לומדת בטיחות קרינה לעובדים חדשים - המחלקה לבטיחות, גיהות ואיכות הסביבה

‫חוברת הדרכה ‪-‬‬
‫בטיחות קרינה מייננת לעובדים חדשים‬
‫תוכן עניינים‬
‫הקדמה‬
‫פרק ‪ -1‬יסודות הקרינה‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫‪2‬‬
‫קרינה מייננת‬
‫‪3‬‬
‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫‪4‬‬
‫מקורות קרינה‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪ 5‬יחידות קרינה‬
‫פרק ‪ -2‬חשיפה לקרינה מייננת‬
‫‪6‬‬
‫אינטראקציה של קרינה עם חומר‬
‫‪7‬‬
‫האפקט הביולוגי של קרינה מייננת‬
‫‪8‬‬
‫סוגי חשיפות‬
‫‪9‬‬
‫בקרת חשיפה‬
‫‪ 11‬מכשור ניטור‬
‫פרק ‪ -3‬עקרונות ההגנה מקרינה מייננת‬
‫‪ 11‬הגדרת עובד קרינה‬
‫‪ 12‬מנה אפקטיבית‬
‫‪ 13‬תקני חשיפה‬
‫פרק ‪ -4‬בטיחות בעבודה‬
‫‪ 14‬חישוב קצבי קרינה בעבודה שגרתית במעבדה‬
‫‪ 15‬חובת שימוש באמצעי מיגון אישי‬
‫‪ 16‬ניטור סביבת העבודה‬
‫‪ 17‬טיפול בתקלות פיזור חומרים רדיואקטיביים פתוחים‪.‬‬
‫פרק ‪ -5‬תקנות מדינה והוראות הנהלה‬
‫‪ 18‬תקנות מדינה‬
‫‪ 19‬הוראות הנהלה‬
‫‪ 21‬נוהלי עבודה‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫הקדמה‬
‫‪ .1‬בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים‬
‫בקרינה מייננת) התשנ"ג ‪ ,1992‬מחויב כל עובד קרינה חדש לעבור הדרכת‬
‫בטיחות בסיסית ובהמשך עבודתו לעבור הדרכת רענון אחת לשנה לפחות‪.‬‬
‫‪ .2‬הדרכה בסיסית זו מיועדת לעובדים המיועדים לעבוד עם חומרים‬
‫רדיואקטיביים פתוחים ובאה לענות על דרישות התקנות לגבי עובדים חדשים‪.‬‬
‫‪ .3‬ההדרכה כוללת קריאת חוברת זו‪ ,‬השתתפות בהדרכת השלמה פרונטלית של‬
‫כשעה אצל ממונה בטיחות קרינה של הקמפוס או מי מטעמו ומעבר בהצלחה‬
‫(בציון ‪ 81‬ומעלה) של מבדק ידע על החומר הנלמד כולו‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪ .4‬ביצוע המטלות הנ"ל בהצלחה הוא תנאי הכרחי להכרה בעובד כעובד קרינה‬
‫וקבלת הרשאה לעבוד עם חומרים רדיואקטיביים ולהזמין חומרים אלה‬
‫למעבדה‪.‬‬
‫פרק ‪ -1‬יסודות הקרינה‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫‪ .1.1‬מבנה האטום‬
‫‪.1.1.1‬על פי מודל האטום של בוהר )‪ (Bohr‬מקיימים האלקטרונים‬
‫הקשורים לאטום שני עיקרים‪:‬‬
‫‪ .1.1.1.1‬האלקטרונים נעים סביב הגרעין ברדיוסים קבועים באופן שאורכו‬
‫של כל מסלול (קליפה) שווה למכפלת אורך הגל של האלקטרון‬
‫במספר שלם‪ ,‬כך שמתקיים הקשר הבא‪-‬‬
‫‪h‬‬
‫‪mvr  n‬‬
‫‪ 2r  n‬‬
‫‪2‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ – m‬מסת האלקטרון‬
‫‪ - v‬מהירות לינארית של האלקטרון‬
‫‪ - r‬רדיוס ההקפה סביב הגרעין‬
‫‪ -h‬קבוע פלנק‬
‫‪ -‬אורך הגל של האלקטרון‬
‫‪ -n‬מספר שלם‬
‫‪ .1.1.1.2‬מעבר אלקטרון בין מסלולים מלווה בבליעה או פליטה של אנרגיה‪.‬‬
‫א‪ .‬כאשר האטום בולע אנרגיה מסוימת‪ ,‬אחד האלקטרונים עובר‬
‫ממסלול פנימי למסלול חיצוני יותר ביחס לגרעין‪ .‬תהליך זה קרוי‬
‫עירור )‪. (Excitation‬‬
‫ב‪ .‬מעבר של אלקטרון מקליפה חיצונית לקליפה פנימית יותר נקרא‬
‫דעיכה (של האטום) והוא מלווה בפליטה של אנרגיה‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫ג‪ .‬במצב בו האטום בולע אנרגיה הגבוהה מאנרגיית הקשר של אחד‬
‫האלקטרונים באטום‪ ,‬יתנתק האלקטרון מהאטום‪ ,‬כך שייווצר‬
‫זוג יונים‪ ,‬אלקטרון בעל מטען שלילי ואטום בעל מטען חיובי ‪.‬‬
‫תהליך זה נקרא יינון )‪.(Ionization‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫יינון‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪E2‬‬
‫גרעין‬
‫‪n=3‬‬
‫‪n=2‬‬
‫‪n=1‬‬
‫דעיכה‬
‫עירור‬
‫‪E3‬‬
‫תרשים מס' ‪ :1‬מסלולי האלקטרונים סביב הגרעין ותהליכי עירור‪ ,‬דעיכה ויינון‬
‫‪ .1.2‬יחידות אנרגיה‬
‫‪ .1.2.1‬היחידה בה משתמשים למדידת אנרגיה היא אלקטרון –וולט )‪(eV‬‬
‫כאשר‬
‫‪)J-Joule( . 1eV=1.6·10-19 J‬‬
‫נהוג להשתמש ביחידות גדולות יותר‪, 1 KeV=103 eV :‬‬
‫‪1 MeV= 106 eV‬‬
‫‪.1.2.2‬הקשר בין תדר הפוטון לאנרגיה שלו מבוטא ע"י‪:‬‬
‫‪hc‬‬
‫‪‬‬
‫‪E  h  ‬‬
‫כאשר – ‪ c‬מהירות האור בריק‪ -  ,‬אורך הגל‪ -  ,‬תדר הגל ו‪ h -‬קבוע‬
‫פלנק שערכו‪:‬‬
‫‪h  6.626 1034 J  sec  4.14 1015 eV  sec‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .1.2.3‬להלן ערכי אנרגיה הנדרשים לביצוע האינטראקציות הבאות‪:‬‬
‫גבול היינון ‪-‬‬
‫‪12.4 eV‬‬
‫יינון אטום המימן‬
‫‪13.6 eV‬‬
‫יינון האוויר (אנרגיה ממוצעת)‬
‫‪34 eV‬‬
‫שבירת קשר מימני ב ‪DNA‬‬
‫‪~1 eV‬‬
‫אנרגיה בקרינת טלפון נייד‬
‫‪8·10-6 eV‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪ .1.3‬מבנה הגרעין‬
‫‪Department of‬‬
‫‪.1.3.1‬גרעין האטום מורכב מפרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי וניטרונים‬
‫חסרי מטען ‪ .‬מספר הנוקלאידים בגרעין‪( A -‬מספר מסה אטומי) שווה‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫לסכום הפרוטונים‪ Z -‬והניטרונים‪ N -‬בו‪. A=Z+N .‬‬
‫‪ .1.3.2‬היסודות בטבע נקבעים על פי מספר הפרוטונים בגרעין‪ .‬שני גרעינים‬
‫בעלי אותו מספר פרוטונים ומספר ניטרונים שונה נקראים איזוטופים‬
‫של אותו יסוד‪ .‬לכל יסוד בטבע יש מספר איזוטופים‪.‬‬
‫‪ .2‬קרינה מייננת‬
‫קרינה מייננת‪ -‬קרינה בעלת אנרגיה מספקת ליצירת זוגות יונים‪ ,‬כתוצאה‬
‫מאינטראקציה עם אטומי התווך בו היא עוברת‪ .‬קיימים שני סוגי קרינה מייננת‬
‫שמקורה בחומרים רדיואקטיביים‪ -‬קרינה אלקטרומגנטית וקרינת חלקיקי חומר‪:‬‬
‫‪ .2.1‬קרינה אלקטרומגנטית‪ -‬תנועה של אנרגיה במרחב הניתנת להצגה דואלית הן‬
‫כתנועה של שדות חשמליים ומגנטיים בעלי אורך גל ותדירות אופייניים והן כקרן‬
‫המורכבת מחלקיקי אנרגיה בדידים (פוטונים)‪.‬‬
‫‪ .2.2‬נהוג לחלק את הספקטרום האלקטרומגנטי לשלושה חלקים‪ :‬בחלק הראשון נעשה‬
‫שימוש ביחידות של תדר )‪ (1Hz=1/sec‬והוא כולל בין היתר את תדר רשת החשמל‬
‫)‪ (50 Hz‬ותדרי קרינת רדיו ומיקרוגל‪ .‬החלק השני כולל קרינה אינפרא אדומה‪,‬‬
‫קרינת אור נראה וקרינה אולטרא סגולה‪ .‬היחידות בהן משתמשים בחלק זה הן‬
‫יחידות של אורך גל )‪ .(nm‬בחלק השלישי של הספקטרום האלקטרומגנטי‬
‫משתמשים ביחידות אנרגיה )‪ . (eV‬קרינה באורך גל של ‪( 100nm‬שוות ערך‬
‫לאנרגיה של‪ (12.4eV‬משמשת כגבול בין קרינה מייננת לקרינה בלתי מייננת (ראה‬
‫תרשים ‪.) 2‬‬
‫‪ .2.3‬אנו מבחינים בין שני סוגי קרינה אלקטרומגנטית על פי מקום היווצרותם‪:‬‬
‫‪.2.3.1‬קרינת ‪ X‬אופיינית )‪ -(Characteristic X-ray‬קרינה הנוצרת בעת‬
‫מעברים של אלקטרון בין רמות אנרגיה בתהליך הדעיכה של האטום‪.‬‬
‫‪.2.3.2‬קרינת ‪ - ‬מקורה בגרעין במעברים בין רמות אנרגיה גרעיניות‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫תרשים מס' ‪ : 2‬הספקטרום האלקטרומגנטי והגבול בין קרינה מייננת ללא מייננת‬
‫‪ .2.4‬קרינת חלקיקים‪ -‬שני סוגי החלקיקים שהם מענייננו‪ :‬חלקיקים טעונים וחלקיקים‬
‫ניטראליים‪:‬‬
‫‪ .2.4.1‬חלקיקים טעונים‪ -‬חלקיקי חומר הנפלטים מהגרעין‪:‬‬
‫‪ .2.4.1.1‬חלקיקי אלפא ( ‪ -) ‬מורכבים משני פרוטונים ושני ניטרונים‪.‬‬
‫‪ .2.4.1.2‬חלקיקי בטא מינוס ( ‪ -)  ‬אלקטרון שמקורו בגרעין‪.‬‬
‫‪ .2.4.1.3‬פוזיטרונים‪ - )   ( -‬אנטי אלקטרון עם מטען חשמלי חיובי‪.‬‬
‫‪ .2.4.2‬חלקיקים ניטראליים‪ -‬ניטרון ‪ n‬חסר מטען חשמלי‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .3‬חומרים רדיואקטיביים‬
‫‪ .3.1‬התפרקות רדיואקטיבית ‪ -‬פליטה ספונטנית‪ ,‬בלתי ניתנת לשליטה‪ ,‬של חלקיקי‬
‫חומר ו‪/‬או אנרגיה מגרעין של איזוטופ לא יציב‪ ,‬תוך הפיכתו לאיזוטופ של יסוד‬
‫שונה מהמקורי‪ .‬תופעה זו מתרחשת בכל איזוטופ שמתקיים בו יחס לא מתאים בין‬
‫הפרוטונים לניטרונים‪ .‬קיימים מספר סוגים של התפרקויות רדיואקטיביות מהם‬
‫שלושה שיש לנו בהם עניין‪:‬‬
‫‪ .3.2‬התפרקות בטא מינוס ( ‪ -)  ‬מתרחשת בגרעין שבו קיים "עודף" ניטרונים‬
‫ביחס לפרוטונים‪ .‬במצב זה אחד הניטרונים הופך לפרוטון תוך פליטת חלקיק בטא‬
‫מינוס ‪ NP+  ‬בתהליך זה משתחררים חלקיקים נוספים כגון נויטרינו ‪ ,‬אך‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫הם אינם מענייננו ולכן לא נעסוק בהם‪ .‬דוגמא להתפרקות בטא מינוס ניתן לראות‬
‫בהתפרקות הבאה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪Fe26 ‬‬
‫‪Co27‬‬
‫‪ .3.3‬התפרקות בטא פלוס (‬
‫‪‬‬
‫‪ )‬הנקרא גם פוזיטרון ‪ -‬מתרחשת בגרעין שבו יש‬
‫"עודף" ניטרונים ביחס לפרוטונים‪ .‬במצב זה אחד הניטרונים הופך לפרוטון תוך‬
‫‪ . PN+  ‬דוגמא להתפרקות בטא פלוס‪:‬‬
‫פליטת חלקיק בטא מינוס‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪52‬‬
‫‪Fe26 ‬‬
‫‪Mn25‬‬
‫הפוזיטרון מסיים את חייו הקצרים בבואו במגע עם אלקטרון בתהליך שבו שניהם‬
‫מתחסלים כחלקיקי חומר והופכים לחלקיקי אנרגיה (ראה תרשים מס' ‪.)3‬‬
‫תהליך המתחרה בהתפרקות בטא פלוס הוא תהליך לכידת אלקטרון‬
‫‪52‬‬
‫)‪ (Electron Capture‬שבו הגרעין לוכד את אחד האלקטרונים של האטום‬
‫בתהליך הפיכת אחד הפרוטונים לניטרון ללא שחרור פוזיטרון‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫תרשים מס' ‪ :.3‬תאור התפרקות ביטא ‪ +‬של איזוטופ פלואור ‪18‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .3.4‬אקטיביות‪ -‬כמות החומר הרדיואקטיבית מבוטאת ביחידות של קצב‬
‫התפרקויות גרעיני החומר בשנייה‪ .‬קיימות שתי יחידות למדידת אקטיביות‪:‬‬
‫‪.3.4.1‬יחידה ישנה‪ -‬נקראת קירי ( ‪ ) Ci‬והיא שווה ל‪ 3.7·1010 -‬התפרקויות‬
‫בשנייה‪ .‬מכוון שזו יחידה גדולה‪ ,‬נהוג להשתמש במיליקירי –‬
‫‪ mCi‬או במיקרו קירי‪µCi -‬‬
‫‪.3.4.2‬יחידה חדשה‪ -‬בקרל (‪ ) Bq‬מוגדרת כהתפרקות אחת לשנייה‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪ .3.5‬אקטיביות סגולית‪ -‬אקטיביות החומר ליחידת מסה או נפח‪:‬‬
‫‪Bq / g, Bq / cm ‬‬
‫‪3‬‬
‫כאשר ‪ - ‬קבוע הדעיכה של החומר‬
‫‪S. A    N‬‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪ – N‬מספר האטומים ביחידת מסה‪/‬נפח‬
‫‪ .3.6‬מחצית חיים (זמן מחצית) פיזיקאלית‪ -‬גודל אופייני לכל חומר רדיואקטיבי‪,‬‬
‫המציין את פרק הזמן שבו אקטיביות החומר תדעך למחצית מערכה ההתחלתי‪.‬‬
‫‪ .3.6.1‬נוסחת הדעיכה של חומר רדיואקטיבי נתונה‪A(t )  A(0)  exp(   t ) -‬‬
‫כאשר )‪ A(0‬היא האקטיביות של החומר בזמן ‪t=0‬‬
‫‪ .3.6.2‬מהנוסחה לעיל נוכל לחשב את ערכו של זמן מחצית‬
‫‪T1/2=0.693/‬‬
‫בתרשים הבא מתוארת שרשרת ההתפרקות של אורניום ‪ 238‬על בנותיו‪ ,‬זמן‬
‫מחצית‪ ,‬סוג ההתפרקות והאנרגיה הנפלטת מכל איזוטופ עד להפיכתו של אטום‬
‫אורניום ‪ 238‬לאיזוטופ יציב של עופרת (עופרת ‪.) 216‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫תרשים ‪ :4‬שרשרת הדעיכה של אורניום ‪238‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .4‬מקורות קרינה‬
‫‪ .4.1‬בין מקורות הקרינה באוניברסיטה העברית נמנים‪ :‬חומרים רדיואקטיביים‬
‫פתוחים‪ ,‬מקורות חתומים ושפופרות ‪ X‬המותקנות במערכות קריסטלוגרפיה‪,‬‬
‫שיקוף והדמיה‪.‬‬
‫‪ .4.2‬חומרים רדיואקטיביים פתוחים‪-‬החומרים הרדיואקטיביים השכיחים‬
‫באוניברסיטה הם חומרים פולטי בטא כגון‪ :‬זרחן ‪ ,32‬פחמן ‪ 14‬וטריטיום וחומרים‬
‫פולטי גמא כגון‪ :‬יוד ‪ 125‬ונתרן ‪. 22‬‬
‫‪ .4.3‬מקורות חתומים‪ -‬קיימות שתי משפחות של מקורות חתומים‪ :‬מקורות כיול בעלי‬
‫אקטיביות נמוכה (מיקרוקירי בודדים)‪ ,‬מקורות לשימוש מעבדות מוסבאואר‬
‫(עשרות מיליקירי) ושני מקורות הקרנה חזקים של צזיום ‪( 137‬מאות קירי)‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪ .4.4‬שפופרת ‪( X‬רנטגן ‪-‬תרשים מס' ‪ ) 5‬בנויה משפופרת ריק ובה שתי אלקטרודות‪:‬‬
‫סליל להט המשמש כקתודה (‪ )A‬וסגסוגת טונגסטן כאנודה (‪ .)C‬בין האלקטרודות‬
‫מופעל מתח גבוה ‪ U‬של עשרות אלפי וולט‪ .‬חימום סליל הלהט משחרר אלקטרונים‬
‫לחלל השפופרת‪ .‬האלקטרונים מואצים בשדה החשמלי לעבר האנודה‪ .‬עם הפגיעה‬
‫באנודה‪ ,‬מואטים האלקטרונים‪ .‬תהליך ההאטה מלווה ביצירת קרינת ‪( X‬קרינת‬
‫האטה‪ .)Bremsstrahlung -‬הקרינה יוצאת מהשפופרת דרך חלון אופטי‬
‫ומונחתת באמצעות פילטר אלומיניום ‪ Al‬שתפקידו להסיר מהקרן את האנרגיות‬
‫הנמוכות‪ .‬אנרגיות אלו נבלעות בגוף המשוקף ואינן תורמות ליצירת תמונת‬
‫ההדמיה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪C‬‬
‫‪e‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Al‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫תרשים מס' ‪ : 5‬תאור סכמטי של שפופרת רנטגן‪:‬‬
‫‪-A‬קתודה מחוממת עשויה סליל הפולט אלקטרונים‬
‫‪ -C‬אנודת טונגסטן עליה נעצרים האלקטרונים המואצים לעברה‬
‫‪ -U‬מתח גבוה בין האלקטרודות‬
‫‪ -Al‬פילטר אלומיניום‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .5‬יחידות קרינה‬
‫‪ .5.1‬קיימים שלושה סוגי יחידות קרינה המשמשות כל אחת למדידת הקרינה ולהערכת‬
‫האנרגיה המושקעת ע"י הקרן במהלך האינטראקציה שלה עם התווך‪.‬‬
‫‪ .5.2‬יחידת הרנטגן ‪ - R‬משמשת כיחידת חשיפה )‪ . (Exposure‬קצב חשיפה של ‪ 1‬רנטגן‬
‫בדקה (‪ ,) 1R/min‬מוגדר ככמות האנרגיה שמשקיעה הקרן בדקה‪ ,‬במהלך‬
‫האינטראקציה עם האוויר‪ ,‬המייצרת מטען של יחידה אלקטרוסטטית אחת ( =‪esu‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪ ) 2·109 electrons‬בכל סמ"ק של אוויר‪.‬‬
‫‪Department of‬‬
‫‪ .5.3‬מנה נבלעת )‪ - (Absorbed Dose‬כמות האנרגיה הנבלעת בתווך שנחשף לקרינה‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫ומבוטאת ביחידות של אנרגיה ליחידת מסה‪ .‬קיימות שתי יחידות לחישוב מנה‬
‫נבלעת‪:‬‬
‫‪.5.3.1‬יחידה חדשה‪1Gray (Gy)=1 Joule/1kg -‬‬
‫‪.5.3.2‬יחידה ישנה‪1rad=100erg/1g -‬‬
‫‪.5.3.3‬בין היחידות מתקיים היחס‪1Gy=100 rad :‬‬
‫‪ .5.4‬מנה אקוויוולנטית )‪ – (Dose Equivalent‬גודל המשמש מדד לנזק הביולוגי הנגרם‬
‫כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת‪ .‬גם כאן קיימות שתי יחידות בשימוש‪:‬‬
‫‪.5.4.1‬יחידה חדשה‪-‬‬
‫‪1 Sievert(Sv)=Q·1Gy‬‬
‫‪.5.4.2‬יחידה ישנה‪1rem=Q·1rad -‬‬
‫‪ -(Quality Factor) Q‬מדד ליעילות העברת האנרגיה מהקרינה המייננת‬
‫לתווך הבולע‪.‬‬
‫עבור סוגי הקרינות ‪,,X‬‬
‫‪. Q=1‬‬
‫היחס בין היחידות‪1Sv=100rem -‬‬
‫‪ .5.5‬עבור סוגי הקרינות ‪ ,,X‬מתקיים בקרוב טוב‪:‬‬
‫‪1R1rad1rem‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫פרק ‪ – 2‬חשיפה לקרינה‬
‫‪ .6‬אינטראקציה של קרינה בחומר‬
‫‪ .6.1‬קרינה אלקטרומגנטית‪ -‬שתי התכונות שמאפיינות את האינטראקציה של קרינה‬
‫אלקטרומגנטית בתווך כלשהו הם‪ :‬יינון בלתי ישיר ואופי הסתברותי‪.‬‬
‫‪ .6.1.1‬ביינון בלתי ישיר מתבצע יינון האטום בשני שלבים‪ .‬בשלב הראשון ‪,‬‬
‫נבלע הפוטון הפוגע באטום העובר למצב מעורר‪ .‬בשלב השני‪ ,‬חוזר‬
‫האטום לרמת היסוד שלו תוך כדי פליטה של פוטון (אפקט‬
‫פוטואלקטרי)‪ ,‬או של פוטון ואלקטרון (אפקט קומפטון)‬
‫‪ .6.1.2‬מקדם ההנחתה ‪ µ‬מבטא את האופי ההסתברותי של האינטראקציה‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫בין קרינה אלקטרומגנטית לתווך מקדם ההנחתה הוא פונקציה של‬
‫אנרגיית הפוטון‪ ,E-‬צפיפות התווך‪  -‬ומספרו האטומי ‪ Z‬ומסומן כך‪-‬‬
‫)‪µ(E,,Z‬‬
‫‪.6.1.3‬הנוסחה המתארת את הנחתת הקרינה בחומר‪-‬‬
‫) ‪I  I 0 exp(   d‬‬
‫כאשר‪ – I1 :‬שטף הפוטונים בכניסה לתווך‬
‫‪ – I‬שטף הפוטונים ביציאה מהתווך‬
‫‪ – d‬עובי התווך‪.‬‬
‫‪.6.1.4‬תרגיל‪ :‬חשב את עובי העופרת הדרוש על מנת להנחית ‪‬‬
‫‪ 91%‬של קרן‬
‫בעלת אנרגיה של ‪ . 0.1MeV‬נתון ‪ :‬מקדם ההנחתה של עופרת עבור‬
‫אנרגיה זו הוא ‪ Pb (0.1)  59.7cm 1‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪  e 59.7d  d  .038cm‬‬
‫‪I 0 10‬‬
‫‪ .6.1.5‬עובי מחצית ( ‪ ) HVL- Half Value Layer‬מוגדר כעובי החומר‬
‫המנחית לחצי את שטף הפוטונים החודר דרכו‪ .‬עובי מחצית הוא גודל‬
‫אופייני לכל חומר התלוי באנרגיית הקרן‪.‬‬
‫‪ .6.1.6‬תרגיל‪ :‬מהו עובי מחצית של עופרת עבור קרינת ‪ X‬בעלת אנרגיה של‬
‫‪ . 30keV‬נתון‪ :‬מקדם ההנחתה לאנרגיה זו‪ Pb (0.03)  346cm 1-‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪  e 346d  d  .002cm‬‬
‫‪I0 2‬‬
‫‪ .6.2‬דוגמא לחישוב הנחתה של סינר עופרת‪:‬‬
‫קצב החשיפה ממכונת רנטגן בעלת מתח של ‪ 110kVp‬ושטף של ‪ 15mAs‬הוא ‪1R/s‬‬
‫במרחק ‪ 1‬מ' מהעובד‪ .‬מהי מידת ההנחתה שמספק סינר העופרת בעובי ‪ 1.5‬מ"מ‬
‫לעובד ומהי המנה אליה ייחשף העובד מפולס קרינה שאורכו ‪? 66ms‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫תשובה‪ :‬האנרגיה הממוצעת של מכונה במתח של ‪ 110KVp‬היא בקירוב ‪55KeV‬‬
‫(כחצי מהאנרגיה המכסימלית של האלקטרונים בשפופרת)‪ .‬מקדם ההנחתה הקווי של‬
‫עופרת עבור אנרגיה זו נתון בטבלאות וערכו ‪ . µ=74cm-1‬נציב ערכים אלו בנוסחה‬
‫לעיל ונקבל‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ exp( 74  0.05)  0.025‬‬
‫‪I0‬‬
‫כלומר מנת הקרינה שהעובד ייחשף אליה במשך שנייה אחת היא ‪25mrem‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫או ‪ 1.65mrem‬במשך ‪. 66ms‬‬
‫‪Department of‬‬
‫‪ .6.3‬קרינת חלקיקים טעונים‪ -‬האינטראקציה של חלקיקים טעונים עם חומר היא‬
‫אינטראקציה חשמלית (בין החלקיק לאלקטרון) ולכן היינון הוא ישיר‪ .‬טווח‬
‫החלקיק בחומר סופי ומוגדר כעובי המינימאלי הדרוש לעצירה מוחלטת של‬
‫החלקיק‪ .‬טווח החלקיק הוא פונקציה של אנרגיית החלקיק ‪ ,‬צפיפות החומר‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫והמספר האטומי שלו‪.‬‬
‫‪ .6.4‬בתרשים מס' ‪ 6‬מתוארים באופן איכותי טווחי החדירה של סוגי הקרינה בתווכים‬
‫שונים‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬טווחי החלקיקים הם בין היתר פונקציה של האנרגיה‬
‫שלהם‪ .‬אם נגביל את הדיון לסוגי קרינות הנמצאים בשימוש באוניברסיטה נוכל‬
‫לומר שהטווח האופייני של קרינת אלפא באוויר הוא כ‪ 6-‬מ"מ‪ ,‬הטווח של קרינת‬
‫ביטא הוא עשרות ס"מ באוויר ומ"מ בודדים במים‪ .‬עובי המחצית של קרינת גמא‬
‫ו‪ X -‬הוא עשרות מטרים באוויר‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫תרשים מס' ‪ : 6‬תאור איכותי של כושר חדירת סוגי קרינות בתווך משתנה‪.‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .6.5‬בטבלה מס' ‪ 7‬מצוינים רשימת האיזוטופים השכיחים באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫טבלה מס' ‪ : 7‬האיזוטופים השכיחים באוניברסיטה‪ ,‬האנרגיה והטווח האופייני שלהם‬
‫במים ובאוויר‪.‬‬
‫‪ .7‬האפקט הביולוגי של קרינה מייננת‬
‫אפקטים שמקורם בחשיפת חומר ביולוגי לקרינה מייננת מסווגים לשתי קטגוריות‪:‬‬
‫דטרמיניסטית וסטוכסטית‪.‬‬
‫‪ .7.1‬אפקטים דטרמיניסטים מתאפיינים בשלוש תכונות‪:‬‬
‫‪.7.1.1‬ההשפעה הביולוגית מופיעה רק מעל מנת סף מינימאלית‪.‬‬
‫‪.7.1.2‬היקף האפקט מתכונתי (פרופורציונלי) לגודל המנה‪.‬‬
‫‪ .7.1.3‬קיים קשר סיבתי ברור בין החשיפה לקרינה להופעת האפקט‪.‬‬
‫עקום ‪ A‬בתרשים ‪ 8‬מתאר אפקט ביולוגי עם סף‪.‬‬
‫האפקטים הבריאותיים הנלווים לחשיפה למנת קרינה הגבוהה ממנת הסף (העומדת‬
‫על כ‪ 81 -‬רם ) כוללים בדרגת חומרה עולה‪ :‬בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬שינויים בהרכב הדם‪,‬‬
‫פגיעה במערכת העיכול ובמערכת העצבים המסתיימים במות הנחשף‪ .‬המנה שתגרום‬
‫לתמותה בקרב ‪ 51%‬מהנחשפים היא ‪ 411‬רם ומסומנת כ‪. LD50 -‬‬
‫‪ .7.2‬אפקטים סטוכסטיים הינם בעלי אופי אקראי ומאופיינים באמצעות התכונות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪.7.2.1‬ההסתברות להופעת האפקט מתכונתית לגודל המנה‪.‬‬
‫‪.7.2.2‬אין מנת סף להופעת האפקט הביולוגי‪.‬‬
‫‪.7.2.3‬אין קשר ברור בין החשיפה להופעת האפקט הביולוגי‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫ברשימת המחלות המשויכות לאפקטים אלו נמנים מחלות סרטן ופגמים גנטיים הנוצרים‬
‫כתוצאה מנזק למידע האצור בכרומוזומים של תא כלשהו (סרטן) או תא רבייה (פגם‬
‫גנטי)‪.‬‬
‫האפקטים לעיל יכולים להופיע הן בקרב נחשפים כמו בקרב כאלו שלא נחשפו‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫ההסתברות להתפתחות סרטן בריאות בקרב מעשנים כבדים גבוהה מזו שבקרב מעשנים‬
‫קלים‪ .‬רוב המעשנים אינם מפתחים סרטן ריאות בעוד שישנם מקרי סרטן ריאות בקרב‬
‫לא מעשנים‪.‬‬
‫בתרשים מס' ‪ 9‬מתואר בצורה גרפית הקשר בין החשיפה (המנה) לאפקט (התגובה) עבור‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫תהליך עם סף תגובה (‪ )A‬וללא סף (‪ ,)B‬עבורו נהוג להשתמש‪ ,‬בחשיפה למנות קטנות‪,‬‬
‫בקירוב הליניארי (הנקרא ‪. ). LNT-Linear Non Threshold‬על פי הנחה זו‪ ,‬לכל מנה‬
‫קטנה ככל שתהיה‪ ,‬ישנה הסתברות מתאימה להופעת האפקט‪.‬‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪100‬‬
‫‪A‬‬
‫‪50‬‬
‫‪c‬‬
‫מנה‬
‫‪ - A‬אפקט ביולוגי עם סף‬
‫‪ - B‬אפקט ביולוגי ללא סף‬
‫‪b‬‬
‫תגובה באחוזים‬
‫‪B‬‬
‫‪a‬‬
‫)‪(Threshold‬‬
‫תרשים מס' ‪ : 8‬הקשר בין המנה לאפקט (התגובה למנה) עבור אפקטים עם וללא סף‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪ .7.3‬קרינה מייננת פועלת על הרקמות בשני אופנים‪:‬‬
‫‪.7.3.1‬פעולה ישירה‪ -‬הקרינה פוגעת ישירות במולקולות חיוניות (אנזימים‪,‬‬
‫חלבונים‪ ,‬דנ"א) באמצעות יינון ועירור‪ .‬התוצאה היא עלייה בהסתברות‬
‫להיווצרות שינויים גנטיים בתאים‪.‬‬
‫‪.7.3.2‬פעולה בלתי ישירה‪ -‬מכוון שגופנו מורכב בעיקר ממולקולות מים‪ ,‬רוב‬
‫הפעולות הישירות של קרינה מייננת הם על מים‪ .‬כתוצאה מבליעת‬
‫אנרגיה במולקולות מים נוצרים רדיקאלים חופשיים המתאפיינים‬
‫ברעילות כימית גבוהה‪ .‬דוגמא ליצירת רדיקאלים חופשיים ‪:‬‬
‫‪  H 2O  H 2O   e ‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫היון החיובי מתפרק מיד ליון חיובי ורדיקאל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪H 2O  H  OH‬‬
‫ואילו היון השלילי חובר למולקולת מים המתפרקת ליון שלילי ורדיקאל‪:‬‬
‫‪H 2O  e  H 2O   H   OH ‬‬
‫תוצר נוסף מחיבור בין רדיקאלים חופשיים הם מי חמצן‪.‬‬
‫הריאקטיביות הכימית של הרדיקאלים החופשיים נובעת מקיומו של מספר‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫אי זוגי של אלקטרונים בקליפה החיצונית‪ .‬עם כל בליעה של ‪100eV‬‬
‫בממוצע‪ ,‬נוצרים ‪ 4‬רדיקאלים חופשיים‪ .‬תופעה זו מועצמת בסביבה עתירת‬
‫חמצן‪.‬‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪ .7.4‬שני סוגי האפקטים המאפיינים נזקי קרינה סומאטיים (של גוף האדם) הם‬
‫אפקטים מידיים ומושהים‪.‬‬
‫‪.7.4.1‬אפקטים מידיים מופיעים בחשיפה כל גופית למנות גבוהות במיוחד‬
‫(החל מ‪ ) 1Sv -‬וניתן לחלקם לשלוש קבוצות נזק על פי דרגות החומרה‬
‫שלהם‪ :‬פגיעה בייצור תאי דם‪ ,‬פגיעה במערכת העיכול ופגיעה במערכת‬
‫העצבים‪ .‬תופעות כגון בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬חולשה‪ ,‬עליית טמפרטורת הגוף‬
‫ושינויים בהרכב הדם משותפים לשלוש הקבוצות‪.‬‬
‫‪.7.4.2‬אפקטים מושהים יכולים להיגרם כתוצאה מחשיפה חד פעמית גבוהה‬
‫או מחשיפה מתמשכת ונמוכה‪ .‬אפקטים מושהים באים לידי ביטוי‬
‫באמצעות סוגי סרטן (כגון לוקמיה‪ ,‬סרטן עצמות וסרטן ריאות) ‪,‬‬
‫אפקטים גנטיים‪ ,‬קיצור תוחלת חיים וקטרקט‪ .‬בכל מקרה לא ניתן‬
‫לייחס בוודאות הופעת מחלת סרטן לחשיפה שארעה בזמן קודם שכן‬
‫יכולים להיות גורמים אחרים העלולים להוות סיבה לתחלואה‪.‬‬
‫‪ .7.5‬נזקי קרינה על פי חלוקה לרמות ביולוגיות‪:‬‬
‫‪ .7.5.1‬ברמה המולקולארית יתבטא הנזק הקרינתי בפגיעה במולקולות חיוניות‬
‫כגון אנזימים וד‪.‬נ‪.‬א‪.‬‬
‫‪.7.5.2‬ברמת התת תאית נזק למרכיבי התא ( ממברנות‪ ,‬גרעין התא‪,‬‬
‫כרומוזומים) ‪.‬‬
‫‪.7.5.3‬ברמת האיבר‪ -‬פגיעה במערכת העצבים המרכזית‪ ,‬במערכת העיכול ומוח‬
‫העצם‪.‬‬
‫‪.7.5.4‬ברמת היחיד תתבטא הפגיעה בתחלואה במחלות קרינה עד לכדי מוות‪.‬‬
‫‪.7.5.5‬ברמת האוכלוסייה יתפתחו שינויים במאפיינים גנטיים כתוצאה‬
‫ממוטציות גנטיות‪.‬‬
‫‪ .7.6‬הגורמים המשפיעים על הנזק הקרינתי הם‪:‬‬
‫‪.7.6.1‬גודל המנה‪ -‬מתכונתי לנזק בתהליכים דטרמיניסטיים ולהסתברות לנזק‬
‫בתהליכים סטוכסטיים‪.‬‬
‫‪.7.6.2‬הספק חשיפה‪ -‬בתא החי קיימים מנגנוני תיקון נזקים‪ .‬חשיפת התא‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫למנת קרינה בפרק זמן קצר‪ ,‬מנטרלת מנגנונים אלו באופן שהנזק הנגרם‬
‫לתא גדול יותר מהנזק שהיה נגרם לו כתוצאה מחשיפה לאותה מנת‬
‫קרינה בפרק זמן ארוך יותר‪.‬‬
‫‪.7.6.3‬סוג הקרינה‪ -‬צפיפות יוניזציה מוגדרת כמספר האינטראקציות ליחידת‬
‫אורך שמייצר חלקיק החודר לרקמה‪ .‬ערך זה תלוי באנרגיית החלקיק‬
‫החודר‪ ,‬בצפיפות הרקמה ובסוג החלקיק ( ‪ . ) ,,‬הנזק המקומי‬
‫לרקמה גדול יותר ככל שצפיפות היוניזציה גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪.7.6.4‬נפח מוקרן‪ -‬הנזק הקרינתי מחשיפה כל גופית לקרינה גבוה יותר מאשר‬
‫חשיפה לקרינה של איברים בודדים‪.‬‬
‫‪.7.6.5‬רגישות האיברים‪ -‬איברים שונים בגוף רגישים במידה שונה לקרינה‬
‫מייננת‪ .‬הרגישות היחסית של האיברים לנזקי הקרינה מבוטאת‬
‫באמצעות גורמי שיקלול‪.‬‬
‫גורם שיקלול נמוך מעיד על רגישות גדולה יותר של האיבר לקרינה‪.‬‬
‫האיברים הרגישים ביותר לקרינה בגוף הם העיניים ואברי המין והפחות‬
‫רגישים לקרינה הם כפות הידיים והרגליים‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪ .8‬סוגי חשיפות‬
‫שני סוגי החשיפות הקיימים הם חשיפה חיצונית וחשיפה פנימית‪.‬‬
‫‪ .8.1‬חשיפה חיצונית‪ -‬מוגדרת כחשיפה לקרינה ממקור חיצוני לגוף כגון חשיפה לקרינת‬
‫‪ X‬ממערכות קריסטלוגרפיה‪ ,‬ממאיצים או ממקורות חתומים‪ .‬כיבוי מקור‬
‫הקרינה או יציאה מתחום השפעתו‪ ,‬מפסיקה את החשיפה לקרינה‪.‬‬
‫‪ .8.2‬חשיפה פנימית‪ -‬חשיפה הנגרמת כתוצאה מחדירת חומר רדיואקטיבי לגוף דרך‬
‫אחד מפתחי הגוף‪ .‬סוג חשיפה זה אופייני לעבודה עם חומרים רדיואקטיבים‬
‫פתוחים‪ .‬החומר הרדיואקטיבי החודר לגוף מקרין את האיברים הפנימיים‬
‫שנחשפים אליו‪ .‬משך ההקרנה הוא כמשך הזמן שבו החומר נותר בגוף‪ .‬לצורך‬
‫חישוב משך זמן זה נגדיר‪:‬‬
‫‪.8.2.1‬זמן מחצית ביולוגי ‪ - Tbio‬משך הזמן הדרוש לגוף להפריש מחצית‬
‫מהאקטיביות ההתחלתית של החומר בעת שחדר לגוף‪.‬‬
‫‪ .8.2.2‬זמן מחצית אפקטיבי ‪ - Teff‬משך הזמן האפקטיבי הדרוש לגוף‬
‫להפריש מחצית מאקטיביות ההתחלתית של החומר בעת שחדר לגוף‪.‬‬
‫ערך זה נתון ע"י הביטוי הבא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Teff T phy Tbio‬‬
‫ניתן לראות שהקצרה מבין שתי מחציות החיים‪ ,‬הפיסיקאלית והביולוגית‪,‬‬
‫משפיעה יותר על ערכה של מחצית החיים האפקטיבית‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .8.3‬גודל נוסף הקשור לחשיפה פנימית הוא )‪ – ALI (Annual Limit of Intake‬מוגדר‬
‫ככמות החומר הרדיואקטיבי אשר עם חדירתה לגוף‪,‬תגרום לחשיפה למנה מרבית‬
‫שנתית לעובד קרינה‪ .‬מתוך ההגדרה ניתן להבין שלכל חומר רדיואקטיבי ישנו ‪ALI‬‬
‫אופייני‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫תרשים מס' ‪ : 9‬טבלת ערכי ה‪ ALI-‬ומחציות החיים של חומרים שכיחים באוניברסיטה‬
‫‪ .9‬בקרת חשיפה‪ -‬נועדה לנטר את עובד הקרינה במהלך עבודתו לצורך מעקב אחר‬
‫רמות החשיפה של העובד‪ .‬לכל סוג חשיפה קיימים קריטריונים הקובעים את הצורך‬
‫בקיום בקרת חשיפה‪ ,‬כך שלא כל עובד קרינה מחויב באופן אוטומטי בבקרת חשיפה‪.‬‬
‫‪ .9.1‬חשיפה חיצונית‪ -‬כל עובד העלול להיחשף במהלך עבודתו לשליש המנה‬
‫המרבית‪ ,‬חייב בבקרת חשיפה חיצונית‪ .‬אמצעי הבקרה על חשיפה חיצונית הם תגי‬
‫קרינה מסוג ‪ . TLD-100‬תגים אלו בנויים מקופסא ובה שלושה גבישי ‪. LiF‬‬
‫בקדמת הקופסא קבועים שלושה פילטרים המוצבים לפני הגבישים ביחס לכוון‬
‫ממנו באה הקרינה‪ .‬מטרת הפילטרים לשמש למדידת קרינות גמא וקרינות בטא‬
‫אנרגטיות (מעל ‪ .) 0.7 MeV‬עם חדירת הקרינה לגבישים דרך הפילטרים עוברים‬
‫הגבישים למצב אנרגטי מעורר המבטא את כמות האנרגיה שנבלעה בגביש‪ .‬בתום‬
‫תקופת המדידה‪ ,‬נשלח התג לקריאה במערכת אלקטרונית המחממת את הגבישים‬
‫וגורמת להם לפלוט קרינת אור הנמדדת ומתורגמת למנת קרינה‪ .‬תגי הקרינה‬
‫רגישים לחום ולכן חשוב להרחיקם ממקורות חום ולאחסנם‪ ,‬בזמן שלא משתמשים‬
‫בהם‪ ,‬במקומות קרירים ומוגנים מקרינה‪ .‬החומרים השכיחים באוניברסיטה הם‬
‫בעיקר חומרים פולטי קרינת ביטא באנרגיה נמוכה בהם ‪ . 14C, 3H,35S,‬הקרינה‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫מחומרים אלו אינה גורמת לחשיפה חיצונית ולכן לא נשתמש בתגי קרינה בעבודה‬
‫איתם‪ 32P .‬פולט קרינת ביטא באנרגיה גבוהה כך שעבודה עם אקטיביות גבוהה של‬
‫חומר זה מחייבת שימוש בתג קרינה‪ .‬חומרים פולטי קרינת גמא ו‪ X-‬כגון ‪I‬‬
‫‪125‬‬
‫ומכשירי רנטגן חייבים בבקרת חשיפה חיצונית‪.‬‬
‫‪.9.2‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫תג קרינה במצב סגור (מימין) עם שלושת הפילטרים ופתוח (משמאל) בו נראים שלושת‬
‫הגבישים‪.‬‬
‫‪ .9.3‬חשיפה פנימית‪ -‬מבוצעת באמצעות אנליזה של נוזלי הגוף (דם) או הפרשותיו‬
‫(שתן‪ ,‬צואה)‪ .‬השיטה המקובלת היא בדיקת שתן רדיוטוקסיקולוגית ונדרשים‬
‫לבצע אותה עובדים במעבדה שקיבלה בשלושת החודשים האחרונים כמות חומר‬
‫רדיואקטיבי שווה או גדולה מ‪. 2.5 ALI-‬‬
‫במקרים בהם המעבדה משתמשת ביותר מסוג אחד של איזוטופים‪ ,‬יש לבצע‬
‫בדיקת שתן ‪ ,‬אם מתקיים התנאי הבא‪:‬‬
‫) ‪A (isotop‬‬
‫כאשר‪-‬‬
‫‪i 2.5  Ai (isotop )  1‬‬
‫) ‪i ( ALI‬‬
‫‪ – A‬האקטיביות של האיזוטופ ה‪i-‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫‪i‬‬
‫)‪ –Ai(ALI‬ערך ה‪ ALI-‬של האיזוטופ ה‪i-‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .11‬מכשור ניטור‪ -‬מטרת מנטרי הקרינה הנמצאים בשימוש מעבדות האוניברסיטה‬
‫היא לבצע ניטור סביבתי במעבדה שכן קרינה מייננת אינה ניתנת לגילוי באמצעות‬
‫אחד מהחושים‪ .‬קיימות מספר שיטות ניטור המותאמות לסוג הקרינה ולאנרגיה שלה‪.‬‬
‫אנו נתעכב על שני סוגי מנטרים הנמצאים בשימוש באוניברסיטה‪.‬‬
‫‪ .11.1‬מנטר גייגר מילר‪ -‬בנוי מגוף גלילי מתכתי המשמש כקתודה וממולא בגז אינרטי‪.‬‬
‫בציר הגליל מותקן מוט המתפקד כאנודה ובין האלקטרודות מופעל מתח גבוה‪.‬‬
‫קרינה מייננת הפוגעת בגוף המנטר‪ ,‬גורמת לשחרור אלקטרונים מהגוף המתכתי‪.‬‬
‫האלקטרונים המואצים לעבר האנודה גורמים ליינון אטומי הגז ול"מפולת" של‬
‫אלקטרונים הנקלטים באנודה ויוצרים אות חשמלי המוגבר ונספר כקריאה ומוצגת‬
‫ביחידות של ‪ . (Count Per Minute) CPM‬בסוגים מסוימים של מנטרים דואגים‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫להשאיר חלון עשוי ‪ Mylar‬בגוף המנטר על מנת לאפשר לחלקיקי ביטא לחדור‬
‫פנימה‪.‬‬
‫מנטרי קרינה‬
‫מנטר גייגר‪-‬מילר‬
‫תרשים מס' ‪ :‬מבנה סכמטי של מנטר מסוג גייגר מילר‬
‫באוניברסיטה העברית נפוצים מנטרי גייגר של חברת רותם תעשיות המצוידים בחלון‬
‫המאפשר מדידה של קרינת ביטא בנוסף לקרינת ‪ X‬ו‪. -‬‬
‫מנטרים אלו משמשים לניטור זיהומים ויעילותם תלויה בסוג הקרינה ובאנרגיה שלה‪..‬‬
‫לדוגמא‪-‬עבור קרינת ביטא שמקורה באיזוטופ ‪ , 14C‬יעילות הגילוי עומדת על אחוזים‬
‫בודדים‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫תמונה מס' ‪ :‬מנטרי גייגר של חברת רותם תעשיות‬
‫‪ .11.2‬גלאי נצנץ (סינטילטור)‪ -‬מנטר הבנוי מגביש נצנץ כגון )‪ CsI(Tl‬או )‪NaI(Tl‬‬
‫המצומד למגבר אור‪ .‬קרינה החודרת לגלאי יוצרת זוגות יונים הנבלעים בגביש‬
‫וגורמים לערורו‪ .‬הגביש חוזר לרמת היסוד תוך כדי לפליטת קרינת אור‪ .‬קרינה זו‬
‫הופכת לאלקטרונים לאחר פגיעתה בפוטוקתודה‪ .‬זרם האלקטרונים עובר דרך‬
‫מגבר האור ומוכפל בו מספר פעמים עד שנאסף באנודה‪ .‬פולס הזרם שמתקבל על‬
‫הצג מתכונתי לאנרגיה שהושקעה בגלאי ע"י זוגות היונים שנוצרו בו‪ .‬גלאי נצנץ‬
‫מתאים למדידת קרינות ‪ X‬ו‪ . -‬עבודה עם האיזוטופים ‪ 125I‬או ‪ 22Na‬מחייבת‬
‫שימוש בגלאי נצנץ משום היעילות הגבוהה של גלאי נצנץ לגילוי הקרינה לעיל‬
‫הנפלטת מאיזוטופים אלו‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫מונה סינטלטור‬
‫תרשים מס' ‪ :11‬תאור סכמטי של גלאי נצנץ‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫פרק ‪ -3‬עקרונות ההגנה מקרינה‬
‫‪ .11‬עקרונות ההגנה מקרינה‪ -‬מכוון שחשיפה לקרינה מייננת כרוכה בסיכון בריאותי‪,‬‬
‫קבעה הועדה הבינלאומית להגנה מקרינה )‪ (ICRP‬שלושה עקרונות עליהם מבוססים‬
‫ההמלצות להגבלת מנות הקרינה‪:‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪ .11.1‬הצדקת השימוש‪ -‬עיסוק בקרינה מייננת מחייב הצדקתו בראייה חברתית‪.‬‬
‫‪ .11.2‬אופטימיזציה‪ -‬יש לדאוג לכך שמנות הקרינה הצפויות בפועל תהינה נמוכות ככל‬
‫הניתן מהמנה המרבית כפי שהוגדרה בתקנות‪ .‬גישה זו מבוטאת באמצעות עקרון‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫ה‪.(As Low As Reasonably Achievable) ALARA-‬‬
‫‪ .11.3‬הגבלת המנה‪ -‬קביעת ערך מנה מרבי לעובדי קרינה ולציבור הכללי במטרה למנוע‬
‫נזקים מתהליכים דטרמיניסטיים ולצמצם למינימום את ההסתברות לתחלואה‬
‫מתהליכים סטוכסטיים‪.‬‬
‫‪ .12‬הגדרת עובד קרינה‪ -‬עובד קרינה הוא עובד שמתקיים לגביו אחד או יותר‬
‫מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .12.1‬עובד העלול להיחשף עקב עבודתו למנה העולה על עשירית המנה המרבית‪.‬‬
‫‪ .12.2‬אדם העובד עם חומרים פתוחים בהיקף של ‪ 211‬שעות עבודה בשנה‪.‬‬
‫‪ .12.3‬עובד שיש לו גישה לאזור בו קצב הקרינה עולה על ‪.(0.25mrem/h) 2.5 µSv/h‬‬
‫מנה אפקטיבית אקויולנטית ( ‪ -(HT‬מוגדרת כסכום מכפלות המנה ‪ Hi‬לאיבר ה‪i-‬‬
‫בפקטור השקלול של אותו איבר‪,‬כאשר גורם השקלול – ‪ Wi‬מבטא את הרגישות היחסית‬
‫של איבר בודד בגוף לנזקים סטוכסטיים‪. H T  Wi  H i -‬ביטוי זה חסום ע"י המנה‬
‫האפקטיבית המרבית לעובד קרינה (ראה הסעיף הבא)‪.‬‬
‫‪ .13‬תקני חשיפה‬
‫מנות קרינה מרביות לעובדי קרינה‪ ,‬שמקורן בחשיפות תעסוקתיות ללא חשיפות‬
‫רפואיות או חשיפות ממקורות טבעיים‪:‬‬
‫‪ .13.1‬מנה אפקטיבית שנתית‪ 20mSv -‬בממוצע על פי ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫‪ .13.2‬מנה אפקטיבית לשנה בודדת‪. 50mSv -‬‬
‫‪ .13.3‬מנה אקויולנטית שנתית לעדשות העיניים‪150mSv-‬‬
‫‪ .13.4‬מנה אקויולנטית שנתית לגפיים או לעור‪500mSv -‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫‪ .13.5‬מנה אפקטיבית לעובדת לכל תקופת ההיריון‪1mSv -‬‬
‫המנה האפקטיבית לאוכלוסייה הכללית היא‪5mSv -‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫פרק ‪ – 4‬בטיחות בעבודה‬
‫‪ .14‬חישוב קצבי מנות הקרינה הצפויים במהלך עבודה שגרתית במעבדה‬
‫אחד הנושאים המטרידים עובד קרינה היא מנת הקרינה אליה העובד עלול להיחשף‬
‫במהלך עבודתו‪ .‬להלן מספר דוגמאות לחישוב קצב המנה מחשיפה חיצונית לחומרים‬
‫רדיואקטיביים פתוחים פולטי בטא וגמא‪:‬‬
‫‪ .14.1‬המרת אקטיביות החומר בקצב מנה נבלעת עבור חומרים פולטי בטא‪ :‬הנוסחא‬
‫המקורבת לחישוב קצב המנה במרחק ‪ 1‬ס"מ מתמיסה המכילה חומר רדיואקטיבי‬
‫פולט קרינת בטא‪-‬‬
‫‪2.12  E C‬‬
‫‪2 ‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪D‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - E‬האנרגיה הממוצעת ביחידות ‪ MeV‬של הקרינה‪.‬‬
‫‪ -C‬ריכוז החומר הר"א ביחידות ‪µCi/cm3‬‬
‫‪ -‬צפיפות התמיסה‬
‫‪ .14.1.1‬דוגמא לקצב המנה מחשיפה לקרינה מכלי המכיל ‪ : 32P‬עובד מעבדה‬
‫ניצב מול שולחן ובו צלוחית פטרי המכילה תמיסה מימית של ‪ 5‬סמ"ק‬
‫ובה ‪ 10 µCi‬של ‪ .32P‬האנרגיה הממוצעת של קרינת בטא הנפלטת היא‬
‫‪ 0.7MeV‬נציב בנוסחה לעיל ונקבל שקצב המנה במרחק ‪ 1‬ס"מ‬
‫מהצלוחית הוא ‪ 1.48rad/h‬ובמרחק ‪ 31‬ס"מ מהצלוחית ירד קצב המנה‬
‫ל‪0.6mrad/h -‬‬
‫‪ .14.1.2‬דוגמא נוספת לחישוב קצב המנה‪ ,‬הפעם מכלי המכיל ‪ 10 µCi‬של‬
‫‪ 14C‬בתוך תמיסה מימית של ‪ 5‬סמ"ק‪ :‬האנרגיה הממוצעת של קרינת‬
‫בטא הנפלטת היא ‪ , 0.05MeV‬מכאן לאחר הצבה בנוסחה לעיל נקבל‬
‫קצב מנה במרחק ‪ 1‬ס"מ מהצלוחית של ‪ 0.1rad/h‬ובמרחק ‪ 31‬ס"מ‬
‫מהצלוחית ירד קצב המנה ל‪0.1mrad/h -‬‬
‫‪ .14.2‬המרת אקטיביות החומר בקצב חשיפה עבור חומרים פולטי גמא וקרינת ‪:X‬‬
‫קצב החשיפה במרחק ‪ 1‬מ' ממקור נקודתי נתון ע"י‪:‬‬
‫‪D( R / h)  0.53  E  C‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -E‬אנרגיית הקרינה ביחידות ‪MeV‬‬
‫‪ -C‬אקטיביות המקור ביחידות ‪Ci‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫קצב החשיפה ממקור נקודתי של ‪ 125I‬בעל אקטיביות של ‪: 1mCi‬‬
‫א‪ .‬במרחק ‪ 1‬ס"מ מהמקור‪0.17R/h -‬‬
‫ב‪ .‬במרחק ‪ 1‬מ' מהמקור ‪17µR/h‬‬
‫‪ .15‬חובת השימוש באמצעי מיגון אישי‬
‫עבודה עם חומרים רדיואקטיביים פתוחים מחייבת נקיטת אמצעי זהירות מפני זיהום‬
‫בגדי העובד וחלקי גוף חשופים‪ .‬השימוש בחלוק מעבדה תקני‪ ,‬נעליים‪ ,‬כפפות ח"פ‬
‫ומשקפי מגן‪ ,‬ימנע פיזור הזיהום למקומות שאין לנו עניין לזהם כגון משרדים‪ ,‬רכבים‬
‫ובתים פרטיים‪.‬‬
‫‪ .16‬ניטור סביבת העבודה‬
‫במהלך העבודה עם חומרים רדיואקטיביים במעבדה יש להקפיד על ניטור סדור של‬
‫סביבת העבודה‪ .‬בסיום כל יום עבודה יש לבצע בדיקות ממרח במעבדה לאיתור‬
‫זיהומים‪ .‬את תוצאות הבדיקה יש לרשום במחברת מעבדה‪ .‬הנחיות לביצוע בדיקות‬
‫ממרח ינתנו בהדרכה הפרונטלית‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪ .17‬טיפול בתקלות פיזור חומרים רדיואקטיביים פתוחים‬
‫האקטיביות האופיינית וסוג הקרינה (בעיקר קרינת ‪ ) ‬של חומרים רדיואקטיביים‬
‫המשמשים במעבדות האוניברסיטה‪ ,‬אינם מהווים סיכון משמעותי לעובד במקרה של‬
‫תקלת שפך‪ .‬עובדה זו מאפשרת טיפול בתקלת שפך ללא לחץ זמנים‪.‬‬
‫‪ .17.1‬מטרת הטיפול בתקלת שפך היא למנוע זיהום העובדים והתפשטות הזיהום אל‬
‫מחוץ למעבדה‪.‬‬
‫‪ .17.2‬האחריות על ניקוי השפך היא על מנהל המעבדה באמצעות עובדי המעבדה כאשר‬
‫הפיקוח יעשה ע"י ממונה בטיחות קרינה (מב"ק) של הקמפוס‪ .‬בכל מקרה אין‬
‫להשתמש בעובד ניקיון לצורך ניקוי השפך‪.‬‬
‫‪ .17.3‬המיגון האישי בו ישתמש העובד במהלך הטיפול בתקלה הוא אותו ביגוד מגן‬
‫המשמש אותו בעבודה שגרתית במעבדה‪ .‬כלומר – חלוק מעבדה תקני‪ ,‬כפפות‬
‫ומשקפי מגן‪.‬‬
‫‪ .17.4‬דיווח – בכל אחד מהמקרים הבאים יש לדווח למב"ק הקמפוס‪:‬‬
‫‪ .17.4.1‬פיזור או שפך של חומר רדיואקטיבי‪.‬‬
‫‪ .17.4.2‬זיהום עובד בחומר רדיואקטיבי‬
‫‪ .17.4.3‬חשש לחשיפה חיצונית של עובד‪.‬‬
‫‪ .17.4.4‬אובדן או גניבה של חומר רדיואקטיבי‪.‬‬
‫‪ .17.5‬תקלת פיזור מקומית היא תקלה שהיקפה אינו חורג משטח המעבדה וניתן לטפל‬
‫בה ללא סיוע חיצוני‪ .‬שלבי הטיפול בתקלה כוללים‪:‬‬
‫‪ .17.5.1‬סמן גבולות האזור המזוהם באמצעות סרט או מרקר ומנע כניסת‬
‫עובדים לתוכו‬
‫‪ .17.5.2‬הזהר את עובדי המעבדה והודע למב"ק על התקלה‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫‪ .17.5.3‬נקה השפך באמצעות נייר סופג או סחבת כותנה מקצות השפך כלפי‬
‫מרכזו‪ .‬החלף בתדירות גבוהה את אמצעי הספיגה על מנת למנוע מריחת‬
‫הזיהום באזור שנוקה‪ .‬השתמש בחומרי ניקוי ומים להסרת עקבות‬
‫הזיהום‬
‫‪ .17.5.4‬בסוף תהליך טיהור הזיהום‪ ,‬נטר ביסודיות‪ ,‬באמצעות מנטר רגיש‬
‫ובדיקת ממרח‪ ,‬את המעורבים בניקוי‪ ,‬כולל סוליות נעליים‪ ,‬ידיים‬
‫וחלוקים‪.‬‬
‫‪ .17.5.5‬מסור פרטי האירוע למב"ק ‪.‬‬
‫‪ .17.6‬תקלת פיזור נרחבת הינה תקלה החורגת מתחומי המעבדה וגורמת לפיזור נרחב‬
‫של חומר רדיואקטיבי‪ ,‬כתוצאה מפיצוץ או שריפה‪ ,‬והמחייבת מעורבות של כוחות‬
‫מקצועיים‪ .‬הפעולות שיש לנקוט במקרה זה הם‪:‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪ .17.6.1‬פינוי מיידי של כל העובדים המעבדה‪.‬‬
‫‪ .17.6.2‬דיווח לביטחון ולמב"ק על התקלה‪.‬‬
‫‪ .17.6.3‬סייע לכוחות על פי בקשתם‪.‬‬
‫‪ .17.7‬טיפול בעובד שהזדהם יעשה באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .17.7.1‬הפשטה מבגדים שהזדהמו ושטיפת העור בסבון עדין ומים פושרים‪.‬‬
‫‪ .17.7.2‬אין לשפשף את העור או להשתמש במים חמים‪.‬‬
‫‪ .17.7.3‬מידי מספר דקות יש לבצע ניטור העור באמצעות בדיקת ממרח או‬
‫מכשיר ניטור רגיש כגון ‪. Berthold‬‬
‫‪ .17.7.4‬יש לחזור על פעולות הניקוי עד לקבלת קריאת רקע‪ .‬במידה והעור‬
‫נעשה מגורה כתוצאה מפעולות הטיהור‪ ,‬יש לתת לעור להירגע לפני‬
‫שממשיכים בפעולות הטיהור‪.‬‬
‫‪ .17.8‬טיפול בעובד שנפצע וגם הזדהם‪ -‬ככלל במקרה זה‪ ,‬הטיפול הרפואי בפציעה קודם‬
‫לטיפול בזיהום‪ .‬עובד שנפצע וחשוד כמזוהם יפונה ללא דיחוי לבית החולים הקרוב‬
‫בליווי עובד המצויד במכשיר ניטור שידע לתת לצוות הרפואי פרטים לגבי אופי‬
‫הזיהום‪ .‬יש לשמור את פרטי התקלה על מנת שניתן יהיה לשחזר את מנת הקרינה‬
‫אליה נחשף העובד‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬
‫פרק ‪-5‬תקנות מדינה והוראות הנהלה‬
‫‪ .18‬תקנות מדינה‬
‫קיימות ארבע תקנות מדינה המסדירות מבחינה חוקית את העבודה עם חומרים‬
‫רדיואקטיביים‪:‬‬
‫‪" .18.1‬תקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)‪,‬‬
‫התשנ"ג ‪ ." 1992‬תקנה זו עוסקת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהגדרת מושגים הקשורים לעבודה עם‬
‫מקורות קרינה‪ ,‬פרוט חובותיהם של המעביד והעובד‪ ,‬הגבלת חשיפה‪ ,‬קיום בקרה‬
‫אישית ורישום חשיפות‪ .‬האחראי על תקנה זו הוא מנהל הבטיחות והבריאות‬
‫התעסוקתית במשרד הכלכלה‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לבטיחות ולגיהות‬
‫‪Department of‬‬
‫‪Safety and‬‬
‫‪Occupational Health‬‬
‫‪" .18.2‬תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים‬
‫מזיקים)‪ ,‬התשע"א‪ ." 2111 -‬בחלק ב' של התקנה מופיעה טבלה ובה פרוט המנות‬
‫הגבוליות מקרינה מייננת לגוף ולאיברים בודדים עבור עובדים מגיל ‪ 18‬ועובדות‬
‫בהריון‪ ,‬כולל מקדמי השקלול של אותם איברים‪ .‬גם על תקנה זו אחראי מנהל‬
‫הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה‪.‬‬
‫‪ " .18.3‬תקנות עבודת נשים (עבודה בקרינה מייננת)‪ ,‬התשל"ט ‪ ." 1979‬התקנות‬
‫מסדירות את עבודתן של נשים בגיל הפוריות ונשים בהריון בעיסוקים הכרוכים‬
‫בחשיפה לקרינה מייננת‪.‬‬
‫‪" .18.4‬תקנות הרוקחים ( יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)‪ ,‬התש"ם‪ ." 1981 -‬בשונה‬
‫מהתקנות לעיל‪ ,‬עוסקות תקנות אלו במקורות הקרינה‪ ,‬במתן היתרים לעסוק‬
‫במקורות קרינה ובסיווג חומרים על פי דרגת הרעילות שלהם‪ .‬על תקנה זו אחראי‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ .19‬הוראות הנהלה‬
‫מלבד תקנות מדינה קיימת הוראת הנהלה המחייבת את עובדי האוניברסיטה המוגדרים‬
‫כעובדי קרינה‪" .‬הוראת הנהלה ‪ –09-006‬עבודה עם מקורות קרינה מייננת"‪ ,‬נסמכת על‬
‫תקנות מדינה המופיעות לעיל וכוללת הגדרות‪ ,‬סמכויות ואחריות של המעביד‪ ,‬העובד‬
‫ובעלי תפקידים בתחום‪ ,‬קבלת עובד לעבודה עם מקורות קרינה‪ ,‬מעקב רפואי‪ ,‬מתן‬
‫הדרכות ‪ ,‬הזמנת חומרים רדיואקטיביים וטיפול בתקריות פיזור‪.‬‬
‫‪ .21‬נוהלי עבודה‬
‫נוהלי עבודה עם חומרים רדיואקטיביים של המחלקה לבטיחות לגיהות ולאיכות הסביבה‬
‫נמצאים באתר המחלקה בכתובת‬
‫‪http://safety.huji.ac.il/article.php?op=cat&id=33‬‬
‫הנהלים כוללים‪ :‬דפי מידע על חומרים רדיואקטיביים בשימוש‪ ,‬קריטריונים לביצוע‬
‫בדיקות שתן רדיוטוקסיקולוגיות‪ ,‬הנחיות לשימוש במכשירי ניטור ידניים‪ ,‬מיפרט בסיסי‬
‫למעבדה רדיואקטיבית‪ ,‬עקרונות בטיחות בשימוש במערכות קריסטלוגרפיה והגנה על‬
‫חומרים רדיואקטיביים בשעת חירום‪.‬‬
‫הנהלה‬
‫טל ‪02-6584014/5 .‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫עין כרם‬
‫‪02-6758051‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6757024 .‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-9489983‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪08-9470670 .‬‬
‫גבעת רם‪/‬‬
‫הר הצופים‬
‫‪02-6585525‬‬
‫טל ‪.‬‬
‫פקס ‪02-6585776 .‬‬
‫‪http://safety.huji.ac.il‬‬