‫© כל הזכויות שמורות‪ ,2001 ,‬משטרתישראל‬
‫אג& קהילה ומשמר אזרחי‬
‫הודפס בישראל‬
‫משטרה וחברה‪ ,2001 ,‬גיליו ‪ ,5‬עמ' ‪7049‬‬
‫הדפסות של מאמרי בודדי )‪(Reprints‬‬
‫נית לרכוש במערכת‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר‬
‫לשיטור חדש‬
‫♦‬
‫אראלה שדמי*‬
‫* סגן‪-‬ניצב )גימ'( ד"ר אראלה שדמי‪ ,‬מכללת בית ברל‬
‫ומכון שכטר ללימודי היהדות‬
‫)נתקבל במערכת באפריל ‪ ,2000‬אושר לדפוס ביוני ‪(2000‬‬
‫מאמר זה מבקש לבחו את סוגיית השיטור העירוני בתו( ההקשר ההיסטורי‬
‫והפוליטי‪ ,‬שבו פועלת משטרתישראל‪ .‬על בסיס מסגרת פרשנית ביקורתית‬
‫לניתוח משטרה ושיטור במערב ומחקרי על משטרה בישראל‪ ,‬טוע מאמר‬
‫זה‪ ,‬כי משטרתישראל הייתה‪ ,‬מיומה הראשו‪ ,‬משטרת המדינה יותר מאשר‬
‫משטרת האזרחי והקהילה‪ .‬שינויי חברתיי‪ ,‬פוליטיי וארגוניי הפועלי‬
‫מאז שנות השבעי‪ ,‬א( במיוחד בשנות התשעי‪ ,‬דוחפי לרפורמה כוללת‬
‫במשטרה‪ ,‬תו( דגש מרכזי על שיטור קהילתי‪ ,‬ששיטור עירוני נוסח ישראל‬
‫הוא גרסה שלו‪ .‬לפיכ(‪ ,‬שיטור עירוני אכ צפוי להתרחש באר*‪ ,‬יחד ע‬
‫שינויי מרכזיי נוספי בשיטור ובמשטרה‪ .‬הבעיה המרכזית שתעמוד לפנינו‬
‫היא‪ ,‬א וכיצד נפעיל את השיטור העירוני בדר( ראויה‪ ,‬הוגנת‪ ,‬שוויונית‬
‫ודמוקרטית‪.‬‬
‫מילות מפתח‪:‬‬
‫שיטור‪ ,‬משטרה‪ ,‬רפורמה משטרתית‪ ,‬שיטור עירוני‪ ,‬שיטור‬
‫קהילתי‪ ,‬מדינת הלאו‪ ,‬אליטות‪.‬‬
‫♦‬
‫מאמר זה מבוסס על הרצאה שנשאה הכותבת ביו עיו בנושא "משטרה עירונית‬
‫בישראל"‪ 6 ,‬בינואר ‪ ,2000‬באוניברסיטה העברית בירושלי‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫כללי‬
‫מדוע עולה דווקא היו הסוגייה של שיטור עירוני בישראל? הא הסיבה טמונה‬
‫רק בכמה ראשי עיר תאבי כוח או שיש כא שינוי מהותי יותר בשיטור בישראל?‬
‫כדי לענות על השאלה הזו‪ ,‬שאלה קרדינאלית‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בתולדותיה של משטרת‬
‫ישראל‪ ,‬אנסה לבחו אותה בתו( ההקשר ההיסטורי והפוליטי‪ ,‬שבו פועלת‬
‫משטרתישראל‪ .‬בכוונתי להראות כיצד משטרתישראל הייתה מיומה הראשו‬
‫משטרת המדינה יותר מאשר משטרת האזרחי והקהילה‪ ,‬וכיצד שינויי‬
‫חברתיי‪ ,‬פוליטיי וארגוניי הפועלי מאז שנות השבעי‪ ,‬א( במיוחד בשנות‬
‫התשעי‪ ,‬דוחפי לרפורמה כוללת במשטרה‪ ,‬תו( מת דגש מרכזי על שיטור‬
‫קהילתי‪ ,‬ששיטור עירוני נוסח ישראל הוא גרסה שלו‪ .‬במילי אחרות‪ ,‬אטע‪ ,‬כי‬
‫שיטור עירוני‪ ,‬א נרצה וא לא‪ ,‬אכ יתרחש באר*‪ ,‬יחד ע שינויי מרכזיי‬
‫נוספי בשיטור ובמשטרה‪ .‬א כ(‪ ,‬הבעיה המרכזית שתעמוד לפנינו תהיה‪ ,‬א‬
‫וכיצד נפעיל את השיטור העירוני בדר( ראויה ונכונה‪ ,‬בעיקר בדר( הוגנת‪,‬‬
‫שוויונית ודמוקרטית‪.‬‬
‫תשובה חדמשמעית זו שאני מציעה‪ ,‬מקורה לא בכעס עלו‪ ,‬שאני‪ ,‬לדעת‬
‫מבקרי‪ ,‬נושאת עמי מיו שפרשתי מהמשטרה‪ ,‬אלא בסוציולוגיה הביקורתית‪,‬‬
‫התופסת תאוצה באר* ובעול‪ ,‬כמו ג בהיסטוריוגרפיה הביקורתית של‬
‫משטרה ושל שיטור במערב‪ ,‬ובכלל זה של משטרתישראל‪.‬‬
‫המסגרת הפרשנית‬
‫הורתה ולידתה של קריאה ביקורתית זו במסגרת תיאורטית פרשנית חדשה‪,‬‬
‫יחסית‪ ,‬לבחינת ההיסטוריה של המשטרה המערבית‪ ,‬בעיקר האנגלית‪ ,‬שהחלה‬
‫להתפתח בעיקר בשני העשורי האחרוני‪ .‬עלפי מסגרת תיאורטית זו‪ ,‬הקמת‬
‫מדינת הלאו‪ ,‬ששאפה לזכות במונופול על סמכות הכפייה‪ ,‬חששות האליטות‬
‫הבורגניות מפני ערעור עוצמת ומעמד מול השינוי ביחסי המעמדות כתוצאה‬
‫‪50‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫מהכלכלה הקפיטליסטית וחרדות שאר חברי הקהילה לבטחו נפש ורכוש ‬
‫יצרו את התנאי להקמת "המשטרה החדשה" בלונדו בשנת ‪,Reiner) 1829‬‬
‫‪.(1985 ,Klockars ;1992‬‬
‫המפגש בי האינטרסי של המדינה‪ ,‬האליטות והקהילה מסביר לא רק את‬
‫הקמת "המשטרה החדשה" אלא ג את נקודות המפנה בהתפתחותה לאחר מכ‬
‫)שדמי‪ :(1989 ,‬כאשר מתערערת סמכות המדינה‪ ,‬כאשר מעמד של קבוצות‬
‫הגמוניות נחלש כתוצאה מערעור היחסי בי המעמדות‪ ,‬בי הגזעי‪ ,‬בי העדות‬
‫או בי המיני‪ ,‬וכאשר בעקבות כל זאת אי הסדר הציבורי מתגבר‪ ,‬ומתחזקות‬
‫חרדות הקהילה‪ ,‬ומתפתח יחס אי אמו ביעילות ובאפקטיביות של המשטרה ‬
‫נוצרי התנאי לרפורמה במשטרה‪ ,‬כדי שזו תסגל עצמה לנסיבות המשתנות‪.‬‬
‫המפגש ההיסטורי בי הכוחות הללו הוא שהוביל לאימו* המודל הפרופסיונאלי‬
‫בתחילת המאה העשרי‪ ,‬והוא ג הוביל לאימו* השיטור הקהילתי בתחילת‬
‫שנות השמוני בארצותהברית ובאנגליה‪.‬‬
‫הווה אומר‪ :‬יש להבי ה את הקמת המשטרה‪ ,‬כפי שהיא מוכרת לנו היו‪ ,‬וה‬
‫את אופ התפתחותה‪ ,‬על רקע של התערערות ביטחונ‪/‬מעמד של המדינה‪,‬‬
‫האליטות והקהילה או יחסי הכוח ביניה‪ ,‬וכתוצאה מכ( חוסר הלימה בי‬
‫צורכיה‪ ,‬כול או חלק‪ ,‬לבי השיטור‪ .‬חוסר הלימה זה יוצר את הדח&‬
‫לרפורמה משטרתית‪.‬‬
‫כדי לעמוד על תרומתו הייחודית של כל גור כזה המדינה‪ ,‬האליטות והקהילה‬
‫ על התפתחות השיטור בחברה מסוימת‪ ,‬יש צור( בניתוח היחסי ההיסטוריי‬
‫כפי שהתפתחו בהקשר חברתי ופוליטי ספציפי ביניה לבי המשטרה‪,‬‬
‫והשפעת היחסית לגבי תפיסתה העצמית של המשטרה באשר לתפקידה‪,‬‬
‫ארגונה ושיטותיה‪ .‬וזה מה שאנסה לעשות בהמש(‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫משטרתישראל ‪19901948‬‬
‫בניגוד לעמדה הרשמית של משטרתישראל וגישות שמרניות להיסטוריוגרפיה‬
‫שלה‪ ,‬אני טוענת )ראו פירוט אצל ‪ (1997 ,Shadmi‬כי ניתוח היחסי‬
‫ההיסטוריי בי המשטרה למדינה‪ ,‬לאליטות ולקהילה בישראל מעיד בבירור‪,‬‬
‫כי המשטרה הייתה כלי מרכזי בידי המדינה‪ ,‬ובמידה רבה ג בידי האליטות‪,‬‬
‫להשלטת סמכות על החברה השסועה‪ .‬יחסי אלו התעצבו מיומה הראשו של‬
‫משטרתישראל‪ ,‬ונשתמרו וא& חוזקו במהל( הרפורמות הארגוניות שעברה‪.‬‬
‫כדי להסביר טענה כה גורפת‪ ,‬אני רוצה לחזור לימיה הראשוני של משטרת‬
‫ישראל‪ :‬לפני האבות המייסדי של משטרתישראל עמדו למעשה שני מודלי‬
‫של משטרה‪ :‬המודל הלונדוני‪ ,‬שבמרכזו עומד הסייר‪ ,‬הבא לשרת את האזרח‬
‫ואת הקהילה‪ ,‬והמודל הבריטיקולוניאלי‪ ,‬הבנוי על בסיס ריכוזי וצבאי‪ ,‬והבא‬
‫לשרת את הכתר‪ ,‬כלומר‪ ,‬לשמר את הריבונות הבריטית בחברה שסועה אתנית‬
‫או לאומית כמו אירלנד‪ ,‬הודו ופקיסט וכמו אר*ישראל המנדטורית )‪,Enlow‬‬
‫‪.(1980‬‬
‫למרות הרטוריקה של משטרתישראל‪ ,‬שהדגישה מאפייני לונדוניי ושבתה‬
‫את עמדת של קרימינולוגי מסורתיי‪ ,‬למעשה הושתלו במשטרתישראל‬
‫תפיסות‪ ,‬מדיניות ושיטות של המשטרה הקולוניאלית‪ .‬השתלה זו התממשה‬
‫בדרכי שונות כמו אימו* פקודות המשטרה משנת ‪ ,1926‬פקודות הקבע‬
‫הבריטיות‪ ,‬חומר הדרכה‪ ,‬כללי משמעת‪ ,‬שיטות חקירה וסיור ובמיוחד המבנה‬
‫הריכוזי והצבאי‪ ,‬שהשתק& ג באווירה הארגונית‪.‬‬
‫ההעדפה למבנה הקולוניאלי הוסברה כאמצעי הכרחי למניעת תוהו ובוהו‬
‫במהל( המעבר מהמנדט הבריטי למדינתישראל‪ ,‬במיוחד לנוכח מלחמת‬
‫העצמאות והשלכותיה‪ ,‬וכ כאמצעי להתמודד ע בעיות הביטחו‪ .‬פירושו של‬
‫דבר הוא העדפת המבנה הקולניאלי הייתה מכוונת‪ ,‬כדי לחזק את שליטת‬
‫‪52‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫המדינה על חברה שסועה‪ ,‬לסמל את הסמכות והלגיטימיות של המדינה בחברה‪,‬‬
‫הנמצאת בתהלי( בניית מוסדותיה ויש בה מחלוקות אידיאולוגיות ופוליטיות‪,‬‬
‫וכדי לאכו& סדר‪ ,‬כפי שהוגדר עלידי המדינה‪ ,‬על חברה כאוטית‪ ,‬מבולבלת‬
‫ומפוחדת‪.‬‬
‫כ( עוצבה בעשור הראשו משטרה עלפי המודל הקולוניאלי‪ ,‬המקנה עדיפות‬
‫מרכזית לצורכי המדינה והע‪ ,‬ומתפשרת על צרכי האזרח והקהילה‪ .‬העדפה זו‬
‫קיבלה את ביטויה ה במבנה הארגוני וה בתפיסת התפקיד‪.‬‬
‫שינויי רבי בוצעו במשטרתישראל מאז העשור הראשו‪ ,‬א( עד שנות‬
‫התשעי נעשו בה רק שלוש רפורמות מקיפות‪ .‬זה היה בימי המפכ"לי‬
‫נחמיאס‪ ,‬רוזוליו ושפיר‪ ,‬בתחילת שנות השישי‪ ,‬השבעי והשמוני‪ .‬שלושת‬
‫צמחו על רקע ערעור סמכותה של המדינה מבפני ומבחו*‪ ,‬ונועדו לחזקה‬
‫ולשמר את כוחה‪ .‬שלושת התרחשו בנקודת המפגש שבי שינוי בתביעות‬
‫הקהילה‪ ,‬שסעי חברתיי )ואדי סאליב‪" ,‬הפנתרי השחורי"‪ ,‬מבצעי‬
‫ההתנחלות הראשוני(‪ ,‬לאיו על האינטרסי של האליטות והאוטונומיה של‬
‫המדינה‪ ,‬ולאיו בטחוני מבחו* )מלחמת סיני‪ ,‬מלחמת ששתהימי ועוד(‪.‬‬
‫שלושת היו ניסיו למקצע את המשטרה‪ ,‬ולהופכה לרגישה יותר לצורכי האזרח‪,‬‬
‫א( אי ספק‪ ,‬שניתנה בה העדפה ברורה למדינה ולאליטות ולאינטרסי שלה‪.‬‬
‫לפיכ(‪ ,‬למרות שהרפורמות נגעו בהיבטי שוני של המשטרה‪ ,‬מה שנשתמר‬
‫מה לאור( זמ היו רק שינויי במערכות המודיעיניות‪ ,‬הארגוניות‬
‫והטכנולוגיות‪ ,‬שחיזקו את יכולתה של המדינה לחלחל לחיי החברה ואת אופייה‬
‫הריכוזי והמיליטאריסטי של המשטרה‪ .‬כ( המשיכו שלוש הרפורמות את‬
‫המגמה שעוצבה בעשור הראשו‪ :‬תפיסת תפקיד‪ ,‬המדגישה משימות סדר‬
‫וביטחו עלפני פשיעה ושירותי קהילתיי‪ ,‬ומבנה ריכוזי וצבאי‪.‬‬
‫המשימות העיצוביות והחינוכיות של המשטרה‪ ,‬המשרתות אליטות חברתיות‪,‬‬
‫זכו ג ה לעדנה בשלוש הרפורמות‪ .‬שלושת התרחשו‪ ,‬כאמור‪ ,‬עלרקע אישקט‬
‫‪53‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫חברתי ותמורות ביחסי ביעדתיי‪ ,‬בילאומי‪ ,‬בימעמדיי ובימיניי‪.‬‬
‫לשו אחר‪ ,‬על רקע התערערות עוצמת של קבוצות הגמוניות מול מחאת‬
‫המקופחי יהודי מול פלסטינייישראלי‪ ,‬אשכנזי מול מזרחי‪ ,‬בורגני‬
‫מול המעמד העובד‪ ,‬גברי מול נשי‪ ,‬הטרוסקסואלי מול הומוסקסואלי‬
‫ולסביות‪ .‬בנוס&‪ ,‬החל לבלוט הפער שבי כוחות הנאבקי למע אר*ישראל‬
‫השלמה לבי אחרי‪ ,‬השואפי לפשרה פוליטית ולשלו במזרח התיכו‪.‬‬
‫המשטרה הגיבה לשינויי אלו ביחסי הכוחות עלידי חיזוק מער( הסיור‪,‬‬
‫משמרהגבול‪ ,‬המודיעי והמער( הטכנולוגי מערכות האמורות לשפר את‬
‫יכולתה לחלחל בקרב המגזרי המקופחי והמרימי קול מחאה‪ ,‬לחזק את‬
‫השליטה והבקרה על פעולותיה ולשמר את ערכי הקבוצות ההגמוניות‪.‬‬
‫לטענתנו‪ ,‬א כ‪ ,‬משאבי המשטרה ובכלל תפיסת התפקיד והגדרת היעדי‪,‬‬
‫ארגו ומבנה‪ ,‬תורת הפעלה ושיטות פעולה‪ ,‬מדיניות וסדר עדיפויות שימשו‬
‫בעיקר כדי לתמו( בשאיפתה של המדינה לבסס את סמכותה הבלעדית‪,‬‬
‫ובאינטרסי של האליטות והקבוצות ההגמוניות לשמר את עוצמת בחברה‪,‬‬
‫בכלכלה‪ ,‬בפוליטיקה ובתרבות‪ .‬כתוצאה מכ(‪ ,‬עוצבה בישראל ונשתמרה בה‬
‫משטרה מעיצבאית‪ ,‬ריכוזית‪ ,‬לוחמנית ומיליטאריסטית‪ ,‬המקנה עדיפות‬
‫עליונה למשימות סדר וביטחו‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫אתגרי שנות התשעי‬
‫בשנות התשעי התעצמו תהליכי שינוי חברתיי‪ ,‬שרחשו מתחת לקרקע כבר‬
‫קוד לכ‪ :‬ישראל החלה הופכת מחברה ריכוזית‪ ,‬ביטחוניסטית וממלכתית‪,‬‬
‫המאוחדת סביב יעדי ואמצעי‪ ,‬לחברה רבתרבותית‪ ,‬מפולגת רעיונית‬
‫ושסועה מעמדית‪ ,‬דתית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬ג'נדריאלית ומינית‪ ,‬והנאבקת על זהותה ועל‬
‫גבולותיה התרבותיי והגיאוגרפיי‪ .‬הפערי ההולכי ומתרחבי בי מגזרי‬
‫חברתיי שוני‪ ,‬שלעתי מקבלי עידוד ממדיניות ממשלתית מפלגת ובלתי‬
‫שוויונית‪ ,‬מובילי לאלימות בהיק& ובחומרה שלא ידענו בעבר‪ .‬בצד כוחות‬
‫פונדמנטליסטי‪ ,‬לאומני ושמרניי‪ ,‬הולכת ותופסת בה שביתה ג‬
‫הדוקטרינה של זכויות האד‪ ,‬כבוד האד וחירותו וסובלנות ביתרבותית‪.‬‬
‫החברה הישראלית נפתחת להשפעות חיצוניות‪ ,‬מהמערב כמו מהמזרח‪ ,‬ובה‬
‫בעת‪ ,‬מתפנה לעסוק בבעיות פני‪ ,‬סביבה ואיכות חיי‪ .‬ישראל הופכת לחלק‬
‫מהכפר הגלובאלי‪ ,‬תו( כדי פיתוח זהויות מקומיות וספציפיות )על ישראל‬
‫בשנות התשעי‪ ,‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬גורבי*‪ ;1997 ,‬ר‪ ;1999 ,‬יפתחאל‪ ;1999 ,‬יונה‪,‬‬
‫‪ ;1998‬אוחנה וויסטרי(‪.(1998 ,Ram ;1997 ,‬‬
‫היטיב לתאר את התמורות החברתיות האלה ר )‪ (1999‬במושג הגלוקאליזציה ‬
‫צירו& של גלובאליזציה ולוקאליזציה היינו‪ ,‬התרחשות של שני תהליכי בו‬
‫זמנית‪ :‬מגמות אוניברסאליסטיותגלובאליסטיות‪ ,‬המושתתות על שיזורי על‬
‫לאומיי של הו‪ ,‬טובי‪ ,‬סמלי ובניאד‪ ,‬אשר מחלישי את הזהויות‬
‫המסורתיות והמודרניסטיות‪ .‬כתגובת נגד מתגוננת א( תוקפנית‪ ,‬מתגבשות‬
‫המגמות הפרטיקולאריסטיותהלוקאליסטיות המושתתות על שיוכי תת‬
‫לאומיי של קהילות מדומיינות של גזע‪ ,‬אמונה או תרבות‪.‬‬
‫תמורות מפליגות אלו בחברה הישראלית הציבו בשנות התשעי ארבע בעיות‬
‫מרכזיות לפני החברה והמשטרה בישראל‪ ,‬בתחו של אכיפת החוק‪ ,‬סדר‬
‫ציבורי ושלו הציבור‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫שחיקה בסמכותה של המשטרה‪ :‬האלימות הרבה‪ ,‬תחושת חרדה מוגברת של‬
‫הציבור מפני פשיעה וידיעות מצטברות בדבר שחיתות‪ ,‬אלימות וחריגה‬
‫מסמכות של שוטרי‪ ,‬מעוררות ספק בדבר יכולתה של המשטרה לספק ביטחו‬
‫אישי באופ יעיל‪ ,‬חוקי והוג‪ .‬קבוצות מדוכאות‪ ,‬שלא היה לה פתחו פה עד‬
‫היו‪ ,‬באות כיו בתלונות על קיפוח היסטורי בשירותי משטרה ויחס דכאני‬
‫ומפלה‪ ,‬ותובעות הגנה ושירות משטרתי‪ .‬ה מתחרות ע הקבוצות ההגמוניות‬
‫כמו ג בינ לבי עצמ על הגדרת יעדי המשטרה וחלוקת משאביה‪ .‬כניסת‬
‫למשחק הפוליטי והביקורת על אוזלת ידה של המשטרה מעידות‪ ,‬מהצד האחד‪,‬‬
‫על אי אמו בשיטור הנוכחי‪ ,‬וחושפות‪ ,‬מהצד האחר‪ ,‬ויכוח על הגדרת שלו‬
‫הציבור והדרכי להשגתו‪.‬‬
‫כ( מתערערת הלגיטימציה החברתית‪ ,‬שלה זכתה המשטרה ללא עוררי כמעט‬
‫מאז הקמתה‪ ,‬ונשחקת התפיסה המשטרתית המסורתית לגבי מהו סדר ציבורי‬
‫ומי ה הכוחות הלוקחי חלק בהגדרתו‪ :‬בעוד שעד היו סברה המשטרה‪ ,‬כי‬
‫"סדר הוא המדינה" )דו"ח שנתי‪ ,1956 ,‬ע' ‪ ,(53‬וכי צרכי המדינה והאינטרסי‬
‫של האליטות ה הזקוקי להגנה‪ ,‬היא נתבעת כיו להרחיב את גבולות‬
‫המושגי סדר ציבורי‪ ,‬ביטחו אישי ושלו הציבור‪ ,‬ולהיענות ג לגישותיה של‬
‫מי שהושתקו עד כה כמו נשי‪ ,‬מזרחיי‪ ,‬פלסטינייישראלי‪ ,‬בני המעמד‬
‫העובד‪ ,‬הומוסקסואלי‪ ,‬לסביות וקשישי‪.‬‬
‫יוצא איפוא‪ ,‬כי התמיכה החברתית במשטרה נשחקת‪ ,‬שוב אי הסכמה חברתית‬
‫לגבי מושגי יסוד בתחו המשטרה והשיטור ומעל לכול‪ ,‬חלות תמורות מפליגות‬
‫במקבלי השירות המשטרתי ובאופיו‪ .‬המשטרה נקראת לבחו את יחסיה ע‬
‫החברה האזרחית‪ ,‬שבמרכז האד והקהילה‪ ,‬ולהתאי את עצמה‬
‫לדרישותיה הרבגוניות והמנוגדות לעתי‪ .‬יחד ע כל השירותי החברתיי‬
‫בישראל ג השיטור נתו ללחצי הדוחפי אותו להפרטה ולליברליזציה תו(‬
‫‪56‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫פירוק והגדרה מחדש של מושג הסדר הציבורי ודיפרנציאציה של השירות‬
‫המשטרתי עלפי מקבלי השירות או לקוחותיו‪.‬‬
‫נסיגה במרכזיותה של המדינה‪ :‬קבוצות שונות מערערות על סמכותה של‬
‫המדינה‪ :‬הפלסטיני מערערי על גבולותיה הנוכחיי לכל הפחות‪ ,‬ועל עצ‬
‫קיומה לכל היותר; ישראלי דתייחרדי מערערי על אופייה הדמוקרטי‪,‬‬
‫ותובעי מדינת הלכה; הקיצוניי מימי ומשמאל מערערי על סמכותה‬
‫החוקית לקבוע מדיניות‪ ,‬הנוגדת את מצפונ‪ ,‬והיסטוריוני‪ ,‬סוציולוגי‪,‬‬
‫כלכלני ופילוסופי בוחני ביקורתית את תולדותיה ואת שליטתה המרכזית‬
‫בחברה הישראלית‪.‬‬
‫בקצרה‪ ,‬מדינת הלאו‪ ,‬המסגרת הלאומית ההגמונית הקודמת‪ ,‬עוברת תהלי(‬
‫של דהקונסטרוקציה מכיווני שוני‪ .‬המדינה אינה נתפסת עוד‪ ,‬כמו שאומר‬
‫ר )‪ ,(1999‬כביטוי של קהילת תרבות או מוצא )"לאומיות אתנית"( אלא‬
‫כמסגרת המאחדת תושבי החיי בשטחה ושותפי לניהולה )"לאומיות‬
‫טריטוריאלית"(‪ .‬מתגבשת לנגד עיננו מה ש‪ (1998 ;1996) Tarrow‬מכנה "מבנה‬
‫של הזדמנויות פוליטיות" )‪ (Political Opportunity Structure‬היינו‪ ,‬מבנה‬
‫מדינתי‪ ,‬שמאפשר השתתפות רחבה יותר של אזרחי ומוקדי כוח מבוזרי‪.‬‬
‫מרכיב מרכזי בשינויי אלה הוא התפתחות של מרכזי עירוניי‪ ,‬שאמנ‬
‫מאוגדי תחת מבנה מדינתי‪ ,‬א( מרכזי בידיה כוח רב עד כדי כ( שה‬
‫הופכי למוקד המבנה הפוליטי החדש )ראו מאמרו של יחזקאלי בגיליו זה‪ ,‬וכ‬
‫שחר‪ .(2000 ,Kaplan ;2000 ,‬משטרה‪ ,‬שמעצ טיבה מסמלת את סמכות‬
‫המדינה ואת ריבונותה‪ ,‬א( כעת עומדת לנוכח ביקורת נוקבת כנגד המדינה‬
‫ותמורות מפליגות בתפיסת המדינה‪ ,‬נתבעת לבחו את יחסיה ע המדינה וע‬
‫המבנה המדינתי ולהתמודד ע המתח שבי עברה לנסיבות המשתנות‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫תמורות באידיאולוגיה הפוליטית של הממשל והמנהל הציבורי המתחוללות‬
‫בעקבות השינויי במעמדה של המדינה‪ :‬עלפי הגישות הניאוליברליות‪,‬‬
‫המלוות את תהלי( הצטמצמות המדינה וכרסו בסמכויותיה‪ ,‬הממשל נקרא‬
‫להסתפק בתפקידי הכוונה )‪ ,(steering‬דהיינו‪ ,‬בקביעת מדיניות‪ ,‬ולהעביר‬
‫למגזרי אחרי תפקידי יישו המדיניות )‪ .(rowing‬חלק מרכזי בגישה זו הוא‬
‫מה שמכונה "המנהל הציבורי החדש" שעקרונותיו ה‪ :‬העברת אחריות‬
‫לתפקידי מדינתיי מסורתיי לחברה האזרחית ולשוק הפרטי; עידוד‬
‫תחרותיות בי מספקי שירותי; מדידת הפעולות על בסיס תוצאות; ניהול על‬
‫פי יעדי ולא כללי והוראות; הגדרה מחדש של לקוחותיו כצרכני תו( מת‬
‫אפשרויות בחירה לה; מניעת בעיות לפני שה מתפתחות במקו הספקת‬
‫שירותי לאחר שה התרחשו; השקעת האנרגיה בעשיית רווחי ולא בהוצאות‬
‫כספי; האצלת סמכויות והעדפת ניהול שיתופי; העדפת מנגנוני שוק על‬
‫מנגנוני בירוקרטיי ולבסו&‪ ,‬התמקדות לא סת בהספקת שירותי ציבוריי‬
‫אלא בזירוז מגזרי שוני לפתור את הבעיות הקהילתיות שלה‪.‬‬
‫בקצרה‪" ,‬הניהול הציבורי החדש" נות דגש על שלושת ה ‪ E‬כלכלה‪ ,‬יעילות‬
‫ואפקטיביות )‪ (economy, efficiency, effectiveness‬תו( הדגשת תחרותיות‪,‬‬
‫האצלת סמכויות פנימית‪ ,‬תוצאות‪ ,‬יעדי ומדדי‪ ,‬והעברת אחריות למגזרי‬
‫אחרי )על "הניהול הציבורי החדש" ראה‪ ,‬למשל‪;1992 ,Osborn & Gaebler ,‬‬
‫‪.( 1994 ,Dunleavy & Hood ;1991,1994 ,Hood‬‬
‫למשטרה‪ ,‬שבאופ מסורתי הייתה ריכוזית‪ ,‬ששירתה את המדינה יותר מאשר‬
‫את אזרחיה‪ ,‬שלא האצילה סמכויות‪ ,‬שמידת האפקטיביות שלה הייתה מוגבלת‪,‬‬
‫הניהול הציבורי החדש מציב אתגר ניהולי קשה להשגה‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫תמורה מקיפה בזירת הפשיעה ובהגדרת הביטחו! הלאומי‪ :‬סוגיות של משטרה‬
‫ושיטור הופכות למרכזיות בחברה הישראלית כיו‪ ,‬ומשנות את אופיי ואת‬
‫הגדרת כתוצאה משלוש התפתחויות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬ע הנסיגה במעמד ובמרכזיות של סוגיות חו* וביטחו‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהסכמי השלו במזרח התיכו ומקריסת ברית המועצות ומהשינויי ביחסי‬
‫הבינלאומיי בעקבותיה‪ ,‬נפנית החברה הישראלית לעיו מעמיק יותר בסוגיות‬
‫פני‪ .‬שאלות של ביטחו אישי‪ ,‬סדר ציבורי‪ ,‬שלו הציבור ואיכות החיי‬
‫הולכות ותופסות את מקומ של סוגיות ביטחו המדינה‪ .‬כתוצאה מכ(‪ ,‬הופכת‬
‫סוגיית ביטחו האד והקהילה למרכזית בהגדרת הביטחו‪ ,‬ועמה הולכת‬
‫המשטרה ותופסת את מקומו של צה"ל במרכז הבמה הציבורית‪ .‬מרכזיותה של‬
‫המשטרה עוד תתחזק ככל שתתחזק ההכרה בהשפעתה המכרעת על האופי‬
‫הדמוקרטי ועל איכות החיי‪ ,‬שהולכי וזוכי להתעניינות ציבורית רבה יותר‪.‬‬
‫השפעה זו מקורה ה במנדט החוקי שלה המונופול על סמכות הכפייה וה‬
‫באסטרטגיית השיטור שלה שבמרכזה מער( הסיור‪ ,‬ע נגישותו כל העת בכל‬
‫מקו ויכולת החלחול שלו לכל מגזרי החברה ואתריה‪ ,‬ולצדו‪ ,‬מערכי המודיעי‬
‫והטכנולוגיה בעלי יכולות איסו& מידע מפליגות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מחמת השסעי החברתיי הנפערי בחברה הישראלית‪ ,‬פורצת‬
‫האלימות החברתית‪ ,‬שעד כה הייתה כבושה ומותרת באתרי חברתיי‬
‫מסוימי כמו השטחי הכבושי‪ ,‬המשפחה ושכונות מצוקה‪ ,‬אל הרחובות‬
‫המוארי של רשות הכלל וקבוצות האליטה‪ :‬השכונות המבוססות‪ ,‬מערכת‬
‫החינו(‪ ,‬מרכזי הבידור‪ ,‬התקשורת והפוליטיקה הופכי לחלק ממוקדי‬
‫האלימות החברתית‪ .‬מי שנתפסו עד היו כ"אזרחי שומרי חוק" )בעלי ובני‬
‫זוג‪ ,‬הורי‪ ,‬דודי וסבי‪ ,‬חברי לכיתה( הופכי לעברייני חמורי‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ :‬כיו‪ ,‬המנגנוני המסורתיי של יישוב קונפליקטי ‪ -‬משא ומת קיבוצי‪,‬‬
‫‪59‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫המערכת המפלגתית והממשלה הייצוגית ‪ -‬שזכו לתמיכת התרבות האזרחית‪,‬‬
‫נחלשו א& ה‪ ,‬ועולה תפקיד של "תנועות חברתיות חדשות" הבלתי ממסדיות‬
‫והמעוגנות במעמד הבינוני החדש )‪.(1985 ,Offe‬‬
‫ושלישית‪ ,‬פשיעה כלכלית חובקת עול; סחר בינלאומי בסמי‪ ,‬בנשי‬
‫ובילדי; פשיעת מחשבי‪ ,‬מידע ואינטרנט; החמרה משמעותית בטירור‪ ,‬כולל‬
‫בחומרי ביולוגיי וכימיי )‪ ;(2000, Dell, Soafer & Wilson‬ניצול משעבוד‬
‫של עובדי הנודדי מבית בחיפוש אחר תעסוקה‪ ,‬כל אלה משני את הפשיעה‬
‫מעבריינות רחוב מקומית לתופעה גלובאלית וכלכלית‪ ,‬הפורצת גבולות מדיניי‪,‬‬
‫והמשלבת סחר‪ ,‬כספי‪ ,‬תעסוקה ושעבוד‪ .‬תמורה מרחיקת לכת זו כרוכה‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬ג בהצטרפות )או לפחות בנראות( גדלה והולכת של חברי אליטות‬
‫פוליטיות וכלכליות לפשיעה – פקידי ציבור‪ ,‬פוליטיקאי‪ ,‬סוחרי‪ ,‬אנשי ניהול‬
‫ואנשי עסקי‪.‬‬
‫כתוצאה משלוש התפתחויות אלו‪ ,‬משתנה זירת הפשיעה בישראל‪ ,‬תו( שהיא‬
‫מטשטשת את הגבול בי עבריי לשומר חוק‪ ,‬בי המדינה לכפר הגלובאלי‪ ,‬בי‬
‫השכבות המנוחשלות לאליטות ובי רשות הפרט לרשות הכלל )לפחות מבחינת‬
‫איהביטחו בשתיה וחדירת המשטרה לשתיה(‪ .‬יחד עמה משתנה הגדרת‬
‫הביטחו הלאומי מביטחו המדינה לביטחו האד והקהילה ומהגנה צבאית‬
‫מפני צבאות זרי להגנה אזרחית מפני פשיעה גלובאלית וכלכלית וסחר בבני‬
‫אד‪ .‬הפשיעה הולכת ונעשית מורכבת ומתוחכמת ביותר‪ ,‬וכורכת סביבה‬
‫קבוצות ומגזרי עברייני וקורבנות כמו ג טכנולוגיות ואמצעי שלא‬
‫הכרנו בעבר‪ .‬היא מעוררת שאלות נוקבות לגבי מוסדות חברתיי כמו המשפחה‪,‬‬
‫הפוליטיקה והצבא שמסבכי עוד יותר את הסוגיות של משטרה ושיטור‪.‬‬
‫המנגנוני המסורתיי ליישוב קונפליקטי חברתיי נחלשי‪ ,‬וה פורצי‬
‫‪60‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫לרחובות‪ .‬שוב נדרשת המשטרה לשיטור ההול את השינויי בהגדרת הביטחו‬
‫הלאומי‪ ,‬בחשיבותה לאיכות החיי ובאתרי שבה מתרחשת הפשיעה‪.‬‬
‫השיטור החדש‬
‫מול בעיות עצומות וחסרות תקדי אלו‪ ,‬מגששות החברה והמשטרה בישראל‬
‫אחרי דרכי תגובה הולמת‪ .‬התגובות עד כה התרחשו בשני מישורי‪ ,‬הנראי‬
‫כהפכי משלימי‪ :‬החברתי והארגוני‪ .‬בראשו הגיבה החברה הישראלית על‬
‫ידי שימוש באמצעי הגנה חלופיי שיטור פרטי‪ ,‬מיגו הרכוש והעברת סמכויות‬
‫אבטחה לשוק הפרטי; עלידי צמצו סמכויות המשטרה )בחוק המעצרי‬
‫החדש( ורגישות גוברת לזכויות האד )למשל‪ ,‬חוק יסוד כבוד האד וחירותו(;‬
‫ועלידי מה שמסתמ כהעברה הדרגתית של האחריות לשיטור‬
‫המקומיות‪ ,‬היינו‪ ,‬השיטור העירוני‪ ,‬שהוא עיקר עניינו כא‪.‬‬
‫לרשויות‬
‫לכרס בסמכויותיה של המשטרה‬
‫כ( החלה החברה הישראלית‬
‫הפרופסיונאלית הממלכתית‪ ,‬תו( העברה של חלק מהסמכויות חזרה לאזרחי‬
‫ולקהילה המקומית כפי שהיה הדבר עד ‪ ,1829‬לפני הקמת "המשטרה‬
‫החדשה"‪ ,‬שמשטרתישראל היא וריאציה שלה‪ .‬יש בכ( משו מהל( של‬
‫דמוקרטיזציה ולוקליזציה של השיטור‪ ,‬והקמה מחדש של השיטור האזרחי ‪.‬‬
‫במישור הארגוני החלה משטרתישראל לפעול בשני ערוצי מקבילי‪ :‬האחד‪,‬‬
‫ארגו מחדש של השיטור המקצועי וחיזוקו‪ ,‬והשני אימו* עקרונות המנהל‬
‫הציבורי החדש‪ .‬לגבי המישור השני‪ ,‬שצבר תאוצה בעיקר בימי כהונתו של‬
‫המפכ"ל יהודה וילק משטרתישראל אזרחה משרות; אימצה את שיטת‬
‫"היעדי והמדדי"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ניהול לפי יעדי הנקבעי עלידי המפכ"ל‪ ,‬עלידי‬
‫מפקדי המחוזות ועלידי מפקדי התחנות‪ ,‬כאשר בצד כל יעד מוגרי המדדי‬
‫‪61‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫לבחינת מידת השגתו; בנוס&‪ ,‬המשטרה החליטה על ביטול דרג המרחבי‪ ,‬כדי‬
‫להתייעל פנימית‪ ,‬והאצילה סמכויות למפקדי התחנות‪.‬‬
‫במישור הראשו של חיזוק וארגו מחדש של השיטור המקצועי המשטרה‬
‫דרשה וקיבלה בעשור האחרו תוספת עצומה של משאבי כולל כוחאד♦ והיא‬
‫מקימה יחידות חדשות )במסגרת הסיור‪ ,‬משמרהגבול‪ ,‬אג& החקירות ועוד(‪.‬‬
‫מבט כולל על השינויי הארגוניי הללו חוש& רפורמה מקיפה‪ ,‬הרביעית‬
‫בתולדות משטרתישראל‪ ,‬שאת עיקרי המתווה שלה הגה המפכ"ל אס& חפ*♦♦‪.‬‬
‫עיקרה של רפורמה זו‪ ,‬כפי שהיא מצטיירת בעיני‪ ,‬היא הבחנה פונקציונאלית בי‬
‫זרועות המשטרה‪ ,‬כ( שכל זרוע מתייחדת באתגר שבו היא מיועדת לטפל‪:‬‬
‫• משמרהגבול ויחידותיו החדשות )יחידות מסתערבי‪ ,‬סיירות ללחימה‬
‫בפשיעה‪ ,‬יחידות לטיפול בהמו‪ ,‬משרדי משמרהגבול בתחנות המשטרה‬
‫לטיפול במגזר הכפרי‪ ,‬פלוגות לביטחו שוט& בשטחי ובמרחב התפר‬
‫ויחידות טקטיות לאיסו& מודיעי בקו התפר באמצעות תצפית‪ ,‬יירוט‬
‫ואמצעי טכנולוגיי( פועל ככוח רבתכליתי‪ ,‬בעל ניידות ומוטיבציה‬
‫גבוהות‪ ,‬יכולת ריכוז ומיצוי עוצמה ממוקדת ולאור( זמ‪ .‬יחידות משמר‬
‫הגבול פועלות מול האיו הפלסטיני ולהגנת קו התפר ושטחי חקלאיי‪.‬‬
‫בנוס& הוא החל משמש כוח מח* לטיפול במוקדי פשיעה‪ ,‬תו( דגש על ריכוזי‬
‫פלסטיניי ישראלי רהט‪ ,‬רמלהלוד‪ ,‬יפו ואזורי טירה וטייבה‪ .‬התמורה‬
‫בייעוד משמרהגבול מעצבת מער( שיטור מקביל למשטרה ה"כחולה"‬
‫הקלאסית ונוס& עליה‪ ,‬הבא לחזקה‪ ,‬להשלימה ואולי להחליפה‪,‬‬
‫♦עלפי נתוני שמסר ראש אג& התכנו במטה הארצי בפגישה מתארי( ‪ 2‬בנובמבר‪.1997 ,‬‬
‫♦♦עלפי עדותו בפגישה שנערכה ב ‪ 26‬בדצמבר‪.1999 ,‬‬
‫‪62‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫והיוצרת‪ ,‬לראשונה בישראל‪ ,‬שיטור אגרסיבי של ממש‪ ,‬מעי נוסח ישראלי‬
‫לשיטתו של ג'וליאני בניו יורק של שנות התשעי‪.‬‬
‫• השיטור הקהילתי מיועד להיענות לצורכי הקהילה והאזרח הלאעבריניי‬
‫והרבתרבותיי‪ .‬יחד ע התמורות במשמר הגבול‪ ,‬זהו המרכיב המשמעותי‬
‫ביותר בארגו מחדש של השיטור הממלכתי‪.‬‬
‫• יחידות החקירה הארציות מתמקדות במאבק בפשיעה הבינלאומית‪,‬‬
‫בפשיעה הכלכלית ובזו המתוחכמת‪.‬‬
‫• יחידות החקירה‪ ,‬המודיעי והבילוש המסורתיות ממשיכות בטיפול בפשיעה‬
‫חמורה )אונס‪ ,‬סחר בסמי‪ ,‬פריצות‪ ,‬רצח‪ ,‬עבירות מי וכד'( תו( שיתו&‬
‫יחידות משמרהגבול כאמור‪.‬‬
‫• הסיור הממונע מגיב על פניות אזרחי ומטפל בעבריינות רחוב ובאלימות‪.‬‬
‫• ולבסו&‪ ,‬יחידות הסיור המיוחדות מתמודדות ע הפרות סדר‪ ,‬הקוראות תגר‬
‫על סמכות המדינה וע שסעי חברתיי בשיתו& יחידות משמרהגבול‪,‬‬
‫כאמור‪.‬‬
‫הארגו מחדש של המשטרה‪ ,‬במיוחד ע שילובו ע השיטור האזרחי‪ ,‬נראה‬
‫כדר( יצירתית ומושכלת להתאמת המשטרה לאתגרי תחילת המאה ה ‪ :21‬יש‬
‫בו משו הכרה ברבמימדיות של האתגרי‪ ,‬שמול עומדת המשטרה‪ ,‬והבחנה‬
‫בי סגנונות השיטור השוני הדרושי‪ ,‬כדי להתמודד ע כל אתגר כזה לעצמו‪.‬‬
‫ויש בו‪ ,‬כנראה‪ ,‬צעד נמר* לקראת רפורמה מהותית יותר בשיטור‪ ,‬שתכלול אולי‬
‫הבחנה בי שלוש רמות של שיטור‪:‬‬
‫‪63‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫)‪ (1‬שיטור ממלכתיארצי במימו ציבורי )משמרהגבול‪ ,‬יחידות החקירות‬
‫הארציות ויחידות הסיור המיוחדות(‪,‬‬
‫)‪ (2‬שיטור מקומיעירוני ג הוא במימו ציבורי )השיטור הקהילתי‪ ,‬הסיור‬
‫הממונע ויחידות החקירה‪ ,‬המודיעי והבילוש המסורתיות(‪,‬‬
‫)‪ (3‬שיטור אזרחיפרטי במימו פרטי למטרות רווח והגנה עצמית‪.‬‬
‫בלי משי‪ ,‬ללא הכרה וללא דיו ציבורי‪ ,‬מתפתח לנגד עיננו מער( שיטור‪,‬‬
‫המשלב שיטור אזרחי ושיטור פרופסיונאלי‪ ,‬שיטור ציבורי ופרטי‪ ,‬ממלכתי‬
‫ועירוני‪ ,‬שיטור אגרסיבי ושיטור "ר("‪ .‬מער( זה מצטייר כתגובה חברתית‬
‫וארגונית לנסיגת המדינה מאחריותה לביטחו ולרווחה‪ ,‬להטלת אחריות גוברת‬
‫על השוק החופשי ועל המינהל המקומי‪ ,‬ולעלייה המהירה בכוח של העיר‬
‫והרשות המקומית )ראה מאמרו של יחזקאלי בגיליו זה(‪ .‬נדמה‪ ,‬כי השיטור‬
‫החדש עדיי לא הגיע לכלל גיבוש סופי‪ ,‬וכי עוד צפויי בו שינויי‪ ,‬כנראה‬
‫בכיוו הפרדה נוספת בי זרועות המשטרה )למשל‪ ,‬הפרדת משמרהגבול ואולי‬
‫ג יחידות הסיור המיוחדות ויחידות החקירה הארציות מהמשטרה ה"כחולה"‬
‫הקלאסית‪ ,‬והקמת ז'נדרמריה‪ ,‬מעי משמר לאומי‪ ,‬מהצד האחד‪ ,‬ומשטרת‬
‫חקירות‪ ,‬מהצד האחר(‪ .‬מאחר שזהו מער( המתפתח כאילו מעצמו‪ ,‬קל לנטוש‬
‫אותו‪ ,‬לסגת ממנו או לערערו וזו יכולה להיות בעיה בפני עצמה‪ .‬מכל מקו‪,‬‬
‫הוא משק&‪ ,‬כנראה‪ ,‬שינוי ליבת השיטור‪ :‬ממשטרה ממלכתית‪ ,‬המשרתת את‬
‫המדינה‪ ,‬למשטרה של שוק‪ ,‬המשרתת‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬גורמי כלכליי‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫אל פני העתיד‬
‫את השיטור העירוני יש לראות ולבחו במסגרת ההיערכות מחדש של משטרה‬
‫ושל שיטור‪ ,‬המתחוללת לנגד עינינו בשני האחרונות‪ .‬על רקע השינויי בחברה‪,‬‬
‫בכלכלה‪ ,‬בפוליטיקה ובפשיעה שתוארו לעיל‪ ,‬נראה‪ ,‬כי ההיערכות החדשה הזו‪,‬‬
‫ובכללה שיטור עירוני‪ ,‬היא בלתי נמנעת ואפילו במקומה‪ .‬ע זאת‪ ,‬יש לשי לב‪,‬‬
‫כי "השיטור החדש" כמו ג השיטור העירוני‪ ,‬עדיי לא הגיעו לכלל גיבוש סופי‪.‬‬
‫בפני החברה והמשטרה עומדות אפשרויות שונות לעיצוב השיטור העירוני‪,‬‬
‫ביניה‪ ,‬שיטור עירוני עצמאי בנוסח המקובל בארה"ב‪ ,‬שיטור ממלכתי ועירוני‬
‫משולב כמקובל כיו‪ ,‬שירותי שיטור ממלכתיי במימו עירוני ועוד‪ .‬בשלב זה‪,‬‬
‫כפי שתורת הכאוס מלמדת אותנו )גליק‪ ,(1995 ,Merry ;1991 ,‬אנו נמצאי‬
‫במצב של איודאות גבוהה‪ ,‬ואיננו מסוגלי לשלוט בתהליכי או לחזות את‬
‫תוצאת הסופית‪.‬‬
‫מה שחשוב בשלב זה הוא להכיר בסיבות לחסרונות מער( השיטור החדש‪,‬‬
‫למרות התועלת הטמונה בו‪:‬‬
‫הסיבה הראשונה והמרכזית היא‪ ,‬שמער( השיטור‪ ,‬שלקראתו אנו כנראה‬
‫מתקדמי‪ ,‬אינו ער דיו‪ ,‬א לא עיוור‪ ,‬לסוגיות של צדק חברתי וזכויות האד‪:‬‬
‫השיטור המקומי והשיטור הפרטי עלולי להוביל לאישוויו בשירותי משטרה‪,‬‬
‫מאחר שיהיו תלויי בעושרה של רשות מקומית או בכיס של אזרחי פרטיי‪.‬‬
‫כ( תיווצר הבחנה בי שיטור לעניי לשיטור לעשירי‪ ,‬אולי חמורה מהאפליה‬
‫שבשיטור הנוכחי‪ .‬ג בשיטור החדש הזה יזכו‪ ,‬איפוא‪ ,‬האליטות לשירותי‬
‫משטרה משופרי‪ .‬מה שחמור עוד יותר‪ :‬שילוב שיטור פרטי‪ ,‬אזרחי ועירוני‪,‬‬
‫העלול להיהפ( בקלות לשיטור בלתי מקצועי‪ ,‬פוליטי ובלתי הוג‪ ,‬הפועל בעיקרו‬
‫למטרות רווח ולא למטרות של צדק חברתי‪ ,‬עלול להעמיק את הפערי‬
‫‪65‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫החברתיי‪ ,‬ולהפו( את השיטור לאמצעי פוליטי מדכא ומפלג‪ .‬השיטור העירוני‬
‫נראה‪ ,‬לעתי קרובות‪ ,‬כאסטרטגיה של קבוצות בעלות עוצמה בחברה להשתלט‬
‫על מנגנו הכפייה‪ ,‬קרי‪ ,‬המשטרה‪ ,‬כש שהמדינה השתלטה על מנגנו זה לפני‬
‫קרוב למאתיי שנה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬לא נראה‪ ,‬כי משטרתישראל נוקטת‬
‫אמצעי מתאימי‪ ,‬כדי להתמודד ע הפגיעה בזכויות האזרח הקיימת בה כבר‬
‫היו‪ ,‬והצפויה ג במער( החדש‪ .‬הדבר אמור לא רק בתלונות לגבי חריגה‬
‫מסמכויות ביחידות המשטרה המסורתיות )סיור וחקירות(‪ ,‬אלא בעיקר‬
‫ביחידות משמרהגבול וביחידות הסיור המיוחדות‪ ,‬ההופכות דומות יותר ויותר‬
‫ליחידות המח*‪ ,‬כמו למשל באנגליה ובברזיל‪ ,‬ש ה נוטות לפעול על גבול‬
‫החוקי א לא מעבר לו‪.‬‬
‫הסיבה השנייה בצד הכוחות הכלכליי‪ ,‬המדינה תמשי( לזכות להעדפה‬
‫מיוחדת‪ ,‬ה כמי שזוכה להגנת של יחידות מיוחדות של הסיור ושל משמר‬
‫הגבול וה משו שתיטה לשמר בידיה את השליטה בשיטור כולו )למשל‪,‬‬
‫באמצעות חקיקה ופיקוח או כפי שקורה כבר היו בשיטור הקהילתי‪ ,‬כאשר‬
‫המטה הארצי קובע מודלי כלליי להפעלת השיטור הקהילתי‪ ,‬שאינ אלא‬
‫הכוונה מלמעלה של יחידות השיטור הקהילתי‪ ,‬למרות הכוונה המוצהרת‪,‬‬
‫שהשיטור הקהילתי יתפתח עלפי צרכי הקהילה המקומית ובהנחייתה(‪.‬‬
‫הסיבה השלישית אי בו התייחסות מספקת לתרבות הארגונית במשטרה‪,‬‬
‫שהיא‪ ,‬לעיתי קרובות‪ ,‬אלימה‪ ,‬לוחמנית‪ ,‬סמכותית‪ ,‬גזענית ושובניסטית‪ .‬תת‬
‫תרבות זו לא רק שאינה הולמת את תפיסות השיטור החדשות אלא א& מעוררת‬
‫את החשש מפני הכשלת הרפורמה עלידי כוחות מבפני‪ ,‬מאחר שאי מוכנות‬
‫ונכונות במשטרתישראל כיו‪ ,‬להטמעת שינוי בסדר גודל כזה )חשש‪ ,‬שקיי‬
‫כבר היו‪ ,‬ראו וייסברוד‪ ,‬אמיר ושלו‪.(1998 ,‬‬
‫‪66‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫הסיבה הרביעית מער( השיטור החדש סובל מסתירות וממתחי פנימיי‪ ,‬בי‬
‫השאיפה ליעילות למשל‪ ,‬המאפיינת את הניהול החדש‪ ,‬לבי השאיפה לאיכות‬
‫ולשירותיות‪ ,‬העומדת במרכז השיטור הקהילתי )‪ ;(1996 ,Waters‬בי השיטור‬
‫האגרסיבי של משמרהגבול ויס"מ‪ ,‬הנוטי להשתמש בכוחנות‪ ,‬בסמכותיות‬
‫ובהיק& כוחות רב‪ ,‬לבי השיטור הר( של השיטור הקהילתי‪ ,‬הנדרש לסובלנות‪,‬‬
‫לפשרנות ולאדיבות ביחס לאזרח; בי המגמה להאצלת סמכויות לדרגי‬
‫נמוכי‪ ,‬שהיא חלק מהשיטור הקהילתי‪ ,‬לבי חיזוק השליטה בדרגי הכפופי‬
‫באמצעות שיטת "היעדי והמדדי" )שדמי‪.(2000 ,‬‬
‫הסיבה החמישית הסכנה היא‪ ,‬שמער( השיטור החדש הזה‪ ,‬במיוחד השיטור‬
‫העירוני‪ ,‬ימשי( לסבול מהליקויי הרבי בשיטור הנוכחי‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬מפיקוח‬
‫ציבורי בלתי מספיק‪ ,‬מבעיות בניהול‪ ,‬במיוחד במער( החקירות‪ ,‬מדגש היתר על‬
‫מאפייני מיליטאריסטיי‪ ,‬משיעור גילויי נמו( )היינו‪ ,‬מאפקטיביות נמוכה‬
‫בהשגת מטרות( ועוד‪ .‬בנושא הפיקוח הציבורי‪ ,‬מ הראוי להזכיר‪ ,‬כי מאז‬
‫המהפכה‪ ,‬שעשה השר שלמה הילל בפיקוח הציבורי על המשטרה לפני שלושי‬
‫שנה‪ ,‬חלו יותר התפתחויות שליליות מאשר התפתחויות חיוביות בתחו זה‪,‬‬
‫ואי ספק‪ ,‬שיש מקו לחשיבה מחדש בתחו זה‪.‬‬
‫ולבסו&‪ ,‬הג שהרפורמה הרביעית היא אולי תגובה מעניינת‪ ,‬אמנ לא חסרת‬
‫בעיות‪ ,‬לאתגרי תחילת המאה ה ‪ ,21‬ספק א היא מספקת לנוכח הופעת של‬
‫תופעות‪ ,‬בעלות מורכבות שלא ידענו כמות עד כה‪ .‬כש שע הופעת מדינת‬
‫הלאו והעיד התעשייתי הופיעה ג "המשטרה החדשה" על בימת ההיסטוריה‪,‬‬
‫כ( ג עיד המידע והכפר הגלובאלי קוראי לפיתוח שיטור מסוג חדש‪ .‬בעיד‬
‫החדש‪ ,‬יתפוס כוח הידע ולא כוח הזרוע את מרכז החברה והפשיעה; בעקבות‬
‫מה שמכונה "מהפ( העוצמה"‪ ,‬תיראה המערכת העולמית כמו לוח שחמט רב‬
‫ממדי‪ ,‬שבכל מימד שלו תופסי שחקני שוני את הבכורה‪ .‬הכוח הפוליטי‪,‬‬
‫הכלכלי והתרבותי שוב לא יתרכז בידי גור אחד‪ ,‬ולדבר יהיו השפעות מרחיקות‬
‫‪67‬‬
‫אראלה שדמי‬
‫שיטור עירוני בישראל‪ :‬הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬
‫לכת על עוצמתה של המדינה ועל היחסי בי המדינה לשוק ולחברה האזרחית;‬
‫היחסי בי בניאד‪ ,‬קבוצות ולאומי ישתנו ללא היכר; אי ודאות‪ ,‬שינוי‬
‫ותהפוכות יבואו במקומה של שליטה בתהליכי ובארגוני )אריכא‪4.(1999 ,‬כל‬
‫אלו ואחרי ישנו את פני הפשיעה והסדר חברתי‪ ,‬ויקבעו‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬את‬
‫גבולותיו החדשי של השיטור‪ ,‬ומהצד האחר‪ ,‬יציבו לפניו תביעות ואתגרי‬
‫חדשי‪ ,‬מורכבי פי כמה‪ .‬תמורות חברתיות אלו ישנו מהיסוד ג את אופיי‬
‫של מסגרות ארגוניות כדוגמת המשטרה )ֹ‪.(1995 ,Merry‬‬
‫יוצא‪ ,‬איפוא‪ ,‬כי הג שעל פניו נראה השיטור החדש‪ ,‬הצומח לנגד עיננו‪ ,‬כשוא&‬
‫להיענות לנסיבות החברתיות והפוליטיות החדשות‪ ,‬הרי שהוא בעייתי ולוקה‬
‫בחסר‪ .‬לפיכ(‪ ,‬יש לראות את המער( המשטרתי החדש‪ ,‬שהחל להתפתח בשנות‬
‫התשעי‪ ,‬כצעד ראשו בלבד לקראת שיטור חדש‪ .‬השיטור העירוני נראה כהכרח‬
‫היסטורי‪ ,‬כתוצאה בלתי נמנעת מהנסיבות ההיסטוריות המשתנות‪ .‬אול הוא‪,‬‬
‫יחד ע השיטור החדש‪ ,‬צופני בקרב תקוות וסכנות כאחת‪ .‬ישנה כא‬
‫הזדמנות היסטורית‪ ,‬שהשיטור העירוני יהיה חלק ממהפכה כוללת בשיטור‪,‬‬
‫המביאה בכנפיה צדק והוגנות לציבור ותרבות ארגונית חדשה לשוטרי‪ .‬הא‬
‫ינצלו משטרתישראל‪ ,‬מפקדיה והגופי המפקחי עליה הזדמנות זו כראוי?‬
‫ימי יגידו!‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אוחנה דוד‪ ,‬רוברט ס‪ .‬ויסטרי( )עורכי( )‪ ,(1997‬מיתוס וזיכרו!‪ :‬גלגוליה של התודעה‬
‫הישראלית‪ ,‬ירושלי‪ ,‬מכו וא ליר והוצאת הקיבו* המאוחד‪.‬‬
‫אריכא יגאל )‪ ,(1999‬מה צופ! לנו העתיד?‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬אריה ניר הוצאה לאור ומוד‪.‬‬
‫גורבי* דוד )‪ ,(1997‬פוסטמודרניז‪ :‬תרבות וספרות בסו‪ #‬המאה העשרי‪ ,‬תל אביב‪ ,‬הוצאת‬
‫דביר‪.‬‬
‫גליק ג'ימס )‪ ,(1991‬כאוס‪ :‬מדע חדש נוצר‪ ,‬תרגו‪ :‬עמנואל לוט‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ספריית מעריב‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫משטרה וחברה מס' ‪5‬‬
‫תשס"א ‪2001‬‬
‫דו"ח שנתי של משטרתישראל ‪ ,1956‬תל אביב‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬המטה הארצי‪.‬‬
‫וייסבורד דוד‪ ,‬אמיר מנח ושלו אורית )‪ ,(1998‬דוח התקדמות מס' ‪ 3‬למחקר הערכה בתחו‬
‫השיטור הקהילתי בישראל‪ ,‬ירושלי‪ ,‬המשרד לבטחו הפני‪ ,‬לשכת המדע הראשי‪.‬‬
‫יונה יוסי )‪ ,(1998‬מדינת כל אזרחיה‪ ,‬מדינת לאו או דמוקרטיה רב תרבותית‪ ,‬אלפי‪238 :16 ,‬‬
‫‪.263‬‬
‫יפתחאל אור )‪ ,(1999‬החברה הישראלית וההשלמה היהודיתפלסטינית‪" :‬אתנוקרטיה"‬
‫וסתירותיה הטריטוריאליות‪ ,‬אצל אורי ר ואור יפתחאל‪" ,‬אתנוקרטיה" ו"עולמקומיות"‪:‬‬
‫גישות חדשות לחקר החברה והמרחב בישראל‪ ,‬באר שבע‪ ,‬אוניברסיטת בגוריו‪ ,‬מרכז הנגב‬
‫לפיתוח אזורי‪.‬‬
‫ר אורי )‪ ,(1999‬בי הנשק והמשק‪ :‬הפוסטציונות הליבראלית בעיד העולמקומי ‪ ,‬אצל אורי‬
‫ר ואור יפתחאל‪" ,‬אתנוקרטיה" ו"עולמקומיות"‪ :‬גישות חדשות לחקר החברה והמרחב‬
‫בישראל‪ ,‬נייר עבודה מס ‪ ,12‬מרכז הנגב לפיתוח אזורי ואוניברסיטת ב גוריו‪.‬‬
‫שדמי אראלה )‪ ,(1989‬פיקוח על משטרה בחברה חופשית‪ ,‬עבודה לקראת קבלת תואר דוקטור‪,‬‬
‫המכו לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫שדמי אראלה )‪ ,(2000‬שיטור קהילתי בישראל‪ :‬מהפ אסטרטגי או פוליטיקה? הצגה בכנס‬
‫האגודה הישראלית לקרימינולוגיה‪ ,‬בית ברל‪ 17 ,‬במאי ‪) 2000‬בכתובי בידי המחברת(‪.‬‬
‫שחר אריה )‪ ,(2000‬כפר גלובלי? עיר גלובלית פני‪ ,‬מס' ‪) 12‬חור&(‪.5967 ,‬‬
‫‪Dell Sidney D., Safaer Abraham D., Wilson George D. (eds.) (2000), The New‬‬
‫‪Terror: Faing the Threat of Biological and Chemical Weapons, Washington‬‬
‫‪D.C., Hoover Institute Press.‬‬
‫‪Dunleavy P., Hood C. (1994), From Old Public Administration to New Public‬‬
‫‪Mangement, Public Money and Mangement 14 (3).‬‬
‫‪Enlow Cynthia (1980), Police, Military and Ethnicity, New Brunswick and‬‬
‫‪London: Transaction Boooks.‬‬
‫‪Kaplan Robert D. (2000), Coming Anarchy: Shattering the Drema of Post-Cold‬‬
‫‪War, New York: Random House.‬‬
‫‪Hood C. (1991), A public Mangement For All Seasons, Public Administration, 69‬‬
‫‪(1).‬‬
‫‪Hood C. (1994), Explaining Economic Policy Reversals, Buckingham: Open‬‬
‫‪University Press.‬‬
‫‪69‬‬
‫ הכרח היסטורי בדר( לשיטור חדש‬:‫שיטור עירוני בישראל‬
‫אראלה שדמי‬
Klockars Carl B. (1985), The Idea of Police, Beverley Hills and London: Sage.
Merry Uri (1995), Coping with Uncertainty: Insights from the New Sciences of
Chaos, Self-Organization, and Complexity, Westport, Connecticut: Preager.
Offe Claus (1985), “New Social Movements: Challenging the Boundaries of
Institutional Politics” Social Research, 52/4: 817-868.
Osborne D., Gaebler, T. (1992), Reinventing Government, Reading: AddisonWesley.
Reiner Robert (1992), The Politics of Police, Brighton: Weatsheafts.
Ram Uri (1998), Citizens, Consumers and Believers: The Israeli Public Sphere
Between Fundamentalism and Capitalism, Israel Studies, 3: 24-44.
Shadmi Erella (1997), Police and Police Reform in Israel: The Formative Role of the
State. In Crime and Criminal Justice in Israel: Assessing the Knowledge Base
Toward the Twenty-First Century, Robert R. Friedman (ed.), Albany. NY: State
University of NY press.
Tarrow Sidney (1996), States and Opportunities: The Political Structuring of Social
Movements, in Comparative Perspectives on Social Movements: Politicaal
Opportunities, Mobilizing Structures and Cultural Framings, J. D. McCarthy,
M.N. Zald, D. McAdam (eds.), Cambridge: Cambridge University Press.
Tarrow Sidney (1998), Power In Movements: Social Movements and
Contentious Politics, (second edition), Cambridge: Cambridge University Press.
Waters Ian (1996), Quality of Service: Politics or Pardigm Shift?, in Leishman
Frank, Loveday Barry, Savage Stephen P. (eds.), Core Issues in Policing, London
and New York: Longman.
70