איש האמונה הבודד ואיש ההדר המתוסכל

‫מדבר שקר תרחק‬
‫איש האמונה הבודד ואיש ההדר המתוסכל‬
‫יוסי צוריה‬
‫איש האמונה הבודד‬
‫מאמרו המכונן של הרב סולוביצ'יק "איש האמונה הבודד"‪ ,‬שפורסם בשנת ‪,1964‬‬
‫השפיע מאוד על המוני מאמינים שחיפשו את דרכם בעולם המודרני‪ .‬במאמרו מאפיין‬
‫הרב שני טיפוסי אנשים‪ :‬איש ההדר‪ ,‬שהוא בעיקר איש המדע‪ ,‬איש הטכנולוגיה‬
‫השואף לפתח את העולם ובכך להגשים את צלם אלוהים המוטבע בו והמתווה את‬
‫‪203‬‬
‫ייעודו‪ ,‬ואיש האמונה‪ ,‬המחפש כל חייו את הקשר לאל‪ ,‬ונותר בודד‪ .‬כמובן‪ ,‬אומר הרב‪ ,‬בכל אחד‬
‫מאתנו שוכנים שני הטיפוסים הללו‪ ,‬אבל לצורך חידוד הנושא הוא מתאר אותם כשני טיפוסים‬
‫נפרדים‪ .‬טיפוסים אלו יוצרים גם קהילות שונות ‪ -‬קהילת ההדר‪ ,‬המבקשת לקדם את החיים ולהפוך‬
‫אותם 'נהדרים' יותר‪ ,‬בהתאם לכינויה; וקהילת הברית‪ ,‬שאותה יוצר איש האמונה‪ ,‬משמשת מעין‬
‫קהילת תמיכה למאמין החש בודד‪.‬‬
‫חידושי תורה @‬
‫לדעת הרב‪ ,‬את המהות האנושית ניתן להגשים בשתי הדרכים הללו‪ .‬על כן שתיהן טובות ומכובדות‬
‫בעיני האל‪ .‬אני נזכר בקריאתי הראשונה במאמר זה ‪ -‬אני זוכר את התרגשותי שהתעוררה בקריאה‬
‫הזאת‪ ,‬בה נפגשתי לראשונה עם רב האומר כי אף ברצון לפתח ולשכלל את העולם יש משום‬
‫שליחות דתית ואנושית‪ .‬אני ממליץ בחום בפני כל מי שלא קרא את המאמר לאחרונה‪ ,‬או בפני כל‬
‫מי שילדיו הבוגרים לא נחשפו למאמר (שכן משום מה כתבי הרב סולוביצ'יק אינם נלמדים לעומק‬
‫ברוב בתי הספר)‪ ,‬לקרוא וללמוד מאמר מכונן זה‪.‬‬
‫למרות שזהו מאמר אקסיסטנציאליסטי‪ ,‬הרב סולוביצ'יק בונה אותו על הכתוב בפרשת בראשית‪:‬‬
‫בפרשת בראשית שני סיפורי בריאה השונים זה מזה‪:‬‬
‫‪NDS‬‬
‫הסיפור הראשון‪ ,‬המופיע בפרק א‪ ,‬הוא סיפור ששת ימי הבריאה‪ ,‬ששיאם בבריאת האדם ביום‬
‫השישי‪ .‬הסיפור השני‪ ,‬המסופר בפרק ב‪ ,‬מוקדש כמעט כולו לתיאור בריאת האדם ומעשיו עד‬
‫שגורש מגן עדן‪.‬‬
‫הרב מסביר שאין שני התיאורים הללו גיבוב של שני מקורות שונים‪ ,‬אלא הם מתארים את שני פניו‬
‫של האדם‪ ,‬שאותם הוא מכנה 'איש ההדר' ו'איש האמונה'‪.‬‬
‫הרב סולוביצ'יק עומד על ארבעה הבדלים בין שני הסיפורים‪:‬‬
‫‪.1‬בסיפור הראשון מסופר שהאדם נברא ְּב ֶצלֶ ם ֱאל ִֹהים‪ ,‬אך מאומה לא נאמר על האופן שבה נוצר‬
‫גופו‪ .‬בסיפור הבריאה השני נאמר כי הוא נוצר ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה‪ ,‬וכי ה' נפח באפיו נשמת חיים‪.‬‬
‫‪.2‬האדם הראשון נצטווה על ידי ה'‪ :‬וּ ִמלְ אוּ ֶאת ָה ָארֶ ץ וְ כִ ְב ׁ ֻש ָה‪ ,‬והאדם השני נצטווה לעבוד ולשמור‬
‫את הגן‪ :‬לְ ָע ְב ָד ּה וּ לְ ׁ ָש ְמרָ ּה‪.‬‬
‫‪.3‬בסיפור הראשון נבראו זכר ונקבה יחדו‪ ,‬ואילו בסיפור השני נברא האדם לבדו‪ ,‬וחוה הופיעה‬
‫לאחר מכן ‪ֵ -‬עזֶ ר ְּכנֶ גְ ּד ֹו‪.‬‬
‫‪.4‬ולבסוף ‪ -‬ההבדל שביקורת המקרא דשה בו רבות ‪ -‬בסיפור הראשון מצוי הכינוי אֱֹלהִים‪ ,‬ואילו‬
‫בסיפור השני מצוי ה' אֱֹלהִים‪.‬‬
‫וכך מבאר הרב סולוביצ'יק את ההבדלים האלו‪ :‬צלם אלוקים שבאדם הראשון‪ ,‬הוא איש ההדר‪,‬‬
‫מתייחס אל כישרונו הכריזמאטי כאדם יוצר‪ .‬טיפוס זה שואף להידמות לבוראו‪ ,‬להיות לאדם–‬
‫אדון השולט בבריאה‪ .‬הוא נברא יחד עם בת זוג‪ ,‬שותפתו למסע‪ ,‬האמורה לקדם את ענייניהם‬
‫המשותפים‪.‬‬
‫‪204‬‬
‫לעומתו‪ ,‬האדם המופיע בסיפור הבריאה השני‪ ,‬הוא איש האמונה‪ ,‬נברא מן האדמה‪ ,‬והאל נופח בו‬
‫נשמה‪ .‬חווית האמונה‪ ,‬לפי הרב סולוביצ'יק‪ ,‬נובעת מרגש בדידות וחוסר ביטחון‪ .‬האדם השני צריך‬
‫ואף נכון להקריב דבר מה כדי לזכות ברעיה‪ ,‬שתעזור לו לצאת מבדידותו ושתסייע לו להיגאל‪.‬‬
‫עד כאן דברי הרב‪ .‬מכאן ואילך דברי התלמיד‪.‬‬
‫ארבע שאלות‪...‬‬
‫מול ארבעת ההבדלים שהציג הרב סולוביצ'יק‪ ,‬אני מציג ארבע שאלות העולות מתוך התזה של הרב‪:‬‬
‫‪ .1‬לאן נעלם איש ההדר? לפי פשט הפסוקים‪ ,‬משתלשלת האנושות מאיש האמונה‪ ,‬האיש שסיפור‬
‫בריאתו מופיע לאחר איש ההדר‪ .‬האיש הראשון‪ ,‬איש ההדר‪ ,‬נכח על במת הספר במשך שלושה‬
‫פסוקים (בראשית א‪ ,‬כו–כט)‪ ,‬ונעלם קודם שהספיק לעשות מעשה כלשהו‪ 1.‬מדוע איש ההדר‪,‬‬
‫שלפי פירושו של הרב סולוביצ'יק‪ ,‬אינו אמור להתעסק בבעיות מטפיסיות אלא לצלול לעולם‬
‫היצירה‪ ,‬נעלם בלא שהוא יוצר דבר?‬
‫יתרה מזו ‪ -‬סיפור הבריאה השני פותח במלים " ֵא ֶּלה תוֹלְ דוֹת ַה ׁ ָּש ַמיִ ם וְ ָה ָארֶ ץ"‪ .‬ועל כך אומר המדרש‪:‬‬
‫אמר ר' אבהו‪:‬‬
‫כל מקום שנאמר אלה‪ ,‬פסל את הראשונים‪.‬‬
‫וכל מקום שנאמר ואלה‪ ,‬מוסיף שבח על הראשונים‪.‬‬
‫"אלה תולדות השמים והארץ" (בראשית ב) — פסל את הראשונים בתוהו ובהו‪.‬‬
‫(תנחומא שמות ז)‬
‫לפי מדרש אבכיר‪ 2,‬ראויה היתה התורה להתחיל בכלל בפסוק זה‪ .‬נראה כי האל החריב את עולמו‬
‫של 'איש ההדר'‪ .‬מדוע?‬
‫‪ .2‬מול העובדה כי איש ההדר נאלם‪ ,‬נעלם ואינו יוצר‪ ,‬מפליאה העובדה כי איש האמונה הוא זה‬
‫שהושם לעבוד ולשמור‪ ,‬ולא רק לשלוט‪ ,‬והוא ההופך לשותף פעיל במעשה הבריאה בקריאת‬
‫השמות לחיות‪ .‬הרי קריאת שמות היא מעשה קלאסי של איש מדע דווקא‪ 3,‬ואינה הולמת במיוחד‬
‫את איש האמונה‪.‬‬
‫‪ .3‬מדוע אין איש האמונה זוכה בברכה כלל? איש ההדר זכה בברכת האל‪ְּ " :‬פרוּ וּ רְ בוּ וּ ִמלְ אוּ ֶאת ָה ָארֶ ץ‬
‫שת ַעל ָה ָארֶ ץ" (בראשית א‪ ,‬כח)‪ .‬ולעומתו‪ ,‬דווקא‬
‫וְ כִ ְב ׁ ֻש ָה וּ רְ דוּ ִּב ְדגַ ת ַה ָּים וּ ְבעוֹף ַה ׁ ָּש ַמיִ ם וּ ְבכָ ל ַח ָּיה ָהר ֶֹמ ֶ ׂ‬
‫איש האמונה‪ ,‬הכמֵה למגע עם האל‪ ,‬אינו זוכה כלל להתברך‪ ,‬והדיבור הראשון שמפנה אליו האל‬
‫שה אֹתוֹ‪ .‬זָ כָ ר וּ נְ ֵק ָבה ְּברָ ָאם וַ יְ ָברֶ ךְ א ָֹתם וַ ִּי ְקרָ א ֶאת ׁ ְש ָמם‬
‫‪1‬אומנם בהמשך הפרשה הוא שב ומופיע‪" :‬זֶ ה ֵס ֶפר ּתוֹלְ דֹת ָא ָדם ְּביוֹם ְּברֹא ֱאל ִֹהים ָא ָדם ִּב ְדמוּ ת ֱאל ִֹהים ָע ָ ׂ‬
‫ָא ָדם ְּביוֹם ִה ָּברְ ָאם" (בראשית ה‪ ,‬א–ב)‪ ,‬אולם ההמשך המיידי ‪ -‬לידת שת ‪ -‬חוזר שנית אל סיפורו של האדם השני‪ ,‬שכן לידת שת מוזכרת בו כפיצוי‬
‫על מותו של הבל‪ ,‬כדבריה של חוה‪" :‬וַ ִּת ְקרָ א ֶאת ׁ ְשמ ֹו ׁ ֵשת ִּכי ׁ ָשת לִ י ֱאל ִֹהים זֶ רַ ע ַא ֵחר ַּת ַחת ֶה ֶבל ִּכי ֲהרָ גוֹ ָקיִ ן" (שם ד‪ ,‬כה)‪.‬‬
‫‪2‬מדרש קדום המופיע בילקוט שמעוני‪.‬‬
‫‪"3‬המדינאי" של אפלטון טוען שיסוד המדע הוא הקטגוריזאציה‪ ,‬כלומר המיון לקבוצות ולתת–קבוצות‪.‬‬
‫‪205‬‬
‫הבודד והמתוסכל‬
‫הרב סולוביצ'יק מדגיש ש"מחוות הפרשנות שלו ‪ -‬היא כולה סובייקטיבית"‪ .‬ובכל זאת אני רוצה להעלות‬
‫כמה שאלות על פרשנותו לסיפורי הבריאה‪.‬‬
‫"מכּ ֹל ֵעץ ַה ָּגן ָאכֹל ּתֹאכֵ ל‪ .‬וּ ֵמ ֵעץ ַה ַּד ַעת טוֹב וָ רָ ע לֹא תֹאכַ ל ִמ ֶּמנּ וּ ִּכי ְּביוֹם‬
‫הוא איסור האכילה מעץ הדעת‪ִ :‬‬
‫ֲאכָ לְ ךָ ִמ ֶּמנּ וּ מוֹת ָּתמוּ ת" (שם‪ ,‬ב‪ ,‬טז–יז)‬
‫‪ .4‬בסיפור הבריאה השני אין כל אזכור לשבת או לעובדה שהאל נח בשבת‪ .‬והרי היינו מצפים‬
‫שדווקא איש האמונה יעריך יותר את מתנת השבת‪...‬‬
‫שני פנים לכישלון‬
‫חידושי תורה @‬
‫לאור השאלות האלו אני רוצה להציע מהלך אחר לביאור המקראות‪ ,‬מהלך של התקדמות מתוך‬
‫כישלונות‪.‬‬
‫לפי פשוטי המקראות‪ ,‬וגם לפי מדרשנו‪ ,‬האדם הראשון נעלם מעל המפה בלי שהותיר אחריו כל‬
‫זכר‪ .‬לאחר שה' ראה ֶאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר ָע ָ ׂ‬
‫שה וְ ִה ֵּנה טוֹב ְמאֹד‪ ,‬אירע איזה כישלון קולוסאלי‪ ,‬והאל היה צריך‬
‫לברוא עולם חדש שבמרכזו יעמוד האדם השני‪.‬‬
‫‪NDS‬‬
‫האפשרות שבתהליך הבריאה לא הכול פעל כמתוכנן אינה צריכה להפתיענו‪ .‬האמת היא שבכל‬
‫יום מששת ימי הבריאה אירע דבר מה שלא לפי התוכנית‪ .‬די אם נזכיר את היום השני‪ ,‬שבו לא‬
‫נאמר "כי טוב"‪ ,‬את היום השלישי‪ ,‬שבו הארץ לא מילאה אחר הצווי טעם העץ יהיה שווה לטעם‬
‫פריו‪ 4 ,‬ואת התמעטותה של הלבנה ביום הרביעי‪ ,‬משהתלוננה כנגד האפשרות של שוויון המאורות‬
‫‪5‬‬
‫הגדולים‪.‬‬
‫הדבר המפתיע הוא שהתקלה שאירעה ביום השישי קשורה בנזר הבריאה ‪ -‬האדם‪ .‬המקרא וגם‬
‫המדרש סותמים ואינם מספרים מה התרחש‪ .‬האם נבע הדבר מכך שהאדם לא הצליח לעמוד נוכח‬
‫מידת הדין? האם אירע משום שאדם וחווה רבו ולא פרו ורבו? רמז לתקלה זו אפשר למצוא בכך‬
‫שבשאר מעשי הבריאה (חוץ מאשר בעשיית הרקיע ביום השני) מופיע הביטוי "כי טוב"‪ ,‬ולאחר‬
‫מא ֹד"‪ ,‬אך פסוק זה‬
‫הּנ ֵה טֹוב ְ‬
‫בריאתו של האדם אין הוא מופיע‪ .‬אמנם יום השישי מסתיים במלים "ו ְ ִ‬
‫מתייחס לכלל הבריאה ולא לבריאת האדם‪.‬‬
‫אם נאמץ את הטיפולוגיה שהציע הרב סולוביצ'יק‪ ,‬נוכל אולי להציע את ההסבר הבא‪ :‬איש ההדר‬
‫והיצירה לא הצליח למצוא את מקומו‪ ,‬כיון שנולד לעולם מושלם מדי‪ .‬לא נותר לו דבר לעשות‪.‬‬
‫הכול כבר מתוקן לסעודה שבהכנתה לא היה שותף‪ .‬התפקיד שהותיר לו האל ‪ -‬הרדייה בחיות ‪ -‬אינו‬
‫תפקיד של יצירה ועשייה של ממש‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד יוכל הוא לממש את צלם האלוהים שבו?‬
‫גם העובדה שהאל סיים את המלאכה ושבת‪ ,‬הוסיפה מימד לתסכולו‪ :‬שמא צריך הוא להידמות‬
‫לאל ולשבות כמותו? אולם האיש היוצר אינו מסוגל לשבות‪ ,‬ובוודאי שאין הוא יכול לשבות‪ ,‬אם לא‬
‫עמל ולא התייגע בששת ימי המעשה!‬
‫איש ההדר המתוסכל מסתלק מהבמה ומפנה אותה לאיש האמונה‪ .‬אולם‪ ,‬האם באמת מתואר‬
‫כאן אותו איש אמונה קלאסי‪ ,‬מחובשי בית המדרש‪ ,‬כפי שהציגו הרב סולוביצ'יק? ובכן‪ ,‬פשט‬
‫הפסוקים מתאר פה דמות שונה‪ ,‬מורכבת יותר‪ .‬נראה כי האל למד כביכול מטעויותיו וניסה ליצור‬
‫‪4‬בראשית רבה ה‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪5‬בבלי‪ ,‬חולין ס ע"ב‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫איש יצירה מורכב יותר ‪ -‬אדם שיוכל למלא את השליחות המורכבת שהטיל עליו בוראו‪ .‬כך משנה‬
‫ה' שני דברים באדם זה‪:‬‬
‫ראשית הוא הופך את האדם ליצור פעיל התורם כביכול את חלקו לתהליך הבריאה‪ .‬דבר אינו צומח‬
‫בארץ עד שנוצר האדם‪ ,‬מחליף את האד ונוטל על עצמו את האחריות לטיפוח הגן‪ ,‬על כן גם האדם‬
‫עבְד ָּה‪ ,‬כלומר לטפח ולהשביח את הגן‬
‫הוא הקורא שמות לחיות‪ ,‬וזוהי גם הסיבה להופעת הציווי ל ְ ָ‬
‫שנטע האל‪.‬‬
‫יצירתו של איש יצירה זה מתוחכמת יותר‪ .‬אין היא נעשית באמצעות הפרדיגמה של 'איש ההדר‬
‫השולט' אלא באמצעות הפרדיגמה של 'האיש העובד והמאמין'‪ ,‬שעל ידי עבודתו ואמונתו עתיד‬
‫‪6‬‬
‫הוא להגיע לבסוף למעמד של 'איש ההדר'‪.‬‬
‫אולם גם האדם השני נכשל בחטא גן העדן‪ .‬נראה כי הפעם צפה האל את הכישלון מראש‪ ,‬שהרי‬
‫גם גן העדן ‪ -‬גן שלא ניטע בזיעת אפיו של אדם ‪ -‬הוא נקודת מוצא מתסכלת‪ .‬על האדם לצעוד את‬
‫כל הדרך מלמטה כדי לבנות את עצמו בשלמות‪ .‬על כן החטא מובנה בסיפור הטראגי‪ ,‬ומשום כך‬
‫משתלשל הסיפור אל הגירוש המביא את האדם להתחיל את עולמו מאין‪ְּ .‬‬
‫"בזֵ ַעת ַא ֶּפיךָ ּתֹאכַ ל לֶ ֶחם"‪,‬‬
‫ומתוך כך בהדרגה אטית תפתח את העולם ותתפתח עִמו‪.‬‬
‫איש היצירה ואיש האמונה בספר בראשית‬
‫הרב סולוביצ'יק התמקד במסתו בסיפור בריאת האדם בלבד‪ .‬אולם אפשר להרחיב את היריעה‬
‫ולהחילה על כל ספר בראשית‪ .‬ננסה לקרוא את הספר מבעד לפריזמה של אנשי יצירה ואמונה‪.‬‬
‫קין והבל‬
‫כיון שגם הניסיון ליצור אדם מורכב‪ ,‬שבו שוכנים זה לצד זה האמונה וכושר היצירה‪ ,‬לא צלח‪ ,‬ניסו‬
‫אדם וחווה לחלק את התפקידים לבניהם‪ .‬בניהם הנולדים להם כונו באופן סמלי קין והבל‪.‬‬
‫שמו של קין מסמל את הקניין‪ .‬אין כמוהו לייצג את איש ההדר ‪ָ " -‬קנִ ִ‬
‫יתי ִא ׁיש ֶאת ה'" ‪ -‬פאר היצירה!‬
‫שמו של הבל‪ ,‬לעומתו‪ ,‬הולם ביותר לאיש האמונה‪ .‬די במגילת קהלת‪ ,‬כדי להזכיר כי לנושא את‬
‫השם 'הבל' לא יהיו מניעים של ממש לפעולה וליצירה‪...‬‬
‫גם ניסוי זה להפריד בין איש האמונה לאיש ההדר‪ ,‬כך שכל אחד מהם יבצע את חלקו לא עלה יפה‪.‬‬
‫איש היצירה‪ ,‬קין‪ ,‬התרעם על חיבתו היתרה של האל כלפי הבל‪ ,‬איש האמונה‪ .‬גם דברי האל ‪ֲ " -‬הלוֹא‬
‫ִאם ֵּת ִיטיב ְ ׂ‬
‫ש ֵאת"‪ ,‬כלומר אם תגשים את ייעודך ותיטיב את האדמה ‪ -‬תינשא מעבר למעלתו של איש‬
‫‪6‬מהלך של יצירה מתוך עבודה משותפת מתבטא גם במה שאירע בהר סיני‪ :‬הלוחות הראשונים‪ ,‬שהיו עשויים באצבע אלוהים נשברו‪ ,‬ואילו‬
‫הלוחות השניים‪ ,‬שמשה היה שותף בעשייתם‪ ,‬שרדו‪ .‬ראה שמות לד‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫הבודד והמתוסכל‬
‫המעשה השני שעושה האל כדי לפתח את אישיותו של האדם‪ ,‬מתוחכם יותר מבחינה פסיכולוגית‪.‬‬
‫את הברכה שנתן לאדם הראשון‪ ,‬שרק הוסיפה לו תסכול‪ ,‬ממיר ה' במצווה‪ ,‬באיסור לאכול מעצי‬
‫הדעת והחיים‪ .‬עצם קיומה של מצווה‪ ,‬ההתמודדות עם הדחף הפנימי להפר אותה וההשתדלות בה‬
‫אמורים לבנות את אישיותו‪ .‬האל גם בוחר שלא לבלבל את תודעת האדם ברעיון השבת‪ ,‬שכן טרם‬
‫הגיע זמן המנוחה ‪ -‬העולם ממתין שייעשו בו דברים רבים‪ ,‬ועל האדם מוטל לפתחו!‬
‫האמונה ‪ -‬אינם מספקים לו נחמה‪ ,‬כאשר הוא נתון עדיין במלחמתו בקוצים ובדרדרים‪ ,‬והוא פורק‬
‫את תסכולו באחיו‪ .‬מעניין לראות גם את הקורות את שת ‪ -‬מחליפו של הבל ‪ -‬בהמשך‪ :‬מקין יוצאת‬
‫שושלת של בוני ערים ויוצרים (יבל‪ ,‬יובל ותובל קין)‪ ,‬ואילו צאצאיו של שת הם אנשי אמונה‪ .‬הדבר‬
‫מודגש על ידי השם המשותף 'חנוך'‪ .‬אם בשושלת קין השם 'חנוך' מסמל בניית עיר ‪" -‬וַ יְ ִהי ּבֹנֶ ה ִעיר‬
‫וַ ִּי ְקרָ א ׁ ֵשם ָה ִעיר ְּכ ׁ ֵשם ְּבנוֹ ֲחנוֹךְ " (שם‪ ,‬ד‪ ,‬יז)‪ ,‬הרי בשושלת שת‪ ,‬מחליפו של הבל‪ ,‬מסמל חנוך את איש‬
‫האמונה הקלאסי ‪" -‬וַ ִּי ְת ַה ֵּלךְ ֲחנוֹךְ ֶאת ָה ֱאל ִֹהים וְ ֵאינֶ נּ וּ ִּכי לָ ַקח אֹת ֹו ֱאל ִֹהים" (שם‪ ,‬ה‪ ,‬כד)‪.‬‬
‫נח — איש ההדר התמים‬
‫חידושי תורה @‬
‫יעברו עשרה דורות מבריאת האדם‪ ,‬עד שהסינתזה בין איש ההדר והיצירה לבין איש האמונה‬
‫תבוא לידי ביטוי באיש היצירה המאמין‪ ,‬האיש שאיחד עם אשתו את שתי השושלות‪ ,‬שושלת‬
‫קין ושושלת שת‪ ,‬האיש שזכה בסופו של דבר אף לברכת הפרייה והרבייה מן הא–ל‪ ,‬אותה ברכה‬
‫‪7‬‬
‫שנמנעה מן האדם השני ‪ -‬נח‪ ,‬האיש הצדיק שהוא גם איש יצירה‪ ,‬איש המדעים והטכנולוגיות‪.‬‬
‫בצוואתו לבניו הוריש נח את תפקיד איש האמונה לשם‪ ,‬ואת תפקיד איש היצירה ‪ -‬ליפת‪ .‬הוא ניסה‬
‫ליצור סינתזה בין האחים‪" :‬יַ ְפ ְּת ֱאל ִֹהים לְ יֶ ֶפת וְ יִ ׁ ְשכּ ֹן ְּב ָא ֳהלֵ י ׁ ֵשם‪( "...‬שם‪ ,‬ט‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫‪NDS‬‬
‫אולם הסינתזה נכשלה כבר בדור הבא‪ ,‬דור בוני מגדל בבל‪ ,‬אנשי היצירה שהשתמשו בכוח היצירה‬
‫כדי למרוד בה'‪.‬‬
‫אברהם — אבי המאמינים‬
‫מיהו אברהם? האם הוא איש יצירה‪ ,‬האם הוא איש אמונה או שהוא קושר בין השניים? מצד אחד‪,‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שאברהם הוא איש האמונה‪ ,‬ואפילו איש האמונה הבודד ‪ -‬כדברי ר' יהודה במדרש‪'" :‬ויגד‬
‫לאברם העברי'‪ — ...‬כל העולם כולו מעבר אחד‪ ,‬והוא מעבר אחד" (בראשית רבה מב‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫גם העובדה שהיה חשוך בנים עד גיל מאוחר מדגישה את בדידותו‪.‬‬
‫אולם אברהם לא הסתפק בתפקיד איש האמונה‪ .‬הוא חשש שאמונה ללא בסיס של עם וארץ לא‬
‫תחזיק מעמד‪ .‬לכן עסק כל ימיו בביסוס אחיזתו בארץ ובבניית שבט מאמינים‪ .‬ובינתיים אף בנה‬
‫בסיס כלכלי איתן למשפחתו‪ .‬אלו הם מעשיו של איש הדר ויצירה‪ .‬לכן נראה כי אברהם‪ ,‬כנח לפניו‪,‬‬
‫הצליח ליצור סינתזה בין איש האמונה לאיש היצירה‪.‬‬
‫עשרה ניסיונות התנסה אברהם‪ 8.‬נראה כי בחלקם נתנסה כאיש אמונה‪ ,‬ובחלקם ‪ -‬כאיש יצירה‪.‬‬
‫חמשת הניסיונות האופייניים לו בתור איש הדר ויצירה‪:‬‬
‫‬
‫•היסתרותו י"ג שנים לאחר היוולדו;‬
‫‬
‫•מלחמת חמשת המלכים;‬
‫‬
‫•הטלטול מבית אביו;‬
‫‪7‬‬
‫ראה על כך בכרך הראשון של 'חידושי תורה@‪.'NDS‬‬
‫‪8‬אבות ה‪ ,‬ג‪ .‬הניסיונות מפורטים במדרש פרקי דרבי אליעזר כו–לא‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫‬
‫•הרעב הראשון והירידה למצרים;‬
‫‬
‫•לקיחת שרה לבית פרעה (ואבימלך)‪.‬‬
‫בניסיונות אלו מודגש איבוד הכבוד‪ :‬מי שנאלץ להסתתר‪ ,‬ללא קורת גג‪ ,‬רעב לפת לחם‪ ,‬מי שרעייתו‬
‫נלקחת ממנו ‪ -‬לא איש הדר הוא‪ .‬אברהם‪ ,‬איש ההדר צריך היה להתמודד עם ניסיונות אלה‪.‬‬
‫חמשת הניסיונות הבאים אופייניים לאברהם כאיש אמונה‪:‬‬
‫‬
‫•ברית בין הבתרים;‬
‫‬
‫•ברית מילה;‬
‫‬
‫•גירוש הגר וישמעאל;‬
‫‬
‫•עקדת יצחק‪.‬‬
‫כאן נבחנת אמונתו של אברהם בהבטחת הייעוד‪ ,‬הזרע והארץ‪.‬‬
‫ניסיון העקידה בסוף ימיו הוא הנסיון האולטימטיבי‪ .‬ניסיון זה בא לידי ביטוי בקונפליקט בין איש‬
‫האמונה התמימה לבין איש ההדר והיצירה‪ .‬כאן מכפיף אברהם את איש ההדר שבו לאיש האמונה‪,‬‬
‫אך כאשר הוא שב מן ההר ‪ -‬הוא חוזר‪ ,‬אולי‪ ,‬פגוע יותר הן כאיש יצירה והן כאיש אמונה‪.‬‬
‫יצחק — איש ההדר‬
‫שני בנים לאברהם‪ ,‬ישמעאל ויצחק‪ .‬האם נתחלקה המשימה בין שניהם? אם נדרוש בשמותיהם ‪-‬‬
‫אין ספק ש'ישמע–אל' הוא שמו של איש אמונה‪ ,‬ואילו 'יצחק' אינו הולם אנשי אמונה (המתאפיינים‬
‫לרוב ברצינות המלווה בנטייה קלה לדיכאון)‪ .‬גם אם היה ניסיון לגדל את יצחק כאיש אמונה ‪ -‬הרי‬
‫שלאחר ניסיון העקידה ומות אמו האהובה‪ ,‬גדל יצחק יותר כאיש הדר‪ ,‬ופחות כאיש אמונה‪ .‬כך‬
‫נראה את יצחק מצחק עם רבקה‪ ,‬משקיע לא מעט בהגדלת הונו ומטפח את עשיו ‪ -‬שכפי שנראה‬
‫בפסקה הבאה ‪ -‬הוא איש ההדר‪ .‬גם בברכות שהוא מעניק לבניו מודגשת ברכת ההדר ליעקב‪:‬‬
‫"יַ ַע ְבדוּ ךָ ַע ִּמים וְ יִ ׁ ְש ַּת ֲח ֻו לְ ךָ לְ אֻ ִּמים ֱהוֵ ה גְ ִביר לְ ַא ֶחיךָ וְ יִ ׁ ְש ַּת ֲחווּ לְ ךָ ְּבנֵ י ִא ֶּמךָ ‪( "...‬בראשית כז‪ ,‬כט); ולעשיו‪:‬‬
‫" ִה ֵּנה ִמ ׁ ְש ַמ ֵּני ָה ָארֶ ץ יִ ְהיֶ ה מו ׁ ָֹש ֶבךָ וּ ִמ ַּטל ַה ׁ ָּש ַמיִ ם ֵמ ָעל" (שם‪ ,‬כז‪ ,‬לט)‪.‬‬
‫יעקב — איש האמונה?‬
‫יעקב‪ ,‬יושב האהלים‪ ,‬נראה לנו לפחות בצעירותו כאיש אמונה‪ ,‬לעומת אחיו‪ ,‬עשו‪ ,‬הצייד‪ ,‬איש‬
‫ההדר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהמשך מתחוללת תפנית מעניינת‪ :‬יעקב מעוניין גם בכתר איש ההדר‪ ,‬והוא‬
‫מנסה לרכוש אותו במעשיו‪ .‬בהיותו אצל לבן הוא מפתח את האלמנטים של איש ההדר והיצירה‪,‬‬
‫ומגדיל את הונו עשרת מונים‪ .‬כאשר הוא שב לארץ ישראל‪ ,‬מתעורר מאבק פנימי בין שני הכוחות‬
‫ המתגלם במאבק עם המלאך ‪ -‬שכשתוצאה ממנו צולע יעקב על ירכו‪ ,‬אבל מנצח‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬‫שרִ ָ‬
‫"כי ָ ׂ‬
‫הוא זוכה בשם ישראל ‪ִּ -‬‬
‫ית ִעם ֱאל ִֹהים וְ ִעם ֲאנָ ׁ ִשים וַ ּתוּ כָ ל" (שם‪ ,‬לב‪ ,‬כט)‪.‬‬
‫"אל ִּתירְ ִאי ּתוֹלַ ַעת יַ ֲעקֹב"‬
‫השם ישראל מבטא באופן מלא את איש ההדר‪ ,‬בניגוד ליעקב ‪ַ -‬‬
‫(ישעיה מא‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫הבודד והמתוסכל‬
‫‬
‫•ההצלה מכבשן האש באור כשדים;‬
‫ההבחנה בין שני השמות ‪ -‬ברורה‪ :‬יעקב הבודד הוא איש האמונה‪ ,‬ואילו ישראל ‪ -‬המבטא גם את‬
‫שמו של העם כולו ‪ -‬הוא איש ההדר והיצירה‪.‬‬
‫חכמי ישראל לדורותיהם הבחינו בהבדל בין השמות‪ .‬לפי אחד הפירושים‪ ,‬השם 'יעקב' מבטא את‬
‫מעמדו של העם בגולה‪ ,‬כאשר תפקידנו העיקרי התמקד באמונתנו‪ ,‬ואילו השם 'ישראל' מייצג את‬
‫‪9‬‬
‫העם השוכן בארצו‪ .‬בארץ ישראל יחיה הוא (גם) חיי הדר ויצירה‪.‬‬
‫יוסף — איש ההדר הבודד‬
‫חידושי תורה @‬
‫‪NDS‬‬
‫שני חלומות חולם יוסף‪ :‬בחלום השיבולים הוא איש ההדר והמשביר הכלכלי לאחיו‪ ,‬ואילו בחלום‬
‫השמש והכוכבים הוא חולם על מנהיגות דתית‪ .‬ואולם בשניהם הוא מתגלה יותר כאיש ההדר‬
‫ופחות כאיש אמונה‪ .‬וכך‪ ,‬בגיל שלושים הוא עומד לפני פרעה‪ ,‬והופך למשנהו של מלך מצרים‪.‬‬
‫את אמונתו באל היחיד‪ ,‬באל ששמר עליו בתלאותיו והביאו למלכות הוא נוצר בלבו‪ .‬ברם‪ ,‬למרות‬
‫שהקים משפחה במצרים וניסה לשכוח את אביו ואת אחיו‪ ,‬נשאר יוסף בודד מאוד‪ .‬המפגש עם‬
‫אחיו ואביו מעורר את רגשותיו‪ ,‬והוא פורץ בבכי פעם ופעמיים‪ .‬נציין כי גם לאחר המפגש ולאחר‬
‫שמשפחתו ירדה מצרימה‪ ,‬נשאר יוסף בבדידותו‪ ,‬ולא הצליח להתחבר לא אל המצרים ואף לא אל‬
‫אחיו‪ .‬כך נאמר‪" :‬וַ ָּי ִ ׂ‬
‫שימוּ ל ֹו לְ ַב ּד ֹו וְ לָ ֶהם לְ ַב ָּדם וְ לַ ִּמ ְצרִ ים ָהאֹכְ לִ ים ִא ּתוֹ לְ ַב ָּדם‪( "...‬בראשית מג‪ ,‬לב)‪.‬‬
‫חווית בדידות זו‪ ,‬שהרב סולוביצ'יק מאפיין בה את איש האמונה‪ ,‬פוקדת כאן את איש ההדר‪.‬‬
‫ובדידותו של יוסף מועצמת בכך שאין המקרא מציין אפילו שיחה אחת בינו לבין אסנת‪ .‬והרי‬
‫האישה היא האמורה לגאול אותו מבדידותו‪ ,‬כפי שאנו רואים בחייהם של שלושת האבות‪ 10.‬אין לי‬
‫ספק כי פן זה של בדידות מוסיף ליוסף מימד של איש אמונה‪.‬‬
‫סיום הספר‪ :‬אנשי אמונה והדר החיים במשולב‬
‫לפני מותו רוצה יעקב להשמיע בשורה חדשה‪ :‬יוסף התחתן עם בת כהן מצרים ואת בנו בכורו‪,‬‬
‫מנשה‪ ,‬הוא מועיד‪ ,‬כמקובל אז‪ ,‬לתפקיד איש אמונה‪ .‬יוסף שלא חש נוח נוכח הפער בין אמונת‬
‫אביו לאמונת המצרים צריך לתרץ את הדבר‪ ,‬ועל כן הוא קורא את שמו מנשה‪ִּ " :‬כי נַ ׁ ַּשנִ י ֱאל ִֹהים ֶאת‬
‫ָּכל ֲע ָמלִ י וְ ֵאת ָּכל ֵּבית ָא ִבי" (שם‪ ,‬מא‪ ,‬נא)‪ .‬אפרים‪ ,‬שנולד אחריו‪ ,‬זוכה בשמו של איש הדר‪" :‬וְ ֵאת ׁ ֵשם‬
‫ַה ׁ ֵּשנִ י ָקרָ א ֶא ְפרָ יִ ם ִּכי ִה ְפרַ נִ י ֱאל ִֹהים ְּב ֶארֶ ץ ָענְ יִ י" (שם‪ ,‬שם‪ ,‬נב)‪ .‬בברכת יעקב ליוסף הוא ביקש להטעים‬
‫כי שני נכדיו הם שני פנים שאינם נאבקים על הבכורה‪ ,‬אלא שווים הם ומשלימים זה את זה‪ .‬הוא‬
‫חשש שכל הטיה קלה בברכתו‪ ,‬תצביע על העדפתו כלפי אחד האחים‪ .‬בבחירתו לשכל ידיו בשעה‬
‫שבירך את נכדיו‪ ,‬ביקש להדגיש את המסר המאוזן‪ .‬כך ניסח את הברכה‪ ,‬שאותה יברכו בניהם עד‬
‫דורנו אנו‪" :‬יְ ִ ׂ‬
‫ש ְמךָ ֱאל ִֹהים ְּכ ֶא ְפרַ יִ ם וְ כִ ְמנַ ׁ ֶּשה"‪( .‬שם‪ ,‬מח‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫‪9‬פירוש זה מופיע אצל דרשנים ומפרשים שונים‪ .‬ראה למשל פירוש שפתי כהן לבראשית לה‪ ,‬ג וכן ר' משה אלשיך‪ ,‬תורת משה לשמות א‪.‬‬
‫‪10‬מעניין לציין כי גם מאישיותו של נח‪ ,‬שניסה ליצור סינתיזה בין שני הטיפוסים‪ ,‬מתקבל רושם של בדידות‪ .‬גם ביחס לנח‪ ,‬אין המקרא מדווח‬
‫על שיחות בינו ובין אישתו‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫סיכום‬
‫הרב סולוביצ'יק העמיד את שני הטיפוסים ‪ -‬איש ההדר ואיש האמונה‪ .‬ניסינו להמשיך ולצעוד‬
‫בדרכו‪ ,‬ולבחון אף את שאר הדמויות המרכזיות בספר בראשית מבעד לפריזמה שהניח‪ .‬ראינו כיצד‬
‫כל אחד מאבות האומה‪ ,‬גיבורי ספר בראשית‪ ,‬ניסה לבור לו את דרכו שלו בין שני הטיפוסים הללו‪.‬‬
‫יוסי צוריה שואף למצוא את השילוב הנכון בין איש ההדר והיצירה לאיש האמונה‪.‬‬
‫בדרכו זו הוא נע בין תחושות בדידות ותסכול לתחושות תקווה והשלמה‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫הבודד והמתוסכל‬
‫בשלהי האלף השישי ובשובנו לארצנו עומדת לפנינו המשימה להמשיך ולפתח את העולם ואת‬
‫ארצנו כאנשי יצירה שלמים‪ ,‬ועם זאת להמשיך ולהתפתח גם כאנשי אמונה‪ .‬דרך זו אינה קלה‪ ,‬וכמו‬
‫שראינו במהלך ספר בראשית‪ ,‬היא רצופה כישלונות‪ .‬הפיתוי להתבצר בעמדתם של אנשי אמונה‬
‫ולהסתגר בישיבות‪ ,‬או להצטמצם בבועה התחומה של אנשי יצירה ‪ -‬רב‪ .‬כדי שנמלא את חובתנו‬
‫ואת זכותנו להיגאל ולגאול‪ ,‬ולהגיע אל העולם שלפני החטא ‪ -‬אנו מחויבים לבחור בשילוב‪.‬‬