פרק 12: מערכת הרבייה

‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫פרק ‪ :12‬מערכת הרבייה‬
‫מערכת הרבייה מאפשרת המשכיות של קיום המין על ידי‬
‫העברת מידע תורשתי מדור לדור‬
‫רבייה מותנת בהגעת תאי זרע אל הביציות‪ ,‬הפריה והתפתחות העובר‪ .‬הרבייה‬
‫באדם היא רבייה זוויגית (‪ .)sexual reproduction‬המונח זוויג (‪ )sex‬מתאר‬
‫את היצור כזכרי או נקבי‪ .‬תא הזוויג הזכרי (הזרע) מכיל מחצית מכמות‬
‫החומר התורשתי (ה‪ )DNA-‬הקיים בכל תאי הגוף האחרים‪ .‬גם תא הזוויג‬
‫הנקבי (הביצית) מכיל מחצית מכמות החומר התורשתי‪ .‬החדרת החומר‬
‫התורשתי של תא הזוויג הזכרי אל תא הזוויג הנקבי נקראת הפריה‪ .‬לאחר‬
‫ההפריה מתחלקת הביצית המופרית והתאים מתמיינים‪ .‬בסופו של התהליך‬
‫נולד תינוק עם כל הרקמות והתאים האופייניים לאדם‪.‬‬
‫תהליך הרבייה מוסדר באמצעות מנגנוני ויסות ותקשורת‪ ,‬כפי שנראה‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫את המונח "זוויג" טבעה‬
‫האקדמיה ללשון עברית‬
‫על מנת לאפשר אבחנה‬
‫בין המושג המתאר יצור‬
‫כזכרי או נקבי – באנגלית‬
‫‪ – sex‬לבין המילה "מין"‬
‫המשמשת למיון עולם‬
‫היצורים החיים – באנגלית‬
‫‪ – species‬למשל המין‬
‫האנושי‪.‬‬
‫אנו נשתמש במונח "זוויג"‬
‫בתיאור מערכת הרבייה‪.‬‬
‫איור ‪ :12.1‬תרשים תהליך הרבייה הזוויגית‬
‫‪173‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫המידע לגבי תפקוד הגוף נמצא מקודד ב‪ ,DNA-‬המאוחסן בצורת כרומוזומים‬
‫בגרעין התא של כל תא ותא בגוף‪ .‬בכל תא בגופנו ישנם ‪ 46‬כרומוזומים‪ ,‬כאשר‬
‫‪ 23‬מקורם מהאם (מהביצית) ו‪ 23-‬מקורם מהאב (מתא הזרע)‪ .‬כך מכיל כל‬
‫תא בגופנו זוג כרומוזומים המכילים מידע זהה לגבי תפקודי הגוף השונים‪.‬‬
‫כל כרומוזום מכיל מידע לגבי תפקודי גוף מסוימים‪ .‬כרומוזום ‪ Y‬מכיל מידע‬
‫הקשור לתכונות הגבריות‪ .‬היתרון בכך שקיימים שני כרומוזומים הוא שעבור‬
‫כל תכונה קיימים שני גנים (אחד מכל הורה)‪ ,‬כך שאם ישנו גן "פגום" שמקורו‬
‫מהורה אחד‪ ,‬ישנה סבירות גבוהה שהגן שמקורו מההורה השני יהיה תקין‪,‬‬
‫וכך לא תיפגע תכונה זו‪.‬‬
‫יוצאים מן הכלל הם כרומוזומי הזוויג‪ ,‬כאשר בתאי האישה ישנו זוג של‬
‫כרומוזומי ‪ ,X‬ואילו בתאי הגבר ישנו כרומוזום ‪ X‬אחד וכרומוזום ‪ Y‬אחד‪.‬‬
‫שאלה‬
‫מהו היתרון בכך שתא הזרע והביצית מכילים רק מחצית‬
‫ממספר הכרומוזומים האופייני למין האנושי?‬
‫א‬
‫איור ‪:12.2‬‬
‫א — צילום של כרומוזומי אדם‬
‫ב — קריוטיפ‪ :‬סידור הכרומוזומים בזוגות‬
‫ב‬
‫שאלה‬
‫האם הקריוטיפ באיור ‪ 12.2‬הוא של גבר או של אישה?‬
‫‪174‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫מיקום ומבנה מערכת הרבייה‬
‫בניגוד למערכות הגוף השונות שעליהן למדנו עד כה‪ ,‬הזהות אצל כל בני האדם‪,‬‬
‫קיים שוני בין מערכת הרבייה של הגבר לזו של האישה‪ .‬נתאר תחילה את‬
‫מבנה מערכת הרבייה של האישה ושל הגבר‪ ,‬ולאחר מכן נדון בדומה ובשונה‬
‫בין מערכות רבייה אלו‪ .‬נציין כי איברי הרבייה ממוקמים בחלק התחתון של‬
‫חלל הבטן ומוגנים על ידי עצמות האגן‪.‬‬
‫מבנה מערכת הרבייה של האישה‬
‫מערכת הרבייה של האישה מורכבת מזוג בלוטות זוויג – השחלות‪ ,‬זוג‬
‫חצוצרות‪ ,‬רחם‪ ,‬צוואר הרחם‪ ,‬נרתיק ופתח מין (ראו איור ‪.)12.3‬‬
‫השחלות הן המקום שבו נוצרות ומאוחסנות הביציות והמקום שבו מיוצרים‬
‫הורמוני זוויג נקביים‪ ,‬בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון‪ .‬ביצית בשלה יוצאת מתוך‬
‫השחלה ועוברת אל החצוצרה‪ .‬השחלות אינן מחוברות ממש אל החצוצרה‪,‬‬
‫וישנו מרווח קטן בין השחלה לחצוצרה‪ .‬אולם קצה החצוצרה (המשפך)‬
‫מתמלא דם בזמן הביוץ ופונה לכיוון השחלה‪ ,‬כך שברוב המקרים הביצית‬
‫אכן נכנסת אל החצוצרה‪ .‬שתי החצוצרות מתחברות לרחם שרירי‪ ,‬בו מתפתח‬
‫העובר‪.‬‬
‫צוואר הרחם מחבר בין הרחם לנרתיק‪ .‬בקצה הנרתיק נמצא פתח המין הנקבי‪.‬‬
‫כפי שיש בגוף האדם הגנות בפתחי הגוף השונים‪ ,‬המגנות מפני כניסת גורמים‬
‫זרים כגון חיידקים או נגיפים‪ ,‬כך הדבר גם בפתח המין הנשי‪ .‬החומציות‬
‫בנרתיק מגנה מפני כניסת חיידקים למערכת הרבייה‪.‬‬
‫חצוצרות‬
‫שחלות‬
‫רחם‬
‫צוואר‬
‫הרחם‬
‫נרתיק‬
‫פתח‬
‫המין‬
‫איור ‪ :12.3‬מערכת הרבייה של האישה‬
‫‪175‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫מבנה מערכת הרבייה של הגבר‬
‫מערכת הרבייה של הגבר מורכבת מזוג בלוטות זוויג – האשכים‪ .‬מעל כל‬
‫אשך מצויה בלוטה הנקראת יותרת האשך‪ ,‬המתחברת אל צינור זרע‪ .‬שני‬
‫צינורות הזרע מתאחדים לצינור‬
‫אחד – השופכה‪ ,‬העוברת דרך‬
‫איבר המין (הפין) עד לפתח‬
‫עמוד השדרה‬
‫שלפוחית השתן‬
‫המין‪ .‬בלוטות זוויג משניות‬
‫— הערמונית‪ ,‬בלוטות קאופר‪,‬‬
‫צינור הזרע‬
‫ושלפוחית הזרע — מייצרות‬
‫חומרים העוזרים לתאי הזרע‬
‫בדרכם במערכת הרבייה הנקבית‬
‫המעי הגס‬
‫(ראו איור ‪.)12.4‬‬
‫האשכים הם מקום ייצורם של‬
‫שלפוחית הזרע‬
‫שופכה‬
‫תאי הזרע ומקום ייצורם של‬
‫הורמוני זוויג זכריים‪ ,‬בעיקר‬
‫בלוטת הערמונית‬
‫טסטוסטרון‪ .‬מכאן עוברים תאי‬
‫פין‬
‫בלוטת קאופר‬
‫הזרע לבלוטת יותרת האשך‪ ,‬שם‬
‫הם נאגרים ומבשילים‪ .‬מיותרת‬
‫יותרת האשך‬
‫פתח המין‬
‫האשך עוברים תאי הזרע דרך‬
‫שק אשכים‬
‫אשך‬
‫צינורות הזרע המתחברים אל‬
‫איור ‪ :12.4‬מערכת הרבייה של הגבר‬
‫השופכה‪.‬‬
‫שלפוחית הזרע‪ ,‬בלוטת הערמונית ובלוטת קאופר משחררות נוזלים המכילים‬
‫חומרים הדרושים לתאי הזרע בהמשך דרכם במערכת הרבייה הנקבית עד‬
‫להפריית הביצית‪.‬‬
‫בלוטות הזוויג (השחלות והאשכים) נקראות גם גונדות (‪ ,)Gonads‬כאשר‬
‫השחלות הן גונדות נקביות והאשכים גונדות זכריות‪.‬‬
‫התאמת מבנה לתפקוד‬
‫איור ‪:12.5‬‬
‫צילום מקרוסקופ‬
‫אלקטרונים‬
‫של תא ביצית המוקף‬
‫בתאי זרע‬
‫הגדלה ‪X 500‬‬
‫‪176‬‬
‫המבנה של מערכות הרבייה של הגבר ושל האישה מותאם לתפקודן‪ :‬התאמת‬
‫המבנה לתפקוד מתבטאת במערכות הבנויות מצינורות דרכן יכולים תאי‬
‫הזוויג לנוע עד למפגש ביניהם‪ .‬מפגש בין תא זרע שנוצר באשך ונודד דרך‬
‫צינורות אל מחוץ לגוף‪ ,‬ומעברו דרך צינורות בגוף האישה עד לחצוצרה שם‬
‫הוא פוגש בביצית‪ .‬מהחצוצרה נודדת הביצית עד לרחם להשתרשות‪ .‬נסביר‬
‫בהמשך גם כיצד מבנה תאי הזוויג (הביצית ותא הזרע) מותאם לתפקודם‪.‬‬
‫בעניין התאמת המבנה לתפקוד הרי שיש להבחין כי בין מערכות הרבייה של‬
‫הגבר ושל האישה יש דמיון רב‪ .‬בשתי המערכות ישנן שתי גונדות — בלוטות‬
‫זוויג (שחלות או אשכים)‪ ,‬שני צינורות היוצאים מבלוטות הזוויג (חצוצרה או‬
‫צינור הזרע)‪ ,‬המתחברים לצינור עד פתח המין (רחם‪ ,‬צוואר הרחם ונרתיק‬
‫או שופכה)‪.‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫יש גם הבדלים בין המערכות‪:‬‬
‫ •מערכת הרבייה של האישה היא פנימית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלקים‬
‫ממערכת הרבייה של הגבר‪ ,‬בלוטות הזוויג הזכריות (האשכים)‪,‬‬
‫ממוקמים בתוך שק האשכים הנמצא מחוץ לגוף‪ .‬זאת משום שתאי‬
‫הזרע חייבים לשהות בטמפרטורה הנמוכה מטמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫ •תא הביצית הוא התא הגדול ביותר אצל האדם‪ ,‬ואילו תא הזרע‬
‫הוא תא קטן‪ .‬תא הביצית הוא תא עגול‪ .‬צורה זו מקלה על "גלגול"‬
‫הביצית לאורך החצוצרה בדרכה אל הרחם (התאמת מבנה לתפקוד)‪.‬‬
‫לעומתה‪ ,‬לתא הזרע צורה דחוסה ומוארכת‪ ,‬עם זנב המשמש לתנועה‪.‬‬
‫איור ‪:12.6‬‬
‫כדי להעביר את המטען התורשתי לביצית) על תא הזרע להתקדם‬
‫צילום מקרוסקופ‬
‫במעלה מערכת הרבייה הנקבית עד להגעתו לביצית לצורך הפריה‪.‬‬
‫אלקטרונים‬
‫הזנב מאפשר לתא הזרע את התנועה‪ ,‬והצורה הדחוסה מקטינה את‬
‫הגדלה של איזור פני תא‬
‫ביצית מוקף בתאי זרע‬
‫החיכוך‪ ,‬ולתא הזרע דרושה פחות אנרגיה לצורך התנועה‪.‬‬
‫הגדלה ‪X 2,500‬‬
‫ •אצל האישה נוצרים כל תאי הביצית בעודה עובר ברחם אמה‪ ,‬ולאחר‬
‫הבגרות המינית "מבשילה" ביצית או מספר ביציות כל חודש‪ .‬כנגד‪,‬‬
‫אצל הגבר נוצרים תאי זרע מהבגרות המינית עד סוף חייו‪.‬‬
‫ •במערכת הרבייה של האישה קיים פתח נפרד מפתח מערכת ההפרשה‬
‫(השתן)‪ ,‬ואילו במערכת הרבייה של הגבר‪ ,‬מתחבר צינור הזרע אל‬
‫השופכה‪ ,‬והפתח למערכת הרבייה ולמערכת השתן משותף (התאמת‬
‫מבנה לתפקוד)‪..‬‬
‫הדומה‬
‫מערכת רבייה זכרית‬
‫מערכת רבייה נקבית‬
‫שתי גונדות — בלוטות זוויג (אשכים)‬
‫שתי גונדות — בלוטות זוויג (שחלות)‬
‫צינור מחבר בין הגונדה לצינור המוביל אל צינור מחבר בין הגונדה לצינור המוביל אל מחוץ‬
‫לגוף (צינור הזרע)‬
‫מחוץ לגוף (חצוצרה)‬
‫צינור אחד המוביל אל פתח המין (שופכה)‬
‫צינור אחד המוביל אל פתח המין (רחם‪,‬‬
‫צוואר הרחם‪ ,‬נרתיק)‬
‫הגונדות מייצרות תאי זוויג (תאי זרע) והורמוני‬
‫הגונדות מייצרות תאי זוויג (ביציות)‬
‫זוויג (בעיקר טסטוסטרון)‬
‫והורמוני זוויג (בעיקר אסטרוגן‬
‫ופרוגסטרון)‬
‫השונה‬
‫מערכת רבייה שבחלקה חיצונית (שק האשכים‬
‫מערכת רבייה פנימית‬
‫עם האשכים‪ ,‬יותרת האשך)‬
‫תא זוויג קטן ופחוס עם זנב (תא זרע)‬
‫תא זוויג גדול ועגול (ביצית)‬
‫פתח משותף עם מערכת ההפרשה‬
‫פתח נפרד‬
‫מספר תאי הזוויג (תאי זרע) אינו מוגבל וקיים‬
‫מספר תאי הזוויג (ביציות) מוגבל והם‬
‫ייצור תאי זוויג במהלך כל החיים‬
‫נוצרים רק בזמן העוברות‬
‫‬
‫טבלה ‪ :12.1‬סיכום הדומה והשונה בין מערכת הרבייה הזכרית והנקבית‬
‫‪177‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫ייצור תאי זוויג – חלוקת הפחתה‬
‫איור ‪:12.7‬‬
‫בתהליך המיוזה נוצרים‬
‫תאים בעלי מחצית‬
‫ממספר הכרומוזומים‬
‫החלוקה המתרחשת בזמן ייצור תאי הזוויג‪ ,‬נקראת חלוקת הפחתה או‬
‫מיוזה (‪ .)meiosis‬שמה של החלוקה מעיד על תפקודה‪ .‬בחלוקה זו נוצרים‬
‫בסופו של תהליך ארוך תאי זוויג (ביצית או תא זרע) בעלי מחצית ממספר‬
‫הכרומוזומים הקיימים בתאי הגוף האחרים‪ .‬תאי הזוויג‪ ,‬הן הביצית והן תא‬
‫הזרע‪ ,‬נקראים גם גמטות (‪.)gametes‬‬
‫כך‪ ,‬כאשר הכרומוזומים של תא הזרע (הגמטה הזכרית) מוחדרים אל הביצית‬
‫(הגמטה הנקבית)‪ ,‬חוזר מספר הכרומוזומים להיות המספר התקין של המין‬
‫האנושי‪ .‬כלומר‪ ,‬בגמטות של האדם ישנם ‪ 23‬כרומוזומים‪ ,‬ואילו בתאי הגוף‬
‫האחרים ישנם ‪ ,46‬או ‪ 23‬זוגות כאשר כרומוזום אחד מכל זוג מקורו מהאב‬
‫והאחר מקורו מהאם‪ .‬תא הביצית המופרית‪ ,‬המכיל ‪ 46‬כרומוזומים נקרא‬
‫גם תא זיגוטה (‪.)zygote‬‬
‫כשהתאים מתחלקים מוכפל מספר הכרומוזומים ובסוף התהליך נוצרים‬
‫שני תאי בת הזהים מבחינת המטען התורשתי לתא האם המקורי‪ .‬חלוקה‬
‫זו נקראת מיטוזה (‪ .)mitosis‬היא מתרחשת בתא הזיגוטה הנוצר בעקבות‬
‫ההפריה‪ ,‬בזמן התפתחות העובר‪ ,‬וגם לאחר הלידה‪ .‬למעשה‪ ,‬היא מתרחשת‬
‫כל זמן שתאים בגוף מתחלקים‪ ,‬אם לצורך גדילה ואם לצורך ריפוי והחלפת‬
‫תאים מתים‪.‬‬
‫ויסות הורמונלי של תהליכי רבייה באדם‬
‫איור ‪:12.8‬‬
‫בתהליך המיטוזה‬
‫נוצרים שני תאי בת‬
‫הזהים מבחינת המטען‬
‫התורשתי לתא האם‬
‫‪178‬‬
‫בניגוד למערכות הגוף האחרות‪ ,‬מערכת הרבייה אינה מוכנה לתפקוד בעת‬
‫לידתם של התינוקות‪ ,‬אלא מגיעה לבגרות זוויגית רק בגיל ההתבגרות (המונח‬
‫"גיל ההתבגרות" מתייחס לבגרות מינית)‪ .‬להלן תהליכים המתרחשים בזמן‬
‫ההבשלה הזוויגית אצל הגבר שונים מהתהליכים המתרחשים אצל האישה‪.‬‬
‫ויסות הורמונלי אצל הגבר‬
‫במהלך ההתפתחות העוברית של תינוק זכר נוצר זוג אשכים הממוקם בתוך‬
‫חלל הבטן‪ .‬זמן קצר לפני הלידה יורדים האשכים אל שק האשכים‪ .‬בזמן‬
‫ההתבגרות הזוויגית‪ ,‬שחלה אצל נערים בגילים ‪ 12‬עד ‪ 16‬לערך‪ ,‬מתחילים‬
‫האשכים לייצר את ההורמון טסטוסטרון ותאי זרע‪ .‬בתקופה זו מופיעים גם‬
‫סימני הזוויג המשניים‪ :‬שרירי הגבר גדלים‪ ,‬הקול מתחלף ונהיה עמוק יותר‪,‬‬
‫מופיע שער בגוף‪ ,‬שיער ערווה ושיער בבית השחי‪ .‬הפין מתארך והאשכים‬
‫גדלים‪ .‬מתקופה זו ואילך ובמשך כל החיים מייצרים האשכים תאי זרע‪.‬‬
‫המידע הגנטי לתכונות אלה ממוקם על כרומוזום ‪.Y‬‬
‫תפקוד מערכת הרבייה הזכרית מווסת על ידי המערכת ההורמונלית‪.‬‬
‫ויסות‪-‬על של התהליך מתבצע על ידי ההיפותלמוס‪ .‬ההיפותלמוס מפריש‬
‫הורמון הנקרא הורמון משחרר גונדוטרופינים‪.‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫גונדוטרופינים הם הורמונים המשפיעים על בלוטות הזוויג‬
‫(הגונדות)‪ ,‬ה‪ LH-‬וה‪ .FSH-‬הורמון זה מגרה את האונה הקדמית‬
‫של יותרת המוח להפריש ‪ LH‬ו‪:FSH-‬‬
‫‪ – LH‬הורמון המגרה את ייצור הורמוני הזוויג ו‪ – FSH-‬הורמון‬
‫המגרה את ייצור תאי הזוויג‪ .‬ההורמון ‪ LH‬מגרה תאים הנקראים‬
‫תאי ליידיג באשך להפריש טסטוסטרון‪.‬‬
‫ה‪ FSH-‬והטסטוסטרון מגבירים ומזרזים את ייצור תאי הזרע‬
‫בתאים באשך הנקראים תאי סרטולי‪ ,‬אולם גידול במספר תאי‬
‫הזרע גורם לתאי הסרטולי להפריש חומר הנקרא אינהיבין המעכב‬
‫את הפרשת ה‪ ,LH-‬ובעקבות כך יורדת רמת הטסטוסטרון‪ .‬ועקב‬
‫ירידת רמת הטסטוסטרון‪ ,‬מופרש שוב ההורמון ‪ ,LH‬המגרה את‬
‫ייצור הורמוני הזוויג וחוזר חלילה (ראו איור ‪.)12.9‬‬
‫ויסות הורמונלי אצל האישה‬
‫אצל האישה מיוצרות כל הביציות בשלב העוברי‪ .‬בשלב זה הן‬
‫עוברות את השלב הראשון של המיוזה (חלוקת ההפחתה)‪ .‬אולם‬
‫כאן הן נעצרות ואינן ממשיכות את הבשלתן ואת סיום חלוקת‬
‫ההפחתה‪.‬‬
‫בגיל ההתבגרות‪ ,‬עם התחלת הפרשת הורמוני הזוויג המווסתים‬
‫את המחזור החודשי‪ ,‬מבשילה ביצית אחת בכל חודש (בדרך כלל‪,‬‬
‫אך תיתכן גם הבשלה של מספר גדול יותר של ביציות)‪ .‬בשלב זה‬
‫משתנה גוף האישה‪ ,‬השדיים מתפתחים‪ ,‬מופיע שער ערווה ושיער‬
‫בבית השחי‪ ,‬והגוף מקבל את צורתו הנשית‪.‬‬
‫הוויסות ההורמונלי של הבשלת הביציות אצל האישה מורכב‬
‫בהרבה מהוויסות של ייצור תאי הזרע ההורמונלי‪ .‬הורמונים‬
‫אלה מפקחים גם על הכנת הרחם לקליטת הביצית המופרית‬
‫(הכנה להיריון)‪ .‬הוויסות ההורמונלי אצל האישה הוא מחזורי‪.‬‬
‫גם תפקוד מערכת הרבייה הנקבית מווסת על ידי המערכת ההורמונלית‪ .‬בדומה‬
‫למערכת הרבייה הזכרית‪ ,‬ויסות‪-‬על של התהליך מתבצע על ידי ההיפותלמוס‬
‫המפריש הורמון משחרר גונדוטרופינים‪ .‬הורמון זה מגרה את האונה הקדמית‬
‫של יותרת המוח להפריש ‪ LH‬ו‪.FSH-‬‬
‫איור ‪:12.9‬‬
‫מנגנון הומאוסטזיס‪:‬‬
‫ויסות ייצור תאי זרע‬
‫והפרשת טסטוסטרון‬
‫(משוב שלילי)‬
‫‪179‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫תיאור מחזור ממוצע של ‪ 28‬יום‪ ,‬מהיום הראשון של הופעת דימום הווסת‪:‬‬
‫שלב הוסת‪ :‬נוהגים לציין את תחילת המחזור ביום שבו מתחיל דימום הווסת‪.‬‬
‫הדימום מתחיל כאשר רמות ההורמונים האסטרוגן והפרוגסטרון (המיוצרים‬
‫על ידי השחלות) בדם יורדות‪ .‬ירידה זו ברמת ההורמונים גורמת לפירוק‬
‫רירית הרחם והפרשתה מהגוף‪.‬‬
‫שלב הבשלת הזקיק‪ :‬בזמן זה חלה עלייה קטנה ברמת ההורמון מגרה הזקיק‪,‬‬
‫‪ ,FSH‬אשר מגרה הבשלתם של כמה זקיקים המפרישים אסטרוגן (בכל זקיק‬
‫ישנה ביצית אחת שנעצרה לאחר השלב הראשון של חלוקת ההפחתה)‪ .‬לאחר‬
‫כמה ימים יורדת רמת ה‪ FSH-‬ורק אחד הזקיקים ממשיך להבשיל‪ .‬זקיק זה‬
‫מפריש כמויות עולות של ההורמון אסטרוגן‪.‬‬
‫שלב הביוץ מתחיל עם זינוק ברמות ‪ LH‬בדם‪ ,‬אשר מעודד את הביוץ‪ .‬הביוץ‬
‫מתרחש בדרך כלל ‪ 16‬עד ‪ 32‬שעות לאחר מכן‪ .‬רמות ‪ LH‬גבוהות אלו גורמות‬
‫לעלייה חדה בהפרשת האסטרוגן‪.‬‬
‫השלב הבא הוא שלב הגופיף הצהוב‪ ,‬הנקרא כך מכיוון שהזקיק שממנו‬
‫בקעה הביצית הופך לגופיף צהוב המייצר פרוגסטרון‪ .‬בזמן זה יורדת הפרשת‬
‫ההורמונים ‪ LH‬ו‪ FSH-‬מבלוטת יותרת המוח (משוב שלילי)‪ .‬גם רמות‬
‫האסטרוגן גבוהות בזמן זה (אם כי פחות מאשר לפני הביוץ)‪ .‬האסטרוגן‬
‫והפרוגסטרון גורמים לעיבוי דופן הרחם‪ ,‬כדי שיוכל לקלוט את הביצית‬
‫המופרית‪ .‬אם הביצית אינה מופרית‪ ,‬מתנוון הגופיף הצהוב ומפסיק לייצר‬
‫פרוגסטרון‪ .‬רמות האסטרוגן יורדות ומתחיל מחזור חדש של דימום‪ ,‬ביוץ וכו'‬
‫(ראו טבלה ‪ 12.2‬ואיור ‪.)12.10‬‬
‫טבלה ‪ :12.2‬סיכום האירועים המתרחשים בזמן המחזור החודשי‪ ,‬מיום‬
‫הווסת הראשון‬
‫ימי המחזור‬
‫תיאור‬
‫השלב‬
‫‪5-1‬‬
‫שלב הווסת זהו השלב שבו חל דימום הווסת ורירית הרחם מתפרקת‬
‫ומופרשת מהגוף‬
‫‪13-6‬‬
‫שלב הבשלת בשלב זה מתרחשת הבשלת הביצית בשחלה וחלה בנייה‬
‫מחדש של רירית הרחם‬
‫הזקיק‬
‫‪14‬‬
‫בשלב זה פוקעת הביצית מהשחלה ונכנסת לחצוצרה‬
‫ביוץ‬
‫‪28-15‬‬
‫שלב הגופיף בשלב זה נוצר גופיף צהוב (בזקיק שממנו יצאה הביצית)‪.‬‬
‫הזקיק הצהוב מפריש את ההורמון פרוגסטרון‪ ,‬הגורם (שלב זה‬
‫הצהוב‬
‫להתעבות הרחם ולהכנתה לקליטת הביצית (הכנה אורך תמיד‬
‫‪ 14‬יום)‬
‫להיריון)‬
‫‪180‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫א‬
‫מקרא לתרשים‪:‬‬
‫‪ .1‬ניוון הגופיף הצהוב‬
‫‪ .2‬זקיק בשלבי הבשלה‬
‫‪ .3‬זקיק בשל‬
‫‪ .4‬ביוץ‬
‫‪ .5‬גופיף צהוב‬
‫ב‬
‫ימי המחזור החודשי‬
‫ג‬
‫ימי המחזור החודשי‬
‫ד‬
‫ימי המחזור החודשי‬
‫איור ‪:12.10‬‬
‫שינויים אנטומיים והורמונליים המתרחשים לאורך המחזור החודשי‬
‫א — שינויים בשחלה וברירית הרחם‬
‫ב — שינויים בהפרשת הפרוגסטרון‬
‫ג — שינויים בהפרשת האסטרוגן‬
‫ד — שינויים בהפרשת הורמוני יותרת המוח‬
‫‪181‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫הדומה והשונה בין ייצור תאי זרע לייצור תאי ביצית‬
‫היפותלמוס‬
‫הפרשת הורמון משחרר‬
‫גונדוטרופין‬
‫ההיבטים השונים והדומים בייצור תאי זרע לייצור תאי ביצית‬
‫מסוכמים בטבלה ‪:12.3‬‬
‫טבלה ‪ :12.3‬הדומה והשונה בייצור תאי הזוויג‬
‫בלוטת יותרת המוח‬
‫הדומה‬
‫‪FSH‬‬
‫‪LH‬‬
‫בלוטת הזוויג )גונדה(‬
‫)שחלות‪ ,‬אשכים(‪,‬‬
‫הפרשת הורמוני זוויג‪,‬‬
‫ייצור ו‪/‬או הבשלת תאי‬
‫זוויג‬
‫איור ‪:12.11‬‬
‫סיכום הויסות ההורמונלי של‬
‫ייצור תאי הזוויג (משוב שלילי)‬
‫ייצור תאי זרע‬
‫ייצור תאי ביצית‬
‫מבשילים בגונדה — בלוטת‬
‫מבשילים בגונדה — בלוטת זוויג‬
‫זוויג (אשך)‬
‫(שחלה)‬
‫ויסות הורמונלי על ידי‬
‫ויסות הורמונלי על ידי‬
‫ההיפותלמוס וההורמונים ‪LH‬‬
‫ההיפותלמוס וההורמונים ‪LH‬‬
‫‬‫ו ‪ FSH‬מבלוטת יותרת המוח‬
‫ו‪ FSH-‬מבלוטת יותרת המוח‬
‫מושפעים מהורמונים‬
‫מושפעים מהורמונים המופרשים‬
‫המופרשים מהגונדה —‬
‫מהגונדה – אסטרוגן ופרוגסטרון‬
‫טסטוסטרון‬
‫השונה‬
‫כל תאי הביצית קיימים כבר בזמן תאי הזרע מיוצרים במהלך כל‬
‫חייו הבוגרים של הגבר‬
‫הלידה (בגיל ההתבגרות ישנן‬
‫כ‪ 300,000-‬ביציות בשחלות)‬
‫תאי הביצית מבשילים אחת לחודש תאי הזרע מיוצרים באופן‬
‫שוטף ובכמויות גדולות‬
‫בהתאם למחזור הורמונלי מורכב‬
‫תהליך ההפריה‬
‫תהליך ההפריה‪ ,‬בו תא הזרע מחדיר את הכרומוזומים שלו אל תא הביצית‬
‫ונוצרת זיגוטה‪ ,‬הוא ראשית היווצרותו של תינוק חדש‪.‬‬
‫דרכו של תא הזרע עד להפריית הביצית‬
‫איור ‪:12.12‬‬
‫צילום מיקרוסקופ‬
‫אלקטרונים של פנים‬
‫החצוצרה‬
‫הגדלה ‪X 20,000‬‬
‫‪182‬‬
‫לצורך ההפריה חייב תא הזרע לפגוש בביצית‪ .‬אצל האדם תיתכן הפריה‬
‫פעם בחודש לערך‪ ,‬בזמן הביוץ‪ .‬הביוץ משמעו שביצית בשלה יוצאת‬
‫מהשחלה ונודדת בתעלת החצוצרה לכיוון הרחם‪ .‬אם הביצית לא תופרה‬
‫בחצוצרה תוך ‪ 24‬שעות מרגע הביוץ‪ ,‬היא תמות‪ ,‬ויהיה צורך לחכות חודש‬
‫נוסף להשגת היריון‪.‬‬
‫לצורך ההפריה חייב תא הזרע להגיע לביצית‪ ,‬הנמצאת בחצוצרה‪ .‬תאי‬
‫הזרע מותאמים לתפקוד זה‪ :‬בזמן ייצור תאי הזרע עוברים הכרומוזומים‬
‫תהליך של דחיסה‪ .‬בצורה זו החיכוך קטן ונמנע בזבוז אנרגיה‪ .‬זנב תא‬
‫הזרע בנוי מכמה שכבות‪ ,‬כולל שכבת סיבי שריר המקנה לו תנועה‪ ,‬ומעליה‬
‫שכבת סיבים דחוסים המנווטת את הזנב כך שהתנועה תהיה מכוונת‪ .‬זנב‬
‫תא הזרע מכיל גם מיטוכונדריה‪ ,‬המפיקים את האנרגיה הדרושה לתנועה‬
‫זו (התאמת מבנה לתפקוד)‪.‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫מכשולים טבעיים להפריה‬
‫דרכו של תא הזרע לביצית מלווה בכמה מכשולים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מתוך מיליוני‬
‫תאי הזרע אשר נפלטו אל תוך נרתיק האישה‪ ,‬יגיעו רק עשרות לאזור הביצית‬
‫בחצוצרה‪ .‬כפי שהוזכר‪ ,‬מכיל הנרתיק חומרים חומציים המגנים על מערכת‬
‫הרבייה הנקבית מפני זיהומים‪ .‬אולם חומציות זו פוגעת גם בתאי הזרע ורבים‬
‫מהם מתים עם הגעתם לנרתיק‪ .‬בנוסף תוקפת מערכת החיסון של האישה‬
‫את תאי הזרע מכיוון שהם מזוהים כתאים זרים‪ .‬תאי הזרע אשר שרדו את‬
‫החומציות בנרתיק‪ ,‬חייבים למצוא את צוואר הרחם‪ ,‬לנדוד דרך הרחם אל‬
‫החצוצרה‪ .‬כמחצית מתאי הזרע ששרדו את הדרך הזו ייכנסו לחצוצרה הריקה‬
‫(הביוץ מתרחש פחות או יותר לסירוגין בשתי השחלות)‪ .‬רק מעטים ייכנסו‬
‫לחצוצרה המכילה את הביצית‪.‬‬
‫בדופן החצוצרה ישנם ריסים הדוחפים את הביצית לכיוון הרחם (התאמת‬
‫מבנה לתפקוד)‪ .‬תאי הזרע נעים נגד כיוון תנועת הריסים‪ .‬בהגיעם אל הביצית‬
‫הם מפרישים חומרים הממסים את עטיפות הביצית‪ .‬לאחר חדירת תא זרע‬
‫אחד משתנה קרום התא של הביצית ואינו מאפשר כניסה של תאי זרע נוספים‪.‬‬
‫איור ‪:12.13‬‬
‫צילום מיקרוסקופ‬
‫אלקטרונים של רגע‬
‫ההפרייה‬
‫הגדלה ‪X 3000‬‬
‫שאלה‬
‫מהו היתרון הביולוגי בכך שרק תא זרע אחד יכול להפרות‬
‫את הביצית?‬
‫פתרון לבעיות הפוריות‪ :‬הפרייה חוץ גופית ועוד‬
‫בעיות פוריות נחלקות לבעיות הנובעות מפגיעה‬
‫במערכת הרבייה של האישה‪ ,‬בעיות הנובעות‬
‫מפגיעה במערכת הרבייה של הגבר‪ ,‬ובעיות‬
‫פוריות שסיבתן אינה ידועה‪ .‬בעיות הפוריות‬
‫הנפוצות אצל נשים הן בעיות ביוץ ומכשולים‬
‫מכאניים בחצוצרה שאינם מאפשרים את‬
‫המעבר של תא הביצית לכיוון הרחם‪ .‬בעיות ביוץ‬
‫ניתנות בדרך כלל לפתרון על ידי מתן הורמונים‬
‫המעודדים את הביוץ‪ .‬כאשר החצוצרה חסומה‬
‫ניתן לפתור זאת באמצעים שונים‪ ,‬כגון הכנסת‬
‫בלון שינפח את החצוצרה ויפריד בין הידבקויות‪.‬‬
‫בעיות הפוריות הנפוצות אצל גברים הן מספר‬
‫נמוך של תאי הזרע או פגמים מבניים של תאי‬
‫הזרע אשר מונעים את תנועתם לכיוון הביצית‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים חלה התפתחות רבה בכל‬
‫הנוגע לטיפול בבעיות פוריות‪.‬‬
‫איור ‪ :12.14‬צילום מיקרוסקופ אלקטרונים‬
‫של פגמים בתאי זרע הגדלה ‪X 10,000‬‬
‫‪183‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫איור ‪:12.15‬‬
‫צילום מיקרוסקופ אור‬
‫שבו נראית הצינורית‬
‫המשמשת להזרקת תא זרע‬
‫אל תוך ביצית‬
‫הגדלה ‪X 200‬‬
‫להלן האפשרויות לטיפול‪ ,‬הנבדלות במידת ההתערבות הנדרשת‪:‬‬
‫ •הזרעה מלאכותית‪ :‬במקרה זה מזריקים את הזרמה של‬
‫הגבר אל רחם האישה (בזמן ביוץ)‪ .‬כך מגדילים את הסיכוי‬
‫של הגעת תאי הזרע לביצית‪ ,‬מכיוון שעוקפים את המחסום‬
‫הראשון של החומציות בנרתיק‪.‬‬
‫ •הפריה חוץ‪-‬גופית‪ :‬במקרה זה גורמים לביוץ יתר אצל‬
‫האישה על ידי מתן הורמונים‪ ,‬ומכניסים את הביציות‬
‫שהוצאו מהשחלות לצלחת המכילה את תאי הזרע של‬
‫הגבר‪ .‬כך מגדילים את סיכויי ההפריה מכיוון שעוקפים את‬
‫המחסום של החומציות בנרתיק וכן את הדרך הארוכה עד‬
‫לחצוצרה‪ .‬את הביציות המופרות מזריקים חזרה לרחם‪.‬‬
‫ •הזרקת תא זרע אל תוך הביצית‪ :‬במקרה זה גורמים לביוץ‬
‫יתר כמו במקרה של הפריה חוץ‪-‬גופית‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד‬
‫להפריה חוץ‪-‬גופית‪ ,‬בוחרים תא זרע (ההליך מתבצע תחת‬
‫מיקרוסקופ) ומזריקים אותו אל תוך הביצית‪ .‬במקרה זה‬
‫עוקפים את כל המחסומים להפריה (ראו איור ‪.)12.15‬‬
‫ •תרומות זרע וביציות‪ :‬כאשר נמצא שאחד מבני הזוג אינו מייצר‬
‫תאי זוויג תקינים‪ ,‬משתמשים כיום גם בתרומות זרע וביציות‪.‬‬
‫גם במקרים אלו ננעשית ההפריה מחוץ לגוף‪ ,‬באמצעות‬
‫הפריה חוץ‪-‬גופית או על ידי הזרקת זרע אל תוך הביצית‪.‬‬
‫דילמות מוסריות‬
‫דילמות מוסריות מלוות את טיפולי הפוריות‪ .‬להלן העיקריות‬
‫שבהן‪:‬‬
‫‪ .1‬בהפריה חוץ גופית או הזרקת תא זרע אל תוך הביצית מבצעים‬
‫הפריה של כמה ביציות‪ ,‬ורק שתיים או שלוש שנראות "בריאות"‬
‫ביותר מוזרקות חזרה לרחם‪ .‬יתר הביציות מושמדות או‬
‫מוקפאות‪ .‬האם מותר "להרוג" את הביציות המופרות?‬
‫‪ .2‬תרומת ביציות‪ :‬האם זה מוסרי למכור ביציות תמורת תשלום?‬
‫‪ .3‬האם זה מוסרי לבחור את זוויג התינוק על ידי הפרדה בין תאי‬
‫זרע זכריים ונקביים?‬
‫‪ .4‬כאשר האב או האם אינם ידועים‪ ,‬בני זוג יכולים למעשה להיות‬
‫אחים‪ ,‬אך הם אינם יודעים זאת כי הם נולדו מתרומת זרע או‬
‫ביצית אנונימיים‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫התפתחות העובר‬
‫לאחר ההפריה מתגלגלת הביצית המופרית לכיוון הרחם‪.‬‬
‫תהליך זה אורך כארבעה עד שישה ימים‪ .‬בזמן זה הביצית‬
‫מתחלקת כמה פעמים (חלוקה רגילה – מיטוזה)‪ .‬בהגיעה‬
‫אל הרחם‪ ,‬הביצית משתרשת בדופן הרחם‪ ,‬כלומר‪ ,‬העובר‬
‫נצמד לרירית הרחם‪ .‬אם הביצית המופרית אינה משתרשת‪,‬‬
‫לא יהיה היריון (כלומר‪ ,‬אי השרשה יכולה אף היא להיות‬
‫גורם לאי פריון)‪.‬‬
‫במהלך שלושת חודשי ההיריון הראשונים מתמיינים תאי‬
‫העובר לסוגי התאים השונים ונוצרות הרקמות השונות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בשבוע הרביעי כבר יש לעובר לב פועם‪ ,‬בשבוע‬
‫החמישי מבחינים בניצני גפיים‪ ,‬בשבוע השישי נראים פתחי‬
‫האף והפה‪ .‬בסוף השבוע העשירי יש לעובר פנים אנושיות‪,‬‬
‫איברי המין החיצוניים אופייניים לגבר או אישה‪ ,‬ונראית‬
‫אצבעות הידיים והרגליים‪ .‬אורך העובר בשלב זה הוא‬
‫כ‪ 6-‬סנטימטרים!! ששת החודשים האחרונים של ההיריון‬
‫מאופיינים בצמיחה והבשלה של האיברים והרקמות‪.‬‬
‫לקראת הלידה (שבוע ‪ )38‬חלים כמה שינויים‪ .‬ראש‬
‫העובר יורד לצוואר הרחם‪ ,‬מותח את השרירים ומפעיל‬
‫קולטני מתח בדופן הנרתיק‪ .‬קולטנים אלה שולחים‬
‫אות להיפותלמוס‪ ,‬ההיפותלמוס משחרר את ההורמון‬
‫אוקסיטוצין האוקסיטוצין גורם להתכווצויות חזקות‬
‫יותר של שרירי הרחם (צירי לידה)‪ ,‬שדוחפות את העובר‬
‫עמוק יותר אל תוך צוואר הרחם‪ ,‬אשר שוב גורמת להפעלת‬
‫קולטני מתח‪ ,‬לעוד שחרור של אוקסיטוצין‪ ,‬לעוד הגברת‬
‫ההתכווצויות של שרירי הרחם‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬רצף‬
‫האירועים נשבר כאשר התינוק יוצא לאוויר העולם‪.‬‬
‫איור ‪:12.16‬‬
‫ציור של עובר‬
‫בן ‪ 6-5‬חודשים‬
‫איור ‪:12.17‬‬
‫ציורי עוברים‬
‫מאת ליאונרדו דה וינצ'י‬
‫הידעת?‬
‫איתחול תהליך הלידה על ידי הפרשת ההורמון אוקסיטוצין בתגובה למתיחת‬
‫השרירים בתעלת הלידה והגברת התכווצויות הרחם החוזרים על עצמם ביתר‬
‫עוצמה עד ללידה‪ ,‬מהווים דוגמה למשוב חיובי‪ .‬משוב חיובי (בניגוד למשוב‬
‫שלילי‪ ,‬ראו עמ' ‪ 25‬בספר הלימוד) הוא משוב שבו תוצר התהליך גורם להגברה‬
‫נוספת של התהליך‪ .‬כלומר‪ ,‬הפרשת האוקסיטוצין גורמת להתכווצות הרחם‪,‬‬
‫התכווצות הרחם גורמת להפרשה נוספת של אוקסיטוצין הגורמת להתכווצות‬
‫חזקה עוד יותר עד לשבירת רצף ההתכווצויות על ידי יציאת התינוק‪ .‬לאחר‬
‫שמופסק מעגל המשוב החיובי והתינוק יצא לעולם‪ ,‬חוזר הרחם (לאיטו)‬
‫למצבו שלפני ההיריון‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫חבל הטבור מספק לעובר חומרי מזון וחמצן‪ ,‬ודרכו מסולקים חומרי‬
‫פסולת‪ .‬ברגעים הראשונים לאחר הלידה חלים בתינוק שינויים מרחיקי‬
‫לכת‪ .‬חבל הטבור מנותק והתינוק צריך לנשום בכוחות עצמו‪ .‬הנשימות‬
‫הראשונות של התינוק ממלאות את ריאותיו אוויר ופותחות את‬
‫הנאדיות‪ .‬לאחר כ‪ 40-‬דקות התינוק כבר נושם נשימות רגילות‪ .‬כמו כן‬
‫נסגרת המחיצה בין חדרי הלב‪ ,‬ונוצרת הפרדה מלאה בין מחזור הדם‬
‫הריאתי למחזור הדם המערכתי‪.‬‬
‫איור ‪:12.18‬‬
‫תינוק מיד עם הלידה‪.‬‬
‫הרופאים מתכוננים‬
‫לניתוק חבל הטבור‬
‫איור ‪:12.19‬‬
‫תפקוד מערכת הרבייה‬
‫הוא להעביר את המידע‬
‫התורשתי מדור לדור‬
‫‪186‬‬
‫סיכום‬
‫האדם מתרבה ברבייה זוויגית‪ .‬בניגוד למערכות הגוף האחרות‪,‬‬
‫הזהות אצל כל בני האדם‪ ,‬קיים שוני בין מערכת הרבייה של הגבר‬
‫למערכת הרבייה של האישה‪ .‬זו האחרונה מורכבת משתי שחלות‪ ,‬שתי‬
‫חצוצרות‪ ,‬רחם‪ ,‬צוואר הרחם ונרתיק‪ .‬השחלות הן מקום הייצור של‬
‫הביציות והורמוני הזוויג הנקביים‪ .‬מערכת הרבייה הזכרית מורכבת‬
‫משני אשכים‪ ,‬שני צינורות זרע ושופכה העוברת באיבר המין — הפין‪.‬‬
‫בתאי הזוויג – הביצית והזרע – ישנם ‪ 23‬כרומוזומים בלבד‪ .‬מצב זה‬
‫הוא תוצאה של חלוקת הפחתה בה תא עם ‪ 46‬כרומוזומים מתחלק‪,‬‬
‫כך שבסוף התהליך מתקבלים תאים ובהם מחצית (אחד מכל זוג)‬
‫הכרומוזומים‪.‬‬
‫בזמן הפריה משתלבים הכרומוזומים של תאי הזרע עם הכרומוזומים‬
‫של הביצית‪ ,‬ושוב נוצר תא עם ‪ 46‬כרומוזומים‪ .‬לאחר הבגרות הזוויגית‬
‫מייצרים האשכים תאי זרע באופן שוטף‪ ,‬ואילו אצל האישה קיים‬
‫מחזור חודשי‪ ,‬בו חלה הבשלה של ביצית אחת בכל חודש‪.‬‬
‫ויסות ייצור והבשלת תאי הזוויג והפרשת הורמוני הזוויג מתבצע על‬
‫ידי הורמון משחרר גונדוטרופינים מההיפותלמוס‪ ,‬וההורמונים ‪LH‬‬
‫ו‪ ,FSH-‬המופרשים מהאונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח‪ .‬כדי‬
‫להשיג היריון‪ ,‬חייב תא זרע לעבור את מחסום החומציות של הנרתיק‪,‬‬
‫את צוואר הרחם והרחם‪ ,‬להיכנס לחצוצרה המכילה את הביצית ולחדור‬
‫את עטיפות הביצית‪ .‬הביצית המופרית מתגלגלת לאורך החצוצרה עד‬
‫להשתרשותה ברחם‪ .‬במהלך ההיריון מתמיינים התאים לאיברים‬
‫ורקמות‪.‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫שאלות לסיכום פרק מערכת הרבייה‬
‫‪1 .1‬מה ידוע לנו על כרומוזום ‪ ?Y‬האם המידע חיוני לחיים ומדוע?‬
‫‪2 .2‬מהו היתרון בזוגות כרומוזומים המכילים מידע זהה לגבי תפקודי גוף שונים?‬
‫‪3 .3‬מהם חלקי מערכת הרבייה של האישה?‬
‫‪4 .4‬מהם חלקי מערכת הרבייה של הגבר?‬
‫‪5 .5‬אילו תאים מיוצרים ו‪/‬או מבשילים בבלוטות הזוויג (השחלות והאשכים)?‬
‫‪6 .6‬אילו הורמונים מיוצרים על ידי בלוטות הזוויג (השחלות והאשכים)?‬
‫‪7 .7‬תארו את ההבדלים בין תא הביצית לתא הזרע‪ .‬כיצד מותאם כל תא לתפקודו?‬
‫‪8 .8‬במה דומה מערכת הרבייה של האישה למערכת הרבייה של הגבר?‬
‫‪9 .9‬במה שונה מערכת הרבייה של האישה ממערכת הרבייה של הגבר?‬
‫‪1010‬תארו את הוויסות ההורמונלי של ייצור תאי הזרע‪ .‬אילו הורמונים משתתפים‬
‫בתהליך זה?‬
‫‪1111‬מהם השלבים של המחזור החודשי ואילו אירועים מתרחשים בכל שלב?‬
‫‪1212‬מהם הבדלים בין תהליך ייצור תאי הביצית ולתהליך ייצור תאי הזרע?‬
‫‪1313‬במה דומה תהליך ייצור תאי הביצית לתהליך ייצור תאי הזרע?‬
‫‪1414‬מהם המכשולים העומדים בפני תאי הזרע בדרכם אל הביצית?‬
‫‪1515‬מהם ההבדלים בין טיפולי הפוריות הבאים‪ :‬הזרעה מלאכותית‪ ,‬הפריה‬
‫חוץ‪-‬גופית והזרקת זרע אל תוך הביצית?‬
‫‪1616‬מהו ההבדל העיקרי בין השליש הראשון של ההיריון לשני השלישים האחרונים?‬
‫‪1717‬אילו שינויים חלים בתינוק מייד לאחר הלידה?‬
‫שאלות למחשבה ודיון‬
‫‪1 .1‬מהו היתרון הביולוגי במכשולים הרבים העומדים בדרכם של תאי הזרע אל‬
‫הביצית?‬
‫‪2 .2‬מה יכולות‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬להיות ההשלכות של טיפולי הפוריות העוקפים את‬
‫המכשולים הטבעיים שתאי זרע צריכים לעבור באופן טבעי על מנת להגיע‬
‫לביצית?‬
‫‪3 .3‬במערכת הרבייה יש כמה דוגמאות למשוב‪ .‬הביאו דוגמה למשוב שלילי ודוגמה‬
‫למשוב חיובי‪ .‬מהו ההבדל הבסיסי בין שני סוגי משוב אלה?‬
‫‪187‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫ציוני דרך בחקר מערכת הרבייה‬
‫השנה‬
‫‪1844‬‬
‫האירוע‬
‫צ'רלס גודייר ( ‪ )Charles Goodyear, 1800-1860‬רשם פטנט‬
‫עבור גיפור של גומי‪ .‬עד מהרה החל ייצור המוני של קונדומים מגומי‪.‬‬
‫קונדומים אלה היו רב‪-‬פעמיים‪ .‬המחזאי והמחבר ג'ורג' ברנרד שאו‬
‫(‪ )George Bernard Shaw‬קרא לקונדום מגומי "ההמצאה הגדולה‬
‫ביותר של המאה ה‪ ".19-‬יש לציין שהמצרים השתמשו בקונדום‬
‫העשוי מיריעות פשתן כבר בשנת ‪ 1000‬לפני הספירה‪ .‬במאה ה‪16-‬‬
‫החלו לייצר קונדומים ממעיים של בעלי חיים‪ ,‬אולם המהפכה בייצור‬
‫קונדומים חלה עם המצאת הגומי של גודייר‪.‬‬
‫איור ‪ :11.23‬צ'רלס גודייר‬
‫‪1827‬‬
‫המדען קרל ארנסט פון באייר (‪ )Karl Ernst von Baer, 1792-1876‬ביולוג‬
‫גרמני ומייסד מדע האמבריולוגיה (התפתחות העובר)‪ ,‬גילה את‬
‫הביצית‪ .‬לפני כן היה ידוע רק שזרמה חייבת להיכנס לגוף האישה‬
‫על מנת להפרות אותה‪ .‬זהו הצעד הראשון בהבנת מערכת הרבייה‬
‫האנושית‪.‬‬
‫איור ‪ :11.24‬קרל פון באייר‬
‫‪1959‬‬
‫מ‪ .‬צ'נג (‪ )M. Chang‬פרסם מאמר בעיתון המדעי היוקרתי נייצ'ר‬
‫(‪ ,)Nature‬ובו סיפר כי הצליח להשיג לידה ביונק (ארנבת) באמצעות‬
‫הפריה חוץ‪-‬גופית‪ .‬הוא הדגיר ביציות עם תאי זרע למשך ‪ 4‬שעות‬
‫והזריק אותן חזרה לארנבות‪ .‬כך נפרצה הדרך להפריות מלאכותיות‪.‬‬
‫איור ‪ :11.25‬מ‪ .‬צ’נג‬
‫‪188‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫האירוע‬
‫השנה‬
‫‪1960‬‬
‫חברת התרופות סירל (‪ )Searle‬מקבלת אישור ממינהל המזון‬
‫והתרופות האמריקאי עבור הגלולה הראשונה למניעת היריון –‬
‫אנוביד (‪ .)Enovid‬ה"גלולה״ גרמה למהפך בבקרה על הילודה‪ .‬אולם‬
‫לגלולה הראשונה היו תופעות לוואי קשות‪ ,‬כולל קרישי דם מסכני‬
‫חיים‪ .‬עם הזמן התגלה שהמינון בגלולה הוא גבוה פי ‪ 10‬מהדרוש‪.‬‬
‫איור ‪ :11.26‬אנוביד‬
‫השנה‬
‫‪1978‬‬
‫‪1960‬‬
‫איור ‪ :11.26‬אנוביד‬
‫האירוע‬
‫ד"ר פטריק סטפטו (‪ )Patrick Steptoe, 1913-1988‬רופא נשים ומיילד‬
‫ממנהל המזון‬
‫אישור‬
‫(‪)Searle‬‬
‫התרופות‬
‫חברת‬
‫(‪Robert‬‬
‫אדוורדס‬
‫מקבלתרוברט‬
‫והפיזיולוג‬
‫סירלהביולוג‬
‫יחד עם‬
‫אנגלי‪ ,‬הצליח‬
‫היריון –‬
‫למניעת‬
‫הראשונה‬
‫הגלולה‬
‫עבור‬
‫האמריקאי‬
‫והתרופות‬
‫מבחנה)‪.‬‬
‫(הפריית‬
‫מחוץ לרחם‬
‫ביצית‬
‫להפריית‬
‫‪ )Edwards‬לגרום‬
‫הילודה‪ .‬היא‬
‫בבקרה על‬
‫(‪.)Enovid‬‬
‫המבחנה‬
‫תינוקת‬
‫למהפך נולדה‬
‫גרמה ובערב‪,‬‬
‫ה"גלולה״‪11:47‬‬
‫‪ ,1978‬בשעה‬
‫אנובידביולי‪,‬‬
‫ב‪25-‬‬
‫לוואי קשות‪,‬‬
‫תופעות‬
‫שיערהיו‬
‫הראשונה‬
‫לגלולה‬
‫ב‪.100%-‬‬
‫יעילה‬
‫כחולות‪.‬‬
‫ועיניים‬
‫בלונדיני‬
‫ילדה עם‬
‫אולם‪,‬בראון‪.‬‬
‫לואיז ג'וי‬
‫הראשונה –‬
‫ב‪-‬‬
‫להיריון הוא‬
‫נכנסה בגלולה‬
‫שהמינון‬
‫התגלה‬
‫לואיזעם‬
‫ילדהחיים‪.‬‬
‫מסכני‬
‫בדצמברדם‬
‫‪ 20‬קרישי‬
‫כולל‬
‫ללא‬
‫היא‬
‫הזמןמשלה‪.‬‬
‫תינוק‬
‫‪2006‬‬
‫גבוה פי‬
‫מהדרוש‪.‬מייחסים לסטפטו יותר מאלף לידות "מבחנה"‪.‬‬
‫‪ 10‬פוריות‪.‬‬
‫טיפולי‬
‫כל‬
‫מחקר שבוצע על ידי ועדה בינלאומית לטכנולוגיית הפרייה חוץ גופית‪,‬‬
‫העריך כי מעל ל‪ 3-‬מיליון תינוקות נולדו ברחבי העולם תוך שימוש‬
‫בטכנולוגיות הפריה חוץ גופית בין השנים ‪( 1978‬התינוקת הראשונה)‬
‫ועד לשנת ‪.2006‬‬
‫איור ‪:11.27‬‬
‫תינוקת מבחנה ראשונה‬
‫תינוקת מבחנה ראשונה‬
‫איור ‪:11.28‬‬
‫לואיז בראון והוריה בשנת ‪2003‬‬
‫‪189‬‬
‫פרק ‪ - 12‬מערכת הרבייה‬
‫זכויות יוצרים לתמונות‬
‫‪F. Hoffman-La Roche, Basel, Switzerland - 12.8 ,12.7‬‬
‫‪ – 12.14 ,12.12 ,12.6 ,12.5‬באדיבות פרופ' בנימין ברטוב (צילום פרופ' צבי‬
‫מליק וד"ר יעקב לנגזם) הפקולטה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ – 2.16‬מתוך הספר ‪ - Gray’s Anatomy‬נכתב בשנת ‪ 1918‬וזכויות היוצרים‬
‫פגו‬
‫‪ – 12.3‬תמונה ברשות הציבור מתוך עבודות של הממשל האמריקאי‬
‫‪ – 12.18 ,12.17 ,12.15 ,12.13 ,12.10 ,12.4‬תמונות ברשות הציבור ‪Widimedia‬‬
‫‪Commons/Creative Commons‬‬
‫‪190‬‬