גליון מס' ,29יולי / 2015תמוז תשע"ה http://www.degania-b.org.il חודש טוב לקוראי העלון. שנת לימודים נסתיימה לה ,והחופש הגדול הגיע .ילדי הקיבוץ מבלים יותר בדגניה ב' ,אורחים מגיעים לבקר אותנו וגם בצימרים .חשוב לזכור לגלות סבלנות בתורים ובדרכים ,לזכור את משמעת המים ,וכמובן לכייף. צוות העלון מבקש להודות מקרב הלב לשירה קורנפיין ,שמסיימת במדור האוכל של העלון לאחר 28גליונות .תודה שירה! היה לנו נעים ,ובעיקר טעים. ולסמוד ברגשטיין שהסכימה לקחת על עצמה את מדור האוכל ,תודה על רוח ההתנבות וברוכה הבאה! מחכים לקרוא וגם לטעום. את מדור "נעים להכיר" שלנו לקחה על עצמה לירון שרת חברת המערכת .מוזמנים לפנות אליה. המשיכו לכתוב ולהגיב ,חודש נעים ומהנה לכולם, צוות העלון – רינה זהרוני ,אפרת לויטן ,לירון שרת ,רוני שפר. מה בעלון? משולחנו של יו"ר ועד ההנהלה – אגודה קהילתית............. עושים תרבות................................................................. נוסטלגיה...................................................................... מעט לעת -חברים כותבים.............................................. אצלנו בדגניה ב'............................................................. נעים להכיר ................................................................... הכה את המומחה........................................................... לזכרם........................................................................... אוכל............................................................................. נקודה של השקפה.......................................................... חינוך............................................................................ 0 1 2 3 7 10 11 12 13 16 18 20 שלום חברות וחברים, החודש אנחנו הולכים לבחירות לוועד ההנהלה של האגודה הקהילתית .הסתיימו להן שנתיים בהן הועד עבד קשה ונתן בהתנדבות שעות רבות למען הקהילה כולה .הנהגה נמדדת בסופו של יום בשלושה נושאים :אמינות ,שקיפות ועשייה .חברות בוועד ההנהלה לא נועדה לצרכי כבוד ויוקרה, אלא לעיסוק רצוף ותמידי בשאלה :איך אנחנו עושים את החיים שלנו פה טובים יותר. אני רוצה להודות לכל חברי הועד על השנתיים האחרונות ,על הישיבות וההחלטות (לעיתים לא פשוטות) ועל הדרך שהתווה בהמשך עיצובה של קהילה אחת גדולה ופעילה בדגניה ב' .אני מבקש מכל מי שרואה עצמו ראוי לעבודה הציבורית המחייבת הזו לבוא ולהגיש מועמדות ,מפני שבסופו של יום אם אנחנו לא נעשה בשביל עצמנו איש לא יעשה. החודש גם אושר תקציב החינוך לשנת תשע"ו .כזכור ,הבטחנו ששנת תקציב בחינוך תחל בספטמבר ותסתיים באוגוסט ,במקביל לשנת הפעילות בבתי הספר .מועצת החינוך ומנהלת החינוך השקיעו מאמץ גדול ,ובזמן מצומצם למדי הגישו לוועד ההנהלה של האגודה את תקציב החינוך לאישור .החלק היחסי של תקציב זה ייכנס לספר התקציב של האגודה לשנת 2016ויובא לאישור הציבור בדצמבר השנה .ההכנסה העיקרית בתקציב החינוך מגיעה מתשלומי הורים ובשיטת תקציב זו אנו יכולים כבר ביולי להציג בפני ההורים את גובה התשלום לשנת הפעילות הבאה. בחודש האחרון הסתיימה עבודה מאומצת של שלב נוסף בהחזרת הירוק לדגניה ב' .צוות הנוי סיים שתילת דשא ב 3-מתחמים בקיבוץ .תהליך זה של שיפור הנוי הוא חיוני ונמצא גבוה בסדר העדיפויות שלנו .חשוב להבין שהעבודה בנושא היא רבה וכוללת הוצאה כספית משמעותית .לכן, התהליך יימשך מספר שנים ,אך יהיה עקבי ורציף עם יעדים ומטרות ברורים למען איכות החיים של כולנו בישוב. ועד ההנהלה ּומנהלת הקיבוץ של האגודה החליטו על הקמת שני צוותי עבודה בשני נושאים שונים .צוותים אלו נדרשים לסכם את עניינם בתוך 3חודשים .צוות אחד עוסק בשאלה :האם בדגניה ב' צריך אדם אחד להחזיק בכובע מנהל הקהילה של הקיבוץ ומזכיר האגודה הקהילתית. צוות זה מונה את אמנון מישר (יו"ר) ,גור שחר ולירון שרת .הצוות יפנה למומחים חיצוניים בתחום ולכל מי שמעוניין להביע דעתו מהציבור ,ובסופה של התקופה שהוקצבה לו יגיש את המלצותיו למנהלת הקיבוץ ולוועד ההנהלה של האגודה ,אשר התחייבו שניהם לקבל את ההמלצות והמסקנות .הצוות השני – בראשות רוני שפר ואני ,אחראי על גיבוש הסכם התקשרות (אולי הכוונה – תקשורת?) בין הקיבוץ לאגודה הקהילתית .הסכם זה יעובד ראשית על ידי הצוות, יועבר בהמשך לניסוח משפטי ויוצג בפני הציבור להגשת הסתייגויות והערות לפני חתימה. חודש נפלא לכולנו, ניר אלפרט ,יו"ר ועד ההנהלה ,אגודה קהילתית 1 מתוך החלטות הנהלות הוועדים ואסיפת דגניה ב' : יוקם צוות משותף לאגודה ולקיבוץ אשר יקשיב ,ילמד ויסיק מסקנה לגבי השאלה האם נכון או לא שיהיה מנהל אחד שכיר לשתי האגודות ,כפי שקורה היום .צוות זה ייעזר במומחים חיצוניים בתחום ,ילמד את המתרחש בישובים אחרים ויגיש תוך שלושה חודשים המלצה מתאימה לדגניה ב' .שתי ההנהלות מתחייבות לקבל את ההמלצה של אותו הצוות. החברים שנקבעו להיות בצוות :לירון שרת ,גור שחר ואמנון מישר ,אשר קיבלו על עצמם להציג בפני הנהלות הוועדים את מסקנות הצוות תוך שלושה חודשים. הצוות ייפגש עם יו"ר הקיבוץ ,מנהל הקהילה ,הגזבר ,נציגים מ 2-3-קיבוצים המתנהלים עם וועד מקומי ומנהלת קהילה בדומה לדגניה ב' ,וכן עם אנשי התק"ם. כמו כן אנו פונים לכל חברי האגודה המקומית – חברי דגניה ב' וההרחבה ,להעלות המלצותיהם לנוהל הנכון בו יש לנהוג .את ההמלצות יש לשלוח לדוא"ל [email protected]כל ההמלצות תשארנה ללא פרסום. בברכה ,אמנון מישר חודש טוב לכולם, חודש יוני היה חודש רגוע מבחינת אירועי תרבות .אך אין זה אומר שלא קורים דברים... אפשר לסכם חצי שנה מלאה של תרבות .עברנו את החגים המשמעותיים לחצי השנה הראשונה, ועכשיו עושים קצת סדר ומתחילים לראות באופק את חגי תשרי ,וכמובן להכין את חגיגות ה95- לדגניה ב'! אחרי העמל הרב בו רוב הקהילה נטלה חלק ,בין אם בריקודים ,בהפקה ,בשירים ,בהצגות ועוד ועוד ,כעת נוחו היטב ושנסו מותניים לקראת הסתיו .אירועים רבים והפתעות רבות צפויים לנו .פרטים בהמשך הקיץ. אז קיץ נעים שיהיה לכל קהילת דגניה ב' וחופש מהנה לילדים ,להורים ,לסבים ולסבתות ,ולכל הקהילה כולה! אוריה גלעדי ,תרבות. 2 מספר הקהל לחודש תמוז -יולי לפני 60שנה – תמוז-יולי תשט"ו – – 1955 במסיבה חגיגית נתקבלו כחברים ילדינו שגמרו לימודיהם התיכוניים ומתגייסים לצה"ל. כיתה ט' נכנסה לשיכון-משותף. במגמה להקטין את מספר הילדים בכל מוסד הוחלט להקים מוסד שלישי. נענתה בחיוב בקשת חטיבת הנוער לשחרר את כיתות ט'-י"ב לפעולה ביום הבחירות לכנסת. לפני 50שנה – תמוז-יולי תשכ"ה – – 1965 הנהלת בית-החינוך המשותפת דורשת להחזיר את כיתה א' לשם. ועדת החברה הביאה הצעה בעניין הסדר חופשות ממושכות. ועדת תרבות מציעה להקציב 6הצגות לשנה. שלוש נציגות מקבוצת הצועדות של בנות עמק הירדן קיבלו זו הפעם השלישית את הגביע. בין הנציגות היתה ותיקת הצועדות חברתנו סוניה יהונתן. קבוצת הצועדות של עמק-הירדן בתמונה אופיינית מאותם ימים. במרכז ,מתחת לכובע הגדול ומעל לצמה הארוכה בולט החיוך הכובש של רבקה'לה דרור. לפני 40שנה – תמוז-יולי תשל"ה– – 1975 מלונים ואבטיחים בסירין – לאחר ההחלטה להפסיק את הגידול בסירין בשיטה של עיבוד ע"י קבלנים ,קיבלו על עצמם הירקנים לטפל בגידולים אלה .השבוע החל איסוף המלונים .בס"ה נזרעו 160דונם מלונים ו 1,000 -דונם אבטיחים. 3 מכונת כיסונים במטבח – הגיעה מכונת כיסונים שעושה 250חביתיות בשעה .כל 4שניות יוצא כיסון מוכן ועמו הקלה גדולה בעבודה. בתחרות הקליעה העממית השתתפו חברים רבים .השגנו מקום שלישי בתחרות הקבוצתית. מאיר זית השיג מקום רביעי בתחרות ליחידים. אימוני קליעה – שמוליק ונעם קלי ,נגה ואורי רוזנצווייג. לפני 30שנה – תמוז-יולי תשמ"ה – 1985 מפעל המרססים – בוועדת הכלכלית הוחלט ,לאחר דיון ,לאשר להנהלת המפעל לחתום על חוזה עם חברת סיון ולהיכנס לייצור ה"דבור". הורדת אנטנות הטלוויזיות הפרטיות מעל גגות הבתים ,המכערות את צורתם החיצונית מאחר ופרויקט התקשורת פועל לשביעות רצונם של החברים ואין צורך באנטנות הפרטיות. נסיעות לחו"ל – הוקצו 1,000דולר למימוש תקנון נסיעות לביקור הורים/בנים בחו"ל. לפני 20שנה – תמוז-יולי תשנ"ה – – 1995 אגף חדש נפתח באירוח הכפרי – אחד משני הבניינים הראשונים של דגניה ב' ,ששימשו בעבר למגורי משפחות ,ובהמשך למגורי ילדי חברות הנוער ,שופץ והוסב לדירות אירוח .כל דירה מכילה חדר ,מטבחון ושירותים .בכך גדל מספר דירות האירוח בשמונה דירות נוספות. למעלה :בית המגורים הראשון בדגניה ב' .משמאל :הבית עבר שינוי גדול והפך לחדרי אירוח של 'דגנית'. 4 לפני 10שנים – תמוז-יולי תשס"ה – – 2005 לאחר תקופת ניסיון של חודשיים נחתם חוזה בין דגניה ב' לדגניה א' וניתן לומר בסיפוק – דגניה ב' מספקת לדגניה א' מנות חמות בימי חול ,בשבתות ובחגים. הוכנה במטבח פינה כשרה ,להכנת מזון כשר לאורחי "דגנית" – אירוח כפרי ,בפיקוח משגיח כשרות שמתאים לאורח החיים בדגניה ב'. בחוף דגניה אנו חוגגים את הקיץ בערב שירה רב-משתתפים בשם "שירת רבים" .לאור הצלחת הערב סוכם – להפוך זאת למסורת ובכך לפתוח את אירועי הקיץ. ליקטה מ"ספר הקהל" – רינה זהרוני בשולי הדברים: בימים אלו אנו עושים 'רמונט' בארכיון .בפינה צדדית מצאנו חבילת כרטיסים של שחקני כדורסל בדגניה ב' – מליגת ילדים, ליגת נערים וגם ליגת שחקנים בוגרים .בגב כל כרטיס מודבקות מדבקות אישור שחקן של אגודת הפועל דגניה ב' לפי עונת ההשתתפות .לנועם קלי – 5מדבקות ,לרני שרת – 4מדבקות, לתמיר נוה ולצור נוי – מדבקה אחת. הכרטיסים מהוהים והתמונות מטושטשות (אולי מזיעה). מי בתמונות: קלי נעם ,שרת רני, נוה תמיר ונוי צור 5 בין קופסאות התקליטים ,שהיו בתקליטיה של דגניה ב' ,נמצא תקליט משנת .1951 על עטיפת התקליט מתנוססת כותרת בולטת – הסימפוניה השישית של בטהובן – הפסטורלית (נוף רוגע). שני דברים הביאו אותי לצרף תמונה זו לעלון: .1תקליט זה ניתן לדגניה ב' כמתנה מגרעין "נחשול" שהיה אצלנו בהכשרה בשנות ה50 - והשלים את קבוץ יפתח .כאלו היו המתנות שניתנו בימים ההם. .2הנוף הפסטורלי שמייצג "פסטורליות מהי?" הוא מראה העמק שלנו ,עמק הירדן משנת .1951 כך הוצגנו בארץ ובעולם. בגב עטיפת התקליט ,אחרי הסברים ארוכים על היצירה ,כתוב (בתרגום חופשי): כשאתה מאזין למוסיקה המושכת והיפה הזו ,אתה נזכר בסיפור העממי על אדם זקן ,שכל בוקר עם זריחת השמש ,היה מסתכל בהשתאות על הים והעצים ,על אדוות הגלים הלבנה ברוח הקלה ונושא תפילה קבועה בליבו ":כל בוקר שכזה אני מוריד את כובעי מול יופיו של העולם". ליקטה מהארכיון :רינה זהרוני 6 מתוך :ידיעות הקיבוץ. מצורפת כאן כתבה על ספרה השני של ורד טל "כמו שמרימים חתול" (ספרה ה" :1-זערורס"). פרידה וייס ,אשר שינתה שמה לורד טל ,התחנכה בחברת הנוער "צפרירים" בדגניה ב' משנת 1966 – נעים דהאן ז"ל היה המרכז והמדריך הנערץ עליהם ויהודית המר היתה המטפלת החמה והאוהבת ,שתיבדל לחיים ארוכים. בספר זה חושפת פרידה באומץ רב את ילדותה העשוקה ושנות חייה האפלות והחשוכות ,ממשיכה ומתארת את התקופה בדגניה ב' אשר הוציאה אותה אל חיים שטופי אור ושמחה. כיום היא חברת קיבוץ "עין השופט" ,נשואה באושר לבן המקום ,אם ל 3-ילדים וסבתא ל5- נכדים. מומלץ ביותר לקרוא את הספר. אראלה ברוך. 7 בשבוע שעבר התקיים הפנינג הספרים הרביעי ,מחוץ לספריית ילדים .גם הפעם כמו בפעמים הקודמות הייתה פינת תנועה ,שולחנות יצירה ,באזר ספרים יד שנייה ...סיפור בהשתתפות הילדים וההורים ,וסיפור עם דף צביעה ,להמשך החוויה בבית. הייתה השתתפות פעילה של הילדים וההורים והרבה שמחה... ~ אז שימו לב ,גם בעידן הטכנולוגי ועידן המסכים- ספר זה (עדיין) ממש אוצר! ונתראה...בספרייה! ועכשיו הזמן לומר -תודה! לגבי שכטר – כמו תמיד – על ההגברה ,למטר טרומן על העברת ההגברה ומיכל המים .ליגאל בארי שתמיד דואג למלא לנו את המיכל .וכמובן לאיתן האחד ויחיד על כל הציוד :כסאות, שולחנות ,...להורים שעזרו בפינוי השטח בסיום הפעילות .וכמובן לבנות ה' -ו' הנהדרות שעזרו בשטח ובהפעלת הילדים .ולשלושת הנערים המקסימים מכתה ז' ,שעזרו בהכנת השטח בחום הגדול ...לכולכם -המון ,המון תודה! ותודה לכם ,הורים יקרים ,על הברכה והמתנה היפה! לכל הילדים ,ההורים ,הסבתות והסבים -שיהיה לכולכם קיץ מלא פעילות ,הרבה חברים ,הנאה ושמחה! מכל הלב, פנינה גלעדי 8 מציינים את סוף שנת הלימודים לשיעורי ספרות עם צבי לוז למעלה מ 10-שנים נמשך חוג לימודי הספרות עם צבי לוז .תחילה במכללה האזורית ,אחר-כך במועדון האירוח הכפרי ומזה שנתיים אנחנו מתכנסים מדי שבוע בבית-התרבות שלנו. בשיעור האחרון ,לשנת הלימודים תשע"ה ,2015-נאמרו דברי תודה לצביביק – פרופסור לוז. לחוג מגיעים משתתפים מדגניה ב' ,מאפיקים ,מדגניה א' ,ממושבת כנרת ומכנרת הקבוצה .יענקל'ה מלמד ,מילדי כנרת הראשונים ,שציין לאחרונה יום הולדת ,87מגיע לשיעורים בגשם ובקור ,בשמש ובחום ,בנסיעה איטית בקלנועית מקרטעת ובהגיעו מיד מחבר אותה למטען. את דבריו לצביביק כתב וקרא בחום: כ"ט בסיון תשע"ה – 16.6.2015 "לפרופ' צבי לוז – בשבילכם .צביביק שלי – ילד מילדי בית-החינוך המשותף בדגניה ,עם המורים הטובים – שושנה ועמינדב ,שלמה וסטולר – ימים נפלאים. היה זה לקראת מלחמת השחרור ופלישת שבע מדינות-ערב למדינה שרק נולדה ,דלה באמצעים ובנשק .ב ,28.4.1948 -כשלושה שבועות לפני הכרזת המדינה ,אנחנו מוזעקים באישון לילה לקיבוץ גשר המופגז וההרוס ע"י הירדנים. חברי ילדּות פצועים קשה .אנחנו מקבלים הוראה-פקודה להעלות ֵ בין עמדות ותעלות מרגמה " 81 ,3מ"מ למוצב "הגמל" – משם אפשר להגדיל את טווח הפגזים .עם קנה ובסיס דו-רגל על כתף .מתחילים לצעוד ,לעלות ,לטפס .רגליים דקות ,שורפות וצרובות .יודעים את גודל המשימה .נרקמת ֵרעּות-לוחמים". צביביק קוטע את דבריו של יענקל'ה ואומר :את הקנה לקח יענקל'ה – 40ק"ג ,ואני בקושי סחבתי את הרגליים של המרגמה .וחשבתי :אם הוא יכול לרוץ עם המשקל שעל כתפו ,איך אני לא?! "בגמר המלחמה ,שלא נגמרה עד היום ,אתה ,צביביק ,חוזר לעבוד עם שניאור ברפת של דגניה ב' .שלוש שנים "ריח הזבל ניחוח חציר" .משם אתה ממשיך "בתלם הארוך" של לימודים מעמיקים של ספרות ,תנ"ך ומקורות .מעביר משנתך לאלפי תלמידים בארץ ובעולם – הם העדות לרטוריקה ולעניין. כאן ,בדגניה ב' ,מתקבץ החוג שלך "הכיתה של צבי לוז" .מי ימנה סה"כ שנותיהם של משתתפי החוג .שוב מפליג בעניין וברצף לרתק אותנו. "על כל אלה" ועל כל השאר שלא נאמר – תודה גדולה! ממני – פ"ז שנותיי – התלמיד מכנרת יעקב מלמד" הביאה לדפוס :רינה זהרוני 9 מזל טוב... * לעמוס רם להולדת הנכדה בת לכרמל ודנה אחות למאור. * למורן (יגר) וקובי וייס להולדת הבת שי ,אחות לשגיא וליאל. ברכות חמות לתרצה ועמיר ,ולסבתא רבא מלכה. * לתרצה ועמיר יגר ולסבתא רבא-מלכה יגר להולדת הנכד/הנין, בן לאורלי ורועי יגר ,אח ליסמין ורונן. לכל המשפחות ,בדגניה ובחוץ ברכות חמות ושירבו השמחות! "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה". למיכל ושי עמיאל מזל טוב שפע ברכות וחיבוקים לנישואי עפרי עב"ל רועי. לרותי ומקס חסין מזל טוב ושפע ברכות לנישואי הבת ,נעמה ,עב"ל גלעד. ברכות חמות לאחים ולאחיות ,ולזוג הצעיר. בית דגניה ב'. ליגאל בארי, תודה מקרב הלב ,והקיבה ...על נכונותך ועזרתך האדיבה בבישול כמויות גדולות של תירסים לטובת אירועים שונים בבית החינוך המשותף. מהתלמידים והוריהם. 10 משפחת רמון (מוכרים גם כמאירי).. ההורים: יוחאי ,מהנדס מכונות ,מנהל עבודה במשק חקלאי במושב רמות. עמית ,בעלת סטודיו לפילאטיס מכשירים במושבת כנרת ,עוסקת גם בעיצוב וחיטוב ,אימונים אישיים וכוריאוגרפיה. הילדים: מאיה (שנתיים וחודשיים) :אוהבת ללכת לגנון דקל ,לשחק במגרש עם כל מי שנמצא (לא משנה הגיל) ,לשיר בקול רם ולשאול שאלות מאתגרות. איתמר ( 4חודשים) :תינוק מתוק ,סקרן וכבר מכיר את כל המתאמנות בסטודיו. גרים בדגניה ב' מאז :מרץ 2014 קצת עלינו :יוחאי בן קיבוץ גשר ועמית בת מושבת כנרת. אנחנו משפחה ספורטיבית :יוחאי אוהב לרוץ ,לרכב על אופניים ולשחק כדורסל ועמית אוהבת לרקוד ולעסוק בספורט. בנוסף אנחנו אוהבים לטייל בעמק ומחוצה לו. אנחנו שמחים שבחרנו בדגניה ב' כמקום המגורים שלנו ונהנים להיות חלק מחיי הקהילה. 11 במדור יתנו מומחי דגניה ב' במגוון תחומים עצות חשובות ,ויענו על שאלות. שאלות ניתן לשלוח בצורה גלויה או אנונימית דרך האתר ,לכתובת הדוא"ל של המערכת: , [email protected]או בכתב לתיבת הדואר של רוני שפר .חברי קהילה המעוניינים לתרום מידיעותיהם ולהצטרף לצוות המומחים שלנו -נשמח לקבל את עזרתכם! מיון כביסה: מיון הכביסה הוא ה-א'-ב' של כל עשיית הכביסה :לא ממיינים -הלבן הופך לאפור ,ובגדים אדומים מכתימים בגדים אחרים .חשוב להקפיד על מיון של כהה ובהיר ,ואם אנחנו משפחה עם הרבה נפשות אז בכלל אפשר "להתפרע" על הפרדה של צבעים ממש .במידה והצלחנו להגיע למצב שמכונה לבנה באמת לבנה -אשרינו ודיינו. את כל הכביסה הכהה רצוי לכבס עם נוזל ג'ל או עם האבקה החביבה עליכם (או זאת שאני ממליצה לכם בכל-בו) ואת הבהירה והלבנה באבקה. מסתובבים היום בשוק מגוון גדול של אבקות נוזלים וג'לים למיניהם .אני אישית חושבת שעלינו לכבס בחומרים המיוצרים בארץ ומותאמים לאקלים שלנו ולמים מלאי האבנית .איני שוללת חומרים ממדינות אחרות -אני פשוט חושבת ,אחרי לא מעט נסיון והתנסויות ,שהחומרים המיוצרים כאן בארץ פשוט מעולים. רוב ,אם לא כל האבקות מתחילות את דרכן במפעל של זהר-דליה עם הבסיס וחוזרות לחברות של המותגים להוספת נקודות של חמצן פעיל או ריח מיוחד או מלבינים קרים ,או בקיצור תוספות שלהם. עכשיו אחרי שקראתם את כל ההקדמה אפשר לכבס. כביסה כהה או עדינה (בגדי יום-שישי) רצוי לכבס בטמפרטורה הכי נמוכה שאפשר. כביסה בהירה גם חוצה את גבול הנמוך 40 ,מעלות מספיקות .הרבה מהכתמים יורדים במים קרים ופושרים ולא צריך להרתיח .אני מודה שאני משוחדת כבר הרבה שנים ומקובעת על מספר מאוד מצומצם של חומרים שאף פעם לא מאכזבים אותי. כביסה לבנה לא צריכה יותר מ 60-מעלות .לא תמיד טמפרטורה גבוהה טובה יותר לכתמים או לחיטוי. סלדי'ם במכונה ,הלא הם סיבובים לדקה (בסחיטה) -נושא חשוב מאוד .אני אישית חושבת שהרבה סלדים מ 800-ומעלה סתם שוחקים את הבד ומבלים אותו .לי בבית מכוון הסלדים על 600וככה אני שומרת על כל הכביסה. טוב ,החזקתם מעמד עד עכשיו אז אפשר להתחיל למיין בכיף .המשך יבוא... להת' ,סמוד ברגשטיין. 12 הנפטרים בדגניה ב' בחודש יולי שריק ירדן בלה רוזנפלד כ' בתמוז תשמ"ג ד' בתמוז תש"ו 1.7.1983 2.7.1946 שרה אהרון אברהם צור אברהם רוטמן משה מרגלית שמוליק קלי חיים כצנלסון אביהו רם אסתר ציון גדעון אדר חיה זיו אילנה כץ כרמליה סלע לוי בן אמיתי נתן סלע רוברט מורג ג' בתמוז תשנ"ז א' בתמוז תשכ"ז כ"ד בתמוז תשמ"ח ו' בתמוז תשכ"ב ד' בתמוז תשנ"ז ט' בתמוז תשל"ח י"א בתמוז תשמ"ו י"ג באב תשס"ב כ"ט בתמוז תש"כ כ"ח בתמוז תשל"ו כ"ח בתמוז תשמ"ד י"ט באב תשס"ב ט"ו באב תש"מ כ"ד בתמוז תשל"ח כ"ז בתמוז תשמ"ט 8.7.1997 9.7.1967 9.7.1988 9.7.1962 11.7.1997 14.7.1978 18.7.1986 22.7.2002 24.7.1960 26.7.1976 27.7.1984 28.7.2002 28.7.1978 28.7.1978 30.7.1989 יהי זכרם ברוך. בית דגניה ב' משתתף בצערה של רינה בייטנר עם מות אחיה, אלי ברנר ז"ל. יהי זכרו ברוך. 13 55שנים לנפילתו של גדעון אדר בן אברהם והדסה ,חברי דגניה ב' .משיכתו לים נתגלתה בו עוד מילדותו ,ומתוך שהצטיין במלאכת-כפיים היה מתייחד במחסן קטן, בונה סירות מסוגים שונים ואגב-כך היה חולם על מרחבי-ים. ואמנם בהגיע מועד-גיוסו לצה"ל באוגוסט 1958הצטרף לחיל-הים .גם כאן גילה יכולת ותנופה ועל אף צניעותו והליכותיו השקטות עשה גדולות ורבות בקורסים שונים שעבר בהצטיינות .הוא פיתח ,המציא ובנה מכשירי-אימון ,אמצעי-בדיקה וכלי-ציוד מיוחדים ,אשר לפי דברי-מפקדו ,הצטיינו בפשטותם וביפי הפתרונות שבהם .נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ט בתמוז תש"ך ()24.7.1960 מכתב מאחותו של גדעון– דינה אילן-אדר רציתי לכתוב משהו שיעניין את אנשי "ההרחבה" ,להתאים את המילים ואת הרגשות ,שהם כבר רק רקע שחוזר על עצמו בכל מקום וישוב בארץ .דגניה ב' כבר לא מה שהיתה ,ו...צריך להתאים את הנוסח. אך ,רק מי שלא חווה את הצער והאובדן הזה מסוגל להבין כי בוקר ,ערב ולילה ,בשמחה ,בשיחה – הנושא מתעורר. מי כמוני יודעת את תולדות המשפחה היקרה שלי בדגניה ב' ,ובבואי אני בודקת את סככת הגפנים מול בית התרבות – אותה בנה אבא שלנו אברהם אדר ,רוצה לגשת למחסן החגים ולבקש את חנוכיית המתכת אותה בנה אבא שלנו אברהם אדר ,כי לשמוע על מכונה חקלאית ליישור השדה, ולראות סככות קש אותן בנה זה כבר כמעט בלתי אפשרי .הצניעות של אימי בשדה החינוך. וההומור והטוב של יענקלה אחי – הכל נצּור בליבי .הערכים שלהם עוברים למשפחתי .אני נשואה ליהודה ,אֵ ם לשלושה חבר'ה נפלאים ,שאת כל שרציתי ואיחלתי לחבריי לקחתי מהם. את חזקה?... והנה מגיע בני ,אוחז בזרועותיי ושואל אותיְ : ואני אומרת לו :כמוך! שמעת על מתחם התחנה? נּוַ ,דבֵ ר! באחד מבתֵ י הטמפלרים המפונים עתה (היו שייכים למשרד הביטחון) נמצא מחסן ציוד שלחללי הצבא ובו מזוודה – המזוודה מסוף שנות החמישים ,מקיבוץ דגניה ב' ,תפּורת מעטה חאקי מבד כותנה עבה ,ועליה באלגנטיות כתובות שונות מבית-הבראה בזכרון-יעקב של הדסה ואברהם אדר ,של דינה ויענקל'ה לקייטנה וגם גדעון אדר ומספר אישי וכתובת צבאית .מחר תגיע אליך משלחת עם המזוודה – חמישים שנה אחרי... אני לא אוהבת משלחות.במדי ייצוג לבנים .היא מצאה את כל ֵ לכן הגיעה קצינת נפגעים של השייטת (חברתו של בני) משפחתי על רצפת הסלון ,התיישבה איתנו .ויחד ובזהירות אנחנו פותחים את הכפתורים 14 האלגנטיים של המעטפת שנתפרה בדגניה ב' .יהודה בזהירות פותח את מנעול המזוודה ,בחשש, שמא יישבר. וריח עז של מכבסת המשק עולה מהמזוודה (זה אחרי חמישים שנה) זה הריח של הכביסה ושל הגיהוץ .כי גדעון מבקש מההורים בגדים לנופש שהוא וחבריו שמוליק בן-הגיא וחנינא עמישב לא הספיקו לאסוף ,ויש להיות מסודרים עם בגדי-שבת שכוללים לבנים ,גרביים וממחטות-אף, מכנסיים וחולצות .כן ,והכל של שבת ,כל חולצה עם מספר המתפרה ,כל פריט מסומן שלא יהיו טעויות .והריח ,הריח ממש כמו אתמול (איכות שימור מעולה) .והגיהוץ ,והעיקר האהבה. ישבנו כחמש שעות והדמעות זלגו .היו גם בדיחות שקשורות לנושא ,אך שוב היתה זו חזרה שמאוד אופיינית לשכול ,לגעגוע ולתסכול. אחר-כך נעלנו וכפתרנו חזרה את המזוודה ,כ ְשאר הנעילות שמרגיעות את השאלות ,מחזקות ערכים שמועברים למשפחה ,מרימות עיניים למרומים ומוסרות תודה להורים ולסבים – אברהם והדסה אדר!!! נתן לי – לוי בן-אמיתי נ ַתן לי מֵ ָא ְשרו של כל ָאדם: עמל וְ לחם ,בגד ּומעון, מ ַדת-כבודֵ ,רעּות וְ ַאהבה. נ ַתן לי מיגונו של הָאדם: עמל וצַ עַ רַ ,אכְ זבה ּוכְ אֵ ב, ּובְ כי ע ֵלי בְ לותו של הַ פְ אֵ ר. נ ַתן מכסף עַ ז שבָאדם: ַת ֵקן את הַ פגּום מבְ ֵראשית, ְשקודְ ,שקוד על הַ ְשלֵמּות עַ ד כְ לות... וְ עוד נ ַתן חליל-מלים בְ פי: הַ נְעֵ ם בְ שיר את העגּום מאוד, ַנ ַגֵן יְ גון חלְ ֵדנּו הַ חולֵף. 15 הקיץ הגיע... בטח שמתם לב אז ננסה קצת מתכונים מתאימים לחום. אני רוצה דווקא להתחיל בשאלות נפוצות או של הרבה אנשים שפונים אלי. המרת קמחים: 2כוסות קמח רגיל +אפיון אחד = קמח תופח. הוספת כוס קורנפלור למתכון של עוגיות = קמח מיוחד לעוגיות. גם קמח השמרים המפורסם עובד על אותו מתכונת -הוספה של שמרים יבשים לקמח רגיל. בקיצור ,כמו שאתם מבינים ,משחקים קצת עם קמחים ויוצא אותו דבר. המרת ביצים: אנו רואים בפסח את הביצים הקטנות יותר ,בגלל מחסור בביצים כל שנה בחג. כל המתכונים במדור זה יהיו עם ביצי .Largeלביצה גודל Mמוסיפים חלמון ומקבלים שווה ערך ל.L- ביצי XLלא נמכרות אצלנו אבל בחוץ כמובן שיש .לקבלת גודל XLאני מוסיפה חלמון לביצת .L ולמתכון ..שטרודלים מפירות העונה וגם עם גבינה בצק פילו הוא הבצק הכי מוצלח שיש לקיץ .הוא עדין, קריספי ,והכי חשוב -קונים אותו מוכן. הפעם נמלא בפירות ,בהמשך גם מילויים מלוחים. השטרודלים מתאימים גם למי שאינו אוכל חלב וביצים. מצרכים: חבילת עלי פילו 6-7תפוחי עץ לימון שמן/חמאה/ספריי שמן מעט קינמון צימוקים (לא חובה) 2כפות סוכר 2כפות עוגיות מפוררות אופן ההכנה: מפשירים את הבצק לפי הוראות היצרן. במידה להחלטנו ללכת על תפוחים,קונים 6-7תפוחי עץ .גרנד הירוקים הם פחות מימיים וחמוצים קצת .פורסים אותם דק דק .מטפטפים לימון ומגרדים. מחליטים איזה שומן הולך להדביק את הדפים שמן חמאה או ספריי שמן. מדביקים שני עלים ביחד ע"י מריחת שומן בשוליים. 16 מקפלים לחצי. מתבלים את התפוחים בקינמון ,צימוקים (או שלא) 2 ,כפות סוכר ו 2-כפות פירורי עוגיות (לספוח נוזלים). מניחים חופן מלית בחלק התחתון ומגלגלים כך שהשוליים מתקפלים פנימה וסוגרים את הפינות. מורחים שוב בשומן וחורצים ארובות אלכסוניות 3 .יעשו את העבודה. אופים בתנור שחומם מראש על 185מעלות .רצוי להשאיר קצת רווח אחד מהשני. ואם אנחנו מאוד עצלנים או מאוד ממהרים אז :מדביקים 4עלים שלמים אחד לשני ,מניחים כמה חופנים מגלגלים וסוגרים שוליים פנימה ,מריחה שוב בשומן ,חריצת ארובות ולתנור. אני בחרתי למלא בתפוחים ,בדובדבנים ,בפירות יער ,ובמעט גבינה וצימוקים. את הדובדבנים מגלענים מערבבים 200גרם פרי עם 2כפות אינסטנט פודינג וניל 2כפות פרורי עוגיות (פתי-בר מעולות) .מכינים אותו דבר. גבינה :גבינה לבנה או אולי גבינת שמנת .אפשר ריקוטה ,או למי שיכול להרשות לעצמו אקסטרה קלוריות -מסקרפונה .מערבבים 500גרם עם 1קופסא אינסטנט פודינג וניל ,גרידה מחצי לימון ו 30-גרם צימוקים בהירים קצוצים .אין צורך לחרוץ ארובות -האינסטנט עושה את העבודה בשבילנו. אופים ממש רגע לפני שמגישים. אפשר לפזר אבקת סוכר או על התפוחים סילאן או דבש. מיותר לציין שגלידה היא בן זוג מושלם לשטרודל שלנו. מוזמנים לפנות אלי בשאלות. בתאבון! סמוד ברגשטיין 17 החופש הגדול – תקופה נהדרת. אין מרגש יותר מיום היציאה משערי בית הספר בפעם האחרונה לשנה"ל כשלפניך נפרשים חודשיים תמימים של חופש גדול וארוך. אולי יום השיבה לבית הספר בראשון בספטמבר מרגש יותר אבל בדרך כלל הוא מרגש יותר אותנו, ההורים. צריך פרספקטיבה של כמה שנים טובות כדי ללמוד להעריך את התקופה הזאת של בית הספר וכל מה שהיא תרמה לעיצוב הווייתנו הבוגרת( .משפט שבטח המורים יאהבו לקרוא). אוקיי ,אז עכשיו חופש ומה עושים אתו? למזלנו ,כאן יש מי שפותר עבורנו את הסוגיה ולכן אני רק יכול לחזור אחורה בזמן כדי להיזכר בעוד אפיזודת חופש מהעבר הדי רחוק שלי. היינו חבורת רובאים .כל אחד מאתנו קיבל רובה אוויר כמתנת בר מצווה .היום זה נשמע די תמוה ואפילו מסוכן אבל אז זאת היתה איזו נורמה קיבוצית די רווחת ושכיחה. היינו אימת החוגלות והזרזירים של העמק .לא שיכולנו להתפאר בשלל רב אבל פה ושם איתרע מזלה של חוגלה אהבלה שהצטלבה בין הכוונות ...לא משהו להתפאר בו היום ובטח לא לי שאני סולד טוטאלית מכל הרג מיותר או פגיעה בבעלי חיים. סיפרתי כמה סיפורי "גבורה" לאיזה נער צעיר ,תמים ונחמד .ראיתי שעיניו אורו .אמא הוא אמר: אני גם רוצה רובה אויר .צחקתי .היום זה כבר הרבה פחות אפשרי ובטח לא לנהוג כמו שאנו נהגנו 35 שנה אחורה כשהיינו יורים בתוך הקיבוץ חופשי חופשי ואיש לא העיר לנו או שלח אותנו לקלבוש. אבל השארתי את הנער עם הערגה והסיפורים ואיזו פנטזיה למימוש. בנסיעה לתל אביב הנער אומר לאמו :אמא אני רוצה שנעבור בשוק הכרמל .האמא שמראש תכננה לקנות כמה חולצות שם שאלה אותו מדוע זה חשוב לו? והוא השיב לה בתמימות מתוקה :כי אני רוצה לקנות שם רובה אויר... ילדים גדולים. היה זה גולומב (נבות שרת) שהדליף לי את הידיעה .מחר בשבת יש אירוע יוצא דופן. מה האירוע? שאלתי אותו ,והוא סיפר לי שעושים שיחזור של הקרב בין הצלבנים למוסלמים שנערך ברביעי ליולי לפני פופצק שנים או ליתר דיוק בשנת 1187לספירת הנוצרים. נדלקתי .חשבתי שזה יכול לתת לי חומר וידאו לאיזה סרט עתידי שיצוץ מתישהו וטוב שיהיה לי חומר אותנטי משלי ולא מושאל מהיוטיוב לשם שינוי. 18 גולומב הצעיר הוא ידידי לכל הרפתקה ולכן בשבת חמה במיוחד הפלגנו לאזור יער לביא שבו היה הכינוס טרם היציאה .מה אני אגיד לכם – פשוט מדהים .אנשים מבוגרים ודי שפויים אפילו מוכנים להזיע את עצמם למוות בבגדי התקופה המסורבלים מבלי לוותר על שום אותנטיות -משרוך נעל ועד קסדת מתכת כבדה עם מין פס אמצע שמגן על האף. צילמתי בטירוף ולא הייתי לבד שם בעניין .ריבוי הצלמים קצת העיב על האותנטיות ודי היה קשה להוציא פריים שמבודד את האביר או איש מאנשיו של צאלח א דין כדי שזה יראה ממש כמו אז , בערך... כדי לקצר סאגה של שש שעות חמות שדי הבהירו לנו מדוע הפסידו הצלבנים בקרב ההוא (רמז :עניין של טמפרטורה ונוזלים אבל הכל כתוב בגוגל ויקיפדיה) רק אומר שהקרב עצמו היה די אינפנטילי (אמרתי לשלושה ילדים שישבו על טריבונת הבזלת הרותחת לידי ,שיראו כמה איוולת וגיחוך יש במלחמה) אבל הקאסט ,התלבושות ,הלוקיישן והאווירה היו מצוינים ויכלו בקלות לשמש כפרסומת ל" ,"YESשכידוע הם אלופים בהפקת פרסומות גרנדיוזיות. מעבר להכל ואחרי שחזרתי הביתה והבטתי בחומרים שצילמתי ,אמרתי לעצמי שיש משהו מאוד יפה וילדותי ואפילו תמים בצורך שלנו ללכת עם חלומות עד הסוף או להפוך תחביבים למשהו כמעט אמתי כדוגמת הקרב בקרני חיטין .זה בהחלט לא משהו ללעג אלא נהפוך הוא – משהו להעריך ולכבד. ועוד קצת על צילומים ותסכולים. יצאתי לצעוד בשישי ערב כהרגלי בקודש .אמרתי לעצמי שזאת צעידה קצרה וויתרתי והשארתי את המצלמה בבית .עשר דקות אחר כך קיללתי את עצמי כמו מטורף. למטה בזור ,לא רחוק מהירדן הריחני היה נדמה לי שאני רואה משהו שונה .הלכתי צעד אחורה ולעיניי נגלה מחזה שרואים אולי פעם בחיים .זוג נחשים שחורים גדולים הזדווג ממולי במרחק של לא יותר מעשרה מטרים .עשר דקות עמדתי מול המחול המהפנט וכל ניסיונותיי להחיות את מצלמת הנייד החלופי שקיבלתי בצהריים מנעמה ,עלו בתוהו .מי יאמין לי חשבתי לעצמי מחד ומאידך – מתי ואם בכלל מחזה שכזה יחזור על עצמו .למדתי שאם מתחילים במשהו אז חייבים להתמיד ולא לעשות הנחות כי מרפי מחכה בדיוק לרגעים האלו שבהם אנחנו מזייפים לרגע. סוף הקיץ או רק אוטוסוגסטיה? איתן ידידי אמר לי פעם שמבחינתו ה 21-ליוני שהוא היום הארוך בשנה ושיא הקיץ לכאורה הוא גם תחילתה של מפלתו של הקיץ .מה 22-ליוני כשהימים מתחילים שוב להתקצר אני כבר שומע את קריאות העגורים של נובמבר באוזניי וגם אם הן יותר דומות לקולות של דררות או קאקים .העיקרון ברור וחייבים לדבוק בו ולהאמין שאף על פי כי יתמהמה – בוא יבוא הסתיו ואחריו החורף. אז עברנו כבר את היום הארוך ועוד מעט מבלי שנשים לב בכלל יגיע ספטמבר שהוא כבר חודש הבשורה על פי הברית בין החזאים .אז עוד קצת בריכה ועוד קצת מזגנים ואבטיחים ולחות מעיקה וזה מאחורינו – אז" :אזרו העוז" חברים – ממש כפי שהיה כתוב בכתובת האש בחנוכה של ילדותינו. עידן בן שלום. 19 בוגרות ובוגרי גן ריפר העולים לכיתה א' הילי שרת עלמה בן ענת דפנה שפר עלמה מנדריאה נעם רז 20 יער קליין ספיר מילת אלון סיסו דני אור אריאל ראובני נעם אייזנברג אלון נוי ליאל וייס ברכת ההורים ילדים אהובים שלנו ,בוגרי גן ריפר היקרים, בצעד נרגש ,מלא ביטחון וציפייה, אתם ממש תיכף נכנסים לכיתה א'. מחכים בקוצר רוח ללמוד ,ליצור ,לשחק, לפגוש חברים חדשים וישנים. אנחנו ,ההורים ,עומדים מאחוריכם ,מתבוננים, משתדלים שלא להפריע בדרככם ,הייחודית והמיוחדת לכל אחד ואחת מכם. מקווים שגם הפעם ,כמו תמיד ,תצלח דרככם, אבל האמת היא ...מלאים בחששות ,מחשבות ,תהיות: מה יקרה לו שם בבית הספר? איך הוא יתמודד עם כל הגודל הזה? 21 דביר אוחנה איתי דוננפלד איך יוכלו לענות לו בסבלנות שוב ושוב על כל השאלות שלו? איך יסבירו לו שעכשיו שיעור ושיש עוד שלושים ילדים בכיתה חוץ ממנו? כמה סבלנות תהיה למורה לשמוע את נאומיו הארוכים והמרתקים? האם הוא יידע מה לעשות כששומע צלצול? ואיך הוא יסתדר עם כל "הגדולים" שרצים שם בחצר ודורסים כל מה שנקרה בדרכם? כמה חששות ,ועם זאת -התרגשות אדירה! כי בסוף היום ,כשמדמיינים אתכם מתחילים את הדרך הארוכה והמפרכת הזו ,שעוד נכונה לכם, אנחנו סומכים עליכם שתצעדו בה בבטחה. בטוחים שבעזרת צוות המורים ,אנחנו ההורים ויותר מכל ,בעזרת עצמכם - תגדלו ותצמחו, תאספו עוד ועוד חוויות, תהיו מלאי חדוות יצירה והנאה, תלכו בבוקר עם חיוך ותחזרו בסוף היום עם סיפוק ותחושה שיש מי שרואה אתכם ,מלווה ותומך. ולכל אנשי החינוך אשר ליוו אתכם במשך שש השנים הללו, אנחנו רוצים לומר ת ו ד ה גדולה! עשייתכם אינה מובנת מאליה והיא מעוררת הערכה בכל יום מחדש. יצרתם עבור ילדינו קרקע פורה להתנסויות ,חוויות ואתגרים, חיבקתם ,נישקתם והובלתם את ילדינו בדרך ארץ ואהבת האדם. ולכל אחד מכם ,ילדים אהובים: "...זה הזמן שלך לזרוח ולדעת ולגעת בהכול, לטרוף את העולם, אל תפחד ליפול. ילד שלי ,הכול מחכה רק לך. ואבא כאן תמיד לחבק ולשמור אותך, עד סוף העולם אנ׳לא עוזב אותך. ילד שלי ,לך רק בדרך שלך". אוהבים ומחכים לכם ,בכל יום מחדש ,להזכיר לכם את זה... ההורים. * בשם ההורים כתבה יפעת גונן – בן ענת. 22 ברכת הצוות עוד רגע אתם יוצאים מהדלתות הגדולות והלבנות של הגן אל הרפתקה חדשה ומרגשת. לא עוד ילדי גן ,כי אם ילדי בית ספר -גדולים ,בוגרים ,לומדים ,מבינים. עם ילקוט על הגב ואוטובוס צהוב ,קלמר מלא בעפרונות וצבעים ,וראש פתוח למחשבות חדשות, לאתגרים. אנחנו שמחים בשבילכם ומתרגשים ,ומעל לכל מקווים: שהצלחנו לתת את הכלים ולטעת את הזרעים שישמשו אתכם נכונה ,שילוו אתכם בבטחה. ששמרנו על נפשכם מכל משמר ,והיא שלמה ובטוחה ותעמוד איתן. שתצמחו ותגדלו להיות אנשים טובים ,רגישים ,אוהבים וכמה שרק תוכלו -תמשיכו להיות ילדים. אנחנו תמיד פה מאחורי הדלתות הגדולות, ממשיכים למשימה הבאה ,לעוד קבוצה ,לעוד שנה, בואו לבקר בכל עת! אוהבים ושמחים, צוות גן ריפר ,בשם מערכת החינוך * בשם הצוות כתבה אפרת ענבי. 23 דגניה ב' בעלון בית החינוך המשותף בדגניה א' במסגרת עלון בית החינוך" ,דרך העיניים שלנו" ,שיצא החודש בביה"ס ,הוקדשה "פינת הנוסטלגיה" לדגניה ב' .גם הכתבים הם משלנו ...להלן הפינה מתוך העלון. לירון שרת. "אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדתי( "...יהונתן גפן). בית החינוך המשותף ,הוקם לפני שנים רבות מאוד בשנת .1927דברים רבים התרחשו כאן לפני שאנחנו הגענו ...לכן בחרנו להמשיך ולספר בפינה זו קצת על ההיסטוריה של בית הספר בדרכים שונות. במהלך אחת מישיבות צוות העלון ,עיינו בספר "על שפת ים כנרת" ,שכתבה זאבה זבידוב ובו היא מספרת על בית החינוך ,כפי שהיה בתקופה בה לימדו שושנה ועמינדב ישראלי ז"ל .הספר מרתק ומאוד מעניין .מתוך כל הרשמים בהם עיינו לכד את עניינו במיוחד קטע זיכרון של נעמי אפשטיין (בת דגניה ב' תלמידת מחזור ג' בבית החינוך) .הקטע ממחיש כי ללא קשר לזמן ומקום ,פעם לפני שנים רבות או היום ,ילדים תמיד יהיו ילדים. הקטע מתוך הספר: "הכרות עם ילדי הקוצים והתכלת בעמק הירדן -הילדים הראשונים בקיבוצי עמק הירדן צמחו כמו הקוצים והדרדרים שבעמק :פרועים ופראים" ,סרבים וסלונים" (יחזקאל ב ,)6:יחפים ומשולחים. מוריהם בבית החינוך התקשו מאוד להכניסם למסגרת של הרגלי עבודה, התנהגות הולמת ולימודים מסודרים .רוב המורים היו עוזבים את בית החינוך במפח נפש .עמינדב לא נבהל מהילדים הפרועים .באחד משיעוריו הראשונים הדריך את הילדים בתרגילי התעמלות .לפתע קרא אחד הילדים בקול רם: "עמינדב! עזוב שטויות! תן כדור!" עמינדב לא הגיב ומבלי להתייחס לקריאה המשולחת של הילד המשיך בתרגילי ההתעמלות .כאשר סיים את התרגילים נתן לילדים כדור למשחק "מחניים" ,על פי התכנית שקבע מראש לשיעור ההתעמלות .עמינדב ידע ליטול מהצברים הקוצניים את המרי והסרבנות .מיד הקסים את הילדים בדברי לקחו שנאמרו בנועם ,בהומור וברצון להיטיב. בהעתירו על ראשיהם הקטנים מחום אהבתו ונדיבותו כבש את לבם וגם הם כבשו את לבו כאשר נתגלתה לו תכלתם"... ברוח זו ומתוך הסקרנות שעלתה בנו החלטנו לצאת ולחפש תלמידים שלמדו בבית החינוך בעבר ולשאול אותם על תקופת היותם תלמידים בבית הספר .מה הם זוכרים מבית החינוך ומהן החוויות אותן חוו כתלמידים בבית הספר בו אנו לומדים היום? רוחה שרת (בן הגיא) בת דגניה ב' ,תלמידת בית החינוך: מהן החוויות שאת זוכרת כתלמידה בבית החינוך? אני זוכרת שהחגים בבית החינוך היו מאוד עשירים ,עשו אותם בבית הספר בהתרגשות גדולה .אני זוכרת גם את המנהג שילד מכיתה ח' מלווה ילד מכיתה א' בתחילת השנה .אני זוכרת שלפני כל ארוחה היינו צריכים לשבת בשקט ולהקשיב לפרק מהתנ"ך .אני זוכרת שהספורט היה נושא חשוב מאוד בבית הספר .שעבדנו וגידלנו גינה ,המורה הייתה פניה ארצי מדגניה א' ואני זוכרת שצוות המורים היה הכי 24 טוב .זוכרת שהיינו הולכים ברגל לבית הספר ובדרך עוברים במטעים של דגניה א' ,היו שם כל מיני פירות ואהבנו לקחת משם ולאכול .זיכרון חזק נוסף שלי הוא המורה לזימרה (מוסיקה) מנחם שיאון ,הוא היה מלמד אותנו שירים ולכל ילד היה פנקס קטן ובו היינו כותבים את המילים של השירים ולומדים אותם בעל פה .עד היום אני זוכרת את השירים שהוא לימד. איזה מקצוע אהבת ומדוע? אהבתי מאוד התעמלות ,אותי זה הכי עניין כי הייתי ספורטאית .הייתי שחקנית כדורסל טובה ,שיחקתי בהפועל דגניה ב' .עוד אהבתי תנ"ך ,אהבתי את המורה ולמדנו פרקים שלמים בעל פה. מה את זוכרת מהמורים בתקופה בה היית תלמידה? התחברתי מאוד לישראל המורה לתנ"ך וליוסי לוקסנבורג, לעמיצור שפירא ולדליה רון המורים לספורט .אהבתי גם את עזריאל וחיה ניצני ,זוג מורים שהיו בעל ואישה ,הם לימדו מקצועות רבים כמו תנ"ך וספרות. התכנסות בבית החינוך בעבר. כתב וראיין :דור בארי. ירדן דהאן ,בן דגניה ב' ותלמיד בבית החינוך (סיים בשנת :)1982 איך היה ללמוד בבית החינוך? אהבתי את בית החינוך ,המקום היה נעים מאוד .היו לנו ארוחות בחדר האוכל ואסור היה לדבר כשהיו מקריאים פרקים מהתורה ,היו אומרים 'בתאבון' ורק אז אפשר היה לאכול ,היינו חייבים לאכול בשקט גמור .בארוחת עשר היינו מקבלים פרי .היינו מפנים את הכלים לעגלות ומשאירים את השולחן נקי. מה הזיכרון החזק ביותר שלך מבית הספר? החגים בבית החינוך הם זיכרון חזק .בפורים היו תחנות ,היה יום שנקרא 'יום מורים' המורים יצאו ליום כיף וילדי כיתה ח' לימדו בכיתות ,כמובן שלא ממש למדנו ביום זה ועשינו להם בעיות. איך היה להיות תלמיד בבית הספר כשאמא שלך היתה מורה ומנהלת? הייתי תלמיד לא כל כך טוב ותמיד ידעתי שאמא שלי יודעת הכל על מה שאני עושה עוד לפני שעשיתי, אמא שלי לימדה ספרות ואני ממש לא אהבתי את המקצוע הזה .היא נתנה לי עונשים רציניים כמו לחזור מיד הביתה אחרי ארוחת ערב שהייתה בחדר האוכל .אני לא זוכר אם כשהייתי בבית הספר היא הייתה מנהלת. ספר לי קצת על אמא שלך טובה דהאן ז"ל? אמא הייתה אישה מאוד חכמה וקשוחה .היא לימדה תנ"ך ,ספרות ועברית .היא הייתה מורה יותר מארבעים שנה ומתוכם הייתה מנהלת בית החינוך במשך 10שנים .היא תמיד אמרה" :לא חשוב מה אומרים ,חשוב איך אומרים" .תמיד מצאה את הדרך לגשר בין פערים ולמצוא את החיבור בין המורים לילדים ולהורים. כתבה וראיינה :טליה ביטון. חצר בית החינוך בעבר. 25
© Copyright 2024