1. No category

‫כינוס המחקר הראשון בשיקום בבריאות הנפש‬
‫בשיתוף מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‬
‫ובית הספר הארצי להכשרה בשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בבריאות הנפש‪,‬‬
‫הקריה האקדמית אונו ומשרד הבריאות‬
‫‪ 12‬אוקטובר ‪ ,1122‬כ"ז תשרי‪ ,‬תשע"ה‬
‫תקצירי ההרצאות‬
‫מבוא‬
‫מזה למעלה מעשור‪ ,‬מאז חוקק חוק שיקום נכי הנפש בקהילה התש"ס‪ ,0222 ,‬אנו עוסקים‬
‫בהקמה ובפיתוח של מגוון שירותים בתחום השיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫העשייה השיקומית הקדימה את המחקר וברבות השנים אוניברסיטאות חיפה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬בר‬
‫אילן‪ ,‬ירושלים ובאר שבע הצטרפו לעשייה מבורכת זו של השיקום בבריאות הנפש בהכשרה‬
‫ובמחקר המלווה את פיתוח השירותים השיקומיים ואת ההתערבויות השיקומיות מקדמות‬
‫ההחלמה‪ .‬כיום אנו עדים לקשר המבורך שבין עבודת השדה לבין המחקר האקדמי‪ .‬קשר זה‬
‫הולך ומתהדק ותורם רבות לשיפור האיכות המקצועית של שרותי השיקום ולפיתוח הידע המדעי‬
‫והמעשי בתחום‪.‬‬
‫כינוס חלוצי וראשון זה אשר ישמש במה להצגת מחקרים בתחום השיקום בבריאות הנפש‪ ,‬זימן‬
‫את כל העוסקים במלאכה‪ ,‬החוקרים המנוסים והצעירים כאחד‪ ,‬יחד עם השירותים השותפים‪,‬‬
‫הצרכנים והמשפחות לקחת בו חלק‪ ,‬ולחלוק ידע בתחום‪.‬‬
‫כולנו תקווה כי כינוס זה‪ ,‬אשר מתקיים בשיתוף פעולה עם מכון המחקר למקצועות הבריאות‬
‫והרפואה בקריה האקדמית אונו‪ ,‬ישמש מנוף לפרסום והגשת הצעות מחקר למימון‪ ,‬להמשך‬
‫והעמקת המחקר בתחום‪.‬‬
‫פרופ' נעמי כץ‪,‬‬
‫ד"ר נעמי הדס לידור‪,‬‬
‫ד"ר ורד בלוש‪-‬קליינמן‪,‬‬
‫ראש מכון המחקר‬
‫מנהלת בית הספר הארצי‬
‫מנהלת תחום בכיר‬
‫למקצועות הבריאות‬
‫לשיקום שילוב והחלמה‪,‬‬
‫הכשרה‪ ,‬הדרכה‬
‫והרפואה‪,‬‬
‫הקריה האקדמית אונו‬
‫והטמעת מודלים‪,‬‬
‫הקריה האקדמית אונו‬
‫האגף לבריאות הנפש‪,‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫הרצאה מרכזית‪:‬‬
‫כיצד תרם המחקר לקידום השיקום והחלמה בבריאות הנפש‪ :‬סקירת מחקרים פורצי דרך‬
‫שאתגרו הנחות מוטעות‬
‫פרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה ובריאות‪ ,‬אונ' חיפה‬
‫הבנתנו את המחלות הפסיכיאטריות והאנשים המתמודדים עימן‪ ,‬האפשרויות העומדות בפניהם‪,‬‬
‫רצונותיהם והדרכים לממשן‪ ,‬השתנו באופן דרמטי לאורך השנים‪ .‬במהלך השנים היה למחקר בתחום‬
‫זה תפקיד חשוב באתגור הנחות מוטעות שקיבעו את החשיבה והפרקטיקה‪ .‬חופש אקדמי ועידוד‬
‫חשיבה ביקורתית‪ ,‬בשילוב עם יכולות ואמצעים‪ ,‬מהווים סביבה מאפשרת לעריכת מחקרים אשר‬
‫עשויים לסלול את הדרך לשינוי מחשבתי‪ .‬ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של הוגים אשר העזו לאתגר‬
‫ולבחון את מה שנתפס כמובן מאליו‪ .‬ארכימדס‪ ,‬גלילאו‪ ,‬ניוטון‪ ,‬איינשטיין וחנה ארנדט הינם שמות‬
‫מוכרי ם‪ ,‬וארוכה הרשימה‪ .‬נדיר שמחקר יחידי משנה מציאות‪ ,‬אך ניתוח כיווני מחקר חדישים מאפשר‬
‫לאתר מחקרים פורצי דרך ששימשו בהתוויות כיוון ועידוד מחקרים נוספים עד ליצירת כמות נכבדה‬
‫של ממצאים‪ ,‬המובילים את ההבנה ותפיסה של סוגיה בכיוונים חדשניים‪ ,‬מוכחי ראיות‪.‬‬
‫בהרצאה הנוכחית אסקור בקצרה כמה דוגמאות בולטות של מחקרים בתחום השיקום והחלמה‬
‫בבריאות הנפש‪ ,‬מהיובל האחרון‪ ,‬שתרמו משמעותית לשינוי התפישה של מחלות נפשיות קשות ושל‬
‫האנשים המתמודדים עימן‪ ,‬מהתפיסה של "דמנציה פרקוקס" (‪ (Dementia praecox‬של אמיל‬
‫קרפלין‪ ,‬שראתה במחלה הידרדרות בלתי נמנעת ועד להתפתחות מושג ההחלמה (‪,)Recovery‬‬
‫המדגיש את תהליך בניית חיים בעלי משמעות אישית בקהילה‪.‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬
‫בראי המחקר‬
‫אימון בקוגניציה ובאינטראקציה חברתית‪ :‬ממצאים ראשוניים ממחקר מבוקר שנערך‬
‫בשירותי שיקום בקהילה‬
‫ד"ר אילנית חסון‪-‬אוחיון‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫גב' ורד שפיר‪ -‬קיסר‪ ,‬אחראית ארצית תחום חונכות והשכלה משרד הבריאות‪ ,‬שיקום בבריאות הנפש‬
‫ד"ר מיכל משיח‪-‬אייזנברג‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ישראל‬
‫ד"ר מורן אבידן‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ישראל‬
‫פרופ' דיויד ל‪ .‬רוברטס‪ ,‬המחלקה לפסיכיאטריה‪ ,‬אוניברסיטת טקסס‪ ,‬ארה"ב‬
‫פרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ישראל‬
‫רקע ורציונל‪ :‬התערבות של אימון בקוגניציה ובאינטראקציה חברתית משפר יכולות הקשורות‬
‫בקוגניציה חברתית ובאינטראקציות בינאישיות בקרב אנשים המתמודדים עם מחלת נפש‪ .‬המחקר‬
‫הנוכחי בחן את יעילות ההתערבות ‪SCIT;) Social Cognition and Interaction Training‬‬
‫‪ )Roberts et al, in press‬במסגרות שיקומיות בקהילה‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬משתתפי המחקר (‪ )N=55‬הצורכים שירותי שיקום בקהילה מסוג חונכות לקחו חלק במחקר‪.‬‬
‫המשתתפים נחלקו באופן אקראי לקבוצת ביקורת (‪ )N=21‬בה ניתן שירות חונכות כבשגרה‬
‫(במסגרת סל שיקום) ולקבוצת מחקר (‪ )N=34‬בה ניתנה ההתערבות בנוסף על שירות החונכות‪.‬‬
‫משתתפי שתי הקבוצות הוערכו פעמיים‪ -‬עם תחילת ההתערבות ועם סיומה במדדים הבאים‪ :‬תפישת‬
‫רגש (‪,)FEIT; Kerr and Neale, 1993), (Theory of Mind (Stone et al, 1998; Faux-pas‬‬
‫הטיות ייחוס (‪ )Combs et al, 2007; AIHQ‬ותפקוד חברתי (‪.)SFS; Birchwood et al, 1990‬‬
‫ממצאים ‪ :‬ניתוחי מדידות חוזרות במודלים מורכבים מצאו שיפור לאורך זמן בקבוצת ההתערבות‬
‫בהשוואה לקבוצת הביקורת במשתנים ‪ )Theory of Mind (F=4.6; p=0.037‬ומעורבות חברתית‬
‫(‪ .)F=28.9; p=p.000‬אף על פי שתפישת רגש השתפרה באופן מובהק בקבוצת ההתערבות‬
‫(‪ ,)F=4.9; p=0.031‬לא התקבל אפקט אינטראקציה מובהק של זמן*קבוצה‪.‬‬
‫דיון ומסקנות ‪ :‬המחקר הנוכחי מספק הוכחות ראשוניות ליעילות ההתערבות הניתנת בנוסף לשירות‬
‫חונכות בשיפור קוגניציה חברתית ותפקוד בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות נפש קשות בקהילה‪.‬‬
‫השלכות המחקר מבחינה קלינית‪/‬מעשית‪ :‬מחקר זה מוסיף על מחקרים קודמים שבחנו את‬
‫ההתערבות של אימון בקוגניציה ואינטראקציה חברתית והראו את יעילותה בשיפור מדדים של‬
‫קוגניציה ותפקוד חברתי‪ .‬מחקר זה ייחודי בכך שבחן התערבות זו במסגרת הייחודית של חונכות‬
‫ובכך מצביע על היתרון של שילוב התערבות זו בתוך מערך התמיכה החברתית שניתן לאנשים עם‬
‫מחלות נפש קשות‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪1. Birchwood M, Smith J, Cochrane R, et al: The social functioning scale: The‬‬
‫‪development and validation of a new scale of social adjustment for use in family‬‬
‫‪intervention programs with schizophrenic patients. The British Journal of Psychiatry‬‬
‫‪157:853–859, 1990‬‬
‫‪2. Combs DR, Penn DL, Wicher M, et al: The Ambiguous Intentions Hostility‬‬
‫‪Questionnaire (AIHQ): A new measure for evaluating hostile social-cognitive biases‬‬
‫‪in paranoia. Cognitive Neuropsychiatry 12:128-143, 2007‬‬
‫‪3. Kerr SL, Neale JM: Emotion perception in schizophrenia: Specific deficit or further‬‬
‫‪evidence of generalized poor performance? Journal of Abnormal Psychology‬‬
‫‪102:312-312, 1993‬‬
‫‪4. Roberts DL, Penn DL, Combs DR: Social Cognition and Interaction Training‬‬
‫‪(SCIT): Treatment Manual. New York, Oxford University Press, in press‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬
‫בראי המחקר‬
‫‪5. Stone VE, Baron-Cohen S, Knight RT: Frontal lobe contributions to theory of mind.‬‬
‫‪Journal of Cognitive Neuroscience 10:640-656, 1998‬‬
‫תודות‪ :‬החוקרים מודים לאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ולארגונים נתן‪ ,ORS ,‬אנוש‪ ,‬ועמל‪-‬‬
‫ידיד נפש‪ ,‬על שיתוף הפעולה בביצוע פרוייקט מחקרי זה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬
‫בראי המחקר‬
‫השוואת השפעת ידע מקצועי לעומת ידע מתוך ניסיון אישי על תהליך ותוצאות התערבות‬
‫ניהול מחלה והחלמה (‪ )IMR‬בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות‬
‫ד"ר פאולה גרבר אפשטיין ופרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רקע ומטרת המחקר‪ :‬ניהול מחלה והחלמה (‪ )IMR) (Illness management and recovery‬הינה‬
‫התערבות פסיכו‪-‬סוציאלית שהוכחה כיעילה ומיושמת בארץ ובעולם בעשור האחרון ( ‪Mueser et al.,‬‬
‫‪ .) 2002; 2006‬מטרתה לעזור למתמודדים עם מחלות נפש קשות לרכוש ידע ומיומנויות לניהול עצמי‬
‫של מחלתם‪ ,‬תוך קידום החלמתם‪ .‬מעט ידוע על השפעת רקע מנחי ההתערבות לגבי תהליך‬
‫ההתערבות ותוצאותיה‪ .‬מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת ‪ IMR‬ואת מידת נאמנותה למקור‬
‫(‪ ) Fidelity‬בתהליך היישום‪ ,‬תוך השוואת תוצאותיה בין סוגי הנחיה שונים (הנחיית צרכנים נותני‬
‫שירות‪ ,‬לעומת אנשי מקצוע ומדריכי שיקום‪ ,‬שאינם צרכנים)‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מערך המחקר כלל פיתוח מערך הכשרה ויישום‪ .‬הוכשרו ‪ 55‬עובדי שיקום בעלי רקע‬
‫מקצועי שונה‪ ,‬שהשתתפו ב‪ 5‬ימי הכשרה‪ ,‬קיבלו הדרכה קבוצתית אחת לשבועיים במשך שנה והנחו‬
‫‪ 34‬קבוצות התערבות‪ ,‬שהתקיימו אחת לשבוע במשך כשנה‪ .‬במערך המחקר נעשה שימוש בשיטות‬
‫כמותיות ואיכותניות במטרה להשוות בין תהליך ותוצאות ההתערבות המועברת על ידי מנחים בעלי‬
‫רקע שונה‪ .‬המחקר עשה שימוש במערך סמי‪-‬רנדומאלי ( ‪Quasi-experimental design, with‬‬
‫‪ .)randomly selected sample‬משתתפי קבוצות ההתערבות בחרו האם להשתתף בהתערבות‪ ,‬אך‬
‫לא יכלו לבחור את רקע מנחי הקבוצות (אנשי מקצוע; מדריכי שיקום או צרכנים נותני שירות) שכן‬
‫הרקע של מנחי ההתערבות בכל מסגרת שיקומית היה תוצר מקרי של מי מהמסגרת השתתף‬
‫בהכשרה‪ .‬אוכלוסית המחקר כללה ‪ 252‬איש‪ 252( ,‬משתתפים‪ ,‬ו‪ 42-‬בקבוצת ביקורת שכללה‬
‫מתמודדים שצרכו שירותי שיקום בקהילה דומים לאלו שבקבוצת המחקר אך במסגרות שבהן לא‬
‫התקיימה התערבות ‪ , IMR‬משתתפי קבוצת הביקורת המשיכו לקבל את שרותי השיקום וטיפול‬
‫כרגיל)‪.‬‬
‫ממצאים ‪ :‬הממצאים המרכזיים הצביעו על שיפור מובהק ביכולתם של מתמודדים שהשלימו ‪IMR‬‬
‫לנהל את מחלתם‪ ,‬לקדם את מטרתם ולהגביר את הידע אודות מחלתם (קבוצת ‪ IMR‬שהונחו על ידי‬
‫אנשי מקצוע‪ ;)M=3.46, SD=0.56, p=.02( ,‬קבוצות שהונחו על ידי מדריכי שיקום‪M=3.66, ( ,‬‬
‫‪ ; )SD=0.51, p=.01‬קבוצות שהונחו על ידי צרכנים נותני שירות‪M=3.39, SD=0.59, ,‬‬
‫‪))p=.04‬לעומת קבוצת הביקורת ‪)M= 3.36, SD=0.50 (.‬לא נמצא הבדל מובהק בין תוצאותיהם של‬
‫משתתפי קבוצות שהונחו על ידי מנחים בעלי רקע שונה‪.‬‬
‫עוד נמצא כי ההתערבות יושמה ברמת נאמנות גבוהה‪ ,‬בכל סוגי ההנחיה (ציון=‪ .)3.3‬הממצאים‬
‫האיכותניים מלמדים על השלכות ההתערבות בהיבטים שונים של חיי המשתתפים‪ .‬הנחיית‬
‫ההתערבות על ידי צרכנים היוותה עבור משתתפים מקור ייחודי של ידע‪ ,‬תקווה ומודל לחיקוי‪.‬‬
‫מסקנות המחקר‪ :‬ממצאי המחקר מצביעים על יעילות ‪ IMR‬והצלחה ביישומה‪ .‬ביכולתם של עובדי‬
‫שיקום בעלי רקע שונה‪ ,‬להנחות את התערבות ברמה דומה של יעילות‪ ,‬וברמת נאמנות גבוהה‪.‬‬
‫לשילוב צרכנים נותני שירות כמנחי ‪ IMR‬תרומה משמעותית בהעברת ההתערבות‪.‬‬
‫השלכות המחקר ברמת הפרקטיקה‪ ,‬המדיניות והמחקר בבריאות הנפש‪ :‬על‪-‬פי תוצאות המחקר‬
‫נראה כי ‪ IMR‬יכולה להיות מונחית ביעילות על ידי אנשי מקצוע כמו גם על ידי עובדי שיקום פרה‪-‬‬
‫מקצועיים‪ ,‬בהם מקצוע מדריכי‪-‬שיקום וצרכנים נותני שירות‪ ,‬היכולים לקיים את הכישורים והדרישות‬
‫להנחיית ההתערבות‪ ,‬בהינתן ההכשרה והליווי הנדרשים להם‪ .‬כפועל יוצא מהגורמים שהיוו מחסום‬
‫בתהליך היישום‪ ,‬מומלץ לגבות מהלך זה במדיניות ברורה המגדירה את חלוקת התפקידים ואת‬
‫המשאבים הנדרשים‪ ,‬תוך הגדרת תחומי האחריות של הגוף המכשיר‪ ,‬הגוף המיישם‪ ,‬והגוף המעריך‬
‫ומפקח על תהליך היישום‪ .‬מומלץ גם להמשיך ולחקור את הכישורים הנדרשים מהמנחים והשפעתם‬
‫‪4‬‬
‫ התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬:'‫ מושב א‬01:01-00:11
‫בראי המחקר‬
‫מקצועיים‬-‫ כמו כן יש להמשיך ולחקור הבדלים בין אנשי מקצוע ועובדים פרה‬.‫לגבי יעילות ההתערבות‬
.‫ ולפי סוג הרקע בשיקום והחלמה‬,‫לפי הכשרתם‬
:‫מקורות‬
‫ השוואת השפעת ידע מקצועי לעומת ידע מתוך ניסיון אישי על תהליך‬.) 2254( .‫ פ‬,‫ גרבר אפשטיין‬.5
.‫ותוצאות התערבות ניהול מחלה והחלמה בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות‬
.‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ החוג לבריאות נפש קהילתית‬,‫עובדת גמר במסגרת לימודי דוקטורט‬
2. Garber-Epstein, P., Zisman-Ilani, Y., Levine, S., & Roe, D. (2013). Comparative
impact of professional mental health background on ratings of consumer outcome
and fidelity in an Illness Management and Recovery program. Psychiatr Rehabil J,
36(4), 236-242.
3. Mueser, K.T., Corrigan, P. W., Hilton, D. W., Tanzman, B., Schaub, A., Gingerich,
S., et al. (2002). Illness management and recovery: a review of the research.
Psychiatric Services, 53(10), 1272-84.
4. Mueser, K.T., Meyer, P., Penn, D., Clancy, R., Clancy, D., & Salyers, M. (2006).
The illness management and recovery program: Rationale, development, and
preliminary findings. Schizophrenia Bulletin, 32(1), 32-43 .
5
‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬
‫בראי המחקר‬
‫קשת‪ -‬ביסוס ראיות למודל התערבות קוגניטיבית‪-‬חינוכית לבני משפחה של אנשים‬
‫המתמודדים עם מוגבלות נפשית‬
‫ד"ר פנינה וייס‪ ,‬ד"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דליה‬
‫פרופ'‬
‫זק"ש‪,‬‬
‫אבי‬
‫ויצמן‪,‬‬
‫אוניברסיטת‬
‫חיפה‪,‬‬
‫רקע ורציונל‪ :‬קורס קשת הנה התערבות קוגניטיבית‪ -‬חינוכית המיועדת לבני המשפחות של אנשים‬
‫המתמודדים עם מחלה נפשית‪ .‬מטרת הקורס הנה לפתח ולשפר מיומנויות תקשורת קוגניטיבית‬
‫באינטראקציות יומיומיות‪ .‬הקורס מלמד על קוגניציה‪ ,‬תיווך והפיכת סיטואציות של תקשורת למקור‬
‫ללמיד ה‪ ,‬הסתגלות והחלמה‪ .‬הקורס מבוסס על התיאוריה הקוגניטיבית דינמית של פוירשטיין‬
‫(‪ , )Feuerstein, Rand, & Feuerstein, 2006‬גישת ה‪DCI (Dynamic Cognitive -‬‬
‫‪ ,)Intervention‬של הדס לידור ושות' ‪ )Hadas-Lidor, Weiss, & Kozulin) 2011‬תפיסת ההחלמה‬
‫( ‪ )Anthony, 1993‬ועל תפיסות מתוך מקצוע הריפוי בעיסוק )‪.(Sachs & Labovitz, 2004‬‬
‫מטרות המחקר ‪ :‬לבחון את יעילות קורס קשת ולפתח מודל התערבות לבני משפחה של אנשים‬
‫המתמודדים עם מחלה נפשית‪ ,‬המבוססת על תרגום ידע (‪ ,)Knowledge Translation‬מהתיאוריות‬
‫למעשה‪ ,‬בשילוב עם תוצאות המחקר‪.‬‬
‫פיתוח כלי מובנה לניתוח אפיזודות יומיומיות של תקשורת מאפשרת למידה המוגשות במסגרת קורס‬
‫קשת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬קשת הנה התערבות בריאות מורכבת (‪ ,)complex health intervention‬ולכן נבחרה שיטת‬
‫מחקר המשלבת הערכת תוצרי תהליך ותוצאה‪ -‬שאלונים וקבוצות מיקוד‪ ,‬בכדי לחזק את הראיות‬
‫האמפיריות לגבי ההתערבות‪ .‬כלי המחקר כללו שאלוני עמדות‪ ,‬תקשורת משפחתית‪ ,‬נטל משפחתי‬
‫ואיכות חיים‪ .‬דגם המחקר היה סמי‪-‬ניסויי ‪ ,‬עם קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת שכללה את אותם‬
‫נבדקים (‪ ) n=38‬בשלבים שונים של הליך המחקר‪ .‬לבסוף נערכו קבוצות מיקוד בהשתתפות מסיימי‬
‫הקורס‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬הממצאים הכמותיים מצביעים על שינויים מובהקים בעמדות ובידע של המשתתפים‬
‫(‪ ) F=12.83, p<0.001, η²=0.258‬ועל שיפור בתחושת הנטל האובייקטיבי והסובייקטיבי של מתן‬
‫טיפול לבן המשפחה לאחר ההשתתפות בקשת ‪Objective burden F=3.177,) p=0.05,‬‬
‫‪ . ) )η²=0.079; subjective burden F=8.112, p<0.01, η²=0.180‬הממצאים האיכותניים חושפים‬
‫את תחושת הייאוש איתה הגיעו המשתתפים לקשת ואת התרומה של ההשתתפות להבנת‬
‫האינטראקציות עם בן המשפחה‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬השינויים שחוו המשתתפים בקורס נמצאו קשורים למאפיינים של "חוסן"‬
‫(‪ .)resilience‬המשתתפים זיהו את מרכזיות תפקיד המנחים כמקשרים בין תוכן הקורס לחוויות חיים‬
‫ממשיות‪ .‬מחקר זה מדגיש את הצורך בהמשך חקר התערבויות ייעודיות כמו קשת‪ ,‬לבני משפחה‬
‫המטפלים בבן משפחה חולה במחלה נפשית וצירופן למעגל השירותים מבוססי הראיות‪.‬‬
‫בהתייחס למחקר יעילות ההתערבות‪ ,‬לאחר ההשתתפות בקשת ובהשוואה לתנאיי קבוצת הביקורת‪,‬‬
‫הממצאים הכמותיים מצביעים על שינויים מובהקים בעמדות הידע של המשתתפים המתייחסות‬
‫להתמודדות עם בן המשפחה עם מוגבלות נפשית ‪ .‬בנוסף‪ ,‬משתתפי המחקר חוו שיפור מובהק‬
‫בהתייחס לנטל האובייקטיבי והסובייקטיבי של מתן טיפול לבן המשפחה לאחר ההשתתפות בקשת‪.‬‬
‫ניתוח איכותני חשף שלוש תמות מרכזיות‪" .5:‬הגעתי מכיוון שלא יכולתי לשאת במשא הזה עוד"‪-‬‬
‫קשת נחווה כניסיון ללכת מעבר לייאוש ולתסכול לשיפור היחסים עם העצמי‪ ,‬בן המשפחה החולה‬
‫ומערכת הבריאות‪" .2 .‬פעם הייתי יורה כל מה שהייתי חושב –עכשיו אני שואל וזה עושה את כל‬
‫ההבדל"‪ -‬המשתתפים תיארו תגובות פחות אוטומטיות ויותר קוגניטיביות ומחושבות‪" .3 .‬יש מי‬
‫שבאמת ובתמים מבין אותנו וזה דבר מדהים"‪ -‬תפקידו המרכזי של המנחה והשפעתו על הלמידה‬
‫וקידום ההשתנות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬:'‫ מושב א‬01:01-00:11
‫בראי המחקר‬
‫מקורות‬
1. Anthony, W.A. (1993). Recovery from mental health illness: The guiding vision of
the mental health service system in the 1990s. Psychological Rehabilitation Journal,
16, 11–24.
2. Feurstein, R., Rand, Y., & Feurstein, R.S. (2006). You love me!!...Don’t accept me
as I am. Revised and enlarged edition. Jerusalem: International Center for
Enhancement of Learning Potential Publications.
3. Hadas-Lidor, N., Weiss, P. & Kozulin, A. (2011). Dynamic Cognitive Intervention:
Application in Occupational Therapy. In N. Katz (Ed.) Cognition, Occupation, and
Participation Across the Life Span (pp.323–350). Bethesda, MD: AOTA.
4. Sachs, D., & Labovitz, D. R. (2004). Range of human activity: Care of others. In J.
Hinojosa & M. L. Blount (Eds.), The texture of life: Purposeful activities in
occupational therapy. Bethesda, MD: AOTA Press.
‫ המחקר נערך בעידודה‬.‫ המחקר נתמך בחלקו על ידי המכון הישראלי לחקר מדיניות הבריאות‬:‫תודות‬
‫ בית הספר‬,‫ותמיכתה של ד"ר נעמי הדס לידור יוזמת ומנהלת תוכנית קשת שירות ממוקד משפחות‬
‫ שילוב והחלמה בבריאות הנפש‬,‫הארצי לשיקום‬
7
‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬
‫בראי המחקר‬
‫תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש‬
‫אשר השתתפו ב'התערבות הקבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית' (‪)Family-NECT‬‬
‫‪The Effects of Group Intervention for Self-Stigma Reduction‬‬
‫(‪Family-NECT) on Parents of People with Mental Illness‬‬
‫גב' עמית ימין‪ ,‬פרופ' דיויד רועה וד"ר אורית קרניאלי‪-‬מילר‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נושא המחקר‪ :‬המחקר התמקד בהבנת התהליכים המרכזיים אותם עברו הורים לאנשים‬
‫המתמודדים עם מחלת נפש‪ ,‬שהשתתפו בהתערבות קבוצתית חדשנית להפחתת סטיגמה עצמית‬
‫(‪ ,)Family-NECT‬המבוססת על ההתערבות המקורית להפחתת סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים‬
‫(ימין‪ ,‬רועה‪ ,‬יאנוס וליסאקר‪.)Yanos, Roe & Lysaker, 2011 ;2252 ,‬‬
‫רקע ורציונל לנושא המחקר‪ :‬השלכותיה הקשות של הסטיגמה נעות אל מעבר לאדם המתמודד עם‬
‫מחלת נפש‪ .‬מחקרים מצביעים על כך שבני המשפחה ובייחוד הורים‪ ,‬מהווים גם הם מושא ל'סטיגמה‬
‫מקושרת' (‪ ,)courtesy stigma‬כשהעמדות הסטיגמטיות הכוללות האשמה‪ ,‬דחייה ואפליה‪ ,‬מכוונות‬
‫גם אליהם‪ .‬להפנמת עמדות סטיגמטיות כלפי הורים השלכות שליליות‪ ,‬לעיתים קשות לא פחות‬
‫מהשלכות המחלה עצמה‪.‬‬
‫במטרה לסייע לבני משפחה להתמודד עם הסטיגמה העצמית שהם חווים ולצמצם את השפעותיה‪,‬‬
‫הותאמה בשנים האחרונות התערבות קבוצתית המכוונת להפחתת סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים‬
‫(‪ ,)NECT) (Roe et al., 2014; Yanos, Roe & Lysaker, 2011‬להפחתת סטיגמה עצמית של‬
‫הורים למתמודדים‪ .‬התערבות זו המכונה ‪ ,Family-NECT‬מבוססת על הגישות הפסיכוחינוכית‪,‬‬
‫הקוגניטיבית והנרטיבית‪ ,‬שהשילוב ביניהן מאפשר לבן המשפחה לבחון את תפיסתו העצמית‪ ,‬לרכוש‬
‫כלים קוגניטיביים לאיתגור הסטיגמה העצמית וכן להרחיב נרטיב שלעתים 'נצבע' בצבעי הסטיגמה‬
‫העצמית‪ .‬ההתערבות בנויה משלושה פרקים מרכזיים‪ ,‬שנלמדים לאורך חמישה עשר מפגשים‪,‬‬
‫שמתקיימים במערך קבוצתי אחת לשבוע (שעה וחצי כל מפגש)‪ .‬במפגשים מתקיימת למידה‬
‫משותפת‪ ,‬הכוללת קריאה וכתיבה‪ ,‬תרגול ומשימות בית‪ ,‬לצד דיון פתוח בנושאים השונים‪ .‬המחקר‬
‫הנוכחי בחן את התהליכים המרכזיים אותם עברו הורים שהשתתפו בתשע קבוצות שהתקיימו‬
‫במרכזי ייעוץ למשפחות של עמותת "אנוש" (מיל"ם)‪ ,‬במהלך השנים ‪( 2252-2255‬ימין‪.)2252 ,‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬מטרת המחקר הייתה לבחון מהם התהליכים המרכזיים אותם עוברים הורים‬
‫למתמודדים‪ ,‬שמשתתפים בקבוצות להפחתת סטיגמה עצמית‪ .‬מחקר זה עשוי לתרום להבנת‬
‫חשיבות פיתוח התערבויות שמטרתן לסייע להורים להתמודד עם השלכותיה הקשות של הסטיגמה‬
‫המופנית כלפיהם וכלפי היקרים להם‪.‬‬
‫שיטת המחקר (אוכלוסייה‪ ,‬כלי מחקר והליך מחקר)‪ :‬המחקר נערך בשיטה איכותנית‪ .‬במסגרת‬
‫המחקר נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם שמונה עשר מההורים שהשתתפו בקבוצות ואשר הביעו‬
‫הסכמה להתראיין עם סיומן‪ .‬כמו כן‪ ,‬נותחו חמישה עשר סיכומי מפגשים קבוצתיים‪ ,‬אשר תיעדו את‬
‫מהלכה של אחת הקבוצות לכל אורכה‪ .‬אוכלוסיית המחקר מנתה עשרים וחמישה הורים לאנשים‬
‫שמתמודדים עם מחלת נפש‪ ,‬מהם חמש עשרה אימהות ועשרה אבות‪ .‬שמונה עשר מהם רואיינו ועוד‬
‫שבעה מהם השתתפו בקבוצה שתועדה על ידי סיכומים כתובים‪ .‬הנתונים שנאספו מהראיונות‬
‫ומסיכומי המפגשים היוו את הבסיס לפיתוח קטגוריות תוכן שיוצגו בקצרה להלן‪ .‬באמצעות קטגוריות‬
‫אלו נבנה מודל תיאורטי המעוגן בנתוני המחקר & ‪(grounded theoretical model) (Strauss‬‬
‫‪.)Corbin, 1990‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬
‫בראי המחקר‬
‫ממצאים‪ :‬ממצאי המחקר נוגעים בעיקר לתהליכים הרגשיים אותם עברו הורים שהשתתפו בקבוצות‬
‫השונות‪ ,‬שניתן לחלקם לשלושה תהליכים מרכזיים‪ .‬תהליכים אלו כללו מתן ביטוי לרגשות הקשים של‬
‫הורות לבן המתמודד עם מחלת נפש במסגרת הקבוצה‪ ,‬עיסוק בשאלת החשיפה בקבוצה ומחוצה לה‬
‫וב חינה מחודשת של עמדות מאשימות ומפלות שמופנות כלפי הורים‪ ,‬בעיקר מצד החברה הכללית‬
‫ומצד גורמים מטפלים‪.‬‬
‫מהמחקר עולה כי פריקת המשא הרגשי הכבד וההתחלקות ברגשות קשים כגון אשמה ובושה‪ ,‬יצרו‬
‫תחושת שותפות ואינטימיות בקבוצה‪ .‬עוצמת השיתוף והחשיפה בקבוצה‪ ,‬הבליטה את עוצמת‬
‫ההסתרה במעגלים חברתיים אחרים וגרמה להורים להתבונן מחדש על האפשרות להיחשף אף מחוץ‬
‫לקבוצה ובכך לסדוק את חומת הבדידות והבושה שחלקם חוו ביומיום‪ .‬הכמיהה להיחשף במעגלים‬
‫נוספים‪ ,‬לוותה בהתבוננות ושקילה של הרווחים והמחירים הקיימים‪ ,‬הן עבור ההורים והן עבור הבן‬
‫המתמודד‪ .‬שיקול מרכזי שתואר כמכריע לעומת שיקולים אחרים‪ ,‬נקשר לפגיעה האפשרית בבן‬
‫המתמודד כתוצאה מחשיפה של ההורה‪.‬‬
‫תהליך נוסף שעברו הורים שהשתתפו בקבוצה‪ ,‬קשור לבחינה מחודשת של עמדות מאשימות ומפלות‬
‫שמופנות כלפיהם‪ .‬המפגש עם עמדות חברתיות שליליות רוויות בהאשמה ואפליה‪ ,‬תואר כחוויה‬
‫שלילית וקשה עבור הורים רבים‪ ,‬שעוררה כאב ופגיעה‪ ,‬לצד כעס שהתעורר אל מול עמדות אלו‪.‬‬
‫תחושת הכעס שהתפתחה אצל חלק מההורים‪ ,‬קיבלה תמיכה מהורים אחרים והביאה לתחושת‬
‫העצמה וכוח בקבוצה‪ ,‬שנבעו בין היתר מהפיכת הקולות הפרטיים ל"קול קבוצתי" משותף‪ ,‬שאפשר‬
‫גם הדיפה של עמדות סטיגמטיות המופנות כלפי הורים‪ .‬עיבוד הכעס בקבוצה הביא לבחינה מחודשת‬
‫של תגובות אפשריות כלפי עמדות חברתיות מאשימות ואף לשקילת אלטרנטיבה חדשה של שיתוף‬
‫פעולה עם הגורם המחזיק בסטיגמה‪ ,‬מעמדה יותר מחוזקת ובטוחה‪ .‬האפשרות להתבונן מחדש על‬
‫הסטיגמה המופנית כלפיהם‪ ,‬היוותה בסיס להתמקמות שונה ביחס לתפיסות שליליות אלו‪ .‬שני‬
‫תהליכים נוספים שהורים תיארו כתוצאה מההשתתפות בקבוצה להפחתת סטיגמה עצמית‪ ,‬אינם‬
‫נוגעים באופן ישיר לתהליכים שתוארו לעיל‪ .‬תהליכים אלו כללו פיתוח תפיסה והתייחסות חיובית יותר‬
‫כלפי הבן המתמודד וכן פיתוח עמדה חיובית יותר של הורים ביחס לחיים שלהם‪ ,‬לצדה של‬
‫התמודדות יומיומית מורכבת עם מחלת הנפש של הבן‪.‬‬
‫דיון‪ ,‬מסקנות והמלצות להמשך‪ :‬ממצאי המחקר מצביעים על יכולתם של הורים לנוע מקבלה‬
‫פסיבית והפנמה אוטומטית של תפיסות חברתיות שלילות ומתייגות שמופנות כלפיהם‪ ,‬אל עמדה של‬
‫התבוננות מחודשת שמהווה בסיס להתמקמות שונה ביחס לתפיסות שליליות אלו‪ .‬התהליכים‬
‫המרכזיים שהורים עברו בקבוצה היו בחלקם תהליכים קבוצתיים אוניברסליים (כגון שיתוף רגשי‪,‬‬
‫התחלקות במשא הכבד של האשמה והבושה‪ ,‬השתייכות והעצמה) ובחלקם תהליכים ייחודיים‬
‫המתרחשים בקבוצת ‪( Family NECT‬כגון בחינה מחודשת של הסטיגמה והתמקמות שונה ביחס‬
‫אליה)‪ .‬תהליכים אלו אפשרו להורים להתחיל לנוע לעמדה יותר אקטיבית ביחס לסטיגמה המופנית‬
‫כלפיהם‪ ,‬תוך הדיפה של עמדות סטיגמטיות רווחות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מוקדם לדעת עד כמה התהליכים‬
‫אותם עברו הורים בקבוצה יעמדו במבחן הזמן ויוטמעו בהמשך ההתמודדות עם מחלת הנפש‬
‫במשפחה‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מצביע על חשיבות המשך פיתוח התערבויות ומענים להורים לאנשים המתמודדים‬
‫עם מחלת נפש‪ .‬התערבות ה ‪ Family-NECT -‬שמטרתה לסייע להורים להתמודד עם השלכותיה‬
‫הקשות של הסטיגמה והסטיגמה העצמית עמה הם מתמודדים‪ ,‬היא רק אחת ממגוון מענים‬
‫והתערבויות שהורים יכולים להסתייע בהם בהתמודדות שלהם‪ .‬לצד הצורך בפיתוח התערבויות‬
‫נוספות‪ ,‬חשוב כי פיתוח זה ילווה במחקרים שיבחנו את יעילותן והשפעתן ויעילותן של התערבויות‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬:'‫ מושב א‬01:01-00:11
‫בראי המחקר‬
‫מקורות‬
‫ תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו‬.)2252( .‫ ע‬,‫ ימין‬.5
‫ החוג לבריאות‬,‫ עבודת תזה‬.)Family-NECT( '‫ב'התערבות הקבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית‬
.‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫נפש קהילתית‬
‫ התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה‬.)2252( .‫ ה‬.‫ פ‬,‫ וליסאקר‬.‫ ט‬.‫ פ‬,‫ יאנוס‬,.‫ ד‬,‫ רועה‬,.‫ ע‬,‫ ימין‬.2
.273-292 ,)3( ‫ כ"ו‬,‫ שיחות‬.‫עצמית בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות‬
3. Roe, D., Hasson-Ohayon, I., Mashiach–Eizenberg. M., Derhy, O., Lysaker, P.H. &
Yanos, P.T. (2014). Narrative Enhancement and Cognitive Therapy (NECT)
effectiveness: A quasi-experimental study. Journal of Clinical Psychology, 70(4), 303.12
4. Yanos, P. T., Roe, D. & Lysaker, P. H. (2011). Narrative enhancement and
cognitive therapy: A new group-based treatment for internalized stigma among
persons with severe mental illness. International Journal of Group Psychotherapy,
61, 577-595
52
‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬
‫בראי המחקר‬
‫קבלת החלטות משותפת לקראת סל שיקום‪ :‬פיתוח התערבות‪ ,‬הטמעתה ומדידת‬
‫השפעתה‬
‫גב' יערה זיסמן‪-‬אילני ופרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה‬
‫והבריאות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪[email protected] .‬‬
‫ד"ר אורית קרניאלי‪-‬מילר‪ ,‬החוג לחינוך רפואי‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫רקע ורציונל לנושא המחקר‪ :‬בשנים האחרונות פותח מודל לקידום מעורבות המטופל וליישום של‬
‫תקשורת ממוקדת אדם בשם "קבלת החלטות משותפת" ( ‪Shared Decision-Making,‬‬
‫‪ .]SDM)[1,2‬מחקרים הראו כי יישום ‪ SDM‬משפיע באופן חיובי על המטופלים וכן על איכות שירותי‬
‫הבריאות‪ .‬על‪-‬אף השפעתו החיובית של ‪ SDM‬הוא לא פותח וייושם דיו בתחום הטיפול והשיקום‬
‫הפסיכיאטרי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בישראל קיימת הכרות מועטה ביותר עם מודלים של ‪ SDM‬בקרב אנשי מקצוע‪.‬‬
‫מטרת המחקר הנוכחי‪ :‬לפתח לראשונה התערבות מבוססת ‪ SDM‬למערך בריאות‪-‬הנפש‪,‬‬
‫להטמיעה בקרב אנשי מקצוע בבתי‪-‬חולים פסיכיאטרים ולבחון את יעילותה בעת עבודה עם מטופלים‬
‫לקראת שחרורם לקהילה והשתתפותם בועדות סל שיקום‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬בחינת יעילותה של התערבות מובנית חדשה המבוססת על מודל ‪ SDM‬תוך שימוש‬
‫במערך מחקר ניסויי הכולל קבוצת מחקר‪ ,‬קבוצת ביקורת וכן מעקב בין ותוך‪-‬נבדקי‪ .‬המחקר נערך‬
‫בשני בתי‪-‬חולים פסיכיאטרים והמשתתפים הינם ‪ 52‬אנשי מקצוע ו‪ 525-‬מטופלים במהלך אשפוז‬
‫פסיכיאטרי פעיל‪ .‬מטופלים ואנשי מקצוע הוערכו באמצעות שאלונים וראיונות חצי מובנים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר‪ :‬מטופלים ומטפלים בקבוצת המחקר בה נעשתה עבודה לפי מודל ‪SDM‬‬
‫(בהשוואה לקבוצת הביקורת) הגדילו את הידע והמודעות שלהם לגבי התהליך העומד בפניהם עת‬
‫שחרורם מביה"ח‪ ,‬מטופלים הגבירו את מידת מעורבותם בתהליך הבחירה‪ ,‬את תחושת האוטונומיה‬
‫האישית והשפעתם‪ ,‬וכן גברה בקרבם תחושת שביעות הרצון הן מהתהליך שנעשה עימם והן‬
‫מההחלטה שנתקבלה‪ .‬מטופלים בקבוצת המחקר הביעו נכונות רבה יותר להיענות לטיפול ולתוכנית‬
‫השיקומית שלהם ביחס למטופלים בקבוצת הביקורת ואמון רב יותר בצוות המטפל‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬שימוש במודל ‪ SDM‬אפשרי וישים בבריאות‪-‬הנפש‪ .‬שימוש במודל זה מבסס ומגביר‬
‫טיפול ממוקד אדם ומתוך‪-‬כך משפר את איכות השירות הרפואי שניתן‪ .‬מודל זה מומלץ כבסיס לשינוי‬
‫תהליך שחרור מטופלים לקהילה וכן כבסיס לבניית הליך שיקומי מקביל בקהילה‪ ,‬בעת ביסוס‬
‫הרפורמה בבריאות הנפש על‪-‬ידי קופות‪-‬החולים‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪1. Charles C, Gafni A, Whelan T. Shared decision-making in the medical encounter:‬‬
‫‪what does it mean?(or it takes at least two to tango). Soc.Sci.Med. 1997;44:681-692.‬‬
‫‪2. Charles C, Gafni A, Whelan T. Decision-making in the physician-patient encounter:‬‬
‫‪revisiting the shared treatment decision-making model. Soc.Sci.Med. 1999;49:651‬‬‫‪661.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫מחקר הערכה ‪ -‬זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות והשתלבותם בעבודה‬
‫גב' אדוה גפן וגב' יעל שביט שוטלנד‪ ,‬מכון צפנת למחקר‪ ,‬ייעוץ ופיתוח ארגוני תכנית "צרכנים נותני‬
‫שירות"‪ ,‬יוזמה דרך הלב‪[email protected] [email protected] ,‬‬
‫רקע ורציונל ‪ :‬תכנית "צרכנים נותני שירות" מקדמת העסקה של מתמודדים עם מגבלה או תיוג‬
‫נפשיים כאנשי צוות במערך השיקום על בסיס ההנחה כי הם בעלי ידע ייחודי המספק ערך מוסף‬
‫למסגרות השיקום‪ .‬בכך‪ ,‬שואפת התכנית לפתח ולמקצע את תפקיד הצרכן נותן השירות‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ :‬לבחון ולהעריך את מידת השתלבותם והצלחתם של צרכנים נותני שירות (צנ"שים)‬
‫בעבודתם; לברר את מרכיבי הזהות המקצועית של הצנ"שים ואת מידת הצלחת התכנית בגיבושה‬
‫של זהות זאת ולספק ידע לקבלת החלטות בתחום‪ ,‬לרבות ביחס לאפשרויות ההתמקצעות של‬
‫התפקיד והמדיניות כלפי המעסיקים‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר התבסס על ראיונות עומק עם ‪ 42‬צנ"שים המקבלים שירות בתכנית‪ ,‬ועם‬
‫‪ 23‬מעסיקים של צנ"שים‪ ,‬וכן הועברו שאלונים לרכזות הליווי של אותם צנ"שים‪.‬‬
‫כלי המחקר פותחו בלעדית עבור מחקר הערכה זה‪ ,‬ונבנו לאחר מחקר מקדים שכלל ‪ 52‬ראיונות עם‬
‫בעלי תפקיד הנוגעים לתוכנית‪ ,‬עריכת קבוצת מיקוד שכללה צנ"שים ואנשי מקצוע ודיון קבוצתי‬
‫במפגש עם רכזות התוכנית (ניתן לקבל את שאלוני המחקר בפנייה אל החוקרים)‪.‬‬
‫השאלונים העיקריים שפותחו הנוגעים לצנ"שים הם‪:‬‬
‫המוטיבציה להיות צנ"ש‪.‬‬
‫•‬
‫שאלון לגבי הליווי בתוכנית המתייחס לשלושת מרכיבי הליווי בתוכנית‪ :‬ליווי פרטני‪ ,‬קבוצתי‬
‫•‬
‫ומערך ימי ההשתלמות ‪.‬‬
‫שאלות בנושא החשיפה במקום העבודה‪.‬‬
‫•‬
‫שאלון בנושא זהות מקצועית‪.‬‬
‫•‬
‫בנוסף‪ ,‬פותחו שאלונים למעסיקים ולרכזות הליווי‪.‬‬
‫השילוב של שתי שיטות מחקר וניתוח הנתונים באופן כמותי ואיכותני אפשרו להקיף את הסוגיות‬
‫הנחקרות משתי פרספקטיבות משלימות‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬מירב הנושאים שנבחנו במחקר נבדקו במקביל כמותית ואיכותנית‪:‬‬
‫פיתוח זהות מקצועית – תפיסתם של הצנ"שים ושל המעסיקים ביחס לזהות מקצועית צנ"שית הינה‬
‫א מביוולנטית ומורכבת‪ .‬יחסם של הצנ"שים אל זהותם מושפע באופן מובהק מיחסה של החברה‬
‫הישראלית ככלל כלפי ציבור זה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לשער כי ככל שהמתמודדים יזכו להכרה ולקבלה‬
‫חברתית משמעותיות יותר‪ ,‬כך יקל עליהם לבטא זהות זו‪" .‬ביני לבין עצמי אני צנ"שית‪ ,‬לאחרים אני‬
‫מדריכה שיקומית"‪.‬‬
‫הנושא נבדק כמותית ואיכותנית‪ ,‬תוך התייחסות ל‪ :‬הגדרה עצמית‪ ,‬יחס לחשיפה‪ ,‬מוטיבציה (מניע)‪,‬‬
‫אמונה בייחוד התפקיד‪ ,‬שימוש בכלים מקצועיים ורצון לפתח קריירה מקצועית‪.‬‬
‫לשאלה "באיזו מידה אתה מגדיר עצמך כצנ"ש?" התקבלו תוצאות המבטאות פערים גדולים‬
‫•‬
‫בין הנשאלים וכן בין הנשאלים והרכזות המלוות אותם ( ‪ 52%‬ענו –במידה רבה ורבה מאוד‪35% ,‬‬
‫ענו "כלל לא" [‪ .)]SD=1.6, M=2.9‬נדמה כי מחד קיים החשש מחשיפה‪ ,‬והאופק התעסוקתי מוגבל‬
‫אולם מאידך רבים גאים בתפקידם ורואים בהתמודדות האישית "בונוס" להיותם אנשי שיקום‪.‬‬
‫יחס הצנ"שים לגבי חשיפה – רובם הגדול של הצנ"שים חשפו את היותם מתמודדים וציינו כי‬
‫•‬
‫החשיפה שיפרה את ביצועיהם ומשמשת להם ככלי עבודה שיקומי‪ .‬הנשאלים תמכו באמירה שניתן‬
‫להשתמש בידע מניסיון גם במידה ואינך חשוף‪.‬‬
‫שאלת המניע להצטרף לתוכנית נשאלה באופן כמותי בשאלון "מוטיבציה להיות צנ"ש" כאשר‬
‫•‬
‫רוב הנשאלים הגדירו את המניע שלהם ממקום אידיאולוגי הרואה בעבודתם ייעוד‬
‫(‪ )M=4.3, SD=1‬ובעצמם כתורמים ייחודיים למערך בריאות הנפש (‪.)M=4.5, SD=0.6‬‬
‫•‬
‫‪52‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫אמונה בייחוד התפקיד – הנשאלים מעריכים כי למרות האתגרים התמידיים מצליחים‬
‫•‬
‫הצנ"שים לסייע למתמודדים‪ ,‬להוות להם מודל‪ ,‬ולהשפיע על הצוות העובד עימם במסגרות השיקום‪.‬‬
‫עמדתם של המעסיקים מסוייגת יותר – מציינים קשיים מיוחדים הכרוכים בהעסקה לצד ההכרה‬
‫בתרומתם‪ .‬הליווי שמעניקים רכזי הליווי לצנ"שים הוא קריטי להצלחתם הן בעיני הצנ"שים והן בעיני‬
‫המעסיקים‪ .‬גם נושא זה נבדק כמותית ואיכותנית‪ .‬הצנ"שים ראו בליווי הפרטני גורם משמעותי ומרכזי‬
‫בהצלחתם כעובדים (‪ )M=4.6, SD= 0.6‬ונתנו משקל נמוך יותר לליווי הקבוצתי ולמערך הלמידה‬
‫הניתן בתוכנית‪ .‬מעסיקים מציינים שהצנ"שים חייבים לקבל עטיפה של ליווי חיצוני והדרכה מתוגברת‬
‫מעובדים מקצועיים שתהיה מסודרת וצמודה‪ .‬בבחינת תפיסות ועמדות של מעסיקים לגבי העסקת‬
‫צרכנים נותני שירות נמצא כי‪ :‬המעסיקים תומכים עקרונית בהעסקת צנ"שים ומאמינים בתרומתם‬
‫הייחודית ‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברמה הפרקטית‪ ,‬רבים מהם צברו חוויות לא מוצלחות של העסקת צנ"שים ועל‬
‫כן הם מודעים לאתגרים הרבים הכרוכים בכך‪ ,‬ולצורך ליצור מנגנונים שיתמכו בהעסקתם הן עבור‬
‫המעסיקים והן עבור הצנ"שים‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬מרביתם של הצנ"שים שהשתתפו במחקר‪ ,‬מאמינים בתרומה הייחודית שיש להם‬
‫להעניק למערך בריאות הנפש‪ .‬למרות קשיים תמידיים ואתגרים משמעותיים‪ ,‬הצנ"שים מעריכים כי‬
‫במידה רבה הם מצליחים לסייע למתמודדים‪ ,‬לשמש כמודל עבורם ולהשפיע על הצוות‪ .‬הליווי‬
‫הפרטני הינו קריטי להשתלבותו המוצלחת של הצנ"ש כעובד שיקום‪ ,‬הן בעיניי הצנ"שים והן בעיני‬
‫המעסיקים‪ .‬נמצאה שונות רבה בהתייחסותם של הצנ"שים ושל המעסיקים כלפי שאלת הזהות‬
‫המקצועית של הצנ"שים‪ .‬בתגובותיהם‪ ,‬ביטאו הצנ"שים עמדות שיש בהן כדי לשקף אימוץ של זהות‬
‫ייחודית לצנ"ש ים כגון מוטיבציה‪ ,‬הגדרה עצמית וגאווה‪ ,‬אך גם עמדות שיש בהן כדי לשלול זהות זו‪.‬‬
‫צנ"שים רבים מעדיפים להזדהות מקצועית כאנשי שיקום בעלי משאב ייחודי הנתפס כ"אקסטרה"‪:‬‬
‫"שאין הכרח להכריז עליו כאלמנט מגדיר"‪ .‬השונות הגדולה שמבטאים הצנ"שים בעמדותיהם כלפי‬
‫הגדרתם העצמית וסוגיית החשיפה מעידים כי טרם התגבש בסיס תוכן מוגדר לכינון זהות צנ"שית‬
‫ייחודית‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .5‬סינגר‪ ,‬י‪ .)2252( .‬חווית המעבר ממתמודד עם מוגבלויות פסיכיאטריות ממושכות לצרכן נותן‬
‫שירות‪ .‬עבודת גמר למוסמך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪.‬‬
‫‪ .2‬ספיר‪-‬מרזר‪ ,‬ו‪ ,.‬הר לב‪ ,‬ב‪ ,.‬ומאוטנר‪ ,‬ס‪ .)2229( .‬התוכנית "צרכנים נותני שירות" – חזון ישן הופך‬
‫למציאות חדשה‪ .‬כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק‪.255-235 ,)3(53 ,‬‬
‫‪3. Carlson, L.S. Rapp, C.A. McDiarmid, D. (2001). Hiring Consumer Providers:‬‬
‫‪Barriers and Alternative Solutions. Community Mental Health Journal, 37(3): 199‬‬‫‪.213‬‬
‫‪4. Chinman, M. Hamilton, A. Bulter, B. Knight, E. Murray, S. Young, A. (2008).‬‬
‫‪.Mental Health Consumer Provider: A Guide for Clinical Staff. Rand Corporation‬‬
‫‪5. Hutchinson, D.S. Anthony, W.A. Ashcraft, L. Johnson, E. Dunn, E. Lyass, A.‬‬
‫‪Rogers, S. (2006). The Personal and Vocational Impact of Training and Employing‬‬
‫‪People with Psychiatric Disabilities as Providers. Psychiatric Rehabilitation Journal,‬‬
‫‪29(3): 205-213‬‬
‫‪6. Repper, J. & Carter, J. (2011).A Review of the Literature on Peer Support in‬‬
‫‪.Mental Health Services. Journal of Mental Health, 20(4): 392-411‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫חווית המעבר ממתמודד עם מוגבלויות פסיכיאטריות ממושכות לצרכן נותן שירות‬
‫יקי סינגר‪ ,‬מרכז חוסן שדרות‪[email protected] ,‬‬
‫פרופ' דיווד רועה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לבריאות נפש בקהילה‬
‫ד"ר מקס לכמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לבריאות נפש בקהילה‪.‬‬
‫רקע ורציונל‪ :‬המחקר מתמקד בהיבט אחד של הפעילות הצרכנית בבריאות הנפש והיא פעילות של‬
‫מתמודדים (אנשים המאובחנים עם מחלה‪/‬הפרעה נפשית ממושכת) העובדים כנותני שירות במערך‬
‫השיקומי בבריאות‪-‬הנפש‪ .‬מדינות מערביות רבות בעולם (בהן ישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה‬
‫ועוד) מפעילות מדיניות המבקשת לעודד ולהרחיב מעורבות של מתמודדים במתן שירותים‪ ,‬מתוך‬
‫הבנת ייחודיות תרומתם וכערוץ תעסוקתי משמעותי לעובדים עצמם (מרזר‪-‬ספיר ואחרים‪,2229 ,‬‬
‫‪. )WHO, 2010, Walcraft & Nettle, 2009, Chinman Davidson Hassel, & Young, 2006‬‬
‫ייחודיות התופעה בכך שהיא שמה את חשיבות הידע מניסיון אישי בהתמודדות כחלק אינטגראלי‬
‫ומהותי בפרקטיקה של טיפול ושיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר הינו מחקר איכותני הבוחן את החוויה הסובייקטיבית של המעבר מעמדה של‬
‫מתמודד הצורך שירותים‪ ,‬לעמדה של צרכן נותן שירות בבריאות הנפש דרך סיפורי חיים על המעבר‪.‬‬
‫המחקר התבסס על ‪ 55‬ראיונות נראטיבים על המעבר מצרכן לצרכן נותן שירות וניתוחם‪ .‬השאלה‬
‫בראיון נשארה שאלה פתוחה על המעבר מבלי לכוון לשום תמה כדי לאפשר למרואיינים חופש מרבי‬
‫בנרטיב שאותו הציגו‪.‬‬
‫המורכבות והגיוון של חווית המעבר הינה בעלת השלכות הן לפרקטיקה השיקומית והן לעיצוב‬
‫מדיניות‪ ,‬מבחינת האופנים שבהם ניתן לתמוך בתהליך המעבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידע על המעבר מנקודת‬
‫מבטם של מתמודדים עשוי לעזור למתמודדים אחרים השוקלים לממש מעבר כזה‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬ניתוח הראיונות חשף סגנונות ונתיבים שהשפיעו על המעבר לבניית זהות חדשה‪,‬‬
‫המבוססים בעיקר על ה"מניע המוביל" שדחף את האדם לשינוי‪ .‬ניתן לראות את המניעים המובילים‬
‫על רצף שבין הרצון לבנות זהות חיובית מחוץ למחלה‪ ,‬לבין שינוי המבוסס על מניעים "אידיאולוגים"‬
‫והשאיפה לתרום ולהשפיע על הפרקטיקה באמצעות הידע מניסיון‪ .‬תמות נוספות שעלו‪ :‬תפקיד‬
‫החשיפה‪/‬אי החשיפה‪ ,‬משמעות החולי והבריאות במעבר‪ ,‬תחושת הביטחון במעבר‪ ,‬מעבר בין‬
‫זהויות‪ ,‬משמעות הקורס במעבר‪ ,‬אנשי מקצוע כצנ"ש‪ -‬הזדמנות שניה‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬על סמך הממצאים נערך דיון על חשיבות הידע מניסיון אישי בטיפול ושיקום ועל‬
‫גורמים מסייעים וגורמים מעכבים במעבר מאדם המקבל שירותי טיפול ושיקום לאדם הנותן שירותים‪,‬‬
‫בנקודות הממשק בין היחיד לסביבה החברתית והמקצועית‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .5‬מרזר‪-‬ספיר‪ ,‬ו‪ ,.‬הר לב‪ ,‬ב‪ .‬ומאוטנר‪ ,‬ס‪ .)2229( .‬תכנית "צרכנים נותני שירות" – חזון ישן הופך‬
‫למציאות חדשה‪ .‬כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק‪.235-255 ,)3(53 ,‬‬
‫‪2. Chinman, M., Davidson, L., Hassel, Y. & Young A., (2006). Toward the‬‬
‫‪implementation of mental health consumer provider services. The Journal of‬‬
‫‪behavioral Health Services & Research, 33(2), 176-195.‬‬
‫‪3. Wallcraft, J. & Nettle, M. (2009). History, context and language. In: J. Wallcraft, B.‬‬
‫‪Schrank, & M. Amering (Eds). Handbook of Service User Involvement in Mental‬‬
‫‪Health Research. Chapter 1, pp. 1-11. London: John Wiley & Sons‬‬
‫‪4. World Health Organization. (2010). User empowerment in mental health – a‬‬
‫‪statement by the WHO Regional Office for Europe. Copenhagen: WHO Regional‬‬
‫‪Office for Europe‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫"כָּל מִ שְׁ ב ֶָּריָך וְׁגַלֶ יָך‪ ,‬עָּ לַ י עָּ בָּרּו"‬
‫נטל סובייקטיבי בקרב הורים‪ ,‬למתמודדים עם מוגבלות נפשית‪ ,‬מהחברה החרדית‬
‫גב' רויטל ממן‪ ,‬עו"ס (‪ ,)MSW‬מתאמת טיפול בסל שיקום‪ ,‬ומטפלת בקליניקה המיועדת למגזר‬
‫החרדי‪.‬‬
‫מתוך מחקר שנערך במסגרת לימודי מוסמך בשיקום בבריאות הנפש בבית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫של האוניברסיטה העברית‪ ,‬בהנחיית ד"ר רון שור‪.‬‬
‫רקע‪ :‬מחקרים המשיגו את סוגי הנטל איתם מתמודדים בני משפחה בשתי קטגוריות‪" :‬נטל‬
‫אובייקטיבי" ‪ -‬מחיר הנראה לעין אותו משלמים חברי המשפחה לנוכח המחלה‪ .‬ו "נטל סובייקטיבי"‬
‫ האופן בו חווה ההורה‪ ,‬באופן אישי ‪ ,‬את מחלת הנפש של הבן (טלר‪ .)2223 ,‬מושג הנטל‪ ,‬לובש‬‫משמעות נוספת‪ ,‬כאשר בוחנים אותו בהקשר לתרבות ספציפית ובמאמר זה תרבותה של החברה‬
‫החרדית‪" .‬בבני ברק מחלת נפש היא דבר שמביא לבידוד‪ ,‬נתפס כדבר מדבק" במילים אלו בקשה‬
‫האומרת‪ ,‬מנחת קורס קש"ת ‪ ,‬לעטוף את מכלול המשמעויות של התמודדות עם מחלת נפש‪,‬‬
‫בתרבות החרדית (שור‪.)2229 ,‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מתוך שאיפה להבין את חווית הנטל של ההורים‪ ,‬כפי שאלו תופסים אותה‪ ,‬ואת‬
‫המשמעות המיוחסת לחוויה זו‪ ,‬ננקטה שיטת מחקר איכותנית פנומנולוגית‪ .‬בהתבסס על דגימת‬
‫נוחות‪ ,‬התקיימו ‪ 53‬ראיונות חצי מובנים‪ ,‬עם הורים חרדים‪ ,‬לבן או בת בוגרים המתמודדים עם‬
‫מחלת נפש‪ .‬ניתוח הראיונות התבסס על תיאוריה המעוגנת בשדה (‪.)Grounded Theory‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬מהם מאפייני הנטל הסובייקטיבי של הורים לאדם המתמודד עם מחלת נפש‪,‬‬
‫בחברה החרדית?‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬מניתוח הראיונות עלה כי ההורה החרדי חווה את הנטל הסובייקטיבי ביחס לששה מעגלי‬
‫אינטראקציה‪ :‬בין האדם לבוראו ‪ -‬האמונה יוצקת משמעות לסבל ומהוה גורם המקל על חווית הנטל‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬חווה ההורה אבדנים הנקשרים עם תרבותו‪ :‬אובדן הנחלת המסורת למתמודד‪ ,‬אובדן‬
‫בקיום מצוות של חברי המשפחה והמתמודד ואובדן המשך המסורת דרך נישואיו של המתמודד‪.‬‬
‫בנוסף נמצא ‪ ,‬כי קיים פער בין גישת ההלכה היהודית המקלה לעומת הקוד החברתי הנחווה כנוקשה‪.‬‬
‫בין האדם לעצמו – ההורים מסתירים את קיומה של המחלה‪ .‬ולעיתים‪ ,‬ההסתרה קיימת אף בתוך‬
‫המשפחה הגרעינית‪ ,‬זאת בכדי להגן על השידוכים של חברי המשפחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההורים מתמודדים‬
‫עם חשש מתמיד מהאפשרות של התפרצות מחלת נפש אצל בן משפחה נוסף‪ ,‬חשש שמקורו בהיבט‬
‫הגנטי של המחלה‪ .‬עוד עלה כי ההורים עוברים תהליך מזיהוי הסימפטומים של המחלה כפגיעה‬
‫ברמה הרוחנית‪-‬דתית‪ ,‬של המתמודד‪ ,‬עד להבנה כי מדובר בסימפטומים של מחלה‪ .‬ובנוסף‪,‬‬
‫ההורים חווים תחושת מועקה ממושכת לאור קיומה של המחלה ומועקה נוספת הנובעת מהשאלה‬
‫האם עצם קיומה של המועקה הינה עדות לפגם באמונה‪ .‬המעגל המשפחתי – יחסי ההורה‬
‫והמתמודד מתאפיינים בקשר עמוק אך רווי מתחים‪ .‬לעיתים‪ ,‬התנהגויות של המתמודד אינן עולות‬
‫בקנה אחד עם דרישת התורה "כבד את אביך ואת אימך" ‪ ,‬מצב שמפר את ההיררכיה המשפחתית‬
‫המקובלת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההורים חוששים שהמתמודד עשוי בהתנהגותו להפוך מודל לחיקוי עבור אחיו‪.‬‬
‫ביחס לאחאים נמצאו מחירים אותם משלמים האחאים כתוצאה למחלה‪ ,‬לצד תפקידים אותם ממלאים‬
‫האחאים בהתמודדות המשפחתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההתמודדות עם מחלת הנפש לעיתים מעוררת צורך‬
‫ברה‪-‬אורגניזציה של המערכת ההורית‪ .‬המעגל החברתי –ההורים מתמודדים עם קונפליקט בין‬
‫הצורך בתמיכה וסיוע של הקהילה ובין הקושי והחשש להיחשף‪ .‬ביחס לארגוני הסיוע הקהילתיים‬
‫החוויה העיקרית של ההורים היא‪ ,‬כי יש עוד צרכים רבים שאינם מקבלים מענה‪ .‬יחס אנשי המקצוע‬
‫והמערכת הטיפולית ‪ -‬המפגש עם אנשי המקצוע‪ ,‬חושף את ההורים והמתמודד לתפיסות עולם שונות‬
‫משלהם‪ ,‬מה שמקשה על יצירת קשרים מבוססי אמון‪ .‬אל מול מסגרות השיקום ‪ -‬קיימים פערים‬
‫תרבותיים בין תפיסות ומבנה שרותי השיקום לבין התפיסה על פיה חיים ההורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנו‬
‫מחסור בשרותי שיקום המותאמים תרבותית לחברה החרדית‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬ההורה החרדי חווה את הנטל הסובייקטיבי ביחס לכל אחד ממאפייני תרבותו‪ .‬מחלת‬
‫הנפש מערערת את זהותו כהורה‪ ,‬כמנהיג משפחה‪ ,‬וכאדם חרדי‪ .‬לאור הממצאים הוצעו המושגים‬
‫"נטל רוחני"‪ -‬נטל איתו מתמודדים אלו המטפלים באדם הסובל ממחלת נפש‪ ,‬לנוכח פגיעה או צמצום‬
‫העשייה הרוחנית‪ ,‬החוויה הרוחנית והזהות הרוחנית שלהם‪ .‬ו "נטל אי ההלימה התרבותית" ‪ -‬נטל‬
‫איתו מתמודדים בני משפחה ומתמודדים‪ ,‬לנוכח אי התאמה בין ערכי מערכות הסיוע לערכים המנחים‬
‫את תרבותם‪ .‬בספרות העוסקת בנטל הסובייקטיבי‪ ,‬טרם ניתנה התייחסות לנטל הרוחני ולנטל אי‬
‫ההלימה התרבותית‪ ,‬כפי שאלה הוצעו‪ .‬המחקר מאפשר הבנה‪ ,‬מעמיקה יותר‪ ,‬של חווית ההורה‬
‫והמשגה מותאמת המהווה תרומה ייחודית להתפתחות גוף הידע בנושא‪ .‬התייחסות לנטל הרוחני‬
‫ולנטל אי ההלימה התרבותית‪ ,‬בעבודה עם משפחות חרדיות‪ ,‬תאפשר מתן סיוע מותאם אשר יקל על‬
‫חווית הנטל של ההורים‪.‬‬
‫מקורות‬
‫טלר‪ ,‬י‪ .)2223( .‬בדרך למעלה‪ :‬פרקים בבריאות נפש קהילתית‪ .‬חיפה‪ :‬אחוה‪.‬‬
‫שור‪ ,‬ר‪ .)2229( .‬תוכנית קש"ת‪ -‬קידום שיתוף ותקשורת‪ .‬ירושלים‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫חווית עמיתים נותני שירות את תפקידם‪ :‬פוטנציאלים לתהליכי החלמה וצמיחה אל מול‬
‫אתגרים‬
‫‪Employed peer providers experiences of their work role: potentials for‬‬
‫‪unique processes of recovery and growth vs. challenges‬‬
‫דר‪ .‬גליה מורן‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫רקע ורציונל לנושא המחקר‪ :‬שילוב עמיתים נותני שירות בבריאות נפש מהווה מסלול שיקומי‬
‫ותעסוקתי מבטיח ומתפתח‪ ,‬שלצדו אתגרים רב מימדיים להצלחה אישית ומקצועית בארץ ובעולם‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ ) 5 :‬להכיר לעומק חוויות‪ ,‬מניעים ורווחים להחלמה של מתמודדים העובדים‬
‫כעמיתים נותני שירות‪ )2 .‬לזהות אתגרים אישיים וסביבתיים בתפקיד זה‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬המחקר שילב מתודות איכותניות נרטיביות וכמותניות‪ 2 )5 :‬ראיונות עומק – האחד על תהליכי‬
‫החלמה והשני על סיפורי חיים; ‪ ) 2‬מתן שאלוני רקע דמוגרפי‪ ,‬קליני ותעסוקתי ומדדים חיוביים‬
‫(החלמה‪ ,‬העצמה‪ ,‬וול‪-‬ביאינג וג'נרטיביטי)‪.‬‬
‫תוצאות‪ 35 :‬עמיתים נותני שירות במגוון תפקידים וותק השתתפו במחקר בארה"ב‪ .‬הממצאים‬
‫האיכותניים הצביעו על חיזוק תהליכי החלמה על פני חמישה ממדי וול‪-‬ביאינג באמצעות אפיוני‬
‫תפקיד וסביבת עבודה ספציפיים‪ .‬ממדי רווחה נעו בין שיפור בתפקוד לצמיחה אישית שכללה‪ :‬תהליכי‬
‫קבלה עצמית‪ ,‬השלת תחושת סטיגמה ומציאת משמעות בעבודה‪ .‬זוהו מוטיבציות עבודה חיצוניות‬
‫של מטרות תעסוקה והתרחקות מעבודות אחרות‪ .‬זוהו מוטיבציות פנימיות שסיפקו צרכים‬
‫פסיכולוגיים בסיסיים‪ :‬א‪ .‬צרכי אוטונומיה ‪ -‬חופש להיחשף ועבודה מתוך ערכים אישיים‪ ,‬ב‪ .‬צרכי‬
‫קומפטנטיות ‪ -‬שימוש בידע מניסיון כמקור לעזרה לאחרים‪ ,‬ג‪ .‬צרכי קשר ‪ -‬הזדמנויות ליצירת קשר‬
‫אינטימי והדדיות עם אחרים‪.‬‬
‫ניתוח כמותי ונרטיבי גילה ציונים גבוהים בג'נרטיביטי‪ ,‬עם קשר למעורבות בקבוצת עמיתים או עיסוק‬
‫קודם של מתן עזרה‪ .‬אתגרים בתפקיד כללו עבודה רגשית אינטנסיבית‪ ,‬קושי ליצור יחסי עזרה‬
‫אפקטיביים עם מתמודדים וקושי באינטגרציה בשירותי בריאות נפש קונבנציונליים‪.‬‬
‫מסקנות ‪ :‬תפקיד עמית נותן שירות טומן בחובו פוטנציאל להחלמה וצמיחה‪ ,‬הזדמנות לפעול מתוך‬
‫מוטיבציה אינטרינזית‪ ,‬ליצור קשרים אותנטיים ולהפוך את מה שהיה פעם סטיגמטי ביותר לנכס –‬
‫הידע מהניסיון‪ .‬אך לתפקיד אתגרים אישיים ומערכתיים שעלולים להביא לשחיקה נפשית‪ ,‬או‬
‫להיבלעות אל תוך תפקידים אחרים‪ .‬לממצאים השלכה לגבי פיתוח הכשרות ומסלולי תעסוקה‪.‬‬
‫נקודות לדיון לגבי המצב של פיתוח התחום בארץ‪:‬‬
‫מנקודת המבט של הצרכן ‪-‬‬
‫האם כל אחד מתאים להיות עמית נותן שירות?‬
‫‪.5‬‬
‫בהינתן קיומה של סטיגמה עצמית‪ ,‬עד כמה עמיתים מעוניינים להיחשף ולהשתמש בידע‬
‫‪.2‬‬
‫שלהם מניסיון?‬
‫מנקודת המבט של הסביבה ‪-‬‬
‫עד כמה מעצבים הכשרות וסביבות תומכות אוטונומיה (שלושת הצרכים הפסיכולוגיים)‬
‫‪.3‬‬
‫ספציפית למקרה של עמיתים נותני שירות?‬
‫כיצד ניתן לתמוך בקושי המובנה של עבודה רגשית אינטנסיבית בקרב עמיתים?‬
‫‪.4‬‬
‫כיצד ניתן לתמוך באינטגרציה לתוך מערכות בריאות נפש קיימות?‬
‫‪.5‬‬
‫‪57‬‬
‫ חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬:'‫ מושב ב‬01:01-00:11
‫בעשייה השיקומית‬
‫מקורות‬
1. Moran, G. S., Russinova, Z, Gidugu, V, Yim, JY, Sprauge, C. (2012). Benefits and
mechanisms of peer providers with mental illnesses. Qualitative Health Research 22
.(3), 304-319
2. Moran, G.S., Russinova, Z., and Stepas, K. (2012). Toward understanding the
impact of occupational characteristics on the recovery and growth processes of peer.providers. Psychiatric Rehabilitation Journal, 35(5), 376-380
3. Moran, G. S., Russinova, Z, Gidugu, V, Yim, Gagne, C. (2013). Challenges
experienced by paid peer providers in mental health recovery: A qualitative study.
.Journal of Community Mental Health, 49(3), 281-291
4. Moran, G. S., Russinova, Z, Yim, JY, Sprauge, C. (2014). Motivations of Persons
with Psychiatric Disabilities to Work in Mental Health Peer Services: A Qualitative
Study Using Self-Determination Theory. Journal of Occupational Rehabilitation,
.24(1):32-41
53
‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫חקירת תהליך החשיפה העצמית של מחלת הסכיזופרניה‬
‫גב' עדי נעמן‪ ,‬פרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דר' אורית קרניאלי מילר‪ ,‬החוג לחינוך רפואי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‬
‫רקע ורציונל‪ :‬דילמה מרכזית שעומדת בפני אנשים המתמודדים עם מחלה רוויה בסטיגמה כמו‬
‫סכיזופרניה היא האם לחלוק זאת עם אחרים? מצד אחד‪ ,‬ישנו סיכון להיות מושא לתיוג‬
‫לסטריאוטיפים שליליים‪ ,‬ומצד שני ישנו הרצון העז לחשיפה עצמית ולשיתוף‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקדם את ההבנה אודות תופעת החשיפה העצמית‬
‫בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה מנקודת מבטם האישית‪ .‬המחקר התבקש לענות על‬
‫השאלות הבאות‪ )5( :‬כיצד תופסים וחווים מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה תהליכים שונים של‬
‫חשיפה עצמית? (‪ )2‬מהי מערכת השיקולים המאפיינת את המתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה‬
‫בהקשר של חשיפה עצמית מול אנשים שונים (‪ )3‬מהן ההשלכות של חשיפת מחלת הסכיזופרניה?‬
‫כדי לענות על שאלות אלו עשינו מחקר איכותני המתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית‪ .‬משתתפי‬
‫המחקר היו ‪ 53‬מרואיינים מעל גיל ‪ 53‬המתמודדים עם סכיזופרניה‪ .‬המרואיינים גויסו למחקר‬
‫בשיטת דגימה מכוונת בשילוב עם שיטת "כדור השלג" השאלות במדריך הריאיון היו ברובן שאלות‬
‫פתוחות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הופיעו לעיתים שאלות סגורות וממוקדות ששימשו הקדמה לשאלות‬
‫הפתוחות‪ .‬הראיונות עצמם נותחו באמצעות שימוש במסורת הניתוח הנושאי (שקדי‪.)2223 ,‬‬
‫ממצאים ‪ :‬ממצאי המחקר הצביעו על שני מצבים מרכזיים‪ :‬חשיפה מאולצת וחשיפה מבחירה‪ .‬חשיפה‬
‫מאולצת הנה חשיפה שלא התקיימה מבחירה; מצבים בהם המתמודדים לא תכננו להיחשף והחשיפה‬
‫נכפתה עליהם בשל נסיבות שקשורות למחלתם‪ .‬לעומתה חשיפה מבחירה מוצגת כאסטרטגיה‬
‫ממושכת הכוללת מערכת שיקולים של בעד ונגד החשיפה‪ .‬ממצאי המחקר הנוכחי הדגימו שש דרכים‬
‫שונות של אקט החשיפה הקשורות לאופן ההצגה‪ ,‬בחירת העיתוי‪ ,‬התוכן‪ ,‬רמת הפירוט ומושא‬
‫החשיפה ובנוסף הוצגו ההשלכות של חשיפה עצמית‪.‬‬
‫מסקנות ‪ :‬ממצאי המחקר שופכים אור אודות תופעת החשיפה המאולצת כמו גם על תהליך ההחלטה‬
‫ביחס לבחירה אם להסתיר או לחשוף את ההתמודדות עם המחלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הממצאים מרחיבים את‬
‫הידע בנוגע להשלכות החיוביות והשליליות של חשיפה עצמית‪ .‬חשוב שמטפלים ואנשי שיקום יכירו‬
‫את תהליך החשיפה העצמית כדי שיוכלו לסייע לאדם להתמודד עם מורכבותה‪ .‬נראה שיש לבחון‬
‫במחקרים עתידיים את פעולת החשיפה והשפעותיה על הסביבה‪ ,‬במטרה לבדוק האם ישנה‬
‫אסטרטגיית חשיפה אשר בכוחה להוביל להשלכות חיוביות יותר‪ ,‬מאשר אלו שנמצאו במחקר הנוכחי‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .5‬שקדי‪ ,‬א' (‪ .)2223‬מילים המנסות לגעת‪ :‬מחקר איכותני ‪ -‬תאוריה ויישום‪ .‬תל אביב‪ :‬רמות‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫מאשפוז פסיכיאטרי חזרה לקהילה ‪ -‬מחקר נרטיבי על שיקום והחלמה‬
‫גב' גוני לרר‪ ,MA ,‬ד"ר אילנית חסון‪ -‬אוחיון‪ ,‬ד"ר רבקה תובל‪-‬משיח‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫הפקולטה למדעי החברה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן רמת גן ‪[email protected] 5292222‬‬
‫המחקר מתקיים במסגרת אוניברסיטת בר‪-‬אילן בשיתוף מעון יום בבית החולים "אברבנאל"‪ ,‬עמותת‬
‫"אנוש" ועמותת "ידיד נפש"‬
‫רקע ומטרת המחקר‪ :‬המחקר הנוכחי מציע ניתוח של שלב המעבר מתקופת האשפוז הפסיכיאטרי‬
‫חזרה אל הקהילה ובחינה מחודשת של שלב זה באמצעות המתודה האיכותנית ודרך ניתוח נרטיבי‬
‫של סיפוריהם של אנשים עם סכיזופרניה שחוו וחווים עדיין את תהליכי השיקום וההחלמה‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 55‬מרואיינים שאושפזו במחלקה פסיכיאטרית לפחות פעם אחת‬
‫לפני למעלה משנה ואובחנו בסכיזופרניה (‪ 52‬גברים‪ 3 ,‬נשים‪ ,‬ממוצע גיל‪ .)45 -‬שמונה מתוכם רואיינו‬
‫במסגרת מעון היום בבית החולים "אברבנאל" ושבעה גויסו דרך עמותות "אנוש" ו"ידיד נפש"‪ .‬במחקר‬
‫נעשה שימוש בראיון החצי מובנה על סמך ראיון ה‪IPII- Indiana Psychiatric Illness Interview -‬‬
‫‪ .)(Lysaker, Clements, Plascak-Hallberg, Knispscheer & Wright, 2002‬המרואיינים‬
‫נתבקשו לספר את סיפור חייהם ובהמשך נשאלו שאלות ספציפיות הנוגעות לחיים עם מחלת נפש‬
‫ולתהליך השיקום‪ ,‬כמו‪" -‬מה עזר לך בתקופה שלאחר האשפוז?" הראיונות הוקלטו ותומללו במלואם‬
‫ונותחו לפי הגישה הנרטיבית תוך שימוש בניתוח תוכן קטגוריאלי וניתוח צורני הוליסטי (ליבליך‪,‬‬
‫תובל‪-‬משיח וזילבר‪.)2252 ,‬‬
‫ממצאים‪ :‬ניתוח תוכן קטגוריאלי העלה ‪ 9‬תמות משמעותיות הנוגעות לתהליך השיקום‪ 7 .‬התמות‬
‫הראשונות מציגות כל אחת נושא שנע בין קטבים של כוח וחולשה‪ ,‬כמו עצמאות לעומת תלות או‬
‫תמיכה משפחתית לעומת מעורבות משפחתית פוגענית‪ 2 .‬התמות האחרונות‪ ,‬העוסקות בתפיסת‬
‫המחלה ובתהליך ההחלמה קיבלו ביטוי שונה באופן משמעותי בין המרואיינים ממעון היום‪ ,‬לעומת‬
‫המרואייני ם מהעמותות בקהילה‪ .‬לסיום‪ ,‬מבנה הנרטיבים של המרואיינים יוצגו בצורה גרפית על ידי‬
‫המודל המבני של גרגן וגרגן (‪ ,)Gergen & Gergen, 1988‬תוך השוואה נוספת בין שתי הקבוצות‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬תוצאות המחקר נידונו בהקשר למודל פגיעות לחץ ולתיאוריה התייחסותית‪ -‬אנליטית של‬
‫מעבר בין מצבי עצמי‪ .‬ההבדלים בין קבוצות המחקר מעידים על שינוי המתרחש לאורך הזמן ועם‬
‫התקדמות השיקום‪ .‬מומלץ כי מחקרים עתידיים ימשיכו להעמיק בחוויה האישית של המשתקמים‬
‫ובצרכיהם לאורך שלבי השיקום השונים‪ .‬התנועה בין פגיעות לחוזקה שמציגות התמות יכולה להוות‬
‫בסיס תיאורטי משמעותי לפיתוח תוכניות שיקום‪.‬‬
‫"הקרב הוא על זה שהמחלה לא תשלוט בך‪ ,‬אלא אתה בה‪ .‬זה קרב! זו מלחמה ואתה חייב לנצח‬
‫בה!"‬
‫(שי‪ ,‬שם בדוי)‬
‫מקורות‬
‫‪ .5‬ליבליך‪ ,‬ע‪ ,.‬תובל‪-‬משיח‪ ,‬ר‪ .‬וזילבר‪ ,‬ת‪ .)2252( .‬בין השלם לחלקיו ובין תוכן לצורה‪ .‬בתוך ל‪ .‬קסן‬
‫ומ‪ .‬קרומר‪-‬נבו (עורכות)‪ ,‬שיטות לניתוח נתונים איכותניים‪ .‬באר‪-‬שבע‪ :‬אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫‪2. Gergen K. J. & Gergen M. M. (1988). Narrative and the self as relationship‬‬
‫‪experimental social psychology (vol. 21) (pp. 309-320). San Diego: Academic Press.‬‬
‫‪3. Lysaker, P. H., Clements, C. A., Plascak-Hallberg, C. D., Knispscheer S. J& ,.‬‬
‫‪Wright, D. E. (2002). Insight and personal narratives of illness in schizophrenia.‬‬
‫‪Psychiatry: Interpersonal and Biological processes, 65, 3, 197-206.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫התרומה של השתתפות בתוכנית החונכות האקדמית להתמודדות עם האתגרים‬
‫הניצבים בפני אנשים עם מחלות נפשיות בהשתלבותם בלימודים אקדמיים‬
‫ד"ר רון שור‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ד"ר פנינה וייס‪ ,‬רכזת ארצית של שירותי החונכות האקדמית‪ ,‬חב' נתן‬
‫רקע‪ :‬אנשים עם מחלות נפשיות חווים לעיתים חסמים וקשיים רבים להשתלב במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה‪ .‬מחלות נפשיות פורצות לעיתים קרובות בין הגילאים ‪ ,24 -53‬תקופה בה ניגשים לבגרויות‬
‫ואף מתחילים לימודים גבוהים‪ .‬יש לכך השלכות שליליות על המוכנות והיכולת ללמידה אקדמית‪.‬‬
‫לעיתים יש כאלה הנאלצים להפסיק את לימודיהם האקדמיים‪ .‬ניתן לחלק את החסמים והקשיים‬
‫להשתלב בלימודים אקדמיים לחסמים אישיים ולקשיים סביבתיים ומערכתיים‪ .‬תמיכה בקידום‬
‫האפשרות של אנשים עם מחלות נפשיות ללמוד באוניברסיטאות תואמת את העקרונות העומדים‬
‫בבסיס מספר חוקים ואמנות לקידום השוויון של אנשים עם מוגבלויות‪ .‬כך למשל‪ ,‬אמנת האו"ם על‬
‫הזכויות של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬דורשת ממדינות להכיר בזכויותיהם להשכלה ולמידה לאורך החיים‬
‫שתאפשר להם הזדמנות לממש את הפוטנציאל הטמון בהם‪ .‬יחד עם זאת אנשים עם מחלות נפשיות‬
‫חווים לעיתים קרובות הדרה וקשיים בלימודיהם באוניברסיטאות‪ .‬קשיים היכולים להיות הן לגבי‬
‫הנגישות ללימודים באוניברסיטאות והן בתחומים כמו מעורבות חברתית וקשיים בהשתלבות‬
‫בפעילויות הלימודיות‪.‬‬
‫מטרות המחקר‬
‫לבחון את‪:‬‬
‫החסמים והקשיים שאנשים עם מחלות נפשיות חווים בהשתלבות בלימודים באוניברסיטה‪,‬‬
‫‪.5‬‬
‫והאופן בו ההשתתפות בתוכנית החונכות האקדמית מסייעת להם בהתמודדות עם החסמים‬
‫והקשיים‪.‬‬
‫המידה בה הם מרגישים משולבים חברתית באוניברסיטאות‪ ,‬החסמים והגורמים המסייעים‬
‫‪.2‬‬
‫בהשתלבותם‪.‬‬
‫שיטת המחקר מחקר המשלב בין שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות נערך עם ‪ 32‬משתתפים‬
‫בתוכנית החונכות האקדמית‪ .‬כלי המחקר כללו‪ :‬שאלון להערכת החסמים והקשיים הנחווים במהלך‬
‫הלימודים שפותח לצורך מחקר זה על בסיס מחקרים קודמים על החסמים והקשיים ( ‪Mowbray,‬‬
‫‪ )Bybee & Collins 2001; Corrigan, Barr, Driscoll and Boyle, 2008‬והמידה בה החונכות‬
‫האקדמית מסייעת בהתמודדות עמם‪ .‬שאלון על מידת השילוב החברתי של המשתתפים‪UCLA ( ,‬‬
‫‪ Loneliness Scale‬וראיון פתוח על האתגרים שהם חווים בהשתלבות‬
‫‪(Russel, 1996‬‬
‫באוניברסיטאות‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬הממצאים מצביעים על הקשיים המרכזיים שסטודנטים חווים במהלך לימודיהם‬
‫באוניברסיטאות‪ .‬הקשיים שדורגו גבוה ביותר (על סקאלה של ‪ )5-5‬על‪-‬ידי הסטודנטים הם‪ :‬קשיים‬
‫להשלים משימות במהלך נסיגות במצב הנפשי (‪ ;) M=3.38, SD=1.2‬קשיי התארגנות‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ארגון זמן‪ ,‬השלמת מטלות (‪ ;)M=3.38, SD=1.38‬קשיים לפתח קשרים חברתיים עם סטודנטים (‬
‫‪ ;)M=3.38, SD=1.38‬קשיי תקשורת עם סטודנטים (‪ .)M=3.03., SD=1.3‬כמו כן סטודנטים הצביעו‬
‫על חסכים במיומנויות אקדמיות כמו כתיבת עבודות וקריאת חומר אקדמי (‪ .)M=SD=2.85‬יחד עם‬
‫זאת הסטודנטים הצביעו על התרומה המשמעותית שיש להשתתפות בתוכנית החונכות האקדמית‬
‫להתמודדות עם קשיים אלה‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬יידונו התחומים בהם יש לשים דגש במתן סיוע לסטודנטים עם מחלות נפשיות‬
‫במסגרת תוכנית החונכות האקדמית וכמו כן מערכות הסיוע שיש לפתח מלבד תוכנית החונכות‬
‫האקדמית על מנת לסייע לסטודנטים עם קשייהם‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬:'‫ מושב א‬00:11-03:01
‫בעשייה השיקומית‬
‫מקורות‬
1. Corrigan P., Barr L. , Driscoll H. & Boyle M. (2008) The educational goals of
people with psychiatric disabilities. Psychiatric Rehabilitation Journal, 32(1), 67-70 .
2. Mowbray C. T., Bybee D. & Collins, M. E. ( 2001) Follow-up client satisfaction in a
supported education program. Psychiatric Rehabilitation Journal, 24(3), 237-247.
3. Russel, D. W. (1996). UCLA Loneliness Scale (Version 3): Reliability, Validity and
Factor Structure. Journal of Personality Assessment, 66(1): 22-40 .
22
‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫שירות למתאמי תכניות שיקום פרטניות‪ :‬הערכת תוצאות לאחר ‪ 02‬חודשים‬
‫פרופ' מרק גלקופף‪ ,5,2‬לירון לפיד‪ ,5‬פרופ' סטיבן לוין‪ ,5,2‬יערה זיסמן‪-‬אילני‪ ,5,2‬נועה יוסף‪ ,5‬יעל‬
‫‪5,2‬‬
‫ויינשטיין‪ ,5,2‬פרופ' דייויד רועה‬
‫‪ .5‬המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪ .2‬חוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫שם שירות השיקום‪ :‬מתאמי תכניות שיקום פרטניות – עמותה ע"ש משה הס‪.‬‬
‫המחקר נערך בשיתוף עם משרד הבריאות והקרן ע"ש לזלו נ‪ .‬טאובר‬
‫רקע ומטרות‪ :‬מודלים של תיאום טיפול עבור אנשים עם מחלות נפש חמורות‪ ,‬המתמקדים בסיוע‬
‫בהצבת והשגת מטרות והתאמה מיטבית של שירותי שיקום‪ ,‬הוכחו כיעילים וכתורמים לתפקודם‬
‫ואיכות חייהם של הצורכים אותם‪ ,‬ולעלייה בשימוש בשירותים בקהילה‪ .‬בישראל‪ ,‬למרות הכללתם של‬
‫שירותים כאלה בסל השיקום‪ ,‬יישומם בפועל לקה בחסר והצריך את פיתוחו של שירות חדש‪ .‬המחקר‬
‫הנוכחי מבקש להעריך את השפעתו של השירות למתאמי תכניות שיקום פרטניות [מתש"פ] על‬
‫המדדים הבאים‪ :‬הצבת והשגת מטרות; איכות חיים; יחסים בינאישיים; צרכים שלא מולאו; מסוגלות‬
‫עצמית; חומרת סימפטומים; ותפקוד‪.‬‬
‫שיטה‪ 5276 :‬משתתפים הצורכים שירותי סל שיקום בקהילה נדגמו וחולקו אקראית לקבוצת המחקר‪,‬‬
‫שקיבלה שירותי מתש"פ בנוסף לשירותי השיקום הרגילים‪ ,‬ולקבוצת הביקורת‪ ,‬שקיבלה רק שירותי‬
‫שיקום כרגיל‪ .‬שאלוני דיווח עצמי ושאלונים למילוי אנשי הצוות בשירות מולאו עם הכניסה לשירות ו‪-‬‬
‫‪ 22‬חודשים לאחר מכן‪ .‬בנוסף נלקחו נתונים מרשומות משרד הבריאות‪.‬‬
‫להלן פירוט המדדים שנכללו בשאלונים לדיווח עצמי‪ .‬המדד הצבת והשגת מטרות נמדד באמצעות‬
‫שאלון בן שני פריטים שנבנה ע"י החוקרים בהתבסס על עקרונות מעבודות קודמות ( & ‪Kiresuk‬‬
‫‪ .) Sherman, 1968; Kiresuk, Smith & Cardillo, 1994‬איכות החיים של המשתתפים נמדדה‬
‫באמצעות שמונה פריטים בתחומים שונים‪ ,‬שנלקחו מהשאלון ‪Manchester Short Assessment of‬‬
‫‪ .)Quality of Life scale (MANSA. Priebe et al., 1999‬גם המדד יחסים בינאישיים הוערך‬
‫באמצעות שבעה פריטים שנלקחו מאותו שאלון (‪ .)MANSA. Priebe et al., 1999‬המשתתפים‬
‫העריכו גם את המידה בה המציאות בתחומים מסוימים בחיים תואמת את בחירותיהם ורצונותיהם‪,‬‬
‫כלומר העריכו צרכים שלא מולאו‪ ,‬באמצעות שבעה פריטים שנבנו על ידי החוקרים בהתבסס על‬
‫הספרות המקצועית (לדוגמה‪ .)Wiersma et al., 2009 :‬המסוגלות העצמית של המשתתפים‬
‫הוערכה באמצעות שאלון בן ‪ 52‬פריטים שנבנה על ידי צוות המחקר בהתבסס על הספרות‬
‫המקצועית (לדוגמה‪Chen, Gully, & Eden, 2001; McCann Clark & Lu, 2008; Mancini, :‬‬
‫‪ .)2007‬חומרת הסימפטומים של המשתתפים הוערכה באמצעות השאלון ‪Colorado Symptom‬‬
‫‪ , )Index (CSI; Shern et al., 1994‬שאלון לדיווח עצמי בן ‪ 54‬פריטים‪.‬‬
‫השאלונים אותם מילאו אנשי הצוות בשירות שימשו להערכת רמת התפקוד של המשתתפים‬
‫באמצעות שני שאלונים‪ :‬השאלון ‪Role Functioning Scale (RFS; Goodman, Sewell, Cooley,‬‬
‫)‪ & Leavitt, 1993‬העריך יצרנות בעבודה; טיפוח עצמי; התנהגות חברתית; ועניין חברתי‪ .‬השאלון‬
‫‪Multnomah Community Ability Scale [MCAS] (Barker, Barron, McFarland & Bigelow,‬‬
‫)‪ 1994‬העריך בריאות גופנית; ניהול כספים; וקבלה של מחלת הנפש‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬נמצאה השפעה כללית חיובית של השימוש בשירות על מדדי התוצאה העיקריים‪ ,‬עפ"י‬
‫המשתתפים והצוות כאחד‪ .‬המשתתפים הראו שיפור בתחושת המסוגלות העצמית‪ ,‬באיכות חיים‬
‫(בפרט השתפרה שביעות הרצון שלהם בתחומי התעסוקה‪ ,‬פנאי ובריאות פיזית)‪ ,‬ובתפקוד‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫המשתתפים בקבוצת המחקר הציבו לעצמם יותר מטרות בשנה בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ .‬לגבי כל‬
‫מטרה‪ ,‬המשתתפים נשאלו האם היא הושגה במלואה‪ ,‬בחלקה‪ ,‬או לא הושגה‪ .‬במדד זה‪ ,‬קבוצת‬
‫‪23‬‬
‫ חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬:'‫ מושב א‬00:11-03:01
‫בעשייה השיקומית‬
‫ שני ממצאים אחרונים אלה עשויים להצביע‬.‫הביקורת השיגה יותר מטרות בהשוואה לקבוצת המחקר‬
‫על תרומה של מתש"פ לא רק לכמות המטרות שהוצבו אלא אולי על כך שהשירות עודד אנשים‬
‫ שעד אז המשתתפים אולי לא העזו לקחת את הסיכון‬,‫להציב מטרות גדולות ומשמעותיות יותר‬
‫ מה שיכול להסביר את הממצא בדבר‬,‫ מטרות כאלה הן בדרך כלל קשות יותר להשגה‬.‫שבהצבתן‬
.‫השגת מטרות נמוכה יותר בקבוצת המחקר‬
‫ הממצאים מצביעים על כך ששירות מתש"פ מסייע למשתתפים בהצבת מטרות‬:‫דיון ומסקנות‬
‫ העלייה בתפקוד ובאיכות החיים מיוחסת לשימוש בשירותי‬.‫אישיות ומקדם אותם בתהליך ההחלמה‬
.‫מטרה ומותאם אישית בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת‬-‫השיקום שהוא יותר מכוון‬
‫ מה שיסייע ליישום מיטבי יותר של‬,‫מוצעת הרחבת שירות משת"פ והטמעתו במערכת השיקום בארץ‬
.‫שירותי השיקום‬
‫מקורות‬
1. Barker, S., Barron, N., McFarland, B.H., Bigelow, D.A. (1994). A community ability
scale for chronically mentally ill consumers: Part I. Reliability and validity. Community
Mental Health Journal 30(4), 363-383 .
2. Chen, G., Gully, S., Eden, D. (2001). Validation of a new general self-efficacy
scale. Organizational Research Methods, 4(1), 62-83 .
3. Goodman, S.H., Sewell, D.R., Cooley, E.L. & Leavitt, N. (1993). Assessing levels
of adaptive functioning: The Role Functioning Scale. Community Mental Health
Journal, 29(2), 119 – 131.
4. Kiresuk, T.J., & Sherman, R.E.(1968). Goal attainment scaling: A general method
for evaluating comprehensive community mental health programs. Community
Mental Health Journal, 4(6), 443-453.
5. Kiresuk, T.J., Smith, A., & Cardillo, J.E.(Eds.) (1994). Goal attainment scaling:
Applications, theory, and measurement. Hillsdale, NJ, England :Lawrence Erlbaum
Associates Inc.
6. Mancini, M.A. (2007). The role of self-efficacy in recovery from serious psychiatric
disabilities. Qualitative Social Work, 6(1), 49-74.
7. McCann, T.V., Clark, E., Lu, S. (2008). The self-efficacy model of medication
adherence in chronic mental illness. Journal of Clinical Nursing, 17 (11c), 329-340 .
8. Priebe, S., Huxley, P., Knight, S., & Evans, S. (1999). Application and results of
the Manchester short assessment of quality of life (MANSA). International Journal of
Social Psychiatry, 45(1), 7-12.
9. Wiersma, D., van den Brink, R., Wolters, K., McCabe, R., Bullenkamp, J.,
Hansson, L., Lauber, C., Martinez-Leal, R., Rossler, W., Salize, H., Bjorkman, T.,
Torres-Gonzales, F., Wright, D.J., Priebe, S. (2009). Individual unmet needs for care:
are they sensitive as outcome criterion for the effectiveness of mental health services
interventions? Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 44(4), 317–324 .
24
‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫תקשורת מכוונת רווחה אישית והחלמה כמשנה עמדות מחקר בקרב אנשי מקצוע בתחום‬
‫שיקום בריאות הנפש‬
‫גב' נעמה כץ‪ ,5‬פרופ' נעמי כ"ץ‪ ,2‬ד"ר דליה זק"ש‪,3‬‬
‫‪ .5‬החוג לריפוי בעיסוק הקריה האקדמית‪[email protected] ,‬‬
‫‪.2‬מכון המחקר למקצועות הבראות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪[email protected] ,‬‬
‫‪.3‬החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה ‪[email protected]‬‬
‫רקע ורציונל‪ :‬תקשורת הנה המיומנות הבסיסית העומדת לרשותו של איש המקצוע בתחום בריאות‬
‫הנפש‪ .‬מיומנות זו‪ ,‬קוגניטיבית בבסיסה‪ ,‬עשויה לאפשר או לעכב תהליכי קידום החלמה ורווחה‬
‫אישית של המתמודד אותו הם מלווים‪ .‬על אף ההכרה בחשיבותה של "תקשורת שיקומית" ותיאור‬
‫מרכיביה‪ ,‬יש התייחסויות מועטה לאופן שבו מלמדים ומכינים אנשי מקצוע לתקשורת כזו ‪.‬‬
‫מטרה ‪ :‬הצגת פיתוח מודל תיאורטי ויישומי לשיפור מרכיב ה"תקשורת תיווכית שיקומית" בקרב‬
‫אנשי השיקום באמצעות תוכנית הכשרה ובדיקת יעילותה כמשפיעה על המרכיבים הבאים‪ :‬עמדות‬
‫אנשי השיקום ביחס למתמודדים אותם הם מלווים וביחס לתפיסת ההחלמה‪ ,‬מיומנויות ( תיווך )‬
‫ותחושת המסוגלות שלהם‪ .‬יוצג מודל תקשורת מבוסס תיווך‪ ,‬כמקדם תקשורת מכוונת החלמה‬
‫ותוצאות מחקר התערבותי בשתי מסגרות שיקום‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬אוכלוסיית המחקר כללה שני צוותים של אנשי מקצוע בתחום השיקום ברה"נ (‪ ) n=40‬שעברו‬
‫תכנית הכשרה של ‪ 52‬שבועות (התערבות)‪.‬‬
‫מיו מנויות תיווך‪ ,‬תחושת המסוגלות התעסוקתית ועמדות של עובדי השיקום נבחנו על ידי שימוש‬
‫במערך מחקר משולב כמותי ואיכותני‪ .‬מדדי תוצאה כמותיים כללו שאלונים וכלי הערכה ‪Borkin et‬‬
‫‪ );al., 2000; Hadas-Lidor, Weiss , Hasdai, & Jarus, 2006‬וקס‪ ,)2226 ,‬והנתונים‬
‫האיכותניים נאספו באמצעות קבוצות מיקוד‪ ,‬כולם לפני ואחרי תקופת ההכשרה‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬בניתוח שונות חד כיווני‪ ,‬אשר בדק את ההבדלים במשתני המחקר לאחר ההשתתפות‬
‫בהכשרה גילו המשתתפים שינוי מובהק בעמדות חיוביות ביחס למתמודדים ולתפיסת ההחלמה‬
‫(‪ .)<p 225.‬כמו כן נמצא שיפור מובהק בתחושת המסוגלות התעסוקתית (ברמת מובהקות‪,)<p 2.25‬‬
‫לאחר ההשתתפות בתוכנית‪ .‬ממצאים אלו קיבלו חיזוק בניתוח קבוצות המיקוד על פי עקרונות מחקר‬
‫איכותני‪.‬‬
‫דיון ותרומת המחקר‪ :‬החידוש המרכזי של המחקר הוא פיתוח מודל הכשרה המספק תהליך מובנה‬
‫מעוגן תיאורטית ומחקרית לשכלול מיומנות חיונית ומורכבת ללימוד והיא התקשורת‪ ,‬כמקדמת‬
‫תהליכי החלמה‪,‬‬
‫ובדיקת יעילות מודל הכשרה בקרב אנשי מקצועות בריאות הנפש‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .5‬וקס‪ ,‬ס'‪ .)2227( .‬תחושת מסוגלות של מרפאות בעיסוק בתחום הפסיכיאטרי במערך האשפוז‬
‫ובמערך השיקום בקהילה‪ .‬עבודת גמר לתואר מוסמך‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫& ‪2. Borkin, J.R., Steffen, J.J., Ensfield, L.B., Krzton, K., Wishnik, H., Wilder, K.,‬‬
‫‪Yangarber, N. (2000).‬‬
‫‪Recovery attitudes questionnaire: Development and‬‬
‫‪evaluation. Psychiatric‬‬
‫‪Rehabilitation Journal, 24(2), 95-102.‬‬
‫‪3. Hadas-Lidor, N., Hasdai, A., & Jarus, T. (2006). “Keshet”: Advancement,‬‬
‫‪participation and communication training course for parents and caregivers for‬‬
‫‪cognitive communication. Israeli Journal of Occupational Therapy, 15, H31–H46 .‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫השפעת הקשר ההדרכתי בשיקום בבריאות הנפש על המודרך ועל עבודתו השיקומית‬
‫בגישת ההחלמה‬
‫‪The effect of the supervisory relationship on supervisees and their‬‬
‫‪recovery oriented work in mental health rehabilitation‬‬
‫גב' עמית ימין‪ ,‬בהנחיית פרופ' חנוך ירושלמי‪ ,‬פרופ' דיויד רועה ודר' אוריה תשבי‬
‫החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪[email protected] ,‬‬
‫רקע ורציונל‪ :‬התפתחות גישת ההחלמה בשיקום בבריאות הנפש בעשורים האחרונים‪ ,‬הביאה לצורך‬
‫בפיתוח מודלים תואמים של הדרכה‪ ,‬שיהיו מבוססים על ערכי הליבה של גישת ההחלמה ויסייעו‬
‫למטפלים שיקומיים לפתח ולשמר קשרים שיקומיים ברוח גישה זו‪ .‬קשר שיקומי המאופיין בהדדיות‬
‫ושותפות פעילה עם הא דם המתמודד עם מחלת נפש‪ ,‬שמכוון את תהליך ההחלמה האישי שלו‪ ,‬מביא‬
‫לידי ביטוי בפועל את ערכי גישת ההחלמה‪ .‬באמצעות העמקת הידע על הדרכה בשיקום בבריאות‬
‫הנפש‪ ,‬ניתן יהיה לסייע למטפלים שיקומיים ללמוד מיומנויות של קשר שיקומי‪.‬‬
‫למרות העדויות המחקריות בדבר חיוניות ההדרכה לפיתוח מיומנויות וכישורים מקצועיים של אנשי‬
‫מקצוע בתחומי הסיוע השונים‪ ,‬תחום ההדרכה בשיקום בבריאות הנפש כמעט שלא נחקר‪ .‬המחקר‬
‫הנוכחי מבקש למלא חלל תיאורטי ומחקרי זה‪ ,‬באמצעות שאילת מודל ההדרכה ההתייחסותי מתחום‬
‫הפסיכותרפיה‪ ,‬המקביל בערכיו לגישת ההחלמה ומבוסס על מאפיינים ועקרונות פעולה דומים בקשר‬
‫הטיפולי (ימין ומתן‪ .)Yerushalmi, 2012; Yerushalmi & Lysaker, 2013; 2253,‬מודל זה של‬
‫הדרכה התייחסותית (‪ ,)Frawley-O'Dea & Sarnat, 2001‬מבוסס על הגישה ההתייחסותית‬
‫בטיפול‪ ,‬שבשונה מגישות טיפול קלסיות תופסת את המטפל והמטופל כיחידה דיאדית‪ ,‬ששניהם‬
‫שותפים מעורבים ופעילים בה‪ .‬בין שני משתתפי הדיאדה מתקיימת השפעה הדדית ודו‪-‬סטרית‪,‬‬
‫שממדיה השונים כוללים הכרה הדדית‪ ,‬מעורבות רגשית‪ ,‬הפקת מידע הדדית‪ ,‬ויסות הדדי והפעלה‬
‫הדדית (‪.)Aron, 1996; Mitchell, 1988‬‬
‫מודל ההדרכה ההתייחסותית (‪ ,)Frawley-O'dea & Sarnat, 2001‬הנשען על תפיסה זו‪ ,‬מסיט את‬
‫מוקד ההדרכה מהדינמיקה התוך‪-‬נפשית של המטופל או הדינמיקה התוך נפשית של המטפל (להלן‬
‫ה'מודרך')‪ ,‬אל המרחב שביניהם ואל המרחב שבין המדריך והמודרך ( ‪Frawley-O'dea & Sarnat,‬‬
‫‪ .)2001; Safran & Muran, 2001; Yerushalmi, 2012‬במודל הדרכה זה המדריך נתפס‬
‫כמשתתף פעיל בהדרכה ולא כצופה מנותק שמפרש את הסיטואציה הטיפולית וההדרכתית מהצד‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬המחקר הנוכחי בוחן את השפעתם של קשרים הדרכתיים בעלי מאפיינים משותפים‬
‫לגישת ההחלמה בשיקום בבריאות נפש ולגישה ההתייחסותית בפסיכותרפיה‪ ,‬על עבודתם השיקומית‬
‫של המודרכים‪ .‬מאפיינים אלו כוללים סמכות הדדית‪ ,‬מיקוד ביחסים‪ ,‬השתתפות ומעורבות של‬
‫המדריך וקיום משא ומתן בינו למודרך‪ .‬המחקר אף בוחן את הקשר בין קיומם של מאפיינים‬
‫התייחסותיים בקשר ההדרכתי לעוצמת הברית ההדרכתית ולתחושת המסוגלות העצמית של‬
‫המודרך‪ .‬שני המשתנים האחרונים נמצאו בספרות המחקרית על הדרכה כמשתנים מרכזיים ובעלי‬
‫השפעה על עבודתו המקצועית של המודרך (תשבי‪Cashwell & Dooley, 2001; Ladany, 2255 ,‬‬
‫‪.)2004; Angus & Kagan, 2007; Daniels & Larson, 2001; Marmarosh et al., 2013‬‬
‫השערות המחקר המרכזיות‪ :‬השערת המחקר המרכזית היא כי קשר הדרכתי בעל מאפיינים‬
‫התייחסותיים רבים יותר יביא ליישום רב יותר של מאפיינים אלו בקשרים שיקומיים שהמודרך מקיים‬
‫עם מתמודדים‪ .‬השערה נוספת היא כי קשר הדרכתי בעל מאפיינים התייחסותיים רבים יותר יחזק את‬
‫הברית ההדרכתית (‪ )supervisory working alliance‬וכן את תחושת המסוגלות העצמית של‬
‫המודרך‪ .‬הברית ההדרכתית ותחושת המסוגלות העצמית של המודרך‪ ,‬משמשים במחקר גם‬
‫כמשתנים המתווכים את יישום המאפיינים ההתייחסותיים בקשרים השיקומיים‪ .‬המחקר אף בוחן‬
‫האם הסכמה גבוהה בין המדריך והמודרך לגבי שימוש במאפיינים התייחסותיים בהדרכה ולגבי חוזק‬
‫‪26‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬
‫בעשייה השיקומית‬
‫הברית ההדרכתית‪ ,‬תחזק את תחושת המסוגלות העצמית של המודרך ואת מידת היישום של‬
‫מאפיינים התייחסותיים ושיקומיים בעבודתו השיקומית‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר נערך במתודה כמותנית‪ ,‬הכוללת העברת שאלונים לדיאדות של מדריכים‬
‫ומודרכים בתחום השיקום בבריאות הנפש‪ .‬המחקר נערך על פי דגימת קריטריון‪ .‬לפיכך‪ ,‬נכללות‬
‫במחקר דיאדות הדרכתיות בהן הן המדריך והן המודרך הם אנשי מקצוע שעובדים במסגרות‬
‫שיקומיות בתחום הדיור‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬תיאום הטיפול‪ ,‬החברה והפנאי‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהדרכות‬
‫הנחקרות מתקיים קשר סדיר ורציף בין המדריך למודרך‪ ,‬הנמשך לפחות שלושה חודשים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫תנאי הכרחי להשתתפות במחקר הוא כי המודרך מקיים קשרים שיקומיים ישירים עם מתמודדים‬
‫אותם הוא מלווה בתהליך ההחלמה שלהם‪ .‬המדריך והמודרך ממלאים בנפרד שאלונים בגרסאות‬
‫שונות‪.‬‬
‫ממצאים ראשוניים‪ :‬ממצאים ראשוניים שופכים אור על המשתנים התיאוריים של אוכלוסיית המחקר‪.‬‬
‫מתוך מדגם המחקר‪ ,‬רוב העוסקים בהדרכה הנן נשים (מעל ‪ ,)92%‬גיל המדריכים הממוצע הנו‬
‫תחילת שנות ה ‪ 42‬לחייהם ורובם בעלי תואר שני (כ ‪ .)35%‬עובדים סוציאליים מהווים כשני שליש‬
‫מהמדגם ומרפאים בעיסוק מהווים כ‪ 55%‬נוספים‪ .‬כ‪ 75% -‬מהמדריכים עברו קורס הדרכה כלשהו‪,‬‬
‫בין אם במוסד אקדמי או במסגרת בית הספר הארצי לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה‪ .‬מהמחקר עולה כי‬
‫כמחצית מהמדריכים שהשתתפו במחקר‪ ,‬ממלאים תפקיד ניהולי ישיר כלפי המודרכים שלהם‪,‬‬
‫במקביל להיותם מדריכים‪.‬‬
‫באשר למודרכים שהשתתפו במחקר‪ ,‬גילם הממוצע הנו ‪ 35‬ורוב המודרכים הנו נשים (מעל ‪.)35%‬‬
‫כשני שליש מהם בעלי תואר ראשון במקצוע טיפולי וכשליש בעלי תואר שני במקצוע טיפולי‪ .‬כשני‬
‫שליש מהם ממלאים תפקיד של תיאום טיפול‪ ,‬מעל ‪ 72%‬מהם עובדים בתחום הדיור‪ .‬רוב ההדרכות‬
‫המשתתפות במחקר מתקיימות בתדירות של עד אחת לשבועיים (כ ‪ .)32%‬משך תקופת ההדרכה‬
‫הניתנת בשיקום בבריאות הנפש בהדרכות במחקר הנוכחי הנו שנתיים בקירוב‪.‬‬
‫עיבוד הנתונים‪ :‬היות שהמחקר נערך במתודה כמותנית‪ ,‬השערות המחקר ייבחנו בעזרת מתאמים‬
‫ומודלים של רגרסיה מרובה‪ .‬מידת ההסכמה בין המדריך לבין המודרך תיבחן בעזרת ניתוחי שונות‬
‫ומתאמים להערכת עוצמת הקשר‪ .‬כמו כן‪ ,‬ייערכו רגרסיות מרובות לבחינת הקשר בין הפערים בין‬
‫המדריך למודרך ובין המשתנים התלויים של המודרך‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי צפויים לסייע בהעמקת הידע על הדרכה מקצועית בגישת ההחלמה בבריאות‬
‫הנפש והשפעתה על עבודתם השיקומית של המודרכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם עשויים לסייע בפיתוח מודלים‬
‫תואמים של הדרכה ברוח גישת ההחלמה‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪ .5‬ימין‪ ,‬ע‪ .‬ומתן‪ ,‬א‪ .)2253( .‬אבני היסוד בעבודת המדריך ויישומן בהדרכה בשיקום בבריאות הנפש‬
‫ הלכה ומעשה‪ .‬בתוך ח‪ .‬ירושלמי וו‪ .‬בלוש‪-‬קליינמן (עורכים)‪ ,‬הדרכה בשיקום מכוון החלמה‪ .‬קריית‬‫אונו‪ :‬הוצאת הקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫‪ .2‬תשבי‪ ,‬א‪ .)2255( .‬התפתחות 'עצמי מקצועי' בתוך קשר‪ :‬המודל ההתייחסותי בהדרכה‪ .‬שיחות‪,‬‬
‫כ"ו (‪.37-46 ,)5‬‬
‫‪3. Angus, L. & Kagan, F. (2007). Empathic relational bonds and personal agency in‬‬
‫‪psychotherapy: implications for psychotherapy supervision, practice and research.‬‬
‫‪Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 44 (4), 371-377.‬‬
‫‪4. Aron, L. (1996). A Meeting of Minds. Hillsdale, NJ: Analytic Press.‬‬
‫’‪5. Cashwell, T. H., & Dooley, K. (2001). The impact of supervision on counselors‬‬
‫‪self-efficacy. Clinical Supervisor, 20, 39-47.‬‬
‫‪27‬‬
‫ חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬:'‫ מושב א‬00:11-03:01
‫בעשייה השיקומית‬
6. Daniels, J. A., & Larson, L. M. (2001). The impact of performance feedback on
counseling self-efficacy and counselor anxiety. Counselor Education and
Supervision, 41, 120-130.
7. Frawley-O’Dea, M. G., & Sarnat, J. E. (2001). The supervisory relationship: A
contemporary psychodynamic approach. New York: Guilford Press.
8. Ladany, N. (2004). Psychotherapy supervision: what lies beneath? Psychotherapy
Research, 14, 1-19.
9. Marmarosh, C. L., Nikityn, M., Moehringer, J., Ferraioli, J., Kahn, S., Cerkevich, S.,
Choi, J., & Reisch, E. (2013). Adult attachment, attachment to the supervisor, and the
supervisory alliance: how they relate to novice therapists’ perceived counseling selfefficacy. Psychotherapy, 50(2), 178-188.
10. Mitchell, S. A. (1988). Relational Concepts in Psychoanalysis: An Integration.
Cambridge, MA: Harvard University Press.
11. Safran, J. D., & Muran, J. C. (2001). A relational approach to training and
supervision in cognitive psychotherapy. Journal of Cognitive Psychotherapy: An
International Quarterly, 15(1), 3-15.
12. Yerushalmi, H. (2012). Intersubjective supervision of psychotherapy with
chronically ill patients. Psychoanalytic Social Work, 19(1-2), 155-166.
13. Yerushalmi, H., & Lysaker, P. H. (2013). The recovery approach to rehabilitation:
Implementation in supervision. Journal of Social Work Practice: Psychotherapeutic
Approaches
in
Health,
Welfare
and
the
Community,
DOI:10.1080/02650533.2013.828277.
23
‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬
‫פרוייקט מדדי תוצאה ‪ -‬הפרויקט הלאומי להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום‬
‫בקהילה – תוצאות ראשוניות‬
‫פרופ' דיויד רועה‪ ,‬פרופ' מרק גלקופף‪ ,‬ד"ר פאולה גרבר אפשטיין ‪ ,‬עיד רוחאנה‪ ,‬עדי תלם‪ ,‬קורינה‬
‫דרייזן‪ ,‬רונית אוליאל מירקין‪ ,‬לירון לפיד‪ ,‬מריה ליברזון‪ ,‬נוסייבה ריאן וד"ר אפרת שדמי‬
‫המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫רקע‪:‬‬
‫מדידת תוצאים שגרתית (‪ )Routine Outcome Measurement, ROM‬הינה כלי חשוב ומשמעותי‬
‫בבריאות הנפש העומד לשירותם של צרכנים‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬נותני שירותים‪ ,‬מקבלי החלטות ומתווי‬
‫מדיניות‪ ,‬במטרה לשפר ולייעל את שירותי השיקום‪ .‬הפרויקט הלאומי להערכת תהליכים ותוצאות‬
‫במערך השיקום הפסיכיאטרי מהווה את הניסיון המקיף והרב‪-‬מימדי הראשון בישראל למדידת‬
‫תוצאים שגרתית בבריאות הנפש‪ .‬מחקר זה יתמקד בממצאים העולים מנתוני ה‪ baseline -‬שנאספו‬
‫במהלך השנה הראשונה‪.‬‬
‫שיטה‪:‬‬
‫בין אפריל ‪ 2253‬ומאי ‪ 2254‬כ ‪ 0,5,2‬צרכני שירות סל שיקום המקבלים שירות ממאות מסגרות‬
‫שיקום שונות (במחוזות חיפה ‪ ,5‬חיפה ‪ ,2‬צפון‪ ,‬תל אביב ‪ ,5‬תל אביב ‪ ,2‬מרכז צפון ומרכז דרום)‬
‫מילאו שאלוני דיווח עצמי שנגעו להערכת תחומים מגוונים בחייהם אחר שחתמו על הסכמה מדעת‪.‬‬
‫ל‪ )49%( 5266 -‬היתה הערכה של לפחות איש צוות אחד אשר ליווה אותם‪ .‬התחומים שהוערכו‬
‫כוללים‪ :‬הצבת מטרות שיקומיות ומידת השגתן‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬תפקוד‪ ,‬העצמה והחלמה‪ ,‬בריאות‬
‫גופנית‪ ,‬הערכת שינויים בתחומי חיים שונים‪ ,‬והשפעת המחלה והתסמינים על התפקוד וחיי היום יום‪.‬‬
‫אודות ‪ 5,624‬צרכני שירותים הוצלב המידע עם נתוני אשפוזים ואבחנות מתוך קובץ אשפוזים‬
‫שהועבר ממשרד הבריאות ‪.‬‬
‫מרבית צרכני השירותים הינם גברים (‪ )59%‬ורובם המוחלט (‪ )36%‬רווקים‪ ,‬גרושים‪ ,‬או אלמנים‬
‫(כלומר‪ ,‬אינם נשואים או חיים בזוגיות)‪ .‬התפלגות הגילאים מראה כי ‪ 22%‬הינם צעירים עד גיל ‪.35‬‬
‫מרבית הנכללים במדגם (‪ )63%‬הם בעלי השכלה תיכונית של ‪ 52‬שנות לימוד‪ .‬האבחנה השכיחה‬
‫(‪ )77%‬היתה סכיזופרניה‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪:‬‬
‫הצבת מטרות‪ :‬בסה"כ ‪ 35%‬דיווחו שיש להם מטרות אותן רצו להשיג בשנה האחרונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מכלל המטרות‪ ,‬נמצא על בסיס דיווחם העצמי‪ ,‬כי ‪ 62%‬מהמטרות הושגו או הושגו בחלקן‪,‬‬
‫כאשר תחום התעסוקה הינו התחום המוביל מבחינת שיעור הצבת המטרות‪.‬‬
‫איכות חיים‪ :‬צרכני השירותים דיווחו על איכות חיים גבוהה יחסית‪ ,‬כאשר הדרוג היה הגבוה‬
‫‪‬‬
‫ביותר בתחומי העבודה‪ ,‬קשר עם בני המשפחה ומגורים‪ .‬התחום שדורג כנמוך ביותר הוא‪:‬‬
‫המצב הכלכלי‪ .‬אנשי מקצוע דירגו את איכות החיים של הצרכנים נמוך יותר בכל התחומים‪,‬‬
‫כאשר הפער הרב ביותר היה בתחומי הפנאי‪ ,‬החברה והתעסוקה‪.‬‬
‫תפקוד‪ :‬צרכני השירותים דיווחו על תפקוד טוב – טוב מאוד במרבית התחומים‪ .‬התחומים‬
‫‪‬‬
‫בהם התפקוד של המשיבים דורג כגבוה ביותר הם‪ :‬שימוש בשירותים פסיכיאטריים וטיפוח‬
‫עצמי‪ .‬התחומים שדורגו כנמוכים ביותר הם‪ :‬תפקוד חברתי והתמודדות עם קשיים בחיי היום‬
‫יום‪ .‬אנשי הצ וות העריכו את תפקודם של צרכני השירותים כנמוכה יחסית לדירוג צרכני‬
‫השירות עצמם בכל התחומים‪ .‬התחומים שבהם נמצאו הפערים הגדולים ביותר הם‪:‬‬
‫התמודדות עם קשיים בחיי היום יום וטיפוח עצמי‪.‬‬
‫העצמה והחלמה‪ :‬דירוג צרכני השירותים את מידת ההעצמה וההחלמה שלהם היתה‬
‫‪‬‬
‫גבוהה (מרבית ההיגדים דורגו כ"מידה רבה – רבה מאוד")‪ .‬ההיגד שדורג כגבוה ביותר‬
‫הוא‪" :‬כשאני מצליח להתגבר על מכשולים‪ ,‬זה עוזר לי ללמוד ולגדול"‪ .‬ההיגד שדורג כנמוך‬
‫‪29‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ביותר הוא‪" :‬אני יכול להשפיע על תחומים משמעותיים בחיי"‪ .‬תחום זה דורג רק ע"י צרכני‬
‫השירותים בלבד‪.‬‬
‫בריאות גופנית‪ :‬למעלה משליש מצרכני השירות (‪ )37%‬ציינו כי הם סובלים במידה מתונה‬
‫או חמורה מבעיות בריאותיות‪ .‬הערכה דומה נתקבלה גם ע"י אנשי המקצוע‪.‬‬
‫הערכת שינוי במהלך השנה האחרונה‪ :‬בחמישה מתוך ששת התחומים שהוערכו צוינו‬
‫שינויים לטובה בקרב מחצית עד כשני שליש מהצרכנים‪ ,‬ורק בקרב פחות מ ‪ 55%‬צוינו‬
‫שינויים לרעה בתחומים אילו‪ .‬התחום בו אחוז הגבוה ביותר מצרכני השירות דיווחו על שיפור‬
‫במצבם הוא תהליך החלמה‪ .‬גם איכות חיים ותפקוד כללי הוערכו כתחומים בהם שיעור‬
‫המשיבים המציינים שינויים לטובה גבוה (כ‪ )62% -‬ושיעור המשיבים המציינים שינויים‬
‫לרעה קטן יחסית (פחות מ ‪ .)52%‬התחום שבו אחוז גבוה מצרכני השירות דיווחו על שינוי‬
‫לרעה במצבם הוא בריאות גופנית‪ .‬גם אנשי המקצוע‪ ,‬בדומה לדירוג הצרכנים עצמם‪ ,‬דרגו‬
‫את השינוי הגדול ביותר בחיי הצרכנים בתהליך ההחלמה‪ .‬ככלל‪ ,‬אנשי המקצוע העריכו‬
‫שינויים חיובים בחיי הצרכנים אך במידה פחותה‪ ,‬יחסית לדירוג הצרכנים עצמם בכל‬
‫התחומים‪.‬‬
‫השפעת המחלה והתסמינים על התפקוד‪ :‬מנתוני צרכני השירותים עולה כי בעוד שכ‪53%-‬‬
‫מער יכים כי המחלה פוגעת בהם במידה בינונית עד רבה מאוד‪ ,‬אנשי המקצוע מעריכים כי‬
‫המחלה פוגעת ב ‪ 75%‬מצרכני השירותים במידה בינונית עד רבה מאוד‪ .‬בדומה‪ ,‬אנשי‬
‫המקצוע העריכו את השפעת התסמינים על תפקודם של צרכני השירותים כגבוהה יחסית‬
‫לדירוג צרכני השירות עצמם בכל התחומים‪ .‬התחום שבו נמצא הפער הגדול ביותר הוא‪ :‬חיי‬
‫חברה‪ /‬פעילות בשעות הפנאי‪ .‬התחום בו נמצא הפער הקטן ביותר הוא‪ :‬חיי משפחה‪ /‬תחומי‬
‫אחריות בבית‪.‬‬
‫לסיכום‪,‬‬
‫ממצאים ראשוניים מהפרויקט הלאומי להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום הפסיכיאטרי‬
‫מציגים לראשונה תמונת מצב אודות מדדי תוצאה בתחום צרכני שרותי סל שיקום בבריאות הנפש‪,‬‬
‫כפי שדווחו ע"י צרכני שירותי השיקום ואנשי הצוות המלווים אותם‪ .‬מסיכום הממצאים עולה כי מרבית‬
‫צרכני השירותים מציבים לעצמם מטרות בתחומי חיים שונים ומרביתם מדווחים על התקדמות בתחום‬
‫השגת המטרות‪ .‬עוד עולה כי צרכני השירותים מדווחים על איכות חיים‪ ,‬תפקוד‪ ,‬ותחושת העצמה‬
‫והחלמה גבוהים יחסית ועל כך שהן חווים שינויים לטובה במצבם ברב תחומי החיים השונים‪.‬‬
‫מהשוואת דיווחי צרכני השירותים לדיווחי אנשי הצוות עולה כי דירוג אנשי הצוות נמוך בכל התחומים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ישנה כיווניות דומה‪ ,‬כאשר התחומים המדורגים ע"י צרכני השירות כגבוהים ביותר או‬
‫הנמוכים ביותר לרוב היו מדורגים כגבוהים ביותר או נמוכים ביותר גם ע"י אנשי הצוות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬
‫ממצאי סקר שביעות רצון בקרב צרכני סל שיקום כמנוף לשיפור שירותי השיקום‬
‫במסגרות השונות‬
‫אסתי וייסברג‪ ,‬כנרת וסטמן‪ ,‬פרופ' שמואל מלמד‬
‫סוקרי איכות‪ -‬יוזמה דרך הלב התעש ‪ 52‬כפר סבא ‪[email protected]‬‬
‫רקע ורציונל‪ :‬מזה ‪ 7‬שנים נערך סקר תקופתי אחת לשנה וחצי‪-‬שנתיים של שביעות רצון ואיכות חיים‬
‫של משתקמים‪ ,‬צרכני סל שיקום‪ ,‬הנמצאים במסגרות שיקום בקהילה‪ :‬מועדון תעסוקתי‪ ,‬מפעל מוגן‪,‬‬
‫תעסוקה נתמכת‪ ,‬הוסטל‪ ,‬דיור מוגן ומועדון חברתי‪ .‬הסקר מתבצע באמצעות שאלונים המועברים ע"י‬
‫משתקמים‪ ,‬סוקרי איכות הבודקים שביעות רצון מהמסגרת ומהיבטים שונים של תהליך השיקום‪.‬‬
‫בעקבות הסקר נערכות פגישות משוב במסגרות‪ ,‬נמסרים ממצאי הסקר ונערך דיון מקיף‬
‫במשמעותם‪ .‬ממצאיו אנונימיים והדיון בהם הנו ענייני‪ ,‬עובדתי ולא ביקורתי‪ .‬נערכת השוואה בין‬
‫הממצאים העכשוויים לבין אלו שהתקבלו בסבב הראיונות הקודם‪ .‬על בסיס הסקר‪ ,‬המשוב והדיון‪,‬‬
‫הצוות מנסח מטרות לשינוי ושיפור השירות‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ .5 :‬לעמוד על השינויים שחלו במסגרות השונות בעקבות יישום תכניות לשיפור‬
‫השירות‪ .‬אלה תוכניות שנוסחו בעקבות הדיון בממצאי הסקר ו‪/‬או בהשראת התערבויות שיקומיות‬
‫שהופעלו במסגרת‪.‬‬
‫‪ .2‬לבחון שינויים בשביעות רצון ואיכות חיים של המשתקמים‪ ,‬בעקבות השינויים שחלו במסגרות‬
‫השונות‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬הסקר נערך בקרב ‪ 5255‬משתקמים בכ ‪ 253 -‬מסגרות באזור המרכז‪.‬‬
‫במסגרת הסקר הועברו שאלונים הבודקים שביעות רצון מהמסגרת‪ ,‬שביעות רצון ממקצועיות אנשי‬
‫הצוות‪ ,‬מהשיקום התעסוקתי‪-‬חברתי ושביעות רצון מהשיקום האישי (תחושת החלמה)‪.‬‬
‫הממצאים סוכמו ונשלחו למנהלי המסגרות לפני קיום פגישת המשוב‪.‬‬
‫ניתוח הנתונים‪:‬‬
‫‪ ) 5‬השוואה בין הנתונים הנוכחיים בכל מסגרת לאלו שנמצאו באותה מסגרת בסבב הקודם‪.‬‬
‫‪ )2‬דו"ח של כלל המסגרות בסבב הנוכחי מול כלל המסגרות בסבב הקודם‪ ,‬באותו תחום‪ .‬עותק של‬
‫הדו"ח הכללי נשלח גם למטה השיקום במשרד הבריאות‪.‬‬
‫במפגשי המשוב נרשמו השינויים שחלו במסגרת הפרטנית מאז הסקר והמשוב הקודם‪ .‬המידע על‬
‫השינויים הוצלב מול שינויים בנתוני הסקר מהקודם לנוכחי‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬הממצאים מראים שנערכו שיפורים בתכני השירות ואיכותו‪ ,‬תוך קידום שותפות של הצוות‬
‫והמתמודדים בתהליך השינוי‪ .‬תהליך השינוי הוא איטי ומותנה במס' רב של גורמים‪ ,‬אולם ישנן‬
‫מסגרות אשר הגיבו מהר יותר וערכו שינויים מסוגים שונים‪.‬‬
‫ההרצאה מתמקדת בהן ומדגימה את השנוי המקביל שחל בשביעות הרצון ואיכות החיים של‬
‫המשתקמים‪ .‬יודגמו מספר מסגרות שעברו שינויים‪ ,‬תוך תיאור תהליך השינוי והצגת נתונים‬
‫השוואתיים של הסקר‪ ,‬המשקפים את השינוי במדדים שנדגמו בשאלון‪.‬‬
‫דיון‪ ,‬מסקנות‪ ,‬השלכות לעשייה בעתיד‪ :‬שיפור איכות ומקצועיות השירות הנה מטרה המשותפת‬
‫לכל העוסקים בשיקום‪ .‬קיימות עדויות רבות לכך שלסקר תרומה משמעותית בכך‪ .‬הוא מעורר תהליכי‬
‫שינוי במסגרות‪ ,‬מעודד ומחזק מוטיבציה פנימית לשינוי ושיפור‪ .‬השינוי מתבטא בשיפור מידת‬
‫שביעות הרצון של המרואיינים‪.‬‬
‫מקורות‬
‫סקר שביעות רצון ואיכות חיים בקרב משתקמים צרכני סל שיקום של בריאות הנפש ממסגרות‬
‫השיקום בקהילה‪ .‬סיכום ממצאי הסבב הראשון‪ .‬אסתי ויסברג ופרופ' שמואל מלמד‬
‫‪35‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬
‫"אנשים ושירותים‪ ,‬ומה שבניהם"‪ :‬תפישותיהם של הפונים לוועדת "סל שיקום" לגבי‬
‫אי יישום של החלטות הוועדה על תכנית השיקום‪.‬‬
‫גב' יעל ברוך‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬רכזת שיקום משרד הבריאות‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫ד"ר גליה מורן‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ד"ר מקס לכמן‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫פרופ' פייסל עזייזה‪ ,‬החוג לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫פרטי השירות אליו מתייחס המחקר‪ :‬סל שיקום‪ ,‬שירותי בריאות הנפש‪ ,‬משרד הבריאות‪.‬‬
‫רקע ורציונל‪ :‬המחקר הנוכחי עוסק בגורמים לאי יישום תוכניות הנקבעות בוועדות סל שיקום‪,‬‬
‫מנקודת מבטם של הפונים לוועדה‪.‬‬
‫מאז חוקק החוק לשיקום נכי נפש בקהילה (החוק לשיקום נכי נפש בקהילה‪ ,)2222 ,‬כ‪22,222 -‬‬
‫אנשים עם הפרעות נפשיות השתלבו בשירותי השיקום בקהילה‪ .‬תכנית השיקום נקבעת במסגרת‬
‫ועדה המורכבת מצוות רב מקצועי ואמורה לשקף מטרות אישיות שהאדם מעוניין לקדם‪ .‬למרות זאת‬
‫כשליש מכלל הפונים לוועדות‪ ,‬אינם מיישמים את התכנית שאושרה‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬מטרת המחקר הנוכחי היתה לזהות ולהבין את הגורמים לתופעת האי יישום באמצעות מחקר‬
‫איכותני שכלל ראיונות עומק עם ‪ 55‬פונים‪ ,‬זכאי סל שיקום‪ ,‬דוברי עברית‪ ,‬שלא יישמו את החלטות‬
‫הועדה תוך חצי שנה‪ .‬הראיונות הוקלטו‪ ,‬תמללו ונותחו בניתוח נושאי (שקדי‪Glaser & ;2223 ,‬‬
‫‪ ,)Strauss, 1967; Strauss & Corbin, 1990, 1994‬תוך השמטת פרטים מזהים‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬ניתוח הממצאים העלה שבע תמות מרכזיות‪ )5 :‬חוסר במידע וידע לגבי סל שיקום; ‪)2‬‬
‫עמדות ביחס לשירותי השיקום; ‪ )3‬היעדר שותפות וקבלת החלטות משותפת; ‪ )4‬אי הלימה בין‬
‫מטרות אישיות והחלטות הוועדה; ‪ )5‬חוויית הוועדה כגורם שאינו מקשיב ‪ )6‬חוסר הכרות של איש‬
‫המקצוע המלווה את האדם ואת מנגנון סל שיקום; ו‪ )7 -‬השפעת בני משפחה על התהליך‪ .‬התמות‬
‫מייצגות סיבות מרכזיות שחוזרות ומודגשות בעשרה ראיונות לפחות‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬הדיון מתייחס לחוסר בהכנה של המתמודד לקראת הועדה‪ ,‬מיעוט הכשרות ושירותי‬
‫שיקום שאינם מותאמים לצרכים המגוונים של הפונים‪ ,‬כמו גם לתהליכים בינאישיים מול הועדה‬
‫ולדיאלוג עם המשפחה‪ .‬מוצעות המלצות לשיפור האופן בו פועל מנגנון סל שיקום‪.‬‬
‫השלכות המחקר מבחינה קלינית‪/‬מעשית‪ :‬ממצאי המחקר מעמיקים את הידע שהצטבר בתחום‬
‫השיקום‪ ,‬ומחזקים את הטענה כי התוכניות אינן נמצאות בהלימה למטרות אישיות‪ .‬חשיבות‬
‫הממצאים בעושר התכני של הראיונות ובהצגת נקודת מבטם של הפונים לוועדה‪.‬‬
‫רצוי לחקור בהמשך פרספקטיבות נוספות של בני המשפחה‪ ,‬הגורמים המפנים וחברי הוועדה‪ ,‬ביחס‬
‫לתופעה‪ ,‬וכן לחקור אנשים בעלי מאפיינים קבוצתיים ותרבותיים שונים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬
‫אסטרטגיות משוב לשיפור תוצאות תהליכי שיקום פסיכיאטרי‪ :‬מודלים של תפיסת‬
‫המוטיבציה הפנימית ותובנה מטא קוגניטיבית‪.‬‬
‫גב' סיגל מאוטנר‪ ,‬מתאמת‬
‫‪simautner@gmail,com‬‬
‫שיקום‬
‫מחוזית‪,‬‬
‫משרד‬
‫הבריאות‬
‫מחוז‬
‫מרכז‪-‬‬
‫דרום‪,‬‬
‫רקע ורציונל המחקר‪ :‬המחקר מתייחס לנעשה במערך בריאות הנפש ביחס לדרכים לאיסוף‪ ,‬תיעוד‬
‫ושימוש בנתונים כמשוב על תוצאות אישיות של צרכני בריאות הנפש‪ .‬מושם דגש על הלמידה מתחומי‬
‫ידע נוספים במיקוד על תיאוריית ההכוונה העצמית ואסטרטגיה של משוב להערכת תוצאות המקדם‬
‫תהליכי ויסות עצמי‪ ,‬כאסטרטגיה היעילה ביותר לשיפור הישגים אישיים ( ‪Hattie, & Timperley,‬‬
‫‪.)2007‬‬
‫מטרות המחקר ‪ :‬מטרת המחקר הראשונה היא לבדוק האם קיים קשר בין סוג התערבות של משוב‬
‫להערכת תוצאות שיקום אישיות עבור צרכני בריאות הנפש‪ ,‬לבין מידת השיפור בתוצאות שיקום‬
‫עתידיות‪.‬‬
‫מטרת המחקר השנייה היא להבין כיצד נוצר הקשר שבין סוג ההתערבות של משוב לבין תוצאות‬
‫שיקום עתידיות של צרכנים‪ .‬יצירת הקשר תבחן משתי פנים‪ ,‬האחת המבוססת על תיאוריית ההכוונה‬
‫העצמית והשנייה המבוססת על תיאוריות מטא קוגניטיביות‪ .‬שתי אפשרויות אלו‪ ,‬ייבחנו על פי שני‬
‫מודלים‪ ,‬האחד מודל של תיווך והשני מודל של מיתון‪.‬‬
‫מודל התיווך‪:‬‬
‫סוגי התערבות‬
‫של משוב‬
‫מוטיבציה פנימית‬
‫תוצאות שיקום‬
‫מטא קוגניציה‬
‫מודל המיתון‪:‬‬
‫מוטיבציה פנימית‬
‫מטא קוגניציה‬
‫תוצאות שיקום‬
‫התערבות‬
‫סוגי‬
‫שיטת המ‬
‫של משוב‬
‫שיטת המחקר‪ :‬אוכלוסיית המחקר כוללת ‪ 532‬אנשים עם מחלות נפש חמורות בעלי ‪ 42%‬נכות‬
‫נפשית מוכרת במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מעל גיל ‪ ,53‬הצורכים שירותי שיקום במסגרת סל שיקום‪33 .‬‬
‫אנשים מתוכם השתתפו גם בהתערבות של משוב להערכת תוצאות‪ 44 ,‬מתוכם בהתערבות של‬
‫משוב ל"ויסות עצמי של מוטיבציה פנימית" ו‪ 44‬בהתערבות של "משוב חיצוני"‪ 44 .‬אנשים הוו קבוצת‬
‫ביקורת ללא התערבות של משוב‪ .‬על מנת לצמצם את השונות במשתני הרקע‪ ,‬נלקח מדגם של‬
‫צרכנים המתגוררים במסגרת דיור שיקומי בקהילה‪ .‬נעשה שימוש במערך ניסוי שדה רנדומאלי‪.‬‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫שאלון סוציו‪-‬דמוגרפי‬
‫שאלון סימפטומים פסיכיאטריים (‪)CSI) (Shern et al., 1994‬‬
‫שאלון איכות חיים (‪)MANSA) (Priebe, Huxley, Knight & Evans, 1999‬‬
‫שאלון תפקוד חיים (‪)LFQ) (Altshuler, Mintz, Leight, 2002‬‬
‫שאלון מטא קוגניציה(‪.)BCIS) ( Beck, Baruch, Balter, Steer & Warman, 2004‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬
‫שאלון סיבתיות אוריינטציה כללית (‪.)GCOS) (Deci & Ryan, 1985‬‬
‫שאלון מוטיבציה פנימית (‪)IMI) (Deci & Ryan,1985‬‬
‫שאלון הערכת תפקוד (‪)RFS) (Goodman, Sewell, Cooley & Leavitt, 1993‬‬
‫ממצאים ‪ :‬תוצאות שיקום אישיות של צרכני בריאות הנפש נמדדו על ידי שלושה מדדים סובייקטיביים‪:‬‬
‫איכות חיים‪ ,‬סימפטומים פסיכיאטריים ורמת תפקוד אישית ועל ידי מדד של דיווח על ידי מתאם‬
‫הטיפול אשר מלווה את הצרכן‪ .‬בכל שלושת המדדים הסובייקטיביים נמצא כי צרכני בריאות הנפש‬
‫אשר השתתפו בהתערבות של משוב מכוון ויסות עצמי השיגו שיפור גבוה יותר ומובהק בתוצאות‬
‫השיקום האישיות ביחס לשתי הקבוצות האחרות‪ .‬מבחני מנובה להבדלים בין קבוצות מלמדים כי‬
‫עבור מדד איכות חיים נמדדה מובהקות של (‪ ,)p=0.000‬עבור מדד של סימפטומים פסיכיאטריים‬
‫נמדדה מובהקות של (‪ )p=0.001‬ועבור מדד של רמת תפקודי חיים נמדדה מובהקות של‬
‫(‪ .)p=0.004‬לעומת זאת‪ ,‬עבור מדד בו מתאם הטיפול בצע הערכה של רמת תפקוד הצרכן לא נמצאו‬
‫הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר (‪ .)p=0.924‬בנוסף נראה כי מרכיבים של מוטיבציה ומטא‬
‫קוגניציה מהווים גורם המסייע בשיפור תוצאות השיקום האישיות‪.‬‬
‫סכום ומסקנות‪ :‬משוב הינו אמצעי יומיומי בו משתמשים הן צרכני בריאות הנפש ביחס לעצמם‬
‫ולתהליכי השיקום ששותפים בהם והן אנשי השיקום הנמצאים בקשר עם הצרכנים בליווי תהליך זה‪.‬‬
‫מיעוט ידע קיים בתחום השיקום בבריאות הנפש על אופן הנחיית משוב כך שיהפוך להיות אמצעי‬
‫משפיע חיובי ומשמעותי‪ .‬תוצאות המחקר מלמדות כי קיים ערך רב לתהליך משוב בעל מודל מובנה‬
‫המבוסס על תהליכי למידה עצמית מטא קוגניטיבית והמדגיש את המוטיבציה‪ ,‬המעורבות והאחריות‬
‫האישית של צרכני בריאות הנפש על איכות חייהם‪ .‬מודל מובנה מסוג זה יכול להוות חלק בלתי נפרד‬
‫מתהליכי הערכת ואיסוף תוצאות השיקום‪.‬‬
‫הבדלים שנראו בין הערכת אנשי השיקום את תוצאות השיקום של צרכני בריאות הנפש לבין הערכה‬
‫סובייקטיבית של הצרכנים את עצמם‪ ,‬מצביעים על הבדלי תפיסה ביחס למהות של הצלחה‬
‫והמשמעות של הישגים חיוביים החשובים בתהליכי שיקום פסיכיאטריים‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪1.Altshuler, L., Mintz, J., & Leight, K. (2002). The Life Functioning Questionnaire‬‬
‫‪(LFQ): a brief, gender-neutral scale assessing functional outcome.Psychiatry Res ,‬‬
‫‪112, 161-182.‬‬
‫‪2. Beck, A,T., Baruch, E., Balter, J.M., Steer, R.A., & Warman, D.M. (2004). A new‬‬
‫‪instrument for measuring insight: the Beck Cognitive Insight Scale. Schizophrenia‬‬
‫‪Research, 68,319–329.‬‬
‫‪3. Deci, E. L., & Ryan, R.M. (1985). Intrinsic Motivation and self determination in‬‬
‫‪human behavior. New York: Plenum .‬‬
‫‪4. Deci, E. L., & Ryan, R. M. (1985). The general causality orientations scale: Self‬‬‫‪determination in personality. Journal of Research in Personality, 19, 109-134.‬‬
‫‪5. Goodman, S., Sewell, D.R., Cooley, E.L. & Leavitt, N. (1993). Assessing levels of‬‬
‫‪adaptive functioning: The role functioning scale. Community Mental Health‬‬
‫‪Journal,29, 119-131.‬‬
‫‪6. Hattie, J., & Temperley, H. (2007). The power of feedback Review of Educational‬‬
‫‪Research,77(1), 81-112.‬‬
‫‪7. Priebe, S., Huxley, P., Knight, S., et al (1999). Application and results of the‬‬
‫‪Manchester Short Assessment of Quality of Life (MANSA). International Journal of‬‬
‫‪Social Psychiatry, 45, 7 -12‬‬
‫‪.8. Shern, D.L., Wilson, N.Z., Cohen, A.S., Patrick, D.C., Foster, M., & Bartsch, D.A.‬‬
‫‪(1994). Client outcomes II: Longitudinal client data from the Colorado Treatment‬‬
‫‪Outcome Study. Milbank Q. 72,123–48‬‬
‫‪34‬‬