מחקר הערכה זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות והשתלבותם בעבודה

‫מחקר הערכה‬
‫זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות‬
‫והשתלבותם בעבודה‬
‫אדוה גפן‪ ,‬יעל שביט שוטלנד‬
‫"צרכנים נותני שירות"‪ ,‬יוזמה דרך הלב‬
‫מכון צפנת למחקר‪ ,‬ייעוץ ופיתוח ארגוני‬
‫בהזמנת תב"ת ‪ -‬ג'וינט ישראל ואגף השיקום‪ ,‬משרד הבריאות‪.‬‬
‫רקע ורציונאל‬
‫תכנית "צרכנים נותני שירות" מקדמת העסקה‬
‫של מתמודדים עם מגבלה או תיוג נפשיים‬
‫כאנשי צוות במערך השיקום על בסיס ההנחה‬
‫כי הם בעלי ידע ייחודי המספק ערך מוסף‬
‫למסגרות השיקום‪ .‬בכך‪ ,‬שואפת התכנית‬
‫לפתח ולמקצע את תפקיד הצרכן נותן‬
‫השירות‪.‬‬
‫מטרות המחקר‬
‫‪ ‬לבחון ולהעריך את מידת השתלבותם‬
‫והצלחתם של צרכנים נותני שירות (צנ"שים)‬
‫בעבודתם‪.‬‬
‫‪ ‬לברר את מרכיבי הזהות המקצועית של‬
‫הצנ"שים ולהעריך את תרומת התכנית‬
‫בגיבוש זהות זו‪.‬‬
‫שיטות המחקר‬
‫נערכו ראיונות עומק עם‪:‬‬
‫ ‪ 40‬צנ"שים המקבלים שירות בתכנית‪.‬‬‫ ‪ 28‬מעסיקים של צנ"שים‪.‬‬‫ הועברו שאלונים לרכזות הליווי של אותם צנ"שים‪.‬‬‫כלי המחקר פותחו בלעדית עבור מחקר הערכה זה‪ ,‬ונבנו לאחר מחקר‬
‫מקדים שכלל‪:‬‬
‫• ‪ 12‬ראיונות עם בעלי תפקיד הנוגעים לתוכנית‪,‬‬
‫• עריכת קבוצת מיקוד שכללה צנ"שים ואנשי מקצוע‬
‫• דיון קבוצתי במפגש עם רכזות התוכנית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פותחו שאלונים למעסיקים ולרכזות הליווי‪.‬‬
‫השאלונים העיקריים הנוגעים לצנ"שים הם‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שאלון לגבי המניעים להיות צנ"ש‪.‬‬
‫שאלון לגבי הליווי בתוכנית והתרומה שלו להשתלבות‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫שאלון בנושא החשיפה במקום העבודה‪.‬‬
‫שאלון בנושא זהות מקצועית‪.‬‬
‫• נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים‪ .‬השילוב של שתי‬
‫שיטות מחקר וניתוח הנתונים באופן כמותי ואיכותני אפשרו‬
‫להקיף את הסוגיות הנחקרות משתי פרספקטיבות משלימות‪.‬‬
‫גם תמונה חזותית של כמות וגם איסוף תמות מרכזיות‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫זהות מקצועית ‪ -‬האם קיימת?‬
‫מנקודת מבטם של צנ"שים ושל מעסיקים‪.‬‬
‫זהות מקצועית נבדקה דרך שאלות בדבר‪:‬‬
‫• כיצד הצנ"ש מגדיר את עצמו‪.‬‬
‫• מה המקום של החשיפה עבורו‪.‬‬
‫• המוטיבציה לעבוד כצנ"ש‪ ,‬תפיסתו את ייחוד תפקידו‬
‫במערך השיקום‬
‫• רצון להתמקצע‪.‬‬
‫שאלות דומות נשאלו גם המעסיקים‪.‬‬
‫זהות מקצועית‬
‫תפיסתם של הצנ"שים ושל המעסיקים ביחס לזהות‬
‫מקצועית צנ"שית הינה אמביוולנטית ומורכבת‪.‬‬
‫"באיזו מידה אתה מגדיר עצמך כצנ"ש?"‬
‫בסולם דירוג של בין ‪ ,1-5‬התקבלו תוצאות המבטאות פערים‬
‫גדולים בין הנשאלים‪:‬‬
‫‪ 50%‬ענו –במידה רבה ורבה מאוד‪ 35% ,‬ענו "כלל לא"‬
‫[‪.]SD=1.6, M=2.9‬‬
‫המעסיקים התפלגו גם הם‪ 54% :‬טענו כי אין זהות צנ"שית‬
‫– יש ערך מוסף אך אין זהות‪ 33% .‬טענו שיש או אולי יש‬
‫זהות ייחודית‪.‬‬
‫חשיפה‬
‫יחס הצנ"שים ‪ -‬רובם הגדול של הצנ"שים חשפו את היותם מתמודדים וציינו כי‬
‫החשיפה שיפרה את ביצועיהם ומשמשת להם ככלי עבודה שיקומי‪.‬‬
‫• מול לקוחותיהם‪" :‬יש יכולת להביא ‪-‬נושאים שהם לא מעלים בפני הצוות הרגיל"‪,‬‬
‫"ב ‪ 90%‬מהמקרים ההערכה אליי גדלה"‬
‫• מול צוות‪.." :‬באחת הישיבות דיברו על הדיירים בצורה לא מכובדת‪ ,‬קמתי ואמרתי‬
‫את דעתי והם לקחו את זה לתשומת ליבם"‬
‫הנשאלים תמכו באמירה שניתן להשתמש בידע מניסיון גם במידה ואינך חשוף‪.‬‬
‫יחס המעסיקים ‪ -‬חלקם ראו בחשיפה חשיבות ותרומה למסגרת‪ ,‬שינוי שפה‪ ,‬תורם‬
‫לצנ"ש‪ ,‬מונע את נזקי ההסתרה‪ .‬חלקם ראו סכנה לצנ"ש‪ ,‬מדגיש סטיגמה‪ .‬חוסר‬
‫חשיבות לחשיפה ואמונה בייחוד גם ללא החשיפה‪.‬‬
‫ממצאים ‪ -‬המשך‬
‫מוטיבציה לעבודה כצנ"ש ואמונה בייחוד התפקיד ‪.‬‬
‫הנשאלים הצנ"שים מעריכים כי למרות האתגרים התמידיים הם מצליחים‬
‫לסייע למתמודדים‪ ,‬להוות להם מודל ולהשפיע על הצוות העובד עימם‬
‫במסגרות השיקום‪ .‬היגדים המתייחסים לייחוד התפקיד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"צנ"ש מביא תרומה ייחודית למערך השיקום" (‪(M=4.5, SD= 0.6‬‬
‫‪‬‬
‫"אני רואה בעבודתי שליחות" (‪)MD=4.3, SD=0.7‬‬
‫עמדתם של המעסיקים מסויגת יותר – מציינים קשיים מיוחדים הכרוכים‬
‫בהעסקה לצד ההכרה בתרומתם‪.‬‬
‫ממצאים ‪ -‬המשך‬
‫ליווי מקצועי ייחודי לצנ"ש ע"י התוכנית‬
‫הליווי שהצנ"שים מקבלים בתוכנית הוא קריטי להצלחתם הן בעיני‬
‫הצנ"שים עצמם והן בעיני המעסיקים‪.‬‬
‫• הצנ"שים ראו בליווי הפרטני גורם משמעותי ומרכזי בהצלחתם‬
‫כעובדים (‪.)M=4.6, SD= 0.6‬‬
‫• מעסיקים מציינים שהצנ"שים חייבים לקבל עטיפה של ליווי חיצוני‬
‫והדרכה מתוגברת מעובדים מקצועיים שתהיה מסודרת וצמודה‪.‬‬
‫כמו כן מעסיקים ציינו כי יש לשכלל את הליווי הניתן למעסיקים מתוך‬
‫ההנחה כי ליווי זה הוא קריטי להצלחת הצנ"ש בתפקידו‪.‬‬
‫דיון‬
‫זהות מקצועית‬
‫על פי רוג'רס וסקוט ‪(Rodgers & Scott, 2008),‬‬
‫הזהות המקצועית מתפתחת והיא מושפעת מהסביבה‬
‫‪...‬הזהות המקצועית מתעצבת בתוך יחסי גומלין של‬
‫איש המקצוע עם עצמו ועם הסביבה החברתית‪-‬‬
‫תרבותית והמקצועית שלו‪.‬‬
‫יחסם של הצנ"שים אל זהותם מושפע באופן מובהק‬
‫מיחסה של החברה הישראלית ככלל כלפי ציבור זה ‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ניתן לשער כי ככל שהמתמודדים יזכו להכרה‬
‫ולקבלה חברתית משמעותיות יותר ‪ ,‬כך יקל עליהם‬
‫לבטא זהות זו‪" .‬ביני לבין עצמי אני צנ"שית‪,‬‬
‫לאחרים אני מדריכה שיקומית"‪.‬‬
‫במודל של גולדברג ושות' (‪ )2014‬נחקרה התפתחות מקצועית‬
‫של סטודנטים מתמודדים לעבודה סוציאלית‪ ,‬דרך מודל זה ניתן‬
‫להבין את הפערים בתפיסת הצנ"שים את זהותם‪:‬‬
‫המודל מתאר רצף בתהליך המעבר ממטופל למטפל מטופל‪.‬‬
‫• הנחת "האני המטופל" בצד והתקרבות לעולם השיקום‪.‬‬
‫• השאלה‪" :‬אני יכול להיות גם וגם?" מתחילה לעלות‪.‬‬
‫• ההבנה שניתן להיות גם וגם‪.‬‬
‫• לקיחת תפקיד של גם וגם‪.‬‬
‫צרכנים נותני שירות אינם נמצאים ברמת גיבוש זהות אחידה‪.‬‬
‫תהליך הגיבוש הינו מורכב ודינאמי‪ .‬מצד אחד רוצה הצנ"ש לשים‬
‫את המחלה בצד ומצד שני בא לעבוד בתפקיד בו מצופה ממנו‬
‫לעיתים להשתמש במחלה ובהתמודדות האישית שלו‪.‬‬
‫שלבי תהליך גיבוש זהות חדשה (על פי המודל) אצל צנ"ש‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האדם שם את היותו מתמודד בצד‪ ,‬הוא מנסה להיות איש שיקום‪,‬‬
‫להשתלב בצוות ולא לזהות עצמו כחולה‪.‬‬
‫בהמשך עולה השאלה וההתלבטות במידת ייתכנות הרעיון‪ ,‬האם‬
‫אני יכול להיות גם וגם?‬
‫השלב הבא הצנ"ש מקבל את יכולתו להשתמש בשני החלקים‬
‫בחייו‪.‬‬
‫מתחיל לעשות אינטגרציה בין החלקים‪.‬‬
‫צנ"שים שונים נמצאים בשלבים שונים בתהליך‪ ,‬יש חשיבות למתן‬
‫לגיטימציה לכל שלב ושלב ולהכיר ביכולת לעשות את תפקידי‬
‫השיקום באופן מצוין בכל אחד מהשלבים‪.‬‬
‫‪ ‬כעמית מומחה‪ ,‬הכרה בגוף ידע חדש במערך השיקום והטיפול‪ ,‬יש‬
‫צורך להיות בשלבים המתקדמים יותר בתהליך שצוין‪.‬‬
‫תהליך בניית זהות מקצועית של‬
‫צרכן נותן שירות ‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תהליך של רכישת מיומנויות מקצועיות של איש‬
‫שיקום‪.‬‬
‫לימוד והטמעת כלים ליישום הידע הייחודי ה"צנ"שי"‪.‬‬
‫מתן מקום למגוון הערכים‪ ,‬התכונות והאמונות של‬
‫האדם כפי שתופס את עצמו‪.‬‬
‫מרחב חשיבה והתייחסות לדילמות וקונפליקטים‬
‫ייחודיים‪ ,‬התמודדות עם סוגיות חשיפה‪ ,‬הזדהות‪,‬‬
‫גבולות ועוד‪.‬‬
‫בניית זהות מקצועית צנ"שית הינה בנייה אישית‬
‫ייחודית הדורשת ליווי אישי המאפשר שיח על כל‬
‫הסוגיות והמקומות בהם האדם נמצא לאורך תהליך‬
‫זה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ‪:‬‬
‫טלפונים במשרד הראשי‬
‫של תוכנית "צרכנים נותני שירות" ‪:‬‬
‫טל‪09-7656475 : .‬‬
‫פקס ‪09-7663108 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected] :‬‬
‫בפייסבוק חפשו ‪" :‬צרכנים נותני שירות – הדף הרשמי"‬
‫‪https://www.facebook.com/consumers.providers‬‬
‫**כל הזכויות שמורות ליוזמה‪-‬דרך הלב (פרויקטים קהילתיים)‬