בין חזון למציאות - חינוך לקיימות בהדרכה פדגוגית במכללות אקדמיות לחינו
חינוך לקיימות בהדרכה פדגוגית במכללות אקדמיות לחינוך -בין חזון למציאות שרה פאר ,1דפנה גולדמן ,2בלה יעבץ 3 1המכללה האקדמית לחינוך ,אורנים2 ,המכללה האקדמית בית ברל, 3סמינר הקיבוצים ,המכללה לטכנולוגיה ,לחינוך ואמנויות תקציר מנהלים מטרות המחקר בשנים האחרונות משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה מובילים מהלך להטמעת חינוך סביבתי לקיימות במערכת החינוך ,בראייה מערכתית בדגש על בתי ספר יסודיים וגני ילדים .התהליך מעצים צורך קיים במורים המסוגלים להוביל ולהטמיע את הנושא הסביבתי .נכון להיום ,במכללות לחינוך ההתייחסות לתכנים ולערכים סביבתיים נעשית בעיקר במסגרת הלימודים הדיסציפלינריים בחוגים בעלי זיקה סביבתית ,בהם לומד מיעוט מכלל הסטודנטים .ההדרכה הפדגוגית היא מרכיב בכל תכניות ההכשרה ולכן זו מסגרת המאפשרת לכלל הסטודנטים לעסוק בנושא .הדרכה פדגוגית מחברת בין תיאוריה לפרקטיקה ובין המכללה ,הסטודנט וביה"ס ,ולכן יכולה להוות מסגרת לשילוב משמעותי של חינוך סביבתי לקיימות בהכשרת מורים. מסקירת הספרות עולה שלא פורסמו מחקרים העוסקים בחינוך סביבתי לקיימות בהדרכה הפדגוגית במכללות לחינוך בישראל .מטרות מחקר זה היו לבחון את: א) השקפת העולם של המדריכים הפדגוגיים לגבי חשיבות הנושא הסביבתי ושילובו בהדרכה ב) החסמים והקשיים שהמדריכים מזהים בשילוב הנושא במסגרת הקיימת של ההדרכה הפדגוגית ג) המלצותיהם להטמעה אפקטיבית במסגרת ההכשרה ד) מודעות המדריכים להסמכת המכללה כ'קמפוס ירוק' והקשר לעבודתם שיטת המחקר המחקר המוצג הוא מחקר איכותני המבוסס על ראיונות .במחקר השתתפו שתים עשרה מדריכות פדגוגיות (מהמסלול היסודי והגיל הרך) שהתמחותן אינה במדעים ,משלוש מכללות .כלי המחקר היה ראיון עומק חצי מובנה שהתבסס על שאלות שחוברו ע"י החוקרות .ניתוח הראיונות נעשה לפי שלש תמות הנגזרות ממטרות המחקר :תפיסה סביבתית כאזרח; תפיסה סביבתית חינוכית; יישום בפועל ברמה החינוכית .בניית הקטגוריות הכלולות בכל אחת מהתמות נעשתה לאחר מספר סבבי קריאה של הראיונות ,תוך התבססות על שילוב מסגרות תיאורטיות .הקטגוריות ששימשו לניתוח התפיסה הסביבתית כאזרח מבוססות על שילוב והתאמה של שתי מסגרות תיאורטיות :מאפייני האוריינות הסביבתית של רות' ( )Roth, 1992ומאפייני אזרחות סביבתית של דובסון ( .)Dobson, 2010קווי המסגרת להכשרת מחנכים סביבתיים ( )NAAEE, 2010שימשו לניתוח התפיסה החינוכית. ממצאים עיקריים בולטת שונות בתפיסת המדריכות הפדגוגיות את נושא הקיימות בהיבט האישי והמקצועי .בהתייחס למאפיינים של אזרחות סביבתית ,אף אחת מהמרואיינות לא נתנה ביטוי מלא לכל הקטגוריות (ראיה אתית ומוסרית המשלבת שיקולים ערכיים ו/או תמיכה בעקרונות של צדק סביבתי; מהי המוטיבציה (הנעה) להתנהלות סביבתית אחראית; הכרה במחויבות אישית; ראיה גלובלית/קוסמופוליטית) ,עם זאת רוב המדריכות הפדגוגיות ביטאו באופן מפורש תחושת אחריות אישית וקשרו אותה גם להיבט של התנהגות סביבתית אחראית. בהתייחס לאוריינות אקולוגית ,מיעוט מבין המדריכות ביטאו הבנה שהסביבה כוללת רכיב ביופיזי ורכיב אנושי ,ושהאדם והמערכות האנושיות מהווים חלק בלתי נפרד מהסביבה .בודדות ביטאו ראייה רב ממדית רחבה יותר המזהה את הסביבה כמכלול אינטראקציות בין ממדים סביבתיים ,חברתיים, כלכליים ופוליטיים. בהתייחס לתפיסה חינוכית סביבתית ,עלו השקפות שונות לגבי החינוך סביבתי במערכת החינוך .יש מדריכות הרואות את החינוך הסביבתי כחלק אינטגרלי של תפיסת העולם החינוכית הרחבה שלהן ולא כתפיסה חינוכית הרואה בחינוך סביבתי תחום חינוכי נפרד העומד בפני עצמו .מגישה זו נגזר שכל מחנך באשר הוא יכול וצריך לעסוק בחינוך סביבתי .מול השקפה זו בוטאה תפיסה ,שמכיוון שהנושא הסביבתי הוא מורכב ודורש ידע תוכן ספציפי ,מן הראוי שיעסוק בו מורה מומחה בתחום הסביבתי ,לדוגמה המורה למדעים. מיעוט מקרב המדריכות הציגו גם 'תפיסה סביבתית כאזרח' מגובשת ומעמיקה וגם חיברו פרספקטיבה סביבתית לתפיסה החינוכית שלהן. במבט כולל על כל הראיונות ,המדריכות ביטאו את מירב המאפיינים של המחנך הסביבתי הכלולים בקווי המסגרת להכשרה ולפיתוח של מחנכים סביבתיים (.)NAAEE, 2010 החסמים לשילוב נושא הקיימות בהכשרה נוגעים לגורמים ברמות שונות :ברמת משרד החינוך ,חסם מרכזי הוא השינויים התכופים בנושאים מרכזיים שהמשרד מקדם .ברמת המכללות ,זוהה קושי בהכנסת נושאי רוחב כדוגמת חינוך לקיימות ,מאחר והמבנה הארגוני של המכללות נותן אוטונומיה ליחידות האקדמיות השונות בקביעת סדרי העדיפויות בתכניות הלימודים .חסם נוסף הוא העומס בנושאים ובקורסים המאפיין את תכניות ההכשרה ואת ההדרכה הפדגוגית בפרט .ברמת סגל המדריכים הפדגוגיים ,החסמים מתייחסים למסוגלותם לשלב חינוך לקיימות בעבודתם בהתייחס לרמת הידע וההתנהגות הסביבתית שלהם. ההצעות להטמעה אפקטיבית של חינוך לקיימות כללו :השתלמויות לכל סגל ההוראה; שיתוף בין מורים דיסציפלינריים ומדריכים פדגוגיים; עבודה שיתופית בצוותי הדרכה .הוצעו מגוון מסגרות להוראת הנושא במכללה כגון :קורס חובה ,סמינריון ,שימוש בנושא הקיימות כיסוד מארגן לעבודה לאורך השנה והטמעה בפעילות חוץ קוריקולרית .כמו כן ,ניתנו המלצות המתייחסות לשיתופי פעולה עם גורמים חוץ-מכללתיים כגון בתי ספר ,רשויות מקומיות והקהילה. בהתייחס למודעות המדריכות להסמכת המכללות כ'קמפוסים ירוקים' ,עולה שאין לעשייה המתבצעת במסגרת ה'קמפוס הירוק' נראות מספקת -כזו שמורגשת בהוויה היום יומית ומשפיעה באופן משמעותי על קהילת המכללה .מדריכות בעלות השקפת עולם סביבתית וגישה חינוכית סביבתית מגובשת ביקרו את הדרכים בהן בחרו המכללות לבטא את מחויבותן לעקרונות ה'קמפוס הירוק'. מסקנות ממצאי המחקר נותנים מקום לאופטימיות .למרות שמרבית המדריכות הפדגוגיות אינן שולטות בצורה מלאה במשמעויות הרחבות של קיימות ,הן בעלות גישה חיובית וגישה אינטואיטיבית לנושא הסביבתי בשל הניסיון המקצועי הרב והשקפת העולם החינוכית הרחבה שלהן .יתרה מכך ,מתוך עיסוקן בהדרכה ,הן מנוסות בשימוש ובהקניה של מיומנויות כמו חשיבה מערכתית ,ראייה אינטגרטיבית ,חשיבה ביקורתית ושילוב רפלקציה בתהליך ההוראה .אילו מקובלות כמיומנויות מפתח בחינוך הסביבתי שניתן יהיה להשתמש בהן כדי להטמיע בהדרכה את החינוך הסביבתי לקיימות .על מנת שהמדריכות תוכלנה לאמץ את נושא הקיימות ,נדרשים תהליכים מקדימים (למשל, השתלמות ,שיתוף עם סגל דיסציפלינרי ,ליווי מקצועי) שיעשירו את הידע שלהן ויסייעו להן לגבש תפיסה סביבתית כאזרח שאותה יוכלו לחבר לתפיסה החינוכית שלהן. מכיוון שחינוך סביבתי לקיימות ,במהותו ,הנו חינוך ערכי ,וכך הוא גם מזוהה על ידי חלק מהמדריכות ,אימוץ עקרונותיו כחלק מההדרכה הפדגוגית יתרום גם לקידום מטרות חינוכיות רחבות יותר. תארנים :חינוך סביבתי לקיימות; הדרכה פדגוגית; מכללות לחינוך; תפיסות סביבתיות; אזרחות סביבתית; אוריינות סביבתית.
© Copyright 2024