1. No category

‫קרימובלוג ‪7‬‬
‫מידעון האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬
‫וקהילת הקרימינולוגים בישראל‬
‫האגודה הישראלית‬
‫לקרימינולוגיה‬
‫תמוז תשע"ה ‪ -‬יולי ‪2015‬‬
‫דבר העורכים‬
‫לא מעט קושיות עולות בימים אלה בעקבות הטלטלה שעוברת מערכת אכיפת החוק בפרט‪ ,‬והחברה‬
‫הישראלית בכללותה‪ .‬מה עובר בראשם של בכירים‪ ,‬שהגיעו לאן שהגיעו‪ ,‬בדרך כלל בעמל רב‪ ,‬שמביא‬
‫אותם לסכן הכל‪ :‬את המקצוע‪ ,‬את השם הטוב‪ ,‬המעמד‪ ,‬החופש? האם מדובר בהחלטות רציונליות‬
‫מתוחכמות תוך הערכה שהסיכוי להיתפס קטן לאין ערוך מהרווח הצפוי או שההחלטות הן תוצר של‬
‫נסיבות שהיטו את שיקול הדעת (הכוח משכר‪ ,‬מצוקה מתמשכת‪ )...‬שדחפו לקבלת החלטה על בסיס‬
‫לא רציונלי?‬
‫עד כמה חשיבה מוסרית היא מודולרית? מצופה כי חשיבתם המוסרית של אנשים הנמצאים בעמדות‬
‫כה בכירות ובתפקידים כה רגישים‪ ,‬הקשורים לאכיפת החוק‪ ,‬תונחה על ידי אמות מידה מוסריות‬
‫גבוהות‪ .‬הייתכן שאותה חשיבה תעמוד בבסיס מעשים כה נפשעים שבהם הם מואשמים? עד כמה‬
‫אפשר לצמצם את הפיתויים העומדים בפני אוכפי החוק בתפקידם לשמור על החוק?‬
‫ברמה הבין‪-‬אישית‪ ,‬עד כמה מסוכנים יחסי מרות שבבסיסם קיימת מערכת יחסים לא שוויונית המעלים‬
‫את הסיכוי לקורבנות? ברמה החברתית‪ ,‬איך הדבר משפיע על עתידה של החברה?‬
‫לפי מרטון (‪ ,)1971‬הפונקציונליסט‪ ,‬לדפוסים חברתיים מסוימים עלולים להיות השלכות שליליות על‬
‫המשך קיומה של הקבוצה או החברה‪ .‬דפוסים אלו כינה מרטון דפוסים דיס‪-‬פונקציונליים‪ .‬נשאלת‬
‫השאלה‪ ,‬עד כמה הסטייה‪ ,‬במיוחד זו הנעשית על ידי איש ציבור ובשכיחות גבוהה‪ ,‬עלולה לפגוע‬
‫בסולידריות החברתית ובסופו של דבר להשפיע על עתיד החברה כולה‪.‬‬
‫אין ספק שחשיפת מקרה אחר מקרה מובילה לנגיסה משמעותית באמון הציבור במערכת אכיפת‬
‫החוק‪ .‬מהי נקודת האל‪-‬חזור? כיצד מגיבים? לפי התיאוריה הפונקציונלית התגובה צריכה להיות‬
‫קשה ואף בלתי פרופורציונלית‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬ההיקף הגבוה של המעשים והמעמד החברתי של‬
‫העבריינים מאפשר להעניש את העבריינים באופן שאינו פרופורציונלי לחומרת המעשה היות שהוא‬
‫לא מיועד להגיב למעשה המסוים‪ ,‬אלא לצרכים של כלל הציבור‪ ,‬כלומר‪ ,‬לצורך שמירה על דבקות‬
‫האזרחים במערכת החוקים (סולידריות חברתית)‪ .‬המשמעות הפרקטית לכך היא שליחה המונית של‬
‫אנשי ציבור לכלא – האם אנו מוכנים לכך?‬
‫ודבר אחרון‪ ,‬לא יזיק גם מעט חשבון נפש‪ :‬היכן אנחנו הקרימינולוגים? מדובר בשחיתות קשה ואנו‬
‫נאלמנו דום? האם תפקידינו מסתכם רק בעריכת מחקרים ופיתוח תיאוריות? יכולנו אולי להתריע?‬
‫ואחרי שכבר קרה‪ ,‬מדוע קולנו לא נשמע???‬
‫על החתום‪,‬‬
‫ד"ר רונית פלד‪-‬לסקוב‬
‫ד"ר משה בן סימון‬
‫עורכים‪.‬‬
‫מקורות ספרות‬
‫מרטון‪ ,‬ר‪ .)1971( .‬התיאוריה החברתית והמבנה החברתי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬יחדיו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫דבר העורכים‬
‫‪1‬‬
‫משולחן הוועד המנהל ‪ -‬האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬
‫‪3‬‬
‫היה איש ואיננו עוד‪ ,‬מנחם אמיר ז"ל‬
‫‪7‬‬
‫מאמרים‬
‫‪13‬‬
‫חדשות המוסדות האקדמיים בתחום הקרימינולוגיה‬
‫‪19‬‬
‫ספרים חדשים בתחום הקרימינולוגיה‬
‫‪30‬‬
‫מעט חדשות מן השטח‬
‫‪31‬‬
‫ספרים חדשים בתחום הקרימינולוגיה‬
‫‪32‬‬
‫קידומים ומינויים חדשים באקדמיה‬
‫‪33‬‬
‫מבחר כנסים בקרימינולוגיה בעולם לשנים ‪( 2015-2016‬מסודר לפי תאריך כרונולוגי)‬
‫‪35‬‬
‫‪2‬‬
‫משולחן הוועד המנהל ‪-‬‬
‫האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬
‫הודעה מס' ‪ - 1‬פרס ישראל לשנת תשע"ו בתחום הקרימינולוגיה לפרופ' דויד וייסבורד‬
‫האגודה הישראלית לקרימינולוגיה על כל גווניה ומרכיביה מברכת את נשיא האגודה פרופ' דויד‬
‫וייסבורד על זכייתו בפרס ישראל‪ .‬פרס זה משקף את תרומתו הייחודית ורבת הפנים לתחום‬
‫הקרימינולוגיה ואכיפת החוק בעולם בכלל ובישראל בפרט‪.‬‬
‫פרס ישראל הניתן השנה בתחום הקרימינולוגיה לפרופ' וייסבורד משקף את תרומתו לחיזוקה וביסוסה‬
‫של קהיליית הקרימינולוגים בישראל מחד‪ ,‬ואת חתירתו ללא פשרות להטמעת "מדיניות מבוססת‬
‫עובדות" במסגרת הארגונים הביטחוניים והטיפוליים‪-‬שיקומיים בישראל‪.‬‬
‫פרס זה הוא כבוד גדול לנשיא האגודה אשר כבר זכה לשורה ארוכה של פרסים‪ ,‬חלקם מהיוקרתיים‬
‫ביותר בעולם בתחום הקרימינולוגיה‪ ,‬וכן לכל חברי האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‪.‬‬
‫יישר כוח בשם כל חברי האגודה ומוסדותיה!‬
‫פרופ' אפרת שהם ‪ -‬יו"ר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬
‫הודעה מס' ‪ - 2‬יושב ראש חדש לאגודה‬
‫להלן תוצאות הבחירה ליושב‪/‬ת ראש האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‪ 80 .‬חברים הנם בעלי זכות‬
‫בחירה‪ ,‬מתוכם ‪ 33‬הצביעו בעד ו‪ 4 -‬הצביעו נגד‪ .‬המועמד שנבחר ‪ -‬ד"ר תומר עינת‪ .‬הנהלת האגודה‬
‫מודה ליושבת הראש היוצאת פרופסור אפרת שהם ומברכת בהצלחה רבה את יושב הראש החדש‬
‫ד"ר תומר עינת ואת חברי האגודה כולם‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫יו"ר ועדת האיתור‬
‫פרופסור מימי אייזנשטדט‬
‫הודעה מס' ‪ - 3‬הכנס הדו‪-‬שנתי השני של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬
‫‪ ,26 - 25‬ביוני ‪ ,2015‬מלון רמת רחל‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫ההצלחה שטמונה במדע הקרימינולוגי‪ ,‬היא בעידוד מחקר שמשתרע על‪-‬פני גבולות רחבים המשלב‬
‫ידע מחקרי ומקצועי רב‪-‬תחומי‪ .‬יכולת ההתמודדות של הקהילה הקרימינולוגית עם אתגרים קיימים‬
‫של הנוף המדעי המשתנה והמתפתח דורשת מאמץ משותף‪ ,‬הן של החוקרים והן של אנשי המקצוע‪.‬‬
‫מטרת הכנס הנוכחי הייתה להביא לידי ביטוי את פועלם ועשייתם של חברי האגודה ושל כל אלה אשר‬
‫עוסקים בתחום הרחב של הקרימינולוגיה‪.‬‬
‫במהלך שני ימי הכנס הוצגו על‪-‬ידי חוקרים בכירים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהאוניברסיטאות‬
‫והמכללות השונות‪ ,‬וכן על‪-‬ידי אנשי מקצוע מטעם המשטרה‪ ,‬הרשות לשיקום האסיר‪ ,‬שירות בתי‪-‬‬
‫הסוהר‪ ,‬והרשות למלחמה בסמים‪ ,‬מגוון הרצאות חשובות ומרתקות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בכנס השתתפו כ‪ 150-‬חוקרים ואנשי שטח והוא כלל ‪ 23‬מושבים במסגרתם ניתנו ‪ 98‬הרצאות ו‪11-‬‬
‫פוסטרים בתחומים רבים של סטייה‪ ,‬פשיעה‪ ,‬אכיפת חוק‪ ,‬טיפול ושיקום‪ .‬מגוון הנושאים הרחב‬
‫והעושר התיאורטי והמחקרי המשתקף בהרצאות השונות מייצג את רב גווניותה של קהיליית החוקרים‬
‫העוסקים בענפיה השונים של הקרימינולוגיה‪.‬‬
‫ייחודיות הכנס התבטאה בשילוב דיסציפלינות מחקריות ופרקטיקות מהשטח וביצירת מרחב של‬
‫שיח קרימינולוגי בין גישות ונקודות מבט שונות מתחומים נוספים‪ ,‬כמו סוציולוגיה‪ ,‬ספרות ופילוסופיה‪,‬‬
‫משפטים‪ ,‬חינוך‪ ,‬פסיכולוגיה ומדעי המוח‪.‬‬
‫בכך‪ ,‬הכנס הדגיש את הרלוונטיות של תחומי המחקר בקרימינולוגיה לחברה הישראלית והבינלאומית‬
‫ויצר אפשרות לחיבור וחיזוק הקשר בין המחקר האקדמי לבין השטח; בין הקהילה המדעית לאנשי‬
‫מקצוע ובין התאוריה לפרקטיקה‪.‬‬
‫כנס זה התאפשר בזכות האמונה‪ ,‬המוטיבציה והעבודה המסורה והמשותפת של נשיא האגודה‪ ,‬פרופ'‬
‫דיויד וייסבורד‪ ,‬יו"ר האגודה היוצאת פרופ' אפרת שוהם‪ ,‬חברי הועד המנהל של האגודה והועד‬
‫האקדמי של הכנס‪.‬‬
‫תודה גדולה על שיתוף הפעולה‪ ,‬הרצון והמחוייבות של כל המשתתפים אשר תרמו תרומה עצומה‬
‫להצלחת הכנס‪.‬‬
‫בתקווה להמשך עבודה פוריה ומפרה ולכנסים נוספים בעתיד‪,‬‬
‫ד"ר רותם לשם – יו"ר הועדה המארגנת והאקדמית‬
‫קרימינולוגית קלינית‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הודעה מס' ‪ - 4‬פרס החוקרת הצעירה לשנת ‪ - 2015‬ד"ר טל זמיר‪-‬יהונתן‬
‫האגודה הישראלית לקרימינולוגיה החליטה להעניק פעם בארבע שנים את פרס החוקר הצעיר לאחד‬
‫או לאחת החוקרים הצעירים שהצטיינו בהישגיהם האקדמיים‪ .‬השנה מוענקת התעודה לראשונה‬
‫לחוקרת צעירה‪ ,‬ד"ר טל זמיר‪-‬יהונתן‪ ,‬מן האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬אשר נמצאה ראויה לזכות‬
‫בה פה אחד על ידי חברי הוועדה שהוקמה על ידי האגודה לעניין זה‪.‬‬
‫ד"ר זמיר‪-‬יהונתן קיבלה את התואר הראשון באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬את התואר השני באוניברסיטת‬
‫ליברפול‪ ,‬ואת התואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת ‪ .2010‬בשנת ‪ 2011‬היא סיימה‬
‫את עבודת המחקר שלה במסגרת פוסט‪-‬דוקטוראט‪ ,‬שנתמך על ידי מלגת פולברייט‪ ,‬באוניברסיטת‬
‫ג'ורג' מייסון אשר בפיירפקס‪ ,‬וירג'יניה‪ ,‬בארצות הברית‪ .‬עם שובה ארצה היא התמנתה למרצה‬
‫במסגרת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬שבו היא משמשת‪ ,‬החל משנת ‪,2012‬‬
‫כסגנית מנהל המכון‪.‬‬
‫ד"ר זמיר‪-‬יהונתן פרסמה עד כה ספר אחד‪ ,‬יחד עם פרופסור וייסבורד וד"ר חסייסי‪ ,‬שעמם גם ערכה‬
‫ספר נוסף‪ .‬כמו‪-‬כן היא פרסמה עשרה מאמרים בכתבי עת שפיטים בעלי "גורם השפעה" גבוה‪,‬‬
‫הציגה את עבודותיה ב‪ 18-‬כנסים בארץ ובחו"ל‪ ,‬ארגנה שני כנסים‪ ,‬שימשה כשופטת בשמונה כתבי‬
‫עת מדעיים – עובדה המעידה על מעמדה בקהילייה המדעית הבינלאומית‪ ,‬הנחתה (יחד עם פרופ'‬
‫וייסבורד) עבודת דוקטוראט‪ ,‬וזכתה בשורה של פרסים ומענקי מחקר‪.‬‬
‫בקרב עמיתיה נחשבת ד"ר זמיר‪-‬יהונתן לחוקרת יוצאת דופן שכבר הספיקה לתרום תרומה משמעותית‬
‫לחקר הקרימינולוגיה‪ .‬מוקד התעניינותה הוא הלגיטימיות שמעניק הציבור לפעילות המשטרתית לנוכח‬
‫איומים ביטחוניים‪ ,‬וממצאיה מעוררים עניין מיוחד שכן הם מפרים את הממצאים המקבילים בארצות‬
‫הברית‪ .‬היא מעמיקה לחקור את תהליך קבלת ההחלטות ברמות הפיקוד השונות במשטרה‪ ,‬תוך‬
‫התייחסות לעמדות הציבור – כל זאת תוך התייחסות לתיאוריות מתחומי הקרימינולוגיה‪ ,‬הסוציולוגיה‬
‫והמדיניות הציבורית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בתקופת שהותה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון עסקה ד"ר זמיר‪-‬יהונתן בפיתוח מתודולוגיה מורכבת‬
‫של תצפיות כמותיות ואיכותניות על פעילות המשטרה – ועל כך היא זכתה לשבחים יוצאי דופן מפי‬
‫המנחה שלה‪ ,‬פרופ' סטיפן מסטרופסקי‪ ,‬אחד מחשובי החוקרים של עבודת המשטרה‪.‬‬
‫בחיבוריה פורצי הדרך השכילה ד"ר זמיר‪-‬יהונתן ליטול מחקרים משדה המחקר הכללי‪ ,‬לבקר אותם‪,‬‬
‫ולהציע תובנות חדשות על בסיס ממצאיה בישראל‪ .‬בכך היא הביאה את המציאות בישראל לידיעת‬
‫הקהילייה המדעית הבינלאומית‪.‬‬
‫על הישגיה אלה זוכה ד"ר טל זמיר‪-‬יהונתן בפרס החוקר הצעיר לשנת ‪ 2015‬מטעם האגודה הישראלית‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬תוך הבעת איחולים לכך שהיא תמשיך לתרום מכישוריה ומחריצותה היוצאים מן‬
‫הכלל בעתיד‪.‬‬
‫על החתום חברי ועדת תעודת ההוקרה‪:‬‬
‫פרופ' ישראל נחשון‪ ,‬יו"ר‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‬
‫פרופ' מלי שחורי‪-‬ביטון‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‬
‫ד"ר באדי חסייסי‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ד"ר משה בן סימון‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הודעה מס' ‪ - 5‬פרס נשיא האגודה לקידום מדיניות מבוססת עובדות‬
‫אנו שמחים לבשר כי הזוכה בפרס הנשיא לקידום מדיניות מבוססת עובדות של האגודה הישראלית‬
‫לקרימינולוגיה לשנת תשע"ה הוא מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל‪.‬‬
‫מדור זה קידם במהלך חמש השנים האחרונות את הטמעתה של מדיניות מבוססת עובדות לתוך‬
‫תהליכי השיטור באמצעות תוכניות אסטרטגיות ושיתופי פעולה מגוונים עם חוקרים אקדמיים‪ .‬בשנה‬
‫הנוכחית ארגנו אנשי המדור שני כינוסים אשר סייעו להדגשת חשיבותו של המחקר המדעי בתחום‬
‫השיטור‪ .‬כינוסים אלו‪ ,‬כדוגמת כינוס "העיקר במחקר"‪ ,‬לא רק שיקפו את החשיבות הרבה של המחקר‬
‫המדעי בתחום השיטור‪ ,‬אלא גם עוררו עניין ותמיכה רבים בקרב הפיקוד הבכיר של המשטרה‪.‬‬
‫מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬אגף התכנון והארגון היה הראשון אשר הוביל מחקר ניסויי רנדומאלי‬
‫בשיטור אשר מצביע על כך כי המשטרה יכולה לערוך מחקרים מדעיים מן השורה הראשונה גם סביב‬
‫שאלות יישומיות‪ .‬מחקר זה הוא המחקר הניסויי הראשון בהיקף נרחב אשר נעשה במסגרת מערכת‬
‫אכיפת החוק בישראל ומשמש מודל ליישום מדיניות מבוססת עובדות במערכת אכיפת החוק‪ .‬ניתן‬
‫לומר כי מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬אגף התכנון והארגון הגדיר מחדש את יחסי הגומלין בין המשטרה‬
‫והמדע ‪ -‬על כל אלו ועוד‪ ,‬נבחר מדור מחקר וסטטיסטיקה להיות הזוכה השנה של פרס נשיא האגודה‬
‫הישראלית לקרימינולוגיה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הודעה מס' ‪ - 6‬לקט מתוך ישיבת הוועד המנהל והאסיפה הכללית שהתקיימו במכללה‬
‫האקדמית אשקלון‬
‫בתאריך ‪25.2.15‬‬
‫*הדו"ח המילולי והדו"ח והכספי לשנת ‪ 2014‬אושר ברוב קולות‪ .‬נמנע אחד אשר הגיע באיחור ולא‬
‫עיין בדו"ח‪ .‬סה"כ נכחו באסיפה ‪ 20‬חברים שהם שליש מחברי האגודה שנרשמו עד תאריך זה‪.‬‬
‫• •בבחירות שנערכו בינואר נבחרו עורכים חדשים לעיתון האגודה הקרימבלוג– ד"ר משה בן סימון‬
‫וד"ר רונית פלד‪-‬לסקוב‪.‬‬
‫עדכון תקנון ועדת הפרסים‬
‫על פי התקנון ועדת האיתור מורכבת מחברי הוועד המנהל‪ .‬ברצוננו להרחיב את המעורבות של כל‬
‫חברי האגודה ולערב יותר את הדור הצעיר‪ .‬ועל כן הוועד המנהל מציע להרכיב את ועדת הפרסים‬
‫משני חברי הוועד המנהל ומשני חברי אגודה שאינם בוועד המנהל‪.‬‬
‫האסיפה אישרה פה אחד את עדכון הרכב ועדת הפרסים בתקנון‪.‬‬
‫שני חברי הועד המנהל ‪ -‬ד"ר באדי חסיסי וד"ר משה בן סימון‪ ,‬ושניים נוספים שאינם בוועד המנהל –‬
‫פרופ' ישראל נחשון ופרופ' מלי שחורי‪.‬‬
‫התיקון לתקנון אושר פה אחד‪.‬‬
‫בחירת יו"ר האגודה –‬
‫פרופסור אפרת שהם הודיעה כי לאחר שבע שנים היא מבקשת לסיים את פעילותה כיושבת ראש‬
‫האגודה ביוני ‪.2015‬‬
‫האסיפה הנחתה את ועדת איתור בראשותה של פרופ' מימי אייזנשטדט להוציא קול קורא למועמד‪/‬ת‬
‫לראשות האגודה הישראלית‪ .‬ועדת האיתור תאתר מועמדים לתפקיד זה ותפרסם את לוח הזמנים‬
‫לקיום הבחירות‪.‬‬
‫דירוג כתב העת "קרימינולוגיה ישראלית" ‪-‬‬
‫האסיפה קיבלה את הודעתה של ועדת הדירוג לגבי דירוג כתב העת של האגודה " קרימינולוגיה‬
‫ישראלית" על ידי ועדת הדירוג שהוקמה במכללה כדירוג‪ .B -‬החוברת הרביעית כבר תתפרסם עם‬
‫הודעה על הדירוג‪.‬‬
‫זו הזדמנות לפנות בבקשה לשלוח כתבי יד לכתב העת‪.‬‬
‫מבקרים רשמיים בשירות בתי הסוהר מטעם האגודה –‬
‫התקבלה הסכמה פה אחד להפוך את הדו"חות לגלויים לציבור‪.‬‬
‫עוד סוכם כי אנשים שאינם עושים ביקורת באופן רציף יוחלפו בחברי אגודה אחרים‪.‬‬
‫הדרת הקרימינולוגים מהשטח‪-‬‬
‫האסיפה מנחה את הוועד המנהל להקים גם צוות שיפעל לחיזוק מעמדם המקצועי של קרימינולוגים‬
‫למיניהם‪ .‬מתנדבים‪ :‬ד"ר יהודית אבולעפיה‪ ,‬ואתי רחמים‪.‬‬
‫ד"ר טננבאום מציע להקים ועדה שתעסוק בכך וחבריה יהיו‪ :‬ד"ר אבי טננבאום‪ ,‬ד"ר טלי גל‪ ,‬וד"ר משה‬
‫בן סימון‪ .‬הוועדה תעסוק בנושאים של הגדלת התקציב‪ ,‬יחסי ציבור והגדלת מספר נרשמים‪.‬‬
‫הצעתו התקבלה על ידי האסיפה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫היה איש ואיננו עוד‬
‫מנחם אמיר ז"ל‬
‫ביום חמישי‪ ,‬ה‪ 21-‬במאי‪ ,2015 ,‬הלך לעולמו איש הפלמ"ח‪ ,‬מתנדב חברתי וזוכה פרס ישראל‪ ,‬פרופ'‬
‫אמריטוס מנחם אמיר‪ .‬להלן דברים שאמר לכבודו פרופ' שמחה לנדאו‪ ,‬חבר וקולגה‪ ,‬ימים ספורים לפני‬
‫מותו במסגרת כנס דרפקין בו קיבל פרופ' אמיר את "אות יקיר המכון קרימינולוגיה"‪:‬‬
‫מכובדיי מנחם ודלילה אמיר‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬עמיתים‪ ,‬ואורחים יקרים‪.‬‬
‫נקוט בידינו הכלל שאין אומרים אלא מקצת שבחיו של אדם בפניו‪ .‬אולם יש מצבים המצדיקים חריגה‪,‬‬
‫ולו קלה מכלל זה‪ .‬וכשלאדם רב פעלים והישגים כמנחם אמיר מוענק אות יקיר המכון לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫יש לראות בכך "נסיבה מקלה" לחריגה כזו‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬הקרימינולוגיה הנה תחום מחקר והוראה ככל התחומים‪ ,‬הזוכה להכרה ותורם את חלקו להבנת‬
‫הפשיעה והסטייה ולהתמודדות עמם‪ .‬זהו תחום מוכר הנלמד במוסדות רבים להשכלה גבוהה עם‬
‫מאות רבות של תלמידים בכל הרמות‪ ,‬חוקרים צעירים רבים וחוקרים בכירים עם מוניטין בינלאומי‪.‬‬
‫הענקת פרס ישראל לאחרונה לעמיתינו פרופ' דויד וייסבורד ממחישה את הדרך הארוכה שהתחום‬
‫עשה בעשרות השנים האחרונות‪.‬‬
‫דווקא משום כך חשוב שבעיקר דור החוקרים הצעירים‪ ,‬ממשיכי הדרך שלנו‪ ,‬יידעו מאיפה הכל‬
‫התחיל‪ :‬זה התחיל עם יסודו של המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית‬
‫לפני למעלה מיובל‪ ,‬ולמנחם אמיר ישנן מניות יסוד במכון בפרט‪ ,‬ובקרימינולוגיה הישראלית בכלל‪.‬‬
‫מנחם הגיע למכון לקרימינולוגיה לפני יובל שנים‪ ,‬בשנת ‪ ,1965‬ומאז היה המכון לביתו‪ ,‬עם הפסקות‬
‫קצרות פה ושם‪ .‬הוא גם שימש כראש המכון לפחות בשתי קדנציות‪.‬‬
‫אני מרשה לעצמי לציין כי בין מייסד המכון‪ ,‬פרופ' ישראל דרפקין לבין מנחם לא תמיד שררו יחסים‬
‫לבביים‪ ,‬בלשון המעטה‪ ....‬כנראה שהאופי הלטיני והנוקשה קמעא של דרפקין לא תאם בדיוק את אופיו‬
‫הססגוני והחברמני של הצבר יוצא הפלמ"ח‪ .‬אחד התפקידים הלא רשמיים של לסלי ושלי (כחברי‬
‫צוות זוטרים) היה לעיתים ליישר את ההדורים בין שני קצוות אלה‪ .‬והייתה לנו לא מעט עבודה‪...,‬‬
‫מנחם נמנה על "האבות המייסדים" של הקרימינולוגיה בישראל‪ ,‬והוא בעל הקתדרה הראשונה בארץ‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬נחשב כאחד מחלוצי החוקרים בעולם בתחומי עבירות האונס‪ ,‬הויקטימולוגיה‪ ,‬הפשע‬
‫המאורגן‪ ,‬המשטרה והטרור‪.‬‬
‫כבר מתחילת הקריירה האקדמית שלו‪ ,‬ולאורך כל שנות פעילותו‪ ,‬בולט כישרונו הייחודי לשלב בין‬
‫התיאוריה‪ ,‬המחקר האמפירי‪ ,‬והיישום המעשי של תרומותיו – בתחומי המדיניות החברתית‪ ,‬המניעה‬
‫והטיפול‪ .‬סיפור פעילותו המדעית שזור לכל אורכו ביישומים כאלה‪ ,‬כפי שעולה באופן ברור לקורא את‬
‫תולדות חייו‪ .‬מבחינה זו הוא יכול לשמש כמודל של איש מדע פורה ומקורי‪ ,‬הפעיל ומעורב חברתית‬
‫בתחומי התמחותו‪.‬‬
‫מנחם החל את דרכו האקדמית בלימודי סוציולוגיה‪ ,‬חינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית‬
‫בתחילת שנות ה ‪ .50‬את לימודי הדוקטורט עשה באוניברסיטת פנסילבניה אצל פרופ' תורסטן סלין‪,‬‬
‫ותלמידו פרופ' מרווין וולפגנג‪ ,‬מאבות הקרימינולוגיה והוויקטימולוגיה‪ ,‬שביסס תחומים אלה כתחומי‬
‫מחקר אמפיריים‪ .‬מחקר הדוקטוראט של מנחם בנושא דפוסי אונס היה מחקר חלוץ קלאסי בתחום‪,‬‬
‫בדומה‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬למחקרו של וולפגנג על דפוסי רצח‪ .‬מחקר זה שפורסם כספר זיכה את מנחם‬
‫במוניטין בינלאומי מיידי‪ ,‬וסייע רבות להעלאת נושא האונס לתודעה הציבורית‪ ,‬לא מעט בזכות הדיון‬
‫הער בנושא מקומה של הקורבן בסוג עבירה זה‪.‬‬
‫מחקר זה על הסוציולוגיה של עבירת האונס לצורותיה‪ ,‬לא רק בהקשר הפתולוגי‪-‬האישי‪ ,‬אלא כעבירה‬
‫בעלת ייחוד חברתי‪-‬תרבותי‪ ,‬היה נקודת מפנה וחידוש בתיאוריה‪ ,‬שימש מסד למחקרים שבוצעו מאז‬
‫בנושא זה‪ ,‬ויצר תשתית לשינויי חקיקה ומדיניות לגבי עבריינים וקורבנות‪ .‬מנחם היה הראשון שחקר‬
‫‪7‬‬
‫את תופעת האונס הקבוצתי‪ ,‬אונס בחיזור וכן מצבים המעלים ומזרזים את סיכויי התרחשות העבירה‪.‬‬
‫תרומתו בחקר הדינמיקה של יחסי עבריין‪-‬קורבן‪ ,‬ומקומם של הקורבנות בדינמיקה זו‪ ,‬רלבנטית‬
‫במיוחד להתפתחות התיאוריה הויקטימולוגית‪.‬‬
‫על בסיס מחקריו בתחום זה‪ ,‬מנחם היה הראשון בעולם שהסיק את המסקנה היישומית המתבקשת‬
‫והקים את המרכז הראשון לטיפול בנפגעות אונס בישראל‪ ,‬וכן במקומות אחרים בעולם‪ .‬מחקר‬
‫ההערכה הראשון שבוצע על‪-‬ידו עבור ממשלת קנדה (בשיתוף פעולה עם דלילה רעייתו) על מרכזים‬
‫לטיפול בקורבנות אונס‪ ,‬היה בסיס למחקרים נוספים ותשתית לשינויים בארגונם של מרכזים כאלה‬
‫ובתיפקודם‪.‬‬
‫מחקריו על אונס ומחקריו על קורבנות קשישים היוו תשתית לתרומתו להרחבת מדע הוויקטימולוגיה‬
‫– לתיאוריה ולביסוסה של ויקטימולוגיה יישומית‪ ,‬במניעה‪ ,‬טיפול בקורבנות ושיקומם ברמה אישית‬
‫וקהילתית‪.‬‬
‫לתרומתו לתיאוריה בנושא הפשע המאורגן ולמאבק בו הגיע מנחם מעבודותיו בשדה (תצפיות‪ ,‬מודיעין‬
‫ועוד)‪ .‬ההבחנה התיאורטית שעשה על בסיס מחקר אמפירי בין פשיעה מקצועית‪ ,‬פשיעה מאורגנת‬
‫ופשע מאורגן מקובלת כיום בעולם‪ ,‬וכן הגדרתו את תכונותיו המיוחדות של הפשע המאורגן המקומי‬
‫וגם הבינלאומי‪ .‬מחקריו על פשע מאורגן בקרב העדה הגרוזינית וההזדקנות של "מאפיוזים" איטלקיים‬
‫נחשבים מודל של שילוב בין תיאוריה אנתרופולוגית שבה מודגשים יסודות אתניים‪-‬תרבותיים‪ ,‬לבין‬
‫עלייתו והתפתחותו של הפשע המאורגן בקבוצות אתניות‪ ,‬כמו גם בשילוב בין תיאוריה של שינוי‬
‫חברתי‪-‬פוליטי לבין עלייתו של הפשע המאורגן והתפתחותו של הפשע המאורגן הבינלאומי‪.‬‬
‫פרופ' אמיר הוא חלוץ העיון והמחקר בנושא הפשע המאורגן בישראל‪ ,‬והראשון שפיתח ולימד קורס‬
‫בנושא זה‪ .‬הוא יזם מחקרים רבים ושימש כיועץ לוועדת החקירה הממלכתית לחקר הפשיעה המאורגנת‬
‫("ועדת שימרון")‪ ,‬והגדיר עבור הוועדה ועבור המשטרה את מאפייניו וצורותיו של הפשע המאורגן ואת‬
‫האיום הטמון בו לסדר החברתי בשל אופיו המיוחד החוצה‪-‬גבולות‪.‬‬
‫לבקשת היחידה לחקר הטרור במרכז האו"ם בווינה חקר ותיאר את הקשר בין טרור לבין פשע מאורגן‪.‬‬
‫גם דיון תיאורטי זה נבנה על בסיס מחקריו על הקשר בין "פשע רגיל" לטרור‪ ,‬והוא שימש בסיס‬
‫למחקרים (כולל מחקרים של מרכז ‪ RAND‬בארה"ב) על הדרך הפלילית שבה הטרור מקיים את עצמו‬
‫ואת פעולותיו‪.‬‬
‫בזירה הבינלאומית‪ ,‬המוניטין שרכש פרופ' אמיר כמומחה בתחומי הפשע המאורגן והטרור הובילו‬
‫להזמנתו לשמש כיועץ לממשלת הולנד בנושא הפשע המאורגן‪ ,‬וכיועץ בדיונים בינלאומיים בנושאי‬
‫מודיעין‪ ,‬הפעלת סוכנים ומדיניות בתחום הפשע המאורגן והקשר בין טרור לפשיעה‪ .‬פרופ' אמיר היה‬
‫בין קומץ מקימי האגודה הבינלאומית לחקר הפשע המאורגן ושימש כסגן נשיא האגודה‪.‬‬
‫גם בנושאי משטרה ושיטור רכש פרופ' אמיר התמחות ומוניטין‪ ,‬בעיקר בתחומי הפעלת סוכנים‪,‬‬
‫משטרה‪ ,‬ושינויים פוליטיים (בעיקר בכיוון של דמוקרטיזציה)‪ ,‬סטיות במשטרה‪ ,‬אלימות‪ ,‬ושחיתות‪.‬‬
‫הוא ערך ספרים על תיאוריה ומחקר בינלאומי משווה בנושאי פשע מאורגן‪ ,‬משטרה ודמוקרטיה‪,‬‬
‫סטיות במשטרה‪ ,‬הפרת זכויות‪ ,‬אלימות‪ ,‬ובעיקר שחיתות‪ .‬פרופ' אמיר פרסם את המחקר הראשון על‬
‫התיאוריה והמבנה של הפעלת סוכנים‪( ,‬מודיעים שהם עבריינים)‪ .‬הוא כתב גם על אתיקה במשטרה‬
‫ועל משטרה ופוליטיקה‪.‬‬
‫בין תרומותיו הראשוניות והייחודיות לקרימינולוגיה התיאורטית והיישומית בישראל אפשר למנות גם‬
‫את היותו מראשוני החוקרים שעסקו בנושאי הגירה ועבריינות‪ .‬הוא פיתח תיאוריה מקיפה על הקשר‬
‫בין הגירה לפשיעה בקרב נוער עולה ובקרב עובדים זרים‪ ,‬וכן על הסחר בעובדים זרים‪.‬‬
‫פרופ' אמיר פיתח בארץ את תת‪-‬התחום של "הגרונטולוגיה של סטייה וקורבנות"‪ .‬הוא הראשון (ביחד‬
‫עם פרופ' שמעון ברגמן) שחקר עבריינות של קשישים‪ ,‬תוך מיקוד בעיקר בקשישים כקורבנות של‬
‫אלימות‪ ,‬סחיטה והונאה בביתם‪ ,‬במוסדות‪ ,‬או בסביבתם החברתית‪ .‬פרסומיו בנושא זה במסגרת מכון‬
‫ברוקדייל לחקר הגרונטולוגיה‪ ,‬עסקו גם בנושא הפחד מפשיעה‪ .‬מחקריו הראשונים בנושא קורבנות‬
‫קשישים היוו בסיס למחקרים אמפיריים ותכניות מניעה‪ ,‬ובכך תרם אמיר גם לחקר הויקטימולוגיה‬
‫התיאורטית והיישומית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תרומתו של פרופ' אמיר לחקר האלימות בחברה הישראלית חשובה לא פחות‪ .‬הוא היה בין הראשונים‬
‫שחקר התנהגות אלימה בארגונים ומוסדות – בלשכות סעד ובמשטרה‪ ,‬והראשון שחקר (עם פרופ'‬
‫תמר הורוביץ) את האלימות בבתי‪-‬הספר‪ .‬עבור מכון וינגייט חקר ובנה‪ ,‬עם עמיתים‪ ,‬מודל תיאורטי‬
‫על אלימות בספורט‪ .‬כמוכן הוא שימש כיועץ לוועדת החקירה של משרד החינוך שעסקה באלימות‬
‫בדיסקוטקים‪ ,‬ופיתח תיאוריה על אלימות נוער באירועי בידור‪ .‬מחקריו על אלימות אישית וארגונית‬
‫תרמו תרומה חשובה למשטרה‪ ,‬וסוכמו בספר‪ ,‬העוסק בתיאוריה ובמחקר על אודות אלימות של‬
‫שוטרים‪ .‬הוא גם היה הראשון שכתב על התנהגויות ספציפיות בתחום עבריינות הצווארון הלבן‪ :‬גניבות‬
‫ממקום העבודה‪ ,‬בקרב פרופסיות וארגונים כלכליים‪.‬‬
‫מנחם היה מורה ומנחה של רבים מבין הקרימינולוגים המלמדים והחוקרים באקדמיה בארץ‪ ,‬וכן של‬
‫עובדי שטח מקצועיים בכירים בשירותי המבחן‪ ,‬חבורות הרחוב‪ ,‬מוסדות הנוער‪ ,‬המשטרה ובתי‪-‬‬
‫הסוהר‪ ,‬כמו גם של מורים ומחנכים בבתי‪-‬ספר תיכוניים המלמדים קורסים בנושאי קרימינולוגיה‬
‫ומשטרה אותם עזר לפתח‪.‬‬
‫בהוראת הקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית (ובארץ בכלל)‪ ,‬מנחם היה מחלוצי המורים בנושאי‬
‫הוויקטימולוגיה‪ ,‬המשטרה‪ ,‬התארגנויות וארגוני פשיעה‪ ,‬נשים ופשיעה‪ ,‬פשעי צווארון לבן וקרימינולוגיה‬
‫משווה‪ .‬הוא הדריך תלמידי מחקר רבים לתואר שני ושלישי‪ ,‬ותלמידיו ממלאים תפקידים בכירים‬
‫באקדמיה ובשירות הציבורי‪.‬‬
‫בגלל מומחיותו התיאורטית וניסיונו בשדה היה מנחם חבר בוועדות ממלכתיות וציבוריות לחקירת‬
‫תופעות שונות של פשיעה‪ :‬אלימות‪ ,‬זנות‪ ,‬פשע מאורגן וקורבנות פשיעה‪ ,‬ושימש כעד מומחה לפני‬
‫פורומים מקצועיים שונים ולפני ועדות הכנסת‪.‬‬
‫פעילותו המקצועית של מנחם אינה מצטמצמת בתחומי ההוראה והמחקר בלבד‪ .‬ידיו רב לו בעבודה‬
‫התנדבותית בתחומים מגוונים ‪ -‬במתן ייעוץ והדרכה‪ ,‬במחקר‪ ,‬בבניית תכניות לימודים‪ ,‬בייזום והקמה‬
‫של מערכות ושירותים חברתיים למניעה‪ ,‬טיפול ושיקום‪ ,‬וכן בהערכת השפעתם‪ .‬להלן איזכור כמה‬
‫מפעילויות אלה‪:‬‬
‫פרופ' אמיר היה ממייסדי האגודה לזכויות האזרח‪" ,‬אל‪-‬סם"‪ ,‬וממקימי ער"ן לנוער; ממייסדי הרשות‬
‫לשיקום האסיר וחבר הנהלתה‪ ,‬וחוקר שיטות ותכנית שיקום של הרשות; בין מקימי הרשות למלחמה‬
‫בסמים‪ ,‬וחבר קבוע בוועדת המחקר שלה; בין מקימי "עוגן"‪ ,‬האגודה למאבק בשחיתות ולהגנה על‬
‫"מתריעים בשער"; ממייסדיו ומקימיו של השירות הראשון לנערה במצוקה (בירושלים); יוזם ומקים‪,‬‬
‫בעזרת המשטרה ועיריית ירושלים‪ ,‬של התכנית המיוחדת הראשונה בארץ ובעולם לעזרה לקשישים‬
‫במצוקה ("לחצני מצוקה") שהפכה מודל לחיקוי בארץ ובעולם‪.‬‬
‫לכן התואר של חוקר קרימינולוגי "קטן עליו"‪ .‬יותר מתאים לו התואר של "קרימינולוג הומאני"‪ ,‬או‬
‫"קרימינולוג בעל מעורבות חברתית"‪.‬‬
‫לעיתים אני עומד נפעם ותוהה האם כל אלה הם הישגיו של אדם אחד? פעילותו האקדמית של מנחם‬
‫חרגה מתחומי ישראל‪ .‬ידועה היתה חיבתו לנסיעות ברחבי העולם‪ ,‬ואחד היתרונות של העולם האקדמי‬
‫הוא שניתן לשלב בין המהנה והמועיל‪ .‬יעידו על כך המוסדות הרבים ברחבי העולם בהם שימש‬
‫כפרופסור או כחוקר אורח‪ .‬ביניהם ניתן למנות את אוניברסיטת קליפורניה בברקלי‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫‪ NEW SOUTH WALES‬באוסטרליה‪ ,‬אוניברסיטאות קרלטון ואוטווה בקנדה‪ ,‬אוניברסיטות אוקספורד‬
‫וקיימברידג' באנגליה‪ ,‬אוניברסיטת טורקו בפינלנד‪ ,‬ואוניברסיטת אוטרכט בהולנד‪.‬‬
‫לאחר פרישתו הוא המשיך לתרום מניסיונו וידיעותיו בהוראת הקרימינולוגיה במסלול האקדמי של‬
‫המכללה למינהל‪.‬‬
‫מכלול תרומותיו לקרימינולוגיה הישראלית והעולמית זכו להוקרה הראויה‪ ,‬וכאחד האבות המייסדים‬
‫של הקרימינולוגיה הישראלית הוענק לו פרס ישראל הראשון בקרימינולוגיה‪ ,‬בשנת ‪( 2003‬יחד עם‬
‫פרופ' שלמה גיורא שוהם)‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הערה אישית – כל מי שבא במגע עם מנחם נשבה בקסמו האישי המיוחד‪ ,‬בעושר הידע שלו‪,‬‬
‫ובעיקר בטוב ליבו ובנכונותו לעזור לכל מי שפונה אליו‪ .‬ביובל השנים של היכרותנו הקרובה היו לי‬
‫‪9‬‬
‫הזדמנויות רבות להיווכח בכך‪ ,‬הן לגביי והן לגבי רבים אחרים‪.‬‬
‫ודאי תסכימו אתי כי מנחם ראוי מאין כמוהו לאות יקיר המכון לקרימינולוגיה‪ .‬אות זה מבטא את‬
‫ההערכה העמוקה שלנו כלפיו‪ ,‬ואת החוב הגדול שהמכון והקרימינולוגיה הישראלית כולה חבים‬
‫לפרופ' מנחם אמיר‪.‬‬
‫ודברים נוספים‪...‬‬
‫להלן דברים שכתבו מונחים לשעבר של פרופ' אמיר לאחר מותו‪ .‬את המידע ריכז פרופ' אורי תימור‪,‬‬
‫תלמידו לשעבר‪:‬‬
‫פרופ' נתי רונאל‬
‫זכיתי שמנחם היה המנחה שלי לדוקטורט אי‪-‬שם בראשית שנות התשעים‪ .‬היינו נפגשים במשרדו‬
‫במכון בירושלים אחת למספר שבועות לדון במחקרי‪ .‬לעתים הייתי מפקיד בידו חומר מודפס‪ ,‬פרק‬
‫חדש שנכתב‪ .‬מיד היה רועם שאין לו כרגע זמן לקרוא ועלי יהיה להמתין בסבלנות‪ ,‬ואז חוזר לסיפוריו‬
‫הנפלאים על עלילות הימים שהיו וההיסטוריה האישית של כל אחד שהכיר בערך‪ .‬כשהייתי חוזר לאחר‬
‫מספר שעות לביתי בתל אביב‪ ,‬הסתבר שמנחם צלצל‪ ,‬חיפש אותי‪ .‬החזרתי טלפון‪" .‬קראתי" – אמר –‬
‫"איך הספקת? הרי אמרת שבועיים" – "כן" – היה עונה – "אבל סטודנט כתב‪ ,‬רוצה לקבל פידבק‪ ,‬אז‬
‫קראתי"‪ .‬וזה חזר על עצמו מספר פעמים‪ .‬ולמדתי ממנו – סטודנט כותב‪ ,‬רוצה משוב‪ ,‬אז לענות בהקדם‪,‬‬
‫כמו מנחם‪ ,‬ועוד כמו מנחם‪ ,‬לחפש את מה שיש בכתיבה של התלמיד‪ ,‬ולא את מה שאין‪ .‬ובכך מנחם‬
‫הדגים לי את מה שלימים הגדרתי כקרימינולוגיה החיובית‪ ,‬שמחפשת מה שיש בכל אחד‪ ,‬גם בעבריין‬
‫המועד‪ ,‬הכרוני‪ ,‬ולא את מה שאין‪ .‬הסיכוי‪ ,‬ולא רק הסיכון‪ .‬ובאופן סמלי‪ ,‬הפעם האחרונה שנתתי לו‬
‫לקרוא מעבודתי היה כאשר ביקשתי את חוות דעתו על פרק הפתיחה שלי לספר קרימינולוגיה חיובית‬
‫שערכתי עם דנה שגב‪ .‬קרא בעיון רב‪ ,‬כדרכו‪ .‬נפגשנו אחרי מספר שבועות בביתו בתל אביב ועברנו‬
‫יחד מילה מילה‪ ,‬כשהוא מסביר את הערותיו‪ ,‬מאיר זוויות נוספות לכתיבה ומעשיר‪ .‬במפגש הפרידה‬
‫שלנו הספקתי להעניק לו עותק טרי של הספר וכמו לסיים מעגל‪ ,‬אלא שלמעגל אין סוף ומנחם ימשיך‬
‫לנוע בלבי וללמדני בדוגמתו האנושית הצבעונית‪ ,‬אוהבת האדם‪.‬‬
‫פרופ' ארנון אדלשטיין‬
‫פרופ' (אמריטוס)‪ ,‬חתן פרס ישראל‪ ,‬מנחם אמיר ז"ל שימש כמדריך ראשי בעבודת הדוקטורט שלי‪.‬‬
‫אני מאמין שכל סטודנט שעבד תחת הדרכתו של מנחם בכתיבת הדוקטורט‪ ,‬חווה חוויה חיובית‬
‫ומופלאה‪ .‬מדריך שיהפוך עולמות בשבילך‪ ,‬כשהוא מרוצה וחושב שאתה ראוי‪.‬‬
‫לא רק שהוא היה מביא ערימות של ספרים שאקח הביתה ואקרא‪ ,‬היינו עורכים שיחות טלפוניות‪,‬‬
‫מלבד ברגעים בהם התנצל‪ ,‬שהבטיח לדלילה להכין ארוחת ערב‪.‬‬
‫מנחם לא ניסה להראות כמה שהוא יודע‪ ,‬אלא עד כמה הוא לומד מתוך הדוקטורנט שלו‪ ,‬והייתה זו‬
‫תחושת שותפות מופלאה‪.‬‬
‫היבט אחד מיוחד זכור לי מאד‪ .‬מנחם היה איש שקט‪ ,‬ללא מדון וכעס‪ .‬כשאחת ההערות על הדוקטורט‬
‫שלי היתה‪ ,‬שהמודל שהצגתי הוא "ישן וחבוט"‪ -‬בעוד שהמודל היה חדשני‪ ,‬לא אשכח כיצד מיידית‬
‫ובנוכחותי‪ ,‬התקשר לגבעת רם‪ ,‬הרים את קולו והיה סמוק מכעס‪.‬‬
‫בהיבט המיוחד הזה‪ ,‬מנחם סייע בכל מאודו לכל הדוקטורנטים שלו‪ ,‬והיה קפדן בדרישות שלו מהם‪,‬‬
‫אך משידע שהדוקטורנט צודק‪ ,‬הוא היה מוכן לגונן עליו בכל מאודו‪.‬‬
‫תודה מנחם‪ ,‬מורי ורבי‪.‬‬
‫יהא זכרך ברוך‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרופ' אורי תימור‬
‫על מעלותיו של מנחם ז"ל אפשר ללמוד מהדרך שבה הנחה את תלמידיו כולל אותי‪.‬‬
‫כשפניתי אליו בבקשה שיהיה מנחה שלי בעבודת הדוקטורט‪ ,‬השיב‪" ,‬תצטרך לחכות‪ ,‬יש לי כרגע‬
‫שני מונחים"‪ .‬כעבור שבועיים‪ ,‬כשפגש אותי במכון‪ ,‬שאל‪" ,‬למה אתה לא שולח אלי הצעה ראשונית?"‬
‫אמרתי‪" ,‬אתה אמרת לי לחכות בתור"‪ .‬הוא ענה‪" ,‬ברגע שפנית‪ ,‬התקבלת"‪ .‬הרצון לקדם סטודנטים שלו‬
‫גבר על בעיות קשיי עומס עבודה‪.‬‬
‫למרות הידע הרחב שלו והמעמד שלו כראש מכון מנחם לא היה מנחה מלמעלה ולא חשש למוניטין‬
‫שלו ולהתחלקות עם אחרים בהנחייה‪ .‬כשהוא סבר שיש צורך בהתייעצות עם מנחים נוספים בעלי‬
‫ידע ספציפי הוא איתר כאלה והפגיש אותי עמם‪ .‬כך עשה כשהפגיש אותי עם ברנדה דנט ז"ל פרופ'‬
‫לסוציולינגואיסטיקה שסייעה לי בטיפול באספקטים לשוניים בעבודה וכך עשה כשהפגיש אותי‬
‫עם פרופ' נחמן בן יהודה לחשיבה משותפת לגבי אספקטים סטטיסטיים בעבודה‪ ,‬והשתתף בעצמו‬
‫בפגישה‪ .‬לצד הנחייתו החכמה הוא היה במידה רבה גם שותף בעבודה‪.‬‬
‫באחת הפגישות בינינו הצעתי לו להצטרף אלי לביקור בישיבה לחוזרים בתשובה ולשיחה עם אסירים‬
‫משוחררים בתוכה‪ .‬הוא סירב בעדינות באמרו " אורי‪ ,‬עד כאן‪ .‬אל תעשה לי את זה‪ .‬אמא שלי שהייתה‬
‫מרכסיסטית‪ ,‬הייתה מתהפכת בקברה אילו ידעה שאני הולך למקום כזה‪ ".‬למרות זאת דעותיו האישיות‬
‫מעולם לא פגעו בפתיחות שלו ובהסכמתו עם ממצאי המחקר‪.‬‬
‫גם לאחר קבלת הדוקטורט מנחם לא פסק מלהיות מלווה וידיד אם בהתקשרות לברך בערבי חגים‪,‬‬
‫אם בהערכת מאמרים שלי‪ ,‬אם בהמלצות לקידום ואם בשיחות בנושאים שהיו בנפשו ושלהם הקדיש‬
‫בהתנדבות זמן רב כמו קידום שיקום האסירים הן בכלא והן לאחר שיחרורם‪.‬‬
‫אני אזכור אותו כדמות מופתית בקרב הקרימינולוגים‪ ,‬בעל ידע עצום‪ ,‬שלא רק דרש אלא גם עשה‪,‬‬
‫מנחה מעולה‪ ,‬ומעל לכל אדם ישר דרך‪.‬‬
‫ד"ר עדית חכימי‬
‫כשמנחם הגיע לגבורות התקיים לכבודו יום עיון של המכון לקרימינולוגיה‪ .‬למברכים אותו בברכת "עד‬
‫מאה ועשרים" השיב מנחם‪" :‬אני מסתפק בגיל מאה ותשע עשרה‪ ,‬כדי שעם לכתי יאמרו עלי‪' -‬מת טרם‬
‫זמנו'"‪ .‬ומחשבות טורדות על לכתו של מנחם‪ -‬אכן מת טרם זמנו!‬
‫זכיתי להימנות על תלמידיו של פרופ' מנחם אמיר ולכתוב את עבודת הדוקטורט שלי בהנחייתו (יחד‬
‫עם פרופ' ראובן כהנא ז"ל)‪ .‬מנחם היה עבורי המקור הראשוני למפגש עם תחום הדעת של הסוציולוגיה‬
‫של המשטרה‪ ,‬ואך טבעי הוא שבחרתי בו כמנחה לעבודתי‪ .‬ומנחם היה מקור שופע בתחום‪ -‬עם זכרון‬
‫וידע יוצאי דופן‪ .‬בכל מפגש שהיה לי עם מנחם התגלגלו שיחותנו לספרים האחרונים שקרא‪ -‬ומנחם‬
‫קרא אינספור ספרים‪ .‬כל ספר שקרא‪ -‬זכר אותו לפרטיו‪ .‬ועוד יותר מכך‪ ,‬בכל איזכור של מאמר או של‬
‫ספר שקרא‪ ,‬תיבל תמיד את הידע המופלג שלו בפרטים על הביוגרפיה האישית של כותבי המאמרים‬
‫והספרים אותם ציטט והזכיר‪.‬‬
‫וכמו שמנחם קרא כל מאמר וכל ספר בעיון רב‪ ,‬כך גם התייחס לכל טיוטה של עבודת הדוקטורט‬
‫שכתבתי‪ .‬זכורות לי הערותיו בכתב ידו הקטן‪ ,‬שלקריאתו צריך היה לפתח התמחות מיוחדת‪ .‬היה זה‬
‫רק ביטוי אחד למידת הרצינות והאיכפתיות שביחסו להנחיית עבודתי‪ ,‬וכך גם היה ביחסו לכל אחד‬
‫מתלמידיו‪.‬‬
‫ועוד זכרון קטן המשקף את אופיו המיוחד של מנחם‪ .‬בכל שנה‪ ,‬בערבם של ראש השנה וחג הפסח‪ ,‬היה‬
‫מנחם מקדים אותי בשיחת טלפון אלי באיחולי חג שמח‪ .‬והרי אני כתלמידתו היא זו שהיתה צריכה‬
‫להתקשר אליו ולברך אותו‪ .‬ובכל שיחה‪ ,‬כמו גם בשיחות אחרות שהיו לנו‪ ,‬היה מספר לי על נסיעותיו‪,‬‬
‫על הספרים והמאמרים שהוא כותב‪ ,‬על הכנסים המדעיים בו הוא משתתף יחד עם דלילה זוגתו‬
‫שלקחה חלק כה מרכזי בחייו‪ .‬חשוב היה לו לשמר את הקשר‪.‬‬
‫תחסר לי מנחם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ד"ר תומר עינת‬
‫הפגישה הראשונה שלי עם מנחם היא זו שנצרבה בליבי ובמוחי באופן העמוק והמשמעותי ביותר‪.‬‬
‫לפחות כך נדמה לי‪ .‬קבענו להיפגש בשעות הערב בחדרו שבמכון לקרימינולוגיה למשך חצי שעה‪,‬‬
‫ולדון בעבודת התזה שלי‪.‬‬
‫הדלת לחדרו הייתה פתוחה וכשנכנסתי ראיתי חדר גדול עם תקרה גבוהה ובאחת מפינותיו‪ ,‬לצד‬
‫שולחן עמוס בספרים ובמחברות ובדפים‪ ,‬ישב איש מעט כפוף עם מקטרת בפיו‪ ,‬וקרא לצד מנורת‬
‫שולחן דולקת‪.‬‬
‫כאשר הוא הבחין בי הוא מיד חייך‪ ,‬סימן לי בידו להיכנס‪ ,‬אך במקום להניח את הספר ולהתפנות אליי‬
‫המשיך לקרוא בו בשקיקה למשך מספר דקות נוספות‪ .‬ואז לפתע‪ ,‬מבלי הכנה מוקדמת וללא כל גינוני‬
‫נימוס מקובלים‪ ,‬הניח את הספר על השולחן והחל לדבר איתי עליו ועל הביקורת שיש לו ביחס לתכניו‪.‬‬
‫ומשם השיחה‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬המונולוג‪ ,‬המשיך להתגלגל באופן אסוציאטיבי ומרתק‪ ,‬לתחומי מחקר‬
‫נוספים ואחרים‪ ,‬לחייו האישיים‪ ,‬לפלמ"ח‪ ,‬ללימודיו האקדמאיים בארה"ב ושוב למאמרים חדשים‬
‫שקרא לאחרונה‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬וכל זאת‪ ,‬בהתלהבות ובצניעות‪ ,‬בהגזמה ובחיוך‪ ,‬בשטף וברהיטות‪.‬‬
‫נדמה לי שרק כעבור ‪ 15‬או ‪ 20‬דקות הוא עצר מדיבורו ושאל אותי לסיבת פגישתנו; וכשעניתי‪ ,‬הוא‬
‫התייחס לכך במהירות [יתרה]‪ ,‬פתר את כל הסוגיות וההתלבטויות הרלוונטיות שהיו לי‪ ,‬וחזר לגולל‬
‫בפניי את סיפוריו וחוויותיו האישיים‪.‬‬
‫כזה היה מנחם בשבילי‪ :‬חכם‪ ,‬וחם‪ ,‬ומעניין‪ ,‬ותומך‪ ,‬ומרתק ואינטלקטואל‪ ,‬ומרגיע ואוהב‪ ,‬ויועץ ומדריך‪,‬‬
‫וממוקד ומפוזר‪ ,‬ומספר סיפורים ורחב אופקים‪ ,‬ותולעת ספרים ואיש רוח‪ ,‬ומעל הכול ‪ -‬חבר אמיתי‬
‫ואיש נפלא‪.‬‬
‫אהבתי אותו מאוד וחסרונו מהווה טרגדיה גדולה עבורי‪.‬‬
‫ד"ר עופר מוכתר‬
‫מנחם היה מרצה סוחף ומרתק‪ ,‬חוקר בעל שם עולמי‪ ,‬אך בראש ובראשונה הוא היה מורה ומחנך‬
‫שעיצב את דמותם של דורות של חוקרים בתחומי הקרימינולוגיה ומדעי ההתנהגות‪.‬‬
‫מנחם ידע להרוות תמיד את צימאונם של תלמידי המחקר שתחת הדרכתו בידע תיאורטי ומעשי‬
‫עצום‪ ,‬אך גם לספק עצה טובה שניתנה בלב פתוח ובנפש חפצה‪.‬‬
‫זכיתי להימנות על תלמידיו‪ ,‬ועל כך הוקרתי תמיד תהיה נתונה לו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מאמר דעה‪ :‬מאגרים ומקורות מידע‬
‫זמינים עבור קרימינולוגים בישראל‬
‫מאת‪ :‬פרופ' ארנון אדלשטיין‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי‪ ,‬באר‪-‬שבע‬
‫ניתן להתווכח באם נתוני המשטרה מדויקים ועד כמה‪ .‬אולם‪ ,‬כשאנו רוצים לחקור תופעה מסוימת‪,‬‬
‫לכתוב מאמר או להכין קורס‪ ,‬עלינו לצאת מתוך נקודת מוצא הכוללת נתון כלשהו לגבי שיעור התופעה‪.‬‬
‫כאשר אני נכנס לאתר ה‪ F.B.I -‬אני יכול לקבל מידע מיידע על מגוון שיעורי עבירות מסוימות‪ ,‬במגוון‬
‫פילוחים‪ :‬מדינה‪ ,‬מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬מוצא ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬במקרים מסוימים ניתן לראות נתונים עד לרמת רזולוציה‬
‫של תיק פלילי מסוים‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר אנו נזקקים כקרימינולוגים בישראל למידע כלשהו‪ ,‬עלינו לשלם‬
‫אגרה בשמה המביש "חופש המידע"‪ ,‬להמתין חודשים ולא פעם‪ ,‬לקבל נתונים שלא להם התכוונו‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬יש ליצור שיתוף פעולה עם מפכ"ל משטרת ישראל החדש וראש ענף סטטיסטיקה‪ ,‬לפיו‬
‫לקרימינולוגים החברים באגודה‪ ,‬תתאפשר נגישות ישירה למאגרים מסוימים של משטרת ישראל‪ .‬אין‬
‫ספק שהדבר יקל עלינו מאוד ויקדם אותנו אל המאה ה‪ .21-‬אני מקווה שנשיא האגודה ו‪/‬או היו"ר‬
‫החדש ירימו את הכפפה לאתגר חשוב זה‪.‬‬
‫בהזדמנות זו‪ ,‬ברצוני להודות באופן אישי לפרופ' אפרת שהם‪ ,‬יו"ר האגודה היוצאת‪ ,‬על עבודה בשיתוף‬
‫פעולה יוצא מן הכלל מרגע היכנסי לתפקיד גזבר האגודה‪ ,‬ולמען פועלה הרב לקידום האגודה‪.‬‬
‫מאמר‪ :‬ממצאים ראשוניים מסקר ביטחון‬
‫אישי (נפגעי עבירה) ‪2014‬‬
‫מאת‪ :‬ד"ר בשורה רגב ודנה הילמן‪ , 1‬מחלקת המחקר‪ ,‬המשרד לביטחון הפנים‬
‫בשנת ‪ 2014‬החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ביוזמת המשרד לביטחון הפנים‪ ,‬לערוך סקר‬
‫שוטף בנושא "ביטחון אישי"‪ .‬סקר מהסוג הזה מבוצע במרבית מדינות המערב והוא משמש למדידת‬
‫היפגעות מעבריינות מדווחת ולא מדווחת ולתכנון וקביעת מדיניות מבוססת נתונים‪.‬‬
‫סקר זה‪ ,‬בדומה ל"סקר נפגעי עבריינות ‪ ,2"2001‬מאפשר לקבל אינדיקציות באשר לרמת ההיפגעות‬
‫של משקי הבית והאזרחים מפשיעה‪ .‬אולם בנוסף ולעומת הסקר משנת ‪ ,2001‬הפעם הוכנסו ‪ 2‬חידושים‬
‫מרכזיים‪ :‬הראשון הוא הנושא של תחושת הביטחון האישי‪ .‬הנושא השני הוא החלת הסקר גם על‬
‫עבירות מקוונות‪.‬‬
‫ההתמקדות גם בהיפגעות מעבירות מקוונות נעשית מתוך ההבנה הקרימינולוגית‪ ,‬שביטחון אישי‬
‫מורכב ממכלול ההתרחשויות בכל ה"זירות" (‪ ,)sites‬כולל אלה הווירטואליות‪ ,‬שאדם לוקח בהן חלק‬
‫במהלך היומיום שלו‪ .‬הסייבר הוא זירה משמעותית‪ ,‬שהולכת ותופסת יותר ויותר משקל בחיי הציבור‪.‬‬
‫גם הנזק כתוצאה מעבירות מקוונות‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬לא נופל מזה של עבירות המתרחשות במרחב‬
‫הפיזי‪.‬‬
‫בסקר נשאלו הנדגמים על היפגעותם מעבירות מסוגים שונים במהלך ‪ 12‬החודשים האחרונים‪ .‬נבדקה‬
‫היפגעות מעבירות שמהם נפגע הפרט – גניבה‪ ,‬אלימות או איום באלימות‪ ,‬הטרדה מינית‪ ,‬עבירות מין‬
‫ופגיעה מקוונת (‪ ,)Cyber Crime‬נבדקה היפגעות מעבירות כלפי משק הבית – עבירות רכוש לרבות‬
‫‪1‬הכותבות‪:‬‬
‫ד"ר בשורה רגב היא ראש מחלקת המחקר במשרד לביטחון הפנים‪.‬‬
‫דנה הילמן היא רכזת תחום מחקר ומדיניות במשרד לביטחון הפנים‪.‬‬
‫‪ 2‬ראה‪( http://www.cbs.gov.il/hodaot2003/16_03_33.htm :‬סקר נפגעי עבריינות ‪ 2001‬באתר הלמ"ס)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫עבירות כלפי דירת המגורים וכלי הרכב המשרתים את משק הבית (פריצות וגניבות)‪ ,‬ונבדקה היפגעות‬
‫כלפי ילדים עד גיל ‪ 18‬המשתייכים למשק הבית‪.‬‬
‫הסקר מתייחס לאוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל‪ ,‬בגיל ‪ 20‬ומעלה במשקי בית‪ .‬גודל המדגם עמד‬
‫על כ‪ 7,150-‬נדגמים‪ .‬הסקר בוצע ע"י שאלונים‪ .‬מרבית השאלונים מולאו על ידי תשאול טלפוני (‪,)89%‬‬
‫היתר ע"י מילוי עצמי באינטרנט (‪ )8%‬וע"י משלוח שאלוני נייר בדואר (‪.)3%‬‬
‫תוצאות מלאות מהסקר יתפרסמו באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובאתר המשרד לביטחון‬
‫הפנים בקרוב‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫בסך הכול נפגעו בישראל כ‪ 760-‬אלף בני ‪ 20‬ומעלה מעבירות מסוגים שונים‪ :‬כ‪ 352-‬אלף גברים (כ‪-‬‬
‫‪ 14%‬מכלל הגברים בני ‪ 20‬ומעלה) וכ‪ 408-‬אלף נשים (כ‪ 15%-‬מכלל הנשים בנות ‪ 20‬ומעלה)‪.‬‬
‫כ‪ 14%-‬מאוכלוסיית ישראל בגילים אלו‪ ,‬כלומר אחד מכל שבעה בני ‪ 20‬ומעלה‪ ,‬נפגע במהלך השנה‬
‫האחרונה מאחת או יותר מהעבירות הפליליות הנחקרות בסקר זה‪.‬‬
‫תרשים ‪1‬‬
‫על פי הדיווחים שהתקבלו בסקר‪ ,‬סוג העבירה השכיח ביותר ממנו נפגעים בני ‪ 20‬ומעלה בישראל‬
‫הוא פגיעה מקוונת (פגיעות באמצעות רשתות האינטרנט והרשתות הסלולריות – ‪Cyber Crime)- 5.8%‬‬
‫מקרב בני ‪ 20‬ומעלה נפגעו במהלך השנה האחרונה מפגיעה מקוונת (כ‪ 297-‬אלף בני ‪ 20‬ומעלה)‪5.1% .‬‬
‫(‪ 261‬אלף) נפגעו מעבירת גניבה‪ ,‬כ‪ 168( 3.3%-‬אלף) נפגעו מעבירת אלימות או איום באלימות‪ ,‬כ‪1.8%-‬‬
‫(‪ 95‬אלף) נפגעו מהטרדה מינית וכ‪ 9( 0.2%-‬אלף) נפגעו מעבירת מין*‪.‬‬
‫מתוך כ‪ 1.125-‬מיליון משקי בית של בני ‪ 20‬ומעלה שבהם יש ילדים עד גיל ‪ ,18‬בכ‪ 76-‬אלף משקי‬
‫בית נפגעו ילדים (כ‪ 7%-‬מסך משקי הבית)‪ .‬דווח על כ‪ 214-‬אלף אירועי עבירה‪ .‬רוב הדיווחים הם על‬
‫היפגעות ילדים מעבירות של אלימות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תרשים ‪2‬‬
‫כפי שניתן לראות בתרשים ‪ ,2‬סוג העבירה הבולט ביותר בקרב משקי הבית שבהם יש ילדים מתחת‬
‫לגיל ‪ 18‬הוא עבירות אלימות‪ .‬זאת‪ ,‬עומת לסוג העבירה השכיח ביותר בקרב נפגעי עבירה בני ‪,20+‬‬
‫שהינו עבירות מקוונות‪ .‬למרות שאחוז הנפגעים בקרב בני ‪ 20+‬כמעט כפול מאחוז הנפגעים בקרב‬
‫הילדים במשקי הבית (‪ 14%‬לעומת ‪ ,7%‬בהתאמה)‪ ,‬אחוז ההיפגעות מאלימות בקרב הילדים במשקי‬
‫הבית דומה לאחוז ההיפגעות מעבירות אלימות בקרב בני ‪ 20‬ומעלה והוא נע סביב ‪( 3%‬כ‪ 33-‬אלף‬
‫משקי בית עם ילדים שנפגעו מתוך כ‪ 1.125-‬מיליון)‪ .‬יש לשער שנתון זה מתקשר לתופעה של אלימות‬
‫בבתי הספר‪ -‬תופעה שברוב המקרים אינה מדווחת למשטרה‪.‬‬
‫כ‪ 73%-‬מקרב בני ‪ 20‬ומעלה ציינו כי הם חשים ביטחון ללכת לבדם באזור המגורים בשעות החשיכה‬
‫במידה רבה מאוד או במידה רבה‪ .‬אין הבדלים גדולים במידת תחושת הביטחון בקבוצות הגיל השונות‬
‫עד גיל ‪ ,65‬ברם‪ ,‬התחושה הזו קיימת בשיעור נמוך יותר בקרב מבוגרים בני ‪ 65‬ומעלה – ‪ 64%‬מתוכם‬
‫ציינו כי הם חשים ביטחון ללכת לבד בחשיכה באזור מגוריהם‪ ,‬בהשוואה לשיעור שנע בין ‪ 73%‬לבין‬
‫‪ 76%‬בקרב קבוצות הגיל האחרות‪.‬‬
‫תרשים ‪3‬‬
‫‪15‬‬
‫כפי שניתן לראות בתרשים ‪ ,3‬ישנם הבדלים משמעותיים בתחושת הביטחון בין נשים וגברים‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫גברים מרגישים ביטחון ללכת בחשיכה באזור מגוריהם בשיעורים גבוהים יותר‪ .‬ההבדל המשמעותי‬
‫ביותר בין המינים הוא בתחושת הביטחון בקרב האוכלוסייה המבוגרת ביותר (גיל ‪ 65‬ומעלה) – ‪78%‬‬
‫מהגברים חשו ביטחון במידה רבה מאוד או רבה‪ ,‬לעומת ‪ 54%‬מהנשים‪.‬‬
‫כ‪ 297-‬אלף בני עשרים ומעלה דיווחו שנפגעו במהלך השנה האחרונה מעבירה מקוונת‪ .‬חשוב לציין‪:‬‬
‫ייתכנו פערים מהותיים בין תפיסת הציבור לגבי מה נחשב עבירה מקוונת וכיצד החוק מגדיר זאת‬
‫בפועל (האם הפעולה ממנה נפגע האדם מהווה עבירה פלילית)‪ .‬ככלל‪ ,‬בריונות ברשת אינה מהווה‬
‫עבירה פלילית אולם סביר להניח שהמשיבים כללו אותה כ"פגיעה מעבירה מקוונת"‪.‬‬
‫תרשים ‪4‬‬
‫רוב המשיבים ציינו שמדובר בעבירה מסוג הטרדה‪ ,‬איום או השפלה (‪ 24% .)61.5%‬נפגעו מהתחזות‬
‫וגניבת זהות‪ 19% ,‬נפגעו מגניבה והפצת מידע‪.‬‬
‫כ‪ 60% -‬מבין כלל נפגעי עבירה מקוונת ציינו שהם פנו לגורמים שאינם קשורים למשטרת ישראל‪ .‬רוב‬
‫הפניות היו לבני משפחה או חברים קרובים או לגורמים אחרים‪ ,‬ומעט מהפניות היו לאתרי האינטרנט‬
‫או לספקי שירות האינטרנט‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מאמר‪ :‬אונס וירטואלי ‪ -‬נקודת מבט‬
‫חברתית משפטית‬
‫"במציאות הזו‪ ,‬שבה כל מחשב הוא חלון‪,‬‬
‫אובייקטים שנראים או נשמעים הם לא בהכרח‬
‫פיזיים או ייצוג של אובייקטים‪ ,‬אלא יותר‬
‫בצורה של דמות ופעולה‪ ,‬העשויים ממידע‪ ,‬מידע טהור"‬
‫(‪.)Benedict, 1992, p. 5‬‬
‫מאת‪ :‬יהונתן דוד זלוט וד"ר יעל וילצ'יק אביעד‬
‫סקירה זו עוסקת בחשיפת המושג אונס וירטואלי מנקודת מבט חברתית ומשפטית בישראל‪ .‬סקירה‬
‫זו טוענת כי ההגדרה של אונס אינה מוגבלת לתחום הפיזי בלבד‪ ,‬וכי בעקבות תופעת הוירטואליזציה‪,‬‬
‫שבה מועברים יותר ויותר חלקים מחיינו הפרטיים למרחב הווירטואלי‪ ,‬פגיעה מינית המתרחשת‬
‫במרחב הוירטואלי צריכה אף היא להיכלל בהגדרה "אונס"‪ .‬לצורך כך‪ ,‬הסקירה מתארת את תופעת‬
‫האונס הווירטואלי ועונה על השאלות‪ :‬מהו אונס וירטואלי? כיצד הוא בא לידי ביטוי במרחב הוירטואלי‪,‬‬
‫ומהן ההשלכות החברתיות והמשפטיות של אונס מסוג זה?‬
‫אונס במרחב הוירטואלי‬
‫ניתן להגדיר אונס במרחב וירטואלי כעבירת מין הנעשית ברשת האינטרנט‪ ,‬בכפייה ובניגוד לרצונו‬
‫החופשי של הקורבן‪ ,‬על ידי הצגת מצג שווא או אמת בפני הקורבן ושכנועו לבצע בעצמו מעשים‬
‫מיניים או לשלוח תמונות וסרטונים מיניים שלו ברשת (‪ .)MacKinnon, 1997‬פגיעות מיניות‪ ,‬המתרחשות‬
‫במרחב הוירטואלי יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים ובעוצמות משתנות – החל בהטרדות מיניות‬
‫וירטואליות הבאות לידי ביטוי בשיחות וירטואליות בעלות גוון מיני‪ ,‬בשליחת תמונות בעלות צביון מיני‬
‫או בשיחות וידאו‪ ,‬וכלה בצילומים של אקטים מיניים והפצתם ברשת‪ ,‬או לחילופין בהפצת תמונות‬
‫או סרטונים בעלי תוכן מיני של אדם אחר ברחבי הרשת ללא רשותו‪ .‬במקרים חמורים מופנה כלפי‬
‫הקורבן איום להפיץ ברשת את תמונותיו או סרטונים שבהם הוא משתתף במידה ולא יבצע אקט מיני‬
‫בעצמו למול עיניו הצופות של העבריין במסך המחשב הביתי‪ .‬בניגוד לרוב מקרי האונס הפיזיים‪ ,‬אונס‬
‫וירטואלי עלול להיות אונס רב‪ -‬פעמי ומתמשך במידה והתמונות או הסרטונים נמצאים ברשותו של‬
‫אותו אנס אנונימי או אף ברשת‪ .‬במקרים אלה‪ ,‬ההשלכות על הקורבן הן חמורות ביותר שכן ניתן לשער‬
‫כי חוויית האונס תהיה חוויה מתמשכת שמקשה עליו את ההחלמה והשיקום‪ .‬המחשה לכך ניתן לקבל‬
‫מדבריה של קורבן שסרטונים מיניים שלה הופצו באפליקציית המסרים המידיים ווטסאפ (עירומה‬
‫מול כל העולם‪ .)2015 ,‬חווית האונס במקרה זה לא נגמרת ומתמשכת כל עת שצופים בה‪ .‬כיצד ניתן‬
‫להתקדם הלאה ולהחלים כשמקבלים תזכורת כואבת פעם אחר פעם לאירוע כל כך כואב ומשפיל?‬
‫במקרים של אונס וירטואלי העבריין מנצל את הקידמה הטכנולוגית ואת שפע המידע המצטבר ברשת‬
‫כדי לסחוט את הקורבן ולאלצו לעשות בעצמו מעשים אשר גורמים לעבריין להגיע לסיפוק מיני וכל‬
‫זאת בחסות האנונימיות שהרשת מספקת לעבריין‪ .‬אולם האונס הוירטואלי עשוי שלא להיעצר בכך‪.‬‬
‫ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות עתידות לאפשר בקרוב מצב בו אונס וירטואלי יהיה דומה כמעט‬
‫לחלוטין לאונס פיזי‪ .‬חברת ‪ Frixion‬שוקדת על פיתוח רשת חברתית שבה יוכלו גולשים לקיים יחסים‬
‫מיניים עם גולשים אחרים‪ ,‬מבלי להיפגש בפועל‪ ,‬באמצעות צעצועי מין חכמים שמתקשרים זה עם זה‬
‫דרך האינטרנט (בקרוב‪ :‬סקס פיזי עם גולשים‪ -‬דרך המחשב שלכם‪ .)2015 ,‬ההשלכות של השימוש‬
‫בטכנולוגיה מעין זו בנוגע לפגיעות מיניות עשויות להיות הרות אסון שכן על פי חברת האבטחה ‪Pen‬‬
‫‪ ,Test Partners‬ישנם סיכויים גבוהים שפצחנים (האקרים) יפרצו אל תוך אתרי הסקס הווירטואליים‪.‬‬
‫פריצות שכאלה יספקו לפצחן המצוי הצצה אינטימית לגולש שמשתמש באותו זמן באביזר מין המחובר‬
‫לרשת‪ .‬במקרים חמורים יותר‪ ,‬פצחנים יוכלו לא רק לצפות באקטים מיניים של אחרים ברשת‪ ,‬אלא גם‬
‫לשלוט בהם‪ .‬כאמור‪ ,‬האביזרים מאפשרים לשני גולשים "להפעיל" זה את מכשירו של זה דרך הרשת‪,‬‬
‫ופצחן שישתלט על החיבור‪ ,‬יוכל למעשה לבצע את האקט בעצמו במקום הגולש – אונס וירטואלי‬
‫הדומה כמעט לגמרי לאונס במרחב הפיזי (האם האקרים יכולים "לאנוס" גולשים דרך הרשת?‪.)2015 ,‬‬
‫‪17‬‬
‫האונס הוירטואלי מנקודת מבט משפטית‬
‫כיום‪ ,‬לא ניתן כלל להרשיע עבריין בעבירת אונס שהתרחש במרחב הוירטואלי‪ .‬עד לשנת ‪ 2014‬החוק‬
‫במדינת ישראל לא התייחס כלל לעבירות בעלות צביון מיני‪ ,‬אשר התרחשו במרחב האינטרנטי‬
‫ובפלטפורמות של הטלפונים החכמים‪ ,‬כאל עבירות מיניות‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפצת צילומים או סרטונים מיניים‬
‫נחשבה לעבירה של "חדירה לפרטיות" בלבד ‪ -‬עבירה הנחשבת קלה יחסית‪ .‬רק ב‪ ,8.1.2014-‬אישרה‬
‫הכנסת את התיקון לחוק למניעת הטרדות מיניות‪ .‬על פי התיקון לחוק‪ ,‬הפצת סרטונים מיניים או‬
‫תמונות מיניות של אדם‪ ,‬ללא ידיעתו או בכפייה‪ ,‬תיחשב להטרדה מינית שדינה עד חמש שנות מאסר‪.‬‬
‫המפיץ הוגדר מעתה ואילך כעבריין מין והנפגע הוכר כנפגע של הטרדה מינית‪ .‬ניתן היה לצפות כי‬
‫המחוקק ימשיך בקו מחשבה זה‪ ,‬ויתן דעתו גם למקרי אונס וירטואלי ואולם בפועל דבר זה לא אירע‪.‬‬
‫החוק עסק אך ורק בהטרדה מינית‪ .‬טענתנו היא שכפי שחוק העונשין לעניין ההטרדה המינית הורחב‬
‫כך שיכלול אף את ההטרדה המינית הווירטואלית‪ ,‬כך גם חוק העונשין לעניין האונס יורחב כך שיכלול‬
‫אף את האונס הווירטואלי‪.‬‬
‫אונס (הקרוי גם "אינוס") הוא ביצוע יחסי מין תוך כדי כפייה‪ ,‬בניגוד לרצונו של הקורבן‪ .‬לכאורה‪ ,‬לא‬
‫ניתן להגדיר אונס במרחב הוירטואלי כ"אונס" לכל דבר ועניין‪ ,‬שכן על פי חוק העונשין‪ ,‬יש צורך בקיום‬
‫מגע מיני בכפייה על מנת להגדיר מעשה כאונס‪ .‬ואולם‪ ,‬סעיף ‪ 350‬לחוק העונשין‪ ,‬תחת הכותרת "גרם‬
‫מעשה"‪ ,‬מוסיף כי גם אם הנאשם גרם למעשה להיעשות‪ ,‬ייחשב הדבר כאילו עשה אותו בעצמו‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬סעיף ‪ ,345‬א‪ 2 ,‬קובע כי גם אם מעשה זה נעשה בהסכמת האישה‪ ,‬אך הושג במרמה לגבי מיהות‬
‫העושה או מהות המעשה‪ ,‬יחשב הדבר לאונס‪ .‬על פי שני הסעיפים האלה‪ ,‬משתמע אפוא כי ישנו‬
‫בסיס משפטי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להרשעת מבצע האונס במרחב הוירטואלי בעבירת אונס‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬במציאות החדשה‪ ,‬שבה כולנו נוכחים במידה זו או אחרת במרחב הווירטואלי‪ ,‬אונס וירטואלי‬
‫אינו מנת חלקם של אנשים ספורים בלבד‪ .‬ילדים‪ ,‬נשים וגברים חשופים לפגיעה זו‪ ,‬ומכיוון שמדובר‬
‫בבעיה חברתית‪ ,‬ראוי שפתרונה ימצא ברמת החברה וברמת המערכת המשפטית‪.‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח ‪1998 -‬‬
‫חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,1977 -‬סעיף ‪ ,345‬א‪ .1 ,‬א‪ .2 ,‬ג‪.‬‬
‫חוק העונשין‪ ,‬סעיף ‪350‬‬
‫שמם ל‪ ,‬מגזין ‪ )mako (2013‬עירומה מול כל העולם‪ .‬נדלה ב‪ 8-‬ביוני ‪ 2015‬מתוך‪http://www.mako. :‬‬
‫‪co.il/weekend-articles/Article-378676464cb8c31006.htm&partner=homepage_jumbo‬‬
‫מערכת וואלה! ‪ )NEWS (2015‬בקרוב‪ :‬סקס פיזי עם גולשים‪ -‬דרך המחשב שלכם‪ .‬נדלה ב‪ 14-‬בינואר‬
‫‪ 2015‬מתוך‪http://tech.walla.co.il/item/2819757 :‬‬
‫מערכת וואלה! ‪ )NEWS (2015‬האם האקרים יכולים "לאנוס" גולשים דרך הרשת? נדלה ב‪ 3-‬בפברואר‬
‫‪ 2015‬מתוך‪http://tech.walla.co.il/item/2825705 :‬‬
‫תיקון מס' ‪ 10‬לחוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשע"ד ‪ ,2014 -‬עמ' ‪( 263‬ה"ח הכנסת ‪ ,516 -‬התשע"ג‪,‬‬
‫עמ' ‪.)58‬‬
‫‪Benedikt, M. (Ed.) (1992). Cyberspace: Some proposals in cyberspace: First steps. Cambridge, MA:‬‬
‫‪The MIT Press.‬‬
‫‏‪MacKinnon, R. (1997). Virtual rape. Journal of Computer Mediated Communication, 2(4), 2-4.‬‬
‫‪18‬‬
‫חדשות המוסדות האקדמיים בתחום‬
‫הקרימינולוגיה‬
‫המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪ .1‬שינויים בתכנית הלימוד‪:‬‬
‫א‪ .‬תכנית מוסמך בקרימינולוגיה בהתמחות במדע פורנזי‪ :‬השנה יצא לדרך המחזור הראשון של תכנית‬
‫הלימודים "מוסמך בקרימינולוגיה בהתמחות במדע פורנזי"‪ .‬תכנית זו היחידה מסוגה בארץ הוקמה‬
‫בשיתוף עם הפקולטה למדעי הטבע והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫שילוב זה התבקש משום שמדע הפורנזי מהווה כיום בסיס לאכיפת החוק במדינת ישראל ובעולם‪ .‬שטח‬
‫מדעי וטכנולוגי זה משלב תחומי מחקר מגוונים מתחומי המדעים הניסויים (כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬ביולוגיה‪,‬‬
‫רפואה‪ ,‬הנדסה וכ"ו)‪ ,‬המחשבים‪ ,‬הקרימינולוגיה והמשפטים ובעל השלכות רחבות על בטחון הפנים‬
‫והחוץ של תושבי המדינה‪ .‬המדע הפורנזי מתבסס על שיטות מדעיות המתפתחות בתחומים השונים‬
‫כמו הכימיה האנליטית והתרופתית‪ ,‬הביולוגיה האנליטית (פרוטאומיקה וגנומיקה)‪ ,‬אפיון פני שטח‪,‬‬
‫אנליזה ממוחשבת (השוואת תמונות וסימנים‪ ,‬מאגרי מידע) ועוד‪ .‬מכוני מחקר ותכניות לימודים במדע‬
‫פורנזי קיימים ברבות מהאוניברסיטאות בעולם ומחקרים בתחום זה מתפרסמים בעיתונות מדעית‬
‫מהשורה הראשונה‪.‬‬
‫הלימודים במסלול זה ארוגים בתוך המסלולים הקיימים במכון‪ ,‬ומעשירים את ידיעותיהם של‬
‫הלומדים בו‪ ,‬בידע מדעי וטכנולוגי בתחום איסוף ועיבוד ראיות באמצעים מדעיים‪ .‬היא גם מאפשרת‬
‫להבין בצורה מעמיקה את השיטות המדעיות העכשוויות בשימוש היחידות לזיהוי פלילי בניתוח זירות‬
‫פשע ובגיבוש ראיות מדעיות לצורך העמדה לדין‪ ,‬בנוסף להיבטים החברתיים והמשפטיים העומדים‬
‫בבסיסם של תהליכי קבלת החלטות‪ ,‬גיבוש מדיניות ויישומה בתחום של ענישה ופיקוח חברתי‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים בימים ב' ו‪ -‬ו' במשך שלושה סמסטרים‪ ,‬א' ב' וקיץ‪ .‬השנה החלו ‪ 17‬תלמידים את‬
‫לימודיהם במסלול זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוכנית עתידית ‪ -‬בוגר בקרימינולוגיה‪ :‬בשנת הלימודים תשע"ז עתיד המכון לקרימינולוגיה לצאת‬
‫עם תכנית חדשה לתואר בוגר בקרימינולוגיה‪ .‬התכנית תינתן במסגרת דו‪-‬חוגית‪ ,‬כאשר הלומדים בה‬
‫יוכלו לשלב כל חוג ממגוון החוגים המוצעים באוניברסיטה העברית‪ .‬הלימודים יתקיימו בקמפוס הר‬
‫הצופים‪ ,‬ויכללו כ – ‪ 60‬נ"ז‪.‬‬
‫‪ .2‬פרסים‪ ,‬מחקרים וקרנות‪:‬‬
‫‪.‬אפרופ' דיויד וייסבורד זכה בפרסים היוקרתיים הבאים‪:‬‬
‫• •פרס ישראל בתחום חקר הקרימינולוגיה לשנת תשע"ה‪.‬‬
‫• •פרס ע״ש אדווין ה׳ סתרלנד של האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה לשנת ‪ .2014‬מוענק בכל‬
‫שנה (מאז ‪ )1960‬לחוקר בולט שעבודתו מהווה תרומה יוצאת דופן לתיאוריה או למחקר בתחום‬
‫הקרימינולוגיה‪ ,‬והוא אחד משני הפרסים האקדמיים היוקרתיים ביותר הניתנים לחוקרים בתחום‪.‬‬
‫‪.‬בפרופ' נאדירה שלהוב קיבורקיאן ‪ -‬על זכייתה בפרסים הבאים‪:‬‬
‫• •פרס ראדזינוביץ ‪ ) Radzinowicz prize( -‬אשר ניתן למאמר הטוב ביותר שהתפרסם בשנת ‪2014‬‬
‫ב ‪ .British Journal of Criminology -‬מאמרה של פרופ' שלהוב קיבורקיאן "‪Criminality in spaces‬‬
‫‪ "of death‬עוסק בניתוח פסקי דין הקשורים לבתי קברות פלסטיניים וניתוח נראטיבים של אנשים‬
‫שנפטרו‪ ,‬והדרך בה המערכת קראה וכתבה את חיות הגופות המתות‪.‬‬
‫• •אות כבוד מטעם אגודת הסטודנטים של הפקולטה למשפטים ואגודת הנשים במשפט בהרווארד‬
‫שבחרו לכבד אותה על פעילותה לשינוי מעמדן ומצבן של נשים ברחבי העולם‪ ,‬במסגרת חגיגות‬
‫יום האישה הבין לאומי שנערכו באוניברסיטת הרוורד‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪.‬גד"ר רוני פקטור ‪ -‬זכה בפרס המאמר הטוב ביותר של כתב העת ‪Police Practice and Research‬‬
‫לשנת ‪ .2014‬המאמר ‪ ,Procedural Justice, Minorities, and Religiosity‬נכתב בשיתוף עם ד"ר חואן‬
‫קסטילו מאוניברסיטה הקתולית של צ'ילה ופרופ' אריה רטנר מאוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫‪.‬דד"ר ברק אריאל ‪ -‬זוכה פרס האגודה האירופאית לקרימינולוגיה לשנת ‪ 2014‬בזכות מחקריו‬
‫הניסויים עם רשות המסים בישראל ופרסום הממצאים בכתב העת המוביל בתחום ‪.Criminology‬‬
‫‪.‬הד"ר טל יונתן זמיר ‪ -‬פרס החוקרת הצעירה לשנת ‪ 2015‬מטעם האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬
‫על הצטיינותה במחקר‪.‬‬
‫‪.‬ופרופ' מנחם אמיר ז"ל ‪ -‬פרס יקיר המכון על תרומתו רבת השנים למכון לקרימינולוגיה‪.‬‬
‫‪ .3‬כנסים‬
‫‪.‬אכנס דרפקין בנושא‪ .Key Issues in Criminology :‬התקיים ב‪ 11.5.2015-‬בהשתתפות אורחים מחו"ל‬
‫בעלי שם בתחומם‪.‬‬
‫‪.‬בפורום ירושלים לחקר המשפט הפלילי יקיים ב‪ 23-‬ביוני ‪ 2015‬סימפוזיון בינלאומי בן יומיים בנושא‬
‫יזמות אפקטיביות לאכיפת החוק‪ ,‬בדגש על מחקרים אמפיריים העוסקים בתחום‪ .‬בסימפוזיון‬
‫תוצגנה ‪ 13‬עבודות מחקר עם ‪ 17‬משתתפים מ‪ 9-‬אוניברסיטאות בעולם ו‪ 3-‬רשויות אכיפה בנושאים‬
‫מגוונים הקשורים לנושא‪ :‬פשיעה ומקום‪ ,‬נוירו‪-‬קרימינולוגיה‪ ,‬התמודדות מערכת המשפט עם‬
‫עבירות אינוס‪ ,‬בית הדין הפלילי בהאג‪ ,‬שחיתות‪ ,‬אמון הציבור במערכת המשפט‪ ,‬משפטי זוטא‪,‬‬
‫פחד מפשיעה ועוד‪ .‬בין המשתתפים יהיו גם דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫דיקן הפקולטה למשפטים של המכללה למנהל‪ ,‬נשיא האגודה הקרימינולוגית האירופאית‪ ,‬חתן‬
‫פרס ישראל ושטוקהולם פרופ' וייסבורד‪ ,‬מפכ"ל משטרת התעבורה של אנגליה ועוד‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‬
‫‪ .1‬קול קורא לכנס הבינלאומי הראשון לקרימינולוגיה ולויקטימולוגיה חיובית ‪:‬סוגיות‬
‫בשפיטה‪ ,‬אכיפה ושיקום של אוכלוסיות עוברי חוק וקורבנות‬
‫הקרימינולוגיה והויקטימולוגיה החיוביות הנן פרספקטיבות חדשות במדע הקרימינולוגיה‪ ,‬אכיפת‬
‫החוק והמשפט הפלילי‪ ,‬המאגדות בתוכן מגוון תיאוריות ומודלים שמתמקדים בתהליכים ובהתערבויות‬
‫המחזקים אינטגרציה ואשר נחווים כחיוביים בעיניי עוברי‪-‬חוק וקורבנות‪ .‬פרספקטיבות אלו מתייחסות‬
‫למניעה של עבריינות וקורבנוּת ושיקום והחלמה של עבריינים וקורבנות תוך שימת דגש על "מרכיבים‬
‫חיוביים" כגון‪ ,‬קבלה‪ ,‬חמלה‪ ,‬עידוד‪ ,‬אמונה‪ ,‬סליחה‪ ,‬טוּב‪ ,‬הכרת תודה‪ ,‬יצירה‪ ,‬הומור ורוחניות‪.‬‬
‫כנס בינלאומי ראשון זה‪ ,‬אשר יתקיים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬מכוון להציג מגוון מחקרים ומודלים‬
‫יישומיים המתמקדים במנעד רחב של תחומי תוכן הנוגעים באופן ישיר ועקיף בקרימינולוגיה‬
‫ובוויקטימולוגיה החיוביות ולפתח שיח נרחב ומעמיק בסוגיות אלו בעזרת הוגים וחוקרים מובילים‬
‫ואנשי "שטח" מנוסים‪.‬‬
‫רשימת הנושאים בהם יידון הכנס כוללת‪ ,‬אך אינה מוגבלת לתחומים הבאים‪:‬‬
‫• מגמות עכשוויות בחדילה מפשיעה‬
‫• זוויות חדשניות בגישת הצדק המאחה‬
‫• בתי משפט פותרי‪-‬בעיות ותורת המשפט הטיפולי ‪ -‬יישום ומחקר‬
‫• מהערכת מסוכנות להערכת שיקום והחלמה‬
‫• חוסן נפשי בקרב אוכלוסיות בסיכון‬
‫• צמיחה פוסט‪-‬טראומטית בקרב קורבנות‬
‫• יצירה באומנויות כחוויה בונה ומשקמת עבור העבריין והקורבן‬
‫• יסודות "חיוביים" בהגותו של פרופ' מנחם אמיר ז"ל‪.‬‬
‫ניתן להגיש הצעות בודדות להרצאה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ניתן להגיש הצעה למושב או ל"שולחן עגול" תחת נושא‬
‫מסוים‪ ,‬תוך ציון פרטי יו"ר האחראי לניהול המושב‪/‬דיון ופרטי ארבעה מרצים משתתפים‪ .‬בהצעה יש‬
‫לכלול גם את התקצירים של ארבע ההרצאות‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬משך הרצאה במושב הוא ‪ 20‬דקות‪.‬‬
‫תקצירים להרצאות יהיו בהיקף של עד ‪ 200‬מילים ויכללו לא יותר משש מילות מפתח‪ .‬את התקצירים‬
‫יש להגיש לוועדה האקדמית של הכנס בדוא"ל הבא‪[email protected] :‬‬
‫יש לצרף לתקציר שם‪ ,‬שיוך מוסדי‪ ,‬דוא"ל וטלפון‪ .‬מועד אחרון לשליחת תקצירים‪01.09.2015 :‬‬
‫אין צורך בדמי ההשתתפות בכנס‪ ,‬אולם יש להירשם עד לתאריך ‪ 01.11.2015‬בדוא"ל הנ"ל‪.‬‬
‫חברי הוועדה האקדמית של הכנס‪:‬‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר משה בן סימון‬
‫ד"ר תומר עינת‬
‫ד"ר הדר דנציג ‪ -‬רוזנברג ד"ר רותם אפודי‬
‫פרופ' נתי רונאל‬
‫ד"ר קרן גואטה‬
‫ד"ר חגית לרנאו‬
‫ד"ר דנה פוגץ'‬
‫‪21‬‬
‫‪ .2‬יום עיון שהתקיים‪:‬‬
‫בי"ט חשוון תשע"ה התקיים באוניברסיטת בר‪-‬אילן יום העיון השנתי לרגל הופעת גיליון ‪ 16‬של כתב‬
‫העת צוהר לבית הסוהר ‪ -‬עבירות ועונשים בישראל‪ ,‬שנערך במשותף על ידי אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ושב"ס‪ .‬קרימינולוגים מאוניברסיטאות ומכללות שונות וכן ממחלקת המחקר בשב"ס הציגו בו מחקרים‬
‫אמפיריים במגוון הנושאים הבאים‪ :‬השפעת תיקון ‪ 113‬לחוק העונשין על אורכי המאסר‪ ,‬הגורמים‬
‫המעכבים שיחרור מוקדם של אסירים‪ ,‬יחסי עבודה ‪ -‬משפחה בשב"ס‪ ,‬השימוש בסמים בקרב אסירים‪,‬‬
‫תכנית "שלהבת" לשיקום אסירים נפגעי סמים‪ ,‬טראומטיזציה משנית בקרב מטפלות בעברייני מין או‬
‫בקורבנותיהם‪ ,‬וכן מאמרי הגות בנושאים‪ :‬הסכנות שבריק הקיומי‪ ,‬והדילמות העולות אגב ניהול בתי‬
‫סוהר‪ .‬כן נסקרו בו מגמות חדשות במשפט האנגלי‪.‬‬
‫‪ .3‬מחקרים וקרנות מחקר‪:‬‬
‫‪.‬אד"ר גלית נהרי‪:‬‬
‫• •זכייה במענק בסך ‪ 339,000‬ש"ח למשך שלוש שנים (בפעם השנייה) מטעם "הקרן הלאומית‬
‫למדע" (‪ )ISF‬בנושא‪" :‬ניטור מציאות ביניאישי בקונטקסט הפורנזי‪ :‬התאמות תאורטיות ויישומיות"‪.‬‬
‫• •שותפה בפרוייקט "‪ "LAW-TRAIN‬שזכה במענק בסך ‪ 5,000,000‬יורו למשך שלוש שנים מטעם‬
‫‪ Horizon 2020‬בנושא‪Mixed-reality environment for training teams in joint investigative" :‬‬
‫‪"interrogation-Intelligent interrogation training simulator‬‬
‫‪.‬בפרופ' נתי רונאל וד"ר קרן גואטה (בשותפות עם ד"ר גילה חן מהמכללה האקדמית אשקלון)‪:‬‬
‫• •זכייה במענק בסך ‪ ₪ 165,000‬למשך שנתיים מטעם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול בנושא‪:‬‬
‫"הבדלי מגדר בהחלמה טבעית מהתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים"‪.‬‬
‫‪.‬גד"ר תומר עינת‪:‬‬
‫• •זכייה‪ ,‬בשותפות עם ד"ר משה בן סימון וד"ר אבי גלבוע (המחלקה למוזיקה)‪ ,‬במענק בסך ‪90,000‬‬
‫‪ ₪‬למשך שנתיים מטעם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול בנושא‪" :‬השפעתה של‬
‫מוזיקה מרגיעה על רמות חרדה וכעס בקרב אסירים מכורים לסמים באגפי שיקום"‪.‬‬
‫‪.‬דד"ר משה בן סימון‪:‬‬
‫• •זכייה במענק בסך ‪ ₪ 146,000‬למשך שנתיים מטעם הקרן הלאומית למדע" (‪ )ISF‬בנושא‪" :‬תרפיה‬
‫במוזיקה עם נפגעי פוסט‪-‬טראומה‪ :‬מחקר מקיף"‪.‬‬
‫• •זכייה‪ ,‬בשותפות עם ד"ר תומר עינת וד"ר אבי גלבוע (המחלקה למוזיקה)‪ ,‬במענק בסך ‪90,000‬‬
‫‪ ₪‬למשך שנתיים מטעם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול בנושא‪" :‬השפעתה של‬
‫מוזיקה מרגיעה על רמות חרדה וכעס בקרב אסירים מכורים לסמים באגפי שיקום"‪.‬‬
‫• •זכייה במענק בסך ‪ ₪ 12,000‬למשך שנה מטעם מרכז קטיף להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון‬
‫השומרון בנושא‪" :‬הטיפול בבני נוער עקורי גוש‪-‬קטיף בתום עשור לעקירה – מחקר הערכה‬
‫איכותני"‪.‬‬
‫‪ .4‬פורום למחקר איכותני ‪ -‬פל"א‬
‫המחלקה לקרימינולוגיה פתחה לפני ‪ 10‬שנים פורום פקולטטיבי למחקר איכותני הקרוי פל"א‪-‬פורום‬
‫למחקר איכותני‪ .‬במסגרת הפל"א מתכנסים אנשי סגל ודוקטורנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות‬
‫בישראל להרצאה חודשית מפי חוקר‪/‬ת‪ .‬הפורום מאפשר הרחבת אופקים‪ ,‬שיתוף פעולה ודיאלוג‬
‫פורה בין עמיתים מאוניברסיטאות שונות‪.‬‬
‫לפל"א גם שני תתי‪-‬פורומים‪ :‬פל"א דוק' המיועד לסטודנטים לתואר שלישי שהצעת הדוקטורט שלהם‬
‫אושרה ופל"א מסטר המיועד לסטודנטים לתואר שני שהצעת התזה שלהם אושרה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתר פל"א בקישורית‪/http://www.pele.org.il :‬‬
‫להצטרפות לפל"א ניתן לפנות לד"ר משה בן סימון בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .5‬פורום צדק מאחה‬
‫פורום הצדק מאחה הוקם בשנת ‪ ,2008‬לצורך יצירת שיח אקדמי ומקצועי בתחום הצדק המאחה‬
‫והגישור הפלילי בישראל‪ .‬הפורום מתכנס אחת למספר חודשים במחלקה לקרימינולוגיה ובחסותה‬
‫ומונה כ‪ 30 -‬חברים‪ ,‬בהם אנשי מקצוע ואקדמיה מדיסיפלינות שונות‪ ,‬הפועלים בתחום הצדק המאחה‬
‫ לרבות קרימינולוגים‪ ,‬עורכי דין ומשפטנים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬אנשי משטרה ושב"ס‪,‬‬‫מגשרים‪ ,‬אנשי חינוך‪ ,‬קהילה‪ ,‬תקשורת ועוד‪ .‬הפורום ארח בעבר אנשי מפתח בתחום הצדק המאחה‬
‫והגישור בפליליים ששיתפו את החברים בסוגיות מגוונות בתחום‪ .‬בין האורחים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•חה"כ דב חנין‪ ,‬שיתף את חברי הפורום בהצעת חוק הנוער – הליכים חלופיים‪ ,‬בעקבות מפגש זה‬
‫הועלו הערות חברי הפורום וגובשה הצעת החוק שהועלתה על שולחן הכנסת מטעם חה"כ דב‬
‫חנין‪.‬‬
‫•עוה"ד ענת פרקש‪ ,‬סקרה את פועלה של היחידה לצדק מאחה במרכז הארצי לגישור במשרד‬
‫המשפטים‪.‬‬
‫•גב' דבי גרוס מאיגוד מרכזי הסיוע‪ ,‬הרצתה בנושא הליכים מאחים באלימות במשפחה ועבירות מין‬
‫בחברה הדתית חרדית‪.‬‬
‫•גב' שרי גרבלי‪ ,‬עו"ס‪ ,‬הרצתה על תהליכי קד"מ לנוער עובר חוק בשירות המבחן לנוער‪.‬‬
‫•פרופ' אורי ינאי‪ ,‬הרצה בנושא הליכים חלופיים עבור הילידים בבתי המשפט בקנדה‪.‬‬
‫•פרופ' מארק אומברייט ‪ ,)Mark Umbreit( -‬מייסד והמנהל "המרכז לצדק מאחה ולשלום"‬
‫באוניברסיטת מינסוטה‪ ,‬מומחה לתהליכים צדק מאחה וגישור בעבירות של אלימות קשה‪.‬‬
‫הפורום מנוהל על ידי גב' אתי רחמים‪ ,‬בוגרת תואר שני של המחלקה לקרימינולוגיה‪ .‬להצטרפות‬
‫לפורום ניתן לשלוח הודעה בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪ .6‬הייד פארק קרימינולוגיה‬
‫כחלק מקהילת הקרימינולוגים‪ ,‬אנו מעוניינים ליצור במה להתדיינות בסוגיות קרימינולוגיות במטרה‬
‫להעלותן על סדר היום הציבורי‪ .‬לשם כך הקמנו פורום בו ניתן להשמיע ולשמוע דעות שונות על סוגיות‬
‫קרימינולוגיות מרתקות בהייד פארק פתוח אשר יורכב ממגוון רחב של אנשים אשר להם נגיעה לתחום‬
‫הקרימינולוגיה‪ :‬אנשי מערכת אכיפת החוק‪ ,‬מטפלים בעבריינים‪ ,‬אנשי משפט ועוד‪.‬‬
‫במפגש הראשון עסקנו בסוגיית הפרטת שירותי טיפול לעבריינים בקהילה‪ .‬למפגש הגיעו נציגים‬
‫מהסנגוריה הציבורית‪ ,‬הרשות לשיקום האסיר‪ ,‬מטפלים פרטניים‪ ,‬סטודנטים וחוקרים מהמחלקה‬
‫לקרימינולוגיה‪ .‬המפגש נפתח בהבעת עמדה קצרה מפי פרופ' אורי תימור בנושא וסקירת ההיסטוריה‬
‫של ההפרטה בתחום הקרימינולוגיה החל מהפרטת ההגליות לאוסטרליה ולצפון אמריקה וכלה‬
‫בתוכנית להפרטת בית הסוהר בישראל וגניזתה של תוכנית זו‪ .‬בדיון שהתפתח הועלו מספר נקודות‬
‫מרכזיות‪ .1 :‬אסירים אשר ידם אינה משגת מבחינה כלכלית‪ ,‬לא יזכו למענים טיפוליים הולמים‪ .‬מצב‬
‫זה עלול לפגוע בשמירה על אחידות בין עוברי חוק ומתן טיפול שווה ערך חוצה מגזרים ומעמדות‬
‫לכל עוברי החוק אשר חפצים בדרך השיקום; ‪ .2‬חשש שאסירים משוחררים "יקנו" את דרכם החוצה‬
‫באמצעות פנייה לגורמים פרטיים ויפעילו לחץ על בני משפחתם למען יסייעו להם במימון תוכנית‬
‫שיקום; ‪ .3‬איכות הטיפול הניתן לעוברי חוק עלול להיפגע בשל שאיפתם של גורמים פרטיים למקסם‬
‫רווחים כלכליים ומקצועיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוצגה הסוגיה העקרונית הבוחנת את היחס הדו‪-‬ערכי כלפי‬
‫עוברי חוק ונשאלה השאלה במה נבדל האסיר המשוחרר מכל אדם‪ ,‬ילד או מבוגר בעל צרכים מיוחדים‬
‫אשר זכאי לפנות למגוון מטפלים פרטיים אשר יתנו מענה לצרכיו? האם יש למנוע מעובר החוק את‬
‫האפשרות לפנות לגורם טיפול על‪-‬פי בחירתו ולממן את שיקומו? אפשרות זו יכולה ליצור מחוייבות‬
‫רבה יותר של העבריין לדרך השיקום‪ ,‬הן בשל בחירתו את גורם הטיפול והן בשל השתתפותו הכספית‬
‫בתהליך‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬הוצגו האפשרויות הטיפוליות המגוונות יותר הגלומות בטיפול פרטי הממומן על ידי כספים‬
‫פרטיים בשל קיום משאבים רבים יותר‪ .‬למשל‪ ,‬יכולת תימרון בין מספר רב של קבוצות טיפוליות‬
‫המאפשרת התאמת תוכנית שיקום לצרכיו של עובר החוק‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫חרף חילוקי הדעות‪ ,‬התגלתה תמימות דעים בקרב המתדיינים כי מאחר וקיימים גורמים פרטיים‬
‫המספקים שירותי טיפול ואיבחון לעוברי חוק‪ ,‬הן במהלך התנהלות משפטם והן במהלך ההכנות‬
‫לבניית תוכנית שיקום במסגרת וועדות שיחרורים‪ ,‬יש לשאוף לקיומה של רגולציה של התחום וביסוס‬
‫אבני בוחן לקביעת התאמת הגורם הטיפול‪ ,‬בניית תוכנית הטיפול ואכיפתה‪.‬‬
‫המפגשים הבאים יפורסמו באתר המחלקה לקרימינולגיה‪ .‬לפרטים נוספים‪ :‬ד"ר קרן גואטה @‪keren‬‬
‫‪gueta.com‬‬
‫החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת‬
‫אריאל בשומרון‬
‫במסגרת החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל מתקיימת עבודת שדה במהלך שנת הלימודים‬
‫השנייה בהתאם לרצון ולנוחיות הסטודנט‪/‬ית‪ .‬עדי סילבר וינשטוק‪ ,‬עתידה לסיים השנה את לימודי‬
‫התואר הראשון בקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל ומספרת על החוויה שהיא עברה במסגרת עבודת‬
‫שדה‪" :‬בשנה השנייה לתואר התוודעתי לכך שעלינו לבצע הכשרה מעשית במסגרת החובות לתואר‪.‬‬
‫לא אשקר‪ ,‬התגובה הראשונית לכך היתה שלילית ביותר ‪ -‬אין זמן‪ ,‬יש עבודה‪ ,‬לימודים‪ ,‬מבחנים‪ ,‬לא‬
‫מתאים‪ ...‬התחילו לפרוס בפנינו מגוון רחב של אפשרויות להתנדבות‪ .‬היה לי חשוב לשמוע כמה שיותר‬
‫מקומות כדי לנסות ולמצוא את המקום שבאמת הכי יתאים לי בציפיות‪ ,‬בתחומי עניין ובכישורים‪.‬‬
‫כשהגיעו נציגים מעמותת על"ם לאוניברסיטה וסיפרו על הפרוייקטים המיוחדים שלהם‪ ,‬משהו בפנים‬
‫נדלק אצלי‪ ,‬והרגשתי צורך לבחון לעומק את האפשרות להשתלב אצלם‪ .‬וכך למעשה הגעתי לפרוייקט‬
‫"כתובת רחוב" של עמותת על"ם כמתנדבת‪.‬‬
‫התחלתי להתנדב יום בשבוע בניידת השרון‪ .‬לאט לאט הבנתי כי מדובר בקבוצה של מתנדבים ורכז‬
‫שיוצאים מדי שבוע בשעות הלילה המאוחרות לרחוב‪ .‬כמה אותנטי שזה נשמע‪ ,‬ככה זה באמת‪ .‬יוצאים‬
‫לרחוב‪ ,‬פוגשים נערים‪ ,‬ונמצאים איתם במקום בו הם נמצאים‪ ,‬ללא שיפוטיות‪ ,‬ללא ביקורתיות‪ ,‬ללא רצון‬
‫לשנות את מי או מה שהם והתחלתי ללמוד‪ .‬למדתי שהמטרה שלנו היא ליצור קשר אמיתי‪ ,‬שמבוסס‬
‫על אמון והמון אהבה‪ .‬למדתי שאנחנו מנסים להוות עבור הנערים ברחוב דמויות של מבוגר משמעותי‪,‬‬
‫כי המבוגרים שיש להם בחיים לרוב מאוד לא משמעותיים עבורם‪ .‬למדתי שאנחנו מספקים לנערים‬
‫מקום של הגנה ברחוב‪ ,‬הגנה פיזית ונפשית‪ .‬למדתי עם הזמן כיצד לשוחח עם אדם מבלי לחשוב מה‬
‫יהיה המשפט הבא אותו אומר‪ .‬להקשיב באמת‪ .‬גם אם התגובה שתבוא תהיה שתיקה‪ ,‬אבל שתיקה‬
‫שמבטאת המון‪ ,‬כי היא מלווה במבט עמוק שגם הוא מביע כל כך הרבה רגש‪.‬‬
‫מצאתי את עצמי אחרי תקופה לא ארוכה מתמסרת לרחוב‪ .‬מוותרת על ההגנות שאני זקוקה להם‬
‫ביומיום שלי‪ ,‬ויוצאת החוצה נקיה‪ ,‬כמו שאני באמת‪ .‬זה הצריך ממני לעבור תהליך פנימי מאוד עמוק‪ .‬כי‬
‫מעבר לתרומה עבור הנערים‪ ,‬המפגש ברחוב‪ ,‬בלילה‪ ,‬משקף לנו‪ ,‬עובדי הרחוב‪ ,‬כל הזמן את עצמינו‪.‬‬
‫אנחנו נפגשים מול המקומות הבטוחים והחלשים שלנו‪ ,‬החזקים והחלשים‪ .‬משהו במפגש הזה בלילה‬
‫ברחוב מחזיק בתוכו כנות שנדיר לפגוש בעולם בו אנו חיים היום‪ ,‬ויש בזה משהו ממכר‪...‬‬
‫ההכשרה המעשית נגעה בי במקומות הכי פנימיים‪ ,‬מה שהוביל לשילוב שלי בעמותה כעובדת‪ .‬היום‬
‫אני עובדת בעמותת על"ם מזה שנה בניידת גוש דן‪ .‬אני מרכזת את עבודת הרחוב בשכונת יוספטל‬
‫בפתח תקווה‪ .‬היום אני מבינה כמה עוצמה יש בהכשרה המעשית‪ .‬דרך ההכשרה המעשית גיליתי‬
‫עולם אליו אני שייכת‪ .‬רכשתי כלים ייחודיים שמשמשים אותי גם בעולם המקצועי וגם בעולם האישי‪.‬‬
‫זאת הלמידה האמיתית‪ .‬אפשר ללמוד שעות על גבי שעות תיאוריות בכיתה‪ ,‬אבל הנגיעה באנשים‪,‬‬
‫היכולת לראות בעיניים את הקשיים וההתמודדויות‪ ,‬מספק למידה מסוג אחר‪ .‬היום אני מבינה את‬
‫המשמעות האינסופית שיש בהכשרה המעשית‪ .‬אני מסיימת השנה את התואר הראשון עם תחושה של‬
‫סיפוק אדיר‪ ,‬ועם חווית למידה ייחודית מהכיתה ומהשטח‪"...‬‬
‫‪24‬‬
‫החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית‬
‫אשקלון‬
‫‪ .1‬תוכנית הלימודים‬
‫ראש החוג‪ :‬פרופסור ישראל נחשון‬
‫המסלול החד‪-‬חוגי לתואר ראשון בקרימינולוגיה‬
‫תוכנית הלימודים במסלול המורחב היא ייחודית למכללה האקדמית אשקלון‪ ,‬והיא פרי הניסיון הרב‬
‫שנצבר בשנים שעברו‪ .‬היא מעניקה ללומדים תשתית אקדמית איתנה לקראת לימודי המשך לתארים‬
‫מתקדמים במכללה עצמה‪ ,‬ובכל אחת מן האוניברסיטאות בארץ ובעולם‪ .‬תוכנית הלימודים מקיפה‬
‫תחומים מגוונים הקשורים בהתנהגות עבריינית‪ ,‬בסטייה‪ ,‬בהתמכרויות‪ ,‬באכיפת חוק‪ ,‬בשיקום‪ ,‬בזיהוי‬
‫פלילי‪ ,‬בגילוי שקרים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫המסלול הדו‪-‬חוגי לתואר ראשון בקרימינולוגיה‬
‫המסלול הדו‪-‬חוגי מיועד לסטודנטים המעוניינים לשלב את לימודי הקרימינולוגיה בלימודים בתחומים‬
‫הסמוכים למקצוע זה; כמו פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה ומדעי המדינה‪ .‬הלומדים במסלול זה נהנים מתוכנית‬
‫עשירה אשר מאפשרת להם להעמיק את ההבנה של ההתנהגות האנושית לסוגיה ‪ -‬פרטנית וקבוצתית‪,‬‬
‫נורמטיבית וסוטה ‪ -‬מנקודות מבט עיוניות ויישומיות שונות המשלימים זו את זו‪ .‬התוכנית מקנה ידע‬
‫בסיסי בתחומים המגוונים של הקרימינולוגיה ומאפשרת לבוגריה להתקבל ללימודי המשך במכללה‬
‫עצמה ובאוניברסיטאות בארץ ובעולם‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים לתואר השני‬
‫ראשת התוכנית‪ :‬פרופסור אפרת שהם‬
‫התוכנית הייחודית והחדשנית ללימודים לקראת התואר השני בקרימינולוגיה ואכיפת החוק מאפשרת‬
‫לעובדי מערכות אכיפת החוק והתקון להתאים לימודים מתקדמים לתחומי עיסוקיהם‪ ,‬ולקדם‪ ,‬כל‬
‫אחד בארגון שבו הוא מועסק "מדיניות מבוססת עובדות"‪.‬‬
‫תכנית מתקדמת זו‪ ,‬אשר נבנתה במתכונת הדומה לתוכניות ‪ criminal justice‬בעולם המערבי‪ ,‬מבטאת‬
‫את המגמות העיקריות השולטות בתחום אכיפת החוק של קירוב עולם העשייה לעולם האקדמי‪ ,‬ושל‬
‫ביסוס דיאלוג אקדמי‪-‬יישומי בתחומי הלחימה בפשיעה‪ ,‬מניעתה והטיפול בעבריינים‪.‬‬
‫תכנית חדשנית זו מהווה הזדמנות טובה גם לאזרחים החפצים להעמיק את היכרותם עם מודלים‪ ,‬עם‬
‫מאפיינים‪ ,‬ועם מגמות ורפורמות של הארגונים השונים המרכיבים את מערכת אכיפת החוק‪.‬‬
‫במסגרת התוכנית יידרשו הסטודנטים להוכיח יכולות מחקריות גבוהות אשר יקבלו ביטוי בכתיבתה‬
‫של עבודת גמר מקיפה‪ .‬במקביל‪ ,‬ישולבו הלומדים בפרקטיקום אשר יאפשר היכרות בלתי אמצעית‬
‫עם מסגרותיה השונות של מערכת אכיפת החוק במהלך תקופת הלימודים‪ ,‬ואפשרות להשתלב בהן‬
‫בסיומם‪.‬‬
‫קורס חוקרים פרטיים ביחידה ללימודי חוץ של המכללה האקדמית אשקלון בשיתוף עם החוג‬
‫לקרימינולוגיה‪:‬‬
‫המשפט הישראלי מגדיר מגוון תחומי פשיעה‪ ,‬בהם עבירות תנועה‪ ,‬רשלנות בעבודה‪ ,‬בגידות והונאה‪,‬‬
‫וכן עבירות ביטוח ומס‪ .‬חוקרים פרטיים הם בעלי סמכות לפעול כנציגי מערכת אכיפת החוק‪ ,‬והם‬
‫נדרשים להפגין ידע נרחב בפלילים‪ .‬כדי לבחור בדרך הפעולה המתאימה לכל מקרה‪ ,‬עליהם להיות‬
‫בקיאים בסוגי עבירות שונים‪ ,‬ולהכיר את החקיקה הרלוונטית על בוריה‪.‬‬
‫היחידה ללימודי חוץ במכללת אשקלון מציעה תכנית להכשרת חוקרים פרטיים‪ ,‬המתמחה בחקירות‬
‫מסחריות ובעבירות ביטוח‪ .‬הקורס אף מכין את משתתפיו לעמידה בבחינות ההסמכה של משרד‬
‫המשפטים‪ .‬בתחילת הלימודים‪ ,‬מתוודעים התלמידים למבנה מערכת אכיפת החוק והמשפט בישראל‪,‬‬
‫וכן לממדי הפשיעה במדינה‪ .‬במקביל‪ ,‬הם מכירים את חובות החוקר הפרטי‪ ,‬ואת הרבים בהם הוא יכול‬
‫‪25‬‬
‫לפעול‪ .‬בהמשך‪ ,‬הם רוכשים הכשרה משפטית רחבה‪ ,‬ומעמיקים בחקיקה הנוגעת בסוגיות פליליות‬
‫ואזרחיות‪ ,‬למשל זו המתייחסת להאזנת סתר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הם לומדים על ההיבטים הפרקטיים של‬
‫פעולת החוקר‪ ,‬כמו מעקבים ותשאול חשודים‪.‬‬
‫הלימודים בקורס חוקרים פרטיים מתפרשים על פני ‪ 100‬שעות אקדמיות בסך הכול‪ .‬השיעורים‬
‫מתקיימים בשעות הערב‪ ,‬במתכונת הנוחה לאנשים עובדים‪ .‬המפגשים כוללים הרצאות עיוניות‪,‬‬
‫דיונים קבוצתיים במקרי בוחן‪ ,‬סיורים לימודיים בבתי משפט וכן סדנאות מעשיות‪ ,‬בהן מתרגלים‬
‫שיטות תשאול וחקירה וניתוח שפת גוף‪ .‬הם מתנסים בתרגילי מעקב בשטח‪ ,‬ולוקחים חלק בסימולציות‬
‫המדמות זירות פשע‪.‬‬
‫‪ .2‬ספרים חדשים שנכתבו על ידי מרצי החוג‬
‫‪Shoham, E. (2015). Prison tattoos: A study of Russian inmates in Israel. New‬‬‫‪York, Springer Publication.‬‬
‫קאבאליון‪ ,‬ג' וׂשהם‪ ,‬א' (בפרסום)‪ .‬תהליכי הבנייה והכחשה של סטייה חברתית בעידן הפוסט‬
‫מודרני‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת רסלינג‪.‬‬
‫‬
‫ׂשהם‪ ,‬א' ודורון ש' ( בפרסום)‪ .‬היחס לאחר בחברה הישראלית‪ -‬בין נראות יתר לשקיפות‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק והמכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫תימור‪ ,‬א'‪ ,‬בן ברוך‪ ,‬ס' ואלישע‪ ,‬א' (בפרסום)‪ .‬נוער בבלגן‪ -‬קטינים עוברי חוק בישראל‪ :‬דרכי‬
‫מניעה‪ ,‬אכיפת חוק ושיקום‪ .‬מגנס‪ :‬ירושלים‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3‬מכון שא"מ (מכון לחקר שילוב אסירים משוחררים)‬
‫מכון שא"מ הינו מכון לחקר שילוב אסירים משוחררים בקהילה‪ ,‬הפועל בחוג לקרימינולוגיה במכללה‬
‫האקדמית אשקלון‪ .‬המכון שם לו למטרה לשלב בין עולם המחקר והעשייה ולהפגיש בין האקדמיה‪,‬‬
‫הרשות לשיקום האסיר‪ ,‬שירות בתי הסוהר והקהילה‪.‬‬
‫במאי‪ ,2014 ,‬ערך מכון שא"מ בשיתוף עם‪ ,‬הרשות לשיקום האסיר‪" ,‬עיר ללא אלימות" ‪ -‬עיריית אשקלון‪,‬‬
‫והקואליציה לצדק מאחה כנס בנושא "צדק מאחה בקרב אסירים משוחררים"‪ .‬הכנס עסק בשאלה‬
‫"מהם המעצורים העיקריים העומדים בדרכו של אסיר משוחרר להשתלב בקהילה מחד והאם וכיצד‬
‫עשוי רעיון הצדק המאחה לתת מענה למעצורים אלו"‪ .‬תכנית מפורטת של ההרצאות והנואמים ניתן‬
‫למצוא באתר של המכון תחת הכותרת "חדשות והודעות"‪.‬‬
‫בחודש ינואר‪ 2015 ,‬התקיים כינוס של מכון שא"מ בשיתוף רשות לשיקום האסיר ועיר ללא אלימות‪,‬‬
‫עיריית אשקלון בנושא "מהתיאוריה לשטח‪ :‬התערבות ושיקום תלויי תרבות בקרב אסירים"‪ .‬הכנס‬
‫שילב מבט תיאורטי‪-‬מחקרי אודות שיקום אוכלוסיות מיוחדות כגון עולים‪ ,‬חרדים‪ ,‬ערבים וכו' תוך‬
‫שילוב הפרקטיקות הטיפוליות והשיקומיות הנהוגות היום בשטח‪( .‬מצ"ב ההזמנה עם פירוט ההרצאות)‪.‬‬
‫בעקבות הכינוס יצא קול קורא קול קורא להגשת מאמרים לספר ערוך באנגלית בנושא‪" :‬רגישות‬
‫תרבותית‪ :‬אכיפה‪ ,‬טיפול ושיקום בקרב אוכלוסיות עוברות חוק בישראל" ( שם זמני)‪Cultural" .‬‬
‫‪"Sensitivity: Enforcement, Intervention and Rehabilitation among Israeli Offenders‬‬
‫בעריכתן של‪ :‬פרופ' אפרת שהם‪ ,‬ד"ר רותם אפודי‪ ,‬וגב' אירית אדמצ'וק‪( .‬ראו קול קורא מטה)‪.‬‬
‫בשנת תשע"ו יקיים המכון בשיתוף עם הרשות לשיקום האסיר כנס בנושא "שיקום בקרב נשים עוברות‬
‫חוק – חידושים תיאורטיים"‪ .‬תאריך סופי ותוכנית הכנס יפורסמו בהמשך‪.‬‬
‫פעילות מחקרית עכשווית במסגרת המכון‪:‬‬
‫• •הערכה איכותנית של תוכניות החינוך‪ ,‬הטיפול‪ ,‬השיקום והתעסוקה במערכת הכליאה הלאומית‬
‫בישראל בשיתוף עם המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫• •מחקר בנושא "התמדה בתעסוקה ככלי לשילוב ושיקום אסירים משוחררים"‪.‬‬
‫• •מחקר בנושא "טיפול ושיקום בקרב נוער עובר חוק" ‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫• •מחקר בנושא "צרכים שיקומיים ושילוב בקהילה בקרב אסירים משוחררים עולים חדשים מברית‬
‫המועצות לשעבר ואתיופיה"‪.‬‬
‫• •מחקר איכותני בנושא "שילוב אסירות משוחררות בקהילה" – מיזם "עולות הל הגל"‪.‬‬
‫‪ .4‬כתב העת "קרימינולוגיה ישראלית"‪:‬‬
‫קול קורא לפרסום מאמרים לזכרו של פרופ' מנחם אמיר‬
‫פרופ' מנחם אמיר ז"ל‪ ,‬חתן פרס ישראל בקרימינולוגיה‪ ,‬הלך לעולמו‪ ,‬ואנו אבלים על האובדן למשפחתו‬
‫ולקהילייה הקרימינולוגית בישראל‪ .‬אנו מבקשים להנציח את זכרו באמצעות הוצאה לאור של חוברת‬
‫מיוחדת של כתב העת הרשמי של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‪" ,‬קרימינולוגיה ישראלית"‪,‬‬
‫שתיוחד לנושאים שעניינו אותו במיוחד‪ :‬משטרה‪ ,‬טרור ופשע מאורגן‪ .‬פרופ' אפרת שהם קיבלה על‬
‫עצמה את עריכת החוברת המיוחדת‪.‬‬
‫אנו מזמינים את כל החוקרים שמעוניינים לתרום לחוברת זו לשלוח את כתבי היד אל רכזת המערכת‪,‬‬
‫ד"ר טל בן יעקב (‪ .)[email protected]‬כמקובל בכתבי עת שפיטים‪ ,‬כתבי היד נשלחים אל קוראים‬
‫לשם מתן חוות דעת‪ .‬לנוחיותכם מופיעות מטה הנחיות מפורטות למחברים להגשת כתב היד‪.‬‬
‫יצוין כי לאחר ההוצאה לאור של החוברת השלישית הוקמה ועדה בין תחומית לשם דירוגו‪ .‬לאחר‬
‫דיון ממצה ברמתו של כתב העת‪ ,‬שכלל עיון בחוות דעת של חברי סגל אקדמי שאינם קשורים בכתב‬
‫העת והשוואה לדירוגיהם של כתבי עת מקבילים במדעי החברה‪ ,‬החליטה הוועדה על הצבתה של‬
‫"קרימינולוגיה ישראלית" בדירוג ‪.B‬‬
‫הנחיות למחברים‬
‫מתכונת כללית‪ :‬יש להדפיס את כתב היד בריווח כפול בתוכנת ‪ ,Microsoft Word‬בגופן דויד בגודל‬
‫‪ 12‬נקודות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬אורך המאמר אינו עולה על ‪ 7,000‬מילים‪ .‬יש לכתוב את המאמר לפי הכללים‬
‫המפורטים במדריך הפרסום של אגודת הפסיכולוגים האמריקנית (‪APA Publication Manual, 6th ed.,‬‬
‫‪.)2010‬‬
‫עמוד השער‪ :‬על עמוד השער לכלול את שם המאמר‪ ,‬את שמות המחברים ותואריהם האקדמיים‪ ,‬ואת‬
‫השתייכותם המוסדית‪.‬‬
‫תקציר‪ :‬יש לצרף תקציר בעברית ובאנגלית (‪ 200-150‬מילים)‪ .‬על התקציר בעברית לכלול את שם‬
‫המאמר ללא שמות המחברים‪ ,‬ועל התקציר באנגלית לכלול את שם המאמר ואת שמות המחברים‪ .‬יש‬
‫לצרף לתקציר עד חמשה תגים (מילות מפתח) וכותרת מקוצרת של המאמר‪.‬‬
‫לוחות ותרשימים‪ :‬יש להכין את הלוחות ואת התרשימים על פי כללי מדריך‪ . APA‬יש להדפיס את‬
‫הלוחות ואת התרשימים על דפים נפרדים בהדפסת איכות בצבעי שחור‪-‬לבן בלבד‪ .‬יש לציין בגוף‬
‫המאמר את המקומות המשוערים שבהם יופיעו הלוחות והתרשימים‪.‬‬
‫רשימת מקורות‪ :‬יש לערוך את רשימת המקורות לפי הכללים המפורטים במדריך ‪ .APA‬יש להקפיד על‬
‫התאמה מלאה בין האזכורים של המקורות בגוף המאמר לבין הופעתם ברשימת המקורות‪ .‬יש לסדר‬
‫את רשימת המקורות בסוף המאמר לפי א"ב של שמות המחברים (עברית לפני לועזית)‪.‬‬
‫כללי אתיקה‪ :‬קבלת מאמר לפרסום ב"קרימינולוגיה ישראלית" מותנית בכך שהמאמר לא נמסר לפרסום‬
‫בכתב עת אחר בשפה העברית‪ .‬אם המאמר נמסר לפרסום בלועזית יש ליידע על כך את המערכת‪ .‬יש‬
‫לציין בכתב היד שהמחברים שמרו על הכללים האתיים הנוגעים למערך המחקר ולמשתתפים בו‪.‬‬
‫שיפוט ופרסום‪ :‬בהחלטה על פרסום כתב היד המערכת מסתייעת בחוות דעת של מעריכים מומחים‪,‬‬
‫תוך הקפדה על שיפוט אובייקטיבי אנונימי‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬יתבקשו המחברים לתקן את המאמר לפי‬
‫חוות הדעת‪ ,‬ובהתאם להנחיות העורך הראשי שיצורפו אליהן‪ .‬מחברים שמאמרם יתקבל לפרסום‬
‫ישלחו למערכת את גרסת המאמר הסופית בדואר אלקטרוני‪ .‬לפני הפרסום תישלח למחברים טיוטת‬
‫דפוס של המאמר להגהה ולאישור סופי‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .5‬קול קורא להגשת מאמרים לספר ערוך באנגלית‬
‫קול קורא להגשת מאמרים לספר ערוך באנגלית מטעם מכון שא"מ בחוג לקרימינולוגיה במכללה‬
‫האקדמית אשקלון בנושא‪" :‬רגישות תרבותית‪ :‬אכיפה‪ ,‬טיפול ושיקום בקרב אוכלוסיות עוברות חוק‬
‫בישראל" ( שם זמני)‪.‬‬
‫"‪"Cultural Sensitivity: Enforcement, Intervention and Rehabilitation among Israeli Offenders‬‬
‫בעריכתן של‪ :‬פרופ' אפרת שהם‪ ,‬ד"ר רותם אפודי‪ ,‬וגב' אירית אדמצ'וק‪.‬‬
‫החברה הישראלית היא חברה רב תרבותית ובה קבוצות תרבותיות ואתניות שונות מקיימות מערכת‬
‫של אמונות בסיסיות‪ ,‬של אתוסים ייחודיים ושל התנהגויות אופייניות המעצבות זהות עצמית ייחודית‬
‫לקבוצה ולחבריה‪ .‬הגדרת המאפיינים התרבותיים של קבוצה והגדרתה כקבוצה אתנית‪ ,‬היא בראש‬
‫וראשונה תוצר של מבנים חברתיים פוליטיים ומכאן שהם נתונים לשינוי משמעות בהתאם לצרכים‬
‫פוליטיים וכלכליים‪.‬‬
‫במצבים של קונפליקט תרבותי עשויים בני קבוצות מיעוט‪ ,‬הפועלים על פי מערכת הערכים והנורמות‬
‫המאפיינות את עולמם התרבותי‪ ,‬למצוא את עצמם מואשמים בפלילים היות והחוק הפלילי משקף את‬
‫ערכיה החברתיים והתרבותיים של הקבוצה השלטת‪ .‬מחקרים מראים‪ ,‬כי הפרקטיקה השכיחה בבתי‬
‫משפט בישראל במקרים של שונות תרבותית היא התעלמות והדרה של הסוגיה התרבותית‪ ,‬והרבה‬
‫פחות שימוש בפרקטיקות של "הקלה תרבותית" או "האשמה תרבותית" (תומר‪-‬פישמן‪ .)2006 ,‬בנוסף‪,‬‬
‫באחד הספרים הבודדים אשר עסקו בטיפול תלוי תרבות בישראל טוענים בן‪-‬דויד ורבין (‪ )1999‬כי‬
‫למרות מאפייניה של מדינת ישראל כרב‪-‬תרבותית‪ ,‬נוטים אנשי הטיפול בארץ להתעלם מהשונות‬
‫העדתית והאתנית בזמן הטיפול‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ההכשרות שעברו המטפלים "מבודדות" את המטופל‬
‫מההקשר החברתי שבתוכו הוא פועל‪ ,‬והמיקוד בטיפול מתרכז בעברו‪.‬‬
‫ההתייחסות לשונות התרבותית מחייבת הכשרה בתחום ה"רגישות התרבותית"‪ ,‬הכרוכה ברמת‬
‫סובלנות גבוהה ביחס לאחר מחד‪ ,‬ואולם עלולה להביא להיעדר טיפול שווה על פי חוק במקרים אחרים‪.‬‬
‫הדגשת יתר של רב תרבותיות יכולה לחזק את חלקן של הדעות הקדומות‪ ,‬את האפליה ואולי אף את‬
‫הגזענות בקרב השוטרים או המטפלים‪ .‬ההחלטה כיצד לנהוג במצבים של קונפליקט תרבותי כרוכה‬
‫בבחירה בין מדיניות של כור ההיתוך או משילות לבין מדיניות רב תרבותיות‪ .‬שאלה מעניינת העולה‬
‫מתוך בחירה זאת היא האם ההכרה בשונות התרבותית במסגרת המשפט למשל פירושה אפליה או‬
‫שמא דווקא היעדר התייחסות להבדלים תרבותיים הוא שמוביל לאפליה?‬
‫על רקע זה אנו פונות לשלוח אלינו מאמרים מחקריים או עיוניים בשפה האנגלית‪ ,‬העוסקים בסוגיות‬
‫של "רגישות תרבותית‪ :‬אכיפה‪ ,‬טיפול ושיקום בקרב אוכלוסיות עוברות חוק בישראל" עד ‪15.06.2015‬‬
‫לידי גב' אירית אדמצ'וק‪[email protected] :‬‬
‫המאמרים שיימצאו מתאימים לספר יעברו שיפוט אקדמי כמקובל‪.‬‬
‫הנחיות למחברים‪:‬‬
‫‪1.1‬למאמר יש לצרף תקציר באנגלית בגודל של עד ‪ 250‬מילים‪.‬‬
‫‪2.2‬יש לציין את השיוך האקדמי‪/‬מקצועי של כל מחבר ואת פרטי ההתקשרות של דואר אלקטרוני‪.‬‬
‫‪3.3‬את ההפניה למקורות ומקורות עצמם יש לכתוב בהתאם לכללי ‪ APA‬העדכניים (מצ"ב)‪.‬‬
‫‪4.4‬מאמר שיבחר‪ ,‬יישלח לשיפוט אקדמי ולאחריו למחברים לתיקון‪ .‬רק לאחר תיקון המאמר תשלח‬
‫תשובה סופית בדבר קבלתו או אי קבלתו של המאמר לספר‪.‬‬
‫‪5.5‬הספר אמור לצאת לאור בשנת ‪ .2016‬לכל שאלה ניתן לפנות אל גב' אירית אדמצ'וק‪airitklb1@ :‬‬
‫‪.ash-college.ac.il‬‬
‫‪28‬‬
‫המכללה האקדמית גליל מערבי‬
‫‪ .1‬המרכז לחקר ילדים ונוער בסיכון‬
‫בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה בהיקף תופעת עבריינות הנוער לצד החרפה בחומרת העבירות‬
‫המתבצעות על ידיהם‪ .‬בישראל חיים היום מעל ‪ 2‬מיליון ילדים ובני נוער ומתוכם כ‪ 330,000-‬אלף‬
‫ילדים ונוער מוגדרים כמצויים במצבי סיכון (הם מהווים כ‪ 16%-‬מכלל הילדים בני ‪ 0-17‬הגדלים‬
‫בארץ)‪ .‬בקצה רצף הסיכון נמצאים הנערים העבריינים‪ .‬כ‪ 15,000-‬מבני נוער החיים בישראל הופנו‬
‫בשנה האחרונה לשירות המבחן לנוער בגין מעורבות בהתנהגות פלילית‪ .‬העבירות השכיחות ביותר‬
‫בקרבם הן עבירות אלימות‪ ,‬רכוש וצריכה מוגברת של אלכוהול וסמים‪.‬‬
‫במכללה האקדמית גליל מערבי מתקיימות שתי תוכניות לימודים שעולמם של ילדים ונוער בסיכון הוא‬
‫בלב עיסוקם‪ :‬קרימינולוגיה (לימודי ‪ )B.A‬וטיפול בילדים ונוער בסיכון (לימודי תעודה)‪ .‬כחלק משיתוף‬
‫הפעולה בין שתי תכניות הלימודים הוקם 'המרכז לחקר ילדים ונוער בסיכון'‪.‬‬
‫המטרות שעומדות בליבו של מרכז המחקר‪:‬‬
‫‪1.1‬יצירת בסיס נתונים מקיף שיעקוב לאורך זמן וימפה באופן שוטף את ההיקף‪ ,‬המאפיינים‪ ,‬גורמי‬
‫הסיכון והמיגון של ילדים ונוער הנמצאים על רצף הסיכון (בהיבטים ביולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪,‬‬
‫משפחתיים‪ ,‬חברתיים משפטיים)‪.‬‬
‫‪2.2‬העמקת ההבנה והידע בנוגע להתנהגות עבריינית והתנהגות סוטה בקרב צעירים בחברה‪.‬‬
‫‪3.3‬מיפוי והערכת תוכניות המניעה‪ ,‬הטיפול והשיקום המיועדות לילדים ונוער בסיכון‪.‬‬
‫כיום מתנהלים במרכז המחקר מספר מחקרים‪:‬‬
‫‪1.1‬טיפול באמצעות השטח (‪ - )Wilderness Therapy‬מחקר הערכה‬
‫תכנית טיפול באמצעות השטח (‪ )Wilderness therapy‬פועלת במטרה לשקם בני נוער בסיכון‪.‬‬
‫התכנית מבוססת על פעילויות אתגר המתקיימות במדבר הישראלי שנתפס כשטח מאיים‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי הוא מחקר הערכה מקיף שעקב אחר התהליך הטיפולי שבתכנית ההתערבות‬
‫ותוצאותיו מנקודת מבט רטרוספקטיבית‪.‬‬
‫*המחקר נערך במימון האפוטרופוס הכללי עבור משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫‪2.2‬קיום הכנס בישראל הוא בעל חשיבות רבה בכמה מובנים‪ .‬ראשית‪ ,‬שימור המסורת המאפיינת את‬
‫קבוצת החוקרים הנוהגים להתכנס מידי שנה או שנתיים במדינתו של חוקר מארח‪ ,‬על מנת להציג‬
‫ולדון בממצאי מחקרים וכדי לדון בתובנות חדשות והיכרות עם הרחבת גבולות יכולותיו של‬
‫כלי המחקר‪ .‬שנית‪ ,‬חשיבות הכנס באה לידי ביטוי גם כחלק מהמאבק בחרם אקדמי הבינלאומי‬
‫שהורגש היטב במהלך אירגון הכנס‪ .‬שלישית‪ ,‬הכנס שהתקיים במתכונת מצומצמת איפשר‬
‫לחוקרים לקיים דיון מעמיק במתודה ולהתוודע להרחבה ייחודית של שימושיו של כלי המחקר‬
‫כפי שהדבר בוצע על ידי חוקרים ישראלים וזרים מתחום הקרימינולוגיה‪ ,‬מדעי המוח ונוירולוגיה‪.‬‬
‫‪3.3‬קיום הכנס בישראל הוא בעל חשיבות רבה בכמה מובנים‪ .‬ראשית‪ ,‬שימור המסורת המאפיינת את‬
‫קבוצת החוקרים הנוהגים להתכנס מידי שנה או שנתיים במדינתו של חוקר מארח‪ ,‬על מנת להציג‬
‫ולדון בממצאי מחקרים וכדי לדון בתובנות חדשות והיכרות עם הרחבת גבולות יכולותיו של‬
‫כלי המחקר‪ .‬שנית‪ ,‬חשיבות הכנס באה לידי ביטוי גם כחלק מהמאבק בחרם אקדמי הבינלאומי‬
‫שהורגש היטב במהלך אירגון הכנס‪ .‬שלישית‪ ,‬הכנס שהתקיים במתכונת מצומצמת איפשר‬
‫לחוקרים לקיים דיון מעמיק במתודה ולהתוודע להרחבה ייחודית של שימושיו של כלי המחקר‬
‫כפי שהדבר בוצע על ידי חוקרים ישראלים וזרים מתחום הקרימינולוגיה‪ ,‬מדעי המוח ונוירולוגיה‪.‬‬
‫‪4.4‬מדיניות הטיפול בצעירים בסיכון ומצוקה בישראל‬
‫המחקר הנוכחי מתמקד בתקופת הבגרות הצעירה (גילאי ‪ )18-24‬וממפה את המאפיינים‬
‫האישיים‪ ,‬המשפחתיים והתרבותיים המשפיעים על התנהגותם של צעירים בסיכון בישראל‪.‬‬
‫מכלול הידע אליו שואף המחקר יסייע בקביעה וחידוד של יעדים בכל הנוגע להשתלבותם של‬
‫צעירים בסיכון בחברה‪.‬‬
‫*המחקר נערך עבור השרות למתבגרים צעירות וצעירים באגף התקון במשרד הרווחה‬
‫‪29‬‬
‫‪5.5‬הזנחת ילדים על ידי משפחותיהם ‪ -‬מחקר הערכה מעצב‬
‫הזנחת ילדים מוגדרת לרוב ככישלון של הורה או מטפל העיקרי להכיר בצרכיו הבסיסיים של‬
‫הילד בתחומים הפיזיים‪ ,‬הרגשיים‪ ,‬הרפואיים או החינוכיים וכישלון להבטיח את ביטחונו בתוך ו‪/‬‬
‫או מחוץ לבית‪ .‬המחקר הנוכחי בוחן לעומק את סוגיית הזנחת ילדים ובני נוער בישראל ומלווה‬
‫בעיצוב תכניות התערבות חדשות בהיבט אקולוגי ותוך התייחסות לתופעה בארבעה מעגלי‬
‫קיימות‪ :‬פרט‪ ,‬משפחה‪ ,‬קהילה וחברה‪.‬‬
‫* המחקר נערך עבור ביטוח לאומי‪ ,‬משרד הרווחה וקרן רש"י‬
‫‪6.6‬הבדלים מגדריים בגורמי הסיכון והבלימה לעבריינות וסטייה בקרב בני נוער‬
‫המחקר הנוכחי בוחן הבדלים בגורמי הסיכון והבלימה המתקיימים בין בני נוער בנים ובנות‬
‫הנמצאים עם רצף הסיכון‪ .‬המחקר מתמקד באוכלוסיית נערים ונערות הנמצאים במעונות‬
‫חסות הנוער וממפה לעומק את הבדלי המגדר‪ ,‬כלי האבחון העומדים לרשות המוסדות ודרכי‬
‫ההתמודדות שלהם עם הנערים והנערות לאור ההבדלים הקיימים‪.‬‬
‫* המחקר נערך עבור חסות הנוער במשרד הרווחה‬
‫‪7.7‬זוגיות ואלימות בקרב בני נוער וצעירים בסיכון בצל הסכסוך היהודי ערבי בישראל‬
‫המחקר הנוכחי בוחן מערכות יחסים רומנטיות בין בני נוער יהודים וערבים בישראל‪ .‬סוגיה‬
‫זו בעלת רגישות תרבותית גבוהה בישראל ומאפיינת במידה רבה קבוצות סיכון כגון נערות‬
‫במצוקה וצעירים בעלי קושי השתלבות בחיים הנורמטיביים‪.‬‬
‫*המחקר נערך במימון תורמים מהקהילה היהודית בארה"ב‬
‫בראש המרכז עומדים ד"ר חגית תורג'מן מהחוג לקרימינולוגיה וד"ר ראובן יעקב מלימודי תעודה‬
‫לעבודה עם ילדים ונוער בסיכון‪ .‬חוקרים המתעניינים בתחום מוזמנים ליצור קשר באמצעות כתובת‬
‫המייל‪[email protected] :‬‬
‫‪ .2‬כנס בינלאומי שהתקיים במכללה האקדמית גליל מערבי‬
‫הכנס הבינלאומי ‪ IIT-FM 2015‬התקיים לראשונה השנה בישראל‪ ,‬במשך שלושה ימים בתחילת‬
‫חודש יוני‪ ,‬במכללה האקדמית גליל מערבי‪ .‬הכנס אורגן על ידי פרופ' יובל וולף וד"ר לימור יהודה‬
‫ובמסגרתו התארחו מיטב החוקרים ממדינת שונות בעולם ובכללם ישראל‪ .‬בכנס הוצגו ממצאי‬
‫מחקרים בתחום של פסיכולוגיה קוגניטיבית וקרימינולוגיה‪ ,‬כשהמשותף לכולם היא שיטת‬
‫המחקר בה נעשה שימוש "שיטת המדידה הפונקציונלית"‪ .‬כלי מחקרי ייחודי זה נגזר מהתיאוריה‬
‫הפונקציונלית של קוגניציה‪ ,‬שפותחה על ידי פרופ' אנדרסון‪ ,‬חוקר אמריקאי חשוב בעולם‬
‫הפסיכולוגיה‪ .‬כלי המחקר המתואר נמצא מזה שנים רבות בשימוש של מיטב החוקרים בתחום‬
‫הפסיכולוגיה והקרימינולוגיה בארץ ובעולם וממצאי מחקרים חדשים‪ ,‬פירות עמלם של אנשי‬
‫אקדמיה מישראל ובעיקר מאירופה הוצגו כאמור בכנס‪.‬‬
‫קיום הכנס בישראל הוא בעל חשיבות רבה בכמה מובנים‪ .‬ראשית‪ ,‬שימור המסורת המאפיינת את‬
‫קבוצת החוקרים הנוהגים להתכנס מידי שנה או שנתיים במדינתו של חוקר מארח‪ ,‬על מנת להציג‬
‫ולדון בממצאי מחקרים וכדי לדון בתובנות חדשות והיכרות עם הרחבת גבולות יכולותיו של כלי‬
‫המחקר‪ .‬שנית‪ ,‬חשיבות הכנס באה לידי ביטוי גם כחלק מהמאבק בחרם אקדמי הבינלאומי שהורגש‬
‫היטב במהלך אירגון הכנס‪ .‬שלישית‪ ,‬הכנס שהתקיים במתכונת מצומצמת איפשר לחוקרים לקיים‬
‫דיון מעמיק במתודה ולהתוודע להרחבה ייחודית של שימושיו של כלי המחקר כפי שהדבר בוצע על‬
‫ידי חוקרים ישראלים וזרים מתחום הקרימינולוגיה‪ ,‬מדעי המוח ונוירולוגיה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫המכללה האקדמית צפת‬
‫משנת תשע"ד בוטל החוג לקרימינולוגיה במכללה‪ ,‬והוא פועל כמסלול בחוג הרב תחומי בראשות‬
‫פרופ' אלפרוביץ‪ .‬הח"מ משמש כראש המסלול‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים זהה פחות או יותר למסלולים לקרימינולוגיה בחוג רב‪-‬תחומי באוניברסיטאות‬
‫ובמכללות אחרות‪ .‬תלמידי שנה שלישית לקרימינולוגיה עדיין לומדים לפי תוכנית אוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן‪.‬‬
‫לגבי הסגל האקדמי‪ ,‬המגמה היא לצמצם את חברי הסגל העובדים כעובדי חוץ במשרות חלקיות‪,‬‬
‫ולהעדיף מרצים במשרה מלאה כעובדים מקומיים‪ .‬קיימת מגמה לקדם מרצים אלו לדרגת מרצה‬
‫בכיר‪ ,‬ואחד מהם נמצא בהליכים לקבלת דרגת פרופסור חבר‪.‬‬
‫הייחודיות של מכללת צפת‪ ,‬כולל המסלול לקרימינולוגיה‪ ,‬הוא בכך שלומדים בו סטודנטים מכל העדות‪:‬‬
‫יהודים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬בדואים וצ'רקסים‪ .‬לאחרונה החלו גם יהודים חרדים ללמוד במכללה‪,‬‬
‫בעיקר בלימודי עבודה סוציאלית‪ ,‬אך ישנם גם הלומדים גם במסלול לקרימינולוגיה‪ .‬יצוין שגם חלק‬
‫לא מבוטל מהמרצים הם מבני המיעוטים‪ .‬האווירה היא רב‪-‬תרבותית וקיימים יחסים מצויינים בין‬
‫העדות השונות‪ .‬המכללה גם מקיימת כנסים בנושא‪ :‬רב‪-‬תרבותיות‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ד"ר מרדכי פרישטיק‬
‫מעט חדשות מהשטח‬
‫קרימינולוגיה קלינית בעידן הרפורמה בבריאות הנפש והשלכותיה‬
‫בתחומי הרווחה והחינוך‬
‫הכינוס כלל שני מושבים‪ :‬הראשון עסק בבריאות הנפש ובו סיכם פרופ' שאול שרייבר‪ ,‬מנהל המערך‬
‫הפסיכיאטרי‪ ,‬המרכז הרפואי תל אביב‪ ,‬תשע שנים בהן משולבים הקרימינולוגים הקליניים במחלקת‬
‫היום‪ .‬ד"ר ג'נט שקד דיברה על תפקיד הקרימינולוג הקליני במרפאה הפסיכיאטרית וד"ר רמי מירז‪,‬‬
‫הוסיף את נקודת המבט של הפסיכיאטר המחוזי‪ .‬מר דוד פוטיק‪ ,‬גב' מירי פרומוביף וד"ר יעל אידיסיס‬
‫תיארו את עבודתם כקרימינולוגים קליניים במסגרות פסיכיאטריות שונות‪.‬‬
‫המושב השני עסק בחברה ורווחה‪ .‬גב' הדס ירון ומר יחיעם שרלו‪ ,‬קרימינולוגים קליניים‪ ,‬הציגו את‬
‫עבודת הקרימינולוג הקליני במסגרות רווחה שונות כגון פנימיות של ילדים ונוער בסיכון‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ספרים חדשים בתחום‬
‫הקרימינולוגיה‬
‫הצגת ספר‪:‬‬
‫‪Hadar Aviram "Cheap On Crime: Recession-Era Politics and‬‬
‫‪the Transformation of American Punishment" University of‬‬
‫‪California Press 2015, 252 p.‬‬
‫ספרה של הדר אבירם טוען שתי טענות משתלבות ומעניינות‪ .‬הטענה‬
‫הראשונה היא כי בשנים האחרונות השיח העוסק בענישה בארצות הברית החל לתת את הדגש על‬
‫העלויות הכספיות של הענישה‪ .‬קרי‪ ,‬איננו מתרכזים בשאלה האם ועד כמה צודק להעניש במקרה‬
‫שלפנינו? אלא שואלים מהי עלות הענישה? ואיך ניתן להוזיל את המחיר בדרך זו או אחרת? הטענה‬
‫השנייה היא כי למרות שניצנים של שיח זה היו קיימים עוד בעבר‪ ,‬הרי שיח 'כלכלי' זה התעצם והתחזק‬
‫בעקבות המשבר הכלכלי של שנת ‪ 2008‬שלמעשה נמשך בדרך זו או אחרת עד היום ממש‪.‬‬
‫המעניין הוא שהשיח הכלכלי מצא מכנה משותף בין שמרנים וליברלים‪ ,‬לוחמי זכויות אדם ודורשי‬
‫נקם‪ ,‬תומכים בענישה תקיפה והדורשים דרכי ענישה אלטרנטיביות‪ .‬כל אלה יכלו כעת להתאגד סביב‬
‫השאלות כמה זה עולה לנו‪ ,‬ומה האלטרנטיביות שתעלנה פחות‪ .‬והכל תוך כדי תחושת דחיפות שבאה‬
‫ממחסור במשאבים לתחומים נחוצים יותר‪ .‬הספר מלא דוגמאות לתופעה זו והשפעתה על עונש המוות‪,‬‬
‫על רמת הכליאה‪ ,‬על ענישת עבירות סמים ועוד ועוד‪.‬‬
‫לשיח זה יש שתי השפעות מנוגדות‪ .‬מצד אחד הוא תומך בצמצום הענישה ככל האפשר בגלל עלותה‪,‬‬
‫דבר שרבים יסכימו לו‪ .‬אלטרנטיבות לענישה מפותחות‪ ,‬אזיקים אלקטרוניים מחליפים בתי סוהר‪,‬‬
‫אסירים משוחררים שחרור מוקדם‪ ,‬ועוד‪ .‬מן הצד השני הוא גורם לנסיונות חיסכון על חשבון האסירים‬
‫שיכולים להביא לתוצאות בעיתיות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כיום במדינת קליפורניה ישנן תוכניות המאפשרות לחלק‬
‫מהאסירים אפשרות 'לשדרג' את תנאי מאסרם תמורת תשלום‪ .‬ישנן מגבלות על כך אך עצם התשלום‬
‫על תא טוב יותר‪ ,‬נראה לא תקין‪.‬‬
‫השיח הכלכלי לכשעצמו נשמע לנו מבורך וחבל שלא נעשה בו שימוש מספיק במציאות הישראלית‪.‬‬
‫לא יזיק לדעתנו לכל שופט ואיש אכיפת חוק לקחת בחשבון את עלות המאסר והענישה ולחשוב על‬
‫דרכים זולות יותר‪.‬‬
‫המחברת‪ ,‬הדר אבירם‪ ,‬היא פרופסור למשפטים באוניברסיטת קליפורניה ועוסקת בענישה ותיקון‪.‬‬
‫הערות תתקבלנה בברכה בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫ד"ר אברהם טננבוים‬
‫הצגת ספרים מאת מחברם‪:‬‬
‫תימור‪ ,‬א' בן ברוך‪ ,‬ס' ואלישע א' (עורכים)‪ .)2015( .‬נוער בבלגאן ‪ -‬קטינים‪ ,‬עוברי חוק בישראל‪ :‬דרכי‬
‫מניעה‪ ,‬אכיפה ושיקום‪ .‬ירושלים‪ :‬מגנס‪.‬‬
‫ספר חדש זה כולל ‪ 13‬מאמרים הנוגעים במגוון רחב של נושאים הקשורים בהתנהגויות סוטות של‬
‫בני נוער‪ ,‬בהסברים להן ובפעילותם של הגופים המטפלים בבני נוער בעלי קשיי הסתגלות למסגרות‬
‫הנורמטיביות‪ .‬המאמרים נוגעים בהתפתחות של עבריינות בקרב בני נוער מרקע משפחתי וחברתי‬
‫קשה‪ ,‬בשלביה ובסיבותיה; בשימוש המתרחב באלכוהול וסמים בקרב בני נוער ובנזקיו; ובאלימות‬
‫בבתי הספר התיכוניים מזווית הראייה של התלמידים‪ .‬כמו כן יוחדו מספר מאמרים לנושאים המשלימים‬
‫כמו הליכי צדק מאחה לבני נוער כהליכים אלטרנטיביים למשפט הפלילי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫כותבי המאמרים השונים בספר הם אנשי אקדמיה וכן אקדמאים בעלי תארים מתקדמים שהיו או‬
‫שהם בעלי תפקידים מרכזיים בגופים הפורמאליים המטפלים בבני נוער עוברי חוק במסגרות השונות‬
‫שצוינו קודם‪ .‬מומחים אלה מכירים מקרוב את המציאות בתחומים שעליהם הם כותבים כאן‪.‬‬
‫הספר על מאמריו השונים נותן תמונה מקיפה של הטיפול בנוער המתקשה בתפקוד נורמטיבי כולל‬
‫נוער עבריין בישראל‪ .‬הוא מתייחס למאפייני בני נוער אלה‪ ,‬לדרכי ההתמודדות עם קטינים עוברי חוק‬
‫לצד אמצעי הטיפול הקיימים כיום עבורם והשפעותיהם‪.‬‬
‫קידומים ומינויים חדשים באקדמיה‬
‫קידומים (לפי סדר א‪-‬ב)‪:‬‬
‫ברכות לד"ר משה בן סימון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אנו מברכים אותך על קידומך לדרגת מרצה בכיר עם קביעות‪ .‬יישר כוח על תרומתך למחלקה‬
‫לקרימינולוגיה‪.‬‬
‫ברכות לד"ר גלית נהרי‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אנו מברכים אותך על קידומך לדרגת מרצה בכירה עם קביעות‪ .‬יישר כוח על תרומתך לסטודנטים‪,‬‬
‫למגמה המחקרית‪ ,‬למחלקה לקרימינולוגיה ולעולם המחקר‪ .‬אנו גאים בך!‬
‫ברכות לד"ר תומר עינת‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אנו שמחים לברכך לרגל קידומך לדרגת מרצה בכיר עם קביעות‪ .‬מאחלים לך שתמשיך להעשיר את‬
‫קהיליית הקרימינולוגים בארץ ובעולם במחקרים מרחיבי אופקים‪.‬‬
‫ברכות לד"ר סיימון פרי‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ברכות חמות לרגל קידומך לדרגת מרצה בכיר‪ .‬יישר כוח על תרומתך לעולם המחקר ולמכון‬
‫לקרימינולוגיה‪ .‬אנו גאים בך!‬
‫מינויים (לפי סדר א‪-‬ב)‪:‬‬
‫ד"ר קרן גואטה מונתה לדרגת מרצה במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אנו שמחים לראותך בין אנשי הסגל ומקווים להמשיך להתברך במחקרייך ובהרצאותייך עוד שנים‬
‫רבות‪.‬‬
‫ד"ר רותם לשם מונתה לדרגת מרצה במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ברכות חמות לרגל קבלת המינוי לדרגת מרצה‪ .‬אנו מוקירים את תרומתך המחקרית ומאחלים לך‬
‫המון הצלחה בהמשך דרכך האקדמית‪ .‬עלי והצליחי!‬
‫ד"ר רוני פקטור מונה לדרגת מרצה בכיר במכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה‬
‫העברית‬
‫ברכות חמות לרגל המינוי המשמעותי‪ .‬אנו מוקירים את תרומתך המחקרית ומאחלים לך המון הצלחה‬
‫בהמשך דרכך האקדמית‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫דוקטורים חדשים לקרימינולוגיה‪:‬‬
‫המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ד"ר גלי אביב (בהדרכת פרופ' דיויד וייסבורד)‪" :‬עמדותיהם של קורבנות עבירה לגבי הלגיטימיות‬
‫של המשטרה בישראל‪ :‬עדויות לחשיבות שבפיתוח מדיניות ונהלים המתמקדים בקורבן‪".‬‬
‫המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ד"ר חדד חן ימית (בהדרכת פרופ' יוסי גליקסון)‪" :‬השיטה המיקרוגנטית להערכת אימפולסיביות‬
‫פונקציונלית ואימפולסיביות דיספונקציונלית"‪.‬‬
‫ד"ר חיימוב אילי רונית (בהדרכת פרופ' נתי רונאל)‪" :‬זוגיות בונה‪ :‬תהליכי זוגיות כמניעים ומשמרים‬
‫חדילה מן הפשע"‪.‬‬
‫ד"ר פרדיס שמחוני מיכל (בהנחיית פרופ' נתי רונאל ופרופ' משה אדד)‪" :‬שינוי רוחני בתפיסת‬
‫המשמעות לאחר טיפול בשיטת "‪ 12‬הצעדים" בהתמודדות עם אלימות במשפחה"‪.‬‬
‫ד"ר תמרקין ליידר יפעת (בהדרכת פרופ' יוסי גליקסון וד"ר שרון רבינוביץ‪-‬שנקר)‪" :‬אהבה‬
‫והתמכרות לסמים כקשר עם אובייקט‪ :‬מודל אינטגרטיבי תלת שלבי"‪.‬‬
‫ברכות לדוקטורים החדשים בקרימינולוגיה!‬
‫‪34‬‬
)‫ (מסודר לפי תאריך כרונולוגי‬2015-2016 ‫מבחר כנסים בקרימינולוגיה בעולם לשנים‬
1.
Stockholm Criminology Symposium: recognizing knowledge to reduce crime. June, 8 - 10,
Stockholm, Sweden. Contact: [email protected]
2.
7 th Annual Conference. Criminology and Criminal Justice in a Changing World: Contributions from
Asia. June 24 – 26, 2015, Hong Kong City University of Hong Kong & The Chinese University of Hong.
Kong http://www.cityu.edu.hk/ss_acs2015/index.htm
3. British Society of Criminology: voyages of critical discovery. June, 30 - 3 July, 2015. Plymouth,
Angleterre. Contact: [email protected]. www.plymouth.ac.uk
4. The 15 th International Symposium of the World Society of Victimology Victimisation, justice
and healing: Challenging orthodoxies. 5-9 July 2015, Perth Convention and Exhibition Centre,
Perth, Australia. https://www.eiseverywhere.com/ehome/victimology2015/home/?&
5. Domestic Violence Special Stream within The Violence Project Conference. August 5-7, 2015.
Oxford, United Kingdom.
6. The 15 th annual meeting of the European Society of Criminology (ESC). September 2 - 5,
2015. Porto, Portugal / www.eurocrim2015.com
7. The Mental Capacity Act 2005 - Ten Years On' 9-10, September, 9- 10, 2015, hosted by the
Department of Law, School of Law and Social Justice. The University of Liverpool British
Society of Criminology Conference.
8. 'Policing and Democracy in the 21st Century’. September 17, 2015. Hosted by the Department
of Sociology, Social Policy and Criminology. The University of Liverpool British Society of
Criminology Conference.
9. The 16 th annual meeting of the European Society of Criminology (ESC). September 21 - 24,
2016. Muenster, Germany.
10. 4 th Annual International Conference on Transgenerational Trauma: Communal Wounds and
Victim Identities. October, 21, 2015. Amman, Jordan.
11. 9 th European Congress on Violence in Clinical Psychiatry. October, 22-24, 2015. Copenhagen,
Denmark. www.oudconsultancy.nl/Copenhagen2015/index.html
12. 71STAnnual Meeting of American Society of Criminology (ASC), November, 18-21, 2015.
Washington DC, USA. Theme: The Politics of Crime & Justice. Contact: [email protected].
http://asc41.com/index.htm
13. I2FC 2015 conference: The costs of economic crime, November, 28, 2015. Porto, Portugal.
Contact: [email protected]. www.obegef.pt/i2fc/2015/
35