‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ו"ע ‪11/11‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל‬ ‫בעניין‪:‬‬ ‫סרן מנחם ‪ ,----‬מ‪.‬א‪ ,------- .‬ת‪.‬ז‪-------- .‬‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד עודד סבוראי ו‪/‬או עו"ד עידן דביר‬ ‫ו‪/‬או עו"ד סיון האוזמן‬ ‫מרחוב החילזון ‪ ,5‬רמת גן‬ ‫העורר‬ ‫טל'‪ ;30-2155551/1 :‬פקס‪30-2155550 :‬‬ ‫נגד‬ ‫ראשת אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל‬ ‫באמצעות תחום הייצוג במחלקת הייעוץ והחקיקה‬ ‫מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי‬ ‫ד‪.‬צ‪ ,31012 .‬הקריה‪ ,‬תל אביב‬ ‫המשיבה‬ ‫טל'‪ ,30-5929/13/9911 :‬פקס‪30-5921591 :‬‬ ‫פסק דין‬ ‫השופט בדימ' משה רביד‬ ‫רקע כללי וסקירת העובדות‬ ‫‪.1‬‬ ‫עניינו של הערר‪ ,‬החלטת הגורם המוסמך‪ ,‬הרבצ"ר‪ ,‬מיום ‪ 12.1.1311‬לשחרר את העורר מן‬ ‫השירות בצה"ל והחלטת רמ"ח הסגל‪ ,‬מיום ‪ ,11./.1311‬אשר דחתה את הערעור שהגיש העורר‬ ‫על החלטת הרבצ"ר בדבר שחרורו של העורר מן השירות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫העורר‪ ,‬הסובל מדיסלקציה‪ ,‬התגייס לשירות חובה ביום ‪ .15.1.1333‬את שירותו בקבע החל‬ ‫העורר ביום ‪ .3./.1330‬העורר שירת בקבע והגיע לדרגת רס"ל ביום ‪ .3./.1330‬כעבור חמש‬ ‫שנים יצא העורר לקורס קצינים וסיים אותו ביום ‪ 0./.1333‬בדרגת סגן‪ .‬ביום ‪ 0./.1311‬הוענקה‬ ‫לעורר דרגת סרן‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫ביום ‪ 1.9.1332‬פרסם ראש אכ"א אגרת לכלל משרתי הקבע בדבר עקרונות הפ"ע שיתפרסמו‬ ‫בעתיד ודרך מימושה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ביום ‪ 13.2.1332‬שונתה הפ"ע ‪" ,0.3533‬נוהל לשחרור משרתי קבע" (להלן – ההפ"ע החדשה)‬ ‫ותוקן סעיף ‪ 3‬שקבע כי "במניין ותק השירות ‪ ...‬יימנו כל שנות שירותו הקבע"‪ .‬לשון אחר‪:‬‬ ‫בניגוד להוראה הקודמת שאפשרה למי שהיה נגד וסיים קורס קצינים לשרת בקבע ראשוני שבע‬ ‫שנים מיום הסמכתו לקצין‪ ,‬כלומר לקצין כזה ניתנה האפשרות לשרת בקבע ראשוני עד ‪ 11‬שנה‪,‬‬ ‫צומצם פרק הזמן‪ ,‬שבו ניתן היה לשהות בקבע ראשוני לפי ההפ"ע החדשה לשבע שנים מיום‬ ‫התגייסותו של הקצין‪ ,‬שהיה בעבר נגד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ביום ‪ 3./.1313‬פרסמה ראש ענף תו"ב‪ ,‬הודעה על מדיניות השחרור משירות הקבע מטעמים‬ ‫ארגוניים‪ .‬בהודעה נאמר כי במסגרת התוכנית לצמצום שיאי קבע מובהק בצבא‪ ,‬בוצעה עבודת‬ ‫מטה מקיפה‪ ,‬גובש המנגנון הניהולי וסוכמו המדיניות ותהליכי השחרור‪ .‬סיכום עבודת המטה‬ ‫מצא ביטוי בהפ"ע החדשה‪ ,‬שהחליפה את ההפ"ע הקודמת‪ .‬עם סיום עבודת המטה בוצע תהליך‬ ‫הסברה והטמעה בהובלת אכ"א‪-‬מחלקת הסגל החל מחודש מאי ‪ 1332‬בכנס התנעה‬ ‫לזרועות‪/‬לאגפים‪ /‬לפיקודים ונמשך בכנסים זרועיים‪/‬אגפיים‪/‬פיקודיים שבוצעו בגופים בשיתוף‬ ‫אכ"א‪-‬מחלקת הסגל‪ .‬בנוסף נפתח אתר פניות לשאלות הנוגעות למנגנון זה (נספח יא)‪.‬‬ ‫ביום ‪ , 13.1.1311‬הבהירה רמ"ח הסגל במייל לרמ"ט הרבנות הצבאית‪ ,‬כי בעבר היה יכול נגד‬ ‫שהוסמך לקצונה לשרת בקבע ראשוני ארבע עשרה שנה‪ ,‬לגבי אלה נקבע חריג להפ"ע החדשה‪,‬‬ ‫לפיו יוכלו לשרת בקבע ראשוני תשע שנים‪" .‬ההבנה היא כי ניתן היה לבחון את יכולותיו‬ ‫וכישוריו‪ ,‬גם בתקופה בה שימש כנגד וכי בחלוף תשע שנים במצטבר‪ ,‬הן מבחינת ותק‪ ,‬והן‬ ‫בהיבט הניסיון המקצועי והן בהיבט הגיל‪ ,‬הוא בשל דיו להתמודד לרמת הרס"ן‪ .‬לא ניתן‬ ‫להחריג בעניין זה ויש להיערך לכך בהתאם" (נספח יב)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫כשנה וחצי לאחר היכנס ההפ"ע המתוקנת לתוקף הגיש העורר ביום ‪ 03.0.1311‬קבילה לנקח"ל‪,‬‬ ‫שבו קבל על הפגיעה בו עקב ההפ"ע החדשה (נספח יד)‪ .‬לדברי העורר נאמר לו כי אם עד יוני‬ ‫‪ 1311‬לא ייכנס לקבע מובהק הוא ישוחרר מן השירות בשל היעדר אופק לקידומו לדרגת רס"ן‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫ביום ‪ /.1.1311‬כתבה לנקח"ל רס"ן אפרת אולמן‪ ,‬רמ"ד סגל בכיר כי ההפ"ע החדשה קבעה‬ ‫כללים חדשים כאמור‪ ,‬אך כדי לאפשר לקצינים שהיו קודם להסמכתם לקצונה נגדים‪ ,‬הם יוכלו‬ ‫לשרת תשע שנים לכל היו תר בקבע ראשוני כדי לאפשר להם זמן הערכה וניסיון מקצועי מספק‬ ‫טרם קידומם לקבע מובהק‪ .‬לגבי "דור המעבר"‪ ,‬נגדים (שהוסמכו לקצונה – מ' ר') שהשלימו‬ ‫פחות מעשר שנים עד ליום ‪ , 01.11.1332‬ניתן יהיה לשחררם בעילה של אי מעבר לקבע מובהק‪,‬‬ ‫אם לא יתאפשר קידומם לקבע מובהק‪ .‬העורר נכלל במסגרת אוכלוסיה זו‪ ,‬שכן עד למועד‬ ‫האמור השלים ‪ 9.5‬שנים בקבע ראשוני‪ .‬העורר ישלים תשע שנים בוותק מצטבר ביולי ‪.1311‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫העורר עתיד לקבל דרגת סרן ביולי ‪ 1311‬ואז יהיה בוותק מספיק כדי שתיבחן התאמתו לשירות‬ ‫בקבע מובהק (נספח טז)‪.‬‬ ‫‪./‬‬ ‫ביום ‪ 11.9.1311‬דחה הנקח"ל את קבילתו של העורר מהטעם כי לא נפל פגם במדיניות מחלקת‬ ‫הסגל ובהחלטתה להחילה בעניינו‪ .‬ההחלטה בעניינו של העורר היא החלה שוויונית של‬ ‫המדיניות חדשה של מחלקת הסגל (נספח כב)‪.‬‬ ‫‪ .3‬יחידתו של העורר היתה מעוניינת בהמשך שירותו של העורר אך לא היתה מוכנה לתת התחייבות‬ ‫שבעתיד העורר יקודם לקבע מובהק (ראו מכתבו של רמ"ט הרבנות הצבאית הקודם מיום‬ ‫‪( 3.5.1311‬נספח יח)‪ .‬ביום ‪ 11.5.1311‬כתבה רמ"ח הסגל לרמ"ט הרבנות הצבאית הקודם כי‬ ‫העורר הוא קצין מוערך‪" .‬ככל שתוכלו להתחייב (ההדגשה במקור) על קידומו בשנה‪/‬שנתיים‬ ‫הקרובות ‪ -‬נאשר הארכת שירותו" (נספח יט)‪ .‬ביום ‪ 03.5.1311‬כתב סא"ל דני איזנברג (נספח‬ ‫כ)‪ ,‬ראש צוות תשלומים‪ ,‬לרמ"ט הקודם‪ ,‬כי עד יולי ‪ 1311‬על העורר להתקדם לקבע מובהק ואם‬ ‫לא יקודם על החיל להתחייב למובהק ולהצביע על תקן המתפנה בפרק זמן סביר מתום תקופה זו‬ ‫(בטווח של שבועות חודשים בודדים)‪ ,‬ניתן יהיה להציג בקשה חריגה לאישור הארכת שירותו‬ ‫של העורר‪.‬‬ ‫ביום ‪ 1.9.1311‬השיב סא"ל אייל לאופר בשמו של הרמ"ט הקודם‪ ,‬כי בשנת ‪ 1311‬האפשרות של‬ ‫הרב"ץ לקדם את העורר היא אפסית‪ .‬אם יאלץ העורר להשתחרר ביולי ‪ ,1311‬הנושא ייבחן מול‬ ‫כארבעה עשר רבנים וקציני דת שיסיימו בשנה זו את השירות בקבע ראשוני (נספח כא)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מאחר ולא נמצא לעורר תקן מובהק ביחידתו הוא זומן לראיון ביום ‪ 13.0.1311‬על ידי הגורם‬ ‫המו דיע רמ"ט רב"צ‪ .‬בראיון הודע לעורר כי ישוחרר מהשירות ביום ‪ 1./.1311‬כמו כן הודע‬ ‫לעור על זכותו לערער על ההחלטה בפני הרבצ"ר‪ ,‬שהוא הגורם המוסמך בעניינו (נספח יג)‪.‬‬ ‫‪ .13‬ביום ‪ 10.1.1311‬מימש העורר את זכות הערעור בפני הרבצ"ר‪ .‬הרבצ"ר‪ ,‬לאחר ששמע את טענות‬ ‫העורר דחה את הערעור‪ .‬הרבצ"ר הצטרף לשבחים ולהערכות המקצועיות הגבוהות‪ .‬אך הביע‬ ‫ספק אם העורר יקודם‪ .‬הרבצ"ר ביקש לעשות כל מאמץ כדי שהעורר יישאר בקבע‪ .‬בקשת‬ ‫העורר להארכת השירות תיבחן‪ .‬השחרור יהיה בהתראה של שלושה חודשים‪ .‬הסיבה לשחרור‬ ‫היא סיום שבע שנים ומעלה בקבע ראשוני והיעדר אופק קידום בתקן מובהק (נספח כ"ג)‪.‬‬ ‫‪ .11‬ביום ‪ 12.5.1311‬הגיש העורר‪ ,‬באמצעות בא‪-‬כוחו ערעור לראשת אכ"א (נספח כ"ד)‪ .‬בערעור‬ ‫דנה רמ"ח הסגל (סעיף ‪ 00‬להפ"ע החדשה)‪ .‬רמ"ח הסגל החליטה כי אין מקום לשנות את‬ ‫החלטת הרבצ"ר‪ .‬אשר לטענות על פגמים שנפלו ביישום ההפ"ע החדשה ‪ -‬והכוונה ליישום‬ ‫‪0‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫הוראת סעיף ‪51‬ג להפ"ע החדשה‪( ,‬להלן ‪ -‬הוראת המעבר) ‪ -‬אין הוראת המעבר חלה על העורר‪,‬‬ ‫כי העורר היה ביוני ‪ , 1332‬מועד בו נכנסה המדיניות החדשה לתוקפה בקבע ראשוני קרוב לשש‬ ‫שנים‪ ,‬ומאחר שביום ‪ 01.11.11.1332‬העורר טרם השלים עשר שנות שירות בקבע ראשוני עד‬ ‫ליום ‪ ,01.11.1332‬וביום כתיבת המכתב היה הוותק של העורר תשע שנים‪ ,‬אין מניעה לשחררו‬ ‫בעילה של אי מעבר לקבע מובהק‪.‬‬ ‫הוראת המעבר חלה על מי שטרם כניסתה לתוקף של ההפ"ע החדשה‪ ,‬לא התגבשה בעניינו‬ ‫עילת שחרור‪ ,‬כלומר טרם השלימו שבע שנים בקבע ראשוני‪ ,‬ולאור ההפ"ע החדשה התגבשה‬ ‫בעניינם עילת שחרור בחצי השנה שלאחר היום הקובע (‪ .)1.9.1332‬העורר השלים שבע שנות‬ ‫שירות בקבע ראשוני רק באמצע ‪ ,1313‬כשנה לאחר היום הקובע ולכן לא התגבשה בעניינו עילת‬ ‫שחרור כאמור בהוראת המעבר ולכן לא היתה חובה לראיין אותו (נספח כו)‪.‬‬ ‫על מנת שהעורר יוכל להגיש את עררו בעודו בשירות קבע שוחרר העורר ביום ‪.15./.1311‬‬ ‫המסגרת הנורמטיבית‬ ‫‪ .11‬בהפ"ע הפ"ע ‪ ,0.3533‬נאמר בסעיף ‪ ,1‬סעיף ההגדרות‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬להפ"ע החדשה קובע‪:‬‬ ‫"'גורם מודיע' –קצין בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות כפי שיקבע הגורם‬ ‫המוסמך"‪.‬‬ ‫'גורם מוסמך' – קצין החיל הראשי; אכ"א‪-‬רמ"ח הסגל לגבי‬ ‫חיילים בחכ"ל‪."...‬‬ ‫'שחרור ביזמת רשויות הצבא' שחרור משירות הקבע בשל‬ ‫קיומה של אחת מהעילות המפורטות בסעיף ‪ 1‬להלן‪ ,‬בכל אחד‬ ‫מהמקרים המפורטים להלן‪."...‬‬ ‫בסעיף ‪ 1‬להפ"ע החדשה נאמר‪:‬‬ ‫"הוראה זו תחול על שחרור משירות קבע מן העילות הבאות‪:‬‬ ‫‪...‬‬ ‫ב‪ .‬משרת הקבע השלים שבע שנים או יותר של שירות בקבע‬ ‫ראשוני‪ ,‬ולא נמצא לו תפקיד בקבע מובהק"‪.‬‬ ‫בהוראת המעבר נאמר‪:‬‬ ‫"בעקבות תיקון ההוראה‪ ,‬יתכן כי לגבי משרתי קבע מסוימים‬ ‫תחול עילת השחרור בסעיף ‪.1‬ב מוקדם משהיתה חלה לגביהם‬ ‫אלמלא היתה מתוקנת ההוראה‪ .‬לפיכך נקבע כי משרת קבע‬ ‫שטרם יום הפרסום נחשב כמי שחלה עליו עילת השחרור‬ ‫האמורה או כמי שתחול לגביו עילת השחרור האמורה במהלך‬ ‫חצי שנה לאחר היום הקובע – יוכל להישאר בשירות הקבע עד‬ ‫חצי שנה מן היום הקובע‪ .‬על הסמכויות להודיע לכל משרתי‬ ‫הקבע הנמנים עם דור המעבר אודות כללי החישוב החדשים‬ ‫‪1‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ואודות דור המעבר‪ .‬עותק מסיכום הראיון יועבר לידיעת אכ"א‪-‬‬ ‫מחלקת הסגל"‪.‬‬ ‫הוראת המעבר אפשרה למשרת בקבע ראשוני‪ ,‬שטרם תיקון הוראת המעבר לא התגבשה‬ ‫בעניינו עילת שחרור ולאחר פרסום הוראת המעבר התגבשה עילת שחרור‪ ,‬כגון נגדים שכעת‬ ‫יש לחשב לגביהם את מניין שנות הקבע הראשוני מיום כניסתם לקבע ולא מיום שסיימו קורס‬ ‫הקצינים‪ .‬עליהם ועל כל מי שחלה עליו עילת השחרור בחצי השנה מהיום הקובע _‪)1.9.1332‬‬ ‫יוכלו להמשיך ולשרת עד שישה חודשים מהיום הקובע‪ ,‬כלומר עד ליום ‪ .1.11.1332‬אלה‬ ‫שהוראת המעבר תחול עליהם יוזמנו לראיון‪.‬‬ ‫הראיות‬ ‫‪ .10‬מתצהירו של העורר ומעדותו עולה כי העורר "שרוף" על הצבא ובעל מוטיבציה גבוהה‪ .‬חוות‬ ‫דעת על העורר חיוביות‪ .‬לאחר שחרורו הוא נקרא במשך ימים רבים לשירות מילואים‪ .‬בחקירתו‬ ‫אישר העורר כי הרבנות הצבאית לא יכלה לתת התחייבות שיקבל בעתיד תפקיד שיקנה לו קבע‬ ‫מובהק‪ ,‬כי אין תקן עבורו‪ .‬העורר גם אישר כי לא היתה בידו הבטחה‪ ,‬כי אילו לא היה יוצא‬ ‫לקורס קצינים היה מתקדם כנגד לקבע מובהק‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬העורר אישר בחקירתו כי אמר בראיון‬ ‫אצל הרבצ"ר כי גם אם היה יודע כי כקצין ייבצר ממנו להגיע לקבע מובהק‪ ,‬עדין היה הולך‬ ‫למסלול של קצונה‪ .‬לטענת העורר הוא לא הבין את ההשלכות של אמירה זו ודיבר באופן‬ ‫אידיאולוגי‪ .‬בנוסף‪ ,‬העורר אישר כי גם לאחר שנודע לו על ההפ"ע החדשה וכי הוא מועמד‬ ‫לשחרור מטעמים ארגוניים לא פנה בבקשה לרמטכ"ל‪ ,‬בבקשה לחזור ולהיות נגד‪.‬‬ ‫משאלתו של העורר‪ ,‬כעולה מחקירתו הנגדית‪ ,‬היתה להישאר בקבע פרק זמן נוסף כדי שיהיה‬ ‫זכאי לגמלה ואז יוכל להקפיא את הפנסיה שלו ולהשלים את לימודיו לתואר אקדמי‪ ,‬דבר‬ ‫שיגדיל את משכורתו‪.‬‬ ‫טענתו של העורר שהצבא לא נהג עימו באופן מוסרי‪ ,‬לא לעניין מועד שחרורו מן השירות ולא‬ ‫לעניין לימודיו‪ .‬בעת שחרורו חסרו לעורר ארבעה חודשים לסיים את לימודיו‪ .‬טענה אחרונה זו‬ ‫אינה מצויה בראיון שנערך עם הרבצ"ר וגם ב"כ העורר לא טען זאת‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬לטענת ב"כ‬ ‫המשיבה האישור שניתן לעורר לצאת ללימודים הוא חריג כי לא מוציאים ללימודים מי שאמור‬ ‫להשתחרר‪.‬‬ ‫לטענת העורר לא בחנו באופן אמיתי את כישוריו בהשוואה למשרתי קבע אחרים‪ ,‬כי בפרק הזמן‬ ‫הקצר ששירת כקצין לא הספיקו להכיר אותו‪ .‬לכן העורר ביקש לשרת שנתיים נוספות או למצער‬ ‫שישה או שמונה חודשים כדי שיהיה זכאי לקבלת גמלה והתואר‪.‬‬ ‫‪ .11‬העורר העיד עד מטעמו‪ ,‬אבנר כהן‪ ,‬רמ"ד תושיה בתחום התודעה היהודית‪ .‬אבנר כהן היה‬ ‫מפקדו של העורר החל מיולי ‪ 1313‬ועד לשחרורו‪ .‬בדיונים על שחרור משרתי קבע השתתף‬ ‫מפקדו של העד שהכיר את העורר‪ .‬העד אישר כי יש מצוקת תקנים ברבנות הראשית‪ .‬יחד עם‬ ‫‪5‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫זאת אבנר כהן סבר כי לעורר לא היה סיכוי בהתמודדות מול משרתי קבע אחרים שהתמודדו‬ ‫וצברו ארבע שנות ניסיון‪.‬‬ ‫אבנר כהן נשאל האם העורר היה מודע לאיגרת לחייל שפורסמה והאם הפנה את תשומת לב‬ ‫העורר לאיגרת‪ .‬תשובת אבנר כהן היתה‪" :‬הוא אמר לי‪ ,‬אבל לא יכול לעשות עם זה כלום‪ .".‬גם‬ ‫בהמשך חקירתו של אבנר כהן עולה כי העורר היה מודע לאיגרת‪.‬‬ ‫אומר כבר עתה‪ ,‬כי אין לתת לעדות זו משקל כי אבנר כהן אינו נכלל בפורום המחליט מי‬ ‫ישוחרר ומי לא והוא לא בא בסוד הדיונים שנערכו בידי הפורום של הרבנות הצבאית ואינו יודע‬ ‫מה היו שיקוליהם בדיוני השיבוצים‪.‬‬ ‫‪ .15‬מטעם המשיבה העידו שני עדים‪ .‬העד הראשון היה אל"מ אייל לאופר ‪,‬שהיה בזמנו רע"ן‬ ‫משאבי אנוש וכיום רמ"ט הרבנות הצבאית‪ .‬אל"מ אייל לאופר העיד כי נעשתה עבודת צוות‬ ‫שבה בחנו את אלה שאמורים להתמודד על תפקידים של קבע מובהק‪ .‬בראש הוועדה עמד‬ ‫הרבצ"ר עצמו‪ .‬בכל שנה משלימים שירות כארבעה עשר קצינים בקבע ראשוני ומתוכם ניתן‬ ‫לבחור שלושה או ארבעה קצינים‪ .‬גם נגדים שעברו קורס קצינים בין המתמודדים‪ ,‬בשנים‬ ‫האחרונות לא היה קצין ששירת שנה וחצי בדרגת סרן ואשר קיבל דרגה או תקן של רס"ן‪ .‬הפעם‬ ‫האחרונה שדבר כזה קרה אירע לפני עשר שנים‪ .‬גם אם העורר היה משרת שנה נוספת בתפקיד‬ ‫לא היה לו סיכוי לקבל קבע מובהק‪ .‬העורר מוכר במערכת והיה קצין מוערך‪ .‬העובדה שהעורר‬ ‫לא עשה תפקיד נוסף לא הווה שיקול בשאלת קידומו‪ .‬גם הוותק של קצין בדרגת סרן אינו‬ ‫נימנה על השיקולים שנשקלים אם לקדמו‪.‬‬ ‫היו מקרים שאל"ם אייל לאופר סבר כי יש לתת למשרת בקבע ראשוני התחייבות לקבע מובהק‪,‬‬ ‫כאשר הפורום סבר פה אחד שאותו משרת קבע יכול להיות רס"ן‪ .‬מדובר במסלול מצטיינים‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬בחודש אפריל ‪ 1311‬הובאו המלצות דיוני הסגל שנערכו בהשתתפות כלל הרבנים‬ ‫הפיקודיים והחיילים בראשות רמ"ט הרבנות הצבאית לפורום הרמ"חים בראשות הרבצ"ר‪.‬‬ ‫במסגרת זו נערך מיפוי כלל הקצינים שאמורים לסיים את שירותם בקבע ראשוני‪ .‬לפני הפורום‬ ‫היו חוות דעת של המטה המורחב‪ ,‬מדדי הערכה שונים‪ ,‬מסלול שירות ואופק שירות עתידי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1311‬ולא היה על הפרק תפקידי קציני דת לקידום‪.‬‬ ‫‪ .19‬עדה נוספת מטעם המשיבה היתה סא"ל צופית גייסט‪ ,‬ראש ענף סגל‪ .‬לדבריה‪ ,‬הוראת המעבר‬ ‫אינה חלה על העורר‪ ,‬שכן הוותק שלו אז עמד על כמעט חמש שנים והוראת המעבר משנת ‪1332‬‬ ‫לא השפיעה על מועד שחרורו‪ .‬היו לעורר עוד שנתיים מלאות כדי למלא תפקיד נוסף כקצין‬ ‫ולהתקדם לקבע מובהק‪ .‬הוראת המעבר חלה על אלה שהתחולה עליהם מיידית‪.‬‬ ‫אגרת ראש אכ"א הופצה בלוח תפוצה לכל הגורמים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫בחודש יולי ‪ 1313‬נקבעה מדיניות חדשה שמצאה את ביטויה בפקודה המתוקנת מאוגוסט ‪1311‬‬ ‫(להלן – המדיניות החדשה)‪ .‬לפי המדיניות החדשה משך השירות בקבע ראשוני של כלל משרתי‬ ‫הקבע עמד על שבע שנים‪ ,‬אך משך השירות של נגדים שהוסמכו לקצונה בקבע ראשוני יעמוד‬ ‫על תשע שנים‪ ,‬על מנת שיוכלו ל התקדם לקבע מובהק‪ .‬עוד הוחלט כי לא ישוחררו נגדים‬ ‫(הכוונה לנגדים שעברו קורס קצינים) שלא הספיקו להתקדם לקבע מובהק‪ ,‬ככל שיש התחייבות‬ ‫שיקודמו בעתיד‪ ,‬וזאת מתוך תפיסה כי בחלוף תשע שנים משרת הקבע יהיה בשל מבחינת ותק‪,‬‬ ‫ניסיון מקצועי וגיל לתפקיד בקבע מובהק‪ .‬נקבע כי משרת קבע‪ ,‬המשרת פחות מעשר שנים‬ ‫כקצין וכנגד במצטבר‪ ,‬ניתן יהיה להעבירו לקבע מובהק או לשחררו בעילה של אי מעבר לקבע‬ ‫מובהק‪ .‬משרת קבע בוותק של עשר שנים ומעלה כקצין וכנגד‪ ,‬במצטבר‪ ,‬יש לשאוף להעבירו‬ ‫לקבע מובהק ובכל מקרה לא ניתן לשחררו מטעמים ארגוניים‪ ,‬אלא בהינתן תכנית מטכ"לית‬ ‫לצמצום הכוחות או לפי הפ"ע ‪ ,0.3532‬שחרור מטעמים תפקודיים‪.‬‬ ‫יש להבחין בין דור המעבר המוגדר בהפ"ע החדשה לבין דור המעבר במדיניות החדשה של‬ ‫מחלקת הסגל‪ .‬העורר אינו נמנה על דור המעבר לפי האמור בהוראת המעבר‪ ,‬כי לא התגבשה‬ ‫בעניינו עילת שחרור בחצי השנה שלאחר היום הקובע (‪ .)1.9.1332‬לפי האמור במדיניות‬ ‫החדשה‪ ,‬אם הוותק המצטבר של משרת הקבע עומד על פחות מעשר שנים‪ ,‬כקצין וכנגד‪ ,‬נכון‬ ‫ליום ‪ ,01.11.1332‬ניתן יהיה לשחררו בעילה של אי מעבר לקבע מובהק‪ .‬אם הוותק המצטבר של‬ ‫משרת הקבע‪ ,‬כקצין וכנגד‪ ,‬עולה על עשר שנים לא ניתן לשחררו מטעמים ארגוניים‪ .‬מניין שנות‬ ‫הקבע של העורר היה פחות משש שנים וחצי בשנת ‪ .1332‬לשון אחר‪ ,‬העורר לא נמנה על דור‬ ‫המעבר לפי האמור בהוראת המעבר‪ ,‬אך הוא נמנה על דור המעבר על פי מדיניות מחלקת הסגל‪.‬‬ ‫במקרה האחרון‪ ,‬השימוש בהגדרה דור המעבר הוא לצורך קביעת מדיניות מחמירה שמטילה‬ ‫הגבלות על שחרור משרתי קבע ששירתו מעל עשר שנים‪.‬‬ ‫שינוי המדיניות אינו רטרואקטיבי‪ .‬המדיניות החדשה חלה על המצב הקיים בהווה – החלה‬ ‫אקטיבית‪.‬‬ ‫לדברי סא"ל צופית גייסט היו כ‪ 193-‬נגדים אשר הוסמכו לקצונה לפני המועד הקובע וקודמו‬ ‫לקבע מובהק‪ ,‬תוך פרק זמן שלא עלה על תשע שנים בשירות קבע‪ .‬העדה לא ידעה לפלח את‬ ‫הנתונים‪.‬‬ ‫טענות העורר‬ ‫‪ .1/‬לטענת ב"כ העורר‪ ,‬בעת שהעורר יצא לקורס קצינים היתה בתוקף הפ"ע ‪ 0.3533‬בנוסח שפורסם‬ ‫בשנת ‪ .1339‬לפי האמור בהוראה ‪ ,‬נגד שיצא לקורס קצינים וסיים אותו‪ ,‬היה זכאי לשרת שבע‬ ‫שנים בקבע ראשוני מסיום הקורס קצינים על מנת לעבור לקבע מובהק‪ .‬ההוראה שונתה בשנת‬ ‫‪ 1332‬ולפי הנוסח המתוקן נגד שיצא לקורס קצינים אמור להגיע לקבע מובהק שבע שנים מיום‬ ‫כניסתו לשירות בקבע‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫לצבא יש זכות לשנות את הוראת המעבר‪ ,‬אבל צריך לשמור על הזכויות המעטות של אלה‬ ‫שנפגעו מכניסתה לתוקף של ההפ"ע ולקיים בדווקנות את הוראת המעבר‪ .‬בניגוד להוראת‬ ‫המעבר‪ ,‬העורר לא קיבל הודעה במועד‪ ,‬כנדרש בהוראת המעבר‪ ,‬על השינוי ההפ"ע בכל הנוגע‬ ‫לוותק מקסימאלי בקבע ראשוני‪ ,‬שכן ההוראה החדשה בפקודה גורעת מזכויותיו‪ .‬פרק הזמן‬ ‫שעמד לרשות העורר כדי להגיע לקבע מובהק התקצר מאד‪ .‬בשנת ‪ 1332‬העורר היה סגן ולא סרן‬ ‫והאפשרות שלו להתמודד על תפקיד רס"ן היתה פגומה‪ .‬מפקדו של העורר‪ ,‬מנחם כהן העיד‬ ‫שהעורר עדכן אותו על השינוי בפקודה‪ .‬משמע‪ ,‬קודם לכן העורר לא ידע על השינוי בהוראות‬ ‫הוראת המעבר‪.‬‬ ‫כיום לפי הוראת המעבר המתוקנת העורר שהיה אז חמש שנים בקבע ראשוני כנגד‪ ,‬לא היה יכול‬ ‫לצאת לקורס קצינים‪ ,‬בגלל פרק הזמן הקצר שהיה עומד לרשותו לשהות בקבע ראשוני‪ ,‬לאחר‬ ‫סיום הקורס שאינו מאפשר לעורר‪ ,‬לאחר סיום קורס הקצינים‪ ,‬להגיע לקבע מובהק‪.‬‬ ‫מנספח יא עולה כי דור המעבר הוא מי שהיה נג ד והפך לקצין והוותק שלו פחות מעשר שנים‪.‬‬ ‫אין שתי הגדרות שונות ל"דור המעבר"‪ .‬האמור בנספח יא חל גם על דור המעבר בהוראת‬ ‫המעבר ולכן היה צריך לידע את העורר על ההפ"ע החדשה‪ .‬אילו העורר היה מודע לשינוי‬ ‫בפקודה‪ ,‬היה פונה לרמטכ"ל ומבקש לחזור לדרגת נגד ויש להניח שרמטכ"ל היה נעתר לו‪.‬‬ ‫אין לתת משקל לדברים שאמר העורר לרבצ"ר שלא היה משנה את החלטתו לצאת לקורס‬ ‫קצינים גם בדיעבד‪ ,‬שכן הראיון היה טעון ורגשי והעורר לא התייעץ עם בת זוגתו‪ .‬העורר דיבר‬ ‫מהבטן ולא מהראש‪.‬‬ ‫לעורר נודע על הוראת המעבר רק במרץ ‪ ,1311‬כאשר הגיש את הקבילה‪ .‬נגרם לו בשל האיחור‬ ‫נזק של שנתיים‪ .‬לו היה העורר יודע על תיקון הוראת המעבר אז היו לו שנתיים לפעול‪ ,‬כאשר‬ ‫הדבר נודע לו בשנת ‪ 1311‬כבר לא היה לו זמן לשנות את רוע הגזירה‪ .‬העובדה שלא קיבל‬ ‫הודעה אודות השינוי המתרגש ובא‪ ,‬מנעה ממנו את האפשרות לכלכל את צעדיו בעתיד גם‬ ‫בהתחשב שהוא סובל מדיסלקציה‪.‬‬ ‫העורר היה זקוק לחמישה חודשים לסיים את לימודיו ולקבל העלאה בשכר ובמשכורת הקובעת‪.‬‬ ‫העורר אינו חולק על הרציונלים של ההפ"ע החדשה‪ ,‬שמטרתה לצמצם את הכוחות הסדירים‪.‬‬ ‫הטענה היא נגד אופן יישומה של ההוראה החדשה על העורר‪.‬‬ ‫טענות המשיבה‬ ‫‪ .13‬מפקדיו של העורר ניסו להשאיר אותו בצבא‪ ,‬בהתחשב בכך שהעורר קצין איכותי ובעל‬ ‫מוטיבציה גבוהה (נספחים יח‪-‬כא)‪.‬‬ ‫את הוראת המעבר יש לפרש בד רך שונה מזו של ב"כ העורר‪ ,‬שדילג על החלק האמצעי של‬ ‫הוראת המעבר‪ ,‬והדגיש רק את הרישא והסיפא של הוראת המעבר‪ .‬לדעת ב"כ המשיבה‪ ,‬הרישא‬ ‫של ה וראת המעבר היא הצהרתית גרידא‪ .‬ברישא נאמר כי בעקבות תיקון הוראת המעבר‪ ,‬ייתכן‬ ‫כי לגבי משרתי קבע מסוימים תחול עילת שחרור לפי סעיף ‪1‬ב להפ"ע החדשה מוקדם משהיתה‬ ‫‪3‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫צריכה לחול‪ ,‬לולא תוקנה ההוראה‪ .‬למשל‪ ,‬מי שהיה נגד ועבר קורס קצינים‪ ,‬קודם לתיקון‬ ‫ההוראה הוא היה יכול לשרת בקבע ראשוני עד ארבע עשרה שנה‪ ,‬ואילו לאחר התיקון מונים את‬ ‫תקופת שירותו מיום שהתגייס לקבע‪ .‬אפשרות נוספת היא מי שחלה עליו עילת שחרור במהלך‬ ‫החצי שנה לאחר היום הקובע‪ ,‬שהוא ‪ .1.9.1332‬משרת קבע כזה יוכל לשרת עד ‪ .1.11.1332‬זו‬ ‫הוראת המעבר‪ .‬התוספת המורה על מסירת הודעה לכל משרת קבע‪ ,‬שהוראת המעבר חלה עליו‪,‬‬ ‫וכי העתק מכל ראיון יועבר לאכ"א‪ ,‬מחלקת הסגל היא תוספת אגבית חשובה‪ .‬כפי שנאמר‬ ‫בספרו של אהרן ברק‪ ,‬פרשנות במשפט‪ ,‬פרשנות החקיקה‪ ,‬כרך ב' עמ' ‪" ,911-913‬מטרתה של‬ ‫הוראה זו (של הוראת המעבר – מ' ר') לקבוע את הדין שיחול לאחר צאת החוק ביחס‬ ‫להתרחשויות שאירעו לפני כניסתו לתוקף"‪ .‬הוראת המעבר קובעת שאלה‪ ,‬שההוראה חלה‬ ‫עליהם כאמור‪ ,‬יוכלו לשרת עד ‪ .1.11.1332‬במילים אחרות‪ :‬אלה שהוראת המעבר הקימה עילת‬ ‫שחרור לגביהם‪ ,‬מאחר שעברו מהדין הישן לדין החדש‪ ,‬יוכלו להישאר בשירות קבע בין שישה‬ ‫חודשים לש לושה חודשים‪ ,‬שזהו פרק הזמן להודיע למשרת הקבע כי הוחלט לשחררו מטעמים‬ ‫ארגוניים‪ ,‬לפי הוראת המעבר‪ .‬אלה מכונים בסיפא של הוראת המעבר "דור המעבר"‪ .‬לו הוראת‬ ‫המעבר היתה חלה על העורר הוא היה הצריך להשתחרר ב‪.1.11.1332-‬‬ ‫בהנחיה מיום ‪ ,3./.1313‬המדיניות החדשה ‪ -‬נקבעה מדיניות מחמירה של מחלקת הסגל באכ"א‬ ‫לגבי שחרור משרתי קבע‪ ,‬שהוראת המעבר חלה עליהם‪ .‬המדיניות החדשה קובעת כי נגדים‬ ‫אשר השלימו פחות מעשר שנים בקבע ראשוני עד לתאריך ‪ ,01.11.1332‬ניתן יהיה לשחררם‬ ‫בעילת אי מעבר לקבע מובהק‪ ,‬אם לא יתאפשר קידומם לקבע מובהק‪" .‬דור המעבר" במסמך‬ ‫המדינות החדשה המתייחס למשרתי קבע שהוראת המעבר חלה עליהם בשל חלוף פרק זמן שבו‬ ‫שהו בקבע ראשוני וקמה לגביהם עילה לשחרורם בתקופת החצי שנה שבין המועד הקובע ל‪-‬‬ ‫‪ ,1.11.1332‬על פי ההפ"ע החדשה‪ ,‬ומאחר שטרם חלפו מעשר שנים הוראת המעבר תחול‬ ‫עליהם‪ .‬ההחלטה על המדיניות החדשה נעשתה לאחר חשיבה נוספת‪ .‬כך גם קבע‪ ,‬ובצדק‪,‬‬ ‫הנקח"ל בהחלטתו מיום ‪./.1.1311‬‬ ‫גם ראש ענף סגל‪ ,‬סא"ל צופית גייסט‪ ,‬העידה שהעורר אינו נמנה על דור המעבר בהוראת‬ ‫המעבר‪ ,‬אך הוא נמנה על דור המעבר במסמך המדיניות החדשה (ראו עדותה בעמ' ‪.)15-11‬‬ ‫לפרשנות של רשות מי נהלית יש לתת משקל כאשר באים לפרש הוראת חוק (ענמ"ש ‪1295/21‬‬ ‫קורפו נ' יעקב למברגר‪ ,‬הממונה על תשלום גימלאות לחברי הכנסת‪ ,‬פ"ד מז(‪5// ,5/1 )0‬‬ ‫(‪ .) 1220‬פרשנות הרשות המינהלית בהצטרפה לנתונים נוספים עשויה להטות את הכף לטובת‬ ‫פרשנות ראשת אכ"א‪.‬‬ ‫הטענה של העורר שהיה לו סיכוי להגיע לקבע מובהק לו היה נגד היא טענה שיש לדחותה‪.‬‬ ‫העורר לא רכש זכות לקבע מובהק גם אם היה מתאפשר לו לחזור אחורנית‪ .‬טענת העורר‬ ‫מסתמכת על שתי היפותזות האחת שהרמטכ"ל היה מאפשר לעורר לחזור להיות נגד והשניה‬ ‫שהיה מקבל כנגד תפקיד בקבע מובהק‪ .‬אין למשרת קבע זכות מוקנית לעבור לקבע מובהק‬ ‫‪2‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫(בג"ץ ‪ 951/20‬דרור שמואלי נ' שר הביטחון (לא פורסם‪( )11.11.1220 ,‬להלן – "בג"ץ‬ ‫שמואלי")‪ .‬בפועל‪ ,‬העורר לא פנה לרמטכ"ל בבקשה לחזור ולהיות נגד לא אחרי חודש מרץ‬ ‫‪ 1311‬ולא בכלל‪.‬‬ ‫גם הטענה שהעורר קופח כי שירת תקופה קצרה בדרגת סרן וכי סיכוייו היו נמוכים בהשוואה‬ ‫לסרנים ותיקים ממנו‪ ,‬הופרכה בעדויות של אל"ם אייל לאופר‪ ,‬רמ"ט הרבנות הצבאית‪ .‬אל"מ‬ ‫אייל לאופר העיד כי לעורר לא היה אופק לקידום בשל מצוקת תקנים ביחידת הרבנות הצבאית‬ ‫לקציני דת‪ ,‬וכי פרק הזמן הקצר של שהייה בדרגה אינו פוגם בסיכויים‪ .‬בניגוד לטענת העורר‬ ‫הוא היה מוכר לפורום שדן העניינו (עמ' ‪ .)12-19‬גם סא"ל צופית גייסט העידה שהיו נגדים‬ ‫רבים שהוסמכו לקצינים לפני המועד הקובע וקודמו לקבע מובהק (עמ' ‪.)15‬‬ ‫העורר טען שלא ידע על ההוראה החדשה‪ ,‬אבל העד אבנר כהן העיד כי שמע מהעורר כי יש‬ ‫הוראה חדשה לגבי שחרור משרתי קבע ראשוני‪.‬‬ ‫לבסוף טען ב"כ העוררת כי אין להתייחס לעדות מנחם כהן שאינה רלוונטית שדעותיו אינן‬ ‫משקפות את מדיניות הגורם המוסמך‪.‬‬ ‫מסקנות‬ ‫‪ .12‬דין הערר להידחות‪ .‬לא נפל פגם בהליך שחרורו של העורר‪ ,‬הן בהליך מיון המועמדים לשחרור‬ ‫מפאת היעדר אופק לקידום והן ביישום ההפ"ע החדשה והוראת המעבר בעניינו של העורר‪.‬‬ ‫‪ .13‬מעדותו של אל"ם אייל לאופר עולה‪ ,‬כי טרם נפל הפור נערכה בפורום שמונה לכך‪ ,‬בחינה‬ ‫השוואתית של אלה שאמורים להתמודד על תפקיד בקבע מובהק (ראו סעיף ‪ 10‬להפ"ע החדשה)‪.‬‬ ‫בראש הפורום עומד הרמ"ט וההחלטות מתקבלות בראשות הרבצ"ר‪ .‬ארבעה עשר קצינים‬ ‫התמודדו לתפקיד של קבע מובהק והיו תקנים רק לארבעה קצינים‪ ,‬שניתן היה להעבירם לקבע‬ ‫מובהק‪ .‬העורר לא נבחר לא בשל הזמן הקצר שבו שירת כסרן וגם לא בשל העובדה שלא היה‬ ‫מוכר דיו לפורום שהתכנס לדון בשיבוץ המועמדים לקבע מובהק‪ .‬הרמ"ט והרבצ"ר לא היו‬ ‫מוכנים לתת התחייבות שבעתיד הנראה לעין ניתן יהיה לשבץ את העורר לתפקיד בקבע מובהק‪.‬‬ ‫לכן לא היה מנוס מלהודיע לעורר כי בהתאם להפ"ע החדשה ישורר מהשירות‪.‬‬ ‫‪ .11‬העורר אינו מלין על הליך ואף מאשר ב עדותו‪ ,‬בניגוד לטענותיו בעבר‪ ,‬כי הרבנות הצבאית לא‬ ‫יכלה להתחייב כי בעתיד יימצא לו תקן מובהק (עמ' ‪ )1‬גם לא בעת ששירת כנגד‪ ,‬שגם אז לא‬ ‫היה לו תקן מובהק ‪ .‬טרונייתו של העורר היא‪ ,‬כי אם היה משרת עוד שנתיים‪ ,‬או למצער‪ ,‬עוד‬ ‫שמונה חודשים היה זכאי לגמלה וכי בכך שהעורר שוחרר במועד מוקדם יותר‪ ,‬התעלם הצבא‬ ‫מהפגיעה הכלכלית בו ובמשפחתו‪.‬‬ ‫בית במשפט העליון אישר את ההליך שנקבע לעניין שחרור משרת קבע שלא נמצא לו אופק‬ ‫לקידום לקבע מובהק (בג"ץ ‪ /102/32‬רס"ל ואדים גילר נ' שר הביטחון פסקה ‪( 09‬לא פורסם‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ )19.11.1313‬דברי השופטת פרוקצ'יה‪ .‬העורר גם אישר כי לא ניתנה לו הבטחה לקידום לקבע‬ ‫מובהק (עמ' ‪ ,)1‬ואפילו היתה ניתנת לו הבטחה על ידי מפקדיו הישירים לא היתה זו הבטחה‬ ‫מחייבת (השוו בג"ץ שמואלי פיסקה ‪ ,5‬דברי השופט גולדברג)‪ .‬כך גם נאמר בבג"ץ ‪05/2/3/‬‬ ‫שבו נ' צבא הגנה לישראל‪ ,‬פסקה ‪( 1‬לא פורסם‪ ,)15.3.33 ,‬דברי הנשיאה ביניש‪:‬‬ ‫אשר לטענת העותר‪ ,‬לפיה ניתנה לו הבטחה מנהלית לקבלת‬ ‫המינוי הבכיר‪ ,‬דין הטענה להידחות‪ .‬אכן‪ ,‬בשנת ‪ 1331‬פעלו‬ ‫מפקדיו של העותר להסדרת המינוי הבכיר לתפקידו של העותר‪,‬‬ ‫והדבר התבטא גם בהמלצות שקיבל ממפקדיו‪ .‬אולם כוונות‬ ‫ואף המלצות מצד מפקדיו אינן יכולות להבטיח כי בסופו של‬ ‫התהליך ניתן יהיה לקבל את המינוי מהרשויות המוסמכות‬ ‫בצבא‪ ....‬עם זאת‪ ,‬גם אם נניח כי מפקדיו של העותר הבטיחו לו‬ ‫לקבל את המינוי‪ ,‬הרי שהבטחה זו איננה בגדר הבטחה מנהלית‬ ‫מחייבת‪ .‬הלכות בית משפט זה בנושא ההבטחה המנהלית‬ ‫מוכרות‪ ,‬והתנאים להשתכללותה של הבטחה מנהלית נמנו לא‬ ‫פעם בפסיקה‪ .‬בתמצית‪ ,‬ארבעת התנאים הם‪(" :‬א) נותן‬ ‫ההבטחה היה בעל סמכות לתתה; (ב) הייתה לו כוונה להקנות‬ ‫לה תוקף משפטי; (ג) הוא בעל יכולת למלא אחריה; (ד) אין‬ ‫צידוק חוקי לשנותה או לבטלה‪( ".‬בג"ץ דישון נ' שר החקלאות‪,‬‬ ‫פ"ד מ(‪ .))1239( 512 ,510 )1‬בענייננו‪ ,‬ההבטחה של מפקדיו‬ ‫של העותר למינוי בכיר אינה עומדת בתנאיה של הבטחה‬ ‫מנהלית מחייבת‪ .‬ראשית‪ ,‬לא הייתה להם סמכות למתן הבטחה‬ ‫שכזו‪ ,‬שכן קבלת מינוי בכיר מחייבת כאמור את אישורו של‬ ‫אגף כוח אדם‪ .‬שנית‪ ,‬ממכתבי ההמלצה ומהמסמכים האחרים‬ ‫שעליהם ביסס העותר את טענותיו‪ ,‬עולה בבירור‪ ,‬כי לא הייתה‬ ‫למפקדיו כוונה ליתן תוקף משפטי להבטחה‪ ,‬ככל שהייתה כזו‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬נוכח מקומם במערך הסמכויות הצבאי‪ ,‬לא יכלו‬ ‫המבטיחים לממש את הבטחתם‪ .‬בהתחשב בהיכרותו של‬ ‫העותר עם המערכת‪ ,‬ממילא לא יכלה התנהלותם ליצור "סמכות‬ ‫נחזית" בעיני העותר ולהקים אצלו אינטרס הסתמכות מוגן או‬ ‫ציפייה מוגנת‪ ,‬להבדיל מתקווה גרידא (ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬בג"ץ‬ ‫‪ /11/39‬זיו נ' ראש אגף תקשוב בצה"ל (לא פורסם‪,‬‬ ‫‪ .))03.11.133/‬נוכח כל אלה‪ ,‬ההבטחה שניתנה לעותר‪ ,‬ככל‬ ‫שהייתה כזו‪ ,‬אינה הבטחה מנהלית בעלת תוקף משפטי‪ ,‬ולפיכך‬ ‫אינה אכיפה"‪.‬‬ ‫נוסיף‪ ,‬כי בערעור של העורר על החלטת הגורם המוסמך מיום ‪ ,12.5.1311‬סעיף ‪( 5‬נספח כ)‪,‬‬ ‫שכתב עורך דינו עודד סבוראי‪ ,‬נאמר כי יציאתו של העורר לקורס קצינים תוך ויתור על תקן‬ ‫מובהק‪ ,‬היתה "בשל תחושת השליחות והמסירות שפיעמה בו"‪ .‬אמנם בהמשך נאמר כי העורר‬ ‫קיווה כי ישרת לאחר סי ום הקורס שבע שנים נוספות בקבע ראשוני‪ ,‬וכי (סעיפים ‪ ,)93-9/‬ולו‬ ‫העורר היה יודע כי ההפ"ע היתה משתנה לא היה יוצא לקורס קצינים‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬העורר לא נקף‬ ‫אצבע לנסות ולחזור למעמדו הקודם כנגד‪.‬‬ ‫ה עובדה שהצבא לא המתין עוד מספר חודשים כדי שהעורר יצבור זכויות לקבלת גמלה או עד‬ ‫שיסיים את לימודיו‪ ,‬טענה שהועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית של העורר‪ ,‬גם היא דינה‬ ‫‪11‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫להידחות‪ ,‬כי היא פוגעת בשיווין‪ .‬ההפ"ע קובעת מועדים לשחרור של אלה שאין להם אופק‬ ‫להגיע לקבע מובהק ועל הצבא לקיים הוראות אלה בקפידה‪ ,‬בכפוף למדיניות מקילה ושוויונית‪,‬‬ ‫ולא קביעה פ רטנית ושרירותית של "אחד זוכה והשני בוכה"‪ ,‬בכל הנוגע למועד השחרור‪ .‬אין‬ ‫חולק שככל ששירותו הצבאי של העורר יתארך כן יתרבו זכויותיו ואין לדבר סוף‪ .‬סעיף ‪5‬‬ ‫להפ"ע החדשה קובע במפורש כי אין למשרת הקבע זכות כי שירותו יוארך מעת לעת עד שיהיה‬ ‫זכאי לקצבת פרישה‪.‬‬ ‫‪ .11‬העו רר לא היה בין אלה שהסיפא של הוראת המעבר חלה עליהם‪ .‬בספרו של אהרן ברק‪ ,‬פרשנות‬ ‫במשפט‪ ,‬פרשנות החקיקה (‪ ,)1220‬עמ' ‪ ,911-913‬נאמר‪:‬‬ ‫"יש שהמחוקק קובע הוראת מעבר כדי להקנות זכות‬ ‫רטרוספקטיבית מטעמים שבמדיניות‪ .‬אילו צדק השופט שהם‬ ‫בהחלטה שנתן בעת"מ (ת"א) ‪( 131//-3/-13‬הנ"ל)‪ ,‬לא היה‬ ‫צורך בהוראת המעבר שבסעיף ‪ 11‬לחוק‪.‬‬ ‫הוראת מעבר מטרתה להתגבר על בעיית התחולה בזמן של‬ ‫חיקוק‪ .‬הוראת המעבר דנה בתחולת החוק על פעולות שנעשו‬ ‫לפני היכנסו לתוקף‪ .‬לולא כן תחילתו של החוק היתה ביום‬ ‫פרסומו (סעיף ‪(13‬א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬תש"ח‪-‬‬ ‫‪ 1213‬וסעיף ‪ 11‬לחוק הפרשנות‪ ,‬התשמ"א‪."1231-‬‬ ‫התחולה של הוראת המעבר היא תחולה אקטיבית‪ .‬עמד על כך השופט ברק בבג"ץ ‪1/15/2/‬‬ ‫לשכת מנהלי השקעות בישראל נ' שר האוצר‪ ,‬פ"דנא(‪:)122/( 139 ,09/ )1‬‬ ‫" לעניין היחס שבין חוק חדש לזמן‪ ,‬מן הראוי להבחין בין‬ ‫שאלות הקשורות למועד התוקף של החוק לבין שאלות‬ ‫הקשורות למועד התחולה של החוק‪ .‬מועד התוקף עוסק‬ ‫בשאלה מתי נכנס החוק לתוקפו ("מועד התחילה") – ביום‬ ‫פרסומו‪ ,‬במועד שקדם לכך או במועד מאוחר מכך – ומתי מגיע‬ ‫תוקפו לידי סיום‪ .‬מועד התחולה עוסק בשאלה על אילו פעולות‬ ‫מבחינת הזמן חל החוק‪ :‬על פעולות שפעולתן נסתיימה בעבר‬ ‫(תחולה רטרואקטיבית); על המצב הקיים (תחולה אקטיבית או‬ ‫מיידית); על פעולות שייעשו בעתיד (תחולה פרוספקטיבית)‪...‬‬ ‫הוראות מעבר שבחוק מיועדות בדרך‪-‬כלל להסדיר בעיות‬ ‫הקשורות למועד התחולה של החוק‪ .‬הן באות להסדיר‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬את תחולת החוק על פעולות שהחלו לפני תחילת החוק‬ ‫ונמשכות לאחר תחילתו"‪.‬‬ ‫כך בענייננו‪ .‬מדובר ב משרתי קבע שעקב חקיקת ההפ"ע החדשה אמורים להשתחרר משרות‬ ‫הקבע לאחר שבע שנות שירות ואין להם אופק לקידום לקבע מובהק‪ .‬על מצבים אלה חלה‬ ‫הוראת המעבר המאפשרת הארכת השירות עד לשישה חודשים מהיום הקובע (‪.)1.9.1332‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .10‬העורר אינו נמנה עם קבוצה זו‪ ,‬שכן מועד שחרורו לא חל בפרק הזמן הזה‪ .‬לו היה מועד‬ ‫שחרורו חל בפרק הזמן הזה היה העורר מתחיל בתהליך של שחרורו משירות והיה מקבל הודעה‬ ‫מהגורם המודיע ומוזמן לראיון לשטוח את טענותיו לפני הגורם המוסמך‪ ,‬הרבצ"ר‪.‬‬ ‫‪ .11‬ב"כ העורר משליך יהבו על הביטוי "דור המעבר"‪ ,‬שלא הוגדר בהוראת המעבר ובמדיניות‬ ‫החדשה‪ .‬מושכלות ראשונים הם כי "דיבור שבחיקוק הוא יצור החי בסביבתו‪ .‬הוא מקבל את‬ ‫צביונו מהקשר הדברים" (השופט (כתארו אז) זוסמן בבג"ץ ‪ 53/93‬שליט נ' שר הפנים‪ ,‬פ"ד‬ ‫כג(‪ .)12/3( 510 ,1// )1‬לכן הביטוי "דור המעבר" יכול לקבל משמעויות שונות על פי ההקשר‬ ‫בו הוא מופיע‪ .‬הקשר הדברים נותן משמעות שונה לאותו מונח (ברק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)135‬בהוראת‬ ‫המעבר "דור המדבר" הם אלה שחלה עליהם חלה ההוראה ובשל ההפ"ע החדשה‪ ,‬עליהם‬ ‫להשתחרר בשל היעדר אופק ואשר לולא ההפ"ע החדשה היו יכולים להמשיך ולשרת‪ .‬להדגיש‪,‬‬ ‫לא היתה להם באותה עת זכות מוקנית של מעבר לקבע מובהק (השוו בג"ץ ‪ 5393/29‬קהלני נ'‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬פ"ד נד(‪.))1333( 131-1/3 ,1/3 )0‬‬ ‫המדיניות החדשה באה לצמצם את תחולת הוראת המעבר ולקבוע שמי ששירת בקבע ראשוני‬ ‫עד עשר שנים ואין אופ ק לקידומו ניתן לשחררו מהשירות‪ .‬זו גם הפרשנות של הצבא‪ .‬אמנם מי‬ ‫שמפרש את החוק הי א הרשות השופטת‪ ,‬אך בבואה לפרש הוראת חוק‪ ,‬היא תיתן משקל מסוים‬ ‫לדרך ולנוהלים של הרשות המינהלית (יצחק זמיר‪ ,‬הסמכות המינהלית‪ ,‬מהדורה שניה (‪)1313‬‬ ‫עמ' ‪)11/-115‬‬ ‫למעלה הצורך ומבלי להכריע בדבר‪ ,‬נראה לי כי ייתכן ויש ממש בטענת ב"כ המשיבה‪ ,‬כי‬ ‫הסיפא של הוראת המעבר אינה כוללת סנקציה במקרה של אי מלויי חובת ההודעה פרטנית‬ ‫למשרת קבע שהוראת המעבר חלה עליו‪ .‬אין מדובר בפגיעה באחד מכללי הצדק הטבעי – זכות‬ ‫הטיעון – כי זכות זו מוקנית למשרת הקבע בהליך שעלול לגרום לשחרורו מהצבא בעילה של‬ ‫היעדר אופר שירות (דפנה ברק‪ -‬ארז משפט מינהלי‪ ,‬כרך ב' (‪ )1313‬עמ' ‪ .)335-331‬אי קיום‬ ‫הוראה זו היא פגם טכני‪ .‬מה שחשוב בהוראה שבסיפא הוא שמשרתי הקבע‪ ,‬שהוראת המעבר‬ ‫חלה עליהם‪ ,‬יידעו עליה‪ .‬אכן‪ ,‬בעניין זה‪ ,‬טרם כניסתה של ההפ"ע החדשה לתוקף פורסמה‬ ‫איגרת ראש אכ"א למשרתי הקבע‪ ,‬שהביאה לתשומת ליבם את הוראות ההפ"ע‪ .‬גם העורר ידע‬ ‫על כך‪ ,‬כפי שעולה מעדותו של מנחם כהן‪ ,‬מפקדו ומקבילתו לנקח"ל‪ .‬העורר בקבילתו‪,‬‬ ‫בתצהירו ובחקירתו לא ציין מתי ידע על ההפ"ע החדשה‪ .‬אינני מאמין לעורר שלא ידע על‬ ‫ההפ"ע החדשה בזמ ן אמת‪ .‬אין ספק שההפ"ע החדשה ניסרה בחלל האוויר‪ ,‬כי השפיעה על‬ ‫משרתי קבע רבים‪ .‬לא בכדי נמנע העורר לציין מתי נודע לו על ההפ"ע החדשה‪ .‬גם אם העורר‬ ‫ידע עליה רק בחודש מרץ ‪ ,1311‬עת קבל לנקח"ל‪ ,‬נותר לו זמן די והותר לשקול את צעדיו‪ ,‬כפי‬ ‫שגם עולה מהסיפא של הקבילה‪ .‬העורר בחר להילחם על השארתו בקבע ולא להשתחרר‪ .‬העורר‬ ‫אינו טוען בקבילה שקוצר הזמן אינו מאפשר לו לפעול ולהסיר את רוע הגזרה או שיקשה עליו‬ ‫‪10‬‬ ‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬ ‫לישראל‬ ‫הגנה‬ ‫בצבא‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫להסתדר מחוץ לצבא בשל קוצר הזמן‪ .‬גם משמיעת עדות העורר או קריאת תצהירו לא נאמר‬ ‫באילה הליכים היה העורר נוקט לו ידע על ההפ"ע החדשה בספטמבר ‪ .1332‬גם בראיון עם‬ ‫הרבצ"ר‪ ,‬הגורם המוסמך‪ ,‬ביקש העורר להישאר בקבע עוד שלוש שנים (נספח כג)‪.‬‬ ‫ברור מכלל הראיות כי העורר כי לא חפץ לעזוב את הצבא ובחר להילחם על הישארותו בצבא‪.‬‬ ‫‪ .15‬סוף דבר‪ ,‬דין הערר להידחות‪ .‬בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של העורר‪ ,‬נראה לי‪ ,‬שאין להטיל‬ ‫עליו את הוצאות הערר‪.‬‬ ‫‪ .19‬על פי סעיפים ‪ 10‬ו‪ 11-‬לחוק וכן על פי תקנה ‪ 10‬לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי‬ ‫דין)‪ ,‬התשס"א‪ , 1333-‬לצדדים יש זכות ערעור על פסק דין זה לבית משפט לעניינים מנהליים‬ ‫בתל אביב‪-‬יפו תוך ‪ 15‬יום‪.‬‬ ‫מר יצחק פוקס‪ ,‬חבר ועדה‪ :‬אני מסכים‪.‬‬ ‫עו"ד לינדה שפיר‪ ,‬חברת ועדה‪ :‬אני מסכימה‪.‬‬ ‫ניתנה היום‪ ,‬ח' שבט‪ ,‬תשע"ד (‪ ,)32.31.1311‬בהעדר הצדדים ובאי כוחם‪.‬‬ ‫השופט (בדימוס) משה רביד‬ ‫יו"ר הוועדה‬ ‫מר יצחק פוקס‬ ‫חבר ועדה‬ ‫‪11‬‬ ‫גב' לינדה שפיר‪ ,‬עו"ד‬ ‫חברת ועדה‬