ד - האגודה הישראלית לקרימינולוגיה

‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫הכנס הדו שנתי‬
‫של האגודה הישראלית‬
‫לקרימינולוגיה‬
‫מלון רמת רחל‪ ,‬ירושלים ‪ 26-25‬יוני‪2015 ,‬‬
‫הוועדה האקדמית והמבצעת )לפי א‪-‬ב(‪:‬‬
‫יו"ר ד"ר לשם רותם‬
‫ד"ר אבולעפיה יהודית‬
‫ד"ר אריאל ברק‬
‫ד"ר בן סימון משה‬
‫גב' דוידיאן מורן‬
‫ד"ר חימי חנה‬
‫גב' כהן בלהה‬
‫ד"ר מחוזאי יואב‬
‫פרופ' שחורי‪ -‬ביטון מלי‬
‫‪1‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫קרימינולוגים יקרים‪,‬‬
‫אנו שמחים לברך את הבאים לכינוס הארצי השני של האגודה הישראלית‬
‫לקרימינולוגיה‪.‬‬
‫אנו תקווה כי כינוס זה ימשיך את המסורת המפוארת של כינוסים דו‬
‫שנתיים‪ ,‬כפי שנבנתה ועוצבה בכינוס הארצי הראשון לפני שנתיים‪.‬‬
‫מטרתם של כינוסים אלו היא לסייע בעיצוב דמותה של קהיליית‬
‫החוקרים הקרימינולוגיים‪ ,‬החותרת לעבודה מחקרית משותפת ולתובנות‬
‫עיוניות ומעשיות שישפרו ויחזקו את מערכת אכיפת החוק והתקון‬
‫בישראל‪.‬‬
‫בכינוס הנוכחי יש כ‪ 109 -‬הרצאות והצגת פוסטרים בתחומים רבים של‬
‫סטייה‪ ,‬פשיעה‪ ,‬אכיפת חוק‪ ,‬טיפול ושיקום‪.‬‬
‫כינוס זה‪ ,‬כקודמו‪ ,‬המשתרע על פני יום וחצי‪ ,‬הוא אחד הכינוסים‬
‫המקיפים והמגוונים ביותר שנערכו בישראל בתחומים אלו‪ .‬מגוון‬
‫הנושאים הרחב והעושר התיאורטי והמחקרי המשתקף בהרצאות‬
‫השונות מייצג את רב גווניותה של קהיליית החוקרים העוסקים בענפיה‬
‫השונים של הקרימינולוגיה‪.‬‬
‫עקב ריבוי ההרצאות יערכו במקביל שלושה מושבים שונים ביום חמישי‬
‫וארבעה מושבים שונים ביום שישי‪.‬‬
‫הכינוס השנה נערך במלון רמת רחל אשר מציעה סביבת עבודה נוחה‬
‫ויפה‪ .‬חדרי ההרצאות הסמוכים‬
‫זה לזה מאפשרים לבאי הכינוס להתרועע בנוחות וליהנות ממשקאות‬
‫חמים ומתקרובת קלה‪.‬‬
‫ביום חמישי בערב )‪ (25.6.15‬תיערך קבלת פנים‪ ,‬במסגרתה יוענק פרס‬
‫החוקר הצעיר המצטיין לד"ר טל זמיר יהונתן‪.‬‬
‫ביום שישי )‪ ,(26.6.15‬בסיומו של הכינוס‪ ,‬תיערך קבלת פנים‪ ,‬בה יוענק‬
‫פרס הנשיא לקידום מדיניות מבוססת עובדות לאגף המחקר והטכנולוגיה‬
‫של משטרת ישראל וכן ייערך טקס החלפת יושבת ראש האגודה‪.‬‬
‫אנו מבקשים לברך את כל באי הכינוס ומקווים כי הכינוס הנוכחי יהיה‬
‫מלהיב מעניין ומאתגר כפי שהיה קודמו ואולי אף יותר‪.‬‬
‫אפרת שהם‬
‫יו"ר האגודה‬
‫דויד וייסבורד‬
‫נשיא האגודה‬
‫‪2‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תכנית הכנס‬
‫יום חמישי ‪ 25‬ביוני‬
‫התכנסות ‪10:00 - 9:30‬‬
‫מושב ראשון ‪11:15 - 10:00‬‬
‫אולם תמר‪" :‬היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ורפלקסיביים על פשיעה‪,‬‬
‫אכיפה וענישה"‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר יואב מחוזאי‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫ד"ר יואב מחוזאי‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫משיקום עבריינים לאסתטיקה של הקורבן‬
‫ד"ר עידן ברייר‪ ,‬המחלקה לתולדות‪-‬ישראל ויהדות זמננו‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫"כנען בידו מאזני מרמה" )הושע י"ב‪ ,‬ח'(‪:‬‬
‫הפשיעה ודרכי ההתמודדות עמה בכנען ובסוריה באלף השני לפנה"ס‬
‫ד"ר גיא בקר‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫ד"ר יואב מחוזאי‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫נאומי הנשיאים‪ :‬ניתוח איכותני של הרצאות הנשיא בכנס השנתי של‬
‫האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה‪2014-1988 ,‬‬
‫אולם דובדבן‪" :‬צדק מאחה"‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר טלי גל‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫ד"ר טלי גל‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫מקומה של הקהילה בהליכי צדק מאחה‪ :‬עמותת מוזאיקה כמקרה בוחן‬
‫פרופ' אורי ינאי‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫גב' רחל וינשטיין‪ ,‬מנהלת שירות המבחן למבוגרים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫גב' דליה טאובר‪ ,‬המרכז הישראלי לגישות מאחות‪.‬‬
‫תכנית גפ"ן‪ :‬היוועדויות צדק מאחה בשירות המבחן למבוגרים בישראל‬
‫ד"ר בת‪-‬עמי ברוט‪ ,‬ממונה על יחידת הסיוע לנפגעי עבירה בפרקליטות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫צדק מאחה בעבירות מין והליכים פליליים – מענה מבוסס צרכים?‬
‫עו"ד כרמית קלר‪-‬חלמיש‪ ,‬התכנית לניהול וישוב סכסוכים‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן ותכנית "בצדק"‪ :‬צדק מאחה בפגיעות מיניות‪ ,‬המרכז הישראלי‬
‫לגישות מאחות‪.‬‬
‫צדק מאחה ופגיעה מינית במשפחה‬
‫אולם פרדס‪" :‬נפגעי עבירה – היבטים משפטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬פסיכולוגיים‬
‫ושיקומיים"‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר טל יונתן‪-‬זמיר‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫ד"ר רונית לוריא‪ ,‬בית הספר לחברה וממשל‪ ,‬מגמת קרימינולוגיה‪ ,‬בית‬
‫ברל‪.‬‬
‫יישום הליך נאות לנפגעי עבירה כתשתית לבניית אמון הציבור במערכות‬
‫החוק‬
‫ד"ר דנה פוגץ'‪ ,‬מרכז נגה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫פרופ' נעמי כץ‪ ,‬מכון מחקר למקצועות הבריאות והרפואה‪ ,‬הקריה‬
‫האקדמית אונו‪.‬‬
‫גב' דנה לבוק‪-‬גל וגב' נעמה כץ‪ ,‬החוג לריפוי בעיסוק‪ ,‬הפקולטה‬
‫למקצועות הבריאות‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫ליווי תפקודי ומשפטי כסיוע למזעור קורבנות משנית של נפגעי עבירות‬
‫וקידום רווחתם האישית‬
‫ד"ר יהודית בנדלק‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית גליל‬
‫מערבי והאוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫פרופ' שמחה לנדאו‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית עמק‬
‫יזרעאל והאוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫מר נעם חביב‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫גורמים המשפיעים על התפיסה העצמית של קורבנות לאלימות‪ :‬ניתוח‬
‫‪4‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫המקרה של צוותים רפואיים ואחרים בחדרי המיון בישראל בשיטת‬
‫‪Propensity Score Matching‬‬
‫סגן‪-‬ניצב לילך לאופמן‪ ,‬רב‪-‬פקד טלי רוטשילד‪ ,‬מדור מחקר‬
‫וסטטיסטיקה‪ ,‬מחלקת אסטרטגיה‪ ,‬אגף התכנון והארגון במשטרת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫סקר נפגעי עבירה של משטרת ישראל‬
‫מושב שני ‪12:40- 11:25‬‬
‫אולם פרדס‪" :‬חווית המאסר והשלכותיה"‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' אפרת שהם‪ ,‬ראשת התוכנית לתואר השני‪ ,‬החוג‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫ד"ר גילה חן‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫ד"ר קרן גואטה‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫התעללות בילדות‪ ,‬התמכרות לסמים ובעיות נפשיות בקרב אסירות‬
‫בישראל‬
‫גב' נגהת כלב‪-‬דרור‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫פרופ' גיורא רהב‪ ,‬המחלקה לסוציולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫"קבוצות דיון משפחתיות" לאסירים משתחררים‬
‫פרופ' אפרת שהם‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫בין שם לכאן‪ :‬הקוד האתי בקרב אסירים יוצאי חבר העמים בכלא‬
‫הישראלי‬
‫גב' קתרין בן צבי‪ ,‬ד"ר ג'ושוע גצקו‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫אתניות ואלימות בבתי הכלא‪ :‬השפעה דיפרנציאלית של פעילות תקונית‬
‫על אלימות בקרב יהודים וערבים אסירים‬
‫אולם דובדבן‪" :‬היבטים שונים בשיקום אסירים משוחררים"‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' תימור אורי‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית‬
‫אשקלון‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ד"ר דרור ולק‪ ,‬מר אליאב ברמן‪ ,‬מחלקת מחקר ואסטרטגיה‪ ,‬מנהל תכנון‪,‬‬
‫שב"ס‪.‬‬
‫רצידיביזם ורצידיביזם מתמחה של אסירים פליליים‬
‫ד"ר נורית מדיני לוי‪ ,‬פרופ' ריקי סויה‪ ,‬המכללה האקדמית לחברה‬
‫ואומנויות‪.‬‬
‫המחקר בוצע במסגרת הרשות לשיקום האסיר‪.‬‬
‫"מן הצד השני של הסורגים"‪ :‬ילדים של אבות אסירים ‪ -‬הקשר בין‬
‫משתנים אישיים ומשפחתיים‪ ,‬למצב רגשי ותפקודי‬
‫עו"ד רונן זיו‪Cincinnati of University ,Justice Criminal of School ,‬‬
‫ידע מדעי ופרקטיקה טיפולית‪ :‬הערכת היעילות של תכניות התערבות‬
‫לעבריינים‬
‫אולם תמר‪" :‬עבריינות וקורבנות בקרב בני נוער"‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר חנה חימי‪ ,‬מגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק‪ ,‬המכללה‬
‫אקדמית בית ברל‪.‬‬
‫ד"ר עופר זמל‪ ,‬פרופ' נתי רונאל‪ ,‬ד"ר תומר עינת‪ ,‬המחלקה‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫התבוננות פנימית וחוסן בקרב מתבגרים‬
‫ד"ר סופי וולש‪ ,‬גב' חיה פוגל‪-‬גרינולד‪ ,‬גב' סברינה שניידר‪ ,‬המחלקה‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫אפליה נתפסת וזהות אתנית כמנבאים של עבריינות ושימוש בחומרים‬
‫בקרב בני נוער עולים‬
‫גב' דוניא כאמל‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫פרופ' מלי שחורי ביטון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‪.‬‬
‫נערות ערביות בסיכון‪ :‬פגיעה עצמית והקשר לשמרנות‪ ,‬לתוקפנות‬
‫ולשליטה עצמית‬
‫ד"ר חגית תורג'מן‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית גליל‬
‫מערבי‪.‬‬
‫שינויים בדפוסי עברייניות בקרב בני נוער עולים‪ :‬מיפוי גורמי הסיכון‬
‫והחוסן להתנהגות העבריינית‬
‫‪6‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫‪ 13:40-12:40‬ארוחת צהריים‬
‫מושב שלישי ‪15:00 – 13:45‬‬
‫אולם דובדבן‪" :‬סוגיות בהליך אכיפת החוק"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬השופט בדימוס ד"ר אברהם טננבוים‪ ,‬בית הספר למשפטים‪,‬‬
‫מכללת צפת‬
‫מר שי עמרם‪ ,‬גב' הילה מזון‪ ,‬מחלקת מחקר‪ ,‬המשרד לביטחון הפנים‪.‬‬
‫הערכת אפקטיביות מצלמות במעגל סגור במרחב הציבורי‪ :‬מחקר‬
‫ראשוני בישראל‬
‫ד"ר לאה יגר‪ ,‬מגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק‪ ,‬המכללה האקדמית‬
‫בית ברל והאוניברסיטה העברית‬
‫עדות ראייה‪ :‬טעויות בזיהוי פניו של עובר אורח בן גזע אחר‬
‫ד"ר יורי גובמן‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫ד"ר תמר תומר פישמן‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית עמק‬
‫יזרעאל והמכללה האקדמית ספיר‬
‫היסטורית הרשעות בעבירות תנועה ונהגים מסוכנים – מה הקשר?‬
‫ד"ר גלית נהרי‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫ואתה יכול גם להוכיח את זה? גישת "פוטנציאל האימות" להבחנה בין‬
‫אמיתות לבין שקרים‬
‫אולם פרדס‪" :‬מחקרים בתחום הכליאה והמאסר"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' לסלי סבה‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‬
‫גב' נינה סולימן‪ ,‬ד"ר תומר עינת‪ ,‬פרופ' משה אדד‪ ,‬המחלקה‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫נכנסתי לכלא ויצאתי אדם אחר – ואני בכלל עובד שם! שינוי אישיותי‬
‫כתוצאה מעבודה כסוהר בטחון‬
‫‪7‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ד"ר אילנה )אילי( גולדברג‪ ,‬גנ"מ )בדימוס(‪ ,‬מגמה לקרימינולוגיה‬
‫ואכיפת החוק‪ ,‬המכללה האקדמית בית ברל‪.‬‬
‫מדיניות הכליאה בבתי הסוהר בישראל כפי שהיא משתקפת בעמדות‬
‫מפקדי בתי סוהר‪ :‬שיקומית או ענישתית ביטחונית‬
‫מר תומר כרמל‪ ,‬מחלקת מחקר ואסטרטגיה‪ ,‬שירות בתי הסוהר‬
‫גב' קתרין בן‪-‬צבי‪ ,‬מחלקת מחקר ואסטרטגיה‪ ,‬שירות בתי הסוהר‬
‫והמכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫ד"ר קרן ויינשל‪-‬מרגל‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫גב' ענבל גלאון‪ ,‬מחלקת המחקר‪ ,‬הרשות השופטת‬
‫השפעת חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה על אורכי המאסר‬
‫הנגזרים‬
‫מר רגב דחרוג‪ ,‬אגף תכנון אסטרטגי‪ ,‬שרות בתי הסוהר‪.‬‬
‫מעצור לשפוט – תחנות בדרך‬
‫אולם תמר‪" :‬התפתחויות עדכניות במחקר בנושא הוגנות ולגיטימיות‬
‫רשויות אכיפת חוק"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר באדי חסייסי‪ ,‬ראש המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‬
‫ד"ר רוני פקטור‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫ד"ר יואב מחוזאי‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫השפעת ערכים מאקרו‪-‬חברתיים על תפיסות לגיטימציה של מערכת‬
‫אכיפת החוק‬
‫גב' גלי פרי‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫"כשאני רואה יס"מ‪ ,‬אני מבין שתהיה כאן אלימות"‪ :‬השפעת‬
‫המרכיבים של שיטור הפגנות פרמיליטרי על הערכות מפגינים את‬
‫לגיטימיות המשטרה‬
‫‪8‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ד"ר באדי חסייסי‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫ד"ר טל יונתן זמיר‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫פרופ' יורם מרגליות‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫גב' גלי פרי‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫מר רועי זמיר‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫שינויים טכנולוגיים לשיפור הבידוק הביטחוני בשדה תעופה‪ :‬מחקר‬
‫דמוי‪-‬ניסויי בנמל התעופה על שם בן‪-‬גוריון בישראל‬
‫ד"ר טל יונתן‪-‬זמיר‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫פרופ' סטפן מסטרופסקי‪ ,‬המרכז לצדק‪ ,‬מנהיגות וניהול המחלקה‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬משפט וחברה‬
‫אוניברסיטת ג'ורג' מייסון‪ ,‬וירג'יניה‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫ד"ר שומרון מויאל‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫פרופ' ג'יימס ו'יליס‪ ,‬המרכז לצדק‪ ,‬מנהיגות וניהול‪ ,‬המחלקה‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬משפט וחברה‬
‫אוניברסיטת ג'ורג' מייסון‪ ,‬וירג'יניה‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫ניבוי התנהגות משטרתית "הוגנת" במגעים שבין שוטר לאזרח‬
‫מושב רביעי ‪16:30 - 15:15‬‬
‫אולם דובדבן‪" :‬קרימינולוגיה ביקורתית בישראל"‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר יהודית אבולעפיה‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית‬
‫אשקלון‬
‫ד"ר ענבל וילמובסקי‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫והמכללה האקדמית ספיר‪.‬‬
‫לרקוד בין החומות‪ :‬מבט פמיניסטי על ריקוד כפרקטיקה לערעור‬
‫תפיסות מגדריות ואתניות ממלכדות בקרב נשים במאסר‬
‫‪9‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ד"ר גילה אמיתי‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‪.‬‬
‫שפת ההדרה החברתית‪ :‬וידוי ופירוק התנגדות כפרקטיקות לשימור‬
‫השיח הטיפולי‪-‬פתולוגי‬
‫פרופ' נאדירה שלהוב‪-‬קיבורקיאן‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה וביה"ס לעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫הפוליטיקה של הלידה והמאפיינים של אלימות כנגד נשים פלסטיניות‬
‫במזרח ירושלים‬
‫אולם פרדס‪" :‬מוסיקה‪ ,‬כלא וטיפול"‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר משה בן סימון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן‬
‫ד"ר תומר עינת‪ ,‬ד"ר משה בן סימון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫ד"ר אבי גלבוע‪ ,‬המחלקה למוזיקה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫"תרגיע אחי‪ ,‬תרגיע"‪ :‬השפעת מוזיקה מרגיעה על רמות חרדה וכעס‬
‫בקרב אסירים‬
‫גב' אורטל אדרי‪ ,‬ד"ר משה בן סימון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫תפקיד המוזיקה בקרב אסירים וסוהרים‬
‫גב' נועה זאבי‪ ,‬פרופ' דורית אמיר‪ ,‬המחלקה לתרפיה במוזיקה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫ד"ר משה בן סימון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫"מוזיקה כגשר תרבותי" – טיפול במוזיקה עם נוער אתיופי בפנימיות‬
‫לנוער בסיכון‬
‫ד"ר משה בן סימון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫תרפיה במוזיקה עם מכורים לסמים‪ :‬מוזיקה מסכנת למול מוזיקה‬
‫מרפאה‬
‫‪10‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫אולם תמר‪" :‬פחד מפשיעה"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר שרון רבינוביץ‪-‬שנקר‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫מר רועי זמיר‪ ,‬ד"ר באדי חסייסי‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪.‬‬
‫הוגנות או יעילות? השפעת פחד אקוטי מפני פשיעה על מנבאי‬
‫לגיטימיות המשטרה‬
‫מר יוסף סילאוי‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫פרופ' מלי שחורי ביטון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‪.‬‬
‫יהודים‪ ,‬ערבים ומה שביניהם‪ :‬הבדלים בפחד מפשיעה ומטרור‬
‫גב' גבריאלה סוסינסקי‪ ,‬ד"ר ברק אריאל‪ ,‬פרופ' נאדירה שלהוב‪-‬‬
‫קיבורקיאן‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫כיצד סיור משטרתי רגלי בנקודות‪-‬חמות משפיע על פחד מפשיעה?‬
‫הפסקת קפה ‪16:30-17:00‬‬
‫מושב חמישי ‪18:15 - 17:00‬‬
‫אולם דובדבן‪" :‬ממצאים חדשים בתחום הקוגניציה ופשיעה"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר רותם לשם‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫ד"ר רותם לשם‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫התנהגויות בסיכון מבעד לעדשה נוירופסיכולוגית‬
‫ד"ר ענת ירון ענתר‪ ,‬מרכז בריאות הנפש שער מנשה והמכללה האקדמית‬
‫עמק יזרעאל‪.‬‬
‫גב' רוני בנצור‪ ,‬מרכז בריאות הנפש שער מנשה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪,‬‬
‫המרכז הרפואי שיבא תל השומר‪.‬‬
‫השוואה בין רצח על רקע פסיכוטי לרצח פלילי "רגיל"‬
‫‪11‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ד"ר יהודית אבולעפיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫עיוותים קוגניטיביים בקרב נשים עברייניות מין‬
‫ד"ר שרון רבינוביץ שנקר‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה והיחידה לחקר‬
‫התמכרויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫הטיות קוגניטיביות ורגשיות בהתמכרויות‪ :‬מנגנונים מנבאי התנהגות‬
‫מסכנת ומסתכנת‬
‫אולם פרדס ‪" :‬אלימות במשפחה ובין בני‪-‬זוג'"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר ברק אריאל‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‬
‫פרופ' ארנון אדלשטיין‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי‪ ,‬באר‪-‬שבע‪.‬‬
‫קינאה ורצח בנות זוג בישראל‪ ,‬השוואה בין יוצאי אתיופיה לאוכלוסיות‬
‫אחרות‬
‫מר ניר רוזמן‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫ד"ר ברק אריאל‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫היקף תופעת הקורבנות לאלימות פיסית בין בני זוג – סקירה שיטתית‬
‫ד"ר רוחמה גוסינסקי‪ ,‬פרופ' דלית יסעור‪-‬בורוכוביץ‪ ,‬החוג לשירותי‬
‫אנוש‪ ,‬מכללת עמק יזרעאל‪.‬‬
‫"רצחתי אותה אך בחיים לא הרמתי עליה יד"‪ :‬הבדלים פנומנולוגיים‬
‫בין רצח בנות זוג לאלימות כלפי נשים‬
‫‪Pro. Peter R. Ibarra and Professor Edna Erez, Department of‬‬
‫‪Criminology, Law, and Justice University of Illinois at Chicago.‬‬
‫‪Gendered Electronic Justice: Male and Female Defendants‬‬
‫‪tethered to GPS in domestic violence cases‬‬
‫אולם תמר‪" :‬גופי החוק והממשל"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' אריה רטנר‪ ,‬ראש בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬החוג‬
‫לסוציולוגיה אוניברסיטת חיפה‬
‫‪12‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫פרופ' אריה רטנר‪ ,‬בית הספר לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫מדד שלטון החוק‪ :‬תפיסות ועמדות כלפי גופי החוק והמשפט בישראל‬
‫‪2000-2014‬‬
‫ד"ר מאיר חובב‪ ,‬עמותת קש"ת‪.‬‬
‫שרותי תקון בעידן של הפרטה‪ :‬מדיניות ויישומה‬
‫ד"ר יעל ליטמנוביץ‪ ,‬המחלקה למדיניות והתערבות חברתית‪,‬‬
‫אוניברסיטת אוקספורד‪.‬‬
‫הכשרות שוטרים ככלי לחיזוק דמוקרטיה ולגיטימיות בישראל‪:‬‬
‫ממצאים ממחקר פיילוט דמוי‪-‬ניסוי‬
‫גב' מיכל דיין‪ ,‬מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬מחלקת אסטרטגיה‪ ,‬אגף‬
‫התכנון והארגון‪ ,‬משטרת ישראל‪.‬‬
‫ניתוח מגמות פשיעה‬
‫‪ 20:30-18:30‬קבלת פנים חגיגית‪ :‬פתיחת המושב ודברי ברכה‪,‬‬
‫קוקטייל והרמת כוסית‪:‬‬
‫‪ 19:30 - 18:30‬הצגת פוסטרים‬
‫מר אסף ינון‪ ,‬ד"ר גלית נהרי‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪.‬‬
‫אמת או שקר? כוחה של הטיה בין קבוצתית במיתון הקשר שבין‬
‫מאפייני הסיפור לתפיסת אמינות‪.‬‬
‫גב' הילה יניב ופרופ' יוסף גליקסון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫השפעת חרדה על תהליכים קוגניטיביים בהיבט מיקרוגנטי‬
‫ד"ר חן ימית חדד ופרופ' יוסף גליקסון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫השיטה המיקרוגנטית להערכת אימפולסיביות פונקציונלית‬
‫ואימפולסיביות דיספונקציונלית‬
‫מר דניאל אלדר ד"ר גלית נהרי‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בר אילן‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫האם האמת מצויה במילים? תפקידו של העניין האישי בניטור‬
‫המציאות‬
‫ד"ר סיימון פרי‪ ,‬ד"ר באדי חסייסי‪ ,‬גלי פרי‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪,‬‬
‫המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫פשיעה מצבית ואירועי טרור של מפגע בודד‪ :‬המקרה של פיגועי דריסה‬
‫בישראל‬
‫גב' שרי הראל ופרופ' יוסף גליקסון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫"אישיות‪ ,‬התאמה בין אישית ומוטיבציה להורות"‬
‫ד"ר ליזה צבי ופרופ' איתן אלעד‪ ,‬המחלקה למדעי ההתנהגות‪,‬‬
‫אוניברסיטת אריאל‪.‬‬
‫הקשר בין אישיות הנבדק ותגובותיו הפיזיולוגיות במבחן פרטי החקירה‬
‫המוכמנים‬
‫ד"ר אתי אלישע‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬מכללת עמק‪-‬יזרעאל‪.‬‬
‫פרופ' אפרת שהם‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬מכללת אשקלון‪.‬‬
‫ד"ר באדי חסייסי‪ ,‬מכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫פרופ' דויד וייסבורד‪ ,‬מכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫מה עובד? ממצאי מחקר איכותני על תכנית השיקום הקבוצתי בשב"ס‬
‫מנקודת המבט של האסירים‬
‫גב' יולה מילשטיין‪ ,‬פרופ' יוסף גליקסון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫רסובסקי אורי‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה ומרכז גונדה לחקר המוח‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫השפעת גרייה מוחית בזרם חשמל ישיר )‪ (tDCS‬באזור ‪ DLPFC‬ופעילות‬
‫אירובית על ‪ -‬תפקודים ניהוליים‪ ,‬מאפיינים אישיותיים והתנהגות‬
‫אימפולסיבית בקרב מבוגרים צעירים עם עודף משקל‪.‬‬
‫ד"ר בשורה רגב ומר שי עמרם‪ ,‬מחלקת מחקר‪ ,‬המשרד לביטחון הפנים‪.‬‬
‫סקר "ביטחון אישי" – נפגעי עבירה ‪ 2014‬ממצאים עיקריים‬
‫ד"ר בשורה רגב ומר כפיר בץ‪ ,‬מחלקת מחקר‪ ,‬המשרד לביטחון הפנים‪.‬‬
‫אומדן "מדד האלימות" הלאומי – נתונים חדשים‬
‫‪14‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫‪ 20:30 – 19:30‬טקס הענקת פרס החוקר הצעיר ודברי מקבל‬
‫הפרס‬
‫יום שישי ‪ 26‬ביוני‬
‫רישום וקפה ‪9:00 - 8:30‬‬
‫מושב ראשון ‪10:30 - 9:00‬‬
‫אולם תמר‪" :‬עבירות מין –קורבנות ותוקפים"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' מלי שחורי ביטון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬סגנית הרקטור‪,‬‬
‫אוניברסיטת אריאל‬
‫ד"ר יעל אידיסיס וגב' אסנת ליבנה‪-‬ארגמן‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫ייחוסי חומרה ואשמה לקורבן ולתוקף כפונקציה של התנהגות ותגובת‬
‫הקורבן לאחר אונס בקרב גברים ונשים‬
‫גב' מורן מקייטן וד"ר יהודית אבולעפיה‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה‬
‫האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫תפיסת מטפלים את קרבנותם של גברים נפגעי תקיפה מינית בבגרותם‬
‫ד"ר עירית עין‪-‬טל‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית עמק‬
‫יזרעאל‪.‬‬
‫התנהגות בלתי נאותה או הטרדה מינית?‬
‫תפיסות ועמדות כלפי הטרדה מינית‬
‫גב' סיון דוד‪-‬בונפד‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫פרופ' מלי שחורי ביטון‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‪.‬‬
‫אפיונים מבחינים בין עברייני מין ועברייני אלימות במשפחה‬
‫אולם כותנה‪" :‬היבטים פוליטיים וזהות"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' שמחה לנדאו‪ ,‬ראש החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה‬
‫האקדמית עמק יזרעאל והאוניברסיטה העברית‬
‫‪15‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ד"ר מירב אהרון גוטמן‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬טכניון‪.‬‬
‫"אמיתים בתוצאותיהם"‪ :‬כיצד מאבק בפשע מביא לחלוקתה של‬
‫ירושלים מחדש?‬
‫פרופ' שמחה לנדאו‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית עמק‬
‫יזרעאל והאוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫ד"ר שירה דביר גבירצמן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪Pro. Eric F Dubow, University of Michigan & Bowling Green‬‬
‫‪State University‬‬
‫‪Pro. Paul Boxer, Rutgers University and the University of‬‬
‫‪Michigan‬‬
‫‪Pro. L Rowell Huesmann, University of Michigan‬‬
‫‪Dr Khalil Shikaki, Palestinian Center for Policy and Survey‬‬
‫‪Research‬‬
‫‪Pro.r Jeremy Ginges, The New School for Social Research‬‬
‫חשיפה לאלימות פוליטית ותוקפנות בני נוער ישראלים ופלסטינאים‪:‬‬
‫תרומת תמיכה חברתית נתפסת ופנטזיות תוקפניות‬
‫ד"ר ג'ושוע גצקו‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫בדיקות עבר פלילי והשפעתן על העסקת שחורים והיספנים במקום‬
‫עבודה‬
‫אולם פרדס‪" :‬פשעים ופיקוח במרחב האינטרנטי ב'"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬גב' תמר ברנבלום‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‬
‫מר מטיאס דודל‪ ,‬החוג לסוציולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫התנהגות מתגוננת אל מול פשעי סייבר בישראל‪ :‬גישת המיומנות‬
‫הטכנולוגית ומודל האמונה הבריאותית‬
‫ד"ר הילה גולן שמוחה‪ ,‬מכללה אקדמית "בית ברל"‪ ,‬פקולטה לחברה‬
‫ותרבות ‪ ,‬המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫גב' מעיין נגר‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫הקשר בין תפקוד משפחה‪ ,‬משמעות חיים‪ ,‬ואישיות ובין שימוש מתמכר‬
‫ברשת‬
‫גב' ענבל לם‪ ,‬החוג לסוציולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫הבדלים ברמת המודעות לפשעי סייבר בקרב קבוצות סוציו‪-‬דמוגרפיות‬
‫מובחנות‪ ,‬והקשר בין מודעות לפשעי סייבר לבין דפוסי התנהגות במרחב‬
‫זה‬
‫פרופ' גוסטבו מש‪ ,‬החוג לסוציולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫חשיפה להונאות ברשת האינטרנט‪ :‬התפקיד של התנהגויות סיכון‬
‫אולם דובדבן‪" :‬ילדים ונוער בסיכון – היבטים תיאורטיים ויישומיים"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' רויטל סלע שיוביץ‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין‬
‫והמכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫מר יצחק בן יאיר ופרופ' נתי רונאל‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫קרימינולוגיה תרבותית ‪" -‬מהגרים בארצם" – המקרה של נוער בסיכון‬
‫מבית חרדי‬
‫פרופ' רויטל סלע – שיוביץ‪ ,‬המכללה האקדמית ע"ש דוד ילין‪ ,‬המכון‬
‫לקרימינולוגיה האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫"איפה הבנות כולן? ‪ -‬הבדלי מגדר ומגמות בפשיעת נוער‬
‫ד"ר לימור יהודה‪ ,‬המכללה האקדמית גליל מערבי‪.‬‬
‫תפיסת עבריינות בקרב נערים יהודים וערבים בעלי רקע עברייני‪:‬‬
‫שיפוט מוסרי של פגיעה גופנית בזולת על ידי חבר ועל ידי זר‬
‫גב' ורד תמיר‪ ,‬המכללה האקדמית גליל מערבי‪.‬‬
‫עבריינות נוער והתחברות לקבוצת שווים עבריינית‪ :‬חקר בני‪-‬נוער יוצאי‬
‫בריה"מ לשעבר‬
‫ד"ר חגית תורג'מן‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית גליל‬
‫מערבי‪.‬‬
‫ד"ר יעקב ראובן‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית כנרת‪.‬‬
‫טיפול בבני נוער עבריינים באמצעות השטח )‪:(Wilderness Therapy‬‬
‫מתי ובאיזה תנאים תכנית ההתערבות אפקטיבית?‬
‫‪17‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫מושב שני ‪11:55 - 10:40‬‬
‫אולם תמר‪" :‬פשעים ופיקוח במרחב האינטרנטי א'"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' גוסטבו מש‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי החברה והחוג‬
‫לסוציולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ד"ר בשורה רגב וגב' דנה הילמן‪ ,‬מחלקת המחקר‪ ,‬המשרד לביטחון‬
‫הפנים‪.‬‬
‫פגיעה מקוונת – ממצאים ראשונים מתוך סקר "ביטחון אישי"‪2014 ,‬‬
‫גב' תמר ברנבלום‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫פיקוח חברתי ברשת האינטרנט‪ :‬מנגנון הביוש ברשת כמקרה בוחן‬
‫מר עדו סיון סביליה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫דפוסי התנהגות האקרים במרחב הקיברנטי‬
‫אולם דובדבן‪" :‬מוחלש או מועצם? על מעמדו החברתי והמשפטי של‬
‫האסיר"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' נדירה שלהוב‪-‬קיבורקיאן‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה וביה"ס‬
‫לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרופ' לסלי סבה‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫מאסר והעצמה – הבחנות המשגות ומגמות‬
‫עו"ד עביר בכר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫האסירים הפלסטינים בין הקולקטיב לפרט‪ :‬מבט מבפנים‬
‫עו"ד רחלה אראל‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫"האסיר כחסר ישע"‬
‫אולם כותנה‪" :‬מחקר הערכת תכניות השכלה ותכנית אלימות במשפחה‬
‫בשב"ס"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר תומר עינת‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪18‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫פרופ' אפרת שהם‪ ,1‬ד"ר באדי חסייסי‪ ,2‬פרופ' דיוויד וייסבורד‪ ,2‬מר נעם‬
‫‪2‬‬
‫חביב‪ ,2‬ד"ר ענת זליג‪ ,1‬ד"ר אתי אלישע‪ ,3‬מר רועי זמיר‬
‫‪1‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫‪2‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪ 3‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬מכללת עמק יזרעאל‪.‬‬
‫מחקר הערכה איכותני לטיפול במחלקת "בית התקווה"‪ /‬מציגה‪ :‬ענת‬
‫זליג‬
‫פרופ' דיוויד וייסבורד‪ ,2‬ד"ר באדי חסייסי‪ ,2‬פרופ' אפרת שהם‪ ,1‬מר נעם‬
‫‪2‬‬
‫חביב‪ ,2‬ד"ר ענת זליג‪ ,1‬ד"ר אתי אלישע‪ ,3‬מר רועי זמיר‬
‫‪1‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫‪2‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪ 3‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬מכללת עמק יזרעאל‪.‬‬
‫הערכת תכנית "בית התקווה" למניעת אלימות במשפחה – החלק‬
‫הכמותי ‪ /‬מציג‪ :‬פרופ' דיוויד וייסבורד‬
‫ד"ר באדי חסייסי‪ ,2‬פרופ' אפרת שהם‪ ,1‬פרופ' דיוויד וייסבורד‪ ,2‬מר נעם‬
‫‪2‬‬
‫חביב‪ ,2‬ד"ר ענת זליג‪ ,1‬ד"ר אתי אלישע‪ ,3‬מר רועי זמיר‬
‫‪1‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫‪2‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪ 3‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬מכללת עמק יזרעאל‪.‬‬
‫הערכת תכניות השכלה בשירות בתי הסוהר ‪ /‬מציג‪:‬מר נעם חביב‬
‫אולם פרדס‪" :‬קרימינולוגיה חיובית"‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' רונאל נתי‪ ,‬ראש המחלקה לקרימינולוגיה אוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן‬
‫גב' מיכל פרדיס‪ ,‬פרופ' נתי רונאל‪ ,‬פרופ' משה אדד‪ ,‬המחלקה‬
‫לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫שינוי רוחני בתפיסת המשמעות לאחר טיפול בשיטת ‪ 12‬הצעדים‬
‫באלימות במשפחה‬
‫‪19‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫פרופ' ברנדה גייגר‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬מכללה אקדמית גליל‬
‫מערבי‪.‬‬
‫זונות רחוב מזרחיות‪ :‬ממדי העצמה ומסוגלות אישית במצבי סיכון‬
‫גב' תהל בן צבי )אוזן(‪ ,‬פרופ' נתי רונאל‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫המחקר התקיים בחלקו במסגרת הרשות לשיקום האסיר‪ ,‬כחלק מלימודי‬
‫התיזה לתואר השלישי‬
‫טוב מנעוריו‪ :‬בין נדיבות לריכוז עצמי במציאות חיים של מתבגרים‬
‫בסיכון‬
‫פרופ' נתי רונאל‪ ,‬המחלקה לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫וקטורים של קרימינולוגיה חיובית‬
‫‪ - 14:00 - 12:00‬מושב נעילה חגיגי באולם מליאה אודיטוריום‬
‫· טקס פרס הנשיא‬
‫· החלפת יו"ר‬
‫· מושב‪" :‬שיטור מבוסס ממצאים במשטרת ישראל"‪.‬‬
‫יו"ר סגן ניצב לילך לאופמן‪ ,‬ראש מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬משטרת‬
‫ישראל‬
‫גב' מיכל דיין‪ ,‬מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬משטרת ישראל‬
‫פיתוח ובחינת מודל הכשרה לשוטרים המקדם התנהגות "הוגנת"‬
‫)מודל ה‪(procedural justice -‬‬
‫מר יונתן אילן‪ ,‬ראש חוליית ניתוח גיאוגרפי )‪ ,(GIS‬משטרת ישראל‪.‬‬
‫ד"ר ברק אריאל‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫רב פקד‪ ,‬ראש תחום מערכות מידע‪ ,‬אגף המבצעים‪ ,‬משטרת ישראל‪.‬‬
‫פרופ' דיוויד וייסבורד‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬אוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫ניסוי מערך נקודות חמות במשטרת ישראל‬
‫· ארוחת צהריים קלה‬
‫‪20‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תקצירי ההרצאות‬
‫‪21‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫התקצירים מסודרים לפי סדר ההרצאות בתכנית הכנס‬
‫יום חמישי‬
‫מושב ‪............................................................... 1‬עמ' ‪31-23‬‬
‫מושב ‪............................................................... 2‬עמ' ‪39-31‬‬
‫מושב ‪............................................................... 3‬עמ' ‪47-39‬‬
‫מושב ‪............................................................... 4‬עמ' ‪54-48‬‬
‫מושב ‪............................................................... 5‬עמ' ‪63-55‬‬
‫יום שישי‬
‫מושב ‪............................................................... 1‬עמ' ‪74-63‬‬
‫מושב ‪............................................................... 2‬עמ' ‪84-74‬‬
‫מושב נעילה ‪.........................................................‬עמ' ‪86-84‬‬
‫רשימת פוסטרים ‪.................................................‬עמ' ‪95-87‬‬
‫‪22‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫"היבטים היסטוריים‪ ,‬תיאורטיים ורפלקסיביים על פשיעה‪,‬‬
‫אכיפה וענישה"‬
‫משיקום עבריינים לאסתטיקה של הקורבן‬
‫יואב מחוזאי‬
‫מאז ‪ ,1970‬התפתחויות במדיניות אכיפת החוק והצדק במדינות‬
‫מפותחות‪ ,‬אך בעיקר בארצות הברית‪ ,‬הפתיעו פעמיים‪ .‬בפעם הראשונה‪,‬‬
‫כאשר מדיניות שיקום העבריינים נבלמה בפתאומיות‪ ,‬והשנייה‪ ,‬כאשר‬
‫התמיכה הגוברת בזכויות קורבנות נפגעי עבירה לא הובילה לתמיכה‬
‫משמעותית בהם‪ ,‬אלא בעיקר להקשחת מדיניות האכיפה והענישה כלפי‬
‫עבריינים‪ .‬מטרת המאמר היא להציג פרשנות חדשה לתופעות המפתיעות‬
‫הללו‪ ,‬תוך כדי שהיא קושרת אותן לכדי ציר אחד של התפתחות מקרו‬
‫סוציו‪-‬היסטורית‪ :‬המעבר מפורדיזם לפוסט ‪ -‬פורדיזם )המעבר מחברת‬
‫עובדים לחברת צרכנים(‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬המאמר מצטרף למסורת של‬
‫הסוציולוגיה של הענישה הגורסת כי התפתחויות בתחום האכיפה‬
‫והענישה הן השתקפות של תמורות חברתיות‪-‬היסטוריות‪ .‬המאמר מדגים‬
‫את הזיקה בין התפתחויות במדיניות אכיפת החוק והצדק לבין המעבר‬
‫מפורדיזם לפוסט‪-‬פורדיזם על ידי הקבלה בין עובד לבין לעבריין מחד‪,‬‬
‫ובין צרכן לבין קורבן מאידך‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המאמר טוען כי חברה‬
‫הפועלת כדי להגשים מדיניות תעסוקה מלאה‪ ,‬היא באותו הזמן חברה‬
‫המשקמת את עברייניה‪ .‬לחילופין‪ ,‬חברה צרכנית‪ ,‬היא באותו הזמן חברה‬
‫המעמידה את דמות הקורבן במרכז הבמה‪ .‬מכאן‪ ,‬שהמעבר מחברת‬
‫עובדים לחברת צרכנים מסבירה את הנסיגה ממדיניות שיקום העבריין‪.‬‬
‫אך‪ ,‬כיוון שאחד המאפיינים העיקריים של הפוסט‪-‬פורדיזם הוא ביטול‬
‫מדינת הרווחה‪ ,‬תמיכה מהותית בקורבנות‪ ,‬המבוססות על כספי ציבור‪,‬‬
‫איננה בהישג יד‪ ,‬ולכן חברת צרכנים מחבקת את קורבנותיה רק כסמלים‪,‬‬
‫או רק ברמה האסתטית‪.‬‬
‫"כנען‪ ,‬בידו מאזני מרמה" )הושע י"ב‪ ,‬ח'(‪ :‬הפשיעה ודרכי‬
‫התמודדות עמה בכנען ובסוריה באלף השני לפנה"ס‬
‫עידן ברייר‬
‫מטרת המחקר היא‪ ,‬להתחקות אחר סוגי הפשיעה‪ ,‬מאפייניה ודרכי‬
‫התמודדות עמה‪ ,‬במרחב הסורי‪-‬כנעני‪ ,‬באלף השני לפנה"ס‪ .‬שיטת‬
‫המחקר‪ ,‬מושתתת על ניתוח תעודות מארכיון אל‪-‬עמארנה )‪(El-Amarna‬‬
‫‪23‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫שבמצרים‪ ,‬מהמאה ה‪ 14-‬לפנה"ס‪ .‬העיון בתעודות חושף שני מעגלי‬
‫התכתבות‪ .‬הראשון‪ ,‬בין פרעה לעמיתיו‪ ,‬שליטי הממלכות הגדולות‪,‬‬
‫והשני‪ ,‬בינו לבין מושלי ערי‪-‬הממלכה שבסוריה ובכנען‪ ,‬שהיו נתונים‬
‫למרותו‪ .‬מן המחקר עולה‪ ,‬ששליטי הממלכות הגדולות‪ ,‬היו מודעים‬
‫היטב לאחריותו השיפוטית של המלך באשר לפשעים שנעשו כלפי זרים‬
‫בתחום שלטונו‪ .‬במקרים מעין אלה‪ ,‬חובתם של המלכים הייתה לערוך‬
‫חקירה פלילית‪ ,‬לשפוט את הנאשמים‪ ,‬להענישם ולדאוג למתן סעדים‬
‫לנפגעים‪ .‬כמו‪-‬כן מסתבר‪ ,‬שהמנהיגים היו אמורים לשפוט את נתיניהם‬
‫שביצעו עבירות בעת ששהו מחוץ לארצם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מציג המחקר את סוגי‬
‫הפשיעה המגוונים‪ ,‬המתוארים בהתכתבות שבין מלך מצרים לשליטי ערי‬
‫הממלכה שסרו למרותו‪ .‬כאן מצינו‪ ,‬ששליטים מקומיים ששאפו‬
‫להתבסס פוליטית על‪-‬חשבון עמיתיהם‪ ,‬ניסו לעתים להדיחם באמצעים‬
‫מגוונים‪ .‬כדי לזרז את התהליך‪ ,‬הם נקטו כנגדם בשורה ארוכה של‬
‫מעשים פליליים כגון‪ :‬שוד‪ ,‬חטיפה‪ ,‬הצתה רצח ועוד‪ .‬כתגובה לכך‪ ,‬ישנן‬
‫קריאות רבות לפרעה שיחקור‪ ,‬ישפוט ויעניש את העבריינים‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫למרות חולשתו של השלטון המצרי‪ ,‬במספר מקרים הוא אכן פנה לעשות‬
‫זאת‪ .‬מסקנות המחקר הן‪ ,‬שבתקופה הנדונה‪ ,‬כאשר נחלש שלטון מצרים‪,‬‬
‫התגברה הפשיעה במרחב הסורי‪-‬כנעני‪ ,‬ובמקרים רבים המעשים‬
‫הפליליים נועדו לשם השגת תכלית פוליטית‪ .‬כמו‪-‬כן דומה‪ ,‬שהשליטים‬
‫הקדומים‪ ,‬היו בעלי תודעה משפטית מפותחת‪.‬‬
‫נאומי השיאים‪ :‬ניתוח איכותני של הרצאות הנשיא בכנס‬
‫השנתי של האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה ‪2014 – 1988‬‬
‫גיא בקר‪ ,‬יואב מחוזאי‬
‫המאמר מנתח את נאומי הנשיא בכנס השנתי של האגודה האמריקאית‬
‫לקרימינולוגיה בין השנים ‪ .1988-2014‬מטרתו‪ ,‬לזהות את הזרמים‪,‬‬
‫המתחים וההתפתחויות בשדה המחקר הקרימינולוגי ובמדיניות האכיפה‬
‫הענישה והתקון‪ ,‬בעשורים האחרונים‪ .‬הרצאות הנשיא הן מטבען‬
‫הרצאות רפלקטיביות על מצב שדה המחקר הקרימינולוגי ועל מערכות‬
‫אכיפת הצדק‪ .‬כמו כן‪ ,‬הן בעלות פוטנציאל רב לזהות‪ ,‬ואף יותר מכך‪,‬‬
‫לסמן חידושים בתחום‪ .‬המאמר פותח את הסקירה עם נאום הנשיא של‬
‫ווליאם צאמבליס )‪ (1988‬אשר‪ ,‬בפורום המכובד בפניו נאם‪ ,‬סלל למעשה‬
‫את הדרך לתחום חדש בקרימינולוגיה‪ :‬פשעי מדינה‪ .‬שיטת הניתוח היא‬
‫איכותנית ואנו נעזרים בתוכנת ‪ ,Dedosse‬שהיא תוכנה מובילה לניתוח‬
‫נתונים וטקסטים‪ .‬המאמר שופך אור על מצב הקרימינולוגיה בעשורים‬
‫‪24‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫האחרונים תוך מיון הנושאים לשאלות מתודולוגיות‪ ,‬ביקורת על מדיניות‬
‫אכיפת החוק וענישה‪ ,‬מתחים בין קרימינולוגיה של האני לקרימינולוגיה‬
‫של האחר‪ ,‬ואנליזה פנימית מול חיצונית‪ ,‬ופרוגרסיבית מול שמרנית או‬
‫ליברלית‪.‬‬
‫צדק מאחה‬
‫מקומה של הקהילה בהליכי צדק מאחה‪ :‬עמותת מוזאיקה‬
‫כמקרה בוחן‬
‫טלי גל‬
‫הספרות העוסקת בגישת הצדק המאחה מאתרת שלושה צדדים‬
‫השותפים לתהליך‪ :‬הפוגע‪ ,‬הנפגע‪ ,‬והקהילה‪ .‬אולם בעוד קיימת כתיבה‬
‫עשירה – אמפירית ותאורטית – המנתחת את מקומם של נפגעים ופוגעים‬
‫בהליכי צדק מאחה והשלכות ההליך עליהם‪ ,‬הרבה פחות נכתב על תפקיד‬
‫הקהילה בהליכים אלו‪ .‬המחקר בו תתמקד ההרצאה עושה שימוש‬
‫בניסיון שנצבר בעריכת תהליכי צדק מאחה קהילתיים בעמותת מוזאיקה‬
‫כדי לשפוך אור על מקומה של הקהילה‪ ,‬תרומתה והקשיים בעירובה‬
‫בהליכי צדק מאחה‪ .‬עמותת מוזאיקה הינה היחידה המפעילה בישראל‬
‫הליכי צדק מאחה קהילתיים‪ ,‬בהתאם למודל שפותח על ידי משרד‬
‫המשפטים‪ .‬בחינת ההליכים שהתקיימו שם מאפשרת להציץ אל תוך‬
‫תפקידיה של הקהילה בפרקטיקה‪ ,‬ובמקביל לשאוב תובנות העשויות‬
‫לתרום לפיתוחה של התאוריה‪ .‬לצורך המחקר נקראו ונותחו כל התיקים‬
‫המתעדים את מפגשי ההיוועדות שנערכו או שהסתיימו טרם התגבשו‬
‫לכדי מפגש מאז תחילת הפעלת התכנית – סה"כ ‪ 26‬תיקים‪ .‬מניתוח‬
‫התיקים עולות תובנות לגבי האופן בו מתבטא הרכיב הקהילתי בהליכי‬
‫צדק מאחה; האופן בו מתרחש תהליך חיזוק תחושת השייכות לקהילה‬
‫בקרב המשתתפים; וריבוי האופנים בהם באה לידי ביטוי ההעצמה‬
‫הקהילתית בתהליכים אלו‪ .‬הניתוח עשוי לתרום לפיתוח התאורטי של‬
‫המושג "צדק מאחה קהילתי" כמושג המשקף רצף; יש בו אף כדי לתרום‬
‫לפיתוח פרמטרים לבחירת נציג קהילתי מתאים במקרים שונים הן‬
‫בהתאם ל"סוג" הקהילה הרלוונטית לצדדים והן בהתאם ל"מרחק"‬
‫הרצוי מהצדדים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תכנית גפ"ן‪ :‬היוועדויות צדק מאחה‬
‫בשירות המבחן למבוגרים בישראל‬
‫אורי ינאי‪ ,‬רחל וינשטיין‪ ,‬דליה טאובר‬
‫מזה למעלה מעשר שנים מקיים שירות המבחן למבוגרים בישראל את‬
‫תכנית 'גישור פוגע נפגע' )גפ"ן( ברחבי המדינה‪ .‬קציני מבחן בכירים‬
‫ומנוסים התמחו באבחון ובהפניית עוברי חוק מתאימים לתכנית זו‪ .‬הם‬
‫מאפשרים ומעודדים את נפגעי העברה להשתתף בה‪ ,‬ומנחים היוועדויות‬
‫בין הפוגע לבין מי שנפגע מידיו‪ .‬ברוב מדינות המערב מקובלות כיום‬
‫תכנית היוועדות 'צדק מאחה' בין עובר חוק לנפגע העברה "שלו"‪ .‬מירב‬
‫התכניות נועדו לבני נוער שעברו עברה‪ ,‬וקבלו אחריות על ביצועה ועל‬
‫תוצאותיה‪ .‬מעט היוועדויות 'צדק מאחה' מתבצעות בין בגירים‪ ,‬מבוגרים‬
‫שעברו עברה לבין נפגעי העברה שלהם‪ .‬ישראל היא אפוא בין החלוצות‬
‫בקיום היוועדויות 'צדק מאחה' בין עוברי חוק בגירים לנפגעי‪-‬עברה‪.‬‬
‫עוברי החוק מופנים לתכנית זו‪ ,‬או מצטרפים אליה על פי המלצת שירות‬
‫המבחן למבוגרים לאחר שעמדו בפני שופט והורשעו בביצוע העברה‪.‬‬
‫שופטים רבים מפנים כיום עוברי חוק שביצעו עברות קלות אך גם‬
‫חמורות‪ ,‬וחמורות ביותר )עד ‪ 20‬שנות מאסר( לשירות המבחן בהמלצה‬
‫שיפגישו את הנאשם עם נפגע העברה שלו‪ .‬המחקר שיוצג כולל למעלה‬
‫מארבע‪-‬מאות מופנים לתכנית גפ"ן )‪ (2014 -2004‬בשירות המבחן‬
‫למבוגרים‪ .‬הוא מציג את סוג העברה שבוצעה‪ ,‬מאפייני ה'פוגע'‪ ,‬תפישתו‬
‫את המעשה שביצע‪ ,‬וכן את מאפייני ה'נפגע'‪ ,‬הליך הכנת ה'היוועדות'‬
‫ביניהם‪ ,‬מהלכה ותוצאותיה‪ .‬מלות מפתח‪" :‬צדק מאחה" "גישור פוגע‬
‫נפגע"‪ ,‬עובר חוק‪ ,‬נפגע עברה‪ ,‬שירות המבחן למבוגרים‪ ,‬בגירים‪.‬‬
‫צדק מאחה בעבירות מין והליכים פליליים ‪-‬‬
‫מענה מבוסס צרכים?‬
‫בת‪-‬עמי ברוט‬
‫אסכולת הצדק המאחה הינה גישה המתפתחת בעולם כדרך ליישוב‬
‫סכסוכים‪ ,‬המציעה לנפגעים דרך שונה להתמודדות עם מעשה העבירה‬
‫שאירע להם‪ .‬זאת‪ ,‬תוך הצבת נפגע העבירה‪ ,‬רצונותיו וצרכיו‪ ,‬במרכז‪,‬‬
‫במטרה להביא לאיחוי הפגיעות שנוצרו אצלו בעקבות מעשה העבירה‪,‬‬
‫ובכך לסייע לריפויו‪ .‬הליכי צדק מאחה יכולים להתקיים כהשלמה‬
‫להליכים פליליים או כהליכים חילופיים להליך הפלילי‪ .‬במשפט הישראלי‬
‫קיימים יישומים שונים של צדק מאחה‪ ,‬בעיקר במקרים של קטינים‬
‫עוברי חוק‪ .‬כן החלו ניצני הסדרים חקיקתיים בנושא‪ .‬בהרצאה יוצג‬
‫‪26‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫מחקר שנכתב במסגרת דוקטורט‪ ,‬אשר בחן הפניית תיקים להליכי צדק‬
‫מאחה בעבירות מין‪ ,‬על ידי משרד המשפטים‪ .‬מדובר במחקר ראשוני‬
‫וחדשני אשר נכתב בשיטת מחקר אינטרדיסציפלינרית‪ ,‬במסגרתו נערך‬
‫שילוב בין ניתוח משפטי למחקר שדה עלפי המתודולוגיה האיכותנית‪.‬‬
‫הדיון בפגיעה מינית‪ ,‬צדק מאחה והליכים משפטיים משלב שדות שיח‬
‫שונים‪ ,‬ששורשי הם נטועים במספר דיסציפלינות תיאורטיות‪ ,‬מושגיות‪,‬‬
‫בהן‪ :‬משפטים‪ ,‬יישוב סכסוכים‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬פסיכולוגיה‪,‬‬
‫קרימינולוגיה ואף אנתרופולוגיה‪ .‬דיון וניתוח באמצעות עריכת‬
‫אינטגרציה בין התחומים מאתגר כל שדה בפני עצמו ואף מעשיר את‬
‫השיח‪ ,‬הן בהיבט האקדמי‪-‬מחקרי והן בהיבט המעשי‪-‬יישומי‪ .‬במסגרת‬
‫ההרצאה יוצגו ממצאי המחקר שהתייחסו לשאלות שונות‪ ,‬ובכלל זה‬
‫לשאלת מקומם של נפגעי העבירה בתהליך קבלת ההחלטות הנוגע לצדק‬
‫המאחה בעניינם‪ ,‬עמדתם של בתי המשפט בעניין )במקרים המתאימים(‬
‫ותפקידן של יחידות הסיוע בפרקליטות‪ ,‬בתהליכי ההפניה לצדק מאחה‪.‬‬
‫שאלה נוספת שנבחנה במחקר הינה מידת התאמת המקרים שהופנו על‪-‬‬
‫ידי משרד המשפטים להליכי צדק מאחה‪ ,‬לצרכיהם ורצונותיהם של‬
‫הנפגעים‪ ,‬כפי שנחשפו במחקר‪.‬‬
‫צדק מאחה ופגיעה מינית במשפחה‬
‫כרמית קלר‪-‬חלמיש‬
‫גישת הצדק המאחה מייצגת תפישת עולם חברתית המתייחסת לפגיעה‬
‫באופן שונה מהנהוג במשפט הפלילי‪ .‬הגישה מבוססת עלה הכרה כי פגיעה‬
‫היא ביסוד הפגיעה באנשים ובמערכות יחסים ולפיכך יש לה ממדים‬
‫אישיים וחברתיים‪ .‬גישת הצדק המאחה )'המודרנית'( התפתחה בהדרגה‬
‫מאז שנות השבעים של המאה הקודמת וכיום מיושמת במגוון נושאים‬
‫ותחומים )בין היתר בתחומים פליליים‪ ,‬אזרחיים‪ ,‬קהילתיים‪ ,‬נוער‬
‫וחינוך( במקומות שונים ברחבי העולם‪ .‬מתחילת שנות התשעים של‬
‫המאה הקודמת מתנהל ויכוח אקדמי ומעשי לגבי קיומם של תהליכי צדק‬
‫מאחה במקרים של אלימות מגדרית ובכללם מקרים של פגיעה מינית‬
‫ופגיעה מינית במשפחה‪ .‬לצד יתרונותיו הייחודיים של תהליך הצדק‬
‫המאחה )השמעת הקול‪ ,‬העצמה והכרה בפגיעה והשלכותיה לצד לקיחת‬
‫אחריות של הפוגע ואפשרות לפצות על חלק מהשלכות הפגיעה( נשמעות‬
‫ביקורות המביעות חשש מפערי הכוחות הקיימים בין הנפגעת לפוגע‪,‬‬
‫מהפוטנציאל לפגיעה חוזרת במסגרת התהליך ומעצם ישוב הסכסוך‬
‫באופן 'פרטי' שלא במסגרת רשויות החוק והמדינה‪ .‬פגיעה מינית‬
‫‪27‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫במשפחה היא פגיעה בעלת מאפיינים ייחודיים )קליניים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬משפטיים ועוד( אשר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬משליכים על תחושותיהם של‬
‫בני המשפחה )נפגעת‪ ,‬פוגע ובני המשפחה האחרים( במסגרת ההליכים‬
‫המשפטיים‪ .‬על אף התמורות שחלו בשנים האחרונות בטיפול המשפטי‬
‫במקרים אלו )בהליכים פליליים ואזרחיים(‪ ,‬מביעות נפגעות רבות חוסר‬
‫סיפוק מהמענים המשפטיים הקיימים ומתארות את רצונן לקיים שיח‬
‫עם הפוגע ובני המשפחה האחרים אודות הפגיעה והשלכותיה במטרה‬
‫לקבל הכרה בפגיעה שעברו ולהמשיך להיות חלק ממסגרת השתייכות‬
‫משמעותית זו‪ .‬תכנית "בצדק" מקיימת משנת ‪ 2011‬תהליכי צדק מאחה‬
‫במקרים של פגיעה מינית‪ .‬התכנית מציעה אפשרות לנהל שיח בין‬
‫הנפגעת לבין הפוגע בהשתתפות תומכים ובני משפחה‪ ,‬שמטרתו להביא‬
‫את הפוגע לכלל הכרה בפגיעה שגרם‪ ,‬להבין את השלכותיה ולבנות‬
‫במשותף תכנית מוסכמת לתיקון ופיצוי‪ .‬ההרצאה תעסוק בתיאוריה‬
‫ובפרקטיקה הנוגעים לקיום תהליכי צדק מאחה במקרים של פגיעה‬
‫מינית במשפחה וכן בהצגת רשמים ראשוניים ממחקר איכותני הבוחן את‬
‫החוויה של נפגעות ובני משפחתם אשר בחרו להשתתף בתהליכי צדק‬
‫מאחה אלו במסגרת תכנית "בצדק"‪.‬‬
‫נפגעי עבירה ‪ -‬היבטים משפטיים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬
‫פסיכולוגיים ושיקומיים‬
‫יישום הליך נאות לנפגעי עבירה כתשתית‬
‫לבניית אמון הציבור במערכות החוק‬
‫רונית לוריא‬
‫אמון הציבור הינו במידה רבה פועל יוצא של חוויית המפגש‪ ,‬אותה חווים‬
‫המעורבים עם מערכות אכיפת החוק‪ .‬למעלה מעשור נמדדת תופעה של‬
‫אובדן אמון הציבור בהגינות ההליכים ובניטרליות המעשה השיפוטי‪.‬‬
‫במחקר שהתמקד ביחסי הכוח בין נפגעות תקיפה מינית לפוגעים בהליך‬
‫הפלילי בעיני המעורבים בו‪ ,‬נמצא כי חווית הקרבנות של נפגעות‬
‫מתעצמת כתוצאה מהמפגש עם מערכות אכיפת החוק‪ .‬אחת ההשלכות‬
‫הינה פגיעה באמון הנפגעות במערכות שייעשה עמן צדק‪ ,‬ובהקשר ציבורי‬
‫רחב התוצאה היא תת‪-‬דיווח על פגיעות מיניות‪ .‬המחקר נערך בשיטה‬
‫איכותנית‪-‬פנומנולוגית והתבסס על ראיונות עם נפגעות ואנשי מקצוע‬
‫המעורבים בהליך הפלילי וניתוח פסיקה רלוונטית‪ .‬מהמחקר עולה כי‬
‫בשל ייחודן‪ ,‬פגיעות מיניות מכילות בקליפת אגוז שלל גורמים העשויים‬
‫‪28‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫לבסס או לרסק את האמון במערכות החוק‪ .‬העיקריים שבהם הינם‬
‫הצורך להכריע בין גרסאות סותרות באשר לנסיבות האירוע בו בוצע‬
‫המעשה המיני וכן‪ ,‬עמדות בלתי פורמאליות באשר לנשים‪ ,‬מיניות ומגדר‬
‫ותפיסות באשר ל"נורמטיביות" של פוגעים רבים‪ ,‬אשר מנותבות‬
‫להחלטה השיפוטית הפורמאלית‪ .‬נמצא כי נראות הצדק אינה טמונה רק‬
‫בתוצאה אלא בעיקר באופן התנהלות והגינות ההליכים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש‬
‫לשאוף להחלת הליך נאות לכלל המעורבים‪ ,‬שיאפשר לצדדים להשמיע‬
‫את סיפורם באופן אותנטי ומכבד‪ ,‬תוך שקילת טענותיהם בשקיפות ומתן‬
‫החלטות מנומקות וברורות‪ .‬התנהלות כאמור עשויה למגר תחושות של‬
‫משוא פנים והטיות פסולות ולבסס חוויית צדק שיש בה תשתית לבניית‬
‫אמון במערכת‪.‬‬
‫ליווי תפקודי ומשפטי כסיוע למזעור קורבנות משנית של נפגעי‬
‫עבירות וקידום רווחתם האישית‬
‫דנה פוגץ'‪ ,‬נעמי כץ‪ ,‬דנה לבוק‪-‬גל ונעמה כץ‬
‫פגעי עבירות חמורות מתמודדים עם פגיעה קשה‪ ,‬בהם או בקרוב להם‪,‬‬
‫בנסיבות פתאומיות ובאלימות קיצונית‪ .‬אלה מזוהים בספרות כגורמי‬
‫סיכון להיווצרות סימפטומים המאפיינים מצבי משבר ודכאון‪ .‬על רקע זה‬
‫הוקם מרכז נגה‪ ,‬המעניק סיוע משפטי לנפגעי עבירות ופועל לקידום‬
‫זכויותיהם‪ .‬צוות המרכז מכיר בצורך הטיפולי ומכוון את הפונים להגיע‬
‫לטיפול נפשי באופן שכיח‪ ,‬אך זוהה צורך בבניית מערך ליווי נוסף שייתן‬
‫מענה תומך לפונים במהלך התמודדותם עם מערכת המשפט‪ .‬המענים‬
‫הטיפוליים המוכרים כיום לטיפול בנפגעי עבירות ממוקדים בעיבוד‬
‫רגשי של משמעות האובדן ‪ ,‬לצד הכרה בחשיבות התפקוד‪ .‬על אף הצורך‬
‫והרצון לתת ליווי ראוי לנפגעים‪ ,‬בולט מיעוט מערכות תמיכה‪ ,‬מחסור‬
‫אשר עלול לתרום לחומרת ההשלכות הרגשיות ותפקודיות בעתיד‪ .‬בין‬
‫המערכות הקיימות אין כיום מענה הממוקד במרכיב התפקודי באופן‬
‫יישומי‪ .‬מתוך המחסור במענים הקיימים נוצר שיתוף פעולה בין החוג‬
‫לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו ומרכז נגה‪ ,‬שהניב תכנית ומודל‬
‫תיאורטי ומעשי ממוקד בתפקוד‪ ,‬לליווי ייחודי לנפגעים‪ .‬התוכנית כוללת‬
‫תהליך מובנה של מספר שלבים‪ .1:‬מיפוי תחומים ותפקודים שאותם‬
‫מצליח הפונה לשמר‪ ,‬וכאלו שנפגעו‪.2 .‬בניית תכנית יעדים מובנית‪.‬‬
‫‪.3‬ליווי לשם השגתם המותאם לרמת התפקוד של הפונה ולצרכיו ‪.4‬‬
‫בקרה‪ .‬התוכנית מיועדת לביצוע בסביבה קהילתית שאיננה טיפולית‬
‫לשיפור רמת תפקוד‪ ,‬הרווחה האישית ואיכות חייו של האדם‪ .‬בהרצאה‬
‫יובאו מקרים ראשונים שהשתתפו בתוכנית והדגישו את יעילותה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫גורמים המשפיעים על התפיסה העצמית של קורבנות‬
‫לאלימות‪ :‬ניתוח המקרה של צוותים רפואיים ואחרים בחדרי‬
‫המיון בישראל בשיטת ‪Propensity Score Matching‬‬
‫יהודית בנדלק‪ ,‬שמחה לנדאו‪ ,‬נעם חביב‬
‫המחקר בוחן את התפיסה העצמית של קורבנות לאלימות בקרב הצוותים‬
‫במחלקות לרפואה דחופה ב‪ 25-‬בתיה"ח הכלליים בישראל‪ ,‬באמצעות‬
‫שאלוני דיווח עצמי )‪ .(N=2,074‬בעזרת מסגרת תיאורטית המשלבת‬
‫תיאוריות ויקטימולוגיות וגישות העוסקות בלחץ‪ ,‬המחקר מנתח משתנים‬
‫מקצועיים ואישיים של הקורבנוֹת וכן משתנים אזוריים ומבניים‬
‫בבתיה"ח‪ .‬בהסתמך על דיווחי הצוות הרטרוספקטיביים‪ ,‬נמדדה‬
‫חשיפתם לאלימות והתפיסה העצמית של קורבנוּתם‪ ,‬במהלך שנה‪ .‬בכדי‬
‫לבחון את הגורמים המשפיעים על רמת תפיסת הקורבנוּת בקרב הסגל‬
‫)נמוכה או גבוהה(‪ ,‬נעשה שימוש בשיטת התאמה הנקראת "השוואת ציוני‬
‫היתכנות"‪ .Propensity Score Matching -‬ציוני ההיתכנות חושבו‬
‫במודל‪ ,‬תוך התייחסות למאפייני הרקע )מקצועיים ואישיים( של‬
‫הנבדקים ובמיוחד לרמת חשיפתם לאלימות‪ .‬לאחר ההתאמה מנתה כל‬
‫אחת מהקבוצות‪ 660 -‬נבדקים‪ ,‬בשתי קבוצות השוות בכל מאפייני‬
‫המודל‪ .‬תפיסה עצמית גבוהה של קורבנוּת נמצאה בקרב הסגל בבתיה"ח‬
‫הגדולים‪ ,‬ובמחוזות הפריפריאליים‪ .‬בחדרי המיון בעלי היתר למלווה‬
‫אחד בלבד‪ ,‬בלטה נוכחות הצוותים עם תחושת קורבנות גבוהה ושביעות‬
‫רצון נמוכה מסידורי הביטחון‪ .‬חשיפה אישית לאיומים ולאירועי אלימות‬
‫פיזית מצד מספר תוקפים‪ ,‬מצביעה על תחושת קורבנות גבוהה יותר של‬
‫הסגל בכלל ובקרב אלו המגדירים עצמם כחילוניים בפרט‪ .‬במהלך‬
‫תקריות האלימות‪ ,‬התחושות השליליות העיקריות המדווחות ע"י‬
‫הצוותים עם תפיסת קורבנות גבוהה הינן‪ :‬איום‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬לחץ ופחד‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי הנו הראשון לבחון את רמת תפיסת הקורבנוּת כתוצאה‬
‫מאירועי האלימות הללו והשלכותיה‪.‬‬
‫סקר נפגעי עבירה של משטרת ישראל‬
‫לילך לאופמן‪ ,‬טלי רוטשילד‬
‫מטרת סקר נפגעי עבירה הינה להעריך את רמת הפשיעה הלא‪-‬מדווחת‬
‫ובכך לספק תמונה משלימה לנתוני הפשיעה הקיימים במאגרי הנתונים‬
‫של המשטרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסקר מספק הערכה לגבי שיעור המדווחים‬
‫למשטרת ישראל על היפגעות מעבירות‪ ,‬אופן הדיווח )הפנייה( למשטרה‪,‬‬
‫זיהוי המאפיינים העיקריים של אלו שלא מדווחים למשטרה ואבחון‬
‫‪30‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫הסיבות העיקריות לתת‪-‬דיווח בכל אחד מסוגי העבירות‪ .‬הסקר מבוצע‬
‫ברבעון הראשון בכל שנה ומתבסס על מדגם של כ‪ 10,000 -‬משיבים‬
‫בגירים )מעל גיל ‪ .(18‬הנשאלים תושאלו טלפונית בעברית‪ ,‬ערבית ורוסית‪,‬‬
‫בנוגע לפגיעות שחוו בשנת ‪ .2014‬החל משנת ‪ 2013‬נוספו לסקר שאלות‬
‫בנוגע לשביעות הרצון מתפקוד המשטרה והאמון בה‪ .‬החל משנת ‪2014‬‬
‫)הסקר האחרון שבוצע( נוספו לסקר שאלות בנוגע לפשיעת סייבר‪ .‬הסקר‬
‫מחולק לשני סקרי משנה‪ :‬סקר "משקי בית" וסקר "נפשות"‪ .‬סקר משקי‬
‫בית – בוחן כמה ממשקי הבית נפגעו מעבירות הקשורות לרכוש המשפחה‬
‫ופגיעה בילדים הגרים בבית‪ .‬סקר נפשות – בוחן כמה מהמרואיינים בני‬
‫‪ +18‬נפגע ומעבירות הקשורות לפגיעה אישית בהם‪ .‬על פי ממצאי הסקר‬
‫עולה כי ישנה עלייה מובהקת בשיעור הדיווח הכולל לעומת שנים‬
‫קודמות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממצאי הסקר מאפשרים לעשות השוואה בין משיבים‬
‫שדיווחו למשטרה לבין אלו שבחרו לא לדווח למשטרה בנוגע לכוונתם‬
‫העתידית לדווח‪ ,‬באם יפגעו שוב‪ ,‬תוך הבחנה בין העבירות השונות‪.‬‬
‫חווית המאסר והשלכותיה‬
‫התעללות בילדות‪ ,‬התמכרות לסמים ובעיות נפשיות בקרב‬
‫אסירות בישראל‬
‫גילה חן‪ ,‬קרן גואטה‬
‫מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין התעללות בילדות‪,‬‬
‫בעיות נפשיות והתמכרות לסמים‪ ,‬בקרב ‪ 50‬אסירות בכלא נווה‪-‬תרצה‪.‬‬
‫המשתתפות ענו על ארבעה שאלונים‪ :‬שאלון סוציו‪-‬דמוגרפי‪ ,‬שאלון‬
‫חומרת התמכרות‪ ,‬שאלון טראומה בילדות ושאלון דיאגנוסטי‪ .‬השערות‬
‫המחקר היו‪) :‬א( בקרב האסירות יימצאו שיעורים גבוהים של התעללות‬
‫בילדות והיסטוריה משפחתית של התמכרות לסמים‪ ,‬פשיעה ובעיות‬
‫נפשיות‪) .‬ב( קשר חיובי יימצא בין היסטוריה משפחתית של בעיות‬
‫נפשיות‪ ,‬פשיעה וסמים לבין התעללות בילדות‪) .‬ג( היסטוריה משפחתית‬
‫של פשיעה‪ ,‬סמים ובעיות נפשיות תהיה קשורה לחומרת ההתמכרות‪,‬‬
‫לדיכאון ולבעיות פסיכיאטריות בקרב האסירות‪ .‬בניתוח הנתונים‬
‫השתמשנו במבחן ‪ Mann-Whitney U-tests‬על מנת לבחון את הקשר בין‬
‫משתנים של היסטוריה משפחתית לבין התעללות בילדות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫השתמשנו ברגרסיה מרובה‪ ,‬על מנת לנבא חומרת התמכרות‪ ,‬דיכאון‬
‫ומצב פסיכיאטרי של האסירות‪ .‬כמשוער‪ ,‬נמצא כי האסירות באות‬
‫ממשפחות בסיכון‪ ,‬המאופיינות בשכיחות גבוהה של בעיות נפשיות‪,‬‬
‫התמכרות לסמים )של הורים ואחים( ומעורבות בפשיעה )של הורים‬
‫‪31‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ואחים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי האסירות היו קורבן לסוגים רבים של התעללות‬
‫בילדות על‪ -‬ידי הורים ואחים כאחד‪ .‬כמשוער‪ ,‬נמצא שאסירות שהיו‬
‫קורבן להתעללות בילדות סבלו מבעיות פסיכיאטריות חמורות‪ ,‬מדיכאון‬
‫ומהתמכרות חמורה לסמים‪ .‬בעיות נפשיות במשפחה הם גורם‪-‬סיכון בעל‬
‫השלכות שליליות ארוכות טווח‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לבנות תכנית התערבות‬
‫שתענה על הצרכים הנפשיים של האסירות על מנת למנוע חזרה למעגל‬
‫הפשיעה‪.‬‬
‫"קבוצות דיון משפחתיות" לאסירים משתחררים‬
‫נגהת כלב‪-‬דרור‪ ,‬גיורא רהב‬
‫מטרת מחקר נוכחי הינה לבחון האם צעירים שהשתתפו בהליך של‬
‫קבוצות דיון משפחתיות )קד"מ(‪ ,‬כחלק משיקומם בשחרורם‪ ,‬כפי שהוא‬
‫מבוצע על‪ -‬ידי הרשות לשיקום האסיר‪ ,‬חווים אותו כהליך המסייע להם‬
‫בהשתלבותם מחדש בחברה‪ .‬שוער כי באמצעות הליך של קד"מ יתחזק‬
‫הקשר של הצעיר עם בני משפחתו ושילובו מחדש בחברה יהיה קל יותר‪,‬‬
‫בעקבות התמיכה שהוא מקבל במהלך השיקום‪ ,‬הן מגורמי טיפול שונים‬
‫והן מבני משפחתו‪ .‬על מנת לבחון השערת המחקר נערכו ראיונות מובנים‬
‫למחצה עם אסירים לשעבר ועם בני משפחותיהם‪ .‬ממצאי המחקר‬
‫מראים כי ההשקפה הסובייקטיבית של הצעיר מקבלת תוקף על‪-‬ידי‬
‫דיווח בני משפחה וגורמי טיפול שונים המעורבים בהליך‪ ,‬על השינוי‬
‫החיובי שעשו בחייהם‪ ,‬בעקבות השתתפותם בהליך של קד"מ‪ .‬הצעירים‬
‫סיפרו כי קיבלו תמיכה‪ ,‬לה לא תמיד ציפו‪ ,‬כאשר החליטו לבצע שינוי‬
‫בחייהם ולהתרחק מעולם העבריינות‪ .‬הצעירים ובני משפחותיהם תיארו‬
‫את המפגשים ככלי יעיל לקידום הדיאלוג המשפחתי‪ .‬ניתן היה להבחין כי‬
‫מניעים פנימיים הם שגרמו למרואיינים להתרחק מעולם הפשע‪ ,‬תפיסתם‬
‫השתנתה‪ .‬מניע חיצוני שאותו ציינו הצעירים היה המשפחה‪ ,‬הם התייחסו‬
‫והושפעו מהדאגה והאכפתיות שהפגינו בני משפחותיהם כלפיהם‪ .‬על אף‬
‫הזהירות הנדרשת‪ ,‬בשל המדגם הקטן והמוטה‪ ,‬נראה שיש מקום לשימוש‬
‫נרחב יותר במפגשים מסוג זה כחלק מתהליך השחרור והשיקום‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫בין שם לכאן‪ :‬הקוד האתי בקרב אסירים יוצאי חבר העמים‬
‫בכלא הישראלי‬
‫אפרת שהם‬
‫הספרות המחקרית העוסקת בקשר שבין הגירה ופשיעה‪ ,‬עשויה להסביר‬
‫פלח אוכלוסייה בלתי‪-‬מבוטל של עולים אסירים מחבר‪-‬העמים‪ ,‬שעלו‬
‫ארצה במרוצת שלושת העשורים האחרונים‪ .‬אוכלוסיית האסירים מהווה‬
‫קהילה בתוך בתי‪-‬הכלא‪ ,‬בעלת ערכים‪ ,‬קודים ונורמות התנהגות משלה‪,‬‬
‫המתהווים בתנאי תת תרבות סגורה ונבדלת‪ ,‬העוינת את החברה הכללית‪.‬‬
‫הפריט היחיד‪ ,‬שלא ניתן להשיל בשל מגבלות ברורות מעל האסיר הנו‬
‫עורו; הגוף משמש כמושא לצפייה‪ ,‬עליו ניתן לקרוא את האמיתות‪,‬‬
‫הערכים והנורמות החברתיות‪ .‬סוגיית הבניית הזהות והקשרה לגוף‬
‫החומרי עברה לאורך השנים שינוי בתפיסה התיאורטית‪ .‬הגוף נתפס‬
‫בתיאוריות הפוסט‪-‬מודרניות כמבנה סימבולי הממוקם בהקשרים‪-‬‬
‫תרבותיים והיסטוריים‪-‬ספציפיים‪ .‬על מנת לבחון את הייצוגים הסמליים‬
‫של הקוד האתי העומד מאחורי שפת הקעקועים המשמשת את אסירי‬
‫חבר‪-‬העמים‪ ,‬שולבו במחקר איכותני‪ ,‬תצפיות שנערכו במהלך שנה בשני‬
‫מתקני כליאה בדרגת ביטחון גבוהה במרכז הארץ‪ ,‬לצד ראיונות עם אנשי‬
‫אכיפת‪-‬החוק המתמחים בפשיעה של עולים מחבר העמים‪ ,‬עם ניתוח‬
‫תוכן של חמישה אתרי קעקועים של עבריינים רוסיים‪ .‬נמצא ששפת‬
‫הקעקועים הנהוגה בקרב אסירים יוצאי חבר‪-‬העמים בכלא הישראלי‬
‫ניתנת למיון ופירוש על‪-‬ידי שני מודלים תיאורטיים בו זמנית‪ :‬מודל‬
‫הייבוא המתמקד בשימור וחיזוק מערכת הערכים והנורמות של עולם‬
‫התוכן העברייני שיובא מברה"מ לשעבר‪ ,‬ומודל המצבי המשקף שינויים‬
‫והתאמות בקוד האתי של אסירי חבר העמים על רקע החשיפה לתנאים‬
‫הייחודיים של מערכת הכליאה בישראל ‪.‬‬
‫אתניות ואלימות בבתי הכלא‪ :‬השפעה דיפרנציאלית של‬
‫פעילות תקונית על אלימות בקרב יהודים וערבים אסירים‬
‫קתרין בן צבי‪ ,‬ג'ושוע גצקו‬
‫הקשר בין אתניות ואלימות הן בחברה והן בבתי הכלא נחקר רבות‬
‫בארה"ב‪ ,‬אך קצת פחות במדינות אחרות‪ .‬במחקר הראשון‪ ,‬נבדק הקשר‬
‫בין אתניות ואלימות בבתי הכלא בישראל‪ .‬לפי "מודל היבוא" אסירים‬
‫‪33‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫מייבאים את נורמות ההתנהגות שלהם מהחוץ פנימה‪ ,‬וכך האלימות‬
‫בכלא היא השתקפות של אלימותם בחברה‪ .‬מחקר מראה שהחברה‬
‫הערבית בישראל סובלת מבעיית אלימות חריפה יותר מזו היהודית‪.‬‬
‫המחקר הקיף ‪ 37,900‬אסירים תושבי מדינת ישראל‪ ,‬ששהו בבתי הכלא‬
‫במהלך השנים ‪ ,2009-2010‬מהם ‪ 3,000‬אסירים היו מעורבים באירועי‬
‫אלימות בכלא‪ .‬במטרה להתמודד עם הטיה פוטנציאלית במערכת אכיפת‬
‫החוק‪ ,‬בה ערבים נעצרים‪ ,‬מורשעים ונכלאים בשיעורים גבוהים יותר‬
‫מיהודים‪ ,‬נבנו שתי קבוצות בעלות מאפיינים זהים‪ ,‬באמצעות שיטת‬
‫)‪ .(Propensity Score Matching‬בדיקת שכיחות האסירים האלימים‬
‫בקבוצות השוות מעלה כי אסירים יהודים אלימים במובהק יותר‬
‫מאסירים ערבים‪ .‬כמו כן נבדקה השפעת תכניות החינוך הפורמליות על‬
‫אלימות אסירים‪ ,‬והאם ההשפעה היא דיפרנציאלית על שתי הקבוצות‬
‫האתניות הללו‪ .‬לבסוף‪ ,‬נערכה רגרסיה לוגיסטית‪ ,‬בו המשתנה התלוי‬
‫היה‪ :‬אלימות לאחר סיום התכנית )כן‪/‬לא(‪ ,‬בה נכללו משתנים בלתי‬
‫תלויים כגון‪ ,‬לאום‪ ,‬גיל‪ ,‬עבירת ההרשעה‪ ,‬האם היה אלים לפני‪ ,‬האם‬
‫השתתף בתכנית החינוך וכן אינטראקציה בין השתתפות בתוכנית*לאום‪.‬‬
‫היבטים שונים בשיקום אסירים משוחררים‬
‫רצידיביזם ורצידיביזם מתמחה של אסירים פליליים‬
‫דרור ולק ואליאב ברמן‬
‫המדידה של אחוז הרצידיביזם מאפשרת לקובעי המדיניות לאמוד את‬
‫היקף מערך הכליאה וכן להעריך את האפקטיביות של תכניות התקון‪.‬‬
‫נמצא כי ‪ 41.3%‬ממשוחררי ‪ 6,724) 2008‬אסירים( חזרו למאסר בתוך‬
‫חמש שנים‪ .‬החידוש העיקרי במחקר זה הינו חישוב הרצידיביזם‪-‬‬
‫המתמחה‪ .‬האם עבריינים נוטים להתמקד ולהתמחות בסוג עבירה מסוים‬
‫או שהם נוטים לבצע עבירות על‪-‬פי זמינותן? הצגת סוגיית ההתמחות‬
‫בעבירה באמצעות התפלגויות פשוטות עשויה להטעות; היא מושפעת‬
‫מהשכיחות הבסיסית של קטגוריית העבירה ומהרצידיביזם שלה‪ .‬במחקר‬
‫חושב היחס בין הסיכון לחזרה למאסר בגין עבירה מקטגוריה מוגדרת של‬
‫אסירים עם עבירה באותה קטגוריה במאסר שממנו השתחררו ובין‬
‫הסיכון בקרב אסירים ללא עבירה בקטגוריה זו‪ .‬בכך מנוטרלים הן‬
‫שכיחות העבירה והן אחוז הרצידיביזם בקטגוריית העבירה ומתאפשר‬
‫אפיון "נקי" של הרצידיביזם‪-‬המתמחה‪ .‬נמצא שהסיכון היחסי לחזור‬
‫למאסר בגין אותה עבירה גבוה בעבירות מין )אף שהרצידיביזם הבסיסי‬
‫‪34‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫שלה נמוך במיוחד(‪ ,‬מרמה‪ ,‬רישוי ותעבורה‪ ,‬ונמוך בעבירות סדר ציבורי‬
‫)אף שהרצידיביזם הבסיסי שלה גבוה במיוחד( ואלימות‪ .‬ממצא זה דומה‬
‫מאוד לממצאים במחקרים קלסיים בתחום הרצידיביזם‪-‬המתמחה‪.‬‬
‫מיפוי העבירות על‪-‬פי הרצידיביזם‪-‬המתמחה משפר את ההבנה של‬
‫קריירה עבריינית‪.‬‬
‫"מן הצד השני של הסורגים"‪ :‬ילדים של אבות אסירים ‪-‬‬
‫הקשר בין משתנים אישיים ומשפחתיים‪ ,‬למצב רגשי ותפקודי‬
‫נורית מדיני לוי‪ ,‬ריקי סויה‬
‫המחקר בחן את המצב הרגשי והתפקודי של ילדים של אבות אסירים‪.‬‬
‫המחקר בוצע בקרב ‪ 110‬ילדים בני ‪ 7-13‬שאביהם שהה בכלא )קבוצת‬
‫המחקר( ובקרב קבוצה מותאמת שכללה ‪ 61‬ילדים שאביהם לא גר בבית‪,‬‬
‫בשל מוות‪ ,‬גירושין או פרידה )קבוצת הביקורת(‪.‬המשתנים שנבחנו‪:‬‬
‫תפיסות הילדים את מידת ההשפעה של‪ :‬מאסר‪/‬היעדרות האב; אירועי‬
‫החיים שחוו בשנה האחרונה; משאבים‪ :‬לכידות משפחתית; תמיכה‬
‫מהאם ובריאות נפשית של האם; הסתגלות‪ :‬אפקט רגשי חיובי ושלילי‬
‫ותפקוד הילדים )בעיות התנהגות וכשרים חברתיים(‪ .‬בניגוד למשוער‪,‬‬
‫ההבדל היחיד שנמצא בין הקבוצות היה שילדים של אבות אסירים‬
‫דיווחו על אפקט חיובי גבוה יותר‪ .‬מידת לחץ גבוהה יותר לא נמצאה‬
‫קשורה להסתגלות פחות טובה‪ .‬כמשוער‪ ,‬מידת תמיכה גבוהה מהאם‬
‫נמצאה קשורה להסתגלות הילדים‪ .‬כל אחד מהמשאבים האחרים נמצא‬
‫קשור עם מצבם הרגשי או התפקודי של הילדים‪ .‬לכל המשאבים נמצאו‬
‫אפקטים ממתנים‪ .‬רק בקבוצת המחקר לכידות משפחתית נמוכה נמצאה‬
‫קשורה עם שיעור בעיות התנהגות נמוך יותר בקרב ילדים שתפסו את‬
‫מידת הלחץ מהיעדרות האב כגבוהה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬רק בקרבם‪ ,‬נמצא קשר‬
‫בין לכידות משפחתית נמוכה לבין שיעור בעיות התנהגות גבוה‪ .‬המחקר‬
‫בין המעטים שבחנו תפיסות של הילדים עצמם‪ ,‬שבהם יש קבוצת‬
‫ביקורת‪ ,‬והיחיד שבחן את הקשרים בין הסתגלותם ומרבית המשתנים‬
‫שנחקרו‪ .‬לכן ממצאיו משמעותיים להבנת דרכי התערבות בקרב ילדי‬
‫אסירים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ידע מדעי ופרקטיקה טיפולית‪ :‬הערכת היעילות של תכניות‬
‫התערבות לעבריינים‬
‫רונן זיו‬
‫במהלך העשורים האחרונים‪ ,‬הספרות המחקרית הציגה ממצאים‬
‫אמפיריים רבים שעיקרם ״מה עובד״ להורדת רמת המועדות של עוברי‪-‬‬
‫חוק‪ .‬ממצאים אלה כינסו את הקהילה המדעית סביב מסגרת כללי‬
‫התנהלות שנמצאו בקורלציה עם תכניות התערבות אפקטיביות‪ .‬בהקשר‬
‫זה‪ ,‬נמצא הבדל של ‪ 40-28‬אחוז בין רמת המועדות של עבריינים‬
‫שהשתתפו בתוכניות התערבות אשר אימצו את ״העקרונות של‬
‫ההתערבות יעילה״ )‪ (the principles of effective intervention‬לבין‬
‫עבריינים שהשתתפו בתוכניות שלא אימצו את העקרונות‪ .‬כיום ברור‬
‫שהאתגר העומד בפני העוסקים בתחום הוא הטמעת הסטנדרטיים‬
‫המדעיים בתוכניות ההתערבות השונות‪ .‬הרצאה זו תציג מתודה להערכת‬
‫תכניות טיפול המיועדת לעוברי חוק שמטרתה לתרגם את הידע המחקרי‬
‫לפרקטיקה טיפולית יעילה‪ .‬ההרצאה תפרט את הרציונל המדעי העומד‬
‫מאחורי כלי הערכה סטנדרטים המבוססים על מתודה זו ואשר שימשו‬
‫בהערכת האפקטיביות של למעלה מ‪ 700-‬תכניות טיפול ברחבי ארה”ב‬
‫וקנדה‪ .‬בקצרה‪ ,‬כלי ההערכה סטנדרטיים‪ ,‬דוגמת ‪Correctional‬‬
‫‪ (CPC) Program Checklist‬או דוגמת ‪Correctional Programs‬‬
‫‪ (2000-CPAI)Assessment Inventory‬מספקים אומדן אמין‬
‫ופרודוקטיבי הן לגבי היכולת של התוכנית המסוימת לספק טיפול ושירות‬
‫אפקטיבי והן לגבי האפקטיביות של ההתמקדות הטיפולית במסגרת‬
‫התוכנית‪ .‬בנוסף‪ ,‬כלי הערכה אלה נותנים המלצות ברורות אילו רכיבים‬
‫של התוכנית טעונים שיפור וכיצד להכווין את התוכנית על מנת למקסם‬
‫את השפעתה על ההתנהגות העבריינית העתידית של משתתפיה‪.‬‬
‫עבריינות וקורבנות בקרב בני נוער‬
‫התבוננות פנימית וחוסן בקרב מתבגרים‬
‫עופר זמל‪ ,‬נתי רונאל ותומר עינת‬
‫מחקר זה בוחן את התהליכים הרטרוספקטיביים של התבוננות פנימית‬
‫וייחוס משמעות סובייקטיבית בקרב מתבגרים מרקע של סיכון ומצוקה‪,‬‬
‫ואת השפעתם על התפתחות של חוסן אישי‪ .‬ממצאי המחקר מצביעים על‬
‫ארבע תמות מרכזיות‪) :‬א( 'הישרדות בצל האלימות' ‪ -‬היחשפות לאלימות‬
‫במסגרת המשפחה‪ ,‬השכונה ובית הספר; )ב( 'סחרור עברייני' ‪ -‬ניהול‬
‫‪36‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫אורח‪-‬חיים עברייני והגעה לאיבוד שליטה ולהידרדרות ובעקבותיהן‪,‬‬
‫למשבר אישי עמוק ולתחושת סבל; )ג( 'התבוננות בשינוי' ‪ -‬תהליכי‬
‫התבוננות פנימית וייחוס משמעות סובייקטיבית שערכו המשתתפים‬
‫בחייהם; )ד( 'לחיות את השינוי' ‪ -‬שינוי פנימי שחוללו המשתתפים‬
‫בחייהם תוך חדילה מפשיעה ופנייה לאורח חיים נורמטיבי‪ .‬מסקנות‬
‫המחקר המרכזיות‪) :‬א( משתתפים שערכו תהליכים של התבוננות פנימית‬
‫וניתחו את גורמי המצוקה שחוו והאופן שבו הושפעו מהם ‪ -‬הצליחו‬
‫להתגבר על המצוקה שחוו ופיתחו חוסן מפניה; )ב( העיתוי בו נכון הפרט‬
‫להעמיק בעצמו ולערוך שינוי בחייו הוא בעת משבר וסבל; )ג( התייחסות‬
‫דטרמיניסטית לגורמי מצוקה בחיים מובילה לאי‪-‬לקיחת אחריות על‬
‫המעשים העברייניים‪ ,‬לתפיסתם כנגזרת של גורמים שאינם מצויים‬
‫בשליטה‪ ,‬ולקושי בעריכת שינוי בחיים; )ד( הקניית מיומנויות של‬
‫התבוננות פנימית‪ ,‬יכולה להגביר את המודעות העצמית של המתבגר‬
‫בסיכון למצבו האישי ולסייע לו לבחור את נתיב החיים הרצוי מבחינתו‪.‬‬
‫אפליה נתפסת וזהות אתנית כמנבאים של עבריינות ושימוש‬
‫בחומרים בקרב בני נוער עולים‬
‫סופי וולש‪ ,‬חיה פוגל‪-‬גרינולד וסברינה שניידר‬
‫מחקרים שנעשו בישראל מגלים תמונה מדאיגה בקרב בני נוער עולים‪,‬‬
‫המדווחים על רמות גבוהות של שימוש באלכוהול וסמים ופעילות‬
‫עבריינית‪ .‬אולם‪ ,‬עד היום‪ ,‬מחקרים בודדים בלבד בחנו את המנבאים‬
‫להתנהגויות אלו‪ .‬במחקר הנוכחי בדקנו את הקשר שבין חוויית אפליה‬
‫ושל זהות אתנית )ישראלית‪ ,‬אתיופית ורוסית( לבין שימוש בחומרים‬
‫ועבריינות קלה‪ .‬המחקר נשען על תיאוריית המתח )אגניו‪(1992 ,‬‬
‫ותיאוריות מהתחום של הגירה )פיני‪ ;1990 ,‬ברי ‪ ,(1997‬המדגישות את‬
‫חשיבותו של גיבוש זהות אתנית חיובית בקרב בני נוער מקבוצות מיעוט‪.‬‬
‫המחקר כלל ‪ 250‬בני נוער )בגילאי ‪ (15-18‬והוריהם‪ 140 :‬מברה"מ לשעבר‬
‫ו‪ 110‬מאתיופיה‪ .‬המשתתפים ענו על שאלונים אנונימיים לגבי שימוש‬
‫בחומרים )סיגריות‪ ,‬קנביס‪ ,‬שיכרות‪ ,‬שתיית בולמוס(‪ ,‬עבריינות קלה‪,‬‬
‫יחסים עם הורים )תמיכה והשגחה(‪ ,‬חוויות של אפליה וזהות אתנית‪.‬‬
‫המודל הקונספטואלי נבדק דרך ניתוח משוואות )‪ ,(SEM‬והממצאים‬
‫העלו כי עבריינות קלה ושימוש באלכוהול נובאו על ידי חוויות של אפליה‬
‫והיעדר תמיכה הורית‪ ,‬בשתי קבוצות העולים‪ .‬בניגוד להשערות‪ ,‬נמצא כי‬
‫ככל שההשגחה ההורית גבוהה יותר‪ ,‬כך העבריינות ושתיית האלכוהול‬
‫היו תדירים יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬עבור מתבגרים מברה"מ לשעבר‪ ,‬נמצא כי ככל‬
‫שזהות ישראלית גבוהה יותר‪ ,‬כך שימוש בחומרים נמוכה יותר‪ .‬שימוש‬
‫‪37‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫באלכוהול ניבא גם הוא עבריינות קלה‪ .‬הממצאים תומכים בתיאוריית‬
‫המתח‪ ,‬המציעה כי חווית אפליה )כדוגמה של לחץ בין האדם לחברה(‬
‫עשויה להוביל לעבריינות כביטוי לכעס‪ ,‬תסכול ומתח שמתפתחים‬
‫כתגובה להזדמנויות מוגבלות ומחסומים שהחברה מציבה אל מול‬
‫המהגר‪.‬‬
‫נערות ערביות בסיכון‪ :‬פגיעה עצמית והקשר לשמרנות‪,‬‬
‫לתוקפנות ולשליטה עצמית‬
‫דוניא כאמל‪ ,‬מלי שחורי ביטון‬
‫מטרת המחקר לבחון את הקשר בין פגיעה עצמית ובין תוקפנות‪ ,‬שליטה‬
‫עצמית ושמרנות בקרב נערות ערביות בישראל‪ .‬במחקר השתתפו ‪120‬‬
‫נערות ערביות‪ .‬מחציתן מוגדרות כנערות בסיכון והמחצית האחרת‪-‬‬
‫נערות הלומדות בבית ספר רגיל‪ .‬שוער כי נערות ערביות במצוקה ידווחו‬
‫על שיעורי פגיעה עצמית גבוהים יותר‪ ,‬יאופיינו ברמת תוקפנות גבוהה‬
‫וברמת שליטה עצמית ושמרנות נמוכים יותר בהשוואה לנערות ערביות‬
‫הלומדות במסגרת רגילה‪ .‬עוד שוער כי ימצא קשר שלילי בין פגיעה‬
‫עצמית ובין שליטה עצמית ושמרנות‪ ,‬וקשר חיובי בין פגיעה עצמית‬
‫ותוקפנות‪ .‬ממצאי המחקר הראו כי על אף השוני התרבותי והחברתי‪,‬‬
‫ישנם גורמים אוניברסאליים משותפים לחברות שונות‪ .‬נערות בסיכון נטו‬
‫יותר לפגוע בעצמן‪ ,‬רמת התוקפנות שלהן היתה גבוה יותר ורמת השליטה‬
‫העצמית והשמרנות היו נמוכים יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם גורמים ייחודיים‬
‫לחברה המסורתית‪ .‬רמת הדתיות ומידת השמרנות נמצאו כמבחינים בין‬
‫שתי קבוצות המחקר‪ .‬בחינה של הקשר בין משתני המחקר הצביעה על‬
‫קשר שלילי בין פגיעה עצמית לבין שמרנות‪ .‬לא נמצאו קשרים בין פגיעה‬
‫עצמית לבין שליטה עצמית או תוקפנות‪.‬‬
‫שינויים בדפוסי עברייניות בקרב בני נוער עולים‪ :‬מיפוי גורמי‬
‫הסיכון והחוסן להתנהגות העבריינית‬
‫חגית תורג'מן‬
‫המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח נתוני מחקר אורך שעקב אחר תהליך‬
‫ההסתגלות של בני נוער מהגרים לחברה החדשה‪ .‬שאלות המחקר‬
‫המרכזיות הן‪ :‬האם גורמי הסיכון והחוסן המנבאים התנהגות עבריינית‬
‫הם גורמים זהים המהווים שני צדדים לאותו מטבע או שמא מדובר‬
‫בגורמים שונים באופן מהותי ובאיזה אופן גורמים אלו משפיעים על‬
‫‪38‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫דפוסי ההתנהגות העבריינית של בני‪-‬הנוער‪ .‬המחקר מבוסס על מדגם של‬
‫‪ 1420‬צעירים מהגרים מברית המועצות לשעבר‪ .‬הצעירים התבקשו למלא‬
‫שאלון דווח עצמי המתעד את תהליך הקליטה שלהם בישראל כמו גם את‬
‫המעורבות שלהם בהתנהגויות עברייניות פעם בשנה במשך ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫במעקב אחר ההתנהגויות הפליליות של הנערים שבמדגם אותרו ‪4‬‬
‫קבוצות בהתאם לדפוסי העבריינות שלהם‪ :‬נערים שלא היו מעורבים‬
‫בפשיעה לאורך כל המחקר‪ ,‬נערים שהפכו לעבריינים בנקודת זמן‬
‫מאוחרת במחקר‪ ,‬נערים שהיו עבריינים בראשיתו של המחקר והפסיקו‬
‫ונערים שהיו עבריינים ונשארו עבריינים‪ .‬גורמי‪-‬סיכון וחוסן שונים נבחנו‬
‫כגורמים מנבאים לדפוסי העבריינות הללו‪ .‬תוצאות המחקר המרכזיות‬
‫מחזקות את הטענה לפיה גורמי הסיכון וגורמי החוסן לעבריינות הם‬
‫גורמים שונים שאין ביניהם חפיפה‪ .‬גורמי הסיכון כוללים הפחתה‬
‫בפיקוח ההורי‪ ,‬עליה בתחושות ניכור ומשך זמן רב יותר בישראל וגורמי‬
‫החוסן לעומת זאת‪ ,‬כוללים חוויות ‪-‬הסתגלות חיוביות‪ ,‬עליה במסוגלות‬
‫האישית של הנערים וירידה בתחושות השוליות‪ .‬מסקנות המחקר נידונות‬
‫בהקשר של מדיניות קליטה וסיוע למהגרים בתהליך הקליטה שלהם‬
‫לארץ‪.‬‬
‫סוגיות בהליך אכיפת החוק‬
‫הערכת אפקטיביות מצלמות במעגל סגור במרחב הציבורי‪,‬‬
‫מחקר ראשוני בישראל‬
‫שי עמרם והילה מזון‬
‫מערך מצלמות מעקב במעגל סגור )‪ (CCTV‬הינו טכניקת מעקב למניעת‬
‫פשיעה‪ .‬המערך מתבסס על אפקט ההרתעה‪ ,‬המשפיע על עבריינים‬
‫פוטנציאלים‪ ,‬המודעים לעובדה שהמצלמות עשויות לקלוט את‬
‫פעולותיהם‪ .‬מערך המצלמות אמור לשמש הן ככלי אכיפתי נוסף בידי‬
‫גורמי המשטרה והרשות המקומית‪ ,‬במסגרת התמודדותם עם האלימות‬
‫וההתנהגות האנטי החברתית‪ ,‬והן לסייע בהעלאת תחושת הביטחון‬
‫האישי של אזרחי ישראל‪ .‬במסגרת המחקר המלווה נבחנו אירועי תגובה‬
‫של משטרת ישראל לסלי עברות "אלימות ואיכות חיים"‪ ,‬לפני ואחרי‬
‫התקנת המערך‪ ,‬על מנת למדוד את האפקטיביות של מערך המצלמות‬
‫ברשויות המקומיות‪ .‬מממצאים ראשוניים המתבססים על ניתוח מרחבי‬
‫בעזרת מערכת מידע גיאוגרפית במספר רשויות‪ ,‬עולה כי היקף האירועים‬
‫החלים בתוך טווח הצפייה של המצלמה קטן ועומד על אחוזים בודדים‬
‫מתוך כלל האירועים החלים ברשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם אתרים בהם קיימות‬
‫"נקודות חמות" ללא כל מצלמה בקרבתם‪ .‬מסקנות הביניים מציגות‬
‫‪39‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תמונה מעורבת לגבי יעילות מערך המצלמות‪ .‬רוב האירועים החלים‬
‫ברשות אינם נכללים בטווח הצילום אך מנגד המחקר יכול לסייע ככלי‬
‫לקביעת מיקום עתידי של מצלמות מתוכננות‪ ,‬ובכך לאפשר למצות את‬
‫יכולות המערך באזורים בהם היקף הפשיעה גבוה‪ ,‬ב"נקודות החמות"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הצבת מערך מצלמות במקביל להתערבויות נוספות למניעה‬
‫ואכיפת פשיעה יוביל לפריסה יעילה של מערכות אכיפה; ביניהן‬
‫המשטרה‪ ,‬מערך השיטור העירוני ומערך הפיקוח העירוני‪ ,‬וכן יביא‬
‫להגברת תחושת הביטחון של התושב‪.‬‬
‫עדות ראייה‪ :‬טעויות בזיהוי פניו של עובר אורח בן גזע אחר‬
‫לאה יגר‬
‫ההשפעה הבין גזעית בזיהוי פנים מתייחסת לתופעה לפיה אנשים מזהים‬
‫טוב יותר את פרצופיהם של בני גזעם מאשר פרצופים של בני גזעים‬
‫אחרים‪ ,‬וטועים יותר בזיהוי בני גזעים אחרים מאשר בזיהוי בני גזעם‬
‫הם‪ .‬מטרת המחקר המוצג הייתה לבחון את הטעות הכפולה של השפעה‬
‫בין גזעית והעברה בלתי מודעת‪ ,‬המתרחשת כאשר עד הראייה מזהה‬
‫באופן מוטעה כפושע עובר אורח חף מפשע שאותו ראה בסמיכות זמנים‬
‫לאירוע הפשיעה; ולבחון הסברים אפשריים לקיומה של תופעה זו‪ .‬נמצא‬
‫שלמעלה מ‪ 40%‬מהנבדקים זיהו כפושע את עובר האורח בן הגזע האחר;‬
‫ככל הנראה‪ ,‬בשל מוכרות של עובר האורח בשילוב עם היעדר המיומנות‬
‫בזיהוי פרצופיהם של בני גזעו של זה‪ .‬מממצאים אלה משתמע כי‬
‫הסתמכות על מסדרי זיהוי בין‪-‬גזעיים במשפטים פליליים חייבת‬
‫להיעשות בזהירות רבה לבל יורשעו חפים מפשע‪ ,‬בעוד הפושעים‬
‫מתהלכים חופשי‪ .‬חשיבות העניין רבה במיוחד בשל ההסתמכות הניכרת‬
‫על עדות הראייה במשפטים פליליים‪ .‬מאחר שההשלכות של זיהוי מוטעה‬
‫לגבי חשודים במעשי פשע עשויות להיות הרות גורל מבחינת האדם‬
‫המזוהה בטעות )ובכך גם להשאיר בעינה את המסוכנות לציבור של‬
‫העבריין בפועל(‪ ,‬הרי הבנת תהליכי הזיהוי המוטעה של עובר אורח בן גזע‬
‫אחר יש בה עניין רב‪ ,‬הן מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫היסטורית הרשעות בעבירות תנועה ונהגים מסוכנים ‪-‬‬
‫מה הקשר?‬
‫תמר תומר‪-‬פישמן ויורי גובמן‬
‫הנחה מרכזית בבסיס מערכת אכיפת החוק בתחום עבריינות התעבורה‬
‫הוא קיומו של קשר בין הנטייה לבצע עבירות תנועה לבין מעורבות‬
‫בתאונות דרכים )שיטת הניקוד‪ ,‬לדוגמא(‪ .‬המחקר הנוכחי בחן באיזה‬
‫מידה ניתן להסתמך על היסטורית הרשעות כדי לזהות נהגים שיהיו‬
‫אחראים להתרחשות תאונות דרכים עם נפגעים ומה הם הגורמים‬
‫המתואמים עם אחריות לתאונה‪ .‬בעוד שמחקרים קודמים התייחסו‬
‫לשני היבטים בלבד של היסטורית הרשעות וסוג הרשעות בעבירות‬
‫תעבורה‪ ,‬המחקר הנוכחי בוחן מאפיין נוסף של היסטורית הרשעות‪:‬‬
‫התפלגות מועדי ביצוע העבירות‪ .‬המחקר בוצע על נהגים בישראל שהיו‬
‫מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים במהלך השנים ‪ .2010-2008‬המחקר‬
‫מתבסס על ניתוח של נתונים מזווגים ממספר קבצים מנהליים של‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬כששני המרכזיים בהם‪" :‬הרשעות‬
‫בעבירות תנועה" ו"תאונות דרכים עם נפגעים"‪ .‬נעשה שימוש במודלים‬
‫של רגרסיה לוגיסטית לבחינת ההשפעה של מאפייני היסטורית הרשעות‪,‬‬
‫בשלוש שנים שקדמו לתאונה‪ ,‬על הסיכוי של נהג להיות אחראי לתאונה‪.‬‬
‫בוצע פיקוח על חמש קבוצות משתנים‪ :‬מאפייני הנהג‪ ,‬מאפייני הרכב‪,‬‬
‫עיתוי התאונה )השפעת עונתיות(‪ ,‬מיקום התאונה ונסועה‪ .‬המודל נאמד‬
‫בנפרד עבור תאונות קלות ועבור תאונות חמורות‪ .‬במחקר נמצאה תמיכה‬
‫חלקית להשפעת מאפייני היסטורית הרשעות על אחריות לתאונת‬
‫דרכים‪ .‬ממצאי המחקר נדונים בהקשר של מדיניות מערכת אכיפת‬
‫החוק‪.‬‬
‫ואתה יכול גם להוכיח את זה? גישת "פוטנציאל האימות"‬
‫להבחנה בין אמיתות לבין שקרים‬
‫גלית נהרי‬
‫על פי גישת "פוטנציאל האימות" ) ‪Verifiability Approach; Nahari,‬‬
‫‪ ,(Vrij, & Fisher, 2014‬שקרנים נוטים לספק פרטים אשר אמתותם אינה‬
‫ניתנת לבדיקה‪ .‬מודעות לאסטרטגיה זו של שקרנים‪ ,‬עשויה לסייע‬
‫לחשיפתם‪ .‬יעילותה של גישת "פוטנציאל האימות" בהבחנה בין אמיתות‬
‫לבין שקרים‪ ,‬הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים‪ ,‬כמו גם‬
‫עמידותה בפני "אמצעי נגד" שעשויים שקרנים להפעיל כדי "להערים" על‬
‫השיטה‪ ,‬נבחנה בסדרה של מחקרים‪ .‬במחקרים אלה‪ ,‬נאספו הצהרות‬
‫‪41‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫אמיתיות ושקריות‪ ,‬מסוגים שונים )כגון‪ ,‬הצהרות אליבי‪ ,‬תביעות ביטוח(‪,‬‬
‫באמצעות מערכי מחקר שונים )מחקרי מעבדה ומחקרי שדה(‪ ,‬ובהתייחס‬
‫למצבים שונים )למשל‪ ,‬מצבים בהם נוכחות החשוד בזירת העבירה היא‬
‫לגיטימית לעומת מצבים בהם נוכחותו בזירה אינה לגיטימית(‪ .‬ההצהרות‬
‫נותחו באמצעות מערך הקידוד של הגישה‪ ,‬על ידי מקודדים מאומנים‪.‬‬
‫ממצאי המחקרים מעלים כי גישת פוטנציאל האימות מאפשרת הבחנה‬
‫בין אמיתות לבין שקרים בשיעור דיוק דומה‪ ,‬ולעיתים אף גבוה יותר‪,‬‬
‫בהשוואה לשיטות מבוססות ניתוח תוכן אחרות‪ .‬הגישה נמצאה עמידה‬
‫בפני "אמצעי נגד" של שקרנים‪ .‬יוצגו ויידונו ממצאי המחקרים השונים‬
‫שנעשו עד כה‪ ,‬יתרונות ומגבלות הגישה‪ ,‬היישומיות שלה והתאמתה‬
‫למצבים פליליים ואזרחיים שונים‪.‬‬
‫מחקרים בתחום הכליאה והמאסר‬
‫נכנסתי לכלא ויצאתי אדם אחר – ואני בכלל עובד שם!‬
‫שינוי אישיותי כתוצאה מעבודה כסוהר בטחון‬
‫נינה סולימן‪ ,‬תומר עינת ‪ ,‬משה אדד‪.‬‬
‫מטרת מחקר חלוץ זה היא בחינת השפעות עבודת הסוהרות בכלא על‬
‫מבנה אישיותם של סוהרים‪ .‬השיטה כללה מדגם אקראי של ‪ 120‬גברים‬
‫המועסקים כסוהרי ביטחון בשירות בתי הסוהר‪ ,‬אשר ביצעו מבחני‬
‫אישיות עפ"י מודל ‪ 5‬הגורמים של האישיות טרם גיוסם לשב"ס בעת‬
‫שהיו בגיל ‪ .20-30‬נערך ניתוח של תוצאות מבחני אישיות שנערכו להם‬
‫ולשתי קבוצות ביקורת מארגונים אחרים )השוואה בין‪-‬קבוצתית( בשתי‬
‫נקודות זמן )השוואה תוך‪-‬קבוצתית(‪ :‬סמוך לקבלתם לעבודה וארבע‬
‫שנים מאוחר יותר‪ .‬ממצאי המחקר המרכזיים‪) :‬א( נמצאה עליה מובהקת‬
‫בגורם הנוירוטיסיזם; )ב( נמצאה מגמת ירידה כללית בגורם הנעימות‬
‫וירידה מובהקת בתתי סולמות ה"מוסריות" ו"שיתוף הפעולה"; )ג(‬
‫נמצאה מגמת ירידה כללית בגורם המצפוניות וירידה מובהקת בתתי‬
‫הסולמות "סדר" ו"רגש החובה"; )ד( נמצא שוני מובהק בין קבוצת‬
‫הסוהרים לבין קבוצות הביקורת ביחס לכל גורמי האישיות שנבחנו ‪.‬‬
‫מסקנות המחקר המרכזיות‪) :‬א( מתקיים שינוי אישיותי בקרב סוהרים‬
‫הנובע מעבודתם בבית הסוהר )ב( השינוי האישיותי החל אצל סוהרי‬
‫ביטחון שונה מזה החל בקבוצת הביקורת והמקובל בגילאים אלו‪.‬‬
‫ממצאי המחקר נידונים בהקשר של משמעותם לעבודת הסוהרים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫המלצות המחקר מתייחסות למגוון השינויים המהותיים הנדרשים‬
‫להיערך בתחום הניהול שלסוהרי הביטחון במערכות הכליאה‪.‬‬
‫מדיניות הכליאה בבתי הסוהר בישראל כפי שהיא משתקפת‬
‫בעמדות מפקדי בתי סוהר‪ :‬שיקומית או ענישתית ביטחונית‬
‫אילנה )אילי( גולדברג‬
‫מחקר זה בדק את מדיניות הכליאה בבתי הסוהר בישראל כפי שהיא‬
‫משתקפת בעמדות מפקדי בתי הסוהר‪ .‬שאלון עמדות אנונימי הועבר ל ‪84‬‬
‫מפקדים מתוך ‪ 121‬מפקדים בפועל ) ‪ 26‬מתוך ‪ 33‬מפקדים( ומפקדים‬
‫לשעבר )גמלאים ומפקדים בתפקידי מטה(‪ .‬נמצא שמפקדי בתי הסוהר‬
‫תומכים באופן מובהק בגישה השיקומית לעומת תמיכתם בגישה‬
‫הענישתית ביטחונית‪ .‬יחד עם זאת רוב המפקדים חושבים שבית סוהר‬
‫הוא ארגון צבאי שבראשו מפקד‪ ,‬הם תומכים בכפיפות למשרד לביטחון‬
‫פנים‪ ,‬בהשגת בטחון ומשמעת באמצעות שליטה מוחלטת על האסירים‬
‫)לעומת שיתוף האסירים(‪ ,‬ומעדיפים את פעילויות הביטחון ומניעת‬
‫הבריחות על פני פעילויות הטיפול והשיקום‪ .‬בקרב מפקדים בפועל יש‬
‫יותר מפקדים שניסיונם המקצועי נרכש במשטרה או בצבא )לא נמצא‬
‫קשר בין רקע מקצועי לבין תמיכה בשיקום או בענישה( ‪ ,‬יש פחות נשים‪,‬‬
‫יש פחות מפקדים עם השכלה אקדמית בתחום נפש האדם ויש פחות‬
‫מפקדים עם ניסיון בטיפול באסירים )רובם מתחום הביטחון(‪ .‬מנהלים‬
‫בפועל חושבים שמעמד המפקד חלש יותר מאחרים והם מסכימים פחות‬
‫עם עמדות שמשקפות גישה שיקומית‪ .‬מפקדי בתי הסוהר בישראל שבעי‬
‫רצון מתפקידם‪ ,‬תופסים עצמם כבעלי סגנון ניהול משתף ומכירים‬
‫במרכזיות תפקיד מנהל בית סוהר‪ .‬מסקנות‪ .1 :‬מדיניות הכליאה בישראל‬
‫על פי עמדות מפקדים היא ענישתית ביטחונית לצד הצהרה על תמיכה‬
‫בגישה השיקומית‪ .2 .‬מפקדי בתי סוהר נמצאים בקונפליקט תפקידי‪.3 .‬‬
‫קיימת תשתית תפיסתית לביצוע רפורמה בבתי הסוהר שתציב את‬
‫שיקום האסירים כיעד מרכזי במדיניות הכליאה‪.‬‬
‫השפעת חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה על אורכי‬
‫המאסר הנגזרים‬
‫תומר כרמל‪ ,‬קתרין בן‪-‬צבי‪ ,‬קרן ויינשל‪-‬מרגל וענבל גלאון‬
‫ביום ‪ 2.1.2012‬אושר בכנסת חוק העונשין )תיקון מספר ‪ ,(113‬התשע"ב‪-‬‬
‫‪ ,2012‬שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה‪ .‬התיקון לחוק מונה‬
‫‪43‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫שלושה שלבים מנחים לבית המשפט בעת גזירת דינו של נאשם‪ :‬בשלב‬
‫הראשון‪ ,‬על בית המשפט לקבוע מהו מתחם הענישה ההולם‪ ,‬בהתאם‬
‫לנתונים הקשורים לעבירות שנעברו‪ .‬בשלב השני‪ ,‬קובע החוק כי בית‬
‫המשפט רשאי לחרוג מהמתחם אותו קבע לקולא )במקרה של סיכוי‬
‫לשיקום( או לחומרה )במקרה בו יש צורך להגן על שלום הציבור(‪ .‬בשלב‬
‫השלישי‪ ,‬על בית המשפט לקבוע מהו העונש המתאים לנאשם בתוך‬
‫המתחם בהתאם למאפייני העבריין ועל בסיס נסיבות שאינן קשורות‬
‫בביצוע העבירה‪ .‬מטרת החוק המוצהרת היא להביא להאחדה בענישה‬
‫כלפי אישומים דומים‪ ,‬אולם משפטנים וחוקרים רבים סברו כי לצד‬
‫ההאחדה‪ ,‬עלול החוק להוביל להחמרה בענישה‪ .‬מחקר זה בדק גזרי דין‬
‫הכוללים עונשי מאסר בפועל שנגזרו בשנת ‪ ,2011‬למול גזרי הדין שנגזרו‬
‫בשנת ‪ ,2013‬ובאמצעות שיטת ‪ propensity score matching‬הותאמו‬
‫‪ 4,843‬תיקים דומים בכל אחת מהשנים‪ ,‬במטרה לבדוק האם הוחמרה‬
‫הענישה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדק האם קטנה השונות בין גזרי הדין באישומים‬
‫דומים‪ .‬מממצאי המחקר עולה כי לא היתה החמרה בענישה בשנת ‪,2013‬‬
‫בעוד שהענישה בשנת ‪ 2013‬היתה אחידה יותר בהשוואה לשנת ‪.2011‬‬
‫מעצור לשפוט – תחנות בדרך‬
‫רגב דחרוג‬
‫בשנת ‪ 2014‬נקלטו בשב"ס ‪ 53,321‬עצורים פליליים‪ .‬כ‪ 74.3% -‬מהם‬
‫השתחררו במהלך מעצרם‪ ,‬והיתר נשפטו למאסר בפועל‪ .‬נתון זה מצביע‬
‫על עלייה מתמשכת במספר הנעצרים על ידי משטרת ישראל‪ ,‬ומשנת ‪2008‬‬
‫נרשמה עלייה של ‪ .32.5%‬למרות העלייה במספר העצורים‪ ,‬נשמרת מגמה‬
‫קבועה של שיעור האסירים נגדם מוגש כתב אישום‪ ,‬וכן שיעור האסירים‬
‫המורשעים למאסר בסופו של תהליך‪ .‬מהנתונים עולה כי אזרחי ישראל‬
‫ישהו‪ ,‬בממוצע‪ ,‬במעצר כשבועיים עד להגשת כתב האישום‪ ,‬וניהול התיק‬
‫המשפטי יארך‪ ,‬בממוצע‪ 176 ,‬ימים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬תושבי ישראל נשפטו‬
‫בממוצע ל‪ 21-‬חודשי מאסר‪ ,‬שהם שנה ותשעה חודשים‪ .‬במהלך‬
‫הפרזנטציה יוצגו ההבדלים באורכי המאסר בין ערכאות בתי המשפט‬
‫השונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יוצגו הסיכויים ליציאה לחופשה ראשונה מהכלא‪ ,‬ומהו‬
‫מספר החופשות הממוצע מהם נהנו אסירים פליליים‪ ,‬וכן מספר העתירות‬
‫אותם יגיש האסיר‪ ,‬ושיעורי השתלבותו בפעילויות תקון‪ .‬לבסוף‪ ,‬יוצג‬
‫שלב המאסר האחרון‪ ,‬וידונו שיעורי השחרור ברישיון )‪ ,(2/3‬והסיכוי‬
‫לחזור למאסר בשחרור ברישיון לעומת שחרור לאחר ריצוי מאסר מלא‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫התפתחויות עדכניות במחקר בנושא הוגנות ולגיטימיות‬
‫רשויות אכיפת החוק‬
‫השפעת ערכים מאקרו‪-‬חברתיים על תפיסות לגיטימציה של‬
‫מערכת אכיפת החוק‬
‫רוני פקטור‪ ,‬יואב מחוזאי‬
‫זה מכבר מחקרים בקרימינולוגיה מדגישים את חשיבותה של תפיסת‬
‫הלגיטימציה של מוסדות אכיפת החוק‪ ,‬כיסוד מהותי המעצב את הנכונות‬
‫לציית לחוק ולשתף פעולה עם מוסדות אלו‪ .‬למרות עדויות רבות שנאספו‬
‫במהלך השנים האחרונות המבססות קשרים אלו ואת המנגנונים‬
‫המגבירים לגיטימציה‪ ,‬נדמה כי מרבית המחקרים הקרימינולוגיים‬
‫העוסקים בתחום מסבירים תהליכים אלו מתוך נקודת מבט ברמת‬
‫המיקרו‪ ,‬בעוד שגורמים ברמת המאקרו זוכים לתשומת לב מועטה‪.‬‬
‫מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח הבנה תיאורטית ברמת המאקרו של‬
‫לגיטימציה ולבחון באופן אמפירי את התיאוריה‪ .‬אנו מציעים טיפולוגיה‬
‫של ארבעת פיסות עולם וערכים אותם אנו מגדירים כתיאולוגיות – דתי‪-‬‬
‫מסורתי‪ ,‬ליברלי‪ ,‬רפובליקאי‪-‬קהילתי ואתנו‪-‬לאומי – המשפיעות כל אחת‬
‫בצורה שונה על רמת הלגיטימציה הנתפסת של מוסדות אכיפת החוק‪.‬‬
‫ההשערות הבסיסיות העולות ממודל זה נבחנו בקרב ‪ 52,253‬משתתפים‬
‫מ‪ 27 -‬מדינות שלקחו חלק בסקר החברתי האירופאי‪ .‬הממצאים‬
‫מתוך‪ multiple correspondence analysis‬מעניקים חיזוק ראשוני‬
‫למודל התיאורטי ומצביעים על כך שתפיסות הלגיטימציה תלויות גם‬
‫בערכים ותפיסות עולם רחבות יותר הקיימות ברמת המדינה‪ ,‬זאת מעבר‬
‫לחוויות האישיות של הפרט‪ .‬אנשים המחזיקים בתיאולוגיה ליברלית‬
‫ורפובליקאית ‪ -‬קהילתית‪ ,‬נוטים לתפוס את מוסדות אכיפת החוק‬
‫כלגיטימיים יותר‪ ,‬בעוד שאלו המחזיקים בתיאולוגיה אתנו‪-‬לאומית‬
‫נוטים לתפוס אותם כפחות לגיטימיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לא נמצא קשר בין‬
‫התיאולוגיה הדתית‪-‬מסורתית לבין לגיטימציה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיים קשר בין‬
‫אשכולות של תיאולוגיות‪ ,‬תפיסת לגיטימציה והמדינות בהן מתגוררים‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫"כשאני רואה יס"מ‪ ,‬אני מבין שתהיה כאן אלימות"‪ :‬השפעת‬
‫המרכיבים של שיטור הפגנות פרמיליטרי על הערכות מפגינים‬
‫את לגיטימיות המשטרה‬
‫גלי פרי‬
‫שיטור פרמיליטרי בכלל ושיטור הפגנות פרמיליטרי בפרט הפכו‬
‫דומיננטיים בקרב כוחות שיטור בדמוקרטיות מערביות בעשור האחרון‪.‬‬
‫פרמיליטריות‪ ,‬המוגדרת כשימוש באמצעים‪ ,‬מדים ויחידות המבוססים‬
‫על ניסיון וידע צבאי בשיטור אזרחי‪ ,‬זוכה לפופולריות גוברת בשיטור‬
‫בעיקר מאז ‪ 9/11‬והכרזת המערב על "מלחמה על הטרור"‪ .‬בעוד ששיטור‬
‫הפגנות פרמיליטרי עשוי להיות יעיל בטווח הקצר‪ ,‬מחקרים מראים כי‬
‫בטווח הארוך עלולות להיות לו השפעות שליליות על הערכות המפגינים‬
‫כלפי המשטרה‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬על התנהגותם בעתיד ואפילו על הסיכוי‬
‫לאלימות פוליטית‪ .‬במחקר קודם שנערך בקרב מפגיני המחאה החברתית‬
‫בישראל נמצא כי לשיטור הפגנות פרמיליטרי – נוכחות יחידות ארציות‬
‫לשיטור הפגנות‪ ,‬שימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואלימות משטרה –‬
‫השפעה שלילית מובהקת על הערכות המפגינים את לגיטימיות המשטרה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הסיבות להשפעה זו – מדוע לפרמיליטריות על מרכיביה השונים‬
‫השפעה כזו על הערכות לגיטימיות‪ ,‬טרם נבדקו‪ .‬המחקר הנוכחי מבקש‬
‫להציץ ל"קופסה השחורה" של תפיסות מפגינים את המשטרה‪ ,‬כדי להבין‬
‫למה ואיך משפיעים מרכיבי פרמיליטריות על לגיטימיות‪ .‬באמצעות‬
‫ניתוח ‪ 52‬ראיונות עומק עם מפגיני המחאה החברתית בקיץ ‪,2012‬‬
‫במקביל לסקר עמדות נרחב בקרב ‪ 470‬מפגינים‪ ,‬נדון הקשר בין מרכיבי‬
‫השיטור הפרמיליטרי ללגיטימיות ותפיסות של צדק תהליכי‪ ,‬בדגש על‬
‫אמון המפגינים במניעי המשטרה ושקיפות השימוש בכוח‪.‬‬
‫שינויים טכנולוגיים לשיפור הבידוק הביטחוני בשדה תעופה‪:‬‬
‫מחקר דמוי‪-‬ניסויי בנמל התעופה על שם בן‪-‬גוריון בישראל‬
‫באדי חסייסי‪ ,‬טל יונתן זמיר‪ ,‬יורם מרגליות‪ ,‬גלי פרי‪ ,‬רועי זמיר‬
‫במהלך שנת ‪ 2014‬הוכנסה מערכת בידוק חדשה לנמל התעופה ע"ש בן‪-‬‬
‫גוריון‪ .‬המחקר הנוכחי בחן האם לאור כניסתה של מערכת זו חלו שינויים‬
‫בשיטות הבידוק הביטחוני בנתב"ג )פתיחת מזוודות בפרהסיה; בדיקה‬
‫באזור מבודד; תהליך תשאול ארוך; בידוק על ידי אנשי אבטחה רבים(‬
‫כלפי קבוצות הנוסעים הערבים והזרים‪ ,‬קבוצות שזכו לבידוק קפדני‬
‫בעבר‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקר הנוכחי בחן האם מערכת הבידוק החדשה הביאה‬
‫לשינוי חיובי בהערכת קבוצות אלו את הוגנות הבודקים הביטחוניים‬
‫‪46‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ומערך האבטחה בנתב"ג‪ .‬בכדי לבחון את השפעות המערכת נערך סקר‬
‫נוסעים בשני גלים‪ ,‬טרם כניסת המערכת )יולי‪-‬אוגוסט ‪ (2013‬ולאחר‬
‫הטמעתה )אוקטובר ‪ .(2014‬מדובר במערך דמויי ניסוי‪ ,‬לפני‪-‬אחרי‪ ,‬אשר‬
‫"מנצל" שינויים שמתרחשים באופן טבעי בשדה‪ .‬במהלך שני גלי הסקר‬
‫לקחו חלק ‪ 709‬נוסעים ערבים ו‪ 629-‬נוסעים זרים‪ .‬תוצאות המחקר‬
‫מעלות כי הטמעת מערכת הבידוק החדשה היתה חלקית‪ ,‬והביאה לירידה‬
‫בשימוש בשיטות הבידוק שנבחנו כלפי קבוצת הנוסעים הזרים בנתב"ג‪,‬‬
‫אך לא כלפי קבוצת הנוסעים הערבים‪ .‬בהתאמה‪ ,‬בעוד שחל שיפור‬
‫בהערכת הוגנות הבודקים הביטחוניים ומערך הבידוק הביטחוני בקרב‬
‫הנוסעים הזרים‪ ,‬לא נצפה שינוי דומה בעמדות הנוסעים הערבים‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר מצביעים על כך שלמערכת הבידוק החדשה פוטנציאל משמעותי‬
‫לשינוי עמדות הנוסעים ביחס להוגנות הליכי מערך הבידוק הביטחוני‪ ,‬אך‬
‫פוטנציאל זה מתממש רק כאשר שיטת הבידוק של הנוסע אכן משתנה‪.‬‬
‫ניבוי התנהגות משטרתית "הוגנת" במגעים שבין שוטר לאזרח‬
‫טל יונתן‪-‬זמיר‪ ,‬סטפן מסטרופסקי‪ ,‬שומרון מויאל‪ ,‬ג'יימס ו'יליס‬
‫לשוטרי שטח יש מידה רבה של חופש פעולה ושיקול דעת בעת קיום‬
‫אינטראקציות עם הציבור‪ .‬עם זאת‪ ,‬רוב המחקרים בנושא שיקול הדעת‬
‫של שוטרים ואופן קבלת החלטות עלי דם עסקו בהחלטות הנוגעות‬
‫לאכיפה‪ ,‬כגון ההחלטה לבצע מעצר או להשתמש בכוח‪ .‬למרות החשיבות‬
‫הרבה של "הוגנות ההליכים" )"‪ ("procedural justice/fairness‬כפי‬
‫שעולה מהספרות‪ ,‬טרם נבחנו הגורמים שמעודדים )או מדכאים(‬
‫התנהגות שכזו מצד שוטרים בבואם במגע יום‪-‬יומי עם אזרחים‪ .‬במאמר‬
‫זה אנו מציעים מסגרת לבחינת ההחלטה של שוטרים להתנהג לאזרח‬
‫באופן "הוגן" )עפ"י מודל "הוגנות ההליכים"(‪ ,‬ובוחנים אותה תוך שימוש‬
‫בנתונים שנאספו באמצעות תצפיות ישירות סיסטמאתיות )‪(SSO‬‬
‫באינטראקציות שבין שוטרים לאזרחים בשני ארגוני משטרה בחוף‬
‫המזרחי של ארה"ב‪ .‬המידע שנאסף תורגם לנתונים כמותניים אמצעות‬
‫שאלון לתצפיתן‪ .‬ניתוח הנתונים מגלה השפעה מובהקת ל"ערך המוסרי"‬
‫של האזרח כפי שהוא בא לידי ביטוי בתפקידו בסיטואציה‪ ,‬לנסיבות‬
‫שמקשות את יישום מודל "הוגנות ההליכים"‪ ,‬כולל קהל גדול ועייפות‬
‫השוטר‪ ,‬ול"תסריטים" מקובלים לטיפול במפגשי תנועה ולתפקיד גיבוי‪.‬‬
‫אנו מפרשים ודנים בהשלכות הממצאים ומציעים כיוונים עתידיים‬
‫לחיזוק הבנתנו בדבר הגורמים שנמצאים בבסיס טיפול משטרתי "הוגן"‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫קרימינולוגיה ביקורתית בישראל‬
‫לרקוד בין החומות‪ :‬מבט פמיניסטי על ריקוד כפרקטיקה‬
‫לערעור תפיסות מגדריות ואתניות ממלכדות בקרב נשים‬
‫במאסר‬
‫ענבל וילמובסקי‬
‫מטרת ההרצאה הינה לתאר ולנתח פרויקט ייחודי שהתקיים בכלא‬
‫הנשים נווה תרצה ולעמוד על הקשרים שבין כליאת נשים‪ ,‬הגוף הנשי‬
‫וריקוד כצומת מאתגר המניב תובנות חשובות על צירים של נשיות‪,‬‬
‫מיניות ואתניות‪ .‬במוקד ההרצאה יעמוד 'החוג לריקודי בטן' שהועבר‬
‫בכלא לקבוצה של נשים במאסר במהלך שלוש שנים‪ .‬ההרצאה מבוססת‬
‫על אתנוגרפיה של החוג ומשלבת נקודות מבט שונות של המורה‪ ,‬של חלק‬
‫מהנשים המשתתפות ושל צוות החינוך בכלא‪ .‬החוג הפך מרחב אינטימי‬
‫בו למדו מגוון נשים שונות לרקוד‪ ,‬שיתפו בידע שלהן ורקדו יחד‪ .‬מרחב‬
‫ייחודי זה פעל בכמה רבדים‪ ,‬כמרחב לתנועה ופעילות גופנית‪ ,‬כמרחב של‬
‫ביטוי הגוף הנשי ודיבור עליו ועל תפיסותיו בחברה פטריארכלית וכמרחב‬
‫של חיבור נוסטלגי לזהות אתנית או לחילופין של חיבור מפתיע ל'אחרות'‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אטען מתוך התבססות על נקודת מבט תיאורטית קרימינולוגית‪-‬‬
‫פמיניסטית ובשילוב עם הקולות מן השטח‪ ,‬שהחוג פעל כמרחב המאתגר‬
‫ולעיתים מערער תפיסות מגדריות ואתניות ממלכדות ואפשר בנקודת‬
‫הזמן הנתונה שבו התקיים‪ ,‬חופש יחסי לדמיון תוך ניסיון להתמודדות‬
‫עם כאבי המאסר של הנשים‪.‬‬
‫שפת ההדרה החברתית‪ :‬וידוי ופירוק התנגדות כפרקטיקות‬
‫לשימור השיח הטיפולי‪-‬פתולוגי‬
‫גילה אמיתי‬
‫אל מול השיח המפותח והעשיר של איש המקצוע נוכח ההעדר‪ .‬נוכח חוסר‬
‫היכולת להביע אלטרנטיבה אחרת של הוויה סובייקטיבית‪ .‬המודל‬
‫הטיפולי המערבי‪-‬מודרני שואב מהמורשת של יציאה למסע לגאולה‪,‬‬
‫המהווה טרנספורמציה משמעותית ביותר שעובר האדם בחייו‪ .‬המסע‬
‫נסמך על האמונה בכוחו של הווידוי ועל המטפל שלאור ידיעותיו אנו‬
‫עורכים את המסע לגילוי עצמי ולגאולה‪ .‬הבנייה זו מותירה את הכוח‬
‫הטיפולי בידי המטפל והופכת את הפונה למובל באמצעות השיח‬
‫והגדרותיו של המטפל‪ .‬הוידוי‪ :‬תנאי מזכך הכרחי במסע לגאולה‪ ,‬היחיד‬
‫המצוי בשוליים החברתיים מסכים‪-‬מכורח לקבל על עצמו את היותו‬
‫‪48‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫במעמד של שוליות – זה שצריך להתוודות‪ .‬הסכמתו מסוכנת שכן היא‬
‫מאיינת את תפיסתו והמשגתו‪ .‬בווידוי מתרקם סוד בין הפונה‪-‬מטופל‬
‫למטפל‪ ,‬שמחד מאפשר מרחב בטוח עם המטפל ומאידך כובל את המטופל‬
‫לסיטואציה טיפולית בה לעולם ידו על התחתונה‪ .‬ניכוס הנרטיב האישי‬
‫למומחה‪ :‬חדר הטיפולים מהווה הֶ סדר אחד בתוך הסדר החברתי‪,‬‬
‫ומשקף אותו‪ .‬הפונה מפנים את כוחו של השיח ומשתמש בו מבלי להיות‬
‫מודע למבני הכוח המושרשים בשיח והמגדירים את עצמו לעצמו באופנים‬
‫שבמקום אחר ובזמן אחר ניתן היה לחלוק עליהם או לפחות להיות‬
‫מודעים לכך שקיימת להם אלטרנטיבה‪ .‬התנגדות לטיפול ככלי‪-‬לביסוס‬
‫ויצירת שפה ונרטיב חלופיים‪ :‬ביסוס יכולת המטופל להתנגד לשיח‬
‫המקובל‪ ,‬ויצירת מרחב המאפשר שיח‪-‬מינורי יאפשרו פעולות החדרה של‬
‫מסמנים אחרים‪ ,‬של השבת הבעיות לחברה‪.‬‬
‫הפוליטיקה של הלידה והמאפיינים של אלימות כנגד נשים‬
‫פלסטיניות במזרח ירושלים‬
‫נאדירה שלהוב‪-‬קיבורקיאן‬
‫הרצאה זו תתמקד בביטוייה של אלימות נגד נשים בהריון ותתבסס על‬
‫עדויותיהן של נשים פלסטיניות על מנת לחשוף היבטים אינטימיים של‬
‫האלימות כלפיהן ושל הפיקוח עליהן ועל גופן‪ .‬ההרצאה תבחן הן את‬
‫השפעת האלימות על אימהות צעירות והקהילה שלהן‪ ,‬והן את הכחשתה‬
‫של אלימות זו על ידי המדינה הקולוניאלית‪ .‬הניתוח ידגיש את המבנה‬
‫המשטרי שמחריף אלימות זו‪ ,‬כמו גם את הסוכנות של נשים החותרות‬
‫כנגד מערכות של דיכוי‪ .‬לסיכום‪ ,‬ההרצאה תבהיר כי הפיקוח הגלום‬
‫באמצעים הישראליים הביו‪-‬פוליטיים ובאילוצים הגיאופוליטיים‪ ,‬מטביע‬
‫אלימות קשה על יולדות פלסטיניות‪ .‬אלימות זו חודרת למרחבים‬
‫הציבוריים והאינטימיים של ביתן‪ ,‬גופן ונפשן כולאת אותן בדרך ללא‬
‫מוצא‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫מוסיקה‪ ,‬כלא טיפול‬
‫"תרגיע אחי‪ ,‬תרגיע"‪ :‬השפעת מוזיקה מרגיעה על רמות חרדה‬
‫וכעס בקרב אסירים‬
‫תומר עינת‪ ,‬משה בן סימון‪ ,‬אבי גלבוע‬
‫חשיפה למוזיקה מרגיעה נמצאה מפחיתה חרדה וכעס מצביים בקרב‬
‫אוכלוסיות שונות‪ ,‬אולם השפעתה בקרב אסירים טרם נבחנה‪ .‬המחקר‬
‫הנוכחי‪ ,‬אשר בחן השפעה זו לראשונה בעולם‪ ,‬כלל שלב מקדים בו זוהו‬
‫סוגי המוזיקה אשר להם פוטנציאל מרגיע עבור אסירים‪ .‬המחקר‬
‫העיקרי‪ ,‬בו השתתפו ‪ 48‬אסירים‪ ,‬כלל חשיפה של קבוצת הניסוי למוזיקה‬
‫מרגיעה במשך שלושה שבועות‪ .‬שאלוני כעס וחרדה מצביים הועברו לפני‪,‬‬
‫תוך כדי ושבוע לאחר תקופת הניסוי‪ .‬קבוצת הביקורת מילאה את‬
‫השאלונים באותם זמנים אך לא נחשפה למוזיקה‪ .‬ממצאי המחקר העלו‬
‫כי רמות החרדה והכעס פחתו בקבוצת הניסוי אך לא בקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫המלצות יישומיות חולצו מתוך המחקר‪.‬‬
‫תפקיד המוזיקה בקרב אסירים וסוהרים‬
‫אורטל אדרי‪ ,‬משה בן סימון‬
‫המחקר הנוכחי ביקש לבחון את תפקידיה השונים של המוזיקה בבתי‬
‫כלא בישראל‪ .‬אוכלוסיית המחקר כללה עשרה אסירים ושלושה סוהרים‬
‫מבתי כלא שונים בישראל‪ .‬כלל האסירים שהשתתפו במחקר השתמשו‬
‫בסמים בעברם‪ .‬ניתוח תוכן קטגוריאלי שנעשה בתמלילי הראיונות העלה‬
‫כי ניתן לזהות שלוש תמות מרכזיות‪ (1) :‬מוזיקה כהקלה ומוזיקה כסכנה‬
‫– העלתה כי האזנה לסוגת מוזיקה מועדפת אפשרה לאסירים להרגיש‬
‫ניתוק מסוים משגרת המאסר‪ .‬המוזיקה אפשרה "בריחה" נפשית אל‬
‫מעבר לחומות הכלא ובכך מצאו האסירים הקלה באופן מסוים ממכאובי‬
‫המאסר‪ .‬לעומת זאת נמצא כי ישנן סוגות מוזיקה המסכנות את‬
‫האסירים משתתפי המחקר הנוכחי בכך שהן עלולות להעלות בהם רצון‬
‫להשתמש בסמים; )‪ (2‬מוזיקה כאמצעי לתקשורת בינאישית בין אסירים‬
‫– תמה זו העלתה כי המוזיקה עשויה לגלם תפקיד חשוב ביצירת מערכות‬
‫יחסים עם אסירים אחרים מצד אחד ולהוביל למריבות ואף אלימות בין‬
‫מצד שני; )‪ (3‬מוזיקה כאמצעי תקשורת בין אסירים לסוהרים – נמצא כי‬
‫למוזיקה תפקיד משמעותי בדינאמיקה שבין קבוצת האסירים לקבוצת‬
‫הסוהרים משתתפי המחקר‪ .‬המוזיקה נמצאה לרוב כגורם שלילי הגורר‬
‫תגובות סמכותיות מצד הסוהרים‪ .‬המוזיקה נתפסת לרוב על ידי‬
‫‪50‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫הסוהרים כמשמשת "פעולת הסחה" להתנהגויות שליליות כמו אלימות‪,‬‬
‫שימוש בסמים‪ ,‬חפירת מנהרות והכנת כלי נשק בתאים‪ .‬שימוש זה‬
‫במוזיקה הינו ייחודי לכלא ולא נמצא לו מקבילות מחוץ לכותלי בית‬
‫הכלא‪ .‬המסקנות המתבקשות הן מתן האזנה למוזיקה דרך אוזניות‬
‫בלבד‪.‬‬
‫"מוסיקה כגשר תרבותי" ‪ -‬טיפול במוזיקה עם נוער אתיופי‬
‫בפנימיות לנוער בסיכון‬
‫נועה זאבי‪ ,‬דורית אמיר‪ ,‬משה בן סימון‬
‫מחקר זה בחן את התפתחות הקשר בין תרפיסטים במוזיקה שאינם‬
‫יוצאי העדה האתיופית לבין מטופלים בני העדה השוהים בפנימייה לנוער‬
‫בסיכון‪ .‬מטרת המחקר הייתה לבחון את הפער הבין תרבותי הקיים בין‬
‫התרפיסט במוזיקה ובין המטופל יוצא העדה האתיופית מנקודת מבטו‬
‫של התרפיסט במוזיקה‪ .‬אוכלוסיית המחקר כללה שלושה תרפיסטים‬
‫במוזיקה העובדים עם האוכלוסייה האתיופית בפנימיות שונות‪ .‬כלי‬
‫איסוף הנתונים היו ראיון עומק חצי מובנה ושני אלתורים משמעותיים‬
‫של המטופלים אשר נבחרו על ידי הנחקרים‪ ,‬מתחילת הטיפול ומשלב‬
‫מתקדם של הטיפול‪ .‬ממצאי המחקר בעקבות ניתוח הראיונות הצביעו על‬
‫שלושה שלבים משמעותיים‪ :‬שלב אקולטורציה חד צדדית – התאפיין‬
‫בהיעדר נוכחות מוזיקלית ובקושי ביצירת הקשר בין התרפיסט במוזיקה‬
‫לבין המטופל האתיופי בשל פער תרבותי והתאפיין במוטיבים של זהירות‪,‬‬
‫צמצום ודלות; שלב צמצום הפער בעזרת המוזיקה ‪ -‬התאפיין בצמצום‬
‫הפער התרבותי אשר התרחש בעיקר בתוך התהליכים המוזיקליים ובא‬
‫לידי ביטוי באמצעות שימוש במוזיקה חיה‪ ,‬מוזיקה קיימת ותהליך של‬
‫כתיבת שירים‪ .‬המוזיקה אפשרה למטופלים תקשורת אחרת עם‬
‫התרפיסטים וזו אפשרה לתרפיסטים זווית ראייה חדשה על המטופלים‬
‫ושלב הגילוי – שהתאפיין בתחושת ההפתעה שחוו התרפיסטים בעקבות‬
‫התחושה של "מעיין נובע" של מוזיקליות שפרצה מתוך המטופל ועולם‬
‫פנימי מגוון בקרב המטופלים‪ .‬המפגש המוזיקלי עורר בקרב התרפיסטים‬
‫רגשות חיוביים של אהבה והתפעלות ותחושת השוני הבין תרבותי כבר‬
‫לא היוותה מכשול‪.‬‬
‫ההרצאה תלווה בהשמעת קטעי הנגינה מן המחקר‬
‫‪51‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תרפיה במוזיקה עם מכורים לסמים‪:‬‬
‫מוזיקה מסכנת למול מוזיקה מרפאה‬
‫משה בן סימון‬
‫המחקר בתחום העדפה מוזיקלית התמקד במהלך שני העשורים‬
‫האחרונים במוזיקת רוק כבד‪ ,‬פאנק‪ ,‬רוק אלטרנטיבי‪ ,‬היפ‪-‬הופ וראפ‪,‬‬
‫סוגות אשר זכו לכינוי "מוזיקה בעייתית"‪ .‬כינוי זה ניתן משום שרוב‬
‫המחקרים בנושא מצאו קשרים בין סוגות אלו לסטייה חברתית כגון‬
‫שימוש בסמים ואלכוהול‪ ,‬התנהגות אימפולסיבית ואנטי‪-‬סוציאלית‪,‬‬
‫התנהגות אלימה ועבריינות‪ .‬התמכרות לסמים הינה חלק מתופעה‬
‫חברתית ותרבותית ומוזיקה הינה חלק בלתי נפרד מתת‪-‬תרבות זו‪.‬‬
‫ההרצאה תידון בסכנות הטמונות במוזיקה בעייתית עבור מכורים לסמים‬
‫הנמצאים בתהליך גמילה ובאופן שבו ניתן לשלב מוזיקה "בעייתית"‬
‫למטרות טיפול ושיקום‪ .‬במהלך ההרצאה יושמעו מספר יצירות‬
‫מוזיקליות ויתוארו מספר טכניקות טיפוליות בהקשר זה‪.‬‬
‫פחד מפשיעה‬
‫הוגנות או יעילות? השפעת פחד אקוטי מפני פשיעה על מנבאי‬
‫לגיטימיות המשטרה‬
‫רועי זמיר‪ ,‬באדי חסייסי‬
‫מטרת המחקר הנוכחי להשוות בין תפקידם היחסי של הוגנות ההליכים‬
‫ויעילות המשטרה בניבוי תפיסת לגיטימיות המשטרה תחת תנאים של‬
‫פחד אקוטי מפשיעה‪ .‬מחקר זה מעלה את ההשערה כי בסיטואציית פחד‬
‫אקוטי מפני פשיעה אנשים ייחסו חשיבות פחותה להוגנות ההליכים‪,‬‬
‫ולסירוגין‪ ,‬חשיבות גבוהה ליעילות המשטרה כך שגורם יעילות המשטרה‬
‫ייעשה לדומיננטי בניבוי לגיטימיות המשטרה‪ .‬על מנת לבחון את השערות‬
‫המחקר השתמשנו בנתונים שנאספו ב‪ 14‬מדינות אירופה המערבית‬
‫במסגרת "הסקר החברתי – אירופאי" ובשיטת רגרסיה מרובה על מנת‬
‫להשוות בין תפקידם היחסי של מנבאי הלגיטימיות תחת ארבעה סוגים‬
‫של פחדים – פחד מפני עבירות אלימות‪ ,‬עבירות רכוש‪ ,‬יציאה לרחוב‬
‫ופחד אקוטי כללי מצטבר מפשיעה‪ .‬כמשוער‪ ,‬נמצא כי תושבים המצויים‬
‫תחת איום אקוטי כללי מצטבר מפשיעה ואיום אקוטי נקודתי מפני‬
‫עבירות אלימות ייחסו חשיבות רבה יותר ליעילות המשטרה‪ ,‬או לחלופין‪,‬‬
‫חשיבות פחותה להוגנות המשטרה בהשוואה למשתתפים שאינם סובלים‬
‫מאיומים אלו‪ .‬בקרב תושבים אלו גורם יעילות המשטרה נעשה‬
‫‪52‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫לדומיננטי בניבוי לגיטימיות המשטרה‪ ,‬או לכל הפחות השתווה בתפקידו‬
‫לגורם הוגנות ההליכים‪ .‬מגמה זו נמצאה באופן חלקי תחת סיטואציית‬
‫איום אקוטי מפני עבירות רכוש ובאופן החלש ביותר תחת סיטואציית‬
‫איום אקוטי מיציאה לרחוב‪ .‬ממצאי המחקר מעלים כי תחת תנאים‬
‫שונים של פחד אקוטי מפשיעה מתקיים משחק סכום אפס בין רצונם של‬
‫אנשים בתהליך שיטור אפקטיבי לבין רצונם בתהליך שיטור הוגן‪.‬‬
‫יהודים‪ ,‬ערבים ומה שביניהם‪ :‬הבדלים בפחד מפשיעה ומטרור‬
‫יוסף סילאוי‪ ,‬מלי שחורי ביטון‬
‫מטרת המחקר היתה לבחון את ההבדלים בין ערבים ליהודים בישראל‬
‫בכמה מדדים המשקפים פחד מפשיעה ופחד מטרור )חשש מליפול קורבן‪,‬‬
‫אי סדר שכונתי רמת סיכון נתפס(‪ ,‬כמו גם את הקשר שבין המשתנים‬
‫הללו ובין רמת החשיפה האובייקטיבית‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 191‬יהודים ו‪-‬‬
‫‪ 184‬ערבים‪ .‬שוער כי מידת הפחד מטרור תהיה גבוהה יותר בקרב יהודים‬
‫מאשר בקרב ערבים‪ ,‬הפער בין שני סוגי הפחד הללו יהיה נמוך יותר בקרב‬
‫יהודים מאשר בקרב ערבים‪ ,‬ומידת הפחד תהיה גבוהה יותר בקרב אלה‬
‫שנחשפו לאירועי טרור ופשיעה בהשוואה לאלה שלא נחשפו‪ .‬בניגוד‬
‫למשוער‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בין יהודים לערבים בפחד מטרור‪ ,‬ולא נמצא‬
‫הבדל בפער שבין שני סוגי הפחד שנבחנו‪ .‬עוד נמצא כי מידת הפחד‬
‫מטרור היתה גבוהה יותר בקרב אלה שנחשפו לאירועי טרור בהשוואה‬
‫לאלה שלא נחשפו‪ ,‬רק במגזר הערבי‪ .‬תחושת אי‪-‬סדר שכונת והחשש‬
‫מקורבנות נמצאו גבוהים יותר בקרב אלה שנחשפו לאירועי פשיעה‬
‫בהשוואה לאלה שלא נחשפו‪ ,‬ללא קשר למוצאם‪ .‬בחינה של הבדלי מגדר‬
‫בכל המדדים שנבחנו‪ ,‬הצביעה על רמות של פחד גבוהות יותר בקרב‬
‫נשים‪ ,‬בהשוואה לגברים‪ .‬ממצאי המחקר מציגים תמונה המתארת‬
‫פחדים קולקטיבים שונים בחברה הישראלית‪ ,‬הן ביחס לפשיעה ולטרור‪,‬‬
‫לרוב‪-‬ללא קשר למוצא או למגזר‪ .‬אי לכך יש בכוחו לנפץ סטריאוטיפים‬
‫שונים‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫כיצד סיור משטרתי רגלי בנקודות‪-‬חמות משפיע על פחד‬
‫מפשיעה?‬
‫גבריאלה סוסינסקי‪ ,‬ברק אריאל‪ ,‬נאדירה שלהוב‪-‬קיבורקיאן‬
‫מקובל לחשוב שנוכחות משטרתית מחזקת את תחושת הביטחון האישי‬
‫ומצמצמת את הפחד מפשיעה‪ .‬מודל הסיור הבסיסי נשען על הנחת מוצא‬
‫זו‪ .‬אולם‪ ,‬הידע הקיים מוגבל למערכי מחקר תצפיתיים‪ ,‬המוגבלים‬
‫ביכולתם לאמוד את הקשר הסיבתי בין שיטור לבין תחושות הציבור‬
‫לרבות פחד מפשיעה‪ .‬בכדי להתגבר על הפער הזה‪ ,‬מטרת הניסוי דנן‪,‬‬
‫שנערך בין השנים ‪ 2013-2012‬בברמינגהם‪ ,‬אנגליה‪ ,‬הייתה לבחון האם‬
‫סיור משטרתי רגלי ב‪"-‬נקודות‪-‬חמות של פשיעה" )‪ (hotspots‬משפיע על‬
‫שיעורי הפחד מפשיעה של אלו המאכלסים אותן‪ .‬מדגם של נקודות‪-‬חמות‬
‫הוקצה אקראית לקבוצות ניסוי וביקורת )‪.(randomized block design‬‬
‫לנקודות‪-‬החמות בקבוצת הניסוי התווסף סיור משטרתי רגלי יזום‬
‫וממוקד במשך ארבעה ימים בשבוע‪ ,‬שלוש פעמים ביום‪ ,‬רבע שעה בכל‬
‫פעם למשך שנה‪ .‬סקר עם מדגם אקראי של כ‪ 1,400-‬משיבים נערך הן עם‬
‫תושבי המקום והן עם אנשים שגרים מחוץ לנקודות החמות אך עובדים‬
‫בתוכן‪ .‬נמצא אפקט מובהק סטטיסטית רק בנקודות‪-‬חמות "מאוד"‪,‬‬
‫כאשר באותן נקודות‪-‬חמות נוכחות הסיור הרגלי דווקא מגביר ולא‬
‫מפחית את רמות הפחד מפשיעה של הנבדקים‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬האפקט חזק‬
‫במיוחד בעבור קבוצות דמוגרפיות מסוימות‪ .‬הממצאים מאתגרים את‬
‫הנחות המוצא הבסיסיות על הקשר הסיבתי שבין שיטור‪ ,‬פשיעה ופחד‬
‫מפשיעה‪ ,‬ומאלצים לחשוב מחדש על המנגנון הנדרש לטיפול באחד מבלי‬
‫לפגוע באחר‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ממצאים חדשים בתחום קוגניציה ופשיעה‬
‫התנהגויות בסיכון מבעד לעדשה נוירו פסיכולוגית‬
‫רותם לשם‬
‫קיימים יחסי גומלין בין תפקודים מוחיים לבין התנהגות הפרט בחיי‬
‫היום יום‪ .‬היכולת של הפרט לווסת את התנהגותו ואת רגשותיו תלויה‬
‫בתפקודים ניהוליים‪/‬ביצועיים אשר תומכים ומאפשרים תפקוד תקין של‬
‫יכולות קוגניטיביות‪ :‬שפה‪ ,‬זיכרון וקשב‪ .‬תינתן סקירה תיאורטית‬
‫ומחקרית המראה את השפעת הסביבה החברתית על התפתחות תפקודים‬
‫ניהוליים וקוגניטיביים‪ ,‬תוך התמקדות באזורים מוחיים עיקריים‬
‫המיוחסים להם‪ .‬יוצגו שני מחקרים אשר בחנו תפקודי שפה וקשב בקרב‬
‫אוכלוסייה בוגרת ונורמטיבית באמצעות מבחן השמיעה החצויה לזיהוי‬
‫מילים ורגש בתנאי קשב שונים‪ .‬מחקר ראשון‪ ,‬הנו מחקר אלקטרו‪-‬‬
‫פיסיולוגי הבוחן תהליכי עיבוד וזיהוי של מילה המלווה בטון רגשי עצוב‬
‫לעומת מילה המלווה בטון רגשי נטרלי‪ ,‬בתנאי קשב ממוקד‪ .‬מטרת‬
‫המחקר‪ :‬בחינה של השפעת טון רגשי עצוב על התמתחות המיספרלית‬
‫)המיספרה שמאל והמיספרה ימין(‪ .‬מחקר שני‪ ,‬הנו מחקר התנהגותי‬
‫הבוחן תהליכי עיבוד שפתי ותהליכי קשב )מיקוד לעומת גמישות‬
‫חשיבתית( בקרב סטודנטים הגבוהים בתכונת האימפולסיביות‪ .‬מטרת‬
‫המחקר‪ :‬בחינה של הקשר בין תכונת האימפולסיביות לבין שליטה‬
‫קוגניטיבית‪ .‬הממצאים יוצגו ויידונו תוך התייחסות לתפקודים ניהוליים‬
‫וקשביים‪ :‬עיכוב תגובה‪ ,‬שליטה קוגניטיבית‪ ,‬היכולת למיקוד קשבי‬
‫ולהטיה קשבית‪ .‬הדיון יתמקד ביחסים בין תפקודים מוחיים אלה‬
‫להתנהגויות בסיכון‪.‬‬
‫השוואה בין רצח על רקע פסיכוטי לרצח פלילי "רגיל"‬
‫ענת ירון ענתר ורוני בנצור‬
‫חלק ממעשי האלימות‪ ,‬וביניהם גם מעשי הרצח‪ ,‬מבוצעים בידי חולי נפש‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פורסמו מאמרים המעידים על מתאם בין מחלות נפש‪,‬‬
‫בעיקר סכיזופרניה‪ ,‬ובין מסוכנות ונטייה להתנהגות אלימה‪ .‬גם המחוקק‬
‫בישראל מכיר במצבים בהם העבירה מבוצעת מתוך מחלת נפש וקובע כי‬
‫במקרים אלה האדם אינו אחראי למעשיו ואינו בר‪-‬עונשין‪ .‬מטרת‬
‫המחקר הייתה לבחון מאפיינים של התנהגות רצחנית הנובעת מפסיכוזה‬
‫‪55‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ולהשוות בינה לבין התנהגות רצחנית פלילית "רגילה"‪ .‬בחינה שכזו טרם‬
‫נעשתה בישראל‪ .‬נבדקו ‪ 45‬תיקים רפואיים של אנשים‪ ,‬שביצעו רצח בין‬
‫השנים ‪ 2000-2014‬ונשלחו להסתכלות פסיכיאטרית בחטיבה לביטחון‬
‫מרבי בשער מנשה‪ .‬במחקר הושוו תיקיהם של ‪ 26‬נבדקים אשר נמצאו‬
‫בלתי אחראים ובלתי כשירים לעמוד לדין ואושפזו בתוקף צו אשפוז‬
‫)"חולים"(‪ ,‬עם תיקיהם של ‪ 19‬נבדקים אשר חוות הדעת הפסיכיאטרית‬
‫ובית המשפט מצאו אותם אחראים וכשירים )"פליליים"(‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר העיקריים מצביעים על הבדל בין הקבוצות במניע‪ ,‬בהידרדרות‬
‫שקדמה לרצח‪ ,‬במידת התכנון ובהתנהגות שלאחר הרצח‪ .‬נמצא גם כי‬
‫לרוב החולים היה רקע של שימוש בסמים‪ ,‬אשפוזים קודמים על רקע של‬
‫מצב פסיכוטי המלווה באלימות וכן רובם הכירו את הקורבן‪ .‬מסקנות‬
‫המחקר הן שרצח על רקע פסיכוטי מובחן מרצח רגיל בכמה ממדים‪.‬‬
‫ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים נוספים שנעשו במדינות‬
‫שונות והם בעלי השלכות טיפוליות‪ ,‬מניעתיות וחוקיות‪ ,‬אשר ידונו‬
‫בהרחבה בהרצאה‪.‬‬
‫עיוותים קוגניטיביים בקרב נשים עברייניות מין‬
‫יהודית אבולעפיה‬
‫עבריינות מין בקרב נשים זוכה להתעניינות מחקרית גוברת בשנים‬
‫האחרונות ולמרות זאת מעטים המחקרים אודות התופעה בהשוואה‬
‫להיקף המחקר העוסק בגברים עברייני מין‪ .‬במחקר הנוכחי נבחנו‬
‫עיוותים קוגניטיביים של נשים עברייניות מין כפי שבאו לידי ביטוי‬
‫בבדיקות הערכת מסוכנות למטרות משפטיות שונות‪ ,‬למשל טרם מתן‬
‫גזר דין‪ ,‬פיקוח והמשך פיקוח‪ .‬בוצע ניתוח איכותני של הערכות מסוכנות‬
‫שנערכו על ‪ 16‬נשים‪ ,16 ,‬המהוות את כלל אוכלוסיית עברייניות המין‬
‫במדינת ישראל בין השנים ‪ 2008-2014‬נשים אלו פגעו בקורבנות מגוונים‪-‬‬
‫ילדים‪ ,‬נערים‪ ,‬נערות‪ ,‬גברים בוגרים ונשים בוגרות‪ .‬נמצא כי נשים‬
‫מחזיקות בעיוותים קוגניטיביים ביחס לקורבן‪ ,‬לסיטואציה‪ ,‬לעבירה‬
‫וביחס לחומרת המעשים‪ .‬למשל‪ ,‬עברייניות המין השתמשו במנגנון של‬
‫מזעור של העבירה או של התנהגותם הסוטה‪ ,‬לחילופין ניסו לנרמל את‬
‫הסיטואציה ולעקר ממנה את הכוונה המינית המצויה בבסיסם‪ .‬חלקן‬
‫ייחסו יוזמה‪ ,‬הנאה ושיתוף פעולה לקורבן‪ .‬הממצאים מלמדים כי‬
‫העיוותים השכיחים בקרב נשים עברייניות מין שכיחים בקרב עברייני מין‬
‫גברים‪ ,‬כפי שתואר בספרות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לעיתים קיימים הבדלים‬
‫בתוכן העיוותים הקוגניטיביים ובהסברים שניתנו על ידי הנשים‬
‫‪56‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫בהשוואה לגברים‪ .‬בעיוותים הקוגניטיביים בקרב נשים ניתן למצוא‬
‫תפיסות חברתיות ואמונות שכיחות‪ ,‬למשל מורה שפגעה בתלמידה הציגה‬
‫זאת כרומן וכחניכה לגבריות‪ ,‬סוגיה זו כדאי שתיבדק במחקר עתידי‪.‬‬
‫ממצאי המחקר עשויים לתרום להבחנה ולטיפול בנשים עברייניות מין‬
‫ולהוסיף נדבך נוסף בהבנת התופעה‪.‬‬
‫הטיות קוגניטיביות ורגשיות בהתמכרויות‪ :‬מנגנונים מנבאי‬
‫התנהגות מסכנת ומסתכנת‬
‫שרון רבינוביץ שנקר‬
‫מודלים עדכניים של התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים ולהתנהגויות‬
‫)הימור פתולוגי‪ ,‬התמכרות למין או שימוש מופרז באינטרנט למטרות‬
‫חברתיות‪ ,‬מיניות או משחק( גורסים כי התמכרות הינה תוצר שילוב בין‬
‫שלושה מנגנונים‪ -‬דחפים מוטיבציוניים המניעים תהליכים אוטומטיים‪,‬‬
‫לא מודעים של חיפוש‪-‬גמול; תהליכים רפלקטיביים מבוססי למידה‬
‫וזיכרון‪-‬עבודה המאפשרים קבלת החלטות נוכח הבנת השלכות ארוכות‬
‫טווח של ההתנהגות המתמכרת ויכולות הפעלת עכבה‪ ,‬ויסות ושליטה;‬
‫ומערכת תכלול‪ ,‬המשלבת תחושות לכלל רגשות מודעים )דוגמת‬
‫השתוקקות לסם( ותהליכי החלטה והפקת התנהגות‪ ,‬המעורבים‬
‫בהתנהגות מסכנת ומסתכנת‪ .‬בהרצאה ייסקרו מחקרים שבחנו ביטויים‬
‫שונים של הטיות קוגניטיביות ורגשיות בהתמכרויות שונות )לאלכוהול‪,‬‬
‫קנביס‪ ,‬הרואין‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬מין והימורים(‪ ,‬הטיות המובילות לחזרה על‬
‫ההתנהגות הפתולוגית למרות ידע רפלקטיבי על השלכותיה השליליות‬
‫וסיכויי החמרתה‪ .‬יוצגו תוצאות ניסויי מעבדה מבוקרים בהקצאה‬
‫אקראית )‪ (randomized, controlled trials‬שנערכו באוכלוסיות‬
‫פתולוגיות ונורמליות ובחנו הטיות אלה באמצעות כלים ממוחשבים‪,‬‬
‫דווחים עצמיים ומדידת התנהגות בפועל‪ .‬יידונו השתמעויות תיאורטיות‬
‫של ממצאי מחקרים אלו להבנת התפתחות‪ ,‬שימור וחזרה להתנהגות‬
‫מתמכרת ולהתנהגות סיכונית מפרספקטיבה קרימינוירוקוגניטיבית‬
‫ויוצעו השלכות שיקומיות תוך שילובן במודלים טיפוליים קיימים לשם‬
‫הפחתת תגובות אימפולסיביות והתנהגויות מסתכנות ומסכנות‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫אלימות במשפחה ובין בני‪-‬זוג‬
‫קינאה ורצח בנות זוג בישראל‪ ,‬השוואה בין יוצאי אתיופיה‬
‫לאוכלוסיות אחרות‬
‫אדלשטיין ארנון‬
‫רצח בנות זוג בעדה האתיופית נמצא בייצוג יתר יחסית לחלקם של יוצאי‬
‫אתיופיה באוכלוסייה הכללית‪ .‬תופעה זו‪ ,‬של רצח בנות זוג במעבר‬
‫תרבותי מחברה פטריארכלית לחברה שוויונית יותר‪ ,‬מוכר גם במדינות‬
‫אחרות‪ ,‬קולטות מהגרים‪ ,‬בעיקר על רקע של קינאה ל‪ ...‬וקינאה ב‪...‬‬
‫המחקר עוסק בבחינת ההבדלים במניעים לרצח בנות זוג בקרב העדה‬
‫האתיופית‪ ,‬עולי חבר העמים וישראלים וותיקים‪ .‬לשם כך‪ ,‬נותחו כל‬
‫פסקי וגזרי הדין של רוצחי בנות זוג בישראל בשנים ‪ .2010-1990‬בתחילה‬
‫נעשה שימוש בשיטה איכותנית ובהמשך נעשה שימוש בשיטת מחקר‬
‫כמותית במטרה לבחון משתנים מרכזיים כגון‪ :‬מניע‪ ,‬שיטת הרצח‪" ,‬עודף‬
‫הריגה" ועוד‪ .‬ממצאי המחקר מראים על שלושה מניעי רצח בנות זוג‬
‫המוכרים גם בעולם‪ :‬סכסוך מתמשך ותלונות של בת הזוג‪ ,‬רצון של‬
‫האישה לסיים את הקשר הרומנטי וחשד של הגבר בבגידת בת זוגו‪ .‬נמצא‬
‫מתאם מובהק בין תחושות של קינאה לבין רצח בת הזוג‪ ,‬רק אצל יוצאי‬
‫אתיופיה‪ .‬הביטוי לכך בא לידי ביטוי ‪ ,‬בשיטת הרצח )ידני‪ :‬דקירה(‬
‫ובשיעורים גבוהים יותר של "עודף הריגה" )המשך פעילות הריגה לאחר‬
‫מות הקורבן( כמו גם התאבדות הרוצח‪ .‬מסקנות המחקר הן כי המעבר‬
‫הבין תרבותי מחברה פטריארכלית לחברה מודרנית‪ ,‬תוך היפוך‬
‫בתפקידים ובסטטוסים המגדריים מהווים גורם משמעותי בהיווצרות‬
‫קינאה‪ .‬אולם‪ ,‬זה עשוי להסתיים ברצח‪ -‬בעיקר במקרים בהם הגברים‬
‫הם בעלי הפרעת אישיות )שנובעת לא פעם מדחק תרבות(‪.‬בכך‪ ,‬ממצאי‬
‫המחקר מסבירים לא רק את שיעורי רצח בנות זוג בעדה האתיופית‪ ,‬אלא‬
‫מדוע רק חלק קטן מהגברים האתיופים יפעלו בדרך זו‪.‬‬
‫היקף תופעת הקורבנות לאלימות פיסית בין בני זוג –‬
‫סקירה שיטתית‬
‫ניר רוזמן‪ ,‬ברק אריאל‬
‫הספרות המחקרית בתחום של אלימות בין בני זוג מצביעה על שתי‬
‫מגמות שונות באשר לקורבנות במערכת היחסים הזוגית‪ .‬מחד‪ ,‬נמצא כי‬
‫שימוש באלימות מהווה מכניזם לשליטה ולעליונות הגברית‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫קיימות ראיות לכך שדפוסי אלימות ושיעורי הקורבנות סימטריים בין‬
‫‪58‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫המינים‪ .‬ממצאים סותרים אלו מצדיקים עריכת סקירת ספרות שיטתית‬
‫)‪ (systematic review‬וניתוח‪-‬על של הממצאים האמפיריים‪ ,‬על מנת‬
‫לקבוע לא רק את כיווניות המחקר הקיים אך גם את עוצמת האפקט‪.‬‬
‫מתוך גישה זו‪ ,‬הסקירה השיטתית דנן בוחנת האם קיימים הבדלים בין‬
‫המינים‪ ,‬ואת מידת השכיחות של קורבנות אלימות פיסית בסוגי מערכות‬
‫יחסים זוגיות הטרוסקסואליות שונות )נישואין‪ ,‬דייטינג‪ ,‬קוהביטציה( –‬
‫לכל הפחות כפי שזו מדווחת לרשויות או במסגרת מחקרי שדה‪ .‬הניתוח‬
‫הוגבל למקורות שפורסמו בשפה האנגלית ובעברית‪ ,‬כאשר פרוצדורת‬
‫החיפוש והקריטריונים לבחירת המחקרים הניבו ‪ 45‬פרסומים מ‪36-‬‬
‫מדינות מרחבי העולם‪ .‬ממצאיה העיקריים של הסקירה מצביעים על‬
‫אפקט דיפרנציאלי התלוי בסוג הקשר‪) :‬א( קיימת דיווחי ותעל שיעורי‬
‫קורבנות גבוהים בקרב גברים‪ ,‬לעומת נשים‪ ,‬במסגרת אלימות בדייטינג;‬
‫)ב( בבחינת אלימות בקרב בני זוג נשואים או בני זוג שאינם נשואים‬
‫החיים ביחד‪ ,‬קיימת דיווחי קורבנות גבוהים גברים‪ .‬לבסוף‪ ,‬נראה כי‬
‫האפקט הינו תלוי‪-‬תרבות‪ ,‬משום שבחלק ממדינות אפריקה בעלות מבנה‬
‫פטריארכלי נמצאו בניגוד למשוער שיעורי קורבנות זהים בין המינים‪.‬‬
‫הממצאים נדונים במסגרת הגישה הפמיניסטית והביקורת שלה‪ ,‬שיטות‬
‫מחקר ואפשרויות למחקר עתידי בתחום‪.‬‬
‫"רצחתי אותה אך בחיים לא הרמתי עליה יד"‪:‬‬
‫הבדלים פנומנולוגיים בין רצח בנות זוג לאלימות כלפי נשים‬
‫רוחמה גוסינסקי ודלית יסעור‪-‬בורוכוביץ‬
‫רצח בנות זוג נחקר והומשג כחלק מתופעת האלימות כלפי נשים וכסופו‬
‫של מסלול המסומן בגילויים של כפייה‪ ,‬איומים ואלימות פיזית כלפי‬
‫האישה‪ .‬המחקר ביקש לבחון את תקפותה של התפיסה הגורסת כי‬
‫אלימות קטלנית אינה מובחנת‪ ,‬במונחים של מניעים ודינמיקה רגשית‪,‬‬
‫מגילויים אחרים של אלימות כלפי האישה‪ .‬המחקר מבוסס על ניתוח‬
‫ראיונות עומק שנערכו עם ‪ 18‬גברים שרצחו את בנות זוגם ו‪ 18‬גברים‬
‫שהורשעו באלימות כלפי נשותיהם והשווה בין תמות שעלו מן הנתונים‪.‬‬
‫מן הממצאים עולה כי בעוד אלימות מופעלת לרוב באופן ספונטני‪,‬‬
‫בנסיבות מגוונות ולצורך השגת שליטה‪ ,‬הרקע למעשי רצח בנות זוג‬
‫ספציפי הרבה יותר וסובב במקרים רבים את כוונת הפרידה של האישה;‬
‫לחלק ממקרי הרצח לא קדמה אלימות פיזית‪ ,‬ובמרבית המקרים‬
‫האלימות הקטלנית לא הייתה ספונטנית אלא מתוכננת מראש‪ .‬מסקנות‬
‫המחקר הן כי בניגוד לתפיסה הממקמת את האלימות הקטלנית בקצה‬
‫הרצף של גילויי האלימות‪ ,‬טענתנו היא שרצח בנות זוג הוא תופעה‬
‫‪59‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫נפרדת‪ ,‬שונה במניעיה‪ ,‬בנסיבות שיצרו אותה ובהלך הרוח המאפיין‬
‫אותה‪ ,‬מאלימות שאינה קטלנית‪ .‬המחקר מסייע להבין מדוע רצח נשים‬
‫הוא תופעה נדירה‪ ,‬בעוד אלימות כלפי נשים שכיחה הרבה יותר‪ .‬אלימות‪,‬‬
‫כאמצעי להשגת שליטה וודאות‪ ,‬מונעת מתוך תקווה; רצח הוא אקט של‬
‫ייאוש הבונה את המוכנות להרס הזולת גם במחיר של הרס עצמי‪.‬‬
‫גופי החוק והממשל‬
‫מדד שלטון החוק‪ :‬תפיסות ועמדות כלפי גופי החוק והמשפט‬
‫בישראל ‪2000-2014‬‬
‫אריה רטנר‬
‫מדד שלטון החוק בישראל מתקיים ברציפות ‪ 14‬שנים ומטרתו לבחון‬
‫את עמדות הציבור בישראל כלפי סוגיות שונות הקשורות לגורמי מערכת‬
‫החוק והמשפט במהלך עשר השנים האחרונות‪ .‬מטרת הפרויקט שהחל‬
‫בחודש אפריל ‪ 2000‬הינה לבחון את תרבות החוק בחברה הישראלית‬
‫לאורך זמן ובקרב בני מגזרים שונים‪ .‬הסוגיות שנבדקות עוסקות בין‬
‫היתר‪ ,‬בעמדות ותפיסות הציבור כלפי המשטרה‪ ,‬בתי המשפט ובית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬תפיסות ועמדות בנושא הוגנות‪ ,‬שוויוניות וכן אמון‬
‫)‪ (Trust‬הציבור בגופים אלה‪ .‬הסקרים נערכים כל שנה בקרב מדגם‬
‫שכבות מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל ‪ .‬הדגימה כוללת‬
‫ייצוג הולם של הקבוצות המרכזיות הרלבנטיות לנושא זה‪ ,‬חרדים‪,‬‬
‫וערביי ישראל )לא כולל מזרח‬
‫מתיישבי יהודה‪ ,‬שומרון‬
‫ירושלים(‪.‬במרבית המדדים נצפתה גם ב‪ 2014 -‬רמה נמוכה של עמדות הן‬
‫בנושאי ההוגנות והשוויוניות ובנושא האמון גם כלפי המשטרה וגם כלפי‬
‫בתי המשפט‪ .‬יחד עם זאת נצפתה בסקר בשנים האחרונות מגמת עלייה‬
‫ברמת שביעות הרצון מהטיפול המשטרתי בקרב אלה שבאו במגע עם‬
‫המשטרה‪ .‬ממצאי המחקר משקפים היררכיה ברורה שבה המשטרה זוכה‬
‫למידת האמון ולעמדות ברמה הנמוכה ביותר כאשר במעלה המדרג‬
‫נמצאים בתי המשפט וביהמ"ש העליון‪ .‬המגמה הכללית לאורך השנים‬
‫הינה שחיקה וירידה באמון הציבור במערכות החוק והמשפט בישראל‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫שרותי תקון בעידן של הפרטה‪ :‬מדיניות ויישומה‬
‫מאיר חובב‬
‫מטרת ההרצאה להציג התארגנות עמותה למתן שירותים בתחום התקון‪,‬‬
‫עמותת קש"ת )קידום שירותי תקון(‪ .‬העמותה משמשת כ"ניתוח מקרה"‬
‫לפעילות משרד הרווחה בהפרטה וביישום של המדיניות בתחום התקון‪.‬‬
‫שירותי התקון של משרד הרווחה משתמשים בעמותת קש"ת בכדי‬
‫להעסיק עובדים‪ ,‬להפעיל תכניות חדשות ולהפעיל מסגרות טיפול על פי‬
‫מכרז‪ .‬מאפייני עמותת קש"ת ופעילותה הינם‪ :‬היענות לפניות של שירותי‬
‫התקון לפיתוח תכניות חדשות וניסיוניות‪ ,‬הפעלת תכניות קיימות‪,‬‬
‫הפעלת מסגרות לאוכלוסיות בעלות צרכים שונים‪ ,‬באמצעות צוות‬
‫מצומצם במטה‪ ,‬דבר המאפשר עצמאות וחופש פעולה למנהלי התכניות‬
‫השונות‪ .‬בחלקה הראשון של ההרצאה מוצגת התארגנות העמותה‬
‫מההיבטים הניהוליים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬והמקצועיים‪ .‬מובאות תובנות לגבי‬
‫פעילות העמותות‪ ,‬בעידן של הפרטה וכן פעילות שירותי התקון‬
‫המפעילים את העמותות‪ .‬בחלקה השני של ההרצאה יוצג מודל לשיתוף‬
‫פעולה )סחל"ב חיפה(‪ ,‬ינותח נושא שיתופי הפעולה ברמות השונות‬
‫ויישומן‪ ,‬כוללת פקיד מנהל המסגרות‪ ,‬תפקידיו עדת ההיגוי ותפקידי‬
‫הפיקוח‪ .‬חלקה השלישי של ההרצאה יתאר תכניות חדשות וניסיוניות‬
‫שהופעלו והמופעלות על ידי עמותת קש"ת )מרכז לטיפול בעברייני מין‬
‫בקהילה‪ ,‬מקלטים לקורבנות סחר בבני אדם‪ ,‬טיפול מותאם לנשים בזנות‬
‫)סחל"ב תל אביב(‪ ,‬תכניות ליווי סוציאלי לנאשמים ששוחרר ובערובה‬
‫בפיקוח אלקטרוני‪ ,‬ותוכנית קיימת של בתים חמים לנערות במצוקה‪.‬‬
‫הכשרות שוטרים ככלי לחיזוק דמוקרטיה ולגיטימיות בישראל‪:‬‬
‫ממצאים ממחקר פיילוט דמוי‪-‬ניסוי‬
‫יעל ליטמנוביץ‬
‫רקע ומטרות‪ :‬שיטור שנשען על עקרונות חוק וצדק הכרחי לחיזוק‬
‫נורמות דמוקרטיות‪ .‬הכשרות שוטרים נחשבות כלי לצמצום האפשרות‬
‫ששוטרים ישתמשו לרעה בכוחם‪ .‬קיים צורך להבין את ההשפעה‬
‫והמנגנונים של הכשרות שוטרים‪ .‬הרצאה זו תציג תוצאות של מחקר‬
‫פיילוט שנערך במג"ב ודרכן תבחן את הפוטנציאל של הכשרות שוטרים‬
‫לחיזוק שיטור דמוקרטי וצדק תהליכי בהפגנות‪ .‬שיטה‪ :‬תוך שיתוף‬
‫פעולה עם יחידת החינוך במג"ב פותחה הכשרה מונחית‪-‬ראיות‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫מטרת ההכשרה הייתה לשפר ידע‪ ,‬עמדות וכישורים בתחום שיטור‬
‫הפגנות‪ ,‬על מנת להתאים פרקטיקות של שיטור לנורמות דמוקרטיות‬
‫ולהגביר מודעות לחשיבות של אינטראקציות בין שוטרים לאזרחים‪227 .‬‬
‫שוטרים ב‪ 7-‬קבוצות לקחו חלק בניסוי דמוי‪-‬ניסויי קבוצתי‪ .‬על מנת‬
‫להעריך אם ההכשרה השיגה את מטרותיה נעשה שימוש בשאלונים‬
‫סגורים‪ ,‬שלוש קבוצות מיקוד וכלי למדידת יישום‪ .‬ממצאים‪ :‬ניתוח‬
‫כמותני מצביע על שיפור מסוים בעמדות‪ ,‬לצד שילוב של שינוי חיובי‬
‫ושלילי בעמדות‪ .‬ניתוח איכותני של המידע חושף שלצד התנגדות מסוימת‬
‫לפרדיגמת הלגיטימיות בשיטור‪ ,‬ישנה הכרה ב'שימושיות' שלה‪ .‬התמיכה‬
‫הארגונית הרחבה של סגל החינוך‪ ,‬המפקדים והשוטרים עצמם בתוכן‬
‫הרעיוני ובטכניקות ההכשרה היא בעלת חשיבות‪ .‬דיון‪ :‬מחקר זה ממחיש‬
‫את הרלוונטיות והפוטנציאל של הכשרה זו‪ ,‬מבחינת תוכן ואמצעים‪,‬‬
‫לשוטרים בישראל ואולי גם בחברות משוסעות אחרות‪ .‬תאוריית המפגש‬
‫מהווה מסגרת תיאורטית מתאימה לפרשנות התוצאות‪ .‬בהמשך יש צורך‬
‫לבחון את היכולת של ההכשרה לשנות התנהגויות בשדה המקומי‬
‫והגלובלי‪.‬‬
‫ניתוח מגמות פשיעה‬
‫מיכל דיין‬
‫ניתוח מגמות פשיעה נועד לבחון האם חלו שינויים משמעותיים בפשיעה‬
‫בשנים האחרונות לפי חתכים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬סוג העבירה‪ ,‬מחוז‪/‬אזור ג"ג‬
‫ועוד‪ .‬מעקב אחר שינויים במגמות הפשיעה חשוב למיקוד פעילות‬
‫האכיפה‪ ,‬הקצאת משאבים יעילה והגברת תחושת הביטחון האישי של‬
‫האזרחים שומרי החוק‪ .‬ניתוח הנתונים מבוסס על מאגרי המידע‬
‫המשטרתיים וכולל התייחסות לתופעות פשיעה הנמדדות במספר‬
‫התיקים‪/‬עבירות שבוצעו‪ ,‬כמות מעצרים עד תום ההליכים וכמות כתבי‬
‫האישום שהוגשו‪ .‬הנתונים המוצגים במגמות הפשיעה משקפים חלק‬
‫מהתשומות ואת עיקרי התפוקות של עבודת משטרת ישראל בשנים‬
‫האחרונות )תפוקות תהליכיות‪ -‬מעצרי תום הליכים ותפוקות תוצאתיות–‬
‫כתבי אישום(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נתוני הפשיעה בארץ מושווים לנתוני פשיעה‬
‫ממשטרות בעולם‪ .‬על ידי בחינת מגמות הפשיעה בארץ אל מול העולם‪,‬‬
‫ניתן לנסות לזהות את קווי הדמיון והשוני בין ישראל למשטרות אחרות‬
‫ותוך כך את הגורמים למגמות הפשיעה בארץ בעבירות השונות‪ .‬ישנם‬
‫גורמים רבים שעשויים להשפיע על מגמות הפשיעה‪ ,‬אותם ניתן לחלק‬
‫לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬שינויי מדיניות במשטרה המקומית‪/‬ארצית‬
‫‪62‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫)למשל הגדרת יעדים ארגוניים‪ ,‬הטמעת מערכת מדידת ביצועים(‬
‫ושינויים בדפוסי הפשיעה בעולם‪ .‬במקרים בהם מגמות הפשיעה בארץ‬
‫דומות לאלו בעולם )בעבירות מסוימות(‪ ,‬ישנה חשיבות רבה ללמידת‬
‫שיטות השיטור והאכיפה בעולם‪ ,‬ובחינת שילובן במדיניות הארגון במידת‬
‫הצורך‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬בהם מגמות הפשיעה בעבירות מסוימות בארץ‬
‫שונות ממגמות הפשיעה המדווחות בעולם‪ ,‬עולה צורך לבצע מחקר שיבחן‬
‫האם ישנה הלימה בין שינויים במדיניות משטרת ישראל לאורך השנים‬
‫לשינויים הנצפים במגמות הפשיעה )למשל פיצול מחוז צפון‪ ,‬איחוד אגף‬
‫מבצעים ואגף שיטור קהילתי(‪ .‬מחקר זה נועד לספק ממצאים ועובדות‬
‫לקביעת המדיניות העתידית של משטרת ישראל והשפעתה על תפוקות‬
‫הארגון‪.‬‬
‫עבירות מין ‪ -‬קורבנות ותוקפים‬
‫ייחוסי חומרה ואשמה לקורבן ולתוקף כפונקציה של התנהגות‬
‫ותגובת הקורבן לאחר אונס בקרב גברים ונשים‬
‫יעל אידיסיס‪ ,‬אסנת ליבנה ‪ -‬ארגמן‬
‫המחקר הנוכחי בחן הבדלים בין גברים לנשים בייחוסי אשמה וחומרה‬
‫לאירוע אונס‪ .‬במחקר נטלו חלק ‪ 93‬משתתפים‪ 46 ,‬גברים ו‪ 47-‬נשים‪ .‬בפני‬
‫כל נבדק הוצגו ‪ 12‬תרחישים של אירועי אונס של אישה בידי גבר‪ .‬כל‬
‫תרחיש כלל מידע על משתנים הקשורים להתנהגותה‪/‬תגובתה של הקורבן‬
‫לאחר האונס‪ :‬מפגש עם התוקף )כן‪/‬לא(‪ ,‬הגשת תלונה )כן‪/‬לא( ומידת‬
‫הביטוי של סימפטומים של מצוקה )רבה‪/‬בינונית‪/‬מועטה(‪ .‬לגבי כל אחד‬
‫משנים עשר תיאורי המקרה נתבקשו הנבדקים לדרג )על פני סולם של ‪10-‬‬
‫‪ ,(1‬את מידת האשמה של הקורבן‪ ,‬את מידת האשמה של התוקף ואת‬
‫חומרת האירוע‪ .‬ככלל‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בשיפוטיהם של גברים‬
‫בהשוואה לנשים‪ .‬חלק מהמשתתפים לא ייחסו כל אשמה לקורבן‪ ,‬ייחסו‬
‫אשמה מלאה לתוקף והעריכו את האירוע כחמור במידה זהה בכל‬
‫התנאים הניסויים‪ ,‬ללא תלות במשתנים‪ .‬בקרב האחרים‪ ,‬כמשוער‪,‬‬
‫לקורבן יוחסה אשמה גבוהה כפונקציה של התנהגותה ותגובתה לאחר‬
‫האונס‪ .‬ממצאים אלה מפתיעים לפי שלא אמורה להיות השפעה‬
‫להתנהגות של אדם לאחר מעשה ולתגובותיו על עצם ביצועו באותה העת‪.‬‬
‫הממצאים נדונים בהתייחס לתיאורית הייחוס ההגנתי ולתיאורית העולם‬
‫הצודק ולסוציולוגיה של רגשות‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תפיסת מטפלים את קורבנותם של גברים נפגעי תקיפה מינית‬
‫בבגרותם‬
‫יהודית אבולעפיה‪ ,‬מורן מקייטן‬
‫במאמר‪ ,‬החלוץ‪ ,‬הנוכחי נבחנות תפיסתם של מטפלים את הפגיעה‬
‫במטופלים גברים שעברו תקיפה מינית בבגרותם והסטריאוטיפים שבהם‬
‫מחזיקים בנוגע לקרבנות‪ .‬פרשנותם של המטפלים מלמדת על תפיסתם‬
‫את הקרבנות ואת המיתוסים שבהם הם מחזיקים‪.‬‬
‫ניתוח איכותני שלדיווחי שמונה המטפלות על תפיסתם את מטופליהם‬
‫הראה שלדעתם הפגיעה המינית בגברים היא נדירה ומתרחשת בשל‬
‫חולשתו של הקרבן‪ .‬רוב המטפלים‪ ,‬בעיקר הגברים‪ ,‬דווחו על תחושת‬
‫תסכול בנוגע לפגיעות המיניות שחווה הקורבן‪ ,‬ואחדים מהם ביטאו‬
‫תחושות שליליות כלפיהם‪ .‬לבסוף נמצא כי המטפלים החזיקו במיתוסים‬
‫נפוצים רבים משהחזיקו המטפלות בעניין תופעת אונס גברים‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר עשויים לתרום לאבחנה ולטיפול במבוגרים נפגעי תקיפה מינית‪,‬‬
‫ותפיסת ההחלמה מהטראומה כמקור צמיחה של הקורבנות מאפשרת‬
‫פיתוח גישה טיפולית חדשה‪.‬‬
‫התנהגות בלתי נאותה או הטרדה מינית?‬
‫תפיסות ועמדות כלפי הטרדה מינית‬
‫עירית עין‪-‬טל‬
‫הטרדה מינית בסביבת העבודה או הלימודים‪ ,‬מזוהה יותר ויותר כגורם‬
‫בעל השלכות חשובות על יחידים‪ ,‬ארגונים ועל החברה כולה‪ .‬על אף‬
‫הכמות ההולכת וגדלה של ספרות מחקרית העוסקת בהטרדה המינית‪,‬‬
‫אין לנו הגדרה מקובלת ואחידה‪ .‬התחום עדיין נתון לפרשנות‬
‫סובייקטיבית יותר מאשר אובייקטיבית והמחלוקות בין החוקרים ע‬
‫לסוג ההתנהגות המהווה הטרדה מינית‪ ,‬משקף את חוסר ההסכמה‬
‫הקיים בנושא בקרב כלל הציבור; התנהגות אשר תוגדר על‪-‬ידי אדם אחד‬
‫כהטרדה מינית‪ ,‬יתכן שלא תוגדר ככזו בידי אחר‪ ,‬דבר המניע את‬
‫החוקרים לבדוק מה בדיוק משפיע על הפרט בקביעת התנהגות כהטרדה‬
‫מינית‪ .‬המחקר בדק עמדות ותחושות של סטודנטים כלפי הטרדה מינית‪,‬‬
‫והאם קיים הבדל תפיסתי בין גברים לנשים ובין סטודנטים יהודים‬
‫לסטודנטים ערבים‪ .‬במחקר זה נעשה שימוש ב"שאלון הגדרת הטרד‬
‫המינית ‪.Sexual) Harassment Definition Questionnaire) SHDQ‬‬
‫תיאור הקטעים נבנה על סמך רשימת התנהגויות הלקוחות מתוך שאלון‬
‫התנסות בהטרדה מינית ‪Sexual Harassment Experience) SHEQ‬‬
‫‪64‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫‪ (Questionnaire,‬אשר בו נעשה שימוש לצורך הגדרת הטרדה מינית‬
‫אשר אומצה על ידי הוועד האוסטרלית לזכויות ושוויון האדם )–‬
‫‪Australian Human Rights and Equal Opportunity (Commission,‬‬
‫‪.1984‬במחקר השתתפו כ‪ 500-‬סטודנטים והממצאים מראים כי קיים‬
‫הבדל בין נשים וגברים ובין ערבים ויהודים בהגדרה של התנהגויות‬
‫כהטרדה מינית‪ ,‬וכן נמצא הבדל מובהק בתגובה האמוציונאלית‬
‫להתנהגויות המוגדרות כהטרדה מינית בין אוכלוסיות אלו‪.‬‬
‫אפיונים מבחינים בין עברייני מין ועברייני אלימות במשפחה‬
‫סיון דוד‪-‬בונפד‪ ,‬מלי שחורי ביטון‬
‫מטרת המחקר הייתה לבחון את ההבדלים בין עברייני מין ועברייני‬
‫אלימות במשפחה )אלמ"ב( שהופנו לשירות מבחן למבוגרים‪ .‬נעשה ניסיון‬
‫לאפיין כל קבוצה ולהבחין בין שתי הקבוצות על פי מספר מדדים שנמצאו‬
‫כרלוונטיים להבחנה בין עבריינים על פי סוגי העבירות המאפיינים‬
‫אותם‪ :‬רמת התוקפנות‪ ,‬רמת החרדה ומאפיינים אנטיסוציאליים‬
‫)ביניהם רמת הפסיכופתיה וסגנון חיים עברייני(‪ .‬במחקר השתתפו ‪50‬‬
‫עברייני מין ו‪ 83 -‬עברייני אלמ"ב‪ .‬כל הנבדקים מילאו ארבעה שאלונים‪:‬‬
‫שאלון פרטים דמוגרפים‪ ,‬שאלון לבחינת רמת תוקפנות‪ ,‬שאלון לבחינת‬
‫רמת חרדה מצבית ותכונתית וסולמות מתוך שאלון ‪ .MMPI-2‬בנוסף‪ ,‬על‬
‫מנת לבחון את רמת הפסיכופטיה וסגנון החיים העברייני‪ -‬התבקשו מנחי‬
‫הקבוצות למלא שאלון פרטי רקע על כל מטופל כמו גם שני שאלונים‬
‫נוספים המתייחסים להערכת תכונות פסיכופתיות ולמידת הסיכון‬
‫לעבריינות חוזרת של המטופל‪ .‬כמשוער‪ ,‬נמצא כי עברייני מין אופיינו‬
‫ברמת תוקפנות נמוכה‪ ,‬חרדה גבוהה והתנהגות אנטי סוציאלית נמוכה‬
‫יותר בהשוואה לקבוצת עברייני אלימות במשפחה‪ .‬עוד נמצא כי הערכת‬
‫מידת מעורבות באורח חיים עברייני על ידי המנחים הצביעה על‬
‫שהמנחים מעריכים כי לעברייני אלמ"ב סיכון גבוה יותר לעבריינות‬
‫חוזרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד למשוער לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות‬
‫בהערכת המטפלים את רמת הפסיכופטיה שלהם‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫היבטים פוליטיים וזהות‬
‫"אמיתיים בתוצאותיהם"‪ :‬כיצד מאבק בפשע מביא לחלוקתה‬
‫של ירושלים מחדש?‬
‫מירב אהרון גוטמן‬
‫טענתו המרכזית של מחקר זה היא כי מאבקם של תושבי שכונות התפר‬
‫להגביל את הכניסה לשכונותיהם‪ ,‬כתגובה לאירועי פשע בעיר‪ ,‬מעצב‬
‫מחדש את הגיאופוליטיקה העירונית‪ .‬בהתבסס על ניתוח מרחבי של‬
‫אירועי פשע מצד אחד ועל מחקר שדה בשכונת קוו תפר בירושלים מצד‬
‫שני‪ ,‬מחקר זה מתעד ומנתח הבניה חברתית של גבולות ואת ההשלכות‬
‫של תהליכי ההיפרדות המרחביים בקני מידה משתנים‪ .‬הניתוח המורחב‬
‫נשען על מאגר נתונים המתעד אירועי פשע בירושלים ומיקומם במרחב על‬
‫פי אזורים סטטיסטים‪ .‬הממצאים מראים הצטברות של אירועים לאורך‬
‫קוו התפר‪ ,‬קוו הגבול הבינלאומי )‪ .(48-67‬מחקר השדה בשכונת קוו תפר‬
‫הראה כי תושבי שכונות הנושקות בשכונות ערביות‪ ,‬נאבקים להגבלת‬
‫הכניסה ולניתוק מרחבי‪ .‬ארגז הכלים התיאורטי המסייע לנו במחקר זה‬
‫הוא פרוק מושג הגבול )‪ (border‬והסדר )‪ (order‬במובנם המרחבי‪ .‬מאבק‬
‫זה לניתוק מרחבי כדרך להתמודד עם פשע‪ ,‬מהווה פרקטיקה מרכזית‬
‫בחלוקתה מחדש של ירושלים‪ .‬ממצאים אלה מאתגרים את השימוש‬
‫המקובל בגיאוגרפיה ובתכנון ערים במושג קנה המידה ומראה כיצד‬
‫במקרה של ירושלים קני המידה מעורבבים זה בזה ופעילות ברמת‬
‫השכונה יכולה להשפיע על קנה המידה הלאומי ואולי אף האזורי‪.‬‬
‫חשיפה לאלימות פוליטית ותוקפנות בני נוער ישראלים‬
‫ופלסטינאים‪:‬‬
‫תרומת תמיכה חברתית נתפסת ופנטזיות תוקפניות‬
‫שמחה לנדאו‪ ,‬שירה דביר גבירצמן‬
‫‪Eric Dubow, Paul Boxer, Rowell Huesmann, Khalil Shikaki,‬‬
‫‪Jermy Ginges‬‬
‫מחקר זה הנו חלק ממחקר‪-‬אורך רחב המשותף לחוקרים אמריקאים‪,‬‬
‫ישראלים ופלסטינאים על השפעת חשיפה לאלימות‪-‬פוליטית על תוקפנות‬
‫ותגובות פוסט טראומטיות של ילדים ישראלים ופלסטינאים‪ .‬הילדים‬
‫והוריהם רואינו פעם בשנה במשך שלוש‪-‬שנים רצופות‪ .‬המדגם כלל‬
‫צעירים יהודים ישראלים‪ ,‬ערבים ישראלים‪ ,‬ופלסטינאים‪ .‬הנתונים‬
‫נאספו באמצעות ראיונות פנים אל פנים עם ‪ 1,500‬זוגות של ילדים )גילאי‬
‫‪ ,11 ,8‬ו ‪ (14‬ואחד מהוריהם‪ .‬ניתוח הנתונים בוצע תוך פיקוח על‬
‫‪66‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫המשתנים הדמוגרפיים של הילדים והוריהם‪ .‬המחקר הנוכחי בוחן‪.1:‬‬
‫האם חשיפה לאלימות פוליטית בשנה הראשונה יכולה לנבא רמת‬
‫תוקפנות בשנה השלישית‪ ,‬תוך פיקוח על משתנים‪-‬דמוגרפיים; ‪ .2‬האם‬
‫לתמיכה חברתית של הורים וחברים )בשנה ‪ (1‬ישנה השפעה‬
‫מגינה‪/‬ממתנת על פנטזיות תוקפניות )בשנה ‪ (2‬ועל רמת התוקפנות )בשנה‬
‫‪ .(3‬הממצאים הראו כי לתמיכה חברתית של חברים יש השפעה ישירה על‬
‫פנטזיות תוקפניות מאוחר יותר והשפעה ממתנת על הקשר בין חשיפה‬
‫לאלימות‪-‬פוליטית ופנטזיות תוקפניות‪ :‬אצל ילדים עם רמת תמיכה‬
‫גבוהה קשר זה אינו מובהק לאורך זמן; ‪ .3‬השפעת התמיכה על פנטזיות‬
‫תוקפניות מפחיתה התנהגות תוקפנית מאוחר יותר בזמן‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫לתמיכה חברתית של המשפחה אין השפעה מובהקת‪ .‬יתכן וסיבת הדבר‬
‫היא השונות הנמוכה במשתנה זה‪ ,‬בשל נטיית הילדים לדווח על תמיכה‬
‫רבה מצד משפחתם‪ .‬הממצאים מדגימים את חשיבות התמיכה החברתית‬
‫בהתמודדות עם ההשלכות השליליות של חשיפה לאלימות‪ ,‬כולל‬
‫אלימות‪-‬פוליטית‪.‬‬
‫בדיקות עבר פלילי והשפעתן על העסקת שחורים והיספאנים‬
‫במקום עבודה‬
‫ג'ושוע גצקו‬
‫המלחמה בפשע בארצות הברית הינה בעלת השלכות רבות על אי השוויון‬
‫הגזעי והאתני‪ ,‬שכן ששחורים והיספאנים מתויגים כפושעים ומיוצגים‬
‫ייצוג יתר בין בעלי ההרשעה הפלילית‪ .‬בגלל חשיבות התעסוקה לשיקום‬
‫ולהורדת אי השוויון‪ ,‬חוקרים רבים עסקו בבחינת השפעת ההרשעה‬
‫הפלילית על סיכויי תעסוקה של בעלי ההרשעה‪ .‬מחקרים אלו נעשו‬
‫בעיקר ברמת היחיד‪ .‬מחקר הנוכחי מציע בחינה ארגונית‪ .‬המטרה היא‬
‫לבחון את ההשפעה האגרגטיבית של מדיניות ארגונית בנושא בדיקות‬
‫עבר פלילי על העסקת שחורים והיספנים‪ .‬המחקר משתמש בנתונים‬
‫אורכיים על מדיניות ארגונית בנושא בדיקות עבר פלילי‪ .‬הנתונים‬
‫המבוססים על סקר של ‪ 830‬ארגונים אמריקאים ומנתוני כוח אדם‪.‬‬
‫)‪(EEOC, Equal Employment Opportunity Commission, US‬‬
‫המוגשים על ידי ארגונים אלו מדי שנה לנציבות שוויון ההזדמנויות‬
‫האמריקאית‪ .‬נתונים אלו מזווגים עם נתונים על ההרכב הדמוגרפי של‬
‫כוח העבודה שלהם‪ ,‬ושורה ארוכה של משתני פיקוח‪.‬לאחר אימוץ‬
‫מדיניות בדיקת עבר פלילי‪ ,‬ארגונים נוטים להעסיק פחות מיעוטים‪.‬‬
‫באופן ספציפי הם מעסיקים פחות היספאנים בעבודות ללא כישורים‬
‫ופחות שחורים בעבודות פרופסיונאליות‪ .‬מסקנות המחקר הן שמדיניות‬
‫‪67‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ארגונית של בדיקות עבר פלילי ממסדת את חותם ההרשעה הפלילית‬
‫ופוגעות בסיכויי מיעוטים להשתלב בשוק העבודה‪ .‬המאמר תורם‬
‫לממצאים אמפיריים אחרים על השפעת העבר הפלילי על תעסוקה‬
‫ומצביע על הקשר בין תהליך העבודה‪ ,‬מבנים ארגוניים ואי שוויון אתני‬
‫וגזעי‪.‬‬
‫פשעים ופיקוח במרחב האינטרנטי ב‬
‫התנהגות מתגוננת אל מול פשעי סייבר בישראל‪:‬‬
‫גישת המיומנות הטכנולוגית ומודל האמונה הבריאותית‬
‫מטיאס דודל‬
‫בהשוואה למשתמשי מחשב במקומות עבודה או במוסדות שונים‪,‬‬
‫משתמשי אינטרנט באמצעות המחשב הפרטי הינם פחות מוגנים מפני‬
‫פשעי סייבר‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי לבחון דפוסי התנהגות מתגוננת‬
‫במרחב הסייבר אשר עשויים למנוע קורבנות‪ ,‬ללא קשר לדפוסי‬
‫ההתנהגות היומיומיים במרחב זה‪ .‬המחקר מתבסס על השערת הריבוד‬
‫ביחס להתפשטות של טכנולוגיה ) ‪stratification hypothesis of‬‬
‫‪ (technology diffusion‬ומודל האמונה הבריאותית ) ‪health belief‬‬
‫‪ (model‬לבחינת מכלול הגורמים העומדים בבסיס הנטייה להתנהגות‬
‫מתגוננת במרחב הסייבר‪ .‬המחקר יעמוד על גורמים סוציו – דמוגרפיים‪,‬‬
‫מיומנות טכנולוגית‪ ,‬ומשתנים פסיכולוגיים להסבר השונות בדפוסי‬
‫ההתנהגות המתגוננת‪ .‬השערות המחקר נבחנו באמצעות ניתוח ראשוני‬
‫של תוצאות סקר טלפוני מייצג שנערך בשנת ‪ ,(N=1850) 2014‬בקרב‬
‫משתמשי האינטרנט בישראל‪ .‬הסקר הורכב משאלות הבוחנות את‬
‫הגורמים לאימוץ דפוסי התנהגות מתגוננת ביחס לשלוש עבירות סייבר‪.‬‬
‫מממצאי המחקר עולה כי אימוץ דפוסי התנהגות מתגוננת במרחב‬
‫הסייבר מושפע מגיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬השכלה‪ ,‬סטאטוס תעסוקתי ורמת מיומנות‬
‫טכנולוגית‪ ,‬כמו גם ממידת החומרה והסיכון המיוחסת לאיום הסייבר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נמצאה תמיכה להשערה לפיה המוכנות להשקיע זמן ומאמץ‬
‫באבטחת הגלישה‪ ,‬והאמונה העצמית ביכולת להתגונן אל מול פשעי‬
‫סייבר‪ ,‬מעלים את הסיכוי לאימוץ התנהגויות מתגוננות‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫הקשר בין תפקוד משפחה‪ ,‬משמעות חיים‪ ,‬ואישיות ובין שימוש‬
‫מתמכר ברשת‬
‫הלה גולן שמוחה‪ ,‬מעיין נגר‬
‫מטרת המחקר הייתה לבחון את השאלה האם ניתן למצוא גורמים‬
‫אישיותיים ומשפחתיים המשותפים להתמכרות לרשת למשמעות חיים‪.‬‬
‫הנחת המוצא של המחקר היא שמשמעות חיים נמוכה מנבאת התנהגויות‬
‫מתמכרות ולמעשה התמודדות של בריחה מהמציאות היומיומית‪.‬‬
‫השערות המחקר היו‪ :‬א‪ .‬התמכרות לרשת תהיה קשורה למשמעות חיים‬
‫נמוכה ב‪ .‬התמכרות לרשת ומשמעות חיים יהיו קשורים ללכידות משפחה‬
‫נמוכה‪ .‬ג‪ .‬אמפתיה נמוכה‪ ,‬אימפולסיביות ואגרסיביות גבוהים ינבאו‬
‫התמכרות לרשת ומשמעות חיים נמוכה‪ .‬לצורך בדיקת ההשערות ‪98‬‬
‫סטודנטים ענו על סדרת שאלונים ומבחנים‪ .‬התמכרות לרשת נמדדה על‬
‫ידי שני שאלונים של התמכרות לאינטרנט והתמכרות לסמארטפון‪.‬‬
‫מצאנו מתאם שלילי נמוך בין התמכרות לרשת ובין משמעות חיים‪.‬‬
‫משמעות חיים מנובאת על ידי לכידות משפחה‪ ,‬פעלתנות ונוירוטיסיזם‪.‬‬
‫התמכרות לסמארטפון מנובאת על ידי גמישות משפחתית נמוכה )נוקשות‬
‫משפחתית(‪ ,‬נוירוטיסיזם ועוינות )אגרסיביות(‪ .‬ממצא דומה נמצא בקשר‬
‫להתמכרות לאינטרנט‪ .‬עוד נמצא כי התמכרות לסמארטפון ניבאה יכולת‬
‫נמוכה של זיהוי רגשות‪ ,‬מעבר למשתנים דמוגרפיים‪ ,‬יחסי משפחה‬
‫ואישיות‪ .‬לא מצאנו קשר בין אמפתיה והתמכרות לאינטרנט או משמעות‬
‫חיים‪.‬‬
‫הבדלים ברמת המודעות לפשעי סייבר בקרב קבוצות סוציו‪-‬‬
‫דמוגרפיות מובחנות‪ ,‬והקשר בין מודעות לפשעי סייבר לבין‬
‫דפוסי התנהגות במרחב זה‬
‫ענבל לם‬
‫האינטרנט יצר מרחב הזדמנויות חדש לביצוע פשעים המוכרים מהמרחב‬
‫הפיזי‪ ,‬והביא להתפתחותם של דפוסי פשיעה הייחודיים למרחב‬
‫הווירטואלי‪ .‬מחקר זה מתמקד בחקר פגיעותם של משתמשי האינטרנט‬
‫הפרטי לקורבנות לעבירות סייבר )תוכנות זדוניות‪ ,‬גניבת זהות והונאה(‪.‬‬
‫המחקר בוחן את ההבדלים ברמת המודעות לפשעי סייבר בקרב קבוצות‬
‫סוציו‪-‬דמוגרפיות מובחנות‪ ,‬ואת השלכותיהם של הבדלים אלו על דפוסי‬
‫הפעילות היומיומיים ברשת‪ .‬המחקר מתבסס על תיאוריות אורח החיים‬
‫)‪ (Routine activity theory, Lifestyle exposure theory‬הרואות‬
‫בסיכוי לקורבנות כדיפרנציאלי‪ :‬קבוצות שונות באוכלוסייה נבדלות‬
‫‪69‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫באורח חייהן ולפיכך בסיכוי כי יהיו קורבן לעבירה‪ .‬הנתונים נאספו‬
‫באמצעות סקר טלפוני מייצג שנער בשנת ‪ ,(N=1850) 2014‬בקרב‬
‫משתמשי האינטרנט בישראל‪ .‬הסקר הורכב משאלות הבוחנות רמת‬
‫מודעות לפשעי סייבר ודפוסי פעילות יומיומיים במרחב זה‪ ,‬כמו גם‬
‫מעורבות בהתנהגויות סיכון‪ .‬ממצאי המחקר מלמדים כי למגוון‬
‫מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים יש השפעה על ההבדלים במידת המעורבות‬
‫בהתנהגויות סיכון‪ .‬נמצא כי נשים יותר מגברים‪ ,‬לא רווקים יותר מאשר‬
‫רווקים‪ ,‬ככל שמבוגרים יותר וככל שמשכילים פחות‪ ,‬מעורבים פחות‬
‫בהתנהגויות סיכון‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לא נמצא כי ככל שעולה רמת המודעות‬
‫לפשעי סייבר‪ ,‬פוחתת מידת המעורבות בהתנהגויות סיכון במרחב זה‪.‬‬
‫ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים המצביעים על פער בין מודעות‬
‫לבין דפוסי התנהגות במרחב הסייבר‪.‬‬
‫חשיפה להונאות ברשת האינטרנט‪:‬‬
‫התפקיד של התנהגויות סיכון‬
‫גוסטבו מש‬
‫השימוש הנרחב ברשת האינטרנט לקיום של פעולות יום יום )תקשורת‬
‫בין אישית‪ ,‬צרכנות ופעולות בנקאיות( העלה את הסיכון לחשיפה‬
‫להיפגעות מעבירות בכלל ומהונאה בפרט‪ .‬שיעור גבוה של משתמשים‬
‫ברשת חשופים לפניות המודיעות על זכיות בהגרלות‪ ,‬הצעות לרכישות‬
‫והשתתפות במכרזים‪ .‬מטרת המחקר הינה לבחון את הגורמים הקשורים‬
‫לסיכון להיפגעות מעבירות אלה‪ .‬לשם כך המחקר מסתמך על תיאוריה‬
‫של פעולות רוטינה – הגורסת שמעורבות בפעולות מסוימות הדורשות‬
‫מסירת פרטים אישיים ופרטים על חשבונות בנק וכרטיסי אשראי מעלים‬
‫את הסיכוי לקרבנות‪ .‬ההשערות של המחקר נבחנות באמצעות ניתוח‬
‫משני של סקר ארצי מייצג שנערך בארה"ב בשנת ‪ 2013‬ובדק ‪14‬‬
‫התנהגויות סיכון‪ .‬הממצאים מראים שהסיכון לקרבנות סייבר מושפע‬
‫מהתנהגויות מסוימות ברשת‪ ,‬וחשיפה של מידע אישי של המשתמש‪ .‬כמו‬
‫כן נמצא שהסיכוי לקרבנות נמצא בקשר חיובי עם גיל הנחקר‪ .‬קיימים‬
‫הבדלים על פי מגדר וגברים מדווחים על סיכוי גבוהה יותר של קרבנות‪.‬‬
‫המחקר מראה שפעילות ברשת החברתית מגדילים את הסיכוי לקרבנות‬
‫בעיקר מכיוון שקשורות עם מסירת מידע אישי‪ .‬ההשלכות של הממצאים‬
‫לפיתוח של תיאוריה שלקרבנות און ליין יוצגו בכנס‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ילדים ונוער בסיכון‪ -‬היבטים תיאורטיים ויישומיים‬
‫קרימינולוגיה תרבותית ‪" -‬מהגרים בארצם" – המקרה של נוער‬
‫בסיכון מבית חרדי‬
‫נתי רונאל‪ ,‬יצחק בן יאיר‬
‫המושב יידון בתפיסתה של הקרימינולוגיה התרבותית תוך הצגת המקרה‬
‫של נוער בסיכון מבית חרדי‪ .‬נושא זה מעוגן בעבודת מחקר חדשנית‬
‫שנעשתה במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן‪ .‬הרעיון למחקר‬
‫החל עוד בתקופת עבודתי עם נערים במגזר החרדי בצפון הארץ‪ ,‬ונעשה‬
‫תוך כדי העבודה בשטח‪ .‬באמצעות שיטת מחקר איכותנית פנומנולוגית‬
‫נותחו סיפוריהם המרתקים של נערים בסיכון אשר מגיעים מקהילות‬
‫חרדיות שונות‪ .‬המחקר בוחן את עולמם של נערים בסיכון במגזר הדתי‪-‬‬
‫חרדי אשר עזבו את דרך הוריהם‪ ,‬ומוצאים עצמם ללא כל מסגרת‬
‫שיוכית‪ .‬המחקר עוקב אחר התהליכים השונים שעוברים נערים אלה עד‬
‫להיווצרותם של התנהגויות הסיכון על רקע גורמי הסיכון והחוסן‬
‫הרלוונטיים לחברה דתית‪ .‬ממצאי המחקר מציגים תמונה חדשה ובהירה‬
‫יותר על מצבם של נערים בסיכון בחברה החרדית ומעלים גורמים‬
‫הקשורים לבית ולישיבות‪ ,‬גורמי סיכון סובייקטיביים תרבותיים‪,‬‬
‫וצמתים מרכזיים בתהליך שהם עוברים‪ .‬אחד הממצאים העיקריים‬
‫בעבודה מעלה הקבלה חדשנית של הנערים למהגרים‪ ,‬ככאלה שהיגרו‬
‫מתרבותם השמרנית לרחוב ולעולם שאינו מוכר להם‪.‬‬
‫איפה הבנות כולן? ‪ -‬הבדלי מגדר ומגמות בפשיעת נוער‬
‫רויטל סלע ‪ -‬שיוביץ‬
‫עבריינות בני הנוער מעוררת לעיתים קרובות דאגה חברתית‪ .‬במוקד‬
‫הדיון הציבורי קיימת הסוגיה של החמרה בפשיעה האלימה של בני‬
‫הנוער‪ .‬סוגיות נוספות הן העלייה במעורבות של נערות באלימות והאם‬
‫הפער המגדרי בפשיעה האלימה מצטמצם לאורך השנים‪ .‬ספרות המחקר‬
‫מורה כי עבריינות הנוער מושפעת משינויים חברתיים כמו הגירה‪ ,‬מצב‬
‫הכלכלי‪ ,‬שינויים במדיניות הרווחה‪ ,‬והיעדר מנגנוני פיקוח מספקים‪.‬‬
‫כמוכן‪ ,‬היא קשורה ברמת הפרט לגורמים פסיכולוגיים‪ ,‬משפחתיים‬
‫וחיבור לקבוצת שווים העוסקת בסטייה‪ .‬בעשור האחרון אנו עדים‬
‫להתעניינות מחקרית בנושא מגמות בפער המגדרי בפשיעה האלימה‪.‬‬
‫ממצאי המחקרים בנושא זה שונים ואף סותרים‪ .‬המחקר הנוכחי‬
‫מתבסס על נתוני משטרת ישראל לגבי אוכלוסיית הקטינים שנפתחו להם‬
‫‪71‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תיקים פליליים בעבירות תקיפה‪ ,‬שוד‪ ,‬רצח‪ ,‬עבירות מין וסמים בין‬
‫השנים ‪ .2012 – 1996‬במסגרת המחקר נבחנו שלושה היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫בדיקת השינויים בשיעורי הקטינים המעורבים בעבירות השונות‪ ,‬וניתוח‬
‫השינויים שחלו בפער המגדרי בין נערים לנערות לאורך תקופת המחקר‪.‬‬
‫ממצאי המחקר ייבחנו לאור ספרות המחקר‪ ,‬תוך התייחסות להשלכות‬
‫תיאורטיות בחקר הבדלי המגדר ולהיבטים יישומים בטיפול בעבריינות‬
‫הנוער‪.‬‬
‫תפיסת עבריינות בקרב נערים יהודים וערבים בעלי רקע‬
‫עברייני‪ :‬שיפוט מוסרי של פגיעה גופנית בזולת על ידי חבר ועל‬
‫ידי זר‬
‫לימור יהודה‬
‫מחקר אקספלורטיבי זה משווה שיפוט מוסרי של פגיעה גופנית בזולת על‬
‫ידי חבר ועל ידי זר בקרב מדגם מצומצם של עשרים נערים יהודים‬
‫וערבים בעלי רקע עברייני‪ .‬מטרת עריכת המחקר בקרב נערים ערבים היא‬
‫כיסוי ממד סוציולוגי חשוב הרקע האתני‪-‬לאומני של נערים עבריינים‪.‬‬
‫השערות המחקר מתבססות על התיאוריה הפונקציונאלית של קוגניציה‬
‫ומודל המו דולריות‪-‬השיפוטית‪ ,‬המניח הבדלים בשפיטה מוסרית אצל כל‬
‫פרט בהתאם לנסיבות חברתיות שהוא שרוי בהן‪ ,‬בהתאם למטלת שיפוט‬
‫ולפי התפקיד שעמו מזוהה מבצע השיפוט‪ .‬שיטת המדידה‬
‫הפונקציונאלית אפשרה לבחון תהליכים מורכבים של עיבוד מידע‬
‫שחלקם המרכזי סמוי מן העין‪ ,‬ובהקשר הנדון כאן‪ ,‬לבחון שיפוט מוסרי‬
‫תוך חשיפת הנבדקים לכל פיסות המידע הרלוונטיות לגבי אירוע נתון‪.‬‬
‫ממצאי המחקר אוששו את השערת המחקר ונמצא כי ניתן להפיק ייצוג‬
‫תקף של סכמה מוסרית‪/‬שיפוטית; בקרב נערים בעלי רקע עברייני מובהק‬
‫כך שלשני היסודות של הסכמה המוסרית ‪ -‬הצדקה ונזק ‪ -‬תוקנה חשיבות‬
‫משמעותית‪ .‬השערת מחקר נוספת אוששה וברוח גישת המודולאריות‬
‫השיפוטית ובהתייחס לממד החשוב בעולם העברייני המבחין בין קרוב‬
‫ורחוק‪ ,in-group vs. Out group ,‬נמצא שיפוט פחות חמור של עבירות‬
‫המבוצעות בידי חבר לעומת אלו המבוצעות על‪-‬ידי זר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא‬
‫שנערים‪-‬ערבים שופטים באופן מקל חבר שפגע באדם זר ואילו יהודים‬
‫מתייחסים לכל העבירות של חבר וזר באופן חמור יותר בהשוואה לנערים‬
‫ערבים‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫עבריינות נוער והתחברות לקבוצת שווים עבריינית‪:‬‬
‫חקר בני‪-‬נוער יוצאי בריה"מ לשעבר‬
‫ורד תמיר‬
‫תופעת ההגירה על פניה השונים הפכה בשנים האחרונות לתופעה חובקת‬
‫עולם‪ .‬ההגירה הגדולה ביותר שהגיעה לישראל בעשורים האחרונים‬
‫הגיעה מברית המועצות לשעבר‪ .‬הגירה בגיל ההתבגרות‪ ,‬כוללת משברים‬
‫הקשורים למעבר לחברה חדשה )בעיות של זהות‪ ,‬התמודדות עם קשיים‬
‫של שפה‪ ,‬לימודים‪ ,‬רכישת חברים חדשים והסתגלות לחברה ולתרבות‬
‫חדשה( אשר מתווספים למשברים המאפיינים את גיל ההתבגרות‬
‫)היפרדות מההורים‪ ,‬יצירת זהות חדשה והתמודדות עם קשיים‬
‫וקונפליקטים חברתיים(‪ .‬התמודדויות אלה‪ ,‬יוצרות משבר הגירה שעשוי‬
‫לנתב את הנער המהגר להתנהגות עבריינית ולמסלול חיים עברייני‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח משני של נתוני מחקר אורך שהתבצע‬
‫בשלשה גלים בשנים ‪ .2002-2006‬במחקר הנוכחי‪ ,‬נבחנה הטענה‬
‫התיאורטית הדנה בקשר בין התחברות בני‪-‬הנוער לקבוצת שווים‬
‫עבריינית והתנהגות עבריינית‪ .‬שאלת המחקר המרכזית מתמקדת בכיוון‬
‫הקשר הסיבתי‪ :‬האם התחברות לחברים עבריינים קודמת למעורבות‬
‫בעבריינות או שמא התנהגותו העבריינית של הפרט מובילה להתחברותו‬
‫עם עבריינים‪ .‬הממצאים מראים כי התנהגות עבריינית קודמת‬
‫להתחברות עם חברים עבריינים וכי המדדים העוסקים בהצלחה‬
‫בלימודים‪ ,‬בלקיחת חלק בפעילויות לא מובנות וללא פיקוח של מבוגרים‬
‫עם קבוצת השווים וטיב הקשר עם ההורים הם המדדים העיקריים‬
‫המסבירים את הקשר בין ההתנהגות העבריינית לבין החברים‬
‫העבריינים‪ .‬ממצאי המחקר מחזקים את תיאורית הפעולות הרוטיניות‬
‫כמו גם את תיאורית התיוג‪.‬‬
‫טיפול בבני נוער עבריינים באמצעות השטח‬
‫)‪:(Wilderness Therapy‬‬
‫מתי ובאיזה תנאים תכנית ההתערבות אפקטיבית?‬
‫חגית תורג'מן‪ ,‬יעקב ראובן‬
‫מהי שיטת הטיפול באמצעות השטח )‪ ?(Wilderness Therapy‬האם היא‬
‫באמת עובדת ולאיזה טווח? מיהם המטופלים עבורם ההשתתפות‬
‫בתוכנית היא האפקטיבית ביותר ומיהם אנשי צוות המתאימים ליישום‬
‫התכנית? במהלך ה‪ 15-‬שנה פעולה בישראל‪ ,‬תכנית טיפול באמצעות‬
‫השטח )‪ (Wilderness therapy‬פועלת במטרה לשקם בני נוער בסיכון‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫התכנית מבוססת על פעילויות אתגר המתקיימות במדבר הישראלי‬
‫שנתפס כשטח מאיים‪ .‬לאור המורכבות של מאפייני המשתתפים והסכנות‬
‫הקיימות במדבר‪ ,‬עולות סוגיות אתיות בנוגע לקשר שבין מאפייני הקצה‬
‫של התכנית לבין יעילות התוצאות שלה בטווח הקצר והארוך‪ .‬המחקר‬
‫הנוכחי הוא מחקר הערכה מקיף שעקב אחר התהליך הטיפולי שבתכנית‬
‫ההתערבות ותוצאותיו מנקודת מבט רטרוספקטיבית‪ .‬שיטת המחקר‬
‫משלבת מדדים איכותניים שמטרתם תיעוד תהליך ההתערבות )קבוצות‬
‫מיקוד‪ ,‬תצפית משתתפת וראיונות עומק( עם מדדים כמותיים )סקר דווח‬
‫עצמי( שמטרתם הערכת תוצאות ההתערבות בטווח הקצר ובטווח‬
‫הארוך‪ .‬ממצאי המחקר מעידים שלמדבר כשטח פראי יש משמעות‬
‫טיפולית המצדיקה את החשיפה של נערים בסיכון לסכנות הטמונות בו‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בהתחשב בתוצאות התכנית בטווח הקצר ובטווח האורך‪,‬‬
‫יש להתחשב במאפיינים האישיים של המשתתפים )נערים ואנשי צוות(‬
‫בצורה מובחנת ומוגבלת על מנת שהערך המוסף של התכנית יעלה על‬
‫הסכנות והסיכונים הקיימים בה מעצם טבעה‪.‬‬
‫פשעים ופיקוח במרחב האינטרנטי א‬
‫פגיעה מקוונת – ממצאים ראשונים מתוך סקר‬
‫"ביטחון אישי"‪2014 ,‬‬
‫בשורה רגב‪ ,‬דנה הילמן‬
‫"פגיעה מקוונת" מוגדרת כפעילות תוקפנית מכוונת וגלויה שמטרתה‬
‫לפגוע באדם אחר באמצעות האינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים‪.‬‬
‫לפגיעה מקוונת יש השלכות פסיכולוגיות‪ ,‬חברתיות ורגשיות שעלולות‬
‫להיות קשות לא פחות מההשלכות שלפגיעה שנוצרת באינטראקציה‬
‫פנים‪-‬אל‪-‬פנים‪ .‬במחקרים העוסקים בפגיעה מקוונת נמצא כי ילדים ובני‬
‫נוער שמשתמשים ברשתות חברתיות נתונים בסיכון מוגבר לפגיעה‬
‫מקוונת‪ .‬בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת ‪ 2009‬פגיעה מקוונת מוגדרת‬
‫כאירוע אלימות חמור המחייב דיווח ותגובה הולמת‪ .‬המשרד לביטחון‬
‫הפנים בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יזם סקר "בטחון‬
‫אישי" לאומי )כמעין המשך ל"סקר נפגעי עבריינות" משנת ‪ ,(2001‬אשר‬
‫אחד מפרקיו עוסק בדיווחי "פגיעות מקוונות"‪ -‬הן בקרב בני נוער וילדים‬
‫והן בקרב מבוגרים בני עשרים ומעלה‪ .‬ההתמקדות הפעם גם בפגיעה‬
‫מקוונת נעשתה מתוך ההבנה הקרימינולוגית‪ ,‬שביטחון אישי מורכב‬
‫מכלל ה"זירות" )‪ ,(sites‬כולל אלה הווירטואליות‪ ,‬שאדם לוקח חלק בהן‬
‫במהלך היומיום שלו‪ .‬הסייבר הוא זירה משמעותית‪ ,‬שהולכת ותופסת‬
‫‪74‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫מקום מרכזי יותר ויותר בחיי הציבור‪ .‬בהרצאה נדון בהיבטים‬
‫התיאורטיים של "פגיעה מקוונת"‪ ,‬נעמוד על השוני בדיווח בין עבירות‬
‫"רגילות" לעבירות מקוונות ונציג ממצאים ראשונים מתוך הסקר‪.‬‬
‫פיקוח חברתי ברשת האינטרנט‪:‬‬
‫מנגנון הביוש ברשת כמקרה בוחן‬
‫תמר ברנבלום‬
‫השימוש בביוש כאמצעי לתגובה חברתית ביחס לפשיעה ולסטייה אינו‬
‫חדש‪ .‬לאורך ההיסטוריה האנושית נעשה בו שימוש כמנגנון של פיקוח‬
‫חברתי שנועד להרחיק את אלו שנחשבו סוטים מהחברה‪ .‬פושעים נקשרו‬
‫אל עמודים בכיכר העיר‪ ,‬חויבו לשאת שלטים המעידים על התנהגותם‬
‫השלילית ואף קועקעו על מצחם באות ארגמן' )‪.(Braithwaite, 2000‬‬
‫החיבור בין ביוש לסטייה מבוסס על הנחה שתהליך ביוש כזה מפחית את‬
‫שיעורי הסטייה‪/‬הפשיעה‪ .‬בעשור האחרון אנו עדים להתפתחותה של‬
‫פרקטיקה לביוש ברשת האינטרנט )‪ .(E-shaming‬האינטרנט משפיע על‬
‫תהליך זה של ביוש הן בשלב של ההגדרה – את מי מביישים ועל מה‬
‫מביישים; והן בשלב היישום – כיצד ביוש זה נעשה ומהן השלכותיו‪.‬‬
‫בהרצאה יידונו האופנים בהם ביוש ברשת האינטרנט משמש ככלי‬
‫לפיקוח חברתי וכאמצעי ליצירת שינוי חברתי‪ ,‬יודגמו האופנים בהם‬
‫ביוש ברשת יכול לשרת את הגולשים לצד האתגרים והמגבלות שיש‬
‫לקחת בחשבון בבואנו לעשות שימוש בביוש ברשת האינטרנט‪ .‬בהרצאה‬
‫יוצגו ממצאים מסקר וממחקר פקטוריאלי דמוי ניסויי שנערך בקרב‬
‫תלמידי תואר ראשון באוניברסיטה העברית‪ .‬הממצאים יוצגו בהתייחס‬
‫לשלוש סוגיות‪ :‬הראשונה‪ ,‬מידת החשיפה של גולשים לביוש )כמבוישים‬
‫וכעדים(; השנייה‪ ,‬עמדות הגולשים ביחס לביוש ברשת האינטרנט‬
‫והגורמים המשפיעים על התמיכה בפרקטיקה זו; ולבסוף‪ ,‬מידת המוכנות‬
‫של גולשים להשתתף בביוש באמצעות הרשת והגורמים המשפיעים על‬
‫החלטתם להשתתף בפרקטיקה זו ואף ליזום אותה‪.‬‬
‫דפוסי התנהגות האקרים במרחב הקיברנטי‬
‫עדו סיון סביליה‬
‫תקיפות מחשב מתרחשות בקצב המתגבר באופן קבוע בשנים האחרונות‪.‬‬
‫התלות במערכות ממוחשבות הופכת פרטים‪ ,‬חברות ואף מדינות‪ ,‬ליעדים‬
‫‪75‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫אטרקטיביים לפריצה‪ .‬המושג 'תקיפה' במרחב הקיברנטי הינו מושג רחב‬
‫וכולל סוגי תקיפה שונים הנעים מתקיפת אתרי אינטרנט לשם שיבוש‪,‬‬
‫גניבת מידע אישי‪ ,‬פיננסי‪ ,‬ופגיעה בתשתיות קריטיות‪ .‬מכנה משותף‬
‫למסה קריטית של כלל התקיפות הינו תקיפות שרתים‪ ,‬קרי התשתיות‬
‫עליהן יושבות מערכות המחשב הנפרצות‪ .‬המחקר מתמקד בסוג תקיפה‬
‫זה באמצעות ניתוח כמותני ואיכותני‪ .‬הניתוח היתבסס על מידע שנאסף‬
‫באמצעות טכנולוגיה של 'מלכודות דבש'‪ ,‬המזמינה' האקרים פנימה‬
‫ומנתחת בדיעבד את התנהגותם‪ .‬באמצעות טכנולוגיה זו ניתן ללמוד על‬
‫דפוסי ההתנהגות של האקרים במרחב הקיברנטי‪ .‬מטרת המחקר‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫להיעזר במידע שנאסף ממלכודות אלו באוניברסיטה העברית‪ ,‬וללמוד‬
‫מהיכן האקרים נוטים לפעול‪ ,‬מהו דפוס הפעולה‪ ,‬מהו משך פעולה‬
‫טיפוסי‪ ,‬כיצד דפוס הפעולה ומשך הפעולה משתנים בהתאם לשונות‬
‫הטכנולוגית בין המערכות‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬כיצד‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬ניתן להרתיע‬
‫האקרים‪ .‬עיקרי הממצאים מלמדים על דפוס תקיפה הדרגתי ומתוזמן‬
‫היטב‪ ,‬שבסופו של דבר מאפשר להאקרים לנצל את מקסימום ההרשאות‬
‫שהשיגו במערכת הנפרצת‪ .‬תרומתו של מחקר זה הינה בעיקר לשפוך אור‬
‫על דפוסי ההתנהגות של האקרים במרחב הקיברנטי‪ ,‬מתוך מטרה‬
‫להשפיע‪ ,‬לשנות או למגר תופעה זו במקרה הצורך‪ .‬למידה מוצלחת של‬
‫דפוסי התנהגות אלו עשויה להוביל לתמורות טכנולוגיות שיעצבו את‬
‫המרחב הקיברנטי העתידי בו כולנו תלויים‪.‬‬
‫מוחלש או מועצם? על מעמדו החברתי‬
‫והמשפטי של האסיר‬
‫מאסר והעצמה – הבחנות המשגות ומגמות‬
‫לסלי סבה‬
‫לכאורה‪ ,‬הכלואים בבתי הסוהר הם אנשים מוחלשים מבחינות שונות‪:‬‬
‫משפטית וחברתית‪ ,‬פיזית ופסיכולוגית‪ .‬אך קורה כי אסירים מתארגנים‬
‫כדי לצמצם את חולשתם או אף מפגינים העצמה של ממש‪ .‬דוגמאות לכך‬
‫הן האגודים המקצועיים שהוקמו בזמנו בסקנדינביה‪ ,‬או הפצת "מכתב‬
‫האסירים" של האסירים הפלסטינאים כביטוי להנהגה פוליטית‪ .‬הספרות‬
‫האקדמית ממעטת לדון בתופעות אלו‪ ,‬לא כל שכן לנתחן‪ .‬מטרת‬
‫ההרצאה היא למפות את הנושא‪ ,‬לאבחן טכניקות שונות של העצמה‬
‫ולאמוד את הישגיהן‪ .‬ראשית לכל אדון במושגים המשיקים לנושא‬
‫ההעצמה‪-‬והפוכה‪ ,‬כגון "אזרחות" מחד גיסא ו"חסר ישע" מאידך גיסא‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫בהמשך אעמוד על דפוסי ההעצמה של אסירים על פני שני צירים‪) :‬א(‬
‫אתייחס למתח בין כלים משפטיים לקידום מעמדם לבין מגמות ותנועות‬
‫חברתיות‪ ,‬ו‪)-‬ב( אתייחס לפרמטרים של מיקום‪ ,‬זמן והיקף‪ .‬בהקשרים‬
‫אלה האחרונים מתעוררות השאלות )‪ (1‬האם שורשי ההעצמה מצויים‬
‫בקרב האסירים בלבד‪ ,‬או שמא הם נתמכים ע"י גורמים בחברה‬
‫הפתוחה? )‪ (2‬האם ההעצמה המיוחלת לעולם משויכת לקבוצת אסירים‬
‫בעלי זהות מסוימת ‪ -‬בבחינת "הפוליטיקה ‪ -‬של הזהות"? )‪ (3‬האם יש‬
‫ביטוי להעצמה גם לאחר החזרה לקהילה? החלק השלישי של ההרצאה‬
‫יסקור “‪ ”Case Studies‬של העצמה מן הארץ ומחו"ל‪ ,‬כגון "ממשל‬
‫עצמי" בקרב האסירים‪ ,‬תנועות רחבות ההיקף משנות ה‪ 60-‬וה‪ ,70-‬מקרה‬
‫דרעי וסוגית הפלסטינאים – הכול עפ"י הפרמטרים שהוצגו קודם לכן‪.‬‬
‫לבסוף אחזור לנושא המתח בין שינויים משפטיים וחברתיים‪ ,‬תוך ניסיון‬
‫להעריך מגמות בנות זמננו – שבחלקן תידונה גם ע"י מרצים אחרים‬
‫בפאנל‪.‬‬
‫האסירים הפלסטינים בין הקולקטיב לפרט‪ :‬מבט מבפנים‬
‫עביר בכר‬
‫על‪-‬פי פרסומי שב"ס‪ ,‬האסירים הפלסטינים המסווגים כיום כאסירים‬
‫ביטחוניים מהווים כ‪ 30% -‬מכלל האסירים בכלא )שב"ס ‪ -‬דצמבר‪,‬‬
‫‪ .(2013‬חרף מספרם הלא מבוטל‪ ,‬קבוצה זו כמעט לא זכתה לתשומת לב‬
‫בכתיבה המשפטית האקדמית‪ .‬במקרים האחדים שבהם גילו חוקרים‬
‫מסוימים עניין בקבוצה זו‪ ,‬התמקד השיח בשיטות הענישה‪ ,‬החקירה‬
‫ובמקצת‪ ,‬גם בתנאי הכליאה הפיזיים‪ .‬ככלל‪ ,‬נושא האסירים הפלסטינים‬
‫עולה לסדר היום‪ ,‬בעתות חירום של שביתת רעב המונית או במשא ומתן‬
‫לשחרור שבויים‪ .‬ואולם‪ ,‬מבט אל הכלא מבפנים והסתכלות על אורח‬
‫חייהם של אותם אסירים מעורר עניין רב ולא פחות מכך‪ ,‬דאגות רבות‪.‬‬
‫בניגוד לאסירים הפליליים ששיטת המיון שלהם נקבעת לפי פרמטרים‬
‫אובייקטיביים בשילוב עם פרופיל אישי )כגון‪ :‬רקע התמכרותי‪ ,‬השכלה‪,‬‬
‫מספר כניסה לכלא‪ ,‬התקדמות בטיפול‪ ,‬מסוכנות‪ ,‬מידע מודיעיני ועוד(‬
‫הרי שאין שיטת מיון אובייקטיבית לאסירים הביטחוניים‪ .‬הסיווג‬
‫הביטחוני כופה על כל אסיר להשתלב באגפים ששב"ס מתייג לפי פרמטר‬
‫אחד בלבד‪ :‬ההשתייכות ארגונית של רוב האסירים המשובצים בהם‬
‫)פת"ח‪ ,‬חמאס‪ ,‬ג'יהאד אסלאמי‪ ,‬חזית עממית(‪ .‬אסיר הנכנס לרצות את‬
‫עונשו לראשונה נדרש להחליט עם איזה "ארגון" הוא מבקש לחיות גם‬
‫אם קודם למאסר הוא לא היה שייך לאף ארגון כזה או אחר‪ .‬שיטת‬
‫‪77‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫המיון האגפית בבתי הכלא שבהם מוחזקים האסירים הפלסטינים‬
‫הביטחוניים הנה הביטוי הבולט להכרת הרשויות במאפיינים הפוליטיים‪,‬‬
‫הקולקטיביים והתרבותיים שלהם‪ .‬שיטה זו מאפשרת לאסירים מרחב‬
‫מחייה אוטונומי וקבוצתי אשר מנוהל על ידי כללי משמעת וקודים‬
‫פנימיים של התנהגות וקבלת החלטות עליהם מחליטים האסירים‪.‬‬
‫הדיאלוג עם רשויות הכליאה איננו בלתי אמצעי‪ .‬לכל אגף ממונה דובר‬
‫המוסכם על הנהלת בית הכלא ותפקידו להביא את מצוקות האסירים‬
‫בפני ההנהלה‪ .‬גם בעתות משבר של החזרות ארוחות ושביתות רעב‬
‫האסירים אינם באים במגע ישיר עם ההנהלה אלא באמצעות דוברי‬
‫אגפים או דמויות פוליטיות בולטות בכלא‪ .‬בתוככי האגפים ההחלטות‬
‫מתקבלות בצורה דמוקרטיות על ידי ועדים שחבריהם נבחרו בבחירות‬
‫פנימיות‪ .‬ניהול אורח חיים קולקטיבי בכלא ייתכן והוא מקל על‬
‫האסירים הפלסטינים‪ ,‬מבטא את מאפייניהם הפוליטיים והתרבותיים‬
‫ומפחית את המתח שקיים ממילא בין הסוהרים לאסירים‪ .‬ואולם‪ ,‬אליה‬
‫וקוץ בה‪ .‬אורח החיים הנ"ל אינו מאפשר מפלט למי שאיננו חפץ להיות‬
‫חלק ממנו‪ .‬בהרצאתי אעסוק בחסמים המוצבים בפני אסירים המבקשים‬
‫לנהוג בהם כאינדיבידואליים ולא כחלק מקולקטיב‪ .‬יציאתם של אותם‬
‫אסירים מהמעגל הקולקטיבי הנה חסומה‪ .‬רשויות הכליאה אינן‬
‫מעמידות אופציות אלטרנטיבות לניהול החיים בכלא‪ .‬אסירים רבים‬
‫המבקשים לממש את זכויותיהם כאסירים בדרכים המשפטיות‬
‫המקובלות‪ ,‬מוצאים עצמם משלמים מחיר חברתי יקר מצדו כישלון‬
‫משפטי במאבקם מאידך‪.‬‬
‫"האסיר כחסר ישע"‬
‫רחלה אראל‬
‫מחקר זה מבקש להעלות תרומה לשיח הפונולוגי‪-‬משפטי הנוגע לאסירים‬
‫ולכונן את ההכרה באסיר כ"חסר ישע"‪ .‬יסודו של המחקר בניסיון‬
‫תיאורטי ‪ -‬אינטרדיסציפלינרי לפרוס את ההצדקות העיקריות התומכות‬
‫בתפישה זו ולקרוא לשינוי גישה מצד רשויות המדינה כלפיי אוכלוסייה‬
‫זו‪ .‬תפישת האסיר כ"חסר ישע" הינה בעלת משמעויות חברתיות‪,‬‬
‫קרימינולוגיות ומשפטיות ובכלל זה יש בה השלכה מעשית לא רק ביחס‬
‫לדרכי הטיפול והשיקום הראויים לאסירים אלא אף בגישתה של המדינה‬
‫אל עונש המאסר ואופן ריצויו‪ .‬בקליפת האגוז‪ ,‬הטענה היא שהבנה ראויה‬
‫של משמעות שלילת חירותו של אדם‪ ,‬בדרך כליאתו במוסד כוללני‪ ,‬על‬
‫מכאובי מאסרו ובהיעדר עיגון חקיקתי מפורש בדבר זכויותיו הבסיסיות‬
‫‪78‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫כאדם ‪ -‬משמעה איננה רק הפרה גסה וחמורה של דיני המשפט‬
‫הבינלאומי אלא שיש בה גם לחייב אימוץ גישה פוזיטיבית בדרך של‬
‫הכרה בזכותו של האסיר לשיקום וטיפול מצד רשויות המדינה‪ ,‬בהיותו‬
‫"חסר ישע"‪ .‬הגם שהמשפט הישראלי הכיר במשולל החירות כ"חסר‬
‫ישע"‪ ,‬כמי שנתון למשמורת חוקית וככזה שאינו מסוגל לדאוג לצרכיו‬
‫ותלוי באחריות סוהריו‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 322‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז –‬
‫‪ ,1977‬לא מצאנו דיון אקדמי כלשהו בסוגיה זו‪ .‬מחקר זה מבקש‬
‫לראשונה לייצר הנמקה משפטית שתכליתה לראות את האסיר כמי‬
‫שנמנה על אוכלוסיות "חסרי הישע" האחרות המוכרות )ילדים‪,‬‬
‫מאושפזים בכפיה‪ ,‬חולים ונכים שאינם יכולים לדאוג לצרכיהם וכד'(‬
‫ולהחיל עליו יחס מדינתי דומה‪.‬‬
‫מחקר הערכת תכניות השכלה ותכנית אלימות במשפחה‬
‫בשב"ס‬
‫מחקר הערכה איכותני לטיפול במחלקת "בית התקווה"‬
‫אפרת שהם‪ ,‬באדי חסייסי‪ ,‬דיוויד וייסבורד‪,‬‬
‫נעם חביב‪ ,‬ענת זליג‪ ,‬אתי אלישע‪ ,‬רועי זמיר‬
‫מטרת המחקר האיכותני תכנית ההערכה למחלקת בית התקווה הייתה‬
‫לתאר את התוכנית הטיפולית בבית התקווה‪ ,‬ואת מטרותיה על‪-‬פי‬
‫תפיסותיהם של העובדים המפעילים אותה‪ .‬במהלך המחקר בוצעו בכלא‬
‫חרמון ראיונות עומק מובנים למחצה עם מנהל מחלקת בית התקווה ועם‬
‫העובדים הסוציאליים וקצינת החינוך שהפעילו את התכנית בעת עריכת‬
‫המחקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬רואיינו שתי מנהלות המקום בעבר והאחראיות עלה‬
‫תכנית בשב"ס‪ .‬הראיונות התבססו על מדריך ריאיון בעברית שנבנה‬
‫לצורך המחקר הנוכחי על‪-‬פי שאלון להערכת תכניות תיקון‬
‫)‪ .(Correctional Program Assessment Inventory‬לדעת המרואיינים‪,‬‬
‫אי‪-‬אפשר לספק פרופיל פסיכולוגי אחיד לכל עברייני אלימות במשפחה‬
‫שמגיעים לבית התקווה אולם הייתה הסכמה ביניהם שמדובר במטופלים‬
‫שסובלים ממגוון הפרעות נפשיות קשות שנחשפו בעצמם כילדים למגוון‬
‫התעללויות והזנחה‪ .‬מהתמונה הקלינית המורכבת של מטופלים אלו נגזר‬
‫למעשה משך הטיפול הארוך של התכנית )כשנה( ואופי הטיפול בבית‬
‫התקווה שמשל במגוון התערבויות טיפוליות כגון טיפול קבוצתי‬
‫ביהביוריסטי‪-‬קוגניטיבי‪ ,‬פסיכו‪-‬חינוכי‪ ,‬או פסיכו‪-‬דינמי‪ ,‬וכן טיפול פרטני‬
‫פסיכו דינמי‪ .‬מהמחקר עלה‪ ,‬כי ההצלחה של "בית התקווה" נובעת לדעת‬
‫המטפלים משילוב מספר גורמים כגון; הפעלת התכנית בכלא דמוי‬
‫‪79‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫קהילה טיפולית‪ ,‬מגוון הטיפולים המוצע‪ ,‬משך הטיפול‪ ,‬חשיפת‬
‫המטופלים לחינוך פורמאלי‪ ,‬א‪-‬פורמאליות עסוקה ואף הוזכרה השפעת‬
‫המבנה האדריכלי של המקום על הטיפול‪ .‬במהלך המחקר תוארו גם‬
‫הקונפליקטים של המטפלים והועלו הצעות לשיפור התכנית‬
‫הערכת תכנית "בית התקווה" למניעת אלימות במשפחה‬
‫דיוויד וייסבורד‪ ,‬באדי חסייסי‪,‬‬
‫אפרת שהם‪ ,‬נעם חביב‪ ,‬ענת זליג‪ ,‬אתי אלישע‪ ,‬רועי זמיר‬
‫מחקרים רבים מעלים סימן שאלה בנוגע ליעילותן של תכניות למניעת‬
‫אלימות במשפחה המיושמות בכלא בהפחתת שיעור המועדות‪ ,‬כמו גם‬
‫בנוגע לשיטות המחקר שנעשה בהן שימוש‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי היא‬
‫לבחון את יעילותה של תכנית למניעת אלימות במשפחה במחלקה‬
‫הטיפולית "בית התקווה" בכלא חרמון בכל הנוגע להפחתת שיעורי‬
‫המועדות בקרב אסירים מבחינת מאסרים ומעצרים חוזרים‪ .‬הניתוח‬
‫הכמותי במחקר נערך על אסירים שפוטים‪ ,‬תושבי ישראל‪ ,‬אשר‬
‫השתחררו מהכלא בין השנים ‪ .2012-2004‬מתוך קובץ אסירים זה נבחרו‬
‫‪ 279‬אסירים אשר השתתפו בתכנית למניעת אלימות במשפחה "בית‬
‫התקווה"‪ .‬כדי להתאים קבוצת השוואה לאסירים שלקחו חלק בתכניות‬
‫אלו נעשה שימוש בשיטת התאמה‪ .Propensity Score Matching‬שיטה‬
‫זו משקללת את כלל המשתנים שעשויים להשפיע על הקבלה לתכנית‪,‬‬
‫ומחשבת את ההסתברות של כל אסיר להתקבל לתכנית‪ .‬ההסתברות של‬
‫כל אסיר להתקבל לתכנית מתבססת על מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים‪,‬‬
‫מאפייני המאסר ומאפייני האסיר‪ .‬על בסיס הציון שמתקבל הותאם לכל‬
‫אסיר שהשתתף בתכנית בית התקווה אסיר "תאום" שלא השתת‬
‫בתכנית‪ .‬השימוש בשיטה זו מאפשר לבנות קבוצת ביקורת טובה‬
‫התואמת לקבוצת הטיפול‪ .‬נמצא כי הסיכון של אסירים שהשתתפו‬
‫בתכנית בית התקווה להיאסר ולהיעצר שוב נמוך מהסיכון של אסירים‬
‫בקבוצת הביקורת התואמת‪ .‬כמו כן נמצא כי הסיכון של אסירים אלו‬
‫להיאסר ולהיעצר שוב בעוון עבירת אלימות נמוך מהסיכון של אסירים‬
‫בקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫הערכת תכניות השכלה בשירות בתי הסוהר‬
‫נעם חביב‪ ,‬באדי חסייסי‪ ,‬אפרת שהם‪,‬‬
‫דיוויד וייסבורד‪ ,‬נעם חביב‪ ,‬ענת זליג‪ ,‬אתי אלישע‪ ,‬רועי זמיר‬
‫מטרת המחקר הנוכחי לבחון את האפקטיביות של תכניות ההשכלה‬
‫השונות בשירות בתי הסוהר)ביניים‪ ,‬מתקדמים‪ 10 ,‬שנ"ל ו‪ 12 -‬שנ"ל( בכל‬
‫הנוגע להפחתת שיעורי המועדות )מאסרים ומעצרים חוזרים( בקרב‬
‫אסירים‪ .‬הניתוח הכמותי במחקר נערך על אסירים שפוטים‪ ,‬תושבי‬
‫ישראל‪ ,‬אשר השתחררו מהכלא בין השנים ‪ .2012-2004‬מתוך קובץ‬
‫אסירים זה נבחרו ‪ 8,444‬אסירים אשר השתתפו בתכנית השכלה כלשהי‬
‫במהלך מאסרם‪ .‬כדי להתאים קבוצת השוואה לאסירים שהשתתפו‬
‫בתכנית השכלה כלשהי‪ ,‬או לאסירים שהשתתפו ברמות השונות של‬
‫תכניות החינוך‪ ,‬נעשה שימוש בשיטת ההתאמה ‪Propensity Score‬‬
‫‪ .Matching‬שיטה זו משקללת את כלל המשתנים שעשויים להשפיע על‬
‫הקבלה לתכנית ומחשבת את ההסתברות של כל אסיר להתקבל לתכנית‪.‬‬
‫ההסתברות של כל אסיר להתקבל לתכנית מתבססת ע למאפיינים סוציו‪-‬‬
‫דמוגרפיים‪ ,‬מאפייני המאסר ומאפייני האסיר‪ .‬על בסיס הציון שהתקבל‬
‫הותאם לכל אסיר שהשתתף בתכנית חינוך כלשהי אסיר "תאום" שלא‬
‫השתתף בתכנית‪ .‬השימוש בשיטה זו מאפשר לבנות קבוצת ביקורת טובה‬
‫התואמת לקבוצת הטיפול‪ .‬נמצא כי הסיכון למועדות )רצידיביזם( בקרב‬
‫אסירים שלקחו חלק בתכנית מתקדמים ובתכנית ‪ 12‬שנ"ל נמוך מהסיכון‬
‫של אסירים בקבוצות הביקורת‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים‬
‫בין קבוצות טיפול ובין קבוצות הביקורת בתכניות הביניים ו ‪ 10 -‬שנ"ל‪.‬‬
‫קרימינולוגיה חיובית‬
‫שינוי רוחני בתפיסת המשמעות לאחר טיפול בשיטת ‪12‬‬
‫הצעדים באלימות במשפחה‬
‫נתי רונאל‪ ,‬משה אדד‪ ,‬מיכל פרדיס‬
‫תכנית ‪ 12‬הצעדים במקורה הציעה דרך חיים המסייעת להתמודד עם‬
‫התנהגויות בעלת אופי התמכרותי‪ .‬נקודת המוצא ליישומה באלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬כדרך החסד‪ ,‬היא שהגבר והאישה פועלים בדפוסי התנהגות‬
‫הדומה להתמכרות עם ביטויי חוסר‪-‬אונים מול התנהגותם‪ ,‬האלימה מחד‬
‫או קורבנית מאידך‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על השינוי‬
‫בתפיסת המשמעות בקרב גברים אלימים ונשותיהם‪ ,‬בעקבות טיפול‬
‫באלימות הזוגית דרך ‪ 12‬הצעדים‪ .‬ההשערה בבסיס מחקר זה היא כי‬
‫‪81‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫המרכיב המרכזי בתהליך השינוי מקורו במשמעות הרוחנית‪ ,‬הבאה לידי‬
‫ביטוי בחריגה מהריכוז העצמי אל הזולת ואל כוח עליון‪ .‬על מנת לבחון‬
‫את ההשערה ערכנו מחקר איכותני אשר התבסס על ראיונות עומק‬
‫ותצפית משתתפת במגוון יחידות טיפול באלימות במשפחה בארץ‪,‬‬
‫לגברים‪ ,‬נשים ואנשי מקצוע אשר הוכשרו לטפל בעזרת ‪ 12‬הצעדים‬
‫בטיפול באלימות במשפחה‪ .‬כמשוער נמצא כי הגברים והנשים תפסו את‬
‫תכנית הצעדים והשינוי הרוחני אשר עברו בעזרתה כמסייע בהתמודדות‬
‫עם האלימות במשפחה‪ .‬הגברים תארו טרנספורמציה עצמית‪ ,‬ולמדו‬
‫להתייחס לבנות זוגן בדרך לא אלימה‪ .‬במקביל בנות הזוג למדו לפעול‬
‫בדרך שאינה מרצה‪ .‬נמצא גם כיצד סייעה התוכנית במציאת מיקוד‬
‫שליטה מאוזן‪ .‬הגבר למד לא להיות מנוהל בידי מיקוד שליטה פנימי או‬
‫חיצוני קיצוני‪' .‬תרפיית החסד' מדגימה את הקרימינולוגיה החיובית'‪,‬‬
‫אשר שמה דגש על אינטגרציה בין‪-‬אישית‪ ,‬תוך‪-‬אישית ורוחנית‪ ,‬ועל‬
‫חוויות חיוביות שתורמות לתהליכי שינוי‪ ,‬שיקום והחלמה‪.‬‬
‫זונות רחוב מזרחיות‪ :‬ממדי העצמה ומסוגלות אישית במצבי‬
‫סיכון‬
‫ברנדה גייגר‬
‫מטרת מחקר איכותני זה הייתה לבחון את ממדי הסכנות‪ ,‬העצמה‪,‬‬
‫והמסוגלות האישית‪ ,‬אצל נשים העוסקות בזנות רחוב‪ ,‬מזווית ראיתן של‬
‫נשים אלו‪ .‬המחקר התבסס על ראיונות חצי מובנים עם ‪ 18‬נשים‬
‫מזרחיות בזנות רחוב יותר שבע שנים‪ .‬ניתוח תוכן של הראיונות מראה‬
‫שנשים אלו התנגדו בגופן לדיכוי ולחילול גופן בידי גברים מזרחיים‪ ,‬בני‬
‫משפחה או שכנים‪ ,‬שהיו אמורים לכבד אותן ולשמור על בתוליהן‪ .‬כמו‬
‫נשים עניות רבות‪ ,‬החסרות כל הכשרה מקצועית העצים העיסוק בזנות‬
‫רחוב את הנשים המזרחיות‪ ,‬ועזר להן לפתח הרגשה של מסוגלות עצמית‪.‬‬
‫היכולת להגן על עצמן בפני סכנות הרחוב‪ ,‬ומחלות‪ ,‬היכולת לבחור את‬
‫הזמן ואת הימים‪ ,‬שבהם יעבדו ובעיקר היכולת להישען רק על עצמן עזרו‬
‫להן לפתח הרגשה של מסוגלות עצמית‪ .‬ללא סרסור או בוס‪ ,‬נשים אלו‬
‫עבדו באופן עצמאי במערכת כלכלית לא פורמאלית‪ .‬עיסוקן בזנות רחוב‬
‫אפשר להן עצמאות כלכלית ‪-‬יכולת להתפרנס ולשלם שכר דירה‬
‫וחשבונות שוטפים‪ ,‬ואף לשלוח כסף להורים ולילדים‪ ,‬ולהחזיק חבר‪.‬‬
‫ממדי העצמה האלה מרחיקים נשים העוסקות בזנות רחוב‪ ,‬משיחה‬
‫קורבנות ומעלים שיח אלטרנטיבי של התנגדות והעצמה‪ .‬בנוסף הם‬
‫מעמידים בשאלה את חקיקת החוק בדבר הפללת הלקוחות המין‬
‫ממוסחר בהעדר כל מדיניות חברתית הכוללת הכשרה מקצועית‪ ,‬פתרונות‬
‫‪82‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תעסוקתיים להעצמה כלכלית חלופית של נשים מזרחיות אשר השתחררו‬
‫בעזרת גופן ממסורת של דיכוי‪.‬‬
‫טוב מנעוריו‪ :‬בין נדיבות לריכוז עצמי במציאות חיים של‬
‫מתבגרים בסיכון‬
‫תהל בן צבי )אוזן(‪ ,‬נתי רונאל‬
‫תופעת הסיכון בקרב מתבגרים נחקרה רבות‪ ,‬אולם הספרות המחקרית‬
‫הענפה בתחום זה התמקדה לרוב במאפיינים השליליים ובהתנהגות הלא‬
‫נורמטיבית של אוכלוסייה זו‪ .‬מטרת המחקר‪ :‬המחקר הנוכחי נעשה‬
‫מפרספקטיבת הקרימינולוגיה החיובית‪ ,‬ומטרתו הייתה לבחון את‬
‫ההשפעות של חשיפה למאפיינים אנושיים‪ ,‬טוב ונדיבות כמעודדי שינוי‬
‫בקרב מתבגרים בסיכון‪ .‬התייחסות נרחבת ניתנה למרכיב הריכוז העצמי‬
‫בתהליך זה – מרכיב הישרדותי בקרב בני הנוער שמתבטא בתחושת זרות‬
‫וניכור ביחס לאחרים ובקושי לראות ולעסוק בכל דבר שמחוצה להם‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬המחקר התבצע במסורת הגישה האיכותנית‪ -‬פנומנולוגיה‬
‫והשתתפו בו ‪ 30‬מתבגרים‪ .‬כלי המחקר העיקרי כלל ראיונות עומק עבור‬
‫כל אחד ממשתתפי המחקר בנפרד לצד תצפית‪ -‬משתתפת בקרב חלק‬
‫מהמשתתפים‪ .‬ממצאים עיקריים‪ :‬ממצאי המחקר מספקים הבנה שלמה‬
‫באשר להשפעתם של מאפיינים אנושיים חיוביים‪ ,‬כדוגמת חשיפה לטוב‪,‬‬
‫אשר סייעו בחריגה מהריכוז העצמי‪ ,‬ובכך אפשרו התקדמות לעבר שינוי‬
‫רוחני‪ ,‬תפיסתי והתנהגותי בקרב בני הנוער‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מתוך‬
‫הממצאים עלה כי לעיתים קיימים מחסומים המגבילים את היכולת‬
‫להכיל ולבטא טוב כדוגמת הריכוז העצמי‪ .‬הממצאים הראו‪ ,‬כי בתנאים‬
‫מסוימים יש בכוחו של הטוב לצמצם ריכוז עצמי ובכך לקרב את המתבגר‬
‫לאהבה ולחמלה‪ ,‬עד לחיזוק התנהגותו החיובית בפועל‪ .‬בהתאם לזאת‪,‬‬
‫במחקר נבחנה הדינאמיקה המעגלית בין הריכוז העצמי לבין היכולת‬
‫להכיל ולבטא טוב במציאות חייהם של בני נוער בסיכון‪ ,‬תוך הצגת מודל‬
‫מעגלי שמדגיש את הסיכוי והתקווה בעולמם‪.‬‬
‫וקטורים של קרימינולוגיה חיובית‬
‫נתי רונאל‬
‫הקרימינולוגיה החיובית )לא פוזיטיביסטית( הוצגה לראשונה‬
‫כפרספקטיבה עצמאית בקרימינולוגיה לפני מספר שנים‪ ,‬כשהיא מאגדת‬
‫בתוכה מגוון של גישות‪ ,‬מודלים‪ ,‬תיאוריות ושיטות בקרימינולוגיה‪ ,‬חלקן‬
‫‪83‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תיאורטיות אם כי רובן בעלי היבט יישומי פרקטי‪ .‬הקרימינולוגיה‬
‫החיובית מתמקדת בעיקרה ביחס לעבריינות ולאלו המוגדרים עבריינים‪,‬‬
‫כמו גם לאלו שנפגעו על ידי העבירה )בהן מתמקדת הוויקטימולוגיה‬
‫החיובית(‪ ,‬והשלכותיה היישומיות נעות בין מדיניות אכיפת חוק וענישה‪,‬‬
‫פרקטיקה של אכיפת חוק וענישה וגישות של שיקום והחלמה‪ .‬את‬
‫ההגדרה של חיובי לעומת שלילי ניתן להציג לפי מספר דיכוטומיות‬
‫אופייניות‪ ,‬כגון היבדלות מול חיבור‪ ,‬תלות מול עצמאות ועוד‪ .‬ההרצאה‬
‫תתמקד בדיכוטומיות אלו ותראה את התנועה האפשרית בהן בין השלילי‬
‫לחיובי‪ ,‬עם היסקים לגבי אפשרות של יצירת פרספקטיבה חיובית כללית‬
‫במדעי החברה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תציג ההרצאה את הספר הראשון שנכתב על‬
‫קרימינולוגיה חיובית )אסופת מאמרים( ותפרוס מעט ממשנת המאמרים‬
‫השונים‪.‬‬
‫מושב נעילה‪ -‬שיטור מבוסס ממצאים במשטרת ישראל‬
‫פיתוח ובחינת תכנית הכשרה לשוטרים‬
‫המקדמת התנהגות "הוגנת"‬
‫מיכל דיין‬
‫ישנה תמיכה נרחבת בספרות לרעיון שכאשר שוטרים מיישמים את‬
‫סמכותם באופן "הוגן" )כלומר באופן התואם את מודל ה‪procedural -‬‬
‫‪ (justice‬ניתן לצפות לקשת רחבה של תוצאות חיוביות‪ ,‬כולל נכונות רבה‬
‫יותר מצד האזרח לציית להנחיות השוטר‪ ,‬לסייע לו‪ ,‬לספק מידע‪ ,‬לחוות‬
‫את הסיטואציה באופן חיובי‪ ,‬ואף לתפוס את המשטרה כלגיטימית יותר‬
‫בטווח הארוך‪ .‬מודל "ההליך ההוגן" מצביע על ארבעה סוגי התנהגות‬
‫שגורמים לאזרח להרגיש כי קיבל טיפול "הוגן"‪ (1) :‬מתן הזדמנות לאזרח‬
‫להביע את עמדתו לפני קבלת החלטה בעניינו‪ (2) ,‬יחס מנומס ומכבד‪(3) ,‬‬
‫קבלת החלטות ללא משוא פנים )אשר מתבטאבמידה רבה בשקיפות(‪ ,‬ו‪-‬‬
‫)‪ (4‬עידוד אמון במניעי השוטר )בין היתר ע"י הפגנת דאגה ואכפתיות‬
‫לטובתו ולרווחתו של האזרח ו‪/‬או הציבור בכלל(‪ .‬לאור החשיבות של‬
‫התנהגויות אלו‪ ,‬אין זה מפתיע כי ארגוני משטרה רבים ברחבי העולם‬
‫מביעים עניין באופנים שבאמצעותם ניתן לעודד טיפול משטרתי שכזה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ישנן דוגמאות ספורות בלבד לתוכניות הכשרה שפותחו במיוחד‬
‫על מנת לקדם התנהגות משטרתית "הוגנת"‪ ,‬שיעילותן נבחנה מחקרית‪.‬‬
‫מטרת מחקר זה הנה לפתח תכנית הכשרה שכזו במשטרת ישראל‪ ,‬ולבחון‬
‫את השפעותיה בהקשרים ובזירות שונות באמצעות קשת רחבה של‬
‫‪84‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫מדדים‪ ,‬כולל עמדות השוטרים‪ ,‬תפקודם בסימולציות וביצועיהם בשטח‬
‫בטווח הקצר והארוך‪.‬‬
‫נקודות חמות במשטרת ישראל ‪ -‬ממצאי ניסוי שדה בפריסה‬
‫ארצית‬
‫יונתן אילן‪ ,‬ברק אריאל‪ ,‬אמיר בלכר‪ ,‬דיוויד ויסבורד‬
‫מחקרים רבים מצאו קשר חזק בין פשיעה למקום‪ ,‬עם עקביות בריכוזיות‬
‫הפשיעה שתוצרי הלוואי שלה הם נקודות חמות‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬נמצא כי‬
‫לעבודת השיטור בנקודות החמות יש השפעה על צמצום הפשיעה‬
‫ומניעתה ‪.‬‬
‫"אירועי איכות החיים" מוגדרים במשטרת ישראל כאירועי הפרעות‬
‫מנוחה‪ ,‬סכסוכי שכנים‪ ,‬הקמות רעש לסוגיו ועוד‪ .‬אירועים אלו‪,‬‬
‫המדווחים על ידי האזרחים למוקד ‪ ,100‬הם מטרד מתמשך לציבור ולכן‬
‫הגדיר מפכ"ל המשטרה את הטיפול בהם כיעד ארגוני לשנים ‪.2015-2012‬‬
‫כדי לטפל באופן יעיל באירועים אלו‪ ,‬הוגדרו לתחנות משטרת ישראל‬
‫הנקודות החמות‪ .‬הנקודות החמות הוגדרו בכל תחילת שנה בין השנים‬
‫‪2015-2012,‬במודל ייחודי למשטרת ישראל שכלל שימוש בכלי מחקר‬
‫מהספרות העולמית‪ ,‬כלים טכנולוגיים ומערכות מידע גיאוגרפיות )‪,(GIS‬‬
‫כלים סטטיסטיים וכלים שפותחו ביזמה מקומית‪ .‬פריסת הנקודות‬
‫החמות היא ארצית והיעד הוא "קירורן"‪ ,‬כלומר הורדת מספר האירועים‬
‫בהן לעומת לתקופה המקבילה אשתקד‪ .‬הנקודה החמה נקבעת על ידי‬
‫מודל גיאוגרפי אשר מחשב את השטח הקטן ביותר שמייצר את כמות‬
‫האירועים הגדולה ביותר ביחס לשטח התחנה‪ .‬ההנחה היא כי טיפול‬
‫ממוקד באותן נקודות יוביל בהכרח ל"קירורן" ולשיפור באיכות החיים‬
‫של האזרח‪ .‬בשנת ‪ 2013‬נערך ניסוי שדה בפריסה ארצית מבוקרת‪ .‬הניסוי‬
‫הוא ראשון מסוגו בהיקפו בישראל ובעולם‪ ,‬ונועד לתת תוקף מחקרי‬
‫לתוצאות המדידה והטיפול המשטרתי של הנקודות החמות בשנת ‪2013‬‬
‫וכן לבחון את יעילות השיטה‪ .‬מטרת הניסוי היא לבדוק האם הייתה‬
‫הצלחה בקירור הנקודות החמות‪ ,‬כלומר הפחתה במספר השיחות למוקד‬
‫‪ 100‬שבעקבותיהן נפתח אירוע תגובה ונשלחה ניידת‪ ,‬וכן לבדוק האם‬
‫ההצלחה לא הייתה מקרית‪ .‬בניסוי נבחנו ‪ 246‬נקודות ניסוי )נקודות‬
‫התערבות( לעומת ‪ 246‬נקודות ביקורת )נקודות סמויות ללא התערבות(‪.‬‬
‫התוצאות הראו כי קיימת ירידה של כ‪ 16%-‬בדיווח האזרחים למוקד ‪100‬‬
‫בנקודות שבהן היתה התערבות לעומת התקופה המקבילה אשתקד‪ ,‬בעוד‬
‫שבקבוצת הביקורת קיימת ירידה של כ‪ 4.7%-‬בלבד‪ .‬ממצא זה וממצאים‬
‫‪85‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫נוספים המובאים במאמר זה מחזקים את העובדה כי עבודת השיטור‬
‫ומיקוד הפעילות באמצעים שונים בנקודות החמות תרמו להשפעה ישירה‬
‫על צמצום ומניעת האירועים במקומות אלו‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫פוסטרים‬
‫‪87‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫אמת או שקר? כוחה של הטיה בין קבוצתית במיתון הקשר שבין‬
‫מאפייני הסיפור לתפיסת אמינות‬
‫אסף ינון וגלית נהרי‬
‫על פי תיאורית ניטור המציאות‪ ,‬עדות העשירה בפרטים תפיסתיים‪,‬‬
‫הקשריים ורגשיים נתפסת כאמינה יותר מאשר עדות הדלה בפרטים‬
‫אלה‪ .‬במצבים מעוררי חשד אנשים נוטים לעבד אינפורמציה באופן‬
‫סיסטמתי‪ ,‬ומתרחשת הדללה )מיתון( של השפעת רמזים יוריסטיים‪ ,‬כגון‬
‫עושר בפרטים‪ ,‬על תהליך קבלת ההחלטה‪ .‬במחקר הנוכחי נחשפו‬
‫סטודנטים יהודים לסיפור חיים אשר השתנה במונחים של עושר הטקסט‬
‫)דל או עשיר( וזהות המספר )ערבי או יהודי(‪ ,‬והתבקשו לשפוט את‬
‫אמינותו של המספר‪ .‬אנשים נוטים לחשוד יותר באלה שאינם משתייכים‬
‫לקבוצתם מאשר בבני קבוצתם )הטיה בין קבוצתית(‪ ,‬ולכן ציפינו כי‬
‫השפעת עושר הטקסט על הערכת האמינות תהיה פחותה כאשר המספר‬
‫היה ערבי )מצב של חשד גבוה( מאשר כשהוא היה יהודי )מצב של חשד‬
‫נמוך(‪ .‬בניגוד למצופה‪ ,‬נמצא כי ההשפעה של עושר פרטי הסיפור על‬
‫האמינות הנתפסת נותרה בעינה ללא תלות בזהות המספר‪ .‬כלומר‪ ,‬הטיה‬
‫בין קבוצתית לא הובילה למיתון השפעת העושר בפרטים על קבלת‬
‫ההחלטה‪ .‬אולם‪ ,‬נמצא כי תחושת הקרבה החברתית למספר האפילה על‬
‫עושר הפרטים הנתפס בניבוי של הערכת האמינות הנתפסת‪ .‬ממצא זה‬
‫רומז על האפשרות שתחושת המרחק החברתי מהמספר )תהיה זהותו‬
‫אשר תהיה(‪ ,‬ולא זהות המספר המתופעלת‪ ,‬היא זו שהעלתה את רמת‬
‫החשדנות של המשתתפים‪ ,‬וגרמה להפחתת ההשפעה של עושר הטקסט‬
‫על הערכת אמינות המספר‪.‬‬
‫השפעת חרדה על תהליכים קוגניטיביים בהיבט מיקרוגנטי‬
‫הילה יניב ויוסף גליקסון‬
‫השפעה של רגש על תהליכים קוגניטיביים יכולה להיחקר באמצעות‬
‫שימוש בגירויים ויזואליים‪ .‬אחת הדרכים לבחינת הקשר שבין גירוי‬
‫חזותי לרגש‪ ,‬בפרט רגש חרדה‪ ,‬הינה המתודה המיקרוגנטית‪ .‬מתודה‬
‫מחקרית זו הינה טכניקה השלכתית העושה שימוש בגירוי חזותי‬
‫באמצעות ניסוי ממוחשב‪ .‬במחקר זה הוצגו גירויים היברידיים בסדרה‬
‫מיקרוגנטית רציפה‪ ,‬כך שהצגתם הייתה באופן מטושטש שהלך והתבהר‬
‫ולפרקי זמן שהלכו והתארכו‪ .‬כך הושג אפקט מיסוך של הגירוי והצגתו‬
‫באופן תת‪-‬הכרתי‪ .‬במהלך הניסוי הממוחשב הוקלטו דיווחי המשתתפים‬
‫אודות שראו בכל חשיפה לגירויים ותגובותיהם הגופניות וההתנהגותיות‬
‫‪88‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫נרשמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מילאו המשתתפים שאלונים למדידת חרדה תכונתית‬
‫ומצבית‪ ,‬אימפולסיביות תכונתית והתרכזות‪ ,‬בזמנים שונים בניסוי‪.‬‬
‫הממצאים הבולטים במחקר זה הינם ראשית‪ ,‬ההשפעה של חשיפת‬
‫האדם לגירויים המוצגים בטכניקה המיקרוגנטית על רגשותיו‪ ,‬בפרט רגש‬
‫חרדה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מהממצאים עולה כי דיווחי המשתתפים התמקדו‬
‫בחלק האנושי בגירוי ובכך‪ ,‬המשתתפים יכלו להתעלם מהחלק הלא‪-‬‬
‫אנושי שהיווה איום מעורר חרדה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התפתחות קוגניטיבית של‬
‫השינוי הרגשי‪ ,‬אשר תועדה לאורך שלביה‪ ,‬חשפה את מחשבות ורגשות‬
‫המשתתף‪ ,‬אשר הושלכו חזרה על הגירוי‪ .‬במחקרים עתידיים ניתן יהיה‬
‫להשתמש במתודה זו על מנת לבחון את האופן בו אוכלוסיות עברייניות‬
‫שונות תופסות ונותנות משמעות לגירויים בסביבתן‪ ,‬משמעות המשקפת‬
‫אישיות‪ ,‬מחשבות ורגשות‪ .‬וכן‪ ,‬ניתן יהיה לבחון את דרכי התגובה‬
‫וההתמודדות עם דחק ומהו תפקיד החרדה בהתנהגות עבריינית‪.‬‬
‫השיטה המיקרוגנטית להערכת אימפולסיביות פונקציונלית‬
‫ואימפולסיביות דיספונקציונלית‬
‫חן ימית חדד ויוסף גליקסון‬
‫המחקר הנוכחי מציג את השיטה המיקרוגנטית להערכת אימפולסיביות‬
‫פונקציונלית ואימפולסיביות דיספונקציונלית )להלן א"פ וא"ד‪,‬‬
‫בהתאמה(‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 118‬סטודנטים וסטודנטיות אשר סווגו‬
‫לארבע קבוצות‪ :‬נבדקים שציוניהם גבוהים בא"פ ונמוכים בא"ד‪ ,‬נבדקים‬
‫שציוניהם גבוהים בא"ד ונמוכים בא"פ‪ ,‬נבדקים שציוניהם נמוכים בא"פ‬
‫ובא"ד‪ ,‬ונבדקים שציוניהם גבוהים בא"פ ובא"ד‪ .‬סטודנטים אלו נבחרו‬
‫לאחר שלב מקדים למחקר‪ ,‬בו נערך סינון ראשוני באמצעות שאלון‬
‫אימפולסיביות של דיקמן )‪ ,(DII‬ובו השתתפו ‪ 506‬סטודנטים‬
‫וסטודנטיות‪ .‬א"פ וא"ד נבחנו באמצעות מדדי זמן ותוכן בסדרה העולה‬
‫ובסדרה היורדת במבחן התפקוד היצירתי )‪ :(CFT‬משך זמן הדיווח‪,‬‬
‫מספר הצגות הגירוי‪ ,‬שטף התשובות‪ ,‬גמישות מחשבתית‪ ,‬ציון פיזיוגנומי‪,‬‬
‫וקפיצה מקטגוריה לקטגוריה‪ .‬מממצאי המחקר עולה כי בהתאם‬
‫להשערת המחקר‪ ,‬בסדרה העולה‪ ,‬נבדקים שציוניהם גבוהים בא"ד הציגו‬
‫תפיסה פיזיוגנומית‪ ,‬קפיצות מקטגוריה לקטגוריה‪ ,‬ונדרש להם מספר רב‬
‫יותר של הצגות הגירוי‪ ,‬בהשוואה לנבדקים שציוניהם נמוכים בא"ד‪.‬‬
‫בסדרה היורדת‪ ,‬נבדקים שציוניהם גבוהים בא"ד הציגו תפיסה‬
‫פיזיוגנומית‪ ,‬ונדרש להם מספר רב יותר של הצגות הגירוי‪ ,‬בהשוואה‬
‫לנבדקים שציוניהם נמוכים בא"ד‪ .‬השיטה המיקרוגנטית מאפשרת לנו‬
‫להבחין בין א"פ וא"ד‪ .‬להבחנה זו יש חשיבות רבה‪ ,‬שכן היא מאפשרת‬
‫‪89‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫להבחין בין אספקטים פונקציונליים ודיספונקציונליים של‬
‫אימפולסיביות‪ ,‬היא יכולה להסביר את הסתירות שנמצאו במחקרים‬
‫קודמים שלא הבחינו בין שני סוגי אימפולסיביות אלה‪ ,‬והיא תורמת‬
‫להבנת סוגים רבים של התנהגויות‪.‬‬
‫האם האמת מצויה במילים? תפקידו של העניין האישי בניטור‬
‫המציאות‬
‫דניאל אלדר וגלית נהרי‬
‫המחקר הנוכחי בחן האם לעניין אישי יש השפעה ממתנת על היכולת‬
‫להבחין בין אמיתות לבין שקרים באמצעות הכלי "ניטור מציאות"‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 110‬סטודנטים‪ ,‬חלקם בעלי עניין אישי בכלבים )מגדלים‬
‫או גידלו כלב בעבר( וחלקם חסרי עניין אישי בכלבים )לא גידלו כלב‬
‫מעולם(‪ .‬המשתתפים התבקשו לדווח על סרט בו גיבור העלילה היה כלב‪,‬‬
‫כאשר מחציתם צפו בסרט בפועל ודיווחו עליו מזיכרונם )דוברי אמת(‬
‫ומחציתם לא צפו בסרט בפועל ובדו את תוכנו מדמיונם )דוברי שקר(‪.‬‬
‫שוער כי יכולת ההבחנה של הכלי בין דוברי אמת לבין דוברי שקר תהייה‬
‫גדולה יותר בקרב משתתפים בעלי עניין אישי מאשר בקרב משתתפים‬
‫שאינם בעלי עניין אישי‪ ,‬זאת כיוון שדוברי האמת יזכרו טוב יותר פרטים‬
‫הקשורים בכלב כאשר יש להם עניין אישי בכלבים מאשר כשאין להם‬
‫עניין אישי בכלבים‪ .‬כצפוי‪ ,‬נמצא הבדל בין דוברי האמת לדוברי השקר‬
‫בשישה משמונה הקריטריונים של ניטור המציאות‪ .‬ממצא זה סיפק עדות‬
‫נוספת לאלה הקיימות בספרות‪ ,‬על תוקפו של הכלי ניטור מציאות‬
‫בהבחנה בין הצהרות אמיתיות לשקריות‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד למצופה‪ ,‬לא‬
‫נמצאה השפעה ממתנת של העניין האישי על ההבחנה בין אמיתות לבין‬
‫שקרים באמצעות הכלי‪ .‬משתתפים בעלי העניין בכלבים מסרו הצהרות‬
‫הדומות באיכותן )במונחים של הכלי( לאלה של משתתפים חסרי עניין‬
‫בכלבים‪ .‬פירוש לממצאים אלה והצעות למחקר המשך ידונו‪.‬‬
‫פשיעה מצבית ואירועי טרור של מפגע בודד‪ :‬המקרה של פיגועי‬
‫דריסה בישראל‬
‫סיימון פרי‪ ,‬באדי חסייסי וגלי פרי‬
‫התקפות טרור המבוצעות בידי מפגעים בודדים‪ ,‬ללא הכוונה או תמיכה‬
‫של ארגון טרור‪ ,‬הפכו לאיום משמעותי במדינות המערב בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬כולל בישראל‪ .‬בהשוואה לטרור המאורגן בידי ארגון או‬
‫‪90‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תשתית‪ ,‬טרור המבוצע בידי מפגעים בודדים קשה יותר לניבוי ולמניעה‪.‬‬
‫מחקרים שעסקו במפגעים בודדים התמקדו לרוב בטרוריסט עצמו –‬
‫פרופיל‪ ,‬מאפיינים פסיכולוגים ומוטיבציה לפעולה‪ ,‬ורק מעט מאוד‬
‫מחקרים התייחסו לשיטות הביצוע של טרור מפגעים בודדים ולהבדלים‬
‫בינן לזה המאפיין התקפות המונחות על ידי ארגוני טרור‪ .‬במחקר הנוכחי‬
‫נעשה שימוש בעקרונות גישת מניעת הפשיעה המצבית כמסגרת‬
‫תיאורטית לניתוח ארבעת מרכיבי ההזדמנות לפעולות טרור של מפגעים‬
‫בודדים‪ :‬נשק‪ ,‬מטרה‪ ,‬כלים וגורמים מסייעים‪ .‬הניתוח מתבסס על כלל‬
‫פיגועי הדריסה שאירעו בישראל בין השנים ‪ .2004-2014‬השימוש בחקר‬
‫המקרה של מניעת פשיעה מצבית כמסגרת ניתוח מאפשר הבנה טובה‬
‫יותר לתהליך קבלת החלטות של מפגעים בודדים במהלך פיגועי הדריסה‪.‬‬
‫אישיות‪ ,‬התאמה בין אישית ומוטיבציה להורות‬
‫שרי הראל ויוסי גליקסון‬
‫המוטיבציות המביאות לבחירה בהורות או באל‪-‬הורות )בחירה בחיים‬
‫ללא ילדים(‪ ,‬הן רבות ומגוונות ומנוסחות בהתאם לשיקולים חברתיים‪,‬‬
‫תרבותיים ופסיכולוגיים שונים‪ .‬מחקר זה מניח כי קיים יסוד תכונתי –‬
‫אישיותי הנמצא בבסיסם של שיקולים והצדקות אלו‪ .‬המחקר בודק את‬
‫הקשר בין ממדי אישיות ספציפיים של הפרט על‪-‬פי המודל האייסנקייני‪,‬‬
‫חיפוש ריגושים וסגנון קוגניטיבי‪ ,‬לבין מוטיבציה להורות )שלילית‬
‫וחיובית(‪ .‬במחקר משתתפים זוגות נשואים ונשים רווקות שיש להם‬
‫ילדים וזוגות נשואים ונשים רווקות שאין להם ילדים‪ .‬המדגם נאסף‬
‫בשיטת "כדור שלג"‪ .‬ממצאי המחקר הראשוניים מציגים‪ ,‬פרופיל‬
‫אישיותי של נשים ללא ילדים הגבוהות משמעותית בסולם ‪P‬‬
‫)פסיכוטיסיזם(‪ ,‬בסולם ‪) ES‬חיפוש חוויות( של חיפוש ריגושים‪ ,‬בעלות‬
‫רמת מוטיבציה חיובית נמוכה להורות ורמת מוטיבציה שלילית גבוהה‪,‬‬
‫בהשוואה לנשים עם ילדים‪ .‬נשים רווקות נמצאו גבוהות יותר בסולם‬
‫פנטזיה של אמפתיה בהשוואה לנשים הנשואות‪ .‬נמצא כי קיים מתאם‬
‫שלילי מובהק בין ממד ‪ P‬לבין משתנה של תחושת מחוייבות לבית בקרב‬
‫הנשים‪ .‬בהתאם‪ ,‬נשים ללא ילדים מציגות מחוייבות נמוכה יותר לבית‬
‫באופן מובהק‪ .‬המחקר בודק את השפעתן של תכונות הפרט על בחירותיו‪,‬‬
‫בתוך המערכת הזוגית והחברתית בה הוא פועל‪ .‬חשיבותו של המחקר‪,‬‬
‫היא בבניית פרופיל אישיותי רחב‪ ,‬אשר יוכל לנבא את סוג ועוצמת‬
‫המוטיבציה להורות של הפרט ושל השותפים למסגרת הזוגית‪ ,‬ולעמוד על‬
‫‪91‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫הגורמים המחזקים התנהגות נורמטיבית או חריגה‪ ,‬בקונטקסט הסובב‬
‫של החברה בה הם מתקיימים ופועלים‪.‬‬
‫הקשר בין אישיות הנבדק ותגובותיו הפיזיולוגיות במבחן פרטי‬
‫החקירה המוכמנים‬
‫ליזה צבי ואיתן אלעד‬
‫המחקר בחן את הקשר בין דפוסי אישיות של נבדקים ותגובותיהם‬
‫הפיזיולוגיות במבחן הפוליגרף בשיטת פרטי החקירה המוכמנים )פח"ם(‪.‬‬
‫‪ 120‬סטודנטים לתואר ראשון התבקשו למלא את גרסתו העברית של‬
‫שאלון "חמשת הגדולים"‪ ,‬המציג את ממדי האישיות הבאים‪ :‬נוירוטיות‪,‬‬
‫מוחצנות‪ ,‬פתיחות להתנסויות‪ ,‬נועם הליכות‪ ,‬ומצפוניות ) ‪Big 5‬‬
‫‪ .(personality inventory‬בשלב השני של הניסוי הונחו המשתתפים לבצע‬
‫גניבה‪-‬מדומה של חפצים מתוך משרד‪ ,‬ונמסר להם שהם חשודים בגניבה‬
‫ועליהם לעבור בדיקה בפוליגרף‪ .‬במהלך המבחן הוצגו להם פריטים‬
‫הקשורים בגניבה ונמדדה התגובתיות הפיזיולוגיות שלהם לפריטים אלו‬
‫בהשוואה לפריטים שאינם קשורים לגניבה‪ .‬הערוצים הפיזיולוגיים‬
‫שנמדדו הם המוליכות החשמלית של העור )‪ ,(SCR‬אורך הקו של נפח‬
‫הפעימה באצבע )‪ ,(FPWL‬ואורך הקו של דפוס הנשימה )‪ .(RLL‬המשתתפים‬
‫התבקשו להכחיש את מעורבותם בגניבה והובטח להם כי אם יצליחו‬
‫במבחן יקבלו נקודות זכות נוספות כבונוס‪ .‬הממצאים הראו שנבדקים‬
‫מופנמים הגיבו יותר מחבריהם המוחצנים בערוץ המוליכות החשמלית של‬
‫העור‪ .‬פתיחות להתנסויות ניבאה תגובות פיזיולוגיות חזקות יותר‬
‫לפרטים הרלבנטים בערוץ אורך הקו של נפח הפעימה‪ .‬ציון גבוה במימד‬
‫הנוירוטיות ניבא תגובות חזקות בערוץ אורך הקו של דפוס הנשימה‪.‬‬
‫הממצאים מעידים על כך שקיים קשר בין דפוסי אישיות מוגדרים‬
‫ותגובתיות דיפרנציאלית בערוצי מדידה פיזיולוגיים שונים‪.‬‬
‫מה עובד? ממצאי מחקר איכותני על תכנית השיקום הקבוצתי‬
‫בשב"ס מנקודת המבט של האסירים‬
‫אתי אלישע‪ ,‬אפרת שהם‪ ,‬באדי חסייסי ודויד וייסבורד‬
‫תכנית השיקום הקבוצתי‪ ,‬המאפשרת לאסירים לעבוד מחוץ לכותלי‬
‫הכלא בשלהי תקופת מאסרם‪ ,‬נחשבת לאחת מתוכניות העילית של‬
‫השב"ס בישראל‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את התרומה של‬
‫‪92‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫התוכנית לתהליכי שיקום ושילוב‪-‬מחדש בקהילה מנקודת המבט של‬
‫האסירים שהשתתפו בתוכנית‪ ,‬ואת שביעות רצונם מהתוכנית‪ .‬לצורך כך‪,‬‬
‫רואיינו ‪ 22‬אסירים ואסירים‪-‬משוחררים שהשתתפו בתוכנית השיקום‬
‫הקבוצתי בשני בתי סוהר ברמת אבטחה בינונית הממוקמים במרכז‬
‫הארץ‪ .‬הראיונות הניבו מספר ממצאים מרכזיים‪ .‬ראשית‪ ,‬משתתפי‬
‫המחקר הביעו עמדות חיוביות כלפי מרכיבי הליבה של התוכנית‪ ,‬ובראשם‬
‫העבודה מחוץ לכותלי הכלא‪ .‬מרכיבים נוספים שצוינו לחיוב על ידי‬
‫משתתפי המחקר היו שיחות עם העו"סים והפעילויות הקבוצתיות באגף‬
‫השיקום הקבוצתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬רבים מהם ציינו כי התוכנית הכינה אותם‬
‫לקראת שחרורם מהכלא ואף הקלה את המעבר שלהם מחיי הכלא לחיי‬
‫הקהילה )"הפחתת הלם השחרור"(‪ .‬לצד זאת‪ ,‬חלק מהמשיבים )כולם‬
‫מאותו בית סוהר( מתחו ביקורת על אופן העברת התוכנית בכלא זה‪,‬‬
‫בעיקר לאור היחס השלילי והנוקשה כלפיהם מצד הנהלת הכלא והצוות‬
‫המטפל‪ .‬המחקר הנוכחי דן בחזקות ובחולשות של התוכנית מנקודת‬
‫המבט של תיאוריות שיקומיות כדוגמת הקרימינולוגיה חיובית‪ ,‬וכן‬
‫ברלבנטיות שלה להגברת הלגיטימיות של מערכת התקון בעיני צרכניה‪,‬‬
‫ומציע מספר שיפורים‪.‬‬
‫השפעת גרייה מוחית בזרם חשמל ישיר )‪ (tDCS‬באזור ‪DLPFC‬‬
‫ופעילות אירובית על ‪-‬‬
‫תפקודים ניהוליים ‪ ,‬מאפיינים אישיותיים והתנהגות‬
‫אימפולסיבית בקרב מבוגרים צעירים עם עודף משקל‬
‫יולה מילשטיין‪ ,‬רסובסקי אורי‪ ,‬גליקסון יוסי‬
‫מטרת המחקר‪ :‬מטרתו העיקרית של המחקר לבחון את יעילותה של‬
‫שיטת התערבות בגרייה מוחית בזרם חשמל ישיר יחד עם פעילות‬
‫אירובית בוויסות התנהגות אימפולסיבית ושיפור בתפקודים‬
‫הקוגניטיביים הניהוליים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מטרתה השניה הייתה לבדוק את‬
‫הפרופיל האישיותי של אוכלוסייה עם עודף משקל והאם יחול שינוי‬
‫במרכיבים ההתנהגותיים של האישיות‪ ,‬בין שתי הקבוצות לאחר הטיפול‬
‫של שלושה חודשים‪ .‬שיטת המחקר‪ :‬מחקר התערבותי סמויות יחיד‬
‫רנדומלי‪ .‬במחקר היו שתי קבוצות –משתתפי קבוצת הניסוי קיבלו גרייה‬
‫אקטיבית במכשיר ה ‪) tDCS‬זרם חשמלי של ‪ 2‬מיליאמפר( למשך ‪ 20‬דקות‬
‫)‪ +‬פעילות גופנית( ומשתתפי קבוצת השאם )ביקורת( קיבלו גריית‬
‫פלסיבו למשך ‪ 20‬דקות )אירובי בלבד(‪ .‬משך פעילות הגופנית הייה ‪30‬‬
‫דקות‪ ,‬בצורת אימון קרדיו‪-‬וסקולרי מחזורי‪ .‬השערות המחקר היו‪.(1 :‬‬
‫‪93‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫שינוי במדדי האימפולסיביות )הנמדד על ידי שאלון ‪ (Barratt‬ויכולת‬
‫קבלת החלטות ודחיית סיפםוקים מיידיים ‪ ,‬ובביצועי המטלות‬
‫הקוגניטיביות יהיה גדול יותר בתנאי הגרייה האקטיבית מאשר בתנאי‬
‫הפלסיבו )האירובי(‪ (2 .‬אנו מצפים לראות שינוי בפרופיל האישיותי‬
‫בעיקר ברמת הנוירוטיות שתרד וכן באימפולסיביות‪ .‬ממצאים ראשוניים‬
‫מראים כי נתוניהם של שתי משתתפות המחקר )אחת מכל תנאי ניסוי(‬
‫שסיימו את תקופת ההתערבות בגרייה ופעילות גופנית מראים ששתי‬
‫המשתתפות השתפרו בביצועים במטלות הקוגניטיביות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנו שינוי‬
‫מסוים בחלק מהמרכיבים האישיותיים‪ .‬שתי המשתתפות מדווחות על‬
‫ירידה ברצון לאכול‪ ,‬מה שיכול להצביע על ירידה ברמת האימפולסיביות‪.‬‬
‫סקר "ביטחון אישי" – נפגעי עבירה ‪ 2014‬ממצאים עיקריים‬
‫בשורה רגב ושי עמרם‬
‫לראשונה מאז שנת ‪ ,2001‬המשרד לביטחון הפנים בשיתוף עם הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה יזם סקר בנושא ביטחון אישי‪ ,‬לאומי‪ ,‬במטרה‬
‫לקבל מידע על היקף הנפגעים מעבריינות באוכלוסייה שנגרם לנפגע‪ ,‬כמו‬
‫גם על תחושת הביטחון של הציבור בישראל‪ .‬לסקר מספר מטרות‬
‫עיקריות‪ :‬אמידת מספר הנפשות ומספר משקי הבית‪ ,‬שנפגעו במהלך‬
‫השנה האחרונה מאחת העבירות שנבחנו‪ .‬אומדנים אלה נועדו לכלול גם‬
‫היפגעויות שלא דווחו למשטרה‪ ,‬ובכך להרחיב את מספר הדיווחים על‬
‫היפגעויות הידועות למשטרת ישראל; חישוב מספר הפגיעות השנתי‬
‫הכולל בישראל‪ ,‬על סמך מספר הנפשות ומשקי הבית המציינים שנפגעו‪,‬‬
‫ומספר הפגיעות שחוו‪ ,‬במהלך השנה האחרונה; בחינת שיעור המדווחים‬
‫למשטרת ישראל על היפגעות מעבירות‪ ,‬זיהוי המאפיינים העיקריים‬
‫במקרים של אי דיווח‪ ,‬ואבחון הסיבות העיקריות לתת הדיווח בכל אחת‬
‫מסוגי העבירה‪ .‬הסקר בוחן לראשונה את "תחושת הביטחון" ומשפיעיו כן‬
‫את ההיפגעות מ"פגיעה מקוונת"‪ ,‬פגיעה באמצעות אינטרנט ואמצעי‬
‫תקשורת אחרים‪.‬‬
‫אומדן "מדד האלימות" הלאומי – נתונים חדשים‬
‫בשורה רגב וכפיר בץ‬
‫בחינת ממדי האלימות בישראל וחומרתה נותחו לראשונה בצורה נרחבת‬
‫ומקיפה והובאו לידיעת הציבור בדו"ח מדד אלימות לאומי שפורסם‬
‫‪94‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫במרץ ‪ .2014‬הניתוח סלל את הדרך למדידה אחידה וכוללת לתופעת‬
‫האלימות בישראל תוך התייחסות לגופים השונים שעוסקים בטיפול‬
‫בתופעה ובתיעודה‪ .‬הדו"ח הנוכחי יציג את המשך התפתחות מגמות‬
‫האלימות בישראל בשנים ‪ 2013‬ו‪ ,2014-‬תוך השוואה לניתוחים דומים‬
‫שנעשו בעולם תוך מאמץ להטעמת מתודולוגיות עיקריות שיאפשרו‬
‫השוואה של ישראל למדינות ה‪ OECD-‬מבחינת היקף האלימות‪ ,‬מאפייניה‬
‫ותחושות הביטחון הנגזרות מכך‪ ,‬בצורה המהימנה ביותר‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫מדד האלימות הלאומי ממשיך לפתח את הבסיס לשפה משותפת בקרב‬
‫הגופים הציבוריים בישראל ומטרתו להוות בסיס לקביעת מדיניות‬
‫אפקטיבית להתמודדות עם תופעת האלימות ויצירת שיח ציבורי‬
‫ותקשורתי מבוסס עובדות‪ .‬במדינות רבות בעולם גוברת הדרישה בשנים‬
‫האחרונות לנתונים מהימנים ולסטטיסטיקה אודות פשיעה ואלימות‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ניכר מאמץ עולמי לניסוח תופעת האלימות‪ ,‬לשיפור ולפיתוח שיטות‬
‫לניתוח של ממדי התופעה‪ .‬מדד אלימות לאומי בישראל יסייע לשלב את‬
‫מדינת ישראל בפעילות העולמית בנוגע להתמודדות עם פשיעה ואלימות‬
‫וכן להיות שותפה במחקרים בנושאים של ארגונים בין‪-‬לאומיים כגון‬
‫ארגון ה‪ OECD-‬בו ישראל חברה‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫תודות‪:‬‬
‫ברצוננו להודות לכל אלה אשר עזרו וסייעו לוועדה האקדמית‬
‫בהכנת חוברת הכנס‪:‬‬
‫ברשדסקי רוסטיק‪ ,‬קרימינולוג קליני‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‪.‬‬
‫דעדוש‪-‬סטפן ניצן‪ ,‬תואר שני‪ ,‬מגמה מחקרית‪ ,‬אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪.‬‬
‫מילשטיין יולה‪ ,‬תואר שני‪ ,‬מגמה מחקרית‪ ,‬אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪.‬‬
‫ניר רוזמן‪ ,‬תואר שני‪ ,‬המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‬
‫‪96‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫אינדקס שמות‬
‫‪97‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫א‬
‫אבולעפיה יהודית ‪.......................................................‬עמ' ‪64 ,56 ,15 ,12 ,9‬‬
‫אדד משה ‪...................................................................‬עמ' ‪81 ,42 ,19 ,7‬‬
‫אדלשטיין ארנון ‪.........................................................‬עמ' ‪58 ,12‬‬
‫אדרי אורטל ‪...............................................................‬עמ' ‪50 ,10‬‬
‫אהרון גוטמן מירב ‪......................................................‬עמ' ‪66 ,16‬‬
‫אידיסיס יעל‪...............................................................‬עמ' ‪63 ,15‬‬
‫אילן יונתן ‪..................................................................‬עמ' ‪85 ,20‬‬
‫אלדר דניאל ‪................................................................‬עמ' ‪90 ,13‬‬
‫אלישע אתי‪.................................................................‬עמ' ‪92 ,81 ,80 ,79 ,14‬‬
‫אלעד איתן ‪.................................................................‬עמ' ‪92 , 15‬‬
‫אמיר דורית ‪................................................................‬עמ' ‪51 ,10‬‬
‫אמיתי גילה ‪................................................................‬עמ' ‪48 ,10‬‬
‫אראל רחלה‪................................................................‬עמ' ‪78 ,18‬‬
‫אריאל ברק ‪................................................................‬עמ' ‪85 ,58 ,54 ,20 , 12 ,11‬‬
‫ב‬
‫בכר עביר ‪....................................................................‬עמ' ‪77 ,18‬‬
‫בן יאיר יצחק ‪.............................................................‬עמ' ‪71 ,17‬‬
‫בן סימון משה‪.............................................................‬עמ' ‪52 ,51 ,50 ,10‬‬
‫בן צבי )אוזן( תהל ‪.......................................................‬עמ' ‪83 ,20‬‬
‫בן צבי קתרין ‪..............................................................‬עמ' ‪43 ,33 ,8 ,5‬‬
‫בנדלק יהודית ‪.............................................................‬עמ' ‪30 ,4‬‬
‫בנצור רוני ‪..................................................................‬עמ' ‪55 ,11‬‬
‫בץ כפיר ‪......................................................................‬עמ' ‪94 ,14‬‬
‫בקר גיא ‪.....................................................................‬עמ' ‪24 ,3‬‬
‫ברוט בת‪-‬עמי ‪.............................................................‬עמ' ‪26 ,4‬‬
‫ברייר עידן ‪..................................................................‬עמ' ‪23 ,3‬‬
‫ברמן אליאב ‪...............................................................‬עמ' ‪34 ,6‬‬
‫ברנבלום תמר ‪.............................................................‬עמ' ‪75 ,18,16‬‬
‫ג‬
‫גואטה קרן ‪.................................................................‬עמ' ‪31 ,5‬‬
‫גובמן יורי‪...................................................................‬עמ' ‪41 ,7‬‬
‫גולדברג אילנה )אילי( ‪..................................................‬עמ' ‪43 ,8‬‬
‫גולן הילה ‪ -‬שמוחה ‪.....................................................‬עמ' ‪69 ,16‬‬
‫גוסינסקי רוחמה ‪.........................................................‬עמ' ‪59 ,12‬‬
‫גייגר ברנדה ‪................................................................‬עמ' ‪82 , 20‬‬
‫גל טלי ‪........................................................................‬עמ' ‪25 ,3‬‬
‫גלאון ענבל‪..................................................................‬עמ' ‪43 ,8‬‬
‫גלבוע אבי ‪...................................................................‬עמ' ‪50 ,10‬‬
‫גליקסון יוסף ‪..............................................................‬עמ' ‪93 ,91 ,89 ,88 , 14 ,13‬‬
‫גצקו ג'ושוע ‪................................................................‬עמ' ‪67 ,33 ,16 ,5‬‬
‫‪98‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ד‬
‫דביר גבירצמן שירה ‪....................................................‬עמ' ‪66 ,16‬‬
‫דוד‪-‬בונפד סיון‪............................................................‬עמ' ‪65 ,15‬‬
‫דודל מטיאס‪...............................................................‬עמ' ‪68 ,16‬‬
‫דחרוג רגב ‪..................................................................‬עמ' ‪43 ,8‬‬
‫דיין מיכל ‪...................................................................‬עמ' ‪84 , 62 , 20 ,13‬‬
‫ה‬
‫הילמן דנה ‪..................................................................‬עמ' ‪74 ,18‬‬
‫הראל שרי ‪..................................................................‬עמ' ‪91 ,14‬‬
‫ו‬
‫ו'יליס ג'יימס ‪..............................................................‬עמ' ‪47 , 9‬‬
‫וולש סופי ‪...................................................................‬עמ' ‪37 ,6‬‬
‫ויינשל‪-‬מרגל קרן‪.........................................................‬עמ' ‪43 ,8‬‬
‫וייסבורד דויד ‪.............................................................‬עמ' ‪,81 ,80 ,79 ,20 ,19 ,14‬‬
‫‪92‬‬
‫וילמובסקי ענבל‪..........................................................‬עמ' ‪48 , 9‬‬
‫וינשטיין רחל ‪..............................................................‬עמ' ‪26 ,3‬‬
‫ולק דרור ‪....................................................................‬עמ' ‪34 ,6‬‬
‫ז‬
‫זאבי נועה ‪...................................................................‬עמ' ‪51 ,10‬‬
‫זיו רונן ‪.......................................................................‬עמ' ‪36 ,6‬‬
‫זליג ענת ‪.....................................................................‬עמ' ‪81 ,80 ,79 , 19‬‬
‫זמיר רועי ‪...................................................................‬עמ' ‪,79 ,52 ,46 ,19 ,11 ,9‬‬
‫‪81 ,80‬‬
‫זמל עופר ‪....................................................................‬עמ' ‪36 ,6‬‬
‫ח‬
‫חביב נעם ‪...................................................................‬עמ' ‪81 ,80 ,79 ,30 ,19 , 4‬‬
‫חדד חן ימית‪...............................................................‬עמ' ‪89 ,13‬‬
‫חובב מאיר ‪.................................................................‬עמ' ‪64 , 13‬‬
‫חימי חנה ‪...................................................................‬עמ' ‪6‬‬
‫חן גילה ‪......................................................................‬עמ' ‪31 ,5‬‬
‫חסייסי באדי ‪..............................................................‬עמ' ‪,46 ,19 ,14 ,11 ,9 ,8‬‬
‫‪92 ,90 ,81 ,80 ,79 ,52‬‬
‫ט‬
‫טאובר דליה ‪...............................................................‬עמ' ‪26 , 4‬‬
‫טננבוים אברהם ‪.........................................................‬עמ' ‪7‬‬
‫י‬
‫יגר לאה ‪.....................................................................‬עמ' ‪40 ,7‬‬
‫יהודה לימור ‪...............................................................‬עמ' ‪72 ,17‬‬
‫יונתן‪-‬זמיר טל ‪............................................................‬עמ' ‪47 ,46 ,9 ,4‬‬
‫ינאי אורי ‪...................................................................‬עמ' ‪26 ,3‬‬
‫‪99‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ינון אסף ‪.....................................................................‬עמ' ‪88 ,13‬‬
‫יניב הילה ‪...................................................................‬עמ' ‪88 ,13‬‬
‫יסעור‪-‬בורוכוביץ דלית ‪................................................‬עמ' ‪59 ,12‬‬
‫ירון ענתר ענת ‪.............................................................‬עמ' ‪55 , 11‬‬
‫כ‬
‫כאמל דוניא ‪................................................................‬עמ' ‪38 , 6‬‬
‫כלב‪ -‬דרור נגהת ‪..........................................................‬עמ' ‪32 , 5‬‬
‫כץ נעמה ‪.....................................................................‬עמ' ‪29 ,4‬‬
‫כץ נעמי ‪......................................................................‬עמ' ‪29 ,4‬‬
‫כרמל תומר ‪................................................................‬עמ' ‪43 ,8‬‬
‫ל‬
‫לאופמן לילך‪...............................................................‬עמ' ‪30 ,20 ,5‬‬
‫לבוק‪-‬גל דנה ‪...............................................................‬עמ' ‪29 ,4‬‬
‫לוריא רונית ‪................................................................‬עמ' ‪28 ,4‬‬
‫ליבנה‪-‬ארגמן אסנת‪.....................................................‬עמ' ‪63 ,15‬‬
‫ליטמנוביץ יעל ‪............................................................‬עמ' ‪61 ,13‬‬
‫לם ענבל ‪.....................................................................‬עמ' ‪69 ,17‬‬
‫לנדאו שמחה ‪..............................................................‬עמ' ‪66 , 30 ,16 ,15 ,4‬‬
‫לשם רותם‪..................................................................‬עמ' ‪55 ,11‬‬
‫מ‬
‫מדיני לוי נורית ‪...........................................................‬עמ' ‪35 ,6‬‬
‫מויאל שומרון ‪.............................................................‬עמ' ‪47 , 9‬‬
‫מזון הילה ‪..................................................................‬עמ' ‪39 ,7‬‬
‫מחוזאי יואב‪...............................................................‬עמ' ‪45 ,24 ,23 ,8 ,3‬‬
‫מילשטיין יולה‪............................................................‬עמ' ‪93 ,14‬‬
‫מסטרופסקי סטפן ‪......................................................‬עמ' ‪47 ,9‬‬
‫מקייטן מורן‪...............................................................‬עמ' ‪64 ,15‬‬
‫מרגליות יורם ‪.............................................................‬עמ' ‪46 , 9‬‬
‫מש גוסטבו ‪.................................................................‬עמ' ‪70 ,18 ,17‬‬
‫נ‬
‫נגר מעיין ‪....................................................................‬עמ' ‪69 ,17‬‬
‫נהרי גלית ‪...................................................................‬עמ' ‪90 ,88 ,41 ,13 ,7‬‬
‫ס‬
‫סבה לסלי‪...................................................................‬עמ' ‪76 ,18 ,7‬‬
‫סויה ריקי ‪..................................................................‬עמ' ‪35 ,6‬‬
‫סולימן נינה ‪................................................................‬עמ' ‪42 ,7‬‬
‫סוסינסקי גבריאלה ‪.....................................................‬עמ' ‪54 , 11‬‬
‫סיון סביליה עדו ‪.........................................................‬עמ' ‪75 ,18‬‬
‫סילאוי יוסף ‪...............................................................‬עמ' ‪53 ,11‬‬
‫סלע שיוביץ רויטל ‪.......................................................‬עמ' ‪71 ,17‬‬
‫‪100‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ‪2015‬‬
‫ע‬
‫עין‪-‬טל עירית ‪..............................................................‬עמ' ‪64 ,15‬‬
‫עינת תומר ‪..................................................................‬עמ' ‪50 ,42 ,36 ,18 ,10 ,7 ,6‬‬
‫עמרם שי ‪....................................................................‬עמ' ‪54 ,39 ,14 ,7‬‬
‫פ‬
‫פוגל‪-‬גרינולד חיה ‪........................................................‬עמ' ‪37 ,6‬‬
‫פוגץ' דנה ‪....................................................................‬עמ' ‪29 ,4‬‬
‫פקטור רוני ‪.................................................................‬עמ' ‪45 ,8‬‬
‫פרדיס מיכל ‪................................................................‬עמ' ‪81 ,19‬‬
‫פרי גלי ‪.......................................................................‬עמ' ‪90 ,46 ,14 ,9 ,8‬‬
‫פרי סיימון‪..................................................................‬עמ' ‪92 ,15‬‬
‫צ‬
‫צבי ליזה ‪....................................................................‬עמ' ‪92 , 15‬‬
‫ק‬
‫קלר‪-‬חלמיש כרמית‪.....................................................‬עמ' ‪27 ,4‬‬
‫ר‬
‫ראובן יעקב ‪................................................................‬עמ' ‪73 ,17‬‬
‫רבינוביץ‪-‬שנקר שרון ‪...................................................‬עמ' ‪57 , 12 ,11‬‬
‫רגב בשורה ‪.................................................................‬עמ' ‪94 ,74 , 18 ,14‬‬
‫רהב גיורא ‪..................................................................‬עמ' ‪32 ,5‬‬
‫רוזמן ניר ‪....................................................................‬עמ' ‪58 ,12‬‬
‫רוטשילד טלי ‪..............................................................‬עמ' ‪30, 5‬‬
‫רונאל נתי ‪...................................................................‬עמ' ‪,71 , 36 ,20 ,19 ,17 ,6‬‬
‫‪83, 81‬‬
‫רטנר אריה ‪.................................................................‬עמ' ‪60, 13 ,12‬‬
‫רסובסקי אורי ‪............................................................‬עמ' ‪93 ,14‬‬
‫ש‬
‫שהם אפרת‪.................................................................‬עמ' ‪,80 ,79 , 33 ,19 ,14 ,5‬‬
‫‪92 ,81‬‬
‫שחורי ביטון מלי‪.........................................................‬עמ' ‪65 ,53 ,38 ,15 ,11 ,6‬‬
‫שלהוב‪ -‬קיבורקיאן נאדירה ‪.........................................‬עמ' ‪54 ,49 , 11 ,10‬‬
‫שניידר סברינה ‪...........................................................‬עמ' ‪37 ,6‬‬
‫ת‬
‫תומר פישמן תמר ‪.......................................................‬עמ' ‪41 ,7‬‬
‫תורג'מן חגית‪..............................................................‬עמ' ‪73 , 38 , 17 ,6‬‬
‫תמיר ורד ‪ ...................................................................‬עמ' ‪73 ,17‬‬
‫תימור אורי ‪................................................................‬עמ' ‪5‬‬
‫‪101‬‬
2015 ‫כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‬
B
Boxer Paul .......................................... pp. 16 ,66
D
Dubow Eric F .................................... pp. 16. 66
E
Erez Edna .......................................... pp 12
G
Ginges Jeremy................................... pp 16, 66
H
Huesmann L. Rowell ......................... pp. 16. 66
I
Ibarra Peter R .................................... pp 12
S
Shikaki Khalil ................................... pp 16, 66
102