‫התקציר‬
‫רבים מתייחסים לתקופה הנוכחית כ"תור הזהב" של המנהיגות הבית ספרית (‪ .)Mulford, 2008‬במהלך העשורים האחרונים הולכת‬
‫וגוברת ההכרה בדבר חשיבותה המכרעת של ההנהגה החינוכית בכל הנוגע לתפקודו היעיל והאפקטיבי של בית הספר‪ ,‬ולהתמודדותו עם‬
‫האתגרים האקדמאים‪ ,‬התרבותיים והחברתיים העומדים בפני מערכת החינוך (‪ .)Romi, 2004; Loerke, 2006; Eidelman & Hazzan, 2008‬מנהיגות‬
‫אפקטיבית חיונית להשגת מטרות רחבות‪-‬טווח בתחום הפדגוגי‪ ,‬הלימודי‪ ,‬הערכי והחברתי (‪.)Bush, 2003‬חוקרים טוענים כי סגנון המנהיגות הבית‪-‬‬
‫ספרית הוא הגורם השני בחשיבותו המשפיע על למידה בקרב תלמידים‪ ,‬אחרי איכות ההוראה בכיתה (‪ .)Leithwood et al., 2006‬זאת ועוד‪,‬‬
‫מנהיגים בית‪ -‬ספריים משפרים את איכות ההוראה והלמידה בעקיפין ובאפקטיביות רבה במיוחד באמצעות השפעתם על המוטיבציה‪ ,‬המחויבות‬
‫ותנאי העבודה של צוות המורים בבית ספרם (‪.)Leithwood, 2006‬‬
‫הנחת הבסיס היא‪ ,‬כי למנהיגות המעצבת‪ ,‬הנתפסת כיעילה ומטיבה ביותר‪ ,‬תהיה השפעה חיובית על תחושת חוללות עצמית‪ ,‬מחויבות‬
‫לבית הספר והתנהגות ארגונית‪-‬אזרחית רצויה של מורים בבית הספר (‪ .)Bogler & Somaech, 2005‬מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את השפעת‬
‫סגנון מנהיגות המנהל על תחושת החוללות העצמית של המורים (‪ ,)Self Efficacy‬מחויבותם לארגון (‪ )Organizational Commitement‬והתנהגותם‬
‫הארגונית‪-‬אזרחית (‪.)Organizational-Citizenship Behavior‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 100‬מורים ומורות מבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ממלכתיים באזור המרכז מתוכם ‪ 83%‬נשים ו‪ 14% -‬גברים‪.‬‬
‫במסגרת המחקר נעשה שימוש בשאלון סגור הכולל חמישה שאלונים‪ ,‬ארבעה שאלונים המתייחסים למשתני המחקר‪ :‬שאלון סגנון מנהיגות על פי‬
‫מודל הטווח המלא (‪ ,)Bass & Avolio, 1995‬שאלון חוללות עצמית (‪ ,)Gibson & Dembo, 1984‬שאלון מחויבות ארגונית (‪,)Meyer & Allan, 1991‬‬
‫שאלון התנהגות אזרחית בארגון (‪ )Moorman & Blackely, 1995‬ושאלון דמוגרפי‪ .‬המחקר נערך במהלך שנת הלימודים תשע"ד‪ .‬שאלונים חולקו‬
‫בבתי ספר ממלכתיים נורמטיביים בכפר סבא ואלפי מנשה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הועברו שאלונים לסטודנטים במסלול תואר שני במדידה והערכה במכללה‬
‫לחינוך בבית ברל ובמסלול תואר שני בניהול וארגון בסמינר הקיבוצים‪ .‬השאלונים נאספו במקום‪.‬‬
‫מהמחקר עולה כי נמצא קשר בין סגנון הניהול המעצב לבין המחויבות הארגונית ובעיקר בין הסגנון המעצב לבין המחויבות הרגשית‪.‬‬
‫המשמעות היא שככל שהמנהל מביע יותר סגנון מעצב‪ ,‬המחויבות הרגשית של העובד לבית הספר תהיה גבוהה יותר‪ .‬הסגנון המתגמל נמצא אף‬
‫הוא קשור למחויבות רגשית חיובית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא קשר בין סגנון הניהול המעצב לבין ההתנהגות האזרחית ארגונית ובאופן ספציפי נמצא קשר בין‬
‫הסגנון המעצב לבין מדד היזמות‪ ,‬העשייה והנאמנות‪.‬‬
‫בניגוד להשערת המחקר‪ ,‬לא נמצא קשר בין הסגנון המעצב לבין מדדי המסוגלות של‬
‫המורה‪ .‬הממצא היחידי בהקשר זה מתייחס לקשר שבין מסוגלות הוראתית (עמדה כללית לגבי‬
‫מסוגלות המורים‪ ,‬בהשוואה להשפעת ההורים) לבין ניהול חריגים פאסיבי‪ .‬נמצא שככל‬
‫שהמנהל נוקט ביותר מנהיגות מסוג ניהול חריגים פאסיבי‪ ,‬המורים תופסים את עצמם כבעלי‬
‫מסוגלות גבוהה יותר‪ .‬עוד עולה מהמחקר כי שככל שהמנהל מביע יותר סגנון מעצב‪ ,‬המחויבות‬
‫הרגשית של העובד לבית הספר תהיה גבוהה יותר‪ .‬הסגנון המתגמל נמצא אף הוא קשור‬
‫למחויבות רגשית חיובית‪ .‬בהתאם להשערת המחקר נמצא קשר בין סגנון הניהול המעצב לבין‬
‫ההתנהגות האזרחית ארגונית‪ ,‬ובאופן ספציפי נמצא קשר בין הסגנון המעצב לבין מדד היזמות‪,‬‬
‫העשייה והנאמנות‪.‬‬
‫מתוך ממצאי המחקר עולה כי יש לבחון את מידת השפעת סגנון מנהיגותו של מנהל בית הספר‬
‫על תחושת המסוגלות ההוראתית באופן רחב יותר‪ .‬מסוגלות הוראתית משפיעה על משתנים‬
‫רבים בתוך בית הספר ולכן חשוב להעצימה‪ .‬חיזוק תחושת המחויבות של המורים והתנהגותם‬
‫האזרחית בארגון אף הן מסייעות בבניית אקלים ארגוני חיובי ומובילות להעלאת רמת‬
‫האפקטיביות של בית הספר‪.‬‬