‫מידעון האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬ ‫וקהילת הקרימינולוגים בישראל‬ ‫האגודה הישראלית‬ ‫לקרימינולוגיה‬ ‫דבר המערכת‬ ‫שלום לכל הקרימינולוגיות והקרימינולוגים‪,‬‬ ‫הנושאים למידעון זה‪ ,‬הנושא (זמנית?) את השם קרימובלוג‪ ,‬אמורים להיקבע על פי‬ ‫הצעותיכם ועל פי החומרים שתשלחו אלינו‪ .‬חומרים אלה יכולים לכלול הגיגים שונים‬ ‫בתחומי עיסוקינו‪ ,‬מידע על נושאים שונים בתחומים אלה כגון פרסומים חדשים‪ ,‬מינויים‪,‬‬ ‫קבלת פרסים‪ ,‬פרישה לגמלאות‪ ,‬קבלת תארים‪ ,‬משרות פנויות‪ ,‬מסגרות לימוד חדשות‪,‬‬ ‫ברכות ועוד‪.‬‬ ‫כעורכי המידעון ניזום גם אנו טיפול בנושאים‪ ,‬העשויים לדעתנו לעניין את קהילת‬ ‫הקרימינולוגים‪.‬‬ ‫בצד המטרה של חילופי דעות והפצת מידע‪ ,‬יש מאחורי יצירת במה זו גם כוונה לתרום‬ ‫לגיבוש קהילה של העוסקים בקרימינולוגיה בארץ‪ .‬ליצור קשרים ביניהם ולגיסם מדי פעם‬ ‫לפעילות משותפת‪ ,‬כגון לפעילות בקידום חוק הקרימינולוגים‪.‬‬ ‫אנו מצפים לקבל מכם הערות לקרימובלוג הראשון‪ ,‬ובעיקר דעות ומידע הקשור לתחומי‬ ‫הקרימינולוגיה השונים בהם אתם עוסקים‪ ,‬אותם נפרסם במידת האפשר בקרימובלוג‬ ‫הבא אשר יופץ אי"ה בסמסטר הבא‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשמח לקבל הצעות בדבר תוכן ומבנה‬ ‫הקרימובלוג‪ ,‬כולל הצעות לשם חלופי‪ .‬הערות‪/‬הצעות כאמור יש להפנות אל המיילים של‬ ‫החתומים מטה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ד"ר אורי תימור‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫וד"ר אתי אלישע‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קהילת הקרימינולוגים משתתפת באבלם הכבד של משפחות צוערי קורס‬ ‫הקצינים ושל שרות בתי הסוהר באסון‪ ‬הנורא שפקד אותם ואותנו‪.‬‬ ‫יהי זכרם ברוך‪.‬‬ ‫קרימובלוג ‪1‬‬ ‫בישיבת הוועד המנהל של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה לפני כשלושה חודשים‬ ‫התקבלה החלטה על פיתוח במה להפצת מידע‪ ,‬העשוי לעניין את העוסקים בקרימינולוגיה‪,‬‬ ‫לשיח הדדי ולהודעות שונות‪ .‬קיבלנו על עצמנו את המשימה להקים במה כזו‪ ,‬המוצגת כאן‬ ‫לראשונה בפניכם‪.‬‬ ‫דצמבר ‪2010‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫פתיחה של המערכת ‪ -‬ד"ר אורי תימור וד"ר אתי אלישע‪............................................................‬‬ ‫מאמרי פתיחה‪:‬‬ ‫תפקידו של הקרימינולוג האקדמי – לזכרו של פרופ' ג'רלד קרומר ‪ -‬פרופ' לסלי סבה ‪....................‬‬ ‫הלך הזרזיר אצל העורב – סיפור על רשות ציבורית ומשחטת ההפרטה הממשלתית ‪ -‬עו"ד רחלה אראל‪....‬‬ ‫במת כבוד‪ :‬פרופ' דיויד וייסבורד‪ ,‬זוכה פרס שטוקהולם לקרימינולוגיה לשנת ‪.................... 2010‬‬ ‫הנאום שנשא פרופ' דיויד וייסבורד בטקס הענקת הפרס בשטוקהולם (באנגלית) ‪.........................‬‬ ‫פרופ' משה אדד‪ ,‬חתן פרס ישראל לחקר הקרימינולוגיה לשנת תש"ע ‪ -‬ד"ר משה בן‪-‬סימון‪............‬‬ ‫הרהורים על קרימינולוגיה כמדע האדם ‪ -‬פרופ' משה אדד ‪.........................................................‬‬ ‫חדשות פנים‪ :‬פרסים‪ ,‬אירועים ומינויים חדשים באקדמיה‪........................................................‬‬ ‫דברי תודה לפרופ' ישראל קים לרגל פרישתו מהתפקיד ‪ -‬ד"ר חנה חימי ‪......................................‬‬ ‫ברכות (‪............................................................................................................... )Greetings‬‬ ‫ספרים חדשים בתחום הקרימינולוגיה‪.....................................................................................‬‬ ‫שיתוף פעולה אקדמי‪-‬מחקרי עם משטרת ישראל ‪ -‬ד"ר בשורה רגב‪.............................................‬‬ ‫הצעת החוק בדבר איסור שתיית אלכוהול בקרב בני נוער ‪ -‬ד"ר נילי שרן‪-‬סינגר‪...........................‬‬ ‫הרצאות פל"א לשנת תשע"א‪ :‬ת"ז והזמנה להרצאות ‪ -‬ד"ר משה בן‪-‬סימון‪..................................‬‬ ‫לימודי קרימינולוגיה במוסדות אקדמיים בישראל – מידע כללי‪ ,‬נתונים מספריים ותשובות חלקיות‬ ‫לשאלה‪ ,‬למה כל כך הרבה סטודנטים (בעיקר סטודנטיות) לומדים קרימינולוגיה עורכי הקרימובלוג ‪.......‬‬ ‫‪................................................................................................................‬‬ ‫מקבלי תארי דוקטור לקרימינולוגיה בשנת תש"ע‪.....................................................................‬‬ ‫חדשות חוץ‪ :‬כנסים‪ ,‬הצעות עבודה ומלגות בחו"ל‪.....................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מאמרי פתיחה‬ ‫תפקידו של הקרימינולוג‪-‬האקדמאי‪ ,‬לזכרו של ג'רלד קרומר ז"ל‬ ‫פרופ' לסלי סבה‬ ‫להלן קטע מעובד ומעודכן מהרצאתו של פרופ' לסלי סבה שניתנה במסגרת יום עיון לזכרו של פרופ' ג'רלד‬ ‫קרומר מהמחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬שהתקיים ב‪ .19.11.08 -‬ההרצאה במלואה‬ ‫נשאה את הכותרת‪" :‬אקדמאי‪ ,‬מקצוען‪ ,‬מתנדב? תפקיד הקרימינולוגיה בחברה"‪.‬‬ ‫הקדמה‬ ‫תחום מומחיותו האקדמית של פרופ' קרומר (להלן‪ :‬ג'רלד) היה הסטייה‪ ,‬ובייחוד הסטייה והתקשורת‪ .‬אך‬ ‫ג'רלד עצמו היה יוצא דופן; בהקשר זה ניתן להיזכר בסוגית "הסטייה החיובית"‪ ,‬נושא עליו הרצה במסגרת‬ ‫סדרת פגישות אקדמיות שנערכו לפני מספר עשורים בבתיהם של הקרימינולוגים תושבי ירושלים – אחת‬ ‫מהיוזמות של ג'רלד‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬ג'רלד היה ייחודי בכל התחומים בהם עסק‪ ,‬לרבות הקרימינולוגיה‪ .‬אין זה מקרה שג'רלד לא היה‬ ‫פעיל במועצה לקרימינולוגיה שהוקמה בכדי לשמש גוף מייעץ לשר לביטחון פנים ולשר המשפטים‪ .‬הימנעות‬ ‫זו לא נבעה מחוסר נכונות לתרום‪ ,‬שכן הנכונות לתרום שמשה מאפיין דומיננטי בחייו‪ ,‬אלא הייתה קשורה‬ ‫לתפישתו באשר לתפקידו של הקרימינולוג‪-‬האקדמאי‪.‬‬ ‫"מיהותו" של הקרימינולוג הפכה לנושא אקטואלי באחרונה עם הניסיונות לחוקק את "חוק הקרימינולוגים"‪,‬‬ ‫כאשר בניסוחים הראשונים בהגדרתו של הקרימינולוג הושם דגש על ההיבטים הטיפוליים של תפקידו‪.‬‬ ‫בהגדרה זו לא נכללו אפוא חברי סגל האוניברסיטאות שעד לא מזמן (ואולי אף היום) ראו את עצמם‬ ‫כקרימינולוגים ‪( per excellence‬ואולי אף היחידים)‪ .‬על רקע זה ובהשראת דמותו של ג'רלד (הגדול מן‬ ‫החיים)‪ ,‬החלטתי להקדיש את דבריי לתפקידו של הקרימינולוג האקדמאי‪-‬אוניברסיטאי‪.‬‬ ‫הקרימינולוג‪-‬האקדמאי‬ ‫הספרות העוסקת בנושא יצירת ידע אינה מרבה להשתמש במושג "אקדמאי"‪ ,‬אלא מרחיבה בשני תחומים‬ ‫המשיקים לכך א‪ .‬בסוגיית האוניברסיטה ותפקידיה ו‪-‬ב‪ .‬בסוגיית "האינטלקטואל"‪ .‬מקובל לחשוב כי‬ ‫קיים קשר הדוק בין שני מושגים אלה‪ ,‬אולם חוקרים מצביעים על תקופות בהיסטוריה‪ ,‬לרבות תקופת‬ ‫הרנסנס ותקופת האוריינות במאה ה‪ ,18 -‬בהן האינטלקטואליזם פרח מחוץ לאוניברסיטאות‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫בתקופה המודרנית הרחבת ההשכלה הגבוהה בזכות המימון הציבורי הביאה ללחץ על חוקרים באקדמיה‬ ‫לספק פתרונות לבעיות שוטפות בתחומי החברה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬הרפואה‪ ,‬התעשייה ואף הצבא‪ ,‬וכן להכשיר‬ ‫בוגרים במגוון של עיסוקים ופרופסיות‪ .1‬נוכח הלחצים הללו‪ ,‬בקרב חברי סגל האוניברסיטאות נוצר מתח‬ ‫בין הרצון לשמור על השיח האקדמי מול העמיתים והסטודנטים‪ ,‬לבין הציפייה שיפנו את מאמציהם כלפי‬ ‫מוסדות החברה וישמשו מומחים‪-‬יועצים בתהליכי קביעת מדיניות בתחומי מומחיותם‪.2‬‬ ‫רבים ראו במעורבות חברתית שכזאת כשליחות ואולי אף כדאית‪ ,‬כאשר שילובם של האקדמאים בפעילות‬ ‫ציבורית נחשב לנפוץ במיוחד בישראל; אחדים הסתייגו ומסתייגים מתופעה זו לא רק בשל ההעדפה‬ ‫להתמסר לחלוטין לעיסוקיהם האקדמיים‪ ,‬אלא גם בשל חוסר רצון לשרת את הממסד ומתוך רצון לשמור‬ ‫על עצמאות אינטלקטואלית ועל היכולת לבקר‪ .‬ככלל‪ ,‬ג'רלד השתייך לקבוצה זו האחרונה‪.3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מכאן הצעתו של (‪ )Clark Kerr 1963‬לשנות את השם מ‪ University -‬ל‪.Multiversity -‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מדובר בין השאר‪ ,‬בכהונה כחברי ועדות‪ ,‬בין אם "אד הוק" ובין קבועות‪ .‬בתחום הקרימינולוגיה אפשר להצביע על ועדת‬ ‫גולדברג לרפורמה של הענישה (אד הוק)‪ ,‬בוועדות שחרורים‪ ,‬ובוועדה לקביעת "עונשי מוצא" לכשתקום (ועדות קבועות)‪ ,‬וכן‬ ‫במועצה לקרימינולוגיה‪.‬‬ ‫בנוסף לשיקולים שצוינו‪ ,‬ג'רלד גם ראה את מגוון העמדות בקרב האקדמיה בשאלות מסוימות‪ ,‬כמכשול להצגת "עמדות‬ ‫מומחיות"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אולם הספרות הדנה במושג "אינטלקטואלים" מצביעה (לפחות בעבר) על תפקידם המרכזי במעורבות‬ ‫חברתית לאו דווקא בתחום מומחיות צרה‪ ,‬אלא כמבקרים חברתיים באופן כללי (‪ )Pandey, 1990:13‬או‬ ‫אף כ"חלוצי מהפיכה חברתית וסוכני שינוי חברתי" (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)16‬ובאשר לחברי סגל אוניברסיטאיים‪,‬‬ ‫נטען על ידי קרל ג'ספרס‪ 4‬שנרדף על ידי הנאצים‪ ,‬כי בהינתן תופעות חברתיות מדכאות‪ ,‬מחובתם להסתייג‬ ‫מעמדות המערערות על הערכים הסובלניים של האוניברסיטה (‪ .)Jaspers, 1960‬אין ספק כי ג'רלד היה‬ ‫מזדהה עם תפישה זו‪.‬‬ ‫שאלת המפתח על פי ‪ ,Furedi‬במהלך ביקורתו על הזירה האוניברסיטאית באנגליה‪ ,‬היא "האם אנשי‬ ‫אקדמיה ממלאים תפקיד ציבורי כמומחה טכני או כאינטלקטואל" (‪.)Bridgman & Willmott, 2007:152‬‬ ‫לפי ‪ ,Bauman‬להיות אינטלקטואל משמעו "להתעלות מעל העיסוקים של תחום מקצועך" (שם)‪ .‬יש להניח‬ ‫כי עמדה זו אינה מקובלת על ידי חוקרי ה‪ ,mainstream -‬אף אם דעתו של וובר לפיה "אתגרם של אנשי‬ ‫מדע הוא לעשות את מיטב יכולתם כדי להרחיק ערכים ופוליטיקה מתחום המדע" (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)153‬נתפשת‬ ‫היום כמיושנת‪.‬‬ ‫לאור האמור‪ ,‬מתעוררת השאלה האם ישנה דרך ביניים בין תרומה חברתית המתבססת על "מומחיות‬ ‫טכנית"‪ ,‬לבין התעסקות אינטלקטואלית ללא גבולות בכל הסוגיות המצויות בזירה הציבורית‪ .‬לאחרונה‬ ‫פרץ גל של כתיבה מסביב לקריאה ל"קרימינולוגיה ציבורית"‪ ,‬שעקרונותיה הוצגו על ידי אגן ואינדרביצין‬ ‫(‪ ,)Uggen & Inderbitzin, 2010‬וזאת בעקבות מגמה דומה שחלה בסוציולוגיה‪ .‬בדומה לתקדים הסוציולוגי‪,‬‬ ‫אגן ואינדרביצין חילקו את תחום הקרימינולוגיה לארבעה גישות כדלהלן‪(1) Assembling social facts :5‬‬ ‫‪and situating crime in disciplinary knowledge (professional criminology); (2) Evaluating social‬‬ ‫‪interventions (policy criminology); (3) Reconsidering rule making (critical criminology); and‬‬ ‫‪)(4) Evaluating and reframing cultural images of the criminal (public criminology‬‬ ‫‪n‬‬ ‫בקרימינולוגיה הציבורית טמון שילוב מעניין‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬מדובר בשאיפה לשינוי חברתי ברוח האמירות‬ ‫של מספר קרימינולוגים בולטים לאחרונה‪ ,‬כגון קריאתה של מרגרט זאן ל"יצירת קהילות צודקות" (‪,Zahn‬‬ ‫‪ .)1999‬אולם מאידך גיסא‪ ,‬לא מדובר בהתעסקות בתוכניות ספציפיות נוסח "המומחיות הטכנית" (הידועה‬ ‫לשמצה)‪ ,‬אלא בקיום דו‪-‬שיח‪ 6‬על נושאים ערכיים ועקרוניים‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי התיאור דלעיל של אגן‬ ‫ואינדרביצין‪ .‬ג'רלד היה מועמד טבעי להוביל כיוון זה‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪Bridgman, T., & Willmott. H. (2007). Academics in the knowledge economy: From expert to intellectual? In A. Harding‬‬ ‫‪(Ed.), Bright satanic mills: Universities, regional development and the knowledge economy (149-160). Aldershot: Ashgate.‬‬ ‫‪Clear, T. (2010). Editorial introduction to public criminologies. Criminology & Public Policy, 9, 721-723.‬‬ ‫‪Jaspers, K. (1960). The Idea of the University. London: Peter Owen.‬‬ ‫‪Kerr, C. (1963). The uses of the University. New York: Harper & Row.‬‬ ‫‪Loader, I., & Sparks, R. (2010). What is to be done with public criminology? Criminology & Public Policy, 9, 771-781.‬‬ ‫‪Loader, I., & Sparks, R. (2010a). Public Criminology? Abingdon: Routledge.‬‬ ‫‪Uggen, C., & Inderbitzin, M. (2010). Public criminologies. Criminology & Public Policy, 9, 725-749.‬‬ ‫‪Zahn, M. (1999). Thoughts on the future of criminology – the American society of criminology 1998 presidential address.‬‬ ‫‪Criminology, 37, 1-16.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ג'ספרס אף נקט עמדה שמחובתה של האוניברסיטה לקלוט אנשים החולקים על עצם תפישותיה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)17‬‬ ‫ראה סקירתם של לודר וספרקס (‪ .)Loader & Sparks, 2010a:773‬ראה גם ספרם החדש של מחברים אלה (& ‪Loader‬‬ ‫‪.)Sparks, 2010b‬‬ ‫לדברי טוד קליר‪to write and conduct studies, in a way that engages the crime/justice consumer publics (both" :‬‬ ‫‪those who make crime policy and those who are affected by it) in the meaning of the[ir] works" (Clear, 2010:‬‬ ‫‪)722‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הלך הזרזיר אצל העורב ‪ -‬סיפור על רשות ציבורית ומשחטת ההפרטה‬ ‫הממשלתית‬ ‫עו"ד רחלה אראל‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה האוניברסיטה העברית‬ ‫ממשלת ישראל מבקשת בימים אלה לבטל את מעמדה הסטטוטורי של הרשות לשיקום האסיר ולהפכה‬ ‫למחלקה בתוך אגף התקון שבמשרד העבודה והרווחה‪ .‬בשורות הבאות אבקש לטעון‪ ,‬כי חיסול הרשות‬ ‫לשיקום האסיר הינו מהלך שגוי ולוקה בבערות מיסודו ונוגד לכל הפחות‪ ,‬אינטרס ציבורי חשוב בחברה‬ ‫דמוקרטית נאורה‪.‬‬ ‫ביסודה‪ ,‬הרשות לשיקום האסיר משקמת שתי אוכלוסיות אסירים משוחררים‪ :‬כאלה שריצו את מאסרם‬ ‫עד תום ובעיקר כאלה שריצו מאסרם בניכוי שליש‪ .‬מכאן‪ ,‬הרשות לשיקום האסיר לא רק בונה לאסיר‬ ‫תוכנית שיקום ומלווה אותו ביישומה אלא גם מדווחת על הפרתה בפני משטרת ישראל וועדת השחרורים‪,‬‬ ‫דבר המוביל לחזרתו של האסיר אל הכלא‪ .‬המשמעות היא שהרשות לשיקום האסיר איננה עוסקת אך ורק‬ ‫בשיקום אסירים אלא אף בניטור ובפיקוח מדינתי על אסירים ברישיון‪.‬‬ ‫מבחינה היסטורית לידתה של הרשות לשיקום‪ ,‬היא במידה לא מבוטלת‪ ,‬תוצאה של חוסר היכולת שהפגין‬ ‫משרד הרווחה בטיפול ובשיקום אסירים‪ .‬בזמנו‪ ,‬היה גם מי שהבין שם שהאינטרס הציבורי וצורכי‬ ‫האסירים המשתחררים דורש רשות עצמאית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הקשר בין משרד הרווחה לבין הרשות לא‬ ‫ניתק‪ .‬השר הממונה‪ ,‬על פי חוק‪ ,‬על פיקוח הרשות‪ ,‬קביעת תקציבה והתקנת תקנות בעניינה הוא לא אחר‬ ‫מאשר שר העבודה והרווחה‪ .‬במשך למעלה מעשר שנים‪ ,‬סבלה הרשות מניכור הורי ‪ -‬מצד אותו משרד‬ ‫הרווחה‪ .‬בסיס תקציבה השנתי‪ ,‬במשך למעלה מעשר שנים‪ ,‬נותר כשהיה ‪ 14‬מליון ‪ ,₪‬תקציב בית ספר‬ ‫יסודי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬במשך שנים ארוכות ולכאורה בניגוד לחוק‪ ,‬הצעת תקציבה של הרשות לא הובאה על ידי‬ ‫שר הרווחה לידיעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת‪ ,‬כדרישת סעיף ‪(22‬ד) לחוק הרשות לשיקום‬ ‫האסיר‪ .‬יש והכספים לא הועברו בזמן יש ולא התקבלו כלל‪ .‬משכורות לא שולמו לעובדים‪ ,‬התחייבויות לא‬ ‫קוימו לספקים‪ ,‬הגדרת התפקיד והחזון של הרשות הלך וצומצם‪ .‬בהיעדר אפשרות לשלם לאנשי מקצוע‪,‬‬ ‫לא ניתן היה להגיע אל כלל אוכלוסיית היעד במתקני הכליאה‪ .‬תפישת "האני" של הרשות גבלה בביטול‬ ‫עצמי‪ .‬חזונם ומסירותם של עובדיה הותירה אותה בחיים‪.‬‬ ‫זה המקום להזכיר‪ :‬אין כל חדש בכך כי משרד הרווחה נתפש כמשרד חלש‪ ,‬נטול תקציבים ולדאבוני‪ ,‬אף‬ ‫סובל מחוסר עניין ציבורי‪ .‬במשך שנים הוא מחכה למיתה טבעית של הרשות שתאפשר לו לרשתה‪ .‬גם כסף‬ ‫קטן הוא כסף אצל אדם עני‪ ,‬והלכות מוסר בדבר כבשת הרש הן בבחינת מותרות לעשירים‪ .‬שעת הכושר‬ ‫באה‪ ,‬דווקא ממי שעל בסיס יומיומי מפגין כלפיהם התעלמות‪ .‬פקידי האוצר‪ .‬אצל הללו לקחי בג"צ בית‬ ‫הכלא הפרטי לא הופנמו‪ .‬ממילא‪ ,‬אף איש ציבור או פקיד לא לקח אחריות ובוודאי שלא שילם בכיסאו על‬ ‫מהלך שעלה למשלם המסים מאות מיליוני שקלים‪ .‬תחליטו אתם מי הזרזיר ומי העורב‪ .‬הרשות סומנה‬ ‫כיעד "שלוקחים בהליכה" והפרטתה איננה מילה גסה‪ .‬התכנית היא פשוטה‪ :‬תחילה נפריט את מערכת‬ ‫השמת אסירים משוחררים במקומות תעסוקה; אח"כ נפריט את ההוסטלים; נפטר עובדים זמניים; נצמצם‬ ‫הנהלה; נדחוק את הרשות עד חדלות פירעון‪ .‬עד שתתרצה לפירוק מרצון או שתאבד עצמה לדעת בתוככי‬ ‫משרדי הרווחה הקורסים ממילא‪.‬‬ ‫לכאורה נדמה‪ ,‬כי משרד הרווחה ומשרד האוצר אינם מתעניינים באסירים‪ .‬שאלת זכויותיהם לשיקום כבני‬ ‫אדם אינה שאלה שעומדת מבחינתם על הפרק‪ .‬גם אם משמעותה הגנה על אינטרס ציבורי חשוב‪ :‬ביטחון‬ ‫אישי לאזרח וחסכון כספי‪ .‬מי ששולח אסירים משוחררים להצטופף בחדר המתנה אחד ‪ -‬יחד עם אם‬ ‫חד הורית‪ ,‬קשיש עזובי‪ ,‬מחוסר דיור‪ ,‬עולה חדש‪ ,‬קורבן עבירה ונרקומן בקריז איננו מבין מהו אותו רצף‬ ‫טיפולי‪-‬שיקומי מיוחד הנדרש למיגור רצדיביזם מהחברה‪ .‬הוא בוודאי יודע שבתחתית סולם העדיפויות‬ ‫של פקיד הרווחה תעמוד‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬שאלת הקצאת המשאבים לטובת שיקומם של אסירים בקהילה מול‬ ‫אזרחים נורמטיבים המצויים בצוקה סוציו‪-‬אקונומית‪ .‬שירותי התקון במשרד הרווחה‪ ,‬כבודם במקומו‬ ‫‪5‬‬ ‫מונח‪ .‬אולם‪ ,‬הם אינם ערוכים מבחינה מוסדית ומערכתית להבטיח לנו האזרחים ולאסירים המשוחררים‬ ‫בפרט כי תהליך הטיפול שבו התחילו בכלא ימשך ביד נאמנה גם עם שחרורם‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬שירותי התקון‬ ‫מהווים גורם הנותן חוות דעת לבתי המשפט ביחס לחלופות מעצר‪ ,‬מסוכנות וכד'‪ .‬הם אינם נתפשים כגורם‬ ‫הממגר פשיעה‪ ,‬כפי שדה ‪ -‬פקטו מתפקדת הרשות לשיקום האסיר והם אינם ערוכים לשמש אכסניה‬ ‫המספקת חלופות מאסר לאסירים משוחררים על תנאי‪.‬‬ ‫כל זאת ועוד עניין קטן אחד‪ :‬באבחת קולמוס‪ ,‬זכויות חוקתיות בדבר חופש העיסוק נרמסות‪ .‬מקצועות‬ ‫טיפוליים ייחודים‪ ,‬כבעלי ההשכלה הקרימינולוגית – נותקו מעיסוקם‪ .‬האומנם מישהו במשרד הרווחה‪,‬‬ ‫רצה לומר‪" :‬מה יודע קרימינולוג‪ ,‬שעובד סוציאלי אינו מכיר כבר?"‪.‬‬ ‫במת כבוד‪ :‬פרופ' דייויד וייסבורד‪ ,‬זוכה פרס‬ ‫שטוקהולם לקרימינולוגיה לשנת ‪2010‬‬ ‫ב ‪ 15-‬ביוני ‪ 2010‬הוענק פרס שטוקהולם לקרימינולוגיה לשנת ‪ 2010‬לפרופ' דיויד וייסבורד‪ ,‬בטקס מכובד‬ ‫שלווה בארוחת ערב חגיגית בבית העירייה בשטוקהולם‪.‬‬ ‫הפרס הוענק לפרופ' וייסבורד ע"י שרת המשפטים‪ ,‬השופטת ביאטריס אסק‪ ,‬כהוקרה על עבודותיו‬ ‫המבוססות על סדרת מחקרים בתחום השיטור‪ .‬תרומתו הייחודית היא בהתמקדותו בפשע ב''נקודות‬ ‫חמות'' באזורים עירוניים ‪-‬נקודות המוגדרות ע''י המשטרה כמוקדי אלימות וונדליזם ‪ -‬ובמיוחד על עבודתו‬ ‫בנושא העתקה מרחבית של שיטור והשפעתה על שיעורי הפשיעה באזורים אלו‪ .‬בדברי הנימוק לפרס ציינו‬ ‫השופטים את תרומתו הייחודית של פרופ' וייסבורד למדע הקרימינולוגי הבין‪-‬לאומי בנושאים של פשעי‬ ‫צווארון לבן‪ ,‬ציות לחוק בקרב מתנחלים‪ ,‬קרימינולוגיה ניסויית ונושאים של תחום הפשיעה והשיטור‬ ‫בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫פרס שטוקהולם הוא הפרס היוקרתי ביותר הניתן בקרימינולוגיה ומקביל לפרס נובל‪.‬‬ ‫הפרס הוענק לפרופ' וייסבורד במסגרת ‪ 3‬ימי סימפוזיון בין‪-‬לאומי בהשתתפות למעלה מ ‪ 600-‬משתתפים‬ ‫מרחבי העולם כולל חברי המכון ותלמידי הדוקטוראט של המכון‪.‬‬ ‫הנאום שנשא פרופ' דיויד וייסבורד בטקס‬ ‫הענקת הפרס בשטוקהולם‬ ‫‪Minister, Lord Mayor, your Excellencies, distinguished guests, I am very honored to be here‬‬ ‫‪this evening as the recipient of the Stockholm Prize in Criminology. The American president‬‬ ‫‪Theodore Roosevelt is said to have commented:“Far and away the best prize that life has to‬‬ ‫‪offer is the chance to work hard at work worth doing.” Criminology is indeed work worth doing.‬‬ ‫‪It combines the intellectual excitement of basic science, with the possibility of improving the‬‬ ‫‪world we live in. Standing here tonight suggests that the work worth doing has also influenced‬‬ ‫‪the way in which we think about the crime problem and how we should deal with it.‬‬ ‫‪The key contributions I have made with my colleagues illustrate that crime is tightly linked to‬‬ ‫‪place. What I term the “strong coupling” of crime to place, emphasizes that there are specific‬‬ ‫‪social and environmental characteristics of small geographic areas, often as small as street‬‬ ‫‪segments, that connect crime to place. Because of these characteristics, crime is strongly‬‬ ‫‪concentrated at crime hot spots, and such hot spots are relatively stable over long periods of‬‬ ‫‪time.‬‬ ‫‪It is also because of this strong coupling that we have been able to develop effective policing‬‬ ‫‪6‬‬ strategies to control crime at place. A series of randomized field experiments show that the police can do something about the factors that concentrate crime at place. And when the police focus on crime hot spots, crime does not simply move around the corner. Indeed, doing something about hot spots of crime is very likely to lead the benefits of crime prevention to diffuse to areas nearby. Because of these findings, the National Research Council in the United States, has concluded that hot spots policing experiments have provided “the strongest ”.collective evidence of police effectiveness that is now available When colleagues and I first began to explore the opportunities of place-based criminology, we were a lonely group. The key question that was asked by criminologists was “why do people become criminals?” We asked that another question become central in criminology: “Why does crime occur in such concentrations at specific places?” Standing here tonight, I can say that I am feeling a lot less lonely. A new generation of criminologists, many of them here tonight, have focused their research on place based criminology. And the recognition of the Stockholm Prize suggests that we have been successful in pushing criminology to move places into central focus. We have also been increasingly successful in emphasizing that criminology must make the scene, and play a role in the efforts of society to do something about the crime problem. The Talmud, the ancient book of Jewish Law and traditions, argues that we must all take a role in Tikkun Olam, in the repair of the world. Place based criminology has from the outset been focused not only on understanding crime but on developing crime prevention. This is one of the reasons I believe that this work, as Theodore Roosevelt would say, is “work worth doing.” Standing here tonight also gives me the opportunity to thank my colleagues, friends and family for their collaboration and support in “working hard” at criminology. I have been incredibly lucky to have worked with so many talented people and to have had such supportive and tolerant friends and family. Tonight I only have time to thank two of the most influential people in my life, my mother Sandra and my wife Shelly. They are truly “women of valor” and I hope that they feel very much co-recipients of the honor I have received this evening. Sometimes at a place it is not crime that is concentrated but the good will of criminologists. I thank you all for concentrating such good will in sharing this event with me this evening, and in recognizing the importance of place in crime. Prof. David Weisburd 7 ‫פרופ' משה אדד ‪ -‬חתן פרס ישראל לחקר‬ ‫הקרימינולוגיה לשנת תש"ע‬ ‫ד"ר משה בן‪-‬סימון‬ ‫פרופ' משה אדד הינו אחד מהקרימינולוגיים הישראלים הבולטים ביותר‪ .‬במהלך הקריירה האקדמית‬ ‫המכובדת שלו פרסם אדד ספרים ומאמרים חשובים אשר השפיעו רבות על חוקרים ותיאורטיקנים‬ ‫בישראל ומחוצה לה‪ .‬כבר לפני יותר מ‪ 20-‬שנה ידע אדד לשים דגש במחקריו על מה שקרוי כיום 'פסיכולוגיה‬ ‫חיובית'‪ .‬הוא ראה חשיבות עליונה בתפיסת העבריין כאדם שאל לנו לשאוף לתקן את המעוות שבו‪ ,‬אלא‬ ‫לחזק ולטפח את איכויותיו החיוביות כך שיוכל להשתלב בחברה‪ .‬מחקריו בתחום הפסיכופתיה סללו דרך‬ ‫לפיתוח אסטרטגיות לאבחון התנהגות עבריינית המבוססות על מאפייני אישיות ושיפוט מוסרי‪ .‬מחקריו‬ ‫הובילו להעשרת הידע העוסק בגורמי הפשיעה ובכך תרמו רבות לטיפול ושיקום עבריינים‪ .‬במסגרת עשייתו‬ ‫המחקרית חקר אדד גם את הטרור הפלסטיני ואת תופעת פיגועי ההתאבדות במהלך תקופת האינתיפאדה‬ ‫השנייה‪ .‬ממצאי מחקרו מעלים כי רוב המחבלים המתאבדים ביצעו את משימתם על רקע מצב סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי קשה וכתוצאה משימוש בסמים‪ .‬בנוסף לתרומתו לחקר הקרימינולוגיה‪ ,‬תרם אדד רבות לקידום‬ ‫לימודי הקרימינולוגיה בישראל ולביסוס המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר‪-‬אילן וכן מחלקות‬ ‫לקרימינולוגיה במספר מכללות‪ .‬תחת ידו עברו אלפי סטודנטים שלא שוכחים את הרצאותיו המאלפות‬ ‫ומעוררות ההשראה‪ .‬מבין סטודנטים אלו ניתן למנות חברי סגל בכירים בכל רחבי הארץ‪ .‬גם בימים אלו‬ ‫ממשיך אדד לטפח במלוא המרץ דורות צעירים של קרימינולוגים וכיום הוא משמש ראש אקדמי במכללה‬ ‫האקדמית צפת וממשיך להנחות סטודנטים לתארים מתקדמים במסלולי המחקר השונים באוניברסיטת‬ ‫בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫הרהורים על קרימינולוגיה כמדע האדם‬ ‫פרופ' משה אדד‬ ‫בשלושים שנות המחקר האחרונות התברר לנו‪ ,‬כי מדע הקרימינולוגיה תרם להבנת האדם כקונפיגורציה‬ ‫של פוטנציאל ביולוגי‪ ,‬הבניה אישיותית והטמעות נורמטיביות ותרבותיות‪ .‬המחקרים הרב‪-‬תחומיים‪,‬‬ ‫הבין‪-‬תחומיים ואלו הסינתטיים וההוליסטיים‪ ,‬קידמו אותנו לראות את האדם כבריה ייחודית השייכת‬ ‫לעולם המורכב בו היא נטועה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬האדם משחר ילדותו עוסק בשפיטה מוסרית ובפעילויות מוסריות‪ .‬במהותו יש בו את היכולת להגשמת‬ ‫האנושיות‪ .‬הוא זקוק לסביבה מתאימה כדי להתפתח ולהגשים את אנושיותו‪ .‬פעולות החילוץ של הכורים‬ ‫הלכודים בצ'ילה ריגשה את כולנו‪ .‬לכולנו היו רגעים רבים של התעלות נפש עם הצלתו של כל כורה וכורה‪.‬‬ ‫האנושיות שבנו חגגה‪ .‬עקיפת האנושיות שבנו ואף הכחשתה בדרך מודעת ולא מודעת‪ ,‬מתרחשת אצל רבים‬ ‫כאשר הם חווים צורך לשלוט על זולתם או בנוסעם עם מכוניתם בכביש‪ ...‬והם דוהרים‪ ...‬ובלא משים‪,‬‬ ‫גורמים לתאונות שניתן היה למונען‪ ,‬וכן לחיכוכים מיותרים עם זולתם ולהפגנת התנהגות אלימה שאינה‬ ‫הולמת את אנושיותם המודחקת‪.‬‬ ‫הכרזת זכויות האדם הייתה והינה ברוכה ובתנאי שהחברה תדאג לביטחונו של כל פרט החי בתוכה‪.‬‬ ‫הפשיעה שכיחה והפשיעה האלימה גואה ומצמצמת את בטחונו של האדם‪ ,‬ואף מאיימת על קיומו‪ .‬הוא‬ ‫זקוק להגנה והחברה כמעט מתעלמת מתפקידה החשוב כמפקחת ומונעת עבריינות‪ .‬החברה פסקה מלראות‬ ‫את הפרט כאדם הומאני הזקוק להתייחסות שתעצים את אנושיותו‪ .‬החברה רואה את האדם כאובייקט‬ ‫החייב ליצור ובכך לתרום לחברה‪ .‬ככל שהוא מייצר יותר‪ ,‬הרי שהוא חשוב יותר‪ .‬עולמו הילד והגיל המבוגר‬ ‫לא זוכים להתייחסות הראויה‪ .‬הם לא עולמות יוצרים‪ ,‬והוא הדין בעולם הנשים המקופח וכן עולמות‬ ‫האנוש הסובלים מחולי ומנכויות למיניהן‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫האדם הרצוי לעולם המודרני הוא כאמור האדם היצרן והוא בבחינת האובייקט הרצוי לחברה‪.‬‬ ‫הקרימינולוגיה כמדע האדם‪ ,‬מתמקדת בכל אלה וייחדה את הוויקטימולוגיה שבאמצעותה נחקרים‬ ‫מצבים אלו ומוצעים הפתרונות הראויים להשיב לאדם א הווייתו האמיתית‪ .‬האדם המודרני אינו מוצא‬ ‫את עצמו בהוויה המודרנית והאקזיסטנציאלית‪ .‬הוא חווה ריק קיומי‪ .‬הוא זקוק לערכי תרבות ורוח‪ ,‬של‬ ‫צדק ושל רחמים ושל חסד‪.‬‬ ‫האדם הינו מהות מורכבת (בראשית ב‪ ,‬ז)‪ ,‬כיצירה לעולם הזה וכיצירה אנושית רוחנית‪ .‬האדם הוא גם‬ ‫אובייקט פתוח לתועלת סביבתו וגם סובייקט עם יכולות חבויות ואישיות עד כדי כך שהאלוקים (בראשית‬ ‫ג‪ ,‬ח‪-‬ט) בכבודו ובעצמו‪ ,‬מחפש אותו‪" :‬ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוקים בתוך עץ הגן‪ .‬ויקרא ה'‬ ‫אלוקים אל האדם ויאמר לו‪ :‬אייכה?"‪ .‬אלוקים היודע כל יודע איפה נמצא האדם ואשתו‪ ,‬ועם זאת הוא‬ ‫מחפש ושואל "אייכה"‪" .‬אייכה"‪ ,‬כתב הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ("האדם ועולמו"‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪,)291‬‬ ‫היא שאלת הנצח לאדם – מי אתה ומה אתה האדם? היכן אתה בעולם? מהו מעמדך ומהי עמדתך בעולם?‬ ‫והשאלה הנשאלת לאדם היא גם השאלה המופנית אל עולמנו ואל חברתנו‪.‬‬ ‫הקרימינולוגיה כמדע מולטידיסיפלנרי‪ ,‬מתמקדת באדם כיצור אנושי בתוך החברה וגם כיצור אנושי‬ ‫כסובייקט‪ ,‬והיא מנסה בהצלחה רבה להעמיק בהבנת האדם‪ ,‬בהתנהגותו‪ ,‬בחיפוש דרכים להכוונתו ובמניעת‬ ‫ההתנהגות הלא קונפורמית‪ .‬האדם הסובייקט הוא בעל פנימיות והוא מחפש מקוריות‪ .‬הקרימינולוגיה‬ ‫מנסה בדרכים שונות להבין פנימיות זו‪ ,‬וכך היא מתבוננת באופן מעמיק גם באדם כאובייקט הקשור בחברה‬ ‫והוא מתנהג בה באופנים שונים‪ .‬הקרימינולוגיה הקלינית מתמקדת באדם כסובייקט והקרימינולוגיה‬ ‫החברתית מתמקדת בו כאובייקט‪ ,‬ושתיהן יחד תורמות להבנת האדם ולהכוונת התנהגותו‪ .‬בעשורים‬ ‫האחרונים מתרבים המחקרים ומתעצם הלימוד של מדע הקרימינולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות‬ ‫האקדמיות‪ ,‬ולאחרונה תחום ידע זה נלמד גם בחלק מבתי הספר התיכוניים‪.‬‬ ‫האדם בעולמה של הקרימינולוגיה נתפש גם כסובייקט וגם כאובייקט‪ .‬עמדת הקרימינולוגיה היא דיכוטומית‪.‬‬ ‫האדם הוא בעל ערך עליון‪ .‬הוא הסובייקט בעל הרצון החופשי והשואף להגשים אידיאלים‪ ,‬ועם זאת האדם‬ ‫הוא גם אובייקט חברתי המביא תועלת לחברה שבלעדיה האדם הסובייקט לא יכול להתקיים‪.‬‬ ‫ההפרה הנורמטיבית מלווה את האדם מראשית הווייתו ורק באמצעות אניותו (מלשון "אני") המתעצמת‬ ‫ערכית ומוסרית‪ ,‬הוא יוכל לשוב ולהיות סוציאלי ונורמטיבי‪ .‬הקרימינולוגיה היא מדע דיאלקטי‪ ,‬הלומד‬ ‫את עולם המעשה‪ ,‬המצוי והקשה‪ ,‬עם העולם הרצוי‪ .‬הקרימינולוגיה מחפשת ומציעה דרכים לאפשר לאדם‬ ‫לשוב ולהפעיל את האנושיות שבו‪ ,‬וכך לשוב אל החברה הנורמטיבית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חדשות פנים‪:‬‬ ‫אירועים ומינויים חדשים באקדמיה‬ ‫אירוע לכבוד פרופ' שלמה גיורא שוהם לרגל הגעתו לגבורות (‪)80‬‬ ‫בנובמבר ‪ 2010‬נערך באוניברסיטת תל אביב אירוע לרגל הגעתו לגבורות של הקרימינולוג‪ ,‬הוגה הדעות‬ ‫ואיש הרוח‪ ,‬פרופ' שלמה גיורא ולרגל השקתו של הספר "גבורות היצירה" ‪ -‬ספר היובל לפרופ' שוהם‪.‬‬ ‫ספר זה הוא פרי עטם של עשרות מחבריו ומתלמידיו – אנשי מדע וחוקרים‪ ,‬אנשי רוח ואמנים‪ ,‬סופרים‬ ‫ומשוררים – שכתבו על יצירתו הענפה או תרמו מהגותם ומיצירתם‪.‬‬ ‫שלמה גיורא שוהם‪ ,‬מבכירי הקרימינולוגים בעולם‪ ,‬פרסם יותר ממאה ספרים ומאלף מאמרים‬ ‫בקרימינולוגיה‪ ,‬עבריינות וסטייה חברתית‪ ,‬פסיכולוגיה וסוציולוגיה‪ ,‬פילוסופיה ותרבות‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬ ‫פוליטיקה ודת‪ .‬הוא עיבד תורת אישיות הוליסטית ופיתח שיטה אקזיסטנציאליסטית חדשנית לטיפול‬ ‫במכורים לסמים‪.‬‬ ‫פרופ' שוהם הקים את המחלקות לקרימינולוגיה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת בר אילן‪ ,‬ולימד‬ ‫באוניברסיטאות המובילות בעולם‪ .‬הוא חתן פרס ישראל‪ ,‬פרס אמ"ת‪ ,‬ופרס סלין‪-‬גליק ואף קיבל מדליית‬ ‫כבוד מראש ממשלת צרפת על תרומתו לחקר הקרימינולוגיה הבינלאומית‪.‬‬ ‫‪...................................................................................‬‬ ‫אירוע לכבוד פרופ' מנחם אמיר לרגל הגעתו לגבורות (‪)80‬‬ ‫ב‪ 4 -‬לינואר ‪ 2011‬יתקיים במכון לקרימינולוגיה אירוע לכבודו של פרופ' מנחם אמיר לרגל הגעתו לגבורות‪.‬‬ ‫באירוע יינשאו הרצאות בנושא של‪" :‬קרימינולוגיה‪ :‬מחקר ויישום"‪ .‬האירוע יתקיים משעה ‪ 15:00‬בבית‬ ‫מאירסדורף‪ ,‬חדר ‪ ,405‬באוניברסיטה העברית‪ ,‬הר‪-‬הצופים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪...................................................................................‬‬ ‫כנס שנתי של המכללה האקדמית אשקלון ושב"ס‬ ‫הכנס בוטל בגין האסון בשב"ס‬ ‫‪...................................................................................‬‬ ‫ד"ר חנה חימי מונתה לראש המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק בבית‬ ‫ברל‬ ‫ד"ר חנה חימי מונתה לראש המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במכללה האקדמית בית ברל‪ .‬ד"ר חנה‬ ‫חימי החליפה את קודמה בתפקיד זה‪ ,‬פרופ' ישראל קים‪ .‬ד"ר חנה חימי שלחה לנו לפרסום את דבריה‬ ‫הבאים לכבודו של פרופ' קים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫דברי תודה לפרופ' ישראל קים לרגל פרישתו‬ ‫מהתפקיד‬ ‫ד"ר חנה חימי‬ ‫פרופ' ישראל קים נפרד מאיתנו כ"עגור לבן פורש כנפיים" ומותיר לנו מורשת להתפאר בה‪ .‬במהלך‬ ‫אחת‪-‬עשרה שנותיו כראש המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במכללה האקדמית בית ברל‪ ,‬עמל‬ ‫פרופ' קים ללא לאות לביסוס המגמה כמסגרת לימודים ייחודית ‪,‬עשירה ומגוונת המשלבת תיאוריה‬ ‫ופרקטיקה בהרמוניה מרתקת‪.‬‬ ‫פרופ' קים טיפח לצידו צוות מרצים מקצועי ומיומן‪ ,‬אותם ליקט אט אט עד ששילש מספרם של‬ ‫המרצים מהקומץ שקיבל לידיו בראשית דרכו‪ ,‬תוך שהצליח לרתום למלאכת ההוראה אנשי אקדמיה‬ ‫ואנשי מקצוע בכירים ומומחים בתחומם משדות המשטרה‪ ,‬שב"ס‪ ,‬משרד הרווחה ‪ ,‬ועוד‪ .‬במהלך‬ ‫השנים פרופ' קים יזם וקידם שיתוף פעולה ממשי עם גופי השדה ופעל לקיומם של כנסים משותפים‬ ‫שהוכיחו עצמם כפוריים במיוחד‪ ,‬כמו גם קידם הוצאתם של ספרים ‪ -‬רודפי צדק‪ :‬מחקרים בפשיעה‬ ‫ואכיפת חוק בישראל (‪ )2004‬וספר על קורבנות‪ -‬אכיפת החוק‪ ,‬מין וחברה (‪ )2008‬מבית היוצר של‬ ‫חברי סגל המגמה‪.‬‬ ‫בזכות מקצועיותו בעולמות התוכן של הקרימינולוגיה‪ ,‬יצירתיותו‪ ,‬תקשורתו הישירה והבלתי‬ ‫אמצעית‪ ,‬יכולתו להכיר בצרכי השעה‪ ,‬כמו גם בצרכי השעות שבדרך‪ .‬כישוריו הניהוליים ‪ ,‬האכפתיות‬ ‫הרבה‪ ,‬האהבה והאמפתיה‪ ,‬מן המסד ועד הטפחות לצרכי הלומדים‪ ,‬לסגל ההוראה‪ ,‬התפתחה‬ ‫המגמה להכשיר כ‪ 900 -‬סטודנטים באמצעותם הוא קוצר את פירותיה הרבים של המגמה‪.‬‬ ‫פרופ' קים העשיר כמובן את עולמנו בתורת אומנות הלחימה המסורתית הגו‪-‬ג'ו‪ ,‬בשיתוף עם גרנד‬ ‫מאסטר ירון בנימיני‪ ,‬ממנה שאלתי את הדימוי לפרידתו של פרופ' קים מאיתנו ‪ -‬הוא עשה בה‬ ‫שימוש מבריק לטובת כיול מנטלי ועיקור הלוחמות מהלחימה‪.‬‬ ‫היה לנו הכבוד לעבוד לצידך‪ .‬בחלוף שנות פעילות רבות ואינטנסיביות‪ ,‬אנו מבקשים לאחל לך‬ ‫המשך פעילות מאתגרת‪ ,‬פורה ומעניינת‪ ,‬והצלחה בהמשך הדרך‪.‬‬ ‫ד"ר חימי חנה‬ ‫ראש המגמה לקרימינולוגיה‬ ‫ואכיפת החוק וכן סגל ההוראה‬ ‫במגמה במכללה האקדמית בית ברל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ברכות‬ ‫ברכות מטעם האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•האגודה הישראלית לקרימינולוגיה מברכת את פרופ' משה אדד על זכייתו בפרס ישראל לקרימינולוגיה‬ ‫לשנת תש"ע‪.‬‬ ‫•האגודה הישראלית לקרימינולוגיה מברכת את פרופ' דיויד וייסבורד על זכייתו בפרס שטוקהולם‬ ‫לקרימינולוגיה ‪ ,2010‬פרס המקביל בחשיבותו לפרס נובל‪.‬‬ ‫•האגודה הישראלית לקרימינולוגיה מברכת את פרופ' דיויד וייסבורד על זכייתו בפרס השרה לקליטת‬ ‫עלייה למדענים מצטיינים וכן על בחירתו לנשיא האגודה הישראלית ומאחלת לכל חבריה שנה של‬ ‫שגשוג ועשייה‪.‬‬ ‫•האגודה הישראלית לקרימינולוגיה מברכת את פרופסור מימי אייזנשטדט על קבלת דרגת פרופסור‬ ‫בקרימינולוגיה‪.‬‬ ‫•האגודה הישראלית לקרימינולוגיה מברכת את פרופ' שמחה לנדאו על זכייתו השנה בפרס עמית לחיים‬ ‫מטעם האגודה הבין‪-‬לאומית לחקר התוקפנות‬ ‫•ד"ר אפרת שהם‪ ,‬יו"ר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬ ‫ברכות לפרופ' שמחה לנדאו‪ ,‬לרגל זכייתו בפרס עמית לחיים‬ ‫פרופ' שמחה לנדאו זכה השנה בפרס עמית לחיים (‪ )Life Fellow Award‬מטעם האגודה הבין‪-‬לאומית‬ ‫לחקר התוקפנות (‪ .)International Society for Research on Aggression‬הפרס הוענק לפרופ' לנדאו‬ ‫בכנס העולמי ה ‪ 19‬של האגודה שנערך ב‪ 27-31.7.10 -‬באוניברסיטת קונטיקט בארה"ב‪ .‬פרס זה מבטא את‬ ‫ההערכה הקיימת בעולם על תרומתו המדעית רבת השנים של פרופ' לנדאו לחקר התוקפנות והאלימות‬ ‫בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫מחקריו של פרופ' לנדאו בנושא זה (ובנושאים אחרים בקרימינולוגיה ובוויקטימולוגיה)‪ ,‬משתרעים על‬ ‫תקופה של למעלה מ‪ 40 -‬שנה‪ .‬אחד ממחקריו הראשונים עסק בדפוסי רצח בישראל בשנים ‪,1964 – 1950‬‬ ‫תוך דגש על גורמים תרבותיים‪ ,‬עדתיים ודמוגרפיים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ‪ -‬שנות העלייה‬ ‫ההמונית והמשברים החברתיים שאפיינו תקופה זו‪ .‬חלק ניכר ממחקריו בשנים המאוחרות יותר עסק‬ ‫בקשר בין גורמי הלחץ השונים בחברה הישראלית (בעיקר ביטחוניים וכלכליים)‪ ,‬לבין דפוסי אלימות‬ ‫בחברה (רצח ושוד)‪ .‬נושאי מחקריו בשנים האחרונות כללו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רצח נשים בידי בני זוגן במגזרים‬ ‫חברתיים שונים בישראל‪ ,‬ומחקר חלוץ רחב היקף על אלימות כלפי צוותי חדרי המיון בישראל‪ .‬זה כמה‬ ‫שנים מעורב פרופ' לנדאו‪ ,‬ביחד עם שותפים אמריקאיים ופלסטינאים‪ ,‬במחקר אורך רחב היקף הבוחן את‬ ‫השפעת החשיפה לאלימות פוליטית על ילדים ישראליים ‪ -‬יהודים וערבים ‪ -‬ופלסטינאים‪.‬‬ ‫מחקריו של פרופ' לנדאו פורסמו בכתבי העת המרכזיים בעולם בקרימינולוגיה וויקטימולוגיה‪ .‬הוא משמש‬ ‫כחבר מערכת במספר כתבי עת בינלאומיים‪ ,‬ביניהם ‪ Aggressive Behavior‬כתב העת הרשמי של האגודה‬ ‫הבינלאומית לחקר התוקפנות‪.‬‬ ‫ברכות לפרופ' דיויד וייסבורד לרגל זכייתו בפרס השרה לקליטת עלייה‬ ‫למדענים מצטיינים‬ ‫פרופ' דיויד וייסבורד זכה השנה גם בפרס השרה לקליטת עלייה למדענים מצטיינים‪ .‬הפרס ניתן כהוקרה‬ ‫למדענים העולים‪ ,‬על תרומתם לקידום המדע בחברה הישראלית ב‪ 20-‬השנים האחרונות‪ .‬פרופ' דיויד‬ ‫וייסבורד נבחר ביחד עם עוד ‪ 9‬זוכים‪ ,‬מתוך ‪ 100‬מדענים מובילים‪ .‬טקס הענקת הפרס התקיים במעמד ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬השרה לקליטת עלייה‪ ,‬נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים‪ ,‬שר החוץ ונשיאי אוניברסיטאות‬ ‫בארץ‪ .‬הפרס הוענק במהלך כנס אקדמי באוניברסיטת ת"א ב‪ 26-‬לאוקטובר‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ספרים חדשים בתחום הקרימינולוגיה‬ ‫להלן מידע אודות ‪ 10‬ספרים חדשים שיצאו לאור על ידי קרימינולוגים ישראליים בשנת ‪ ,2010‬לצד סיכום‬ ‫קצר אודותיהם‪.‬‬ ‫דוד אבודרהם ושוקי בסו (‪ )2010‬אבא‪ ,‬למה? יהוד‪ :‬אופיר ביכורים‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ ,1993‬ליל שמחת תורה‪ ,‬נטל הצנחן שוקי בסו את הרובה הצבאי שלו וירה למוות באביו ‪29‬‬ ‫כדורים‪ .‬זאת בעקבות עוד מריבה קולנית בין אביו לאמו‪ ,‬שאף איים לרצוח את האם ולהתאבד‪ .‬מיד לאחר‬ ‫ההרג‪ ,‬הסגיר שוקי את עצמו למשטרה‪ .‬בתא הכלא פגש שוקי באיש החינוך דוד אבודהם‪ ,‬עמו ניהל במשך‬ ‫‪ 16‬שנים מערכת יחסים נפתלת ורווית אמוציות‪ ,‬כתלמיד ומחנך‪ ,‬שהובילה לספר זה‪ .‬הספר‪ ,‬שעוסק בחטא‬ ‫וגאולה‪ ,‬סליחה ותיקון‪ ,‬מתאר את התהליך הדרמטי שחווה שוקי בסו במהלך שנות מאסרו בכלא ולאחר‬ ‫שחרורו‪ ,‬לצד הקונפליקטים הרגשיים רבי העוצמה שעברו השניים במפגשיהם הטעונים‪( .‬מתוך כריכת‬ ‫הספר)‪.‬‬ ‫מימי איזנשטדט‪ ,‬מיכל סופר ועודדה שטינברג (‪" .)2010‬בכלא אני נחה"‪ :‬אסירות מבעד לחומות‪ .‬בני‬ ‫ברק‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫הספר נכתב על בסיס מחקר שנערך בנווה תרצה לפני מספר שנים ובו רואיינו ‪ 42‬אסירות‪ .‬בספר שמונה‬ ‫ראיונות עם אסירות שביצעו עבירות קשות וקיבלו עונשי מאסר כבדים‪ ,‬החושפות בדיבור ישיר את עולמן‬ ‫הסדוק‪ .‬האסירות למרות השוני ביניהן‪ ,‬מייצגות תופעות חברתיות המאפיינות גם עברייניות ואסירות‬ ‫בכלל כמו‪ :‬קורבנות להתעללויות מיניות ואחרות‪ ,‬משפחות מוצא מפורקות‪ ,‬הזנחה‪ ,‬עוני רב‪ ,‬סביבה‬ ‫ספוגת פשע‪ ,‬שימוש בסמים ואלכוהול‪ ,‬בריחות מהבית‪ ,‬נשירה ממסגרות חינוך‪ ,‬כניסה ויציאה למעונות‬ ‫חסות‪ ,‬הריונות מוקדמים‪ ,‬פרטנרים מנצלים‪ ,‬בדידות‪ ,‬ניכור‪ ,‬מחלות פיזיות ונפשיות‪ ,‬והעדר אדני תמיכה‬ ‫והשתייכות חברתית‪ .‬השהות בין חומות הכלא מול החיים שמחוץ לכלא‪ ,‬המאופיין בפנים נוקשה בעל סדר‬ ‫יום ברור ותחום אל מול חוץ פרוץ חסר סדר‪ ,‬כאוטי ומבולבל‪ ,‬מאפשר‪ ,‬לפחות באופן זמני‪ ,‬מנוחה כלשהי‪,‬‬ ‫התארגנות‪ ,‬עצירה רגעית‪ ,‬הקניית הרגלים אחרים‪ ,‬התבוננות ועוד‪.‬‬ ‫דני גימשי (‪ .)2010‬קרימינולוגיה ירוקה‪ :‬מאבק בפשיעה נגד הסביבה‪ .‬ראשל"צ‪ :‬פלס‪.‬‬ ‫קרימינולוגיה ירוקה הוא ספר חדשני ומקורי בישראל ובעולם‪ ,‬המציע לקורא שילוב של ההגות‬ ‫הקרימינולוגית יחד עם הידע הקיים והמתפתח בנושאים סביבתיים שונים‪ .‬הקרימינולוגיה הירוקה‬ ‫מתמקדת בחקר הפגיעה בסביבה ובטבע‪ ,‬שגורמים בני האדם ולנזקים הקשים הנגרמים לטבע ולבני האדם‪.‬‬ ‫הספר משלב גישות תיאורטיות מתחומי ידע שונים‪ ,‬כגון קרימינולוגיה‪ ,‬לימודי סביבה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬מדעי‬ ‫ההתנהגות‪ ,‬חוק ומשפט‪ ,‬יחד עם מודלים יישומיים למאבק בפשיעה נגד הסביבה‪.‬‬ ‫אבי דוידוביץ' (‪ .)2010‬ושיודע לשאול‪ :‬על התשאול המקצועי והאפקטיבי‪ .‬יהוד‪ :‬אופיר ביכורים‪.‬‬ ‫הספר "ושיודע לשאול ‪ -‬על התשאול המקצועי והאפקטיבי" הוא ספר לימוד מקצועי המפרט את תהליך‬ ‫התשאול‪ .‬הספר מתבסס על הספרות העדכנית בתחום‪ ,‬הן בהיבט המשפטי והן בהיבטים של מדעי החברה‪.‬‬ ‫תשומת לב מיוחדת ניתנה בספר לטכניקות השונות בתשאול ולסוגיות נבחרות הקשורות לתחום כמו‬ ‫מגבלות התשאול ובכלל זה הטיות ואסטרטגיות של נחקרים להכשיל תשאול‪ .‬בספר גם הובאו דוגמאות‬ ‫רבות מניסיונו של המחבר‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עמיר פירני (‪ .)2010‬טראומה‪ ,‬התמכרות וטראומה‪ :‬תיאור מעגל הסבל בהתמכרויות‪ .‬עמק יזרעאל‪:‬‬ ‫המכללה האקדמית עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫בספרו "טראומה‪ ,‬התמכרות וטראומה" מזמין אותנו עמיר פירני בנדיבות ובכנות להיכנס לתוך "ביתו‬ ‫המקצועי" – המרכז הטיפולי למכורים בתל אביב‪" ,‬רוטשילד ‪ ,"2‬שאותו הקים ומנהל‪ .‬עמיר מציג גישה‬ ‫ההולכת ומקבלת מקום בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בישראל‪ ,‬והיא כי השימוש בחומרים‬ ‫ממכרים נובע מתוך ניסיון להקל על סבל נפשי הנובע מטראומות חמורות ובלתי פתורות בעברו של האדם‪,‬‬ ‫בעיקר מסוג של התעללות נפשית‪ ,‬פיסית ומינית‪ .‬עמיר משלב בספרו את ההיבטים התיאורטיים הקשורים‬ ‫הן לטראומות והן להתמכרויות‪ ,‬עם תיאור העבודה הטיפולית הרב‪-‬תחומית המתבצעת ב"רוטשילד ‪."2‬‬ ‫(מתוך ביקורת של עירית עופרי‪ ,‬מומחית בתחום טיפול בנפגעי תקיפה מינית‪ ,‬אודות הספר)‬ ‫אפרת שהם (‪ .)2010‬הצד האפל של השמש‪ :‬סטייה ופיקוח חברתי במוסדות כוללניים‪ .‬באר שבע‪:‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫ספר זה בוחן סוגים שונים של דרכי פיקוח גלויות וסמויות המופעלות כלפי חוסים במוסדות כוללניים‪.‬‬ ‫המקרים השונים של סטייה ואלימות מוסדית נבחנים בספר על רקע מערכת יחסי כוח לא שוויונית ותרבות‬ ‫ההסתרה הפועלות במוסדות כוללניים כדוגמת בתי חולים לחולי נפש‪ ,‬בתי אבות ובתי כלא‪ .‬הספר כולל‬ ‫ארבעה שערים‪ ,‬כל שער דן בהיבטים שונים של הסטייה ודרכי הפיקוח החברתי במוסדות כוללניים‪ .‬בין‬ ‫השערים השונים מקשרת כחוט השני ספיראלה של יחסי ידע‪ -‬כוח העומדת מאחורי הצורות השונות של‬ ‫האלימות המוסדית המופעלת כלפי חוסים במוסדות כוללניים‪ ,‬הרחק מאורה החושף של השמש‪.‬‬ ‫מלי שחורי‪ ,‬שרה בן‪-‬דוד ומאיר חובב (עורכים)‪ ,‬תמי עשת סבג ועוזיאל לויה (עורכי משנה)‪.)2010( .‬‬ ‫טיפול בעברייני מין בישראל אתגרים בזיהוי‪ ,‬באפיון ובמענה טיפולי‪ .‬ירושלים‪ :‬כרמל‪.‬‬ ‫בספר זה הקורא נחשף למורכבות הרבה של תחום הטיפול בעברייני מין‪ .‬הפרקים בספר מתייחסים למגוון‬ ‫רחב של נושאים העוסקים בתחום טיפול זה‪ ,‬על היבטיו השונים‪ .‬זו הפעם הראשונה שבה קובצו מאמרים‬ ‫מהיבטים שונים‪ ,‬רב‪-‬מערכתיים ורב‪-‬מקצועיים המציבים את התשתית להמשך העבודה‪ ,‬ולהתחלה של דו‪-‬‬ ‫שיח בנושאים מקצועיים ואתיים הקשורים בטיפול בעברייני מין במערכות השונות בישראל‪.‬‬ ‫‪Anthony Braga & David Weisburd (2010) Policing Problem Places: Crime Hot Spots and‬‬ ‫‪Effective Prevention. Oxford: Oxford University Press.‬‬ ‫‪In Policing Problem Places, Anthony Braga and David Weisburd demonstrate that hot spots‬‬ ‫‪policing is a powerful and cost-effective approach to crime prevention. Braga and Weisburd‬‬ ‫‪draw on rigorous scientific evidence to show how police officers should use problem-oriented‬‬ ‫‪policing and situational crime-prevention techniques to address the place dynamics, situations,‬‬ ‫‪and characteristics that cause a place to have serious crime problems.‬‬ ‫‪Alex Piquero & David Weisburd (Eds). (2010) Handbook of Quantitative Criminology. New‬‬ ‫‪York: Springer-Verlag.‬‬ ‫‪The Handbook of Quantitative Criminology is designed to be the authoritative volume on‬‬ ‫‪methodological and statistical issues in criminology and criminal justice. The Handbook‬‬ ‫‪contains 35 chapters on topics in the following key areas: (1) research design, (2) experimental‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪methods, (3) methods for overcoming data limitations, (4) innovative descriptive methods,‬‬ ‫‪(5) estimation techniques for theory and policy, (6) topics in multiple regression, and (7) new‬‬ ‫‪directions in statistical analysis.‬‬ ‫‪Mally Shechory, Sarah Ben-David, & Dan Soen (Eds.) (2010). Who pays the price? Foreign‬‬ ‫‪workers, Society, crime and the law. N.Y.: Nova Science Publishers.‬‬ ‫‪This book deals with three majors sections: Social issues (policy and legislation), criminology‬‬ ‫‪aspects and etymology aspects. Among the topics covered by the chapters are prejudices and‬‬ ‫‪racial intolerance, official policies, living and health conditions, psychological and psychiatric‬‬ ‫‪aspects, criminality, victimization and human trafficking. Some of the papers advance the‬‬ ‫‪Conflict theory, which seeks to catalogue the ways in which those in power seek to stay in‬‬ ‫‪power. They also reflect the basic fact stated by the Conflict paradigm, namely that all problems‬‬ ‫‪are caused by different groups and their status, and how they compete for the necessities in life.‬‬ ‫‪Other papers derive their core from several other sociological and criminological theories.‬‬ ‫שיתוף פעולה אקדמי‪-‬מחקרי עם משטרת ישראל‬ ‫ד"ר בשורה רגב‬ ‫משטרת ישראל מתוקף היותה גוף האכיפה הלאומי של מדינת ישראל מאופיינת בסדר חיים דינאמי ולא‬ ‫מתפשר‪ .‬כחלק מהמדיניות המורכבת של הארגון‪ ,‬אגף התכנון והארגון רואה לעצמו מטרה נכבדת להוביל‬ ‫את התכנון במשטרת ישראל על כל נושאיו‪ .‬בסיס משמעותי ביותר להצלחת התכנון של משטרת ישראל‬ ‫מהווה המחקר‪.‬‬ ‫באמצעות המחקר ניתן לקדם חשיבה יוזמת וביקורת בונה היכולות להפוך את המשטרה לארגון לומד‬ ‫הבוחן את צעדיו באופן מבוקר ומשתית מדיניות על בסיסו‪.‬‬ ‫משטרת ישראל ובכלל זה מדור מחקר וסטטיטיקה במשטרה האמון על פי חוק חופש המידע על מאגר‬ ‫הנתונים של הפשיעה המדווחת רואה לעצמו כמטרה וכדרך להוביל את המחקר בתחום הפשיעה במשטרת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫במסגרת זו פורסמה בפעם השנייה אסופת "העיקר במחקר"‪ .‬אסופה זו כוללת מאמרים בנושאי פשיעה‬ ‫והנה מפורסמת באתר הרשמי של משטרת ישראל אגף התכנון תחת הכותרת פרסומים‪.‬‬ ‫המחקרים מושתתים על מאגר המידע של משטרת ישראל ומבוצעים במשותף עם חוקרים מתחומים שונים‬ ‫במשטרה ובאקדמיה‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו ברצוני להזמין חוקרים נוספים להשתמש בנתוני המשטרה כמצע למחקרים בתחום‬ ‫הקרימינולוגיה ובתחומים נוספים‪ .‬כל מחקר יש בו כדי להעשיר את הידע ולתרום למדיניות אכיפת החוק‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫סנ"צ ד"ר בשורה רגב‬ ‫רמ"ד מחקר וסטטיסטיקה‬ ‫אגף התכנון והארגון‬ ‫משטרת ישראל‬ ‫‪15‬‬ ‫חוק המאבק בתופעת השכרות‬ ‫(הוראת שעה ותיקון חקיקה) התש"ע‪2010-‬‬ ‫ד"ר נילי שרן‪-‬סינגר‬ ‫חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) התש"ע ‪ )-2010‬כולל בתוכו סעיפי חוקים‬ ‫שונים הקשורים למאבק בשתיית אלכוהול והוא נאכף ע"י משטרת ישראל‪.‬‬ ‫על פי אחד מסעיפי החוק‪ ,‬שוטר רשאי להחרים או לשפוך משקה משכר אשר נמצא ברשות קטין במקום‬ ‫ציבורי בכל שעות היום‪.‬‬ ‫מטרת סעיף זה היא למנוע שתיית אלכוהול במקום ציבורי בכלל‪ ,‬ובפרט בקרב בני נוער‪ .‬המציאות מלמדת‪,‬‬ ‫כי בני נוער שותים משקאות משכרים בקבוצות גדולות‪ ,‬בעיקר בשעות הלילה ובמקומות ציבוריים כגון‪:‬‬ ‫פארקים‪ ,‬גנים ציבוריים‪ ,‬ברחוב‪ ,‬וכי מרבית מקרי האלימות‪ ,‬מטרדי רעש‪ ,‬ונדליזם‪ ,‬אלימות ואף רצח‬ ‫נגרמים כתוצאה מצריכת אלכוהול‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות התפתחה "תרבות" צריכת אלכוהול בקרב האוכלוסיה בישראל‪ ,‬ובכלל זה בני הנוער‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬שתיית אלכוהול מסירה עכבות וחסמים ולא אחת מובילה לביצוע עבירות שונות‪ ,‬החל ממטרדי‬ ‫רעש‪ ,‬עובר בתגרות ובתקיפות וכלה ברצח‪.‬‬ ‫לאור הסיבות שצויינו לעיל וכמי שעוסקת בתחום עבריינות הנוער‪ ,‬פניתי לח"כ יריב לוין (ליכוד) בהצעה‬ ‫לחוקק חוק זה‪ .‬ח"כ לוין השיב בחיוב ופעל בזריזות ובמסירות לקידום הצעת החוק עד לחקיקת החוק‬ ‫כאמור‪.‬‬ ‫ניתן להניח כי לשתיית אלכוהול יש חלק רב בגידול הפשיעה בקרב בני נוער‪ .‬אני מברכת על חקיקת חוק זה‬ ‫וכולי תקווה שהחוק יועיל בהפחתתה‪.‬‬ ‫ד"ר נילי שרן סינגר‬ ‫סגנית ראש החוג לקרימינולוגיה ואכיפת חוק‪ ,‬המכללה האקדמית בית ברל‬ ‫והמכללה האקדמית אשקלון‬ ‫הרצאות פל"א לשנת תשע"א‪ :‬ת"ז והזמנה להרצאות‬ ‫ד"ר משה בן‪-‬סימון‬ ‫אודות פל"א‬ ‫להלן פרטים אודות הפורום למחקר איכותני (פל"א)‪ ,‬הפקולטה למדעי החברה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫קהל היעד‪.‬‬ ‫חברי סגל ותלמידי מחקר העושים שימוש בעבודתם האקדמית בפרדיגמה האיכותנית‬ ‫ומעוניינים לבחון בצוותא סוגיות מחקריות איכותניות‪ .‬הפורום למחקר איכותני (פל"א) כולל שני תתי‪-‬‬ ‫פורומים‪ .‬האחד – 'פל"א מליאה' המיועד לחברי סגל ודוקטורנטים כאחד והשני – 'פל"א דוק‪ '.‬המיועד‬ ‫לדוקטורנטים הנמצאים בשלבי מחקר שונים‪.‬‬ ‫מטרות‪ .)1( .‬להרחיב את הידע של משתתפי הפורום בשיטות מחקר איכותניות וליצור מאגר ידע עדכני‬ ‫בתחום‪ .‬חברי הפורום משתתפים בהרצאות העוסקות בסוגיות ושיטות בתחום המחקר האיכותני ודנים‬ ‫בהן‪ .)2( .‬לשמש במה לחשיבה ולהעלאת רעיונות בני יישום שיתרמו לשכלול ולגיבוש שיטות המחקר‬ ‫בסוגיות שמשתתפי הפורום מתלבטים בהן במחקריהם‪ .‬חברי הקבוצה מנסים לתת מענה מיטבי לשאלות‬ ‫‪16‬‬ ‫כגון כיצד נכון‪ ,‬כדאי‪ ,‬ראוי או יעיל לחקור תופעה מסוימת‪ .)3( .‬לקדם מחקר בין‪-‬מחלקתי‪ .)4( .‬ליצור מאגר‬ ‫מידע אינטרנטי ודינאמי הכולל הרצאות המוצגות בפורום‪ ,‬הפניות לפריטים ביבליוגרפיים עדכניים ועוד‪.‬‬ ‫(‪ .)5‬לקדם צרכים בין‪-‬מחלקתיים משותפים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הקמת מעבדה למחקר איכותני באוניברסיטה‪.‬‬ ‫תדירות ומועדי המפגשים‪.‬‬ ‫המפגשים נערכים אחת לחודש ותדירותם מוגברת על פי הצורך‪.‬‬ ‫מפגשי הפורום הכללי – פל"א מליאה ‪ -‬כל מפגש נמשך שעה וחצי וכולל הצגת סוגיה‬ ‫תיאורטית בתחום על ידי חבר פורום או מרצה אורח‪ .‬המפגשים נערכים בימי שלישי‪ ,‬אחת לחודש‪ ,‬בין‬ ‫השעות ‪ 16:00-17:30‬בבנין טבע ‪ ,213‬קומה ג'‪ ,‬בחדר הישיבות של הפקולטה למדעי החברה (חדר ‪.)320‬‬ ‫הודעות על תאריכי המפגשים נשלחות לחברי הפורום‪.‬‬ ‫מפגשי פורום הדוקטורנטים – פל"א דוק‪.‬‬ ‫פורום דוקטורנטים מיועד לחברי פל"א‬ ‫הנמצאים בשלבים השונים של כתיבת עבודת הדוקטורט שלהם‪ .‬בכל מפגש מציג חבר קבוצה את עבודתו‬ ‫תוך הדגשת שיטת המחקר וכלי המחקר‪ .‬במהלך מפגשים אלו מסייעים חברי הקבוצה בפתרון בעיות‬ ‫ובהצעות לשיפור מבנה המחקר ומטרותיו ובכך מהווים חברי הקבוצה גוף תומך ומייעץ לסטודנט‪ .‬מפגשים‬ ‫אלו נערכים אחת לחודש ביום חמישי בין השעות ‪ 10:00-11:30‬בבנין טבע ‪ ,213‬קומה ג' בחדר ישיבות של‬ ‫הפקולטה למדעי החברה‪.‬‬ ‫מנהלי הפורום‪:‬‬ ‫ •ד"ר משה בן סימון מהמחלקה לקרימינולוגיה‪[email protected] :‬‬ ‫ •ד"ר רבקה תובל‪-‬משיח מהמחלקה לפסיכולוגיה‪[email protected] :‬‬ ‫ •גב' ניצן אלמוג מהמחלקה לחינוך‪[email protected] :‬‬ ‫הזמנה להרצאות פל"א‬ ‫חברי סגל ודוקטורנטים שלום רב‪,‬‬ ‫הפורום למחקר איכותני (פל"א) מהווה בית לחברי סגל וסטודנטים לתואר שלישי המשתמשים‬ ‫בפרדיגמה האיכותנית‪ .‬הפורום מאפשר הרחבת‪ ‬אופקים‪ ,‬שיתוף פעולה ויצירת דיאלוג‪ ‬פורה בין עמיתים‬ ‫מאוניברסיטאות שונות‪ .‬להלן תוכנית ההרצאות של "פל"א מליאה" לשנת הלימודים תשע"א‪ .‬ההרצאות‬ ‫תתקיימנה אחת לחודש בימי שלישי‪ .‬לקראת כל מפגש נתכנס בשעה ‪ ,15:30‬ההרצאה תחל בשעה ‪16:00‬‬ ‫ותסתיים בשעה ‪ .17:30‬המפגשים ייערכו בבניין טבע ‪ 213‬קומה ג'‪ ,‬בחדר ‪ – 320‬חדר הישיבות של הפקולטה‬ ‫למדעי החברה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬במקום יוגש כיבוד קל‪ .‬הכניסה חופשית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪1‬ד"ר רבקה תובל‪-‬משיח ‪ -‬מחקר משולב (‪ – )mixed method designs‬עקרונות ושימושים‪16 - ‬‬ ‫בנובמבר‪( 2010 ,‬ט' בכסלו)‪.‬‬ ‫‪2‬ד"ר דליה גבריאלי נורי ‪ -‬ניתוח שיח מילולי ובלתי מילולי – ייצוגי מלחמה בתרבות הישראלית ‪14 -‬‬ ‫בדצמבר‪( 2010 ,‬ז' בטבת)‪.‬‬ ‫‪3‬פרופ' עמיה ליבליך ‪ -‬אתגרים של המחקר האיכותני – ‪ 11‬בינואר‪( 2011 ,‬ו' בשבט)‪.‬‬ ‫‪4‬פרופ' עירית קופפרברג ‪ -‬בניית ה"אני" בשיח אינטראקטיבי‪ :‬המסע בין המיקרו והמקרו ‪ 1 -‬במרץ‪,‬‬ ‫‪( 2011‬כ"ה באדר א')‪.‬‬ ‫‪5‬פרופ' לאה קסן ‪ -‬ניתוח נתונים איכותניים‪ :‬צמתים וקבלת החלטות – ‪ 29‬במרץ‪( 2011 ,‬כ"ג באדר ב')‪.‬‬ ‫‪6‬ד"ר אורלי בנימין ‪ -‬אתנוגרפיה מוסדית‪ :‬ההקשר המבני‪/‬שיחי שבו מדברים מרואיינים ‪ 3 -‬במאי‪,‬‬ ‫‪( 2011‬כ"ט בניסן)‪.‬‬ ‫‪7‬ד"ר זהר לבנת ‪ -‬עם מי אנחנו מדברים כשאנחנו כותבים מאמר? ‪ 31 -‬במאי‪( 2011 ,‬כ"ז באייר)‪.‬‬ ‫להצטרפות לפורום ניתן לפנות לד"ר משה בן סימון בדוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫בברכה‪ ,‬ד"ר משה בן סימון‪ ,‬ד"ר רבקה תובל‪-‬משיח ‪ ‬גב' ניצן אלמוג‬ ‫‪17‬‬ ‫לימודי קרימינולוגיה במוסדות אקדמיים בישראל‬ ‫מידע כללי‪ ,‬נתונים מספריים ותשובות חלקיות לשאלה‪ ,‬למה כל‬ ‫כך הרבה סטודנטים (בעיקר סטודנטיות) לומדים קרימינולוגיה‬ ‫עורכי הקרימובלוג‬ ‫לימודים לתואר ראשון בקרימינולוגיה בישראל מתקיימים במכללות שונות וכן באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫לימודים לתארים מתקדמים בקרימינולוגיה (תואר שני ושלישי)‪ ,‬מתקיימים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫ובמכון לקרימינולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬בעתיד אמורים להיפתח לימודי תואר שני‬ ‫בקרימינולוגיה במספר מכללות‪.‬‬ ‫מנתונים שאספנו לאחרונה מהאוניברסיטאות ומהמכללות השונות בהן יש מחלקות לקרימינולוגיה‪,‬‬ ‫מסתבר כי נכון להיום לומדים קרימינולוגיה כ‪ 3,250-‬סטודנטים‪ .‬להלן פירוט מוסדות הלימוד בהם‬ ‫מלמדים קרימינולוגיה ומספרי הסטודנטים הלומדים בהם‪:‬‬ ‫ •אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה – סה"כ כ‪ 500 -‬סטודנטים‪ ,‬מתוכם ‪ 350‬לתואר‬ ‫ראשון ו‪ 150 -‬סטודנטים לתארים מתקדמים‪.‬‬ ‫ •אוניברסיטת ירושלים‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה – כ‪ 200 -‬סטודנטים לתארים מתקדמים‪.‬‬ ‫ •המרכז האוניברסיטאי אריאל – כ‪ 250 -‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫ •תוכנית הלימודים בקרימינולוגיה לזרועות הביטחון באוני' בר‪-‬אילן – ‪ 160‬סטודנטים לתואר‬ ‫ראשון‪.‬‬ ‫ •מכללת בית ברל – כ‪ 900 -‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫ •מכללת אשקלון – כ‪ 600 -‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫ •מכללת גליל מערבי – כ‪ 250 -‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫ •המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן – כ‪ 150 -‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫ •מכללת צפת – כ‪ 130 -‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫ •מכללת עמק יזרעאל – כ‪ 100 -‬סטודנטים לתואר ראשון (שנה א' ‪ +‬ב')‪.‬‬ ‫סך הכול‪ ,‬כאמור‪ ,‬מספר עצום של כ ‪ 3250‬סטודנטים‪.‬‬ ‫מה מושך סטודנטים כה רבים ללמוד קרימינולוגיה‪ ,‬למרות הסיכויים המעטים למצוא תעסוקה‬ ‫בתחומים הקשורים אליה? שני הגופים הגדולים ביותר העוסקים בעוברי חוק בארץ‪ ,‬המשטרה ושרות‬ ‫בתי הסוהר‪ ,‬אינם נותנים עדיפות לגיוס כוח אדם מקרב בעלי תארים בקרימינולוגיה‪ .‬כך גם לגבי תחומי‬ ‫טיפול שונים שנחסמו בפניהם על ידי העובדים הסוציאליים‪.‬‬ ‫מה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מניע סטודנטים כה רבים‪ ,‬ובעיקר סטודנטיות ללמוד קרימינולוגיה?‬ ‫הפנינו שאלה זו לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות שונות‪ .‬להלן דוגמאות מהתשובות‪:‬‬ ‫ •"בשלב זה רוצים תואר ראשון שגם יהיה מעניין"‪.‬‬ ‫ •"ישנם אנשים‪ ,‬שיש להם מסיבות שונות‪ ‬נטיות עברייניות בלתי ממומשות‪ .‬כך הם‪ ‬מנסים‬ ‫להגשים אותן באופן לגיטימי"‪ .‬‬ ‫ •"קל יחסית להתקבל ללימודי קרימינולוגיה‪ .‬הדרישות נמוכות" (תלמידת מכללה)‪.‬‬ ‫ •"אני‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לומדת בטעות‪ .‬חשבתי שיש בזה עבודה ושזה מעניין‪ .‬נוכחתי לדעת שזה אמנם‬ ‫מעניין‪ ,‬אך אין בזה עבודה‪ .‬עכשיו אצטרך להשקיע עוד שנתיים בלימודי עבודה סוציאלית‪ ,‬כדי‬ ‫שתהיה לי גם פרנסה"‪.‬‬ ‫ •"בכל מקרה אני מתכוונת לעסוק בקרימינולוגיה‪ .‬אם לא אמצא עבודה בתחום בארץ‪ ,‬אצא‬ ‫לחו"ל‪ .‬שם בוודאי אמצא עבודה בתחום"‪.‬‬ ‫נשמח לפרסם את דעותיכם בנושא אתם המרצים והעוסקים בתחומי הקרימינולוגיה השונים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫לימודים לתארים מתקדמים בקרימינולוגיה‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫הלימודים לתואר שני (מוסמך) בקרימינולוגיה מתקיימים בארבע מגמות כמפורט להלן‪.‬‬ ‫המגמה הקלינית‪ .‬תוכנית הלימודים משלבת בין הדיסציפלינה הפסיכיאטרית לזו הפסיכולוגית וכוללת‬ ‫הכשרה בסיסית בתחומי הבדיקה והאבחון‪ ,‬פסיכופתולוגיה‪ ,‬גישות טיפוליות והיבטים פורנזיים‪ ,‬לצד‬ ‫התנסויות מעשיות בבתי חולים‪ ,‬מרפאות ומוסדות טיפוליים ושיקומיים מסוגים שונים‪ .‬הקרימינולוגיה‬ ‫הקלינית מוכרת על ידי משרד הבריאות כמקצוע בשירות הרפואה שתחום עיסוקו במרפאות של שירות בתי‬ ‫הסוהר וכן במוסדות אשפוז‪ ,‬טיפול ושיקום שונים‪.‬‬ ‫המגמה החברתית‪-‬שיקומית‪ .‬מטרת המגמה היא להכשיר את הסטודנטים לפעילויות הנוגעות לטיפול‬ ‫חברתי (סוציותראפיה)‪ ,‬להערכה‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לשיקום‪ ,‬לייעוץ‪ ,‬להדרכה ולהכוונה של אוכלוסיות הנמצאות‬ ‫בסיכון לסטייה ולעבריינות – מבוגרים ובני נוער‪ ,‬נושרים ממסגרות פורמאליות‪ ,‬נפגעי סמים‪ ,‬עבריינים‬ ‫ומשפחותיהם ואסירים משוחררים‪ .‬זאת בנוסף להקניית ידע בתחומי העיון והמחקר הקרימינולוגיים‬ ‫לסוגיהם‪.‬‬ ‫המגמה המחקרית‪ .‬מטרת המגמה היא להעניק ידע תיאורטי מעמיק לצד מתן כלים מתודולוגיים עדכניים‬ ‫ופיתוח חשיבה‪ ,‬מצוינות ויצירתיות אקדמית שיאפשרו תכנון וניהול מחקר עצמאי‪ ,‬חדשני ובעל חשיבות‬ ‫תיאורטית או יישומית‪ .‬הכשרה מחקרית אינטנסיבית ניתנת באמצעות בניית תוכנית לימודים בליווי אישי‬ ‫למספר מוגבל של סטודנטים בעלי מצוינות אקדמית‪ ,‬תוך הקניית ניסיון מעשי והשתלבות בפרויקטים‬ ‫מחקריים שונים של אנשי הסגל‪ ,‬בתוך ומחוץ לאוניברסיטה‪.‬‬ ‫המגמה העיונית‪ .‬מטרת המגמה היא להקנות לתלמידים ידע תיאורטי בתחומים שונים של קרימינולוגיה‪.‬‬ ‫הלימודים מתקיימים במסלול ב' בלבד (ללא תזה)‪.‬‬ ‫לימודי תואר שלישי (‪ .)Ph.D‬מטרת הלימודים לתואר שלישי היא לאפשר השלמת השכלה אקדמית‬ ‫בתחומים שונים של המתודה המדעית האמפירית‪ ,‬כשעיקר הדרישה היא ביצוע של עבודת מחקר מעמיקה‬ ‫ומקיפה‪ .‬ניתן ללמוד במסלול הרגיל או במסלול הישיר (במקרים חריגים)‪.‬‬ ‫המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫הלימודים לתואר שני (מוסמך) בקרימינולוגיה מוצעים בשלושה מסלולים ובשתי תוכניות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪1‬מוסמך בקרימינולוגיה במסלול מחקרי עם תזה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪2‬מוסמך בקרימינולוגיה במסלול ללא תזה (מסלול ב)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪3‬מוסמך בקרימינולוגיה במסלול התמחות במערכת אכיפת החוק ‪.Criminal Justice‬‬ ‫תוכניות מיוחדות לתואר מוסמך בקרימינולוגיה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪1‬תוכנית משותפת עם ביה"ס לעבודה סוציאלית ‪ -‬מקנה תואר שני בשני התחומים; ניתן ללמוד‬ ‫במסלול מחקרי ובמסלול ללא תזה (מסלול ב')‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪2‬תוכנית בוגר מוסמך ‪ -‬מיועדת לתלמידי בוגר מצטיינים במדעי החברה; ניתן ללמוד במסלול‬ ‫מחקרי ובמסלול ללא תזה (מסלול ב')‪.‬‬ ‫לימודים לתואר שלישי "דוקטור לפילוסופיה" (‪ .)Ph.D‬לימודים לקראת תואר "דוקטור לפילוסופיה"‬ ‫מהווים את השלב העליון בלימודים לקראת תואר באוניברסיטה‪ .‬תלמיד המתקבל ללימודים לקראת תואר‬ ‫דוקטור ייקרא "תלמיד מחקר"‪ .‬ניתן ללמוד במסלול הרגיל או במסלול הישיר (במקרים חריגים במיוחד)‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫דוקטורים חדשים לקרימינולוגיה ‪ -‬שנת תש"ע‬ ‫(‪)2010‬‬ ‫בשנת ת"שע (‪ ,)2010‬התווספו לנו ‪ 11‬דוקטורים חדשים לקרימינולוגיה‪ 9 ,‬מהם מאוניברסיטת בר‪-‬אילן ו‪2 -‬‬ ‫מהמכון לקרימינולוגיה של האוניברסיטה העברית – ברכותינו ואיחולי הצלחה!‬ ‫להלן שמות הדוקטורים החדשים ונושאי עבודת הדוקטור שלהם‪ ,‬לפי סדר א"ב של שמות המשפחה‪.‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫ד"ר אתי אלישע‪" :‬חלון הזדמנויות? בחינת גורמים חיוביים בקרב אסירים עברייני מין‬ ‫והשפעתם על תפישת המאסר כהזדמנות לשינוי ותיקון דרך חיים"‪.‬‬ ‫ד"ר ליאת בן‪-‬ארי ברש‪" :‬אלימות כנגד בנות‪-‬זוג בעיני הנוגעים בדבר‪ :‬היבט פונקציונאלי קוגניטיבי"‪.‬‬ ‫ד"ר גיא בקר‪" :‬חשיפה עצמית בתקשורת מתווכת מחשב"‪.‬‬ ‫ד"ר קרן גואטה‪" :‬תהליך ההחלמה של אמהות מכורות לסמים בקהילה טיפולית"‪.‬‬ ‫ד"ר חגית כהן‪-‬מדינה‪" :‬חשיפה עצמית רגשית‪ ,‬רשתות תמיכה חברתית וניטור עצמי כמנגנונים‬ ‫המסבירים התנהגויות של סטייה חברתית בקרב מתבגרים"‪.‬‬ ‫ד"ר גיל מאור‪" :‬תסמונת חוסר קשב והיפראקטיביות בעיני הנוגעים בדבר‪ :‬מודל אקולוגי‪-‬התפתחותי"‪.‬‬ ‫ד"ר ציפורה סלע‪" :‬הכאת נשים בעיני הנוגעות בדבר"‪.‬‬ ‫ד"ר אסתר שחף‪-‬פרידמן‪" :‬צדק מאחה ואחריות‪ :‬תפיסות של פוגעים שנחשפו להליכי צדק מאחה‬ ‫בהתייחס לאחריות"‪.‬‬ ‫ד"ר טלי שימקין‪" :‬אמפתיה בפסיכותרפיה כפי שהיא משתקפת בסכמות קוגניטיביות פונקציונאליות של‬ ‫מטפלים ומטופלים"‪.‬‬ ‫המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ד"ר מוטי בן‪-‬ארי‪" :‬מיהו השופט? שופטים ושיקול הדעת השיפוטי ‪ -‬השפעות ומשתנים"‪.‬‬ ‫ד"ר עופר מוכתר‪" :‬סטייה חברתית בקרב ספורטאים באזור הדרום במדינת ישראל"‪.‬‬ ‫חדשות חוץ‪ :‬הצעות עבודה ומלגות בחו"ל‬ ‫מידע אודות הצעות עבודה בתחום הקרימינולוגיה בחו"ל (לרוב מדובר במשרות בכירות) וכן על מלגות‬ ‫לימודים בחו"ל‪ ,‬ניתן למצוא באתר הבא‪:‬‬ ‫‪http://www.academickeys.com‬‬ ‫‪ Oct. 4th, 2010‬‬ ‫‪ Circulation: 62,400‬‬ ‫‪ Academic Keys‬‬ ‫‪for Social Sciences‬‬ ‫‪Dear Colleague,‬‬ ‫‪This biweekly issue of AcademicKeys' e-Flier for Social Sciences features 26 faculty‬‬ ‫‪openings, 12 senior administrative positions, and 2 Post-doc opportunities and links to‬‬ ‫‪hundreds more positions in higher education.‬‬ ‫‪This AcademicKeys e-Flier contains higher education positions in:‬‬ ‫‪- Criminology/Criminal Justice‬‬ ‫‪View the complete list of positions at AcademicKeys.com for Social Sciences.‬‬ ‫‪Do you want to receive higher education positions in other academic fields, specific locations,‬‬ ‫‪or job categories? Log in or create an account at AcademicKeys.com to change your e-Flier‬‬ ‫‪preferences.‬‬ ‫‪20‬‬