1. No category

‫שגיא‬
‫נושאי הבחירה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הזנה בצמחים ובבעלי חיים‬
‫‪‬‬
‫רבייה בצמחים‪ ,‬באדם ובבעלי חיים‬
‫סילבוס‪ ,‬שאלות פתוחות ושאלות סגורות‬
‫© בעריכת רונית לבקוביץ‪2015 -‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪.1‬‬
‫הזנה בצמחים ובבעלי חיים‬
‫רשימת מושגים ותכנים (סילבוס) ‪3 ..............................................................‬‬
‫תשובות לשאלות פתוחות ‪7 .....................................................................................‬‬
‫תשובות לשאלות סגורות ‪17 .....................................................................................‬‬
‫‪ .2‬רבייה בצמחים‪ ,‬בבעלי חיים ובאדם‬
‫רשימת מושגים ותכנים (סילבוס) ‪32 ..............................................................‬‬
‫תשובות לשאלות פתוחות ‪36 .....................................................................................‬‬
‫תשובות לשאלות סגורות ‪19 .....................................................................................‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫הזנה בצמחים ובבעלי חיים‬
‫נושא בחירה לתלמידי ‪ 5‬יח"ל‪ ,‬כ‪ 50 -‬שעות לימוד‬
‫מבוא‬
‫הנושא הזנה עוסק בכל רמות הארגון הביולוגי‪ :‬החל בתהליכים המתרחשים בתאים‪ ,‬דרך התהליכים‬
‫המתרחשים ביצורים (באורגניזמים) ובאיבריהם ועד לתהליכים המתרחשים ברמת המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫במהלך הלימוד יש חזרה על מושגים שנלמדו בנושאי הליבה‪ ,‬אך בפרק זה עיקר הטיפול הוא במנגנונים‬
‫הפיזיולוגיים והביוכימיים של תהליך ההזנה באדם‪ ,‬בבעלי חיים ובצמחים‪.‬‬
‫מבט על‬
‫כל היצורים החיים (האורגניזמים) זקוקים לאספקה מתמדת של חומרים אורגניים ואי‪-‬אורגניים לבניית גופם‬
‫ולהפקת אנרגיה הדרושה לקיום פעולות החיים‪ ,‬לשמירה על מבנה מאורגן ולקיום הומיאוסטזיס‪ .‬יצורים‬
‫אוטוטרופים‪ ,‬בעיקר צמחים ירוקים‪ ,‬מייצרים בעצמם את החומרים האורגניים מחומרים אי‪-‬אורגניים בעזרת‬
‫אנרגיית האור‪ .‬יצורים הטרוטרופים‪ ,‬כגון בעלי חיים‪ ,‬קולטים את החומרים האורגניים מסביבתם באמצעות‬
‫תהליך ההזנה‪ .‬כל היצורים קולטים את החומרים האי‪-‬אורגניים מסביבתם בתהליך ההזנה‪.‬‬
‫הצמחים מייצרים את החומרים האורגניים בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬מבנה הצמח מותאם לקליטה מרבית של‬
‫משאבים הדרושים לתהליך הפוטוסינתזה‪ :‬אור‪ ,CO2 ,‬מים ומינרלים‪ .‬בתהליך הפוטוסינתזה יש שני שלבים‬
‫עיקריים‪ :‬שלב קליטת האור ושלב קיבוע ‪ .CO2‬התוצרים הישירים של הפוטוסינתזה הם פחמימות וחמצן‪.‬‬
‫מהפחמימות נוצרים כל שאר החומרים האורגניים שבצמח‪ .‬תהליך הפוטוסינתזה מושפע מגורמים סביבתיים‬
‫שונים‪ .‬לתהליך הפוטוסינתזה יש גם השפעה על הסביבה‪ :‬העלאת ריכוז החמצן והורדת ריכוז ה‪CO2 -‬‬
‫באטמוספרה‪.‬‬
‫כדי להתפתח כיאות‪ ,‬דרושים לצמח יסודות מינרליים‪ ,‬שמקורם בקרקע‪ .‬היסודות העיקריים הדרושים לצמח‬
‫הם‪ :‬חנקן‪ ,‬פחמן וזרחן‪ .‬היסודות המינרליים נקלטים עם המים באמצעות השורשים בעיקר דרך היונקות‬
‫ומועברים דרך תאי השורש אל צינורות ההובלה‪.‬‬
‫יצורים הטרוטרופים חייבים לקלוט חומרי מזון (חומרים אורגניים ואי‪-‬אורגניים) שהגוף לא יכול לייצר כלל‪ ,‬או‬
‫שאינו יכול לייצרם בכמות מספקת‪ .‬יש שש קבוצות של רכיבי מזון‪ :‬מים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬ליפידים‪ ,‬חלבונים‪,‬‬
‫ויטמינים ומינרלים‪ .‬תזונה מאוזנת מכילה את כל רכיבי המזון בכמויות הנדרשות לגוף‪ .‬מחסור באחד מרכיבי‬
‫המזון יכול להשפיע לרעה על הבריאות‪.‬‬
‫בבעלי חיים רב‪-‬תאיים יש מערכת עיכול‪ ,‬ובה מתרחש פירוק מכני וכימי של המזון וספיגה של רכיבי המזון אל‬
‫הדם ומשם לכל תאי הגוף‪ .‬הפירוק הכימי הוא תהליך אנזימי והוא מבוקר על ידי מנגנוני בקרה הורמונליים‬
‫ועצביים‪ .‬תוצרי העיכול מגיעים אל תאי הגוף ונוצרים מהם חומרים שונים בתהליכי חילוף החומרים‬
‫(מטבוליזם)‪.‬‬
‫בתאים של כל היצורים החיים מופקת אנרגיה על ידי חמצון החומרים האורגניים בתהליך הנשימה התאית‪.‬‬
‫לחמצון מלא של החומרים האורגניים נחוץ חמצן‪ ,‬ותוצרי החמצון בנשימה התאית האווירנית (אירובית) הם‬
‫‪ CO2‬ומים‪ .‬בצמוד לחמצון התרכובות האורגניות מתקבל ‪ ATP .ATP‬הוא מולקולה המשמשת כמתווכת בין‬
‫תהליכי החמצון בתא לבין תהליכים צורכי אנרגיה בתא‪ ,‬כמו סינתזת חומרים‪ ,‬הובלה בניגוד למפל הריכוזים‬
‫ועוד‪ .‬יש תאים שבהם מופקת אנרגיה בהעדר חמצן‪ .‬בתהליך זה יש חמצון חלקי של מולקולת הגלוקוז‪ ,‬ובצמוד‬
‫לתהליך מתקבלת כמות קטנה יותר של ‪ ATP‬מאשר בחמצון אווירני‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪3‬‬
‫למעלי גירה יש מערכת עיכול ייחודית המאפשרת ניצול מזונות סיביים ומזונות דלים בחלבון‪ .‬בכרס של מעלי‬
‫גירה חיים מיקרואורגניזמים המקיימים יחסי סימביוזה מסוג הדדיות עם המאכסן‪ .‬מעלי הגירה ניזונים ממזון‬
‫המכיל כמות גדולה של תאית‪ ,‬אותה אינם יכולים לפרק בעצמם‪ ,‬והיא מפורקת על ידי המיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫תוצרי פירוק התאית ורכיבי מזון אחרים שמשתחררים מהתאים משמשים כמקור אנרגיה וחומרי בניין הן‬
‫למיקרואורגניזמים והן למאכסן‪ .‬המיקרואורגניזמים מנצלים תרכובות חנקן בלתי חלבוניות שמקורן במאכסן‪,‬‬
‫כמו אמוניה ושתנן‪ ,‬לבניית חלבון גופם‪ .‬בעל החיים המאכסן ניזון מחלבון גופם של המיקרואורגניזמים‪ ,‬ולכן‬
‫הוא יכול להשתמש במזונות דלים בחלבון‪.‬‬
‫מעורבות האדם בתהליכי ההזנה של צמחים (הגברת תהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬תוספת יסודות מינרליים בדישון)‬
‫ושל בעלי חיים (ייעול הזנת הפרות) מאפשרת להגדיל את היבול ואת התוצרת החקלאית‪.‬‬
‫טבלת רעיונות‪ ,‬תכנים‪ ,‬מונחים ומושגים‬
‫רעיון ‪ /‬תופעה‬
‫מפרט תכנים‬
‫כל היצורים (האורגניזמים)‬
‫‪ ‬כל היצורים קולטים חומרים אי‪-‬‬
‫החיים זקוקים לאספקה‬
‫אורגניים מסביבתם‪.‬‬
‫אורגניים‬
‫מתמדת של חומרים‬
‫‪ ‬מבחינת מקור החומרים‬
‫מרכיבי‬
‫לבניית‬
‫ואי‪-‬אורגניים‬
‫האורגניים היצורים נחלקים לשני‬
‫התאים ולהפקת אנרגיה‪.‬‬
‫טיפוסים‪ :‬יצורים אוטוטרופים‬
‫היצורים מקבלים את החומרים‬
‫ויצורים הטרוטרופים‪.‬‬
‫בתהליך ההזנה‪.‬‬
‫הצמחים הם יצורים‬
‫‪ ‬בתהליך הפוטוסינתזה יש שני שלבים‪:‬‬
‫אוטוטרופים המייצרים בעצמם‬
‫א‪ .‬שלב קליטת אנרגיית האור‬
‫את החומרים האורגניים‬
‫והמרתה לאנרגיה כימית‪:‬‬
‫מחומרים אי‪-‬אורגניים בתהליך‬
‫עירור מולקולת הכלורופיל‪,‬‬
‫הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫פירוק המים ושחרור חמצן‪,‬‬
‫יצירת ‪.ATP‬‬
‫בתהליך זה מומרת אנרגיית‬
‫ב‪ .‬שלב הקיבוע של ‪ CO2‬הכולל‬
‫אור לאנרגיה כימית‪.‬‬
‫שימוש בתוצרי שלב האור‬
‫ליצירת מולקולות אורגניות‪.‬‬
‫‪ ‬השפעת גורמים פנימיים‬
‫בצמח וגורמים סביבתיים‬
‫על הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ ‬תוצרי הפוטוסינתזה הם חומרים‬
‫אורגניים וחמצן‪.‬‬
‫‪ ‬מהתוצרים האורגניים הישירים‬
‫של תהליך הפוטוסינתזה נוצרים‬
‫כל שאר החומרים האורגניים‬
‫בצמח‪.‬‬
‫‪ ‬תוצרי הפוטוסינתזה משמשים‬
‫לבניית מרכיבי התאים ולהפקת‬
‫אנרגיה בצמחים ובכל היצורים‬
‫החיים‪.‬‬
‫‪ ‬הובלת תוצרי הפוטוסינתזה בצמח‬
‫ויעדיהם (איברי אגירה‪ ,‬ניצנים‪ ,‬פרחים‪,‬‬
‫פירות וזרעים)‪.‬‬
‫‪ ‬תהליך הפוטוסינתזה משפיע‬
‫על הרכב האוויר‪.‬‬
‫‪ ‬ההיסטוריה של גילוי‬
‫הפוטוסינתזה היא דוגמה‬
‫מעניינת להתפתחות הידע‬
‫המדעי במשך מאות שנים‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫מונחים ומושגים נוספים‬
‫כמוסינתזה‪ ,‬פוטוסינתזה‪.‬‬
‫בליעת אור‪ ,‬ספקטרום בליעה‪,‬‬
‫ספקטרום פעולה‪ ,‬פיגמנטים‪.‬‬
‫גורם מגביל‪.‬‬
‫חומרי תשמורת‪ ,‬חומצות גרעין‪,‬‬
‫חלבונים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬שומנים‪.‬‬
‫שיפה‪.‬‬
‫אפקט החממה‪ ,‬כריתת יערות‪.‬‬
‫חוקרים‪ :‬ון‪-‬הלמונט‪ ,‬פריסטלי‪.‬‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫מפרט תכנים‬
‫רעיון ‪ /‬תופעה‬
‫קיימת התאמה בין מבנה הצמח ‪‬‬
‫לתפקודו כיצור פוטוסינתטי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה איברי הצמח וארגון איבריו מותאם‬
‫לקליטה מרבית של משאבים‪ :‬מים‪,‬‬
‫מינרלים‪ ,‬אור ו‪.CO2-‬‬
‫סידור העלים על הגבעול‪.‬‬
‫מבנה העלה (חיצוני ופנימי)‪.‬‬
‫המידור במבנה הכלורופלסט‪.‬‬
‫הפיוניות כאיבר הומאוסטטי המווסת‬
‫סביבה פנימית בעלה (קליטת ‪CO2‬‬
‫ואיבוד מים)‪.‬‬
‫הזנה מינרלית בצמח חיונית‬
‫‪ ‬הזנה מינרלית‪ :‬קליטת היסודות מן‬
‫לקיומו‪ ,‬להתפתחותו וליכולתו‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫לייצר חומרים אורגניים‪.‬‬
‫‪ ‬תפקוד המינרלים בצמח‪ :‬חנקן‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫אשלגן ( ‪.) K ,P ,N‬‬
‫יצור הטרוטרופי חייב לקבל‬
‫‪ ‬רכיבי המזון וחשיבותם לגוף‪ :‬מים‪,‬‬
‫רכיבי מזון אורגניים שהגוף לא‬
‫פחמימות‪ ,‬ליפידים‪ ,‬חלבונים‪,‬‬
‫יכול לייצרם כלל‪ ,‬או שאינו‬
‫ויטמינים‪ ,‬מינרלים‪.‬‬
‫יכול לייצרם בכמות מספקת‬
‫לצרכיו‪ ,‬וכן חומרים אי‪-‬‬
‫אורגניים‪.‬‬
‫חומרים אורגניים הנקלטים על ‪ ‬מבנה מערכת העיכול של אדם כדוגמה‪.‬‬
‫ידי יצורים הטרוטרופים‬
‫‪ ‬תפקידי מערכת העיכול‪:‬‬
‫עוברים במערכת העיכול‬
‫‪ .1‬הובלת המזון במערכת העיכול‪.‬‬
‫תהליכי פירוק וספיגה‪ .‬מבנה‬
‫מערכת העיכול מותאם‬
‫‪ .2‬פירוק מכני של המזון‪.‬‬
‫לתפקודו‪.‬‬
‫‪ .3‬פירוק כימי של המזון ע"י אנזימי‬
‫עיכול‪.‬‬
‫‪ .4‬ספיגת המזון המעוכל והמים‪ :‬מבנים‬
‫במעי המגדילים את שטח הספיגה‪.‬‬
‫‪ .5‬הפרשת שרידי מזון וחומרים שלא‬
‫פורקו או לא נספגו‪.‬‬
‫‪ ‬ויסות עצבי והורמונלי במערכת העיכול‪:‬‬
‫הפרשת הרוק‪ ,‬התמלאות והתרוקנות‬
‫של הקיבה‪ ,‬הפרשת מיצי העיכול למעי‪.‬‬
‫מונחים ומושגים נוספים‬
‫אפידרמיס‪ ,‬יחס בין שטח פנים‬
‫לנפח‪ ,‬קוטיקולה‪ ,‬רקמה‬
‫ספוגית‪ ,‬רקמת עמודים‪.‬‬
‫כלורופיל‪ ,‬מגנזיום‪.‬‬
‫יונקות‪ ,‬קליטה אקטיבית‪,‬‬
‫קליטה פסיבית‪.‬‬
‫סימני מחסור‪.‬‬
‫חד‪-‬סוכרים‪ ,‬ויטמין ‪ ,A‬ויטמין‬
‫‪ ,D‬חומצות אמיניות (חיוניות‬
‫ובלתי חיוניות)‪ ,‬חומצות‬
‫שומניות (חיוניות‪ ,‬רוויות ובלתי‬
‫רוויות)‪ ,‬חומרי תשמורת‪,‬‬
‫טריגליצרידים‪ ,‬כולסטרול‪,‬‬
‫סיבים תזונתיים‪ ,‬רב‪-‬סוכרים‪.‬‬
‫ושט‪ ,‬כבד‪ ,‬כיס מרה‪ ,‬לבלב‪ ,‬מעי‬
‫גס‪ ,‬מעי דק‪ ,‬פה‪ ,‬צינור העיכול‪,‬‬
‫קיבה‪ ,‬תריסריון‪.‬‬
‫שיניים‪ ,‬תנועות צינור העיכול‬
‫(פריסטלטיות)‪.‬‬
‫גלוקוז‪ ,‬גליצרול‪ ,‬חומצות‬
‫אמיניות‪ ,‬חומצות שומניות‪,‬‬
‫ליפאז‪ ,‬מיצי עיכול‪ ,‬מלחי מרה‪,‬‬
‫עמילאז‪ ,‬פפסין‪ ,‬פרוטאזות‪,‬‬
‫רוק‪.‬‬
‫מעבר אקטיבי‪ ,‬מעבר פסיבי‪,‬‬
‫סיסים וסיסונים‪ ,‬תאי ספיגה‬
‫במעי‪.‬‬
‫צואה‪.‬‬
‫תוצרי העיכול משמשים בתאים ‪ ‬חילוף החומרים (המטבוליזם) של תוצרי‬
‫לבנייה ולהפקת אנרגיה‪.‬‬
‫העיכול‪ :‬תהליכי בנייה של תאים‬
‫ומאגרי אנרגיה; תהליכי פירוק תוך‬
‫שחרור אנרגיה והעברתה לפעילויות‬
‫צורכות אנרגיה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪5‬‬
‫מפרט תכנים‬
‫רעיון ‪ /‬תופעה‬
‫מרכזים עצביים במוח מווסתים ‪ ‬גורמים שונים משפיעים על ויסות‬
‫את צריכת המזון‪.‬‬
‫צריכת המזון‪ :‬רמת הגלוקוז בדם‪,‬‬
‫פעילות הורמונלית‪ ,‬גירויים במערכת‬
‫העיכול וגורמים נפשיים‪.‬‬
‫לתזונה יש השפעה על בריאות‬
‫האדם‬
‫‪ ‬תזונה מאוזנת מכילה את כל רכיבי‬
‫המזון בכמויות הדרושות לצורכי הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬המשמעות של מאזן אנרגיה חיובי‬
‫ושלילי בגוף‪.‬‬
‫התאים של כל היצורים החיים ‪‬‬
‫מפיקים אנרגיה מתוצרי העיכול‬
‫של החומרים האורגניים‬
‫בתהליך הנשימה התאית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הפקת אנרגיה לפעולות החיים נעשית‬
‫בתאים תוך כדי חמצון התרכובות‬
‫האורגניות‪.‬‬
‫העקרונות של הנשימה התאית‪ :‬פירוק רב‪-‬‬
‫שלבי של מולקולות אורגניות פשוטות‪,‬‬
‫הפקת אנרגיה בשלבים‪ ,‬צימוד בין פירוק‬
‫מולקולות אורגניות פשוטות ליצירת ‪.ATP‬‬
‫היתרון של שימוש בחמצן‪ :‬מאפשר חמצון‬
‫מלא עד ‪ CO2‬ומים‪.‬‬
‫חשיבות ה‪ ATP-‬כמתווך בתהליכים צורכי‬
‫אנרגיה (תהליכים ביואנרגטיים)‪.‬‬
‫דוגמאות של תהליכים כאלה‪ :‬התכווצות‬
‫שרירים‪ ,‬העברה פעילה‪ ,‬הרכבת חומרים‪.‬‬
‫החמצן והנשימה התאית‪ :‬נשימה אירובית‪.‬‬
‫הפקת אנרגיה ללא חמצן (תסיסה ונשימה‬
‫אנאירובית)‪.‬‬
‫המיטוכונדריון‪ :‬המבנה (מחולק למדורים)‪,‬‬
‫קשר בין מבנה לתפקוד‪.‬‬
‫מונחים ומושגים נוספים‬
‫היפותלמוס‪ ,‬מרכז הרעב‪ ,‬מרכז‬
‫השובע‪.‬‬
‫דיאטה דלת אנרגיה‪ ,‬הפרעות‬
‫אכילה‪ ,‬השמנה‪ ,‬חילוף חומרים‬
‫(מטבוליזם) בסיסי‪ ,‬פעילות‬
‫גופנית‪ ,‬תת‪-‬תזונה‪.‬‬
‫גליקוליזה‪ ,‬המרת אנרגיה‪,‬‬
‫חומצה פירובית‪ ,‬חילוף גזים‪,‬‬
‫מעגל קרבס‪.NAD ,ATP ,‬‬
‫מעורבות האדם בתהליכי‬
‫‪ ‬הגברת תהליך הפוטוסינתזה ע"י‬
‫ההזנה של צמחים ושל בעלי‬
‫שינוי גורמי הסביבה בבתי‬
‫חיים מאפשרת להגדיל את‬
‫צמיחה‪ :‬העשרה ב‪ ,CO2-‬עוצמת‬
‫היבול ואת התוצרת החקלאית‪.‬‬
‫אור‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬לחות אוויר‪.‬‬
‫‪ ‬תוספת של יסודות מינרלים בדישון‬
‫ובזיבול‪ :‬יתרונות וחסרונות לצמח‬
‫ולקרקע‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫דשן כימי‪ ,‬זבל אורגני‪ ,‬זיהום‬
‫קרקע‪ ,‬חקלאות אורגנית‪,‬‬
‫מיחזור פסולת אורגנית‪,‬‬
‫קומפוסט‪.‬‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫שאלות ותשובות בנושא הזנה בצמחים ובבעלי חיים‬
‫‪ .1‬בעקומות שלפניך מוצגות תוצאות ניסוי שבו נבדק הקשר בין עוצמת האור לבין שיעור הפוטוסינתזה בשני מינים של צמחי‬
‫תלתן‪ ,‬מין א ומין ב‪.‬‬
‫הקשר בין עוצמת האור לשיעור הפוטוסינתזה בשני מיני תלתן‬
‫‪ .2‬א‪ .‬איזה משני המינים – מין א או מין ב – יגדל טוב יותר בגינה שבה עוצמת האור נמוכה בדרך‬
‫כלל? נמק‪ 7( .‬נקודות)‬
‫מין ב יגדל טוב יותר בגינה שבה עוצמת האור נמוכה‪ .‬נימוק‪ :‬במין זה שיעור הפוטוסינתזה‬
‫גבוה כבר בעוצמות אור נמוכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם בעוצמה של ‪ 70‬לוקס האור הוא גורם מגביל‪:‬‬
‫‪ i‬למין א? נמק‪.‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬
‫‪ ii‬למין ב? נמק‪.‬‬
‫למין א – כן‪ .‬נימוק‪ :‬כאשר מעלים את עצמת האור מעל ‪ 70‬לוקס‪ ,‬עולה שיעור הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫למין ב – לא‪ .‬נימוק‪ :‬העלאת או הורדת האור מעל ‪ 70‬לוקס אינה מעלה את שיעור הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ .3‬ציין שני תוצרים של שלב קליטת האור בפוטוסינתזה המשמשים בשלב קיבוע ה‪ ,CO2-‬והסבר מה התפקיד של כל אחד מהם‬
‫בשלב קיבוע ה‪ 12( .CO2-‬נקודות)‬
‫‪.NADPH ,ATP‬‬
‫‪ – NADPH‬חומר מחזר‪ ,‬תורם מימנים ‪ /‬אלקטרונים‪.‬‬
‫‪ – ATP‬מקור אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬לפניך שתי תכונות של דופן המעי הדק‪:‬‬
‫ הדופן היא דקה‬‫ יש בדופן סיסים (מוריגים)‬‫הסבר כיצד כל אחת משתי התכונות הללו מותאמת לתפקוד המעי הדק‪ 7( .‬נקודות)‬
‫ הדופן הדקה מאפשרת אוסמוזה מהירה‪ ,‬מעבר מהיר של חומרים בין המעי לדם‪.‬‬‫ הסיסים מגדילים את שטח הפנים ביחס לנפח ולכן את השטח שדרכו נעשית ספיגת החומרים‬‫מהמעי לדם‪( .‬הסיסים עשירים בנימי דם רבים)‬
‫ב‪ .‬בחלק מן התאים בדופן המעי הדק יש ריכוז גבוה של מיטוכונדריה‪.‬‬
‫הסבר את הקשר בין ריבוי המיטוכונדריה לתפקודם של תאים אלה‪ 6( .‬נקודות)‬
‫בתאי הספיגה מתרחש גם מעבר אקטיבי של חומרים כנגד מפל ריכוזים וכן‪ ,‬יש גם מעבר‬
‫באמצעות אקסוציטוזה‪ ,‬ולכן נדרשת אספקת אנרגיה‪ .‬ריבוי מיטוכונדריה מאפשר אספקה כזאת‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬דרג את החומרים הבאים מבחינת כמות האנרגיה האצורה בהם‪ ,‬מהקטנה לגדולה‪:‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫ חומצה פירובית; גלוקוז; ‪.CO2‬‬‫‪ – 2‬חומצה פירובית‬
‫‪CO2 – 1‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫‪ – 3‬גלוקוז‬
‫ב‪ .‬הסבר את תשובתך לסעיף א על סמך הידוע לך על תהליכי הפקת האנרגיה בתא‪ 7( .‬נקודות)‬
‫תהליך הפקת האנרגיה בתא מתחיל בגלוקוז‪ .‬בגליקוליזה תחילה משתחררים ‪ ,2 ATP‬והאנרגיה הנותרת אגורה‬
‫בחומצה הפירובית שנוצרת‪ .‬בהמשך התהליך מופק עוד ‪( ATP‬כ‪ ,)ATP 28 -‬ונוצר ‪.CO2‬‬
‫‪ .6‬בכל התאים מתרחשים תהליכים הצורכים אנרגיה‪.‬‬
‫הבא דוגמאות לשלושה תהליכים כאלה המתרחשים במקומות שונים בתא‪ .‬לכל תהליך ציין היכן‬
‫הוא מתרחש‪ ,‬ומה חשיבותו לתפקוד התא‪ 12( .‬נקודות)‬
‫כל תהליך מתאים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫ בניית ‪ ,DNA‬מתרחש בגרעין התא האאוקריוטי‪ ,‬מאפשר את בניית החומר התורשתי המאפשר את קיום התא‬‫וחלוקתו‪.‬‬
‫ בניית ‪ RNA‬שליח‪ .‬מתרחש בגרעין‪ .‬מאפשר בניית חלבונים‪.‬‬‫ בניית חלבונים‪ .‬התהליך מתרחש בציטופלסמה על גבי הריבוזומים‪ .‬החלבונים משמשים אנזימים‬‫והם חיוניים לכל פעילויות התא‪.‬‬
‫ העברה פעילה מן התא ואליו‪ .‬התהליך מתרחש בקרום התא‪ ,‬מאפשר מעבר חומרים שאינם‬‫עוברים בהעברה סבילה‪.‬‬
‫ תנועת מרכיבים בתא‪ .‬התהליך מתרחש בציטופלסמה‪ ,‬מאפשר מעבר חומרים למקום שבו הם‬‫נדרשים‪.‬‬
‫‪ .7‬גידלו אצה חד‪-‬תאית ירוקה בחושך ובאור‪ ,‬בכלי שקוף וסגור שהיו בו מים ואוויר‪ .‬לאוויר שהיה בכלי הוסיפו חמצן מסומן‪,‬‬
‫ואילו כל מולקולות המים הכילו חמצן רגיל‪ ,‬לא‪-‬מסומן‪ .‬בניסוי עקבו אחר השינויים בריכוז החמצן המסומן והלא‪-‬מסומן‬
‫באוויר שהיה בכלי‪ ,‬כאשר הכלי עמד בחושך ובאור‪ .‬תוצאות הניסוי מתוארות בעקומים שלפניך‪:‬‬
‫א‪ .‬הסבר את השינויים בריכוז החמצן המסומן‪ 7( .‬נקודות)‬
‫ריכוז החמצן המסומן יורד כל הזמן‪ ,‬מפני שהצמח קולט בנשימה את החמצן המסומן שבאוויר גם בחושך וגם באור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את השינויים בריכוז החמצן הלא‪-‬מסומן‪ .‬בתשובתך התייחס לשני תהליכים המתרחשים באצה‪.‬‬
‫(‪ 8‬נקודות)‬
‫בחושך הצמח קולט בנשימה גם חמצן לא מסומן‪ ,‬ולכן כמות החמצן הלא מסומן יורדת‪ .‬באור הצמח נושם אבל גם פולט‬
‫חמצן בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬החמצן הנפלט מקורו במים‪ ,‬והוא לא מסומן לכן עולה כמות החמצן הלא מסומן מכיוון‬
‫שכמות החמצן הנקלטת בנשימה נמוכה מכמות החמצן הנפלטת בפוטוסינתזה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫‪ .8‬תלמיד אכל לחמנייה ובה חמאה וביצה קשה‪ ,‬ושתה מים מינרליים‪.‬‬
‫א‪ .‬אילו מהמרכיבים המצויים במוצרים שהתלמיד אכל ושתה עוברים פירוק על ידי אנזימים במערכת העיכול?‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬
‫עוברים פירוק‪ :‬הפחמימות שבלחמנייה‪ ,‬השומנים שבחמאה והחלבונים שבביצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחר בשניים מהמרכיבים שהזכרת בסעיף א‪ ,‬ולכל מרכיב שבחרת ציין היכן במערכת העיכול הוא מפורק‪ ,‬איזה אנזים‬
‫מפרק אותו‪ ,‬והיכן במערכת העיכול נעשית ספיגתו לדם (לכל מרכיב ציין מקום פירוק אחד‪ ,‬אנזים אחד ומקום ספיגה אחד)‪.‬‬
‫(‪ 9‬נקודות)‬
‫פחמימות‪ :‬פירוק‪ :‬פה‪ ,‬תריסריון‪ ,‬מעי דק; אנזים‪ :‬עמילאז; ספיגה‪ :‬מעי דק‪.‬‬
‫חלבונים‪ :‬פירוק‪ :‬קיבה‪ ,‬תרסריון‪ ,‬מעי דק; אנזים‪ :‬פפסין‪ ,‬פרוטאזות; ספיגה‪ :‬מעי דק‪.‬‬
‫שומנים‪ :‬פירוק‪ :‬תריסריון‪ ,‬מעי דק; אנזים‪ :‬ליפאזות; ספיגה‪ :‬מעי דק‪.‬‬
‫‪ .9‬יש שני תהליכים שבאמצעותם השריר יכול לנצל את הגליקוגן שבתאיו כדי לייצר ‪.ATP‬‬
‫א‪ .‬ציין מה הם שני התהליכים‪ 7( .‬נקודות)‬
‫ נשימה תאית ֵארובית ‪ /‬אווירנית‪.‬‬‫ תסיסה לקטית ‪ /‬נשימה אנארובית‪.‬‬‫ב‪ .‬באיזה משני התהליכים שציינת בסעיף א ניצול הגליקוגן יעיל יותר? נמק תוך התייחסות לתוצרי התהליכים‪.‬‬
‫(‪ 8‬נקודות)‬
‫הניצול יעיל יותר בנשימה הארובית‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬הגליקוגן מפורק לגלוקוז‪ .‬בנשימה תאית התוצר הסופי של פירוק הגלוקוז הוא ‪ ,CO2‬שהוא דל באנרגיה‪ ,‬וכך‬
‫מופקת יותר אנרגיה‪ .‬בתסיסה תוצר הפירוק של הגלוקוז היא חומצה לקטית וחלק מהאנרגיה נשאר בחומצה הלקטית‬
‫כלומר הוא אינו מנוצל‪.‬‬
‫‪ .10‬הסבר מהו קומפוסט‪ ,‬ותאר שני יתרונות של שימוש בקומפוסט לעומת שיטות אחרות של עשרת הקרקע‪ 8( .‬נקודות)‬
‫קומפוסט הוא דשן‪ ,‬זבל הנוצר מריקבון מבוקר של חומרים אורגניים‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫ אינו מזהם את הסביבה בכימיקלים המצטברים בקרקע ובמי התהום‪.‬‬‫ מטייב את הקרקע על ידי הקטנת צפיפות גושית ‪ /‬שמירת ‪ pH‬מתאים ‪ /‬הקטנת ריכוז מלחים ‪ /‬העשרה‬‫רצופה במינרלים וחומרי הזנה ‪ /‬העלאת אחוז החומר האורגני ועל ידי כך שיפור איכויות הניקוז‪.‬‬
‫ מסייע בשמירת לחות בקרקע וכך מפחית צורך בהשקייה‪.‬‬‫ מסייע בדיכוי מחלות הפוגעות בשורשים‪.‬‬‫ מעודד פעילות שלשולים המתחחים את הקרקע‪.‬‬‫‪ .11‬צמח מסוים גדל בארץ בשדה פתוח‪ .‬ביום קיץ כמות ה‪ CO2 -‬הנקלטת על ידי הצמח גבוהה בשעות הבוקר‪ ,‬יורדת מאוד בשעות‬
‫הצהריים‪ ,‬עולה שוב אחרי הצהריים‪ ,‬ויורדת לקראת ערב‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר את השינויים בכמות ה‪ CO2 -‬הנקלטת על ידי הצמח במהלך היום‪ 9( .‬נקודות)‬
‫בשעות הבוקר של יום קיץ הפיוניות פתוחות‪ ,‬ונקלט הרבה ‪ .CO2‬בצהריים הטמפרטורה עולה‪ ,‬יותר מים יוצאים דרך‬
‫הפיוניות‪ ,‬יורד הטורגור בצמח והפיוניות נסגרות‪ ,‬ולכן יורדת קליטת ה‪ .CO2 -‬אחרי הצהריים‪ ,‬הצמח ממשיך לקלוט‬
‫מים והפיוניות שוב נפתחות ועולה קליטת ה‪ . CO2-‬בערב מחשיך‪ ,‬אין פוטוסינתזה ‪ /‬הפיוניות נסגרות וקליטת ה‪-‬‬
‫‪ CO2‬יורדת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מגדלים את אותו צמח בקיץ בחממה‪ ,‬בתנאי הארה טבעיים‪ ,‬אך כל שאר גורמי הסביבה נשמרים קבועים‬
‫וברמה מיטבית‪ .‬האם כמות ה‪ CO2 -‬הנקלטת בשעות השונות של היום תהיה דומה לזו הנקלטת כאשר הצמח‬
‫גדל בשדה הפתוח? נמק‪ 6( .‬נקודות)‬
‫לא‪ .‬נימוק ‪ :‬בתנאי סביבה מיטביים הטמפרטורה לא תעלה‪ ,‬הצמח יאבד פחות מים והפיוניות יישארו פתוחות גם‬
‫בצהריים‪ ,‬ולכן כמות ה‪ CO2-‬הנקלטת בצהריים לא תרד‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪9‬‬
‫‪ .12‬חוקר ביצע ניסוי שבו השתמש באצה ירוקה רב‪-‬תאית הבנויה משורה של תאים‪ .‬הוא האיר חלקים שונים של האצה באור‬
‫בצבעים שונים‪ .‬למים שהכילו את האצה הכניס החוקר חיידקים אווירניים (ארוביים) הנמשכים לחמצן‪ .‬החיידקים התפזרו‬
‫סביב האצה‪ ,‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר את תוצאות הניסוי‪ 10( .‬נקודות)‬
‫החיידקים נמשכים לחמצן‪ ,‬ולכן מתרכזים סביב התאים המבצעים פוטוסינתזה ופולטים חמצן‪ .‬האור‬
‫האדום והכחול נקלט בכלורופיל בכלורופלסטים ולכן תאים המוארים באור זה מבצעים פוטוסינתזה‪.‬‬
‫האור הירוק מוחזר כלומר לא נקלט‪ ,‬ולכן תאים שמוארים באור ירוק אינם מבצעים פוטוסינתזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה היו תוצאות הניסוי אילו האיר החוקר את האצה כולה באור לבן (אור רגיל)? נמק‪ 5( .‬נקודות)‬
‫באור רגיל החיידקים היו נמשכים לכל תאי האצה‪ ,‬מפני שאור לבן מכיל את כל אורכי הגל‪ ,‬ולכן כל תאי‬
‫האצה היו מבצעים פוטוסינתזה‪ .‬או‪ :‬מפני שפוטוסינתזה מתבצעת באור לבן‪.‬‬
‫גדל באקלים‬
‫‪ .13‬העקומים שלפניך מתארים את קליטת ה‪ CO2-‬במשך יממה בשני צמחים – צמח א וצמח ב‪ .‬אחד הצמחים ֵ‬
‫קריר ולח‪ ,‬והאחר גדל באקלים מדברי‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪10‬‬
‫א‪ .‬איזה צמח‪ ,‬א או ב‪ ,‬גדל באקלים מדברי? הסבר את תשובתך‪ 8( .‬נקודות)‬
‫צמח א גדל באקלים מדברי‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בתנאי יובש וחום הפיוניות נסגרות בשעות החמות ביותר ונפתחות בשעות הלילה‪ ,‬וכך נמנע איבוד מים‪.‬‬
‫בשעות אלה אין קליטת ‪ CO2‬דרך הפיוניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתי מתרחשת בצמח הגדל באקלים מדברי יצירת ה‪ ATP-‬בתהליך הפוטוסינתזה – ביום או‬
‫בלילה? נמק‪ 5( .‬נקודות)‬
‫יצירת ה‪ ATP-‬בפוטוסינתזה מתרחשת ביום‪ .‬נימוק‪ :‬כי לשלב יצירת ‪ ATP‬בפוטוסינתזה דרושה אנרגית אור (למרות‬
‫שלעיתים בשעות היום הפיוניות סגורות כמו בגרף ולא מתבצע חילוף גזים)‪.‬‬
‫‪ .14‬א‪ .‬לפניך שני טורים‪ :‬בטור הימני רשומים איברים שונים של מערכת העיכול‪ ,‬ובטור השמאלי רשומים‬
‫תהליכים המתבצעים באיברי מערכת העיכול‪.‬‬
‫איברים‬
‫פה‬
‫כבד‬
‫קיבה‬
‫מעי דק (כולל תריסריון)‬
‫תהליכים‬
‫(‪ )1‬הפרשת האנזים פפסין‬
‫(‪ )2‬פירוק חלבונים‬
‫(‪ )3‬פירוק עמילן‬
‫(‪ )4‬ספיגת רוב חומרי המזון המעוכלים‬
‫(‪ )5‬פירוק מכני של המזון‬
‫(‪ )6‬פירוק בסיוע מיצי עיכול שמקורם בלבלב‬
‫(‪ )7‬יצירת מלחי מרה‬
‫לכל אחד מן האיברים בטור הימני ציין את כל התהליכים בטור השמאלי‪ ,‬המתרחשים בו (תהליך יכול להתרחש‬
‫באיבר אחד או יותר)‪ 8( .‬נקודות)‬
‫פה ‪ -‬פירוק עמילן (‪ ,)3‬פירוק מכני של המזון (‪.)5‬‬
‫כבד ‪ -‬פירוק חלבונים (‪ ,)2‬יצירת מלחי מרה (‪)7‬‬
‫קיבה ‪ -‬הפרשת האנזים פפסין (‪ ,)1‬פירוק חלבונים (‪ ,)2‬פירוק מכני של המזון (‪.)5‬‬
‫מעי דק ‪ -‬פירוק חלבונים (‪ ,)2‬פירוק עמילן (‪ ,)3‬ספיגת רוב חלקי המזון המעוכלים (‪ ,)4‬פירוק בסיוע מיצי עיכול שמקורם‬
‫בלבלב (‪ ,)6‬פירוק מכני (‪.)5‬‬
‫ב‪ .‬בחלקים שונים של מערכת העיכול יש דרגת ‪ pH‬שונה‪ .‬הסבר מהו היתרון בכך‪ 4( .‬נקודות)‬
‫בחלקים שונים במערכת העיכול מתקיימים תהליכי פירוק שונים‪ .‬לכל תהליך האנזימים הספציפיים שלו‪ .‬לאנזימים‬
‫שונים רמות ‪ pH‬אופטימליות שונות‪ .‬כאשר בכל חלק של מערכת העיכול קיים ‪ pH‬אחר‪ ,‬מתאפשרת פעילות אופטימלית‬
‫של תהליכי פירוק שונים‪.‬‬
‫‪ .15‬כדי לבדוק מה הם התנאים המיטביים (האופטימליים) הנדרשים לפירוק שומנים לחומצות שומן ולגליצרול ערכו‬
‫ניסוי‪ :‬לכל אחת מ‪ 4-‬מבחנות המכילות מים הוסיפו אותן כמויות של חומרים‪ ,‬על פי הפירוט בטבלה שלפניך‪.‬‬
‫הסימן (‪ )+‬מציין שהחומר הוסף למבחנה‪ ,‬הסמן (‪ )-‬מציין שהחומר לא הוסף למבחנה‪.‬‬
‫דרגת ה‪ pH -‬בכל התמיסות במבחנות הייתה ‪.7‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪11‬‬
‫א‪ָ .‬ד ֵרג המבחנות ‪ 4-1‬לפי קצב הפירוק‪ :‬החל מן המבחנה שבה קצב הפירוק היה המהיר ביותר‪ ,‬עד למבחנה שלא‬
‫התרחש בה כלל פירוק (אפשר להציב שתי מבחנות באותה הדרגה)‪ .‬נמק את תשובתך‪ .‬בתשובתך התייחס להשפעה‬
‫של כל אחד מן החומרים על קצב הפירוק‪ 8( .‬נקודות)‬
‫דירוג המבחנות ‪ , 4+1 ,2 ,3 :‬במבחנה ‪ 3‬יש מלחי מרה שבנוכחותם השומן נהפך לתחליב ‪ /‬מצב שבו‬
‫שטח הפנים של טיפות השומן גדול ביחס לנפח הטיפות ועובר פירוק מכני‪ ,‬כך יש יותר מגע בין האנזים‬
‫למולקולות השומן ותהליך הפירוק מואץ‪.‬‬
‫במבחנה ‪ 2‬יש אנזים מפרק שומן‪ ,‬אך לא נוצר תחליב ולכן תהליך הפירוק איטי‪.‬‬
‫במבחנות ‪ 1‬ו‪ 4 -‬אין אנזים‪ ,‬ולכן לא מתבצע פירוק שומן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בניסוי אחר בדקו פירוק של חלבונים כמו זה שמתרחש בקיבה‪ .‬אילו חומרים יש להכניס למבחנה כדי לקבל פירוק‬
‫מיטבי? (‪ 7‬נקודות)‬
‫למבחנה יש להכניס חלבונים‪ ,‬יש להוסיף פפסין וחומצה ‪ /‬חומצת מלח‪ ,‬כך שה ‪-pH‬ההתחלתי יהיה חומצי‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫הסבר את התהליכים שהתרחשו בכל אחד מאיברי העיכול וגרמו לשינויים בכמות העמילן‬
‫והגלוקוז לאורך מערכת העיכול‪ 15( .‬נקודות)‬
‫לפה מופרש ‪ /‬ברוק יש אנזים מזרז פירוק עמילן ‪ -‬מעט עמילן מתפרק לגלוקוז‪ ,‬משום שהמזון שוהה בפה זמן קצר‪,‬‬
‫בקיבה אין אנזים מזרז פירוק עמילן‪ ,‬לכן אין שינוי‪.‬‬
‫במעי הדק פועלים אנזימים מפרקי פחמימות‪ ,‬לכן כמות העמילן יורדת‪ ,‬וכמות הגלוקוז עולה‪ .‬לאורך המעי הדק מתרחשת‬
‫ספיגה של רוב הגלוקוז לדם‪ ,‬לכן במעי הגס נותר מעט גלוקוז (ושאריות עמילן שלא התפרק וגלוקוז שלא נספג)‪.‬‬
‫‪ .17‬א‪ .‬הסבר כיצד ִאוורּור הקרקע מסייע לקליטה של חלק מן המינרלים על ידי הצמח‪ 7( .‬נקודות)‬
‫אוורור הקרקע מעלה את כמות האוויר סביב השורשים‪ ,‬ולכן גורם לכך שיותר חמצן נקלט על ידי השורשים‪ ,‬מופקת‬
‫יותר אנרגיה בתאים‪ ,‬ומתאפשרת ההעברה הפעילה של מינרלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין מה משותף לתפקוד היונקות בשורש הצמח ולתפקוד הסיסונים במעי הדק‪ ,‬והסבר כיצד‬
‫המבנה של היונקות ושל הסיסונים מתאים לתפקודם‪ 5( .‬נקודות)‬
‫המשותף‪ :‬ספיגה ‪ /‬קליטה של חומרים מן הסביבה‪.‬‬
‫התאמת המבנה‪ :‬היונקות והסיסונים מגדילים את שטח הפנים של השורש והמעי הדק בהתאמה‪ ,‬וכך מגדילים את‬
‫שטח המגע עם הסביבה ומייעלים את ספיגת ‪ /‬קליטת החומרים‪.‬‬
‫‪ .18‬הפקת האנרגיה בתא נעשית באמצעות הנשימה התאית‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מהו היתרון של שימוש בחמצן בנשימה התאית‪.‬‬
‫בתשובתך התייחס לקשר בין תוצרי התהליך לבין האנרגיה המופקת‪ 8( .‬נקודות)‬
‫היתרון בשימוש בחמצן בנשימה תאית (אירובית) הוא בכך שמתאפשר פירוק הגלוקוז עד ‪ CO2‬ומים שהם‬
‫תוצרים דלי אנרגיה‪ ,‬וכך מופקת יותר אנרגיה ‪ -‬נוצר יותר ‪.ATP‬‬
‫ב‪ .‬הפקת האנרגיה בנשימה התאית נעשית בשלבים ולא בבת אחת‪ .‬מה יכול להיות היתרון של הפקת האנרגיה‬
‫בשלבים? (‪ 4‬נקודות)‬
‫בהפקה בשלבים משתחררת בכל שלב כמות קטנה של אנרגיית חום‪ .‬אילו שוחררה כל האנרגיה בבת אחת‪,‬‬
‫הייתה הטמפרטורה עולה במידה כזו שהייתה יכולה לגרום לנזק‪.‬‬
‫או‪ :‬ההפקה בשלבים מאפשרת ניצול יעיל של מנות אנרגיה קטנות המשתחררות בכל שלב ומשמשות לבניית ‪.ATP‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪12‬‬
‫‪ .19‬באיור שלפניך מתואר חלק מחתך רוחב בעלה של צמח‪.‬‬
‫א‪ .‬רשום את שמות הרקמות המסומנות באותיות א‪-‬ג‪ 3( .‬נקודות)‬
‫(א) אפידרמיס עליון; (ב) רקמת עמודים; (ג) רקמה ספוגית‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר כיצד כל אחת מהרקמות א‪-‬ג מותאמת לתפקודה בעלה‪ 10( .‬נקודות)‬
‫אפידרמיס – תאים קטנים‪ ,‬שטוחים וצפופים המגנים על פנים העלה או מכוסה בקוטיקולה שמונעת איבוד‬
‫מים או‪ :‬תאים שקופים שמאפשרים חדירת אור‪.‬‬
‫רקמת עמודים – עשירה בכלורופלסטים שבהם מתבצעת הפוטוסינתזה והם ממוקמים כך שייקלט אור‪.‬‬
‫או‪ :‬מבנה גלילי ‪ /‬חללים בין התאים – מאפשר חילופי גזים‪.‬‬
‫רקמה ספוגית –עשירה בכלורופלסטים שבהם מתבצעת הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫או‪ :‬יש בה חללים בין התאים המאפשרים מעבר גזים ‪ /‬אוויר‪.‬‬
‫‪ .20‬אפשר לספק לצמח יסודות מינרליים באמצעות הוספתם לקרקע על ידי דישון או על ידי זיבול‪.‬‬
‫א‪ .‬מינרלים חיוניים לצמח‪ .‬הדגם עובדה זו באמצעות שני מינרלים‪ 8( .‬נקודות)‬
‫יש לציין שני מינרלים‪ ,‬ולהדגים את חיוניותם‪.‬‬
‫ חנקן ‪ -‬מרכיב של חלבונים‪/‬חומצות גרעין‪/‬כלורופיל ‪/‬הורמונים וקואינזים‪.‬‬‫ אשלגן ‪ -‬הפעלת אנזימים‪/‬מעורב בשמירה על פוטנציאל אוסמוטי ומאזן יוני‪ /‬מווסת את פתיחת וסגירת הפיוניות‪.‬‬‫ סידן ‪ -‬מרכיב בדפנות התאים דרוש לפעולת אנזימים מסוימים‪ /‬מעורב בבקרת תפקודי קרומים ואנזימים‪.‬‬‫ מגנזיום ‪ -‬מרכיב במולקולת הכלורופיל‪/‬מפעיל אנזימים‪.‬‬‫ גופרית ‪ -‬מרכיב בחומצות אמיניות מסוימות‪ /‬בחלבונים ובקואנזימים‪.‬‬‫ זרחן ‪ -‬מרכיב של חומצות גרעין‪ /‬פוספוליפידים‪.ATP /‬‬‫ כלור ‪ -‬מעורב בשמירה על פוטנציאל אוסמוטי ומאזן יוני ‪/‬מפעיל תגובות אנזימטיות בתהליך שיחרור החמצן‬‫בפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ ברזל ‪ -‬חיוני ליצירת הכלורופיל‪/‬מרכיב בנשאי אלקטרונים בפוטוסינתזה ובנשימה תאית‪.‬‬‫ מנגן ‪ -‬מפעיל אנזימים מסוימים‪/‬נחוץ לשלמות קרומי הכלורופלסט ולשחרור חמצן בפוטוסינתזה‪.‬‬‫ בור‪ -‬משפיע על ניצול סידן‪ /‬משפיע על יצירת חומצות גרעין ועל שלמות קרומי התא‪.‬‬‫ אבץ ‪ -‬מרכיב או מפעיל של אנזימים‪ /‬דרוש ליצירת הורמונים מסוימים‪.‬‬‫ נחושת ‪ -‬מרכיב או מפעיל של אנזימים המעורבים בתהליכי חימצון‪-‬חיזור‪.‬‬‫ מוליבדן ‪ -‬נחוץ למטבוליזם של החנקן‪.‬‬‫ב‪ .‬ציין שני הבדלים בין דישון לזיבול‪ 5( .‬נקודות)‬
‫ זבל ‪ -‬ממקור אורגני והדשן תוצר כימי ‪ /‬אנאורגני‪.‬‬‫ בזבל ‪ -‬הרכב ואחוז המינרלים אינם מבוקרים‪/‬ידועים‪ .‬בדשן ‪ -‬הרכב ואחוז המינרלים מבוקרים‪ /‬ידועים‪.‬‬‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪13‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫הזבל נדרש בכמות (נפח) גדולה יותר ומחירו גבוה מאשר הדשן‪.‬‬
‫התרכובות המינרליות בזבל פחות זמינות לצמח מאשר בדשן‪.‬‬
‫הזבל מספק מינרלים לצמח בהדרגה‪ ,‬לכן ניצול המינרלים שבו יעיל יותר (לאורך זמן) וסכנת הזיהום הנובעת‬
‫מפיזורו קטנה מזו הנובעת מדישון‪.‬‬
‫הזיבול מיטיב את המבנה התלכידי של הקרקע בנוסף לתוספת המינרלים‪ ,‬בעוד שהדישון מספק רק תוספת‬
‫מינרלים‪.‬‬
‫פיזור הדשן קל ופשוט בהשוואה לזיבול‪ ,‬ניתן לפזרו ישירות במערכת ההשקיה‪.‬‬
‫השפעת הזיבול נמשכת לאורך זמן לעומת הדשן שהשפעתו בקרקע קצרת מועד‪.‬‬
‫זבל בניגוד לדשן גורם לשיפור כושר הספיחה של יונים בקרקע בהשוואה לדשן ‪ /‬משפר את תאחיזת המים בקרקע‬
‫‪ /‬מגדיל את מידת האוורור בקרקע‪.‬‬
‫זבל משמש מעין בופר לרמת ה‪ pH-‬של הקרקע‪.‬‬
‫בזבל יכולים להיות חיידקים פתוגנים או עשבים רעים שעשויים לפגוע בתוצרת החקלאית לעומת הדישון שאינו‬
‫מכיל חיידקים‪.‬‬
‫‪ .21‬לפניך רשימה של חמישה חומרים הקשורים לתהליך הפוטוסינתזה‪:‬‬
‫סוכר‪ ,O2 ,CO2 ,‬כלורופיל‪.H2O ,‬‬
‫א‪ .‬מבין חמשת החומרים‪ ,‬בחר בחומר אחד שהוא חומר מוצא בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬וציין מהי תרומתו‬
‫לתהליך‪ 5( .‬נקודות)‬
‫‪ – CO2‬תורם פחמנים‪.‬‬
‫או‪ – H2O :‬תורם מימנים ‪ /‬אלקטרונים ויוני מימן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבין חמשת החומרים‪ ,‬בחר בחומר אחד שנוצר בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬וציין את חשיבותו לצמח‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫חמצן – דרוש לנשימה התאית‪.‬‬
‫או‪ :‬סוכר – דרוש לנשימה התאית‪ ,‬והוא חומר מוצא לצלולוז ולחומרים אורגניים שונים שמהם בנוי הצמח‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתהליך הפוטוסינתזה נדרשת כמות קטנה בלבד של החומר ‪ .NADP‬הסבר את הקשר של עובדה זו‬
‫לתפקידו של ‪ NADP‬בתהליך‪ 4( .‬נקודות)‬
‫‪ NADP‬קולט מימנים ‪ /‬אלקטרונים המשתחררים בפירוק מולקולות ‪ H2O‬ומעביר אותם באופן מחזורי לכן אין צורך‬
‫בכמות גדולה‪.‬‬
‫‪ .22‬בניסוי מסוים בדקו את צריכת החמצן בשלבים השונים של הנשימה התאית‪ .‬בניסוי מדדו את צריכת החמצן של תאים‬
‫שלמים ושל חלקי תא שונים‪ ,‬בשני מצעים (סובסטרטים) שונים‪ :‬גלוקוז וחומצה פירובית‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בטבלה שלפניך‪.‬‬
‫הסימן (‪ )+‬מציין שהייתה צריכת חמצן‪ ,‬והסימן (‪ )-‬מציין שלא הייתה צריכת חמצן‪.‬‬
‫המצע‬
‫גלוקוז‬
‫צריכת החמצן‬
‫חומצה פירובית‬
‫החלק הנבדק‬
‫תאים שלמים‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫מיטוכונדריה בלבד‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫ציטופלסמה (ללא אברונים)‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫א‪ .‬הסבר את ההבדל בצריכת החמצן בין תאים שלמים לבין מיטוכונדריה בלבד‪ ,‬כאשר המצע הוא גלוקוז‪.‬‬
‫(‪ 13‬נקודות)‬
‫חמצן נצרך בתהליך הנשימה התאית במעגל קרבס בתהליך הזרחון החמצני המתרחש במיטוכונדריה‪ .‬חומר המוצא של‬
‫הנשימה התאית הוא חומצה פירובית‪ .‬לכן בהיעדר חומצה פירובית – בנוכחות מיטוכונדריה בלבד – אין נשימה תאית‬
‫ואין צריכת חמצן‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪14‬‬
‫בתאים שלמים מתרחש בציטופלסמה תהליך הגליקוליזה‪ ,‬ובו גלוקוז מתפרק לחומצה פירובית המשמשת חומר מוצא‬
‫לנשימה התאית במיטוכונדריה‪ ,‬לכן נצרך חמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬באותו ניסוי בדקו גם היווצרות ‪ ATP‬בכל אחד מן המצעים‪ .‬כאשר שמו ציטופלסמה (ללא אברונים) במצע‬
‫גלוקוז‪ ,‬התקבל ‪ .ATP‬הסבר מדוע‪ 12( .‬נקודות)‬
‫בציטופלסמה מתרחשת גליקוליזה שחומר המוצא שלה הוא גלוקוז‪ ,‬ונוצר בה ‪.ATP‬‬
‫‪ .23‬בניסוי בדקו את צריכת החמצן של תאים שלמים ושל חלקי תא שונים‪ ,‬במצע המכיל גלוקוז‬
‫תו צאות הניסוי מוצגות בטבלה שלפניך‪.‬‬
‫הסימן (‪ )+‬מציין שהייתה צריכת חמצן‪ ,‬הסימן (‪ )-‬מציין שלא הייתה צריכת חמצן‪.‬‬
‫או חומצה פירובית‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר את ההבדל בצריכת החמצן בין תאים שלמים ובין מיטוכונדריה‪ ,‬בנוכחות גלוקוז בלבד‪ 8( .‬נק)‬
‫בתאים שלמים בנוכחות גלוקוז‪ ,‬בציטופלסמה‪ ,‬מתבצעת גליקוליזה ‪ /‬פירוק גלוקוז (בלי‬
‫צריכת חמצן) מתקבלת חומצה פירובית ‪,‬שמנוצלת במיטוכונדריה ‪ ,‬להפקת אנרגיה‬
‫בתהליך שבסופו נצרך חמצן‪.‬‬
‫במיטוכונדריה בלבד אין אפשרות לנצל גלוקוז‪ ,‬לכן אין צריכת חמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את התוצאות שהתקבלו בציטופלסמה (ללא אברונים)‪ ,‬בנוכחות גלוקוז ובנוכחות חומצה פירובית‪.‬‬
‫נק)‬
‫בציטופלסמה מתבצעת רק גליקוליזה ‪. -‬בשלב זה אין צריכת חמצן‪.‬‬
‫(‪7‬‬
‫‪ .24‬חוקר הכין ‪ 4‬מכלים שקופים זהים בעלי אותו הנפח‪ .‬לכל אחד מן המכלים הוא הכניס חלקים אחרים של צמח מסוים‪.‬‬
‫לאחר שסגר את המכלים הוא האיר כל אחד מהם באור בצבע אחר‪ .‬בתחילת הניסוי כמות ה‪ CO2 -‬בכל אחד מן המכלים‬
‫הייתה זהה‪ .‬בסוף הניסוי בדק החוקר את כמות ה‪ CO2 -‬בכל מכל‪ ,‬וחישב את אחוז השינוי בכמות ה‪ CO2 -‬במכל ביחס‬
‫לכמותו ההתחלתית‪.‬‬
‫מהלך הניסוי ותוצאות הניסוי מוצגים בטבלה שלפניך‪.‬‬
‫הסבר את התוצאות שהתקבלו בכל אחד מן המכלים א‪-‬ד‪ .‬בתשובתך התייחס לתהליכים שמשפיעים על כמות ה‪-‬‬
‫‪CO2‬במכל‪ 15( .‬נקודות)‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪15‬‬
‫במכל א‪ -‬באור האדום מתבצע ביעילות תהליך הפוטוסינתיזה שבו מנוצל ה‪ -‬ולכן חלה ירידה ניכרת בכמות ה ‪CO2‬‬
‫במכל ‪.‬‬
‫במיכל ב‪ -‬האור הירוק כמעט אינו מנוצל‪ ,‬מתבצעת מעט פוטוסינתזה יש ירידה מועטה כמות‬
‫ה‪ CO2 -‬במיכל‪.‬‬
‫במכל ג‪ -‬בגבעולים יש מעט כלורופיל ‪ /‬שטח פנים קטן יחסית לעלים‪ /‬מעט פיוניות ולכן פחות‬
‫פוטוסינתזה מתבצעת וכמות ה‪ CO2 -‬יורדת במעט ‪.‬‬
‫מכל ד‪ -‬השורשים אינם מכילים כלורופיל ולכן אינם מבצעים פוטוסינתזה אף על פי שהאור‬
‫אדום‪ ,‬הם מבצעים רק נשימה תאית‪ ,‬ולכן פולטים‪ CO2‬ולכן ריכוזו עולה‪.‬‬
‫‪ .25‬בתהליך הפוטוסינתזה יש שני שלבים‪:‬‬
‫שלב א‪ :‬קליטת האור‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬קיבוע ה‪. CO2 -‬‬
‫א‪ .‬ציין את התוצרים של כל אחד מן השלבים א‪-‬ב‪ 8( .‬נקודות)‬
‫תוצרי שלב האור‪ :‬חמצן (שנפלט לאוויר)‪ ,‬נשא שמימנים קשורים אליו ‪/ ATP ,NADPH‬‬
‫תוצרי שלב שאינו תלוי באור‪ ,‬קיבוע ה‪ : CO2 -‬גלוקוז ‪, NADP ,ADP+Pi /‬נשא מימנים חופשי‬
‫ב‪ .‬העבירו לחושך צמח שהיה באור‪ .‬האם בחושך יימשך קיבוע ה‪ ? CO2 -‬נמק‪ 7( .‬נקודות)‬
‫לא‪ ,‬קיבוע ה‪ CO2 -‬תלוי בתוצרי שלב האור‪ .‬או רק אם יספקו לו את תוצרי שלב האור‪.‬‬
‫‪ .26‬הכניסו תאי שמרים לכלי המכיל מים‪ ,‬חמצן ומעט מאוד גלוקוז‪ .‬סגרו את הכלי ומדדו את כמות החמצן בתרחיף השמרים‬
‫שבכלי‪ ,‬ונמצא כי היא ירדה בקצב איטי‪.‬‬
‫כעבור שעה מתחילת המדידה הוסיפו לתרחיף תמיסת גלוקוז‪ ,‬ובשעה השנייה נמצא שכמות החמצן ירדה בקצב מהיר‬
‫לעומת השעה הראשונה‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר את השינויים בכמות החמצן בכלי במהלך השעה הראשונה ובמהלך השעה השנייה מתחילת‬
‫(‪ 8‬נקודות)‬
‫המדידה‪.‬‬
‫גלוקוז הוא חומר מוצא לנשימה תאית‪ ,‬בשעה הראשונה כמות החמצן ירדה בקצב איטי משום שיש מעט‬
‫גלוקוז ‪ /‬הגלוקוז מהווה גורם מגביל ולכן הנשימה התאית איטית‪.‬‬
‫שעה השנייה כמות החמצן ירדה בקצב מהיר משום שהוסף גלוקוז‪ ,‬ולכן קצב הנשימה עלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדדו את הטמפרטורה בתרחיף‪ .‬קבע אם נמצא הבדל בין הטמפרטורה שנמדדה בסוף השעה הראשונה‬
‫(‪ 7‬נקודות)‬
‫ובין הטמפרטורה שנמדדה בסוף השעה השנייה‪ .‬נמק את קביעתך‪.‬‬
‫בסוף השעה השנייה הטמפרטורה גבוהה יותר‪ ,‬כי בשעה השנייה הנשימה התאית מואצת‪ ,‬ולכן משתחרר‬
‫יותר חום‪.‬‬
‫‪ .27‬כדי לבדוק את שיעור הפוטוסינתזה אצל צמחים בבתי גידול שונים מדדו את כמות ה‪ CO2 -‬שנקלטה‬
‫בשעה ליחידת שטח פנים של העלים‪ .‬נמצא שכמות ה‪ CO2 -‬שנקלטה על ידי צמחים עשבוניים באזורים טרופיים הייתה‬
‫גדולה פי ‪ 10‬מהכמות שנקלטה על ידי צמחים עשבוניים באזורים מדבריים‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע כמות ה‪ CO2 -‬שנקלטה היא מדד לשיעור הפוטוסינתזה‪ 6( .‬נקודות)‬
‫קיבוע ‪ CO2‬הוא חלק מתהליך הפוטוסינתזה; ככל שיותר ‪ CO2‬מקובע‪ ,‬עצמת התהליך גדולה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצע הסבר להבדל בכמות ה‪ CO2 -‬שנקלטה על ידי קבוצות הצמחים בשני בתי הגידול שנבדקו‪.‬‬
‫(‪ 7‬נקודות)‬
‫באזורים מדבריים הפיוניות נסגרות בחלק משעות היום‪ ,‬וכך נמנע איבוד מים בשל דיות רבה‪ .‬סגירת הפיוניות מונעת‬
‫גם את קיום הפוטוסינתזה‪ ,‬לכן יש פחות קיבוע של ‪.CO2‬‬
‫באזורים הטרופיים הלחות גבוהה‪ ,‬ואין בעיה של איבוד מים‪ .‬לכן הפיוניות נשארות פתוחות במשך רוב שעות היום ויש‬
‫יותר קיבוע של ‪.CO2‬‬
‫או‪ :‬מספר הפיוניות ליחידת שטח עלֶה יהיה קטן יותר בצמח מדברי ולכן פחות פחמן דו‪-‬חמצני ייקלט לצמח ויקובע‪.‬‬
‫‪ .28‬בתא יש צימוד של תהליכים אקסרגוניים ואנדרגוניים‪ .‬תהליך אקסרגוני – תהליך שבמהלכו משתחררת אנרגיה‪ .‬תהליך‬
‫אנדרגוני – תהליך שלביצועו דרושה השקעת אנרגיה‪.‬‬
‫ציין דוגמה אחת של צימוד כזה‪ 6( .‬נקודות)‬
‫דוגמה לצימוד בין תהליך אקסרגוני ואנדרגוני‪:‬‬
‫ גליקוליזה‪/‬נשימה תאית – תהליך אקסרגוני‪.‬‬‫‪ – ATP‬תהליך אנדרגוני‪.‬‬
‫ ‪ADP+ Pi‬‬‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪16‬‬
‫או‪ - :‬התכווצות שריר – תהליך אנדרגוני‪.‬‬
‫‪ - ADP + Pi‬תהליך אקסרגוני‪.‬‬
‫ ‪ATP‬‬‫‪ .29‬עכבר ופיל שניהם יונקים‪ .‬היחס בין משקל המזון הנאכל ובין משקל הגוף אצל עכבר הוא גדול בהרבה מן היחס בין משקל‬
‫המזון הנאכל למשקל הגוף אצל פיל‪ .‬הסבר מדוע‪ 12( .‬נקודות)‬
‫היחס בין שטח הפנים לנפח גדול הרבה יותר אצל העכבר‪ ,‬לכן הוא מאבד יותר חום לסביבה‪ ,‬לכן הוא זקוק‬
‫ליותר אנרגיה כדי לשמור על חום גופו ולכן הוא אוכל יותר‪.‬‬
‫‪ .30‬בין מעלי גירה לבין המיקרואורגניזמים החיים בכרס שלהם יש יחסי גומלין מסוג הדדיות‪.‬‬
‫א‪ .‬תאר שתי דרכים שבהן מעלי הגירה מפיקים תועלת מן המיקרואורגניזמים שבכרסם‪ 8( .‬נקודות)‬
‫ מעלי הגירה אוכלים מזון המורכב בעיקרו מתאית‪ ,‬ואין להם אנזימים מפרקי תאית‪,‬‬‫מיקרואורגניזמים מפרקים את התאית‪.‬‬
‫ המיקרואורגניזמים בכרס יכולים לייצר חלבונים מחומצות אורגניות ומתרכובות חנקן‪ .‬מעלי‬‫הגירה מנצלים את חלבוני המיקרואורגניזמים כמקור חנקן‪.‬‬
‫ המיקרואורגניזמים מייצרים ויטמין ‪ B‬הנחוץ למעלי הגירה הבוגרים שאינם מקבלים אותו‬‫במזונם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין שני יתרונות שיחסי הגומלין עם מעלי הגירה מקנים למיקרואורגניזמים‪ 5( .‬נקודות)‬
‫יחסי הגומלין מעניקים למיקרואורגניזמים – טמפרטורה נוחה‪ ,‬מזון‪ ,‬תנאי ‪ pH‬נוחים‪ ,‬הגנה‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫א‪ .‬תאר שתי דרכים לייעול ההזנה בפרת החלב‪ 7( .‬נקודות)‬
‫ הגברת פעילות המיקרואורגניזמים בכרס‪ ,‬למשל על ידי הוספה של אנטיביוטיקה הממתנת את‬‫התסיסה ומנתבת את המיקרואורגניזמים לייצור מוגבר של חומצה פרופיונית‪.‬‬
‫ שימוש בתרכובות חנקן שאינן חלבוניות‪ ,‬למשל לשלשת עופות‪ ,‬ליצירת חלבון‪.‬‬‫ האכלה במזון מרוכז עתיר אנרגיה‪ ,‬אם כי יש להקפיד על יחס נבון בין מזון מרוכז למזון גס‪ ,‬כדי למנוע‬‫בעיות בכרס‪.‬‬
‫ עיבוד הגרעינים של המזונות הגסים בתהליכי שבירה‪ ,‬גריסה‪ ,‬מעיכה וטחינה ויצירת כּופְ ִתיוֹת (ולעיתים גם‬‫טיפול בהרטבה או שיחּול)‪.‬‬
‫ יצירת רקיקים כדי להפחית נפח של מזונות גסים יבשים‪.‬‬‫ צמצום פריקות החלבון בכרס על ידי קליית המזון ‪ /‬טיפול בפורמלדהיד ‪ /‬חיבור לטנִינִים ‪ /‬חיבור לליגנין‪.‬‬‫ הגנה על הויטמינים על ידי ציפוי בחומר דמוי שעווה‪.‬‬‫‪ -‬הגנה על חומצות השומן באמצעות "שומן מוגן" ‪ /‬על ידי הפיכת החֵ לֶב לפנינים ‪ִ /‬מיצֶ לות‪.‬‬
‫הזנה באדם ובבעלי חיים שאלות ותשובות לחזרה‬
‫‪ . 1‬בגופו של חולה חסר אנזים ‪ X‬המפרק חומר ‪ .A‬כאשר חומר ‪ A‬מצטבר בגוף הוא גורם להרעלה‪ .‬סביר‬
‫להניח ש‪:‬‬
‫א ‪ .‬יזריקו לדמו של החולה חומר ‪X‬‬
‫ב ‪ .‬יספקו לחולה מזון עם אנזים ‪X‬‬
‫ג ‪.‬יתנו לחולה מזון שממנו לא נוצר חומר ‪. A‬‬
‫ד ‪ .‬יתנו לחולה חומר ‪ A‬בכמויות קטנות כדי לחסן אותו‪.‬‬
‫‪ . 2‬כל המולקולות שהן תוצר סופי של עיכול‪ ,‬דומות בכך שהן‪:‬‬
‫א ‪ .‬מסיסות במים ויכולות לעבור דרך קרום התאים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬בעלות שרשראות ארוכות של חומצות אמינו‪.‬‬
‫ג ‪ .‬מכילות רק אטומים של ‪.C,H,N,O‬‬
‫ד ‪ .‬תוצאה של הרכבת מולקולות במזון‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪17‬‬
‫‪ . 3‬ישנם יונקים שאינם יכולים לעכל פחמימות מסוימות‪ .‬סביר ביותר שהם‪:‬‬
‫א ‪ .‬אינם מסוגלים להכניס פחמימות אלה למערכת העיכול שלהם‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אינם משתמשים בגלוקוז‪.‬‬
‫ג ‪ .‬אינם יכולים להרכיב פחמימות אלו‪.‬‬
‫ד ‪ .‬חסרי אנזים המסייע לעיכול פחמימות אלה‪.‬‬
‫‪ . 4‬כשהמזון עובר אל המעי נפסקת פעולתו של האנזים פפסין‪ .‬הסיבה לכך היא‪:‬‬
‫א ‪ .‬בכל קטע של הצינור נעכלים חומרי מזון שונים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אנזים זה רגיש לשינויי טמפרטורה‪.‬‬
‫ג ‪ .‬אנזים זה רגיש לשינויי ‪pH‬‬
‫ד ‪ .‬עיכול החלבונים מסתיים בקיבה‪.‬‬
‫‪ . 5‬באיזה מהחומרים הבאים אין אנזימי עיכול‪:‬‬
‫ג ‪ .‬רוק‪.‬‬
‫ב ‪ .‬מיץ קיבה‪.‬‬
‫א ‪ .‬מיץ מרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מיץ לבלב‪.‬‬
‫‪ . 6‬העקום שלהלן מתאר את שיעור הפעילות היחסית של אנזים מסוים‪ ,‬בדרגות ‪ pH‬שונות בצינור העיכול של‬
‫האדם‪ .‬היכן פועל אנזים זה לפי המתואר בעקום?‬
‫רמת פעילות האנזים‬
‫דרגת‬
‫א ‪ .‬בפה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬בקיבה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪pH‬‬
‫ג ‪ .‬במעי הדק‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫ד ‪ .‬בדם‪.‬‬
‫‪ . 7‬איזה מהתהליכים הבאים אינו מתרחש בכבד של אדם בוגר?‬
‫ג ‪ .‬יצירת שתנן‪.‬‬
‫א ‪ .‬אגירת גליקוגן‪.‬‬
‫ד ‪ .‬יצירת מלחי מרה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬יצירת תאי דם לבנים‪.‬‬
‫‪ . 8‬ריכוז הסוכר בדם הנכנס לכבד יהיה גבוה מריכוזו בדם היוצא מהכבד אחרי‪:‬‬
‫ג ‪ .‬הזרקת אינסולין‪.‬‬
‫א ‪ .‬ארוחה עשירה בפחמימות‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מאמץ גופני‪.‬‬
‫ב ‪ .‬ארוחה חסרת פחמימות‪.‬‬
‫‪ . 9‬מתן אינסולין לחולה סוכרת יגרום ל‪-‬‬
‫א ‪ .‬ירידה ברמת הסוכר בדם‪.‬‬
‫ב ‪ .‬שחרור מוגבר של סוכר מהכבד לדם‪.‬‬
‫ג ‪ .‬ירידה בתהליכי האנרגיה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬הפרשת סוכר בשתן‪.‬‬
‫‪ . 10‬לפניך ‪ 4‬אירועים במחלת הסוכרת‪:‬‬
‫‪ . 1‬עלייה בריכוז הסוכר בדם‪.‬‬
‫‪ . 2‬חוסר אינסולין‪.‬‬
‫‪ . 3‬איבוד מוגבר של נוזלים‪.‬‬
‫‪ . 4‬הפרשת גלוקוז בשתן‪.‬‬
‫מהו סדר האירועים הנכון במחלת הסוכרת?‬
‫ג‪.1–2–3–4.‬‬
‫א‪.3–4–1–2 .‬‬
‫ד‪. 2 – 3 – 4 – 1 .‬‬
‫ב‪.4–3–2–1.‬‬
‫‪ . 11‬תפקידם העיקרי של הויטמינים בגוף האדם הוא‪:‬‬
‫ג ‪ .‬לשמש כקו‪-‬אנזימים‪.‬‬
‫א ‪ .‬לספק אנרגיה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬לכוון את הצטברות השתן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לספק אבני בנין לתאים‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪18‬‬
‫‪ . 12‬ספיגה חוזרת של מים מתרחשת ב‪-‬‬
‫ג ‪ .‬מעי דק בלבד‪.‬‬
‫ב ‪ .‬כליה‪.‬‬
‫א ‪ .‬מעי הגס‪.‬‬
‫ד ‪ .‬קיבה‪.‬‬
‫‪ . 13‬לפניך ‪ 2‬גרפים המתארים פעילות של אנזימי עיכול ברמות ‪ pH‬שונות‪ .‬היכן פעילים אנזימים אלה?‬
‫פעילות אנזים‬
‫אנזים ‪1‬‬
‫פעילות אנזים‬
‫אנזים ‪2‬‬
‫‪pH‬‬
‫‪pH‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪ .‬אנזים ‪ 1‬פעיל בקיבה ‪ ,‬אנזים ‪ 2‬פעיל המעי הדק‪.‬‬
‫ב‪ .‬אנזים ‪ 1‬פעיל במעי הגס‪ ,‬אנזים ‪ 2‬פעיל במעי הדק‪.‬‬
‫ג‪ .‬אנזים ‪ 1‬פעיל במעי הדק ‪ ,‬אנזים ‪ 2‬פעיל בקיבה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אנזים ‪ 1‬פעיל במעי הדק‪ ,‬אנזים ‪ 2‬פעיל במעי הגס‪.‬‬
‫‪ . 14‬סקרטין הוא הורמון המופרש מתאים בדופן התריסריון‪ .‬ההפרשה היא תגובה ל‪-‬‬
‫ג ‪ .‬לצורך ספיגת מים‪.‬‬
‫א ‪ .‬שינויי טמפרטורה‪.‬‬
‫ד ‪ pH .‬חומצי של המזון‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינויי ‪. pH‬‬
‫‪ . 15‬כאשר אוכלים מזון המכיל פחמימות בלבד כמעט שאין הפרשה של מיץ קיבה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר אוכלים‬
‫מזון המכיל חלבונים מופרשים בקיבה מיצי עיכול בכמות גדולה‪ .‬ההסבר לכך הוא‪:‬‬
‫א ‪ .‬בנוכחות חלבון מפרישים תאים מיוחדים בדופן הקיבה הורמון המזרז את הפרשת מיצי‬
‫העיכול בקיבה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬הפחמימות שבמזון מעכבות את הפרשת מיצי העיכול של הקיבה‪.‬‬
‫ג ‪ .‬רוב הפחמימות עוכלו עוד בטרם הגיעו לקיבה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬הפחמימות גורמות לשינויי ‪ , pH‬ולכן‪ ,‬אין הפרשת מיצי עיכול בקיבה‪.‬‬
‫‪ . 16‬לפעילות מערכת העיכול ביונקים קשורים‪:‬‬
‫ג ‪ .‬רק הורמונים‪.‬‬
‫א ‪ .‬הורמונים‪ ,‬אנזימים‪ ,‬חומצה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬הורמונים וויטמינים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬רק אנזימים ‪.‬‬
‫‪ . 17‬כמות גדולה של אנטיביוטיקה הניתנת לחולה עלולה לפגוע בפעילות הנעשית ב‪-‬‬
‫ד ‪ .‬מעי דק‪.‬‬
‫ג ‪ .‬קיבה‪.‬‬
‫תריסריון‪.‬‬
‫א ‪ .‬מעי גס‪ .‬ב ‪.‬‬
‫‪ . 18‬אכילת מזון המכיל חלבון מהצומח בלבד לאורך שנים יכולה לגרום למחסור ב‪-‬‬
‫ד ‪ .‬ויטמין ‪.B12‬‬
‫ג ‪ .‬ויטמין ‪.A‬‬
‫ב ‪ .‬ויטמין ‪D‬‬
‫א ‪ .‬ויטמין ‪.C‬‬
‫‪ . 19‬איזה מהמזונות הבאים עשיר יותר באנרגיה?‬
‫ב ‪ 500 .‬גרם מלח‪.‬‬
‫א ‪ 1 .‬ליטר מים‪.‬‬
‫ג ‪ 250 .‬גרם סוכר‪.‬‬
‫ד ‪ 100 .‬גרם שומן‪.‬‬
‫‪ . 20‬חומצות אמינו חיוניות הן אלה שבעל‪-‬החיים זקוק להן‪-‬‬
‫ג ‪ .‬אינו מקבל אותן במזונו‪.‬‬
‫א ‪ .‬וגם יוצר אותן בתאי גופו‪.‬‬
‫ד ‪ .‬אינן נספגות במעי‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אינו יכול לייצר אותן בעצמו‪.‬‬
‫‪ . 21‬בתהליך עיכול החלבונים אצל בעלי‪-‬חיים ‪ ,‬החלבונים‪-‬‬
‫א ‪ .‬מתפרקים לחנקן לפני תהליך הספיגה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתפרקים לחומצות אמינו לפני תהליך הספיגה‪.‬‬
‫ג ‪ .‬נקלטים כחלבונים במרבית המקרים‪.‬‬
‫ד ‪ .‬נקלטים כפפטידים במרבית המקרים‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪19‬‬
‫‪ . 22‬בגוף היונקים קיימים מנגנונים לסינתזה של ‪:‬‬
‫א ‪ .‬חלבונים אחדים וכל חומצות האמינו‪.‬‬
‫ב ‪ .‬חלבונים ספציפיים לכל מין ולכמה חומצות אמינו‪.‬‬
‫ג ‪ .‬לכמה חומצות אמינו אך לא לחלבון‪.‬‬
‫ד ‪ .‬לחומרים שונים אך לא לחלבון ולחומצות אמינו‪.‬‬
‫‪ . 23‬לשומן יש תפקיד נכבד בגוף האדם ובגוף בעלי‪-‬חיים ‪ ,‬כי הוא‪-‬‬
‫ג ‪ .‬משמש כחומר תשמורת‪.‬‬
‫א ‪ .‬נמצא במצב קולואידי‪.‬‬
‫ד ‪ .‬ספק כולסטרול‪.‬‬
‫ב ‪ .‬בעל משקל סגולי נמוך‪.‬‬
‫‪ . 24‬בדקו בקלורימטר גרם אחד של‪ :‬עמילן ‪ ,‬גלוקוז ‪ ,‬גליקוגן‪ .‬באיזה מהחומרים נמדדה הכמות הרבה ביותר‬
‫של קלוריות?‬
‫ד ‪ .‬אין הבדל בין החומרים בכמות הקלוריות‬
‫ג ‪ .‬גלוקוז‬
‫ב ‪ .‬גליקוגן‬
‫א ‪ .‬עמילן‬
‫‪ . 25‬מחסור בויטמין מסוים יכול להתבטא בפגיעה בתהליכים רבים ושונים בגוף כי‪-‬‬
‫א ‪ .‬הויטמינים מתפרקים במהירות‪.‬‬
‫ב ‪ .‬הויטמין מסיס בשומן‪.‬‬
‫ג ‪ .‬ויטמין אחד יכול לשמש כקו‪-‬אנזים לאנזימים שונים‪.‬‬
‫ד ‪ .‬כל הויטמינים מתפזרים בכל תאי הגוף במידה שווה ‪.‬‬
‫‪ .26‬סימני המחסור בויטמין ‪ D‬דומים לסימני המחסור בסידן כי‪-‬‬
‫א ‪ .‬ויטמין ‪ D‬נוצר רק בנוכחות סידן‪.‬‬
‫ב ‪ .‬ויטמין ‪ D‬משתתף בוויסות הסידן בגוף‪.‬‬
‫ג ‪ .‬ויטמין ‪ D‬מכיל בתוכו סידן‪.‬‬
‫ד ‪ .‬ויטמין ‪ D‬נוצר בהשפעת קרני השמש ‪.‬‬
‫‪ .27‬בישראל נדירים סימני מחסור בויטמין ‪ C‬כי‪-‬‬
‫א ‪ .‬אוכלים שפע ירקות ופירות ובמיוחד פרי הדר‪.‬‬
‫ב ‪ .‬כל התינוקות בארץ מקבלים ויטמין ‪ C‬בטיפות‪.‬‬
‫ג ‪ .‬מוסיפים ויטמין ‪ C‬למי השתייה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מוסיפים ויטמין ‪ C‬לקמח ממנו אופים את הלחם‪.‬‬
‫‪ . 28‬לפניך תיאור גרפי של מהלך תגובה אנזימטית‪ .‬איזה מבין האפשרויות הבאות מתאימה ביותר לתיאור‬
‫הציר האנכי ( ‪? ) Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪ ( X‬זמן )‬
‫א ‪ .‬ריכוז האנזים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬ריכוז המצע ( סובסטרט)‪.‬‬
‫ג ‪ .‬ריכוז התוצר ‪ .‬ד ‪ .‬אף אחד מאלה‪.‬‬
‫‪ . 29‬איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון לגבי אנזים?‬
‫א ‪ .‬שינוי במבנה השלישוני של האנזים עלול לגרום להפסקת פעילותו‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אנזימים מספקים את אנרגיית ההפעלה להתחלת ריאקציה‪.‬‬
‫ג ‪ .‬שינוי בחומצה אמינית אחת בחלבון האנזים יגרום תמיד להפסקת פעילותו‪.‬‬
‫ד ‪ .‬אנזימים מפרקים‪ ,‬פעילים בסביבה חומצית‪ ,‬ואנזימים בונים פעילים בסביבה בסיסית‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪20‬‬
‫‪ . 30‬נהוג להזין אנשים חולים מאוד באמצעות החדרת תמיסת מזון ישירות לווריד ‪ .‬איזה מבין החומרים‬
‫הבאים יהווה את מקור האנרגיה הזמין ביותר?‬
‫ד ‪ .‬מלחים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬ויטמינים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬גלוקוז‪.‬‬
‫א ‪ .‬חומצות אמינו‪.‬‬
‫‪ . 31‬אדם מסוגל להתקיים זמן ממושך גם אם מזונו אינו מכיל גלוקוז כי‪-‬‬
‫א ‪ .‬התאים קולטים שומנים וחלבונים במקום גלוקוז‪.‬‬
‫ב ‪ .‬הגוף יכול לקבל גלוקוז מפירוק תאית‪.‬‬
‫ג ‪ .‬הגוף מנצל מאגרי גליקוגן וגם חומצות אמינו‪.‬‬
‫ד ‪ .‬הגוף מנצל מאגרי עמילן וגם חומצות אמינו‪.‬‬
‫‪ . 32‬תלמיד בדק את ה‪ pH -‬של ‪ 3‬חומרים‪ .‬התבונן בעקומים המציגים את התוצאות של המדידה וציין מהם‬
‫שלושת החומרים?‬
‫דרגת ‪pH‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ריכוז החומר‬
‫א ‪ – 1 .‬חומצה‪ – 2 ,‬בסיס ‪ – 3 ,‬מלח בישול‬
‫ב ‪ – 1 .‬בסיס ‪ – 2 ,‬חומצה ‪ – 3 ,‬מלח בישול‪.‬‬
‫ג ‪ – 1 .‬מלח בישול ‪ – 2 ,‬חומצה ‪ – 3 ,‬בסיס ‪.‬‬
‫ד ‪ – 1 .‬מלח בישול ‪ – 2 ,‬בסיס ‪ – 3 ,‬חומצה‪.‬‬
‫‪ . 33‬מרבית הפירוק המכני של המזון נעשה ב‪-‬‬
‫ב ‪ .‬בוושט ובקיבה‪.‬‬
‫א ‪ .‬בפה ובוושט‪.‬‬
‫ג ‪ .‬במעי הדק ובקיבה‪.‬‬
‫‪ . 34‬איזה עקום מתאר את פעילות האנזים עמילאזה במערכת העיכול?‬
‫פעילות עמילאזה‬
‫תריסריון‬
‫קיבה פה‬
‫‪1‬‬
‫פעילות עמילאזה‬
‫תריסריון קיבה פה‬
‫‪2‬‬
‫תריסריון‬
‫פעילות עמילאזה‬
‫תריסריון קיבה פה‬
‫פעילות עמילאזה‬
‫קיבה‬
‫ד ‪ .‬בפה ובקיבה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פה‬
‫‪4‬‬
‫‪ .35‬לעיסה יסודית של המזון מחישה את תהליך העיכול‪ ,‬משום שככל שחלקיקי המזון קטנים יותר‪-‬‬
‫א ‪ .‬שטח המגע של המזון עם האנזימים גדול יותר‪.‬‬
‫ב ‪ .‬החלקיקים יורדים בקלות רבה יותר בצינור העיכול‪.‬‬
‫ג ‪ .‬החלקיקים חודרים בקלות רבה יותר לדם‪.‬‬
‫ד ‪ .‬החלקיקים מופרשים מהגוף במהירות רבה יותר‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪21‬‬
‫‪ .36‬ההורמון גסטרין בקיבה‪-‬‬
‫א ‪ .‬מגביר את הפרשת ‪ ( HCl‬חומצת מלח ) כתוצאה מכך יורד ה‪. pH -‬‬
‫ב ‪ .‬מגביר את הפרשת ‪ ( HCl‬חומצת מלח ) כתוצאה מכך עולה ה‪. pH -‬‬
‫ג ‪ .‬מצמצם את הפרשת ‪ ( HCl‬חומצת מלח ) כתוצאה מכך יורד הריכוז של יוני ההידרוכסיל (‪.) OH‬‬
‫ד ‪ .‬מגביר את הפרשת ‪ ( HCl‬חומצת מלח ) כתוצאה מכך מגביר את הפרשת הפפסין‪.‬‬
‫‪ . 37‬המוריגים במעי הדק‪-‬‬
‫א ‪ .‬מסייעים בהעברת המזון לאורך המעי‪.‬‬
‫ב ‪ .‬מזרזים את זרימת הדם הסופג את המזון‪.‬‬
‫ג ‪ .‬מגדילים את שטח הפנים של המעי‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מנטרלים רעלים במזון‪.‬‬
‫‪ . 38‬איזה מהתהליכים הבאים ייפגע במידה הקטנה ביותר אם נקצר לאדם את המעי הדק?‬
‫ג ‪ .‬ספיגת שומנים‪.‬‬
‫א ‪ .‬ספיגת חומצות האמינו‪.‬‬
‫ד ‪ .‬ספיגת המים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬ספיגת חד‪-‬סוכרים‪.‬‬
‫‪ . 39‬חומרי המזון הנספגים דרך דופן המעי הדק מגיעים אל הווריד המוליך אל‪-‬‬
‫ד ‪ .‬כליות‪.‬‬
‫ג ‪ .‬כבד‪.‬‬
‫ב ‪ .‬טחול‪.‬‬
‫א ‪ .‬הלבלב‪.‬‬
‫‪ . 40‬כאשר יורדת רמת הסקרטין בדם‪-‬‬
‫א ‪ .‬מעוכבת הפרשת מיץ הלבלב‪.‬‬
‫ב ‪ .‬מעוכבת הפרשת הגסטרין‪.‬‬
‫ג ‪ .‬מוגבר עיכול החלבונים‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מוגבר עיכול השומנים‪.‬‬
‫‪ . 41‬בכבד יכולה להתבצע הפעולה הבאה‪:‬‬
‫א ‪ .‬פחמימות הופכות לחלבונים בלבד‪.‬‬
‫ב ‪ .‬חלבונים הופכים לפחמימות אך לא לשומנים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬חלבונים הופכים לפחמימות ושומנים‪.‬‬
‫ד ‪ .‬שומנים הופכים לחלבונים אך לא לפחמימות‪.‬‬
‫‪ . 42‬איזה מבין הפעולות הבאות הוא עיכול תוך‪-‬תאי ?‬
‫א ‪ .‬פירוק עמילן לגלוקוז במעי הדק‪.‬‬
‫ב ‪ .‬פירוק שומן לחומצות שומניות ולגליצרול בתריסריון‪.‬‬
‫ג ‪ .‬פירוק גליקוגן לגלוקוז בכבד‪.‬‬
‫ד ‪ .‬פירוק תאית בכרס הפרה‪.‬‬
‫‪ . 43‬תרופה שנלקחה על‪-‬ידי אדם חולה ‪ ,‬גרמה להרס מוחלט של כל תאי הלבלב‪ .‬סביר להניח שלאחר ארוחה ‪,‬‬
‫ריכוז הגלוקוז אצל אדם זה ‪:‬‬
‫א ‪ .‬ירד מאוד בדם ובתאים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬יעלה מאוד בדם ובתאים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬יעלה מאוד בדם ובשתן‪.‬‬
‫ד ‪ .‬ירד מאוד בדם ובשתן‪.‬‬
‫‪ . 44‬המשותף למוריגים במעי הדק‪ ,‬לנימי הדם ולנאדיות הריאה הוא‪:‬‬
‫א ‪ .‬אפיתל חד‪-‬שכבתי ושטח פנים גדול יחסית‪.‬‬
‫ב ‪ .‬שכבת שרירים המאפשרת תנועה גלית‪.‬‬
‫ג ‪ .‬חדירות למולקולות גדולות‪.‬‬
‫ד ‪ .‬אפיתל רב‪-‬שכבתי ושטח פנים קטן יחסית‪.‬‬
‫‪ . 45‬אדם אכל ארוחה עשירה בחלבונים במעי שלו נספגות החומצות האמיניות אל הדם‪ ,‬עד שריכוזן במעי‬
‫הוא אפס‪ .‬מכאן נובע שספיגת חומצות אמיניות נעשה ב‪-‬‬
‫א ‪ .‬דיפוזיה בלבד‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אוסמוזה בלבד‪.‬‬
‫ג ‪ .‬בדיפוזיה ואוסמוזה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬באופן פעיל‪.‬‬
‫‪ . 46‬טוחנות מפותחות והיעדר חותכות בלסת העליונה נמצא אצל‪-‬‬
‫ד ‪ .‬אוכלי כל‪.‬‬
‫ג ‪ .‬טורפים‬
‫ב ‪ .‬מכרסמים‬
‫א ‪ .‬מעלי גירה‬
‫‪ . 47‬עיכול תאית בכרס הפרה אפשרי הודות ל‪-‬‬
‫ג ‪ .‬העלאת גירה‪.‬‬
‫א ‪ .‬פעילות מיצי העיכול‪.‬‬
‫ד ‪ .‬פעולת מיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬פעולת שרירים חזקה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪22‬‬
‫‪ . 48‬נתנו לפרות ברפת כמויות גדולות יחסית של תרופות אנטיביוטיות‪ .‬בגמר הטיפול התגלו קשיים בעיכול‬
‫התאית‪ .‬תרופות אנטיביוטיות פוגעות ביכולת הבקר לעכל תאית כי‪-‬‬
‫א ‪ .‬נגרם שינוי ב‪ pH -‬של מערכת העיכול‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אוכלוסיית החיידקים בכרס נפגעת‪.‬‬
‫ג ‪ .‬אוכלוסיית החיידקים במעי הגס נפגעת‪.‬‬
‫ד ‪ .‬חלה פגיעה בתנועת השרירים בקיבה ‪.‬‬
‫‪ . 49‬נהוג לספק שתנן למנת המזון של בעלי חיים מעלי גירה כי‪-‬‬
‫א ‪ .‬השתנן עשיר בויטמין ‪.A‬‬
‫ב ‪ .‬השתנן נמס היטב במים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬השתנן מעודד העלאת גירה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬השתנן מנוצל על‪-‬ידי חיידקי הכרס כמקור לחנקן‪.‬‬
‫‪.51‬במערכת העיכול של כבשים ובקר מתעכלת גם תאית‪ .‬פירוק התאית נעשה ב –‬
‫ד ‪ .‬בכרס‪.‬‬
‫ג ‪ .‬במעי הדק‪.‬‬
‫ב ‪ .‬במעי הגס‪.‬‬
‫א ‪ .‬קיבת העלעלים‪.‬‬
‫‪ .52‬המזונות המרכיבים את סל המזונות שלנו‪ ,‬מורכבים מחומרים הדרושים לאספקת אנרגיה ומחומרים‬
‫המשמשים לבניין הגוף‪ .‬יוצא מכלל זה הסוכר הלבן‪ ,‬מפני שהוא מספק רק‪-‬‬
‫ד ‪ .‬מינרלים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬ויטמינים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬חומר לבניין רקמות‪.‬‬
‫א ‪ .‬אנרגיה‪.‬‬
‫‪ . 53‬ברדיו בישראל התפרסם כי כיום אנשים אוכלים פחות בשר וביצים ושותים פחות חלב ‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מרבים לאכול ירקות ולשתות מיצי פירות‪ .‬מהודעה זו אפשר להסיק כי בתפריט היום יש‪-‬‬
‫א ‪ .‬פחות חלבונים ושומנים‪ ,‬אך יותר תאית וסוכר‪.‬‬
‫ב ‪ .‬יותר חלבון ושומן‪ ,‬אך פחות תאית וסוכר‪.‬‬
‫ג ‪ .‬פחות ויטמינים ופחות מינרלים‪.‬‬
‫ד ‪ .‬יותר חומצות אמינו חיוניות ופחות שומנים בלתי רוויים‪.‬‬
‫‪ . 54‬מהו חילוף חומרים ( מטבוליזם ) בתא של יצור חי ?‬
‫א ‪ .‬פירוק והרכבה ( סינתזה ) של תרכובות באמצעות אנזימים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬קליטת חומרים מבחוץ והפרשת חומרים החוצה‪.‬‬
‫ג ‪ .‬העברת חומרים מומסים מריכוז גבוה לריכוז נמוך‪.‬‬
‫ד ‪ .‬העברה אקטיבית דרך קרומים בניגוד למפל הריכוזים‪.‬‬
‫‪ . 55‬חלבון מלא הוא חלבון‪:‬‬
‫א ‪ .‬שמקורו מהצומח‪.‬‬
‫ב ‪ .‬המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות‪.‬‬
‫ג ‪ .‬המצורף לשומן‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מקורו במזון החי בלבד‪.‬‬
‫‪ . 56‬הערך הביולוגי של חלבון נקבע על‪-‬ידי‪:‬‬
‫ג ‪ .‬סוג חומצות האמינו המרכיבות את החלבון‪.‬‬
‫א ‪ .‬אחוז החנקן בחלבון‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מספר חומצות האמינו המרכיבות את החלבון‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אחוז הזרחן בחלבון‪.‬‬
‫‪ . 57‬מי מבין התהליכים הבאים ייפגע במידה המעטה ביותר אם נקצר לאדם את הקיבה?‬
‫ג ‪ .‬ספיגת מים‪.‬‬
‫א ‪ .‬ספיגת חומצות אמינו‪.‬‬
‫ד ‪ .‬ספיגת שומנים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬ספיגת חד‪-‬סוכרים‪.‬‬
‫‪ . 58‬אם יכרתו לאדם חלק ניכר מהקיבה‪ ,‬הדבר ישפיע בעיקר על עיכול של‪:‬‬
‫ד ‪ .‬ויטמינים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬פחמימות‪.‬‬
‫ב ‪ .‬שומנים‪.‬‬
‫א ‪ .‬חלבונים‪.‬‬
‫‪ . 59‬תאי דופן הקיבה אינם נעכלים על‪-‬ידי מיצי הקיבה כי‪-‬‬
‫ג ‪ .‬אנזימי הקיבה מפרקים רק חלבון זר‪.‬‬
‫א ‪ .‬אנזימי הקיבה פעילים ב‪ pH -‬ניטרלי‪.‬‬
‫ד ‪ .‬בקיבה יש חיידקים המונעים זאת‪.‬‬
‫ב ‪ .‬פנים הקיבה מכוסה ריר‪.‬‬
‫‪ . 60‬ילד בן ‪ 10‬שראייתו הייתה תקינה כל השנים‪ ,‬מתלונן שאינו רואה היטב בחשיכה‪ .‬ההסבר לכך הוא‪:‬‬
‫ג ‪ .‬מחסור בויטמין ‪. A‬‬
‫א ‪ .‬תזונה לקוייה של מחסור בסידן‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מחסור בויטמין ‪. B‬‬
‫ב ‪ .‬מחסור בויטמין ‪. C‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪23‬‬
‫‪ . 61‬מה יקרה אם יחדירו לתריסריון מזון בעל ‪ pH‬בסיסי?‬
‫א ‪ .‬יופרש הורמון גסטרין מדופן הקיבה לדם‪.‬‬
‫ב ‪ .‬יופרש מיץ לבלב לתריסריון‪.‬‬
‫ג ‪ .‬יופרש הורמון סקרטין מדופן התריסריון לדם‪.‬‬
‫ד ‪ .‬לא יחול שינוי‪.‬‬
‫‪ . 62‬עיכול הוא תהליך שבו‪:‬‬
‫א ‪ .‬המזון הופך להיות מסיס במים‪.‬‬
‫ב ‪ .‬המזון נצרך על‪-‬ידי התאים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬המזון הופך לעיסה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬המזון נספג מהמעי לדם‪.‬‬
‫‪ . 63‬נתונות שתי דיאטות‪ :‬דיאטה א' מורכבת מפחמימות‪ ,‬ודיאטה ב' מורכבת מחלבונים‪ ,‬שומנים ומינרלים‪.‬‬
‫מאיזו דיאטה ניתן להתקיים זמן ממושך יותר?‬
‫ד ‪ .‬תלוי באדם‪.‬‬
‫ג ‪ .‬זמן דומה משתי הדיאטות‪.‬‬
‫ב ‪ .‬דיאטה ב' ‪.‬‬
‫א ‪ .‬דיאטה א' ‪.‬‬
‫‪ . 64‬מנעו הפרשת מיצי עיכול למעי של חיות מעבדה‪ ,‬והכניסו למעי שלהם תערובת של פחמימות‪ .‬סביר להניח‬
‫ש‪-‬‬
‫א ‪ .‬כל הפחמימות ייספגו במעי אם נטחן אותן קודם‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אף סוג מהפחמימות לא ייספג‪.‬‬
‫ג ‪ .‬רק עמילן ייספג‪.‬‬
‫ד ‪ .‬רק חד‪-‬סוכרים ייספגו במעי‪.‬‬
‫‪ . 65‬זמן קצר לאחר ארוחה עשירה בגלוקוז ‪ ,‬נלקחו מאדם בריא ‪ 2‬דגימות דם‪ :‬בדגימה א' נלקח דם מהווריד‬
‫המוביל מהמעי הדק לכבד‪ ,‬ובדגימה ב' נלקח דם מהווריד המוביל דם מהכבד ללב‪.‬‬
‫סביר להניח ש‪-‬‬
‫א ‪ .‬בדגימה א' יש ריכוז גבוה יותר של גלוקוז מאשר בדגימה ב' ‪.‬‬
‫ב ‪ .‬בדגימה ב' יש ריכוז גבוה יותר של גלוקוז מאשר בדגימה א' ‪.‬‬
‫ג ‪ .‬בשתי הדגימות ריכוז הגלוקוז זהה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬בשתי הדגימות אין גלוקוז ‪.‬‬
‫‪ . 65‬בקבוצה של חיות מעבדה סגרו את המעבר בין הכבד לכיס המרה‪ .‬בבדיקת צואה שנלקחה מהקבוצה‬
‫שעברה טיפול‪ ,‬בהשוואה לבדיקת צואה מקבוצה שלא עברה את הטיפול( קבוצת בקורת) ‪ ,‬נמצא ש –‬
‫ג ‪ .‬כמות פחמימות גבוהה יותר‪.‬‬
‫א ‪ .‬כמות שומנים גבוהה יותר‪.‬‬
‫ד ‪ .‬לא יהיו הבדלים בהרכב הצואה בין שתי הקבוצות‪.‬‬
‫ב ‪ .‬כמות חלבונים גבוהה יותר‪.‬‬
‫הזנה בצמח פוטוסינתזה שאלות ותשובות לחזרה‬
‫‪ .1‬ענפי אלודיאה (צמח מים ירוק) פולטים בועות גז בשעת ביצוע הפוטוסינתזה‪ .‬אם ריכוז ה ‪ CO2‬במים אינו גורם‬
‫מגביל‪ ,‬הרי יש לצפות לכך שאם מעלים את הטמפרטורה מ‪ -20‬מעלות ל‪ -30‬מעלות (וכל יתר התנאים הם ללא שינוי) ‪-‬‬
‫נוכל לראות ש‪:‬‬
‫א‪ .‬תחול הגברה רבה במספר בועות הגז כאשר עוצמת האור גבוהה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חתול הגברה רבה במספר בועות הגז כאשר עוצמת האור נמוכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תחול הגברה במספר בועות הגז ללא קשר לעוצמת האור‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא יחול שינוי משמעותי בשיעור פליטת בועות הגז‪.‬‬
‫‪ .2‬עליו הירוקים של צמח שלם כוסו בנייר כסף‪ ,‬כך שהיו בחושך‪ .‬אחרי מספר ימים נמצא שאין בהם‬
‫עמילן‪ .‬מהו ההסבר הטוב ביותר לכך?‬
‫א‪.‬העמילן נעלם כתוצאה מתהליך הנשימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬האנזימים ההופכים גלוקוזה לעמילן אינם פועלים בחושך‪.‬‬
‫ג‪ .‬בלי אור לא נוצר כלורופיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬גם באור אין עמילן בעלים‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪24‬‬
‫‪ .3‬מולקולת הסוכר שבסלק הסוכר מכילה אטומי פחמן‪ ,‬חמצן ומימן‪ .‬מהו המקור של אטומי יסודות אלה?‬
‫א‪ .‬מקור שלושתם באוויר‪.‬‬
‫ב‪.‬מקור הפחמן וחמצן באוויר וזה של המימן במים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקור החמצן באוויר וזה של הפחמן והמימן במים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקור הפחמן באוויר וזה של החמצן והמימן במים‪.‬‬
‫‪ .4‬בזמנו של פריסטלי חשבו שתפקידו העיקרי של תהליך הפוטוסינתזה הוא 'טיהור האוויר'‪ .‬כיום אנו‬
‫יודעים‪ ,‬שחשיבותה העיקרית של הפוטוסינתזה –‬
‫א‪ .‬בהפיכת אנרגיה של אור לאנרגית קשר כימי‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשמירה על רמה גבוהה של ‪ CO2‬באטמוספרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשחרור חמצן על‪-‬ידי פיצול מולקולות מים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בביטול תוצאות תהליך הנשימה‪.‬‬
‫‪ .5‬גידלו צמחים בשתי חממות סגורות‪ .‬לחממה א הזרימו פחמן דו‪-‬חמצני מסומן ( ‪ ,2O18(C‬בחממה ב' השקו במים‬
‫מסומנים ( ‪ . (H218O‬באיזו משתי החממות נמצא יותר גלוקוז מסומן ‪ 18O‬לאחר ‪ 24‬שעות?‬
‫א‪ .‬בחממה א'‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחממה ב'‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשתי החממות א' ב' באותה מידה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחממה ב' בשעת החושך‪.‬‬
‫‪ .6‬איזה מבין המנגנונים הבאים איננו קשור בהתאמת צמחים לחיים ביבשה דווקא?‬
‫א‪ .‬התפתחות מערכת לביצוע פוטוסינתזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפתחות מערכת הובלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיום רקמות תמיכה‪.‬‬
‫ד‪ .‬קוטיקולה עבה‪.‬‬
‫‪ .7‬הרכב האטמוספרה היה משתנה אילו הצמחים היו מפסיקים להטמיע‪ .‬שינוי מתבטא כך‪:‬‬
‫א‪ .‬אחוז החמצן היה יורד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחוז החנקן היה עולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחוז הפחמן הדו‪-‬חמצני היה יורד‪.‬‬
‫ד‪ .‬אחוז אדי המים היה עולה‪.‬‬
‫‪ .8‬ריאקצית האור בפוטוסינתזה יכולה להתבצע ללא נוכחות ‪-‬‬
‫א‪ .‬מים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אנרגיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כלורופיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫‪ .9‬פוטוסינתזה איננה מתרחשת בתאים של ‪-‬‬
‫א‪ .‬פרי המלפפון‪.‬‬
‫ב‪ .‬שרכים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כרוב אדום‪.‬‬
‫ד‪ .‬פטריות‪.‬‬
‫‪ .10‬אם מאירים תמיסת כלורופיל באור כחול‪ ,‬נראית התמיסה אדומה‪ .‬בתופעה זו יש עדות לכך כי‪:‬‬
‫א‪ .‬כלורופיל ‪ a‬קולט אור אדום‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלורופיל ‪ a‬גם קולט וגם פולט אנרגיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אור ירוק מכיל גם אור אדום‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש קצת אור אדום באור כחול‪.‬‬
‫‪ .11‬גופיפים זעירים‪ ,‬דמויי דיסקוס‪ ,‬הקרויים גראנה‪ ,‬מצויים ב‪-‬‬
‫א‪ .‬מיטוכונדריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בועיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כלורופלסטים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ציטופלסמה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪25‬‬
‫‪ .12‬ספקטרום הבליעה של הכלורופיל מכיל את רוב הכחול‪ ,‬הסגול והאדום‪ .‬אם נעביר אור אדום דרך תמיסת כלורופיל‬
‫ולאחריה דרך מנסרה‪:‬‬
‫א‪ .‬לא יעבור כל אור דרך המנסרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יופיע מעבר למנסרה‪ ,‬פס אדום‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל הצבעים פרט לאדום ולכחול יופיעו בספקטרום‪.‬‬
‫ד‪ .‬פס ירוק יופיע בספקטרום‪.‬‬
‫‪ .13‬באטמוספרה הקדומה של כדור הארץ היה אחוז החמצן אפסי‪ ,‬כיום יש באטמוספרה כ‪ -20%‬חמצן‪.‬‬
‫מהי ההשערה המקובלת כיום על מקורו של החמצן?‬
‫א‪ .‬מחמצון מתכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפירוק פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהתפרקות מינרלים‪.‬‬
‫‪ .14‬צמחים אינם מסוגלים לצמוח בעומק רב יותר מ‪ -20‬מטר מתחת לפני הים מחמת –‬
‫א‪ .‬מחסור בפחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחסור ביסודות מזינים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחסור באור בעל אורך גל מתאים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לחץ רב מדי‪.‬‬
‫‪ .15‬איזה איזוטופ מבין הבאים עשוי לשמש במחקר ריאקצית החושך בפוטוסינתזה?‬
‫א‪ .‬מימן ‪.3‬‬
‫ב‪ .‬גופרית ‪.35‬‬
‫ג‪ .‬פחמן ‪.14‬‬
‫ד‪ .‬חמצן ‪.18‬‬
‫‪ .16‬אם נשים תמיסת כלורופיל בין מקור האור לבין המנסרה –‬
‫א‪ .‬הפס הירוק שבספקטרום יראה שחור‪ ,‬כי הכלורופיל בולע אור ירוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬פס ירוק יופיע בספקטרום‪ ,‬כי הכלורופיל מעביר אור ירוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין לומר בוודאות מה יקרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬פס אדום ופס סגול יופיעו בספקטרום‪.‬‬
‫‪ .17‬התפקיד העיקרי של הפוטוסינתזה הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬פרוק מולקולות המים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניצול פחמן‪-‬דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ג‪ .‬יצירת אט"פ‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפיכת אנרגית קרינה לאנרגיה כימית‪.‬‬
‫‪ .18‬בציור שלהלן אחד העקומים מתאר את השתנות אחוז החמצן באוויר מעל שדה צמחים ‪,‬במשך יממה‪,‬‬
‫איזהו ?‬
‫א‪ .‬א‬
‫ב‪ .‬ב‬
‫ג‪ .‬ג‬
‫ד‪ .‬ד‬
‫אחוז החמצן באוויר‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫שעות היממה‬
‫‪24‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫ד‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫עמוד ‪26‬‬
‫‪ .19‬חוקר בשם וון‪-‬ניל חקר חיידקים פוטוסינתטיים החיים בסביבה המכילה מימן גפריתי (‪ .(H2S‬תוצר הלוואי של‬
‫הפוטוסינתזה בחיידקים אלה היא גפרית ולא חמצן‪ .‬על‪-‬סמך ממצא זה שער החוקר שמקור החמצן הנפלט בפוטוסינתזה‬
‫של צמחים עילאיים הינו במים ולא ב‪ , CO2 -‬כפי שהיו סבורים באותו זמן‪ .‬איזה מבין המשפטים הבאים תומך‬
‫בהשערה זו?‬
‫א‪ .‬הינו גז וגם ‪ H2O‬יכול להופיע בצורה גזית‪.‬‬
‫ב‪ .‬אילו מקור החמצן היה ב ‪ CO2‬צריך היה להתקבל חמצן חופשי גם כתוצר בפוטוסינתזה של החיידקים‪.‬‬
‫ג‪ H2S .‬הינו רעל לצמחים עילאיים ולכן אי‪-‬אפשר להקיש מהתהליך האופיני לחיידקים על צמחים עילאיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬גם אצל חיידקים פוטסינתטיים וגם אצל צמחים עילאיים מקור האנרגיה הראשוני הינו אור השמש‪.‬‬
‫‪ .20‬ניתן להעלות את שיעור הפוטוסינתזה בצמחי‪-‬מים‪ ,‬הגדלים בכלי זכוכית בתנאי תאורה וטמפרטורה‬
‫קבועים‪ ,‬על‪-‬ידי‪:‬‬
‫א‪ .‬כיסוי הכלי בלוח זכוכית ירוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדלת ריכוז ‪ - CO2‬במים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקטנת ריכוז המגנזיום במים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקטנת ריכוז החמצן במים‪.‬‬
‫‪ .21‬איזה מבין היסודות או התרכובות שלהלן קולט צמח ירוק מהאוויר?‬
‫א‪ .‬חמצן ופחמן דו חמצני‪.‬‬
‫ב‪ .‬חמצן ותחמוצות חנקן‪.‬‬
‫ג‪ .‬תרכובות חנקן‪.‬‬
‫ד‪ .‬פחמן דו‪-‬חמצני בלבד‪.‬‬
‫‪ .22‬להלן רשימה של יצורים‪ ,‬איזה מהם יפגע פחות אם תרד מאד רמת החמצן באוויר ?‬
‫א‪ .‬דג‪.‬‬
‫ב‪ .‬יונק‪.‬‬
‫ג‪ .‬אצה ירוקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חרק‪.‬‬
‫‪ .23‬ידוע כי בתהליך הנשימה נפלט לאטמוספרה פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬בכל זאת ריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫באטמוספרה נשאר קבוע פחות או יותר‪ ,‬כי הוא‪-‬‬
‫א‪ .‬נצרך בפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתפרק באור‪.‬‬
‫ג‪ .‬נלכד בגופותיהם של יצורים מתים‪.‬‬
‫ד‪ .‬משמש להרכבת סלעי גיר‪.‬‬
‫‪ .24‬בצהרי יום שרב מואט קצב הפוטוסינתזה כי‪:‬‬
‫א‪ .‬מחסור במים בתאי העלה מונע את פעילות האנזימים‪.‬‬
‫ב‪ .‬סגירת הפיוניות עקב ירידת הטורגור מונעת קליטת ‪ CO2‬בחללים הבין תאיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיעור הנשימה מוגבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬עוצמת האור עוברת את האופטימום ומעכבת את התהליך‪.‬‬
‫‪ .25‬איזה תכונות משותפות לתסיסה ולפוטוסינתזה?‬
‫א‪ .‬פליטת חמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינוי אנרגטי במולקולות המשתתפות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יכולת להתבצע בהעדר חמצן‪.‬‬
‫ד‪ .‬התרחשות בכלורופלסטים‪.‬‬
‫‪ .26‬נניח שבעל חיים רב‪-‬תאי מתחיל פתאום לבצע פוטוסינתזה‪ .‬אילו מבין מערכות גופו תהיינה מעכשיו‬
‫פחות שימושיות?‬
‫א‪ .‬עיכול ‪.‬‬
‫ב‪ .‬עצבים והפרשה פנימית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלד והפרשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬נשימה ותובלה‪.‬‬
‫‪ .27‬היכן נוצר עיקר המזון האורגני הנאגר בפקעת תפוח האדמה?‬
‫א‪ .‬בקרקע שבה מצויה הפקעת‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשורשי תפוח‪-‬האדמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בגבעול של תפוח‪-‬אדמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בעלים של תפוח האדמה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪27‬‬
‫‪ .28‬שתי השאלות הבאות מתייחסות למידע הבא‪ :‬מספר תלמידים לקחו בקבוק גדול שמחזיקים בו‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬מים מזוקקים‪ .‬הכניסו בו קצת אדמה‪ ,‬צמחי מים ירוקים‪ ,‬מספר חלזונות ומספר דגים קטנים‪.‬‬
‫מלאו ‪ 2/3‬מחלל הבקבוק במים‪ ,‬את היתר מלאו באוויר וסגרו אותו הרמטית‪ .‬בקבוק הוחזק ליד חלון‬
‫המעבדה‪ .‬כעבור שלושה חודשים היו כל היצורים בבקבוק בריאים ושלמים‪.‬‬
‫להלן ארבעה משפטים המתארים את שהתרחש בבקבוק‪,‬איזה מהם א י נ ו נכון?‬
‫א‪ .‬במשך שלושת החודשים לא הייתה אספקת אנרגיה ממקור חיצוני‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתום שלושת החודשים הכיל האוויר בבקבוק גם ‪ O2‬וגם ‪.CO2‬‬
‫ג‪ .‬במשך שלושת החודשים חלק מהאטומים של המים הפכו להיות חלק ממולקולות אורגניות‪.‬‬
‫ד‪ .‬במשך שלושת החודשים הייתה העברת אנרגיה פוטנציאלית מאורגניזם לאורגניזם‪.‬‬
‫‪ .29‬האם צרכו צמחי המים חמצן בתנאים הנ"ל?‬
‫א‪ .‬לא‪ ,‬הם רק פלטו חמצן ולא צרכו אותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬הם צרכו חמצן בעת הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬הם צרכו חמצן בעת הפקת האנרגיה מחומרי מזון אורגניים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כן‪ ,‬אך רק באותן השעות שלא ביצעו פוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ .30‬שתי השאלות הבאות מתייחסות למידע הבא‪ :‬חוקר חתך דסקיות בקוטר של ‪ 2‬ס"מ מעלים ירוקים‪,‬‬
‫שאותם הוריד מצמח ששהה במשך שבוע בחושך‪ .‬הוא שם את הדסקיות צפות על גבי תמיסת‬
‫גלוקוזה בתוך כלי זכוכית‪ ,‬והחזיר את הכלים לחדר חשוך למשך שלושה ימים נוספים‪ .‬בתום תקופה‬
‫זו הוא ערך בדסקיות העלים בדיקת יוד‪ .‬התוצאות היו‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא לא מצא עמילן ‪ -‬כי העלים היו כל הזמן בחושך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא לא מצא עמילן ‪ -‬כי חלקי עלים אינם מסוגלים לבצע פוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוא מצא עמילן ‪ -‬כי לשם יצירת עמילן בתאים הנ"ל אין צורך באור‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוא מצא עמילן ‪ -‬כי עמילן נאגר בעלים עוד מלפני התחלת הניסוי‪.‬‬
‫‪ .31‬מה לפי דעתך חשוב שהחוקר יבדוק בניסוי המתואר לפני ביצועו?‬
‫א‪ .‬כדאי לערוך בדיקת יוד בדסקיות אחרות מאותם העלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדאי לבדוק את עוצמת הפוטוסינתזה בעלי הצמח הנבדק בתנאים רגילים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדאי לבדוק כמה עמילן ליממה יוצר צמח זה משטח עלים מסוים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כדאי לבדוק מהן ריכוז הגלוקוזה בעלים אלה בשעת הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ .32‬היצרנות הראשונית של סביבה מימית היא מידת הניצול של אנרגיית השמש ליצירת תרכובות‬
‫אורגניות בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬מהו המדד המתאים ביותר לבדיקת תהליך זה?‬
‫א‪ .‬עליית כמות האור במים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליית כמות החמצן במים‪.‬‬
‫ג‪ .‬עליית טמפרטורת המים‪.‬‬
‫ד‪ .‬עליית כמות הפחמן הדו‪-‬חמצני במים‪.‬‬
‫‪ .33‬איזה מן התהליכים הבאים מתרחש בשלב 'החושך' בפוטוסינתזה?‬
‫א‪ .‬משתחרר חמצן ‪.‬‬
‫ב‪ .‬אנרגיית אור נבלעת‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוצר ‪.2NADH‬‬
‫ד‪ .‬נקלט ‪CO2‬‬
‫‪ .34‬חיידקים הטרוטרופים מסוימים מתרכזים ליד אצה ירוקה המוארת באור אדום יותר מאשר ליד אצה המוארת באור‬
‫ירוק‪ .‬קרוב לוודאי שהסיבה לכך היא‪:‬‬
‫א‪ .‬האור הירוק גורם להורדת שיעור פעולתם של האנזימים בחיידקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬האור האדום קוטל את האצה ומגדיל על ידי כך את אספקת המזון לחיידקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬באור האדום משחררת האצה יותר חמצן מאשר באור הירוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬החיידקים מסוגלים לנצל את האנרגיה של האור האדום אבל לא את זו של הירוק‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪28‬‬
‫‪ .35‬שתי השאלות הבאות מתייחסות לציור הבא‪:‬‬
‫צמח מים שהיה נתון בכלי שהכיל מים‪ ,‬היה חשוף לאור ‪,‬שעוצמתו הלכה וגברה‪ ,‬במשך מספר דקות‪.‬‬
‫מנו את מספר בועות החמצן שנפלטו מן הצמח‪ ,‬בהפסקות קבועות במשך דקה אחת‪ .‬התוצאות‬
‫מתוארות בעקום‪:‬‬
‫מספר הבועות‬
‫עוצמת האור‬
‫מספר הבועות שנפלטו מהצמח ‪:‬‬
‫א‪ .‬נמצא ביחס ישר לעוצמת האור כל הניסוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרם לעוצמת האור שתגדל במשך הניסוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלך וקטן במשך הניסוי‪.‬‬
‫ד‪ .‬היה מותאם לעוצמת האור רובו של הניסוי‪.‬‬
‫‪ .36‬פליטת בועות חמצן היא סימן יעיל למדידת עוצמת ה‪-‬‬
‫א‪ .‬נשימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬צמיחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חילוף חומרים‪.‬‬
‫‪ .37‬איזה מהשינויים הסביבתיים הבאים יגרום לעליה בשיעור הפוטוסינתזה בצמחי שעועית?‬
‫א‪ .‬ירידה בטמפרטורה ל‪ -15‬מעלות צלסיוס‬
‫ב‪ .‬עליה בעוצמת האור הירוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬עליה בריכוז החמצן באוויר‪.‬‬
‫ד‪ .‬עליה בריכוז ה ‪ - CO2‬באוויר‪.‬‬
‫‪ .38‬האנרגיה שבקרינת השמש מנוצלת בתהליך הפוטוסינתזה לשם ‪:‬‬
‫א‪ .‬הפיכת סוכר לעמילן‪.‬‬
‫ב‪ .‬קליטת פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמקור אנרגיה לנשימת הצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬פירוק מולקולות מים או‪ ...‬כמקור אנרגיה ליצירת ‪ ATP‬ו‪. NADPH -‬‬
‫‪ .39‬בבדיקה של בליעת האור על‪-‬ידי כלורופיל נמצא שהוא בולע בתחומים של האדום והכחול‪ .‬מה משתמע מממצא זה?‬
‫א‪ .‬הכלורופיל עשוי לשנות את צבעו לאדום או לכחול לפי הצבע הנבלע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכלורופיל עשוי לשחרר חמצן רק כשמאירים אותו באור אדום או באור כחול‪.‬‬
‫ג‪ .‬האור האדום והאור הכחול עשויים להיות מנוצלים בפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬האור הירוק איננו מנוצל בתהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ .40‬לתהליך הפוטוסינתזה חשיבות גדולה ביותר לקיום החיים על פני כדור‪-‬הארץ‪ ,‬מכיוון שבו‪:‬‬
‫א‪ .‬מתקבל חומר שהוא תוצאת פירוק מולקולת המים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקלט הפחמן הדו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ג‪ .‬הופכת אנרגיית אור לאנרגיה כימית‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתקיימים כל התהליכים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .41‬איזה מבין השינויים הבאים יגרום להגדלת שיעור הפוטוסינתזה של צמח הגדל בתנאי טמפרטורה של ‪ 25‬מעלות?‬
‫א‪ .‬הגדלת ריכוז ה ‪ - CO2‬באוויר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדלת ריכוז החמצן באוויר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הורדת הטמפרטורה ל‪ -18‬מעלות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגדלת עוצמת הקרינה הירוקה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪29‬‬
‫‪ .42‬בזמן שהם מבצעים פוטוסינתזה מאבדים צמחי היבשה בדרך כלל אדי מים מתוך העלים לאוויר‪ .‬זה קורה כי‪:‬‬
‫א‪ .‬איבוד מים גורם לקירור העלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עודף מים היה גורם לעיכוב הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מים נוצרים כחומר פסולת של תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפיוניות פתוחות ומאפשרות דיפוזיה של גזים‪.‬‬
‫‪ .43‬מגרגר חיטה שנזרע התפתח צמח‪ ,‬ועליו הבשילו ‪ 100‬גרגרי חיטה‪.‬מהם המקורות העיקריים של החומר שנוסף?‬
‫א‪ .‬מינרלים שנקלטו מהקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מים ומינרלים שנקלטו מהקרקע וחמצן שנקלט מהאוויר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פחמן דו‪-‬חמצני שנקלט מהאוויר‪ ,‬מים ומינרלים שנקלטו מהקרקע‪.‬‬
‫ד‪ .‬מינרלים‪ ,‬מים ותרכובות אורגניות שנקלטו מהקרקע‪.‬‬
‫‪ .43‬בתנאים מסוימים שעור הפוטוסינתזה עשוי להיות מושפע מ"גורם מגביל"‪ .‬איזה מהמשפטים הבאים נכון?‬
‫א‪ .‬רק ריכוז ה ‪ CO2‬באוויר עשוי להיות "גורם מגביל"‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק הטמפרטורה עשויה להיות "גורם מגביל"‪.‬‬
‫ג‪ .‬ר ק עוצמת האור עשויה להיות "גורם מגביל"‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל אחד מהגורמים האלה עשוי להיות "גורם מגביל"‪.‬‬
‫‪ .44‬מקורו של העמילן שבפקעת תפוח אדמה בתרכובות פשוטות יותר הנוצרות ‪... :‬‬
‫היכן נוצר עיקר המזון האורגני הנאגר בפקעת תפוח האדמה ?‬
‫א‪ .‬בקרקע שבה מצויה הפקעת‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשורשי תפוח‪-‬האדמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בגבעול של תפוח האדמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בעלים של תפוח האדמה‪.‬‬
‫‪ .45‬מהו המסלול שעוברת מולקולת חמצן הנוצרת בתהליך הפוטוסינתזה עד הגיעה אל מחוץ לעלה?‬
‫א‪ .‬ציטופלסמה ‪ -‬כלורופלסט ‪ -‬חלל בין‪-‬תאי ‪ -‬פיונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלורופלסט ‪ -‬ציטופלסמה ‪ -‬חלל בין‪-‬תאי ‪ -‬פיונית‪.‬‬
‫ג‪ .‬כלורופלסט ‪ -‬חלל בין‪-‬תאי ‪ -‬ציטופלסמה ‪-‬פיונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬ציטופלסמה ‪ -‬חלל בין‪-‬תאי‪ -‬עצה ‪ -‬פיונית‪.‬‬
‫‪ .46‬פחמן דו‪-‬חמצני נכנס לעלה כי‪:‬‬
‫א‪ .‬ריכוזו באוויר החיצוני גבוה מריכוזו בעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא נשאב על‪-‬ידי תנועת תאי הפיוניות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוא דרוש לפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ריכוזו באוויר החיצוני גבוה מריכוז החמצן בעלה‪.‬‬
‫‪ .47‬הצמח הירוק נושם ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬אך מבצע פוטוסינתזה רק בשעות האור‪:‬‬
‫א‪ .‬לכן פולט הצמח‪ ,‬ביממה שלמה‪ ,‬יותר פחמן דו חמצני מאשר חמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬פולט הצמח‪ ,‬ביממה שלמה‪ ,‬יותר חמצן מאשר פחמן דו חמצני‪.‬‬
‫ג‪ .‬תשובה ב' נכונה רק כאשר הלילה קר מאוד והנשימה מואטת‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובה א' נכונה רק אם הצמח מצוי בשלבי גדילה ונשימתו מוגברת‪.‬‬
‫‪ .48‬מגדלים צמחי תירס צעירים בבית זכוכית בתנאים מיטביים של קרקע‪ ,‬טמפרטורה ומים‪ .‬באיזה מבין‬
‫הבאים ניתן להגדיל את עוצמת הפוטוסינתזה בצמחים אלה?‬
‫א‪ .‬על ידי ריסוס ב‪.ATP -‬‬
‫ב‪ .‬על ידי הגדלת אחוז החמצן באוויר‪.‬‬
‫ג‪ .‬על ידי הגדלת אחוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באוויר‪.‬‬
‫ד‪ .‬על ידי הגדלת אחוז אדי המים באוויר‪.‬‬
‫האמצעים‬
‫‪ .49‬איזה היגד מתאר את ההבדל בין פוטוסינתזה לנשימה?‬
‫א‪ .‬בפוטוסינתזה משתחרר פחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬ובנשימה מתפרקות תרכובות אורגניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בפוטוסינתזה נאגרת אנרגיה בפחמימות‪ ,‬בנשימה משתחררת אנרגיה מפחמימות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפוטוסינתזה מתבצעת רק באור‪,‬מתבצעת רק בחושך‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפוטוסינתזה מתבצעת רק בצמחים‪ ,‬והנשימה מתבצעת רק בבעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪30‬‬
‫‪ .50‬חוקר מדד את ריכוז החמצן שבמים מתוך בריכה שבה צמחית מים תת‪-‬מימית צפופה‪ ,‬ומצא ריכוזים שונים בשעות‬
‫שונות של היממה‪ .‬מתי‪ ,‬לפי דעתך‪ ,‬הוא מצא את הריכוז הגבוה ביותר?‬
‫א‪ .‬בשעת שתיים אחרי הצהרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחצות הלילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשעה חמש לפנות בוקר‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשעה תשע לפני הצהרים‪.‬‬
‫‪ .51‬חוקר מצא מין חדש של יצורים חד‪-‬תאיים‪ .‬החוקר קבע שיצורים אלה הם אוטוטרופיים‪ .‬על סמך מה רשאי היה‬
‫לקבוע זאת?‬
‫א‪ .‬חד‪-‬תאיים מסוימים אינם צורכים אנרגיה כימית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצליחו לבודד מאותם חד‪-‬תאיים אנזימים שגורמים לחמצון גלוקוזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את אותם יצורים כשהם מתנועעים במים באופן עצמאי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצליחו לגדלם בתמיסת מלחים‪ ,‬בכלי פתוח ומואר‪.‬‬
‫‪ .52‬ב'ריאקציית האור' בפוטוסינתזה‪ ,‬אנרגיית האור‪:‬‬
‫א‪ .‬נקלטת על‪-‬ידי הכלורופיל והופכת לאנרגיה כימית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נלכדת בכלורופיל והופכת לתרכובות תלת‪-‬פחמניות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנוצלת לסינתזה של חלבונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬משמשת לחמצון תרכובות תלת‪-‬פחמניות‪.‬‬
‫‪ .53‬אצות‪-‬ים מ סוימות‪ ,‬החיות מתחת לפני המים‪ ,‬מכילות פיגמנטים בצבע אדום או חום‪ .‬לפיגמנטים אלה ערך‬
‫הסתגלותי כי הם‪:‬‬
‫א‪ .‬משמשים להסוואת האצות‪ ,‬ומשום כך מהווים אמצעי‪-‬הגנה עליהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬משמשים תחליף לכלורופיל בתהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחזירים גלי‪-‬חום ומונעים התחממות‪-‬יתר‪.‬‬
‫ד‪ .‬בולעים אור באורכי גל שאינם נבלעים על‪-‬ידי הכלורופיל‪.‬‬
‫‪ .54‬א יזה מבין המשפטים הבאים מתאר תהליך התומך בהשקפה שמקור החמצן המשתחרר בתהליך הפוטוסינתזה הוא‬
‫במים?‬
‫א‪ .‬חיידקים מסוימים מסוגלים ליצור פחמימות‪ ,‬מים וגופרית מפחמן דו‪-‬חמצני ו‪.-H2S‬‬
‫ב‪ .‬כלורופלסטים מבודדים בתמיסה מימית ובנוכחות מקבל מימנים משחררים חמצן חופשי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם מספקים לצמח המבצע פוטוסינתזה מים שהחמצן בהם ‪ ,O 18‬משתחרר כתוצאה מהתהליך ‪.O18‬‬
‫ד‪ .‬א ‪ +‬ב ‪ +‬ג‪.‬‬
‫‪ .55‬חתכו ‪ 50‬דיסקיות בקוטר של ‪ 1‬ס"מ מעלי חמניה בשעה ‪ 4‬בבוקר (דיסקיות קבוצה א')‪ .‬חזרו על הפעולה בשעה ‪ 4‬אחר‬
‫הצהרים (קבוצה ב') ושוב בשעה ‪ 4‬בבוקר למחרת (קבוצה ג')‪ .‬ייבשו את הדיסקיות בתנור בחום של ‪ 105‬מעלות צלזיוס‪,‬‬
‫ושקלו אותן‪ .‬נמצא ש‪:‬‬
‫א‪.‬לקבוצה ב' היה המשקל היבש הגבוה ביותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקבוצה ג' היה המשקל היבש הגבוה ביותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬לקבוצה א' היה המשקל הנמוך ביותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקבוצה א' היה המשקל הגבוה ביותר‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪31‬‬
‫רבייה‬
‫נושא בחירה לתלמידי ‪ 5‬יח"ל‪ ,‬כ‪ 35 -‬שעות לימוד‬
‫מבוא‬
‫אחד ממאפייני החיים הוא כושר הרבייה של היצורים (האורגניזמים) החיים‪ .‬הרבייה מבטיחה את המשך קיום‬
‫המין‪.‬‬
‫פרק זה עוסק בעקרונות‪ ,‬בתופעות ובתהליכים המאפיינים את הרבייה ביצורים חיים‪ ,‬תוך הדגשת הקשר בין‬
‫הרבייה לבין המערכת התורשתית והתאמת מערכות הרבייה לתנאי יבשה (ללא התייחסות נרחבת להתנהגויות‬
‫הקשורות לרבייה)‪.‬‬
‫מבט על‬
‫הרבייה מאפיינת את כל צורות החיים‪ ,‬ובה מותנית המשכיות המין (‪ .)species‬בתאיהם של כל היצורים יש‬
‫חומר תורשתי בעל יכולת שכפול‪ ,‬המועבר בדייקנות מדור תאים אחד לבא אחריו בעת חלוקת התא (מיטוזה)‪.‬‬
‫קיימות שתי צורות רבייה‪ :‬אל‪-‬זוויגית (אל‪-‬מינית או וגטטיבית) וזוויגית (מינית)‪ .‬ישנם יצורים שבהם‬
‫מתקיימות שתי צורות הרבייה‪.‬‬
‫ברבייה אל‪-‬זוויגית (אל‪-‬מינית) מתקבלים מהורה יחיד צאצאים הנושאים חומר תורשתי הזהה ברוב המקרים‬
‫לזה של הפרט שממנו נוצרו‪ .‬לרבייה אל‪-‬זוויגית יש יתרון בתנאי סביבה יציבים‪ ,‬ויש לה יישומים רבים‬
‫בחקלאות‪.‬‬
‫ברבייה זוויגית (מינית) ביצורים דיפלואידים מתקיימת חלוקת הפחתה (מיוזה) ונוצרים תאי זוויג (תאי מין –‬
‫גמטות) הפלואידים‪ .‬בתהליך ההפריה מתקבל תא דיפלואידי (זיגוטה)‪ .‬הצאצאים ברבייה זוויגית נוצרים‬
‫מהתלכדות של שני תאי זוויג הפלואידים (בדרך כלל זכרי ונקבי)‪ ,‬המכילים מידע תורשתי שונה‪ ,‬ומתקבלים‬
‫אצלם צירופים חדשים של גנים המתבטאים בתכונות שונות‪ .‬לשונות בקרב צאצאי הרבייה הזוויגית יש יתרון‬
‫בתנאי סביבה משתנים‪ ,‬והיא מהווה "חומר גלם" לברירה הטבעית‪.‬‬
‫ביצורים רב‪-‬תאיים‪ ,‬שבהם קיימת רבייה זוויגית‪ ,‬קיימת מערכת רבייה הבנויה מאיברים שבהם נוצרים תאי‬
‫הזוויג ולעתי ם גם מאיברים שבאמצעותם תאי הזוויג נפגשים‪ .‬תאי הזוויג הנקביים הם בדרך כלל נייחים‪ ,‬ואילו‬
‫תאי הזוויג הזכריים הם בדרך כלל ניידים‪ .‬בכל היצורים ההפריה יכולה להתרחש רק בסביבה שבה קיימים‬
‫תנאי לחות המתאימים לקיום תאי הרבייה‪ ,‬לתנועתם ולמפגש ביניהם‪.‬‬
‫המבנה והתפקוד של מערכות הרבייה ביצורים השונים מותאמים לתנאי החיים בסביבתם‪ .‬אפשר להבחין‪ ,‬בבעלי‬
‫חיים ובצמחים‪ ,‬בכיוון התפתחות אבולוציוני דומה של מערכות הרבייה‪ ,‬כיוון של התאמה לחיים ביבשה תוך‬
‫שמירה על סביבה לחה לתאי הזוויג ולהתפתחות העובר‪ .‬ברוב היצורים המותאמים לחיים ביבשה מתקיימת‬
‫הפריה פנימית‪ ,‬המאפשרת מפגש של תאי הזוויג החשופים בסביבה לחה המוגנת מפני התייבשות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫קיימים מבנים ואיברים (כגון ביצה‪ ,‬רחם וקרומי עובר בבעלי חיים‪ ,‬ביצית ושחלה בצמחים)‪ ,‬המשמשים להגנה‬
‫על העובר המתפתח גם מפני היובש‪ .‬ביצורים רב‪-‬תאיים התפתחות הזיגוטה ליצור רב‪-‬תאי כרוכה בחלוקת‬
‫תאים‪ ,‬בגדילה ובהתמיינות של תאים ליצירת רקמות ואיברים‪.‬‬
‫תהליך הרבייה ביצורים מוסדר באמצעות מנגנוני ויסות ותקשורת בתוך היצור‪ ,‬בין הזוויגים ובין היצור‬
‫לסביבתו‪ .‬לתקשורת בין הזוויגים תפקיד חשוב ברבייה זוויגית‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪32‬‬
‫ליצורים בטבע ישנן אסטרטגיות שונות ומגוונות באשר למספר הצאצאים ולהשקעה בגידולם‪ .‬ישנם שמעמידים‬
‫צאצאים רבים מאוד אך משקיעים מעט בגידול (למשל זבובים)‪ ,‬וישנם יצורים שיש להם מעט צאצאים והם‬
‫משקיעים הרבה מאוד בגידולם (למשל נשרים)‪ .‬בכל האסטרטגיות מספר הצאצאים שהיצורים מעמידים רב‬
‫יותר ממספר הצאצאים ששורדים‪.‬‬
‫הפיתוח הטכנולוגי והידע המצטבר בנושא הרבייה מאפשרים לאדם להתערב בתהליכי הרבייה של יצורים חיים‬
‫רבים ובכללם בני האדם‪ ,‬בעלי חיים וצמחים‪ .‬בעקבות יכולת ההתערבות ברביית האדם עולות סוגיות אתיות‪,‬‬
‫שעל האדם והחברה לתת עליהן את הדעת‪.‬‬
‫רבייה‬
‫רעיון ‪ /‬תופעה‬
‫הרבייה מאפיינת את כל צורות‬
‫החיים ובה מותנה המשך קיום‬
‫המין‪.‬‬
‫קיימות שתי צורות רבייה‪:‬‬
‫אל‪-‬זוויגית (אל‪-‬מינית) וזוויגית‬
‫(מינית)‪.‬‬
‫הבסיס התאי של הרבייה האל‪-‬‬
‫זוויגית הוא המיטוזה‪.‬‬
‫הבסיס התאי של הרבייה‬
‫הזוויגית הוא המיוזה ואיחוי‬
‫הגמטות‪.‬‬
‫ברבייה זוויגית חלה הפריה‬
‫שבה מתלכד חומר תורשתי‬
‫משני תאי זוויג‪.‬‬
‫קיימת שונות גנטית בפרטים‬
‫המתרבים ברבייה זוויגית‪.‬‬
‫מפרט תכנים‬
‫‪ ‬משמעות הרבייה לקיום המין )‪ .)species‬חלוקת תא (מיטוזה)‪.‬‬
‫רבייה של יצורים (אורגניזמים) חד‪-‬‬
‫תאיים‪ ,‬רבייה (לעומת גדילה) ביצורים‬
‫רב‪-‬תאיים‪.‬‬
‫‪ ‬בתהליך הרבייה מועבר מידע תורשתי‬
‫מדור לדור‪ .‬החומר התורשתי ‪DNA‬‬
‫מועתק מדור לדור בדייקנות‪ ,‬אך יכולים‬
‫לחול בו שינויים (מוטציות)‪.‬‬
‫הנצה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬ייחורים‪,‬‬
‫עקרון תהליך חלוקת התא (מיטוזה)‪.‬‬
‫כרומוזומים‪ ,‬כרומוזומים‬
‫עקרון תהליך חלוקת ההפחתה (מיוזה)‪.‬‬
‫הומולוגיים‪ ,‬מוטציה‪ ,‬ניצני‬
‫‪ ‬רבייה אל‪-‬זוויגית‪:‬‬
‫ריבוי‪ ,‬פקעות ובצלים‪ ,‬רביית‬
‫ יתרונות וחסרונות להמשך קיום המין‪ .‬בתולים (פרתונוגנזה)‪ ,‬שיבוט‬‫ יתרונות וחסרונות לתועלת האדם‪.‬‬‫(עיקרון)‪ ,‬שלוחות‪ ,‬תא ביצה‪,‬‬
‫ דוגמאות ביצורים שונים (חד‪-‬תאיים‪ ,‬תא דיפלואידי‪ ,‬תא הפלואידי‪,‬‬‫תא זרע‪.‬‬
‫צמחים ובעלי חיים)‪.‬‬
‫‪ ‬רבייה זוויגית‪:‬‬
‫ יתרונות וחסרונות להמשך קיום המין‪.‬‬‫ יתרונות וחסרונות לתועלת האדם‪.‬‬‫ השונות הגנטית היא תוצאה של‪:‬‬‫‪ .1‬מיוזה (התפלגות אקראית של‬
‫כרומוזומים ושחלוף)‪.‬‬
‫‪ .2‬מפגש אקראי של גמטות‪.‬‬
‫ הפריה עצמית מקטינה אך לא מבטלת‬‫את השונות הגנטית‪.‬‬
‫ביצורים רב‪-‬תאיים קיימת‬
‫‪ ‬מבנה כללי ואחיד של מערכות רבייה‬
‫מערכת רבייה‪.‬‬
‫בבעלי חיים‪ :‬פתח מין חיצוני‪ ,‬איברים‬
‫ליצירת תאי רבייה (תאי זוויג)‪ ,‬איברים‬
‫תאי הזוויג הנקביים הם בדרך‬
‫להובלת תאי רבייה‪ ,‬איברים למפגש של‬
‫כלל נייחים‪ ,‬ואילו תאי הזוויג‬
‫תאי רבייה (בבעלי הפריה פנימית)‪.‬‬
‫הזכריים הם בדרך כלל ניידים‪.‬‬
‫‪ ‬מבנה מערכת הרבייה באדם כדוגמה של‬
‫מערכת הרבייה ביונקים‪.‬‬
‫‪ ‬השוואה למערכות רבייה בחולייתנים‬
‫אחרים‪ :‬דגים ועופות‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת הרבייה הזוויגית‬
‫בצמחים מכוסי זרע‪ :‬מבנה‬
‫הפרח‪ ,‬איברי הפרח‪ ,‬יצירת‬
‫גרגירי אבקה הנושאים את תאי‬
‫הזרע‪ ,‬יצירת ביציות ובתוכן‬
‫תאי הביצה‪ ,‬התאמות לדרכי‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫מונחים ומושגים נוספים‬
‫אשך‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬חצוצרה‪,‬‬
‫נרתיק‪ ,‬ערמונית‪ ,‬פין‪ ,‬צינור‬
‫הביציות‪ ,‬צינור מוביל הזרע‪,‬‬
‫רחם‪ ,‬שחלה‪ ,‬תא ביצה‬
‫(ביצית)‪ ,‬תא זרע‪.‬‬
‫אבקן‪ ,‬האבקה זרה‪ ,‬האבקה‬
‫מלאכותית‪ ,‬זיר‪ ,‬מאבק‪ ,‬נביטת‬
‫גרגר אבקה‪ ,‬נחשון‪ ,‬עלי‪ ,‬עלי‬
‫גביע‪ ,‬עלי כותרת‪ ,‬עמוד עלי‪,‬‬
‫צופן‪ ,‬צלקת‪ ,‬שחלה‪.‬‬
‫עמוד ‪33‬‬
‫מפרט תכנים‬
‫רעיון ‪ /‬תופעה‬
‫מונחים ומושגים נוספים‬
‫האבקה שונות (באמצעות רוח‪,‬‬
‫בעלי חיים) ומנגנונים למניעת‬
‫האבקה עצמית‪.‬‬
‫‪ ‬תהליכי רבייה‪ :‬הפריה חיצונית‪ ,‬הפריה‬
‫פנימית‪ ,‬התאמה לסביבת חיים‪.‬‬
‫תהליך ההפריה מותנה בקיום‬
‫סביבה לחה‪.‬‬
‫‪ ‬ויסות הורמונלי של תהליכי רבייה בבעלי‬
‫תהליך הרבייה מוסדר בדרך‬
‫כלל באמצעות מנגנוני ויסות‬
‫חיים‪ :‬הורמוני רבייה באדם כדוגמה –‬
‫ותקשורת בתוך היצור‪ ,‬בין‬
‫שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים בעת‬
‫הזוויגים ובין היצור לסביבתו‪.‬‬
‫ההתבגרות‪ ,‬התפתחות תאי זרע אצל‬
‫הזכר‪ ,‬מחזור הווסת‪ ,‬ייחום בבעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫‪ ‬חשיבות התקשורת בין הזוויגים ברבייה‬
‫זוויגית‪ ,‬חיזור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התפתחות הזיגוטה ליצור בוגר ‪‬‬
‫כרוכה בחלוקת תאים‪ ,‬גדילה‬
‫והתמיינות‪.‬‬
‫התפתחות העובר מתרחשת‬
‫בסביבה מוגנת ולחה‪.‬‬
‫התפתחות העובר בצמחים‬
‫בעלי זרעים נעצרת וכשתנאי‬
‫הסביבה מתאימים‪ ,‬היא‬
‫מתחדשת‪.‬‬
‫בצמחים יש רקמות עובריות‬
‫שהתפתחותם נמשכת במשך‬
‫כל חיי הצמח ומאפשרת יצירת‬
‫איברים חדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ההתפתחות האבולוציונית של ‪‬‬
‫מערכות הרבייה בבעלי חיים‬
‫ובצמחים קשורה למעבר‬
‫מחיים במים לחיים ביבשה‪,‬‬
‫תוך שמירה על סביבה לחה‬
‫לתאי הרבייה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בטבע יש מגוון של אסטרטגיות ‪‬‬
‫רבייה (יחסים שונים בין מספר‬
‫הצאצאים לבין ההשקעה בכל‬
‫צאצא)‪.‬‬
‫בכל האסטרטגיות היצורים‬
‫מעמידים יותר צאצאים‬
‫מהצאצאים ששורדים‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫‪‬‬
‫אסטרוגן‪ ,‬ביוץ‪ ,‬גופיף צהוב‪,‬‬
‫היפופיזה‪ ,‬היפותלמוס‪,‬‬
‫התבגרות מינית‪ ,‬וסת‪ ,‬זקיק‪,‬‬
‫טסטוסטרון‪ ,‬מנגנוני משוב‬
‫(חיובי ושלילי)‪ ,‬סימני זכריות‬
‫ונקביות‪ ,‬סימני מין ראשוניים‬
‫‪ /‬משניים‪ ,‬פרוגסטרון‪ ,‬פרומון‪,‬‬
‫‪.FSH ,LH‬‬
‫השפעות הסביבה על הרבייה בבעלי חיים‪ :‬עונתיות‪.‬‬
‫אורך יום‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬מזון (כמות‬
‫ואיכות)‪.‬‬
‫השפעות הסביבה על הרבייה בצמחים‪:‬‬
‫פוטופריודיזם‪ ,‬פיטוכרום‪,‬‬
‫אורך יום‪ ,‬טמפרטורה‪.‬‬
‫צמחי יום ארוך‪ ,‬צמחי יום‬
‫קצר‪.‬‬
‫התפתחות עובר האדם (כדוגמה מייצגת)‪ :‬בלוטות חלב‪ ,‬בעלי שיליה‪,‬‬
‫גופיף צהוב‪ ,‬הטלה‪ ,‬המלטה‪,‬‬
‫ סביבת הקיום של העובר‪ :‬הזנה‪,‬‬‫השרצה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬זקיק‪ ,‬חלמון‪,‬‬
‫הפרשה‪ ,‬קרומי עובר‪.‬‬
‫חסרי שיליה‪ ,‬כוריון‪ ,‬מי שפיר‪,‬‬
‫ היריון ולידה‪.‬‬‫פרוגסטרון‪ ,‬פרולקטין‪ ,‬צירי‬
‫התפתחות עובר בביצה‪ ,‬מבנה הביצה‬
‫לידה‪ ,‬רחם‪ ,‬רירית הרחם‪,‬‬
‫(עוף)‪.‬‬
‫שיליה‪ ,‬שפיר (אמניון)‪ ,‬שק‬
‫חלמון‪.‬‬
‫בצמחים בעלי זרעים העובר‬
‫אנדוספרם‪ ,‬פסיגים‪ ,‬תרדמת‬
‫מצוי בזרע שהוא מבנה מיוחד‬
‫זרעים‪.‬‬
‫המאפשר הישרדות והפצה‪.‬‬
‫התאמות להפצת זרעים‬
‫(באמצעות רוח ובעלי חיים)‪.‬‬
‫מזרע לצמח בוגר‪ :‬נביטה‬
‫חד‪-‬שנתיים‪ ,‬חנטה‪ ,‬נצרון‪ ,‬פרי‪,‬‬
‫(התהליך‪ ,‬הגורמים המשפיעים)‪,‬‬
‫קדקודי צמיחה‪ ,‬קמביום‪ ,‬רב‪-‬‬
‫התמיינות וצמיחה‪ .‬התפתחות‬
‫שנתיים‪ ,‬שורשון‪.‬‬
‫הפרי‪.‬‬
‫דוגמאות של התאמות בבעלי חיים‬
‫ובצמחים לתנאים הנדרשים בתהליכי‬
‫רבייה ביבשה‪ :‬העברת תאי רבייה‪,‬‬
‫פגישתם‪ ,‬התפתחות העובר מחוץ לגוף‬
‫האם ובתוך גוף האם‪.‬‬
‫דו‪-‬חיים‪ :‬דוגמה להתאמה לחיים ביבשה‬
‫בלי התאמה לרבייה ביבשה‪.‬‬
‫הגנה על תאי הרבייה בצמחים בעלי‬
‫זרעים‪.‬‬
‫דוגמאות של אסטרטגיות רבייה‪ :‬ברוב‬
‫הדגים הרבה צאצאים ומעט השקעה‪,‬‬
‫ואילו ביונקים מעט צאצאים והרבה‬
‫השקעה‪ ,‬יתרונות וחסרונות של‬
‫האסטרטגיות השונות‪.‬‬
‫חלק מהצאצאים מתים עקב טריפה‪,‬‬
‫תחרות‪ ,‬מחלות‪ ,‬רעב או מפגעים אחרים‪.‬‬
‫הטלה‪ ,‬המלטה‪ ,‬הפריה‬
‫חיצונית‪ ,‬הפריה פנימית‪,‬‬
‫השרצה‪ ,‬לידה‪.‬‬
‫נחשון‪ ,‬שחלה‪.‬‬
‫עמוד ‪34‬‬
‫מפרט תכנים‬
‫רעיון ‪ /‬תופעה‬
‫האדם מתערב בתהליך הרבייה דוגמאות לתהליכי התערבות *‬
‫של בעלי חיים‪ ,‬בתהליך‬
‫(א) תהליכי התערבות ברביית בע"ח‬
‫של‬
‫החיים‬
‫הרבייה ובמחזור‬
‫‪ ‬הזרעה מלאכותית בבקר‪.‬‬
‫צמחים‪.‬‬
‫‪ ‬הכוונת מועד הייחום בבקר‪ :‬שיטות‬
‫ויתרונות‪.‬‬
‫‪ ‬הכוונת מועד ההטלה וכמות הביצים‬
‫בעופות בעזרת שינוי אורך היום‪ :‬שיטות‬
‫ויתרונות‪.‬‬
‫(ב) תהליכי התערבות ברבייה ובהתפתחות‬
‫של צמחים‪.‬‬
‫‪ ‬הרכבה‪.‬‬
‫‪ ‬ריבוי על ידי ייחורים‪ :‬תהליכי התחדשות‬
‫בייחור וגורמים המשפיעים על תהליכי‬
‫ההתחדשות (הורמונים‪ ,‬חומרי הזנה‪ ,‬גיל‪,‬‬
‫עונתיות‪ ,‬מים‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬אור‪ ,‬מצע)‪.‬‬
‫‪ ‬ריבוי בתרבית רקמה‪ .‬עקרונות השיטה‪,‬‬
‫יתרונות וחסרונות‪.‬‬
‫(ג) תהליכי התערבות במחזור החיים של‬
‫צמחים‪.‬‬
‫‪ ‬הכוונת מועד נביטת זרעים‪ .‬שיטות‬
‫לשבירת תרדמת זרעים‪ :‬שחיקה‪ ,‬הרחקת‬
‫מעכבי נביטה‪ ,‬הורמונים‪ ,‬קירור‪.‬‬
‫‪ ‬הכוונת הפריחה (שינוי אורך יום‪,‬‬
‫טמפרטורה נמוכה)‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫האדם מתערב בתהליכי‬
‫הרבייה של בני אדם‪.‬‬
‫יש סוגיות אתיות הקשורות‬
‫בהתערבות של האדם‪.‬‬
‫מונחים ומושגים נוספים‬
‫בגרות מינית‪ ,‬ביוץ‪ ,‬הורמונים‬
‫גונדוטרופינים‪ ,‬השריית ייחום‪,‬‬
‫זקיק‪ ,‬מחזור ייחום‪ ,‬מחזור‬
‫מיני‪ ,‬עונת רבייה‪.‬‬
‫הארה מלאכותית‪,‬‬
‫פוטופריודיזם‪.‬‬
‫כנה‪ ,‬קמביום‪ ,‬רוכב‪.‬‬
‫אוקסין‪ ,‬ייחורי עלים‪ ,‬ייחורי‬
‫ענף‪ ,‬מריסטמה‪ ,‬ציטוקינין‪,‬‬
‫קאלוס‪.‬‬
‫אוקסין‪ ,‬התמיינות‪ ,‬מצע גידול‬
‫מלאכותי‪ ,‬ציטוקינין‪ ,‬צמחון‪,‬‬
‫קאלוס‪ ,‬שלב ההסתגלות‪,‬‬
‫תרבית תאים‪.‬‬
‫אחסנת זרעים‪ ,‬אתילן‪,‬‬
‫ג'יברלין‪ ,‬חיוניות זרעים‪,‬‬
‫ציטוקינין‪ ,‬תרדמת זרעים‪.‬‬
‫מנת קור‪ ,‬פוטופריודיזם‪,‬‬
‫פיטוכרום‪ ,‬צמחי יום ארוך‪,‬‬
‫צמחי יום קצר‪.‬‬
‫אוקסין‪ ,‬אתילן‪ ,‬גיזום‪ ,‬דילול‪,‬‬
‫הבחלה‪.‬‬
‫‪ ‬הכוונת התפתחות הפרי‪ :‬חנטה‪ ,‬גדילה‪,‬‬
‫הבשלה‪ ,‬נשירה‪.‬‬
‫‪ ‬הפריה חוץ גופית‪.‬‬
‫גלולה למניעת היריון‪ ,‬הקפאת‬
‫עוברים‪ ,‬עוברים עודפים‪.‬‬
‫‪ ‬עקרונות של תכנון המשפחה‪ ,‬הגלולה‬
‫כאמצעי מניעה ביולוגי‪ ,‬היבטים אתיים‬
‫ודתיים של מעורבות האדם בתהליכי‬
‫רבייה‪ ,‬כגון הפלה‪ ,‬הפריה חוץ‪-‬גופית‪ ,‬בנק‬
‫זרע‪ ,‬תרומת ביציות‪ ,‬פונדקאות‪ ,‬שיבוט‬
‫תאי גזע‪.‬‬
‫* יש לבחור ‪ 3‬דוגמאות‪ ,‬דוגמה מכל אחת מקבוצות א' ‪ -‬ג'‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪35‬‬
‫אוסף שאלות ותשובות בנושא רבייה בבעלי חיים ובאדם‬
‫‪ .1‬הסבר שתי דרכים בהן תהליך המיוזה מגדיל את השונות הגנטית‪ 8 ( .‬נק' )‬
‫‪ .)1‬בשחלוף ‪ /‬קרוסינג אובר – החלפת קטעי כרומוזום בין כרומוזומים הומולוגיים‬
‫‪ .)2‬התפלגות ‪ /‬הפרדה בלתי תלויה בין זוגות כרומוזומים הומולוגיים‬
‫‪ .)3‬התקבלה גם תשובה‪ :‬במיוזה חלה הפחתה של מספר הכרומוזומים לחצי‪ .‬העובר מקבל ‪n‬‬
‫כרומוזומים מהורים שונים‪ .‬העובר בעל צירוף גנים חדש והוא שונה משני הוריו‪.‬‬
‫( ‪ 2‬דרכים ‪ 4 X‬נק' = ‪ 8‬נק')‬
‫הערה‪ :‬תלמיד שכתב מוטציות – יפסיד ‪ 4‬נקודות‪ .‬מוטציה היא נדירה ולא קשורה לתהליך המיוזה‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬מה היתרונות ומה החסרונות ברבייה מינית להמשך קיום המין?‬
‫ברבייה מינית נוצרים פרטים מאותו המין השונים במידה מסוימת אחד מהשני כאשר יש שינוי בבית הגידול יש‬
‫סיכוי שחלקם יהיו מותאמים לבית הגידול החדש וישרדו בו‪ .‬החיסרון הוא שההורים הצליחו לגדול בבית הגידול‪,‬‬
‫הצאצאים השונים שיתקבלו ברבייה מינית יכול להיות שחלקם יהיו פחות מותאמים לבית הגידול הקיים והסיכוי‬
‫לשרוד יהיה קטן יותר‪.‬‬
‫בנוסף לרבייה מינית חייבים להיות לפחות שני פרטים במצב שיש הכחדה של מין מסוים לפעמים לא תתקיים רבייה‬
‫מינית כי מספר הפרטים קטן מאוד והסיכוי שהם יגיעו אחד לשני נמוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה היתרונות ומה החסרונות ברבייה מינית לתועלת האדם?‬
‫אדם מגדל צמחים ובעלי חיים לתועלתו כאשר יש רביה מינית נוצרים פרטים שונים שחלקם מוצלחים מבחינת‬
‫האדם כמו הוריהם וחלקם פחות ולכן זה חסרון שלא כולם אחידים כמו ההורים ( לדוגמא כמות חלב בפרות כמות‬
‫פרי עגבניות על צמח מסוים) היתרון שיש שונות בין הפרטים מאותו המין שהאדם יכול לבחור את המתאמים לו‬
‫ביותר מהצאצאים ואותם להמשיך להכליא ולבחור שוב את המתאימים ביותר וכל האדם לאורך שנים עשה‬
‫אבולוציה בבעלי חיים וצמחים לתועלתו‪.‬‬
‫‪ .3‬מהי התוצאה העיקרית של תהליך המיטוזה? ומה התהליך שגרם לתוצאה זו ?‬
‫במיטוזה מקבלים שני תאים שבכל אחד מספר דיפלואידי של כרומוזומים ושני התאים זהים גנטית‪.‬‬
‫בתחילת המיטוזה בכל תא מספר דיפלואידי של כרומוזומים כל כרומוזום בנוי משתי כרומטידות זהות‪ .‬בזמן‬
‫המיטוזה כרומטידות האחיות (שהן בעלות מטען גנטי זהה)נפרדות כל כרומטידה הולכת לקוטב נגדי ולכן בסוף‬
‫התהליך בכל תא יש מספר שווה של כרומוזומים והמטען הגנטי זהה‪.‬‬
‫‪ .4‬מהי רביית בתולין ? באיזה זוויג היא מתרחשת‪ ,‬מדוע?‬
‫תן ‪ 2‬שונות דוגמאות לקיומה בקבוצות שונות של בע"ח‪.‬‬
‫רביית בתולים (פרתנוגנזה) ‪ ,‬צורת רבייה אל‪-‬מינית‪ .‬התפתחות של ביצית לפרט חדש ללא הפריה‪ .‬מאפייני רביית‬
‫הבתולים דומים לאלה של הרבייה המינית‪ .‬בשני סוגי הרבייה העובר מתפתח מתא ביצית יחיד‪ ,‬שמיוצר‪ ,‬לרוב‪,‬‬
‫בשחלה‪ ,‬ולכן רביית בתולים מתרחשת אך ורק בנקבות‪ .‬השוני המרכזי בין רבייה מינית לרביית בתולים הוא שברביית‬
‫בתולים לא מתרחש עירוב גנים בין שני פרטים ולכן המטען הגנטי של הצאצא זהה לזה של אמו‪.‬‬
‫רביית בתולים טבעית מתרחשת במספר משפחות של לטאות‪ ,‬נחשים‪ ,‬סלמנדרות ודגי‪-‬גרם‪ .‬אצל חסרי‪-‬חוליות‬
‫התופעה נפוצה יותר‪ ,‬ומתרחשת ברוב המערכות‪ ,‬ובעיקר בפרוקי‪-‬רגליים ובחרקים‪ .‬אצל הנמלים ודבורי הדבש‪,‬‬
‫הזכרים מתפתחים מביציות לא‪-‬מופרות‪ ,‬בעוד שהפועלות והמלכות מתפתחות מביציות מופרות‪( .‬אצל צמחים‬
‫התופעה נדירה יותר ונקראת פרתנוקרפיה )‬
‫האם הפרטים המתקבלים מדרך זו הם זהים? הסבר‬
‫הפרטים המתקבלים הם הפלואידים והם שונים זה מזה כי הם נוצרו בתהליך המיוזה ‪.‬‬
‫‪ .5‬הדפ ִניָה היא סרטן זעיר החי בשלוליות חורף‪ .‬הדפ ִניָה יכולה להתרבות בשתי צורות רבייה‪ :‬רבייה זוויגית (מינית)‬
‫ורביית בתולין‪ .‬בחורף‪ ,‬כאשר השלולית מלאה במים‪ ,‬כל הדפניות שבשלולית הן נקבות והן מתרבות ברביית בתולין‪:‬‬
‫מהביצים שבגופן מתפתחות דפניות נקבות בוגרות‪ .‬לקראת האביב‪ ,‬כאשר השלולית מתחילה להתייבש‪ ,‬מחלק‬
‫מהביצים שבגוף הנקבות מתפתחים זכרים‪ .‬זכרים אלה מזדווגים עם דפניות נקבות שבשלולית‪ ,‬ובעקבות ההזדווגות‬
‫מתפתחות בגוף הנקבות שתי ביצים‪ ,‬הנקראות ביצי קיימא‪ ,‬והן מוטלות אל מימי השלולית‪ .‬ביצי הקיימא גדולות והן‬
‫עטופות במעטה קשיח‪ ,‬המאפשר להן לשרוד כאשר השלולית מתייבשת‪.‬‬
‫כאשר השלולית מתמלאת שוב בחורף‪ ,‬בוקעות מביצי הקיימא דפניות נקבות‪ ,‬ודפניות אלה מתרבות ברביית‬
‫בתולין‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪36‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫א‪ .‬ציין יתרון אחד של רביית בתולין וחיסרון אחד שלה‪.‬‬
‫יתרונות של רביית בתולין‪:‬‬
‫ כאשר התנאים יציבים‪ ,‬הצאצאים ממשיכים להיות מותאמים לסביבה‪.‬‬‫ אין צורך להשקיע בהפריה (מפגש גמטות וכו')‪.‬‬‫ אין צורך בשני הורים ‪ /‬בזכרים כדי להתרבות‪.‬‬‫חסרונות של רביית בתולין‪:‬‬
‫ כאשר התנאים משתנים‪ ,‬הסיכוי שהצאצאים יוכלו לשרוד את השינוי קטן יותר כי יש ביניהם‬‫פחות שונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדפניות הן דיפלואידיות‪ .‬על פי תיאור מחזור החיים של הדפ ִניָה‪ ,‬שער באילו תנאים מתקיימת‬
‫מיוזה אצל דפניות‪ ,‬ונמק את תשובתך‪ 5( .‬נקודות)‬
‫מיוזה מתרחשת לקראת האביב‪ ,‬כאשר השלוליות מתחילות להתייבש‪ .‬נימוק‪ :‬כי אז מתרחשת ההזדווגות‪.‬‬
‫‪ .6‬חוקרים ערכו ניסוי ובו הם גידלו דפניות בתנאי מעבדה במשך ‪ 15‬יום‪ ,‬ב‪ 4-‬כלים שונים‪.IV-I ,‬‬
‫בתחילת הניסוי הכילו כל הכלים אותה כמות של מי שלולית ואותה כמות של דפניות‪ .‬בכל יום הוציאו מכל כלי כמות‬
‫שונה של מים‪ ,‬ללא דפניות‪ .‬במשך ‪ 15‬יום עקבו החוקרים אחר הופעת ביצי קיימא בכל אחד מהכלים‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מוצגות בטבלה שלפניך‪.‬‬
‫הכלי‬
‫‪I‬‬
‫‪II‬‬
‫‪III‬‬
‫‪IV‬‬
‫כמות מי השלולית שהוצאה‬
‫בכל יום מהכלי (מ"ל)‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫מספר הימים שעברו עד‬
‫שהופיעו ביצי קיימא בכלי‬
‫לא הופיעו‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫א‪ .‬על פי התוצאות בטבלה‪ ,‬מהי המסקנה מהניסוי? נמק‪ 5( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬שער מה היו תוצאות הניסוי‪ ,‬אילו במקום להוציא מים מהכלים היו מוסיפים דפניות לכלים – כמות שונה‬
‫של דפניות לכל כלי‪ .‬נמק‪ 5( .‬נקודות)‬
‫ג‪ .‬כיצד התופעה‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בתוצאות הניסוי‪ ,‬מסייעת להתאמת הדפניות לבית גידולן (שלולית‬
‫החורף)? (‪ 5‬נקודות)‬
‫א‪ .‬ככל שהיו פחות מים בכלי (בגלל הוצאתם מהכלי) כך הופיעו מהר יותר ביצי קיימא‪.‬‬
‫ב‪ .‬התוצאות היו דומות‪ .‬נימוק‪ :‬כי מה שמשפיע כנראה קשור בצפיפות והוספת דפניות מעלה את הצפיפות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כאשר התנאים קשים כי השלולית מתייבשת‪ ,‬נוצרות ביצי הקיימא ששורדות עד למצב שבו התנאים‬
‫משתפרים‪.‬‬
‫‪ .7‬דפניה היא אורגניזם המאכלס את שלולית החורף‪ .‬בתחילת היווצרות השלולית מתרבות הדפניות בדרך של רביית‬
‫בתולין‪ ,‬ואילו לקראת סוף השלולית‪ ,‬כאשר התנאים בה נעשים קשים יותר ישנה רבייה זוויגית‪.‬‬
‫א‪ .‬מה היתרונות של רביית בתולין בזמן אכלוס השלולית‪ ,‬מה החיסרון של דרך ז?‬
‫ב‪ .‬מתי מתרחש תהליך המיוזה בדפניה? נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה היתרון של דרך הרבייה הזוויגית לקראת סוף השלולית?‬
‫א‪ .‬יתרונות של רביית בתולין בזמן אכלוס השלולית‪:‬‬
‫ כאשר התנאים יציבים‪ ,‬הצאצאים ממשיכים להיות מותאמים לסביבה‪.‬‬‫ אין צורך להשקיע בהפריה (מפגש גמטות וכו')‪.‬‬‫ אין צורך בשני הורים ‪ /‬בזכרים כדי להתרבות‪.‬‬‫חסרונות של רביית בתולין‪:‬‬
‫ כאשר התנאים משתנים‪ ,‬הסיכוי שהצאצאים יוכלו לשרוד את השינוי קטן יותר כי יש פחות‬‫שונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיוזה מתרחשת לקראת האביב‪ ,‬כאשר השלוליות מתחילות להתייבש‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬כי אז מתרחשת ההזדווגות‪.‬‬
‫ג‪ .‬היתרון של רבייה זוויגית לקראת סוף השלולית הוא בכך שיתקבלו פרטים שהשונות בהם גבוהה יותר‬
‫עם התייבשות השלולית חלים ועלולים לחול שינויים בתנאי הסביבה‪ ,‬בעונה הבאה‪ ,‬יתכן שצירופי גנים‬
‫מסוימים יהיו יותר מותאמים יותר לתנאי הסביבה החדשים‪ ,‬בעלי גנוטיפים אלה ישרדו ויעמידו צאצאים‬
‫ותהיה המשכיות למין‪ .‬כלומר סיכויי הישרדות גדולים יותר‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪37‬‬
‫‪ .8‬במינים שונים של בעלי חיים ובצמחים רבים קיימת רביה אל זוויגית‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו ההבדל העקרוני בין רביה זוויגית לרביה אל זוויגית? הסבר תשובתך‪ 4( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬ציין שם התהליך עליו מתבססת הרביה האל‪ -‬זוויגית והרביה הזוויגית‪ 4( .‬נקודות )‬
‫ג‪ .‬תאר דוגמה אחת של רביה אל זוויגית בבעל חיים רב תאי ודוגמה אחת בצמחים‪ 8( .‬נקודות)‬
‫א‪ .‬ברבייה זוויגית‪ ,‬הצאצאים שונים גנטית מהוריהם‪2(.‬נק')‬
‫ברבייה אל‪-‬זוויגית‪ ,‬הצאצאים זהים גנטית להורה‪2(.‬נק')‬
‫ב‪ .‬רבייה אל זוויגית מתבססת על תהליך המיטוזה‪ 2(.‬נק')‬
‫רבייה זוויגית מתבססת על תהליך המיוזה‪ 2(.‬נק')‬
‫ג‪ .‬הנצה בשמרים ובאלמוגים כאשר תא זהה לתא האם גדל על גבי תא האם ואחר כך נפרד ממנו ומתפתח‬
‫ליצור שלם‪ 4(.‬נק')‬
‫שלוחה בצמחים כאשר ממנה מתפתחים צמחים שלמים‪4(.‬נק')‬
‫‪ .9‬ניתן להסיק שתאומים שהם בן ובת לא נוצרו מהפריה של ביצית אחת על ידי תא זרע אחד‪ .‬הסבר‪ 12 .‬נק'‬
‫קיימים שני סוגים של תאומים‪ :‬תאומי זהים הנוצרים מביצית אחת ותא זרע אחד שלאחר ההפריה הביצית המופרית‬
‫מתפצלת לשני עוברים נפרדים‪ .‬שני העוברים הם בעלי מידע גנטי זהה‪ .‬ולכן תאומים זהים הם תמיד בני אותו הזוויג‪.‬‬
‫הסוג השני של תאומים הם תאומים אחאים – אלו תאומים שנוצרו משתי ביציות ושני תאי זרע ולכן הם יכולים להיות‬
‫מזוויגים שונים‪ .‬יכול להיות שתא ביצה אחד יופרה על ידי תא זרע המכיל כרומוזום ‪ X‬ואז תתקבל בת ויכול גם להיות‬
‫שתא זרע המכיל כרומוזום ‪ Y‬יפרה את תא הביצה השני ואז יתקבל בן‪.‬‬
‫‪ .10‬כיצד נוצרים תאומים זהים‪ ,‬וכיצד נוצרים תאומים לא זהים? (‪ 4‬נקודות)‬
‫תאומים זהים נוצרים מביצית אחת (שמופרת על ידי זרע אחד‪ ,‬ולאחר מכן מתפתחים ממנה שני עוברים)‪.‬‬
‫תאומים לא זהים נוצרים משתי ביציות (שמופרות על ידי שני תאי זרע בעת ובעונה אחת‪ ,‬ומכל אחת מהביציות‬
‫מתפתח עובר)‪.‬‬
‫‪ .11‬תאי הזרע הנוצרים במהלך המיוזה (חלוקת הפחתה) באותו פרט‪ ,‬אינם זהים זה לזה בהרכב הגנטי שלהם‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר כיצד נוצרים תאי הזרע שאינם זהים זה לזה בהרכבם הגנטי‪ .‬בהסברך פרט שני‬
‫תהליכים המתרחשים במיוזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את היתרון של השונות המתקבלת ברבייה זוויגית להישרדות הצאצאים‪ 13( .‬נק')‬
‫א‪ .‬יצירת תאי זרע‪.‬‬
‫שני תהליכים במהלך המיוזה הגורמים ליצירת שונות גנטית בגמטות‪/‬תאי הרבייה‪/‬תאי הזרע‪:‬‬
‫תהליך ‪ :1‬התפלגות‪ /‬הפרדות אקראית‪ ,‬בלתי תלויה‪ ,‬בין זוגות כרומוזומים הומולוגיים (שכל אחד מקורו בהורה‬
‫אחר)‪)4( .‬‬
‫תהליך ‪ :2‬שחלוף‪ /‬קרוסינג אובר ‪ -‬החלפת קטעי כרומוזום בין זוגות כרומוזומים הומולוגיים (כתוצאה מכך נוצרים‬
‫צירופים חדשים של אללים בכל הומולוג)‪)4( .‬‬
‫ב‪( .‬שונות גנטית פירושה צירופי גנים שונים באוכלוסיה‪ /‬מגוון גנוטיפים)‬
‫כאשר יחול שינוי בתנאי הסביבה‪ ,‬קיים סיכוי גדול שצירופי גנים מסוימים יהיו יותר מותאמים לתנאי הסביבה‬
‫החדשים (‪ )2‬בעלי גנוטיפים אלה ישרדו (‪ )1‬ויעמידו צאצאים ותהיה המשכיות למין (‪ .)1‬כלומר סיכויי הישרדות‬
‫גדולים יותר‪.‬‬
‫תזכורת‪( :‬לרבייה אל‪-‬זוויגית יתרון בתנאי סביבה יציבים‪ .‬גנוטיפים מוצלחים‪ /‬מותאמים לסביבה שרדו‪ ,‬התכונות‬
‫יעברו במדויק לצאצאים וכך גם הם יותאמו לתנאי הסביבה הקיימים)‪.‬‬
‫‪ .12‬א‪ .‬תאי‪-‬המין (גמטות) הזכריים באדם הם בעלי מבנה המותאם לתיפקודם‪.‬‬
‫ציין ‪ 2‬התאמות במבנה‪ ,‬והסבר לגבי כל אחת מהן את ההתאמה לתיפקוד‪ 6( .‬נקודות)‬
‫שוטון‪/‬זנב (‪ – )1.5‬מאפשר תנועה לעבר הביצית (‪,)1.5‬‬
‫כמות גדולה של מיטוכונדריה (‪ – )1.5‬הפקת אנרגיה רבה לתנועה (‪.)1.5‬‬
‫אקרוזום (שלפוחית המכילה אנזימים מפרקים) (‪ – )1.5‬לפירוק מעטה הביצית וחדירה לתוכה לצורך‬
‫הפריה (‪.)1.5‬‬
‫ב‪ .‬תאי‪-‬מין של אותו הפרט שונים במטענם הגנטי זה מזה‪ .‬הסבר כיצד נוצרת שונות זו ‪ 4( .‬נקודות)‬
‫השונות נוצרת בחלוקת ההפחתה = תהליך המיוזה‪ ,‬שבו‪:‬‬
‫ חלה הפרדה אקראית ‪/‬בלתי תלויה בין הכרומוזומים (‪.)3.5‬‬‫‪ -‬מתרחש תהליך השיחלוף‪ ,‬שבו חלים חילופי קטעים בין כרומוזומים הומולוגיים (‪)0.5‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪38‬‬
‫‪ .13‬א‪ .‬השווה בין תאי מין זכריים לבין תאי מין נקביים אצל האדם מהבחינות האלה‪:‬‬
‫גודל התאים‪ ,‬כמות התאים‪ ,‬מתי התאים נוצרים‪ ,‬מספר הכרומוזומים בתא‪ 6( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הסבר כיצד מותאם המבנה של תא המין הזכרי או של תא המין הנקבי לתפקידו‪.‬‬
‫בתשובתך פרט שתי התאמות‪ 7( .‬נקודות)‬
‫א‪ .‬גודל התאים‪ -‬תא המין הנקבי גדול הרבה יותר‪ ,‬כמות התאים‪ -‬הרבה יותר תאי זרע‪ ,‬תאי הזרע נוצרים בבוגר כל‬
‫הזמן‪ ,‬תאי הביצה נוצרים עד למיוזה הראשונה בעוברית‪ .‬תא ביצה אחד מבשיל כל חודש בבוגרת‪ .‬מספר‬
‫הכרומוסומים בתא זהה בשניהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬התאמות לתא מין זכרי‪:‬‬
‫קטן‪ -‬מסייע לתנועה לעבר הביצית‬
‫שוטון ארוך‪-‬מסייע לתנועה לעבר הביצית‬
‫הרבה מיטוכונדריה בצוואר תא הזרע‪ -‬מסייע לחדירה לתוך הביצית‬
‫אקרוזום בראש התא‪ -‬מסייע לחדירה לתוך הביצית‬
‫אנזימים‪ -‬מסייעים לחדירה לתוך הביצית‬
‫הפלואידי‪ -‬משמר מספר קבוע של כרומוסומים מדור לדור‪.‬‬
‫התאמות לתא מין נקבי‪:‬‬
‫גדול ועשיר בחומרי מזון‪ -‬מאפשר התפתחות העובר בשלבים הראשונים‪.‬‬
‫קולטנים בקרום‪ ,-‬מבנה קרום מיוחד‪ -‬מאפשר חדירת זרע ומונע חדירת זרע שני‪.‬‬
‫הפלואידי‪ -‬משמר מספר קבוע של כרומוסומים מדור לדור‪.‬‬
‫‪ .14‬תאי‪-‬המין (גמטות) הזכריים באדם הם בעלי מבנה המותאם לתיפקודם‪.‬‬
‫ציין ‪ 2‬התאמות במבנה‪ ,‬והסבר לגבי כל אחת מהן את ההתאמה לתיפקוד‪ 6( .‬נקודות)‬
‫שוטון‪/‬זנב (‪ – )1.5‬מאפשר תנועה לעבר הביצית (‪,)1.5‬‬
‫כמות גדולה של מיטוכונדריה (‪ – )1.5‬הפקת אנרגיה רבה לתנועה (‪.)1.5‬‬
‫אקרוזום (שלפוחית המכילה אנזימים מפרקים) (‪ – )1.5‬לפירוק מעטה הביצית וחדירה לתוכה לצורך הפריה‬
‫(‪.)1.5‬‬
‫‪ .15‬אצל רוב בעלי החיים תאי הזרע קטנים בהשוואה לתאי הביצים‪ .‬הצע הסבר לעובדה זו‪.‬‬
‫מקנה יתרון ליכולת תנועה ממקום למקום ולהעלאת סיכויי ההפריה‪.‬‬
‫‪ .16‬ציין והסבר בקצרה ‪ 3‬מכשולים שתאי הזרע נתקלים בהם במסעם אל תאי הביצית‪ 6( .‬נק')‬
‫דרגת חומציות נמוכה של הריר בצוואר הרחם‬
‫פניה לחצוצרה הלא מבייצת‬
‫לתאי הזרע אין "רוורס"‬
‫עיתוי לא מתאים מבחינת הביצית‬
‫תא זרע אחד חוסם את היתר‬
‫תא זרע שהקדים ונכנס כבר לביצית‬
‫‪ .17‬א‪ .‬מגבר ומאישה נלקחו דגימות דם‪ ,‬אחת לשבוע‪ ,‬במשך שלושה שבועות‪ ,‬ובכל דגימה נבדקה רמת‬
‫ההורמונים ‪ LH‬ו‪.FSH -‬‬
‫תוצאות הבדיקות מוצגות (בערכים יחסיים) בטבלה ‪.1‬‬
‫טבלה ‪1‬‬
‫נבדק ב'‬
‫נבדק א'‬
‫דגימה ראשונה‬
‫דגימה שנייה‬
‫דגימה שלישית‬
‫רמת ‪LH‬‬
‫‪35‬‬
‫‪95‬‬
‫‪25‬‬
‫רמת ‪FSH‬‬
‫‪30‬‬
‫‪65‬‬
‫‪15‬‬
‫רמת ‪LH‬‬
‫‪25‬‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬
‫רמת ‪FSH‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫על פי התוצאות שבטבלה‪ ,‬איזה נבדק הוא הגבר‪ :‬נבדק א' או נבדק ב'? נמק‪ 5( .‬נקודות)‬
‫נבדק ב' הוא גבר‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬אצל נבדק ב' אין כמעט שינוי ברמת ההורמונים בין הדגימות ‪ -‬מתאים לגבר שרמת ההורמונים אצלו לא‬
‫משתנה‪ ,‬ולא מתאים לאישה‪ ,‬שרמת ההורמונים אצלה משתנה במשך המחזור החודשי‪.‬‬
‫ב‪ .‬משלוש נשים שונות נלקחו דגימות דם‪ ,‬ובכל דגימה נבדקה רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪39‬‬
‫תוצאות הבדיקות מוצגות (בערכים יחסיים) בטבלה ‪.2‬‬
‫טבלה ‪2‬‬
‫רמת אסטרוגן‬
‫רמת פרוגסטרון‬
‫‪70‬‬
‫‪97‬‬
‫נבדקת א'‬
‫נבדקת ב'‬
‫נבדקת ג'‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪90‬‬
‫‪30‬‬
‫על פי התוצאות שבטבלה‪ ,‬באיזה שלב במחזור הווסת נמצאה ביום הבדיקה כל אחת משלוש‬
‫הנשים? נמק‪ 7.33( .‬נקודות)‬
‫נבדקת א' – נמצאת במחצית השנייה של המחזור החודשי‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬רמת הפרוגסטרון מאוד גבוה (מופרש ע"י הגופיף הצהוב) וגם האסטרוגן גבוה‪.‬‬
‫נבדקת ב' – נמצאת בשלב הביוץ‪ .‬נימוק‪ :‬רמת האסטרוגן גבוה מאוד ואילו הפרוגסטרון נמוך‪.‬‬
‫נבדקת ג' – נמצאת בתחילת המחזור (ימי הווסת)‪ .‬נימוק‪ :‬בשלב זה גם האסטרוגן וגם הפרוגסטרון נמוך‪.‬‬
‫‪ .18‬העקומים שלפניך מתארים שינויים ברמתם של שני הורמונים בדמה של אישה במהלך מחזור החודשי‪.‬‬
‫הורמון ב‬
‫הורמון א‬
‫‪30‬‬
‫‪100‬‬
‫‪40‬‬
‫רמת ההורמון בדם‬
‫(ביחידות יחסיות)‬
‫‪60‬‬
‫‪10‬‬
‫רמת ההורמון בדם‬
‫(ביחידות יחסיות)‬
‫‪80‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪28‬‬
‫‪21‬‬
‫‪14‬‬
‫ימים מתחילת המחזור‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪28‬‬
‫‪21‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫ימים מתחילת המחזור‬
‫א‪ .‬לפניך רשימה של הורמונים‪ ,FSH :‬טסטוסטרון ‪ ,‬אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון‪.‬‬
‫מי מבין ההורמונים האלה מתאים לכל אחד מהעקומים‪ .‬נמק את קביעתך‪ 8( .‬נקודות)‬
‫הורמון א' הוא פרוגסטרון המופרש לקראת סוף המחזור‪( .‬עם ירידת רמתו ביום ה‪ 28 -‬מתחיל‬
‫דימום הווסת)‪ 4 (.‬נק')‬
‫הורמון ב' הוא אסטרוגן‪ .‬זהו הורמון שרמתו עולה אחרי הבשלת הזקיק ( ‪ 4‬נק') (כמותו יורדת‬
‫ביום ה‪ )16 -‬מופרש ע"י השחלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחד מההורמונים בסעיף א' פעיל גם במערכת המין הזכרית‪.‬‬
‫ציין את שמו‪ ,‬איבר המטרה שלו‪ ,‬ותפקידו במערכת המין הזכרית‪ 4( .‬נקודות)‬
‫טסטוסטרון פעיל במע' המין הזכרית ( ‪ 2‬נק')‪ .‬תפקידו‪ :‬הוא משפיע על ייצור תאי זרע והאשכים הם‬
‫איברי המטרה שלו ‪ /‬תיפקוד איברי הרבייה הזכריים והם אברי המטרה שלו‪ 2 ( .‬נק')‬
‫או‪ :‬ההורמון משפיע על הופעת סימני מין משניים כגון‪ :‬עצמות השלד והשרירים‪ ,‬הצמחת שיער‬
‫על פני הגוף‪ 2 ( .‬נק')‬
‫‪ .19‬אחד משני ההורמונים שתוארו בעקומים מהווה מרכיב בגלולה למניעת הריון‪.‬‬
‫א‪ .‬מיהו ההורמון ? ( ‪ 5‬נק')‬
‫ב‪ .‬הסבר כיצד הוא יעיל במניעת הריון‪ 8 ( .‬נק')‬
‫א‪ .‬הורמון פרוגסטרון ( ‪ 5‬נק')‪ ( .‬גם אסטרוגן מצוי בגלולה למניעת הריון)‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪40‬‬
‫ב‪ .‬פרוגסטרון (ביחד עם אסטרוגן) מעכב הפרשת ‪ FSH‬ו‪ 6 ( LH -‬נק')‪ .‬ללא ‪ FSH‬לא חלה הבשלה‬
‫של זקיק וללא ‪ LH‬אין ביוץ וכך נמנע הריון ( ‪ 2‬נק' )‪.‬‬
‫‪ .20‬גלולות מסוימות למניעת היריון מכילות אסטרוגן‪.‬‬
‫הסבר כיצד אסטרוגן יכול למנוע ביוץ‪ 11( .‬נקודות)‬
‫האסטרוגן מעכב הפרשה של ‪ LH‬ו‪( FSH-‬משוב שלילי)‪.‬‬
‫‪ LH‬ו‪ FSH-‬דרושים להתפתחות זקיק ‪ LH /‬דרוש לביוץ (התפוצצות הזקיק ושחרור הביצית)‪ ,‬ולכן עיכוב הפרשת ‪ LH‬ו‪-‬‬
‫‪ FSH‬מונע ביוץ‪.‬‬
‫‪ .21‬הגלולה למניעת הריון מורכבת מצרוף ההורמונים אסטרוגן ו‪/‬או פרוגסטרון‪ .‬אישה נוטלת אותה החל מהיום החמישי‬
‫שלאחר תחילת הווסת‪ ,‬במשך ‪ 20-22‬יום‪ ,‬וכך נמנע הריון‬
‫א‪ .‬כיצד משפיעים ההורמונים בגלולה על מניעת הריון? (‪ 6‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬מדוע מתחיל דימום מן הרחם כאשר האישה מפסיקה ליטול גלולות? (‪ 6‬נקודות)‬
‫א‪ .‬האסטרוגן והפרוגסטרון יוצרים משוב שלילי על היפותלמוס וגורמים לעיכוב בהפרשת‬
‫הגונדוטרופינים ‪ LH‬ו‪ .FSH -‬כתוצאה מכך לא מתפתח ומבשיל זקיק נוסף ולא חל ביוץ ולכן לא‬
‫תתכן הפריה‪ 6 ( .‬נק')‬
‫ב‪ .‬כאשר מפסיקים את נטילת הגלולות‪ ,‬יורדת רמת האסטרוגן והפרוגסטרון (בפלזמת‬
‫הדם)‪ ,‬ואז מתחילה קריסה של הרקמה הדמית בדופן הרחם – דימום הוסת‪ 6 ( .‬נק')‬
‫‪ .22‬הגלולה למניעת הריון שמשתמשים בה כיום מכילה אסטרוגן ופרוגסטרון‪ ,‬והיא ניתנת לנשים בלבד‪ .‬חוקרים‬
‫ישראליים מנסים לפתח גלולה למניעת הריון‪ ,‬שלא תהיה מבוססת על תוספת הורמונים‪.‬‬
‫הגלולה תינתן לגברים ולנשים כאחד‪ .‬החומר שיימצא בגלולה אמור לחסום את האתרים בהיפופיזה‪,‬‬
‫שאליהם נקשר הורמון משחרר ) ‪ (RH‬המופרש מההיפותלמוס‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין השפעה אחת של ‪ FSH‬על מערכת הרבייה של האישה‬
‫והשפעה אחת של ‪ FSH‬על מערכת הרבייה בזכר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין שני יתרונות של הגלולה למניעת הריון שמנסים לפתח על פני הגלולה שמשתמשים בה כיום‪.‬‬
‫היפותלמוס‬
‫משוב‬
‫היפופיזה‬
‫‪X‬‬
‫ביוץ והיווצרות גופיף‬
‫צהוב‬
‫שינויים ברחם‬
‫‪Y‬‬
‫א‪ .‬הסבר את הסכימה על כל שלביה ‪.‬בהסברך ציין מיהם ‪ X‬ו‪ 6( .Y -‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬אצל אישה התגלתה תופעה של התנוונות הגופיף הצהוב לאחר יצירתו‪ .‬ציין ונמק מהן השלכות התופעה‪.‬‬
‫הסבר מה קורה מבחינה הורמונלית בגוף האישה‪ 6( .‬נקודות)‬
‫א‪ .‬ציר היפותלמוס היפופיזה‪ +‬משוב‪ .‬ללא משוב להוריד ‪ 2‬נקודות‪ = Y X=LH .‬פרוגסטרון‪ .‬פרוגסטרון‬
‫ואסטרוגן‪ .‬רק אסטרוגן להוריד נקודה‪( .‬סה"כ ‪ 7‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬מאחר והתרחש תהליך של ניוון הגופיף הצהוב לאחר יצירתו הרי שלא תהיה התעבות של רירית רחם‬
‫במחצית השניה של המחזור לאחר הביוץ(‪ 1.5‬נקודות)‪ .‬לא תהיה אפשרות לקינון העובר ברחם‪ .‬לא יהיה‬
‫הריון‪ .‬לאישה תהיינה בעיות בפוריות‪ 1.5( .‬נקודות)‪( .‬סה"כ ‪ 6‬נקודות)‬
‫מבחינה הורמונלית‪ -‬אין הפרשת פרוגסטרון (‪ 2‬נקודות) וכמו כן אין עיכוב על ‪ 1( .LH‬נקודה)‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪41‬‬
‫ג‪ .‬ההיפופיזה היא בלוטת הפרשה פנימית וגם איבר מטרה‪ ,‬הסבר והבא דוגמא נוספת המדגימה תפקוד של‬
‫בלוטה כבלוטת הפרשה וכאיבר מטרה כאחד‪ 6( .‬נקודות)‬
‫ההיפופיזה היא בלוטת הפרשה פנימית‪ -‬מייצרת ומפרישה הורמונים לדם‪.‬‬
‫מפרישה את ההורמונים ‪( LH FSH‬או כל הורמון אחר המופרש מההיפופיזה)‬
‫איבר המטרה להורמונים אלו ‪ -‬אשכים ושחלות (להוריד ‪ 1.5‬נקודות אם מציינים רק זכר או נקבה)‬
‫ההיפופיזה היא גם איבר מטרה‪ -‬על גביה יש קולטנים להורמונים המשחררים ( ‪) GnRH‬‬
‫המופרשים מההיפותלמוס‪.‬‬
‫ד‪ .‬אילו נבנה התרשים שבשאלה ‪ 1‬למערכת המין הזכרית‪ ,‬ציין מיהם ההורמונים המופרשים מההיפופיזה‬
‫ומהי השפעתם בזכר?‬
‫ההורמונים המופרשים הם ‪ 2(. LH FSH‬נקודות)‬
‫‪ - FSH‬יצור תאי זרע בשיתוף עם הטסטוסטרון (לא ציין עם טסטוסטרון לא יורדו נקודות) (‪ 4‬נקו')‬
‫‪- LH‬יצור טסטוסטרון בתאי ליידיג (‪ 4‬נקודות)‬
‫‪ .23‬לפניך שרטוט של הבקרה ההורמונלית במערכת הרבייה באדם (בזכר ובנקבה)‬
‫היפותלמוס‬
‫היפופיזה‬
‫הורמון ב‬
‫הורמון א‬
‫בלוטת מין‬
‫רמת ההורמון בפלזמה‬
‫א‪ .‬אילו הורמונים מופרשים מן ההיפופיזה בזכר ובנקבה ומהי השפעתם בכל אחד מן הזוויגים? התייחס‬
‫להשפעת כל אחד מן ההורמונים‪ 51/3(.‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬התייחס לזכר וציין מהו מנגנון המשוב המתקיים וכיצד ישתנה מאזן ההורמונים בחיה מסורסת‬
‫(התייחס לכל ההורמונים במערכת הזכרית)‪ 5( .‬נקודות)‬
‫* חיה מסורסת היא חיה שעברה כריתה של בלוטות המין‪.‬‬
‫א‪ .‬ההורמונים המופרשים הם ‪ FSH‬ו – ‪.LH‬‬
‫בנקבה – הפרשת ‪ FSH‬גורמת להתפתחות זקיק בשחלה והפרשת אסטרוגן מהשחלה‪ LH ,‬גורם לביוץ והפיכתו הזקיק‬
‫לגוף צהוב מפריש הורמונים‪.‬‬
‫בזכר גורם ‪ LH‬ליצור טסטוסטרון בתאים באשך‪ FSH ,‬ביחד עם הטסטוסטרון גורמים לייצור תאי זרע באשך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנגנון המשוב בזכר – ההורמון טסטוסטרון יוצר משוב שלילי על ההיפופיזה (היפותלמוס)‪ .‬ברמות‬
‫גבוהות של הטסטוסטרון יש דיכוי וירידה ברמות הגונדוטרופינים ולכן בחיה מסורסת אין ייצור הטסטוסטרון‬
‫ולכן רמת הטסטוסטרון בפלזמה תהיה נמוכה ולכן עם פעולת המשוב רמת הגונדוטרופינים מההיפותלמוס‬
‫עולה‪.‬‬
‫‪ .24‬תאר בקצרה משוב חיובי ומשוב שלילי במחזור הווסת‪.‬‬
‫לכל אחד מן המשובים ציין‪:‬‬
‫ אילו הורמונים מעורבים במשוב‪.‬‬‫ מאין מופרש כל אחד מהם‪.‬‬‫ מהו איבר המטרה של כל הורמון‪ 13( .‬נקודות)‬‫משוב חיובי‪ FSH :‬שמופרש מההיפופיזה מעודד התפתחות זקיק בשחלה‪ ,‬הזקיק מפריש אסטרוגן‪,‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪42‬‬
‫שמעודד עוד הפרשה של ‪ FSH/LH‬מההיפופיזה‪.‬‬
‫משוב שלילי‪ :‬לאחר הביוץ‪ ,‬פרוגסטרון וגם אסטרוגן המופרש מהגופיף הצהוב מעכב הפרשת ‪ LH‬ו‪FSH-‬‬
‫מההיפופיזה וכך נמנעת התפתחות זקיקים נוספים‪.‬‬
‫‪ .25‬ההורמונים במערכת המין הזכרית אצל האדם נשארים רוב הזמן ברמה קבועה‪ .‬לכן סביר להניח שוויסות ההורמונים‬
‫נעשה באמצעות משוב שלילי ולא באמצעות משוב חיובי‪ .‬נמק‪.‬‬
‫במשוב שלילי‪ -‬עליה ברמה של גורם כלשהו גורמת לתגובה שתביא לירידה ברמתו‪ .‬כך רמתו נשמרת קבועה פחות או‬
‫יותר‪ .‬לעומת זאת במשוב חיובי עליה ברמתו של גורם כלשהו תגרום לתגובה שתעודד את המשך עלייתו‪.‬‬
‫מאחר והורמוני המין הזכריים נשמרים ברמה קבועה פחות או יותר סביר להניח שהמשוב שלילי‪.‬‬
‫‪ .26‬לפניך עקומים‪ ,‬המתארים את רמת ההורמונים בדם במהלך המחזור החודשי של האישה‬
‫א‪ .‬מתי חל הביוץ במחזור המתואר? איזה הורמון אחראי ישירות לביוץ? כיצד בא הדבר לידי‬
‫ביטוי בעקום? (‪ 7‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬היכן במחזור המתואר מתקיים משוב שלילי? תאר את מנגנון המשוב והסבר מדוע הוא נחשב‬
‫למשוב שלילי (‪ 6‬נקודות)‬
‫א‪ .‬הביוץ חל ביום ה‪ 2 ( 13 -‬נק')‪ .‬הורמון ‪ LH‬אחראי ישירות לביוץ ( ‪ 2‬נק')‪ .‬ביום ה‪ 13 -‬רמת ‪ LH‬יורדת ‪ /‬אחרי‬
‫היום ה‪ 13 -‬חלה ירידה מהירה בריכוז הורמון ה‪ 3 ( LH -‬נק')‬
‫ב‪ .‬רמה גבוהה של אסטרוגן ופרוגסטרון יוצרים משוב שלילי (כמו בחצי השני של המחזור) ‪ >-‬שמונע‬
‫הפרשת ‪ LH‬ו‪ >- FSH-‬מניעת הפרשת ‪ LH‬שהוא הורמון הביוץ ‪ >-‬אין ביוץ ‪ >-‬אין הפריה‪.‬‬
‫או במחזור המתואר בגרפים רואים שעם עלייה בריכוז הורמון פרוגסטרון חלה ירידה בריכוז‬
‫ההורמונים ‪ FSH‬ו‪ .LH -‬עיכוב הפרשתם נחשב למשוב שלילי‪ 3 (.‬נק')‬
‫‪ .27‬הסבר מהו הגופיף הצהוב ? מה תפקידו בתחילת ההריון‪.‬‬
‫הגופיף הצהוב הוא למעשה מבנה של תאים שעטפו את תא הביצה בשחלה לפני הביוץ‪ ,‬לאחריו יש לתאים‬
‫אלה תפקוד הורמונלי הם מפרישים פרוגסטרון הנחוץ לקיומו התקין של ההריון‪ .‬הגופיף הצהוב ממשיך‬
‫להתקיים הודות להורמון ‪ Human Chorionic Gonadotropin - HCG-‬המיוצר על ידי השליה ‪.‬‬
‫הפרוגסטרון בעצמו ידכא המשך הפרשת ‪ . LH‬הגופיף הצהוב בשחלה מתנוון לאחר ‪ 6‬חודשים במהלך‬
‫ההריון‪.‬‬
‫‪ .28‬החומר הסינתטי ‪ ,RU 486‬המעכב את פעולת הפרוגסטרון‪ ,‬משמש גם תרופה לטיפול בגידולים מסוימים‬
‫במוח‪ .‬בדרך כלל מומלץ שלא לתת את החומר לנשים בהיריון‪ .‬הסבר מדוע‪ 10( .‬נקודות)‬
‫עיכוב פעולת הפרוגסטרון יביא להתנוונות רירית הרחם ולהפסקת ההריון‪ .‬או ירידה ברמת ההורמון תגרום‬
‫להתכווצות שרירי הרחם ועקב כך תגרם הפסקת הריון‪ /‬לידה מוקדמת או הפלה‪.‬‬
‫‪ .29‬א‪ .‬מה מכיל הזקיק בשחלת היונקים?‬
‫ב‪ .‬אישה שבגופה לא מתרחש תהליך של ביוץ‪ ,‬לא תוכל להרות בלי התערבות רפואית‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪43‬‬
‫ג‪ .‬היכן בגוף האישה מתרחשת ההפריה של הביצית‪ ,‬והיכן מתפתח העובר?‬
‫א‪ .‬הזקיק מכיל ביצית (בלתי מופרת) (וכן נוזלים ואת ההורמון אסטרוגן)‪.‬‬
‫ב‪ .‬כי ההריון מתרחש על ידי הפריה של ביצית‪ /‬כי לא תחרוג ביצית מהשחלה‪ /‬כי אין ביצית‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההפריה מתרחשת בחצוצרה (צינור הביצים)‪ ,‬והעובר מתפתח ברחם‪.‬‬
‫‪ .30‬התרשים שלפניך מתאר באופן סכמטי חלק מן האירועים המתרחשים בשחלה וברחם בתחילת היריון‪ .‬באירועים אלה‬
‫מעורבים ההורמון פרוגסטרון והורמון נוסף‪.hCG ,‬‬
‫א‪ .‬על פי התרשים – מהיכן מופרש ההורמון ‪ ,hCG‬מהיכן בשחלה מופרש הפרוגסטרון‪ ,‬ומהו איבר‬
‫המטרה של כל אחד ממהורמונים האלה? (‪ 5‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הסבר כיצד נמנע ביוץ במהלך ההיריון‪ 10( .‬נקודות)‬
‫א‪ hCG .‬מופרש מהעובר ‪ /‬מהשליה ‪ /‬מהכוריון‪ ,‬ואיבר המטרה שלו הוא הגופיף הצהוב‪.‬‬
‫פרוגסטרון מופרש מהגופיף הצהוב‪ ,‬ואיבר המטרה שלו הוא רירית הרחם‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרוגסטרון שמופרש בהיריון‪ ,‬תחילה מהגופיף הצהוב ואחר כך מהשליה‪ ,‬מגיע להיפופיזה ומדכא‬
‫הפרשת גונדוטרופינים ‪ .LH, FSH -‬בהיעדרם אין הבשלת זקיק ואין ביוץ‪.‬‬
‫הש ְליָה‪ ,‬החיונית להתפתחות העּובָ ר‪.‬‬
‫‪ .31‬בָ מקום שבו משתרש עּובָ ר האדם בדופן הרחם מתפתחת ִ‬
‫א‪ .‬ציין ‪ 3‬חומרים העוברים בשליה מהאם אל העּובָ ר‪ ,‬ושני חומרים העוברים מהעּובָ ר אל האם‪.‬‬
‫(‪ 7‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬תאר כיצד מבנה השליה מאפשר מעבר חומרים בין האם לעּובָ ר‪.‬‬
‫א‪ .‬חומרים העוברים בשליה מהאם לעובר‪ :‬חמצן‪ ,‬גלוקוז‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬הורמונים‪,‬‬
‫נוגדנים‪ ,‬נגיפים‪ ,‬סמים‪ ,‬תרופות‪.‬‬
‫חומרים העוברים בשליה מהעובר לאם‪ ,CO2 :‬חומרי פסולת‪/‬שתנן‪.‬‬
‫ב‪ .‬השליה בנויה מכלי דם של העובר‪ .‬כלי הדם של האם המגיעים לשליה מסתיימים במעין "אגמונים"‬
‫המקיפים את כלי הדם העובריים ומתרחש ביניהם מעבר חומרים‪.‬‬
‫‪ .32‬בימינו אפשר לסייע בדרכים שונות לזוגות שיש להם בעיות פוריות‪ ,‬כדי שיוכלו להביא ילדים לעולם‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין שתי בעיות שונות שעלולות לגרום לפגיעה בפוריות של בני הזוג‪ 5( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הצע פתרון אפשרי לכל אחת מן הבעיות שציינת בסעיף א‪ 7( .‬נקודות)‬
‫א‪ .‬תאי זרע פגומים; תאי זרע חסרי יכולת תנועה; מספר קטן של תאי זרע; סתימה בחצוצרה; הפרעה‬
‫בתהליכי הביוץ; בעיות בשחלה; תגובת דחייה של המערכת החיסונית של האישה; בעיות הורמונליות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל פתרון הגיוני‪ ,‬בתנאי שהוא מתאים לנאמר בסעיף א‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫ריכוז תאי זרע במעבדה‪ ,‬והחדרתם לגוף‪ ,‬פתיחת חצוצרות או שאיבת ביציות; טיפול הורמונלי בבעיות‬
‫ביוץ; הפריית מבחנה‪.‬‬
‫‪ .33‬א‪ .‬אילו הורמונים שומרים את קיום ההריון בתחילת הריון (אין צורך לציין את שם ההורמון)‪ ,‬ובחודשים‬
‫המתקדמים (יש לציין את שם ההורמון)‪ .‬התייחס למקום הפרשתם ולפעולתם‪ 6(.‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬אילו גורמים מביאים לתהליך הלידה? התייחס להורמון (ללא איזכור השם) ולמנגנון המשוב שהוא‬
‫מפעיל‪ 6(.‬נקודות)‬
‫א‪ .‬בתחילת ההריון מופרש מהשלייה הורמון ‪ β HCG‬הנקלט בשחלה ומונע מהגופיף‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪44‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הצהוב להתנוון‪ .‬הודות לכך ממשיך הגופיף הצהוב להפריש פרוגסטרון והורמונים אסטרוגנים‪.‬‬
‫הפרוג' מונע הופעת דימום ושמירה על רירית הרחם‪ .‬כחודשיים מתחילת הריון פוחתת הפרשת‬
‫הורמון זה והגופיף הצהוב מתנוון‪ .‬בהמשך ההריון מופרשים פרוגסטרון ואסטרוגנים על ידי‬
‫השלייה‪ .‬הפרוגסטרון ממתן את התכווציות הרחם במהלך הריון ומונע את פליטת העובר מן הרחם‬
‫ההורמון אוקסיטוצין מופרש בסוף ההריון ומעורר סדרת התכווציות של שריר הרחם הן צירי‬
‫הלידה‪ .‬הורמון זה מפעיל משוב חיובי‪ .‬ככל שעולה ריכוזו בדם‪ ,‬עלה עוצמת התכווציות הרחם וככל‬
‫שעולה רמת ההתכווציות עולה רמת ההורמון‪ .‬דבר זה מביא לקריעת קרומים העובר ומי השפיר‬
‫נפלטים‪ .‬התכווציות שריר הרחם דוחפות את העובר החוצה‪.‬‬
‫ג‪ .‬איזה קרום עוברי הוא הקרוב ביותר לעובר ביונקים?‬
‫קרום השפיר‪( ,‬העובר המתפתח עטוף בשני קרומים‪ :‬קרום חיצוני – כוריון‪ ,‬קרום פנימי – שפיר‬
‫(אמניון)‪ .‬בתוך השפיר מצוי‪ -‬נוזל השפיר המקיף את העובר‪).‬‬
‫‪ .34‬לפניך מערכת צירים‪ ,‬ובה שלושה עקומים המתארים פעילות של שלושה הורמונים‪.‬‬
‫הורמונים אלה מעורבים בתהליך ההריון‪ ,‬הלידה וההנקה‪.‬‬
‫א‪ .‬איזה מהעקומים מתאר את פעילות ההורמון פרולקטין ? הסבר את קביעתך עפ"י הנתונים שבעקום‬
‫ולאור תפקידו של ההורמון‪ 4( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬במהלך ההריון מתפתחת שליה‪.‬‬
‫ מהו שמו של ההורמון המופרש מהשליה ?‬‫ ציין תיפקוד נוסף של השליה‪ ,‬והסבר את חשיבותו לעובר המתפתח‪ 5( .‬נקודות)‬‫ג‪ .‬בהריון מתפתחים קרומי עובר וביניהם‪ :‬קרום השפיר (אמניון)‪ ,‬וכוריון‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫ציין תיפקוד אחד של כל אחד מהקרומים‪.‬‬
‫א‪ .‬עקום א' (‪ ,)2‬הפרולקטין הוא הורמון האחראי על ייצור החלב (‪ ,)1‬הוא מופרש בעיקר לקראת הלידה ולאחריה‪,‬‬
‫כדי להזין את התינוק שנולד (‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬מהשליה מופרש ההורמון פרוגסטרון ‪)1( HCG /‬‬
‫השליה מהווה את האיבר המקשר בין האם לעובר‪ ,‬דרכה העובר מקבל מהאם חומרים הדרושים לו [כמו מזון‬
‫וחמצן]‪ ,‬ומסולקים מהעובר לאם חומרים [כמו פד"ח ואמוניה] (‪)4‬‬
‫ג‪ .‬קרום השפיר – יצירת סביבה מימית לעובר (‪,)3‬‬
‫קרום הכוריון – הפרשת ההורמון ‪[ )1( HCG‬השומר על קיום הגופיף הצהוב בחודשי ההריון‬
‫הראשונים]‪.‬‬
‫‪ .35‬תאר את מנגנון המשוב של ההורמון פרולקטין אצל אישה מיניקה‪ .‬בתשובתך ציין מהו סוג המשוב‪.‬‬
‫(‪ 11‬נקודות)‬
‫משוב חיובי‪.‬‬
‫ההנקה מעוררת הפרשת פרולקטין‪ .‬הפרולקטין מעורר ייצור חלב‪.‬‬
‫‪ .36‬לאחר יצירת תא ביצה מופרה (זיגוטה) חלה חלוקת תאים שוב ושוב ונוצרים עשרות תאים עובריים‪ .‬תאים אלו יעברו‬
‫התמיינות לתאי גוף שונים‪.‬‬
‫בכל התאים העובריים הנ"ל קיים הרכב גנים זהה‪ .‬התייחס לשני סוגי תאים בגוף האדם והסבר‬
‫כיצד קורה שתאים אלו בכל זאת שונים במבנם ובתיפקודם‪ 6 ( .‬נק')‬
‫שני סוגי תאים‪ :‬כל שני סוגים מתקבלים‪ .‬למשל תאי דם אדומים‪ ,‬תאי עור‪ ,‬תאי לבלב ועוד (‪ 2‬נק')‪ .‬התאים‬
‫שונים זה מזה בצורתם ואף בחומרים שנוצרים בהם‪ .‬למשל המוגלובין רק בתאי דם אדומים‪ .‬בכל תא אחר‪,‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪45‬‬
‫הגנים המכתיבים יצירת המוגלובין חסומים ‪ /‬אינו פעיל ועל כן תא מסוג אחר לא יבנה המוגלובין בתוכו‪ 4(.‬נק')‬
‫‪ .37‬העובר מתפתח בתוך רחם האם‪ .‬ציין שתי מערכות בגופו החיוניות לקיומו ולהתפתחותו בתוך הרחם ‪ ,‬ושתי מערכות‬
‫המצויות בגופו אך מתחילות לתפקד רק לאחר היוולדו נמק את תשובתך‬
‫הובלה‪ ,‬עצבים‪,‬שתן ‪ -‬פעיל ברחם‪ ,‬מעבר חומרי המזון והחמצן מתרחש באמצעות כלי הדם של העובר‪ ,‬מע' העצבים‬
‫מתפקדת להעברת מסרים התפתחות וכו'‪ ,‬הכליות מתפקדות והשתן מופרש ע"י העובר‪.‬‬
‫נשימה ועיכול‪-‬אחרי לידה ‪ ,‬עד הלידה העובר מקבל את מזונו והחמצן מהאם דרך הדם כתרכובות זמינות‪ ,‬תהליכי‬
‫הפירוק והעיכול מתרחשים במע' העיכול של האם‪ .‬החמצן מקורו ממע' הנשימה של האם‪.‬‬
‫‪ .38‬התפתחותן של מערכות בגופו של עובר אדם מסתיימת לפני הלידה‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין אלו מבין המערכות הבאות מתחילות לתפקד רק לאחר הלידה‪:‬‬
‫מערכת העיכול‪ ,‬מערכת הדם‪ ,‬מערכת הנשימה‪ ,‬מערכת העצבים‪ ,‬מערכת ההפרשה‪ 4( .‬נק'))‬
‫אחרי הלידה מתפקדות מערכות עיכול נשימה והפרשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר כיצד מתקיים העובר לפני הלידה‪ ,‬כשהמערכות שציינת עדיין אינן מתפקדות‪ 6( .‬נק')‬
‫העובר מחובר בעזרת חבל הטבור לשלייה‪ .‬השליה היא המקום שבו נעשה חילוף חומרים בין דם העובר לדם האם‪.‬‬
‫בשליה יש כמות גדולב מאוד של נימי דם של האם ונימי דם של העור‪ .‬אין מעבר דם בין האם לעובר‪ .‬יש מעבר‬
‫חומרים בדיפוזיה ‪ .‬העובר מקבל מהאם חמצן מזון ומעביר לה חומרי הפרשה ‪ .CO2‬יש גם מעבר נוגדנים מהאם‬
‫לעובר ולפעמים גם וירוסים וחומרים נוספים‪.‬‬
‫ג‪ .‬משקל היונק בעת היוולדו גדול בהרבה ממשקל התא היחיד – הזיגוטה שממנה הוא נוצר‪ .‬לעומת זה משקל האפרוח הבוקע‬
‫מהביצה נמוך במעט ממשקל הביצה (ללא הקליפה)‪ .‬מה ההסבר להבדל זה? (‪ 5‬נקודות)‬
‫התינוק מחובר לאם דרך חבל הטבור והשלייה ומקבל חומרים מהאם כל תקופת ההריון לכן משקלו כל הזמן גדל‬
‫מהמזון שהאם אוכלת‪ .‬עובר בביצה המזון הוא מה שנמצא בביצה וחמצן הוא מקבל בדיפוזייה מהאוויר דרך כל‬
‫שטח הפנים של הביצה וממקום שיש יותר אוויר בתוך הביצה‪ .‬תאיהעובר מקימים נשימה תאית לכן לא כל המזון‬
‫מתווסף כמשקל של העובר‪.‬‬
‫‪ .39‬א‪ .‬מה חשיבות התקשורת בין המינים (זכר ונקבה ) בזמן רבייה מינית? (‪ 3‬נק')‬
‫חשיבות הקשר בין זכר ונקבה מזמן רבי יה מינית או במילים אחרות חיזור הוא בכך שהזכר והנקבה של אותו מין‬
‫יהיו מוכנים לרביה באותו זמן ומקום וכך תאי הזרע יעברו לנקבה‪ .‬כאשר זאת רביה חיצונית כאשר הזכרים פולטים‬
‫את תאי הזרע הנקבות מוכנות לקליטה‪ .‬כאשר זאת רביה פינית יש הזדווגות מגע פיסי בים זכר ונקבה ושניהם‬
‫צרכים להיות מוכנים למגע זה‬
‫ב‪ .‬תן דוגמה של תקשורת בין זכר ונקבה בזמן רבייה מינית‪ .‬רשום את שם בעל החיים (או הקבוצה אליה‬
‫משתייך) ותאר איזה סוג תקשורת יש בינם‪ 3( .‬נק')‬
‫בדגים יש ריקוד של חיזור ‪ .‬בעופות יש לזכרים קול מיוחד לעונת החיזור לחלק מהמינים יש נוצות מיוחדות לזכרים‬
‫לעונת החיזור‪ .‬יש תקשורת של ריח בכלבים‪ ,‬צבאים‪.‬‬
‫בצבאים יש תקשורת על ידי תנועות זנב‪.‬‬
‫‪ .40‬מהו תהליך הייחום ? מה השוני העיקרי בתקופת הייחום בבני אדם לעומת בעלי חיים ?‬
‫תהליך היחום הוא תהליך בבעלי חיים שבו יש רצון של שני המינים להזדווג תהליך זה מושפע מהורמונים מיניים‬
‫וגם מגורמים סביבתיים כמו כמות מזון טמפרטורה אורך יום ועוד‪ .‬באדם הרצון להזדווג אינו תלוי בעונות שנה‪.‬‬
‫בבעלי חיים אחרים ביונקים לרובם יש עונה מסוימת לתהליך זה‪ ,‬וזה גורם לכך שהצאצאים יצאו לאוויר העולם‬
‫בעונה מתאימה (לרוב באביב)‬
‫‪ .41‬לגברים הסובלים בתסמונת על שם ‪ Kallman‬יש אשכים קטנים‪ ,‬רמת הטסטוסטרון בדמם נמוכה‬
‫מאוד‪ ,‬שיער גופם דליל והם בדרך כלל חסרי זקפה ועקרים‪ .‬הטיפול הנהוג במקרים‬
‫כאלה הוא מתן גונדטרופינים (‪ .) LH +FSH‬בעקבות טיפול כזה הגבר נעשה פורה‪.‬‬
‫א‪ .‬תן דוגמא אחת לסימן מין ראשוני ודוגמא אחת לסימן מין משני אצל הזכר‪.‬‬
‫איזה מהם חיוני לתהליך הרבייה ?‬
‫סימני מין ראשונים חלים בתוך גוף האדם לדוגמה איברי הרבייה הזכריים‪ ,‬פין אשכים‪ ,‬וסימני מין משניים הם‬
‫שינויים חיצוניים לדוגמה‪ ,‬הופעת שיעור על הפנים‪ ,‬בבית החזה במפשעה ובבתי השחי עיבוי הקול‪ ,‬העלאת מסת‬
‫השרירים‪ ,‬עיבוי העצם‪ .‬ללא איבר הזדווגות לא תתאפשר הרבייה באופן טבעי אך נחוץ לשם כך גם את תאי‬
‫הזרע הנוצרים בבגרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע טיפול בגונדוטרופינים בגבר הסובל מתסמונת ‪ Kallman‬גורם לפוריות הגבר‪.‬‬
‫טיפול בגונדוטרופינים מכיוון שהם אחראים הן לייצור תאי הזרע והן להורמון טסטוסטרון האחראי בנוסף‬
‫להופעת סימני המין המשניים‪ ,‬יצירת תאי זרע‪ ,‬והדחף המיני‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪46‬‬
‫ג‪ .‬מדוע טיפול בטסטוסטרון בלבד בגבר הסובל מהתסמונת הנ"ל אינו יכול לגרום לפוריותו?‬
‫מכיוון שיש צורך ביצירת תאי הזרע ולזה אחראי ההורמון ‪.FSH‬‬
‫‪ .42‬גברים הסובלים מתסמונת קלמן – גופם מפותח‪ ,‬האשכים קטנים‪ ,‬רמת הטסטוסטרון בדם נמוכה מאוד‪ ,‬השיער דל‬
‫והם בדרך כלל אימפוטנטים ועקרים‪ .‬הטיפול הנהוג אצלם הוא מתן גונדוטרופינים‪ .‬כתוצאה מכך הגבר הופך להיות‬
‫פורה וזאת בתנאי שלא הייתה שום פגישה כרומוזומית‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הליקוי בגברים אלו? הפרשת גונדוטרופינים לא תקינה‬
‫ב‪ .‬באיזה אופן הופך הטיפול את הגבר לפורה?‬
‫מתן הגונדוטרופינים יגרום להפרשת טסטוסטרון והלאה‬
‫ג‪ .‬האם טיפול בטסטוסטרון בלבד יכול להביא לאותה תוצאה?‬
‫לא מכיון שהגונדוטרופינים אחראים על עוד תהליכים‬
‫‪ .43‬באבוביות הזרע יש תמיד אחוז מסוים של תאי אם של תאי זרע (ספרמטוגנים) שמתנוונים ומתים לפני הגיעם‬
‫לחלוקת המיוזה (הפחתה)‪ .‬בניסוי הזריקו ‪ FSH‬לזכרים של חולדה ובדקו את אחוז תאי האם שהתנוונו התוצאות‬
‫מוצגות באיור הבא ‪:‬‬
‫השפעת הזרקת ‪ FSH‬על תאי אם של תאי זרע‬
‫מתן ‪FSH‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫תאי האם שהתנוונו (אחוזים)‬
‫ללא טיפול‬
‫‪0‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫זמן לאחר הזרקת ‪( FSH‬שעות)‬
‫‪0‬‬
‫א‪ .‬על פי האיור תאר את השינויים באחוז תאי האם שהתנוונו אצל זכרים שטופלו ב‪ FSH -‬במהלך ‪ 18‬שעות‬
‫הניסוי‪ 3( .‬נק')‬
‫ב‪ .‬מהו אחוז תאי האם שהתנוונו אצל זכרים שלא הוזרק להם ‪ 3( ?FSH‬נק')‬
‫ג‪ .‬מהי המסקנה מתוצאות הניסוי‪ 5( .‬נק')‬
‫א‪ .‬מתן ‪ – FSH‬משעה ‪ 6- 0‬אחוז התאים שהתנוונו היה ‪.50%‬‬
‫מ‪ 6-9-‬שעות הייתה ירידה באחוז התאים שהתנוונו מ‪ 50%-‬לכ‪.5% -‬‬
‫משעה ‪ 9-15‬הייתה עלייה באחוז התאים שהתנוונו מ‪ 5% -‬חזרה ל‪ .50% -‬רמה זו נשארה‬
‫זהה עד לתום הניסוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחוז תאי האם שהתנוונו ללא טיפול ב‪ FSH -‬עמד על ‪.50%‬‬
‫ג‪ .‬מתן ‪ FSH‬לזכרים מעלה את אחוז תאי האם שעוברים חלוקת מיוזה‪/‬תאי הזרע בזכרי חולדות‪ ,‬השפעה זו‬
‫היא לטווח זמן מסוים של כ‪ 6-12 -‬שעות ממתן הטיפול‪.‬‬
‫‪ .44‬אצל ספורטאים שנוהגים לקחת הורמונים סטרואידים (כגון טסטוסטרון) נפגעים תאי הזרע‪.‬‬
‫הסבר מדוע רמה גבוהה של טסטוסטרון בדם פוגעת בייצור תאי זרע‪ .‬בתשובתך העזר בתוצאות הניסוי‪.‬‬
‫רמה גבוהה של טסטוסטרון פוגעת בייצור תאי הזרע משום שטסטוסטרון מעכב במשוב שלילי הפרשת ‪FSH‬‬
‫מההיפופיזה‪ ,‬ולפי תוצאות הניסוי ניתן לראות כי ל‪ FSH -‬יש השפעה של העלאת אחוז יצירת תאי הזרע בכ‪-‬‬
‫‪ ,45%‬ירידה ברמת ‪ FSH‬אם כך תפגע ביצירת תאי הזרע‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪47‬‬
‫‪ .45‬א‪ .‬מהן היתרונות ומה החסרונות של הפריה פנימית?‬
‫היתרונות להפריה פנימית‬
‫‪ ‬מאפשרת שמירה טובה על תאי הזרע והביצה שהתלכדו לזיגוטה ומבטיחה התפתחות מוגנת של הצאצאים;‬
‫‪ ‬מספר תאי הזרע ותאי הביצה בהפריה פנימית קטן יחסית להפריה חיצונית‪ ,‬ומשמעותו מספר קטן של גמטות‬
‫נקביות וזכריות וחיסכון במשאבים ליצירת הגמטות;‬
‫‪ ‬הפריה פנימית יכולה להתקיים במקומות מגוונים יותר מאשר הפריה חיצונית‪ ,‬שיכולה להתקיים רק בסביבה‬
‫מימית‪.‬‬
‫החסרונות להפריה פנימית‬
‫‪ ‬משאבים רבים מושקעים על ידי כל אורגניזם ובייחוד על ידי הנקבות‪ ,‬כדי ליצור מערכת מין מורכבת ומוגנת‬
‫שתקלוט את הגמטות הזכריות‪ ,‬תאפשר הפריה יעילה‪ ,‬תכיל את העובר המתפתח ותאפשר התפתחות מוגנת של‬
‫הצאצא;‬
‫‪ ‬הפריה פנימית‪ ,‬כמו הפריה חיצונית‪ ,‬מחייבת אף היא תיאום מדויק בזמן ובמקום בין הפרשת תאי המין של‬
‫הזכר ושל הנקבה‪ ,‬מאחר שאם תאי הזרע ותאי הביצה לא ישתחררו באותו הזמן ויהיו מרוחקים אלה מאלה לא‬
‫תתרחש הפריה‪.‬‬
‫‪ ‬בדרך כלל‪ ,‬לבעלי חיים המתרבים בהפריה פנימית יש פחות צאצאים;‬
‫‪ ‬במינים רבים יש השקעה הורית גם בטיפוח הצאצא לאחר בואו לעולם בדרך זו או אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬במקרים רבים יש צורך להשקיע רבות בהתנהגות של חיזור‪ ,‬וזאת כדי ליצור אינטראקציה עם בן‪/‬בת הזוג‪ :‬צריך‬
‫לפתח הורמונים‪ ,‬צבעים‪ ,‬ריחות‪ ,‬קולות‪ ,‬ריקוד חיזור ועוד‪.‬‬
‫א‪ .‬מהם התנאים הדרושים כדי שתתקיים הפריה פנימית ?‬
‫כדי שתתקיים הפריה פנימית‪ ,‬תאי המין של הזכר ושל הנקבה צריכים להגיע לבשלות מינית באותו הזמן המושג‬
‫באמצעות שינויים ההורמונליים‪ .‬תהליך הרבייה מוסדר באמצעות מנגנוני תקשורת בתוך הייצור‪ ,‬בין הזוויגים‬
‫ובינם לסביבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אילו קבוצות של בע"ח מתרבים בהפריה פנימית?‬
‫ניתן לחלק ל‪ 3 -‬קבוצות עיקריות‬
‫קבוצת מטילי הביצים‪ :‬קבוצה הכוללת את רוב החרקים‪ ,‬הזוחלים והעופות‪ .‬העובר שבתוך הביצים ממשיך‬
‫להתפתח לאחר ההטלה ובוקע מאוחר יותר‪.‬‬
‫קבוצת משריצי חיים‪ :‬קבוצה הכוללת חלק מהזוחלים (נחשים שונים)‪ ,‬מיעוט קטן של חרקים ומעט זנים של‬
‫דגים‪ .‬העובר מתפתח בביצה המצויה בתוך גוף הנקבה ובוקע בתוך גופה‪ ,‬והצאצאים יוצאים מגוף הנקבה‪.‬‬
‫קבוצת הממליטים‪ :‬קבוצה הכוללת את כל היונקים‪ .‬העובר מתפתח בתוך גוף הנקבה ויוצא מתוך גופה‪ ,‬כאשר‬
‫מידת הטיפול והדאגה משתנה ממין למין‪.‬‬
‫‪ .46‬א‪ .‬בזוחלים ( נחש‪ ,‬לטאה) ובעופות ההפריה וגם התפתחות עובר מותאמות לחיים על פני היבשה‪.‬‬
‫תאר התאמתם של זוחלים ועופות להפריה על פני היבשה ותאר התאמה אחת של מקום התפתחות‬
‫עובר לתנאים על פני היבשה‪ 6 ( .‬נק')‬
‫ב‪ .‬הסבר כיצד ההפריה והתפתחות הדגים מותאמות לחיים במים‪ 6 ( .‬נק')‬
‫א‪ .‬בהפריה על פני היבשה חלה הפריה פנימית כלומר הביצים מופרות עוד בהיותן בתוך גוף הנקבה (‬
‫לזכר יש איבר הזדווגות והוא מחדיר את תאי הזרע לגוף הנקבה וכך אין להם סכנת התייבשות)‪3 ( .‬‬
‫נק')‬
‫העובר של הזוחלים והעופות מתפתח בתוך ביצה‪ .‬זו –‬
‫‪ )1‬מוקפת בקליפה קשה המגנה על העובר‪.‬‬
‫‪ )2‬כל צרכי העובר מסופקים לו בתוך הביצה – מזון מהחלמון בעיקר‪ ,‬מים מהחלבון‪ ,‬חמצן‬
‫מפעפע פנימה דרך הקליפה ו‪ CO2 -‬מפעפע החוצה דרכה‪.‬‬
‫‪ )3‬חומרי הפסולת החנקנית הם בצורה של חומצת שתן שאינה מסיסה במים ומתגבשת בשק‬
‫האלנטואיס‪ ( .‬לציין התאמה אחת – ‪ 3‬נק')‬
‫ב‪ .‬במים לדגים יש הפריה חיצונית – הנקבה מטילה את ביציה למים והזכר מפרה אותן שם (אין‬
‫סכנת התייבשות)‪ 3 ( .‬נק')‬
‫עובר הדג מתפתח במים כמובן‪ .)1 .‬קליפת הביצה דקה‪ .‬החלמון הוא מקור המזון‪ ,‬מים יש בשפע‬
‫והגזים ( חמצן ו‪ )CO2 -‬מפעפעים בהתאם למפל הריכוזים שלהם‪ 3 ( .‬נק')‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪48‬‬
‫‪ .47‬ההופעה של הפריה פנימית אצל בעלי חיים וצמחים קשורה למעבר מחיים במים לחיים ביבשה‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע הופעת ההפריה הפנימית קשורה למעבר לחיים ביבשה‪ 6(.‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הסבר מהו הקשר בין סוג ההפריה (חיצונית או פנימית) למספר הצאצאים? (‪ 5‬נקודות)‬
‫א‪ .‬תהליך ההפריה יכול להתקיים רק הסביבה רטובה בה הגמטות לא מתייבשות ותאי הזרע יכולים לשחות לעבר‬
‫הביצית‪ .‬בהפריה חיצונית‪ :‬תאי הזרע שוחים לעבר הביצית במי הים או האגם‪ .‬עם המעבר ליבשה ‪ ,‬הדרך‬
‫היחידה בה תאי זרע יכולים להגיע אל הביצית היא ההפריה הפנימית בה הזרע מוצא אל גוף הנקבה וממשיך‬
‫להיות בסביבה רטובה המאפשרת לו לשחות לעבר הביצית‪( )6(.‬יש להדגיש שהפריה פנימית אינה מחייבת‬
‫התפתחות ברחם‪ .‬כל בח"ע היבשתיים מטילי הביצים מפרים בהפריה פנימית)‬
‫ב‪ .‬בהפריה חיצונית מספר הצאצאים גדול מאד ושרידותם נמוכה מאד‪ .‬הצאצאים מתפתחים במים‪ ,‬ללא קשר‬
‫להורים ולהגנתם‪)3(.‬‬
‫בהפריה פנימית מוטלות הרבה פחות בימים והן יותר מועטות אבל יותר מוגנות‪)3(.‬‬
‫או בהפריה חיצונית מוטלות הרבה מאד ביציות למים אך סיכויי הפגישה עם הזרע קטנים יותר‬
‫מאשר בהפריה פנימית‪.‬‬
‫‪ .48‬לפניך רשימה של ‪ 7‬מושגים הקשורים ברבייה‪.‬‬
‫בחר ‪ 4‬מתוכם וציין לגבי כל אחד מהם אם הוא קשור לרבייה זוויגית או אל‪-‬זוויגית‪.‬‬
‫הסבר בקצרה מהו הקשר בין המושג לצורת הרביה‪.‬‬
‫א‪ .‬נביטת זרעים ‪.‬‬
‫ב‪ .‬תרבית רקמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרייה חוץ‪-‬גופית (הפריית "מבחנה")‪.‬‬
‫ד‪ .‬סימני מין משניים‪.‬‬
‫ה‪ .‬השרצה‪.‬‬
‫ו‪ .‬שיבוט‪.‬‬
‫ז‪ .‬הפרשת פרומונים‪.‬‬
‫כל מושג ‪ 3‬נקודות‪:‬‬
‫א‪ .‬נביטת זרעים – זוויגית (‪ ,)1.5‬הזרע הוא תוצר של הפריה בין גמטה זכרית ונקבית (‪)1.5‬‬
‫ב‪ .‬תרבית רקמה – אל‪-‬זוויגית (‪ ,)1.5‬התאים מתרבים במיטוזה‪/‬חלוקה (‪)1.5‬‬
‫ג‪ .‬הפרית חוץ גופית – זוויגית (‪ ,)1.5‬התלכדות של תא זרע וביצה (‪)1.5‬‬
‫ד‪ .‬סימני מין משניים – זוויגית (‪ ,)1.5‬זכר ונקבה מופיעים רק ביצורים המקיימים ביניהם רביה (‪)1.5‬‬
‫ה‪ .‬השרצה – זויגית (‪ ,)1.5‬לידת צאצאים שהתפתחו זמן קצר בגוף הנקבה לאחר ההפריה (‪.)1.5‬‬
‫ו‪ .‬שיבוט – אל‪-‬זויגית (‪ ,)1.5‬גרעין של תא גוף מועבר לביצית וממנו מתפתח פרט חדש‪ ,‬הדנ"א ממקור אחד (‪.)1.5‬‬
‫ז‪ .‬הפרשת פרומונים – זויגית (‪ ,)1.5‬חומרים המיועדים לתקשורת בין הפרטים של אותו המין‪ ,‬ויכולים להוות‬
‫גורם משיכה בין הזכר והנקבה (‪)1.5‬‬
‫‪ .49‬א‪ .‬מהו ההבדל העקרוני בין התפתחות העובר בעופות לבין התפתחות העובר ביונקים? (‪ 3‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬לעובר מתפתח יש צרכים שונים‪ :‬אספקת מזון‪ ,‬חילוף גזים‪ ,‬הפרשת פסולת‪ ,‬הגנה‪.‬‬
‫כיצד מתמלאים צרכים אלה בעוברי עופות? (‪ 9‬נקודות)‬
‫א‪ .‬עובר העופות מתפתח בביצה כלומר מחוץ לגוף האם‪ ,‬עובר היונקים מתפתח ברחם בגוף האם‪.‬‬
‫ב‪ .‬אספקת מזון – בחלמון הביצה יש מלאי מספיק של מזון והוא מועבר באמצעות כלי הדם מהחלמון לעובר‪.‬‬
‫חילוף גזים – דרך קליפת הביצה וכלי דם באלנטואיס‪.‬‬
‫הפרשת פסולת – פסולת חנקתית מופרשת כחומצת שתן הנשארת בביצה מבלי לפגוע במאזן המים או להרעיל ‪.‬‬
‫הגנה – קרום שפיר‪ ,‬כוריון וקליפת ביצה‪.‬‬
‫‪ .50‬השווה בין שחלה באישה לשחלה בצמח‪ .‬בתשובתך הסבר הבדל אחד ביניהן‪ ,‬ודבר אחד שמשותף להן‪.‬‬
‫(‪ 10‬נקודות)‬
‫הבדל‪:‬‬
‫ כמות‪ :‬לאישה – שתי שחלות‪ ,‬בצמח – שחלה בכל פרח‪.‬‬‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪49‬‬
‫ קביעות‪ :‬לאישה – אותן שחלות בכל תקופת הפוריות‪ ,‬בצמח – בכל מחזור רבייה פרחים חדשים ושחלות‬‫חדשות‪.‬‬
‫ כמות הביציות‪ :‬לאישה – כמות גדולה בכל שחלה‪ ,‬בצמח – בכל שחלה כמות קטנה של ביציות‪.‬‬‫ הבשלה‪ :‬אצל אישה – בכל חודש מבשילה ביצית אחת‪ ,‬בצמח – כל הביציות בשחלה מבשילות בבת‪-‬אחת‪.‬‬‫ מקום ההפריה‪ :‬בצמח – השחלה היא מקום התרחשות ההפריה‪ ,‬אצל אישה – הביצית חורגת מן השחלה‬‫וההפריה מתרחשת בחצוצרה‪.‬‬
‫ מקום התפתחות העובר‪ :‬בצמח – השחלה היא מקום התפתחות העובר‪ ,‬אצל אישה – העובר מתפתח‬‫ברחם‪.‬‬
‫דמיון‪ :‬בשתיהן נוצרות‪/‬נמצאות הביציות‪.‬‬
‫‪ .10‬א‪ .‬ציין בעיה אחת‪ ,‬הנוגעת להתפתחות העובר אצל יצורים החיים ביבשה ומשותפת לבעלי חיים ולצמחים החיים‬
‫ביבשה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬תאר פתרון אחד לבעיה זו אצל בעל חיים‪ 7( .‬נקודות)‬
‫א‪ .‬הבעיה – סכנה של התייבשות העובר‪.‬‬
‫ב‪ .‬פתרון‪:‬‬
‫ התפתחות העובר בתוך גוף האם‪.‬‬‫ התפתחות העובר בתוך ביצה הכוללת קרומים עובריים השומרים על סביבה נוזלית‪.‬‬‫‪ .51‬א‪ .‬הסבר מדוע הפריה פנימית אצל בעלי‪-‬חיים וצמחים מהווה התאמה לחיים ביבשה‪ 4( .‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬עובר של עוף מתפתח בביצה‪ .‬ציין והסבר שתי התאמות במבנה הביצה להתפתחות העובר בתוכה‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫ג‪ .‬ציין והסבר עקרון דומה בין תהליך התפתחות העובר בביצה (זוחל או עוף) לבין תהליך התפתחות הזרע‬
‫הנובט (‪ 4‬נקודות)‪.‬‬
‫א‪ .‬בהפריה פנימית מתבצעת בתוך אברי הרביה הנקביים (‪ )1‬בהם קיימת סביבה מימית (לחה) (‪ ,)2‬המגנה על תאי‬
‫המין והזיגוטה מהתייבשות ‪ /‬מאפשרת להם תנועה (‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬קליפה סידנית – נוקשה – מאפשרת הגנה על העובר (‪,)2‬‬
‫נקבובית‪ -‬מאפשרת מעבר של גזים לצורך הנשימה התאית (‪.)2‬‬
‫חלמון – מאגר של חומרי תשמורת המשמשים מקור מזון לעובר המתפתח (‪.)2‬‬
‫החלבון – יצירת סביבה מימית לעובר (‪.)2‬‬
‫ג‪ .‬שניהם מנצלים לצורך התפתחותם חומרי תשמורת הנמצאים בביצה או בזרע (‪.)4‬‬
‫[לשניהם מעטה נוקשה המשמש להגנה ‪ :‬בביצה – הקליפה‪ ,‬בזרע – קליפת הזרע]‪.‬‬
‫‪ .52‬א‪ .‬פרומונים הם חומרים המשמשים לתקשורת כימית בין בעלי חיים ולכל אחד תפקיד ייחודי‪.‬‬
‫מהו המשותף להורמונים הפועלים בגוף האדם ולפרומונים? (‪ 5‬נק')‬
‫ב‪ .‬מהו ההבדל העקרוני בין אופן פעילותם של הפרומונים לעומת הורמונים? (‪ 5‬נק')‬
‫א‪ .‬גם הורמונים וגם פרומונים מופרשים ממקום אחד ומשפיעים במקום אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההורמונים עוברים עם זרם הדם ופועלים בתוך הגוף‪ .‬הפרומונים מופרשים אל מחוץ לגוף‬
‫ופועלים על פרט אחר‪.‬‬
‫‪ .53‬אצל הדו‪ -‬חיים ‪ ,‬עונת הרבייה מתקיימת כאשר מגיע מועד הגשמים והטמפרטורה יורדת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מיני‬
‫זוחלים החיים באזורים טרופיים מתרבים כל השנה‪ .‬מה ניתן להסיק מנתונים אלה ? הסבר‪ 9( .‬נקודות )‬
‫הרבייה בדו‪-‬חיים מתקיימת כאשר התנאים הסביבתיים מתאימים להפריה (חיצונית) ולהתפתחות הראשן‪ ,‬כלומר‬
‫כאשר הגשמים מגיעים ( בחורף לכן גם הטמפרטורה יורדת)‪ 5( .‬נק' )‬
‫באזור טרופי אין שינויים בולטים בין העונות לכן הטמפרטורה וכמות הגשמים די קבועים‪ .‬באזור זה‪,‬‬
‫הרבייה יכולה להתקיים בכל העונות‪4(.‬נק')‬
‫‪.54‬‬
‫להתרבּות במים‪ 6( .‬נקודות)‬
‫ְ‬
‫א‪ .‬הסבר כיצד דו‪-‬חיים מותאמים‬
‫ב‪ .‬יונקים ועופות נחשבים לחולייתנים יבשתיים מובהקים‪.‬‬
‫הצג שתי תכונות משותפות ליונקים ולעופות‪ ,‬שמתאימות אותם לרבייה ביבשה‪ 7( .‬נקודות)‬
‫א‪ .‬הנקבה מטילה למים מספר גדול של ביצים‪ ,‬ובו‪-‬זמנית הזכר מפריש למים תאי זרע המצוידים בשוטון‬
‫ומפרים את הביצים‪.‬‬
‫או‪ :‬הראשן הבוקע מן הביצה מותאם לחיים במים‪ :‬יש לו זימים וזנב עם קרום שחייה‪ ,‬והוא חסר גפיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכונות משותפות ליונקים ולעופות‪ ,‬שמתאימות אותם לרבייה ביבשה‪:‬‬
‫ הפריה פנימית‪.‬‬‫‪ -‬קרומי הגנה לעובר ‪ /‬העובר מתפתח בתוך נוזל שפיר (אמניון)‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪50‬‬
‫‪ .55‬לתהליך הרבייה דרושה סביבה מימית למניעת התייבשות תאי הרבייה ולצורך העברת תא הזרע לביצית‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין אילו פתרונות קיימים לכל אחת מן הבעיות הללו בבעלי חיים מימי ובצמחים‪ .‬פרט לגבי כל אחת‬
‫מן הקבוצות‪ 6(.‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬אילו אמצעים להגנה על העובר קיימים בעופות‪ ,‬ביונקים ובצמחי יבשה‪ .‬פרט‬
‫לגבי כל אחת מן הקבוצות את אמצעי ההגנה‪ 5(.‬נקודות)‬
‫‪ .10‬א‪ + .‬ב‬
‫מניעת התייבשות‬
‫תאי הרבייה‬
‫העברת תא הזרע‬
‫לתא הביצה‬
‫מימיים‬
‫מוטלים‬
‫לסביבה שהיא‬
‫מימית‬
‫מוטלים למים‬
‫הגנה על העובר‬
‫עופות‬
‫תאי הזרע מצויים‬
‫במערכת הרבייה‬
‫בה סביבה מימית‬
‫ומועברים‬
‫באמצעות איבר‬
‫הזדווגות לתאי‬
‫הביצה המצויים‬
‫גם הם בסביבה‬
‫מימית‬
‫איבר הזדווגות‪,‬‬
‫נרתיק וצוואר רחם‬
‫התפתחות בתוך‬
‫ביצה המכילה‬
‫קרומים וקליפה‬
‫סידנית להגנה‬
‫יונקים‬
‫תאי הזרע מצויים‬
‫במערכת הרבייה בה‬
‫סביבה מימית‬
‫ומועברים באמצעות‬
‫איבר הזדווגות לתאי‬
‫הביצה המצויים גם‬
‫הם בסביבה מימית‬
‫צמחים‬
‫תאי הזרע מצויים‬
‫בתוך גרגרי‬
‫האבקה בסביבה‬
‫מימית ומועברים‬
‫באמצעות נחשון‬
‫לתוך השחלה שגם‬
‫בה סביבה מימית‬
‫איבר הזדווגות‬
‫נחשון הנובט על‬
‫הצלקת‬
‫ובאמצעותו חודר‬
‫תא המין הזכרי‬
‫בתוך סביבה‬
‫מימית לשחלה‬
‫זרע עטוף קליפות‬
‫לעיתם בתוך פרי‬
‫התפתחות בתוך גוף‬
‫האם בתוך רחם שבו‬
‫נוזל‬
‫‪ .56‬אצל בעלי חיים מוצאים דגמים שונים של רביה זוויגית‪ ,‬הנבדלים זה מזה בין השאר באסטרטגיית הרביה‪ ,‬במבנה תא‬
‫הביצה‪ ,‬ובסביבה שבה מתרחשת ההזדווגות‪ .‬בטבלה שלפניך מוצג מידע על שלושה בעלי חיים‬
‫(‪ :)III-I‬עוף‪ ,‬דג‪ ,‬יונק‪.‬‬
‫בעל החיים‬
‫‪III‬‬
‫‪II‬‬
‫‪I‬‬
‫יבשה‬
‫מים‬
‫מים‬
‫בית הגידול של בעל החיים‬
‫ביצה‬
‫האם‬
‫ביצה‬
‫מקום התפתחות העובר‬
‫יבשה‬
‫מים‬
‫הסביבה שבה מתרחשת ההזדווגות מים‬
‫אלפים בדרך כלל אחד אחדים‬
‫מספר הצאצאים‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬קבע איזה מבעלי החיים‪ ,III ,II ,I ,‬הוא יונק‪ ,‬איזה מהם הוא עוף‪ ,‬ואיזה מהם הוא דג‪ .‬נמק קביעתך‬
‫לכל אחד מבעלי החיים‪ 6( .‬נקודות)‬
‫‪ – I‬דג ‪ :‬כי הוא חי בסביבה מימית ומטיל אלפי ביצים‪ ,‬נתונים שאינם מתאימים לעופות או‬
‫ליונקים‪ 2 (.‬נק')‬
‫‪ – II‬יונק‪ :‬הוא יונק מימי כי יש רק עובר אחד והוא מתפתח בגוף האם‪ 2(.‬נק')‬
‫‪ – III‬עוף‪ :‬כי העובר מתפתח בביצה ויש מעט ביצים‪2(.‬נק')‬
‫ב‪.‬‬
‫קבע איזו צורת הפרייה קיימת אצל כל אחד מבעלי החיים ‪ III ,II ,I‬והסבר את קביעתך‪ 6( .‬נקודות )‬
‫‪ - I‬חי בסביבה מימית שמונעת התייבשות הגמטות ולכן ההפריה יכולה להיות פנימית או חיצונית‪.‬‬
‫(‪ 2‬נק')‬
‫‪ – II‬אומנם יצור מימי אך הוא שייך לקבוצת היונקים שהם יבשתיים ולכן ההפריה הוא פנימית בלבד על‬
‫מנת לספק לגמטות סביבה שמונעת התייבשות‪ 2(.‬נק')‬
‫‪ – III‬עוף הוא יצור יבשתי ולכן ההפריה חייבת להיות פנימית על מנת להבטיח סביבה מימית לגמטות‪.‬‬
‫(‪ 2‬נק') ‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪51‬‬
‫א‪ .‬במידע שבטבלה מודגמות שתי אסטרטגיות רבייה‪ .‬תאר שני הבדלים בין האסטרטגיות השונות‪ ,‬וציין‬
‫איזו אסטרטגיה מאפיינת את בעל החיים ‪ I‬ואיזו מאפיינת את בעל החיים ‪ .II‬נמק תשובתך‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫ג‪ .‬אסטרטגיה אחת מוצגת אצל יצור ‪ I:‬הרבה צאצאים ומעט טיפול בהם‪ 2(.‬נק')‬
‫אסטרטגיה שנייה מוצגת אצל יצור ‪ ,II‬מעט צאצאים והשקעה בטיפולם‪2(.‬נק')‬
‫או‪ :‬הפריה חיצונית ‪ /‬פנימית‬
‫‪ .57‬לפניך שתי טענות‪ :‬הסבר כל אחת מהן‪.‬‬
‫א‪ .‬לולים רבים בהם מגדלים תרנגולות מטילות‪ ,‬מוארים במשך רב שעות היממה‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬מועד הפריחה של צמח יום קצר שונה מזה של צמח יום ארוך‪ .‬הסבר (‪ 5‬נקודות )‬
‫א‪ .‬האור מעורר את מער' הרביה של העופות ולכן הם מטילים יותר ביצים כאשר‬
‫הלול מואר רב שעות היום‪ 4(.‬נק')‬
‫ב‪ .‬צמחי יום קצר פורחים רק לאחר מספר גדול של שעות חושך כלומר בחורף‪ .‬לעומתם‪ ,‬צמחי יום‬
‫ארוך פורחים רק לאחר מספר קטן של שעות חושך‪ ,‬כלומר בקיץ(‪ 5‬נק') ‪.‬‬
‫‪ .58‬ישנם גורמים סביבתיים המשפיעים על עונת הרבייה כמו משך שעות ההארה היומיות‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫מה היתרון הביולוגי בהשפעת האור על עונת הרבייה? הסבר‪.‬‬
‫הצאצאים יתפתחו בעונה שבה תנאים מתאימים‪ :‬טמפ' נוחות‪ ,‬המצאות מזון בשפע‪ ,‬וכו' וסיכוייהם לשרוד‬
‫גדולים יותר (‪.)5‬‬
‫‪ .59‬אצל נקבת היונקים קיימת פעילות מחזורית של מערכת הרבייה המתבטאת בשינויים בשחלות ובמבנה הרחם‪ .‬והיא‬
‫מבוקרת על ידי מנגנוני משוב הורמונאליים‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מהו ההבדל בין מחזור ייחום למחזור הווסת‪.‬‬
‫אצל נקבות היונקים אפשר להבחין בשני דפוסי מחזוריות‪ :‬אצל רוב היונקים קיים מחזור ייחום ‪ -‬מחזור ייחום הוא‬
‫מספר הימים העוברים מביוץ לביוץ‪ ,‬ולרוב הוא מתקיים רק בעונת הרבייה‪ .‬בתקופת הייחום יש נכונות להזדווג מצד‬
‫שני המינים‪ .‬מחזור וסת – מתקיים אצל מיעוט היונקים כמו נקבת הקוף ונקבת האדם‪ .‬מחזור זה מתקיים במשך כל‬
‫השנה‪ .‬הופעת מחזור הייחום או מחזור הווסת מעידים על תחילת בגרות מינית ועל היכולת להעמיד צאצאים‪.‬‬
‫עוד על מחזור ייחום‬
‫כאמור‪ ,‬מחזור ייחום הוא מספר הימים החולפים מביוץ לביוץ‪.‬‬
‫רוב היונקים מתרבים במחזורי ייחום‪ .‬מחזורי ייחום יכולים להתרחש‪:‬‬
‫‪ ‬במשך כל השנה (פרות‪ ,‬חזירים)‬
‫‪ ‬בעונת הרבייה בלבד (כבשים)‬
‫יש יונקים שאצלם מתרחשים כמה מחזורי ייחום בעונת רבייה (כבשים‪ ,‬עזים‪ ,‬צבאים) ויש יונקים אחרים‪ ,‬שאצלם בעונת הרבייה מתרחש רק‬
‫מחזור ייחום אחד (כלבים‪ ,‬דובים‪ ,‬שועלים וזאבים)‪.‬‬
‫ההבדלים העיקריים בין מחזור הייחום למחזור הווסת‬
‫אין הריון‬
‫נכונות‬
‫להזדווגות‬
‫ביוץ‬
‫רק סמוך לביוץ‪ ,‬במשך שעות ספורות‬
‫וסת‬
‫דימום כביטוי לסילוק שאריות הדופן של‬
‫הרחם‬
‫תמיד‬
‫ייחום‬
‫אין דימום אלא ספיגה חוזרת‬
‫בתחילת המחזור‬
‫באמצע המחזור‬
‫‪ .60‬א‪ .‬על מעידה הופעת הייחום מהם מאפייניו ?‬
‫ב‪ .‬מהו מחזור ייחום ?‬
‫ג‪ .‬מהם הגורמים לביוץ אצל בעלי החיים השונים מבין היונקים‪ ,‬במה הם תלויים?‬
‫ד‪ .‬מה היתרון בקיומה של עונת רבייה ? מה ההבדל בין חיות הבר לחיות המשק?‬
‫א‪ .‬הופעת הייחום מעיד על בגרות מינית ועל היכולת להעמיד צאצאים‪ .‬בתקופת הייחום מגלה הנקבה נכונות‬
‫ותשוקה להזדווג‪ .‬תקופת הייחום מלווה בשינוי התנהגותי ופיסיולוגי‪.‬‬
‫לעיתים תקופת הייחום תלויה בעונות השנה‪ ,‬על מנת להבטיח תנאים נאותים לגידול הצאצאים (תלוי באורך ההריון)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחזור ייחום הוא מספר הימים החולפים מביוץ אחד למשנהו‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיימים גורמים שונים לביוץ אצל נקבות של יונקים שונות‪.‬‬
‫ביוץ ספונטני‪ -‬אין תלות בעונות השנה‪ ,‬הביוץ‪-‬שחרור הביציות‪ ,‬מתרחש בשלב קבוע של מחזור‬
‫הייחום‪ ,‬לאחר הייחום נוצר גופיף צהוב‪ ,‬המתפקד תקופה מוגדרת‪ ,‬לדוגמה פרה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪52‬‬
‫ביוץ ספונטני עונתי המתרחש רק בעונות מסוימות בשנה‪ .‬בו נוצר גופיף צהוב פעיל‪ ,‬לדוגמה כבשה‪ ,‬כלבה‪.‬‬
‫ייחום ספונטני מושרה‪ -‬הבשלת הזקיק והביוץ מתרחשים רק לאחר ההזדווגות‪ .‬בכל רגע מוכנה קבוצת זקיקים לביוץ‪.‬‬
‫דוגמה לכך ארנבת‪ ,‬חתול‪.‬‬
‫בפרה הרבייה אינה מוגבלת לעונה (כמו בכלב‪ ,‬כבשה סוס)‪ ,‬בדומה לאדם‪ .‬הייחום מתרחש בכל עונות השנה‪ ,‬הביוץ‬
‫ספונטני‪ ,‬בכל סוף מחזור ייחום‪ .‬עם ההתעברות נפסק מחזור הייחום והוא מתחדש לאחר ההמלטה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לעונתיות ברביה יש יתרון בכך שתזמונו תקופת הביוץ ומשך ההריון יביאו להמלטה בעונה המתאימה שבה יהיה‬
‫שפע של מזון ‪ ,‬מים‪ ,‬טמפרטורות נעימות ואפשרויות מסתור‪.‬‬
‫בחיות משק שעברו טיפוח בוטלה עונתיות הרבייה והם יכולים להתרבות על פני כל השנה כך שניתן לקבל תוצרת‬
‫חקלאית (חלב ביצים בשר) כל השנה‪ ,‬לגביהם תנאים סביבתיים לא מהווים גורם מגביל (החקלאי מספק תנאים אלו)‪.‬‬
‫‪ .61‬מהו ההבדל בין בקרת הרביה באדם (מחזור הווסת בנקבה)‪ ,‬לבקרת הרבייה של בעלי חיים בהם קיים מחזור‬
‫ייחום? (רבייה בטבע עמ' ‪)48‬‬
‫‪ .62‬מהו הגורם הסביבתי המשמעותי ביותר המשפיע על הרבייה העונתית?‬
‫הגורם המשמעותי ביותר‪ ,‬שמשפיע על הפעלת שרשרת התהליכים המביאה לביוץ‪ ,‬הוא אורך היום (שהשתנותו לאורך‬
‫השנה היא גורם צפוי וקבוע)‪ ,‬הנקלט על ידי ההיפותלמוס ומביא להתרחשות שרשרת האירועים עד הביוץ‪.‬‬
‫גורמים נוספים המשפיעים על הרבייה העונתית הם בין השאר שינויי טמפרטורה‪ ,‬שינוי בכמות המזון או באיכותו ושינוי‬
‫בזמינות המים‪.‬‬
‫שינויי הסביבה האלה משפיעים על שעונים פנימיים ‪ -‬בבעלי החיים‪ .‬שעונים פנימיים אלה מצויים במוח והשפעה עליהם‬
‫גורמת להפרשה הורמונאלית‪ ,‬שמובילה לפעילות מערכת הרבייה‪.‬‬
‫‪ .63‬בבקר ובצאן אפשר לכוון את מועד הייחום באמצעות טיפול הורמונלי‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין שמות של שני הורמונים שמשתמשים בהם להכוונת מועד הייחום‪.‬‬
‫חשיפה להורמונים המזרזים תהליכים של הבשלת זקיקים וביוץ‪ FSH‬או ‪GnRH‬‬
‫‪ .1‬גירוי התפתחות זקיקים‪ ,‬בנקבות שאין להם מחזור‪ ,‬ע"י טיפול בגונדוטרופין ‪ ,FSH‬עד לשלב בו יופרש ‪L.H.‬‬
‫אשר גורם לביוץ‪.‬‬
‫ביוץ‬
‫‪LH‬‬
‫אסטרוגן‬
‫‪FSH‬‬
‫‪ .2‬גירוי הפרשת הגונדוטרופינים ‪ FSH‬ו‪ LH -‬ע"י טיפול ב – ‪ GnRH‬כתוצאה מהטיפול מופרשים ‪FSH‬‬
‫ו – ‪ ,LH‬אשר גורמים לביוץ של זקיק בשל‪.‬בעזרת הזרקה יחידה של ‪ GnRH‬ניתן לגרום לביוץ ביום ה‪14 -‬‬
‫לאחר ההמלטה‪ .‬ללא טיפול הביוץ מתרחש ‪ 30‬יום לאחר ההמלטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו היתרון לחקלאי בהכוונת מועד הייחום ?‬
‫• הקדמת הבגרות המינית – הקדמת הופעת הביוץ הראשון בעגלות‪.‬‬
‫• קיצור מחזור הייחום והפריה בעונת ההנקה‬
‫• התאמת מועדי הייחום והביוץ לנוחיות החקלאי‬
‫• הגדלת הפוריות ותפוקה מרבית מהבקר‬
‫‪ .64‬השווה בין הגנה על עוברים בצמחי יבשה לעומת הגנה על עוברים בבעלי חיים ביבשה‪ .‬ציינו את המשותף לדרכי ההגנה‪.‬‬
‫התפתחות העוברים‪ :‬עוברי צמחים ביבשה מתפתחים בתוך שחלה של הפרי שנותנת להם סביבה לחה המתאימה‬
‫להתפתחותם וכן מספקת הגנה מכאנית מפני פגיעות‪ .‬גם עוברי בעלי חיים ביבשה מקבלים הגנה בפני יובש אם בתוך‬
‫ביצה ואם בתוך רחם‪ .‬גם כאן ההגנה כוללת הגנה בפני פגיעות פיסיות‪ / .‬עוברי צמחים גדלים וקולטים חומרי מזון מצמח‬
‫האם‪ .‬עוברי של בע"ח המתפתחים בביצים‪ ,‬מתקיימים מחומרי תשמורת בביצה ‪)12( /‬‬
‫להשפעת‬
‫‪ .65‬חקלאים נוהגים להאיר לולים של תרנגולות מטילות‪ ,‬הסבר מה הסיבות לשימוש בתאורה ותן דוגמא נוספת‬
‫אור עם פעילות של אורגניזמים‪.‬‬
‫התאורה יוצרת אצל התרנגולות "תחושה" של אביב או קיץ וזו העונה בה הן מטילות‪ .‬בצורה זו החקלאים מאריכים‬
‫את תקופת ההטלה של התרנגולות (‪ .)6‬גם צמחים מושפעים מאד בפעילותם‪ .‬יש צמחים הפורחים רק כאשר‬
‫תקופת האור מתארכת או להפך‪ )6( ...‬כל דוגמה מתאימה – תנוקד בהתאם‪.‬‬
‫‪ .66‬ההופעה של הפריה פנימית אצל בעלי חיים וצמחים קשורה למעבר מחיים במים לחיים ביבשה‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע הופעת ההפריה הפנימית קשורה למעבר לחיים ביבשה‪ 6(.‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬הסבר מהו הקשר בין סוג ההפריה (חיצונית או פנימית) למספר הצאצאים? (‪ 5‬נקודות)‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪53‬‬
‫א‪ .‬תהליך ההפריה יכול להתקיים רק הסביבה רטובה בה הגמטות לא מתייבשות ותאי הזרע יכולים לשחות לעבר‬
‫הביצית‪ .‬בהפריה חיצונית‪ :‬תאי הזרע שוחים לעבר הביצית במי הים או האגם‪ .‬עם המעבר ליבשה ‪ ,‬הדרך היחידה‬
‫בה תאי זרע יכולים להגיע אל הביצית היא ההפריה הפנימית בה הזרע מוצא אל גוף הנקבה וממשיך להיות‬
‫בסביבה רטובה המאפשרת לו לשחות לעבר הביצית‪( )6(.‬יש להדגיש שהפריה פנימית אינה מחייבת התפתחות‬
‫ברחם‪ .‬כל בח"ע היבשתיים מטילי הביצים מפרים בהפריה פנימית)‬
‫ב‪ .‬בהפריה חיצונית מספר הצאצאים גדול מאד ושרידותם נמוכה מאד‪ .‬הצאצאים מתפתחים במים‪ ,‬ללא קשר‬
‫להורים ולהגנתם‪)3(.‬‬
‫בהפריה פנימית מוטלות הרבה פחות בימים והן יותר מועטות אבל יותר מוגנות‪)3(.‬‬
‫או בהפריה חיצונית מוטלות הרבה מאד ביציות למים אך סיכויי הפגישה עם הזרע קטנים יותר מאשר בהפריה‬
‫פנימית‬
‫שאלות ותשובות ברבייה בצמחים‬
‫‪ .1‬אורך היום עשוי להשפיע על מועד הרבייה בצמחים ובבעלי חיים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו המנגנון הפנימי בצמח הגורם לתופעה זאת? (‪)3‬‬
‫המנגנון הגורם לתופעה זאת הוא מנגנון הורמונלי שמכוון את תקופת יצירת הפרחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו היתרון של הכוונת מועד הרבייה בטבע על פי אורך היום? (‪3‬נקודות)‬
‫היתרון של הכוונת מועד הרביה על פי אורך היום הוא שהרבייה תתרחש תמיד בעונה מסוימת שמתאימה לצמח‪.‬‬
‫השעון הביולוגי המכוון לפי אורך יום הוא המדויק ביותר(תחשבו לעומת טמפרטורה שיכול להיות מצב בחורף של‬
‫טמפרטורה כמו בקיץ )‬
‫ג‪ .‬צמח מסוים שפריחתו מכוונת על ידי אורך היום פורח בסוף החורף‪.‬‬
‫האם הצמח הוא צמח יום קצר‪ ,‬או צמח יום ארוך? נמק‪ 3( .‬נקודות)‬
‫הצמח הוא צמח של יום קצר כיוון שהוא נכנס לרבייה בסוף החורף כך שההורמונים נוצרו בהשפעת אורך יום‬
‫קצר‪.‬‬
‫ד‪ .‬חקלאים רבים מגדלים עצי פרי‪ .‬איזה יתרון קיים לחקלאים אשר קונים את השתילים שלהם ממעבדה‬
‫אשר מגדלת אותם ברבייה אל מינית כמו בתרבית רקמה או בייחורים? (‪ 3‬נקודות)‬
‫שני סוגי רבייה זאת הם אל מינים ‪ .‬ברבייה אל מינית הצמחים זהים בתכונות הגנטיות שלהם להורים לכן כאשר‬
‫קונים את השתילים יודעים בדיוק את התכונות של השתילים ‪ .‬יתרון נוסף שכך הצאצאים זהים גנטית ולכן יש‬
‫להם אותן דרישות וקצב ההתפתחות דומה דבר שמאוד נוח לחקלאי‬
‫ג‪ .‬מדוע גרגרי אבקה שנופלים של פרח ממין מסוים ( ‪, (species‬על צלקת של פרח שלא‬
‫מאותו מין לא ינבטו ולא יפרו את הביציות ‪ 3( .‬נק')‬
‫גרגיר אבקה של מין צמח מסוים לא יפרה ביצית של צמח ממין אחר כי אין התאמה כימית ביניהם‪ .‬כך גם תא‬
‫ביצית של כבשה לא יופרה על ידי תאי זרע של סוס גם אם ישימו את שניהם בצחת פטרי אחת כיוון שאין התאמה‬
‫כימית‪( .‬בין בעלי חיים ממינים שונים אין גם משיכה מינית להזדווגות בין פרטים ממין שונה)‪.‬‬
‫‪ .2‬במחקר מסוים נבדקה יצירת פירות בשני מיני צמחים‪ ,‬מין א ומין ב‪ .‬לשני מיני הצמחים יש פרחים צבעוניים וצּופָ נים‪ .‬מכל‬
‫מין נבחרו לניסוי ‪ 40‬צמחים שגודלו בשתי חלקות סמוכות‪ .‬בכל חלקה היו ‪ 20‬צמחים ממין א ו‪ 20-‬צמחים ממין ב‪ .‬אחת‬
‫החלקות כוסתה ברשת צפופה‪ .‬בשתי החלקות התנאים האביוטיים היו מיטביים (אופטימליים)‪ .‬בכל אחת מהחלקות נבדקו‬
‫מספר הפרחים שנוצרו‪ ,‬מספר גרגרי האבקה בפרחים‪ ,‬ומספר הפירות שהתפתחו‪ .‬כמו כן חושב אחוז הפוריות‪ ,‬שהוא אחוז‬
‫הפרחים שהתפתחו מהם פירות‪.‬‬
‫חלק מן התוצאות מוצגות בגרף שלפניך‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪54‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬ציין בנוגע לכל אחד מהמינים א ו‪-‬ב‪ ,‬האם סביר שהוא מואבק בעיקר בהאבקה עצמית או‬
‫בעיקר בהאבקה זרה‪ .‬נמק את תשובתך על פי התוצאות‪ 8( .‬נק')‬
‫א‪ .‬מין א' – האבקה עצמית‪.‬‬
‫מין ב' – האבקה זרה‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬במין א' אחוז הפוריות דומה בשתי החלקות‪ ,‬במין ב' גבוה הרבה יותר בחלקה פתוחה –‬
‫מין המואבק בהאבקה זרה זקוק למאביקים שאינם יכולים לעבור דרך הרשת‪ ,‬מין המואבק‬
‫בהאבקה עצמית אינו זקוק למאביקים‪ ,‬ועל כן אינו מושפע מן הרשת‪.‬‬
‫ב‪ .‬במין ב מספר גרגרי האבקה הממוצע לפרח היה גדול הרבה יותר מאשר במין א‪.‬‬
‫האם נתונים אלה תומכים בתשובתך לסעיף א? הסבר‪ 8( .‬נק')‬
‫תומכים‪ .‬נימוק‪ :‬בהאבקה הדדית יש צורך ביותר גרגרי אבקה‪ ,‬כי רק חלקם מגיעים בסופו של‬
‫דבר אל צמח אחר‪ .‬או‪ :‬כי בהאבקה עצמית מובטח כמעט שכל גרגרי האבקה יגיעו אל הצלקת‪ ,‬ולכן‬
‫אין צורך במספר גדול‪.‬‬
‫‪ .3‬א‪ .‬תאר שני מנגנונים המונעים האבקה עצמית בצמחים‪ 8( .‬נק')‬
‫מנגנונים למניעת האבקה עצמית‪:‬‬
‫ צלקת גבוהה מן האבקנים‪.‬‬‫ זמן הבשלה שונה לצלקת ולאבקנים‪.‬‬‫ אי‪-‬התאם גנטי בין גרגרי אבקה וביציות‪.‬‬‫ב‪ .‬בהאבקה עצמית יש יתרונות וחסרונות לקיום המין‪ .‬ציין יתרון אחד וחיסרון אחד‪ 8( .‬נק')‬
‫יתרון להאבקה עצמית‪:‬‬
‫ אין צורך בצמחים אחרים בסביבה‪.‬‬‫ אין צורך במאביקים‪.‬‬‫ צריך פחות גרגרי אבקה ‪ /‬סיכויי האבקה גבוהים לכל גרגר אבקה ‪ /‬פחות השקעת אנרגיה בייצור‬‫גרגרי אבקה‪.‬‬
‫ שונות קטנה – יתרון בתנאים שאינם משתנים‪.‬‬‫חיסרון להאבקה עצמית‪ :‬שונות קטנה יותר בתוך המין גורמת לחיסרון בתנאים משתנים‪.‬‬
‫‪" .4‬בנטגרס" הו א צמח המשמש לכיסוי משטחים גדולים‪ .‬מדענים הצליחו בשיטות של הנדסה גנטית להחדיר לצמח גן לעמידות‬
‫בפני קוטל עשבים מסוים‪ .‬מטרת ההנדוס הייתה לאפשר הדברה של עשבי הבר‪ ,‬בלי לפגוע בצמח הבנטגרס‪ .‬האישור הנדרש‬
‫לשימוש בבנטגרס המהונדס לא ניתן עדיין‪ ,‬מאחר שנמצא שגרגרי האבקה של הצמח המהונדס מסוגלים להפרות כמה מינים‬
‫של צמחי בר‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי הסכנה בהיווצרות צאצאים מהפרייה כזאת ? ( ‪ 5‬נקודות)‬
‫ב‪ .‬ציין שני תנאים שצריכים להתקיים‪ ,‬כדי שתוכל להתרחש הפריה בין הצמח המהונדס לבין צמח בר‪ 7( .‬נקודות)‬
‫א‪ .‬היווצרות צמחי בר לא רצויים שיהיו גם הם עמידים בפני קוטלי העשבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנאים להפריה‪:‬‬
‫‪ ‬פריחה באותה העונה‪.‬‬
‫‪ ‬קיים מנגנון היכרות בין גרגר האבקה של האחד לצלקת של השני‪.‬‬
‫‪ ‬התאמה במספר הכרומוסומים‪.‬‬
‫‪ .5‬לפניך רשימת תהליכים המתרחשים במהלך הרבייה בצמחים‪ :‬האבקה‪ ,‬הפריה‪ ,‬הפצת זרעים‪ ,‬יצירת‬
‫פרי‪ ,‬יצירת הנחשון‪ .‬רשום את התהליכים לפי סדר התרחשותם בצמח‪ ,‬והסבר בקצרה את הקשר ביניהם‪.‬‬
‫המעבר לשלב ההתרבות מתבטא בהופעת איברי רבייה – פרחים‪ .‬הפרחים מכילים איברי רבייה זכריים‬
‫(האבקנים) ונקביים (עלי המכיל צלקת‪ ,‬עמוד עלי ושחלה)‪ .‬גרגרי האבקה הם רבים מאד והם מופצים בעזרת‬
‫רוח‪ ,‬בע"ח ומגיעים בים השאר לצלקות של פרחים אחרים – תהליך זה הוא ההאבקה‪ .‬גרגר אבקה הנוחת על‬
‫צלקת של פרח מאותו מין נובט‪ .‬בהשפעת חומרים המופרשים מהצלקת צומחת מתוך פתח שבגרגר האבקה‬
‫שלוחה עטופת קרום אל תוך רקמת הצלקת המכונה נחשון המפריש אנזימים ממיסי רקמות וכך הוא חודר‬
‫לעמוד העלי ומגיע אל שק העובר – זוהי נביטת הנחשון‪ .‬הנחשון מכיל שני גרעינים שאחד מהם כאשר יגיע אל‬
‫הביצית יתלכד עם תא הביצה – אחד מגרעיני הביצית‪ – .‬זוהי ההפרייה שכתוצאה ממנה מתקבלת זיגוטה‬
‫דיפלואידית ממנה יתפתח באמצעות חלוקות מיטוטיות העובר‪.‬‬
‫העטיפות של הביצית מתפתחות לקליפות הזרע המגינות על העובר המתפתח‪ .‬השחלה מתפתחת לפרי שבו‬
‫מצויים הזרעים‪.‬הפרי הוא החלק של הצמח שמתפתח מהעלי‪ .‬כדי להתפתח צריכים הזרעים להגיע למקום‬
‫מתאים מבחינת התנאים לנביטה ולכן ישנן כמה דרכים להפצת הזרעים‪ .‬הפצת הזרעים מאפשרת מציאת‬
‫מקום מתאים לדור הבא‪ .‬כאשר מצוי הזרע בתנאים מתאימים (מים‪ ,‬חמצן וטמפרטורה מתאימה) הוא קולט‬
‫מים המעוררים תהליכי חילוף חומרים ומתחילה פעילות אנזימטית בה מפורקים חומרי התשמורת ומתחיל‬
‫גידול‪ .‬תהליך זה הוא נביטה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪55‬‬
‫‪ .6‬לפניך רשימה של ‪ 7‬מושגים הקשורים ברבייה‪.‬‬
‫בחר ‪ 4‬מתוכם וציין לגבי כל אחד מהם אם הוא קשור לרבייה זוויגית או אל‪-‬זוויגית‪.‬‬
‫הסבר בקצרה מהו הקשר בין המושג לצורת הרביה‪.‬‬
‫א‪ .‬נביטת זרעים ‪.‬‬
‫ב‪ .‬תרבית רקמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרייה חוץ‪-‬גופית (הפריית "מבחנה")‪.‬‬
‫ד‪ .‬סימני מין משניים‪.‬‬
‫ה‪ .‬השרצה‪.‬‬
‫ו‪ .‬שיבוט‪.‬‬
‫ז‪ .‬הפרשת פרומונים‪.‬‬
‫כל מושג ‪ 3‬נקודות‪:‬‬
‫א‪ .‬נביטת זרעים – זוויגית (‪ ,)1.5‬הזרע הוא תוצר של הפריה בין גמטה זכרית ונקבית (‪)1.5‬‬
‫ב‪ .‬תרבית רקמה – אל‪-‬זוויגית (‪ ,)1.5‬התאים מתרבים במיטוזה‪/‬חלוקה (‪)1.5‬‬
‫ג‪ .‬הפרית חוץ גופית – זוויגית (‪ ,)1.5‬התלכדות של תא זרע וביצה (‪)1.5‬‬
‫ד‪ .‬סימני מין משניים – זוויגית (‪ ,)1.5‬זכר ונקבה מופיעים רק ביצורים המקיימים ביניהם רביה (‪)1.5‬‬
‫ה‪ .‬השרצה – זויגית (‪ ,)1.5‬לידת צאצאים שהתפתחו זמן קצר בגוף הנקבה לאחר ההפריה (‪.)1.5‬‬
‫ו‪ .‬שיבוט – אל‪-‬זויגית (‪ ,)1.5‬גרעין של תא גוף מועבר לביצית וממנו מתפתח פרט חדש‪ ,‬הדנ"א ממקור אחד (‪.)1.5‬‬
‫ז‪ .‬הפרשת פרומונים – זויגית (‪ ,)1.5‬חומרים המיועדים לתקשורת בין הפרטים של אותו המין‪ ,‬ויכולים להוות‬
‫גורם משיכה בין הזכר והנקבה (‪)1.5‬‬
‫‪ .7‬יש מינים של צמחים המתרבים רק באמצעות האבקה זרה (הדדית)‪ ,‬ויש מינים המתרבים רק באמצעות האבקה עצמית‪ .‬יש‬
‫גם צמחים המתרבים באמצעות ייחורים‬
‫א‪ .‬דרג את שלוש דרכי ההתרבות על פי מידת השוני התורשתי בין הצאצאים‪ .‬נמק‬
‫ייחורים – מתקבלים צאצאים זהים לחלוטין לצמח האם‬
‫האבקה עצמית – צאצאים לא זהים אך מקורם באותו צמח אז מידת הדמיןן רבה (בגלל המיוזה בתאים היוצרים‬
‫באבקנים תאי הזרע ובשחלות בתאי הביצה)‬
‫האבקה הדדית – שני "זוגות ההורים" שונים‬
‫ב‪ .‬נמצא פרח זקוף בעל אבקנים נמוכים ועמוד עלי גבוה‪ .‬האם לדעתך סביר שפרח זה מואבק בהאבקה‬
‫עצמית? נמק‪.‬‬
‫סביר שלא כי גרגרי ההאבקה צריכים "לעלות" לצלקת הגבוהה‬
‫‪ .8‬ציין והסבר עקרון דומה בין תהליך התפתחות העובר בביצה (זוחל או עוף) לבין תהליך התפתחות הזרע הנובט (‪ 4‬נק)‪.‬‬
‫א‪ .‬בהפריה פנימית מתבצעת בתוך אברי הרביה הנקביים (‪ )1‬בהם קיימת סביבה מימית (לחה) (‪ ,)2‬המגנה על‬
‫תאי המין והזיגוטה מהתייבשות ‪ /‬מאפשרת להם תנועה (‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬קליפה סידנית – נוקשה – מאפשרת הגנה על העובר (‪ ,)2‬נקבובית‪ -‬מאפשרת מעבר של גזים לצורך הנשימה התאית (‪.)2‬‬
‫חלמון – מאגר של חומרי תשמורת המשמשים מקור מזון לעובר המתפתח (‪.)2‬‬
‫החלבון – יצירת סביבה מימית לעובר (‪.)2‬‬
‫ג‪ .‬שניהם מנצלים לצורך התפתחותם חומרי תשמורת הנמצאים בביצה או בזרע (‪.)4‬‬
‫[לשניהם מעטה נוקשה המשמש להגנה ‪ :‬בביצה – הקליפה‪ ,‬בזרע – קליפת הזרע]‪.‬‬
‫‪ .9‬א‪ .‬ישנם גורמים סביבתיים המשפיעים על עונת הרבייה כמו משך שעות ההארה היומיות‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫מה היתרון הביולוגי בהשפעת האור על עונת הרבייה? הסבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בצמחים רבים קיימים מנגנונים של עיכוב נביטת הזרעים‪ .‬הסבר מהו היתרון לצמח מעיכוב הנביטה של‬
‫הזרעים‪ 5( .‬נקודות)‬
‫א‪ .‬הצאצאים יתפתחו בעונה שבה תנאים מתאימים‪ :‬טמפ' נוחות‪ ,‬המצאות מזון בשפע‪ ,‬וכו' וסיכוייהם‬
‫לשרוד גדולים יותר (‪.)5‬‬
‫ב‪ .‬לא כל הזרעים נובטים בבת‪-‬אחת (=פיזור נביטה) (‪ ,)2‬וכך גדלים הסיכויים לכך שלפחות חלק מהזרעים ינבטו‬
‫בזמן שיאפשר את התפתחות הצמח ויצירת הזרעים להכרחי להמשך קיום המין (‪.)3‬‬
‫‪.11‬‬
‫א‪ .‬מועד הפריחה של צמח יום קצר שונה מזה של צמח יום ארוך‪ .‬הסבר‪ 6( .‬נק')‪.‬‬
‫ב‪ .‬מגדלים צמחי יום קצר בחממה‪ .‬הצמחים מוארים שש שעות רצופות ביום ומאירים עליהם כמה פעמים גם‬
‫במשך הלילה ‪.‬הסבר מה יקרה לצמחי ם ? (‪ 4‬נק')‬
‫ג‪ .‬אילו היו אלו צמחי יום ארוך‪ ,‬האם תשובתך לסעיף ב הייתה משתנה? הסבר‪ 3(.‬נק')‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪56‬‬
‫גורם חיצוני‪-‬סביבתי בעל השפעה ניכרת על מועד הפריחה הוא האור‪ .‬צמחים רגישים למספר שעות האור ביממה והם‬
‫פורחים רק בצירוף מסוים של שעות אור ושעות חושך‪ .‬רצף שעות החשיכה חשוב‪.‬‬
‫א‪ .‬צמח יום קצר הוא בעצם צמח לילה ארוך כלומר צמח שדורש לילה ארוך מאורך קריטי מסויים על מנת‬
‫לפרוח‪ ,‬הוא פורח רק לאחר מספר גדול של שעות חושך רצופות‪ ,‬וכשהימים מתקצרים כלומר בסתיו ובחורף‪.‬‬
‫ב‪ .‬צמחי יום קצר ‪ -‬שמאירים עליהם בלילה‪ :‬אם מופסק רצף שעות החשיכה (אפילו להבזק אור קצר) הצמח לא‬
‫יפרח‪.‬‬
‫ג‪ .‬צמח יום ארוך הוא בעצם צמח לילה קצר‪ ,‬כלומר צמח שדורש לילה קצר מאורך קריטי מסויים על מנת‬
‫לפרוח‪ ,‬הוא פורח רק לאחר מספר קטן של שעות חושך ‪ ,‬כשהימים מתארכים‪ ,‬כלומר באביב ובקיץ‪ .‬אם‬
‫מאירים עליהם כמה פעמים במשך הלילה ‪ ,‬מופסק רצף שעות החושך‪ ,‬אך הפרעה כזו יוצרת שתי תקופות‬
‫לילה קצרות (או יותר) ולכן הצמח יפרח‪.‬‬
‫‪ .11‬שלב הנביטה הוא שלב חשוב מאוד ברביית הצמח‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והסבר שני תנאים הדרושים לתהליך הנביטה‪ 7( .‬נק')‬
‫ב‪ .‬ציין גורם אחד שיכול לעכב נביטה‪ .‬מה היתרון לצמח מעיכוב הנביטה ? (‪ 6‬נק')‬
‫א‪ .‬שני תנאים הדרושים לתהליך הנביטה‪:‬‬
‫מים ‪-‬דרושים לפעילות מטבולית בתאים‪ .‬ללא מספיק מים‪ ,‬לא תתחיל פעילות אנזימטית ולא יתחילו‬
‫תהליכי הנביטה‪.‬‬
‫חמצן ‪ -‬דרוש לנשימה התאית‪ ,‬החיונית להפקת אנרגיה הדרושה לתהליכי הנביטה‪.‬‬
‫אור ‪ -‬זרעים זקוקים לאור כדי לנבוט (פיגמנט פיטוכרום הקולט אורכי גל אדום)‪.‬‬
‫טמפרטורה ‪ -‬חיונית לפעילות אנזימטית‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורם שיכול לעכב נביטה‪:‬‬
‫קליפת זרע קשה ‪( -‬בשקד ‪ ,‬משמש) ‪-‬למים ולחמצן קשה לחדור אל הזרע‪ .‬או‬
‫חומרים מעכבי נביטה ‪(-‬בעגבניה) ‪-‬חומרים הנמצאים בפרי עצמו‪ ,‬המונעים נביטה‪.‬‬
‫יתרון לצמח מעיכוב נביטה‪:‬‬
‫לא כל הזרעים נובטים בו ‪-‬זמנית ‪,‬אלא הנביטה היא הדרגתית ‪ ,‬כך שהרעה בתנאי הסביבה פוגעת רק בחלק מהנבטים‬
‫ושאר הנבטים ינבטו במועד אחר‪ .‬וכך יגדל הסיכוי להישרדות‪ /‬לשמירת רצף הדורות והמשכיות של המין‪.‬‬
‫‪ .12‬כיצד חקלאים מנצלים את תופעת הפוטופריודיות בצמחים? (‪ 9‬נקודות)‬
‫באמצעות משטר הארה מתאים אפשר לכוון את מועד הפריחה ‪ /‬הצמיחה לעונה הנוחה לחקלאי [וזאת על ידי הארה‬
‫מלאכותית ויצירת יום קצר או ארוך לפי סוג הפרח]‪.‬‬
‫‪ .13‬הפיטוכרום קשור גם לתגובה של צמחים (לאחר הנביטה) שגודלו זמן רב בחושך או במקום מוצל מאוד‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין שלוש תגובות של צמחים שגודלו בחושך‪ 9( .‬נקודות)‬
‫הצמח גדל לגובה ‪ /‬מרחק גדול יחסית בין הפרקים‪.‬‬
‫–‬
‫הכלורופיל לא מתפתח והצמח חיוור‪.‬‬
‫–‬
‫העלים של הצמחים קטנים‪.‬‬
‫–‬
‫משקל [יבש] נמוך‪.‬‬
‫–‬
‫צמחים רכים (מכילים יותר מים)‪.‬‬
‫–‬
‫ב‪ .‬הסבר מהו היתרון לצמח בתגובות שציינת בתשובתך לשאלה ‪ 9( .14‬נקודות)‬
‫היתרון הוא שהצמח אינו משקיע משאבים ביצירת כלורופיל‪ ,‬שבחושך הצמח אינו יכול להשתמש בו‪ ,‬כי ללא אור‬
‫הכלורופיל אינו פעיל‪ ,‬וכן הצמח אינו משקיע משאבים בגידול עלים גדולים שתפקודם בפוטוסינתזה‪ ,‬שוב תפקוד‬
‫הקשור באור‪ .‬הגידול לאורך עשוי לקרב את הצמח למקור אור‪.‬‬
‫‪ .14‬לאחר יצירת תא ביצה מופרה (זיגוטה) חלה חלוקת תאים שוב ושוב ונוצרים עשרות תאים עובריים‪ .‬תאים אלו יעברו‬
‫התמיינות לתאי גוף שונים‪.‬‬
‫א‪ .‬בכל התאים העובריים הנ"ל קיים הרכב גנים זהה‪ .‬התייחס לשני סוגי תאים בגוף האדם והסבר‬
‫כיצד קורה שתאים אלו בכל זאת שונים במבנם ובתיפקודם‪ 6 ( .‬נק')‬
‫ג‪ .‬גם בצמח (לדוגמה בגבעול ובשורש) ישנה רקמת תאים עובריים‪ .‬זוהי רקמת הקמביום‪ .‬זו מתחלקת שוב ושוב‬
‫ותאי הבת מתמיינים לתאים ספציפיים‪ .‬ציין שמות של ‪ 2‬סוגי תאים המתקבלים מתאי הקמביום ומה התפקיד‬
‫העיקרי של ‪ 2‬סוגי תאים אלו‪ 6 ( .‬נק')‬
‫א‪ .‬שני סוגי תאים‪ :‬כל שני סוגים מתקבלים‪ .‬למשל תאי דם אדומים‪ ,‬תאי עור‪ ,‬תאי לבלב ועוד‬
‫(‪ 2‬נק')‪ .‬התאים שונים זה מזה בצורתם ואף בחומרים שנוצרים בהם‪ .‬למשל המוגלובין רק בתאי‬
‫דם אדומים‪ .‬בכל תא אחר‪ ,‬הגנים המכתיבים יצירת המוגלובין חסומים ‪ /‬אינו פעיל ועל כן תא‬
‫מסוג אחר לא יבנה המוגלובין בתוכו‪ 4 ( .‬נק')‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪57‬‬
‫ב‪ .‬שני סוגי התאים‪ :‬עצה ושיפה ( ‪ 2‬נק')‪.‬‬
‫תפקיד העצה‪ :‬להוביל מים ומלחים מלמטה כלפי מעלה בצמח‪.‬‬
‫תפקיד השיפה להוביל תוצרי פוטוסינתזה מהעלים ‪ /‬מהאיברים המטמיעים אל שאר חלקי הצמח‬
‫( ‪ 2‬נק' ‪ 2 X‬תפקידים = ‪ 4‬נק')‬
‫הערה‪ :‬לשים לב בתוכנית הלימודים בעמוד האחרון כתוב‪ ":‬במשך כל חיי הצמח נמשכת ההתפתחות והתמיינות של‬
‫רקמה עוברית בכל איברי הצמח‪ ,‬ובכללם איברי הרבייה‪ ,‬על פי אות סביבתי ו‪/‬או פנימי‪ .‬כך צמחים רב‪-‬שנתיים‬
‫יכולים להמשיך להתרבות מדי שנה ובמשך שנים רבות ללא תלות בגיל הצמח"‪ .‬כל עונה נוצרים פרחים חדשים‪,‬‬
‫שהם איברי הרבייה של הצמח‪ .‬מניצן יכול להתפתח ענף או פרח‪ .‬מדובר כאן בתאים עובריים שמתמיינים ויוצרים‬
‫ענף בעל עלים ירוקים או מתמיינים אחרת (הפעלת גנים אחרים) ומתפתחים לחלקי הפרח‪.‬‬
‫‪ .15‬א‪ .‬חקלאים רבים מגדלים עצי פרי‪ .‬איזה יתרון קיים לחקלאים אשר קונים את השתילים שלהם‬
‫ממעבדה אשר מגדלת אותם בתרבית רקמה? ( ‪ 5‬נק')‬
‫ב‪ .‬זרעים רבים מוקפים בפרי מתוק ועסיסי שנאכל על ידי בעלי‪-‬חיים‪ .‬מה היתרון בכך לצמח ומה היתרון‬
‫בכך לבעל‪-‬החיים? ( ‪ 8‬נק')‬
‫א‪ .‬תרבית רקמה או תרבית תאים היא דרך לריבוי צמח בעל תכונות רצויות ( לחקלאי‪ ,‬לגנן)‪ .‬בשיטה זו מפרידים את תאי הצמח‬
‫הנבחר‪ ,‬ובתנאים מתאימים (של טמפרטורה‪ ,pH ,‬מלחים‪ ,‬הורמוני צמיחה וכו') מגדלים מהתאים הללו צמחים שלמים‬
‫הזהים לצמח האם ( ‪ 2.5‬נק')‪.‬‬
‫זהו יתרון לחקלאי שמעוניין בצמחים זהים ובעלי התכונות הרצויות לו ( כגון צבע פרי‪ ,‬מתיקות הפרי‪ ,‬צבע או ריח הפרחים‪,‬‬
‫עמידות למזיקים‪ ,‬בעלי אותו מועד הבשלה ועוד)‪ 2.5 ( .‬נק')‬
‫ב‪ .‬פרי מתוק ועסיסי‪ :‬היתרון לצמח – כך הוא מושך בע"ח לאכול אותו והזרעים יופצו במרחק מצמח האם = הקטנת תחרות ‪/‬‬
‫סיכוי לזרעים להגיע לבית גידול טוב יותר ‪ /‬עיכול חלקי של קליפת הזרע יקל על נביטת הזרע ‪ /‬הזרע יוצא מגוף בע"ח בצואה‬
‫שהיא חומר אורגני שיפורק ע"י חיידקים באדמה ויספק נוטריאנטים לזרע הנובט‪ ( .‬יש לציין אחד מהגורמים הללו – ‪ 5‬נק')‬
‫פרי מתוק ועסיסי‪ :‬היתרון לבעל החיים‪ :‬מקור מזון ( ‪ 3‬נק')‬
‫‪ .16‬בפרי הלכיד (צמח הגדל ליד מים)‪ ,‬יש שני זרעים מהווים יחידת תפוצה אחת‪ .‬הזרע התחתון נובט ללא בעיה בחורף הראשון‬
‫ואילו הזרע העליון ‪ -‬רק כעבור שנה‪ .‬אם פוצעים את קליפת הזרע הרדום (העליון) או אם מגדילים באופן מלאכותי את ריכוז‬
‫החמצן בסביבתו ‪ -‬מבטלים את מצב התרדמה והזרע ינבוט‪.‬‬
‫א‪ .‬מה מעכב את נביטת הזרע העליון? (‪ 6‬נק')‬
‫נביטת הזרע מעוכבת ע"י מחסור בחמצן ( ‪ 6‬נק')‪ .‬תלמיד שכתב קליפת הזרע – להוריד ‪ 2‬נק'‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה היתרון בקיום מנגנון כזה לצמח? (‪ 7‬נק')‬
‫היתרון לצמח‪ :‬אם תהיה הרעה בתנאי הסביבה ( למשל יובש פתאומי או הצפה)‪ ,‬עדיין ישמר זרע‬
‫שלא נבט (והוא ינבוט עם החזרת תנאי סביבה אופטימליים)‪ 7 ( .‬נק' )‬
‫‪ .17‬יש מינים רבים של צמחים שהזרעים שלהם מופצים למרחק‪ ,‬ואינם נובטים ממש ליד צמח האם‪ .‬לעומתם יש צמחים‬
‫שהזרעים שלהם נובטים בקרבת צמח האם‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין שתי דרכים להפצת זרעים הרחק מצמח האם‪.‬‬
‫לכל אחת מן הדרכים שציינת‪ ,‬תאר התאמה אחת של הצמח לדרך ההפצה‪ 12( .‬נק')‬
‫ הפצה על ידי בעלי חיים שאוכלים את הפירות ומפרישים את הזרעים‪ .‬פירות עסיסיים‪ ,‬צבעוניים‪,‬‬‫ריחניים המושכים את בעלי החיים‪.‬‬
‫הדבְ קּות הזרע או הפרי לפרוות בעל חיים או לרגליו‪ .‬לזרעים או לפירות מעטפת בעלת‬
‫ הפצה על ידי ִ‬‫זיזים הנדבקת לבעלי החיים‪.‬‬
‫ הפצה על ידי הרוח‪ .‬זרעים קלים בעלי כנפיים או ציציות‪.‬‬‫ב‪ .‬ציין יתרון אפשרי לנביטת צמחים בקרבת צמח האם‪ 4( .‬נק')‬
‫הצמח ינבוט במקום שתנאיו מתאימים לגידולו‪.‬‬
‫‪ .18‬אורך היום עשוי להשפיע על מועד הרבייה בצמחים ובבעלי חיים‬
‫א‪ .‬מהו היתרון של הכוונת מועד הרבייה על פי אורך היום? (‪ 8‬נק')‬
‫אורך היום מתואם בדרך כלל עם כמות המשקעים ‪ /‬עם תנאי הסביבה ‪ /‬הטמפרטורה‪ .‬לכן הכוונה דרך‬
‫אורך היום מאפשרת הכוונה לתנאים מתאימים לרבייה ‪ /‬להתפתחות הצאצאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬צמח מסוים שפריחתו מכוונת על ידי אורך היום פורח בסוף החורף‪ .‬האם הצמח הוא צמח יום קצר‪ ,‬או צמח יום‬
‫ארוך? נמק‪ 8( .‬נק')‬
‫צמח יום קצר‪ .‬נימוק‪ :‬צמח יום קצר פורח לאחר תקופה שבה שעות החושך עולות על ערך מסוים – בחורף הלילה ארוך‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪58‬‬
‫שאלות ותשובות ברביית באדם ובבעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫‪ .1‬רבייה זוויגית(מינית) בבעלי חוליות ובצמחי זרעים מאופיינת על‪-‬ידי‪:‬‬
‫ג‪ .‬תאי מין זכריים‪.‬‬
‫א‪ .‬תאי מין בעלי ‪ n‬כרומוזומים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפריה עצמית‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלב תרדמה בעובר‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬תאי מין נוצרו במיוזה ‪ ,‬יש להם רק מחצית ממס' הכרומוזומים כדי לשמור על מס' כרומוזומים קבוע מדור לדור‪.‬‬
‫ברבייה זוויגית מתרחשת הפרייה בה מתלכדים שני תאי מין הפלואידים ( ‪) n‬ליצירת צאצא חדש ‪ ,‬דיפלואידי ( ‪) 2n‬‬
‫‪ .2‬תאי ביצית המכילים כמות קטנה יחסית של חלמון‪ ,‬נמצאים בדרך‪-‬כלל בבעלי‪-‬חיים שהעובר שלהם‪:‬‬
‫ג‪ .‬מתפתח מחוץ לגוף האם‪.‬‬
‫א‪ .‬נוצר בהפריה חיצונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתפתח בדרך אל‪-‬מינית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתפתח בגוף האם‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬עובר המתפתח בגוף האם מקבל את מזונו מדם האם באופן שוטף‪ ,‬ולא מחומרי אגירה‪ .‬כמות החלמון הקטנה‬
‫בביצית מספיקה להזין את העובר מרגע ההפריה( המתרחשת ב"חצוצרה" ) ועד השתרשותו ברחם ( בערך ‪ 5‬ימים‬
‫)להתפתחות עוברית ‪.‬‬
‫‪ .3‬אחד ההבדלים בין רביית זוחלים לבין רביית דו‪-‬חיים הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬בזוחלים ההפריה היא חיצונית‪ ,‬ובדו‪-‬חיים ההפריה היא פנימית‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפתחות הצאצאים בזוחלים נעשית דרך גלגול‪ ,‬ובדו‪-‬חיים ההתפתחות היא לא דרך גלגול‪.‬‬
‫ג‪ .‬בזוחלים ההפריה פנימית‪ ,‬ובדו‪-‬חיים חיצונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצאצאים בזוחלים מתפתחים במים ובדו‪-‬חיים ביבשה‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬זוחלים הם יצורי יבשה ולכן ההפריה היא חיצונית‪ ,‬דו‪-‬חיים מבצעים הפרייה במים ולכן אין סכנת התייבשות‬
‫לתאי המין‪ ,‬ההפריה היא חיצונית‪.‬‬
‫‪ .4‬כמות החלמון בביצית של יונק קטנה בהרבה מכמות החלמון בביציות של עופות‪ .‬עובדה זו קשורה ל‪-‬‬
‫א‪ .‬עוברי העופות זקוקים ליותר אנרגיה לשם התפתחותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬עובר היונק מקבל מזון מאמו‪.‬‬
‫ג‪ .‬החלמון מגן על העובר מהתייבשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬חלמון הביצית ביונק מרוכז יותר מחלמון הביצית של העוף‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬ראה שאלה ‪. 2‬‬
‫‪ .5‬לאחר שביצית מופרית מגיעה אל הרחם‪:‬‬
‫א‪ .‬היא נשתלת בדופן הרחם‪.‬‬
‫ב‪ .‬היא ממשיכה להתחלק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתחילים להתפתח קרומי המגן של העובר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתרחשים כל התהליכים האלה‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬ביצית מופרית לאחר שעברה מספר חלוקות‪ ,‬מגיעה לרחם ‪ ,‬תאי העובר מתחברים לכלי דם ברחם‪ ,‬וכך יפעפע מזון‬
‫מדם האם לדם העובר‪ ,‬חומרי פסולת יורחקו מהעובר‪ .‬הביצית החלה את התחלקותה מיד לאחר ההפריה‪ ,‬עוד בצינור‬
‫הביצים‪ .‬חלוקה זו ממשיכה כדי לאפשר את גדילת העובר‪.‬‬
‫‪ .6‬תאומים זהים מתפתחים כאשר‪:‬‬
‫א‪ .‬שני תאי ביצית מופרים על‪-‬ידי תא זרע אחד‪ ,‬ומכל אחד מתפתח עובר שלם‪.‬‬
‫ב‪ .‬שני תאי זרע חודרים לאותו תא ביצית‪.‬‬
‫ג‪ .‬תא ביצית מתחלק לשני תאי בת לפני ההפריה ומכל אחד מתפתח עובר שלם‪.‬‬
‫ד‪ .‬שני תאי הבת של התא המופרה ( הזיגוטה ) נפרדים ומכל אחד מתפתח עובר שלם‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬תאומים זהים מוצאם מאותה ביצית מופרית‪ .‬מיד בחלוקת התא הראשונה של הזיגוטה ( תא עוברי ראשון)‬
‫נפרדים שני התאים החדשים זה מזה וכל תא מתרבה ויוצר עובר עצמאי‪.‬‬
‫‪ .7‬מהו הרצף של מהלך הרבייה?‬
‫ג‪ .‬מיוזה‪ ,‬גמטה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬
‫א‪ .‬גמטה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬זיגוטה‪ ,‬גמטה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיטוזה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬גמטה‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬קודם כל מתרחש תהליך מיוזה המביא ליצירת תאי מין ( גמטה ) ‪ .‬תאי מין שונים ( זכר ונקבה ) עוברים הפרייה‪.‬‬
‫התא העוברי ( זיגוטה ) מתרבה על‪-‬ידי חלוקת מיטוזה לתאים רבים חדשים‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪59‬‬
‫‪ . 8‬רמת האסטרוגן מווסתת על‪-‬ידי מנגנון משוב בין‪:‬‬
‫ג‪ .‬השחלה‪ ,‬ההיפופיזה‪ ,‬ההיפותלמוס‪.‬‬
‫א‪ .‬הרחם‪ ,‬ההיפופיזה‪ ,‬הגופיף הצהוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬השחלה‪ ,‬ההיפותלמוס‪ ,‬צינור הביצית‪ .‬ד‪ .‬הרחם‪ ,‬ההיפופיזה‪ ,‬השיליה‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬האסטרוגן מופרש מביצית מבשילה מהיום הראשון לתחילת הבשלתה בשחלה ועד היום ה‪ 14-‬בו היא מוכנה‬
‫לצאת לקראת הפריה בצינור הביצים ( ביוץ ) ‪ .‬ההיפופיזה הפרישה את ההורמון ‪ F.S.H‬ש"בחר" ביצית להבשלה ‪.‬‬
‫ההיפותלמוס מעורר יצירת ‪F.S.H‬‬
‫‪ .9‬הופעתו של איזה מהתהליכים הבאים קשור למעבר מחיים במים לחיים ביבשה‪:‬‬
‫ג‪ .‬רבייה אל‪-‬זוויגית ( אל‪-‬מינית )‪.‬‬
‫א‪ .‬רבייה זוויגית ( מינית )‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפריה חיצונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפריה פנימית ‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬ביבשה יש סכנת התייבשות תאי המין ‪ ,‬ולכן‪ ,‬צריך להפרות ללא מגע של תאי המין עם האוויר ה"יבש" ‪.‬‬
‫‪ .10‬איזה מבין ארבעת האיברים הבאים הוא יוצא דופן?‬
‫א‪ .‬אשך‪ .‬ב‪ .‬שחלה‪ .‬ג‪ .‬ביצית‪ .‬ד‪ .‬רחם‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬שייך לאברי רבייה זכריים‪.‬‬
‫‪ .11‬באיזה מבין התהליכים הבאים הורמונים אינם משתתפים?‬
‫א‪ .‬הפריה‪ .‬ב‪ .‬ביוץ‪ .‬ג‪ .‬לידה‪ .‬ד‪ .‬ייחום‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬אין עידוד התהליך על‪-‬ידי הורמון כלשהו‪.‬‬
‫‪ .12‬הביצית והזרע דומים בזה‪:‬‬
‫ג‪ .‬לשניהם כושר תנועה עצמאי‪.‬‬
‫א‪ .‬לשניהם אותו משקל‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוצר מספר זהה של תאי ביצית ותאי זרע‪ .‬ד‪ .‬לשניהם מספר שווה של כרומוזומים‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬לכל תאי המין מספר האפלואידי ( ‪ ) n‬של כרומוזומים‪.‬‬
‫‪ .13‬באיזה מבין היצורים הבאים הביצית היא הקטנה ביותר?‬
‫ד‪ .‬דג‪.‬‬
‫ג‪ .‬תיקן‪.‬‬
‫ב‪ .‬צפרדע‪.‬‬
‫א‪ .‬אדם‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬אצל האדם העובר מתפתח ברחם האם וכל מזונו בזמן התפתחותו בגוף האם‪ ,‬מגיע מהדם כך שאין צורך במזון‬
‫האגור בביצית‪.‬‬
‫‪.14‬שאלה הבאה מבוססת על המידע הנתון בטבלה אודות ‪ 3‬בעלי‪-‬חיים‪:‬‬
‫זוחל‬
‫יונק ימי‬
‫דו‪-‬חי‬
‫יצור ב'‬
‫יצור א'‬
‫ימי‬
‫יבשתי‬
‫בית גידול‬
‫גוף האם‬
‫מים‬
‫התפתחות העובר‬
‫מים‬
‫מים‬
‫מקום הזדווגות‬
‫פנימי‬
‫פנימי‬
‫שלד‬
‫שערות‬
‫ריר‬
‫כיסוי עור‬
‫יצור ג'‬
‫יבשתי‬
‫ביצה‬
‫יבשה‬
‫פנימי‬
‫קשקשים‬
‫אם נסדר את בעלי החיים האלה לפי כמות החלמון שבביצית של הנקבות שלהם‪ ,‬בסדר מהביצית בעלת ‪ %‬החלמון‬
‫הנמוך ביותר לביצית בעלת ‪ %‬החלמון הגבוה ביותר‪ ,‬נקבל את הסדר הבא‪:‬‬
‫ג‪ .‬יצור ב‪ ,‬יצור ג‪ ,‬יצור א‪.‬‬
‫א‪ .‬יצור א‪ ,‬יצור ב‪ ,‬יצור ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬יצור ב‪ ,‬יצור א‪ ,‬יצור ג‪.‬‬
‫ב‪ .‬יצור א‪ ,‬יצור ג‪ ,‬יצור ב‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬יצור ב' הוא יונק‪ ,‬התפתחות העובר בגוף האם ולכן הביצית שלו היא הקטנה ביותר‪.‬‬
‫יצור א' הוא דו‪-‬חי שהביצית המופרית מתפתחת במים כך שהקרום מוגן מפני התייבשות והעובר מקבל חלק מהמזון (‬
‫בעיקר מינרלים) בפעפוע מהמים‪.‬‬
‫יצור ג' הוא זוחל‪ ,‬העובר מתפתח בביצה ביבשה‪ ,‬הקליפה קשה מוגנת מהתייבשות וכל מזון העובר מוכן בביצה מראש‪ ,‬אין‬
‫מקור הזנה לאחר ההפריה‪.‬‬
‫‪ .15‬מתי אפשר למצוא יותר מגופיף צהוב אחד בשחלת אישה‪:‬‬
‫ג‪ .‬תמיד‪.‬‬
‫א‪ .‬כאשר יש תאומים זהים‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף פעם‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר יש תאומים לא זהים‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬מקור כל גופיף צהוב בשחלה ‪ ,‬הוא מביצית שעברה ביוץ‪ .‬תאומים לא זהים התפתחו מ‪ 2-‬ביציות‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪60‬‬
‫‪ .16‬לתאומים זהים יש תכונות רבות דומות כיון ש‪-‬‬
‫א‪ .‬הם התפתחו משתי ביציות בעלות מספר זהה של כרומוזומים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם התפתחו בסביבה דומה אצל אותם הורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הם נולדו לאותם הורים ובאותה שעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם התפתחו מאותה ביצית מופרית‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬ראה שאלה ‪. 6‬‬
‫‪ .17‬אישה ילדה רביעייה שכללה‪ :‬בן‪ ,‬בת‪ ,‬תאומות זהות‪ .‬כיצד נוצרה רביעייה זו?‬
‫א‪ .‬הופרו ‪ 4‬ביציות נפרדות ומכל אחת מן הזיגוטות שנוצרו התפתח עובר אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הופרתה ביצית אחת‪ ,‬ומהזיגוטה שנוצרה התפתחו ‪ 4‬עוברים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הופרו ‪ 3‬ביציות‪ .‬מזיגוטה אחת התפתחו ‪ 2‬עוברים‪ ,‬ומהשתיים האחרות התפתחו ‪ 2‬עוברים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הופרו ‪ 2‬ביציות‪ .‬מכל אחת מהזיגוטות שנוצרו התפתחו ‪ 2‬עוברים‪.‬‬
‫נימוק‪ 2 :‬ביציות‪ ,‬מכל אחת מהן התפתח עובר נפרד‪ ,‬וביצית אחת נוספת התחלקה מיד לאחר ההפריה נפרדו ‪ 2‬התאים‬
‫החדשים‪ ,‬ומכל תא שהופרד התפתח עובר כך שנוצרו תאומים זהים‪.‬‬
‫‪ .18‬הגורם ליצירת ביצת עוף עם ‪ 2‬חלמונים‪:‬‬
‫א‪ .‬ביצית אחת הופרתה על‪-‬ידי ‪ 2‬תאי זרע‪.‬‬
‫ב‪ .‬שתי ביציות הבשילו יחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬הביצית המופרית מתפצלת לאחר ההפריה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הביצית אינה מופרית‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬כאשר יש הבשלה של שתי ביציות יחד בשחלה‪ ,‬הן נעטפות בקליפה אחת וכך נוצרת ביצה אחת עם שני חלמונים (‬
‫אין בדרך‪-‬כלל תאומים אפרוחים כי אין מקום בביצה להתפתחות שני עוברים‪.‬‬
‫‪ .19‬בחודש ה‪ 3 -‬להריון של אישה או כל יונק אחר נבדקה השחלה ונמצא‪-‬‬
‫ג‪ .‬זקיקים גדולים‪.‬‬
‫א‪ .‬גופיף צהוב ‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא גופיף צהוב ולא זקיקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬גופיף צהוב ומספר זקיקים גדולים‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬לאחר ההפריה ממשיך הגופיף הצהוב להפריש פרוגסטרון‪ ,‬הדרוש להתפתחות העובר ברחם‪ ,‬ובחודש החמישי‬
‫להריון מתנוון הגופיף הצהוב והאסטרוגן מופרש מהשליה‪.‬‬
‫‪ .20‬הגופיף הצהוב בשחלה‪:‬‬
‫א‪ .‬גורם ליצירת צלקת בשחלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפריש פרוגסטרון בתחילת ההריון‪.‬‬
‫ג‪ .‬אוגר אסטרוגן לקראת הביוץ הבא‪.‬‬
‫ד‪ .‬מפריש אסטרוגן כל משך ההריון‪.‬‬
‫‪. 21‬מהו הסדר הנכון בעליה הכמותית של ההורמונים הקשורים במחזור החודשי של האישה?‬
‫ג‪ , F.S.H .‬פרוגסטרון‪ ,‬אסטרוגן‪.‬‬
‫א‪ .‬אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון‪F.S.H ,‬‬
‫ד‪ .‬פרוגסטרון‪ ,‬אסטרוגן‪. F.S.H ,‬‬
‫ב‪ , F.S.H .‬אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬בתחילת המחזור החודשי מופרש הורמון ‪ F.S.H‬לשחלה‪ ,‬נבחרת ביצית להבשלה‪ .‬הביצית המבשילה מפרישה‬
‫הורמון אסטרוגן‪ .‬לאחר הביוץ מופרש מהגופיף הצהוב שבשחלה הורמון אסטרוגן‪.‬‬
‫‪ .22‬מה נמצא בתוך זקיק בשל‪:‬‬
‫ג‪ .‬מספר ביציות בשלות‪.‬‬
‫א‪ .‬ביצית מופרית‪.‬‬
‫ד‪ .‬רקמה מוכנה לקליטת ביצית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביצית מוכנה להפריה‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬זקיק בשל הוא ביצית שסיימה להבשיל ומוכנה לביוץ‪.‬‬
‫‪ .23‬הפרשת פרוגסטרון גבוה יותר‪:‬‬
‫ג‪ .‬בימי הווסת‪.‬‬
‫א‪ .‬בכל ימות המחזור‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשלב שאחרי הביוץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשלב עד הביוץ‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬פרוגסטרון מופרש מהגופיף הצהוב שהוא מתפתח מקרום הביצית שיצאה מהשחלה בביוץ‪.‬‬
‫‪ .24‬במהלך הווסת השחלה‪:‬‬
‫א‪ .‬איננה פעילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתבקעת ויוצרת ביציות בוגרות‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫ג‪ .‬מייצרת את הגופיף הצהוב‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתחילה ליצור זקיקים‪.‬‬
‫עמוד ‪61‬‬
‫נימוק‪ :‬בזמן הווסת רמת ההורמון פרוגסטרון נמוכה כי הגופיף הצהוב התנוון‪ ,‬זהו משוב להפרשת ההורמון ‪ F.S.H‬הגורם‬
‫להתעוררות של ביצית חדשה להבשלה ( ביצית מבשילה נקראת זקיק)‪.‬‬
‫‪ .25‬רירית הרחם מגיעה להתפתחות מכסימלית אצל האישה‪:‬‬
‫ג‪ .‬לקראת סוף המחזור‪.‬‬
‫א‪ .‬בראשית מחזור הווסת‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשיא הפרשת הפרוגסטרון‪.‬‬
‫ב‪ .‬באמצע המחזור‪ ,‬בזמן הביוץ‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬השפעתו העיקרית של הפרוגסטרון הוא לעבות את רירית הרחם בנימי דם ‪ ,‬ולכן ככל שיש יותר פרוגסטרון כך‬
‫רירית הרחם מתפתחת יותר‪.‬‬
‫‪ .26‬הביוץ נפסק במשך ההריון או עם לקיחת הגלולות למניעת הריון‪ .‬הסיבה לכך היא‪:‬‬
‫א‪ .‬הגלולה גורמת לנשירת הקרום המרפד את הרחם יחד עם הביצית‪ ,‬ולכן נמנע הביוץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביוץ בזמן הריון היה גורם להריונות חוזרים‪ ,‬מצב זה מסוכן‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגלולה‪ ,‬כמו ההריון‪ ,‬מונעת הפריית ביציות נוספות‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהריון ובזמן לקיחת הגלולות למניעת הריון נשמרת רמה גבוהה של פרוגסטרון‪ ,‬המעכבת את הביוץ‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬הגלולה מכילה רמה גבוהה של הורמון פרוגסטרון ‪ ,‬כך בפעולת משוב נמנעת הפרשת ההורמון ‪ F.S.H‬ולא נבחרת‬
‫ביצית חדשה להבשלה ‪ ,‬אין ביוץ‪.‬‬
‫‪ .27‬הופעת הגופיף הצהוב בשחלה‪:‬‬
‫ג‪ .‬מעודדת חריגת ביצית מהשחלה‪.‬‬
‫א‪ .‬מדכאת חריגת ביצית נוספת מן השחלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מבטיחה מניעת הריון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעודדת הפרית ביצית‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬הגופיף הצהוב מפריש הורמון פרוגסטרון‪ ,‬כך נמנעת הבשלת ביצית בשחלה ומכאן שנמנע גם הביוץ‪.‬‬
‫‪ .28‬הפרשת הפרוגסטרון יורדת ביום ה‪ 28-‬למחזור החודשי אצל האישה‪ ,‬כי‪:‬‬
‫ג‪ .‬חל תהליך ההפריה‪.‬‬
‫א‪ .‬הגופיף הצהוב מתנוון‪.‬‬
‫ד‪ .‬חל תהליך הביוץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגופיף הצהוב מופיע‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬במידה ולא הייתה הפריה‪ ,‬הגופיף הצהוב מתנוון ואין הפרשת פרוגסטרון ממנו‪.‬‬
‫‪ .29‬רמת ההורמונים במחזור מווסתת על‪-‬ידי‪:‬‬
‫א‪ .‬הרחם‪ .‬ב‪ .‬השחלות‪ .‬ג‪ .‬הרחם והשחלות‪ .‬ד‪ .‬הרחם‪ ,‬השחלות‪ ,‬בלוטות המוח‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬בלוטות המוח ( היפותלמוס והיפופיזה ) מפרישות הורמונים השחלה היא איבר המטרה ‪ ,‬רמת ההורמונים‬
‫המופרשים מהשחלה אל הרחם גורמים למשוב שלילי על ההורמונים המופרשים מבלוטות המוח‪.‬‬
‫‪ .30‬באופן נורמאלי חל הביוץ אצל האישה‪:‬‬
‫ג‪ .‬מיד לאחר הווסת‪.‬‬
‫א‪ .‬בתוך תקופת הווסת‪.‬‬
‫ד‪ .‬מיד לפני הווסת‪.‬‬
‫ב‪ .‬במחצית הזמן בין ווסת לווסת‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬הביוץ חל בסיום הבשלת הביצית ברחם‪ ,‬בערך ביום ה‪ 14-‬מתוך ‪ 28‬ימי המחזור החושי‪ ,‬זהו זמן מחצית בין ווסת‬
‫לווסת‪.‬‬
‫‪ .31‬הריסת הגופיף הצהוב תגרום להפסקת ההריון אצל האישה‪:‬‬
‫ג‪ .‬במשך כל תקופת ההריון‪.‬‬
‫א‪ .‬בראשית ההריון‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא תגרום בשום שלב להפסקת הריון‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסוף ההריון‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬הגופיף הצהוב מפריש פרוגסטרון עד החודש ה‪ 5-‬בערך‪ .‬ההורמון פרוגסטרון מאפשר את קיום העובר בכך שהוא‬
‫מעודד את הרחם להתעבות בנימי דם שיספקו מזון מהאם לעובר‪.‬‬
‫‪ .32‬פעולתה של הגלולה למניעת הריון מבוססת על השימוש‪:‬‬
‫א‪ .‬בהורמוני מין זכריים ההורסים את תאי הביצית בשחלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהורמוני מין נקביים המונעים ביוץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬בהורמוני מין נקביים ההורסים את תאי הזרע‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהורמוני מין זכריים המונעים הפריה‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬ראה שאלה ‪26‬‬
‫‪ .33‬מהו סדר האירועים הנכון במחזור החודשי של האישה‪:‬‬
‫א‪ .‬התבקעות הזקיק‪ ,‬גידול הזקיק‪ ,‬ירידה בהפרשת הפרוגסטרון‪.‬‬
‫ב‪ .‬גידול הזקיק‪ ,‬התפרקות הגופיף הצהוב‪ ,‬ביוץ‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪62‬‬
‫ג‪ .‬ווסת‪ ,‬ביוץ‪ ,‬התבקעות הזקיק‪.‬‬
‫ד‪ .‬גידול הזקיק‪ ,‬ביוץ‪ ,‬ווסת‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬בתחילת המחזור החודשי נבחרת בשחלה ביצית להבשלה‪ ,‬היא גדלה בנפחה ונקראת בשלב זה זקיק‪ .‬בסיום‬
‫הבשלתה הביצית בוקעת מהקרום שלה‪ ,‬יוצאת מהשחלה לצינור הביצים‪ .‬במידה ולא הייתה הפרייה ‪ ,‬הרחם "מתנקה"‬
‫מנימי הדם שנוספו לו במשך המחזור‪ ,‬זוהי הווסת‪.‬‬
‫‪ .34‬הארת לולים להארכת משך שעות האור של תרנגולות מטילות‪ ,‬גידול חרציות‪ ,‬נועדו ל‪-‬‬
‫ג‪ .‬לשינוי הטמפרטורה‪.‬‬
‫א‪ .‬הגברת פעילות הורמונאלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬ליצירת תנאי עבודה נוחים לחקלאי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לשיפור התיאבון‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬כאשר משך האור ביממה מגיע ל‪ 14-‬שעות ויותר מתחילות העופות את הפעילות ההורמונלית‬
‫( הפרשת הורמון ‪ ) F.S.H‬הקשורה בהבשלת ביציות ‪.‬‬
‫‪ .35‬קרא בעיון את כל התכונות הרשומות‪:‬‬
‫‪ .7‬יש הפרשת הורמוני ‪ L.H‬ו‪F.S.H -‬‬
‫‪ .1‬הפריה פנימית‪.‬‬
‫‪ .8‬ביוץ עונתי‪.‬‬
‫‪ .2‬העובר מתפתח ברחם‪.‬‬
‫‪ .9‬ביוץ מושפע על‪-‬ידי אור יום‪.‬‬
‫‪ .3‬העובר מתפתח בתוך ביצה‪.‬‬
‫‪ .10‬הביצית מכילה מלאי מזון‪.‬‬
‫‪ .4‬יש מחזור חודשי‪.‬‬
‫‪ .11‬לביצית יש קליפת הגנה קשה‪.‬‬
‫‪ .5‬יש מחזור ייחום‪.‬‬
‫‪ .12‬הביוץ מותנה בעונתיות‪.‬‬
‫‪ .6‬קיימים הורמוני ‪. RF‬‬
‫אם מדובר באשה‪ ,‬איזה מהצרופים הוא נכון‪.‬‬
‫ג‪.7,4,3,1 .‬‬
‫א‪.1,2,7,8 .‬‬
‫ד‪.4,6,7, 1,2 .‬‬
‫ב‪.4,6,9,10 .‬‬
‫נימוק‪ :‬באדם כיצור יבשתי ההפריה פנימית‪ ,‬כיונק העובר מתפתח ברחם‪ ,‬והבשלת הביצית מושפעת מהורמונים‬
‫המופרשים ( ‪ ) R.F, F.S,.H,L.H‬מבלוטות המוח‪.‬‬
‫‪ . 36‬להלן ‪ 4‬הורמונים ואיבר המטרה שלהם‪ .‬רק צירוף אחד הוא נכון ‪.‬מיהו?‬
‫ג ‪ .‬אסטרוגן‪-----‬גופיף צהוב‪.‬‬
‫א‪--- F.S.H .‬שחלה‪.‬‬
‫ד‪----- L.H .‬רחם‪.‬‬
‫ב‪ .‬אסטרוגן‪----‬היפופיזה‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬אתר המטרה של ההורמון ‪ F.S.H‬הוא ביצית הנמצאת בשחלה‪.‬‬
‫‪ .37‬מהי הסיבה לחוסר ביוץ בזמן הריון אצל העובר?‬
‫א‪ .‬הפרשת גונדו‪-‬טרופין‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרשת ‪ L.H‬מההיפוזה‪ ,‬המעכבת התפתחות זקיק‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרשת ‪ L.H‬מההיפופיזה‪ ,‬המעכבת הפרשת ‪. F.S.H‬‬
‫ד‪ .‬התנוונות הגופיף הצהוב‪ ,‬ולכן הפסקת הפרשת הפרוגסטרון והאסטרוגן‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬גונדוטרופין הוא כינוי להורמון המגיע לגונדה שהיא בלוטת מין המייצרת תאי מין ( שחלה המייצרת ביציות או‬
‫אשכים המייצרים תאי זרע )‪ .‬כאשר לא מופרש ההורמון ‪ F.S.H‬מההיפופיזה אל השחלה ( שהיא גונדה ) לא תבשיל ביצית‬
‫ולא יהיה ביוץ‪.‬‬
‫‪ .38‬אם מזריעים פרה אחרי כניסתה להריון‪:‬‬
‫ג‪ .‬תוגבר הפרשת הפרוגסטרון‪.‬‬
‫א‪ .‬עשויים להיווצר תאומים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא ישתנה מצבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחול ביוץ‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬הפריה בזמן הריון לא תשנה את מצב הפרה ההרה כי אין עוד ביצית מוכנה להפריה בשלב זה( הפרוגסטרון‬
‫המופרש כל זמן ההריון‪ ,‬מונע הפרשת ‪ , F.S.H‬ולכן לא נבחרת ביצית להבשלה )‪.‬‬
‫‪ .39‬תפקיד האשכים הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬לייצר תאי זרע והורמוני מין זכריים החל מגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לייצר הורמוני מין זכריים רק בזמן ההזדווגות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לייצר תאי זרע רק בזמן ההזדווגות‪.‬‬
‫ד‪ .‬איבר לפעילות מינית‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬באשכים נוצרים תאי זרע החל מגיל ההתבגרות‪ ,‬וכן נוצר בהם הורמון המין הזכרי טסטוסטרון‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪63‬‬
‫‪ .40‬הטסטוסטרון הוא הורמון מין זכרי המופרש מ‪-‬‬
‫א‪ .‬ההיפופיזה‪ .‬ב‪ .‬ההיפותלמוס‪ .‬ג‪ .‬תאי הביניים באשך‪ .‬ד‪ .‬בלוטת הערמונית‪.‬‬
‫‪ .41‬היתרון העיקרי להפריה פנימית הוא‪:‬‬
‫ג‪ .‬הגנה על היצור המתפתח‪.‬‬
‫א‪ .‬מחזור חיים מקוצר‪.‬‬
‫ד‪ .‬רבייה זוויגית (מינית )‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר גדול יותר של צאצאים‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬בהפריה פנימית יש הגנה מלאה על העובר מפני התיבשות‪.‬‬
‫‪ .42‬הפריה חיצונית ניתן למצוא ב‪-‬‬
‫א‪ .‬דגים ודו‪-‬חיים‪ .‬ב‪ .‬דגים ויונקים‪ .‬ג‪ .‬עופות ודו‪-‬חיים‪ .‬ד‪ .‬זוחלים ודגים‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬לשתי קבוצות אלה אין סכנת התייבשות של תאי המין כי הזדווגות והתפתחות נעובר נעשים במים‪.‬‬
‫‪ .43‬הפריה חיצונית שונה מהפריה פנימית בכך שהיא‪:‬‬
‫א‪ .‬מתקיימת אצל כל בעלי החיים במים‪ .‬ג‪ .‬מתקיימת מחוץ לגוף הנקבה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתקיימת רק אצל חסרי חוליות‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיכויי ההפריה בה מעטים‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬בהפריה חיצונית המפגש ל תאי הזרע עם תאי הביצית נעשית מחוץ לגוף הנקבה‪.‬‬
‫‪ .44‬לתוך הביצית הבשלה חודר תא זרע אחד בלבד‪ ,‬כיוון ש‪-‬‬
‫א‪ .‬רק באחד מתאי הזרע מצוי אנזים המאפשר חדירה דרך קרום הביצית‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק תא זרע בודד מגיע לצינור הביצים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הביצית המופרית מפרישה אנזים המונע תנועת תאי זרע‪.‬‬
‫ד‪ .‬הביצית המופרית הופכת להיות בלתי חדירה כאשר חדר לתוכה תא זרע אחד‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬כאשר מצליח תא זרע לחדור לביצית להפרייתה‪ ,‬קליפת תא הביצית מתקשה וכך נחסמת האפשרות לכניסת תא‬
‫זרע נוסף‪.‬‬
‫‪ . 45‬מין א' מתרבה ברבייה מינית ומין ב' מתרבה ברבייה אל‪-‬מינית‪ .‬למי יש סיכויים יותר טובים לשרוד אם יהיה שינוי‬
‫בבית הגידול?‬
‫א‪ .‬מין א'‪ .‬ב‪ .‬מין ב'‪ .‬ג‪ .‬סיכויים שווים לשני המינים‪ .‬ד‪ .‬סיכויים אפסיים לשני המינים‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬הצאצאים ברבייה מינית הם בעלי שונות רבה‪ ,‬ולכן‪ ,‬אם יחול שינוי סביבתי יש לחלק מהם סיכוי לשרוד בגלל‬
‫התאמות מגוונות בין הצאצאים‪ ,‬לא עולם זהים כמו בהפרייה אל‪-‬מינית‪.‬‬
‫‪ .46‬רבייה מינית היא יתרון בהתפתחות כי‪:‬‬
‫א‪ .‬מתאפשרת תוספת גנים לאוכלוסייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתאפשר המשך קיומו של המין‪.‬‬
‫ג‪ .‬גורמת שהצאצאים לא יהיו דומים בכל להוריהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬גורמת שהצאצאים כן יהיו דומים בכל להוריהם‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬כמו שאלה ‪.45‬‬
‫‪ .47‬השפיר ( אמניון ) אצל יונקים הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬קרום העוטף את העובר ואת הנוזלים המקיפים אותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרום ששטחו החיצוני מכוסה מוריגים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלל מלא נוזל שבתוכו נמצא העובר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אמצעי לסילוק הפסולת של העובר‪.‬‬
‫‪ .48‬הפרד הוא תוצאה של הכלאה בין סוסה לחמור‪ ,‬הוא אינו פורה‪ ,‬מכאן ניתן להסיק ש‪-‬‬
‫א‪ .‬הסוס והחמור אינם בני אותו מין‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסוס והחמור אינם בני אותו סוג‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסוס והחמור אינם בני אותה משפחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין זכר ונקבה בפרד‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬צאצאים פוריים יתכנו רק בהפריה בין בני אותו מין‪ ,‬כי ש התאמה בין הקולטנים של תאי הזרע לאלה של הביצית‪.‬‬
‫‪ .49‬איזו תופעה לא תתרחש במקרה של חסימת חצוצרות אצל האישה?‬
‫א‪ .‬ביוץ‪ .‬ב‪ .‬ווסת‪ .‬ג‪ .‬היוצרות גופיף צהוב‪ .‬ד‪ .‬הפריה‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪64‬‬
‫נימוק‪ :‬בביוץ הביצית מגיעה לחלק העליון של צינור הביצים שהיא החצוצרה‪ ,‬כאשר זו פגועה אין אפשרות לאחיזת‬
‫הביצית ‪.‬‬
‫‪ .50‬הפריה מתבצעת רק כאשר‪:‬‬
‫א‪ .‬גמטה נקבית מכילה מזון לעובר‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומר הגרעין של גמטה זכרית יוצר גרעין חדש עם חומר הגרעין של גמטה נקבית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתבצעת הזדווגות‪.‬‬
‫ד‪ .‬תא זרע מגיע לתא ביצית‪.‬‬
‫‪ .51‬עובר האדם אינו מקבל מאמו‪:‬‬
‫א‪ .‬מזון‪ .‬ב‪ .‬חמצן‪ .‬ג‪ .‬תאי דם‪ .‬ד‪ .‬נוגדנים‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬מולקולות גדולות כגון תאים מכל סוג שהוא‪ ,‬אינם עוברים מדם האם לדם העובר או להיפך‪.‬‬
‫‪ .52‬בסוף תהליך יצירת תאי המין ( גמטות ) באדם מתקבלים‪:‬‬
‫ג‪ .‬גם בזכר וגם בנקבה גמטה אחת‪.‬‬
‫א‪ .‬בנקבה גמטה אחת‪ ,‬בזכר ‪ 4‬גמטות‪.‬‬
‫ד‪ .‬גם בזכר וגם בנקבה ‪ 4‬גמטות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בנקבה ‪ 4‬גמטות‪ ,‬בזכר גמטה אחת‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬בסוף תהליך המיוזה בו נוצרים ‪ 4‬תאי מין ( גם ביצירת תאי זרע וגם ביצירת תאי ביצה ) ‪ ,‬מתנוונים ‪ 3‬תאי מין‬
‫נקביים ונשארת רק ביצית אחת‪ .‬תאי זרע נשארים כולם בסוף המיוזה ‪.‬‬
‫‪ .53‬איזה מבין ההורמונים הבאים הם גונדוטרופינים?‬
‫א‪ .F.S.H .‬ב‪ .‬פרוגסטרון‪ .‬ג‪ .‬אסטרוגן‪ .‬ד‪ .‬טסטוסטרון‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬גונדוטרופין הוא הורמון המגיע לגונדה ‪.‬‬
‫‪ .54‬חוקר מתעניין לגרום לביוץ אצל כבשים לפני מועד הביוץ הטבעי שלהן‪ .‬מה כדאי שיבצע‪:‬‬
‫א‪ .‬מתן ‪ F.S.H‬במשך שבוע ולאחר מכן מתן ‪. L.H‬‬
‫ב‪ .‬מתן ‪ L.H‬במשך שבוע ולאחר מכן מתן ‪. F.S.H‬‬
‫ג‪ .‬טיפולים משולבים במשך שבוע של פרוגסטרון ואסטרוגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתן ‪ F.S.H‬למשך שבוע ימים ולאחר מכן מתן מנה גדולה של אסטרוגן‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬יש לגרום להבשלת ביצית ולכן לתת קודם הורמון ‪ F.S.H‬שזהו תפקידו בכל היונקים‪ ,‬לאחר שהביצית הבשילה יש‬
‫לתת הורמון ביוץ שהוא ‪. L.H‬‬
‫‪ .55‬מהיכן מופרש ההורמון פרוגסטרון?‬
‫א‪ .‬מיותרת המוח‪ .‬ב‪ .‬מהגופיף הצהוב‪ .‬ג‪ .‬מיותרת הכליה‪ .‬ד‪ .‬מהשחלה‪.‬‬
‫שאלות ותשובות ברבייה בצמחים‪.‬‬
‫‪ .1‬מקור האנרגיה הדרושה לנביטת זרעים מקורה ב‪-‬‬
‫א‪ .‬בפסיגים או באנדוספרם‪.‬‬
‫ב‪ .‬בנצרון ובשורשון‬
‫ג‪ .‬בעלים שבזרע‬
‫ד‪ .‬אור השמש‬
‫‪ .2‬ניתן למדוד חיוניות זרעים ע"י‬
‫א‪ .‬פליטת חמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬פליטת פחמן דו חמצני‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמות המים הנוספת לזרע בשעת התפיחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬תפיחת הזרעים בשלב הנביטה‬
‫א‪ .‬מתרחשת בכל הזרעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתרחשת בזרעים חיים בלבד‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪65‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מתרחשת בזרעים מתים‪.‬‬
‫מתרחשת בזרעים גדולים בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬החלק הראשון הבוקע מהזרע הוא‪-‬‬
‫א‪ .‬השורשון‪.‬‬
‫ב‪ .‬הניצרון‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפסיגים‪.‬‬
‫ד‪ .‬העלים הירוקים‪.‬‬
‫‪ .5‬הזרע מכיל בתוכו‬
‫א‪ .‬עובר‪ ,‬שורשון‪ ,‬רקמות המכילות חומרי תשמורת וקליפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עובר‪ ,‬פסיגים‪ ,‬חומרי תשמורת‪ ,‬קליפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬עובר‪ ,‬רקמות המכילות חומרי תשמורת וקליפה‪.‬‬
‫ד‪ .‬נצרון‪ ,‬שורשון‪ ,‬פסיגים‪ ,‬חומרי תשמורת וקליפה‪.‬‬
‫‪ .6‬תהליך הנביטה מושפע מגורמים שונים‬
‫א‪ .‬גורמים חיצוניים כמו מים‪ ,‬חמצן‪ ,‬טמפרטורה מתאימה אור‪/‬חושך‬
‫גורמים פנימיים כמו גיל הזרעים‪ ,‬נוכחות של הורמונים בזרע ותכונות של קליפת הזרע‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שילוב של הגורמים החיצוניים והגורמים פנימיים‪ ,‬תשובות א ו ב נכונות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬גורמים חיצוניים ‪:‬מים ונוכחות של אור והיעדרם של חומרים מעכבי נביטה בזרע‪.‬‬
‫‪ .7‬תהליך הנביטה‬
‫א‪ .‬התעוררות הזרע מתרדמה והתחלת התפתחות הצמח‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפיחת הזרעים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצצת השורשון מהזרע‪.‬‬
‫ד‪ .‬בקיעת הנצרון מהזרע‪.‬‬
‫‪ .8‬מהם הפסיגים המצויים בזרע?‬
‫א‪ .‬זוג עלים עובריים המכילים חומרי תשמורת‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלים עובריים‪ ,‬יש סוגי צמחים בהם הפסיגים מכילים חומרי תשמורת‪.‬‬
‫ג‪ .‬עלים עובריים‪ ,‬שלאחר שלב ההצצה הם הופכים לירוקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬עלים עובריים המכילים בתוכם את רקמת האנדו ספרם‪.‬‬
‫‪ .9‬חומרי התשמורת המצויים בזרע הם בדרך כלל‬
‫א‪ .‬עמילן‪ ,‬שמנים וחלבונים המצויים באחוזים שונים בזרעים השונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פחמימות בצורה של עמילן‪.‬‬
‫ג‪ .‬שומנים כמו השמנים שניתן להפיק מזרעים של סויה‪ ,‬שומשום‪.‬‬
‫ד‪ .‬חלבונים המצויים במיוחד בזרעים של צמחים ממשפחת הקטניות‪.‬‬
‫‪ .10‬האנדוספרם‬
‫א‪ .‬רקמת מזון הנמצאת בזרעים של צמחים חד פסיגיים מחוץ לעובר‪.‬‬
‫ב‪ .‬רקמת מזון המכילה בתוכה חומרי תשמורת‪.‬‬
‫ג‪ .‬רקמת מזון הנמצאת בכל הזרעים‪.‬‬
‫ד‪ .‬רקמה הנמצאת בתוך הזרע‪.‬‬
‫‪ .11‬חומרי התשמורת בזרע הם‬
‫ה‪ .‬חומרי מזון לעובר הנמצא בזרע‪.‬‬
‫ו‪ .‬מקור לחומרי בניין ואנרגיה להתפתחות הנבט עד לשלב בו יפתח עלים ירוקים‪.‬‬
‫ז‪ .‬מקור אנרגיה הדרושה לנשימה התאית של העובר‪.‬‬
‫ח‪ .‬מקור לחומרי בניין הנדרשים להתפתחות הנבט‪ ,‬להצמחת השורשון והנצרון‪.‬‬
‫‪ .12‬לתכולת המים הנמוכה בזרעים יש יתרון אקולוגי ‪-‬‬
‫א‪ .‬מאפשר לתאי הזרע קצב הנשימה איטי וכך חיוניותם נשמרת למשך תקופה ארוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬היא מאפשרת להם לשרוד בתנאי סביבה קיצוניים כמו יובש וכפור מבלי לגרום נזק לעובר‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪66‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫זרעים יבשים הנמצאים בקרקע מוגנים מפני נזק מכאני של מעיכה‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .13‬התנאים הא‪-‬ביוטיים הדרושים לנביטה הם‪:‬‬
‫א‪ .‬טמפרטורה מתאימה‪ ,‬מים‪ ,‬הורמונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬טמפרטורה מתאימה‪ ,‬מים‪ ,‬אויר‪.‬‬
‫ג‪ .‬טמפרטורה מתאימה‪ ,‬אויר‪ ,‬אור‪.‬‬
‫ד‪ .‬נוכחות מים‪ ,‬אויר‪ ,‬אור‪.‬‬
‫‪ .14‬תהליך הנביטה מושפע מגורמים שונים‬
‫א‪ .‬גורמים חיצוניים כמו מים‪ ,‬חמצן‪ ,‬טמפרטורה מתאימה אור‪/‬חושך‪.‬‬
‫גורמים פנימיים כמו גיל הזרעים‪ ,‬נוכחות של הורמונים בזרע ותכונות של קליפת הזרע‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שילוב של הגורמים החיצוניים והגורמים פנימיים‪ ,‬תשובות א ו ב נכונות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬גורמים חיצוניים ‪:‬מים ונוכחות של אור והיעדרם של חומרים מעכבי נביטה בזרע‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .15‬מהו התפקיד של קליפת הזרע‬
‫א‪ .‬הגנה פיסית מפני פגיעות מכאניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגנה מפני נביטה בעונה הלא מתאימה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסייעת להפצת הזרעים לרחוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגנה פיסית על העובר‪ ,‬סיוע בהפצת הזרעים ובהכוונת נביטתם לתנאי הסביבה המתאימים‪.‬‬
‫‪ .16‬גורמים בזרע הדרושים לנביטה‪:‬‬
‫א‪ .‬פעילות של אנזימים‬
‫ב‪ .‬עובי קליפת הזרע חדירות קליפת הזרע‪.‬‬
‫ג‪ .‬הורמונים מווסתי צמיחה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .17‬תרדמת זרעים‬
‫א‪ .‬תלויה תמיד בנוכחותם של מעכבי נביטה מסיסים בזרע‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיימת בכל הזרעים והיא נמשכת שנים רבות‪.‬‬
‫ג‪ .‬תלויה בנוכחות מעכבי נביטה או בקיומה של קליפת זרע עבה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תלויה לעתים בנוכחות מעכבי נביטה או בקיומה של קליפת זרע עבה ורמתה שונה בזרעים השונים‪.‬‬
‫‪ .18‬מהי הצצה?‬
‫א‪ .‬מונח חקלאי בו מופיע הנבט מעל פני האדמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלב בנביטה כאשר השורשון בוקע מהזרע‪.‬‬
‫ג‪ .‬מונח מדעי המתאר את סיום שלב הנביטה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תהליך הנביטה של הזרע‪.‬‬
‫‪ .19‬התנאים הטובים לאחסון זרעים הם יובש וטמפרטורה נמוכה‬
‫א‪ .‬כדי להקטין את קצב הנשימה התאית של תאי הזרע ובכך לחסוך במלאי חומרי התשמורת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי שלא ינשמו וינצלו את מלאי חומרי התשמורת המצויים בזרע‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי לשמור על הזרעים מפני פגיעה של מיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות א ו ד נכונות‪.‬‬
‫‪ .20‬מהו השלב הווגטטיבי בחיי הצמח ?‬
‫א‪ .‬שלב הגדילה מזרע לזרע ‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלב הגדילה וההתפתחות של פרחים פירות וזרעים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלב הגדילה וההתפתחות בהם מתקיימות תוספות של תאים (באמצעות מיטוזה) והתמיינותם לרקמות‬
‫שונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬שלב הגדילה וההתפתחות בהם מתקיימות תוספות של תאים (באמצעות מיטוזה ומיוזה) והתמיינותם‬
‫לרקמות שונות‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪67‬‬
‫‪ .21‬הגדילה וההתפתחות של הצמח מושפעות מגורמים חיצוניים‪:‬‬
‫א‪ .‬אור‪ ,‬חמצן‪ ,‬טמפרטורה מיטבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬אור‪ ,‬מים‪ ,‬חמצן‪ ,‬ריכוז ‪ ,CO2‬קרקע‪.‬‬
‫ג‪ .‬אור‪ ,‬מים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬ריכוז ‪, ,CO2‬טמפרטורה מיטבית ‪.‬‬
‫ד‪ .‬אור‪ ,‬מים‪ ,‬קרקע‪ ,‬חמצן‪ ,‬ריכוז ‪.CO2‬‬
‫‪ .22‬הגדילה וההתפתחות של הצמח מושפעות מגורמים פנימיים‪:‬‬
‫א‪ .‬מגורמי תורשה ונוכחותם של הורמונים שונים בצמח‪.‬‬
‫ב‪ .‬יכולתם ליצור הורמונים מסוימים כמו ג'יברלין ואוקסין‪.‬‬
‫ג‪ .‬מייצורם של הורמונים שונים בשורשי הצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מגורמי תורשה הקובעים את הפוטנציאל אליו הצמח יכול להתפתח‪.‬‬
‫‪ .23‬לסוג הקרקע יש חשיבות רבה להתפתחות הצמח‪ ,‬הקרקע חשובה‬
‫א‪ .‬לעיגון הצמח באדמה‪ ,‬לקליטת מים ומינרלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעיגון הצמח באדמה‪ ,‬לקליטת חמצן‪ ,‬מים ומינרלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לצורך עיגון הצמח בלבד כי הצמח מייצר את מזונו באופן עצמאי‪.‬‬
‫ד‪ .‬לצורך אספקת מים ואוויר‪.‬‬
‫‪ .24‬האוויר המצוי בקרקע חשוב כיוון שהצמחים קולטים ישירות ממנו את ‪:‬‬
‫א‪ .‬הפחמן הדו חמצני (‪ )CO2‬הדרוש לפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החמצן הדרוש לנשימת השורשים‪.‬‬
‫ג‪ .‬החנקן הדרוש לגידול הצמחים‪.‬‬
‫ד‪ .‬המימן הדרוש לויסות חומציות התאים‪.‬‬
‫‪ .25‬כאשר הצמח מושקה לחץ הטורגור בתאיו‬
‫א‪ .‬גבוה והפיוניות שלו פתוחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬גבוה והפיוניות שלו סגורות‪.‬‬
‫ג‪ .‬נמוך והפיוניות שלו פתוחות‪.‬‬
‫ד‪ .‬נמוך והפיוניות שלו סגורות‪.‬‬
‫‪ .26‬המים נחוצים לתהליך הגדילה וההתפתחות של הצמח‬
‫א‪ .‬הם מהווים מגיב בתהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לצורך המסה של חומרים ותנועה שלהם בצמח‪.‬‬
‫ג‪ .‬לצורך פתיחת הפיוניות‪.‬‬
‫ד‪ .‬שילוב של כל התשובות‪.‬‬
‫‪ .27‬רוב המים העוברים בצמח מנוצלים לתהליך‬
‫א‪ .‬הדיות (טרנספירציה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬המסת חומרים ותנועתם בצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬חילוף חומרים‪ :‬תהליכי בנייה ופירוק שמתרחשים בתאים‪.‬‬
‫‪ .28‬איזו מבין הפעולות הבאות משפיעה ישירות על עוצמת הפוטוסינתזה של צמחים בחממה?‬
‫א‪ .‬הוספת זבל אורגני לצמחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדברת מזיקים בקרקע‪.‬‬
‫ג‪ .‬השקיית הצמחים‪.‬‬
‫ד‪ .‬העלאת ריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר ‪.CO2‬‬
‫‪ .29‬צמחים ירוקים מוגדרים כאוטוטרופים‪ ,‬כי הם‪:‬‬
‫א‪ .‬ניזונים מחומרים שמקורם בקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבצעים פוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬נושמים רק בלילה‪.‬‬
‫ד‪ .‬פולטים חמצן‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪68‬‬
‫‪ .30‬החשיבות הביולוגית העיקרית של תהליך הפוטוסינתזה מתבטאת ב‪:‬‬
‫א‪ .‬העשרת האוויר בפחמן דו חמצני ובלחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפיכת אנרגיה של אור לאנרגיה כימית ‪.‬‬
‫ג‪ .‬שימוש באנרגיית אור ליצירת מים וחמצן‪.‬‬
‫ד‪ .‬העשרת האוויר באדי מים ובהפחתת הפחמן הדו חמצני באוויר‪.‬‬
‫‪ .31‬כאשר מגדלים צמחים בצירופים שונים של אור‪ ,‬באיזה צירוף תהיה התפתחות הצמחים מהירה יותר?‬
‫א‪ .‬כחול וירוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירוק ואדום‪.‬‬
‫ג‪ .‬כחול ואדום‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירוק וצהוב‪.‬‬
‫‪ .32‬איזו מבין הפעולות הבאות משפיעה ישירות על עוצמת הפוטוסינתזה של צמחים בחממה?‬
‫א‪ .‬הוספת זבל אורגני לצמחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדברת מזיקים בקרקע‪.‬‬
‫ג‪ .‬השקיית הצמחים‪.‬‬
‫ד‪ .‬העלאת ריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר ‪.CO2‬‬
‫‪ .33‬איזה מבין הגורמים הבאים אינו משפיע על תהליך הפוטוסינתזה?‬
‫א‪ .‬כמויות הברזל והמגנזיום בקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמות המים בקרקע‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באוויר‪.‬‬
‫ד‪ .‬צורת העלים של הצמח‪.‬‬
‫‪ .34‬בשעות הצהריים בקיץ‪ ,‬כאשר עוצמת הקרינה גדולה והטמפרטורה גבוהה ‪ -‬יורד‪ ,‬לעיתים קרובות‪ ,‬שיעור‬
‫הפוטוסינתזה בצמחים‪ .‬איזה מבין הגורמים הבאים אחראי ישירות לתופעה זו?‬
‫א‪ .‬הטמפרטורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עוצמות האור הגדולות‪.‬‬
‫ג‪ .‬גירעון במאזן המים של העלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמות המים בקרקע‪.‬‬
‫‪ .35‬בזמן שהם מבצעים פוטוסינתזה מאבדים צמחי היבשה בדרך כלל אדי מים מתוך העלים לאוויר‪ .‬זה קורה כי‪:‬‬
‫א‪ .‬איבוד מים גורם לקירור העלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עודף מים היה גורם לעיכוב הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מים נוצרים כחומר פסולת של תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפיוניות פתוחות ומאפשרות דיפוזיה של גזים‪.‬‬
‫‪ .36‬מגרגר חיטה שנזרע התפתח צמח‪ ,‬ועליו הבשילו ‪ 100‬גרגירי חיטה‪ .‬מהם המקורות העיקריים של החומר שנוסף?‬
‫א‪ .‬מינרלים שנקלטו מהקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מים ומינרלים שנקלטו מהקרקע וחמצן שנקלט מהאוויר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פחמן דו‪-‬חמצני שנקלט מהאוויר‪ ,‬מים ומינרלים שנקלטו מהקרקע‪.‬‬
‫ד‪ .‬מינרלים‪ ,‬מים ותרכובות אורגניות שנקלטו מהקרקע‪.‬‬
‫‪ .37‬בתנאים מסוימים שיעור הפוטוסינתזה עשוי להיות מושפע מ"גורם מגביל"‪ .‬איזה מהמשפטים הבאים נכון?‬
‫א‪ .‬ר ק ריכוז ה ‪ CO 2‬באוויר עשוי להיות "גורם מגביל"‪.‬‬
‫ב‪ .‬ר ק הטמפרטורה עשויה להיות "גורם מגביל"‪.‬‬
‫ג‪ .‬ר ק עוצמת האור עשויה להיות "גורם מגביל"‪.‬‬
‫ד‪ .‬כ ל א ח ד מהגורמים האלה עשוי להיות "גורם מגביל"‪.‬‬
‫‪ .38‬פחמן דו‪-‬חמצני נכנס לעלה כי ‪-‬‬
‫א‪.‬ריכוזו באוויר החיצוני גבוה מריכוזו בעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא נשאב על‪-‬ידי תנועת תאי הפיוניות‪.‬‬
‫ג‪.‬הוא דרוש לפוטוסינתזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ריכוזו באוויר החיצוני גבוה מריכוז החמצן בעלה‪.‬‬
‫‪ .39‬חוקר מדד את ריכוז החמצן שבמים מתוך בריכה שבה צמחית מים תת‪-‬מימית צפופה‪ ,‬ומצא ריכוזים שונים בשעות‬
‫שונות של היממה‪ .‬מתי‪ ,‬לפי דעתך‪ ,‬הוא מצא את הריכוז הגבוה ביותר?‬
‫א‪ .‬בשעה שתיים אחרי הצהרים‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪69‬‬
‫ב‪ .‬בחצות הלילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשעה חמש לפנות בוקר‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשעה תשע לפני הצהרים‪.‬‬
‫‪ .40‬היחס בין עוצמת האור לעוצמת הפוטוסינתזה‬
‫א‪ .‬יחס ישר‪ -‬ככל שעוצמת האור גבוהה יותר כך עוצמת הפוטוסינתזה גבוהה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחס הפוך‪ -‬ככל שעוצמת האור גבוה יותר‪ ,‬כך עוצמת הפוטוסינתזה נמוכה יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬כעקומת פעמון‪ -‬ישנו טווח מיטבי של עוצמת האור בו עוצמת הפוטוסינתזה תהיה אופטימלית‪ ,‬מעבר לה‬
‫בערכים הקיצוניים של עוצמת האור‪ ,‬הפוטוסינתזה תואט או תופסק‪.‬‬
‫ד‪ .‬כעקומת רוויה‪ -‬ככל שעוצמת האור תגבר עד לערך מסוים‪ ,‬עוצמת הפוטוסינתזה תגבר‪ ,‬מעבר לכך להגדלת‬
‫עוצמת האור לא תהיה כל השפעה על הגברת עוצמת הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ .41‬למינרלים בקרקע יש חשיבות רבה לתהליכי הצמיחה‬
‫א‪ .‬הם אחראים לבנייה של חומרים בתא ולויסות של תהליכים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הם בונים את מולקולת הכלורופיל בצמח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הם בונים את מולקולות החלבונים בצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם בונים את החומרים האנאורגנים בצמח‪.‬‬
‫‪ .42‬מה ההבדלים בין מיקרואלמנטים למקרואלמנטים ?‬
‫א‪ .‬מיקרואלמנטים אינם נחוצים לצמח ואילו מקרואלמנטים נחוצים להתפתחותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקרואלמנטים אינם נחוצים לצמח ואילו מיקרואלמנטים נחוצים להתפתחותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקרואלמנטים נחוצים בכמות גדולה לצמח ומיקרואלמנטים נחוצים במידה קטנה לצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקרואלמנטים נמצאים בכמות גדולה בצמח ומיקרואלמנטים נמצאים בכמות קטנה בצמח‪.‬‬
‫‪ .43‬לאחר שריפת יער נותר אפר על הקרקע‪ .‬האפר מורכב בעיקר מ‪-‬‬
‫ד ‪ .‬מינרלים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬חלבונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עמילן‪.‬‬
‫א‪ .‬תאית‪.‬‬
‫‪ .1‬מהם מוסתי צמיחה ומה תפקידם?‬
‫א‪ .‬חומרים המיוצרים באיברים שונים בצמח ויכולים להשפיע על הצמיחה וההתפתחות שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הורמונים צמחיים המיוצרים באיברים שונים בצמח ומשפיעים על הצמיחה וההתפתחות שלהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬חומרים אורגנים המיוצרים בצמח בהשפעת התורשה המוסתים את הצמיחה שלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬חומרים אנאורגנים המיוצרים בצמח בהשפעת התורשה המוסתים את הצמיחה שלו‪.‬‬
‫‪ .44‬הורמון האוקסין‬
‫א‪ .‬מיוצר בקודקודי צמיחה ואחרי בין היתר על התארכותם של התאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיוצר בכל חלקי הצמח ואחראי על הזדקנות הצמח‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיוצר בכל חלקי הצמח ואחראי על התארכות השורשים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מיוצר בצמח בהשפעת האור ואחראי על התפתחותו של הצמח לרוחב‪.‬‬
‫‪ .45‬הורמון הג'יברלין‬
‫א‪ .‬אחראי על התארכות הנצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחראי על פירוק של העמילן בזרעים נובטים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחראי על תהליך הפריחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות לגבי צמחים מסוימים‪.‬‬
‫‪ .46‬איזו מהבאות הינה הדרך הפחות מומלצת למדידת שיעור הצמיחה בצמח ?‬
‫א‪ .‬גובה הצמח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורך העלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬משקל רטוב של כל הצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬משקל יבש של כל הצמח‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪70‬‬
‫‪ .47‬השפעת ריכוז הורמון צמחי (אוקסין) על גידול איברי הצמח‪.‬‬
‫מהי המסקנה היחידה‪ ,‬מבין המסקנות הבאות‪ ,‬הנתמכת על ידי הנתונים בעקומים?‬
‫א‪ .‬שורש הצמח אינו מגיב לאוקסין‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל שריכוזי האוקסין נמוכים יותר‪ ,‬יזורז גידול השורש‪.‬‬
‫ג‪ .‬ריכוזי האוקסין המזרזים גידול שורשים נמוכים מהריכוזים המזרזים גידול גבעולים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ריכוזי האוקסין המזרזים גידול גבעולים נמוכים מהריכוזים המזרזים גידול ניצנים‪.‬‬
‫‪ .48‬בשלב הרפרודוקטיבי בחיי הצמח‬
‫א‪ .‬נוצרים פרחים‪ ,‬פירות וזרעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתאפשר רק בצמחים בעלי פרחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתאפשר בצמח רק לאחר שהצמח סיים את השלב היובנילי שלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .49‬הפרח בצמח‬
‫א‪ .‬מכיל עלי כותרת ועלי גביע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא איבר הרבייה המינית של הצמח‪.‬‬
‫ג‪ .‬מופיע רק כאשר הצמח פיתח עלים ירוקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬צבעוני‪ ,‬ריחני ובולט לעין‪.‬‬
‫‪ .50‬להלן ‪ 4‬חלקי פרח‪ ,‬אחד מהם הוא יוצא דופן‪ ,‬מהו?‬
‫ד‪ .‬שחלה‪.‬‬
‫א‪ .‬עמוד עלי‪ .‬ב‪ .‬אבקן‪ .‬ג‪ .‬ביצית‪.‬‬
‫‪ .51‬מהו הסדר הנכון ברבייה זוויגית ( מינית ) של צמחי פרחים?‬
‫א‪ .‬הפריה‪ ,‬האבקה‪ ,‬הבשלת פרי‪ ,‬צמיחת נחשון‪ ,‬פיזור זרעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיזור זרעים‪ ,‬האבקה‪ ,‬צמיחת נחשון‪ ,‬הפריה‪ ,‬הבשלת פרי‪.‬‬
‫ג‪ .‬האבקה‪ ,‬צמיחת נחשון‪ ,‬הפריה‪ ,‬הבשלת פרי‪ ,‬פיזור זרעים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הבשלת פרי‪ ,‬פיזור זרעים‪ ,‬הפריה‪ ,‬צמיחת נחשון‪ ,‬האבקה‪.‬‬
‫‪ .52‬עצי פרי נשירים (למשל אפרסקים) פורחים לפני הלבלוב ‪ ,‬כלומר לפני שהם מבצעים פוטוסינתזה‪ .‬איך תסבירו‬
‫זאת?‬
‫א‪ .‬יצירת פרחים אינה תהליך צורך אנרגיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלי הכותרת של הפרחים מבצעים פוטוסינתזה במידה מספקת כדי למלא את הצרכים עד ללבלוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ענפי העץ הצעירים מבצעים פוטוסינתזה הדרושה לתהליך הפריחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חומרי תשמורת שהיו בצמח עוד לפני תרדמת החורף מספקים את האנרגיה לתהליך הצמיחה‪.‬‬
‫‪ .53‬איזה מהגורמים הבאים אינו מסייע בהפצת זרעים?‬
‫ג‪ .‬שמש‪.‬‬
‫ב‪ .‬רוח‪.‬‬
‫א‪ .‬מים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫‪ .54‬איזה גורם אינו מסייע להפצת אבקה של צמחים?‬
‫א‪ .‬מים‬
‫ב‪ .‬רוח‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪71‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חרקים‬
‫שמש‬
‫‪ .55‬ההאבקה בצמחים היא התהליך בו‪:‬‬
‫א‪ .‬הזרע מתלכד עם הביצית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתרחשת הפריה כפולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוצרת אבקה בתוך האבקנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬האבקה מועברת מהאבקנים לצלקות‪.‬‬
‫‪ .56‬התפתחות רפרודוקטיבית של הצמח בה נוצרים פרחים פירות וזרעים מושפעת מ‪-‬‬
‫א‪ .‬תנאי סביבה בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיל הצמח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הורמונים המצויים בצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬גורמים פנימיים ותנאי סביבה‪.‬‬
‫‪ .57‬איזו דרך רבייה מקנה את היתרון הרב ביותר בבית גידול שבו תנאי הסביבה משתנים מפעם לפעם?‬
‫רבייה באמצעות האבקה עצמית‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫רבייה באמצעות שלוחות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫רבייה באמצעות האבקה הדדית (זרה)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫רבייה באמצעות ייחורים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ .58‬מהו החלק שאינו שייך לאיבר הרבייה הזכרי בצמח ?‬
‫א‪ .‬זיר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאבק‪.‬‬
‫ג‪ .‬גרגירי אבקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שחלה‪.‬‬
‫‪ .59‬באזור מסוים הושמדו כל החרקים‪ ,‬הצמחים שיש להם סיכויי הישרדות גבוהים יהיו כאלה ש‪:‬‬
‫א‪ .‬עלי כותרת צבעוניים ‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרחים ריחניים ובולטים‪.‬‬
‫ג‪ .‬עמודי העלי שלהם נושאים צלקות מסועפות וגרגירי אבקה חלקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬עמודי העלי שלהם נושאים צלקות מסועפות וגרגירי אבקה דביקים‪.‬‬
‫‪ .60‬לצמחים החיים בסביבה שבה התנאים משתנים‪:‬‬
‫א‪ .‬יש יתרון להפריה זרה ( הדדית)‪ ,‬כי אז נוצרים צאצאים בעלי צירופי גנים כמו של ההורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש יתרון להפריה עצמית‪ ,‬כי יש סיכוי גדול יותר שכל הביציות יופרו‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש יתרון להפריה עצמית‪ ,‬כי נוצרים צאצאים בעלי צירופי גנים כמו של ההורים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש יתרון להפריה זרה (הדדית)‪ ,‬כי יש סיכוי גדול יותר שהפרח יאובק‪.‬‬
‫‪ .61‬באזור מסוים הושמדו כל החרקים‪ ,‬הצמחים שיש להם סיכויי הישרדות גבוהים יהיו כאלה ש‪:‬‬
‫א‪ .‬יש יתרון להפריה זרה ( הדדית)‪ ,‬כי אז נוצרים צאצאים בעלי צירופי גנים כמו של ההורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש יתרון להפריה עצמית‪ ,‬כי יש סיכוי גדול יותר שכל הביציות יופרו‪ ,‬בהיעדרם של מאביקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש יתרון להפריה עצמית‪ ,‬כי נוצרים צאצאים בעלי צירופי גנים כמו של ההורים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש יתרון להפריה זרה (הדדית)‪ ,‬כי יש סיכוי גדול יותר שהפרח יאובק‪.‬‬
‫‪ .62‬היכן מתרחשת ההפריה בצמחים מכוסי זרע‪:‬‬
‫א‪ .‬בשחלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בנחשון‪.‬‬
‫ג‪ .‬על הצלקת‪.‬‬
‫ד‪ .‬בזרע‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪72‬‬
‫‪ .63‬הפרחים של הצמחים מואבקי רוח מאופיינים ב‪-‬‬
‫א‪ .‬גרגירי אבקה רבים וחלקים והם בעלי ריח‪.‬‬
‫ב‪ .‬צלקות מסועפות‪ ,‬גרגירי אבקה רבים וחלקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרחים קטנים המכילים צוף רב‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרחים בעלי עלי כותרת ועלי גביע ירוקים או חומים‪.‬‬
‫‪ .64‬הפרחים המואבקים באמצעות בע"ח הם‬
‫א‪ .‬צבעוניים‪ ,‬ריחניים ומכילים צוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬צבעוניים בד"כ‪ ,‬יש כאלה המפיצים ריח או המכילים גם צוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצלקות שלהם דביקות וגרגירי האבקה שלהם מחוספסים או דביקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ב ו ג נכונות‪.‬‬
‫‪ .65‬האבקה הדדית מתרחשת‬
‫א‪ .‬בצמחים שיש להם אבקנים וצלקות בגבהים שונים בפרח‪.‬‬
‫ב‪ .‬בצמחים חד ביתיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בצמחים שיש להם פרחים זכריים ופרחים נקביים במיקום נפרד‪.‬‬
‫ד‪ .‬בצמחים שהאבקנים והעליים שלהם לא מבשילים באותו הזמן או שיש הבדל בגובה שלהם‪.‬‬
‫‪ .66‬בתוך השחלה ובתוך המאבק מתרחש תהליך‬
‫א‪ .‬מיוזה‪ ,‬שבו מכל תא צמח התקבלו ‪ 4‬תאים הפלואידים בעלי הרכב גנטי שונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיוזה‪ ,‬שבו מכל תא צמח התקבלו ‪ 2‬תאים הפלואידים בעלי הרכב גנטי שונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיטוזה‪ ,‬מכל תא צמח התקבלו ‪ 4‬תאים הפלואידים בעלי הרכב גנטי זהה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מיטוזה‪ ,‬מכל תא צמח התקבלו ‪ 2‬תאים דיפלואידים בעלי הרכב גנטי שונה‪.‬‬
‫‪ .67‬תהליך המיוזה מתרחש‬
‫א‪ .‬רק באיברים היוצרים תאי רבייה‪ ,‬ביציות ותאי זרע הנמצאים בגרגרי אבקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכל איברי הפרח‪.‬‬
‫ג‪ .‬פעם אחת בחיי הצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬בקודקודי הצמיחה‪ ,‬בניצנים‪ ,‬ובקצות השורשים‪.‬‬
‫‪ .68‬מהו נחשון הנביטה?‬
‫א‪ .‬איבר בצמח הקשור לנביטת הזרעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬איבר בצמח העוזר לנביטה של גרגירי האבקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלוחה שמצמיחים גרגרי האבקה באוויר‪.‬‬
‫ד‪ .‬שלוחה שמצמיחים גרגרי האבקה בתוך רקמת הצלקת‪.‬‬
‫‪ .69‬הפרי הוא‬
‫א‪ .‬מתפתח מהשחלה של הפרח ומכיל את איברי הרבייה שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬צבעוני ועסיסי‪ ,‬הוא התפתח מהפרח‪.‬‬
‫ג‪ .‬מגן על הזרעים ומסייע להפצתם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתפתח מהשחלה של הצמח ותפקידו הוא להגן על הזרעים ולהפיצם‪.‬‬
‫‪ .70‬פירות פרתנוקרפים‬
‫א‪ .‬פירות שמסיימים את תהליך ההבשלה על גבי צמח האם‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירות שמסיימים את תהליך ההבשלה לאחר שנשרו מצמח האם‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪73‬‬
‫ג‪ .‬פירות שמתפתחים ללא הפריה‪.‬‬
‫ד‪ .‬פירות שאין בהם זרעים‪.‬‬
‫‪ .71‬עגבנייה‪ ,‬מלפפון וחציל ‪ -‬החלק הנאכל מהם מבחינה ב ו ט נ י ת הוא‬
‫א‪ .‬פרי‪ ,‬כי הוא עסיסי ומשמש למאכל‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירק‪ ,‬כי הוא גדל על שיח ולא על עץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרי‪ ,‬כי הוא נוצר משחלת הפרח‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירק‪ ,‬כי הוא מכיל כלורופיל‪.‬‬
‫‪ .72‬בחלק מן הצמחים העילאיים‪ ,‬מכוסי הזרע‪ ,‬קיימת הפריה כפולה ‪ -‬גרעין אחד של גרגיר האבקה מתלכד עם תא‬
‫הביצה ונוצרת זיגוטה‪ ,‬הגרעין השני מתלכד עם הגרעין המשני וכתוצאה מהתלכדות זו נוצר תא שממנו מתפתחים‪:‬‬
‫א‪ .‬הנצרון והשורשון‪.‬‬
‫ב‪ .‬האנדוספרם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפסיגים והאנדוספרם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מעטפות הזרע‪.‬‬
‫‪ .73‬התפתחות מספר קטן של פירות גדולים מתאפשרת בחקלאות ע"י ?‬
‫א‪ .‬מתן אוקסין‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיזום ענפים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דילול פירות‪.‬‬
‫ד‪ .‬גיזום עלים‪.‬‬
‫‪ .74‬חשיבות הזרע בחיי הצמח‬
‫א‪ .‬לשמור על עובר הצמח עד להתפתחותם של תנאי סביבה המתאימים להתפתחותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחידת תפוצה בעלת יכולת שרידות גבוהה הנפוץ בקלות לבתי גידול רחוקים ובכך מגדיל את סיכויו של‬
‫הצמח לשרוד בתנאי סביבה שונים ומגוונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬להשלים את מחזור חיו של הצמח‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות א ו ב נכונות‪.‬‬
‫‪ .75‬הרצף של מהלך הרבייה?‬
‫א‪ .‬תא רבייה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיטוזה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬תא רבייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיוזה‪ ,‬תא רבייה‪ ,‬זיגוטה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬זיגוטה‪ ,‬תא רבייה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬מיטוזה‪.‬‬
‫‪ .76‬בתהליך המיוזה מתאפשרת‪:‬‬
‫א‪ .‬שמירה על התכונות הדומיננטיות אצל הצאצאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יצירת גמטות זהות מכל תא אם‪.‬‬
‫ג‪ .‬שמירה על הצרופים התורשתיים של ההורים בדור הצאצאים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שמירה על מספר כרומוזומים קבוע בתאי הצאצאים‪.‬‬
‫‪ .77‬רבייה זוויגית (מינית) באורגניזם מביאה לכך ש‪:‬‬
‫א‪ .‬יווצרו צרופים חדשים של גנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יוצרו גנים חדשים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תמנע היווצרות של תכונות חדשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מספר הפרטים הבוגרים יעלה מדור לדור‪.‬‬
‫‪ .78‬גנן שתל שתילי ורדים בשתי ערוגות סמוכות ‪ -‬א ו‪-‬ב‪ .‬מקור כל השתילים בערוגה א' היה מייחורים שנלקחו מצמח‬
‫אם אחד‪ .‬כל השתילים בערוגה ב' גודלו מזרעים שנאספו מאותו צמח אם‪ .‬כל שאר התנאים היו זהים בשתי‬
‫הערוגות‪ .‬סביר להניח ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרשי הגובה בין צמחים בערוגה א' יהיו גדולים מהפרשי הגובה בין צמחים בערוגה ב'‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרשי הגובה בין צמחים בערוגה ב' יהיו גדולים מהפרשי הגובה בין צמחים בערוגה א'‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק בערוגה ב' יהיו הפרשי גובה בין הצמחים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפרשי הגובה בין צמחים בערוגה א' יהיו דומים להפרשי הגובה בין צמחים בערוגה ב'‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪74‬‬
‫‪ .79‬לצמח מסוים יש פרחים גדולים ואדומים ומספר קטן יחסית של גרגרי אבקה גדולים‪ .‬יש לשער שצמח זה מואבק על‬
‫ידי‪:‬‬
‫א‪ .‬רוח‬
‫ב‪ .‬חרקים‬
‫ג‪ .‬צאן ובקר‬
‫ד‪ .‬מים‬
‫‪ .80‬איזה מנגנון אינו מקטין את הסיכוי להאבקה עצמית בצמח ?‬
‫הפרדה במיקום איברי הזוויג הנקביים והזכריים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הפרדה במועד הבשלת האבקנים והצלקת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬היכרות בין גרגר האבקה לצלקת המאפשרת נביטה של הגרגרים על גבי הצלקת ‪.‬‬
‫אי התאם עצמי בין גרגרי האבקה לצלקת של הפרח‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ .81‬איזו מבין התכונות הבאות תבטיח התאמה מרבית לסביבה של מין צמח בעל פרחים בתנאי סביבה בלתי משתנים?‬
‫א‪ .‬האבקנים מתנוונים לפני הבשלת הצלקות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצלקות מתנוונות לפני הבשלת האבקנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההאבקה נעשית בטרם נפתחים הפרחים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפרחים חד מיניים ונישאים על גבי פרטים שונים‪.‬‬
‫‪ .82‬איזה מהתהליכים הבאים צורך אנרגיה?‬
‫א‪ .‬התארכות נחשון הנביטה של גרגר האבקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפזרות זרעים מהפירות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פתיחת תרמילים במשפחת הקטניות‪.‬‬
‫ד‪ .‬פתיחת פיוניות ביום שרב‪.‬‬
‫‪ .83‬איזה מבין התהליכים הבאים בצמחים אינו מושפע השפעה ישירה על ידי אור?‬
‫א‪ .‬נביטת הזרע‬
‫ב‪ .‬פריחה‬
‫ג‪ .‬הפריה‬
‫ד‪ .‬יצירת חומר אורגני‬
‫‪ .84‬בתקופת הפריחה באביב סובלים אנשים רבים מאלרגיה בשם "קדחת השחת" ‪ .‬לאחר‬
‫שהסתיימה הפריחה‪ ,‬נעלמים סימני האלרגיה‪ .‬סביר להניח ש"קדחת השחת" נגרמת על ידי‬
‫צמחים שהאבקתם‪:‬‬
‫א‪ .‬היא האבקה עצמית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתבצעת בעיקר על ידי הרוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתבצעת בעיקר על ידי חרקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתבצעת בעיקר בין פרחים הנמצאים על אותו צמח‪.‬‬
‫‪ .85‬לצמח הפרג עלי כותרת אדומים בולטים והזרעים שלו הם דקים וקטנים‪ .‬מהי דרך ההאבקה שלו ומהי דרך הפצת‬
‫הזרעים שלו ?‬
‫א‪ .‬הפרחים מואבקים ע"י בע"ח והזרעים נפוצים ע"י הרוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרחים מואבקים ע"י הרוח והזרעים נפוצים ע"י בע"ח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרחים והזרעים מואבקים ונפוצים ע"י בע"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפרחים והזרעים מואבקים ונפוצים ע"י הרוח‪.‬‬
‫בעריכת רונית לבקוביץ ‪2015‬‬
‫עמוד ‪75‬‬