‫האגודה לטיפוח חברה ותרבות‪ ,‬מורשת יהודי תימן‬ ‫מיסודו של עובדיה בן שלום‬ ‫עלון האגודה לטיפוח חברה ותרבות‬ ‫גיליון מס' ‪ - 6‬פרשת ויגש‪ ,‬תשע"ה‬ ‫עורך‪ :‬דוד חוברי‬ ‫לחברי האגודה וידידיה‪,‬‬ ‫תודה לכל החברים שהגיעו לימי העיון והתרבות של האגודה בחג החנוכה האוירה הייתה נפלאה‪.‬‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד‪ .‬ממש כך‪ .‬מכל הארץ באו‪ ,‬משפחות‪ ,‬צעירים ומבוגרים‬ ‫כאחד לחגוג בצוותא את חג החנוכה‪.‬‬ ‫תודה למרצים שהעשירו את כ ולנו בהרצאות מרתקות‪ :‬פרופ' יוסף טובי דיבר על המשמעות המיוחדת‬ ‫שיש לעדה שלנו לחג החנוכה כי בתאריך זה עלו המתיישבים הראשונים לכפר השילוח בירושלים‬ ‫בשנת תרס"ה וזה סימל את ראשית ההתיישבות התימנית בארץ ישראל‪ .‬ההרצאה הייתה מרתקת‪.‬‬ ‫איזו מסירות נפש של אותם מתיישבים שבאותם ימים עם כל התנאים הקשים התיישבו בכפר השילוח‬ ‫וניהלו שם חיים עצמאיים‪.‬‬ ‫ד"ר שרונה תם‪-‬עמוסי דיברה על חנוכה מזווית אחרת‪ .‬היא הדגישה שהעדה התימנית חייבת‬ ‫להתגאות בעושר התרבותי שיש לה ולבוא בגאון כשווים בין שווים לרב‪-‬תרבותיות הישראלית ‪.‬פרופ'‬ ‫אבשלום מזרחי ריתק את הקהל בהרצאה על תזונה ובריאות נכונה שהייתה בתימן ‪.‬‬ ‫תודה לאמנים המוכשרים שהופיעו‪ .‬מרים צפרי‪ ,‬שרה הן שירים ישראלים והן שירה תימנית מקורית‪.‬‬ ‫ברכה כהן‪ ,‬שרה ממיטב להיטיה‪ ,‬וציפורה עורקבי הרקידה בדעסה‪ ..‬בערב הראשון הופיע גם דוד‬ ‫דהרי‪ .‬לא הכרנו אותו‪ ,‬אבל רבותי‪ ,‬כוכב אמיתי! איזו שליטה בקול שלו‪ .‬איזה סלסולים‪ ,‬איזה דיוק!‬ ‫והפתעה הפתעה הפתעה כאשר שמעון מדמוני שר שיר מרגש מאוד לאשתו לימור אותה נשא לאישה‬ ‫רק שבועיים קודם לכן‪ .‬אי אפשר שלא היה להתרגש‪ .‬בהצלחה רבה‪ .‬שתזכו לבנות בית נאמן‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫בערב השני הופיע האמן אבנר גדסי‪ .‬אבנר‪ ,‬באמת אתה אחד הגדולים בתרבות הישראלית‪ .‬זמר עם‬ ‫נשמה אמיתית‪ .‬ההופעה שלך הייתה בלתי נשכחת‪ .‬באמת‪ .‬למעלה משעתיים הקהל פשוט יצא‬ ‫מגדרו‪ ,‬עוד להיט ועוד להיט‪ ..‬שרונה‪ ,‬מנגן ושר‪ ,‬אשביעך דודי‪ ,‬הגברים בוכים בלילה‪ ..‬וזה היה רק‬ ‫הקדמה לשירה התימנית שבה אתה שולט באופן מעורר השתאות! כל הכבוד לך אבנר ‪.‬‬ ‫בערב האחרון הפתיעו אותנו אישים חשובים‪ .‬ראשית נציין את ח"כ ניסן סלומניאנסקי‪ ,‬יו"ר ועדת‬ ‫הכספים שבא לברך את הציבור והבטיח לסייע בכל המפעלים התרבותיים של העדה התימנית‪.‬‬ ‫הפתעה גדולה הייתה כשנכנס ראש עיריית אילת מאיר יצחק‪-‬הלוי‪ .‬מאיר בא גם הוא לקחת חלק‬ ‫באווירה הנפלאה שהייתה במקום‪ .‬מאיר סיפר על ההיכרות רבת השנים העמוקה שהייתה לו עם‬ ‫נשיא האגודה המנוח עובדיה בן‪-‬שלום‪ .‬חזונו של עובדיה היה להקים בית‪-‬מורשת תימן באילת כדי‬ ‫שמיליוני המבקרים ייחשפו לתרבותה העשירה של עדה זו‪ .‬מאיר הבטיח לסייע בידי האגודה על מנת‬ ‫לממש את החזון הזה ‪.‬‬ ‫וההפתעה האמיתית הייתה‪ ...‬כשאבנר גדסי הזמין את מאיר יצחק הלוי ראש עיריית אילת לבצע איתו‬ ‫את השיר קריה יפהפיה‪ .‬מאיר התגלה כאמן במלוא מובן המילה‪ .‬אוהבים אותך מאיר! אתה גאווה‬ ‫גדולה לעדתך‪.‬‬ ‫חתם את הארוע הזמר אהרון ירימי‪ .‬הזמר עם קול הקטיפה מצלילי הכרם‪ .‬אהרון ריתק את הקהל‬ ‫במיטב הלהיטים כולל שירה תימנית מקורית‪ .‬תודה אהרון על ערב בלתי נשכח ‪.‬‬ ‫תודה למשה ענקי שהנחה את הארוע בטוב טעם‪ .‬תודה לשלמה תם איש הסאונד המדהים שמלווה‬ ‫את האגודה בכל ארוע‪ .‬תודה לעידו כהן הקלידן המוכשר שליווה את כל האמנים באופן מעורר‬ ‫השתאות !‬ ‫תודה לשאול ליבי מנהל התרבות של האגודה על כל פועלך למען העדה ‪.‬‬ ‫תודה לאהובה בן שלום וליפה לוי שעוסקות מאחורי הקלעים בכל הארגון בצורה מצוינת‪ .‬תודה לכל‬ ‫הפעילים‪ ,‬משה חריר‪ ,‬ציפי חביב‪ ,‬נעמי עטיה‪ ,‬שלמה עוזרי ועוד‪...‬‬ ‫אני מזמין את כולכם להצטרף לארועים הקרובים‪ :‬יום עיון לזכרם של הרבנים יחיא ועמרים קורח‪,‬‬ ‫ושבת שירה – שבת שמוקדשת לשירת תימן בשבת פרשת בשלח במלון קיסר בטבריה‪ .‬כל הפרטים‬ ‫באתר ובפייסבוק‬ ‫ולקראת שבת שירה בפרשת בשלח אנו נקיים סוף שבוע במלון קיסר בטבריה בהשתתפות אמנים‬ ‫ומרצים‪ .‬כל השבת תוקדש לנושא שירת תימן‪ .‬אני מזמין את כולכם להירשם‪.‬‬ ‫ד"ר יגאל בן שלום‬ ‫יו"ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות‬ ‫היסטוריה‬ ‫בסקירתנו ההיסטורית עד כה הגענו עד לימיו של הרמב"ם במאה ה‪ ,12-‬עמדנו על קשריו ההדוקים‬ ‫עם יה דות תימן‪ ,‬ובמיוחד בכתב העידוד והתמיכה ששלח אליהם בעניין הופעתו של משיח השקר‬ ‫דאז‪ .‬במאמר קצר זה ובהמשך הגיליונות נרחיב את היריעה בעניין תופעת המשיחיות בתימן ונבדוק‬ ‫אם התקיימו יחסי גומלין בין המוסלמים המקומיים לבין היהודים בעניין זיקה משיחית זו‪( .‬עפ"י מאמרו‬ ‫ש ל פרופ' י‪ .‬טובי "יחס השלטון המוסלמי בתימן לתנועות המשיחיות היהודיות"‪ ,‬בתוך הליכות קדם‬ ‫בתימן‪ ,‬בעריכת שלום סרי וישראל קיסר עמ'‪ ,65-78 -‬בהוצאת "אעלה בתמר" שנת ‪.)2005‬‬ ‫הפעילות המשיחית של יהודי תימן אפיינה אותם לכל אורך ההיסטוריה‪ ,‬אפילו בתקופה הטרום‬ ‫אסלאמית ובודאי שעם הופעתו של מוחמד במאה ה‪ .7-‬כבר אז גרמה הופעתו להתעוררות משיחית‬ ‫אצל חלק מהיהודים בחצי‪-‬האי ערב‪ .‬אחד מהיהודים הראשונים שהתאסלמו כתוצאה מחשיבה‬ ‫משיחית זו בימיו של מוחמד היה עבדאללה אבן סבא‪ .‬הוא וממשיכים שכמותו החדירו את הרעיונות‬ ‫המשיחיים שמקורם ביהדות אל תוך האסלאם לזרמיו השונים‪ ,‬עד כדי כך שחכמי האסלאם מאוחר‬ ‫יותר הגדירו את המשיח המוסלמי שעתיד לבוא בשם מהדי (ַאלְמַ הְ דִ י ַאלְמֻ נְתַ 'טַ ר)‪ ,‬שפירושו המשיח‬ ‫המצופה‪ .‬אחד מחוקרי האסלאם (שַ וְכַאנ ִי) ערך מחקר השוואתי על תופעת המשיחים בשלוש הדתות‪:‬‬ ‫האסלאם‪ ,‬היהדות והנצרות והוא נותן‪ ,‬עפ"י תפיסת האסלאם‪ ,‬שמות ייחודיים לכל אחד מהמשיחים‬ ‫העתידיים לכל דת‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו עדים לתופעה היסטורית עובדתית שגם ליהודי תימן שחיו בצל‬ ‫האסלאם וגם למוסלמים המקומיים היו ציפיות משיחיות להופעת הגואל שלהם‪ .‬לעיתים נתערבבו אלו‬ ‫באלו והשפיעו זה על זה כך שמושפעים עברו ממחנה אחד למשנהו ואע"פ שכולם נכזבו‪ ,‬הציפיות לא‬ ‫פסקו‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬הפעילויות המשיחיות בקרב בני שתי הדתות‪ ,‬היהודית והמוסלמית‪ ,‬ניזונו‬ ‫אחת מן השנייה ויתרה מכך‪ :‬האמונה היהודית החזקה‪ ,‬לפיה משיח בן דוד עתיד לגאול את יהודי‬ ‫תימן ולהעלותו ארצה‪ ,‬חלחלה אף בקרב המוסלמים בתימן ואף הטילה עליהם מורא ופחד שמא‬ ‫יענשו משמיים בשל יחסם השלילי ליהודים‪ .‬כל זאת בקרב האוכלוסייה המקומית‪ ,‬אך לעומת זאת‬ ‫השלטונות עצמם (זיידים או סונים) התייחסו לכל הרעיונות המשיחיים של היהודים בספקנות‬ ‫ובחשדנות‪ .‬הם ראו בכך מעין פעילות מרד נגד השלטון‪ ,‬שמחייבת תגובה מיידית קשה‪ ,‬על מנת‬ ‫לדכא פעילות זאת‪ .‬כמובן שבכל פעם שהופיעו "משיח" שכזה‪ ,‬ובעקבותיו תססה הפעילות המשיחית‬ ‫בקרב הקהילה היהודית‪ ,‬גרר הדבר תגובת נגד מענישה מצד השלטון וזה גרם לדרדור במעמדם‬ ‫המדיני והחברתי של היהודים ולפגיעה ישירה בפרנסתם בכלל ובדמוגרפיה וההתיישבות בפרט‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ידוע לנו במהלך ההיסטוריה על המשיחים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫המשיח היהודי מהמאה ה‪ 12-‬בתקופת הרמב"ם‪ .‬שמו לא ידוע לנו‪.‬‬ ‫המשיח היהודי מסוף המאה ה‪ ,)1499( 15-‬המכונה המשיח מבייחאן‪.‬‬ ‫הפעילות המשיחית הנרחבת בעקבות הופעתו של שבתאי צבי (‪.)1665-7‬‬ ‫שלושת משיחי השקר היהודים במחצית השניה של המאה ה‪:19-‬‬ ‫‪ .1‬שֻ כְר כֻחַ יל הראשון (‪.)1859-1863‬‬ ‫‪ .2‬שֻ כְר כֻחַ יל השני (‪.)1868-1870‬‬ ‫‪ .3‬יוסף עבדאללה (‪.)1888-1893‬‬ ‫דומה כי לא הייתה קהילה יהודית בכל תפוצות ישראל שזועזעה והושפעה כל‪-‬כך קשה במהלך כל‬ ‫שנות ההיסטוריה מתופעת המשיחיות החזקה‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בגולת תימן‪ .‬הסיבות לכך שונות‬ ‫ומגוונות ובעיקר נבעו מתנאי החיים הקשים‪ ,‬מהאמונה החזקה הבלתי מעורערת ומאורכה של הגלות‬ ‫הבלתי נגמרת‪ ,‬שהתישה בכל פעם מחדש את כוחם‪ .‬הישענותם ב"משיח" נועדה בסופו של דבר‬ ‫לחזקם ולנטוע בתוכם תקוות לעתיד זוהר יותר‪ ,‬אף במחיר של סבל‪.‬‬ ‫על כל אחד מהמשיחים הנ"ל וההשלכות שנבעו מהפעילות המשיחית על כלל הקהילה‪ ,‬בגיליונות‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫פנינים וחידודי לשון‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"מַ אן ַרקַ אץ נַקַ אץ"‪" -‬כל הרוקד פוחת"‪ ,‬במשמעות שכל מי שמגזים בהבלטת תנועותיו‬ ‫בריקוד‪ -‬מפחית מערך עצמו‪ .‬לכן הריקוד התימני המקורי הוא מתון ומלא במשמעויות של‬ ‫נשיאת תפילה והפניית התנועות כלפי מעלה לבורא עולם‪ ,‬או בהכנעה כלפי מטה לביטוי‬ ‫כניעה וענווה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫"ראוו ִי ַאסְ נַאנַק‪ -‬י ְַרו ִויק גֵ'חְ רֹו" "גלה לו שיניך יגלה לך את אחוריו"‪ ,‬במובן של מסר לחינוך‬ ‫הילדים‪ ,‬שאין להרבות עימם בשחוק המתבטא בגילוי שיניים וקלות ראש בלתי נסבלת‬ ‫ומוגזמת כי התוצאה העתידית תהיה הפניית עורף מצד הילד כלפיך – ההורה ‪ -‬המחנך‪ ,‬ואי‬ ‫הערכה ראויה‪ ,‬כביכול באמצעות הפניית אחוריו כלפיך ‪ -‬ההורה‪ ,‬ובכך יתנהג אליך ‪ -‬ההורה‬ ‫בחוסר כבוד משווע‪.‬‬ ‫אנשים מפורסמים‬ ‫ר' זכריה אלצאהרי (מכונה הרז"א) (‪ .)1519-1589‬נולד בתימן בשנת ‪ 1519‬בקירוב‪ ,‬נקרא גם יחיא בן‬ ‫סעיד‪ .‬נולד בעיר כאוכאבן‪ ,‬צפונית לעיר הבירה צנעא‪.‬‬ ‫כבן ‪ -20‬עזב את תימן ויצר הרפתקנות שקינן בתוכו דחף אותו לתור עולם‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה התייר התימני‬ ‫הראשון שיצא למסעות נרחבים במרחבי העולם דאז ונמנה על כותבי ספרות המסעות היהודים‪,‬‬ ‫עליהם נמנים מפורסמים אחרים בעולם היהודי שקדמו לו כמו‪ :‬ר' בנימין מטודילה‪ ,‬ר' פתחיה‬ ‫מרגנסבורג‪ ,‬ר' יעקב בן נתנאל הכהן‪ ,‬יהודה אלחריזי‪ ,‬אשתורי הפרחי‪ ,‬ר' משולם מוולטרה‪ ,‬ר' משה‬ ‫באסולה‪.‬‬ ‫ר' זכריה זכה להימנות על קבוצה חשובה זו מתקופת ימי‪ -‬הביניים‪ .‬הוא התחיל את מסעיו בהודו ועבר‬ ‫לפרס‪ ,‬לעיראק ולתורכיה‪ ,‬אולם גולת הכותרת שלו הייתה בא"י‪ ,‬אותה תר לאורכה ולרוחבה‪ ,‬כולל ערי‬ ‫הקודש שבה ובמיוחד טבריה וצפת‪ .‬בהן התרשם מסידורי הישיבה והלימוד בבית מדרשו של מרן ר'‬ ‫יוסף קארו‪ ,‬בעל ה"שולחן ערוך"‪ .‬משם הדרים למצרים וחזר לתימן‪ .‬במסעותיו זכה להיפגש בצפת עם‬ ‫ר' משה קורדובירו ור' משה מטראני‪ ,‬שנמנו על חבורת מקובלי צפת‪ .‬הוא ספג שם את תורת הקבלה‬ ‫וחוכמת הנסתר והיה הראשון שהעביר את השפעותיה על חיבוריה‪ ,‬שכבר פורסמו לתוך תימן‪.‬‬ ‫בתקופתו התחוללו קרבות פנימיים בתימן‪ ,‬בין התימנים לאימפריה התורכית העולה‪ ,‬והיהודים‬ ‫שנחשדו כתומכי התורכים הושלכו לכלא‪ ,‬ביניהם ר' זכריה‪ .‬שם ישב וכתב את חיבוריו המפורסמים‪,‬‬ ‫שהחשוב שבהם הוא ספר מסעותיו בעולם בשם "ספר המוסר"‪ .‬כמו כן הוא חיבר את החיבורים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ספר ההלכות בענייניי שחיטה ודיני טרפות‪.‬‬ ‫פירוש קבלי לתורה בשם "צידה לדרך"‪.‬‬ ‫מקבץ שירים שונים‪ ,‬שהמפורסם שבהם הוא "קריה יפהפייה" (בהשראתו של ריה"ל בשירו‬ ‫"יפה נוף משוש תבל")‪.‬‬ ‫הרז"א היה הראשון שהכניס לתימן את ה"שולחן ערוך" ומימיו החלה להתפשט פסיקתו ההלכתית של‬ ‫"מרן" בתימן‪ ,‬כמו גם ספרות הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט‪ .‬הרז"א נפטר כבן ‪.70‬‬ ‫מפעילויות האגודה‬ ‫שבת בשלח – שבת שירה האגודה תקיים סוף שבוע של עיון ותרבות בשבת פרשת בשלח – שבת‬ ‫שירה‪ .‬סוף השבוע יתקיים במלון קיסר בטבריה בתאריכים חמישי‪-‬שבת‪ ,‬ט'‪-‬יא' בשבט ה'תשע"ד (‪29-‬‬ ‫‪ )31/1/2015‬בהשתתפות הזמן והפייטן משה גיאת‪ ,‬ד"ר שרונה תם‪-‬עמוסי‪ ,‬ד"ר אורי מלמד‪ ,‬גילה‬ ‫בשארי ומשה ענקי‪ .‬ביום שישי – סדנה בנושא שירת נשות תימן בהנחיית ד"ר שרונה תם‪-‬עמוסי‬ ‫מלווה בהדגמות מוסיקאליות מאת גילה בשארי‪ .‬לפרטים והרשמה יפה לוי – ‪054-3516699‬‬ ‫כותב ועורך‪ :‬דוד חוברי נייד‪ / 050-5911022:‬פקס‪ / 02-5839998:‬אימייל‪[email protected] :‬‬ ‫העלון מופץ בדואר אלקטרוני ‪.‬על מנת להירשם לקבלת העלון בדוא"ל יש להצטרף לרשימת התפוצה‬ ‫של האגודה באתר ‪ http://www.teman.org.il ,‬או לשלוח בקשת הצטרפות לכתובת‬ ‫‪[email protected]‬קהילות המבקשות לקבל עותק מודפס של העלון נא לפנות אלינו בדוא"ל‬ ‫בציון שם בית הכנסת ‪,‬העיר ‪,‬ומספר העותקים המבוקש‪.‬‬