גליון מס' ,22ינואר / 2015טבת תשע"ה http://www.degania-b.org.il שנה אזרחית טובה לכולם!!! זה מכבר סיכמנו את תשע"ד ,וכבר נסתיימה לה עוד שנה – .2014 ולכבוד השנה החדשה ,התחדשנו במדור חדש – דגניה בית ,מדור עיצוב פנים חדש שהתנדבה לכתוב שרון סחר .תודה שרון! ועוד הפתעה – חידה! מאת שי טייפלד .רמזים לפתרון יועלו לאתר הקיבוץ בימים הקרובים. מאחלות שנה אזרחית טובה ושקטה לכל בית דגניה ב', צוות העלון – רינה זהרוני ,אפרת לויטן ורוני שפר. מה בעלון? משולחנו של יו"ר ועד ההנהלה – אגודה קהילתית............. משולחנו של יו"ר הקיבוץ............................................... נוסטלגיה..................................................................... חברים כותבים.............................................................. אצלנו בדגניה ב'............................................................ לזכרם......................................................................... ספורט......................................................................... דגניה בית.................................................................... יומן נעורים.................................................................. נקודה של השקפה......................................................... פרקים נבחרים.............................................................. 0 1 2 3 6 15 18 19 20 22 23 26 שלום וחודש נפלא, חודש טוב ושנה אזרחית טובה. פתחנו את שנת 2015עם תקציב חדש לאגודה הקהילתית .מסגרת התקציב נשארה דומה מאוד לשנה שעברה עם תוספת של ( ₪ 5סה"כ )₪ 155לאדם לחודש .מיסי אגודה קהילתית משלם תושב בדגניה ב' שגילו מעל ,21המתגורר לפחות 3חודשים בישוב ,ושאינו חייל בשרות חובה .סך המשלמים הצפוי לשנת 2015הוא 450איש .התקציב המוניציפלי שלנו מורכב משני חלקים: .1תקציב הועד המקומי .2תקציב האגודה הקהילתית תקציב הועד המקומי מורכב בעיקר משני חלקים: 17% .1מגובה הארנונה שאנו משלמים למועצה חוזר אלינו לוועד המקומי .2מיסי ועד מקומי אותו משלם כל בית אב וגובהו 30%מגובה הארנונה שאנו משלמים למועצה. בשל ארנונה נמוכה (יחסית לשאר הארץ) בעמק הירדן ובשל גודל בתים (של חברי הקיבוץ) קטן יחסית ,סך תקצי ב הועד המקומי שלנו נמוך ואנו נאלצים לגבות מיסי אגודה קהילתית בנוסף. למרות כל זאת גובה מיסי האגודה הקהילתית בדגניה ב' נמוכים (משמעותית) מגובה מסי האגודה הקהילתית הנהוגים בישובים אחרים בארץ. סך התקציב המוניציפלי שלנו עומד על ,₪ 4,630,326מתוכם ₪ 2,847,054תקציב החינוך. השנה ,כאמור ,התווסף לתקציב האגודה הקהילתית גם תקציב החינוך .על פי התוכנית ,תקציב החינוך בשנת 2015יהיה סגור ומאוזן ,ללא צורך בתוספת מיסי אגודה לכלל החברים ,ויתבסס בעיקר על תשלומי הורים ,תשלומי מועצה ותשלום מהקיבוץ .מועצת החינוך החדשה ,שהחלה כבר בעבודתה ,תעבוד על תקציב זה ותכין לקראת יוני תקציב חינוך חדש ומעודכן יותר לקראת השנה הבאה .זו הזדמנות גדולה לאחל למועצת החינוך המון המון הצלחה בתפקידה המאתגר והחשוב ,ולבקש מחברי הקהילה כולה לתת לה גיבוי ותמיכה. בשל אילוצי תקציב ורצוננו להימנע עד כמה שניתן מהעלאת מיסי אגודה ישנם שני סעיפים חשובים שההקצאה אליהם נמוכה מאוד .סעיף הבצ"מ (בלתי צפוי מראש) – 25,000ש"ח וסעיף ההשקעה – .₪ 41,000עובדה זו תאלץ אותנו מצד אחד להיות דרוכים וערניים לכל אפשרות של חריגה בתקציב ,ומצד שני לחפש מקורות מימון חיצוניים לצורך ביצוע השקעות בישוב. ישוב שלא משקיע – שוקע .אנחנו חייבים כל הזמן להתקדם ,לשפץ ,לבנות ולחדש .אני פונה מכאן לכל אחת ואחד מאתנו שיש ביכולתו לגייס גורמים חיצוניים לצורך השקעה בדגניה ב' ,בתחום מתקני הספורט ,התרבות ,הבטיחות ,החינוך ,הרווחה ועוד ,להירתם למשימה ולעזור. שיהיה לכולנו חודש נפלא וגשום ניר אלפרט 1 שלום, בימים אלה עם תחילת השנה האזרחית החדשה ,נחשפנו לחשדות קשים של שחיתות שלטונית, מוסרית וערכית שכנראה כמוה לא ידענו .מתסכל שכך עלינו לפתוח שנה חדשה. שנת 2015צפויה להיות מורכבת לכולנו בגלל פירוק הממשלה ,קיומה של מערכת בחירות אמוציונלית ,אגרסיבית ולעיתים כזו שאינה מכבדת את הנבחרים ואת אזרחי המדינה. לצערנו ,כבר התבשרנו על הקפאת תקציבים ממשלתיים עד שיאושר תקציב המדינה ,וזה לא צפוי לפני המחצית השניה של השנה. עלינו מוטלת החובה והאחריות להכין תקציב זהיר ,שמרני ואחראי לשנה הקרובה .יחד עם זאת, למען העתיד הקרוב והרחוק יותר ,נעשה ככל האפשר שלא לקפוא על שמרינו. בתוך כל אלה אנחנו נמשיך ונעשה את המיטב שלאל ידנו .נקפיד על טוהר מידות ,על נועם הליכות ועל עשייה למען החברים והקהילה. בימים אלה מסיימים להכין את תקציב 2015בקהילה ובעסקים .בהנהלות החקלאות ו"דגנית", כמו גם בדירקטוריונים של מפעלי התעשייה ,מסכמים תוצאות השנה שמסתיימת לה ומתכננים את הפעילות ואת הבקשות להשקעות לשנה הקרובה. בקהילה ,התבקשו מנהלי הפעילויות והענפים להכין תכנית מילולית של מטרות ויעדים ,ולהכין בעזרת הצוות הניהולי תקציב שיבטא את הכוונות .חוברת זו הוצגה בפני המנהלת ותוצג בפני החברים בימים הקרובים (אולי עוד לפני פרסום שורות אלה). המנהלת ,בהרכבה החדש ובמתכונתה החדשה כפי שאישרה האסיפה ,התחילה לפעול ותביא את הדברים לידיעת הציבור. לאחר אישור האסיפה את תכנון השכונה החדשה פורסם מכרז למינוי של פרוייקטור לקליטה. היו מספר מתעניינים ולתפקיד מּונה אבי אייזנברג ,שלקח על עצמו לקדם את מהלכי הקליטה בהתאם להחלטותינו. מתוך המכרז שפורסם ,להלן הגדרת התפקיד: אחראי על נושא קידום הקליטה בדגניה ב' במסלולים שהוגדרו :קליטה לקיבוץ השיתופי וקליטה למסלול העצמאות הכלכלית (רכישת דירה באזור המבונה והקמת שכונת הבנים). אחריות לקשר שוטף עם כל הנקלטים וטיפול שוטף בבקשות קליטה המגיעות לקיבוץ. הפניית מעוניינים להיקלט לוועדת קבלה ואחריות לקשר עם רכזת הועדה. כתובת מוסמכת לנקלטים ,לבעלי תפקידים ולציבור החברים בשאלות ובמתן תשובות. איסוף וריכוז החלטות ויישומן. אחראי על האבחונים ,הכלכלי והחברתי :קשר עם BDOואדם מילוא .כולל הנחיות ,קבלת מידע ,ריכוזו והטיפול בו בתהליך הקליטה. 2 אחראי על התקדמות תהליכי התכנון של השכונה החדשה. אחריות ודאגה לביצוע ,ליווי ובקרה של פינוי גורמים נדרשים בשטח הקמת השכונה תקשורת רצופה עם השכרת דירות. חברּות בצוות צמ"ד וצוותים רלוונטים. אחריות להוצאת חוברת לנקלט. אחריות פרסום לציבור על התקדמות התהליך. נאחל לאבי ולנו הצלחה רבה! החלטת אסיפה נוספת כבר מיושמת בעניין שינוי אורחות החיים – ניתן לנו מנדט לבחון את הצעת המסגרת של המודל השיזורי ,שהוכנה בעמל רב ע"י צוות השינוי. למדנו את משמעויות הפעלתו בקיבוצים בהם הופעל מודל זה .תוצאת בדיקתנו העלתה ,כי מודל זה מורכב למדי והוא בא לענות על קושי ביכולת להגיע להסכמות ולא כמודל המועדף .הידיעה כי מודל זה יוסיף עוד קטגוריות חברתיות וניהוליות ,בנוסף לאלה הקיימות בישוב קטן כשלנו, הביאה אותנו לבחון חלופה אפשרית אשר סביבה נוכל לגבש הסכמות רחבות. צוות שינוי אורחות חיים התרשם מהתהליך שעבר קיבוץ עין השופט ,והתקיים מפגש של הצוות עם היועץ אילן מאייר ,מחברת 'אנשי דרך' ,בו הוצג המודל המתגבש בעין השופט .במודל זה מיושמת תפיסה של מסלול אחד ,שהוא דיפרנציאלי מתון השומר על רמת ערבות הדדית גבוהה ועל שאר ערכי הליבה של הקיבוץ ,אך מאפשר ומעודד התפרנסות לחברים ויכול להיות אטרקטיבי גם לנקלטים. בעקבות זה ,הוחלט בצוות השינוי ובמנהלת להעזר גם בצוות קטן בראשותי ובהנחיית היועץ, לגבש עקרונות מודל מותאם לדגניה ב' .אחר-כך – להציגו לאישור האסיפה ,בתוך שעד שלושה חודשים ,כחלופה אפשרית במקום המודל השיזורי. עוד נושא ,שנבחן בימים אלה ויהיה חלק ממשימותינו לשנה הקרובה ,הינו סוגיית שיוך הדירות והתאמתו לרצונות החברים ,לאפשרויות הפרקטיות ,להחלטות חיצוניות (רשות מקרקעי ישראל), להמלצות התנועה בעקבות התקדמות במו"מ שיאפשר לנו לקבל את ההחלטות המתאימות והכדאיות ביותר. ואלה רק מקצת הדברים אותם נמשיך ונוביל בשנת .2015 נאחל לכולנו הצלחה בעשייה ושנה אזרחית טובה! רוני קינן ,יו"ר הקיבוץ 3 מספר הקהל לחודש טבת -ינואר לפני 60שנה – טבת-ינואר תשט"ו – – 1955 יצאו ליישובי העולים :משפחת אסף א .למושב "פדויים"; משפחת צבי ה .ומשפחתו ל"כפר אוריה"; טובה ס .למושב "בקוע" וטוב מ .למושב "נס-הרים". בעיית ההדרכה לנוער המבוגר שלנו ,יחסו למשק ולעבודה .נדונה תוך ביקורת עצמית והדגשה על הצורך בשינוי מערכת החינוך שלנו. סוכם לקבל את ההצעה בדבר הקמת מקלטים חדשים ותיקון הישנים. לפני 50שנה – טבת-ינואר תשכ"ה – – 1965 ועדת ההחלטות שנתקבלו ע"י חוג לצילום :א -קניית מכונת הגדלה משוכללת; ב -תקציב לצילומי סרט 16מ"מ לארכיון; ג -תקציב לצילומים משפחתיים. הסופרמרקט התחיל לעבוד. עם פתיחת "בית-פרומקין" מודיעה ועדת בריאות שלא תוכל לטפל בחולים השוכבים בבתיהם. מזמן שהתחיל השימוש באסימונים ירד התשלום עבור הוצאות טלפונים בשני שליש. לפני 40שנה – טבת-ינואר תשל"ה– – 1975 בבננות – מתחילת העונה הורדנו 800טון ,לעומת 500טון בתקופה המקבילה אשתקד .בשבוע שעבר שיווקנו 94טון ,חלק מהשיווק נעשה ע"י העמסת מכוניות בשעות הלילה .נעזרנו גם באריזה עצמית בשעות שלאחר העבודה והצלחנו לארוז 1,500קרטונים ששוויים נאמד – 25,000ל"י. בזיתים – השבת התגייסו חברים ונוער למבצע "סוף העונה" של מסיק הזיתים .מסקנו 140 טון .על 30הטון האחרונים מתחרים עם ההבשלה והזרזירים. לפני 30שנה – טבת-ינואר תשמ"ה – – 1984 מרססים – מוצר חדש .על רחבת חדר-האוכל טייל "שד לבן" והוא רובוט לפירוק מטענים חשודים ומסוכנים. דרך המערכת – הוחלט לסלול את דרך המערכת .העלות המשוערת – 10,000דולר במימון נוח. מבצע איסוף בגדים לעולי אתיופיה – חברים רבים נענו בעין יפה לפניה ובמשך ימים אחדים נערמו בגדים וחפצים למען העולים. 4 לפני 20שנה – טבת-ינואר תשנ"ה – – 1994 בסוף שנת 1993אוכלוסיית דגניה ב' מונה – 638נפשות: חברים – ;326מועמדים בנים – ;82לקליטה – ;4הורים – ;7תושבים – ;20מתנדבים וזמניים – ;21בית ראשון במולדת – ;8ילדים – ;158סטודנטים – ;14במב"חים – ;2גרעין "יעד" – ;13ילדי תושבים – ;16גרעין "יעד" בצבא – ;10ילדי בית ראשון במולדת – .2 לפני 10שנים – טבת-ינואר תשס"ה – – 2004 פרוייקט החלפת מזגני חלון במזגנים מפוצלים – הפרוייקט בעיצומו לרווחת כל משפחות הקבוצה. חידוש בחיינו – ניתן להזמין רכב באמצעות התקשרות ישירה מהמחשב האישי לתוכנית אינטרנטית בנקראת "סדרן רכב". ליקטה מתוך ספר הקהל ומהתמונות בארכיון– רינה זהרוני ועוד מן הארכיון: דברים שנאמרו באסיפת הקבוצה ,ב ,2.1.1965 -בעניין דואר וטלפונים ערעור על סדרי טלפון ,שהתפתחו במשך הזמן :מקום הטלפון הציבורי אינו במקומו ,בפרט שיש שם טלפון שני .אין להחזיר אותנו למצב שלפני היות החיוג הישיר... הטלפון נועד למקרים דחופים ואי-אפשר במקרה כזה להתרוצץ ולחפש סידור .אין גם מי שיקבל שיחות. הסדר המברקים והמכתבים – מתי מותר לחבר לשלוח מברק ומתי זה על חשבונו הפרטי? מכתב במעטפה בדואר אויר – מורד מהתקציב (מותר גם לשלוח תמונה לקרובים בחו"ל) – בשליחת איגרת אויר – אין מורידים .חבילה בדואר אויר – ע"ח התקציב ,בדואר רגיל – לא. ההסדרים הם תמוהים ...אנו מתחשבים בצרכים של הפרט ואנו מתעלמים ממנו כשהוא צורך של הציבור. יש משקים שיש בהם סדרים יותר נוחים .הנכון שישנה הפקרות והמזכירות רצתה למנוע זאת ובצדק. אין לענוש ציבור שלם בגלל מספר מועט של אנשים המנצלים את העניין לרעה .גם בשטחים אחרים ישנן אותן תופעות ואיננו גוזרים עם הציבור. אותי מעניין הצד החברתי ולזה יש שתי פנים :בשעות היום – לדעתי לא המזכיר צריך לטפל בטלפון .בשעות הערב – יש להושיב חבר שישרת את הציבור אחר-הצהריים ,לא רק לשם מתן אסימונים ,אלא גם לקבלת שיחה והוא ימסרנה בזמן. 5 קטעים מתשובת המזכיר: לפני המרכזיות הטלפון היה פתוח רק לשיחות מקומיות והיה נעול לשיחות החוץ. עם קיום המרכזיות אי-אפשר היה לנעול את הטלפון והיה צריך לתת אסימונים לחברים שיוכלו להתקשר. תשלומי הטלפון לפני ואחרי סגירת הטלפון והתקנת הטלפון הציבורי – התשלום בחודשים האחרונים הוא שליש – כ 600-ל"י לעומת 1,800ל"י בתשלומים הקודמים. ועדת חברה צריכה לדון בעניין – אם זו בעיה חברתית – ולהביא הצעות. זוהי בעיה כללית ,לא רק בתנועה הקיבוצית ,אלא בכל המוסדות הציבוריים. בסיכום :ועדת חברה תדון בצד החברותי של השירותים בטלפון ובדואר ותציע הצעות. ראיון עם ד"ר ענבל דהאן – מנהלת המעבדה לחקר נפרופתיה סוכרתית בביה"ח פוריה להבין ,ולּו במעט ,במה עוסקת ענבל דהאן ,רציתי מזמן .הסתקרנתי מה מסתתר מאחורי העדינות והנועם שהיא מקרינה .לבקשתי – לראיין אותה ב 10-שאלות – נענתה מיד .ולדעתי יש אצלנו "ממש אוצר". .1מה הכותרת של המחקר? המחקר שלנו עוסק בנושא התפתחות סיבוכי מחלת הסוכרת בהתאם לגנום הפרט ,ובדגש על הבנת הגורמים המובילים לפגיעה הכלייתית ,שנחשבת לאחד מסיבוכיה הנפוצים והקשים של המחלה. .2את עובדת במעבדה .מי עומד בראשה ומהם היעדים/מטרות שמנחים/מנחות אותך בעבודתך? בראש מעבדת המחקר עומד פרופ' פריד נח'ול ,שהינו ראש מחלקת נפרולוגיה ומערך הדיאליזה בבית חולים פוריה .אני מנהלת את המעבדה ומובילה את המחקר הקיים בה, אולם צוות המעבדה שלנו כולל גם שני רופאים נוספים ,עובדת מעבדה ומספר סטודנטים שעושים את עבודת המחקר שלהם במעבדה. מתוך הטיפול בחולים ניכר כי יש עוד הרבה מה ללמוד ולהבין אודות סיבוכי המחלה ויש לעשות הכול בכדי להצליח למנוע אותם .מתוך צורך זה החלטנו להקים מעבדת מחקר שיעודה יהיה להבין את הגורמים המובילים להתפתחות סיבוכי הסוכרת ,איתור קבוצות סיכון המועדות לפתח סיבוכים וכמובן מציאת דרכי טיפול חדשות למניעת הסיבוכים 6 ולהתמודדות איתם .אנחנו אמונים ובטוחים כי על ידי הקמת מערך מחקר פעיל העומד לצד הקליניקה המטפלת בחולים יש בידינו לסייע לאותם חולים להימנע מלהגיע לשלב הופעת הסיבוכים הקשים. .3מהי סוכרת? סיכונים ,גילאים ,גנטיקה וכו'? סוכרת הינה מצב של חוסר איזון ברמות הסוכר בדם .כיום מקובל להבחין בין שני סוגי הסוכרת :סוכרת מטיפוס 1ששכיחה בקרב כ 5%-מכלל הסוכרתיים ,מופיעה לרוב בגיל צעיר ונגרמת בשל אי יכולתו של הלבלב לייצר אינסולין ,וסוכרת מטיפוס 2שהינה הסוכרת השכיחה יותר שנגרמת לרוב בגלל שיבוש ביכולתו של הגוף לנצל את האינסולין שנוצר והיא יכולה להופיע בכל גיל אולם לרוב היא מופיעה בקרב בני 40ומעלה .בשני סוגי הסוכרת יש נטייה תורשתית למחלה ,אולם היא חזקה יותר בסוכרת מטיפוס .2 .4היש קשר לאוכלוסיות שונות בכל הנוגע למחלה? מהניסיון שלנו בקליניקה וכן מהידוע בספרות ,המחלה שכיחה מאוד ,הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי ,אולם בקרב המגזר הערבי ישנו שיעור גבוה יותר של הופעת הסיבוכים וחומרתם .זה נובע כנראה בשל חוסר מודעות ונכונות לבוא למעקב מתמיד ולקבל טיפול מונע. לשמחתי הדבר נמצא במגמת שיפור ולאחרונה גם במגזר זה ניכרת עליה במודעות ובשיתוף הפעולה בהגעתם של החולים למרפאות הן לצורך מעקב והן לצורך טיפול. .5ספרי לי על מקרים מיוחדים ,ניסים קטנים במחקר ,תגליות ,פרס נובל... לאחרונה מצאנו כי בדיקת דם פשוטה ,שיש באפשרותנו לעשות אצלנו במעבדה ,יכולה לנבא איזה חולה סוכרת יפתח סיבוכים קשים כמו מחלות כליה ,ירידה בראיה ואף פגיעה לבבית. אותם חולים שמתברר בבדיקה זו כי הם נמצאים בסיכון גבוה לפתח סיבוכים ,נמצאים אצלנו במעקב וטיפול מתמיד ובכך מתאפשר איזון המחלה ומניעת הופעת סיבוכיה .אחד ה"יתרונות" במחלת הסוכרת לעומת מחלות אחרות הוא שהיא מחלה שניתן לטפל בה ,אולם התנאי לכך הוא ,שחייבים לתפוס את התחלת הופעת הסיבוכים בזמן .בזכות בדיקת הדם שאנו עושים אנו מאתרים מראש את אותם חולים בעלי נטייה גנטית לפתח סיבוכים וממש מונעים מהם להגיע לשלב ה"אין חזור" בו כבר לא ניתן יהיה לטפל בהם וההידרדרות במצבם תהיה רק שאלה של זמן .שיתוף הפעולה ההדוק אשר קיים בינינו לבין החולים במרפאה ובמחלקה ,מאפשר לחולים לחיות באיכות חיים טובה ולהמשיך לתפקד בתחומי עיסוקיהם ופעילותם. .6עכשיו קצת על עצמך .מתי החלטת שזה הכיוון שלך שתהיי גדולה ומה דירבן אותך לכך? תחום המדעים היה תחום שמאז ומתמיד דיבר אליי ועוד בתיכון למדתי במגמה מוגברת בתחום זה .כשהתלבטתי מה ללמוד באוניברסיטה ידעתי שאני לא רוצה להיות רופאה אולם עדיין קיננה בי המשיכה לתחום הרפואה והמדע .אז הועלתה בפני ההצעה ללכת לכיוון של מחקר רפואי ,שכולל עבודה שנעשית במקביל ובצמוד לתחום הרפואה .התחלתי את לימודיי בתחום המחקר ועד מהרה הבנתי שהנושא מושך אותי מאוד ושזה מה שאני רוצה לעשות ,וכך המשכתי להתקדם ולהתפתח בתחום. 7 .7הכל מתחיל בבית .במה עוסקים ההורים ומה מקומם ומקומו של ירדן בהגיעך לדוקטורט במחקר הרפואי? דווקא לא ההורים ולא ירדן באים מהתחום .אמא שלי הייתה מורה ואבא עבד באגד ,אבל אני יכולה להגיד בפה מלא ,שבזכות התמיכה האינסופית של ההורים ושל ירדן הצלחתי לסיים א ת לימודי הדוקטורט בגיל צעיר יחסית .ההורים שלי תמיד תמכו ונתנו לנו את הקרקע הטובה ביותר על מנת שנוכל להצליח ולהתקדם בחיים ,אולם שיא התמיכה שלהם בי הייתה בעזרתם בתקופת לידתן של עמית ושי ,כל אחת בתורה ,במהלך לימודי הדוקטורט .גם ירדן תמיד תמך ועדיין תומך ודוחף קדימה בכל מה שרק ניתן ,בין אם זה בעזרה מלאה עם גידול הבנות ,בעזרה טכנית או אף בחיוך ,חיבוק ומילה טובה ברגעים שקשה. .8קצת רכילות – במה שונה העבודה בפוריה מהעבודה בירושלים? נגעת בנקודה רגישה ...כשהגעתי לפוריה בפעם הראשונה על מנת לראות את אמצעי המחקר העומדים לרשותי נדהמתי לראות את הפער העצום הקיים באמצעים ובציוד העומדים למחקר ,בין אזור המרכז לאזור הפריפריה .אמצעי המחקר העומדים לרשותנו הינם דלים ואינם מתקרבים בערכם לציוד ולאמצעים שעמדו לרשותי בהדסה עין כרם .המחקר הקיים בפורייה עודנו בחיתוליו ונמצא בשלבי הקמתו ועל מנת להגיע לרמת המחקר שאני מכירה הדרך עוד ארוכה ,אולם יחד עם זאת אני יודעת כי יש בידי את האפשרות והיכולת לקחת חלק בהבאת השינוי ובהקמת מערך מחקר משגשג בבית החולים .החזון שלנו להקים יחידת מחקר טובה שתהיה שווה בערכה המקצועי ליחידות המחקר הקיימות במרכז מדרבנת אותנו מאוד בעבודתנו ,אולם ,לצערי ,במקרה זה ידע רב ,ניסיון עשיר ואף מוטיבציה רבה אינם מספיקים ויש צורך באמצעים בסיסיים .לכן ,חלק ניכר מהזמן אני נאלצת לעסוק בגיוס כספים ותרומות למחקר לצד עבודת המחקר עצמה ,דבר שלא הכרתי כלל בזמן עבודתי בהדסה .יחד עם זאת ,לצד הקושי הטכני הקיים בעבודה בתנאים אלו ,מיד עם תחילת עבודתי נחשפתי לאנושיות ורגישות מדהימה מצד כל חברי צוות המעבדה .פרופ' נח'ול וד"ר יבגני ,שני הרופאים איתם אני עובדת בצמוד ,הינם שני האנשים המיוחדים ,האנושיים והמקצועיים ביותר שנתקלתי בחיי .אני לא מפסיקה ללמוד מהם מקצועית ,אך לא פחות אני לומדת מהם מהי אנושיות של רופא וכיצד יש לנהוג ולהתייחס לחולים .האכפתיות שלהם ,הטיפול המסור והיחס החם שהם מעניקים לכל אחד ואחד ממטופלי המרפאה והמחלקה היא דבר שלא נחשפתי אליו בירושלים ,או בכל מקום אחר. ד"ר ענבל דהאן (במרכז) עם צוות המעבדה 8 .9מהן המלצותייך לקוראים את השיחה עמך? חולי הסוכרת הנמצאים בינינו חייבים לזכור שבמחלה זו החולה עצמו הינו שותף פעיל בניהול המחלה ולכן עליהם להקפיד על תזונה נכונה ,על פעילות גופנית ועל לקיחת הטיפול התרופתי בהתאם להנחיות הרופא המטפל .כפי שציינתי ,ניתן לטפל בסיבוכי הסוכרת אם רק תופסים אותם בזמן ,והמטרה של כולנו היא לשמור על המחלה מאוזנת ולהימנע מהופעת אותם סיבוכים קשים .אנחנו במעבדה מאפשרים לחולי הסוכרת ,שרוצים לקחת חלק במחקר ,לבצע את בדיקת הדם אצלנו ולקבל את האינדיקציה – האם יש להם נטייה גנטית לפתח סיבוכים? ואז ,בהתאם ,נקבעים להם מידת המעקב הרצויה ,הטיפול המומלץ וכיו"ב. .11מהי דגניה ב' בשבילך? היום דגניה ב' היא בית עבורי .אני במקור מירושלים ואורח החיים הקיבוצי לא היה מוכר לי לעומקו .המעבר שלנו לדגניה ב' ,לפני למעלה משנה ,היה מבחינתי תקופת ניסיון לבחון ולהכיר את החיים בקיבוץ ,אולם עד מהרה השתלבנו בצורה נעימה ורכה ,הבנות השתלבו בגנים בצורה נפלאה ומקצועית ואנחנו לא מפסיקים להנות ולהתפעל ממגוון הפעילויות שהקיבוץ פותח בפנינו .עם המעבר לקיבוץ אחד החששות הגדולים שהיו לי היה המרחק הפיסי הגדול מהמשפחה שלי .ידעתי שאנחנו אמנם מתרחקים ממשפחה ,אבל במקביל זוכים להתקרב לטובה ז"ל ,ובאמת זכינו ובגדול ,אבל לצערי לזמן קצר כל כך .התקופה בקיבוץ לצידה של טובה ז"ל הייתה אחת התקופות המאושרות שחווינו כמשפחה ועם מותה הפתאומי עברנו טלטלה קשה שהעלתה בנו תהיות לגבי יכולתנו הנפשיות להמשיך לגור בקיבוץ בלעדיה .עם הזמן נוכחנו לדעת שבאופן אבסורדי דווקא מותה חיזק עוד יותר את הקשר שלנו לקיבוץ .החום ,האכפתיות והדאגה שלהם זכינו ועודנו זוכים מרבים מחברי הקיבוץ מחממים לנו את הלב בכל יום מחדש ,ובנוסף מקנן בנו הרצון להמשיך את דרכה של טובה ז"ל בקיבוץ ולגדל את הבנות על ערכיו ,כפי שדאגה להנחיל לנו לפני מותה. תודה לענבל על שיתוף הפעולה. הצלחת עבודתך יכולה לסייע ולתת עידוד לכל חולי הסוכרת. ואנחנו כאן ,בבית דגניה ב' ,שמחים שאת ,ירדן והבנות – כאן אתנו. רינה זהרוני משפחת דהאן – ענבל וירדן עם הבנות עמית ושי 9 "מן העמק לגליל" לכבוד חנוכה – טיול בלתי נשכח ביום שישי חורפי ושטוף שמש של חודש דצמבר יצאו חברי מועדון +50של דגניה ב' לטיול גלילי מרנין .כבר במהלך הנסיעה צפונה ,בואכה המושבה מגדל ,הרחיב המדריך אסף לונדנר את אופקינו ,במידע מרתק על החפירות הארכיאולוגיות במגדלא ,על הקמת כנסיה חדשה וגדולה הנבנית שם ועל קיומה של מסעדה ראויה במתחם (כלומר ,לא רק קניות בדבאח). תחנתנו הראשונה היתה באתר מצודת כ"ח וב"מוזיאון הרעות" החדש ,שנפתח במקום והמוקדש לפעולות הפלמ"ח הנועזות והעקובות מדם לכיבוש המצודה .קיבלנו באתר הדרכה מרגשת מאת עמרם אידלסון מכנרת ,בליוויי הקלרינט של עמנואל עמיבר בהמנון הפלמ"ח ושיר הרעות .משם המשכנו לאתר בית הכנסת העתיק בברעם ,שם הסביר לנו אסף על התעלומות שניצבו בפני חושפי הממצאים באשר לאופי הבניה ומטרתה (בית כנסת בתקופת בית שני? הייתכן? ולאיזו מטרה?) וכן על הטרגדיה הלא פתורה של עקורי איקרית ובירעם. בשלב הזה כבר נפתח התיאבון ונפרשה "פריסה" מתוקתקת וטעימה בניצוחו של עמיר יגר, אקונום הטיול. המשכנו להפליג בנופי הצפון הירוקים והתלולים ,כשמנגד נשקפים מעוזי החיזבאללה המאיימים ...עד שהגענו לכפר גלעדי ,וסיירנו בסליק הנודע ,בהדרכתה של תורה שרייבר .לדעת חוגים מקורבים ומומחים בקרב הקבוצה ,הגילויים הם רק קצה הקרחון .מי יודע מה עוד טמון במרתפים אפלים ועלומים בישוב הגלילי האמיץ והגאה הזה... תחנת הסיום היתה באגמון החולה ,לעת שקיעה ,כשחזינו במחזה המרהיב והמרעיש של האכלת העגורים .אחוזי התפעלות מאלפי ציפורי הנוד הללו שהדרימו אלינו מיערות הצפון. ישבנו לנו בעגלות המסתור הרתומות לטרקטור, וקיבלנו הסברים מהמדריכה אפי על הסיבות לתופעת הטבע הנדירה הזו ,על ההתלבטות אם להאכיל את העגורים (טונות גרעיני תירס מדי יום) והשלכותיה על מסלול הנדידה ,ועוד המון סיפורים מעניינים על חיי היום והלילה סביב הביצה והאגמון .מומלץ ביותר! 10 חזרנו הביתה היישר אל אורות חדר האוכל וניחוחות העוף הצלוי .אהבנו כל רגע! תודה ענקית למדריך המעולה ,הרהוט ,נעים ההליכות והבקיא ,הלא הוא אסף לונדנר ,שהוריו (הגאים) נטלו חלק בטיול ,ושזכה לשבחים מהקולגה אריק קניג ,שנכח אף הוא. ולרותי גולן ,מארגנת הטיול ופעילויות המועדון נאמר :מה הלאה? מתי שוב? במהרה בימינו! השתתפה ,נהנתה ורשמה רשמים :אפרת לויטן צילומים :יהודית ועמנואל עמיבר לכל קוראי העלון שלום רב, בעקבות "צוק איתן" ,חג החנוכה (המלחמה ביוונים) ובכלל כל מה שקורה בארצנו ובעולם כולו- האלימות הבלתי נסבלת.... מצאתי משהו נחמד על השלום כשיגיע סוף ,סוף. בתקווה שהשלום אכן יגיע במהרה! ויהיה שלום עלינו ועל כל העולם ונאמר אמן! ומשהו קטן לסיום חג החנוכה ולפני החגים הבאים: את כל החגים היהודיים אפשר לסכם כך: הם ניסו ...פישלו... יאללה בואו נאכל משהו... קריאה מהנה! פנינה גלעדי 11 כשיגיע השלום איך נדע שהשלום הגיע? כשיגידו שריון ויתכוונו לצב כשיגידו גיזרה ויתכוונו לדיאטה כשיגידו מגב ויתכוונו לספונג'ה. כשתרגיל יהיה בחשבון 03תהיה רק קידומת קו יהיה באוטובוס וסוללה תהיה בדיסק-מן כשפקודות יקבלו רק מחשבים וכשבשק''ם נקנה מוצרי חשמל רימון וערבה יהיו בסוכות דובדבן וחרוב יהיו רק פירות טעימים לפתוח באש יהיה בשביל להדליק סיגריה כשיגידו פצצות וכולן יהיו בלונדיניות כשפגז יהיה מישהו חתיך כשכדור יהיה אקמול וכשיתווכחו אם ניצחנו או הפסדנו יהיה בכדורגל כשחטיבה תהייה בין היסודי לתיכון כשגדוד יהיה בצופים כיתה תהיה בבית ספר ומחלקה רק בבנק בסיס יהיה לעוגה ומחנה על העצים הנח''ל רק להקה והצוללת צהובה ומלחמה תהיה רק בקלפים וכשיגידו חלל ויתכוונו לנאס''א רק אז נדע שהשלום האמיתי הגיע!!! 12 חוגגים 90שנים לפנחס אולשר. במסיבה גדולה חגגו בני משפחה וחברים ,שהגיעו מקרוב ומרחוק (מאוד) ,לצעיר הנצחי שלנו – פנחס אולשר .נאמרו דברים ,הוצגו תמונות ובעיקר הראו לו את הערכה ואהבה אליו .להלן קטעים מהדברים: מדברי חוה – אשתו: במשך כמעט 70שנה שאני מלווה אותך ...בעיקר התפעלתי מהתכונה שלָך לראות בכל אחד ואחת, ובכל תופעה ,את החיוב ,את גישתך הפתוחה לכל ילד וילדה ולכל המבוגרים באשר הם .בעיקר צריך לציין את הזדהותך עם כל מה ששייך לחים הקיבוציים וההתעניינות בכל הנעשה במקום. ואגמור את הברכה באיחולים לזמנים שקטים ,מאושרים ועוד פעם – בריאים. מאשתך ,שמלווה אותך לכל אורך הדרך. מדברי דורית האחיינית: דוד יקר ,ולמעשה הדוד היחיד שיש לי ,היכולת לחיות כל-כך בטוב 90שנה מאפיינת את התקופה האחרונה בלבד .חוויתָ את המלחמה הנוראה ןאיבדתָ כמעט את כל משפחתך מחד ,ומאידך – זכית להיות שותף פעיל בנס ובפלא של הקת מדינה יש מאין ובניית התיישבות עובדת. לי קשה להבין איך הדור שלך הצליח להתמודד עם כל-כך הרבה אתגרים וטלטלות. פנחס ,נראה שהרצון לראות את הטוב ,להאמין באדם ובטבע הם ייחודיים לך... מאחלת לָך ולדודה חוה המיוחדת עוד שנים של יחד. 13 מדברי עידן בן-שלום: פנחס יקירי ,אתה מוסד בדגניה ב' .אתה אציל פולני על כל המשתמע מכך ,לטוב וגם לפחות טוב... התחלנו את ההכרות כשעבדתי אצלך ב"ממלכת הדוור" המיתולוגית ,שבה מלכתָ בכל קומתך הזעירה ,בתחתוניך האפורים ובשער החזה הלבן והסבוך ...היית אז בן גילי היום – ... 50 תענוג לראותך אותך בן .90זקוף ,לבוש בטעם ,מראה מעט בן-גוריוני אבל הרבה יותר נאה .כבד שמיעה ,אבל במידה נסבלת והכי חשוב – מאוד מחובר וערני למה שקורה סביבך ...תמיד כיף לשוחח איתך ,להחליף דעות ולשמוע סיפורים והשקפות .אתה לא מתנשא ולא שומר טינה ואין עליך דאווין של נעלב... שתמשיך בבריאות טובה ביחד עם חווה זוגתך ושתישאר תמיד זקוף ,מוקפד ובסטייל הפולני – כמו שיש רק לך. דברי פנחס לסיכום: משפחתי חגגה לי יומולדת .90היה מעניין ומרגש להיזכר בדברים שקרו במהלך 90השנה. אני רוצה להודות לכל מי שעזר ונתן להצלחת הערב :לנשות הארכיון ,לעובדי האירוח הכפרי, למועדון +50ואחרונה חביבה אני רוצה להודות לאשתי – השותפה המלאה לחיי כבר 70שנה. .1 .3 .2 .1וזאת לתעודה – כי פנחס אולשר התנדב ושירת בגדוד השלישי של הבריגדה היהודית במלחמת העולם השניה. .2פנחס אולשר בעבודה בבננות .3פנחס בקבלת מקבל מזאב שור ,יו"ר המועצה ,ציון הוקרה ופרס עמק הירדן על תרומתו לענף הבננות. עם המשפחה והחברים גם כל קהילת דגניה ב' מאחלת לפנחס – מזל טוב וברכות לבריאות טובה ,הנאות ,עניין ושמחות לרוב! 14 מדי שנה מציינים בארץ את יום הולדתו של חיים נחמן ביאליק – המשורר הלאומי, שנולד ב -י' בטבת תרל"ג 9 ,בינואר .1873ביאליק היה נערץ עוד בחייו ושנות חייו בארץ הרבה לטייל ולהיות בקשר עם קוראיו הנאמנים .בדגניה ב' ביקר פעמיים ועל ביקורו הראשון אצלנו כתב לוי בן-אמיתי בסגנונו המיוחד ,השירי והציורי: ח"נ ביאליק בדגניה ב' – נכתב למאה שנה להולדתו ע"י לוי בן אמיתי חדר האוכל בצריף ,הנאה לעצמו ,לבש שבת ויום גדול – יומו של ביאליק .המפות הלבנות, השולחן הערוך ,הווילונות הנאים על החלונות .בצריף עמד ריח רענן של פליט ופרחים ,הרבה פרחים .החברים והחברות היו שמחים ונרגשים :ביאליק יסעד אתנו בצהריים .יוסף ברץ ואני – שנינו בנפרד – הזמנו את ביאליק ,ששהה בצפת ,להיות אורחנו לשבת .בליל שבת הוא סעד בדגניה א' ,ובלוויית אחדים מהם הוא בא לצהריים אלינו. והנה הוא יושב במרכז השולחן הארוך מוקף חברים .הוא ,שהיה להם דמות רחוקה ונערצה בימי שחרותם ,איך חלומות מתגשמים .פנים אל פנים עם ביאליק :פניו בהירות ואמיצות ,מצחו גבוה ורחב .בחדר האוכל דומיה של כבוד ,סועדים בלי נשמע קול ,רק קולו של ביאליק נשמע בשיחה קלה ,או קולו של אחד המסובים בשאלה או תשובה. לאחר הסעודה ליווי תי את ביאליק בטיול קצר :מהצריף דרך חורשת התמרים הצעירה עד לבין שני הבתים דו-הקומות ,משם בשדרת עצי השלהָ ב עם שיחי ההדס עד לסוכת העץ המקומרת עם הגפן המטפסת עליה – שבמרכז השדרה – ומשם עד לקאזוארינות הגודרות את הפרדס .הלכתי לימינו והפליאו אותי עיניו העירות ,עיני תכלת בהירות כשל ילד .בשובנו בשדרה התכופף מעט אל הענפים הבשומים של שיחי ההדס להריח את ריחם הטוב ,ותלה את עיניו אל דקל הקוקוס היחיד שבין הדקלים המתמרים מסביב לסוכה .הוא הוא ,ביאליק של "אל הציפור": " ספרי ,ציפורי ,סוד שיח כל שיח ,ומה ָלך טרפיהם ָלחָ שו ? מי יתן לי אדר ועפתי אל ארץ ,בה ָינץ השקד ,התומר! " ניכר היה בעיניו ,בקולו ,בשיחו ,שהיה אוהב את מראות הכפר ,ושהוא רוחש לנו – לעובדי האדמה – חובה יתרה. בו בערב ,במוצאי שבת של קיץ ,התקיימה הרצאתו בדגניה ב' .כל אנשי עמק הירדן דאז ,משתי הדגניות ,מחצר כנרת והמושבה עם ראשוני בית זרע התכנסנו על הגג השטוח של הבית דו- הקומות הצפוני – וכולנו יחדיו מילאנו רק כמחצית ממחציתו הצפוני של הגג .העלנו ספסלים ארוכים לישיבה – ומולנו ,לפני שולחן ,עמד ביאליק .גופו רחב וקומתו ממוצעת ומוצקה .פניו – החרושות קמטים ובני קמטים – כחטובות ליצירת פָ סל .ביאליק דיבר על ספרותנו המקורית ,זו הקדומה וזו החדשה ,על ערכה בתרבותנו האישית והלאומית לעיצוב אופיינו ושלמות רוחנו .הוא עורך סך-הכול של נכסינו הספרותיים ,ומבקש להעשיר את ההווה גם בנכסי העבר – למען העתיד .דיבר ביאליק "בעל הכינוס" ,ביאליק "המתמיד". "אם יש את נפשך לדעת את המעיין" החברים ישבו דרוכים לשמוע אותו .אף אני הקשבתי לדבריו קשב רב .מתי עוד שמעתי דברים, שכה הצמיאו את נפשי? וכאילו היא נטל בידו את ידי והראני את הדרך אל המעיין ,אליו עתיד אני לבוא בצמאוני. ביקורו הראשון של ביאליק אצלנו חל קרוב לוודאי ,בחודש אב שנת תרפ"ח. 1928 ... מן הארכיון ,רינה זהרוני 15 מזל טוב... לליי גרינמן להולדת הנינה ,הדס ,נכדה לבתו ,רחל ,ובת לרן ודניאל מעוז. לשירן ,יאיר ומעיין צ'רבו להולדת הבת-האחות אלונה. לכל המשפחות בדגניה ב' ובחוץ שלל ברכות ושירבו השמחות! חידה!!! "קשרי עם הצבא נעוץ עמוק בשורשי הזמן .אם בני האדם היו מתנהגים אחרת לא הייתי מכה בהם ללא רחם" – .מי אני?? רמזים לפתרון החידה יפורסמו באתר דגניה ב' .. הוגה ומגיש ,טייפלד שי 16 התחדשות ציורי נשמה – על תערוכה של נעמה סלוצקי (מישר) ברמת-גן להלן קטעים מדברים שכתב אלי לביא – אוצר התערוכה ומנהל המוזיאונים בעיריית רמת-גן: "בזמנו ,התנועה הקיבוצית זכתה להערכת הישוב כחברה אליטיסתית שערכיה ראויים לחיקוי. מבחינת תצא תורה מדגניה ודבר א.ד .גורדון מהעמק. ציטטה מכתביו של בארי חזק ,בן קיבוץ אפיקים ,והוא רק בן ,17מגלמת את האידיאולוגיה על פיה חונכו ילדי הקיבוץ: "יש רגעים שאני מוכשר להתפעם ,והיום בעבודה היו לי רבים שכאלה .נדמה לי כאילו הכל רץ לחבוק אותי – רגבי האדמה ,הצמחים ,הירדן הנשפך מתחת לרגליי ,ההרים הנשאים ממערב, הגבעות החזקות של גש ,החרמון הלבן ,ים הכנרת .כולם טמנו אותי בחיקם .רמתי אליהם, הבאתי את נפשי אל תוכם .מסרתי להם את גופי הערום .בכיתי איתם .צחקתי איתם .הייתי עצוב כמוהם ומאושר כמוהם .שנאתי אותם .אהבתי אותם .איזו התמכרות עזה אליהם .חשתי שאני נבלע בתוך הטבע ,שאני צומח ממנו .הייתי חיה מחיות היער"... חמישים ושלוש שנים מאז כתיבת המאמר דלעיל ,אני נפגש עם האומנית נעמה סלוצקי בביתה בקיבוץ דגניה ב' .אני בתחושה שהזמן פסק מלכת מאותו מאמר ,באותה תחושה חווייתית של כותב המאמר. נעמה מתארת את סוד יצירתה "צבע הוא מתנה הניתנת לאדם עוד בימי בראשית. עבורי הוא אושר ,שמחה ויופי המתממש בדף .כמו קרני השמש ,כך גם הצבע חודר לליבנו ומשפיע .לכל צורה וצבע בציור יש משמעות שלימים תקבל הבנה .מיום היוולדי אני חיה את האמת שלי וקשובה תמי ללב. במסע הזמן למדתי והתנסיתי בשיטות אלטרנטיביות שונות וביניהם ביוארגנומי המשולבת ביצירה (שיטה המבוססת על דינמיקה המנחה שכל זכר ונקבה גוף אנרגטי המשלימים זה את זו וביחד יוצרים הכוח הכי חזק לאדם) .כשנולדו ילדיי הצבע קיבל מימד חדש ,ממוקד ,מדויק ,המבקש להעביר מסר דרכו .כך נולד "ציור נשמה" – הדרך שלי למימושו הצלחה". בעיניי התערוכה היא שיר הלל לטבע לתום ולנפשו של האדם היוצר המשתף אותנו בעונג היצירה. כל אחת מן היצירות היא מעין התגלות שבחביונה צפון מסר המאצגר את הצופה לפענחו .כל אחד על פי הבנתו ועולמו הפנימי". בית דגניה ב' מברך נעמה על הצגת התערוכה ומאחל לה עוד הצלחות ביצירתה המיוחדת. 17 הנפטרים בדגניה ב' בחודש ינואר יונתן וייסבורט עמינדב ישראלי חמדה הלוי פטל זייצ'יק אברהם האפט צפורה סטרלין בלה כצנלסון שלמה ברקאי ישובעם אולצ'יק יחזקאל גולדשטיין פנחס עמיבר אהרון נוסבאום סילביה ליכנפלד שרגא גל ימימה רם אהרון שכטמן יצחק שיינר משה רוזנפלד חיים וגמייסטר טובה רוזנפלד משה בן-ארצי נחמה גונן ישראל פישגרונד י"א בשבט תש"ח ט"ז בשבט תש"מ כ' בטבת תשנ"ד ד' בטבת תש"ט ב' בשבט תשכ"ה י"ח בטבת תשנ"ט ב' בשבט תשמ"א א' בשבט תש"ס י"ג בטבת תשמ"ב ט"ז בטבת תשנ"ג כ' בטבת תשנ"ט כ"א בטבת תשנ"ט כ"ז בטבת תשס"ב כ"ד בטבת תשס"ז י"ג בשבט תשנ"ד ט"ו בשבט ת,xה כ"ט בטבת תשנ"ח ו' בשבט תשל"א ד' בשבט תשמ"ב ו' בשבט תשמ"ה כ"ב בשבט תש"ל כ"ח בשבט תשנ"ה י"א בשבט תשס"ז 2.1.1948 3.1.1980 3.1.1994 5.1.1949 5.1.1965 6.1.1999 7.1.1981 7.1.2000 8.1.1982 8.1.1993 8.1.1999 9.1.1999 11.1.2002 15.1.2007 25.1.1994 25.1.2005 27.1.1998 28.1.1971 28.1.1982 28.1.1985 29.1.1970 29.1.1995 30.1.2007 יהי זכרם ברוך. 18 לקראת סוף שנת 2014נתבקשתי להגיש להנהלת האגודה תקציב לקראת שנת .2015ההתלבטות העיקרית היא בין שימור ושיפוץ של הקיים ,לבין חדש ומרענן .כמובן שהשילוב ביניהם הוא הכרחי ,ולא ניתן לעשות אחד מבלי לגעת בשני. גיוס כספים למטרות אלה הוא לא פשוט ובטח לא בתקופת בחירות שבה אנחנו שוב נמצאים. המטרות הגדולות שלנו לשנה זאת הן החזרת הצבע לבית אלישבע ,המשך תמיכה בקבוצות הפעילות המייצגות את דגניה ב' ,וחשיבה על פעילות ספורט לגיל השלישי. בעלון הקודם התחלנו לציין את ספורטאי דגניה ב' התחרותיים והעממיים ,לתת להם פרגון וטפיחה. השבוע נציין את רוכבי הכביש הבלתי ניתנים לעצירה ,חורף ,קיץ ,סתיו ,אביב ...נראה אותם בצידי הכביש ,לבושים במיטב התלבושות ,מפדלים להנאתם ,אם זה לחרמון ,לכוכב הירדן ,לרמת הגולן ולגליל העליון ,רוכבים על אופניים נוצצים ,מאות ק"מ בשבוע ועשרות אלפי ק"מ בשנה, הלא הם יגאל צפתי ושי עמיאל .המשיכו בשלכם ,והכי חשוב – שמרו על עצמכם וחיזרו הביתה בשלום. מרתון טבריה מתקרב בצעדי ענק ,ההכנות כבר בסיומן ,השלטים מוכנים והבלונים מנופחים, נאחל לרצינו בהצלחה – לגיל חיטין ,ליונתן בן ענת ולניר אלפרט .בואו נעודד אותם בצמתים ובכבישים .לאותו מרתון יוצאת גם קבוצה מצומצמת של רצים שלנו שתרוץ את המקצה של עשרה הק"מ ...פשוט נגמר המקום במרתון נאחל גם להם הצלחה רבה. קבוצת הכדורשת שלנו ממשיכה להוביל את ליגת העל של עמק הירדן ,לבושות בביגוד חדש ומבריק שנתפר בדיוק בשבילן בשיתוף עם חנות צ'מפיון בטבריה ,הקבוצה עד היום ללא הפסד. חשוב לבוא לעודד אותן ,הן עושות עבודה מדהימה! כמו כן כל הכבוד למעודדות הקבועות בניצוחן של סיגל ואפרת רוטמן. להמשך חורף רטוב ובטוח, דוד אייזנברג. 19 כמה קטנה ,ככה גדולה :מנצלת את השטח ביעילות מקסימלית ,מקושטת במדבקות טפט על הקירות ,מטבח קטן מלא בהפתעות ,תחושה נעימה של בית שרוצים להישאר בו... דיירים :אלכס קניג ( ,)32עומר קניג (.)4.5 על הדירה :קומה שנייה בבניין דירות ,שנבנה בתחילת שנות ה – 70בחלקו הדרומי של הקיבוץ .הדירה מחולקת לחלל ציבורי (מטבח ,פינת אוכל, סלון) ,שני חדרי מגורים וחדר רחצה +שירותים. שטח הדירה 78 :מ"ר. דירה קטנה ,כידוע ,יכולה להיות צרה גדולה .הפרטיות שנויה במחלוקת ,המטבח צפוף ,ישנו חוסר תמידי במקומות אחסון ועל אירוח של יותר משני אנשים בסלון ,אין בכלל מה לדבר .אלכס השקיעה מחשבה בתכנון נכון של החלל הציבורי ,שנתן פתרון לחלק לא מבוטל מהבעיות והשווה לדירה מראה מרווח ומאוורר" .בכל הבתים בהם גרתי בחיי ,תמיד השקעתי מחשבה בעיצוב ובאסתטיקה ויצרתי אווירה ביתית ונעימה .מקום המפגש עם החברים היה בד"כ אצלי ,אני מאוד אוהבת לארח". חדרו הפצפון של עומר אילץ את אלכס להוציא חלק גדול מהמשחקים לחלל הציבורי ,על חשבון אזור פינת האוכל ובכך לאפשר אזור מרווח לפינת משחקים כיפית ,אליה עומר אוהב להזמין הרבה חברים .פינת האוכל הקטנה ,שנדחקה ונצמדה לקיר ,היא האזור שאלכס פחות אוהבת בבית ,אבל כמובן שפינת משחקים לעומר ,המאפשרת לו ולחבריו מרחב חופשי למשחק ,חשובה הרבה יותר .כשמגיעים אורחים פינת האוכל מתרחקת מהקיר ומאפשרת מקומות ישיבה נוספים. המטבח הקטן של אלכס מלא בהפתעות – כלים יפים וחפצי נוי צבעוניים ,עציצים וגאדג'טים .הכול נראה לעין ומסודר באסתטיות מופלאה על המדפים ,השיש והאי החוצץ בין המטבח למתחם המשחקים של עומר. מערכת הישיבה בסלון – ספת עור בצבע חום שוקולד בצורת ריש מעוגל ,שיתכן והיה מתבקש שתהיה קצת פחות "כבדה" מבחינת המקום שהיא תופסת בחלל ,מקבלת מראה עדין ורך ע"י הטקסטיל בשלל הכריות הצבעוניות המאבזרות אותה" .למרות הסלון הקטן ,החלטתי להשקיע במערכת ישיבה איכותית ,גדולה ומפנקת ובמסך פלזמה גדול .הסלון זאת הפינה האהובה עליי בבית – למנוחה ,לצפייה בסרט ולאירוח חברים ומשפחה". 20 רהיטים וחפצים מ"איקאה" ,הנמצאים כמעט בכל פינה בבית ,מכניסים אווירה צעירה וקלילה. התאמת הצבעים בבית והאור הנכנס דרך החלונות בשילוב של הרבה ירוק המגיע מהצמחים בעציצים ,יוצר תחושה שהחוץ חדר פנימה .הירידה לפרטים הקטנים ניכרת אפילו בחדר הרחצה והשירותים המקושטים בחפצים צבעוניים ובתמונות .מדבקות טפט בדוגמת ציפורים בסלון, מכוניות בחדר של עומר ושעון באזור המשחקים של עומר ,מכניסות שפה שיקית וייחודית לבית. כמה עצות לעיצוב דירה קטנה: חלל המגורים צפוף ? תכנון מחושב ,הקפדה על הפרטים ויצירתיות יוסיפו לו אווירה ,אמירה והרבה יותר מטראז' ממה שיש לו באמת .בעזרת מאמץ קטן ,אפשר לגרום לחלל קטן להיראות גדול יותר .נכון ,אין בעיצוב נוסחאות פלא שמוכיחות את עצמן בכל מצב ,אבל יש כללי מפתח .אם מיישמים אותם ואפילו חלק מהם ,בהתאם לנתוני החלל המסוים ,אפשר ליהנות ממקום מגורים מרווח יותר שעונה על כל הדרישות השימושיות. כלל חשוב בעיצוב חללים קטנים הוא תכנון מדויק" .אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" היא אמרה נכונה – שבעתיים במקרה הזה .מאחר שכל בחירה עיצובית תשפיע על החלל הקטן ,רצוי לא להשאיר אותה ליד המקרה .לפני שנצא לדרך ,כדאי להגדיר את האתגרים שבפניהם אנחנו עומדים :אי-אפשר להגדיל פיזית את החלל ,אבל אפשר ליצור בו אשליה של עומק ,גובה ונפח. אור יודע להגדיל חלל ,ולכן נחפש דרכים להעצים את כמות האור – טבעי או מלאכותי .חלל שמאפשר לעין לנוע בו ללא הפרעה ,ושיש בו מוקדי עניין שונים ,נותן הרגשה של מרחב .לכן נמצא דרכים להימנע מעומס ,ולא נוותר על נוחות ושימושיות .פריטים מעניינים במיקומים מעניינים מושכים את תשומת הלב ומשכיחים את חסרונות החלל הנתון. שרון סחר. 21 בגרויות חורף /אליה לויטן כיתה י"ב ידועה בדרך כלל כשנה קלה יחסית ,בלי הרבה בגרויות ,מריחים את הסוף ,אבל לא תמיד זאת הסיטואציה קורה לפעמים (די הרבה למען האמת) שיש המון בגרויות לסיים, ולקראת סוף השנה יש פרוייקטים אחרים שמצריכים הרבה זמן ואנרגיה כמו הפקת סוף השנה, הגשת עבודות מחקר ,גיבושים לצה"ל/שנת שירות ועוד הרבה! (באמת שלא חסר). לכן ,על מנת לגרוע מהעומס של סוף השנה חלק מהבגרויות מתקיימות בחודשי החורף ,לקראת סוף המחצית הראשונה ותחילת המחצית השנייה .לי למשל ,יש ארבע בגרויות חורף השנה: הראשונה -בגרות בלשון .הבחינה בלשון ב' כוללת ארבעה חלקים .לאחר קריאת מאמר עונים על מספר שאלות בהבנת הנקרא ,לאחר מכן כותבים חיבור טיעון באורך של כעמוד וחצי (חלק ההבעה) .החלק השלישי הוא חלק של תרגילים בתחביר לשוני והחלק הרביעי והאחרון עוסק במערכת הצורות .לטובת הבחינה מוקדשת כשלוש שעות (!!!) וכדאי לשבת על התחת ולנצל כמה שיותר מהזמן ולא למהר!! השנייה -בגרות בספורט .כן כן ,גם בספורט יש בגרות עם ציונים והכל .אמנם לא מלחיצה כמו בגרות עיונית (למרות שזה אינדיבידואלי ,אני בלחץ מהכל!! ) אך בכל זאת זכתה בתואר "בגרות" .הבגרות בספורט כוללת כמה תחנות שעל כל אחד ואחת לעבור בהן (הבגרות של הבנות נפרדת מזו של הבנים ושונה גם בחלק מהתחנות) על מנת לקבל בהן ניקוד .התחנות הן :ריצת 2000מטרים ,קפיצה לרוחק מהמקום ,ריצת ( 4X10לרוץ בספרינט עשרה מטרים ארבע פעמים הלוך חזור תוך העברת קוביות עץ מהצד האחד לשני) תלייה על המתח (אצל הבנות -להחזיק לאורך זמן ,אצל הבנים עליות מתח) וכפיפות בטן בדקה (כמה שיותר) .אנחנו מתאמנים על התחנות כבר משיעורי הספורט בכיתה ט' ,ומנסים להשתפר כמה שיותר לקראת הבגרות ולשפר תוצאות! 22 השלישית -בגרות בתיאטרון מעשי .לא לכולם יש בגרות בתיאטרון מעשי .תיאטרון הוא אחד ממקצועות הבחירה בבית ירח (כל תלמיד בוחר שני מקצועות בחירה של 5יח' לימוד) .בבגרות החורף המעשית בכתה י"ב אנו נבחנים על הפקה של כ 30-דק' בקבוצה של 8-5תלמידים. במסגרת ההפקה בוחרים מחזה ידוע ומקצרים אותו ,ולאחר מכן מחלקים תפקידים הפקתיים (במאי/תלבושות/תאורה/תפאורה ועוד) ותפקידים בימתיים (משחקיים) .לכל אחד ניתנים שני תפקידים :אחד בימתי ואחד הפקתי והוא אחראי לכל מה שכרוך במסגרת התפקיד שלו .לבסוף, מעלים את כל ההצגות בערב הפתוח לקהל ,ובבוקר אחד מול בוחן/בוחנת. הרביעית -בגרות מילולית באנגלית .זאת לא בגרות גדולה כמו שאר הבגרויות ,מדובר בראיון קצר עם בוחן/ת דוברי אנגלית שבמהלכו שואלים את התלמיד שאלות על עצמו ,הוא צריך להפגין כישורי התבטאות טובים באנגלית ושליטה בשפה ובדקדוק .בנוסף לכך כל תלמיד עובד בחודש/חודשיים שלפני הראיון על פרוייקט מחקרי (שלנו בנושאי זכויות ילדים) אותו הוא מגיש, מקבל עליו ציון ,ונשאל עליו במהלך הראיון גם כן. אז זה קורה במרץ ,ואז יסתיימו בגרויות החורף שלי .אחרי חופש פסח (שננצל אותו ללמידה, כמובן;) יגיע עוד גל בגרויות (אצלי אישית עוד 6בחינות – באנגלית ,תיאטרון ,שתיים בתקשורת, ספרות והיסטוריה) שנצטרך לעבור .אבל עד אז – בהצלחה בבגרויות החורף לכל הנבחנים!!!!!!! אליה לויטן 16.12.2014 והוא בכלל לא ידע... ליל דצמבר חשוך ורוחי .אנחנו במשמרת מג"ב כשלפתע אנו נדרשים להגיע בדחיפות למטה, לחתום על זרקורים ולנוע זריז לחוף שיזף .אנחנו בכלל עם כוסות קפה מארומה ובכיוון פיקניק שגרתי בשטחים – זה אעפס קצת מחוץ לתוכניות... מגיעים לחוף עם הפנסים הענקיים ושם כבר המולה לא קטנה .מסתבר שדייג יצא בסירת גומי למשוך פיתיונות ,ורוח מזרחית תפסה אותו לא מוכן ובלי נייד. על החוף יושב אביו (?) – שלצורך הסיפור נקרא לו איגור והוא לא מדבר מילה בעברית .הוא יושב נינוח ומביט בחכות בסוג של שעמום .סביבו המולה ישראלית טיפוסית :אורות כחולים ,מכשירי קשר ,משטרה ,מג"ב ,פנסים ,סקרנים ,רוח מזרחית ערה והרבה רעש .אבל הוא בשלו – מביט אל האופק הרחוק (טבריה) והוא קשוב -ברוסית בלבד -למיתרי החכה. 23 אנו מאירים את הים בזרקורי הענק אבל רק סירנות ובנות ים יוצאות להביט בנו וחוץ מהן -שקט ואדוות .הספינה של משמר החופים מגיעה ומרימה נור תאורה לשמים .לרגע קצר הים נגלה בתפארתו ואחר כך שוב חשיכה .הנור עשה את שלו והדייג וסירתו נמשים מן המים בריאים ויבשים. נתבקשנו להחזירם בחזרה למכונית שלהם מתחנת משמר החופים שממול בית חינוך .האבא, שהסתבר בכלל שהוא הדוד ,יושב ליד רז שנוהג ,ואני מאחור עם בוריס המוצל והחביב. אנ י מראיין אותו על התקרית והוא מספר בעברית כבדה :אנחנו מכרמיאל ובאנו לדוג קרפיונים. חשבנו להעביר לילה בכנרת .נכנסתי עם סירת הגומי למשוך את הפיתיונות עמוק יוותר לתוך הים כאשר לפתע החלה רוח מזרחית חזקה .חתרתי קלות כדי להישאר במקום עד שתפסק הרוח ואז תכננתי לחתור ולחזור לחוף כאשר לפתע ראיתי אורות משטרה ,זרקורים ,נורים וספינה של משמר החוף .לא הבנתי מה קרה .חשבתי אולי מחבלים ,אולי קרה אסון... החזרנו אותם ואת הסירה המרוקנת לחוף המוצא .לפני הפרידה ביקשנו להצטלם איתם לתמונת מחזור .איגור הדוד ,שלפתע התמלא רגישות מפתיעה לחץ את ידינו בחום וכך גם בוריס האחיין שניצל .אולי גם עזרנו להם לקחת החלטה -שכבר דוסקסה ביניהם -לחזור הביתה ולא להישאר את הלילה באוהל בכנרת... בדרך חזרה אמרתי לרז שעושה רושם שהצחקנו אותם קצת – הם ,שהיו ברוסיה דגים שבועות בחורים בקרח, אוכלים גריזלים לארוחת בוקר ולוויתנים לצהריים – רוח מזרחית קלה בכנרת זה מבחינתם סוג של קייטנה מפנקת ...רז ביקש שאמצא כבר מקום לאכול את הפומלה שהבאנו מהעץ של אבי. סיכומי שנה: זאת היתה המלצת העורכת – אולי תכתבו סיכומי שנה ,כך היא רמזה בתזכורת לכתביה הנאמנים... לסכם שנה ,ולא משנה אם היא עברית או לועזית זה משהו קשה מבחינה נפשית כי הידיעה שלמחרת החגיגות קיימת סבירות שנתעורר לאותם החיים (מבלי להיכנס להכללות) ,זאת ידיעה שהיא בסך הכל מאוד חיובית .כל השוני הוא בכך שצריך לזכור לכתוב 15בסוף התאריך במקום ה 14-שאליו התרגלנו שנה שלמה. ובכל זאת? אולי משהו קטן לסיכום? אז זהו ,שאני לא איש בשורות בתחום .היתה שנה מורכבת שבה העם ספג מלחמה ,ספג טרור ,ספג כתם נפט ,ספג גזירות כלכליות ולקינוח ספג הודעה על בחירות .כל זה במאקרו (בגדול) אבל במיקרו (בקטן – ההסבר הוא לצעירים שבינינו) מעט מאוד השתנה אצלנו. מי שייכנס בשערי הקיבוץ אחרי שנעדר מפה עשור – נגיד ,לא יראה שינוי גדול .בשער הוא יתקל במופיד על הרבנוע שלו כשוולדימיר מפדל בליווי מאחור .עמוק יותר פנימה הוא יגיע למים הקרים ושם ערימות גדולות של עלי פיקוס וקצת ניירות ימתינו לו בנחת ליד המון אופניים .אחר 24 כ ך הסילו כשהבריז של גמר חונה מחוץ לחשמליה ואולי גם נבות יצוץ על אופניו מאחור כשהוא באתנחתא מהניילונים. קלנועיות נעות הלוך ושוב על הכביש המרכזי ,חלקן מישובים אחרים בכלל .המוסך וסידור הרכב עם שינויים קלים במצבת הרכב שלנו והסיבוב של האורווה עם הסלף שחונה או צורח כשהוא זז ברוורס ובקיצור – אפשר להמשיך כך עוד ועוד עד שנמפה מצפון לדרום או ממזרח למערב .כל שתיארתי הוא שיגרה אהובה. בעמק וברמה כתבה אפרת קנטור מגשר על מות הקיבוץ שלה שנמצא באחוריים של המדינה – על כביש .90ואני כשמרן (בדרך כלל) לא יודע לומר מה הייתי רוצה לראות פה? האם עמק שוקק פעילות ,מפעלים ושלמת בטון ומלט או שדווקא פה ,אצלנו ,כן הייתי רוצה שהכל יישאר אותו הדבר והמחלפים המפלצתיים שקמים בכל הארץ ומרחיקים אותנו מדרכי הספר של פעם אבל מקצרים לנו את זמני הנסיעה – יישארו רחוק ,שם. מזכיר לי אפיזודה מהעבר .בטיול חובק יבשת הגענו לנובה סקוטיה (סקושה בלעז) .זהו אי בצורת כליה ששייך לקנדה .התחלנו בנסיעה על דרך המלך ודי מהר הבנו שאם נמשיך כך אז תיק תק נגיע לקצה האי מבלי לראות כלום מעבר לפסי הכביש .ירדנו בירידה הראשונה למקום 'ההבנה המרעישה' ועולם שלם נגלה לעינינו... טוב לי לחיות בפריפריה עם הירדן המדשדש ,דרכי העפר הבוציות בחורף ,השקט והשדות שמשתנים בכל עונה ,צריחות הפרנקולין באביב (שוב דחפת אותו לכתבה שלך?) ושירת השחרורים עם ערב. איך התגלגלתי במערכת אסוציאטיבית מסיכום השנה אל הפרנקולין והשחרור? שאלה רטורית... אבל אם לס כם אז הייתי רוצה שאחרי הכל העמק הזה שלנו יישאר פחות או יותר באותו הפורמט .אני כן מברך על המתחם שמציע קפה ומאפה בכל פינה שלו ואני כן מברך על ההרחבות שקמות בקיבוצים ,ואני מברך על התעשייה של העמק ועל החקלאות היפה והתיירות... אני רק מקווה שאוכל להמשיך לצעוד אחר הצהריים ולמצוא את עצמי לגמרי לבד לכמה דקות עם הטבע הזה שאליו אני כה רגיל .ואולי תן לחוץ יחצה את דרכי ,אנפה תיבהל ותתרומם בצרחה מהירדן המבוצבץ .נחש יגלוש לשיחים ורוכבי אופניים מאובזרים ירימו אצבע עצלה ויסמנו לי שלום. אין לי בקשות גדולות או אופק מאוד רחוק שאליו אני מכוון – את זה אני משאיר לאחרים. שנה לועזית טובה לכולנו. עידן בן שלום. 25 פרק :11לכבוד שנה חדשה לכבוד השנה החדשה החלטתי להכין מעין סיכום שנה קטן .הייתי שמחה אם הייתי יכולה לזכור את כל הספרים שקראתי השנה ,אבל זאת משימה קשה משום שכל הספרים ,מכל השנים ,מתחרים אצלי על אותם תאי אחסון במוח. אז החלטתי לעשות סיכום של "פרקים נבחרים". הספרים שהמלצתי עליהם השנה לא היו בהכרח כאלה שקראתי השנה ,להיפך ,הרבה מהם קראתי לפני הרבה זמן. זה ,דרך אגב כוחם של הספרים :להישאר איתנו גם אחרי שעברו שנים. בהסתכלות שלי ,ספר הוא מסע .אני פותחת אותו ויוצאת למסע .מסע בזמן כמו בהמלצה הראשונה שלי על "עלובי החיים" .מסע בתרבות ומסורת שונה ,בארצות רחוקות .מסע פיזי של הגיבורים ומסע רגשי שלי איתם ואפילו מסעות של מעבר למוות כמו ב"עולם הסוף" .כך שעשרה פרקים לקחו אותנו אל מרחבי העולם והזמן ,מימי התנ"ך ועד ימינו. עשינו מסע פיזי עם שריל סטרייד בסיפור האוטוביוגרפי שלה, וצעדנו איתה על פני הרכס הפאסיפי בארה"ב .הלכנו יחפים וחסרי כל עם וואריס דירי בסומליה כדי להגיע אח"כ לפסגת העולם -כדוגמנית על .פסענו בסמטאות פריז עם ז'אן ולז'אן המפורסם וגם את שביל ישראל הלכנו יחד עם "אישה בורחת מבשורה". בדרך פגשנו כל מיני טיפוסים ,בכל מיני גילאים ,מכל מיני עמים .את הגיבורה מספרד שבונה את עצמה במו ידיה בטנג'יר ,אחרי שהיא מאבדת את הכל .את "בירדי" האובססיבי לגבי ציפורים שמתכנס לעצמו כדי לברוח מטראומת מלחמת וייטנאם ...פגשנו גם את המתבגרים האיטלקים ,האמריקאים והאנגלים ,שבסופו של דבר נאבקים באותם שדים של ניסיון להתקבל לחברה וההתמודדות עם גיל ההתבגרות .היינו איתם שם בדמעות ובכאב על אובדן חיים ,הורים ואהובים .ואהבנו איתם באיפוק כמו האנגלים ,או איבדנו את הראש לגמרי בזמן הכי לא מתאים כמו עם "אמה ויגואר". 26 חצינו ימים ויבשות ,קראנו על דברים רחוקים וקרובים ,צחקנו ובכינו ,כעסנו ואהבנו .יחד איתם ,עם הגיבורות והגיבורים .לפעמים רצינו להיות שם איתם ולפעמים שמחנו שלא היינו שם .הפגנו כוחות נפש כנגד כוחות רשע כמו עם ליסבת סלאנדר ב"נערה עם קעקוע דרקון" ופתרנו איתה ועם הגיבור תעלומה. חזרנו לארץ כדי לחוות שוב את אווירת מלחמת המפרץ ב"שירת הסירנה" ונשארנו באווירת "צוק איתן" יחד עם המלחמות החדשות והגיבורים שלהן .לאו דווקא גיבורים של מדליות אלא גיבורים בעל כורחם. כולי תקווה ש"הפרקים הנבחרים" שלי גירו את הדמיון והבלוטות מספיק כדי לגרום לכם לרצות לקרוא .לשנה הבאה נאחל כמובן ,שתהיה מלאת דמיון וספרים טובים ,כאלה שלא תרצו להפסיק לקרוא ,שיגרו את החושים ,ירגשו ויסחפו. וכמובן ,שנה אזרחית טובה לכולם ,הבחירות בפתח וכולי תקווה שאולי הפעם נחווה את השינוי שאנחנו כל כך צריכים. לחיים! !HAPPY NEW YEAR הילה גלעדי. 27
© Copyright 2024