עלון מרץ 2015 - אדר תשע
גליון מס' ,24מרץ / 2015אדר תשע"ה http://www.degania-b.org.il חג פורים שמח ומבדח לכל קוראי העלון! יום טוב לנו מילים :לוין קיפניס יום טוב לנו חג פורים הוא חג גדול יחד כולנו נצאה במחול. רש רש ,רש רש היום פורים ,מחר יום חול רש רש ,רש רש נצאה במחול. ברעשן נרעיש בקול רש רש נסתובבה! היום פורים ,מחר יום חול רש רש נסתובבה! מה בעלון? משולחנו של יו"ר ועד ההנהלה – אגודה קהילתית............. עושים תרבות................................................................ ספורט......................................................................... נוסטלגיה..................................................................... מעט לעת -חברים כותבים.............................................. אצלנו בדגניה ב'............................................................ נעים להכיר................................................................... לזכרם......................................................................... יומן נעורים.................................................................. אוכל........................................................................... נקודה של השקפה......................................................... חינוך........................................................................... 0 1 2 3 5 7 13 17 18 19 20 21 23 חודש טוב לכולנו, פורים בפתח ואתו גם האביב .חודש מלא שמחה וצהלה לצד פריחות מרהיבות כמותן לא ראינו באזורנו כבר שנים רבות .אני מציע לכל מי שרק יכול לצאת לכיוון הסוסיתא או לעלות ליער שוויץ ולראות מרבדים מדהימים של סגול ,אדום וצהוב .גן עדן במרחק נגיעה. החודש מסיים ליאון אבנר את תפקידו כרב"ש (רכז בטחון שוטף) דגניה ב' ,תפקיד אותו מילא שנים רבות במסירות ,באכפתיות ובמקצועיות .זו ההזדמנות להגיד תודה רבה לליאון ולאחל לו הצלחה רבה בדרכו החדשה. תפקיד הרב"ש במתכונתו הקודמת ,תחת אחריות משטרת ישראל ,מסתיים למעשה גם כן ,ועל פי המתכונת החדשה האחריות לנושא הביטחון עוברת מהמשטרה לצבא .במסגרת זו חתמה האגודה על חוזה מול משרד הביטחון המגדיר את סמכויות הרבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי) ותנאי העסקתו .האגודה מקבלת מימון ממשרד הביטחון ומשלמת את שכרו של הרבש"צ וסגנו. לתפקיד הרבש"צ נבחר יניב טייכנר ,שיוצא באמצע החודש לקורס קצר ולאחריו יקבל לידיו את הסמכויות על מרכיבי הביטחון של דגניה ב' .בימים הבאים נוציא לציבור הודעה מסודרת עם פרטי ההתקשרות של יניב וסגנו (שטרם נבחר). חשוב לציין שמעבר לנושא הביטחוני ,אנו רואים ברבש"צ נותן שירות ציבורי ,ויחסו עם האוכלוסייה ביחד עם זמינותו ,אדיבותו ומקצועיותו מהווים את המרכיבים העיקריים בהצלחתו בתפקיד .בשם כולנו הרבה הצלחה ליניב ,הצלחתך הצלחתנו. החודש ,לאחר תקופת חפיפה ארוכה וציפייה דרוכה ,נכנסה אפרת לנעליים הגדולות של ניהול החינוך בדגניה ב .כולנו ,הורים וחברים ,נעמוד לצד אפרת ונעשה כל שביכולתנו בכדי להבטיח את הצלחתה בתפקיד .אפרת ,אנחנו מפקידים בידייך הנאמנות את ילדנו וסומכים עלייך שתמצאי את הדרך הנכונה (הלא פשוטה) המשלבת בין ערכים חינוכיים קיבוציים לדרישות הורים ולאילוצי תקציב .עלי והצליחי. חג שמח! להתראות, ניר אלפרט צילום :עידן בן שלום 1 פורים קרב ובא .הצוותים הרציניים עומלים ומכינים בהשקעה רבה את החג ,במטרה שיהיה יצירתי ,מגוון וכייפי ככל האפשר לכלל הקהילה ,ילדים ומבוגרים. השיכונאים כבר מתכוננים ובונים את עגלתם לכבוד העדלאידע האזורית של העמק אשר תתרחש ביום חמישי ה 5.3.15-בשעות הצהריים המוקדמות! בהצלחה לכולם ...וחשוב לזכור :לא תמיד התוצאה היא שחשובה אלא הדרך אליה חשובה ומועילה יותר !!! 2 חיי לילה. הבום פתח את שעריו להופעות חיות באווירה אקוסטית. הזמר גבע אלון התארח אצלנו ונהנה מאוד (בעיקר מהשניצלים והתפו"א של חדר האוכל לפני ההופעה )ובכך גרם לקהל הרב לזכות בערב מיוחד ואיכותי. גבע אלון ב"בום" .צילום :ארז ביטון. נמשיך לארח אמנים בבום הקטן והנחמד שלנו. בימי שלישי באופן קבוע מתקיימות במות פתוחות ו/או קריוקי ו/או הקרנות של ליגת האלופות בכדורגל....מוזמנים להגיע. על פעילויות הבום ניתן להתעדכן בדף הפייסבוק.boom degania b : שלכם, אוריה גלעדי ,תרבות. ואוו! לא יכולנו לבקש סיום יותר טוב מזה לחודש פברואר. אתמול בערב 28.02.15התייצבה קבוצת הכדורשת שלנו למשחק העונה מול האלופה של שנה שעברה ,עין גב. אחרי דברי המאמנים כשקהל עצום ביציעים ,רעש מחריש אוזניים ,עלו הבנות למגרש ,יודעות את גודל המעמד ,קצת חששות בלב והרים של מוטיבציה. לאחר טקס רשמי קצר החל המשחק ,משחק צמוד כשאף קבוצה לא יוצרת פער של יותר משתי נקודות. בכל הוצאת כדור שריקות ,צעקות מחיאות כפיים ,המתח בשיאו ,זיעה מצטברת על הפרקט, המאמנים לא יודעים מנוח ,תולשים לעצמם את השערות עם כל העברת כדור (בעיקר יפתח כי לאלון.)... 3 והנה זה מגיע ,מערכה ראשונה בידינו ,מחליפים מגרשים ,המערכה השנייה מתחילה פחות טוב, השועלות מעין גב תופסות פער ,הפעם המאמנים תולשים אחד לשני את השערות ,ושוב מהפך ועוד אחד ועוד נקודה וזהו אפשר לנשום ,הניצחון שלנו ,בעיקר של קבוצת הבנות ,אבל גם של האוהדים הרבים שפוקדים מידי שבוע את היציעים של האולם. היה מרגש מאוד ,לחלקנו אפילו מידי. כל הכבוד לבנות שמשקיעות ומגיעות לאימונים ומשחקים ,משתפרות ומתחזקות משבת לשבת! הקבוצה עולה לבית העליון במאזן מושלם ללא הפסדים. ותודה למאמנים ,אלון ליבר ויפתח סחר ,על הזמן ההשקה והמאמץ ,והכל בלי תמורה כספית ,רק הרצון ללמד ,לאמן ולנצח. רוגבי: מור חכמון נבחר זאת השנה השנייה ברציפות להתמנות על סגל השחקנים של נבחר הרוגבי לנוער של ישראל ,מור משחק בקבוצת הפועל עמק הירדן "איילי הצפון" ,בנוסף למור משחקים גם אמיר וזוהר ליבר ושגיא מימון .הקבוצה מתאמנת במגרש בבית ירח ובתקווה שיהיו משחקים בקרוב שנוכל להגיע לצפות. מרוץ העצמאות : השבוע יתחיל בארי בן יהודה ביצירת רשימת הרצים המפוארת שתייצג אותנו במרוץ ,תעבור את אפיקים ובתקווה גם נגיע ראשונים ,בארי ייצור מאגר של רצים ,המאגר יכלול יותר רצים ממה שצריך על מנת שנהיה מוכנים לכל מצב של פציעה מחלה העדרות של משהו ,נשמח אם כל מי שמרגיש שיכול לתרום בבקשה ליצור קשר עם בארי ולהצטרף לקבוצה. חותרי הדרקון: הקבוצה ממשיכה להיפגש בכל יום שישי בשעות הבוקר המוקדמות ,מי שמעוניין להצטרף מוזמן ליצור קשר איתי ,עם בדה ברקן ,או עם רוביק. בתאריך 06.03.2015תיערך תחרות במרכז הימי "מרתון הכנרת" הזינוק ב 10:30-כולם מוזמנים לצפות ולעודד .באותה תחרות ישתתפו גם החותרים הצעירים שלנו ,גוני אלפרט ועמית פרנקל. דוד אייזנברג. 4 מספר הקהל לחודש אדר -מרץ לפני 60שנה – אדר-מרץ תשט"ו – – 1955 מטעם ועדת "אות-הקוממיות" הוחלט להעניק לנו את האות ביום העצמאות הבא. ברוב קולות הורד מסדר-היום הצעת התקציב-האישי. התחלנו השנה להשקות את הבננות בסוף פברואר לעומת אמצע אפריל בשנה רגילה ,לרגלי עצירת הגשמים. קויים תמרון בהשתפות ערה של הכיתות הגבוהות. לפני 50שנה – אדר-מרץ תשכ"ה – – 1965 החברים המעוניינים שלחו חבילות מצות לקרוביהם ברוסיה. משפחת סתיו-קומרוב מבקשת להקים מרפאה לכבוד ִאמם – שרה קומרוב. חגי עמיאל ,הנהג ,וברטה סתיו עם האמבולנס שנתרם ע"י משפ' קומרוב נתבקשנו ע"י הקונגרס האמריקאי לשלוח להם בקביעות 20העתקים מכל כתב-עת היוצא ע"י הקבוצה. התקיימה ישיבה משותפת של המזכירות ,ועדת החברה ,ועדת השיכון וועדת הנקודה בענייני בנייה .הועלו בעיות שיפוצי בתים ובנייה חדשה .הבעיה לא יורדת מהפרק זה יותר משנה ועדיין לא הגיע לכלל סיכום. לפני 40שנה – אדר-מרץ תשל"ה– – 1975 טיול ודאגה בגינו – שלושה בני בית ירח יצאו לטיול אופניים מאולתר לחוקוק ,שינו כיוון, נכנסו לוואדי עמוד ונתקלו בבוץ וגשם שהקשו על המשך הטיול .השלושה נאלצו ללון אצל בדואי ,ומשלא חזרו בשעה היעודה – 16:30אחה"צ ,התחילה הדאגה מתפשטת בבית .מאוחר יותר גם החיפושים אחריהם עד לשעות הלילה המאוחרות .למטיילים לא היתה אפשרות להתקשר בטלפון הביתה .למחרת היום חזרו ,לשמחתנו ,יבשים ועייפים .יש לקוות שנלמד הלקח אצל הנערים וההורים ושוב לא ייערכו טיולים "ספונטניים" בלי פיקוח והדרכה מתאימים. לפני 30שנה – אדר-מרץ תשמ"ה – – 1985 חידושים בהשקייה – עם כניסתו של מחשב ההשקיה – ,MR 3,000חל מהפך בכל הקשור לחקלאות שלנו .המסוף ממוקם ע"י המוסך ומשם יש קווי חשמל תת-קרקעיים המגיעים לראש כל שדה :מעבּודיה במערב ועד הדוור במזרח .המחשב מצטרף למשפחה דגולה של מחשבים – 16יחידות כאלה ,המכסות את כל העמק. 5 דו"ח מישיבת בית-ירח – לפני הישיבה בו ביקרו במגמות :מחשבים ,חרטּות ,חשמל ,בניין, אחיות מעשיות ואומנות .בסיור המחיש את המגוון הרב של האפשרויות העומדות לפני תלמידי בית-ירח .אחזקתן כרוכה בהוצאות רבות .האחזקה השוטפת עולה 1,500ד' לשנה ובנוסף השקעות בגובה 500ד' והעלות הכוללת 2,000ד' לשנה .מנהל ביה"ס – אילן לולב – סקר את כל הפעילות כולל נושא הסמים והשיכרּות ומרכז הנעורים. לפני 20שנה – אדר-מרץ תשנ"ה – – 1995 לכבוד חג פורים אורגנה שבוע לפני החג "אוירה פורימית" .מדי יום ,בשעות אחה"צ ,הופעלה "רכבת העמק" לשמחת הילדים ומדי ערב נערך בחדר-האוכל ,אירוע פורימי קטן שהוסיף נופך של שמחה והומור. אלכס קניג ואבי אייזנברג מובילים את תהלוכת פורים של הילדים בתשע"ג2013- הופעה משעשעת בחגיגת פורים הגדולה בתשע"ד2014- בחגיגת פורים עצמה לא היתה תוכנית מוגדרת .הוזמן תקליטן מבחוץ עם רקדנים שלא הצליחו לקלוע לטעם הציבור. לפני 10שנים – אדר-מרץ תשס"ה – – 2005 מתקיימים מפגשים עם נציגי קופת חולים על מעבר אוכלוסיית דגניה ב' למרפאה האזורית. אוכלוסיית דגניה ב' מונה 506נפשות .מספר החברים ,214כאשר גיל הממוצע הינו 59שנים וצפוי לעלות בשנים הקרובות .מספר התושבים וילדיהם – 170נפשות .המגמה ברורה .קבוצת התושבים הולכת ותופסת מקום בכל הקשור לגודלה ומעורבותה בחיי הקהילה שלנו. מהנתונים עולה הצורך בקליטת אוכלוסייה צעירה ,אשר תהווה נדבך בהובלת קבוצת דגניה ב' בשנים הבאות. בראשית החודש התקיים ,ברוב עם ,טקס הנחת אבן הפינה לשכונה הקהילתית שלנו ,שסוף-סוף ,אחרי 7 שנים של עיסוק בבירוקרטיה ,הגענו לחלק המעשי – בנייה .בטקס נכחו – שר השיכון יצחק הרצוג ,סגנית המשנה לראש הממשלה ח"כ אורית נוקד ,וראש המועצה האזורית יוסי ורדי. ליקטה מ"ספר הקהל" – רינה זהרוני 6 7 8 במוסף שישבת של עיתון מעריב ,27.2.2015 ,פירסם נתן זהבי (עצבני) סיפור מרגש מארכיונו הפרטי ובו זיכרון אישי על קדיש לוז. 9 גם חדר המוסיקה איננו עוד או זה לא נעים לראות מרכז תרבותי שלנו נסגר באחד הימים ,בראשית חודש פברואר ,ראיתי את ג׳ק גינדה יוצא מחדר המוסיקה ובזרועותיו קופסה עמוסת תקליטים .בכבדות ובזהירות הוא הניח את הקופסה ב״בימבה״ לצידן של קופסאות נוספות. לשאלתי ״למה?״ענה לי ג׳ק שהמקום הופך את פניו ויהיה מעתה ״בית הכנסת הקטן״ של דגניה ב׳ ,ועליו הוטל לפנות את כל הציוד שנשאר עוד בחדר המוסיקה -מאות תקליטים ,כרטיסים ,תווים ועוד. נחרדתי .פשוט לא האמנתי שכך ״נמחק״ עוד מוסד מחיינו – ללא כבוד. ריבי כץ ואני ,עובדות הארכיון של דגניה ב׳ ,החלטנו להציל את הציוד .בעזרתו של ג׳ק הועברו לארכיון כל קופסאות התקליטים (רבים מהם יקרי ערך לאספנים). כיום ,כאשר שמיעת מוסיקה לכל סוגיה וגוונים ,היא נגישה וקלה בכל מקום באמצעות מחשבים, ניידים ,רדיו טלביזיה ועוד ,קשה אולי לחזור ולהיזכר להאזנה למוזיקה בכל מקום בכלל ואצלנו בדגניה ב' בפרט. אז קצת היסטוריה ,מתוך דברים שכתבה מרים רפופורט ז״ל ,שהיתה אחראית על חדר המוסיקה במשך שנים רבות .להלן קטעים נבחרים מתוך הכתבה "התקליטיה – מאז ועד היום" מתוך דף השבוע בשנת תשל״א:1971- הספריה במתכונתה הנוכחית קיימת כבר משנת .1961לפני כן ,בשנות ה ,40-היה חוג מצומצם של בני המקום ,שאהבו להאזין למוסיקה קלסית .פטיפון היה רק לחבר הלל גלעדי ,שבעצמו היה חובב מוזיקה וברשותו מספר תקליטים עם יצירות טובות .מארגן את ערבי המוזיקה היה מולה אגין ז״ל ...הרדיו היחיד של הקבוצה ,אשר עמד על המרפסת הצפונית של חדר-האוכל הישן .מסביבו היה תמיד רעש והמולה תמידית. זמן מה אחר-כך התחילו ,פה ושם ,לרכוש קצת תקליטים .בעזרתם של הלל גלעדי ואברהם הלוי נתקבלו תקליטים כמתנה ...אנחנו היינו צריכים לשלם רק את המכס .כשנודע דבר לקרובים ,סידרו את התשלום מראש בארה״ב. אראלה אגין היתה עוזרת למולה והתחילה בהכנת קטלוג לתקליטים. עם התחלת הופעתם של תקליטי ״ארוך נגן״ קיבלנו מספר תקליטים ע״י אחים של אייזיק פייגין מרוסיה. מידי מולה ואראלה עברו התקליטים לידי רוחמה אגין ואהוד לוז .עם הזמן התחילה הקבוצה לרכוש תקליטים באמצעים שלה ,והאוסף של יצירות קלסיות ,מוסיקה עממית וחזנות גדל ...הלוי קיבל מאמריקה פטיפון שהיה קשור לרדיו ,בדיוק עם פרוץ מלחמת השחרור .בנמל חיפה שררה אנדרלמוסיה שלמה והמכשירים יצאו מהנמל ללא מכס .הלוי מסר אותו לקבוצה ,לידי מולה .הכלי הזה שימש אותנו מספר שנים ניכר... רוחמה ואהוד הנהיגו את שיטת התקליטים כפי שהיא פועלת עכשיו .היסוד היה לאפשר לחברים שרכשו פטיפונים לעצמם לשמוע מוסיקה בחדרם ,על ידי השאלת תקליטים ...כאשר רוחמה הלכה להדרכה ,קיבלתי ברצון את בקשתה להחליף אותה זמנית .אוסף התקליטים ״ארוכי הנגן״ היה אז בערך 180תקליטים ...העברנו לחדר את הפסנתר של יהודית שהתפנה ,כי באותו זמן קיבלה 10 מהקבוצה פסנתר אחר שהיתה זקוקה לו לעבודתה. ומי לא זוכר את הפסנתר הראשון שעמד בתוך ״הליפט״ (אגב ,זה היה ליפט היסטורי בו הגיע לארץ כלי הטיס הראשון) ...בחורף היה שם קר מאוד ,וביום גשם היה קשה להגיע לשם בגלל הבוץ; בקיץ כמעט בלתי אפשרי היה להימצא שם בגלל החום הקשה .אפילו מיתרי הפסנתר היו נאנחים בגלל התנאים האלה .הרווחה הגדולה באה עם העברת הפסנתר למחסן הגילופים שעל יד חדר-האוכל של הילדים... אבל צרה אחת הגיע ,מכת העכברים ששרצו שם בהמונים ,הילדים פחדו מהם ,ועוד יותר גרוע היה שהפסנתר שימש מזון קבוע לכל העכברים ששרצו שם... מספר מחליפי התקליטים מגיע היום ל 100-איש ...בשנה אנחנו רוכשים בערך 60תקליטים .האוסף שלנו מגיע ל 500-תקליטים מעורבים מונו וסטראו... הייתי צריכה ללכת עם הזמן .לחץ וביקוש לדברים מודרניים הוא יותר חזק .המגמה היסודית היתה רק מוסיקה קלאסית .נכנעתי והתחלתי לספק לכל הטעמים :מוסיקה לילדים ,לבני הנעורים ,אלקטרוני, פופ ,עממי ,גאז׳ וגם הקראות. החדר משמש גם לנגינת הפסנתר .מספר המנגנים משתנה .לפעמים יש לקראת מסיבה חזרות של המקהלה .אבל עיקר הייעוד שלו היה לשמיעת מוסיקה .התנאים לכך ישנם -כורסאות נוחות ,שולחנות קטנים שהם מזמינים את קהל המאזינים. מרים ר. לכבודו של המקום והתרבות המוסיקלית שאלתי מספר אנשים על זיכרונותיהם .גם בפייסבוק פרסמנו על כך .למעלה ממאה איש קראו ,חלק גם סימנו שאהבו זאת ,ואחדים גם הגיבו בכתב ונצרף את שכתבו לכתבה זו. ג׳ק גינדה – שהיה בדגניה ב׳ בחברת נוער ״דגנית״ :פעם ראשונה הייתי בחדר המוזיקה בגיל ,15ושם למדתי והתאמנתי בלימודי אקורדיון .התקליטים הראשונים שהחלפתי היו שירי קאונטרי שאהבתי מאוד .את התקליטים שמעתי בהסתר ,במחסן הבגדים שלנו (בית הראשונים של היום) .לא רציתי שיפריעו לי והתנדבתי להיות האחראי על הפטיפון של חברת הנוער. זיכרון מיוחד מחדר המוזיקה היה כשלילה אחד התאמנתי בנגינה על האקורדיון. לפתע ,נפתחה הדלת ובכניסה נעמד בחור שלא היה מוכר לי .הוא שאל אותי ״מה אתה עושה כאן?״ עניתי לו בחוצפה קלה ״מה אתה עושה כאן? מי אתה בכלל? מאיפה יש לך מפתח למקום הזה?״ הוא ענה 11 לי ״אני רוצה להתאמן פה בפסנתר״ .״כשאגמור תוכל להתאמן אחריי״ .רק מאוחר יותר נודע לי שהבחור הוא אורי קריב. אראלה ברוך – בחדר המוזיקה היה ארון ענק ,מקיר אל קיר ,מלא בתקליטים .מרים רפופורט היתה אחראית על המקום והיא החליפה תקליטים ,ושמרה על כללי התנהגות במקום .בחדר זה לימדתי נגינה ילדים ,נוער ובוגרים -חליליות ,חליל צד ומנדולינות .סידרתי שם כוננית עם כלי נגינה ,תמונות של מנגנים היו תלויות מכל עבר והיה זה מקום אהוב עליי .בסוף כל שנה קיימנו שם הופעות ובעזרת הילדים גם ניקינו את המקום .בחדר המוזיקה היו מתכנסות לחזרות התזמורת והקולית שלנו בהרכבים רבים, לקראת חגים ,לקראת אירועים והמקום היה פעיל במשך כל השנה. יעל פיטרס (מוסה)– כילדה למדתי פסנתר אצל סבא הס .תחילה בצריף (על יד המקלחת הציבורית), אחר כך למדתי בחדר המוסיקה של היום .כילדה זכורות לי חזרות שעשינו שם לקראת חגים ,בעיקר לפורים .מרים רפופורט והיתה אחראית על המקום ואהבתי את העיצוב שלו ,שעליו שמרה בהקפדה – תמונות כלי נגינה ודף ובו כתובים כללי התנהגות במקום :כניסה שקטה ,שמירה על ניקיון ,שקט ועוד. כילדה הייתי נכנסת בחרדת קודש .בהמשך ,ואני שותפה לקולית של דגניה ב׳ בכל מיני הרכבים שלה, הייתי מגיעה לחזרות בחדר המוסיקה .תמיד בהנאה .מרים רפופורט מהדור המיוחד שהגיע מגרמניה - נתנה לנו המון תוכן והיסטוריה מוסיקלית. תגובות מהפייסבוק של הארכיון: נועה ברק – לימוד על כלי נגינה ראשון -חלילית ,עם אראלה ברוך. חנה שבא (פישגרונד) – זוכרת .באיזה עוד מקום בעולם היתה ספרייה לתקליטים. גניה טיילור – שעות של חלילית עם אראלה ...וקצת קינאה בילדים ״המוכשרים״ שזכו ללמוד על פסנתר. אביגיל הרכבי – בית התרבות כשמו כן הוא ,שימש למטרות שונות במשך השנים .ברחבת בית התרבות נערכו החתונות ,להבדיל ,מבית התרבות יצאו ההלוויות ,לא לפני שארונות הנפטרים היו מונחים כיממה על גבי משטח מיוחד ואנשים היו עוברים על פני הארון עד צאת הלוויה .בבית התרבות שכן ,אחר כבוד ,פסנתר הכנף השחור .אני זוכרת שביצי הקיץ החמים הייתי שוכבת על רצפת הבית ,מאזינה בשקיקה לנגינת הפסנתר של נועה גונן מנגנת שוברי ואחרים .בית התרבות שימש גם כבית כנסת בימי החגים .למעלה היתה עזרת הנשים .אפילו ילדות לא היו מורשות להסתובב למטה בין הגברים בשעת התפילה .ממש כשר למהדרין. כמועדון לשמיעת מוסיקה אני זוכרת אותו בגעגועים .היה זה מולה אגין ז״ל שסחף רבים לאהוב מוסיקה קלאסית .בידיו היו מפתחות ארון הפטיפון והתקליטים .כל מוצאי שבת היו מתכנסים בבית התרבות והתוכנית היתה כדלקמן :מולה ,שישב למעלה בעוד כולנו למטה ,היה מציג את היצירה שישמיע ולאחר מכן מי מבין המאזינים היה רשאי לבחור יצירה שתושמע .הימים היו ימי שלטונו של סטאלין בברית המועצות ,ואני זוכרת שמולה ,שהיה ידוע בדעותיו השמאליות ,השמיע לנו תמיד יצירות של קומפוזיטורים רוסיים .כך התוודעתי לראשונה ליצירות של פרוקופייב ,שוסטקוביץ ואחרים. עד היום אני רואה בעיני רוחי את מולה יושב לבד למעלה ,עיניו עצומות ,מאזין ,כולו בתוך המוסיקה. אלו היו ערבים מאוד מהנים .תמיד אזכור אותם. נילי שחף (צלביץ') – לימודי הפסנתר שלי בצריף המוזיקה הישן היו מן הסתם הקצרים ביותר בתולדות המוזיקה .הגעתי ,ילדה בכיתה ב' או ג' ,לשיעור ראשון עם אבא הס .הצריף הקטן עמד בפאתי מגרש הכדורסל ,כך שכידרור בלתי פוסק וצעקות השחקנים היוו פסקול קבוע לסולמות והאטיודים המגומגמים שנוגנו בו. 12 הספקתי ללמוד איך להעביר את האגודל מאחורי האמה כדי להקיש צליל פה ולהחזיר את האצבע לצליל סול .למחרת הודיעו שעכברים כירסמו כל הלילה את כל קרביו של הפסנתר וחסל סדר לימודי פסנתר. זמן לא רב אחר כך עלה הצריף באש. כשהגיע סוף-סוף פסנתר חדש ללימודי נגינה כבר הייתי זקנה בת ,14וועדת המוזיקה פסקה שאין טעם ללמוד פסנתר בגילי המופלג. לעומת זאת זכורה לי בגעגועים פינת המוזיקה בגלריה העליונה בבית התרבות .אחי הגדול ,נמרוד ,ואני בילינו בה שבתות שלמות בהאזנה למוזיקה קלאסית .היתה לדגניה ב' ספריית תקליטים משובחת, תקליטי 78סיבובים בדקה ,כמובן -אוסף מצוין של יצירות מבאך עד פרוקופייב .תקליטים אלה שימשו את החוג הנפלא למוזיקה על הדשא של בית התרבות ,שהיווה את הבסיס הראשון לאהבת המוזיקה לילדים ולנוער של המשק. עם הזכרונות מעברו של המקום וחשיבותו בחיינו ,אני תקווה שהוא ימשיך וישמש גם לחיים התרבותיים שלנו במקביל לבית כנסת. רינה זהרוני מזל טוב... לדבורה ועוזי בן שלום להולדת הנין הבכור ,נכד לחנן ודלית ,בן לדניאל וילון ,וגם למשפחות בן שלום ואלקבץ בדגניה ב'. לעמית ויוחאי רמון להולדת הבן איתמר ,אח למאיה. לכל המשפחות בדגניה ב' ובחוץ שלל ברכות ושירבו השמחות! חילופי גברי בראשות ועדת הנצחה בישיבה השנתית של ועדת הנצחה ,שהתקיימה לפי המסורת ב-ז' באדר תשע"ה 26.02.15 ,למניינם, ביקש עוזי לסיים תפקידו כרכז הוועדה. למען הסר כל ספק ,עוזי אמר כי הוא מבקש לסיים תפקידו כרכז הוועדה ,אך מוכן להשאר בוועדה כחבר מן המניין ,ולתרום מנסיונו העשיר. לאחר דיון שבו הועלו מספר הצעות החליטה מליאת הוועדה למנות את עידן לרכז הוועדה. הוועדה הביעה תודה והערכה לעוזי על ארבעים שנה של ריכוז פעילות הוועדה. מזל טוב! לניצה וליוסי גל לנישואי יסמין עב"ל עזר. לרוחה ואריה סער לנישואי הנין ,נחמן ,בנם של נתן וחנה ,נכד להדס ורפאל. פתרון חידת פברואר: "תאני חווה" ובשמה החדש והידוע " -הבננה". "תאני חווה" הוא השם שנולד בתחילת המאה הקודמת בחווה החקלאית בביתניה תחתית. שי טייפלד 13 הזמנה הכנרת יפה מתוך יופיים של הנלבבים שעל חופיה התהלכו הנוף זוכר אותם... לא נשכחו" לוי בן-אמיתי לכל מוקירי זכרם של שושנה ועמינדב ישראלי ז"ל הנכם מוזמנים למפגש חברים בדגניה ב' עם צאתו לאור של הספר "על שפת ים כנרת" המוקדש לזכרם המפגש ייערך בשבת ח' בניסן תשע"ה ,28.3.2015בשעה 12:00 בחדר האוכל בדגניה ב' כל מזמיני הספר יקבלוהו במקום וכל המעוניינים לרכשו יוכלו לקבלו תמורת ₪ 120לכל עותק תכנית המפגש: .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 התכנסות ,כיבוד קל פתיחה – נגינת חליל – שאול ארקינד ומוהיני בוורמן דברי פתיחה – חיים בייטנר שירה בצוותא עם טוביה נאור והאורגן קטעי קריאה מתוך הספר "על שפת ים כנרת" שיח-חברים על ימי בית-החינוך עם שושנה ועמינדב שירה בצוותא עם טוביה נאור והאורגן דברי סיכום ופרידה להתראות! בברכות – הוועדה המארגנת בקבוצת דגניה ב' 14 עדכון בנושא המאבק על חלופת הירדן השבוע שבין ה 22-27.2.2015-עוד ייזכר כשבוע שבו התנהל "הקרב שהכריע את המערכה!" אמנם ,עדיין לא נקרר את השמפניות ,אבל אפשר להתחיל לחסוך כסף לקניית הבקבוקים... תזכורת – מדינת ישראל התחייבה להעביר מים נוספים ,מעבר (וללא קשר להתחייבות) להסכם השלום .רשות המים ומקורות ,עושים כל מאמץ ,לקדם את הדרך בה הם מעוניינים להעביר את המים והיא ,הנחת צינור חדש מהכנרת לאזור קיבוץ מסדה (במקביל לצינור קיים) .אנחנו באמצעות ראשות ניקוז ונחלים כנרת ,הצענו חלופה המכונה "חלופת הירדן" במהלכה לאחר שיקום וניקוי נחל הירדן הדרומי ,המים הנקיים ,יועברו בירדן ,בנתיבם הטבעי ויועברו לממלכת ירדן ,מתל אור (נהריים). כזכור ,ב 27.11.2014-התקיים דיון בעניין ,בפני מליאת המועצה וזו דחתה פה אחד את הצעת מקורות וביקשה לסיים את תכנון "חלופת הירדן" ולהציג גם את חלופה זו. עד כאן התזכורת ומכאן תאור הארועים שהתרחשו בשבוע הדרמתי שהוזכר בתחילה. מקורות הגישו ערער לוועדת הערער המחוזית לתכנון ובניה ,בטענה (עיקרית) שההחלטה של מליאת המועצה ,לא הוחלטה בתום לב והמחליטים היו "נגועים באינטרסים". הדיון בערער נקבע ל 24.11.2014-בנצרת עלית. לדיון הגיעו מצד העותרים (מקורות) – מנכ"ל ויו"ר מקורות (תבינו את חשיבות העניין) ,סמנכ"ל רשות המים – עודד פיקסלר (זכרו את השם) ,היועצים המשפטיים ,עו"ד נוספים של רשות המים ומקורות ומומחים רבים בתחום זה. מצד המשיבים המצדדים בחלופת הירדן הגיעו – מהנדס רשות ניקוז כנרת – רן מולכו ,מהנדס המים (הידרולוג) גיורא שחם ,לירון שפירא – רפרנט אזור הצפון של החברה להגנת הטבע (שהצטרפו למאבק) ,היועץ המשפטי של המועצה ,מומחים נוספים ,אמיר בדר -נציג דגניה א' ,רם חכמון -נציג דגניה ב' ותושבים מהאזור. במהלך הדיון שארך כ 5-וחצי שעות ,בהם דיברו המומחים והמשפטנים משני הצדדים ,הציג גיורא שחם ,את תכניתו המפורטת כיצד ניתן להזרים מים נקיים בירדן הדרומי ולהגן עליהם כך שיישארו נקיים ,עד נהריים ומשם להעבירם לממלכת ירדן. אחת השאלות/בעיות העיקריות והמהותיות שהועלו ע"י סמנכ"ל רשות המים – ע.פיקסלר, הייתה שהירדנים (משום מה ,רשות המים הישראלית ,החליטה שהיא מייצגת את ממלכת ירדן)... לא יסכימו לקבל את המים בדרך אחרת מאשר צינור מהכנרת ,לאזור מסדה .למרות שנשאל פעמים רבות והתבקש להציג מסמך בו ניתן להראות מעל לכל ספק שאכן זו ההתחייבות של מדינת ישראל ,מר פיקסלר "הסתובב" סביב הנושא שלוש שעות ,אך לא הצליח להציג הוכחה חותכת וחד משמעית שאכן זו התחייבות מדינית .במהלך אותן שלש שעות ,בהן אנחנו היינו מאוד דרוכים ולאחר שנלחץ לא מעט ,נאמרו דברים שעוררו בנו חשד כבד ,שמשהו "מתבשל" מתחת לפני השטח ...כבר מתוך הדיון ,יצרנו קשר עם אנשים שלנו ,במשרדי הממשלה המעורבים (תשתיות ומשפטים ולא ניתן לחשוף זהויות) והנחנו אותם לבדוק את החשש שלנו! הדיון הסתיים בהרגשה שהוועדה מאוד מבינה את הרעיון הכללי של חלופת הירדן ,אך מוטרדת מההתחייבות המדינית. כמה שעות לאחר הדיון (בשעות הערב המאוחרות) ,הגיעו אלינו הטלפונים שאישרו את חששותינו... 15 התברר לנו ,שמיד לאחר הדיון ,ע .פיקסלר נוסע לירדן להשתתף בטקס חשאי (! אף אחד ,פרט למשתתפים בטקס לא ידע על קיום הטקס) שיערך ביום חמישי (יומיים לאחר הדיון הנ"ל) במעמד שר התשתיות סילבן שלום ומקבילו הירדני ,לחתימה על הסכם מים שבתוכו ,דאגו אנשים "טובים" מישראל(!) להוסיף שורה אחת שתסנדל את חלופת הירדן ,בשורה נכתב: "...המים יועברו מהכינרת באמצעות צינור "... באותו הרגע ,הבנו שאנחנו במעמד של "חיה פצועה" ואין מה להפסיד! מיד נשלחו מכתבים בהולים ליועץ המשפטי לממשלה ,למשרד התשתיות ,מבקר המדינה ,עם בקשה אחת ,להציג לנו את ההסכם (תחת הצהרה שאנחנו שומרים על סודיות) ע"מ שנוודא שאין את האיום שאנחנו חוששים ממנו .עד הערב של יום רביעי "שיחקו" אתנו בכל מיני תירוצים ולא העבירו את עותק ההסכם. הבנו שעלינו לשלוף את הקלף האחרון ממנו רצינו להימנע ,ופנינו בעתירה לבג"צ ,לעצירת ההסכם כיוון שיש בו משום לפגוע בתהליך סטטוטורי המתנהל במקביל ברשויות התכנון! ביום חמישי בבוקר ,כשבצהריים אמור להיחתם ההסכם בים המלח ,הועבר הבג"צ .לשמחתנו בג"צ הוציא החלטת בזק ,שעל המשיבים (מדינת ישראל) ,להחזיר תשובתה עד השעה 14:30 (שעת תחילת הטקס ,אליו כבר הגיעו עיתונאים ובכירים מכל העולם!). כמובן שהמדינה ובפרט משרד התשתיות ,הבינו שהטקס המכובד עומד להתבטל/להדחות עד ברור העניין בבג"צ... לקראת הצהריים כבר החלו להגיע הטלפונים ממשרד המשפטים והתשתיות שהם מבקשים בדחיפות להגיע לפשרה ע"מ שנסיר את הבג"צ והטקס יוכל להתקיים. להזכירכם ,אנחנו מאוד בעד הסכמי המים!!! אנחנו דורשים ,שכל תושבי ישראל ,הטבע באזור ובפרט תושבי האזור ,יקבלו את המקסימום הניתן מהתקציבים של הפרויקט הזה ושהתקציבים לא יתחלקו רק בין היושבים קרוב לצלחת! הסכמנו להגיע לפשרה ,בה נכתב בצורה חד משמעית ,שההסכמים להעברת המים ,אינם יכולים להכתיב "איך" יעברו המים ,כל עוד עונים על הדרישות (כמות ואיכות). במקביל בשעות אחה"צ ,הגיע לידינו החלטת הביניים של ועדת הערער ,בה היא מפצירה ברשות המים ,לשבת עם רשות ניקוז כנרת ולבדוק היטב את הצעתה של חלופת הירדן. מצורפים בהמשך לעדכון זה ,מסמך העתירה לבג"צ ,הסכם הפשרה ,החלטת הביניים של של וועדת הערער המחוזית לתכנון ובניה. אנו מקווים שכפי שנכתב בהתחלה ,רשות המים תפנים שמולה ניצב ציבור לוחם ,שלא יאפשר "תעלולים" ותרגילים שיכתיבו לו מה עושים במדינתו ובשטחו ויתחילו לשתף פעולה! זה המקום להודות לכל מי שמשתתף ותומך במאבק החשוב הזה ,מקרוב ומרחוק. חשוב לזכור שללא התמיכה הציבורית הרחבה ,לא היינו מצליחים להתקדם! לכן ,המשיכו להתעדכן ,לתמוך ולהפיץ את המידע לכלל הציבור כתבו ,רם חכמון ואמיר בדר– נציגי דגניה א' ודגניה ב' במאבק לקידום "חלופת הירדן" 16 משפחת שפר ההורים: יונתן ,אקוסטיקאי ,חוקר ומלמד במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון .אוהב לבשל ,לאכול ,״לנגן״ בפסנתר ולרוץ (ולא בסדר הזה). רוני ,מתאמת יצוא וטכנולוגיה בחברת "אדום פרוטס" .מרכזת את תחום התקשורת בקיבוץ .אוהבת לאכול את מה שיונתן מבשל ,לאפות ,ולהרכיב פאזלים. הילדים: עומר ( )7.5תלמיד כיתה ב' .מתעניין במדע וטכנולוגיה ומתאמן באייקי. דפנה ( ,)5.5בוגרת בגנון ריפר .אוהבת אפיה ,משחקים עם חברות ולרקוד בלט. יאיר ( 9חודשים) ,תלמיד מחקר בגנון פעוטים .אוהב לזחול ולמחוא כפיים. חיות המחמד שלנו :נינג'ה ,כלבה בת 9מסוג קבליר קינג צ'ארלס .גרגרנית וחירשת אבל מאוד חמודה. אנו באנו דגניה :...נפגשנו בקיבוץ אפיקים בשנת .2004מאז החתונה הספקנו לעבור מאפיקים לאלומות (בה החלטנו לבנות בית קבע בדגניה ב') ,לגבעת יואב ושוב לאפיקים, עד שלבסוף הגענו הביתה ,לדגניה ב' ,בחודש מאי .2010 אנחנו שמחים שבחרנו לחיות במקום שבו יש קהילה איכותית ותומכת ,ונהנים והחברתיות החינוכיות מהמסגרות האיכותיות שפועלות בה ומחברות בין החברים ,התושבים והמשתכנים. 17 הנפטרים בדגניה ב' בחודש מרץ טובה זית אלן רימון יצחק סתו לוניה בייטנר צמח נאור יצחק סלע דבורה ינאי חמוטל (טלי) אסף לאה מיכאלי לאה קם זלמן ינאי ברוריה הירשפלד אמנון רותם-בר בלומה ורדימון רחל סלע משה צור שניאור עשת משה (מוסה) לובין אליעזר (גזר) אוירא מלכה וייט לאה בן-אמיתי ט"ז באדר תשמ"ג כ"ט אדר א' תשע"ד י"ח באדר תשנ"ט י' באדר תשס"א י"ב באדר תשס"א י"ח באדר תשל"ז י"ג באדר תשכ"ג ג' באדר ב' תשמ"א י"ב באדר תשל"ט כ"ו באדר תשנ"א ה' באדר ב' תשס"ח י"ט באדר תשמ"ב ב' בניסן תשס"ב ד' באדר ב' תשכ"ז כ"ט באדר תשמ"ח ט"ו באדר ב' תשכ"ה כ"ז באדר תשנ"ד י"ב באדר תשנ"ז כ"ו באדר תשס"ט כ"ה באדר ב' תשס"ג י"ח בניסן תשל"ה 1.3.1983 1.3.2014 5.3.1999 5.3.2001 7.3.2001 8.3.1977 9.3.1963 9.3.1981 11.3.1979 12.3.1991 12.3.2008 14.3.1982 15.3.2002 16.3.1967 18.3.1988 19.3.1965 20.3.1993 21.3.1997 22.3.2009 28.3.2003 30.3.1975 יהי זכרם ברוך. 18 ביום שישי ה 13.2.15-התקיימה כמו בכל שנה הבגרות המעשית בתיאטרון של תלמידי שכבת י"ב בבית ירח .במסגרת לימודי התיאטרון ,מתבקשים התלמידים להיבחן הן על חומר עיוני והן על ביצועים מעשיים תיאטרליים .על כל קבוצת תלמידים לבחור מחזה ידוע ,לקרוא אותו כקבוצה, ולקצר אותו לאורך של כחצי שעה הופעה .כל תלמיד בהפקה מקבל שני תפקידים -תפקיד משחקי (התפקיד אותו יגלם על הבמה) ותפקיד הפקתי (תפאורן ,מלביש ,תאורן ,מפיק ,במאי, דמרטוג/חקר וקיצור המחזה) .על סמך עבודתו בשני התפקידים שניתנו לו מקבל התלמיד ציון. (מוגש לבוחנת תיק הפקה בו כותבים התלמידים מה עשו במסגרת עבודתן המשחקית וההפקתית). ה שנה הניבה המגמה שלוש הצגות של שלוש קבוצות מוכשרות ביותר ,שעמלו קשה והביאו לבמה תוצר מהנה ,מושקע ומשעשע .ההצגות שנבחרו והוצגו ע"י הקבוצות (לפי סדר הופעתן) היו: "מילה של אהבה" – מחזה ישראלי מאת מיכאל גורוביץ', "שמועות" -פארסה אמריקאית מאת ניל סיימון, "החותנת" -קומדיה אמריקאית מאת אנדרו ברגמן. ערב לפני הבגרות עצמה הזמנו את ההורים ,החברים ,והקהילה בכלל לערב בו הצגנו את שלוש ההצגות .היה קהל רב שנהנה וצחק ואף היו כמה שחזרו לצפות שוב ,בבוקר שלמחרת ,יום הבגרות! (שגם הוא פתוח לצפיית הקהילה). ביום הבגרות עצמו ,מופיעים התלמידים ומיד לאחר הופעתם ניגשים לשיחה עם הבוחנת ,שלפני כן כמובן צפתה בהם .בשיחה נשאלים התלמידים יותר על עבודתם וגם שאלות שבהן צריכים התלמידים להפגין ידע והבנה של עולם התיאטרון. היה ערב מוצלח במיוחד ,התלמידים יצאו מרוצים וכך גם הקהל .כולכם מוזמנים גם בשנה הבאה לצפות בפרי עבודתם של תלמידי בית ירח המוכשרים .כמובן שדגניה ב' הפגינה נציגות באירוע, שתי תלמידות משלנו לקחו חלק במאורע -אליה לויטן שיחקה במחזה "שמועות" את תפקידה של קלייר גאנץ ,והדס רקח שיחקה במחזה "החותנת" את החותנת חיותה בן יהודה. כתבה :אליה לויטן משמאל על הספה -הדס רקח מימין -אליה לויטן 19 והפעם שחרר המדור את שירה שלנו לענייניה הקולינריים ,וגנב ממרחבי הרשת מתכון לאוזני המן (של קרין גורן ,אל תגלו) ,כדי שכולם יוכלו גם: חומרים לבצק ( 40-50יחידות): 200גרם חמאה חתוכה לקוביות 2.5כוסות קמח רגיל ( 350גרם) חצי כוס סוכר ( 100גרם) 1כפית תמצית וניל 2חלמונים ¼ כוס ברנדי ( 60מ"ל) קליפה מגוררת מחצי לימון (אם אוהבים) אופן ההכנה: במעבד מזון מעבדים חמאה עם קמח ,סוכר ותמצית וניל לתערובת פירורית .מוסיפים את החלמונים והברנדי ומעבדים רק עד לקבלת בצק אחיד .משתדלים לעבד כמה שפחות. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומצננים שעה-שעתיים במקרר. מחממים תנור ל 180-מעלות. מרדדים על נייר אפייה מקומח לעלה דק ,בעובי 3מ"מ ,קורצים לעיגולים ,מניחים כפית מלית במרכז כל עיגול וצובטים את השוליים לקבלת צורת אוזן המן .מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים בתנור למשך כ 15-20-דקות ,עד ששולי העוגיות זהובים והעוגייה עדיין בהירה. מצננים ,מקשטים באבקת סוכר ומגישים או שומרים בכלי אטום בטמפ' החדר. הצעות למליות: מלית פרג :בסיר מרתיחים 1כוס חלב עם ¾ כוס סוכר ו 2כפות דבש .מוסיפים 200גרם פרג טחון ומבשלים 2-3דקות על אש נמוכה עד שהפרג סופח מהנוזלים .מסירים מהאש ומערבבים פנימה 25גרם חמאה .מצננים ומוסיפים קליפה מגוררת מלימון אחד ,ו 2-3-כפות פירורי עוגיות (למשל פתי בר טחונים) ,או שקדים טחונים .למלית עשירה יותר בטעמים (הכוללת גם צימוקים ועוד דברים טובים) אפשר להשתמש במלית של קראנץ הפרג של הנס ברטלה. מלית נוטלה :כאן צריך להסמיך את הממרח עם "חומר יבש" כדי שלא יגלוש במהלך האפייה – אני מחממת את ממרח הנוטלה כמה שניות במיקרוגל לריכוך ,שיהיה נוח לערבוב ,ומוסיפה פנימה פירורי פתי בר ,פירורי עוגת שוקולד אם יש לי או אגוזי לוז קצוצים גס ,עד שהמרקם של הממרח מסמיך. מלית שוקולד חלבה :מערבבים הרבה חלבה מפוררת או שערות חלבה לממרח שוקולד (עד שהמרקם מסמיך) .מערבבים פנימה קצת עוגת שוקולד מפוררת או פירורי עוגיות. מלית תמרים ואגוזים :מערבבים ממרח תמרים עם מעט קינמון ואגוזים קצוצים. מלית ריבה ואגוזים :מערבבים ריבת פובידל או ריבה אחרת שאוהבים עם אגוזים קצוצים .אם הריבה קשה לערבוב מחממים קצת במיקרוגל .קחו בחשבון שמלית ריבה קצת יותר בעייתית באפייה ,קצת נוזלת החוצה והאוזניים יוצאות שטוחות יותר ,אבל עדיין מעולות בטעמן. מלית אגוזי לוז :מרתיחים כוס חלב וכוס סוכר ,מוסיפים 20גרם חמאה ומערבבים .מוסיפים 1כוס גדושה אגוזי לוז קלויים וטחונים וכפית תמצית וניל .מצננים ,ואם המלית עדיין נוזלית מדי אחרי הצינון מוסיפים עוד אגוזים טחונים או עוגיות פתי בר טחונות ,עד למרקם סמיך. מלית מייפל פקאן :מערבבים ¾ כוס אגוזי פקאן טחונים עם ¼ כוס סוכר 2 ,כפות סירופ מייפל וחלבון אחד. חג שמח ובתיאבון! 20 חורף ארוך עובר על כוחותינו השנה .עד כה החורף היה רציני ומקצועי – נכון שלמזלנו לא מקצועי כאחיו שבגולה – אבל בסך הכל הרבה גשם וימים אפורים וזה מעיד לדעתי על אפשרות לאביב חזק שיגרום לאנשים לשאוף החוצה אל האור והטוב – ראו הוזהרתם... שפת אם .2 שוב נתפסתי מדבר על צילום עם חבר .בן אדם שלישי שעמד בצד הקשיב נפעם ולבסוף ,כשסיימנו עם סימן שאלה להמשך ההתפתחות הטכנולוגית ובציפייה לעתיד ,הוא אמר לנו שהוא ממש נפעם אבל לא הבין מילה מהדו שיח הג'יברישי שלנו. אנחנו מדברים היום בשפה מאוד מקצועית שמערבבת מונחים בלעז עם שברי מתמטיקה ומילים אוניברסאליות שמובנות בכל שפה אבל לא לכל גיל .הנה כמה מונחים שגורים שאפילו ילדינו מבינים ולעתים טוב מאתנו :אנדרואיד (?) פרוססור 6ליבות ,חיישן סי .סי .די ,חיישן סימוס 1 אינטש ,מייצב או .איי אס .אינסטגרם" ,פור קיי" ( ,)4Kלרנדר ,לדגום ,לפרום (לקחת פריים או תמונה) להפליש (לתת פלאש) ועוד ועוד מונחים שלא נגמרים אלא רק משתדרגים ומשתפרים. אבל מי מהנוער יודע היום מה הם ייחורים או מה זה לשנטע או לגובב ,או לעשות הרכבות ,או מה הפירוש של המילה חושחש או זריע או נצרים וכדומה?... אלו מילים ומונחים שבנעורינו היוו את השיח העיקרי של המבוגרים בארוחת הבוקר בשדה או בקפה המנומנם של שלוש וחצי בבוקר לפני שיוצאים למטעים. פרידה: נסעתי עם בתי לאגמון ,להיפרד מהעגורים שאוטוטו מתחילים בתזוזה צפונה .זה ריטואל שלי מזה שנים ולאחרונה צירפתי את הצעירה .בדרך אמרתי לה :תעזבי כבר את הטלפון שלך .אני לא מוכן שביום כזה מקסים את תקועה עם העיניים בנייד במקום לראות את הנוף והעננים והירוק של אחרי הגשמים האחרונים .ואז הפלטתי באנגלית" :סיז דה דיי מיכל" ...בהדגשה גדולה. העפתי בה מבט מתנשא ושאלתי אותה :את מבינה מה הפירוש? והיא בלי הרבה דאווין אומרת לי" :תמצה את היום"!!! הייתי המום .איזו גאווה מלאה את לבי – רק בת 12 זאתי וכבר מבינה אנגלית של גדולים .זוכרים את הסרט ההוא עם רובין ווילאמס ז"ל( ,ללכת שבי אחריו) שהוא מורה בפנימייה ומלמד את הנערים את פירוש המילה הלטינית" :קרפה דיים" – מצו /נצלו את היום?... 21 לראשונה החלטנו להתפנק בנסיעה בעגלת המסתור שמתקרבת לעגורים עד מרחק נגיעה .בדרך כלל אני מקפיד ללכת ברגל אבל הפעם לכבוד הקרפה דיים הצעירה שלי שחגגה בת מצווה, חשבתי שזאת מתנה ברוחב לב עבורה... בחרנו את עגלת הדוכיפת שהיא האחרונה שיצאה באותו אחר הצהריים ומודרכת בשפה האנגלית (חשבתי שאחרי שידעה מה פירוש המילה "סיז" - SEIZE -אז כל השאר כבר קטן עליה) .האמת שלדעתי היא היתה מסבירה לא פחות טוב מהמדריכה הצעירה שגמגמה באנגלית וכל רגע ביקשה עזרה במילה כזאת או אחרת שחסרה לה .עדיין הייתה אווירה טובה בקרון הפתוח שאותו חלקנו עם תיירים מקליפורניה – נוצרים אדוקים (הם אהבו את המונוגמיה של העגורים) – ועוד כמה חובבי אנגלוסכסיה שכמותי. איציק נהג הטרקטור ,עשה לתיירים הצגת תכלית אווילית כשירד מהג'ון דיר ולעס מולם ח'וביזה ודרדר. (איך קוראים לח'וביזה באנגלית הוא שאל באהבלות גמורה ...נו באמת איציק – אם אתה כבר טורח על השואו הזה כל יום אז ברר מראש מה את לועס -באנגלית!) המדריכונת אמרה שהטעם של הדרדר מזכיר את טעם הקולרבי ושאלה איך אומרים קולרבי באנגלית ...קולרבי זה קולרבי מסתבר ולא משנה עם הוא בסן פרנסיסקו או בסופר של חצור הגלילית. העגורים מקרוב נראים פחות מרשימים .הם היו מבוצבצים וקטנים אבל היו מהם אלפים רבים וזאת בהחלט חוויה .אחד מהם היה עם טבעות על הרגליים – המדריכה סיפרה שהעגור הזה (או אחד מאחיו המסומנים) עבר ב 4-ימים מסע של 3,000ק"מ .מיכל ישר עשתה חשבון מהיר ואמרה שאם זה הקצב אז למה את המסע של 5,000הק"מ מהטונדרה הצפונית ארצה הוא עושה בחודשיים וחצי הלוך וכנ"ל בחזור? יצאתי להגנת העגורים ואמרתי לה שבטח יש הפסקות קפה בדרך ,עניינים לסדר ,ביקורי קוזינים, קניות ובכלל – מה יש למהר? הרי במילא מתחיל להיות פה נורמלי רק עם בואו של נובמבר. איציק הנהג בוצץ איתנו שעה ארוכה בבוץ הכבד של האגמון ולהפתעתי לא שקע ואפילו לא היה קרוב לכך. (התמונה שלנו ושל התיירים דוחפים את הטרקטור מהבוץ יכלה להיות תמונה מנצחת אבל לא התאימה לי ברגע ההוא). אחר כך שאלתי חבר שמבין בבוץ ,האם יש הבדל למשל בין שקיעה באדמת כבול לשקיעה באדמה של סירין .הוא לא היה סגור על התשובה אבל הראה לי תמונות בנייד שלו שאפילו עמיצור בולדו הפקח המיתולוגי ,שקע לאחרונה בסירין וקרא לו לחילוץ .שאלתי את החבר אם ההזמנות הזאת נוצלה כדי לספר לעמיצור על התנים שמסתובבים פה חופשי חופשי ואוטוטו יכנסו לחדר האוכל לאכול אתנו?.. 22 משנכנס אדר: עוד פורים בפתח ואתו ההצגה המסורתית של מרגלית קניג ,ההורים וצוות ההפקה -לילדינו הצעירים. זה כבר נהפך למסורת ומי שלא משתתף בחזרות פשוט מפסיד .לראות את כל ההורים הרציניים (בדרך כלל) משתטים תחת שרביטה של מרגלית (חרגול) ומוציאים מעצמם קטעים שגם לבד, במקלחת נעולה ,היו חוששים לעשותם – זה שווה הכל. כולם כבר מחכים לראות איזה תפאורה מדהימה יכין צוות התפאורנים בראשותה של שרון אלפרט. לא פשוט לגייס שחקנים לאירוע הזה .הקהילה אמנם לא קטנה אבל משום מה אנשים לא ממהרים להתנדב ולקחת חלק בהפקה כל כך עליזה ויפה .אולי הם ביישנים? אולי מפחדים ללמוד טקסט בעל פה? אולי מפחדים להשתטות לפני הילדים? אולי סתם לא נתנו צ'אנס אף פעם? לא יודע מהן הסיבות אבל אני לא הייתי מוותר על החוויה הזאת של לצאת פעם אחת בשנה מהשבלול שאנחנו בונים מסביבנו ופשוט ליהנות ,במלוא מובן המילה. ולך חרגולינה – שרק תמשיכי עם מרץ הנעורים הזה שלך .את עושה יופי של הצגות. עידן בן שלום. פרידה מעמית גל אסם מנהלת מערכת החינוך: תודה רבה ,מכל הלב!!! לכל אופות העוגות הנפלאות ,למשפחת שפר על עריכת הסרט המקסים ,לאיילין טרומן על חוברת התמונות היצירתית ,למאיה ליסטר הצלמת הנפלאה ,לאוריה גלעדי על הארגון הטכני והתמיכה לאורך הדרך ,לילדי המרחבים שהופיעו והנעימו את זמננו ,למדריכים המקסימים שהתגייסו להכנת הילדים -בהשקעה רבה וברצינות גדולה ,לישי ,רוחהל'ה ויפעת על הברכות מחממות הלב, לצוות ההפקה של הערב (נעמי אלקבץ ,אנה לובין ,סיגל רוטמן ,סימה שילה ,איריס שחף ,נועה צפתי ,יפעת גונן-בן ענת) ולכל מי שכיבד אותנו ואת עמית היקרה בנוכחותו! בהזדמנות זו רוצים לאחל לאפרת -הרבה הצלחה בכניסתך לתפקיד ניהול החינוך!!! מחכים ומצפים לכניסתך לתפקיד ובטוחים שתמשיכי בהובלתו קדימה ,בתבונה וברגישות... 23 דברי ההורים באירוע הפרידה ,שכתבה והקריאה יפעת גונן בן-ענת: "הדברים היקרים ביותר הם הדברים הניתנים חינם: יד פשוטה ,כתף תומכת ,לב משתתף ונפש סועדת. הדברים היקרים ביותר אינם עולים כסף אבל שווים הון. אי אפשר לפרוט אותם לפרוטות ואי אפשר לאמוד את ערכם במטבעות. הם ניתנים ,כאשר הם ניתנים ,כפי שהם ,שלמים ומלאים []... הם אינם כתובים על ניר מסוים ואי אפשר ללמד אותם. הם אינם תורה שבעל-פה ואינם מצוות אנשים מלומדה. ככל שרבה והולכת נתינתם כך הולכים הם ורבים על-פי הגיונו של הלב הפועם בהם". (אברהם שרון). עמית יקרה - בעת שעומדים לפני פרידה מאדם משמעותי בחיינו ,יש איזו מן התכנסות פנימה למקום של חשיבה וניסיון להבין ...מי היה האדם הזה עבורנו? מה הייתה תרומתו עבורי? עבור היקרים לי? האם אזכור אותו לאחר זמן שיעבור? אותם דברים" ,הניתנים בחינם" כדברי השיר ,מסמלים אותך ואת ייחודיותך במידה רבה: היכולת להקשיב ,להשתתף בחוויה ,לתמוך ,לכאוב ,להיות עם ולא על יד ,להנחות ולכוון ,לייעץ ולחשוב יחד על הדרך לעבר המטרה... הדבר הפשוט הזה (שעם הזמן נראה כמובן מאליו) -אותה "הסתובבות בוקר" בבתי הילדים הרכים או "הסתובבות צהריים" בין המרח"בים -אינה עניין של מה בכך! יש בה כדי להמחיש באופן העמוק ביותר את המסירות ,האכפתיות ,הדאגה ,הצורך לדעת שהדברים בשטח עובדים (ולא רק על הנייר) ,את תחושת כובד האחריות. מידי שנה הפקדנו בידייך ,ובידי הצוותים עליהם היית אמונה ,את הדבר היקר לנו ביותר -ילדינו. זאת ,מתוך אמונה וידיעה ש"הוריהם" הזמניים ,לשעות הבוקר והצהריים ,עושים כמיטב יכולתם על מנת להעשיר ,לחנך ולהדריך אותם לדרך ארץ ואהבת האדם .אין ספק שאת ,כמובילת המערכת ,התווית עבורם את הדרך. בניצוחך ,תוך התייעצות ושותפות עם הצוותים השונים ,ביססת מערכת חינוך בדגניה ב' המהווה מקור לגאווה וכבוד ברחבי העמק ומחוצה לו .מערכת שקיבוצים רבים מתקנאים בה וביסודותיה האיתנים .עם לכתך ,את מוזמנת להסתכל לאחור ולדעת שהותרת אחרייך מערכת יציבה, מתפקדת ומובילה ,המהווה את ליבה הפועם של הקהילה כולה. על כל אלה ,ועוד ,זה הזמן להודות לך מעומק הלב .על ששינית ,על שיצרת ,על שדחפת ,על שהנעת ,על שחיבקת ,על שחשבת ,על שהיית משמעותית עבור כל אחד ואחד מאתנו. ולסיום ,כפי שאמר יאנוש קורצ'אק ,מגדולי המחנכים של העם היהודי" :הדואג לימים זורע חיטים ,הדואג לשנים נוטע עצים ,הדואג לדורות מחנך אנשים" .מי ייתן ויעמוד לך כוחך לעוד שנים רבות של נתינה ,הנעה והובלה ,בתחומי החינוך השונים ובכלל בכל דרך אליה יובילו אותך רגלייך. באהבה גדולה והערכה על שנתת לנו ,לכולנו - ילדים ,הורים ,קהילת דגניה ב'. 24
© Copyright 2024