‫קרינה אלקטרומגנטית‬
‫בלתי מייננת‬
‫במוסדות חינוך‬
‫תקציר‪3 ....................................................................................................................‬‬
‫עיקר הממצאים ‪5 .......................................................................................................‬‬
‫קרינה אלקטרומגנטית‪7 ...............................................................................................‬‬
‫השפעות בריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת‪8 .............................................‬‬
‫פיקוח על מקורות הקרינה במוסדות חינוך ‪9 ....................................................................‬‬
‫טבלת סיכום סוגי הקרינה והדרישות לגביהם‪10 ................................................................‬‬
‫קרינה ממקורות חיצוניים חיצוניים במוסדות חינוך‪11...........................................................‬‬
‫קרינה ממקורות פנימיים פנימיים במוסדות חינוך‪13 ...........................................................‬‬
‫פרסום המידע ‪14 ........................................................................................................‬‬
‫ערכי סף לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת‪14 ..............................................................‬‬
‫תוצאות מדידות קרינה ממקורות פנימיים במוסדות חינוך ‪16 ...........................2015 – 2014‬‬
‫המלצות ‪18 ................................................................................................................‬‬
‫‪20‬‬
‫מקורות ונספחים‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪2‬‬
‫‪2015‬‬
‫תקציר‬
‫השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה באלפי‬
‫אחוזים בשנים האחרונות‪.‬‬
‫אמנם קרינה נמצאת בכל מקום‪ ,‬גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה‪ ,‬והמכשירים האלה הפכו‬
‫לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם‪ -‬לא בעבודה ולא בחיים‬
‫הפרטיים‪ .‬אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה ‪ 35‬תלמידים בממוצע‪ ,‬כשליש משעות‬
‫היום‪ .‬בכיתה יש מחשבים‪ ,‬מסך‪ ,‬מקרן‪ ,‬טאבלטים ו ‪ 35‬טלפונים סלולריים‪ .‬בחלק מהקירות של‬
‫הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים‪ ,‬ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח‬
‫גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות‪.‬‬
‫לכולם נוח להתעלם מהסכנות של הקרינה‪ :‬היא שקופה‪ ,‬הנזקים שלה לא מידיים והשימוש בשלל המכשירים הללו‬
‫מקל משמעותית על חיינו‪ .‬איור ‪ -‬נדב רוזנבלום‬
‫חוק הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ו‪ 2006-‬ותקנות הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ט– ‪2009‬‬
‫מסדירים את הנושא אולם אין בהם התייחסות פרטנית למוסדות חינוך‪ ,‬הם לא קובעים חובה‬
‫לבדוק את רמות הקרינה הבלתי מייננת (קרינת סלולר וקרינה מחשמל) במוסדות אלה ולא נקבעו‬
‫בהם ערכי סף לחשיפה למקורות קרינה בלתי מייננת ממקורות חשמל ורדיו‪ .‬קיימות דרישות‬
‫והנחיות‪ ,‬סותרות ובלתי אחידות‪ ,‬לבצע מדידות כאלה רק בחוזרי מנכ"ל של משרד החינוך ומסמכי‬
‫מדיניות והמלצות שלו ושל המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫הרשויות המקומיות הן האחראיות על ביצוע בדיקות כאלה‪ ,‬אבל הן כמעט ולא עושות את זה‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות נעשו בדיקות ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך רק ב ‪7%‬‬
‫ממוסדות החינוך במדינה‪ ,‬ולמעלה ממחציתם גילו חריגות מבהילות מהערכים המומלצים לקרינה‬
‫מחשמל‪ ,‬חלקן בתוך הכיתות עצמן אבל גם בתוך המסדרונות‪ ,‬חדרי המורים והמזכירויות‪.‬‬
‫הבדיקות של קרינה סלולרית היו "תקינות" אבל התקן לגבי קרינה סלולרית אינו לוקח בחשבון את‬
‫כל מקורות הקרינה הסלולרית (כמו הקרינה ממכשיר הטלפון עצמו למשל) ואת כל סוגי ההשפעה‬
‫על הגוף‪ ,‬ולכן אין ספק שאין משמעות למושג "תקינות"‪ ,‬במקרה הזה‪.‬‬
‫בשאר המ וסדות אין לנו מושג מהן רמות הקרינה‪ ,‬אבל גם במקומות שנמצאו חריגות‪ ,‬אין לנו מידע‬
‫האם הבעיה טופלה או לא‪ .‬חלק מההמלצות היו להזיז שולחן מסוים מהמיקום הנוכחי שלו בכיתה‪,‬‬
‫למשל‪ .‬לא ברור איך תיושם המלצה זו וגם אם תיושם איך ניתן יהיה להבטיח שהשולחן הזה‬
‫יישאר במקומו בעוד שנה‪ .‬ובכלל‪ ,‬הרחקת השולחן אולי תפחית את רמת הקרינה הישירה לתלמיד‬
‫הזה לרמה שעומדת בתקן‪ ,‬אבל היא לא באמת מגינה עליו מפני הקרינה‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת מסווגת לפי ארגון הבריאות העולמי כגורם מסרטן אפשרי‪ ,‬כלומר כזה‬
‫שההוכחה לגביו כגורם לסרטן היא חלקית או מוגבלת‪ .‬מחקרים רבים הוכיחו שקרינה מהסוג הזה‬
‫גורמת לשורה של בעיות בריאותיות נוספות‪ :‬שינויים גנטיים‪ ,‬הפרעה במערכת העצבים ובמערכת‬
‫החיסון‪ ,‬האצת תהליכים סרטניים‪ ,‬מחלות כלי דם והפרעות שינה‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪3‬‬
‫‪2015‬‬
‫ילדים מקבלים חינוך והדרכה בהרבה נושאים שקשורים לבריאותם ובטיחותם‪ .‬אבל אף אחד לא‬
‫מספר להם שהכיתה שלהם עלולה להיות המקום הכי מסוכן עבור הבריאות שלהם‪ .‬לכולם נוח‬
‫להתעלם מהסכנות של הקרינה‪ :‬היא שקופה‪ ,‬הנזקים שלה לא מידיים והשימוש בשלל המכשירים‬
‫הללו‪ ,‬מקל משמעותית על חיינו‪.‬‬
‫הצוות של עמותת אזרחים למען הסביבה‪ ,‬התחיל ללמוד את הנושא ולאסוף עליו מידע לפני‬
‫כשנה‪ .‬אחד הדברים הבולטים ביותר אליו נחשפנו מיד – היה מידת הבלבול וחוסר הבהירות‬
‫שהדהימה אותנו‪ :‬יש חוק‪ ,‬יש תקנות‪ ,‬יש חוזרי מנכ"ל ויש שורה ארוכה של מסמכי מדיניות‪ .‬אבל‬
‫החוק לא מתייחס למוסדות חינוך‪ ,‬מסמכי המדיניות וההנחיות מכילים הרבה דרישות סתירות‪ ,‬אין‬
‫שום תיאום בין הגורמים והמסמכים ואין שום הנחיות ברורות ואחידות למוסדות החינוך ולרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬שהאחריות הראשונה נופלת עליהן‪.‬‬
‫ההורים מוצאים את עצמם חסרי אונים ומבולבלים מול המערכת שדוחפת יותר ויותר מכשירים‬
‫וכלי עזר לתוך הכיתות‪ .‬הסיסמה שהיתה פעם "מחשב לכל תלמיד" הפכה היום ל"טאבלט לכל‬
‫תלמיד" ומשרד החינוך מקדם עוד ועוד תכניות למחשוב הכיתות‪ .‬מצד אחד כולם רוצים שהילדים‬
‫שלהם יקבלו את החינוך הכי טוב ומתקדם‪ ,‬ומצד שני דואגים לבריאות של ילדיהם‪ .‬אבל הורים לא‬
‫יכולים לבד לעמוד מול הכוח החזק הזה ומול הלחץ החברתי של הילדים עצמם‪.‬‬
‫לפני פרסום הדו"ח פנינו עם שאלות בנושא בכתב‪ ,‬לד"ר עופר רימון‪ ,‬מנהל מינהל טכנולוגיה‪,‬‬
‫תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך‪ ,‬לאריה מור‪ ,‬מנהל האגף לביטחון ובטיחות סביבתית‬
‫במשרד החינוך‪ ,‬ולחגית כהן‪ ,‬דוברת משרד החינוך‪ ,‬וכן לפרופ' סטיליאן גלברג‪ ,‬ראש אגף מניעת‬
‫רעש וקרינה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬לגילי שם טוב‪ ,‬דוברת המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬למיכל‬
‫מנקס‪ ,‬ראש מינהל חינוך וחברה‪ ,‬מרכז השלטון המקומי‪ ,‬הדס פרץ‪ ,‬מנהלת מח' דוברות‪ ,‬מרכז‬
‫השלטון המקומי‪ ,‬דליה בודינגר‪ ,‬דוברת חברת החשמל‪.‬‬
‫התשובה היחידה שקיבלנו היתה מד"ר עופר רימון‪ ,‬שהעביר את הפניה שלנו לגורמים המוסמכים‬
‫ובעקבות כך קיבלנו תשובה מרותם זהבי‪ ,‬מנהל בטיחות ארצי ש"האחריות לבטיחות קרינה‬
‫ולבדיקות קרינה היא של הרשות המקומית או הבעלות‪ .‬משרד החינוך מבצע בדיקות קרינה‬
‫משיקוליו המקצועיים ואינו מחליף את אחריותה הישירה והמוחלטת על בטיחות קרינה בבית‬
‫הספר"‪.‬‬
‫איך אנחנו רוצים שהכיתות של הילדים שלנו ייראו בעתיד? האם אנחנו רוצים כמה שיותר קדמה‬
‫וטכנולוגיה‪ ,‬ללא כל התחשבות בהשלכות הבריאותיות? התשובה הספונטנית של כל אחד מאתנו‬
‫ושל הרשויות ככל הנראה היא ‪ -‬לא‪.‬‬
‫הנושא הזה חייב להיות מוסדר‪ .‬אחרי שנים של התחבטות וזיגזג של עמדות והנחיות בחוזרי‬
‫מנכ"ל ומסמכי מדיניות ‪ -‬המדינה חייבת לגבש מיידית את המדיניות שלה‪ ,‬בחקיקה ראשית‬
‫ומפורשת‪.‬‬
‫עו"ד ג'מילה הרדל ואכים‪ ,‬עמותת אזרחים למען הסביבה‬
‫השתתפו בהכנת הדו"ח ‪:‬‬
‫אילה חודרה‪ ,‬מידענית בעמותת אזרחים למען הסביבה‬
‫שרון אלוש‪ ,‬סטודנטית לתואר שני במדעי הסביבה‪ ,‬אונ' תל אביב‬
‫עודי זהבי‪ ,‬מתמחה בעמותת אזרחים למען הסביבה‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪4‬‬
‫‪2015‬‬
‫עיקר הממצאים‬
‫‪‬‬
‫ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום‪ ,‬לרוב בתוך כיתות סגורות‪ .‬במבנים‬
‫של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות‪ ,‬חיצוניים ופנימיים‪ ,‬של קרינה אלקטרומגנטית‬
‫בלתי מייננת‪ :‬רשת החשמל‪ ,‬שנאים‪ ,‬קווי מתח‪ ,‬אנטנות סלולריות‪ ,‬טלפונים סלולריים‬
‫ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (‪.)Wi-Fi, WLAN‬‬
‫‪‬‬
‫נושא הקרינה הבלתי מייננת מוסדר בחוק הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ו‪ ,2006-‬תקנות‬
‫הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ט – ‪ .2009‬אולם אין בהם התייחסות פרטנית למוסדות‬
‫חינוך ולא נקבעו בהם ערכי סף לחשיפה למקורות קרינה בלתי מייננת ממקורות חשמל‬
‫ורדיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למרות ריבוי ההוראות‪ ,‬ההנחיות ומסמכי המדיניות‪ ,‬ואולי בגלל כך‪ ,‬נושא הקרינה הבלתי‬
‫מייננת במוסדות חינוך לרבות חובת ביצוע מדידות לא הוסדר בחקיקה ראשית‪ .‬קיים חוסר‬
‫בהירות מוחלט לגבי ההנחיות‪ ,‬תדירות המדידות הנדרשת האחריות על הביצוע‪ ,‬בעיקר‬
‫בקרב עובדי הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבקר המדינה העלה ביקורת קשה על ההתנהלות בנושא בדוח שלו ‪ 1‬משנת ‪.2014‬‬
‫הבדיקה שלנו העלתה שרוב הליקויים שהמבקר הצביע עליהם‪ ,‬וליקויים נוספים שמצאנו‪,‬‬
‫טרם תוקנו וכיום יש חוסר סדר וחוסר תיאום בהנחיות של הרשויות השונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למרות הביקורת שהעלה דו"ח מבקר לפני שנה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה לא קבע עד היום‬
‫ערכי סף לקרינה בלתי מייננת‪ ,‬דבר שהיה אמור להיעשות כבר בשנת ‪.2007‬‬
‫‪‬‬
‫האחריות הראשונה על ביצוע המדידות ממקורות פנימיים על פי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך‬
‫היא על הרשויות המקומיות או בעלי מוסדות החינוך הפרטיים‪ .‬רוב הרשויות המקומיות‬
‫ובעלי המוסדות האחרים לא מבצעים בדיקות קרינה במוסדות חינוך באופן קבוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאור הביקורת שהועלתה על כך בשנים האחרונות‪ ,‬ובמקביל להתווספות עוד מתקני קצה‪,‬‬
‫ציוד אלקטרוני‪ ,‬נתבים ומקורות קרינה נוספים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה לקח על עצמו לבצע‬
‫מדידות קרינה במספר גדול של מוסדות חינוך בשנה וחצי האחרונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשנים ‪( 2015 - 2014‬אפריל) ביצע המשרד להגנת הסביבה מדידות קרינה רק בכ‪7% -‬‬
‫מכלל מוסדות החינוך במדינה [‪ 1616‬מוסד מתוך ‪ .]22,305‬ב ‪ 54%‬מהמדידות נמצאו‬
‫חריגות מערכי הסף המומלצים של קרינה ממקורות חשמל‪ ,‬חלקן באלפי אחוזים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התוצאות של המדידות כללו המלצות לתיקון מקור הבעיה והמלצות זמניות לפעולה עד‬
‫התיקון‪ ,‬כמו הזזת כסאות של תלמידים‪ ,‬הרחקת שולחנות ועוד‪ .‬חלק מההמלצות הן‬
‫בעייתיות ולא ברור כיצד ניתן יהיה לפקח על יישומן בשנים הבאות כשמתחלפת כיתה‪ ,‬כמו‬
‫הזזת שולחן מהקיר‪ ,‬ולכן יש להתייחס אליהן כהמלצות זמניות בלבד עד לסילוק מקור‬
‫החריגה ולא כפתרון לבעיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות המדידות המלאות התפרסמו באתר המשרד להגנת הסביבה אבל לא התפרסם‬
‫מידע לגבי תיקון הליקויים שנמצאו‪ .‬בקובץ סיכום תוצאות המדידות שערכנו ניתן לראות‬
‫באיזה בתי ספר נעשו מדידות בחלוקה לפי רשויות מקומיות והיכן נמצאו חריגות‪ .‬הורים‬
‫‪ 1‬טיפול הרשויות המקומיות ובעלים פרטיים בקרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‪ ,‬דוחות על הביקורת בשלטון‬
‫המקומי לשנת ‪ ,2014‬שנת פרסום התשע"ה‪2014 -‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪5‬‬
‫‪2015‬‬
‫מוזמנים לחפש את שם בית הספר בטבלה‪ ,‬ולפנות להנהלת בית הספר ו‪/‬או הרשויות‬
‫המקומית‪ ,‬אם היו חריגות‪ ,‬ולוודא שהליקוי תוקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במידה ובית הספר לא נמצא ברשימה‪ ,‬יש לפנות לרשות המקומית ולבקש ממנה לבצע‬
‫מדידות מלאות במוסד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במדידות של קרינה סלולרית לא נמצאו חריגות מערכי הסף המומלצים‪ .‬יחד עם זאת ערכי‬
‫הסף לגבי קרינה זו הם בעייתיים ולא לוקחים בחשבון את כל הקרינה הסלולרית שקיימת‬
‫בבניין‪/‬כיתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רוב הרשויות המקומיות עדיין לא מבצעות מדידות קרינה במוסדות החינוך שבאחריותן‬
‫בתדירות הנדרשת ולעיתים אף בכלל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין הנחיות מפורטות של משרד החינוך לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫ממקורות חשמל פנימיים ומרשתות ‪ .Wi-Fi‬קיימת אי בהירות בהנחיות משרד החינוך‬
‫לרשויות בכל הקשור לחובת ביצוע הבדיקות‪ ,‬סוגי הבדיקות ותדירותן וזאת בשל חוסר‬
‫התאמה בין חוזרי המנכ"ל בעניין‪ ,‬לבין ה"רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר‪ ,‬גן‬
‫ופנימייה" שהפיץ משרד החינוך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין התאמה מלאה בין הוראות חוזר המנכ"ל של משרד החינוך למדידות קרינה מאנטנות‬
‫סלולריות המותקנות בקרבת מוסדות חינוך לבין הרשימה המנחה הנ"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא נעשה מיפוי של ארונות חשמל ולוחות חשמל במוסדות החינוך בהם כיתות פועלות‬
‫בסמוך ללוח חשמל‪ ,‬למרות שהייתה המלצה לכך כבר בשנת ‪.2012‬‬
‫‪‬‬
‫אין התאמה בין מרחקי הבטיחות המינימליים בין קווי מתח למוסדות חינוך שקבע משרד‬
‫החינוך‪ ,‬לאילו שנוקטת חברת חשמל ובמוסדות רבים מופר מרחק הבטיחות המזערי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חברת החשמל לא ביצעה מיפוי גיאוגרפי של רשת החשמל בנוגע למוסדות חינוך ולא פעלה‬
‫לאיתור מוסדות חינוך שבסמוך אליהם עוברים קווי מתח גבוהים‪ .‬זאת על אף שהתחייבה‬
‫לעשות כך בעקבות דוח המבקר מ ‪ ,2014‬אשר מצא כי ב‪ 17 -‬מוסדות חינוך ב‪ 11 -‬רשויות‬
‫שנבדקו על ידו‪ ,‬לא התקיים מרחק הבטיחות המזערי של ‪ 50‬מטרים מקווי מתח עליון עילי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה לא הגדיר את המרחק המזערי שיש לשמור בין‬
‫האנטנות הסלולריות ובין מוסדות החינוך‪ .‬עם זאת‪ ,‬עפ"י דו"ח המבקר‪ ,‬האגף הנחה את‬
‫חברות הסלולר לבצע מדידות קרינה בכל מבנה מאוכלס שנמצא בטווח של ‪ 50‬מטרים‬
‫לפחות מאנטנת סלולר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל שהועברו למשרד מבקר המדינה בפברואר ‪ 2014‬נמצאו‬
‫‪ 377‬מוסדות חינוך שהמרחק בינם לבין אנטנות סלולריות נמוך מ‪ 50 -‬מטרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חברות הסלולר ממשיכות לממן מדידות קרינה מאנטנות סלולריות הנערכות אחת לשנה‪,‬‬
‫למרות שכבר בשנת ‪ 2009‬מבקר המדינה העיר למשרד להגנת הסביבה על כך שעלול‬
‫להיווצר ניגוד עניינים‪ .‬המדינה אינה מבצעת בדיקות דומות בעצמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות בדיקות הקרינה מאנטנות סלולרית לא מתפרסמות לציבור ו‪/‬או לא מתפרסמות‬
‫בצורה נגישה וברורה באתר המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה גם לא מפרסם את נתוני הניטור לפיקוח רציף על הקרינה מאנטנות‬
‫סלולריות שהוא מבצע‪ ,‬בטענה שהמידע כמו שהוא לא ניתן להבנה על ידי הציבור‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪6‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪‬‬
‫בסקר מעקב שעשינו בפברואר ‪ 22015‬באתרי כל הרשויות המקומיות במדינה‪ ,‬מצאנו שרק‬
‫‪ 5‬רשויות מקומיות מתוך ‪ 257‬פרסמו תוצאות מדידות קרינה במוסדות חינוך שבתחומן‪.‬‬
‫קרינה אלקטרומגנטית‬
‫קרינה נמצאת בכל מקום וכולנו נחשפים מדי יום‪ ,‬בסביבתנו הקרובה‪ ,‬לרמות שונות של קרינה‬
‫ממקורות טבעיים‪ ,‬כמו קרינה קוסמית‪ ,‬קרינת שמש וקרינה הנובעת מגז ראדון וממקורות‬
‫מלאכותיים‪ ,‬כמו קרינה מרשת החשמל‪ ,‬טלפונים סלולריים ואינטרנט‪ ,‬בתדרים שונים‪ .‬לקרינות‬
‫מסוגים שונים השפעות בריאותיות ידועות והשפעות שונות‪ ,‬חלקן שנויות במחלוקת‪.‬‬
‫קרינה אלקטרומגנטית היא ספקטרום תדרים המחולק ל‪ 2-‬סוגי קרינה עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬קרינה אלקטרומגנטית מייננת‪ :‬קרינה שיכולה לגרום לשינוי במבנה של אטומים‪/‬מולקולות ע"י‬
‫נטילת אלקטרונים‪ .‬קרינה מייננת נמצאת באופן טבעי בכדור הארץ ומחוץ למערכת השמש‪,‬‬
‫קרינה שנפלטת מחומרים רדיואקטיביים טבעיים הנמצאים בסביבה‪ ,‬קרני שמש בתחום‬
‫הבלתי נראה (אולטרה סגול)‪ ,‬גז ראדון ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת קרינה מייננת ממקורות מעשי ידי‬
‫אדם‪ ,‬בעיקר משימושים רפואיים‪ :‬צילומי רנטגן‪ ,‬רדיותרפיה‪ ,‬עיקור ציוד רפואי ומזון ועוד‪.‬‬
‫אנשי רפואה העוסקים ברפואה גרעינית‪ ,‬טכנאי רנטגן‪ ,‬צוותי אוויר‪ ,‬עובדי מעבדות מחקר‬
‫ותחנות כוח גרעיניות‪ ,‬הם חלק מהאנשים שחשופים לקרינה מייננת במקום עבודתם‪.‬‬
‫‪ .2‬קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מסוכנת פחות מקרינה מייננת‪ ,‬היות והיא לא מסוגלת‬
‫ליינן אטומים אך גם היא עלולה להזיק לבריאות‪ .‬קרינה בלתי מייננת נמצאת בכל מקום‪.‬‬
‫דוגמאות למקורות שפולטים קרינה בלתי מייננת‪:‬‬
‫א‪ .‬קרני השמש בתחום הנראה‬
‫ב‪ .‬רשת החשמל ‪ -‬קווי מתח גבוה‪ ,‬תחנות השנאה (טרנספורמטורים)‪ ,‬עמודי חשמל‪ ,‬חדרי‬
‫שנאים וארונות חשמל‪ ,‬כמו גם מכשירי חשמל וכל תשתית או מתקן המחוברים לרשת‬
‫החשמל בזרם חילופי‪ .‬אלו פולטים קרינה בתדירות נמוכה ויוצרים בסביבה שדות‬
‫חשמליים ושדות מגנטיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬רשתות טלפונים סלולאריים ‪ -‬טלפונים ומוקדי השידור שלהם (אנטנות)‪.‬‬
‫ד‪ .‬רשת אינטרנט אלחוטית ‪. Wi-Fi‬‬
‫ה‪ .‬מוקדי שידור טלוויזיה ורדיו ‪ -‬על מנת לקלוט את השידורים‪ ,‬פרוסים ברחבי הארץ רשת‬
‫משדרים‪ ,‬אשר פולטים קרינת גלי רדיו בעוצמות שונות (בהתאם לאזור כיסוי השידור‬
‫ועוצמת השידור הנדרשת)‪.‬‬
‫קרינה אלקטרו מגנטית במוסדות חינוך‬
‫ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום‪ ,‬לרוב בתוך כיתות סגורות‪ .‬במבנים של‬
‫מוסדות חינוך קיימים מספר מקורות‪ ,‬חיצוניים ופנימיים‪ ,‬של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת‪:‬‬
‫רשת החשמל‪ ,‬שנאים‪ ,‬קווי מתח‪ ,‬אנטנות סלולריות‪ ,‬טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט‬
‫אלחוטי (‪.)WLAN , Wi-Fi‬‬
‫‪ 2‬הסקר נעשה בשיתוף הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית באונ' בר אילן והקליניקה למשפטים‬
‫במרכז האקדמי כרמל‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪7‬‬
‫‪2015‬‬
‫השפעות בריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת‬
‫‪3‬‬
‫קרינה אלקטרומגנטית נספגת בגוף האדם והחי וגורמת לשיבושים בתקשורת החשמלית בין תאי‬
‫הגוף ובמסלולים ביוכימיים רבים ע"י שני תהליכים‪:‬‬
‫‪ .1‬תהליך תרמי של חימום רקמות‪ .‬בשימוש בטלפון סלולרי מרבית החימום יתרחש בראשו של‬
‫אדם‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך א‪-‬תרמי שלא גורם לחימום הרקמות‪ ,‬אולם מחקרים הראו שאפקטים א‪-‬תרמיים‬
‫(שאינם קשורים לחימום רקמות) יכולים להביא לשינויים גנטיים‪ ,‬הפרעה במערכת העצבים‪,‬‬
‫במערכת החיסון‪ ,‬האצת תהליכים סרטניים‪ ,‬מחלות כלי דם והפרעות שינה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2002‬הכריז ארגון הבריאות העולמי על הקרינה הבלתי מייננת כגורם מסרטן אפשרי‪.‬‬
‫ההכרזה התבססה על מחקר של הארגון העולמי לחקר הסרטן‪ ,‬לפיו חשיפת ילדים כרונית לשדות‬
‫מגנטיים שעצמתם עולה על ‪ 4-3‬מיליגאוס עלולה להכפיל את הסיכון שלהם לחלות בסרטן מסוג‬
‫לוקמיה‪ .‬חשיפה של מעל ‪ 4‬שעות ביממה‪ 5 ,‬ימים בשבוע מוגדרת כחשיפה כרונית‪ .‬מוסדות חינוך‬
‫ובתי מגורים נחשבים למקומות בהם החשיפה הינה חשיפה כרונית ולא משנה משך החשיפה בפועל‪.‬‬
‫הסיכונים מקרינה אלקטרומגנטית עבור ילדים גדולים יותר ממבוגרים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬רגישותם גבוהה יותר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה הראש של הילדים סופג כ‪ 30% -‬יותר קרינה מאשר של המבוגרים‬
‫ה ‪ DNA‬של הילדים רגיש יותר בגלל התחלקות התאים המרובה בגיל צעיר‬
‫מערכת העצבים עדיין בתהליך הבשלה ופגיעה יותר‬
‫שנית‪ ,‬חשיפתם של ילדים לקרינה אלקטרומגנטית מתרחשת על פני יותר שנים ביחס למבוגרים‪.‬‬
‫מכאן החשיבות הרבה להגבלת החשיפה בקרב ילדים‪.‬‬
‫יודגש שהתקנים וערכי הסף שנקבעו ביחס לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מבוססים על אפקטים‬
‫תרמיים‪ ,‬מאחר ואפשר לחזות אותם במודלים פשוטים יחסית‪ ,‬ולא לוקחים בחשבון אפקטים שאינם‬
‫תרמיים‪.‬‬
‫סוגי קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת שנמדדים במוסדות חינוך‪:‬‬
‫מקור פנימי‬
‫סוג קרינה‬
‫קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד לוחות חשמל קומתיים‬
‫(‪ )ELF - Extremely Low Frequency‬ארונות חשמל ראשיים‬
‫ממתקני חשמל‬
‫קווי חלוקה‬
‫קרינה בתחום תדרי הרדיו ( ‪ RF - Radio‬רשת אינטרנט‬
‫(‪)Wi-Fi‬‬
‫‪)Frequency waves‬‬
‫ממתקני תקשורת אלחוטית‬
‫טלפונים סלולריים‬
‫מקור חיצוני‬
‫שנאים‬
‫קווי מתח‬
‫אלחוטית אנטנות סלולריות‬
‫‪ 3‬למידע נוסף ראו ‪:‬‬
‫סקירה בגיליון "השפעת הקרינה האלקטרומגנטית" שפרסם המוסד לבטיחות וגהות‬
‫האתר של דורון טל‪ -‬פיסיקאי‪ ,‬מומחה ופעיל חברתי בנושא קרינה‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪8‬‬
‫‪2015‬‬
‫פיקוח על מקורות הקרינה במוסדות חינוך‬
‫קיים חוסר בהירות לגבי חלוקת הסמכויות‪ ,‬תחומי האחריות לביצוע בדיקות בין שלושת הגופים‬
‫האחראים לנושא הקרינה במוסדות חינוך‪ :‬הרשויות המקומיות‪ ,‬משרד החינוך והמשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫בהחלטת ממשלה משנת ‪ 2001‬נקבע כי האחריות הישירה לבטיחות התלמידים במוסדות החינוך‬
‫הרשמיים מוטלת על הרשויות המקומיות‪ ,‬ובמוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים ‪ -‬על‬
‫הגופים הפרטיים שבבעלותם מוסדות החינוך (להלן ‪ -‬בעלים פרטיים)‪.‬‬
‫על בסיס החלטה זו קבע משרד החינוך בחוזרי המנכ"ל שלו את הנהלים שמנחים את הרשויות‬
‫המקומיות ובעלים פרטיים בנוגע לאופן השמירה על הבטיחות הסביבתית במוסדות חינוך‪.‬‬
‫האחריות לפיקוח על מקורות הקרינה החיצוניים נתונה בידיו של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫חוק הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ו‪ ,2006-‬שבאחריות המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אמור להסדיר‬
‫את הפיקוח על מקורות הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬אבל בפועל הוא לא כולל הוראות מיוחדות לעניין‬
‫מוסדות חינוך ופיקוח על הקרינה בתוכן‪.‬‬
‫חוק הקרינה ותקנות הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ט – ‪ 2009‬שהותקנו מכוחו‪ ,‬לא קבעו ערכי סף‬
‫לחשיפה למקורות קרינה בלתי מייננת ממקורות חשמל ורדיו‪.‬‬
‫בינואר ‪ ,2013‬הוקם לראשונה בישראל מרכז ידע לאומי ‪ -‬תנודע בנושא קרינה בלתי מייננת‬
‫והשפעותיה על בריאות הציבור‪ .‬המרכז הוקם בעקבות החלטת ממשלה משנת ‪ 2004‬והצורך‬
‫הגובר במידע בתחום זה‪ .‬פעילות המרכז מתמקדת באיסוף וריכוז מידע לאומי ובינלאומי‬
‫עדכני בנושא קרינה בלתי‪-‬מייננת והנגשתו לקהלי היעד‪ .‬בעתיד אמור המרכז גם להקים יחידה‬
‫למחקרים בסיסיים‪ ,‬אפידמיולוגיים‪ ,‬ולהערכת סיכונים שיאתרו פערי ידע וישלימו את המידע הקיים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התפרסמו מספר מסמכי מדיניות והנחיות‪ 4‬בנושא מטעם משרד החינוך‪ ,‬המשרד להגנת‬
‫הסביבה וחברת החשמל‪.‬‬
‫למרות ריבוי ההוראות‪ ,‬ההנחיות ומסמכי המדיניות‪ ,‬ואולי בשל כך‪ ,‬קיימת חוסר בהירות‬
‫מוחלטת לגבי ההנחיות‪ ,‬בעיקר בקרב עובדי הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬התפרסם דו"ח מבקר המדינה ‪ -‬טיפול הרשויות המקומיות ובעלים פרטיים בקרינה‬
‫בלתי מייננת במוסדות חינוך ‪ -‬בעקבות ביקורת שעשה בעשר רשויות מקומיות‪ :‬אשקלון‪ ,‬חצור‬
‫הגלילית‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬מודיעין עילית‪ ,‬מעלה אדומים‪ ,‬קריית מלאכי‪ ,‬קריית שמונה‪ ,‬ראש העין‪ ,‬ראשון לציון‬
‫ותל שבע‪ ,‬ובשני בעלים פרטיים של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים‪ :‬מרכז מעיין החינוך התורני‬
‫ומרכז החינוך העצמאי‪.‬‬
‫בדו"ח הנ"ל העביר מבקר המדינה ביקורת קשה על ההתנהלות של הרשויות בנושא והצביע על‬
‫שורה ארוכה של ליקויים ואלה עיקרן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הרשויות המקומיות שנבדקו לא מבצעות מדידות קרינה בתדירות הנדרשת‪ ,‬חלקן לא‬
‫מבצעות מדידות קרינה במוסדות החינוך שלהן כלל‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה לא קבע ערכי סף בתקנות הקרינה הבלתי מייננת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נייר עמדה בנושא קרינה אלקטרומגנטית בסביבת התלמיד של היחידה לאפידימיולוגיה של סרטן וקרינה‪ ,‬הוגש לכנסת‬
‫טווחי בטיחות ורמות חשיפה מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו‪ ,‬אגף רעש וקרינה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר‪ ,‬גן ופנימייה‪ ,‬משרד החינוך‬
‫מדיניות משרד החינוך‪ -‬מסמך התאמת מערכת החינוך למאה ה‪.21-‬‬
‫המלצות חברת החשמל להפחתת חשיפת התלמידים לשדות מגנטיים‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪9‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫היעדר הנחיות מטעם משרד החינוך לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫ממקורות חשמל פנימיים‪.‬‬
‫אין הלימה מלאה בין הוראות חוזר המנכ"ל של משרד החינוך למדידות קרינה מאנטנות‬
‫סלולריות המותקנות בקרבת מוסדות חינוך לבין "רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר‪ ,‬גן‬
‫ופנימייה" של משרד החינוך‪.‬‬
‫לא נעשה מיפוי של ארונות חשמל ולוחות חשמל במוסדות החינוך בהם כיתות פועלות‬
‫בסמוך ללוח חשמל למרות שהייתה המלצה לכך כבר בשנת ‪.2012‬‬
‫נמצאו פגמים בפעולות הרשויות המקומיות ומשרד החינוך בעניין מנהל בטיחות על מוסדות‬
‫חינוך ‪ -‬בחלק מהרשויות אין מנהלי בטיחות כחוק ובחלקן לא נעשה על מנהל הבטיחות‬
‫פיקוח‪.‬‬
‫חברות הסלולר ממשיכות לממן מדידות קרינה מאנטנות סלולריות הנערכות אחת לשנה‬
‫ומתפרסמות באתר המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬למרות שכבר בשנת ‪ 2009‬מבקר המדינה‬
‫העיר למשרד להגנת הסביבה על כך שעלול להיווצר ניגוד עניינים‪.‬‬
‫ביום ‪ 29.4.15‬דחה בג"צ (בג"ץ ‪ ) 6269/12‬עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית‪ ,‬בדרישה‬
‫לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה‬
‫שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם‪ .‬בג"צ קבע שקיומה‬
‫של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה‬
‫המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך‪ .‬ביום ‪ 18.8.15‬דחה בית המשפט‬
‫העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנג"ץ ‪.)3367/15‬‬
‫טבלת סיכום סוגי קרינה והדרישות לגביהם‬
‫סוג קרינה‬
‫מקור קרינה‬
‫תקן‪/‬דרישות‬
‫קרינת רדיו ‪RF -‬‬
‫אנטנות סלולריות‬
‫שנמצאות בשטח‬
‫מוסד החינוך או‬
‫בסמוך‪.‬‬
‫על פי חוזר‬
‫המנכ"ל אסור‬
‫להתקין אנטנות‬
‫סלולריות על‬
‫מבנה של מוסד‬
‫חינוך או בשטחו‬
‫ציוד תקשורת‬
‫והתקני קצה‬
‫(ראוטרים‪ ,‬נתבים‪,‬‬
‫טלפונים‪,‬‬
‫מחשבים)‬
‫‪ 10%‬מהסף‬
‫הבריאותי (משתנה‬
‫עפ"י סוג האנטנה)‪.‬‬
‫‪Radio‬‬
‫‪Frequency‬‬
‫‪waves‬‬
‫‪ 10%‬מהסף‬
‫הבריאותי (משתנה‬
‫עפ"י תחום‬
‫התדרים)‬
‫‪ 10%‬מהסף‬
‫הבריאותי (משתנה‬
‫עפ"י תחום‬
‫התדרים)‬
‫תדירות ומקור‬
‫ההנחיה‬
‫אחת לשנה (עפ"י‬
‫הרשימה המנחה)‬
‫אחת לחצי שנה‬
‫(עפ"י חוזר‬
‫מנכ"ל)‬
‫אחראי יישום‪,‬‬
‫מעקב ובקרה‬
‫המשרד‬
‫להגנת‬
‫הסביבה‪,‬‬
‫משרד החינוך‬
‫פעם אחת לפני‬
‫התקנת הציוד‬
‫ופעם לאחר‬
‫התקנתו (עפ"י‬
‫חוזר מנכ"ל)‬
‫פעם בשנה‬
‫בדיקות מדגמיות‬
‫בבתי ספר‬
‫המחוברים‬
‫לאינטרנט אלחוטי‬
‫(עפ"י חוזר‬
‫מנכ"ל)‬
‫הרשות‬
‫המקומית ‪/‬‬
‫בעלים של‬
‫המוסד‬
‫משרד החינוך‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪10‬‬
‫‪2015‬‬
‫קרינה ממקורות‬
‫חשמל‪ELF -‬‬
‫‪Extremely Low‬‬
‫‪Frequency‬‬
‫‪Fields‬‬
‫רשת החשמל‬
‫הפנימית (כולל‬
‫ארונות חשמל‬
‫ותאורה)‬
‫קווי מתח‬
‫‪ 4‬מיליגאוס בעומס‬
‫מרבי‬
‫מרחק בטיחות‬
‫מזערי לפי חוזר‬
‫מנכ"ל‪:‬‬
‫קו מתח גבוה תת‬
‫קרקעי (‪ 22‬קילו‬
‫וואט) – ‪ 2‬מטרים‪.‬‬
‫קו מתח גבוה עילי‬
‫(‪ 22‬קילו וואט) – ‪5‬‬
‫מטרים‪.‬‬
‫קו מתח עליון עילי‬
‫(‪ 161‬קילו וואט) –‬
‫‪ 50‬מטרים‪.‬‬
‫הרשות‬
‫בהתקנה‬
‫ואחת לשנה (עפ"י המקומית ‪/‬‬
‫הרשימה המנחה) בעלות‬
‫אין חובת בדיקה‪.‬‬
‫חברת החשמל‬
‫התחייבה לבצע‬
‫מיפוי גאוגרפי של‬
‫רשת החשמל‬
‫ולאתר מוסדות‬
‫החינוך שבסמוך‬
‫אליהם עוברים‬
‫קווי מתח גבוה‬
‫(עפ"י המלצת‬
‫משרד מבקר‬
‫המדינה)‬
‫המשרד‬
‫להגנת‬
‫הסביבה‬
‫וחברת‬
‫החשמל‬
‫קרינה במוסדות חינוך ממקורות חיצוניים‬
‫קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ממקורות חיצוניים במוסדות חינוך נחלקת לשני סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬מתקני חשמל ‪ -‬קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד (‪)ELF - Extremely Low Frequency‬‬
‫‪ ‬תחנות השנאה‬
‫‪ ‬קווי מתח‬
‫‪ .2‬מתקני תקשורת אלחוטית ‪ -‬קרינה בתחום תדרי הרדיו (‪)RF - Radio Frequency waves‬‬
‫‪ ‬אנטנות סלולריות‬
‫קווי מתח‪ ,‬תחנות השנאה‬
‫חוזר מנכ"ל משרד החינוך קבע מרחקי בטיחות מזעריים בין קווי מתח לחצרותיהם של מוסדות חינוך‪:‬‬
‫סוג המתקן‬
‫קו מתח גבוה תת קרקעי (‪ 22‬קילו וואט)‬
‫קו מתח גבוה עילי (‪ 22‬קילו וואט)‬
‫קו מתח עליון עילי (‪ 161‬קילו וואט)‬
‫מרחק הבטיחות המזערי בינו ובין מוסד חינוך‬
‫‪ 2‬מטרים‬
‫‪ 5‬מטרים‬
‫‪ 50‬מטרים‬
‫לפי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כפי שהובאו בדוח המבקר‪ ,‬ב‪ 17 -‬מוסדות חינוך שפעלו ב‪-‬‬
‫‪ 11‬רשויות מקומיות לא מתקיים מרחק הבטיחות המזערי של ‪ 50‬מטרים מקווי מתח עליון עילי‪.‬‬
‫משרד החינוך וחברת חשמל נוהגים על פי מרחקי בטיחות שונים‪ :‬הממונה הארצי לבטיחות במשרד‬
‫החינוך טען כי מרחקי הבטיחות נקבעו מול ממונה הקרינה במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬בעוד שחברת‬
‫החשמל טענה כי אינה מכירה את המרחקים הקבועים בחוזר המנכ"ל וכי היא מחויבת לשמור רק על‬
‫המרחקים שנקבעו בתוכניות המתאר‪.‬‬
‫בתשובה למשרד מבקר המדינה ענה משרד החינוך כי הוא יקפיד להתייחס לנושא מרחקי הבטיחות‬
‫בחוזרי המנכ"ל ובהנחיות הבטיחות‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪11‬‬
‫‪2015‬‬
‫אנטנות סלולריות‬
‫באתר המשרד להגנת הסביבה קיים מיפוי מלא של אנטנות סלולריות ומוקדי שידור סלולרי בעלי‬
‫היתר בניה‪/‬הפעלה‪.‬‬
‫עפ"י חוזר מנכ"ל משרד החינוך אין להתקין אנטנות סלולריות על מבנה של מוסד חינוך או בשטחו‬
‫ואם מותקנת אנטנה בקרבת המוסד יש לבצע מדידות קרינה בתדר רדיו ואין לבצע אותן בתיאום עם‬
‫החברות הסלולריות‪.‬‬
‫ישנה אי התאמה בין הוראות חוזר המנכ"ל הנ"ל ובין הוראות "הרשימה המנחה לעריכת מבדק בבית‬
‫ספר‪ ,‬גן ופנימייה" שהופצה‪ .‬ההנחיות בחוזר המנכ"ל היא לבצע בדיקות אחת לחצי שנה ואילו עפ"י‬
‫הרשימה המנחה‪ .‬יש צורך בביצוע בדיקה אחת לשנה בלבד‪.‬‬
‫אגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה לא הגדיר את המרחק המזערי שיש לשמור בין האנטנות‬
‫הסלולריות ובין מוסדות החינוך‪ .‬עם זאת‪ ,‬עפ"י דו"ח המבקר‪ ,‬הוא הנחה את חברות הסלולר לבצע‬
‫מדידות קרינה בכל מבנה מאוכלס שנמצא בטווח של ‪ 50‬מטרים לפחות מאנטנת סלולר‪.‬‬
‫לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל שהועברו למשרד מבקר המדינה בפברואר ‪ 2014‬נמצאו ‪377‬‬
‫מוסדות חינוך שהמרחק בינם לבין אנטנות סלולריות נמוך מ‪ 50 -‬מטרים‪.‬‬
‫מבקר המדינה העלה ביקורת בדוח שלו על המושג "בקרבת מוסד חינוך" ברשימה המנחה‪ ,‬שלטענתו‬
‫הוא עמום מדי ויש לקבוע באופן ברור מהו המרחק המותר‪ ,‬על כך שלממונה הארצי על הבטיחות‬
‫במשרד החינוך‪ ,‬אין מידע על פריסת האנטנות הסלולריות שנמצאות בקרבת מוסדות חינוך ועל כך‬
‫שחברות הסלולר ממשיכות את בדיקות הקרינה השנתיות‪ ,‬למרות שכבר בשנת ‪ 2009‬מבקר המדינה‬
‫העיר למשרד להגנת הסביבה על כך שעלול להיווצר ניגוד עניינים‪.‬‬
‫שם הבדיקה‬
‫סוג קרינה‬
‫קרינה בתחום‬
‫קרינה מאנטנות‬
‫סלולריות שנמצאות תדרי הרדיו‬
‫‪Radio - RF‬‬
‫בשטח מוסד‬
‫החינוך או בסמוך לו ‪Frequency‬‬
‫‪waves‬‬
‫ערך הסף לפי‬
‫המלצת‬
‫המשרד להגנת‬
‫הסביבה‬
‫תדירות הבדיקה‬
‫ומקור ההנחיה‬
‫‪ 10%‬מהסף‬
‫הבריאותי‬
‫(משתנה עפ"י‬
‫סוג האנטנה)‬
‫אחת לשנה (עפ"י‬
‫הרשימה המנחה)‬
‫אחת לחצי שנה‬
‫(עפ"י חוזר‬
‫מנכ"ל)‬
‫הגורם‬
‫המבצע‬
‫(עפ"י‬
‫הרשימה‬
‫המנחה)‬
‫בודק‬
‫מוסמך‬
‫אחראי‬
‫יישום‪,‬‬
‫מעקב‬
‫ובקרה‬
‫המשרד‬
‫להגנת‬
‫הסביבה‬
‫בחודש ספטמבר ‪ 2010‬הטמיע האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה מערכת ניטור‬
‫לפיקוח רציף על הקרינה מאנטנות סלולריות‪ ,‬המאפשרת לאגף לעקוב בעת השידור באורח רציף ובו‪-‬‬
‫זמני‪ ,‬אחר כל האנטנות הסלולריות מן הדור השלישי הפרוסות במדינה‪ .‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫משתמש במערכת הניטור לצרכים פנימיים‪ ,‬והממצאים שמספקת המערכת אינם מתפרסמים באתר‬
‫המשרד‪ .‬המשרד להגנת הסביבה מסר למשרד המבקר המדינה במאי ‪ ,2014‬כי מערכת הניטור‬
‫נרכשה לצורך פיקוח על רמות הקרינה מכל האנטנות סלולריות‪ ,‬וכי אין אפשרות טכנית לפרסם את‬
‫המידע שעיקרו נתונים על רמת ההספק בעת השידור‪ ,‬ואף לא את המידע על רמת הקרינה שנפלטת‬
‫מהאנטנה באותו הרגע‪ .‬לפיכך‪ ,‬לו הנתונים היו מפורסמים באתר המשרד‪ ,‬לא ניתן היה להסיק מהם‬
‫מהי רמת הקרינה הנפלטת מאנטנות סלולריות‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה כיום לא מפרסם את תוצאות הבדיקות המלאות של קרינה מאנטנות‬
‫סלולריות ואינו מפרסם את נתוני הניטור לפיקוח רציף על הקרינה מאנטנות סלולריות שהוא‬
‫מבצע‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪12‬‬
‫‪2015‬‬
‫קרינה ממקורות פנימיים במוסדות חינוך‬
‫במוסדות חינוך מודדים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ממקורות פנימיים משני סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬מתקני חשמל ‪ -‬קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד ( ‪ELF - Extremely Low Frequency‬‬
‫‪)Fields‬‬
‫‪ ‬לוחות חשמל קומתיים‬
‫‪ ‬ארונות חשמל ראשים‬
‫‪ ‬קווי חלוקה‬
‫‪ .2‬מתקני תקשורת אלחוטית ‪ -‬קרינה בתחום תדרי הרדיו (‪)RF - Radio Frequency waves‬‬
‫‪ ‬טלפוניה ניידת‬
‫‪ ‬רשת אינטרנט אלחוטית – נתבי ה ‪Wi-Fi -‬‬
‫‪ ‬מחשבים ניידים ומחשבי לוח (טאבלטים) בעלי משדרים ‪ Wi-Fi‬מופעלים‬
‫סוגי הקרינה הבלתי מייננת ממקורות פנימיים שנמדדים במוסדות חינוך‬
‫שם הבדיקה‬
‫סוג קרינה‬
‫ערך הסף לפי‬
‫המלצת‬
‫המשרד להגנת‬
‫הסביבה‬
‫תדירות הבדיקה‬
‫ומקור ההנחיה‬
‫קרינה משנאים‬
‫ושדות חשמליים‬
‫הסמוכים למוסדות‬
‫חינוך או נמצאים‬
‫בתחומם‬
‫קרינה בתדר‬
‫רשת החשמל‬
‫‪- ELF‬‬
‫‪Extremely‬‬
‫‪Low‬‬
‫‪Frequency‬‬
‫‪Fields‬‬
‫‪ 4‬מיליגאוס‬
‫בעומס מרבי‬
‫אחת לשנה (עפ"י‬
‫הרשימה המנחה)‬
‫קרינה מציוד‬
‫תקשורת והתקני‬
‫קצה ‪ -‬סלולרי‪,‬‬
‫‪Wi-Fi‬‬
‫קרינה בתחום‬
‫תדרי הרדיו‬
‫‪Radio - RF‬‬
‫‪Frequency‬‬
‫‪waves‬‬
‫‪ 10%‬מהסף‬
‫הבריאותי‬
‫(משתנה עפ"י‬
‫תחום התדרים)‬
‫לפני התקנת‬
‫הציוד ולאחר‬
‫התקנתו (עפ"י‬
‫חוזר מנכ"ל)‬
‫הגורם‬
‫המבצע‬
‫(עפ"י‬
‫הרשימה‬
‫המנחה)‬
‫בודק‬
‫מוסמך‬
‫בודק‬
‫מוסמך‬
‫אחראי‬
‫יישום‪,‬‬
‫מעקב‬
‫ובקרה‬
‫הרשות‬
‫המקומית ‪/‬‬
‫בעלים‬
‫הרשות‬
‫המקומית ‪/‬‬
‫בעלים‬
‫האחריות על איתור קרינה העולה על הרמה המותרת וטיפול בה חלה על הרשות המקומית והבעלים‬
‫של מוסדות החינוך‪.‬‬
‫קרינה משדות חשמליים‬
‫הנחיות לביצוע מדידות קרינה ממקור חשמל מופיעות רק ברשימה המנחה (רשימה מנחה לעריכת‬
‫מבדק בבית ספר‪ ,‬גן ילדים ופנימייה ‪ -‬הבטחת תנאים בטיחותיים במוסדות חינוך) שפרסם האגף‬
‫לביטחון ובטיחות של משרד החינוך למבדקי בטיחות ומדידות‪.‬‬
‫בחוזר המנכ"ל ‪ -‬שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר‪ ,‬אין הנחיות לביצוע מדידות מרשת‬
‫החשמל ממקורות פנימיים במוסדות חינוך‪ .‬בתשובה לביקורת של מבקר המדינה על כך בשנת ‪2014‬‬
‫השיב משרד החינוך כי בעתיד‪ ,‬בחוזרי המנכ"ל שלו בעתיד‪ ,‬יודגש ויובהר באופן חד וברור ובתיאום‬
‫עם המשרד להגנת הסביבה כיצד יש לבצע מדידות קרינה במוסדות חינוך‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪13‬‬
‫‪2015‬‬
‫ציוד קצה – ‪ Wi-Fi‬ואינטרנט‬
‫ההנחיות לביצוע מדידות קרינה מציוד תקשורת והתקני קצה‪ ,‬סלולרי ו‪ Wi-Fi -‬מופיעות רק בחוזר‬
‫המנכ"ל‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2010‬הציגה מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של הסרטן והקרינה במשרד הבריאות‬
‫בהרחבה‪ ,‬את הנזק האפשרי של הקרינה מהאינטרנט האלחוטי לבריאות התלמידים‪ .‬בחוזר המנכ"ל‬
‫המעודכן מאוגוסט ‪ 2013‬פורסמו הוראות הבטיחות בנושא השימוש בציוד תקשורת אלחוטי‬
‫ובמחשבים ניידים‪ .‬החוזר ִאפשר לבתי ספר להתחבר לאינטרנט אלחוטי‪ ,‬אך המליץ להעדיף אינטרנט‬
‫קווי‪.‬‬
‫במוסדות חינוך שבהם נעשה שימוש באינטרנט אלחוטי‪ ,‬יש להשתמש במערכות תקשורת אלחוטיות‬
‫מנוהלות‪ .‬במערכת מנוהלת מגדירים את עצמת השידור‪ ,‬כך שהיא תפחת באופן אוטומטי למינימום‬
‫הנדרש‪ ,‬בהתאם לעצמת המכשירים הפעילים‪ .‬אם רשת אינטרנט אלחוטי אינה מנוהלת‪ ,‬אין אמצעי‬
‫שיווסת את עצמת הקרינה לרמה המינימלית‪.‬‬
‫בכל עשר הרשויות שנבדקו ע"י משרד מבקר המדינה בשנת ‪ :2014‬אשקלון‪ ,‬חצור הגלילית‪ ,‬כרמיאל‪,‬‬
‫מודיעין עילית‪ ,‬מעלה אדומים‪ ,‬קריית מלאכי‪ ,‬קריית שמונה‪ ,‬ראש העין‪ ,‬ראשון לציון ותל שבע מסרו‬
‫הממונים על בטיחות התלמידים ברשות‪ ,‬שמשרד החינוך לא ביקש מהם לבצע מדידות של קרינה‬
‫בלתי מייננת ולא ביקש לדעת האם כאלה בוצעות‪ .‬ובנוסף‪ ,‬באף מוסד חינוך ברשויות הללו לא הייתה‬
‫רשת אינטרנט אלחוטית מנוהלת‪.‬‬
‫פרסום המידע‬
‫סעיף ‪6‬א לחוק חופש המידע ותקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון‬
‫הציבור)‪ ,‬מחייבים את משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לפרסם את תוצאות בדיקות‬
‫הקרינה וכל מידע נוסף על כך באתרי האינטרנט שלהן‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה מפרסם כיום את תוצאות המדידות שנעשו במוסדות חינוך באופן שוטף‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה לא מפרסם את תוצאות הבדיקות המלאות של קרינה מאנטנות‬
‫סלולריות ואינו מפרסם את נתוני מערך הניטור לפיקוח רציף על הקרינה מאנטנות סלולריות שהוא‬
‫מבצע‪.‬‬
‫בסקר מעקב שעשינו בפברואר ‪ 2015‬בשיתוף הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית‬
‫באוניברסיטת בר אילן והקליניקה למשפטים במרכז האקדמי כרמל באתרי כל הרשויות‬
‫המקומיות במדינה‪ ,‬מצאנו שרק ‪ 5‬רשויות מקומיות מתוך ‪ 257‬פרסמו תוצאות מדידות קרינה‬
‫במוסדות חינוך שבתחומן‪ ,‬ובכלל‪ ,‬רק ‪ 122‬מתוכן פרסמו מידע סביבתי חלקי‪.‬‬
‫כמו כן לא התפרסם כל מעקב אחר יישום הליקויים ומקורות החריגה שנמצאו בבדיקות‪ ,‬לכן על‬
‫ההורים לפנות בעצמם לרשות המקומית ולמוסד החינוכי ולוודא שהבעיה תוקנה‪.‬‬
‫ערכי סף לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ממקורות פנימיים‬
‫חוק הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ו‪ ,2006-‬ותקנות הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ט ‪ ,2009 -‬לא‬
‫קבעו ערכי סף לחשיפה למקורות קרינה בלתי מייננת ממקורות חשמל ורדיו‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬למרות הביקורת שהעלה דו"ח המבקר‪ ,‬לא קבע עד היום ערכי סף לקרינה‬
‫בלתי מייננת‪ ,‬דבר שהיה אמור להיעשות כבר בשנת ‪.2007‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה ממליץ על ספים בריאותיים וסביבתיים בחשיפה לקרינה בלתי מייננת‪:‬‬
‫הסף הבריאותי מגדיר מהי החשיפה המזערית המבטיחה שלא יגרם נזק בריאותי לאדם בעוד הסף‬
‫הסביבתי אמור לאזן בין האינטרס להפעיל מקורות קרינה לרווחת הציבור והאינטרס לא לפגוע‬
‫(בריאותית או כלכלית) במתגוררים בסמיכות למקורות קרינה או נמצאים בסמוך להם‪ .‬המדיניות של‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪14‬‬
‫‪2015‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה כיום בתחום הקרינה הבלתי מייננת (כפי שהוא מפרסם באתר שלו)‬
‫" מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת‪ ,‬במטרה למזער‪ ,‬ככל האפשר בטכנולוגיות הקיימות ובעלות‬
‫סבירה את חשיפת הציבור לקרינה"‪.‬‬
‫ערכי סף לקרינה מרשת חשמל‬
‫סביב מתקני חשמל נוצר שדה מגנטי‪ .‬סוג זה של קרינה הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי לחקר‬
‫הסרטן (‪ )IARC‬כ"מסרטן אפשרי"‪ .‬הארגון קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן‬
‫לשדה מגנטי העולה על ‪ 2‬מיליגאוס הם "גורם אפשרי לסרטן"‪ .‬הקביעה מבוססת על מחקרים‬
‫שהראו כי בקרב ילדים החשופים לאורך זמן לשדה מגנטי מעל ‪ 3-4‬מיליגאוס‪ ,‬אחוז החולים בלוקמיה‬
‫(סרטן הדם) היה גבוה פי ‪ 1.5‬מילדים החשופים לשדה מגנטי בעוצמה נמוכה יותר‪.‬‬
‫לגבי קרינה מרשת חשמל ‪ -‬לא רק שלא נקבעו ערכי סף מחייבים בתקנות הקרינה הבלתי מייננת‪,‬‬
‫גם בהנחיות למדידת שדות חשמליים ומגנטיים בתחום תדרי רשת החשמל ‪ ELF‬שהוציא משרד‬
‫החינוך בשנת ‪ 2014‬לא נקבעו ערכי סף מומלצים‪.‬‬
‫משרד הבריאות המליץ על ערך סף לחשיפה ממושכת לקרינה של ‪ 4‬מיליגאוס‪ ,‬עבור ממוצע יומי בו‬
‫צריכת החשמל מרבית ואילו המשרד להגנת הסביבה המליץ על סף של ‪ 2‬מיליגאוס‪ ,‬עבור ממוצע‬
‫יומי בו צריכת החשמל הינה הממוצע השנתי‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה קיבל את המלצת משרד הבריאות וקבע כי התקנות שיותקנו בעתיד יקבעו‬
‫שאסור לשהות במוסדות חינוך ובבתי מגורים במקומות בהם נמדדה רמת קרינה מעל ‪ 4‬מיליגאוס‬
‫בממוצע יממתי כאשר צריכת החשמל מרבית‪.‬‬
‫ערכי סף לקרינת רדיו (קרינה סלולרית ו‪)Wi-Fi -‬‬
‫ערכי סף לקרינת רדיו אינם קבועים בתקנות הקרינה הבלתי מייננת‪.‬‬
‫ארגון הבריאות העולמי קבע רמות חשיפה מותרות לקרינת רדיו‪ .‬המשרד להגנת הסביבה אימץ את‬
‫הערכים הנ"ל כספים בריאותיים‪ ,‬וקבע ספי סביבה שהם ‪ 10%‬בלבד מהערכים של הספים‬
‫הבריאותיים לחשיפה רצופה ממושכת ו ‪ 30%‬לחשיפה קצרה‪.‬‬
‫במסמך "טווחי בטיחות ורמות חשיפה מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו (‪ ")2009‬שפרסם אגף‬
‫מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬נקבעו רמות חשיפה מרביות המותרות לקרינת רדיו‬
‫(תוספת ראשונה) לפי טווחי מרחק בטיחותיים (תוספת שנייה)‪:‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪15‬‬
‫‪2015‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬קיימות שתי בעיות עם ערכי הסף הנ"ל‪:‬‬
‫‪ .1‬ערכי הסף אינם מבחינים בין קרינה שנפלטת מטלפונים הסלולריים עצמם ובין תחנות הממסר‬
‫(אנטנות ונתבים)‪ .‬טלפונים סלולריים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ברמות עוצמה‬
‫משתנות מהתדרים הנוצרים בעת שידור‪ ,‬וגם מרכיבי המכשיר עצמו ולכן רמות הקרינה‬
‫המשודרות מכל מכשיר נייד‪ ,‬גבוהות באופן ניכר מהרמות הנפלטות ממתקני ה ‪ Wi-Fi‬או‬
‫האנטנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬השימוש במכשירים הניידים נעשה בצמידות לגוף וזה מגביר את ההשפעה על‬
‫גוף האדם באופן ניכר‪.‬‬
‫‪ .2‬ערכי הסף נקבעו על בסיס אפקט החום (האפקט התרמי) של הקרינה שיכולות לגרום השפעות‬
‫בריאותיות על‪-‬ידי חימום הגוף ‪ ,‬ולא על בסיס מדד ה ‪ -SAR‬שיעור הספיגה הסגולית‪ ,‬ולכן הוא‬
‫לא לוקח בחשבון אפקטים א‪-‬תרמיים‪ ,‬שלפי מחקרים חדשים גם הם עלולים לגרום להשפעות‬
‫בריאותיות מזיקות ואפילו לסרטן‪.‬‬
‫סיכום תוצאות מדידות קרינה ממקורות פנימיים במוסדות חינוך ‪( 2015 -2014‬אפריל)‬
‫מספר מוסדות החינוך בישראל (נכון למאי ‪ )2015‬הוא ‪ 4709[ 22,305‬בתי ספר‪ 17596 ,‬גני ילדים]‪.‬‬
‫הרשויות המקומיות‪ ,‬שכאמור אחראיות על ביצוע מדידות קרינה במוסדות הנ"ל‪ ,‬כמעט ולא יוזמות‬
‫ביצוע של מדידות קרינה ממקורות פנימיים‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה ביצע מדידות קרינה ב‪ 1616 -‬מוסדות חינוך (‪ 7.2%‬מכלל מוסדות החינוך‬
‫במדינה) בשנים ‪( 2015 -2014‬אפריל)‪.‬‬
‫תוצאות המדידות התפרסמו במאגר חופש המידע באתר המשרד להגנת הסביבה (מאגר מדידות‬
‫קרינה באתר המשרד להגנת הסביבה)‪.‬‬
‫בקובץ הסיכום שערכנו ניתן לראות באיזה בתי ספר נעשו מדידות בחלוקה לפי רשויות מקומיות‬
‫והיכן נמצאו חריגות‪.‬‬
‫סיכום תוצאות המדידות של קרינה מרשת חשמל‬
‫מוסדות חינוך‬
‫שנבדקו‬
‫‪1616‬‬
‫מוסדות חינוך בהם‬
‫נמדדה חריגה‬
‫‪874‬‬
‫אחוז מוסדות החינוך‬
‫שבהם נמדדה חריגה‬
‫‪54%‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪54%‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2015‬‬
‫דוגמאות לחריגות קרינה מרשת החשמל שנמצאו במוסדות חינוך‪:‬‬
‫אחוז‬
‫חריגה‬
‫‪450‬‬
‫יישוב‬
‫מוסד חינוכי‬
‫תאריך‬
‫מיקום מדידה‬
‫אבו אל‬
‫היג'א‬
‫בי"ס יסודי‬
‫כאוכב‬
‫‪17.2.15‬‬
‫כיתה ב' ‪ - 2‬שולחן‬
‫אחרון בגב ארון‬
‫חשמל‬
‫אום אל‬
‫פחם‬
‫ביס אלזהראא‬
‫‪21.1.15‬‬
‫כיתה ה'‪ - 1‬קיר גובל‬
‫עם ארון חשמל‬
‫‪400‬‬
‫זרזיר‬
‫בי"ס עתיד‬
‫‪5.2.15‬‬
‫חדר מחשבים ‪48‬‬
‫‪775‬‬
‫כרמיאל‬
‫בי"ס אופק‬
‫‪2.2.15‬‬
‫כיתה א'‪ - 1‬לוח‬
‫מורה‪ ,‬מאחורי לוח‬
‫חשמל‪ 0.6 ,‬מ'‬
‫מהדלת – קו מרכז‬
‫הלוח‬
‫‪32‬‬
‫מגדל‬
‫העמק‬
‫בי"ס מקיף‬
‫רוגוזין‬
‫‪4.2.15‬‬
‫כיתה ח'‪ – 3‬ארון‬
‫חשמל‬
‫‪321‬‬
‫מגדל‬
‫העמק‬
‫בי"ס עליזה‬
‫‪12.2.15‬‬
‫חדר מזכירות – גב‬
‫ארון חשמל‬
‫‪2650‬‬
‫פרדס‬
‫חנה‪-‬כרכור‬
‫גן ילדים תפוז‬
‫‪9.7.14‬‬
‫חצר גן ילדים ‪ -‬כ‪1.5-‬‬
‫מטר מהגדר‬
‫המזרחית במרחק כ‪-‬‬
‫‪ 1‬מעמוד חשמל‬
‫וארון חשמל (לכיוון‬
‫ארגז חול(‬
‫קו הגדר המזרחית‪,‬‬
‫בצמוד לעמוד חשמל‬
‫וארון חשמל )לכיוון‬
‫ארגז חול(‬
‫‪321‬‬
‫ההמלצות שניתנו‬
‫עד לטיפול בבעיה מומלץ‬
‫להרחיק את שלושת‬
‫השולחנות האחרונים‬
‫שצמודים לקיר בגב ארון‬
‫החשמל למרחק ‪ 2.5‬מ'‬
‫מהקיר‬
‫בכיתה ה'‪ 1‬יש לפנות‬
‫את השולחנות הנמצאים‬
‫סמוכים לקיר הגובל עם‬
‫ארון חשמל ולשמור על‬
‫מרחק של ‪ 150‬ס"מ‬
‫מהקיר‬
‫בחדר מחשבים ‪48‬‬
‫מומלץ לבטל את השולחן‬
‫מתחת לארון החשמל‬
‫בכיתה א'‪ 1‬מומלץ‬
‫להשאיר את הארונית‬
‫המוצבת בצמוד לקיר גב‬
‫לוח החשמל – במקומה‪,‬‬
‫מפאת שדה מגנטי‬
‫הנמצא בצמוד לקיר‬
‫בכיתה ח'‪ 3‬מומלץ לבטל‬
‫את המושב הראשון מול‬
‫ארון החשמל ולא לשבת‬
‫עד ‪ 2‬מ' מול ארון‬
‫החשמל‬
‫עד לביצוע הבדיקה‬
‫והמיגון המומלץ‪ ,‬יש‬
‫להרחיק את מושב‬
‫המזכירה כמה שיותר‬
‫לכיוון החלון‬
‫להרחיק במידי את ילדי‬
‫הגן למרחק של ‪2.5‬‬
‫מטר מגדר המזרחית‬
‫ולמרחק של ‪ 4‬מטר‬
‫מהגדר הצפונית‬
‫‪11150‬‬
‫במוסדות בהם נמצאו חריגות ונרשמו המלצות לטיפול ולבדיקה חוזרת‪ ,‬לא ניתן לדעת‬
‫האם החריגות טופלו היות ולא התפרסמו בדיקות חוזרות במהלך התקופה‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪17‬‬
‫‪2015‬‬
‫סיכום תוצאות המדידות של קרינה סלולרית ו‪Wi-Fi -‬‬
‫כל המדידות עמדו בסף ולא היו חריגות מערכי הסף המומלצים על ידי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ואשר‬
‫נקבעו בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ערכי הסף המומלצים הם בעייתיים ולא לוקחים בחשבון את כל מקורות הקרינה‬
‫הקיימים במוסד חינוכי‪.‬‬
‫בעיה זו אמורה לקבל משנה תוקף בעתיד הקרוב‪ ,‬אם משרד החינוך אכן ישלים את התכנית של‬
‫"טאבלט לכל תלמיד" שהתחילה בשנים האחרונות‪.‬‬
‫המלצות‬
‫יש לפעול בהקדם להסדרת נושא הקרינה הבלתי מייננת במוסדות חינוך בחקיקה ראשית ומפורשת‬
‫באופן שיסדיר וירכז את כל ההוראות בעניין לרבות חובת הבדיקה ותדירותה‪ ,‬האחריות לביצוע‪ ,‬ערכי‬
‫סף ועוד‪.‬‬
‫המלצות למשרד החינוך‪ ,‬הגנת הסביבה והרשויות המקומיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לאור הרגישות המיוחדת של אוכלוסיית הילדים והתרחבות השימוש במתקני קצה וציוד פולט‬
‫קרינה במוסדות חינוך‪ ,‬יש להקפיד במיוחד על כללי הזהירות המונעת‪ ,‬ולפעול מיד ליישום כל‬
‫המלצות מבקר המדינה לעיל שברובן לא יושמו עד היום‪.‬‬
‫יש לבצע מעקב מקיף‪ ,‬סדור ושוטף אחר ביצוע תיקון הליקויים ממקורות הקרינה החריגה‬
‫שנמצאו במדידות שנעשו ולפרסם את המידע לציבור‪.‬‬
‫אם מותקנת אנטנה סלולרית במרחק פחות מ ‪ 50‬מטרים מהמוסד‪ ,‬יש לבצע מדידת קרינה‪.‬‬
‫המדידה צריכה להיעשות ללא תיאום עם החברות הסלולריות‪.‬‬
‫לבצע טיפול להפחתת רמות הקרינה סביב לוחות וארונות חשמל על ידי הסדרת ההארקות‬
‫והחיבורים ובמידת הצורך על ידי מיגון יעיל‪.‬‬
‫לשמור על מרחק של כ‪ 1-‬מטר בין ציוד בעל מנוע חשמלי לעמדת עבודה או לימוד‪.‬‬
‫לבדוק ולהחליף במידת הצורך את המשנק של התאורה הפלורסנטית או להחליף לתאורה עם‬
‫הצתה אלקטרונית‪.‬‬
‫הגוף האחראי על מערכת החשמל (לרוב‪ ,‬הרשות המקומית) ידאג שהמערכת תותקן ותתוחזק‬
‫באופן שהקרינה בסביבתה תהיה מזערית ‪,‬על פי הטכנולוגיה העדכנית הזמינה ביותר‪.‬‬
‫אין לאפשר טעינת טלפונים סלולריים ומחשבים ניידים בכיתה‪ .‬יש להגדיר אזורים מיוחדים‬
‫לטעינת מכשירים מחוץ לכיתה ולוודא שהמרחק בין עמדת הטעינה לעוברים ולשבים יהיה ‪3‬‬
‫מטרים לפחות‪ .‬אזורים אלה יסומנו בשילוט ברור עם הכיתוב הזה‪" :‬אזור לטעינת מכשירים‬
‫חשמליים‪ .‬שים לב‪ :‬ייתכן כי באזור זה קיימת קרינה בלתי מייננת ברמה גבוהה העלולה להזיק‬
‫לבריאות‪ .‬שהייה ארוכה אינה מומלצת"‪.‬‬
‫להימנע מטעינת מחשב נייד או טלפון בעמדת המורה ככל האפשר‪ .‬אם עולה הצורך הדבר‬
‫ייעשה בתנאי שהמרחק מהמטען לכל אדם יהיה גדול מ‪ 20-‬ס"מ‪.‬‬
‫בית הספר יקפיד כי מחשבים נייחים וספקי כוח של מסכים שטוחים המותקנים בשטחו יוצבו‬
‫באופן שספק הכוח יהיה מרוחק לפחות ‪ 20‬ס"מ מהתלמידים ומהמורה‪.‬‬
‫להעדיף התקנה של רשת אינטרנט חוטית‪.‬‬
‫רשת אלחוטית תותקן רק מכיתה א' ומעלה‪.‬‬
‫יש להשתמש ברשת אלחוטית המשדרת רק בזמן הגלישה ולמנוע מצב שבו כל המחשבים‬
‫בכיתה משדרים בו זמנית‪.‬‬
‫יש לעשות שימוש במערכות תקשורת אלחוטיות מנוהלות‪ ,‬ולהגדיר כי עוצמת השידור תרד‬
‫למינימום הנדרש באופן אוטומטי‪ ,‬בהתאם לעוצמת המכשירים הפעילים ולצריכת השירותים‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪18‬‬
‫‪2015‬‬
‫המלצות לצוות המוסד החינוכי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אין לאפשר טעינת טלפונים ניידים בכיתה‪ .‬יש להגדיר אזורים מיוחדים לטעינת מכשירים‬
‫מחוץ לכיתה ולוודא שהמרחק בין עמדת הטעינה לעוברים ולשבים יהיה ‪ 3‬מטרים לפחות‪.‬‬
‫אין להרשות התקנת אנטנות על מבנה מוסד חינוך או בשטחו‪.‬‬
‫מומלץ לא לשהות בבתיה"ס זמן ממושך במקומות בהם נמדדה רמת קרינה מעל ‪4‬‬
‫מיליגאוס‪.‬‬
‫מומלץ לא לשהות זמן ממושך במקומות בהם נמדדה רמת קרינה מעל ‪ 10‬מיליגאוס‪.‬‬
‫לחדר חשמל מומלץ לא להיכנס‪ ,‬ולהתיר כניסה לבעלי תפקיד בלבד‪.‬‬
‫המלצות להורים ולתלמידים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫להעדיף שימוש ברמקול‪/‬דיבורית אישית או אוזנייה חוטית בזמן שיחה ולהקפיד להרחיק את‬
‫הטלפון מהגוף‪.‬‬
‫לצמצם כמות ומשך השיחות המבוצעות בטלפון סלולארי‪.‬‬
‫באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי‪ ,‬או מיסוך הקליטה‬
‫למשל במעלית‪ ,‬רכבת וכדומה) יש להמעיט בדיבור בטלפון‪.‬‬
‫אם מותקנת אנטנה סלולרית במרחק פחות מ ‪ 50‬מטרים מהמוסד‪ ,‬יש לבצע מדידת קרינה‪.‬‬
‫המדידה צריכה להיעשות ללא תיאום עם החברות הסלולריות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬אין להקים כיתות בסמוך ללוחות חשמל‪.‬‬
‫מרחק הבטיחות המינימלי בין קו מתח גבוה תת קרקע (‪ 22‬קילו וואט) לחצר מוסד חינוכי‬
‫יהיה ‪ 2‬מטרים‪ ,‬קו מתח גבוה עילי (‪ 22‬קילו וואט) ‪ 5 -‬מטרים וקו מתח גבוה תת קרקע (‪161‬‬
‫קילו וואט) ‪ 50 -‬מטרים‪.‬‬
‫במידה וקיים ארון חשמל יש לבצע סידור פנימי של הכיתה כך שכסאות התלמידים או‬
‫שולחנות התלמידים לא יהיו צמודים לקיר שמעברו השני יש ארון חשמל‪.‬‬
‫להרחיק שולחנות תלמידים לפחות מטר ‪ 1‬מקיר אשר מצדו השני מותקן לוח חשמל קיים‪.‬‬
‫יש להגביל ככל הניתן התקרבות תלמידים ללוחות חשמל באמצעות גידור‪.‬‬
‫במקרים שלא ניתן לקיים את המרחקים המומלצים מארון החשמל יש לשקול העתקת לוח‬
‫החשמל למיקום אחר‪ ,‬הרחק מחדרים מאוכלסים‪.‬‬
‫מומלץ לא לשהות בבתיה"ס זמן ממושך במקומות בהם נמדדה רמת קרינה מעל ‪4‬‬
‫מיליגאוס‪.‬‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪19‬‬
‫‪2015‬‬
‫מקורות‬
‫פגיעות משדות אלקטרומגנטיים‪ ,‬ד"ר זמיר שליט"א‬
‫טיפול הרשויות המקומיות ובעלים פרטיים בקרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‪ ,‬דוחות על הביקורת בשלטון‬
‫המקומי לשנת ‪ ,2014‬שנת פרסום התשע"ה‪2014 -‬‬
‫הנחיות למדידת שדות חשמליים ומגנטיים בתחום תדרי רשת החשמל ‪ ,ELF‬אשכול תעשיות‪ ,‬המשרד להגנת‬
‫הסביבה‬
‫טווחי בטיחות ורמות חשיפה מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו‪ ,‬אגף רעש וקרינה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫דו"ח מדידת שדה מגנטי בתחום תדר רשת החשמל (‪ ,)ELF‬מיקרוטסט‪ ,‬המרכז לבריאות ואיכות הסביבה‪,‬‬
‫‪16.2.15‬‬
‫ערך סף לקרינה הנפלטת ממתקני חשמל‪ ,23.2.12 ,‬אגף רעש וקרינה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫אתר משרד החינוך‬
‫קרינה סלולרית‪ ,‬אתר משרד הבריאות‬
‫רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר‪ ,‬גן ופנימייה‪ ,‬משרד החינוך‬
‫סיכום ממצאי הבדיקות בשנת ‪( 2014‬ינואר – יוני)‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫רשימת מוסדות חינוך בהן בוצעו מדידות קרינה והמלצות לצמצום החשיפה יוני ‪ - 2014‬מרץ ‪ ,2015‬המשרד‬
‫להגנת הסביבה‬
‫נספחים‪:‬‬
‫טבלת תוצאות המדידות לפי יושב‪/‬שם מוסד‬
‫טבלת ההמלצות לתיקון הליקויים בבדיקות‪ 2014-‬לפי שם המוסד‬
‫קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך‬
‫‪20‬‬
‫‪2015‬‬