בין חזון למציאות - חינוך לקיימות בהדרכה פדגוגית במכללות אקדמיות לחינו

‫חינוך לקיימות בהדרכה פדגוגית במכללות אקדמיות לחינוך ‪ -‬בין חזון למציאות‬
‫שרה פאר‪ ,1‬דפנה גולדמן‪ ,2‬בלה יעבץ‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬המכללה האקדמית לחינוך‪ ,‬אורנים‪2 ,‬המכללה האקדמית בית ברל‪,‬‬
‫‪3‬סמינר הקיבוצים‪ ,‬המכללה לטכנולוגיה‪ ,‬לחינוך ואמנויות‬
‫תקציר מנהלים‬
‫מטרות המחקר‬
‫בשנים האחרונות משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה מובילים מהלך להטמעת חינוך סביבתי‬
‫לקיימות במערכת החינוך‪ ,‬בראייה מערכתית בדגש על בתי ספר יסודיים וגני ילדים‪ .‬התהליך מעצים‬
‫צורך קיים במורים המסוגלים להוביל ולהטמיע את הנושא הסביבתי‪ .‬נכון להיום‪ ,‬במכללות לחינוך‬
‫ההתייחסות לתכנים ולערכים סביבתיים נעשית בעיקר במסגרת הלימודים הדיסציפלינריים בחוגים‬
‫בעלי זיקה סביבתית‪ ,‬בהם לומד מיעוט מכלל הסטודנטים‪ .‬ההדרכה הפדגוגית היא מרכיב בכל‬
‫תכניות ההכשרה ולכן זו מסגרת המאפשרת לכלל הסטודנטים לעסוק בנושא‪ .‬הדרכה פדגוגית מחברת‬
‫בין תיאוריה לפרקטיקה ובין המכללה‪ ,‬הסטודנט וביה"ס‪ ,‬ולכן יכולה להוות מסגרת לשילוב‬
‫משמעותי של חינוך סביבתי לקיימות בהכשרת מורים‪.‬‬
‫מסקירת הספרות עולה שלא פורסמו מחקרים העוסקים בחינוך סביבתי לקיימות בהדרכה הפדגוגית‬
‫במכללות לחינוך בישראל‪ .‬מטרות מחקר זה היו לבחון את‪:‬‬
‫א) השקפת העולם של המדריכים הפדגוגיים לגבי חשיבות הנושא הסביבתי ושילובו בהדרכה‬
‫ב) החסמים והקשיים שהמדריכים מזהים בשילוב הנושא במסגרת הקיימת של ההדרכה הפדגוגית‬
‫ג) המלצותיהם להטמעה אפקטיבית במסגרת ההכשרה‬
‫ד) מודעות המדריכים להסמכת המכללה כ'קמפוס ירוק' והקשר לעבודתם‬
‫שיטת המחקר‬
‫המחקר המוצג הוא מחקר איכותני המבוסס על ראיונות‪ .‬במחקר השתתפו שתים עשרה מדריכות‬
‫פדגוגיות (מהמסלול היסודי והגיל הרך) שהתמחותן אינה במדעים‪ ,‬משלוש מכללות‪ .‬כלי המחקר היה‬
‫ראיון עומק חצי מובנה שהתבסס על שאלות שחוברו ע"י החוקרות‪ .‬ניתוח הראיונות נעשה לפי שלש‬
‫תמות הנגזרות ממטרות המחקר‪ :‬תפיסה סביבתית כאזרח; תפיסה סביבתית חינוכית; יישום בפועל‬
‫ברמה החינוכית‪ .‬בניית הקטגוריות הכלולות בכל אחת מהתמות נעשתה לאחר מספר סבבי קריאה של‬
‫הראיונות‪ ,‬תוך התבססות על שילוב מסגרות תיאורטיות‪ .‬הקטגוריות ששימשו לניתוח התפיסה‬
‫הסביבתית כאזרח מבוססות על שילוב והתאמה של שתי מסגרות תיאורטיות‪ :‬מאפייני האוריינות‬
‫הסביבתית של רות' (‪ )Roth, 1992‬ומאפייני אזרחות סביבתית של דובסון (‪ .)Dobson, 2010‬קווי‬
‫המסגרת להכשרת מחנכים סביבתיים (‪ )NAAEE, 2010‬שימשו לניתוח התפיסה החינוכית‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‬
‫בולטת שונות בתפיסת המדריכות הפדגוגיות את נושא הקיימות בהיבט האישי והמקצועי‪ .‬בהתייחס‬
‫למאפיינים של אזרחות סביבתית‪ ,‬אף אחת מהמרואיינות לא נתנה ביטוי מלא לכל הקטגוריות (ראיה‬
‫אתית ומוסרית המשלבת שיקולים ערכיים ו‪/‬או תמיכה בעקרונות של צדק סביבתי; מהי המוטיבציה‬
‫(הנעה) להתנהלות סביבתית אחראית; הכרה במחויבות אישית; ראיה גלובלית‪/‬קוסמופוליטית)‪ ,‬עם‬
‫זאת רוב המדריכות הפדגוגיות ביטאו באופן מפורש תחושת אחריות אישית וקשרו אותה גם להיבט‬
‫של התנהגות סביבתית אחראית‪.‬‬
‫בהתייחס לאוריינות אקולוגית‪ ,‬מיעוט מבין המדריכות ביטאו הבנה שהסביבה כוללת רכיב ביופיזי‬
‫ורכיב אנושי‪ ,‬ושהאדם והמערכות האנושיות מהווים חלק בלתי נפרד מהסביבה‪ .‬בודדות ביטאו ראייה‬
‫רב ממדית רחבה יותר המזהה את הסביבה כמכלול אינטראקציות בין ממדים סביבתיים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬
‫כלכליים ופוליטיים‪.‬‬
‫בהתייחס לתפיסה חינוכית סביבתית‪ ,‬עלו השקפות שונות לגבי החינוך סביבתי במערכת החינוך‪ .‬יש‬
‫מדריכות הרואות את החינוך הסביבתי כחלק אינטגרלי של תפיסת העולם החינוכית הרחבה שלהן‬
‫ולא כתפיסה חינוכית הרואה בחינוך סביבתי תחום חינוכי נפרד העומד בפני עצמו‪ .‬מגישה זו נגזר‬
‫שכל מחנך באשר הוא יכול וצריך לעסוק בחינוך סביבתי‪ .‬מול השקפה זו בוטאה תפיסה‪ ,‬שמכיוון‬
‫שהנושא הסביבתי הוא מורכב ודורש ידע תוכן ספציפי‪ ,‬מן הראוי שיעסוק בו מורה מומחה בתחום‬
‫הסביבתי‪ ,‬לדוגמה המורה למדעים‪.‬‬
‫מיעוט מקרב המדריכות הציגו גם 'תפיסה סביבתית כאזרח' מגובשת ומעמיקה וגם חיברו‬
‫פרספקטיבה סביבתית לתפיסה החינוכית שלהן‪.‬‬
‫במבט כולל על כל הראיונות‪ ,‬המדריכות ביטאו את מירב המאפיינים של המחנך הסביבתי הכלולים‬
‫בקווי המסגרת להכשרה ולפיתוח של מחנכים סביבתיים (‪.)NAAEE, 2010‬‬
‫החסמים לשילוב נושא הקיימות בהכשרה נוגעים לגורמים ברמות שונות‪ :‬ברמת משרד החינוך‪ ,‬חסם‬
‫מרכזי הוא השינויים התכופים בנושאים מרכזיים שהמשרד מקדם‪ .‬ברמת המכללות‪ ,‬זוהה קושי‬
‫בהכנסת נושאי רוחב כדוגמת חינוך לקיימות‪ ,‬מאחר והמבנה הארגוני של המכללות נותן אוטונומיה‬
‫ליחידות האקדמיות השונות בקביעת סדרי העדיפויות בתכניות הלימודים‪ .‬חסם נוסף הוא העומס‬
‫בנושאים ובקורסים המאפיין את תכניות ההכשרה ואת ההדרכה הפדגוגית בפרט‪ .‬ברמת סגל‬
‫המדריכים הפדגוגיים‪ ,‬החסמים מתייחסים למסוגלותם לשלב חינוך לקיימות בעבודתם בהתייחס‬
‫לרמת הידע וההתנהגות הסביבתית שלהם‪.‬‬
‫ההצעות להטמעה אפקטיבית של חינוך לקיימות כללו‪ :‬השתלמויות לכל סגל ההוראה; שיתוף בין‬
‫מורים דיסציפלינריים ומדריכים פדגוגיים; עבודה שיתופית בצוותי הדרכה‪ .‬הוצעו מגוון מסגרות‬
‫להוראת הנושא במכללה כגון‪ :‬קורס חובה‪ ,‬סמינריון‪ ,‬שימוש בנושא הקיימות כיסוד מארגן לעבודה‬
‫לאורך השנה והטמעה בפעילות חוץ קוריקולרית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתנו המלצות המתייחסות לשיתופי פעולה‬
‫עם גורמים חוץ‪-‬מכללתיים כגון בתי ספר‪ ,‬רשויות מקומיות והקהילה‪.‬‬
‫בהתייחס למודעות המדריכות להסמכת המכללות כ'קמפוסים ירוקים'‪ ,‬עולה שאין לעשייה‬
‫המתבצעת במסגרת ה'קמפוס הירוק' נראות מספקת ‪ -‬כזו שמורגשת בהוויה היום יומית ומשפיעה‬
‫באופן משמעותי על קהילת המכללה‪ .‬מדריכות בעלות השקפת עולם סביבתית וגישה חינוכית‬
‫סביבתית מגובשת ביקרו את הדרכים בהן בחרו המכללות לבטא את מחויבותן לעקרונות ה'קמפוס‬
‫הירוק'‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫ממצאי המחקר נותנים מקום לאופטימיות‪ .‬למרות שמרבית המדריכות הפדגוגיות אינן שולטות‬
‫בצורה מלאה במשמעויות הרחבות של קיימות‪ ,‬הן בעלות גישה חיובית וגישה אינטואיטיבית לנושא‬
‫הסביבתי בשל הניסיון המקצועי הרב והשקפת העולם החינוכית הרחבה שלהן‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מתוך‬
‫עיסוקן בהדרכה‪ ,‬הן מנוסות בשימוש ובהקניה של מיומנויות כמו חשיבה מערכתית‪ ,‬ראייה‬
‫אינטגרטיבית‪ ,‬חשיבה ביקורתית ושילוב רפלקציה בתהליך ההוראה‪ .‬אילו מקובלות כמיומנויות‬
‫מפתח בחינוך הסביבתי שניתן יהיה להשתמש בהן כדי להטמיע בהדרכה את החינוך הסביבתי‬
‫לקיימות‪ .‬על מנת שהמדריכות תוכלנה לאמץ את נושא הקיימות‪ ,‬נדרשים תהליכים מקדימים (למשל‪,‬‬
‫השתלמות‪ ,‬שיתוף עם סגל דיסציפלינרי‪ ,‬ליווי מקצועי) שיעשירו את הידע שלהן ויסייעו להן לגבש‬
‫תפיסה סביבתית כאזרח שאותה יוכלו לחבר לתפיסה החינוכית שלהן‪.‬‬
‫מכיוון שחינוך סביבתי לקיימות‪ ,‬במהותו‪ ,‬הנו חינוך ערכי‪ ,‬וכך הוא גם מזוהה על ידי חלק‬
‫מהמדריכות‪ ,‬אימוץ עקרונותיו כחלק מההדרכה הפדגוגית יתרום גם לקידום מטרות חינוכיות רחבות‬
‫יותר‪.‬‬
‫תארנים‪ :‬חינוך סביבתי לקיימות; הדרכה פדגוגית; מכללות לחינוך; תפיסות סביבתיות; אזרחות‬
‫סביבתית; אוריינות סביבתית‪.‬‬