1. No category

‫ת י מ ן‬
‫א ג ר ת‬
‫ה ג ד י ל הרמב׳׳ם זצ׳ל‬
‫כתבה הנשר‬
‫לקהלות תימן‬
‫ב ש נ ת דיא ת ת ק ל ״ ב ו ה ע ת י ק ה מ ל ש ו ן ערבי ל ע ב ר י‬
‫ר א ש ה מ ע ת י ק י ם ה ח כ ם ר׳‬
‫ש מ ו א ל א ב ן ת ב ו ן ז״ל‬
‫ב ש נ ת ד״א תתק״ע‪.‬‬
‫הובאה ראשונה ל ד פ ו ס בהשחר ש נ ה ח מ י ש י ת ‪.‬‬
‫מ כ ת ב יד ישן נושן ב ע ק ר ה ס פ ר י ם ל ה מ ט י ף ה ג ד ו ל ה מ פ ו א ר‬
‫במוה׳׳ר‬
‫אהרן יעללעעק‬
‫יצ׳יו‬
‫רב ונעיר מיש‪-‬ים נעיר יכירה ווינא ׳;• א‪,‬‬
‫עם הקדמה והערות ו ה ב א ת השנויים והחלוסים‬
‫והנוסחאות במה‬
‫ש י ו ב ד ל ו מ ד ^ נ ן ת ר׳ נ ח ו ם מ ע ר ב י ש ב ד פ ו ס‬
‫׳׳י־‪•-.‬‬
‫מאת‬
‫דוד האלוב‬
‫רב בק״ק‬
‫דוב‬
‫במדינת‬
‫ביהם‬
‫ויען תרל״ד‬
‫ה ו ע ת ק והוכנס ל א י נ ט ר נ ט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע ״ י היים ת ש ס ״ ט‬
‫ב ד פ ו ס ל ע פ א ל ר ה א ה ן )הי האמבער(‪ .‬נ ר א ס ס ע ש י ס ג א ס ס ע נימי ‪.1G‬‬
Sendschreiben
des
R a b b i
H o s e s
b e n
H a i m o n
an die
juMfdje <&emetnbe ,Semene.
Verfasst
in arabischer Sprache im Jahre 1172
und
t i b e r s e t z t
iit't
H e b r & i i c h e
SAMUEL
‫\י‬
IBN
121 O
TABON.
Nach einer Handschrift ira Besitze des H e r m
pr.
Jt.
Prediger
gellmcft,
zu
Wieu.
Kritisch beleuchtet
*
und
f
mit
^nmerkninungen nebll CinUitung mxft\)tn
von
D a v i d
M o l u b .
Wien 1873.
^rud Donfieopolbjpatytt (£.fcambev)grofee £d)iffgnffe Sir. 16
‫הקדמה‬
‫המאמר‬
‫א ג ר ת ת י מ ן א ש ר היבר ב ל ש ו ן ה ע ר ב ה א ד ם ה ג ד ו ל ב ע נ ק י ם ה ר כ‬
‫רבנו מ ש ה בר מיימון זלה״ה ב ש נ ת ד ת ת ק ל ׳ ב )‪ (1172‬ל ד ׳ ק ה ל ו ת ת י מ ן ‪ .‬א ם‬
‫נ ם ה ו א מ ע ט ב כ מ ו ת ו רב ה י א ב א י כ ו ת ו ׳ כי ה ו א ז״ל מ ב י א ב ת ו כ ו כ מ ה ו כ מ ה‬
‫ע נ י נ י ם ה מ ע י ד י ם ע ל ע ו מ ק ה כ נ ת ו ורוחב י ד י ע ת ו‬
‫ובכלל ל א י ש מאמר או מלה‬
‫ש י צ א ט ת ה ת קולמוסו׳ א ש ר ל א האיר פ נ י נ ו ו ה פ י ץ ע נ נ י ה ש ך ה כ ס ל ו ת מ נ ג ד‬
‫עינינו‪.‬‬
‫וירוה‬
‫ו כ מ ע י ן ה מ ת ג ב ר ש נ ו ב ע ב ל י ה פ ו ג ו ת מימיו‬
‫א ת ה א ר ץ ו ה ו ל י ד ה והצמיחה‪ ,‬כן י ל ד י‬
‫נ פ ש ו ת נ ו ויימכרו א ת צ מ א ו ן‬
‫צחיה‬
‫וישטפם על פני הוצות‬
‫מ ה ש ב ת ו ופרי ה ק י ר ת ו ירוו א ת‬
‫‪,‬‬
‫מ ש ת ו ק ק חחכהה‪,‬‬
‫ויביעו‬
‫חכמות רמות‬
‫וידיעות נ ש י כ ו ת א ש ר ל א ת ס ו ל י נ ה ב כ ת ם אופיר ובאבני ראמות וגביש‪.‬‬
‫א ב ן ב ט ר ם נדבר מ ח נ ו י ה ק ט ן הזה ע ל מ ה ו ת ו ותוכן ע נ י נ ו ו מ ח ל ק ו ת ו נ ע י ר‬
‫הנעים‬
‫לקורא‬
‫הסבה‬
‫והשתלשלות‬
‫הדברים‬
‫ש ה נ י ע ו ל ח ר ב זיל ל כ ת ו ב א ת‬
‫האגרת הזאת‪.‬‬
‫ו א ו מ ר ‪ :‬י ד ו ע ל כ ל ש מ ק ד מ ת ד נ א היו י ו ש ב י ם אח׳יבי ב א ר ץ ע ר ב א י ש ת ח ת‬
‫גפנו‬
‫ו ת ה ת ת א נ ת ו ב ש ל ו ה ו ה ש ק ט ואין ש ו ם ד ב ר מ כ ל י ם להם׳ ו ב ס ר ט‬
‫אלה‬
‫ש י ש ב ו ב ע ר ב ה צ פ ו נ י ת ת ח ת מ מ ש ל ת נ ש י א ם ש ה י ו ל ה ם ש ד ו ת וכרמים ו מ ק נ ה‬
‫בקר ו צ א ן ו ע ב ד ה ר ב ה‬
‫ו כ ס פ ר נ פ ש ו ת י ה ם ה י ה הרבה מ א ד ‪ .‬וכן י ש ב ו ב א ר ץ‬
‫ת י מ ן ‪ Jemeu‬ב ע ר ב ד ר ו מ י ת כ מ ה א ל פ י ם‬
‫נ פ ש ו ת מישראל בהרבה קהלות וכן‬
‫במחוז חבור ‪ Chaibar‬ו ב ש א ר ע ר י ערב‪.‬‬
‫ו כ ש ע מ ד מ ח מ ד ב ש נ ת ‪ 622‬ל מ ס פ ר ם נ ש ת נ ה מ ע מ ד ם וקיום ה צ ל ח ת ם ו ס ב ל ו‬
‫כ מ ה צ ר ו ת וגזירות׳ ו ב פ ר ט בזמן ש ע מ ד מ ש י ח ה ש ק ר א ב ו י ש ׳ ע ו ב ד י ה ב א ס פ ה א ן‬
‫!!‪ •Maim‬ב פ ר ס ו ה ב י א א ת א ח י ו ש ם ו ב ע ר ב ב ס כ נ ה ע צ ו מ ה ‪ ,‬וגרם ש י צ א ו מרוב‬
‫מצוקות מ י ל ל ה ד ת כעשרת אלפים‬
‫מ י ש ר א ל ו נ ש א ר ו זמן רב ב ע ו צ ם ה ג ל ו ת‬
‫ו ה ש נ א ה ׳ א ב ל ל א ט ל א ט ח ל פ ה ו ה ל כ ה ר ע ת מ צ ב ם ו י ש ב ו כשקדם ש א נ ן ב ל י‬
‫ת ה ר ו ת ובלי ק ט ט ה ‪.‬‬
‫ויהי‬
‫ב ש נ ת ד ' ת ת ק ל ב )‪ (1172‬מ ר ד כ ו ש ל א ח ר ב ת י מ ן ב ס א ל א ד י ן מ ל ך‬
‫מ צ ר י ם ו ה ש י ב מ ד י נ ה ז א ת ת ח ת מ מ ש ל ת ו ׳ ו ה ו א ה י ה א י ש ב ל י ע ל ו א כ ז ר וצורר‬
‫היהודים ו ל א ר צ ה ל ס ב ו ל‬
‫שום‬
‫דת‬
‫אחרת בארצו א ל א ד ת‬
‫ישמעאלית‬
‫כמו ש ע ש ה מ ל פ נ י ם ב ש נ ת ‪ 1122‬זד יהיר בן ת ו מ ר ו ד ‪Abdaiiah beuTumart (1‬‬
‫ן ( גשנה ‪ .1116‬יצא עבעו בעולם‪ ,‬ונשנה ‪ 1122‬הקים א ה מלכותו אשפ‬
‫יקלאס ‪3‬שס מלכוח ‪ Almchalen‬ונלחם מלסמותיו נגד המושל ‪ A l i‬ע ד שמס ‪3‬שנש‬
‫‪ .1130‬ובשנה ‪ 1142‬עמל פריץ אמר באפליקי ההולך בעקבות בן תומרול והוציא כרוז‬
‫על היהודים כל מי שלא ימיר לתו ימות בחרב ו כ ר והחלו בשנת הנ״ל הגזרות והשמדות‬
‫בכל ע ר י אפריקא שנתהוו ע״פ שימת תומרד וגברו משנת ‪ 1146‬ואילך‪ .‬וא״כ יצדק‬
‫ואחריו ע ב ד ו ל ט י ק •'‪ ,,Abdul mumen‬בברברייא ב א פ י י ק י ה צ פ ו נ י ת ב ש נ ת ‪1116‬‬
‫ו ב א ס פ מ י א ד ר ו מ י ת ׳ ב ש נ ת ‪ 1148‬ו כ ל מ ג מ ת ו ה י ת ה ‪ .‬ל ה כ ר י ת ש ם וזכר מ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫ו מ צ ו ר ף ל ז ה ש מ ו מ ר א ה ד ש מ ו ש מ ו א ל אבץ א ב א ס שר״י ב נ ו ש ל ה מ ש ו ר ר‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ב ן א ב ו ן א ב ו א ב א ס א ב ״ ד ב פ א ס ש ה מ י ר ד ת ו ב ש נ ת ‪ 1163‬ו כ ת ב ש ט נ ה‬
‫נ ג ד א מ ו נ ת היהודים א ה י ו בהבור א ה ד ש נ ת ב בין ‪1165—75‬׳ ו ב ו מ ב ל ב ל ו מ ה ר ס‬
‫א ת א ש י ו ת ד ת י ש ר א ל י ת ע ד ת מ ה ׳ ומהזיק א מ ו נ ת י ש מ ע א ל י ם ל ע מ ת ה ש ה י א‬
‫א מ י ת י ת ׳ ו ש מ ה מ ד נ ר מ ז ב כ מ ה פ ס ו ק י ה ת ו ר ה כמו ב מ ל ו ת ‪ :‬״ ב ם א ד מ א ד " ) ב ר א ש י ת‬
‫ט״ז ז׳( ש ה ם ב ג מ ט ר י א ״ מ ה מ ר ״ ‪ .‬וכן ה פ ס ו ק ‪ :‬ה ו פ י ע מ ה ר פ א ר ן ׳ ו ז ו ל ת ם א ח ר י ם‬
‫ש א מ ר ש ר ו מ ז י ם ע ל י ו ‪ .‬ו ג ם ה א ש י ם ע ל י ה ם הארור ה ז ה ש ה מ ה מ ה ק ו א ו ה ח ל י פ ו‬
‫איזו א ו ת י ו ת ב פ ס ו ק י ה ת ו ר ה‬
‫ל מ ע ן ל א יהיה ש ו ם רמז ע ל י ו ב ת ו כ ה ; ו ה צ ס ע ו נ י‬
‫ה ז ה נ ו ש ך ב ש ד י א מ ו א ש ר י נ ק ת ה ו ו ג ד ל ת ה ו מנעוריו ע ל ברכיה‪ ,‬ו י ם ל ה כ ל י ו ת‬
‫ב נ י ע מ ו ב ח צ י ם ש נ ו נ י ם ש ה מ ה ב ע י נ י ו כ ק ו ץ מ כ א י ב וסילון מ מ א י ר ! —‬
‫ואשר הגדיל ש נ א ת ו ש ל‬
‫מ ו ש ל הנ״ל ע ד‬
‫למעלה ר א ש נגד‬
‫היהודים‬
‫‪,‬‬
‫היה ‪ .‬ש ע מ ד ב ש נ ה ה ה י א ‪ 1172‬א י ש א ה ד ב א ר ץ תימן‪ ,‬ו א מ ר ש ה ו א ש ל ו ה ו ש ל‬
‫משיח‬
‫מישר דרך לפני‬
‫ב י א ת ו ׳ ו א מ ר ל ה ם כי‬
‫המלך דמשיח‬
‫יתגלה בארץ‬
‫תימן׳ ו נ ת ק ב צ ו א נ ש י ם ר ב י ם יהודים ו ע ר ב י י ס ע מ ו ‪ ,‬והיה מ ס ב ב בהרים‪ ,‬ו מ ט ע ה‬
‫א ו ת ם ו א ו מ ר ל ה ם ת מ י ר בואו ע מ י ו נ צ א ל ק ר א ת ה מ ש י ח ׳ כ י ה ו א ש ל ח נ י א ל י כ ם‬
‫ל י ש ר ד ר ך ל פ נ י ו ‪ .‬ו נ ת ן ל ה ם ח ד ו ש י ו ש ה ד ש ל ה ם ב ת פ ל ו ת וצום׳ ג ם צוד‪ ,‬א ל י ה ם‬
‫ש י ת נ ד ב ו כ ל מ מ ו נ ם ל ע נ י י ם ו כ ד ו מ ה ו ז ה ה ס ס כ ו ך ה י ה ש נ ה כ ל ה )עיין הרמב״פ‬
‫באגרותיו(‪.‬‬
‫ו כ ש ר א ה ה מ ו ש ל הנ״ל‬
‫הענינים‬
‫ה א ל ה ה ר ה בהרי א ף ביהודים‪) -‬ובסרט‬
‫ש ש מ ע ה ש מ ו ע ה ש ע ש ה קודם ל ז ה כ מ ו י"ב ש נ י ם ה ס ר ב ן ד ו ד א ל ר א ו י ב מ א ז ו ל‬
‫ו ב א ל מ ד א י ‪ Moasui Amadia‬ובערים א ח ר ו ת ש ב ב ב ל ש ה ט ע ה א ת כ ל היהודים‬
‫ש ם ל ה ר י ם י ד ו ל מ ר ו ד ב מ ל כ ם ( וגזר ש מ ד ע ל י ה ם ז ש כ ל מ י ש י מ י ר ד ת ו ויאמין‬
‫סשבון סשנים מ ס ששם סראב״ל בס׳ קבלהו ז״ל שנש ‪ 1142‬באמלו גשנס ל' סמק״ב‬
‫יצאו מ פ נ י מלב ג ן תמורה הגזרות ע ל ישראל‪ ,‬וכוונתו ע ל הנזרות שתתחילו להמנבר‬
‫בשנת הכיל ע׳׳פ שימת מומרד ו א ם ג ס לא םיו בעולם גשנה ההיא‪ .‬ו ג ם צלקו לברי‬
‫‪3‬על שבע יסודה באמרי שיצא סרב בן תומרל לעולם ומרוב מצוקות יצאו קהלוס רגוס‬
‫ע ד ת מרע״ה אלא שמקדיס ס מ א ו ר ע ה הזאת ביו״ד שנים וצ״ל בשנת תתפ״ב ‪ 1112‬כי‬
‫בלי ס פ ק כ י ת מציק ו מ א נ ס את היהודים משנת הנ״ל ואילך ע ד שעברו ע ל דת משס‪.‬‬
‫ו מ ת שאמר למנית שהתחננו למלך שישיב חמתו ושיקס נכסיהם ו ה ס ד נ מ ולא הועיל ‪- -‬‬
‫ובתוך חדש ימים מ ת המלך סכוא פ ת א ו ם ו ק ם בנו תחתיו ופפל מ א ד שמא על ע ו ן‬
‫היהודים מ ת אביו וקרא לכל האנוסים וסבכויפס הנפחות ורמז ל כ ס שאינו חושש א ס‬
‫יאמינו במה שיאמינו‪ ,‬ורביס שנו לדמם״ זו היה בשנת תת״צ ‪ 1130‬כי בשנה תהיא‬
‫מ ת כדכתבינן לפיל וללא כחכם ד״ר י א ס ע שהגיס בספרו ‪Geschichte des‬‬
‫‪ Judenthums‬ח׳׳ב לד ‪ 334‬שצ״ל שס תחת התע״ב ת ח ק ״ ב ‪ ,‬כי איך יוכלו לתלוך‬
‫אל המלך ולבקש על נפשם נשנת תתק״ב א ם ה ו א כ ג ל מ ה בשנח מח״ץ ? — אלא צ״ל‬
‫חלא״ב כדאמלנו ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪.‬במחמד‬
‫ובתורתו הוא יכול ל י ש כ בארצו ואש‬
‫המצא‬
‫ימצא‬
‫עופו‬
‫שיקשה‬
‫ויעמוד ע ל ד ע ת ו להאמין ב ת ו ר ת מ ש ה א ח ת ד ת ו ל ע ב ו ד בהרב‪.‬‬
‫ובהגיע‬
‫א ל י ה ם ש מ ו ע ה רעה חזאי‪/‬‬
‫התחילו ל נ ו ד כקנה וסוף ו נ ת ב ל ב ל ה‬
‫ד ע ת ם ו נ ת ע ל מ ה פ ב ר ת ם ו ל א ב ט ח ו בה׳ א ל ה י ה ם ׳ ו י צ א ו רבים מ ן ה ד ת א ם ל א‬
‫היה דק ל מ ר א י ת עין כ מ ו ש ע ש ו ק ו ד ם ל ז ה א ח י ה ם ב מ ע ר ב ‪ Maghreb‬ו ב א ס ש מ י א‬
‫ד ר ו מ י ת ת ח ת מ מ ש ל ת א ל מ ה א ד י א ‪ Aimoheiden‬ב ש נ ת ‪ .1148‬ורק ה מ ע ט ש ב ה ם‬
‫ו ה מ ה ה ש ר י ר י ם א ש ר ה׳ ק ו ר א ה מ ה נ ש א ר ו ב א מ ו נ ת ם בה׳ ו ב מ ש ה ע ב ד ו ׳ ו ל ב ם‬
‫היה כ ל ב הארי ו ל א חתו מפני כל‪.‬‬
‫ואבן כ א ש ר ראה ר א ש ישיבה ש ל ה ס‬
‫אל‬
‫פיומי‬
‫ה ח כ ם ר׳ י ע ק ב בר‬
‫מ ע ש ה תעתועים כאלה התחלחל מאד־ פ ל צ ו ת‬
‫נתנאל‬
‫ב ע ת ת ו וימס‬
‫ז״ל‬
‫לבו‬
‫בקרבו׳ ב י ד ע ו כי רוב ה ק ה ל ו ת א ש ר פ ר ו ש ו ת ת ח ת מ צ ו ר ת ו א נ ש י ה מ ו נ י ה מ ה ׳‬
‫ו ל א נ ט ו ע ה ע ו ד ה א מ ו נ ה כמסמרות וכדרבונות בלבם׳ ו ב נ ק ל י ו כ ל ו ל צ א ת מן ה ד ת‬
‫ב פ ו ע ל ב ר א ו ת ם ד ל ד ו ל ם ‪ .‬ת ו ק ף יד‬
‫מוניהם׳‬
‫ובסרט‬
‫שהמומר להכעיס‬
‫ד ו ר ש להש ב פ ר ה ס ־ א ש י צ א ו מ כ ל ל ד ת מ ש ה ׳ וכי ד ת מ ה מ ד ה י א‬
‫ת מ ו ט ל ע ו ל ם ו כ ה נ ה ו כ ה נ ה דברי ש ו א‬
‫והבאי א ש ר כ ל שומעם ת צ ל נ ה ש ת י‬
‫א ז נ י ו ‪ .‬והיה הרב הנ״ל ע ם ב י ת ד י נ ו ו כ ל ה ח כ מ י ם ש ם ב י א ו ש‬
‫באיזה דרך יבאיזה אופן יוכלו‬
‫להזק‬
‫הנ׳ל‬
‫נאמנה ובל‬
‫גדולי ו ל א י ד ע ו‬
‫ב ד ק ה א מ ו נ ה ו ל ה ע מ י ד עקרי ה ת ו ר ה ע ל‬
‫ת ל ם ׳ ויהי ב ע ת צ ר ה ה ז א ת ה ק ר ה ה' ש ב א מ מ צ ר י ם ל ת י מ ן ר׳ ש ל מ ה ה כ ה ן א ה ד‬
‫מ ת ל מ י ד י הרמב״ם זיל‪ .‬ו ה י א י ע ץ ל ה ם ש י כ ת ב ו ל ר ב ו‬
‫לקאיירו ‪ (1‬ש ה ו א א ד ם‬
‫ג ד ו ל ויועץ ח כ ם ח ר ש י ם ו נ ב ו ן ל ה ש ‪ -‬ו ה ו א ‪ .‬י ר א ה ל ה ם הדרך א ש ר ילכו ב ה ב ע ת‬
‫הצרה צוק העתים‪.‬‬
‫ל ה ר ם ב ״ ס ז״ל‬
‫ו כ א ש ר ש מ ע הרב הנ״ל א ת הדברים ה א ל ה הריץ מ כ ת ב ו‬
‫ויבשר לו כ ל המאורעות והגזירות ש נ ת ה ו ו ב ק ה ל ו ת תימן‪ .‬וגם ס פ ר לו מדבר‬
‫ה פ ו ש ע הנ״ל ש ה כ נ י ס ד ב ר י ו ב ל ב ו ת ה מ ו ן ה ע ס ו ש ה נ ו ש ו ר ש ב ל ב נ מ ה ר י ם ‪ ,‬ו מ ה‬
‫י ש ל ע ש ו ת ל ס ת ו ר ד ב ר י ו הבדויים ו ה מ ז ו י פ י ם ‪ .‬ו ג ם ש א ו ל‬
‫י ש א ל ממנו א ם י ש‬
‫ל ה א מ י ן ע״ד ה ק צ י ם מ ה ש ב י א ר ה ג א ו ן ו ב י נ ו ס ע ד י ה ז״ל ו ש א ר ה ח כ מ י ם ש ה ש ב ו‬
‫ש ב ש נ ת פ ל ו נ י ת ת ב ו א הגאולה׳ ועוד א ם י ש ל צ פ ו ת‬
‫על הקץ מ צ ד‬
‫ה כ מ ת ה כ ו כ ב י ם ‪ ,‬ו ג ס י ת ו ה ד ע ת ו מ ע ס ק ה א י ש ה ה ו א ש ה ו א אומר‬
‫א ם י ש מ מ ש ו ת בדבריו׳ ו ע ו ד ע נ י נ י ם א ח ר י ם ; ו ב ק ש‬
‫ושיגדור גדרה הפרוצה פה‬
‫ביכלתו‪ .‬וה׳‬
‫ההשבין‬
‫שהוא משיח‬
‫שיעמוד בפרץ‬
‫ל ס ו ף ממנו‬
‫היודע מ ח ש ב ו ת א ד ם‬
‫ישלם שכרו‬
‫בעולם הזה ובבא‪.‬‬
‫ו כ א ש ר ה ג י ע ל ה ר ב ז״ל ה א ג ר ת מ ת י מ ן ה ת ל ה ב ה בקרבו ה נ א ת ה׳ והרים ק ו ל ו‬
‫כ ק ו ל ש ו פ ר ו ב ע י ם רוחו כ ת ב מ ק י ר ו ת ל ב ו כ ל‬
‫ת ח ת ל ש ו נ ו והערה‬
‫עשתנותיו ולא‬
‫הכחיד‬
‫האמת‬
‫נ פ ש ו למות בלי פ ח ד ובורא בבטחו ע ל העמוד שהעמידו‬
‫ל נ ו ח ז ״ ל ‪ :‬ש ל ו ח י מצור‪ .‬א י נ ן‬
‫נזקין׳ ו כ ת ב ל ה ם דברי נחומין ו כ ב י ש י ן ש ל א‬
‫ימוטו מ א מ ו נ ת ם וידבקו בכל מ א מ צ י כחם ב ד ת מ ש ה מ ו ר ש ה קהלת‬
‫י ע ק ב ‪ .‬והי‬
‫!( כי הוא נתישנ בקאיירו ישנס )‪ (Fostat‬כמו ו׳ שנים קודם מאורע הזאת‪.‬‬
‫י ו ש י ע להם ט מ צ ו ק ו ת ם ח י ש מהוה׳ כמו ש ע ש ה הרבה ס ע ט י ס ל ב י ת יעקנ‪.‬ואבותינו‬
‫סמרו ל נ ו ‪ .‬ו י ש ו ע ת ה׳ כ ה ו ף עין‪ .‬ו ב ו ר א ה ע ו ל ם ב מ ר ת ה ו ה ם י ם ה ו א ירחם ע ל י ה ם‬
‫ו י ו צ י א מ מ ג י א צ ל מ ו ת ל ה ע ם ‪ .‬ו מ א פ ל ה לאודה• ויקוים בהם ה כ ת ו ב * ״העם ההולכים‬
‫ב ה ש ך ראו אור‬
‫םהשכיהם‬
‫גדול"‬
‫כאשר‬
‫ע ל כ ל הקמים ע ל י ה ם ; ויאיר‬
‫ויהשיך באפו ובעברתו‬
‫ה ח ש ך יכסה א ר ץ ו ע ר ס ל‬
‫ה ב ט י ח ה נ ב י א ב ש מ ה ׳ ‪ :‬כי ה נ ה‬
‫ל א ו מ י ם ‪ .‬ו ע ל י ך יזרח הי‪.‬‬
‫ו ה נ ה ה ר ב ז״ל ח ל ק א ג ר ת ו ש ש ל ח ל ת י מ ן כס* ה ש א ל ו ת ש ש א ל הרב מ ש ם‬
‫ממנו לד׳ ענינים ז‬
‫ב ע נ י ן ה א ׳ ידבר מ ד ת _ א ו מ ת נ ו א י ך ע מ ד ה ת מ י ד כ מ ט ר ה ל ח ץ ל ע ו מ ת ד ת‬
‫העכו״ם ו ל ד ת הנוצרי ו ל ד ת‬
‫עליונה‪ .‬ואם אמנם‬
‫ה י ש מ ע א ל י ותמיד היא גוברת על‬
‫שנמשכו‬
‫שלשתן‬
‫וידה‬
‫ב ע ב ו ר ה ש מ ד ו ת ו צ ר ו ת ג ד ו ל ו ת ל י ש ר א ל בקצוי‬
‫ה ע ו ל ם ממזרה ו מ מ ע ר ב ל א ת ה י י נ ה ב מ ק ר ה וע׳׳ד ה ז ד מ נ ו ת א ל א נ ס י ו נ ו ת מהקב׳יה‬
‫ש ה ו א ר ו צ ה לברר ו ל ל ב ן א ת ל ב ו ת בני‬
‫י ש ר א ל ‪ ,‬א ם י א מ י נ ו בו ב ק ש ר א מ י ץ‬
‫א ו ל א ‪ .‬ו ע ל ע ת ה ק ש ה ה ז א ת ר א ו ה נ ב י א י ם מ ק ו ד ם ל ז ה ב נ ב ו א ה ‪ ,‬ודבר זה ל א‬
‫יהרהר‬
‫בו ב ע ל א מ ו נ ה ‪ .‬ו ל א י ש ל י כ ה ו מי ש י ש לו ב מ י ט ה א מ ו נ ה ‪.‬‬
‫ו מ פ נ י ש ה ב ד י ל נ ו ה ב ו ר א מ ש א ר ב נ י ה ע ו ל ם ב נ ת י נ ת ה ת ו ר ה ה א מ ת י ת ויחד‬
‫א ו ת נ ו ב מ צ ו ת י ו ו ב ה ק ו ת י ו ו ה ת ב א ר ה מ ע ל ת נ ו ע ל ז ו ל ת נ ו ב כ ל ל י ה ופרטיה‪ ,‬ק נ א ו נ ו‬
‫א ו מ ו ת העולם ע ל ד ת נ ו ק נ א ה גדולה‪,‬‬
‫וילהצו אותנו‬
‫ב ש ב י ל ה לערער עלינו‬
‫ש מ נ ה ו א י ב ה ‪ .‬ו ל א ע ל י נ ו א ל א ע ל א ל ה ו ת ש נ ט ו ע והי בקרבנו ה מ ה ילחמו ו מ נ מ ת ם‬
‫ל ה ל ה ם בה׳‪ .‬ו א ל ה י ם ה ו א ו מ י יריב ל ו ! ואין ל ך זמן מ א ז ש נ ת נ ה ל נ ו תורד׳ זי‬
‫מ ס י נ י ע ד ז מ נ נ ו זה‪ .‬ש א י ן כ ו ו נ ת ם ל ס ת ו ר ת ו ר ת נ ו‬
‫ע ד ת ו מ ן ‪ .‬ו ע ר ע ו ר י ם ה א ל ו היו‬
‫ולעקור ו ל ש ר ש‬
‫אמונתנו‬
‫ע ל ג׳ א ו פ נ י ם •‬
‫א׳ א ס ש ב א ו בהרב ו ה נ י ת עלינו ל ה פ ך ד ת נ ו ב א נ ס ובנצחון כ ע מ ל ק וסיסרא‬
‫וםנחרב ונבוכדנצר וטיטופ ואנדריאנוס והרבה כ י ו צ א‬
‫ב ה ן ׳ א ו י•‬
‫ב ׳ ש ב א ו ע ל י נ ו מ צ ד ה ט ע נ ו ת ו ב ו י כ ו ח י ם ב מ ו הפרסיים ו פ י ל ו ס ו פ י ה י ו נ י ם‬
‫ואדומים״‬
‫שהתכוונו‬
‫ומגמתם‬
‫ה י ה ג״כ ל ה פ ר ו ל ה ר ו ס‬
‫א ת א ש י ו ת ד ת נ ו בחכוריהם כמו‬
‫האנסים במלחמותיהם‪,‬‬
‫ו ל א זה וזה י צ ל ה ‪ ,‬ו ע ל ש ת י ה כ ת ו ת ה א ל ה‬
‫רומז י ש ע י ה ה נ ב י א ב א מ ר ו ) י ש ע י ה‬
‫ל ד י״ז(; כ ל כ ל י יוצר ע ל י ך ל א י צ ל ח ו כ ל‬
‫ל ש ו ן תקום א ת ך ל מ ש פ ט‬
‫ת ר ש י ע י ז א ת נ ה ל ת ע ב ד י ה׳ ו ג י ‪ .‬ו ע ד י י ן א נ ו בחוניש‬
‫ו מ נ ו ס י ם ב ש ת י ה כ ת ו ת ה א ל ו מיום מ ל כ ו ת נ ו ו ק צ ת י מ י ג ל ו ת נ ו ‪.‬‬
‫ו כ א ש ר ב׳ ה א ו פ נ י ם ה א מ ו ר י ם ל מ ע ל ה ל א ה צ ל י ח ו ב ה י ו ת ם כווני• ש א י ן ל ה‬
‫ת כ ל י ת ‪ .‬א ז ה ת ח ד ש ה כ ת א ה ד ת ש נ ו ל ד ה ו ג ד ל ה ע ל ברכי ד ת י ש ר א ל י ת ‪ ,‬ו ר א ת ה‬
‫ב ע צ ה ל ה כ ח י ד ש ם א ו מ ה ז א ת ב ד ר ך א ה ד ׳ והוא‬
‫ש ה ת נ כ ל מ י ס ד ה ב ע צ ו וערוש‬
‫י ע ר י ם ל ה ת ו ד ע ב ש ם נ ב ו א ה ו ל ח ד ש ד ת מ ב ל ע ד י ת ו ד ת ה׳׳ ו ה ו ד י ע ברבים ש ש ו ‪­ /‬‬
‫ה ת ו ר ו ת מ א ת הי׳ וכוונתו ל ח ד ש ה ס פ ק ו ל ה כ נ י ס כ ב ו נ ה ב ל ב ו ת י נ ו ‪ ,‬ב ה י ו ת ה ת ו ר ה‬
‫א ח ת ה ס ך ה א ח ר ת ו ש ת י ה ן מ כ ו ו נ ת ל א ל ו ה א ח ד ל ה י ו ת זה מ ב ו א ו ש ע ר ל ס ת ו ר‬
‫ת ו ר ת נ ו ‪ .‬ו ה י ה ג״כ מ ג מ ת ו ל מ ר ר חיינו מ ש ת י ע נ י נ י ה ב ת י ת ‪ .‬ר״ל מ נ ת ה ה ת נ צ ר ו ת‬
‫ומכת ה ט ע נ ו ת והקושיות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ועמדה אחריה עוד כ ת אחרת ש ג ם כוונת מיסדה היה ל ש נ ו ת דתנו׳ הואיל‬
‫ו פ ת ח ב ה ה מ י ס ד ש ל פ נ י ו ה ס ת ה ‪ .‬והוסיף עכ״ז כ ו ו נ ה א ח ר ת ש ר ד ף א ח ר ה מ ל כ ו ת‬
‫שישתעבדו‬
‫ובקש‬
‫והוא מחמד‬
‫לו‪,‬‬
‫וכלס אין‬
‫חפצם א ל א לרמות שקריהם‬
‫ל ד ת ה׳׳ ו ל א ת ד מ ה ה מ ל א כ ה ה א ל ה י ת ל מ ל א כ ה א נ ו ש י ו ת ׳ א ל א ל ת י נ ו ק ש א י ן‬
‫ל ו י ד י ע ה ב א ח ת מהן‪ .‬ואין ה פ ר ש בין ד ת נ ו ז א ת ל ש א ר ה ד ת ו ת ש ר ו צ י ם ל ד מ ו ת ן‬
‫א ל י ה כמו ש י ש‬
‫ש פ ס ל ו האומן‬
‫ה ה פ ר ש בין ה א ד ם ההי ה מ ר ג י ש ובין ה צ ל ם‬
‫מ ע ץ או מ כ ס ף וזהב ו כ ד ו מ ה וציירו ב צ ו ר ת ה א ד ם ‪ ,‬ש ה כ ס י ל ש א י נ ו • י ד ע י י ־ כ מ ה‬
‫ההוא‬
‫ה א ל ה י ת בראלתו ה צ ל ם‬
‫בדמות האדם וכתבניתו בכל‬
‫ש נ ע ש ה כ מ ו ש נ ע ש ה ה א ד ם •־ ו ה ו א ל פ י‬
‫כן‬
‫הדבר‬
‫בכסיל‬
‫ה־‪£‬וב‬
‫מש‪:‬־׳•‬
‫ש א י נ ו יודע ה פ נ י מ י ו ת‬
‫ש א י נ ו יודע ס ת ר י כ ת ב י ה ק ו ד ש‬
‫ופנימיי‬
‫~־ניהם ‪.‬־‬
‫המצות כשירצה‬
‫ל ע ר ו ך ד ת נ ו א ל ד ת ה מ ז ו י פ ת ה נ פ ע ל ת י ה ש ו ב ש י ש ב נ י ה ם ע ר ך ודמיון ה ו א י ל‬
‫ואזהרות ו ע ו נ ש י ם ושכר כמו‬
‫ו י מ צ א ב ד ת ה' איסור ו ה י ת ר ו צ ו י י ם‬
‫שמצאנו‬
‫ב ד ת ה מ ז ו י פ ת ‪ .‬ו א ל ו היה י ו ד ע פ נ י מ י ו ת י ה ם ה י ה י ו ד ע ש ה ד ת ה א ל ה י ת א מ ת י ת ׳‬
‫שחכמתה‬
‫דברים‬
‫בפנימיותיה‪ ,‬ושאין ל ה שום צווי ו ל א אזהרה ש א י ן הפנימיות ש ל ה‬
‫המביאים‬
‫בשלמות‬
‫תועלת‬
‫ממנו נזק ש מ ו נ ע ממנו‬
‫ה א ד ם ומרהיקים‬
‫ה ש ל מ ו ת ה ה י א ‪ :‬א כ ן ה ד ת ו ת ה ה ן ה מ ד מ י ם ל ד ת נ ו הם ד ב ר י ם ש א י ן ל ה ם פ נ י מ י ו ת ׳‬
‫א ל א ספורים ו ד מ י ו נ י פ ש ה ת כ ו ו ן ל ה ם ה מ ד מ ה ל כ ב ו ד ע צ מ ו ו ל א מ ר ע ל י ו ש י ה י ה‬
‫כפלוני וסליני‪.‬‬
‫ג׳‬
‫הכתות האלה‬
‫האנסית והכת‬
‫כלומר הכת‬
‫והכת המתדמה‬
‫הויכוהי‬
‫ל ד ת נ ו ה מ ע ר ע ר י ם ת מ י ד נ ג ד י ש ר א ל ו נ ג ד ת ו ר ת ו ה א ל ה י ת צ פ ו ברוח ה ק ו ד ש כ ל‬
‫ה נ ב י א י ם ו ב פ ר ט ד נ י א ל ע״ה‪ ,‬ו י ע ד ו ל נ ו ש כ ל ם י א ב ד ו כ ק צ ף ע ל פ נ י המים׳ ו א ם‬
‫נ ר א ה מ ה ם ש ו ס ג ב ו ר ה ו ג צ ה ו ן ב ש ו ם זמן‪ ,‬ל א ת ע מ ו ד ל ה ם ה ג ב ו ר ה ה ה י א ׳ ו ל א‬
‫יאריך להם הנצהון ההוא‪.‬‬
‫ו ב ס ו ף ירים קולו ב ע י ס רוהו א ל י ה ם ו כ א ב ש נ כ מ ר ו רהמיו ע ל בניו׳ כן ה ו א‬
‫מדבר ע ל ל ב ם בדברי‬
‫נהומים ויעודים׳ ו ע ל כ ל מ א מ ר ו מ א מ ר ה ו צ ק הין ערכו‬
‫ב ש פ ת י ו ‪ ,‬ו כ מ ל א ך ה א ל ה י ם י ד ב ר א ל י ה ם ׳ וסיים מ ה י ל ‪,* :‬ואתם א ח י נ ו חזקו ו א מ צ ו‬
‫ו א ל יבהילו א ת כ ם ה ש מ ד ו ת והגזרות‬
‫אם‬
‫ואל‬
‫ת כ ס ו אתכם״‬
‫יפהיד‬
‫אתכם‬
‫ת ו ק ף יד ה א ו י ב ע ל י כ ם ו ש כ ל ה ע נ י ן הזה אין רק נסיין ובהינד‪ .‬ל ה ר א ו ת א מ ו נ ת כ ם‬
‫ו ח ב ת כ ם ב ע ו ל ם ‪ .‬ו ל א יחזיקו ב ד ת ה א ט ת ב ע ת ו ת כ א ל ו א ל א‬
‫מזרע י ע ק ב הזרע‬
‫הטהור‬
‫והם‬
‫והנקי׳‬
‫האנשים שעמדו‬
‫ה ה כ מ י ם יראי ה׳‬
‫א ב ו ת ם ע ל הר סיני‬
‫ו ש מ ע ו ה ד ב ו ר מ ס י ה ג ב ו ר ה ו ש ל ה ו ידיהם ו א מ ו נ ת ם ל ב ר י ת‬
‫וקבלו‬
‫ע ל עצמש‬
‫ה מ ע ש ה ו ה ק ב ל ה ‪ .‬ל פ י כ ך י ש ל ד ע ת ש כ ל מי ש נ ט ה מ ד ר ך ה ד ת ה נ ת ו נ ה ב מ ע מ ד‬
‫ה ה ו א ש א י נ ו מזרע ה א נ ש י ם ה ה ם ! ל כ ן א ח י נ ו כ ל ב י ת י ש ר א ל ה נ פ ו צ י ם ב ק צ ו ו ת‬
‫ה א ר ץ הייבים א ת ם ל ח ז ק‬
‫קצתכם‬
‫לקצתבם ולאמץ‬
‫ולזרז‬
‫הגדולים לקטנים‬
‫והיהירים ל ה מ ו ן ולהרים ק ו ל כ ם ב א מ ו נ ה ש ל א ת פ ו ל ל ע ו ל ם ‪ ,‬ו ה ו א ל ה ו ד י ע ל ר ב י ם‬
‫שהקב׳יה ה ו א א ה ד ו ל א‬
‫כשאר‬
‫האחדים‪ .‬ולהודיע‬
‫ש מ ש ה הוא נביאו‬
‫ומדבר‬
‫עמו״ ו ה ו א א ד ו ן כ ל ה נ ב י א י ם ו ש ל ם מ כ ל ם ‪ ,‬ו ה ו א ה ש י ג מהקב״ה מ ה ש ל א ה ש י ג‬
‫א ה ד מ כ ל ה נ ב י א י ם ל א ל פ נ י ו ו ל א ל א ח ר י ו ‪ .‬ו ש ס ״ ת זה כ ל ו מ ב י א ש י ת ע ד ל ע י נ י‬
‫‪8‬‬
‫כל ישראל הוא‬
‫ל מ ש ה וביני׳ ושאין‬
‫ד ב ו ו מ א ת הבורא י ת ב ו ך‬
‫להפר ולא‬
‫ל ע נ י ת ו ל א ל ה ו ס י ף ו ל א ל ג ר ו ע ל ע ו ל ם ו ש ל א ת נ א מ א ת הי ת ו ר ה ז ו ל ת ה ‪— ,‬‬
‫מ ע מ ד הר‬
‫ו י מ ו כן ד ב ר י‬
‫מ ל ש כ ו ה א ו ת ו רצונו ל ל מ ד‬
‫סיני ש צ ו נ ו‬
‫הזהירנו‬
‫הקב״ה ל ז כ ר ו ת מ י ד ׳ וגם‬
‫א ו ת ו ל ב נ י נ ו כ ד י ש י ג ד ל ו ע ל ת ל מ ו ד ו ‪ .‬יראיי ל כ ס‬
‫אהינו ש ת ג ד ל ו בניכם ע ל העמוד ההוא הגדול׳ ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו‬
‫והדורו ש ה ו א ע מ ו ד ש ה א מ ו נ ה ס נ ב ב ת ע ל י ו ‪— .‬‬
‫ס ו ף ד ב ר י ראוי ל כ ם ש ת ב ר ח ו ותר־־סו אחרי ה׳ ו ת כ נ י ס ו ל מ ד ב ר ו ת ו ל מ ק ו מ ו ת‬
‫ו ש ל א ת ח ו ס ו ע ל אגירת מ מ ו ן ש ב ל זה ד ב ר‬
‫ש א י ן ב ה ם ישוב‪,‬‬
‫מועט‬
‫ומצעד‬
‫ממיר‪ .‬הקב״ה• ה מ ו ל ך ע ל ה כ ל ׳ ו נ א מ ן ה ו א ל ש ל ם ש כ ר טוב בזה ו ב ב א ‪" .‬‬
‫ו א ה ״ כ י ב ו א ל ע נ י ן הב׳׳ ו ה ו א מעניץ ה פ ו ש ע ו ו נ ״ ל ו א מ ר ‪:‬‬
‫מה שזכרת מדבר‬
‫הפושע שהכניס‬
‫ב ל מ ת העש‬
‫ד ע י ת מזויפות ש כ מ ה‬
‫םסוקי ה ת ו ר ה נרמזים ע ל ע מ י ד ת ו נ ב ו א ת מחמד• ד ב ר י ם א ל ו בבד נ ד ח ו ו נ ס ת מ ו‬
‫הכל ושחוק והתול‬
‫כסי‬
‫סנים‬
‫הוא‬
‫ל ק ה ת מהם ראיה‬
‫שאינם‬
‫כ נ י א י ם ספל‪ ,‬ב ש ו ם‬
‫ואפילו ב ל ב ההמון‪ .‬וגם ה י ש מ ע א ל י ם ע צ מ ם אינם כאמינים בראיות אלו‬
‫ו א י נ ם מ ק ב ל י ם א ו ת ם ׳ ו ב ל י ס פ ק ש נ ם ה פ ו ש ע י ם ב ע צ מ ם אין ד ע ת ם ש כ ן ה ו א‬
‫אבל‬
‫הדברים‬
‫כוונתם באלה‬
‫ל ה ת פ א ר בהם בפני הישמעאלים להראות להם‬
‫ש ה ם מ א מ י נ י ם ‪ .‬ו כ ש ה ר ג י ש ו ש ה ר א י ו ת ה א ל ו הן ע ו מ ד ו ת ע ל מ ו ס ד ו ת ר ע ו ע ו ת‬
‫ו ש ת ו ל ו ת ב ח ו ט ש ל קורי ע כ ב י ש אחזו ת ח ב ו ל ה א ה ד ת ו ה ע ל י ל ו ע ל היהודים בני‬
‫עמם בעלילות רשע׳ באפרם‬
‫מתוכה‬
‫ש ה ח ל י פ ו ו ש ש נ ו ה ת ו ד ה ו ש מ ה ק ו הרבה ת י ב ו ת‬
‫ל מ ע ן ש ל א ירמז ב ה ש ם מ ה מ ד ‪ .‬ו כ מ ו פ ת ה א ה ר ו ן הזה ה מ ה מכים ע צ מ ם‬
‫ע ל ק ד ק ד ם ב ה ר א ו ת ם ה ו ל ש ת ש כ ל ם ו ע נ י ת ד ע ת ם ו ב ט ו ל ו גלוי ל ע י ן כ ל‬
‫והתורה הועתקה‬
‫הואיל‬
‫ל ל ש ו ן א ר מ י ת ו ל ל ש ו ן יון ו ל ל ש ו ן פרם ו ל ל ש ו ן ל ע ״ ז קודם‬
‫ש ע מ ד מ ה מ ד כ מ ה מ א ו ת מן ה ש נ י ם ‪ .‬ו ע ו ד ש ה י א מ ק ו ב ל ת דור מ פ י דור מ מ ז ר ח‬
‫העולם‬
‫ועד מערבו‬
‫ו ל א נ מ צ א ב כ ל זה ש ו ם ח ל ו ף כ ל ל ׳‬
‫ואפילו‬
‫בדקדוקיה‬
‫א פ י ל ו ד י ן ק מ ץ ה ט ף ל ש ו ר ק ו ה י א ב ע י נ ה כ מ ו ש ק ב ל ו ה אבותינו• מהר סיני ‪-‬‬
‫ו מ ב א ר כ ל ה פ ס ו ק י ם ) ש י ב י א ה פ ו ש ע ה ל י ל ( בזך‬
‫ל ה ם ‪ .‬וסיים ש ת ו ר ת‬
‫משה‬
‫עומדת על‬
‫ש כ ל ו ע״פ פשוטים הנאותים‬
‫ת ל ה ב ת ק פ ה ׳ ואין ש ו ם דבר ש ב ע ו ל ם‬
‫י כ ו ל להזיזה מ מ ק ו מ ה ‪ ,‬ו א ס י ל ו א ם יקום נ ב י א מ ק ר ב נ ו ו י ר א ה ל נ ו ב א ו ת ו ת ו ב מ ו פ ת י ם‬
‫ש ה ו א נ ב י א א מ ת י ׳ א י נ ו י כ ו ל ל ה ו ס י ף או ל ג ר ו ע מ ת ו ר ת מ ש ה ו א פ י ל ו‬
‫מתשב״עפ‬
‫ו ס י ף ד ב ר ש ה ו י ב נ ו ב ש ם ה ב ו ר א ל ה א מ י ן בתורה זו א נ ו ו ב נ י נ ו‬
‫ובני בנינו‬
‫א פ י ל ו מצור‪ .‬ק ל ה ‪.‬‬
‫ע ד סוף כל הדורות‪.‬‬
‫מ כ א ן י ב א ל ע נ י ן הג׳ ב ח ש ב ו ן ה ק צ י ם ‪ .‬ו א מ ר מ ה ש ז כ ר ת מר בר ה ק צ י ם ש כ ן‬
‫הגאון‬
‫ס ע ד י ה ז׳־ל‬
‫ק צ ב זמן‬
‫ה א מ ת ל א יתכן ל ש ו ם‬
‫ב י א ת ח מ ש י ח ל ש נ ת ס ל ו נ י ת ‪ .(2‬ד ע ש ה ק ץ ע י ר‬
‫אדם לדעת אותו על‬
‫<>"( עיין בהערה ללחלן‪.‬‬
‫ת כ ו נ ת ו ‪ .‬כי ה ד ב ר י ם ה א ל ו ה ם‬
‫סתומים וחתומים מעיני‬
‫לביאת המשיח‬
‫כ ל ח י ע ד ע ת ק ץ ‪ .‬ו א ם ק צ ת ה ח כ מ י ם ‪ (3‬ח ש ב ו ק צ י ם‬
‫והקציס עברו ו ל א נתקיימו׳ בכל ז א ת אינן‬
‫ו ל ה ע צ י ב ע ל זה‪ ,‬א ם ל א י ע ל ה ה ש ב ו נ ם ״‬
‫ו כ ל מה‪ -‬ש י ו ס י ף‬
‫נצרכים ל ה ם ת ס ק‬
‫ל ה ת א ח ר נוסיף כו‬
‫ת ק ו ה ‪ ,‬ש כ ן א מ ר ה נ ב י א )חבקוק ב׳ ג׳( בי ע ו ד חזון ל מ ו ע ד ו י ס ח ל ק ץ ו ל א יכזב‬
‫א ס י ת מ ה מ ה ה כ ה לו‪ .‬ו ת ד ע ש ה ק ץ ש ב י א ר ו הקב׳׳ה ב ב י א ו ר מ ו ה ל ט כ ל ו מ ר ג ל ו ת‬
‫ל א נודעה‬
‫כ צ ר י נ ׳ ש א מ ר ‪ :‬ו ע ב ד ו ם ו ע נ ו א ו ת ם ד׳ מ א ו ת ש נ ה ׳‬
‫א מ ת ת ו ונסל‬
‫בו ס פ ק ו ט ע ו ב ח ש ב ו נ ם ‪ ,‬ו ל א ה ת ב א ר זה ע ד ש ע מ ד ה נ ב י א ה ג ד ו ל )ראה ב ס נ י ם‬
‫ו ע ת ה דן מ ק ץ זה ק״ו‬
‫הספר(‪.‬‬
‫ל א י ד ע ו ה ו בבירור‬
‫ו מ ה ה ק ץ הזה ש נ ו ד ע זמנו‬
‫כ ש ״ כ ה ק ץ הזה ה א ר ו ך והמר ש פ ח ד ו ה נ ב י א י ם והרדו מרוב א ר י כ ו ת ו ‪.‬‬
‫ואנו דנין א ת ר ב סעדיה לכף זכות ונאמר מה‬
‫ש ה כ ר י ח ו ל ע נ י ן הזה היה‬
‫רק ל א מ ץ ב ר כ י ם כ ו ש ל ו ת וידי ק ט נ י א מ ו נ ה ב ר א ו ת ו ש ה מ ו ן ה ע ם מ ת י א ש מ ת ש ו ע ת‬
‫ה׳‬
‫מ ח מ ת גלי ה צ ר ו ת העובדים ע ל‬
‫ראשם׳‬
‫ת ו ר ת ה׳ )יעוין‬
‫וכמעט שתאבד‬
‫ה ע ד ה ל ה ל ן ( ע״כ ה ו א ת פ ש ב ד ב ר ש מ נ ע ו ה ו ה נ ב י א י ם ו ה ח כ מ י ם ו ח ש ב א ת ה ק ץ‬
‫ש ה ו א נ ע ל ם ו נ ס ת ם מ מ נ ו ׳ ו כ ו ו נ ת ו ל ק ב ץ פזורי י ש ר א ל ל ב ל ת י י ד ה מ מ נ ו נ ד ה ‪.‬‬
‫ו כ ל מ ג מ ת ו ה י ה רק ל ש ״ ש ‪.‬‬
‫א ב ל ש ח ו ק והתול ג ד ו ל הוא ל ה ש ו ב א ת הקץ מ ח ש ב ו ן הבור הכוכבים כמו‬
‫שגם אתה‬
‫שנראה מכתבך‬
‫ת א מ י ן בו‪.‬‬
‫שרוחצים הבגדים המטונפים מטנוסם׳‬
‫ז א ת הסר‬
‫לסי‬
‫מ ל ב ך ורחץ ש כ ל ך‬
‫ש ה ם דברי הזיות‬
‫כמו‬
‫והבלים שאין‬
‫בו מ מ ש ו א י נ ם א מ ת א צ ל ה ח כ מ י ם ה ש ל מ י ם ו א פ י ל ו ל ש א י נ ם מ א מ י נ י ם ב ת ו ר ה‬
‫שכליות‬
‫כ ״ ש ל מ ק ב ל י ה ת ו ר ה ; ו ה פ ס ד ד ב ר זה מ ב ו א ר מ א ד ב ט ע נ ו ת‬
‫אמתיות‬
‫ו ל א נ א מ י ן בו׳ כי ת ו ה ל ת ו נ כ ז ב ה ‪.‬‬
‫ו כ ב ר ע מ ד א ח ד מן ה מ ח ו ד ד י ם ב ס פ ר ד ‪ ,‬וחבר ס פ ר ב ע נ י ן ה ק ץ ע ׳ ר‬
‫הכוכבים׳ ואמר ש ה מ ש י ח יגלה‬
‫דבריו‬
‫ש ל א זלזל ש ם‬
‫חשבון‬
‫ב ש נ ה ס ל ו נ י ת ‪ (4‬ואין א ח ד מ ח כ מ י נ ו ח ס י ד י נ ו‬
‫ושמוהו‬
‫ב מ ע ל ת חחסרים ב ש ב י ל‬
‫א ח ״ כ דברי נ ב ו א ת ו ל ש ה ו ק ו ל י צ נ ו ת ׳ ל פ י ש ב ז מ ן הזה‬
‫מה ש ע ש ה ׳ ונהפך‬
‫שאמר שיגלה המשיח‬
‫ע מ ד ה ס ר ב ן ו ה מ מ ר ה ב א ר צ ו ת ה מ ע ר ב )עיין ב פ נ י ם ה ס פ ר ( ו ם כ ב צ ר ו ת ו ש מ ד ו ת‬
‫ג ד ו ל ו ת ל ב נ י אב״י‪ .‬וסיים ‪ :‬ע״כ א ח י נ ו חזקו ו א מ צ ו כ ל ה מ י ה ל י ם ל ה ׳ ו ת א מ י נ ו‬
‫בביאת הגואל׳‬
‫ו א ס גם י ת מ ה מ ה‬
‫א ו ת נ ו ח״ו א ם גם‬
‫מ׳׳ט י״ד(‬
‫יארכו‬
‫ת ח כ ו לו׳ כי הקב״ה ל א‬
‫יעזוב ו ל א‬
‫ישכח‬
‫ימי ה ג ל ו ת המר׳ כ מ ו ש א מ ר ה נ ב י א ב ש מ ו ) י ש ע י ה‬
‫ה ת ש כ ח א י ט ה ע ו ל ה מ ר ה ם בן ב ט נ ה גם‬
‫אלה‬
‫ת ש כ ח נ ה ואנכי ל א‬
‫אשכחך‪.‬‬
‫ו ל ס ו ף ב א ל ע נ י ן הד׳ א ש ר‬
‫יתמה‬
‫מהאיש ההוא שהוא‬
‫וכן אין ת מ י ה ע ל‬
‫בו ידבר מ ע מ י ד ת ה מ ש י ח ב ת י מ ן ‪ .‬ואמר ש ל א‬
‫אומר ש ה ו א מ ש י ח לס* ש ה ו א מ ש ו ג ע ב ל י ס פ ק ׳‬
‫ה מ א מ י נ י ם בו ל פ י ש א י נ ם‬
‫‪ ( 3‬יכוון על הגאון‬
‫הולסם‪ ,‬עיין בהערה דלהלן‪.‬‬
‫‪ ( 4‬עיין בהעלה להלן‪.‬‬
‫ר נ סעדיה‪ ,‬ולי‬
‫יודעים מקום‬
‫אברהם‬
‫המשיה‬
‫ומעלתו‬
‫בר חייא ואולי על הראב״ע‬
‫‪10‬‬
‫חנד!לה> ו ה א מ ו נ ה בו ב נ ו י ה ע ל ק ו צ ר רוחם ו ע ל טך‬
‫ה כ נ ת ם ‪ .‬א ב ל יותר מ ט ה‬
‫א נ י ע ל י ך ה פ ל א ו ס ל א ש א ת ה )ר׳ י ע ק ב א ל פ י ו מ י ( מ ב נ י תורד‪ ,‬ו ע מ ד ת ע ל ס פ ד י‬
‫ה ח כ מ י ם ה א י נ ך י ו ד ע א ח י ! ש ה מ ש י ח יהיה נ ב י א ג ד ו ל מ א ד ו ג ד ו ל מ כ ל ה נ ב י א י ם‬
‫מ ל כ ד מרע״ה‪ — ? (5‬והוסיף ל ב א ר מ ע ל ו ת ו ג ד ו ל ת ה מ ש י ח ‪ ,‬ואיך‬
‫עמידתו ואיזה‬
‫‪.‬‬
‫א ו ת ת ה י ה מ י ו ח ד ת לו ובו׳‬
‫ו א נ ה יהיה‬
‫‪I‬‬
‫ו א ו ל ם ה מ ש י ח הנ״ל לא‪ .‬ל ב ד ש א י נ ה נ מ צ א ת בו א ח ת מן ה מ ע ל ו ת א ש ר‬
‫ה ע מ ד נ ו ׳ א ל א ה ו א נ ע ו ר ווי‪$‬ן מ כ ל ו כ ל כ א ה ד מ ע מ י ה א ר ץ ‪.‬‬
‫ואחת מהראיות‬
‫ש ה ו א ע ״ ה ה י א שצור‪ .‬ל כ ל א י ש ל ס ז ר ג ל ממונו ו ל ה ת נ ד ב לעניים‪ ,‬וביי ה ש ו מ ע י ם‬
‫לו הם ט פ ש י ם והוא ה ו ט א ש ע ו ש ה הסך התורה׳ הואיל ש א י ן כתוב בתורתנו‬
‫הקדושה ל ע ש ו ת צדקה מכל ממונו‬
‫א ש ר יהרים א י ש לה׳‬
‫א ל א מקצתו׳ ש כ ן כתיב ‪ :‬אך כל החרס‬
‫מ כ ל א ש ר לו׳ ו א מ ר ו‬
‫ו ל א כ ל א ש ר לו׳ י ש מ ו ל נ ד ב ה‬
‫מקבלי ה ש מ ו ע ה ‪ :‬מ כ ל א ש ר לו‬
‫ג ד ר ו ג ב ו ל ו ה ו א ה ח ו מ ש ו א מ ר ו ‪ :‬המבזבז א ל‬
‫יבזבז י ו ת ר מ ח ו מ ש ‪.‬‬
‫והעצה היעוצה לכם ה י א ‪ :‬ש א ם‬
‫על עצמו שהוא משיח שתפשוהו‬
‫הכלא‬
‫בבית‬
‫עד‬
‫י ע מ ו ד ‪ .‬ב ע ת י ד ב ת ו כ נ כ א י ש כזה ש א ו מ ר‬
‫ושתאסרוהו‬
‫ש נ ת פ ר ס ם ה ד ב ר בין‬
‫כ מ ש ו ג ע ו ה נ י ח ו ה ו א י ז ה ימים‬
‫ה ג ר ם ש ה ו א נ פ ש ד בציורו‬
‫ורעיונו‪.‬‬
‫ו כ ש ו מ ע י ם ז א ת יהיו כ ל ע י ב י ס בו ו ד נ י ם א ו ת ו כמו ש ד נ י ם ל א י ש מ ש ו ג ע ‪ .‬ו ה י א‬
‫ה ע צ ה ט ו ב ה ל כ ם ולו‪ .‬וכי א י נ כ ם י ו ד ע י ם כ י ה א נ ש י ם ה מ ש ו ג ע י ם ה א ל ה ש ח ט א ו‬
‫ב נ פ ש ו ת ם ה ב י א ו ש מ ד ו ת ו צ ר ו ת ג ד ו ל ו ת ע ל ב י ת י ע ק ב ו ה פ י ל ו חרב‬
‫שונאי‬
‫י ש ר א ל ע ל ע ס ה׳ ? — ו ה ו ס י ף ל ס פ ר מ כ ל ה מ א ו ר ו ת ש נ ש ת ל ש ל ו ל י ה ו ד י ם ב ג ל ל‬
‫ה מ ש ו ג ע י ם ה א ל ה )יעויין ב פ נ י ם הספר(‪ .‬ו ג ם ש ל מ ה ה מ ל ך ע״ה י ד ע ב ר ו ח ה ק ו ד ש‬
‫ש ה א ו מ ה ה ז א ת ב א ו ר ך זמן גל‪ ,‬ת ה‬
‫ע ל י ה ם ב ש ב י ל זה צ ר ו ת ר ב ו ת‬
‫תפצר להתנועע‬
‫ב ל א ע ת ה הראויה׳ ויבאו‬
‫ו ג ד ו ל ו ת ׳ והזהיר מ ל ע ש ו ת זה ו ה ש ב י ע ה א ו מ ה‬
‫עייר מ ש ל ו א מ ר ‪ :‬ה ש ב ע ת י א ת כ ם ב נ ו ת‬
‫י ר ו ש ל י ם וגו׳ א ם ת ע י ר ו ואם תעוררו‬
‫א ת האהבה עד ש ת ה ס ץ ‪ .‬וסיים‪ :‬ואתם אהינו קבלו עליכם שבועתו ואל תעירו‬
‫א ת אהבה עד שתחפץ‪.‬‬
‫ואתכם לקבץ א ת‬
‫וינחם‬
‫אותסיאח־כ‬
‫ש ה א ב הרחמים יזכור א ו ת נ ו‬
‫לחזות‬
‫נדחי ונפוצי י ש ר א ל מ כ ל קצוי העולם‬
‫ב נ ו ע ם ה׳‬
‫ולבקר בהיכלו‪.‬‬
‫ולבסוף ב ק ש מהרב ד ש ם ש י ש ל ח העתקות מהאגרת ה ז א ת ל כ ל קהל וקהל‬
‫לחכמים‬
‫ו ל ז ו ל ת ם ‪ ,‬ל ה ז ק א מ ו נ ת ם ו ל ה ע מ י ד ם ע ל בטחון ה׳ ב ל י מ ע ד ו ק ר ס ו ל י ה ם‬
‫ויקוד‪ ,‬ש ה א ג ר ת ה ז א ת ת ה י ׳ מ מ צ ד י ק י הרבים‪ .‬ץ ה ו ס י ף ל ב ק ש מ מ נ ו ש י ז ה ר ו י ש מ ו ר‬
‫בתכלית‬
‫ההזהרה והשמירה משום ר ש ע ש ל א יפרסם ולא יגלה הדבר ל א ו מ ת‬
‫ה י ש מ ע א ל י ם ש מ א י ת ח ד ש ד ב ר ש י צ י ל נ ו הימם ברחמיו מ מ נ ו ‪.‬‬
‫ה ח ב ו ר ה ק ט ן הזה ש נ ק ר א ב ש ם ג״כ פ ת ח ת ק ו ה נ ע ת ק אח״כ כ י ד ו ע מ ל ש ו ן‬
‫ע י ב ׳ ל ע ב ר י ‪ .‬ו י ש ב נ מ צ א ג׳‬
‫ה ע ת ק ו ת ‪ :‬א ח ת ב ד פ ו ס ובי‬
‫ישנן עוד בכתובים‪.‬‬
‫•‪ (5‬מזה הראיה שר׳ יטק‪ 3‬הנ״ל התחיל ג״כ להשתוקק אליו ולהאמין נ ו ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫יצאה‬
‫ו א ש ד ב ד פ ו ס ה י א ה ע ת ק ה ר׳ נחום מ ע ד נ י ‪ ) (6‬מ מ ג ר ע ב באםדיקי(‬
‫לאור‬
‫ר א ש ו נ ה ע ם נ ה י נ ת ה ד ת מר׳ א ל י ה ד י ל מ ד י ג ו ע ם א י ז ה הבורים מיש׳׳ר מ ק נ ד י א ‪:‬‬
‫מהרמב״ם ע ם ה ש ג ו ת‬
‫ב א ז י ל י א מ ש נ ת ‪ 1629‬ע ד ‪ ; 1631‬ע ו ד ע ם ס׳ ה מ צ ו ת‬
‫מהרמב״ן ז״ל ו ע ם ם׳ מ ג ל ת א ס ת ר ‪ :‬א מ ש ט ר ד ם ‪ 1660‬ע ם מ א מ ר ת ה י ת ה מ ת י ם‬
‫מהרמב״ם ‪ :‬ה א נ ו י ‪ ; 1715‬ע ו ד‬
‫ב ד פ ו ס א ל ט ו נ א ‪ 1769‬י ע ם א ג ר ת א ר ה ו ת ע ו ל ם‬
‫מר״א פ א ר י צ ו ל ‪ :‬פ ר א ג ‪ 1793‬ב ת מ ו נ ת‬
‫ש מ י נ ן ת ו^‪-‬יא א ש ר ל פ נ י נ ו ; ע ם ה ע ר ו ת‬
‫מר׳ י ש ר א ל ל נ ד ו י ז ״ ל ‪ :‬ו ו י ל נ א ‪.1835‬‬
‫ואשר עודנה בכתובים היא ה ע ת ק ת‬
‫א ת הס' אגרת‬
‫ת י מ ן ה נ ״ ל יו״ד‬
‫שנים אחר‬
‫ש מ ו א ל א ב ן ת ב ו ן ז״ל ‪ (7‬ו ה ו א ה ע ת י ק‬
‫ה ע ת י ק ו ס׳‬
‫ו ה ו א בקירוב‬
‫המורה‬
‫ל ש נ ת ‪ 1210‬כ מ ו ש ש ש נ י ם א ח ר פ ט י ר ת הרטבים ז״ל‪.‬‬
‫‪ (6‬הסכם הנ״ל אשר זמנו לא צולע בבירור‪ .‬העסיק ג״כ הפירוש לס׳ יצירה‬
‫ה מ י ו ח ס לר׳ יצחק הישראלי מקיירואן מלשון ערבי לעברי‪ ,‬וקצה מ מ נ ו אשר נשאר‬
‫מכליו ן חלפיס החכם המנוח לרקעם בספרו קוננורס המסרת לערך ‪ 5‬לפיס בתמונה‬
‫<־! ‪ :‬מיגינגפן ‪ 1 >*6‬וחבר ע ו ל איזה פיוסים ושירים כ ע ו הפיוס ה מ ת ח י ל ‪ , :‬ה ס ת י ו‬
‫א ר ח )מאורה להוצאת ס״ה( נ ר פ ס בס׳ אמרי נ ו ע ם ע ר ׳ יוסף גן שלום גליינו‪:‬‬
‫אמשמרלם ‪ .1629‬ו ג ם נ ל פ ס ע ם פיוס אסר מ ז ה המחבר ה מ ת ח י ל ״נרל וכרכום‬
‫צץ ב ג נ י ״ ) ו ה ו א גאולת לשמיני עצרת( אשר שניהם נמצאו במםזור כ ׳ ׳ י ) ק ו ב ץ ם א ר א ק א י‬
‫‪ZnrVfintissn‬‬
‫באוצר הספרים להמנוס ר׳ חייס מיכל מ א ת החכם ל ו ק ע ס ב ס פ ר ו ‪:‬‬
‫‪-12.‬ר(‪>6 )n. 1‬׳‪ iieuhebriiisrbon n ) l i g i i ' , o r s i e F i . a.M‬י ' ושניהם נעתקו ג״כ ללשון‬
‫< ‪ipose J1Dier‬‬
‫‪ 1 o r « i e‬׳‬
‫‪ .‬׳‪tin- .h(1(.n in Sj)a.nieu‬‬
‫‪Berien 1845.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ונח רמי״ז‬
‫‪, 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪j‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ ( 7‬הסכם ה ז ה אשר מתואר מ פ י רושמי קורות הספרים ‪ ,‬ר א ש ה מ ע ס י ק י ם ״‬
‫ואשר היה ממשפחה מיוססת תבון נולד בעיר לוניל בשנת ‪ 1160‬ונפסר בשנת ‪.1230‬‬
‫בנעוריו לעל ססלמול וחכמת הרפואה ולשון המרב‪ ,‬ו ה ע ס י ק כ מ ו אביו ר׳ יסודה אבן‬
‫תבון ובנו ר׳ משה אבן סבון הרבה ספריס מערבי לעברי לא לבל ממסברי ישראל אלא‬
‫גיכ איזה ספרים מ א ל י ס ס ו ומאלפאראבי‪ .‬וסבר נ ם פירוש לקהלת ו ס ׳ מ א מ ר יקוו תמים‪.‬‬
‫והנני אציג לעיני קורא הנעים כל העתקותיו שהעתיק מערבי לעברי‪ ,‬ולא אהיה כי א ם‬
‫כעני המלקנו מ ב ל י ם בשלות אסרים זעיר שס זעיר שם ואלו ה ם ‪:‬‬
‫א ' ס׳ מורה נבוכים‪ ,‬והוא העתיקו עול בחיי הרמב׳׳ם‪ ,‬וההעתקה ההיא ישנה‬
‫בתוצאות רבות כנולע‪.‬‬
‫ב ׳ מ א מ ר אגרת תחיית המסים מהנ״ל‪ ,‬והוא בלפוסים שונים ו נ ם בכ״י בהרבה‬
‫ביבליאוסקי‪.‬‬
‫ג׳ פירוש מסרמב״ס לפרק חלק מסנסלרין והוא ג ם בלפוסים שונים מהש׳׳ס‪.‬‬
‫והפירוש הערבי ממנו כ ל פ י ס כחכם הנוצרי פאקאק ג ס פ ר ו ‪ Parta Mosis‬באוקספורל‬
‫שנת ‪.1655‬‬
‫ד ׳ מאמר אגרת הימן העתיק כמו שש שנים אחר פסירת הרמב״ם‪ ,‬והיא ה י א‬
‫ה ה ע ת ק ה שנוציאנה ע ס ה לאור והיא בדפוסים שונים ו ג ס בכ״י כלאמרן לעיל‪.‬‬
‫ה ׳ שמונת פרקים להרמב״ס הועתקו לנקשת סכמי לוניל והמת בלפוסים סרגה‬
‫ונעתקו נ״כ בלשונות שונות‪.‬‬
‫ו ' פירוש‬
‫מלות זרות או באור כל העלות החמורות שנשתמשו הפילוסופים‬
‫גספריסס ואשר הובאו גססר תמורה‪ .‬ונספח לסי המורה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ V r‬ו ה י א מונחת לסי עדות החכם‬
‫‪>8‬‬
‫ב( העתקת ר׳ אברהט הלוי בן חםדאי‬
‫דר׳ גייגער )בספרו ״משה בן טייפון״ צד ‪ (72‬בגנזי אוצר הססרים מינכען‬
‫בקובץ ‪ .315‬ובסוף ההעתקה מצעו שם מכתב אחד שכתב לרעו דבק כאח לו‬
‫אשר לכבודו העתיק אגרת התימן הנ״ל כזה״ל‪ :‬הוגד לי ושמעתי כי החכם ר׳‬
‫שמואל אבן תבוץ ז״ל העתיק האגרת הזאת בכהו הגדול ובזרועו הנטויח׳ועתח‬
‫לולי הפצי הגדול למלאות הסצך לא עברתי בגבולו ולא באתי בהדריו‪ .‬כי מה‬
‫האדם שיבא אחריו‪ .‬ואולם‪ ,‬בנית לך את זה בנין עראי עד בא ההעתקה ההיא‬
‫ותקה ממנה דייך ותשבע בטוב עדיך כל ימי הייך׳ ושלומך עם ביתך הנכבד‬
‫ומהנך הקדוש מחנה אלהים‪ .‬יגדל לעד כרצון נאמן אהבתך דורש שלומך‬
‫וטובתך אברהם הלוי בן הסדאי זלה׳׳ה‪.‬‬
‫ויש בנמצא עוד העתקה אחת מאגרת תימן בכיי בגנזי אוקספורד שנכתבה‬
‫בשנת ‪ 1496‬למספרם׳ ולא נודע אם היא מהעתקת ר״ש «כן תבון או ממערכי‬
‫או מר׳ אברהם בר הסדאי הלוי)עיין לט״בלטט אריענט ‪ 1850‬דף ‪(263‬‬
‫העתקת ר״ש אבן תבון הנ׳ל אשר היא ישן נושן ולא שזפתה עוד עין‬
‫שמש נמצאת בבית אוצר הספרים להדרשן הגדול כפוהר״ר אהרן יעללינעק‬
‫יצ״ו יושב בשבת תהכמוני בעיר הבירה ווינא יע״א׳ והוא מסר לי העתק פכ״י‬
‫לשום עין בקרת עליו ולהשוות השגייים וההילוםים והגרסאות והוספות במה‬
‫יובדל הוא מהעתקת המערבי בנדפס‪ .‬ואני העמסתי עלי הטורח הגדול הזה‬
‫ז׳ ס' מלת ההגיון מהרמב״ם וסוא גם בדפוסים הרבה ונעתק נם ללשונות עמים‪.‬‬
‫*‬
‫ח׳ התסלות הנמצאים עאלפרבי נדפס בפעם ראשון בספר האסיף מהסכם‬
‫פיליפאווסקי בלובלין ג לםסיא ‪ !849‬והוא בכתובים בכמה אוצרי הספרים כמו בלונדון‬
‫גוואנףקאן ובפרמה להכומר לי לאססי‪.‬‬
‫ט ׳ אותות תשמיס עאריסעו נעתק אל אסל מםומלי הבינם כמ״ר יוסף םססיל‬
‫״* "אל^• ‪.anciens Fonds Nr. 30‬‬
‫אל‬
‫‪ 1‬ל'‬
‫‪ 'I‬לעות תפילוסופים כולל כל לעוס הפילוסופים מספל אריסנוו ותוא בכ״י‪.‬‬
‫ועול ה״עתיק הרבה חבורים‪ .‬וגס׳ מקור חיים מל׳ שמואל צרצ״ס מובא על״ש אגן סבון‬
‫כמס תוספות על מעמי המצות הרמב״ם‪.‬‬
‫כמכס הזה אשר היה מגרצילונס היו לו לי אחים וכלם חכמים ואביו ר׳‬
‫שמואל בן ר׳ אברהם בן חסדאי הלוי היה סכם ומשולל גלול אסל בעל ססכמוני יאמר‬
‫עליו‪ :‬״שהוא מעין הסכמה וים המסשבות״‪ .‬ור׳ אברהם סנ׳־ל העתיק מסנרי לעברי‪.‬‬
‫א׳ ס׳ המצות מהרמב״ם העתיקו קודס ר' משת בן סיבון אבל ממהדורא ראשונה‪,‬‬
‫ואסרון העתיקו ממהדורא בחרא אשר שלחו אליו ר' אברהם בר מיימון ן״ל‪ ,‬ונמצא‬
‫בדפוסים שונים‪.‬‬
‫ב׳ בן המלך והנזיר הועסק מלשון יון לערבי ור' אברהם גר חסלאי ז״ל הלבישתו‬
‫גמסלצוס העברי‪ ,‬ונדפס כמס פעמים‪ .‬והחכם עייןל העסיקו ללשון אשכנז‪.‬‬
‫ג׳ אגרת תימן ותיא בכסוגים בגנזי אוצר הספרים בקרית מינכען כלאמרן לעיל‪.‬‬
‫ד׳ מאזני צדק מאלגזאלי נדפס בפעם כראשון מר׳ יעקב גולדנעתאל ליפסיא‬
‫‪ !339‬וההעתקה ההיא נמצאת בכ״י בכמת גיבליאועקי מפורסמות באברופא‪.‬‬
‫ה׳ ס׳ התפוס שמיוסס לאריססו מלוקנו מכל חכמי יונים הפילוסופים דפוס וויניציא‬
‫די ליווא די סרינטא‪.‬‬
‫ג‬
‫ש מ י‬
‫ו ה ו א ‪3‬כ‬
‫‪IS‬‬
‫הערות וציונים וגרסאות‬
‫נ י אין מסרבין לגדול‪ .‬והוספתי נוסך מ ש ל י איזה‬
‫בשולי הספר הזה כ פ י יכלתי וכפי מה ש ה נ נ י אלהים ההונן ל א ד ם ד ע ת‬
‫וגם‬
‫צ י י נ ת י מ ר א ה מקום מ ן ה פ ס ו ק י ם ה ב א י ם ב ס פ ר מ ת נ ״ ך ‪.‬‬
‫ה ע ת ק ה זו א ש ר‬
‫ידובר ב ה ה י א יותר‬
‫מעולה ונבהרת‬
‫מ ה ע מ ק ת מערבי‬
‫מ ש נ י צ ד ד י ם ‪ :‬מ צ ד א ח ד נ ע ת ק בקיצור נ מ ר ץ יבחין ל ש ו ן ע׳יד ה מ ל י צ ה ׳ ע״ד‬
‫מ ש פ ט י ה ל ש ו ן כדרכו ש ל ה מ ע ת י ק ר׳׳ש‬
‫מאמרים א ש ר ל א נמצאו‬
‫הצענזורי‬
‫הנ״ל‪.‬‬
‫ו מ צ ד ה ב ׳ יבואו ב ה כ מ ה‬
‫ב ה ע ת ק ת מערבי ובלי ס פ ק‬
‫ובעבור מ ע ל ו ת י ה‬
‫הושמטו בנדסס מהמת‬
‫שדברנו בה ראויה ה י א להפיצה בתוך י ש ר א ל‬
‫ו ל ה ע ל ו ת ה ע ל מ כ ב ש ה ד פ ו ס ל מ ע ן י ת ע נ ג כ ל ה ק ו ר א בה‪ ,‬א ת זה ה ז י ת י ל ה ק ד י ם‬
‫למאמר‬
‫לרצון‬
‫א ג ר ת ת י מ ן ז ה ויהיו נ א דברי א ל ה‬
‫בעיני‬
‫ה ק ו ר א ׳ וזה ש כ ר‬
‫פעולתי‪,‬‬
‫דוב ב י ר ה ש נ ת נ ה ה ת ו ר ה ש נ ת תרל״ג ל־ז״ק‬
‫דוד ב ל א ״ א הר״ר אברהם ד‪$.‬לוב‬
‫‪* ...‬גרת תימן‬
‫כתב ר ב נ ו‬
‫מ ש ה ב ״ר‬
‫מ י מ ו ן ז צ ׳׳ ל צ ל מ נ א א ל י ׳ ש י ך א ל ה ב ר‬
‫א ל א ג ל א ל פ א צ ל א ל כ א מ ל ׳ מ ר ׳ ור׳ י ע ק ב בן היי י ב י נ ו נ ת נ א ל בן פ י ו מ י ז ״ ל‬
‫ו ב א ל ל ה א ס ת ע י ן ‪ ,(1‬מני א נ א מ ש ה ב י ר‬
‫מ י מ ו ן הדיין ב״ר יוסף ה ח כ ם ב״ר‬
‫י צ ח ק ה ר ב ביר ע ו ב ד י ה ה ד י י ן זכר צ ד י ק י ם ו ק ד ו ש י ם ל ב ר כ ה ן הזקו י ד י ם ר פ ו ת‬
‫וברכים כ ו ש ל ו ת א מ צ ו ‪ .‬ל כ ב ו ד ק ד ו ש ת ‪ (2‬מ״ר ור׳‬
‫יעקב‬
‫ה ח כ ם ה נ ח מ ד היקר‬
‫ה נ כ ב ד בן כ ב ו ד מ׳׳ר ור׳ נ ת נ א ל ז״ל בן פ י ו מ ‪ /‬ו ל כ ל ל כ ל א ח י נ ו ו א ל ו פ י נ ו כ ל‬
‫ת ל מ י ד י ה ק ה ל ו ת ב א ר ץ ת י מ ן ‪ (3‬י ש מ ר ם ‪ (4‬צורם ויגן ב ע ד ם א מ ן נ צ ח ס ל ה ‪.‬‬
‫ע ל ש ר ש י ה א ט ת יעידו גזעיהם׳ ו ע ל ט ו ב ה כ ע י נ ו ת י פ ח י ד ו נ ו ב ע י ה ם ‪ ,‬ו א מ נ ם‬
‫כי מ ש ר ש‬
‫האמת‬
‫והצדקה פרח נצר נאמן‪ ,‬וממעין‬
‫החסר נ ח ל נ מ ש ך בארץ‬
‫ת י מ ן ׳ ל ה ש ק ו ת בו ‪ (5‬ב ל גנים‪ ,‬ל ה פ ר י ח ה נ צ נ י ם ׳ ו ה נ ה ה ו א ל א ט ו נ ד ב ר ‪ (6‬ל כ ל‬
‫ע י ף ו צ מ א ב מ ד ב ר ׳ ובו מ צ א ו פ ס ק ם ודיים׳ כ ל ע ו ב ד י ד ר ך ואיי הים‪ ,‬ל כ ן ה ע ב י ר ו‬
‫! ( הדברים האלה בלשון על‪3‬י ססריס ‪3‬העסקח ל' נחום מעלני‪.‬‬
‫‪ (2‬בסרנ״ם כ ת ו ב ‪ :‬״גדול וקדוש"‪.‬‬
‫‪ ( 3‬בנדפס כתוב ״אשר״ לפני המלות בארץ תימן‪.‬‬
‫‪ ) (4‬ש ס ( נתוסף ע ו ד לפני המלה ישמרם השס• ותוא ללא צורך‪ .‬ואפשר שכתב‬
‫ה מ ע ס י ק ‪ . :‬ה ש ם ישמרם וצורם יגן בעדם״ ונשתבש בדפוס‪.‬‬
‫״‪3‬הס״ והוא כנגד משפט הלשון‪.‬‬
‫״‬
‫‪ (5‬ס ם‬
‫;(( גם בהעתקת מערבי כ״כ‪ ,‬וגשניתם ה ו א מגומגם וצ״ל‪ :‬״וסנה הוא לאפו‬
‫ילגר כל עיף וצמא גמדבר״ מלשון ורעו כבשים כדברם שהוא ענין תנסגה כי הרגום‬
‫ו י נ ה ג ‪ :‬ידבר‪ ,‬וענינו שהנסל מנהיג בנמת ובמתינות כל ע י ף וצמא במדבר‪.‬‬
‫״‬
‫אגרת תימן‬
‫‪!4‬‬
‫קול בספרד ובספרויס׳ מקצה השמים וער קצה השמים‪ ,‬הוי כל צמא לכו לשים‪,‬‬
‫בסוהרים ובכנענים׳ כלם יהד לשיאליהם עונים׳ כי מצאו מטע יפה ונעטץ‬
‫ומרעה טוב כל רזה ישמן‪ ,‬ו ר ו ע י ם בו רועה )נ׳א מרעה( נאמן ‪ >7‬יושבי ארץ‬
‫תימן‪ -‬ובי הס לדל נותני לחמו׳י־ממעד לעשירי מקדימי שלומו׳ דליבות שבא‬
‫קוו למו‪ ,‬וידם לכל עוברי דרך מתוהה׳ וביתם פתוח לרוחה‪ ,‬ועמם מצאו הבל‬
‫מנוחה‪ ,‬ונסו יגון ואנהה׳ וכל היום הוגים בתורת משה׳ הולכים בדרך הורה‬
‫רב אשי׳ רודפי הצדק מהדקי הבחן‪ ,‬מעמידי עקרי התורה על תלם‪ ,‬מקבצים‪.‬‬
‫נפזרי עם י י במלולם‪ -‬מרךמי המצי^‪ (8‬במקהלותם׳ אין פרץ ואין יוצאת ואין‬
‫צוחה ברהוכותם׳ ברוך ה׳ אשר לא'השבית מקימי התורה שומרי מצות והקים‬
‫באיים הרחוקים׳ כאשר הבטיחנו בטובו ובחסדו׳ על‪ .‬ידי ישעיהו עבדו׳ ואתם‬
‫האות כאשד הודיענו מכנף הארץ זמירות שמענו׳‪..‬יסעדכם ה׳ להקים דת‬
‫וחקה׳ לשמור משפט וצדקה‪ ,‬לשמור מצרתו ודתו׳ לאחוז בבריתו• אמן נצה סלה‪.‬‬
‫וכאשר הניעני כתבך ‪ (9‬למצרים׳ נעמו לשמוע ‪ (10‬י ל אזנים׳ ותאוה‬
‫הוא לעינים׳ והוא העיד בפנינו ‪ (11‬כי ממשרתי ה׳ אתה היושבים בצלו ‪(12‬‬
‫החונים על דגלו‪ ,(13‬ומאוהבי )נ'א ומרודפי( התורה‪.‬ואוהבי דתותיה׳ השוקדים‬
‫על דלתותיה׳ יפתח ה' לך אוצר מצפוניה׳ וימלא ‪ (14‬בטנך )לא לבך( מצפוניה׳‬
‫ויהיו דבריה נר לרגלך‪ ,‬ואור לנתיבתך‪ .‬וזה אשר אמרת <ז‪ (1‬ידידנו בכתבך‪.‬‬
‫כי שמעת מקצתאהינו אנשי גאולתנו ‪ (10‬ישי צ״וישהס מהללים אותי מרבים‬
‫ומשננים׳ )נ״א ומנשאים( ‪ (17‬ועורכים אותי ‪ (18‬לגאונים )נ״א לגדולי( איתנים‬
‫‪ (19‬לפי אהבתם ספרו‪ ,‬ובטובם וחסדפ הברו ודברו‪ ,‬דבר ברו׳ על אפניו ‪(20‬‬
‫ממני שמע׳ ואל אדם אחר אל תישע‪ ,‬אני קטן מקטני חכמי ספרד‪ ,‬אשר ער;ם‬
‫בגלות הורד׳ ותמיד אשקוד במשמרותי׳ ולא השגתי חכמת אבותי׳ כי ימים‬
‫״‬
‫ן ( בנדפס‪ :‬״ולרועיהם גו מרעה נאמן״‪ ,‬וגם הנוסשא כאן ״ורועיהם בו רועה‬
‫נאמן״ נכונה שעניכו שמנהיגיהם מנהיגי אמם‪.‬‬
‫‪ (8‬שס מקימי כל המצות בדקדוקיה גמקסלוהם‪.‬‬
‫‪ (9‬שם כתוסף ״יקירנו״‪.‬‬
‫‪ (!0‬שס חסר ״לשמוע״‪.‬‬
‫!!( שם נתוסף ״עליך‪.‬‬
‫<•!( שס כסוב ‪.‬העומדים גכיכלו״ והוא יותר נכון‪.‬‬
‫ומרודפי‪.‬‬
‫‪ (!3‬שם ״‬
‫לגד•‬
‫‪ (!4‬שם ״‬
‫אמרתי והוא טעות הדפוס‪.‬‬
‫‪ (15‬שס ״‬
‫״גליוהינו־ וכאן הוא יותר נכון‪.‬‬
‫״‬
‫‪ (10‬שם‬
‫‪33 (!7‬׳ ההעתקות ״ומשונים" והגירסא נכונה ״ימנשאיס־ ואולי הוא מלשון‬
‫ככתוכ וישנס ואת נערותיה ופנינו שהם מנשאים ומכנדים אותו יותר מכל הסכמים‬
‫ולפ״ז צי׳ל ״ומשנים״‪.‬‬
‫‪3 (!8‬ב׳ ההעתקות הגרסא ״אותו״ וצי׳ל אותי‪.‬‬
‫‪. (a1‬שם ״לגדולי איתנים״ וצ״ל כאן לגאוני איתנים גסמיכות‬
‫‪ (20‬שם ‪%‬ל‪3‬ל דבר על אופניו ממני שמע״ והוא נקיע לישנא לקרא‪ ,‬ושניכם‬
‫נמסים‪.‬‬
‫•‪15:‬‬
‫אגרת תימן‬
‫רעים ו ק ש י ם פ ג ע ו נ ו ׳ ו ב ש ל ו ה ל א ה ת ל ו נ נ ו ‪ ,‬י ג ע נ ו ו ל א ה ו נ ח לנו׳ ו ה י א ך ת ת ב ר ר‬
‫לגולה מעיר לעיר‬
‫ומממלכה א ל מ מ ל כ ר ׳ ^ ^ א ב ל ר צ ת י אחרי הקוצרים ב כ ל‬
‫ש ב ו ל י ם ‪ (22‬ו א ל ק ט ה ב ש ב ו ל י ם ׳ ‪ (23‬א ק ב » | ^ & » ו ת ו ה מ ל א ו ת ' ו ה צ נ ו מ ו ת ו ל ה ק ו ת‬
‫) נ ״ א והרקות( ‪ (24‬ל א א ב ע ט ‪ ,‬זה ש ב ת י ה ב י ת מ&‪ ,1‬ו ל ו ל א ה' ש ה י ה לנו׳ ו א ב ו ת י נ ו‬
‫ספרו ל נ ו ‪ ,‬ל א ה ש ג ת י ה מ ע ט א ש ר א צ ב ר ׳ ‪ ( 2 5‬ו מ מ נ ו ת מ י ד א ש ב ר ‪ (26‬ו ע ל א ו ד ו ת‬
‫י ד י ד נ ו ת ל מ י ד נ ו ר׳ ש ל מ ה ס ג ן ה כ ה נ י ם ה ה כ ס ו ה נ ב ו ן א ש ר א מ ר ת ב כ ת ב ך כי‬
‫ה ו א מ ר ח י ב ‪ (27‬פיהו‬
‫ב מ ח ל ל י נ ו ׳ ומארי!* ל ש ו נ ו ב ש ב ח י נ ו ‪,‬‬
‫לשון הבאי דבר‬
‫כ פ י ת ש ו ק ת ו ׳ ו ה ג ד י ל ל ס פ ר ב א ה ב ת ו ו י ל ד ת ו ״ י ש ׳ צ ‪ f‬ו י ה י ה כ ג ן פורח׳ ויחזירהו‬
‫אלהינו ש ל ם ושמה‪ .‬ו ש א ר עניני כתבך א ש ר‬
‫ש א ל ת להשיבך עליהם ראיתי‬
‫ל ה ש י ב ב ת ש ו ב ה ב ל ^ ן ק ד ר ונילו׳ ‪ (28‬ל מ ע ן ירוץ ה ק ו ר א בו׳ מ כ ל ‪ (29‬ה א נ ש י ם‬
‫ו ה ט ף והנימים׳ כי‬
‫ת ש ו ב ת עצינו‬
‫יהד׳ ראויה‬
‫לעמוד עליה כל‬
‫קהלותיכם‬
‫כ א ה ד ‪ (30‬ז א ת ת ה ל ת ה א ג ר ת ‪ (31‬א מ נ ם מ ה ש ז כ ר ת מ ע נ י ן זה ה מ ו ש ל‬
‫ב א ר ץ תימן ‪ (32‬א ש ר גזר ש מ ד ע ל י ש ר א ל ו ה כ ד י ה‬
‫מן הדת׳ כ א ש ר ע ש ה הכנעני בארץ המערב׳‬
‫לאנשי ממשלתו לצאת‬
‫ש ס ע ה ה ש מ ו ע ה ל ב ב נ ו ‪ ,‬ונעכר‬
‫ל נ ו כאבנו• ו נ ב ה ל ו רעיוינינו׳ ‪ (33‬ו ב א מ ת ז א ת ה י א ה ש מ ו ע ה ר ע ה א ש ר כ ל ש ו מ ע ה‬
‫‪ (21‬בהעתקת מערבי ח ס ר כל המאמר ממלת ״והאיך״ ער ״אל ממלכה" )יבאמת‬
‫היה הרב ז״ל מנעוריו תמיר גטלטנלא נמוכה כמו שימאונן גסון‪ :‬פירושו למשנה‪ ,‬כי‬
‫כשנכבשה עיר מולדתו קרדונה מאלמאכדען בשנת ‪ 1418‬ל מ ס פ ר ם ואז היה בן י״ג‬
‫שנים ברח אביו ע מ ו ועם משפחחו לעיר אלמעריא ומשם לאחר שישבו זמן ק ע‬
‫התגוררו אס״כ איזה שנים בערי אספמיא אשר היו תחת ממשלת הנוצרים‪ ,‬ובשנת‬
‫‪1165‬‬
‫‪ 1160‬הלך אביו ע ם כל משפחתו לסאס ושם ישגו כמו ה ׳ שנים ואס״כ‬
‫ברחו באישון לילה לירושלים ע י ר הקודש ושם נתעכבו רק ג' ימים ומשם הלכו לחברון‬
‫ונשתטח הרב ז״ל במערת המכפלת על קברות אבות הקדושים יום שלם‪ ,‬ומשם נ ס ע ו‬
‫למצרים ונתישבו בפאסטאס או גקייארו ישנה בשנת ‪•11GG‬‬
‫‪ (22‬בנדפס כתוב *שבילים״ והוא נכון‪.‬‬
‫״בשבלים״ וכאן הוא נרם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (23‬שם‬
‫והריקות לא אבעט‪.‬‬
‫״‬
‫‪ (24‬שם‬
‫״אספור״ ויותר מוחוור כאשר ה ו א בהעתקתנו•‬
‫״‬
‫‪ (25‬שם‬
‫‪ (26‬ענינו מכירה ומסירה‪ ,‬או מלשון‪ :‬אח מ ס פ ר החלום ואת שברו רב׳ ההוראות‬
‫האלה עולות בקנה אחד כלומר שהוא יוכל למסור ולבאר ולפתור את ה ס ח ו ס לאחרים‬
‫מהיריעוח שאסף וצבר ‪ :‬והוא לקח המלה הזאת בעבור החרוז‪) ,‬עיין בהקדמתנו(‪.‬‬
‫״מרחיק״ והוא טעות הדפוס‪.‬‬
‫״‬
‫‪ (27‬שם‬
‫‪ (28‬שט מורכב מלת קדר וניבו במלת אחת והוא ט ע ו ת הדפוס‪,‬‬
‫‪ (29‬בתעתקת מערבי כחוב ״בכל״ — וג׳ נוסחאות אינן מדויקות ונ״ל שצ״ל‬
‫‪,‬הכל״ וענינו למען ירוץ הקורא גו הכל כאנשים והטף והנשים‪.‬‬
‫‪ (30‬בנדפס כתוב לסיפך תמורת יחל ״אחד״ ותמורת כאחד ‪.‬יחד״ ונ״ל שנוסחא‬
‫לשם היא מוסוורת יותר‪.‬‬
‫‪ (32‬שם כתוב‪ :‬מ ן כעומד בארן תימן‪) ,‬רומז‬
‫‪ (81‬ססר גתעתקת מעלני•‬
‫למספרם ‪.‬‬
‫‪G114‬‬
‫(‬
‫ל השמד שה״ה ג מ א ג ר ע ג ‪Maghreb‬גאפריקי גשנת‬
‫‪ $ 3‬בנדפס כתוג גנ״א שמועה זו הסירה הדר פנינו‪ ,‬ולגזו וחלו עליה כל‬
‫קסלותינו‪) ,‬כוונתו על השמד הנ״ל ו ע ל השמד בארץ תימן‪.‬‬
‫‪ 3‬ש נ מ‬
‫אגרת תימן‬
‫‪16‬‬
‫ת צ ל נ ה ש ת י אזניו׳ ח ר ד ו ל ב ו ת י נ ו ו נ נ ו כ ו רעיונינו ו ח ל ש ו כ ח ו ת י נ ו ל צ ר ו ת ה ש מ ד‬
‫העצומות‬
‫א ש ר נגזר ע ל י נ ו‬
‫בשתי‬
‫ק צ ו ת ה ע ו ל ם מזרח‬
‫ומערב יהם י ש ר א ל‬
‫ב ת ו ך א ל ה מ ז ה ו א ל ה מ ז ה ׳ ו ע ל כ י ו צ א בזה הזמן ה ק ש ה ה מ ב ה ל א מ ר ה נ ב י א‬
‫מעתיר בעדנו מ ת פ ל ל בעבורנו‬
‫ח ד ל נ א ה׳ א ל ה י נ ו מי יקום יעקב כ ׳ ק ט ן‬
‫ה ו א )עמוס ו׳ ה׳(׳ וזה ה ע נ י ן ש * « \ מ ע ט ב ע י נ י מ א מ י ן ב ש ם ה׳ ו ב ת ו ר ת ו ׳ ו ב מ ש ה‬
‫נ א מ ן ב י ת ו ׳ ‪ (35‬ואין ס פ ק ש א ל י ה ם ה ב ל י מ ש י ה א ש ר היו ה ה כ מ י ם מ ת פ ל ל י ם‬
‫ל ש ם ש ל א ל ר א ו ת ם ‪ (36‬ו ה נ ב י א י ם היו • ח ר ד י ם‬
‫י ש ע י ה ו )כ״א ד (‬
‫כ א ש ר ‪(37‬‬
‫בדמותם‬
‫כטו‬
‫אותם‬
‫שאסר‬
‫ת ע ה ל ב כ י פ ל צ ו ת ב ע ת ת נ ׳ ׳ ו ק ר א ה ש ם בספרו‬
‫א ו י ל מ י ש י ר א ם ו א מ ר אוי מי י ח י ה מ ש ו מ ו ‪ -‬י א ל ‪ (38‬ו א ש ר זכרת ‪ (39‬מ ה ת ב ל ב ל‬
‫ד ע ו ת ק צ ת בני א ד ם וסור ל ב ב ם ו ה ת מ ו ט ט ה א מ ו נ ת ם • ו ק צ ת ם ל א סרה א מ ו נ ת ם ‪,‬‬
‫ולא מעדו רגליהם׳ ו ל א‬
‫אהרי לבבם‬
‫תעו‬
‫ועיניהמ׳ ג ב ר הקדימו‬
‫הנביאים‬
‫ל ה ו ד י ע נ ו א ת כ ל זה ו ב א ר ל נ ו ה א ד ו ן ד נ י א ל מה ש ה ו ד י ע נ ו ה ש ם כי כ ש י א ר ך‬
‫גלותנו ויתמירו הצרות עלינו‬
‫בגלל‬
‫מה‬
‫י ת מ ו ט ט ו רבים‬
‫מ ה ר ת ויכנס בלבם ספק ויתעו‬
‫ש י ר א ו ה ו מ ה ו ל ש ת נ ו ו ה ג ב ו ר ה בקמים ע ל י נ ו ו מ ש ל ם בנו ‪ (40‬ו ק צ ת‬
‫א נ ש י ם ל א י ס פ ק ו ו ל א ת ס ם ד א מ ו נ ת ם ׳ א מ ר ) ד נ י א ל י״ב ״( יתבררו ו י ת ל ב נ ו‬
‫ו י צ ר פ ו רבים ו ה ר ש י ע ו ה ר ש ע י ם ו ל א יבינו כ ל ה ר ש ע י ם ו ה מ ש כ י ל י ם יבינו‪ ,‬א ה ר י‬
‫כן ב א ד ל נ ו ש א פ י ל ו ה נ ב י א י ם ‪ (41‬ה מ ש כ י ל י ם א ש ר ע מ ד ו כ נ ג ד ה צ ר ו ת ו י ש א ר ו‬
‫ע ל א מ ו נ ת ם ביי׳ ו ב מ ש ה ע ב ד ו ועברו ע ל י ה ם ע נ י נ י ם יותר ק ש י ם ורעים מ א ו ת ם ׳‬
‫א ש ר עמדו כנגדם עד א ש ר‬
‫אמרו והמשכילים‬
‫י כ נ ס ב ל ב ק צ ת ם ס פ ק ו ל א יזח רק‬
‫ה מ ע ט והוא‬
‫י כ ש ל ו וגר‪.‬‬
‫‪ (34‬ב נ ד פ ס ב נ ״ א ‪ :‬ועל ה ע ח הקשה הזאת שראה הנניא במחזה התסיל להעתיר‬
‫בעדנו ולהתפלל עלינו ככחוב וכוי‪—.‬‬
‫‪ (35‬שם ודבר זה לא יהררר בו בעל אמונה״ ולא ישליכהו מי שיש לו במשה‬
‫אמנה‬
‫‪ (36‬ב נ ד פ ס ‪ :‬שלא יהיו מצואים בהם‪ ,‬והוא משובש וצ״ל‪. :‬עצוים״‪.‬‬
‫‪ (37‬מלס ‪.‬כאשר״ פה היא ללא צורך‪ ,‬ו ג ם בנדפס לא כתוב‪.‬‬
‫‪ (38‬שם גנ״א‪ :‬וגם נ ס ׳ הישר אמר הבורא אוי למי שיהיה מצוי באומו תזמן‬
‫עשועו אל‪ —,‬ושם ס ׳ הישר הוא כנוי לתורה הקלושס וכן קראת הראב״ע נ י ע בראש‬
‫הקדמתו לתורה ו‪3‬ספרו שפס ברורה בשם ס פ ר הישר‪.‬‬
‫‪ (39‬ב נ ד פ ס ‪ :‬אבל מה שאמרה תמורת שאמרת וגם הנוסחא ‪,‬סאמרה׳ תיא‬
‫נכונה ר״ל מה שאמרה האגרת‪.‬‬
‫‪ (40‬והנני אציג לעיני הקורא הנוססא מ ה ע ס ק ת מערבי וז״ל‪ :‬אבל מס שאמרה שלעם‬
‫קצת בני ע מ נ ו נ ע ד ר ת ונתבלבלה וכעס לבבס והתחדש לתם ס פ ק ונתעלפת סברתם וקצת‬
‫לא סרו מ א מ ו נ ס ם ולא נסעלפס ולא סרדו זה לזה‪ ,‬דבר זה כנר ק ל ס עיי דניאל ע ״ ה‬
‫כמו שפדיענו הדורא כי בהאר׳ך לנו הימים בגלותנו ובבא תצרות עלינו יצאו רבים מ ן‬
‫הדת ויהסדש לסם ס פ ק וינועו‪ ,‬וסבה זו תהיה בראותם דלדולנו ותוקף יל מונינו‬
‫ותתגברותם עלינו‪.‬‬
‫! ( נ״ל שהוא ט ע ו ת סופר וצ׳יל המבינים‪.‬‬
‫;‬
‫׳‬
‫‪4‬‬
‫אגרת תימן‬
‫‪17‬‬
‫ועתה אהינו ראוי לכלכם שתשמעו והתבוננו מה שאגיד לכם ותלמדוהו‬
‫לקטנים ולנשים׳ כדי שתתקיים מה שהלש מאמונתם ונססד ויתחזק בנפשם‬
‫באמת‪ (42 .‬אשר לא יסור! ‪ (43‬והוא ‪ (44‬שזאת תורת האמת האמתית‬
‫הנתנה לג!ו על ידי אדון כל הנביאים הראשונים והאהרונים אשר הבדילנו‬
‫בה מכל בני העולם באמרו רק באבותיך השק ה׳ לאהבה אותם‬
‫ויבהר בזרעם אהריהם׳ ולא היה זה בעבור ינ!‪£‬ינו ראוים אליו רק מהסדי‬
‫הימם עלינו ‪ (45‬בגלל מה שקדם לאבותינו מ ‪ #‬ע ת ו ואהבתו ‪ (46‬באמרו ית׳‬
‫לא מרבכם מכל העמים השק י״י בכם ויבהר בכם וגר׳ כאשר יהדתנו במצותיה‬
‫וחקיה ונגלתה מעלתנו על זולתינו‪ .‬בסדריה ועניניה באמרו ית׳ מזכיר הסדיו‬
‫לנו ‪ (47‬ומי גוי גדול אשר לו הקיים ומשפטים צדיקים התקוממו ‪ (48‬כל‬
‫האומות ‪.‬עלינו בעבורך ‪ (49‬על צד קנאה ורשע ונחלצו מלכי הארץ להלהם‬
‫בנו בגללה על דרך חמס‪ .‬ופשע‪ .‬רוצים להלוק על השם ואין להלוק עליו‪.‬‬
‫לא היה זמן מאז ועד עתה שלא שם כל מלך עז או איש־ רע מתגבר ראשית‬
‫כוונותיו ואחרית מצותיו לסתור תורתנו ונתוץ דתנו בכה הזרוע והגבורה‬
‫בחרב ‪ (50‬כעמלק וםיםרא וסנחייב ונבוכדנצר וטיטוט ואנדרינום וזולתם מן‬
‫הדומים להם‪ .‬זהו המיץ האחד •משני המינים אשר ישתדלו לנצה בהם הרצון‬
‫האלהי ‪ (51‬והמין השני חם נבוני האומות וחכמיהם ‪ (52‬כשריאנין ‪ (53‬והפרסיים‬
‫והיוניים שהם ג״כ משתדלים לסתור התורה׳ ולנתצה בטענות יחשדו בהם‬
‫חשד ‪ (54‬ומחלוקת נצוה יהברו מהם ספקות וישתדלו בהם לסתור בהם הדת‬
‫‪ (42‬צריך להגיה כאן ״האמה״ וכן הוא בנדפס‪.‬‬
‫‪ (43‬בנדפס נתוסף‪ :‬ויצילני םבורא ויצילכם מן הספק‪.‬‬
‫‪ (44‬בנדפס מחסיל‪ .‬דעו שזאח מורת ה׳ וכוי ״־‬
‫‪ (45‬ושם כתוסף‪ :‬וטובו שססססד אלינו והיטיב לנו‪.‬‬
‫‪ (46‬וכוססא ער׳ כסום מערבי היא‪ :‬גשביל שקדמו לאבותינו מעשים טובים‬
‫בידיעת הבורא ובעבודסו‪.‬‬
‫‪ (47‬המאמר הזה ״מזכיר ססליו לנו״ לא כתוב בהעתקת מערבי‪.‬‬
‫‪ (48‬בנדפס‪ :‬קנאוכי‪ (4!) .‬משובש‪ .‬וצ״ל ״בעבוריס"‬
‫‪ (50‬בנדפס הועתק בל״א וז״ל‪ :‬קנאונו העכו״ם כלם על דתנו קנאה נדולה‬
‫וילסצו מלכיהם בשבילה לערער עלינו שטנת ואיבה‪ ,‬ורצונם להלתם בת׳ ולעשות מריבה‬
‫עמו ואלתיס הוא ומי ירב לו ואין לך זמן מאז שנהנה לנו תורה בו עד זמננו זה שכל‬
‫מלך עכו״ם גובל או מכריח או מתנבר או אנס שאין תחילת כוונתו ודמו לסתור‬
‫סורהנו ולהפך דתנו באונס ובננחון ובחרב‪.‬‬
‫‪ (51‬שם זהו הנוע תאחד מש‪5‬י כנועים שהתכוונו בו לנצס החפץ האלהי‪.‬‬
‫‪) (52‬שם( אבל הנוע תשני סס סמחודליס משאר המושלים והסכמים מיתר‬
‫הלשי • ‪) (53‬שם( האדומים‪.‬‬
‫‪ (54‬כמו מאניטו ‪ Manetho‬כהן נליאספוליס ‪ Diospolis‬גספרו דברי הימים‬
‫למלכי מצרים‪ ,‬ואפילוניוס ‪ Apollonias M010‬מרודוס מורה ברומה ופוזילוניוס‬
‫‪ rosidonius^von Apamea‬וסלמון וליזימאכוס ‪ Charemon Lysimachus‬שניהם‬
‫בזמן‬
‫‪Tybcriuspwr‬‬
‫שכתבו כלם כנגד דת משת בחבוריהס ורצו למחותם מן העולם‪.‬‬
‫נרת‬
‫כגלול אפיון‬
‫‪»p3Apion‬‬
‫אגרת תימן‬
‫‪as‬‬
‫ו ל מ ה ו ת זכרה כ א ש ר‬
‫י ש ת ד ל ו בו ה מ ת ג ב ר י ם ב ה ר ב ו ת ם ו ל א זה י צ ל ח ו ל א זה‬
‫י צ ל ה ‪ (55‬כי ע ר ב ו ת ה ש ם י ת ׳ ש מ ו ק ד ם ל נ ו ע״י י ש ע י ה ו ה נ ב י א ש כ ל מ ת ג ב ר‬
‫ש י ש ת ד ל לבטל תורתנו‬
‫כהתמדת‬
‫לשון‬
‫טענותינו אמר‬
‫אתך‬
‫תקום‬
‫יתוץ‪ .‬ב ש ם‬
‫טענתו‬
‫ויבטלה וידיחנה‬
‫י ת ^ ע ד ט ו ב ׳ כ ל כ ל י יוצר ע ל י ך‬
‫ל מ ש ס ^ י מ ל ש י ע ^ ושניהם‬
‫ולא‬
‫התמיד‬
‫וכל‬
‫לא יצלה‬
‫ה ו ש ב י ם ש ז ה בנין א י א פ ש ר‬
‫ש י נ ת ץ ו י ש ת ד ל ו ל נ ת ק י ם ו ד ו ת ם ה צ ג ל ל ו ת ע ד ה מ י ם והם מוסיפים ט ו ר ה ו ע מ ל‬
‫והבנין י ש א ר כבתהלה‪ ,‬ו ה א מ ת י ל ע ‪ :‬בהם וישחק מהם ע ל ה ש ת ד ל ו ת ם ל ה ו ל ש ת‬
‫במה‬
‫שכלם‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫ז‬
‫יאיי‬
‫לאדם‪.‬להשתדל‬
‫בכיוצא‬
‫ה ש ת ד ל ו ת ם ולעג כ א מ ת ב ה ע ) ר ^ ל י ם ב׳ ג׳( ננתקה‬
‫י‬
‫ממנו‬
‫עבותימו־ יושב בשמי‪ 6‬י‪£‬חקי‪:‬אדני ילעג‬
‫ומנוסים‬
‫בו‪.‬‬
‫את‬
‫אמר הנביא מ ת א ר‬
‫מוםרותימו ו נ ש ל י כ ה‬
‫למו‪ .‬הנה ל א סרנו נגועים‬
‫מ ש ת י ה כ ת ו ת ה א ל ו בל־ייעדי׳ מ מ ש ל ת נ ו ל ק צ ת ימי ג ל ו ת נ ו ‪ (56‬א ח ר‬
‫כן נ ת ה ד ש ה כ ת א ה ר ת ש ה ר כ י ב ה ע נ י נ ה מ ש נ י ה ע ו נ י ם‬
‫י ה ד ר״ל ה ת ג ב ו ר ת‬
‫ו ה ט ע נ ו ת ו ח מ ח ל ו ק ת ו ר א ת ה זה יותר ח ז ל ך ל מ ח ו ת זכר ה א ו מ ה ו ה ת ו ר ה ו ה ס כ י מ ה‬
‫שתתפאר‬
‫בנבואה‬
‫ותתן‬
‫תורה‬
‫ז ו ל ת •"תורת ה ש ם • ו ת א מ ר ש ה י א מ א ת ה ש ם‬
‫ב א מ ר ת ו ו ת ו ר ת ו ה א מ ת י ת ו י ח ד ש ס פ ק ומבוכה׳ כי ז א ת ח ו ל ק ת ע ל ז א ת ו ש ת י ה ן‬
‫מ י ו ח ס ו ת ל א ל א ח ד ויהיה מ ב ו א‬
‫ל א ב ו ד זו ‪ (57‬וזו ב ת ח ב ו ל ה‬
‫אשר‬
‫נפלאה‬
‫י ע ש ה ה א י ש ה ר ע מ א ו ד ש ה ו א י ש ת ד ל ל ה ר ו ג ש ו נ א עם ה ת ק י י מ ו ה ו א וכשילאה‪.‬‬
‫ישתדל‬
‫ישוע‬
‫בענין שיהרג הוא ע צ מ ו ושונאן ו ת ח ל ת‬
‫מי‪ .‬ש מ צ א זה‬
‫הדעת‬
‫היה‬
‫ה נ ו צ ר י ש ח ו ק ע צ מ ו ת ו ה ו א מ י ש ר א ל ו ה ו א א ע פ ׳ י ש ה י ה א ב י ו גוי ו א מ ו‬
‫י ש ר א ל י ת העיקר בידינו‬
‫גוי ו ע ב ד‬
‫הבא ע ל ב ת ישראל הולד‬
‫כשר‬
‫ואולם‬
‫נקראהו ל ה פ ל י ג בחרפתו הוא הביא ל ה ש ב ש ה ו א שלוה מ ה ש ם לבאר ספקזה‬
‫התורה ו ש ה ו א מ ש י ה היעוד לנו ע ל יד כ ל נביא‬
‫ופרש התורה פירוש מביא‬
‫‪ (55‬בנדפס חסר מאמר השני‪ :‬ולא זה יצלח‪.‬‬
‫‪ G 5‬ו ז ה מסס המערבי‪ :‬־*ןהקב״ה גשר אומנו ע״י ישעיה שכל אנס או נצחון(‬
‫שיתכוון לסתור תורתנו ולגטל דמנו גכלי זיין‪ ,‬ישגר סבורא כלי מלסמתו ולא יצליסו‬
‫וזס ע״ד משל כלומר שעצמו לא תשלם לעולם וכמו כן כל מוען שיתכוון לגמל עס‬
‫שבידינו יצא מסוע מן הדין בטענתו ויבטל אותה ולא תתקיים כמו שנאמר כל כלי‬
‫ושתי אלו הכוונות כלומר סעכו״ם המתכוונים לשתי אלד‬
‫יוצר לא יצלח וגו׳‬
‫הכוונות עלה בדעתם שבנין זה אינו נוח ליתרוס ואעפ״כ עשו אחוס להרוס יסודות‬
‫כדת שהכיגעו במעכס נאמן ותם גכ״ז מוסיפים יגיעה ועצב והבנץ יעמד על סזקהן‬
‫והאמת יהתל גהם וישסק‪ ,‬כלומר הקל׳ה שהוא האמת יושב ומהתל ושוחק גהס ע<‬
‫שהם מתכוונים גסולשת שכלם כוונה שאין לה תכלית‪ .‬ועל זה הענין אמר דוד ע ״‬
‫גרוס כקודש )ולא ״נביא‪ ,‬כאשר הוא מתואר גהעתקמנו כי לא מצינו גכל כתני תקולש‬
‫שמתואר דוד המלך גשם נגיא כי הוא ראה רקגרוהיק ואם גס מנוהו רז״ל גץ נביאים‬
‫ראשונים }סוסה מ״ס ב׳( — גדאותו כוונתם לסתור דת האמת וגראותו שהקג״ס‬
‫יושב ומשחק בהם ״ננתקה את מוסרותימו ונו‪ /‬ועדיין אנו בסונים ומנוסים גש^‬
‫הכתות האלו מיום מלכותנו וקצת ימי גלותנו‪.‬‬
‫‪ (57‬וזת כוסס המערבי‪ :‬וראתה בעלה להכמיל שם אומה זאת מלרך אסל‬
‫הוא שהתנכל בעצתו להסולע נסם כצואה ולסלש לת מבלעלי תורת ה׳ ו ה י‬
‫ה‬
‫ו ד‬
‫ע‬
‫אגרת תי&ן‬
‫י‬
‫‪19‬‬
‫לביטול כל התורה וכל מצותיה והתר כל אזהרותיה לפי מה שכוון והרגישו‬
‫ההכטיס ז׳׳ל לכוונתו קודס שיתהזק פרסומו באומה ועשוי לו הראוי לו וככר‬
‫הקדים השם להודיענו זה על ידי דניאל כי ישתדל איש מפריצי עמגו‬
‫וכופריהם לםםיד התורה בהתפארו‪.‬בנבואה והכניס עצמו בענינים גדולים‬
‫ואטד שהוא משיה ושהשם יכשילהו כנ‪.$?$£‬כשילו ‪ (58‬והוא אמרו ובני פריצי‬
‫עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו ו א ח ר י ו מ ^ ן מרובה יצאה תורה מבני עשו‬
‫ויהסוה אליו ולא היתד‪ ,‬היא כוונתו אשדי חיה מיהל אותה ולא הזיק מעשהו‬
‫לישראל ולא נסתםקו בו רבים ולא יחיד כ^יהתדארה להם סתירת דבריו והנצח‬
‫ונפל בידינו ‪ (59‬עד •מהיר‪ ,‬סופו מה ‪#‬ה*ה ‪ .(60‬אחר כן עמד אחריו משוגע ‪(61‬‬
‫הלך בדרכיו שהוא פ ת ח ל ו ה ד ר ך ו ה ו ס ^ ע י ‪ 5‬ו כוונה אהדת והוא בקשת המלוכה‬
‫ושיעבדוהו בני ארם וחדש מה קהת*־סם) •ורצונם כלם לדמות דתותם ‪(62‬‬
‫בתורת ה׳ ית׳ ולא תתדמה ׳המי^ו^יהאלהית במלאכת בשר ודם א ל א ל נ פ ת ה‬
‫‪ (63‬שאין בחינה לג;בשתיך‪.‬ן> וההפרש בין תורתנו והתורות אשר יתדמו בהם‬
‫י <* ‪.-‬‬
‫לברים ששתי התורות מאת יהי וכוונתו לחלש הספק ולהכניס מבוכה בלבותנו בהיות‬
‫התורה אחת הפך האמרת ושתיהן מכונות לאלוה אחד להיות זה מבוא ושמר לסתור‬
‫תורתנו‪.‬‬
‫‪ (58‬כמאמרים האלה המתחילים‪ :‬וזו בתחבולה נפלאה״ על כמו שהכשילו״‬
‫כשמכרו בנדפס מחמת הצענזור‪.‬‬
‫‪ (59‬וזה נוסח מערבי‪ :‬ואחריו לזמן ארוך עמלה לת מיוחסת אליו איש אשר‬
‫לא היתה כוונתו אליה ולא עלתה כמו כן במחשבתו ולא הזיק שום דבר לישראל ולא‬
‫נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים‪ ,‬לפי שהתבאר להם חסרונו ושנכרת ואבד בילינו‬
‫עד שנעשה בו מה שנעשת‪.‬‬
‫‪ (00‬ואילי כיון כרב המחבר ל מני הפרסי שנקרא בפי סופרים קדמונים ‪,‬‬
‫‪ Manichiii‬שמי בשנת ‪ 325‬למספרם עם אכיאנוס ‪ Arius‬בזמן אחד‪ ,‬והוא תמציא‬
‫לת חלשה שמורכגה מאמונת הפרסים בניי צמו ומהרבה כתות שונות ממזרח וממערב‬
‫שהיו לפניו עם אמונת הנוצרים חדשים מען? גאו‪ .‬ועיקר פינת למולו שעליו יסובב‬
‫קומב דתו הוא‪ :‬שיש שני אלהומ אח^יועצי׳העוב ואחד פועל הרע‪ .‬והוא המעה‬
‫רבים מהמון עס אחריו על שבא אל מלך פלס עם ד׳ מאות תלמידיו לתתוכש עמו‪,‬‬
‫והמלך צוה לתלות את כל ד׳ מאות תלמידיו בעצי גן המלך‪ .‬אקר הסעודה הלך המלך‬
‫עם מני לשוס בגבו והראה לו שם כל כצלובים‪ ,‬ואמר לו בהתול ראה כל זה עשת‬
‫אלוה פועל הרע‪ ,‬ואתה גם אותך‪ ,‬אלוה פועל העו‪ ,3‬לא יצילך‪ ,‬ומלה גם אוסו על‬
‫עץ בשנת ‪ ,325‬ועיין בעקידה בפרשת ואתחנן שמאריך בזת המעשה וגם בצמס דוד‪.‬‬
‫)ולדעת במל ס׳ הקבלת היה מלך פרס הנ״ל שנור מלכא ולפי זה הגיע קרוב לקי‬
‫שנ־ס כי שמואל ירחינאי חי תחת ממשלתו והיו אוהבים זה את זה כשני אסים וירתינאי‬
‫נפער בשנת '^׳ ואפשר שהיהודים בארצו מסבבים מיתתו באמר הרב ז״ל‪ :‬והנצח‬
‫ונפל בידינו עד שהיה סופו מה שהית‪ .‬ואולם מת שאמר הרב ז״ל שהיה מבני עשו‬
‫לא נדע מאיזה מקור שאב זת‪ .‬ור' כחום מעמי לא גרס ״מבני עשו״ בהעתקתו‪.‬‬
‫‪ (01‬זת מחמל• ‪ (02‬נ״ל להגית ‪.‬לתורת ה״׳ וכן להלן ״למלאכת בסר ודס׳י וכן‬
‫הנוססא בהעתקת רני׳ ם‪.‬‬
‫}׳‪ ((;,‬בתעתקת רנ‪°‬ם לתינק‪.‬‬
‫‪/‬׳‬
‫ע‬
‫){)‬
‫(׳‬
‫־‪20‬‬
‫אצדמתיטן‬
‫כהפרש אדם החי המדבר ובצלם אשר תתוקן מלאכתו‪ .‬םן השיש או מן ‪pn‬‬
‫או הכסף או הזהב עד ‪ (64‬שישוב דומה לאדם שתסכל בחכמה האלהית‬
‫ובמלאכת העליונית כש״ראה בצלם דומה לאדם בכל שמוהו הנראה בתארו‬
‫וצורת! אבריו ושעורו ומראהו יחשג שמלאכת הצלם כמלאכת האדם בשוה‬
‫לסכלותו ‪ (65‬למה שבתוך האחד ובתוך ו‪#‬חד׳ אך ההכס היודע תורותם שניהם‬
‫ידע שבתוך זה הצלם אין תקון‪,‬מלאכה בו כל עקר ובתוך האדם יש ענינים‬
‫נסלאים באמת ועניניס נ ח מ ע טורים על הכמת הבורא ‪ (66‬מהמשך עצביו ועורקיו‬
‫והםתעפם והבדל מיתריו ו מ ב מ ו ת דבויןס‪ ,‬והסתבך קשריו ואיך צטיהתס והרכבתם‬
‫עצמיו ופרקיהם ויציאת נידיו דופקים וגלת^דוסקיס וההלקם והנהת אבריו‬
‫קצתם בקצתם גלוייהם ונסתריהס כ ל א ח ד ‪0‬ה‪ 6‬כשעורו ותכונתו ובמקומו ובראוי‬
‫לו׳ כן הסכל בספרי הנבואה ותורות תורתנו‪ ,‬נשיערוך‪ ,‬זאת התורה לתורה‬
‫חבדויח יחשוב שבשניהם דמיון‪ .‬כתורת השפ אגורות ומותרות ובאהרת נס‬
‫כן אסורות ומותרות ובתורת השם מעשה עבודות ובזאת מעשה עבודות ‪(87‬‬
‫ותורת השס תצוה ותזהיר ותיעד טוב ורע וכן זאת־ יוצוד• י ותזהיר ותיעד טוב‬
‫ורע ‪ (68‬ואלו הבין מה בין שתי התורות הי‪ £‬יודע שהתורה האלהיתהאמתית‬
‫כל חכמה בתורה‪ -‬שאין בה לא מצות עשה זלא מצות לא תעשה שאין‬
‫בתורה ענינים מביאים תועלת לשלמות האנושיו&דח״קים נזק מונע מן השלמות‬
‫ההיא ויקנו מעלות מדיות ומעלות שכליות להמון כםי שכלם ולסגולות כפי‬
‫השנתם ובהם יהיה חקבוץ חאלחי חשוב ומ^לה מגיע לשתי השלמיות הראשון‬
‫אשר הוא המשך מציאותו בעולם על הטוב שבענינים נאותים לאדם והשלםות‬
‫השניה היא השגת המושכלות כפי םה שהם כפי יכולת האדם ושהתורות ההן‬
‫‪ (64‬בנדפס עד שהקצו וציירו בצולת אלם ‪.‬‬
‫‪ (65‬ושם לפי שאינו יודע הפנימיות של שניהם‪.‬‬
‫‪ (66‬ושם בנ״א‪ .‬בראותו עצביו נמשכים בבשר שתעה סבם התנועה הספצית‬
‫הנקרא ‪3‬לשון ערב ״עצל״ ובלע״ז ״עוסקול" באברי מבשר והתלכד וכמים יםרותיו ומקום‬
‫דבוקם ולפיפת קשוריו ואיכות גלולות והרכבה אבריו ופרקיו ומוצא עורקיו סעמטעעים‬
‫והעורקים שאינם מתנועעים והםסלקס וישוב נתסיו קצתם על קצתם ססיצונים‬
‫ותפנימייס כל דבר ודבר על מתכונתו ותבניתו ובמקומו‪ ,‬כן הדבר בכסיל שאינו יודע‬
‫סתרי כתבי הקולש ופנימי המצות‪.‬‬
‫‪ (67‬שם ולס ה' ים בה צווים הלנת ואזהרום ועונשים ושכר כמו כן בזאת‬
‫סמזויסס סנפעלמ‪.‬‬
‫‪ (68‬ננדפס סנוססא יותר מוחורת וז״ל‪ :‬ואלו ביה יודע פנימיותיהם הי׳ יולע‬
‫םהדס סאלהימ אמתיס שחכמתה בפנימיותיה ושאין לס שום צווי ולא אזתרס שאין‬
‫בפנימיות שלה דברים המביאים תועלת בשלמות האלם וערסיקים ממנו נזק שמונע‬
‫מענו סשלמוס םהיא‪ ,‬ויגיעו לו בחס מעלות העדות ומעלות הלעות לסעון כסי יכלתם‬
‫ולמדדים כסי השגתם‪ ,‬ובהם יהי׳ הקבוץ האלהי המעולה והמגיע והסוכה על שתי‬
‫הסלעיות האלו כלומר השלמות הראשונש שהיא הסמלת קיומו בעולם הזם על מיעב‬
‫סעניניס הכאבים לאלס‪ ,‬והשלמות השניה שהיא השנת המושכלומ כמו שכס בעצמם‬
‫כסי כס אדם‪ .‬וידוע כמו כן שהדתות הסם תמלמיס לדתנו ‪0‬ם דברים שאין לכם‬
‫אגרתתימ]‬
‫‪1‬‬
‫‪21‬‬
‫המקדמות ענינים אין תוך בהן רק הקוי לבד ודמוי והמשל כוון בו במרמה‬
‫להגדיל עצמו ושיבא להשוב שהוא כפלוני ופלוני ונגלתה עדותו לטשיגים‬
‫ושב שהוק ולעג כמו שישחקו וילעגו מן מקוף׳ כשיהקה םעולת האדם ו כבר‬
‫קדם לנו גם כן הודעה על ידי דניאל כי כ ן ^ ה ‪ (69‬ושבאהרית הענין יעמוד‬
‫עומד יתן דת רומה לדת האמתית וידבר גדולות כלומר יאמר שנת( לו ספר‬
‫ודבר השם אליו והוא דבר אל השם׳ וזולת מרב ואבריו אמר דניאל בססרותאר‬
‫מלכות ‪ (70‬רומי והמשיל עמידת חטשונע וחיותו מנצח סלכות רוסי וסלכות‬
‫‪ <1Wf‬כמו שהתבאר מן הכתוב‬
‫(‬
‫ן שעלח צומח וז*יך‬
‫ההוא להמון ולסגולות שהיו ענינים נלח אותם ב&ניאות לא יסבלו פי' אחר‬
‫‪ (72‬אמר )דניאל ח׳ כ״א( טסתצליהוית‪/‬בקמיא ואלו קרן אהרי זעירא סליקת‬
‫בינהון ו ת ל ת מן קרניא קדמיתא א^עקירתמן קדמוהיוליה עינין כעיני אינשא‬
‫בקרנא דא וםום ממלל רברבן‪ (73 .‬ואתה הסתכל תקון זה הםשל ופליאתו‬
‫אסר שהראה קרן הקטנה ׳העולה כאשר‪.‬ארכה והפילה ל קרנוהי לפניה והוא‬
‫נ פ ל א לארכח וחיה לקרן שתי עזנים מ ס ו ת כ&יני האדם׳ ופה מדבר נדולות‬
‫דיל שיתן דת דוסת ילדת האלהית ויתפאר בניבו לח וירבח דברים ובאר לנו‬
‫דניאל שהוא יתפאר בב&ולז>ןת‪$‬וו*ורה וישתדל לשנותה אמר ויסבר לחשניא‬
‫זםנין ודת ובו י ‪ (74‬ובאר לנו השם יתישאם יאבדוהו אהד עצמתו ורב נדולת‬
‫עם כל מי שנשאר מהקודמים׳לויושאלו ההולקים לו שלשתן ר״ל הדת המכרהת‬
‫בהרב והמתפארת בטענות והמתמדת בדתכלם יאכדו״יואעיס ‪ (75‬שהראה להם‬
‫פנימיות אלא ספולים ולעיונים שםמטון להם המדמה לכבוד עצמו ולאמר עליו שתי׳‬
‫כפלוני ופלוני‪ .‬והתבארה עגרטסו לנגד הסכמים ונעסם ל‪3‬ר ששוק וליצטמ כמו‬
‫שמשסקים מפעולות סקו^ כשידמה מעשיו למעשם אלם‪.‬‬
‫‪ (($‬שם ושבאסליס הד‪3‬ל יעמול אדם ייגלס דת שמדמה לדת םאמס וידבר‬
‫גלולות דאמל שילדה עליו לוס נבואה ו‪3‬ען לו ספל ושדבר םבולא עמו ואמל סוא‬
‫׳ ‪..‬־•‬
‫לבולא‪.‬‬
‫‪ (70‬שם עלטת ע פ ר ם ‪.‬‬
‫‪ (71‬שם לקק צומס שאלכס וגדלה‪.‬‬
‫‪ (72‬שם נמוסף ‪ :‬אלא כפשוטם‪.‬‬
‫‪ (73‬סם ואפס עיין בסכמת זה המשל ומלאה נפלאות״ אמל שלאה סקלן הצעילה‬
‫הצעסמ ובעול שהי׳ מתמיה על אריכותיה‪ ,‬ועל שתפילת שלש קלטת מלסנית על‬
‫שלאה לקין ההיא עיניס כעיני אלם ופה מדגל גלולות‪ ,‬כלומל שהעומד הזם ילמה לת‬
‫שמלמה לרה האלסיש ויאמר שהוא נביא וילבה לברים‪.‬‬
‫‪ (74‬שס ובאר לו הבורא יתברך לדניאל שהוא עתיד לאבדו אסר גדולתו וגדלת‬
‫אריכותו עם כל הנשאר מן האומות שקדמותו‪ .‬ושלשת המערערים האלה כלומר‬
‫הכת האנסית והכת הטוענת מענות והכת הממדמה לדתינו כלם יאבדו‪.‬‬
‫‪ (75‬כאן הדברים מנומנמים קצת ויותר מפורשים בהעתקת מערבי וזת נוססתו‪:‬‬
‫ואם הראם לסם )צ״ל מסם( שום גבורה ונצסון בשום זמן לא מעמוד להם הגבורה‬
‫ההיא ולא יאריך לסם הנצסון סתוא‪ .‬וכן גזר עמנו בוראנו יתברך וסבטיסנו מעולם‬
‫ועד עולם שכל זמן וזמן שיעמוד על שנאיתם של ישראל שמד או שיססדש עליתם‬
‫שוס רוגז שהוא עמיד לסלקו ולהסירו שכן אמר דוד בלוה״ק מספר בלשון האומה‬
‫ל‪.‬‬
‫אגרת תימן‬
‫‪22‬‬
‫נ ח ל ה ו ת ג ב ו ר ת זמן א ר ו ך א ו ק צ ר ל א י ת מ י ד ל ה ס ה ד ב ר ו ל א י ש א ר ‪ ,‬ו כ ן ה נ ה י ג‬
‫ע ט נ ו ה ש ם מ א ז א י ן זמן ש ל א י ת ח ד ש ב ו ש מ ד ו ר ג ז ו א ח ר כן יסירהו ה ש ם ‪.‬‬
‫א מ ר ד ו ד מ ל ך י ש ר א ל בדוה ה ק ד ש בלשון האומה מ ס פ ר ת התגבר האומות עליה‬
‫מ ר א ש י ת ע נ י נ ה ו ע ם כ ל זר‪ .‬ל א ^ י נ ל ^ ל א ^ ן ה ע ם רוב מ ה ש נ ג ע ו ה‬
‫בשמרים‬
‫ו ג ז ר ו ת א מ ר ) ת ה ל י ם קב״ט א׳ ^ ; ר ב ת ‪ :‬־ צ ו ^ ז נ י מ נ ע ו ר י גם ל א י כ ל ו ל י ‪ .‬ו א ת ם‬
‫א ח י נ ו ‪ (76‬ד ע ו ש ב ז מ ן נבוכדנאצז*•‪ :‬ה ר ש ע י ה ב ר י ח ב נ י ‪ (77‬א ד ם ב ל ם לע״ז ו ל א‬
‫נ צ ל מ ן ה נ מ צ א י ם רק ‪ (78‬ח נ נ י ה • ם י ‪ #‬א ‪ #‬ן ע ז ר י ה ׳ ו א ח י כ א ב ד ו ה ש ם י ת ׳ ו א י ד‬
‫נ י מ ו ס ו ‪ (79‬נ צ ב ה א מ ת כ א ש ^ ‪ /‬ר \ ה ‪ ^ .‬י ב ן ' ‪ 5‬כ י ת ש נ י ב ע ת ת ג ב ו ר ת מ ל כ ו ת יוז‬
‫הרשעה גזרו שמדות עצומות־ נקשות ‪£‬ל^ז׳;אל• ‪$‬ליי‪£‬אבד התורה לסי מחשבתם‬
‫והכריחום ל ח ל ל ש ב ת ושלא ימולו את בניהם ושיכתוב כל אחד מהם על בגדו‬
‫אין לנו חלק בי״י אלהי ישראל ויחק עלקרץ שורו כץ ואז־ יחרש בו והתמיד‬
‫שמהלעמס עתוק‪ q‬יל חעכו״ם בנו וסשוע ממשלתם עלינו מתחלתנו ואעמ״כ אין בהם‬
‫יכולם להאבידנו ולמסוס אס שמנו‪ ,‬ואע״פי שמלסיס אמרינו ועכנעים אוחנו בשממה‬
‫וגזרות שכן אמר לול ונו׳ ~‬
‫;!‪ (7‬שס סאינכם יודעים‪.‬‬
‫‪ (77‬שם הכריחו את ישראל לעבוד ע״ז‪ ,‬ן^הנוסחא נכונה‪.‬‬
‫יי י‬
‫‪ (78‬בנדפס נהוס^ גם דניאל‪.‬‬
‫י ‪ (79‬שם וחזרת האמת למס שסיתת‪.‬‬
‫‪ (80‬ושם ועמדו בנזרה זו‪.‬‬
‫‪J8‬סז״ל מנו מלכות יון שמשלו עצ א״י משנת נ׳ תמ׳׳ח עד ג׳ חרב‪-‬א לבריאת>‬
‫העולם והוא משכבש המלך אלכסנדר את דריוש על מות אנטיוכס הרשע והם בקיר זנ‬
‫קע׳׳ג שנה‪ .‬אכן לאחר שנחלק מלכותו‪ ,‬ללי לאשים באה ארץ ישראל שנקראת אמ״כ‬
‫בפי עמנו •ארם או שיר״אה תחת סליקים‪'.‬ניקנור ‪ Seleucus Nikator‬שר צבאו לדעת‬
‫קצת בשנת ג׳ תס״ז ‪1‬סוא כמו י״גשנים אחר מיתת אלכסנדר ולדעת אסרת בשנת תסיג והוא‬
‫ל ״ג שנים‬
‫כמו ח׳ שנים אחר מותו והוא מלך — —‬
‫—‬
‫י״ט‬
‫— —‬
‫‪ (2‬אנטיומס סאטר ‪Soter‬‬
‫טיי‬
‫— —‬
‫‪Theos‬‬
‫נויאיס‬
‫‪(3‬‬
‫־־־‬
‫'‬
‫י— — ‪.‬‬
‫‪ (4‬סלויקס גלינקוס ‪Callinicus‬‬
‫~~‬
‫?'‬
‫— —‬
‫‪Ceraumis‬‬
‫גרינס‬
‫‪(5‬‬
‫׳"י׳ ־ ־‬
‫<(( אמסיוכוס הגדול אביו של אמףוכוק הלש ־־‬
‫כ׳‬
‫•‬
‫‪ 17‬סיליקוס סילינני ‪ Philopater‬בנו של הנ״ל‬
‫—‬
‫‪ (g‬אנטיוכוס הרשע אחיו של ה;״ל מלך אליבא‬
‫־־־־‬
‫ללי יוסי בשנת תר׳יי יכלך‬
‫י‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫א‬
‫סך ‪,‬‬
‫א ל ל ר לאחר שכנש אח {‬
‫»‬
‫ך‬
‫דריוש )כי בשנת ממ״ש כבשהו ובשנת תכ״ד נפטר מן ‪1‬‬
‫ח‬
‫העולם> י״ס שנים לדעת י״א האמור למעלת שבא שר צבאו ‪,‬‬
‫שנה‬
‫קעב‬
‫הרי‪:‬‬
‫»ק א ל‬
‫ומס שאמר כאן ‪ :‬כשגברה מלכות יון הרשעה וגזרו שמדות‬
‫ו עליהם סלול השבת ולהפר ברית מילה‬
‫גדולות ומשונות על ישראל לא‬
‫ן‬
‫נ‬
‫א‬
‫ם‬
‫ה צ נ ן ל ף‬
‫א ט‬
‫ר‬
‫ש נ ה‬
‫ש ‪0‬‬
‫ע ו ז‬
‫קנח‬
‫ו‬
‫מ ס‬
‫ע ל ן ב ה ׳‬
‫‪3‬ד‬
‫ה ד ש‬
‫ו ג ; ר‬
‫שנה‬
‫אגרת תימן‬
‫‪23‬‬
‫כניב שנה ‪) (81‬ואחר כן אבד השם םלכותם ונימוסם יחד‪ (82 .‬ובכל זמן‬
‫אחז״ל פעם אהת גזרה מלכות ‪ (83‬הרשעה שמד על ישראל כך וכך גזרו‬
‫עליהם ואהר כך נטלהו השם ויסירהו כסור טהדשו וכן אמרו שמד עביד דבטיל‪.‬‬
‫וכבר ‪ (84‬יעד השם ית׳ ליעקב אבינו שזרעו אעס׳׳י שישפילום באומות וינצהום‬
‫הם ישארו אחריהם אמר )בראשית כ״ה יוד( והיה זרעך כעפר הארץ׳ ר׳׳ל שהם‬
‫עם היותם שסלים כעפר מדרך כף הרגל" ‪$5‬ל‪ ,‬בסוף ינצחו ויגברו‪ .‬ועוד‬
‫על צד המשל שהעפר בסוה יעלה ע ל דורכוי־^מאר אחריו‪ (85 .‬וככר באר‬
‫ושיכתוב כל אחד מישראל בלבושו אין להם סלק ?!סי אלקי‪.‬י‪.‬ש*ראל וכוי — ועמלו בגזרה‬
‫זו כמו נ" ב שנה״ כוונתו בלתי ספק שהתחילה זמאמצע &‪1‬ני המלכות אנעיוכוס הנלול‬
‫ער מיתת בנו אנעיוכוס הרשע‪ ,‬כי מזמן ת ^ ל בסופו האפילו‪,‬לגזור גזירות משונות‬
‫על ישראל ומזמן המלך ‪ ,Nikator‬המלך הראשון לארם עד‪1‬אנמיוטס תגלול לא‬
‫מצינו שהרעו אס ישראל‪ ,‬ואס גם אנסיוכיס הגלולהנ״ל היה לפי עלות יוסיפון לרומים‬
‫ס' י״ב פרק ג' מלך טוב וישר וצום שלא יזיקו את ישראל ולא את מקלשס בשום לבר‪,‬‬
‫וכל אשר לא מישראל ישמור לנפשו מגשת אל הקודש ולא יעוז אנוש להכניס בירושלים‬
‫מבעלי סיים הטמאים כ״א הבהמה ותעוף שהוסרו ליהוריס להקריב לפני האל הנלול‬
‫אשר שמס )יעויין גם במ״ע‪,‬פ׳ כי׳׳א( בכ׳׳ז נהפך ‪3‬סופו והצר לישראל‪ .‬ואם כחשוב‬
‫שכי המלכות של אנטיוכוק הרשע י״א שנת ושכי המלכות אפיו סליוקוס ‪Philopator‬‬
‫שמלך כ׳ שכיס )כי ג‪ 0‬הוא הים רוצה להסריב את המקלש ומן השמים כתעכב עיין‬
‫בס׳ ססשמונאים סי׳ גי( וכ״א שנה‪,‬משכי מלכות אביו אכסיוכוס הגדול הכיל הרי נ ׳ב שנים‪.‬‬
‫או כי נחשוב שני המלוכה של ‪ Philopater‬הכ״ל י׳׳ח שכה‪ ,‬וי״א שכה של‬
‫אכטיוטס הרשע וס׳ שנים שמלך אנטיוכוס אייפאטוכ ‪ Eupater‬בנו של אנטיוכוס‬
‫הרשע כי בימיו וקצת נימי אבע נלסס מלסמוס ס׳ יסולה מכבי וי״ל שנים שחלפו‬
‫שנלסס יונתן מכבי עם לימיטריוס סוטר ‪ Soter‬ועם אלכסנלר צאלאס ‪ bams‬ונהרג‬
‫אז ע׳׳י טריפון ‪ Tryphon‬ולי שנים שהולך בקרב שמעון מכבי עם לימיטריוס ניקנור‬
‫‪ Nikator‬ועם אכטיוכוס סילעסעס‪ Sidetes ,‬ואז בסוף הזמן ל׳ שנים הנ״ל‬
‫והוא בשנה ‪ !41‬נעשתה א״י ע״י שמעון הנ״ל ספשית מעול מלכי שיריאת והכון‪ .‬עלכור‪.‬‬
‫חשמונאי מהיום ההוא ומלאת והיו בני ישראל לאומה ספשית אשר לא היו עאז סרבן‬
‫הבית הלאשון‪ ,‬ואס תמנה סך השכים הכ״ל יצאו לך נ״ב שנה והבוסר יבסר‪.‬‬
‫ואכן יש לפקפק קצת אס הגזרה הכ?ל היתת באמת בתקפה ובכללית כ״ג שנה‬
‫כי מזמן שעמל אכטיוכוק הרשע על שמעון מכבי לא יהי׳ יותר כ״א ל״ל שכה ! וגם‬
‫במשך הזמן הזה לא היתה גזרה זו כללית‪ ,‬כי מזמן שעמד מתתיהו כהן גדול והוא‬
‫בקירוב ד׳ או ה׳ שנים לפני מוה הרשע הנ״ל ואחריו בניו הסשמונאים כפסקת גזרה‬
‫זו לאט לאט ובפרט מהערים האלה ומסביביתיהס אשר כבשו חשמונאים תנ׳יל תחת‬
‫ידיהם ולא נשארו מהשי׳יר״ס בכל האלן כ״א כציביהם בהר הבית אשר הושמו שם מימי‬
‫אנטיוכוס תרשע וכירשו משמעון מכבי‪.‬‬
‫‪ (82‬בנדפס וכן תמצא לרבותינו אומרים ברוב המקומות פעם אמת נזרו וכוי‪.‬‬
‫\) ( שם כתוסף ״יון‪ .‬ומוסיף ‪ :‬ושלום על ישראל‪.‬‬
‫‪ (84‬בנדפס מבורר יותר וזיל‪ :‬וכבר הבטיח הקב״ה ליעקב אבינו עיה שאע׳פ‬
‫שישתעבדו האומות בזרעו ויענו אותם ויגברו עליהם הס ישארו ויעמדו והמשתעבדים‬
‫בהם יחלפו ויאנדו כמו שנאמר והיה זרעך כעפר הארץ כלומר אע״פ שהם נתונים‬
‫למרמס ולמרפס כעפר הזה שהכל דורסין אותו סוף שיגמרו וינצחו‪.‬‬
‫‪ (85‬שס כתוסף ‪ :‬וישאר הוא והדורסים אותו לא יעמדו‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫אגרת תימן‬
‫‪t‬‬
‫ישעיה הנביא ע״ה והודיענו מפי השם שזאת האומה כזמן הגלות כ ל מי‬
‫שישתדל לנצחה ולהתגבר עליה יעלה ‪ (86‬בהשתדלותו גם כל יוכל׳ ובסוף‬
‫יעזרה השם וירפא מהץ מכתה‪ .‬אמר )ישעיה כ״א בי( חזות קשה הגד לי הבוגד‬
‫בוגד והשודד‪.‬שודד״ עלי עילם צורי מדי כל אנהתה השבת ׳ וכבר ערב לנו‬
‫השג ית׳ על ידי נביאו שלא נאבד ושלא ‪ (87‬נעדר מהיות אומה השובה•‬
‫וכמו שאי אפשר בטול מציאות הכורא ‪ (88‬כי לא יתכן אבדתנו מן העולם‬
‫אמר )מלאכי ג׳ דייר( כי אני הי ל א שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם׳ וכ?‬
‫בשרנו ית׳ שמו כי מן הנ&ע^אצלו שימאס בנו כלנו ואע״פ שנמרה את סיו‬
‫ונחלוו* א ת מצותיו אמר)יקעיו? ל״א ל״ב( כה אמד ה' אם ימרו השמים כלמעי ׳־‬
‫ויהקרו מוסדות הארץ למטה' גם אני אמאס בכל‪,‬זרע ישראל על אשר עשו‬
‫נאם ה׳‪ .‬ובזה בעצמו הקדים להודיענו בתורה על ידי מרע־ה אמר ואף‬
‫זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלת־ם לכלותם׳ ‪ !89‬והשענו‬
‫על אלו הפסוקים האמתיים אתם אחיגו ולא יפסידכם תכידדת השמד ותגבורת‬
‫ידי שונאינו וחולשת אומתנו שזה כלו לנשות ולטהר עד שלא יחזיקו בדת‬
‫רק החסידים יראי השם מזרע יעקב ה ז ר ע ^ ח ו ר ‪ . .‬אשר נאמר עליהם‪) .‬יואל ג'‬
‫הי( בשרידים אשר ה׳ קורא‪ .‬ובאר שהם ‪ (90‬אחדים והם האנשים אשר עמדו‬
‫א מ ת ם על הר סיני ושמעו הדבר מפי הגבורה ‪ (91‬והאמינו כברית השם וקבלו‬
‫על עצמם לעשות ולשמוע ואמרו נעשה ונשמע וקבלוהו עליהם ועל הבאים‬
‫אחריהם כמו שאמרו לנו ולבנינו עד עולם׳ וככר ‪ (92‬ערב השם ית׳ וית׳ ודי‬
‫בו ערבות שכל מי שעמד במעמד הר סיני יאמינו במשה רבנו ובכל מה שאמר‬
‫הם ובניהם עד סוף כל הדורות והוא אמרו ית׳ )שמות י״ט ט׳(י הנה אגני‬
‫בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם ברברי עמך וגם בך יאמינו לעולם׳ לכן‬
‫יודע שכל מי שיצא מהדת הנתונה ‪ (93‬במעמד ההוא׳ שאינו מזרע האנשים ההם‬
‫י ו על הר סיני‪.‬‬
‫^‬
‫וכן ארז־ל כל המסתפקים ‪ (94‬ב»ךר‬
‫ישמרנו השם וישמרכם מהספק וידביק מעל;כם הלבוש והמחשבות ‪ (95‬המביאות‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ג ם‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ע ט ד ו‬
‫א ב ו ת‬
‫‪ (86‬שם בנ״א אפשל לו למסות ויצליח‪.‬‬
‫‪ (87‬שם ולא יעשה עמנו כליה ולא נסור לעולם מלהיות אומה חסילס‪.‬‬
‫‪ (88‬כיל שצריך לתגים כאן ממורת כי‪.‬כן״ כמו שנתיב בנדפס וכמו שאי אפשר‬
‫פיתגנול מציאותו של תב״ת כן אי אפשר שנאכל ונחבעל מן העולם‪.‬‬
‫‪ (89‬שם קצת בנ״א‪ .‬ואתם אחינו חזקו ואמצו והשענו על הפסוקים האלה‬
‫תאמתיים ואל יבהילו אתכם השמדות אס תכפו אתכם ואל יפסידו אתכם תוקף יל‬
‫האויב עליכם וסלישות אומתנו שכל הענין תזה אין רק נסיון ובחינה להראות אמונתכם‬
‫וחבחכם במילם ושלא יחזיקו גדת תאמת בעתות כאלו אלא הסכמים יראי ה׳ מזרע‬
‫יעקב הזרע המהול• ‪ (90‬שם יסידים‪ (91 .‬שם ושלחו ידיהם ואמונתם לברית‪.‬‬
‫‪ (92‬שם וכבר הבטיחנו הבורא יס׳ כאדם הנכנס ערב לחנרו ודי לנו בערבותו‬
‫ותודיענו שכל מי שעמד וכוי‪.‬‬
‫‪ (93‬שם לכל מי שנעת עדרך סדת הנתונה במעמד ההוא‪.‬‬
‫‪ (94‬שם מבואה• ‪ (95‬שם המביאות לידי ספק ולידי מכשול‪.‬‬
‫אגרת תימן‬
‫א ל י נ ו ו ה מ כ ש י ל ו ת נו״ ו ע ל ג ן א ח י נ ו י ש ר א ל‬
‫לכם‬
‫שתחזקו‬
‫קצתכם את‬
‫להמוניכם והסכימו‬
‫קצתכס‬
‫כלכם על‬
‫שהשם אחד לא כשאר‬
‫§‪2‬‬
‫הנפוצים‬
‫בקצוות‬
‫ויישירו ג ד ו ל י כ ם א ת‬
‫לא‬
‫האמת אשר‬
‫הארץ‬
‫ראו‬
‫קטניכם‬
‫ויחידיכם‬
‫י ש ת נ ה ו ל א יומר‬
‫‪ (96‬ו ה ו א‬
‫האהדים ו ש מ ש ה נביאו והמדבר‬
‫‪ (97‬ב ש מ ו א ד ו ן כ ל‬
‫ה נ ב י א י ם והימלם ש ב ה ם ו ה ו א ה ש י ג מ ה ש ם מ ה ש ל א ה ש י ג ה ו ש ו ם נ ב י א ו ל א‬
‫י י ש י ג ה ו ‪ (98‬ו ש ס פ ר ה ת ו ר ה ה ז ה כ ל ו מ ב ר א ש י ת ע ד ל ע י נ י כ ל י ש ר א ל ה ו א ד ב ר‬
‫ש ל א יהלף‬
‫ה ש ם ל מ ש ה ר ב נ ו א ש ר נ א מ ר ) ב מ ר ב ד י״ב ה ? ‪ .‬פ ה א ל פ ה א ד ב ר‬
‫ו י מ ל א יומר ו ל א יוסיף ע ל י ו ו ל א י נ ר ע מ מ נ ו ל ע ו ל ם | ל א ת ב א ד ת מ א ת ה ש ם‬
‫זולתה ולא מצוה ולא‬
‫א ז ה ר ה ‪ .‬וזכרו מ ע מ ד ה ר א י נ י א ש ר צ ו נ ו לזכרו ת מ י ד‬
‫והזהירנו מ ש כ ח ו ו צ ו נ ו ל ה ו ד י ע‬
‫א מ ר ו ית׳‬
‫אותו לבניגו עד**מיגדלו‬
‫על‬
‫ידיעתו‪.‬‬
‫)דברים ד׳ ט׳ ׳ יו״ד( ה ש מ ד ל ך ו ש מ ו ר נ פ ש ך מ א ד פ ן‬
‫והוא‬
‫תשכח‬
‫את‬
‫הדברים וגוי׳ יום א ש ר ע מ ד ת ל פ נ י ה ׳ א ל ה י ך ‪ .‬וראוי ל כ ם א ח י נ ו ש ת ג ד י ל ו ב נ י כ ם‬
‫ע ל ד מ ו י ‪ (99‬ה מ ר א ה‬
‫ה ה ו א ‪ (100 .‬ו ב ס פ ר ו‬
‫ה ג ד ו ל והגוירא‬
‫ב כ ל קבוץ גדולתו‬
‫ו כ ב ו ד ו ש ה ו א ‪ (101‬ק י ט ב ה ד ת והטענה־ ה מ ב י א ה ל א מ ת ו ה ג ד י ל ו ה ו ב ג ד ו ל ה ע צ ו מ ה‬
‫כמו ש ג ד ל ו ה ש ם י ת ׳ ) ד ב ר י ם • ד ׳ ל״ב^כי ש א ל נ א לימים ראשונים‬
‫ה ש מ ע עם‬
‫קול אלהיס מדבר מתוך ה א ש ‪ .‬ו א ת ם י א ח י נ ו הברית הזאת והאמונה‬
‫הזאת דעו‬
‫כי ה ע נ י ן ה ה ו א ה ע צ ו ם א ש ר ה י ה ב מ צ י א ו ת‬
‫ה ש ם אשר העיד בטוב ש ב ע ד י ם‬
‫ש ל א היה ל פ נ י ו כ מ ו ה ו ו ל א י ה י ה אחריו ו ה ו א ש ת ש מ ע א ו מ ה א ח ת כ ל ה ד ב ר ה ש ם‬
‫י ׳ ‪ . (102‬ו י ר א ה אורו ל ע י ן ל א נ ע ש ה כ ן רק ש ת ת ה ז ק כ א מ ו נ ה ה ה י א ה ת ה ז ק ו ת‬
‫ת‬
‫ש ל א י ש נ ה ו מ ש נ ה ו י ג י ע ל נ ו מן ה א מ ת‬
‫מי‬
‫שיעמיד רגלינו‬
‫הקשיים ע ם הזק ה ש מ ד ו ת ו ה ת ג ב ר ו ת ׳ ו ה ו א א מ ר ו ית׳ מ ו ד י ע א ת‬
‫לבעבור נסות‬
‫אתכם‬
‫בא‬
‫ש ת ת ח ז ק ו ב ע ת כ ל נסיזן‬
‫שיצער‬
‫א ת כ ם בו‬
‫ך ׳ ך׳(‬
‫כ׳‬
‫באלו‬
‫הזמנים‬
‫זאת )שמות‬
‫ה א ל ה י ם ר״ל ש א מ נ ם נ ג ל ה א ל י כ ם כ ן‬
‫מהיום ואילך ו ל א חמוטו‬
‫ולא‬
‫ת ח ט א ו ‪ (103 .‬ע מ ד ו א ח י נ ו ע ל ב ר י ת כ ם ו ע ל א מ נ ; ת ב ם ׳ חזקו ו י א מ ץ ל ב ב כ ם וקוו‬
‫א ל ה׳‪ .‬וכבר ‪ (104‬ד מ ה ש ל מ ה ע״ה ה א ח ו ה כ ז ן ף ה י פ ה ת מ י מ ת ת א ר ב ל י מ ו ם ׳‬
‫‪ (96‬ם ס נהוסף אחר מלס ‪.‬יופר״ נם כ מ א מ ר הזה ‪ :‬וצהליס קולכם באמונה‬
‫—‬
‫שלא שפול לעולם ולא תשחית‪ ,‬והוא להודיע לרבים שהקב״ה הוא אחד וכוי —‬
‫‪ (97‬שם ומדבר ע מ ו ו ה ו א אדון כל הנביאים‪..‬‬
‫‪ (98‬״ ״ מ ה שלא השיב אחד מכל הנביאים לא לפניו ולא לאחריו‪.‬‬
‫‪ (99‬״ ‪ ,‬שם על ה מ ע מ ד כ ה ו א הגדול‪.‬‬
‫(‬
‫‪ (!01‬שם שהוא ע מ ו ד שהאמונה סובבת עליו‪.‬‬
‫ר‪ (10‬״ ״ ותספרי•‬
‫; ץ ( ! ( ״ ״ ע ם קצת השנוי והוספה ‪ :‬ושתראה כבודו עין בעין ובדבר זה היה‬
‫שתתחזק ה א מ ו נ ה חזוק שלא ישנהו משנה ויגיע לנו ע ״ י י ה א מ ת כ ד י להעמיד רגלינו‬
‫לבל ימעדו אשורינו בעתות כאלו כשיתחדש שום רוגז או שמד מל יהודי׳ ח״ו וכשיתגבר‬
‫יד ה א נ ס שכן כתיב וכוי‪.‬‬
‫] ; ) ( ] ( שם ואתם אחינו היו על בריתכם קיימים ובדתכם מחזיקים ועל אמונתכם‬
‫נוהגים ועומדים‪.‬‬
‫‪ (!04‬שס ושלמה המלך ע״ס דמה אותנו לאשה יפת בתכלית היופי שאין בה דופי‪.‬‬
‫‪w‬‬
‫אגרת תימן‬
‫ל‪ $‬י ‪.‬‬
‫באמרו)שיר השירים ד׳ זי( הנך יפה רעיתי ומום אין בך‪ (105 -‬ודמה אלו אנשי‬
‫הכתות והאמונות אשר ירצו למשכה אליהם ולהשיבה לאמונתם כזונים המסיתים‬
‫הנשים הנקיות להשיג מהן זמה כן אלו יסיתונו וישתדלו להשיבנו אליהם‬
‫אולי נהדק בדתם ונאמין ברעותם ואחר כן ענה בחכמה בלשון האומה כאלו‬
‫תאמר לאשד ירצו להמיתה ולהגדיל אמונתם בעיניה׳ למה תחזיקו בי התוכלון‬
‫להמציא אליו )שיר השירים ד׳ א׳( כמהולת בשמהת המחנים ר״ל שהיא תטעון‬
‫עליהם ותאמר להם תמציאו במעמד פיני אשר היה בו מחנה ישראל ומחנה‬
‫אלהים זה לעמת זה ואשוב לדעתכם׳ ‪ (106‬והיא אמרו על צד המשל שובי‬
‫שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמהולת המחנים שמחת מעמר הר סיני‬
‫אשר היה מחנה ישראל כאמרו )שמות ט׳ י״ז( ויוצא מימה את העם לקראת‬
‫האלהים מן המהנה וגו׳ ומהנה אלהים כמו שבאר יאמר)תהליפ פיה י״ה( רכב‬
‫אלהיס רבותים אלפי שנאן אדני בס סיני בקדש‪ .‬והסתכל הכמת המשל‬
‫וסודותיו שהוא בפי מלה שובי שובי ד׳גןעןים בזה הפסוק רמז להיותנו מבוקשים‬
‫ל צ א ת מן הדת ולהתאחד בהם בבל א ח ת מ א ר ב ע מלכיות אשר אנחנו באחרונה‬
‫מהם‪ .‬וכבר יעדנו השש ר ע ‪ (107‬בתורה בהיותם מכריהים אותנו להאמין‬
‫ברעותם׳ והוא אמרו ועבדתם שם אלהיס אהרים מעשה ידי אדם עץ ואבן‬
‫וגו׳‪ .‬ואמנם עם זה לא יהיה כולל בכל הארץ ללא יכרית בריתו מאתנו אמר‬
‫לנו ואמר כ׳ לא תשכח מפי זרעו ובאר ואמר על ירי ישעיהו מבשר האומה‬
‫שהאות בינינו ובינו ית׳ והמופת המורה שאנחנו לא נאבד הוא ‪ (108‬השאר‬
‫תורת השם ודברו בינינו אמר )ישעיה כ״ט כיה( ואני זאת בריתי אותם אמר‬
‫י״י רוחי אשר עליך ודברי אשר •ממתי בפיך לא ימושו מפיר וגרי וכבר ‪-'109‬‬
‫‪ (|()5‬בנדפס בנ״א ‪ :‬ולמה שאר האמונות והסברות שרוצים להמשיכה אליהם‬
‫ולהסדרה לאמונתם כאנשי הבליעל השנוופים ממה ל המפכים הנשים שסם בנוח סיל‬
‫להשיג מהן תאותן המכוערת‪ .‬כן אימנ לנו עם אלו שסם משיאים אומנו ומפסים‬
‫להחזירנו לדתותיהם ואולי כאס! ונ&בך בסבכי פסזומם ובענפי שקריהם‪ ,‬ואס״כ חזר‬
‫בחכמסו בלשון תשובת האומה אלו היא אומרח לאותם שהם רוציס לפתותה ולהראות‬
‫לכם שסברסס מעולה מסברתת לאיזה דבר מתחזקים בו התוכלו להראות לי כמו )שיר‬
‫השירים ד'א׳( מחולת המחנים כלומר שהאומה הטעון כנגדם ואומרה להם הראוני‬
‫כמו מעמד הר סיני וכוי‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ל‬
‫מ‬
‫כאן מגומגם קצת ונשכחו איזה‬
‫וזה כמאמר הוא ע״ד משל‪ ,‬שובי שוני השולמית שובי שובי ונחזה בך מה מחזו בשולמיח‬
‫כמחולה המחנים‪ ,‬ופירוש השולמית השלמה החסידה וממולח המהנים שמחת מעמד הל‬
‫סיני שהי׳ בו מחנה ישראל שנאמר ויוצא משה את העם וגוי ומחנה אלהיס כמו שנאמד‬
‫רכב אלהים וגו׳‪ .‬ראה חכמת המשל וסודו שהוא החזיר מלת שובי ארבעה פעמים‬
‫בזה הפשוק להיות לרמז שאנו נרדפים ארבעה פעמים לצאת מן הדה בכל אחת מן‬
‫המלכיות האלה הארבעה שאנו היום באחרונה מהס‪.‬‬
‫‪ (|07‬בנדפס לא גרס ״רע״ וכוססא דשם היא‪ :‬והבטיחנו הקצ״ה בתורתו ואמר‬
‫כי גהיוחס מכריסים אותנו לאחוז גסברתם וכוי —‬
‫‪ (!08‬שם הוא קיום תורת הי‪) .‬ן‪0‬ן( שם וגם התפארה האומה וכוי‪.‬‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫אגרת תימן‬
‫‪27‬‬
‫השתבהה האומה לפני ה׳ ית׳ בהיותה סובלת הצרות והשמדות ונושאת ‪(110‬‬
‫רעותם אמר )תהלים *מ״ד כ״ג( כי עליך הרגנו בל היום‪ ,‬זה דורו ש ל שמד‪ ,‬על‬
‫כן ראוי שישמהו בעליו במה שיסכלוהו מהצרות ואבדת הממון והטלטול‬
‫וההפסד בכל עניניהם‪ (1U ,‬כל זה שבח לעם אצל השם והצלחה עצומה וכל‬
‫מה שיארע להם הוא כקרבן כליל על נבי המזבח עצמו )שמותל׳׳ב כ׳׳ט( ויאמר‬
‫להם מלאו ידיכם היום לה׳ ‪ (112‬כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה‪,‬‬
‫על כן ראוי להם שיברחו אחרי ה׳ ויכנסו כמדברות ובארץ בתה ולא יחוסו על‬
‫פטירת קרובים ועל אבדת ממון‪ ,‬כי כל זה מעט מזער כנגד מלך מלכי המלכים‬
‫‪ (113‬מלך הבל השם הנכבד הנורא הזה י״י אלודך ונאמן הוא לשלם שכר‬
‫וטוב בעולם הזה ובעולם הבא‪ .‬כן מצאנו החסידים הטהורים בוהרי האמת‬
‫ומשיניו ומשוטטים על דת השם כן הקצוות היויהוקות ‪ (114‬וצאו אל מקומות‬
‫החכמים להוסיף להם דעת בדת‪ ,‬בעבור‪^.‬שיהיה להם בגלל הדבר הזה שכר‬
‫טוב מאת השפ‪ (115 ,‬ואיך לא יגלה האד&וישוטט בעבור התורה כלה‪ ,‬ואנחנו‬
‫רואים מבני אדם כשתצר לו פרנסתו באחת הערים יצא אל עיר אהדת כ״ש‬
‫מ י ש ת צ ר עליו אמונת דת הימם במקום אהד הלא יצא במקום אחר״ ומי שימנע‬
‫ממנו לצא» קצת זמן לא ישכח נפשו ויתפקד בהלול שבת ומאכלות אסורות‬
‫ויחשוב שכבר פר מעליו עול התורה״ זאת התורה לא ימלט ממנה איש מבני‬
‫יעקב לעולם לא הוא ולא זרעו ולא זרע זרעו ירצו או לא יי צו אבל הוא‬
‫נענים על‪ ,‬מה שיבטל פכצותיה ועל כה שיעבור מאזהרותיה ולא יחשוב‬
‫חושב אימר בעשותו העבירות הגדולות לא יחשבו עליו הקטנות ויתפקד בהם‬
‫‪ .‬א י ל ירבעם בן נבט שהזק עצמו נענש על העגלים אשר חטא בהם וההטיא‬
‫א ת ישראל ונענש על בטול עשיית סזבה בסכות וזה ‪ (116‬שרש משרשי‬
‫התורה ידועוהו והודיעוהו והקישו עליו‪ .‬ואשר ‪ (117‬זכרתי מענין הפושע‬
‫‪ (no‬שס ומשא הצמח החוכמה עליה ‪ 'ffe‬כתיב וכר‪/‬‬
‫‪ . .‬שכל זה לתפארת היא לנו לנגל בוראנו וכבוד גלול‪.‬‬
‫‪ 2 J J‬ה מ ע ר ב י השמיט ״כי איש גבנו ובאחיו״ להטעים יותר‬
‫הענין הנאמר(‬
‫לפניי׳ ‪ ( ! ! 2‬שם המולך עצ ככל‪.‬‬
‫‪ 4‬ן ! ( שם‪ :‬וישימו מנמותס למקומות החסיליס כלי שיוסיפו להם מאור סתורה‪.‬‬
‫‪ ( 1 1 5‬שס״עם ק נ ת השינוי‪ :‬ואיך לא ימאס האלם ואיך לא יקוץ ב א ק מולדתו‬
‫ובבני משפחתו בשביל התורה כלה בכללה ? והכת מצאנו איש אחד בין שאר בני אלם‬
‫כשלא ימצא די מסיתו במקום אחד עד שיקוץ בו ויצר לו מקומו‪ ,‬יצא משם למקום‬
‫אחר‪ ,‬כ״ש כשיצר לו מקומו מצד תורתו ומ‪6‬ר אמונת האל שלא יברס ממנו אל מקום‬
‫אסר‪ .‬ומי שלא יתכן לו לצאת בשום זמן לא ינהל נפשו לאט ויפשע בעצמו ויעשה ה פ ק ר‬
‫לחלל השבת ולאכול איסורין ויעלת על לבו שפרק מעליו מול התורה‪ ,‬שהתורה הזאת‬
‫לא יוכל להמלט ולהנצל ממנה אפילו אחד מזלע יעקב לעולם‪ ,‬לא הוא ולא זרעו ולא‬
‫זרע זרעו בין ברצוט בין שלא ברצונו‪.‬‬
‫; ן ] ן( שם וזה העקר יסוד מיסודי התורה והדת‪ ,‬ולמדוהו ועשו ‪9‬יקש עליו‪.‬‬
‫ני׳ ל להגיה ״ואשר זכרת״ או כנוסחת מערבי‪ :‬ומס ‪.‬שזכרה״ בלשון נסתר‬
‫ך\\(‬
‫ר״ל מה שזכרה אגרת שלו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫אגרת תימן‬
‫אשר ‪ (118‬הביא בני אדם להשוב ש ב מ א ד מאד הוא משגע וכן ‪ (119‬אמרו‬
‫)דברים ל׳־ג בי( הופיע מהר סאדן רומז עליו וכן אמרו)דברים י״ה ט״ו( ‪ (120‬נ ב י א‬
‫מקרבך מאחיך וכן ‪ (121‬יעדו לישמעאל !בראשית י״ז ל( ונתתיו ל ט י ג ד ו ל ‪,‬‬
‫אלו ‪ (122‬ענינים שלא יאמר בהם שהם בתכלית החולשח אבל עשית ר א י‬
‫מהם שחוק ולעג גמור׳ וענינים אלו לא יכניסו שום ספק כלל״ ואפילו א צ ל‬
‫ההמון עמי הארץ הבורים והפושעים עצמם אשר ינועו בהם לא יחשבו כ ן‬
‫ולא יספקו בהם‪ .‬ואולם יטו להתפאר באלו המאמרים אצל הגוים ושיראו ל ה ס‬
‫שהם אמתו מה ‪ (123‬שבק לאין באסרם שמשגע כתוב בתורה׳ ו ה י ש מ ע א ל י‬
‫עצמם לא יאמינו באלה הראיות ולא יקבלום ולא יביאו מהם ראיה ב ע ב ו ר‬
‫שההפסד מבואר מאד וכאשר לא מצאו להם טענה כלל בכל התורה לא כ ת ו ב‬
‫ולא רמיזה ולא מקום מחשבה להתלות בו אמר הסירותם התורה ושניתם א ו ת ה‬
‫ואתם מהקתם שם סלוני ממנה ולא‪1‬מצאו שום טענה טובה מזאת עם היותה‬
‫בתכלית הגנות והסהיתות ובטולה פשוט להמון וליהידים בהיותה התורה נ ע ת ק ת‬
‫ללשון השריאן והפרסי והיוני‪ .‬והלועד‪) .(12£‬קודם שיעמוד הפסול מאות שנים(‬
‫‪ (125‬ועוד בהיותה רבים מרבים במזו*ח הזןןזץ ומערבה ולא נמצא בכלם ה ל ו ף‬
‫ולא ג״כ בעניץ לא הצריכם לזאת ההלושה רק העדר ססוק מדמה בתורה‪,‬‬
‫והוא שאמרו גוי גדול אין רוצה לומר גדולה בנבואה ולא גדולה בדת א ב ל‬
‫רוב מספר לבד׳ וכבר אמרו על ‪ (126‬עיז גויס גדולים ועצומים וכן אמרובמאד‬
‫ה‬
‫ס‬
‫‪ (!!g‬שם שהכניס בלבות העם שמלס במאי מאד סיא נאמר על משוגע•‬
‫‪ (!!9‬שם וכן מס שנאמר‪.‬‬
‫‪ (!20‬הפושע סזס מלייק ממלת ‪.‬מאחיך״ שהתורס מרמזס על ישמעאל שהיה‬
‫אס ליצסק‪ ,‬כי היה לכמוב‪ :‬נביא מקרבך כמוני וכוי ואם קדמוהו ישו םנוצר» וזה לפי‬
‫לעמו לא הים נביא אממ‪ ,‬במס שאניו לא היה מזרע ישראל‪ ,‬ואם נם סעיקר בילינו‬
‫טי ועבל הבא על בח ישראל הולל כסר‪.‬‬
‫‪ (!21‬שם וכן סבעס& לישמעאל‪.‬‬
‫בנדפס נסוסן> גס סמאמל הזה‪, :‬דבלים אלו כגר נדחו ונסשעו <‪yyt‬‬
‫‪22Q‬‬
‫סלגלתם בסי סכל״ ולא נאמל נסם שהם בספלים םסלשומ וכוי‪.‬‬
‫‪ (!23‬כמלה כאן מס ״שבקלאין״ אין לס שחר ואפשר סכותתו עס שבקלאן‬
‫‪ Koran‬והוא משבש המלס הזאה גכוונס ועשס מזאמ בדרך הסול מה שגק — לא»ן‬
‫ר״ל המיסד שגק ספר סורסו חנפעלמ ותמזויפת לאין ולחהו וללא הועיל‪ .‬ואולם ל ׳‬
‫נחום מערבי העתיק בזס׳יל ‪ :‬אבל כוונתם גאלה הדברים להתפאר בהם גפני סגו<‬
‫להראות להם שהם מאמינים‪ ,‬אבל ת ק לו ן שאומרים שמשוגע כתיב בתורה וטי —‪.‬‬
‫‪ (124‬זו לשון רומי או למינא‪ .‬ויש לפקפק אס העתקת פרסים אשר עליה א מ‬
‫סרב שהיתת מאוס שנים קודם שיעמוד םפקול הימה במציאות קודם מחמד יי כי ידועה‬
‫ששתי התעתקוס ל״ל הפרסית וסמרבימ הנם הצעירות בזמן מכל סהעתקולן‬
‫מלשונות קלם‪.‬‬
‫‪ (!25‬בנלפס כתיב בנ״א ועם קצת סוספה ודל‪ :‬וציד שזיא מקובלת לור מע‪,‬‬
‫דור ממזרח העולם ועד מערבו ולא נמצא בכל זס שום סלוף כלל ואפילו בדקלוקיס אפילן‬
‫בין קמץ סנוף לשורק לא נמצא בה שום סלוף‪ ,‬ולא הוצרכו למענה זו החלושה‪ ,‬אלא‬
‫שלא מצאו שוס ספק בתורה‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫אגרתתיטן‬
‫‪£9‬‬
‫מאוד אשר ענינו הרבה הרבה אלו כוון בו שיצאו ממנה פלוני היה לו לומר‬
‫וברכתיו במאד מאד והיה ‪ (127‬אז אפשר שיתלה זה בנתלה בהומי עכביש‬
‫ויאמר שענינו אברכנו שיצא מזרעו פלוני‪ .‬ואולם אהר שאמר במאד מאד‬
‫אהד ‪ (128‬וברכתי הראה שהיא הפלנה ברוב המספר׳ וכבר באר השם בתורה‬
‫בדברו עם אברהם שכל מה שיעדו מן הברכות ונתינתו תורה לבניו והבדילו‬
‫אותם לא יהיה זה רק לזרע יצהק ל ב ד ‪ (129 .‬ופלוני םצורף ולווי בברכת‬
‫יצהק והוא אמרו )בראשית כ״א ׳״ג( וגם את ‪ "p‬האמה לנוי אשימנו״ באר‬
‫לנו כי העקר הוא יצחק ‪ (125‬וזה מצורף ולווי׳ ובבאור אסר השם ית׳ כי‬
‫ביצהק יקרא לך זרע׳ והניה ישמעאל לגמרי ר״ל שאע״ס ‪ (131‬שזרעו יהיהמסםר‬
‫רב לא יהיה השוב ולא נרצה ואין הלק משלמות האדם עדשתודע לו ותתפרסם׳‬
‫ואולם תו דע מעלתך בזרעך ההשוב למע^ה וזהו זרע שיהיה מיצהק וזהו הענין‬
‫יקרא‪ -‬כמו שאמר ויקרא בהם שמי ושםא&זי‪ .‬ר״ל שיתפרסם בהם ויודע ואהר‬
‫באר ביצהק שהברכות ההן אשר יעד]?לאברהם אשר מכללן שתהיה תורת‬
‫אלהים ודת בבניו כמ• שיעד לו להיויוז^זדעו אמר והייתי להם לאלהים ‪(132‬‬
‫ויהד יצהק מישמעאל ככללן כמ^*בארנו |הודו כבאור נתינת הדת מבלתי‬
‫ישםעאל והוא אמרו ואת בריתי אקים את |יצהק אהר אמרו לישמעאל הנה‬
‫ברכתי אותו ואהר כן • באר לנו השם על יןך יצהק שיעקב נתיחד ‪ (133‬בכל‬
‫מבלעדי עשו והוא מאמר יצהק אליו )בראשית כ״ה די( ויתן לך א ת ברכת‬
‫אברהם׳ הנה נתבאר מפסוקי התורה שמעלת הדת היעודה לאברהם אבינו‬
‫ונכרת לו ברית עליה שתהיה בבניו התיהדה ביצהק ואהר כן ביעקב מזרע‬
‫יצחק‪ .‬והוא מאמר הנביא מודה לשם על זאת הטובה היקרה)תהלים ק״ה ט׳(‬
‫אשר כרת א ת אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב להק לישראל ברית‬
‫עולם‪ (134 ,‬ואמיר שראוי שתדעהו שהשם שהושבים הישמעאלים שהוא כתוב‬
‫‪ (!26‬סם וכבר נאמר בעובדי ע״ז‪.‬‬
‫‪ (!27‬שם ואז היה אפשר לסתלות זה המוען בסונו' של קירי עכביש לומר שענינו‬
‫אנרכנו וכוי•‬
‫‪ (!28‬בניפס כתיב ״וסרבתי" אבל הואיל ואמר במאד מאד אחר שאמר והרבתי‬
‫יורה בדבר שאינו אלא על דרך ההפלגה ברב המנץ‪ .‬וניסמא זו יותר נכונה‪.‬‬
‫‪ (!29‬שם שבשביל זרע יצחק נאמר בלבד זה ולא על זה האחד )ציל תאחר( והוא‬
‫סמוך ומושג לברכות יצחק‪.‬‬
‫‪ (!30‬שם וזה האפר מפל‪.‬‬
‫‪ (!31‬בנדפס היא יותר מפורשת וז״ל‪ :‬ועוד כשנסכים על ישמעאל שאפילו‬
‫היות זרעו תרבה במ;ין לא יחי' חסיד ולא יהי' לו חן בשלמות האנושי כדי שתתפרסם‬
‫גו ותתודע‪ ,‬אבל תתודע חסידותיך בזרעך הססיד והוא תזרע הבא מיצסק‪.‬‬
‫‪ (!32‬שס ואס״כיסד יצחק והגדילו מישמעאל בכל הברכות האלה כמו שבארנו‬
‫ויסדו )ליל יצחק( בברית זולת ישמעאל כמו שנאמר וכוי‪.‬‬
‫‪ (!33‬שם נתוסף ״הברכות האלו״‪.‬‬
‫‪ 3 4‬ן ( ובנדפס הטססא על אופן הזה‪ :‬ומה שיש לך לדעת שזה השם שעלת בדמת‬
‫הישמעאלים שכתוב בתורה שאחזו גו הפושעים בלומר גמאד מאד שהוא מסמד אינו מחמד‬
‫‪ .‬אגרת תימן‬
‫‪w‬‬
‫‪8‬‬
‫בתורה אשר נתלים הפושעים ב ו ש ה ו א ב מ א ד מ א י אינו מ״ס חיית מ סדל״ת‪,‬‬
‫הוא אל״ף ה׳׳ת ט״& דלית כן היא לשון מאמר שימצאוהו כתוב‬
‫כ‬
‫יי‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ש‬
‫א ח מ ״ ר‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו א י‬
‫פ‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫א‬
‫ד מ‬
‫ד‬
‫מ‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ד ז‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫«‬
‫ך‬
‫‪ 8‬כ‬
‫ך‬
‫כ‬
‫ש ה ו‬
‫א כו‪/‬ו י‬
‫^‬
‫י׳‬
‫•‬
‫^ י‬
‫בתורה‪ (135 .‬ואמנם אמרו הופיע מהר ‪-‬פארן הוא פעל עבר ואלו אמר ר י ו ס ע‬
‫טהר פארן היה אפשר למי שתיטב להם זאת ההטעה להתלות כה‪ .‬ו ? * ו ‪£ ,‬‬
‫ס‬
‫א‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ד‬
‫א‬
‫י‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ד ‪ ,‬ו פ י ע‬
‫א‬
‫י‬
‫ש ד ! י א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ש ה ר א ד‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י ז ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ט‬
‫א‬
‫ט‬
‫ר‬
‫עטד‬‫׳‬
‫אבני‬
‫'‬
‫׳‬
‫ל עי^‬
‫י׳י‬
‫הברק א ב ל הופיע בנחת נגלה מראשי ההרים לאט לאט מראש הר א ל די*‪...‬‬
‫‪L,‬‬
‫הר עד ששכן על הר סיני׳ )נ״ל להגיה כאן‪ :‬ה׳ מסיני י א וזרה משע‪-‬ד‬
‫י‬
‫היפיע מהר פארן ואתה מרבבות קודש מימינו אש דת למו׳ בהם אמרו ‪y‬‬
‫ע מהד!‬
‫ר"ללישראל( אטר)דברים ל'גב׳(ה׳ משיני בא וזרח משעיר ^ ׳ י"^‬
‫פארן בהם אמדו למן ר״ל לישראל והתבונן איך אמר בפארן שהוא רחוק הושיע["‬
‫ס י נ י‬
‫כ ש ה ש ם נ ג‬
‫ו א ו מ ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫י ס י ‪ :‬י‬
‫י ר ד‬
‫ט‬
‫ע י > ץ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ט‬
‫י‬
‫כ ר ד ר <‬
‫ס‬
‫‪10‬‬
‫‪a‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫מו‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫ו ב‬
‫ר‬
‫ז ר ח‬
‫י י ת‬
‫י‬
‫וי‬
‫יב^רי‬
‫כמו שנאמר )שמות כ״ד טז(‬
‫א‬
‫ו ב ס ע <‬
‫ש‬
‫י ו‬
‫א‬
‫ה ה‬
‫‪( 1 3 6‬‬
‫ה ו ס י‬
‫ש ד‬
‫ש כ‬
‫ו ב ו‬
‫( ה**ור?‬
‫ק י‬
‫י ^‬
‫וישבון כבוד ה׳ על הר סיני׳ אמר בו מסיבי‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪ (132‬וזה ספרה דבורה כשספרה באומה מעמד הר סיני ׳מהאור הילד ‪(138‬‬
‫^דה‬
‫לאטו מהר אל הר באמרה' )שוס‪0‬ל*ם ה׳ די( ה׳ בצאתך משעיר בצעיר‬
‫אדופ ארץ רעשה וגו׳׳ וכפי שבארוחוחחז״ל שהשם שלה שליח לרומיים׳ > ק י ד‬
‫מ‬
‫‪1 3 9‬‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫משה רבנו ‪ (135‬והראה להם התורה ולא קבלוה ממנו‪) .‬חסר ב פ נ י ם א ח ״ כ‬
‫שלח שליח אחר לערביים והראה להם ולא קבלוה ממנו( )אחר כן שלח לנו ט ש ה‬
‫ל ן י ‪ .‬שאירע ‪ 0 - 4 2 ,‬׳‬
‫רבנו וקבלנוה ‪ (1U‬ואמרנו על דבר י״י נעשה ו נ ש ‪,‬‬
‫ט ע‬
‫ע נ‬
‫ו ז הכ‬
‫אלא אסמל כ» הוא סשס המאמר שתם אומרים שהוא כתוב בתורה ובשליחות מ מ כ ז ‪ 5‬י‬
‫שהוא אב כגלוי)תמורת מון גליון והתיבה זו מסורסת שם מסמס הצענזויי( ששמו‬
‫אסמל ומספר במאל מאל אינו עולה למספר אסמל שסוברים שהוא כתיב בתורה‪.‬‬
‫ס‬
‫ש‬
‫א ‪ 3‬ל‬
‫ם‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ה ש‬
‫ה י פ י ע‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ר‬
‫פ‬
‫‪7‬‬
‫א‬
‫ק ‪3‬‬
‫ס‬
‫כ מ ו ר ה‬
‫פ‬
‫‪515 3 5‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י א ל י‬
‫אמל‬
‫* י יי*‬
‫^‬
‫‪(135‬‬
‫יוסיע אז יכול היי המוען להתלוצץ ולהתלות גו אגל הואיל ואמר הופיע תורה < ‪£‬‬
‫עבר שכבל מגל‪.‬‬
‫‪ hop‬שם וסיני שעליו כיתה ככוונה ובו שכן הכיור‪.‬‬
‫; ‪ ( ! 3‬ושם וכענין זה וכוי• ‪ (!38‬שם לאע לאכו‪.‬‬
‫‪ (!39‬שם שהקב״ה שלס נביא לאדום‪ .‬והוא יותר נכון וכן לישמעאל‬
‫לערביים םגרס באן•‬
‫‪ .;Q‬ן( שם להורות להם התורה‪.‬‬
‫!‪ (!4‬שס אמרו כל אשר דבר ת' נעשה ונשמע‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ (142‬אמר דוד האלוב חז׳׳ל דרשו זאת כן מבנין תכתוב כי לכאורה בא‬
‫מתסלס מרבבות קודש מימינו אש דת למו שבא על הר סיני וזרם משעיר למו הופיע‬
‫פארן והוה ליה לכתוב כן‪ ,‬אבל מפני ש^א כתוב גסגנון הזה‪ ,‬דרשוהו שכקב״ה ‪| r f ! j‬‬
‫' ׳ י ע ו ‪*Ati‬‬
‫׳‬
‫י»‬
‫ל א«‬
‫'‬
‫ל‬
‫ל'‬
‫' מיכי י ! !‬
‫'‬
‫י‬
‫י '‬
‫)לאחר שירד מן השמים( ורצה להגלות בראשונה לישראל י־ אבל מפני שרצינו ה י ?‪1‬ך‬
‫‪L1‬‬
‫‪.‬לזכות את אדום וישמעאל אמר וזרס משעיר למו ושאלם אס ירצו למגלה אי‬
‫ש ה ן‬
‫ת‬
‫מ‬
‫?‬
‫ל א ל ו ם‬
‫מ ח י ד ל ה‬
‫ש מ ע א‬
‫י נ‬
‫ה‬
‫ודס‬
‫י ג ם‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ל א‬
‫ע‬
‫ש ש ל ח‬
‫ר‬
‫ל י ש ר א ל‬
‫‪ 3‬ל י ה‬
‫ו כ ם <‬
‫ל ה ר א ו ת‬
‫ו א ש ״ כ‬
‫ה ד ר ו ש‬
‫ש ל ח‬
‫ה ז ה‬
‫ל כ ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה ו א ה פ ‪ :‬ן י ר‬
‫מ י נ י‬
‫ע ל‬
‫ו ל א‬
‫י ר ‪ 3 ,‬ל מ ה‬
‫כ כ י ן‬
‫י צ י‬
‫ל ר‬
‫כ מ י‬
‫י ט ו נ ת י ‪:‬‬
‫כ‬
‫‪ 3‬ל ה‬
‫ש נ א מ ל‬
‫ה‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ס‬
‫נ‬
‫‪/‬‬
‫‪31‬‬
‫אגרת תימן‬
‫קודם מ ת ן ת ו ר ה ו ל כ ן הביא ב ה פ ע ל י ם עוברים ב א וזרח‬
‫ו ה ו פ י ע ‪ (143‬ו א י נ ו‬
‫ה ו ד ע ה כ מ ה שיהיה‪ .‬ו א מ נ ם ב מ ה ש ה ב י א ראיה מאמרו )דברים י״ח ט״ו( נ ב י א‬
‫מקרבך מאחיך‪ ,‬ואמרך ‪ (144‬ש ק צ ת א נ ש י ם נ כ נ ס ל ה ם ס פ ק‬
‫בעבורו‬
‫וקצתם‬
‫הופיע מהר פארן וגם לתם שאלם וגם ה ם לא קבליה ואם״כ שלס לישראל ושאלם‬
‫ואמרו סן‪ ,‬ואסר שקבלותאמר ואתה מרבבות קדש כלומר אז אסם מרבנות קדש מימינו‬
‫אש ד ת ל מ ו ‪ .‬ומלת למו השניה מושך על ישראל בלבד במס שהוא היה אומת היסידת‬
‫בכל האומות שקבלה עליו התורה הקדושה‪ .‬ודע איך דייק הכתוב בעיון ד ק כי ג ם‬
‫בשעיר כתב ״למו״ כלומר שכונת השם היה גה להם לנסצ את םתורת שבתיומם מזרע‬
‫עשו זרע של יצסק אבינו שנבסר לעולת תמימה ומריקס א ם ג ם היתה בת רשע ע ו מ ת‬
‫עמדס בצדקתה עד יוה מותה‪ ,‬וגס לא סית ליצסק נשים רבות או סלגשים כנתוג‬
‫ב ז ק ההוא‪ ,‬והיא ר ק יסידסו ותמתו‪ ,‬ולכן הוסש הכהוב בלשון זרס שהוראתו התגברות‬
‫ותתפשסות האור וכוונתו כסשמש שיספשע ויבריק קרני אורו ע ל ע ל פני סבל‪ ,‬כן השם‬
‫כביכול האיר סניסם מסדרת כבודו ומזיו סוד שכינסו מסמת הסבה‪ ,‬ולכן א מ ר למו״‪.‬‬
‫אבל הישמעאלים אשר מקורם מיתוס » * נ ה שהמה מזלע ישמעאל הנולד מהגר שססמ‬
‫שר» והיתת ממצרים משעופי זמה א ק ן זרמתם כזרמת סוסים‪ ,‬אמר ר ק הוסיע‪ ,‬ולא‬
‫כתב ג״כ ;למו״ בעבור שנענע שיהיה »‪1‬וקן ומוכשר לסמדה גנוזה כזו‪ ,‬ומזה הראנו‬
‫נפלאוס איך סתרו ושעמו סז״ל בכתובי התורה בעיון דק‪ ,‬ואיך ה עלו במצודת שכלם כמה‬
‫דברים במדרשיהם שסעבעו ע ל אדני האמת‪.‬‬
‫ואמנם לפי הפשט כוונה סכסוב ה ו א ‪ :‬ה׳ מסיני בא וזרס משעיר למו הופיע‬
‫מסר פארן‪ ,‬שהאור הגדול והנפלא שנגלס ע ל סר סיני נתפשע ויפוצץ קרני אורו ג״כ‬
‫על שעיר ופארן‪ ,‬כי שניהם נפגשו יחדיו ושוכנים זה אחר זה‪ ,‬כמו שהעיר כבר הגאון‬
‫רבינו סעדית ז״ל גססרו האמונות והדעות מאמר ג׳ פ״ס‪ .‬ולדעתו שלשה השמות‬
‫הללו ר״ל סיני ושעיר ופארן כלו חדא הוא והראיה שאמר הכתוב )שופעים ה' די( ת׳‬
‫בצאתך משעיר ואמ״כ אומר זה סיני‪ .‬ובאמת ג׳ ההרים הנ״ל הנמצאים בחצי האי‬
‫‪ Arabia Petriia‬ישכונו זה אמר זת ומסתעפים מהררי לבנון ופארן הוא בקלה כבול‬
‫דרומית ארץ מ ק ומרחקל מסיני כמו מהלך ןןלשם ימים‪.‬‬
‫ומה שמובא בשם הפושע סנ״ל שפסוק הופיע מהר פארן רומז על מסמד‪ ,‬טענה‬
‫משובשת זו איננה מקדקדו כי היא היתס כבר בפי הכופרים בימי ר נ סעדיה נאון‬
‫וסובאה ג ס י ר ו הנ״ל שרצו למעון על בעול ההורה מפסוק ת׳ מסיני בא וזרח משעיר למו‬
‫הופיע מ י ‪1‬ארן דעתם בזה כי שעיר רמז לנוצרים ופארן לישמעאל ועיין ג״כ בראב״ע‬
‫בפרשת שם ונראה שגס הרב ז״ל רומז כאן על זה באמרו )כנוסחת מערבי( דברים אלו‬
‫כבר בדחו ונסתמו מרב הרגלתם בפי הכל‪.‬‬
‫״‬
‫ומה שמחת סרב עענותם ג מ ה שכתוב כאן הופיע בלשון עבר ואלו אמר יופיע‬
‫בלשון עתיד אז יכול הי׳ המוען‬
‫להתלוצץ ולתתלות נ ו ‪ ,‬סתירתו זו היא קצת קלושה‪,‬‬
‫כי באמת מצינו במקום א מ ר ‪ :‬אלוה מתימן יבא קדוש מהר פארן)חבקוק ג׳( ג ס בלשון‬
‫עתיד‪ ,‬ולא ידענו מפני מה לא הביא תרג את דעת מ י נ ו סעדיה ז״ל שהיא מוסוורת‬
‫יותר מדעתו באמרו )שם(‪ :‬והתבאר לי שהמנין כשיבא יהי׳ קצת המלות חולפות וקצתם‬
‫שמנה חטאת אבותינו במדבר וימרו על ים ג י ס ס ו ף מסרו‬
‫כאלו כ ס עתידות כמו‬
‫שכחו מעשיו ויתאוו תאית במדבר )תכלים ע״ח‪ /‬וקצתם ס פ ל עליהם גל׳ עתיד‬
‫עגל בחרב)שם ק״ח( תפתח ארץ ותבלע דתן <שס^‬
‫כאלו ה ם‬
‫עתידות‪ ,‬והם‬
‫באמת‪ .‬וכן שם בחבקוק א ס גם הוא כתוב כלשון עתיד הוא חולף גאמת‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫(‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ו א י נ ס‬
‫ל‬
‫ה ‪ 3‬א‬
‫י ‪ (!44‬שם ואמרת‪.‬‬
‫יעשו‬
‫חולפות‬
‫אגרת תימן‬
‫‪32‬‬
‫ה ד ח י ק ה ס פ ק ב א ו מ ר ו מ ק ר ב ך מ א ה י ך י ‪ (145‬ו ל ו ל י א מ ר ו מקרבך מ א ח י ך ה י ה א צ ל ם‬
‫ר א י ה כ א ן ר א ו י ל ך ש ת ת ן ל ב ו ת ב י ן מ ה ש א מ ר א ו ת ו ‪ .‬ד ע ‪ (146‬ש א י ן ראוי‬
‫ל א ד ם ש י ג ז ו ר דברים מ ד ב ר י ם סמוכים ו י ב י א ר א י ה מ ה ם ‪ ,‬א ב ל ראוי ש י ע י י י ן ב מ ה‬
‫ש ל ס נ י ח ם ו ל א ח ר י ה ם ע ר ש י ש ל י ם הענין׳ ו י ד ע כ ו נ ת א מ ר י ם‬
‫וזה י ב י א‬
‫ראיה‬
‫מהם״ ו ל א א פ ש ר ל ו ל א ד ם ש י ב י א ר א י ה מ ד ב ר י ם נ פ ס ק י ם מ א ש ר ל פ נ י ה ם ו א ש ר‬
‫א ח ר י ה ם ה י ה א פ ש ר ל ו מ ר ש י א מ ר ש ה ש ם ית׳ הזהירנו ש ל א נ ש מ ע ל ש ו ם נ ב י א ו ה ו א‬
‫א מ ר ו ) ש ם י״נ ג׳( ל א ת ש מ ע א ל דברי ה נ ב י א ׳ וכן היה א ו מ ר‬
‫לעבוד‬
‫ע״ז ו ה ו א א מ ר ו ו ע ב ד ת ם ש ם א ל ה י ם א ה ר י ם‬
‫שהשם‬
‫צונו‬
‫והדומה להם הרבה מ א ד‬
‫ב ס פ ר י ם וזה מ ב ו א ר ‪ (147‬ה ה פ ס ד כי א י ן ל ה ב י א ר א י ה מ כ ת ו ב ע ד י ש ת ד ע כ ו נ ת ו‬
‫מ א ש ר ל פ נ י ו ו מ א ש ר ל א ה ר י ו ו ת ו כ ן כ ו נ ת ו ‪ .‬וזה ה פ ס ו ק א ש ר ה ו א נ ב י א מ ס ר ב ך‬
‫מ א ה י ך ראוי ל ע י י ן מ ה ש ל פ נ י ו ו מ ה ש ל א ח ר י ו מ ן ה ד ב ק ויובן ואז‬
‫בו ש ו ם ס פ ק ש ה ו א הזהירנו ב ת ה ל ת ז א ת‬
‫ובמשפטי‬
‫הגוים‬
‫ובמשפטי‬
‫הכוכבים‬
‫הפרשה‬
‫מהתעםק‬
‫לא ישאר‬
‫ב נ ה ש ובקסם‬
‫ובכשוף והשבעות והדומה להם׳ ואלו‬
‫ה ע נ י נ י ם הם ד ב ר י ם ש י ה ש ב ו ה א ו מ ו ת ש ה ם י ד ע ו ב ה ם מ ה ש י ת ח ד ש ויזמנו ע צ מ ס‬
‫א ל י ו כ א ש ר הזהירנו ה ש ם ית׳ מ ה ת ע ס ק ב ה ם א מ ר ל נ ו ש כ ל ה א ו מ ו ת ה ו ש ב י ס‬
‫ש ה ם י ד ע ו ' ה ע ת י ד ו ת מזה הדרך‪ /‬ו א ת ה ל א מזה הדרך ת ד ע ה ע ת י ד א ב ל ת ד ע ה ו‬
‫מנביא ש א ש ל ח לכם יגיד לכם ה ע ת י ר ו ת ויצדק‬
‫ולא‬
‫יכזב דברו‪(148 .‬‬
‫הנד‪,‬‬
‫ה ג י ע א ל יקר ה ק ד מ ת ה י ד י ע ה מ ב ל ת י ק ס ם ו נ ח ש ‪ .‬ו מ ש פ ט י כ ו כ ב י ם ו ז ו ל ת ם ‪ .‬א ח ר‬
‫כן ב א ר ק ל ו ת ה ע נ י ן ו א מ ר כ ל נ ב י א‬
‫ש א ש ל ח ל כ ם ויניד ל כ ם ה ע ת י ר ‪ .‬א מ נ ס‬
‫יהיה מ ק ר ב כ ם ע ד ש ל א ת צ ט ר ך ל ש ו ט ט מ א ר ץ א ל א ר ץ ו ל ל כ ת דרך‬
‫זהו ע נ י ן א מ ר ו מ ק ר ב ך ׳ א ה ר כ ן ה ו ד י ע נ ו‬
‫ענין אחר ואמר ש ע ם‬
‫היותו‬
‫אחריו‬
‫קדוכ‬
‫ו ב ק ר ב כ ם יהיה מ כ ם ג״כ כלומר מ י ש ר א ל ע ד ‪ 1149‬ש ת ה י ה ז א ת ה מ ע ל ה ש ה י א‬
‫ה ק ד מ ת ה י ד י ע ה ב ע ב ו ד ו ת מ י ו ח ד ו ת ‪-‬בכם ול‪1‬ה הזק ח ע נ י ן ו א מ ר ב מ ו נ י כ י א ח ר י‬
‫‪ (145‬בנדפס הוא יותר מפורש ־ ל ‪ :‬ולולי מלס ״עקרבך מאסיך״ סיחה ז א‬
‫להם לראיה במקום הזה )כלומר שיקים הי נביא אחד כמוני א ם גם לא יהיה מישראל(‬
‫יש לך לבון שכלך שתתבונן במה שאומר לך‪.‬‬
‫;(‪ (!4‬שם מבואר י ו ת ר ‪ :‬ד ע שלא יעבור לשוס אדם להחת מלה אחה מ ע נ י ‪.‬‬
‫שכלו דבק ומתחבר להיות לו לראיה ולסמוך עליה‪ ,‬אבל ראוי לו לעיין במה שקדס ‪L‬‬
‫סענין ומש שאחריו כלומר שיעיין בתחלת המלה ההיא שסמך עליה מתחלת עני ‪5,‬‬
‫ובאיזה ענין ופסוק עד שישלים הענין‪ ,‬ואז ידע כוונת אומר תענין ואו יקח ראיה ממכו "‬
‫‪ (!47‬שם בטולו‪.‬‬
‫‪ (!48‬שם משורש יותר‪ :‬ותהיו יודעים תעתיד להתחדש קודם שיתחדש מ ג ל ‪,‬‬
‫ק ס מ י ם ו ח ב ר י ם ומאין דין הכוכבים וזולתם‪.‬‬
‫ת‬
‫ו ז‬
‫נ‬
‫‪#‬‬
‫‪ (!49‬שס כדי שתהיי המעלה הזאת מיוחדת לכס והיא לדעת מ ה יהיה‪ ,‬ו ל פ י כ ך‬
‫ה ו ס י ף במאמר ואמר כמוני שמא יעלה על דעתך הואיל וכתיב מאחיך יתכן להיות מ ע ^ ן‬
‫ומישמעאל‪ ,‬לפי שמצאנו כתוב ב ע ש ו ‪ ,‬כ ת אמר אחיך ישראל״ לפיכך הוצרך לאמר כ מ ו ‪,‬‬
‫כלומר מבני יעקב‪ .‬ואין כמוני בכאן להיות כמוהו במעלות הנבואה‪ ,‬שכבר אמר ו ל ‪£‬‬
‫ק ם נביא עוד בישראל כמשה והוא נעצם הפרשה המורה על מה שזכרנו‪.‬‬
‫;‬
‫אנרת תימן‬
‫‪$3‬‬
‫שאמר מאחיך היה אפשר לומר שיהיה מעשו או מישמעאל כמו שהוא אופר‬
‫לבני עשו )במדבר כ׳ יו״ד( כה אמר אהיך ישראל ע ל כן הזק הדבר ההוא נאמרו‬
‫כמוני כלומר מבני יעסב׳ ואין ענין אמרו כמוני כיוצא בי ב^דל ערך מעלת‬
‫הנבואה שהוא כבר אמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה והוא בפרשה זכר‬
‫מה •ממורה על כל מה שזכרנוהו‪ .‬אמר )דברים י״ה יו׳׳ד י״א י״נ( לא ימצא‬
‫בך מעביר בנו ובתו באש וגו׳ וחובר הבר ונוי תמים תהיה ונוי ואתה ל א כן‬
‫נתן לך וגו׳ נביא מקרבך מאהיך‪ (150 .‬הנה נתבאר ינתאמת שזה הנביא‬
‫היעוד בו הנה אינו נביא שיביא דת ולא שיתן תורה ואמנם יהיה איש יסיר‬
‫מעלינו צורך הקסם ומשפטי הכוכבים ו נ ש א ל ה ג ב כ ל מח ״שיקרה לנו כמו‬
‫שישאלו האומות המעונניס והקוסמים כמו שמצאנו שאול ששאל שמואל ע ל‬
‫אבדה שאבר׳ ואילם היותנו בלתי מאמינים בנבואת עמר תיירי וסיירי ‪(151‬‬
‫אינו מפני היותם זולת ישראל כמו שיהשבו ההמון עד שנצטרך ללמד מאמרו‬
‫מקרבך מאחיך כי איוב וצופר ובלדד ואליפז ואליהו כלם ‪ (152‬אצלו נביאים‬
‫ואע״פ שאינם מישראל׳ *( ואולם נאמין בנביא או נכזיבהו ‪ (153‬מצד טענתו‬
‫)נ״א נבואתו נ״א יחוסו( ולא מצד טענתו‪ .‬ובאור זה שמשה רבן ש ל כל‬
‫הנביאים אשר שמע ‪ (154‬דבר ה׳ והאטננו בו ובדברו ואמרנו לו )דברים ה׳‬
‫כ״ד( קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר אלינו אמר לנו שלא נשארה בשמים‬
‫דת אחרת שתרד ואין שם תורה אחרת שתבא׳ אמד )שם ל׳ י״ב( ל א בשסיס‬
‫היא וגר‪ ,‬והזהירנו מהוסיף ומגרוע בזאת התורה אמר לא תוסיף עליו ולא תגרע‬
‫ממנו‪ ,‬וערב בעבורינו עליו מצד השם ית' להאמין בה אנחנו ובנינו ובני בנינו‬
‫‪,‬‬
‫‪ (!50‬שם הנם םסגאר וםםאמם שהנגיא הזה שסננויס כמקום ‪ wo‬אינו כני *‬
‫שיבא במצוה ולא יסלש מולם‪.‬‬
‫‪ (!51‬בנדפס כתו‪ 3‬מן ב׳ סשעוס סללו ״שלא נאמין ‪3‬נ‪3‬ואס זיר יעמר והו לא‬
‫יותר‪ .‬ואפשר שכיון דר‪ 3‬על עלי ‪ A l i‬סתנו של משמד שנקרא נם ‪3‬שם ‪Asaaad allaal‬‬
‫‪ lialab‬ונקצר שמו לזי״ל‪ ,‬והוא אסף וקבץ אס כל למולי מסמל וסנלם ‪3‬ספר אסל‬
‫אשר נעטר• נחהוה מחלוקה גלולה עם עמר‪ ()mor‬ואטטאץ ‪ Ottoman,-‬או‬
‫אבובעקל ‪ Aimbeiiuer‬שהוא היה חוסנו של מחמל וכאליפי הראשון ‪ Chalif‬אסריו‪.‬‬
‫וגענול סמחלוקס זאת נחלקו כמסמלייס לשתי כסוס‪ .‬הכת האסם נמשכה אסל ‪A h‬‬
‫ונקראו שייעץ ‪ schiiten‬שסולאסו ‪ ivetzer‬ואולי גם מל שמו זיז‪/‬ולשינותו נמשכו‬
‫היום הפרסיים ומקצת מחמליים שיושבים ‪3‬אינליא של נריעאניה‪ .‬והכת השנים‪ ,‬שנקראה‬
‫סוניסען ‪ Mumiteu‬כ״ל מאמיני הקבלה‪ ,‬נמשכה אסר אוממאן ועמר ולשיעתו‬
‫נמשכו היום כל מוגרמה ואפריקי הצפונית ונקלאו בעבור זאת אוםומנן ‪Osmanen‬‬
‫ואולם שמות פיירי וגלים לא אלע לפתור אותן‪.‬‬
‫‪ (!52‬בנלפס כתוב ״אצלנו״ והוא יותר נכון‪.‬‬
‫*( חסל בפנים ‪ :‬וכן חנניה בן עזול נביא שקל אלור ואע״ס שהים מישלאל‪.‬‬
‫‪ (153‬שם בנ״א מצל נבואחו ולא מצל יסוסו‪.‬‬
‫‪ (154‬שם והוא אמר לנו שלא נשאלה מצות גשמים לתת ואין שום אמונת‬
‫אחרת ולא תורה בלתי זאת שתנא‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪34‬‬
‫אגרת תימן‬
‫עד סוף כל הדורות״ והוא אמרו הנסתרות לה׳ אלהינו והנגלות לנו ולבנינו‬
‫עד עולם׳ הנה כל נביא שיבא יהיה יהסו כהן או לוי או עמלקי שיאמר ש א ה ת‬
‫מכל מצות שכתורה בטלה ובטל חיובה כבר הכזיב ‪ (155‬מרעיה האומר לנו‬
‫ולבנינו עד עולם עיכ נכזיבהו ונהרגהו אם נוכל ולא נביט לאותותיו כמו ש ל א‬
‫נביט למי שמסית לעיז כמו שאמר ובא האות והמופת לא תשמע וגו׳‪ .‬כי‬
‫מרע״ה אמר לא תעבדו ע״ז לעולם ולזה נדע שהאות שעשה המתנבא כשם‬
‫ע״ז הוא תהבולה וכשוף וכן אמר לנו מרע״ה שהתורה נצהית עד עולם ולזה‬
‫כל נביא שיאמר'שהתורה היתד‪ ,‬לזמן ‪ (156‬נדע מטענתו שהוא נביא שקר כי‬
‫הוא מכזיב מרע״ה ‪ (157‬ולזה ל א נ ש א ל ממנו אות ולא נביט למוםתו אשר‬
‫נהשוב שהוא מופת כשיעשהו״ כי האמיננו כמשה ל א היה ב נ ל ל אותות ער‬
‫שיתהייב מזה להקיש בין אותות זה‪ .‬ואולם האמיננו בו בהיותנו שומעים‬
‫הדבור כמו ששמעו הוא ובזה התאמת אםתות שלם וקיים עד עולם כמו‬
‫שאמר וגם בך יאמינו לעולם‪ .‬ומשלנו משה מ ש ל שני עדים שראו דבר אהד‬
‫שכל אחד יודע אטתת עדות חברו ואמתת מאמרו ואינם צריכים על מאטרס‬
‫אות או מופת ואע׳׳פ ששאר בני אדם שיעידו להם לא ידעו אם הוא אמת‬
‫והצטרכו ראיה על דברם ומופת א צ ל בני אדם‪ ,‬כן אנחנו קהל ישראל ידענו‬
‫אמתת מרע״ה בראותנו אותו מעמד הר סיני בדברו עם השם ית׳ לא בנפלאותיו‬
‫לבד‪ ,‬ואולם עשה כל מה שעשה מן האותות כפי הצורך כמו שהתבאר בכתוב‬
‫בתודה‪ (158 ,‬ולזה העקר הגדול אשר שכהוהו ולא סמכו עליו הרבה סאנשי‬
‫אומתנו‪ .‬אין אנתנו מאמינים בנסלאותיו כהאמיננו מרע״ה ולא נשוה י ן אטתתם‬
‫ומפני זה אמר שלמה על לשון האומה)שיר השירים ד א ( מה תהזו כשולמית‬
‫כמהולת המהנים אמר שאלו תוכלו להעמיד לי כמעמד הר סיני אז אאמין‬
‫בכס‪ .‬ואם כן אם יעמוד מישראל נביא או מאומות העולם ויקרא אל תורת‬
‫מרע״ת ולא יוסיף עליה ולא ינרע ממנה כישעיה וירמיח וזולתם נבקש ממנו‬
‫מופת ואם יתנהו נאמין בו ונגדילהו גדולת הנביאים ואס ל א יוכל לתתו‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫‪ D 0 ( 1 5 5‬שקר וםכסיש כבואםו של מכעיס‪.‬‬
‫‪ (156‬שם ל*»פד פל נביא שיאמר שהיא לזמן קצי •‬
‫ל ‪ ( 1 5‬מ ז ע ם מדויק יוסלוז״ל‪ :‬לפיכך לאנ‪3‬קש ממנו אום ומופת ואםפשס‬
‫לא נשגיח בם שיסש‪ 3‬שהיא מופת בעשותו אוסס‪ ,‬לפי שאמונתנו במשה לא היתס מצד‬
‫המופת כדי שנססייב מצד זה )ס״א בשביל זת( להקיש בין מופת הנביא תזה למופת‬
‫משה י מ ו ‪ ,‬אבל **מיננו גו לסי ששמענו ממר כמו ששמע הוא ובזה האמננו בו‬
‫אמנה שלמה מקוייממ על עולם במו שנאמר וגם בך יאמינו לעולם‪ .‬ואנסנו גענץ‬
‫‪ w‬עם משה לבינו כמו שני עלים שםעילו שראו שום לבר‪ ,‬שכל אסד מסס יורע‬
‫בולאי שהוא אמם מה שיעיל סבלו ואמסוס לבלו ואינם צליכים להביא על דבריתם‬
‫לאים ‪3‬פ<* המון םעם‪ ,‬ופן הדבר בנו אנסנו עדם ישראל ילמט אמתות משה רבינו‬
‫לסי םלאינוסו במעמד סל סיני גשעמ הדבור לא מפני סמוסס‪.‬‬
‫‪ (158‬שם ומפני שהמקל סגלול הזה הוא נשכס ואינם סומכים עליו לוב אומסנו‬
‫בשביל זם‪ ,‬אין אנו מאמינים נמוסםים כמי שאנו מאמינים גמשם לבינו ולא מ ו ם‬
‫בעיםם ‪3‬אמונם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אגרת‬
‫תימן‪s3‬‬
‫נהרגנו ‪ (159‬ואולי נאמין בו באות ואע״ם שאפשר שיכזב׳ ‪ mi‬שחשס צונו ע ל‬
‫ידי מרע״ה לנו כי כשיעידו שני עדיפ על דבר שנעשה כפי עדותם נאמין‬
‫כדבריהם ואעפ״י שהדבר אפשר אפ אמרו אמת אם שקר‪ .‬וכן צונו ואמר כי‬
‫כשיקום מ ת נ ב א ונתן אות ונראה לנו לפי מחשבתנו שהאות א מ ת שנעשה‬
‫בדברו׳ ואע״פ שהוא אפשר אם הוא אמת או כזב ובאר לנו דברים ש ל א‬
‫נקבל סשום מתנבא מהם אחד וחם כל דבר שמביא לחכזבת מדע״ה וכבאור‬
‫בארנו תכלית חבאור בפתיחת הבורנו הגדול ובפי' חטשנד‪1 ,‬משם ת ל ס ד אלו‬
‫השרשים הגדולים אשר הס פנת חתורח וע‪1$‬וד? האמונה‪ (160 .‬וממח שצריך‬
‫שנדעהו כי כמו שאין תוספת ולא חסרון בכתוב בתודו* מרע״ה כן בפירוש‬
‫המקובל והוא שקבלנו מחז״ל חיא תורד‪ .‬שבעל פח‪ .‬ואולם מד‪ ,‬שזכרתי ‪(161‬‬
‫מענין הקצים ומאמר רבי׳ סעדיה ז״ל בחס תחלח ‪162‬׳( פח שראוי שתדעהו כי‬
‫שהקץ על בירור אי אפשר לאדם לדע־ו)ו לעולם כמו שבאר דניאל ואמר‬
‫)דניאל י״ב ד ( כי סתומים והחומים הדברים ואולפ רב ח ש ת כ ל קצת הכמים‬
‫בו ודמותם שהם השיגוהו כבר קדמה ההודעה בו והוא אמדו ישוטטו רבים‬
‫ותרבה הדעת ‪ (163‬ד ל רב הדעות וכבר באר ה&ט ית׳ על יד נביאנו ‪(164‬‬
‫שאנשים יחשבו קצים למשיח ולא יתאמת השבונם ואהר כן ‪ (165‬הזכיר‬
‫שלא יספק אדם בעבור זח ואסר ל א יכנס ספק בלבכם כשלא יבא חשבונכם‬
‫ואבל כל מה שיוסיף עכוב הוסיפו' ליחל אליו׳ והוא אמרו)חבקוק ב׳ ג׳( ויסח‬
‫לקץ ולא יכזב ואס יתמהמה הכה לו כי בא יבא ולא יאהר‪ .‬ודע שאפילו הקץ‬
‫‪ (166‬שכארך השם מדתו ר״ל גלות מצדים ואמרו)בראשית ט״ז י״ ב( ועבדום‬
‫וענו אותם ת׳ שנה ל א נודעה אמתתו ונפל ספק בסקצת אנשים שאז השבו‬
‫שהם ארבע מאות שנה מעת רדת יעקב למצרים וקצת אנשים תשבו שהם‬
‫ד מאות ש נ ח מתחלת בשעבוד והיא ש נ ת שבעים אחר רדת לפצדיס‪(167 ,‬‬
‫‪ (!59‬שם ומס שאנו מאמינים גו בתתו מופה ואע״פי שאפשר שהוא מכסיש ‪-‬‬
‫שתקב״ס צונו ע״י משה ואמר לנו כשיעידו שני עדים נשום מ ר חסוך סדין ע״פ מדומם‬
‫ודן אוסס ‪ cpi-‬זכות והעמידם על סזקמ כשרותם ואעפ״י שימכן שהעידו גאמם או‬
‫שיעידו כשקל‪.‬‬
‫‪ (!60‬שם ועם שלאוי לך לדעת כי כאשל אץ מוספומ בתולת משה ולא גרעון‬
‫גכמוגים כמו כן אין סוססוה וגלעון בפילושת המקובל והוא םקגלו ססכעים איש‬
‫מפי איש והיא תשבע׳׳ס —‬
‫‪ (161‬ט ‪ °‬״ ל *‬
‫‪ (!62‬שם ומה שגאל לגי סעדיה ז״ל בהם םסלא מ‪ 0‬וכו'‪.‬‬
‫‪ (!63‬שם כלומר ירבו הדעות והסגרות בו‪.‬‬
‫‪ (!64‬שקצת בני אדם ימשבו קצים למשיס ויעברו הקצים ולא יתקיימו‪.‬‬
‫‪ (165‬שם ואח״כ הזהלנו מלהסתפק בענין זה ואומל אל יעציבו אהכם אם לא‬
‫יעלה סשבונם וכוי —‬
‫‪ (!66‬שם ודע שהקז שגאל סקג״ס אומו בגאול‪.‬‬
‫‪ (!67‬שם ואקלים סשגו אותה משעת שנאמלה כגיאת זו לאבלהם אגינו והוא‬
‫מעמד גץ הבתרים‪.‬‬
‫אגרת תימן‬
‫*‪3‬‬
‫ואנשים חשבו שהם מעת שהיתה זאת הנבואה והוא מעמד בין הבו‪/‬ריפ‪ .‬וכאשר‬
‫שלמו ת׳ ש נ ה לסעמד בין הבתרים יצאו ממצרים קצת מישראל קודם ‪(168‬‬
‫עםר כשלשים שנה שחשבו שכבר קס הקץ והרגום המצריים והכבידו עבדותם‬
‫כן הודיעונו החכמים ז׳׳ל ‪ (169‬ועל אותם שחשבו שבאה הנאולה ונצחו אמר‬
‫דוד )תהלים ע׳׳ה ט׳( בני אפרים נושק* דומי קשת הפכו ביום קרב׳ והקץ‬
‫ךאטתי היה ת' שנה מעת שנולד יצהק אשד הוא זרע אברהם באמת׳ כי אמר‬
‫חשם ית׳)כראשית כ״א י״ב( כי כיצהק יקרא לך זרע׳ ואמר לו השם )שם ט״ ו‬
‫י״נ( כי נד יהיה ‪,‬זרעך בארץ ל א להם ובעת הנרות היו מושלים עליהם‬
‫ומעבידים אותם ומענין כן הוא הפירוש מהפסוק׳ הנה הת׳ שנה היו לגרות‬
‫ולא לעבדות ולא התבאר עד ששלה השם הנביא הגדול ונמצא מיום שנולד‬
‫יצחק עד שיצאו ישראל‪ .‬ממצרים ארבע מאות שנה בשוה• ואם ‪ U‬היה כן‬
‫בקץ אשר התבאר‪ ,‬מדתו כ״ש בזה הקץ הארוך אשר החריד כל הנביאים‬
‫והפהידם באורך זמנו והמשכו ‪ (171‬ער שאמר הנביא על צד התימה ם ו ד י‬
‫‪7 0‬‬
‫ע‬
‫‪ (!68‬שם קודם שפעל מרע״ם שלשים שנס ועלםבדעתס שכנר סם הקץ והמום‬
‫המצרים‪.‬‬
‫‪ (!69‬שם ועל האנשים הסם אשר סעו גסשגונם ודמו שכגר באם הגאולה‬
‫ויצאו אמר דוד וכוי‪.‬‬
‫‪ (170‬שם ואתה דן עקץ זה ק״ו ומה הקץ הזה שנודע זמנו והתבאר לא ידעוהו‬
‫בש׳׳כ םקץ סזס הארוך וכוי‬
‫‪ (!71‬אמר דוד האלוב בערס אענה את חלקי במכין החשבון םנומ גלום מצריס‬
‫שפעם א׳ אומר הכתוב ת' שנה ופעם הב׳ ת״ל שנים ונראים כסוחרים זה אם זה‪,‬‬
‫אצינ לעיני הקורא כל דעות המפרשים סמיוסל־ס לרוב עסיי סז״ל‪.‬‬
‫שראשונים אשר הרגישו בקשי ההבנה בכסוב הזה סמם ע' הזקנים ותרגמו‬
‫כנודע‪ :‬ומושב גני ישראל אסר ישנו במצרים ובשאר ארצוס שלשים שנה ו א ל מאית‬
‫ל ן ^ ‪<5‬ן מ לא ישבו במצריה‬
‫שנם‪ ,‬וזה אסל מי״ג מקומות בתורה ש ל למ»‬
‫אלא ר׳׳י שנס‪ .‬וגמורה לשמרוניס מסורגם תכסוב םנ״צ מס׳׳ל‪ :‬ומושב בני ישדלן<ג‬
‫ואבוסם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים פלשים שנה וארבע מאוס שנה‪ .‬ו א ס ר י ק‬
‫נמשכו יונתן בן עוזיאל בתרגומו ויוסף סלפיוס בקדמוניות שלו‪ .‬אכן עסרגועיםם ‪0 j‬‬
‫מ ע עוד דעמם אם סם יסשבו תיל שנס אלו מלידת יצסק או מיציאת אברסם מ ש ­‬
‫ל‬
‫אל ארץ כנען‪ ,‬נעת שאומר הכתוב אסר שיהיו רק ת׳ שנים נרים נא ז לא ל ה '‬
‫י' ל י ‪ P‬ל ך סובא‪,‬‬
‫ל‬
‫ואסדיהם אשר הוא עסוור יומר מתם סמקראומ‬
‫עולם ו ג יוז״ל )שם‪ 1‬בפ״ג‪ :1‬נא‪,‬ן‬
‫סדר‬
‫דבריו בסרקי ר׳ אליעזר סרק ע״ס וביותר בעל‬
‫יצק‬
‫כ י ג י י ח '' ז ר פ ר ' י**'"‬
‫לאברהם אבינו בין סבסרים *ימ‬
‫שנאמד כי ביצםק יקרא לך זרע‪ .‬וגיצסק סוא אומר ויצסק גן ששים שנה בלדת א ו ^‬
‫ואכינו יעקב אמר לפרעת ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה וגי׳ ל י ין״ץ‪ ,‬נשתיי‪*-‬‬
‫שם ר״י שנים סך בכל ת׳ שנים‪ .‬יכול כל ד׳ מאוס שנה היו ישראל גמצריס ? ׳־ י‬
‫ץ‬
‫‪53‬‬
‫שנו‬
‫ס מ‬
‫ח‬
‫ע‬
‫״‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ה א‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ה ו א‬
‫א‬
‫נ נ ז‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ז י ע‬
‫ז ס‬
‫ס‬
‫ה‬
‫י ס‬
‫‪R D‬‬
‫ע י י ל ל‬
‫ע צ י ‪ ,‬ס‬
‫ס < ס‬
‫י כ ח‬
‫‪ 3‬ו ש נ‬
‫ח י י‬
‫ה מ ל‬
‫י‬
‫ג‬
‫ש נ ה‬
‫ו ש ? י‬
‫ס י י‬
‫ע מ ל ם‬
‫קל׳יז ‪£‬כ‬
‫י ו ו י"‬
‫'‬
‫'‬
‫*‬
‫‪P‬‬
‫ופי שנים של משת הרי שין שנה )כוונתו שאס גס נספור שנות כלס של קהת ו ע ע‬
‫ופ׳ שנים של משה לא יהי' יושר אלא ש״ן אלא היס לו לפרש יותר כוונתו ו ל ה ו ק ‪,‬‬
‫לגרים אלו‪ :‬ואתה צריך להוציא מהן השנים של קהס ועמרם ומשה שכנלעו גש‪^ -‬‬
‫אגומיהם‪ ,‬ואם תמנה שנים הנותרות יצאו לך ר״י שנה( אלא מה ת״נ ועבדום ן ^‬
‫ה‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫י ת‬
‫אגרת תימן‬
‫רב ארכו אמר‬
‫‪37‬‬
‫)תהליס ס״ה וי( הלעולם תאנף בנו תטשוך א פ ך לדור ודור‬
‫אוסם ת׳ שנה ללמדך שכל זמן סזלעך גאלץ לא להם )ל״ל עיצסק( יהי' ת׳ שנה‪.‬‬
‫ועבדום אלו ימי השמנוד‪ ,‬וענו אותם אלו ימי תנננוי וכלם ת׳ שנת )ל״ל ימי הגלות‬
‫וימי השעבוד יהיו ביסד ת׳ שנה( וכל זען שסי׳ לוי קיים לא נשתעבדו ישראל למצלים‬
‫סנ׳ וימת יוסף וכל אסיו ויקם מלך סדש וגי' )כי לסי קבלתו האריך ימים לוי יותר‬
‫מכל השבעים( ומשמת לוי התחילו היוצרים לשעבדם‪ ,‬נמצא מםמס לוי עד שיצאו ישראל‬
‫ממצרים קי״ו שנה ואין השעבוד יומר על כן ולאפסומ מפ״ז שנים כםנותית של מרים"‬
‫מכ״ל‪ .‬נמצא שהוא מגביל לכו בענין קץ מצרים ג' זמנים‪ ,‬א״ ת׳ שנים מלידת יצחק עד‬
‫גאולתם‪ '3 .‬ר ׳ שנים שישבו במצרים ובשניהם נכללים םגרומ והשעבוד‪ .‬ג׳ קי״ו שנה‬
‫או לפחות פ״ז שחיו בשעבוד לבד•)ואחר שינותו ר״ל בבסינם סירות שהיתה‬
‫ת׳ שנח משנילד יצחק וישיבה במצרים ל״י שנה הולך גיכ לש״י ורמב״ם ז״ל רק הראשון‬
‫מוסיף כי תגרות היתח בין הכל ת״ ל שנס כלכסבינן בסמוך( אבל מס שאמר הכתוב‪:‬‬
‫ומושב בני ישראל וגו ת״ל שנה שהוא ל׳ שנס יותל לא יסום לעתו כלל ויעלים עיניו‬
‫ממנו כאלו לא כתוב‪ .‬אבל לש״י דל סלגיש נו ומכלל אומו על אופן הזה •י ומושב מי‬
‫ישראל אשר ישבו במצרים אחר שאל ״הישיבות שישבו גלים נאלץ לא לתם ת״ל שנת‬
‫בין ככל משנולד יצחק עד עכשיו היו ד׳ מאות משהי' לו זרע לאברהם נתקיים כי‬
‫נר יהי׳ זרמך‪ ,‬ול׳ שנה היי משנגזרה גזרת בין הבתרים עד שנולד יצחק‪ .‬אכן במחילת‬
‫כבודו לא דק תיעב כי הוא מן הנמנע שיהיו ממעמד בין הבתרים עד לידת יצחק ר׳‬
‫שנה ויהי׳ עשרים או עשרים וחמש שנים על הרוב‪ .‬ואולם רבינו סעדיה גאון ז״ל‬
‫נוטה בזה בדרך אחר והביא רעתו נספרו תאמונות והדעות מאמר ח׳ פ״א בזת״ל ‪ :‬מה‬
‫שאומר הכתוב כי גר יהי' זרעך ת׳ שנים זה מעת שנולד יצחק‪ ,‬ומה שאומר תיל‬
‫שנים הם שני גרות אברהם מאז שיצא מחרן אל א ק כנען‪ ,‬ולי׳ שנים שתיו יושבים‬
‫במצרים עכ״ד‪ .‬וכן אמר בפירושו לתורה‪ ,‬כי באורו‪ :‬ומושב בני ישראל וגו׳ ת״ל שנה‬
‫כאלו כתוב ״עד סוף ת״ל שנת" כוונתו מיום צאת אברהם מאור כשדים עד‬
‫גאולתם היו שלשים וארבע מאוס שנס‪ .‬וכן פירש סראניע שאמר השם לאברהם אבינו‪:‬‬
‫ידע תדע כי גר יתי׳ זרעך ס״ל שנים כאלו כתוב ״מל ס ו ‪ q‬ארבע מאות שנה מ ת י ו ם‪,‬‬
‫כוונתו שהשם אמר לאברהם שנחשבו שני הגרוס לזרעך )מיצסק( מתיום עד הקץ ת­‬
‫שכים‪ .‬ומה שאמר בעל ס׳ הקבלה בחלק דברי מלכי ישראל בביש שני שחשבון ארבע‬
‫מאות ושלשים שנה היה משנת לידת יצחק הוא מעות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואולכ מן כל המפרשים הנזכרים אין אחד שיביא לנו החשבון בצמצום איך תיו‬
‫מלידס יצסק עד יציאת מצרים ת׳ שגה או מירידת מצרים עד גאולתם ר״י שנה ?‬
‫והא לך החשבון‪:‬‬
‫ואני אביאם בפי יכולתי אחת לאחת עד שנמצא חשבון‪.‬‬
‫‪ !80‬סטם‬
‫־ —‬‫־‬‫כשמת יצחק חלפו ומגרו —‬
‫)ואז היה ליעקי ק״ך שנת כי ס׳ היה ליצחק בלדת אותם(‬
‫‪27‬‬
‫וכשמת יעקי בן קמ״ג שנה עברי ‪— — - •-‬‬
‫‪77‬‬
‫_‬
‫— —‬
‫_‬
‫כשמת לוי עבט‬
‫כיצד יעקב היה בן פ״ז סנה כשהיליד אה לוי וכשמת יעקב בן קמ״ז הי׳ ללוי‬
‫ס׳ שנה‪ ,‬וללוי תיו קל״ז שנה במותו ואם תקש ס׳ שנים מקל״ז שנים שחי עוד אמר‬
‫אגיו ישארו לך עיז שנים‪.‬‬
‫)תג״סה‪ .‬אגב גררא אראה לקורא טעית א' שהביא בעל סדר עולם גססרו‪ .‬הוא‬
‫ירצה להוכיח שם כי מייד שנים כיו ללוי כשבא למצרים ומונה וחושב שהי׳ יעקב עושת‬
‫בנית לבן ז' עד שלא נשא אץ האמהות )ו( ז׳ משנשא את האמהות ושש שנים אחר‬
‫אגרת תימן‬
‫‪38‬‬
‫שנולדו י״א שנעים והוא טעומ נעור‪ ,‬כי לפי ססםבון הזם יסי׳ ללוי פםנא למצרים‬
‫לק ל״ז ולא מיד שנס‪ ,‬כי לפי סשבונו היס ליעקב ע״ז שנה כשבא לאלם נסרים וי׳יד‬
‫שנת עבד בשמי נשיו ובשנה השלישית נולד לוי ואס םענה עיז • י״ד ־‪ 1‬ב׳ הר»‬
‫צ״ג ויהי׳ לסי׳׳ז יעקב ק צ״ג שנס כשסוליד אס לוי‪ ,‬ויעקב היה כשבא לעצליס ק׳׳ל שנה‬
‫ואםתקח מ ס י ‪ 93‬עמסםי ‪ 130‬ישאלו לךרק ‪ 37‬שנה ובאמת הי׳ ליעקב כשסוליד את‬
‫לוי פ״ו או ס״ז שנה‪ .‬וטעותו היא בעבול שמנה י״ד שנה שעבל את לבן קולם שנולדו‬
‫לו בני‪ /‬והוא אינו כי לפי משמעות הכםוב היה לו מלאה בנים עיל לאסל ז׳ שנים‬
‫כי אעל הבס אם אשמי כי מלאו ימי ואבואם אליש ובשנת נ' לאסל שעברו ז׳ שנים‬
‫סלאשונות נולד לו לוי ו ל פ א סיס ללוי בשבא לעצליס מיג או מייד שנה‪.‬‬
‫כשמת קהמ עברו‬
‫‪16‬‬
‫כיצד קסם הים מעללי מצרים וסי' לו כפי הסשערס לפסות ך׳ שנים כשנא למצלים‬
‫)כי שנת לילס קהס ועמרם ועשם לא עסורס בסורה( והשערה סס״ל אינה רסוקה‬
‫כ״כ מתאמת‪ ,‬כי ראינו ןגמימין שהיה הקטן מכלם היו לו כשירל לעצרים יו״ל בנים‬
‫והיי לבלע בכורו לפמומ»ו״ל או י״א שכיס כסבא למצרים ולוי הי׳ גדול מבנימין כ״ט‬
‫שנים‪ ,‬כי היו אסריו עול ח׳ אסים ודיכה אםוכו לפייז יהיה באפשרות שהי׳ לקסם‬
‫בנו כשבא למצרים ך׳ שנם‪ .‬וכנה היה לוי אביו כשסולידו ‪3‬ן ב״ד שנת‪ ,‬וכשמת אביו‬
‫בן קל׳׳ז היה לקהת קי״ז שנה‪ .‬ואס תקס ממספר קל״נ מספר קי'ז ישאמ‬
‫ט׳׳ז שנים‬
‫לך‬
‫‪20‬‬
‫—‬
‫—‬
‫כשמס עמרם עבט —‬
‫כי כשמת קהת אביו בן קל״ג שנים סיה לו לערן קייז סנה ואם מקס קייז ממספר‬
‫קל״ז שסי׳ חי ישארו לך ן׳ שנים‪ .‬ואם תצטרף ס של עשת סכי לן מ' שנים בצמצום‪.‬‬
‫ואסשר שעת עמרם זמן קט קודם לידת משה‪ ,‬א״כ לא נבלעו שנושיו של משה כלום‬
‫בכבות של אביו‪ .‬ויש לנו קצת סיוע בתורה להשערתנו כי בתצלס םילל משת מיל‬
‫המצרים לא נזכר כלל שם אביו שהוא עושה לבר מס להציל אס בנו ורק אמו‬
‫לבלה עשתה ססבולס זו‪ ,‬וכתיב ותקס לו סבת גמא וססמרס בסמר ובזפת ומשם בה‬
‫אם הילל וגו׳ והכל היא לגלה והוא מפני שעמרם לא סיס בסיים יותר‪ .‬א״כ נולל‬
‫משם כשהיו לאביו קל״ז שנה וק״ל שנים כשהוליל אס בפו ערים וללעמ ר׳ "אלשכ‬
‫בן ערך שם היסה יוכבל בת ק״ל שנה כשיללה את עשם‪\ ,‬זם לא יתכן אם היא נוללס‬
‫כלעסו ברלתו אביה למצרים הוצרך לה יומר משנים האלם ואין להקשום איך סוליל‬
‫עול בזקנה המופלגת כזאת הרי עצינו שאבלסס אבינו נשא עול אס קטורה בהיותו‬
‫בן קל״ז שנים והוליד עול ממנה בנים הרבה‪ .‬וגם אין לתקשומ מלוע עמל גלווקמו‬
‫זמן כביר זה ונשא את יוכבל לולתו כשסי׳ לו ק״ל שנים ? ואפשר שנשא אוסס סרבס‬
‫שנים קולם לזה ולא זכו לבנים על לזמן הזה‪ ,‬או שהוא נתאלען בלי בנים ונשא אס״כ‬
‫בימי זקנתו אם דודתו הזקנה והיו לו אח״כ ממנה בניס‪.‬‬
‫ואם תמנה י״ז שנים שסי עול יעקב בעצריס וע׳׳ז של לוי וע׳׳ז של קסס ון׳ של‬
‫עמרם וסי שנים של משס הרי לך ר״י שנה שישבו במצרים ול אלעזר הנ״ל מביא החשבון‬
‫על אופן אחר‪ ,‬ימוין שם‪ .‬והשמבול במצרים ממיתת יוסף עד גאולסס היו קל״ז או‬
‫ק״מ שכה‪ ,‬או קי״ו שנס ממיתת לוי כלעם נעל סלר עולם‪ ,‬ויהי׳ פירוש הפסוק‪:‬‬
‫ילע תלע כי גר יסי׳ זרעך בארן לא לסם ועבלוס וענו אותס ד׳ מאוה שנה״ שזרעך‬
‫יהיו גרים ונם ישעבלום וימנו אותם בארץ לא להה ת׳ שנים‪ ,‬כלומר וכלס ימי‬
‫הגרות וימי תשעבוד יהיו ביסד ת׳ שנים ונראה שגם מניסי הטעמים כיונו לדעת הזאה‪,‬‬
‫במס ששמו נגינס אסנחסא שהיא המפסיק הגדול בפסוק לפני הסלוק תסת המלה‬
‫‪.‬אותם״ להמריד אסריו העלות ‪.‬ארבע מאות שנס״ ותרי סמקלא מסולס‪ .‬ומס שאומר‬
‫הכתוב‪ :‬ודור רביעי ישובו תנה והלא מציכו שתיו מלילת יצחק פד גאולתם ו׳ דורות ?‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫אגרת תימן‬
‫)‪3‬‬
‫ואמר ישעיה ‪ (172‬מספר ארך הגליות ג״ב )ישעיה כ״ד כ״ב( ואספו אספה אסיר‬
‫אל בור וגוי‪ .‬וכבר באר זה דניאל הפלגת עמק זה הקץ ו העלמתו‪.‬ולזה ‪(173‬‬
‫הזהירו הז׳יל מהשוב הקצים וממנות זמנים לביאת משיה מפני שיבשילו ההמון‬
‫ויכנוס ספק בלבם כשיבא הזמן ההוא ולא בא המשיה ואסרו ת ס ה נשמתן‬
‫‪ (174‬ש ל מהשבי קצים מפני שהם מכשול לבני אדם וםפני זו התפללו‬
‫לאל י ת׳ להכשילם ‪ (175‬ולהפסיד הנהגתם ‪ (176‬ואנחנו ננצל ל ד סעדיה‬
‫ונאמר שלא הביאו לזה עם דעתו שאסור לעשות רק היות אנשי דורו‬
‫דבי ספקות באמונה ונפסדים כאםונה וכמעט שאבדה דת השם ית׳ לולי‬
‫הוא כי גלה תעצומותיה וחזק נהשליה והרביצה ושמרה בלשונו ובקולמוסו‬
‫וראה מכלל השתדלותו לקבץ המון בני אדם בחשבון הקצים לחזק תוהלתם‬
‫לאמת והוא ז״ל כל מעשיו לשם שמים ואין לדקדק עליו בעבור הפסד השבונו‬
‫כי תוך מעשהו היה הענין אשר ספרתי לכם ‪.(177‬ואולם מה שראיתיך נוטה‬
‫אליו מענין הכוכבים והדבוקים שהיו ושעתידין •להיות כ ל זה ענין שראוי‬
‫זו לא קשה מידי‪ ,‬כי זה נאמר מימי השסענלוסם ונמשך ר״י שנה לא היו נאמה כ״א‬
‫ד׳ דורות‪ .‬ומה שאמרו קצת סכמי זמננו כי לפי פשט הכתוב תיו באמת בכי ישראל ת׳‬
‫שנים במצרים‪ ,‬ומם שמונה הכתוב רק ד' דורות במשך הזמן הגדול כזה נצרכים לומר‬
‫כי נםכסו כמת דורות ביניהם וכי נמנו רק ראשי אבות אשר היו עוד בזכרונם ונספסו‬
‫דורות המאושרים לדורות תקולמים לפיכך נמצאו כאן רק ד׳ דורות ויביאו ראיס לדעתם‬
‫מיסוס דוד בס׳ רות שימנה שם במשך ת״ר שנת רק ז׳ דורות והוא מן הנמנע ‪ .‬אלא‬
‫ודאי שגס שם נשכחו כמה דורומ וימנו רק מה שהיה בז נמנם כמו כאן‪ .‬ולפי דבריהם‬
‫ים לםספלא וכ» משה רבינו אבי כל הנביאים אשר ידע שלשלוסיהם ויחוסיהם של כל‬
‫הדורות מבריאת העולם עד זמנו וידע באר היטב שנת לידתם ושנת מיתתם לא ידע על‬
‫נכון יסס משפסמו ושבעו ועמו ובפרס מדורות האלה שהיו לא זמן כביר לפניו אלא‬
‫וודאי שלא היו יוסר רק די דומה האלו שמנת תמורה ואלו היו במשך ריי שנה כדאמרן‬
‫לעיל‪ ,‬ומה שאומר הכתוב‪ :‬ידע תדע כי גד יהי׳ זרעך בארז לא לתם ה' שנה הוא‬
‫כמו שפירשו סז׳׳ל ואני אין לנו להשען אלא על דבריהם כי סס דכרי הקבלה ודי לנו‬
‫סעתקסס כי היא הלאיס הגמורה‪.‬‬
‫‪ 7 2‬ן( בנדפס ואמר ישעיה כשספר אריכות הגלות הזה‪.‬‬
‫‪ (!73‬שם ולפיכך מנעונו הסכמים ז״ל מלסשוב קצים לביאת משיח‪.‬‬
‫‪ (!74‬שם הפח רוחם‪.‬‬
‫‪ (!75‬שם שתפס דעתם וישחיתו סשבונם•‬
‫<(‪ (!7‬שם בשנוי קצת‪ :‬ואנו מין את רב סעדית לכף זכות ונאמר שמא מת‬
‫שהניאו לענין זם ואעפ״י שהי׳ יודע שהתורה אסרה זה לפי שהיו בני דורו בעלי סברות‬
‫רבות נשסתות וכמעט שתאבד תורת ה׳ לולי הוא ע״ה לפי שהוא גלה מן התורה מה‬
‫שתי' נעלם וחזק ממנו מה שנדלדל ותודיעו בלשונו ובכתבו וקולמוסו וראה בכלל מת‬
‫שראה בדעתו לקבץ המון העם על דרך מסבון הקצים כדי לאמ׳ן אותם ולהוסיף על‬
‫תוסלתס ותוא תתכוון בכל מעשיו לשם שמים ואין למעון עליו על שטעה בסשגונותיו‬
‫כי כוונתו הי׳ מה שאמרתי‪.‬‬
‫‪ (!77‬בנדפס‪ :‬אבל מה שראיתך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים וקבוציהם‬
‫ולא נאמר הלועזי( שעברו מתם מס שאתה מצפה‬
‫שהם קוראין בלשון ערג‬
‫וכוי —‬
‫‪40‬‬
‫•‪,‬‬
‫• ׳ ״‬
‫אגרת תימן‬
‫שתסירהו מ ^ ת ך • וכבס מחשבותיך ממנו כאשר תכבס הבגד המטונף מטנופו‬
‫מפני שהס ענינים אין לאמת בהם אצל בני אדם ואף אצל החכמים השלמים‬
‫ואפילו שאין להם ד ת כ״ש בעלי הדת׳ ובטולם מבואר בטענות שכליות אין‬
‫מקום לזוכרם‪ (178 .‬ואולם שמע קצת ממה שבתורה בזה׳ דע שמרע״ה‪ .‬נעמדו‬
‫הסכימו ההכמיס ‪ (179‬ההוזים כלם ? ז א ת האומה לא תצליח ולא תצא מ‪#‬נדותה‬
‫לעולם‪ .‬ובזמן שהשבו שהוא ת כ ל ‪ i f‬רע מזלה אז באה לה ההצלחד‪ ,‬וע‪6‬ד בה‬
‫מבהר המין האנושי ופדאה‪ ,‬והעת־־שהסכימו ההוזים שארץ מצרים'״ייטב אוירה‬
‫בזמן ההוא ותשמן ויצליהו אנ‪#‬יד‪ -‬תכל׳?‪ 1‬ר‪%‬צלהה הגמורה אז הלו בהם המכות‬
‫אמר ישעיה מבאר אלו המאמרים ץישעיה יי׳ן י״כ( אי? אפוא הבמיך ויגידו‬
‫נא לך וגוי׳ •‪ (180‬וכן ממלכת נבוכדנצר הרשע כשהסכימו חכמיו וחוזיו וכל‬
‫שמתפאר במלכותו׳ בהקדמת ידיעה שזהו ת ח ל ת הצלחתו ושממשלתם מארבת‬
‫מתמדת אז סרה מלכותו ואבדה כמו שיעי השם ית׳‪ (181 ,‬ואמר ישעיה ג״כ‬
‫משהק עליהם בזה ומלעיג עליהם ב ה ת פ ^ ס בהקדמת היריעה ומן הממלכה‬
‫עצמה בהשבה שבה מלכים מכפילים בהדמתם׳ ואמר )שם מ״ז •״ג( יעמדו נא‬
‫ויושיעוך הוברי שמים חחוזים בבובבים‪ .‬והן יהיה חענין בזמן המשיח במהרה‬
‫יגלה כי כשיהשבו האומות שזאת האומה לא תהיה לה מלבות לעולם לא‬
‫ממשלה ולא תשועה מאשר הם בו ויסכימו על זה החיזים והקוסמים מבעלי‬
‫הכחות׳ אז יפר השם ית׳ עצתם ואמונתם השקריות ואינן אמתיות ויראה‬
‫המשיח‪ .‬אמר ישעיה מבאר זה הענין)ישעיה מייד כ״ה כ״ז( מפר אותות ברים‬
‫וקוסמים יהולל משיבהכמים אהור ודעתם יסכל מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו‬
‫ישלים האומר לירושלים תושב וחרבותיה אקומם ‪ (182‬זאת היא האמונה האמתית‬
‫אשר יאמינוה עדת ישראל‪ (183 .‬לא תביט למאמר אומר דבוק קטן או גדולי‬
‫וכן ‪ (184‬ראיתיך אומר שהמדע בארצותיכםמעט ופסקת ‪ (185‬מכם ושמא סבת‬
‫היות הדבוק בממשלת העםרית׳ דע שזה מקרה בלתי מיותד באךצותיבם א ב ל‬
‫הוא היות בכל ישראל כלומר הפסד החכמה וחולשת הריעות ועל זה האמת‬
‫יעדנו השם ית׳ רע על ידי ישעיה והוא אמרו )שם כ״מ מ״ר( לכן הנני יוסיף‬
‫להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה הכמת חכמיו ובינת נביני‪ :‬תסתתר‬
‫‪ (186‬ואיך סבתו לא משלשת עסרית ולא משלשת אשית‪ ,‬והמופת עליו‬
‫‪,,‬‬
‫‪ (!78‬שם אבל שמע שמץ דבר ממה שבא בכתוב ננננין זה ור וזי נכון כ»‬
‫הכתובים שמביא הרב ז׳׳ל אינם נמצאים בתוכה•‬
‫‪ 79‬ן( שם סיו כל האצנוגנינין סה אמד אומרים‪.‬‬
‫)!א!( שם וכן אירע לממלכת נבוכדנצר‪.‬‬
‫! א ! ( בנדפס כתוב בשנוי הלשון‪ :‬וכן אמר ישעיהו מ׳תל בהס יזטחקעליסס‬
‫לפי שהיו ס במיה מתפארים בסכממס ומהתל כמו כן מן זממל ס שהיו אומרים‬
‫*‬
‫שיש ביניהם חכמים שחכמתם מועלת להם‪.‬‬
‫‪ : 2‬ן ( שסכל כמאמר מהמלה ״באת" עד ״ישראל״ יח;־ במיזקת מערבי‪.‬‬
‫( שם ואתה אל הסתכל למאמר האומר קבוץ גלל וקבון קטן‪.‬‬
‫שם ושמת סבה זה היית הקבוץ בשלוש תמסרי‪.‬‬
‫‪ (!&4‬שם וכן שמעתי ממ‪•1‬‬
‫י‬
‫‪j ; 41‬‬
‫אגרת תימן‬
‫ששלמה המלך אשר העיד עליו הכתוב )מלכים ד ל״א( ויחכם מכל האדם‬
‫היה באמצע משלשת עםרית‪ ,‬וכן אברהם שהיה ^גמודו ש ל עולם 'והוא גלה‬
‫הסבה הראשונה בכל העולם ויסד פ נ ת הייחוד בכל העולם‪ ,‬וכן יצהק ויעקב‬
‫אשר שלשתם נושא• כסא הכבוד בלבותם אשר השיגוהו באמת כמו שאמרו‬
‫האבות" הן הן המרכבה שנאמר )בראשית ל״ה •\״ב> ויעל מעליו אלהיט ‪(187‬‬
‫אלו אבות והיו באמצע משלשת עסרית ג״כ ‪ d f e‬ויתבאר כל זה במה שנודע‬
‫כהדבוק ‪ (189‬והוא דבוק שבתאי ומאדים * ז מ ן שיתהברו באי זה מקום‬
‫שיתחברו פעם שנית בזמן שבנתים־כ׳ שנה^צשני התמה בקרוב ולא יסורו‬
‫להתחבר במשלשת אחת בעצמה י שנים עשר^בורים ‪ (190‬ותהיה מדת עמוד‬
‫הדבוקים במשלשת אהת בעצביי קק״ס שנה‪ ,‬א^רי כן יעתק הדבוקים במשלשת‬
‫אחרת וזהו שיקרא הדבוק האמצעי והוא הדבוק ההועתק ההוא כלומר ‪(191‬‬
‫קק׳׳ס ימנה של המה ויהיה לסי הסדר מיום שיתחברו שני הכוכבים האלה‬
‫במדרגה אחת אי זו מדרגה‪,‬שתהיה עד שיתחברו במדרגה ההיא בעצמה ת״ק‬
‫וששים שנה וזהו הדבוק הניול *ההוא כל אלף שנה חסר מ׳ שנה והוא‬
‫מיום שידבקו שבתי ומאדים ת ח ל ת חלק ממזל טלה עד שיתקבצו סעס‬
‫שנית ובשתשיב החשבון לאחור יתבאר לך בל מה שזכרתי לך מהיות אברהם‬
‫יצחק •יעקב בפשלשת עסרית‪ ,‬ובן דוד ושלמה כלם‪ ,‬ואולם הבאתי לך זה‬
‫להסיר ממך הספק שלא תחשוב שיש ל מ ש ל ש ת כזה סכה‪ .‬יכן אמרך‬
‫שאנשים חשבו הדבוק העתיד ומצאו הזי כוכבים כלם יתקבצו במזל אחד‬
‫הוא מאמר בלתי אמתי שאמרו לך‪• ,‬מאין שם דבוק של ז׳ כלל לא בדבוק‬
‫העתיד ‪ (19*2‬להיות ראשונה ולא בהרבה מן הדבוקים הבאים אהריו‪ ,‬ואולם•‪**.‬‬
‫י(‪ (18‬שם ואין עלי זאת לא שלוש עפרי ולא שליש אשיי‪.‬‬
‫‪ (187‬שם הנח לך האגות שלשתם תיו באמצעות השלוש העפי־י‪.‬‬
‫*ר>‪ (1‬שם ניסף «קטן״‪.‬‬
‫‪ (189‬הערה‪ ,‬לדעת האצעגנינין שתיו בזמן הרב ז׳׳ל וקולם לפניו כשנמצאו גני אדם‬
‫גמשילש עפרי היינו תחת מגט שלשת המזלות העערייס שהם שור תאומים גדי אז החכמה‬
‫נתמעטה ינמסקת והולכת מבני אדם אבל שאם ‪:‬מצאו במשילש אשיי‪ ,‬שהם טלה ארית‬
‫קשת אז החכמה מתגברת והולכת מעלה מעלה וכל ו ז שיתקבץ בשליש אחל הוה גכל‬
‫מאתים ואדגעיס שנת וכן כלם על שיתקבצו באותה מעלת בעינה עוגל תתק׳ים שכה‪.‬‬
‫כן גראה מספר התכונה המשפעית לאלקאויציאו העסבי וכן גאיפימ יי רילי למיליציאו ע׳‬
‫משולשי המזלות והלמוד הזה נתפשט גס בין היהודים גזמן הזה ועל זה לעג הרג ז״ל‬
‫שהכל הבל ורעות רוח בהוכיח שאביהם יצחק ויעקג ששלשתם היו משאים כסא תכגוי‬
‫גלגותם שהשיגוה ג אמת יכן דוד ושלמה המלך אשר על האחרון נאמי* ויחכם מכל אדם‬
‫היו כלם במשולש עפרי ועם כל זה חכמו והשכילו כנודע‪.‬‬
‫‪ (190‬המאמר הזה מן מלת ותהיה עד קק״ס שנה ח ס י בנ־פס‪.‬‬
‫‪ (191‬גנדפה והוא קגוץ ההעתקה התוה גכל מאתים וארגעים שנה‪.‬‬
‫ונראה שהנותחא קק״ם הוא יותר נכון מקק״ס שכתוג כאן כי אם תכפול י״ג‬
‫פעמים ‪ 20‬יעלו לך ‪ 240‬ואם תכפול ‪ 240‬ד׳ פעמים יעלה לך ‪ 960‬והנה אם תכפול‬
‫ד׳ פעמים ‪ 260‬יעלה׳ילך ‪ 1040‬ואיך יהיה סך שלו אלן> שנח חסר מ׳ככתוג כאן ? —‬
‫‪ (192‬המלות ״להיות ראשונה" חקלים בנדפס‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ר‬
‫‪5‬ו‬
‫אגרת תימן‬
‫‪42‬‬
‫זה דבר מי ש ל א ידע ל ח ש ו ב חשבון טוב כמו ש מ ס פ ר ת מ כ ל ל דבריו ש ה ו א‬
‫אומר שיהיה מ ב ו ל מאויר ועפר‪ ,‬ו א ש ד ראוי ש ת ד ע ה ו ש א ל ו‬
‫בהם‬
‫‪ (193‬ו ל א ת ה י ה‬
‫ש ק ר וכזב‬
‫בספרים‪ ,‬כי השקרן‬
‫לו‬
‫על‬
‫ל ך ראיה‬
‫כתוב ל א יתאמתו‬
‫למשרתו‬
‫עצמו‬
‫שלום<^‪(19‬‬
‫א מ ת ת ם המצאם‬
‫תהיה א צ ל ם בפיו כן יכזב בקולמוסו‬
‫ו ה ס כ ל י ם ה פ ת י י ם הם הם א ש ר ת ה י ה א צ ל ם‬
‫הדעות אבל‬
‫המאמרים וכיוצא‬
‫כתובים‬
‫‪ (194‬ואינו נ כ נ ע‬
‫ראיה א מ ת י ת מאמר היותו‬
‫ב פ נ י ם אחרים‪ ,‬ודע כי כשימסור ה ס ו מ א‬
‫י‬
‫ב ע ל העינים ש י ו ל י כ ה ו‬
‫מדעתו‬
‫שאין‬
‫את‬
‫לו עינים ויורהו דרך‬
‫וכמו שימסור ה ח ו ל ה ל ר ו פ א ה ס כ ל ב מ ל א כ ת ה ר פ ו א ו ת ה נ ה ג ת ו‬
‫ל ה י ו ת ס כ ל בדברים ה א ס ת י ם וברברים ה מ צ י ל י ם‬
‫ויקבל ממנו כ ל מה ש י א מ ר‬
‫ל ו כץ ראוי להמון ש י ם ס ר ו ה נ ה ג ת ם ל נ ב י א י ם ב ע ל י העינים ב א מ ת ויסמכו ע ל‬
‫מה שיודיעום ש ד ע ת ס ל ו נ י א מ ת י ת ו י ד ע ו ‪ /‬פ ל ו נ י ש ק ר ‪ .‬ואחר הנביאים ההכםיס‬
‫הדורשים יוםם ו ל י ל ה ה ד ע ו ת ו ה א מ ו נ ו ת עי׳ שידעו‬
‫ואחר ז א ת ה ה ק ד מ ה ש מ ע ממני ש כ ל מה‬
‫ויכירו ה א מ ת מן ה ש ק ר ‪.‬‬
‫ימצאהו‬
‫כ ת ו ב מ א ל ו המאמרים‬
‫וכיוצא ב ה ם הם כ ל ם דברים אין בהם א מ ת ׳ א ב ל ‪ /‬א ו מ ר ם ס כ ל או‬
‫א ו מי ש י ש ת ד ל ל ס ת ו ר התורה‬
‫באמרם‬
‫ג‬
‫‪ (197‬ב ל א ת ר א ה עזותס‬
‫מ ב ו ל אויר ומבול ע פ ר וכן א ו מ ר י ם מ כ י ל א ש ‪,‬‬
‫והשאר‪ ,‬ע ד ש י ב א ו‬
‫היה‬
‫ו ל ה פ י ל הנמו‪/1‬יה‬
‫מהשם על צד‬
‫לחשוב שהמבול‬
‫המישור מן ה ט ע ו ת ומן‬
‫‪ (198‬זה פלו ת ח ב י ל ה‬
‫ל א היה רק מהדבוק מדבוק א ח י ו ל א‬
‫לאנשי העולם בגלל‬
‫הדעות‬
‫‪ (196‬מ ו ט ע ה‬
‫ז כ ו ת ם כמו ש ב א ר‬
‫ה נ פ ס ד ו ת ו ע ל זה הדרך ל א‬
‫לנו בספרו‬
‫נהפכה‬
‫סדוש‬
‫ועמורה וחברותיה ל ב פ י ר ת מ וחמסס כמו ש ב א ר מאמר ה י צ ע ק ת ה ה ב א ה א ל י ‪(199‬‬
‫‪7‬‬
‫כן כ ל פ ע ו ל ה ו פ מ ז ל ש י ב א מ א ת ה ש ם ית׳ ב ע ו ל ם יהיה ענין הדבוקים י" *‬
‫מ ח ר י ב דבוקים ‪ .(200‬א ל ו הן ה ה ק ד מ ו ת א ש ר ירצו ל ה ק ד י מ ם ל נ ת ו ץ פ נ ו ת ה ד ת‬
‫‪ (193‬גכדפס‪ :‬ולא יהיו )ר יל הלברים( לךלראים לשי שתמצאם נתונים בספרים‪.‬‬
‫‪ (194‬שם‪ :‬ואין זה נמנע עליו והכסילים מנועיים הם שיעשו אצלם לראיה‬
‫אמתית הדבר בהיותו כתוב ואץ לני להאמין סבלות מפנים האלה אלא מפכים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪ (195‬בכיפס‪ :‬וכמו כן הינצל החולה שאיכו יודע מחכמות הרפואות נשמעו עצת‬
‫הרופא שינהיגהו יידריכהו לפי שאינו יודע הדברים הממית־ם או המלולימים יישמע‬
‫לעצתו כל מה שיאמר לו כן ראוי להמון למסור משענתם ע ל הכביאיס בעלי עינים‬
‫תאמתיים‪.‬‬
‫‪ (196‬שם או ליצן מהתל או מי ש־תכמן לסתור התורה‪.‬‬
‫‪ (197‬שם הלא תראה עזותם באמרם מביל מאויר ומבול מעפר וכמו כן יוכלי‬
‫לומר מבול מאש‪.‬‬
‫‪ (198‬שם ‪3‬נ״א‪ :‬וכל זה אינו אלא נכול ופתו־ להטעאת אמנה שהמבול לא היה‬
‫אלא מקבוץ המים ושלא בא מאת דיין האמיז ועל דרך העונש ליושבי הארץ על ר‪3‬‬
‫חטאתם כמו שביאר לנו בספרו הישר המציל אותנו מן הטעות‪.‬‬
‫‪ (199‬שם וכן כל פעל הגא מאת הבורא יתברך בעולם הוא אצלם דגל מחויב מן‬
‫הקגולים טל כוכגים‪.‬‬
‫‪ (200‬שם אלת תם ההקדמות שרצונם להקדים להרוס גתס יסודי ה י ת מעשי‬
‫הפקר ליד תאותם ותשוקות נפשותם הבהמית כמו הבהמות וגנות יענה‪.‬‬
‫‪4 3‬‬
‫אגרת תימן‬
‫כדי שילכו בשרירות לבם הרע ובעשות נפשם הבהמית כבהמות וטאלו הדעות‬
‫הזכיר השם ית׳ בתורה והודיענו ואטד כשתמרו ואביא עליכם מכות תהליף‬
‫פעולתכם אם תאמינו שביאת המכות הוא ענין שאירע במקרה‪ ,‬ושאין סבתו‬
‫מריכם אשר טריתם אוסיף עליכם פן המקרה ההוא ואכפילהו ואהזקהו והוא‬
‫אמרו בתוכחה )ויקרא כיז כ״א> אם תלכו עמו כקרי והלכתי אף אני עטכם‬
‫בחמת קרי‪ ,‬וקרי הוא המקרה‪ ,‬והוא אומר אם תשימו ענשם טהרה אוסיף עליכם‬
‫מהחזק שבמקרה ההוא שבע כחטאתיכם‪ .‬וממה שהקדמתי ל ך יתבאר שענין‬
‫משיח אינו נתלה‬
‫במשפטי‬
‫הכוכבים‬
‫בשום סנים‪,‬‬
‫‪ (201‬וכבר עמד אהד‬
‫פמשכילינו בערי אנדלוס מצד מלאכת הכוכבים וגזר שהמשיח יראה בשנה‬
‫סלונית‪ ,‬ולא היה בחכמינו ובהסידינו ש ל א פ ח ת דעתו והלאהו במה ש ע ש ה‬
‫והוכיחנו תוכחה נדולה‪ ,‬ה מ צ י א ו ת עשה בו יותר ויותר מ א ש ר ע ש י נ ו א נ ח נ ו‬
‫כי בעת שזכר שיראה המשיח יצאי‪ ,‬המורד בארץ המערב וזאת חרפה ג ד ו ל ה‬
‫ל ב ע ל י הדעת‪ (202 ,‬ו א ו ל * י ^ ‪1‬‬
‫הצריכנו לזה‬
‫כלו חוזק הגלות‬
‫עלינו‪,‬‬
‫והנטבע בכל חבל יתלה‪ .‬י*כן •אחינו עמדו על עםדכם חזקו ויאמץ לבבכם כל‬
‫ד‪-‬טיהלים ליייי‪ ,‬וכן חזקו קצת'כם‪',‬את קצתכם וקבעו‬
‫בנפשותיכם אמונת זאת‬
‫‪ (201‬וכבר עמל אחד מן המחוללים גספלר וחנר הפר גענץ הקן על דרך‬
‫הכוכבים יאמר שהמשיח יגלה במנת פלונית ואין אחד מחכמינו חסידיה! שלא זלזל שה‬
‫יני־יו וזלזל עצתו ושמוהו במעלת החנךים בשביל מה שעשה והעיר תכלית והמציאות‬
‫עשתה בו יותר ר ע כלומר שחוק והחול ממת שעשינו בו אנחנו לפי שבזמן שאמר שיגלה‬
‫המשיח עמד הסרק והממרה בארצות המערב וזהו תכלית הכיעור לבעלי החכמה הזאת‪.‬‬
‫‪ (202‬הערה‪ .‬וקשה לגרר על איזה חכם מספרד כוון הרב כאן ?‬
‫והנה החכם ר׳ יעקג גאלדכטהאל יאמר במכה״ע ציון לשנת תר״ה שהרג כוון כאן‬
‫על ר׳ אגרהם גר חייא והוא געעות כאשר העירותי למעלה מאחר שראינו שהאחרון היה‬
‫מגביל הקץ על שנת קית * ‪ 1358‬לא יוכל להיות הוא געצמו מה שאמר הרג כאן ״לפי‬
‫שנזמן שאמר שיגלה המשיח עמד ה ס ר ק גארצות המערג׳׳ וזה השמד היה גשנת ד״א תתק׳׳ו״‬
‫‪ 1146‬כנודע וא״כ רמז הרג על איש אחי־‪ .‬ואיגרא כפי מת שראינו מסמרים היה הנ״ל‬
‫חי ויושב כל ימיו גנרצלונ• ״' גמדינת קעילניא ונקרא ג״כ גפי כל הנשיא ר' אגרהם גר‬
‫חייא הגרגלוני והרג אמר כאן ״וכבד עמל אחל ממשכילים בעלי אנללוס ואמר שהמשיח‬
‫יראה גשנה ‪,‬פלונית" וזה לא יוכל להיות ר׳ אגרהם הנ״ל‪ .‬גם לא כיוון הרב על הלאנ׳׳ע‬
‫כמו שחישב החכם ל״ל גרעעץ גספרו קורות היהולים כרך ‪ V I‬כיון שראינו‬
‫שהלאנ׳׳ע בעצמו התקומם נגד מחשבי קצים האלה אשל למו בנפשם להוציא לאור‬
‫התעלומה הזאת געזר משפע הכוכבים‪ ,‬ואיך נוכל לומר שהלב ז״ל רומז כאן על הראב״ע‬
‫שחיגר כן גענין הקץ ועל דרך הכוכבים ? — ועוד נם מנוסחת הלשין של הרב שאומל‬
‫כאן‪ :‬וכבר עמד אחד מן המשכילים וכו׳ מוכח שלא כוון על הראג״ע שאלו כוון עליו‬
‫לא היה לו לומל ״ונגר״ כי הוא היה גזמנו כנודע והיה לו לומר ״והנה עמד אחד‬
‫בדולנו וכוי ‪ - -‬ואולי שכפי מה שאחשיג למז הלג כאן על גן היוצל שחי גלי ספק גזמן‬
‫ל׳ אגלהם גל חייא הנ״ל והוא זה שאמל עליו הלאג׳׳ע )בפירושו לסץ> דניאל( בדלך‬
‫התול ״גן תיוצר חגי־ ‪p‬׳ גמועד הקן ואני נעצתי את דגליו ככלי יוצל עלם גא מועדו‬
‫כי הוא מקוה מיעד אשר עברי׳ וידוע כי הראג״ע השלים פירושו לדניאל גמלחשון שנת‬
‫ארגע אלפים ותתקי״ו ‪ 1155 -‬געיר רודוס גצרפת ) ‪ , ( R h o d e /‬וגזמן הזה אמר‬
‫עליו ״כי הוא מקוה מועל אשר עגר׳׳ א״כ משמע מינה שגן היוצר הנ״ל הגגיל גיאת‬
‫‪44‬‬
‫אגרת תימן‬
‫המצוםה סהרה יגלה״ הזקו ידים רסות וברכים כושלות אמצו ודעו שהשם‬
‫ית׳ ‪ (204‬על יד מבשר האומה ישעיה ע׳יה כי בעבור שיארך גלותנו‬
‫ויחזק יחשבו רבים בנו שהשם עזבגו ושכחנו חלילה לו מזה ואח״כ העיד על‬
‫עצמו ש ל א יניחנו ולא יעזבנו כי אמר )ישעיה מ״ט‪ ,‬י״ד ט״‪ 0‬ותאמר ציון עזכני‬
‫ה׳ וי״י שכחני‪ ,‬וענה ואמר התשכח אשד‪ ,‬עולה מרחם בן בטנה וגו‪ /‬ועל ידי‬
‫השליח הראשון ע״ה הודיענו השם בזה אמר )דברים ד׳ ל״א> כי אל רחום‬
‫ה׳ אלהיך ל א ירסך וגו׳ ושב וקבצך וגר‪ ,‬וזאת אחינו סנה גדולה מסנות‬
‫אמונת ישראל שאי אסשר מבלעדי‪.‬איש שיעמוד מזרע שלמה יקבץ אומתנו‬
‫י;יץיד כל החולקים עליה כמו שאמר‬
‫ויאסוף חרפתנו ויפרסם דת האמת‬
‫בתורה )במדבר כ״ד י־ז י״ח( אראנו <ד*‪1‬יי‪£‬תד‪ ,‬אשורנו ולא קרוב דרך כוכב‬
‫מיעקב ונו׳ והיה אדום ירשה וגו׳ ושעת ך^אותו יהיה עת קשה מאד על‬
‫האומה באמרוית׳ ואפס עצור ועזוב ואז יראהו השפ ויעשהו מה שיעד‪200 ,‬־(‬
‫ואמר הנביא מגדיל עת הראותו <מלאכי ג׳ ב׳‪ 1‬וסי מכלכל את יום בואו וגר‪,‬‬
‫והוא האמת אשר ראוי להאמינו‪ .‬ואולם ‪ W‬כיו־ התבאר מכל דברי דניאל‬
‫וישעיה מכל מה שזכרוהו החכמים ד ל ‪ (207‬שהוא יעמוד בהתםשנו מלכית‬
‫רומי ומלבות הערב כאשר הוא היום וזה אין ספק בו‪ (208 ,‬ודניאל באחרית‬
‫ספורו למלכות ישמעאל בעמידת המשגע סמך לי ביאת המשיח‪ ,‬ובן ישעיה באר‬
‫שהראיה על ביאת המשיח היא עמידת המשגע ‪ (209‬והוא אמרו)ישעיה כ״א זי>‬
‫רכב חמור ‪.‬רכב גמל צמד פרשים‪ ,‬אמר שרכב על חמור שהוא המשיה כאמרו‬
‫על גמל והיא‬
‫<זכרי׳ ט־ טי( עני ורוכב על החמור ואולם יבא אחר עומד‬
‫ר ן כ ב‬
‫המשיח איזה שנים קולם שהבל הלאב״ע פירושו ה‪:‬״ל והוא שנת ‪ !146‬שקאי לגרי הרג‬
‫כאן ‪,.,‬לפי שבזמן שאמל שיגלה המשית עמד הממלה בארצות המערב״ וכ ן יאותו לגייי‬
‫עליו באמלו כאן ״ואין אחד מחכמינו שלא זלזל שם דבליו וזלזל עצתו ושמוהו במעלת‬
‫החסרים בעשות עצמו לשחוק והמול" — ומה שאמר הלאב״ע בפירושו שם ״ואני כפצתי‬
‫את דגליו וכוי עלם בא מועדו ?׳׳ אפשל שכתב נגדו באיזה ק‪$‬ר לפני שנת ‪ 114B‬הנ״ל‬
‫והוכיח בראיות גמורות שדבריו הם הבל ורעות רוח שהמשיח לא יגוא כיעודו‪.‬‬
‫והשתא אתי שפיי־ דבלי הרג גמה שאמר כאן‪ :‬וכבר עמד אחד וכוי שיכוונו על‬
‫גן היוצר הנ״ל שזה מתנגא זאת כ ש ל ‪ .‬אן ארבעים שנים קודם שכתב הרב ז׳׳ל‬
‫אגרתו לתימן‪.‬‬
‫‪ (203‬בנדפס גנ׳־א‪ :‬אגל הצריכנו לבל זה תוקף הגלות עלינו? והכוונה גלא‬
‫חבל היא ‪:‬תלית והוא לפי דעתי ע׳יל השאלה‪ ,‬כלומי היות מן הצורך לנוס אל חכמת‬
‫האצטגנינות והרי הקב״ה הודיענו ע״י נביאיו אמתית מענין הגלות המרה הזאת ? והכוונה‬
‫גלא חבל היא נתלית‪.‬‬
‫‪ (204‬כאן חסר מלת ״הודיענו״ וגנדפס היא כתוגה‪.‬‬
‫‪ (205‬גכדפס‪ :‬וישמיד כל מי שימרה דגרו‪.‬‬
‫‪ (206‬שם ואמל הנגיא מתמיה על העת שיראה בה הגואל‪.‬‬
‫‪ (207‬שם עביאחו תהי׳ כשתתקן* יד עכו״ם וערג וכשתתפשט מלכותם בעולם כמו‬
‫היום הזה ובת דגר שאין נו ספק ומזה לא יעגור‪.‬‬
‫‪ (208‬שם ודניאל סוף מה שספל מלכות ישמעאל ועמידת מחמל ואחליו ביאת‬
‫הגואל בסמוך‪.‬‬
‫ש‬
‫ם‬
‫‪4 6‬‬
‫אגרת תימן‬
‫מלך הערב ואמר‬
‫וישמעאל‬
‫צמד פרשים הוא הזדווג שתי האומות‬
‫וכן יתבאר באור שאין בו ססק מהלום הצלם‬
‫והם‬
‫‪ (210‬אדום‬
‫ומהחיות הנזכרים‬
‫בדניאל‪ ,‬אלו ענינים נלוים מהכתוב‪ ,‬ואולם אמתת העת בדקדוק ל א נודע אך‬
‫בידי קבלה נפלאה קבלתיה מאבי ומזקני שקבלו מאבותם ומזקניהם ז ״ ל ע ד‬
‫ת ח ל ת גלותנו מירושלים כמו שהעיד הנביא ואמר ונלות ירושלים אשר בספרד‬
‫)עובדיי א׳ ך (‬
‫‪ (211‬והוא שבפסוקי ב ל ע פ ס ס ו ק ישבו רמז ל ת ש ו ב ת הנבואה‬
‫לישראל אחרי הפסקה‬
‫כי כבר באו‬
‫בתורה‬
‫פסוקים‬
‫ואעס״י שהבונה בהם‬
‫בענין אחר יהיה בהם רמז לענין אחר כמאמר יעקב ובניו ר ד ו שמד‪ .‬כי עמדנו‬
‫במצרים מספר ק״ק ועשר שנים‪.‬‬
‫תוליד בנים ובני בנים‬
‫‪ (212‬וכן&אמרטרע״ה )דברים ד׳ כ״ג* כי‬
‫ונושנתם‬
‫בארץ עמדנו בארץ ישראל מיום באגו‬
‫לה עד גלות יהויכין מספר ו נ ו ש נ ת ם והם תתמ״ו וכיוצא בזו הרבה‪ ,‬ועל‬
‫זה הדרך מן ההערה שמאמר בלעם <במדבר כ״ג כיב> כעת יאמר ליעקב ולישראל‬
‫מה פעל אל‪ ,‬יש בו סוד שמהזסן ההוא ימנה כמה יש מששת ימי בראשית‬
‫עד הזמן ההוא ותשוב הנבואה ב י ‪ ^ .‬א ל ויאמרו‬
‫(‬
‫להם‬
‫הנביאים מה פעל אל‪,‬‬
‫וזה המאמר היה בשנת ל ח מצאו^םימ^נריס יהיר‪ ,‬מתחלת היצירה עד הזמן ההוא‬
‫כאלפים ותם ו שנה כי הסימן בתמ׳יה גאולים ואל זה ההיקש וזה הסכום תשוב‬
‫גיאת המשיח היא הראיות משגע ויותר נכון‬
‫‪ (209‬בנדפס כתוג‪ :‬שהראיה על‬
‫כמו שכתוב כאן ״עמידת״‬
‫‪ (210‬שס גרס עכו״ס ויותר נכון כמו שכתוב כאן אדום‪.‬‬
‫‪ (211‬שם וביאור הדבר שבנבואת בלעס רמז שתחזור הנבואה לישראל אחר‬
‫שתפסוק מהם‪ ,‬לפי ש ש בתורה פסוקים שאעפ״י שהכוונה בהם לשום ענין אעפ׳׳י כן יש‬
‫בהם רמז לענין אחר כמו שמצינו במאמר יעקב אבינו וכוי‪.‬‬
‫‪ (212‬אמר דוד‪ :‬לא אמנע להעיר כאן על השנויים שהמה בב׳ ההעתקות הן‬
‫בכוסחיהון והן בחשבון השנים‪ ,‬ואביא לעין הקירא את העתקת מערבי למען •שפונו‬
‫נאמנה איזה מהן נכוחה‪ .‬וז״ל‪ :‬״ועל הענין הזה קבלנו שזה שאמר ב ל ע ם ‪ :‬כ ע ת‬
‫יאמר ליעקב מה פעל אל‪ ,‬יש גו סוד שמן העת ההיא יש לחשוב כמנין שיש מששת‬
‫ימי בראשית ועד אותה העת ותחזור הנבואה לישראל ואז יאמרו להם הנביאים מה‬
‫פעל אל‪ ,‬מבואה זו נאמרה בשנת הארבעים לצאתם מארץ מצרים‪ ,‬ותמצא התחלת‬
‫החשבון עד אותה ה ע ת אלפים ותפ״ח שנת )כי שנת בתמ׳׳ה ליצירה יצאו אבותינו‬
‫ממצרים ואם תצערף מ׳ שכיס הנ״ל שנאמרה הנבואה זו יעלה לך מספר הכ״ל( שהסימן‬
‫בתפ״ח גאולים )משובש וצ״ל בתמ״ח כמאמר השגור בתמ״ח גאולים( ולפי ההקש הזה‬
‫והפירוש הזה תחזור הכבואה לישראל גשכת א־בעת אלפים תתקע׳׳ו ליצירה ‪1216 1‬‬
‫כי אם תקח ב' פעמים אלפים ותפ״ח שכה יצא לך מספר תכ״ל‪ .‬ולדעת י׳׳ש אבן תבין‬
‫נאמרה כבואה זיו בשכת ל׳יח לצאתם מארץ מצרים ויצא לפי״ז המספר ד״א תתקע״ב ׳‬
‫‪ ,1212‬ועמו מסכים גם נ ע ל מאור עינים כנראה שם נפ׳ מ״ג‪ .‬וגם נראה משם שהיה‬
‫לפניו העתקת ר״ש תגון הכ׳יל באמרו‪ :‬ע ם שתדע גם הרמב״ם ז״ל לענין שוב הנבואה‬
‫באומתנו לא נמנע מלכתוב באגרתו לתימן היות קבלת אבות שנשיג החנינה הזאת‬
‫מאלקיכו בשנת ד' אלפים תתקע״ב ליצירה‪ .‬והנה חובה עלינו לפלס על מאזני צדק‬
‫ולהכריע ע ם מי האמת ? ולפענ״ד אחשוב שצדקו דברי המערבי שנבואת בלעם נאמרה‬
‫נשכת הארבעים לצאתם מארץ מצרים‪ ,‬כי הוא מקרא מלא ״והימים אשר הלכנו מקלש‬
‫«‬
‫‪4‬‬
‫אגרת תימן‬
‫לישראל‬
‫שנת‬
‫הנבואה‬
‫ד‬
‫אלסים‬
‫ששיבת הנבואה מהקדמת הנבואה‬
‫ותתקע׳יב‬
‫ואין‬
‫ליצירה‬
‫ססק‬
‫‪(213‬‬
‫‪ (214‬באמרו )יואל נ׳ א׳> ונבאו בניכם‬
‫ובנותיכם ‪ (215‬וזהו האמתי שבקצים שאמרוהו לנו ואמרו לנו שהוא אמתי א ח ד‬
‫שהזהירנו טמנו תכלית האזהרה שלאלסרםםו כדי ש ל א ירע לבני אדם אחוד‬
‫זמנו וכבר הודענוכם אותו והשם ית׳ הוא היודע באמת‪ .‬ואמנם אםרך שזה ‪(216‬‬
‫העת הוא שאמר עליו ירמיהו הנביא‬
‫צרה היא ל י ע ק כ‬
‫)ירמיה ל׳ זי( עת‬
‫וממנה יושע‪ .‬אין הענין כן אבל הוא רומז אל מלחמת גונ בהכרה והםלהמד‪,‬‬
‫ההיא תהיה הנלות המשיה בזמן‪ .‬ואולם שער ‪ (217‬נוראן וזולתם וכץ הדומה‬
‫להם הם עניגים חלושים מאד‬
‫ומהם משלים והדות‬
‫מאד מהם מיוחסים אל‬
‫ואין להשגיח‬
‫לדבר‬
‫החז״ל ואינם‬
‫להם‬
‫בהם בענין הזה‪ .‬אך מה‬
‫‪(218‬‬
‫שזכרתו מענין האיש יתפאר לאטד שהוא משיח כעם תימן חיי לא נ מ ל א ת י‬
‫מכני ולא מן‬
‫ואין‬
‫;‬
‫הנמשכ ס‬
‫‪ (219‬גלות‬
‫אהייו לא*עליו תמהתי בהיותו‬
‫להולה בהליו כ ש ל א * י ד ע סבתו‬
‫משגע כלי ס פ ר‬
‫‪ ,(220‬ואמנם הנמשכים‬
‫אחריו לכובד העניץ שהם בו ולפכלותם במעלת המשיח הגבוהה חשבו זה‪,‬‬
‫ואולם תמהתי מאמרך ואתה מבני תודה וראית דברי חכמים‬
‫דאמת הלא ידעת אחי שהמשיח‬
‫‪ (221‬ואולי זה‬
‫נביא גדול מאי ייתר גדול מכל הנביאים‬
‫בינע )ר יל מזיון שנכזי על אבותינו שלא יכנסו לאיץ^ עד א נ י עבדנו את כחל זרד‬
‫שלשים ושמנה שנה וגו׳ וכשכה אחת ומחצה עביו מיציאת מכייס עד שנשלחו המרגלים‬
‫היי נשכת הארבעים היתת נבואת בלעם‪ .‬וכן דעת בעל ס״ע שבשכת הארבעים היתר‪:‬‬
‫^ ‪ p‬ל ל ך אדום ונו׳ עגור‬
‫מיתת מריס ומריבת קדש בו בפרק שלח מ ש ג א י ״‬
‫שם ישראל ג׳ חדשים ואחר ‪ :‬כ ע י לאינות ׳משם לעיי העברים‪ ,‬משם ע ו ויחכו בנמל‬
‫זרד משם נסעו ויחנו מעבר ארכון וטי שם נלחמו עם סיחן מלך האמרי ותדר ע ס עיג‬
‫מלך הבשן ואחר נסעו משם ויחכו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו והדר כתיב וירא‬
‫בלק גן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ושלח מלאכים אל בלעם לקלל א ת‬
‫ישראל ומאחד בשבע ועד ששה נאדר פירש משה רבימ ע״ה את כל התורה וגז׳ אדל•‬
‫מת היי כלו מיציאת מצרים עד מיתת משה ארבעים שכה והוא נשכת נ״א תס״ה‬
‫ודכא כהראג׳׳ד ז״ל שאמי גראש ס׳ קבלתי שמשה רגינ‪*1‬נפטר ביום שבת בעת המכיז‪-‬‬
‫גז׳ גאדר בשנת ג' תם״ט! —‬
‫מ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ם‬
‫‪7‬‬
‫‪C‬‬
‫מ‬
‫כ ס‬
‫‪ (213‬בנדפס‪ :‬ואין ס פ ק שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח‪.‬‬
‫‪ (214‬הערה‪ .‬גם משלשלת הקנלה דף ‪ 36‬דפי זאלקווא נראה מה שהגיא‬
‫מאמר זו מתרמב״ם מאגרתו לתימן שהיה לפניו העתקת ר׳ש אגן תבון כי הוא מג יא‬
‫שם מלה במלת כנוסחתו‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫‪ l f‬ש ם זהו יותר אמת מכל הבבין שכאמר בשום קן וזה שאמרנו שהיא אמין‬
‫<‪(2‬‬
‫אחי שהוזהרנו עליו ומכעוכו תכלית המכיעה לגלותו שלא יהיה בעיני העם ברחוק וכג‪-,‬‬
‫הודעתיך אומו וברוך היודע‪.‬‬
‫‪ (216‬שם כתוב לשעה זאת היא שעליה אמי ירמיהו וכוי וכין יותר מוחוור‪.‬‬
‫‪ (217‬גכדפס הנוסחא‪ :‬אבל האות של שעיגרן וכוי איכי יודע פתרונו <׳‬
‫‪ (218‬ל״ל ״זכרת׳׳‬
‫‪ (219‬שם ואין על החולה אשמה ופשע אם לא יסבב הוא חוליו‪.‬‬
‫‪ (220‬שם וכן איני תמה מן המאמינים בו מקצר רוחם ושאינם יודעים מקוש‬
‫המשיח ומעלתו הגדולה שעלה ג ד ע ח ם זה‪.‬‬
‫‪ (221‬המלות‪ :‬״ואולי זה האמת אינם נמצאים בנדפס‪.‬‬
‫ס‬
‫‪,,‬‬
‫‪P‬‬
‫‪c‬‬
‫‪4 7‬‬
‫אגרת תימן‬
‫אחר מרע״ה ‪ •(222‬והלא תדע שהמתסאר בנבואה כ ש ע ז ב בטענתו היב מיתה‬
‫בעבור שהוא מתפאר במדרגה הזאת העצומה כמו שיהרנ מתנבא בשם־ ע׳׳ז‬
‫והוא אמרו ית׳ )דברים י״ה כ׳( אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשם• וגו׳ ‪(223‬‬
‫ואי זה ראיה יהיה מורה על כזבו מטענתו שהוא משיח ומה נפלא אמרך בו‬
‫שהוא נודע ביראת חטא ושאתו קצת חכמה‪ ,‬האם באלה הטדות יהיה משיח‬
‫ה׳ ‪ (224‬ואשר הביאך אל כל זה באשר לא השגת למעלת המשיח מה היא‬
‫ואיך יעמוד ואנה יהיה ומה היא חמיוחדת שבאותותינו והגכבדת שבהן אהד‬
‫מרע׳׳ה וייחדו השם בדברים לא ייחד מרע׳׳ה מתאר בו והריהו י ביראת ה׳ וגר‪,‬‬
‫ואמר והיה צדה אזור מתניו)ישעיהו י״א ג׳( וקראו בששה שמות ‪ 225‬והוא אמרו‬
‫כי ילד יולד לנו )שם ט׳ ה׳> ‪. (226‬ולא סר מאריך בתארו עד שאמר לו ית׳‬
‫בני אתה אני היום ילדתיך להודיענו מעלת׳ מקומו שהוא על כל מעלת‬
‫•מקום כל כני אדם‪ (227 ,‬ואנהנו נתנו; בכל נביא שיהיה בתכלית החכמה ואז‬
‫ינבאהו השם‪ ,‬כי העקר בידיגו א*ן <בואה שורה א ל א על הכם גבור ועשיר‬
‫ובארו שענין גבור כובש א ת יצרו‪^ ,‬עשיר עשיר בדעתו‪ ,‬ואולי כשיתפאר אדם‬
‫שאינו חכפ גדול שהוא נביא לאי־ נאמינהו כ״ש כשיתפאר אהד מעמי הארץ‬
‫שהוא משיח‪ (228 .‬כ* ראית היותד׳ עם הארץ מה שספרת עליו שהוא צוד•‬
‫בני אדם שיעשו צדקה בכל ממונם ולא שמעו ממגו הם עשו כהוגן והוא חוטא‬
‫שהוא מדת הדת כי אין ראו* בתורתנו שיתן אדם כל ממונו לצדקה אכל‬
‫קצתו אמר ית׳ ואם החרם יהרים איש לה' וגו׳‪ .‬אמרו בעלי פירוש מכל אשר‬
‫לו ולא כל אשר לו‪ ,‬ואמרו כל הרוצה לבזבז הוא בחומש‪ .‬אמרו המבזבז אל‬
‫יבזבז יותר מחמש ואין ספק שהשכל שהביאו שיתסאר שהוא משיח הביאהו‪;-‬‬
‫שיצוד בני אדם ל צ א ת מכל•ממונם‪ ,‬ולתתו לעניים וישובו הם עניים והענ‪-‬י^ס‬
‫עשירים ויחויבו לסי מצותו להשיב להם ממונם ויהיה הממון בין העניים ובין‬
‫י‬
‫‪ (222‬גנדפס‪ :‬יעוד תאינך יודע שמי שאומר על עצמי שהיא כ‪3‬יא שאם נמצאת‬
‫‪:‬ביאתו מוכחשת הוא חייב מיתה‪ ,‬לפי שסמך לעצמו המעלה הגלולה הזאת וכוי‪.‬‬
‫‪ (223‬שם ואיזה ראיה גדולת על היותו מ‪.‬חש אלא שיסמיך עצמו גשם משיח‪.‬‬
‫‪ (224.‬שם אגל חייבך לומר כל זח מפני שלא השגחת למעלת המשיח מת היא‬
‫ואיך תהיה עמידתו יגאיזה מקום יהיה ואיזח אות תהיה מייחלת לו‪ ,‬אגל מעלתו תחיה‬
‫יותר מעולת ממעלת הנביאים ייותר נכבדת זולת מיע׳יה ייחד איתי הגירא יתברך גיגריס‬
‫שלא יחי משה רביהו ע״ה שנאמר גי יחדיהו וכי׳‪— .‬‬
‫‪ (225‬שם גנ״א וקרא לי הקב׳'ה שש שמות באמו כי ילד יולד לנו גן נתן לנו‬
‫ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמי פלא‪ ,‬יועץ‪ ,‬אל‪ ,‬גביר‪ ,‬אבי על‪ ,‬שר שלום )כוונתו‬
‫אבי עד ושר שלום הם רק ‪3‬׳ שמות( וזה שקראו אל ע״ד ההפלגה להודיע שגדולתו‬
‫מעולה ממעלת כל אדם‪.‬‬
‫‪ (226‬המאמר ‪ :‬״ילא ס י מאריך בתואי־ו על שאמר לו ית׳ גני אתה אני חיום ילדתיך‬
‫חסי בנדפס‪.‬‬
‫‪ (227‬שם ואחד מן התנאים שיש אצלנו יודעים לכל נביא שיחית בתכלית‬
‫המדע ואז ינגא אוחו הקב״ה‪.‬‬
‫‪ (128‬שם נינ״א‪ :‬ואחת תראיית שהוא עם חאיזן מצות ל»זר אלם כל ממינו‬
‫‪4‬‬
‫‪a‬‬
‫א‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ת‬
‫תימן‬
‫העשירים חוזר חלילה חדו תכלית השטות‪ .‬ואולם איך יעמוד המשיח י א נ ה‬
‫יעמוד הוא יעמוד ב א ‪ p‬ישראל ובה ׳תהיל להגלות כאמרו ית׳ ) מ ל א כ י‬
‫נ׳ אי( וסתאם יבא אל היכלו‪ ,‬ואולם איכות עמידתו הוא שלא יודע כ ל ל‬
‫קודם עמדו בעוד שאינו משיה עד שיאמר עליו שהוא בן פלוני ומץ מ ש ס ח ה‬
‫סלונית‪ ,‬אבל יעמד איש לא יודע קודם הגלותו ובאותות ובמופתים א י «‬
‫יראו על ידו יהיה ראיה על אמתת טענתו ואמתת יחסו‪ ,‬אמי השם ית׳ מתאו•‬
‫עניניו צמח שמו ומתחתיו יצמח ואמר ישעיה ים כן מתאר הגלותו מ ב ל ו ‪- /‬‬
‫שיודע ל א אב ולא אס ולא משפחה ולא יחס ילא קרובים )ישעיה נג׳ כ׳ >‬
‫ויעל כיונק לסגיו‪ ,‬ואחר הגלותו בארץ ישראל יקבצו ישראל לירושלים ישאי­‬
‫ער* ישראל ת ת פ ש ט ימה וקדמה? עד שיניע אליכם לתימן ולאשר אחריכש‬
‫בהודו‪ ,‬באמרו ית׳ על ידי ישעיה )ישעי׳ י״ח ביי השולח בים צירים וגו׳‪,‬‬
‫ואולם רב מעלותיו אשד תארוהו בהן כל הנביאים ממשה תחלה עד מ ל א כ י‬
‫אתה יכול ללהטס מכל הארבעה ועשרים ‪ (229‬ואמנם המיוחדות ש כ ה י‬
‫כשיראה יבהיל השם כל מלכי הארץ משמעי ותססד מלכותם יימנעו מעמוד‬
‫כננדו ל א בחרב ולא במרד ר״ל שהם לא ׳ידידי בו ולא •‪:‬זב ידיו אבל י ב ח ל ו‬
‫מהאותות והנפלאות שיראו על ידו וידמ' אמד" ישעיה מתאר הינע כל מלכיש‬
‫לפניו )שם נ״ב ט ־ ‪ 0‬עליו יקפצו מלכיפ פיהם ושהוא ימית כל מי שירצה‬
‫להמיתו ולא •נצל ולא ימלט מידו )שם ״א די( •הכה ארץ בשבט פיו וגוי‪,‬‬
‫ואולם הסתלק חמלחמות והחרב ממזרח הארץ ועד מערבו לא יהיה זה כ ת ח ל ת‬
‫הנלותו אבל אחר מלחמות גוב ימו שבאי יחזקאל‪ ,‬ואיני רואה שזה נ ר א ה‬
‫האיש ש״ע עס ד י‬
‫אליכס שיש בו מזח דבר‪ .‬אתם יודעים *‪230‬׳‬
‫מה שיחשבו מאמינ״ו שעשה מהחיות מתים כמו שחשבו ומן הנפלאות הד‪,‬ן‬
‫אשד ישקרו בהן עד שאלו נודה אותם על צד הצעת הטענה ל א ה• ו‬
‫נצלים עמנו כטעותם שהוא הוא המשיח ‪:‬׳ נראה להם מהכתוב אלף סימנין‬
‫או קרוב להם שלא היה בו ואפילו לפי טעותם‪ ,‬היתסאר בזאת י י מ י י נ ה‬
‫רק מי שישים עצמו שחוק‪ ,‬סוף דבר שזה האיש ] נ א מ ר ו [ לי‪ .‬אמר זה כזדיי‬
‫ר‬
‫(‬
‫ש‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ושיתנדבו לעניים וכל השומעים לו הס טפשיס והיא חוטא שעושה המך ה ת ו ד‬
‫אואיל ואין לתויתני לעשות צדקה מ‪:‬ל ממונו י^לא מקצתו שכן כתיב^אך כל ת < ז ד‬
‫אמר •מלים איש לה' מכל אשי לו ואמרו מקבלי השמיעית מכל אשי לי ולא כל א^״‬
‫לו ושמי לנדבה נדר ונגיל והוא החומש אמרו המבזבז אל ־בזבז יותי־ מחומש‪.‬‬
‫‪ (229‬שם כתוב רק זה‪ :‬אבל המרה המיוחית לו היא בשעה שיכלה יבהלו כש­‬
‫מלכי ארן משמעו ויבחלו מן המופתים שיראו על ידו ויאמינו בגדולתי ^ויפבדורן‪,‬‬
‫בכבוד גדול שכן אמר ישעיה בעת ששפי־ שישמעי המלכים לי אמיי‪ :‬עליי יקפצו‬
‫מלכים פיתם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו ואמר שימית כל‬
‫שירצה להמיתו בדברו ולא יוכל להמלע ולהנצל ממנו שכן אמ־ והכה אלז גשבט פיו ונו <‬
‫‪ (230‬בנדפס‪ :‬ואיני רואה שזה שעמד גארצכם יש בי מכל אלי ואתת ידעת שן '‬
‫הגדוי)רומז על ‪ . . . .‬ומחמת הצענזירי לא קראו גשמו ודלא כדה גהה דשם שא <!‬
‫?!חרב רומץ על ההיא מעמד נימיו כמבואר במעשה עוגיה( עם כל הגדולות מסמכי \*‬
‫ת‬
‫מ‬
‫י ג י‬
‫‪m‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫אנדמ‬
‫‪4$‬‬
‫תיטן‬
‫‪1‬נזויה היה מתהייב אצלי מיתה ולכן הקרוב אצלי אבל הוא האמת שהוא‬
‫נשתנע ונססד דמיונו ואני איעצכמ עליו עצה טובה ולו שתכסתוהו זמן עד‬
‫שיתסרסם אצל הנוים כלם שנסםד שכלו ותסרממו זה אצל בני אדם ואחרי‬
‫כן תתירוהו ובזה תצילו אותו תהלה ‪ (231‬כי כשישםעו דבריו אתר זה‬
‫הענין ישהקו עליו ויהזיקו אותו כמשתנע כאשר הוא ותצילו עצמכם מרעת‬
‫הנויס׳ ואם תניחו הענק עד שיתסרםם לנוים תמיתוהו ואולי יבא לגז ‪.(232‬‬
‫ואתם אהינו שהשם ירטנו ברוב עונינו עם זאת האומה ר״ל אומת ישמעאל‬
‫המדכה לצעירנו ולהוציא דמים מדתם להרע לנו ולםאוס אותנו כמו שיעדנו‬
‫השם ואויבינו סלילים ולא עמד כלל על ישראל אומה מבעה לישראל מסנה‬
‫ולא מי שהסלינ להשפילנו ולהסהיתנו כמותם עד שדוד סלך ישראל‬
‫כשהראה לו ברוח הקדש על הרעות ‪*.‬שר יעברו על ישראל ולא צעק ולא‬
‫בקש תשועה כי אם על לשון ממלכת אומת ישמעאל אמר אויה לי כי‬
‫גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר <תהלים ק־ך הי( ‪ (233‬והשתכלו איך יחד‬
‫קדר מתוך בני ישמעאל כי המשנע הוא אמנם מבני קדר כמו שנודע‬
‫פיהוסו‪ (234 .‬ועוד דניאל ל א ספר כניעתנו וםתיתותנו רק עם מלכות‬
‫ישמעאל מהרה יכנע אמן‪ .‬זהוא אמרו עליו ויסל ארצה מן הצבא ומן‬
‫השמים וירמסם‪ .‬ואנהנו עם^יותנו סובלים םהכנעס ושקרותם וסהזותם מה‬
‫שאין ביכולת האדם לסבלו ושבנו כמו שאמר הנביא ואני כהדש ל א אשמע‬
‫וגו׳ <שם ל״ח י׳׳ד( וכמו שהוכיחונו ההדל שנסבול שקרי הישמעאלים וכזבם‬
‫שעשה מתחיית המתים כמו שעלה בדעתו ומן המופתים ההם שהס מכחישים בהם ועדיין‬
‫כשנשלים עמהם כל דבריהם על דרך‪ .‬הוראות הטענה לא ימלטו עמנו בטענתם שנווענים‬
‫שהוא המשיח שאנחנו נראה להם בכתובים אל^ אותות או קרוב שלא היה ואפילו על‬
‫דרך טענתם‪ .‬הואחז למעלה זאת אלא כל הרוצה לעשות עמו שחוק וליצנות‪ .‬וסון>‬
‫דבר שזה האיש אלו היה אומר מה שהוא אומר בזדון ובקלות היה ממוייג אצלי מימה‬
‫אבל מה שהוא קרוב לדעתי והוא האמת שהוא השתטה ונפסל ציורו וכוי‪.‬‬
‫‪ (231‬שם שלפי כשישמעו הגוים עליו שטען על עצמו שהוא משיח אחר שעשיתם‬
‫גו המעשה הזת יהיו מלעיבים בו כמו שדנים לאיש משגע ומשתטה כמותו ותצילו נמשכם‬
‫מרעתם של גויס ואס תתרשלו גדבר זה עד שיתפרסם לגוים ממיתו אומו מיו שלא יסבג‬
‫עליכם רגז‪.‬‬
‫‪ (232‬שם גנ׳׳א ואתם אחינו ידוע לכם שהקגי׳ה הפילנו נמהמי־ות עונותינו בתוך‬
‫אומה זו שהיא אומת ערביים שרעתם מזקה עלינו והש מממכמים להרע ולמאוס אותנו‬
‫כמו שגזר עלינו יתברך ואויבינו פלילים‪ .‬ושלא תעמול על ישראל אומה יומר אויבת‬
‫ממנה ולא אומה שתרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו‬
‫כמוהם‪.‬‬
‫‪ (233‬שם וראו איך זכר קדר משאר בני ישמעאל לפי שהמשגע הוא מבני‬
‫קיר כמו שהוא מפורסם מיחוסו‪.‬‬
‫‪ (234‬הערה‪ .‬לא בחנם התמרמר הרב זיל על אומות ערביים כי נולעו השמלום‬
‫ומצוקות גדולות שבאו על היהודים בכל ארץ ברברייא ובארצות המזרח ונכלל על כל‬
‫אפריק* הצפונית ע״י איש בליעל נן תומרד ואחריו ע״י ‪ Abdalmumen‬שהכריחו כל‬
‫היהודים להמיר לתם או לעבור בחרב אשר הרבה מהם שעמדו על קדושת השם נהרגו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אגרת תימן‬
‫‪50‬‬
‫ושנשמע ונדום ‪ (230‬ושמו העהתס ע ל זה משמות בניו ומשמע ודומה ומשא‪.‬‬
‫שמע סבול ודום‪ ,‬וכבר הרנלנו •עצםינו נדולים וקטנים לסבול הכנעתם כמו‬
‫שצוח ישעיה ואסר )ישעיה נ׳ ‪ jn‬גוי נתתי למכים ולהיי למורטים‪(236 ,‬‬
‫ועם זה מהחק רעתם והתסרצם בכל עת‪ ,‬וכל אשר נסבול מהם כדי לעמוד‬
‫עמהס בשלום ולא יעוררו עלינו מלהםה והרב כמו שאסר דוד אני שלום‬
‫וכי אדבר המה למלהמה <תהלים ק׳׳ך ז׳( וכ״ש כשנעורר כה ונתםאר להם‬
‫בסלוכה בשטות וכזב אז נמסור עצמינו למות‪ .‬וממה שצריך שתדעהו כי‬
‫בתדזלת ‪ (237‬תורת ישמעאל עמד איש אהד בעבר הנהר ואמר שהוא משיה‬
‫ויצא בעשרת אלפים מישראל והיה מופתו שלן מצירע והשכים בריא ולא‬
‫נשלם דברו ושבו ונשאיו ישראל כארץ ‪ (238‬אספראן בגלות גדולה וארעו‬
‫להם רעות בעבורו‪ (239 ,‬וכן עמד איש במערב בסא׳ס היום ם״ד שנה ואמר‬
‫שהוא מבשר שהםשיה יבא בשנה ההיא לא‪-‬גאסן דברו‪ ,‬ועברו על ישראל‬
‫בעבורו רעות‪ (240 ,‬ססר לי מי שראה כלן‪ ,‬וקודם זה ‪ (241‬כעשר שנים‬
‫עמד אהד באנדלוס במדינת קרטובה והתפאר לומר שהוא משיה וכמעט ש ל א‬
‫היתה הרינה על שונאי ישראל בעבורו‪ ,‬ולפניו בכמו ‪ (242‬שנה עמד אחד‬
‫ולא בלבד בארצות ה‪:‬״ל היו אלו הגזרומ אלא נם נתפ^ע‪ ".‬שתי שנים אחי־יה באספמיא‬
‫דרומית והוא כאשר לכד ‪ Ahdulmiimen‬ה‪":‬ל העיר עליזה קרטובה ועמה כל מדינת‬
‫אנדנוס והוליא כרוז כל מי שלא יבוא לדתו ימות בחייב ברחו כל היהודים אשר נגע‬
‫ל ך גנולטולא‬
‫ל‬
‫‪f,‬‬
‫ה׳ בלבם והוצרך גס היב ז״ל לעזזג ע א ‪.‬ן ׳‬
‫ל ‪ ,‬בקייאיו ישנה‬
‫מגוי אל גוי ו מ מ מ ל אל‬
‫בשנת ‪.1160‬‬
‫ודומה ומשא‪ :‬שמע‬
‫‪,‬‬
‫ל ק‬
‫י ‪ (235‬בנדפס‪ :‬וקמנו‬
‫דום ושא‪.‬‬
‫ם‬
‫כה‬
‫ע‬
‫ז ה‬
‫‪0‬‬
‫י ׳ ח ר‬
‫פ ס י‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י ׳ ש ר‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ג‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ן‬
‫מ צ א‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫ם‬
‫‪p‬‬
‫מ נ ן מ‬
‫מ‬
‫י‬
‫מ ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ד ח ו‬
‫י‬
‫ר ג‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ו ה‬
‫‪ (236‬שם ועם כל זה לא נוכל להנצל מרב ר ע ת ם ופחזותם בכל זמן‪ ,‬יכל זיין‬
‫שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה כמו שאמר דוד המלך ע״ה‬
‫אני שלום וכי אדבר המה למלחמה כל שכן אם נעורר ל י ונקרא במלכות גדגרים‬
‫בעלים ושקר הלא נתכן בנפשותינו ונבא לידי מיתה —‬
‫‪ (237‬בנדפס‪ :‬כיבתחלת מלכות ישמעאל עמד איש בעבר הנהר ואמר שהוא‬
‫משיח וכוי והוא משיח השקר אבו ישי עובדיה אשר עמד בפרס והביא את אחיו בסכנת‬
‫גדולה וגרם שיצאו מרוב מצוקות מכלל הדת כעשרה אלפים מישראל‪ .‬עיין בהקדמתנו(‬
‫ונפלאתי על המכם ד״ר נראטץ מדוע א אומר בספרו קורות היהודים כרך ‪ V I‬לן*‬
‫‪falacher1In‬‬
‫‪der Mitte der islamitischea Zeit‬‬
‫‪a E b a d i a )aufgetreten"Messiasin‬‬
‫כתוב ‪,‬נתחלת מלכות ישמעאל עמד אישי׳ וכוי‪.‬‬
‫‪ (238‬שס ‪,,‬בערי אספיהן״‪.‬‬
‫‪ (239‬שם ‪,‬ובן עמד איש אחד במערב במדינת פא׳ס היום מ״ה שנה״ )והוא‬
‫היה בשנת ‪.(1127‬‬
‫‪ (240‬מם והודיענו הדבר הזה מי שהיה מצוי בכל‪.‬‬
‫‪ (241‬בשנת ‪. 1117‬‬
‫‪ (242‬בשנת ‪ 1087‬ולא נודע מספרים אמרים ג׳ משיחים האלה‪ ,‬ואוני קבל‬
‫הרב זאת מפי מגידי אמת‪ .‬ומה שלא זכר הרב את דוד אלרו שהוא עמד ׳״ב שנים‬
‫ע‬
‫נ ו‬
‫ה ו‬
‫‪,‬‬
‫‪333st ein‬״‬
‫אגרת תימן‬
‫־‬
‫‪5 1‬‬
‫י‪.‬‬
‫יי‪.‬‬
‫בצרפת והתנשא שהוא משיח ועשה אותות לפי מה שנאמר והרגוהו הצרפתים‬
‫והרגו עמו קהל גדול מישראל‪ (243 ,‬ואלו הם הדברים אשר דבד‪ ,‬קודס יעוד‬
‫הנביאים בהם והודיעונו בפה שספרתי לכם אשר בקרוב ביאת המשיח האמתי‬
‫‪ 1160‬קודם שבחג אגרתו לתימן? ואפשר לא שמע הרב דבד )ומכו‪ ,‬כי יוכל להיות‬
‫שלא הגיעה עוד השמועה מאלרוי למצרים בעת שכתב הרג אגרתו לתימן‪ .‬ואיזה סומו‬
‫םיה של הבער הכ״ל שעמד בארץ תימן יספר לנו הרג גמכחגו שכתג‪.‬לחכמי קהל עיר‬
‫מרשיליא גשנת ‪ 1194‬וז״ל‪ :‬ועל עסקי המשיח אשר זכרתם שהגיעו לכם לגרים משמי‬
‫לא היה כך המעשה כמו ששמעתם ולא במזרח היה אלא גארץ מימן עמד איש אחד יש‬
‫לדבר זה כ״ג שנה ואמר שהוא שלוחו של משיח וכוי— — וכתבו אלי אחינו שבארץ‬
‫מימן כתג גלול והוליעו לי משפטי ודרכו וחילושיו שחלש להם בתפלות — ושאלו לי ע״ז‬
‫והכרה' מתוך לגרי כתבם שאותו‪.‬האיש העני חסר ל ע ת אגל היה ירא שמים יאין׳ בו‬
‫חכמה כלל וכל מה שאומרים שנמןה או נראה על ידו הכל שקר וכזב‪ ,‬וחגרת* להם במו‬
‫שלשה קונדרסים בענין המלך המשיח וסימניו וסימני הזמן שיתראה בו והזהרתי אותם‬
‫שיזהירו זה האיש שמא יאגד הו& ויאבד הקהלות‪ .‬כללו של דבר לאחר שנת נתפש וגרהו‬
‫ממנו כל הנלוים אליו‪ .‬ויאמר לו מלך אחד ממלכי הערביים אחר שתפשו מה זאת עשית ?‬
‫אמר לו אדוני מלך אמת אני איימר כי בדבר ה׳ עשיתי‪ .‬אמר לו המלך מה המופת שלך ?‬
‫ענה ואמר לו אדוני המלך חתוך ראשי ואח״כ אני' אחיה ואקום ואהיה כבראשונה‪ .‬אמר לו‬
‫המלך‪ ,‬אין לך מופת גדול מזה ! ואם הוא כך אני וכל העולם נאמין בודאי שדבריך כלם‬
‫אמתיים וטובים ונכוחים‪ ,‬ושקר נחלו אגותינו‪ ,‬הגל ואין בם מועיל‪ .‬מיד גזר המלך וצות‬
‫ואמר קחו לי חרג ויביאו החרב לפני המלך וצוה וחתכו את ראשו ו^הרג אותו העני‪.‬‬
‫תהא מיתתו כפרה עליו ועל כל ישראל ונענשו היהודים גרוג מקומות ממון גדול‪ .‬ועד‬
‫עתה יש שם חסרי דעת אומרים עתה יחיה ויעמוד מקגרו‪) .‬עיין אגרות הדמג״ם אגרת‬
‫גי(‪ .‬וכאן טעה געל שגט יהודה באמרו בסין> ספורו מדוד אלרוי‪ :‬והר׳׳ם כתג כי‬
‫השולטאן שאל לו)לדוד( אם הוא משיח ואמר הן‪ ,‬ואמר לו המלך ומה האות ? והשיג‬
‫שיכרתו ראשו וישוב ויחיה‪ .‬אז לוח המלך וכרתו ראשו ומת וכוי‪ .‬וכן ט ע ה בעל עמק‬
‫הגכא נאמרו‪ :‬״וגם על האיש ההוא )אלרוי( כתג הרמב״ם זצ״ל באגרתו הילועח לכל‪.‬‬
‫ואולי לא שמע הרג ז״ל העניניס האלה כאשר עראו גאמת‪.‬״ והנה המה מתלמים‬
‫האיש לול אלרוי מעמל גפרס עם אותו האיש שעמל גערג גימי הרמג״ם‪ ,‬ולא יפגינו‬
‫כי זה לחול וזה לחול‪ .‬והנה לא נדע גגירור כמה ש‪:‬ים היו קהלות מימן גשמיא זו?‬
‫רק זאת נדע כי גשנת ‪ 1189‬למדו חכמי תימן בפרהסיא את העם בתורה וגאמונה‪,‬‬
‫כנראה מהרמג׳׳ס בסון* הקדמתו למאמר תחיית המתים‪ .‬וגלי ספק לא ארכו ימי הגלות‬
‫כל כך‪ ,‬כי לא נח ולא שקט האיש הקדוש הזה גהגיעו לגדולתו להמליץ געדיםם‬
‫בפחות ובמושלי ארץ להרים עול גלות מעל צואריהס‪ ,‬ולגולל אבן מעמסה מעל‬
‫לבותם‪ ,‬כנראה מהמכתב הגדול שכתב הרמג״ן ז״ל אל רבני צרפת על אודות ס׳ המורה‬
‫)אגרת הרמב״ם( באמרו שם ‪ :‬״והנני מעיד עלי לפני רבותי שמים וארץ‪ ,‬כי שמענו‬
‫ממגידי אמת שבכל ארצות מלכות תימן קהלות רבות עוסקים בתורה ובמצות לשמן‪,‬‬
‫והיו מזכירים שם הרב בכל קדיש וקדיש גחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה גן מיימון‪,‬‬
‫אשר האיר עיניהם בתורה והעמידן בקרן אורה‪ ,‬לגטל מהן גזרות קשות וכובד המס‪,‬‬
‫כי תיו כטיט חוצות מימי‪ ,‬ומעליהם עול מלדות הרים‪ ,‬ויחלו מענו ממשא מלך ושרים‪.‬״‬
‫הנה ראינו איך היו מחבבין אותו בנפש חפצה ואיך הודו לו על כל טובותיו שפעל‬
‫ותקן למענם ! —‬
‫‪ (243‬בנדפס גנ״א‪ .‬ובהוספת קצת‪ :‬ואנה הדברים שקדמת הבטחתם ע״י‬
‫הנביאים שהודיעונו כמו שאמרתי לכם שבקרוב לימות המשיח תאמת ירבו הטוענים‬
‫אגרת תימן‬
‫ג‪8‬‬
‫ירבו המתנשאים והמכניסים ספק בלבות בני א ד ס ‪ (244 ,‬וכאשר הודיע‬
‫שלמה ע״ה בדוה הקדש שזאת האימה בהשקטה בגלות תשתדל לעורר בזולת‬
‫עתה הראוי ויסותו בעבור זה וישיגום צרות הזהיר טמגו והשביע עליו על‬
‫צד הסשל ואסר )שיר השירים ב׳ ז׳> השבעתי אתכם כנות ירושלים‪ .‬ואתם‬
‫אחינו ואוהבינו שמרו ‪ (245‬השבעתינו ולא תעירו א ת האהבה ע ד ש ת ה ס ץ‬
‫ובורא עולם במדת רחמים מכור אותנו ואתכם במדת רחמים לקבץ נחלתו‬
‫וחבלו‪ ,‬להזות בנעם ה׳ ולבקר בהיכלה ויוציאנו מניא הצלמות אשר הושיבנו‬
‫בו ויסיר םחשך עינינו ומאסל לבנו ויקיים בימינו ובימיכם מקרא שכתוב‬
‫חעס חחולכים בחשך ראו אור גדול וגוי ויחשיך באפו ועברתו על כל הקמים‬
‫עלינו‪ ,‬ויאיר סהשכינו כאשר הבטיהנו כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל‬
‫לאוסיס ועליך יזרה הי ונר‪ .‬ושלום עליך יקירנו וידידנו כעל החכמות אוסף‬
‫התבונות‪ ,‬ועל כל התלםידים אהינו ועל כל עם ה א ק שלום כאור זורח‪,‬‬
‫ורוב שלום עד בלי ירח‪ ,‬אסן א ‪ p‬נצח סלה‪ (246 .‬ואשר אפייסרו מטך‬
‫שתשלח האנרת הזאת א ל כל קהלה וקהלה במדינות וערי הפרזות לחזק‬
‫אסונתם ולההזיק רנליהם ותקראה על הצבור ‪ (217‬ויחידים בעבור שתהיח‬
‫ממצדיקי חרבים‪ ,‬אחר שתשמור תכלית השמור מרשע ‪ (248‬שלא ע ל ה‬
‫לאומות העולם ויארע מזה מה שישמרנו השם סמנו וכבר כתבתיה ואני ירא‬
‫מזה הרבה‪ .‬א כ ל ראיתי שבצדקת רבים ראוי לסכן בעבורה בסכנה ‪(249‬‬
‫ועוד שאני שלחתיה לכיוצא כך וסוד י״י ליראיו‪ ,‬וכבר ערכו לנו העומדים‬
‫במקום הנביאים ואמרו שלוחי מצוד‪ .‬אינן נזוקץ‪ ,‬ואין מצוה נדולה מזו ושלום‬
‫על ישראל‪— .‬‬
‫זאת האגרת כתבה רבנו משה בן הרב הדיין ר׳ מימון זצ״ל בלשון קדר‬
‫והעתיק אותה ר׳ שמואל בן תבון אל לשון הקדש יהי אלחיו עמו ויעל‪.‬‬
‫כדיך רחמנא דסייען‪ ,‬מריש ועד כען‪.‬‬
‫תם‬
‫תם‬
‫תם‬
‫והמושגים שכל אמד מהם משימ ולא תעמל ט ע נ ת ם ולא התאמה‪ ,‬ויאבדו הם ייאבדו‬
‫עמהם לבים‪.‬‬
‫‪ (244‬שם ולעי שידע שלמה ע״ת ברוח הקיש שהאומה הזאת בארך זמן גלותה‬
‫תפלר להתנועע בלא ע ת ה הראוי ייאבדו בשביל זה ויביאו עיייהם לרות והזהיר‬
‫מלעסות זה והשביע תאומה ע״ד משל‪.‬‬
‫קבלו עליכם שבועתו‪.‬‬
‫‪(245‬‬
‫‪ (246‬שם ואנא בבקשת ממך שתשלמ העתקת האגרת הזאת‪.‬‬
‫‪ (247‬בנדפס‪ :‬ועל היהודים והוא גשגוש וצ״ל ״ויחידים'‪.‬‬
‫‪ (248‬שם ולא יגלה הדבר לאומות הישמעאלים‪ .‬והוא יותר נבון‪.‬‬
‫‪ (249‬שם ואן> בכל זת ששגרתי אותו לכם סוד ה׳ אל יראיו וכבר הבעיחונו‬
‫תח;מים שקגלי מן הנביאים ואמרו שלוחי מלוה אינן נזוקין‪.‬‬
‫גריך רחמנא דסייען מריש ועד כען‪.‬‬
‫ש‬
‫ם‬
‫אגרת תימן‬
‫‪5 3‬‬
‫השמטה מן ההערות בדבר המשיח‪.‬‬
‫״( אמד דוד האלוב לא אוכל לעצור במלין להעיר כאן בקיצור מופלג‬
‫טענין ביאת הטשיה איך נתהווה ונשתלשלה לאט לאט האמונה זו בישראל‬
‫והועמדה אה״כ לעיקר בדתנו ונם מענין חשבון הקצים שנשתלשל מאמונה'זו‬
‫והיה לאות ומופת וליתד נאמן תקועה בכל לבות ישראל דור ודור‪.‬‬
‫הראשונים אשר דברו מביאת המשיח הם נביאינו הקדושים כנודע‪.‬‬
‫ועיקר למודם הוא שיעמוד בעתיד איש אחד מזרע דוד ויקבץ סארבע כנסות‬
‫הארץ פזורינו וישים קץ לצרותינו ונבוא ברנה אל אחוזת אבותינו לשכון‬
‫שם כיבוד באין םחריד; וכל נבואותיהם יביעו מענין הזה במליצות רמות ונשגבות‬
‫אשר ספריהם מלאים על כל נדותם מנהן‪ ,‬אכן לא דברו אלא על כ ל ל ו ת‬
‫הגאולה‪ ,‬לא על סרטיה‪ ,‬ל א הז‪1‬יעונו איך ובמה יהיה הדבר הגדול הזה‪ ,‬נם‬
‫העלימו ממנו מתי יהיה קץ המלאות הזה‪ ,‬ורק העירו אותנו שאם נהיה בצוק‬
‫העתים וישתרגו עול נלות וצ‪-‬רות על צוארנו שנאמין ונהכה שה״ית יקים בנו‬
‫דברי חטוב וישוב לרחפ על שארית פלטתנו‪ .‬זהו תמצית נביאותיו‪ ,‬אסם מתי‬
‫יהיו מוכשרים לקבלת מתנה זו‪ ,‬ובאיזה אופן יהיה מצב מין האנושי בכלל‬
‫בימות המשיה יציין על הרוב מכל הנביאים ישעיה הנביא באמרו‪ :‬לא ישא‬
‫גוי אל גוי חרב ונו׳ ונר זאב עם כבש ׳ונמר עם גדי ירבץ ונו׳ ומלאה הארץ‬
‫דעה כמים לים מכסים‪ ,‬ובנבואה זו מצויץ כללות כל האישים בעולם‪ ,‬שיחיו‬
‫באהבה ובאחוה‪ ,‬אין ריב וחרחור‪ ,‬אין שנאה ותחרות‪ ,‬ורק השלום יקבצם לאגודה‬
‫אחת• ואשר יצנוף העטרה על ראשפ הוא שיתרבו בשסע רב הידיעות‬
‫והחכמות בין בני אדם בכל קצוי העולם‪ ,‬ובגלל הידיעות הרמות האלה תהיה‬
‫רק אמונה אחת על הארץ‪ ,‬ורק רועה אחד ירעה עדר אחד ויקויים המקרא‪:‬‬
‫ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד‪ .‬וכל הנבואות האלה נאמרו בלי ספק‬
‫לעתות רחוקות בלי להגביל לנו זמן לביאת גואלנו‪.‬‬
‫ואמנם הראשון אשר החל להגביל לנו קצת עת הקץ הוא דניאל איש‬
‫חמודות או לדעת המבקרים בזמננו איש פלאי אשר חיבר ספר דניאל דיל‬
‫מפרשה ז׳ ער לסופו בימי אנטיוכוס הגדול או קצת זמן לפני מיתת בנו‬
‫אנטיוכוס הרשע בשנת ‪ 1 (34‬קודפ מפפרם‪ ,‬והוא עשה זאת בראותו שעמו‬
‫נאנח תחת השעבוד ומצוקות גדולות של הרשע הנ׳׳ל‪ ,‬ומחמת זה התחילו‬
‫להתיאש מנחמות ומיעודים של הנביאים‪ ,‬וכדי לאמץ ולחזק ולזרז אותם שלא‬
‫ימוטו מהאמונה זו‪ ,‬העמיד להם ג׳ זמנים שונים שלבסוף זמן אחד מהם יהיה‬
‫קץ האמתי‪ ,‬ובכוונה לא קצב זמן מעותד בהחלט גמור‪ ,‬ואדרבא כי בחשבונו‬
‫הוסיף לכסות יותר בצעיף מעבה את סוד הקץ‪ ,‬והוא מסבב עם קצים שלו‬
‫מבוכה וערבוביא גדולה בחשבונות חז״ל הבאים אהריו בעתים שונות‪ ,‬בראותם‬
‫שלא נתקיימו כל נבואותיו‪ ,‬במה שהיד‪ .‬אחריו חורבן בית שני וגלו כני‬
‫ישראל לארבע סנות עולם‪ ,‬ובאו עליהם שמדות וצרות גדולות אשר ל א‬
‫תסופרנה וידל ישראל עד מאד‪ .‬וחרצו המשפט כי מה שניבא דניאל בספרו‬
‫הוא ניבא על גאולה עתידה והתחילו לחשוב הקצים עס״י חשבונם כל אהד‬
‫‪.j8‬אגרת>‪n‬‬
‫לםי דעתו זה אופר בכה וזה אוםר בכה וקלקלו בחשבונם‪ ,‬זולת זה אשר הניאו‬
‫בםרטי הגאולה סלאים זרים וחלומות רבים לשמצה בקמינו‪ ,‬הביאו עוד אחיהם‬
‫בצרות נדולות ובקנסות עצומות‪ ,‬במה שמבשרים ביאת הגואל ולא בא כיעורם‪,‬‬
‫כאשר נדבר עוד ממנו למטה‪.‬‬
‫ומזמן דגיאל עד סוף ימי זוגות הראשונות אשר היו עד סוף מלכות‬
‫הורדים היתה בנויה האמונה מביאת המשיח על העמוד הזה‪ ,‬בהסמכו ע ל‬
‫הנבואה שאמר האחרון שבנביאים ״הנח אנב* שולח לכם את אליה הנביא לסגי‬
‫בוא יום ה׳ הגדול והנורא והשיב לב אבות על בניס ולב בנים על אבותש׳‬
‫אסרו שיקים ה׳ בעתיד סלכות צדק בלא כלי קרב‪ .‬לא בחיל ולא בכח‪ ,‬וקודם‬
‫המלכות הזאת ישלה א ת נביאו אליה להשיב לב אבות על בנים וכוי‪,‬־ והאמונה‬
‫הזאת נתםשטה בישראל יותר ויותר‪ .‬ואולם האמונה ממלכות ה מ י ‪^ .‬‬
‫המתים ועולם הבא עודנה ל א היתד‪ .‬בימים האלה‪ ,‬כי היא נולדה ונתהווה‬
‫בימי הכמי המשנה וביותר בימי האמוראים‪ ,‬ואם גם סצינו סתחית המתים‬
‫קצת רמיזה ביחזקאל מעצמות יבשות ובדניאל מפסוק ורביס מישני עשר‬
‫יקיצו ונו׳‪,‬‬
‫ולאחר מיתת אותו האיש אשר הטעו משולחיו ותלמידיו בספרים‬
‫שלהם את העם כאמרם שהוא המשיח הטצויין שנבאו הנביאים‪ ,‬ושהוא בא‬
‫מזרע דוד‪ ,‬ושהוא נשלה מאלהים ל ת ת תורה חדשה‪ ,‬ושמ־תתו תכפר כל עוגית‬
‫האדם שבעולם וכדומה ומשכו באמצעות לטודיס כאלה לבות המון העם ת ח ת‬
‫מ ל ס ‪ .‬וכשראו הרבנים שדבריהם הכו גם שרש בלבות בני ישראל כי באמת‬
‫נס רבים מהס קבלו אמונתם)ונקראו כסי חדל מינים( וייראו פן תתפשט אמוני‬
‫זו יותר בקרב ישראל‪ ,‬אז החלו ללמד את העס מביאת המשיח האמת•‬
‫ומתואריו ומיחושי ואסרו שאותו האיש משית שקר היה‪ ,‬יען שהאותות‬
‫שמתוארים בו הנביאים לא היו בו ל א מיניה ולא מקצתו‪ ,‬ושהמשיח האמת**‬
‫שטצויין מהנביאים נ א יבוא ולא יאחר אלא שהעת איננה מוכשרת לכך עד‬
‫שיעשו תשובה בל ישראל ויהיו כלו זכאי‪.‬‬
‫אכן לאהד שנהרבה כיתר ובאו עליהם צרות גדולות ומביכות רבות‬
‫ומעמדם היה בדיוטא התחתונה והחלו להתיאש מתקותס‪ ,‬אזי קמו התנאים‬
‫וביותר האמוראים אחריהם והתחילו לחשוב הקצים ולשים גבול לגלותנו‪.‬‬
‫ידוע מאמרם ד ל בסרק חלק דרבותינו היו דורשים עדן וערכין ופלג עדן ע ל‬
‫אוםן הזה‪ :‬עד עדן כעדן הגלות של מצדים היינו ת' כ׳ עדגיץ היינו ת י ת‬
‫וסלנ עדן היינו ר' סך הכל אלף ות׳ )ויהיה אפשר לסי חשבונם הקץ ב ש נ ת‬
‫תש״י לאלף החמישי = ‪ 950‬לםספרס‪ ,‬כי כשכתב דניאל ספרו היה כ ש נ ת‬
‫‪ 450‬קודם מספרם כדעת חכמי זמננו‪ ,‬ואם תקח מספר הגיל ממספר ‪1-100‬‬
‫ישארו לך ‪ (»60‬ור׳ עקיבא היה דורש עוד אחת כעט חוא ונו׳ בנבואת חג•‬
‫לימות המשיח ולאחר חרבן‪ ,‬ובלי ספק דורש זה בזמן שעמד בר כוכבא נגד‬
‫הרומיים שההיא שעתא היא עת הקץ‪ ,‬ורבי שמלאי היה דורש האכלתם לחם‬
‫דמעה ותשקמו בדסעות שליש )תהליס סי‪ ,‬ו׳( שלשה ד״ל שלשה ידוו‪/‬‬
‫ש‬
‫ח‬
‫‪n n‬‬
‫אגרת תימן‬
‫‪6‬‬
‫&‬
‫כשהיו בנלות מצרים דהיינו נ״פ ת' =־ ‪ 1200‬ושלשה שהיו בנלות בבל ע׳ דהיינו‬
‫ר־י סך הכל אלף ות־י = ‪ 1410‬והוא יהיה אםשר לסי' חשבונו בשנת ‪380‬‬
‫למספרם כי דוד המלך כתב ספרו בשנת ‪ 1030‬קודם מספרם ואם תקה‬
‫המספר הניל ממפפר ‪ 1410‬ישארו לך ‪ 1380‬ולפי דעת הכמי זמננו נכתב‬
‫המזמור הזה בשנת ‪ 785‬קודם מספרם ויהיה זמן הגאולה בשנת ‪ .625‬וכן פ״ק‬
‫דע״זז אמר ר חנינא אהד ארבע מאות שנה להרבן הבית אם יאמר ל ך אדם׳‬
‫קח שדה וכר ואפשר שיפורשו דברי כלם או קצתם כחחיא דא׳׳ל אליחו לרב‬
‫יהודה )סנהדרין פרק חלק( לא בציר עלמא מפ״ה יובלות וביובל האחרון בן דוד‬
‫בא ובו׳ דמסיק רב אשי עד הנא לא תםתכי ליה סכאן ואילך סכי ליה ונראה‬
‫לסי שהיו בזמנם בשנת ת ש פ ״ א לשטרות או ד״א ר ׳ ל = ‪ 470‬או ר ל י ד‬
‫ליצירה = ‪ 474‬למספרם מצוק נדול והרינה בישראל בסרם‪ ,‬ונהרגו אז נ ס‬
‫אמימר בן מר ינוקא חברו של רב אשי ור משרשיא ודי הונא מאדי ריש נלותא‬
‫)הערה‪ ,‬ובטעות שם בעל שבט יהודה הרינה הזאת על ש נ ת דיא וארבע‬
‫והראב־ד בקבלתו על שגת ד״א קליד ואחריו גם ר יוסף הכהן בספרו עמק הבכא(‬
‫הניעו לזה להשוב הקץ והנבילוהו לשנת ‪ — .491‬ור׳ הנץ בר תהליסא שמצא‬
‫אדם אחד ובידו מגלח אחת כתובה אשורי ובלשון הקודש שמצא בין גנזי רומי‬
‫אמר שכתוב בה לאהד‪ :‬ש ש נ ת ד־ אלפים ו ר צ ׳ א ) ‪ ( 0 3 1‬לבריאתהעולם‪ ,‬עולם‬
‫יתום‪ .‬וכן מתאר זמן המשיה ר׳ אליעזר הגדול )ר׳ אליעזר בן הורקגוס( סוטה‬
‫פרק ט׳ באותות האלה‪ :‬בעקבות משיחא הוצפא יסגא והמלכות תהסךלסיגות‬
‫ובו׳ ר׳ל עד שמלכות רומי תמשך אחר דת הנוצרי אז יבוא המשיח בטח‪.‬‬
‫ואחר דעתו נמשכו ר נחמיה ור׳ יצהק ורבא בראותם שנתפשטה דת הנוצרי‬
‫בפועל תחת קונשטאנטין בכל מלכות רומי‪ .‬ורבא מביא רמז לענין זו מפסוק‬
‫)ויקרא י״נ‪ ,‬י״נ( כלו הפך לבן טהור הוא כלומר במה שעתה כל מלכות‬
‫רומי נהפכה לדת הנוצרי )כאלו כתוב הפד ל ‪ ( p -‬טהור הוא זו היא אות‬
‫אמת שיבוא וודאי המשיה מהר‪.‬‬
‫ואולם כנגד מחשבי הקצים האלו התקוממו איזה תנאים ועל הרוב‬
‫האמוראים באמדם אין לנו ל ח ש ק על ההשבונות האלה וכל הגאולה תלויה‬
‫אלא בתשובה כדאמר ר׳ אליעזר אם ישראל עושין תשובה ננאלין ואם לאו‬
‫אין נגאלין‪ ,‬ו ל ד יהושע אפילו בלא תשובה ננאלין בע״כ שאם לא יהזרו‬
‫למוטב הקב׳׳ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן ומהזירן למוטב‪ ,‬אבל‬
‫מתי תהיה העת הזאת לא נדע‪ .‬וכן רב גזר אומר כי גם מעת דורו כלו כל‬
‫הקצין ושאין הדבר תלוי אלא בתשובה‪ .‬וקודם לרב אומר ר׳ נתן הבבלי‬
‫מישיבתו ש ל רשב״ג אביו של רבי כקרא זה נוקב ויורד עד התהום כי עוד‬
‫חזון למועד וגר כוונתו מה תהום אין לו סוף כך אין אדם יכול לעמוד על‬
‫סוף פסוק זה ואל תצפה לאותו קץ מה שהגבילו החכמים ור׳ עקיבא ואחרים‬
‫כי אין בכחו של אדם לגלותו אלא חכה לו כי בא יבוא‪ .‬וכן הא דלייט‬
‫עלה ר׳ יוהנן‪ ,‬אמר תפח רוחן של מהשבי קצין המעכבין את הגאולה אלא‬
‫חכה לו‪ .‬ושם בפ׳ חלק נם במדרש תחלים מזמור ט׳ ר׳ שמואל מתני בשם‬
‫אגרת תימן‬
‫‪66‬‬
‫ר׳ יהודה אם יאמר ל ך ארס מתי יבא קץ הגאולה אל תאמן שנאמר כי ‪fiv‬‬
‫נקם בלבי לבא לסומא לא גלי סומא למאן גלי‪ ,‬ו ר זירא כד היה סשכח רבנן‬
‫דעסקי בםשיחא אמר בסטותא םנייכו לא תרחקון יתיה דתנינא שלשה באץ‬
‫בהיסה הדעת‪ ,‬אלו הן‪ :‬משיה• מציאה ועקרב‪ .‬ובמכילתא דסרשת בשלח‬
‫וססחים יסר׳ סקוס שנהנו ובמדרש קהלת‪ :‬שבעה דברים מכוסים מבני אדם‬
‫יום המיתה וכוי ומלכות בית דוד מתי תהזור למקומה‪ .‬הנה ראינו שכל החכמים‬
‫האלה נזרו ואמרו שכל החשבונות מקצים שוא נתעה המה ושלא יכטה האדם‬
‫בהם אסילו בתשבונות שנאמרו בדניאל‪ ,‬כי נאמר לו בברור וכל הדברים האלה‬
‫סתומים והתופים עד יישר לפניו ית׳ להקים דבר עבדיו נביאי האמת והצדק‬
‫כי אז לכל בגי ישראל יהיה אור כרגע‪ .‬ואם נם עמד ר הלל ואמר בפרהסיא‬
‫שאין להם משיה לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו כלומד ‪-‬שכבר נתקיימו כל‬
‫הבטחות מהנביאים בימיו‪ ,‬כבר הראה לו טעותו ר׳ יוסף בסומבדיתא והוכיחו‬
‫כי שקר מליו דאילו חזקיהו הוא בבית ראשון ובזכריה קא טתנבי בכית שנ•‬
‫נילי מאד הנה מלכך יבא ל ך כלומר שיבא מאליו בלי שום תנאי‪ ,‬ושרא ליד‪,‬‬
‫מריה כי הוא לא ידע מה דבר‪.‬‬
‫ואולם אם גם התקוממו רוב האמוראים הנ׳׳ל בראיות ננהות נגד מחשכי‬
‫הקצים עמדו בכ״ז אחריהם כמה אשלי רכרבי ותלו כזיינהם דעתם והתחילו‬
‫להתוות לנו תו גאולה על מצחותנו ולא משכו ידם להגביל ז ק הקץ ולהציג‬
‫להם יד אשר לא כדת במקום הקדש‪ .‬הראשון הוא המחבר או בעל המסדר‬
‫דסדקי ר׳ אליעזר אשר לדעת הכמי זמננו נכתב בזמן גאוני קדמאי והוא יגביל‬
‫זמן הקץ לשנת ה׳ אלפים ש ל י ה = ‪ 1575‬כדאיתא בפרק כיח שם שימי ארבע‬
‫הפלכיות סרס יון אדום וישמעאל ימשכו יום אחד ש ל הקב״ה פחות שתי ידות‬
‫שעה‪ ,‬ומסרק מ״ח שם קא מוכח דאלף שנה הם לו י״ב שעות‪ ,‬ובכן יום ש ל ס‬
‫ש ל כ׳׳ד שעות הוא לו ית׳ אלפים‪ ,‬דל מניהו שני שלישי שעה שהם ג״דו‬
‫שנים ו׳ הדשים כ׳ ימים ותמנה אלף תתקמיד שנים ה׳ הדשיס י׳ ימיס‬
‫מראשית סלכות סרס היינו נ״ב שנים אחר חרבן הראשון כדאיתא כסדר עולס‬
‫שהם י־ה שנים קודם בנין הבית נמצא זמן מלכות ארבע המלכיות הנזכרוו‪/‬‬
‫כלה י׳ אדר שליה )יעוין מאור עינים סרק ט׳ג> כוונתו שאם תהשוב מחרכן‬
‫_ _ _ _ — _ — — — — — ‪3338‬‬
‫בית ראשון שד‪,‬י‬
‫— — — — — — — ‪1945‬‬
‫‪ ,‬ך‪ ,‬ל י ן ן ‪/‬‬
‫ף‬
‫ה‬
‫ש ‪:‬‬
‫מ ס פ‬
‫ם‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ועוד נ׳׳ב שנים מראשית מלכות פרס לאחר החרבן — — — — ‪53‬‬
‫‪"6335‬‬
‫יעלו לך‬
‫— ‪5335‬‬
‫_ _ _ _ _‬
‫ק‬
‫א ן‬
‫א‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ח‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ם‬
‫ר‬
‫המספר שהיה חרבין בית‬
‫ראשון — — — — — ‪3338‬‬
‫ישארו ל ך — ‪1997‬‬
‫וגם דל מניהו נ׳יב שנה מראשית מלכות פרס לאחר החרק ‪52‬‬
‫הרי לך — ‪1945‬‬
‫‪6 7‬‬
‫אגרת תימן‬
‫או א ם תקח‬
‫מסםר‬
‫םש‬
‫השנים‬
‫נ ת‬
‫— — — — — — — — — — — ‪5335‬‬
‫שהי׳‬
‫— — — — — — — ‪3828‬‬
‫חרבן ב י ת ש נ י‬
‫ישארו‬
‫ואם ת צ ט ר ף ת ׳ ך ש נ ה ש ע מ ד ביה שני‪.‬‬
‫יי״ח ש נ י ם ק י י ם ב׳־ת ש נ י‬
‫‪1507‬‬
‫לך‬
‫‪420‬‬
‫״ — — — — —‬
‫‪18‬‬
‫ש ה ת ח י ל מלכות סרס — — — —‬
‫הרי ל ך‬
‫וכן נ ר א ה מ מ ד ר ש‬
‫ה ק ץ גם ל ש נ ת ש ל י י ה‬
‫בהמ״ק קידם‬
‫י ר ו ש ל י ם ה׳‬
‫ארבעים‬
‫הנעלם‬
‫ש ה ו ב א בזוהר ב פ ר ש ת ת ו ל ד ו ת ש י נ ב י ל ז ק‬
‫באמרו ד ב א ל ף ש ת י ת א • י ה א ס ו ד ק נ א ‪ ,‬ו ת נ ן ה ת ם ב נ ק‬
‫לקבוץ גליות‬
‫ואח״כ‬
‫‪1945‬‬
‫וקבוץ ג ל י ו ת קודם ל ת ח י ת ה מ ת י ם ד כ ת י ב בונה‬
‫נ ד ח י י ש ר א ל יכנס‪ ,‬ואח״כ ר ו פ א ל ש ב ו ר י ל ב ‪,‬‬
‫ש נ ה קודם ק ב ו ץ ג ל י ו ת ל ת ח י ת ה מ ת י ם וכוי ב א ו פ ן‬
‫ש פ ט מ ש פ ט צ ד ק כי‬
‫יקובצו ה ג ל י ו ת ו ב ש נ ת‬
‫ש ה ח כ ם הנזכר‬
‫ב ש נ ת שליה י ב נ ה ה ב י ת ו ב ש נ ת ש ס י ׳ ח‬
‫תיח‬
‫ותנן נסי‬
‫= ‪1608‬‬
‫= ‪ 1648‬יחיו מ ת י נ ו ‪ .‬ו נ ר א ה ש ג ם מ ק ו ד ם ב ע ל‬
‫מ ס ד ר ד פ ס ק י א א ל י ע ז ר ה ג ב י ל א ח ד מ ג א ו נ י ק ד מ א י ע ת ה ק ץ ל ש נ ת ‪ 672‬ל מ ס ס ר ם ‪,‬‬
‫כ נ ר א ה מדברי ה מ ו ש ל‬
‫לאחר‬
‫‪ Abdulmumen‬ש א מ ר ליהודים השוכנים במאר^קקא‬
‫ש כ ב ש העיר ה ז א ת ב ש נ ת ‪ 1146‬דברים ה א ל ה ‪ :‬א ת ם ם כ ח י ש י ם מ ח מ ד‬
‫ה נ ב י א ו ת צ פ ו ש כ ש י ח כ ם ב א יבוא‬
‫ת ל ה ‪ .‬א כ ן ה ק ץ מה ש ה ג ב י ל ו‬
‫ו י א ש ר ויקיים ד ת כ ם ויחזק א מ ו נ ת כ ם ע ל‬
‫אבותיכם שיבוא טשיהכם בטח חםשים ש נ ה‬
‫א ח ר ע מ י ד ת מ ח מ ד )‪ (.672‬ה ע ת ה ז א ת כבר ה ל כ ה ו ח ל פ ה ל ה ו ע ו ד נ ה‬
‫לאבא‬
‫ובו׳ והכריחם ל ד פ י ר ד ת ם כ נ ו ד ע ‪.‬‬
‫ואחריו ק ם רכינו ס ע ד י ה גאון ־•׳ל ו ה ת ח י ל ל ח ש י ב ה ק צ י ם א ע ם ״ י ש ה י ׳‬
‫י ו ד ע ש ה ת ו ר ה א ס ר ה זה ו ה ו א ע ש ה ז א ת ל ס י ש ה י ו ב נ י דורו ב ע ל י ס ב ר ו ת‬
‫רבות נ ש ח ת ו ת ‪ ,‬מ צ ד א ח ד נ ת ב ל ב ל ה ד ע ת ם מ ה ק ר א י ם ש ה ו כ י ח ו א ו ת ס ב ר א י ו ת‬
‫נכוחות ש ת ב ע ״ פ היא מזויפת‪ ,‬ו מ צ ד אחר‬
‫ורצו‬
‫ל ה פ ר תורתנו ולהרוס יסודות ח ד ת‬
‫שטענין עליה ובקושיות שדברו עליה‬
‫קמו הנוצרים והמחמדיים‬
‫שהוטבעו‬
‫במעבה נאמן‬
‫עליהם‬
‫כטענות‬
‫כנראה מספרו אמונות ודעות בהרבה‬
‫מקומות‪ ,‬ומצורף ל ז ה ש ג ם ה א מ י נ ו דורו ב ג ל ג ו ל ה נ ש מ ו ת ו כ ד ו מ ה ב ה ז י ו ת ו ה ב ל י ם‬
‫והי׳ א ז מ ע מ ד ה ד ת ב ד י ו ט א ה ת ה ת ו נ ה ו כ מ ע ט ק ט ש ת א ב ד ת ו ר ת ה׳ ל ו ל י ע מ ד‬
‫ה ר ב ה ג ד ו ל ה ז ה וחב* ספרו ה נ ״ ל ל י ש ר ו ל ה ז ק ד ע ת ם ו ל ה א י ר ח ש ב ם ו ל ה פ י ץ‬
‫ענני‬
‫ה כ ס ל ו ת מ נ ג ד ע י נ י ה ם ‪ .‬וראה ‪ .‬ב ד ע ת ו ל ק ב ץ‬
‫המון ה ע ם ע ל ד ר ך ח ש ב ו ן‬
‫ה ק צ י ם כ ד י ל א מ ץ א ו ת ם ו ל ה ו ס י ף ע ל ת ו ה ל ת ם ו ה ו א מתכוון ב כ ל מ ע ש י ו ל ש ם‬
‫שמים‬
‫והוא מ ב ר ר ) ב ס פ ר ו הנ״ל‬
‫מ א מ ר ח׳ ס ״ א ( ק ץ ה א מ ת י‬
‫מ ש ל ש ה הזמי־ם‬
‫מ ת ח ל פ י ם ש ב ד נ י א ל ש פ ״ א אומר ה כ ת ו ב א ל ף ק ץ ו פ ע ם הב׳ א ל ף ור״ץ ו פ ע ם‬
‫דג׳ א ל ף ש ל י י ה‬
‫ובעבור ל נ ד ן ה ש נ ו ן ה ש ל ש ת ם ש ם ה ח ש ב ו ן ה א מ ת י א ל ף‬
‫ו ש ל ״ ה בעבור ה מ ו ע ד י ם ו ה ח צ י י פ י ד ע ת י ‪ .‬ו ב א מ ת ל א ש ם ה ק ץ כ פ י ר ו ש ב מ ס פ ר‬
‫ה ש נ י פ א ל א ש פ ה ש ב י נ ו ת י ו בכוונה ב מ ס ו ה מ ע ב ה ובדרך ח י ד ה ב א מ ר ו ש נ א מ י ן‬
‫ש ה ו א ) ד נ י א ל ( רוצה ב מ א מ ר מ ו ע ד י ם ש נ י‬
‫מלכותם‬
‫מ ל כ ו ת י ש ר א ל ויהיה ה ק ץ ב ש נ י‬
‫וחצים בלי ספק‪ ,‬והוא ש כ ל ע ת י המלכות תת״ץ ש נ ה וחצים תמ״ה‬
‫‪68‬‬
‫א ג ר ת תי‪2‬ן‬
‫יהיה הכל אלף ושל״ה‪' ,‬והוא רוצח להראות שעתי המלכות ועוד חצים‬
‫שמנבנו בסועדים והצי עולים בשוד‪ .‬במסמר אלף שלייה ותו לא יותר אבל‬
‫באחד‪ .‬שנה תהי׳^הנאולה לא אמר מידי‪.‬‬
‫ומדאנה סן יקום בעתיד חכם אחד וינביל הקץ עי׳ס חשבוניו ל ש נ ת‬
‫סלוגית והזמן יעבור ולא יבא יפן יאמרו הדורות אחריו ראה הרב הגאון ד ל‬
‫המעה אותנו בחשבונותיו אפר להלן )בסרק ב׳> כמתנצל ‪,‬ואם ישלם הקץ‬
‫קודם שנשוב לא יתכן שתהיה הישועה‪ ,‬וכאשר ארך הגלות ולא שבנו‪ ,‬ישיבנו‬
‫קודם שנתקן ? יהיה בשוא‪ .‬כלומר מה שפרשתי הקצים ובארתים היו אםתים‪,‬‬
‫רק הישועה ל א באה מפני שאינכם דאוים והגונים לכך עד עתה כי הדבר תלוי‬
‫בתשובה‪ .‬ומבין שורותיו ניכר שהוא בעצמו אינו מאמין בחשבון הקצים כ ל ל‬
‫אפילו בחשבונותיו‪ ,‬אלא הוא עשה זאת לצורך השעה כדי לחזק אותם באמונתם‬
‫כדאמרינן לעיל‪ .‬ומה שאמרנו למעלה ששם חשבונותיו בקצים בסתר ובדרך‬
‫הידר‪ .‬הנה דאינו כי כל הבאים אחריו סותרים חשבונותיו על אופן אח־ וכל‬
‫אחד בוגד‪ .‬כמה לעצמו ולבסוף יגשש כעור באפלה‪ .‬כן יפרש החכם בן זאב‬
‫בסירושו לסי אמונות דפוס ברלין תקמ״ט שיהיה ז ק הקץ לדעת הגאון‬
‫בשנת ד׳יא תשכ״ד = ‪ 964‬למספרם‪ ,‬ולחשבון החכם דיר סירסט בתחומו‬
‫אשכנזית לס׳ האמונות כהערה אחת יהיה בשנת דיא תתפ״ג = ‪ 1*23‬ועמו‬
‫יסכים החכם דיר יאסט‪ .‬ולדעת החכם דון יצחק מעין ייא תמר י׳)הובא במאור‬
‫עינים סרק מ״ג> יהיה הקץ כה שקצב הגאון עד בשנת ה׳ קי״ח = ‪1368‬‬
‫וחזינן שאין אחד מהם כיון למטרת חשבונו ואין כאץ מקום לםרוש מעותיהם‪.‬‬
‫ואחריו קם חכם פלאי והגביל זמן ביאת המשיח על ש נ ת ת ת נ ״ ו = ‪1096‬‬
‫כנראה מקוגטרס גזרות תתנ׳ו שהיבר הראבן ז׳לשדוציא לאיי דמטיף הגדול‬
‫כמהו׳ אהי־ן יעללינעק לפסיא תרי׳ ד ל פ י ק באמיי בפתיחתו שם‪ :‬ויהי בימנת ד׳‬
‫אלפים ושמונה מאות וחמימים רמש לבריאת עולם שנת אלף ועשרים• ושמנה‬
‫לגלותנו באחת עשרה י^נה למחזור רגי׳ו א ש ר קוינו לישועה ולנחמה בנבואה‬
‫ירמיח חנביא רנ״ו ליעקב שפחה וגו׳ נהפך היא ליגון ואנחח לבכי ו ל צ ו ה ה ‪- .‬‬
‫וגם מקונטרס גזרת בליייש )‪ (B\o\n‬נראה שהוהילו על הגאולה בשנת‬
‫ת ת ק נ ו — ‪.1196‬‬
‫‪s :‬‬
‫ואחריו עמד רש״׳ ז ל והגביל ז ק הקץ על שנת ק״ח ד=־ ‪135‬‬
‫החכם דון יצחק‪ ,‬ואחריו נמשכו ונגררו הנשיא י׳ אברהם בר חייא כספי•‬
‫מגלת המגלה ורמב״ן ורלכי׳ג ורבינו בה״ בי אשי בםיי־ושו לתורה‪ .‬בלם •אמרי‬
‫פה אחד שבשגת קי״ח יבא המשיח‪.‬‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ת‬
‫הראשון התאמץ להביא ראיות מחשבון הביר הכוכבים שזמן ביאת‬
‫המשיה יהיה בשנת ה׳ אלפים קי״ה‪ ,‬והיא לא היה הראשון שהמציא החשבון‬
‫הזה מחבור הכוכבים אלא כבר לפניו למד זאת ר ש בן גביריל יאחרים‬
‫זולתו‪ .‬ובדבר זה התקוממו נגדו מתנגדים הרבה‪ ,‬כהראב״ע בפירישי לסוף‬
‫דניאל שאמר שם בדברים אחדים חדים ‪,, t‬בן היוצר חבר ספר במועד הקץ‬
‫יאני נפצתי את ד ״ י י ‪:‬כלי יוצר טים בא מועדו כי היא מקוד• מיעי א ש י‬
‫״‬
‫אגרת תימן‬
‫עבר׳ ו כ ל ל אומר כי דבריו ב ק ץ גם דברי י ׳ ש ל מ ה בן גבירול ש ר צ ה ל ק ש ו ר‬
‫במחברת ה ג ד ו ל ה ש ל ש ג י הכוכבים העליוגיס‪ ,‬גם דברי ר׳ א ב ר ה ם ה נ ש י א‬
‫יקץ‬
‫בס׳ ח ק צ י ם )כוונת ע ל מ׳ מ ג ל ח ד מ ג ל ד ( ודברי ר׳ י צ ח ק בן ל ב ו כ ל ה ח ו ש ב י ם‬
‫ה מ ל ו ת א ו ה א ו ת י ו ת ב ח ש ב ו ן וגימטריאח ח ב ל ח ב ל ורעות רוח‪ ,‬כי ד נ י א ל ל א‬
‫י ד ע ‪ ,‬א ת הקץ‪ ,‬ו א ף כי ה ב א י ם אחריו‪,‬‬
‫ה מ ל א ך רמז דבר א ך ל א ס ר ש מ ת י‬
‫יהיה״ ודברי פ י חכם חן‪ .‬וגם ה ח כ פ ב ע ל ה ע ק ד ה ) ב פ ר ש ת פ ק ו ד י ( ה ע ב י ד כ ל‬
‫טובו מ ע ל פ נ י‬
‫ב ע ל ה מ ג ל ה הגז׳ והיוצאים ב ע ק ב ו ת י ו ו י ח ש ב ם ל ב ו ע ד י ם ב ע ם‬
‫הוברי ר ש מ י ם א ש ר י ת ה ל ל ו ל ד ע ת ה ע ת י ד ו ת ה א ל ה ‪.‬‬
‫;‬
‫וגש ח^־ ס פ ר א ח ד מ ח כ מ י מ ו נ ד ל ו ם בעגיץ ה ק ץ‬
‫ע ל דרך הכוכבים ואמר‬
‫‪.1146‬‬
‫ננרר נ ם הרב‬
‫" ש ה מ ש י ח י ג ל ה * ^ ‪ -‬ב ש נ ת ד״א ת ת ק ״ ו ==‬
‫א ף ה ו א רצה‬
‫אברבנאל‬
‫)בפירושו ל ד ג י א ל (‬
‫ואחריחם‬
‫להוציא לאור התעלומה הזאת‬
‫בעזר מ ש פ ט י הכוכבים‪.‬‬
‫הבי )הרמב׳ין( מ ב י א בספרו ה ג א ו ל ה ב י א ת ה מ ש י ח ע ל ש נ ת קי״ח‪.‬‬
‫כפירושו לתורה )בראשית‬
‫אפר‬
‫לששת‬
‫ב׳ גי( ל א ח ר ש ה ש ו ה ש ש ת‬
‫וכן‬
‫ימי ב ר א ש י ת‬
‫א ל פ י ם ימי ע ו ל ם ש י ו ם ח ש ש י ב ב ר י א ת ה ע ו ל ם רומז ע ל א ל ף ח ש ש י‬
‫‪:‬י בתחלתו‬
‫י מ ש ל ו בו ח ח י ו ת ה ס ה ם ל כ י ו ת‬
‫א ש ר ל א י י ד ע ו א ת ה׳ ו א ח ר י‬
‫ע ש י ר י ת ו כ ש ע ו ר ה נ ץ ה ח מ ה ליום יבוא ה ג ו א ל ש נ א מ ר בו כ ס א ו‬
‫כ ש מ ש גגדי‬
‫זהו בן ד ו ד ה נ ע ש ח ב צ ל ם א ל ח י ם וכו׳ — ויחיד‪ .‬זח קי״ח א ח ר ח מ ש ת א ל ס י ם‬
‫ל כ ל ו ת דבר ה׳ מ ס י ד נ י א ל ו מ ע ת הוסר ה ת מ י ד ו ל ת ת ש ק ו ץ ש ו מ ם ימים א ל ף‬
‫ומאתים‬
‫יהי׳‬
‫ו ת ש ע י ם ע״כ‪ .‬וגם בספרו ה ג א ו ל ה מ ב י א ב ה ו כ ח ו ת גמורות ש ע ת ה ק ץ‬
‫ב ש נ ת ה נ ״ ל ע ד ש א מ ר ע ל י ו המבקר ה ג ד ו ל ב ע ל מ א ו ר ע י ג י ם )בפר׳ מ״נ>‬
‫ ה א מ נ ה בל מי ש ל א ר א ה ב פ ר ט א ת ס׳ ה ג א ו ל ה ל ה ר מ ב ץ ז״ל ע ל ש נ ת קי״ח‬‫ו ה ר א י ו ת ו ה ס ב ר ו ת ש ה ב י א ל ז ה מן ה כ ת ו ב י ם וספרי ה ק ב ל ה ל ב י מ ה י ו ת ו נ ב ר א‬
‫יר סמכא ל א ראה ה ג ב ל ת קץ מיוסד בעולם‪ .‬ואני א ש ר קראתיו ש נ ח‬
‫רבה‬
‫)הלא הוא‬
‫ושלש‬
‫כמום ע מ ד י ( א י ל ו ה ו א י‬
‫ה ת ם הוד‪.‬‬
‫אמינא בניחותא‬
‫הא‬
‫ד א מ ר רב יוסף ס׳ ח ל ק ב צ ל ו ת א ‪ :‬ייתי ו א ת י ב ב ט ו ל א ד כ ו ס י ת א ד ח ם ר י ח כ ש ׳ כ‬
‫ב ה ס כ י ם ע מ ו כ מ ה א ש ל י רברבי׳י‪.‬‬
‫דג׳ הרלב׳׳ג ב פ י ר ו ש ו ל ד נ י א ל יגם ב ס פ ר ו מנן י ש ו ע ו ת ‪.‬‬
‫ה ד ׳ ר׳ בחיי ב פ י ר ו ש ו ל ת ו ר ה פ ר ש ת ויבולו ו ש פ מ ב י א ר א י ו ת‬
‫לדעתו‬
‫גדולות‬
‫מ כ ת ב י ה ק ד ש ודברי ר ב ו ת י נ ו ע ל ה ק ץ הנזכר‪.‬‬
‫ומה ש נ ה ש ד הרמב׳׳ם ז״ל בעיני ק צ ת הכמ* זמננו ש ג ם ה ו א א ח ד מ מ ח ש ב י‬
‫ה ק צ י ם ב ה ע י ר ם ע ל ‪-‬מה ש א מ • ב ס י ף א ג ר ת ו ל ת י מ ן ש י ש ל ו ב ק ב ל ה מ א ב ו ת י ו‬
‫שתחזרי דנבואח לישראל ב ש נ ת א י כ ע ת אלפים תתקע״ו‬
‫= ‪ 1216‬ש ג ו ב ר ו א ה‬
‫פ ק ו פ ל י ל י ה י ש ק ר ע נ ו בו כי ל א מ צ י נ ו ב כ ל ספריו ש י ג ב י ל זמן ל ב י א ת ה מ ש י ח ‪,‬‬
‫אלא‬
‫שאמי‬
‫ב פ י ר ו ש מ ש נ ת ס נ ה ד ר י ן ס ו ף פרק י׳ כ ל ל א ת ה כ ל ב ש ת י ד ב ר ו ת א ל ה‬
‫׳ פ ו י י׳ ב י מ ו ת ה מ ש י ח וכו׳ ו ל א י ש י פ ל ו‬
‫במקראית‬
‫להיציא‬
‫נ^לדנטהאל‬
‫זמן ב י א ת ו ‪.‬‬
‫ובחנם‬
‫כ מ כ ת ב ע ת י ציון ל ש נ ת‬
‫זמן ו ל א י ע ש ה ל ו ס ב ר ו ת‬
‫ש ד א ביה‬
‫תר״ה ב א מ ר ו‬
‫נרגא החכס‬
‫שרבינו‬
‫ד״ר‬
‫יעקב‬
‫משד‪ .‬כר מ י מ ץ‬
‫‪60‬‬
‫אגרת הימן‬
‫כוון בדברים אחדים חדים במאמרו אגרת תימן על ריב ר אברהם בר חייא‬
‫במה שהוא מגביל זמן ביאת המשיח מחשבון חבור הכוכבים‪ ,‬עם שזה האחיון‬
‫הכביד הקושיא על עצמו כי תיכף לזה במאמר הנזכר חוא חושב קצין‬
‫וםגלה סוד הגאולה וביאת המשיח )! ‪ (sic‬שתהיה בשנת דיא תתקע״ו‪,‬‬
‫והוא כל כך אדוק בהשבוגו עד שמוסיף ואומר שזה הקץ הוא אמתי ומקובל‬
‫אצלו מאבותיו ואבות אבותיו‪ ,‬ובאמת השיב צור חיכו נגד פניו ומה שאמר‬
‫על זולתו ממהשכי קצין שאיננם צריכין סתירה כי המציאות כזב אמריהם‬
‫על צד היותר מספיק יוכל להאםר גם עליו״ עכיל‪.‬‬
‫ובהנס השיב עליו החכם הנ׳־ל ונראה מדבריו שלא דק היטב בדברי‬
‫הקדוש הרב דל‪ ,‬כי זה לשוני כאן‪ :‬יאבל אמתת העת על בוריה אינה‬
‫מודעת אבל יש אצלנו קבלה גדולה קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו וכר—‬
‫וביאור הדבר שבנבואת בלעם רמז שתהזור הנבואה לישראל אחר שתפסוק‬
‫מהם לפי שיש בתורה פסוקים שאף ע״ס שהכוונה בהם לשום ענין אעפיי כן‬
‫יש בחם רמז לענין אחר כמו שמצ־נו ממאמר יעקב אבינו ע״מ שאמר לבניו‬
‫רדו שמה שעכבו כמצרים כמנין רד׳ו שהם מאתים ועשר שנים וכזה הרבה‪,‬‬
‫ועל הענין הזה קבלנו שזה שאמר בלעם כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל‬
‫אל‪ ,‬יש בו סוד שמן העת ההיא יש להשכ כמנין שיש מששת ימי בראשית‬
‫ועד אותה העת‪ ,‬ותהזור הנבואה לישראל ואז יאמרו להם הנביאים מה פעל‬
‫אל‪ ,‬ונבואה זו נאמרה בשנת הארבעים לצאתם מארץ מצרים ותמצא התחלת‬
‫החשבין עד אותה העת אלפים ותסיח שנה שהסימן בתש״ח גאולים ולפי‬
‫ההקש הזה והפירוש הזה תהזור הנבואה ל ־ ע ו א ל מ ג נ ת ארבעת אלפים‬
‫תתקעיו ליצירה ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח״ עכ״ל‪ .‬הנה‬
‫ראינו מדבריו שאמר בפירוש‪, :‬אבל אמתת העת על בוריה אינה מודעת״‬
‫ואמר רק בהעברה בעלמא בהיות שהיא קבלת אבותיו ואבות אבותיו עד‬
‫ת ח ל ת הגלות ש ל ירושלים שאפשר שנשיג החנינה הזאת מאלקינו שתשוב‬
‫הנבואה באוםתנו בשנת ד׳ תתקע־ו ליצירה‪ .‬ויסוד הדבר הוא מאמר נמצא‬
‫לר׳ חנניא בירושלמי בשבת ו ד ל ‪ :‬נראין ־‪.‬דברים דבחצי ימיו של עולם היה‬
‫בלעם הרשע עומד‪ ,‬ואומר כעת יאמר ליעקב וגר ע‪-‬כ ובלעם היה בשנת‬
‫הארבעים ליציאת מצרים שהיו אז כ׳ אלפים תסיח ליצירה ואם תקח כ׳‬
‫סעםים אלפיפ ותפיח יצאו לך ד׳ אלפים ותתקע״ו כי בלעם היה עומד בחצי‬
‫ינדו של עולם‪.‬‬
‫והנה אס יפח שתיקתו מדבורו כי ראינו שר׳ חנינא השכיל פיהו לאמר‬
‫גראין הדברים‪ ,‬לא בשלוח‪ ,‬כי לא כל הנראה יש בו ממש והראיה שגס הזמן‬
‫הזה עבר ונבואה לא נטתה אהלה עדיין בתוך מחנה ישראל כמי שהשיב‬
‫באמת עליו קצת כעל מאור עינים במתק לשונו באפיו‪ :‬ולהתנצלות הרב‬
‫הנזכר ז״ל חשבתי כי הפריז על המדה באגרתו הנזכרת יען בקעה מצא בארצות‬
‫תימן וגדר אותה לפי שעה‪ ,‬אפס לכל הפנים אי מלה בסלע משתוקא בתרץ‪,‬‬
‫כ• הגה בא האות איך הקבלה בפרטית ההיא היתה ככזיב מדי היותה א מ מ א‬
‫‪to‬‬
‫אגרת הימן‬
‫ב ל ב ד ‪ »b‬מסורה לנו ל ד ב ר קיים בהין צ ד ק ‪ ,‬ב א ו פ ן כי ב כ ל פ י נ ו ת ש א ת ה סונה‬
‫יתברר ל ך ש ע ל כ ל יעוד ודבר טוב ש נ ו ח י ל מ ח ס ד י א ל ק י נ ו כ ל ה מ ג ב י ל ש ו ס‬
‫קץ נסמך ע ל איזה ראיה ורמז ש י ה י ה ב כ ת ב י ה ק ו ד ש או ב א ו ת ו ת ה ש מ י ט הנו‬
‫ש ו ג נ ו מ ש ג ח ו כ ד א י חוא ל ח ו ב ב ע צ מ ו ש ע ו ב ר ע ל דברי ה כ מ י ם א ש ר מימים‬
‫קדמוניות צ פ ו ואמרו ת פ ח רוחן וכו׳ ע׳׳כ‪ .‬ה נ ח ראינו‬
‫ש כ ת ב הדברים ה א ל ה‬
‫תחזור ב ש נ ת הנ״ל‬
‫שהנבואה‬
‫ששגג‬
‫בלי‬
‫ק צ ת חרב ז״ל‬
‫ס פ ק ו ת עליו מדי‬
‫היותה א מ ד נ א ב ל ב ד ; א ב ל ל א נ מ צ א ב כ ל מקום ש ה ו א ח ו ש ב קצין ו מ ג ל ה ס ו ד‬
‫הגאולה וביאת‬
‫שמתכוון‬
‫ה מ ש י ח כמו‬
‫ג א ל ד נ מ ה א ל הנ׳יל‪ ,‬ו א ו ל ם מ ד י‬
‫שאמר החכם‬
‫ל נ ש ך ב ע ק ב הרב דיל ה ו א נ ו ש ך ב ע צ מ ו ‪ ,‬ו נ א מ ר ע ל י ו בעבור כ ע ס ו‬
‫ב א ל כ ל ל ט ע ו ת ו ‪ ,‬כי איזה ש ו ר ו ת‬
‫ש ם זמן ה ק ץ ע ל ש נ ת קי״ח‪ .‬ו ע ל‬
‫ל פ נ י ו אמר בעצמו ש ב ע ל מ ג ל ת המגלה‬
‫ההכם ה פ ל א י ש ה ש י ג הרב ד ל באנרתו‬
‫ל א היה ב ע ל ה מ ג ל ה חנ״ל א ל א ח כ ם א ח ר ו ה ר א י ה ש א מ ר ל מ ט ה ‪ ,‬ל פ י שבזמן‬
‫ש א מ ר ש י ג ל ה ה מ ש י ח ע מ ד הסרבן והממרה ב א ר צ ו ת ה מ ע ר ב וכו׳ וזה ה ש מ ד‬
‫היה ב ש נ ת ד׳ א תתק״ו —‬
‫‪1116‬‬
‫כנודע‪ ,‬ה נ ה ראינו מזה ש א ו ת ו ח כ ם פ ל א י‬
‫ה נ י ד מקודם ש ה מ ש י ח יבוא ב ש נ ת הנ״ל‪ ,‬ל פ י זה ל א רומז הרב ז״ל כ ל ל ע ל‬
‫ר׳ אנ״ירהם בר ה י י א כ א ש ר א ע י ר ע ו ד ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ל א ח ר הרמב״ם ז״ל ע מ ד ה מ ב ה י ל ר׳ א ב ר ה ם א ב ו ל ע פ י א ה ס פ ר ד י והגיד‬
‫ע ל ע צ מ ו ש ה ו א ל א ל ב ד נ ב י א א ל א גם מ ש י ח ה׳ ו ש י ב ו א ה ג א ו ל ה ע ו ד בימיו‬
‫ו ה ג ב י ל ה ת ח ל ת ה ע ל ש נ ת ן׳ ל א ל ף ה ש ש י‬
‫בעיר א ו י ל ה ובאייליין ואמרו ש ה ם‬
‫ה‬
‫נ ה‬
‫=‬
‫=‬
‫נ ב י א י ה׳‬
‫‪ .1290‬וכן קמו ב׳ ת ל מ י ד י ו‬
‫והתנבאו ש מ ש י ח יבוא ב ש נ ת‬
‫‪.1295‬‬
‫ובזמנו ע מ ד המזייף ה ג ד ו ל ר׳ כ ש ה בן ש ם ט ו ב‬
‫רוב כ ל מבקרי זמננו ויחסו ל ת נ א‬
‫ס פ ר הזוהר ל ד ע ת‬
‫רליאון א ש ר הוליד‬
‫ה ק ד ו ש ר׳‬
‫ש מ ע ו ן בן‬
‫יוהאי ד ל ו ש ם א מ ר ב פ ר ש ת וירא ש ה ת ה ל ת ה ג א ו ל ה י ה י ה‬
‫ב ש נ ת י ‪ 130‬א ו‬
‫שנין ל ש ת י ת א ה‬
‫תרעי‬
‫או ‪ t>:1<6‬והוסיף‬
‫לאמר‪ :‬ובשית‬
‫מאה‬
‫יתפתהון‬
‫ד ה כ מ ת א ל ע י ל א ‪ .‬ובמקום א ה ר י א מ ר ש י ת ג ל א מ ל כ א מ ש י ה א ב ש נ ת ה׳ א ל פ י ם‬
‫= ‪ .1;;06‬ובזוהר ה ד ש ל פ ר ש ת ו א ת ח נ ן נ א מ ר ש י ת ג ל א מ ש י ה א ב ש נ ת‬
‫וס״ו‬
‫‪ .1310‬ו ב ר ע י א מ ה י מ נ א כ ת ו ב ש י ב ו א ה ג ו א ל ב ש נ ת ה׳‬
‫ע׳‬
‫=‬
‫או‬
‫ב ש נ ת ל׳׳ב‬
‫או‬
‫‪1328‬‬
‫=‬
‫‪!272‬‬
‫ך‬
‫=‬
‫‪1200‬‬
‫ל א ח ר הרבן ה ב י ת פ״ח א ו ק׳ ל א ל ף ה ש ש י והוא‪-----‬‬
‫‪ .1340‬ובזוהר ) ב ר א ש י ת ד׳ קל״ט> א מ ר ‪ :‬״ ד ב א ל ף ש ת י ת א י לזמן‬
‫א ר ב ע מ א ו ת ו ת מ נ י א ש נ י ן יהיו ק י מ ץ כ ל דיירי עפרין בקיומהון והיינו דכוזיכ‬
‫ה י ו ב ל ד‪;.‬א' ת ת ש ו ב ו א י ש א ל אהוזתו״‬
‫בשנת‬
‫כ ש י ש ת ל פ ה ז א ת ש ה ו א ה׳‬
‫א ל פ י ם ות״ח — ‪ 1618‬ת ש ו ב ו א י ש א ל א ח ו ז ת ו ‪ .‬ו י ן‬
‫שזמן‬
‫תחיית‬
‫ש נ ת קייח‬
‫אברבנאל(‬
‫דדאםרן‬
‫המתים ידיה‬
‫=‬
‫‪1358‬‬
‫ב ש נ ת ת׳׳ת ל א ל ף‬
‫ה ש ש י כדכתיבנן לעיל‪ .‬ועל‬
‫י׳‬
‫)כדעת היכ‬
‫הגבילו‬
‫ו ה נ ש י א ר׳ א ב ר ה ם‬
‫לעיל‪,‬‬
‫נאמר במדרש הנעלם‬
‫הקץ הגאון‬
‫סעדיה‬
‫כר ח י י א ורמב״ן ורלב־‪-‬ג‬
‫ורשיי‬
‫ו י י ח י י א כד א ש ר‬
‫אגרת תימן‬
‫ג‪6‬‬
‫ו ב ע ל ס׳ ה פ ל י א ה ה נ ב י ל ע ת ה ק ץ ע ל ש נ ת ריין = ־‬
‫ר״ס ‪-‬־־‬
‫ביאת‬
‫אשר‬
‫‪ 1500‬ה י ה מ ב ש ר ר‬
‫‪(* .1490‬‬
‫ובשנת‬
‫לעמלין אשכנזי בנליל איסטריאה‪,‬‬
‫על‬
‫מ ש י ח ו ב כ ל ת פ ו צ ו ת י ש ר א ל ה א מ י נ ו ל ד ב ר י ו וגם ב ץ ה נ ו י ם ה י ה ה ק ו ל‬
‫מהפ‬
‫ה ו ל ך ו נ ד ו ל ורבים‬
‫ודי ז ע ל י ג מ ן נ א ג ז‬
‫האמינו לדבריו‪.‬‬
‫א ב י זקני‬
‫של‬
‫צמח‬
‫ד ו ר ה י ם ו נ ת ץ ת נ ו ר ה מ י י ח ד ל מ צ ו ת ב ה ב ט ח ת ו ה נ מ ו ר ה ש ל ש נ ה ה ב א ־‪.‬‬
‫יאפה‬
‫מ צ ו ת בארץ הקרושה‪ ,‬וימת ה א י ש ולא בא משיח וגלגל הסרות גדולות‪,‬‬
‫כי ב ר א ו ת ה פ ת א י ם ש מ ש י ח ל א ב א א ז המירו והרב ר־ א ל י ע ז ר ט ר י ו ש א ב י ד‬
‫כי‬
‫דק־ק פ ר א נ ק פ ו ר ט י א מ ר‬
‫ח ט א ת י נ ו גרמו י ע כ ב ו ה ו‬
‫מקובל‬
‫דבר‬
‫לא‬
‫ושנתן אות ומופת‬
‫ריק ה י ה‬
‫ואולי‬
‫)צמח דוד(‪.‬‬
‫ר יוסף ד י ל דיינה ל ק ח ע ל ע צ מ ו ע ם ש ש ח ת ל מ י ד י ו‬
‫אחד ושמו‬
‫ל ה ב י א א ת ה מ ש י ח ב ק ב ל ה מ ע ש י י ת ב צ ו מ ו ת ו ס ג ו פ י ם ו ת פ ל ח ב ש נ ת רפי ב ‪,1522‬‬
‫וכאשר‬
‫ל א ע ל ת ה בידם ה ל ך‬
‫לדאבון‬
‫א ח י ו ו א ו ה ב י ו הרבים )אבן נ ג ף ב מ כ ת ב ע ת י‬
‫ר‬
‫וכפר ב ד ת י ש ר א ל‬
‫י ו פ ף א ח ר י כן ל צ י ד ו ן‬
‫ה ש ח ר ( ור׳ א ב ר ה ם ז כ ו ת‬
‫ב מ א מ ר ת כ ו נ ת ו ו ג י ס ו ר׳ א ב ר ה ם ח ל ו י בם׳ ט ש ר א קטרין ו א ח ר י ה ם הרב ה א ב ר ב נ א ל‬
‫במעיני‬
‫ה י ש ו ע ה ח נ ב י ל ו ח ו ל ח מ ש ת א ל פ י ם ר״ץ‬
‫וירמיה‬
‫א ו מ ר ש י ה י ה ב ש ג ת הרס״ג ‪ 1503‬א ו ה ר צ ־ ד = ־ ‪ 1534‬ר׳ ש ל מ ה מ ל כ ו‬
‫= ‪ .1030‬ו ב פ י ר ו ש ו ל י ש ע י ה‬
‫ה ת נ ב א ב ד ר ש ו ת י ו ש נ ד פ ס ו ב ש ם ס׳ ה מ פ ו א ר ש ב ש נ ת ש ׳ ל א ל ף ה ש ש י — ‪1540‬‬
‫י ב ו א ח מ ש י ח ‪ ,‬ו ח ו א חוכיח ב י א ת ו‬
‫ואס‬
‫ששה אלה‬
‫תקח‬
‫ונביאותיו‬
‫בישראל‬
‫מ ש ש ה הנונין ש ה ו נ ח ו ח ו ץ ל מ ק ו מ ן ב ת נ י ך‬
‫ותתחבר א ו ת ם ביחד‬
‫ע ש ו רושם גדול כלב היהודים‬
‫יעלח‬
‫מאות‬
‫שלש‬
‫בתוגרמה ובאיי‬
‫וחזיונותיו‬
‫יכםרמ בעיר ו א ס‬
‫צ פ ת תוב״ב‪.‬‬
‫ו כ א ש ר ראו ל ה ק ת בני ה נ ב י א י ם ה א ל ה א ש ר ע צ מ ו ב ה ו ל ב ע ת ה ה י א ש ל א‬
‫נביאית החושבי‬
‫נתמלאו‬
‫ולהתנבאות‬
‫ד ו ד כי‬
‫ב ש נ ת ש ל י ח =־‪1575 -‬‬
‫שס־ח יקובצו ח נ ל י ו ת‬
‫מדברי‬
‫קצין ו ש ש ו א ת ו ח ל ת פ‬
‫הנה‬
‫עד‬
‫מ ר א ש כ ס ה א ח ד ו ב ר א ש ם ה מ ק ו ב ל ר׳ מ ר ד כ י‬
‫ד א י ט ו בספרו מ ג ד ל‬
‫י ה י ה ה ת ח ל ת ה ג א ו ל ה ובנין‬
‫ו ב ש נ ת ת״ח‬
‫א י ש חמודות שיסח הוא‬
‫אז החלו ל ה נ י ד‬
‫יקומו‬
‫כעצמו‬
‫המתים‬
‫הבית ו ב ש נ ת‬
‫מן ה ע פ ר ‪,‬‬
‫והוכיחו ז א ת‬
‫ל ק ץ הזה ש ל ש נ ת ש ל ״ ה ב א ס ר ם‬
‫ש ה ו א כוון ב ד ב ר י ו ‪ :‬א ש ר י ה מ ח כ ה ו י ג י ע א ח ר א ר ב ע ת ה א ל פ י ם ש ל ת ה ו ו ש ל‬
‫לימיפ‬
‫תודח‬
‫המשיח‬
‫ההטה‬
‫אלף‬
‫ש ל ש מאות ושלשיפ‬
‫כ ל ש כ ן כי ד ו ר ש י‬
‫רשומות‬
‫עלית‬
‫וחמשה‬
‫מנו א ו ת י ו ת ש נ י‬
‫ש כ ך ע ו ל ה מ ס פ ר ם ח מ ש ת א ל פ י ם שלייה‬
‫מ מ ש שלייה ת ע ל י נ ה ‪ ,‬ב א ו פ ן כי י ת כ ן‬
‫ש נ י ה כ ת ו ב י ם ה א ל ה ‪ ,‬וגם‬
‫משני חאלסים‬
‫הפסוקים חאחרונים‬
‫ו מ ל ו ת ל ק ץ הימין ת מ י מ ו ת‬
‫ש ד נ י א ל פרין‬
‫מפפוק ‪,‬עד‬
‫‪:‬י יבא‬
‫לאמר אלף שליה מסך‬
‫שילה׳ ‪,‬ונמטדיא‬
‫ה ס ת ר א ס ת י ר בן ה י א מ נ י נ י ו והם ה ו צ י א ו ד ע ת ה ז א ת מ פ ר ק י‬
‫‪:‬׳ח‬
‫ש ל ימות‬
‫של‬
‫י׳ א ל י ע ז ר סרק‬
‫ש ח ו ש ב שזמן ארבע מ ל כ י ו ת כ ל ה ב ש נ ת ש ל י ״ כ ד א ס י י נ ן ל ע י ל גם אסרו‬
‫אסמכתא‬
‫״הנח ״אנכי ד י ת‬
‫ה׳ א ל פ י ם ‪ ,‬׳ ש ו ל ח ״לכס‬
‫יאת‬
‫א ל י ה ־ ח נ ב י א י־ ת‬
‫*( וגס׳ הקנה אומר גכמ יזשניכויזיו שיהיה נשכת הרנ״ב וסי׳ ברן יח־ ‪:‬כבי ביקי‪.‬‬
‫•«‬
‫אגרת תיסן‬
‫ע ו ל ה של׳׳ז ובלם חכו ל ע ת ו ת דודים ה א ל ה ש י ב ו א מ ש י ח צ ד ק נ ו ‪ (* .‬ו ב ע ל‬
‫= ‪ 1598‬וםברר ז א ת‬
‫מ פ ס ו ק •אר״א״נ״ו‬
‫שה״ק הגביל הקץ ע ל ש נ ת‬
‫שנ׳ח‬
‫ו ל א עתה כי ה ו א ע ו ל ה ה׳‬
‫א ל פ י ם שנ״ח‪ .‬וכן ד ר ש מהר־חו‬
‫בשנת שם׳ח‬
‫ל פ נ י העם ב ד מ ש ק ש א פ י ע ש ו ת ש ו ב ה מיד יבוא ה ג א ו ל ה ע ו ד בימיו‪ .‬ובסוף‬
‫ימיו הגיד מהרח״ו ע ל ע צ מ ו כיי ה ו א מ ש י ה בן יוסף ו ה ו א י ב י א ה ג א ו ל ה ‪ .‬וכן‬
‫אחיי מהרודו הנ׳׳ל‬
‫א י ש ה מ ו ס ת ר׳ מ ש ה ו י ט א ל‬
‫ג ל ה ג״כ‬
‫בעת ההיא כ צ פ ת‬
‫נ פ ל א ו ת מקץ ה פ ל א ו ת ואמר כי קרובה י ש ו ע ה ל ב ו א ‪.‬‬
‫וכשראו המקובלים ש ל א נתקיימו נ ב י א ו ת י ה ם ב ש נ ת ש ל י ה ו ב ש נ ת שס׳׳ח‬
‫א ז לקחו באחרונה מנוסיהם לזוהר א ש ר ה ג ב י ל זמן ה ג א ו ל ה ע ל‬
‫ש נ ת ת׳׳ח‬
‫באמרו ד ב א ל ף ש ת י ת א י לזמן א ר ב ע מ א ו ת ו ת מ נ י א ש נ י ן יהיו ק י מ ץ‬
‫כ ל דיירי‬
‫עפרין בקי״טהון והיינו ד כ ת י ב ב ש נ ת היוב״ל ״ ה ׳ ד א ״ ת ת ש ו ב ו א י ש א ל א ח ו ז ת ו‬
‫וכו׳ ודברי הזוהר ה א ל ה ע ש ו ר ו ש ם נ ד ו ל בזמן ה ה ו א ב ל ב רבים‬
‫ויאמינו בו‬
‫ובדבריו כ א ל ו ניתן מסיני‪ .‬ואחר ד ע ת ו נ מ ש ך ב ע ל של״די כ נ ר א ה מ ס פ ר ו ) מ א ס ר‬
‫ר א ש ו ן ח׳ א׳( וכן ב ע ל עמק ה מ ל ך ש נ ב א מ ר א ש בספרו הנ״ל כ כ ל המון מקובלים‬
‫ה מ מ ש ל ה מ י ד ה ש ל ט ו ן ״ וכן ה ג א ו ן‬
‫בדורו כי ב ש נ ת ת״ה יבוא ה מ ש י ח ויקה‬
‫מ ר ה •מבתי כהן ד ל ב ע ל ה ש ״ ך כ נ ר א ה מסוף ס פ ד ו מ נ י ל ת ע פ ה ב א מ ר ו ‪ :‬ש נ ת‬
‫ת״ח א ש ר ח ש ב ת י ב״זי׳א׳׳ת יבוא אהרן א ל ה ק ו ד ש ל פ נ י ו ל פ נ י פ נ ה פ ך בניי״‬
‫ל א ב ל ו ש מ ח ת י ליגונים‪ .‬ובן נ ר א ה ש ג ם הרב ב ע ל‬
‫תוי״ט מרמז ב ק צ ת רמיזה‬
‫ב פ י ר ו ש ו ל א ב ו ת ע ל ה ש נ ת ת״ח‪ .‬כי כץ א מ ר ש ם פרק ד׳ ב מ א מ ר ע ש ר ח דורות‬
‫מ א ד ם ו ע ד נח ל ה י ד י ע כ מ ה א ר ך א פ י ם ל פ נ י ו ״כתב הד״ב א ף א ת ה א ל ת ת מ ה‬
‫שהאריך‬
‫ל מ ל כ ו ת ה ר ש ע ה בל‬
‫השנים‬
‫ה ל ל ו ש ה ן מ ש ע ב ד י ן בבניו‪,‬‬
‫שיותר‬
‫ה א ר י ך לדורות ש מ א ד ם ו ע ד נ ח ואח״כ נ ש ט פ ו ״ כ ו ו נ ת ו ש א י ן כ ל כ ך הזמן ארוך‬
‫מהרבן ה ב י ת ע ד זמנו כ מ ב ר י א ת ה ע ו ל ם ע ד ה מ ב ו ל ש ה י ו א ל ף תרני׳ו ש נ ה ‪ ,‬כי‬
‫רה היה ב ש נ ת ה׳‬
‫אלפים‬
‫ב ע ל תוי״ט‬
‫‪1490‬‬
‫ברברים‬
‫=‪p‬‬
‫״שכן ה מ ב ו ל‬
‫מעולים‬
‫כ נ ו ד ע ‪ .‬ו ע ל זה‬
‫מוסיף‬
‫היה א ל ף תרנ״ו ל ב ר י א ת ע ו ל ם ‪,‬‬
‫וחרבן ה ב י ת היה ג׳ א ל פ י ם ת ת כ ״ ח ל ב ר י א ת ה ע ו ל ם‬
‫צ א ו ח ש ו ב ‪ ,‬ח כ ה ל ו כי‬
‫ל א יאחר‪ ,‬כוונתו ש א ם ת ק ה ה מ ס פ ר ג׳ א ל פ י ם ת ת כ ״ ח ה נ ׳ ל ש ה י ה חרבן ה ב י ת‬
‫‪• 1617‬מחבר פ י ר ו ש ו ל מ ש נ י ו ת‬
‫מ מ ס פ ר ה׳ א ל פ י ם ימעיז ‪.--‬‬
‫יעלו ל ך א ל ף‬
‫ת ק ט ״ ט ש ח ל פ ו מחרבן חבית‪ ,‬י ת צ ט י ף נ ם לי׳א ש נ י ם ש ה י ו ע ו ד מ ש נ ת ש ע ״ ז —‬
‫‪1617‬‬
‫כוונתו‬
‫ע ד ש נ ת תי׳ח‬
‫= ‪1648‬‬
‫א ש ר ה ו א רומז ע ל י ה הרי ל ך א ל ף ת ק ״ ף וזהו‬
‫ש כ ת ב ש ם ‪ :‬צ א ו ח ש ו ב ח כ ה לו‪ ,‬כי ל א יאחר‪ ,‬כלומר בי ל א י א ר כ ו‬
‫ימי ח ג ל ו ת ה א ל ה בימי ה ד ו ר ו ת ש ה י ו מ א ד ם‬
‫י ע ד נ ה ‪ .‬וכן‬
‫נראה ש ג ם החכם‬
‫ר׳ מ נ ש ה בן י ש ר א ל ה א מ י ן ל ג א ו ל ה הקרובה כ• כן יאמר ב ס פ ר ו מקוד‪ .‬י ש ר א ל‬
‫א ש ר ה ו צ י א כ ש נ ת התי׳י = ־ ‪) 1650‬כפ׳ ט ״ ‪ 0‬ל א מ ר ו א ף אין א נ ו יכולין לברר‬
‫זמן ה ג א ו ל ה ע ל‬
‫ירכה‬
‫כל פנים‬
‫נ ש פ ו ט ש ת ה י ה כזמן קרוב כ א ש ר‬
‫סימנים ממנה‪.‬‬
‫( יאחרי דעתם נוג־ה גס ר׳ אליעזר אשכנזי נספרו מעשי ה׳‪.‬‬
‫שאנו‬
‫רואים‬
‫‪4‬‬
‫אגרח תימן‬
‫«‬
‫וכן יאמר‬
‫במבתב הבקשה אשר‬
‫‪1055‬‬
‫הגיש‬
‫להרעםובליק‬
‫ל א ט ד ‪ :‬ט ע ם ש נ י הוא )כי ירשו‬
‫ב א נ ג ל י ה בעד‬
‫היהודים‬
‫בשנת‬
‫באנגליא*‬
‫כ א ש ר הרבה נוצרים •אמרו נ יכ כי קרובה ה ע ת א ש ר פ ה ד נ ש ו ב‬
‫ל א ר צ נ ו א ש ר גם א נ י כשיים ע מ ה ס ‪.‬‬
‫ליהודים ל ש ב ת‬
‫והאחרון ש ב נ ב י א י ה ם היה א י ש‬
‫אחד‬
‫מ כ ת החסידים פ ם ו ל נ י א צדוק שמו והיה מ ת נ ב א ע־־פ רמזים ב ק ב ל ה ב* כ ש נ ת‬
‫= ‪ 1698‬יבוא ה מ ש י ח ז ־ ב י ם מהמון ה ע ם נתעי‬
‫תניח‬
‫אחריו‪— .‬‬
‫גם רבים מחכמי הנוצרים נ ב א י ב ע ת ההיא ברוב דברים והזיה ל א מ ר ‪ :‬כ•‬
‫ב ש נ ת התכיו ל י צ י ר י ^‪ 3 666 -•-‬יבוא הנוצרי ע י י ה פ ע ם ע ל פ נ י הארץ וימסוי‬
‫הממשלה‬
‫לקדושיו‪ ,‬ו ה ש נ ה ה ז א ת היא ש נ ת ה מ ש י ח ונם היהודים יושעו כיוס‬
‫ההוא ומארבע כ נ פ י ת ה א י ץ יבוא• ויירשו א ת א י צ ם ויבנו א ת ב י ת מקדשם‪,‬‬
‫ואף ע ש ר ת ה ש ב ט י ם האיברים יהנדהיט י ש ו ט ל א י ץ א ב ו ת ם ‪ .‬למען יכירו וידעי‬
‫כ ל ם כי הנוצרי הוא הטשיה״ ויש מנביאי הנוצי־יס אמרו‬
‫משיח אהד‪ ,‬א ך ש ל ו מ יהיה בין ה מ ש י ח הנוצרי‬
‫התיעים‬
‫אבן‬
‫בהשחר(‬
‫הנוצרים‬
‫יחכס*‬
‫האלה‬
‫היו‪:‬‬
‫‪ Nathaniel Horames‬ובי־אשם ‪aulus Felgenhauer'1‬‬
‫למספרם ספר אחד‬
‫הוציא‬
‫ב ש נ ת ‪1655‬‬
‫מנימה‬
‫בן י ש ר א ל וקראו ב ש ם‬
‫ט ו ב ה ל י ש ר א ל ‪ ,‬ושם‬
‫ותשועת‬
‫דיכיח‬
‫לאטיני‬
‫בלימון‬
‫‪Nuncium Jsraeli‬‬
‫בי־איות‬
‫כי‬
‫ובין המשיח‬
‫רבית ‪• :‬‬
‫יבוא ליהודים‬
‫העברי )יעוין‬
‫‪Jesae,‬‬
‫‪Ileiur.‬‬
‫באמימטידם אשד‬
‫לכבוי‬
‫ה ח כ ם ר׳‬
‫‪ Bonmn‬ר ל בשורה‬
‫יי‪:‬־ס‬
‫מ א ד ימי‬
‫המשיח‬
‫ישראל‪.‬‬
‫יחרב י י ן יומי־ ן׳ ׳חייא טםלורינץ הגביל זמן הקץ‬
‫בפירושי ל ד נ י א ל‬
‫ש ה ב ר בימנת רס״ח == ‪ 15?8‬ע ל ז ק מאוחר ייתר ט ב ל מחשבי הקצים א ש ר‬
‫היו ל פ נ י ו בן פותי־ ערב בקר א ל פ י ם ו ש ל ש מ א י ת י נ צ י ק ק י ש <שם ה ׳ י ״ ד (‬
‫•מנים ממיט ויהיה‬
‫י ק ץ ל פ • ח ש ב ו נ ו ב ש נ ת ה׳‬
‫הוא ח ו ש ב ה ע ת ש נ א מ ר בו המאמר הנ ל‬
‫א ל פ י ם ת״ש ־— ‪ ,1940‬כ•‬
‫ל מ י א ל היד‪ ,‬בימנת ג׳ א ל פ י ם ות׳‬
‫או ‪ 360‬קידם משפדפ ואש ת צ ט י ה מ כ פ י הזה עם ה מ ס פ ר אלר־יש ו ש ל ש מ א ו ת‬
‫• ע ל ה ל ך ה מ ס פ ר ד־ א ל פ י ם • ת ש‬
‫= ‪ ,1940‬או המספר ‪ 360‬עש ‪1940 =-.‬‬
‫יעלה ל ך ‪ 2300‬והנד‪ ,‬דאינו איך פ ש ת ה‬
‫ה צ י ע ת י מ מ א י ת ההיא בישראל‪ ,‬ואיך‬
‫גדלו בין נטיע* ה א מ ת ה י ו נ י ם יקמימוניש מהזיות ו ה ב ל •מוא‪ ,‬ואיך מ ת ה ו ל ל י ם‬
‫‪,‬‬
‫בה וינועו כשכור ב פ י ל ו ס ו פ י וכמקיבל‪ .‬ב א ס ט ר ו ל ו ג ו ב ת ל מ ו ד י ו כ ה נ ד ס ובהםידי‪,‬‬
‫ואש גם התקוממו כ נ ג ד ם ל ע מ י ד בפרץ זי‬
‫איזה חכמים א ש ר רוח ה׳ ניססי•‬
‫בם כהראב״ע' וה־־מב ש יבעל מאור עיניפ ו ב ע ל ארי נוהם וכהנה רבים‪ ,‬א ב ל‬
‫במיעוטם ב ט ל ו בלובי וקולם נ ש פ ע רק באויר‪ .‬ורק ה ל כ ו ב ח ש כ ה בעקבי ה כ מ ת‬
‫הנסתר‬
‫והתעו א ת המון ה ע ם בדבי־ ה ב ל י ה ם ו ב נ ז ב י ד ם‬
‫ב א מ ו נ ת אופן‪,‬‬
‫ואלה‬
‫האמינו בהם‬
‫ו ב פ ר ט ש ר א י שנש גדולי חכמי הנוצרים פערו‬
‫פיהם לדברי‬
‫ה ק ב ל ה כמו ל מ ל ק ו ש ואש בן ל א י פ ל א‬
‫הנמה‬
‫ולשון ‪ :‬ר ׳ מניצה בן י ש י א ל‬
‫עוד בעינינו אש גם אנימים בעלי‬
‫זנו אהריה‪ ,‬ו ל א‬
‫נשתומם אם אנשים‬
‫כ י ש ר יראו ל נ פ ש ם מ ד ב י דבר בריי בשער נגדה ב ע ת ה ח ש ך ההיא ! ו ע ל י ה ם‬
‫נ ו כ ל לומר מה ש א מ ר דוד ה מ ל ך ‪ -‬יושב בשמיש •שחק ה׳ י ל ע ג למדי ה א מ ת‬
‫‪6‬‬
‫אגרת תימן‬
‫יושב‬
‫&‬
‫בשמים ומהתל ושוהק בהם ע ל ש ה ם מתכוונים ב ח ו ל ש ו ת ש כ ל ם ל ג ל ו ת‬
‫מהם‪,‬‬
‫ד ב ר מ ה ש ה ו א נ ע ל ם והזק‬
‫לישועה ולנחמה‬
‫וסוסו ה י ה ב מ ה ש ק ו ו‬
‫נ ה פ ך ליגון ואנהה לבכי ולצוהה‪ ,‬ו ת ח ת רנה ו ש ט ח ה היה י ל ל ה וננוחי ודמעה‪,‬‬
‫ו ת ח ת ח י נ ג א ורנה ה י ה ק י נ ה והוי ו א ב ו י ב כ ל ש ע ר י ה ם ‪ ,‬־ כי ראינו — ו ה ו א ד ב ר‬
‫פ ל א ! — מה ש ב ש ר‬
‫בשנה‬
‫פ ל א י הנ׳׳ל‬
‫איש‬
‫ש ה מ ש י ח יגלה ב ש נ ת‬
‫‪ 1146‬ה י ה‬
‫ה ה י א ש מ ד ג ד ו ל ב כ ל א ר ץ מ ע ר ב וכן מ ה ש ה ת נ ב א ו ש ב י א ת‬
‫יהיה‬
‫הגואל‬
‫ב ש נ ת ת ת נ ״ ו היו ב ש נ ה זו צ ר ו ת ו ה ר י ג ו ת ג ה ו ל ו ת ב כ ל ת פ ו צ ו ת א ש כ נ ז‬
‫וצרפת‬
‫בעל‬
‫א ש ר תסמר ש ע ר ו ת כל‬
‫א ד פ בקראו‬
‫ה פ ל י א ה ש ה מ ש י ה יבוא ב ש נ ת‬
‫רק מ ע ש ר מ מ נ ה ‪ .‬וכן מ ה ש ח ז ה‬
‫‪ 1490‬ה י ה ש ת י ש נ י פ ל א ח ר י ו ) ‪( 1 4 9 2‬‬
‫ה ג י ר ו ש * ג ד ו ל ב ס פ ר ד ומי ל א י ד מ ע ו ל א ידוה ע ל ה מ א ו ר ע ה ה ז א ת ‪.‬‬
‫וכץ מ ה ש נ ב א ו כ ל החוזים ה א ה ר ו ג י ם ש ה ג א ו ל ה ת ה י ה ב ש נ ת ת ״ ה היו‬
‫ב ש נ ה זו גזרות א כ ז ר י ו ת‬
‫ב ל י ט א ואוקריין‬
‫והיה ע ת צרה‬
‫ת ה ת המילינצקי‬
‫ליעקב‪.‬‬
‫ו ב ע ת ח ח י א היו בעין ח ב ל י מ ש י ח א ך ל א ב א ה מ ש י ח ה א מ י ת י רק‬
‫חמשיח‬
‫חםרבן וחממרח ח ג ד ו ל ש ב ת י צ ב י ע ס‬
‫ה ש ק ר ‪ ,‬כי ב ש נ ת ח נ ״ ל ע מ ד‬
‫סיעתו ו ב ר א ש ם נ ו ש א כליו המבהיל נתן העזתי והרעישו א ת ה ע ו ל ם בהזיותיהם‬
‫וקצצו‬
‫ובכזביהם‬
‫תחתיהם עשבים‬
‫בנטיעות ה א מ ת ונטעו‬
‫פ ו ר ה ר א ש ו ל ע נ ה והריחו יהודים רבים מ א ח ר י ה ׳ כ נ ו ד ע ‪.‬‬
‫שהולידה‬
‫והם‬
‫הם‬
‫ה כ מ ת הקבלה‪ ,‬ל א ב ל ב ד •מגדלה כמה וכמה נוכלים ש ה ס י ת ו א ת‬
‫ה ע ם ויעורר ע י נ י ה ם מ ר א ו ת נכוהה‪,‬‬
‫ע צ ו מ ו ת והיו‬
‫כהנא‬
‫נכריות ש ש ר ש ם‬
‫הילדים‬
‫כפלים‬
‫עמנו‬
‫בעוכרי‬
‫א ל א הסבו‬
‫גם גזרות‬
‫והריגות וקגסות‬
‫ה א ו מ ל ל ‪ .‬ו ב מ ש פ ט ש ס ט ח ח כ ם ר׳ ד ו ד‬
‫יהי׳ בם׳ א ב ן נ ג ף <מכה״ע ה ש ה ר ( ״ממקור האר׳׳י י צ א מהרה״ו א ש ר פ ל ס‬
‫ל ש ב ת י צ ב י ב ע ר מ ת ו ‪ ,‬והאחרון א ש ר ה כ ב י ד עון ו ח ט א ה והמיר ד ת ו ס ל ל‬
‫נתיב‬
‫ל ה ב ע ש ׳ ׳ ט ו ה ה ו ל כ י ם ב ע ק ב ו ת י ו ע ד היום״ —‬
‫מסלה‬
‫ואכן‬
‫במה‬
‫ק צ ת מנבואותיו‬
‫ש ל ב ע ל הזוהר נ ת מ ל א ו בימינו א ב ל ל א ב ב ח י נ ת‬
‫ש ח ו א א ו מ ר ש ה מ ש י ח ב א י ב ו א ‪ .‬״ י ק צ ו ב זיי^א ב ב ח י נ ת זו ב מ ה ש א מ ר ‪:‬‬
‫׳‬
‫ובשית‬
‫מאה שנין ל ש ת י ת א ה‬
‫ששיפ‬
‫ש נ ה מ ש ג ת ה׳ א ל פ י ם ו ך ו א י ל ך י ת ג ב ר ה ס ד א ל ק י ם‬
‫שלמותה‬
‫מהאלף‬
‫וגברו‬
‫יתפתחון תרעי ד ח כ מ ת א‬
‫והוסיף ל ב א ר ש כ ל‬
‫ע ל עמו וישיג‬
‫ו ק צ ה ע ד ב ש נ ת ת״ר לפ׳יק‪ .‬ומי ל א י ו ד ע ש מ א מ צ ע מ א ה‬
‫הששית‬
‫ה ש ש י ה ת ח י ל ו ה ח כ מ ו ת ו ה י ד י ע ו ת ל ה ת פ ש ט ב א מ ת בין ע מ נ ו ו ה ל כ ו‬
‫ת מ י ד מ ע ל ה מ ע ל ה ועשו פירות ל ת מ י ה ו ת כ ל עמי הארץ‪ ,‬ובפרט ב ש נ ת‬
‫תריח‬
‫ש נ ת ק ו מ כ ל מ ו ש ל י א י י ב ר ו פ א ע ו ל ה ג ל ו ת מ צ ו א ר נ ו וקראו דרור ל פ ל י ט ת‬
‫יהודה‬
‫ואמרו ל ח ם ח ק ח א ח ת ו מ ש פ ט א ה ד יהיה ל כ פ כ א ז ר ח ה א ר ץ ! ומן הזמן‬
‫ההוא‬
‫א ו מ ת נ ו בין א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ‪.‬‬
‫וכפי‬
‫והלאה עולה ומתגדר ומצליח‬
‫תמיד מצב‬
‫א ו ת ו ת הזמן נ ר א ה ש ב נ י ח ל ד ב כ ל ל ה ו ל כ י ם מ מ ד ר י ג ה ל מ ד ר י ג ה ל ה ש י ג‬
‫מעלות‬
‫המדות ומעלות הדעות‬
‫ואושר‬
‫תמידי ל כ ל ל ה א י ש י ם ‪ .‬ובלי ס פ ק נתקיים מהרה נ ב ו א ת ישעי׳ ש י ב ו א‬
‫לאט‬
‫נבואת‬
‫ל ה ת מ ד ת קיומם ב ע ו ל ם והן ה ש ל י מ ו ת ה א מ י ת י‬
‫ל א ט הזמן ש ל א י ש א גוי א ל גוי הרב וגו׳ ויהיה‬
‫ש ל ו ם תמידי‪,‬‬
‫וגם‬
‫צ פ נ י ה כי א ז א ה פ ך א ל ע מ י ם י מ פ ה ברורה ל ק ר א כ ל ם ב ש ם ה׳ ל ע ב ד ו‬
‫‪5‬‬
‫אגרת תימן‬
‫שכם אחד‬
‫האלה‬
‫ה ה ו א יהיה ה׳ א ח ד ושטו א ח ד‬
‫ו ב נ ב ו א ת זכריה ביום‬
‫יכולים ל ה י ו ת בזמן הזה מה ש נ א מ ר‬
‫והעניניס‬
‫ל ד נ י א ל ע ד ע ר ב בקד א ל פ י פ‬
‫ו ש ל ש מ א ו ת ו נ צ ד ק ק ד ש — ש ה ו א יהיה ל פ י החשבון דון יחייא ב ש נ ת ה׳‬
‫א ל פ י ם ת ״ ש = ‪ 1 9 4 0‬׳ ואין כ ו נ ו ת נ ו ש ה ע נ י נ י ם ה א ל ה יהיו‬
‫הגאולה האמיתית‬
‫אה׳יב‬
‫אליה ;שישיב א ת‬
‫א ל א יהיו כפרוזדור‬
‫ל ג א ו ל ה ש ל י מ ה ובזה‬
‫נזכה‬
‫ש ב ו ת י נ ו מ כ ל ה מ ק ו מ ו ת א ש ר הדיח א ו ת נ ו ‪ .‬ומת• יהיה ה ק ץ ה פ ל א ו ת הזה ל א‬
‫ידענו בבירור כי ה ו א נ ס ת ר מעין כ ל הי ו נ ע ל ם החזון ונעדרו ה מ ר א ו ת ואשריי׳‬
‫המחכה והמקור‪ .‬ל ק ץ הימין !‬
‫תקונים והוספות‬
‫צ״ל‬
‫‪15‬‬
‫במקום‬
‫שורה‬
‫עמוד‬
‫לקהלוח‬
‫לדי קהלות‬
‫)בהקדמה( ‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪AlMiohaden‬‬
‫‪Aliiu-haleu‬‬
‫)בהערה‪2 1 1.‬‬
‫‪1122‬‬
‫תתפ״בי‪1112‬‬
‫״ ‪5‬‬
‫״‬
‫זכיו‬
‫דברי‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪) 11‬בהערה ‪) 5 ( 7‬הוספה זו שייך לאחר המלות ״מאמר •קוו״! וחבר ג״כ ?פר ‪:‬ר‬
‫החופש מזכירו נספרו יקוו ה מ י ם נ ד ף ‪ «. 9‬והוא ע ל סתרי תייה ושי‪-‬ות־ה •בפרג•‬
‫מדבר ע ל פסוקי מעשה בראשית וקיא שמו ״נר התופש״ ע״ש הפסוק ‪:‬ר אנ־ים ‪:‬שמח‬
‫א־ם חופש בל חדרי גג־ן הן חדרי בגינה של ת ו י ה ובדף ‪ :1. 1 0‬אמר‪ :‬כמו שזכינו בח׳׳א‬
‫מס׳ הכר תחיפש אשר מזה ‪:‬ראה שה־ה הסעי־ ת‪:‬״ל בב׳ חלקים‪.‬‬
‫‪ ' p‬מ ל ו ת ההגיון מהרמב״ס נ ע ת ק מינו י ׳ משה אבן תגון‬
‫נימ ז‬
‫‪ 12‬בהערה ‪7‬‬
‫ח — ״כהוא מעין החכמה וים המחשבמז" מקיר החכמה‬
‫‪8‬‬
‫«‬
‫וים המזמה‪ .‬א ח י אותי ה צריך להוסיף‪ :‬והעתיק ע ו ד לבקשת אהובו הרל״ק ז׳׳ל ס'‬
‫היסודות ליי' יצחק הישראלי הרופא לעברי אסר בנמצא בכמה בינליאוגיקכ‪ .‬והקדמה ממנו‬
‫מ ל י א ה לאור החכם דוקעס באריעכנו ‪ 1*43.‬דף ‪ 231‬ו‪:‬עחק ס פ י היסודות הנ״ל נם‬
‫‪Jsaaci O p t a o m n i a : L o y d c n 1515‬‬
‫ללשון לאטי‪:‬י‪ ,‬ונ־פס בחגור י>‪1‬‬
‫‪1148‬‬
‫‪ IS‬ן‬
‫‪4‬‬
‫‪3 ,21‬‬
‫״‬
‫העמים‬
‫עמלי‬
‫‪12 .81‬‬
‫‪22‬‬
‫ו׳‬
‫ך׳‬
‫‪23‬‬
‫והי‬
‫״ה‬
‫‪25‬‬
‫ועמר‬
‫יעמר‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪151 33‬‬
‫ת׳ שנים‬
‫‪ 25‬ת״ל שנים‬
‫‪171 27‬‬
‫קמי׳ז‬
‫‪ 34‬קט׳ י‬
‫״‬
‫וט״ז‬
‫מלמגיה וע׳יז‬
‫‪lo‬‬
‫״‬
‫‪38‬‬
‫זאת‬
‫באת‬
‫‪182 40‬‬
‫הערב־‬
‫עס י‬
‫‪R‬‬
‫‪!89 41‬‬
‫‪) 44‬תיספה זו שייך להערה ‪ (202‬ואפשי ב;ה בן הייני אשר עליו תפש ה י א ג ע הומ‬
‫יי יצחק ן׳ אלעכר או אלפמי שהעתקת־ בלשון עברי ‪,‬בן היער" שמי בעוליגיוכה‬
‫והוא אבי משפחת אלפנאר‪ ,‬וחיגר איזה לוחות על ה ת נ ע ת לכבוד המלך אלפו‪-‬־סו תיא‬
‫אלפונסו הכשי המלך משנת ‪ ] 0 7 8‬ו ע ד ‪ 1 [04‬יהיה לו ה י י ה יהודים בתציי ליופא־ם‬
‫ולאצגינניניס רשר ביניתם היה ים ה י ‪ 3‬ר יצחק כן ילבחליא ויאהבם ע ־ מאד‪ ,‬יב ד הביייי‬
‫ד״י רוס״י היה ממנו מאמר מחקרי על עיקרי תייתנו הק־ושה )עיין ‪:‬־יונ־י תולדות ‪:‬׳־וני‬
‫ישראל ד׳ ‪ (205‬והיא הוא בלי ספק אשר עליו כיון ה י ג כאן‪.‬‬
‫ממלכות‪.‬‬
‫מלכות‬
‫״ ‪208‬‬
‫ה‬
‫‪3‬‬