תשובת הממונה לחבר

‫אגף מניעת רעש וקרינה‬
‫להלן הערותיי למכתבו של דר' גלברג לחברת החשמל מה ‪ 17-‬לפברואר‪ .‬כמעט בכל סעיפי המכתב‬
‫מועלות טענות או עובדות שגוי ות הנובעות מידע חלקי או אי הבנה של עקרונות ההגנה מקרינה‬
‫(קרינה מייננת) ושל ההמלצות והה נחיות של הגופים הבינלאומיים העוסקים בבטיחות קרינה ובהגנה‬
‫מקרינה‪ .‬ההערות שובצו בפונטים כחולים לאחר כל סעף או בתוך הסעיף עצמו‪.‬‬
‫פרופ' טוביה שלזינגר‬
‫כ ״ ח ש ב ט תשע״ה‬
‫‪ 17‬פברואר ‪2015‬‬
‫לכבוד‬
‫מר שמעון (שיקי) פישר‬
‫מ״מ סמנכ״ל יצור ואנרגיה‬
‫חברת החשמל‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬הוראה לפי תקנה ‪ 5‬לתקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)‪,‬‬
‫תשס״ב ‪2002 -‬‬
‫סימוכין ‪ :‬מזכרך מיום ‪ 13.1.2015‬כתגובה להוראה מיום ‪21.12.2014‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫בהוראה מיום ‪ 21.12.2014‬למנכ״ל חברת החשמל‪ ,‬הוראה שבאה לאחר דיונים ארוכים ולאחר‬
‫קבלת הסכמתו של הממונה על הגבלים העסקיים‪ ,‬נדרשה חברת החשמל להעביר במהלך שנת‬
‫‪ 2015‬לתעשיית המלט ‪ 800,000‬טון של אפר תחתי ועילי‪.‬‬
‫בהתייחס לקביעתך לפיה ״לחברה דרוש פרק זמן נוסף של שלושה חודשים לפחות לשם בחינת‬
‫משמעות יישום ההוראה״‪ ,‬חברת החשמל התבקשה זה מכבר להעביר אלי את הפרטים המדויקים‬
‫בעניין התחייבויותיכם הנטענות ליצרני הבטון‪ ,‬והאפשרות להודיע על הפסקתן‪ ,‬אך עד כה הדבר‬
‫לא נעשה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נוצרים מידי שנה מעל ‪ 1,200,000‬טון אפר פחם‪ ,‬מתוכם כ‪ 200,000-‬טון אפר‬
‫תחתי‪ ,‬לגביו גם כך אין צרכן אחר פרט לתעשיית המלט‪ .‬לכן אם בשנת ‪ 54% 2014‬מן האפר‬
‫שנוצר הועבר לתעשיית המלט‪ ,‬בשנת ‪ 2015‬חברת החשמל נדרשת להעביר ‪ .60%‬האם אכן יש‬
‫לכך ״משמעויות מרחיקות לכת״ וצורך בשינוי לוגיסטי ותפעולי״?‬
‫קביעתך לפיה ההוראה ״מבקשת למעשה להפוך את חברת נשר ללקוח כמעט בלעדי של האפר‬
‫(מונופסון בפועל)״ אינה רלוונטית‪ ,‬לאחר שמשרדנו פנה לממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬אשר‬
‫השיב כי אין מניעה להעברת אפר הפחם לתעשייה זו‪ ,‬על פי שיקוליו המקצועיים של הח״מ‪.‬‬
‫לפני שאתייחס לטענותיך המקצועיות‪ ,‬אציין מספר עובדות‪:‬‬
‫א‪ .‬תכולת החומרים הרדיואקטיביים בקרקע בישראל היא נמוכה באופן ניכר ביחס לתכולת‬
‫החומרים הרדיואקטיביים בקרקע של מרבית המדינות המפותחות‪ .‬לכן‪ ,‬בישראל חשיפת‬
‫הציבור לקרינה מייננת ממקורות טבעיים נמוכה‪ .‬קביעה שלא הוכחה כלל ובמיוחד לא‬
‫הוכח שהתכולה בקרקע היא נמוכה באופן ניכר‪ .‬הקביעה היא גם לא מקצועית כי גם‬
‫אם תכולת החומרים כשלעצמה נמוכה המסקנה "לכן בישראל חשיפת הציבור‪ ...‬וכו'"‬
‫כנפי נשרים ‪ ,5‬גבעת שאול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 34033 .‬ירושלים‪ ,‬מיקוד ‪95464‬‬
‫טלפון ‪ 02 - 6495869‬פקס ‪02 - 6495870‬‬
‫אגף מניעת רעש וקרינה‬
‫אינה מתבקשת בהכרח כי חשיפת הציבור לקרינה מייננת ממקורות טבעיי ם כוללת‬
‫גם חשיפה לרדון‪ ,‬חשיפה לקרינה קוסמית וחשיפה לחומרים רדיואקטיביים במי‬
‫השתייה ובמזון ואולי אלה דווקא גבוהים בישראל ביחס לארצות אחרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפר הפחם אינו חומר טבעי אלא חומר שבו תכולת החומרים הרדיואקטיביים הועלתה פי ‪10‬‬
‫ויותר באופן מלאכותי‪ .‬טענה לא מקצועית המעידה על אי הבנת מסמך סבא"א‪.‬‬
‫העובדה עצמה נכונה אבל לא רלוונטית‪ .‬יש לה השפעה רק על כך שאפר פחם לא‬
‫יכול להיכלל בין החומרים המוצאים מכלל התקנות (‪ .)xedulexe‬אבל כמובן שהאפר‬
‫יכול להיות מועמד לפטור (‪ )xextpmexe‬וזה מה שמתבקש ‪ .‬תשובה מפורטת לטענה‬
‫זו נכללה ב מסמך התייחסות המנהלת להוראת הממונה על הקרינה הסביבתית‪.‬‬
‫ג‪ .‬להוספת האפר לבטון‪ ,‬כאשר שאר מרכיבי הבטון מקורם בקרקע של ישראל‪ ,‬יש משמעות‬
‫גדולה מבחינת תוספת החשיפה של מי שמתגורר בבית שבבנייתו נעשה שימוש בטון המכיל‬
‫אפר פחם‪ .‬למעשה‪ ,‬כל אחוז של אפר בבטון מוסיף לחשיפה השנתית שמקורה בבטון מנת‬
‫קרינה שווה ערך של צילום רנטגן חזה או ‪ 5‬צילומי רנטגן שיניים‪ .‬כאשר אחוז האפר בבטון‬
‫מגיע ל‪ ,7%-‬האחוז המרבי שת״י ‪( 118‬חוקת הבטון) מאפשר‪ ,‬התוספת לחשיפה השנתית‬
‫היא שוות ערך למנת הקרינה בבדיקת ממוגרפיה‪ .‬טענה ממש לא מקצועית‪ .‬מנת הקרינה‬
‫הצפויה לדיירי המבנים עם קירות בטון איננה יחסית לאחוז אפר הפחם בבטון‬
‫מסיבות אחדות‪ .‬ראשית‪ ,‬לאפר פחם ממקורות שונים ריכוזים שונים של רדיונוקלידים‬
‫בפער של עד פי ‪ . 4‬כמו כן הוספת אפר פחם לבטון גורמת בד"כ להפחתת שפיעת‬
‫הרדון מכלל מרכ יבי הבטון‪ .‬גם השפעה זו משתנה בתלות במקורות האפר השונים‪.‬‬
‫בדיקות השוואתיות שנערכו בבטונים ללא ועם אפר פחם ממקורות שונים הראו‬
‫שישנם מקורות שהוספתם לבטון אינה מוסיפה לחשיפה לקרינה כלל וישנם אפילו‬
‫כאלה שהוספתם לבטון מפחיתה חשיפה לקרינה‪ .‬בכל מקרה אפר פחם הוא רק אחד‬
‫הגורמים הקובעים את המנה הצפויה שהיא פונקציה של פרמטרים רבים כמו עובי‬
‫קירות המבנה‪ ,‬מספר החלונות‪ ,‬אמצעי האוורור (רדון) וכו'‪ .‬אני תוהה גם על השוואת‬
‫תוספת מנת הקרינה הנגרמת לדיירי הבית למנת הקרינה שנחשפים לה בצילום חזה‬
‫או ‪ 5‬צילומי רנטגן של השיניים וכן למנה המתקבלת בבדיקת ממוגרפיה‪ ,‬זאת ללא‬
‫כל מידע כמותי‪ .‬הרי אין שום משמעות כמותית לאמירה "מנת הקרינה ב ‪ 5-‬צילומי‬
‫רנטגן שיניים" כיוון שמנת הקרינה האפקטיבית בצילום עמוד שדרה גבי‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫יכולה להגיע לפי עשרות עד מאות ביחס למנת הקרינה האפקטיבית בצילום גפיים‪.‬‬
‫[האמת היא שמנת הקרינה האפקטיבית בצילום חזה מגיעה לכ ‪ 50 -‬מיקרוסיוורט (‪5‬‬
‫מילירם) ואף פחות ומנת הקרינה האפקטיבית בממוגרפיה מגיעה לכ ‪300 -‬‬
‫מיקרוסיוורט (‪ 30‬מילירם)‪.‬‬
‫ד‪ .‬החשיפה לקרינה המייננת ‪ -‬שהיא מסרטן וודאי ‪ -‬שמקורה בחומרים עם ריכוז שהוגבר באופן‬
‫מלאכותי והוכנסו לבטון‪ ,‬היא לא חשיפה רק של מבוגרים אלא גם של ילדים ותינוקות‪.‬‬
‫ה‪ .‬המדינה מחויבת למנוע חשיפה בלתי מוצדקת לקרינה מייננת ולהפחית למינימום את‬
‫החשיפות מוצדקות‪ ,‬אף מתחת לסף שנקבע‪ ,‬אם נקבע‪ .‬גם כאן הגישה מאוד פשטנית ולא‬
‫כנפי נשרים ‪ ,5‬גבעת שאול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 34033 .‬ירושלים‪ ,‬מיקוד ‪95464‬‬
‫טלפון ‪ 02 - 6495869‬פקס ‪02 - 6495870‬‬
‫אגף מניעת רעש וקרינה‬
‫מקצועית‪ .‬גם מגורים באזור הררי בישראל בגובה ‪ 1,000‬מטרים מעל פני הים‬
‫גורמים לתוספת חשיפה (כל גופית) מקרינה קוסמית של יותר מ ‪ 100-‬מיקרוסיוורט‬
‫(‪ 10‬מילירם) לשנה ביחס למגורים בשפלת החוף‪ .‬תוספת זו היא גם לילדים‬
‫ותינוקות‪ .‬בכל זאת המדינה לא ממליצה לתושביה להימנע מלגור באזורי ההרים‬
‫ובוודאי לא מנסה לתת להם הוראות בעניין זה‪ .‬היא לא עושה זאת כי החשיפה‬
‫לקרינה קוסמית הוא בלתי נמנעת ולכן מוצדקת‪ .‬המשך הטיעון של הממונה‬
‫"ולהפחית למינימום את החשיפות המוצדקות " נכון רק באופן חלקי כי הוא שכח‪,‬‬
‫במתכוון או בטעות‪ ,‬את המשך הדרישה הזאת של ה ‪ . PRCI -‬הדרישה היא "להפחית‬
‫את החשיפות המוצדקות למינימום הניתן בהתחשב בשיקולים כלכליים וחברתיים‪.‬‬
‫‪ALARA – As Low As Reasonably Achievable economic and social‬‬
‫‪dxeeeexnsmexee msnxe into account‬‬
‫וזה בדיוק מה שחסר בהחלטותיו של הממונה‪ .‬אין כל התחשבות בנסיבות‬
‫החברתיות וההשלכות הכלכליות של הפיקוח האובססיבי שלו על תנועת אפר הפחם‬
‫והחלטותיו לסווג את האפר כפסולת רדיואקטיבית וכמובן התערבותו בדבר אופן‬
‫חלוקת האפר בין המעוניינים לרכוש אותו‪.‬‬
‫ו‪ .‬לייצור הבטון‪ ,‬בכל רחבי ישראל‪ ,‬משתמשים במלט‪ ,‬ולמלט מוסף אפר פחם‪ .‬מנגד‪ ,‬לא כל‬
‫מפעלי הבטון משתמשים באפר פחם ישירות לשם ייצור הבטון‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוספת אפר הפחם‬
‫למלט מביאה לפיזור החשיפה לקרינה באופן שוויוני יותר לעומת הוספת אפר פחם ישירות‬
‫לבטון‪ .‬גישה ממש לא מקצועית והמצאה של הממונה‪ .‬אין בהמלצות ה ‪PRCI-‬‬
‫ובהנחיות סבא"א או הגופים הבינלאומיים ולו הרמז הקטן ביותר שיש איזושהי‬
‫תועלת בריאותית ב"חלוקה שוויונית" של מנת הקרינה בתחום מנות הקרינה‬
‫הגורמות להשפעות סטוכאסטיות בלבד‪.‬‬
‫‪ .6‬עמדתה של חברת החשמל לפיה אפר הפחם אינו פסולת רדיואקטיבית‪ ,‬הועברה באריכות‬
‫במסגרת קדם בג״צ שהחברה הגישה ב‪ ,2008-‬וקיבלה התייחסות מפורטת ממשרדנו‪ ,‬התייחסות‬
‫שבעקבותיה הודיעה פרקליטות המדינה כי עמדת משרדנו מקובלת עליהם‪ .‬הבג"ץ וכך גם‬
‫פרקליטות המדינה נוטים לחייב עמידה בדרישות התקנות גם אם התקנות שגויות‬
‫ובתנאי ש הם פורסמו בנהלים המקובלים‪ .‬לכן הגישה הנכונה לדעתי היא אכן להגיש‬
‫בג"ץ נגד מתקין התקנות ולהוכיח שהתקנה מבוססת על שיקולים לא מקצועיים‪ ,‬שהיא‬
‫קיצונית ונוגדת לחלוטין את הנחיות הגופים הבינלאומיים‪ ,‬ואף עומדת בסתירה לאמנות‬
‫שהמדינה חתומה עליהן‪.‬‬
‫‪ .7‬מיד עם הקמתו‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬כיום המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬קידם כמיטב יכולתו‬
‫שימוש חוזר בפסולות‪ ,‬כולל אפר פחם‪ .‬המשרד אף אישר שימוש באפר לא רק בתעשיית המלט‬
‫ובתשתיות אלא גם בתעשיית הבטון‪ ,‬לרבות בטון שנועד למגורים‪ .‬בעקבות גישה זו ישראל הינה‬
‫בין המדינות הבודדות בהן ‪ 100%‬מן האפר הינו בשימוש‪ .‬ב‪ ,EU15 -‬המדינות המפותחות של‬
‫אירופה‪ ,‬השימוש הינו כ‪ 95%-‬רק אם מחשיבים כשימוש כיסוי באפר של מחצבות‪ ,‬מכרות‬
‫ובורות‪ .‬בארה״ב רק ‪ 46%‬מן האפר נמצא בשימוש והשאר מסולק לאתרי פסולת שנועדו רק‬
‫כנפי נשרים ‪ ,5‬גבעת שאול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 34033 .‬ירושלים‪ ,‬מיקוד ‪95464‬‬
‫טלפון ‪ 02 - 6495869‬פקס ‪02 - 6495870‬‬
‫אגף מניעת רעש וקרינה‬
‫לכך‪ .‬שוב טענה שלא מן העניין‪ .‬מה ההבדל בין שימוש של ‪ 100%‬ושימוש של ‪.95%‬‬
‫האם הממונה טוען שבמדינות אחרות מנת הקרינה הנוספת ליחיד מן הציבור עקב‬
‫יישומי אפר פחם נמוכה יותר מאשר בישראל ? אם כן שינסה לתת איזושהי הוכחה לכך‪.‬‬
‫‪ .8‬מבחינת דירקטיבת המסגרת לפסולות‪ ,‬אפר הפחם הינו פסולת לפי סעיף ‪ 10 01 02‬בתוספת‬
‫הראשונה‪ .‬תנאי לזה שהאפר ייצא ממעגל הפסולות הוא ש‪ -‬״השימוש בחומר לא יוביל לתוצאה‬
‫בריאותית וסביבתית שלילית״‪ .‬יצוין‪ ,‬כי האפר העילי מוגדר גם כאבק מזיק ואף מכיל מעל רבע‬
‫מן היסודות הכימיים המוכרים וכמעט את כל המתכות הכבדות הרעילות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אתרכז בשאלה‬
‫האם מבחינה רדיולוגית השימוש באפר פחם יוב יל לתוצאה בריאותית וסביבתית שלילית‪.‬‬
‫‪ .9‬בכל הקשור לקרינה מייננת‪ ,‬אין סף בטוח‪ ,‬וכל תוספת לרקע הטבעי קשורה לתוספת סיכון‪ .‬לכן‪,‬‬
‫התקינה הבינלאומית קובעת שיש למנוע כל חשיפה שאינה מוצדקת‪ ,‬ויש להפחית גם חשיפה‬
‫מוצדקת למינימום הנחוץ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נקבע סף לתוספת חשיפה ביחס לרקע הטבעי ומתחתיו‬
‫אין צורך אפילו בהצדקה‪ .‬סף זה הינו ‪ 10‬מיקרוסיוורט (‪ 1‬מילירם) לשנה‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן לקבוע‬
‫ששימוש באפר פחם שלא יוביל לתוספת חשיפה שמעל לסף זה הינו שימוש שלא יוביל לתוצאה‬
‫בריאותית וסביבתית שלילית‪.‬‬
‫‪ .11‬לפי הנתונים של מנהלת אפר הפחם‪ ,‬בטון עם אפר פחם גורם לתוספת חשיפה שנתית של עד ‪150‬‬
‫מיקרוסיוו רט ביחס לחשיפה שבבטון ללא אפר פחם‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן לקבוע ששימוש באפר בבטון‬
‫בישראל כן יוביל לתוצאה בריאותית וסביבתית שלילית ולכן לא ניתן להוציאו ממעגל הפסולות‬
‫כל עוד מדובר על שימוש בו לייצור בטון‪ .‬אכן ליישומי אפר פחם דרושה הצדקה והצדקה זו‬
‫אכן קיימת‪ .‬ולכן מוטל על יישומי אפר פחם‪ ,‬במסגרת הבקרה על חומרי הבנייה‪ ,‬חסם‬
‫המנה של ‪ 0.3‬מיליסיוורט (‪ 300‬מיקרוסיוורט) שנקבע על ידי ה ‪ ICRP-‬כחסם מנה ליישום‬
‫בודד‪ ,‬כגון השימוש באפר כתוסף לבטון‪ .‬בפועל התוספת היא רק עד ‪ 150‬מיקרוסיוורט‬
‫ולכן יש כאן אפילו אופטימיזציה‪ .‬יחד עם זאת נזכיר כאן שלפי התקן הבינלאומי החדש‬
‫משנת ‪ 2011‬אמצעי ההגנה מקרינה נגד חשיפות הנגרמ ות על ידי חומרים רדיואקטיביים‬
‫ממקור טבעי בריכוזים ש מתחת לריכוזים הנקובים בטבלה ‪ P- 3‬שבתוספת הראשונה של‬
‫התקן (טבלה הזהה לטבלה ‪ 1‬במדריך סבא"א ‪ 1.7- G- CR‬שהממונה הזכיר לעיל) יידונו‬
‫במסגרת מערכת ההגנה מקרינה למצבי חשיפה קיימים ‪(existing exposure‬‬
‫)‪ .situation‬במצבים אלה אין צורך בהצדקה לחשיפה אלא יש צורך דווקא להצדקה של‬
‫פעולות ההתערבות שנוקטים בהם להפחתת החשיפה‪ .‬הצדקה זו נבחנת באמצעות‬
‫חישובי עלות –תעלת כאשר העלות היא עלות פעולת ההתערבות והתועלת נמדדת‬
‫במונחי מנת הקרינה הנחסכת‪/‬הנמנעת )‪ )adverted dose‬כאשר נותנים ערך כספי‬
‫ליחידת מנה קולקטיבית ביחידות ‪.RS- tse‬‬
‫‪ .11‬בהתייחס למדריך הבטיחות ‪ , RS-G-1.7‬אכן יש קביעה לפיה אין להגביל שימוש בחומרים‬
‫גולמיים עם ריכוז טבעי של חומרים רדיואקטיביים ‪)raw materials with unmodified‬‬
‫( ‪ , concentrations of radionuclides‬כל עוד תכולת החומרים הרדיואקטיביים בהם אינה‬
‫עולה על ‪ 1‬בקרל לגרם עבור ראדיום או טוריום ועל ‪ 10‬בקרל לגרם עבור פוטסיום‪ .‬ואכן תכולת‬
‫החומרים הרדיואקטיביים באפר הפחם נמוכה ביחס למה שנקבע‪ ,‬אך הוא לא חומר גולמי עם‬
‫ריכוז טבעי של חומרים רדיואקטיביים‪ .‬גם אם נתייחס לפחם כחומר שמקורו בקרקע של ישראל‪,‬‬
‫האפר הוא חומר שריכוז החומרים הרדיואקטיביים שבו הועלה באופן מלאכותי‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬אין‬
‫הבדל בין אפר הפחם למוטות האורניום שבכורים הגרעיניים ‪ -‬גם אורניום הוא במקור חומר‬
‫כנפי נשרים ‪ ,5‬גבעת שאול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 34033 .‬ירושלים‪ ,‬מיקוד ‪95464‬‬
‫טלפון ‪ 02 - 6495869‬פקס ‪02 - 6495870‬‬
‫אגף מניעת רעש וקרינה‬
‫טבעי ‪ -‬גם באפר וגם בדלק הגרעיני‪ ,‬ריכוז החומרים הרדיואקטיביים הועלה באופן מלאכותי‬
‫(ברור כי ריכוז החומרים הרדיואקטיביים באפר נמוך בהרבה ביחס לריכוז בדלק הגרעיני)‪.‬‬
‫‪ .12‬המדריך מציין שהריכוזים שנקבעו‪ ,‬נקבעו בהתבסס על התפלגות הריכוז הטבעי של החומרים‬
‫הרדיואקטיביים בקרקע טבעית‪ .‬לכן קובע המדריך שיש מצבים‪ ,‬כמו חומרי בנייה בעלי ריכוז‬
‫חומרים רדיואקטיביים מתחת לספים שנקבעו‪ ,‬בהם נדרשת התערבות הרגולטור כדי להוריד את‬
‫החשיפה למינימום הנחוץ‪ .‬כאן הממו נה טועה בגדול בפרשנות שלו לאמור במדריך‬
‫הבטיחות ‪ .G- CR- 1.7‬מה שהממונה טוען לעיל הוא נכון בהתייחס לחומרים שיש‬
‫להוציאם ממערכת הבקרה )‪ )exclusion‬כיוון שלא ניתן לשלוט בהם‬
‫‪(they are‬‬
‫)‪ unamenable to control‬בגלל היותם נוכחים בכל מקום (‪.)they are ubiquitous‬‬
‫ולכן זה אכן חל רק על חומרי הגלם כפי שהם בקרקע ולא עברו כל שינוי‪ .‬אבל כשמדובר‬
‫על חומרים רדיואקטיביים ממקור טבעי ו יישומים מבוקרים יש לבחון את אופציית הפטור‬
‫(‪ .) xextpmexe‬פטור כזה חל על חומרים רדיואקטיביים ממקור טבעי עם ריכוזי‬
‫אקטיביות הנמוכים מהערכים הנקובים בטבלה ‪ 1‬במדריך הבטיחות ‪ G- CR- 1.7‬ובטבלה‬
‫‪ P- 3‬בתקן הבינלאומי החדש‪ .‬ראה פירוט בנושא זה בחוות הדעת שלי ובהתייחסות‬
‫במסמך המנהלת‪.‬‬
‫‪ .13‬גם התקן האירופי ‪ 112‬העוסק באופן ספציפי בעקרונות הגנה מקרינה בהתייחס לתכולת חומרים‬
‫רדיואקטיביים טבעיים בחומרי הבנייה‪ ,‬קובע שכאשר מכניסים לחומרי הבנייה תוצרי לוואי‬
‫תעשייתיים‪ ,‬חייבים להשתמש בספי חשיפה מחמירים יותר מן הספים שבשימוש כאשר השימוש‬
‫הינו בחומרי גלם עם ריכוז טבעי של חומרים רדיואקטיביים‪ .‬המדינות נדרשות לקבוע נקודות‬
‫בקרה להכנסת תוצרי לוואי תעשייתיים לחומרי בניה‪ .‬מה שהממונה כותב בסעיף זה על‬
‫התקן האירופי הזה נכון‪ ,‬אבל האם הוא מוכן ליישם תקן זה בישראל? אותו תקן אירופי‬
‫קבע סף לתוספת מנה של ‪ 1 mSv‬מקרינת גמא בלבד‪ ,‬ואילו התקן הישראלי ‪,5098‬‬
‫שהממונה פוסל‪ ,‬קבע תוספת מנה מקרינת גמא הנמוך בערך פי ‪ .16 - 8‬כי חסם המנה‬
‫של ‪ 0.3 tRS‬שנקבע בתקן הישראלי כולל את המנה הנגרמת מרדון‪ ,‬התורם ‪- 60%‬‬
‫‪ 80%‬לתוספת ה מנה ממוצר הבטון‪ ,‬ולכן חסם המנה לקרינת גמא בתקן הישראלי הוא‬
‫למעשה ‪.0.12 - 0.06 tRS‬‬
‫‪ .14‬לכן‪ ,‬גם המדריך ‪ RS-G-1.7‬וגם התקינה האירופית לא רק שלא פוסלים‪ ,‬אלא מחייבים‪ ,‬פיקוח‬
‫של הרגולטור על תכולת החומרים הרדיואקטיביים בחומרי בניה‪ ,‬גם כאשר התכולה היא מתחת‬
‫לספים שנקבעו‪ ,‬כדי למנוע פסילת חומרים גולמיים שמקורם בקרקע של המדינה‪ .‬אף אחד לא‬
‫ניסה להתווכח על הצורך בבקרה של הרגולטור ולכן קיים התקן ‪ 5098‬והמגבלה בתקן‬
‫הבטון‪.‬‬
‫‪ .15‬תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)‪ ,‬תשס״ב‪ ,2002-‬מגבילות את שיקול‬
‫הדעת של הרגולטור וקובעות קריטריונים מספריים ומותאמים לתנאי הארץ‪ ,‬לגבי מה נחשב‬
‫פסולת רדיואקטיבית המחייבת פיקוח‪ .‬אבל הקריטר יונים נסמכים על טבלה שהוצגה בטיוטת‬
‫מסמך של סבא"א שמעולם לא פורסם והוחלף בטבלאות ‪ 1‬ו ‪ 2-‬במדריך סבא"א‬
‫‪.G- CR- 1.7‬‬
‫כנפי נשרים ‪ ,5‬גבעת שאול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 34033 .‬ירושלים‪ ,‬מיקוד ‪95464‬‬
‫טלפון ‪ 02 - 6495869‬פקס ‪02 - 6495870‬‬
‫אגף מניעת רעש וקרינה‬
‫‪ .16‬בניגוד לטענה לפיה העברת אפר הפחם כחומר גלם לשימוש בתעשייה איננה סילוק‪ ,‬קבע בית‬
‫המשפט של איחוד האירופי שסילוק כולל גם שימוש חוזר או מחזור‪ .‬ראה‬
‫‪Cases C-418/97 and C-419/97 ARCO (2000), Para 51; Case C-9/00 Palin Granit Oy‬‬
‫(‪7a a 27 ,)2112‬‬
‫‪ .17‬באשר לטענתך בעניין התקן ישראלי ‪ , 5098‬אציין‪ ,‬כי מדובר על תקן לא רשמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתקן‪,‬‬
‫בגרסתו השלישית‪ ,‬נפלו פגמים רבים‪ ,‬אשר בגינם פנה משרדנו אל הנהלת מכון התקנים על מנת‬
‫להביא לביטולו‪ .‬אבל מה הקשר בין הפגמים האלה‪ ,‬גם אם הם קיימים‪ ,‬לבין ההחלטה‬
‫הביזרית להגדיר אפר פחם כפסולת רדיואקטיבית?‬
‫‪ .18‬כמקובל לגבי פסולות רבות אחרות‪ ,‬כולל פסולת רדיואקטיבית‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה מעודד‬
‫מחזור‪ ,‬לרבות כשימוש כמרכיב בחומר בנייה‪ .‬התנאי הוא הפחתת החשיפה לקרינה למינימום‪.‬‬
‫‪ .19‬באשר להצעתך לקיים דיון בין המשרד להגנת הסביבה לחברת החשמל‪ ,‬מאחר שהדברים הועלו‬
‫על הכתב ונדונו פעמים רבות‪ ,‬אינני רואה צורך בדיון כזה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאור חשיבות הנושא‪ ,‬אראה‬
‫בחיוב קיום דיון ציבורי‪ ,‬במהלכו גם חברת החשמל וגם המשרד יוכ לו להציג לפני הציבור את‬
‫עמדתם‪.‬‬
‫‪ .21‬לאור כל האמור לעיל‪ ,‬חברת החשמל נדרשת לפעול לפי ההוראה‪.‬‬
‫בברכה‬
‫ד״ ר סטליאן גלברג‬
‫ממונה על קרינה סביבתית‬
‫העתק‪ :‬סמנכ״לית בכירה‬
‫יועצת משפטית ‪ -‬בטיחות קרינה‬
‫כנפי נשרים ‪ ,5‬גבעת שאול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 34033 .‬ירושלים‪ ,‬מיקוד ‪95464‬‬
‫טלפון ‪ 02 - 6495869‬פקס ‪02 - 6495870‬‬