‫מניעת גישה ותפילה בהר הבית‪/‬אל חרם א‪-‬שריף‬
‫בשנים ‪4102-4104‬‬
‫במסמך זה אנו מביאים סיכום של הפעמים שבהן נמנעה גישת מתפללים ומבקרים להר הבית‪/‬אל‬
‫חרם א‪-‬שריף על ידי משטרת ישראל בשנים ‪ .4102-4104‬המידע הגיע לידי ארגון עמק שווה‬
‫בעקבות בקשה שהוגשה בנושא למשטרה‪ .‬על פי המידע אפשר לראות שההגבלות נחלקות‬
‫למבקרים ולמתפללים‪" .‬מבקרים" הם כל הציבורים המגיעים להר ואינם מוסלמים‪ ,‬בכללם‬
‫יהודים‪ ,‬תיירים והציבור הרחב‪ .‬במונח "מתפללים" הכוונה היא למוסלמים‪ .‬חלוקה זו מבוססת‬
‫על הסטטוס קוו משנת ‪ ,0691‬הקובע שמתחם הר הבית‪/‬אל חראם א‪-‬שריף ימשיך לשמש כמתחם‬
‫תפילה למוסלמים בלבד‪.‬‬
‫המשטרה יכולה לסגור את ההר למתפללים (אירוע שקרה פעם אחת בלבד‪ ,‬לאחר ניסיון הרצח של‬
‫יהודה גליק)‪ ,‬או לכל המבקרים (‪ 69‬פעמים בשלוש שנים)‪ .‬לרוב נוקטת המשטרה את הגישה של‬
‫צמצום הנוכחות בהר‪ ,‬אם על ידי הגבלת גיל המתפללים (‪ 64‬פעמים בשלוש שנים)‪ ,‬ואם על ידי‬
‫מניעת כניסה לנשים (‪ 6‬פעמים בשלוש שנים)‪ .‬כלפי המבקרים המשטרה מצמצמת את שעות‬
‫הכניסה לאתר (‪ 56‬פעמים)‪ ,‬לרוב על ידי מניעת הביקורים בשעות הצהריים‪.‬‬
‫מתוך ‪ 022‬סגירות חלקיות או מלאות של ההר למבקרים או מתפללים‪ ,‬התבצעו רוב ההגבלות‬
‫בשנים ‪ 4105‬ו‪ ;4102-‬בשנת ‪ 4102‬הגיעה מניעת תפילתם של המוסלמים לשיא (‪ 20‬פעמים הגבלה‬
‫לפי גיל או מגדר‪ ,‬ועוד פעם אחת נסגר המתחם לתפילה בכלל)‪.‬‬
‫תולדות הגישה להר‪ :‬למי הותר לעלות להר הבית וממי נאסר‬
‫מן המאה הראשונה לספירה ועד שלהי המאה ה ‪ 19‬היה הר הבית סגור בפני אוכלוסיות שונות ‪.‬‬
‫בתקופה הרומית והביזנטית לא הורשו היהודים לעלות בו‪.‬מן המאה השביעית‪ ,‬למעט בתקופה‬
‫הצלבנית (המאה ה‪ ,)04-‬היה הר הבית סגור בפני לא מוסלמים‪ .‬מדיניות זאת השתנתה רק בשנת‬
‫‪ ,0886‬כאשר הותר לאורחים נוצריים רמי מעלה לעלות להר‪ .‬שינוי בגישה להר הבית התחולל‬
‫בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬כאשר הותר ללא מוסלמים לעלות אליו תמורת תשלום‪ .‬לאחר מלחמת‬
‫ששת הימים (‪ )0691‬הוחלט להמשיך במדיניות המנדט הבריטי ולאפשר את האוטונומיה של הווקף‬
‫המוסלמי בהר‪ .‬כיום מתאפשרת העלייה ללא מוסלמים משער המוגרבים בלבד‪ .‬היהדות‬
‫האורתודוקסית והרבנות מתנגדות לעלייה להר הבית מפאת החשש שיהודים ידרכו במקום שבו‬
‫עמד לפנים קודש הקודשים‪ ,‬שכיום מיקומו בהר הבית אינו ידוע‪ .‬מאז האינתיפאדה השנייה‬
‫(‪ )4116-4110‬החליט הווקף המוסלמי למנוע את כניסתם של מבקרים לא מוסלמים למסגדים‬
‫‪1‬‬
‫(אל‪-‬אקצא וכיפת הסלע)‪.‬‬
‫הגבלות כניסה להר הבית‪/‬א‪-‬חרם א‪-‬שריף ‪ -‬חלוקה לפי שנים ‪4102-4104‬‬
‫מבקרים‬
‫(יהודים‪,‬‬
‫נוצרים)‬
‫שנה‬
‫מוסלמים סה"כ‬
‫מוסלמים‬
‫כולם‬
‫סה"כ‬
‫מבקרים‬
‫(יהודים‬
‫נוצרים)‬
‫סגירה‬
‫סגירה‬
‫הגבלת‬
‫סגירה‬
‫חלקית‬
‫מלאה‬
‫גיל‬
‫מלאה‬
‫סה"כ‬
‫כללי‬
‫‪2012‬‬
‫‪2‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪19‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪36‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪44‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪16‬‬
‫‪23‬‬
‫‪39‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪1‬‬
‫‪81‬‬
‫סה"כ‬
‫‪35‬‬
‫‪56‬‬
‫‪91‬‬
‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
‫‪1‬‬
‫‪144‬‬
‫‪1‬‬
‫לקריאה על התפתחות ושינוי הסטטוס קוו בהר הבית מ‪ 0691-‬ועד היום‪ :‬י' מזרחי‪ ,‬הר הבית‪/‬אל חרם א‪-‬שריף –‬
‫רקע ארכיאולוגי והקשרים פוליטיים‪ ,‬עמק שווה‪ ,‬ינואר ‪.4106‬‬
‫עיקרי הנתונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הגבלת תפילת מוסלמים בשנת ‪ 4104‬עמדה על ‪ 5‬ימים בלבד לעומת ‪ 20‬בשנת ‪ .4102‬בשנת‬
‫‪ 4105‬הונהגה הגבלת כניסה למתפללים ‪ 8‬פעמים‪ .‬בשנת ‪ 4102‬נסגר ההר לכולם ליום אחד‬
‫ובנוסף הוגבלה הכניסה לפי גיל ‪ 20‬פעמים – עלייה של יותר מפי חמישה מהשנה הקודמת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צמצום שעות הביקורים (מוצג בטבלה כסגירה חלקית) בשנים ‪ 4105‬ו‪ 4102-‬הגיע לפי‬
‫שמונה יותר מאשר בשנת ‪ .4104‬בשנת ‪ 4102‬נסגר המתחם למבקרים יותר מהשנתיים‬
‫שעברו (‪ 45‬ימים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העלייה במספר הימים שבהם צומצמו שעות הכניסה להר או נמנעה כניסת מבקרים‬
‫בשנים ‪ 4105‬ו‪ 4102-‬תואמת את העלייה במתיחות הפוליטית והדתית שנגרמה עקב‬
‫פעילותן של קבוצות יהודים הדורשות את שינוי הסטטוס קוו במתחם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנסיקה העצומה במספר הימים שבהם הוגבל גיל המתפללים במתחם בשנת ‪4102‬‬
‫תואמת את העלייה במתיחות הפוליטית של אותו קיץ‪ ,‬שבו אירעו חטיפת הנערים‬
‫הישראליים ורציחתם‪ ,‬רצח אבו‪-‬ח'דיר‪ ,‬העימותים במזרח ירושלים והמלחמה בעזה‪.‬‬
‫הגבלת תנועה להר הבית לפי אירועים (‪)4102-4104‬‬
‫מבקרים‬
‫(יהודים‪,‬‬
‫נוצרים)‬
‫אירוע‬
‫אירוע‬
‫לאומי‬
‫ישראלי‪-‬‬
‫יהודי‬
‫אירוע‬
‫לאומי‬
‫פלסטיני‬
‫ביטחון‬
‫ביקור‬
‫האפיפיור‬
‫וחג‬
‫מוסלמי‬
‫חג יהודי‬
‫חג מוסלמי‬
‫מבצע צבאי‬
‫מזג האוויר‬
‫הניסיון‬
‫לרצח‬
‫יהודה גליק‬
‫סה"כ‬
‫‪‬‬
‫סגירה‬
‫חלקית‬
‫‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫מבקרים‬
‫(יהודים‪,‬‬
‫נוצרים)‬
‫סגירה‬
‫מלאה‬
‫מוסלמים‬
‫סה"כ‬
‫מוסלמים‬
‫כולם‬
‫סה"כ‬
‫הגבלת‬
‫גיל‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪31‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪43‬‬
‫‪24‬‬
‫‪47‬‬
‫‪22‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪22‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪46‬‬
‫‪51‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪35‬‬
‫‪56‬‬
‫‪91‬‬
‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
‫‪1‬‬
‫‪144‬‬
‫‪1‬‬
‫סגירה‬
‫מלאה‬
‫מתוך ‪ 69‬פעמים שבהן היה ההר סגור למבקרים‪ 25 ,‬פעמים אירעו בעקבות חגים‬
‫מוסלמים‪ .‬כלומר רק ‪ 05‬פעמים אירעו מסיבות ביטחוניות‪ ,‬כולל יום אחד לרגל ביקור‬
‫האפיפיור ויום אחד בעקבות הניסיון לרצוח את יהודה גליק‪ .‬מתוכם ‪ 6‬ימים הם חגים‬
‫יהודים‪ .‬נתון זה מעיד שלמעט ממוצע של ‪ 5‬ימים בשנה (‪ 00‬ימים בסה"כ)‪ ,‬המשטרה אינה‬
‫מונעת ביקורים במתחם‪.‬‬
‫הגבלת כניסת מתפללים לפי גיל בשנים ‪4102-4104‬‬
‫גיל מינימלי‬
‫לתפילה‬
‫שנת‬
‫‪2012‬‬
‫שנת‬
‫‪2013‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫‪45‬‬
‫‪8‬‬
‫‪50‬‬
‫‪60‬‬
‫סה"כ‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫שנת‬
‫‪2014‬‬
‫ס ה "כ‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪26‬‬
‫‪34‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪41‬‬
‫‪52‬‬
‫המשטרה מעדיפה להגביל את גיל המתפללים מאשר לסגור את המתחם לתפילה‬
‫מוסלמית‪ .‬ההגבלות הם לרוב למתפללים מתחת לגיל ‪( 61‬מתוך ‪ 64‬פעמים שבהן הוגבלה‬
‫הכניסה למתפללים‪ 52 ,‬פעמים נאסרה הכניסה לגברים מתחת לגיל ‪ 61‬ו‪ 5-‬פעמים נאסרה‬
‫הכניסה לגברים מתחת לגיל ‪ .)91‬כניסת נשים נאסרה ‪ 6‬פעמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רוב הגבלות הגיל אירעו בשנים ‪ 4105‬ו‪ ,4102-‬במקביל לעלייה במתיחות סביב דרישת‬
‫יהודים לזכות התפילה במתחם‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫מן הנתונים עולה המסקנה שכאשר יש מתיחות פוליטית וביטחונית בירושלים נפגע הסטטוס קוו‬
‫בהר הבית‪/‬אל‪-‬חרם א‪-‬שריף‪ .‬אפשר לראות שבשנת ‪ 4102‬הגבילה משטרת ישראל את גיל‬
‫המתפללים ‪ 20‬פעמים‪ .‬נתון זה מעיד שהתחושה ברחוב הפלסטיני‪ ,‬האומרת שישראל משנה את‬
‫הסטטוס קוו במתחם‪ ,‬מגובה בנתונים של המשטרה‪ ,‬גם אם ההגבלות נעשות ברירה בגלל נסיבות‬
‫לא צפויות‪ ,‬כגון ניסיון הרצח של יהודה גליק‪ .‬במקביל יש קשר ישיר בין העלייה בהגבלות‬
‫הביקורים בשנים ‪ 4105‬ו‪ 4102-‬לבין התגברות הניסיונות של קבוצות הימין בשנים אלה לערער את‬
‫הסטטוס קוו במתחם‪.‬‬
‫האתגר המרכזי של הרשויות בישראל הוא שמירה על הסטטוס קוו בתקופות מתוחות‪ ,‬במיוחד‬
‫כאשר הלחץ לשינוי מגיע מהימין והממשלה הישראלית‪ .‬על פי ניסיון שנת ‪ ,4102‬מטרה זו לא‬
‫הושגה‪ .‬נראה שגם בעתיד אי אפשר יהיה לנתק את המתרחש בירושלים מן השינויים בחופש‬
‫הפולחן באל חרם א‪-‬שריף ומיכולת המשטרה לשמור על הסטטוס קוו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פורסם ביוני ‪4106‬‬