1. No category

‫‪1‬‬
‫שם המספר‪ ,‬אותיות השימוש (וכל"ב) ונטיית מילות היחס‬
‫שם המספר‬
‫המספר המונה‬
‫המספר המונה משמש למנייה (ספירה) של עצמים‪ .‬בדרך כלל סופרים את העצמים שמופיעים לאחר המספר‪.‬‬
‫יש לבדוק אם השם הנספר הוא זכר או נקבה ולהתאים את שם המספר על פי מינו של שם העצם‪.‬‬
‫את מין שם העצם כדאי לקבוע לאחר שצירפנו אליו שם תואר מתאים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫שולחן ארוך (זכר יחיד)‪ ,‬ולכן – שולחנות ארוכים (זכר רבים)‬
‫יונה לבנה (נקבה יחידה)‪ ,‬ולכן – יונים לבנות (נקבה רבות)‬
‫א‪ .‬במספרים ‪ 10 -1‬יש לבדוק אם השם הנספר מופיע בצורת הנפרד (בצירוף לא מיודע) או‬
‫בצורת הנסמך (בצירוף מיודע)‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ַ ‬ארבעה בנים (צירוף לא מיודע)‬
‫‪ ‬ילד אחד (צירוף לא מיודע)‬
‫לעומת‬
‫לעומת‬
‫‪ ‬שלוש אימהות (צירוף לא מיודע)‬
‫ַארבעת הבנים (צירוף מיודע)‬
‫ַאחד הילדים (צירוף מיודע)‬
‫לעומת‬
‫שלוש האימהות (צירוף מיודע)‬
‫נקבה‬
‫נפרד‬
‫(בצירוף לא‬
‫זכר‬
‫נסמך‬
‫מיודע)‬
‫(בצירוף‬
‫נפרד‬
‫מיודע)‬
‫(בצירוף לא‬
‫נסמך‬
‫מיודע)‬
‫(בצירוף‬
‫מיודע)‬
‫‪1‬‬
‫ַאחת‬
‫ַאחת ה‪-‬‬
‫אֶ חד‬
‫ַאחד ה‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫שתיים (– בת)‬
‫שתי ה‪-‬‬
‫שניים (– בן)‬
‫שני ה‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫שלוש‬
‫שלוש ה‪-‬‬
‫שלושה‬
‫שלושת ה‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫ארבע‬
‫ארבע ה‪-‬‬
‫ארבעה‬
‫ארבעת ה‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫חמש‬
‫חֲ מש ה‪-‬‬
‫חמישה‬
‫חמשת ה‪-‬‬
‫‪6‬‬
‫שש‬
‫שש ה‪-‬‬
‫שישה‬
‫ששת ה‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫שבע‬
‫ֶשבע ה‪-‬‬
‫ִׁשבעה‬
‫ִׁשבעת ה‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫שמונה‬
‫שמונֶה ה‪-‬‬
‫שמונה‬
‫שמונת ה‪-‬‬
‫‪9‬‬
‫תשע‬
‫תשע ה‪-‬‬
‫ִׁתשעה‬
‫ִׁתשעת ה‪-‬‬
‫‪ 10‬עשר‬
‫עשר ה‪-‬‬
‫עשרה‬
‫עשרת ה‪-‬‬
‫נכתב על ידי עידית גולץ ואריאל חסון‪ ,‬הגימנסיה הריאלית‪ ,‬ראשל"צ‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬במספרים ‪ 19 -11‬לצירוף המיודע ולצירוף הלא מיודע יש אותה הצורה‪.‬‬
‫‪ ‬חמש עֶ שרה מדינות‬
‫חמש עֶ שרה המדינות‬
‫‪ַ ‬אחד עשר ספרים‬
‫ַאחד עשר הספרים‬
‫נקבה (עֶ שרה)‬
‫זכר (עשר)‬
‫‪ 11‬אחת עשרה‬
‫ַאחד עשר‬
‫‪ 12‬שתים עשרה‬
‫שנים עשר‬
‫‪ 13‬שלוש עשרה‬
‫שלושה עשר‬
‫‪ 14‬ארבע עשרה‬
‫ארבעה עשר‬
‫‪ 15‬חמש עשרה‬
‫חמישה עשר‬
‫‪ 16‬שש עשרה‬
‫שישה עשר‬
‫‪ 17‬שבע עשרה‬
‫שבעה עשר‬
‫‪ 18‬שמונה עשרה‬
‫שמונה עשר‬
‫‪ 19‬תשע עשרה‬
‫תשעה עשר‬
‫המספר הסתמי‬
‫מספר סתמי הוא מספר שאינו מונה עצמים‪ ,‬אלא עומד בפני עצמו‪ ,‬ולכן הוא איננו תלוי במין של שם העצם‪.‬‬
‫מספר סתמי יבוא תמיד בנקבה‪( .‬אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש‪ ,‬ארבע‪ ,‬חמש‪)...‬‬
‫משתמשים במספר סתמי לצד שם עצם הנושא מספר‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ ‬מספר של קו אוטובוס‬
‫קו‬
‫‪( 248‬שתיים‪ ,‬ארבע‪ ,‬שמונה) נוסע מראשון לציון עד רמת אביב‪.‬‬
‫‪ ‬עמוד בספר‬
‫נא לפתוח את הספר בעמוד ‪( 23‬עשרים‬
‫‪ ‬מספר טלפון‬
‫מספר הטלפון שלי הוא ‪( 4531096‬ארבע‪ ,‬חמש‪ ,‬שלוש‪ ,‬אחת‪ ,‬אפס‪ ,‬תשע‪,‬‬
‫‪ ‬תרגילים או נוסחאות במתמטיקה‬
‫ושלוש)‬
‫‪( 13 + 9 = 22‬שלוש עשרה ‪ +‬תשע = עשרים‬
‫ניתן להוסיף את המילה " ִׁמספר" לפני המספר הסתמי‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ ‬בית מספר ‪17‬‬
‫(שבע‬
‫עשרה)‬
‫‪ ‬נשיא המדינה הוא האזרח מספר ‪( 1‬אחת)‬
‫‪ ‬סעיף מספר ‪64‬‬
‫(שישים‬
‫וארבע)‬
‫נכתב על ידי עידית גולץ ואריאל חסון‪ ,‬הגימנסיה הריאלית‪ ,‬ראשל"צ‬
‫שש)‬
‫ושתיים)‬
‫‪3‬‬
‫מי בזכר ומי בנקבה? כללים שכדאי לזכור‬
‫נקבה‬
‫א‪ 8 .‬לנקבה בסיומת םה‬
‫‪ ‬שמונֶה בנות‬
‫‪ ‬שמונֶה עשרה מחברות‬
‫זכר‬
‫א‪ 8 .‬לזכר בסיומת םה‬
‫‪ ‬שמונה בנים‬
‫‪ ‬שמונה עשר תיקים‬
‫ב‪ .‬תאריך – היום בחודש בזכר‪ ,‬לפני‬
‫ב‪ .‬מספר סתמי – תמיד בנקבה‬
‫החודש מילת היחס "ב"‬
‫‪ ‬מספר תעודת הזהות שלי הוא אפס‪,‬‬
‫‪ ‬תשעה באב‬
‫שתיים‪ ,‬תשע‪ ,‬שבע‪ ,‬שלוש‪ ,‬חמש ‪...‬‬
‫‪ ‬אחד באפריל‬
‫ג‪ .‬אלף ‪ /‬אלפים סופרים תמיד בזכר‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפני מאות – בנקבה נסמך‬
‫‪ ‬שלושת אלפים עגבניות‪/‬מלפפונים‬
‫‪ ‬שבע מאות‪ ,‬תשע מאות‪ ,‬שלוש מאות‪,‬‬
‫‪ ‬עשרים ושלושה אלף ילדות‬
‫חֲ מש מאות‬
‫ד‪ .‬שנים ‪ /‬גיל – בנקבה‬
‫‪ ‬שנת אלפיים ואחת (‪)2001‬‬
‫‪ ‬דני בן אחת עשרה (שנים)‬
‫ד‪ .‬מיליון סופרים תמיד בזכר‬
‫‪ ‬ארבעה מיליון נשים‪/‬גברים‬
‫ה‪ .‬אחרי המילה פי – בזכר‬
‫ה‪ .‬פעם ‪ /‬פעמים – בנקבה‬
‫‪ ‬פי שמונה עשר‬
‫‪ ‬חמש פעמים‬
‫‪ ‬פי שבעה‬
‫‪ ‬שלוש מאות ותשע עשרה פעם‪/‬פעמים‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫שמות עצם בנקבה שכדאי לזכור‪:‬‬
‫ו‪.‬‬
‫שמות עצם בזכר שכדאי לזכור‪:‬‬
‫ּכוס גבוהה; הכיכר המרכזית של העיר;‬
‫כיכר לחם גדולה; מחבת חמה; נעליים‬
‫חדשות; זרוע נטויה;‬
‫שלשלתי את המעטפה לתוך הקלפי‬
‫שנמצאת בבית הספר‪.‬‬
‫צומת סואן; גרב ארוך; עט אדום;‬
‫משקפיים עגולים; מספריים חדים;‬
‫אופניים חשמליים; מכנסיים ישנים;‬
‫מגפיים יקרים‬
‫איברי גוף זוגיים בלשון נקבה‪:‬‬
‫אברי גוף זוגיים בלשון זכר‪:‬‬
‫עיניים‪ ,‬אוזניים‪ ,‬שיניים‪ ,‬חניכיים‪ ,‬לחיים‪,‬‬
‫כתפיים‪ ,‬ידיים‪ ,‬ציפורניים‪ ,‬רגליים‪ ,‬שוקיים‬
‫עפעפיים‪ ,‬נחיריים‪ ,‬שדיים‪ ,‬מותניים‪,‬‬
‫קרסוליים‪ ,‬אחוריים‬
‫שמות שהם זכר ונקבה (במילון‪ :‬זו"נ)‬
‫סכין חד‪/‬חדה; מטבע חזק‪/‬חזקה;‬
‫פנים במשמעות של פרצוף‪ :‬פנים יפות‪,‬‬
‫וגם במשמעות של צדדים או היבטים‪ :‬לבעיה יש שלושה פנים‪ :‬הפן הראשון‪ ...‬הפן השני‪...‬‬
‫רוח‪ ,‬שמש‪ ,‬דרך‪ ,‬תהום – בלשון המקרא זו"נ‪ ,‬בימינו בעיקר נקבה‬
‫נכתב על ידי עידית גולץ ואריאל חסון‪ ,‬הגימנסיה הריאלית‪ ,‬ראשל"צ‬
‫‪4‬‬
‫כללים חשובים נוספים‬
‫‪ ‬במספרים ‪ 10-2‬השם הנספר יהיה ברבים בלבד‪ .‬מעל ‪ 10‬ניתן להשתמש ביחיד או ברבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 4‬שנים‪ ,‬גבינה ‪ 5‬אחוזים‪ 10 ,‬שקלים‪ 11 ,‬אחוז‪/‬אחוזים‪ 21 ,‬שנה‪/‬שנים‬
‫‪ ‬בקבוצה מעורבת של זכר ונקבה יבוא המספר בזכר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שלושה בנים ובנות‬
‫‪ ‬במספרים מעל ‪ 20‬רק ספרת האחדות נקבעת בהתאם למינו של השם שנספר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ :21‬עשרים ואחד חתולים לעומת עשרים ואחת חתולות‬
‫‪‬‬
‫‪ :3453‬שלושת אלפים ארבע מאות חמישים ושלוש בנות‬
‫לעומת‬
‫שלושת אלפים ארבע מאות חמישים ושלושה בנים‬
‫המספר הסודר‬
‫המספר הסודר משמש לציון מיקומו של שם העצם ביחס לעצמים אחרים באותה השורה או באותה‬
‫הסדרה‪.‬‬
‫א‪ .‬המספר הסודר מופיע אחרי שם העצם‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מקום ראשון‪ ,‬שורה חמישית‬
‫ב‪ .‬למספרים הסודרים ‪ 10-1‬יש צורה מיוחדת (ראשון‪ ,‬שני‪ ,‬שלישי‪) ...‬‬
‫ג‪ .‬לפני המספרים הסודרים מ‪ 11-‬תבוא ה"א היידוע (אין צורה מיוחדת)‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫ראשון‬
‫ראשונה‬
‫שני‬
‫שנייה‬
‫שלישי‬
‫שלישית‬
‫רביעי‬
‫רביעית‬
‫חמישי‬
‫חמישית‬
‫שישי‬
‫שישית‬
‫שביעי‬
‫שביעית‬
‫שמיני‬
‫שמינית‬
‫תשיעי‬
‫תשיעית‬
‫עשירי‬
‫עשירית‬
‫האחד עשר‬
‫האחת עשרה‬
‫הארבעים ושלושה‬
‫הארבעים ושלוש‬
‫נכתב על ידי עידית גולץ ואריאל חסון‪ ,‬הגימנסיה הריאלית‪ ,‬ראשל"צ‬
‫‪5‬‬
‫המספר החלקי (שבר)‬
‫א‪ .‬למכנה השבר ‪ 10-2‬בעברית יש צורה מיוחדת (חצי‪ ,‬שליש‪ ,‬רבע‪ ,‬חמישית‪ ,‬שישית‪ ,‬שביעית‪,‬‬
‫שמינית‪ ,‬תשיעית‪ ,‬עשירית)‪.‬‬
‫ב‪ .‬במספר החלקי מתאימים את המונה למינו של המכנה‪.‬‬
‫(‪ )1‬מכנה בזכר‪ :‬חצי‪ ,‬שליש‪ ,‬רבע‪ :‬שני שלישים‪ ,‬שלושה רבעים‪ ,‬חמישה חצאים‬
‫‪‬‬
‫לפני המילים של‪ ,‬מ‪/-‬מן‪ ,‬יבוא המכנה ברבים‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫שני שלישים של הכמות; שלושה רבעים מהעוגה‬
‫‪‬‬
‫בצירוף סמיכות יבוא המכנה בצורת הנסמך‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫שלושת רבעי השטח; שני שלישי המעגל‬
‫‪‬‬
‫(‪ )2‬מכנה בנקבה‪ :‬חמישית עד עשירית‪ :‬שתי חמישיות‪ ,‬שלוש שישיות‪ ,‬שש עשיריות‬
‫(‪ )3‬כשהמכנה מ‪ 11-‬ומעלה‪ ,‬המונה והמכנה בנקבה (צורה רגילה)‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪23‬‬
‫‪218‬‬
‫‪479‬‬
‫אחת עשרה חלקי עשרים ושלוש‬
‫מאתים ושמונה עשרה חלקי ארבע מאות שבעים ותשע‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬למספר החלקי ‪ 2‬יש שתי צורות נפרד‪ :‬חצי או חֲ צי וצורת נסמך אחת‪ :‬חֲ צי‬
‫בצורת הנפרד (כשאינו‬
‫בצורת הנסמך (במבנה‬
‫בסמיכות)‪ :‬חצי ‪ /‬חֲ צי מהבית; חצי ‪ /‬חֲ צי של רבע הוא שמינית‬
‫סמיכות)‪ :‬חֲ צי מנה; חֲ צי הכמות; חֲ צי לחם‬
‫מספר מעורב (שלם ‪ +‬שבר)‬
‫יש לומר בסדר הבא‪:‬‬
‫ד‪ .‬מספר שלם ‪ +‬שם העצם ‪ +‬שבר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 7‬תפוחים‬
‫‪ 3‬ק"ג‬
‫יש לומר‪ :‬שבעה תפוחים וחצי‬
‫יש לומר‪ :‬שלושה קילוגרמים ורבע‬
‫‪ 72‬שקי מלט‬
‫יש לומר‪ :‬שבעים ּו ְׁשניים שקי מלט ּו ְׁשתי שישיות‬
‫נכתב על ידי עידית גולץ ואריאל חסון‪ ,‬הגימנסיה הריאלית‪ ,‬ראשל"צ‬
‫‪6‬‬
‫אותיות השימוש וכל"ב‬
‫ניקוד אותיות השימוש וכל"ב לפני שם המספר‬
‫וי"ו החיבור‬
‫‪ .1‬בדרך כלל בשווא ם‬
‫‪‬‬
‫בכיתה שלושים ותשעה‬
‫תלמידים‬
‫‪ .2‬לפני חטף –‬
‫‪‬‬
‫שתי בנות ו ֲעשרה בנים‬
‫הותקנו עשרים וחֲ משה‬
‫מזגנים במפעל‪.‬‬
‫אותיות כל"ב‬
‫‪‬‬
‫ניפגש בארבע אחר הצהריים‪.‬‬
‫קנינו מתנות לחמש עובדות‪.‬‬
‫ּכשבעים אחוזים תמכו בהצעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש מקום ל ֲעשרה אורחים‪.‬‬
‫התקשרתי אליו ּכחֲ מש עשרה‬
‫פעמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניצחנו בחֲ משת המשחקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בתנועת החטף‬
‫‪‬‬
‫‪ .3‬לפני שווא ם‬
‫וי"ו בשורוק – ּו‬
‫שלושים ּושמונה כוכבים;‬
‫עשרים ּושתיים שאלות;‬
‫אלפיים ּושלושים תיירים‬
‫‪ .4‬לפני רבע‪ ,‬חצי‪ ,‬שש‪,‬‬
‫וי"ו בקמץ – ו‬
‫עשרים ושבע; שתיים וחצי;‬
‫שמונים ושש; אחד ורבע;‬
‫תשעים ותשע‬
‫‪ .5‬לפני מאה‪ ,‬מאתיים‬
‫ו' בשורוק – םּו‬
‫‪ 90‬ילדות ּומאה ילדים;‬
‫אלף ּומאתיים לקוחות‬
‫שבע‪ ,‬תשע‬
‫‪‬‬
‫בכ"ל בחיריק – ב‪ּ ,‬כ‪ ,‬ל‬
‫ּכשלושה אחוזים;‬
‫בשמונה מקומות שונים;‬
‫ארוחה לשניים‬
‫נכתב על ידי עידית גולץ ואריאל חסון‪ ,‬הגימנסיה הריאלית‪ ,‬ראשל"צ‬
‫‪7‬‬
‫נטיית מילות היחס‬
‫א‪ .‬מילת יחס היא מילה המקשרת במשפט בין פועל לשם עצם או בין שני שמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מילות היחס נוטות בגופים השונים‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫ל – לִׁ י‪ ,‬לָך‪ ,‬לְך‪ ,‬לו‪ ,‬לּה‪ ,‬לנּו‪ ,‬לכֶ ם‪ ,‬ל ֶכן‪ ,‬להֶ ם‪ ,‬להֶ ן‬
‫על – עלי (עליי)‪ ,‬ע ֶליָך‪ ,‬עליִׁ ְך (עלייך)‪ ,‬עליו‪ ,‬ע ֶליה‪ ,‬עלינּו‪ ,‬עליכֶ ם‪ ,‬עלי ֶכן‪ ,‬עליהֶ ם‪ ,‬עליהֶ ן‬
‫ג‪ .‬מילות היחס מתחלקות לשתי קבוצות‪:‬‬
‫(‪ )1‬מילות יחס הנוטות על דרך כינוי השייכות החבור של היחיד (צורה קצרה)‪:‬‬
‫‪X̣ +‬י‬
‫‪ָX‬ך‬
‫‪ְ +‬‬
‫‪ְX‬ך‬
‫‪ֵ +‬‬
‫‪X +‬ו‬
‫‪ּX‬ה‬
‫‪ָ +‬‬
‫‪X‬נּו‬
‫‪ֵ +‬‬
‫‪X‬כֶ ם‪/‬ן‬
‫‪ְ +‬‬
‫‪X‬ם‪/‬ן‬
‫‪ָ +‬‬
‫ִׁשיר‬
‫ִׁש ִׁירי‬
‫ִׁשירָך‬
‫ִׁשירְך‬
‫ִׁשירו‬
‫ִׁשירּה‬
‫ִׁשירנּו‬
‫ִׁשירכֶ ם‪/‬ן‬
‫ִׁשירם‪/‬ן‬
‫ב‬
‫בִׁ י‬
‫בָך‬
‫בְך‬
‫בו‬
‫בּה‬
‫בנּו‬
‫בכֶ ם‪/‬ן‬
‫בם‪/‬בן‬
‫(‪ )2‬מילות יחס הנוטות על דרך כינוי השייכות החבור של הרבים (צורה ארוכה)‪:‬‬
‫‪X‬י‬
‫‪ַ +‬‬
‫‪X‬יָך‬
‫‪ֶ +‬‬
‫‪X‬יִׁ ְך‬
‫‪ַ +‬‬
‫‪X‬יו‬
‫‪ָ +‬‬
‫‪X‬יה‬
‫‪ֶ +‬‬
‫‪X‬ינּו‬
‫‪ֵ +‬‬
‫‪X‬יכֶ ם‪/‬ן‬
‫‪ֵ +‬‬
‫‪X‬יהֶ ם‪/‬ן‬
‫‪ֵ +‬‬
‫ִׁש ִׁירים ִׁשירי‬
‫יריָך‬
‫ִׁש ֶ‬
‫ִׁשיריִׁ ְך‬
‫ִׁשיריו‬
‫יריה‬
‫ִׁש ֶ‬
‫ִׁשירינּו‬
‫ִׁשיריכֶ ם‪/‬ן‬
‫ִׁשיריהֶ ם‪/‬ן‬
‫לגבי‬
‫לגבֶ יָך‬
‫לגביְִׁך‬
‫לגביו‬
‫לגבֶ יה‬
‫לגבינּו‬
‫לגביכֶם‪/‬ן‬
‫לגביהֶ ם‪/‬ן‬
‫לגבי‬
‫בכדי להגות נכון את מילת היחס יש לבדוק את נטייתה בגוף מדבר (אני) ולהתאים‬
‫את הנטייה בשאר הגופים‪ .‬כדאי להיעזר בטבלה הזאת‪:‬‬
‫נטייה מילת היחס למדבר (אני) מסתיימת ב ̣‪X‬י‬
‫‪X‬י‬
‫נטייה מילת היחס למדבר (אני) מסתיימת ב ַ‬
‫‪X‬ם‪/‬ן (צורה קצרה)‬
‫← נטיית הרבים תסתיים ָ‬
‫‪X‬יהֶ ם‪/‬ן (צורה ארוכה)‬
‫← נטיית הרבים תסתיים ב ֵ‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אצלִׁ י – אצלם (לא‪ :‬אצליהם)‬
‫אותי – אותם‬
‫ִׁ‬
‫בעדי – בעדם‬
‫ִׁ‬
‫בגללִׁ י – בגללם‬
‫לידי – לידם‬
‫ִׁ‬
‫בשבילִׁ י – בשבילם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אלי – אליהֶ ם‬
‫אחרי – אחריהֶ ם‬
‫כלפי – כלפיהֶ ם‬
‫בלעדי – בלעדיהֶ ם‬
‫לפני – לפניהֶ ם‬
‫בעקבותי – בעקבותיהֶ ם‬
‫נכתב על ידי עידית גולץ ואריאל חסון‪ ,‬הגימנסיה הריאלית‪ ,‬ראשל"צ‬
‫‪8‬‬
‫צורות שכדאי לזכור!‬
‫צורה שגויה‬
‫הצורה התקינה‬
‫‪‬‬
‫בשבילְך‪ ,‬בשבילם‬
‫‪‬‬
‫בשבילהם‬
‫‪‬‬
‫מן – ממנּו (מן‪+‬הּוא)‪ִׁ ,‬מ ֶכם‬
‫‪‬‬
‫ממנו‪ ,‬ממכם‬
‫‪‬‬
‫איננו‬
‫‪‬‬
‫את – אֶ תכם‪ ,‬אֶ תכן‬
‫‪‬‬
‫אותכם‬
‫‪‬‬
‫ביני‪ ,‬ביניכם‪ ,‬בינינו‪ ,‬בינם‬
‫‪‬‬
‫בני‪ ,‬בניכם‪ ,‬בנינו‬
‫‪‬‬
‫כמוכֶ ם‪ ,‬כמו ֶכן‬
‫‪‬‬
‫כמוכם‬
‫‪‬‬
‫אֶ צלכם‬
‫‪‬‬
‫אֶ צלכם‬
‫‪‬‬
‫אליכֶם‬
‫‪‬‬
‫אֶ ליכם‬
‫‪‬‬
‫עִׁ מְך‬
‫‪‬‬
‫עִׁ מְך‬
‫‪‬‬
‫על יד (ליד‪ ,‬סמוך) – על י ִׁדי‪,‬על ידם‪,‬‬
‫על ידכם‬
‫על ידי (בעזרת‪ ,‬באמצעות) – על‬
‫י ֶדיָך‪ ,‬על ידיהם‬
‫‪ ‬איננּו (אין ‪ +‬הּוא)‬
‫‪‬‬
‫נכתב על ידי עידית גולץ ואריאל חסון‪ ,‬הגימנסיה הריאלית‪ ,‬ראשל"צ‬