‫‪1‬‬
‫‪18:21‬‬
‫‪19:15‬‬
‫חיפה‬
‫‪18:15‬‬
‫‪19:18‬‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫‪18:22‬‬
‫‪19:18‬‬
‫‪1592‬‬
‫זמני‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ויציאתה‬
‫גיליון מס'‬
‫גולן‬
‫ירושלים‬
‫‪18:06‬‬
‫‪19:16‬‬
‫באר שבע‬
‫‪18:23‬‬
‫‪19:18‬‬
‫פרשת וילך ‪ -‬שבת שובה‬
‫אילת‬
‫תשע"ו‬
‫‪18:12‬‬
‫‪19:16‬‬
‫ו' בתשרי ‪19/9/2015‬‬
‫השנה השלושים ואחת‬
‫הטף בהקהל‬
‫"הקהל את העם‪ ,‬האנשים והנשים והטף‪ ...‬למען‬
‫ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' א‪-‬להיכם‪ ...‬ובניהם‬
‫אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה'‪ ."...‬ואמרו‬
‫בחגיגה (ג‪ ).‬שראב"ע דרש "אם אנשים באים ללמוד‪,‬‬
‫נשים באות לשמוע‪ ,‬טף למה באים? כדי ליתן שכר טוב‬
‫למביאיהם"‪ .‬וסיימו במכילתא "אשרי אברהם (אבינו)‬
‫שראב"ע יוצא מחלציו"‪ .‬תגובה זו דורשת הסבר‪.‬‬
‫ועוד‪ .‬בטעם מצוות הקהל כתב הרמב"ם "גרים שאינן‬
‫מכירין חייבים להכין לבם ולהקשיב ‪ ...‬אפי' חכמים‬
‫גדולים שיודעים כל התורה כולה‪ ,‬חייבים לשמוע‬
‫בכוונה גדולה יתרה‪ .‬ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו‬
‫לקריאה זו‪ ,‬שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת‪.‬‬
‫ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה‪ ,‬ומפי הגבורה‬
‫שומעה" (חגיגה ג‪,‬ו)‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שגם מי שלא מסוגל להקשיב‪ ,‬מחמת המרחק‪,‬‬
‫חייב להיות נוכח באירוע זה של הקהל‪ ,‬משום שיש‬
‫במעמד זה סגולה מיוחדת שמשפיעה יראת שמים‪,‬‬
‫ומחזירה את הנוכחים למעמד הר סיני‪ .‬ואם כך‪ ,‬מהי‬
‫שאלת ראב"ע "טף למה באו?"‪ ,‬הרי גם הם ראויים‬
‫לקבל השפעה‪ ,‬וכמו שמסופר בגמ' על אמו של ר'‬
‫יהושע‪ ,‬שהביאה עריסתו לבית המדרש‪ ,‬כדי שיושפע‬
‫מדברי התורה שנאמרו שם‪.‬‬
‫ר' נתן אדלר‪ ,‬רבו של החת"ס‪ ,‬כתב שהשאלה‬
‫למה מביאים את הטף‪ ,‬היא משום שהם מפריעים‬
‫לשומעים‪ ,‬והיה עדיף שלא יביאום‪ ,‬ותהיה תועלת‬
‫הלימוד של המבוגרים‬
‫גדולה‪ ,‬וכמו שנפסק בעניין‬
‫תפילת הימים הנוראים‪,‬‬
‫שלא להביאם לביה"כ‪ .‬ועל‬
‫כך באה התשובה‪ ,‬שאכן יש‬
‫תועלת גדולה‪ ,‬שבזה קונים‬
‫הקטנים יראת שמים‪ ,‬וזה עדיף על תועלת הלימוד של‬
‫הגדולים‪.‬‬
‫ומכאן הוראה לכל רב‪ ,‬הורה ומורה‪ ,‬שכשמלמד‬
‫אחרים‪ ,‬לא יביט על ההפסד שנגרם להתקדמותו‬
‫האישית‪ .‬ובזה פירשו מאמר חז"ל "אם דומה הרב‬
‫למלאך ה' צ‪-‬באות‪ ,‬יבקשו תורה מפיהו"‪ .‬שהרי האדם‬
‫נקרא מהלך‪ ,‬והמלאך עומד‪ ,‬ואם הרב דומה למלאך‪,‬‬
‫שאינו חש לזה שקידומו מתעכב משום שעסוק‬
‫בהוראת אחרים‪ ,‬למד תורה מפיו‪ ,‬שהוא הרב הנכון‪.‬‬
‫והחת"ס האריך בזה על הפסוק "המכסה אני‬
‫מאברהם"‪ ,‬שאברהם הפסיד ממעלת הנבואה עקב‬
‫עיסוקו "בנפש אשר עשו בחרן"‪ ,‬שהשקיע מזמנו‬
‫בקידומם הרוחני של אחרים‪ ,‬והקב"ה אמר "המכסה‬
‫אני מאברהם"‪" ,‬כיוון שהשפיל דעתו ושכלו לכבוד‬
‫השי"ת ללמדם דרך ה'‪ ,‬והפסיד לעצמו מדרגת‬
‫נבואתו‪ ...‬וכי בשביל זה יפסיד?"‬
‫אברהם היה הראשון שמסר נפשו להרבצת תורה‪,‬‬
‫אף שמנע השתלמות עצמו‪ ,‬ע"כ אמרו שראב"ע‬
‫שאמר שמביאים את הטף‪ ,‬אף שמפריעים לגדולים‬
‫להקשיב‪ ,‬הולך בשיטתו של אברהם אבינו‪ ,‬וראוי‬
‫להיות מיוצאי חלציו‪.‬‬
‫סליחות משותפות לבני עדות שונות ‪ -‬כולם מרוויחים‬
‫פעם בשבע שנים ‪ -‬על מצוות הקהל ומעמד 'זכר להקהל'‬
‫הרב מרדכי גרינברג ראש ישיבת 'כרם ביבנה'‬
‫קבלת שבת‬
‫עלון תורני לכבוד שבת קודש‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫זווית נשית‬
‫מקום להתפלל בנוסח‬
‫על התחלה חדשה‬
‫משולב אשכנזי וספרדי‬
‫השבת היא שבת שובה‪ ,‬ורבים מעמיתי הכותבים בשבתות ומועדים‪ .‬הקהילה‬
‫בוודאי יתייחסו לכך‪ .‬בחרתי לעסוק דווקא בפרשת שלנו‪ ,‬אשכנזית‪ ,‬שעם השנים‬
‫וילך הנקראת השבת‪ ,‬המדברת על העברת שרביט הלכה והתמעטה‪ ,‬נהייתה לפתע תוססת וצעירה‪.‬‬
‫המנהיגות של משה למנהיג הבא של עם ישראל‪ ,‬תפילת הילדים התמלאה בחיים ושמחה‪ .‬עם התהליך‬
‫יהושע בן‪-‬נון‪ .‬משה מודיע לעם כי יהושע ימשיך את המבורך הזה‪ ,‬התחלנו מהלך של הידברות משותפת‬
‫דרכו ויהיה להם למנהיג‪ ,‬לקראת האתגרים החדשים לקראת עיצוב מנהגי תפילה משולבים לספרדים‬
‫שנכונו להם בכניסה לארץ וכיבוש הארץ‪ ,‬ואז הוא ואשכנזים ביחד‪ ,‬תוך כיבוד הנוסחים השונים והרצון‬
‫מברך את יהושע בברכת "חזק ואמץ"‪ .‬גם אם זה לא לשמרם מחד‪ ,‬עם וויתורים הדדיים על מנהגים שונים‬
‫נכתב‪ ,‬אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את התהליך שמשה מאידך‪.‬‬
‫עבר‪ ,‬החל מתחושת הוויתור שחווה כשהבין שהוא לא‬
‫יכניס את עם ישראל לארץ‪ ,‬ואחר ישלים את המלאכה הערב בסליחות עמדו שני שליחי ציבור על הבימה‪,‬‬
‫במקומו‪ .‬אחרי כן בא הזיהוי של המחליף‪ ,‬שכמו בכל והובילו כל אחד בתורו את הסליחות של העדה‬
‫החלפת משמרות שכזו‪ ,‬מחייב השלמה והבנה עמוקה שלו‪ ,‬על פי חוברת סדר סליחות משולב שרכשנו‬
‫שהאדם החדש יוביל את‬
‫השנה‪ .‬התרגשות רבה אחזה‬
‫הדברים אחרת ממנו‪ ,‬ותתחיל‬
‫במתפללים משתי הקבוצות‪.‬‬
‫האם אנחנו יודעים לזהות‬
‫תקופה אחרת בלעדיו‪ .‬רק‬
‫את הזמן בו עלינו להגיד שסיימנו‬
‫התחלנו משהו חדש שיש בו‬
‫אחרי שני התהליכים האלו את תפקידנו ועכשיו עלינו להעביר‬
‫חזון ואמירה‪ .‬ייתכן שלאחר‬
‫הגיע שלב ההודעה לכולם‪,‬‬
‫את השרביט לבא אחרינו?‬
‫השיבה לארץ‪ ,‬הקמת המדינה‬
‫ומתן הגושפנקה הרשמית‪,‬‬
‫ועליית העדות השונות‬
‫העברת השרביט ולמעשה‬
‫לישראל‪ ,‬יש מקום גם לשילוב ולבנייה של סדר חדש‬
‫מסירת המסר לציבור – הוא יהיה טוב‪ ,‬לכו אחריו‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬תוך כיבוד המסורות הוותיקות ועיצובן מחדש‬
‫כשם שהיה ענק רוח במנהיגותו‪ ,‬כך היה משה גדול גם כפי שנכון לנו היום בארץ‪ .‬איננו היחידים בשילוב‬
‫בפרידתו מעם ישראל ובהעברת ההובלה לבא אחריו‪ .‬הזה‪ ,‬בירושלים קיימות עוד כמה קהילות שכאלו‪,‬‬
‫האם‪ ,‬כמותו‪ ,‬אנחנו יודעים לזהות את הזמן בו עלינו ובשנים האחרונות הוצאו לאור כמה סדרי סליחות‬
‫להגיד שסיימנו את תפקידנו ועכשיו עלינו להעביר משולבים‪ .‬יש מקום לדעתי גם לסידורים או מחזורים‬
‫את השרביט לבא אחרינו? האם אנחנו מסוגלים בהם מודפסים זה מול זה שני נוסחי התפילה‪ ,‬כך שכל‬
‫לדעת לבחור לנו מחליף ראוי‪ ,‬שלא יהיה בן דמותנו? קהילה תוכל לשלב אותם בתפילה על פי מחשבתה‬
‫האם אנחנו מצליחים להעביר את המסר הנכון לשאר ורצונה‪.‬‬
‫האנשים על אודות המחליף שלנו‪ ,‬והאם אנחנו באמת מששבתי הביתה מאמירת הסליחות ופתחתי את‬
‫מאחלים לו ומקווים שיחזק ויאמץ‪ ,‬ויצליח? משה פרשת וילך חשבתי שמצאתי הסבר למה שחוויתי‬
‫רבנו‪ ,‬שהיה עניו מכל אדם‪ ,‬היה גדול מכולנו‪ ,‬ולימד בבית הכנסת‪ .‬משה רבנו בגדולתו מבין שתפקידו‬
‫אותנו שיעור חשוב גם בעניין זה‪.‬‬
‫מסתיים‪ ,‬והוא מוסר את המושכות לבא אחריו‬
‫בידיעה הברורה שמצד אחד הוא ימשיך את דרכו‪,‬‬
‫***‬
‫ומצד שני הוא יעשה זאת בדרך שונה המתאימה לו‪.‬‬
‫שעת כתיבת שורות אלו היא במוצאי מנוחה‪ ,‬מוצאי כך גם הקהילה שלנו יוצאת לדרך חדשה שממשיכה‬
‫שבת פרשת כי תבוא‪ ,‬לאחר אמירת הסליחות את מסורות העבר‪ ,‬ומעצבת את האמירה הישראלית‬
‫לראשונה השנה‪ ,‬בבית הכנסת שלנו בשכונת‬
‫קטמון שלנו‪ ,‬ועם החשש והקשיים‪ ,‬כך בעצם נבנית‬
‫בירושלים‪ .‬בחודשים האחרונים הקהילה שלנו‬
‫חידשה ההיסטוריה היהודית‪.‬‬
‫מאוד פניה‪ ,‬כשקיבלה לשורותיה קבוצה של צעירים‪,‬‬
‫רובם זוגות מעורבים (אשכנזים ומזרחים)‪ ,‬שחיפשו שנה טובה לכולם!‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫דה‪-‬רוטשילד‪ ,‬ירושלים‬
‫אוולינה ‪ -‬אוולינה‬
‫'תהילה ‪'-‬תהילה'‬
‫בתיכוןבתיכון‬
‫מורהמורה‬
‫פרנקל‬
‫דה‪-‬רוטשילד‪ ,‬ירושלים‬
‫תרזהפרנקל‬
‫תרזה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫הגמרא והחל לספר להם‬
‫הרב עובדיה יוסף‬
‫סיפורי חכמים‪...‬‬
‫עכשיו סיפור!‬
‫הבחור הצעיר בקשי דורון שמע‬
‫בדורות‬
‫הפוסקים‬
‫גדול‬
‫הרב עובדיה יוסף (‪)2014-1921‬‬
‫על תלמיד חכם גדול בתורה ועלה לירושלים לחזות באיש‬
‫האחרונים‪ ,‬הראשון לציון‪ .‬למד בישיבת 'פורת יוסף'‪ .‬היה הספר המלמד ש"ס ופוסקים‪ .‬ואכן בהגיעו לבית הכנסת‬
‫תלמידו המובהק של ראש הישיבה הרב עזרא עטיה‪ ,‬הוסמך הוא מוצא את אשר ביקש‪ .‬הרב עובדיה מלמד את תלמידיו‬
‫לדיינות ושימש כדיין במצרים‪ ,‬בפתח תקוה ובירושלים‪ .‬הלכה‪ .‬אולם בסוף השיעור מתרחש שינוי‪ .‬אחד הלומדים‬
‫כיהן כרבה הראשי של תל אביב ושימש הראשון לציון‪ .‬נטל דופק על השולחן ומכריז שהגיע זמנם של סיפורי חכמים‪,‬‬
‫תפקיד מרכזי בהתרת עגונות מלחמת יום הכיפורים‪ .‬כתב והרב עובדיה נענה לבקשה‪ .‬השיעור משנה את אופיו‪.‬‬
‫ספרי הלכה רבים‪ ,‬המרכזי שבהם שו"ת 'יביע אומר'‪ ,‬בו מעיון בסברות וגדרים הלכתיים הוא עובר לסיפורי חכמים‪.‬‬
‫גילה בקיאות עצומה‪ ,‬פרש את כל עולם הפסיקה והכריע‪.‬‬
‫סגירת הגמרא מביעה מתח מסוים בין הספר לסיפור‪ ,‬בין‬
‫הר"ע נקט בדרך של הלכה מקלה ("כח דהיתרא עדיף")‪ .‬המילה הכתובה והרעיונות לבין סיפורי החיים‪ .‬הסיפור‬
‫שאף להכפיף את הפסיקה בארץ ישראל לזו של ה'שולחן מלמדנו שיש מפגש עם התורה דרך אנשי התורה ולא רק‬
‫במה שכתוב בה‪ .‬סגירת הספר אולי‬
‫ערוך' ופעל רבות בעניין זה בקרב‬
‫מאפשרת את פתיחת הלב‪ .‬יש לשים‬
‫הספרדים‪ .‬הוא דרש 'להחזיר‬
‫לפתע קם אחד הלומדים‪,‬‬
‫לב שהיסוד והבסיס ללימוד התורה‬
‫עטרה ליושנה' כלומר לבטל את‬
‫דפק על השולחן והכריז‬
‫הוא העיון בתלמוד ובפוסקים‪ ,‬אולם‬
‫ההגמוניה האשכנזית ולהחזיר‬
‫"עכשיו סיפור!"‬
‫הוא חסר משהו שאפשר להשלימו‬
‫לעולם הספרדי את מקומו הראוי‪.‬‬
‫רק בסיפור‪ .‬אמנם יש עולם של‬
‫הר"ע הרבה לחלוק על הבן איש חי‬
‫אשר שילב בפסיקותיו את הזוהר והקבלה‪ ,‬ונקט יחס תקיף אידאות אך יש צורך לפגוש‪ ,‬ולו בסיפור‪ ,‬את מי שקיים‬
‫אותן בחייו‪.‬‬
‫כלפי מתנגדיו‪.‬‬
‫הרב עובדיה מזוהה עם לימוד תורה ובעיקר פסיקת הלכה‪ .‬זהו סיפור על סיפור שכן רק סיפור יכול להעביר את‬
‫סיפורים רבים מתארים את התמדתו העצומה בלימוד חשיבותו של סיפור בחיינו‪ .‬את הסיפור שמעתי מפי‬
‫הרב בקשי דורון בעצמו בכנס שבו הופיע‪ ,‬ומעניין הדבר‬
‫הש"ס והפוסקים‪.‬‬
‫שדווקא זהו הזיכרון הבולט שהיה לו מן המפגש הראשון‬
‫אחת‬
‫פעם‬
‫כי‬
‫מסופר‬
‫ולילות‪.‬‬
‫ימים‬
‫למד‬
‫כבר כנער היה‬
‫עם מורו ורבו הרב עובדיה‪ .‬הרב בקשי עצמו הוא איש‬
‫שכבר‬
‫ועד‬
‫בלימודו‬
‫יוסף‬
‫עובדיה‬
‫הצעיר‬
‫איחר האברך‬
‫אשכולות העוסק רבות בים ההלכה‪ .‬לאורך השנים הוא‬
‫חזר ישנו כל בני משפחתו והדלת הייתה נעולה‪ .‬מה‬
‫היה מקורב לרב עובדיה והתייעץ עמו רבות בשאלות‬
‫עשה? ישב על המדרגה שלפני ביתו ולמד כל הלילה‬
‫הלכתיות מסובכות‪ ,‬אך אין הדבר מחליף את הזיכרון‬
‫לאור הירח‪.‬‬
‫הראשון שבמרכזו סיפור‪ .‬בא הרב בקשי לראות תלמיד‬
‫אולם דווקא על רקע זה מענין לשמוע על הפעם הראשונה חכמים בגדולתו ומצאו מספר סיפורים‪.‬‬
‫שפגש אברך צעיר בשם בקשי דורון‪ ,‬שהפך ברבות הימים‬
‫פינה זו חותמת שנה של סיפורים ובה אני נפרד‬
‫לאחד מגדולי החכמים ושימש כראשון לציון‪ ,‬והיה‬
‫מכם‪ .‬אני מבקש להודות לאכסניה היקרה ולכם‬
‫לתלמידו המובהק‪.‬‬
‫הקוראים והקוראות על תגובותיכם האוהדות‪ .‬נדמה‬
‫שאין ראוי לחתום את פינתנו אלא בסיפור על כוחו‬
‫כשהיה הרב בקשי דורון צעיר לימים שמע על הרב‬
‫של סיפור‪ .‬בימים אלה אני עמל על מפעל כינוס‬
‫עובדיה יוסף וביקש להכירו‪ ,‬והגיע לבית הכנסת 'שאול‬
‫וקיבוץ סיפורי חכמים מכל רחבי המזרח והבאתם‬
‫צדקה' שבשכונת 'בית ישראל' לשמוע אותו‪ .‬הרב‬
‫לדפוס‪ ,‬ומבקש מכל מי שיש לו סיפורים שכאלה‬
‫עובדיה לימד קבוצה של בעלי בתים גמרא עם מפרשים‬
‫או הפניות לספרים העוסקים בכך שישלח לי מידע‬
‫אליבא דהלכתא‪ .‬לפתע קם אחד הלומדים‪ ,‬דפק על‬
‫השולחן והכריז "עכשיו סיפור!" הרב עובדיה סגר את‬
‫בעניין לכתובתי‪[email protected]. :‬‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫חזי כהן‪ ,‬ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב‬
‫האירו פני מזרח‬
‫‪4‬‬
‫שער המים‬
‫מקור המים לבית הטבילה על גבי שער המים‬
‫נסיים את עיונינו השנה בעיסוק בשער המים שהיו לו המים לבית טבילה זה נמשכו מעין עיטם‪.‬‬
‫מספר שימושים הקשורים בעבודתו של הכהן הגדול ביום מן התקופה החשמונאית ואילך‪ ,‬בגלל גידול האוכלוסייה‬
‫הקבועה בירושלים ובגלל גידול כמות עולי הרגלים שהיו‬
‫הכיפורים‪.‬‬
‫שער המים הינו אחד השערים הדרומיים של העזרה‪ ,‬עולים לרגל למקדש‪ ,‬לא ניתן היה יותר להסתפק רק במי‬
‫והוא השער המזרחי ביותר בדרום מבין שאר השערים מעיין הגיחון ובמי בורות המים בחצרות הפרטיות‪ .‬הוחלט‬
‫להוביל מים אל המקדש ממרחקים במערכת אמות מים‬
‫הדרומיים‪.‬‬
‫בשיפוע נמוך‪ .‬לשם כך חיפשו באזור הקרוב לירושלים‬
‫למה נקרא שער המים?‬
‫מעיינות מים חיים לאורך כל השנה וגבוהים ממקום‬
‫המשנה במידות (ב‪,‬ו) מביאה שתי תשובות לשאלה זו‪.‬‬
‫המקדש‪.‬‬
‫האחת‪ ,‬מפני שדרך שער זה היו מכניסים צלוחית של מים אמת המים הקדומה שנבנתה בתקופה החשמונאית קרויה‬
‫של ניסוך המים בחג הסוכות‪ .‬בטקס ציבורי מרשים היו האמה התחתונה‪ .‬ראשיתה באזור בריכות שלמה מדרום‬
‫יורדים למעיין השילוח‪ ,‬שואבים‬
‫לבית לחם‪ .‬בסמוך לבריכות‬
‫ממנו מים ומעלים את צלוחית‬
‫מעיין הנקרא עד היום עין עיטן‪,‬‬
‫הנביא מתאר התפשטות גן העדן‬
‫המים משם‪ ,‬מכניסים אותם‬
‫שם השומר על שמו המקורי של‬
‫מן המקדש לעבר ים המלח וככל‬
‫לעזרה דרך שער המים ומנסכים שהמים הולכים מזרחה הם מתרבים המעיין‪ ,‬עין עיטם‪ .‬אורכה של‬
‫אותם על גבי המזבח‪.‬‬
‫האמה הוא ‪ 21‬ק"מ‪ .‬היא בנויה‬
‫והשפע הולך וגדל‬
‫לכל אורכה כאמה בנויה‪ .‬בבית‬
‫השנייה‪ ,‬בשם רבי אליעזר בן‬
‫לחם ובארמון הנציב היא חצובה‬
‫יעקב האומר כי בשער המים‬
‫מפכים ועתידים להיות יוצאים מתחת מפתן הבית וכתוב כמנהרה‪ .‬אמה זאת הייתה בשימוש לסירוגין מימי המלכים‬
‫החשמונאים ועד התקופה המודרנית‪ .‬היא ככל הנראה‬
‫(יחזקאל מז‪,‬ב)‪" :‬והנה מים מפכים מן הכתף הימנית"‪.‬‬
‫הכתף הימנית היא הצד הדרומי והנביא יחזקאל אומר כי נכנסת להר הבית מעל לקשת וילסון וייתכן שהיא מגיעה‬
‫המים יוצאים מבית קדש הקדשים דקים כקרני חגבים‪ ,‬למקוואות טהרה החצובים בהר‪.‬‬
‫וכשמגיעים לשער זה נעשים כמלוא פי פך קטן‪ ,‬ולכן קרא סביר להניח כי זה היה אחד ממקורות המים של הר הבית‬
‫בסוף ימי הבית השני‪ .‬ברור לגמרי כי לתפקודו השוטף של‬
‫להם מים מפכים‪.‬‬
‫רבי אליעזר בן יעקב מבין כי המים מפכים‪ ,‬כלומר נובעים המקדש נדרשות כמויות גדולות מאוד של מים לטהרה‪,‬‬
‫ויוצאים מן המקום ולעתיד לבוא עתידים לצאת ולפכות לרחצה‪ ,‬שטיפה והדחה‪.‬‬
‫מתחת מפתן הבית בדרומה של העזרה‪ ,‬להגיע עד לים לשכת בית אבטינס‬
‫המלח להשקותו ולהפוך אותו לגן עדן‪ .‬חז"ל מזהים את גן לפי הירושלמי יומא א‪,‬ה‪ ,‬הייתה לשכת בית אבטינס בדרום‬
‫על גבי שער המים וכך סבורים רבים מן הראשונים‪ .‬בבית‬
‫העדן בהר המוריה‪.‬‬
‫הנביא מתאר בדרך זו סוג של התפשטות גן העדן מן אבטינס היו עושים את הקטורת‪ ,‬כותשים אותה ומערבים‬
‫המקדש לעבר ים המלח וככל שהמים הולכים מזרחה הם הסממנים‪ .‬היא נקראת עליית בית אבטינס או לשכת בית‬
‫מתרבים והשפע הולך וגדל עד הים עצמו המקבל את כל אבטינס‪.‬‬
‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬היו זקני כהונה מעלים את הכהן הגדול‬
‫חיותו מן המקדש‪.‬‬
‫נביאים שונים ניבאו‪ ,‬כל אחד בסגנונו‪ ,‬על חיזיון בו לעתיד לבית אבטינס ללמדו חפינת הקטורת של יום הכיפורים‪.‬‬
‫לבוא מים חיים יוצאים מירושלים ומשקים את ים המלח על כן היא נקראת לשכת הכהן הגדול‪ .‬ביום הכיפורים היו‬
‫והים התיכון (כך בנבואת זכריה)‪ ,‬או את נחל השטים (כך מוציאים מלשכה זו מחתה מלאה קטורת להקטרה‪.‬‬
‫בנבואת יואל)‪ .‬המשמעות הרוחנית של דברי הנביאים טהרה ומקדש‬
‫היא כי לעתיד לבוא‪ ,‬יהיה ברור לכל כי מקור חיותו וקיומו סוגיה זו מפגישה אותנו עם המקדש המשמש כמקום טהרה‪.‬‬
‫של העולם הוא הקב"ה ודבר זה מתגלה על ידי מים חיים הידיעה כי המקדש הינו מקום אחד בעולם שבו ישנה הקפדה‬
‫היוצאים מן המקדש ומחיים את העולם‪ .‬החיזיון של גן גדולה ביותר על הטהרה באה לידי ביטוי בדברי המשנה‬
‫העדן בו ישנם נהרות היוצאים ממנו ומשקים את העולם במסכת שבועות לפיה כל קרבנות המוספים של החגים היו‬
‫מתחדש באופן בו מן המקדש יוצאים המים המחיים את על טומאת מקדש וקדשיו‪ .‬מכאן שסוגיית הטהרה הייתה‬
‫העולם‪.‬‬
‫מרכזית ביותר כהכנה לקדושה ולהתקדשות‪ .‬עניין זה קשור‬
‫בנבואת זכריה‪ ,‬הופעת מים חיים במקום המדברי ביותר‪ ,‬במהותו להבנה כי מקום זה הינו מקום בריאת העולם בו‬
‫יחד עם הופעת האור בערב מאפשרת גילוי אחדותו של וממנו בחר ה' לברוא את העולם ובו הוא ציווה לבנות את‬
‫הקב"ה בכל העולם כולו‪ ,‬גם במקום היבש ביותר בעולם הבית המבטא בעולם את שכינתו ונוכחותו‪.‬‬
‫וגם בזמן החשוך ביותר ביממה‪" :‬והיה ה' למלך על כל המים המשמשים לטהרה הינם בריאה קמאית וראשונית‬
‫הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"‪.‬‬
‫המסמלת יותר מכל את מקור החיים עצמם והם הניגוד‬
‫הברור לטומאה הקשורה במוות‪.‬‬
‫בית הטבילה לכהן הגדול‬
‫על גבי שער המים היה בית טבילה לכהן הגדול ביום במובן זה מקום המקדש הינו מקום של "חיים עד העולם"‪,‬‬
‫הכיפורים‪ .‬גובהו היה כשאר שערי הר הבית‪ 20 ,‬אמה‪ .‬קדושת המקום מבטאת באופן סמלי את זיקתו של הקב"ה‬
‫בית טבילה זה היה בצד לשכתו של הכהן הגדול והוא היה אליו גם בחורבנו‪.‬‬
‫בחול ובו טבל הכהן הגדול את הטבילה הראשונה ביום יהי רצון שנזכה להיות ראויים במהרה להשבת שכינה לציון‬
‫הכיפורים‪ ,‬בשחרית‪ .‬המקווה היה אמה על אמה ברום ולסדר העבודה בירושלים‪.‬‬
‫שלוש אמות כדי שהכהן יטבול דרך עמידתו‪.‬‬
‫כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה!‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫הרב יצחק לוי‪ ,‬ר"מ בישיבת הר עציון‬
‫מקומו של עולם‬
‫‪5‬‬
‫מצוות הקהל‬
‫בפרשת השבוע (לא‪,‬י‪-‬יג) מתואר מעמד מיוחד‪ :‬מדי‬
‫שבע שנים‪ ,‬בחג הסוכות שלאחר השמיטה‪ ,‬מתקיים‬
‫מעמד הקהל‪ .‬מעמד זה הוא מעמד מרגש ביותר‪ .‬כל העם‪,‬‬
‫"האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך" ‪ -‬נאספים‬
‫בבית המקדש‪.‬‬
‫מה המטרה של מעמד זה? מן הפסוקים עולה שישנה‬
‫מטרה חשובה למעמד זה‪" :‬למען ישמעו ולמען ילמדו‬
‫ויראו את ה' א‪-‬להיכם" (שם‪ ,‬יב) ‪ -‬במעמד זה מקבלים‬
‫יראת שמים‪ .‬מטרה זו חוזרת פעם נוספת‪ ,‬ושם היא אף‬
‫מודגשת יותר‪" :‬ישמעו ולמדו ליראה את ה' א‪-‬להיכם"‬
‫(שם‪ ,‬יג)‪ .‬ישנו הבדל חשוב בין הפסוקים‪ :‬בפסוק הראשון‬
‫מתואר שבמעמד הקהל שומעים ולומדים את דברי‬
‫התורה‪ ,‬ומתוך כך מגיעים ליראת שמים‪ .‬אולם בפסוק‬
‫השני‪ ,‬עיקר הלימוד הוא לימוד יראת שמים ‪" -‬ולמדו‬
‫ליראה"‪.‬‬
‫מעמד הר סיני‬
‫מסתבר שישנה נקודה מרכזית נוספת‪ .‬בדברי הרמב"ם‬
‫(חגיגה ג‪,‬ו) מבואר שמעמד הקהל הוא מעין שחזור של‬
‫מעמד הר סיני‪:‬‬
‫וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם‬
‫לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו‬
‫בסיני‪ ,‬אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה‬
‫חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה‪ ...‬שלא קבעה הכתוב‬
‫אלא לחזק דת האמת‪ ,‬ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה‬
‫בה ומפי הגבורה שומעה‪ ,‬שהמלך שליח הוא להשמיע‬
‫דברי הא‪-‬ל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬במעמד הקהל כולם מקבלים את התורה מחדש‬
‫ המכירים ושאינם מכירים‪ ,‬המבינים ושאינם מבינים;‬‫כולם צריכים להיות במעמד זה‪ .‬עם ישראל כולו עומד‬
‫ושומע את התורה‪ ,‬עומד ומקבל עול מלכות שמים‪.‬‬
‫מצוות הקהל בימינו‬
‫מאז חורבן בית המקדש‪ ,‬לא נהגה מצוות הקהל‪ .‬האם‬
‫אפשר לנהוג הקהל בימינו? התורה אומרת שמצוות הקהל‬
‫מתקיימת "במקום אשר יבחר"‪ ,‬ולכאורה המשמעות היא‬
‫שהמצווה מתקיימת דווקא בבית המקדש‪.‬‬
‫אולם מסתבר שכוונת הפסוק איננה לתיאור מקום אלא‬
‫לתיאור זמן‪ :‬מצוות הקהל מתקיימת בזמן שעולים לרגל‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬הרמב"ם בספר המצוות (עשה טז) לא מזכיר שצריך‬
‫את בית המקדש כדי לקיים את המצווה‪ .‬משום כך הסיק‬
‫המנחת חינוך (תריב) שאולי לכתחילה צריך לקיים את‬
‫המצווה בבית המקדש‪ ,‬אך מעיקר הדין אפשר לקיים את‬
‫ההקהל בכל ירושלים‪.‬‬
‫גם המלך‪ ,‬שמתואר במשנה ובגמרא (סוטה מא‪ ).‬כמי‬
‫שקורא את התורה במעמד הקהל‪ ,‬איננו מעכב‪ ,‬ומסתבר‬
‫שהחשוב שבקהל הוא שקורא בתורה (מנחת חינוך שם;‬
‫העמק דבר דברים לא‪,‬יא)‪.‬‬
‫"בבוא כל ישראל"‬
‫התורה אומרת שהמצווה מתקיימת "בבוא כל ישראל"‪.‬‬
‫אפשר היה להבין שהמצווה מתקיימת דווקא כאשר "כל‬
‫יושביה עליה"‪ ,‬כדוגמת מצוות השביעית והיובל‪ ,‬אולם‬
‫תנאי זה כלל לא נזכר ברמב"ם‪ ,‬ובספר החינוך (תריב)‬
‫מובא רק שמצווה זו נוהגת "בזמן שישראל על אדמתם"‪.‬‬
‫לכן מסתבר שגם פסוק זה הוא תיאור זמן ולא חובה‬
‫הלכתית‪ .‬דהיינו‪ ,‬זמן ההקהל‬
‫הוא כאשר עם ישראל עולה‬
‫לרגל בסוכות‪ .‬בזמן זה לא צריך‬
‫להביא את העם במיוחד‪ ,‬שכן הוא‬
‫בכל מקרה נמצא שם‪ ,‬בגלל מצוות העלייה לרגל‪.‬‬
‫ייתכן שיש קשר אחר בין השמיטה למצוות הקהל‪ ,‬שכן‬
‫בתורה נאמר שהמצווה מתקיימת במוצאי השמיטה‪ .‬לפי‬
‫זה יכול להיות שכיוון שהשמיטה כיום היא מדרבנן‪ ,‬הרי‬
‫שגם קיום מעמד הקהל הוא לכל היותר מדרבנן‪ .‬אך לא‬
‫ברור שאכן יש קשר מהותי בין שמיטה להקהל (עיין‬
‫סוטה מא‪ ,).‬ולכן ייתכן שגם כיום מצוות הקהל היא מן‬
‫התורה‪.‬‬
‫קיום המצווה בטומאה‬
‫נקודה נוספת שעלולה להיות בעייתית בקיום מצוות‬
‫הקהל היא שכיום אנו טמאי מתים‪ .‬הרמב"ם (חגיגה ג‪,‬ב)‬
‫כותב אמנם שהטמא פטור מהקהל‪ ,‬אולם יתכן שהרמב"ם‬
‫התייחס דווקא למציאות האידיאלית שבה הקהל נערך‬
‫בתוך בית המקדש‪ ,‬ולכן הטמא איננו יכול להשתתף‬
‫במצווה‪ .‬אם ההקהל נערך במקום אחר בירושלים‪ ,‬גם‬
‫טמא יכול להשתתף‪ ,‬וממילא הוא חייב בכך (עיין מנחת‬
‫חינוך שם)‪ .‬לכן‪ ,‬ייתכן שתנאי זה איננו מפריע במציאות‬
‫שלנו‪.‬‬
‫הרב יוסף צבי רימון‪ ,‬ראש 'מרכז הלכה והוראה' וראש בית המדרש במרכז האקדמי לב‬
‫משו"תת בהלכה‬
‫זכר להקהל‬
‫מן האמור עולה‪ ,‬כי ישנם כמה דינים שעלולים לגרום לכך‬
‫שבימינו אי אפשר יהיה לקיים את מצוות הקהל‪ .‬אך גם‬
‫אם אי אפשר לקיים את המצווה מדאורייתא (או אפילו‬
‫מדרבנן)‪ ,‬הדבר יפה שכזכר להקהל‪ ,‬כל ישראל מצטרפים‬
‫יחד בירושלים‪ ,‬והגדול קורא בתורה‪.‬‬
‫בשנת תרמ"ט ניסה האדר"ת לחדש את ההקהל‪ ,‬אולם‬
‫בסופו של דבר לא עלה בידו הדבר‪ .‬בשנת תש"ו אירגן‬
‫הרב הרצוג את ההקהל הראשון‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬במשך כמה‬
‫מוצאי‪-‬שמיטות‪ ,‬נערך טקס זה בירושלים‪ .‬נדרשים אנו‬
‫לחשוב היטב כיצד לארגן אירוע הקהל רציני וממלכתי‪,‬‬
‫כיצד לחבר אליו ציבורים שונים בעם ישראל‪ ,‬ועל ידי כך‬
‫ליצור אחדות סביב התורה‪.‬‬
‫מדוע במוצאי שביעית?‬
‫לסיום‪ ,‬נשוב לשאלת הקשר בין ההקהל והשמיטה‪.‬‬
‫החזקוני (לא‪,‬יב) מסביר שכיוון שבמוצאי השמיטה לא‬
‫אוספים תבואה (שהרי לא זרעו בשמיטה)‪ ,‬ממילא בחג‬
‫האסיף העם פנוי מעבודה‪ ,‬ובמקום לאסוף תבואה הוא‬
‫יכול לבוא ולשמוע תורה‪.‬‬
‫אפשר להוסיף על דבריו ולהסביר‪ ,‬שבסיום שנה שלמה‬
‫שבה היה ניתוק מן החומר‪ ,‬שנה של התעלות רוחניות‪,‬‬
‫שנה של בנייה מוסרית‪ ,‬ערכית וחברתית‪ ,‬שנה של חיזוק‬
‫עצום באמונה‪ ,‬צריכים לעצור‪ ,‬לחשוב ולראות‪ ,‬כיצד‬
‫תשפיע שנה זו על שש השנים הבאות‪ .‬כיצד נדאג ששנות‬
‫העבודה הרגילות יהיו מתוך קדושה וטהרה‪ ,‬מתוך מוסר‬
‫וערכים‪.‬‬
‫מעמד הקהל יש בו בכדי לסכם את המשמעות הרוחנית‬
‫של השמיטה שסיימה את שבע השנים הקודמות‪ ,‬אולם יש‬
‫בו גם כדי לחשוב על שש השנים הבאות‪ ,‬כפתיחה לשנים‬
‫טובות יותר‪ ,‬נכונות יותר‪ ,‬רוחניות יותר ומוסריות יותר‪.‬‬
‫ניתן להזמין את ספרו של הרב יוסף צבי רימון‬
‫ארבעת המינים ‪ -‬הלכה ממקורה‬
‫בטלפון ‪7/2454745-20‬‬
‫מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י‪ .‬יוצא לאור ע"י מכון "צומת"‪.‬‬
‫"שבת בשבתו" באינטרנט‪ ,zomet.org.il :‬למנוי דוא"ל באנגלית‬
‫ניתן להירשם באתר מכון "צומת"‪ ,‬עריכה‪ :‬מכון "צומת"‬
‫אלון שבות‪ ,‬גוש עציון ‪ ,90433‬טל' ‪ ,02-9931442‬פקס' ‪www.zomet.org.il 02-9931889‬‬
‫‪ [email protected]‬הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות‬
‫להפצה ולמודעות מסחריות‪ :‬גל אורן ‪BSD‬‬
‫הבונים ‪ 11‬רמת גן ‪ ,51462‬טל' ‪ ,03-6133555‬פקס' ‪,03-6133699‬‬
‫דוא"ל ‪ ,[email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 052-6070999‬יוסי‬
‫מייסודה של‪:‬‬
‫הסתדרות הפועל המזרחי‬
‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫מכון 'צומת'‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫ניהול מסחרי‪ :‬לאור מבית‪:‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪6‬‬
‫יום חיבור הפרטים‬
‫יום הכיפורים מגיע לאחר ראש השנה‪ .‬בראש‬
‫השנה איננו עוסקים בווידוי או בתיקון אישי‪.‬‬
‫עניינו הבלעדי של ראש השנה הוא ההתעסקות‬
‫במלכות ה' בעולם‪" :‬וידע כל פעול כי אתה‬
‫פעלתו‪ ,‬ויבין כל יצור כי אתה יצרתו‪ ,‬ויאמר‬
‫כל אשר נשמה באפו‪ ,‬ה' א‪-‬להי ישראל מלך‬
‫ומלכותו בכל משלה"‪.‬‬
‫יום הכיפורים לעומת זאת הוא היום שלנו‪.‬‬
‫היום שבו הפרט עומד במרכז‪ .‬על פי התורה‪,‬‬
‫ביום הכיפורים נמחל לעם ישראל החטא הגדול‬
‫ביותר בתולדותיו‪ ,‬חטא העגל‪ ,‬ומכאן הפך הוא‬
‫ליום המחילה הכללי בכל שנה ושנה‪ .‬על הפסוק‬
‫אֹורי וְ יִ ׁ ְש ִעי" (תהלים כז‪ ,‬א) דורשים‬
‫"ל ָדוִ ד‪ :‬ה'‪ִ ,‬‬
‫ְ‬
‫חכמים שראש השנה הוא "האור"‪ ,‬ההבנה‬
‫הכללית שיש מלך ומטרה לעולם‪ ,‬ולעומתו‪,‬‬
‫יום הכיפורים הוא "הישע" האישי‪ ,‬המחילה‬
‫הפרטית על החטאים; בראש השנה התעסקנו‬
‫בכלל‪ ,‬ביום הכיפורים אנו מתעסקים בעצמנו‪.‬‬
‫תפילת יום הכיפורים פותחת בתפילת כל‬
‫נדרי‪ .‬התרת כל הנדרים והשבועות שהתחייבנו‬
‫אליהם בשנה שעברה‪ .‬אנו משחררים את עצמנו‬
‫מכל פרטי ההתחייבויות‪ ,‬הכבלים והנימים‬
‫שקשרו אותנו לכישלונות בשנה שעברה‪,‬‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫ופותחים דף חדש‪.‬‬
‫מתוך הבנה כי עניינו של‬
‫יום הכיפורים הוא חיבור‬
‫הפרטים כולם‪ ,‬מובן מדוע‬
‫חכמים ראו צורך חיוני בפיוס‬
‫"ע ֵברֹות ֶׁש ֵּבין‬
‫מי שפגענו בו לפני אותו יום‪ֲ :‬‬
‫ּפּורים ְמ ַכ ֵּפר‪ֲ .‬ע ֵברֹות ֶׁש ֵּבין‬
‫אדם ַל ָּמקֹום‪ ,‬יֹום ַה ִּכ ִ‬
‫ָ ָ‬
‫ּפּורים ְמ ַכ ֵּפר" (משנה‬
‫אדם ַל ֲח ֵברֹו‪ֵ ,‬אין יֹום ַה ִּכ ִ‬
‫ָ ָ‬
‫יומא ח‪,‬ט)‪ .‬המטרה להגיע ליום הכיפורים‬
‫כשאף פרט ממעגלי החיים שלנו אינו מצוי‬
‫בפירוד מאיתנו‪.‬‬
‫על אותו משקל‪ ,‬מובן מדוע בזמן שבית המקדש‬
‫היה קיים שימש יום הכיפורים "יום השידוכים‬
‫הלאומי"‪" :‬לא היו ימים טובים לישראל כחמשה‬
‫עשר באב וכיום הכפורים‪ ,‬שבהן בנות ירושלים‬
‫יוצאות בכלי לבן‪ ...‬וחולות (ומחוללות)‬
‫בכרמים" (והבחורים היו "חוטפים" אותן‬
‫ומקימים בתים בישראל)‪ .‬מתוך הקדושה‬
‫המתגלה ביום מיוחד זה‪ ,‬כל פרטי החיים בעם‬
‫ישראל מוצאים את מקומם במכלול הגדול של‬
‫האומה‪ .‬התאים המשפחתיים מוקמים מתוך‬
‫הקשר אל יום הכיפורים‪.‬‬
‫יום הכיפורים הוא יום שבו הביטוי מימוש‬
‫עצמי מקבל משמעות חדשה‪ .‬הכול מתחבר‬
‫אלינו‪.‬‬
‫הרב חגי לונדין‪ ,‬ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ובמכון מאיר‬
‫ראי"ה בהירה‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫על הקל ועל החומר‬
‫לפני מותו מצווה משה את ישראל לקחת את ספר‬
‫התורה ולהציבו ּכְ ֵעד ליד ארון הברית‪ ,‬שכן ידוע לו‬
‫העתיד הלא מזהיר הצפוי‪ָ :‬‬
‫"אנֹכִ י יָ דַ ְע ִּתי ֶאת ֶמרְ יְ ָך‬
‫וְ ֶאת ָערְ ְּפָך ַה ָּק ֶׁשה‪ֵ .‬הן ּבְ עֹודֶ ּנִ י ַחי ִע ָּמכֶ ם ַהּיֹום ַמ ְמרִ ים‬
‫מֹותי"‪ .‬המילים "ואף‬
‫אחרֵ י ִ‬
‫ֱהיִ ֶתם ִעם ה'‪ ,‬וְ ַאף ּכִ י ֲ‬
‫כי" משמשות בלשון המקרא לא פעם במשמע "קל‬
‫וחומר"‪ .‬הן בעודי חי לא שמעתם בקול ה'‪ ,‬אומר‬
‫משה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה שכך צפוי להיות לאחר‬
‫שאסתלק‪.‬‬
‫הצירוף "קל וחומר" עצמו מקורו בלשון חכמים‪.‬‬
‫כיום אנו משתמשים במילה ָחמּור בעיקר בהוראה‬
‫מופשטת – מעשה חמור‪ ,‬מצב חמור – אך במקורו‬
‫חמּור פירושו ּכָ בֵ ד‪ ,‬בעל משקל‪ .‬במכת הצפרדעים‬
‫במצרים נאמר‪" :‬ויצברו אתם ֳח ָמרִ ים ֳח ָמרִ ים"‪,‬‬
‫ומתרגם אונקלוס‪" :‬וכנשו יתהון דגורין דגורין"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כינסו אותם ערֵ מות ערמות‪.‬‬
‫בדומה – כך יש להבין את משחק הלשון של שמשון‬
‫לאחר שהרג בלחי החמור בפלשתים‪ּ" :‬בִ לְ ִחי ַה ֲחמֹור‬
‫ֲחמֹור ֲחמֹרָ ָתיִ ם‪ּ .‬בִ לְ ִחי ַה ֲחמֹור ִהּכֵ ִיתי ֶאלֶ ף ִאיׁש"‪.‬‬
‫כלומר – בלחי החמור גרמתי להם להיות חומרים‬
‫חמרָ א‬
‫לוּעא דִ ָ‬
‫חומרים (וכך אכן מתרגם שם יונתן‪" :‬בְ ָ‬
‫חמרָ א ַק ֵטילִ ית אלַ ף גֻברָ א")‪.‬‬
‫לוּעא דִ ָ‬
‫רְ ֵמ ִיתנוּן דְ גֹורִ ין‪ ,‬בְ ָ‬
‫חומר במקורו הוא אפוא ערֵ מה – ומאוחר יותר נלווה‬
‫לו המשמע "כבד"‪" ,‬בעל‬
‫משקל"‪ .‬פירוש הביטוי "קל‬
‫וחומר" הוא אפוא – אם‬
‫בדין הקל חלה הלכה מסוימת‪,‬‬
‫ודאי שבצד החמור יותר של המאזניים תחול הלכה‬
‫זו‪.‬‬
‫התואר חמור נלווה כיום דרך כלל לעניינים שליליים‬
‫– אך במקורו‪ ,‬כשעוד קשור היה ישירות למשמע‬
‫הכובד‪ ,‬ניתן היה לכנות מישהו חמּור ולהתכוון‬
‫דווקא לכך שהוא בעל משקל חיובי (וכשם שהמילה‬
‫נכבד קשורה לכובד‪ ,‬והמילה יקר בארמית באה תחת‬
‫כבד בעברית)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬התלמוד מכנה את משה‪ ,‬אהרן ושמואל בתואר‬
‫חמּורי עולם – וכוונתו דווקא לכך שהם חשובים‬
‫ונכבדים‪" :‬שקל הכתוב שלושה קלי עולם בשלושה‬
‫חמורי עולם‪ ,‬לומר לך – ירובעל [גדעון] בדורו‬
‫כמשה בדורו‪ ,‬בדן [שמשון] בדורו כאהרן בדורו‪,‬‬
‫יפתח בדורו כשמואל בדורו‪ .‬לומר לך שאפילו קל‬
‫שבקלים ונתמנה פרנס על הציבור הרי הוא כאביר‬
‫שבאבירים"‪.‬‬
‫במרוצת הדורות‪ ,‬כיוון שהתואר חמּור נלווה דרך‬
‫כלל לעברות חמורות ולשאר דברים קשים וחמורים‪,‬‬
‫נצטרף לו ֶהקשר שלילי‪ .‬נחתום בתפילה שבימי‬
‫הסליחה הבאים עלינו לטובה ימחל ה' לחטאות עמו‪,‬‬
‫קלות וחמורות‪ ,‬ונזכה לאורו‪ ,‬אור יקרות‪.‬‬
‫יעקב עציון‬
‫בא לידי ביטוי‬
‫‪7‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫להיות בריא ולהישאר בריא‬
‫כתב‪ :‬הרב יוסף איתן‪ ,‬מרבני מכון וע"ה‬
‫רפואה והלכה‬
‫בחסות‬
‫‪8‬‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫‪9‬‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫‪10‬‬
‫רע‪ ‬וכל רישומים רעים‬
‫אז למה לא לחזור בתשובה?‬
‫הבאים‬
‫ומקולקלים‬
‫הרבי מקוצק‪ ,‬אחד מגדולי וחריפי אדמור"י ממנו‪ ...‬מוכרחת היא לבוא‬
‫החסידות אמר פעם משפט מפתיע‪ :‬האשמה כשהאורגן‪ ‬בריא"‪.‬‬
‫אינה בכך שיהודי חוטא‪ .‬וכי מה בידו לעשות?‬
‫הניסיון גדול‪ ,‬היצר מפתה וכוח ההתנגדות יש כאן "שינוי ראש"‪ ,‬ונקודת מבט הרואה את‬
‫חלש‪" ,‬ומה יעשה הבן ולא יחטא"?! האשמה התשובה כחזרה לעצמך‪ ,‬לנאמנות לעצמיות‬
‫היא בכך שאינו עושה תשובה! וכי מי מונע של האדם‪ ,‬כשחרור מהשפעות זרות ופליטה‬
‫זאת בעדו?!"‬
‫של חומרים רעילים שחדרו לגוף‪ .‬לעשות‬
‫ארבעים הימים שבין ראש חודש אלול ליום תשובה פירושו לחזור להיות יותר בריא‪ ,‬יותר‬
‫הכיפורים מוקדשים לעשיית תשובה‪ .‬שיחות שמח‪ ,‬יותר אני‪.‬‬
‫התעוררות‪ ,‬אמירת סליחות‪ ,‬חשבון נפש – ג‪" .‬אחרי כל מה שעשיתי‪ ,‬אצלי זה כבר אבוד"‬
‫כשכולם נועדו למטרה אחת‪ :‬לדחוף אותנו‬
‫– התפיסה שיש כאלו‬
‫לעשות תשובה‪ .‬אולם בפועל‬
‫חטאים שאין אפשרות‬
‫נדמה שיש פער עצום בין‬
‫חייב‬
‫אמיתי‬
‫בשינוי‬
‫שמעונין‬
‫מי‬
‫לתקן ולי אין סיכוי לחזור‬
‫הדיבורים הגבוהים והרצונות‬
‫עבודה‬
‫תוכנית‬
‫עם‬
‫לצאת‬
‫עוד בתשובה אחרי שירדתי‬
‫היפים‪ ,‬לבין מה שקורה‬
‫ברורה בידו‬
‫לכזה שפל‪.‬‬
‫בפועל‪ .‬לא פעם מוצא האדם‬
‫את עצמו שבוע אחרי יום‬
‫על כך כבר אמרו חז"ל‬
‫הכיפורים כשהוא מתקשה להצביע בבירור על וכתב הרמב"ם בהלכות תשובה‪" :‬אין לך דבר‬
‫משהו מהותי שהשתנה בו אחרי ארבעים ימי שעומד בפני התשובה‪ ...‬אפילו רשע כל ימיו‬
‫הרחמים והסליחות‪ .‬כאילו יש משהו שעוצר ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום‬
‫בדרך‪ ,‬מחסום שתוקע את רכבת התשובה דבר מרשעו"‪ .‬נאמר זאת כך ‪ -‬עוד לא נולד‬
‫בדהירתה ומעכב אותה מלהגיע אל היעד‪.‬‬
‫החטא שהתשובה לא יכולה למחוק אותו‪.‬‬
‫אותו?‬
‫מהו אותו מכשול? האם יש דרך לנטרל‬
‫ד‪" .‬אני לא מסוגל לעשות את זה כמו שצריך"‬
‫ניתן למנוע לפחות חמש תפיסות שעלולות – התפיסה שתשובה שווה באמת זו תשובה‬
‫להיות לרועץ בדרך‪ ,‬וכל מי שחפץ בשינוי מלאה‪ ,‬טוטאלית‪ ,‬מוחלטת‪ .‬ואני הרי לא יודע‬
‫ובהתחדשות אמיתיים יהיה חייב להתמודד מה יהיה איתי מחר‪ ...‬האם יש בכלל תועלת‬
‫איתן‪.‬‬
‫בתשובה החלקית שאני עושה?‬
‫כבד‪,‬‬
‫כדבר‬
‫נתפסת‬
‫התשובה‬
‫–‬
‫עליי"‬
‫"כבד‬
‫א‪.‬‬
‫בתפילת מנחה של יום הכיפורים אנו קוראים‬
‫קשה‪ ,‬מסובך לביצוע‪ .‬עצם הזכרת המילה את ספר יונה ואת סיפור תשובתם של אנשי‬
‫'תשובה' כבר מעוררת אצל אנשים מסוימים נינוה‪ .‬ייתכן שהסיבה לבחירה לקרוא את‬
‫תחושות של עייפות וכבדות‪.‬‬
‫הסיפור על אותם גויים ברגע היקר הזה‪,‬‬
‫כנגד זה כבר אמר הרב קוק בספרו אורות בשיאו של יום הכיפורים‪ ,‬היא דווקא מפני‬
‫התשובה "עיקר הנפילות באות מפני שאינו שהתשובה של אנשי נינוה הייתה שטחית‪,‬‬
‫מאמין בקלותה של התשובה"‪ .‬התורה עצמה חיצונית ולפי דברי חז"ל גם לא החזיקה מעמד‬
‫מודיעה "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך יותר מכמה שבועות‪ .‬למרות כל זאת ה' חס‬
‫ובלבבך לעשותו"‪ .‬אמת הדבר שנצרכת עבודה עליהם וגזרת ההפיכה התבטלה‪ .‬המסר אלינו‬
‫והתהליך לוקח זמן‪ ,‬אך עצם ההתנעה היא ברור מאוד‪ :‬אין לזלזל בשום רצון לתשובה‬
‫פשוטה להפליא ותלויה במחשבה וברצון ואפילו יהיה זעיר ביותר‪ ,‬ואין לבטל שום‬
‫בלבד‪ ,‬וכפי שנאמר בגמ' "המקדש אישה תשובה בטענה שהיא אינה מספיק רצינית‬
‫על דעת שאני צדיק גמור‪ ,‬אפילו הוא רשע ועמוקה‪ .‬לכל דבר יש ערך רב‪.‬‬
‫גמור ‪ -‬מקודשת‪ ,‬שמא הרהר תשובה בדעתו"‬
‫ה‪ .‬תוכנית עבודה – אחרי כל זאת חשוב‬
‫(קידושין מט‪,‬ב)‪.‬‬
‫גם להצביע על סיבה נוספת‪ .‬רוב המחשבות‬
‫ב‪" .‬לא רוצה להיות מישהו אחר" – התשובה והרצונות לשינוי‪ ,‬התחדשות ועשיית‬
‫נתפסת כצעד שמטרתו להכניע את עצמי תשובה נשארים ברמה של הרצון המופשט‬
‫למישהו זר‪ ,‬לוותר על המקום הטוב שלי והערטילאי ולא מתורגמים לתוכנית עבודה‬
‫והדברים שאני אוהב‪ ,‬להפוך להיות מישהו ממשית שתוכל להתממש במציאות‪ .‬התוצאה‬
‫אחר שהוא לא אני‪ .‬איזה בן אדם ירצה לעשות‬
‫היא שנשארים ביד עם רצונות יפים אך‬
‫צעד מסוג זה?‬
‫למחרת בבוקר ההתנהגות חוזרת להיות כפי‬
‫כנגד התפיסה הזו יוצא הרב קוק ומסביר ההרגל‪ .‬אדם שמעוניין בשינוי אמיתי חייב‬
‫"תשובה היא ההרגשה היותר בריאה של לצאת כשבידו תוכנית עבודה הכוללת צעדים‬
‫הנפש‪ .‬נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת ריאליים‪ ,‬מדידים‪ ,‬מובנים‪ ,‬כאלו שיוכלו לעזור‬
‫היא לבוא לידי האושר הגדול של תשובה‪ ,‬לו להגשים את החלום ושהשנה הבאה תהיה‬
‫והיא מרגשת בה את העונג הטבעי היותר יפה ושונה בע"ה‪.‬‬
‫גדול‪ .‬פליטת החומרים המזיקים פועלת‬
‫לתגובות‪ ,‬חומרי העשרה והצטרפות לרשימת‬
‫פעולתה הטובה והמבריאה‪ ‬בגוף כשהוא‪ ‬שלם‬
‫תפוצה‪milatova.org.il :‬‬
‫בתכונתו‪ ,‬והרקה‪ ‬רוחנית של כל מעשה‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫הרב יוני לביא‪ ,‬מנהל מוקד הנוער 'חברים מקשיבים' ‪www.makshivim.org.il‬‬
‫בגובה העיניים‬
‫‪11‬‬
‫יששכר‬
‫‪ 43‬פעמים נזכר בתנ"ך השם יששכר‪ ,‬בכולן מופיעה‬
‫האות ׂש פעמיים‪ ,‬אך כידוע המנהג הוא להבליע אחת‬
‫מהן‪ .‬מדוע?‬
‫בלידתו של יששכר מפורש הטעם שניתן לו שמו‬
‫ֹלהים ְׂשכָ רִ י ֲא ֶׁשר‬‫ֹאמר לֵ אה נָ ַתן ֱא ִ‬
‫(בראשית ל‪,‬יח)‪" :‬וַ ּת ֶ‬
‫נָ ַת ִּתי ִׁשפְ ָח ִתי לְ ִא ִיׁשי‪ ,‬וַ ִּת ְקרָ א ְׁשמֹו יִ ָּׂששכָ ר"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הטעם ה'רשמי' לשמו של יששכר הוא שלידתו היא שכר‬
‫על נתינת השפחה ליעקב לאשה‪ ,‬על אף הקושי הגדול‬
‫בכך‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הפרשנים הצביעו על כך שכנראה היה טעם נוסף‬
‫לשם זה‪ ,‬טעם שהוצנע‪ ,‬והוא 'שכירת' יעקב בידי לאה‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫תחת דודאי בנה (שם‪,‬טז)‪" :‬וַ ּיָ בֹא יַ ֲעקֹב ִמן ַה ָּׂשדֶ ה ּבָ ֶערֶ ב‪,‬‬
‫ֹאמר ֵאלַ י ָּתבֹוא‪ּ ,‬כִ י ָׂשכֹר ְׂשכַ רְ ִּתיָך‬
‫וַ ֵּתצֵ א לֵ אה לִ קְ רָ אתֹו וַ ּת ֶ‬
‫ּבְ דּודָ ֵאי ּבְ נִ י"‪.‬‬
‫כך פירש רשב"ם‪" :‬יששכר – שני שכרים‪ ,‬אחד שכר‬
‫הדודאים ואחד שכר שנתתי שפחתי לאישי"‪.‬‬
‫נדמה כי בזה באנו לידי פתרון השאלה בה פתחנו‪,‬‬
‫וכפי שמבואר בפירוש "דעת זקנים" מבעלי התוספות‪:‬‬
‫"יששכר – יש בו שני שינין‪ ,‬אחת בשביל משמעות דנתן‬
‫א‪-‬להים את שכרי ואחת כנגד שכר שכרתיך‪ ,‬שהוא לשון‬
‫גנאי ולכן אינה נקראת"‪.‬‬
‫ואם הצלחנו לחדש למאן דהוא בדברינו – והיה זה‬
‫שכרנו‪..‬‬
‫ע"פ באהלי שם‪ ,‬דב רוזן‪ ,‬מעובד בידי ישראל רוזנברג‬
‫באהלי ש ם‬
‫‪12‬‬
‫חידה ליום הכיפורים‬
‫במקור נמצא פעמיים‬
‫שבעתיים בין הערביים‬
‫תשובה לפרשת נצבים‬
‫החידה הייתה‪:‬‬
‫מהו הצמד שמופיע בפרשה ונזכר גם ב'תלמיד‬
‫ַה ְמ ַד ֵּבר' בגורל המתחזים לקרובים?‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫חוטבי העצים ושואבי המים היו בין שומעי‬
‫"אתם‬
‫דבריו של משה בתחילת פרשת נצבים‪ֶּ :‬‬
‫אש ֶיכם‬
‫ֹלקיכם ָר ׁ ֵ‬
‫נִ ָּצ ִבים ַהּיֹום ֻּכ ְּל ֶכם ִל ְפנֵ י ה' ֱא ֶ‬
‫ׁ ִש ְב ֵט ֶיכם זִ ְקנֵ ֶיכם וְ ׁשֹ ְט ֵר ֶיכם ּכֹל ִאיׁש יִ ְש ָׂר ֵאל‬
‫ַט ְּפ ֶכם נְ ׁ ֵש ֶיכם וְ גֵ ְרָך ֲא ׁ ֶשר ְּב ֶק ֶרב ַמ ֲחנֶ יָך ֵמח ֵֹטב‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫ימיָך"‬
‫ֵע ֶציָך ַעד ׁשֹ ֵאב ֵמ ֶ‬
‫(דברים כט‪,‬ט‪-‬י)‪.‬‬
‫בספר יהושע‪ ,‬תלמידו של‬
‫משה (הדובר בפרשת נצבים)‪ ,‬נקבע כי גורלם‬
‫של הגבעונים המתחזים היה להיות חוטבי‬
‫הֹוש ַע ַּבּיֹום ַההּוא‬
‫עצים ושואבי מים‪" :‬וַ ִי ְּּתנֵ ם יְ ׁ ֻ‬
‫ח ְֹט ֵבי ֵע ִצים וְ ׁשֹ ֲא ֵבי ַמיִ ם ָל ֵע ָדה ְּול ִמזְ ַּבח ה' ַעד‬
‫ַהּיֹום ַה ֶּזה ֶאל ַה ָּמקֹום ֲא ׁ ֶשר יִ ְב ָחר" (יהושע‬
‫ט‪,‬כז)‪.‬‬
‫לפרטים נוספים בקרו באתר שלנו‪:‬‬
‫"החידון והחוויה"‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‏‬
‫יואב שלוסברג‪ ,‬מנכ"ל החידון והחוויה‬
‫החידה השבועית‬
‫‪13‬‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫‪14‬‬
‫דיין ירא הוראה אין‬
‫מקומו על כס הדיינות‬
‫יום הדין‪ ,‬מידת הדין‬
‫ודייני ישראל‬
‫נודעת לו‪ ,‬בדומה למעמד‬
‫השופט בכל התרבויות‪ ,‬בהיותו‬
‫המפשר בסכסוכים אישיים וציבוריים‪ .‬דיין (ושופט)‬
‫במדינת ישראל מופקע מכל אלו‪ .‬עיסוקו כמעט אך ורק‬
‫בסכסוכי גירושין והוא שקוע ברפש מריבות‪ .‬אפילו‬
‫שיפוט בדיני ממונות‪ ,‬בגיור או כבורר הופקע ממנו‬
‫בגזירת היועץ המשפטי! אסור לו להביע דעה בענייני‬
‫אקטואליה ואין לו כל זיקת מנהיגות והשפעה‪ .‬סטרילי!‬
‫התחרות הבינ‪-‬מפלגתית בגיזרה זו היא בשל היוקרה‬
‫וחלוקת משרות לאנ"ש‪ ,‬ולא בשל עמדת השפעה‪ .‬ושוב‬
‫אבקש סליחת דייני ישראל אם אומר שמנהל בי"ס תורם‬
‫יותר להנחלת תורה ולהאדירה מדיין! מי שמעוניין‬
‫להשפיע ולהאיר פנים מתוקף תפקידו כ'כלי‪-‬קודש'‬
‫ימצא כר רחב יותר לשאיפתו כרב‪ ,‬ראש ישיבה‪ ,‬מלמד‪,‬‬
‫חזן‪ ,‬מוהל ואפילו (ואולי במיוחד) כאיש חברה‪-‬קדישא‬
‫(אתגר לציונות הדתית!) מאשר כדיין! הללו מאותגרים‬
‫במסגרת תפקידם לחבק ול'הסתחבק' ולפעול ל'קירוב'‬
‫הרבה יותר מאשר דיין‪...‬‬
‫"[מה] הקב"ה מתפלל‪ ...‬יהי רצון מלפָ נַ י שאתנהג עם‬
‫בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין‪.‬‬
‫תניא‪ ,‬אמר רבי ישמעאל בן אלישע‪ :‬פעם אחת נכנסתי‬
‫להקטיר קטורת לפני ולפנים‪ ,‬וראיתי‪ ...‬ה' צב‪-‬אות‬
‫שהוא יושב על כסא רם ונשא‪ ,‬וא"ל‪ :‬ישמעאל בני‪ ,‬ברכני!‬
‫אמרתי לו‪ :‬יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך‬
‫ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם‬
‫לפנים משורת הדין‪ ,‬ונענע לי בראשו" (ברכות ז‪,‬א)‬
‫שתתנהג במידת הרחמים‬
‫אגדת יום‪-‬כיפורים ("נכנסתי להקטיר קטורת לפני‬
‫ולפנים") נפלאה זו‪ ,‬שהפכה ללהיט בפי הרב‪-‬זמר‬
‫אברהם פריד‪ ,‬מבטאת בעוצמה אדירה את משמעות יום‬
‫הדין ואת תפילת דיין‪-‬העל "היושב על כסא רם ונשא"‪.‬‬
‫ומהי‪" :‬יהי רצון מלפָ נַ י" שתגבר אצלי מידת הרחמים על‬
‫שורת הדין! ובכך נענה ונענע בראשו לתחינת שפוטיו;‬
‫"שתתנהג במידת הרחמים"!‬
‫השורות הבאות נקראות בין ר"ה‪ ,‬יום הדין‪ ,‬ליוהכ"פ‪,‬‬
‫יום הרחמים; במתח שבין שני קטבים אלו השאיפה‬
‫ברורה‪" :‬שתגבר מידת הרחמים"; "לפועל רחמיו בדין";‬
‫"הס קטגור וקח סניגור מקומו" (מתוך פיוטי אשכנז)‪.‬‬
‫המילה 'שופט' מוגדרת בפי חז"ל כמי שאוחז במידת‬
‫הסניגוריה‪" :‬ושפטו את העם משפט צדק ‪ -‬שיהו מטין‬
‫את העם לכף צדק [זכות]‪ .‬ממי אתה למד? מגדעון בן‬
‫יואש‪ ...‬שנאמר 'לך בכחך זה' בכח זכות שלמדת על‬
‫בני" (תנחומא שופטים ד‪ ,‬וכן שמ"ר ג‪,‬ג על עתניאל‬
‫וראו על תכונתם זו בספרי 'ספר שופטים בגובה חז"ל)‪.‬‬
‫קריטריון בסיסי למינוי דיין היא יכולתו להפך בזכות‬
‫ולחתור לאור ולדרור‪" :‬אין מושיבין בסנהדרין אלא מי‬
‫שיודע לטהר את השרץ מהתורה" (סנהדרין יז‪,‬א)‪ .‬אין‬
‫כוונת מימרא זו לשבח פלפלנים המהפכים יום ללילה‬
‫אלא יכולת "לטהר את השרץ" (ולא לטמא את הטהור)‬
‫במצבי דחק!‬
‫הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'‬
‫נקודת מבט‬
‫הקריטריון 'לקולא' איננו תלוי‪-‬כיפה‬
‫ואם נשוב למלחמת המיגזרים לאיוש דייני אנ"ש‪ ,‬אני‬
‫כופר באבחנה האוטומטית ליתרון הכיפה הסרוגה על‬
‫פני החסידית או המזרחית (ומסכים ליתרונה על פני‬
‫ה'ליטאית'); לו אני מכתיר דיינים הקריטריון הראשון‬
‫שלי היה 'יכולת לימוד סניגוריה' ו'טיהור השרץ'‪ ,‬ורק‬
‫אח"כ 'מזג שיפוטי'‪ ,‬למדנות וכישורי כתיבה‪ .‬בביה"ד‬
‫הרבני בישראל‪ ,‬העוסק בסכסוכי גירושין בלבד (כמעט‪.‬‬
‫ואינני נדרש כאן לענייני ממון הנכרכים בגט) – קריטריון‬
‫זה משמעו פסיקה כדעת המקילים בהלכות גיטין‪ .‬ואם‬
‫בדיני ממונות‪ ,‬שיש בהם שני צדדים ו"זכות לזה חובה‬
‫לזה"‪ ,‬הדיין נדרש לפסוק "לפנים משורת הדין"‪ ,‬ק"ו‬
‫לשחרור אשה מעגינותה שאין צד שני שניזוק אלא‬
‫חששנות פסיקתית בלבד‪.‬‬
‫דיין החפץ שבבי"ד של מעלה יתנהגו עמו במדת‬
‫הרחמים ולפנים משורת הדין‪ ,‬חייב לנענע בראשו לכל‬
‫דעה מקילה בספרות ההלכה‪ .‬ירא‪-‬הוראה הקב"ה ינענע‬
‫כנגדו במידת הדין‪...‬‬
‫(נכתב בכ"ה באלול)‬
‫בגדי הדיין החדשים‬
‫בעת כתיבת השורות מתחוללת בישראל 'מלחמת עולם‬
‫משולשת' בין החרדים‪ ,‬ש"ס והציונות הדתית בתחרות‬
‫לאיוש כסאות דיינים מיותמים‪ .‬בעת קריאת השורות‬
‫אולי כבר תדעו מהן תוצאות המקח וממכר והדיל‪ .‬ואנכי‬
‫הקטן עומד בככר השוק וצווח‪ :‬גלימת הדיין עירומה! מה‬
‫הביג‪-‬דיל? מה כאן כ"כ נחשק? מה כאן מיגזרי? ואבאר‬
‫תובנותיי‪ ,‬אחר בקשת מחילה מרעיי דייני ישראל;‬
‫אני יודע שיש רק כמאה דיינים בישראל ולכן הערך‬
‫הנומינלי גבוה‪ ,‬השכר בהתאם ובצידו הכתר והכבוד‪.‬‬
‫במסורת הדורות התואר 'דיין' היה מרומם בסולם‬
‫החברתי‪ ,‬אך חשיבותו נבעה בעיקר בכהנו גם כמרא‬
‫דאתרא ו‪/‬או כמנהיג וראש הקהל‪ .‬חשיבות יתירה‬
‫גבאי בית הכנסת! אחראי ספריה!‬
‫אם טרם רכשתם את סדרת‬
‫'תחומין' ‪ -‬תורה‪ ,‬חברה ומדינה‬
‫מבצע מיוחד לחגים לבתיכ"נ ולמוסדות‬
‫‪ 35‬כרכים ‪ ₪1300 -‬בלבד‬
‫כולל משלוח‪ ,‬במקום ‪₪1800‬‬
‫להזמנות מכון צומת ‪02-9932111‬‬
‫ה מתקרב!‬
‫ראש ה ה‬
‫שנתחילה עם חג"ז‬
‫שנה טובה מ‬
‫מין‪ ,‬המלאי מוגבל‬
‫מהרו להז‬
‫להזמנות חייגו למכון צומת‪02-993-2111 :‬‬
‫לרכישה אינטרנטית‪www.zomet.org.il :‬‬
‫זָ כְ רֵ נוּ לְ ַח ִּיים‪,‬‬
‫ֶמלֶ ךְ ָח ֵפץ ַּב ַח ִּיים‬
‫חג"ז‬
‫שעון גז ליו"ט‬
‫רק ‪ 96x3‬ש"ח‬
‫(סה"כ ‪ 288‬ש"ח כולל דמי משלוח)‬
‫מאפשר בישול וחימום מהיר לחג‪.‬‬
‫הפעלה פשוטה ונקייה‪ .‬כיבוי גז ‪ -‬למהדרין!‬