח והכבד תלוידלז ב ח *
באלולגי־מוחניחכח שתי עלעורמ מכאן ושתיצלעור־ו מכאן
מןרקיתבפוכיתוהולך למערבי׳
ח ת כ מ לנתגם למי שוכח בה והקנית וחלב וחריאחח חלוייכש
דדומיתוטתן אקתשהיא כשתים
נקדן מעדכית דרומית נ כ
לא היה שובר מ אתהרגל כדדך שהטנקים עושים שמקתט׳ את הרגל עם העוד שבו אלא כוקבין מתת*
האדכוכה הנמכרת עם הראש ?תולה ב? ומפשיט הרגל עם שאר הבהמה והא קיימא לןדהכדעים ככלל
:מירק אתהחפשט גמר להפשיטו שהדי לא הזפשטאלאעדהקזה
s^1^b)t>0131
הפשע ה ן :
כסלהפדר הקלב כותבו על בית השקיטה וז? היא דדך כבוד שלמעלה שלא
ועדיין העור מקובר כ?:
״ראה לכלוך דם השקיטה :והכרס מליקין אותה מן הפרש שבתוכה בפני ענמה בבית המדיקין בלשכם
שהתנא במקדש זלא הי! מדיחין אותה עם שאד הקרביים שלא תטכפם :שלש פעמים שאין הרעי יובא מהן
כעעוטת לכל הפקות ואם רבה להוסיף ולקדיקן יותר משלשה פעמים
אלא בדוקק לפי שחן דקים ג
ג ואבבע הכבד היה מפריש מן ה כ ב ד 'לא היה מזיזה לאנבעהכבד ממקומה שהדי היא
מוסיף:
קיתהקדיבה עם העוקץ ?האליה ׳הכבד היה עם הדופן הימני והריאה עם הגירה ושתי בצעגת עמה כמו
שמפורש בסמוך :דופן יעני קיתך סמיך לשדרה אלא שהיה מנית שתי נלעות למעלה אל השדרה וכן שת״
בלוג? למעי;הרגל של ימין כשמאל׳ ;אעג דה?לכ אבדי׳לכבעבןד׳קיא;עג?דפס?ל׳כשמאלכיון ללא מעכב כפלה
שדיא
ד
5
1
5
כ
7
י
חכ
ש ש
כ ה
ד
י
י
ם
1W
קי;
D
תמ<
ק ע ב ע
ש ק י כ ן ה
ה
ט
מ
3
ע
;
י
כ
t f
ק ו
ב
א
ל
P P
ש
ק
ד
}
מ
ז
P
ב
ל
p
ב ד
א
ל ר ן י מ
מ
pp
ל ן
ש
י
ע
ל
כ 9ו כ
מ
ל
ס
מ ד
ב
ת מ ן
ל
ה
3
;
ח
m
דומירפדכן h
״ י י א אע;צובשע& כדאיתא מ ו מ א ו כ י ת ע « מ ל ק ק ס מ ק ו ש מ פ ש י ט י י ע מ צ ז ם ק מ י מ ז א * י ל ל י א ס י ה א ב מ *
* Vת מ י כ ף א ק ת כ ד כ ׳קדא :השביעי כסלתלמנקתכסכי׳שעםהעמיד :כקבתין מכסת מ ק ב ת של כ ה ן ג מ ל
מקביתבכקדועקביתה בערכשמקריכככל יום האי דאפסקיסלקכתי בין סלתלכסכי שהןברכי ע מ י ד משלם
•סבתוקבעי לשניהם שם מנקה ל כ ן פירשן י ק ד ; מחני כבש ו ל מ ט ה במערבו ולא משביו ולמעלה כ ד י שתהא
כ כ ר ת ההולכה לסובק כשיחורו
.
כ * ל י ל ד ו פ ן ה ש מ א ל י ת והגיח ב ח ש ת י צ ל ע י ת ר פ י ד ת
3ח •
נולםעלץ ושתי צ ל ע ו ת ם ל מ ם ן ו כ ך חיה מ ג י ח חברתה ב ם צ א מ נ י ח
ג ש ת י ת ן ש ת י ם שתים ם ל ם ע ל ן שתים ושתיבש םלםבון ח ת כדיו
ו נ ת נ ה ל מ י שובת ב מ ו ח ש ד ד ח ע ס ת והפוחול ת ל ו י ב ת וחיא היתח
ן ד ו ל ת אלא ש ל י מ ץ קורין גדוד^ז ש ת כ ב ד תלוי ב ת ״ ב א ל י ל ע ו ק ץ
ח ו ת כ ו ו נ ת נ ו ל מ י ש ו כ ת ב ו ואלית ו א צ ב ע ת כ ב ד ו ש ת י כ ל ו ת ע מ ו
כ ט ל ד ג ל השמאלי חתכה ו נ ת נ ׳ ל מ י ש ז כ ת ב ת נ מ צ א ו כלן עומדיץ
ג ש ו ר ח והאברים בידם •
ה ר א ש ו ן ב ר א ש ו ב ר ג ל תייאש ב י מ י נ ו
ו ח ו ט מ ו ל&י ודוערוקדניו ב י ן אצבעותיו ובית ש ח י ט ת ו מלמעלה
כ
ו ה פ ר ד נ ת ו ן עליה ו ה ד ג ל ש ל י מ ץ ב ש מ א ל ו ובית ע ו ד ו ל ח ו ץ *
* ן ש נ י בשתי ידים ש ל י מ י ן ב י מ י נ ו ש ל ש מ א ל ב ש מ א ל ו ובית ע ו ד ן
>יחוץ <׳ חשלישי ב ע ו ק ץ ו כ ד ג ל העוקץ בימינו והאליה מ ד ו ל ד ל ת
ק אצבעותיו ו א צ ב ע ה כ ב ד ו ש ת י הכליות ע מ ו ה ר ג ל ש ל ש מ א ל
י
לשמאלו וגימ עייז ל °י ץ *
חדביע• בחזח י ב ג ר ח החזח
ב י מ י נ ו ו ח ג ד ת בשמאליו ו צ ל ע ו ת י י י ז ב ץ ש נ י •אצבעותיו *
ןןחמי' ב ש ת י ד פ נ ו ר ת ש ל ימימ בימי ו ש ל ש מ א ל ב ש מ א ל ו ו ב י ו ן
>ןורן ל ת ו ץ ח ש ש י בקרבים חנחונים ב ב ז ך ו כ ד ע י מ ע ל ג ב י ח מ
ב ל מ ע ל ה השביעי בםלת ה ש מ י נ י בחביתין התשיעי ביין ה ל כ ו
ןיגתגום מחצי ח כ ב ש ו ל מ ט ה ב מ ע ר ב ו וםלחום ו י ד ד ו ו כ א ו ל ח ב ש
ל ל ש כ ת הגזית ל ק מ ת א ת ש מ ע *
ןץ
י
^
»»מר לחם חמםונת ב ר כ ו ב י ה ח א ת ת ו ח ן
ב ר כ ו ק י א ו ע ש ר ת הרבדים ש ס ע וחיח א ס ׳
מלקדותאת ש מ ע ולוקא כ י מ מ
סקול היו כותגימ א ב ר י ממי״•
כ מ ע ר כ לבד השכינה אבל בשבתו*
דשל מזםסי' שהן ח ו מ ב היזם ה י ו
כ ע ע י כ ה י ? של ת מ י ד ם ע ז ד מ ע
כ ד מ ז כ ק כמםכ ס כ ה פ ה ס ל י ל •
לקלותאתשמעוכלש^ד ברכות
כדאיים לקמן ב א ד ן פ ד ק א :
א £ך
ל ה ם המעוכה
בעק
דברכוימפידש שקיא
אהבה רבה ;אקר שהאיר סיום
וזרקה הקמה מברכים יובד א»•
ו ס ד ר ב ר ב ו ע אינו מ ע כ ב :
קראו
עשדהדבדיילפי שהן ע ק ד ה י ע ל 0
וכדין היה שיהיו חולים אותן ב כ ל
מ * א ף בגבוליס שא שבטלום מספ<
ת ר ע ו מ ת המינים$היו אומרים <V
לבדם כתג! בסיבי ולא שאד התור?:
והם כ ר כ ו שלש כדכ/ת;אלו ה ן
בדכותאמתדטכועגודה
i
וביכי*
כהכים ק ר י א ת הפסוקים בלבד*
בלא כשיאותכפיםשלא היויהכהכ״*
נושאי א ת כפיהן אלא לאק' הקדביב
^ מ ו ע ו י א מ ד ב ר ב ו א ת ת ע ם ש ל ש ב ר כ ו ת א מ ת ויציב ועכודרלז
ה ת מ י ד וקסודתכדאסליכן כ א ד ך
א מ ר לתם ת ר ש י ם ל ק ט ר ת ב ו א ו וחפיסו זבת ע י ש ? כ מ
כ ר כ ו ת אלא כ ד י שיהא ח ת מ י ל
ו כ ר ב ת כחנימ ו ב ש ב ת מומיפץ ברבה אתת ל מ ש מ ר היוצא «
ב
ו ! ד ש י ס עם ישנים בואו והפיסו ס י מעלת אברים מ ן ה כ ב ש ל מ ז ב ח
^«בי אליעזר ב ן יעקב או׳ תמעלת א כ ר י ל כ ב ש ת ו א מ ע ל ת א ו ת ן ע ג
!ןמזבח • 4
מ ס ת ם ל ח ז נ י ח י ו מפשיטין אותם א ת כ ג ח • ל א חיו
מםחין
פ ר ק א והא דכא לא המ מברכייהכך
מקובל ברגון ולא היו ב פ ט ד י ב כ ן ן
מחמלת שמכה עשרה
מ<סיפי&
ברכה א ת ת ומשמד התנא א ו מ ל
למשמר הנכנס מי ששיכן א ת שמי
בבית הזה הוא ישכן ביניכם אהבי!
$קוה שלום וריעות שבכל מם שבת היה נכנס משמר לעבודה ויובא המשמר שעגל:
ב
קדשים
לקטורתעי שלא זכהכקטורתכל ימיו יבוא ויפיס ולא קיו מכיתים למי שזכה כה פעם אקת לשכות בה מפכ
©מעשרתדכתיכ ישיקו קטורה באפך זכו
בדך המיל! לפיכך לא קי; מביסים לשנות בה אדם כדי שיהין
הכל מתעשרים ומתברכים בה :קדשים עם ישכים לפי שאמד כקטרתקדשיםדוקא אמר הכא קדשים toi
יסכים כלומר מי שזכה בפייס פעמים אקדותומי שלא זכה בואו!הפיס? •י
ולא היו כאן פייס ואי! הלכה כרכי אליעזר בן יעקב •י
ג
ה»א המעלה אותם לגבי המזכי*
מסדום לקזניס אותם כהנים שהכיכ! ע נ ק *
המיר פרn £
* * ם * •
& א *כו 3פייס )היו 5מ*5יס נגדי כהונה הין למסרים אזתסלקזכיס להיכ? אשמשי 0היסקים בבלט המןדס
.כדי שיפשוט?ם בגדי הקדש שעליהם :ולא היי מביסים ע2יסם.אלא ממסים• כלבד? .צ;בש!ס ״ ד י ק,צ ומי*
כך מפשיטים קמכבסיס?מניקים כל כעדי כהגבה;מבאים? :כתוב.עליהם תשע?שי הכלים קתצו»תש«|
מככסיםכיעב עליהן מכנסים ואתשבהן כתובעכע; עליהן כיעכתוכן עננפתואכנע ?קלל לבישעקבגדים
,
״
המכנסים עמלה לכל שאד בגדים
מניחק עליהם אלא פכגסיםבלבד וחלונות חיו שם וכתוב עדיהמ
של קדש דכמיכימכבסי בד ילבש
מי שזכח בקמרת חיה נ ו ט ל את חב^
ד
תשמישי תכלים *
ע ל בשרן שלא יהא דבר קולס
ןהכף דוסת לתרקב גדול ש ל a mמחזיקשלשח קבים וחג?ן חימ
למכנסים;אח׳ כ ן הכיעכתיאקל
בתומו מלא וגרושם קטרת וכסוי חיה ל ו ובמק מטוטלת חית עלי!
כך מ׳גי.עאבג ^ י ' 1ף
מי שזבח במחתח^טלמחתתחבסן* ועלית
ת
נ׳למעלן •
מ ט ן כף
ד
:כמכנפת.:
ל ר א ש חםזבח ופנה את חג־חלים חלר וחתת ירד ועירן לחיין
קטן מלא וגד?ש מקט׳לת יהיה
וחב גתפור ממגו כקב גחלי׳וחיה ככבדן לאפה ובשבת חיח ביפי!
* ?
* ' ל ל
• •^ V
עליחן פספתד זסםכתר חיתה כלי גדול מרחק לתל ושתישרשרוי*
?
הגדילכיק שהקטןגדיש
חיובהאחתשהואמושדבהויורדואחתשחואאוחזבחמלמעא
״
* » * * l״ » * P £״
בשביל שלא תתגלגל ושלשת דברים תיתת משמשת כ יץ אותמ
? ./
\ i C Z . Z \ l
S
י.״.״
_ .
_v
,
,
&ויו פכפי ־*ועבה.בעיות־••• מכן>
ע ל 4ב ג ח ל י מ ו ע ל ח ש כ ש ב ת ו מ ו ר י ד י ן בד ,את חדשן פעל V U
W w
ע
7
9
p
ק
כ
נ
נ
י ה
o f > D
מ
ה
1 9 3 ,
ד מ
ס נ
יפ
ת
w
&«3י מיה ל; לביד י" p j w v p
* מ ע י קגידסו כעין טבע^יהמ:
*$סיי מלמעלה שעל , .ל }
,
j
ן -
ל
g , ,
,
צירש מטוטל<חעי ^
^׳נאהגמלבמטוטלעדבסבמש
*המק יובאה שהיה לעין ע ל כסוי
מ
3n pp
ע
ס
ד
מ ט
כת
ל
״
ט
?
j
n
כ מ
חגיעובין חאולס ולמזבח גטלאחד אתהסגרפון
חמיכח׳> 1
ווודקה כין ת«עלס ולמזבח אין אדמ שומע:קול חבירי בידושל*
מקול המגרפה ושלשה דברים חיתה משמשת ב ח ן ש ש ו מ ע א ו ^
ק ו ל ה יורע שאחיו חנהגימ נכנסים להשתהות והוא ר ץ ובא ובן
לוי שהוא שומע את קולח יודע שאחיוחלוים בכנסים לדבר בשיוי
ןחוא ר ץ ובן! <רא׳6ן ממעמד היה מעמיד * ת הממ^יכש כשעדי
יי c
־ פרק ן
המזרח*
.׳.
& מישזכהבמסתה לחולין הגחלים לעזבמ הזהב ולא־היהבזהפייסאל^
קכץכןוין סודר קטן לנוי:
מי .ש!כה-בקטורתעל ידיפזיס אומר לזה שעמו זכה עמי במתתח ותעה :מן המאלכלועהפנימיוע לג הכ׳1
0הן קלובים לדשן לא לרבה גחלים גסות.׳ביעל׳ית היה קועה :ועורן בשל זהב אבל לא היה קועה בשל » f
כ ד י שלא •מתקלקל והקורה קסהעל ממונן של ישראל.:.נעפזד מעכו בקבגקלים שהיה קומה במקתת של כ ' §
כתארבעה קבים ומערה בשל זהב שהןא של שלש וכדי להוליכה מלאה חיה מערק באקדזכה שזהו דרך כבו
שלמעלה :מכבדן לאמה לאמתהמים שבעולה שלא יכו! בהן הכיזבים :ובשבת שאסיר לכבות כופה על«
ססבתל כלי אקד גליל תלגום םימתיוססכתלוותיה :.לתך קבי-כול טו סאין שהכיל ילשאין :ושתי שכשרות
היובפספתראןוד מבד :זק ?אחד מבד זה למי שבו,מורידים הדשן מעל קעזבק כדאמלינן בסמוך וכשעיליב!
דשן דדך קדקעהככש שהוא משמע היה כקן אקך לפכיו שמושב; בשרשרתוכהן אקדקיה למעלתמן
העסכתל*ת?פש כשרשרת שלפניו שלא תתגלגל במידרץ הכבש :ועל השקשנמנאבעזרה בשבתכוכיי.עלי?
ססכתר קדי שלא יטמאו כ? חכהכים שאיןיכ?'ל& לה?ניא? משם בשבת דעל שבות כיהיגזדז ?אפילו* במקדש
בדיקא כשבמבא בעולה אבל במנא בהיכל א? באולם מ?ביאים אית? מיל ?אפילו בשבת :קמגליפה כלי גדול
שהיו זולקים אות* כלוי להשמיע קול והקול היובא ממכו משמש שלשם לבדים כדמפרש־ואזיל :כהן השומע
קילה אםלא חיה בעזרה קובא לקשתק??תעםאקי? הכחניס :זדאש המעמד כשהיה שומעקול חמגדיפה
היה מעמיד אתהטמאיס של אותז ביתאב שהיודא?»ים לעב?ד כשעדי המזרק איתדאמרי כדי למימ
»לס?ליעשמפכיט»עאתקליהוא כעכע לעבוד כ7י שי/קד פעם אקדת וא!ת דאעדי מפגי המשל שלא
?חשליהו שלמלאכת? הלך ?הניק מלעג1ד אבל ידעו שמפני טומא אונס של שרץ או דא כעכע מלעבוד ולמקם
^ ^ ° ' kהקצ^/
^
'
המבןלע ש מ י עסי /מ;ל?גתקיס מממיל
ל
r
,,
? J ? W
W
P
/י
P
ל
* ח
* מ ן י
Tort
<£ת& ש?כ? ככף של קטלת ?כמחתה של גחלים להמת מלים כמעלות האילם ש?כ
• ^flrt
מעלותהת לאזלס ?לפניהם הי? מקדימים ללכתעי שזכה כדשק מוכת העכימי כלי
\
מזיטאאתהטכי שהניח שם מאחל שבריך לתתהדשן אבל המ*כק קדמת כמ? לש?ן המנ?לה היה ממעין על
לאשר *דיקתהתמיל שהיה הו;כהבדש?ןהעכ?רה עושה הטבת שני נדות?גומר השלמע לש?ןהמב?לה לאו
הי? שכיהן מ?ניאים זה הטכיזזם
החלו עולי׳ במעליות האולם מי שזכו בדישון הכזזושופכים הדשן במקום אתל
Y
אבל המזכח קדמה. :והשתחזם
מזכה חפנימי וחמנורח חיו מקדיםק לפניהם
־• ״
0י שזבח בדשון מזבח הפנימי נכנמ ונמל את ומני ומשתחודת ויבא שעעה כנמלה מכויט :מבא<
שני נדות מזרחיים שככה כמן לאחל שמת שמעון
ויצאמישזכתבדישק המנודח נכנם
מדליקה מדשן את המזרחי ומניח את חמערבי דולק שממנו חית הצדיק שלא היה הנס כיןשכבם
P :
םדלקאת״מנודתשלבק״עדביםמצאושכב״^ייםיייקי
\ f
טמזבחחעולח^לאתתכחממעלתשניתוחש״״ותזי^״
ו
0
ע
א
^^m^TtS
כפרק אמר צהם התמיכה המס •
א >7על פי שעכשי? מבא? ע ד ״ •
מישזכת ^ י
ג
משוליחםחתחותשתחוחויצא.
£לק ה י ק ש ^ ה הכס ק. 13
» ל את תביר מתיי * ־ י י ״ י ״ י * י ״ י
מככה״ד^נ? כדי לגמזד ה £ע .
™
מ נ לתוכו נותנולו בח ניוומלמדים א י ת י ^
<2תחל לפניך ש ל תבוח תתחיל מרררן ויוצא לא חי" " ^ י שתי ברות יחד? :מדליק? to
מזכיוהעולה שאין מדליקים כל
ט י ד ער שהממונח אומד לו הקטר ואמ חיה כחן גדול חםסוגח
מערכי לעילם אלא מאש של
* ו מ ר אישי כחן גדול הקטד ערשו חעמ והקטיר וםשתחוהויומנ•
מזכח העולה דכעיכ אש עמיל
• ? 1
"־׳ י•
יעקל על המזבח אש שנאמר בה
* מ י ד דכתיב להעלות כר תמיד מעל המזכיו החנון תוקי :ממעלה שכיה של שלש מעלית שהי? לפכי
נבראת הגחלים שבמחתח על גבי המזכה
ב
םמכ?לה? :השתחוה ;יבא שהרי גמר עב?ת:1
&קט?רת :ורלדן בשולי המחתה כדי שלא יפול הקטודתמעל הגחלים לפיכך היה מרקען ופי שטן שלא
»הי? משזפעים אלן וי1ך תלגום ו־רקע?;רדיד? ?על מזבח הזהב היה מקש׳ד ולא בתיך המחתה אבל בקטורע
שליום הכשרים היה מכיח הגחלים בתיך המחתה ועליה היה מקטיר ?לו היה שם ללול גחלים ביום
ונותכולכף לאוהב? שבא שם עמי להיכל לנידן כך ואם נתפזר מן הקטדתשבבזן
ג
^כפורים:
לעיר הכף לפי שהמן היה מלא ?גדוש ׳ופעמים כ?פלממכ?לת<ך הכףכיתןאיתביאת הקטרת שכתקמל
^ןגיך הכף בחפכי? של׳מקטיר :מלמדים אותו לפי שלא הקטיר מע;לם כדתכן לעיל חדשים לקטודיב
שלא תתחיל לפניך שלא תכ?ה היה ש?פן הקטרת על הגחלים לבל
א ;הפיס! לפיכך ה<נדכ; ללמד?:
**ערברחוק ממכו ?כשהיה מתפזר לנד עכמ? היחבובר? כדאמריכן ביומא כדי שתהא עשנה שמה לבוא־
**הוכבוד שיהא שוהה כעבויה ?היה כובד ועישה הגל לנד|מעלב שכשבא לגרוד הקטורתהסמיךל? הוא
ל ג עערכרתוק ממנו ?איבו נכוה מן הקטרתשכשדף אבל אם היה עישה הגל לפניי כשיאסיף הקטרת
^תפזרהובהלו?מביא?אכלזנענאזד?ע?נכוהבניב?רהקטרתשש;רףלסני??היכ? דתגןכערק הוביאולו •
התחיל מדלל ויובא כלועל מיד שרדד הקערתעג גחליסינא :פירשו
« כ ר פנימה שהיאחובה לו:
13המס כל הכהניס עירשים מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרת הקטרת דכהיב וכל אלםלאיהים
נ^קל עןעד בבואו לכפר בקדש כל כפלה שכעשיתבקדש כל אדם לא יהיה באהל מועד הילכך כיןכשעת
םקטרתיין בשעת מתן דמים של פד כהן משיח ופר העלם דבר של נבור ושעירי עגולה זדה הי? הכהכים
מרשים מבין האולם ולמזבח אכל בשעתהקעלתקטלתשל יום הכפורי׳ לא היו פורשים אלא מןההיכלבלבד
לפישקטדקשליוט הכשריסלאהיח בחוץ בהי כל על מזבח הזהב אלא לפני לפכים בבית קלש הקדשים
הילכךאיןנריךשיפלשועביןקאןלם ולע/כק אלא מן ההיכלבלכד:
טמן
י ,
ת
א
ט
י
מ
ב
י
6
א
0ק
י
(
׳
<:ן
ט
ע
ר
)
ד
ח
י
ת
פ
ח
ז
י
ה א ש ד :הגביה ל ,אתהעלוכתשתלוי בפקח! של אולם שלא היה לפתק) של אולם לצתית
פשאל פתקים שבמקדש אלא עדזכתבלבל :כ באן ועמל; לאקלשכלכוץןלאוועשוחעכודותתאמ׳**
^ ,ג ת א ו ל ם ע מ ד ו הלאש/בי׳ ז1ו הקמשהכהכים שבילם קעשק בליםוכ<:,בלט אתסעם בלכ*
t1<31
S^wSwriSS
ן
גומןשכהן ג ד ו ל ג נ ב ס ל ה ש ת ח ו מ ש ל ^
אוחוין בו אחד בימינו ואחד בשמאלו ואחד
י
בלכה אקת לפי שלא הי; ש ט ם
כאבנים טוגות וכיון ששמע הממונה קול דגליו ש ל בחן גדור־"
א < א ! בין פסוק לפסוק
כ ד ר ן שעושים בגבולים :אתהשם שחוא יוצא הגביה לו את הפרוכת בכבם ותשחחוח דצא ונכגסי
באו ועמדו על מעלות
כ
ככתבו ביוד הא :ובמדינה בבכות אחיו הבחנים ותשתחוו ויצאו״
c$foדלתשאין מוכילי אתהשם חאולמ עמדו חראשונים לדרוס אחיחס הבחנים וחמשה כ ל י *
בידם חטבי ביד אחד ותכו? ביד אחד ותםחת׳ כיד אחד וחב זך גיר״
'
*.גחבו אל^כמקדש ב ל
אח וכף וכשוית ביד אחד וברכו את חעס ברכה אתת אלא שבמדינמ
'
ככל המקום אשד א ׳ ' י
^בואל״ךובלכתין סלסה! ודרשה • אומדים אותת ש ל ש כרכות ובמקדש כרכה אחת במקדש חיי•
אומרימ את השם ככתבו ובמדינת בכנויו כמדינת תכחני׳בושאימ
ככל המקום אשל אביא
את פפיהם ׳דיחמ כגגד כתפותיהס ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ
'?י
P
»יפמין
מכהן גדול שאין מגבית את ידיו למעלת מן תציץ רבי יהודת אומר
'^ '
* * * י
אףבחןגדולמנכיחאתידיולמעלתמזהעתשנאמרוישאאחרן
^ ? .״ ^ 1
?°'?7
״מז^־״ןנדילידעחלח^.
* ת ידיו אל חעמ ו י כ ר כ ם *
^ ^ ^ V ^ Z I T
י
ו
1
•במי־ m6ובכיו כצ הימי מחהות
היה עולה בכבש והסגן כיבינו הגיע למחצית הכבש אחז הכגן
^
ח ל
מ
ה ן
ב ל 0נ א ע
ש מ
ב
,
ד
ק
י
w700
מ
:
א
כ
ם
ה
צע
0
R
מ י ם כ ל ה
ת
, ,׳ 1,,ק
מ
ע
ם
מ
^
p
^
ל ש ש מ כ ר ט ם
p
w
״
ביםיגווחעלהוהישיטלוהראשוהדאשוהרגלוסכךעליחזוזרקן
הושיט השני לראשון שתי חיתם נוהגן לכהן גדול וסמך עלית*
חרקן נשמט השני והלך לו וכך חיו םושיטין לו שאר כל חאיבדין
$מעלח מקשיי אעבעותיהם
מגביקי׳ידיקם למעלה מדא י ׳ :והוויין מומך עליהן וזרקן ובזמן שהתיי* רוצה הוא מומך ואחרים
0אין מגביה ידיו למתלה מן הכיץ ?ורקק בא לו להקיף את חמזבח מהיכן הוא מחחיל מקרן דדומיו*
מפני שהשם כתוכ כו :לכי יקודח מזרתית מזרחית צפונית *גפונית פערביר־נ מערבית דרומית נחגג
לו יין לנסך חםנן עומד על הקרן ותסודרים בידו ושני כחניבש
אומר בו׳ ואין הלכה כרי יהודה:
ג ממן שבגרונה להקטיר עומדימ על חשלחן החלבימ ושתי חצוצרות כידס תקעו ותריעו
»הזא מקטיר כל ומן שירכי ונוטל ותקעו באו ועמדו אצל בן ארזא אחד מימינו ואחד משמאלו שמזוי
לנסך
מלק כשילנק :למקביתהכבש
וכבד נתיגעק:ת!:סמך עליהן משויכבודו של כג שתהא קשוב הקטרת! מתל משאל כהני" :חלקן כדדלשינן
?עשיתעולזתיך הבשל והלם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה :נשמט השני והלך לו אבל הראשון נשאר שם
לקבל האבלים מן המושיטים וליתכן לכהן גדול :בא ל? להקיף אתהמזבק בג שהיה בלאש הכבש שהו*
כדרום מקיף דרך ימין דכל פוכותשאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין לכך היה קולך למזרקית דדומי<
?משם לנפזכיתמזרקיתעד שמגיע למערבית דרומית !:מקום הכקבים שהיין והמים שמנסכים יורדים בהן'
וקסם הולכים לשתין שחן היסולות לשם עומד כחן אקד ומושיט לו היין לכסכים אבל בג לא היס נושא חיין'
עמו שמא יעקלקלהיין כעשן המערכה כשמקיף אתקמזבק ובעוד שהוא מקיף מהפך בנכורא דהיכו מזלב
אתחאבריישלא כתאכלז על המזבק אבל שאד הכהכי כשעושייכסוך חיק הולכי׳דרךשמאלמן הכבש לדרמייג
מעלביתשהיה קלוב לכבש כלקגן פיקדשי קדשי'כל העילייחולכי דדך ימין קק מן העזלה לשלשה דברים
בסון היין והמיםועולת העוף היין והמים שלא יתעשנוועולתהנסף כעי שלא תמות בעשן זלג שדומה לבן
p
ש
ק
כ״גשיש ל 7לשותלהלן כמו שהוא קפין עה שאיןשאל כהכים לשאי לעשועכן עם יש ל? לשותלהפן בגמלא
,
קנים פרק
עומד עלאה ק ת אצל הכהן גדול שבא לכםך:פ ,ט
י* ל' להקיף כ י י ללכתדדך ימין :הסגן
*לא
הסודדים
גידוצהכ
ה
לס»ף סרסה :ד בראשון לס׳
לגםך והגיף הסג' בסודרי׳ והקיש בן אדזא בצלצל ודברו חדירים
האדץ ומלואס לפי שהוא ראשון
* ש י ד הגיעו לפרק תקעו ותשתחוו ח ע על ל פ!-׳ תקיע׳ ועל בל
למעשה בראשיע :כשני גדול ס
הקיעח תשתחויח זת הוא סדר התמיד לעבודת בית אלדיגו יחי רצון שבו בחלקו המים והיה רקיע בין
שיבנח בםחי־ה בימיבו אמן * ר תשיר שהיו חלוים אומרים
מיס למים :בשלישי אל>ם כבב
כמקדש ב?סהראשון היו אוםי-יס לח׳ חאריץ ומלאיתבל ויושכי
בעדע אל שבו כראיע היכשס
2ח בשני חיי אימדי׳ גדול ה" ומחולל מאד בעיי אלרינו חי• קדשו
שעליה עימדים הדייכין לעשויג
ד י ן :ברביעיאלכקמיע שבו ככןאו
ג׳^לישי היו אומרי' אלחיס נצב בעדתאלבקרב:אלדימ ישפט ברביעי
השמש וירח והככבים שעתיד
איו אוםי־ים אל נקמות תיאל נקמות הופיע וגו׳בחמשיחיו אומרי׳
הקכה להכקם מן העיכדי להם:
! ו י נ י נ ו לאלדים עונו חריעולאלרייעקב בששי היואימריסה׳
בחמישי הרכינו לאלים עוזכו שבו
&ןלך גאות לבש וגוי בשבת חיו אומרים מזמור שיר ליום חשב ת
נבראו כעלי חיים שהרואה אוען
*ןזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמי' *
עדכן ומשכת למראו;בשש׳ הימלך
סליק מככ /ע מ י ד :ובעה נתחיל מסכתקכיס:
שבו כשלמה הבריאה ובו נכלא
אדם שמכיר מלכויע של יוכרו:
ה*0אחגמ.צי^^«ז^ל^ןןו׳ח*ז<3ת0ל0עלעולת
^
.
מכותהלחי העולמי' האי עכ'הבד
מעוף געשית למעלת ועולת חבחםת ל00זח אם
•
O
לה כ מ י שעא אלפי שניי הוי עלעא
^ י ג ת בזח ובזח פםול סדר קנים כך הוא תחובה אחד חטאת ואחד
וחד חלוב ועל שם שבאלף שביעי
.ןןולח בנדרים ונדבות כלן עולות איזהו נ ד ר חאוםר חדי עלי עולת
לא יהיה כי אם הקבה שב׳ ונשגב
או
4רבה האום'הרי זו עולת מת בין נדדימ לנדבויאלא שתנדרי מתו
ה לבדו כיום ההוא לכך אומדים
באתריות*
^ ב נ ב ו חייבייבאחריותיונדבו׳מתו או נ ג נ ב ו אין חייבין
כשבת עומור שיר ליום השבע ל
ג חטאתשנתערבח בעולח ועולח בחטאת אפילו אחד בריבוא
לאל 0השביעי שמעו של הקבין
ימותו
אלף שכה:
ם
כ
העוף כעשיתלמטה מחוטהשקלא דכתי והזהמדם החטאת אליקידה^בת והנשאל
ן ן
בדם ימנהאליסוד המזבח קיר שהשירי שלו סתמי' ליסוד וזהויףדהתחתקלמטהמחמ!
* •*י
^ ^ א ל א י ק י ל ה ע ל י ן ן ד ה י נ ו מ ן ה ח ו ט ולמעלה פעמים שהוא מתמנה לס׳בבכגין שעישהו למעלה
.1
דכתי׳קרבות בני-
לעטה מן הסובב אמה :
^מלבב
עוללג
בגיעה -של קרן:
למעלה דכתי קרנות
בהמהלמעלה
וחטאת בהמה
הה הקטרה בראשו של מזבח אף מביקה
מליקה ומנוי בראש,
למעלה דכתיב ומלק והקטיר ובמנה דמו :
ואם שינה כזה ובזה פסל האי דפסל אס עשה מעשה
!.למזבח :ושל בהמה למטה דכתיב בה יסודof. :
אף למעלה כשרה למליקה ככל מקים כמובה
בהזאהחבב
דוקבהזאה
למעלהדוק
הע» 0ע כ ק
^DA*,העיף
*טאיג
המכיקח של חטאת ׳
אבל המליי
ש<־ה ועולת העוף לית בה הזאה כי אם מבוי ואם עשאה למטה פסולה :סדר קבין של חובה אחדקטא^
<
״
ט
א
מ
c
p
m
ג מ
1
v
י
ג
,׳ ׳ ־ : r״׳־׳׳׳•׳•״^ויןץיןמדיונדבה אנה
א ס י י ש י « י ו — ״ • , • ~-־* י ,
* * ל י ת ושלמי׳ בלבד ואין עופו באי שצמים הילכךכלרי ובדכית שכעופות כלן למלות :אפילו אחד בייכוא
1כלן ולא בטלי ברובא דכעציחיים משיבי ולא בטל קטאתשכתערכה כחובה בן יונה או תור שלj>>m
*םאתשכעערכ כשכי קטן של חובה דהיכו קבין סתמא של יזלדתאו של זבה שכל קן מחן הוא אחד מולה
^ ן ת ד מטאתוכמבאו עתה ממש סרידותמעויבותימל ואיןכמר אלא מכין חטאת שבחובה ואיני יכיל להביא
מאל!
ו
*1
א
יב
...
ן
קנימ ^ י ק
•
ב
< .
מאלו הקמש פלילית לק שתי קמאיות בלבד שזה; מנין ה של בשני קגין של M I Pדאי עפיל jקטא'£
שמאמן השבי קכיןעביל לה; ולאמן המעורב בהן ומשני קיכין אין יכל* לעשות רק שתי קטא;ע;צא
מט עגיל אפיל; עולה אתעלשמאיקת קקטאע המעולבע :וכן עולה בןיונקאותול שהופרש לשום
עולה שנעעלבה בקובה כשני קינין סעמא אין כשל אלא מבין עולועשבקובה כלפל שכ לעיל גט קטאת*
בין שקקובה מל ובה והנדבה
ימותו כלם חטאת שנתערבה בחונה אין בשר אלא נמגק חט*יי*
מועטת כבין שקן אקל מפולש
שבתוכה וכן עולח שגחערגח בחוב׳ אין כשר אלא בסנק עולח*
שהן עולוע כעעלכ עם כמה
שבחובה בין שהחובה מרובה והגדנת מםועטת בק שהנדכו*
קיכין סעעא של יולדעאו של זכה
מדובה וחחובח ממועטת כק ששתי חן שוות * נ במה דבריי
־^"ל
?
fP \ °
מלה בין וכו׳כגון קן אקתסתומ אמורים בחובח ובנדב אבל בחובה שנתערבה זו בוו אחת ליי
ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו ש ל ש לזו ושל לזו םחצול ,-בעיי
?1°
״שנתערב בכמ.
כ
מ ה
כ
׳
א ק ד
ק ט א ת
30
ה
וקלית;א לע;ל;תמפ׳לש;תנלבה
™ ™ ™
["*
0,
7
וסחעח שפול אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו ועשרה לזו ומאה ליי
המועט כשד בין משמ אחד בין משני שמות בין מאשח אחח בי1
%
׳
כלמגן בליש פלקין•
בקיבה;בנדב שנתערבו קבי קוב
^
»
^
ש^
'
^
״
״
,$ ,
,ל
j
ק ן ל,,ל ־א ,ל
•
־אקרע:מקנה כשד ומקנה פסיל
־.ועקדיב מהארבעה קעעולבי׳
שנים בלבד אקד לעולה ואקל
לקטאת ולא יותר דאיעביד ש
׳שת! למלות שמא יעשה אותן מקן
,אקד וכל קן סיעעא הוא אקל
עולהואקדקטאת :קממועעכשל אס כתעלבקןאקדסתמא בשתי קבים אחדות אובשלש אימ יכול
׳להקריב אלא קץ אקל פרידה אקת לחמאת ופרידה אחת לעולה אבל שתי עול׳תלא מני עביד שמא יקה
הקן שהוא מבודד תקלה ללידה אקת שאינו יכול לעשות מממ אלא אקל קעאת;אקד עולה ; ק אם
נתערבו עשר קטן כמאה אינו מקריב מכלן אלא עשל קיכין מקבתן קטאתומקנתןעולה והשאר פסולי«הז
.הממועט כשל :כין משם אקל לילה ולילה זיבה וזיבה משתי בשים אומאשה אי׳ת :בין משתי שמות לידם
וזיבה בין משתי כשי'כין מאשק אמתכדמפדש ואזיל; ד דבי יוסי אומד בו לאו מש׳ם דסבר לבי יוסי
יש ברירה וכימא דכשהקייכ הכהן קן אקד לשם אקל מקן קובלל קלבל למפרע דמתקלק כשעת .לקימת.
הקן היה קן זח שלסאייא מפלשתלמול בפבכל עעלביןדלבי יוסימייליבשהתגו בשעת לקיקה שי»ב5
•
הכהן לעשותקן שידבק לשםאי״אבה שידבק;הלבה כיב׳ יוסי:
שלא פירש זו קטאת וזו עולה ולא מבעיא מפורשת דפשיט׳ שאם פרק האחיflON!l
יקמ זוג לשבי כיון שקן נפל שים זה מזק וכל אקדשעזעליז אלא אפיל; סתועם
״
שעדין הם יקד ועומדים להתפרש וסדא שאם פלק קאקל ימות השבי קמל :לבין המיעת לבין קני^
שמשפטן שימותו כלם כגון קטאתשנעעלבס כעילה דעבן כהו בפק ימותו כלם :לבין הקריבות לבין
קיכין סעומ; העועלו ליקדב ־• פסול ופוסל אקר כנגדי לפי שהו׳ סתם ולא נתפרש אס קטאתאס עולה לס״׳
£יכופוסלאלא אחד בנגל! בימפלש ןא/יל :כ פלח פרידה אחת מזו לזו פוסל אחד בהליכתו ממקוהי
שנהלשופסול הוא עב<ן;או אתל לעה!ם שנתעלג :דכשפלק פל׳?ק אתת עשני קינין לשנים קיני אסלי•
הל״
•:׳
ז•:
.
J
ק
ע
א
נ ד ב ה
מ כ מ מ י כ ת
י
0
0כ ת ע ל כ3
ש
m
א
ל ת
ד
p
ש
0
ב ת
ז 3ה
משתינשים* ד כיעד משם אחד לירח ולידה זיבה וזיבה משש
ו^
_ 1ו
׳ _ו
אחד מ ש נ י ש מ ו לירחוזיבה כיצדשתינשים עלזולירחועלזי
לידה על וו זיבה ועל זו זיבת משם אחד משני שמות על זו לידדא1
ועל זו ויכה רבי יומי אומר שתי נשיכש עלקחו .קניהן בערוב אי
שנחנו דמי קגיחן לכח לאיות שירעח \mק י ב חטאת ולאיזון•
שירצח כהן יקריב עולה בין סשם אחד בין משני שמות*
קן כתוכו־ .שפרח ממני־־ .גוזל לאויד או
j
פרק
שפרח לבין חמתוית או שברת אחד מחן
יקח זוג לשני פרח לבין חקדיבירת פםול ופוכל אחד כגגדו'
כיצד שת*
כ
שהגוזל הפורדפסול ופוכל אחד כגגדו״
ב׳שיס
ז
v
קטם &דגן ב•
־*יילעלידו לכל)אמש פיידותלבד :ומשלש פרידיע איבו יכול להקריב יק שמים אחד עילה <איזד>
אמאע :שאם יעשה שמים מהן עילותכמנא שהוקבע השלישי שכשארואותי שפלח לתטאיולא מכל להקדיב
!?וכ גקמש פרידיתכי אם שתי חטאות כדין חטאתשכעערבה כסוכה דאעדיכן בלק לאין כשי" אלא מנץ.
*וטאתשכקוכס אינעי אין להקריב השלישי הנשאר,דתיישיכן-שמא יקדיכו אותו שפרח כחמשה פרידות
ויעשוהו חטאת ותכירו שכשאר׳
!:שיי לוו מתי קגייולוו שתי קניםיפדת מוו לוו פוסל אחד בחלייכתי בג פרידות כמי יעשוהו חטאת
חזי פיסל אחד בחזירתו פרח וחוד סרח וח?ד ל*יו הפסיד כלים וכמבאו שתי תטאיע מקן אחד:
לזו « mוכן מן החמשה פרידות איכ,
האפילו חןמעודבור־ו אין פחות משתים.
^ יכול להקריכ רק שתילועאותי
לזו ?ותיבש לוו שלש לזו ארבע לוו ח לוו שש לוו
* ן היא״יגח לשגיחלשלישית לרביעית לחסישירת ,ל ^ ,״ ושתיעילות דאי עבידגחטא,׳
א^,א?'1
~
ל * ב י ע י ״ •חור פיםל אחר ב ״ ל י ב ת ו ו א ח ר — " ^ T
4אלא ב צ ^ ט ^
^ p
^ ' ° v T . T V r״ ^ U
ו^ימול!ע :והיכויפסילה*,
׳שתיס החמישית יש לח שלש תששית יש ל "
™ * ״ " ־ " י או אחר במקום שנתערב :ופוסל
י
יש לדת שש פיח יי״ל פוסי־^**,חי
ל י י ' והרביעית אי 1לחכם כלום חחמישיר־נ ישלי-ו אחד^ אחד כנגדו במקום שפרח ונפר*
משם :ח,ר פוסל אחד בקודעו
״ י ת י לח.שתי' משביעית יש לה חמש • י ח י י ״ י • °י *
חור ופרח אחד מאיתם התעש
כתדיכתי
פרידות לתוך אלו השלש שכמבאו
j
עתה ארכע ערירית ככאן ו
נ
ם ש
n
ש
כ
ע
S
T
ב ח
י ז ש
n
י כ י ת י
מ
ע ש
ש
י
ח ד
יהיא אי אחד פסולים ביייןמ*
* .ר ג ע & י י ד ו ת ק^ומיסל׳אמל בחורי* עעיךם םכמיש ויצא משם•*
ואחד חטחתיאסד
שככאן :ואחד
הארבעה שככאן:
םמיגיגרב
חטחתיאסד
מן הארבעה
עילה מן
ואחד עונה
קטאע וחחד
אחד קטחע
לא אחד
לתקייבחחצא
יבולי נתקייב
ואין בוצי
שםואין י
שם
*ע־גלב
;,לה מן הארבעה האחרים :דדלמאאותת פרידה שפרחה שכית היא מאותם שניקיכין ואיכה א!מיז
ע׳
:ע־גיבת בם תחלה וכשאד ,שסג'פיידות מן חשכ׳ קיכין ואוי־טשפדח שםיאשזכה יכן במקים השכ»
שיע-גיבה
סעאות
קמם פ י ק
ג
^
ד
ממאות» אכקבעאותושפמזבששיתלעולה ולא יוכל להקריב ליןעולות מסבי הפימ־מ וקביין האיזייס
״ ע ; קן אחל;אין כשי
פסולי' כדין עולה שכעערכח בקוכה :וכי פלס מןהשש־עלקעישיתכפסל
כששיתכי אם ד׳ קטאות וד עילות דשמא מןהששיתפדח מאפה אקתבשביעיתואקת כחמישית כחולה וצת
כשאי לה כי אם עשדה סדידותמגועה ואי ?מיל קעש קטאז׳וקמש תולות דלמא השתי פריד! שפרקו ממג*
יהיו קדבי׳עולות שתיהן ו״אכ יעשו
כשש קיכין שכע עילות א י יהיו בהליכתו ואחד בומידתו חחמשייותששית אין לחם בלום חשביעייו
ישלח אדבע ויש אומדים השביעית לא חפםידח כלום ואם פרח
עשוייןשתיהיןקטאותואין יכולי'
לעשות בשש קינין אלא שש ע»ל»ת מבין חמתות לגלם חדי כלם ימותו* ד ק ם י ומה וקן מפורשת
ושש קטאזתוכן מקמישי׳לרביעית שרח מן המתומ׳למפורש׳יקח זוב לשבי חוד או שפר מן חםפודמ'
חטאת מיק ועולה מיכן וסתומ'
n
וסרביעיע לשלשיח ומשלישית ר א ש ו ן חדי כלן ימותו*
כאמעע
לשכיח אין בשלישית כי אמ שתי
,
פדידוע אקתקטאתואקת עילה
ק
3ק ן ל ה
י
ואת ולמה הפסידה השלישית שטם שהרי מאותן שפרק בשניה בקולה לא יקריב? דהא קתנ• השביס
אי
אמד
אבלו
בה כל;ם;לא נקסי ממנה דכי י :פיק'וקור לאו אראשונה ושניה קאי דכיק דאין להם כלום אלא מתים
אם פיח אמד מהם בין שאד קי<ין ימ;יט כלם כדתגן כסמוך;אס פיח מבין קמתיעלכלם כלם ימועו אלא
^איאשלישיישפיס לשגיהיימשכיה לשליש״יגימשלישיילדביג*׳ ועדכימומ לתעישית ומחמישי לששית ומששייג
לסבימיעןחזד משכיעיתלששיתעד השלישית הרי מין השביעית קסר ביפרידיתאקד בקודה ראשונה יאתד
כיחלהשניה ׳אין כשרבסביעת רקקמש פרידות לעולה וחמש פרידות לקטאתלאי עביד שש עילות
שמא השכים שהלכי מקנה יהיו קרבין עולות הלי ק עולות ואין כשבע קיכין לק שכע עיליתומן הששית קסי
דיפרילותבפייקה וקזלה יאשוכה ישנים כשניה וכשאלו שני קכין כשרים לאי עביל גיעולותשמא הארבעה
שהלכו ממכה יהיו עולועהדי שבע עילות ואין בשש קיביןרק שש עילות וכן חמישי' אין כשל בה כי אם אקד
לגמלה ואקדלקטאת כמ! כן בכאן כיון דברביעי'אין לה כלים היה יכול להקריב בקמישיתג עולותע'
ממאות דכי כמי אותן שהלכי ביביעיעאינן קריבויולפי והשהקמישיתאין לה אלא אקתקיח יכול להקריב
כלבינ^ייב עולותוב'קטאזתאלא גזליכן בכל פליק וחזיה כ' קיכין :יכן כי פרח וחזר פעם שלישית אץ
להס כלום לבל השביעית שיש לה איבע כעי כן גזלין בכל פייחח וחזית שני קיכין:ויש אומליישביעיתלא
הפסידה כלום פי' בפריקה זחזרה שלישיתאלא לע׳לסיקלימיעמכה חמש קיני לשלש אלילות פלקו ממכה
לכל התער וכשאר בה רק יא פרידות ויעשה מהם ה׳ חטאות והי עילות כיין לאף הששיתאין לה כלום
והכא לא גזריכן בפריקה זו כמו בשאר קיכין דכיון דאיכה מפסדת בפריקה משים פעם לא גזרו על הקזרי1
ד קן סיעתה שלא פירש איזוקטאתואיזזעזלה :וקן מפורשת שידיע
ואין הלכה כיש אומיים:
שזו חטאת וזו עילה והכא מיידי שכעערבו שתי הפרידות יחד אקר שהיו מפורשות והשמא אין ידוע
איזו חטאת ואיד עילה והכי מיכח כסיפא דקעני או שפרח מן המפורשתלסתומה ראשון ימותו כלם
ואי צאכתערבו פלידית המפורשות זו כזואמאי ימות; אס העולה פרחה הל!טאת הנשאלמ יקרב וקן
הסתומה יקריבו כה עילה אחתמפכי העולה שכתעיבה בה אלא מיייי שכתעדבו פרידזע המפיישומ? 1בז•
ואם נתערבה פרי דה אחת כין ה קן הסתימה לתוך המפירשת יקח זיג לשכי ויפריש אקעקטאע ואחת
עילה ׳השלשה שנתערבו יקד ימותי בין קזר אקד מן השלש שנתערב׳ ונתערב עס היקידי הנשאר בסתימה
או עחלתהפליקה נתערב אקד מן המפורשתלסיטמח והיכו ראשון דקאמר כלומר שנתקלת פריקה הלך
אקד ונתערב בסתומה ימית! כלן דכיון שפרידות המפורשות במערבו יקד איכן קרבין עוד C1
ס
פרק אחל מהן במקום אקר :היכו אחד מן המתות שפרח לבין הקריבות ימותו כלן:
שמאתעכא! פרידה העסולשת לקעאתלבל אקל ןעדילה המפורשת בעגלה לבד השביזשטפדילמ
שלקן
תמורת פיק נ
,
N V
• : a s r t b l W H rפיח מן האמגע פרידה אחת לימין ופרידה אתת לשמאל לא הפסיד כלום לאמש
*יעולכ ע 0הקטאתיעשה קטאתואותו שעס חלמלה יעשה עולה אבל לא חטאע דשמא יעשה׳ מן העולה
המפורשת :קול לאמבע יחדו מן קנדדיםאקד מכאן ואקד מכאן זכתעלבו יקד אלו ימועו די*»את ועולם
גתערב׳ יקד אבל איתן שנשארו כל אקד לכדו קרכיס כל אקד כדינו :קור מן האמנעייס לנדדיס הר»
קטאית ׳עילית מעידבים וימיתו
גאסצע פרח מן האמצעלעדדין אח׳חלך ואח תא־ י א תפסיד כלי׳ כלן :אין מביאים יטרים כנגד
בכי יונה אלא או שכיהן תיליס או
אלא יאמר זח מחלין אצל חטאות חטאת הח מ ה ל ך אצל עולות
^בפיל ותביא
י? י
יק
י
עולת חזר לאמצע האמצעים
י ן הקעאיב
מילתה 1
עולות חור או מפדות מן האמצע לצדדין חדי כולן ימותו •
שהחטאת היא עיןד בין
אין מכיאיןתורין בנגד כבי יוגה/ולא בני יונח כ נ נ ד תורין כיעד
שהפרישתותחלה כין שהמרישיע
ה*1מח מחביאה חטאתת ת ו ר ועולתה בן יונת תכפול ו ח ב י ו ן
כסיף :הולכין אחר הראשין ואינה
ן
עזלתח תור וחטאתה כן יונח בן עזאי אומר חולכין אחד ח
מגיחה השני אלא מחין שהפרישה
מאשמ מחביאח חטאת׳ ומתח יכיא ח י ו ^ י ן ^ 1 ^ $
הראשין כין שהיה הראשין חטאינ
ץ ן^״תןן ״
י
,ו
pשהיה גמלה יהלכה כתגא
במחדברימ אמורי ^ ^ ^ 3
י
יןמא :צאיביאוסיורשיםקטא^
3י<׳| *
ש ^ ב ^ 0ת ^ י
דחויא חטאת שמתו כעליה »א»
^
^ ^
^ ^
נא מהאי טעמא מביאים חטא״
^
^
.
א >7על פי שקרבה עילה תקלמ
,
י
,
,
,
•
\
_ '~- 1
רמחצח פסול חצים למעלת וחצים למטח ן*ת מדמעלח מחצחה
^אףעצגבדבכג מק׳םקטאמ ץ
,^דומחצת.אוולו^תמלמטן
א ל 1י
י מ י ת
ח 8ז א ת
ר ב י
י א ן 1י
ב כ יי ,כ ה :
ד ב
כ
י י כ ה
כ ד
מ
י א ש ו
א י ב
א
ח
ד
ן
ד
ע
ו
י
ל 1ן ן
ס
ו
ח
ע
ח
,
ג
ו
ע
י
ג
י
כ
ח
ע
ח
כ
ש
0
ן
ע
ח
ב ע ן ך
א
ח
ת
ב
ח
ז
ל ן ו ע 8ת י ם י 1ן ו
ן 0ן ״ | ״ 8ס ן
ל
0
י
ח
ע
ח
1
א
ר
״
£
m
j
n
י
דברים אמורים ככהן נמלך אפדקא קמא קאי והכי קאמרינן כדא״ דחטאת שנתערבה
כעולה שכלם ימות* וכן אחת לזו ושנים לז 1ושלשה לוו דממ<עט כשר הני מלי ככהז שבא
להעלך ולשאול איך משפטן :אבל בכהן שאיכוכמלך ועשה לדעת עבמ; קן שלם למעלה לאשת אחת עולה
פשלה וחטאת פסולה ואס עשה קן שלם למטה חטאת כשדה ועולה פסולה הילכך אחת ל״ ואסתלוו שתים
לוו ושתים לוו כו׳ ועשה כלן למעלה מקנה כשד דהינו עילית ומקפה פסולהיבי קטאתואם עשה כלו
למטה חטאותכשרותיעולותפסולותוכלפרקאקמא מיידי לכתקלה והאי פרקא מיידי דיעגל וכאקי]
לזו ושתים לוו דאמרן לעיל בכמלך הממועט כשד הכא בלא כמלך המדוכה כשד כיין שעשה קניין
למעלה וקניין ל^טה כיבד הרי שמאקת לוז עשה אותו קן של אשה למעלה ומש ק u , , ,
אחרעע&ה פרידה אקי,מהן למעלה כדי שיהיו קניין למעלה וכשאר! שלש פרידות למטה!
ג
מ
ח
כי
נ י
— י — -״י-׳״ ׳* שלשם
.
.
,
—
״
גןטאות הרי ג קיכי כשרים וזהו המרובה כשר ומיהו עשר צ " ומאה לזו אי אפשר למבוא כעגין זה לפי שהן
!וגזעובל־לך לומר דהמרובה כשר דענןבמתגיתין אינו קוזד אלא לאקתלזז ושתים לזו כז׳שאינן זוגות יאיד»
<עכן לעיל בכהג המועט כשד תנא געי בכהג המלוכה כשר כאיכוכמלך ומיהו אף בעשר לזו ומאח לוו
למרובה כשר שאין פשול מהן אלא עשר קיכים דשמא כל הקיכים של אשה אקת למעלה ונפסלו הקטאות
ifrכלן למטה ונפסלו העיליתועל כרקיך עשרה קיכים שלימים פסולים :אתשלמעלח מקבח כשד ומקבה
<גסול כיון שעשה קן שלם למעלה והואיל וקיכים אלז לשתי כשיס יכיאו קןאקד בשותפותייתנו ביניהן אם
משל ראשון יסלח ,ללאהעהאכאקרקתטאעללאהאואפכא ודוקאעשהקןשלם למעלה אכל אם קלק
לקינים סלילה אתת למעלה ועלילה אתת לעסה הכל כשר שאבי אומד עולה למעלה וקטאת למטה
1
יכ
J
H i
שקקינים
»
קנים פדכן ג
זק הכלל כל עקום שאתת י ל לחלוק בו כן כצמל שקן אשה א י «
*הק־ט׳ מיורשי' כעש״תכהן ־• י ב
איכז כחלק לשתים אצא קן אשה אקתלמעלח זקן אשת אתליתל׳וטה מתנה כשל ומקבה פס׳ל :וכל ק י *
כוי ע ז ן אקל לזו זשכים לזז שיש מחלק של אשק אקתלמעלה ולמטה המרובה כשל בלפלישז׳ j .חטאתי
לז;;שלה ל ;/כז׳תא כת׳ קא׳ אדי/נ׳ ל;ג׳ כפק שלה שכתעלבק בקטאת או אעכ כלו י עזת; זקכי עצי ב נ ע y
אבל בלק כמלך על תערובת!
* ת ת דיזל ושתים לזו ושלש ל זו ועשר לזו ומאח לזו עשי*
כ
ועשה קן למעה יקן לעעלה מ
מקנה כשל ועקבה פסילואתב כולן למעלת מחעד־ז כש~ ומתעדת פסול בולן למטן מחצת כשי*
וםחצחפסולחצייןלמעלן ותעיין למטן תמדובתכשר זת הכלל׳
<דאי אתי לאמלזכי אעליכן ליה
.לא תקריב כדתכיכ ימות׳ כ ל ן ׳ כל מקום שאתח יכול לחלוק את תקנים ולא יחו משל אשת אתי*
כ ;
מ
ד
אתל
^
ש
נ ע
י מ
ת
~ ד £מי*כן
י
ל ^
כ
כ ה
ש כ
; כ ש
ל
:
ץ
•ג4
f
<ף » י
'IP
?
" H'P״
?חיני שתי שצות וחטאת אמד
1
1
וזוכליכהקטאתוקןשלם דהיכז
למשא״נ»,למא׳״^ ״
הקיט פדילהשצתל״קנל^,
< nbאח ,״ י ״ ,״ ,
j>fivo
, , £״ ^,
$
ואיז;חטאת;השלישי׳ פיר א<
זו שלה;אי ז; קטאק.א ל ל,׳
לא ני/עדש; קלי קטא< /ל
*עילה לז; וקן סתומה ;קן ע
מפורשת ;כליך להקריב שתי
הקיגין קללו סתם תל שתיהן
ש
גייכ
0
י מ <
ד
ס
י
״
מ
ת
ש
א פ י ר
חטאת לזו ועולת
מלמעלן כקמלמטןח^דובח כשר
לוו כשר עשח כלן למעלן מתער ,כשר ומחצה פסול בולן למט(.
מחעח כשד ומחעח פסול הציין למעלן והעיק למטן שתיהן פסול
.״
י
׳_!• ־ ! 1 . .י
חטאו!
ד
שאני אימד חטאת קרינה למעלן ועולח ל מ ט ן *
,
י! ו
,
ועילהימתומ ומפורשתע׳*חכולן למעלןמחציית כשר ומתעדת
פםיל כולן למטח מחצה כשר ומחצה פסול חציי־ ,למעלן וחציי!*-
ת חטאו*
ל » * ז אק כשד אלא התומח וחי׳ פתתלק' ביניהן ״
שנתערבה בחיבה אין כשד א י ^ » י ן יישאית שכתיבת תובוד• ,
שנים בחטאת מחעח כ ע ד מחצה פעול וחטאת שביס בחיבתן.
הכני ן שבחובה כשר וכן עולח שנתערבה כחובה אי! כשר א ל ^ ן
מנין עולות שבחובו ,-חובה שנים בעילת מחצה כשר ומחצת
ו
פסול עילה שניכמ כחובת הםנין שבחובד־ז כשר «
חאשח שאמרר־ן חדי עלי קן כשאלד וכר ילרח וכד מב־אדמ
מה
r
ש
כין מלמעלן כין מלםטן בחצרתכשד וםמעו— .פסול כל מקו•*
שאק את׳ יכול לחלוק את חקנין עד שחוא משל אשח אחת ב ז
ה ק
ת ב
כ
,
א
ה
ע
ש)
נ
כע
״
1
r
1
מ
ת
י
השלותלמעלהוחטאותלמטה ישלה לוז וחטאת לזו כריך להקריב לשם בעלי׳ואם כתכםהכהן קניין
צמטהוחכיין למעלה אין כשלה אלא סתומה להי עפיהודעבד שלה;הי עביה׳ דעבד חטאת כשר כיק
שבל קן וקן היה בפני עכמו; :מתחלקת ביניהם הואיל ;בשלוב לקחום האחת ינאה ידי חטאת והאקת
קטאת שכתעלבת בחובה כלימר תא דתניק לעיי נפק קטאת שנתערבה
ה
יבאה ידי שלהי•
בתולה אין כשר אלא מטן חטאות שבקובה פעמי׳ ששלה אותו מכין לתקכה כשד ומקנה פסיל ופעמי'
ששלה לפחות ממחנה ומפרש ואזיל כיבד :קובה שכיס בחטאת מקנה כשר ומקנה פסול פירוש
שני קיכין חיבה שיש בהן כפלים בחטאת כנין שקרבה מהן שלה אחת ונשתיירו שתי קטאזתועולה
אקתמחכה כשר ומחנה עס׳ל ששלה אקתהכשארתאיט יכול להקריב שמא זהי שנקבע לקטאתיקטאת
קמשרבתאינו יכיל להקריב שמא הוא העולה הכשארת הילל חיכו מקליב אלא שתי החטאית .יהחטאת.
המשייכת והשלה הנשארת פסילי זהינו מחנה כשר וממנה פסיל :חטאת שכיס בק׳גח מכין שבק׳כה
כשלפייכניןשקיבה קטאתאקת מן השט קיכין ׳נשתיירו שתי שליתיחטאתאקת הרי הן ד עריליתעם
חטאת שנתערבה בינירן והריאיכו יכיל להקריב שתי השלית שמא יקח חטאת קמשרבע ונס שתז
קטזיתלא יקריב שמאיקח אות* שבקבע לשלה הילכן איכז מקריבאלא חטאתאקתהרי שלה אותו
הד*
ן
מנין הפרזות שבתיבה לעחיתממחבה כשי וגה :מפישיכ'כמי וכן עילה שכתעיבה בחיבה:
ננלי קז לביש אלד זכר ביולדת עכיה עסיקיכז דחלי עשירה מביאה כבש להיבתה <הכיץ נייך לעשית 0-0
לקעלה שקןכדכהשתהןשלותיקןשלקובק תלהלמעלק/קטאת למטה והוא לא עשה הן״ר ק
למעל?
*ב
גןנים <*רק ג
& ע ל ק מטי למלוא ולא כמלך כח ל ד ע ת ע ל מה הביאתו זכפסלק פרילה אקתהילכ בליכה שתעיא פדידי*
אקיתותקריבכה למעלה :ממין אחד כלומר כדא כשהיו ממין אמד אבל היו השכי קיכין שהפיאה משכ»
מיכיםדהיכוקןאקד עוריםוקן אחד כני יוכה בריכה להביא עריד 11אחעיטד ופרידה אמת בן יונה
ללי להשלים הפרידה שנפסלה דלאידעיכ אסמןהעורייאםמןכגיהיוכה הימה ויזגן לעיל אין מכיאי*
עודי' ככנד בכי י וכה כ׳' •י פירשה
כדרה כשהביאה שעי קיכץ
Wקבי' אחרת ל נ ד נ ׳ ואחרתלחובתה נתגת׳ לכהן והכהן עדיך
ויעשות שלש שדידין מלםעלן ואחת מלמטן לא עשה כן אלא עשת לכהן פירשה ואמרתאלו לכדלי'
ואלו לקובעי :ממין אחד כלועל
ש ל שתים למעלן ושתימ למטן ו ל ^ נ מ ל ך וגריכריז לחבי*יי 1ע ו ד
אם שעי קיכי הללו היו ממי ן אקל
שדידה אחת יקריבני למעלן ממין אחד משני םינין תביא שתים
דהינו שמהן• יעי״׳ א» שתיהן
שירשת נדרה עריכה להביא עוד שלש שרידימ ממין אחד ש ע נ י
ככי יונח זהקריכ מהן הכהן ש
םינת תביא ארבע קבעח נדרה צריכה להביא עוד חמש שרידיבש
שתים למעלה ושעם למטה אין
p o aאחד משני מינין חכי׳ ש ש נתנת׳ לכהן ואין ידוע מה נ ת ׳
ג
חלד הכהן ועשח ואין ידוע מה עשה צריבה להביא עודאדכעי־ת
.
״
*
תיו
כשר אלא פרידה אקת מכל
הארכעה שהקריב»היא הימלם
? ^
" * * י
איןכשראלאמכין עילהש1קיכה
ונ0בה להביא ^ ש ל ש ה כ ד ^ ע
"*
°
ד ש בן עקשיא אומר זקני עס ה א י ץ כל **0
שמזהיניז
.:.
י
ומקריב מהן אקע למטה ^ א
קקטאת שבקיבה ושבים למעלה
,
,
והוא הנדר :משכי מיני תניא
ארבע אם הביקה שתי קיכיימשכ•
ז
ע
ת
י
h
&
n
r
w
ח
ו
א
ט
™
קולו אחד ו כ ש ח ו ק
״בער-־ שת .קרניו שחי ו ״ ו ו נ ״ י ־ * " " י
<ייי
* n oלתבלח *
״ ־
^׳r ,
ג נ י
ל
ע י י
כ
י
ג
א
ת
*
ח
י
י
W
י
ש י ? י י
ת
ב ן
ע ז א
w
י
r
ס
מיני׳ ופירשה נדלה ולא י ד ע הכהן איזה שנים מהן עשה למעלה ואי זח עשה למטה בריכה להביא
ארבע פרידותדשמא השתי תוריי שהביאה לכדרוהן עולות כעש! למטה ונשאר עליה ה נ י ד כלו ושג!
^ני יוכה שהן קובה כעש; למעלה וכשאר עליה בן יוכה אקד לקטאת מחיבתה או שמא שכי בנ»
קבעה נדלה כבין שאמרה
•ובה שלקובה כעש! למטה וכשאל עליה בן יוכה של עילה מקובתה:
שעת כדלה הדי עלי קן',ממין פלוכי ופילשה בדרה דלעיל לא פירשה כל;ם בשעת הנדר אלאלאקל
* נדרה סתם הלי עלי קן הביאה מאי זה מין שלנתה;אמלה אל; לבדלי :בריכה להביא ע; קמש פריד!
&כ׳ מ״ל׳ כגון שלאתר שקבעה נדלה והביאה נדרה עם חובתהאלהכהן עשה הכהן שתים למעלה»שתימ
, 1ל א י ד ע א ם כ ד ר ה ע ש ה למעלה וחובתה למטה אם להפך והיא גס היא שכקה איזה מין קבעה
לכדרקאם תירי׳ אם כני יונה בריכה להביא עו׳קמש פרידו׳ דשמא הנדר נעשה למטה והחובה למעלה
מטק
׳ ׳«#1׳ ׳•׳ו׳•־•־*״•״׳ ׳״ ־׳־׳• ׳•» ׳»׳• ׳!׳׳« ׳-׳ ־ י ׳ ׳• • י -״•־ ״•׳׳•׳*׳-יאה.
-v׳w
•לינדרה!j5־׳»j-^j׳׳!-
מתחלה בדרה יקיבתח הכל ממין אקד אבלאםידעה שתתקלח הביאה נדלה וחובתה מש:י עיב 'ושכמ
*י.
״ ״ j־״י׳ ׳.׳-״ -׳ WBי
מתחלה בדרה יחינ׳ןמ
,
ע
ל
^
פ
'
^
^
\ "
מאיזה מין ^
מנה כדאמרן לעיל כיק שאינה יודעת באי יה תין קבעה בדדה ובריכה לבאת ידי שכיסם ו ^ ת ו ד ם
או שבי בני יוכה לעשות אחד חטאת ואמי עילה להשלים קיבתה והכא לא אמרן ד י י ל ה ב ב ז י ד ^
מור לחטאת בלבל ותעלה לה העולה שהקל בה תחלק לכס קיבה כדאמין לעי יבשלמא כ ־ ׳ י י י א י ־ « 1
אחד איכה בריכה להביא לעי^ת חיבתה ממה נפשך אם איתן תלין שקבעה לכליה יעשו I Z i
^ 1ב
מתיהןאכחובתה למעלתכלה ויבא • rלי מוכתםמ״לה יאס ח:תה נעשית ע׳לה לתט
*בנלרהנעיבעשיתאקת ל » * ס ןאקתלעטה ויעאהי* נ ל ז ה מתיך אחל wתר־ שהביאה עכשת
?
J
r
p
ל
ה
ב
י
א
ש
ש
ה
ד
מדות *רק א
f
,
A
באתתיב^ה ילי כללה ובאקתידיעילת מונעהואם סובתה בעשיתכלה למטה<החטאת כשלה
משולה השתי תורי׳ שהביאה עבשיו באחת השלימה כליה והאקל יהא לכלבה וקטאת שמביאה עכשיו עטת
ע ל הספק ולא תאכל ואם היו הלאשוכים מכים תביא עכשיו חטאתה בן מכה ועזלה איכה כריכה ממה כמשך
כמו שאמדט בעולים אכל כשסכיאהשכימיכים!שכמה איוה מי ן קבעה לכללה ואיזהמיןקבעהצמובתמ
,
עם שכקחמהפילשהועשיהכהן
שמזקינין דעתן משרפת עליתן ש נ א מ ד מסיד net/לנאנ׳גי וטעס
כל מין ומין אמד למעלה ואחד
למטה שהיה סבול ששכיהן חובות וקנים יקח אבל זקמ תורדת אינן ק אל4י 1כל ומן שמזקינין דעתן
מתישכת עליתן שנאמר בישישים חכמת ואורך ימי׳ תבונת •
סתומות תכיא אלכעה לכלרה
שתי לסדין ושתי יונים לפי שאיכה
םליק מסכת עמיל :ובעה בתחיל מסכת מלות:
יודעת איזה עין קבעה לנדרה
וגס שני מיכין ברין לעולה כי
**M
י
שמא נעשו למטח ותטאת לזוע
סוכתה לפי שאינה יודעת מאיזה
א
״
בשלישת מקומות הכחניס עומדי׳בבייו
חמקדש בבית אכטינמ בבית הניצוץ
י^י ובבית המוקד וחלוים בעשרים ואחד מ ק ו ש תמשח על חמשרח3
**" Vז
שעריחרחביתארבעחעלארכעפנותיומתוכוחמשחעלחםשת
*ונח כנגד יונה כ ת י ק
* / f P Vכשערי חעןרח ארבע על ארבע פנותי׳מכחוץ ואתר לשכת תקרבן
f ' *fי
י
י
ו
,
בדרה .ןקכעה ק*בתס וקכיאה
9
; א כ
ס
י
״
י
כ כ נ ,ד
:
<
w
ל
כ
ת
c
ת
כ
ם
ע כ,
r
r
איש
כ
י א ח ד ל ש כ ״ ^ ר ב ת ו א ^ ל א ת י ד י בית ״ כ פ י ר ת ,
ל ,
[ ל
ל״.
״ ד ה כ י ת ת י ח מ ח ו ד ע ל פ ל מ ש מ ד י מ ש מ ד ו א כ י ק ״ ד ו י ק י ן לפניו
£
וכל משמד שאיני עימד אימר לי איש חד חביתשלים ^ י ך ניב.,
בדדה ,מאיזה מין ק ב ע ה ^ ^ ,
שהוא ישן חזבטו במקלו ודשו היקלולשרוף אתכסותווחםאו
י ׳א,
ולאאסנתכה לכהן
מת
מין אחד יהכהן אינו מלע אם
עשת הכל למעלה א; הכל למטה או מקנה למעלה ומקנה למטה הרי זו מביאה ארבעפרילותלכללה שתז
מדין ושני כני יונה ומביאה נם כן שתי לקובעה אחד קטאעואקד עולה מאי זק משני עיביישתרבס ומכיאם
חטאת :אמירייהישעזהו שאמרו כויכשס שהכבש כשהוא חי אין יונא מממ אלא ק»ל אקד וכשהוא מת שהיה
דאוי שיפסק קילו יונאי׳מעבו שבעה קולותכדמפרש זאזיל קכא כמי כשכדרה תקלה קודם שהביאה כלום
לא היתס נליכה אלא קן לכללה וקן לקובתה לאקר שקבעה כדרח והביאה כדרה וקובעה לפי שאיכה יודעת
מה קבעה ואין ׳ודעהכהן עח הקריב נדיכ להביא ארבע פרידות לכדלה וארבע לקיבתה כדאעלן :קרניו
לקבובדותלשיפדותדקריבן לשיפורא קנונרתא אן> בער לעשוי מעכו תכלת עושי מנערו מעיל שכלו מגלת
ועל שולי! פעמוני שמשמיעי׳קיל ותק תכלת לא קחשיב לפי שאיןהתכלתמשמיע קול אלא הפעמונים שעל
שילין סביכ :ר'שמעין כן עקשיה אומי כל אף זה דימה להך מלתא דכשם שכשהוא מת קילו שבעה כך וקמ
תיריכל זמן שמזקיכייובאי׳ לידי תשיתכח הן מוסיפי׳חכמה שני מסיר שפה לנאמני/בעמי ה א pמשעעי קרא
דלעיל מיכה כתייעסיר לכ דאשי עם הארץ :כישישי׳ סכמי היבו תלמידי קכמיידאל! עמי הארץ חכמתמה להם!
עקומועהכקכים שומרי׳ לא מפכי פקד לסטייעכבי' אלא שכבוד וגדולה היא לביע שלא
^«^^ךי
יהא בלא שומלייישמירה uמנותה כל הלילה והכי שלשה מקומות שהכהכיישומרי כנגד
מה שבתו'בתודה והתוכי לפכי המשכן קדמה וכזי שומרי משמרת למשמרת רמז לג משמרועבנ עקומות
וכשם שבמשכן היו אהרן ושכי בניו שומרים בשלשה מקומותאן> בביתעולמים כן •י ביתאבטיכס ובית הכינו f
שתי עליות היו בכויותכנד שעדי העזרה וכיתהמזקד לא היתה עלייה אלא כיפה ארקוולטו בלעז עשויה
בארןכך מפירש בריש מסכת תמיד :והלוייםבאחד ועשרי׳מקום שבכד מקומות היו נריכיילשמוד המקדש
כדכתי׳ידבדי הי עי׳ למזרק הלזיים ששה לגפוכה ליום ארבעה לכנבה ליום ארבעה ולא סופי׳ שכיישכיילפרבי
למעיב ארבעה למסלה שטם לפרבר הרי כאן כד משמרות שלשה מהן היו לכהכים כדאמרן ברישא ואחד
ועשרי׳ללויי׳ואענ דקרא לא אמי אלא לויי׳בקני׳נעי קרויין ל? ים לכתיב והכקכי׳הלויי׳בכי כד;ק :קמש ש;על•
על
ח
כ ל י ס
כ מ ס
ב
ש
ט מ
ע
ס
ט
,
jv
מדות פי<ן א
* ״ חמשה שעלי ה י הבית ואיכעה שו»ל<׳אסדי׳על ארכעפמתיו מתוכן מבפביילקועתהי הבית ע ל חמש»ז
מילה האי תג׳ שבד הפשה שערייבלבד הין לע*רה ואפיילדבדי האוע׳לקמן שבצשעלי׳ היו מידה של£
°
היה משמר אלא על העשה על ארבע פמעיה עבקק לפי שאין ישיכהכעורה אלא למלכי נ י ע דוד בלבד <ל£
י י ס א שד לשימי לשמור כעמידה כל הלילה לפיכן סמ השומדי כמבועהעזרה וכן השומרי' בשערי העזלס
שומרי׳מבתו׳ן כ ד י שיהיו מויגדין
0ח קול כעזד׳קול בן לוי לוקה ובגדיו נשדש׳שישן ל ו על מעומרי כישיכה ואסמכוס אקרא דכתיכ
שכימ לערכי כלפי בר כלומ סון
דבי אלעזר בן יעקכ אומישעמ אתת מצאו את אתי אמא י מ ן ושדשו
איש הלי
לקומותהשיה :כ
את בשותו• ג חמשת שעי־י׳חיו לחד חבית מ ג י שערי חוא־ת
הכיע קמוכה על כל השומייס ג
מ ן חדרום משמשין כניסח ויציא׳קישוגום מן המערב משמש כבימי
ג משמשי׳ כניסה 4ב״אם
ויציאה מדי מן הצפון לא חידת משמש כלום שעדחמורחי ל ,ן
שכהן היו נכנסין ויונאים להל
ע ו ש ן חבירת צורת שבו רואת כתן ש ו ר ף את חפרת וכל מ ס ע *
הבית :קיפוכוס מן המערב ש ע י
ל,
^
שלהדהכיעשבנדמעדקיעוכוש
כצפוןושלשח בדרום ואחד כמזרח שבררומ שער ״ללק
שמז ושל כפין מרי שמו־עליי שישן
ק
»עד״קדבןשל^.ל *ערה0ימ
Z£&1£&1%
מימיגווא״״משמאלווא״^לשבתשכתם
^ ^ ו א ת ת
" ,דהעלשעריהבימדלז
ד.םלביש ו א ו « לשכת בית ע י ש ״ ח ב י ״ ק * ח
שיאלהלהסעודא ע ל ב ו נ ה
,ו ב מ י ן א כ ס ד ר ה ה י ה י ע * ״ ב נ ן ״ ,ג ב י ו ש ״ כ ״ ג ׳ שיםיים
כשער כמזדקי:כהן גדולהשזלן,
^לסעלןו״לוים מלנטן ופתחתיה לו לחיל שגי לי Wח ק י מ
אתהעדסמתגידמאי׳סיאדס^
ארבע לשכות ״יי בבית תמיקי
ו
»לישילוב<ז7הנ«קד •
איןפדהאלומה כשדעת אלאבלנ
י
י
קי״זוגזתשתייךי^1ליז״ףיב= ? י * ״ י ״ ^
ואיכה הלכה:יכל מסעדיהכל
^ישששין מבדיל בין קי־ש לחול ומחקיו מ ע מ ש ו מערבית דרומית
ע ר <
ע
ע
ד
ל
< ן ע א י ם
ח
ד
m
w
n
ע
ד
ב
ע
ח
מ
ע
ד
ם
י
n
3
v
ע
ד
ג
?
ח ע
ר
־ ו ח
ע
ש
י
ב
ם
ז
י
ד
ד
ש
ע
י
נ
ת
ג
י
ר
י
ל
ן
ש
ת
י
ש
ש
י ן ג ע ח
3
י
ב
ח
ו
י
י
א
ש
הכהטסהמסייעי וסועד* לכהן
י
״יא
שער
י
ןןשורקאותה:להדהמשחלהלהזיתי׳שתואבעזרחושלידושלםושםהיו שורפייאתהפרח:
<ןללק על שם שהיו מככישי׳לרן שם עטישל מערכה הדולקים על המזבח כקלא שעי הללק :שני לו שעל
!ןבמלוגרסיק ששם היו מכניסי'הבכורו׳ששקיטתן כדרום :שער המי כדכע-יבספד יתזק׳ 1והכה מים מפכי'
mהכתף סימכיעוהיכז דרוס שקרוי ימין כדכתי׳נפון וימין :וראה ילחקאל מבואה שהיו מיס יונאי מבילן,
»ןדש הקדשי׳דקי׳ כקרני תגבי וכשעגיעי׳לשער זח נעשי כמלוא פי פ ־ קטן יהינו דקרי לקי מיס מפכים:
ע ל כקכור מפזרש במסכעיועא :פנחס המלביש ממונח היה להלביש קכהכים כשעת עבודה ולהפשישן
6חל עמדה ולשמור כגדי כהוכה :לשכת ששה קבשן בה היי ששק העכחס שכהן גדול מקריב בכל יום
עקבית׳ בנקר ומקכיתיבעלב ועל שם שכבה על מחבתבשמן תעשיכקדאתקבתין :ה וכמין אכסדרה היה
! טיגלים אקל מנד זק ואקד מנד וה לשער היו כולטי׳ דונאיימק׳ fלקומת העזרה לנד קר הבית ועלים
בנויה למעלה על אותן שני כותלים :ופתק היה לו לקיל באחד מן הכתלים חיה פתק התנא לחיל דקימ
ק 5כ»׳מקומתהד הביתעקק לעזרה ןקזא קרוי קיל :שעד קקרבן שם עככיסי׳קדשי קדשי׳ ששמיםתן
כנפו? כיעהמוקיעל שם שמדור! דולק ויכה תמיד להתקמם שם הכהכי מפני שקולכי' יק פי קרוי בית המוקד
ו כקיטונות בקדרי׳קטכים י
ובית גד<ל סי ה ולארבע פכותיו היו ארכעלשכותקטנ; כדמפרש ואזיל:
הפתזלף׳לביעגדול של מלכי דהיכו טרקלין :שתים בקלש ושתי׳בחול שביתהמוקד קבתו בכוי בתיך השדה
*ןמקודשעזמקנתי בח;ל :וראשי פםפסיןראשי קורותיובאים מן הכותל ע ד המקום שהוא קדש כדי לדעת
אי וק קדש <אי זיז קול ולאכזלקדש׳ בקדש לשכת טלא קרבן שהיו שםטלאים מבוקרים לתמידי' כדתנןאין
במסתי׳מששה טלאיימבוקרי' בלשכת טלאי׳לשכתעזש׳לקם הפני בית גרמו היו ששי׳לקס הפט' שם ג ששקבים;
מלבי יין שהקש רז עליו לעז ובמהכתשקלים ובמסכת עמיד קידא לק לשכת החותמות :בהיורדין לבית
הטבילה דא/תה לשכה היה תלד הכהן שרואה קרי וקולן בעמל.שאתר כית קעקדש לכיתהטכילח ושס׳
0
0כ
מ
; ם
פ
מלודס
— ״...
קפןשעלק.טןבתיך
,
,
.
סשעשלתפש על כל כלי שרתשכע/דה שיהיו כ ^במקומן;ק כי עכןבמקכ ממיל בטצ אתקעפתק <פק& איי
הפשפש ונכבש מניע המוקד
לעולה וכויאלו הןלכי׳ כאכסנללא חיא ת״ת למכת עדי קיבץ דרומית מזרחית היא חיתה לשכת לחפ>
לרך המולה ואלו הולכי באכםכדי תפביבש מזרתירת צפונירת בח גנזו בני חשמונאי ארתאבגי׳
7לך המעלכ היו כוליןי וקולכין תםזכח ששקצובש מלבי יון צפונית מערבית בר־ן יורדים ל ב י ד *
שנים שערימ חיו לבית המוקד אחר פתחת
ו
הטבילה*
ע ד שמניעי'למקום עישה קכיען
לחיל ואחד פתוח לעזרת אמדרבי יהודהזח שחיה פחוח לעורר*
הגיע; אלו ואל; אומדי'של; הכל שלו׳
כילי
?
כלומר כל כלי שרע הן כמק/מן .פשפש קטן חיח ל ו שכו נכנסין לבלוש את חעורח /׳
המוקד כיפת ובית גדול תית מוקף י וכזדין ש ל אבן וזקני בית א3ז
כשלום לבלוש תרנו וימפש ׳בלש
׳ Vישני׳ שס ופפתחוח העזרה בידם ופרחי כחונח איש כמותו באר״ן
לז
,
" -וסקי חיה שם אכח על אמת * ח וטבלא של שיש טבעתחיתו!,
?
?
ך
קבועה בח י ע ל ש ל ת שהבפחחו׳ חיו תלויות בה הניע זמן הנעילו?:
' f
&א כפה א י ק ׳ ^ ׳
חנכיחאתהטכלאבטבעתונטלאתהמפתחו׳מןהשלשלתונע^
כארז :מיקף ךכליםשצאב!
!י 1
« י _1
אבטבאו סכיכ שצאככי נדת היו
:
J ? 1 J
1
ב י ת
7
ד
ה מ
r
w
כיפה
א
ט
ה
כ ל ע ז
oy
ס
ע ל
p
, c
Pהבחן מכפניבש ובז לוי ישן לו מבחוץ גמד מלנעול החזיר אד־*!
.
1
׳
...
,
,
י «
׳ _! • Y
משוקע; בכזמצ ויובאו קן הכימב
חמפ״חי ל^לשלתואתהטבלאלמקימחנתןכמתועליחישזלו־
>^ .
^
אירע קיי באחר כחם ויוצא והילד ליבמסיב החולב׳ תחת ח כ י ד *
,והנדו תלקי מכאן ומכאן ער שהו נגיע לבית הטביל ראבןיעקכ:
^
^ ,,
אמר במסיבה חהולכרת תחתחחיל יוצא וחולךלו בטבילה«
.
» ן $״ ^ ״ .״ק
הד חבית ה ה חמש פאות אמה על חםמ
^
<01£
אב המשער היהעתחלק לשבעיז
מאות אס׳י ובו כ ן הדרוס ש ני לו סן חמורת,
כתי אבו׳ כמנין ימות השבוע כל
שלישי לו מן הצפון מעוטו מן המערב מקום שהית דו ב מדתו שנ«׳
rfpv
אמד עיבד יומו וזק »
כל הנכנסין לחד חבית נכנסין דרך׳
0ל אותן־ יום היו ישני' ש ל -חיח רוב תשמישו * ׳ כ
אות; דוכדיס :ופרקי כהינח ימקומקיפק ייוצאים ד ד ן שפא׳ חוץממישאדעו ר ב ד ש ח ו ^ ׳
כקוליישעתקיל שעד זקנם לערוק מקיף לשמאי שאני אכל השוכן בבית הזח ינחמך שאני מנוד'׳
והם היז השומלי' איש כסת! תשובץ בכיי חזת יתן בלבם ויקי-ביך דבי־י רבי מאי׳ אמד לו רב•
,ןס,
באי[ שלא המדשאיילשככ שם
הגיעי זמן׳
ק
ע ג עטותאלא באר ץ כדרך ששומרי קנרותהמלכי׳ עישים :כסת! לשון כריס יכסתות:
סנמילת לנשל שעדי העזרה :הכהן מבפנים וכן לוי יושב לו מבקק שהלוייס טפלי׳ לכהני'כמה שנ׳דלול
עליך וישלתוך הילל בביתאבטיבס זבבית הנינק שהיועליותהיו הכהני' שומרי׳ למעלה זלזייכ למטה ובייבי
המוקד שלא הימה אלא כיפה על האק היה כהן מבפבי׳ ובן לוי מבקו׳ן :במסלה במחלה המהלכת תק<
כבידה שמחלה היתה תקתהיוקדש וכל המקדש קרוי בידהכדכתייאלהבירה אשד הבינותי ומפני שהיה בע1
קלי.לא היה מהלך דרך העזרה אלא ד י ך המחלותדקימ' לן מקלות לא כעקדש!! :הנדות דולק׳ במקלם
מכאן ומכאן ו במפבה ההולכתתקת הקיליונא ואיבו מחד לביתהמוקד לפי שהוא טבול יום ואין הלכה'
כד אליעזרבן יעקב אלא כלתכץ בריש תמיד בא יישב לו אבל אקיז הכהכי׳ בבית המוקד עד שהשערי׳ ׳נפתקי ׳
מבא והילך לו שאעפשטבול יום אקוד ליכבס לעזרתכשיילהיכז מקנה לויק לזה הקלו לפי שנטמא בפכי' ••
היה קעש מאו׳אמק מוקן> קומה סביב:דובו מן הדרום שבי ל; מן המזרק כלזמיהדוקין׳
"VIה ב י ת
שיש מתזמת הר הבית לק<מת העזרה לבד דרום יוער מן היוקק שישבניהן מבי׳
מ1יק והרוקק שיש ביביהן מבד״מולק תקר מן הרוקק שיש ביניהן לנד בפין יהנפיט יותר מן המערב :ב י׳
מקסי" ד ד ן יעיןכגק המעשי׳ ד ר ן שעלי ק;ל7ק שהן מין הימין מקיפי׳ליך שער קטלי; שאני אבל כשזיין:
מ
ק
כ ע
ש
כ
מ ע
כ
מ
י
מ
מ י ן
ן
ני ט < נ
׳ מ
£
כ
ם
ע
:
1
מדוזיו pndב ״
י
*
״
י
יי,־״,׳
ז
־׳
״ י !
ע
ד
גבך שתשמע לדברי חבריך*
u-.,^ • - -מחומת הר הכי' סייגמתיכ»;$
־
•מ&וי כקבי כקכי כמעה מסידגעבתבלנ׳והיא עש« מדפי pאמכייוקגד*׳ שמרכיבי אותן 11מל nכאלכסוף:.
^
גזרו ככגדךג השתחדותכשעגיעי
« *
1ביח עשייה טפתים ייג פרעות חיו בו שפרעים מ ל כ י י ו ן חזר־ו
|ןגדרוס ו מ ר ו כגגדן יג חשתחויית לפגים ממגי חחיל עמד אסות
ו* ב מעלות חיו שם רום מעלה חצי * n pושלחת חצי אסו־ת כ ל
}תמעלו׳ שחיו שם י״ום מעלת חצי אםח ושלח׳ חצי אמח י ץ מ ש ל
אולם כל תפתחי' וחשעדי׳ שחיו שס גובה׳ כ׳ אמת ורחכן י׳*מית
ו ז ו ץ מ^־ל אולםכל הפתחים שחיו שם חיו להן דלתית חיץ.משל?
אולם כל השערים שחיו שמ היולחמ שקיפות"תו־ן.משער » ך י
שחיו שם שתי אכגימ מוטות זו על גב זו בל השערים שחיו ש ק
גשתנו^לחיו׳שלוחבחיץמשעי־ניקנורמפנישבעשת בחן בם
\ י א מפגי שגחשתן מצתיב * ד וכלחכתלי שתיו שם היו גבוהי'
!•״ץ מכותל המזרחי שחכחן השורף את חפר' עומד כראש ח ד
חמשחת ומתכוון ורואה בפתחו ש ל חיכל בשעת הזיית חרס* ון
«» n « m f l ^ p « p ^ t yקד»אמימלשי'י5וסש עלהמב ©'*.ישלש•'
ור* לשכות תיו באדב׳ מקצעותיח ש ל מ' מ׳ אמח ילא תיו־
לקורות וכך תם עתידי׳ להיות שנ׳ ויוציאני אל תחצי החצוגת
העבירני ׳ 1ארבע מקצעו' החצי• והנח חצי־ במקציע חחצי ובאלב׳
^קעעוחחעד העירות קטורות אל* שאינן מקירו ומת חיו מ ש מ ש ו '
לרומית מזרחית הי* הית׳ל׳עכח הנזירי'ששם הנזידין מכשלק p n
שלביחז וםגלחין את שערן וםשלחייתח' הדוד מזרחית צפוני' חי*
ךןיתח לשכת חעע־׳ששם חכהגים בעלי םומין מתל עיי חעצי׳וכל
י ^"״^ T
^
1
לפכימ מאית׳ ס/רג היה מקו• ׳
פנוי עשר אתזתוהואכקדא קילגי
ושתם עשרה מעלי היישסכד* ׳
לעלויגמשם לעודת כםיס :ריש
מעלה כ ל מעלה מהן גכוה<«
מחברתה חפי• אמה וכן תמעלי* ׳
הראשונה ומהה• . pהקרקע
סכי אמה :ישלחה משך ריחכ
המעלה דחיכו מקים דרי ס מ י
הדגל חני אמה p r :משל אולם
p pמן המעליע שבין האילם י
ולמזבח שלא חיי כלן כן כדתגן י
לקמן בעג :מק מפתח של חזל•
ל ע נ ן לקמן באידךפיקין גבהו
ארבעייאמה זדחבו עשדים :הין
להם שק׳פ/ת אכן מוכחע ע ל
שתי העז״ותשהדלתשיקף עלת י
ושקופות לשון משקיף :מעכ»
שנעשה בהן כס כמי שמעזדש
ביזמא פרק שלישי :מכהיטת
כמו מזהיבות שמדאיתן דומם י
לזהב לפיל לא הובדכי לעשותן
כלתכתליישהת
של זהב :ד
•
שם ככל בביבי הר הבית :הי* י
גבות׳ הרבה עד שהיו כל הפת\^" ״
שבהן גובהן עשרי אמה לבד עמ<,1
שעל הפעחי' fin:מפועל מזרת*
r
הוא התתתין לרגלי הד הבית!
שהכהן תשירף את העדה עומד
0
ע
ע
ז
ת
ן
^,J,,
ע
3
י
ו
,,ijy
ח
ד
ק
ח
^ ק
י
כ
ב
מ
ח ן ח
ח
ג י ת שמגיח וחלקה חיתה בי־אש׳ וחקיפי׳בעוערה שתגשי׳י־ואית
גזלמעלן והאגשייםלמטן בדי שלא יחי מעודבין וטו מעליי עילות
מתוכה לעזרת ישי־אל כנגי* טי מעלות שכתהלים שעליהן חליים
•^מדים בשיר לא היו טרוטות אלא מוקפותכחצי
עגולת*
ולשכות
1
.תחי נפי שההר הי.נך ומגביה דגי:ה עד שקרקע פתתההיכנ גמה עשרי אמה •יוער מקרקעדגליהר <
,׳מ יכמכא שאשקיפתהה-כל גבוהה מתש־ןוף פ<־ז הר הבית ש זדי לא היה כתק חבית וגזה אלא עשרים v
/
ע^ל^ייונענא שאי^קכהן הש<קע תת־;יפלס ׳כול לראו/תללו של פתק ההיכל ׳יךאותועתת:
אודן• ^
מדות *יגן נ
י
x
.
אןין מן המ׳ימלמעלכ על לוקבמןהבפזןללרום:קעולמעאלא שאינן מקולו* מצשק <מכי 1ע מ
)כסגי׳לעמןי-ולשכות תיו תחת עזרת ישראל ופתוחות לעזרת חבשים
י 1
מבערט,אל אלמטר כן ימין׳ שכחת*
ששם תלוים בוחני כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר עודינ
מה היעה משמשי /מכלל דדישא
• ש ר א ^ תית 9ארך מארי! אמת ושלשים וחמש על רוחב א ח ד !
כלס ל' אליעול בן יעקב קי/מ׳ לס
עשרח וכן עזרת כחנים תיתח אודך מאת ושלשים וחמש על רוחב
<סכ» מוכח כגמרא ביומא ץסעם
מעבי למדוערבי אליעזר בן יעקב אחת עשר׳וך>*שם פספסין מבדיל בק עזרתישראללעזרת הבחנים
היא:מלקס סיע כדאשוכ׳עי׳דבימ רבי אליעזר כן יעקכ אומ׳ מעלה חיחח ונבוחח אמה והדוכן נתון
עליח ובח ש ל ש מעלות ש ל חצי חציאמח נמצאת עזרת חכהנים
^ '
משהבלמימק * י
* * ״ rttoJ ^ * 7מעזרת ישראל שתי אמות וםחעח כל חעזרח היתח ארך
מ»קפעמי*בה:
י £מאח ושמוגים ושבע על רחב מאח ושלשים וחמש דנתשתחויווו
* ™
^" ™f*fי ד תיו שמ אבא יומי בן חנן אומד כנגד שלשח ע ש ר שערי׳דרומיים
*
? ? *
םמוכימ למערב שעד״עליחשעד חרלק ש ע ד ״ כ כ ו ד י ^ ש ע י
חמימילמחנקדא^־עדחמ^בימכניםיןצלוחיתשלמיס
^ ״ ^ , * , .
&
,
^ ^ י ב י ח ם י ס מחפכיבש
ג
^
מ
^
ש
t » w W
^עתיו-ק להיותיוצאק מ ה מ פ ת ן חבית י א י י מ ת ן נ ^ מ ^
^ ש ל א ל
למערבשעד יכנייושערהקיבתשעד הנשים שער תשיר תימרת•
היוקר<ט;עארוכ,ע,בעל ,״
ל ׳ & ע ״ ל ,׳ ^ ,נקר^ן שמו שער יכניח שבו יצא יכגיר־ז בגלותו שבמזרח שעד
ל
גיקנוד ושגי ששששיבש היו לו אחד מימינו ואחד משגאלו ושב•
p aעגילה •י tולאש
במערב לא חיח להם שם• •
יאשיקולו׳כ;לטיומגאי׳מןמכמ$
המזבח חית שלשיבש ושתים על ש ל ש י כ *
j
D i d
לקכדילכין ?סרעישראל לעזלע
ושתים עלח אמח וכנס אמת זת וזיסוד נמצא
י
כהכים :מעלה היעה סם בלמריב
״שדאלמגוכהס אמה;מזדכה כאולן שלשים על שלשיפס עלח חסש וכנס אמה זח הםובכ נםצ-4י* כת
כל השדה :ודוק של לזיים בגזי על עשי־ייושמנח מקום חקדנויאמח מזיו ואמה מזח נמצא עשויים
עליה יעשד כמק אכטבא :זגזבה וששח על עשרים וששח מקים הלוך דגלי חכחנים אמה םזול־נ
מדוכן אמה זקבי זבי שלש מעלזע ואמה מזח נמצא כד על כד מקום המערכה אמר רבי יומי מתחילם
4א ^
של סבי חכי אמה שעזלין כהן ל
לדוכן :כל העודה מעמלעעזרעישדאל עדייא אמס עקום ממי שהיה אמידי ביתהכפורע על רוחב ענפין
לדרום*:יג שערייכדקא חשיב לה! ואזיל והאומישבעה שעדי'היו לעזרה נזתן טעם לי ג השמחוייע כנגד *יב
עדבועשפדבו מלכי יין בסזרגכדאמריבן לעיל כפדקים זבלה מעני מפזרשעכפק:
היה לכ אמה על לכ אמה היה מביא דפיס מדזבע עשזי מארבעה קרשי׳ כל קדש ארמ
1ו10בח
לבי אמה ודוחכ הקדש אמה והזא גבה! של הדפיס יממלאז אבטס יסיד זזפע ז ע פ ר ע
מהועך והוא כעשה מקשה אקע של לכ אמה על לכ אמה נבזה אמה וזהו יסזד :עלה אמה יכבה אמה אחי
שעלה קיסזר לגזבה אמק מביא דשס אחי שאזרן כל קדש שלשים אמה זרזקב הקרש דהיכזגבהי של לפיס
זה קמש אעועוכמגו על היסוד זמסלאז אבכים זסיד וזפעמטסרע כראשון ובדבק ביסזד יכעשה מקשה אקע
של שלשים אמה על שלשייאמה עומד על היסוד וזה כקרא נמבב והוא גבוה מן הי»0ל קמש אמ»ע זקיכז כנס
אמה שהוא מעקבי מן היסוי אמה לכל לןק וקזזר ומביא דפוס ,ג שהוא כס אמק על לק אמה גבוה ג׳ אמזי*
*;תג< על המבב;מעלא/כלאשיןוזס? מקים הממי כ' מק;א לאש; שלמובק נמ< קיכ^ל מלט,יןלמן סס׳מ
י
,כ ת
ש
ע ס
ס
כ
l
0
<
7
t
r
,
f
י
כ
0
א
י
כ
ד
ל
ן
כ
ה מ ע
מ
?
1
אמה
.
ror
מוות ערק נ
ממה לכל נד;הסובב מלטי מן מק<ם המערכה אמה לכל נ ד יאחר כך מביא ישם אמה על אמה גיבה אמין
מזענ׳ ע ל " י ע המזבח וממלאיוהוא קרן המזכק יכן לארכעוויות :מקי׳ הליך רנלי הכהכי' שלא ׳היי הכהכי'
בריכין להלך כין היךנזע אלא מ כימין אמה פנוי ממקום היךכית ולפנים לחלוךדגליהכהכים :מתקלם
נימי שלמה :לא היה אלא לק על כקוכוכס ונמלה של יםוד וסיככ מקים הקרכותומקויהליך דגלי הכהכי
ע ד שכשאר מקויהמערכה עשרי©
ע ל עשרים :וכשעלו ככי הגולם
לא חיח אלא כח על כת כונס ועולת גמדח nעד שנמעא מקיכש
חמעיכח כיעל עשרים וכשעלו כני חגולח חוסישו עליו ד׳ אמיו־־* והזסיפז ד׳ אמותזכו' נמצא יסומ
ל ל ע ל לב ומקום ע פ י כ י מ ל ל
•ןדדוםואי-בע אמות מן חמערב כמקגמאשנאמדותאריאל״יכ
על ל ד :ארבע אמות מן הדרום
אי״ך בשתים עשרת רוחב רבוע יכול שאינו אלא ״ כ על יב כשחו״
ודיאעועמן המערב כרסי׳ והפ»
אומר על ארבעח רבעיו מלמד שמן חאםעע חו4ייו מודד ש »
עשדח אמה לכל רוח ״ וחום ש ל מיקיא חוגרו ^ 0 * 2ל ״ ^ מייעי לה בזכקי׳ פר׳ קדשי קדשי״:
כמין גמא גימל יונית שהיא כמיץ
^ 1,
^ n
» ק חרמים חעליונימ ^ t r h
כוןהפוכשלכיוקתסמסדטעע*
ג ל חזגפוז ועל מני כל חמעיב ואובל בי־רומ אמח אחרת ו ב ם ו ד
דמשושתקדהיכוחנקכישיזל^ן
ובקרן מערבית דרומית חיו ב׳נקבי
ב
*מחאתת*
ת
n
n
n
n
ן ה י ס ו ר ד ן י ח
D
0
6ג י
ע
ח
מ
,ן ר ו ק בהן ומ״עדבק* ™™*1
a
* * *
כ
מ
ץ
שלמה דיש ,מזבח אדמה א״ום
באדמה שלא יהא חלול וכשהיו
ד
*נסכים על גבי המזבק בקרן דרומיתמעדבית קיו הכסכים^רדין מן המזבח לרבפה ושותתימ לבוד שהים
e oג ל ^דן דרומייםמעמיינ שימך למזבח ילא קיס פיגיך המ!כת»בכי הגולה הוםיפו בבנין המזכק ע ל
6
^ י ה א ו י ג י בזד קלזט לתוך המזבח ופתק! כקבים לראש המזבק בבגדי לירד שם הנסכים שהם היי אומדים
ןןיגיה כאכילה מה אכילת מתעבע במזבת דהינו הקרכבית שנשרפים על גבי מזבק אף שתיה דהיבז נסכים
מבלע במזבח»קדא דמזבק אדמה דרשי ליה שיהא מחובר כאדמ שלא יכנבו על גכי כפי׳ולא על גבי מקלז׳:
*ןיאמר והאריאל מקרא הוא ביחזקאל שהיה מתנבא על מלתביתשכי ושלעתיד לבוא:והאריאל שתייעשר*
*דתמקוס המערכה קאמר שתים עשרה אל ארבעת רבעי; מלמד שמאמנעיעי מודד שתים עשרה אמת
לכל״
<ןמס
*!"הקיט :ואוכל בדר• ס אמה אחתובמזלק אמה אקתהמזבק כלו היה בחלקו של בכימן :מוין מאמה אידן
^ ל פכי אודך חדרים ואמה אחת על פכי אזרך הגפון שהיה תיפס מחלקי של יהודה :אלאשלא היתה אמם
<:מק»דש לדמים לא יהא אלא בחלקו שלככימן לפיכך לא עשויסוללמזכק כקדןדרוסיתמזרקיתל^
שלא היעה בחלקו של טירף ולא היו דמים כתגים למטה באותו קרן וכשהיו עושים דפיס מרובע ליס<ל
למלאת! מכלי וסיד!זפתיעופרת כדאמרן היו משימים pאי כל דבד באותו זדתשל דרומית מזרחית כד»
5לא תתמלאהזויתההיא ואחר כך שומטין העין יבשאר אותוקקפכזי בלייסוד ומפני זה כקרא הקל©
ובקרן מערכיע
ב
האמכעי של מזבח סיבב לפי שהוא מקיף וסיבב כל הקרנות מה שאין כן ביסיד:
ללומיעלמטה באמה של יסיר הי! שני בקביס:שהדמים הבתגים על יס׳ד מערבי כגון שידי קדם של קטאזע
הסכימו שלאקר כל חמתנותהיה שיפך שיר^קדם על יסוד מערבי:.ועל יסוד דרומי שירי הדם שלקיכוכו׳;
<!רד*ן דרך אותן נקבים ומתמךבים באמת קעים שבשלה ומשם מנאי׳ לבקל קדרון ובעלי הגמתהיו קונים
אזתן
מדות פרק ג
.
י
,חיליןצש*
בא;י 0הקלן של עעלבית לרומית:
j
׳אותן מן הגובלים ל״גלבהןאתהקלקע:
'למלל שתקתהמזבח בנגל מקום הנסכים :זכבש היה לדלזמ; של מזבח כקין נשל משופעועשוי מדלון שבו
עזלין ויורדיןמן המזבח שלא היה אפשל לעל;עלובמעלועמש;ם שנאמר ולא תעלה במעצועעצ מזבחי; .
שלשי׳;שעי׳אד 0היה נעזן מללזם לכפזן;רקב; ממזלק לעעלכ מ אמה; :רבוכה כמין תל.זן תל;צ זאעה עב
ש ב
,אמה היה וככבש עבמו למערבו
4למטת ברצפת באותו הקרן םקוס חיה שם אסח על אםח
היה עומד ורכונה כמו כבובה
.לשון נבוב לוחות :נותנין פסול! וטבלא ש ל שיש וטבעיהיתח קכועח בה שבו יורריןלשית ומגקןן
חטאי העוף שיהיו שם עד שיבואו אותו וכבש היח לדרומו של מזבח לב׳' על רהב ש ש עשר׳ורכובמ
לידי כזיגד ;אחר כך יגאו לבית חית׳ לו במערבו ששמתיו גותגין על ימוד מערבי ועל יסוד דרומי
ד
השריפה:
מבקעתבית ויורדים בחמ ומתערבימ ויוצאימ ושמ חיו נותנים פסולי חטאר־ץ
הביעלח
יק
אותן
מביאי
.כרס היו
ד אחד אבני חכבש ואחד אבני ממזבח מבקעת ביו*
העוף•
עעולס:
שם
מפרו
שלא
קרקע
כרם וחופיין למטח מתכתולח ומביאים שם אבנים שלמותשלו*
בכל
באככים
פוסלת
והפגימה
הונף עליהן ברזל שחברול פוסל בגגיע׳ובפגיםח לכל דבר נפגמת
דבר ואפיל; לא כפגמו בברזל:
אחת מחן היא פסולה וכולן כשרות ומלבגימ אות! פעמים בשנת
ומלבנים אותן בסיד פעמי׳ בשנה:
אחת בפםח ואחת בחג והחיכל פעם אחת בפסח דבי אומר בל ערב
*כיאומל בו לא פליג אתק אלא
שבת מלבנים אותן במפד־ומפני חרמים לא היו מדק אותן בכפי,
מוסיף לומ׳ לבבל עש היו מקכתי
של בדול שמא יגע ויפמול שהברזל נבדגיי* לקצר ימיו ש ל א ד ^
אועןבעפח עענ» תדעי' -לח סי;
והמזבח נכראלחאדיךימיו ש ל אלם אינו בדין מיניף חמקעד ע ל
מלין אותן בכעותאעלתיה דעק
וטבעות' חיו לע©וגי ׳ש«ל 0זבח«/שח סרדז׳^עי
ח
המאריך׳׳
מתדר כשהיו מלבנים אותן בסיד
ד' דיויש אוםיים איבע של י י' שעליהן שוחטים את הקדשים־
פעמים בשנה לא היו סדין אותן
ככפות של בבאים שרגילים לסוד בית חמטבחי׳חיה לצפינו ש ל מזבח ועליו חיעמודייננמין ורכיען"
כ ו :ח וטבעות היו בנפונ; ש ל א י ז על גביהן ואינקליו׳של ביזלחיו קכועין בהם יג׳מדריכם
של מזבח לפי שלא היו כופתו׳ את תיח לכל אחת ואחת שבתם חולייומפשיטי׳על שולחגיח ש7י שימ
הכיור היה ביז חאולמ ולמזבח ו מ ש ו ך
ו
התמיד כדתנן במסכת תעיד שבקהעמודים•
מתקין יוקכן כמן גדיל תשלים בלפי הדרוס בין האולמ ולמזבח כב אמה ו״יב מעלות תיו שם ר1נ1
וארבע עמסת לכד עשמלות מעלה חצי אמה ושלחה אמה אמה אמה ורובד גיואמח אמה רובד,
*הוכה יהיו קטעויבלנפק עשויות ש ל ש והעליונה אםח אמח רובד ארבע רבי יהודח אומר חעליוגו*
כמין קשת שהיו מכניסים בהן
אמה
1
בזאר הבהמה בשעעשמיטה ומענים ראש הטבעת בארץ והיז לנפינז של מזבח לעי שקדשי קדשים שתיטען
מפין :שמנה עמודיםכנסים עמודים של אבן נעזבים :ולביעין של ארז חתיכות מייבעות של ארז היז על>
העמודים:וא:קליות כעין מזלגותאנכיכיש בלעז :היו קבועזן באוען רביע ן של ארז ועולין כהן הבהעם
ושלשה סדרים של אנקליותזז למעלה מזו הי; ככל חתי כת pלתלותבהעה גדולה או קטנה :על שלחנות
הגרוס מעלה׳
של שיש שעליהן מדיחים הקרכים לעי שהשיש מקרר זמננן ושומר הבשר שלא יסריח :ו
מכי אמה ושלחה אמה אמה אמה ורובד שלש ואמה אמה ורובד שלש העליונה אמה אמה ורובד ארבע דכי.
•הודה אומד העליונה אמה אמה ולוכד חמש כך כתב רבינז ברוך שמבא בנסחאוע ישנות מדוייקזעוהכ״
מידושא רום גוכה המעלה חבי אמה כמז שהיו כלן ושלחה דהינו משך דזחכ המעלה שזהו מדרך הלגל הים
אמה ומעלה שניה ושלישית כל אחתהיה שלחה אמה והיבו אמה אמה לקע:י ורובד שלש מעלה רביעי' הים
יחכה ג׳אמותייובד דקתני היבו שורה של רבעה כמו מוקף רובדים של אבן על הריבד הרביעי שבעזלםי
לפי שהרבפח היתה רחבה כלא מעלה ומשום הכי לא אמר שלמה שלש אלא רובד שלש כלומל שזרתהדנעי«<
ואמה אמה כלומר מעלה ממשיתוששיתכל אחתהיה שלחה אל& ורובד שלש ומעלה שביעית היעה ד0בי:1
פלש אמות :העליונה אמה אמה;לוכד אלכעעי'המעלה העליונה שקיא המעלה של שתים עשרה לאמי
אלנע
(
*ו
מדות 6ונ(־ד
•0לבעעעלושהיה לכל אקתאמה המעלה העלייכיהיתה רקבה א י ב ע אמות עד האולם כעבאו כל המעלמ*
'»«עהעשדאמותמןהדאשוכהעדהאולם ושלש אמות דוחב של רבעה חלקה היה מןקמזכקעד תמלינ
המעלותהי־י שטם ועשר׳יםאמות כין האולם ולמזבח; דכי יהודה אומד העליונה רוכד ממש עדהאןלס
ממש אתלתדאותקידותמכדימת ועכויידולנ:
*דסבד לסיף שתי אמות של מוכח עתקילותהמעלות :ו
של מילת של אלן שגדלי׳בו עמנו'
שקדויין מילין כדאמדיק כגמין
פתחו ש ל אולם ג ו ב ח ו א ד כ ע י מ
ו
אמהאםח רובד חמש״
קיישיכן שמא כמי מילין כתבו נ
נכיו
על*
היו
מילדת
ל
ש
מלתדאור־ג
וחמש
׳אמר־ז ויחכו ביאסדח
התחתונה הקורה חקחתוכה מ
מתחתונת עודפת על חפתת אמת מזחואםח מזה ושלמעלתמסנח
מושכבעעל משקוף העתק לרקמ
ןןודפת עליה אמה מזה ואמה מזח נמצאת העליונה שלשימ אםד-ן
של פתת שהוא רקב עשרים אעם
ח
*נדבך של אכנימ חיח בין כל אחת ואחת•
וכלונמות והקורה עודפת ע ל הפתח אמם
של**•*
בדי
אולכש
ל
ש
לכחלו
ע ל ארז חיו קבאןין מכתלו ש ל היכל
מזה ואמה מזח נמנא ארכה שפי
פרתי
שכחן
חאולמ
בתקרות
קבועין
יבעט ו ש ר ש י ו ת ש ל זהב תיו
ועשרים וקורה שנייה שלמעלה
בחונה עולץ ורואין את העטרו׳שנאמר והעטרות לחלמ ולטובית
מיענה עודפעעל הראשוני אמין
ךלידעיח ולחן בן צפניה לוכדון בהיכל חנפן של זהב חיתח עומדת מזה ואמה מזה נמצא איפין
ע ל פתחו ש ל היכל ומודלת על גבי כלונסות כל מי שחוא מתנדב
ארבעה ועשרימ והשלישית ששה
עלה או נרגיד או אשכול מביא ותולח כה אמר רבי אליעזר כדבי
ועשי־ייוהרביעית שמונח ועשרים
צדוק מעשה חיח ונמנו עלית גימאות כהביס *
והחמישיתשלשים :ונדכךשויה
כמו נדבכים די אבן גלל :כין כל
שתתו ש ל חיכל נכהו עשרימ אמת ודחכו
Mך
A
עשר אמות וארבע דלתות חיי לי שתינספ אמת ואחת חמש קורותאלו לא
י
ד"
היו ביגעזעז! כז! אלא סויה של
גפנים ושנים בחוץ שנאמד ב' דלתות להיכל ולקדש חחעונודמ
כפתחוחלחוךהפתח לכסות עיכיו ש ל כותל והפנימיות נפתחות כטן של אכניס חיתה בין זו לוו:
שלא יבעטו' שלאיט»
ק
לתוך תבית לכסות אחד חדלתורתשכלחביר־/טוח בזהב ח ז ץ
מאחר הדלחור־ו רבי יהודה־ז אומד בתוך הפתח תיו עומדוי־׳נ הכתלים ליפול מחמת גגחן והיו׳
ובמק איעטכא מיטר-ז היו וגקפלורת לאחוריהן אלו שני א מ ו ת חכלונסיתהללו קנעשכי' מכותל
ומחצר־ :ואלו שני אמור־ו ומחצד־ז חצי אסח ומזוודת מכאן וחצי זה לכותל זה סועכיישכי הכתלים
שלאיפלו :ויואין אתהעטדות
ןנםויז ומזוזר־ן מכאן שנאמר ושני דלתודת לדלתור־ו ש ת י ק ן
שבחלונותשל היכלי־ כל מי שהוא
•וסכות דלתות שגי לדלת אחת ושתים דלתות לאתרת *
עתגדכ זחכ להיכל ודונה שהזהצ
ושני
כ
עבמו שהתגלכ יענוהו כהיכל
לעי שהיה כלו מנופה זהב הים
.״שה מאות! זהב שמתנדב כדמות גרגיר או עלה או אשכול ותולה בה :ונענו עליה שלש האזתכהטם
*.כובד הזהב מרובה שחיה בת חונדכו שלש מאותםהנים לטלטלה /לפנותה ממקום למקום מה אמד מן
*.מחומות שדבל; חכמים לשק הבאי דלאו דוקא שלשמאותכהכיםולא כתגזן דבי אלגסד בדבי כדוק אצא
להודיעשזהכ הרבה התנדבו שם:
p
של היכל שתים בפנים בעובי הכותל שכלפי פכים :ישתים בקין בעביז שכלפי הקרן
•.
שעטו של כותל ההיכל היה שש אמות :ולסוף אמה חנונה של גמבי הכותל חיו הדלתות
5ת^•
•יהבוטעאתד לימין הפתח ואחד לשמאלי כל דלתמהן רחבה ה׳ אמות וכשהיו כעולות חיונוגיטתזוכוו
•סזעמותרוקב חלל הפתח שרחב ,עשר אמותוכשהיו בפתקוילנד פכים מכסזת חמש אמותשל עוכי הכותל
»עים דלתותאחלות כמדתאלו היו קבועות בסוף עובי הכותל לבד פנים וכשהן נעתקות מכסות חמש׳
אעותמפה וקמש אמותעפה מרוחב כותל ההיכל בפנים ושם לא היק הכותל טוק בזהב כמו שאד הביתלעי
י
שלא
מדות פ ר ק י
,
.
•מלא היה נלאה *!נטימיטא להיכשל פלקיס עקובלועעל ילי קליותוהן כפתח; וכשלובה נכפפו וככפלז*
11על ״ כ ן ה»ו כל קללת/תקלל; כין שלפנים נין שלקק מ ק ו ב ל י על!ל! קלין^ולסזף חני אמס של ש ג י
* מ מ ל חי; קבועותבין הדלתותשבפכים ביןאותן שבחוץ ?חמש אמו' של עובי הכ;על עפסיקות בין הדלתימ
*קבונועלדלתותהפנימיות;כל ללעהיה שלקמשאמות ממובל משעיל;ק;ע כלל;משעיאמ;ת ומחכה
וכשכפתק הדלתהקבק לנל פניי
ומני ששפשין חיו לולשערהגדולא'בצ6ון ואחד בדרופ
3
זקיה קניו נכפף ?נכפל זה על זה
שבררו׳ לא נכנס אדם כו מעולם ועליו תוא מפורש עלי ידי יחזקז^
ומכסה מעןבי הכותל אמעי;קני
ש נ א מ ד ויאמד אלי ח׳ השער הזח סגור יחית ל א יפתח ואיש ל^4
וכן קדלתהקכועכפני'כשבפתח
ילכד ימ׳ן היה אף הוא נכפונכפל יבא נ ו כי ח׳אלחי יש ראל בא בו והיה סנוד נטל את תמפחח ופתח
ומכסה קאמתים וחכי שנשאל* אח הפשפש ונכנס לחתא ומהתא לחיכל דבי יהודח אומ׳ שבתוך
עוביו ש ל כותל חיה םחלן עד שגםצ׳עוםד בין שני תשערי׳ ו6חמ
מעיכי הטתל :שנאמר ושתים
ושלשים
נ
דלתועלדלתותשתיס אלמא כל את החיצונות מבפנים ואת הפנימיות מבחוץ״
דלת;דלת היעה ״ ח
כ
״
?I
'*
מ
טפ ש פ ש י
ו f
7
ז
*
מ י מ י
ה ל ש ת
<,pps
?
ש ט
ש
?
־'
ם ;
ה
י
***T
קנתען השער אותו שבדדוכתיכ
^ ^,,,j,
<מסעמאכד ,^ .״]״ים:
״
^
ס
ה
ע
p J > w
ל^א , ,ל
להיכל :זמן ה^א
ה
א
ש כ ה
p p f y
מ
ש ם
ס
ה פ ת ן ק ק
כ כ כ ס
ל י ל
ק
כ
ושמונה תאים חיו שכם טו בצפון טו בדרומ וח׳ במערב שבצפון
ושבדרום היעל נכי חמשח וחמשח על נביחס ושבמערב שלשת
על נכי שלשה ושנים על נביתם ונפתחים היו לכליאח׳ואחד אתר
לתאחימיזואחדלתאמתשמאלאתדלתאשעלנביוובקרןםזדת^
%.י
/
1
,
,
צפיניתחיוחפתחיאחדלתאםןחיםץואחדלחאשעלנביוואחד
למסיבת ואחד ל**« 87ואחר לחיכל .ד חתחתזנח מ׳ורובל
ו והאמצעית ו ורובד שבע והעליונ ז ש נ היציע חתחתול ה׳כאממ
דחבה והתיכונה ו׳ באםחרחבח והשלישית שבע באמה רחבת «
ומסבח
ה
והולך בחלל ההיכל על השע הגדול שבסיף ע;בי הכועיעכפני'זפזעק; ונא לואלשער הבשבסיף עיכי הכזיע*
מבקק ועומד בפניש ופיתח? :לבי יהוד אזמר בעזך עניו של כיתל היה מהלך קסבר למן התא לא היה נבכם
להיכל אלא מן התא היה מהלך בת?ך עובי? של בועל עד שנמנק עמוד בין שני הסעלי ופיתק אתדלתית של
תאים לשכות :קמשה עשר בנפץ לקמן
נ
שעל הקינוןעבפגים זדלתזתשל שעד הפנימי מבקק:
כעלקים כי קשיבמנפק לדיוס שבעים אמה קא עני כותל המסבה תמש ?המסכה שלש כזתל התא קמש
והתא שש ?כותל ההיכל שש וכנגלן קחשיב בללזם;לא; למימלא לעובי ביעלי המסבה יעיני כיעל התא
ועגכי כותל ההיכל שלנל נפק היה כך :אלא ע;כי הכותל עם החלל שבינו יבין הכ/תל השני ה;א מינה
וכקמש של כותל המסכה ושלש של מסבה וחמש של כותל התא ושש של התא ושש של היכל ככל אחל מאלו
הממשק חיתה לשכק אקתדהינו עא הרי קמשה תאים בכפין :וכנגדן בדרום יעל אל; הקמשה היו בנויין
ממשק אקרים ועוד קמשה על גביהן קרי קמשה עשר עאים לגפק וממשה עשר לדרום :וכן במערב קקשיס
לקמן כפרקין כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש ובכל אקד מהן היה לשכה שלאהיהכיתל עכ
שש אלא הכותל עם התא שכז היה שש והתא האחד שקונ׳לו היה שש וכותל התא האחד שקוץ להם עם הת^
שט היה קעש הרי ג לשכות ישלש לשכותאקרותכנויות על גכ אלו השלשה ושתים על גבי הן הרי שמונה
מאים למערב;:אקד לפשפש לתא שיש בו הפשפש הנפובי שבאותו תא נכנסים להיכל וסתם מתגי כרבנן
דאמר׳ לעיל נכנס לתא ומן התא להיכל דלא כרבי יהודה ד אמד בימך עבת של כ׳תל היה מהלך:
התקתובה קמש מקוץ למתל המסבה שהוא הכותל קקנק של הקדש היו יביעים דהימ גזוזטראות
מקיפים אתהכית משלשדוקועעעדכ בפין ודרום ;הי; היביעיםהללו תסתיים שביים ושלישים היניע
התחתונה חמש באמה רחבה והרובד שעליה דהינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרכפה של התיכונה שש
כאמה דחכה לפי שכותל המסכה היה הולך;מיבד כלפי מעלה־ .וכשמגיע אל הרובד שעל גבי התחתונה
סיה נכנס להניס £מה£קת?על אותה אעה^קמלטתהא מתגים יןודתהיניע כמכאתהיניע התיכונה
לקבס
״ י י ?
*
מרות פרק ד
¥ן
*מהאמה אתת מעיק׳התחתוכה לסימ אותה אמס שנכנס הכיתל למים p iכשמניע לריכד שעל ״״
סתיכ?נה שהיא הינפה של שלישית היה הכ?תל מיצי ?נכנס לפטם אמס אקע כלי שיטח יחש הקילה על
* ו ק ס אמה שמתל התיכונה בילע דוכא לחיןמעי מכ?תל העליונה ׳כענאתהיניע העליונה יקי י־ א ״ «
,מתל מן התיכונה ׳שתי אמות מתל מן התחיענה מסו שנאמי כ׳ מבלע;׳ כתן לביתקונה לבלתי אחילבקיד<£
הביתכלימל היה מגלעימקסד
,.
מעיביקכ?תל מבקיזאמק אגזי*
ומסכת תיתת עולה מקרן מזרחית צפונית לקת צפונית
ח
כליבל של התיכונה יעיד אמה
*.ערבית שבת תיו עולים לגגות תתאים תיח עולה בפספס ופגיו
אקרע ברובד של העליונה כ ד ,
*,מערב תלך על כל פני הצפק עד שחו׳מגיע למערב הגיע למערב
שיהיה לו מקום לשים בהם ראש»
*חפךמניו לדרום הלך כל*י מערב עד שהוא מגיע לררוג= תניע
הקורות של הרובד כדי שלא
גלשי ררובש וחיו פניו למזרח חידת מהלך בדרומ עד שחואםגיע
יבטרך לאקוז בקימ׳ הבית לעשז׳
! פתחת של עלית שפתתת ש ל עלית פתוח כלפי הדרומ ובפתחודז
קודים ככותל ולתחוב שם ראש»
^ ל עלית תיו ב׳כלוגמות ש ל אר? שכהן היו עולץ לגנה ש ל ע ל
יקס:ה כעין
ה
הקורות:
%ג ר א & ן פשפשין מבדיל בעליח בק הקדש לבין קדש הקדשיבש
מקילה וקערה שכה היי עולים
ןלולק חיו פתוחיןבעליח לבית קדעיחקדשי׳שבחן תיו ס ש ל ^ ל ץ
לגגותהתאים ומפני שהעולה כה
* ת חאומנק בתיבו׳ כדי שלא תונו עיניתן מבית קדשי ח ק ׳ *
עולה דרך היקף ויורד דרך
וחחיכלמאתעלמאחעלרוםמאח תאוטמ ש ש J-VI K
היקף קרויה מסבה' :ל׳לין אד?כ1
ל
,
^ובחימ׳זומח אמה י
שעישים כעליית :משלשלים f y
/
ל
^
ל
^.עזיבח
האומכים מ׳לילין אותם בחבל
^.יח ב ל עוד3עוליחמן תמרח אל^»אי-כע אפותודוזסעקח
כיטך התיכות כדי שלא יהנו
< מחפורח למערב מאח אמת כותל חאולם חמש ו ח א ו ל
בראייתכיע קדש הקדשים אלא
ק ,ן^ ^ , . ,
כותל תהיבל ש ש ותוכו א ד י
תקני מה שנרי ך בלבד ועולין:
^
^
^
ל
* ט ח בית קדש ח ק
» מאה עצ מאה מאה אודך
! ו מ ש ם :הצפון לדרוס שבעים אמת כותל תמסבח חמש ו
י ומאה רוחב :אוטים בכין אטום
י
י
;סת?ם להיות יסוד לבית שעליו
מפמידין הכתצי :אמה כיור הקורה התקתוכ שצעקדח היה עוביה אמה'לפי שהיתה טוקה בזהב ומבויירת
^יוריםכאי'נקדג ,תכי)ד:ואמתיםכיתדלפההקור<תהעליונ»תהכשעכותעל הקורה התקתונהה-העכי«
^ןיאעותנהןקלוייןביתדלפהלפישקכסדין של תקרה מקובדין על ידן תרגום במחברת בית לופיזאיי
לתמוה היאך היתח הקורה התקתונח שהכל נשנק עליה עביה אמק אתתבלבד והקורות העליונית שאיל
כלותעשא כל כך היהגטניין שתי אמית לפי שהקורה התחתונה מתיך שהיתה רקבה ביותר כעיבי אמה
י ע ה מוקה וכליאה ויכולה לקבל חבטן שעליה אבל הקולות העלמנות שלא חיו רחבות אלא טסק <tf
^ ,ענריכ?תלהי?תעג?תיותדאיכעיהיו הקולות העלמכזת עוביין שעי אמותכדי להרקיק התליה ען
,ןקויה התחתונה לפי שהיא מנויירת כיורים נאים ואם היתה התקרה סמוכה לח לא הי? טוריה נראזיג
,ככיותכל כך:תקרה הנשדי׳שנותנין עלהקודותסיחעגייןאמה :מעזיבה הטיט יהאבבי'?הסידשנותטן
ל הכשדי' :בלה עורב טס של ברזל קד כמין סיף וגובהו אמה היה מוכח על גבי המעקה כדי שלח ינוקו
כותל האילם עזכי כיתל האולם
ז
לעופותעלי? לפיכך כקרא כלה עורכ שמכלה העורכים משם:
ל מ ד ק קעש אעותוכן כותל ההיכל עוביו שש לבד מזרק? :ת1כי קלל? של היכל ארבעים אמה? :אטה
׳*!לקסיןכ?תל המפסיק כין ההיכל לבין קלשקקדשים קרוי טיקסין על שם שסיגד על האלון והלוחות
«כת:י בסיבי טרק כל לןארמי סגירה כמו טריקו גלי סין סיבי :ועיביו שלכותל זה אמה ?לא הכדיע? כו
»ןכעים אי קלושתו כקדושתעכיס או כקדושת קק לפיכך עשו כ ט ת שני שתי פרכות אחתקינובה ?איז^
» .גיסית וביכיסן אויר אמה לקלוט ביניהן אויי מקום הכותל שהיה עביו אמה :כותל ההיכל שש כבר פילשמ
י למזל שלא היה כמל ההיכל שכבד מעיב עבי! ששאל^עיכי עזתל ההיכל עם המקום הפכוי שבינ? ?בי!
1
י ה
ד מ י
0
י
כ
ו
מ
ש
פ
א
ו
ו ר
ת
ו א מ ת
0
ס
ן
א
0
כ
י
ת
חכ
ד
ע
ה
פ
ה
א
ן
ר
כ ד
ה
ט
ב
ת
ק
ד
ת
ן
א
0
י ז ן ז ן ך קא ן ע
ת
ד
? | א
ח
r
a
ם
ב ע
0
א
0
א
ח
ן
ד מ י ם כ ן ת
0
ת
ח ט ר
ת
ס
ו כ ן ת
א
ח
0
ש
י
ם
ס
ב
ת
מ
/
&ן
ה
גז
ע
ש
» 4א
נ*
»
הכזתל
.
מידית פרגן ח
*כומל השבי שחובה לוהיסששאעות :ועוכי כותל השני שקרוי עא עם המקום העמי שנינו מנין הכמצ
השלישי שש אעוע :ושבי הכועל השלישי שקרוי כותל סעא עם המקים הפכוי שבינו ובין הכועצ מלביש
קקבק היה חמש אעועושלשעחמקומומ הפכ/יין שבין ארבע כותלים הן חעאים ועליהן עאים אחיי כאיימ
ששנינו למעלה בעןגלכ שלשה עג שלשה ?שבים של גביהן וכן מגפון לדרום כותל המסכה תעש כ; כלןעמ
המלל שכין טתצ לכותל הכל
חמש שלע כותל מחא חפש והתא שש כותל ההיכל שש ותוכו עשיימ
כמו שפירשתי לעיל:
עשרה אמה מן הנפק שכותל ה אמת כותל חחיכל שש והתא שש וכותל התא icrpnובית תודחו
האולם עוני; המש אמה והאולם חסים ג׳אםות והכותל חםש אמות האולם עולן* עליו טוו אמת p
עשר אמות לנפון וכן ל ד מ ם :
הצפק ושש עשדח אםת מן חדתם ותוא תית נקרא בית תחילפוו*
הסכינים
כביתהקליפות על שם
משם גונזים את חסכינייוחחיכל צר כאתדיו ורוחב מלפניוודוםוו
סכן
כיעהקליפ;׳
סגונזי' שם קלוי
לאדישנאםד חויאדיאל קדיתחגת דוד מת חאדי צד מאחוריו
קודיןלסכיני׳הגדולי'
גל«5׳ ל;עי
ודחב מלפניו אף החיכל צר מאחריו ורחב מלפניו *
.ס ל ע י :נ ד מאמריו לנד מערב
כל תעזרה חיתח אורך מאח ושמנים רםבע על
£1ךדג ן ן
ולקכ מלפניו לנד מוימ ולא
רחב מאח ושלשימ וחמש מן תמזרח למעדכ
״
#תפלש לי היאך שהדי מאה על
מאח ושםגים ושבע מקום דריסרמ הכתניכם אחת עשרח אמרת
מאה היה בשיה:
׳ המזבח שלשים ושתים בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמת
ל
•
חחיכל מאח אמח ואחת עשרה אמדת לאחורי בירת חכפודרת מן
^ ^
^ I D
ה ג 0ל
ה ? מ ל ה כ
m
9
9
י
1
ת
ג
ד
מ
,
ע
^^)^׳
ט
ptataליו־דמ * a m t ^ w h m t m aמ ן « 3 3ש ילמזבח ששיבש
ושתים סן חםזבח לטבעות שמונת אמות מקום הטבעות עשדי0
״ , ,
.
ודי מן הטבעות לש^חגותארבעםןחשלחטת ולנבסיןאדבעםן
ושבע מן המזרח לעער על ל ,
,ן הננסק לכוחל העזרה שמבת אמות ותמותו־ בק תכבש לכותל
״ן
ל י ,
fa
לדרום :מקים דייסתלנל< » ד^ מקום תננסק שש לשכוח חיו בעזרח שלש בעפק ושלש בדרום
והיאסנקדאתעזדתישלאלמןק ,שבצפון לשכת המלח לשכת תפדות לשכת חםדיחי לשכת חמלת
דייסתמלי סכהני'קרויה ?מללג שם חיו נוחבק מלח לקרבן לשכת הפרוה שם חיו מולחין עורות
כהני׳ :הסזכק שט׳ושלשי׳ מפורש קדשים ועל גגח חית בית הטבילה לכהן גדול ביום הכפודי׳לשכת
לעיל דיש פ ג :ההיכל מאה אמס הסדיחיןששם חיו מדיחין קרבי חקדשימ ומשם מסבת עולה לגב
#כי כותל אולם וחללו של אולם בית חפרוח שבדרום לשכת העץ לשכת חגילר־! לשכת חגזיר־ו
ועובי כותל ההיכל וחללו ואמה לשכת העץ אמד דבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היהח םשסשוו
שרקסיןוקלל בית קדש הקדש• אבא שאול אומד לשכת כחן גדולי היתת שתיתן וגג שלשתן שתו
וכותל ההיכל למעלי והתא וכותל לשכת חגולת שם תית בוי* קבוע ותגלגל נתק עליו ומשם מספיק*
התא הכל מאח אמה כמפורש מים לכל העזרה לשכת הגזית שם היתח סנהדדי גדולת של ישד1
בפרקים דלעיל :ו״יא אמה אמורי יושבת ודנת את הכהונה וכהן שנמצא בו פסול לובש שחודינש
כיתהכפור מסתל הלגו" של היכל ומעטן* שחודק ויוצא והולך לו ושלא נמצא בו פסול לובש לבבי*
לבד מערב ע ד הכותל מערכי של ומתעטף לבנים נכגם ומשמש עם אחיו הכחגים ויום טוב חיי
עזריהיהייא אמה של חלל עם עזבי
עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אתרן הכהן וכך היו אומרים*
ברוךחםקוםביוךהואשלאנםצאפסולבורעו שלאתיזוכייז
י*
"
הכותלקרוי
י
/
ו
ו
•
י .
י
כשכתהפרוה אדם מכשף ששמו
J
W
י
ן
א ; ר ך
ן
א ה
כ י ם
ש מ
ב
v
ן ש
ש
ם
ק מ ש
ק ב
ס נ פ
ש
,
,
,
כ י
ה מ ן
:
R
ע ^ ׳ ^ ״ ״ ן ^ ״ ^ , . ,
״קי׳«> .
ס
כתב שהיה חותל בקיל כדי לראוי
*ש 0היאך היה כהן ?מבל העבזד' מהי4שם; :על
״סונ׳־־לם
״
היה קיתהמגילה לכג במם הכעןלים חמש ל! גילו*
שסובל
קנים piaב
&5ומל כג ביה כשהוא ממכה מבגדי והכ לבגדי לכן י־לי ל ק לכבלי וה 3בלם המ על גג ב י * הפיוה ל *
ןןהיתה מקודשת כקדושת העזרה ?טכילותקכאותמקמתיוםקכעוליםכעינן במקום קדוש כלכתיכומדן
* ע בשרו במים במקים קדיש ק?ץ מטבילם ראשונה שאיכה באה כשכיליים הכפירים שאף כ ל י מ מ ב ס ש מ
* ק אדם טהור נכנס לעורה עד שיטבול הילכן טבילה ראשונה היעה בחול על גבי שעי המים היא סש>99
השלישי שבדיום ומעין של מים היה משיך שם כאמה הכאה מעין מזעם ושם היה טובל טבילה סיאשובםג
»סכס נכין אכניס :מעלוע סגלגל?ת?ס<ככ?ע לעלות לגג כייגהעדוס דדך סססבה :לשכת המלה על ש©
jוד שכרו שם עולי גולה :אכא שאול אומד אותה לשכת העץ היא היתה לשכת כהן גדול וסיא לשלםיהדדין
<עכןבליש יומא שבעתימים קודם יום הכעודיםמערישי כהן גדול מכיתו ללשכת פלסדלין וגג שלשתן pip
»ך?י אמד לשלשתן שס היתה סנהדרי גדולה של ישרא^ יישביגבבד התיל שבס לעי שלשכת ?JPM
שיתה מכיש בקדש ותביה בחילובסביה שלקדש לאי היה אפשר לסנדדי לשבת שאין
•שיבה ב?«יה אלא למלכי ביק דוד בלבד דכתי ויבא העלך דוד וישכ לשני ס :
ןמב
חס ונשלם
חהלח ל8$ל עילם
אמד משה נכהדדזכחחחכהןמקורפו
יי-׳-׳•־״ ־־־־ 1־
.־
ו־
׳•״׳׳• »» ׳»^׳
—
*
«* w׳»/.׳ j
VJVW
J2fjjjj
לשבח לסכתהשיזע,עלתהעלותקשי סנן למין סאמשי כימ־ותיכו אל? איש גבוי סיל במלחמתה שליעי׳ם
גונה קי ל וקומת החכמה לב הקובל ביס התלמוד שמכתלי בית* נ כ י שנכנס לפכי לפנים ביעדה האלסי^
»יבא כשלום והוניא שכל? מקכק אל הפועל ?בלשקבס ?נקל כלכל במשפט דכיי? ולהם פכים קלקל הביע
אתהעשנההניעאתהמלעודכלשקקביהעעגגהכעותירכהאיכות• כפלפ?לבסברהכדקות• ד ב י י ו
הי«קים לכל פיות• כנרים לתלפי?ת• כ? כל מיני מגדים• דבד מרבדים• ד?ככ שפתי ישכים• מלשי©
4ם ישכים • ;יין הרקק עסיס דמונים • תרומתייכותודאשית שמכים ״ וכלי לאותקכר לולאות• מ י ואהלויב
״לאןלנ ואלם אלומים נותנים פתמון פה לאלסים ופתק דלמתלדתזתה אשד סוגרו ויבפם והב סמל•
המסגד והחדש קרש ודרש במעגלי עגיל• הבדק ולנעאזכי הקדשים ובפרט נמשכה שלא במ עליה עלעול
*לא נא עליה פלפול כפלפלתא קריפעא קראה כקו והאיר אל עבדעניס בפכי' וא?פכי ?סיד?שי'שזנייוכאשי
*אינוהו רב התועלת לדורך במשע?ל הקכמה ?למודד כשעולו מים לגבא בבא לכל עכודתהקדש השתדלמ
ככל עמ להדפיס? ולוכותב? אעהרבים ?להאיר עיני העברים במר ע?בי בעב?י ישמ״ חקי ה ויאכלו
העגמ־ ארץ הקייס אליכם אישים אקרא אוהכי העודה ולומדיה חכו גודל לאלהיכו והכיכו ענמכם להשיג
הספר הזה שלספירי?אין סעידה ובהתכדכעס לקנותאמת?כפדועערע?ז כישראל כק כייתהת?י׳הטסור»ן
הזאתכרכ? אלהם כי הכת?ב נ??ק יריע אף ינריח קק? מוסרי ואל כסף זלהקזיק ידי המשתדלים לה?ני*
לאמימשפטו ?להודיעטבען בעולם כי חיכידלא לק?י כבל?קיתשלפ?ליט?ן מוקמתבמיד פתיל כדדשמו
לאשר שאלןכי משק ככסיל זכליה כסןזל:
,
אמר מאיד בי ״יעקב אזש פרינץ
צכד
עשיתי המגבלה בכל חסלליס שכלעסו קודם זה שאי אפשל להלעיס בלתי טשתזשגיאי;ימ
שכן כזה ההעתק ישן ;מיושן ךך;׳היל אשל הטשעיש לכה על הכתב כי בדוחקגלול פלתים
,הא;ת!;ת!לא ט(גדט עיזול וסובאה להוטה לא;ר משפע הספל;מעשה;;עשיתי לי רב ןקכיתי צ׳ סבר להגי*
הספל ה/ת אשל שם העקוב לעישול;תקן העע;ות;ללכיו ראה ;ילפאה;;מזק בלקז;בלקז באול שכלו ויצן
געמקה של הלכה סלא הוא ה/תיק בקי בתללי יעלה כמהלל משה כהן בכהלל זכליה כהן מק;לפז:
•*לילתהול
ועבדיה
ואם הולל
הלא עשה
•הי ספלו
ללעבלת
לקד בפש
לכושל עה\
ואיש משכיל
ועהחביא ״
והטועס
אטשמכא
והוא כהן
•עומתה
ומושב;
•לא קדשו
•הגהו
אמת
עדי
ולאכשא?
*כןקזםלון
היה מתל
הליםתקלכ
ותזכה או
ח
ואבן
שמ;היה
שאול גזעו
למשנייות
לנחמה .
יהי כעת
,כגמלא*
שתיה
כתגל~
כמ;יג*
סוישה.
לא;מה
* * ל
v
ע׳-אל ה
ילדפ»כ•
הכי אעםלבל שמבת
ולויתחן
וקבר רב
כעיר קול על
כקבלה
בהגהות
עם חמש
עטי ופגים
כמוט שעל
אנוש חדק
עשה גס אל
קנה לך רב
בגילללאות
*מדי r w i
גל סוד מ ד
לאואת*
יסדה בן
מכם לבב
וגס נפש
כמבול זה
שמו הקים
אשל לא כ עשה כזאת
-.כתיך גזלה שכולה ו
לנמא בין
אמתיין
בלוב נחת ולא תמת
לבשבל לב
לאין שליו
מבאוהו
כ
וילל
כני אל בו
לקחו כ
•כמשטישים מ ל מ ו ת
והאריכה _ לכל מכה
יקר דוש
ונפש עם
זהגייוכי
זאיש פילו
ועתה פה
באלץלא
כדובעייון ועל פה ח
ולא עשה
מלאכתאל
לראשונה
;נסכן ל
אשד בדעה שני תאמי
לכד כדפוס אשל אין לו
אמתתמאס וכלממדת
ו ד ע לך כי אסורה כל
ולאו כל יום כזחתתמבא
כלילת הול ואבן ה
WW
מחכל
לזכות
מדלי•
יזדופה
בלאשו
בתולה
לשנים
אכל כי
עמוקיע
והשש
לאחל
מכ;כה
;מרק
תאמי
וסבי
בבניין
כחזדמעיר
.
יען0עיד
_ובחד«יסו
י
ך.״
:
*דיבץנקד*
י on
>.יי, -
•י•
v
ViLna
Jי י׳
«
» / w&f1
JJו
-.
״•*.::יי*
עשייה״״
ענייה:
שתיה:
כויה:
לטייה:
אנייה:
בליה!
וביה:
סריה:
מיס:
ספייה:
בשיה:
דאייה;
למיה:
שנייה ג
בבייה:
ימייה:
שכיה:
שהייה:
קנייה:
שתיה:
חבל0איד#
7
׳׳״יל
נקיה:
;מיה:
כעסו מאיר •
י* < ׳;־ ן:
* *«.׳•» י ׳׳י י" יי* "*•M.^f
עלית:
'•••<׳'יי" •ל:
־* ־ •י׳״׳ i-1:
4
•
3
© Copyright 2024