‫טקסטים לשיעורים הראשונים‬ ‫בהבנה והבעה‬ ‫תכנית המחצית השלישית‪2014 -‬‬ ‫חזרה על עקרונות בסיסיים בהבנת הנקרא‬ ‫בעבודה זו תתרגל כיצד מזהים את "מבנה העל" של הטקסט‪ .‬תחילה קרא את הטקסט‪.‬‬ ‫בעד ונגד צנזורה של מחזות וסרטים‬ ‫שאלת הצנזורה על מחזות וסרטים שנויה בישראל במחלוקת‪ .‬המתנגדים לצנזורה טוענים‪ ,‬כי‬ ‫הטלת איסור על הקרנתם של סרטי קולנוע מסוימים‪ ,‬או על הצגתם של מחזות תיאטרון מסוימים‬ ‫מנוגדת לאופיו של המשטר הדמוקרטי‪ ,‬הדוגל בחופש הביטוי‪ .‬לדעתם‪ ,‬לא ייתכן שבמדינה‪ ,‬אשר‬ ‫בה חופש הדיבור הוא כמעט מוחלט‪ ,‬ואין כל הגבלה על הדפסת דברים שבכתב ועל הפצתם‪ ,‬תהיה‬ ‫הגבלה רק בתחום הקולנוע והתיאטרון‪ .‬עוד הם טוענים‪ ,‬כי אזרחי המדינה הם אנשים מבוגרים‬ ‫היכולים לשפוט בעצמם מה ברצונם לראות‪ .‬הצנזורים אינם מבוגרים יותר‪ ,‬או בעלי רמה‬ ‫תרבותית גבוהה יותר מכל אזרח‪ ,‬ולכן אין כל צורך בפיקוחם‪.‬‬ ‫לעומתם יש המחייבים את הצנזורה‪ .‬לטענתם‪ ,‬שהצנזורה מגינה על החברה מפני העלאת מחזות‬ ‫זולים ומזיקים‪ .‬לדעתם‪ ,‬מחזות‪ ,‬שכל עיקרם גירוי יצרים ופגיעה ברגשות‪ ,‬עלולים רק להזיק‪ .‬הם‬ ‫סבורים‪ ,‬כי הצנזורה תמנע העלאת מחזות תועבה ומחזות העלולים לפגוע ברגשות של קבוצות‬ ‫אוכלוסייה שונות‪ .‬עוד הם טוענים‪ ,‬כי יש מחזות‪ ,‬שיש לאסור את העלאתם‪ ,‬משום שהם מערערים‬ ‫את מוראל העם ואת חוסנו הנפשי‪ ,‬ועל‪-‬כן הם פוגעים – בעקיפין – בביטחון המדינה‪.‬‬ ‫מתוך "לשון וספר"‪ ,‬קדם יחידה – פרקים בהבנת הנקרא‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬ ‫כתוב את מבנה הטקסט על פי המיפוי הבא‪:‬‬ ‫צנזורה על מחזות וסרטים‬ ‫(טקסט עימות)‬ ‫הנימוקים בעד‬ ‫הנימוקים נגד‬ ‫‪2‬‬ ‫תרגול לאיתור רעיונות מרכזיים ויצירת הכללות‬ ‫קרא את הפסקה הבאה וענה על השאלות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫במדינה דמוקרטית יש לאדם הנזקק לטיפול רפואי זכויות שונות‪:‬הזכות הכללית ביותר היא‬ ‫הזכות לטיפול רפואי הכולל אבחון רפואי‪ ,‬טיפול רפואי מונע‪ ,‬טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי‬ ‫בהתאם למקובל במערכת הבריאות‪ .‬זכות זו ניתנת לכל אדם ללא הבדל דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין ולאום‪.‬‬ ‫במקרים של סכנה לחיי אדם זכותו של החולה לקבל טיפול רפואי דחוף ללא שום תנאי במוסד‬ ‫הרפואי אשר יכול לתת את הטיפול המתאים‪ ,‬נוסף על כך‪ ,‬בעוד הרופא מטופל ע"י רופא מסוים‬ ‫בבי"ח כלשהו‪ ,‬הוא זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת בעניין הטיפול בו‪ ,‬והמטפל והמוסד הרפואי‬ ‫צריכים לסייע לו במימוש זכות זו‪ .‬ולבסוף‪ ,‬אם מבקש החולה לעבור מטיפול במקום אחד למקום‬ ‫אחר‪ ,‬הוא יהיה זכאי ‪ ,‬לפי בקשתו‪ ,‬לשיתוף פעולה מלא של הרופאים ושל בתי החולים כדי‬ ‫להבטיח את ההמשך הנאות של הטיפול‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מה נושא הקטע? ________________________________________‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חבר כותרת אשר תביע את נושא הקטע‪________ __________________________:‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מה הרעיון המרכזי של הקטע?_______________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ציין את מילות קישור שבקטע ואת הקשר הלוגי שהן מביעות‪.‬‬ ‫______________________________________________________‬ ‫______________________________________________________‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הבא ביטויים מכלילים המופיעים בקטע‪:‬‬ ‫___________________________________________________________________‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מה מבנה הפסקה? (בחר מתוך המבנים הבאים‪ :‬בעיה ופיתרון‪ ,‬רצף כרונולוגי‪ ,‬תופעה‬ ‫וגורמים‪ ,‬הכללה ופירוט‪ ,‬השוואה והיבטים)‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫כתבו אמצעי קישור נוספים האופיינים למבנה לוגי זה?______________‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫ח‪.‬‬ ‫"זכות זו" –שורה ‪– 3‬איזו זכות?_______________________________‬ ‫ט‪.‬‬ ‫" מיוזמתו…בו‪ -"..‬שורה ‪ - -7‬יוזמתו של מי?_________ במי?_________‬ ‫י‪.‬‬ ‫איזה קשר לוגי מציינת המילה "כדי" בשורה ‪_____________?11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מטלה בהבנה ‪ ,‬הבעה ולשון‬ ‫לפניך קטע קצר‪ ,‬קרא וענה על השאלות בהמשך‪:‬‬ ‫תלושים מהמציאות*‬ ‫שגיאה! מקור ההפניה לא נמצא‪ ..‬האמת‪ ,‬מה שבאמת מטריד אותנו‬ ‫לקראת ראש השנה זה כמה נקבל בחג הקרב ב"תלושים" ‪ ,‬כמה קיבלו‬ ‫במקומות עבודה אחרים ולמה שוב קיפחו אותנו?‬ ‫‪ .2‬מתברר שגם בראש השנה לא הכל "תפוח בדבש" ‪ :‬התלושים הם‬ ‫הכנסה החייבת במס ‪ ,‬הם שווים כמעט תמיד פחות מערכם הנקוב ‪ ,‬ויש‬ ‫לשים לב היטב לאותיות הקטנות מטה ‪ ,‬הקובעות באיזה בתי עסק ניתן‬ ‫לממשם ‪ ,‬עד מתי הם תקפים ועוד סייגים ואיסורים לרוב ‪ ,‬כגון ‪ " :‬אין‬ ‫כפל מבצעים " ו"אין החלפות"‪.‬‬ ‫‪ .3‬גם השנה "שיאני התלושים" יהיו עובדי הבנקים ‪ ,‬עובדי בנק ישראל‬ ‫ועובדי המונופולים הגדולים ‪ :‬נמלי ישראל וחברת החשמל‪ .‬זה מקומם‬ ‫ומרגיז‪ ,‬כי גם ללא השי השמן לחג‪ ,‬הממומן מכספי העמלות והמיסים‬ ‫שלך ושלי‪ ,‬נהנים כבר עובדים אלה מתנאי שכר שלגמרי "תלושים"‬ ‫ממציאות יחסי העבודה בישראל‪.‬‬ ‫עו"ד גיא משיח ‪ ,‬תל אביב‬ ‫*מתוך‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬מוסף ‪ 25‬שעות‪ -‬מכתבים למערכת‪ ,‬ספטמבר ‪2112‬‬ ‫‪ .1‬במכתבו מעלה הכותב טענות בנושא תלושי החג הניתנים לעובדים‪.‬‬ ‫מיין את הטענות לשתי קבוצות על פי נושאיהן והצע כותרת מתאימה לכל קבוצה‪ 5( :‬נקודות)‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬לפניך היגדים שונים‪ .‬קבע ליד כל היגד האם ניתן להסיק אותו מן הטקסט או לא‪.‬‬ ‫(‪ 2‬נק'‬ ‫לכל סעיף‪ -‬סה"כ ‪ 11‬נק'‬ ‫א‪.‬‬ ‫הכותב טוען כי עובדי המונופולים זוכים להכנסה גבוהה מהמקובל במשק הישראלי‪.‬‬ ‫_________________‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תלוש שערכו ‪ ₪ 111‬יכול להיות בעל ערך נמוך יותר בחנויות מסוימות‪.‬‬ ‫_________________‬ ‫ג‪.‬‬ ‫עובדי המונופולים הגדולים הם אנשים עשירים מאוד‪_____________________ .‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בתלושי החג יש הגבלות שונות לצרכן‪_____________________________ .‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מימון תלושי המונופולים הגדולים הוא מכספי המיסים של אזרחי ישראל‪.‬‬ ‫______________________‬ ‫‪ .3‬מן המכתב ניתן להסיק כי‬ ‫‪:‬‬ ‫(‪ 3‬נק')‬ ‫א‪ .‬הכותב מעוניין שכולם יקבלו תלושים לחג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התלושים ניתנים רק לעובדי הבנקים‪ ,‬בנק ישראל ולעובדי מונופולים גדולים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ישנו אי‪ -‬שוויון בסכום התלושים בין מקומות עבודה שונים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש להפסיק עם תופעת התלושים במקומות העבודה בישראל‪.‬‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬משמעות הכותרת‪:‬‬ ‫"תלושים מן המציאות" היא ‪ 3( :‬נק')‬ ‫חסרי שיווין חברתי ‪ /‬מנותקים מן המצב ‪ /‬חסרי שייכות לעולם ‪.‬‬ ‫‪ .4‬לפניך מאמר מתוך אתר האינטרנט "גלובס" ‪ ,14/3/11 ,‬מאת ‪ -‬שי ניב‬ ‫המתנה המועדפת על ‪ 68%‬מהעובדים בישראל היא תלושי קנייה‬ ‫כך עולה מסקר שערך מכון רותם ‪ TRI‬עבור חברת ל‪.‬מ‪ .‬כוח אדם ■ ויש גם מי שמוכן למכור תלושים‬ ‫לחג במחיר נמוך משמעותית משוויים המקורי‬ ‫המתנה המועדפת על ‪ 68%‬מהישראלים שמקבלים מתנות לחג ממעסיקיהם היא תלושי קנייה ‪ -‬כך‬ ‫עולה מסקר שערך מכון רותם ‪ TRI‬עבור חברת ל‪.‬מ‪ .‬כוח‪-‬אדם‪.‬‬ ‫הרחק מאחור‪ ,‬במקום השני במתנות החג המועדפות‪ ,‬נמצאו כלי‪-‬הבית‪ ,‬אותם העדיפו ‪4.4%‬‬ ‫מהמשתתפים‪ .‬במקום השלישי‪ ,‬עם ‪ 2%‬מהישראלים‪ ,‬נמצאו מארזי ממתקים ויין‪ .‬וכמה מבני "עם‬ ‫הספר" מעדיפים לקבל ספר כמתנה לחג? ‪ 5.5%‬בלבד‪.‬‬ ‫למרות ההעדפה הגורפת לתלושים‪ ,‬יש כאלה שמתקשים להיפטר מהם‪ .‬רועי‪ ,‬שמציע למכירה את‬ ‫התלושים שקיבל‪ ,‬אמר ל"גלובס" כי "רוב הסופרמרקטים שבהם אני קונה לא מכבדים את התלושים‬ ‫האלה‪ ,‬וביתר החנויות לא מכבדים אותם כל עוד אני מעוניין במוצרים שנמצאים במבצע"‪ .‬את רועי מצאנו‬ ‫באתר יד‪ ,2‬בו הציע למכירה תלושי רב‪-‬קארד בשווי ‪ 555‬שקל תמורת ‪ 455‬שקל‪.‬‬ ‫מסתבר שלא מעט ישראלים מבקשים למכור את התלושים שהם מקבלים מהמעסיקים‪ ,‬לעיתים ב‪35%-‬‬ ‫פחות משוויים‪ .‬עידן‪ ,‬שמציע למכירה ביד‪ 2‬תלושי רב‪-‬תו בהנחה של ‪ 55‬שקל‪ ,‬אמר כי "אני מעדיף‬ ‫מזומן‪ ,‬בלי להיות מוגבל לכמה חנויות‪ .‬בגדים אני קונה למשל ברנואר ולא בקסטרו"‪ .‬עידן מספר כי מאז‬ ‫שפרסם את המודעה התקשרו די הרבה אנשים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציין טענה אחת מן הכתבה הדומה לטענת כותב המכתב "תלושים מן‬ ‫המציאות" והסבר במה היא דומה‪ 5( .‬נק')‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מהו הפרדוקס (סתירה) העולה מן הכתבה? (‪ 5‬נק')‬ ‫‪5‬‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________________‬ ‫‪ .6‬הכותב משתמש באמצעים לשוניים (רטוריים) שונים על מנת לשכנע את הקורא‪.‬‬ ‫הבא דוגמה אחת לכל אמצעי‪ 2( :‬נק' לכל תשובה נכונה‪ ,‬סה"כ‪ 8 -‬נק')‬ ‫א‪ .‬שימוש בגוף ראשון רבים ________________________________‬ ‫ב‪ .‬ציטוט ___________________________________‬ ‫ג‪ .‬הגזמה ___________________________________________‬ ‫ד‪ .‬מטאפורה (שימוש במילה לא במשמעות הרגילה שלה אלא‬ ‫בהשאלה)___________________________________________‬ ‫‪ .7‬בחר שני אמצעים לשוניים מן השאלה הקודמת והסבר את מטרת השימוש בכל אחד‬ ‫מהם בטקסט‪ 5( .‬נק')‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________________‬ ‫‪ .8‬לפניך היגדים מפסקה א'‪ :‬התלושים הם הכנסה החייבת במס‪.‬‬ ‫הם שווים כמעט תמיד פחות מערכם הנקוב‪.‬‬ ‫יש לשים לב היטב לאותיות הקטנות מטה‪.‬‬ ‫מצא בטקסט ביטוי מכליל להיגדים אלו‪ 3( .‬נק') ______________________________‬ ‫‪ .2‬בשתי הכתבות שלעיל מעלים הכותבים טענות בנושא תלושי‪ -‬המתנה אותם מקבלים‬ ‫העובדים במשק הישראלי‪ .‬מהי עמדתך בנושא חלוקת תלושי המתנה בחג לעובדים ? האם צריך‬ ‫להמשיך בנוהג זה או לבטלו? נמק את דבריך ובסס אותם על דוגמה‪ .‬הקפד על משלב לשוני‬ ‫(‪ 7‬נק')‬ ‫תקין ועל פיסוק הולם‪( .‬כתוב ‪ 6-8‬שורות)‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫‪8‬‬ ‫תחביר‬ ‫‪ .11‬לפניך שלושה משפטים‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וענה על שלושת הסעיפים א‪-‬ג שאחריהם‪( .‬לכל‬ ‫סעיף‪ 5 :‬נק' ‪ ,‬סה"כ ‪ 12‬נק' לכל השאלה)‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫אחד האמצעים להבעת הערכה והוקרה לעובדים על עבודתם היא תלושי‬ ‫מתנה‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫בתלושי השי מוצאים הגבלות רבות על הצרכן‪.‬‬ ‫‪ .III‬לתלושים יש הגבלות ואיסורים ‪ ,‬אך הם מועדפים על ידי רוב העובדים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫סיווג ותחימה‬ ‫‪‬‬ ‫בכל משפט ציין מהו הסוג התחבירי שלו‪ :‬פשוט‪ ,‬איחוי (מחובר)‪ ,‬מורכב‪.‬‬ ‫במשפט איחוי – תחם את האיברים‪.‬‬ ‫במשפט מורכב – תחם את הפסוקית‪ /‬הפסוקיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫במשפט שיש בו חלקים כוללים‪ ,‬ציין אותם ואת תפקידם התחבירי‪.‬‬ ‫במשפט ‪ III‬המילה "יש" מופיעה בחלק הראשון של המשפט ("לתלושים יש‬ ‫הגבלות‪)"...‬‬ ‫(‪ )1‬מהו התפקיד התחבירי של המילה "יש"? ____________________‬ ‫(‪ )2‬מהו התפקיד התחבירי של המילה "הם" בהמשך המשפט? ("אך הם‬ ‫מועדפים‪____________________ )"...‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מהו הקשר הלוגי במשפט ‪ ?III‬המר קשר זה לקשר לוגי אחר וציין מה הוא קשר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫________________________________________________________‬ ‫‪ .11‬לפניך שישה משפטים א‪-‬ו‪ ,‬ובכל אחד מהם מודגשת בקו המילה תלושים‪.‬‬ ‫ציין מהו התפקיד התחבירי של מילה זו בכל משפט‪ 3( .‬נק' לכל סעיף‪ ,‬סה"כ ‪ 18‬נק' לכל השאלה)‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫עובדי המונופולים הגדולים הם שיאני המתנות לחג‪ ,‬כלומר התלושים‪.‬‬ ‫_______________‬ ‫ב‪.‬‬ ‫השימוש בתלושים מוגבל למספר חודשים‪______________ .‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫המתנה המועדפת על רוב העובדים היא תלושים ‪_______________ .‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫המנכ"ל מסר כי השנה לא יינתנו תלושים לחג‪_______________ .‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫קיבלנו את תלושי החג בסמוך לראש השנה‪_______________ .‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫בחלק מן החנויות יש לתלושים ערך נמוך מערכם הנקוב‪_______________ .‬‬ ‫לפניכם המשפט המורכב הבא‪:‬‬ ‫סקר של מכון רותם טוען ‪" :‬המתנה המועדפת על ‪ 68%‬מהישראלים שמקבלים מתנות לחג‬ ‫ממעסיקיהם היא תלושי קנייה"‪.‬‬ ‫א‪ .‬תחמו את המשפט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המירו משפט זה לדיבור עקיף‪ 3( .‬נק')‬ ‫ג‪ .‬מהו היתרון הרטורי של הניסוח המקורי על פני הניסוח שכתבתם בסעיף ב'? (‪ 3‬נק')‬ ‫(‪ 2‬נק')‬ ‫‪ .31‬לפניך ‪ 2‬משפטים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציין את סוג המשפט ‪ ,‬ותחם אותו כנדרש (ראה הוראות לסיווג ותחימה ב שאלה ‪.)11‬‬ ‫(‪ 2‬נק' לכל תשובה נכונה סה"כ ‪ 5‬נקודות )‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ציין את החלק התחבירי של החלקים המודגשים‪ 2( .‬נק' לכל פריט נכון‪ -‬סה"כ ‪ 8‬נק')‬ ‫‪ .3‬למרות ההעדפה הגורפת לתלושים אנשים רבים מתקשים להיפטר מהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬רועי ‪ ,‬המציע למכירה את תלושי השי‪ ,‬אינו מצליח תמיד להיפטר מהם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חזון העברית הרזה‬ ‫(מעובד על פי מאמר מאת שושנה ויג ובלפור חקק* ‪)22.5.14‬‬ ‫אליעזר בן יהודה‪ ,‬חלוץ המאבק על החייאת השפה העברית‪ ,‬הגיע לחוֹפה של יפו בשנת‬ ‫תרמ"ב (‪ .) 1881‬אילו היה מגיע היום לאותו החוף‪ ,‬הוא היה רואה שהשלטים סביבו הם‬ ‫פסקה א‬ ‫בעברית לועזת ‪ .‬גם השפה שהיה שומע סביבו לא הייתה קרובה לשפת המקורות ששאף‬ ‫להחיות‪ .‬הוא היה ודאי צובט את לחייו כדי להיות בטוח שאכן הגיע למקום הנכון ולשפה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פסק ה ב‬ ‫‪10‬‬ ‫הנכונה‪ ,‬ואולי יוצא שוב למאבק על הגנת השפה‪.‬‬ ‫חזונו של אליעזר בן יהודה קרם עור וגידים לפני כמאה ועשרים שנה בלבד‪ ,‬ואולם כיום‬ ‫אין אנו שומרים את צוואתו‪ ,‬ולפעמים אף רומסים אותה ברגל גסה‪ .‬אכן החיינו את השפה‬ ‫העברית‪ .‬רוב העם בציון דובר עברית‪ ,‬העיתונים המרכזיים בארץ הם בעברית‪ ,‬יש לנו‬ ‫‪01‬‬ ‫ספרות תוססת וחיה וגם תיאטרון וקולנוע בעברית‪ .‬לכאורה‪ ,‬הכל כה טוב‪ .‬ואם הכל טוב‪,‬‬ ‫למה כל כך רע?‬ ‫מתברר שהעברית‪ ,‬לשוננו הלאומית‪ ,‬שהחייאתה הייתה משאת נפשנו במשך שנות‬ ‫הגלות‪ ,‬הולכת ומדלדלת‪ .‬וכבר יש סופרים ועיתונים אשר הפכו את חזון העברית הרזה‬ ‫פסקה ג‬ ‫ליעד נכסף ואולי אפילו למשאת נפש‪ .‬איך אומרים החבר'ה‪" :‬אנחנו מדברים בעברית‬ ‫סחבקית‪ ,‬מתפננים על המילים‪ ,‬ולא אכפת לנו אם אברהם אבינו יבין אותנו"‪ .‬דווקא‬ ‫‪05‬‬ ‫אותם יוצרים ועיתונאים הכותבים בעברית שורשית ששפת הדורות מתנגנת בה‪ ,‬מוצגים‬ ‫כאנשים מיושנים ונלגעים שאינם יודעים לזרום עם השינויים‪.‬‬ ‫אם נקשיב לשיחות ברדיו ובטלויזיה‪ ,‬אם נטה אוזן לשיח הציבורי בכל מקום נבחין‬ ‫פסקה ד‬ ‫שאוצר המילים הולך ומצטמצם‪ .‬לא פעם אנחנו נדהמים להיווכח שדווקא אלה שנולדו‬ ‫‪01‬‬ ‫כאן והתחנכו על העברית כלשון אם‪ ,‬מנותקים מחלב האם שלהם‪ ,‬מן העברית הדשנה בת‬ ‫הדורות ‪ ,‬בשעה שהתרנו את הרסן והרשינו לסלנג לחלחל לשורות השפה‪ ,‬פלשו צירופי‬ ‫הסלנג כמו מרגלים שבאו לתור את הארץ‪ .‬והם החלו להשחית כל חלקה טובה‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫*בלפור חקק – משורר ומפקח מטעם המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך‪.‬‬ ‫שושנה ויג – סופרת ומורה לספרות ולהבעה בתיכון בנתניה‪.‬‬ ‫מקובל על כולנו שבכל שפה ובכל ארץ יש סלנג‪ .‬אך כל הדוברים מודעים שהסלנג הוא‬ ‫עגת דיבור בלבד‪ ,‬ובצידו חייבת לתפוס מקום של כבוד הלשון התקנית‪ ,‬והיא זו המחייבת‬ ‫בכתיבה הספרותית והעיתונאית‪ ,‬בשידורי הרדיו‪ ,‬במכתבים הרשמיים‪ ,‬בנאומים בציבור‬ ‫‪05‬‬ ‫וכיוצא בזה‪ .‬הסלנג כפוף במידה מוגבלת לכללי השפה ולתקינותה לכן‪ ,‬חדירת הלעז לתוכו‬ ‫פשוטה ונוחה יותר‪ .‬כמחצית מביטויי הסלנג בעברית חדרו משפות לועזיות‪.‬‬ ‫הלעז הולך וכובש איפוא נתח אחר נתח בחיינו‪ :‬אנו הולכים למספרת "אדם אנד איב"‬ ‫פסקה ה‬ ‫ולא "אדם וחוה"‪ ,‬וערוצי הזהב האמונים על טלויזיה מקורית ישראלית נקראים היום‬ ‫"הוט"‪ .‬כל בעל עסק שרוצה להתהדר בעסקו בוחר לו שם לועזי‪ ,‬כאילו הייתה העברית‬ ‫‪01‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שפחה ללא כבוד‪ .‬נמצא שמילים לועזיות "דורסות" מילים עבריות‪ ,‬ואיש אינו פוצה פה‬ ‫ומצפצף‪ .‬מדי פעם נשמעים קולות נרגשים התובעים את עלבון השפה העברית ועלבון‬ ‫דורות של יוצרים אשר מסרו נפשם עליה ‪.‬סופרים‪ ,‬אמנים ושוחרי השפה הקוראים מתוך‬ ‫אחריות ואכפתיות להשיב לשפה העברית את כבודה האבוד‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה מי נתן יד למחדל התרבותי הזה? האם מחדל זה צמח בן לילה בלא‬ ‫פסקה ו‬ ‫‪05‬‬ ‫שידענו‪ ,‬כמו סרטן שמכלה את תאי הגוף הבריאים? כיצד הגענו למעמד עצוב זה של‬ ‫השפלת הלשון העברית‪ ,‬והאם אכן זהו תהליך בלתי הפיך?‬ ‫אחת התופעות התמוהות בעינינו היא הפקרת השפה והשארתה בידי המכונים ללימוד‬ ‫פסיכומטרי‪ .‬מתברר שלמכונים אלו מערכות משומנות ללימוד אוצר השפה העברית‪ .‬הם‬ ‫פסקה ז‬ ‫‪41‬‬ ‫מפיצים כרטיסיות ושופע תרגילים‪ ,‬שמקומם האמיתי הוא במערכת החינוך‪ .‬נוצר מצב‬ ‫מגוחך שהתלמיד נחשף לעושרה של השפה ולרבדיה השונים בדרך כלל רק כאשר הוא‬ ‫רוצה להתקבל ללימודים גבוהים‪.‬‬ ‫לאן נעלם לימוד השפה במערכת החינוך אם הורים וילדים מגלים שרק במכונים‬ ‫פסקה ח‬ ‫הפרטיים לומדים צירופי מילים ופתגמים? וגם כשבוחנים את יחס התלמידים לשפתם‪ ,‬אנו‬ ‫תמהים לא פעם מדוע אין התלמיד מתגאה בשפתו? מתברר שעם הספר רחוק היום‬ ‫‪45‬‬ ‫פסקה ט‬ ‫מתרבות הספר ואין תרבות קריאה‪ .‬לעם הספר אין יחס לתרבות הכתובה ובמקרה הטוב‬ ‫הוא הפך ל"עם העיתון"‪.‬‬ ‫אנו קוראים למורים‪ ,‬למחנכים ולאנשי הרוח לראות את מצבה של העברית ולחשוב‬ ‫כיצד ניתן להשיב את הגלגל אחורנ ית‪ .‬האם נעצום עינינו ונניח לעגלה להידרדר במדרון עד‬ ‫לתהום? כל מי שחש אחריות לעברית כלשון לאומית וכלשון אם צריך לקום ולהגן עליה‪.‬‬ ‫הגיעה העת להשיב לשפה את כבודה ולהכיר אותה על רבדיה‪ .‬אם נכיר את נכסינו‬ ‫הרוחניים‪ ,‬נדע גם להוקיר אותם ולהנחיל אותם לדור הבא‪.‬‬ ‫פרק א'‪ -‬הבנה והבעה ( ‪ 05‬נק' )‬ ‫ענו על כל השאלות ‪: 0-9‬‬ ‫‪ .0‬ציינו שלוש עובדות מהמאמר המעידות על מצבה הגרוע של העברית‪ 6 ( .‬נק' )‬ ‫‪ .0‬כותבי המאמר טוענים "בכל שפה ובכל ארץ יש סלנג"‪ ,‬אולם מה בכל זאת מתחייב‬ ‫‪,‬לדעתם‪ ,‬בכתיבה ? ( ‪ 4‬נק' )‬ ‫‪45‬‬ ‫‪ .0‬מהו הקשר בין פסקה א' לבין פסקות ד‪-‬ה ? ( ‪ 4‬נק' )‬ ‫ב‪ .‬השוואה‬ ‫א‪ .‬סיבה ותוצאה‬ ‫ג‪ .‬הכללה ופירוט‬ ‫ד‪ .‬בעיה ופתרון‬ ‫‪ .4‬לפי פסקה ה' ‪ ,‬כיצד מתבטא הלעז בחיינו ? ( ‪ 4‬נק' )‬ ‫‪ .5‬פסקות ז‪-‬ח מתארות תופעה ‪.‬רשום מהי התופעה והסבר אותה‬ ‫בלשונך ( ‪ 5‬נק' ) ‪.‬‬ ‫‪ .6‬ציין למה מתייחסים האיזכורים המודגשים הבאים ‪ 00 ( :‬נק')‬ ‫א‪ .‬ולפעמים אף רומסים אותה ( שורה ‪. ) 7‬‬ ‫ב‪ .‬הם החלו להשחית כל חלקה טובה ( שורה ‪) 00‬‬ ‫ג‪ .‬אשר מסרו נפשם עליה ( שורה ‪) 00‬‬ ‫ד‪ .‬הם מפיצים כרטיסיות ושפע תרגילים ( שורה ‪) 09‬‬ ‫‪ .7‬העתק את סוג הקשר הנכון אשר מבטאת מילת הקישור‬ ‫במשפטים הבאים ( ‪ 6‬נק' ) ‪:‬‬ ‫א‪" .‬ובכל ארץ יש סלנג‪.‬אך כל הדוברים מודעים לכך" ( שורות ‪) 00‬‬ ‫( ‪ ) 0‬ניגוד‬ ‫(‪ )0‬הוספה‬ ‫( ‪ )0‬ברירה‬ ‫( ‪ ) 4‬ויתור‬ ‫ב‪ .‬הסלנג כפוף במידה מוגבלת לכללי השפה ותקינותה‪ ,‬ולכן חדירת הלעז לתוכו פשוטה‬ ‫( שורות ‪) 05‬‬ ‫( ‪ )0‬ויתור‬ ‫( ‪ ) 0‬הוספה‬ ‫(‪ )0‬תוצאה‬ ‫‪44‬‬ ‫( ‪ )4‬זמן‬ ‫איך לזהות שקרנים‬ ‫(מעובד על פי מאמר מאת ליאת משאט פריזם‪ ,‬ידיעות אחרונות‪)22/2/2112 ,‬‬ ‫א‪ .‬הבוס שלך נחוש בדעתו שאין סיכוי שהשנה החברה תוכל לשלם לך את הבונוס השנתי‬ ‫שמגיע לך‪ ,‬אז למה עמיתך למחלקה נראה כמו מי שזכה בלוטו? היא הבטיחה בדמעות שהיא‬ ‫קנתה רק זוג נעליים אחד‪ ,‬וגם זה במבצע‪ ,‬אז למה כל שקיות המעצבים האלה נמצאות בכל פינה‬ ‫בבית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפעמים האינסטינקטים שלכם פשוט מתעקשים שמשהו "מריח לא טוב"‪ ,‬אבל אינכם‬ ‫יודעים להניח את האצבע על הנקודה‪ .‬החדשות הטובות הן שאתם לא צריכים לחבר את כל‬ ‫ה"חשודים" שלכם למכונת פוליגרף כדי להבחין בין דוברי האמת לתואמי פינוקיו‪ .‬הודות‬ ‫למחקרים חדשים‪ ,‬שהצליחו לחדור אל תוך מעמקי הפסיכולוגיה של השקר‪ ,‬מחקרים שעוזרים‬ ‫לסוכני אף‪-‬בי‪-‬אי לחקור חשודים – גם השקרנים המנוסים ביותר יכולים להיתפס בקלקלתם בשל‬ ‫שרשרת סימנים שהם שולחים אלינו‪ ,‬כאשר הם משקרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מתברר שגם כשאנחנו מנסים לכסות על הרגשות האמיתיים שלנו על ידי הסוואה‬ ‫מכוונת של התגובות הטבעיות של הגוף‪ ,‬הקשר בין מה שאנו אומרים לבין תגובות הגוף‪ ,‬יישאר‬ ‫תמיד‪ .‬לכן בפעם הבאה שאתם חושדים שמישהו משקר לכם‪ ,‬נסו להשתמש בטכניקות הבאות כדי‬ ‫לחשוף את המתחזה שלפניכם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סוכני אף‪-‬בי‪-‬אי לומדים להאזין למילים שבהן החשודים משתמשים כאשר הם‬ ‫מתבקשים לספק לעצמם אליבי‪ .‬מתברר שהשקרנים נמנעים מלהתייחס לעצמם בסיפורים שלהם‪.‬‬ ‫אנשים מרגישים בדרך כלל לא בנוח כשהם משקרים ובדרך אינסטינקטיבית מנסים להרחיק‬ ‫עצמם מדבר השקר שהם מספרים‪ .‬נניח ששאלתם את החבר שלכם מה עיכב אותו בשעת לילה‬ ‫מאוחרת‪ ,‬כשהיה אמור להגיע לארוחת ערב‪ ,‬והוא טוען שהמכונית התקלקלה‪ ,‬ולכן נאלץ לחכות‬ ‫עד שרכב השירות יגיע כדי לתקן אותה‪ .‬שקרן יגיד‪" :‬המכונית התקלקלה" במקום לומר‪:‬‬ ‫"המכונית שלי התקלקלה"‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אז אם אתם מתחקרים מישהו‪ ,‬והוא משמיט שוב ושוב מילים כמו‪" :‬אני"‪" ,‬לי"‪,‬‬ ‫"אותי"‪ ,‬ייתכן שיש לכם סיבה טובה לחשוד בו‪ .‬מצד שני‪ ,‬שקרנים נוטים לא להשתמש בשם‬ ‫האדם שהם משקרים אודותיו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬תשאלו שאלה פעם אחת‪ ,‬והשקרן ישלוף את התשובה המוכנה שלו‪ .‬תשאלו את השאלה‬ ‫פעמיים‪ ,‬ותשמעו אותה התשובה שוב‪ .‬אבל אם תשאלו את השאלה בפעם השלישית‪ ,‬יש סיכוי‬ ‫שהשקרן יתוודה‪ .‬והסיבה היא שלבני אדם יש נטייה טבעית לומר את האמת‪ ,‬כיוון שהשקר הוא‬ ‫מצב לא טבעי שהגוף נמצא בו‪ .‬כשהגוף מכין את עצמו לקחת את הסיכון שבשקר‪ ,‬קצב פעימות‬ ‫הלב ולחץ הדם עולים‪ ,‬והגרון מתייבש‪ .‬אם תחכו בין הפעם השנייה לשלישית‪ ,‬הגוף יירגע בזמן‬ ‫הזה‪ ,‬ו כל התגובות הפיזיות של השקר יתפוגגו‪ .‬עתה‪ ,‬כאשר תשאלו את החשודים שלכם את‬ ‫השאלה בפעם השלישית‪ ,‬תתפסו אותם לא מוכנים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬עליכם לנטוש את העצות המסורתיות שלפיהן שקרנים לעולם אינם מישירים מבט‪.‬‬ ‫שקרנים מודעים היטב לקונספט הזה‪ ,‬ולכן הטובים שביניהם יוודאו שיש להם קשר עין טוב‬ ‫כשהם מספרים‬ ‫‪42‬‬ ‫בדותות‪ .‬הסימן הטוב ביותר הוא מבט לא מתחמק‪ .‬שקרנים מביטים בכם יותר ממה שאתם‬ ‫הייתם מצפים מאחר‪ ,‬ומפצים בדרך זו על השקרים שלהם‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מבחן מדויק נוסף הוא להתבונן באיזה כיוון זזות העיניים של האדם מולכם‪ ,‬בעת‬ ‫שהתבקש להיזכר באירוע שאתם חושדים בו שהוא משקר לגביו‪ .‬תזוזת העיניים שלו מגלה באיזו‬ ‫צורה המוח שלו עובד‪ ,‬ובאיזה חלק של המוח הוא משתמש‪ .‬רוב האנשים מסתכלים ימינה כאשר‬ ‫הם ממציאים דבר שקר‪ .‬אם מישהו מנסה להיזכר במשהו שקרה באמת‪ ,‬הוא יסתכל שמאלה‪.‬‬ ‫התגובה הזו היא כה מהירה‪ ,‬ולכן כמעט בלתי אפשרית לזיוף‪.‬‬ ‫ט‪ .‬בנוסף‪ ,‬נסו את התרגיל הבא על חברים‪ .‬שאלו אותם מה עשו לפני שני ערבים‪ ,‬מהרגע‬ ‫שבו עזבו את העבודה ועד שהלכו לישון‪ .‬במהלך התיאור הם יעשו כמה טעויות‪ .‬די קשה לזכור את‬ ‫כל הפרטים של תקופת זמן כזו‪ .‬כאשר אנשים נותנים דיווח אמיתי לגבי מעשיהם‪ ,‬הם יתקנו את‬ ‫עצמם לעיתים קרובות בעת שהם מארגנים את הזיכרונות שלהם‪ .‬הם יגידו‪ " :‬הגעתי הביתה‪,‬‬ ‫התיישבתי מול הטלוויזיה‪ .‬לא בעצם דיברתי קודם עם אימא שלי‪ ,‬ואז ראיתי טלוויזיה‪.‬‬ ‫י‪ .‬אבל שקרנים לא עושים את הטעויות האלה במהלך העדות שלהם‪ ,‬מאחר שהם חשבו‬ ‫היטב על התרחיש השקרי‪ .‬הם לעולם לא יאמרו‪" :‬רגע‪ ,‬אני טועה"‪ .‬דווקא אי ההודאה שהם עשו‬ ‫טעות בתיאור האירוע‪ ,‬מסגירה אותם‪ .‬גם קולם של השקרנים גבוה – סימן פיזי למתח שבו שרוי‬ ‫השקרן‪.‬‬ ‫יא‪ .‬לאדם שהמציא את מכשיר הפוליגרף‪ ,‬יש מבחן חדש בשרוול‪ .‬הפסיכולוג האמריקאי‪,‬‬ ‫ג'פרי קוהן‪ ,‬עובד בימים אלה על מכשיר שמודד את כל השינויים בשרירי הפנים של החשוד‬ ‫במהלך ריאיון‪ .‬לדבריו‪ ,‬אפשר לאמוד עד כמה כל שריר זז‪ ,‬וכמה זמן לוקח לו להשתנות‪ ,‬בין‬ ‫שההבעה של החשוד אמיתית או מזויפת‪.‬‬ ‫יב‪ .‬אבל אין צורך להמתין למכונה החדשה מאחר שהחיוך המזויף של השקרן יחשוף‬ ‫אותו בתוך שניות‪ .‬חיוך אמיתי הוא סימטרי‪ ,‬שווה בשני צידי הפנים‪ .‬הוא מגיע מהר ונעלם לאט‪.‬‬ ‫חיוך מזויף‪ ,‬מצד שני‪ ,‬מגיע לאט יותר‪ ,‬והוא מעט לא מאוזן‪ ,‬כאילו צד אחד של הפנים מתכוון‬ ‫לתגובה חיובית‪ ,‬בזמן שהצד השני לא בטוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬שרירי החיוך מצידי האף אינם בשימוש מלא‪.‬‬ ‫יג‪ .‬חוקרי אף‪-‬בי‪-‬אי לומדים שכאשר תופסים חשוד‪ ,‬התחושות האמיתיות שלו יופיעו על‬ ‫פניו לרגע קצרצר‪ ,‬לפני שהוא יתעשת וירכיב את תווי הפנים שלו כדי להסוות את הדבר‪ .‬עצם‬ ‫העובדה שהבעת הפנים השתנתה היא סיבה מספקת לחשוד שהתחושה וההבעה שאתם רואים‬ ‫כעת‪ -‬מזויפת‪.‬‬ ‫יד‪ .‬ולבסוף‪ ,‬תאמינו או לא‪ ,‬הסיפור של פינוקיו הוא סיפור אמיתי‪ .‬האף שלכם באמת גדל‬ ‫כאשר אתם משקרים‪ .‬בכלל‪ ,‬הגוף מגיב לסיפורים שקריים באמצעות הזרמת דם נוסף לפנים‪ .‬אצל‬ ‫חלק מהאנשים‪ ,‬התוצאה היא הפנים אדומות וסמוקות‪ ,‬דבר שגורם לאף להתנפח ולגדול בחלקי‬ ‫מילימטר‪ .‬מובן שהתופעה אינה גלויה לעין‪ ,‬אבל שקרנים ירגישו דקירות קטנות באף‪ ,‬ובאופן‬ ‫בלתי נמנע וללא כוונה הם ייגעו בו‪ ,‬וזה סימן ברור שהם משקרים‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫שאלות הבנה‬ ‫‪ .1‬הרעיון המרכזי של המאמר הוא‪( :‬העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה) (‪ 4‬נק')‬ ‫א‪.‬‬ ‫השוואה בין סיפור פינוקיו לבין שקרנים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להזהיר אותנו מפני אמירת שקרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לצייד אותנו בכלים פשוטים באמצעותם נבחין בדפוסי התנהגות של שקרנים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ליידע אותנו על מכשירים חדשים ללכידת שקרנים שפותחו לאחרונה ונמצאים בשימוש ה‪ -‬אף‪-‬‬ ‫בי‪-‬אי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הביאו ציטוט מן המאמר‪ ,‬המוכיח את תשובתכם בשאלה מספר אחת‪ 2( .‬נק')‬ ‫‪.3‬‬ ‫כיצד נפתח המאמר? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה‪ 3 ( .‬נק')‬ ‫א‪ .‬ציטוט‬ ‫ב‪ .‬הגדרה‬ ‫ג‪ .‬רצף של דוגמות ושאלות‬ ‫‪.5‬‬ ‫מה תורמת פתיחה מסוג זה למאמר? (‪ 4‬נק')‬ ‫‪ .4‬הכותבת מציעה מספר דרכים שונות לזהות שקרנים‪ .‬ציינו שלוש דרכים שונות המוזכרות‬ ‫במאמר לזיהוי שקרנים‪ .‬הביאו סימוכין לתשובתכם‪ 6( .‬נק')‬ ‫‪ .6‬כותבת המאמר משתמשת במספר רב של אמצעים רטוריים‪ .‬ציינו שלושה אמצעים רטוריים‬ ‫שונים‪ ,‬הדגימו אותם באמצעות ציטוטים‪ ,‬והסבירו את תרומתם למאמר‪ 2( .‬נק')‬ ‫‪ .7‬הסבירו במילים שלכם כיצד מוכיחה הכותבת כי הסיפור של פינוקיו הוא אמיתי‪ 5( .‬נק')‬ ‫‪ .8‬לפניכם הסבר קצר לגבי אופן הפעולה של מכשיר הפוליגרף‪:‬‬ ‫"מכשיר פוליגרף הוא מכשיר רפואי המודד שינויים גופניים המתרחשים במהלך סידרת שאלות‬ ‫אותן נשאל הנחקר על ידי חוקר‪ .‬מכונת אמת מודדת בדרך כלל את קצב פעימות הלב‪ ,‬לחץ הדם‪,‬‬ ‫קצב הנשימה ואת מידת מוליכות העור (המצביעה על רמת ההזעה של הנחקר)‪ .‬מה שמנסה החוקר‬ ‫לזהות באמצעות פוליגרף הוא הבדלים בין המדדים הללו בעת שהנחקר דובר אמת לבין המדדים‬ ‫בעת שהוא דובר שקר‪( ".‬מתוך אתר האינטרנט‪ :‬סודי ביותר)‬ ‫ציינו מאפיין אחד דומה ומאפיין שונה בין מכשיר הפוליגרף לבין המכשיר המתואר בפסקה י"א‪.‬‬ ‫(‪ 6‬נק')‬ ‫‪44‬‬ ‫חבורת הזבל‬ ‫(מעובד עפ"י מאמר מאת נדב העצני‪" ,‬מעריב"‪)09.10.14 ,‬‬ ‫פסקה א‬ ‫‪5‬‬ ‫פסקה ב‬ ‫ערב קיץ קסום בעכו העתיקה‪ .‬רוח קלה מנשבת על פני המפרץ הפסטורלי ובינות‬ ‫לסמטאות צופנות הסוד‪ .‬אנחנו צועדים בתוך "מסע מרגש אל עבר מפואר ואל חוויה‬ ‫מיוחדת במינה" שהובטח לנו באתר האינטרנט של משרד התיירות והחברה לפיתוח‬ ‫עכו‪ .‬מסע שבו "ניתן למצוא את טביעות אצבעותיהם של עמים רבים"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬לצד האתרים המרתקים בעיר העתיקה‪ ,‬קשה שלא להיתקל בטביעות האצבעות‬ ‫של עמי הארץ‪.‬‬ ‫במפרצה האינטימי של מסעדה מקומית מתערסלים בקבוקי פלסטיק משפחתיים‪,‬‬ ‫שהושלכו זה לא מכבר אל המים‪ .‬הם נושקים לשפע הטינופת הלא מבוקבקת‪ ,‬שהוטלה‬ ‫ממרומי הטיילת‪ :‬שקיות פלסטיק‪ ,‬ניירות‪ ,‬כורסה סלונית ישנה ‪ -‬ממגוון הפסולת‬ ‫‪ 01‬האנושית‪.‬‬ ‫בינות לסמטאות הצרות‪ ,‬בטיילת ובמרינה‪ ,‬קשה שלא להתרשם מטביעות אצבעות‬ ‫מטונפות נוספות של עם הארץ‪" .‬אכן‪ ,‬חוויה מיוחדת במינה‪".‬‬ ‫עכו היא אולי דוגמה קיצונית במיוחד‪ ,‬הן בכמות הזוהמה והן בניגוד הקיצוני שבין‬ ‫פסקה ג‬ ‫ִשכִּיֹות ה ֶח ְֹמדָּה שקיימות בה‪ .‬אבל‪ ,‬שיטוט בארץ הקודש בחודש אוגוסט מספק‬ ‫אלו ל ְֹ‬ ‫‪ 05‬חוויות עגומות נוספות‪ .‬על גדת הירדן‪ ,‬אי שם בין עמק החולה לשיפולי הגולן‪ ,‬משתרעים‬ ‫נאות דשא הנושקים לקו המים‪ .‬גם פה נערמים שרידי נוכחות הציוויליזציה המודרנית‪:‬‬ ‫שקיות ניילון‪ ,‬פחיות שתייה‪ ,‬קליפות גרעינים ומנגל שלם על גחליו‪ .‬קצת דרומה‪ ,‬בקצה‬ ‫חורשת אקליפטוס‪ ,‬על חופה של הכינרת‪ ,‬שוב אותו מחזה‪ .‬פחי הזבל שהוצבו כדי לאפשר‬ ‫‪01‬‬ ‫פסקה ד‬ ‫‪05‬‬ ‫פסקה ה‬ ‫היפטרות זמינה מן הטינופת‪ ,‬לא משכנעים את תוצריו הפגומים של המין האנושי‬ ‫לחסוך את שייריהם מהבאים אחריהם‪ .‬אלו הפכו כל בילוי בחופים הציבוריים שלנו‬ ‫לחוויה של קסם משולב בגועל‪.‬‬ ‫אולם זה לא חייב להיות כך‪ .‬זה לא כך‪ ,‬למשל‪ ,‬על גדות אגמי צפון איטליה‪ ,‬שגם על‬ ‫חופיהם מבלים מיליונים את חופשת הקיץ‪ .‬גם שם עושים קמפינג‪ ,‬טובלים במים‬ ‫הקרים‪ְֹ ,‬מ ַמנְֹ ְֹגלִים‪ ,‬ולא משאירים שאריות‪.‬‬ ‫אז מה‪ ,‬טיפול ראוי בזבל הוא יעד הנשגב מיכולותיה של מדינת ישראל? מדינה‬ ‫המתקדמת מרחק רב מאיטליה בתחומים כמו היי טק מחד‪ ,‬ולוחמה בטרור מאידך‪,‬‬ ‫אינה מסוגלת לרסן את חבורות הזבל שלה?‬ ‫אפשר וצריך‪ ,‬כמובן‪ ,‬לחנך‪ .‬מרבית האוכלוסייה מנקה אחריה‪ ,‬וגם רבים‬ ‫מהמלכלכים ישכילו‪ ,‬במאמץ הסברתי קל‪ ,‬להתגבר על מנטליות פגומה ועל חוסר‬ ‫‪ 01‬מודעות‪ .‬מסע הסברתי דומה עצר לפני שנים את קטיפת הפרחים המוגנים‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬הטמעה חינוכית אורכת שנים וצורכת תקציבים‪ ,‬בעוד שאת הטינופת אפשר וצריך‬ ‫לעצור מהר ובזול‪ .‬זה רק מחייב לשנות מן היסוד את מדיניות הענישה כלפי עברייני‬ ‫הלכלוך‪.‬‬ ‫משרד התיירות יכול להמשיך ולהזרים מיליונים לשיפוץ מבנים עתיקים בעכו‪ ,‬אבל‬ ‫פסקה ו‬ ‫‪45‬‬ ‫‪ 05‬אם לא יוטל קנס של ‪ 0,511‬ש"ח על כל משליך בקבוק למים‪ ,‬לא תסּור תחושת הגועל‬ ‫מהביקור במקום‪ .‬ואם מטנף שלא ישלם לא ימצא את עצמו מבלה ‪ 04‬שעות במעצר‪ ,‬לא‬ ‫תהיה תוחלת גם לקנסות הגבוהים‪ .‬מי שישלם הון‪ ,‬או יבלה כמה שעות במעצר בגלל‬ ‫שקית ניילון ריקה‪ ,‬ידאג מעתה לנקות אחריו‪ ,‬וגם יתרום להיגיינה הקולקטיבית שלנו‬ ‫בתחומים‬ ‫‪ 41‬אחרים‪ .‬הגיע הזמן לתת לנו ליהנות ממה שהוא מובן מאליו בכל כך הרבה מקומות אחרים‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫ענו על כל השאלות ‪ 06( 06-40‬נקודות)‬ ‫‪ .06‬מה הן שתי ההצעות של כותב המאמר לפתרון הבעיה?‬ ‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫‪ .07‬לשם מה מזכיר הכותב את עניין קטיפת הפרחים המוגנים? (‪ 0‬נקודות)‬ ‫‪ .00‬הקיפו במעגל את התשובה הנכונה בסעיפים א' וב'‪.‬‬ ‫א‪" .‬בינות לסמטאות צופנות הסוד" (שורה ‪)0‬‬ ‫מהי משמעות המילה צופנות לפי הקשרה במאמר?‬ ‫‪ .0‬מונעות‬ ‫‪ .0‬מסתירות‪ ,‬מחביאות‬ ‫‪ .0‬מעבירות סימנים מוסכמים‬ ‫‪ .4‬מעלות ריח של צוף הפרחים‬ ‫(‪ 0‬נקודה)‬ ‫ב‪" .‬הטמעה חינוכית" (שורה ‪)00‬‬ ‫מהי משמעות המילה הטמעה לפי הקשרה במאמר? (‪ 0‬נקודה)‬ ‫‪ .0‬הפנמה מלאה של הדבר‪.‬‬ ‫‪ .0‬יצירת חומר אורגני‪.‬‬ ‫‪ .0‬שימוש בדרך נוקשה‪.‬‬ ‫‪ .4‬נקיטת דרך ליברלית‪.‬‬ ‫‪ .09‬כתבו ְֹלמָּה מתייחס כל אחד מהאזכורים שלפניכם‪ ,‬המודגשים בקו‪:‬‬ ‫א‪ .‬אלו הפכו כל בילוי (שורה ‪ 0( )01‬נקודה)‬ ‫ב‪ .‬זה רק מחייב (שורה ‪)00‬‬ ‫(‪ 0‬נקודה)‬ ‫‪ .41‬הצירוף "טביעות האצבעות" חוזר פעמיים בפסקה א'‪:‬‬ ‫פעם בשורה ‪ 4‬ופעם בשורה ‪.5‬‬ ‫מהי כוונתו של כותב המאמר לגבי הצירוף בכל אחת מהפעמים? (‪ 0‬נקודות)‬ ‫‪ .40‬מצאו בטקסט שני אמצעים רטוריים שונים‪ ,‬והדגימו אותם‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫‪48‬‬ ‫לחנך את דור המבול‬ ‫אילון שוורץ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫(מעובד על פי הפתיחה והחלק הראשון ממאמרו של אילון שוורץ ‪ ,‬פנים ‪ ,21‬קיץ ‪)2112‬‬ ‫פסקה א‬ ‫פסקה ב ‪4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פסקה ג‬ ‫‪14‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פסקה ד‬ ‫‪24‬‬ ‫פסקה ה‬ ‫‪31‬‬ ‫זה עשור טוענים מדענים חשובים בעולם כי אנו הולכים לקראת משבר סביבתי חמור‬ ‫המסכן את עתיד האנושות כולה‪ ,‬וכי יש צורך דחוף בשינוי רדיקלי באורחות חיינו‪.‬‬ ‫האם מערכת החינוך מסוגלת להתמודד עם המשבר הסביבתי ולחנך דור ללכת בדרך‬ ‫אחרת? ספק רב‪ .‬בוודאי לא לאור מה שראינו עד עכשיו‪]...[ .‬‬ ‫לְ מה חותרים כשמדברים על חינוך סביבתי‪ ,‬ובמה הוא שונה כל כך מהקיים? טעות‬ ‫היא‪ ,‬למשל‪ ,‬לחשוב שהחינוך הסביבתי הוא פשוט עוד תחום ידע שיש להוסיפו לתכנית‬ ‫הלימודים‪ .‬הוגה הדעות דוד אור טוען כי אין אנו זקוקים לסתם עוד ידע‪ .‬הדור שלנו‬ ‫הוא מן הידענים שהאנושות הכירה‪ ,‬וזה לא מנע את המשבר הסביבתי‪ .‬אפשר אפילו‬ ‫לטעון שזה מה שגרם למשבר או תרם לו רבות‪ .‬דרושה תבונה ולא רק ידע‪ ,‬וזו משימה‬ ‫חינוכית שונה בתכלית‪ .‬השאלה היא אפוא מה חסר בחינוך היום‪ ,‬ומה נדרש כדי ליצור‬ ‫דור נבון‪ ,‬ולא רק דור יודע‪.‬‬ ‫***‬ ‫לדעת מבקר התרבות ניל פוסטמן‪ ,‬לכל ילד יש מדד פנימי ל"חנטריש"‪ .‬כשמורה מתחיל‬ ‫להטיף מוסר‪ ,‬קול קטן בראש של כל תלמיד צועק‪" :‬שטויות!"‪ .‬יש מרחק עצום בין מה‬ ‫שהחינוך מצהיר עליו כערך שלאורו הוא פועל‪ ,‬ובין ההתנהגות היום‪-‬יומית של מורות‬ ‫ומורים‪ ,‬ושל המערכת כולה‪ .‬כל ילד רואה את הסתירה ויודע שהנעשה ולא הנאמר הוא‬ ‫האמתי‪ .‬באוּברלין קולג' שבארצות הברית הגיע סגל לימודי הסביבה למסקנה‬ ‫ִ‬ ‫השיעור‬ ‫שהסתירה נפוצה גם בחינוך הכביכול‪-‬סביבתי‪ :‬מדברים הרבה על המשבר הסביבתי‬ ‫ועל הצורך לשנות הרגלים וכיוון‪ ,‬אבל בו בזמן התלמידים ממשיכים ללמוד שיעורים‬ ‫אחרים מסביבתם‪ .‬קחו למשל את הבניינים שבהם לומדים‪ .‬בניינים אלו צורכים‬ ‫אנרגייה‪ ,‬פולטים זיהומים‪ ,‬פוגעים בצמחייה ובמגוון המינים‪.‬‬ ‫באוברלין הגיעו למסקנה שיש לשנות כיוון‪ .‬הם יזמו בניית בית חדש לתכנית לימודי‬ ‫הסביבה ‪ -‬בניין שייצור יותר אנרגייה משהוא צורך; שימחזר את כל המים האפורים;‬ ‫שיתרום ולא יזיק למגוון הביולוגי על ידי שימור ושחזור של המערכות האקולוגיות‬ ‫הטבעיות במקום; שלא ישתמש בשום חומר שידוע כמסרטן; הבניין יתוכנן כך שתהיה‬ ‫אפשרות לשימוש חוזר בחומרים וחלקים לאחר מיצוי השימוש בהם‪.‬‬ ‫הבניין באוברלין הוא אולי הדוגמה המתקדמת ביותר לקשר בין תוכן הלימודים ובין‬ ‫מימושו במציאות‪ ,‬אך הוא בוודאי אינו הדוגמה היחידה‪ .‬בגני ילדים‪ ,‬בבתי ספר‬ ‫יסודיים‪ ,‬בחטיבות ביניים‪ ,‬בבתי ספר תיכוניים‪ ,‬במכללות ובאוניברסיטאות‪ ,‬בעולם‬ ‫וגם בישראל‪ ,‬יש תנועה הפועלת ל"יירוק‪ 3‬ביה"ס"‪ ,‬או "יירוק הקמפוס"‪ :‬צמצום‬ ‫צריכת האנרגייה והמים; הפחתת הפסולת; מחזור נייר‪ ,‬מים וגרוטאות‪ ,‬והפיכת‬ ‫פסולת אורגנית לקומפוסט‪ ;4‬צילום משני צדי הדף‪ ,‬המביא לחיסכון מיָדי של ‪41%‬‬ ‫מרכז מכון הֶ של לחינוך סביבתי‪.‬‬ ‫‪ 1‬אילון שוורץ הוא ַ‬ ‫‪ 2‬פָ נים ‪ -‬כתב עת של הסתדרות המורים‪ .‬גיליון ‪ 21‬יוחד לנושא האקולוגיה ואיכות הסביבה‪.‬‬ ‫‪ 3‬המילה יֵרּוק נוצרה על פי שמה של תנועת הירוקים (‪ )greenpeace‬הפועלת ברחבי העולם למען איכות‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫‪ 4‬קו ְֹמפוֹסט – זבל אורגני המיוצר באופן מלאכותי מתערובת של שיירים אורגניים (כמו מזונות וצמחים)‪,‬‬ ‫שנרקבים ומתפרקים‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫פסקה ו‬ ‫‪34‬‬ ‫‪51‬‬ ‫פסקה ז‬ ‫‪54‬‬ ‫פסקה ח‬ ‫‪41‬‬ ‫‪44‬‬ ‫בשימוש בנייר; גידול ירקות ושחזור מערכות אקולוגיות מקומיות בחצר בית הספר;‬ ‫עידוד תחבורה ידידותית לסביבה שתשמש את הצוות ואת התלמידים‪.‬‬ ‫יש בעשייה הזאת קביעה ערכית‪ ,‬ויש המתנגדים לקביעה זו‪ .‬מי קבע שעל החינוך לעודד‬ ‫תפיסת עולם סביבתית? מי קבע שהליכה ברגל לבית הספר טובה מנסיעה ברכב‪ ,‬או‬ ‫שחיסכון באנרגייה טוב מצריכה שמעודדת צמיחה כלכלית? לפי תפיסה מקובלת‬ ‫בחברה ובחינוך‪ ,‬האדם נתפס כיצור מיוחד במינו בתוך הבריאה‪ .‬בזכות יכולתו‬ ‫השכלית וכושרו לייצר כלים האדם משפיע על העולם ומנצל אותו בקנה מידה שאין‬ ‫דומה לו בקרב החיות‪ .‬האדם מתעלה מעל מגבלות העולם וכבר אינו תלוי בו‪ .‬החינוך‬ ‫המבוסס על תפיסה זו מפתח גישה שלפיה האדם הוא אדון העולם הודות לשכלו‪,‬‬ ‫שהוא מקור ייחודו ובסיס יכולתו לשלוט בבריאה‪.‬‬ ‫לעומת תפיסה זו קובע החינוך הסביבתי דרך אחרת‪ .‬לא רק הייחוד של האדם חשוב‪,‬‬ ‫אלא גם היותו חלק מן הבריאה‪ .‬השיעור המרכזי של החינוך הסביבתי הוא שהאדם‬ ‫שייך לעולם‪ ,‬תלוי בו והוא חלק ממנו‪ .‬זוהי קביעה ערכית‪ ,‬וכפי שדוד אור טוען‪ ,‬היא‬ ‫אינה ניטרלית‪ ,‬נטולת עמדה‪ ,‬ולכן היא צריכה להיות חשופה לביקורת‪ .‬לפי הראייה של‬ ‫החינוך הסביבתי‪ ,‬זו יוהרה וטיפשות להתחשב רק בייחודו של האדם‪ ,‬ולהתעלם‬ ‫ממגבלותיו כחלק מהעולם הנושם‪ ,‬החי והמת‪.‬‬ ‫במיוחד במאת השנים האחרונות העשייה של האדם מתנהלת כמערכת עצמאית בלי‬ ‫התחשבות בטבע‪ .‬פליטת גזים לאוויר‪ ,‬זיהום המים‪ ,‬ניצול משאבים ִמ ְתכַלִ ים‪ ,‬ייצור‬ ‫פסולת ללא מוצא‪ ,‬גידול בטור גאומטרי של הצריכה – כל אלה מתנהלים כאילו לזלזול‬ ‫של האדם בעולם‪ ,‬באדמה שניתנה לו "לעבדּה ולשמרּה"‪ ,‬אין השלכות על חייו‪ .‬מערכת‬ ‫הטבע היא מערכת מחזורית‪ ,‬ועל אף היציבות המדהימה של המערכות האקולוגיות‬ ‫תומכות החיים‪ ,‬כשאנו מתעלמים לגמרי מתלותנו בהן‪ ,‬אנו מסכנים אותן ובעקבות‬ ‫זאת גם את עצמנו‪ .‬החינוך הסביבתי מלמד שהאדם הוא אכן יצור מיוחד במינו‪ ,‬אך‬ ‫הוא גם חלק מן העולם ואינו ניצב מעל לחוקיו‪.‬‬ ‫ענה על כל השאלות ‪ 5-1‬על פי המאמר‬ ‫‪ .1‬א‪" .‬כל ילד רואה את הסתירה" (שורה ‪.)14‬‬ ‫הסבר את הסתירה בתחום החינוך הסביבתי‪ 3[ .‬נק']‬ ‫ב‪ .‬בפסקות ד‪-‬ה הכותב מביא דוגמאות‪.‬‬ ‫הסבר מה מבקש הכותב להבהיר באמצעות דוגמאות אלו‪ 3[ .‬נק']‬ ‫‪ .2‬בפסקות ו‪-‬ז מוצגות שתי תפיסות‪.‬‬ ‫א‪ .‬תפיסה אחת סובבת סביב השדה הסמנטי של העליונות‪ ,‬והתפיסה האחרת סובבת סביב‬ ‫השדה הסמנטי של חלק (מן השלם)‪.‬‬ ‫בחר באחד מן השדות הסמנטיים האלה‪ ,‬והבא מפסקות ו‪-‬ז שלוש מילים (או צירופי‬ ‫מילים) לשדה שבחרת‪ 3[ .‬נק']‬ ‫ב‪ .‬שתי התפיסות מנוגדות זו לזו באופן חלקי‪.‬‬ ‫הסבר קביעה זו‪ 3[ .‬נק']‬ ‫ג‪ .‬באיזו משתי התפיסות הכותב תומך? בסס את דבריך על המאמר‪ 3[ .‬נק']‬ ‫‪46‬‬ ‫‪ .3‬המילים "לעבדּה ולשמרּה" (שורה ‪ )41‬לקוחות מן הפסוק‪:‬‬ ‫ָאדם וַ יַנִ חֵ הּו בְ גַן‪-‬עֵ ֶדן לְ עָ בְ ָדּה ּולְ שָ ְמ ָרּה" (בראשית ב‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫ֹלהים אֶ ת הָ ָ‬ ‫"וַ יִ ַקח ה' אֱ ִ‬ ‫הסבר את התפקיד הרטורי של אזכור הפסוק הזה במאמר‪ 2[ .‬נק']‬ ‫‪ .5‬המטרה המרכזית של כותב המאמר היא‪:‬‬ ‫– להמליץ על דרך חדשה בחינוך הסביבתי‪.‬‬ ‫– להתריע על המשבר הסביבתי המסכן את העולם‪.‬‬ ‫– להציע רעיונות כלליים לפתרון המשבר הסביבתי‪.‬‬ ‫– לסקור דרכים בחינוך הסביבתי‪.‬‬ ‫העתק למחברתך את התשובה הנכונה‪ ,‬ובסס אותה על מובאה מפתיחת המאמר (פסקות א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫משחק ילדים ‪ -‬דבר רציני מאוד‬ ‫(מתוך הספר "חושים ומפגשים בתנועה" שכתבו *סמדר כרמון ונועה לויאן אלול)‬ ‫‪0‬‬ ‫כל הילדים משחקים‪ ...‬בקבוצה ולבד‪ ,‬עם חוקים ובלי חוקים‪ .‬משחקי תפקידים‪ ,‬משחקי‬ ‫דמיון‪ ,‬משחקים בתנועה‪ ,‬משחקי קופסה‪ ...‬מדוע ילדים משחקים? מהי חשיבות‬ ‫המשחק להתפתחות התקינה של הילד? על כך ועל ההכשרה המקצועית של מדריכים‬ ‫‪5‬‬ ‫לגיל הרך ‪ -‬סמדר כרמון מתוך הספר "חושים ומפגשים בתנועה‪".‬‬ ‫מי מאתנו לא שיחק בילדותו ומי לא זוכר את מתיקות החוויה? על כך כותב יוסי גמזו‪,‬‬ ‫"כשהילד הוא ילד‪ ,‬פספוס וננס‪ ,‬הוא תמיד משחק לו‪ ,‬סתם ככה ‪ -‬משחק "מחבואים"‪,‬‬ ‫"קלאס" ו"תופסת"‪ ,‬וחוץ מזה ‪ -‬גם "הנדס‪-‬אפ"‪ ,‬מחניים או "פנדלים" וכל מה שרק מכייף‬ ‫‪01‬‬ ‫ויש חשק‪ :‬למשל "סוס ארוך" במגרש על החול או "שוטרים וגנבים" על הדשא‪( "....‬מתוך‬ ‫משחקי ילדות)‪ .‬המשחקים מלווים אותנו לאורך כל החיים‪ ,‬בינקות‪ :‬משחקי מובייל‬ ‫וקשקשנים‪ ,‬ובפנסיה‪ :‬משחקי קלפים ומשחקי קופסה למיניהם‪.‬‬ ‫אולם תקופת המשחקים האינטנסיבית ביותר‪ ,‬מתרחשת בגיל הרך בין שנתיים לשש‪.‬‬ ‫חוקרים רבים עסקו בשאלה מדוע הילד משחק‪ ,‬מדוע יש בו את הצורך למשחק‪ .‬על כך‬ ‫נותנות תשובה שתי תיאוריות עיקריות‪ :‬האחת של פיאז'ה והשנייה של פרויד ושל‬ ‫‪05‬‬ ‫אריקסון‪.‬‬ ‫לפי פיאז'ה ‪ ,‬המשחק משמש כאמצעי למידה של הילד על הסביבה ומשקף את רמת הידע‬ ‫שלו‪ .‬פיאז'ה (‪ )1262‬מתאר את המשחק כגורם המשפיע על תהליכים מוטוריים‪,‬‬ ‫קוגניטיביים וחברתיים אצל הילד‪ .‬ככל שהחשיבה מתפתחת‪ ,‬המשחקים משתנים‬ ‫‪01‬‬ ‫ומתפתחים בהתאם‪ .‬כלומר‪ ,‬ממשחקי חושים כמו השחלת חפצים‪ ,‬נענוע חפצים‪ ,‬למשחקי‬ ‫דמיון כמו "הברווז העליז" (מרגלית עקביא)‪ ,‬למשחקים מסובכים הכוללים את כל משחקי‬ ‫הספורט ולמשחקים שיש בהם תחרותיות וחוקים ברורים‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪49‬‬ ‫פרויד ואריקסון רואים בהתפתחות המשחק כר להתפתחות חברתית ולביטוי רגשי‪ ,‬כלומר‬ ‫התמודדות עם פחדים‪ ,‬התמודדות עם המציאות והתמודדות עם רגשות‪.‬‬ ‫אליס טוען שלא קיימת תיאוריה אחת שתוכל להשיב בשלמות מדוע ילדים משחקים‪ .‬הוא‬ ‫טוען שמשחק הנו תוצאה של הצורך של היחיד ליצור פעילות גומלין עם הסביבה ועם‬ ‫עצמו‪ .‬בספרו הקלאסי‪" ,‬מדוע ילדים משחקים" (‪ ,)1273‬מעלה אליס את תיאורית הגירוי‬ ‫האופטימאלי‪ .‬הילד משתוקק לגלות את הסביבה החדשה דרך המשחק‪ .‬כשההתעניינות‬ ‫במשחק נפסקת עלינו להעלות בפני הילד גירוי חדש‪ ,‬ליצור סביבת משחק חדשה‪ ,‬וזאת‬ ‫בכדי להעלות את רמת ההתעניינות ואת רמת העוררות‪.‬‬ ‫ספנסר ושילר (‪ )1884‬מסבירים שלאדם יש צורך בשחרור אנרגיות עודפות והדרך הטבעית‬ ‫לעשות זאת היא דרך משחק‪ .‬על פי תיאוריה זו ההפסקות הניתנות לילדים בין השיעורים‪,‬‬ ‫‪01‬‬ ‫מנוצלות ע"י הילדים לפורקן אנרגיה עודפת ולשחרור‪ .‬כל תיאוריות המשחק חשובות‬ ‫ותורמות להבנת הצורך של הילד במשחק‪ ,‬ולכן ההנחיה שלנו כאנשי חינוך היא להרחיב‬ ‫את הפעילויות לילדים בכל מפגש עמם דרך משחקים‪ ,‬לגוון את השיעורים וליצור עניין כדי‬ ‫לאפשר להם להגיע לגילויים‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫למשחק תפקידים רבים‪ .‬אחד מהם הוא לחקור חקירה פעילה את הסביבה ולהתמצא‬ ‫במרחב‪ :‬עולמו המתרחב של הילד מציג בפניו אלפי גירויים בלתי ברורים‪ ,‬שהוא מנסה‬ ‫להעניק להם סיבתיות והקשר‪ .‬הילד נוגע בדברים החדשים‪ ,‬מזיז אותם‪ ,‬מרגיש מה‬ ‫התחושה שהם מעבירים‪ ,‬מסתכל למה הם גורמים ואיך‪ .‬חקירות פיסיות אלה במהלך‬ ‫משחק מעשירות את ידיעותיו‪.‬‬ ‫המשחק תורם גם ללימוד התמצאות במרחב‪ :‬המשחק התנועתי המתרחש במרחב מלמד‬ ‫‪41‬‬ ‫את הילד התמצאות מרחבית תוך שינוי כיוונים ומהירויות‪ .‬הילד צריך למצוא את מקומו‬ ‫הפיסי במרחב ובין הילדים ולהגיע למטרה מסוימת‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשחק "מי מפחד מהדוב‬ ‫הצהוב" – הילד נדרש לעבור מצד אחד של החדר לצד השני מבלי להיתפס ומבלי להיתקל‬ ‫במשתתפים נוספים במשחק‪ .‬כך גם בכל משחקי התופסת למיניהם‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫משחקים רבים משמשים זירה להתנסות בתפקידים שונים‪ :‬בניסיון להבין את הסביבה‬ ‫משתמשים הילדים בדרך של חיקוי‪ ,‬של הצגה ושל משחק תפקידים‪ ,‬ובדרך זו מתנסים‬ ‫בתפקידים חברתיים שונים כמו‪ :‬שוטר‪ ,‬אימא‪ ,‬מוכרת וכד'‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשחק "מה‬ ‫מוכרים היום" ‪ -‬אחד הילדים הוא המוכר בחנות ומכריז על מה מוכרים היום‪ ,‬שאר‬ ‫הילדים מבצעים בתנועה את מה שנמכר‪ .‬כמו כן‪ ,‬מספקים אירועי משחק אלה זירה‬ ‫להרחבה ושימור תחושת העצמי‪ ,‬ומבססים בו את תחושת היכולת לבצע "מטלות של‬ ‫‪51‬‬ ‫מבוגרים"‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשחק "העיט‪ ,‬התרנגולת והאפרוחים" – הילד הראשון בטור הוא‬ ‫אימא תרנגולת שתפקידה לשמור על האפרוחים מפני העיט‪.‬‬ ‫המשחק הוא גם דרך להתמודדות עם פחדים ורגשות‪ :‬באמצעות משחק תפקידים או‬ ‫"האנשת" חיות‪ ,‬מתמודדים הילדים עם פחדים‪ ,‬עם חששות ועם נושאים המטרידים‬ ‫‪55‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אותם‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשחק "מי מפחד מהדוב הצהוב" – הילדים עונים‪" :‬אף אחד" או "לא‬ ‫מפחדים"‪ .‬לחיה יש תכונות המעוררות פחד אך גם הערצה‪ .‬האריה נתפס אצל הילד כחיה‬ ‫מפחידה אך עם עוצמה וכוח‪ ,‬ולכן רבים מהילדים יבחרו להתחפש לדמות זו‪.‬‬ ‫יתרה מכך המשחק מאפשר לילדים להביע רגשות‪ :‬יחסי גומלין הנוצרים בעת משחק‪,‬‬ ‫מחייבים את הילד להתמודד עם מצבים של שליטה‪ ,‬של ויתור‪ ,‬של נתינה ולקיחה‪ ,‬ושל‬ ‫קבלה ודחייה‪ .‬מצבים אלה מעוררים בילד רגשות שונים‪ :‬כעס‪ ,‬עלבון‪ ,‬שמחה‪ ,‬אהבה‪ ,‬והוא‬ ‫לומד להכירם ו"להשתמש" בהם‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫תפקיד חשוב נוסף של המשחקים הוא ביצירת התנסויות ותרגול מיומנויות חדשות או‬ ‫מוכרות‪ :‬למשל‪ ,‬מיומנויות של תקשורת ושל העשרת השפה‪ ,‬ומיומנויות של תנועה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬במשחק "ארנבת שחורה" בהתאמה לחגי ישראל ‪ -‬הילדים יושבים במעגל‪ ,‬ואחד‬ ‫הילדים הולך מסביב ואומר לכל ילד את אחד ממאפייני החג‪ ,‬וכשהוא פונה לאחד הילדים‬ ‫ומכריז על המאפיין שהוסכם מראש‪ ,‬הילד היושב קם ועל שניהם לרוץ‪/‬לקפוץ‪/‬לדלג‬ ‫(מיומנות מוטורית) עד שהגיע הראשון חזרה למקומו‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫דרכי הוראת המשחק הן מגוונות וחשוב להכירן ולהתאימן לשלבי ההתפתחות השונים‬ ‫בהם נמצאים הילדים ולמטרה אותה רוצים להשיג באמצעות המשחק‪ .‬כיום קיימים‬ ‫קורסים רבים המלמדים כיצד לבנות מפגשים בתנועה לפעוטות ולילדים‪ ,‬שפע של‬ ‫משחקים ופעילויות המגרים את מערכות החושים ותורמים להתפתחות‪.‬‬ ‫* סמדר כרמון ‪ -‬רכזת תחום הגיל הרך ‪ -‬בבית הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט‪.‬‬ ‫פרק ראשון – הבנה והבעה ( ‪ 05‬נקודות )‬ ‫בפרק זה שני חלקים‪ :‬הבנה והבעה‪.‬‬ ‫ענה על השאלות לפי ההוראות בכל חלק‪.‬‬ ‫חלק א‪ :‬הבנה (‪ 24‬נקודות)‬ ‫ענה על כל השאלות ‪ 4-1‬לפי המאמר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בחר בהיגד המבטא בצורה המדויקת ביותר את מטרת כתיבת המאמר‪,‬‬ ‫והעתק אותו למחברתך‪ 3(.‬נקודות)‬ ‫(‪)1‬‬ ‫להציג תיאוריות על חשיבות המשחק‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫לתאר את חשיבות המשחק בחיי ילדים ומבוגרים‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫לשכנע הורים לשחק עם ילדיהם‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫לתאר את תפקידי המשחק ואת תרומתו להתפתחות הילד ולעודד‬ ‫שילוב משחקים בכל מפגש עם ילדים‪.‬‬ ‫הבא מן המאמר הוכחה לבחירתך בשאלה ‪ 3( .1‬נקודות)‬ ‫‪24‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫במאמר מוצגות שתי תיאוריות עיקריות‪ :‬התיאוריה של פיאז'ה והתיאוריה‬ ‫של פרויד ואריקסון‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מהי השאלה הנבחנת בתיאוריות אלו? (‪ 3‬נקודות)‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מהו ההבדל העיקרי בין שתי התיאוריות? (‪ 3‬נקודות)‬ ‫‪.4‬‬ ‫כותבות המאמר טוענות כי המשחק תורם רבות להתפתחות הילד‪.‬‬ ‫הבא מן המאמר שתי דוגמאות התומכות בטענה זו‪ 6( .‬נקודות)‬ ‫‪.0‬‬ ‫עיין בקטע הקצר שלפניך‪ ,‬וענה על השאלה שאחריו‪.‬‬ ‫משחק רשת הוא משחק מחשב מרובה משתתפים שבו משחקים באמצעות‬ ‫רשת מחשבים מקומית או באמצעות רשת האינטרנט‪ .‬קיימים סוגים שונים‬ ‫של משחקי רשת‪ ,‬אך בסיס המשחק הוא ביכולת של שחקנים בשר ודם לשחק‬ ‫זה מול זה דרך הרשת‪( .‬מתוך "ויקיפדיה")‪ 7( .‬נקודות)‬ ‫כיצד היו כותבות המאמר מגיבות על תופעת משחקי הרשת? נמק את דבריך‪.‬‬ ‫‪22‬‬