הכרח היסטורי בדרך : שיטור עירוני בישראל לשיטור חדש
© כל הזכויות שמורות ,2001 ,משטרתישראל
אג& קהילה ומשמר אזרחי
הודפס בישראל
משטרה וחברה ,2001 ,גיליו ,5עמ' 7049
הדפסות של מאמרי בודדי )(Reprints
נית לרכוש במערכת
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר
לשיטור חדש
♦
אראלה שדמי*
* סגן-ניצב )גימ'( ד"ר אראלה שדמי ,מכללת בית ברל
ומכון שכטר ללימודי היהדות
)נתקבל במערכת באפריל ,2000אושר לדפוס ביוני (2000
מאמר זה מבקש לבחו את סוגיית השיטור העירוני בתו( ההקשר ההיסטורי
והפוליטי ,שבו פועלת משטרתישראל .על בסיס מסגרת פרשנית ביקורתית
לניתוח משטרה ושיטור במערב ומחקרי על משטרה בישראל ,טוע מאמר
זה ,כי משטרתישראל הייתה ,מיומה הראשו ,משטרת המדינה יותר מאשר
משטרת האזרחי והקהילה .שינויי חברתיי ,פוליטיי וארגוניי הפועלי
מאז שנות השבעי ,א( במיוחד בשנות התשעי ,דוחפי לרפורמה כוללת
במשטרה ,תו( דגש מרכזי על שיטור קהילתי ,ששיטור עירוני נוסח ישראל
הוא גרסה שלו .לפיכ( ,שיטור עירוני אכ צפוי להתרחש באר* ,יחד ע
שינויי מרכזיי נוספי בשיטור ובמשטרה .הבעיה המרכזית שתעמוד לפנינו
היא ,א וכיצד נפעיל את השיטור העירוני בדר( ראויה ,הוגנת ,שוויונית
ודמוקרטית.
מילות מפתח:
שיטור ,משטרה ,רפורמה משטרתית ,שיטור עירוני ,שיטור
קהילתי ,מדינת הלאו ,אליטות.
♦
מאמר זה מבוסס על הרצאה שנשאה הכותבת ביו עיו בנושא "משטרה עירונית
בישראל" 6 ,בינואר ,2000באוניברסיטה העברית בירושלי.
49
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
כללי
מדוע עולה דווקא היו הסוגייה של שיטור עירוני בישראל? הא הסיבה טמונה
רק בכמה ראשי עיר תאבי כוח או שיש כא שינוי מהותי יותר בשיטור בישראל?
כדי לענות על השאלה הזו ,שאלה קרדינאלית ,לדעתי ,בתולדותיה של משטרת
ישראל ,אנסה לבחו אותה בתו( ההקשר ההיסטורי והפוליטי ,שבו פועלת
משטרתישראל .בכוונתי להראות כיצד משטרתישראל הייתה מיומה הראשו
משטרת המדינה יותר מאשר משטרת האזרחי והקהילה ,וכיצד שינויי
חברתיי ,פוליטיי וארגוניי הפועלי מאז שנות השבעי ,א( במיוחד בשנות
התשעי ,דוחפי לרפורמה כוללת במשטרה ,תו( מת דגש מרכזי על שיטור
קהילתי ,ששיטור עירוני נוסח ישראל הוא גרסה שלו .במילי אחרות ,אטע ,כי
שיטור עירוני ,א נרצה וא לא ,אכ יתרחש באר* ,יחד ע שינויי מרכזיי
נוספי בשיטור ובמשטרה .א כ( ,הבעיה המרכזית שתעמוד לפנינו תהיה ,א
וכיצד נפעיל את השיטור העירוני בדר( ראויה ונכונה ,בעיקר בדר( הוגנת,
שוויונית ודמוקרטית.
תשובה חדמשמעית זו שאני מציעה ,מקורה לא בכעס עלו ,שאני ,לדעת
מבקרי ,נושאת עמי מיו שפרשתי מהמשטרה ,אלא בסוציולוגיה הביקורתית,
התופסת תאוצה באר* ובעול ,כמו ג בהיסטוריוגרפיה הביקורתית של
משטרה ושל שיטור במערב ,ובכלל זה של משטרתישראל.
המסגרת הפרשנית
הורתה ולידתה של קריאה ביקורתית זו במסגרת תיאורטית פרשנית חדשה,
יחסית ,לבחינת ההיסטוריה של המשטרה המערבית ,בעיקר האנגלית ,שהחלה
להתפתח בעיקר בשני העשורי האחרוני .עלפי מסגרת תיאורטית זו ,הקמת
מדינת הלאו ,ששאפה לזכות במונופול על סמכות הכפייה ,חששות האליטות
הבורגניות מפני ערעור עוצמת ומעמד מול השינוי ביחסי המעמדות כתוצאה
50
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
מהכלכלה הקפיטליסטית וחרדות שאר חברי הקהילה לבטחו נפש ורכוש
יצרו את התנאי להקמת "המשטרה החדשה" בלונדו בשנת ,Reiner) 1829
.(1985 ,Klockars ;1992
המפגש בי האינטרסי של המדינה ,האליטות והקהילה מסביר לא רק את
הקמת "המשטרה החדשה" אלא ג את נקודות המפנה בהתפתחותה לאחר מכ
)שדמי :(1989 ,כאשר מתערערת סמכות המדינה ,כאשר מעמד של קבוצות
הגמוניות נחלש כתוצאה מערעור היחסי בי המעמדות ,בי הגזעי ,בי העדות
או בי המיני ,וכאשר בעקבות כל זאת אי הסדר הציבורי מתגבר ,ומתחזקות
חרדות הקהילה ,ומתפתח יחס אי אמו ביעילות ובאפקטיביות של המשטרה
נוצרי התנאי לרפורמה במשטרה ,כדי שזו תסגל עצמה לנסיבות המשתנות.
המפגש ההיסטורי בי הכוחות הללו הוא שהוביל לאימו* המודל הפרופסיונאלי
בתחילת המאה העשרי ,והוא ג הוביל לאימו* השיטור הקהילתי בתחילת
שנות השמוני בארצותהברית ובאנגליה.
הווה אומר :יש להבי ה את הקמת המשטרה ,כפי שהיא מוכרת לנו היו ,וה
את אופ התפתחותה ,על רקע של התערערות ביטחונ/מעמד של המדינה,
האליטות והקהילה או יחסי הכוח ביניה ,וכתוצאה מכ( חוסר הלימה בי
צורכיה ,כול או חלק ,לבי השיטור .חוסר הלימה זה יוצר את הדח&
לרפורמה משטרתית.
כדי לעמוד על תרומתו הייחודית של כל גור כזה המדינה ,האליטות והקהילה
על התפתחות השיטור בחברה מסוימת ,יש צור( בניתוח היחסי ההיסטוריי
כפי שהתפתחו בהקשר חברתי ופוליטי ספציפי ביניה לבי המשטרה,
והשפעת היחסית לגבי תפיסתה העצמית של המשטרה באשר לתפקידה,
ארגונה ושיטותיה .וזה מה שאנסה לעשות בהמש(.
51
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
משטרתישראל 19901948
בניגוד לעמדה הרשמית של משטרתישראל וגישות שמרניות להיסטוריוגרפיה
שלה ,אני טוענת )ראו פירוט אצל (1997 ,Shadmiכי ניתוח היחסי
ההיסטוריי בי המשטרה למדינה ,לאליטות ולקהילה בישראל מעיד בבירור,
כי המשטרה הייתה כלי מרכזי בידי המדינה ,ובמידה רבה ג בידי האליטות,
להשלטת סמכות על החברה השסועה .יחסי אלו התעצבו מיומה הראשו של
משטרתישראל ,ונשתמרו וא& חוזקו במהל( הרפורמות הארגוניות שעברה.
כדי להסביר טענה כה גורפת ,אני רוצה לחזור לימיה הראשוני של משטרת
ישראל :לפני האבות המייסדי של משטרתישראל עמדו למעשה שני מודלי
של משטרה :המודל הלונדוני ,שבמרכזו עומד הסייר ,הבא לשרת את האזרח
ואת הקהילה ,והמודל הבריטיקולוניאלי ,הבנוי על בסיס ריכוזי וצבאי ,והבא
לשרת את הכתר ,כלומר ,לשמר את הריבונות הבריטית בחברה שסועה אתנית
או לאומית כמו אירלנד ,הודו ופקיסט וכמו אר*ישראל המנדטורית ),Enlow
.(1980
למרות הרטוריקה של משטרתישראל ,שהדגישה מאפייני לונדוניי ושבתה
את עמדת של קרימינולוגי מסורתיי ,למעשה הושתלו במשטרתישראל
תפיסות ,מדיניות ושיטות של המשטרה הקולוניאלית .השתלה זו התממשה
בדרכי שונות כמו אימו* פקודות המשטרה משנת ,1926פקודות הקבע
הבריטיות ,חומר הדרכה ,כללי משמעת ,שיטות חקירה וסיור ובמיוחד המבנה
הריכוזי והצבאי ,שהשתק& ג באווירה הארגונית.
ההעדפה למבנה הקולוניאלי הוסברה כאמצעי הכרחי למניעת תוהו ובוהו
במהל( המעבר מהמנדט הבריטי למדינתישראל ,במיוחד לנוכח מלחמת
העצמאות והשלכותיה ,וכ כאמצעי להתמודד ע בעיות הביטחו .פירושו של
דבר הוא העדפת המבנה הקולניאלי הייתה מכוונת ,כדי לחזק את שליטת
52
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
המדינה על חברה שסועה ,לסמל את הסמכות והלגיטימיות של המדינה בחברה,
הנמצאת בתהלי( בניית מוסדותיה ויש בה מחלוקות אידיאולוגיות ופוליטיות,
וכדי לאכו& סדר ,כפי שהוגדר עלידי המדינה ,על חברה כאוטית ,מבולבלת
ומפוחדת.
כ( עוצבה בעשור הראשו משטרה עלפי המודל הקולוניאלי ,המקנה עדיפות
מרכזית לצורכי המדינה והע ,ומתפשרת על צרכי האזרח והקהילה .העדפה זו
קיבלה את ביטויה ה במבנה הארגוני וה בתפיסת התפקיד.
שינויי רבי בוצעו במשטרתישראל מאז העשור הראשו ,א( עד שנות
התשעי נעשו בה רק שלוש רפורמות מקיפות .זה היה בימי המפכ"לי
נחמיאס ,רוזוליו ושפיר ,בתחילת שנות השישי ,השבעי והשמוני .שלושת
צמחו על רקע ערעור סמכותה של המדינה מבפני ומבחו* ,ונועדו לחזקה
ולשמר את כוחה .שלושת התרחשו בנקודת המפגש שבי שינוי בתביעות
הקהילה ,שסעי חברתיי )ואדי סאליב" ,הפנתרי השחורי" ,מבצעי
ההתנחלות הראשוני( ,לאיו על האינטרסי של האליטות והאוטונומיה של
המדינה ,ולאיו בטחוני מבחו* )מלחמת סיני ,מלחמת ששתהימי ועוד(.
שלושת היו ניסיו למקצע את המשטרה ,ולהופכה לרגישה יותר לצורכי האזרח,
א( אי ספק ,שניתנה בה העדפה ברורה למדינה ולאליטות ולאינטרסי שלה.
לפיכ( ,למרות שהרפורמות נגעו בהיבטי שוני של המשטרה ,מה שנשתמר
מה לאור( זמ היו רק שינויי במערכות המודיעיניות ,הארגוניות
והטכנולוגיות ,שחיזקו את יכולתה של המדינה לחלחל לחיי החברה ואת אופייה
הריכוזי והמיליטאריסטי של המשטרה .כ( המשיכו שלוש הרפורמות את
המגמה שעוצבה בעשור הראשו :תפיסת תפקיד ,המדגישה משימות סדר
וביטחו עלפני פשיעה ושירותי קהילתיי ,ומבנה ריכוזי וצבאי.
המשימות העיצוביות והחינוכיות של המשטרה ,המשרתות אליטות חברתיות,
זכו ג ה לעדנה בשלוש הרפורמות .שלושת התרחשו ,כאמור ,עלרקע אישקט
53
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
חברתי ותמורות ביחסי ביעדתיי ,בילאומי ,בימעמדיי ובימיניי.
לשו אחר ,על רקע התערערות עוצמת של קבוצות הגמוניות מול מחאת
המקופחי יהודי מול פלסטינייישראלי ,אשכנזי מול מזרחי ,בורגני
מול המעמד העובד ,גברי מול נשי ,הטרוסקסואלי מול הומוסקסואלי
ולסביות .בנוס& ,החל לבלוט הפער שבי כוחות הנאבקי למע אר*ישראל
השלמה לבי אחרי ,השואפי לפשרה פוליטית ולשלו במזרח התיכו.
המשטרה הגיבה לשינויי אלו ביחסי הכוחות עלידי חיזוק מער( הסיור,
משמרהגבול ,המודיעי והמער( הטכנולוגי מערכות האמורות לשפר את
יכולתה לחלחל בקרב המגזרי המקופחי והמרימי קול מחאה ,לחזק את
השליטה והבקרה על פעולותיה ולשמר את ערכי הקבוצות ההגמוניות.
לטענתנו ,א כ ,משאבי המשטרה ובכלל תפיסת התפקיד והגדרת היעדי,
ארגו ומבנה ,תורת הפעלה ושיטות פעולה ,מדיניות וסדר עדיפויות שימשו
בעיקר כדי לתמו( בשאיפתה של המדינה לבסס את סמכותה הבלעדית,
ובאינטרסי של האליטות והקבוצות ההגמוניות לשמר את עוצמת בחברה,
בכלכלה ,בפוליטיקה ובתרבות .כתוצאה מכ( ,עוצבה בישראל ונשתמרה בה
משטרה מעיצבאית ,ריכוזית ,לוחמנית ומיליטאריסטית ,המקנה עדיפות
עליונה למשימות סדר וביטחו.
54
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
אתגרי שנות התשעי
בשנות התשעי התעצמו תהליכי שינוי חברתיי ,שרחשו מתחת לקרקע כבר
קוד לכ :ישראל החלה הופכת מחברה ריכוזית ,ביטחוניסטית וממלכתית,
המאוחדת סביב יעדי ואמצעי ,לחברה רבתרבותית ,מפולגת רעיונית
ושסועה מעמדית ,דתית ,פוליטית ,ג'נדריאלית ומינית ,והנאבקת על זהותה ועל
גבולותיה התרבותיי והגיאוגרפיי .הפערי ההולכי ומתרחבי בי מגזרי
חברתיי שוני ,שלעתי מקבלי עידוד ממדיניות ממשלתית מפלגת ובלתי
שוויונית ,מובילי לאלימות בהיק& ובחומרה שלא ידענו בעבר .בצד כוחות
פונדמנטליסטי ,לאומני ושמרניי ,הולכת ותופסת בה שביתה ג
הדוקטרינה של זכויות האד ,כבוד האד וחירותו וסובלנות ביתרבותית.
החברה הישראלית נפתחת להשפעות חיצוניות ,מהמערב כמו מהמזרח ,ובה
בעת ,מתפנה לעסוק בבעיות פני ,סביבה ואיכות חיי .ישראל הופכת לחלק
מהכפר הגלובאלי ,תו( כדי פיתוח זהויות מקומיות וספציפיות )על ישראל
בשנות התשעי ,ראו ,למשל ,גורבי* ;1997 ,ר ;1999 ,יפתחאל ;1999 ,יונה,
;1998אוחנה וויסטרי(.(1998 ,Ram ;1997 ,
היטיב לתאר את התמורות החברתיות האלה ר ) (1999במושג הגלוקאליזציה
צירו& של גלובאליזציה ולוקאליזציה היינו ,התרחשות של שני תהליכי בו
זמנית :מגמות אוניברסאליסטיותגלובאליסטיות ,המושתתות על שיזורי על
לאומיי של הו ,טובי ,סמלי ובניאד ,אשר מחלישי את הזהויות
המסורתיות והמודרניסטיות .כתגובת נגד מתגוננת א( תוקפנית ,מתגבשות
המגמות הפרטיקולאריסטיותהלוקאליסטיות המושתתות על שיוכי תת
לאומיי של קהילות מדומיינות של גזע ,אמונה או תרבות.
תמורות מפליגות אלו בחברה הישראלית הציבו בשנות התשעי ארבע בעיות
מרכזיות לפני החברה והמשטרה בישראל ,בתחו של אכיפת החוק ,סדר
ציבורי ושלו הציבור.
55
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
שחיקה בסמכותה של המשטרה :האלימות הרבה ,תחושת חרדה מוגברת של
הציבור מפני פשיעה וידיעות מצטברות בדבר שחיתות ,אלימות וחריגה
מסמכות של שוטרי ,מעוררות ספק בדבר יכולתה של המשטרה לספק ביטחו
אישי באופ יעיל ,חוקי והוג .קבוצות מדוכאות ,שלא היה לה פתחו פה עד
היו ,באות כיו בתלונות על קיפוח היסטורי בשירותי משטרה ויחס דכאני
ומפלה ,ותובעות הגנה ושירות משטרתי .ה מתחרות ע הקבוצות ההגמוניות
כמו ג בינ לבי עצמ על הגדרת יעדי המשטרה וחלוקת משאביה .כניסת
למשחק הפוליטי והביקורת על אוזלת ידה של המשטרה מעידות ,מהצד האחד,
על אי אמו בשיטור הנוכחי ,וחושפות ,מהצד האחר ,ויכוח על הגדרת שלו
הציבור והדרכי להשגתו.
כ( מתערערת הלגיטימציה החברתית ,שלה זכתה המשטרה ללא עוררי כמעט
מאז הקמתה ,ונשחקת התפיסה המשטרתית המסורתית לגבי מהו סדר ציבורי
ומי ה הכוחות הלוקחי חלק בהגדרתו :בעוד שעד היו סברה המשטרה ,כי
"סדר הוא המדינה" )דו"ח שנתי ,1956 ,ע' ,(53וכי צרכי המדינה והאינטרסי
של האליטות ה הזקוקי להגנה ,היא נתבעת כיו להרחיב את גבולות
המושגי סדר ציבורי ,ביטחו אישי ושלו הציבור ,ולהיענות ג לגישותיה של
מי שהושתקו עד כה כמו נשי ,מזרחיי ,פלסטינייישראלי ,בני המעמד
העובד ,הומוסקסואלי ,לסביות וקשישי.
יוצא איפוא ,כי התמיכה החברתית במשטרה נשחקת ,שוב אי הסכמה חברתית
לגבי מושגי יסוד בתחו המשטרה והשיטור ומעל לכול ,חלות תמורות מפליגות
במקבלי השירות המשטרתי ובאופיו .המשטרה נקראת לבחו את יחסיה ע
החברה האזרחית ,שבמרכז האד והקהילה ,ולהתאי את עצמה
לדרישותיה הרבגוניות והמנוגדות לעתי .יחד ע כל השירותי החברתיי
בישראל ג השיטור נתו ללחצי הדוחפי אותו להפרטה ולליברליזציה תו(
56
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
פירוק והגדרה מחדש של מושג הסדר הציבורי ודיפרנציאציה של השירות
המשטרתי עלפי מקבלי השירות או לקוחותיו.
נסיגה במרכזיותה של המדינה :קבוצות שונות מערערות על סמכותה של
המדינה :הפלסטיני מערערי על גבולותיה הנוכחיי לכל הפחות ,ועל עצ
קיומה לכל היותר; ישראלי דתייחרדי מערערי על אופייה הדמוקרטי,
ותובעי מדינת הלכה; הקיצוניי מימי ומשמאל מערערי על סמכותה
החוקית לקבוע מדיניות ,הנוגדת את מצפונ ,והיסטוריוני ,סוציולוגי,
כלכלני ופילוסופי בוחני ביקורתית את תולדותיה ואת שליטתה המרכזית
בחברה הישראלית.
בקצרה ,מדינת הלאו ,המסגרת הלאומית ההגמונית הקודמת ,עוברת תהלי(
של דהקונסטרוקציה מכיווני שוני .המדינה אינה נתפסת עוד ,כמו שאומר
ר ) ,(1999כביטוי של קהילת תרבות או מוצא )"לאומיות אתנית"( אלא
כמסגרת המאחדת תושבי החיי בשטחה ושותפי לניהולה )"לאומיות
טריטוריאלית"( .מתגבשת לנגד עיננו מה ש (1998 ;1996) Tarrowמכנה "מבנה
של הזדמנויות פוליטיות" ) (Political Opportunity Structureהיינו ,מבנה
מדינתי ,שמאפשר השתתפות רחבה יותר של אזרחי ומוקדי כוח מבוזרי.
מרכיב מרכזי בשינויי אלה הוא התפתחות של מרכזי עירוניי ,שאמנ
מאוגדי תחת מבנה מדינתי ,א( מרכזי בידיה כוח רב עד כדי כ( שה
הופכי למוקד המבנה הפוליטי החדש )ראו מאמרו של יחזקאלי בגיליו זה ,וכ
שחר .(2000 ,Kaplan ;2000 ,משטרה ,שמעצ טיבה מסמלת את סמכות
המדינה ואת ריבונותה ,א( כעת עומדת לנוכח ביקורת נוקבת כנגד המדינה
ותמורות מפליגות בתפיסת המדינה ,נתבעת לבחו את יחסיה ע המדינה וע
המבנה המדינתי ולהתמודד ע המתח שבי עברה לנסיבות המשתנות.
57
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
תמורות באידיאולוגיה הפוליטית של הממשל והמנהל הציבורי המתחוללות
בעקבות השינויי במעמדה של המדינה :עלפי הגישות הניאוליברליות,
המלוות את תהלי( הצטמצמות המדינה וכרסו בסמכויותיה ,הממשל נקרא
להסתפק בתפקידי הכוונה ) ,(steeringדהיינו ,בקביעת מדיניות ,ולהעביר
למגזרי אחרי תפקידי יישו המדיניות ) .(rowingחלק מרכזי בגישה זו הוא
מה שמכונה "המנהל הציבורי החדש" שעקרונותיו ה :העברת אחריות
לתפקידי מדינתיי מסורתיי לחברה האזרחית ולשוק הפרטי; עידוד
תחרותיות בי מספקי שירותי; מדידת הפעולות על בסיס תוצאות; ניהול על
פי יעדי ולא כללי והוראות; הגדרה מחדש של לקוחותיו כצרכני תו( מת
אפשרויות בחירה לה; מניעת בעיות לפני שה מתפתחות במקו הספקת
שירותי לאחר שה התרחשו; השקעת האנרגיה בעשיית רווחי ולא בהוצאות
כספי; האצלת סמכויות והעדפת ניהול שיתופי; העדפת מנגנוני שוק על
מנגנוני בירוקרטיי ולבסו& ,התמקדות לא סת בהספקת שירותי ציבוריי
אלא בזירוז מגזרי שוני לפתור את הבעיות הקהילתיות שלה.
בקצרה" ,הניהול הציבורי החדש" נות דגש על שלושת ה Eכלכלה ,יעילות
ואפקטיביות ) (economy, efficiency, effectivenessתו( הדגשת תחרותיות,
האצלת סמכויות פנימית ,תוצאות ,יעדי ומדדי ,והעברת אחריות למגזרי
אחרי )על "הניהול הציבורי החדש" ראה ,למשל;1992 ,Osborn & Gaebler ,
.( 1994 ,Dunleavy & Hood ;1991,1994 ,Hood
למשטרה ,שבאופ מסורתי הייתה ריכוזית ,ששירתה את המדינה יותר מאשר
את אזרחיה ,שלא האצילה סמכויות ,שמידת האפקטיביות שלה הייתה מוגבלת,
הניהול הציבורי החדש מציב אתגר ניהולי קשה להשגה.
58
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
תמורה מקיפה בזירת הפשיעה ובהגדרת הביטחו! הלאומי :סוגיות של משטרה
ושיטור הופכות למרכזיות בחברה הישראלית כיו ,ומשנות את אופיי ואת
הגדרת כתוצאה משלוש התפתחויות:
ראשית ,ע הנסיגה במעמד ובמרכזיות של סוגיות חו* וביטחו ,כתוצאה
מהסכמי השלו במזרח התיכו ומקריסת ברית המועצות ומהשינויי ביחסי
הבינלאומיי בעקבותיה ,נפנית החברה הישראלית לעיו מעמיק יותר בסוגיות
פני .שאלות של ביטחו אישי ,סדר ציבורי ,שלו הציבור ואיכות החיי
הולכות ותופסות את מקומ של סוגיות ביטחו המדינה .כתוצאה מכ( ,הופכת
סוגיית ביטחו האד והקהילה למרכזית בהגדרת הביטחו ,ועמה הולכת
המשטרה ותופסת את מקומו של צה"ל במרכז הבמה הציבורית .מרכזיותה של
המשטרה עוד תתחזק ככל שתתחזק ההכרה בהשפעתה המכרעת על האופי
הדמוקרטי ועל איכות החיי ,שהולכי וזוכי להתעניינות ציבורית רבה יותר.
השפעה זו מקורה ה במנדט החוקי שלה המונופול על סמכות הכפייה וה
באסטרטגיית השיטור שלה שבמרכזה מער( הסיור ,ע נגישותו כל העת בכל
מקו ויכולת החלחול שלו לכל מגזרי החברה ואתריה ,ולצדו ,מערכי המודיעי
והטכנולוגיה בעלי יכולות איסו& מידע מפליגות.
שנית ,מחמת השסעי החברתיי הנפערי בחברה הישראלית ,פורצת
האלימות החברתית ,שעד כה הייתה כבושה ומותרת באתרי חברתיי
מסוימי כמו השטחי הכבושי ,המשפחה ושכונות מצוקה ,אל הרחובות
המוארי של רשות הכלל וקבוצות האליטה :השכונות המבוססות ,מערכת
החינו( ,מרכזי הבידור ,התקשורת והפוליטיקה הופכי לחלק ממוקדי
האלימות החברתית .מי שנתפסו עד היו כ"אזרחי שומרי חוק" )בעלי ובני
זוג ,הורי ,דודי וסבי ,חברי לכיתה( הופכי לעברייני חמורי .זאת
ועוד :כיו ,המנגנוני המסורתיי של יישוב קונפליקטי -משא ומת קיבוצי,
59
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
המערכת המפלגתית והממשלה הייצוגית -שזכו לתמיכת התרבות האזרחית,
נחלשו א& ה ,ועולה תפקיד של "תנועות חברתיות חדשות" הבלתי ממסדיות
והמעוגנות במעמד הבינוני החדש ).(1985 ,Offe
ושלישית ,פשיעה כלכלית חובקת עול; סחר בינלאומי בסמי ,בנשי
ובילדי; פשיעת מחשבי ,מידע ואינטרנט; החמרה משמעותית בטירור ,כולל
בחומרי ביולוגיי וכימיי ) ;(2000, Dell, Soafer & Wilsonניצול משעבוד
של עובדי הנודדי מבית בחיפוש אחר תעסוקה ,כל אלה משני את הפשיעה
מעבריינות רחוב מקומית לתופעה גלובאלית וכלכלית ,הפורצת גבולות מדיניי,
והמשלבת סחר ,כספי ,תעסוקה ושעבוד .תמורה מרחיקת לכת זו כרוכה,
כנראה ,ג בהצטרפות )או לפחות בנראות( גדלה והולכת של חברי אליטות
פוליטיות וכלכליות לפשיעה – פקידי ציבור ,פוליטיקאי ,סוחרי ,אנשי ניהול
ואנשי עסקי.
כתוצאה משלוש התפתחויות אלו ,משתנה זירת הפשיעה בישראל ,תו( שהיא
מטשטשת את הגבול בי עבריי לשומר חוק ,בי המדינה לכפר הגלובאלי ,בי
השכבות המנוחשלות לאליטות ובי רשות הפרט לרשות הכלל )לפחות מבחינת
איהביטחו בשתיה וחדירת המשטרה לשתיה( .יחד עמה משתנה הגדרת
הביטחו הלאומי מביטחו המדינה לביטחו האד והקהילה ומהגנה צבאית
מפני צבאות זרי להגנה אזרחית מפני פשיעה גלובאלית וכלכלית וסחר בבני
אד .הפשיעה הולכת ונעשית מורכבת ומתוחכמת ביותר ,וכורכת סביבה
קבוצות ומגזרי עברייני וקורבנות כמו ג טכנולוגיות ואמצעי שלא
הכרנו בעבר .היא מעוררת שאלות נוקבות לגבי מוסדות חברתיי כמו המשפחה,
הפוליטיקה והצבא שמסבכי עוד יותר את הסוגיות של משטרה ושיטור.
המנגנוני המסורתיי ליישוב קונפליקטי חברתיי נחלשי ,וה פורצי
60
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
לרחובות .שוב נדרשת המשטרה לשיטור ההול את השינויי בהגדרת הביטחו
הלאומי ,בחשיבותה לאיכות החיי ובאתרי שבה מתרחשת הפשיעה.
השיטור החדש
מול בעיות עצומות וחסרות תקדי אלו ,מגששות החברה והמשטרה בישראל
אחרי דרכי תגובה הולמת .התגובות עד כה התרחשו בשני מישורי ,הנראי
כהפכי משלימי :החברתי והארגוני .בראשו הגיבה החברה הישראלית על
ידי שימוש באמצעי הגנה חלופיי שיטור פרטי ,מיגו הרכוש והעברת סמכויות
אבטחה לשוק הפרטי; עלידי צמצו סמכויות המשטרה )בחוק המעצרי
החדש( ורגישות גוברת לזכויות האד )למשל ,חוק יסוד כבוד האד וחירותו(;
ועלידי מה שמסתמ כהעברה הדרגתית של האחריות לשיטור
המקומיות ,היינו ,השיטור העירוני ,שהוא עיקר עניינו כא.
לרשויות
לכרס בסמכויותיה של המשטרה
כ( החלה החברה הישראלית
הפרופסיונאלית הממלכתית ,תו( העברה של חלק מהסמכויות חזרה לאזרחי
ולקהילה המקומית כפי שהיה הדבר עד ,1829לפני הקמת "המשטרה
החדשה" ,שמשטרתישראל היא וריאציה שלה .יש בכ( משו מהל( של
דמוקרטיזציה ולוקליזציה של השיטור ,והקמה מחדש של השיטור האזרחי .
במישור הארגוני החלה משטרתישראל לפעול בשני ערוצי מקבילי :האחד,
ארגו מחדש של השיטור המקצועי וחיזוקו ,והשני אימו* עקרונות המנהל
הציבורי החדש .לגבי המישור השני ,שצבר תאוצה בעיקר בימי כהונתו של
המפכ"ל יהודה וילק משטרתישראל אזרחה משרות; אימצה את שיטת
"היעדי והמדדי" ,דהיינו ,ניהול לפי יעדי הנקבעי עלידי המפכ"ל ,עלידי
מפקדי המחוזות ועלידי מפקדי התחנות ,כאשר בצד כל יעד מוגרי המדדי
61
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
לבחינת מידת השגתו; בנוס& ,המשטרה החליטה על ביטול דרג המרחבי ,כדי
להתייעל פנימית ,והאצילה סמכויות למפקדי התחנות.
במישור הראשו של חיזוק וארגו מחדש של השיטור המקצועי המשטרה
דרשה וקיבלה בעשור האחרו תוספת עצומה של משאבי כולל כוחאד♦ והיא
מקימה יחידות חדשות )במסגרת הסיור ,משמרהגבול ,אג& החקירות ועוד(.
מבט כולל על השינויי הארגוניי הללו חוש& רפורמה מקיפה ,הרביעית
בתולדות משטרתישראל ,שאת עיקרי המתווה שלה הגה המפכ"ל אס& חפ*♦♦.
עיקרה של רפורמה זו ,כפי שהיא מצטיירת בעיני ,היא הבחנה פונקציונאלית בי
זרועות המשטרה ,כ( שכל זרוע מתייחדת באתגר שבו היא מיועדת לטפל:
• משמרהגבול ויחידותיו החדשות )יחידות מסתערבי ,סיירות ללחימה
בפשיעה ,יחידות לטיפול בהמו ,משרדי משמרהגבול בתחנות המשטרה
לטיפול במגזר הכפרי ,פלוגות לביטחו שוט& בשטחי ובמרחב התפר
ויחידות טקטיות לאיסו& מודיעי בקו התפר באמצעות תצפית ,יירוט
ואמצעי טכנולוגיי( פועל ככוח רבתכליתי ,בעל ניידות ומוטיבציה
גבוהות ,יכולת ריכוז ומיצוי עוצמה ממוקדת ולאור( זמ .יחידות משמר
הגבול פועלות מול האיו הפלסטיני ולהגנת קו התפר ושטחי חקלאיי.
בנוס& הוא החל משמש כוח מח* לטיפול במוקדי פשיעה ,תו( דגש על ריכוזי
פלסטיניי ישראלי רהט ,רמלהלוד ,יפו ואזורי טירה וטייבה .התמורה
בייעוד משמרהגבול מעצבת מער( שיטור מקביל למשטרה ה"כחולה"
הקלאסית ונוס& עליה ,הבא לחזקה ,להשלימה ואולי להחליפה,
♦עלפי נתוני שמסר ראש אג& התכנו במטה הארצי בפגישה מתארי( 2בנובמבר.1997 ,
♦♦עלפי עדותו בפגישה שנערכה ב 26בדצמבר.1999 ,
62
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
והיוצרת ,לראשונה בישראל ,שיטור אגרסיבי של ממש ,מעי נוסח ישראלי
לשיטתו של ג'וליאני בניו יורק של שנות התשעי.
• השיטור הקהילתי מיועד להיענות לצורכי הקהילה והאזרח הלאעבריניי
והרבתרבותיי .יחד ע התמורות במשמר הגבול ,זהו המרכיב המשמעותי
ביותר בארגו מחדש של השיטור הממלכתי.
• יחידות החקירה הארציות מתמקדות במאבק בפשיעה הבינלאומית,
בפשיעה הכלכלית ובזו המתוחכמת.
• יחידות החקירה ,המודיעי והבילוש המסורתיות ממשיכות בטיפול בפשיעה
חמורה )אונס ,סחר בסמי ,פריצות ,רצח ,עבירות מי וכד'( תו( שיתו&
יחידות משמרהגבול כאמור.
• הסיור הממונע מגיב על פניות אזרחי ומטפל בעבריינות רחוב ובאלימות.
• ולבסו& ,יחידות הסיור המיוחדות מתמודדות ע הפרות סדר ,הקוראות תגר
על סמכות המדינה וע שסעי חברתיי בשיתו& יחידות משמרהגבול,
כאמור.
הארגו מחדש של המשטרה ,במיוחד ע שילובו ע השיטור האזרחי ,נראה
כדר( יצירתית ומושכלת להתאמת המשטרה לאתגרי תחילת המאה ה :21יש
בו משו הכרה ברבמימדיות של האתגרי ,שמול עומדת המשטרה ,והבחנה
בי סגנונות השיטור השוני הדרושי ,כדי להתמודד ע כל אתגר כזה לעצמו.
ויש בו ,כנראה ,צעד נמר* לקראת רפורמה מהותית יותר בשיטור ,שתכלול אולי
הבחנה בי שלוש רמות של שיטור:
63
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
) (1שיטור ממלכתיארצי במימו ציבורי )משמרהגבול ,יחידות החקירות
הארציות ויחידות הסיור המיוחדות(,
) (2שיטור מקומיעירוני ג הוא במימו ציבורי )השיטור הקהילתי ,הסיור
הממונע ויחידות החקירה ,המודיעי והבילוש המסורתיות(,
) (3שיטור אזרחיפרטי במימו פרטי למטרות רווח והגנה עצמית.
בלי משי ,ללא הכרה וללא דיו ציבורי ,מתפתח לנגד עיננו מער( שיטור,
המשלב שיטור אזרחי ושיטור פרופסיונאלי ,שיטור ציבורי ופרטי ,ממלכתי
ועירוני ,שיטור אגרסיבי ושיטור "ר(" .מער( זה מצטייר כתגובה חברתית
וארגונית לנסיגת המדינה מאחריותה לביטחו ולרווחה ,להטלת אחריות גוברת
על השוק החופשי ועל המינהל המקומי ,ולעלייה המהירה בכוח של העיר
והרשות המקומית )ראה מאמרו של יחזקאלי בגיליו זה( .נדמה ,כי השיטור
החדש עדיי לא הגיע לכלל גיבוש סופי ,וכי עוד צפויי בו שינויי ,כנראה
בכיוו הפרדה נוספת בי זרועות המשטרה )למשל ,הפרדת משמרהגבול ואולי
ג יחידות הסיור המיוחדות ויחידות החקירה הארציות מהמשטרה ה"כחולה"
הקלאסית ,והקמת ז'נדרמריה ,מעי משמר לאומי ,מהצד האחד ,ומשטרת
חקירות ,מהצד האחר( .מאחר שזהו מער( המתפתח כאילו מעצמו ,קל לנטוש
אותו ,לסגת ממנו או לערערו וזו יכולה להיות בעיה בפני עצמה .מכל מקו,
הוא משק& ,כנראה ,שינוי ליבת השיטור :ממשטרה ממלכתית ,המשרתת את
המדינה ,למשטרה של שוק ,המשרתת ,בראש ובראשונה ,גורמי כלכליי.
64
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
אל פני העתיד
את השיטור העירוני יש לראות ולבחו במסגרת ההיערכות מחדש של משטרה
ושל שיטור ,המתחוללת לנגד עינינו בשני האחרונות .על רקע השינויי בחברה,
בכלכלה ,בפוליטיקה ובפשיעה שתוארו לעיל ,נראה ,כי ההיערכות החדשה הזו,
ובכללה שיטור עירוני ,היא בלתי נמנעת ואפילו במקומה .ע זאת ,יש לשי לב,
כי "השיטור החדש" כמו ג השיטור העירוני ,עדיי לא הגיעו לכלל גיבוש סופי.
בפני החברה והמשטרה עומדות אפשרויות שונות לעיצוב השיטור העירוני,
ביניה ,שיטור עירוני עצמאי בנוסח המקובל בארה"ב ,שיטור ממלכתי ועירוני
משולב כמקובל כיו ,שירותי שיטור ממלכתיי במימו עירוני ועוד .בשלב זה,
כפי שתורת הכאוס מלמדת אותנו )גליק ,(1995 ,Merry ;1991 ,אנו נמצאי
במצב של איודאות גבוהה ,ואיננו מסוגלי לשלוט בתהליכי או לחזות את
תוצאת הסופית.
מה שחשוב בשלב זה הוא להכיר בסיבות לחסרונות מער( השיטור החדש,
למרות התועלת הטמונה בו:
הסיבה הראשונה והמרכזית היא ,שמער( השיטור ,שלקראתו אנו כנראה
מתקדמי ,אינו ער דיו ,א לא עיוור ,לסוגיות של צדק חברתי וזכויות האד:
השיטור המקומי והשיטור הפרטי עלולי להוביל לאישוויו בשירותי משטרה,
מאחר שיהיו תלויי בעושרה של רשות מקומית או בכיס של אזרחי פרטיי.
כ( תיווצר הבחנה בי שיטור לעניי לשיטור לעשירי ,אולי חמורה מהאפליה
שבשיטור הנוכחי .ג בשיטור החדש הזה יזכו ,איפוא ,האליטות לשירותי
משטרה משופרי .מה שחמור עוד יותר :שילוב שיטור פרטי ,אזרחי ועירוני,
העלול להיהפ( בקלות לשיטור בלתי מקצועי ,פוליטי ובלתי הוג ,הפועל בעיקרו
למטרות רווח ולא למטרות של צדק חברתי ,עלול להעמיק את הפערי
65
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
החברתיי ,ולהפו( את השיטור לאמצעי פוליטי מדכא ומפלג .השיטור העירוני
נראה ,לעתי קרובות ,כאסטרטגיה של קבוצות בעלות עוצמה בחברה להשתלט
על מנגנו הכפייה ,קרי ,המשטרה ,כש שהמדינה השתלטה על מנגנו זה לפני
קרוב למאתיי שנה .יתרה מזאת ,לא נראה ,כי משטרתישראל נוקטת
אמצעי מתאימי ,כדי להתמודד ע הפגיעה בזכויות האזרח הקיימת בה כבר
היו ,והצפויה ג במער( החדש .הדבר אמור לא רק בתלונות לגבי חריגה
מסמכויות ביחידות המשטרה המסורתיות )סיור וחקירות( ,אלא בעיקר
ביחידות משמרהגבול וביחידות הסיור המיוחדות ,ההופכות דומות יותר ויותר
ליחידות המח* ,כמו למשל באנגליה ובברזיל ,ש ה נוטות לפעול על גבול
החוקי א לא מעבר לו.
הסיבה השנייה בצד הכוחות הכלכליי ,המדינה תמשי( לזכות להעדפה
מיוחדת ,ה כמי שזוכה להגנת של יחידות מיוחדות של הסיור ושל משמר
הגבול וה משו שתיטה לשמר בידיה את השליטה בשיטור כולו )למשל,
באמצעות חקיקה ופיקוח או כפי שקורה כבר היו בשיטור הקהילתי ,כאשר
המטה הארצי קובע מודלי כלליי להפעלת השיטור הקהילתי ,שאינ אלא
הכוונה מלמעלה של יחידות השיטור הקהילתי ,למרות הכוונה המוצהרת,
שהשיטור הקהילתי יתפתח עלפי צרכי הקהילה המקומית ובהנחייתה(.
הסיבה השלישית אי בו התייחסות מספקת לתרבות הארגונית במשטרה,
שהיא ,לעיתי קרובות ,אלימה ,לוחמנית ,סמכותית ,גזענית ושובניסטית .תת
תרבות זו לא רק שאינה הולמת את תפיסות השיטור החדשות אלא א& מעוררת
את החשש מפני הכשלת הרפורמה עלידי כוחות מבפני ,מאחר שאי מוכנות
ונכונות במשטרתישראל כיו ,להטמעת שינוי בסדר גודל כזה )חשש ,שקיי
כבר היו ,ראו וייסברוד ,אמיר ושלו.(1998 ,
66
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
הסיבה הרביעית מער( השיטור החדש סובל מסתירות וממתחי פנימיי ,בי
השאיפה ליעילות למשל ,המאפיינת את הניהול החדש ,לבי השאיפה לאיכות
ולשירותיות ,העומדת במרכז השיטור הקהילתי ) ;(1996 ,Watersבי השיטור
האגרסיבי של משמרהגבול ויס"מ ,הנוטי להשתמש בכוחנות ,בסמכותיות
ובהיק& כוחות רב ,לבי השיטור הר( של השיטור הקהילתי ,הנדרש לסובלנות,
לפשרנות ולאדיבות ביחס לאזרח; בי המגמה להאצלת סמכויות לדרגי
נמוכי ,שהיא חלק מהשיטור הקהילתי ,לבי חיזוק השליטה בדרגי הכפופי
באמצעות שיטת "היעדי והמדדי" )שדמי.(2000 ,
הסיבה החמישית הסכנה היא ,שמער( השיטור החדש הזה ,במיוחד השיטור
העירוני ,ימשי( לסבול מהליקויי הרבי בשיטור הנוכחי ,ובעיקר ,מפיקוח
ציבורי בלתי מספיק ,מבעיות בניהול ,במיוחד במער( החקירות ,מדגש היתר על
מאפייני מיליטאריסטיי ,משיעור גילויי נמו( )היינו ,מאפקטיביות נמוכה
בהשגת מטרות( ועוד .בנושא הפיקוח הציבורי ,מ הראוי להזכיר ,כי מאז
המהפכה ,שעשה השר שלמה הילל בפיקוח הציבורי על המשטרה לפני שלושי
שנה ,חלו יותר התפתחויות שליליות מאשר התפתחויות חיוביות בתחו זה,
ואי ספק ,שיש מקו לחשיבה מחדש בתחו זה.
ולבסו& ,הג שהרפורמה הרביעית היא אולי תגובה מעניינת ,אמנ לא חסרת
בעיות ,לאתגרי תחילת המאה ה ,21ספק א היא מספקת לנוכח הופעת של
תופעות ,בעלות מורכבות שלא ידענו כמות עד כה .כש שע הופעת מדינת
הלאו והעיד התעשייתי הופיעה ג "המשטרה החדשה" על בימת ההיסטוריה,
כ( ג עיד המידע והכפר הגלובאלי קוראי לפיתוח שיטור מסוג חדש .בעיד
החדש ,יתפוס כוח הידע ולא כוח הזרוע את מרכז החברה והפשיעה; בעקבות
מה שמכונה "מהפ( העוצמה" ,תיראה המערכת העולמית כמו לוח שחמט רב
ממדי ,שבכל מימד שלו תופסי שחקני שוני את הבכורה .הכוח הפוליטי,
הכלכלי והתרבותי שוב לא יתרכז בידי גור אחד ,ולדבר יהיו השפעות מרחיקות
67
אראלה שדמי
שיטור עירוני בישראל :הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש
לכת על עוצמתה של המדינה ועל היחסי בי המדינה לשוק ולחברה האזרחית;
היחסי בי בניאד ,קבוצות ולאומי ישתנו ללא היכר; אי ודאות ,שינוי
ותהפוכות יבואו במקומה של שליטה בתהליכי ובארגוני )אריכא4.(1999 ,כל
אלו ואחרי ישנו את פני הפשיעה והסדר חברתי ,ויקבעו ,מצד אחד ,את
גבולותיו החדשי של השיטור ,ומהצד האחר ,יציבו לפניו תביעות ואתגרי
חדשי ,מורכבי פי כמה .תמורות חברתיות אלו ישנו מהיסוד ג את אופיי
של מסגרות ארגוניות כדוגמת המשטרה )ֹ.(1995 ,Merry
יוצא ,איפוא ,כי הג שעל פניו נראה השיטור החדש ,הצומח לנגד עיננו ,כשוא&
להיענות לנסיבות החברתיות והפוליטיות החדשות ,הרי שהוא בעייתי ולוקה
בחסר .לפיכ( ,יש לראות את המער( המשטרתי החדש ,שהחל להתפתח בשנות
התשעי ,כצעד ראשו בלבד לקראת שיטור חדש .השיטור העירוני נראה כהכרח
היסטורי ,כתוצאה בלתי נמנעת מהנסיבות ההיסטוריות המשתנות .אול הוא,
יחד ע השיטור החדש ,צופני בקרב תקוות וסכנות כאחת .ישנה כא
הזדמנות היסטורית ,שהשיטור העירוני יהיה חלק ממהפכה כוללת בשיטור,
המביאה בכנפיה צדק והוגנות לציבור ותרבות ארגונית חדשה לשוטרי .הא
ינצלו משטרתישראל ,מפקדיה והגופי המפקחי עליה הזדמנות זו כראוי?
ימי יגידו!
ביבליוגרפיה
אוחנה דוד ,רוברט ס .ויסטרי( )עורכי( ) ,(1997מיתוס וזיכרו! :גלגוליה של התודעה
הישראלית ,ירושלי ,מכו וא ליר והוצאת הקיבו* המאוחד.
אריכא יגאל ) ,(1999מה צופ! לנו העתיד? ,כפר סבא ,אריה ניר הוצאה לאור ומוד.
גורבי* דוד ) ,(1997פוסטמודרניז :תרבות וספרות בסו #המאה העשרי ,תל אביב ,הוצאת
דביר.
גליק ג'ימס ) ,(1991כאוס :מדע חדש נוצר ,תרגו :עמנואל לוט ,תל אביב ,ספריית מעריב.
68
משטרה וחברה מס' 5
תשס"א 2001
דו"ח שנתי של משטרתישראל ,1956תל אביב ,משטרת ישראל ,המטה הארצי.
וייסבורד דוד ,אמיר מנח ושלו אורית ) ,(1998דוח התקדמות מס' 3למחקר הערכה בתחו
השיטור הקהילתי בישראל ,ירושלי ,המשרד לבטחו הפני ,לשכת המדע הראשי.
יונה יוסי ) ,(1998מדינת כל אזרחיה ,מדינת לאו או דמוקרטיה רב תרבותית ,אלפי238 :16 ,
.263
יפתחאל אור ) ,(1999החברה הישראלית וההשלמה היהודיתפלסטינית" :אתנוקרטיה"
וסתירותיה הטריטוריאליות ,אצל אורי ר ואור יפתחאל" ,אתנוקרטיה" ו"עולמקומיות":
גישות חדשות לחקר החברה והמרחב בישראל ,באר שבע ,אוניברסיטת בגוריו ,מרכז הנגב
לפיתוח אזורי.
ר אורי ) ,(1999בי הנשק והמשק :הפוסטציונות הליבראלית בעיד העולמקומי ,אצל אורי
ר ואור יפתחאל" ,אתנוקרטיה" ו"עולמקומיות" :גישות חדשות לחקר החברה והמרחב
בישראל ,נייר עבודה מס ,12מרכז הנגב לפיתוח אזורי ואוניברסיטת ב גוריו.
שדמי אראלה ) ,(1989פיקוח על משטרה בחברה חופשית ,עבודה לקראת קבלת תואר דוקטור,
המכו לקרימינולוגיה ,האוניברסיטה העברית.
שדמי אראלה ) ,(2000שיטור קהילתי בישראל :מהפ אסטרטגי או פוליטיקה? הצגה בכנס
האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ,בית ברל 17 ,במאי ) 2000בכתובי בידי המחברת(.
שחר אריה ) ,(2000כפר גלובלי? עיר גלובלית פני ,מס' ) 12חור&(.5967 ,
Dell Sidney D., Safaer Abraham D., Wilson George D. (eds.) (2000), The New
Terror: Faing the Threat of Biological and Chemical Weapons, Washington
D.C., Hoover Institute Press.
Dunleavy P., Hood C. (1994), From Old Public Administration to New Public
Mangement, Public Money and Mangement 14 (3).
Enlow Cynthia (1980), Police, Military and Ethnicity, New Brunswick and
London: Transaction Boooks.
Kaplan Robert D. (2000), Coming Anarchy: Shattering the Drema of Post-Cold
War, New York: Random House.
Hood C. (1991), A public Mangement For All Seasons, Public Administration, 69
(1).
Hood C. (1994), Explaining Economic Policy Reversals, Buckingham: Open
University Press.
69
הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש:שיטור עירוני בישראל
אראלה שדמי
Klockars Carl B. (1985), The Idea of Police, Beverley Hills and London: Sage.
Merry Uri (1995), Coping with Uncertainty: Insights from the New Sciences of
Chaos, Self-Organization, and Complexity, Westport, Connecticut: Preager.
Offe Claus (1985), “New Social Movements: Challenging the Boundaries of
Institutional Politics” Social Research, 52/4: 817-868.
Osborne D., Gaebler, T. (1992), Reinventing Government, Reading: AddisonWesley.
Reiner Robert (1992), The Politics of Police, Brighton: Weatsheafts.
Ram Uri (1998), Citizens, Consumers and Believers: The Israeli Public Sphere
Between Fundamentalism and Capitalism, Israel Studies, 3: 24-44.
Shadmi Erella (1997), Police and Police Reform in Israel: The Formative Role of the
State. In Crime and Criminal Justice in Israel: Assessing the Knowledge Base
Toward the Twenty-First Century, Robert R. Friedman (ed.), Albany. NY: State
University of NY press.
Tarrow Sidney (1996), States and Opportunities: The Political Structuring of Social
Movements, in Comparative Perspectives on Social Movements: Politicaal
Opportunities, Mobilizing Structures and Cultural Framings, J. D. McCarthy,
M.N. Zald, D. McAdam (eds.), Cambridge: Cambridge University Press.
Tarrow Sidney (1998), Power In Movements: Social Movements and
Contentious Politics, (second edition), Cambridge: Cambridge University Press.
Waters Ian (1996), Quality of Service: Politics or Pardigm Shift?, in Leishman
Frank, Loveday Barry, Savage Stephen P. (eds.), Core Issues in Policing, London
and New York: Longman.
70
© Copyright 2024