לשון א 011107 + לשון ב 011108

‫טקסטים לשיעורים הראשונים‬
‫בהבנה והבעה‬
‫תכנית המחצית השלישית‪2014 -‬‬
‫חזרה על עקרונות בסיסיים בהבנת הנקרא‬
‫בעבודה זו תתרגל כיצד מזהים את "מבנה העל" של הטקסט‪ .‬תחילה קרא את הטקסט‪.‬‬
‫בעד ונגד צנזורה של מחזות וסרטים‬
‫שאלת הצנזורה על מחזות וסרטים שנויה בישראל במחלוקת‪ .‬המתנגדים לצנזורה טוענים‪ ,‬כי‬
‫הטלת איסור על הקרנתם של סרטי קולנוע מסוימים‪ ,‬או על הצגתם של מחזות תיאטרון מסוימים‬
‫מנוגדת לאופיו של המשטר הדמוקרטי‪ ,‬הדוגל בחופש הביטוי‪ .‬לדעתם‪ ,‬לא ייתכן שבמדינה‪ ,‬אשר‬
‫בה חופש הדיבור הוא כמעט מוחלט‪ ,‬ואין כל הגבלה על הדפסת דברים שבכתב ועל הפצתם‪ ,‬תהיה‬
‫הגבלה רק בתחום הקולנוע והתיאטרון‪ .‬עוד הם טוענים‪ ,‬כי אזרחי המדינה הם אנשים מבוגרים‬
‫היכולים לשפוט בעצמם מה ברצונם לראות‪ .‬הצנזורים אינם מבוגרים יותר‪ ,‬או בעלי רמה‬
‫תרבותית גבוהה יותר מכל אזרח‪ ,‬ולכן אין כל צורך בפיקוחם‪.‬‬
‫לעומתם יש המחייבים את הצנזורה‪ .‬לטענתם‪ ,‬שהצנזורה מגינה על החברה מפני העלאת מחזות‬
‫זולים ומזיקים‪ .‬לדעתם‪ ,‬מחזות‪ ,‬שכל עיקרם גירוי יצרים ופגיעה ברגשות‪ ,‬עלולים רק להזיק‪ .‬הם‬
‫סבורים‪ ,‬כי הצנזורה תמנע העלאת מחזות תועבה ומחזות העלולים לפגוע ברגשות של קבוצות‬
‫אוכלוסייה שונות‪ .‬עוד הם טוענים‪ ,‬כי יש מחזות‪ ,‬שיש לאסור את העלאתם‪ ,‬משום שהם מערערים‬
‫את מוראל העם ואת חוסנו הנפשי‪ ,‬ועל‪-‬כן הם פוגעים – בעקיפין – בביטחון המדינה‪.‬‬
‫מתוך "לשון וספר"‪ ,‬קדם יחידה – פרקים בהבנת הנקרא‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬
‫כתוב את מבנה הטקסט על פי המיפוי הבא‪:‬‬
‫צנזורה על מחזות וסרטים‬
‫(טקסט עימות)‬
‫הנימוקים בעד‬
‫הנימוקים נגד‬
‫‪2‬‬
‫תרגול לאיתור רעיונות מרכזיים ויצירת הכללות‬
‫קרא את הפסקה הבאה וענה על השאלות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫במדינה דמוקרטית יש לאדם הנזקק לטיפול רפואי זכויות שונות‪:‬הזכות הכללית ביותר היא‬
‫הזכות לטיפול רפואי הכולל אבחון רפואי‪ ,‬טיפול רפואי מונע‪ ,‬טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי‬
‫בהתאם למקובל במערכת הבריאות‪ .‬זכות זו ניתנת לכל אדם ללא הבדל דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין ולאום‪.‬‬
‫במקרים של סכנה לחיי אדם זכותו של החולה לקבל טיפול רפואי דחוף ללא שום תנאי במוסד‬
‫הרפואי אשר יכול לתת את הטיפול המתאים‪ ,‬נוסף על כך‪ ,‬בעוד הרופא מטופל ע"י רופא מסוים‬
‫בבי"ח כלשהו‪ ,‬הוא זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת בעניין הטיפול בו‪ ,‬והמטפל והמוסד הרפואי‬
‫צריכים לסייע לו במימוש זכות זו‪ .‬ולבסוף‪ ,‬אם מבקש החולה לעבור מטיפול במקום אחד למקום‬
‫אחר‪ ,‬הוא יהיה זכאי ‪ ,‬לפי בקשתו‪ ,‬לשיתוף פעולה מלא של הרופאים ושל בתי החולים כדי‬
‫להבטיח את ההמשך הנאות של הטיפול‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מה נושא הקטע? ________________________________________‬
‫ב‪.‬‬
‫חבר כותרת אשר תביע את נושא הקטע‪________ __________________________:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מה הרעיון המרכזי של הקטע?_______________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ד‪.‬‬
‫ציין את מילות קישור שבקטע ואת הקשר הלוגי שהן מביעות‪.‬‬
‫______________________________________________________‬
‫______________________________________________________‬
‫ה‪.‬‬
‫הבא ביטויים מכלילים המופיעים בקטע‪:‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫ו‪.‬‬
‫מה מבנה הפסקה? (בחר מתוך המבנים הבאים‪ :‬בעיה ופיתרון‪ ,‬רצף כרונולוגי‪ ,‬תופעה‬
‫וגורמים‪ ,‬הכללה ופירוט‪ ,‬השוואה והיבטים)‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫כתבו אמצעי קישור נוספים האופיינים למבנה לוגי זה?______________‬
‫_______________________________________________________________‬
‫ח‪.‬‬
‫"זכות זו" –שורה ‪– 3‬איזו זכות?_______________________________‬
‫ט‪.‬‬
‫" מיוזמתו…בו‪ -"..‬שורה ‪ - -7‬יוזמתו של מי?_________ במי?_________‬
‫י‪.‬‬
‫איזה קשר לוגי מציינת המילה "כדי" בשורה ‪_____________?11‬‬
‫‪3‬‬
‫מטלה בהבנה ‪ ,‬הבעה ולשון‬
‫לפניך קטע קצר‪ ,‬קרא וענה על השאלות בהמשך‪:‬‬
‫תלושים מהמציאות*‬
‫שגיאה! מקור ההפניה לא נמצא‪ ..‬האמת‪ ,‬מה שבאמת מטריד אותנו‬
‫לקראת ראש השנה זה כמה נקבל בחג הקרב ב"תלושים" ‪ ,‬כמה קיבלו‬
‫במקומות עבודה אחרים ולמה שוב קיפחו אותנו?‬
‫‪ .2‬מתברר שגם בראש השנה לא הכל "תפוח בדבש" ‪ :‬התלושים הם‬
‫הכנסה החייבת במס ‪ ,‬הם שווים כמעט תמיד פחות מערכם הנקוב ‪ ,‬ויש‬
‫לשים לב היטב לאותיות הקטנות מטה ‪ ,‬הקובעות באיזה בתי עסק ניתן‬
‫לממשם ‪ ,‬עד מתי הם תקפים ועוד סייגים ואיסורים לרוב ‪ ,‬כגון ‪ " :‬אין‬
‫כפל מבצעים " ו"אין החלפות"‪.‬‬
‫‪ .3‬גם השנה "שיאני התלושים" יהיו עובדי הבנקים ‪ ,‬עובדי בנק ישראל‬
‫ועובדי המונופולים הגדולים ‪ :‬נמלי ישראל וחברת החשמל‪ .‬זה מקומם‬
‫ומרגיז‪ ,‬כי גם ללא השי השמן לחג‪ ,‬הממומן מכספי העמלות והמיסים‬
‫שלך ושלי‪ ,‬נהנים כבר עובדים אלה מתנאי שכר שלגמרי "תלושים"‬
‫ממציאות יחסי העבודה בישראל‪.‬‬
‫עו"ד גיא משיח ‪ ,‬תל אביב‬
‫*מתוך‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬מוסף ‪ 25‬שעות‪ -‬מכתבים למערכת‪ ,‬ספטמבר ‪2112‬‬
‫‪ .1‬במכתבו מעלה הכותב טענות בנושא תלושי החג הניתנים לעובדים‪.‬‬
‫מיין את הטענות לשתי קבוצות על פי נושאיהן והצע כותרת מתאימה לכל קבוצה‪ 5( :‬נקודות)‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫‪ .2‬לפניך היגדים שונים‪ .‬קבע ליד כל היגד האם ניתן להסיק אותו מן הטקסט או לא‪.‬‬
‫(‪ 2‬נק'‬
‫לכל סעיף‪ -‬סה"כ ‪ 11‬נק'‬
‫א‪.‬‬
‫הכותב טוען כי עובדי המונופולים זוכים להכנסה גבוהה מהמקובל במשק הישראלי‪.‬‬
‫_________________‬
‫ב‪.‬‬
‫תלוש שערכו ‪ ₪ 111‬יכול להיות בעל ערך נמוך יותר בחנויות מסוימות‪.‬‬
‫_________________‬
‫ג‪.‬‬
‫עובדי המונופולים הגדולים הם אנשים עשירים מאוד‪_____________________ .‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בתלושי החג יש הגבלות שונות לצרכן‪_____________________________ .‬‬
‫‪4‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מימון תלושי המונופולים הגדולים הוא מכספי המיסים של אזרחי ישראל‪.‬‬
‫______________________‬
‫‪ .3‬מן המכתב ניתן להסיק כי‬
‫‪:‬‬
‫(‪ 3‬נק')‬
‫א‪ .‬הכותב מעוניין שכולם יקבלו תלושים לחג‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלושים ניתנים רק לעובדי הבנקים‪ ,‬בנק ישראל ולעובדי מונופולים גדולים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ישנו אי‪ -‬שוויון בסכום התלושים בין מקומות עבודה שונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש להפסיק עם תופעת התלושים במקומות העבודה בישראל‪.‬‬
‫‪ .5‬א‪ .‬משמעות הכותרת‪:‬‬
‫"תלושים מן המציאות" היא ‪ 3( :‬נק')‬
‫חסרי שיווין חברתי ‪ /‬מנותקים מן המצב ‪ /‬חסרי שייכות לעולם ‪.‬‬
‫‪ .4‬לפניך מאמר מתוך אתר האינטרנט "גלובס" ‪ ,14/3/11 ,‬מאת ‪ -‬שי ניב‬
‫המתנה המועדפת על ‪ 68%‬מהעובדים בישראל היא תלושי קנייה‬
‫כך עולה מסקר שערך מכון רותם ‪ TRI‬עבור חברת ל‪.‬מ‪ .‬כוח אדם ■ ויש גם מי שמוכן למכור תלושים‬
‫לחג במחיר נמוך משמעותית משוויים המקורי‬
‫המתנה המועדפת על ‪ 68%‬מהישראלים שמקבלים מתנות לחג ממעסיקיהם היא תלושי קנייה ‪ -‬כך‬
‫עולה מסקר שערך מכון רותם ‪ TRI‬עבור חברת ל‪.‬מ‪ .‬כוח‪-‬אדם‪.‬‬
‫הרחק מאחור‪ ,‬במקום השני במתנות החג המועדפות‪ ,‬נמצאו כלי‪-‬הבית‪ ,‬אותם העדיפו ‪4.4%‬‬
‫מהמשתתפים‪ .‬במקום השלישי‪ ,‬עם ‪ 2%‬מהישראלים‪ ,‬נמצאו מארזי ממתקים ויין‪ .‬וכמה מבני "עם‬
‫הספר" מעדיפים לקבל ספר כמתנה לחג? ‪ 5.5%‬בלבד‪.‬‬
‫למרות ההעדפה הגורפת לתלושים‪ ,‬יש כאלה שמתקשים להיפטר מהם‪ .‬רועי‪ ,‬שמציע למכירה את‬
‫התלושים שקיבל‪ ,‬אמר ל"גלובס" כי "רוב הסופרמרקטים שבהם אני קונה לא מכבדים את התלושים‬
‫האלה‪ ,‬וביתר החנויות לא מכבדים אותם כל עוד אני מעוניין במוצרים שנמצאים במבצע"‪ .‬את רועי מצאנו‬
‫באתר יד‪ ,2‬בו הציע למכירה תלושי רב‪-‬קארד בשווי ‪ 555‬שקל תמורת ‪ 455‬שקל‪.‬‬
‫מסתבר שלא מעט ישראלים מבקשים למכור את התלושים שהם מקבלים מהמעסיקים‪ ,‬לעיתים ב‪35%-‬‬
‫פחות משוויים‪ .‬עידן‪ ,‬שמציע למכירה ביד‪ 2‬תלושי רב‪-‬תו בהנחה של ‪ 55‬שקל‪ ,‬אמר כי "אני מעדיף‬
‫מזומן‪ ,‬בלי להיות מוגבל לכמה חנויות‪ .‬בגדים אני קונה למשל ברנואר ולא בקסטרו"‪ .‬עידן מספר כי מאז‬
‫שפרסם את המודעה התקשרו די הרבה אנשים‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין טענה אחת מן הכתבה הדומה לטענת כותב המכתב "תלושים מן‬
‫המציאות" והסבר במה היא דומה‪ 5( .‬נק')‬
‫__________________________________________________________‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו הפרדוקס (סתירה) העולה מן הכתבה? (‪ 5‬נק')‬
‫‪5‬‬
‫_________________________________________________________________‬
‫________________________________________________________________‬
‫‪ .6‬הכותב משתמש באמצעים לשוניים (רטוריים) שונים על מנת לשכנע את הקורא‪.‬‬
‫הבא דוגמה אחת לכל אמצעי‪ 2( :‬נק' לכל תשובה נכונה‪ ,‬סה"כ‪ 8 -‬נק')‬
‫א‪ .‬שימוש בגוף ראשון רבים ________________________________‬
‫ב‪ .‬ציטוט ___________________________________‬
‫ג‪ .‬הגזמה ___________________________________________‬
‫ד‪ .‬מטאפורה (שימוש במילה לא במשמעות הרגילה שלה אלא‬
‫בהשאלה)___________________________________________‬
‫‪ .7‬בחר שני אמצעים לשוניים מן השאלה הקודמת והסבר את מטרת השימוש בכל אחד‬
‫מהם בטקסט‪ 5( .‬נק')‬
‫_________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫________________________________________________________________‬
‫‪ .8‬לפניך היגדים מפסקה א'‪ :‬התלושים הם הכנסה החייבת במס‪.‬‬
‫הם שווים כמעט תמיד פחות מערכם הנקוב‪.‬‬
‫יש לשים לב היטב לאותיות הקטנות מטה‪.‬‬
‫מצא בטקסט ביטוי מכליל להיגדים אלו‪ 3( .‬נק') ______________________________‬
‫‪ .2‬בשתי הכתבות שלעיל מעלים הכותבים טענות בנושא תלושי‪ -‬המתנה אותם מקבלים‬
‫העובדים במשק הישראלי‪ .‬מהי עמדתך בנושא חלוקת תלושי המתנה בחג לעובדים ? האם צריך‬
‫להמשיך בנוהג זה או לבטלו? נמק את דבריך ובסס אותם על דוגמה‪ .‬הקפד על משלב לשוני‬
‫(‪ 7‬נק')‬
‫תקין ועל פיסוק הולם‪( .‬כתוב ‪ 6-8‬שורות)‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫‪8‬‬
‫תחביר‬
‫‪ .11‬לפניך שלושה משפטים‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וענה על שלושת הסעיפים א‪-‬ג שאחריהם‪( .‬לכל‬
‫סעיף‪ 5 :‬נק' ‪ ,‬סה"כ ‪ 12‬נק' לכל השאלה)‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫אחד האמצעים להבעת הערכה והוקרה לעובדים על עבודתם היא תלושי‬
‫מתנה‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫בתלושי השי מוצאים הגבלות רבות על הצרכן‪.‬‬
‫‪ .III‬לתלושים יש הגבלות ואיסורים ‪ ,‬אך הם מועדפים על ידי רוב העובדים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫סיווג ותחימה‬
‫‪‬‬
‫בכל משפט ציין מהו הסוג התחבירי שלו‪ :‬פשוט‪ ,‬איחוי (מחובר)‪ ,‬מורכב‪.‬‬
‫במשפט איחוי – תחם את האיברים‪.‬‬
‫במשפט מורכב – תחם את הפסוקית‪ /‬הפסוקיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪.‬‬
‫במשפט שיש בו חלקים כוללים‪ ,‬ציין אותם ואת תפקידם התחבירי‪.‬‬
‫במשפט ‪ III‬המילה "יש" מופיעה בחלק הראשון של המשפט ("לתלושים יש‬
‫הגבלות‪)"...‬‬
‫(‪ )1‬מהו התפקיד התחבירי של המילה "יש"? ____________________‬
‫(‪ )2‬מהו התפקיד התחבירי של המילה "הם" בהמשך המשפט? ("אך הם‬
‫מועדפים‪____________________ )"...‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו הקשר הלוגי במשפט ‪ ?III‬המר קשר זה לקשר לוגי אחר וציין מה הוא קשר‬
‫זה‪.‬‬
‫________________________________________________________‬
‫‪ .11‬לפניך שישה משפטים א‪-‬ו‪ ,‬ובכל אחד מהם מודגשת בקו המילה תלושים‪.‬‬
‫ציין מהו התפקיד התחבירי של מילה זו בכל משפט‪ 3( .‬נק' לכל סעיף‪ ,‬סה"כ ‪ 18‬נק' לכל השאלה)‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫עובדי המונופולים הגדולים הם שיאני המתנות לחג‪ ,‬כלומר התלושים‪.‬‬
‫_______________‬
‫ב‪.‬‬
‫השימוש בתלושים מוגבל למספר חודשים‪______________ .‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המתנה המועדפת על רוב העובדים היא תלושים ‪_______________ .‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המנכ"ל מסר כי השנה לא יינתנו תלושים לחג‪_______________ .‬‬
‫ה‪.‬‬
‫קיבלנו את תלושי החג בסמוך לראש השנה‪_______________ .‬‬
‫‪7‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫בחלק מן החנויות יש לתלושים ערך נמוך מערכם הנקוב‪_______________ .‬‬
‫לפניכם המשפט המורכב הבא‪:‬‬
‫סקר של מכון רותם טוען ‪" :‬המתנה המועדפת על ‪ 68%‬מהישראלים שמקבלים מתנות לחג‬
‫ממעסיקיהם היא תלושי קנייה"‪.‬‬
‫א‪ .‬תחמו את המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬המירו משפט זה לדיבור עקיף‪ 3( .‬נק')‬
‫ג‪ .‬מהו היתרון הרטורי של הניסוח המקורי על פני הניסוח שכתבתם בסעיף ב'? (‪ 3‬נק')‬
‫(‪ 2‬נק')‬
‫‪ .31‬לפניך ‪ 2‬משפטים‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין את סוג המשפט ‪ ,‬ותחם אותו כנדרש (ראה הוראות לסיווג ותחימה ב שאלה ‪.)11‬‬
‫(‪ 2‬נק' לכל תשובה נכונה סה"כ ‪ 5‬נקודות )‬
‫ב‪.‬‬
‫ציין את החלק התחבירי של החלקים המודגשים‪ 2( .‬נק' לכל פריט נכון‪ -‬סה"כ ‪ 8‬נק')‬
‫‪ .3‬למרות ההעדפה הגורפת לתלושים אנשים רבים מתקשים להיפטר מהם‪.‬‬
‫‪ .2‬רועי ‪ ,‬המציע למכירה את תלושי השי‪ ,‬אינו מצליח תמיד להיפטר מהם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫חזון העברית הרזה‬
‫(מעובד על פי מאמר מאת שושנה ויג ובלפור חקק* ‪)22.5.14‬‬
‫אליעזר בן יהודה‪ ,‬חלוץ המאבק על החייאת השפה העברית‪ ,‬הגיע לחוֹפה של יפו בשנת‬
‫תרמ"ב (‪ .) 1881‬אילו היה מגיע היום לאותו החוף‪ ,‬הוא היה רואה שהשלטים סביבו הם‬
‫פסקה א‬
‫בעברית לועזת ‪ .‬גם השפה שהיה שומע סביבו לא הייתה קרובה לשפת המקורות ששאף‬
‫להחיות‪ .‬הוא היה ודאי צובט את לחייו כדי להיות בטוח שאכן הגיע למקום הנכון ולשפה‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫פסק ה ב‬
‫‪10‬‬
‫הנכונה‪ ,‬ואולי יוצא שוב למאבק על הגנת השפה‪.‬‬
‫חזונו של אליעזר בן יהודה קרם עור וגידים לפני כמאה ועשרים שנה בלבד‪ ,‬ואולם כיום‬
‫אין אנו שומרים את צוואתו‪ ,‬ולפעמים אף רומסים אותה ברגל גסה‪ .‬אכן החיינו את השפה‬
‫העברית‪ .‬רוב העם בציון דובר עברית‪ ,‬העיתונים המרכזיים בארץ הם בעברית‪ ,‬יש לנו‬
‫‪01‬‬
‫ספרות תוססת וחיה וגם תיאטרון וקולנוע בעברית‪ .‬לכאורה‪ ,‬הכל כה טוב‪ .‬ואם הכל טוב‪,‬‬
‫למה כל כך רע?‬
‫מתברר שהעברית‪ ,‬לשוננו הלאומית‪ ,‬שהחייאתה הייתה משאת נפשנו במשך שנות‬
‫הגלות‪ ,‬הולכת ומדלדלת‪ .‬וכבר יש סופרים ועיתונים אשר הפכו את חזון העברית הרזה‬
‫פסקה ג‬
‫ליעד נכסף ואולי אפילו למשאת נפש‪ .‬איך אומרים החבר'ה‪" :‬אנחנו מדברים בעברית‬
‫סחבקית‪ ,‬מתפננים על המילים‪ ,‬ולא אכפת לנו אם אברהם אבינו יבין אותנו"‪ .‬דווקא‬
‫‪05‬‬
‫אותם יוצרים ועיתונאים הכותבים בעברית שורשית ששפת הדורות מתנגנת בה‪ ,‬מוצגים‬
‫כאנשים מיושנים ונלגעים שאינם יודעים לזרום עם השינויים‪.‬‬
‫אם נקשיב לשיחות ברדיו ובטלויזיה‪ ,‬אם נטה אוזן לשיח הציבורי בכל מקום נבחין‬
‫פסקה ד‬
‫שאוצר המילים הולך ומצטמצם‪ .‬לא פעם אנחנו נדהמים להיווכח שדווקא אלה שנולדו‬
‫‪01‬‬
‫כאן והתחנכו על העברית כלשון אם‪ ,‬מנותקים מחלב האם שלהם‪ ,‬מן העברית הדשנה בת‬
‫הדורות ‪ ,‬בשעה שהתרנו את הרסן והרשינו לסלנג לחלחל לשורות השפה‪ ,‬פלשו צירופי‬
‫הסלנג כמו מרגלים שבאו לתור את הארץ‪ .‬והם החלו להשחית כל חלקה טובה‪.‬‬
‫_________________________________________________________‬
‫*בלפור חקק – משורר ומפקח מטעם המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך‪.‬‬
‫שושנה ויג – סופרת ומורה לספרות ולהבעה בתיכון בנתניה‪.‬‬
‫מקובל על כולנו שבכל שפה ובכל ארץ יש סלנג‪ .‬אך כל הדוברים מודעים שהסלנג הוא‬
‫עגת דיבור בלבד‪ ,‬ובצידו חייבת לתפוס מקום של כבוד הלשון התקנית‪ ,‬והיא זו המחייבת‬
‫בכתיבה הספרותית והעיתונאית‪ ,‬בשידורי הרדיו‪ ,‬במכתבים הרשמיים‪ ,‬בנאומים בציבור‬
‫‪05‬‬
‫וכיוצא בזה‪ .‬הסלנג כפוף במידה מוגבלת לכללי השפה ולתקינותה לכן‪ ,‬חדירת הלעז לתוכו‬
‫פשוטה ונוחה יותר‪ .‬כמחצית מביטויי הסלנג בעברית חדרו משפות לועזיות‪.‬‬
‫הלעז הולך וכובש איפוא נתח אחר נתח בחיינו‪ :‬אנו הולכים למספרת "אדם אנד איב"‬
‫פסקה ה‬
‫ולא "אדם וחוה"‪ ,‬וערוצי הזהב האמונים על טלויזיה מקורית ישראלית נקראים היום‬
‫"הוט"‪ .‬כל בעל עסק שרוצה להתהדר בעסקו בוחר לו שם לועזי‪ ,‬כאילו הייתה העברית‬
‫‪01‬‬
‫‪9‬‬
‫שפחה ללא כבוד‪ .‬נמצא שמילים לועזיות "דורסות" מילים עבריות‪ ,‬ואיש אינו פוצה פה‬
‫ומצפצף‪ .‬מדי פעם נשמעים קולות נרגשים התובעים את עלבון השפה העברית ועלבון‬
‫דורות של יוצרים אשר מסרו נפשם עליה ‪.‬סופרים‪ ,‬אמנים ושוחרי השפה הקוראים מתוך‬
‫אחריות ואכפתיות להשיב לשפה העברית את כבודה האבוד‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מי נתן יד למחדל התרבותי הזה? האם מחדל זה צמח בן לילה בלא‬
‫פסקה ו‬
‫‪05‬‬
‫שידענו‪ ,‬כמו סרטן שמכלה את תאי הגוף הבריאים? כיצד הגענו למעמד עצוב זה של‬
‫השפלת הלשון העברית‪ ,‬והאם אכן זהו תהליך בלתי הפיך?‬
‫אחת התופעות התמוהות בעינינו היא הפקרת השפה והשארתה בידי המכונים ללימוד‬
‫פסיכומטרי‪ .‬מתברר שלמכונים אלו מערכות משומנות ללימוד אוצר השפה העברית‪ .‬הם‬
‫פסקה ז‬
‫‪41‬‬
‫מפיצים כרטיסיות ושופע תרגילים‪ ,‬שמקומם האמיתי הוא במערכת החינוך‪ .‬נוצר מצב‬
‫מגוחך שהתלמיד נחשף לעושרה של השפה ולרבדיה השונים בדרך כלל רק כאשר הוא‬
‫רוצה להתקבל ללימודים גבוהים‪.‬‬
‫לאן נעלם לימוד השפה במערכת החינוך אם הורים וילדים מגלים שרק במכונים‬
‫פסקה ח‬
‫הפרטיים לומדים צירופי מילים ופתגמים? וגם כשבוחנים את יחס התלמידים לשפתם‪ ,‬אנו‬
‫תמהים לא פעם מדוע אין התלמיד מתגאה בשפתו? מתברר שעם הספר רחוק היום‬
‫‪45‬‬
‫פסקה ט‬
‫מתרבות הספר ואין תרבות קריאה‪ .‬לעם הספר אין יחס לתרבות הכתובה ובמקרה הטוב‬
‫הוא הפך ל"עם העיתון"‪.‬‬
‫אנו קוראים למורים‪ ,‬למחנכים ולאנשי הרוח לראות את מצבה של העברית ולחשוב‬
‫כיצד ניתן להשיב את הגלגל אחורנ ית‪ .‬האם נעצום עינינו ונניח לעגלה להידרדר במדרון עד‬
‫לתהום? כל מי שחש אחריות לעברית כלשון לאומית וכלשון אם צריך לקום ולהגן עליה‪.‬‬
‫הגיעה העת להשיב לשפה את כבודה ולהכיר אותה על רבדיה‪ .‬אם נכיר את נכסינו‬
‫הרוחניים‪ ,‬נדע גם להוקיר אותם ולהנחיל אותם לדור הבא‪.‬‬
‫פרק א'‪ -‬הבנה והבעה ( ‪ 05‬נק' )‬
‫ענו על כל השאלות ‪: 0-9‬‬
‫‪ .0‬ציינו שלוש עובדות מהמאמר המעידות על מצבה הגרוע של העברית‪ 6 ( .‬נק' )‬
‫‪ .0‬כותבי המאמר טוענים "בכל שפה ובכל ארץ יש סלנג"‪ ,‬אולם מה בכל זאת מתחייב‬
‫‪,‬לדעתם‪ ,‬בכתיבה ? ( ‪ 4‬נק' )‬
‫‪45‬‬
‫‪ .0‬מהו הקשר בין פסקה א' לבין פסקות ד‪-‬ה ? ( ‪ 4‬נק' )‬
‫ב‪ .‬השוואה‬
‫א‪ .‬סיבה ותוצאה‬
‫ג‪ .‬הכללה ופירוט‬
‫ד‪ .‬בעיה ופתרון‬
‫‪ .4‬לפי פסקה ה' ‪ ,‬כיצד מתבטא הלעז בחיינו ? ( ‪ 4‬נק' )‬
‫‪ .5‬פסקות ז‪-‬ח מתארות תופעה ‪.‬רשום מהי התופעה והסבר אותה‬
‫בלשונך ( ‪ 5‬נק' ) ‪.‬‬
‫‪ .6‬ציין למה מתייחסים האיזכורים המודגשים הבאים ‪ 00 ( :‬נק')‬
‫א‪ .‬ולפעמים אף רומסים אותה ( שורה ‪. ) 7‬‬
‫ב‪ .‬הם החלו להשחית כל חלקה טובה ( שורה ‪) 00‬‬
‫ג‪ .‬אשר מסרו נפשם עליה ( שורה ‪) 00‬‬
‫ד‪ .‬הם מפיצים כרטיסיות ושפע תרגילים ( שורה ‪) 09‬‬
‫‪ .7‬העתק את סוג הקשר הנכון אשר מבטאת מילת הקישור‬
‫במשפטים הבאים ( ‪ 6‬נק' ) ‪:‬‬
‫א‪" .‬ובכל ארץ יש סלנג‪.‬אך כל הדוברים מודעים לכך" ( שורות ‪) 00‬‬
‫( ‪ ) 0‬ניגוד‬
‫(‪ )0‬הוספה‬
‫( ‪ )0‬ברירה‬
‫( ‪ ) 4‬ויתור‬
‫ב‪ .‬הסלנג כפוף במידה מוגבלת לכללי השפה ותקינותה‪ ,‬ולכן חדירת הלעז לתוכו פשוטה‬
‫( שורות ‪) 05‬‬
‫( ‪ )0‬ויתור‬
‫( ‪ ) 0‬הוספה‬
‫(‪ )0‬תוצאה‬
‫‪44‬‬
‫( ‪ )4‬זמן‬
‫איך לזהות שקרנים‬
‫(מעובד על פי מאמר מאת ליאת משאט פריזם‪ ,‬ידיעות אחרונות‪)22/2/2112 ,‬‬
‫א‪ .‬הבוס שלך נחוש בדעתו שאין סיכוי שהשנה החברה תוכל לשלם לך את הבונוס השנתי‬
‫שמגיע לך‪ ,‬אז למה עמיתך למחלקה נראה כמו מי שזכה בלוטו? היא הבטיחה בדמעות שהיא‬
‫קנתה רק זוג נעליים אחד‪ ,‬וגם זה במבצע‪ ,‬אז למה כל שקיות המעצבים האלה נמצאות בכל פינה‬
‫בבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפעמים האינסטינקטים שלכם פשוט מתעקשים שמשהו "מריח לא טוב"‪ ,‬אבל אינכם‬
‫יודעים להניח את האצבע על הנקודה‪ .‬החדשות הטובות הן שאתם לא צריכים לחבר את כל‬
‫ה"חשודים" שלכם למכונת פוליגרף כדי להבחין בין דוברי האמת לתואמי פינוקיו‪ .‬הודות‬
‫למחקרים חדשים‪ ,‬שהצליחו לחדור אל תוך מעמקי הפסיכולוגיה של השקר‪ ,‬מחקרים שעוזרים‬
‫לסוכני אף‪-‬בי‪-‬אי לחקור חשודים – גם השקרנים המנוסים ביותר יכולים להיתפס בקלקלתם בשל‬
‫שרשרת סימנים שהם שולחים אלינו‪ ,‬כאשר הם משקרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתברר שגם כשאנחנו מנסים לכסות על הרגשות האמיתיים שלנו על ידי הסוואה‬
‫מכוונת של התגובות הטבעיות של הגוף‪ ,‬הקשר בין מה שאנו אומרים לבין תגובות הגוף‪ ,‬יישאר‬
‫תמיד‪ .‬לכן בפעם הבאה שאתם חושדים שמישהו משקר לכם‪ ,‬נסו להשתמש בטכניקות הבאות כדי‬
‫לחשוף את המתחזה שלפניכם‪.‬‬
‫ד‪ .‬סוכני אף‪-‬בי‪-‬אי לומדים להאזין למילים שבהן החשודים משתמשים כאשר הם‬
‫מתבקשים לספק לעצמם אליבי‪ .‬מתברר שהשקרנים נמנעים מלהתייחס לעצמם בסיפורים שלהם‪.‬‬
‫אנשים מרגישים בדרך כלל לא בנוח כשהם משקרים ובדרך אינסטינקטיבית מנסים להרחיק‬
‫עצמם מדבר השקר שהם מספרים‪ .‬נניח ששאלתם את החבר שלכם מה עיכב אותו בשעת לילה‬
‫מאוחרת‪ ,‬כשהיה אמור להגיע לארוחת ערב‪ ,‬והוא טוען שהמכונית התקלקלה‪ ,‬ולכן נאלץ לחכות‬
‫עד שרכב השירות יגיע כדי לתקן אותה‪ .‬שקרן יגיד‪" :‬המכונית התקלקלה" במקום לומר‪:‬‬
‫"המכונית שלי התקלקלה"‪.‬‬
‫ה‪ .‬אז אם אתם מתחקרים מישהו‪ ,‬והוא משמיט שוב ושוב מילים כמו‪" :‬אני"‪" ,‬לי"‪,‬‬
‫"אותי"‪ ,‬ייתכן שיש לכם סיבה טובה לחשוד בו‪ .‬מצד שני‪ ,‬שקרנים נוטים לא להשתמש בשם‬
‫האדם שהם משקרים אודותיו‪.‬‬
‫ו‪ .‬תשאלו שאלה פעם אחת‪ ,‬והשקרן ישלוף את התשובה המוכנה שלו‪ .‬תשאלו את השאלה‬
‫פעמיים‪ ,‬ותשמעו אותה התשובה שוב‪ .‬אבל אם תשאלו את השאלה בפעם השלישית‪ ,‬יש סיכוי‬
‫שהשקרן יתוודה‪ .‬והסיבה היא שלבני אדם יש נטייה טבעית לומר את האמת‪ ,‬כיוון שהשקר הוא‬
‫מצב לא טבעי שהגוף נמצא בו‪ .‬כשהגוף מכין את עצמו לקחת את הסיכון שבשקר‪ ,‬קצב פעימות‬
‫הלב ולחץ הדם עולים‪ ,‬והגרון מתייבש‪ .‬אם תחכו בין הפעם השנייה לשלישית‪ ,‬הגוף יירגע בזמן‬
‫הזה‪ ,‬ו כל התגובות הפיזיות של השקר יתפוגגו‪ .‬עתה‪ ,‬כאשר תשאלו את החשודים שלכם את‬
‫השאלה בפעם השלישית‪ ,‬תתפסו אותם לא מוכנים‪.‬‬
‫ז‪ .‬עליכם לנטוש את העצות המסורתיות שלפיהן שקרנים לעולם אינם מישירים מבט‪.‬‬
‫שקרנים מודעים היטב לקונספט הזה‪ ,‬ולכן הטובים שביניהם יוודאו שיש להם קשר עין טוב‬
‫כשהם מספרים‬
‫‪42‬‬
‫בדותות‪ .‬הסימן הטוב ביותר הוא מבט לא מתחמק‪ .‬שקרנים מביטים בכם יותר ממה שאתם‬
‫הייתם מצפים מאחר‪ ,‬ומפצים בדרך זו על השקרים שלהם‪.‬‬
‫ח‪ .‬מבחן מדויק נוסף הוא להתבונן באיזה כיוון זזות העיניים של האדם מולכם‪ ,‬בעת‬
‫שהתבקש להיזכר באירוע שאתם חושדים בו שהוא משקר לגביו‪ .‬תזוזת העיניים שלו מגלה באיזו‬
‫צורה המוח שלו עובד‪ ,‬ובאיזה חלק של המוח הוא משתמש‪ .‬רוב האנשים מסתכלים ימינה כאשר‬
‫הם ממציאים דבר שקר‪ .‬אם מישהו מנסה להיזכר במשהו שקרה באמת‪ ,‬הוא יסתכל שמאלה‪.‬‬
‫התגובה הזו היא כה מהירה‪ ,‬ולכן כמעט בלתי אפשרית לזיוף‪.‬‬
‫ט‪ .‬בנוסף‪ ,‬נסו את התרגיל הבא על חברים‪ .‬שאלו אותם מה עשו לפני שני ערבים‪ ,‬מהרגע‬
‫שבו עזבו את העבודה ועד שהלכו לישון‪ .‬במהלך התיאור הם יעשו כמה טעויות‪ .‬די קשה לזכור את‬
‫כל הפרטים של תקופת זמן כזו‪ .‬כאשר אנשים נותנים דיווח אמיתי לגבי מעשיהם‪ ,‬הם יתקנו את‬
‫עצמם לעיתים קרובות בעת שהם מארגנים את הזיכרונות שלהם‪ .‬הם יגידו‪ " :‬הגעתי הביתה‪,‬‬
‫התיישבתי מול הטלוויזיה‪ .‬לא בעצם דיברתי קודם עם אימא שלי‪ ,‬ואז ראיתי טלוויזיה‪.‬‬
‫י‪ .‬אבל שקרנים לא עושים את הטעויות האלה במהלך העדות שלהם‪ ,‬מאחר שהם חשבו‬
‫היטב על התרחיש השקרי‪ .‬הם לעולם לא יאמרו‪" :‬רגע‪ ,‬אני טועה"‪ .‬דווקא אי ההודאה שהם עשו‬
‫טעות בתיאור האירוע‪ ,‬מסגירה אותם‪ .‬גם קולם של השקרנים גבוה – סימן פיזי למתח שבו שרוי‬
‫השקרן‪.‬‬
‫יא‪ .‬לאדם שהמציא את מכשיר הפוליגרף‪ ,‬יש מבחן חדש בשרוול‪ .‬הפסיכולוג האמריקאי‪,‬‬
‫ג'פרי קוהן‪ ,‬עובד בימים אלה על מכשיר שמודד את כל השינויים בשרירי הפנים של החשוד‬
‫במהלך ריאיון‪ .‬לדבריו‪ ,‬אפשר לאמוד עד כמה כל שריר זז‪ ,‬וכמה זמן לוקח לו להשתנות‪ ,‬בין‬
‫שההבעה של החשוד אמיתית או מזויפת‪.‬‬
‫יב‪ .‬אבל אין צורך להמתין למכונה החדשה מאחר שהחיוך המזויף של השקרן יחשוף‬
‫אותו בתוך שניות‪ .‬חיוך אמיתי הוא סימטרי‪ ,‬שווה בשני צידי הפנים‪ .‬הוא מגיע מהר ונעלם לאט‪.‬‬
‫חיוך מזויף‪ ,‬מצד שני‪ ,‬מגיע לאט יותר‪ ,‬והוא מעט לא מאוזן‪ ,‬כאילו צד אחד של הפנים מתכוון‬
‫לתגובה חיובית‪ ,‬בזמן שהצד השני לא בטוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬שרירי החיוך מצידי האף אינם בשימוש מלא‪.‬‬
‫יג‪ .‬חוקרי אף‪-‬בי‪-‬אי לומדים שכאשר תופסים חשוד‪ ,‬התחושות האמיתיות שלו יופיעו על‬
‫פניו לרגע קצרצר‪ ,‬לפני שהוא יתעשת וירכיב את תווי הפנים שלו כדי להסוות את הדבר‪ .‬עצם‬
‫העובדה שהבעת הפנים השתנתה היא סיבה מספקת לחשוד שהתחושה וההבעה שאתם רואים‬
‫כעת‪ -‬מזויפת‪.‬‬
‫יד‪ .‬ולבסוף‪ ,‬תאמינו או לא‪ ,‬הסיפור של פינוקיו הוא סיפור אמיתי‪ .‬האף שלכם באמת גדל‬
‫כאשר אתם משקרים‪ .‬בכלל‪ ,‬הגוף מגיב לסיפורים שקריים באמצעות הזרמת דם נוסף לפנים‪ .‬אצל‬
‫חלק מהאנשים‪ ,‬התוצאה היא הפנים אדומות וסמוקות‪ ,‬דבר שגורם לאף להתנפח ולגדול בחלקי‬
‫מילימטר‪ .‬מובן שהתופעה אינה גלויה לעין‪ ,‬אבל שקרנים ירגישו דקירות קטנות באף‪ ,‬ובאופן‬
‫בלתי נמנע וללא כוונה הם ייגעו בו‪ ,‬וזה סימן ברור שהם משקרים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫שאלות הבנה‬
‫‪ .1‬הרעיון המרכזי של המאמר הוא‪( :‬העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה) (‪ 4‬נק')‬
‫א‪.‬‬
‫השוואה בין סיפור פינוקיו לבין שקרנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬להזהיר אותנו מפני אמירת שקרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לצייד אותנו בכלים פשוטים באמצעותם נבחין בדפוסי התנהגות של שקרנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ליידע אותנו על מכשירים חדשים ללכידת שקרנים שפותחו לאחרונה ונמצאים בשימוש ה‪ -‬אף‪-‬‬
‫בי‪-‬אי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הביאו ציטוט מן המאמר‪ ,‬המוכיח את תשובתכם בשאלה מספר אחת‪ 2( .‬נק')‬
‫‪.3‬‬
‫כיצד נפתח המאמר? העתיקו למחברתכם את התשובה הנכונה‪ 3 ( .‬נק')‬
‫א‪ .‬ציטוט‬
‫ב‪ .‬הגדרה‬
‫ג‪ .‬רצף של דוגמות ושאלות‬
‫‪.5‬‬
‫מה תורמת פתיחה מסוג זה למאמר? (‪ 4‬נק')‬
‫‪ .4‬הכותבת מציעה מספר דרכים שונות לזהות שקרנים‪ .‬ציינו שלוש דרכים שונות המוזכרות‬
‫במאמר לזיהוי שקרנים‪ .‬הביאו סימוכין לתשובתכם‪ 6( .‬נק')‬
‫‪ .6‬כותבת המאמר משתמשת במספר רב של אמצעים רטוריים‪ .‬ציינו שלושה אמצעים רטוריים‬
‫שונים‪ ,‬הדגימו אותם באמצעות ציטוטים‪ ,‬והסבירו את תרומתם למאמר‪ 2( .‬נק')‬
‫‪ .7‬הסבירו במילים שלכם כיצד מוכיחה הכותבת כי הסיפור של פינוקיו הוא אמיתי‪ 5( .‬נק')‬
‫‪ .8‬לפניכם הסבר קצר לגבי אופן הפעולה של מכשיר הפוליגרף‪:‬‬
‫"מכשיר פוליגרף הוא מכשיר רפואי המודד שינויים גופניים המתרחשים במהלך סידרת שאלות‬
‫אותן נשאל הנחקר על ידי חוקר‪ .‬מכונת אמת מודדת בדרך כלל את קצב פעימות הלב‪ ,‬לחץ הדם‪,‬‬
‫קצב הנשימה ואת מידת מוליכות העור (המצביעה על רמת ההזעה של הנחקר)‪ .‬מה שמנסה החוקר‬
‫לזהות באמצעות פוליגרף הוא הבדלים בין המדדים הללו בעת שהנחקר דובר אמת לבין המדדים‬
‫בעת שהוא דובר שקר‪( ".‬מתוך אתר האינטרנט‪ :‬סודי ביותר)‬
‫ציינו מאפיין אחד דומה ומאפיין שונה בין מכשיר הפוליגרף לבין המכשיר המתואר בפסקה י"א‪.‬‬
‫(‪ 6‬נק')‬
‫‪44‬‬
‫חבורת הזבל‬
‫(מעובד עפ"י מאמר מאת נדב העצני‪" ,‬מעריב"‪)09.10.14 ,‬‬
‫פסקה א‬
‫‪5‬‬
‫פסקה ב‬
‫ערב קיץ קסום בעכו העתיקה‪ .‬רוח קלה מנשבת על פני המפרץ הפסטורלי ובינות‬
‫לסמטאות צופנות הסוד‪ .‬אנחנו צועדים בתוך "מסע מרגש אל עבר מפואר ואל חוויה‬
‫מיוחדת במינה" שהובטח לנו באתר האינטרנט של משרד התיירות והחברה לפיתוח‬
‫עכו‪ .‬מסע שבו "ניתן למצוא את טביעות אצבעותיהם של עמים רבים"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬לצד האתרים המרתקים בעיר העתיקה‪ ,‬קשה שלא להיתקל בטביעות האצבעות‬
‫של עמי הארץ‪.‬‬
‫במפרצה האינטימי של מסעדה מקומית מתערסלים בקבוקי פלסטיק משפחתיים‪,‬‬
‫שהושלכו זה לא מכבר אל המים‪ .‬הם נושקים לשפע הטינופת הלא מבוקבקת‪ ,‬שהוטלה‬
‫ממרומי הטיילת‪ :‬שקיות פלסטיק‪ ,‬ניירות‪ ,‬כורסה סלונית ישנה ‪ -‬ממגוון הפסולת‬
‫‪ 01‬האנושית‪.‬‬
‫בינות לסמטאות הצרות‪ ,‬בטיילת ובמרינה‪ ,‬קשה שלא להתרשם מטביעות אצבעות‬
‫מטונפות נוספות של עם הארץ‪" .‬אכן‪ ,‬חוויה מיוחדת במינה‪".‬‬
‫עכו היא אולי דוגמה קיצונית במיוחד‪ ,‬הן בכמות הזוהמה והן בניגוד הקיצוני שבין‬
‫פסקה ג‬
‫ִשכִּיֹות ה ֶח ְֹמדָּה שקיימות בה‪ .‬אבל‪ ,‬שיטוט בארץ הקודש בחודש אוגוסט מספק‬
‫אלו ל ְֹ‬
‫‪ 05‬חוויות עגומות נוספות‪ .‬על גדת הירדן‪ ,‬אי שם בין עמק החולה לשיפולי הגולן‪ ,‬משתרעים‬
‫נאות דשא הנושקים לקו המים‪ .‬גם פה נערמים שרידי נוכחות הציוויליזציה המודרנית‪:‬‬
‫שקיות ניילון‪ ,‬פחיות שתייה‪ ,‬קליפות גרעינים ומנגל שלם על גחליו‪ .‬קצת דרומה‪ ,‬בקצה‬
‫חורשת אקליפטוס‪ ,‬על חופה של הכינרת‪ ,‬שוב אותו מחזה‪ .‬פחי הזבל שהוצבו כדי לאפשר‬
‫‪01‬‬
‫פסקה ד‬
‫‪05‬‬
‫פסקה ה‬
‫היפטרות זמינה מן הטינופת‪ ,‬לא משכנעים את תוצריו הפגומים של המין האנושי‬
‫לחסוך את שייריהם מהבאים אחריהם‪ .‬אלו הפכו כל בילוי בחופים הציבוריים שלנו‬
‫לחוויה של קסם משולב בגועל‪.‬‬
‫אולם זה לא חייב להיות כך‪ .‬זה לא כך‪ ,‬למשל‪ ,‬על גדות אגמי צפון איטליה‪ ,‬שגם על‬
‫חופיהם מבלים מיליונים את חופשת הקיץ‪ .‬גם שם עושים קמפינג‪ ,‬טובלים במים‬
‫הקרים‪ְֹ ,‬מ ַמנְֹ ְֹגלִים‪ ,‬ולא משאירים שאריות‪.‬‬
‫אז מה‪ ,‬טיפול ראוי בזבל הוא יעד הנשגב מיכולותיה של מדינת ישראל? מדינה‬
‫המתקדמת מרחק רב מאיטליה בתחומים כמו היי טק מחד‪ ,‬ולוחמה בטרור מאידך‪,‬‬
‫אינה מסוגלת לרסן את חבורות הזבל שלה?‬
‫אפשר וצריך‪ ,‬כמובן‪ ,‬לחנך‪ .‬מרבית האוכלוסייה מנקה אחריה‪ ,‬וגם רבים‬
‫מהמלכלכים ישכילו‪ ,‬במאמץ הסברתי קל‪ ,‬להתגבר על מנטליות פגומה ועל חוסר‬
‫‪ 01‬מודעות‪ .‬מסע הסברתי דומה עצר לפני שנים את קטיפת הפרחים המוגנים‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬הטמעה חינוכית אורכת שנים וצורכת תקציבים‪ ,‬בעוד שאת הטינופת אפשר וצריך‬
‫לעצור מהר ובזול‪ .‬זה רק מחייב לשנות מן היסוד את מדיניות הענישה כלפי עברייני‬
‫הלכלוך‪.‬‬
‫משרד התיירות יכול להמשיך ולהזרים מיליונים לשיפוץ מבנים עתיקים בעכו‪ ,‬אבל‬
‫פסקה ו‬
‫‪45‬‬
‫‪ 05‬אם לא יוטל קנס של ‪ 0,511‬ש"ח על כל משליך בקבוק למים‪ ,‬לא תסּור תחושת הגועל‬
‫מהביקור במקום‪ .‬ואם מטנף שלא ישלם לא ימצא את עצמו מבלה ‪ 04‬שעות במעצר‪ ,‬לא‬
‫תהיה תוחלת גם לקנסות הגבוהים‪ .‬מי שישלם הון‪ ,‬או יבלה כמה שעות במעצר בגלל‬
‫שקית ניילון ריקה‪ ,‬ידאג מעתה לנקות אחריו‪ ,‬וגם יתרום להיגיינה הקולקטיבית שלנו‬
‫בתחומים‬
‫‪ 41‬אחרים‪ .‬הגיע הזמן לתת לנו ליהנות ממה שהוא מובן מאליו בכל כך הרבה מקומות אחרים‬
‫בעולם‪.‬‬
‫ענו על כל השאלות ‪ 06( 06-40‬נקודות)‬
‫‪ .06‬מה הן שתי ההצעות של כותב המאמר לפתרון הבעיה?‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫‪ .07‬לשם מה מזכיר הכותב את עניין קטיפת הפרחים המוגנים? (‪ 0‬נקודות)‬
‫‪ .00‬הקיפו במעגל את התשובה הנכונה בסעיפים א' וב'‪.‬‬
‫א‪" .‬בינות לסמטאות צופנות הסוד" (שורה ‪)0‬‬
‫מהי משמעות המילה צופנות לפי הקשרה במאמר?‬
‫‪ .0‬מונעות‬
‫‪ .0‬מסתירות‪ ,‬מחביאות‬
‫‪ .0‬מעבירות סימנים מוסכמים‬
‫‪ .4‬מעלות ריח של צוף הפרחים‬
‫(‪ 0‬נקודה)‬
‫ב‪" .‬הטמעה חינוכית" (שורה ‪)00‬‬
‫מהי משמעות המילה הטמעה לפי הקשרה במאמר? (‪ 0‬נקודה)‬
‫‪ .0‬הפנמה מלאה של הדבר‪.‬‬
‫‪ .0‬יצירת חומר אורגני‪.‬‬
‫‪ .0‬שימוש בדרך נוקשה‪.‬‬
‫‪ .4‬נקיטת דרך ליברלית‪.‬‬
‫‪ .09‬כתבו ְֹלמָּה מתייחס כל אחד מהאזכורים שלפניכם‪ ,‬המודגשים בקו‪:‬‬
‫א‪ .‬אלו הפכו כל בילוי (שורה ‪ 0( )01‬נקודה)‬
‫ב‪ .‬זה רק מחייב (שורה ‪)00‬‬
‫(‪ 0‬נקודה)‬
‫‪ .41‬הצירוף "טביעות האצבעות" חוזר פעמיים בפסקה א'‪:‬‬
‫פעם בשורה ‪ 4‬ופעם בשורה ‪.5‬‬
‫מהי כוונתו של כותב המאמר לגבי הצירוף בכל אחת מהפעמים? (‪ 0‬נקודות)‬
‫‪ .40‬מצאו בטקסט שני אמצעים רטוריים שונים‪ ,‬והדגימו אותם‪ 4( .‬נקודות)‬
‫‪48‬‬
‫לחנך את דור המבול‬
‫אילון שוורץ‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫(מעובד על פי הפתיחה והחלק הראשון ממאמרו של אילון שוורץ ‪ ,‬פנים ‪ ,21‬קיץ ‪)2112‬‬
‫פסקה א‬
‫פסקה ב ‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫פסקה ג‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫פסקה ד‬
‫‪24‬‬
‫פסקה ה‬
‫‪31‬‬
‫זה עשור טוענים מדענים חשובים בעולם כי אנו הולכים לקראת משבר סביבתי חמור‬
‫המסכן את עתיד האנושות כולה‪ ,‬וכי יש צורך דחוף בשינוי רדיקלי באורחות חיינו‪.‬‬
‫האם מערכת החינוך מסוגלת להתמודד עם המשבר הסביבתי ולחנך דור ללכת בדרך‬
‫אחרת? ספק רב‪ .‬בוודאי לא לאור מה שראינו עד עכשיו‪]...[ .‬‬
‫לְ מה חותרים כשמדברים על חינוך סביבתי‪ ,‬ובמה הוא שונה כל כך מהקיים? טעות‬
‫היא‪ ,‬למשל‪ ,‬לחשוב שהחינוך הסביבתי הוא פשוט עוד תחום ידע שיש להוסיפו לתכנית‬
‫הלימודים‪ .‬הוגה הדעות דוד אור טוען כי אין אנו זקוקים לסתם עוד ידע‪ .‬הדור שלנו‬
‫הוא מן הידענים שהאנושות הכירה‪ ,‬וזה לא מנע את המשבר הסביבתי‪ .‬אפשר אפילו‬
‫לטעון שזה מה שגרם למשבר או תרם לו רבות‪ .‬דרושה תבונה ולא רק ידע‪ ,‬וזו משימה‬
‫חינוכית שונה בתכלית‪ .‬השאלה היא אפוא מה חסר בחינוך היום‪ ,‬ומה נדרש כדי ליצור‬
‫דור נבון‪ ,‬ולא רק דור יודע‪.‬‬
‫***‬
‫לדעת מבקר התרבות ניל פוסטמן‪ ,‬לכל ילד יש מדד פנימי ל"חנטריש"‪ .‬כשמורה מתחיל‬
‫להטיף מוסר‪ ,‬קול קטן בראש של כל תלמיד צועק‪" :‬שטויות!"‪ .‬יש מרחק עצום בין מה‬
‫שהחינוך מצהיר עליו כערך שלאורו הוא פועל‪ ,‬ובין ההתנהגות היום‪-‬יומית של מורות‬
‫ומורים‪ ,‬ושל המערכת כולה‪ .‬כל ילד רואה את הסתירה ויודע שהנעשה ולא הנאמר הוא‬
‫האמתי‪ .‬באוּברלין קולג' שבארצות הברית הגיע סגל לימודי הסביבה למסקנה‬
‫ִ‬
‫השיעור‬
‫שהסתירה נפוצה גם בחינוך הכביכול‪-‬סביבתי‪ :‬מדברים הרבה על המשבר הסביבתי‬
‫ועל הצורך לשנות הרגלים וכיוון‪ ,‬אבל בו בזמן התלמידים ממשיכים ללמוד שיעורים‬
‫אחרים מסביבתם‪ .‬קחו למשל את הבניינים שבהם לומדים‪ .‬בניינים אלו צורכים‬
‫אנרגייה‪ ,‬פולטים זיהומים‪ ,‬פוגעים בצמחייה ובמגוון המינים‪.‬‬
‫באוברלין הגיעו למסקנה שיש לשנות כיוון‪ .‬הם יזמו בניית בית חדש לתכנית לימודי‬
‫הסביבה ‪ -‬בניין שייצור יותר אנרגייה משהוא צורך; שימחזר את כל המים האפורים;‬
‫שיתרום ולא יזיק למגוון הביולוגי על ידי שימור ושחזור של המערכות האקולוגיות‬
‫הטבעיות במקום; שלא ישתמש בשום חומר שידוע כמסרטן; הבניין יתוכנן כך שתהיה‬
‫אפשרות לשימוש חוזר בחומרים וחלקים לאחר מיצוי השימוש בהם‪.‬‬
‫הבניין באוברלין הוא אולי הדוגמה המתקדמת ביותר לקשר בין תוכן הלימודים ובין‬
‫מימושו במציאות‪ ,‬אך הוא בוודאי אינו הדוגמה היחידה‪ .‬בגני ילדים‪ ,‬בבתי ספר‬
‫יסודיים‪ ,‬בחטיבות ביניים‪ ,‬בבתי ספר תיכוניים‪ ,‬במכללות ובאוניברסיטאות‪ ,‬בעולם‬
‫וגם בישראל‪ ,‬יש תנועה הפועלת ל"יירוק‪ 3‬ביה"ס"‪ ,‬או "יירוק הקמפוס"‪ :‬צמצום‬
‫צריכת האנרגייה והמים; הפחתת הפסולת; מחזור נייר‪ ,‬מים וגרוטאות‪ ,‬והפיכת‬
‫פסולת אורגנית לקומפוסט‪ ;4‬צילום משני צדי הדף‪ ,‬המביא לחיסכון מיָדי של ‪41%‬‬
‫מרכז מכון הֶ של לחינוך סביבתי‪.‬‬
‫‪ 1‬אילון שוורץ הוא ַ‬
‫‪ 2‬פָ נים ‪ -‬כתב עת של הסתדרות המורים‪ .‬גיליון ‪ 21‬יוחד לנושא האקולוגיה ואיכות הסביבה‪.‬‬
‫‪ 3‬המילה יֵרּוק נוצרה על פי שמה של תנועת הירוקים (‪ )greenpeace‬הפועלת ברחבי העולם למען איכות‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫‪ 4‬קו ְֹמפוֹסט – זבל אורגני המיוצר באופן מלאכותי מתערובת של שיירים אורגניים (כמו מזונות וצמחים)‪,‬‬
‫שנרקבים ומתפרקים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫פסקה ו‬
‫‪34‬‬
‫‪51‬‬
‫פסקה ז‬
‫‪54‬‬
‫פסקה ח‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫בשימוש בנייר; גידול ירקות ושחזור מערכות אקולוגיות מקומיות בחצר בית הספר;‬
‫עידוד תחבורה ידידותית לסביבה שתשמש את הצוות ואת התלמידים‪.‬‬
‫יש בעשייה הזאת קביעה ערכית‪ ,‬ויש המתנגדים לקביעה זו‪ .‬מי קבע שעל החינוך לעודד‬
‫תפיסת עולם סביבתית? מי קבע שהליכה ברגל לבית הספר טובה מנסיעה ברכב‪ ,‬או‬
‫שחיסכון באנרגייה טוב מצריכה שמעודדת צמיחה כלכלית? לפי תפיסה מקובלת‬
‫בחברה ובחינוך‪ ,‬האדם נתפס כיצור מיוחד במינו בתוך הבריאה‪ .‬בזכות יכולתו‬
‫השכלית וכושרו לייצר כלים האדם משפיע על העולם ומנצל אותו בקנה מידה שאין‬
‫דומה לו בקרב החיות‪ .‬האדם מתעלה מעל מגבלות העולם וכבר אינו תלוי בו‪ .‬החינוך‬
‫המבוסס על תפיסה זו מפתח גישה שלפיה האדם הוא אדון העולם הודות לשכלו‪,‬‬
‫שהוא מקור ייחודו ובסיס יכולתו לשלוט בבריאה‪.‬‬
‫לעומת תפיסה זו קובע החינוך הסביבתי דרך אחרת‪ .‬לא רק הייחוד של האדם חשוב‪,‬‬
‫אלא גם היותו חלק מן הבריאה‪ .‬השיעור המרכזי של החינוך הסביבתי הוא שהאדם‬
‫שייך לעולם‪ ,‬תלוי בו והוא חלק ממנו‪ .‬זוהי קביעה ערכית‪ ,‬וכפי שדוד אור טוען‪ ,‬היא‬
‫אינה ניטרלית‪ ,‬נטולת עמדה‪ ,‬ולכן היא צריכה להיות חשופה לביקורת‪ .‬לפי הראייה של‬
‫החינוך הסביבתי‪ ,‬זו יוהרה וטיפשות להתחשב רק בייחודו של האדם‪ ,‬ולהתעלם‬
‫ממגבלותיו כחלק מהעולם הנושם‪ ,‬החי והמת‪.‬‬
‫במיוחד במאת השנים האחרונות העשייה של האדם מתנהלת כמערכת עצמאית בלי‬
‫התחשבות בטבע‪ .‬פליטת גזים לאוויר‪ ,‬זיהום המים‪ ,‬ניצול משאבים ִמ ְתכַלִ ים‪ ,‬ייצור‬
‫פסולת ללא מוצא‪ ,‬גידול בטור גאומטרי של הצריכה – כל אלה מתנהלים כאילו לזלזול‬
‫של האדם בעולם‪ ,‬באדמה שניתנה לו "לעבדּה ולשמרּה"‪ ,‬אין השלכות על חייו‪ .‬מערכת‬
‫הטבע היא מערכת מחזורית‪ ,‬ועל אף היציבות המדהימה של המערכות האקולוגיות‬
‫תומכות החיים‪ ,‬כשאנו מתעלמים לגמרי מתלותנו בהן‪ ,‬אנו מסכנים אותן ובעקבות‬
‫זאת גם את עצמנו‪ .‬החינוך הסביבתי מלמד שהאדם הוא אכן יצור מיוחד במינו‪ ,‬אך‬
‫הוא גם חלק מן העולם ואינו ניצב מעל לחוקיו‪.‬‬
‫ענה על כל השאלות ‪ 5-1‬על פי המאמר‬
‫‪ .1‬א‪" .‬כל ילד רואה את הסתירה" (שורה ‪.)14‬‬
‫הסבר את הסתירה בתחום החינוך הסביבתי‪ 3[ .‬נק']‬
‫ב‪ .‬בפסקות ד‪-‬ה הכותב מביא דוגמאות‪.‬‬
‫הסבר מה מבקש הכותב להבהיר באמצעות דוגמאות אלו‪ 3[ .‬נק']‬
‫‪ .2‬בפסקות ו‪-‬ז מוצגות שתי תפיסות‪.‬‬
‫א‪ .‬תפיסה אחת סובבת סביב השדה הסמנטי של העליונות‪ ,‬והתפיסה האחרת סובבת סביב‬
‫השדה הסמנטי של חלק (מן השלם)‪.‬‬
‫בחר באחד מן השדות הסמנטיים האלה‪ ,‬והבא מפסקות ו‪-‬ז שלוש מילים (או צירופי‬
‫מילים) לשדה שבחרת‪ 3[ .‬נק']‬
‫ב‪ .‬שתי התפיסות מנוגדות זו לזו באופן חלקי‪.‬‬
‫הסבר קביעה זו‪ 3[ .‬נק']‬
‫ג‪ .‬באיזו משתי התפיסות הכותב תומך? בסס את דבריך על המאמר‪ 3[ .‬נק']‬
‫‪46‬‬
‫‪ .3‬המילים "לעבדּה ולשמרּה" (שורה ‪ )41‬לקוחות מן הפסוק‪:‬‬
‫ָאדם וַ יַנִ חֵ הּו בְ גַן‪-‬עֵ ֶדן לְ עָ בְ ָדּה ּולְ שָ ְמ ָרּה" (בראשית ב‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫ֹלהים אֶ ת הָ ָ‬
‫"וַ יִ ַקח ה' אֱ ִ‬
‫הסבר את התפקיד הרטורי של אזכור הפסוק הזה במאמר‪ 2[ .‬נק']‬
‫‪ .5‬המטרה המרכזית של כותב המאמר היא‪:‬‬
‫– להמליץ על דרך חדשה בחינוך הסביבתי‪.‬‬
‫– להתריע על המשבר הסביבתי המסכן את העולם‪.‬‬
‫– להציע רעיונות כלליים לפתרון המשבר הסביבתי‪.‬‬
‫– לסקור דרכים בחינוך הסביבתי‪.‬‬
‫העתק למחברתך את התשובה הנכונה‪ ,‬ובסס אותה על מובאה מפתיחת המאמר (פסקות א‪-‬ב)‪.‬‬
‫משחק ילדים ‪ -‬דבר רציני מאוד‬
‫(מתוך הספר "חושים ומפגשים בתנועה" שכתבו *סמדר כרמון ונועה לויאן אלול)‬
‫‪0‬‬
‫כל הילדים משחקים‪ ...‬בקבוצה ולבד‪ ,‬עם חוקים ובלי חוקים‪ .‬משחקי תפקידים‪ ,‬משחקי‬
‫דמיון‪ ,‬משחקים בתנועה‪ ,‬משחקי קופסה‪ ...‬מדוע ילדים משחקים? מהי חשיבות‬
‫המשחק להתפתחות התקינה של הילד? על כך ועל ההכשרה המקצועית של מדריכים‬
‫‪5‬‬
‫לגיל הרך ‪ -‬סמדר כרמון מתוך הספר "חושים ומפגשים בתנועה‪".‬‬
‫מי מאתנו לא שיחק בילדותו ומי לא זוכר את מתיקות החוויה? על כך כותב יוסי גמזו‪,‬‬
‫"כשהילד הוא ילד‪ ,‬פספוס וננס‪ ,‬הוא תמיד משחק לו‪ ,‬סתם ככה ‪ -‬משחק "מחבואים"‪,‬‬
‫"קלאס" ו"תופסת"‪ ,‬וחוץ מזה ‪ -‬גם "הנדס‪-‬אפ"‪ ,‬מחניים או "פנדלים" וכל מה שרק מכייף‬
‫‪01‬‬
‫ויש חשק‪ :‬למשל "סוס ארוך" במגרש על החול או "שוטרים וגנבים" על הדשא‪( "....‬מתוך‬
‫משחקי ילדות)‪ .‬המשחקים מלווים אותנו לאורך כל החיים‪ ,‬בינקות‪ :‬משחקי מובייל‬
‫וקשקשנים‪ ,‬ובפנסיה‪ :‬משחקי קלפים ומשחקי קופסה למיניהם‪.‬‬
‫אולם תקופת המשחקים האינטנסיבית ביותר‪ ,‬מתרחשת בגיל הרך בין שנתיים לשש‪.‬‬
‫חוקרים רבים עסקו בשאלה מדוע הילד משחק‪ ,‬מדוע יש בו את הצורך למשחק‪ .‬על כך‬
‫נותנות תשובה שתי תיאוריות עיקריות‪ :‬האחת של פיאז'ה והשנייה של פרויד ושל‬
‫‪05‬‬
‫אריקסון‪.‬‬
‫לפי פיאז'ה ‪ ,‬המשחק משמש כאמצעי למידה של הילד על הסביבה ומשקף את רמת הידע‬
‫שלו‪ .‬פיאז'ה (‪ )1262‬מתאר את המשחק כגורם המשפיע על תהליכים מוטוריים‪,‬‬
‫קוגניטיביים וחברתיים אצל הילד‪ .‬ככל שהחשיבה מתפתחת‪ ,‬המשחקים משתנים‬
‫‪01‬‬
‫ומתפתחים בהתאם‪ .‬כלומר‪ ,‬ממשחקי חושים כמו השחלת חפצים‪ ,‬נענוע חפצים‪ ,‬למשחקי‬
‫דמיון כמו "הברווז העליז" (מרגלית עקביא)‪ ,‬למשחקים מסובכים הכוללים את כל משחקי‬
‫הספורט ולמשחקים שיש בהם תחרותיות וחוקים ברורים‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫‪49‬‬
‫פרויד ואריקסון רואים בהתפתחות המשחק כר להתפתחות חברתית ולביטוי רגשי‪ ,‬כלומר‬
‫התמודדות עם פחדים‪ ,‬התמודדות עם המציאות והתמודדות עם רגשות‪.‬‬
‫אליס טוען שלא קיימת תיאוריה אחת שתוכל להשיב בשלמות מדוע ילדים משחקים‪ .‬הוא‬
‫טוען שמשחק הנו תוצאה של הצורך של היחיד ליצור פעילות גומלין עם הסביבה ועם‬
‫עצמו‪ .‬בספרו הקלאסי‪" ,‬מדוע ילדים משחקים" (‪ ,)1273‬מעלה אליס את תיאורית הגירוי‬
‫האופטימאלי‪ .‬הילד משתוקק לגלות את הסביבה החדשה דרך המשחק‪ .‬כשההתעניינות‬
‫במשחק נפסקת עלינו להעלות בפני הילד גירוי חדש‪ ,‬ליצור סביבת משחק חדשה‪ ,‬וזאת‬
‫בכדי להעלות את רמת ההתעניינות ואת רמת העוררות‪.‬‬
‫ספנסר ושילר (‪ )1884‬מסבירים שלאדם יש צורך בשחרור אנרגיות עודפות והדרך הטבעית‬
‫לעשות זאת היא דרך משחק‪ .‬על פי תיאוריה זו ההפסקות הניתנות לילדים בין השיעורים‪,‬‬
‫‪01‬‬
‫מנוצלות ע"י הילדים לפורקן אנרגיה עודפת ולשחרור‪ .‬כל תיאוריות המשחק חשובות‬
‫ותורמות להבנת הצורך של הילד במשחק‪ ,‬ולכן ההנחיה שלנו כאנשי חינוך היא להרחיב‬
‫את הפעילויות לילדים בכל מפגש עמם דרך משחקים‪ ,‬לגוון את השיעורים וליצור עניין כדי‬
‫לאפשר להם להגיע לגילויים‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫למשחק תפקידים רבים‪ .‬אחד מהם הוא לחקור חקירה פעילה את הסביבה ולהתמצא‬
‫במרחב‪ :‬עולמו המתרחב של הילד מציג בפניו אלפי גירויים בלתי ברורים‪ ,‬שהוא מנסה‬
‫להעניק להם סיבתיות והקשר‪ .‬הילד נוגע בדברים החדשים‪ ,‬מזיז אותם‪ ,‬מרגיש מה‬
‫התחושה שהם מעבירים‪ ,‬מסתכל למה הם גורמים ואיך‪ .‬חקירות פיסיות אלה במהלך‬
‫משחק מעשירות את ידיעותיו‪.‬‬
‫המשחק תורם גם ללימוד התמצאות במרחב‪ :‬המשחק התנועתי המתרחש במרחב מלמד‬
‫‪41‬‬
‫את הילד התמצאות מרחבית תוך שינוי כיוונים ומהירויות‪ .‬הילד צריך למצוא את מקומו‬
‫הפיסי במרחב ובין הילדים ולהגיע למטרה מסוימת‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשחק "מי מפחד מהדוב‬
‫הצהוב" – הילד נדרש לעבור מצד אחד של החדר לצד השני מבלי להיתפס ומבלי להיתקל‬
‫במשתתפים נוספים במשחק‪ .‬כך גם בכל משחקי התופסת למיניהם‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫משחקים רבים משמשים זירה להתנסות בתפקידים שונים‪ :‬בניסיון להבין את הסביבה‬
‫משתמשים הילדים בדרך של חיקוי‪ ,‬של הצגה ושל משחק תפקידים‪ ,‬ובדרך זו מתנסים‬
‫בתפקידים חברתיים שונים כמו‪ :‬שוטר‪ ,‬אימא‪ ,‬מוכרת וכד'‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשחק "מה‬
‫מוכרים היום" ‪ -‬אחד הילדים הוא המוכר בחנות ומכריז על מה מוכרים היום‪ ,‬שאר‬
‫הילדים מבצעים בתנועה את מה שנמכר‪ .‬כמו כן‪ ,‬מספקים אירועי משחק אלה זירה‬
‫להרחבה ושימור תחושת העצמי‪ ,‬ומבססים בו את תחושת היכולת לבצע "מטלות של‬
‫‪51‬‬
‫מבוגרים"‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשחק "העיט‪ ,‬התרנגולת והאפרוחים" – הילד הראשון בטור הוא‬
‫אימא תרנגולת שתפקידה לשמור על האפרוחים מפני העיט‪.‬‬
‫המשחק הוא גם דרך להתמודדות עם פחדים ורגשות‪ :‬באמצעות משחק תפקידים או‬
‫"האנשת" חיות‪ ,‬מתמודדים הילדים עם פחדים‪ ,‬עם חששות ועם נושאים המטרידים‬
‫‪55‬‬
‫‪25‬‬
‫אותם‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשחק "מי מפחד מהדוב הצהוב" – הילדים עונים‪" :‬אף אחד" או "לא‬
‫מפחדים"‪ .‬לחיה יש תכונות המעוררות פחד אך גם הערצה‪ .‬האריה נתפס אצל הילד כחיה‬
‫מפחידה אך עם עוצמה וכוח‪ ,‬ולכן רבים מהילדים יבחרו להתחפש לדמות זו‪.‬‬
‫יתרה מכך המשחק מאפשר לילדים להביע רגשות‪ :‬יחסי גומלין הנוצרים בעת משחק‪,‬‬
‫מחייבים את הילד להתמודד עם מצבים של שליטה‪ ,‬של ויתור‪ ,‬של נתינה ולקיחה‪ ,‬ושל‬
‫קבלה ודחייה‪ .‬מצבים אלה מעוררים בילד רגשות שונים‪ :‬כעס‪ ,‬עלבון‪ ,‬שמחה‪ ,‬אהבה‪ ,‬והוא‬
‫לומד להכירם ו"להשתמש" בהם‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫תפקיד חשוב נוסף של המשחקים הוא ביצירת התנסויות ותרגול מיומנויות חדשות או‬
‫מוכרות‪ :‬למשל‪ ,‬מיומנויות של תקשורת ושל העשרת השפה‪ ,‬ומיומנויות של תנועה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬במשחק "ארנבת שחורה" בהתאמה לחגי ישראל ‪ -‬הילדים יושבים במעגל‪ ,‬ואחד‬
‫הילדים הולך מסביב ואומר לכל ילד את אחד ממאפייני החג‪ ,‬וכשהוא פונה לאחד הילדים‬
‫ומכריז על המאפיין שהוסכם מראש‪ ,‬הילד היושב קם ועל שניהם לרוץ‪/‬לקפוץ‪/‬לדלג‬
‫(מיומנות מוטורית) עד שהגיע הראשון חזרה למקומו‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫דרכי הוראת המשחק הן מגוונות וחשוב להכירן ולהתאימן לשלבי ההתפתחות השונים‬
‫בהם נמצאים הילדים ולמטרה אותה רוצים להשיג באמצעות המשחק‪ .‬כיום קיימים‬
‫קורסים רבים המלמדים כיצד לבנות מפגשים בתנועה לפעוטות ולילדים‪ ,‬שפע של‬
‫משחקים ופעילויות המגרים את מערכות החושים ותורמים להתפתחות‪.‬‬
‫* סמדר כרמון ‪ -‬רכזת תחום הגיל הרך ‪ -‬בבית הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט‪.‬‬
‫פרק ראשון – הבנה והבעה ( ‪ 05‬נקודות )‬
‫בפרק זה שני חלקים‪ :‬הבנה והבעה‪.‬‬
‫ענה על השאלות לפי ההוראות בכל חלק‪.‬‬
‫חלק א‪ :‬הבנה (‪ 24‬נקודות)‬
‫ענה על כל השאלות ‪ 4-1‬לפי המאמר‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫בחר בהיגד המבטא בצורה המדויקת ביותר את מטרת כתיבת המאמר‪,‬‬
‫והעתק אותו למחברתך‪ 3(.‬נקודות)‬
‫(‪)1‬‬
‫להציג תיאוריות על חשיבות המשחק‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫לתאר את חשיבות המשחק בחיי ילדים ומבוגרים‪.‬‬
‫(‪)3‬‬
‫לשכנע הורים לשחק עם ילדיהם‪.‬‬
‫(‪)5‬‬
‫לתאר את תפקידי המשחק ואת תרומתו להתפתחות הילד ולעודד‬
‫שילוב משחקים בכל מפגש עם ילדים‪.‬‬
‫הבא מן המאמר הוכחה לבחירתך בשאלה ‪ 3( .1‬נקודות)‬
‫‪24‬‬
‫‪.1‬‬
‫במאמר מוצגות שתי תיאוריות עיקריות‪ :‬התיאוריה של פיאז'ה והתיאוריה‬
‫של פרויד ואריקסון‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי השאלה הנבחנת בתיאוריות אלו? (‪ 3‬נקודות)‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו ההבדל העיקרי בין שתי התיאוריות? (‪ 3‬נקודות)‬
‫‪.4‬‬
‫כותבות המאמר טוענות כי המשחק תורם רבות להתפתחות הילד‪.‬‬
‫הבא מן המאמר שתי דוגמאות התומכות בטענה זו‪ 6( .‬נקודות)‬
‫‪.0‬‬
‫עיין בקטע הקצר שלפניך‪ ,‬וענה על השאלה שאחריו‪.‬‬
‫משחק רשת הוא משחק מחשב מרובה משתתפים שבו משחקים באמצעות‬
‫רשת מחשבים מקומית או באמצעות רשת האינטרנט‪ .‬קיימים סוגים שונים‬
‫של משחקי רשת‪ ,‬אך בסיס המשחק הוא ביכולת של שחקנים בשר ודם לשחק‬
‫זה מול זה דרך הרשת‪( .‬מתוך "ויקיפדיה")‪ 7( .‬נקודות)‬
‫כיצד היו כותבות המאמר מגיבות על תופעת משחקי הרשת? נמק את דבריך‪.‬‬
‫‪22‬‬