‫התחדשות עירונית בפריפריה החברתית בישראל‬ ‫לוד ‪11.5.15‬‬ ‫בס״ד‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫מרחב מודה מקרב לב לכל התומכים‪ ,‬נותני החסויות והשותפים לכנס‬ ‫״עירוניות קודם – התחדשות עירונית בפריפריה החברתית״‬ ‫עיריית לוד על השותפות ואירוח הכנס בלוד‬ ‫עו”ד יאיר רביבו‪ ,‬ראש העיר ‪ //‬מר אהרון אטיאס‪ ,‬מנכ”ל העירייה ‪ //‬ציון הדר‪ ,‬גזבר העירייה ‪ //‬אדר‪ .‬הדס נוחם‪ ,‬מהנדסת‬ ‫העיר ‪ //‬יורם בן ארוש‪ ,‬דובר העירייה ‪ //‬אסף מדר‪ ,‬עוזר מנכ”ל העירייה ‪ //‬מוטי אלון‪ ,‬מנהל מתנ”ס גני אביב‬ ‫אני שמח לארח אתכם בכנס “עירוניות‬ ‫קודם – התחדשות עירונית בפריפריה‬ ‫החברתית”‪ ,‬הנערך בשיתוף פעולה בין‬ ‫עיריית לוד ועמותת מרחב‪.‬‬ ‫שותפים לכנס‬ ‫שיכון ובינוי ‪ //‬אפריקה ישראל מגורים ‪ //‬עיריית בת ים ‪ //‬עיריית עפולה ‪ //‬גינדי‪-‬כספי עורכי דין ונוטריונים ‪ //‬עירית סולסי‬ ‫ודרור גרשון אדריכלים אורבניים ‪ //‬מפע”ם השרון ‪ //‬מכון גיאוקרטוגרפיה ‪ //‬צמח המרמן ‪ //‬זיו שיפר ושות’ רואי חשבון‬ ‫למעלה מ‪ 5,000-‬שנות היסטוריה יש לעיר לוד‪ ,‬אחת הערים‬ ‫העתיקות ביותר בארץ ישראל‪ ,‬עיר המשלבת בין עבר לעתיד‬ ‫בהרמוניה מושלמת‪.‬‬ ‫אורחים מחו”ל המשתתפים בכנס‬ ‫‪Prof. Antoine Grumbach // Ethan Kent // Philip Winn‬‬ ‫חברי הכנסת המשתתפים בכנס‬ ‫חבר הכנסת אלי אלאלוף ‪ //‬חבר הכנסת פרופסור יוסי יונה‬ ‫ראשי הערים המשתתפים בכנס‬ ‫ד”ר מוחמד אלנבארי‪ ,‬ראש מ”מ חורה ‪ //‬שמעון לנקרי‪ ,‬ראש העיר עכו ‪ //‬עאדל בדיר‪ ,‬ראש העיר כפר קאסם ‪ //‬מאיר‬ ‫רובינשטיין‪ ,‬ראש העיר ביתר עילית ‪ //‬רחמים מלול‪ ,‬ראש העיר רחובות ‪ //‬יוסי בכר‪ ,‬ראש העיר בת ים ‪ //‬אמין ענבתאוי‪,‬‬ ‫ראש העיר שפרעם ‪ //‬אילן שוחט‪ ,‬ראש העיר צפת‬ ‫מארגנות סדנת ה‪PPS-‬‬ ‫ד”ר אמילי סילברמן‪ ,‬מנהלת הקליניקה האורבנית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪ //‬ד”ר אורלי רונן‪ ,‬בית הספר ללימודי‬ ‫סביבה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מתנדבים וחברי ועד מנהל‬ ‫סיגלית רחמן‪ ,‬יו”ר עמותת מרחב ‪ //‬עירית סולסי ‪ //‬פרופ‪ .‬אדר‪ .‬זאב דרוקמן ‪ //‬פרופ‪ .‬אדר‪ .‬דוד גוגנהיים ‪ //‬גילעד מור ‪//‬‬ ‫עוזי שמיר ‪ //‬טובה גרשון ‪ //‬צביקה מינץ‬ ‫חברי מערכת גלובס נדל״ן‬ ‫דרור מרמור‪ ,‬עורך גלובס נדל”ן ‪ //‬מירב מורן‪ ,‬כתבת ומבקרת ערים‬ ‫צוות מרחב‬ ‫דרור גרשון‪ ,‬מנכ”ל ‪ //‬שרי צרפתי ‪ //‬אורנה שומן‪ ,‬מפיקת הכנס ‪ //‬מורין דוידזון ‪ //‬אלון כהני ‪ //‬סשה פשי ‪ //‬תמר שמיר‬ ‫זיו שיפר ושות’ רואי חשבון‬ ‫גינדי ‪ -‬כספי ‪Gindi-Caspi‬‬ ‫גינדי ‪-‬‬ ‫כספי ‪Gindi-Caspi‬‬ ‫ונוטריונים‬ ‫עורכי דין‬ ‫עורכי דין ונוטריונים‬ ‫‪Law Offices & Notary‬‬ ‫‪Law Offices & Notary‬‬ ‫מיקומה המרכזי בקרבה מעולה לעורקי התנועה הראשיים‬ ‫במדינה‪ ,‬סמוך לתוואי כביש חוצה ישראל ונמל התעופה בן‬ ‫גוריון‪ ,‬הופכים את לוד לצומת מרכזי בלב המדינה‪ :‬רק ‪ 10‬דקות‬ ‫נסיעה מלוד לת”א‪ ,‬וכ‪ 30-‬דקות ממנה לירושלים‪ .‬ועל מסלולי‬ ‫גישה נוחים אלה‪ ,‬הולך וגובר זרם הבאים ללוד‪ ,‬בהם של מפעלי‬ ‫תעשייה הנהנים ממרכזיות העיר והנגישות המהירה לנמלי‬ ‫האוויר והים‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי שהוקם בעיר‪ ,‬מעניק לה מעמד של עיר‬ ‫מחוז ומעביר מסר חשוב של שלטון חוק וסדר בעיר‪ .‬כפרי‬ ‫הסטודנטים שהוקמו לאחרונה‪ ,‬מביאים עמם רוח חדשה ורעננה‬ ‫שתורמת לחיזוק החוסן האישי והקהילתי של תושבי העיר‪ ,‬וכן‬ ‫לשיפור ניכר בתדמיתה כעיר צעירה ותוססת‪.‬‬ ‫החזון העירוני מתווה מספר קווים אסטרטגיים לשדרוג מעמדה‬ ‫ותדמיתה בעיני תושביה ואזרחי המדינה‪ :‬התחדשות עירונית‬ ‫רחבת היקף לצד פיתוח דיור חדש ובר השגה‪ ,‬הפיכתה לעיר‬ ‫אטרקטיבית בעיני אוכלוסיה צעירה ואוכלוסייה חדשה‪ ,‬צמיחה‬ ‫כלכלית מואצת הנשענת על הפיכת לוד למוקד עליה לרגל‬ ‫עבור מבקרים ויזמים ולמרכז עסקים‪ ,‬תעסוקה ותעשייה‪,‬‬ ‫פיתוח מסלול תיירות והגדלת נפח תיירות הפנים‪ ,‬עשייה‬ ‫עירונית הנותנת ביטוי לחיים הקהילתיים בעיר ולשיפור איכות‬ ‫החיים בה‪ ,‬לרבות בחינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬רווחה‪ ,‬ביטחון אישי‪ ,‬נוף‪,‬‬ ‫איכות סביבה‪ ,‬תשתיות ופיתוח‪ ,‬לוד כעיר רב תרבותית וחברה‬ ‫רבגונית‪ ,‬עיר פתוחה ופלורליסטית‪ ,‬סמל לדו‪-‬קיום המושתת על‬ ‫ערכים של סובלנות‪ ,‬הבנה וכבוד הדדי‪ ,‬עיר בטוחה לתושביה‬ ‫המקפידה על חוק וסדר בתחומה‪.‬‬ ‫על שולחן העירייה מונחות כיום שורה של תוכניות בכל תחומי‬ ‫העשייה‪ ,‬המלוות כולן ע”י משרדי הממשלה השונים‪ ,‬גופים‪,‬‬ ‫מוסדות וקרנות‪ .‬לוד זוכה להיענות ולהבנה רבה בצורכי השעה‪,‬‬ ‫לפעול בדחיפות גבוהה ובנוהל מזורז כדי לממש את התוכניות‬ ‫שגובשו בתיאום עם משרדי הממשלה והגופים השונים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬לוד עומדת כיום בפני תנופת פיתוח אדירה‪ .‬בין התוכניות‬ ‫ראוי לציין בניה של אלפי יחידות דיור באיכות גבוהה ובסביבה‬ ‫אטרקטיבית במגמה למשוך אוכלוסיה חדשה לעיר‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬רואה העירייה חובה להשביח‪ ,‬לחזק ולשפר את מערך‬ ‫הבינוי והמגורים הקיים בלוד‪ ,‬ולייצר סביבת מגורים איכותית‬ ‫בשכונות הותיקות‪ ,‬עבור תושבי העיר ומחוצה לה‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה בין עיריית לוד ועמותת מרחב‪ ,‬משתלב היטב‬ ‫בתפיסה האסטרטגית של העיר לוד להאצת ההתחדשות‬ ‫העירונית‪ ,‬הכוללת את הגדלת היצע יחידות הדיור ושיקום‬ ‫התשתיות הפיזיות והחברתיות הקיימות‪ ,‬וכן שיפור משמעותי‬ ‫של המרחב האישי והציבורי בעיר‪.‬‬ ‫התחדשות עירונית בשכונות הפריפריה החברתית היא צו‬ ‫השעה‪ ,‬אני גאה להיות חלק מקריאה משמעותית לא להותיר‬ ‫שכונות אלו מאחור ולהקדיש את המשאבים המחשבתיים‪,‬‬ ‫המקצועיים‪ ,‬והכלכליים על מנת ליצור שינוי משמעותי במרחב‬ ‫הבנוי בישראל‪.‬‬ ‫אני מאחל לכם הנאה מהכנס ותכניו העשירים‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫עו”ד יאיר רביבו‬ ‫ראש העיר לוד‬ ‫תכנית הכנס‬ ‫‪09:00 - 11:45‬‬ ‫מליאת בוקר‬ ‫‪ 09:00 - 09:15‬להקה מקומית ‪ 09:15 - 09:30 //‬פתיחה וברכות ‪ 09:30 - 10:00 //‬בינת שוורץ‪ ,‬מנהלת מנהל התכנון ‪ 10:00 - 10:15 //‬התחדשות עירונית בפריפריה‬ ‫לעירוניות‪ ,‬פרופ‪ .‬זאב דרוקמן‬ ‫‪12:00 - 14:00‬‬ ‫עיצוב עירוני‬ ‫סדנת תכנון ‪ -‬מתחם השוק בלוד‬ ‫מנחים‪ // Philip Winn, Ethan Kent PPS New York :‬סיור אנשי ‪ PPS‬עם נציג העיריה‪ ,‬איש הקשר ממרחב ואנשי הקליניקה האורבנית‪ ,‬במרכז העיר ובמתחם השוק‬ ‫מושב ‪ :4‬התמודדות עם התחדשות בשכונות החלשות‬ ‫יו”ר ‪ -‬ד”ר מוחמד אלנבארי‪ ,‬ראש המועצה המקומית חורה ‪ //‬התחדשות‬ ‫עירונית בשכונת רמת אליהו בראשון לציון‪ ,‬אדר‪ .‬אלי יהלום‪ ,‬מהנדס העיר‬ ‫ראשון לציון ‪ //‬כלים להיתכנות התחדשות עירונית בשכונות הפריפריה‪,‬‬ ‫עו”ד זיו כספי‪ ,‬גינדי כספי עורכי דין ‪ //‬״דרום אמריקה על המפה״‪ ,‬פתרונות‬ ‫בתכנון עירוני להעצמה חברתית וכלכלית‪ ,‬גלעד מור‪ ,‬ועד מנהל מרחב ‪//‬‬ ‫מגיבה‪ :‬חופית וינרב‪-‬דיאמנט‪ ,‬קבוצת “שכונה שווה”‬ ‫‪12:30 - 13:45‬‬ ‫מושבי צהריים‬ ‫מושב ‪ :3‬תיקון עירוני‪ ,‬לוד כמקרה בוחן‬ ‫יו”ר ‪ -‬אופיר פינס‪ ,‬מנהל המכון לחקר השלטון המקומי ‪ //‬המפגש עם העיר לוד‪,‬‬ ‫אדר‪ .‬הדס נוחם‪ ,‬מהנדסת העיר לוד ‪ //‬מדדים לעירוניות‪ ,‬לוד מקרה בוחן‪ ,‬דרור‬ ‫גרשון ומורין דוידזון‪ ,‬מרחב ‪ //‬לוד עיר הרכבות‪ ,‬אדר‪ .‬דניאלה פוסק‪ ,‬מתכננת מחוז‬ ‫מרכז ‪ //‬חשב דרך מחדש לתכנון כלכלי אפשרי לרמלה וללוד‪ ,‬תמיר בן שחר‪ ,‬מנכ”ל‪,‬‬ ‫צ’מנסקי בן שחר ושות’ בע”מ ‪ //‬מגיבים‪ :‬עבד שחאדה ‪ -‬מנהל סניף שתיל בלוד‪,‬‬ ‫נציגי תושבים מהעיר‬ ‫‪13:45 - 15:00‬‬ ‫ארוחת צהריים ‪Networking Break +‬‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫מושבי אחה״צ‬ ‫מושב ‪ :7‬נגישות‪ ,‬ניידות ותחבורה ציבורית כמנוף חברתי להעצמה כלכלית‬ ‫יו”ר ‪ -‬אילן מרכוס‪ ,‬אופק הנדסה ‪ //‬ניתוח השוויוניות של הנגישות במטרופולין תל‬ ‫אביב‪ ,‬ד”ר יודן רופא‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון ‪ //‬ניהול תחבורה ציבורית כשרות עירוני‬ ‫להעצמת התושבים‪ ,‬מאיר רובינשטיין‪ ,‬ראש עיריית ביתר עילית ‪ //‬תחבורה ציבורית‬ ‫ נדבך מרכזי בקידום חברתי‪ ,‬מאיר חן‪ ,‬ראש הרשות לתחבורה ציבורית במשרד‬‫התחבורה ‪ //‬ראובן קוגן‪ ,‬סמנכ״ל תשתיות ברכבת ישראל ‪ //‬מגיבים‪ :‬גבריאלה כהן‪,‬‬ ‫מרחב‪ ,‬יוסי בכר‪ ,‬ראש עיריית בת ים‬ ‫‪15:00 - 16:30‬‬ ‫עיצוב עירוני‬ ‫סדנת תכנון ‪ -‬מתחם השוק בלוד‬ ‫מנחים‪ // Philip Winn, Ethan Kent PPS New York :‬משתתפים‪ :‬עיריית לוד‪ :‬מחלקת הנדסה‪ ,‬רישוי עסקים‪ ,‬שפ”ע‪ ,‬רבקה אבלסון משרד ראש הממשלה‪ ,‬מתכנני השוק‪,‬‬ ‫‪16:30 - 17:00‬‬ ‫הפסקת קפה ‪Networking Break +‬‬ ‫‪16:30 - 18:00‬‬ ‫עיצוב עירוני‬ ‫סדנת תכנון ‪ -‬מתחם השוק בלוד‪ :‬חלוקת משימות ‪ +‬עבודה בקבוצות קטנות‬ ‫מנחים‪ // Philip Winn, Ethan Kent PPS New York :‬משתתפים‪ :‬עיריית לוד‪ :‬מחלקת הנדסה‪ ,‬רישוי עסקים‪ ,‬שפ”ע‪ ,‬רבקה אבלסון משרד ראש הממשלה‪ ,‬מתכנני השוק‪,‬‬ ‫‪17:00 - 18:15‬‬ ‫מושבי ערב‬ ‫שולחן עגול ‪ :1‬עירוניות בעיר לוד‪ ,‬כיוונים ורעיונות לתכנון המוביל שינוי‬ ‫מנחים ‪ -‬פרופ‪ .‬זאב דרוקמן‪ ,‬פרופ‪ .‬דוד גוגנהיים ‪ //‬סטודיו בצלאל מרחב‪ :‬רענן‬ ‫כספין‪ ,‬ענת לרנר‪ ,‬גיל מינסטר‪ ,‬טליה גון אסיף‪ ,‬אלון שיקאר‪ ,‬שי קיני‪ ,‬נועה זרמון‬ ‫ברנט‪ ,‬מצדה דרורי‪ ,‬דליה מסר זמורה ‪ //‬סטודיו לוד של החממה החברתית לחברה‬ ‫וקהילה‪ ,‬הטכניון‬ ‫שולחן עגול ‪ :2‬תחבורה עירונית בונה הזדמנויות‬ ‫מנחה ‪ -‬ד”ר אורלי רונן‪ ,‬בית הספר ללימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ‪//‬‬ ‫אלבר אנדריאה‪ ,‬אופק הנדסה‪ ,‬נציג משרד התחבורה ‪ //‬גיל יעקב‪ 15 ,‬דקות‬ ‫– ארגון צרכני תחבורה ציבורית ‪ //‬עפר סלע‪ ,‬תל אופן ‪ //‬מירב מורן‪ ,‬מבקרת‬ ‫ערים‬ ‫‪18:15 - 19:00‬‬ ‫קוקטייל חגיגי‬ ‫‪19:00 - 20:30‬‬ ‫מליאת ערב‬ ‫‪ 19:00 - 19:40‬הצגת תוצרי הסדנא והרצאה בנושא‪ 19:40 - 20:30 // PPS New York Cynthia Nikitin, Ethan Kent - What is Placemaking :‬פאנל ראשי ערים וחברי‬ ‫ירוחם החדשה‪ ,‬אמין ענבתאוי ראש עיריית שפרעם‪ ,‬אופיר פינס מנהל המכון לחקר השלטון המקומי‪ ,‬אילן שוחט ראש עיריית צפת‬ ‫מושב ‪ :8‬מרחב ציבורי כמנוף לאיכות חיים עירונית‬ ‫יו”ר ‪ -‬אבירמה גולן‪ ,‬מנהלת המרכז לעירוניות ים תיכונית‪ ,‬בת ים ‪ //‬המרחב‬ ‫הציבורי הפתוח בשכונות הותיקות כפתרון להתחדשותן‪ ,‬אדר‪ .‬מיכל סופר‬ ‫מהנדסת העיר עכו ‪ //‬מבני ציבור וגינות ציבוריות כמנוף להתחדשות‬ ‫עירונית‪ ,‬ארז פודמסקי‪ ,‬מנכ”ל עיריית בת ים ‪ //‬סביבה מתחשבת‪ :‬ביטויים‬ ‫של הדדיות באמצע העיר‪ ,‬אדר‪ .‬רם איזנברג‪ ,‬מעצב סביבה ‪ //‬מגיב‪ :‬שחר‬ ‫סולר‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫התחדשות עירונית בפריפריה החברתית בישראל‬ ‫חברתית‪ ,‬דרור גרשון ‪ 10:00 - 10:30 //‬חזון העיר לוד‪ ,‬עו”ד יאיר רביבו ראש העיר לוד ‪ 10:30 - 11:15 //‬לגדול פנימה‪ 11:15 - 11:45 // Prof.Antoine Grumbach Paris ,‬תנאים‬ ‫מושב ‪ :5‬כלים להתחדשות עירונית‬ ‫יו”ר ‪ -‬גלית כהן‪ ,‬סמנכ”ל תכנון ומדיניות‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה ‪ //‬התחדשות עירונית‬ ‫מדיניות ומודלים‪ ,‬עינת גנון‪ ,‬מנהלת אגף תכנון ערים‪ ,‬משרד הבינוי ‪ //‬מודל להסתברות‬ ‫להתחדשות עירונית‪ ,‬מקרה בוחן פתח תקוה‪ ,‬ד”ר רינה דגני מנכ”ל גאוקרטוגרפיה ‪//‬‬ ‫התמודדויות ביישום התחדשות עירונית‪ ,‬דיויד סוקט‪ ,‬סמנכ”ל תכנון אפריקה ישראל‬ ‫‪ //‬כלים להתחדשות עירונית‪ ,‬מקרה בוחן קריית גת‪ ,‬מחקר המיזם המשותף של מרחב‬ ‫והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אדר‪ .‬עירית סולסי ‪ //‬מגיב‪ :‬פרופסור הלל שוקן‪ ,‬אונ׳ תל אביב‬ ‫מושב ‪ :9‬התחדשות עירונית וטיפול חברתי בהזדקנות השכונות‬ ‫יו”ר ‪ -‬ד”ר אמילי סילברמן‪ ,‬ראש הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית ‪//‬‬ ‫עיר באיכות‪“ ,‬מיקוד – מאמץ”‪ ,‬עכו‪ ,‬שמעון לנקרי‪ ,‬ראש עיריית עכו ‪ //‬מדיניות‬ ‫עירונית לחיזוק תושבים ושכונות חלשות‪ ,‬עאדל בדיר‪ ,‬ראש עיריית כפר קאסם ‪//‬‬ ‫העיר דורשת צדק חברתי – התחדשות עירונית למי ולמה‪ ,‬חבר הכנסת פרופ‪ .‬יוסי‬ ‫יונה ‪ //‬מגיבים‪ :‬פרופסור דוד גוגנהיים‪ ,‬התכנית לעיצוב אורבני‪ ,‬האקדמיה לאמנות‬ ‫בצלאל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אדר’ יעל פדן‪ ,‬במקום‬ ‫מושב ‪ :6‬סטודנטים‪ ,‬פתרון להתחדשות עירונית בשכונות הפריפריה?‬ ‫יו”ר ‪ -‬נעמה ריבה‪ ,‬אדריכלית וכתבת ‪ // Xnet‬יובל בדולח ‪ -‬מנהל פרויקט קהילות‬ ‫הסטודנטים של אגודת הסטודנטים בלוד ‪ //‬ליאור ז׳ורנו‪-‬חפץ‪ ,‬מנהלת כפרי הסטודנטים‬ ‫איילים בלוד ‪ //‬ליאור בניסטי‪ ,‬מנהל מרכז הצעירים בלוד ‪ //‬התחדשות עירונית‪ ,‬בהדר‬ ‫הכרמל‪ ,‬חיפה‪ ,‬באמצעות קהילות‪ ,‬יעקב ברודר‪ ,‬מנכ”ל קהילת הדר חיפה‬ ‫מושב ‪ :10‬כלים לתכנון עירוני‬ ‫יו”ר ‪ -‬עוזי שמיר‪ ,‬חבר ועד מנהל מרחב‪ ,‬לשעבר מנהל מחוז צפון במשרד הבינוי ‪ //‬תכנון‬ ‫המ ַסּכֵ ן אותנו‪ ,‬נחמן שלף‪ ,‬יזם הייטק ויזם חברתי ‪ //‬כלים להתחדשות המרחב‬ ‫עירוני ְ‬ ‫העירוני ‪ -‬דוגמאות מהעולם‪ ,Sasha Pesci ,‬מרחב ‪ //‬אורח חיים עירוני ומקיים ‪ -‬איך‬ ‫עושים זאת? תמי גבריאלי מנהלת המרכז למחקרי קיימות‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל ‪//‬‬ ‫התחדשות עירונית ברובעים הוותיקים באשדוד‪ ,‬אדר‪ .‬שלמה נער‪ ,‬מהנדס העיר אשדוד ‪//‬‬ ‫מגיבים‪:‬‬ ‫מנהלי הפרויקט ‪ //‬תושבים ואורחים‪ :‬משתתפים שירשמו מראש לסדנא (עד ‪ 20‬מקומות) ‪ //‬הצגת שיטת העבודה בסדנא ‪ +‬עבודה קבוצתית‬ ‫מנהלי הפרויקט ‪ //‬תושבים ואורחים‪ :‬משתתפים שירשמו מראש לסדנא (עד ‪ 20‬מקומות) ‪ //‬הצגת שיטת העבודה בסדנא ‪ +‬עבודה קבוצתית‬ ‫שולחן עגול ‪ :3‬מדיניות לעירוניות משולחן הממשלה‬ ‫מנחה ‪ -‬קארין טלמור‪ ,‬מנהלת אגף מדיניות תכנון במנהל התכנון ‪ //‬נציגי מנהל‬ ‫התכנון ‪//‬נציגי משרד המשפטים ‪ //‬נציגי המשרד להגנת הסביבה ‪ //‬איריס פרנקל‪,‬‬ ‫משרד ראש הממשלה ‪ //‬איילת קראוס‪ ,‬משרד הבינוי ‪ //‬עמי צדיק‪ ,‬מנהל המחלקה‬ ‫לפיקוח תקציבי‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‪ ,‬הכנסת‬ ‫כנסת בהנחיית דרור מרמור עורך גלובס נדל”ן ‪ //‬משתתפים‪ :‬ח”כ אלי אלאלוף‪ ,‬יוסי בכר ראש עיריית בת ים‪ ,‬ח”כ יוסי יונה‪ ,‬רחמים מלול ראש עיריית רחובות‪ ,‬עמרם מצנע יו”ר קרן‬ ‫לוד ‪ -‬פסיפס של תרבויות‬ ‫עשור למרחב ‪ -‬הישגים ופעולות‬ ‫לוד‪ ,‬עיר ואם בישראל‪ ,‬אחת הערים העתיקות ביותר בארץ ישראל ומהבודדות שבהן לא פסק רצף ההתיישבות מעולם‪ .‬מיקומה המיוחד במרכז ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬משך אליה את אבות אבותינו התנ”כיים‪ .‬במהלך ההיסטוריה משלו בה חליפות נוצרים ומוסלמים‪ ,‬כשהסולטאנים התורכיים הם שהותירו בה‬ ‫מזכרות ארכיטקטוניות הפזורות בשפע‪.‬‬ ‫כנס זה המתקיים בעיר לוד הוא כנס העשור של מרחב התנועה לעירוניות בישראל‪.‬‬ ‫המסע המרתק לעירוניות החל בשנת ‪ 2004‬בכנס היסוד בהרצליה בהשתתפות מייסדי מרחב‪ ,‬חברים‪ ,‬ותומכים נלהבים לרעיון‪ .‬בתחילת הדרך דיברנו‬ ‫על רנסאנס עירוני ושם העמותה הצעירה נגזר ממנו‪ :‬מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל‪ .‬עם השנים הורחב המבט והשיח ומרחב לקחה על‬ ‫עצמה קידום נושא העירוניות במובן הרחב ולא רק להתחדשות העירונית‪ .‬מכאן גם נגזר השינוי בשם‪ :‬מרחב התנועה לעירוניות בישראל‪ .‬מאז הקמתה‬ ‫מרחב היא הארגון האזרחי היחיד המוביל ומקדם את נושאי העירוניות בישראל כערך ליבה של הארגון‪ .‬החזון של מרחב‪“ ,‬קיום סביבה עירונית איכותית‬ ‫לשגשוג החברה בישראל” מכליל בתוכו את השאיפה ליצירת ערים המעודדות סביבה קומפקטית‪ ,‬אינטנסיבית‪ ,‬מרובת שימושים והזדמנויות‪ .‬סביבה‬ ‫עירונית המתוכננת מתוך כבוד לתרבות‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לאקלים ולנוף מקומי סביבה איכותית המאפשרת נגישות עם מגוון אמצעי תחבורה‪.‬‬ ‫כעיר קולטת עליה בשנותיה הראשונות‪ ,‬נקלטו בה יהודים רבים מקצווי תבל‪ .‬עם השנים הפכו אלפי העולים לחלק בלתי נפרד מהווי העיר‪ .‬לוד ממוקמת‬ ‫בלב מדינת ישראל‪ ,‬במרחק של ‪ 10‬דקות נסיעה מתל אביב ו‪ 30-‬דקות נסיעה מירושלים‪ .‬תחנת הרכבת מחברת אותה אל כל הארץ מצפון ומדרום‪ ,‬ונמל‬ ‫התעופה בן‪-‬גוריון ומרכזי העסקים הסמוכים הופכים אותה למקום בעל פוטנציאל‪ .‬בלוד מערכת חינוך מפותחת הכוללת מוסדות חינוך יהודיים וערביים‪,‬‬ ‫ביניהם אחד מבתי הספר התיכון הטובים והמובילים בארץ‪.‬‬ ‫אנו במרחב מאמינים כי העיר היא הפתרון וכי ניתן ליצור שינוי מהותי באיכות החיים העירונית בישראל על ידי יישום‪:‬‬ ‫•תכנון הומאני המונע ניוון והזנחה בערים‪.‬‬ ‫•פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא ‪.‬‬ ‫•תהליכי תכנון דמוקרטיים המשתפים את כל בעלי העניין‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מתגוררים בלוד ‪ 77,500‬תושבים יהודים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים‪ .‬לוד כעיר מעורבת מהווה סמל ודוגמא לדו‪-‬קיום המושתת על ערכים של סובלנות‪,‬‬ ‫הבנה וכבוד הדדי‪.‬‬ ‫את השינוי הנדרש להשגת החזון והמטרות שהצבנו לעצמנו ניתן לעשות באמצעות‪:‬‬ ‫•יצירת מודעות והקניית ידע‬ ‫•בניית כלים מבוססי מחקר‬ ‫•שינוי במדיניות התכנון‬ ‫כבר בעת העתיקה‪ ,‬הייתה לוד תחנה בדרך הים אשר היוותה את עורק התנועה העיקרי של ארץ ישראל‪ .‬לעובדה זאת הייתה השפעה מכרעת על מעמדה‬ ‫ועל התפתחותה של העיר לוד‪ ,‬אשר נמצאה על תוואי של נתיבים מרכזיים‪ .‬בדרכים הללו שהצטלבו בלוד‪ ,‬הילכו שיירות‪ ,‬אשר בעליהן התעכבו בעיר‪,‬‬ ‫סחרו בה ותרמו להתפתחותה הכלכלית בכל הזמנים‪.‬‬ ‫במשך עשר שנות הפעילות של מרחב‪ ,‬בתקציבים לא גבוהים‪ ,‬עם הרבה התלהבות ולא מעט עבודה מקצועית של מתנדבים וחברי הועד המנהל‪,‬‬ ‫ובתמיכה של קרנות‪ ,‬אנשים פרטיים והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אשר האמינו בנו ‪ ,‬הצלחנו לשנות את השיח העירוני בישראל ולתת לחזון משמעות וביטוי‬ ‫מעשי בערים‪ .‬לפעילות של מרחב‪.‬‬ ‫בעשר השנים מספר הצלחות לא מבוטלות‪ ,‬בעיקרו שינוי השיח התכנוני והתפיסות בתכנון עירוני בישראל‪:‬‬ ‫‪1.1‬ביסוס ההבנה כי המרחב הציבורי הוא המרכיב החשוב באמצעותו נבנות ערים מצליחות‪.‬‬ ‫‪2.2‬שינוי התפיסה בנושאי צפיפות והבנה כי הציפוף העירוני הוא בסיס לקיום ערים איכותיות‪.‬‬ ‫‪3.3‬מודעות לעירוניות ולחשיבות הערים כמנוע כלכלי וחברתי‪.‬‬ ‫‪4.4‬בניית כלים‪ ,‬ומדדים כתשתית ליצירת מדיניות תכנון עירונית וחיזוק הערים‪.‬‬ ‫‪5.5‬הנגשת המידע של התחבורה הציבורית לאזרחים‪.‬‬ ‫‪6.6‬כלים להתחדשות והעצמה של השכונות הוותיקות‪.‬‬ ‫הפרוייקטים של מרחב‪:‬‬ ‫•מכון ראשי ערים‪ ,‬מיזם משותף עם המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הקניית ידע וכלים לראשי ערים בנושא תכנון ומדיניות פיתוח עירונית‪.‬‬ ‫•המעבדה להעצמת השכונות הוותיקות‪ ,‬מיזם משותף עם המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫•ישראל עירונית ‪ ,2050‬הכנת מסמך אשר יהווה תשתית למדיניות עירונית בישראל‪ .‬המסמך כולל כלים‪ ,‬מדדים ותמריצים ליישום עירוניות טובה‪.‬‬ ‫•פרוייקט פיילוט באשדוד‪ ,‬הפרוייקט הוא חלק מתכנית ישראל עירונית ‪ 2050‬ומטרתו ליישם הלכה למעשה את המטרות והכלים ליצירת עירוניות‪.‬‬ ‫•פרוייקט פיילוט בקריית שמונה‪ ,‬בעקבות מלחמת לבנון השנייה וכתרומה לישובים בצפון התחדשות המרכז הוותיק בתהליך תכנון משתף‪.‬‬ ‫•כנסים להעלאת המודעות‪ ,‬חמישה כנסים בין לאומיים בבאר שבע‪ ,‬חיפה‪ ,‬בת ים‪ ,‬אשקלון ולוד ועשרות ימי עיון בכל הארץ‪.‬‬ ‫מה הלאה‪ :‬מרחב תמשיך ותוביל את קידום העירוניות בישראל ‪,‬תיזום פרוייקטים ומחקרים נוספים שיהוו‪ ,‬כך אנו מאמינים‪ ,‬בסיס לשינוי מדיניות התכנון‬ ‫ובניית ערים שטוב לחיות בהן‪ .‬וכפי שהיה עד כה נמשיך להיות עמוד האש ההולך בראש המחנה‪.‬‬ ‫ישראל עירונית ‪2050‬‬ ‫מדינת ישראל היא מדינה עירונית‪ .‬כ‪ 93% -‬מאוכלוסייתה גרה בישובים המוגדרים כישובים עירוניים‪ .‬זוהי מדינה קטנה בעלת צפיפות אוכלוסייה גבוהה‬ ‫יחסית‪ .‬חיבור המאפיינים הפיזיים‪-‬גיאוגרפיים עם המאפיינים הפוליטיים‪ ,‬לאומיים ותרבותיים יוצרים “סיר לחץ” שיש בו השפעה ישירה ואף מכרעת על‬ ‫תפקוד היום‪-‬יומי של המדינה ותושביה‪ .‬גידול האוכלוסייה הגבוה יחסית למדינה מפותחת “מבטיח” סביבה צפופה אף יותר בעתיד‬ ‫דפוס העירוניות בישראל מצביע על מגמה של עיר מרכזית אחת – מטרופולין תל אביב‪ .‬חרף ניסיונות של תכניות מתאר ארציות כתמ”א ‪ 31‬ותמ”א ‪35‬‬ ‫להגדיר את המערכת העירונית כמבוססת על ארבעה מטרופולינים (השלושה הנוספים הם ירושלים‪ ,‬חיפה ובאר שבע)‪ ,‬האוכלוסייה‪ ,‬כמו גם החלק הארי‬ ‫של הפעילות הכלכלית והתרבותית‪ ,‬מתרכזים כיום במישור החוף‪ ,‬מגדרה‪-‬קריית גת בדרום ועד חדרה‪-‬קיסריה בצפון‪ .‬גם הציר של ירושלים‪-‬תל אביב‬ ‫מהווה חלק מהליבה העירונית הזו‪ ,‬שהולכת ומתמלאת ברצף בנוי‪ .‬מבנה זה מציב בפנינו כמה אתגרים חשובים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬אושרה תמ”א ‪ 35‬אשר חרטה על דגלה את ההבטחה “לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה תוך שמירה על השטחים הפתוחים‬ ‫ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים”‪ .‬בישראל של היום‪ 10 ,‬שנים לאחר אישורה של תכנית המתאר‪ ,‬הבניה החדשה נעשית בעיקר בשטחים הפתוחים‪,‬‬ ‫התכנון הינו מוטה רכב פרטי והוא מעצים את קשיי הנגישות להזדמנויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬התכנון הנוכחי מחבל ביכולתם של‬ ‫הישובים העירוניים הקיימים לצמוח ולספק תשתיות ושירותים מתאימים לחברה בת זמננו‪.‬‬ ‫תכניות מתאר אחרות ומסמכי מדיניות שונים שגובשו בעשור האחרון עסקו לא מעט בהיבטים שונים של עירוניות‪ .‬ביניהם ניתן לציין‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את תמ”א‬ ‫‪ 38‬לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה‪ ,‬תמ”א ‪23‬א‪ 4/‬למערכת תחבורה עתירת נוסעים במטרופולין ת”א‪ ,‬הנחיות לתכנון רחובות בערים‪ ,‬קיימות‬ ‫‪ 2030‬ורבים נוספים‪ .‬בפועל מסמכים אלה לא הביאו לתוצאות הרצויות בשיפור העירוניות בישראל ובחיזוקן של הערים הקיימות‪.‬‬ ‫העבודה הנוכחית באה לחזק את ההכרה בכך שעירוניות מהווה את המפתח לאיכות חיים טובה יותר לתושבי מדינת ישראל החיים הן במרחב העירוני והן‬ ‫במרחב הכפרי‪ .‬אנו מאמינים כי העיר היא הפתרון ועירוניות טובה היא תנאי הכרחי לקיום חברה בריאה ומשגשגת‪ .‬מטרת העבודה‪ ,‬לגבש כלים והמלצות‬ ‫לקידום עירוניות בישראל‪.‬‬ ‫עבודה זו‪ ,‬יחד עם מסמכים המשכיים או משלימים‪ ,‬תהווה תשתית להכנת תכנית מתאר ארצית כוללת ומשולבת‪ ,‬המעמידה במרכזה את התחדשות‬ ‫הערים והישובים הקיימים ומעודדת לצמיחה ופיתוח בני קיימא תוך שימור הסביבה‪.‬‬ ‫המסמך הינו סיכום של תהליך שנמשך למעלה משנה ונועד להניח תשתית ולקבוע קווים מנחים למדיניות לקידום עירוניות במדינת ישראל‪ .‬המסמך‬ ‫גובש תוך ביצוע הליך לימוד ומחקר בשיתוף נציגי משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות שונות‪ ,‬נציגי מוסדות האקדמיה‪ ,‬עמותות העוסקות בנושאים‬ ‫חברתיים וסביבתיים ואנשי מקצוע העוסקים בהיבטים שונים של בנייה ופיתוח‪.‬‬ ‫בשלב הראשון‪ ,‬בוצע תהליך מחשבתי משותף לנציגים ממשרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות וארגונים אזרחיים במספר סדנאות‪ ,‬בתהליך המכונה “תיאוריה‬ ‫של שינוי” )‪ .(T.O.C. – Theaory of Change‬במסגרת תהליך זה הוגדרו האתגרים והחסמים ל”עירוניות הטובה” גובש החזון‪ ,‬ערכים ומטרות‪ ,‬נוסחו‬ ‫מאפיינים לעירוניות ונוסחו עקרונות פעולה ראשוניים ליצירתה של עירוניות טובה בישראל‪.‬‬ ‫החזון‪:‬‬ ‫במדינת ישראל‪ ‬תהא עדיפות לחיים‪ ‬עירוניים‪ .‬מדיניות ממשלתית ברורה ומנגנוני יישום אזוריים ומקומיים יבטיחו פיתוח עירוני בר‪-‬קיימא עבור מגוון‬ ‫האוכלוסיות בישראל‪ .‬פיתוח שיאפשר לכל אדם נגישות מירבית לשירותים‪ ,‬להזדמנויות וליתרונות‪ ,‬שעירוניות במיטבה יכולה להציע‪.‬‬ ‫המטרות‪:‬‬ ‫‪1.1‬קיימת הכרה רווחת שעירוניות הינה ערך בעל חשיבות ותנאי הכרחי לשגשוג בר קיימא‪.‬‬ ‫‪2.2‬העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת‬ ‫‪3.3‬עולם התכנון מקדם עירוניות‬ ‫‪4.4‬מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות‬ ‫‪5.5‬ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם חיים עירוניים איכותיים‪.‬‬ ‫ממצאי הסקר שנערך במסגרת פרוייקט זה‪ ,‬העלו כי הקושי ביישום עירוניות טובה נובע‪ ,‬בין היתר מכך‪ ,‬שאין בנמצא ארגז כלים תכנוני‪ ,‬ברור ומקובל‪.‬‬ ‫קרי‪ :‬למתכנן התכנית או למי שבודק אותה אין יכולת לתרגם אותה לעירוניות טובה ואין למאשר התכנית היכולת לבחון אותה באופן שיטתי ומובנה‪,‬‬ ‫באמצעות שימוש בכלי התכנון המוכרים והמוסכמים‪.‬‬ ‫כתוצאה מתובנה עיקרית זו‪ ,‬גובש בעבודה הנוכחית “ארגז כלים” איכותי וכמותי כאחד‪ ,‬ליצירת עירוניות טובה‪ .‬ארגז כלים זה מורכב מ‪ 11 -‬מאפייני‬ ‫ליבה החיוניים ליצירת עירוניות‪ .‬עבור כל מאפיין מוצעים כלי מדיניות תכנוניים‪ ,‬מדדים‪ ,‬תמריצים ומהלכים הדורשים התערבות ישירה של המדינה‪.‬‬ ‫מאפייני הליבה הינם‪:‬‬ ‫‪1.1‬שימוש יעיל בקרקע במרקם הבנוי‬ ‫‪2.2‬רשת רחובות רציפה‪ ,‬צפופה והליכתית‬ ‫‪3.3‬אוכלוסיה מגוונת‬ ‫‪4.4‬מגוון אמצעי תחבורה וצמצום השימוש ברכב פרטי‬ ‫‪5.5‬עירוב שימושים‬ ‫‪6.6‬מגוון הזדמנויות כלכליות‬ ‫‪7.7‬מרכז העיר מוגדר‬ ‫‪8.8‬מגוון שטחים פתוחים‬ ‫‪9.9‬משילות דמוקרטית‪ ,‬משתפת ושקופה‬ ‫‪1010‬ניהול ותחזוקה ברי קיימא של תשתיות ומשאבים‬ ‫‪1111‬אדריכלות תומכת עירוניות‬ ‫אורחי הכנס‬ PPS ‫״‬Project for Public Spaces (PPS) is the central hub of the global Placemaking movement, connecting people to ideas, expertise and partners who share a passion for creating vital place...‫״‬ Ethan Kent, Senior Vice President Ethan Kent works to support Placemaking organizations, projects and leadership around the world. During over 17 years at PPS, Ethan has traveled to more than 750 cities and 55 countries to advance the cause of Placemaking and public spaces. Ethan has been integral to the development of Placemaking as a transformative approach to economic development, environmentalism, transportation planning, governance and design. Philip Winn, Senior Associate Philip Winn is a Senior Associate at Project for Public Spaces and Program Manager for the Southwest Airlines ‘Heart of the Community’ program. He has helped develop, manage, and implement multiple ‘Lighter, Quicker, Cheaper’ projects at PPS including Belle Isle Summer Saturdays (Belle Isle, Detroit) and the Imagination Center (Burnside Park, Providence, RI). As Program Manager for ‘Heart of the Community’ he coordinates all aspects of the program from individual projects to broad thought leadership and volunteerism efforts. www.pps.org ‫אורחי הכנס‬ Prof. Antoine Grumbach Architect and Urban planner The XXth century established large collective and individual housing developments across the world. Today we are facing critical situations of social exclusion and building deterioration that require public intervention of different kinds. France has been pursuing an urban renewal policy for a long time, followed in 2003 by the creation of the National Agency for Urban Renewal (ANRU). Antoine Grumbach has been committed in this work since the 1970s, with the profound conviction that these large estates ought to be designed as perpetually incomplete, and that a completed city is a dead city. The presentation of several studies and works will illustrate the methods and measures taken to tackle this issue. www.antoinegrumbach.com/atelier/projets/index.asp ‫מושב ‪ // 3‬תיקון עירוני‪ ,‬לוד כמקרה בוחן‬ ‫מושב ‪ // 4‬התמודדות עם התחדשות בשכונות החלשות‬ ‫יו”ר ‪ -‬אופיר פינס‪ ,‬מנהל המכון לחקר השלטון המקומי‬ ‫יו”ר ‪ -‬ד”ר מוחמד אלנבארי‪ ,‬ראש המועצה המקומית חורה‬ ‫המפגש עם העיר לוד – התרשמות אישית ‪ //‬אדר‪ .‬הדס נוחם‪ ,‬מהנדסת העיר לוד‬ ‫בהרצאה יושם דגש על הפער בין הסטיגמה‪ ,‬על פי הסדרה “לוד בין תקוה לייאוש” ובין המפגש עם העיר עצמה במציאות‪.‬‬ ‫יינתן תיאור מספר מוקדים עירוניים אשר מבטאים העדר מסורת תכנונית מחד גיסא ופוטנציאל גדול ללבלוב וצמיחה‬ ‫מאידך גיסא‪.‬‬ ‫התמודדות עם התחדשות בשכונות חלשות – מקרה בוחן רמת אליהו בראשון לציון‬ ‫מדדים לעירוניות‪ ,‬לוד כמקרה בוחן ‪ //‬דרור גרשון‪ ,‬מנכ”ל ומייסד מרחב‪ ,‬ומורין דוידזון‪ ,‬מרחב‬ ‫בישראל‪ 10 ,‬שנים לאחר אישורה של תמ”א ‪ ,35‬הבניה החדשה נעשית בעיקר בשטחים הפתוחים‪ ,‬התכנון מוטה רכב‬ ‫פרטי המעצים את קשיי הנגישות להזדמנויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות לחלק גדול של תושבי הערים‪ .‬התכנון‬ ‫הנוכחי מקשה על צמיחתם ושגשוגם של הישובים העירוניים הקיימים ועל יכולתם לספק תשתיות ושירותים מתאימים‬ ‫לחברה בת זמננו‪ .‬ממצאי העבודה בפרוייקט ישראל עירונית ‪ 2050‬העלו כי הקושי ביישום עירוניות טובה נובע‪ ,‬בין היתר‬ ‫מכך‪ ,‬שאין בנמצא ארגז כלים תכנוני‪ ,‬ברור ומקובל‪ .‬במסמך המדיניות ישראל עירונית ‪ 2050‬גובש “ארגז כלים” איכותי‬ ‫וכמותי ליצירת עירוניות טובה‪ .‬המורכב מ‪ 11-‬מאפייני ליבה‪ .‬לכל מאפיין מוצעים כלי מדיניות‪ ,‬מדדים‪ ,‬תמריצים ומהלכים‬ ‫הדורשים התערבות ישירה של המדינה‪ .‬ההרצאה תבחן ‪ 5‬מתוך מאפייני הליבה ויישומם בעיר לוד כמקרה בוחן‪ ,‬תציג‬ ‫כלים לחיזוק וקידום העיר על פי מאפייני ליבה אלו כפתרון חלופי ללגישה הקונבנציונאלית של הכנת תכנית מתאר‪.‬‬ ‫לוד עיר הרכבות ‪ //‬אדר‪ .‬דניאלה פוסק‪ ,‬מתכננת מחוז מרכז‬ ‫העיר לוד מהווה עוד מימי הבריטים את הצומת הרכבתי של מדינת ישראל‪ ,‬עובדה זו מהווה ברכה וקללה לעיר‪ .‬מחד העיר‬ ‫נגישה ומשורתת היטב ע”י הרכבת‪ ,‬מאידך‪ ,‬העיר חצויה ומשוסעת ע”י מערך המסילות‪.‬‬ ‫האתגר התכנוני הגדול העומד בפני מוסדות התכנון הוא איך מעצימים את הברכה‪ ,‬ומצמצמים את הקללה‪ .‬איך ממנפים‬ ‫את העיר בזכות הנגישות והמיקום המיטבי שלה וממתגים אותה מחדש‪ ,‬והאם ניתן לאחד אותה למרקם עירוני מתפקד‬ ‫פלורליסטי ואיכותי‪.‬‬ ‫‪ //‬אדר‪ .‬אלי יהלום‪ ,‬מהנדס העיר ראשון לציון‬ ‫שכונת רמת אליהו ששטחה כ‪ 1,240 -‬דונם וכוללת כ‪ 4,000 -‬יח”ד היא שכונה הטרוגנית הכוללת בתוכה נציגים של‬ ‫העליות השונות‪ .‬רמת אליהו סובלת מחולשה חברתית – כלכלית מתמשכת והזנחה של המרחב הפרטי והציבורי‪ .‬לאור‬ ‫כישלונות העבר הוחלט לקדם תכנית כוללנית לשכונה אך בדיקת היתכנות הצביעה על חסמים תכנוניים משמעותיים‪.‬‬ ‫ערכי הקרקע הנמוכים ומגבלת קיבולת יחידות הדיור בשכונה מביאים לכך שמרבית תושבי השכונה נותרים במרקם ישן‬ ‫ומדורדר‪ .‬במהלך ראשון מסוגו בארץ “מנוידות” חלק מזכויות הבנייה לשכונה חדשה שתכנונה מתחיל בימים אלו‪ .‬תכנון‬ ‫מחודש של שכונת רמת אליהו ותכנון השכונות החדשות המיועדות לקלוט את “הזכויות העודפות” כתוצאה מהליכי‬ ‫התחדשות ברמת אליהו מקודמות במקביל‪ .‬מהלך זה של בינוי–פינוי יאפשר את שיקום השכונה שאינה יכולה לקלוט את‬ ‫הזכויות הנוצרות בתהליך‪ .‬התהליך כולו ילווה הסברה ותמיכה בתושבי השכונה המתפנים‪.‬‬ ‫כלים להיתכנות התחדשות עירונית בשכונות הפריפריה ‪ //‬עו”ד זיו כספי‪ ,‬גינדי כספי עורכי דין‬ ‫לעיתים ובעיקר באזורים בהם ערכי הקרקע נמוכים יחסית‪ ,‬קיים הכרח לייצר פתרונות “מחוץ לקופסא” בכדי לאפשר‬ ‫התכנות תכנונית וכלכלית של התחדשות עירונית‪ .‬על‪-‬בסיס זאת נבנה מודל מגרש ההשלמה (החלטה ‪ 3031‬של מועצת‬ ‫מקרקעי ישראל)‪ ,‬אך היות ובכך אין די‪ ,‬אנו מנסים להוביל למתווה של “בינוי‪-‬פינוי” תוך התבססות על שטחים ציבוריים‪,‬‬ ‫מגרשי השלמה ומקרקעי מדינה‪ .‬רעיונות אלו כבר מתוכננים הלכה למעשה‪ ,‬במספר פרויקטים! כך למשל‪ ,‬בירושלים‪,‬‬ ‫באר יעקב וראשון לציון‪ .‬יישום מודלים אלו יאפשרו שיפור רמת החיים ובטחון בעלי הזכויות‪ ,‬ישפרו את מערך ניצול‬ ‫משאב הקרקע הכה יקר‪ ,‬ישפרו את מערך התשתיות‪ ,‬יסייעו לצמצום פערים כלכליים וחברתיים ואף עשויים לסייע‬ ‫בהורדת מחירי הדיור על בסיס הגדלת היצע יחידות הדיור‪ .‬המודל אשר יוצג ינסה להתוות דרכים ליצירת פרויקט בו‬ ‫יובטח הפינוי של השכונה הותיקה והבינוי של השכונה החדשה‪ ,‬לרבות ביצוע תשתיות ומוסדות ציבור‪ ,‬וכן שימוש מושכל‬ ‫ובמסורה של מקרקעי המדינה‪.‬‬ ‫חשב דרך מחדש לתכנון כלכלי אפשרי לרמלה וללוד ‪ //‬תמיר בן שחר‪ ,‬מנכ”ל צ’מנסקי בן שחר‬ ‫התכנון המתארי הנוכחי של לוד ורמלה לא יאפשר להן להתאזן כלכלית‪ .‬הן תידרשנה לתמיכת המדינה‪ .‬רמלה לדוגמה‪,‬‬ ‫על מנת שתוכל להשקיע בתושב כמו ראשון לציון ולהתחרות גם בה (זו האחרונה משקיעה כ‪ 3-‬אלפי ‪ ₪‬נטו לתושב)‬ ‫ולהכיל ‪ 130‬אלף נפש‪ ,‬תידרש להוסיף קרוב ל‪ 1.5-‬מיליון מ”ר של שטחים מניבים‪ .‬לפיכך‪ ,‬רמלה וגם לוד נדרשות לזהות‬ ‫את היתרונות הנדל”ניים שלהן ולפתח שטחים מניבים בתחומן‪ .‬נדרש יהיה לפתח הרבה יותר מה‪ 11-‬אלף מ”ר‪ ,‬ו‪ 8-‬אלפי‬ ‫מ”ר בלבד שהוסיפו רמלה ולוד בהתאמה בעשור האחרון בממוצע שנתי‪ .‬לשטחים המניבים שיתווספו תתקיים יוממות‬ ‫מועסקים שייצרו הוצאות לערים אחרות אך יחוללו הכנסות להן‪ .‬רק כך הן תוכלנה להרשות לעצמן להשקיע בתושב‬ ‫יותר‪ :‬חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬איכות חיים ועוד (רמלה משקיעה היום בתושב נטו כ‪ 2.5-‬אלפי ‪ ₪‬בלבד‪ ,‬לוד רק ‪ 1.6‬אלפי ‪ ₪‬ושתיהן‬ ‫נמצאות “במעגל העוני”)‪ ,‬להגדיל את הביקוש למגורים בתחומן ובאופן שתהגר אליהן אוכלוסייה חזקה‪ ,‬ומחירי הדיור‬ ‫יעלו‪ .‬לפיכך‪ ,‬נדרש ל”חשב דרך מחדש לתכנון כלכלי אמיתי וישים לרמלה ולוד”‪ ,‬כמו גם בכלל ההליך והשיטה התכנונית‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫“דרום אמריקה על המפה”‪ ,‬פתרונות בתכנון עירוני להעצמה חברתית וכלכלית‬ ‫‪ //‬גלעד מור‪ ,‬חבר הועד המנהל מרחב‬ ‫ערים בהן הרמה הסוציו כלכלית של תושביה גבוהה נחשבות לערים משגשגות ומוצלחות וקל לייצר בהן עירוניות טובה‪.‬‬ ‫מכאן שנטיית ראשי ערים‪ ,‬בעיקר של ערי הפריפריה‪ ,‬לרצות למשוך אליהן אוכלוסיות חזקות‪ ,‬בד”כ באמצעות תכנון‬ ‫שכונות חדשות המכילות בתים צמודי קרקע בשולי העיר בשטחים פתוחים ורצוי רחוק מהשכונות הוותיקות והמזדקנות‬ ‫בעלות התדמית הנמוכה‪ .‬קבוצות האוכלוסיה ברמה הסוציו כלכלית הנמוכה המתגוררות בשכונות הוותיקות לא ייעלמו‬ ‫מהעיר וחוסר הטיפול בהן גורם להתדרדרות ולתדמית הנמוכה של העיר ואף לחוסר היכולת שלה להיות עיר משגשגת‬ ‫המושכת אוכלוסיה חזקה‪ .‬לא מעט ערים בדרום אמריקה הסובלות מגידול עצום של אוכלוסיה בשכונות עוני ניצבו מול‬ ‫בעיה זו ופעלו בגישה עירונית חדשה ומעניינת להתמודדות ‪ .‬ראשי הערים שלהם הבינו שמתן כלים שיאפשרו לאוכלוסיות‬ ‫אלו לשדרג את עצמן כלכלית וחברתית הוא הפתרון בסופו של דבר ליצירת התחדשות עירונית ‪ .‬בהרצאה נציג את‬ ‫דוגמאות מערים בדרום אמריקה שיצרו העצמה חברתית וכלכלית באמצעות תכנון עירוני והמציאו את עצמן מחדש‪.‬‬ ‫מגיב‪:‬‬ ‫עבד שחאדה ‪ -‬מנהל סניף שתיל בלוד‪ ,‬נציגי תושבים מהעיר‬ ‫מגיבה‪:‬‬ ‫חופית וינרב‪-‬דיאמנט‪ ,‬קבוצת “שכונה שווה”‬ ‫מושב ‪ // 5‬כלים להתחדשות עירונית‬ ‫מושב ‪ // 6‬סטודנטים‪ ,‬פתרון להתחדשות עירונית בשכונות הפריפריה?‬ ‫יו”ר ‪ -‬גלית כהן‪ ,‬סמנכ”ל תכנון ומדיניות‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫התחדשות עירונית מדיניות ומודלים ‪ //‬עינת גנון‪ ,‬מנהלת אגף תכנון ערים‪ ,‬משרד הבינוי‬ ‫בהרצאה יפורטו מגוון המסלולים בהם משרד הבינוי‪ ,‬על אגפיו השונים‪ ,‬מסייע לקידום תהליכי חידוש עירוני‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות להיבטים החברתיים‪ ,‬פיזיים‪ ,‬תכנוניים‪ ,‬כלכליים (תמריצים)‪ ,‬חקיקתיים ועוד‪ .‬חשוב להדגיש כי המשרד מתייחס‬ ‫בתחום זה גם למרחב הפרטי (בנייני מגורים‪ ,‬מסחר‪ ,‬משרדים וכד’) וגם למרחב הציבורי (מוסדות ציבור‪ ,‬תשתיות‪ ,‬שצ”פים‪,‬‬ ‫תנועה וכד’)‪ ,‬הן באזורי ביקוש והן בפריפריה (החברתית והכלכלית)‪ .‬נתייחס גם לתשומת הלב המוקדשת לבעלי הדירות‬ ‫ולדיירים בתהליכים אלה ולכלים השונים העומדים לרשותם‪ .‬נסקור את אופן הביצוע של תהליכי ההתחדשות המקודמים‬ ‫על ידי המשרד‪ :‬בהפעלה ישירה‪ ,‬באמצעות הרשויות המקומיות וכמובן גם על ידי המגזר הפרטי‪.‬‬ ‫מודל להסתברות להתחדשות עירונית‪ ,‬מקרה בוחן פתח תקוה ‪ //‬ד”ר רינה דגני‪ ,‬מנכ”ל גאוקרטוגרפיה‬ ‫גיאוקרטוגרפיה פיתחה עבור הרשויות המקומיות מודל כלכלי‪-‬שמאי‪ ,‬המשקף את הפוטנציאל הקיים בעיר להתחדשות‬ ‫עירונית ברמה של כל בניין בעיר‪ .‬העיר מקבלת תמונה מליאה של היקף יחידות הדיור‪ ,‬שניתן להוסיף בעיר באמצעות‬ ‫יוזמות מהשוק הפרטי‪ ,‬כולל גובה קומות נדרש ושטחי ציבור נדרשים‪ .‬המודל מאפשר לאמוד את הפער שיש לגשר עליו‬ ‫כדי להוביל גם שכונות חלשות לחידוש וחיזוק‪ .‬כמו כן המודל מאפשר לשים את האצבע על פרויקטים‪ ,‬שישימותם בעיר‬ ‫גבוהה‪ .‬המודל יאפשר לעירייה לכוון יוזמות הבאות מהשטח ולהגדיר את עוצמת הפיתוח התוך עירוני בהתאם למצאי‬ ‫קיים ונדרש לצורכי ציבור‪ :‬מבנים ומוסדות ציבור ושטחים פתוחים‪ .‬המודל משקף הן את הבחינה היזמית והן את הבחינה‬ ‫הציבורית‪ .‬מאפשר לערוך סימולציות לגבי סדרי קדימות בין שכונות‪ ,‬התחשבות בחתך חברתי‪ ,‬בפערי מחירים בין רחובות‬ ‫ושכונות ועוד‪ .‬המודל הוא אינטגרטיבי ונועד לצמצם את הפער בין הפוטנציאל להתחדשות עירונית לבין מיצויו‪ .‬בהרצאה‬ ‫יוצג המודל וייבחן יישומו בעיר פתח תקווה‪.‬‬ ‫התחדשות עירונית? בואו נתחיל בהתחדשות מחשבתית ‪ //‬אדר‪ .‬דיויד סוקט‪ ,‬סמנכ”ל תכנון‪ ,‬אפריקה ישראל מגורים‬ ‫זה למעלה מעשור שכולנו שרים במקהלה אחת על יתרונות ההתחדשות העירונית על פני המשך הכרסום בשטחים‬ ‫הפתוחים‪ .‬אך באותה מידה כולנו גם מודים בפה מלא שבמבחן התוצאה נכשלנו‪ .‬ההרצאה תדגים‪,‬בצרור דוגמאות‬ ‫ואנקדוטות‪ ,‬כיצד ניראה המפגש היזמי בין התיאוריה למציאות‪ .‬נוכל לסכם שללא העדפה מתקנת וגישה חדשה אנחנו‬ ‫נמשיך לחוות התחדשות אירונית‪ ...‬במקום התחדשות עירונית‪.‬‬ ‫כלים להתחדשות עירונית‪ ,‬מקרה בוחן קרית גת‪ ,‬מחקר המיזם המשותף של מרחב והמשרד להגנת‬ ‫הסביבה ‪ //‬אדר‪ .‬עירית סולסי‪ ,‬עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים‪ ,‬מייסדת מרחב‬ ‫שכונות מוזנחות עם ריכוז גבוה של אוכלוסייה חלשה הנמצאות במרכז העיר פוגעות בכל העיר‪ 20% -15% .‬מתושבי‬ ‫המדינה גרים ב ‪ 500‬שכונות ותיקות מוזנחות ברחבי ישראל‪ .‬מאידך העצמתן החברתית‪ ,‬פיזית וכלכלית תאפשר את‬ ‫חיזוק הערים‪ .‬מה נדרש בכדי להעצים שכונות אלו? מה היתרון של שכונות אלו? בשכונות אלו יש תחבורה ציבורית‬ ‫טובה יותר‪ ,‬תשתיות עירוניות קיימות‪ ,‬מבני ציבור קיימים ולעיתים מאגר דירות בסיסי המהווה דיור בר השגה‪ .‬מה‬ ‫חסר בשכונות הותיקות? מרחב ציבורי מטופח ומעניין‪ ,‬נגישות טובה‪ ,‬שירותים עירוניים איכותיים‪ ,‬מגוון דירות רחב‬ ‫ומגוון תושבים‪ .‬איכות גבוהה של המרחב הציבורי‪ :‬רחובות‪ ,‬שטחים פתוחים ומבני ציבור ונגישות טובה הם המפתח‬ ‫להצלחה של כל שכונה בעיר‪ .‬מה חסר? שילוב של כלים תכנוניים‪ ,‬תהליכים סטטוטוריים מעודדים וכלים פיננסיים אשר‬ ‫עובדים ומתואמים ביחד להתחדשות אמיתית‪ .‬בעולם המערבי כבר מתמודדים עם שאלות אלו במשך שלושה עשורים‬ ‫עם כשלונות והצלחות‪ .‬ההרצאה תציג כלים תכנוניים להתחדשות המרחב השכונתי במקרה בוחן בקריית גת‪ ,‬אשר יכול‬ ‫להוות דוגמא להתחדשות מרכז עיר‪.‬‬ ‫מגיב‪ :‬פרופסור הלל שוקן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫יו”ר ‪ -‬נעמה ריבה‪ ,‬אדריכלית וכתבת ‪Xnet‬‬ ‫‪ //‬יובל בדולח‪ ,‬מנהל פרויקט קילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים בלוד‬ ‫‪ //‬ליאור ז’ורנו‪-‬חפץ‪ ,‬מנהלת כפרי הסטודנטים איילים בלוד‬ ‫‪ //‬ליאור בניסטי‪ ,‬מנהל מרכז הצעירים בלוד‬ ‫התחדשות עירונית‪ ,‬בהדר הכרמל‪ ,‬חיפה‪ ,‬באמצעות קהילות ‪ //‬יעקב ברודר‪ ,‬מנכ”ל קהילת הדר חיפה‪,‬‬ ‫שכונת הדר‪ ,‬שהיתה פאר השכונות בצפון מדינת ישראל‪ ,‬ירדה מנכסיה בשנות השמונים (כמו מרכזי ערים אחרות בעולם‬ ‫ובישראל)‪ ,‬ואף הפכה לשכונה בה העוני והפשע מרימים ראש‪ .‬בשנת ‪ ,2005‬ראש העיר מר יונה יהב‪ ,‬החליט להרים את‬ ‫“תפוח האדמה הלוהט” שנקרא הדר‪ ,‬ולעשות מעשה‪ .‬פרופ‪ .‬צבי איזיקוביץ‪ ,‬דיקן הפקולטה לרווחה ובריאות התבקש ע”י‬ ‫ראש העיר לעמוד בראש ועדה שתמליץ לעירייה כיצד לשדרג את השכונה‪ .‬הועדה החליטה על התערבות באזור מסוים‬ ‫של השכונה (“מלבן הדר”) ועל שבעה יעדים לעבודת המנהלת אשר תקום לצורך התחדשות עירונית‪ .‬עוד החליטה‬ ‫הועדה‪ ,‬כי יש לעבוד על כל שבעת היעדים בעת ובעונה אחת‪ ,‬ולדאוג להבאת צעירים מעורבים לגור בשכונה‪ .‬בפברואר‬ ‫‪ 2006‬הוקם בהדר “קיבוץ המחנכים העירוני” שמנה ‪ 13‬חברים‪ .‬הייתה זו הסנונית הראשונה של הקהילות הצעירות‬ ‫המאורגנות‪ ,‬אשר מונה היום למעלה מ‪ 100-‬חברים‪ .‬לקיבוץ העירוני‪ ,‬הצטרפו במהלך השנים ‪ 12‬קהילות נוספות‪ ,‬שיחד –‬ ‫למרות השוני ביניהן‪ ,‬הצליחו לחולל שינוי משמעותי בלב העיר חיפה – הדר‪.‬‬ ‫מושב ‪ // 7‬נגישות‪ ,‬ניידות ותחבורה ציבורית כמנוף חברתי להעצמה כלכלית‬ ‫יו”ר ‪ -‬אילן מרכוס‪ ,‬אופק הנדסה‬ ‫ניתוח השוויוניות של הנגישות במטרופולין תל אביב‬ ‫‪ //‬ד”ר יודן רופא‪ ,‬מרצה בכיר לתכנון עירוני ועיצוב אורבני‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫בתכנון מערכות תחבורה ציבורית עומדות בפני מקבלי ההחלטות שתי מטרות שבמידה מסויימת סותרות זו את זו‪.‬‬ ‫מצד אחד לבנות מערכת תחבורה ציבורית שתהיה טובה מספיק כדי להתחרות ברכב הפרטי‪ ,‬כלומר תשרת את מי שיש‬ ‫לו כבר אפשרות בחירה‪ ,‬ומצד שני לבנות מערכת תחבורה ציבורית שתיתן שירות נאות לאותם אנשים התלויים בה‬ ‫משום שמסיבות כלכליות‪ ,‬בגלל גיל‪ ,‬או יכולות קוגניטיביות ופיזיות אינם יכולים לנסוע ברכב‪ .‬מחקר זה ביקש לבחון‬ ‫את התפלגות התלות בתחבורה ציבורית במטרופולין‪ ,‬והאם מערכת התחבורה אכן מספקת שירות נאות לאוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר מראות שלתלות בתחבורה ציבורית ישנם דפוסים מרחביים ברורים‪ ,‬וכי הרפורמה במערכת האוטובוסים‬ ‫אמנם שיפרה את הנגישות בעיר תל‪-‬אביב במידה ניכרת‪ ,‬אך לא בהכרח שיפרה את השוויוניות בנגישות למקומות עבודה‬ ‫ושירותים אחרים‪.‬‬ ‫ניהול תחבורה ציבורית כשירות עירוני להעצמת התושבים ‪ //‬מאיר רובינשטיין‪ ,‬ראש העיר ביתר עילית‬ ‫התחבורה הציבורית איננה גוף עצמאי שיכול לפעול במנותק מהרשות המקומית‪ .‬רשות מקומית שמעוניינת באמת לקדם‬ ‫את השימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬את שביעות הרצון של התושבים‪ ,‬ולהציג מענה תחבורתי ברמה גבוהה‪ ,‬חייבת להיות‬ ‫מעורבת באופן אקטיבי בנושא‪ .‬הניסיון שלנו בביתר‪ ,‬מוכיח שניתן להביא תוצאות מרשימות בתחום‪ .‬עיריית ביתר בראשותי‬ ‫הניחה את הנושא במרכז סדר היום‪ ,‬הובלנו את הנושא‪ ,‬קיימנו קשר רציף עם החברה המפעילה‪ ,‬והיינו מעורבים בקביעת‬ ‫תדירות האוטובוסים‪ ,‬בשעות הפעילות‪ ,‬בתחנות‪ ,‬בקווים מול משרד התחבורה‪ ,‬כולל אפילו מינוי אנשי קשר מיוחדים עם‬ ‫הציבור‪ ,‬כך הצלחנו להביא למצב שאנחנו שנה אחר שנה ניצבים בראש רשימת שביעות הרצון מתחבורה ציבורית בארץ‪.‬‬ ‫ראש רשות שרוצה באמת לקדם את התחבורה הציבורית בתחום יישובו‪ ,‬לא יכול להיות מנותק‪ .‬קידום התחבורה הציבורית‬ ‫הוא יעד בר השגה‪ ,‬אבל לשם כך צריך רצון עז של הרשות המקומית‪.‬‬ ‫תחבורה ציבורית‪ -‬נדבך מרכזי בקידום חברתי ‪ //‬מאיר חן‪ ,‬ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית‪ ,‬משרד התחבורה‬ ‫הקמתה של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לוותה בהקצאת משאבים ייעודיים‪ :‬כלכליים‪ ,‬משפטיים וארגוניים‪,‬‬ ‫המופנים להשקעה בתשתיות ותפעול התח”צ‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר וקידום מערכת תחבורה ציבורית יבשתית‪ ,‬ענפה ויעילה‪,‬‬ ‫מהווה נדבך מרכזי בפיתוח הניידות במדינת ישראל ובקידום חברתי‪ .‬הרצאה זו תסקור מבחר נושאים מתוך פעילות‬ ‫הרשות בראייה לאומית‪ ,‬תוך שימת דגש על צרכי הרשות המקומית‪:‬‬ ‫• פיתוח מערכת הסעת המונים‬ ‫• הרחבת תשתיות תח”צ‪ :‬רכבות‪ ,‬רק”ל‪ ,‬אוטובוסים‪ ,‬מוניות ודרכי אופניים‪.‬‬ ‫• שיפור השרות ושירות ייעודי‪ :‬קווי הזנה לאזורי תעסוקה‪ ,‬פרויקט “שילובים”‪ ,‬אשכולות חדשים‪ ,‬קווי לילה (צעירים) ועוד‪.‬‬ ‫• רפורמת המחירים ומערכות הכרטוס‪ :‬יישום בשלבים‪ :‬גוש דן‪ ,‬צפון ודרום‪.‬‬ ‫‪ //‬ראובן קוגן‪ ,‬סמנכ”ל פיתוח תשתיות‪ ,‬רכבת ישראל‬ ‫מגיבים‪:‬‬ ‫גבריאלה כהן‪ ,‬מרחב‬ ‫יוסי בכר‪ ,‬ראש עיריית בת ים‬ ‫מושב ‪ // 8‬מרחב ציבורי כמנוף לאיכות חיים עירונית‬ ‫יו”ר ‪ -‬אבירמה גולן‪ ,‬מנהלת המרכז לעירוניות‪ ,‬בת ים‬ ‫המרחב הציבורי הפתוח בשכונות הוותיקות כפתרון להתחדשותן ‪ //‬אדר‪ .‬מיכל סופר מהנדסת העיר עכו‬ ‫מבני ציבור וגינות ציבוריות כמנוף להתחדשות עירונית ‪ //‬ארז פודמסקי‪ ,‬מנכ”ל עיריית בת ים‬ ‫אחת מהמטרות המרכזיות של התחדשות עירונית היא ליצור קהילה תוססת‪ ,‬נפגשת‪ ,‬מבלה‪ ,‬צורכת והכל בצורה נגישה‬ ‫וקרובה‪ .‬תרבות אסור לה שתהיה מקום רחוק שנוסעים אליו לעיר אחרת‪ ,‬אלא הגלריה במגדל המים בשכונה‪ .‬שטח ירוק‬ ‫הוא לא רק דשא אלא מרחב שבו חוגגים יום הולדת ומזמינים את כל ילדי השכונה או מפגש של אזרחים וותיקים‪ .‬איכות‬ ‫חיים במרקם מתחדש הוא כזה שיש בו עירוב שימושים‪ ,‬מגורים לצד מסחר מבני ציבור של הציבור שאליו מגיעים חברי‬ ‫הקהילה ומרחב ציבורי פתוח מטופח המותאם לחברי הקהילה עצמה שצריכים לקחת חלק בעיצובה‪ .‬לשם כך דרושים‬ ‫לא רק תקציבים אלא גם גמישות תכנונית שמותאמת לצרכי התושבים‪.‬‬ ‫סביבה מתחשבת‪ :‬ביטויים של הדדיות באמצע העיר ‪ //‬אדריכל רם איזנברג‪ ,‬מעצב סביבה‬ ‫מה הופך מקום למקום שנעים לחיות בו? איזו מין חוויה אנשים מחפשים בגנים‪ ,‬בפארקים? מה אנחנו צריכים שם שחסר‬ ‫לנו במקומות אחרים? וכיצד הטּוב הזה שבסביבה משפיע עלינו? שאלות אלה מעסיקות אותי הן כמתכנן נוף והן כחוקר‪.‬‬ ‫מחקרים אמפיריים רבים הדגימו שיש בסביבות טבעיות משהו שמשפיע לטובה על איכות החיים‪ .‬אך מה הדבר בדיוק?‬ ‫בהרצאה זו אציג את תפישתי‪ ,‬שסביבות טבעיות‪ ,‬בשונה ממרבית הסביבות המלאכותיות‪ ,‬מבטאות איכות של התחשבות‬ ‫והקשבה הדדית‪ .‬איכויות אלה נחוצות לנו מבחינה נפשית‪ ,‬ונוכחותן או חסרונן בסביבה משפיע עלינו באופן עמוק‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬אינני סבור שאיכויות אלה עשויות להתקיים רק בסביבות טבעיות‪ ,‬אלא ניתן לבטאן באמצעות תכנון ממוקד תהליך‪.‬‬ ‫בהרצאה אציג כמה מעבודותינו המדגימות גילוי וחשיפת מוטיבים חבויים בחברה ובנוף‪ ,‬אשר באו לעולם מתוך כניסה‬ ‫למערכת יחסים הדדית עם המרחב והאנשים שבו‪ .‬תהליך זה יצר סביבות מתחשבות שהן ביטוי של הקשבה הדדית‪ ,‬והן‬ ‫משפיעות טּוב על השוהה בהן‪.‬‬ ‫מגיב‪:‬‬ ‫שחר סולר המשרד להגנת הסביבה‬ ‫מושב ‪ // 9‬התחדשות עירונית וטיפול חברתי בהזדקנות השכונות‬ ‫מושב ‪ // 10‬כלים לתכנון עירוני‬ ‫יו”ר ‪ -‬ד”ר אמילי סילברמן ראש הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית‬ ‫יו”ר ‪ -‬עוזי שמיר‪ ,‬חבר ועד מנהל מרחב‪ ,‬לשעבר מנהל מחוז צפון במשרד הבינוי‪.‬‬ ‫עיר באיכות‪“ ,‬מיקוד – מאמץ”‪ ,‬עכו ‪ //‬שמעון לנקרי‪ ,‬ראש העיר עכו‬ ‫העיר עכו בעלת נכסים רבים ופוטנציאל תיירותי מיוחד‪ .‬מנגד‪ ,‬קיימות בעיר ‪ 8‬שכונות המאופיינות בחזות חיצונית לקויה‪,‬‬ ‫במפגעים סביבתיים קשים ובחוסר תוכניות חברתיות‪ ,‬חינוכיות ותרבותיות‪ .‬בעכו מאפיינים אלה מקבלים דגש מיוחד‬ ‫בשכונות בהן מתגוררים יהודים וערבים כאשר המצוקות השונות מהוות קרקע פורייה לתסיסה על רקע דתי‪-‬לאומי ‪ -‬כפי‬ ‫שבא לידי ביטוי באירועי יום כיפור תשס”ט‪ .‬בעזרת התערבות כוללנית בשכונות שנבחרו‪ ,‬אנו מבקשים‪ :‬לפרוץ את “מעגל‬ ‫הקסמים” ולהביא לשינוי המיוחל אשר יקרין על כלל העיר ולמעשה יהווה את הנדבך העיקרי בהפיכתה לעיר מובילה‬ ‫בצפון ובארץ בכלל‪ .‬עקרונות התוכנית‪ :‬חיזוק העיר ע”י הכנסת אוכלוסייה מבוססת‪ ,‬פיתוח הפוטנציאל התיירותי הייחודי‬ ‫של העיר‪ ,‬העצמה וחיזוק השכבות החלשות בעיר‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפרויקט מאופיין בשילוב ובאיגום משאבים בין התחום הפיזי והחברתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬חשיבה וראיה מעבר לקיים‪,‬ניצול המשאב של “שיקום שכונות” בכדי לייצור מסה קריטית אשר יכולה להביא לשינויי‬ ‫משמעותי ברמה העירונית‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף התושבים והעצמתם בכל שלבי הפרויקט‪.‬‬ ‫המ ַסּכֵ ן אותנו ‪ //‬נחמן שלף‪ ,‬יזם הייטק ויזם חברתי‬ ‫תכנון עירוני ְ‬ ‫במשך שנים המאמץ לבטיחות בדרכים התמקד במניעת תאונות‪ .‬ההנחה הינה פשוטה – אם אין תאונות אזי שאין הרוגים‬ ‫ופצועים קשה‪ .‬הנחה נוספת שתאונות נגרמות מטעויות של משתמשי הדרך‪ :‬נהגים‪ ,‬הולכי רגל‪ ,‬רוכבי אופניים‪ ,‬מכאן שעל‬ ‫מנת למנוע תאונות יש להתמקד במניעת שגיאות של בני אדם‪ .‬בעולם מתחילים להבין שההתמקדות בתאונות דרכים‬ ‫ובנסיון למנוע טעויות של משתמשי הדרך‪ ,‬יצרה מערכת תחבורה אשר הינה מסוכנת להולכי רגל ולרוכבי אופניים – תכנון‬ ‫עירוני אשר מסכן אותנו! הגיע הזמן להתמקד בתכנון עירוני המונע הרג ופציעות קשות‪ .‬לתכנן מערכת תחבורה עירונית‬ ‫לבני אדם במקום להמשיך ולנסות להתאים בני אדם למערכת הקיימת‪ .‬כשבני אדם שוגים בדרכים עירוניות‪ ,‬אסור‬ ‫שהתוצאה תהיה מוות או פציעה קשה!‬ ‫מדיניות עירונית לחיזוק תושבים ושכונות חלשות ‪ //‬עאדל בדיר‪ ,‬ראש עיריית כפר קאסם‬ ‫העיר דורשת צדק חברתי – התחדשות עירונית למי ולמה ‪ //‬חבר הכנסת פרופסור יוסי יונה‬ ‫תכנית לאומית להתחדשות עירונית בדגש על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית‪ .‬בלא מעורבות ציבורית וממסדית‪,‬‬ ‫תמשיך ההתחדשות העירונית הפריפריאלית להיות לא כדאית כלכלית‪ .‬יש לקבוע קריטריונים שבד בבד עם הפיכתה‬ ‫של הפריפריה לכדאית עבור התחדשות עירונית‪ ,‬הרי שמאידך ‪ ‬לא תהפוך אותה למדירה את אוכלוסיית המקור שלה‪ .‬על‬ ‫המדינה לעודד את האוכלוסייה עצמה ליזום את ההתחדשות ע”מ שיצרו במו ידיהם את העתיד המתחדש שלהם עצמם‪.‬‬ ‫עמדתי זו מתבססת על דו”ח הוועדה האלטרנטיבית של המחאה החברתית “אפשר גם אחרת”‪.‬‬ ‫מגיבים‪:‬‬ ‫פרופסור דוד גוגנהיים‪ ,‬התכנית לעיצוב אורבני‪ ,‬האקדמיה לאמנות בצלאל‪ ,‬ירושלים‬ ‫אדר’ יעל פדן‪ ,‬במקום‬ ‫כלים להתחדשות המרחב העירוני – דוגמאות מהעולם ‪ ,Sasha Pesci //‬מרחב‬ ‫‪Cities around the world are coming up with innovative ideas to develop, revitalize, and add value to the public‬‬ ‫‪space. This presentation will show various examples of urban design projects, one of them is the renovation‬‬ ‫‪of a city market in Monteria Columbia. Other examples will include tools that aid urban development such‬‬ ‫‪as creative ways for the use of vacant lots in Detroit, USA, and projects for social empowerment such as‬‬ ‫‪ .WeyCyclers in Nigeria, Africa‬‬ ‫אורח חיים עירוני ומקיים – איך עושים זאת ‪ //‬תמי גבריאלי‪ ,‬מהנלת המרכז למחקרי קיימות‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫בהרצאה נבחן כיצד שינוי באורח החיים העירוני עשוי לתרום הן להקטנת העומס על מערכת האקולוגית הגלובלית והן‬ ‫לשיפור איכות החיים של תושבי הערים‪ .‬נציג ממצאים ראשוניים של פרויקט “קיימות עירונית” המתקיים מזה כשנתיים‬ ‫במכון ירושלים לחקר ישראל‪ .‬ידוע כי חרף הישגי ההתייעלות בתהליכי ייצור ומעבר למוצרים ידידותיים לסביבה‪ ,‬העולם‬ ‫עדיין רחוק מאד מהשגת היעדים שיאפשרו את שימור הסביבה הגלובלית לדורות הבאים‪ .‬לפיכך פונה תשומת הלב‬ ‫המחקרית בעולם לעסוק בהתנהגות האנושית בחיפוש אחר סגנון חיים איכותי ומקיים‪ .‬נקודת המוצא הינה ההכרה בכך‬ ‫שהעיר יכולה לאפשר לתושביה איכות חיים טובה יותר תוך צמצום העומס הסביבתי‪ .‬השאלה היא כיצד ניתן לשפר את‬ ‫איכות החיים תוך צמצום צריכה? אורח חיים עירוני עשוי לסייע לצמצום צריכה‪ :‬אם נשפר את הנגישות בין שימושים‬ ‫בעיר (ערוב שימושים‪ ,‬שיפורים בניידות‪ ,‬אמצעי תחבורה חלופיים)‪ ,‬אם נוכל לעשות שימושים מרובים‬ ‫במרחבים הציבוריים וכך נוכל להסתפק בשטחי הדיור קטנים יותר‪ ,‬אם נעבור מבעלות על מוצרים‬ ‫לשיתופיות ושרותיות ובכך נקטין את הצורך לאגור חפצים‪ ,‬ואם נשים דגש על חיזוק קהילות‪,‬‬ ‫הן גאוגרפיות והן וירטואליות‪ ,‬על מנת שיהוו מנוף לחיזוק כלכלה שיתופית ומקיימת‪ – .‬אם‬ ‫נשנה התנהגותנו בכל אלה – נצמצם צריכה ונשפר את איכות חיינו בעיר‪ .‬פרויקט “קיימות‬ ‫עירונית” שם דגש על שינויי התנהגות ומחפש את המנופים והדרכים לקידום חיים עירוניים‬ ‫מקיימים אשר עשויים להיות גם שוויוניים והוגנים יותר‪ .‬הרעיון של חיפוש כלים לשינוי אורח‬ ‫חיים מקיים יומחש בעזרת הדגמות ממספר “מעבדות עירוניות” הנערכות היום במספר ערים‬ ‫בישראל‪ ,‬במטרה לבחון את הכלים האפקטיביים לשינוי התנהגות ולחיזוק עירוניות טובה‪.‬‬ ‫התחדשות עירונית ברובעים הותיקים באשדוד ‪ //‬אדר‪ .‬שלמה נער‪ ,‬מהנדס העיר אשדוד‬ ‫שולחנות עגולים‬ ‫שולחן עגול ‪ // 1‬עירוניות בעיר לוד‪ ,‬כיוונים ורעיונות לתכנון המוביל שינוי‬ ‫מנחים ‪ -‬פרופ‪ .‬אדר‪ .‬זאב דרוקמן‪ ,‬חבר ועד מנהל מרחב‪ ,‬פרופ‪ .‬אדר‪ .‬דוד גוגנהיים‪ ,‬חבר ועד מנהל מרחב‬ ‫סטודיו בצלאל מרחב‪ :‬רענן כספין‪ ,‬ענת לרנר‪ ,‬גיל מינסטר‪ ,‬טליה גון אסיף‪ ,‬אלון שיקאר‪ ,‬שי קיני‪ ,‬נועה זרמון ברנט‪ ,‬מצדה‬ ‫דרורי‪ ,‬דליה מסר זמורה ‪ //‬סטודיו לוד של החממה החברתית לחברה וקהילה‪ ,‬הטכניון‬ ‫שולחן עגול ‪ // 2‬תחבורה עירונית בונה הזדמנויות‬ ‫מנחה ‪ -‬ד”ר אורלי רונן‪ ,‬בית הספר ללימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫אלבר אנדריאה‪ ,‬אופק הנדסה ‪ //‬נציג משרד התחבורה ‪ //‬גיל יעקב‪ 15 ,‬דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית ‪ //‬עפר סלע‪,‬‬ ‫תל אופן ‪ //‬מירב מורן‪ ,‬מבקרת ערים‬ ‫שולחן עגול ‪ // 3‬מדיניות לעירוניות משולחן הממשלה‬ ‫מנחה ‪ -‬קארין טלמור‪ ,‬מנהלת אגף מדיניות תכנון במנהל התכנון‬ ‫נציגי מנהל התכנון ‪ //‬נציגי משרד המשפטים ‪ //‬נציגי המשרד להגנת הסביבה ‪ //‬איריס פרנקל‪ ,‬משרד ראש הממשלה ‪//‬‬ ‫איילת קראוס‪ ,‬משרד הבינוי ‪ //‬עמי צדיק‪ ,‬מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‪ ,‬הכנסת‪.‬‬ ‫סדנת תכנון ‪ //‬התחדשות השוק העירוני במרכז העיר לוד‬ ‫‪“Project for Public Spaces (PPS) is the central hub of the global Placemaking movement, connecting people‬‬ ‫”‪to ideas, expertise and partners who share a passion for creating vital places‬‬ ‫“הפרוייקט למרחבים ציבוריים (‪ )PPS‬הוא מרכזה של תנועת ה‪ Placemaking-‬העולמית‪ ,‬המחברת אנשים לרעיונות‪ ,‬מומחיות‬ ‫ושותפים שחולקים יחדיו תשוקה ליצירת מקומות חיוניים”‬ ‫השוק בעיר לוד פועל יומיים בשבוע ברחבה הגדולה ברחוב הרצוג‪ .‬בשוק מגוון מוצרים‪ :‬ביגוד‪ ,‬פירות‪ ,‬ירקות מאפים ועוד‪ .‬הוא מהווה‬ ‫מקום מפגש לתושבי העיר על גווניהם לצד מבקרים מבחוץ המגיעים ליהנות מהאווירה הטובה והמחירים האטרקטיביים‪ .‬בסביבת‬ ‫השוק נמצאות מספר אטרקציות מעניינות וגם מספר מסעדות מצוינות‪.‬‬ ‫לעומת האטרקטיביות של השוק בימי הפעילות‪ ,‬בשאר ימי השבוע נותר במקום מגרש אספלט גדול ושומם המוקף במגורים ועסקים‪.‬‬ ‫איך מתמודדים עם חלל עירוני גדול במרכז העיר המשנה את אופיו ומשפיע על הפעילות שסביב?‬ ‫הסדנא בהנחיית אנשי ‪ PPS‬ניו יורק תציב בפני המשתתפים אלטרנטיבה אחרת לתכנון השוק‪ ,‬לא שימושי קרקע צירים וחזיתות אלא‬ ‫תכנון הנובע מהתבוננות בהתנהלות האנשים המשתמשים והעוברים במרחב זה וסביבותיו‪ .‬תכנון הנובע מהשאלות מה היינו רוצים‬ ‫שיקרה ואיך היינו רוצים שאנשים יחושו כלפי מרחב זה‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 12:00‬יפגשו מנחי הסדנא לסיור הכנה במרכז העיר ומתחם השוק‪.‬‬ ‫ילוו אותם נציג מעיריית לוד‪ ,‬מלווים מהקליניקה האורבנית‪ ,‬ונציג מרחב‪.‬‬ ‫מושבי ערב‬ ‫‪19:00 - 19:40‬‬ ‫הצגת תוצרי הסדנא והרצאה‬ ‫בנושא‪PPS New York Cynthia Nikitin, Ethan Kent - What is Placemaking :‬‬ ‫‪19:40 - 20:30‬‬ ‫פאנל ראשי ערים וחברי כנסת‬ ‫מנחה ‪ -‬דרור מרמור‪ ,‬עורך גלובס נדל”ן‬ ‫משתתפים‪ :‬ח”כ אלי אלאלוף ‪ //‬יוסי בכר ראש עיריית בת ים ‪ //‬ח”כ יוסי יונה ‪ //‬רחמים מלול‪ ,‬ראש עיריית רחובות ‪//‬‬ ‫עמרם מצנע‪ ,‬יו”ר קרן ירוחם החדשה ‪ //‬אמין ענבתאוי‪ ,‬ראש עיריית שפרעם ‪ //‬אופיר פינס‪ ,‬מנהל המכון לחקר השלטון‬ ‫המקומי ‪ //‬אילן שוחט‪ ,‬ראש עיריית צפת‬ ‫‪ 15:00 – 16:30‬סדנת תכנון חלק א’‪:‬‬ ‫עבודה בסדנא ‪ //‬הצגת שיטת העבודה בסדנא תעשה על ידי חלוקת משימות ‪ //‬עבודה בקבוצה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 16:30 – 18:00‬סדנת תכנון חלק ב’‪:‬‬ ‫חלוקת משימות ‪ //‬עבודה בקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 19:00 – 19:40‬מליאת הכנס‪:‬‬ ‫הצגת ארגון‪ // PPS ‬דרך העבודה ‪ //‬תוצרי הסדנא “התחדשות השוק העירוני לוד”‪.‬‬ ‫רשימות‬ ‫קריניצי החדשה‪ ,‬רמת‪-‬גן‬ ‫נופיה‪ ,‬בית שמש‬ ‫‪ ,White City‬נווה צדק‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫יערה על הפארק‪ ,‬צור יצחק‬ ‫בצלאל‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫הבית ברחוב השקנאי‪ ,‬קדימה צורן‬ ‫כרמיאלה במכוש‪ ,‬כרמיאל‬ ‫אגמון‪ ,‬אשקלון‬ ‫ההדמיות להמחשה בלבד‬ ‫משפחת צמח המרמן מזמינה אותך לבוא ולהכיר את הבית החדש שלך‪.‬‬ ‫צמח המרמן היא אחת מחברות הנדל"ן הוותיקות‪ ,‬האיכותיות והמהימנות בישראל‪ .‬החברה עוסקת בתחום הייזום והביצוע‬ ‫של פרויקטים גדולים למגורים וכן בביצוע פרויקטים לחברות מובילות במשק הישראלי‪ .‬החברה יזמה‪ ,‬בנתה ואכלסה‬ ‫בשנים האחרונות אלפי יח"ד בעשרות פרויקטים יוקרתיים ברחבי הארץ‪ ,‬ומאות אלפי מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים‪.‬‬ ‫לתיאום פגישה אישית‬ ‫‪www.zhg.co.il‬‬ ‫‪*3066‬‬ ‫התחדשות עירונית‬ ‫בפריפריה החברתית בישראל‬ ‫לוד ‪11.5.15‬‬ ‫מרחב ‪ -‬התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫‪Merchav - MIU Movement for Israeli Urbanism‬‬ ‫שדרות יהודית ‪ ,33‬ת״א ‪ | 67016‬טל׳‪ | 03-6042916 :‬מייל‪www.miu.org.il | [email protected] :‬‬