‫ִּ‬ ‫"כי ֶאת ָּכל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ָּתה ר ֶֹאה ְל ָך ֶא ְּת ֶנ ָּנה ו ְּל ַז ְר ֲע ָך ַעד עוֹ ָלם"‬ ‫סיפורה של מולדת‬ ‫חוברת לימוד מושגים לתלמידי כיתות ג‪-‬ו בקרני‪-‬שומרון‬ ‫(בראשית יג יז)‬ ‫כריכה פנימית‬ 3 4 ‫האבות והאמהות‬ ‫ההיסטוריה של העם היהודי נפתחת על ידי אבות ואמהות האומה‪ :‬אברהם ושרה‪ ,‬יצחק ורבקה‪,‬‬ ‫יעקב ורחל ולאה‪ .‬קורותיהם ומעשיהם מתוארים בספר "בראשית"‪ .‬אברהם אבינו נולד לפני שלושת‬ ‫אלפים ושמונה מאות שנה‪ .‬אבותינו ואמותינו הניחו את היסוד למסורת היהודית והלאומית של‬ ‫עם ישראל‪ ,‬שעיקריה הם‪ :‬האמונה בה' – שהייתה חידוש לעומת האמונה באלים רבים שרווחה אז‪,‬‬ ‫קיום מצוות והקשר לארץ ישראל‪ .‬כפי שכתוב בתורה‪ ,‬האבות והאמהות קבורים במערת המכפלה‬ ‫בחברון‪ ,‬פרט לרחל שנקברה בבית לחם‪.‬‬ ‫י‪-‬ח‬ ‫ת‪--‬א ְר ַ ּבע‬ ‫"וַ ִ ּי ׁ ְש ַמע ַא ְב ָר ָהם‪ֶ ,‬א ֶ‬ ‫ל‪-‬ע ְפרוֹ ן‪ ,‬וַ ִ ּי ׁ ְשקֹל ַא ְב ָר ָהם לְ ֶע ְפרֹן‪ֶ ,‬א ַ‬ ‫ַ‬ ‫ת‪-‬ה ֶּכ ֶסף ֲא ׁ ֶשר ִדּ ֶ ּבר ְ ּב ָאזְ נֵ י ְבנֵ ֵ‬ ‫ֵמאוֹ ת ׁ ֶש ֶקל ֶּכ ֶסף‪ ,‬ע ֵֹבר לַ ּס ֵֹחר‪ .‬וַ ָ ּי ָקם שְׂ ֵדה ֶע ְפרוֹ ן‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ַ ּב ַּמכְ ּ ֵפלָ ה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר‪ ,‬לִ ְפנֵ י ַמ ְמ ֵרא‪ַ :‬ה ּ ָׂש ֶדה‪ ,‬וְ ַה ְּמ ָע ָרה‬ ‫ל‪-‬ה ֵעץ ֲא ׁ ֶשר ַ ּב ּ ָׂש ֶדה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ְ ּבכָ ְ ּ‬ ‫י‪-‬חת‪ּ ְ ,‬בכֹל‪ּ ָ ,‬ב ֵאי‬ ‫ֲא ׁ ֶשר‪-‬בּ וֹ ‪ ,‬וְ כָ ָ‬ ‫ל‪-‬ג ֻבלוֹ ָס ִביב‪ .‬לְ ַא ְב ָר ָהם לְ ִמ ְקנָ ה‪ ,‬לְ ֵעינֵ י ְבנֵ ֵ‬ ‫א‪--‬הוא‬ ‫ל‪-‬פנֵ י ַמ ְמ ֵר‬ ‫ִ‬ ‫ל‪-‬מ ָע ַרת שְׂ ֵדה ַה ַּמכְ ּ ֵפלָ ה ַע ּ ְ‬ ‫ר‪-‬עירוֹ ‪ .‬וְ ַא ֲח ֵרי‪-‬כֵ ן ָק ַבר ַא ְב ָר ָהם ֶאת‪-‬שָׂ ָרה ִא ׁ ְש ּתוֹ ‪ֶ ,‬א ְ‬ ‫ׁ ַש ַע ִ‬ ‫ֶח ְברוֹ ן‪ּ ְ :‬ב ֶא ֶרץ‪ְּ ,‬כנָ ַען"‪( .‬בראשית כג‪/‬טז‪-‬יט)‬ ‫"וַ ָּת ָמת ָר ֵחל וַ ִּת ָ ּק ֵבר ְ ּב ֶד ֶר ְך ֶא ְפ ָר ָתה ִהוא ֵ ּבית לָ ֶחם‪ .‬וַ ַ ּי ֵ ּצב יַ ֲעקֹב ַמ ֵ ּצ ָבה ַעל ְק ֻב ָר ָת ּה ִהוא ַמ ֶ ּצ ֶבת ְק ֻב ַרת‬ ‫ָר ֵחל ַעד ַה ּיוֹ ם"‪( .‬בראשית לה‪/‬יט‪-‬כ)‬ ‫‪5‬‬ ‫תקופת התנ"ך‬ ‫תקופת ָּ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‬ ‫ִּכי ֶא‬ ‫ת‪-‬כ ָ‬ ‫ההבטחה‬ ‫ר‪-‬א ָּתה ר ֶֹאה‪,‬‬ ‫ֲא ׁ ֶש ַ‬ ‫ִּכי ֶא ָ ָּ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‬ ‫ת‪-‬כ ָ‬ ‫לְ ך ֶא ְּתנֶ ָּנה‪,‬‬ ‫ר‪-‬א ָּתה ר ֶֹאה‪,‬‬ ‫ֲא ׁ ֶש ָ ַ‬ ‫ּולְ זַ ְר ֲע ָך‪ַ ,‬עד‪-‬עוֹ לָ ם‪.‬‬ ‫לְ ך ֶא ְּתנֶ ָּנה‪,‬‬ ‫(בראשית י"ג)‬ ‫ּולְ זַ ְר ֲע ָך‪ַ ,‬עד‪-‬עוֹ לָ ם‪.‬‬ ‫(בראשית י"ג)‬ ‫להיות יהודי‬ ‫מילים‪ :‬יורם טהרלב ‪ /‬לחן‪ :‬משה וילנסקי‬ ‫להתחיל מארם נהריים‬ ‫לעבור בכבשן האש‬ ‫ולצאת למסע הנצח‬ ‫עם מים ולחם יבש‪.‬‬ ‫לעקוד את הבן‪ ,‬את הילד‪,‬‬ ‫כמו לגדוע תקווה אחרונה‬ ‫ולשלוח אליו מאכלת‬ ‫שנה אחרי שנה‪.‬‬ ‫ולשמוע מגבוה‬ ‫את הקול ההולך‪:‬‬ ‫לך לך‪ ,‬לך!‬ ‫לך לך‪ ,‬לך!‬ ‫אתה האחר‪,‬‬ ‫אתה היחידי‬ ‫לך לך!‬ ‫"לך לך" פירושו להיות יהודי‪.‬‬ ‫לרדת מפה למצרים‬ ‫ולצאת ממצרים לפה‬ ‫בלי לדעת אם בירושלים‬ ‫יבוא המסע אל סופו‪.‬‬ ‫להיות גם נגיד וגם מלך‬ ‫ושר בחצרות ספרד‬ ‫אך תמיד להרגיש מאכלת‬ ‫מונחת עלי צווארך‪.‬‬ ‫ולשמוע מגבוה‪...‬‬ ‫תמיד לחכות שיגיע‬ ‫הקול שיקרא גם לך‬ ‫לדעת כי בית אביך‬ ‫לעד לא יהיה ביתך‬ ‫ולנוע מארץ לארץ‬ ‫אך לשאת כחותם ושבועה‬ ‫את זכר אותה הארץ‬ ‫אשר עמודיה שבעה‪.‬‬ ‫הבטחת הארץ לאבות‬ ‫ההבטחה שארץ ישראל תינתן לצאצאיהם של‬ ‫אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬חוזרת מספר פעמים במהלך‬ ‫ספר בראשית ונמסרת לכל אחד ואחד מהאבות‪:‬‬ ‫לְ ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו ֶא ֶרץ‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל ֻה ְב ְט ָחה בברית בין‬ ‫הבתרים‪ּ ַ :‬‬ ‫ְּ‬ ‫ת‪-‬א ְב ָר‬ ‫ם‪--‬ב ִרית‬ ‫"ב ּיוֹ ם ַההוּא‪ָּ ,‬כ ַרת ה' ֶא ַ‬ ‫ת‪-‬ה ָא ֶרץ ַה ּזֹאת‪ִ ,‬מ ְּנ ַהר ִמ ְצ ַריִ ם‪,‬‬ ‫לֵ אמֹר‪ :‬לְ זַ ְר ֲע ָך‪ ,‬נָ ַת ִּתי ֶא ָ‬ ‫ר‪-‬פ ָרת" (בראשית טו‪/‬יח)‬ ‫ד‪-‬ה ָּנ ָהר ַה ָ ּגדֹל נְ ַה ּ ְ‬ ‫ַע ַ‬ ‫ליצחק אבינו הובטח‪ּ :‬‬ ‫"גוּר ָ ּב ָא ֶרץ ַה ּזֹאת‪ ,‬וְ ֶא ְהיֶ ה ִע ְּמ ָך‬ ‫וַ ֲא ָב ְרכֶ ָּך‪ִּ :‬כי‪-‬לְ ָך ּולְ זַ ְר ֲע ָך‪ֶ ,‬א ֵּתן ֶא ָּ‬ ‫ל‪-‬ה ֲא ָרצֹת ָה ֵאל‪,‬‬ ‫ת‪-‬כ ָ‬ ‫ת‪-‬ה ּׁ ְש ֻב ָעה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּב ְע ִּתי לְ ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ָ‬ ‫יך‪".‬‬ ‫וַ ֲה ִקמ ִֹתי ֶא ַ‬ ‫(בראשית כו‪/‬ג)‬ ‫"ה ָא ֶרץ‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר‬ ‫ליעקב אבינו הובטח‪ָ :‬‬ ‫יה‪--‬לְ ָך ֶא ְּתנֶ ָּנה‪ּ ,‬ולְ זַ ְר ֶע ָך‪".‬‬ ‫ַא ָּתה ׁשֹכֵ ב ָעלֶ ָ‬ ‫(בראשית כח‪/‬יג)‬ ‫גבולות ההבטחה‬ ‫את גבולותיה של ארץ ישראל אנחנו‬ ‫למדים מספר יהושע‪ .‬עם כניסתם של‬ ‫בני ישראל לארץ נצטווה המנהיג יהושע‪:‬‬ ‫ָּ‬ ‫ף‪-‬רגְ לְ כֶ ם בּ וֹ ‪-‬‬ ‫ל‪-‬מקוֹ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ִּת ְדר ְֹך ַּכ ַ‬ ‫"כ ָ‬ ‫לָ כֶ ם נְ ַת ִּתיו‪ַּ :‬כ ֲא ׁ ֶשר ִדּ ַ ּב ְר ִּתי‪ֶ ,‬אל‪-‬מ ׁ ֶֹשה‪.‬‬‫ד‪-‬ה ָּנ ָהר ַה ָ ּגדוֹ ל‬ ‫ֵמ ַה ִּמ ְד ָ ּבר וְ ַה ְּל ָבנוֹ ן ַה ֶ ּזה וְ ַע ַ‬ ‫ד‪-‬ה ָ ּים‬ ‫ר‪-‬פ ָרת‪ ,‬כּ ֹל ֶא ֶרץ ַה ִח ִּתים‪ ,‬וְ ַע ַ‬ ‫נְ ַה ּ ְ‬ ‫ַה ָ ּגדוֹ ל‪ְ ,‬מבוֹ א ַה ּׁ ָש ֶמ ׁש‪--‬יִ ְהיֶ ה‪ּ ְ ,‬גב ּולְ כֶ ם‪".‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שבחה של ארץ ישראל‬ ‫ארץ ישראל נשתבחה בתנובה מיוחדת ‪ -‬שבעת‬ ‫ּשע ָֹרה‪ ,‬וְ גֶ ֶפן ו ְּת ֵאנָ ה וְ ִר ּמוֹ ן;‬ ‫המינים ֶא ֶרץ ִח ָּטה ו ְ ׂ‬ ‫ש ֶמן‪ ,‬ו ְּד ָב ׁש (תמר)‪( ".‬דברים ח'‪ ,‬ז'‪-‬ח')‬ ‫ֶא ֶרץ‪-‬זֵ ית ׁ ֶ‬ ‫ְמיֻ ָחדוֹ ת ַה ּנוֹ ֲהגוֹ ת אך ורק ָ ּב ּה‪ .‬ונקראות מצוות‬ ‫התלויות בארץ‪ְּ ,‬כגוֹ ן‪:‬‬ ‫ת‪-‬ה ָא ֶרץ‪,‬‬ ‫ִמ ְצוַ ת יִ ּ ׂ‬ ‫שוּב ָה ָא ֶרץ – "וְ הוֹ ַר ׁ ְש ֶּתם ֶא ָ‬ ‫יש ְב ֶּת ָ ּ‬ ‫ת‪-‬ה ָא ֶרץ‪ ,‬לָ ֶר ׁ ֶשת‬ ‫וִ ׁ ַ‬ ‫ם‪-‬ב ּה‪ִּ :‬כי לָ כֶ ם נָ ַת ִּתי ֶא ָ‬ ‫ת‪-‬ה ָא ֶרץ" (במדבר לג‪/‬נג‪-‬נד)‪.‬‬ ‫א ָֹת ּה‪ .‬וְ ִה ְתנַ ַחלְ ֶּתם ֶא ָ‬ ‫ַמ ָּתן תרומות ומעשרות מפירות הארץ‬ ‫ל‪-‬תבו ַּאת‬ ‫"ע ּ ֵׂשר ְּת ַע ּ ֵׂשר‪ֵ ,‬את ָּכ ְּ‬ ‫ומתבואתה – ַ‬ ‫זַ ְר ֶע ָך‪ַ ,‬ה ּי ֵֹצא ַה ּ ָׂש ֶדה‪ָ ׁ ,‬שנָ ה ׁ ָשנָ ה‪( ".‬דברים יד‪/‬כב)‪ .‬מעשר‬ ‫(עשירית) נותנים ללוי‪ ,‬ותרומה ‪ -‬לכהן‪ .‬פעם‬ ‫בשלוש שנים מפרישים מהתוצרת החקלאית‬ ‫מעשר (עשירית) לעני‪.‬‬ ‫מצות הפרשת חלה מן העיסה – "וְ ָהיָ ה‪ּ ַ ,‬ב ֲאכָ לְ כֶ ם‬ ‫אשית‪,‬‬ ‫ץ‪--‬ת ִרימ ּו ְתרו ָּמה‪ ,‬לַ ה'‪ֵ .‬ר ׁ ִ‬ ‫ִמ ֶ ּל ֶחם ָה ָא ֶר ָּ‬ ‫ם‪--‬ח ָ ּלה‪ָּ ,‬ת ִרימ ּו ְתרו ָּמה" (במדבר טו‪/‬יט‪-‬כ)‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ֲע ִרס ֵֹתכֶ‬ ‫התרומה ניתנת לכהן‪.‬‬ ‫בארץ יש עניין מיוחד שקשור להשקיית האדמה‪:‬‬ ‫הוא תלוי בשמירת התורה וקיום מצוות ה'‪.‬‬ ‫אם ישראל יעשו רצונו של מקום אז ירד גשם‬ ‫והחקלאים לא יצטרכו לדאוג להשקיה (כמו בארץ‬ ‫מצרים)‪ ,‬אבל אם הם יעבדו אלוהים אחרים‪ ,‬אז‬ ‫תהיה בצורת ואפילו יגלו מהארץ‪.‬‬ ‫מצוות התלויות בארץ‬ ‫ַמ ֲע ָמ ָד ּה ַה ְּמיֻ ָחד ׁ ֶשל ָא ֶרץ ישראל ִמ ְת ַ ּב ֵּטא ְ ּב ִמ ְצווֹ ת‬ ‫ספירת העומר מיום הנפת העומר (התבואה‬ ‫החדשה) בפסח עד יום הקרבת העומר בחג‬ ‫בשבועות – "ו ְּס ַפ ְר ֶּתם לָ כֶ ם ִמ ָּמ ֳח ַרת ַה ַּׁש ָ ּבת‪,‬‬ ‫ִמ ּיוֹ ם ֲה ִב ֲיאכֶ ם ֶאת ע ֶֹמר ַה ְּתנו ָּפה ‪ֶ ׁ -‬ש ַבע ׁ ַש ָ ּבתוֹ ת‬ ‫יעת‬ ‫ְּת ִמימֹת ִּת ְהיֶ ינָ ה‪ַ .‬עד ִמ ָּמ ֳח ַרת ַה ַּׁש ָ ּבת ַה ְּׁש ִב ִ‬ ‫ִּת ְס ּ ְפר ּו ֲח ִמ ִּׁשים יוֹ ם‪ ,‬וְ ִה ְק ַר ְב ֶּתם ִמנְ ָחה ֲח ָד ׁ ָשה‬ ‫לַ ה'‪( ".‬ויקרא כג‪/‬טו‪-‬טז)‬ ‫ע‪-‬שנִ ים‪ַּ ,‬ת ֲעשֶׂ ה ׁ ְש ִמ ָּטה"‬ ‫"מ ֵ ּקץ ׁ ֶש ַב ׁ ָ‬ ‫שנת ׁ ְש ִמ ָּטה ‪ִ -‬‬ ‫(דברים טו‪/‬א)‪" .‬וַ יְ ַד ֵ ּבר ה' ֶאל‪-‬מ ׁ ֶֹשה‪ּ ְ ,‬ב ַהר ִסינַ י לֵ אמֹר‪.‬‬ ‫ַדּ ֵ ּבר ֶא ְ ּ‬ ‫ל‪-‬בנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל‪ ,‬וְ ָא ַמ ְר ָּת ֲאלֵ ֶהם‪ִּ ,‬כי ָתבֹא ּו ֶאל‪-‬‬ ‫ָה ָא ֶרץ‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ֲאנִ י נ ֵֹתן לָ כֶ ם‪--‬וְ ׁ ָש ְב ָתה ָה ָא ֶרץ‪ַ ׁ ,‬ש ָ ּבת‬ ‫‪7‬‬ ‫לַ ה'‪ֵ ׁ .‬ש ׁש ׁ ָשנִ ים ִּתזְ ַרע שָׂ ֶד ָך‪ ,‬וְ ׁ ֵש ׁש ׁ ָשנִ ים ִּתזְ מֹר‬ ‫יעת‪,‬‬ ‫ת‪-‬תבו ָּא ָת ּה‪ .‬ו ַּב ּׁ ָשנָ ה ַה ּׁ ְש ִב ִ‬ ‫ַּכ ְר ֶמ ָך; וְ ָא ַס ְפ ָּת‪ֶ ,‬א ְּ‬ ‫ץ‪--‬ש ָ ּבת‪ ,‬לַ ה'‪ :‬שָׂ ְד ָך ֹלא‬ ‫ׁ ַש ַ ּבת ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן יִ ְהיֶ ה לָ ָא ֶר ׁ ַ‬ ‫יח ְק ִצ ְיר ָך ֹלא‬ ‫ִתזְ ָרע‪ ,‬וְ כַ ְר ְמ ָך ֹלא ִתזְ מֹר‪ֵ .‬את ְס ִפ ַ‬ ‫ת‪-‬ע ְּנ ֵבי נְ זִ ֶיר ָך ֹלא ִת ְבצֹר‪ְ ׁ :‬שנַ ת ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן‪,‬‬ ‫ִת ְקצוֹ ר‪ ,‬וְ ֶא ִ‬ ‫יִ ְהיֶ ה לָ ָא ֶרץ‪ .‬וְ ָהיְ ָתה ׁ ַש ַ ּבת ָה ָא ֶרץ לָ כֶ ם‪ ,‬לְ ָאכְ לָ ה‪--‬‬ ‫לְ ָך‪ּ ,‬ולְ ַע ְב ְדּ ָך וְ לַ ֲא ָמ ֶת ָך; וְ לִ שְׂ כִ ְיר ָך‪ּ ,‬ולְ תוֹ ׁ ָש ְב ָך‪ַ ,‬ה ָ ּג ִרים‪,‬‬ ‫ִע ָּמ ְך‪ .‬וְ לִ ְב ֶה ְמ ְּת ָך‪--‬וְ לַ ַח ָ ּיה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ְ ּב ַא ְר ֶצ ָך‪ִּ :‬ת ְהיֶ ה כָ ל‪-‬‬ ‫ְּתבו ָּא ָת ּה‪ ,‬לֶ ֱאכֹל‪( ".‬ויקרא כה‪/‬א‪-‬ז)‬ ‫שנת תשע"ה תהיה שנת שמיטה‪.‬‬ ‫קנין הארץ‬ ‫אבותינו לא הסתפקו רק בהבטחה אלא עשו‬ ‫פעולות לקניין הארץ‪ :‬אברהם אבינו התהלך‬ ‫בארץ לאורכה ולרוחבה‪ ,‬על פי הציווי האלוקי‪:‬‬ ‫"קום והתהלך בארץ‪ "...‬הוא גם חפר בה שבע‬ ‫בארות ונטע בה עצים‪ .‬את מערת המכפלה‬ ‫בחברון הוא דאג לקנות בכסף מלא‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יטענו הגויים שהיא נגזלה מהם‪ .‬עיקר מעשיו‬ ‫של יצחק אבינו היה לשמור על ההישגים של‬ ‫אברהם בנחלת הארץ‪ :‬הוא לא עזב את הארץ‬ ‫וקיים את ציווי ה' "גור בארץ הזאת"‪ .‬גם יעקב‬ ‫אבינו קנה חלקה קדושה בארץ ‪ -‬את העיר‬ ‫שכם שבמרכז השומרון‪.‬‬ ‫יהושע בן‪-‬נון‬ ‫משה רבנו‬ ‫משפחתו ושבטו‪ :‬בן עמרם ויוכבד משבט לוי‬ ‫משפחתו ושבטו‪ :‬שם אביו נון משבט אפרים‪.‬‬ ‫תכונותיו‪ :‬ענו‪ ,‬צנוע‪ ,‬חכם‪ ,‬מנהיג‪ ,‬היה היחיד ששמע את הקב"ה‪.‬‬ ‫עליו נאמר‪" :‬ולא קם עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים‪,‬‬ ‫לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה‬ ‫ולכל עבדיו ולכל ארצו ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר‬ ‫עשה משה לעיני כל ישראל" (דברים לד' פס' י')‪.‬‬ ‫מעשיו ותפקידיו‪ :‬היה משרת משה ותלמידו‪ .‬משה הסמיך אותו‬ ‫למנהיג אחריו‪" :‬ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו‬ ‫עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צווה ה' את משה" (דברים‬ ‫לד' פס' ט')‪.‬‬ ‫יהושע הכניס את עם ישראל לארץ ישראל והנחיל להם את הארץ‬ ‫לאחר שיצא עמם למלחמה על עמיי כנען‪.‬‬ ‫מעשיו ותפקידיו‪ :‬הוציא את בני ישראל ממצרים‪ ,‬היה להם רועה‬ ‫צאן‪ ,‬הנהיגם במדבר‪ ,‬דאג לכל צרכיהם‪ .‬היה סבלן לכל בקשותיהם‬ ‫ותלונותיהם‪ .‬הפך את בני ישראל לעם על ידי כך שנתן להם את‬ ‫תורת ה'‪.‬‬ ‫דוד המלך‬ ‫שלמה המלך‬ ‫משפחתו‪ :‬היה בן ישי הלחמי (מבית לחם) משבט יהודה‪ ,‬הצעיר‬ ‫בבנים‪.‬‬ ‫כשרונות‪ :‬חכמה‪ ,‬ידע שפת כל חי‬ ‫מראהו‪ :‬אדמוני ויפה עינים‬ ‫תרומה לעם ישראל‪ :‬בניית בית המקדש הראשון‬ ‫ההורים‪ :‬דוד ובת שבע‬ ‫כשרונותיו‪ :‬נעים זמירות ישראל ‪ -‬מחבר ספר התהילים ומנגן בכינור‪.‬‬ ‫מעשיו‪ :‬ניצחון על גוליית הפלישתי‪ ,‬השלמת כיבוש הארץ ובמיוחד‬ ‫עיר דוד (ירושלים)‪ ,‬קניית הר הבית וייסוד שושלת מלכות בית דוד‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שכם‬ ‫נחלת יוסף‬ ‫מילים ולחן‪ :‬אסתי לסר‬ ‫אברהם אבינו כאן דרך לראשונה‬ ‫כשנכנס לכנען בעקבות האמונה‬ ‫לישראל מקדם כרותה כאן ברית תורה‬ ‫גריזים עיבל עדים הם מאז למאורע‪.‬‬ ‫כאן בנינו בית‬ ‫כאן אנו חולמים‬ ‫בין כרמי הזית‬ ‫לחיות לעולמים‬ ‫הר נישא מול אופק‪ ,‬נוף נפלא שוקק‬ ‫ירק עצים וסומק של פרחי שקד‬ ‫נצר מטענו יפרח לו ויזהר‬ ‫מול עיני שונאינו כאן על ראש ההר‬ ‫כאן בנינו בית‪...‬‬ ‫ותפילה נישא עוד‪ ,‬כאן לעיניכם‬ ‫לא ירחק היום בו‪ ,‬גם נחזור לשכם‪.‬‬ ‫שנות גלות אלפיים לכאן הלב כוסף‬ ‫לעד יהיה ביתנו בנחלת יוסף‬ ‫כאן בנינו בית‪...‬‬ ‫שכם הייתה נקודת המפגש הראשונה של האומה‬ ‫ואבותיה עם ארצם‪:‬‬ ‫לאחר שה' ציווה את אברהם אבינו לעזוב את ארץ‬ ‫מולדתו וללכת אל הארץ אשר יראה לו‪ ,‬הוא מגיע‬ ‫קודם כל לשכם‪" :‬וַ ַ ּי ֲעבֹר ַא ְב ָרם‪ּ ָ ,‬ב ָא ֶרץ‪ַ ,‬עד ְמקוֹ ם ׁ ְשכֶ ם‪,‬‬ ‫ַעד ֵאלוֹ ן מוֹ ֶרה; וְ ַה ְּכנַ ֲענִ י‪ָ ,‬אז ָ ּב ָא ֶרץ‪( ".‬בראשית יב‪/‬ו)‬ ‫גם יעקב החוזר לארץ מהגלות אצל לבן מגיע אל שכם‪.‬‬ ‫כאן הוא קונה חלקת שדה במאה קשיטה‪" :‬וַ ָ ּיבֹא יַ ֲעקֹב‬ ‫ׁ ָשלֵ ם ִעיר ׁ ְשכֶ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ְ ּב ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען‪ּ ְ ,‬בבֹאוֹ ‪ִ ,‬מ ּ ַפ ַדּ ן ֲא ָרם;‬ ‫ת‪-‬חלְ ַקת ַה ּ ָׂש ֶדה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר נָ ָטה‪-‬‬ ‫וַ ִ ּי ַחן‪ֶ ,‬א ּ ְ‬ ‫ת‪-‬פנֵ י ָה ִעיר‪ .‬וַ ִ ּי ֶקן ֶא ֶ‬ ‫ְּ‬ ‫יטה‪.‬‬ ‫י‪-‬חמוֹ ר‪ֲ ,‬א ִבי ׁ ְשכֶ‬ ‫ׁ ָשם ָא ֳהלוֹ ‪ִ ,‬מ ַ ּיד ְ ּבנֵ ֲ‬ ‫ם‪--‬ב ֵמ ָאה‪ְ ,‬קשִׂ ָ‬ ‫ֹלהי יִ שְׂ ָר ֵאל‪( ".‬בראשית‬ ‫וַ ַ ּי ֶ ּצ ׁ ָ‬ ‫‪-‬אל‪ֱ ,‬א ֵ‬‫ב‪-‬שם‪ִ ,‬מזְ ֵ ּב ַח; וַ ִ ּי ְק ָרא‪-‬לוֹ ֵ‬ ‫לג‪/‬יח‪-‬כ)‬ ‫הפעם הבאה בה אנו נפגשים בעיר שכם היה כאשר‬ ‫שבו בני‪-‬ישראל ממצרים‪ .‬אירוע חשוב ומכונן‬ ‫בתולדות העם היהודי התרחש בה‪ .‬בני ישראל צוו‬ ‫לכרות ברית מיד אחרי עברם את הירדן‪ ,‬למרגלות‬ ‫הר‪-‬גריזים והר‪-‬עיבל‪ .‬וכך אמנם הם עשו‪ ,‬כמסופר‬ ‫ֹלהי יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ביהושע‪ָ :‬‬ ‫"אז יִ ְבנֶ ה יְ הוֹ ׁ ֻש ַע ִמזְ ֵ ּב ַח‪ ,‬לַ ה' ֱא ֵ‬ ‫יבל‪ַּ .‬כ ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה מ ׁ ֶֹשה ֶע ֶבד‪-‬ה' ֶא ְ ּ‬ ‫ת‪-‬בנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ְ ּב ַהר‪ֵ ,‬ע ָ‬ ‫ַּכ ָּכתוּב ְ ּב ֵס ֶפר ּתוֹ ַרת מ ׁ ֶֹש‬ ‫ה‪--‬מזְ ַ ּבח ֲא ָבנִ ים ׁ ְשלֵ מוֹ ת‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר‬ ‫ִ‬ ‫יהן ַ ּב ְרזֶ ל; וַ ַ ּי ֲעל ּו ָעלָ יו עֹלוֹ ת לַ ה'‪ ,‬וַ ִ ּיזְ ְ ּבח ּו‬ ‫ֹלא‪-‬הנִ יף ֲעלֵ ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫‪9‬‬ ‫ים‪--‬את‪ִ ,‬מ ׁ ְשנֵ ה ּתוֹ ַרת‬ ‫ֵ‬ ‫ל‪-‬ה ֲא ָבנִ‬ ‫ב‪-‬שם‪ַ ,‬ע ָ‬ ‫ׁ ְשלָ ִמים‪ .‬וַ ִ ּיכְ ָּת ׁ ָ‬ ‫מ ׁ ֶֹשה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ָּכ ַתב‪ ,‬לִ ְפנֵ י ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל‪ְ .‬כָ ל‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל ּוזְ ֵקנָ יו‬ ‫וְ ׁש ְֹט ִרים וְ ׁש ְֹפ ָטיו ע ְֹמ ִדים ִמ ֶ ּזה ו ִּמ ֶ ּזה לָ ָארוֹ ן נֶ גֶ ד ַהכּ ֲֹהנִ ים‬ ‫ח‪--‬ח ְציוֹ ֶאל‪-‬מוּל‬ ‫ַהלְ וִ ִ ּים נֹשְׂ ֵאי ֲארוֹ ן ְ ּב ִרית‪-‬ה'‪ַּ ,‬כ ֵ ּגר ָּכ ֶאזְ ָר‬ ‫ֶ‬ ‫ַה ְ ּ‬ ‫יבל‪ַּ :‬כ ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה מ ׁ ֶֹשה‬ ‫ר‪-‬ע ָ‬ ‫ר‪-‬ג ִרזִ ים‪ ,‬וְ ַה ֶח ְציוֹ ֶאל‪-‬מוּל ַה ֵ‬ ‫ת‪-‬ה ָעם יִ שְׂ ָר ֵא ָ ּ‬ ‫אשֹנָ ה‪ .‬וְ ַא ֲח ֵרי‪-‬כֵ ן‪,‬‬ ‫ל‪--‬ב ִר ׁ‬ ‫ֶע ֶבד‪-‬ה'‪ ,‬לְ ָב ֵר ְך ֶא ָ‬ ‫ָק ָרא ֶא ָּ‬ ‫ְּ‬ ‫ה‪--‬ככָ ל‪-‬‬ ‫ת‪-‬כ ִ‬ ‫ל‪-‬דּ ְב ֵרי ַה ּתוֹ ָרה‪ַ ,‬ה ְ ּב ָרכָ ה‪ ,‬וְ ַה ְ ּקלָ לָ‬ ‫ר‪-‬צ ָ ּוה‬ ‫ַה ָּכתוּב‪ּ ְ ,‬ב ֵס ֶפר ַה ּתוֹ ָרה‪.‬‬ ‫ֹלא‪-‬היָ ה ָד ָבר‪ִ ,‬מכּ ֹל ֲא ׁ ֶש ִ‬ ‫ָ‬ ‫ל‪-‬ק ַהל יִ שְׂ ָר ֵאל‬ ‫ה‪--‬א ׁ ֶשר‬ ‫מ ׁ ֶֹש‬ ‫ֹלא‪-‬ק ָרא יְ הוֹ ׁ ֻש ַע‪ ,‬נֶ גֶ ד ָּכ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ֲ‬ ‫שים וְ ַה ּ ַטף‪ ,‬וְ ַה ֵ ּגר‪ַ ,‬ההֹלֵ ְך ְ ּב ִק ְר ָ ּבם"‪( .‬יהושע ח ל‪-‬ל)‬ ‫וְ ַה ָּנ ׁ ִ‬ ‫בשכם טמונות עצמותיו של יוסף הצדיק‪ ,‬אותן העלה‬ ‫ר‪-‬ה ֱעל ּו‬ ‫ת‪-‬ע ְצמוֹ ת יוֹ ֵסף ֲא ׁ ֶש ֶ‬ ‫משה רבנו ממצרים‪" :‬וְ ֶא ַ‬ ‫ְבנֵ י‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם‪ָ ,‬ק ְבר ּו ִב ׁ ְשכֶ ם‪ּ ְ ,‬ב ֶחלְ ַקת ַה ּ ָׂש ֶדה‬ ‫י‪-‬שכֶ ם‪ּ ְ ,‬ב ֵמ ָאה‬ ‫י‪-‬חמוֹ ר ֲא ִב ׁ ְ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָקנָ ה יַ ֲעקֹב ֵמ ֵאת ְ ּבנֵ ֲ‬ ‫יטה; וַ ִ ּי ְהי ּו לִ ְבנֵ י‪-‬יוֹ ֵסף‪ ,‬לְ נַ ֲחלָ ה‪( ".‬דברים כד‪/‬לב)‬ ‫ְקשִׂ ָ‬ ‫כמו כן‪ ,‬שימשה שכם כבירה הראשונה של מלכי‬ ‫ישראל (ספר מלכים)‪ ,‬במקביל לירושלים אשר היוותה‬ ‫כבירת מלכי יהודה‪.‬‬ ‫כפי שנוכחנו‪ ,‬שכם אוזכרה פעמים רבות בתנ"ך‪ ,‬עובדה‬ ‫המלמדת על חשיבותה הרבה בתולדות עמנו‪.‬‬ ‫ירושלים והר הבית‬ ‫יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם זָ כְ ָתה לְ ַמ ֲע ָמד ְמיֻ ָחד ֵע ֶקב ְ ּב ִח ַירתה ִּכ ְמקוֹ ם ַה ִּמ ְק ָדּ ׁש‪ .‬היא נבחרה על‬ ‫ידי הקדוש ברוך הוא כמקום משכנו‪ .‬בספר תהילים כתוב‪" :‬כי בחר ה' בציון‬ ‫אוה למושב לו" (תהילים קל"ב‪ ,‬י"ג)‪ .‬ציון היא ירושלים‪.‬‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש‪.‬‬ ‫ָדּ וִ ד ַה ֶּמלֶ ְך ָּכ ַב ׁש ֶאת ָה ִעיר‪ ,‬ו ׁ ְּשֹלמֹה ְ ּבנוֹ ְ ּבנָ ּה ָ ּב ּה ֶאת ֵ ּב ַ‬ ‫גלות בבל‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש ָה ִר ׁ‬ ‫אשוֹ ן נֶ ְח ַרב וְ רֹב ָה ַעם ֻהגְ לָ ה לְ ָב ֶבל ִ ּב ֵידי נְ ב ּוכַ ְדנֶ ַ ּצר ֶמלֶ ְך ָ ּב ֶבל‬ ‫ֵ ּב ַ‬ ‫ִ ּב ׁ ְשנַ ת ‪ 586‬לִ ְפנֵ י ַה ְּס ִפ ָירה‪ּ ַ :‬‬ ‫"ב ּׁ ָשנָ ה ַה ְּת ׁ ִש ִעית לְ ִצ ְד ִק ָ ּיה ּו ֶמלֶ ְך‪-‬יְ הו ָּדה ַ ּבח ֶֹד ׁש‬ ‫אצר ֶמלֶ ְך ָ ּ‬ ‫יה‪ .‬‬ ‫ב ֶבל וְ כָ ֵ‬‫ל‪-‬חילוֹ ֶאל‪-‬יְ רו ׁ ָּש ִַלם‪ ,‬וַ ָ ּי ֻצרוּ‪ָ ,‬עלֶ ָ‬ ‫ָה ֲעשִׂ ִרי‪ּ ָ ,‬בא נְ ב ּוכַ ְד ֶר ַ ּ‬ ‫יעי ְ ּב ִת ׁ ְש ָעה לַ ח ֶֹד ׁש‪ָ ,‬ה ְב ְק ָעה‪,‬‬ ‫ְ ּב ַע ׁ ְש ֵּת ֶ‬ ‫י‪-‬עשְׂ ֵרה ׁ ָשנָ ה לְ ִצ ְד ִק ָ ּיהוּ‪ּ ַ ,‬בח ֶֹד ׁש ָה ְר ִב ִ‬ ‫ָה ִעיר‪( ".‬ירמיהו פרק לט)‬ ‫ירושלים של ימינו מחולקת לשני חלקים‪ :‬העיר העתיקה – שמוקפת חומה‪,‬‬ ‫והעיר החדשה ‪ -‬הבנויה מחוץ לחומה‪.‬‬ ‫אשוֹ ן וְ ַה ּׁ ֵשנִ י נִ ְ ּצב ּו ַעל‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש ָה ִר ׁ‬ ‫ַהר ַה ַ ּביִ ת ִה ּנוֹ ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ּ ֵ .‬ב ַ‬ ‫ּ ִפ ְס ָ ּגתוֹ ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך ְּתקו ָּפה ׁ ֶשל ְּכ ֶאלֶ ף ׁ ָשנִ ים סך הכל‪ֵ .‬מ ָאז ַה ֵּמ ָאה ַה‪ 7-‬לַ ְּס ִפ ָירה‪,‬‬ ‫במהלכה כבשו ערבים את ארץ ישראל‪ּ ְ ,‬בנ ּויִ ים ָעלָ יו ִּכ ּ ַפת ַה ֶּסלַ ע ו ִּמ ְס ַ ּגד ֶאל‪-‬‬ ‫ַא ְק ָצא‪ .‬זֶ ה ּו ַה ָּמקוֹ ם ַה ָ ּקדוֹ ׁש ְ ּביוֹ ֵתר לַ ַ ּי ֲהדוּת‪.‬‬ ‫יפה ֶאת ַהר ַה ַ ּביִ ת ְ ּבסוֹ ף‬ ‫ַהכּ ֶֹתל ַה ַּמ ֲע ָר ִבי ִה ּנוֹ שָׂ ִריד ׁ ֶשל חוֹ ָמה ִחיצוֹ נִ ית‪ֶ ׁ ,‬ש ֵה ִק ָ‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש ַה ֻּמ ְר ָחב‪,‬‬ ‫ְּתקו ַּפת ַ ּביִ ת ׁ ֵשנִ י וְ ִה ְ ּו ָתה ֶאת ַהחוֹ ָמה ַה ַּמ ֲע ָר ִבית ׁ ֶשל ֵ ּב ַ‬ ‫ׁ ֶש ָ ּבנָ ה הוֹ ְרדּ וֹ ס‪ֵ .‬חלֶ ק ֵמ ַהכּ ֶֹתל נִ ְמ ָצא ַ ּב ַ ּגן ָה ַא ְרכֵ אוֹ לוֹ גִ י‪ָ ,‬סמו ְּך לִ ְר ָח ַבת ַה ְּת ִפ ָ ּלה‪,‬‬ ‫וְ ׁ ָשם ֶא ְפ ׁ ָשר לָ גֶ ׁ ֶשת לַ כּ ֶֹתל ַה ְדּ רוֹ ִמי‪ַ .‬ה ֶה ְמ ׁ ֵש ְך ַה ְ ּצפוֹ נִ י ׁ ֶשל ַהכּ ֶֹתל‪ַ ,‬הכּ וֹ לֵ ל ֶאת‬ ‫ַהכּ ֶֹתל ַה ָ ּק ָטן‪ ,‬נֶ ְחשַׂ ף ְ ּב ִמנְ ֲהרוֹ ת ַהכּ ֶֹתל‪.‬‬ ‫אשוֹן‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָּדׁש ָה ִר ׁ‬ ‫ֵּב ַ‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש ָה ִר ׁ‬ ‫אשוֹ ן נִ ְבנָ ה ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם ַעל‪-‬יְ ֵדי ׁ ְשֹלמֹה ַה ֶּמלֶ ך‪ ,‬כאלף שנים לפני‬ ‫ֵ ּב ַ‬ ‫הספירה‪" :‬וַ יְ ִהי ִב ׁ ְשמוֹ נִ ים ׁ ָשנָ ה וְ ַא ְר ַ ּבע ֵמאוֹ ת ׁ ָשנָ ה לְ ֵצאת ְ ּבנֵ י‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל ֵמ ֶא ֶרץ‪-‬‬ ‫יעית ְ ּבח ֶֹד ׁש זִ ו‪ ,‬הוּא ַהח ֶֹד ׁש ַה ּׁ ֵשנִ י‪ ,‬לִ ְמ ְ‬ ‫ֹלך ׁ ְשֹלמֹה‪ַ ,‬על‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל;‬ ‫ִמ ְצ ַריִ ם ַ ּב ּׁ ָשנָ ה ָה ְר ִב ִ‬ ‫וַ ִ ּי ֶבן ַה ַ ּביִ ת‪ ,‬לַ ה'" (מלכים א פרק ו)‪.‬‬ ‫שלושה מקומות אין אומות העולם‬ ‫יכולות להונות את ישראל ולומר להם‬ ‫גזולים הם בידכם‪ ,‬ואלו הן‪ :‬מערת המכפלה‬ ‫וקבורתו של יוסף ובית‪-‬המקדש"‪( .‬בראשית רבה)‬ ‫ַה ִּמ ְק ָדּ ׁש ָהיָ ה ְמקוֹ ם הקרבת ָק ְר ָ ּבנוֹ ת‪ֶ ,‬ה ֱעל ּו ֵאלָ יו ֶאת ַה ִ ּבכּ ו ִּרים וְ ָעל ּו ֵאלָ יו לָ ֶרגֶ ל‬ ‫(פ ַסח‪ָ ׁ ,‬שבוּעוֹ ת וְ ֻסכּ וֹ ת)‪.‬‬ ‫ֹלשת ָה ְרגָ לִ ים ּ ֶ‬ ‫ִ ּב ׁ ְש ׁ ֶ‬ ‫‪10‬‬ ‫בבל) לבנות מחדש את בית המקדש‪ .‬הם עלו לארץ ישראל בעליות המוכרות‬ ‫בשם עלית "עזרא ונחמיה"‪.‬‬ ‫ֹלהי‬ ‫הצהרת כורש‪" :‬כּ ֹה ָא ַמר‪ ,‬כּ ֶֹר ׁש ֶמלֶ ְך ּ ָפ ַרס‪--‬כּ ֹל ַמ ְמלְ כוֹ ת ָה ָא ֶרץ‪ ,‬נָ ַתן לִ י ה' ֱא ֵ‬ ‫שומרון המקראית ‪ -‬ממלכת ישראל‬ ‫השומרון היה מרכז ממלכת ישראל‪ .‬הוא נקרא כך על שם העיר שומרון‬ ‫(כיום סבסטיה) ששמשה כבירת ממלכת ישראל במשך שנים רבות‪ .‬המקום‬ ‫נקנה על ידי המלך עומרי והוא אף זה שהקנה לה את שמה‪ ,‬על שם בעליו‬ ‫הקודמים של המקום‪" :‬וַ ִ ּי ֶקן ֶאת ָה ָהר ׁשֹ ְמרוֹ ן ֵמ ֶאת ׁ ֶש ֶמר ְ ּבכִ ְּכ ַריִ ם ָּכ ֶסף וַ ִ ּי ֶבן ֶאת‬ ‫ש ֶמר ֲאדֹנֵ י ָה ָהר ׁשֹ ְמרוֹ ן" (מלכים א'‪,‬‬ ‫ָה ָהר וַ ִ ּי ְק ָרא ֶאת ׁ ֵשם ָה ִעיר ֲא ׁ ֶשר ָ ּבנָ ה ַעל ׁ ֶשם ׁ ֶ‬ ‫פרק טז‪/‬כד)‪.‬‬ ‫י‪-‬בכֶ ם‬ ‫ַה ּׁ ָש ָמיִ ם; וְ הו ָ‬ ‫ּא‪-‬פ ַקד ָעלַ י לִ ְבנוֹ ת‪-‬לוֹ ַביִ ת‪ּ ִ ,‬בירו ׁ ָּש ִַלם ֲא ׁ ֶשר ִ ּביהו ָּדה‪ִ .‬מ ָ‬ ‫ֹלהיו ִע ּמוֹ ‪ ,‬וְ יַ ַעל‪ ,‬לִ ירו ׁ ָּש ִַלם ֲא ׁ ֶשר ִ ּביהו ָּדה; וְ יִ ֶבן‪ֶ ,‬א ֵ ּ‬ ‫ת‪-‬בית ה'‬ ‫ל‪-‬ע ּמוֹ ‪ ,‬יְ ִהי ֱא ָ‬ ‫ִמ ָּכ ַ‬ ‫ֹלהים‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ִ ּבירו ׁ ָּש ִָלם" (עזרא פרק א)‪.‬‬ ‫ֹלהי יִ שְׂ ָר ֵאל‪--‬הוּא ָה ֱא ִ‬ ‫ֱא ֵ‬ ‫בית המקדש שבנו גולי בבל היה קטן ועלוב בשל עוניים הרב של הבונים וכן‬ ‫מכיוון שהכותים התנכלו להם בעת בנייתו‪.‬‬ ‫ִ ּב ְתקו ַּפת ַה ֶּמלֶ ְך הוֹ ְרדּ וֹ ס‪ּ ְ ,‬בסוֹ ף ַה ֵּמ ָאה ָה ִר ׁ‬ ‫יע ֵ ּבית‪-‬‬ ‫אשוֹ נָ ה לִ ְפנֵ י ַה ְּס ִפ ָירה‪ִ ,‬ה ִ ּג ַ‬ ‫לאחר הגליית תושביה בידי האשורים בשנת ‪ 722‬לפני הספירה‪ ,‬ישבו בשומרון‬ ‫בעיקר שומרונים (כותים)‪.‬‬ ‫ַה ִּמ ְק ָדּ ׁש ַה ּׁ ֵשנִ י לְ שִׂ יא ּ ְפ ֵארוֹ ‪ .‬הורדוס שיפץ‪ ,‬הרחיב ופיאר אותו כל כך‪ ,‬שחכמינו‬ ‫זכרונם לברכה הצהירו שמי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו‬ ‫(בבא בתרא ד'‪ ,‬א'‪ ,‬סוכה נ"א‪ ,‬ב')‬ ‫בית המקדש נֶ ְח ַרב ַעל‪-‬יְ ֵדי ַה ַּמ ְצ ִ ּביא ָהרוֹ ָמ ִאי ִטיטוּס ִ ּב ׁ ְשנַ ת ‪ 70‬לַ ְּס ִפ ָירה‪,‬‬ ‫ְ ּב ִע ְקבוֹ ת ַה ֶּמ ֶרד ַה ָ ּגדוֹ ל ׁ ֶשל ַה ְ ּיהו ִּדים ָ ּברוֹ ָמ ִאים‪.‬‬ ‫ׁשנִ י‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָּדׁש ַה ֵּ‬ ‫שיבת ציון‪ֵּ ,‬ב ַ‬ ‫כשבעים שנה לאחר שנחרב בית המקדש הראשון קיבלו גולי בבל (תושבי‬ ‫יהודה שהוגלו לבבל) אישור מכורש מלך פרס (שנילחם וניצח בינתיים את‬ ‫‪11‬‬ ‫רבי יהודה הלוי‬ ‫ריה"ל תת"מ – תת"ק (‪)1080-1140‬‬ ‫משורר וחכם גדול‪ .‬חי בספרד בימי מלחמה קשה בין הנוצרים‬ ‫למוסלמים‪ַּ .‬כ ֲא ׁ ֶשר ַר ִ ּבי יְ הו ָּדה ַה ֵ ּלוִ י ַחי ִ ּב ְס ָפ ַרד‪ ,‬הוּא ִה ְת ַ ּג ְע ֵ ּג ַע ְמאֹד‬ ‫לְ ֶא ֶרץ‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל וְ כָ ַתב ְ ּבצו ַּרת ׁ ִשיר ( ְִפ ּיוּט) ֵא ְ‬ ‫יע ֶאל‬ ‫יך הוּא נִ כְ ָסף לְ ַה ִ ּג ַ‬ ‫יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪:‬‬ ‫"לִ ִ ּבי ַ ּב ִּמזְ ָרח וַ ֲאנֹכִ י ְ ּבסוֹ ף ַמ ֲע ָרב‪ ...‬יֵ ַקל ְ ּב ֵעינַ י ֲעזוֹ ב ָּכל טוּב ְס ָפ ַרד‪,‬‬ ‫ְּכמוֹ יֵ ַקר ְ ּב ֵעינַ י ְראוֹ ת ַע ְפרוֹ ת ְדּ ִביר נֶ ֱח ָרב‪ ".‬פירוש המילים‪ֲ :‬אנִ י‬ ‫ִ ּב ְס ָפ ַרד‪ֲ ,‬א ָבל רוֹ ֶצה לִ ְהיוֹ ת ַ ּב ִּמזְ ָרח‪ּ ִ ,‬בירו ׁ ָּשלַ יִ ם ׁ ֶש ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ַקל לִ י לַ ֲעזֹב ֶאת ָהע ׁ ֶֹשר ׁ ֶש ִ ּב ְס ָפ ַרד‪ִּ ,‬כי ֲאנִ י ְמאֹד רוֹ ֶצה לִ ְראוֹ ת ֶאת‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש‪".‬‬ ‫ֶה ֳח ָרבוֹ ת ׁ ֶשל ֵ ּב ַ‬ ‫ִ ּב ְהיוֹ תוֹ ְּכ ֵבן ׁ ִש ּׁ ִשים ֶה ְחלִ יט לַ ֲעזֹב ֶאת ְס ָפ ַרד וְ לַ ֲעלוֹ ת לִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ַ .‬ר ִ ּבי‬ ‫יְ הו ָּדה ַה ֵ ּלוִ י נִ ְפ ַרד ִמ ָּכל אוֹ ֲה ָביו וְ נָ ַסע לְ ִעיר ַה ּק ֶֹד ׁש‪ּ ְ .‬ב ַד ְרכּ וֹ ָע ַבר ֶדּ ֶר ְך‬ ‫ָאלֶ ְּכ ַסנְ ְדּ ִר ָ ּיה ׁ ֶש ְ ּב ִמ ְצ ַריִ ם‪ִ ,‬מ ּׁ ָשם יָ ָצא ָ ּב ֳאנִ ָ ּיה לִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם – וְ ֶה ְמ ׁ ֵש ְך‬ ‫ַדּ ְרכּ וֹ ֹלא יָ דו ַּע‪.‬‬ ‫ליבי במזרח‬ ‫סמלי הגעגועים לציון‬ ‫במהלך השנים הולידו הגעגועים לארץ ישראל לא מעט סמלים המייצגים את‬ ‫הארץ ואת היהודים שחיו בה‪.‬‬ ‫מגן דוד‬ ‫במשך הדורות הופיע מגן דוד אצל יהודים על מזוזות‪,‬‬ ‫בראשי מצבות ובבתי כנסת‪ .‬האגדה מספרת שסמל כזה‬ ‫היה חרוט על המגן של דוד המלך וגם על מגן הזהב של‬ ‫המלך שלמה‪.‬‬ ‫מנורה‬ ‫צילם‪ :‬מיכאל יעקובסון‬ ‫המנורה היא סמל לקשר העתיק שלנו לארץ‪ .‬בבית המקדש‬ ‫הייתה מנורה מזהב בעלת שבעה קנים‪ .‬כאשר הרומאים‬ ‫כבשו את ירושלים והחריבו את בית המקדש‪ ,‬הם לקחו‬ ‫לרומא עבדים ואת כלי המקדש ובתוכם המנורה‪ .‬כאשר‬ ‫קמה מדינת ישראל בחרו במנורה לסמל כי חזרנו להיות‬ ‫עם חופשי בארצנו‪.‬‬ ‫‪ /‬ר' יהודה הלוי‬ ‫לִ ִ ּבי ְב ִמזְ ָרח וְ ָאנֹכִ י ְ ּבסוֹ ף ַמ ֲע ָרב‬ ‫יך ֶא ְט ֲע ָמה ֵאת ֲא ׁ ֶשר אֹכַ ל וְ ֵא ְ‬ ‫ֵא ְ‬ ‫יך יֶ ֱע ָרב‬ ‫ֵאיכָ ה ֲא ׁ ַש ֵ ּלם נְ ָד ַרי וָ ֱא ָס ַרי‪ּ ְ ,‬בעוֹ ד‬ ‫ִצ ּיוֹ ן ְ ּב ֶח ֶבל ֱאדוֹ ם וַ ֲאנִ י ְ ּבכֶ ֶבל ֲע ָרב‬ ‫יֵ ַקל ְ ּב ֵעינַ י ֲעזֹב ָּכל טוּב ְס ָפ ַרד‪ְּ ,‬כמוֹ‬ ‫יֵ ַקר ְ ּב ֵעינַ י ְראוֹ ת ַע ְפרוֹ ת ְ ּד ִביר נֶ ֱח ָרב‪.‬‬ ‫יופיָ ה‬ ‫הודי ֶא ְת ְ‬ ‫ַחג ַהסיגְ ד ֶשל יְ ֵ‬ ‫יְ הו ִּדים שיָ ׁ ְשב ּו ְ ּב ֶא ְתיוֹ ּ ְפיָ ה ׁ ֶש ְ ּב ַא ְפ ִר ָיקה ָחלְ מ ּו כל העת לָ ׁשוּב לְ ארץ יִ שְׂ ָר ֵאל‪ַ ,‬א ְך‬ ‫ַה ָדּ ָבר ָהיָ ה ָאסוּר ו ְּמ ֻס ָּכן ְמאֹד‪ַ .‬חג ַה ִּסיגְ ד הוּא ַחג ׁ ֶשחוֹ גְ גִ ים יְ הו ֵּדי ֶא ְתיוֹ ּ ְפיָ ה ְ ּב ַת ֲא ִר ְ‬ ‫יך‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש וְ לַ ְ ּזכוּת לַ ֲעלוֹ ת‬ ‫כ"ט ְ ּב ֶח ׁ ְשוָ ן‪ .‬זֶ ה ּו יוֹ ם צוֹ ם ׁ ֶשבּ וֹ ִמ ְת ּ ַפ ְּללִ ים לִ ְבנִ ַ ּית ֵ ּב ַ‬ ‫יעת ַה ַח ָּמה‪ֶ ׁ ,‬ש ָאז עוֹ ְרכִ ים ְס ֻע ַדּ ת ַחג ְ ּגדוֹ לָ ה‪ּ ְ .‬ב ֶא ֶרץ‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל‬ ‫לְ ֶא ֶרץ‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל‪ַ ,‬עד ׁ ְש ִק ַ‬ ‫ִמ ְת ַּכ ְּנ ִסים ְ ּבנֵ י ָה ֵע ָדה ָה ֶא ְתיוֹ ּ ִפית לָ חֹג ֶאת ַה ַחג ְ ּב ַט ֶ ּילֶ ת ַא ְרמוֹ ן ַה ְּנ ִציב וְ עוֹ ְרכִ ים ֶאת‬ ‫ַה ֶּט ֶקס ַ ּב ָּמקוֹ ם‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש‪ ,‬יְ הו ִּדים ִה ְת ַ ּג ְע ְ ּגע ּו לְ ֶא ֶרץ‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל וְ ִח ְ ּבר ּו ׁ ִש ֵירי ִּכ ּסו ִּפים‬ ‫ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך ָּכל ַה ּׁ ָשנִ ים‪ֵ ,‬מ ָאז ׁ ֶש ֶּנ ְח ַרב ֵ ּב ַ‬ ‫וְ גַ ְע ּגו ִּעים לִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ .‬הם זכרו את הארץ והתפללו‪" :‬תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ‬ ‫גלויותינו‪ ,‬וקבצנו מהרה מארבע כנפות הארץ – לארצנו"‪.‬‬ ‫"אם ֶא ׁ ְש ָּכ ֵח ְך‬ ‫ִמ ּׁ ֶש ָח ַרב ֵ ּב ַ‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ְק ָדּ ׁש ִּת ְ ּקנ ּו ֲחזָ "ל ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ְ ּבכָ ל שִׂ ְמ ָחה זֵ כֶ ר לַ ֻח ְר ָ ּבן‪ַּ ,‬כ ָּכתוּב ִ ּב ְת ִה ִּלים‪ִ :‬‬ ‫ֹאש שִׂ ְמ ָח ִתי"‪.‬‬ ‫יְ רו ׁ ָּשלָ ִם ִּת ׁ ְש ַּכח יְ ִמינִ י‪ִּ .‬ת ְד ַ ּבק לְ ׁשוֹ נִ י לְ ִח ִּכי ִאם ֹלא ֶאזְ ְּכ ֵרכִ י ִאם ֹלא ַא ֲעלֶ ה ֶאת יְ רו ׁ ָּשלַ ִם ַעל ר ׁ‬ ‫ַה ְ ּיהו ִּדים ְ ּבכָ ל ַר ֲח ֵבי ָהעוֹ לָ ם ִמ ְת ּ ַפ ְּללִ ים לְ כִ ּווּן ַהר ַה ַ ּביִ ת ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ ,‬ו ַּמשְׂ ַאת נַ ְפ ׁשוֹ ׁ ֶשל ָּכל יְ הו ִּדי ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך‬ ‫ָּכל ׁ ְשנוֹ ת ַה ָ ּגלוּת ָהיְ ָתה לִ זְ כּ וֹ ת לַ ֲעלוֹ ת לִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם‪.‬‬ ‫ימי‬ ‫ימי שִׂ ְמ ָחתוֹ ו ִּב ֵ‬ ‫לְ כָ ל א ֶֹר ְך ׁ ְשנוֹ ת ַה ָ ּגלוּת ׁ ֶשל ָה ָעם ֹלא ָח ְדל ּו ַה ְּת ִפ ּלוֹ ת וְ ַה ִּכ ּסו ִּפים לִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ָּ .‬ת ִמיד‪ּ ִ ,‬ב ֵ‬ ‫ֶא ְבלוֹ ‪ ,‬נָ שָׂ א ָה ָעם ַעל שְׂ ָפ ָתיו ֶאת ַה ְּת ִפ ָ ּלה‪" :‬וְ ֶת ֱחזֶ ינָ ה ֵעינֵ ינ ּו ְ ּב ׁשו ְּב ָך לְ ִצ ּיוֹ ן ְ ּב ַר ֲח ִמים"‪.‬‬ ‫יהודים שחיו במהלך השנים מאז חורבן הבית ועד שקמה מדינת ישראל‪ ,‬הביעו את אהבתם‬ ‫וגעגועיהם לארץ הקטנה והחרבה‪ .‬משוררים כתבו שירי געגועים לארץ ישראל‪ ,‬פוסקי הלכה גיבשו‬ ‫הלכות הנוגעות לארץ ישראל‪ ,‬קהילות מסויימות אף קבעו ימי חג הנחגגים מידי שנה בתפילה‬ ‫לשוב אל הארץ הנכספת‪ .‬יש שאף עזבו את רכושם‪ ,‬משפחתם וחיי הנוחות שלהם בארצות הניכר‬ ‫ועלו לארץ ישראל השוממה והנידחת‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כיסופים וגעגועים‬ ‫לציון‬ ‫ם‪-‬א ׁ ְש ָּכ ֵח ְך יְ רו ׁ ָּש ִָלם‬ ‫ִא ֶ‬ ‫ִּת ׁ ְש ַּכח יְ ִמינִ י‪.‬‬ ‫ִּת ְד ַ ּבק‪-‬לְ ׁשוֹ נִ י‪ ,‬לְ ִח ִּכי‬ ‫ִאם‪ֹ-‬לא ֶאזְ ְּכ ֵרכִ י‪:‬‬ ‫(תהלים קל"ז)‬ ‫עליית תלמידי הגר"א‬ ‫הגאון מוילנא‬ ‫הת"פ – התקנ"ח‪1720-1797 ,‬‬ ‫רבי אליהו בן‬ ‫שלמה זלמן הוא‬ ‫שמו של הגאון‬ ‫המפורסם מוילנא‪,‬‬ ‫המוכר גם בראשי‬ ‫התיבות ‪ -‬הגר"א‪.‬‬ ‫הגר"א היה גאון‬ ‫בתורה והקדיש את ימיו ולילותיו ללימוד‬ ‫התורה‪ .‬הוא סירב לקבל משרה של רב עיר‬ ‫כדי לא להפסיד זמן לימוד תורה‪.‬‬ ‫עודד את תלמידיו לעלות לארץ ישראל ואף‬ ‫ניסה לעלות אליה בעצמו‪ ,‬אך לא הצליח‪.‬‬ ‫עלייתם של תלמידי הגר"א (הגאון רבי אליהו‪ ,‬הגאון מווילנה) מליטא לארץ ישראל‪ ,‬התרחשה בשנים‬ ‫תקס"ח – תקס"ט‪ ,‬תחילת המאה ה‪ .19-‬היא בשלושה גלים וכללה מאות אנשים ובהם תלמידים חשובים‬ ‫של הגר"א‪ .‬עליה זאת היוותה את התשתית ליהודי ארץ‪-‬ישראל האשכנזים‪ .‬בעליה זו עלו לארץ כ‪500-‬‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫בחיר תלמידי הגר"א רבי חיים מוולוז'ין‪ ,‬מייסד ישיבת וולוז'ין‪ ,‬אף שנשאר בגולה‪ ,‬תמך בעליה באיסוף‬ ‫כספים ובהדרכה‪.‬‬ ‫בתחילה גרו התלמידים בצפון – טבריה ולאחר מכן צפת‪ .‬כעבור שבע שנים הדרימה הקהילה לירושלים‪.‬‬ ‫כיון שהמוסלמים רדפו את האשכנזים לאחר שאנשי עליית רבי יהודה החסיד הותירו מאחוריהם חובות‬ ‫כבדים‪ ,‬מצאו תלמידי הגר"א דרך מעניינת להישאר בירושלים‪ :‬הם התחפשו לספרדים‪ .‬לבשו את הלבוש‬ ‫של הספרדים ואף החליפו את שמותיהם לשמות ספרדיים‪.‬‬ ‫הם היו בין אלו שבנו את המוסדות‬ ‫הראשונים בירושלים ואף את השכונות‬ ‫הראשונות מחוץ לחומות‪.‬‬ ‫הגר"א ידוע בהתנגדותו הגדולה לתנועת‬ ‫החסידות‪ ,‬בה חשד במינות ואפיקורסות‪.‬‬ ‫עליה זו נתמכה מ"כספי החלוקה"‬ ‫שנאספו בקהילות היהודיות בחו"ל‪.‬‬ ‫כתביו וספריו של הגר"א מסייעים עד היום‬ ‫ללימוד התורה ומשמשים רבנים בפסיקת‬ ‫הלכות‪.‬‬ ‫תלמידי הגר"א בנו מחדש את בית‬ ‫הכנסת "החורבה" בעיר העתיקה‬ ‫בירושלים‪ .‬תלמידי ר' יהודה החסיד‬ ‫בנו אותו כמאה חמישים שנה קודם‪,‬‬ ‫אולם הוא נחרב על ידי העותומאניים‬ ‫(התורכים) לאחר שלא הוחזרו הכספים‬ ‫שהולוו מהם‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫לְ א ֶֹר ְך ָּכל ׁ ְשנוֹ ת ַה ָ ּגלוּת ָהיְ ָתה ֲעלִ ָ ּיה ׁ ֶשל יְ הו ִּדים בּ וֹ ְד ִדים‪ֶ ׁ ,‬של ִמ ׁ ְש ּ ָפחוֹ ת וְ ׁ ֶשל ְקבוּצוֹ ת ְק ַט ּנוֹ ת‬ ‫יה‪ּ ְ .‬ב ִע ְקבוֹ ת ִה ְתעוֹ ְררוּת ַה ְּתנוּעוֹ ת ַה ְּל ֻא ִּמ ּיוּת ְ ּב ֵאירוֹ ּ ָפה‬ ‫לְ ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל‪ּ ְ ,‬ב ׁ ֶשל ְק ֻד ָּׁש ָת ּה וְ ַה ַ ּג ְע ּגו ִּעים ֵאלֶ ָ‬ ‫יש ִמ ּיוּת‪ּ ָ ,‬ג ַבר ָה ָרצוֹ ן לִ ְמצֹא ּ ִפ ְתרוֹ ן לִ ְב ָעיַ ת ִ ּק ּיו ָּמם ׁ ֶשל ַה ְ ּיהו ִּדים ְ ּב ֶא ֶרץ ִמ ׁ ֶש ָ ּל ֶהם‪ ,‬וְ ֵה ֵח ָ ּלה‬ ‫וְ ִה ְת ַחזְ ּקוּת ָה ַאנְ ִט ׁ ֵ‬ ‫ֲעלִ ַ ּית יְ הו ִּדים לָ ָא ֶרץ ְ ּב ִמ ְס ֶ ּג ֶרת ַה ְּתנו ָּעה ַה ְּל ֻא ִּמית ַה ִ ּצ ּיוֹ נִ ית‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ראשית הציונות‬ ‫וְ ֶת ֱחזֶ ינָ ה ֵעינֵ ינ ּו‬ ‫ְ ּב ׁשובך לְ ִציון‬ ‫(בראשית י"ג)‬ ‫"היציאה מהחומות"‬ ‫אשוֹ נָ ה ׁ ֶשהו ְּק ָמה‬ ‫ִמ ׁ ְש ְּכנוֹ ת ׁ ַש ֲאנָ נִ ים ִהיא ַה ְּׁשכ ּונָ ה ַה ְ ּיהו ִּדית ָה ִר ׁ‬ ‫ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם ִמחוּץ לְ חוֹ מוֹ ת ָה ִעיר ָה ַע ִּת ָיקה‪ .‬יוֹ זֵ ם ֲה ָק ָמ ָת ּה ָהיָ ה‬ ‫יפיוֹ ִרי‪ֶ ׁ ,‬ש ֻה ְט ַרד ִמ ְּמצו ַּקת ַה ִ ּד ּיוּר ׁ ֶשל יְ הו ִּדי יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‬ ‫מ ׁ ֶֹשה מוֹ נְ ִט ְ‬ ‫ְ‬ ‫ֵ ּבין ַהחוֹ מוֹ ת‪ַ .‬ה ְּׁשכ ּונָ ה ָהיְ ָתה לְ ַמ ֲע ׁ ֶשה ִמ ְבנֶ ה ֶא ָחד ָארֹך ׁ ֶשל‬ ‫ָ ּב ִּתים‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּנ ְחנַ ְך ִ ּב ׁ ְשנַ ת תר"כ‪ .1860 ,‬לְ ַא ַחר ִס ּיוּם ַה ְ ּבנִ ָ ּיה ִּכ ְמ ַעט ֹלא‬ ‫נִ ְמ ְצא ּו ִמ ׁ ְש ּ ָפחוֹ ת ׁ ֶש ִה ְס ִּכימ ּו לְ ִה ְתיַ ֵּׁשב ַ ּב ָּמקוֹ ם‪ִ ,‬מ ּ ַפ ַחד ַה ּׁשוֹ ְד ִדים‬ ‫יפיוֹ ִרי לִ ְתמ ְֹך ַ ּב ִּמ ְתיַ ְּׁש ִבים ַּכ ְס ּ ִפית‪.‬‬ ‫ַ ּב ַ ּליְ לָ ה; וְ ַעל ֵּכן ֶה ְחלִ יט מוֹ נְ ִט ְ‬ ‫יפיוֹ ִרי ַט ֲחנַ ת ֶק ַמח‪ֶ ׁ ,‬ש ְּת ַס ּ ֵפק‬ ‫ְ ּב ַמ ֲעלֵ ה ַה ִ ּג ְב ָעה ֵה ִקים מוֹ נְ ִט ְ‬ ‫ַ ּל ִּמ ְתיַ ְּׁש ִבים ְמקוֹ ר ּ ַפ ְרנָ ָסה‪.‬‬ ‫תמונה משכנות שאננים‬ ‫השר משה מונטיפיורי‬ ‫מילים‪ :‬חיים חפר ‪ /‬לחן‪ :‬דובי זלצר‬ ‫וכשהיה השר מונטיפיורי בן שמונים‬ ‫אז באו לביתו המלאכים הלבנים‬ ‫עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו‪:‬‬ ‫"הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו"‬ ‫שטר של שקל אחד‪ ,‬ועליו מתנוסס דיוקנו של מונטיפיורי‬ ‫יורי‬ ‫יפ ִ‬ ‫השר מ ׁ ֶֹשה מוֹ נְ ִט ְ‬ ‫תקמ"ה – תרי"ח (‪)1885-1784‬‬ ‫שה‬ ‫נַ ְד ָבן ו ׁ ְּש ַת ְ ּדלָ ן יְ הו ִּדי ְ ּב ַאנְ גְ לִ יָ ה‪ָ ,‬ע ָ ׂ‬ ‫ַרבּ וֹ ת לְ ַמ ַען ַה ְ ּיהו ִּדים ָ ּבעוֹ לָ ם ֻּכ ּלוֹ ו ִּב ְמיֻ ָחד‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫אשוֹ ן‬ ‫יפיוֹ ִרי ָע ַר ְך ֶאת ִ ּב ּקוֹ רוֹ ָה ִר ׁ‬ ‫מוֹ נְ ִט ְ‬ ‫ש ָר ֵאל ִעם ִא ׁ ְש ּתוֹ יְ הו ִּדית ִ ּב ׁ ְשנַ ת‬ ‫ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫‪ ,1827‬ו ֵּמ ָאז ֵה ֵח ּל ּו לְ ַק ֵ ּים א ַֹרח ַח ִ ּיים ָ ּד ִתי‪.‬‬ ‫יה‬ ‫יפיוֹ ִרי ָר ַח ׁש ַה ֲע ָרכָ ה ַר ָ ּבה לְ תוֹ ׁ ָש ֶב ָ‬ ‫מוֹ נְ ִט ְ‬ ‫ש ָר ֵאל‪ ,‬ו ְּפ ֻע ּלוֹ ָתיו‬ ‫ַה ֲחלו ִּצים ׁ ֶשל ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫שוּב ָ ּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ָּת ְרמ ּו ַרבּ וֹ ת לְ ִחדּ ו ּׁש ַה ִ ּי ּ ׂ‬ ‫ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם הוּא יָ זַ ם ֶאת ֲה ָק ַמת ְמ ׁ ְש ְּכנוֹ ת‬ ‫אשוֹ נָ ה‬ ‫ׁ ַש ֲאנַ ִּנים‪ַ ,‬ה ְּׁשכ ּונָ ה ַה ְ ּיהו ִּדית ָה ִר ׁ‬ ‫ִמחוּץ לַ חוֹ מוֹ ת‪ַ .‬ט ֲחנַ ת ַה ֶ ּק ַמח ׁ ֶש ֵה ִקים‬ ‫ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם עוֹ ֶמ ֶדת ַעד ַה ּיוֹ ם ו ְּמ ׁ ַש ֶּמ ׁ ֶשת‬ ‫ַּכ ֲא ַתר ַהנְ ָצ ָחה לְ זִ כְ רוֹ ‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק‪:‬‬ ‫"סלחו לי רבותי‪ ,‬אך באמת אני עסוק‬ ‫כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם‬ ‫הנה פוגרום ברוסיה‪ ,‬איך לא אבוא אצלם?‬ ‫כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?"‬ ‫והוא עלה למרכבה ו"דיו" לסוסים אמר‬ ‫ופה מתן בסתר ושמה נדבה‬ ‫פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה‬ ‫ולכל היהודים שמחה וגאווה‬ ‫וכל הכבוד לשר‪ ,‬וכל הכבוד לשר!‬ ‫וכשהיה השר מונטיפיורי בן תשעים‬ ‫אמרו לו‪" :‬תעלה‪ ,‬כי שם למעלה מבקשים"‬ ‫שאל אותם השר‪" :‬הגידו איך אוכל?‬ ‫איך עלילת הדם בדמשק תבוטל?‬ ‫הלא צריך ללכת לפחה הנבזה‪,‬‬ ‫ל'גיד לו‪ :‬תתבייש ואיך מרשים דבר כזה‬ ‫ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש‬ ‫מן מתנה גדולה‪ ,‬אך שאיש בה לא ירגיש‬ ‫אז מי אם לא אני לתורכי את זה יגיש?"‬ ‫והוא עלה למרכבה‪...‬‬ ‫וכשהיה השר מונטיפיורי בן מאה‬ ‫אמר‪" :‬מספיק לי כבר‪ ,‬הנשמה שלי שבעה‬ ‫הלכו מליונים לירות ופרנקים ובישליק‬ ‫אבל ליהודים זה אף פעם לא מספיק"‬ ‫‪...‬‬ ‫מבשרי הציונות‬ ‫"אם תרצו אין זו אגדה"‬ ‫ִ ּבנְ יָ ִמין זְ ֵאב ֶה ְר ְצל‬ ‫תר"כ – תרס"ד (‪)1904 – 1860‬‬ ‫ִמ ׁ ְש ּ ְפ ָטן‪ִ ,‬ע ּתוֹ נַ אי וְ סוֹ ֵפר‪ ,‬מחזאי ומדינאי‪ .‬יליד‬ ‫בודפשט בהונגריה‪ְ .‬מכֻ ֶּנה "חוֹ זֵ ה ַה ְּמ ִדינָ ה"‪.‬‬ ‫גדל במשפחה שהשתייכה לתנועת ההשכלה‪,‬‬ ‫והיה רחוק מיהדות ויהודים‪ּ ְ .‬ב ִע ְקבוֹ ת ּ ָפ ָר ׁ ַשת‬ ‫(ש ָ ּב ּה ֶה ֱא ׁ ִשימ ּו ְ ּב ָצ ְר ַפת ָק ִצין יְ הו ִּדי‬ ‫ְ ּד ַריְ פוּס ׁ ֶ‬ ‫יש ִמים נִ ְ ּצל ּו ֶאת‬ ‫ַחף ִמ ּ ֶפ ׁ ַשע ְ ּב ִר ּגוּל‪ ,‬וְ ַאנְ ִט ׁ ֵ‬ ‫שף ֶה ְר ְצל‬ ‫ַה ִהזְ ַ ּד ְּמנוּת לַ ֲה ָס ָתה נֶ גֶ ד יְ הו ִּדים) נֶ ְח ַ ׂ‬ ‫לִ ְב ָעיַ ת ַה ְ ּיהו ִּדים וְ גִ ֵ ּב ׁש ֶאת ּתוֹ ָרתוֹ ַה ִ ּצ ּיוֹ נִ ית‪.‬‬ ‫הרצל נפטר בשנת ‪ ,1904‬ולא זכה לראות‬ ‫את מדינת ישראל‪ ,‬אליה שאף ועליה חלם‪,‬‬ ‫קמה ונבנית‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל ייסד את התנועה הציונית‪ .‬בשנת ‪1896‬‬ ‫הוא פרסם את ספרו "מדינת היהודים" בו הוא מתאר את‬ ‫בעיית היהודים‪ ,‬ואת הפתרון היחיד לה‪ ,‬לדעתו‪ :‬הקמת‬ ‫מדינה יהודית – בארץ ישראל או ארגנטינה‪ .‬הוא הדגיש כי‬ ‫הדרך היחידה להקים את מדינת היהודים היא על ידי קבלת‬ ‫הסכמה בינלאומית‪ .‬רק לאחר שתתקבל הסכמת האומות‬ ‫על הקמת מדינה יהודית תתאפשר עליית יהודים אליה‪ּ ְ .‬ב‪-‬‬ ‫אשוֹ ן ְ ּב ָבזֶ ל‪ .‬זוֹ ָהיְ ָתה‬ ‫‪ִּ 1897‬כ ֵּנס ֶה ְר ְצל ֶאת ַה ּקוֹ נְ ְ ּג ֶרס ַה ִ ּצ ּיוֹ נִ י ָה ִר ׁ‬ ‫שא‬ ‫אשוֹ נָ ה ׁ ֶשל יְ הו ִּדים ִמ ָּכל ַה ְּתפוּצוֹ ת‪ ,‬וְ ֶה ְר ְצל נָ ָ ׂ‬ ‫ָה ֲא ֵס ָפה ָה ִר ׁ‬ ‫יחה‪ּ ְ .‬בקוֹ נְ ְ ּג ֶרס זֶ ה ה ּונְ ח ּו ַה ְ ּיסוֹ דוֹ ת לַ ֲה ָק ַמת‬ ‫ָ ּב ּה ֶאת נְ אוּם ַה ּ ְפ ִת ָ‬ ‫"תכְ נִ ית ָבזֶ ל"‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּב ּה‬ ‫ַה ִה ְס ַּת ְ ּדרוּת ַה ִ ּצ ּיוֹ נִ ית ָהעוֹ לָ ִמית וְ נֻ ְּס ָחה ָּ‬ ‫ֻהגְ ְ ּדר ּו ַמ ְּטרוֹ ת הציונות‪ .‬הרצל פעל רבות לדחיפת הרעיון‬ ‫שלו‪ .‬הוא נפגש עם ראשי מדינות רבים‪ ,‬עם נכבדים יהודים‬ ‫ושאינם יהודים וניסה לשכנעם כי זהו הפתרון הנכון ביותר‬ ‫ל"בעיית היהודים"‪.‬‬ ‫מבין היהודים קמו להרצל תומכים רבים‪ ,‬כמו גם מתנגדים‬ ‫לא מעטים‪ .‬ראשי המתנגדים לו היו זרמים מסויימים בחברה‬ ‫החרדים שסברו כי רק בואו של המשיח יתיר עליה לארץ‬ ‫ישראל ‪ .‬כמו כן חששו מפני אופייה החילוני של התנועה‬ ‫הציונית‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫חושו אחים חושו‬ ‫מילים‪ :‬מיכל פינס יחיאל ‪ /‬לחן‪ :‬עממי‬ ‫חו ּׁשוּ‪ַ ,‬א ִחים‪ ,‬חו ּׁשוּ!‬ ‫נָ ִר ָימה ּ ְפ ָע ֵמינוּ!‬ ‫טוּשׂ וּ‪ַ ,‬א ִחים‪ ,‬טוּשׂ וּ‪,‬‬ ‫לְ ֶא ֶרץ ֲאבוֹ ֵתינוּ!‬ ‫ֹלא לָ נ ּו ַה ְּמנו ָּחה‪,‬‬ ‫ֹלא לָ נ ּו ַה ַּמ ְר ּגוֹ ַע‬ ‫ָ ּב ֶא ֶרץ ַה ְ ּקרו ָּחה‬ ‫וְ ׁ ִשלְ טוֹ ן ָה ֶאזְ רוֹ ַע!‬ ‫ֵר ַעי ִ ּבי יְ ַה ֵּתל ּו‬ ‫ַמה ְּל ָך ֶא ֶרץ מוֹ ָר ׁ ָשה?‬ ‫ׁ ָשם ִא ִ ּיים יֵ ילִ יל ּו –‬ ‫ּתוּר לְ ָך ֶא ֶרץ ֲח ָד ׁ ָשה!‬ ‫חו ּׁשוּ‪ַ ,‬א ִחים‪...‬‬ ‫ַאל נָ א פְ ָת ִאים ִּת ְתלוֹ צָ צוּ!‬ ‫ַאל נָ א בָ נִ ים ׁ ְשוֹ כְ ֵחי ֵאם‬ ‫ּ ֶפן ָ ּבכֶ ם‪ ,‬אוֹ י‪ ,‬יִ פְ רֹצ ּו‬ ‫צוֹ ְר ֵרינוּ‪ ,‬צוֹ ְר ֵרי ׁ ֵשם‪...‬‬ ‫חו ּׁשוּ‪ַ ,‬א ִחים‪...‬‬ ‫חיים נחמן ביאליק‬ ‫"המשורר הלאומי"‬ ‫תרל"ג – תרצ"ד (‪)1934-1873‬‬ ‫ביאליק כתב שירים וסיפורים ובהם ביטא את‬ ‫חוויותיו מתקופת ילדותו בפולין‪ ,‬מבית המדרש‬ ‫ומהישיבה‪ ,‬וכן את רשמיו ואת רעיונותיו בעקבות‬ ‫הפרעות ביהודים‪.‬‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬ ‫תרכ"ה –תרצ"ה (‪)1935-1865‬‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה תלמידו של הנצי"ב‬ ‫(הרב נפתלי צבי יהודה ברלין) והושפע ממנו בדרך‬ ‫הלימוד וגם בחיבת ציון שלו‪ .‬כתב ספרים רבים‬ ‫במחשבת ישראל על בעיות ישראל‪ .‬עלה לארץ בזמן‬ ‫העלייה השנייה ופיתח משנה אוהדת ביחס לציונות‬ ‫וליישוב החדש‪ .‬זה היה חידוש כיון שעד אז התנגדו‬ ‫רוב הרבנים לציונות ולעליה לארץ‪ .‬הרב קוק נתמנה‬ ‫לרבן של יפו והמושבות ואחר כך לרב העיר ירושלים‪.‬‬ ‫הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל בה כיהן‬ ‫כרב הראשי האשכנזי הראשון‪ ,‬וכן ייסד את ישיבת‬ ‫מרכז הרב‪ .‬ידוע בכינוי הראי"ה‪.‬‬ ‫יחד עם רבינצקי כתב את "ספר האגדה"‪ ,‬ובו עיבוד למדרשים מהתלמוד‬ ‫ומספרות המדרש‪.‬‬ ‫ביאליק היה ממחדשי השפה העברית‪ ,‬וכתב גם שירי ילדים המושרים גם‬ ‫בימינו ("רוץ בן סוסי"‪" ,‬קן לציפור" ועוד)‪.‬‬ ‫ב‪ 1924-‬עלה לארץ והחל בפעילות ציבורית‪ ,‬במטרה להשפיע על חיי‬ ‫הרוח ולעודד יצירת ספרות עברית חדשה וחינוך עברי לאומי‪.‬‬ ‫ֵקן ִצ ּפוֹר‬ ‫ֵקן לַ ִ ּצ ּפוֹ ר‬ ‫ֵ ּבין ָה ֵע ִצים‪,‬‬ ‫ו ַּב ֵ ּקן לָ ּה‬ ‫יצים‪.‬‬ ‫ׁ ָש ׁ‬ ‫ֹלש ֵ ּב ִ‬ ‫ו ְּבכָ ֵ ּ‬ ‫יצה‬ ‫ל‪-‬ב ָ‬ ‫– ַהס‪ֶ ּ ,‬פן ָּת ִעיר –‬ ‫יָ ׁ ֵשן לוֹ‬ ‫ֶא ְפרוֹ ַח זָ ִעיר‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫העליות לארץ‬ ‫יעזֶ ר ֶ ּבן‪-‬יְ הו ָּדה‬ ‫ֶאלִ ֶ‬ ‫ֲל ּיָה ָה ִראשוֹנָה‬ ‫ָהע ִ‬ ‫ֲל ּיָיה ַה ְּׁשני ּיָה‬ ‫ָהע ִ‬ ‫ֲל ּיַת חובבי ִצ ּיוֹן‬ ‫עִ‬ ‫תרמ"ב ‪ -‬תרס"ג (‪)1882-1903‬‬ ‫תרע"ד ‪ -‬תרס"ד (‪)1904-1914‬‬ ‫ָ ּב ֲעלִ ָ ּיה ָה ִר ׁ‬ ‫אשוֹ נָ ה ָעל ּו ְ ּב ִע ָ ּקר ִמ ׁ ְש ּ ָפחוֹ ת ׁשוֹ ְמרוֹ ת‬ ‫ימן‬ ‫ָמס ֶֹרת ֵמרו ְּסיָ ה‪ֵ ,‬מרוֹ ַמנְ יָ ה‪ִ ,‬מבּ ּוכָ ָרה ו ִּמ ֵּת ָ‬ ‫"א ֱעלֶ ה ְב ָת ָמר" ‪.)1882‬‬ ‫ֲ‬ ‫(עלִ ַ ּית ֶ‬ ‫אשוֹ נָ ה ֵה ִקימ ּו ‪ 28‬מוֹ ׁ ָשבוֹ ת‬ ‫ְ ּבנֵ י ָה ֲעלִ ָ ּיה ָה ִר ׁ‬ ‫יהם ו ִּמ ְּת ִמיכַ ת ַה ָ ּברוֹ ן‬ ‫וְ ִה ְת ּ ַפ ְרנְ ס ּו ָ ּב ֶהן ֵמ ֲע ַמל ַּכ ּ ֵפ ֶ‬ ‫רוֹ ְט ׁ ִשילְ ד ּתוֹ ְך ְּכ ֵדי ֶס ֶבל ו ְּתלָ אוֹ ת‪.‬‬ ‫ְקבו ָּצה יִ חו ִּדית ְ ּב ֶק ֶרב ָהעוֹ לִ ים ָהי ּו ְצ ִע ִירים ַח ְב ֵרי‬ ‫ֲאגֻ ַדּ ת ִ ּביל" ּו ֵ ּ‬ ‫("בית יַ ֲעקֹב לְ כ ּו וְ נֵ לְ כָ ה")‪ֶ ׁ ,‬ש ַּמ ְּט ָר ָתם‬ ‫ָהיְ ָתה לְ ָה ִקים ָ ּב ָא ֶרץ ֶח ְב ָרה יְ הו ִּדית ַ ּב ֲעלַ ת‬ ‫ַּת ְרבּ וּת וְ שָׂ ָפה ִע ְב ִר ִ ּיים‪ַ ,‬ה ֻּמ ׁ ְש ֶּת ֶתת ַעל ֶצ ֶדק וְ ַעל‬ ‫ׁ ִשוְ יוֹ ן ֶח ְב ָר ִתי‪.‬‬ ‫רֹב ָהעוֹ לִ ים ַ ּב ֲעלִ ָ ּיה זוֹ ָהי ּו ְצ ִע ִירים בּ וֹ ְד ִדים‬ ‫וְ ִח ּלוֹ נִ ִ ּיים‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּבא ּו ַא ְר ָצה ֵמרו ְּסיָ ה לְ ַא ַחר ׁ ֶש ֻה ׁ ְש ּ ְפע ּו‬ ‫ִמן ַה ְּתנוּעוֹ ת ַה ַּמ ְה ּ ְפכָ נִ ּיוֹ ת ׁ ֶש ָדּ גְ ל ּו ְ ּב ׁ ִשוְ יוֹ ן ו ְּב ֶצ ֶדק‬ ‫ֶח ְב ָר ִתי‪.‬‬ ‫יפה לִ גְ ֻא ָ ּלה לְ ֻא ִּמית ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ שְׂ ָר ֵאל ִה ְת ַמ ְ ּזגָ ה‬ ‫ַה ּׁ ְש ִא ָ‬ ‫ֶא ְצלָ ם ְ ּב ָרצוֹ ן לְ ִת ּקוּן ָהעוֹ לָ ם ְ ּב ֶא ְמ ָצעוּת ְ ּבנִ ַ ּית‬ ‫ֶח ְב ָרה ֲח ָד ׁ ָשה‪ִ ׁ ,‬שוְ יוֹ נִ ית וְ צוֹ ֶד ֶקת‪ֲ .‬עלִ ָ ּי ָתם ַא ְר ָצה‬ ‫ָהיְ ָתה ִ ּב ּטוּי לְ ֶמ ֶרד ְ ּבא ַֹרח ַה ַח ִ ּיים ַה ְ ּיהו ִּדי ַ ּב ּגוֹ לָ ה‪.‬‬ ‫ֵהם ָע ְבד ּו ַ ּב ּמוֹ ׁ ָשבוֹ ת ִמ ּתוֹ ְך ֱאמ ּונָ ה ַ ּב ֲע ָרכִ ים ׁ ֶשל‬ ‫ֲעבוֹ ָדה ִע ְב ִרית‪ְ ׁ ,‬ש ִמ ָירה ִע ְב ִרית‪ִ ׁ ,‬ש ּמו ּׁש ַ ּב ּ ָׂש ָפה‬ ‫ָה ִע ְב ִרית ו ְּבנִ ַ ּית ַּת ְרבּ וּת ִע ְב ִרית‪.‬‬ ‫"ה ּׁשוֹ ֵמר"‪,‬‬ ‫כְ ֶד ֶר ְך לְ ִמ ּמו ּׁש ֲחזוֹ נָ ם ֵה ִקימ ּו ֶאת ִא ְר ּגוּן ַ‬ ‫ִמ ְפלְ גוֹ ת ּפוֹ ֲעלִ ים וְ ֶאת היישוב השיתופי‪ ,‬שבו‬ ‫החברים עסקו בחקלאות‪ ,‬דגלו בחלוקת העבודה‬ ‫באופן שוויוני ובשיתוף מלא ברכוש‪ .‬על בסיס‬ ‫רעיון שוויוני זה הוקמו קיבוצים וקבוצות רבים‪,‬‬ ‫הן בדגם הקבוצה הקטנה כמו דגניה‪ ,‬והן בדגם‬ ‫הקיבוץ הגדול כמו עין חרוד‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תרי"ח –תרפ"ב (‪)1922-1858‬‬ ‫ש ָר ֵאל‬ ‫יעזֶ ר ֶ ּבן‪-‬יְ הו ָּדה ָט ַען ׁ ֶש ְּתקו ַּמת ַעם‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫ֶאלִ ֶ‬ ‫ש ָפה ָה ִע ְב ִרית‪.‬‬ ‫ש ָר ֵאל ו ַּב ּ ָ ׂ‬ ‫ִּת ְהיֶ ה ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫ִעם ֲעלִ ָ ּיתוֹ ַא ְר ָצה ִ ּב ׁ ְשנַ ת ‪ִ 1881‬ה ְתיַ ֵּׁשב‬ ‫ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם וְ נִ ָּסה לְ ַה ֲחיוֹ ת ֶאת ַה ָ ּל ׁשוֹ ן ָה ִע ְב ִרית‬ ‫ש ַפת ִ ּדבּ וּר‪ ,‬לְ ַא ַחר ׁ ֶש ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך דּ וֹ רוֹ ת ָהיְ ָתה‬ ‫ִּכ ְ ׂ‬ ‫ׁ ְשמו ָּרה ִ ּבכְ ָתב וְ ׁ ִש ְּמ ׁ ָשה ַרק לִ ְת ִפ ָ ּלה‪.‬‬ ‫הוּא ָּכ ַתב וְ ָע ַר ְך ִע ּתוֹ נִ ים ְ ּב ִע ְב ִרית‪ִ ,‬ה ְמ ִציא‬ ‫ִמ ִּלים ֲח ָד ׁשוֹ ת וְ ִח ֵ ּבר ִמ ּלוֹ ן‪.‬‬ ‫ית ָמר ֵ ּבן‬ ‫(ש ּ ִש ָּנה ֶאת ׁ ְשמוֹ לְ ִא ָ‬ ‫ן‪-‬צ ּיוֹ ן ׁ ֶ‬ ‫ְ ּבנוֹ ֶ ּב ִ‬ ‫אשוֹ ן"‪ִ ,‬מ ּׁשוּם‬ ‫"ה ֶ ּילֶ ד ָה ִע ְב ִרי ָה ִר ׁ‬ ‫ָא ִב"י) ָהיָ ה ַ‬ ‫ש ַפת ֵאם‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ְ ּב ֵביתוֹ ׁ ָש ַמע ַרק לָ ׁשוֹ ן ִע ְב ִרית ִּכ ְ ׂ‬ ‫העליות הבאות התרחשו לאחר שהשלטון‬ ‫בארץ ישראל עבר לידיהם של הבריטים‪.‬‬ ‫בתקופת המנדט הבריטי נאסרה עליית‬ ‫יהודים ארצה באופן גורף‪ .‬יהודים‪ ,‬אמנם‪,‬‬ ‫המשיכו לעלות אולם עלייתם של רבים מהם‬ ‫הייתה בלתי לגאלית (לא חוקית) ומי שהתגלה‬ ‫אף גורש מארץ ישראל‪ .‬מספר מוגבל של‬ ‫יהודים קיבלו סרטיפיקטים (רישיונות עליה)‬ ‫מהבריטים‪.‬‬ ‫בחשאי‬ ‫מילים‪ :‬יצחק שנהר ‪/‬לחן‪ :‬שלום פוסטולסקי‬ ‫בחשאי ספינה גוששת‪,‬‬ ‫ליל שחור‪ ,‬הים זעף‬ ‫הוי‪ ,‬שמעי‪ ,‬אדמת מורשת‪,‬‬ ‫שב אליך בן עייף!‬ ‫בחשאי ספינה גוששת‪,‬‬ ‫בתקווה שם לב הולם‪.‬‬ ‫הוי‪ ,‬שימעי‪ ,‬אדמת מורשת‪,‬‬ ‫שב אליך‪ ,‬בן חולם!‬ ‫בחשאי עולים אחי‪,‬‬ ‫על אדמת מורשת‬ ‫ובאוזנם היא סוד לוחשת;‬ ‫כה לחי! כה לחי!‬ ‫העפלה‬ ‫בתקופה בה שלטו הבריטים בארץ ישראל הוגבלה כניסת יהודים לארץ‪ .‬הבריטים לא היו מעוניינים שארץ‬ ‫ישראל תתמלא ביהודים ואסרו עליהם לעלות אליה‪ .‬גם לאחר מלחמת העולם השנייה (בה התרחשה‬ ‫השואה)‪ ,‬כששרידי העם היהודי המוכה השתוקקו לברוח מאירופה החרוכה ולעלות לארץ ישראל‪ ,‬סירבו‬ ‫הבריטים לאפשר להם להיכנס בשערי הארץ ואישרו מספר מוגבל וזעום של רישיונות עלייה‪ .‬כיון שכך‬ ‫עלו יהודים רבים לארץ באניות רעועות‪ ,‬ונכנסו אליה בסתר‪ ,‬כגנבים בלילה‪ .‬עולים שהתגלו על ידי‬ ‫החיילים הבריטים גורשו באכזריות‪ .‬לא מעט אניות טבעו במצולות מאחר ונאלצו להסתובב בים‪ ,‬באין‬ ‫שום מדינה המוכנה לקבלם‪ .‬הגבלת כניסת יהודים לארץ ישראל נקבעה בספר חוקים שכונה "הספר‬ ‫הלבן"‪ ,‬בשל צבע כריכתו‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תמונה‬ ‫על מנת להקים מדינה דרושים מספר מאפיינים‪ .‬ראשית – זקוקים לטריטוריה (שטח)‪.‬‬ ‫הטריטוריה שנבחרה לצורך הקמת המדינה הייתה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ארץ ישראל‪ .‬שנית – צריך אוכלוסייה‪,‬‬ ‫אנשים שיגורו בה‪ .‬יהודים שעלו לארץ ישראל‪ ,‬מי ברשות ומי בסתר‪ ,‬היוו את האוכלוסייה‬ ‫הנדרשת‪.‬‬ ‫כדי שהמדינה תקרא מדינה יש צורך בהכרתם של שאר המדינות בקיומה‪ .‬כמו שלמדנו‪ ,‬בדיוק‬ ‫לכך פעל וחתר הרצל‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬הבריטים נתנו ליהודים מכתב ובו הביעו הסכמה‬ ‫לכך שמגיע ליהודים מדינה משלהם‪ .‬ההסכמה הזו תהיה הבסיס להקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫שני מאפיינים נוספים למדינה הם עצמאות ושלטון‪ .‬בשורות הבאות נקרא כיצד פעלו היהודים‬ ‫כדי להשיגם‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫המדינה שבדרך‬ ‫ִּכי ֶא ָּ‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ‬ ‫ת‪-‬כ ָ‬ ‫ר‪-‬א ָּתה ר ֶֹאה‪,‬‬ ‫ֲא ׁ ֶש ַ‬ ‫לְ ָך ֶא ְּתנֶ ָּנה‪,‬‬ ‫ּולְ זַ ְר ֲע ָך‪ַ ,‬עד‪-‬עוֹ לָ ם‪.‬‬ ‫(בראשית י"ג)‬ ‫"הגנה‪-‬עצמית היא הסממן הראשון למדינה שבדרך"‬ ‫שיר השומר‬ ‫מילים‪ :‬עמנואל לין ‪ /‬לחן‪ :‬בנימין עמר‬ ‫ֵמ ַעל ַה ִּמגְ ָ ּדל ָסבִ יב ַא ׁ ְש ִקיפָ ה‪,‬‬ ‫ֵעינִ י ִּתגְ ַמע ֶמ ְר ַח ִ ּקים‪,‬‬ ‫ֶא ֶרץ רוֹ גַ ַעת ִ ּב ְד ִמי ַה ֵּליל‪,‬‬ ‫הוֹ י‪ׁ ,‬שוֹ ֵמר‪ַ ,‬מה ִּמ ֵּליל?‬ ‫ֲחלִ יל רוֹ ִעים יָ רֹן‬ ‫ּגוֹ לְ ׁ ִשים ֶע ְד ֵרי ַה ֹּצאן‪,‬‬ ‫ַמה ִּלי ו ִּמי לִ י עוֹ ד‪ְּ ,‬כנַ ַען?‬ ‫רו ַּח ִמ ָ ּים ָה ָמה‪,‬‬ ‫ֵ ּבין ׁ ִש ֳ ּבלֵ י ָק ָמה‪,‬‬ ‫ּ‬ ‫ַמה ִּלי ו ִּמי לִ י עוֹ ד‪ְ ,‬כנַ ַען?‬ ‫ַס ַהר ָעלָ ה ִמן ֶה ָה ִרים‬ ‫ָה ֵע ֶמק ָע ָטה ֲע ָרפֶ ל‬ ‫ֵאי ׁ ָשם נוּגוֹ ת ַה ַּתן ְמיַ ֵּלל‬ ‫הוֹ ‪ׁ ,‬שוֹ ֵמר‪ַ ,‬מה ִּמ ֵּליל?‬ ‫ֲחלִ יל רוֹ ִעים‪...‬‬ ‫בעקבות העליות הגדולות לארץ ישראל נוצר צורך‬ ‫חיוני בהקמת גוף מאורגן שיגן על הישובים היהודיים‬ ‫מפני ההתנכלויות הערביות‪.‬‬ ‫התורכים ששלטו אז בארץ‪ ,‬והבריטים שהחליפו‬ ‫אותם‪ ,‬כמעט לא עשו דבר כדי להגן על היהודים מפני‬ ‫הפורעים‪ .‬במהלך השנים של טרום (לפני) מדינת‬ ‫ישראל קמו מספר ארגונים יהודיים ששמו להם‬ ‫מטרה להגן על הישובים ותושביהם‪.‬‬ ‫"השומר"‬ ‫הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)‬ ‫הקרן הקיימת הוקמה בשנת תרס"א‪,1901 ,‬‬ ‫במסגרת ההסתדרות הציונית‪ ,‬לצורך רכישת‬ ‫קרקעות בארץ ישראל בעבור העם היהודי‪.‬‬ ‫אדמות שנרכשו על ידי קק"ל נועדו להתיישבות‬ ‫יהודית‪ ,‬והן שייכות ללאום היהודי‪ ,‬ולפיכך אינן‬ ‫ניתנות למכירה‪ .‬לאחר‬ ‫הקמת המדינה התרכזה‬ ‫קק"ל במפעלי ייעור‪ ,‬פריצת‬ ‫דרכים והכשרת הקרקע‪.‬‬ ‫ארגון 'השומר' הוקם בשנת תרס"ח‪ ,1908 ,‬במטרה‬ ‫ליצור כוח מגן יהודי בארץ ישראל‪ .‬ארגון "השומר"‬ ‫פעל בגלוי להגנה על יישובים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫תנאי הקבלה לארגון היו קפדניים‪ ,‬כדי להבטיח את‬ ‫הצלחתם של המועמדים בתפקיד‪ .‬חברי הארגון‬ ‫נדרשו לגלות אומץ לב‪ ,‬משמעת עצמית‪ ,‬מסירות‬ ‫ונאמנות‪ .‬בתלבושתם דמו לשומרים הערביים‪.‬‬ ‫מניה שוחט הייתה אחת הדמויות המרכזיות בארגון‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫תמונה‬ ‫תל‪-‬חי‬ ‫נקודת ההתיישבות "תל חי" הוקמה בגליל העליון‬ ‫ב‪ -‬תרע"ח‪ ,1918 ,‬על ידי ותיקי ה"שומר"‪.‬‬ ‫בסדרת תקריות עם ערביי הסביבה‪ ,‬שהגיעו‬ ‫לשיאן ב‪-‬י"א באדר תר"פ (‪ ,)1920‬נפלו יוסף‬ ‫טרומפלדור ושבעה מחבריו‪.‬‬ ‫ההגנה על תל חי הפכה לסמל ולמופת יהודי‪,‬‬ ‫לגבורה של מעטים מול רבים ולדבקות בהגנה‬ ‫על המולדת‪.‬‬ ‫יום מותו של טרומפלדור נקבע כיום זכרון ועלייה‬ ‫לרגל לתל‪-‬חי‪.‬‬ ‫סמוך לתל חי הוקמה לאחר שנים עיירת הפיתוח‬ ‫קריית שמונה‪ ,‬על שם שמונת מגיני תל חי‪.‬‬ ‫יוסף טרומפלדור‬ ‫הברון רוטשילד‬ ‫תרמ"א – תר"פ‪1880-1920 ,‬‬ ‫תר"ה – תרצ"ד (‪(1934-1845‬‬ ‫לוחם ומנהיג יהודי‪ .‬באחד הקרבות בהם‬ ‫השתתף במלחמת רוסיה יפן נפגעה ידו‬ ‫והוא נותר גידם‪ .‬למרות נכותו המשיך‬ ‫להתנדב לצבא ועורר הערצה רבה בקרב‬ ‫חייליו ומפקדיו‪.‬‬ ‫אדמונד דה רוטשילד‪" ,‬הנדיב הידוע"‪,‬‬ ‫נחשב ל"אבי" היישוב היהודי המתחדש‬ ‫בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה‪.‬‬ ‫טרומפלדור הושפע מהרצל והחל‬ ‫בפעילות ציונית וקרא לעלייה לארץ‪ .‬היה‬ ‫ממקימי גדוד מובילי הפרדות‪ ,‬גדוד של‬ ‫יהודים שהתנדבו לעזור לצבא הבריטי‬ ‫במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫את מותו מצא בעת שהגן על הישוב‬ ‫תל חי מפני פורעים ערבים‪ .‬יש אומרים‬ ‫שרגע לפני מותו הוא הכריז‪" :‬אין דבר‪,‬‬ ‫טוב למות בעד ארצנו"‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 19-‬החלה‬ ‫פעולתו למען המושבות הצעירות בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬כאשר הן נקלעו למשבר כלכלי‬ ‫חמור שאיים על המשך קיומן‪.‬‬ ‫רוטשילד הקים מושבות חדשות‪ ,‬וסייע‬ ‫למושבות קיימות על ידי מתן מענקים ועל‬ ‫ידי בניית משק חקלאי מתקדם‪ .‬בזכות‬ ‫תרומתו זו זכה לכינוי "הנדיב הידוע"‪.‬‬ ‫מקומות רבים בארץ קרויים על שם‬ ‫בני משפחתו‪.‬‬ ‫ניל"י‬ ‫ראשי תיבות של הפסוק "נצח ישראל לא ישקר"‪ .‬תנועת ניל"י קמה בשנת תרע"ו ב‪ 1916-‬בעת שלטון‬ ‫הטורקים בארץ‪ .‬ניל"י הייתה תנועת ריגול יהודית לטובת הבריטים‪ .‬בראש הארגון עמדו אהרון אהרונסון‪,‬‬ ‫אחותו שרה אהרונסון ואבשלום פיינברג‪ .‬הם העבירו לבריטים מידע מודיעיני באמצעות יוני דואר‬ ‫וספינת קשר בריטית‪ .‬פעילות זו התגלתה על ידי התורכים‪ ,‬ובעקבות זאת נאסרו פעיליה ועונו קשות‬ ‫על ידם‪.‬‬ ‫לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את ארץ ישראל מידי התורכים והפכו‬ ‫להיות השליטים בה‪ .‬בשנת ‪ 1917‬קיבל ד"ר חיים ויצמן מכתב משר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור‬ ‫ובו הכרה בזכותו של העם היהודי למדינה משלו‪.‬‬ ‫שָׂ ָרה ַא ֲהרֹנְ סוֹ ן‬ ‫תר"ן‪-‬תרע"ח‪1917-1890 ,‬‬ ‫אשי ִא ְר ּגוּן נִ ילִ "י‪ ,‬וְ זָ כְ ָתה לַ ִּכ ּנוּי‬ ‫ָהיְ ָתה ֵמ ָר ׁ ֵ‬ ‫"שָׂ ָרה ִ ּגבּ וֹ ַרת נִ ילִ "י"‪.‬‬ ‫שָׂ ָרה ַא ֲהרֹנְ סוֹ ן נוֹ לְ ָדה ְ ּבזִ כְ רוֹ ן־יַ ֲעקֹב‪ִ .‬היא‬ ‫ִה ׁ ְש ַּת ְּל ָבה ְ ּב ִא ְר ּגוּן ַה ַּמ ְח ֶּת ֶרת נִ ילִ "י וְ ֵה ֵחלָ ה‬ ‫יטים לִ כְ בּ ֹׁש ֶאת ֶא ֶרץ‬ ‫לִ ְפעֹל ְּכ ֵדי לְ ַס ֵ ּי ַע לַ ְ ּב ִר ִ‬ ‫יִ שְׂ ָר ֵאל ִמ ֵידי ַה ּטו ְּר ִקים‪.‬‬ ‫לאחר שהצליחו התורכים לעלות על‬ ‫עקבותיהם של חברי הארגון‪ ,‬הם תפסו‬ ‫את שרה ועינו אותה‪ .‬שרה ביקשה רשות‬ ‫ללכת לשירותים שם התאבדה‪ ,‬כדי להימנע‬ ‫ממסירת מידע ופרטים על פעולות ניל"י‬ ‫ופעיליה‪.‬‬ ‫תמונה‬ ‫‪24‬‬ ‫המנדט הבריטי על ארץ ישראל‬ ‫"חומה ומגדל"‬ ‫יטים‪ ,‬הם ִ ּק ְ ּבל ּו ְר ׁשוּת‬ ‫שע ַבר ַה ִּׁשלְ טוֹ ן בארץ ישראל לַ ְ ּב ִר ִ‬ ‫כשלוש שנים לאחר ָ‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫(מנְ ָ ּדט) לִ ׁ ְשֹלט ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫ַ‬ ‫שיטת התיישבות בארץ ישראל‪ ,‬לפני קום המדינה‪ ,‬בין השנים תרצ"ו –‬ ‫תרצ"ט‪ ,1939-1936 ,‬בתקופת "המרד הערבי"‪ .‬התיישבות זו ענתה על צרכים‬ ‫ביטחוניים מידיים‪ ,‬במטרה להשפיע על המפה העתידית של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫יישובי "חומה ומגדל" הוקמו בחשאי ובמהירות‪ ,‬במרכזם מגדל תצפית‬ ‫וסביבם גדר הגנה (חומה)‪ .‬היישוב הראשון שהוקם בשיטה זו היה קיבוץ‬ ‫"תל עמל" (ניר דוד) שבעמק בית שאן‪ .‬בהתיישבות הדתית הוקמה במסגרת‬ ‫זו הקיבוץ הדתי "טירת צבי"‪ .‬סך הכל הוקמו ‪ 52‬יישובים בשיטה זו‪.‬‬ ‫ש ָר ֵאל‪ ,‬כפי‬ ‫ימה לַ ֲה ָק ַמת ְמ ִדינָ ה יְ הו ִּדית ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫יטנְ יָ ה אמנם ִה ְס ִּכ ָ‬ ‫ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת ְ ּב ִר ַ‬ ‫ימה ְק ׁ ָשיִ ים‪.‬‬ ‫בה ְצ ָה ַרת ַ ּבלְ פוּר‪ַ ,‬א ְך ֹלא ָעזְ ָרה ַ ּב ֲה ָק ָמ ָת ּה וְ ַאף ֶה ֱע ִר ָ‬ ‫שהתבטא ַ‬ ‫(א ְר ּג ּונִ ים‬ ‫ָה ֲע ָר ִבים ָ ּב ָא ֶרץ ִה ְתנַ ְּכל ּו לַ ִ ּי ּ ׂ‬ ‫שוּב ָה ִע ְב ִרי ו ְּב ִע ְקבוֹ ת זֹאת ָקמ ּו ַמ ְח ָּתרוֹ ת ִ‬ ‫יטים‪.‬‬ ‫ְצ ָב ִאיִ ים סוֹ ִד ִ ּיים) ׁ ֶש ֵהגֵ ּנ ּו ַעל ַה ְ ּיהו ִּדים ִמ ּ ְפנֵ י ָה ֲע ָר ִבים וְ נֶ ֶא ְבק ּו ַ ּגם ַ ּב ְ ּב ִר ִ‬ ‫יטים ָר ְדפ ּו‬ ‫יטי‪ַ ,‬ה ְ ּב ִר ִ‬ ‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר ַח ְב ֵרי ַה ַּמ ְח ָּתרוֹ ת ִ ּב ְ ּצע ּו ּ ְפ ֻע ּלוֹ ת נֶ גֶ ד ַה ָ ּצ ָבא ַה ְ ּב ִר ִ‬ ‫"מגְ ַר ׁש ָהרו ִּסים" וְ ַעל ֲא ָח ִדים ֵמ ֶהם נִ גְ זַ ר‬ ‫יהם ְ ּב ִ‬ ‫אוֹ ָתם‪ָּ ,‬כלְ א ּו ַר ִ ּבים ֵמ ַח ְב ֵר ֶ‬ ‫ִ ּדין ָמוֶ ת‪.‬‬ ‫ַה ְצ ָה ַרת ַ ּבלְ פוּר‬ ‫יטנְ יָ ה ִמשנת‬ ‫ַה ְצ ָה ַרת ַ ּבלְ פוּר הוּא ׁ ְש ָמ ּה ׁ ֶשל ַה ְצ ָה ָרה ִמ ַּט ַעם ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת ְ ּב ִר ַ‬ ‫תרע"ח‪ַ ,1917 ,‬ה ַּמכְ ִריזָ ה ַעל ְּת ִמיכָ ָת ּה ַ ּב ֲה ָק ַמת ַ ּביִ ת לְ ֻא ִּמי יְ הו ִּדי ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬‬ ‫ש ָר ֵאל ּונְ כוֹ נו ָּת ּה לְ ַס ֵ ּי ַע ְ ּבכָ ְך‪.‬‬ ‫יִ ְ ׂ‬ ‫יטנְ יָ ה‬ ‫ַה ְצ ָה ָרה זוֹ ָהיְ ָתה ּ ְפ ִרי ַמ ּ ָ ׂ‬ ‫שא ו ַּמ ָּתן ׁ ֶש ִּנ ֲהל ּו יְ הו ִּדים ִצ ּיוֹ נִ ִ ּיים ִ ּב ְ ּב ִר ַ‬ ‫אשוּת ד"ר ַח ִ ּיים וַ יְ ְצ ָמן‪ ,‬וְ ִהיא ִק ְ ּבלָ ה ַה ְס ָּכ ָמה ׁ ֶשל ַה ַּמ ֲע ָצמוֹ ת‪.‬‬ ‫ְ ּב ָר ׁ‬ ‫"מ ְמ ׁ ֶשלֶ ת הוֹ ד ַמלְ כוּתוֹ רוֹ ָאה ְ ּב ַעיִ ן יָ ָפה ֲה ָק ַמת ַ ּביִ ת לְ ֻא ִּמי‬ ‫נֻ ַּסח ַה ַה ְצ ָה ָרה‪ֶ :‬‬ ‫שגַ ת ַמ ָּט ָרה זוֹ ‪,‬‬ ‫יטב ַה ַּמ ֲא ַמ ִ ּצים לְ ַה ּ ָ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל וְ ַת ֲע ֶ ׂ‬ ‫יְ הו ִּדי ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫שה ֶאת ֵמ ַ‬ ‫יהן ָה ֶאזְ ָר ִח ּיוֹ ת וְ ַה ָ ּד ִת ּיוֹ ת ׁ ֶשל ָה ֵעדוֹ ת ַה ֹּלא‪-‬‬ ‫ִ ּב ְתנַ אי ׁ ֶש ֹּלא ִּת ּ ָפגַ ְענָ ה זְ כֻ ּיוֹ ֵת ֶ‬ ‫ש ָר ֵאל אוֹ ַ ּבזְ ּ כֻ ּיוֹ ת ו ְּב ַמ ֲע ָמ ָדם ַה ְּמ ִדינִ י ׁ ֶשל ַה ְ ּיהו ִּדים ְ ּבכָ ל‬ ‫יְ הו ִּד ּיוֹ ת ְ ּב ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫ֶא ֶרץ ַא ֶח ֶרת‪".‬‬ ‫‪25‬‬ ‫השואה‬ ‫משפט אייכמן‬ ‫אדולף אייכמן עמד‪ ,‬בימי המשטר הנאצי‪,‬‬ ‫בראש המחלקה שריכזה את ביצוע "הפתרון‬ ‫הסופי" להשמדת היהודים‪ .‬לאחר המלחמה‬ ‫ברח אייכמן והסתתר עם משפחתו‬ ‫בארגנטינה במשך ‪ 15‬שנה‪.‬‬ ‫השואה היא האסון הגדול והנורא ביותר שארע‬ ‫לעם היהודי בכל הזמנים‪.‬‬ ‫בשנת תרצ"ג‪ ,1933 ,‬עלו הנאצים בגרמניה‬ ‫לשלטון‪ .‬בראשם עמד הצורר הרשע – אדולף‬ ‫היטלר‪ .‬היטלר קבע כי היהודים הם גזע נחות‬ ‫ועל כן יש להשמידם‪ .‬במסגרת זו הם השפילו‬ ‫אותם‪ ,‬חוקקו נגדם חוקים אכזריים‪ ,‬אסרו עליהם‬ ‫להיכנס למקומות ציבוריים‪ ,‬וחייבו אותם להצמיד‬ ‫לבגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד‪ .‬כמו כן ריכזו‬ ‫הנאצים את היהודים בגטאות‪ ,‬כלאו אותם‬ ‫בשכונות צפופות‪,‬‬ ‫מיוחדות ליהודים‬ ‫בלבד‪ .‬עם פרוץ‬ ‫מלחמת העולם‪,‬‬ ‫כבשו הנאצים‬ ‫ארצות באירופה‬ ‫בזו אחר זו‪ ,‬ובכל‬ ‫מקום אליו הגיעו‬ ‫התעללו ביהודים‬ ‫ורצחו אותם‪ .‬מרבית היהודים מצאו את מותם‬ ‫במחנות השמדה‪ ,‬בהם ביצעו הגרמנים הרג‬ ‫המוני בעזרת הגז ציקלון בי‪ .‬למעלה משישה‬ ‫מיליון יהודים נרצחו בשואה‪ ,‬בדרכים שונות‬ ‫ומשונות‪.‬‬ ‫תמונה‬ ‫יָ ד וָ ׁ ֵשם‬ ‫יָ ד וָ ׁ ֵשם הוּא מ ּוזֵ אוֹ ן זִ ָּכרוֹ ן‪ֶ ׁ ,‬שהו ַּקם ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם‬ ‫לְ זֵ כֶ ר ָק ְר ָ ּבנוֹ ת ַה ּׁשוֹ ָאה וּבוֹ נֶ ֱא ָספוֹ ת ֵע ֻד ּיוֹ ת‬ ‫ְּכתוּבוֹ ת‪ְ ,‬מ ֻצ ָ ּלמוֹ ת ו ֻּמ ְקלָ טוֹ ת ַעל ָמה ׁ ֶש ָ ּק ָרה‬ ‫ַ ּב ּׁשוֹ ָאה‪.‬‬ ‫ְּכמוֹ ‪-‬כֵ ן ֻה ְס ַמ ְך יָ ד וָ ׁ ֵשם לְ ַה ֲענִ יק ֶאת ַה ּת ַֹאר‬ ‫"ח ִסיד ֻא ּמוֹ ת ָהעוֹ לָ ם" לְ גוֹ יִ ים ׁ ֶש ְ ּבא ֶֹמץ לִ ָ ּבם‬ ‫ָ‬ ‫אצים‪.‬‬ ‫ִה ִ ּציל ּו יְ הו ִּדים ִמ ֵידי ַה ָּנ ִ‬ ‫‪26‬‬ ‫בשנת תש"כ‪ ,1960 ,‬נתפס אייכמן בארגנטינה‬ ‫על ידי שירותי הביטחון הישראליים‬ ‫("המוסד") והובא למשפט בישראל‪.‬‬ ‫משפטו נפתח בירושלים באפריל תשכ"א‬ ‫‪ .1961‬התובע במשפט‪ ,‬גדעון האוזנר‪ ,‬פתח‬ ‫נאומו במילים‪" :‬במקום זה בו אני עומד‬ ‫לפניכם‪ ,‬שופטי ישראל‪ ,‬ללמד קטגוריה על‬ ‫אדולף אייכמן – אין אני עומד יחידי‪ .‬עמדי‬ ‫ניצבים כאן בשעה זו‪ ,‬שישה מיליון קטגורים…‬ ‫דמם זועק אך קולם לא ישמע‪ .‬אהיה על כן‬ ‫אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום‬ ‫הנורא"‪.‬‬ ‫במהלך המשפט העידו ניצולי שואה רבים‬ ‫וסיפרו לשופטים ולעולם כולו את זוועות‬ ‫השואה‪ .‬במשפטו אמר אייכמן‪ ,‬כי מילא‬ ‫פקודות כחייל‪ .‬אייכמן לא קיבל אחריות על‬ ‫מעשיו‪.‬‬ ‫בשנת תשכ"ב‪ ,1962 ,‬הוצא להורג בתלייה‬ ‫בכלא רמלה‪.‬‬ ‫מרד גטו ורשה‬ ‫בערב פסח שנת תש"ג‪ ,1943 ,‬פרץ מרד יהודים‬ ‫בגטו ורשה‪ .‬כאשר הגיעו הגרמנים לקחת יהודים‬ ‫מהגטו למשלוח למחנה ההשמדה טרבלינקה‪,‬‬ ‫הם נפלו היישר לתוך מארב שהכינו להם‬ ‫הלוחמים היהודיים‪ .‬נורתה עליהם אש ונזרקו‬ ‫עליהם בקבוקי תבערה ורימוני יד‪ .‬הגרמניים‬ ‫שלחו תגבורת והקרב נמשך כארבעה שבועות‬ ‫עד לנפילתו הסופית של הגטו‪ .‬הגרמנים עברו‬ ‫בתוך הגטו ושרפו בית אחר בית‪ ,‬עד שהכניעו‬ ‫את המורדים‪ .‬מנהיגי המרד היו מרדכי אנילביץ‬ ‫ופאול פרנקל‪ .‬מרד גטו וורשה מסמל יותר מכל‬ ‫את רוח הגבורה והעוצמה שהפגינו היהודים‬ ‫המושפלים‪ ,‬המוכים והרעבים כנגד משפיליהם‪.‬‬ ‫הם יצאו למרד שאת סופו ידעו מראש‪ ,‬וזאת על‬ ‫מנת לרומם את כבודו של העם היהודי הרמוס‪.‬‬ ‫ש ַרף וְ ִה ִ ּצית לֶ ָהבוֹ ת‪,‬‬ ‫ַא ׁ ְש ֵרי ַה ַ ּג ְפרוּר ׁ ֶש ִּנ ְ ׂ‬ ‫ַא ׁ ְש ֵרי ַה ֶ ּל ָה ָבה ׁ ֶש ָ ּב ֲע ָרה ְ ּב ִס ְת ֵרי לְ ָבבוֹ ת‪.‬‬ ‫ַא ׁ ְש ֵרי ַהלְ ָבבוֹ ת ׁ ֶשיָ ְדע ּו לַ ְחדֹל ְ ּבכָ בוֹ ד‪...‬‬ ‫ש ַרף וְ ִה ִ ּצית לֶ ָהבוֹ ת‪.‬‬ ‫ַא ׁ ְש ֵרי ַה ַ ּג ְפרוּר ׁ ֶש ִּנ ְ ׂ‬ ‫חנה סנש‬ ‫תמונה‬ ‫יאנוש קורצ'אק‬ ‫תרל"ח – תש"ב (‪)1942-1878‬‬ ‫העיירה בוערת ‪/‬‬ ‫מרדכי גֶ ִ ּב ְיר ִטיג‬ ‫ש ֵר ָפה!‬ ‫ש ֵר ָפה‪ַ ,‬א ִחים‪ׂ ְ ,‬‬ ‫ְׂ‬ ‫ֲעיָ ָר ֵתנ ּו בּ וֹ ֵע ָרה ֻּכ ָ ּל ּה‪,‬‬ ‫ָ ּב ּה רוּחוֹ ת ׁ ְשחֹרוֹ ת יִ ְס ָערוּ‪,‬‬ ‫לֶ ָהבוֹ ת ֻח ְר ָ ּבן יִ ְב ָערוּ‪,‬‬ ‫יה ֹלא נִ ׁ ְש ָארוּ‪,‬‬ ‫ִע ְקבוֹ ֶת ָ‬ ‫ִהיא עוֹ לָ ה ָ ּב ֵא ׁש‪.‬‬ ‫וְ ַא ֶּתם חוֹ ְב ִקים יָ ַדיִ ם‬ ‫ְ ּבלִ י הוֹ ׁ ִשיט ֶעזְ ָרה‪,‬‬ ‫ְ ּבלִ י ַּכבּ וֹ ת ֶאת ֵא ׁש ַה ַ ּל ַהב‪,‬‬ ‫ֵא ׁש ָה ֲעיָ ָרה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫יאנוש קורצ'אק הוא שם העט בו נודע‬ ‫הנריק גולדשמיט‪ .‬הוא עסק בכתיבה‬ ‫עיתונאית והיה רופא ילדים‪ .‬בשנת ‪1911‬‬ ‫החל קורצ'אק לנהל בית יתומים יהודי‪.‬‬ ‫כאשר הוקם גטו ורשה‪ ,‬בשנת ‪ ,1940‬אולץ‬ ‫בית היתומים היהודי לעבור לתוך הגטו‪.‬‬ ‫קורצ'אק‪ ,‬על אף היותו לא יהודי‪ ,‬עבר יחד‬ ‫עם חניכיו לתוך הגטו‪ .‬שנתיים לאחר מכן‬ ‫הגיעו הגרמנים לקחת את היתומים למחנה‬ ‫ההשמדה טרבלינקה‪ .‬יאנוש קורצ'אק לא‬ ‫היה חייב ללכת איתם‪ ,‬אך סירב לעזוב את‬ ‫הילדים‪ .‬הוא הרגיע אותם ואמר להם שהם‬ ‫יוצאים לטיול‪ .‬קורצ'אק הלך עם הילדים אל‬ ‫המוות‪.‬‬ ‫יאנוש קורצ'אק כתב ספרי ילדים וספרי‬ ‫חינוך‪ ,‬שמשתמשים בהם עד היום‪.‬‬ ‫הפלמ"ח‬ ‫הפלמ"ח (ראשי תיבות‪ :‬פלוגות המחץ)‪ ,‬היה הכוח‬ ‫הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים‬ ‫‪ .1941-1948‬הוא נוצר מראשיתו להיות הכוח המגויס‬ ‫של "ארגון ההגנה" שהגדיר את עצמו כצבא העברי‬ ‫של המדינה היהודית שהייתה בדרך‪ .‬בראשו עמד‬ ‫יצחק שדה ואחריו יגאל אלון‪.‬‬ ‫הפלמ"ח הוקם בימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬ ‫תש"א‪ ,1941 ,‬כדי לעזור לבריטים בהגנת הארץ‪.‬‬ ‫כשחלף האיום הנאצי נטל הפלמ"ח חלק חשוב‬ ‫במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫במבצעי העפלה (הבאת עולים‪-‬מעפילים לארץ בדרך‬ ‫הים‪ ,‬למרות האיסור שהטיל על כך שלטון המנדט‬ ‫הבריטי)‪.‬‬ ‫מסביב יהום הסער‬ ‫מילים‪ :‬זרובבל גלעד ‪ /‬לחן‪ :‬דוד זהבי‬ ‫מסביב יהום הסער‪,‬‬ ‫אך ראשינו לא ישח‬ ‫לפקודה תמיד אנחנו‪,‬‬ ‫תמיד אנו‪ ,‬אנו הפלמ"ח‪.‬‬ ‫ממטולה עד הנגב‪,‬‬ ‫מן הים עד המדבר ‪-‬‬ ‫כל בחור וטוב ‪ -‬לנשק‬ ‫כל בחור על המשמר!‬ ‫ר' ַא ְריֵ ה לְ וִ ין‬ ‫תרמ"ה – תשכ"ט (‪)1969-1885‬‬ ‫ָה ַרב ַא ְריֵ ה לְ וִ ין ָהיָ ה יָ דו ַּע ְּכ ַב ַעל ֶח ֶסד‪ .‬הוּא נוֹ ַדע‬ ‫ש ִרים‬ ‫ְ ּבכִ ּנוּיוֹ ַ"רב ָה ֲא ִס ִירים"‪ִ ,‬מ ּ ְפנֵ י ׁ ֶש ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך ְּכ ֶע ְ ׂ‬ ‫יטי‪ָ ,‬היָ ה‬ ‫וְ ָח ֵמ ׁש ׁ ָשנָ ה‪ ,‬עוֹ ד ִ ּב ְתקו ַּפת ַה ַּמנְ ָ ּדט ַה ְ ּב ִר ִ‬ ‫י‪-‬ה ֶּכלֶ א‪ ,‬לְ עוֹ ֵדד ֶאת רו ָּחם‬ ‫נוֹ ֵהג לָ לֶ כֶ ת לְ ַב ֵ ּקר ְ ּב ָב ֵּת ַ‬ ‫ׁ ֶשל ָה ֲא ִס ִירים וְ לִ כְ ּתֹב לָ ֶהם ִמכְ ָּת ִבים‪ּ ִ .‬ב ְפ ָרט נוֹ ְדע ּו‬ ‫ִ ּב ּקו ָּריו ֵא ֶצל ֲא ִס ֵירי ַה ַּמ ְח ָּתרוֹ ת וְ עוֹ לֵ י ַה ַ ּג ְרדּ וֹ ם‪ּ ִ .‬ב ֵ ּקר‬ ‫ִ ּב ְק ִביעוּת ַ ּגם ְ ּב ֵבית ַהחוֹ לִ ים לִ ְמצ ָֹר ִעים וְ עוֹ ֵדד ֶאת‬ ‫יוֹ ׁ ְש ָביו‪.‬‬ ‫ָה ַרב לְ וִ ין ִה ְת ּגוֹ ֵרר ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך ׁ ָשנִ ים ַרבּ וֹ ת ִ ּב ְרחוֹ ב ַהר‬ ‫ְ ּג ִרזִ ּים ׁ ֶש ִ ּב ׁ ְשכ ּונַ ת ִמ ׁ ְש ָּכנוֹ ת‪ַ ,‬ה ּיוֹ ם ׁ ְשכ ּונַ ת נַ ֲחלָ אוֹ ת‪.‬‬ ‫ל‪-‬שמוֹ ‪.‬‬ ‫לְ ַא ַחר מוֹ תוֹ נִ ְק ָרא ָה ְרחוֹ ב ַע ׁ ְ‬ ‫תמונה‬ ‫‪28‬‬ ‫המחתרות‬ ‫חיילים אלמונים‬ ‫מילים ולחן‪ :‬אברהם שטרן‬ ‫ארגון ההגנה‬ ‫בזמן מלחמת העולם השנייה האצ"ל שיתף פעולה‬ ‫עם הבריטים‪ ,‬מכיוון שהבריטים לחמו בגרמנים‪.‬‬ ‫לאחר התפרקות ה"שומר"‪ ,‬ולאחר שהתגברו‬ ‫ההתקפות של הערבים על יישובים יהודיים‪ ,‬הוקם‬ ‫בשנת תר"פ‪ ,1920 ,‬ארגון ההגנה‪ .‬המטרה הייתה‬ ‫להגן על היישוב מפני התקפות הערבים‪ .‬במאורעות‬ ‫השנים תרצ"ו – תרצ"ט‪ ,1939-1936 ,‬כבר לא הסתפקה‬ ‫ההגנה בהגנה על יישובים עבריים‪ ,‬אלא "יצאה מן‬ ‫הגדר" והחלה לתקוף את הפוגעים‪ .‬ההגנה הופעלה‬ ‫על ידי הנהגת הישוב היהודי בארץ ועל פי מדיניות‬ ‫מוסדותיו‪ .‬חבריה רכשו ניסיון צבאי שתרם לביסוס‬ ‫כוח המגן העברי ולחיזוק מעמדה של ההתיישבות‬ ‫היהודית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בשנת ת"ש‪ ,1940 ,‬חל פילוג באצ"ל‪ ,‬וקבוצת חברים‬ ‫בראשותו של אברהם שטרן (יאיר) הקימו ארגון‬ ‫עצמאי בשם לח"י (לוחמי חירות ישראל)‪.‬‬ ‫האצ"ל (ארגון צבאי לאומי)‬ ‫הלח"י‬ ‫(לוחמי חירות ישראל)‬ ‫חברי הארגון האמינו שיש להילחם בבריטים‪ ,‬אף‬ ‫על פי שהבריטים לחמו באותה עת נגד הגרמנים‪.‬‬ ‫דרך פעולתם עוררה התנגדות חריפה בקרב היישוב‬ ‫היהודי‪ .‬רבים מחברי הלח"י נאסרו על ידי הבריטים‬ ‫ואחדים הוצאו להורג‪ ,‬ביניהם אברהם שטרן (יאיר)‬ ‫מייסד הארגון שנרצח בשנת תש"ב‪.1942 ,‬‬ ‫ַח ָ ּילִ ים ַאלְ מוֹ נִ ים ִהנְ נוּ‪ּ ְ ,‬בלִ י ַמ ִ ּדים‪,‬‬ ‫ו ְּסבִ יבֵ נ ּו ֵא ָימה וְ צַ לְ ָמוֶ ת‪.‬‬ ‫ֻּכ ָּלנ ּו גֻ ַ ּי ְסנ ּו לְ כָ ל ַה ַח ִ ּיים‪:‬‬ ‫ּ‬ ‫ִמ ּׁשו ָּרה ְמ ׁ ַש ְח ֵרר ַרק ַה ָמוֶ ת‪.‬‬ ‫ְ ּביָ ִמים ֲא ֻד ִמים ׁ ֶשל ּ ְפ ָרעוֹ ת וְ ָד ִמים‪,‬‬ ‫ַ ּב ֵּלילוֹ ת ַה ׁ ְשחוֹ ִרים ׁ ֶשל יֵ או ּׁש‪,‬‬ ‫ֶ ּב ָע ִרים‪ּ ַ ,‬ב ְּכפָ ִרים ֶאת ִ ּדגְ לֵ נ ּו נָ ִרים‪,‬‬ ‫וְ ָעלָ יו‪ֲ :‬הגָ נָ ה וְ כִ בּ וּש!‬ ‫ֹלא גֻ ַ ּי ְסנוֹ ַ ּב ּׁשוֹ ט ַּכ ֲהמוֹ ן ֲעבָ ִדים‪,‬‬ ‫ְּכ ֵדי לִ ׁ ְש ּפֹ ְך ַ ּב ֵּנכָ ר ֶאת ָ ּד ֵמנוּ‪.‬‬ ‫ְרצוֹ נֵ נוּ‪ :‬לִ ְהיוֹ ת לְ עוֹ לָ ם ְ ּבנֵ י‪-‬חוֹ ִרין!‬ ‫ֲחלוֹ ֵמנוּ‪ :‬לָ מוּת ְ ּב ַעד ַע ֵּמנוּ!‬ ‫ְ ּביָ ִמים ֲא ֻד ִמים ׁ ֶשל ּ ְפ ָרעוֹ ת וְ ָד ִמים‪,..‬‬ ‫ו ִּמ ָּכל ֲעבָ ִרים ִרבֲ בוֹ ת ִמכְ ׁשוֹ לִ ים‬ ‫ָ ׂשם ּגוֹ ָרל ַאכְ זָ ִרי ַעל ַ ּד ְר ְּכנוּ;‬ ‫י‪-‬אסו ִּרים‬ ‫ַא ְך אֹויְ בִ ים‪ְ ,‬מ ַר ְ ּגלִ ים וּבָ ֵּת ֲ‬ ‫ֹלא יוּכְ ל ּו לַ ֲעצֹר ַ ּב ֲע ֵדנוּ‪.‬‬ ‫ְ ּביָ ִמים ֲא ֻד ִמים ׁ ֶשל ּ ְפ ָרעוֹ ת וְ ָד ִמים‪,..‬‬ ‫הארגון קם בתרצ"ו‪ ,1936 ,‬מתוך ארגון ההגנה לאחר‬ ‫מאורעות תרפ"ט‪.‬‬ ‫חבריו התנגדו למדיניות ה"הבלגה" של ה"הגנה" כלפי‬ ‫הטרור הערבי‪ .‬הם הזדהו עם דרכה של המפלגה‬ ‫הרוויזיוניסטית שבראשה עמד זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬ולא‬ ‫ראו עצמם כפופים להחלטות הנהגת היישוב היהודי‪.‬‬ ‫הם אימצו את עמדת מפקד האצ"ל‪ ,‬דוד רזיאל‪ ,‬להגיב‬ ‫בתקיפות – "דם תחת דם" כלפי הטרור הערבי‪.‬‬ ‫תמונה‬ ‫וְ ִאם ֲאנַ ְחנ ּו נִ ּפֹל ָ ּב ְרחוֹ בוֹ ת‪ּ ַ ,‬ב ָ ּב ִּתים‪,‬‬ ‫וִ ַיק ְ ּברוּנ ּו ַ ּב ַּליְ לָ ה ַ ּב ָּלאט‪,‬‬ ‫ִ ּב ְמקוֹ ֵמנ ּו יָ בוֹ א ּו ַאלְ פֵ י ֲא ֵח ִרים‬ ‫לְ ָהגֵ ן וְ לִ ׁ ְשמֹר ֲע ֵדי ַעד‪.‬‬ ‫ְ ּביָ ִמים ֲא ֻד ִמים ׁ ֶשל ּ ְפ ָרעוֹ ת וְ ָד ִמים‪,..‬‬ ‫‪29‬‬ 30 ‫כ"ט בנובמבר ‪ – 1947‬תש"ז‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫החלטת האו"ם על סיום המנדט בארץ ישראל‬ ‫ְ ּב ׁשוּב ה'‬ ‫ת‪-‬צ ּיוֹ ן –‬ ‫יב ִ‬ ‫ֶאת ׁ ִש ַ‬ ‫ָהיִ ינ ּו ְּכחֹלְ ִמים‬ ‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי בארץ‬ ‫ישראל ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ – מדינה יהודית ומדינה ערבית‪ .‬כמו כן נקבע‬ ‫שאזור ירושלים יהיה בין‪-‬לאומי ושבין המדינות יהיה קשר כלכלי‪ .‬היהודים הגיבו בשמחה רבה ואילו‬ ‫הערבים דחו את ההחלטה‪ .‬למחרת קבלת ההחלטה‪ ,‬ב‪ 30-‬בנובמבר‪ ,‬החלו הערבים בהתקפות על‬ ‫היישוב היהודי‪ .‬כך החלה מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫(תהלים קכ"ו)‬ ‫הכרזת המדינה‬ ‫ה' באייר תש"ח ‪ 14 -‬במאי ‪1948‬‬ ‫דוד בן גוריון‬ ‫תרמ"ו ‪ -‬תשל"ג (‪)1973-1886‬‬ ‫בן גוריון היה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הוא היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית ושל תנועת‬ ‫הפועלים‪ .‬כמנהיג היישוב היהודי הכריז על הקמת המדינה בתאריך‬ ‫ה' באייר‪ ,‬תש"ח‪.‬‬ ‫ביום שישי ה' באייר תש"ח (‪ 14‬במאי ‪ ,)1948‬שעות אחדות לפני שהדגל הבריטי‬ ‫הורד מבנייני הממשלה הבריטית בארץ ישראל כאות לסיום המנדט‪ ,‬הכריז דוד בן‬ ‫גוריון בתל אביב על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬ושמה מדינת ישראל‪.‬‬ ‫החלטה זו באה אחרי ימים של התלבטויות קשות לגבי הסיכונים והסיכויים‬ ‫הטמונים בהכרזה זו‪.‬‬ ‫למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של חמש מדינות ערב לארץ‪ ,‬והחל השלב‬ ‫השני של מלחמת העצמאות‪ .‬הכרזת המדינה לוותה במסמך הידוע בשם "מגילת‬ ‫העצמאות"‪ ,‬שעליו חתמו נציגי הממשלה הזמנית‪.‬‬ ‫בן גוריון נחשב לאדריכל המייסד של המדינה ושל צה"ל‪ .‬הוא ביסס‬ ‫את עוצמתה הביטחונית והכלכלית של המדינה ועיצב את דמותה‬ ‫בשנותיה הראשונות‪ .‬תפיסתו הייתה ממלכתית‪ ,‬ושתיים מביטוייה‬ ‫היו‪ :‬גישתו לצה"ל כאל צבא העם כולו ‪ -‬חילונים כדתיים‪ ,‬וחקיקת‬ ‫חוק חינוך ממלכתי‪.‬‬ ‫ביוזמת בן גוריון התאפשרה העלייה הגדולה לארץ‪ ,‬למרות הקשיים‬ ‫הרבים שהיו למדינה בעשור הראשון לקיומה‪.‬‬ ‫לאחר פרישתו מהממשלה עבר לגור בשדה בוקר שבנגב‪ ,‬כדוגמא‬ ‫אישית להגשמת חזון יישוב הנגב ובתקווה שרבבות יבואו‬ ‫בעקבותיו‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫יוֹם ָה ַע ְצ ָמאוּת‬ ‫נחֹג מידי שנה ְ ּבה' ְ ּב ִא ָ ּיר‪ּ ְ .‬ביוֹ ם בו ִהכְ ִריז ָ ּדוִ ד ֶ ּב ּ‬ ‫ן‪-‬גו ְּריוֹ ן ַעל‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ֲה ָק ַמת ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ֵארו ֵּעי יוֹ ם ָה ַע ְצ ָמאוּת נִ ְפ ָת ִחים ְ ּבכָ ל ׁ ָשנָ ה ְ ּב ֶט ֶקס ַמ ְמלַ כְ ִּתי‬ ‫שוּאוֹ ת‪.‬‬ ‫ְ ּב ַהר ֶה ְר ְצל ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ֶ ׁ ,‬ש ְ ּב ַמ ֲהלָ כוֹ נֶ ֱע ֶרכֶ ת ַה ְדלָ ַקת ַמ ּ ׂ‬ ‫ְ ּב ַמ ֲהלַ ְך ַה ּיוֹ ם נֶ ֱע ָרכִ ים ְט ָק ִסים ַמ ְמלַ כְ ִּת ִ ּיים ו ְּת ִפ ּלוֹ ת ֲחגִ יגִ ּיוֹ ת‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ְ ּב ַר ֲח ֵבי יִ ְ ׂ‬ ‫ַהר ֶה ְר ְצל‬ ‫ל‪-‬שם ִ ּבנְ יָ ִמין זְ ֵאב ֶה ְר ְצל‪ ,‬חוֹ זֵ ה‬ ‫ַהר ֶה ְר ְצל נִ ְק ָרא ַע ׁ ֵ‬ ‫ֹאש ָה ָהר נִ ְמ ָצא ִק ְברוֹ ׁ ֶשל ֶה ְר ְצל‬ ‫ַה ְּמ ִדינָ ה‪ּ ְ .‬בר ׁ‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫יהם ׁ ֶשל ַמנְ ִהיגֵ י יִ ְ ׂ‬ ‫וְ גַ ם ִק ְב ֵר ֶ‬ ‫ַ ּב ָּמקוֹ ם ַ ּגם ֵ ּב ְ ּ‬ ‫ית‪-‬ק ָברוֹ ת ְצ ָב ִאי ָ ּגדוֹ ל לְ ַח ָ ּילִ ים‬ ‫ׁ ֶש ָּנ ְפל ּו‬ ‫ימי אבל לאומי‬ ‫ְמגִ ַ ּ‬ ‫ילת ָה ַע ְצ ָמ ּאות‬ ‫יוֹ ם ַהזִ ָּּכרוֹ ן לַ ׁ ּשוֹ ָאה וְ לַ ְ ּגבו ָּרה‬ ‫ש ָר ֵאל‬ ‫ְמגִ ַ ּלת ָה ַע ְצ ָמאוּת – ַהכְ ָרזָ ה ַעל ֲה ָק ַמת ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל‪ּ ְ .‬ביוֹ ם ׁ ִש ִּׁשי‪,‬‬ ‫– ִהיא ַה ִּמ ְס ָמ ְך ַה ְּמכוֹ נֵ ן ׁ ֶשל ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ה' ְ ּב ִא ָ ּיר תש"ח‪ּ ְ 14 ,‬ב ַמאי ‪ִ ,1948‬ה ְת ַּכ ְּנס ּו ַח ְב ֵרי מוֹ ֶע ֶצת‬ ‫(ה ָ ּי ׁ ָשן)‬ ‫ל‪-‬א ִביב ַ‬ ‫ָה ָעם ְ ּב ַמ ֲע ָמד ֲחגִ יגִ י ְ ּבא ּולַ ם מ ּוזֵ אוֹ ן ֵּת ָ‬ ‫ש ֵדרוֹ ת רוֹ ְט ׁ ִשילְ ד‪ִ ,‬הכְ ִריז ּו ַעל ֲה ָק ַמת ַה ְּמ ִדינָ ה‬ ‫ׁ ֶש ִ ּב ְ ׂ‬ ‫וְ ָח ְתמ ּו ַעל ְמגִ ַ ּלת ָה ַע ְצ ָמאוּת‪ַּ .‬ת ֲא ִר ְ‬ ‫יך זֶ ה נִ ְק ַ ּבע ְ ּבלו ַּח‬ ‫ַה ָּׁשנָ ה ְּכיוֹ ם ָה ַע ְצ ָמאוּת‪.‬‬ ‫יסן –‬ ‫יוֹ ם ַהזִ ָּּכרוֹ ן לַ ּׁשוֹ ָאה וְ לַ ְ ּגבו ָּרה ָחל ְ ּבכ"ז ְ ּבנִ ָ‬ ‫יוֹ ם ִ ּדכּ וּי ֶמ ֶרד ֶ ּגטוֹ וַ ְר ׁ ָשה‪ּ ְ .‬ביוֹ ם זֶ ה ִמ ְתיַ ֵחד ָה ַעם‬ ‫ִעם זֵ כֶ ר ׁ ֵש ׁ ֶשת ִמילְ יוֹ נֵ י ַה ְ ּיהו ִּדים ׁ ֶש ִּנ ְס ּפ ּו ַ ּב ּׁשוֹ ָאה‪.‬‬ ‫ְ ּביוֹ ם זֶ ה ֻמ ׁ ְש ַמ ַעת ְצ ִפ ָירה ו ִּמ ְת ַק ְ ּימוֹ ת ַע ְצרוֹ ת‬ ‫זִ ָּכרוֹ ן ַמ ְמלַ כְ ִּת ּיוֹ ת ְ ּב ַר ֲח ֵבי ַה ְּמ ִדינָ ה‪.‬‬ ‫כך כתוב במגילת העצמאות‪:‬‬ ‫"‪...‬מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליית יהודים מכל‬ ‫העולם‪...‬‬ ‫‪...‬היא (המדינה) תקיים שיויון זכויות לכל אזרחיה‪....‬‬ ‫‪...‬אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות‬ ‫השכנות‪"...‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ש ָר ֵאל‬ ‫יוֹ ם ַהזִ ָּּכרוֹ ן לְ ַחלְ לֵ י ַמ ַע ְרכוֹ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל ָחל ְ ּבד' ְ ּב ִא ָ ּיר‪,‬‬ ‫יוֹ ם ַהזִ ָּּכרוֹ ן לְ ַחלְ לֵ י ַמ ַע ְרכוֹ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ָסמו ְּך לְ יוֹ ם ָה ַע ְצ ָמאוּת‪ּ ְ .‬ב ּיוֹ ם זֶ ה ִמ ְתיַ ֵחד ָה ַעם‬ ‫ִעם זֵ כֶ ר ַה ֲחלָ לִ ים‪ֶ ׁ ,‬ש ָּנ ְפל ּו ַעל ֲה ָק ַמת ַה ְּמ ִדינָ ה‬ ‫וְ ַעל ׁ ְש ִמ ַירת ִ ּב ְטחוֹ נָ ּה‪ ,‬וְ ִעם ַחלְ לֵ י ַה ֶּטרוֹ ר‪ּ ְ .‬ביוֹ ם זֶ ה‬ ‫מו ָּרד ֶ ּדגֶ ל ַה ְּמ ִדינָ ה לַ ֲח ִצי ַה ּתֹ ֶרן‪ֻ ,‬מ ׁ ְש ַמ ַעת ְצ ִפ ָירה‬ ‫ו ִּמ ְת ַק ְ ּימוֹ ת ַע ְצרוֹ ת זִ ָּכרוֹ ן ַמ ְמלַ כְ ִּת ּיוֹ ת ְ ּב ַר ֲח ֵבי‬ ‫ַה ְּמ ִדינָ ה‪.‬‬ ‫תעודת זהות של המדינה‬ ‫ֵס ֶמל‬ ‫לְ כָ ל ְמ ִדינָ ה ֵס ֶמל ַה ְּמיַ ֵ ּצג‬ ‫יע ַעל‬ ‫אוֹ ָת ּה – הוּא מוֹ ִפ ַ‬ ‫ַה ִּמ ְס ָמכִ ים וְ ַעל ַה ִּמכְ ָּת ִבים‬ ‫ָה ִר ׁ ְש ִמ ִ ּיים ׁ ֶשל ַה ְּמ ִדינָ ה‬ ‫יה‪ִ .‬ס ְמלָ ּה‬ ‫וְ ׁ ֶשל ׁ ְשלוּחוֹ ֶת ָ‬ ‫ש ָר ֵאל הוּא ְמנוֹ ַרת ׁ ִש ְב ַעת ַה ָ ּקנִ ים‬ ‫ׁ ֶשל ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫יה‪ְ .‬מקוֹ רוֹ ת ַה ֵּס ֶמל ֵהם ַ ּב ּמוֹ ֶר ׁ ֶשת‬ ‫וְ ָעלֵ י זַ יִ ת ִ ּב ְצ ָד ֶד ָ‬ ‫ַה ְ ּיהו ִּדית‪.‬‬ ‫ֶּדגֶל‬ ‫לְ כָ ל ְמ ִדינָ ה יֵ ש ֶ ּדגֶ ל‬ ‫ׁ ֶש ְּמ ַס ֵּמל ו ְּמזַ ֶהה‬ ‫יפים ֶאת‬ ‫אוֹ ָת ּה‪ְ .‬מנִ ִ‬ ‫ִ ּב ְט ָק ִסים‬ ‫ַה ֶ ּדגֶ ל‬ ‫ו ְּב ֵאירו ִּעים ְמיֻ ָח ִדים‪.‬‬ ‫ש ָר ֵאל הוּא ְ ּב ִצ ְב ֵעי ָּכחֹל‪-‬‬ ‫ִ ּדגְ לָ ּה ׁ ֶשל ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫לָ ָבן‪ ,‬ו ְּב ֶמ ְר ָּכזוֹ ָמגֵ ָ ּ‬ ‫ימנִ ים ֵא ֶ ּלה לְ קו ִּחים‬ ‫ן‪-‬דוִ ד‪ִ .‬ס ָ‬ ‫ֵמ ַה ּמוֹ ֶר ׁ ֶשת ַה ְ ּיהו ִּדית‪.‬‬ ‫דוד וולפסון‪ ,‬העוזר של בנימין זאב הרצל‪ ,‬הציע‬ ‫את הסימנים הללו‪ .‬הוא אמר‪" :‬הרי יש לנו דגל –‬ ‫הטלית שאנו מתעטפים בה בבית הכנסת! נוסיף‬ ‫לה מגן דוד במרכז‪ ,‬והנה הדגל של עם ישראל!"‪.‬‬ ‫ִה ְמנון‬ ‫ש ָר ֵאל הוּא‬ ‫לְ כָ ל ְמ ִדינָ ה יֵ ׁש ִה ְמנוֹ ן‪ִ .‬ה ְמנוֹ ן ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ימ ֶ ּבר‪.‬‬ ‫"ה ִּת ְקוָ ה"‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנכְ ַּתב ַעל‪-‬יְ ֵדי נַ ְפ ָּתלִ י ֶה ְרץ ִא ְ‬ ‫ַ‬ ‫יהת ָה ָעם ַה ְ ּיהו ִּדי לִ ְהיוֹ ת ַעם‬ ‫ָּתכְ נוֹ ְמ ַב ֵּטא ֶאת ְּכ ִמ ַ‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ָח ְפ ׁ ִשי ִ ּב ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ימה‬ ‫כּ ל עוד ַ ּב ֵ ּל ָבב ּ ְפנִ ָ‬ ‫נֶ ֶפ ׁש יְ הו ִּדי הוֹ ִמ ָ ּיה‬ ‫ימה‬ ‫ּולְ ַפ ֲא ֵתי ִמזְ ָרח ָק ִד ָ‬ ‫ַעיִ ן לְ ִצ ּיוֹ ן צוֹ ִפ ָ ּיה‪.‬‬ ‫עוֹ ד ֹלא ָא ְב ָדה ִּת ְקוָ ֵתנ ּו‬ ‫ַה ִּת ְקוָ ה ַ ּבת ׁ ְשנוֹ ת ַאלְ ּ ַפיִ ם‬ ‫לִ ְהיוֹ ת ַעם ָח ְפ ׁ ִשי ְ ּב ַא ְר ֵצנ ּו‬ ‫ֶא ֶרץ ִצ ּיוֹ ן וִ יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪.‬‬ ‫נפתלי הרץ אימבר‬ ‫"ה ִּת ְקוָ ה"‬ ‫ימ ֶ ּבר ָּכ ַתב ֶאת ַ‬ ‫נַ ְפ ָּתלִ י ֶה ְרץ ִא ְ‬ ‫ְ ּברוֹ ַמנְ יָ ה ִ ּב ׁ ְשנַ ת תרל"ח‪ְּ .1878 ,‬ת ִח ָ ּלה ָק ָרא‬ ‫"ת ְקוָ ֵתנוּ"‪.‬‬ ‫לַ ִּׁשיר ׁ ֶש ִח ֵ ּבר ִּ‬ ‫יע ַ ּגם לְ ֶא ֶרץ‪-‬‬ ‫ימ ֶ ּבר נָ ַדד ֵמ ֶא ֶרץ לְ ֶא ֶרץ וְ ִה ִ ּג ַ‬ ‫ִא ְ‬ ‫אשוֹ ן לְ ִצ ּיוֹ ן הוּא ָק ָרא‬ ‫ש ָר ֵאל‪ּ ַ .‬ב ּמוֹ ׁ ָש ָבה ִר ׁ‬ ‫יִ ְ ׂ‬ ‫לָ ִא ָּכ ִרים ֶאת ׁ ִשירוֹ ‪ ,‬וְ ַא ַחד ָה ִא ָּכ ִרים ִה ְת ִאים‬ ‫לַ ִּׁשיר ַמנְ ִ ּגינָ ה ֻמ ֶּכ ֶרת‪ֻּ .‬כ ָ ּלם ָא ֲהב ּו ֶאת ַה ִּׁשיר‪,‬‬ ‫ׁ ָשר ּו אוֹ תוֹ ְ ּבכָ ל ָמקוֹ ם‪ִ ׁ ,‬ש ּנ ּו ְמ ַעט ֶאת ַה ִּמ ִּלים‬ ‫"ה ִּת ְקוָ ה"‪.‬‬ ‫וְ ָק ְרא ּו לוֹ ַ‬ ‫"ה ִּת ְקוָ ה"‬ ‫ַה ְּכנֶ ֶסת ְ ּביִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל ָק ְב ָעה ִּכי ַה ִּׁשיר ַ‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫יִ ְהיֶ ה ַה ִה ְמנוֹ ן ׁ ֶשל ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ַה ִּמ ִּלים ַה ְּמקוֹ ִר ּיוֹ ת ׁ ֶשל ַה ִּׁשיר "תקוותנו"‪:‬‬ ‫ימה נֶ ֶפ ׁש יְ הו ִּדי הוֹ ִמ ָ ּיה‪,‬‬ ‫ָּכל עוֹ ד ַ ּב ֵ ּל ָבב ּ ְפנִ ָ‬ ‫ימה ַעיִ ן לְ ִצ ּיוֹ ן צוֹ ִפ ָ ּיה –‬ ‫ּולְ ַפ ֲא ֵתי ִמזְ ָרח ָק ִד ָ‬ ‫עוֹ ד ֹלא ָא ְב ָדה ִּת ְקוָ ֵתנוּ‪ַ ,‬ה ִּת ְקוָ ה ַה ּנוֹ ׁ ָשנָ ה‪:‬‬ ‫לָ ׁשוּב לְ ֶא ֶרץ ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ ,‬לָ ִעיר ָ ּב ּה ָ ּדוִ ד ָחנָ ה‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ּש ַליִם‬ ‫ׁ‬ ‫יְרו ָ‬ ‫שמותיה של ירושלים‪:‬‬ ‫ׂר ֵאל‬ ‫ׁשל ְמ ִדינַת י ְִש ָ‬ ‫ירה ֶ‬ ‫ִעיר ַה ִּב ָ‬ ‫ש ָר ֵאל ָ ּגל ּו ֵמ ַא ְר ָצם‪ ,‬נִ ׁ ְש ֲא ָרה יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם בּ וֹ ֵד ָדה וַ ֲעזו ָּבה‪ֵ .‬מעוֹ לָ ם ֹלא ֻהכְ ְרזָ ה‬ ‫ֵמ ָאז ׁ ֶש ִ ּי ְ ׂ‬ ‫ְּכ ִב ָירתוֹ ׁ ֶשל ַעם ַא ֵחר‪ִ ,‬מ ּׁשוּם ׁ ֶש ֹּלא ָהיָ ה ַעם ֲא ׁ ֶשר ָר ָאה ָ ּב ּה ֶאת ִ ּב ָירתוֹ ‪ ,‬ו ִּמ ּׁשוּם‬ ‫ׁ ֶש ַה ֹּכל יָ ְדע ּו ׁ ֶש ְ ּירו ׁ ָּשלַ יִ ם ׁ ְשמו ָּרה לַ ְ ּיהו ִּדים‪ָּ .‬כ ְך ֶה ֱא ִמינ ּו ַ ּגם ַה ּנוֹ ְצ ִרים וְ גַ ם ַה ֻּמ ְסלְ ִמים‪,‬‬ ‫וְ כָ ְך נָ ֲהגוּ‪ַ .‬על ֵּכן ֹלא ָהיָ ה ָ ּד ָבר ִט ְב ִעי יוֹ ֵתר ֵמ ַה ַהכְ ָרזָ ה ַעל יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם ְּכ ִעיר ַה ִ ּב ָירה‬ ‫יה ָ ּבא‬ ‫ַה ִּנ ְצ ִחית ׁ ֶשל ָה ָעם ַה ְ ּיהו ִּדי ְ ּב ֵעת ֲה ָק ַמת ַה ְּמ ִדינָ ה ַה ְ ּיהו ִּדית‪ .‬זוֹ ָה ִעיר ׁ ֶש ֵאלֶ ָ‬ ‫ת‪-‬אלָ ִפים ׁ ָשנָ ה‬ ‫ֹלש ֲ‬ ‫יה ׁ ָשב ּו ַח ָ ּילֵ י ַצ ַה"ל ְ ּב ִמלְ ֶח ֶמת ׁ ֵש ׁ ֶשת ַה ָ ּי ִמים‪ְ ׁ ,‬ש ׁ ֶ‬ ‫ָ ּדוִ ד ַה ֶּמלֶ ְך‪ ,‬וְ ׁ ֶש ֵאלֶ ָ‬ ‫לְ ַא ַחר ִמ ֵּכן‪.‬‬ ‫לפני שנכבשה על ידי דוד נקראה העיר‬ ‫"יבוס"‪ ,‬ולאחר כיבושה‪" :‬עיר דוד"‪ ,‬ואחר –‬ ‫כך "עיר יהודה"‪ .‬השם "ציון" ניתן בתחילה‬ ‫רק להר הבית‪ ,‬והתרחב לעיר כולה‪ ,‬ואחר‬ ‫כך לארץ כולה‪ .‬ולבסוף היווה בסיס לתנועת‬ ‫התחייה הלאומית – הציונות‪.‬‬ ‫ירושלים נקראת גם עיר הקודש ועיר ה'‪.‬‬ ‫כינויי ירושלים‪:‬‬ ‫לעיר כשבעים כינויים של חיבה והערצה‪,‬‬ ‫וביניהם‪ :‬אריאל‪ ,‬ה' ייראה‪ ,‬הראל‪ ,‬טבור‬ ‫העולם‪ ,‬יפה נוף‪ ,‬כלילת יופי‪ ,‬כסא ה'‪ ,‬משוש‬ ‫תבל‪ ,‬נווה שאנן‪ ,‬עיר היונה‪ ,‬עיר המחוברת‪,‬‬ ‫עיר הצדק‪ ,‬עיר השלום‪ ,‬עיר של זהב‪ ,‬קריה‬ ‫נאמנה‪ ,‬קריה למלך רב‪ ,‬קריית חנה דוד‪,‬‬ ‫רבתי עם‪ ,‬שער בת רבים‪ ,‬שרתי במדינות‪,‬‬ ‫כרמל‪ ,‬חפציבה ועוד‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מוסדות המדינה‬ ‫הרבנות הראשית לישראל‬ ‫ׂיא‬ ‫ַה ָּנ ִש‬ ‫הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון מטעם מדינת ישראל‪,‬‬ ‫וכוללת את בית הדין הרבני הגדול ומערכת השולטת על מינוי רבנים ודיינים‪,‬‬ ‫התקנת תקנות‪ ,‬הפעלת מערכת הכשרות ועוד‪ .‬ברבנות הראשית מכהנים‬ ‫שני רבנים‪ ,‬אשכנזי וספרדי‪ ,‬שמחזיק גם בתואר המסורתי הראשון לציון‪.‬‬ ‫ש ָר ֵאל ָ ּבעוֹ לָ ם ֻּכ ּלוֹ ‪ .‬הוּא קוֹ ֵב ַע‬ ‫ֹאש ַה ְּמ ִדינָ ה וְ הוּא ְמיַ ֵ ּצג ֶאת ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫שיא הוּא ר ׁ‬ ‫ַה ָּנ ִ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל לִ ְמ ִדינוֹ ת‬ ‫ִמי ֵמ ַח ְב ֵרי ַה ְּכנֶ ֶסת יַ ְר ִּכיב ֶאת ַה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה‪ְ ,‬מ ַמ ֶּנה ֶאת ׁ ַשגְ ִר ֵירי יִ ְ ׂ‬ ‫ָהעוֹ לָ ם‪ְ ,‬מ ַמ ֶּנה ׁשוֹ ְפ ִטים וְ יָ כוֹ ל לְ ׁ ַש ְח ֵרר ֲא ִס ִירים אוֹ לְ ָה ֵקל ְ ּב ָענְ ׁ ָשם‪.‬‬ ‫שיא לַ ָ ּק ָהל ָה ָר ָחב‪.‬‬ ‫יוֹ ם ְ ּב ׁ ָשנָ ה‪ּ ְ ,‬בחֹל ַה ּמוֹ ֵעד ֻסכּ וֹ ת‪ ,‬נִ ְפ ָּתח ֵ ּבית ַה ָּנ ִ ׂ‬ ‫הרבנים הראשיים נבחרים לתקופה של ‪ 10‬שנים והם אינם יכולים להתמודד‬ ‫לכהונה שנייה רצופה‪ .‬בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שמלאו לו ‪40‬‬ ‫שנה וטרם מלאו לו ‪ 70‬שנה‪.‬‬ ‫הנשיאים וכהונתם‬ ‫חיים וייצמן‬ ‫יצחק בן צבי‬ ‫זלמן שזר‬ ‫אפרים קציר‬ ‫יצחק נבון‬ ‫חיים הרצוג‬ ‫עזר וייצמן‬ ‫משה קצב‬ ‫שמעון פרס‬ ‫הרבנים הראשיים וכהונתם‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק ‪ -‬ה'תרפ"א (‪ - )1921‬ג' באלול ה'תרצ"ה (‪.)1935‬‬ ‫הרב יעקב מאיר ‪ -‬ה'תרפ"א (‪ )1921‬ה'תרצ"ט (‪.)1939‬‬ ‫הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ‪ -‬ה'תרצ"ז (‪ - )1936‬ה'תשי"ט (‪.)1959‬‬ ‫הרב הראשי האשכנזי הראשון לאחר הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ‪ -‬ה'תרצ"ט (‪ - )1939‬ה'תשי"ג (‪ .)1953‬הרב הראשי‬ ‫הספרדי הראשון לאחר הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪1948 - 1952‬‬ ‫‪1963 - 1952‬‬ ‫‪1963 - 1973‬‬ ‫‪1973 - 1978‬‬ ‫‪1978 - 1983‬‬ ‫‪1983 - 1993‬‬ ‫‪1993 - 2000‬‬ ‫‪2000 - 2007‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫י‪-‬ה ִ ּדין ָה ַר ָ ּבניִ ים‬ ‫ָ ּב ֵּת ַ‬ ‫הרב איסר יהודה אונטרמן ‪ -‬ה'תשכ"ד (‪ - )1964‬ה'תשל"ג (‪.)1972‬‬ ‫ש ָר ֵאל נִ ֶּתנֶ ת‬ ‫ש ָר ֵאל‪ּ ְ .‬ב ֻח ֵ ּקי ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ֵהם ֵחלֶ ק ִמ ַּמ ֲע ֶרכֶ ת ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ְ ּביִ ְ ׂ‬ ‫שו ִּאין וְ ַה ֵ ּגרו ׁ ִּשין‬ ‫ש ֵאי ַה ִּנ ּ ׂ‬ ‫י‪-‬ה ִ ּדין ָה ַר ָ ּבנִ ִ ּיים ַס ְמכוּת ׁ ִש ּפוּט ִ ּבלְ ָע ִדית ְ ּבנוֹ ְ ׂ‬ ‫לְ ָב ֵּת ַ‬ ‫שא ִ ּג ּיוּר‪ַ .‬ה ּׁשוֹ ְפ ִטים ְ ּב ָב ֵּת ִ ּ‬ ‫י‪-‬דין ַר ָ ּבנִ ִ ּיים‬ ‫ׁ ֶשל ְ ּבנֵ י ַה ָ ּדת ַה ְ ּיהו ִּדית וְ גַ ם ְ ּבנוֹ ֵ ׂ‬ ‫ל‪-‬פי ַה ֲהלָ כָ ה ַה ְ ּיהו ִּדית וְ ַה ִּמ ׁ ְש ּ ַפט ָה ִע ְב ִרי‪.‬‬ ‫נִ ְק ָר ִאים ַ ּד ָ ּינִ ים‪ ,‬וְ ֵהם ּפוֹ ְס ִקים ַע ּ ִ‬ ‫שיאוּתוֹ יוֹ ׁ ֵשב‬ ‫ית‪-‬ה ִ ּדין ָה ַר ָ ּבנִ י ַה ָ ּגדוֹ ל לְ ִע ְרעו ִּרים יוֹ ׁ ֵשב ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ ,‬ו ִּבנְ ִ ׂ‬ ‫ֵ ּב ַ‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫אש ִ ּיים לְ יִ ְ ׂ‬ ‫הר ׁ ִ‬ ‫ֶא ָחד ִמ ְּׁשנֵ י ָה ַר ָ ּבנִ ים ָ‬ ‫הרב יצחק ניסים ‪ -‬ה'תשט"ו (‪ - )1955‬ה'תשל"ג (‪.)1972‬‬ ‫הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף ‪ -‬ה'תשל"ג (‪ - )1972‬ה'תשמ"ג (‪.)1983‬‬ ‫הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו ‪ -‬ה'תשמ"ג (‪ - )1983‬ה'תשנ"ג‬ ‫(‪.)1993‬‬ ‫הרב ישראל מאיר לאו והרב אליהו בקשי דורון ‪ -‬ה'תשנ"ג (‪ - )1993‬ה'תשס"ג (‪)2003‬‬ ‫הרב יונה יחיאל מצגר והרב שלמה משה עמאר ‪ -‬החל מי"ב בניסן ה'תשס"ג (‪.)2003‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ֶסת‬ ‫ַה ְּכנ ֶ‬ ‫קואליציה –ואופוזיציה‬ ‫הרשות המחוקקת‬ ‫לאחר הבחירות וספירת הקולות‪ ,‬מתברר כמה חברי כנסת תקבל‬ ‫כל מפלגה‪ .‬בתהליך הרכבת הממשלה החדשה חוברות חלק‬ ‫מהמפלגות למפלגה הגדולה‪ ,‬המקימה את הממשלה‪ ,‬ובכך נעשות‬ ‫חלק מהשלטון‪ .‬המפלגה הגדולה ואלה שחברו לה מרכיבות את‬ ‫הקואלציה‪ .‬כל המפלגות שאינן בקואליציה מבטאות עמדות של‬ ‫התנגדות וביקורת לקואליציה מרכיבות את האופוזיציה‪.‬‬ ‫ַה ְּכנֶ ֶסת ִהיא ַה ּגוּף ַה ְּמחוֹ ֵקק ו ֵּבית ַה ִּנ ְב ָח ִרים ׁ ֶשל‬ ‫ש ָר ֵאל‪ .‬כנסת מן המילה "להתכנס"‬ ‫ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ש ִרים ַח ְב ֵרי ְּכנֶ ֶסת‪,‬‬ ‫(יחד)‪ְ .‬מכַ ֲהנִ ים ָ ּב ּה ֵמ ָאה וְ ֶע ְ ׂ‬ ‫שיא‬ ‫ׁ ֶש ַּת ְפ ִק ָידם לְ חוֹ ֵקק ֻח ִ ּקים‪ ,‬לִ ְבחֹר ֶאת נְ ִ ׂ‬ ‫ַה ְּמ ִדינָ ה‪ ,‬לָ דוּן ִ ּב ְב ָעיוֹ ת ֲח ׁשוּבוֹ ת ׁ ֶשל ַה ְּמ ִדינָ ה‪,‬‬ ‫לְ ַא ֵּׁשר ֶאת ַּת ְק ִציב ַה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה ּולְ ַפ ֵ ּק ַח ַעל ּ ְפ ֻע ּלוֹ ת‬ ‫ַה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה‪ .‬חברי הכנסת נבחרים בבחירות‬ ‫דמוקרטיות המתקיימות במשך יום אחד בכל‬ ‫הארץ‪ּ ַ .‬ב ְּכנֶ ֶסת יֵ ׁש וַ ֲעדוֹ ת ׁשוֹ נוֹ ת ְּכמוֹ וַ ֲע ַדת‬ ‫ַה ְּכ ָס ִפים‪ ,‬וַ ֲע ַדת ַה ִח ּנו ְּך וְ עוֹ ד‪ .‬יְ ׁ ִשיבוֹ ת ַה ְּכנֶ ֶסת ּ ְפתוּחוֹ ת‪ ,‬וְ ֶא ְפ ׁ ָשר לְ ַב ֵ ּקר ָ ּב ֶהן‪.‬‬ ‫ׁש ָלה‬ ‫ַה ֶּמ ְמ ָ‬ ‫בתי המשפט‬ ‫הרשות השופטת‬ ‫בית משפט הוא מוסד שאליו מגיעים למשפט‪ :‬התובע – מי‬ ‫שמאשים את האחר והנתבע – מי שהאשימו אותו‪ .‬בדרך כלל יש עורך דין‬ ‫לכל אחד מהם שמיצג אותו ועוזר לו במשפט‪ .‬השופט או השופטים קובעים‬ ‫פסק דין‪.‬‬ ‫הרשות המבצעת‬ ‫בישראל יש בתי משפט בשלוש דרגות‪:‬‬ ‫יטה‬ ‫ַה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה‪ַ ,‬ה ֻּמ ְר ֶּכ ֶבת ִמ ִּמ ׁ ְש ָר ִדים ׁ ֶש ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהם ֻמ ְפ ָקד ַעל נוֹ ֵ ׂ‬ ‫שא ַא ֵחר‪ַ ,‬מ ְחלִ ָ‬ ‫ֵא ְ‬ ‫ש ִרים‪ ,‬וְ כָ ל‬ ‫יך לְ ַט ּ ֵפל ִ ּב ְב ָעיוֹ ת ֲח ׁשוּבוֹ ת ׁ ֶשל ַה ְּמ ִדינָ ה‪ַ .‬ח ְב ֵרי ַה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה נִ ְק ָר ִאים ָ ׂ‬ ‫ֹאש ַה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה יֵ ׁש‬ ‫ש ְר ֵדי ַה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה‪ּ ַ .‬גם לְ ר ׁ‬ ‫ֶא ָחד ֵמ ֶהם ַא ֲח ַראי ַעל ֶא ָחד ִמ ִּמ ְ ׂ‬ ‫ֹאש ַה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה‪.‬‬ ‫ִמ ׁ ְש ָרד ְמיֻ ָחד‪ַ ,‬ה ִּנ ְק ָרא ִמ ׁ ְש ַרד ר ׁ‬ ‫בית משפט השלום (דרגה ראשונה(‬ ‫בית משפט מחוזי (דרגה שנייה(‬ ‫ובית משפט העליון בירושלים (דרגה עליונה(‬ ‫צורת השלטון במדינת ישראל ‪ -‬דמוקרטיה‬ ‫ֵ ּבית ַה ִמ ׁ ְש ּ ָפט ָה ֶעלְ יוֹ ן‬ ‫דמוקרטיה היא צורת משטר שבה שותפים אזרחים בקביעת השלטון‪ .‬שותפות‬ ‫זו נעשית קודם כל בפעולת הבחירות‪ .‬הבחירות קובעות מי ניצח בתחרות‬ ‫על הרעיונות למיניהם‪ ,‬על התוכניות למיניהם‪ ,‬ועל המעשים שמבטיחות‬ ‫המפלגות הפוליטיות לאזרחים‪ .‬תפקידה המהותי של הדמוקרטיה הוא‬ ‫להבטיח את שמירת זכויותיהם של כל אזרחיה ותושביה‪ :‬בדמוקרטיה‬ ‫מתקבלות החלטות על פי הצבעת הרוב‪.‬‬ ‫ֹאש ָה ָר ׁשוּת ַה ּׁשוֹ ֶפ ֶטת ו ְּמ ַהוֶ ּה ֶאת ַה ּמוֹ ָסד‬ ‫ֵ ּבית ַה ִמ ׁ ְש ּ ָפט ָה ֶעלְ יוֹ ן עוֹ ֵמד ְ ּבר ׁ‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ָה ֶעלְ יוֹ ן ְמ ׁ ַש ֵּמ ׁש‬ ‫ַה ִּׁש ּפו ִּטי ַה ָ ּגבוֹ ַּה ְ ּביוֹ ֵתר ׁ ֶשל ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל‪ּ ֵ .‬ב ַ‬ ‫ית‪-‬ה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ַה ָ ּגבוֹ ַּה לְ ֶצ ֶדק ָ ּ‬ ‫ית‪-‬מ ׁ ְש ּ ָפט ָהעוֹ ֵסק‬ ‫(בגָ "ץ)‪ְּ ,‬כלוֹ ַמר ְּכ ֵב ִ‬ ‫ַ ּגם ְּכ ֵב ַ‬ ‫ַ ּב ֲע ִתירוֹ ת נֶ גֶ ד ַה ְּמ ִדינָ ה וְ נֶ גֶ ד ּגו ִּפים ִצבּ ו ִּר ִ ּיים‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫כותרת ראשית‬ ‫אח יא ראב‬ ‫מילים‪ :‬חיים חפר ‪ /‬לחן‪ :‬נורית הירש‬ ‫קליטת העלייה הגדולה בראשית המדינה‬ ‫לאחר הקמתה של מדינת ישראל (ב‪-‬ה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪ )1948‬נפתחו שערי הארץ לעלייה‬ ‫חופשית של יהודים‪.‬‬ ‫בעלייה זו הגיעו עולים מארצות רבות‪ :‬ניצולי השואה מארצות אירופה‪ ,‬ועולים מארצות אסיה‬ ‫ואפריקה‪ .‬עלייה זו שילשה את מספר תושבי הארץ היהודיים‪.‬‬ ‫בעקבות העלייה הגדולה נוצר מחסור חמור במקומות מגורים‪ ,‬לכן הוקמו במהירות מחנות‬ ‫מגורים ארעיים המורכבים מאוהלים‪ ,‬מפחונים ומצריפונים‪ ,‬מחנות אלה נקראו "מעברות"‪ .‬רוב‬ ‫המעברות הוקמו בקרבת ערים או ביישובים חקלאיים‪ ,‬כדי לאפשר לעולים מקורות פרנסה‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 60-‬חוסלו רוב‬ ‫המעברות והן נהפכו‬ ‫לעיירות פיתוח או‬ ‫לשכונות בערים גדולות‪.‬‬ ‫כדי להתמודד עם הבעיות‬ ‫הכלכליות שנוצרו‪ ,‬כמו‬ ‫מחסור במקומות עבודה‪,‬‬ ‫במזון ובתרופות‪ ,‬הונהג‬ ‫בין השנים תש"ט –‬ ‫תשי"ב ‪ 1952-1949‬קיצוב‬ ‫במצרכי מזון בסיסיים‪,‬‬ ‫שאותם קיבלו האזרחים‬ ‫תמורת תלושים‪ .‬תקופה‬ ‫זו מכונה "תקופת הצנע"‪.‬‬ ‫מה אני עושה פה לא יודע‬ ‫מה זה פה בכלל‪ ,‬אני שואל‬ ‫מכל הצדדים אני שומע‬ ‫סאלח‪ ,‬פה זה ארץ ישראל‬ ‫פה זה ארץ ישראל‪ ,‬יא סאלח‬ ‫פה היה דוד המלך חי‬ ‫פה אתה תחיה גם כן אינשאללה‬ ‫בארץ ציון כדבר א‪-‬דוני‬ ‫אח יא ראב‪ ,‬יא ראב‬ ‫אח יא וול‪ ,‬יא וול‬ ‫איפה‪ ,‬איפה‪ ,‬איפה‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫איך עזבנו שמה את הבית‬ ‫את הכל שמנו במזוודה‬ ‫איך דיברו אלינו שמן זית‬ ‫אם תרצו אז אין זו אגדה‬ ‫באנו כמו ביציאת מצרים‬ ‫הילדים‪ ,‬המזוודה‪ ,‬אשתי‬ ‫מן הבוקר עד הצהריים‬ ‫עברנו גם את ים הדי די טי‬ ‫לקחו אותי באוניה‪,‬‬ ‫לקחו אותי‪ ,‬לקחו אותי לכאן‪.‬‬ ‫נתנו מיטה ופתיליה‪,‬‬ ‫שמיכה קרועה וגם שולחן‪.‬‬ ‫לקחו אותי חבובתי‬ ‫נתנו לי בית שכולו מפח‪.‬‬ ‫לקחו אותי לקחו אותי‬ ‫מתי כבר גם אני אקח‬ ‫אח יא ראב‪ ,‬יא ראב‪...‬‬ ‫איך ראינו פעמי משיח‬ ‫איך שמענו את קול השופר‬ ‫איך אמרנו אלוהים משגיח‬ ‫לא יהא חסר פה שום דבר‬ ‫במקום המשיח אני באתי‬ ‫ועכשיו אין מי שיעזור‬ ‫אין משיח‪ ,‬רק סלאח שבתי‬ ‫את הגב נותן כמו חמור‬ ‫אח יא ראב‪ ,‬יא ראב‪...‬‬ ‫‪38‬‬ ‫עליות לארץ לאחר קום המדינה‬ ‫ש ָר ֵאל נִ ְמ ְצא ּו ֵחלֶ ק‬ ‫ְ ּב ִע ְקבוֹ ת ֲה ָק ַמת ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫ֵמ ַה ְ ּק ִה ּלוֹ ת ַה ְ ּיהו ִּד ּיוֹ ת ְ ּב ַא ְרצוֹ ת ָה ִא ְסלָ אם ְ ּב ַס ָּכנָ ה‪.‬‬ ‫ש ָר ֵאל ִא ְר ְ ּגנָ ה ִמ ְב ְצ ֵעי ַה ָ ּצלָ ה ׁ ֶשל ְק ִה ּלוֹ ת‬ ‫ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫יְ הו ִּד ּיוֹ ת‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּב ֶהם ָה ֳעל ּו ַה ְ ּיהו ִּדים ַא ְר ָצה‪.‬‬ ‫ׁש ִרים"‬ ‫"על ַּכנְ ֵפי נְ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ימן‬ ‫ֲליַּית יְהו ִּדי ֵּת ָ‬ ‫עִ‬ ‫ימן‬ ‫ִ ּב ׁ ְשנַ ת תש"ט (‪ֲ )1949‬על ּו ַּכ‪ 50,000-‬יְ הו ֵּדי ֵּת ָ‬ ‫"על‬ ‫ְ ּב ַר ֶּכ ֶבת ֲאוִ ִירית ֵמ ָה ִעיר ָע ֶדן ְ ּב ִמ ְב ָצע ׁ ֶש ֻּכ ָּנה ַ‬ ‫שא ֶא ְתכֶ ם‬ ‫ל‪-‬פי ַה ּ ָפסוּק‪..." :‬וָ ֶא ּ ָ ׂ‬ ‫ַּכנְ ֵפי נְ ׁ ָש ִרים" ַע ּ ִ‬ ‫[שמוֹ ת י"ט‪,‬‬ ‫ַעל ַּכנְ ֵפי נְ ׁ ָש ִרים וָ ָא ִבא ֶא ְתכֶ ם ֵאלָ י" ׁ ְ‬ ‫"מ ְר ַבד‬ ‫ד']‪ִ .‬מ ְב ָצע זֶ ה יָ דו ַּע ַ ּגם ִ ּב ׁ ְשמוֹ ָה ֲע ָמ ִמי ַ‬ ‫ַה ְ ּק ָס ִמים‪".‬‬ ‫"עזְ ָרא וּנְ ֶח ְמיָה"‬ ‫ִמ ְב ַצע ֶ‬ ‫ירק‬ ‫ֲלייַּת יְהו ֵּדי ִע ָ‬ ‫עִ‬ ‫לְ ַא ַחר ֲה ָק ַמת ַה ְּמ ִדינָ ה ֵה ֵח ּל ּו ׁ ִשלְ טוֹ נוֹ ת ִע ָירק‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ִה ׁ ְש ַּת ְּת ָפה ְ ּב ִמלְ ֶח ֶמת ָה ַע ְצ ָמאוּת נֶ גֶ ד ְמ ִדינַ ת‬ ‫ש ָר ֵאל‪ ,‬לִ לְ חֹץ ַעל ַה ְ ּיהו ִּדים ַה ּיוֹ ׁ ְש ִבים ָ ּב ּה‪ַ :‬ה ִ ּצ ּיוֹ נוּת‬ ‫יִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל‬ ‫ֻהגְ ְ ּד ָרה ְּכ ֶפ ׁ ַשע‪ ,‬נֶ ֶא ְס ָרה ָה ֲעלִ ָ ּיה לְ ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫וְ ַר ִ ּבים ֵמ ַח ְב ֵרי ַה ַּמ ְח ֶּת ֶרת ַה ִ ּצ ּיוֹ נִ ית נִ ְר ְ ּדפוּ‪ּ ְ .‬ב ֶמ ְרץ‬ ‫‪ִ 1950‬ה ִּת ָירה ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת ִע ָירק לַ ְ ּיהו ִּדים לָ ֵצאת‬ ‫ֵמ ַה ְּמ ִדינָ ה ִ ּב ְתנַ אי ׁ ֶש ְ ּיוַ ְּתר ּו ַעל ֶאזְ ָרחו ָּתם וְ ַעל‬ ‫ש ָר ֵאל‬ ‫ְרכו ׁ ָּשם‪ּ ְ .‬ב ִע ְקבוֹ ת זֹאת נֶ ֶע ְרכָ ה ְמ ִדינַ ת יִ ְ ׂ‬ ‫לְ ִמ ְב ַצע ַה ָ ּצלָ ה ׁ ֶשל יְ הו ֵּדי ִע ָירק‪ֶ ׁ ,‬ש ְ ּב ַמ ֲהלָ כוֹ ִה ִ ּגיע ּו‬ ‫יסין יוֹ ֵתר‬ ‫לָ ָא ֶרץ ְ ּב ַר ֶּכ ֶבת ֲאוִ ִירית ֶ ּד ֶר ְך ִא ָיראן וְ ַק ְפ ִר ִ‬ ‫ִמ‪ִ 120,000-‬א ׁיש – ִּכ ְמ ַעט ָּכל יְ הו ִּדי ִע ָירק‪.‬‬ ‫ַה ֶּמלֶ ְך לִ יְ הו ִּדים לָ ֵצאת ִמ ֶּמ ָּנה ִ ּב ְתנָ ִאים ְמ ֻס ָ ּי ִמים‬ ‫ש ָר ֵאל – ָ ּד ָבר ׁ ֶש ִה ְת ַ ּב ֵ ּצ ַע‬ ‫ִמ ּתוֹ ְך ֶה ְס ֵּכם ֲח ׁ ָש ִאי ַעם יִ ְ ׂ‬ ‫"מ ְב ַצע יָ כִ ין" ֵ ּבין ַה ָּׁשנִ ים תשכ"א‪-‬תשכ"ד‬ ‫ְ ּב ִמ ְס ֶ ּג ֶרת ִ‬ ‫‪.1961-1964‬‬ ‫"מ ְב ַצע י ִָכין"‬ ‫ִ‬ ‫ׂר ֵאל‬ ‫ִמ ָּמרוֹקוֹ ְלי ְִש ָ‬ ‫לְ ַא ַחר ׁ ֶש ָּמרוֹ קוֹ ָה ְפכָ ה לִ ְמ ִדינָ ה ַע ְצ ָמ ִאית ְ ּבתשט"ז‪,‬‬ ‫‪ָ ,1956‬א ַסר ַה ֶּמלֶ ְך יְ ִצ ַיאת יְ הו ִּדים ִמ ֶּמ ָּנה‪ּ ְ .‬ביָ נו ָּאר‬ ‫"אגוֹ ז"‬ ‫תשכ"א ‪ 1961‬יָ ְצ ָאה ִמ ָּמרוֹ קוֹ ַ ּב ֲח ׁ ַשאי ָה ֳאנִ ָ ּיה ֱ‬ ‫יה ‪ 46‬יְ הו ִּדים‪ָ .‬ה ֳאנִ ָ ּיה נִ ְקלְ ָעה לִ ְס ָע ָרה‪ ,‬וְ ‪43-‬‬ ‫וְ ָעלֶ ָ‬ ‫"אגוֹ ז"‬ ‫יע ָת ּה ׁ ֶשל ֱ‬ ‫יה ָט ְבע ּו ַ ּב ָ ּים‪ָ ּ .‬פ ָר ׁ ַשת ְט ִב ָ‬ ‫ִמ ּנוֹ ְס ֶע ָ‬ ‫ֶה ֶעלְ ָתה לַ כּ וֹ ָתרוֹ ת ֶאת ָה ֲעלִ ָ ּיה ַה ִ ּבלְ ִּתי‪-‬לֶ גָ לִ ית ׁ ֶשל‬ ‫יְ הו ֵּדי ָמרוֹ קוֹ ; ו ְּב ִע ְקבוֹ ת לַ ַחץ ֵ ּבין‪-‬לְ ֻא ִּמי ִא ְפ ׁ ֵשר‬ ‫‪39‬‬ ‫ית‪-‬ה ּמו ָֹעצות‬ ‫ֲלייַּת יְהו ֵּדי ְּב ִר ַ‬ ‫עִ‬ ‫ית‪-‬ה ּמוֹ ָעצוֹ ת נִ ְּתק ּו ֶק ׁ ֶשר ֵ ּבין‬ ‫ַה ִּׁשלְ טוֹ נוֹ ת ִ ּב ְב ִר ַ‬ ‫ש ָר ֵאל ָה ֵחל ֵמ ֶא ְמ ַצע ׁ ְשנוֹ ת ַה‪-‬‬ ‫ַה ְ ּיהו ִּדים לְ ֶא ֶרץ‪-‬יִ ְ ׂ‬ ‫‪ֶ ׁ 20‬של ַה ֵּמ ָאה ַה‪ .20-‬לְ ַא ַחר ִמלְ ֶח ֶמת ׁ ֵש ׁ ֶשת ַה ָ ּי ִמים‬ ‫ית‪-‬ה ּמוֹ ָעצוֹ ת ִה ְתעוֹ ְררוּת ׁ ֶשל יְ הו ִּדים‬ ‫ֵה ֵח ָ ּלה ִ ּב ְב ִר ַ‬ ‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫יְ ִח ִידים‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּד ְר ׁש ּו לְ ַא ְפ ׁ ֵשר לָ ֶהם לַ ֲעלוֹ ת לְ יִ ְ ׂ‬ ‫ֲאנָ ׁ ִשים ֵא ֶ ּלה ּ ֻפ ְּטר ּו ִמ ְּמקוֹ מוֹ ת ֲעבוֹ ָד ָתם‪ָ ,‬ה ָע ְמד ּו‬ ‫לַ ִּמ ׁ ְש ּ ָפט‪ ,‬נֶ ֶע ְצר ּו וְ נִ ׁ ְשלְ ח ּו לְ ָב ֵּת ֶּ‬ ‫י‪-‬כלֶ א‪ .‬ח ּוגִ ים יְ הו ִּדים‬ ‫ית‪-‬ה ּמוֹ ָעצוֹ ת‬ ‫ְ ּבכָ ל ָהעוֹ לָ ם ּ ָפ ֲעל ּו לְ ַמ ַען ָה ֲעלִ ָ ּיה ִמ ְ ּב ִר ַ‬ ‫"ש ַ ּלח ֶאת ַע ִּמי"‪ַ .‬ה ַּמ ֲא ָבק לְ ַמ ַען ָה ֲעלִ ָ ּיה‬ ‫ַ ּב ְ ּק ִר ָיאה ׁ ַ‬ ‫יצ ַיאת ַה ְ ּיהו ִּדים‪ ,‬ו ֵּבין ַה ָּׁשנִ ים‬ ‫ּ ָפ ַתח ּ ֶפ ַתח ָצר לִ ִ‬ ‫תשכ"ז – תשל"ג‪ִ 1973-1969 ,‬ה ְצלִ יח ּו לָ ֵצאת ְּכ‪-‬‬ ‫‪ֵ 150,000‬מ ֶהם‪ּ ְ .‬ב ִע ְקבוֹ ת ִה ְתמוֹ ְטטוּת ַה ִּמ ׁ ְש ָטר‬ ‫ַהרוסי ִ ּב ְת ִח ַ ּלת ׁ ְשנוֹ ת ַה‪ֶ ׁ 90-‬של ַה ֵּמ ָאה ַה ּקוֹ ֶד ֶמת‬ ‫ש ָר ֵאל ְּכ ִמילְ יוֹ ן ִא ׁיש‪.‬‬ ‫ָעל ּו לְ יִ ְ ׂ‬ ‫ֲלייַּת יְהו ֵּדי ֶא ְתיו ְֹּפיָה‬ ‫עִ‬ ‫משה תשמ"ה (‪)1984‬‬ ‫ׁ‬ ‫ִמ ְב ַצע ֶ‬ ‫ּומ ְב ַצע ְׁשלמה תשנ"ב (‪)1991‬‬ ‫ִ‬ ‫"מ ְב ַצע מ ׁ ֶֹשה" לְ ִח ּלוּץ ֲהמוֹ נִ י ׁ ֶשל יְ הו ֵּדי‬ ‫ְ ּב‪ֵ 1984-‬ה ֵחל ִ‬ ‫ש ָר ֵאל ִּכ‪-‬‬ ‫ֶא ְתיוֹ ּ ְפיָ ה‪ּ ְ .‬ב ֶמ ׁ ֶש ְך ִמ ְס ּ ַפר ֳח ָד ׁ ִשים ָעל ּו לְ יִ ְ ׂ‬ ‫‪ 8,000‬יְ הו ִּדים ְ ּב ַד ְרכֵ י יַ ָ ּב ׁ ָשה‪ֲ ,‬אוִ יר וְ יָ ם‪ּ ֶ ,‬ד ֶר ְך סו ָּדן‬ ‫וְ ֶד ֶר ְך ֵאירוֹ ּ ָפה‪ַ .‬ה ִּמ ְב ָצע ֻה ְפ ַסק ְ ּב ִע ְקבוֹ ת ַה ְדלָ ָפתוֹ‬ ‫שיא סו ָּדן ִמ ְּתגו ַּבת‬ ‫לָ ִע ּתוֹ נוּת וְ ַה ֲח ׁ ָש ׁש ׁ ֶשל נְ ִ ׂ‬ ‫יה‬ ‫ָהעוֹ לָ ם ָה ֲע ָר ִבי‪ַ .‬ה ְפ ָס ַקת ַה ִּמ ְב ָצע ִה ׁ ְש ִא ָירה ַא ֲח ֶר ָ‬ ‫ִמ ׁ ְש ּ ָפחוֹ ת ְקרוּעוֹ ת‪.‬‬ ‫ְ ּב‪ ,1991-‬לְ ַא ַחר ִח ּלו ֵּפי ׁ ִשלְ טוֹ ן ְ ּב ֶא ְתיוֹ ּ ְפיָ ה‪ִ ,‬ה ְס ִּכים‬ ‫ַה ִּמ ְמ ׁ ָשל ֶה ָח ָד ׁש לְ ַא ְפ ׁ ֵשר ֶאת ַה ֲעלָ ַאת ׁ ְש ֵא ִרית‬ ‫יְ הו ֵּדי ֶא ְתיוֹ ּ ְפיָ ה ְּתמו ַּרת ֹּכ ֶפר ׁ ֶשל ‪ִ 40‬מילְ יוֹ ן דּ וֹ לָ ר‪.‬‬ ‫"מ ְב ַצע ׁ ְשֹלמֹה"‪ֶ ׁ ,‬ש ָא ַר ְך‬ ‫ְּכ‪ִ 14,000-‬א ׁיש ָה ֳעל ּו ְ ּב ִ‬ ‫ּ ָפחוֹ ת ְמ‪ָ ׁ 48-‬שעוֹ ת‪ּ ְ .‬ב ַס ְך ַה ֹּכל ִה ִ ּגיע ּו לָ ָא ֶרץ יוֹ ֵתר‬ ‫ִמ‪ 35,000-‬יְ הו ִּדים ֵמ ֶא ְתיוֹ ּ ְפיָ ה‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫צורות התיישבות בארץ‬ ‫פתח תקווה‬ ‫"אם המושבות"‬ ‫קטן מעיירה או עיר‪ .‬כפר מוגדר כיישוב שיש בו‬ ‫בין ‪ 60‬ל‪ 2000-‬תושבים קבועים‪ .‬יישוב גדול יותר‬ ‫נקרא עיירה‪.‬‬ ‫פתח תקווה הוקמה בתרל"ח‪ ,1878 ,‬על ידי קבוצת‬ ‫אנשים מ"היישוב הישן" (חרדים) בירושלים‪ .‬הם‬ ‫רכשו אדמות במטרה להתיישב על הקרקע‬ ‫ולהתפרנס מעבודה האדמה‪.‬‬ ‫הקיבוץ הראשון ‪ -‬קבוצת‬ ‫"דגניה"‬ ‫המושבה הייתה צורת התיישבות אופיינית‬ ‫לאנשי העלייה הראשונה‪ .‬מספר מושבות הוקמו‬ ‫באותם ימים בגליל וביהודה‪.‬‬ ‫כפר‬ ‫כפר הינו דפוס התיישבות מאופיין בהיותו ממוקם‬ ‫באזור חקלאי או באזור ספר‪ .‬בדרך כלל כפר‬ ‫דגניה‪ ,‬היישוב השיתופי הראשון בארץ ישראל‪,‬‬ ‫נוסדה בימי העלייה השנייה בעמק הירדן‪.‬‬ ‫החברים עסקו בחקלאות‪ ,‬דגלו בחלוקת העבודה‬ ‫באופן שוויוני ובשיתוף מלא ברכוש‪ .‬על בסיס‬ ‫רעיון שוויוני זה הוקמו קיבוצים וקבוצות רבים‪,‬‬ ‫הן בדגם הקבוצה הקטנה כמו דגניה‪ ,‬והן בדגם‬ ‫הקיבוץ הגדול כמו עין חרוד‪ .‬הקיבוץ הוא אחת‬ ‫התופעות הייחודיות של חידוש ההתיישבות‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬שהתפרסמה בעולם כולו‪.‬‬ ‫נהלל ‪ -‬מושב עובדים‬ ‫נהלל הוא מושב העובדים הראשון שהוקם על‬ ‫ידי אנשי העלייה השלישית בעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫המושב הוא סוג של התיישבות חקלאית‬ ‫המשלבת את השקפת העולם השיתופית והעזרה‬ ‫ההדדית‪ ,‬עם שמירה על חופש הפרט‪ .‬בעקבות‬ ‫נהלל הוקמו מושבים רבים‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫אזורים בישראל‬ ‫גולן ‪????????? -‬‬ ‫הגליל העליון והגליל התחתון – אזורי הרים‬ ‫בצפון הארץ‪.‬‬ ‫ים כנרת והבקעות לידו – אזור נופש ומטעים‪.‬‬ ‫שפלת החוף – רצועת חוץ ארוכה‪ ,‬חולות‪,‬‬ ‫גבעות כורכר‪ ,‬חופי רחצה‪.‬‬ ‫בקעת הירדן – על שם נהר הירדן הזורם בה‬ ‫עד ים המלח‪.‬‬ ‫נהר הירדן – הנהר הגדול בארץ‪ .‬מתחיל‬ ‫בצפון‪ ,‬זורם בעמק החולה‪ ,‬נשפך לכנרת‪ ,‬יוצא‬ ‫מהכנרת לעמק הירדן וזורם עד ים המלח‪.‬‬ ‫ים המלח והערבה ‪ -‬אזור יבש‪ ,‬הנמוך ביותר‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫הנגב – האזור הגדול ביותר בארץ‪ .‬דרום הנגב‬ ‫יבש ומדברי‪ .‬בנגב יש מעט מים וישובים‬ ‫מעטים‪.‬‬ ‫יהודה ושומרון ‪?????? -‬‬ ‫המושב הדתי הראשון היה שדה יעקב בעמק‬ ‫יזרעאל‪.‬‬ ‫שיר העמק‬ ‫מילים‪ :‬נתן אלתרמן‬ ‫לחן‪ :‬דניאל סמבורסקי‬ ‫היאחזות נח"ל‬ ‫באה מנוחה ליגע‬ ‫ומרגוע לעמל‪.‬‬ ‫לילה חיוור משתרע‬ ‫על שדות עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫טל מלמטה ולבנה מעל‪,‬‬ ‫מבית אלפא עד נהלל‪.‬‬ ‫היאחזות נח"ל היא יישוב שהוקם באזורים שבשליטת‬ ‫ישראל על‪-‬פי החלטה של ממשלת ישראל‪ ,‬באמצעות‬ ‫חיילים המשרתים בנח"ל (נוער חלוצי לוחם)‪ .‬פעילות‬ ‫זו‪ ,‬של קידום ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬הייתה בעבר תפקידו העיקרי של הנח"ל‪.‬‬ ‫מטרת ההיאחזות להפוך ליישוב אזרחי לאחר שנים‬ ‫אחדות של התבססות‪.‬‬ ‫מה‪ ,‬מה לילה מליל?‬ ‫דממה ביזרעאל‪.‬‬ ‫נומה עמק‪ ,‬ארץ תפארת‬ ‫אנו לך משמרת‪.‬‬ ‫עיר עברית ‪ -‬תל אביב‬ ‫בשנת תרס"ו‪ ,1906 ,‬התארגנה קבוצה יהודית מקרב‬ ‫תושבי יפו‪ .‬הם קראו לקבוצה בשם "אחוזת בית"‪.‬‬ ‫מטרתם הייתה לרכוש אדמות מצפון ליפו ולהקים‬ ‫עיר עברית ראשונה שתהיה מודרנית‪ ,‬מרווחת ונאה‬ ‫ותשמש דוגמה להתיישבות עירונית‪ .‬בעזרת הלוואה‬ ‫שקיבלו מקק"ל נרכשו האדמות‪ ,‬והמגרשים הוגרלו בין‬ ‫‪ 60‬החברים‪ .‬ב‪ 1909-‬הוקמה העיר העברית הראשונה‪,‬‬ ‫וניתן לה השם תל‪-‬אביב‪ ,‬שהוא תרגום לעברית של‬ ‫ספרו של הרצל "אלטנוילנד" (ארץ ישנה‪-‬חדשה)‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫ישוב קהילתי‬ ‫צורת התיישבות אשר בניגוד לקיבוץ‬ ‫או למושב אינה כוללת כל סוג של‬ ‫שיתוף כלכלי‪ ,‬אלא שיתוף חברתי‪,‬‬ ‫במובן זה שחיי החברה (חינוך‪,‬‬ ‫פעילויות ציבור ודת) מתנהלים תוך‬ ‫קבלת החלטות משותפת בגופים‬ ‫כאספה כללית‪ ,‬או ועדות שונות‪.‬‬ ‫האופן החוקי שהחלטות אלו מעוגנות‬ ‫הוא באמצעות אגודה שיתופית אשר‬ ‫תושבי היישוב חברים בה‪ ,‬ומזכירות‬ ‫האגודה מוכרת על ידי המדינה כוועד‬ ‫מקומי המנהל את היישוב במסגרת‬ ‫מועצה אזורית או ועד רובע עירוני‬ ‫במסגרת עירייה‪.‬‬ ‫צורת התיישבות זו רווחת באזורים‬ ‫בארץ בהם החלה ההתיישבות לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים כגון המצפים‬ ‫בגליל וההתנחלויות שחלק ניכר‬ ‫מהם הינו יישובים קהילתיים‪.‬‬ ‫ההתיישבות ביהודה ובשומרון‬ ‫תנועה "גוש אמונים" הוקמה בשנת תשל"ד‪,1974 ,‬‬ ‫זאת כהמשך לתנועת "ארץ ישראל השלמה" אשר‬ ‫פעלה להרחבת ההתיישבות היהודית‪.‬‬ ‫תנועת "גוש אמונים" הייתה תנועה מעשית מאוד‬ ‫וחתרה להקמת יישובים רבים באזור יהודה ושומרון‬ ‫מטעמים אידיאולוגיים דתיים‪ ,‬וכן מתוך תפיסה‬ ‫ביטחונית‪" .‬גוש אמונים" טענה שיישובה של יהודה‬ ‫ושומרון הוא בבחינת מצווה דתית‪ ,‬ומבחינה מעשית‬ ‫פירוש הדבר הוא הצורך ביישובה של כל הארץ‬ ‫ויצירת רצף טריטוריאלי בין יהודה ושומרון ובין‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מטרות ההתיישבות היהודית‪:‬‬ ‫ חזרה לנחלת אבות‪.‬‬‫ הבטחת השליטה בשטחים שנכבשו במלחמת‬‫ששת הימים‪.‬‬ ‫ אי הסכמה לקביעתו של "הקו הירוק" כגבולות‬‫המדינה‪.‬‬ ‫ קטיעת רצף ההתיישבות הערבי משני צידי‬‫"הקו הירוק"‪.‬‬ ‫ההתנחלות בשומרון החלה בסבסטיה‪ .‬גרעין‬ ‫אלון‪-‬מורה‪ ,‬שמייסדיו היו ממתנחלי חברון‪ ,‬ניסה‬ ‫להקים התנחלות ליד סבסטיה‪ .‬שבע פעמים היו‬ ‫‪43‬‬ ‫ניסיונות להקים התנחלות בשטח‪ ,‬ורק בפעם‬ ‫השמינית בחנוכה תשל"ו קיבל הגרעין אישור‬ ‫מהממשלה לשבת בתוך מחנה צבאי קדום ‪ -‬לימים‬ ‫קדומים‪.‬‬ ‫מאחז‬ ‫מאחז היא נקודת התיישבות יהודית שהוקמה ע"י‬ ‫אוהבי ארץ ישראל במטרה להרחיב את ההתיישבות‬ ‫היהודית בשטחי יהודה‪ ,‬שומרון ובעבר גם בחבל‬ ‫עזה‪.‬‬ ‫מאז שנת תשנ"א ‪ 1992‬לא אושרה הקמת התנחלויות‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫משנת תשנ"ז‪ ,1996 ,‬וכחלק מהתהליך המדיני של‬ ‫הסכם אוסלו‪ ,‬התחייבה ישראל שלא לבנות יישובים‬ ‫חדשים ביהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ .‬מאז אכן נמנעה‬ ‫ממשלת ישראל מלאשר הקמתם של יישובים‬ ‫חדשים‪ ,‬אך לעתים קרובות סייעה ואף יזמה בעקיפין‬ ‫הקמתם של כאלה‪ .‬כל ההתיישבויות החדשות‬ ‫מוגדרות כ'בלתי חוקיות'‪ ,‬שכן הכשרתם החוקית‬ ‫אינה עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה המדיניות‬ ‫של ישראל‪.‬‬ 44 45 46 47 48 49 50