ד - האגודה הישראלית לקרימינולוגיה
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
הכנס הדו שנתי
של האגודה הישראלית
לקרימינולוגיה
מלון רמת רחל ,ירושלים 26-25יוני2015 ,
הוועדה האקדמית והמבצעת )לפי א-ב(:
יו"ר ד"ר לשם רותם
ד"ר אבולעפיה יהודית
ד"ר אריאל ברק
ד"ר בן סימון משה
גב' דוידיאן מורן
ד"ר חימי חנה
גב' כהן בלהה
ד"ר מחוזאי יואב
פרופ' שחורי -ביטון מלי
1
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
קרימינולוגים יקרים,
אנו שמחים לברך את הבאים לכינוס הארצי השני של האגודה הישראלית
לקרימינולוגיה.
אנו תקווה כי כינוס זה ימשיך את המסורת המפוארת של כינוסים דו
שנתיים ,כפי שנבנתה ועוצבה בכינוס הארצי הראשון לפני שנתיים.
מטרתם של כינוסים אלו היא לסייע בעיצוב דמותה של קהיליית
החוקרים הקרימינולוגיים ,החותרת לעבודה מחקרית משותפת ולתובנות
עיוניות ומעשיות שישפרו ויחזקו את מערכת אכיפת החוק והתקון
בישראל.
בכינוס הנוכחי יש כ 109 -הרצאות והצגת פוסטרים בתחומים רבים של
סטייה ,פשיעה ,אכיפת חוק ,טיפול ושיקום.
כינוס זה ,כקודמו ,המשתרע על פני יום וחצי ,הוא אחד הכינוסים
המקיפים והמגוונים ביותר שנערכו בישראל בתחומים אלו .מגוון
הנושאים הרחב והעושר התיאורטי והמחקרי המשתקף בהרצאות
השונות מייצג את רב גווניותה של קהיליית החוקרים העוסקים בענפיה
השונים של הקרימינולוגיה.
עקב ריבוי ההרצאות יערכו במקביל שלושה מושבים שונים ביום חמישי
וארבעה מושבים שונים ביום שישי.
הכינוס השנה נערך במלון רמת רחל אשר מציעה סביבת עבודה נוחה
ויפה .חדרי ההרצאות הסמוכים
זה לזה מאפשרים לבאי הכינוס להתרועע בנוחות וליהנות ממשקאות
חמים ומתקרובת קלה.
ביום חמישי בערב ) (25.6.15תיערך קבלת פנים ,במסגרתה יוענק פרס
החוקר הצעיר המצטיין לד"ר טל זמיר יהונתן.
ביום שישי ) ,(26.6.15בסיומו של הכינוס ,תיערך קבלת פנים ,בה יוענק
פרס הנשיא לקידום מדיניות מבוססת עובדות לאגף המחקר והטכנולוגיה
של משטרת ישראל וכן ייערך טקס החלפת יושבת ראש האגודה.
אנו מבקשים לברך את כל באי הכינוס ומקווים כי הכינוס הנוכחי יהיה
מלהיב מעניין ומאתגר כפי שהיה קודמו ואולי אף יותר.
אפרת שהם
יו"ר האגודה
דויד וייסבורד
נשיא האגודה
2
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תכנית הכנס
יום חמישי 25ביוני
התכנסות 10:00 - 9:30
מושב ראשון 11:15 - 10:00
אולם תמר" :היבטים היסטוריים ,תיאורטיים ורפלקסיביים על פשיעה,
אכיפה וענישה"
יו"ר :ד"ר יואב מחוזאי ,בית הספר לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
ד"ר יואב מחוזאי ,בית הספר לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
משיקום עבריינים לאסתטיקה של הקורבן
ד"ר עידן ברייר ,המחלקה לתולדות-ישראל ויהדות זמננו ,אוניברסיטת
בר-אילן.
"כנען בידו מאזני מרמה" )הושע י"ב ,ח'(:
הפשיעה ודרכי ההתמודדות עמה בכנען ובסוריה באלף השני לפנה"ס
ד"ר גיא בקר ,בית הספר לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
ד"ר יואב מחוזאי ,בית הספר לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
נאומי הנשיאים :ניתוח איכותני של הרצאות הנשיא בכנס השנתי של
האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה2014-1988 ,
אולם דובדבן" :צדק מאחה"
יו"ר :ד"ר טלי גל ,בית הספר לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
ד"ר טלי גל ,בית הספר לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
מקומה של הקהילה בהליכי צדק מאחה :עמותת מוזאיקה כמקרה בוחן
פרופ' אורי ינאי ,בית הספר לעבודה סוציאלית ,האוניברסיטה העברית
בירושלים.
גב' רחל וינשטיין ,מנהלת שירות המבחן למבוגרים.
3
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
גב' דליה טאובר ,המרכז הישראלי לגישות מאחות.
תכנית גפ"ן :היוועדויות צדק מאחה בשירות המבחן למבוגרים בישראל
ד"ר בת-עמי ברוט ,ממונה על יחידת הסיוע לנפגעי עבירה בפרקליטות
המדינה.
צדק מאחה בעבירות מין והליכים פליליים – מענה מבוסס צרכים?
עו"ד כרמית קלר-חלמיש ,התכנית לניהול וישוב סכסוכים ,אוניברסיטת
בר-אילן ותכנית "בצדק" :צדק מאחה בפגיעות מיניות ,המרכז הישראלי
לגישות מאחות.
צדק מאחה ופגיעה מינית במשפחה
אולם פרדס" :נפגעי עבירה – היבטים משפטיים ,חברתיים ,פסיכולוגיים
ושיקומיים"
יו"ר :ד"ר טל יונתן-זמיר ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים.
ד"ר רונית לוריא ,בית הספר לחברה וממשל ,מגמת קרימינולוגיה ,בית
ברל.
יישום הליך נאות לנפגעי עבירה כתשתית לבניית אמון הציבור במערכות
החוק
ד"ר דנה פוגץ' ,מרכז נגה ,הקריה האקדמית אונו.
פרופ' נעמי כץ ,מכון מחקר למקצועות הבריאות והרפואה ,הקריה
האקדמית אונו.
גב' דנה לבוק-גל וגב' נעמה כץ ,החוג לריפוי בעיסוק ,הפקולטה
למקצועות הבריאות ,הקריה האקדמית אונו.
ליווי תפקודי ומשפטי כסיוע למזעור קורבנות משנית של נפגעי עבירות
וקידום רווחתם האישית
ד"ר יהודית בנדלק ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית גליל
מערבי והאוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' שמחה לנדאו ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית עמק
יזרעאל והאוניברסיטה העברית בירושלים.
מר נעם חביב ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים.
גורמים המשפיעים על התפיסה העצמית של קורבנות לאלימות :ניתוח
4
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
המקרה של צוותים רפואיים ואחרים בחדרי המיון בישראל בשיטת
Propensity Score Matching
סגן-ניצב לילך לאופמן ,רב-פקד טלי רוטשילד ,מדור מחקר
וסטטיסטיקה ,מחלקת אסטרטגיה ,אגף התכנון והארגון במשטרת
ישראל.
סקר נפגעי עבירה של משטרת ישראל
מושב שני 12:40- 11:25
אולם פרדס" :חווית המאסר והשלכותיה"
יו"ר :פרופ' אפרת שהם ,ראשת התוכנית לתואר השני ,החוג
לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית אשקלון.
ד"ר גילה חן ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית אשקלון.
ד"ר קרן גואטה ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר-אילן.
התעללות בילדות ,התמכרות לסמים ובעיות נפשיות בקרב אסירות
בישראל
גב' נגהת כלב-דרור ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
פרופ' גיורא רהב ,המחלקה לסוציולוגיה ,אוניברסיטת תל-אביב.
"קבוצות דיון משפחתיות" לאסירים משתחררים
פרופ' אפרת שהם ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית אשקלון.
בין שם לכאן :הקוד האתי בקרב אסירים יוצאי חבר העמים בכלא
הישראלי
גב' קתרין בן צבי ,ד"ר ג'ושוע גצקו ,המכון לקרימינולוגיה,
האוניברסיטה העברית.
אתניות ואלימות בבתי הכלא :השפעה דיפרנציאלית של פעילות תקונית
על אלימות בקרב יהודים וערבים אסירים
אולם דובדבן" :היבטים שונים בשיקום אסירים משוחררים"
יו"ר :פרופ' תימור אורי ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית
אשקלון.
5
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ד"ר דרור ולק ,מר אליאב ברמן ,מחלקת מחקר ואסטרטגיה ,מנהל תכנון,
שב"ס.
רצידיביזם ורצידיביזם מתמחה של אסירים פליליים
ד"ר נורית מדיני לוי ,פרופ' ריקי סויה ,המכללה האקדמית לחברה
ואומנויות.
המחקר בוצע במסגרת הרשות לשיקום האסיר.
"מן הצד השני של הסורגים" :ילדים של אבות אסירים -הקשר בין
משתנים אישיים ומשפחתיים ,למצב רגשי ותפקודי
עו"ד רונן זיוCincinnati of University ,Justice Criminal of School ,
ידע מדעי ופרקטיקה טיפולית :הערכת היעילות של תכניות התערבות
לעבריינים
אולם תמר" :עבריינות וקורבנות בקרב בני נוער"
יו"ר :ד"ר חנה חימי ,מגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק ,המכללה
אקדמית בית ברל.
ד"ר עופר זמל ,פרופ' נתי רונאל ,ד"ר תומר עינת ,המחלקה
לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר-אילן.
התבוננות פנימית וחוסן בקרב מתבגרים
ד"ר סופי וולש ,גב' חיה פוגל-גרינולד ,גב' סברינה שניידר ,המחלקה
לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
אפליה נתפסת וזהות אתנית כמנבאים של עבריינות ושימוש בחומרים
בקרב בני נוער עולים
גב' דוניא כאמל ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
פרופ' מלי שחורי ביטון ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת אריאל.
נערות ערביות בסיכון :פגיעה עצמית והקשר לשמרנות ,לתוקפנות
ולשליטה עצמית
ד"ר חגית תורג'מן ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית גליל
מערבי.
שינויים בדפוסי עברייניות בקרב בני נוער עולים :מיפוי גורמי הסיכון
והחוסן להתנהגות העבריינית
6
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
13:40-12:40ארוחת צהריים
מושב שלישי 15:00 – 13:45
אולם דובדבן" :סוגיות בהליך אכיפת החוק".
יו"ר :השופט בדימוס ד"ר אברהם טננבוים ,בית הספר למשפטים,
מכללת צפת
מר שי עמרם ,גב' הילה מזון ,מחלקת מחקר ,המשרד לביטחון הפנים.
הערכת אפקטיביות מצלמות במעגל סגור במרחב הציבורי :מחקר
ראשוני בישראל
ד"ר לאה יגר ,מגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק ,המכללה האקדמית
בית ברל והאוניברסיטה העברית
עדות ראייה :טעויות בזיהוי פניו של עובר אורח בן גזע אחר
ד"ר יורי גובמן ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ד"ר תמר תומר פישמן ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית עמק
יזרעאל והמכללה האקדמית ספיר
היסטורית הרשעות בעבירות תנועה ונהגים מסוכנים – מה הקשר?
ד"ר גלית נהרי ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
ואתה יכול גם להוכיח את זה? גישת "פוטנציאל האימות" להבחנה בין
אמיתות לבין שקרים
אולם פרדס" :מחקרים בתחום הכליאה והמאסר".
יו"ר :פרופ' לסלי סבה ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים
גב' נינה סולימן ,ד"ר תומר עינת ,פרופ' משה אדד ,המחלקה
לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
נכנסתי לכלא ויצאתי אדם אחר – ואני בכלל עובד שם! שינוי אישיותי
כתוצאה מעבודה כסוהר בטחון
7
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ד"ר אילנה )אילי( גולדברג ,גנ"מ )בדימוס( ,מגמה לקרימינולוגיה
ואכיפת החוק ,המכללה האקדמית בית ברל.
מדיניות הכליאה בבתי הסוהר בישראל כפי שהיא משתקפת בעמדות
מפקדי בתי סוהר :שיקומית או ענישתית ביטחונית
מר תומר כרמל ,מחלקת מחקר ואסטרטגיה ,שירות בתי הסוהר
גב' קתרין בן-צבי ,מחלקת מחקר ואסטרטגיה ,שירות בתי הסוהר
והמכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
ד"ר קרן ויינשל-מרגל ,הפקולטה למשפטים ,האוניברסיטה העברית.
גב' ענבל גלאון ,מחלקת המחקר ,הרשות השופטת
השפעת חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה על אורכי המאסר
הנגזרים
מר רגב דחרוג ,אגף תכנון אסטרטגי ,שרות בתי הסוהר.
מעצור לשפוט – תחנות בדרך
אולם תמר" :התפתחויות עדכניות במחקר בנושא הוגנות ולגיטימיות
רשויות אכיפת חוק".
יו"ר :ד"ר באדי חסייסי ,ראש המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה
העברית בירושלים
ד"ר רוני פקטור ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים.
ד"ר יואב מחוזאי ,בית הספר לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
השפעת ערכים מאקרו-חברתיים על תפיסות לגיטימציה של מערכת
אכיפת החוק
גב' גלי פרי ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
"כשאני רואה יס"מ ,אני מבין שתהיה כאן אלימות" :השפעת
המרכיבים של שיטור הפגנות פרמיליטרי על הערכות מפגינים את
לגיטימיות המשטרה
8
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ד"ר באדי חסייסי ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים.
ד"ר טל יונתן זמיר ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים.
פרופ' יורם מרגליות ,הפקולטה למשפטים ,אוניברסיטת תל אביב.
גב' גלי פרי ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים.
מר רועי זמיר ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים.
שינויים טכנולוגיים לשיפור הבידוק הביטחוני בשדה תעופה :מחקר
דמוי-ניסויי בנמל התעופה על שם בן-גוריון בישראל
ד"ר טל יונתן-זמיר ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים.
פרופ' סטפן מסטרופסקי ,המרכז לצדק ,מנהיגות וניהול המחלקה
לקרימינולוגיה ,משפט וחברה
אוניברסיטת ג'ורג' מייסון ,וירג'יניה ,ארה"ב.
ד"ר שומרון מויאל ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים.
פרופ' ג'יימס ו'יליס ,המרכז לצדק ,מנהיגות וניהול ,המחלקה
לקרימינולוגיה ,משפט וחברה
אוניברסיטת ג'ורג' מייסון ,וירג'יניה ,ארה"ב.
ניבוי התנהגות משטרתית "הוגנת" במגעים שבין שוטר לאזרח
מושב רביעי 16:30 - 15:15
אולם דובדבן" :קרימינולוגיה ביקורתית בישראל"
יו"ר :ד"ר יהודית אבולעפיה ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית
אשקלון
ד"ר ענבל וילמובסקי ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
והמכללה האקדמית ספיר.
לרקוד בין החומות :מבט פמיניסטי על ריקוד כפרקטיקה לערעור
תפיסות מגדריות ואתניות ממלכדות בקרב נשים במאסר
9
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ד"ר גילה אמיתי ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
שפת ההדרה החברתית :וידוי ופירוק התנגדות כפרקטיקות לשימור
השיח הטיפולי-פתולוגי
פרופ' נאדירה שלהוב-קיבורקיאן ,המכון לקרימינולוגיה וביה"ס לעבודה
סוציאלית ,האוניברסיטה העברית.
הפוליטיקה של הלידה והמאפיינים של אלימות כנגד נשים פלסטיניות
במזרח ירושלים
אולם פרדס" :מוסיקה ,כלא וטיפול"
יו"ר :ד"ר משה בן סימון ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר-
אילן
ד"ר תומר עינת ,ד"ר משה בן סימון ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר-אילן.
ד"ר אבי גלבוע ,המחלקה למוזיקה ,אוניברסיטת בר-אילן.
"תרגיע אחי ,תרגיע" :השפעת מוזיקה מרגיעה על רמות חרדה וכעס
בקרב אסירים
גב' אורטל אדרי ,ד"ר משה בן סימון ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר-אילן.
תפקיד המוזיקה בקרב אסירים וסוהרים
גב' נועה זאבי ,פרופ' דורית אמיר ,המחלקה לתרפיה במוזיקה,
אוניברסיטת בר-אילן.
ד"ר משה בן סימון ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר-אילן.
"מוזיקה כגשר תרבותי" – טיפול במוזיקה עם נוער אתיופי בפנימיות
לנוער בסיכון
ד"ר משה בן סימון ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר-אילן.
תרפיה במוזיקה עם מכורים לסמים :מוזיקה מסכנת למול מוזיקה
מרפאה
10
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
אולם תמר" :פחד מפשיעה".
יו"ר :ד"ר שרון רבינוביץ-שנקר ,בית הספר לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת חיפה
מר רועי זמיר ,ד"ר באדי חסייסי ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה
העברית בירושלים.
הוגנות או יעילות? השפעת פחד אקוטי מפני פשיעה על מנבאי
לגיטימיות המשטרה
מר יוסף סילאוי ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר-אילן.
פרופ' מלי שחורי ביטון ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת אריאל.
יהודים ,ערבים ומה שביניהם :הבדלים בפחד מפשיעה ומטרור
גב' גבריאלה סוסינסקי ,ד"ר ברק אריאל ,פרופ' נאדירה שלהוב-
קיבורקיאן ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים.
כיצד סיור משטרתי רגלי בנקודות-חמות משפיע על פחד מפשיעה?
הפסקת קפה 16:30-17:00
מושב חמישי 18:15 - 17:00
אולם דובדבן" :ממצאים חדשים בתחום הקוגניציה ופשיעה".
יו"ר :ד"ר רותם לשם ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן
ד"ר רותם לשם ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
התנהגויות בסיכון מבעד לעדשה נוירופסיכולוגית
ד"ר ענת ירון ענתר ,מרכז בריאות הנפש שער מנשה והמכללה האקדמית
עמק יזרעאל.
גב' רוני בנצור ,מרכז בריאות הנפש שער מנשה ,אוניברסיטת בר אילן,
המרכז הרפואי שיבא תל השומר.
השוואה בין רצח על רקע פסיכוטי לרצח פלילי "רגיל"
11
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ד"ר יהודית אבולעפיה ,המכללה האקדמית אשקלון.
עיוותים קוגניטיביים בקרב נשים עברייניות מין
ד"ר שרון רבינוביץ שנקר ,בית הספר לקרימינולוגיה והיחידה לחקר
התמכרויות ,אוניברסיטת חיפה.
הטיות קוגניטיביות ורגשיות בהתמכרויות :מנגנונים מנבאי התנהגות
מסכנת ומסתכנת
אולם פרדס " :אלימות במשפחה ובין בני-זוג'".
יו"ר :ד"ר ברק אריאל ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים
פרופ' ארנון אדלשטיין ,המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי ,באר-שבע.
קינאה ורצח בנות זוג בישראל ,השוואה בין יוצאי אתיופיה לאוכלוסיות
אחרות
מר ניר רוזמן ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית ירושלים.
ד"ר ברק אריאל ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית ירושלים.
היקף תופעת הקורבנות לאלימות פיסית בין בני זוג – סקירה שיטתית
ד"ר רוחמה גוסינסקי ,פרופ' דלית יסעור-בורוכוביץ ,החוג לשירותי
אנוש ,מכללת עמק יזרעאל.
"רצחתי אותה אך בחיים לא הרמתי עליה יד" :הבדלים פנומנולוגיים
בין רצח בנות זוג לאלימות כלפי נשים
Pro. Peter R. Ibarra and Professor Edna Erez, Department of
Criminology, Law, and Justice University of Illinois at Chicago.
Gendered Electronic Justice: Male and Female Defendants
tethered to GPS in domestic violence cases
אולם תמר" :גופי החוק והממשל".
יו"ר :פרופ' אריה רטנר ,ראש בית הספר לקרימינולוגיה ,החוג
לסוציולוגיה אוניברסיטת חיפה
12
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
פרופ' אריה רטנר ,בית הספר לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
מדד שלטון החוק :תפיסות ועמדות כלפי גופי החוק והמשפט בישראל
2000-2014
ד"ר מאיר חובב ,עמותת קש"ת.
שרותי תקון בעידן של הפרטה :מדיניות ויישומה
ד"ר יעל ליטמנוביץ ,המחלקה למדיניות והתערבות חברתית,
אוניברסיטת אוקספורד.
הכשרות שוטרים ככלי לחיזוק דמוקרטיה ולגיטימיות בישראל:
ממצאים ממחקר פיילוט דמוי-ניסוי
גב' מיכל דיין ,מדור מחקר וסטטיסטיקה ,מחלקת אסטרטגיה ,אגף
התכנון והארגון ,משטרת ישראל.
ניתוח מגמות פשיעה
20:30-18:30קבלת פנים חגיגית :פתיחת המושב ודברי ברכה,
קוקטייל והרמת כוסית:
19:30 - 18:30הצגת פוסטרים
מר אסף ינון ,ד"ר גלית נהרי ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר
אילן.
אמת או שקר? כוחה של הטיה בין קבוצתית במיתון הקשר שבין
מאפייני הסיפור לתפיסת אמינות.
גב' הילה יניב ופרופ' יוסף גליקסון ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר אילן.
השפעת חרדה על תהליכים קוגניטיביים בהיבט מיקרוגנטי
ד"ר חן ימית חדד ופרופ' יוסף גליקסון ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר אילן.
השיטה המיקרוגנטית להערכת אימפולסיביות פונקציונלית
ואימפולסיביות דיספונקציונלית
מר דניאל אלדר ד"ר גלית נהרי ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת
בר אילן.
13
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
האם האמת מצויה במילים? תפקידו של העניין האישי בניטור
המציאות
ד"ר סיימון פרי ,ד"ר באדי חסייסי ,גלי פרי ,הפקולטה למשפטים,
המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים.
פשיעה מצבית ואירועי טרור של מפגע בודד :המקרה של פיגועי דריסה
בישראל
גב' שרי הראל ופרופ' יוסף גליקסון ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר אילן.
"אישיות ,התאמה בין אישית ומוטיבציה להורות"
ד"ר ליזה צבי ופרופ' איתן אלעד ,המחלקה למדעי ההתנהגות,
אוניברסיטת אריאל.
הקשר בין אישיות הנבדק ותגובותיו הפיזיולוגיות במבחן פרטי החקירה
המוכמנים
ד"ר אתי אלישע ,החוג לקרימינולוגיה ,מכללת עמק-יזרעאל.
פרופ' אפרת שהם ,החוג לקרימינולוגיה ,מכללת אשקלון.
ד"ר באדי חסייסי ,מכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
פרופ' דויד וייסבורד ,מכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
מה עובד? ממצאי מחקר איכותני על תכנית השיקום הקבוצתי בשב"ס
מנקודת המבט של האסירים
גב' יולה מילשטיין ,פרופ' יוסף גליקסון ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר אילן.
רסובסקי אורי ,המחלקה לפסיכולוגיה ומרכז גונדה לחקר המוח,
אוניברסיטת בר-אילן.
השפעת גרייה מוחית בזרם חשמל ישיר ) (tDCSבאזור DLPFCופעילות
אירובית על -תפקודים ניהוליים ,מאפיינים אישיותיים והתנהגות
אימפולסיבית בקרב מבוגרים צעירים עם עודף משקל.
ד"ר בשורה רגב ומר שי עמרם ,מחלקת מחקר ,המשרד לביטחון הפנים.
סקר "ביטחון אישי" – נפגעי עבירה 2014ממצאים עיקריים
ד"ר בשורה רגב ומר כפיר בץ ,מחלקת מחקר ,המשרד לביטחון הפנים.
אומדן "מדד האלימות" הלאומי – נתונים חדשים
14
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
20:30 – 19:30טקס הענקת פרס החוקר הצעיר ודברי מקבל
הפרס
יום שישי 26ביוני
רישום וקפה 9:00 - 8:30
מושב ראשון 10:30 - 9:00
אולם תמר" :עבירות מין –קורבנות ותוקפים".
יו"ר :פרופ' מלי שחורי ביטון ,המחלקה לקרימינולוגיה ,סגנית הרקטור,
אוניברסיטת אריאל
ד"ר יעל אידיסיס וגב' אסנת ליבנה-ארגמן ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר-אילן.
ייחוסי חומרה ואשמה לקורבן ולתוקף כפונקציה של התנהגות ותגובת
הקורבן לאחר אונס בקרב גברים ונשים
גב' מורן מקייטן וד"ר יהודית אבולעפיה ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה
האקדמית אשקלון.
תפיסת מטפלים את קרבנותם של גברים נפגעי תקיפה מינית בבגרותם
ד"ר עירית עין-טל ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית עמק
יזרעאל.
התנהגות בלתי נאותה או הטרדה מינית?
תפיסות ועמדות כלפי הטרדה מינית
גב' סיון דוד-בונפד ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
פרופ' מלי שחורי ביטון ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת אריאל.
אפיונים מבחינים בין עברייני מין ועברייני אלימות במשפחה
אולם כותנה" :היבטים פוליטיים וזהות".
יו"ר :פרופ' שמחה לנדאו ,ראש החוג לקרימינולוגיה ,המכללה
האקדמית עמק יזרעאל והאוניברסיטה העברית
15
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ד"ר מירב אהרון גוטמן ,הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ,טכניון.
"אמיתים בתוצאותיהם" :כיצד מאבק בפשע מביא לחלוקתה של
ירושלים מחדש?
פרופ' שמחה לנדאו ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית עמק
יזרעאל והאוניברסיטה העברית.
ד"ר שירה דביר גבירצמן ,אוניברסיטת תל אביב.
Pro. Eric F Dubow, University of Michigan & Bowling Green
State University
Pro. Paul Boxer, Rutgers University and the University of
Michigan
Pro. L Rowell Huesmann, University of Michigan
Dr Khalil Shikaki, Palestinian Center for Policy and Survey
Research
Pro.r Jeremy Ginges, The New School for Social Research
חשיפה לאלימות פוליטית ותוקפנות בני נוער ישראלים ופלסטינאים:
תרומת תמיכה חברתית נתפסת ופנטזיות תוקפניות
ד"ר ג'ושוע גצקו ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
בדיקות עבר פלילי והשפעתן על העסקת שחורים והיספנים במקום
עבודה
אולם פרדס" :פשעים ופיקוח במרחב האינטרנטי ב'".
יו"ר :גב' תמר ברנבלום ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים
מר מטיאס דודל ,החוג לסוציולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
התנהגות מתגוננת אל מול פשעי סייבר בישראל :גישת המיומנות
הטכנולוגית ומודל האמונה הבריאותית
ד"ר הילה גולן שמוחה ,מכללה אקדמית "בית ברל" ,פקולטה לחברה
ותרבות ,המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק.
16
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
גב' מעיין נגר ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
הקשר בין תפקוד משפחה ,משמעות חיים ,ואישיות ובין שימוש מתמכר
ברשת
גב' ענבל לם ,החוג לסוציולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
הבדלים ברמת המודעות לפשעי סייבר בקרב קבוצות סוציו-דמוגרפיות
מובחנות ,והקשר בין מודעות לפשעי סייבר לבין דפוסי התנהגות במרחב
זה
פרופ' גוסטבו מש ,החוג לסוציולוגיה ,אוניברסיטת חיפה.
חשיפה להונאות ברשת האינטרנט :התפקיד של התנהגויות סיכון
אולם דובדבן" :ילדים ונוער בסיכון – היבטים תיאורטיים ויישומיים".
יו"ר :פרופ' רויטל סלע שיוביץ ,המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
והמכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
מר יצחק בן יאיר ופרופ' נתי רונאל ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר אילן.
קרימינולוגיה תרבותית " -מהגרים בארצם" – המקרה של נוער בסיכון
מבית חרדי
פרופ' רויטל סלע – שיוביץ ,המכללה האקדמית ע"ש דוד ילין ,המכון
לקרימינולוגיה האוניברסיטה העברית.
"איפה הבנות כולן? -הבדלי מגדר ומגמות בפשיעת נוער
ד"ר לימור יהודה ,המכללה האקדמית גליל מערבי.
תפיסת עבריינות בקרב נערים יהודים וערבים בעלי רקע עברייני:
שיפוט מוסרי של פגיעה גופנית בזולת על ידי חבר ועל ידי זר
גב' ורד תמיר ,המכללה האקדמית גליל מערבי.
עבריינות נוער והתחברות לקבוצת שווים עבריינית :חקר בני-נוער יוצאי
בריה"מ לשעבר
ד"ר חגית תורג'מן ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית גליל
מערבי.
ד"ר יעקב ראובן ,החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית כנרת.
טיפול בבני נוער עבריינים באמצעות השטח ):(Wilderness Therapy
מתי ובאיזה תנאים תכנית ההתערבות אפקטיבית?
17
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
מושב שני 11:55 - 10:40
אולם תמר" :פשעים ופיקוח במרחב האינטרנטי א'".
יו"ר :פרופ' גוסטבו מש ,דיקן הפקולטה למדעי החברה והחוג
לסוציולוגיה ,אוניברסיטת חיפה
ד"ר בשורה רגב וגב' דנה הילמן ,מחלקת המחקר ,המשרד לביטחון
הפנים.
פגיעה מקוונת – ממצאים ראשונים מתוך סקר "ביטחון אישי"2014 ,
גב' תמר ברנבלום ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים.
פיקוח חברתי ברשת האינטרנט :מנגנון הביוש ברשת כמקרה בוחן
מר עדו סיון סביליה ,האוניברסיטה העברית בירושלים.
דפוסי התנהגות האקרים במרחב הקיברנטי
אולם דובדבן" :מוחלש או מועצם? על מעמדו החברתי והמשפטי של
האסיר".
יו"ר :פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן ,המכון לקרימינולוגיה וביה"ס
לעבודה סוציאלית ,האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' לסלי סבה ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
מאסר והעצמה – הבחנות המשגות ומגמות
עו"ד עביר בכר ,אוניברסיטת חיפה.
האסירים הפלסטינים בין הקולקטיב לפרט :מבט מבפנים
עו"ד רחלה אראל ,האוניברסיטה העברית.
"האסיר כחסר ישע"
אולם כותנה" :מחקר הערכת תכניות השכלה ותכנית אלימות במשפחה
בשב"ס".
יו"ר :ד"ר תומר עינת ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר-אילן
18
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
פרופ' אפרת שהם ,1ד"ר באדי חסייסי ,2פרופ' דיוויד וייסבורד ,2מר נעם
2
חביב ,2ד"ר ענת זליג ,1ד"ר אתי אלישע ,3מר רועי זמיר
1החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית אשקלון.
2המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
3החוג לקרימינולוגיה ,מכללת עמק יזרעאל.
מחקר הערכה איכותני לטיפול במחלקת "בית התקווה" /מציגה :ענת
זליג
פרופ' דיוויד וייסבורד ,2ד"ר באדי חסייסי ,2פרופ' אפרת שהם ,1מר נעם
2
חביב ,2ד"ר ענת זליג ,1ד"ר אתי אלישע ,3מר רועי זמיר
1החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית אשקלון.
2המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
3החוג לקרימינולוגיה ,מכללת עמק יזרעאל.
הערכת תכנית "בית התקווה" למניעת אלימות במשפחה – החלק
הכמותי /מציג :פרופ' דיוויד וייסבורד
ד"ר באדי חסייסי ,2פרופ' אפרת שהם ,1פרופ' דיוויד וייסבורד ,2מר נעם
2
חביב ,2ד"ר ענת זליג ,1ד"ר אתי אלישע ,3מר רועי זמיר
1החוג לקרימינולוגיה ,המכללה האקדמית אשקלון.
2המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
3החוג לקרימינולוגיה ,מכללת עמק יזרעאל.
הערכת תכניות השכלה בשירות בתי הסוהר /מציג:מר נעם חביב
אולם פרדס" :קרימינולוגיה חיובית".
יו"ר :פרופ' רונאל נתי ,ראש המחלקה לקרימינולוגיה אוניברסיטת בר-
אילן
גב' מיכל פרדיס ,פרופ' נתי רונאל ,פרופ' משה אדד ,המחלקה
לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן.
שינוי רוחני בתפיסת המשמעות לאחר טיפול בשיטת 12הצעדים
באלימות במשפחה
19
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
פרופ' ברנדה גייגר ,המחלקה לקרימינולוגיה ,מכללה אקדמית גליל
מערבי.
זונות רחוב מזרחיות :ממדי העצמה ומסוגלות אישית במצבי סיכון
גב' תהל בן צבי )אוזן( ,פרופ' נתי רונאל ,המחלקה לקרימינולוגיה,
אוניברסיטת בר אילן.
המחקר התקיים בחלקו במסגרת הרשות לשיקום האסיר ,כחלק מלימודי
התיזה לתואר השלישי
טוב מנעוריו :בין נדיבות לריכוז עצמי במציאות חיים של מתבגרים
בסיכון
פרופ' נתי רונאל ,המחלקה לקרימינולוגיה ,אוניברסיטת בר-אילן.
וקטורים של קרימינולוגיה חיובית
- 14:00 - 12:00מושב נעילה חגיגי באולם מליאה אודיטוריום
· טקס פרס הנשיא
· החלפת יו"ר
· מושב" :שיטור מבוסס ממצאים במשטרת ישראל".
יו"ר סגן ניצב לילך לאופמן ,ראש מדור מחקר וסטטיסטיקה ,משטרת
ישראל
גב' מיכל דיין ,מדור מחקר וסטטיסטיקה ,משטרת ישראל
פיתוח ובחינת מודל הכשרה לשוטרים המקדם התנהגות "הוגנת"
)מודל ה(procedural justice -
מר יונתן אילן ,ראש חוליית ניתוח גיאוגרפי ) ,(GISמשטרת ישראל.
ד"ר ברק אריאל ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית
ירושלים.
רב פקד ,ראש תחום מערכות מידע ,אגף המבצעים ,משטרת ישראל.
פרופ' דיוויד וייסבורד ,המכון לקרימינולוגיה ,אוניברסיטה העברית.
ניסוי מערך נקודות חמות במשטרת ישראל
· ארוחת צהריים קלה
20
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תקצירי ההרצאות
21
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
התקצירים מסודרים לפי סדר ההרצאות בתכנית הכנס
יום חמישי
מושב ............................................................... 1עמ' 31-23
מושב ............................................................... 2עמ' 39-31
מושב ............................................................... 3עמ' 47-39
מושב ............................................................... 4עמ' 54-48
מושב ............................................................... 5עמ' 63-55
יום שישי
מושב ............................................................... 1עמ' 74-63
מושב ............................................................... 2עמ' 84-74
מושב נעילה .........................................................עמ' 86-84
רשימת פוסטרים .................................................עמ' 95-87
22
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
"היבטים היסטוריים ,תיאורטיים ורפלקסיביים על פשיעה,
אכיפה וענישה"
משיקום עבריינים לאסתטיקה של הקורבן
יואב מחוזאי
מאז ,1970התפתחויות במדיניות אכיפת החוק והצדק במדינות
מפותחות ,אך בעיקר בארצות הברית ,הפתיעו פעמיים .בפעם הראשונה,
כאשר מדיניות שיקום העבריינים נבלמה בפתאומיות ,והשנייה ,כאשר
התמיכה הגוברת בזכויות קורבנות נפגעי עבירה לא הובילה לתמיכה
משמעותית בהם ,אלא בעיקר להקשחת מדיניות האכיפה והענישה כלפי
עבריינים .מטרת המאמר היא להציג פרשנות חדשה לתופעות המפתיעות
הללו ,תוך כדי שהיא קושרת אותן לכדי ציר אחד של התפתחות מקרו
סוציו-היסטורית :המעבר מפורדיזם לפוסט -פורדיזם )המעבר מחברת
עובדים לחברת צרכנים( .בהקשר זה ,המאמר מצטרף למסורת של
הסוציולוגיה של הענישה הגורסת כי התפתחויות בתחום האכיפה
והענישה הן השתקפות של תמורות חברתיות-היסטוריות .המאמר מדגים
את הזיקה בין התפתחויות במדיניות אכיפת החוק והצדק לבין המעבר
מפורדיזם לפוסט-פורדיזם על ידי הקבלה בין עובד לבין לעבריין מחד,
ובין צרכן לבין קורבן מאידך .במילים אחרות ,המאמר טוען כי חברה
הפועלת כדי להגשים מדיניות תעסוקה מלאה ,היא באותו הזמן חברה
המשקמת את עברייניה .לחילופין ,חברה צרכנית ,היא באותו הזמן חברה
המעמידה את דמות הקורבן במרכז הבמה .מכאן ,שהמעבר מחברת
עובדים לחברת צרכנים מסבירה את הנסיגה ממדיניות שיקום העבריין.
אך ,כיוון שאחד המאפיינים העיקריים של הפוסט-פורדיזם הוא ביטול
מדינת הרווחה ,תמיכה מהותית בקורבנות ,המבוססות על כספי ציבור,
איננה בהישג יד ,ולכן חברת צרכנים מחבקת את קורבנותיה רק כסמלים,
או רק ברמה האסתטית.
"כנען ,בידו מאזני מרמה" )הושע י"ב ,ח'( :הפשיעה ודרכי
התמודדות עמה בכנען ובסוריה באלף השני לפנה"ס
עידן ברייר
מטרת המחקר היא ,להתחקות אחר סוגי הפשיעה ,מאפייניה ודרכי
התמודדות עמה ,במרחב הסורי-כנעני ,באלף השני לפנה"ס .שיטת
המחקר ,מושתתת על ניתוח תעודות מארכיון אל-עמארנה )(El-Amarna
23
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
שבמצרים ,מהמאה ה 14-לפנה"ס .העיון בתעודות חושף שני מעגלי
התכתבות .הראשון ,בין פרעה לעמיתיו ,שליטי הממלכות הגדולות,
והשני ,בינו לבין מושלי ערי-הממלכה שבסוריה ובכנען ,שהיו נתונים
למרותו .מן המחקר עולה ,ששליטי הממלכות הגדולות ,היו מודעים
היטב לאחריותו השיפוטית של המלך באשר לפשעים שנעשו כלפי זרים
בתחום שלטונו .במקרים מעין אלה ,חובתם של המלכים הייתה לערוך
חקירה פלילית ,לשפוט את הנאשמים ,להענישם ולדאוג למתן סעדים
לנפגעים .כמו-כן מסתבר ,שהמנהיגים היו אמורים לשפוט את נתיניהם
שביצעו עבירות בעת ששהו מחוץ לארצם .בנוסף ,מציג המחקר את סוגי
הפשיעה המגוונים ,המתוארים בהתכתבות שבין מלך מצרים לשליטי ערי
הממלכה שסרו למרותו .כאן מצינו ,ששליטים מקומיים ששאפו
להתבסס פוליטית על-חשבון עמיתיהם ,ניסו לעתים להדיחם באמצעים
מגוונים .כדי לזרז את התהליך ,הם נקטו כנגדם בשורה ארוכה של
מעשים פליליים כגון :שוד ,חטיפה ,הצתה רצח ועוד .כתגובה לכך ,ישנן
קריאות רבות לפרעה שיחקור ,ישפוט ויעניש את העבריינים .ואכן,
למרות חולשתו של השלטון המצרי ,במספר מקרים הוא אכן פנה לעשות
זאת .מסקנות המחקר הן ,שבתקופה הנדונה ,כאשר נחלש שלטון מצרים,
התגברה הפשיעה במרחב הסורי-כנעני ,ובמקרים רבים המעשים
הפליליים נועדו לשם השגת תכלית פוליטית .כמו-כן דומה ,שהשליטים
הקדומים ,היו בעלי תודעה משפטית מפותחת.
נאומי השיאים :ניתוח איכותני של הרצאות הנשיא בכנס
השנתי של האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה 2014 – 1988
גיא בקר ,יואב מחוזאי
המאמר מנתח את נאומי הנשיא בכנס השנתי של האגודה האמריקאית
לקרימינולוגיה בין השנים .1988-2014מטרתו ,לזהות את הזרמים,
המתחים וההתפתחויות בשדה המחקר הקרימינולוגי ובמדיניות האכיפה
הענישה והתקון ,בעשורים האחרונים .הרצאות הנשיא הן מטבען
הרצאות רפלקטיביות על מצב שדה המחקר הקרימינולוגי ועל מערכות
אכיפת הצדק .כמו כן ,הן בעלות פוטנציאל רב לזהות ,ואף יותר מכך,
לסמן חידושים בתחום .המאמר פותח את הסקירה עם נאום הנשיא של
ווליאם צאמבליס ) (1988אשר ,בפורום המכובד בפניו נאם ,סלל למעשה
את הדרך לתחום חדש בקרימינולוגיה :פשעי מדינה .שיטת הניתוח היא
איכותנית ואנו נעזרים בתוכנת ,Dedosseשהיא תוכנה מובילה לניתוח
נתונים וטקסטים .המאמר שופך אור על מצב הקרימינולוגיה בעשורים
24
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
האחרונים תוך מיון הנושאים לשאלות מתודולוגיות ,ביקורת על מדיניות
אכיפת החוק וענישה ,מתחים בין קרימינולוגיה של האני לקרימינולוגיה
של האחר ,ואנליזה פנימית מול חיצונית ,ופרוגרסיבית מול שמרנית או
ליברלית.
צדק מאחה
מקומה של הקהילה בהליכי צדק מאחה :עמותת מוזאיקה
כמקרה בוחן
טלי גל
הספרות העוסקת בגישת הצדק המאחה מאתרת שלושה צדדים
השותפים לתהליך :הפוגע ,הנפגע ,והקהילה .אולם בעוד קיימת כתיבה
עשירה – אמפירית ותאורטית – המנתחת את מקומם של נפגעים ופוגעים
בהליכי צדק מאחה והשלכות ההליך עליהם ,הרבה פחות נכתב על תפקיד
הקהילה בהליכים אלו .המחקר בו תתמקד ההרצאה עושה שימוש
בניסיון שנצבר בעריכת תהליכי צדק מאחה קהילתיים בעמותת מוזאיקה
כדי לשפוך אור על מקומה של הקהילה ,תרומתה והקשיים בעירובה
בהליכי צדק מאחה .עמותת מוזאיקה הינה היחידה המפעילה בישראל
הליכי צדק מאחה קהילתיים ,בהתאם למודל שפותח על ידי משרד
המשפטים .בחינת ההליכים שהתקיימו שם מאפשרת להציץ אל תוך
תפקידיה של הקהילה בפרקטיקה ,ובמקביל לשאוב תובנות העשויות
לתרום לפיתוחה של התאוריה .לצורך המחקר נקראו ונותחו כל התיקים
המתעדים את מפגשי ההיוועדות שנערכו או שהסתיימו טרם התגבשו
לכדי מפגש מאז תחילת הפעלת התכנית – סה"כ 26תיקים .מניתוח
התיקים עולות תובנות לגבי האופן בו מתבטא הרכיב הקהילתי בהליכי
צדק מאחה; האופן בו מתרחש תהליך חיזוק תחושת השייכות לקהילה
בקרב המשתתפים; וריבוי האופנים בהם באה לידי ביטוי ההעצמה
הקהילתית בתהליכים אלו .הניתוח עשוי לתרום לפיתוח התאורטי של
המושג "צדק מאחה קהילתי" כמושג המשקף רצף; יש בו אף כדי לתרום
לפיתוח פרמטרים לבחירת נציג קהילתי מתאים במקרים שונים הן
בהתאם ל"סוג" הקהילה הרלוונטית לצדדים והן בהתאם ל"מרחק"
הרצוי מהצדדים.
25
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תכנית גפ"ן :היוועדויות צדק מאחה
בשירות המבחן למבוגרים בישראל
אורי ינאי ,רחל וינשטיין ,דליה טאובר
מזה למעלה מעשר שנים מקיים שירות המבחן למבוגרים בישראל את
תכנית 'גישור פוגע נפגע' )גפ"ן( ברחבי המדינה .קציני מבחן בכירים
ומנוסים התמחו באבחון ובהפניית עוברי חוק מתאימים לתכנית זו .הם
מאפשרים ומעודדים את נפגעי העברה להשתתף בה ,ומנחים היוועדויות
בין הפוגע לבין מי שנפגע מידיו .ברוב מדינות המערב מקובלות כיום
תכנית היוועדות 'צדק מאחה' בין עובר חוק לנפגע העברה "שלו" .מירב
התכניות נועדו לבני נוער שעברו עברה ,וקבלו אחריות על ביצועה ועל
תוצאותיה .מעט היוועדויות 'צדק מאחה' מתבצעות בין בגירים ,מבוגרים
שעברו עברה לבין נפגעי העברה שלהם .ישראל היא אפוא בין החלוצות
בקיום היוועדויות 'צדק מאחה' בין עוברי חוק בגירים לנפגעי-עברה.
עוברי החוק מופנים לתכנית זו ,או מצטרפים אליה על פי המלצת שירות
המבחן למבוגרים לאחר שעמדו בפני שופט והורשעו בביצוע העברה.
שופטים רבים מפנים כיום עוברי חוק שביצעו עברות קלות אך גם
חמורות ,וחמורות ביותר )עד 20שנות מאסר( לשירות המבחן בהמלצה
שיפגישו את הנאשם עם נפגע העברה שלו .המחקר שיוצג כולל למעלה
מארבע-מאות מופנים לתכנית גפ"ן ) (2014 -2004בשירות המבחן
למבוגרים .הוא מציג את סוג העברה שבוצעה ,מאפייני ה'פוגע' ,תפישתו
את המעשה שביצע ,וכן את מאפייני ה'נפגע' ,הליך הכנת ה'היוועדות'
ביניהם ,מהלכה ותוצאותיה .מלות מפתח" :צדק מאחה" "גישור פוגע
נפגע" ,עובר חוק ,נפגע עברה ,שירות המבחן למבוגרים ,בגירים.
צדק מאחה בעבירות מין והליכים פליליים -
מענה מבוסס צרכים?
בת-עמי ברוט
אסכולת הצדק המאחה הינה גישה המתפתחת בעולם כדרך ליישוב
סכסוכים ,המציעה לנפגעים דרך שונה להתמודדות עם מעשה העבירה
שאירע להם .זאת ,תוך הצבת נפגע העבירה ,רצונותיו וצרכיו ,במרכז,
במטרה להביא לאיחוי הפגיעות שנוצרו אצלו בעקבות מעשה העבירה,
ובכך לסייע לריפויו .הליכי צדק מאחה יכולים להתקיים כהשלמה
להליכים פליליים או כהליכים חילופיים להליך הפלילי .במשפט הישראלי
קיימים יישומים שונים של צדק מאחה ,בעיקר במקרים של קטינים
עוברי חוק .כן החלו ניצני הסדרים חקיקתיים בנושא .בהרצאה יוצג
26
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
מחקר שנכתב במסגרת דוקטורט ,אשר בחן הפניית תיקים להליכי צדק
מאחה בעבירות מין ,על ידי משרד המשפטים .מדובר במחקר ראשוני
וחדשני אשר נכתב בשיטת מחקר אינטרדיסציפלינרית ,במסגרתו נערך
שילוב בין ניתוח משפטי למחקר שדה עלפי המתודולוגיה האיכותנית.
הדיון בפגיעה מינית ,צדק מאחה והליכים משפטיים משלב שדות שיח
שונים ,ששורשי הם נטועים במספר דיסציפלינות תיאורטיות ,מושגיות,
בהן :משפטים ,יישוב סכסוכים ,עבודה סוציאלית ,פסיכולוגיה,
קרימינולוגיה ואף אנתרופולוגיה .דיון וניתוח באמצעות עריכת
אינטגרציה בין התחומים מאתגר כל שדה בפני עצמו ואף מעשיר את
השיח ,הן בהיבט האקדמי-מחקרי והן בהיבט המעשי-יישומי .במסגרת
ההרצאה יוצגו ממצאי המחקר שהתייחסו לשאלות שונות ,ובכלל זה
לשאלת מקומם של נפגעי העבירה בתהליך קבלת ההחלטות הנוגע לצדק
המאחה בעניינם ,עמדתם של בתי המשפט בעניין )במקרים המתאימים(
ותפקידן של יחידות הסיוע בפרקליטות ,בתהליכי ההפניה לצדק מאחה.
שאלה נוספת שנבחנה במחקר הינה מידת התאמת המקרים שהופנו על-
ידי משרד המשפטים להליכי צדק מאחה ,לצרכיהם ורצונותיהם של
הנפגעים ,כפי שנחשפו במחקר.
צדק מאחה ופגיעה מינית במשפחה
כרמית קלר-חלמיש
גישת הצדק המאחה מייצגת תפישת עולם חברתית המתייחסת לפגיעה
באופן שונה מהנהוג במשפט הפלילי .הגישה מבוססת עלה הכרה כי פגיעה
היא ביסוד הפגיעה באנשים ובמערכות יחסים ולפיכך יש לה ממדים
אישיים וחברתיים .גישת הצדק המאחה )'המודרנית'( התפתחה בהדרגה
מאז שנות השבעים של המאה הקודמת וכיום מיושמת במגוון נושאים
ותחומים )בין היתר בתחומים פליליים ,אזרחיים ,קהילתיים ,נוער
וחינוך( במקומות שונים ברחבי העולם .מתחילת שנות התשעים של
המאה הקודמת מתנהל ויכוח אקדמי ומעשי לגבי קיומם של תהליכי צדק
מאחה במקרים של אלימות מגדרית ובכללם מקרים של פגיעה מינית
ופגיעה מינית במשפחה .לצד יתרונותיו הייחודיים של תהליך הצדק
המאחה )השמעת הקול ,העצמה והכרה בפגיעה והשלכותיה לצד לקיחת
אחריות של הפוגע ואפשרות לפצות על חלק מהשלכות הפגיעה( נשמעות
ביקורות המביעות חשש מפערי הכוחות הקיימים בין הנפגעת לפוגע,
מהפוטנציאל לפגיעה חוזרת במסגרת התהליך ומעצם ישוב הסכסוך
באופן 'פרטי' שלא במסגרת רשויות החוק והמדינה .פגיעה מינית
27
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
במשפחה היא פגיעה בעלת מאפיינים ייחודיים )קליניים ,חברתיים,
תרבותיים ,משפטיים ועוד( אשר ,בין היתר ,משליכים על תחושותיהם של
בני המשפחה )נפגעת ,פוגע ובני המשפחה האחרים( במסגרת ההליכים
המשפטיים .על אף התמורות שחלו בשנים האחרונות בטיפול המשפטי
במקרים אלו )בהליכים פליליים ואזרחיים( ,מביעות נפגעות רבות חוסר
סיפוק מהמענים המשפטיים הקיימים ומתארות את רצונן לקיים שיח
עם הפוגע ובני המשפחה האחרים אודות הפגיעה והשלכותיה במטרה
לקבל הכרה בפגיעה שעברו ולהמשיך להיות חלק ממסגרת השתייכות
משמעותית זו .תכנית "בצדק" מקיימת משנת 2011תהליכי צדק מאחה
במקרים של פגיעה מינית .התכנית מציעה אפשרות לנהל שיח בין
הנפגעת לבין הפוגע בהשתתפות תומכים ובני משפחה ,שמטרתו להביא
את הפוגע לכלל הכרה בפגיעה שגרם ,להבין את השלכותיה ולבנות
במשותף תכנית מוסכמת לתיקון ופיצוי .ההרצאה תעסוק בתיאוריה
ובפרקטיקה הנוגעים לקיום תהליכי צדק מאחה במקרים של פגיעה
מינית במשפחה וכן בהצגת רשמים ראשוניים ממחקר איכותני הבוחן את
החוויה של נפגעות ובני משפחתם אשר בחרו להשתתף בתהליכי צדק
מאחה אלו במסגרת תכנית "בצדק".
נפגעי עבירה -היבטים משפטיים ,חברתיים,
פסיכולוגיים ושיקומיים
יישום הליך נאות לנפגעי עבירה כתשתית
לבניית אמון הציבור במערכות החוק
רונית לוריא
אמון הציבור הינו במידה רבה פועל יוצא של חוויית המפגש ,אותה חווים
המעורבים עם מערכות אכיפת החוק .למעלה מעשור נמדדת תופעה של
אובדן אמון הציבור בהגינות ההליכים ובניטרליות המעשה השיפוטי.
במחקר שהתמקד ביחסי הכוח בין נפגעות תקיפה מינית לפוגעים בהליך
הפלילי בעיני המעורבים בו ,נמצא כי חווית הקרבנות של נפגעות
מתעצמת כתוצאה מהמפגש עם מערכות אכיפת החוק .אחת ההשלכות
הינה פגיעה באמון הנפגעות במערכות שייעשה עמן צדק ,ובהקשר ציבורי
רחב התוצאה היא תת-דיווח על פגיעות מיניות .המחקר נערך בשיטה
איכותנית-פנומנולוגית והתבסס על ראיונות עם נפגעות ואנשי מקצוע
המעורבים בהליך הפלילי וניתוח פסיקה רלוונטית .מהמחקר עולה כי
בשל ייחודן ,פגיעות מיניות מכילות בקליפת אגוז שלל גורמים העשויים
28
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
לבסס או לרסק את האמון במערכות החוק .העיקריים שבהם הינם
הצורך להכריע בין גרסאות סותרות באשר לנסיבות האירוע בו בוצע
המעשה המיני וכן ,עמדות בלתי פורמאליות באשר לנשים ,מיניות ומגדר
ותפיסות באשר ל"נורמטיביות" של פוגעים רבים ,אשר מנותבות
להחלטה השיפוטית הפורמאלית .נמצא כי נראות הצדק אינה טמונה רק
בתוצאה אלא בעיקר באופן התנהלות והגינות ההליכים .לפיכך ,יש
לשאוף להחלת הליך נאות לכלל המעורבים ,שיאפשר לצדדים להשמיע
את סיפורם באופן אותנטי ומכבד ,תוך שקילת טענותיהם בשקיפות ומתן
החלטות מנומקות וברורות .התנהלות כאמור עשויה למגר תחושות של
משוא פנים והטיות פסולות ולבסס חוויית צדק שיש בה תשתית לבניית
אמון במערכת.
ליווי תפקודי ומשפטי כסיוע למזעור קורבנות משנית של נפגעי
עבירות וקידום רווחתם האישית
דנה פוגץ' ,נעמי כץ ,דנה לבוק-גל ונעמה כץ
פגעי עבירות חמורות מתמודדים עם פגיעה קשה ,בהם או בקרוב להם,
בנסיבות פתאומיות ובאלימות קיצונית .אלה מזוהים בספרות כגורמי
סיכון להיווצרות סימפטומים המאפיינים מצבי משבר ודכאון .על רקע זה
הוקם מרכז נגה ,המעניק סיוע משפטי לנפגעי עבירות ופועל לקידום
זכויותיהם .צוות המרכז מכיר בצורך הטיפולי ומכוון את הפונים להגיע
לטיפול נפשי באופן שכיח ,אך זוהה צורך בבניית מערך ליווי נוסף שייתן
מענה תומך לפונים במהלך התמודדותם עם מערכת המשפט .המענים
הטיפוליים המוכרים כיום לטיפול בנפגעי עבירות ממוקדים בעיבוד
רגשי של משמעות האובדן ,לצד הכרה בחשיבות התפקוד .על אף הצורך
והרצון לתת ליווי ראוי לנפגעים ,בולט מיעוט מערכות תמיכה ,מחסור
אשר עלול לתרום לחומרת ההשלכות הרגשיות ותפקודיות בעתיד .בין
המערכות הקיימות אין כיום מענה הממוקד במרכיב התפקודי באופן
יישומי .מתוך המחסור במענים הקיימים נוצר שיתוף פעולה בין החוג
לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו ומרכז נגה ,שהניב תכנית ומודל
תיאורטי ומעשי ממוקד בתפקוד ,לליווי ייחודי לנפגעים .התוכנית כוללת
תהליך מובנה של מספר שלבים .1:מיפוי תחומים ותפקודים שאותם
מצליח הפונה לשמר ,וכאלו שנפגעו.2 .בניית תכנית יעדים מובנית.
.3ליווי לשם השגתם המותאם לרמת התפקוד של הפונה ולצרכיו .4
בקרה .התוכנית מיועדת לביצוע בסביבה קהילתית שאיננה טיפולית
לשיפור רמת תפקוד ,הרווחה האישית ואיכות חייו של האדם .בהרצאה
יובאו מקרים ראשונים שהשתתפו בתוכנית והדגישו את יעילותה.
29
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
גורמים המשפיעים על התפיסה העצמית של קורבנות
לאלימות :ניתוח המקרה של צוותים רפואיים ואחרים בחדרי
המיון בישראל בשיטת Propensity Score Matching
יהודית בנדלק ,שמחה לנדאו ,נעם חביב
המחקר בוחן את התפיסה העצמית של קורבנות לאלימות בקרב הצוותים
במחלקות לרפואה דחופה ב 25-בתיה"ח הכלליים בישראל ,באמצעות
שאלוני דיווח עצמי ) .(N=2,074בעזרת מסגרת תיאורטית המשלבת
תיאוריות ויקטימולוגיות וגישות העוסקות בלחץ ,המחקר מנתח משתנים
מקצועיים ואישיים של הקורבנוֹת וכן משתנים אזוריים ומבניים
בבתיה"ח .בהסתמך על דיווחי הצוות הרטרוספקטיביים ,נמדדה
חשיפתם לאלימות והתפיסה העצמית של קורבנוּתם ,במהלך שנה .בכדי
לבחון את הגורמים המשפיעים על רמת תפיסת הקורבנוּת בקרב הסגל
)נמוכה או גבוהה( ,נעשה שימוש בשיטת התאמה הנקראת "השוואת ציוני
היתכנות" .Propensity Score Matching -ציוני ההיתכנות חושבו
במודל ,תוך התייחסות למאפייני הרקע )מקצועיים ואישיים( של
הנבדקים ובמיוחד לרמת חשיפתם לאלימות .לאחר ההתאמה מנתה כל
אחת מהקבוצות 660 -נבדקים ,בשתי קבוצות השוות בכל מאפייני
המודל .תפיסה עצמית גבוהה של קורבנוּת נמצאה בקרב הסגל בבתיה"ח
הגדולים ,ובמחוזות הפריפריאליים .בחדרי המיון בעלי היתר למלווה
אחד בלבד ,בלטה נוכחות הצוותים עם תחושת קורבנות גבוהה ושביעות
רצון נמוכה מסידורי הביטחון .חשיפה אישית לאיומים ולאירועי אלימות
פיזית מצד מספר תוקפים ,מצביעה על תחושת קורבנות גבוהה יותר של
הסגל בכלל ובקרב אלו המגדירים עצמם כחילוניים בפרט .במהלך
תקריות האלימות ,התחושות השליליות העיקריות המדווחות ע"י
הצוותים עם תפיסת קורבנות גבוהה הינן :איום ,חוסר אונים ,לחץ ופחד.
המחקר הנוכחי הנו הראשון לבחון את רמת תפיסת הקורבנוּת כתוצאה
מאירועי האלימות הללו והשלכותיה.
סקר נפגעי עבירה של משטרת ישראל
לילך לאופמן ,טלי רוטשילד
מטרת סקר נפגעי עבירה הינה להעריך את רמת הפשיעה הלא-מדווחת
ובכך לספק תמונה משלימה לנתוני הפשיעה הקיימים במאגרי הנתונים
של המשטרה .בנוסף ,הסקר מספק הערכה לגבי שיעור המדווחים
למשטרת ישראל על היפגעות מעבירות ,אופן הדיווח )הפנייה( למשטרה,
זיהוי המאפיינים העיקריים של אלו שלא מדווחים למשטרה ואבחון
30
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
הסיבות העיקריות לתת-דיווח בכל אחד מסוגי העבירות .הסקר מבוצע
ברבעון הראשון בכל שנה ומתבסס על מדגם של כ 10,000 -משיבים
בגירים )מעל גיל .(18הנשאלים תושאלו טלפונית בעברית ,ערבית ורוסית,
בנוגע לפגיעות שחוו בשנת .2014החל משנת 2013נוספו לסקר שאלות
בנוגע לשביעות הרצון מתפקוד המשטרה והאמון בה .החל משנת 2014
)הסקר האחרון שבוצע( נוספו לסקר שאלות בנוגע לפשיעת סייבר .הסקר
מחולק לשני סקרי משנה :סקר "משקי בית" וסקר "נפשות" .סקר משקי
בית – בוחן כמה ממשקי הבית נפגעו מעבירות הקשורות לרכוש המשפחה
ופגיעה בילדים הגרים בבית .סקר נפשות – בוחן כמה מהמרואיינים בני
+18נפגע ומעבירות הקשורות לפגיעה אישית בהם .על פי ממצאי הסקר
עולה כי ישנה עלייה מובהקת בשיעור הדיווח הכולל לעומת שנים
קודמות .כמו כן ,ממצאי הסקר מאפשרים לעשות השוואה בין משיבים
שדיווחו למשטרה לבין אלו שבחרו לא לדווח למשטרה בנוגע לכוונתם
העתידית לדווח ,באם יפגעו שוב ,תוך הבחנה בין העבירות השונות.
חווית המאסר והשלכותיה
התעללות בילדות ,התמכרות לסמים ובעיות נפשיות בקרב
אסירות בישראל
גילה חן ,קרן גואטה
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין התעללות בילדות,
בעיות נפשיות והתמכרות לסמים ,בקרב 50אסירות בכלא נווה-תרצה.
המשתתפות ענו על ארבעה שאלונים :שאלון סוציו-דמוגרפי ,שאלון
חומרת התמכרות ,שאלון טראומה בילדות ושאלון דיאגנוסטי .השערות
המחקר היו) :א( בקרב האסירות יימצאו שיעורים גבוהים של התעללות
בילדות והיסטוריה משפחתית של התמכרות לסמים ,פשיעה ובעיות
נפשיות) .ב( קשר חיובי יימצא בין היסטוריה משפחתית של בעיות
נפשיות ,פשיעה וסמים לבין התעללות בילדות) .ג( היסטוריה משפחתית
של פשיעה ,סמים ובעיות נפשיות תהיה קשורה לחומרת ההתמכרות,
לדיכאון ולבעיות פסיכיאטריות בקרב האסירות .בניתוח הנתונים
השתמשנו במבחן Mann-Whitney U-testsעל מנת לבחון את הקשר בין
משתנים של היסטוריה משפחתית לבין התעללות בילדות .כמו כן,
השתמשנו ברגרסיה מרובה ,על מנת לנבא חומרת התמכרות ,דיכאון
ומצב פסיכיאטרי של האסירות .כמשוער ,נמצא כי האסירות באות
ממשפחות בסיכון ,המאופיינות בשכיחות גבוהה של בעיות נפשיות,
התמכרות לסמים )של הורים ואחים( ומעורבות בפשיעה )של הורים
31
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ואחים( .כמו כן ,נמצא כי האסירות היו קורבן לסוגים רבים של התעללות
בילדות על -ידי הורים ואחים כאחד .כמשוער ,נמצא שאסירות שהיו
קורבן להתעללות בילדות סבלו מבעיות פסיכיאטריות חמורות ,מדיכאון
ומהתמכרות חמורה לסמים .בעיות נפשיות במשפחה הם גורם-סיכון בעל
השלכות שליליות ארוכות טווח .לפיכך ,יש לבנות תכנית התערבות
שתענה על הצרכים הנפשיים של האסירות על מנת למנוע חזרה למעגל
הפשיעה.
"קבוצות דיון משפחתיות" לאסירים משתחררים
נגהת כלב-דרור ,גיורא רהב
מטרת מחקר נוכחי הינה לבחון האם צעירים שהשתתפו בהליך של
קבוצות דיון משפחתיות )קד"מ( ,כחלק משיקומם בשחרורם ,כפי שהוא
מבוצע על -ידי הרשות לשיקום האסיר ,חווים אותו כהליך המסייע להם
בהשתלבותם מחדש בחברה .שוער כי באמצעות הליך של קד"מ יתחזק
הקשר של הצעיר עם בני משפחתו ושילובו מחדש בחברה יהיה קל יותר,
בעקבות התמיכה שהוא מקבל במהלך השיקום ,הן מגורמי טיפול שונים
והן מבני משפחתו .על מנת לבחון השערת המחקר נערכו ראיונות מובנים
למחצה עם אסירים לשעבר ועם בני משפחותיהם .ממצאי המחקר
מראים כי ההשקפה הסובייקטיבית של הצעיר מקבלת תוקף על-ידי
דיווח בני משפחה וגורמי טיפול שונים המעורבים בהליך ,על השינוי
החיובי שעשו בחייהם ,בעקבות השתתפותם בהליך של קד"מ .הצעירים
סיפרו כי קיבלו תמיכה ,לה לא תמיד ציפו ,כאשר החליטו לבצע שינוי
בחייהם ולהתרחק מעולם העבריינות .הצעירים ובני משפחותיהם תיארו
את המפגשים ככלי יעיל לקידום הדיאלוג המשפחתי .ניתן היה להבחין כי
מניעים פנימיים הם שגרמו למרואיינים להתרחק מעולם הפשע ,תפיסתם
השתנתה .מניע חיצוני שאותו ציינו הצעירים היה המשפחה ,הם התייחסו
והושפעו מהדאגה והאכפתיות שהפגינו בני משפחותיהם כלפיהם .על אף
הזהירות הנדרשת ,בשל המדגם הקטן והמוטה ,נראה שיש מקום לשימוש
נרחב יותר במפגשים מסוג זה כחלק מתהליך השחרור והשיקום.
32
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
בין שם לכאן :הקוד האתי בקרב אסירים יוצאי חבר העמים
בכלא הישראלי
אפרת שהם
הספרות המחקרית העוסקת בקשר שבין הגירה ופשיעה ,עשויה להסביר
פלח אוכלוסייה בלתי-מבוטל של עולים אסירים מחבר-העמים ,שעלו
ארצה במרוצת שלושת העשורים האחרונים .אוכלוסיית האסירים מהווה
קהילה בתוך בתי-הכלא ,בעלת ערכים ,קודים ונורמות התנהגות משלה,
המתהווים בתנאי תת תרבות סגורה ונבדלת ,העוינת את החברה הכללית.
הפריט היחיד ,שלא ניתן להשיל בשל מגבלות ברורות מעל האסיר הנו
עורו; הגוף משמש כמושא לצפייה ,עליו ניתן לקרוא את האמיתות,
הערכים והנורמות החברתיות .סוגיית הבניית הזהות והקשרה לגוף
החומרי עברה לאורך השנים שינוי בתפיסה התיאורטית .הגוף נתפס
בתיאוריות הפוסט-מודרניות כמבנה סימבולי הממוקם בהקשרים-
תרבותיים והיסטוריים-ספציפיים .על מנת לבחון את הייצוגים הסמליים
של הקוד האתי העומד מאחורי שפת הקעקועים המשמשת את אסירי
חבר-העמים ,שולבו במחקר איכותני ,תצפיות שנערכו במהלך שנה בשני
מתקני כליאה בדרגת ביטחון גבוהה במרכז הארץ ,לצד ראיונות עם אנשי
אכיפת-החוק המתמחים בפשיעה של עולים מחבר העמים ,עם ניתוח
תוכן של חמישה אתרי קעקועים של עבריינים רוסיים .נמצא ששפת
הקעקועים הנהוגה בקרב אסירים יוצאי חבר-העמים בכלא הישראלי
ניתנת למיון ופירוש על-ידי שני מודלים תיאורטיים בו זמנית :מודל
הייבוא המתמקד בשימור וחיזוק מערכת הערכים והנורמות של עולם
התוכן העברייני שיובא מברה"מ לשעבר ,ומודל המצבי המשקף שינויים
והתאמות בקוד האתי של אסירי חבר העמים על רקע החשיפה לתנאים
הייחודיים של מערכת הכליאה בישראל .
אתניות ואלימות בבתי הכלא :השפעה דיפרנציאלית של
פעילות תקונית על אלימות בקרב יהודים וערבים אסירים
קתרין בן צבי ,ג'ושוע גצקו
הקשר בין אתניות ואלימות הן בחברה והן בבתי הכלא נחקר רבות
בארה"ב ,אך קצת פחות במדינות אחרות .במחקר הראשון ,נבדק הקשר
בין אתניות ואלימות בבתי הכלא בישראל .לפי "מודל היבוא" אסירים
33
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
מייבאים את נורמות ההתנהגות שלהם מהחוץ פנימה ,וכך האלימות
בכלא היא השתקפות של אלימותם בחברה .מחקר מראה שהחברה
הערבית בישראל סובלת מבעיית אלימות חריפה יותר מזו היהודית.
המחקר הקיף 37,900אסירים תושבי מדינת ישראל ,ששהו בבתי הכלא
במהלך השנים ,2009-2010מהם 3,000אסירים היו מעורבים באירועי
אלימות בכלא .במטרה להתמודד עם הטיה פוטנציאלית במערכת אכיפת
החוק ,בה ערבים נעצרים ,מורשעים ונכלאים בשיעורים גבוהים יותר
מיהודים ,נבנו שתי קבוצות בעלות מאפיינים זהים ,באמצעות שיטת
) .(Propensity Score Matchingבדיקת שכיחות האסירים האלימים
בקבוצות השוות מעלה כי אסירים יהודים אלימים במובהק יותר
מאסירים ערבים .כמו כן נבדקה השפעת תכניות החינוך הפורמליות על
אלימות אסירים ,והאם ההשפעה היא דיפרנציאלית על שתי הקבוצות
האתניות הללו .לבסוף ,נערכה רגרסיה לוגיסטית ,בו המשתנה התלוי
היה :אלימות לאחר סיום התכנית )כן/לא( ,בה נכללו משתנים בלתי
תלויים כגון ,לאום ,גיל ,עבירת ההרשעה ,האם היה אלים לפני ,האם
השתתף בתכנית החינוך וכן אינטראקציה בין השתתפות בתוכנית*לאום.
היבטים שונים בשיקום אסירים משוחררים
רצידיביזם ורצידיביזם מתמחה של אסירים פליליים
דרור ולק ואליאב ברמן
המדידה של אחוז הרצידיביזם מאפשרת לקובעי המדיניות לאמוד את
היקף מערך הכליאה וכן להעריך את האפקטיביות של תכניות התקון.
נמצא כי 41.3%ממשוחררי 6,724) 2008אסירים( חזרו למאסר בתוך
חמש שנים .החידוש העיקרי במחקר זה הינו חישוב הרצידיביזם-
המתמחה .האם עבריינים נוטים להתמקד ולהתמחות בסוג עבירה מסוים
או שהם נוטים לבצע עבירות על-פי זמינותן? הצגת סוגיית ההתמחות
בעבירה באמצעות התפלגויות פשוטות עשויה להטעות; היא מושפעת
מהשכיחות הבסיסית של קטגוריית העבירה ומהרצידיביזם שלה .במחקר
חושב היחס בין הסיכון לחזרה למאסר בגין עבירה מקטגוריה מוגדרת של
אסירים עם עבירה באותה קטגוריה במאסר שממנו השתחררו ובין
הסיכון בקרב אסירים ללא עבירה בקטגוריה זו .בכך מנוטרלים הן
שכיחות העבירה והן אחוז הרצידיביזם בקטגוריית העבירה ומתאפשר
אפיון "נקי" של הרצידיביזם-המתמחה .נמצא שהסיכון היחסי לחזור
למאסר בגין אותה עבירה גבוה בעבירות מין )אף שהרצידיביזם הבסיסי
34
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
שלה נמוך במיוחד( ,מרמה ,רישוי ותעבורה ,ונמוך בעבירות סדר ציבורי
)אף שהרצידיביזם הבסיסי שלה גבוה במיוחד( ואלימות .ממצא זה דומה
מאוד לממצאים במחקרים קלסיים בתחום הרצידיביזם-המתמחה.
מיפוי העבירות על-פי הרצידיביזם-המתמחה משפר את ההבנה של
קריירה עבריינית.
"מן הצד השני של הסורגים" :ילדים של אבות אסירים -
הקשר בין משתנים אישיים ומשפחתיים ,למצב רגשי ותפקודי
נורית מדיני לוי ,ריקי סויה
המחקר בחן את המצב הרגשי והתפקודי של ילדים של אבות אסירים.
המחקר בוצע בקרב 110ילדים בני 7-13שאביהם שהה בכלא )קבוצת
המחקר( ובקרב קבוצה מותאמת שכללה 61ילדים שאביהם לא גר בבית,
בשל מוות ,גירושין או פרידה )קבוצת הביקורת(.המשתנים שנבחנו:
תפיסות הילדים את מידת ההשפעה של :מאסר/היעדרות האב; אירועי
החיים שחוו בשנה האחרונה; משאבים :לכידות משפחתית; תמיכה
מהאם ובריאות נפשית של האם; הסתגלות :אפקט רגשי חיובי ושלילי
ותפקוד הילדים )בעיות התנהגות וכשרים חברתיים( .בניגוד למשוער,
ההבדל היחיד שנמצא בין הקבוצות היה שילדים של אבות אסירים
דיווחו על אפקט חיובי גבוה יותר .מידת לחץ גבוהה יותר לא נמצאה
קשורה להסתגלות פחות טובה .כמשוער ,מידת תמיכה גבוהה מהאם
נמצאה קשורה להסתגלות הילדים .כל אחד מהמשאבים האחרים נמצא
קשור עם מצבם הרגשי או התפקודי של הילדים .לכל המשאבים נמצאו
אפקטים ממתנים .רק בקבוצת המחקר לכידות משפחתית נמוכה נמצאה
קשורה עם שיעור בעיות התנהגות נמוך יותר בקרב ילדים שתפסו את
מידת הלחץ מהיעדרות האב כגבוהה יותר .בנוסף ,רק בקרבם ,נמצא קשר
בין לכידות משפחתית נמוכה לבין שיעור בעיות התנהגות גבוה .המחקר
בין המעטים שבחנו תפיסות של הילדים עצמם ,שבהם יש קבוצת
ביקורת ,והיחיד שבחן את הקשרים בין הסתגלותם ומרבית המשתנים
שנחקרו .לכן ממצאיו משמעותיים להבנת דרכי התערבות בקרב ילדי
אסירים.
35
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ידע מדעי ופרקטיקה טיפולית :הערכת היעילות של תכניות
התערבות לעבריינים
רונן זיו
במהלך העשורים האחרונים ,הספרות המחקרית הציגה ממצאים
אמפיריים רבים שעיקרם ״מה עובד״ להורדת רמת המועדות של עוברי-
חוק .ממצאים אלה כינסו את הקהילה המדעית סביב מסגרת כללי
התנהלות שנמצאו בקורלציה עם תכניות התערבות אפקטיביות .בהקשר
זה ,נמצא הבדל של 40-28אחוז בין רמת המועדות של עבריינים
שהשתתפו בתוכניות התערבות אשר אימצו את ״העקרונות של
ההתערבות יעילה״ ) (the principles of effective interventionלבין
עבריינים שהשתתפו בתוכניות שלא אימצו את העקרונות .כיום ברור
שהאתגר העומד בפני העוסקים בתחום הוא הטמעת הסטנדרטיים
המדעיים בתוכניות ההתערבות השונות .הרצאה זו תציג מתודה להערכת
תכניות טיפול המיועדת לעוברי חוק שמטרתה לתרגם את הידע המחקרי
לפרקטיקה טיפולית יעילה .ההרצאה תפרט את הרציונל המדעי העומד
מאחורי כלי הערכה סטנדרטים המבוססים על מתודה זו ואשר שימשו
בהערכת האפקטיביות של למעלה מ 700-תכניות טיפול ברחבי ארה”ב
וקנדה .בקצרה ,כלי ההערכה סטנדרטיים ,דוגמת Correctional
(CPC) Program Checklistאו דוגמת Correctional Programs
(2000-CPAI)Assessment Inventoryמספקים אומדן אמין
ופרודוקטיבי הן לגבי היכולת של התוכנית המסוימת לספק טיפול ושירות
אפקטיבי והן לגבי האפקטיביות של ההתמקדות הטיפולית במסגרת
התוכנית .בנוסף ,כלי הערכה אלה נותנים המלצות ברורות אילו רכיבים
של התוכנית טעונים שיפור וכיצד להכווין את התוכנית על מנת למקסם
את השפעתה על ההתנהגות העבריינית העתידית של משתתפיה.
עבריינות וקורבנות בקרב בני נוער
התבוננות פנימית וחוסן בקרב מתבגרים
עופר זמל ,נתי רונאל ותומר עינת
מחקר זה בוחן את התהליכים הרטרוספקטיביים של התבוננות פנימית
וייחוס משמעות סובייקטיבית בקרב מתבגרים מרקע של סיכון ומצוקה,
ואת השפעתם על התפתחות של חוסן אישי .ממצאי המחקר מצביעים על
ארבע תמות מרכזיות) :א( 'הישרדות בצל האלימות' -היחשפות לאלימות
במסגרת המשפחה ,השכונה ובית הספר; )ב( 'סחרור עברייני' -ניהול
36
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
אורח-חיים עברייני והגעה לאיבוד שליטה ולהידרדרות ובעקבותיהן,
למשבר אישי עמוק ולתחושת סבל; )ג( 'התבוננות בשינוי' -תהליכי
התבוננות פנימית וייחוס משמעות סובייקטיבית שערכו המשתתפים
בחייהם; )ד( 'לחיות את השינוי' -שינוי פנימי שחוללו המשתתפים
בחייהם תוך חדילה מפשיעה ופנייה לאורח חיים נורמטיבי .מסקנות
המחקר המרכזיות) :א( משתתפים שערכו תהליכים של התבוננות פנימית
וניתחו את גורמי המצוקה שחוו והאופן שבו הושפעו מהם -הצליחו
להתגבר על המצוקה שחוו ופיתחו חוסן מפניה; )ב( העיתוי בו נכון הפרט
להעמיק בעצמו ולערוך שינוי בחייו הוא בעת משבר וסבל; )ג( התייחסות
דטרמיניסטית לגורמי מצוקה בחיים מובילה לאי-לקיחת אחריות על
המעשים העברייניים ,לתפיסתם כנגזרת של גורמים שאינם מצויים
בשליטה ,ולקושי בעריכת שינוי בחיים; )ד( הקניית מיומנויות של
התבוננות פנימית ,יכולה להגביר את המודעות העצמית של המתבגר
בסיכון למצבו האישי ולסייע לו לבחור את נתיב החיים הרצוי מבחינתו.
אפליה נתפסת וזהות אתנית כמנבאים של עבריינות ושימוש
בחומרים בקרב בני נוער עולים
סופי וולש ,חיה פוגל-גרינולד וסברינה שניידר
מחקרים שנעשו בישראל מגלים תמונה מדאיגה בקרב בני נוער עולים,
המדווחים על רמות גבוהות של שימוש באלכוהול וסמים ופעילות
עבריינית .אולם ,עד היום ,מחקרים בודדים בלבד בחנו את המנבאים
להתנהגויות אלו .במחקר הנוכחי בדקנו את הקשר שבין חוויית אפליה
ושל זהות אתנית )ישראלית ,אתיופית ורוסית( לבין שימוש בחומרים
ועבריינות קלה .המחקר נשען על תיאוריית המתח )אגניו(1992 ,
ותיאוריות מהתחום של הגירה )פיני ;1990 ,ברי ,(1997המדגישות את
חשיבותו של גיבוש זהות אתנית חיובית בקרב בני נוער מקבוצות מיעוט.
המחקר כלל 250בני נוער )בגילאי (15-18והוריהם 140 :מברה"מ לשעבר
ו 110מאתיופיה .המשתתפים ענו על שאלונים אנונימיים לגבי שימוש
בחומרים )סיגריות ,קנביס ,שיכרות ,שתיית בולמוס( ,עבריינות קלה,
יחסים עם הורים )תמיכה והשגחה( ,חוויות של אפליה וזהות אתנית.
המודל הקונספטואלי נבדק דרך ניתוח משוואות ) ,(SEMוהממצאים
העלו כי עבריינות קלה ושימוש באלכוהול נובאו על ידי חוויות של אפליה
והיעדר תמיכה הורית ,בשתי קבוצות העולים .בניגוד להשערות ,נמצא כי
ככל שההשגחה ההורית גבוהה יותר ,כך העבריינות ושתיית האלכוהול
היו תדירים יותר .בנוסף ,עבור מתבגרים מברה"מ לשעבר ,נמצא כי ככל
שזהות ישראלית גבוהה יותר ,כך שימוש בחומרים נמוכה יותר .שימוש
37
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
באלכוהול ניבא גם הוא עבריינות קלה .הממצאים תומכים בתיאוריית
המתח ,המציעה כי חווית אפליה )כדוגמה של לחץ בין האדם לחברה(
עשויה להוביל לעבריינות כביטוי לכעס ,תסכול ומתח שמתפתחים
כתגובה להזדמנויות מוגבלות ומחסומים שהחברה מציבה אל מול
המהגר.
נערות ערביות בסיכון :פגיעה עצמית והקשר לשמרנות,
לתוקפנות ולשליטה עצמית
דוניא כאמל ,מלי שחורי ביטון
מטרת המחקר לבחון את הקשר בין פגיעה עצמית ובין תוקפנות ,שליטה
עצמית ושמרנות בקרב נערות ערביות בישראל .במחקר השתתפו 120
נערות ערביות .מחציתן מוגדרות כנערות בסיכון והמחצית האחרת-
נערות הלומדות בבית ספר רגיל .שוער כי נערות ערביות במצוקה ידווחו
על שיעורי פגיעה עצמית גבוהים יותר ,יאופיינו ברמת תוקפנות גבוהה
וברמת שליטה עצמית ושמרנות נמוכים יותר בהשוואה לנערות ערביות
הלומדות במסגרת רגילה .עוד שוער כי ימצא קשר שלילי בין פגיעה
עצמית ובין שליטה עצמית ושמרנות ,וקשר חיובי בין פגיעה עצמית
ותוקפנות .ממצאי המחקר הראו כי על אף השוני התרבותי והחברתי,
ישנם גורמים אוניברסאליים משותפים לחברות שונות .נערות בסיכון נטו
יותר לפגוע בעצמן ,רמת התוקפנות שלהן היתה גבוה יותר ורמת השליטה
העצמית והשמרנות היו נמוכים יותר .עם זאת ,ישנם גורמים ייחודיים
לחברה המסורתית .רמת הדתיות ומידת השמרנות נמצאו כמבחינים בין
שתי קבוצות המחקר .בחינה של הקשר בין משתני המחקר הצביעה על
קשר שלילי בין פגיעה עצמית לבין שמרנות .לא נמצאו קשרים בין פגיעה
עצמית לבין שליטה עצמית או תוקפנות.
שינויים בדפוסי עברייניות בקרב בני נוער עולים :מיפוי גורמי
הסיכון והחוסן להתנהגות העבריינית
חגית תורג'מן
המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח נתוני מחקר אורך שעקב אחר תהליך
ההסתגלות של בני נוער מהגרים לחברה החדשה .שאלות המחקר
המרכזיות הן :האם גורמי הסיכון והחוסן המנבאים התנהגות עבריינית
הם גורמים זהים המהווים שני צדדים לאותו מטבע או שמא מדובר
בגורמים שונים באופן מהותי ובאיזה אופן גורמים אלו משפיעים על
38
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
דפוסי ההתנהגות העבריינית של בני-הנוער .המחקר מבוסס על מדגם של
1420צעירים מהגרים מברית המועצות לשעבר .הצעירים התבקשו למלא
שאלון דווח עצמי המתעד את תהליך הקליטה שלהם בישראל כמו גם את
המעורבות שלהם בהתנהגויות עברייניות פעם בשנה במשך 3שנים.
במעקב אחר ההתנהגויות הפליליות של הנערים שבמדגם אותרו 4
קבוצות בהתאם לדפוסי העבריינות שלהם :נערים שלא היו מעורבים
בפשיעה לאורך כל המחקר ,נערים שהפכו לעבריינים בנקודת זמן
מאוחרת במחקר ,נערים שהיו עבריינים בראשיתו של המחקר והפסיקו
ונערים שהיו עבריינים ונשארו עבריינים .גורמי-סיכון וחוסן שונים נבחנו
כגורמים מנבאים לדפוסי העבריינות הללו .תוצאות המחקר המרכזיות
מחזקות את הטענה לפיה גורמי הסיכון וגורמי החוסן לעבריינות הם
גורמים שונים שאין ביניהם חפיפה .גורמי הסיכון כוללים הפחתה
בפיקוח ההורי ,עליה בתחושות ניכור ומשך זמן רב יותר בישראל וגורמי
החוסן לעומת זאת ,כוללים חוויות -הסתגלות חיוביות ,עליה במסוגלות
האישית של הנערים וירידה בתחושות השוליות .מסקנות המחקר נידונות
בהקשר של מדיניות קליטה וסיוע למהגרים בתהליך הקליטה שלהם
לארץ.
סוגיות בהליך אכיפת החוק
הערכת אפקטיביות מצלמות במעגל סגור במרחב הציבורי,
מחקר ראשוני בישראל
שי עמרם והילה מזון
מערך מצלמות מעקב במעגל סגור ) (CCTVהינו טכניקת מעקב למניעת
פשיעה .המערך מתבסס על אפקט ההרתעה ,המשפיע על עבריינים
פוטנציאלים ,המודעים לעובדה שהמצלמות עשויות לקלוט את
פעולותיהם .מערך המצלמות אמור לשמש הן ככלי אכיפתי נוסף בידי
גורמי המשטרה והרשות המקומית ,במסגרת התמודדותם עם האלימות
וההתנהגות האנטי החברתית ,והן לסייע בהעלאת תחושת הביטחון
האישי של אזרחי ישראל .במסגרת המחקר המלווה נבחנו אירועי תגובה
של משטרת ישראל לסלי עברות "אלימות ואיכות חיים" ,לפני ואחרי
התקנת המערך ,על מנת למדוד את האפקטיביות של מערך המצלמות
ברשויות המקומיות .מממצאים ראשוניים המתבססים על ניתוח מרחבי
בעזרת מערכת מידע גיאוגרפית במספר רשויות ,עולה כי היקף האירועים
החלים בתוך טווח הצפייה של המצלמה קטן ועומד על אחוזים בודדים
מתוך כלל האירועים החלים ברשות .כמו כן ,ישנם אתרים בהם קיימות
"נקודות חמות" ללא כל מצלמה בקרבתם .מסקנות הביניים מציגות
39
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תמונה מעורבת לגבי יעילות מערך המצלמות .רוב האירועים החלים
ברשות אינם נכללים בטווח הצילום אך מנגד המחקר יכול לסייע ככלי
לקביעת מיקום עתידי של מצלמות מתוכננות ,ובכך לאפשר למצות את
יכולות המערך באזורים בהם היקף הפשיעה גבוה ,ב"נקודות החמות".
כמו כן ,הצבת מערך מצלמות במקביל להתערבויות נוספות למניעה
ואכיפת פשיעה יוביל לפריסה יעילה של מערכות אכיפה; ביניהן
המשטרה ,מערך השיטור העירוני ומערך הפיקוח העירוני ,וכן יביא
להגברת תחושת הביטחון של התושב.
עדות ראייה :טעויות בזיהוי פניו של עובר אורח בן גזע אחר
לאה יגר
ההשפעה הבין גזעית בזיהוי פנים מתייחסת לתופעה לפיה אנשים מזהים
טוב יותר את פרצופיהם של בני גזעם מאשר פרצופים של בני גזעים
אחרים ,וטועים יותר בזיהוי בני גזעים אחרים מאשר בזיהוי בני גזעם
הם .מטרת המחקר המוצג הייתה לבחון את הטעות הכפולה של השפעה
בין גזעית והעברה בלתי מודעת ,המתרחשת כאשר עד הראייה מזהה
באופן מוטעה כפושע עובר אורח חף מפשע שאותו ראה בסמיכות זמנים
לאירוע הפשיעה; ולבחון הסברים אפשריים לקיומה של תופעה זו .נמצא
שלמעלה מ 40%מהנבדקים זיהו כפושע את עובר האורח בן הגזע האחר;
ככל הנראה ,בשל מוכרות של עובר האורח בשילוב עם היעדר המיומנות
בזיהוי פרצופיהם של בני גזעו של זה .מממצאים אלה משתמע כי
הסתמכות על מסדרי זיהוי בין-גזעיים במשפטים פליליים חייבת
להיעשות בזהירות רבה לבל יורשעו חפים מפשע ,בעוד הפושעים
מתהלכים חופשי .חשיבות העניין רבה במיוחד בשל ההסתמכות הניכרת
על עדות הראייה במשפטים פליליים .מאחר שההשלכות של זיהוי מוטעה
לגבי חשודים במעשי פשע עשויות להיות הרות גורל מבחינת האדם
המזוהה בטעות )ובכך גם להשאיר בעינה את המסוכנות לציבור של
העבריין בפועל( ,הרי הבנת תהליכי הזיהוי המוטעה של עובר אורח בן גזע
אחר יש בה עניין רב ,הן מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית.
40
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
היסטורית הרשעות בעבירות תנועה ונהגים מסוכנים -
מה הקשר?
תמר תומר-פישמן ויורי גובמן
הנחה מרכזית בבסיס מערכת אכיפת החוק בתחום עבריינות התעבורה
הוא קיומו של קשר בין הנטייה לבצע עבירות תנועה לבין מעורבות
בתאונות דרכים )שיטת הניקוד ,לדוגמא( .המחקר הנוכחי בחן באיזה
מידה ניתן להסתמך על היסטורית הרשעות כדי לזהות נהגים שיהיו
אחראים להתרחשות תאונות דרכים עם נפגעים ומה הם הגורמים
המתואמים עם אחריות לתאונה .בעוד שמחקרים קודמים התייחסו
לשני היבטים בלבד של היסטורית הרשעות וסוג הרשעות בעבירות
תעבורה ,המחקר הנוכחי בוחן מאפיין נוסף של היסטורית הרשעות:
התפלגות מועדי ביצוע העבירות .המחקר בוצע על נהגים בישראל שהיו
מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים במהלך השנים .2010-2008המחקר
מתבסס על ניתוח של נתונים מזווגים ממספר קבצים מנהליים של
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,כששני המרכזיים בהם" :הרשעות
בעבירות תנועה" ו"תאונות דרכים עם נפגעים" .נעשה שימוש במודלים
של רגרסיה לוגיסטית לבחינת ההשפעה של מאפייני היסטורית הרשעות,
בשלוש שנים שקדמו לתאונה ,על הסיכוי של נהג להיות אחראי לתאונה.
בוצע פיקוח על חמש קבוצות משתנים :מאפייני הנהג ,מאפייני הרכב,
עיתוי התאונה )השפעת עונתיות( ,מיקום התאונה ונסועה .המודל נאמד
בנפרד עבור תאונות קלות ועבור תאונות חמורות .במחקר נמצאה תמיכה
חלקית להשפעת מאפייני היסטורית הרשעות על אחריות לתאונת
דרכים .ממצאי המחקר נדונים בהקשר של מדיניות מערכת אכיפת
החוק.
ואתה יכול גם להוכיח את זה? גישת "פוטנציאל האימות"
להבחנה בין אמיתות לבין שקרים
גלית נהרי
על פי גישת "פוטנציאל האימות" ) Verifiability Approach; Nahari,
,(Vrij, & Fisher, 2014שקרנים נוטים לספק פרטים אשר אמתותם אינה
ניתנת לבדיקה .מודעות לאסטרטגיה זו של שקרנים ,עשויה לסייע
לחשיפתם .יעילותה של גישת "פוטנציאל האימות" בהבחנה בין אמיתות
לבין שקרים ,הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים ,כמו גם
עמידותה בפני "אמצעי נגד" שעשויים שקרנים להפעיל כדי "להערים" על
השיטה ,נבחנה בסדרה של מחקרים .במחקרים אלה ,נאספו הצהרות
41
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
אמיתיות ושקריות ,מסוגים שונים )כגון ,הצהרות אליבי ,תביעות ביטוח(,
באמצעות מערכי מחקר שונים )מחקרי מעבדה ומחקרי שדה( ,ובהתייחס
למצבים שונים )למשל ,מצבים בהם נוכחות החשוד בזירת העבירה היא
לגיטימית לעומת מצבים בהם נוכחותו בזירה אינה לגיטימית( .ההצהרות
נותחו באמצעות מערך הקידוד של הגישה ,על ידי מקודדים מאומנים.
ממצאי המחקרים מעלים כי גישת פוטנציאל האימות מאפשרת הבחנה
בין אמיתות לבין שקרים בשיעור דיוק דומה ,ולעיתים אף גבוה יותר,
בהשוואה לשיטות מבוססות ניתוח תוכן אחרות .הגישה נמצאה עמידה
בפני "אמצעי נגד" של שקרנים .יוצגו ויידונו ממצאי המחקרים השונים
שנעשו עד כה ,יתרונות ומגבלות הגישה ,היישומיות שלה והתאמתה
למצבים פליליים ואזרחיים שונים.
מחקרים בתחום הכליאה והמאסר
נכנסתי לכלא ויצאתי אדם אחר – ואני בכלל עובד שם!
שינוי אישיותי כתוצאה מעבודה כסוהר בטחון
נינה סולימן ,תומר עינת ,משה אדד.
מטרת מחקר חלוץ זה היא בחינת השפעות עבודת הסוהרות בכלא על
מבנה אישיותם של סוהרים .השיטה כללה מדגם אקראי של 120גברים
המועסקים כסוהרי ביטחון בשירות בתי הסוהר ,אשר ביצעו מבחני
אישיות עפ"י מודל 5הגורמים של האישיות טרם גיוסם לשב"ס בעת
שהיו בגיל .20-30נערך ניתוח של תוצאות מבחני אישיות שנערכו להם
ולשתי קבוצות ביקורת מארגונים אחרים )השוואה בין-קבוצתית( בשתי
נקודות זמן )השוואה תוך-קבוצתית( :סמוך לקבלתם לעבודה וארבע
שנים מאוחר יותר .ממצאי המחקר המרכזיים) :א( נמצאה עליה מובהקת
בגורם הנוירוטיסיזם; )ב( נמצאה מגמת ירידה כללית בגורם הנעימות
וירידה מובהקת בתתי סולמות ה"מוסריות" ו"שיתוף הפעולה"; )ג(
נמצאה מגמת ירידה כללית בגורם המצפוניות וירידה מובהקת בתתי
הסולמות "סדר" ו"רגש החובה"; )ד( נמצא שוני מובהק בין קבוצת
הסוהרים לבין קבוצות הביקורת ביחס לכל גורמי האישיות שנבחנו .
מסקנות המחקר המרכזיות) :א( מתקיים שינוי אישיותי בקרב סוהרים
הנובע מעבודתם בבית הסוהר )ב( השינוי האישיותי החל אצל סוהרי
ביטחון שונה מזה החל בקבוצת הביקורת והמקובל בגילאים אלו.
ממצאי המחקר נידונים בהקשר של משמעותם לעבודת הסוהרים.
42
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
המלצות המחקר מתייחסות למגוון השינויים המהותיים הנדרשים
להיערך בתחום הניהול שלסוהרי הביטחון במערכות הכליאה.
מדיניות הכליאה בבתי הסוהר בישראל כפי שהיא משתקפת
בעמדות מפקדי בתי סוהר :שיקומית או ענישתית ביטחונית
אילנה )אילי( גולדברג
מחקר זה בדק את מדיניות הכליאה בבתי הסוהר בישראל כפי שהיא
משתקפת בעמדות מפקדי בתי הסוהר .שאלון עמדות אנונימי הועבר ל 84
מפקדים מתוך 121מפקדים בפועל ) 26מתוך 33מפקדים( ומפקדים
לשעבר )גמלאים ומפקדים בתפקידי מטה( .נמצא שמפקדי בתי הסוהר
תומכים באופן מובהק בגישה השיקומית לעומת תמיכתם בגישה
הענישתית ביטחונית .יחד עם זאת רוב המפקדים חושבים שבית סוהר
הוא ארגון צבאי שבראשו מפקד ,הם תומכים בכפיפות למשרד לביטחון
פנים ,בהשגת בטחון ומשמעת באמצעות שליטה מוחלטת על האסירים
)לעומת שיתוף האסירים( ,ומעדיפים את פעילויות הביטחון ומניעת
הבריחות על פני פעילויות הטיפול והשיקום .בקרב מפקדים בפועל יש
יותר מפקדים שניסיונם המקצועי נרכש במשטרה או בצבא )לא נמצא
קשר בין רקע מקצועי לבין תמיכה בשיקום או בענישה( ,יש פחות נשים,
יש פחות מפקדים עם השכלה אקדמית בתחום נפש האדם ויש פחות
מפקדים עם ניסיון בטיפול באסירים )רובם מתחום הביטחון( .מנהלים
בפועל חושבים שמעמד המפקד חלש יותר מאחרים והם מסכימים פחות
עם עמדות שמשקפות גישה שיקומית .מפקדי בתי הסוהר בישראל שבעי
רצון מתפקידם ,תופסים עצמם כבעלי סגנון ניהול משתף ומכירים
במרכזיות תפקיד מנהל בית סוהר .מסקנות .1 :מדיניות הכליאה בישראל
על פי עמדות מפקדים היא ענישתית ביטחונית לצד הצהרה על תמיכה
בגישה השיקומית .2 .מפקדי בתי סוהר נמצאים בקונפליקט תפקידי.3 .
קיימת תשתית תפיסתית לביצוע רפורמה בבתי הסוהר שתציב את
שיקום האסירים כיעד מרכזי במדיניות הכליאה.
השפעת חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה על אורכי
המאסר הנגזרים
תומר כרמל ,קתרין בן-צבי ,קרן ויינשל-מרגל וענבל גלאון
ביום 2.1.2012אושר בכנסת חוק העונשין )תיקון מספר ,(113התשע"ב-
,2012שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה .התיקון לחוק מונה
43
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
שלושה שלבים מנחים לבית המשפט בעת גזירת דינו של נאשם :בשלב
הראשון ,על בית המשפט לקבוע מהו מתחם הענישה ההולם ,בהתאם
לנתונים הקשורים לעבירות שנעברו .בשלב השני ,קובע החוק כי בית
המשפט רשאי לחרוג מהמתחם אותו קבע לקולא )במקרה של סיכוי
לשיקום( או לחומרה )במקרה בו יש צורך להגן על שלום הציבור( .בשלב
השלישי ,על בית המשפט לקבוע מהו העונש המתאים לנאשם בתוך
המתחם בהתאם למאפייני העבריין ועל בסיס נסיבות שאינן קשורות
בביצוע העבירה .מטרת החוק המוצהרת היא להביא להאחדה בענישה
כלפי אישומים דומים ,אולם משפטנים וחוקרים רבים סברו כי לצד
ההאחדה ,עלול החוק להוביל להחמרה בענישה .מחקר זה בדק גזרי דין
הכוללים עונשי מאסר בפועל שנגזרו בשנת ,2011למול גזרי הדין שנגזרו
בשנת ,2013ובאמצעות שיטת propensity score matchingהותאמו
4,843תיקים דומים בכל אחת מהשנים ,במטרה לבדוק האם הוחמרה
הענישה .בנוסף ,נבדק האם קטנה השונות בין גזרי הדין באישומים
דומים .מממצאי המחקר עולה כי לא היתה החמרה בענישה בשנת ,2013
בעוד שהענישה בשנת 2013היתה אחידה יותר בהשוואה לשנת .2011
מעצור לשפוט – תחנות בדרך
רגב דחרוג
בשנת 2014נקלטו בשב"ס 53,321עצורים פליליים .כ 74.3% -מהם
השתחררו במהלך מעצרם ,והיתר נשפטו למאסר בפועל .נתון זה מצביע
על עלייה מתמשכת במספר הנעצרים על ידי משטרת ישראל ,ומשנת 2008
נרשמה עלייה של .32.5%למרות העלייה במספר העצורים ,נשמרת מגמה
קבועה של שיעור האסירים נגדם מוגש כתב אישום ,וכן שיעור האסירים
המורשעים למאסר בסופו של תהליך .מהנתונים עולה כי אזרחי ישראל
ישהו ,בממוצע ,במעצר כשבועיים עד להגשת כתב האישום ,וניהול התיק
המשפטי יארך ,בממוצע 176 ,ימים .בנוסף לכך ,תושבי ישראל נשפטו
בממוצע ל 21-חודשי מאסר ,שהם שנה ותשעה חודשים .במהלך
הפרזנטציה יוצגו ההבדלים באורכי המאסר בין ערכאות בתי המשפט
השונות .בנוסף ,יוצגו הסיכויים ליציאה לחופשה ראשונה מהכלא ,ומהו
מספר החופשות הממוצע מהם נהנו אסירים פליליים ,וכן מספר העתירות
אותם יגיש האסיר ,ושיעורי השתלבותו בפעילויות תקון .לבסוף ,יוצג
שלב המאסר האחרון ,וידונו שיעורי השחרור ברישיון ) ,(2/3והסיכוי
לחזור למאסר בשחרור ברישיון לעומת שחרור לאחר ריצוי מאסר מלא.
44
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
התפתחויות עדכניות במחקר בנושא הוגנות ולגיטימיות
רשויות אכיפת החוק
השפעת ערכים מאקרו-חברתיים על תפיסות לגיטימציה של
מערכת אכיפת החוק
רוני פקטור ,יואב מחוזאי
זה מכבר מחקרים בקרימינולוגיה מדגישים את חשיבותה של תפיסת
הלגיטימציה של מוסדות אכיפת החוק ,כיסוד מהותי המעצב את הנכונות
לציית לחוק ולשתף פעולה עם מוסדות אלו .למרות עדויות רבות שנאספו
במהלך השנים האחרונות המבססות קשרים אלו ואת המנגנונים
המגבירים לגיטימציה ,נדמה כי מרבית המחקרים הקרימינולוגיים
העוסקים בתחום מסבירים תהליכים אלו מתוך נקודת מבט ברמת
המיקרו ,בעוד שגורמים ברמת המאקרו זוכים לתשומת לב מועטה.
מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח הבנה תיאורטית ברמת המאקרו של
לגיטימציה ולבחון באופן אמפירי את התיאוריה .אנו מציעים טיפולוגיה
של ארבעת פיסות עולם וערכים אותם אנו מגדירים כתיאולוגיות – דתי-
מסורתי ,ליברלי ,רפובליקאי-קהילתי ואתנו-לאומי – המשפיעות כל אחת
בצורה שונה על רמת הלגיטימציה הנתפסת של מוסדות אכיפת החוק.
ההשערות הבסיסיות העולות ממודל זה נבחנו בקרב 52,253משתתפים
מ 27 -מדינות שלקחו חלק בסקר החברתי האירופאי .הממצאים
מתוך multiple correspondence analysisמעניקים חיזוק ראשוני
למודל התיאורטי ומצביעים על כך שתפיסות הלגיטימציה תלויות גם
בערכים ותפיסות עולם רחבות יותר הקיימות ברמת המדינה ,זאת מעבר
לחוויות האישיות של הפרט .אנשים המחזיקים בתיאולוגיה ליברלית
ורפובליקאית -קהילתית ,נוטים לתפוס את מוסדות אכיפת החוק
כלגיטימיים יותר ,בעוד שאלו המחזיקים בתיאולוגיה אתנו-לאומית
נוטים לתפוס אותם כפחות לגיטימיים .לעומת זאת ,לא נמצא קשר בין
התיאולוגיה הדתית-מסורתית לבין לגיטימציה .בנוסף ,קיים קשר בין
אשכולות של תיאולוגיות ,תפיסת לגיטימציה והמדינות בהן מתגוררים
המשתתפים.
45
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
"כשאני רואה יס"מ ,אני מבין שתהיה כאן אלימות" :השפעת
המרכיבים של שיטור הפגנות פרמיליטרי על הערכות מפגינים
את לגיטימיות המשטרה
גלי פרי
שיטור פרמיליטרי בכלל ושיטור הפגנות פרמיליטרי בפרט הפכו
דומיננטיים בקרב כוחות שיטור בדמוקרטיות מערביות בעשור האחרון.
פרמיליטריות ,המוגדרת כשימוש באמצעים ,מדים ויחידות המבוססים
על ניסיון וידע צבאי בשיטור אזרחי ,זוכה לפופולריות גוברת בשיטור
בעיקר מאז 9/11והכרזת המערב על "מלחמה על הטרור" .בעוד ששיטור
הפגנות פרמיליטרי עשוי להיות יעיל בטווח הקצר ,מחקרים מראים כי
בטווח הארוך עלולות להיות לו השפעות שליליות על הערכות המפגינים
כלפי המשטרה ,וכתוצאה מכך ,על התנהגותם בעתיד ואפילו על הסיכוי
לאלימות פוליטית .במחקר קודם שנערך בקרב מפגיני המחאה החברתית
בישראל נמצא כי לשיטור הפגנות פרמיליטרי – נוכחות יחידות ארציות
לשיטור הפגנות ,שימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואלימות משטרה –
השפעה שלילית מובהקת על הערכות המפגינים את לגיטימיות המשטרה.
עם זאת ,הסיבות להשפעה זו – מדוע לפרמיליטריות על מרכיביה השונים
השפעה כזו על הערכות לגיטימיות ,טרם נבדקו .המחקר הנוכחי מבקש
להציץ ל"קופסה השחורה" של תפיסות מפגינים את המשטרה ,כדי להבין
למה ואיך משפיעים מרכיבי פרמיליטריות על לגיטימיות .באמצעות
ניתוח 52ראיונות עומק עם מפגיני המחאה החברתית בקיץ ,2012
במקביל לסקר עמדות נרחב בקרב 470מפגינים ,נדון הקשר בין מרכיבי
השיטור הפרמיליטרי ללגיטימיות ותפיסות של צדק תהליכי ,בדגש על
אמון המפגינים במניעי המשטרה ושקיפות השימוש בכוח.
שינויים טכנולוגיים לשיפור הבידוק הביטחוני בשדה תעופה:
מחקר דמוי-ניסויי בנמל התעופה על שם בן-גוריון בישראל
באדי חסייסי ,טל יונתן זמיר ,יורם מרגליות ,גלי פרי ,רועי זמיר
במהלך שנת 2014הוכנסה מערכת בידוק חדשה לנמל התעופה ע"ש בן-
גוריון .המחקר הנוכחי בחן האם לאור כניסתה של מערכת זו חלו שינויים
בשיטות הבידוק הביטחוני בנתב"ג )פתיחת מזוודות בפרהסיה; בדיקה
באזור מבודד; תהליך תשאול ארוך; בידוק על ידי אנשי אבטחה רבים(
כלפי קבוצות הנוסעים הערבים והזרים ,קבוצות שזכו לבידוק קפדני
בעבר .כמו כן ,המחקר הנוכחי בחן האם מערכת הבידוק החדשה הביאה
לשינוי חיובי בהערכת קבוצות אלו את הוגנות הבודקים הביטחוניים
46
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ומערך האבטחה בנתב"ג .בכדי לבחון את השפעות המערכת נערך סקר
נוסעים בשני גלים ,טרם כניסת המערכת )יולי-אוגוסט (2013ולאחר
הטמעתה )אוקטובר .(2014מדובר במערך דמויי ניסוי ,לפני-אחרי ,אשר
"מנצל" שינויים שמתרחשים באופן טבעי בשדה .במהלך שני גלי הסקר
לקחו חלק 709נוסעים ערבים ו 629-נוסעים זרים .תוצאות המחקר
מעלות כי הטמעת מערכת הבידוק החדשה היתה חלקית ,והביאה לירידה
בשימוש בשיטות הבידוק שנבחנו כלפי קבוצת הנוסעים הזרים בנתב"ג,
אך לא כלפי קבוצת הנוסעים הערבים .בהתאמה ,בעוד שחל שיפור
בהערכת הוגנות הבודקים הביטחוניים ומערך הבידוק הביטחוני בקרב
הנוסעים הזרים ,לא נצפה שינוי דומה בעמדות הנוסעים הערבים .ממצאי
המחקר מצביעים על כך שלמערכת הבידוק החדשה פוטנציאל משמעותי
לשינוי עמדות הנוסעים ביחס להוגנות הליכי מערך הבידוק הביטחוני ,אך
פוטנציאל זה מתממש רק כאשר שיטת הבידוק של הנוסע אכן משתנה.
ניבוי התנהגות משטרתית "הוגנת" במגעים שבין שוטר לאזרח
טל יונתן-זמיר ,סטפן מסטרופסקי ,שומרון מויאל ,ג'יימס ו'יליס
לשוטרי שטח יש מידה רבה של חופש פעולה ושיקול דעת בעת קיום
אינטראקציות עם הציבור .עם זאת ,רוב המחקרים בנושא שיקול הדעת
של שוטרים ואופן קבלת החלטות עלי דם עסקו בהחלטות הנוגעות
לאכיפה ,כגון ההחלטה לבצע מעצר או להשתמש בכוח .למרות החשיבות
הרבה של "הוגנות ההליכים" )" ("procedural justice/fairnessכפי
שעולה מהספרות ,טרם נבחנו הגורמים שמעודדים )או מדכאים(
התנהגות שכזו מצד שוטרים בבואם במגע יום-יומי עם אזרחים .במאמר
זה אנו מציעים מסגרת לבחינת ההחלטה של שוטרים להתנהג לאזרח
באופן "הוגן" )עפ"י מודל "הוגנות ההליכים"( ,ובוחנים אותה תוך שימוש
בנתונים שנאספו באמצעות תצפיות ישירות סיסטמאתיות )(SSO
באינטראקציות שבין שוטרים לאזרחים בשני ארגוני משטרה בחוף
המזרחי של ארה"ב .המידע שנאסף תורגם לנתונים כמותניים אמצעות
שאלון לתצפיתן .ניתוח הנתונים מגלה השפעה מובהקת ל"ערך המוסרי"
של האזרח כפי שהוא בא לידי ביטוי בתפקידו בסיטואציה ,לנסיבות
שמקשות את יישום מודל "הוגנות ההליכים" ,כולל קהל גדול ועייפות
השוטר ,ול"תסריטים" מקובלים לטיפול במפגשי תנועה ולתפקיד גיבוי.
אנו מפרשים ודנים בהשלכות הממצאים ומציעים כיוונים עתידיים
לחיזוק הבנתנו בדבר הגורמים שנמצאים בבסיס טיפול משטרתי "הוגן".
47
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
קרימינולוגיה ביקורתית בישראל
לרקוד בין החומות :מבט פמיניסטי על ריקוד כפרקטיקה
לערעור תפיסות מגדריות ואתניות ממלכדות בקרב נשים
במאסר
ענבל וילמובסקי
מטרת ההרצאה הינה לתאר ולנתח פרויקט ייחודי שהתקיים בכלא
הנשים נווה תרצה ולעמוד על הקשרים שבין כליאת נשים ,הגוף הנשי
וריקוד כצומת מאתגר המניב תובנות חשובות על צירים של נשיות,
מיניות ואתניות .במוקד ההרצאה יעמוד 'החוג לריקודי בטן' שהועבר
בכלא לקבוצה של נשים במאסר במהלך שלוש שנים .ההרצאה מבוססת
על אתנוגרפיה של החוג ומשלבת נקודות מבט שונות של המורה ,של חלק
מהנשים המשתתפות ושל צוות החינוך בכלא .החוג הפך מרחב אינטימי
בו למדו מגוון נשים שונות לרקוד ,שיתפו בידע שלהן ורקדו יחד .מרחב
ייחודי זה פעל בכמה רבדים ,כמרחב לתנועה ופעילות גופנית ,כמרחב של
ביטוי הגוף הנשי ודיבור עליו ועל תפיסותיו בחברה פטריארכלית וכמרחב
של חיבור נוסטלגי לזהות אתנית או לחילופין של חיבור מפתיע ל'אחרות'.
לסיכום ,אטען מתוך התבססות על נקודת מבט תיאורטית קרימינולוגית-
פמיניסטית ובשילוב עם הקולות מן השטח ,שהחוג פעל כמרחב המאתגר
ולעיתים מערער תפיסות מגדריות ואתניות ממלכדות ואפשר בנקודת
הזמן הנתונה שבו התקיים ,חופש יחסי לדמיון תוך ניסיון להתמודדות
עם כאבי המאסר של הנשים.
שפת ההדרה החברתית :וידוי ופירוק התנגדות כפרקטיקות
לשימור השיח הטיפולי-פתולוגי
גילה אמיתי
אל מול השיח המפותח והעשיר של איש המקצוע נוכח ההעדר .נוכח חוסר
היכולת להביע אלטרנטיבה אחרת של הוויה סובייקטיבית .המודל
הטיפולי המערבי-מודרני שואב מהמורשת של יציאה למסע לגאולה,
המהווה טרנספורמציה משמעותית ביותר שעובר האדם בחייו .המסע
נסמך על האמונה בכוחו של הווידוי ועל המטפל שלאור ידיעותיו אנו
עורכים את המסע לגילוי עצמי ולגאולה .הבנייה זו מותירה את הכוח
הטיפולי בידי המטפל והופכת את הפונה למובל באמצעות השיח
והגדרותיו של המטפל .הוידוי :תנאי מזכך הכרחי במסע לגאולה ,היחיד
המצוי בשוליים החברתיים מסכים-מכורח לקבל על עצמו את היותו
48
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
במעמד של שוליות – זה שצריך להתוודות .הסכמתו מסוכנת שכן היא
מאיינת את תפיסתו והמשגתו .בווידוי מתרקם סוד בין הפונה-מטופל
למטפל ,שמחד מאפשר מרחב בטוח עם המטפל ומאידך כובל את המטופל
לסיטואציה טיפולית בה לעולם ידו על התחתונה .ניכוס הנרטיב האישי
למומחה :חדר הטיפולים מהווה הֶ סדר אחד בתוך הסדר החברתי,
ומשקף אותו .הפונה מפנים את כוחו של השיח ומשתמש בו מבלי להיות
מודע למבני הכוח המושרשים בשיח והמגדירים את עצמו לעצמו באופנים
שבמקום אחר ובזמן אחר ניתן היה לחלוק עליהם או לפחות להיות
מודעים לכך שקיימת להם אלטרנטיבה .התנגדות לטיפול ככלי-לביסוס
ויצירת שפה ונרטיב חלופיים :ביסוס יכולת המטופל להתנגד לשיח
המקובל ,ויצירת מרחב המאפשר שיח-מינורי יאפשרו פעולות החדרה של
מסמנים אחרים ,של השבת הבעיות לחברה.
הפוליטיקה של הלידה והמאפיינים של אלימות כנגד נשים
פלסטיניות במזרח ירושלים
נאדירה שלהוב-קיבורקיאן
הרצאה זו תתמקד בביטוייה של אלימות נגד נשים בהריון ותתבסס על
עדויותיהן של נשים פלסטיניות על מנת לחשוף היבטים אינטימיים של
האלימות כלפיהן ושל הפיקוח עליהן ועל גופן .ההרצאה תבחן הן את
השפעת האלימות על אימהות צעירות והקהילה שלהן ,והן את הכחשתה
של אלימות זו על ידי המדינה הקולוניאלית .הניתוח ידגיש את המבנה
המשטרי שמחריף אלימות זו ,כמו גם את הסוכנות של נשים החותרות
כנגד מערכות של דיכוי .לסיכום ,ההרצאה תבהיר כי הפיקוח הגלום
באמצעים הישראליים הביו-פוליטיים ובאילוצים הגיאופוליטיים ,מטביע
אלימות קשה על יולדות פלסטיניות .אלימות זו חודרת למרחבים
הציבוריים והאינטימיים של ביתן ,גופן ונפשן כולאת אותן בדרך ללא
מוצא.
49
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
מוסיקה ,כלא טיפול
"תרגיע אחי ,תרגיע" :השפעת מוזיקה מרגיעה על רמות חרדה
וכעס בקרב אסירים
תומר עינת ,משה בן סימון ,אבי גלבוע
חשיפה למוזיקה מרגיעה נמצאה מפחיתה חרדה וכעס מצביים בקרב
אוכלוסיות שונות ,אולם השפעתה בקרב אסירים טרם נבחנה .המחקר
הנוכחי ,אשר בחן השפעה זו לראשונה בעולם ,כלל שלב מקדים בו זוהו
סוגי המוזיקה אשר להם פוטנציאל מרגיע עבור אסירים .המחקר
העיקרי ,בו השתתפו 48אסירים ,כלל חשיפה של קבוצת הניסוי למוזיקה
מרגיעה במשך שלושה שבועות .שאלוני כעס וחרדה מצביים הועברו לפני,
תוך כדי ושבוע לאחר תקופת הניסוי .קבוצת הביקורת מילאה את
השאלונים באותם זמנים אך לא נחשפה למוזיקה .ממצאי המחקר העלו
כי רמות החרדה והכעס פחתו בקבוצת הניסוי אך לא בקבוצת הביקורת.
המלצות יישומיות חולצו מתוך המחקר.
תפקיד המוזיקה בקרב אסירים וסוהרים
אורטל אדרי ,משה בן סימון
המחקר הנוכחי ביקש לבחון את תפקידיה השונים של המוזיקה בבתי
כלא בישראל .אוכלוסיית המחקר כללה עשרה אסירים ושלושה סוהרים
מבתי כלא שונים בישראל .כלל האסירים שהשתתפו במחקר השתמשו
בסמים בעברם .ניתוח תוכן קטגוריאלי שנעשה בתמלילי הראיונות העלה
כי ניתן לזהות שלוש תמות מרכזיות (1) :מוזיקה כהקלה ומוזיקה כסכנה
– העלתה כי האזנה לסוגת מוזיקה מועדפת אפשרה לאסירים להרגיש
ניתוק מסוים משגרת המאסר .המוזיקה אפשרה "בריחה" נפשית אל
מעבר לחומות הכלא ובכך מצאו האסירים הקלה באופן מסוים ממכאובי
המאסר .לעומת זאת נמצא כי ישנן סוגות מוזיקה המסכנות את
האסירים משתתפי המחקר הנוכחי בכך שהן עלולות להעלות בהם רצון
להשתמש בסמים; ) (2מוזיקה כאמצעי לתקשורת בינאישית בין אסירים
– תמה זו העלתה כי המוזיקה עשויה לגלם תפקיד חשוב ביצירת מערכות
יחסים עם אסירים אחרים מצד אחד ולהוביל למריבות ואף אלימות בין
מצד שני; ) (3מוזיקה כאמצעי תקשורת בין אסירים לסוהרים – נמצא כי
למוזיקה תפקיד משמעותי בדינאמיקה שבין קבוצת האסירים לקבוצת
הסוהרים משתתפי המחקר .המוזיקה נמצאה לרוב כגורם שלילי הגורר
תגובות סמכותיות מצד הסוהרים .המוזיקה נתפסת לרוב על ידי
50
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
הסוהרים כמשמשת "פעולת הסחה" להתנהגויות שליליות כמו אלימות,
שימוש בסמים ,חפירת מנהרות והכנת כלי נשק בתאים .שימוש זה
במוזיקה הינו ייחודי לכלא ולא נמצא לו מקבילות מחוץ לכותלי בית
הכלא .המסקנות המתבקשות הן מתן האזנה למוזיקה דרך אוזניות
בלבד.
"מוסיקה כגשר תרבותי" -טיפול במוזיקה עם נוער אתיופי
בפנימיות לנוער בסיכון
נועה זאבי ,דורית אמיר ,משה בן סימון
מחקר זה בחן את התפתחות הקשר בין תרפיסטים במוזיקה שאינם
יוצאי העדה האתיופית לבין מטופלים בני העדה השוהים בפנימייה לנוער
בסיכון .מטרת המחקר הייתה לבחון את הפער הבין תרבותי הקיים בין
התרפיסט במוזיקה ובין המטופל יוצא העדה האתיופית מנקודת מבטו
של התרפיסט במוזיקה .אוכלוסיית המחקר כללה שלושה תרפיסטים
במוזיקה העובדים עם האוכלוסייה האתיופית בפנימיות שונות .כלי
איסוף הנתונים היו ראיון עומק חצי מובנה ושני אלתורים משמעותיים
של המטופלים אשר נבחרו על ידי הנחקרים ,מתחילת הטיפול ומשלב
מתקדם של הטיפול .ממצאי המחקר בעקבות ניתוח הראיונות הצביעו על
שלושה שלבים משמעותיים :שלב אקולטורציה חד צדדית – התאפיין
בהיעדר נוכחות מוזיקלית ובקושי ביצירת הקשר בין התרפיסט במוזיקה
לבין המטופל האתיופי בשל פער תרבותי והתאפיין במוטיבים של זהירות,
צמצום ודלות; שלב צמצום הפער בעזרת המוזיקה -התאפיין בצמצום
הפער התרבותי אשר התרחש בעיקר בתוך התהליכים המוזיקליים ובא
לידי ביטוי באמצעות שימוש במוזיקה חיה ,מוזיקה קיימת ותהליך של
כתיבת שירים .המוזיקה אפשרה למטופלים תקשורת אחרת עם
התרפיסטים וזו אפשרה לתרפיסטים זווית ראייה חדשה על המטופלים
ושלב הגילוי – שהתאפיין בתחושת ההפתעה שחוו התרפיסטים בעקבות
התחושה של "מעיין נובע" של מוזיקליות שפרצה מתוך המטופל ועולם
פנימי מגוון בקרב המטופלים .המפגש המוזיקלי עורר בקרב התרפיסטים
רגשות חיוביים של אהבה והתפעלות ותחושת השוני הבין תרבותי כבר
לא היוותה מכשול.
ההרצאה תלווה בהשמעת קטעי הנגינה מן המחקר
51
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תרפיה במוזיקה עם מכורים לסמים:
מוזיקה מסכנת למול מוזיקה מרפאה
משה בן סימון
המחקר בתחום העדפה מוזיקלית התמקד במהלך שני העשורים
האחרונים במוזיקת רוק כבד ,פאנק ,רוק אלטרנטיבי ,היפ-הופ וראפ,
סוגות אשר זכו לכינוי "מוזיקה בעייתית" .כינוי זה ניתן משום שרוב
המחקרים בנושא מצאו קשרים בין סוגות אלו לסטייה חברתית כגון
שימוש בסמים ואלכוהול ,התנהגות אימפולסיבית ואנטי-סוציאלית,
התנהגות אלימה ועבריינות .התמכרות לסמים הינה חלק מתופעה
חברתית ותרבותית ומוזיקה הינה חלק בלתי נפרד מתת-תרבות זו.
ההרצאה תידון בסכנות הטמונות במוזיקה בעייתית עבור מכורים לסמים
הנמצאים בתהליך גמילה ובאופן שבו ניתן לשלב מוזיקה "בעייתית"
למטרות טיפול ושיקום .במהלך ההרצאה יושמעו מספר יצירות
מוזיקליות ויתוארו מספר טכניקות טיפוליות בהקשר זה.
פחד מפשיעה
הוגנות או יעילות? השפעת פחד אקוטי מפני פשיעה על מנבאי
לגיטימיות המשטרה
רועי זמיר ,באדי חסייסי
מטרת המחקר הנוכחי להשוות בין תפקידם היחסי של הוגנות ההליכים
ויעילות המשטרה בניבוי תפיסת לגיטימיות המשטרה תחת תנאים של
פחד אקוטי מפשיעה .מחקר זה מעלה את ההשערה כי בסיטואציית פחד
אקוטי מפני פשיעה אנשים ייחסו חשיבות פחותה להוגנות ההליכים,
ולסירוגין ,חשיבות גבוהה ליעילות המשטרה כך שגורם יעילות המשטרה
ייעשה לדומיננטי בניבוי לגיטימיות המשטרה .על מנת לבחון את השערות
המחקר השתמשנו בנתונים שנאספו ב 14מדינות אירופה המערבית
במסגרת "הסקר החברתי – אירופאי" ובשיטת רגרסיה מרובה על מנת
להשוות בין תפקידם היחסי של מנבאי הלגיטימיות תחת ארבעה סוגים
של פחדים – פחד מפני עבירות אלימות ,עבירות רכוש ,יציאה לרחוב
ופחד אקוטי כללי מצטבר מפשיעה .כמשוער ,נמצא כי תושבים המצויים
תחת איום אקוטי כללי מצטבר מפשיעה ואיום אקוטי נקודתי מפני
עבירות אלימות ייחסו חשיבות רבה יותר ליעילות המשטרה ,או לחלופין,
חשיבות פחותה להוגנות המשטרה בהשוואה למשתתפים שאינם סובלים
מאיומים אלו .בקרב תושבים אלו גורם יעילות המשטרה נעשה
52
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
לדומיננטי בניבוי לגיטימיות המשטרה ,או לכל הפחות השתווה בתפקידו
לגורם הוגנות ההליכים .מגמה זו נמצאה באופן חלקי תחת סיטואציית
איום אקוטי מפני עבירות רכוש ובאופן החלש ביותר תחת סיטואציית
איום אקוטי מיציאה לרחוב .ממצאי המחקר מעלים כי תחת תנאים
שונים של פחד אקוטי מפשיעה מתקיים משחק סכום אפס בין רצונם של
אנשים בתהליך שיטור אפקטיבי לבין רצונם בתהליך שיטור הוגן.
יהודים ,ערבים ומה שביניהם :הבדלים בפחד מפשיעה ומטרור
יוסף סילאוי ,מלי שחורי ביטון
מטרת המחקר היתה לבחון את ההבדלים בין ערבים ליהודים בישראל
בכמה מדדים המשקפים פחד מפשיעה ופחד מטרור )חשש מליפול קורבן,
אי סדר שכונתי רמת סיכון נתפס( ,כמו גם את הקשר שבין המשתנים
הללו ובין רמת החשיפה האובייקטיבית .במחקר השתתפו 191יהודים ו-
184ערבים .שוער כי מידת הפחד מטרור תהיה גבוהה יותר בקרב יהודים
מאשר בקרב ערבים ,הפער בין שני סוגי הפחד הללו יהיה נמוך יותר בקרב
יהודים מאשר בקרב ערבים ,ומידת הפחד תהיה גבוהה יותר בקרב אלה
שנחשפו לאירועי טרור ופשיעה בהשוואה לאלה שלא נחשפו .בניגוד
למשוער ,לא נמצאו הבדלים בין יהודים לערבים בפחד מטרור ,ולא נמצא
הבדל בפער שבין שני סוגי הפחד שנבחנו .עוד נמצא כי מידת הפחד
מטרור היתה גבוהה יותר בקרב אלה שנחשפו לאירועי טרור בהשוואה
לאלה שלא נחשפו ,רק במגזר הערבי .תחושת אי-סדר שכונת והחשש
מקורבנות נמצאו גבוהים יותר בקרב אלה שנחשפו לאירועי פשיעה
בהשוואה לאלה שלא נחשפו ,ללא קשר למוצאם .בחינה של הבדלי מגדר
בכל המדדים שנבחנו ,הצביעה על רמות של פחד גבוהות יותר בקרב
נשים ,בהשוואה לגברים .ממצאי המחקר מציגים תמונה המתארת
פחדים קולקטיבים שונים בחברה הישראלית ,הן ביחס לפשיעה ולטרור,
לרוב-ללא קשר למוצא או למגזר .אי לכך יש בכוחו לנפץ סטריאוטיפים
שונים.
53
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
כיצד סיור משטרתי רגלי בנקודות-חמות משפיע על פחד
מפשיעה?
גבריאלה סוסינסקי ,ברק אריאל ,נאדירה שלהוב-קיבורקיאן
מקובל לחשוב שנוכחות משטרתית מחזקת את תחושת הביטחון האישי
ומצמצמת את הפחד מפשיעה .מודל הסיור הבסיסי נשען על הנחת מוצא
זו .אולם ,הידע הקיים מוגבל למערכי מחקר תצפיתיים ,המוגבלים
ביכולתם לאמוד את הקשר הסיבתי בין שיטור לבין תחושות הציבור
לרבות פחד מפשיעה .בכדי להתגבר על הפער הזה ,מטרת הניסוי דנן,
שנערך בין השנים 2013-2012בברמינגהם ,אנגליה ,הייתה לבחון האם
סיור משטרתי רגלי ב"-נקודות-חמות של פשיעה" ) (hotspotsמשפיע על
שיעורי הפחד מפשיעה של אלו המאכלסים אותן .מדגם של נקודות-חמות
הוקצה אקראית לקבוצות ניסוי וביקורת ).(randomized block design
לנקודות-החמות בקבוצת הניסוי התווסף סיור משטרתי רגלי יזום
וממוקד במשך ארבעה ימים בשבוע ,שלוש פעמים ביום ,רבע שעה בכל
פעם למשך שנה .סקר עם מדגם אקראי של כ 1,400-משיבים נערך הן עם
תושבי המקום והן עם אנשים שגרים מחוץ לנקודות החמות אך עובדים
בתוכן .נמצא אפקט מובהק סטטיסטית רק בנקודות-חמות "מאוד",
כאשר באותן נקודות-חמות נוכחות הסיור הרגלי דווקא מגביר ולא
מפחית את רמות הפחד מפשיעה של הנבדקים .יתר-על-כן ,האפקט חזק
במיוחד בעבור קבוצות דמוגרפיות מסוימות .הממצאים מאתגרים את
הנחות המוצא הבסיסיות על הקשר הסיבתי שבין שיטור ,פשיעה ופחד
מפשיעה ,ומאלצים לחשוב מחדש על המנגנון הנדרש לטיפול באחד מבלי
לפגוע באחר.
54
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ממצאים חדשים בתחום קוגניציה ופשיעה
התנהגויות בסיכון מבעד לעדשה נוירו פסיכולוגית
רותם לשם
קיימים יחסי גומלין בין תפקודים מוחיים לבין התנהגות הפרט בחיי
היום יום .היכולת של הפרט לווסת את התנהגותו ואת רגשותיו תלויה
בתפקודים ניהוליים/ביצועיים אשר תומכים ומאפשרים תפקוד תקין של
יכולות קוגניטיביות :שפה ,זיכרון וקשב .תינתן סקירה תיאורטית
ומחקרית המראה את השפעת הסביבה החברתית על התפתחות תפקודים
ניהוליים וקוגניטיביים ,תוך התמקדות באזורים מוחיים עיקריים
המיוחסים להם .יוצגו שני מחקרים אשר בחנו תפקודי שפה וקשב בקרב
אוכלוסייה בוגרת ונורמטיבית באמצעות מבחן השמיעה החצויה לזיהוי
מילים ורגש בתנאי קשב שונים .מחקר ראשון ,הנו מחקר אלקטרו-
פיסיולוגי הבוחן תהליכי עיבוד וזיהוי של מילה המלווה בטון רגשי עצוב
לעומת מילה המלווה בטון רגשי נטרלי ,בתנאי קשב ממוקד .מטרת
המחקר :בחינה של השפעת טון רגשי עצוב על התמתחות המיספרלית
)המיספרה שמאל והמיספרה ימין( .מחקר שני ,הנו מחקר התנהגותי
הבוחן תהליכי עיבוד שפתי ותהליכי קשב )מיקוד לעומת גמישות
חשיבתית( בקרב סטודנטים הגבוהים בתכונת האימפולסיביות .מטרת
המחקר :בחינה של הקשר בין תכונת האימפולסיביות לבין שליטה
קוגניטיבית .הממצאים יוצגו ויידונו תוך התייחסות לתפקודים ניהוליים
וקשביים :עיכוב תגובה ,שליטה קוגניטיבית ,היכולת למיקוד קשבי
ולהטיה קשבית .הדיון יתמקד ביחסים בין תפקודים מוחיים אלה
להתנהגויות בסיכון.
השוואה בין רצח על רקע פסיכוטי לרצח פלילי "רגיל"
ענת ירון ענתר ורוני בנצור
חלק ממעשי האלימות ,וביניהם גם מעשי הרצח ,מבוצעים בידי חולי נפש.
בשנים האחרונות פורסמו מאמרים המעידים על מתאם בין מחלות נפש,
בעיקר סכיזופרניה ,ובין מסוכנות ונטייה להתנהגות אלימה .גם המחוקק
בישראל מכיר במצבים בהם העבירה מבוצעת מתוך מחלת נפש וקובע כי
במקרים אלה האדם אינו אחראי למעשיו ואינו בר-עונשין .מטרת
המחקר הייתה לבחון מאפיינים של התנהגות רצחנית הנובעת מפסיכוזה
55
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ולהשוות בינה לבין התנהגות רצחנית פלילית "רגילה" .בחינה שכזו טרם
נעשתה בישראל .נבדקו 45תיקים רפואיים של אנשים ,שביצעו רצח בין
השנים 2000-2014ונשלחו להסתכלות פסיכיאטרית בחטיבה לביטחון
מרבי בשער מנשה .במחקר הושוו תיקיהם של 26נבדקים אשר נמצאו
בלתי אחראים ובלתי כשירים לעמוד לדין ואושפזו בתוקף צו אשפוז
)"חולים"( ,עם תיקיהם של 19נבדקים אשר חוות הדעת הפסיכיאטרית
ובית המשפט מצאו אותם אחראים וכשירים )"פליליים"( .ממצאי
המחקר העיקריים מצביעים על הבדל בין הקבוצות במניע ,בהידרדרות
שקדמה לרצח ,במידת התכנון ובהתנהגות שלאחר הרצח .נמצא גם כי
לרוב החולים היה רקע של שימוש בסמים ,אשפוזים קודמים על רקע של
מצב פסיכוטי המלווה באלימות וכן רובם הכירו את הקורבן .מסקנות
המחקר הן שרצח על רקע פסיכוטי מובחן מרצח רגיל בכמה ממדים.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים נוספים שנעשו במדינות
שונות והם בעלי השלכות טיפוליות ,מניעתיות וחוקיות ,אשר ידונו
בהרחבה בהרצאה.
עיוותים קוגניטיביים בקרב נשים עברייניות מין
יהודית אבולעפיה
עבריינות מין בקרב נשים זוכה להתעניינות מחקרית גוברת בשנים
האחרונות ולמרות זאת מעטים המחקרים אודות התופעה בהשוואה
להיקף המחקר העוסק בגברים עברייני מין .במחקר הנוכחי נבחנו
עיוותים קוגניטיביים של נשים עברייניות מין כפי שבאו לידי ביטוי
בבדיקות הערכת מסוכנות למטרות משפטיות שונות ,למשל טרם מתן
גזר דין ,פיקוח והמשך פיקוח .בוצע ניתוח איכותני של הערכות מסוכנות
שנערכו על 16נשים ,16 ,המהוות את כלל אוכלוסיית עברייניות המין
במדינת ישראל בין השנים 2008-2014נשים אלו פגעו בקורבנות מגוונים-
ילדים ,נערים ,נערות ,גברים בוגרים ונשים בוגרות .נמצא כי נשים
מחזיקות בעיוותים קוגניטיביים ביחס לקורבן ,לסיטואציה ,לעבירה
וביחס לחומרת המעשים .למשל ,עברייניות המין השתמשו במנגנון של
מזעור של העבירה או של התנהגותם הסוטה ,לחילופין ניסו לנרמל את
הסיטואציה ולעקר ממנה את הכוונה המינית המצויה בבסיסם .חלקן
ייחסו יוזמה ,הנאה ושיתוף פעולה לקורבן .הממצאים מלמדים כי
העיוותים השכיחים בקרב נשים עברייניות מין שכיחים בקרב עברייני מין
גברים ,כפי שתואר בספרות .יחד עם זאת ,לעיתים קיימים הבדלים
בתוכן העיוותים הקוגניטיביים ובהסברים שניתנו על ידי הנשים
56
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
בהשוואה לגברים .בעיוותים הקוגניטיביים בקרב נשים ניתן למצוא
תפיסות חברתיות ואמונות שכיחות ,למשל מורה שפגעה בתלמידה הציגה
זאת כרומן וכחניכה לגבריות ,סוגיה זו כדאי שתיבדק במחקר עתידי.
ממצאי המחקר עשויים לתרום להבחנה ולטיפול בנשים עברייניות מין
ולהוסיף נדבך נוסף בהבנת התופעה.
הטיות קוגניטיביות ורגשיות בהתמכרויות :מנגנונים מנבאי
התנהגות מסכנת ומסתכנת
שרון רבינוביץ שנקר
מודלים עדכניים של התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים ולהתנהגויות
)הימור פתולוגי ,התמכרות למין או שימוש מופרז באינטרנט למטרות
חברתיות ,מיניות או משחק( גורסים כי התמכרות הינה תוצר שילוב בין
שלושה מנגנונים -דחפים מוטיבציוניים המניעים תהליכים אוטומטיים,
לא מודעים של חיפוש-גמול; תהליכים רפלקטיביים מבוססי למידה
וזיכרון-עבודה המאפשרים קבלת החלטות נוכח הבנת השלכות ארוכות
טווח של ההתנהגות המתמכרת ויכולות הפעלת עכבה ,ויסות ושליטה;
ומערכת תכלול ,המשלבת תחושות לכלל רגשות מודעים )דוגמת
השתוקקות לסם( ותהליכי החלטה והפקת התנהגות ,המעורבים
בהתנהגות מסכנת ומסתכנת .בהרצאה ייסקרו מחקרים שבחנו ביטויים
שונים של הטיות קוגניטיביות ורגשיות בהתמכרויות שונות )לאלכוהול,
קנביס ,הרואין ,אינטרנט ,מין והימורים( ,הטיות המובילות לחזרה על
ההתנהגות הפתולוגית למרות ידע רפלקטיבי על השלכותיה השליליות
וסיכויי החמרתה .יוצגו תוצאות ניסויי מעבדה מבוקרים בהקצאה
אקראית ) (randomized, controlled trialsשנערכו באוכלוסיות
פתולוגיות ונורמליות ובחנו הטיות אלה באמצעות כלים ממוחשבים,
דווחים עצמיים ומדידת התנהגות בפועל .יידונו השתמעויות תיאורטיות
של ממצאי מחקרים אלו להבנת התפתחות ,שימור וחזרה להתנהגות
מתמכרת ולהתנהגות סיכונית מפרספקטיבה קרימינוירוקוגניטיבית
ויוצעו השלכות שיקומיות תוך שילובן במודלים טיפוליים קיימים לשם
הפחתת תגובות אימפולסיביות והתנהגויות מסתכנות ומסכנות.
57
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
אלימות במשפחה ובין בני-זוג
קינאה ורצח בנות זוג בישראל ,השוואה בין יוצאי אתיופיה
לאוכלוסיות אחרות
אדלשטיין ארנון
רצח בנות זוג בעדה האתיופית נמצא בייצוג יתר יחסית לחלקם של יוצאי
אתיופיה באוכלוסייה הכללית .תופעה זו ,של רצח בנות זוג במעבר
תרבותי מחברה פטריארכלית לחברה שוויונית יותר ,מוכר גם במדינות
אחרות ,קולטות מהגרים ,בעיקר על רקע של קינאה ל ...וקינאה ב...
המחקר עוסק בבחינת ההבדלים במניעים לרצח בנות זוג בקרב העדה
האתיופית ,עולי חבר העמים וישראלים וותיקים .לשם כך ,נותחו כל
פסקי וגזרי הדין של רוצחי בנות זוג בישראל בשנים .2010-1990בתחילה
נעשה שימוש בשיטה איכותנית ובהמשך נעשה שימוש בשיטת מחקר
כמותית במטרה לבחון משתנים מרכזיים כגון :מניע ,שיטת הרצח" ,עודף
הריגה" ועוד .ממצאי המחקר מראים על שלושה מניעי רצח בנות זוג
המוכרים גם בעולם :סכסוך מתמשך ותלונות של בת הזוג ,רצון של
האישה לסיים את הקשר הרומנטי וחשד של הגבר בבגידת בת זוגו .נמצא
מתאם מובהק בין תחושות של קינאה לבין רצח בת הזוג ,רק אצל יוצאי
אתיופיה .הביטוי לכך בא לידי ביטוי ,בשיטת הרצח )ידני :דקירה(
ובשיעורים גבוהים יותר של "עודף הריגה" )המשך פעילות הריגה לאחר
מות הקורבן( כמו גם התאבדות הרוצח .מסקנות המחקר הן כי המעבר
הבין תרבותי מחברה פטריארכלית לחברה מודרנית ,תוך היפוך
בתפקידים ובסטטוסים המגדריים מהווים גורם משמעותי בהיווצרות
קינאה .אולם ,זה עשוי להסתיים ברצח -בעיקר במקרים בהם הגברים
הם בעלי הפרעת אישיות )שנובעת לא פעם מדחק תרבות(.בכך ,ממצאי
המחקר מסבירים לא רק את שיעורי רצח בנות זוג בעדה האתיופית ,אלא
מדוע רק חלק קטן מהגברים האתיופים יפעלו בדרך זו.
היקף תופעת הקורבנות לאלימות פיסית בין בני זוג –
סקירה שיטתית
ניר רוזמן ,ברק אריאל
הספרות המחקרית בתחום של אלימות בין בני זוג מצביעה על שתי
מגמות שונות באשר לקורבנות במערכת היחסים הזוגית .מחד ,נמצא כי
שימוש באלימות מהווה מכניזם לשליטה ולעליונות הגברית .מאידך,
קיימות ראיות לכך שדפוסי אלימות ושיעורי הקורבנות סימטריים בין
58
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
המינים .ממצאים סותרים אלו מצדיקים עריכת סקירת ספרות שיטתית
) (systematic reviewוניתוח-על של הממצאים האמפיריים ,על מנת
לקבוע לא רק את כיווניות המחקר הקיים אך גם את עוצמת האפקט.
מתוך גישה זו ,הסקירה השיטתית דנן בוחנת האם קיימים הבדלים בין
המינים ,ואת מידת השכיחות של קורבנות אלימות פיסית בסוגי מערכות
יחסים זוגיות הטרוסקסואליות שונות )נישואין ,דייטינג ,קוהביטציה( –
לכל הפחות כפי שזו מדווחת לרשויות או במסגרת מחקרי שדה .הניתוח
הוגבל למקורות שפורסמו בשפה האנגלית ובעברית ,כאשר פרוצדורת
החיפוש והקריטריונים לבחירת המחקרים הניבו 45פרסומים מ36-
מדינות מרחבי העולם .ממצאיה העיקריים של הסקירה מצביעים על
אפקט דיפרנציאלי התלוי בסוג הקשר) :א( קיימת דיווחי ותעל שיעורי
קורבנות גבוהים בקרב גברים ,לעומת נשים ,במסגרת אלימות בדייטינג;
)ב( בבחינת אלימות בקרב בני זוג נשואים או בני זוג שאינם נשואים
החיים ביחד ,קיימת דיווחי קורבנות גבוהים גברים .לבסוף ,נראה כי
האפקט הינו תלוי-תרבות ,משום שבחלק ממדינות אפריקה בעלות מבנה
פטריארכלי נמצאו בניגוד למשוער שיעורי קורבנות זהים בין המינים.
הממצאים נדונים במסגרת הגישה הפמיניסטית והביקורת שלה ,שיטות
מחקר ואפשרויות למחקר עתידי בתחום.
"רצחתי אותה אך בחיים לא הרמתי עליה יד":
הבדלים פנומנולוגיים בין רצח בנות זוג לאלימות כלפי נשים
רוחמה גוסינסקי ודלית יסעור-בורוכוביץ
רצח בנות זוג נחקר והומשג כחלק מתופעת האלימות כלפי נשים וכסופו
של מסלול המסומן בגילויים של כפייה ,איומים ואלימות פיזית כלפי
האישה .המחקר ביקש לבחון את תקפותה של התפיסה הגורסת כי
אלימות קטלנית אינה מובחנת ,במונחים של מניעים ודינמיקה רגשית,
מגילויים אחרים של אלימות כלפי האישה .המחקר מבוסס על ניתוח
ראיונות עומק שנערכו עם 18גברים שרצחו את בנות זוגם ו 18גברים
שהורשעו באלימות כלפי נשותיהם והשווה בין תמות שעלו מן הנתונים.
מן הממצאים עולה כי בעוד אלימות מופעלת לרוב באופן ספונטני,
בנסיבות מגוונות ולצורך השגת שליטה ,הרקע למעשי רצח בנות זוג
ספציפי הרבה יותר וסובב במקרים רבים את כוונת הפרידה של האישה;
לחלק ממקרי הרצח לא קדמה אלימות פיזית ,ובמרבית המקרים
האלימות הקטלנית לא הייתה ספונטנית אלא מתוכננת מראש .מסקנות
המחקר הן כי בניגוד לתפיסה הממקמת את האלימות הקטלנית בקצה
הרצף של גילויי האלימות ,טענתנו היא שרצח בנות זוג הוא תופעה
59
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
נפרדת ,שונה במניעיה ,בנסיבות שיצרו אותה ובהלך הרוח המאפיין
אותה ,מאלימות שאינה קטלנית .המחקר מסייע להבין מדוע רצח נשים
הוא תופעה נדירה ,בעוד אלימות כלפי נשים שכיחה הרבה יותר .אלימות,
כאמצעי להשגת שליטה וודאות ,מונעת מתוך תקווה; רצח הוא אקט של
ייאוש הבונה את המוכנות להרס הזולת גם במחיר של הרס עצמי.
גופי החוק והממשל
מדד שלטון החוק :תפיסות ועמדות כלפי גופי החוק והמשפט
בישראל 2000-2014
אריה רטנר
מדד שלטון החוק בישראל מתקיים ברציפות 14שנים ומטרתו לבחון
את עמדות הציבור בישראל כלפי סוגיות שונות הקשורות לגורמי מערכת
החוק והמשפט במהלך עשר השנים האחרונות .מטרת הפרויקט שהחל
בחודש אפריל 2000הינה לבחון את תרבות החוק בחברה הישראלית
לאורך זמן ובקרב בני מגזרים שונים .הסוגיות שנבדקות עוסקות בין
היתר ,בעמדות ותפיסות הציבור כלפי המשטרה ,בתי המשפט ובית
המשפט העליון ,תפיסות ועמדות בנושא הוגנות ,שוויוניות וכן אמון
) (Trustהציבור בגופים אלה .הסקרים נערכים כל שנה בקרב מדגם
שכבות מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל .הדגימה כוללת
ייצוג הולם של הקבוצות המרכזיות הרלבנטיות לנושא זה ,חרדים,
וערביי ישראל )לא כולל מזרח
מתיישבי יהודה ,שומרון
ירושלים(.במרבית המדדים נצפתה גם ב 2014 -רמה נמוכה של עמדות הן
בנושאי ההוגנות והשוויוניות ובנושא האמון גם כלפי המשטרה וגם כלפי
בתי המשפט .יחד עם זאת נצפתה בסקר בשנים האחרונות מגמת עלייה
ברמת שביעות הרצון מהטיפול המשטרתי בקרב אלה שבאו במגע עם
המשטרה .ממצאי המחקר משקפים היררכיה ברורה שבה המשטרה זוכה
למידת האמון ולעמדות ברמה הנמוכה ביותר כאשר במעלה המדרג
נמצאים בתי המשפט וביהמ"ש העליון .המגמה הכללית לאורך השנים
הינה שחיקה וירידה באמון הציבור במערכות החוק והמשפט בישראל.
60
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
שרותי תקון בעידן של הפרטה :מדיניות ויישומה
מאיר חובב
מטרת ההרצאה להציג התארגנות עמותה למתן שירותים בתחום התקון,
עמותת קש"ת )קידום שירותי תקון( .העמותה משמשת כ"ניתוח מקרה"
לפעילות משרד הרווחה בהפרטה וביישום של המדיניות בתחום התקון.
שירותי התקון של משרד הרווחה משתמשים בעמותת קש"ת בכדי
להעסיק עובדים ,להפעיל תכניות חדשות ולהפעיל מסגרות טיפול על פי
מכרז .מאפייני עמותת קש"ת ופעילותה הינם :היענות לפניות של שירותי
התקון לפיתוח תכניות חדשות וניסיוניות ,הפעלת תכניות קיימות,
הפעלת מסגרות לאוכלוסיות בעלות צרכים שונים ,באמצעות צוות
מצומצם במטה ,דבר המאפשר עצמאות וחופש פעולה למנהלי התכניות
השונות .בחלקה הראשון של ההרצאה מוצגת התארגנות העמותה
מההיבטים הניהוליים ,הכלכליים ,והמקצועיים .מובאות תובנות לגבי
פעילות העמותות ,בעידן של הפרטה וכן פעילות שירותי התקון
המפעילים את העמותות .בחלקה השני של ההרצאה יוצג מודל לשיתוף
פעולה )סחל"ב חיפה( ,ינותח נושא שיתופי הפעולה ברמות השונות
ויישומן ,כוללת פקיד מנהל המסגרות ,תפקידיו עדת ההיגוי ותפקידי
הפיקוח .חלקה השלישי של ההרצאה יתאר תכניות חדשות וניסיוניות
שהופעלו והמופעלות על ידי עמותת קש"ת )מרכז לטיפול בעברייני מין
בקהילה ,מקלטים לקורבנות סחר בבני אדם ,טיפול מותאם לנשים בזנות
)סחל"ב תל אביב( ,תכניות ליווי סוציאלי לנאשמים ששוחרר ובערובה
בפיקוח אלקטרוני ,ותוכנית קיימת של בתים חמים לנערות במצוקה.
הכשרות שוטרים ככלי לחיזוק דמוקרטיה ולגיטימיות בישראל:
ממצאים ממחקר פיילוט דמוי-ניסוי
יעל ליטמנוביץ
רקע ומטרות :שיטור שנשען על עקרונות חוק וצדק הכרחי לחיזוק
נורמות דמוקרטיות .הכשרות שוטרים נחשבות כלי לצמצום האפשרות
ששוטרים ישתמשו לרעה בכוחם .קיים צורך להבין את ההשפעה
והמנגנונים של הכשרות שוטרים .הרצאה זו תציג תוצאות של מחקר
פיילוט שנערך במג"ב ודרכן תבחן את הפוטנציאל של הכשרות שוטרים
לחיזוק שיטור דמוקרטי וצדק תהליכי בהפגנות .שיטה :תוך שיתוף
פעולה עם יחידת החינוך במג"ב פותחה הכשרה מונחית-ראיות.
61
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
מטרת ההכשרה הייתה לשפר ידע ,עמדות וכישורים בתחום שיטור
הפגנות ,על מנת להתאים פרקטיקות של שיטור לנורמות דמוקרטיות
ולהגביר מודעות לחשיבות של אינטראקציות בין שוטרים לאזרחים227 .
שוטרים ב 7-קבוצות לקחו חלק בניסוי דמוי-ניסויי קבוצתי .על מנת
להעריך אם ההכשרה השיגה את מטרותיה נעשה שימוש בשאלונים
סגורים ,שלוש קבוצות מיקוד וכלי למדידת יישום .ממצאים :ניתוח
כמותני מצביע על שיפור מסוים בעמדות ,לצד שילוב של שינוי חיובי
ושלילי בעמדות .ניתוח איכותני של המידע חושף שלצד התנגדות מסוימת
לפרדיגמת הלגיטימיות בשיטור ,ישנה הכרה ב'שימושיות' שלה .התמיכה
הארגונית הרחבה של סגל החינוך ,המפקדים והשוטרים עצמם בתוכן
הרעיוני ובטכניקות ההכשרה היא בעלת חשיבות .דיון :מחקר זה ממחיש
את הרלוונטיות והפוטנציאל של הכשרה זו ,מבחינת תוכן ואמצעים,
לשוטרים בישראל ואולי גם בחברות משוסעות אחרות .תאוריית המפגש
מהווה מסגרת תיאורטית מתאימה לפרשנות התוצאות .בהמשך יש צורך
לבחון את היכולת של ההכשרה לשנות התנהגויות בשדה המקומי
והגלובלי.
ניתוח מגמות פשיעה
מיכל דיין
ניתוח מגמות פשיעה נועד לבחון האם חלו שינויים משמעותיים בפשיעה
בשנים האחרונות לפי חתכים שונים ,כגון :סוג העבירה ,מחוז/אזור ג"ג
ועוד .מעקב אחר שינויים במגמות הפשיעה חשוב למיקוד פעילות
האכיפה ,הקצאת משאבים יעילה והגברת תחושת הביטחון האישי של
האזרחים שומרי החוק .ניתוח הנתונים מבוסס על מאגרי המידע
המשטרתיים וכולל התייחסות לתופעות פשיעה הנמדדות במספר
התיקים/עבירות שבוצעו ,כמות מעצרים עד תום ההליכים וכמות כתבי
האישום שהוגשו .הנתונים המוצגים במגמות הפשיעה משקפים חלק
מהתשומות ואת עיקרי התפוקות של עבודת משטרת ישראל בשנים
האחרונות )תפוקות תהליכיות -מעצרי תום הליכים ותפוקות תוצאתיות–
כתבי אישום( .בנוסף ,נתוני הפשיעה בארץ מושווים לנתוני פשיעה
ממשטרות בעולם .על ידי בחינת מגמות הפשיעה בארץ אל מול העולם,
ניתן לנסות לזהות את קווי הדמיון והשוני בין ישראל למשטרות אחרות
ותוך כך את הגורמים למגמות הפשיעה בארץ בעבירות השונות .ישנם
גורמים רבים שעשויים להשפיע על מגמות הפשיעה ,אותם ניתן לחלק
לשתי קבוצות עיקריות :שינויי מדיניות במשטרה המקומית/ארצית
62
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
)למשל הגדרת יעדים ארגוניים ,הטמעת מערכת מדידת ביצועים(
ושינויים בדפוסי הפשיעה בעולם .במקרים בהם מגמות הפשיעה בארץ
דומות לאלו בעולם )בעבירות מסוימות( ,ישנה חשיבות רבה ללמידת
שיטות השיטור והאכיפה בעולם ,ובחינת שילובן במדיניות הארגון במידת
הצורך .במקרים אחרים ,בהם מגמות הפשיעה בעבירות מסוימות בארץ
שונות ממגמות הפשיעה המדווחות בעולם ,עולה צורך לבצע מחקר שיבחן
האם ישנה הלימה בין שינויים במדיניות משטרת ישראל לאורך השנים
לשינויים הנצפים במגמות הפשיעה )למשל פיצול מחוז צפון ,איחוד אגף
מבצעים ואגף שיטור קהילתי( .מחקר זה נועד לספק ממצאים ועובדות
לקביעת המדיניות העתידית של משטרת ישראל והשפעתה על תפוקות
הארגון.
עבירות מין -קורבנות ותוקפים
ייחוסי חומרה ואשמה לקורבן ולתוקף כפונקציה של התנהגות
ותגובת הקורבן לאחר אונס בקרב גברים ונשים
יעל אידיסיס ,אסנת ליבנה -ארגמן
המחקר הנוכחי בחן הבדלים בין גברים לנשים בייחוסי אשמה וחומרה
לאירוע אונס .במחקר נטלו חלק 93משתתפים 46 ,גברים ו 47-נשים .בפני
כל נבדק הוצגו 12תרחישים של אירועי אונס של אישה בידי גבר .כל
תרחיש כלל מידע על משתנים הקשורים להתנהגותה/תגובתה של הקורבן
לאחר האונס :מפגש עם התוקף )כן/לא( ,הגשת תלונה )כן/לא( ומידת
הביטוי של סימפטומים של מצוקה )רבה/בינונית/מועטה( .לגבי כל אחד
משנים עשר תיאורי המקרה נתבקשו הנבדקים לדרג )על פני סולם של 10-
,(1את מידת האשמה של הקורבן ,את מידת האשמה של התוקף ואת
חומרת האירוע .ככלל ,לא נמצאו הבדלים בשיפוטיהם של גברים
בהשוואה לנשים .חלק מהמשתתפים לא ייחסו כל אשמה לקורבן ,ייחסו
אשמה מלאה לתוקף והעריכו את האירוע כחמור במידה זהה בכל
התנאים הניסויים ,ללא תלות במשתנים .בקרב האחרים ,כמשוער,
לקורבן יוחסה אשמה גבוהה כפונקציה של התנהגותה ותגובתה לאחר
האונס .ממצאים אלה מפתיעים לפי שלא אמורה להיות השפעה
להתנהגות של אדם לאחר מעשה ולתגובותיו על עצם ביצועו באותה העת.
הממצאים נדונים בהתייחס לתיאורית הייחוס ההגנתי ולתיאורית העולם
הצודק ולסוציולוגיה של רגשות.
63
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תפיסת מטפלים את קורבנותם של גברים נפגעי תקיפה מינית
בבגרותם
יהודית אבולעפיה ,מורן מקייטן
במאמר ,החלוץ ,הנוכחי נבחנות תפיסתם של מטפלים את הפגיעה
במטופלים גברים שעברו תקיפה מינית בבגרותם והסטריאוטיפים שבהם
מחזיקים בנוגע לקרבנות .פרשנותם של המטפלים מלמדת על תפיסתם
את הקרבנות ואת המיתוסים שבהם הם מחזיקים.
ניתוח איכותני שלדיווחי שמונה המטפלות על תפיסתם את מטופליהם
הראה שלדעתם הפגיעה המינית בגברים היא נדירה ומתרחשת בשל
חולשתו של הקרבן .רוב המטפלים ,בעיקר הגברים ,דווחו על תחושת
תסכול בנוגע לפגיעות המיניות שחווה הקורבן ,ואחדים מהם ביטאו
תחושות שליליות כלפיהם .לבסוף נמצא כי המטפלים החזיקו במיתוסים
נפוצים רבים משהחזיקו המטפלות בעניין תופעת אונס גברים .ממצאי
המחקר עשויים לתרום לאבחנה ולטיפול במבוגרים נפגעי תקיפה מינית,
ותפיסת ההחלמה מהטראומה כמקור צמיחה של הקורבנות מאפשרת
פיתוח גישה טיפולית חדשה.
התנהגות בלתי נאותה או הטרדה מינית?
תפיסות ועמדות כלפי הטרדה מינית
עירית עין-טל
הטרדה מינית בסביבת העבודה או הלימודים ,מזוהה יותר ויותר כגורם
בעל השלכות חשובות על יחידים ,ארגונים ועל החברה כולה .על אף
הכמות ההולכת וגדלה של ספרות מחקרית העוסקת בהטרדה המינית,
אין לנו הגדרה מקובלת ואחידה .התחום עדיין נתון לפרשנות
סובייקטיבית יותר מאשר אובייקטיבית והמחלוקות בין החוקרים ע
לסוג ההתנהגות המהווה הטרדה מינית ,משקף את חוסר ההסכמה
הקיים בנושא בקרב כלל הציבור; התנהגות אשר תוגדר על-ידי אדם אחד
כהטרדה מינית ,יתכן שלא תוגדר ככזו בידי אחר ,דבר המניע את
החוקרים לבדוק מה בדיוק משפיע על הפרט בקביעת התנהגות כהטרדה
מינית .המחקר בדק עמדות ותחושות של סטודנטים כלפי הטרדה מינית,
והאם קיים הבדל תפיסתי בין גברים לנשים ובין סטודנטים יהודים
לסטודנטים ערבים .במחקר זה נעשה שימוש ב"שאלון הגדרת הטרד
המינית .Sexual) Harassment Definition Questionnaire) SHDQ
תיאור הקטעים נבנה על סמך רשימת התנהגויות הלקוחות מתוך שאלון
התנסות בהטרדה מינית Sexual Harassment Experience) SHEQ
64
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
(Questionnaire,אשר בו נעשה שימוש לצורך הגדרת הטרדה מינית
אשר אומצה על ידי הוועד האוסטרלית לזכויות ושוויון האדם )–
Australian Human Rights and Equal Opportunity (Commission,
.1984במחקר השתתפו כ 500-סטודנטים והממצאים מראים כי קיים
הבדל בין נשים וגברים ובין ערבים ויהודים בהגדרה של התנהגויות
כהטרדה מינית ,וכן נמצא הבדל מובהק בתגובה האמוציונאלית
להתנהגויות המוגדרות כהטרדה מינית בין אוכלוסיות אלו.
אפיונים מבחינים בין עברייני מין ועברייני אלימות במשפחה
סיון דוד-בונפד ,מלי שחורי ביטון
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההבדלים בין עברייני מין ועברייני
אלימות במשפחה )אלמ"ב( שהופנו לשירות מבחן למבוגרים .נעשה ניסיון
לאפיין כל קבוצה ולהבחין בין שתי הקבוצות על פי מספר מדדים שנמצאו
כרלוונטיים להבחנה בין עבריינים על פי סוגי העבירות המאפיינים
אותם :רמת התוקפנות ,רמת החרדה ומאפיינים אנטיסוציאליים
)ביניהם רמת הפסיכופתיה וסגנון חיים עברייני( .במחקר השתתפו 50
עברייני מין ו 83 -עברייני אלמ"ב .כל הנבדקים מילאו ארבעה שאלונים:
שאלון פרטים דמוגרפים ,שאלון לבחינת רמת תוקפנות ,שאלון לבחינת
רמת חרדה מצבית ותכונתית וסולמות מתוך שאלון .MMPI-2בנוסף ,על
מנת לבחון את רמת הפסיכופטיה וסגנון החיים העברייני -התבקשו מנחי
הקבוצות למלא שאלון פרטי רקע על כל מטופל כמו גם שני שאלונים
נוספים המתייחסים להערכת תכונות פסיכופתיות ולמידת הסיכון
לעבריינות חוזרת של המטופל .כמשוער ,נמצא כי עברייני מין אופיינו
ברמת תוקפנות נמוכה ,חרדה גבוהה והתנהגות אנטי סוציאלית נמוכה
יותר בהשוואה לקבוצת עברייני אלימות במשפחה .עוד נמצא כי הערכת
מידת מעורבות באורח חיים עברייני על ידי המנחים הצביעה על
שהמנחים מעריכים כי לעברייני אלמ"ב סיכון גבוה יותר לעבריינות
חוזרת .עם זאת ,בניגוד למשוער לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות
בהערכת המטפלים את רמת הפסיכופטיה שלהם.
65
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
היבטים פוליטיים וזהות
"אמיתיים בתוצאותיהם" :כיצד מאבק בפשע מביא לחלוקתה
של ירושלים מחדש?
מירב אהרון גוטמן
טענתו המרכזית של מחקר זה היא כי מאבקם של תושבי שכונות התפר
להגביל את הכניסה לשכונותיהם ,כתגובה לאירועי פשע בעיר ,מעצב
מחדש את הגיאופוליטיקה העירונית .בהתבסס על ניתוח מרחבי של
אירועי פשע מצד אחד ועל מחקר שדה בשכונת קוו תפר בירושלים מצד
שני ,מחקר זה מתעד ומנתח הבניה חברתית של גבולות ואת ההשלכות
של תהליכי ההיפרדות המרחביים בקני מידה משתנים .הניתוח המורחב
נשען על מאגר נתונים המתעד אירועי פשע בירושלים ומיקומם במרחב על
פי אזורים סטטיסטים .הממצאים מראים הצטברות של אירועים לאורך
קוו התפר ,קוו הגבול הבינלאומי ) .(48-67מחקר השדה בשכונת קוו תפר
הראה כי תושבי שכונות הנושקות בשכונות ערביות ,נאבקים להגבלת
הכניסה ולניתוק מרחבי .ארגז הכלים התיאורטי המסייע לנו במחקר זה
הוא פרוק מושג הגבול ) (borderוהסדר ) (orderבמובנם המרחבי .מאבק
זה לניתוק מרחבי כדרך להתמודד עם פשע ,מהווה פרקטיקה מרכזית
בחלוקתה מחדש של ירושלים .ממצאים אלה מאתגרים את השימוש
המקובל בגיאוגרפיה ובתכנון ערים במושג קנה המידה ומראה כיצד
במקרה של ירושלים קני המידה מעורבבים זה בזה ופעילות ברמת
השכונה יכולה להשפיע על קנה המידה הלאומי ואולי אף האזורי.
חשיפה לאלימות פוליטית ותוקפנות בני נוער ישראלים
ופלסטינאים:
תרומת תמיכה חברתית נתפסת ופנטזיות תוקפניות
שמחה לנדאו ,שירה דביר גבירצמן
Eric Dubow, Paul Boxer, Rowell Huesmann, Khalil Shikaki,
Jermy Ginges
מחקר זה הנו חלק ממחקר-אורך רחב המשותף לחוקרים אמריקאים,
ישראלים ופלסטינאים על השפעת חשיפה לאלימות-פוליטית על תוקפנות
ותגובות פוסט טראומטיות של ילדים ישראלים ופלסטינאים .הילדים
והוריהם רואינו פעם בשנה במשך שלוש-שנים רצופות .המדגם כלל
צעירים יהודים ישראלים ,ערבים ישראלים ,ופלסטינאים .הנתונים
נאספו באמצעות ראיונות פנים אל פנים עם 1,500זוגות של ילדים )גילאי
,11 ,8ו (14ואחד מהוריהם .ניתוח הנתונים בוצע תוך פיקוח על
66
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
המשתנים הדמוגרפיים של הילדים והוריהם .המחקר הנוכחי בוחן.1:
האם חשיפה לאלימות פוליטית בשנה הראשונה יכולה לנבא רמת
תוקפנות בשנה השלישית ,תוך פיקוח על משתנים-דמוגרפיים; .2האם
לתמיכה חברתית של הורים וחברים )בשנה (1ישנה השפעה
מגינה/ממתנת על פנטזיות תוקפניות )בשנה (2ועל רמת התוקפנות )בשנה
.(3הממצאים הראו כי לתמיכה חברתית של חברים יש השפעה ישירה על
פנטזיות תוקפניות מאוחר יותר והשפעה ממתנת על הקשר בין חשיפה
לאלימות-פוליטית ופנטזיות תוקפניות :אצל ילדים עם רמת תמיכה
גבוהה קשר זה אינו מובהק לאורך זמן; .3השפעת התמיכה על פנטזיות
תוקפניות מפחיתה התנהגות תוקפנית מאוחר יותר בזמן .מאידך,
לתמיכה חברתית של המשפחה אין השפעה מובהקת .יתכן וסיבת הדבר
היא השונות הנמוכה במשתנה זה ,בשל נטיית הילדים לדווח על תמיכה
רבה מצד משפחתם .הממצאים מדגימים את חשיבות התמיכה החברתית
בהתמודדות עם ההשלכות השליליות של חשיפה לאלימות ,כולל
אלימות-פוליטית.
בדיקות עבר פלילי והשפעתן על העסקת שחורים והיספאנים
במקום עבודה
ג'ושוע גצקו
המלחמה בפשע בארצות הברית הינה בעלת השלכות רבות על אי השוויון
הגזעי והאתני ,שכן ששחורים והיספאנים מתויגים כפושעים ומיוצגים
ייצוג יתר בין בעלי ההרשעה הפלילית .בגלל חשיבות התעסוקה לשיקום
ולהורדת אי השוויון ,חוקרים רבים עסקו בבחינת השפעת ההרשעה
הפלילית על סיכויי תעסוקה של בעלי ההרשעה .מחקרים אלו נעשו
בעיקר ברמת היחיד .מחקר הנוכחי מציע בחינה ארגונית .המטרה היא
לבחון את ההשפעה האגרגטיבית של מדיניות ארגונית בנושא בדיקות
עבר פלילי על העסקת שחורים והיספנים .המחקר משתמש בנתונים
אורכיים על מדיניות ארגונית בנושא בדיקות עבר פלילי .הנתונים
המבוססים על סקר של 830ארגונים אמריקאים ומנתוני כוח אדם.
)(EEOC, Equal Employment Opportunity Commission, US
המוגשים על ידי ארגונים אלו מדי שנה לנציבות שוויון ההזדמנויות
האמריקאית .נתונים אלו מזווגים עם נתונים על ההרכב הדמוגרפי של
כוח העבודה שלהם ,ושורה ארוכה של משתני פיקוח.לאחר אימוץ
מדיניות בדיקת עבר פלילי ,ארגונים נוטים להעסיק פחות מיעוטים.
באופן ספציפי הם מעסיקים פחות היספאנים בעבודות ללא כישורים
ופחות שחורים בעבודות פרופסיונאליות .מסקנות המחקר הן שמדיניות
67
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ארגונית של בדיקות עבר פלילי ממסדת את חותם ההרשעה הפלילית
ופוגעות בסיכויי מיעוטים להשתלב בשוק העבודה .המאמר תורם
לממצאים אמפיריים אחרים על השפעת העבר הפלילי על תעסוקה
ומצביע על הקשר בין תהליך העבודה ,מבנים ארגוניים ואי שוויון אתני
וגזעי.
פשעים ופיקוח במרחב האינטרנטי ב
התנהגות מתגוננת אל מול פשעי סייבר בישראל:
גישת המיומנות הטכנולוגית ומודל האמונה הבריאותית
מטיאס דודל
בהשוואה למשתמשי מחשב במקומות עבודה או במוסדות שונים,
משתמשי אינטרנט באמצעות המחשב הפרטי הינם פחות מוגנים מפני
פשעי סייבר .מטרת המחקר הנוכחי לבחון דפוסי התנהגות מתגוננת
במרחב הסייבר אשר עשויים למנוע קורבנות ,ללא קשר לדפוסי
ההתנהגות היומיומיים במרחב זה .המחקר מתבסס על השערת הריבוד
ביחס להתפשטות של טכנולוגיה ) stratification hypothesis of
(technology diffusionומודל האמונה הבריאותית ) health belief
(modelלבחינת מכלול הגורמים העומדים בבסיס הנטייה להתנהגות
מתגוננת במרחב הסייבר .המחקר יעמוד על גורמים סוציו – דמוגרפיים,
מיומנות טכנולוגית ,ומשתנים פסיכולוגיים להסבר השונות בדפוסי
ההתנהגות המתגוננת .השערות המחקר נבחנו באמצעות ניתוח ראשוני
של תוצאות סקר טלפוני מייצג שנערך בשנת ,(N=1850) 2014בקרב
משתמשי האינטרנט בישראל .הסקר הורכב משאלות הבוחנות את
הגורמים לאימוץ דפוסי התנהגות מתגוננת ביחס לשלוש עבירות סייבר.
מממצאי המחקר עולה כי אימוץ דפוסי התנהגות מתגוננת במרחב
הסייבר מושפע מגיל ,מגדר ,השכלה ,סטאטוס תעסוקתי ורמת מיומנות
טכנולוגית ,כמו גם ממידת החומרה והסיכון המיוחסת לאיום הסייבר.
כמו כן ,נמצאה תמיכה להשערה לפיה המוכנות להשקיע זמן ומאמץ
באבטחת הגלישה ,והאמונה העצמית ביכולת להתגונן אל מול פשעי
סייבר ,מעלים את הסיכוי לאימוץ התנהגויות מתגוננות.
68
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
הקשר בין תפקוד משפחה ,משמעות חיים ,ואישיות ובין שימוש
מתמכר ברשת
הלה גולן שמוחה ,מעיין נגר
מטרת המחקר הייתה לבחון את השאלה האם ניתן למצוא גורמים
אישיותיים ומשפחתיים המשותפים להתמכרות לרשת למשמעות חיים.
הנחת המוצא של המחקר היא שמשמעות חיים נמוכה מנבאת התנהגויות
מתמכרות ולמעשה התמודדות של בריחה מהמציאות היומיומית.
השערות המחקר היו :א .התמכרות לרשת תהיה קשורה למשמעות חיים
נמוכה ב .התמכרות לרשת ומשמעות חיים יהיו קשורים ללכידות משפחה
נמוכה .ג .אמפתיה נמוכה ,אימפולסיביות ואגרסיביות גבוהים ינבאו
התמכרות לרשת ומשמעות חיים נמוכה .לצורך בדיקת ההשערות 98
סטודנטים ענו על סדרת שאלונים ומבחנים .התמכרות לרשת נמדדה על
ידי שני שאלונים של התמכרות לאינטרנט והתמכרות לסמארטפון.
מצאנו מתאם שלילי נמוך בין התמכרות לרשת ובין משמעות חיים.
משמעות חיים מנובאת על ידי לכידות משפחה ,פעלתנות ונוירוטיסיזם.
התמכרות לסמארטפון מנובאת על ידי גמישות משפחתית נמוכה )נוקשות
משפחתית( ,נוירוטיסיזם ועוינות )אגרסיביות( .ממצא דומה נמצא בקשר
להתמכרות לאינטרנט .עוד נמצא כי התמכרות לסמארטפון ניבאה יכולת
נמוכה של זיהוי רגשות ,מעבר למשתנים דמוגרפיים ,יחסי משפחה
ואישיות .לא מצאנו קשר בין אמפתיה והתמכרות לאינטרנט או משמעות
חיים.
הבדלים ברמת המודעות לפשעי סייבר בקרב קבוצות סוציו-
דמוגרפיות מובחנות ,והקשר בין מודעות לפשעי סייבר לבין
דפוסי התנהגות במרחב זה
ענבל לם
האינטרנט יצר מרחב הזדמנויות חדש לביצוע פשעים המוכרים מהמרחב
הפיזי ,והביא להתפתחותם של דפוסי פשיעה הייחודיים למרחב
הווירטואלי .מחקר זה מתמקד בחקר פגיעותם של משתמשי האינטרנט
הפרטי לקורבנות לעבירות סייבר )תוכנות זדוניות ,גניבת זהות והונאה(.
המחקר בוחן את ההבדלים ברמת המודעות לפשעי סייבר בקרב קבוצות
סוציו-דמוגרפיות מובחנות ,ואת השלכותיהם של הבדלים אלו על דפוסי
הפעילות היומיומיים ברשת .המחקר מתבסס על תיאוריות אורח החיים
) (Routine activity theory, Lifestyle exposure theoryהרואות
בסיכוי לקורבנות כדיפרנציאלי :קבוצות שונות באוכלוסייה נבדלות
69
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
באורח חייהן ולפיכך בסיכוי כי יהיו קורבן לעבירה .הנתונים נאספו
באמצעות סקר טלפוני מייצג שנער בשנת ,(N=1850) 2014בקרב
משתמשי האינטרנט בישראל .הסקר הורכב משאלות הבוחנות רמת
מודעות לפשעי סייבר ודפוסי פעילות יומיומיים במרחב זה ,כמו גם
מעורבות בהתנהגויות סיכון .ממצאי המחקר מלמדים כי למגוון
מאפיינים סוציו-דמוגרפיים יש השפעה על ההבדלים במידת המעורבות
בהתנהגויות סיכון .נמצא כי נשים יותר מגברים ,לא רווקים יותר מאשר
רווקים ,ככל שמבוגרים יותר וככל שמשכילים פחות ,מעורבים פחות
בהתנהגויות סיכון .מעבר לכך ,לא נמצא כי ככל שעולה רמת המודעות
לפשעי סייבר ,פוחתת מידת המעורבות בהתנהגויות סיכון במרחב זה.
ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים המצביעים על פער בין מודעות
לבין דפוסי התנהגות במרחב הסייבר.
חשיפה להונאות ברשת האינטרנט:
התפקיד של התנהגויות סיכון
גוסטבו מש
השימוש הנרחב ברשת האינטרנט לקיום של פעולות יום יום )תקשורת
בין אישית ,צרכנות ופעולות בנקאיות( העלה את הסיכון לחשיפה
להיפגעות מעבירות בכלל ומהונאה בפרט .שיעור גבוה של משתמשים
ברשת חשופים לפניות המודיעות על זכיות בהגרלות ,הצעות לרכישות
והשתתפות במכרזים .מטרת המחקר הינה לבחון את הגורמים הקשורים
לסיכון להיפגעות מעבירות אלה .לשם כך המחקר מסתמך על תיאוריה
של פעולות רוטינה – הגורסת שמעורבות בפעולות מסוימות הדורשות
מסירת פרטים אישיים ופרטים על חשבונות בנק וכרטיסי אשראי מעלים
את הסיכוי לקרבנות .ההשערות של המחקר נבחנות באמצעות ניתוח
משני של סקר ארצי מייצג שנערך בארה"ב בשנת 2013ובדק 14
התנהגויות סיכון .הממצאים מראים שהסיכון לקרבנות סייבר מושפע
מהתנהגויות מסוימות ברשת ,וחשיפה של מידע אישי של המשתמש .כמו
כן נמצא שהסיכוי לקרבנות נמצא בקשר חיובי עם גיל הנחקר .קיימים
הבדלים על פי מגדר וגברים מדווחים על סיכוי גבוהה יותר של קרבנות.
המחקר מראה שפעילות ברשת החברתית מגדילים את הסיכוי לקרבנות
בעיקר מכיוון שקשורות עם מסירת מידע אישי .ההשלכות של הממצאים
לפיתוח של תיאוריה שלקרבנות און ליין יוצגו בכנס.
70
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ילדים ונוער בסיכון -היבטים תיאורטיים ויישומיים
קרימינולוגיה תרבותית " -מהגרים בארצם" – המקרה של נוער
בסיכון מבית חרדי
נתי רונאל ,יצחק בן יאיר
המושב יידון בתפיסתה של הקרימינולוגיה התרבותית תוך הצגת המקרה
של נוער בסיכון מבית חרדי .נושא זה מעוגן בעבודת מחקר חדשנית
שנעשתה במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן .הרעיון למחקר
החל עוד בתקופת עבודתי עם נערים במגזר החרדי בצפון הארץ ,ונעשה
תוך כדי העבודה בשטח .באמצעות שיטת מחקר איכותנית פנומנולוגית
נותחו סיפוריהם המרתקים של נערים בסיכון אשר מגיעים מקהילות
חרדיות שונות .המחקר בוחן את עולמם של נערים בסיכון במגזר הדתי-
חרדי אשר עזבו את דרך הוריהם ,ומוצאים עצמם ללא כל מסגרת
שיוכית .המחקר עוקב אחר התהליכים השונים שעוברים נערים אלה עד
להיווצרותם של התנהגויות הסיכון על רקע גורמי הסיכון והחוסן
הרלוונטיים לחברה דתית .ממצאי המחקר מציגים תמונה חדשה ובהירה
יותר על מצבם של נערים בסיכון בחברה החרדית ומעלים גורמים
הקשורים לבית ולישיבות ,גורמי סיכון סובייקטיביים תרבותיים,
וצמתים מרכזיים בתהליך שהם עוברים .אחד הממצאים העיקריים
בעבודה מעלה הקבלה חדשנית של הנערים למהגרים ,ככאלה שהיגרו
מתרבותם השמרנית לרחוב ולעולם שאינו מוכר להם.
איפה הבנות כולן? -הבדלי מגדר ומגמות בפשיעת נוער
רויטל סלע -שיוביץ
עבריינות בני הנוער מעוררת לעיתים קרובות דאגה חברתית .במוקד
הדיון הציבורי קיימת הסוגיה של החמרה בפשיעה האלימה של בני
הנוער .סוגיות נוספות הן העלייה במעורבות של נערות באלימות והאם
הפער המגדרי בפשיעה האלימה מצטמצם לאורך השנים .ספרות המחקר
מורה כי עבריינות הנוער מושפעת משינויים חברתיים כמו הגירה ,מצב
הכלכלי ,שינויים במדיניות הרווחה ,והיעדר מנגנוני פיקוח מספקים.
כמוכן ,היא קשורה ברמת הפרט לגורמים פסיכולוגיים ,משפחתיים
וחיבור לקבוצת שווים העוסקת בסטייה .בעשור האחרון אנו עדים
להתעניינות מחקרית בנושא מגמות בפער המגדרי בפשיעה האלימה.
ממצאי המחקרים בנושא זה שונים ואף סותרים .המחקר הנוכחי
מתבסס על נתוני משטרת ישראל לגבי אוכלוסיית הקטינים שנפתחו להם
71
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תיקים פליליים בעבירות תקיפה ,שוד ,רצח ,עבירות מין וסמים בין
השנים .2012 – 1996במסגרת המחקר נבחנו שלושה היבטים מרכזיים:
בדיקת השינויים בשיעורי הקטינים המעורבים בעבירות השונות ,וניתוח
השינויים שחלו בפער המגדרי בין נערים לנערות לאורך תקופת המחקר.
ממצאי המחקר ייבחנו לאור ספרות המחקר ,תוך התייחסות להשלכות
תיאורטיות בחקר הבדלי המגדר ולהיבטים יישומים בטיפול בעבריינות
הנוער.
תפיסת עבריינות בקרב נערים יהודים וערבים בעלי רקע
עברייני :שיפוט מוסרי של פגיעה גופנית בזולת על ידי חבר ועל
ידי זר
לימור יהודה
מחקר אקספלורטיבי זה משווה שיפוט מוסרי של פגיעה גופנית בזולת על
ידי חבר ועל ידי זר בקרב מדגם מצומצם של עשרים נערים יהודים
וערבים בעלי רקע עברייני .מטרת עריכת המחקר בקרב נערים ערבים היא
כיסוי ממד סוציולוגי חשוב הרקע האתני-לאומני של נערים עבריינים.
השערות המחקר מתבססות על התיאוריה הפונקציונאלית של קוגניציה
ומודל המו דולריות-השיפוטית ,המניח הבדלים בשפיטה מוסרית אצל כל
פרט בהתאם לנסיבות חברתיות שהוא שרוי בהן ,בהתאם למטלת שיפוט
ולפי התפקיד שעמו מזוהה מבצע השיפוט .שיטת המדידה
הפונקציונאלית אפשרה לבחון תהליכים מורכבים של עיבוד מידע
שחלקם המרכזי סמוי מן העין ,ובהקשר הנדון כאן ,לבחון שיפוט מוסרי
תוך חשיפת הנבדקים לכל פיסות המידע הרלוונטיות לגבי אירוע נתון.
ממצאי המחקר אוששו את השערת המחקר ונמצא כי ניתן להפיק ייצוג
תקף של סכמה מוסרית/שיפוטית; בקרב נערים בעלי רקע עברייני מובהק
כך שלשני היסודות של הסכמה המוסרית -הצדקה ונזק -תוקנה חשיבות
משמעותית .השערת מחקר נוספת אוששה וברוח גישת המודולאריות
השיפוטית ובהתייחס לממד החשוב בעולם העברייני המבחין בין קרוב
ורחוק ,in-group vs. Out group ,נמצא שיפוט פחות חמור של עבירות
המבוצעות בידי חבר לעומת אלו המבוצעות על-ידי זר .כמו כן ,נמצא
שנערים-ערבים שופטים באופן מקל חבר שפגע באדם זר ואילו יהודים
מתייחסים לכל העבירות של חבר וזר באופן חמור יותר בהשוואה לנערים
ערבים.
72
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
עבריינות נוער והתחברות לקבוצת שווים עבריינית:
חקר בני-נוער יוצאי בריה"מ לשעבר
ורד תמיר
תופעת ההגירה על פניה השונים הפכה בשנים האחרונות לתופעה חובקת
עולם .ההגירה הגדולה ביותר שהגיעה לישראל בעשורים האחרונים
הגיעה מברית המועצות לשעבר .הגירה בגיל ההתבגרות ,כוללת משברים
הקשורים למעבר לחברה חדשה )בעיות של זהות ,התמודדות עם קשיים
של שפה ,לימודים ,רכישת חברים חדשים והסתגלות לחברה ולתרבות
חדשה( אשר מתווספים למשברים המאפיינים את גיל ההתבגרות
)היפרדות מההורים ,יצירת זהות חדשה והתמודדות עם קשיים
וקונפליקטים חברתיים( .התמודדויות אלה ,יוצרות משבר הגירה שעשוי
לנתב את הנער המהגר להתנהגות עבריינית ולמסלול חיים עברייני.
המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח משני של נתוני מחקר אורך שהתבצע
בשלשה גלים בשנים .2002-2006במחקר הנוכחי ,נבחנה הטענה
התיאורטית הדנה בקשר בין התחברות בני-הנוער לקבוצת שווים
עבריינית והתנהגות עבריינית .שאלת המחקר המרכזית מתמקדת בכיוון
הקשר הסיבתי :האם התחברות לחברים עבריינים קודמת למעורבות
בעבריינות או שמא התנהגותו העבריינית של הפרט מובילה להתחברותו
עם עבריינים .הממצאים מראים כי התנהגות עבריינית קודמת
להתחברות עם חברים עבריינים וכי המדדים העוסקים בהצלחה
בלימודים ,בלקיחת חלק בפעילויות לא מובנות וללא פיקוח של מבוגרים
עם קבוצת השווים וטיב הקשר עם ההורים הם המדדים העיקריים
המסבירים את הקשר בין ההתנהגות העבריינית לבין החברים
העבריינים .ממצאי המחקר מחזקים את תיאורית הפעולות הרוטיניות
כמו גם את תיאורית התיוג.
טיפול בבני נוער עבריינים באמצעות השטח
):(Wilderness Therapy
מתי ובאיזה תנאים תכנית ההתערבות אפקטיבית?
חגית תורג'מן ,יעקב ראובן
מהי שיטת הטיפול באמצעות השטח ) ?(Wilderness Therapyהאם היא
באמת עובדת ולאיזה טווח? מיהם המטופלים עבורם ההשתתפות
בתוכנית היא האפקטיבית ביותר ומיהם אנשי צוות המתאימים ליישום
התכנית? במהלך ה 15-שנה פעולה בישראל ,תכנית טיפול באמצעות
השטח ) (Wilderness therapyפועלת במטרה לשקם בני נוער בסיכון.
73
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
התכנית מבוססת על פעילויות אתגר המתקיימות במדבר הישראלי
שנתפס כשטח מאיים .לאור המורכבות של מאפייני המשתתפים והסכנות
הקיימות במדבר ,עולות סוגיות אתיות בנוגע לקשר שבין מאפייני הקצה
של התכנית לבין יעילות התוצאות שלה בטווח הקצר והארוך .המחקר
הנוכחי הוא מחקר הערכה מקיף שעקב אחר התהליך הטיפולי שבתכנית
ההתערבות ותוצאותיו מנקודת מבט רטרוספקטיבית .שיטת המחקר
משלבת מדדים איכותניים שמטרתם תיעוד תהליך ההתערבות )קבוצות
מיקוד ,תצפית משתתפת וראיונות עומק( עם מדדים כמותיים )סקר דווח
עצמי( שמטרתם הערכת תוצאות ההתערבות בטווח הקצר ובטווח
הארוך .ממצאי המחקר מעידים שלמדבר כשטח פראי יש משמעות
טיפולית המצדיקה את החשיפה של נערים בסיכון לסכנות הטמונות בו.
יחד עם זאת ,בהתחשב בתוצאות התכנית בטווח הקצר ובטווח האורך,
יש להתחשב במאפיינים האישיים של המשתתפים )נערים ואנשי צוות(
בצורה מובחנת ומוגבלת על מנת שהערך המוסף של התכנית יעלה על
הסכנות והסיכונים הקיימים בה מעצם טבעה.
פשעים ופיקוח במרחב האינטרנטי א
פגיעה מקוונת – ממצאים ראשונים מתוך סקר
"ביטחון אישי"2014 ,
בשורה רגב ,דנה הילמן
"פגיעה מקוונת" מוגדרת כפעילות תוקפנית מכוונת וגלויה שמטרתה
לפגוע באדם אחר באמצעות האינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים.
לפגיעה מקוונת יש השלכות פסיכולוגיות ,חברתיות ורגשיות שעלולות
להיות קשות לא פחות מההשלכות שלפגיעה שנוצרת באינטראקציה
פנים-אל-פנים .במחקרים העוסקים בפגיעה מקוונת נמצא כי ילדים ובני
נוער שמשתמשים ברשתות חברתיות נתונים בסיכון מוגבר לפגיעה
מקוונת .בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2009פגיעה מקוונת מוגדרת
כאירוע אלימות חמור המחייב דיווח ותגובה הולמת .המשרד לביטחון
הפנים בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יזם סקר "בטחון
אישי" לאומי )כמעין המשך ל"סקר נפגעי עבריינות" משנת ,(2001אשר
אחד מפרקיו עוסק בדיווחי "פגיעות מקוונות" -הן בקרב בני נוער וילדים
והן בקרב מבוגרים בני עשרים ומעלה .ההתמקדות הפעם גם בפגיעה
מקוונת נעשתה מתוך ההבנה הקרימינולוגית ,שביטחון אישי מורכב
מכלל ה"זירות" ) ,(sitesכולל אלה הווירטואליות ,שאדם לוקח חלק בהן
במהלך היומיום שלו .הסייבר הוא זירה משמעותית ,שהולכת ותופסת
74
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
מקום מרכזי יותר ויותר בחיי הציבור .בהרצאה נדון בהיבטים
התיאורטיים של "פגיעה מקוונת" ,נעמוד על השוני בדיווח בין עבירות
"רגילות" לעבירות מקוונות ונציג ממצאים ראשונים מתוך הסקר.
פיקוח חברתי ברשת האינטרנט:
מנגנון הביוש ברשת כמקרה בוחן
תמר ברנבלום
השימוש בביוש כאמצעי לתגובה חברתית ביחס לפשיעה ולסטייה אינו
חדש .לאורך ההיסטוריה האנושית נעשה בו שימוש כמנגנון של פיקוח
חברתי שנועד להרחיק את אלו שנחשבו סוטים מהחברה .פושעים נקשרו
אל עמודים בכיכר העיר ,חויבו לשאת שלטים המעידים על התנהגותם
השלילית ואף קועקעו על מצחם באות ארגמן' ).(Braithwaite, 2000
החיבור בין ביוש לסטייה מבוסס על הנחה שתהליך ביוש כזה מפחית את
שיעורי הסטייה/הפשיעה .בעשור האחרון אנו עדים להתפתחותה של
פרקטיקה לביוש ברשת האינטרנט ) .(E-shamingהאינטרנט משפיע על
תהליך זה של ביוש הן בשלב של ההגדרה – את מי מביישים ועל מה
מביישים; והן בשלב היישום – כיצד ביוש זה נעשה ומהן השלכותיו.
בהרצאה יידונו האופנים בהם ביוש ברשת האינטרנט משמש ככלי
לפיקוח חברתי וכאמצעי ליצירת שינוי חברתי ,יודגמו האופנים בהם
ביוש ברשת יכול לשרת את הגולשים לצד האתגרים והמגבלות שיש
לקחת בחשבון בבואנו לעשות שימוש בביוש ברשת האינטרנט .בהרצאה
יוצגו ממצאים מסקר וממחקר פקטוריאלי דמוי ניסויי שנערך בקרב
תלמידי תואר ראשון באוניברסיטה העברית .הממצאים יוצגו בהתייחס
לשלוש סוגיות :הראשונה ,מידת החשיפה של גולשים לביוש )כמבוישים
וכעדים(; השנייה ,עמדות הגולשים ביחס לביוש ברשת האינטרנט
והגורמים המשפיעים על התמיכה בפרקטיקה זו; ולבסוף ,מידת המוכנות
של גולשים להשתתף בביוש באמצעות הרשת והגורמים המשפיעים על
החלטתם להשתתף בפרקטיקה זו ואף ליזום אותה.
דפוסי התנהגות האקרים במרחב הקיברנטי
עדו סיון סביליה
תקיפות מחשב מתרחשות בקצב המתגבר באופן קבוע בשנים האחרונות.
התלות במערכות ממוחשבות הופכת פרטים ,חברות ואף מדינות ,ליעדים
75
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
אטרקטיביים לפריצה .המושג 'תקיפה' במרחב הקיברנטי הינו מושג רחב
וכולל סוגי תקיפה שונים הנעים מתקיפת אתרי אינטרנט לשם שיבוש,
גניבת מידע אישי ,פיננסי ,ופגיעה בתשתיות קריטיות .מכנה משותף
למסה קריטית של כלל התקיפות הינו תקיפות שרתים ,קרי התשתיות
עליהן יושבות מערכות המחשב הנפרצות .המחקר מתמקד בסוג תקיפה
זה באמצעות ניתוח כמותני ואיכותני .הניתוח היתבסס על מידע שנאסף
באמצעות טכנולוגיה של 'מלכודות דבש' ,המזמינה' האקרים פנימה
ומנתחת בדיעבד את התנהגותם .באמצעות טכנולוגיה זו ניתן ללמוד על
דפוסי ההתנהגות של האקרים במרחב הקיברנטי .מטרת המחקר ,אם כן,
להיעזר במידע שנאסף ממלכודות אלו באוניברסיטה העברית ,וללמוד
מהיכן האקרים נוטים לפעול ,מהו דפוס הפעולה ,מהו משך פעולה
טיפוסי ,כיצד דפוס הפעולה ומשך הפעולה משתנים בהתאם לשונות
הטכנולוגית בין המערכות ,ולבסוף ,כיצד ,אם בכלל ,ניתן להרתיע
האקרים .עיקרי הממצאים מלמדים על דפוס תקיפה הדרגתי ומתוזמן
היטב ,שבסופו של דבר מאפשר להאקרים לנצל את מקסימום ההרשאות
שהשיגו במערכת הנפרצת .תרומתו של מחקר זה הינה בעיקר לשפוך אור
על דפוסי ההתנהגות של האקרים במרחב הקיברנטי ,מתוך מטרה
להשפיע ,לשנות או למגר תופעה זו במקרה הצורך .למידה מוצלחת של
דפוסי התנהגות אלו עשויה להוביל לתמורות טכנולוגיות שיעצבו את
המרחב הקיברנטי העתידי בו כולנו תלויים.
מוחלש או מועצם? על מעמדו החברתי
והמשפטי של האסיר
מאסר והעצמה – הבחנות המשגות ומגמות
לסלי סבה
לכאורה ,הכלואים בבתי הסוהר הם אנשים מוחלשים מבחינות שונות:
משפטית וחברתית ,פיזית ופסיכולוגית .אך קורה כי אסירים מתארגנים
כדי לצמצם את חולשתם או אף מפגינים העצמה של ממש .דוגמאות לכך
הן האגודים המקצועיים שהוקמו בזמנו בסקנדינביה ,או הפצת "מכתב
האסירים" של האסירים הפלסטינאים כביטוי להנהגה פוליטית .הספרות
האקדמית ממעטת לדון בתופעות אלו ,לא כל שכן לנתחן .מטרת
ההרצאה היא למפות את הנושא ,לאבחן טכניקות שונות של העצמה
ולאמוד את הישגיהן .ראשית לכל אדון במושגים המשיקים לנושא
ההעצמה-והפוכה ,כגון "אזרחות" מחד גיסא ו"חסר ישע" מאידך גיסא.
76
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
בהמשך אעמוד על דפוסי ההעצמה של אסירים על פני שני צירים) :א(
אתייחס למתח בין כלים משפטיים לקידום מעמדם לבין מגמות ותנועות
חברתיות ,ו)-ב( אתייחס לפרמטרים של מיקום ,זמן והיקף .בהקשרים
אלה האחרונים מתעוררות השאלות ) (1האם שורשי ההעצמה מצויים
בקרב האסירים בלבד ,או שמא הם נתמכים ע"י גורמים בחברה
הפתוחה? ) (2האם ההעצמה המיוחלת לעולם משויכת לקבוצת אסירים
בעלי זהות מסוימת -בבחינת "הפוליטיקה -של הזהות"? ) (3האם יש
ביטוי להעצמה גם לאחר החזרה לקהילה? החלק השלישי של ההרצאה
יסקור “ ”Case Studiesשל העצמה מן הארץ ומחו"ל ,כגון "ממשל
עצמי" בקרב האסירים ,תנועות רחבות ההיקף משנות ה 60-וה ,70-מקרה
דרעי וסוגית הפלסטינאים – הכול עפ"י הפרמטרים שהוצגו קודם לכן.
לבסוף אחזור לנושא המתח בין שינויים משפטיים וחברתיים ,תוך ניסיון
להעריך מגמות בנות זמננו – שבחלקן תידונה גם ע"י מרצים אחרים
בפאנל.
האסירים הפלסטינים בין הקולקטיב לפרט :מבט מבפנים
עביר בכר
על-פי פרסומי שב"ס ,האסירים הפלסטינים המסווגים כיום כאסירים
ביטחוניים מהווים כ 30% -מכלל האסירים בכלא )שב"ס -דצמבר,
.(2013חרף מספרם הלא מבוטל ,קבוצה זו כמעט לא זכתה לתשומת לב
בכתיבה המשפטית האקדמית .במקרים האחדים שבהם גילו חוקרים
מסוימים עניין בקבוצה זו ,התמקד השיח בשיטות הענישה ,החקירה
ובמקצת ,גם בתנאי הכליאה הפיזיים .ככלל ,נושא האסירים הפלסטינים
עולה לסדר היום ,בעתות חירום של שביתת רעב המונית או במשא ומתן
לשחרור שבויים .ואולם ,מבט אל הכלא מבפנים והסתכלות על אורח
חייהם של אותם אסירים מעורר עניין רב ולא פחות מכך ,דאגות רבות.
בניגוד לאסירים הפליליים ששיטת המיון שלהם נקבעת לפי פרמטרים
אובייקטיביים בשילוב עם פרופיל אישי )כגון :רקע התמכרותי ,השכלה,
מספר כניסה לכלא ,התקדמות בטיפול ,מסוכנות ,מידע מודיעיני ועוד(
הרי שאין שיטת מיון אובייקטיבית לאסירים הביטחוניים .הסיווג
הביטחוני כופה על כל אסיר להשתלב באגפים ששב"ס מתייג לפי פרמטר
אחד בלבד :ההשתייכות ארגונית של רוב האסירים המשובצים בהם
)פת"ח ,חמאס ,ג'יהאד אסלאמי ,חזית עממית( .אסיר הנכנס לרצות את
עונשו לראשונה נדרש להחליט עם איזה "ארגון" הוא מבקש לחיות גם
אם קודם למאסר הוא לא היה שייך לאף ארגון כזה או אחר .שיטת
77
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
המיון האגפית בבתי הכלא שבהם מוחזקים האסירים הפלסטינים
הביטחוניים הנה הביטוי הבולט להכרת הרשויות במאפיינים הפוליטיים,
הקולקטיביים והתרבותיים שלהם .שיטה זו מאפשרת לאסירים מרחב
מחייה אוטונומי וקבוצתי אשר מנוהל על ידי כללי משמעת וקודים
פנימיים של התנהגות וקבלת החלטות עליהם מחליטים האסירים.
הדיאלוג עם רשויות הכליאה איננו בלתי אמצעי .לכל אגף ממונה דובר
המוסכם על הנהלת בית הכלא ותפקידו להביא את מצוקות האסירים
בפני ההנהלה .גם בעתות משבר של החזרות ארוחות ושביתות רעב
האסירים אינם באים במגע ישיר עם ההנהלה אלא באמצעות דוברי
אגפים או דמויות פוליטיות בולטות בכלא .בתוככי האגפים ההחלטות
מתקבלות בצורה דמוקרטיות על ידי ועדים שחבריהם נבחרו בבחירות
פנימיות .ניהול אורח חיים קולקטיבי בכלא ייתכן והוא מקל על
האסירים הפלסטינים ,מבטא את מאפייניהם הפוליטיים והתרבותיים
ומפחית את המתח שקיים ממילא בין הסוהרים לאסירים .ואולם ,אליה
וקוץ בה .אורח החיים הנ"ל אינו מאפשר מפלט למי שאיננו חפץ להיות
חלק ממנו .בהרצאתי אעסוק בחסמים המוצבים בפני אסירים המבקשים
לנהוג בהם כאינדיבידואליים ולא כחלק מקולקטיב .יציאתם של אותם
אסירים מהמעגל הקולקטיבי הנה חסומה .רשויות הכליאה אינן
מעמידות אופציות אלטרנטיבות לניהול החיים בכלא .אסירים רבים
המבקשים לממש את זכויותיהם כאסירים בדרכים המשפטיות
המקובלות ,מוצאים עצמם משלמים מחיר חברתי יקר מצדו כישלון
משפטי במאבקם מאידך.
"האסיר כחסר ישע"
רחלה אראל
מחקר זה מבקש להעלות תרומה לשיח הפונולוגי-משפטי הנוגע לאסירים
ולכונן את ההכרה באסיר כ"חסר ישע" .יסודו של המחקר בניסיון
תיאורטי -אינטרדיסציפלינרי לפרוס את ההצדקות העיקריות התומכות
בתפישה זו ולקרוא לשינוי גישה מצד רשויות המדינה כלפיי אוכלוסייה
זו .תפישת האסיר כ"חסר ישע" הינה בעלת משמעויות חברתיות,
קרימינולוגיות ומשפטיות ובכלל זה יש בה השלכה מעשית לא רק ביחס
לדרכי הטיפול והשיקום הראויים לאסירים אלא אף בגישתה של המדינה
אל עונש המאסר ואופן ריצויו .בקליפת האגוז ,הטענה היא שהבנה ראויה
של משמעות שלילת חירותו של אדם ,בדרך כליאתו במוסד כוללני ,על
מכאובי מאסרו ובהיעדר עיגון חקיקתי מפורש בדבר זכויותיו הבסיסיות
78
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
כאדם -משמעה איננה רק הפרה גסה וחמורה של דיני המשפט
הבינלאומי אלא שיש בה גם לחייב אימוץ גישה פוזיטיבית בדרך של
הכרה בזכותו של האסיר לשיקום וטיפול מצד רשויות המדינה ,בהיותו
"חסר ישע" .הגם שהמשפט הישראלי הכיר במשולל החירות כ"חסר
ישע" ,כמי שנתון למשמורת חוקית וככזה שאינו מסוגל לדאוג לצרכיו
ותלוי באחריות סוהריו ,כאמור בסעיף 322לחוק העונשין ,תשל"ז –
,1977לא מצאנו דיון אקדמי כלשהו בסוגיה זו .מחקר זה מבקש
לראשונה לייצר הנמקה משפטית שתכליתה לראות את האסיר כמי
שנמנה על אוכלוסיות "חסרי הישע" האחרות המוכרות )ילדים,
מאושפזים בכפיה ,חולים ונכים שאינם יכולים לדאוג לצרכיהם וכד'(
ולהחיל עליו יחס מדינתי דומה.
מחקר הערכת תכניות השכלה ותכנית אלימות במשפחה
בשב"ס
מחקר הערכה איכותני לטיפול במחלקת "בית התקווה"
אפרת שהם ,באדי חסייסי ,דיוויד וייסבורד,
נעם חביב ,ענת זליג ,אתי אלישע ,רועי זמיר
מטרת המחקר האיכותני תכנית ההערכה למחלקת בית התקווה הייתה
לתאר את התוכנית הטיפולית בבית התקווה ,ואת מטרותיה על-פי
תפיסותיהם של העובדים המפעילים אותה .במהלך המחקר בוצעו בכלא
חרמון ראיונות עומק מובנים למחצה עם מנהל מחלקת בית התקווה ועם
העובדים הסוציאליים וקצינת החינוך שהפעילו את התכנית בעת עריכת
המחקר .בנוסף ,רואיינו שתי מנהלות המקום בעבר והאחראיות עלה
תכנית בשב"ס .הראיונות התבססו על מדריך ריאיון בעברית שנבנה
לצורך המחקר הנוכחי על-פי שאלון להערכת תכניות תיקון
) .(Correctional Program Assessment Inventoryלדעת המרואיינים,
אי-אפשר לספק פרופיל פסיכולוגי אחיד לכל עברייני אלימות במשפחה
שמגיעים לבית התקווה אולם הייתה הסכמה ביניהם שמדובר במטופלים
שסובלים ממגוון הפרעות נפשיות קשות שנחשפו בעצמם כילדים למגוון
התעללויות והזנחה .מהתמונה הקלינית המורכבת של מטופלים אלו נגזר
למעשה משך הטיפול הארוך של התכנית )כשנה( ואופי הטיפול בבית
התקווה שמשל במגוון התערבויות טיפוליות כגון טיפול קבוצתי
ביהביוריסטי-קוגניטיבי ,פסיכו-חינוכי ,או פסיכו-דינמי ,וכן טיפול פרטני
פסיכו דינמי .מהמחקר עלה ,כי ההצלחה של "בית התקווה" נובעת לדעת
המטפלים משילוב מספר גורמים כגון; הפעלת התכנית בכלא דמוי
79
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
קהילה טיפולית ,מגוון הטיפולים המוצע ,משך הטיפול ,חשיפת
המטופלים לחינוך פורמאלי ,א-פורמאליות עסוקה ואף הוזכרה השפעת
המבנה האדריכלי של המקום על הטיפול .במהלך המחקר תוארו גם
הקונפליקטים של המטפלים והועלו הצעות לשיפור התכנית
הערכת תכנית "בית התקווה" למניעת אלימות במשפחה
דיוויד וייסבורד ,באדי חסייסי,
אפרת שהם ,נעם חביב ,ענת זליג ,אתי אלישע ,רועי זמיר
מחקרים רבים מעלים סימן שאלה בנוגע ליעילותן של תכניות למניעת
אלימות במשפחה המיושמות בכלא בהפחתת שיעור המועדות ,כמו גם
בנוגע לשיטות המחקר שנעשה בהן שימוש .מטרת המחקר הנוכחי היא
לבחון את יעילותה של תכנית למניעת אלימות במשפחה במחלקה
הטיפולית "בית התקווה" בכלא חרמון בכל הנוגע להפחתת שיעורי
המועדות בקרב אסירים מבחינת מאסרים ומעצרים חוזרים .הניתוח
הכמותי במחקר נערך על אסירים שפוטים ,תושבי ישראל ,אשר
השתחררו מהכלא בין השנים .2012-2004מתוך קובץ אסירים זה נבחרו
279אסירים אשר השתתפו בתכנית למניעת אלימות במשפחה "בית
התקווה" .כדי להתאים קבוצת השוואה לאסירים שלקחו חלק בתכניות
אלו נעשה שימוש בשיטת התאמה .Propensity Score Matchingשיטה
זו משקללת את כלל המשתנים שעשויים להשפיע על הקבלה לתכנית,
ומחשבת את ההסתברות של כל אסיר להתקבל לתכנית .ההסתברות של
כל אסיר להתקבל לתכנית מתבססת על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים,
מאפייני המאסר ומאפייני האסיר .על בסיס הציון שמתקבל הותאם לכל
אסיר שהשתתף בתכנית בית התקווה אסיר "תאום" שלא השתת
בתכנית .השימוש בשיטה זו מאפשר לבנות קבוצת ביקורת טובה
התואמת לקבוצת הטיפול .נמצא כי הסיכון של אסירים שהשתתפו
בתכנית בית התקווה להיאסר ולהיעצר שוב נמוך מהסיכון של אסירים
בקבוצת הביקורת התואמת .כמו כן נמצא כי הסיכון של אסירים אלו
להיאסר ולהיעצר שוב בעוון עבירת אלימות נמוך מהסיכון של אסירים
בקבוצת הביקורת.
80
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
הערכת תכניות השכלה בשירות בתי הסוהר
נעם חביב ,באדי חסייסי ,אפרת שהם,
דיוויד וייסבורד ,נעם חביב ,ענת זליג ,אתי אלישע ,רועי זמיר
מטרת המחקר הנוכחי לבחון את האפקטיביות של תכניות ההשכלה
השונות בשירות בתי הסוהר)ביניים ,מתקדמים 10 ,שנ"ל ו 12 -שנ"ל( בכל
הנוגע להפחתת שיעורי המועדות )מאסרים ומעצרים חוזרים( בקרב
אסירים .הניתוח הכמותי במחקר נערך על אסירים שפוטים ,תושבי
ישראל ,אשר השתחררו מהכלא בין השנים .2012-2004מתוך קובץ
אסירים זה נבחרו 8,444אסירים אשר השתתפו בתכנית השכלה כלשהי
במהלך מאסרם .כדי להתאים קבוצת השוואה לאסירים שהשתתפו
בתכנית השכלה כלשהי ,או לאסירים שהשתתפו ברמות השונות של
תכניות החינוך ,נעשה שימוש בשיטת ההתאמה Propensity Score
.Matchingשיטה זו משקללת את כלל המשתנים שעשויים להשפיע על
הקבלה לתכנית ומחשבת את ההסתברות של כל אסיר להתקבל לתכנית.
ההסתברות של כל אסיר להתקבל לתכנית מתבססת ע למאפיינים סוציו-
דמוגרפיים ,מאפייני המאסר ומאפייני האסיר .על בסיס הציון שהתקבל
הותאם לכל אסיר שהשתתף בתכנית חינוך כלשהי אסיר "תאום" שלא
השתתף בתכנית .השימוש בשיטה זו מאפשר לבנות קבוצת ביקורת טובה
התואמת לקבוצת הטיפול .נמצא כי הסיכון למועדות )רצידיביזם( בקרב
אסירים שלקחו חלק בתכנית מתקדמים ובתכנית 12שנ"ל נמוך מהסיכון
של אסירים בקבוצות הביקורת .עם זאת ,לא נמצאו הבדלים מובהקים
בין קבוצות טיפול ובין קבוצות הביקורת בתכניות הביניים ו 10 -שנ"ל.
קרימינולוגיה חיובית
שינוי רוחני בתפיסת המשמעות לאחר טיפול בשיטת 12
הצעדים באלימות במשפחה
נתי רונאל ,משה אדד ,מיכל פרדיס
תכנית 12הצעדים במקורה הציעה דרך חיים המסייעת להתמודד עם
התנהגויות בעלת אופי התמכרותי .נקודת המוצא ליישומה באלימות
במשפחה ,כדרך החסד ,היא שהגבר והאישה פועלים בדפוסי התנהגות
הדומה להתמכרות עם ביטויי חוסר-אונים מול התנהגותם ,האלימה מחד
או קורבנית מאידך .מטרת המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על השינוי
בתפיסת המשמעות בקרב גברים אלימים ונשותיהם ,בעקבות טיפול
באלימות הזוגית דרך 12הצעדים .ההשערה בבסיס מחקר זה היא כי
81
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
המרכיב המרכזי בתהליך השינוי מקורו במשמעות הרוחנית ,הבאה לידי
ביטוי בחריגה מהריכוז העצמי אל הזולת ואל כוח עליון .על מנת לבחון
את ההשערה ערכנו מחקר איכותני אשר התבסס על ראיונות עומק
ותצפית משתתפת במגוון יחידות טיפול באלימות במשפחה בארץ,
לגברים ,נשים ואנשי מקצוע אשר הוכשרו לטפל בעזרת 12הצעדים
בטיפול באלימות במשפחה .כמשוער נמצא כי הגברים והנשים תפסו את
תכנית הצעדים והשינוי הרוחני אשר עברו בעזרתה כמסייע בהתמודדות
עם האלימות במשפחה .הגברים תארו טרנספורמציה עצמית ,ולמדו
להתייחס לבנות זוגן בדרך לא אלימה .במקביל בנות הזוג למדו לפעול
בדרך שאינה מרצה .נמצא גם כיצד סייעה התוכנית במציאת מיקוד
שליטה מאוזן .הגבר למד לא להיות מנוהל בידי מיקוד שליטה פנימי או
חיצוני קיצוני' .תרפיית החסד' מדגימה את הקרימינולוגיה החיובית',
אשר שמה דגש על אינטגרציה בין-אישית ,תוך-אישית ורוחנית ,ועל
חוויות חיוביות שתורמות לתהליכי שינוי ,שיקום והחלמה.
זונות רחוב מזרחיות :ממדי העצמה ומסוגלות אישית במצבי
סיכון
ברנדה גייגר
מטרת מחקר איכותני זה הייתה לבחון את ממדי הסכנות ,העצמה,
והמסוגלות האישית ,אצל נשים העוסקות בזנות רחוב ,מזווית ראיתן של
נשים אלו .המחקר התבסס על ראיונות חצי מובנים עם 18נשים
מזרחיות בזנות רחוב יותר שבע שנים .ניתוח תוכן של הראיונות מראה
שנשים אלו התנגדו בגופן לדיכוי ולחילול גופן בידי גברים מזרחיים ,בני
משפחה או שכנים ,שהיו אמורים לכבד אותן ולשמור על בתוליהן .כמו
נשים עניות רבות ,החסרות כל הכשרה מקצועית העצים העיסוק בזנות
רחוב את הנשים המזרחיות ,ועזר להן לפתח הרגשה של מסוגלות עצמית.
היכולת להגן על עצמן בפני סכנות הרחוב ,ומחלות ,היכולת לבחור את
הזמן ואת הימים ,שבהם יעבדו ובעיקר היכולת להישען רק על עצמן עזרו
להן לפתח הרגשה של מסוגלות עצמית .ללא סרסור או בוס ,נשים אלו
עבדו באופן עצמאי במערכת כלכלית לא פורמאלית .עיסוקן בזנות רחוב
אפשר להן עצמאות כלכלית -יכולת להתפרנס ולשלם שכר דירה
וחשבונות שוטפים ,ואף לשלוח כסף להורים ולילדים ,ולהחזיק חבר.
ממדי העצמה האלה מרחיקים נשים העוסקות בזנות רחוב ,משיחה
קורבנות ומעלים שיח אלטרנטיבי של התנגדות והעצמה .בנוסף הם
מעמידים בשאלה את חקיקת החוק בדבר הפללת הלקוחות המין
ממוסחר בהעדר כל מדיניות חברתית הכוללת הכשרה מקצועית ,פתרונות
82
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תעסוקתיים להעצמה כלכלית חלופית של נשים מזרחיות אשר השתחררו
בעזרת גופן ממסורת של דיכוי.
טוב מנעוריו :בין נדיבות לריכוז עצמי במציאות חיים של
מתבגרים בסיכון
תהל בן צבי )אוזן( ,נתי רונאל
תופעת הסיכון בקרב מתבגרים נחקרה רבות ,אולם הספרות המחקרית
הענפה בתחום זה התמקדה לרוב במאפיינים השליליים ובהתנהגות הלא
נורמטיבית של אוכלוסייה זו .מטרת המחקר :המחקר הנוכחי נעשה
מפרספקטיבת הקרימינולוגיה החיובית ,ומטרתו הייתה לבחון את
ההשפעות של חשיפה למאפיינים אנושיים ,טוב ונדיבות כמעודדי שינוי
בקרב מתבגרים בסיכון .התייחסות נרחבת ניתנה למרכיב הריכוז העצמי
בתהליך זה – מרכיב הישרדותי בקרב בני הנוער שמתבטא בתחושת זרות
וניכור ביחס לאחרים ובקושי לראות ולעסוק בכל דבר שמחוצה להם.
שיטה :המחקר התבצע במסורת הגישה האיכותנית -פנומנולוגיה
והשתתפו בו 30מתבגרים .כלי המחקר העיקרי כלל ראיונות עומק עבור
כל אחד ממשתתפי המחקר בנפרד לצד תצפית -משתתפת בקרב חלק
מהמשתתפים .ממצאים עיקריים :ממצאי המחקר מספקים הבנה שלמה
באשר להשפעתם של מאפיינים אנושיים חיוביים ,כדוגמת חשיפה לטוב,
אשר סייעו בחריגה מהריכוז העצמי ,ובכך אפשרו התקדמות לעבר שינוי
רוחני ,תפיסתי והתנהגותי בקרב בני הנוער .יחד עם זאת ,מתוך
הממצאים עלה כי לעיתים קיימים מחסומים המגבילים את היכולת
להכיל ולבטא טוב כדוגמת הריכוז העצמי .הממצאים הראו ,כי בתנאים
מסוימים יש בכוחו של הטוב לצמצם ריכוז עצמי ובכך לקרב את המתבגר
לאהבה ולחמלה ,עד לחיזוק התנהגותו החיובית בפועל .בהתאם לזאת,
במחקר נבחנה הדינאמיקה המעגלית בין הריכוז העצמי לבין היכולת
להכיל ולבטא טוב במציאות חייהם של בני נוער בסיכון ,תוך הצגת מודל
מעגלי שמדגיש את הסיכוי והתקווה בעולמם.
וקטורים של קרימינולוגיה חיובית
נתי רונאל
הקרימינולוגיה החיובית )לא פוזיטיביסטית( הוצגה לראשונה
כפרספקטיבה עצמאית בקרימינולוגיה לפני מספר שנים ,כשהיא מאגדת
בתוכה מגוון של גישות ,מודלים ,תיאוריות ושיטות בקרימינולוגיה ,חלקן
83
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תיאורטיות אם כי רובן בעלי היבט יישומי פרקטי .הקרימינולוגיה
החיובית מתמקדת בעיקרה ביחס לעבריינות ולאלו המוגדרים עבריינים,
כמו גם לאלו שנפגעו על ידי העבירה )בהן מתמקדת הוויקטימולוגיה
החיובית( ,והשלכותיה היישומיות נעות בין מדיניות אכיפת חוק וענישה,
פרקטיקה של אכיפת חוק וענישה וגישות של שיקום והחלמה .את
ההגדרה של חיובי לעומת שלילי ניתן להציג לפי מספר דיכוטומיות
אופייניות ,כגון היבדלות מול חיבור ,תלות מול עצמאות ועוד .ההרצאה
תתמקד בדיכוטומיות אלו ותראה את התנועה האפשרית בהן בין השלילי
לחיובי ,עם היסקים לגבי אפשרות של יצירת פרספקטיבה חיובית כללית
במדעי החברה .בנוסף ,תציג ההרצאה את הספר הראשון שנכתב על
קרימינולוגיה חיובית )אסופת מאמרים( ותפרוס מעט ממשנת המאמרים
השונים.
מושב נעילה -שיטור מבוסס ממצאים במשטרת ישראל
פיתוח ובחינת תכנית הכשרה לשוטרים
המקדמת התנהגות "הוגנת"
מיכל דיין
ישנה תמיכה נרחבת בספרות לרעיון שכאשר שוטרים מיישמים את
סמכותם באופן "הוגן" )כלומר באופן התואם את מודל הprocedural -
(justiceניתן לצפות לקשת רחבה של תוצאות חיוביות ,כולל נכונות רבה
יותר מצד האזרח לציית להנחיות השוטר ,לסייע לו ,לספק מידע ,לחוות
את הסיטואציה באופן חיובי ,ואף לתפוס את המשטרה כלגיטימית יותר
בטווח הארוך .מודל "ההליך ההוגן" מצביע על ארבעה סוגי התנהגות
שגורמים לאזרח להרגיש כי קיבל טיפול "הוגן" (1) :מתן הזדמנות לאזרח
להביע את עמדתו לפני קבלת החלטה בעניינו (2) ,יחס מנומס ומכבד(3) ,
קבלת החלטות ללא משוא פנים )אשר מתבטאבמידה רבה בשקיפות( ,ו-
) (4עידוד אמון במניעי השוטר )בין היתר ע"י הפגנת דאגה ואכפתיות
לטובתו ולרווחתו של האזרח ו/או הציבור בכלל( .לאור החשיבות של
התנהגויות אלו ,אין זה מפתיע כי ארגוני משטרה רבים ברחבי העולם
מביעים עניין באופנים שבאמצעותם ניתן לעודד טיפול משטרתי שכזה.
עם זאת ,ישנן דוגמאות ספורות בלבד לתוכניות הכשרה שפותחו במיוחד
על מנת לקדם התנהגות משטרתית "הוגנת" ,שיעילותן נבחנה מחקרית.
מטרת מחקר זה הנה לפתח תכנית הכשרה שכזו במשטרת ישראל ,ולבחון
את השפעותיה בהקשרים ובזירות שונות באמצעות קשת רחבה של
84
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
מדדים ,כולל עמדות השוטרים ,תפקודם בסימולציות וביצועיהם בשטח
בטווח הקצר והארוך.
נקודות חמות במשטרת ישראל -ממצאי ניסוי שדה בפריסה
ארצית
יונתן אילן ,ברק אריאל ,אמיר בלכר ,דיוויד ויסבורד
מחקרים רבים מצאו קשר חזק בין פשיעה למקום ,עם עקביות בריכוזיות
הפשיעה שתוצרי הלוואי שלה הם נקודות חמות .נוסף לכך ,נמצא כי
לעבודת השיטור בנקודות החמות יש השפעה על צמצום הפשיעה
ומניעתה .
"אירועי איכות החיים" מוגדרים במשטרת ישראל כאירועי הפרעות
מנוחה ,סכסוכי שכנים ,הקמות רעש לסוגיו ועוד .אירועים אלו,
המדווחים על ידי האזרחים למוקד ,100הם מטרד מתמשך לציבור ולכן
הגדיר מפכ"ל המשטרה את הטיפול בהם כיעד ארגוני לשנים .2015-2012
כדי לטפל באופן יעיל באירועים אלו ,הוגדרו לתחנות משטרת ישראל
הנקודות החמות .הנקודות החמות הוגדרו בכל תחילת שנה בין השנים
2015-2012,במודל ייחודי למשטרת ישראל שכלל שימוש בכלי מחקר
מהספרות העולמית ,כלים טכנולוגיים ומערכות מידע גיאוגרפיות ),(GIS
כלים סטטיסטיים וכלים שפותחו ביזמה מקומית .פריסת הנקודות
החמות היא ארצית והיעד הוא "קירורן" ,כלומר הורדת מספר האירועים
בהן לעומת לתקופה המקבילה אשתקד .הנקודה החמה נקבעת על ידי
מודל גיאוגרפי אשר מחשב את השטח הקטן ביותר שמייצר את כמות
האירועים הגדולה ביותר ביחס לשטח התחנה .ההנחה היא כי טיפול
ממוקד באותן נקודות יוביל בהכרח ל"קירורן" ולשיפור באיכות החיים
של האזרח .בשנת 2013נערך ניסוי שדה בפריסה ארצית מבוקרת .הניסוי
הוא ראשון מסוגו בהיקפו בישראל ובעולם ,ונועד לתת תוקף מחקרי
לתוצאות המדידה והטיפול המשטרתי של הנקודות החמות בשנת 2013
וכן לבחון את יעילות השיטה .מטרת הניסוי היא לבדוק האם הייתה
הצלחה בקירור הנקודות החמות ,כלומר הפחתה במספר השיחות למוקד
100שבעקבותיהן נפתח אירוע תגובה ונשלחה ניידת ,וכן לבדוק האם
ההצלחה לא הייתה מקרית .בניסוי נבחנו 246נקודות ניסוי )נקודות
התערבות( לעומת 246נקודות ביקורת )נקודות סמויות ללא התערבות(.
התוצאות הראו כי קיימת ירידה של כ 16%-בדיווח האזרחים למוקד 100
בנקודות שבהן היתה התערבות לעומת התקופה המקבילה אשתקד ,בעוד
שבקבוצת הביקורת קיימת ירידה של כ 4.7%-בלבד .ממצא זה וממצאים
85
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
נוספים המובאים במאמר זה מחזקים את העובדה כי עבודת השיטור
ומיקוד הפעילות באמצעים שונים בנקודות החמות תרמו להשפעה ישירה
על צמצום ומניעת האירועים במקומות אלו.
86
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
פוסטרים
87
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
אמת או שקר? כוחה של הטיה בין קבוצתית במיתון הקשר שבין
מאפייני הסיפור לתפיסת אמינות
אסף ינון וגלית נהרי
על פי תיאורית ניטור המציאות ,עדות העשירה בפרטים תפיסתיים,
הקשריים ורגשיים נתפסת כאמינה יותר מאשר עדות הדלה בפרטים
אלה .במצבים מעוררי חשד אנשים נוטים לעבד אינפורמציה באופן
סיסטמתי ,ומתרחשת הדללה )מיתון( של השפעת רמזים יוריסטיים ,כגון
עושר בפרטים ,על תהליך קבלת ההחלטה .במחקר הנוכחי נחשפו
סטודנטים יהודים לסיפור חיים אשר השתנה במונחים של עושר הטקסט
)דל או עשיר( וזהות המספר )ערבי או יהודי( ,והתבקשו לשפוט את
אמינותו של המספר .אנשים נוטים לחשוד יותר באלה שאינם משתייכים
לקבוצתם מאשר בבני קבוצתם )הטיה בין קבוצתית( ,ולכן ציפינו כי
השפעת עושר הטקסט על הערכת האמינות תהיה פחותה כאשר המספר
היה ערבי )מצב של חשד גבוה( מאשר כשהוא היה יהודי )מצב של חשד
נמוך( .בניגוד למצופה ,נמצא כי ההשפעה של עושר פרטי הסיפור על
האמינות הנתפסת נותרה בעינה ללא תלות בזהות המספר .כלומר ,הטיה
בין קבוצתית לא הובילה למיתון השפעת העושר בפרטים על קבלת
ההחלטה .אולם ,נמצא כי תחושת הקרבה החברתית למספר האפילה על
עושר הפרטים הנתפס בניבוי של הערכת האמינות הנתפסת .ממצא זה
רומז על האפשרות שתחושת המרחק החברתי מהמספר )תהיה זהותו
אשר תהיה( ,ולא זהות המספר המתופעלת ,היא זו שהעלתה את רמת
החשדנות של המשתתפים ,וגרמה להפחתת ההשפעה של עושר הטקסט
על הערכת אמינות המספר.
השפעת חרדה על תהליכים קוגניטיביים בהיבט מיקרוגנטי
הילה יניב ויוסף גליקסון
השפעה של רגש על תהליכים קוגניטיביים יכולה להיחקר באמצעות
שימוש בגירויים ויזואליים .אחת הדרכים לבחינת הקשר שבין גירוי
חזותי לרגש ,בפרט רגש חרדה ,הינה המתודה המיקרוגנטית .מתודה
מחקרית זו הינה טכניקה השלכתית העושה שימוש בגירוי חזותי
באמצעות ניסוי ממוחשב .במחקר זה הוצגו גירויים היברידיים בסדרה
מיקרוגנטית רציפה ,כך שהצגתם הייתה באופן מטושטש שהלך והתבהר
ולפרקי זמן שהלכו והתארכו .כך הושג אפקט מיסוך של הגירוי והצגתו
באופן תת-הכרתי .במהלך הניסוי הממוחשב הוקלטו דיווחי המשתתפים
אודות שראו בכל חשיפה לגירויים ותגובותיהם הגופניות וההתנהגותיות
88
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
נרשמו .כמו כן ,מילאו המשתתפים שאלונים למדידת חרדה תכונתית
ומצבית ,אימפולסיביות תכונתית והתרכזות ,בזמנים שונים בניסוי.
הממצאים הבולטים במחקר זה הינם ראשית ,ההשפעה של חשיפת
האדם לגירויים המוצגים בטכניקה המיקרוגנטית על רגשותיו ,בפרט רגש
חרדה .יתר על כן ,מהממצאים עולה כי דיווחי המשתתפים התמקדו
בחלק האנושי בגירוי ובכך ,המשתתפים יכלו להתעלם מהחלק הלא-
אנושי שהיווה איום מעורר חרדה .בנוסף ,התפתחות קוגניטיבית של
השינוי הרגשי ,אשר תועדה לאורך שלביה ,חשפה את מחשבות ורגשות
המשתתף ,אשר הושלכו חזרה על הגירוי .במחקרים עתידיים ניתן יהיה
להשתמש במתודה זו על מנת לבחון את האופן בו אוכלוסיות עברייניות
שונות תופסות ונותנות משמעות לגירויים בסביבתן ,משמעות המשקפת
אישיות ,מחשבות ורגשות .וכן ,ניתן יהיה לבחון את דרכי התגובה
וההתמודדות עם דחק ומהו תפקיד החרדה בהתנהגות עבריינית.
השיטה המיקרוגנטית להערכת אימפולסיביות פונקציונלית
ואימפולסיביות דיספונקציונלית
חן ימית חדד ויוסף גליקסון
המחקר הנוכחי מציג את השיטה המיקרוגנטית להערכת אימפולסיביות
פונקציונלית ואימפולסיביות דיספונקציונלית )להלן א"פ וא"ד,
בהתאמה( .במחקר השתתפו 118סטודנטים וסטודנטיות אשר סווגו
לארבע קבוצות :נבדקים שציוניהם גבוהים בא"פ ונמוכים בא"ד ,נבדקים
שציוניהם גבוהים בא"ד ונמוכים בא"פ ,נבדקים שציוניהם נמוכים בא"פ
ובא"ד ,ונבדקים שציוניהם גבוהים בא"פ ובא"ד .סטודנטים אלו נבחרו
לאחר שלב מקדים למחקר ,בו נערך סינון ראשוני באמצעות שאלון
אימפולסיביות של דיקמן ) ,(DIIובו השתתפו 506סטודנטים
וסטודנטיות .א"פ וא"ד נבחנו באמצעות מדדי זמן ותוכן בסדרה העולה
ובסדרה היורדת במבחן התפקוד היצירתי ) :(CFTמשך זמן הדיווח,
מספר הצגות הגירוי ,שטף התשובות ,גמישות מחשבתית ,ציון פיזיוגנומי,
וקפיצה מקטגוריה לקטגוריה .מממצאי המחקר עולה כי בהתאם
להשערת המחקר ,בסדרה העולה ,נבדקים שציוניהם גבוהים בא"ד הציגו
תפיסה פיזיוגנומית ,קפיצות מקטגוריה לקטגוריה ,ונדרש להם מספר רב
יותר של הצגות הגירוי ,בהשוואה לנבדקים שציוניהם נמוכים בא"ד.
בסדרה היורדת ,נבדקים שציוניהם גבוהים בא"ד הציגו תפיסה
פיזיוגנומית ,ונדרש להם מספר רב יותר של הצגות הגירוי ,בהשוואה
לנבדקים שציוניהם נמוכים בא"ד .השיטה המיקרוגנטית מאפשרת לנו
להבחין בין א"פ וא"ד .להבחנה זו יש חשיבות רבה ,שכן היא מאפשרת
89
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
להבחין בין אספקטים פונקציונליים ודיספונקציונליים של
אימפולסיביות ,היא יכולה להסביר את הסתירות שנמצאו במחקרים
קודמים שלא הבחינו בין שני סוגי אימפולסיביות אלה ,והיא תורמת
להבנת סוגים רבים של התנהגויות.
האם האמת מצויה במילים? תפקידו של העניין האישי בניטור
המציאות
דניאל אלדר וגלית נהרי
המחקר הנוכחי בחן האם לעניין אישי יש השפעה ממתנת על היכולת
להבחין בין אמיתות לבין שקרים באמצעות הכלי "ניטור מציאות".
במחקר השתתפו 110סטודנטים ,חלקם בעלי עניין אישי בכלבים )מגדלים
או גידלו כלב בעבר( וחלקם חסרי עניין אישי בכלבים )לא גידלו כלב
מעולם( .המשתתפים התבקשו לדווח על סרט בו גיבור העלילה היה כלב,
כאשר מחציתם צפו בסרט בפועל ודיווחו עליו מזיכרונם )דוברי אמת(
ומחציתם לא צפו בסרט בפועל ובדו את תוכנו מדמיונם )דוברי שקר(.
שוער כי יכולת ההבחנה של הכלי בין דוברי אמת לבין דוברי שקר תהייה
גדולה יותר בקרב משתתפים בעלי עניין אישי מאשר בקרב משתתפים
שאינם בעלי עניין אישי ,זאת כיוון שדוברי האמת יזכרו טוב יותר פרטים
הקשורים בכלב כאשר יש להם עניין אישי בכלבים מאשר כשאין להם
עניין אישי בכלבים .כצפוי ,נמצא הבדל בין דוברי האמת לדוברי השקר
בשישה משמונה הקריטריונים של ניטור המציאות .ממצא זה סיפק עדות
נוספת לאלה הקיימות בספרות ,על תוקפו של הכלי ניטור מציאות
בהבחנה בין הצהרות אמיתיות לשקריות .אולם ,בניגוד למצופה ,לא
נמצאה השפעה ממתנת של העניין האישי על ההבחנה בין אמיתות לבין
שקרים באמצעות הכלי .משתתפים בעלי העניין בכלבים מסרו הצהרות
הדומות באיכותן )במונחים של הכלי( לאלה של משתתפים חסרי עניין
בכלבים .פירוש לממצאים אלה והצעות למחקר המשך ידונו.
פשיעה מצבית ואירועי טרור של מפגע בודד :המקרה של פיגועי
דריסה בישראל
סיימון פרי ,באדי חסייסי וגלי פרי
התקפות טרור המבוצעות בידי מפגעים בודדים ,ללא הכוונה או תמיכה
של ארגון טרור ,הפכו לאיום משמעותי במדינות המערב בשנים
האחרונות ,כולל בישראל .בהשוואה לטרור המאורגן בידי ארגון או
90
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תשתית ,טרור המבוצע בידי מפגעים בודדים קשה יותר לניבוי ולמניעה.
מחקרים שעסקו במפגעים בודדים התמקדו לרוב בטרוריסט עצמו –
פרופיל ,מאפיינים פסיכולוגים ומוטיבציה לפעולה ,ורק מעט מאוד
מחקרים התייחסו לשיטות הביצוע של טרור מפגעים בודדים ולהבדלים
בינן לזה המאפיין התקפות המונחות על ידי ארגוני טרור .במחקר הנוכחי
נעשה שימוש בעקרונות גישת מניעת הפשיעה המצבית כמסגרת
תיאורטית לניתוח ארבעת מרכיבי ההזדמנות לפעולות טרור של מפגעים
בודדים :נשק ,מטרה ,כלים וגורמים מסייעים .הניתוח מתבסס על כלל
פיגועי הדריסה שאירעו בישראל בין השנים .2004-2014השימוש בחקר
המקרה של מניעת פשיעה מצבית כמסגרת ניתוח מאפשר הבנה טובה
יותר לתהליך קבלת החלטות של מפגעים בודדים במהלך פיגועי הדריסה.
אישיות ,התאמה בין אישית ומוטיבציה להורות
שרי הראל ויוסי גליקסון
המוטיבציות המביאות לבחירה בהורות או באל-הורות )בחירה בחיים
ללא ילדים( ,הן רבות ומגוונות ומנוסחות בהתאם לשיקולים חברתיים,
תרבותיים ופסיכולוגיים שונים .מחקר זה מניח כי קיים יסוד תכונתי –
אישיותי הנמצא בבסיסם של שיקולים והצדקות אלו .המחקר בודק את
הקשר בין ממדי אישיות ספציפיים של הפרט על-פי המודל האייסנקייני,
חיפוש ריגושים וסגנון קוגניטיבי ,לבין מוטיבציה להורות )שלילית
וחיובית( .במחקר משתתפים זוגות נשואים ונשים רווקות שיש להם
ילדים וזוגות נשואים ונשים רווקות שאין להם ילדים .המדגם נאסף
בשיטת "כדור שלג" .ממצאי המחקר הראשוניים מציגים ,פרופיל
אישיותי של נשים ללא ילדים הגבוהות משמעותית בסולם P
)פסיכוטיסיזם( ,בסולם ) ESחיפוש חוויות( של חיפוש ריגושים ,בעלות
רמת מוטיבציה חיובית נמוכה להורות ורמת מוטיבציה שלילית גבוהה,
בהשוואה לנשים עם ילדים .נשים רווקות נמצאו גבוהות יותר בסולם
פנטזיה של אמפתיה בהשוואה לנשים הנשואות .נמצא כי קיים מתאם
שלילי מובהק בין ממד Pלבין משתנה של תחושת מחוייבות לבית בקרב
הנשים .בהתאם ,נשים ללא ילדים מציגות מחוייבות נמוכה יותר לבית
באופן מובהק .המחקר בודק את השפעתן של תכונות הפרט על בחירותיו,
בתוך המערכת הזוגית והחברתית בה הוא פועל .חשיבותו של המחקר,
היא בבניית פרופיל אישיותי רחב ,אשר יוכל לנבא את סוג ועוצמת
המוטיבציה להורות של הפרט ושל השותפים למסגרת הזוגית ,ולעמוד על
91
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
הגורמים המחזקים התנהגות נורמטיבית או חריגה ,בקונטקסט הסובב
של החברה בה הם מתקיימים ופועלים.
הקשר בין אישיות הנבדק ותגובותיו הפיזיולוגיות במבחן פרטי
החקירה המוכמנים
ליזה צבי ואיתן אלעד
המחקר בחן את הקשר בין דפוסי אישיות של נבדקים ותגובותיהם
הפיזיולוגיות במבחן הפוליגרף בשיטת פרטי החקירה המוכמנים )פח"ם(.
120סטודנטים לתואר ראשון התבקשו למלא את גרסתו העברית של
שאלון "חמשת הגדולים" ,המציג את ממדי האישיות הבאים :נוירוטיות,
מוחצנות ,פתיחות להתנסויות ,נועם הליכות ,ומצפוניות ) Big 5
.(personality inventoryבשלב השני של הניסוי הונחו המשתתפים לבצע
גניבה-מדומה של חפצים מתוך משרד ,ונמסר להם שהם חשודים בגניבה
ועליהם לעבור בדיקה בפוליגרף .במהלך המבחן הוצגו להם פריטים
הקשורים בגניבה ונמדדה התגובתיות הפיזיולוגיות שלהם לפריטים אלו
בהשוואה לפריטים שאינם קשורים לגניבה .הערוצים הפיזיולוגיים
שנמדדו הם המוליכות החשמלית של העור ) ,(SCRאורך הקו של נפח
הפעימה באצבע ) ,(FPWLואורך הקו של דפוס הנשימה ) .(RLLהמשתתפים
התבקשו להכחיש את מעורבותם בגניבה והובטח להם כי אם יצליחו
במבחן יקבלו נקודות זכות נוספות כבונוס .הממצאים הראו שנבדקים
מופנמים הגיבו יותר מחבריהם המוחצנים בערוץ המוליכות החשמלית של
העור .פתיחות להתנסויות ניבאה תגובות פיזיולוגיות חזקות יותר
לפרטים הרלבנטים בערוץ אורך הקו של נפח הפעימה .ציון גבוה במימד
הנוירוטיות ניבא תגובות חזקות בערוץ אורך הקו של דפוס הנשימה.
הממצאים מעידים על כך שקיים קשר בין דפוסי אישיות מוגדרים
ותגובתיות דיפרנציאלית בערוצי מדידה פיזיולוגיים שונים.
מה עובד? ממצאי מחקר איכותני על תכנית השיקום הקבוצתי
בשב"ס מנקודת המבט של האסירים
אתי אלישע ,אפרת שהם ,באדי חסייסי ודויד וייסבורד
תכנית השיקום הקבוצתי ,המאפשרת לאסירים לעבוד מחוץ לכותלי
הכלא בשלהי תקופת מאסרם ,נחשבת לאחת מתוכניות העילית של
השב"ס בישראל .מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את התרומה של
92
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
התוכנית לתהליכי שיקום ושילוב-מחדש בקהילה מנקודת המבט של
האסירים שהשתתפו בתוכנית ,ואת שביעות רצונם מהתוכנית .לצורך כך,
רואיינו 22אסירים ואסירים-משוחררים שהשתתפו בתוכנית השיקום
הקבוצתי בשני בתי סוהר ברמת אבטחה בינונית הממוקמים במרכז
הארץ .הראיונות הניבו מספר ממצאים מרכזיים .ראשית ,משתתפי
המחקר הביעו עמדות חיוביות כלפי מרכיבי הליבה של התוכנית ,ובראשם
העבודה מחוץ לכותלי הכלא .מרכיבים נוספים שצוינו לחיוב על ידי
משתתפי המחקר היו שיחות עם העו"סים והפעילויות הקבוצתיות באגף
השיקום הקבוצתי .בנוסף ,רבים מהם ציינו כי התוכנית הכינה אותם
לקראת שחרורם מהכלא ואף הקלה את המעבר שלהם מחיי הכלא לחיי
הקהילה )"הפחתת הלם השחרור"( .לצד זאת ,חלק מהמשיבים )כולם
מאותו בית סוהר( מתחו ביקורת על אופן העברת התוכנית בכלא זה,
בעיקר לאור היחס השלילי והנוקשה כלפיהם מצד הנהלת הכלא והצוות
המטפל .המחקר הנוכחי דן בחזקות ובחולשות של התוכנית מנקודת
המבט של תיאוריות שיקומיות כדוגמת הקרימינולוגיה חיובית ,וכן
ברלבנטיות שלה להגברת הלגיטימיות של מערכת התקון בעיני צרכניה,
ומציע מספר שיפורים.
השפעת גרייה מוחית בזרם חשמל ישיר ) (tDCSבאזור DLPFC
ופעילות אירובית על -
תפקודים ניהוליים ,מאפיינים אישיותיים והתנהגות
אימפולסיבית בקרב מבוגרים צעירים עם עודף משקל
יולה מילשטיין ,רסובסקי אורי ,גליקסון יוסי
מטרת המחקר :מטרתו העיקרית של המחקר לבחון את יעילותה של
שיטת התערבות בגרייה מוחית בזרם חשמל ישיר יחד עם פעילות
אירובית בוויסות התנהגות אימפולסיבית ושיפור בתפקודים
הקוגניטיביים הניהוליים .כמו כן ,מטרתה השניה הייתה לבדוק את
הפרופיל האישיותי של אוכלוסייה עם עודף משקל והאם יחול שינוי
במרכיבים ההתנהגותיים של האישיות ,בין שתי הקבוצות לאחר הטיפול
של שלושה חודשים .שיטת המחקר :מחקר התערבותי סמויות יחיד
רנדומלי .במחקר היו שתי קבוצות –משתתפי קבוצת הניסוי קיבלו גרייה
אקטיבית במכשיר ה ) tDCSזרם חשמלי של 2מיליאמפר( למשך 20דקות
) +פעילות גופנית( ומשתתפי קבוצת השאם )ביקורת( קיבלו גריית
פלסיבו למשך 20דקות )אירובי בלבד( .משך פעילות הגופנית הייה 30
דקות ,בצורת אימון קרדיו-וסקולרי מחזורי .השערות המחקר היו.(1 :
93
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
שינוי במדדי האימפולסיביות )הנמדד על ידי שאלון (Barrattויכולת
קבלת החלטות ודחיית סיפםוקים מיידיים ,ובביצועי המטלות
הקוגניטיביות יהיה גדול יותר בתנאי הגרייה האקטיבית מאשר בתנאי
הפלסיבו )האירובי( (2 .אנו מצפים לראות שינוי בפרופיל האישיותי
בעיקר ברמת הנוירוטיות שתרד וכן באימפולסיביות .ממצאים ראשוניים
מראים כי נתוניהם של שתי משתתפות המחקר )אחת מכל תנאי ניסוי(
שסיימו את תקופת ההתערבות בגרייה ופעילות גופנית מראים ששתי
המשתתפות השתפרו בביצועים במטלות הקוגניטיביות .בנוסף ,ישנו שינוי
מסוים בחלק מהמרכיבים האישיותיים .שתי המשתתפות מדווחות על
ירידה ברצון לאכול ,מה שיכול להצביע על ירידה ברמת האימפולסיביות.
סקר "ביטחון אישי" – נפגעי עבירה 2014ממצאים עיקריים
בשורה רגב ושי עמרם
לראשונה מאז שנת ,2001המשרד לביטחון הפנים בשיתוף עם הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה יזם סקר בנושא ביטחון אישי ,לאומי ,במטרה
לקבל מידע על היקף הנפגעים מעבריינות באוכלוסייה שנגרם לנפגע ,כמו
גם על תחושת הביטחון של הציבור בישראל .לסקר מספר מטרות
עיקריות :אמידת מספר הנפשות ומספר משקי הבית ,שנפגעו במהלך
השנה האחרונה מאחת העבירות שנבחנו .אומדנים אלה נועדו לכלול גם
היפגעויות שלא דווחו למשטרה ,ובכך להרחיב את מספר הדיווחים על
היפגעויות הידועות למשטרת ישראל; חישוב מספר הפגיעות השנתי
הכולל בישראל ,על סמך מספר הנפשות ומשקי הבית המציינים שנפגעו,
ומספר הפגיעות שחוו ,במהלך השנה האחרונה; בחינת שיעור המדווחים
למשטרת ישראל על היפגעות מעבירות ,זיהוי המאפיינים העיקריים
במקרים של אי דיווח ,ואבחון הסיבות העיקריות לתת הדיווח בכל אחת
מסוגי העבירה .הסקר בוחן לראשונה את "תחושת הביטחון" ומשפיעיו כן
את ההיפגעות מ"פגיעה מקוונת" ,פגיעה באמצעות אינטרנט ואמצעי
תקשורת אחרים.
אומדן "מדד האלימות" הלאומי – נתונים חדשים
בשורה רגב וכפיר בץ
בחינת ממדי האלימות בישראל וחומרתה נותחו לראשונה בצורה נרחבת
ומקיפה והובאו לידיעת הציבור בדו"ח מדד אלימות לאומי שפורסם
94
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
במרץ .2014הניתוח סלל את הדרך למדידה אחידה וכוללת לתופעת
האלימות בישראל תוך התייחסות לגופים השונים שעוסקים בטיפול
בתופעה ובתיעודה .הדו"ח הנוכחי יציג את המשך התפתחות מגמות
האלימות בישראל בשנים 2013ו ,2014-תוך השוואה לניתוחים דומים
שנעשו בעולם תוך מאמץ להטעמת מתודולוגיות עיקריות שיאפשרו
השוואה של ישראל למדינות ה OECD-מבחינת היקף האלימות ,מאפייניה
ותחושות הביטחון הנגזרות מכך ,בצורה המהימנה ביותר .מעבר לכך,
מדד האלימות הלאומי ממשיך לפתח את הבסיס לשפה משותפת בקרב
הגופים הציבוריים בישראל ומטרתו להוות בסיס לקביעת מדיניות
אפקטיבית להתמודדות עם תופעת האלימות ויצירת שיח ציבורי
ותקשורתי מבוסס עובדות .במדינות רבות בעולם גוברת הדרישה בשנים
האחרונות לנתונים מהימנים ולסטטיסטיקה אודות פשיעה ואלימות .כמו
כן ,ניכר מאמץ עולמי לניסוח תופעת האלימות ,לשיפור ולפיתוח שיטות
לניתוח של ממדי התופעה .מדד אלימות לאומי בישראל יסייע לשלב את
מדינת ישראל בפעילות העולמית בנוגע להתמודדות עם פשיעה ואלימות
וכן להיות שותפה במחקרים בנושאים של ארגונים בין-לאומיים כגון
ארגון ה OECD-בו ישראל חברה.
95
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
תודות:
ברצוננו להודות לכל אלה אשר עזרו וסייעו לוועדה האקדמית
בהכנת חוברת הכנס:
ברשדסקי רוסטיק ,קרימינולוג קליני ,אוניברסיטת אריאל.
דעדוש-סטפן ניצן ,תואר שני ,מגמה מחקרית ,אוניברסיטת בר
אילן.
מילשטיין יולה ,תואר שני ,מגמה מחקרית ,אוניברסיטת בר
אילן.
ניר רוזמן ,תואר שני ,המכון לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה
העברית
96
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
אינדקס שמות
97
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
א
אבולעפיה יהודית .......................................................עמ' 64 ,56 ,15 ,12 ,9
אדד משה ...................................................................עמ' 81 ,42 ,19 ,7
אדלשטיין ארנון .........................................................עמ' 58 ,12
אדרי אורטל ...............................................................עמ' 50 ,10
אהרון גוטמן מירב ......................................................עמ' 66 ,16
אידיסיס יעל...............................................................עמ' 63 ,15
אילן יונתן ..................................................................עמ' 85 ,20
אלדר דניאל ................................................................עמ' 90 ,13
אלישע אתי.................................................................עמ' 92 ,81 ,80 ,79 ,14
אלעד איתן .................................................................עמ' 92 , 15
אמיר דורית ................................................................עמ' 51 ,10
אמיתי גילה ................................................................עמ' 48 ,10
אראל רחלה................................................................עמ' 78 ,18
אריאל ברק ................................................................עמ' 85 ,58 ,54 ,20 , 12 ,11
ב
בכר עביר ....................................................................עמ' 77 ,18
בן יאיר יצחק .............................................................עמ' 71 ,17
בן סימון משה.............................................................עמ' 52 ,51 ,50 ,10
בן צבי )אוזן( תהל .......................................................עמ' 83 ,20
בן צבי קתרין ..............................................................עמ' 43 ,33 ,8 ,5
בנדלק יהודית .............................................................עמ' 30 ,4
בנצור רוני ..................................................................עמ' 55 ,11
בץ כפיר ......................................................................עמ' 94 ,14
בקר גיא .....................................................................עמ' 24 ,3
ברוט בת-עמי .............................................................עמ' 26 ,4
ברייר עידן ..................................................................עמ' 23 ,3
ברמן אליאב ...............................................................עמ' 34 ,6
ברנבלום תמר .............................................................עמ' 75 ,18,16
ג
גואטה קרן .................................................................עמ' 31 ,5
גובמן יורי...................................................................עמ' 41 ,7
גולדברג אילנה )אילי( ..................................................עמ' 43 ,8
גולן הילה -שמוחה .....................................................עמ' 69 ,16
גוסינסקי רוחמה .........................................................עמ' 59 ,12
גייגר ברנדה ................................................................עמ' 82 , 20
גל טלי ........................................................................עמ' 25 ,3
גלאון ענבל..................................................................עמ' 43 ,8
גלבוע אבי ...................................................................עמ' 50 ,10
גליקסון יוסף ..............................................................עמ' 93 ,91 ,89 ,88 , 14 ,13
גצקו ג'ושוע ................................................................עמ' 67 ,33 ,16 ,5
98
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ד
דביר גבירצמן שירה ....................................................עמ' 66 ,16
דוד-בונפד סיון............................................................עמ' 65 ,15
דודל מטיאס...............................................................עמ' 68 ,16
דחרוג רגב ..................................................................עמ' 43 ,8
דיין מיכל ...................................................................עמ' 84 , 62 , 20 ,13
ה
הילמן דנה ..................................................................עמ' 74 ,18
הראל שרי ..................................................................עמ' 91 ,14
ו
ו'יליס ג'יימס ..............................................................עמ' 47 , 9
וולש סופי ...................................................................עמ' 37 ,6
ויינשל-מרגל קרן.........................................................עמ' 43 ,8
וייסבורד דויד .............................................................עמ' ,81 ,80 ,79 ,20 ,19 ,14
92
וילמובסקי ענבל..........................................................עמ' 48 , 9
וינשטיין רחל ..............................................................עמ' 26 ,3
ולק דרור ....................................................................עמ' 34 ,6
ז
זאבי נועה ...................................................................עמ' 51 ,10
זיו רונן .......................................................................עמ' 36 ,6
זליג ענת .....................................................................עמ' 81 ,80 ,79 , 19
זמיר רועי ...................................................................עמ' ,79 ,52 ,46 ,19 ,11 ,9
81 ,80
זמל עופר ....................................................................עמ' 36 ,6
ח
חביב נעם ...................................................................עמ' 81 ,80 ,79 ,30 ,19 , 4
חדד חן ימית...............................................................עמ' 89 ,13
חובב מאיר .................................................................עמ' 64 , 13
חימי חנה ...................................................................עמ' 6
חן גילה ......................................................................עמ' 31 ,5
חסייסי באדי ..............................................................עמ' ,46 ,19 ,14 ,11 ,9 ,8
92 ,90 ,81 ,80 ,79 ,52
ט
טאובר דליה ...............................................................עמ' 26 , 4
טננבוים אברהם .........................................................עמ' 7
י
יגר לאה .....................................................................עמ' 40 ,7
יהודה לימור ...............................................................עמ' 72 ,17
יונתן-זמיר טל ............................................................עמ' 47 ,46 ,9 ,4
ינאי אורי ...................................................................עמ' 26 ,3
99
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ינון אסף .....................................................................עמ' 88 ,13
יניב הילה ...................................................................עמ' 88 ,13
יסעור-בורוכוביץ דלית ................................................עמ' 59 ,12
ירון ענתר ענת .............................................................עמ' 55 , 11
כ
כאמל דוניא ................................................................עמ' 38 , 6
כלב -דרור נגהת ..........................................................עמ' 32 , 5
כץ נעמה .....................................................................עמ' 29 ,4
כץ נעמי ......................................................................עמ' 29 ,4
כרמל תומר ................................................................עמ' 43 ,8
ל
לאופמן לילך...............................................................עמ' 30 ,20 ,5
לבוק-גל דנה ...............................................................עמ' 29 ,4
לוריא רונית ................................................................עמ' 28 ,4
ליבנה-ארגמן אסנת.....................................................עמ' 63 ,15
ליטמנוביץ יעל ............................................................עמ' 61 ,13
לם ענבל .....................................................................עמ' 69 ,17
לנדאו שמחה ..............................................................עמ' 66 , 30 ,16 ,15 ,4
לשם רותם..................................................................עמ' 55 ,11
מ
מדיני לוי נורית ...........................................................עמ' 35 ,6
מויאל שומרון .............................................................עמ' 47 , 9
מזון הילה ..................................................................עמ' 39 ,7
מחוזאי יואב...............................................................עמ' 45 ,24 ,23 ,8 ,3
מילשטיין יולה............................................................עמ' 93 ,14
מסטרופסקי סטפן ......................................................עמ' 47 ,9
מקייטן מורן...............................................................עמ' 64 ,15
מרגליות יורם .............................................................עמ' 46 , 9
מש גוסטבו .................................................................עמ' 70 ,18 ,17
נ
נגר מעיין ....................................................................עמ' 69 ,17
נהרי גלית ...................................................................עמ' 90 ,88 ,41 ,13 ,7
ס
סבה לסלי...................................................................עמ' 76 ,18 ,7
סויה ריקי ..................................................................עמ' 35 ,6
סולימן נינה ................................................................עמ' 42 ,7
סוסינסקי גבריאלה .....................................................עמ' 54 , 11
סיון סביליה עדו .........................................................עמ' 75 ,18
סילאוי יוסף ...............................................................עמ' 53 ,11
סלע שיוביץ רויטל .......................................................עמ' 71 ,17
100
כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה 2015
ע
עין-טל עירית ..............................................................עמ' 64 ,15
עינת תומר ..................................................................עמ' 50 ,42 ,36 ,18 ,10 ,7 ,6
עמרם שי ....................................................................עמ' 54 ,39 ,14 ,7
פ
פוגל-גרינולד חיה ........................................................עמ' 37 ,6
פוגץ' דנה ....................................................................עמ' 29 ,4
פקטור רוני .................................................................עמ' 45 ,8
פרדיס מיכל ................................................................עמ' 81 ,19
פרי גלי .......................................................................עמ' 90 ,46 ,14 ,9 ,8
פרי סיימון..................................................................עמ' 92 ,15
צ
צבי ליזה ....................................................................עמ' 92 , 15
ק
קלר-חלמיש כרמית.....................................................עמ' 27 ,4
ר
ראובן יעקב ................................................................עמ' 73 ,17
רבינוביץ-שנקר שרון ...................................................עמ' 57 , 12 ,11
רגב בשורה .................................................................עמ' 94 ,74 , 18 ,14
רהב גיורא ..................................................................עמ' 32 ,5
רוזמן ניר ....................................................................עמ' 58 ,12
רוטשילד טלי ..............................................................עמ' 30, 5
רונאל נתי ...................................................................עמ' ,71 , 36 ,20 ,19 ,17 ,6
83, 81
רטנר אריה .................................................................עמ' 60, 13 ,12
רסובסקי אורי ............................................................עמ' 93 ,14
ש
שהם אפרת.................................................................עמ' ,80 ,79 , 33 ,19 ,14 ,5
92 ,81
שחורי ביטון מלי.........................................................עמ' 65 ,53 ,38 ,15 ,11 ,6
שלהוב -קיבורקיאן נאדירה .........................................עמ' 54 ,49 , 11 ,10
שניידר סברינה ...........................................................עמ' 37 ,6
ת
תומר פישמן תמר .......................................................עמ' 41 ,7
תורג'מן חגית..............................................................עמ' 73 , 38 , 17 ,6
תמיר ורד ...................................................................עמ' 73 ,17
תימור אורי ................................................................עמ' 5
101
2015 כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה
B
Boxer Paul .......................................... pp. 16 ,66
D
Dubow Eric F .................................... pp. 16. 66
E
Erez Edna .......................................... pp 12
G
Ginges Jeremy................................... pp 16, 66
H
Huesmann L. Rowell ......................... pp. 16. 66
I
Ibarra Peter R .................................... pp 12
S
Shikaki Khalil ................................... pp 16, 66
102
© Copyright 2024